דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ט ישיבה פ"א הישיבה השמונים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7 שאילתות דחופות 7 38. התמהמהות פתיחת הרכבת הקלה 8 מירב בן ארי (יש עתיד): 8 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 8 ארז מלול (ש"ס): 14 משה שמעון רוט (יהדות התורה): 20 37. סגירת מחלקה לטיפול נמרץ ילדים עקב יציאתו לחופשה של מנהל המחלקה 21 ינון אזולאי (ש"ס): 21 שר הבריאות משה ארבל: 22 מירב בן ארי (יש עתיד): 39 רון כץ (יש עתיד): 41 אוריאל בוסו (ש"ס): 43 33. היחידה המיוחדת למלחמה באלימות בספורט 44 נאור שירי (יש עתיד): 44 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 45 מרב מיכאלי (העבודה): 51 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 53 עודד פורר (ישראל ביתנו): 67 בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית 79 היו"ר אמיר אוחנה: 79 הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ג–2023 88 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 88 שר המשפטים יריב לוין: 93 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 95 הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2022 97 יעקב אשר (יהדות התורה): 97 הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2023 128 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 128 שר המשפטים יריב לוין: 131 עודד פורר (ישראל ביתנו): 137 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 142 יעקב אשר (יהדות התורה): 146 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 150 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 153 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 153 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"ג–2023 154 רם בן ברק (יש עתיד): 155 הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023 156 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 156 הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ג–2023 158 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 158 שר המשפטים יריב לוין: 160 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 164 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 165 הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–2023 167 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 167 שר התקשורת שלמה קרעי: 171 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 177 הצעת חוק לקידום שירותים פיננסיים חברתיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022 182 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 182 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 185 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 188 הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023 189 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 189 בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית 192 הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023 195 שר התקשורת שלמה קרעי: 195 הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 205 אוהד טל (הציונות הדתית): 205 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 206 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 207 הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023 209 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 209 הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023 211 חוה אתי עטייה (הליכוד): 211 שר התקשורת שלמה קרעי: 212 הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"ג–2023 214 אריאל קלנר (הליכוד): 214 שר התקשורת שלמה קרעי: 217 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חניה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023 218 ארז מלול (ש"ס): 218 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 219 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 223 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 223 הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התשפ"ג–2023 223 עידן רול (יש עתיד): 223 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 225 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 226 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 226 הצעה לסדר-היום 227 התערבות זרה בתוך החברה הישראלית והענקת פרס למייצגי מחבלים 227 אריאל קלנר (הליכוד): 227 שר התקשורת שלמה קרעי: 228 הצעות לסדר-היום 229 השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון – האסטרטגיה הפלסטינית והמענה הישראלי לה 229 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 229 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 230 לימור סון הר מלך (הציונות הדתית): 232 הצעות לסדר-היום 239 הקטל בכבישים: עשרות פצועים ושני הרוגים כתוצאה מרצף תאונות דרכים שאירעו במהלך סוף השבוע 239 יונתן מישרקי (ש"ס): 239 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 240 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 241 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 242 הצעות לסדר-היום 246 מצב חירום: פשיעה ואלימות בחברה הערבית 246 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 246 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 248 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 250 הצעה לסדר-היום 255 מחירים מופקעים במוצרי צריכה בסיסיים בבתי הכלא 255 ארז מלול (ש"ס): 256 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 258 שאילתות ותשובות 264 238. מעקב משלוח בדואר ישראל 264 אברהם בצלאל (ש"ס): 264 שר התקשורת שלמה קרעי: 265 239. פרסום נתוני רמת קליטה סלולרית 268 אברהם בצלאל (ש"ס): 268 שר התקשורת שלמה קרעי: 269 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ה בסיוון התשפ"ג, 14 ביוני 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג–2023. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קארין אלהרר, קטי קטרין שטרית, עופר כסיף, מיכאל מרדכי ביטון, אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין ומרב מיכאלי בנושא: סכנת הסגירה של מעונות היום השיקומיים לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. אני מקדם בברכה את האורחים שצופים בנו כאן מהיציע וכמובן בבית, וגם את קבוצת צבא ההגנה לישראל שנמצאת איתנו. תודה שאתם איתנו. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לשאול את השאילתה הראשונה – אנחנו בסדר-היום בסעיף השאילתות כרגע – לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: התמהמהות פתיחת הרכבת הקלה. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב לדוכן. בבקשה, חברת הכנסת בן ארי. << שאילתה >> 38. התמהמהות פתיחת הרכבת הקלה << שאילתה >> << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. התמהמהות פתיחת הרכבת הקלה. הקו האדום בגוש דן היה אמור להתחיל לפעול כבר בנובמבר 2021, אולם עד היום טרם נקבע מועד רשמי חדש להפעלתו המסחרית, למרות שהרכבת מבצעת כבר כמה חודשים נסיעת מבחן. התושבים בגוש דן ובעלי העסקים משוועים לפתרון. ברצוני לשאול: מתי הקו יחל לפעול? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת בן ארי. סגן השרה, בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת והשואלת הנכבדה, קודם כול, ברצוני להגיד לך שהשאלה היא נכונה ובמקומה. במקומה – בגלל שאנחנו רואים את המציאות, ובמקומה – גם בגלל שהרכבת לא צריכה להיות במקומה, הרכבת צריכה לנסוע, וכשהרכבת במקומה, זאת באמת השאלה המתבקשת. אני אעצים את השאלה שלך, את מוגבלת במילים. כמובן, כשרואים זמן רב של הכנות לרכבת קלה, הקו האדום, אחרי זה רואים לנגד עינינו תחנות מתוקתקות ומסודרות, רואים את המסילות מוכנות להפעלה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדע לך שבשבוע שעבר 36 רכבות נסעו במקביל. זה היה מדהים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> את בדיוק נותנת את התשובה. זאת בדיוק התשובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה פרויד היה אומר? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יותר מזה, אחרי זה רואים רכבת אחת נוסעת – נו, אז הרכבות כבר יכולות לנסוע, ואחרי זה רואים 30 ו-34 רכבות או 36 רכבות, קרונות, רכבות שכבר נוסעות. ואז נשאלת השאלה: למה אתם לא פותחים את זה לציבור? מה הבעיה? באמת צריך להגיד את זה. זאת הזדמנות להסביר. אני רק רוצה להגיד שנקודת ההנחה של כולם – גם של השואלת הנכבדה, אבל ודאי גם של משרד התחבורה – חברת נת"ע, החברה הזוכה, וכמובן כל התושבים, רוצים שזה יהיה. אין מישהו שמתעצל או מישהו שהחליט: אני אאכזב את הציבור עכשיו, אני לא אפעיל את הרכבת. הרכבת צריכה לפעול וכולם רוצים ועושים כל מאמץ כדי שזה יפעל, אבל יש בלמים, יש דברים שעדיין לא מאפשרים לרכבת לפעול. אני רוצה למנות את הדברים, אבל אתחיל בכך שתשתיות זה דבר בפני עצמו. צריך הכנות וחפירות ולבדוק שהמסילות במקומן, ואחרי זה – את הממשקים עם הכבישים, עם המכוניות, את כל זה. אלה תשתיות שלוקח זמן ארוך, לפעמים – תושבים והפרעות וכל מה שכרוך בזה, זה לוקח זמן. אחרי התשתיות יש השלב של ההפעלה עצמה. את ההפעלה עצמה אי-אפשר להכין ואי-אפשר לעשות הרצה כשעדיין משהו לא מושלם. כל ההרצה שאפשר לעשות, דהיינו לעלות על הרכבות, שיתחילו לפעול, ושילוב של כל הרכבות וכל מה שכרוך בכך – זה צריך להיות שלב שאחרי שהכול מוכן ואחרי שהכול מסודר ואחרי שכולם נתנו את האישורים שכל מה שכרוך בכך מסודר. אז אנחנו מעלים את הרכבות, מתחילים להפעיל אותן ולעשות טסטים והרצות. לכן, זה לא דברים שאפשר להכין אותם מראש במשך כמה שנים, אלה דברים שאפשר לעשות את ההכנות להם, אבל ההפעלה וההרצה צריכות להיעשות באופן מעשי. וכאן, כפי שנדרש וכפי שמצפים מאיתנו, הביאו חברות בין-לאומיות מהטובות ביותר שבודקות ומאשרות תקינות של הפעלה של רכבת, שהנושא המרכזי אצלן הוא בוודאי בטיחות הנוסע, שזה הנושא המרכזי. אם נניח, גם אם אפשר אולי להתפשר על מערכת כרטוס, שהיא גם לא ברורה מאליה – אנשים רוצים להפעיל רכבת והכרטוס עדיין לא עובד טוב – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה לא דיני נפשות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> נניח, זה לא דיני נפשות. אבל מערכת איתות זו מערכת של סכנת נפשות. אם מערכת האיתות לא עובדת טוב, היא סוגרת את הכבישים כדי שמכוניות לא יחצו, הולכי רגל, כל מה שכרוך בכך, כמובן. אבל גם המערכת הזאת כבר פועלת כמעט באופן תקין. הבעיה המרכזית היום בהפעלה של המערכת זו מערכת הבטיחות, דהיינו, כשיש צורך בהפעלת הנהג של הרכבת, זה אומר שזה רק בעיתות חירום. הרכבת צריכה לפעול באופן כמעט אוטונומי ואוטומטי – לא אוטונומי אבל אוטומטי. המערכת צריכה לפעול, לא הנהגים צריכים התערבות, וזה צריך להיות. זה מפעיל למעלה מ-30 רכבות, שהן יהיו. את צודקת שאת אומרת שהן כבר נמצאות. אבל אז מתברר שיש בעיות, שהרכבות לא מתואמות עד הסוף, או בממשק הזה, קוראים לזה בשפה שלהם, יש יותר בלימות של הרכבת. בלימה של הרכבת זה אומר שהמערכות האוטומטיות מראות על חריגה, לא מה שצריך להיות, ואז חייבים התערבות של הנהג. התערבות שלו זו בעיה, כל בלימה של הרכבת זו בעיה בטיחותית, והחברות האלה לא מאשרות לנו בשלב הזה להפעיל את הרכבת. אני אוסיף עוד משהו אחד. הם דורשים מאיתנו, דורשים מהרכבת, חמישה ימים רצופים ללא תקלה. רק אז יינתן האישור. ברגע שיש תקלות כאלה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על החברות הגרמניות אתה מדבר? הגרמניות מבקשות? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, החברות הגרמניות. אני הבנתי שזאת חברה גרמנית, אבל המידע שלי ניתן – זו גם חברה סינית. מה שלי ידוע, שיש שתי חברות שהן האחראיות, והן לא נותנות. אני לא חושב שמישהו מצפה מאיתנו להפעיל רכבת כשהחברות לא נותנות. השאלה היא מה ניתן לעשות. אין משהו שניתן לעשות במערכות האלה ולא עשו. אלה מערכות אוטומטיות שעדיין לא מסתנכרנות. יש כאלה שאמרו שאפשר להפעיל אותן כשזה עדיין לא 100%. כל מה שאפשר להפעיל ברכבת, גם מה שעדיין לא 100%, עשו את זה. יש דברים שמתייצבים עם השירות. לפעמים גם בבית יש דברים שמתייצבים. אבל יש דברים שאי-אפשר להפעיל אותם לפני שהם מתייצבים. העיכובים האלה מפריעים מאוד מאוד; הם גם מאכזבים, הדברים מוכנים ולא מפעילים אותם. ואני גם אוסיף ואומר, ואת צודקת בשאילתה, בגלל שיש מערכות אחרות – נניח תחבורה אחרת, שמתייתרת כשהרכבות פועלות, מתחילים – הרי לא עושים לכך מכרזים חדשים ולא מכניסים מפעילים. אומרים: הינה, כבר נכנס משהו חדש. אז אנחנו בעצם נמצאים במערכות אחרות שלא מתפקדות הכי טוב ולא במיטבן ולא נותנות את התפוקות המלאות, שאומרות: הינה, כבר נכנסת הרכבת הקלה, כמו כל דבר. אדם לא עושה תיקונים בבית שלו כשמחר הוא עובר דירה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. אתה מחלץ את האזור הכי תקוע במדינת ישראל. זה בני ברק, רמת גן, פתח תקווה, קריית אונו, יפו. בסוף האנשים האלה צפופים באוטובוסים בכל יום. ברגע שתיתן להם את הרכבת, תיתן להם בשורה. מי כמוך יודע מה קורה באזור הזה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אז ככה, את צודקת. ההרגשה הזאת, התובנה הזאת – בוודאי מי שטרח כל כך הרבה, והוא גם צריך לתת את הדין והחשבון, חברות כמו חברת נת"ע, כמו משרד התחבורה, כמו הזכיין בעצמו, שגם כן רוצה להפעיל אותו, ועוד חברת תבל מטרו, שהיא הזכייניות של ההפעלה, הם עומדים ועושים הכול. עכשיו, את שואלת אותי שאלה: אז מתי כן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, זו השאלה הנוספת שלי, אם היושב-ראש ייתן לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בוודאי שאתן לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי את לוח הזמנים, כי זה היה אמור – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אז אני כבר אומר לך מראש, תשאלי שאלה אחרת – אין שאלה אחרת. אני נותן לך תשובה עוד לפני זה כבונוס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאוקטובר 2021 הציבור קיבל את ההבטחה שבנובמבר 2021; מנובמבר זה הפך לנובמבר בשנת 2022, למרץ 2023, למאי, ליום העצמאות. אנחנו ביוני. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לפני זה היה פסח. הבטיחו שבפסח, בחג הפסח הרכבת כבר תפעל. כבר נתנו תאריכים. אחרי זה – יום העצמאות; אחרי זה – מייד אחרי יום העצמאות, שזה כמו להגיד מייד אחרי שבת. מייד אחרי שבת זה יתחיל לפעול, אבל זה יכול להיות – איזו שבת, ומתי זה "מייד". אז ככה אמרו, מייד אחרי זה. הינה, היום, אחרי חג השבועות, אנחנו נמצאים ביולי-אוגוסט, הרכבת ודאי – זה אחד החודשים שמצד אחד הם גם מרובי נסיעות, מכיוון שיש גם אנשים שמטיילים וכו' – ברכבת ודאי בהתחלה אנחנו חווים שימוש רב והתעניינות וניסיונות של אנשים שנוסעים ברכבות. אני יכול להגיד לך שמייד עם אישור של החברה, של אותן חברות, עכשיו ללחוץ אותן ולהגיד: תשמעו, תעשו, תדלגו – אף אחד לא יעשה את זה. אבל אנחנו עומדים עם כל מה שאפשר לעשות. אבל כן דבר אחד לפני – היושב-ראש נתן לך שאלה נוספת – הפקת לקחים. אני מסכים עם כך שצריך להפיק לקחים ולדעת מה הסיבות שהאוטומציה והדברים האלה לא פעלו. האם בגלל החברה, היצרנית של אותם קרונות? אני שומע שיכול להיות שבמקומות אחרים זה לא היה. האם הדגם הזה לא היה טוב? אנחנו עושים מכרזים, ולפעמים המוטיב של העלות וההוצאה הוא זה שמנחה אותנו. לפעמים אתה קונה דבר יותר זול, ובסופו של דבר המערכת נפגעת. ואחרי זה אתה אומר: מה שזול הוא יקר. אני לא אומר שכך הדברים, אני לא מסיק מסקנות ושום דבר. אין ספק שאני חושב שסוד ההצלחה הוא בזה שאנחנו הולכים לעוד הרבה רכבות, ואנחנו צריכים להיות בעלי ניסיון. אין ספק שהניסיון נותן הרבה. אם לא מפיקים לקחים, הדברים יחזרו על עצמם; אם נפיק לקחים, יכול להיות שמראש נדע. אם התקלה הזאת הייתה תקלה – אם היינו עושים כך וכך בתחילת הדרך, אם מישהו היה יודע, או היום אנחנו יודעים בדיעבד שצריך לעשות את זה – זה חלק מהצלחה, מיומנות ומקצועיות שמקבלות חברות, ונדמה לי שגם אנחנו מקבלים כממשלה, כמשרד התחבורה. זה התפקיד שלנו, לעקוב אחרי הדברים, להסיק מסקנות. ואני חושב שהשאילתה הבאה שלך צריכה להיות אחרי ההפעלה. זאת באמת עבודה. כפי שאני מכיר אותך, אין לי ספק שתעשי את זה. תשאלי: אוקיי, הפעלנו, ברוך השם, הכול טוב ויפה, אבל מה הסיבה שהייתה גם בעבר? יש דברים שעליהם צריך לשאול גם מה היה בעבר. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכולה שאלה נוספת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך לחברת הכנסת בן ארי, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יש עוד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם לחבר הכנסת מלול יש שאלה, כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני סגן השרה, אנחנו מכירים כבר הרבה שנים. אני יודעת שאתה אדם מקצועי ומקצוען. ראשית, אני מאוד מאוד אודה לך אם תיכנס בעובי העניין, כי המטרו הזה הוא פשוט קו חיים של תושבי גוש דן, ואתה מכיר את הצפיפות שאנחנו נתקלים בה. אני באמת סומכת עליך שתיכנס לאירוע הזה ותשחרר את האזרחים וגם את בעלי העסקים. אדוני, אתה מכיר את התחום. בעלי העסקים בעצם מחכים. ועכשיו, אני רוצה רק שאלה האחרונה: האם יש איזשהו אופק, זאת אומרת משהו? הרי בסוף החברות האלה זכו במכרז שלנו כמדינה. אתה סוג של בוס מנהל. האם אתה יכול להבטיח לציבור שאתה, אני לא יודעת מה – אני מבינה את העניין הבטיחותי, אבל אמר גם היושב-ראש, זרק איזושהי הערה: צריך להבדיל בין דברים שהם חלילה סכנה לחיי אדם לבין דברים שאפשר. אתה יודע, גם הרכבת הקלה בירושלים התחילה, ויש גם תקלות שאפשר לתקן כל עוד זה לא עניין של חיי אדם, כמו שהיושב-ראש אמר. תן לצופים שמביטים בך עכשיו, לבעלי העסקים, לתושבים, איזשהו אופק, משהו, לוח זמנים, כי מנובמבר 2021 הם מחכים. תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אני אכן מקבל את המחמאות. המחמאות שלך מחייבות אותי. אבל במקרה זה הדבר נמצא בטופ של המשרד, השרה וכל המנכ"לים למיניהם. כולם מתעסקים עם זה, וכמובן המשרד כולו. בגלל השאלה, שהיא שאלה נכונה, אני כן אצטט את מה שהמשרד – עד עכשיו דיברתי בשם עצמי, לא אמרתי משהו שהמשרד הכתיב לי או כתב לי. אני אקריא את מה שהמשרד ואנשי המקצוע אחרי כן – זו גם לא הייתה תשובה אחת, ביקשתי עוד חידוד של העניין ועוד חידוד לפני שעונים; בהתחלה התשובה הייתה קצרה, ואחר כך ביקשתי הרחבה. המשרד עונה לי: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחויב לפתיחת הקו האדום בהקדם האפשרי, אך ללא פשרות על בטיחות הציבור. מועד ההפעלה של הרכבת ייקבע מייד לאחר שהקו האדום יעמוד בכל מדדי השירות והבטיחות שנקבעו לו על ידי גורמי המקצוע. אז על שירות אני חושב שכבר עברנו; בנושא בטיחות, אם דיברנו על מערכת האיתות, היא כבר כמעט בסדר. היא מאפשרת להפעיל אותה. הפרויקט עבר לפני כמה שבועות לשלב הרצות המפעיל – חברת תבל מטרו, החברה הזוכה – וניכרת התקדמות במדדים השונים. אך עדיין יש תקלות טכניות שאינן מאפשרות את הפעלתו המסחרית. נכון להיום, טרם הושגו יעדי הבטיחות הנדרשים. משרד התחבורה עומד בקשר רצוף עם נת"ע ועם הזכיין ומנטר, מפקח על ביצועי הקו ומסייע לנת"ע בקידום הפרויקט. התשובה האחרונה: הקו ייפתח – אני מבין שזאת השאלה – הקו ייפתח רק לאחר שהפרויקט יעמוד במדדי הבטיחות המחייבים. אנחנו תקווה ותפילה גם כן שזה ייעשה במהרה. את העלית עוד נושא חשוב מאוד, גם בשאילתה כתבת את זה: הנושא של אנשי המסחר. אנשי המסחר, כל המסחר, הגיעו לקצה היכולת. אנשים לא מכניסים, ההכנסות שלהם נפגעו במשך התקופה של העבודות וכו'. אבל כפי שראינו בירושלים, הגיעה הרווחה, שאחר כך נתנה להם נשימה. אמרו להם: תנשמו עמוק וארוך. גם לנשימה הארוכה והעמוקה, העמוקה והארוכה, יש סיום. אני מאוד מקווה שנהיה אנשי בשורה בתקופה הקרובה. תודה לך, השואלת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת מלול, בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני סגן השר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סגן השרה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> סגן השרה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> דווקא כאן בכנסת מערבבים גם זכר וגם נקבה, אז בסדר. יש כאלה שלא מבדילים בין זכר לנקבה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> בנושא התחבורה אני רוצה לשאול כך, לאור מה שראיתי בחזרה מההלוויה של הגאון הגדול – ועדיין אנחנו כואבים, ואין יום שלא כואבים, את לכתו של הרב אדלשטיין שליט"א; זה מורגש, אנחנו מרגישים ממש יתומים בחסרונו, זכר צדיק לברכה, צדיקים במיתתם נקראים חיים. א. לשבח את כבודו, איך הוא בעצמו היה כאחרון הסדרנים – זו מנהיגות – מסדר את האוטובוסים כדי שהציבור, אחרי שש שעות, שמונה שעות של עמידה בחום, בלי שתייה – חלק היו עם שתייה – מסדר את כל הקווים, שכולם יגיעו הביתה. אבל ממה שראיתי, אני חייב לציין שהייתה שם אנדרלמוסיה. אז אני דן לכף זכות; כולם רוצים לעזור. אף אחד לא ידע את תאריך פטירתו של מורנו ורבנו. ראשית, אני רוצה לשאול: אין איזה מתווה להלוויות, כמו שלמשטרה יש תוכנית, לממשלה יש תוכניות, כשנפטר איש ציבור, חס וחלילה, יש תוכנית חבצלת או מבצע חבצלת – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> נוהל חבצלת. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – או דברים כאלה. למה למשרד התחבורה אין איזו תוכנית כשגאון – כשיש הלוויה המונית או אני לא יודע, משהו כזה – היערכות מסוימת במרכז, בצפון, בדרום? ומעניין לעניין באותו עניין, כדי למנוע וכדי לדעת – ואתמול השתתפתי בוועדה לביטחון לאומי בעניין והעליתי את הנושא: בעוד פחות משלושה שבועות, בערך שלושה שבועות, יש הילולה של אור החיים הקדוש. אור החיים הקדוש היה מקובל, ועולים אליו לרגל מכל בני עדות ישראל – חסידים, ליטאים, ספרדים, עדות המזרח, מסורתיים, חילונים. כולם. בתור מנכ"ל מועצת בתי העלמין לשעבר – וכיום אני גם יושב-ראש השדולה למען הר הזיתים, ככה שזה מאוד קרוב לליבי – ראיתי את כל הציבור, מהשומרון, מתנחלים וימנים ושמאלנים, מגיעים לאור החיים הקדוש; לא סתם – כי הוא אור החיים הקדוש, שהיה אדם גדול מאוד וצדיק מאוד ומחולל ניסים, וראיתי בספרים שיש סגולה, והזכרתי את זה בכנסת לידידי אלקין מהאופוזיציה. מי שרוצה שאולי זה יחזיר אותו בתשובה, אם הוא רוצה שיתקבלו בקשותיו, שילך לאור החיים הקדוש, ואז הוא ינחה אותו בדרך טובה. בתור מנכ"ל מועצת בתי העלמין גם ראיתי שמערך התחבורה לוקה בחסר, ואני מתכוון הן מבחינת תחבורה בין-עירונית והן עירונית. תושבי ירושלים לא ידעו איפה הקווים, מאיפה הולכים. האוטובוסים חנו רחוק מאוד והיו צריכים ללכת ברגל. ושוב, למרות שאתמול ירד גשם, זה משהו על-טבעי, יש איזה איתות משמיים על משהו. אני לא יודע למי ולמה, אבל יש איזה איתות בזמן כזה להוריד גשם, כי זו תקופה חמה ואנשים פשוט מזיעים, וזו יכולה להיות סכנת נפשות. קשה לי להזכיר את אסון מירון בכל פעם, קשה להיזכר בכל הטראומה שהייתה. מי שעקב אחרי ועדת החקירה – חלק מהכשלים שהיו באסון מירון הם בנושא התחבורה. אנשים נתקעו ואז נוצר פקק, ולא הייתה הסדרה, זה חלק. עוד פעם, אני לא אומר שבגללם, אבל זה חלק. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אם הכשל היה בתחבורה, גם ההצלחה עכשיו הייתה בתחבורה, אז צריך לקחת גם את זה בחשבון. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, בוא, התחלתי בפרגון. כל המוסיף גורע, סגן השר. פרגנתי לו באמת על כל עבודתו. עכשיו, תחבורה בין-עירונית – אנשים רוצים להגיע מבני ברק לחיפה, ואין הרבה אוטובוסים. האוטובוסים לא מוסדרים מבחינת שעות, ואז מגיע אוטובוס לא בשעה הייעודית, נוצר עומס, אנשים מחכים אחר כך שלוש שעות בפקק מחיפה לירושלים, למשל, או מצפת – בוא נלך הכי רחוק, מצפת זה הרבה שעות נסיעה – הם מגיעים מותשים, ואז נתקעים בפקקים פה, בתוך העיר, חונים רחוק. מערך השתייה – זה לא כל כך קשור אליכם, הפניתי את זה למשרד לשירותי דת, אבל אנשים סובלים, ולא מגיע להם. אנחנו צריכים לכבד את זה שאדם רוצה להתייחד עם הצדיק, זו אמונתו ומורשתו. להבדיל, כמו שבמשחק כדורגל גדול אנחנו דורשים שהכול יהיה מסודר, על אחת כמה וכמה כשצדיק כזה נפטר, אור החיים הקדוש. הייתה לי הזכות לדבר במליאה כשסיכמתי את הדיון בחוק הדרכונים וראיתי שנשאר לי זמן. אמרתי שזה הזמן להזכיר את הצדיק הזה, אור החיים הקדוש, שהיה חזק גם בקבלה, גם בפשט, גם בדרש, היה באמת מקובל על כולם. הבעל שם טוב אמר כשהוא נפטר – ואת זה הזכיר לי ידידי מיכאל ביטון מהאופוזיציה, שהוא יהודי מסורתי ואוהב תורה – הוא אמר: כבה הנר המערבי, משהו בסגנון הזה. הוא אמר שהוא ואור החיים יכולים להביא את המשיח. אז אנשים רוצים, ויש רבבות. עכשיו, עוד דבר – יש רכבות אוויריות שמגיעות מחו"ל, אז צריך לדאוג למצוא רעיון גם משדה התעופה. בני ברק, תל אביב, דרום – בוא, זה מערך שלם, חבל שאנשים מסכנים סובלים. הם בונים על מערך התחבורה, ומערך התחבורה פה חיוני, הכרחי. אנחנו בשנת 2023, ריבונו של עולם. הכול צריך להיות מונגש, מוסדר. אני מצפה מכבוד סגן השר שייכנס בעובי הקורה. ועוד פעם, אני מדבר רק על מערך התחבורה; יש עוד בעיות בהילולה – יש בעיות של הנגשה במקום, הסדרה, אין תקצוב לבמות, לשמירה. זו עוד בעיה שאני צריך להפנות לשר הדתות פרוש, אבל לדעתי עניין התחבורה הוא בסמכותו של כבוד סגן השר, ואני יודע כמה אתה עושה וכמה אתה יכול לעשות ואיזה כוח יש לך, ואני מצפה שיהיו תשובות בעניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מלול. סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה על השאלה הנוספת. מטבע הדברים, מטבע העולם, השאלות קצרות והתשובות צריכות להיות ארוכות, אבל כשנשאלת שאלה מוסברת, ארוכה ומנומקת, התשובה יכולה להיות יותר קצרה. אבל ככל שהיושב-ראש יאפשר לי, אני אשתדל לענות לך בעניין הזה על הנקודות החשובות שהעלית. אז קודם כול, כולנו מבכים את מותו ופטירתו של הגאון הגדול, ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין, זכר צדיק לברכה. אנחנו מרגישים יום-יום את חסרונו ופטירתו. פעולותיו עשו רושם ניכר מחוץ לקהילה החרדית, ואני מקבל מכל מקום ניחומים או השתתפות בחסר ובצער הגדול. לכן הנושא שמסביב להלוויה שלו ממשיך להיות רלוונטי ועדיין אצלנו במשרד, והדגש שאני שם, אחד מהדברים המרכזיים שבהם אני רואה חובה לעצמי, זאת חובת הפקת הלקחים. ועכשיו לגבי ההלוויה עצמה ומערכת התחבורה שנעשתה סביבה. אז הדברים ברורים, ואתה גם אמרת את זה, יכול להיות נוהל חבצלת כזה או אחר, אבל הפטירה היא פתאומית, ובמקרה הזה לא הייתה ממש היערכות, לא הייתה חשיבה כזאת, ואז אתה צריך לקבל החלטה ואתה צריך להיערך להפעיל מערכת הסעות מכל הארץ. זה לא פשוט, ואף אחד לא מצפה שאוטובוסים – והיום לא האוטובוסים אלא נהגים עומדים הכן, כפי שאנחנו אולי עוד נערכים במירון. זאת היערכות אחרת כשיש פטירה פתאומית וצריך להיערך ולהעביר כ-200,000 נוסעים. והנקודה המיוחדת שמתחדדת כאן – בהלוויה הזאת, יותר מכל ההלוויות הקודמות, אנחנו לא אפשרנו, או מנענו כמה שיותר מרכב פרטי להיכנס, ושמנו את כל הדגש על התחבורה הציבורית. כששמים דגש על התחבורה הציבורית ודאי שצריך לתת מענה הרבה יותר גדול. אני יכול להגיד לך מניסיון, וכאחד שהיה בסוד העניינים בלא מעט הלוויות, לצערנו, הלוויות המוניות של גדולי ישראל וגדולי התורה – בסיכום אני חושב שההלוויה הזאת, בהיערכות לגודל שלה, הייתה מפתיעה לטובה בשיתוף הפעולה של משרד התחבורה, של תוכנית האב לתחבורה בירושלים, של משטרת ישראל ושל החברות הציבוריות עצמן – הן נמתחו בנושא הזה עד הקצה. צריך לדעת עוד דבר: הייתה השתדלות גדולה שהתחבורה הסדירה לא תיפגע. אתה מפעיל עכשיו, מביא מאות אוטובוסים, וצריך שהתחבורה השוטפת לא תיפגע. ההיערכות והנוהל בוצעו, וזה דבר ששמנו עליו דגש, כפי שאמרתי, על התחבורה הציבורית. לאחר מכן, דבר שהוא לא מובן מאליו – סגירת כביש 4. סגירת כביש 4 מקצה לקצה, מצומת מורשה ועד הצומת בכניסה לכביש 1, בחיבור לכביש 1, היא דבר דרמטי לתחבורה בפרט ולאזרחים בכלל, וכל זה נעשה כדי שהאוטובוסים יוכלו לעבור בבטחה ובמהירות למקום, וכך היה. אני לא זוכר דבר כזה ששעה לפני ההלוויה מקומות רבים כמו הר חוצבים בכניסה לעיר היו ריקים, והאוטובוסים לקחו את האנשים. להביא 150,000 איש, להביא מאות אוטובוסים למקום אחד, יותר קל, וזה מובן מאליו: באים האוטובוסים, יש מקום חניה, יש מקום הורדה, מורידים את האנשים והאוטובוס נוסע למקום שלו; לאסוף לאחר מכן את האנשים בחזרה – גם לגבי זה יש לנו לא מעט תובנות. אתה אמור בצדק, וזה מה שראית – זו הייתה הדרך חזור מההלוויה, ולא הלוך. אנשים הגיעו להלוויה בזמן ולפני הזמן בצורה מסודרת, וכולם ציינו את זה לשבח. הנסיעה חזור התפרסה על שש שעות, אם לא יותר, הרבה יותר משש שעות. אם ההלוויה הסתיימה בשעה 18:00, נניח, עוד ב-02:00 אספנו אנשים, וזה הגיע מכמה וכמה סיבות: ראשית, אנשים שהובלנו מירושלים בעיקר ברכבות, ומהרכבות לקחו אותם בשאטלים לכניסה לבני ברק, רבי עקיבא-ז'בוטינסקי, העדיפו לבוא לכביש 4 אחרי ההלוויה, זאת אומרת, לא היה ויסות ולא היה איזון במערכת, וזה גרם לבעיה לא פשוטה. אני גם מודה שהיו חילוקי דעות על איך צריך להיעשות האיסוף – האם אנשים ילכו לאוטובוסים עצמם, שחונים שני קילומטר דרומה וצפונה, או להביא אותם לנקודות במרכז, באזור הזה של היציאה מבני ברק, מה שנקרא היום קוקה קולה. להביא את האנשים לצומת הזה? ההחלטה של המשטרה הייתה להביא אותם לשם. היא הייתה כנראה לאור הריבוי, ולא הצדיקה את זה. היא גרמה בעיות: ירידה לכבישים, עומס גדול, אנשים הגיעו בבת אחת, ואוטובוסים לא הספיקו להגיע. ברגע שאנשים ירדו, האוטובוס לא יכול היה לעבור, וזה גרם למערכת שלמה של עיכוב בהגעת האוטובוסים. אז צריך לציין שלא היו חסרים אוטובוסים. זה לא שהאוטובוסים היו חסרים, היו אוטובוסים כמספר הנוסעים – הם לא יכלו להגיע למקום לאסוף אותם. אני לא בורח, צריך להגיע לעוד תובנות ולהסיק מסקנות על איך לפתור את זה – סגירת כביש גהה, כל ההיערכות מסביב, לקחת אנשים שבאים מאזור הדרום, אוספים אותם משם. את האנשים שנוסעים למקומות אחרים לוקחים בצד השני של כביש 4. חלק הולכים לגבעת שמואל ומשם אוספים אותם, וצריך יותר ניווט וויסות. אלה דברים שאתה לא צופה, יש דברים שאתה לא צופה מראש, ואתה די מופתע. כשאתה מפעיל מערכת כזאת, מתברר לך שיש דברים שלא חשבת עליהם בפעמים הקודמות והם קרו בפעם הזאת, כפי שאמרתי קודם. לכן ההיערכות מאוד חשובה; ההיערכות הייתה, וההיערכות צריכה להיעשות, ותמיד יש הפתעות, אין היערכות במאת האחוזים. אני רוצה להגיד לך – הבאת את הדוגמה על מירון; מירון הוא האתגר התחבורתי הגדול ביותר. אני אמרתי את זה, כי רציתי לדרבן את מנהלי החברות הציבוריות, רציתי לדרבן אותם במאמץ הגדול שהם עושים, ובכלל לאורך כל התקופה הזאת החברות הציבוריות עושות מאמץ גדול מאוד. צריך לקחת בחשבון שמפורים מתיחת קווי התחבורה היא עד הסוף. שושן פורים הוא אירוע מאוד גדול. לאחר מכן מגיע חודש רמדאן, שהיה משולב עם ערב ראש חודש ניסן – זה אתגר בפני עצמו, כל חודש רמדאן. היום אחוז מאוד גדול מנהגי התחבורה הציבורית – אנחנו עומדים על סדר גודל של 70% – 70% מהנהגים בתחבורה הציבורית הם מוסלמים, ולרמדאן יש השפעה מאוד מאוד גדולה בשעות הערב ובכל יום, וזה אתגר לא פשוט. סיום הרמדאן, עם החג שהיה, יחד עם ראש חודש, ומייד אחר כך יום העצמאות וחג השבועות – אלה אתגרים שאתה מושך. אתה אומר לנהגים: אין לכם חופשות. אתם לא יכולים להחסיר, כולם צריכים להגיע. צריך לחשוב על זה שהנהגים שנסעו מההלוויה יצאו ב-10:00, ואחרי זה – זה ודאי אתגר רציני, והם עשו את זה בכבוד. אני רק רוצה לציין – אי-אפשר לענות על כל השאלות ששאלת, חבר הכנסת מלול. אולי בהצעת החוק שלך, שיש לנו במשך היום, נרחיב – בנושא של מירון ודאי, אין ספק, לא היו עבודות בכביש. הינה, לא היו עבודות – לא כביש 6 ולא כבישים אחרים של נתיב ולא כבישים שבאחריות חברות אחרות. והינה, אתה מכין את הכול – ומתברר שהנתיב המהיר בכביש 1, שבאותו יום יש לו איזה מקטע שהוא עשה, בדיוק יצא לו באותו יום – וזה גרם לתחבורה. לא חשבת שהנתיב המהיר, שעושה עבודות כבישים בסדר גודל כזה אולי פעם בשלוש שנים, ייפול בדיוק בתאריך בחזור ממירון. אז תמיד יש לנו הפתעות, ויש לנו אתגרים. אנחנו משתדלים מאוד. היום לתחבורה הציבורית יש קשיים מאוד מאוד גדולים, קשיים מאוד מאוד גדולים בהפעלה. המשאבים שלנו הם באמת גדולים – אנחנו נותנים תקציבים מאוד גדולים, אנחנו מפעילים מערכות ונותנים לחברות אפשרויות לתת את המענה, החברות לא עומדות, חלק מזה הוא בגלל שצריך באמת לדרבן אותן והן צריכות להיות יותר טובות, וחלק מזה הוא גם נסיבות אובייקטיביות. אחד הדברים המרכזיים – ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש – אתגר שצריך להיות, נושא לאומי, הוא נושא המחסור הנהגים. אנחנו מדברים על מחסור שמתקרב ל-10,000 נהגים. זה קריטי עבור המערכת. אי-אפשר להפעיל מערכת של הסעות המוניות ומערכת של תחבורה ציבורית כשיש לך מחסור כזה חמור בנהגים. אז אני אסתפק עכשיו בתשובה הארוכה שעניתי על השאלות המאוד-מאוד חשובות והמאוד-מאוד מאתגרות, ובהזדמנות הבאה, בהזדמנות הקרובה, אני אשלים את התשובות. סימנתם לי בפתק שהגיעה העת לסיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע, יש שאלה נוספת לחבר הכנסת רוט. חבר הכנסת רוט, ביקשת שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> חשבתי שאני בשאלה האחרונה. << דובר >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אעכב את סגן השר, אבל קודם כול אני רוצה כמובן להצטרף לכל המחמאות, וחשוב לנו מאוד שאתה תהיה. השאלה שלי מתייחסת בעיקר לנושא שמורכב מההתיישבות בגליל. אנחנו משדלים אנשים ומעבירים אנשים לטבריה. הקהילה שלנו – אנחנו הבאנו בעצמנו 200 משפחות לטבריה, ואנחנו חייבים לתת להן מענה. הפרוגרמה של משרד התחבורה, לייצר מצב שבו קודם כול יהיה ביקוש ואחר כך יהיו אוטובוסים מלאים, לא יכולה לעבוד. זה מפריע להתיישבות. אני שואל, כבוד סגן השרה, מה אתה יכול לעשות. איזו בשורה טובה יכולה להיות לך לאנשים שגרים בטבריה כך שתהיה להם תחבורה אמיתית, שיוכלו לגשת לעבודה, למרכז וגם לביקורי משפחה? תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה לך, חבר הכנסת רוט. אני רוצה גם לציין את המעורבות הגדולה שלך בנושא תחבורה ונושא התיישבות. הינה מתברר שמה שאתה אומר הוא דבר מאוד נכון – התיישבות ותחבורה, חיזוק הגליל, מקומות יישוב חדשים ותחבורה – חד הם. היום אנחנו יודעים שהאתגר של תחבורה או נושא התחבורה, המענה התחבורתי, הוא בעצם משולב ושזור בנושא ההתיישבותי. אי-אפשר להתיישב במקום, אי-אפשר לאכלס מקומות, אי-אפשר – במיוחד באוכלוסייה החרדית ודאי שנושא התחבורה לא נותן את המענה הנכון, מכיוון שהרכב הפרטי הוא לא המענה שאנחנו רוצים, אנחנו לא מעוניינים בו, וגם אין להם את האפשרות. על פי רוב אנשים שהולכים לגור בפריפריה הם אנשים שאין להם את היכולת לקנות במרכז, וממילא הם ודאי אנשים שנזקקים לתחבורה הציבורית הרבה יותר. הנושא של התיישבות, של מקום מגורים, עם המרכז הרוחני, המרכז הקהילתי, מרכז החיים שלהם – גם המשפחתיים, גם החברתיים, גם הקהילתיים – כפי שאמרתי, הוא נושא חשוב. הוא הולך לגור במרחק, הוא הולך לעשות את הצעד הזה, אבל בחלק שלו הוא חייב לתת את המענים. אני אומר, זה אתגר של משרד התחבורה, ואני חושב שהיום משרד התחבורה מודע לזה – אני יכול להגיד, באופן אחראי, אולי בשונה מפעם. כשאתה לוקח יישוב כזה או אחר, אתה צריך להראות שהוא קרוב למרכז עסקים, שזה גם נכון, או למרכז קניות. האלטרנטיבה – אתה רוצה לחבר אותו, ואתה עושה תחבורה שתהיה לו קרובה למרכז קניות. כאן אתה צריך – למרכז הרוחני שלו, למרכז החברתי שלו. זה מאתגר אותנו, וצריך לעשות את זה, ואנחנו נעשה את זה, ולאט-לאט אנחנו, גם המשרד, כולם – אנשים מפנימים את הצורך המקצועי בעניין הזה. זה לא רק צורך קהילתי, זה צורך של אנשים פרטיים, זה צורך מקצועי, כדי לתת מענה תחבורתי הגון. אנחנו רואים את זה כאתגר. ישבנו ישיבה אחת, העוזרים ישבו. אנחנו נמשיך לעסוק בזה, ואני מאוד מקווה שאני אהיה איש בשורה בקרוב. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מאוד מודה לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב, שכהרגלו השיב באריכות ובפירוט על כל השאלות, ומזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי לשאול את השאילתה הבאה לשר הבריאות בנושא סגירת מחלקה לטיפול נמרץ ילדים עקב יציאתו לחופשה של מנהל המחלקה. אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת משה ארבל לדוכן, בבקשה. << קריאה >> שר הבריאות משה ארבל: << קריאה >> שלום, מכובדי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום וברכה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << שאילתה >> 37. סגירת מחלקה לטיפול נמרץ ילדים עקב יציאתו לחופשה של מנהל המחלקה << שאילתה >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים ברזילי יצא לחופשה, והמחלקה נסגרה. במשרד הבריאות לא מצאו מחליף, ואישרו לסגור את מחלקת הילדים המאושפזים בטיפול נמרץ. הילדים המאושפזים בטיפול נמרץ פונו לבתי חולים אחרים. ברצוני לשאול, אדוני השר: מחלקת טיפול נמרץ לא יכלה לפעול ללא המנהל שלה? אין סגנים? אני מצפה לתשובה, אבל כמו שאתה יודע להשיב. << דובר >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. מכובדי היושב-ראש, חבריי השרים, ראשית, בטרם אענה על שאלתו של חבר הכנסת ינון אזולאי, בשם ממשלת ישראל, בשם הכנסת ובטוח בשם כל חברי הכנסת – אלו שכאן ואילו שאינם – אני מבקש לאחל רפואה שלמה לפצועי פיגוע הירי אתמול בשומרון, פיגוע שבו נפצעו אזרח אחד וארבעה חיילים. לשמחתנו לא היו אבדות בנפש בפיגוע. ברשות היושב-ראש, אני אומר פרק תהילים לרפואת הפצועים: "משכיל לדוד בהיותו במערה תפִלה. קולי אל ה' אזעק קולי אל ה' אתחנן. אשפֹּך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי באֹרח זו אהלך טמנו פח לי. הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי. זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים. הקשיבה אל רִנתי כי דלותי מאֹד הצילני מרֹדפַי כי אמצו ממני. הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתִּרו צדיקים כי תגמֹל עלי". רפואה שלמה, בעזרת השם, לפצועים מהפיגוע ולכל פצועי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון, כן יהי רצון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אתמול עברה בכנסת, בוועדת הבריאות בראשות ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו ובוועדת הכספים בראשות הרב גפני, רפורמה חשובה ומשמעותית ביותר בתחום הטיפול בקנביס. עד היום המטופל היה חייב בהוצאת רישיון מיוחד מטעם משרד הבריאות עצמו. המצב הקיים חייב ביורוקרטיה רבה מאוד, גרם לעיכובים והיה ועודנו חריג לכלל שלפיו דרכם של מטופלים להשיג חומר שתכליתו רפואית, בריאותית, היא באמצעות קבלת מרשם מרופא בקופת החולים ועם המרשם הזה לפנות לבית המרקחת. ועדה בראשות ד"ר בועז לב המליצה למשרד הבריאות לעבור למודל של מרשמים גם ביחס לקנביס הרפואי, והוחלט לבצע מעבר הדרגתי, בצורה מאוזנת, שמאפשר בקרה על תוצאות המעבר, שהוא שינוי דרמטי מהמצב הקיים היום. ההדרגתיות מתבטאת בכך שהמעבר יתבצע ראשית לגבי התוויות רפואיות מסוימות, לגבי מי שסובל מהמחלות ומהמצבים הרפואיים הבאים: מחלת פרקינסון; מחלת מעי דלקתית; אפילפסיה; דמנציה; אוטיזם; מחלות אונקולוגיות; טרשת נפוצה; HIV; חולים סופניים שתוחלת חייהם אינה עולה על שישה חודשים. חולים אלה מעתה והלאה לא יזדקקו עוד לרישיון אלא יוכלו לקבל מרשם על ידי רופאים מסוימים שעברו הכשרות בנושא. מבחינת חולים אלה מדובר במהפכה של ממש. אנו מצפים שיהיה בכך להקל בצורה משמעותית את יכולתם לקבל מענה בתחום החשוב הזה. לצד זאת, אנו זוכרים ומכירים בכך שהמהלך טרם הושלם. רבים מאלה המחזיקים כיום ברישיון לקנביס רפואי לא נכללים ברפורמה הזאת, בשל החלטתנו לעשות את הדברים בצורה הדרגתית ומדודה ולבחון תחילה את תוצאות השלב הראשון של הרפורמה לפני שנחליט אם וכיצד להמשיך. לא שכחנו חלילה את אותם החולים, ובמקביל לשלב הראשון הנוגע להתוויות מסוימות אישרה אתמול ועדת הכספים בראשות הרב גפני ובחברותך, כמובן, חבר הכנסת אזולאי, את תעריפי הגבייה הן לרישיון והן למרשם. קביעת תעריף אחוד שנתי מביאה ודאות, צפיות וזמינות רבה יותר. צריך להבין שלצד העלות, נושא נוסף, חשוב לא פחות, הוא הזמינות. עלות נמוכה מביאה לזמינות נמוכה, כלומר לכך שאנשים הזקוקים לקנביס רפואי ומבקשים לקבלו, לא מצליחים להשיגו משום שהוא לא זמין לנוכח מחירים הפסדיים. זו תוצאה גרועה ביותר, שאנחנו לא יכולים להסכים לה. לפני שפנינו לרפורמה הזו היינו בקשר מול קופות החולים. חשוב לנו שהמחירים שנקבעו והיחס של קופות החולים לרפורמה יאפשרו זמינות גבוהה של קנביס רפואי, ובכל מקרה שיפור מהמצב הקיים, הן למי שההתוויה הרפואית שלו תאפשר לו לפנות לקבלת מרשם והן למי שנותר בשלב הנוכחי עם רישיון. בכובעי השני, כשר הפנים, חשוב שהציבור והצופים בנו, וגם חברי הכנסת כמובן, ידעו שהוחלט להאריך את מבצע הדרכונים המיוחד עד סוף חודש יוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בכובע הראשון שלך, שזה הבריאות, אני רק רוצה להגיד לגבי הקנביס שאתמול בוועדה – יש שני דברים: קודם כול, לגבי הקנביס צריך פעם אחת לעשות חשיבה אם צריך את הרישיון כל שנה. לא יעלה על הדעת, יש אנשים שהם חולים כרוניים והם צריכים את זה וכל שנה הם צריכים להגיש את זה מחדש, לשלם 360 שקל. העלינו את זה גם בוועדה ולצערי לא קיבלנו מענה מבחינת התמחור של זה. 360 שקל על מה? אנחנו לא מבינים, למרות שקופות החולים הביאו לנו את הפירוט. אני חושב שיש מקום להוריד את זה. לגבי המרשמים – על פי הבקשה של הוועדה, של יושב-ראש הוועדה, הורידו את זה מ-220 שקלים ל-180 שקלים. אבל חשוב לעשות חשיבה על הנושא הראשון, על ה-360 שקל, והנושא השני – למה כל שנה. יצוין שמה שאמרת, הרפורמה הברוכה שהתקבלה אתמול והוצגה בוועדת הבריאות – שם מדובר רק על 15% שנמצאים בתוך זה, כלומר עוד 85% לא נמצאים. כשביקשנו לדעת את היעדים אמרו שבעוד שנתיים יבואו וייתנו מענה. למעשה דיון המשך, מה קורה. אני מצפה שבעוד שנה ייתנו לי, כדי לדעת אם אנחנו הולכים לעוד 15% או לעוד 50%, כדי שגם החולים האחרים יוכלו ליהנות מהפטור הזה. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מודה לך על – זו שאלה נוספת או שזו חצי שאלה נוספת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה לימוד. חברותא אנחנו עושים. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אני חושב שבהחלט תפקידכם כחברי הכנסת, חברי הבית הזה, לרבות ועדת הכספים, לבצע פיקוח אפקטיבי על עבודת הממשלה. אתם מבצעים אותו. אני חושב שזו לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה, כולנו יחד כאן מתוך מטרה אחת ברורה. השכל לא נמצא רק במשרד הבריאות, השכל נמצא כמובן באופן שווה. בורא עולם חילק אותו לכולם, והרבה מאוד פעמים אנחנו ממוקדים מתוך תפיסת עולם ורואים את הדברים בפריזמה צרה, ועל ידי ההערות שלכם אנחנו מטייבים את עצמנו ומתמקדים במתן מענה. כן, גם בסוגיית החולים הכרוניים, כפי שהעלית, חבר הכנסת אזולאי, אני מצפה שוועדת הכספים תמשיך ותדרוש תשובות גם ממשרד הבריאות בנושא הזה. אני כן רוצה לומר שבסוגיית החולים הכרוניים אנחנו ממש בעיצומו של תהליך עבודה במשרד הבריאות שעשוי לתת מענה משמעותי בסוגיית התרופות הגנריות. ישנן תרופות גנריות רבות שיש להן תקן אירופי, יש להן תקן אמריקאי, והיכולת שלנו לבוא ולשחרר חסמים ביבוא ולקבוע בעצם מה קרה באותה תקינה אירופית-אמריקאית שתוכל להכניס לכאן עוד חברות תרופות רבות נוספות ולייצר תחרות, התהליך הזה יפחית מחירים בצורה דרמטית, משמעותית. את הפחתת המחירים הזאת אנחנו נרצה לייעד עבור מעוטי יכולת, עבור חולים כרוניים, עבור משפחות שיש בתוכן שני חולים כרוניים ויותר, שתעריף ההשתתפות העצמית שלהם יפחת באופן דרמטי. לא יכול להיות מצב שאנשים יצטרכו לשקול, לחשוב אם לקנות מזון או תרופות. כשאנחנו מונעים מאנשים רכישת תרופות בזמן, אנחנו כמערכת בריאות משלמים על זה הרבה הרבה יותר אחר כך. כשאדם לא צורך את התרופות שלו בזמן על פי התוויה רפואית, הוא מגיע למצב רפואי קשה יותר אחר כך, עלויות האשפוז יקרות יותר, ולכן גם מתוך תפיסה כלכלית כן נכון לנו להנגיש את התרופות הללו במחיר שווה לכל נפש, לאפשר לאנשים שאין ידם משגת להשיג את התרופות. אני חושב שהתהליך הזה והמיקוד שלו באוכלוסיות מעוטות יכולת הוא דרמטי ומשמעותי לא פחות, אני חושב, מהצעת חוק שאתה העלית בעבר, חבר הכנסת אזולאי, להפחתת המע"מ מתרופות, שהיא בעצם הטבה גורפת לכלל האוכלוסייה. כאן אנחנו מנסים להתמקד באוכלוסייה קשת היום, מעוטת היכולת ובחולים כרוניים. וכן, גם בסוגיה הזו של הקנביס ביחס לחולים כרוניים, אנחנו נהיה חייבים לתת את הדעת, להתמקד בנושא הזה. חולה כרוני במחלות כגון טרשת נפוצה, אם לא יתרחש נס, המחלה כנראה לא תעזוב אותו, והוא יצטרך להתמודד ולחיות איתה לאורך שארית ימי חייו. ולכן במקרים הללו נכון מאוד שאנחנו ניקח בחשבון את הסוגיה הזו ביחס לתעריפים של המרשמים ושל הרישיונות. אני קורא לכם, חברי ועדת הכספים, אל תעשו לנו חיים קלים. תזמנו דיונים בנושא, תבקשו מאיתנו תשובות, אנחנו בהחלט נגיע, נתייצב ונידרש לכל סוגיה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מתחייב אני. אדוני – – – שאלת המשך – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> כן, כן, אנחנו נגיע לזה. בכובעי השני אני שר הפנים, וחשוב שהציבור הצופה בנו וגם חברי הכנסת ידעו שהחלטתי להאריך את מבצע מרתון דרכון, המבצע המיוחד הזה, עד לסוף חודש יוני. לא תהיה הארכה נוספת, ולכן תנצלו את השבועיים וקצת הקרובים. מי שצריך דרכון, מי שבשנה הקרובה הדרכון שלו עומד לפוג תוקפו, תיגשו ללשכות. ארבע הלשכות הגדולות – ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע – פתוחות מ-07:30 עד 23:00 ברציפות, חמישה ימים בשבוע, ונותנות שירות לכל אזרחי מדינת ישראל. השירות שניתן שם הוא ללא קביעת תור מראש. תגיעו, תנפיקו דרכונים, ואחרי שיהיה לכם דרכון בקיץ הקרוב אני עדיין קורא לכם לצאת לחופשה בישראל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה הלשכות לא פתוחות כמו שהיה לפני הקורונה? למה היה צריך לעשות מבצע? למה זה לא חוזר להיות כמו שהיה פעם, בלי לקבוע תור? היינו מגיעים – – – צריך להחזיר את זה לשגרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> דבי ביטון, תודה על השאלה. הסוגיה של קביעת תורים היא עובדה מוגמרת שאני קיבלתי עם כניסתי לתפקיד. יש לה יתרונות ויש לה חסרונות. היתרונות שלה: כשאדם קובע תור והמערכת עובדת ואין לנו האקרים שמשתלטים עליה מבחוץ ומייצרים כאן ממש פרוטקשן – מוכרים בכסף תורים – המערכת נהדרת, נותנת ודאות ונותנת לאנשים את האפשרות לדייק את זמן ההגעה שלהם לקבלת השירות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה ככה גם אצל רופאים, אתה חייב לקבוע תור. מה שאפשר לעשות זה פשוט לעשות מין מיון, כמו רופא מיון כזה, שמישהו שממש כואב לו בא בלי לקבוע תור ומוכן להמתין בתור. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בבתי ממרקחת בסופר-פארם אתה יכול להזמין תור, אבל מנגד יש כאלה שמגיעים גם בלי תור – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אז אני אשתף אתכם בתהליכים שכרגע מתבצעים במשרד הפנים. במקביל לסוגיית התורים ומתן השירות, התחלנו את הפיילוט במכשיר לשירות עצמי כבר בקריית אתא, וזה נהדר. מכשיר מאוד מאוד יקר לשירות עצמי. אזרח מגיע עם תעודת זהות חכמה, מכניס אותה עם הצ'יפ למכשיר. הוא מזוהה חד-חד-ערכית, כי התיעוד החכם מאפשר לזהות אותו, והוא יכול פשוט להגיע לקיוסק ולהנפיק דרכון. הדרכון לא יוצא אוטומטית, הוא נשלח אליו, אבל הוא מזדהה, מגיש בקשה לקבלת דרכון, ועושה את זה לבד בשירות עצמי. אנחנו נצטרך להרחיב את השירותים הללו. בנוסף, יחד עם רשות הסייבר וישראל דיגיטלית, קיימתי ישיבה. אני רוצה לציין לשבח את השר ניר ברקת, שהוא הממונה על ישראל דיגיטלית, שאמר לי מיוזמתו שהוא לא יחסוך מבחינה תקציבית, ויאפשר תקציב לא מוגבל כדי לקדם מערכת ממוחשבת במערכת ההזדהות הממשלתית, שבה אזרחי מדינת ישראל יוכלו להזדהות דרך מערכת ההזדהות הממשלתית ולהנפיק דרכון מהבית. זה קורה בבריטניה, אנחנו לומדים את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וגם תעודת זהות? << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> מי שיש לו דרכון חכם. מי שיש לו כבר תיעוד ביומטרי, המערכת תוכל לזהות אותו בהזדהות חד-חד-ערכית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי רישיון אתה יכול לעשות באינטרנט, תעודת זהות לא. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> העברת בעלות על רכב מתבצעת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> העברת בעלות – חמש דקות. העברת בעלות, חבל על הזמן. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> נכון, וזה נהדר. אנחנו עובדים על זה. אני יודע לומר לכם שזה כנראה ידרוש תיקוני חקיקה, ואני יודע גם לומר לכם – אני לא יודע אם אני הורס למירב בפריימריז – שבשיחות סגורות מירב אמרה לי שהיא תדאג שגם האופוזיציה תתמוך בדבר הזה, כי זה עושה טוב לאזרחי ישראל כולם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מצליחה להבין איך רישיון נהיגה אתה יכול לקבל הביתה ותעודת זהות לא. מה ההבדל? << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אנחנו עמלים על זה. גם בתהליך הזה, של מבצע מרתון דרכון, היינו צריכים להזיז עובדי מדינה מהמקובעות שלהם. זה תהליך. זו לא חברה עסקית שהמנכ"ל דופק על השולחן ואומר: רבותיי, תבצעו. יש ועדי עובדים, יש הסתדרות, וטוב שכך. אני לא מלין על זה. אני שמח שיש לעובדי המדינה הגנות, וזה חשוב שזה יהיה. דאגנו, יחד עם שר האוצר והממונה על השכר באוצר, גם לתוספת תקציבית, שתבטיח את הזכויות של העובדים, שעובדים שעות רבות – עד 23:00 מדי יום – בקבלת קהל במרתון דרכון. אנחנו נעשה את זה גם בהמשך כדי להבטיח את יציבות התעסוקה של עובדי רשות האוכלוסין ולא נפגע בשערה משערות ראשם, לצד מתן שירות איכותי מתקדם, כפי שמצופה ממדינה שהיא סטרטאפ ניישן בשנת 2023. אני חוזר למענה, כמובן, על השאילתה שפתחנו בה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> צריך להקריא את השאילתה, או – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> הפרוטוקולים רשמו אותה, היא נרשמה בדברי הימים של הכנסת. המבצע, כאמור, היה אמור להסתיים ב-15 ביוני – מבצע מרתון דרכון – כלומר, מחר. וההחלטה היא להאריכו עד ל-29 ביוני, לאחר שראינו היענות ציבורית מדהימה. מדובר על פחות מחודש ימים וקרוב ל-300,000 דרכונים. יש כאן קפיצה אדירה קדימה. חשוב לומר את שבחם של עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, של הנהלת רשות האוכלוסין וההגירה, של המנכ"ל אייל סיסו. העובדים נתנו את ליבם למען עם ישראל. העומס שהוטל עליהם בחודש הזה לא פשוט, ואני לא מקל בזה ראש. מדובר במשהו יוצא דופן, בהתגייסות מוחלטת של כל כך הרבה אנשים, עובדים והנהלה, למען מטרה לאומית חשובה ביותר. עם כניסתו של השר הרב אריה דרעי, השר לשעבר ולשעתיד, בתקווה שבקרוב, בעזרת השם, למשרד הפנים, הוא הבהיר שנושא השירות בדרכונים מצוי בראש סדר העדיפויות. השירות הזה הוא שירות מרכזי שמעניק משרד הפנים דרך רשות האוכלוסין, שהיא יחידת סמך, לציבור הרחב. כאן הם פוגשים אותנו, כאן הם גם נפגעים אם הם לא מקבלים שירות – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן אתה למעלה? << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> – – והם זכאים לשירות הזה, אסור להתבלבל. המדינה לא עושה טובה לאזרחיה. האזרחים זכאים לשירות טוב, שוויוני, איכותי, זמין, ולשם כך אנחנו פועלים. אני מרוצה מאוד מקצב ההתקדמות של המבצע, אבל אבהיר פעם נוספת את מה שכבר נאמר בפורומים אחרים: המבצע לא יוארך שנית. כאמור, הוא יסתיים ב-29 ביוני. אני קורא לכל הציבור שצריך, לצאת ולחדש דרכון ביומטרי בתקופה הזו, כשלא נדרש לקבוע תור. ניתן לעקוב אחרי התור. יש גם פיצ'ר מדהים באתר, אדוני היושב-ראש, שבו ניתן פשוט לראות בלייב, בזמן אמת – בארבע הלשכות הגדולות יש מצלמות שמצלמות את אורך התורים. אדם שרוצה לדעת אם לצאת עכשיו לקבל שירות או לא יכול להסתכל במצלמות בזמן אמת ולראות אם יש תור או אין תור, ולהחליט אם מתאים לו עכשיו לצאת לקבל שירות. כעת לשאלה שלשמה התכנסנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אוהו. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> שאילתה חשובה של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי. השאילתה הזו נוגעת – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו יהיה לך זמן – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני חייבת להגיד לך משהו. בכיף, תדברו; אני הייתי חמש וחצי שנות קואליציה, מעולם לא הגשתי שאילתה לשר שלי. לא לכחלון, לא לגלנט – חברי, בוקר טוב. בית ספר מה שקורה כאן. והוא מדבר לעניין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני, אגב, חייב להעיר כיושב-ראש הכנסת. אני חושב שזה לזכותם של חברי הכנסת שהם שמפקחים גם על משרדים שנמצאים במפלגתם. זה תפקידה של הכנסת, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ראוי לציון, אגב. אגב, זה שיח מרתק. גם מדי פעם אתה עונה לנו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מירב, אני חושבת שהשר – – – השר ארבל אוהב שאילתות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך, אין משוא פנים, ביקורת זה ביקורת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין, אתה – לא סתם אתה יו"ר ועדת האתיקה, ינון. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, אומר לך משהו: אני חושב שהתהליך הזה של שאילתה, הכלי הזה של שאילתה – דווקא כמי שהיה ראש מטה שר והיה צריך לטפל בשאילתות של חברי כנסת – אני חושב שהוא כלי עבודה מדהים. הוא מדייק אותנו. בסוף כמות המשימות שעל השולחן היא אדירה, וכאשר חבר כנסת, קואליציה או אופוזיציה, מגיש שאילתה, אם זו שאילתה ישירה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> – – אני זכיתי להיות שיאן השאילתות בכנסת הקודמת, וידעתי את המשמעות האדירה של זה דווקא כמי שזה "הטריד" אותו למצוא מענים ולתת תשובות, כי בסוף, בכמות המשימות שיש, זה כלי שאני אומר לכם, חברי הכנסת, תשתמשו בו. זה מדייק אותנו, זה עוזר לנו לתת מענה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכימה איתך. אני כמעט כל יום רביעי פה, כי זו הזדמנות לשאול שאלות את השרים. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> זה כלי מאוד משמעותי וחשוב. אספר לכם, שגם כחבר כנסת הגשתי שאילתות לשר דרעי בזמנו. בהתחלה בקרב חבריי לסיעה זה הרים גבה; זה היה נראה להם מוזר, אבל בסוף, כשעובדי המשרד והשר צריכים להתעסק בריבוי משימות, שאילתה מדייקת. אומרים להם: חבר'ה, הוא שם פרוז'קטור, תסתכלו, יש פה נושא שצריך טיפול; טפלו בו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז אני רוצה לעדכן את כבוד היושב-ראש, ששאלתי אותך שאלה ואמרת לי: תגישי לי את זה בשאילתה. כבוד היושב-ראש, זה יושב אצלך, זה בהסכמה. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> זה מצוין. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי אותך על החירשים, ואמרת לי: תוציאי לי שאילתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז יש הזדמנות לשאלה נוספת, אולי אפשר כאן, במסגרת הזאת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני הגשתי שאילתה בהסכמה, שזה חשוב. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מברך מאוד על הדבר הזה. ובכן, השאילתה נוגעת למחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים ברזילי באשקלון. מדובר במחלקה קטנה, ומנהל המחלקה הוא הרופא המומחה היחיד בטיפול נמרץ ילדים באשקלון. בהיעדרו של רופא מומחה לא ניתן להפעיל את מחלקת טיפול נמרץ ילדים. כמובן, מחלקה קטנה היא מחלקה שיש בה בסך הכול ארבע מיטות. מנגד, גם לרופאים ולעובדי בית החולים יש זכויות עובדים וזכויות אישיות כעובדים אחרים, ויש אינטרס לכלל מערכת הבריאות שהרופאים והרופאות שלנו, ויתר הצוות, יוכלו לנשום אוויר, להתאוורר, לנצל ימי חופשה ולחזור ממוקדים ורעננים. המצב הזה הוא איננו אידיאלי. לא נתבלבל, זהו מקרה נדיר מאוד – וטוב שכך – אבל חשוב להבין מה הרקע שלו. אני מעדכן כמובן, חבר הכנסת אזולאי, שבינתיים המחלקה נפתחה מחדש, ומנהל המחלקה שב לנהל אותה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חופשה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> יחד עם זאת, בית החולים פעל כהלכה, הודיע מראש למשרד הבריאות, לאגף רפואה כללית שאמון על שירותי האשפוז ושירותי החירום וההצלה, הודיעו למד"א וקיבלו גיבוי לטיפול בילדים שנזקקו לטיפול נמרץ מבית החולים אסותא באשדוד – הטיפול שניתן לכל ילד וילד לא נפגע, שיהיה ברור. אמרתי, זה מצב חריג ונדיר מאוד. ההנחיה היא להימנע מכך ככל שניתן, ובכל זאת גם מצב נדיר מאוד אפשרי וקורה. אנחנו כאן כדי שזה יקרה כמה שפחות. באותה נשימה אני מבקש לומר שמתווה קיצור ההתמחויות לרופאים המתמחים, אמור גם הוא להביא בשורה בכנפיו בסוגיה הספציפית הזו. במסגרת קיצור ההתמחויות אנחנו פועלים עכשיו – שחררנו כ-200 תקנים בינתיים של רופאים מתמחים, אבל בפריפריה. אני יודע שארגון מרשם, שעושה עבודה חשובה ומחאה חשובה, וכן מדי פעם גם מפגין מתחת לביתי – המחאה שלהם – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> וגם מתחת לביתו של חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> וגם מתחת לביתו של חבר הכנסת רון כץ. המחאה שלהם בסופו של דבר הזיזה את המערכת. היא הביאה את המערכת להבין שמצב שבו רופא מתמחה עובד 26 שעות הוא לא סביר, הוא מצב שאנחנו חייבים להימנע ממנו. אבל בהינתן שהשמיכה לא ארוכה, צריכים לתעדף. כן, אני אומר כאן, אני מתעדף רפואה בפריפריה. לא יכול להיות מצב שבבית החולים ברזילי באשקלון יהיה רק רופא טיפול נמרץ ילדים אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה עם נעלי ספורט? << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> לא, אבל על מדרסים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה טרפדו לנו את המיון בשדרות? 6 מיליון שקלים. אחר כך טרפדו לנו את המיון באשקלון, שהיה מסייע גם לברזילי. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ביטון, כתושבת שדרות, ביוזמה מבורכת של יושב-ראש הקואליציה, שנאבק בזה ומטריף אותי ואת אנשי משרדי, אנחנו הולכים להקים ולפתח בשדרות את חדר המיון הקדמי – דבר משמעותי מאוד, גדול מאוד. הביקור הראשון שעשיתי כשר בריאות היה במרפאת בריאות הנפש בעכו, כי לא יכול להיות מצב שמדינת ישראל, שהיא כמו שטח של מחוז בקליפורניה, יהיו בה פערים בין מרכז לפריפריה בשירותי בריאות. אנחנו נמקד מאמץ בפריפריה. בפריפריה אנחנו מקצרים עכשיו באופן מיידי ל-19 שעות את שעות ההתמחות של מתמחים, מ-26 שעות. מתמחה שעכשיו צריך להחליט, בלי לפגוע בשכרו, אם להתמחות במרכז או בפריפריה – כן, אנחנו רוצים לומר לו: תעדיף פריפריה. לך לפוריה, לך לברזילי, לך לסורוקה. תתעדף פריפריה, ונייצר מצוינות בפריפריה. בסופו של דבר צמצום הפערים בין מרכז לפריפריה הוא אינטרס לאומי, הוא חשוב, ואין לי ספק שבתי החולים במרכז, אם זה שיבא, תל השומר, איכילוב ובילינסון, עושים עבודת קודש מדהימה וחותרים למצוינות, אבל אני מניח – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם קלינאי התקשורת? דיברת עליהם כבר? היום היה לנו דיון על זה. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אדוני ישאל שאילתה שנייה – יקבל מענה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? יש לי שאלה נוספת. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> רגע, חברת הכנסת בן ארי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קודם כול שאלת המשך לחבר הכנסת אזולאי, ואחר כך – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הבנו מאדוני השר שאתה צריך זמן, כי הבחירות עדיין לא מוכנות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש זמן עכשיו. הבנו שיש זמן. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מדבר דברי טעם, אני מקווה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאוד. מאוד מעניין. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אם אני משעמם אתכם, אני ארד. סוגיית הרפואה בפריפריה היא קריטית. כמובן שבתי החולים במרכז – בית החולים איכילוב עכשיו מקים בהשקעה של 50 מיליון דולר מרכז מאיץ פרוטונים, שאמור לצמצם את הפגיעה בהקרנות של ילדים חולי סרטן, וזה דבר אדיר, זה דבר שמונע מילדים חולי סרטן לטוס לחו"ל. אין במדינת ישראל את הטיפול הזה. זה מתבצע כאן במדינת ישראל, וזו גאווה לאומית, הדבר הזה. יחד עם זה, יחד עם ההשקעה במרכז אסור לנו לשכוח את הפריפריה. ביקרתי בבית החולים פוריה שליד טבריה. ראיתי שם, אדוני היושב-ראש, תהליך מדהים של בית חולים שיקומי, כשהיום משפחות מהצפון ומהדרום נאלצות להעתיק את המשפחה שלהן – בהליך שיקומי ארוך בבית לוינשטיין, שעושה עבודה חשובה, הם פשוט צריכים לעבור דירה. הדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת. בית החולים פוריה עומד להקים מרכז שיקום מהמפוארים בארץ. ממש מדהים, מרחיב את הלב לראות את זה, עם נופים מדהימים מהחלון. אני עוד אמרתי למנהל בית החולים שלא מן הנמנע שתושבי רעננה יעדיפו ללכת לקבל שירות בפוריה. כמובן ראינו באותו ביקור את השטח שעליו בית החולים מתכוון להקים מחלקת אשפוז פסיכיאטרי בפוריה. הציגו בפניי את האתגרים התכנוניים של המקום. לשמחתי, יחד עם יושב-ראש ועדת הפנים, הכנסנו בתי חולים לוועדה לתשתיות לאומיות. בית חולים הוא תשתית לאומית, וכך צריך להיות. הליכי תכנון ובנייה של כבישים מהירים ושל רכבות מקצרים הליכים, ויש להם ועדה מיוחדת, ועדה לתשתיות לאומיות; אז גם כאן שר הבריאות דיבר עם שר הפנים, ויחד, בלי שום מתווכים, הם החליטו לקדם את הנושא הזה. זה חשוב, זה משמעותי, זה יאפשר גם תכנון ארוך טווח למערכת הבריאות במדינת ישראל, ואני חושב שבכך נתנו מענה מקיף ומעמיק לשאלתך, חבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> זה כבר באישור היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לחבר הכנסת אזולאי שאלת המשך. בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, קודם כול, תודה רבה לך גם על הסקירה של המשרדים שלך. זה מאוד חשוב לנו לשמוע. אנחנו יודעים שאתם עובדים כל השנה במשרדים, רק שקודם כבוד השר דיבר על הנושא של התרופות – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השרים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אני מדבר על הכובע שלו כשר הבריאות. תכף נעבור לשר הפנים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני גם יכול לשאול אותך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש לי רשימה של שאלות נוספות: חברת הכנסת בן ארי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אפשר גם להוסיף שאלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אוסיף גם את חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם שכנים, אתה יכול לשאול אותו. אתה יכול רק לעלות לקפה או לרדת לקפה, ואתה יכול לשאול. לא צריך להגיע לכנסת בשביל לשאול את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא ישב איתו אתמול בערב בביתו. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> הוא גילה לך הכול? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כרגע חבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השר, שרון כץ יתכבד ויעלה או ירד – אני לא יודע איך זה הולך אצלכם – באותו בניין לקפה, ולא צריך לשאול את זה פה. בכל אופן, לגבי חלק מהסקירה שכבוד השר נתן. דיברתם על הקנביס. לאחר הקנביס אמרת שהתרופות, יש עניין שכל אחד יוכל לקנות את זה. אנחנו מכירים את הדבר הזה שהאדם החלש, הוא הולך לבחור בין פרוסת הלחם לבין התרופה. אנחנו מכירים את האנשים. הסבתות שלנו, הסבים שלנו, לפעמים באמת בוחרים אם לקחת כדור נגד לחץ דם או מזון. כשאתה בא ומדבר על זה, אני יודע שזה אצלך בלב. זה כאב של כולנו. מצד שני, אנחנו שומעים שהולכת להיות עלייה של 4%–6% בתרופות שנמצאות בסל. אז איך זה מתכתב עם מה שאתה אומר לנו פה, שאתם רוצים שזה יהיה, ומצד שני יש לנו עלייה בתרופות? הרי אנחנו באים ממפלגה שבה חרתנו על דגלנו לסייע לאותם ציבורים מוחלשים. איך אנחנו נסתכל על הציבור שלנו כשהולכים להעלות את התרופות? זה בין הלחם והחלב לתרופה, כמו שאמרת. אבקש תשובה. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. הנושא הזה של תעריפי התרופות – אני רק רוצה סקירה מקצועית קצרה, שנבין איך זה עובד. יש מודל של קביעת תעריפי ההשתתפות העצמית של תרופות המרשם שנמצאות בסל. המודל הזה לוקח סקר מכמה וכמה מדינות, חלקן במערב אירופה, חלקן במזרח אירופה, וסוקר את המחירים שם, מייצר ממוצע, ועל בסיס הממוצע הזה קובע את התעריפים כאן אצלנו בישראל. בשל העלייה של היורו ב-1 ביולי אמורה להיות עלייה אוטומטית, כפי שציינת, חבר הכנסת אזולאי, של קרוב ל-7%, בין 4% ל-6%. זו עלייה משמעותית. זה לא פשוט לבן אדם שצריך לבחור בין אוכל לתרופות, ומכבידים עליו עוד. יחד עם זאת, המנגנון הזה, מנגנון ההעלאה הזה – כפי שקבוע בתקנות ובחוק – מאפשר לקופות החולים להעלות את המחיר עד סוף השנה, אבל מאידך מאפשר לקופות החולים להמשיך ולרכוש את התרופות במחיר הנמוך, כפי שהיה להן בתחילת השנה. זה יוצר פער בין היכולת שלהם להמשיך ולקנות את התרופות במחיר הנמוך לבין המחיר שהם יכולים לגבות מציבור המבוטחים. הפער הזה במצב יוקר המחיה הנתון לא מתקבל על הדעת, ולכן פניתי אתמול לשר האוצר בכתב – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק בשביל ההבנה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> לא רק המלאי. הם יכולים להמשיך ולרכוש. יש להם הגנה בחוזה אל מול חברות התרופות שהם יכולים להמשיך ולרכוש את התרופות במחיר הנמוך, כפי שנקבע בינואר עד סוף השנה. תקופת הביניים הזאת, שבה בסוף השנה נדע מה שערי החליפין – אנחנו רואים שהשקל עכשיו מתחזק, הדולר יורד, יש תנודות טובות בכלכלה הישראלית – וכדי שתהיה ודאות בנושא הזה פניתי לשר האוצר בבקשה שלא יהיה מצב שייראה אפילו כלפי חוץ שקופות החולים עושות עושר שלא במשפט. אנחנו נבקש מוועדת הבריאות של הכנסת, שאני מקווה שהיא תתכנס בקרוב מאוד לטובת הנושא הזה, בהסכמת שר האוצר, שנתן אתמול את אישורו וברכתו – ואני מודה לו על כך – כדי להקפיא את העלייה הזאת עד סוף דצמבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> השאלה, כבוד השר אומר שנקפיא את העלייה הזאת, אבל בסופו של דבר אם אנחנו נגיע לסוף שנה, ואז יגידו לו שמעלים, גם אם לא תעלה רטרו, אבל תעלה את זה – לשר יש סכום x שנמצא בעדכון הקצבאות. השאלה היא, קודם כול, כמה העלות תהיה – אנחנו רואים עכשיו עלייה של 6%; האם הממשלה סופגת – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אם לא היינו פועלים כרגע ולא היינו עושים שום דבר, יש מה שנקרא טייס אוטומטי. ב-1 ביולי התעריף קופץ אוטומטית, בשל עליית מחיר היורו. המעורבות שלנו כרגע ושלכם ככנסת – וזה כפוף לאישור הכנסת, אם ועדת הבריאות לא תאשר את זה ב-1 ביולי, זה יקפוץ אוטומטית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע להגיד מהי העלות? האם 100 מיליון, 200 מיליון, 20 מיליון? << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> ההערכה התקציבית כרגע מדברת – אני לא רוצה לתת מספר שאני לא יודע. אני מניח שמדובר על כמה מיליוני שקלים, אבל זה לא גורע מהכנסתן ומהתקציב שאותו בנו קופות החולים בתחילת השנה. זה בעצם מונע רווח, אבל זה לא מפחית מהתקציב, מכיוון שתיאורטית אם מחיר היורו היה נשאר כמו שהוא ולא היה עולה, הם היו ממשיכים לרכוש את התרופות באותו תעריף ומוכרים באותו תעריף. כרגע קופות החולים קונות במחיר הזול וימשיכו למכור במחיר הזול. זו המטרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – כדי שלא יצטרכו להעלות את זה, אולי כבר לעשות – – – מה העלות ומה הצפי של העלות, לדאוג להביא את הכסף – – – מהמדינה, לתוך הסל, על מנת שלא יצטרכו אז – – – כי היורו עלה, כי היורו עלה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אני אומר, בנוסף לתהליך הזה אנחנו מייצרים עכשיו את מנגנון התחרותיות, כפי שציינתי, שמכניס לכאן הרבה מאוד תרופות גנריות, תרופות ביולוגיות גנריות. התהליך הזה, בסוף – יצירת התחרות והכנסת חברות תרופות נוספות למהלך בלי ספק ישפיעו באופן דרמטי על סוגיית התעריפים ויאפשר לנו לתת שירות מיטבי יותר ולהתמקד באוכלוסיות נזקקות. הדבר הזה מונח על שולחננו. תודה רבה. מכובדי היושב-ראש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. שאלות נוספות לחברת הכנסת בן ארי, נכון? לאחר מכן חבר הכנסת רוט, אם הוא עדיין יהיה כאן. גם חבר הכנסת רון כץ ביקש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש לי עוד שאלות – – – שלחתי לו גם שאילתות ישירות. אני לא – – – << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. אדוני השר, כפי שנחשף אתמול בוואלה על ידי הכתבת מרב כהן, כ-1,000 ערכות של דגימות אונס, שנלקחו מגופם של קורבנות עבירות מין, נשמרות בתנאים מחפירים בבתי החולים ברחבי הארץ. החוק שלי של שמירת ערכות אונס, שעבר כאן בדיוק לפני שנה, נתן ארכה למשרד הבריאות לפעול לאסוף את ערכות האונס, ולהעבירן למרלו"ג המשטרתי. רק שתדע שהחוק הזה לקח לי כמעט שמונה חודשים. צריך להגיד גם על הלובי למלחמה באלימות של יעל שרר, שעזרו לי עם החוק הזה. בסוף החוק נכנס לתוקף, וערכות האונס – שהן ראיה פורנזית משמעותית – עדיין מסתובבות בבתי החולים. מה משרד הבריאות מתכוון לעשות איתן? תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי חברת הכנסת מירב בן ארי, על השאלה החשובה והמשמעותית הזו. יכולתי כמובן לנסות להגיד לך: טוב, אנחנו נבדוק את זה ונבחן ולמרוח וכו'. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא אתה. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה. אז אומר מראש שבמקרה הכינותי מראש, כי הייתה לנו שיחה מקדימה בסוגיה הזו, ודרשתי גם תשובות מגורמי המקצוע במשרד, ולהלן התשובה: חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א–2001 – סעיף 22א(יב)(1)(2) בחוק מחיל הסדר על ערכות לדגימה מנפגעי עבירת מין שנאספו לפני כניסתו של התיקון לחוק לתוקף. במידה שלא התקבלה הסכמה של נפגע העבירה להעביר את הדגימה למשטרת ישראל, היא צריכה להישמר במוסד הרפואי בהתאם לנהלים שהוגדרו. עם כניסת החוק לתוקף פעל משרד הבריאות ליישם את החוק. ב-13 ביוני 2022 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שמסדיר את נוהלי הטיפול בנפגעי עבירת מין ואת אופן שמירת ערכות הדגימה במוסד הרפואי. בין היתר מגדיר הנוהל את התנאים הפיזיים, את הציוד הנדרש, ואת אופן אחסון הערכות: ארון נוסף עם מנעול לשמירת מסמכים וערכות דיגום. כל המרכזים האקוטיים פועלים בהתאם לחוק וחוזר המנכ"ל. העברת הדיגום – מה שנלקח קודם לכניסתו של התיקון לתוקף, ושנשמרו בבתי החולים – למשטרה, הותנתה בקבלת הסכמה מדעת מהנבדקות באמצעות קול קורא כללי שהיה על המשרד לפרסם. בשל העובדה שתהליך קבלת ההסכמה מדעת היה כרוך בבניית טופס ייעודי מקוון, ובשל החובה להבנות תהליך ממוחשב ומאובטח, שמאפשר שמירה מרבית על פרטיות הפונים והפונות, התארך התהליך מעבר למצופה. בהנחייתי, ולאור פנייתך החשובה מאוד, המשרד מתחייב להעלות את הטופס המקוון עד ליום 5 ביולי 2023. לא הסכמתי בשום אופן למרוח את הזמן. מדובר כאן על פחות מחודש ימים. חשוב לציין שעד לסיום התהליך, הערכות נשמרות בתנאים הנדרשים בבתי החולים. בנוסף, מתבצעים ריענונים לצוותי המרכזים באופן ברור ותדיר. בימים אלו מוטמעים נהלי החוזר בדבר הטיפול בנפגעי ונפגעות עבירות מין ושמירת ערכות הדיגום כמבדק איכות חובה בכל בתי החולים הממשלתיים. מבדק זה ייאכף באופן סדור בבקרות המשרד. אני מאוד מודה לך על השאלה הזו. הינה, עוד דוגמה לשאילתה שממקדת ומפקסת אותנו, גורמי המקצוע, ולא מאפשרת לנו לקחת את הזמן, אלא להתכנס לתוך לוחות זמנים סבירים, כדי לתת מענה ולקיים את החלטות הכנסת ואת הוראות החוק. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. אני מאוד מעריכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת רון כץ – ביקשת. וגם לחבר הכנסת רוט, ככל שהוא יהיה פה. גם הוא ביקש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי שהוא יצא. אה, הינה הוא. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אחד שאינו יודע לשאול. כנגד ארבעה בנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. כנסת נכבדה, היום קיימנו דיון בוועדת הרווחה בנושא קלינאיות תקשורת. למדנו שהכשל המרכזי הוא בחלוקה בין המשרדים – בין משרד החינוך למשרד הבריאות. מעבר לעובדה שיש מחסור גדול בשירות הציבורי, יש איזשהו פער משמעותי בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי בנושא זה. בנוסף, יש בעיה קשה בקביעת ועדת האבחון הראשונית. כלומר, ילד, מהרגע שהוא רוצה לקבל את השירות, ככל הנראה יחכה חצי שנה לוועדה שתאפיין אותו. אחרי שהיא תאפיין אותו ותקבע לו את הסל, ייקח לו הרבה מאוד זמן, אם בכלל, להשיג קלינאית תקשורת. ואם הוא יקבל את אותה קלינאית תקשורת, לא בטוח שהוא יקבל את כל הסל בגלל המחסור במגזר הציבורי. מנגד, משפחה שכן יכולה לממן את זה, כנראה תלך לשירות הפרטי, והפערים יצטמצמו. כלומר, מה שמדינת ישראל עושה בפועל זה מנציחה את הפער בין עשירים לעניים – זו האמת, ומפספסת את החלון הצר לצמצם את הפער במקסום הפוטנציאל של אותו ילד או ילדה. אני חושב, ואני גם מכיר את הרגישות שלך בנושא, שמשרד הבריאות חייב לקחת הנהגה בנושא הזה. אתם חייבים להוביל את זה. השאלה שלי, האם עשיתם עבודה בנושא? האם יש איזושהי מחשבה איך לטפל בזה? והאם אפשר מפה לקרוא לך להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, לא פחות מזה? כי זו באמת בעיה לאומית – לפתור את הנושא הזה פעם אחת ולתמיד, כמו שעשית בדרכונים. אני יודע שאתה יודע לעשות דברים כאלה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. ברשות אדוני היושב-ראש, הסוגיה הזו היא סוגיה שנוגעת לליבת זכויות האדם, לזכות של ילדים, ולזכות של מטופלים, לחיות כאן בכבוד. אני הבנתי עד כמה משמעותית העבודה של קלינאית תקשורת דווקא בכובעי כחבר כנסת. יום אחד, כמבקר בביקור פתע בכלא איילון, נכנסתי למרכז הרפואי, למר"ש – חברת הכנסת בן ארי, שהייתה יושבת-ראש הוועדה לביטחון הפנים, זוכרת כמובן את הביקורים האלה – וראיתי אסיר שעבר אירוע מוחי, והוא פשוט לא היה מסוגל לבלוע. היה צריך קלינאית תקשורת, שתלמד אותו לבלוע נוזלים – ברמת חיי אדם. קלינאית תקשורת זה לא רק nice to have; זה חלק בסיסי מהזכות של אנשים והיכולת של אנשים לחיות. ואנחנו במחסור. אנחנו במחסור עצום, של קלינאי וקלינאיות תקשורת. גם ביתר מקצועות הרפואה. הסוגיה הזו, כמובן, מחייבת שיתוף פעולה בין משרד הבריאות למשרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. כבר קבעתי לי ביומן ביקור באוניברסיטת אריאל שבשומרון. יש שם קליניקה, ואני רוצה, יחד איתם, לפעול בצורה משמעותית להגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות מקרב המגזר החרדי. יש רבים מאוד במגזר החרדי שיכולים להיכנס לתחום הזה. אנחנו גם נגדיל תעסוקה איכותית במגזר החרדי, אנחנו גם נגדיל פריון. זה win-win מכל הכיוונים. אנחנו נצטרך כמובן לייצר התאמות לציבור החרדי, גם באורח החיים שלהם, וגם בסוגיית הלמידה בהפרדה, ככל שזה יידרש. כמובן שאנחנו חייבים את זה לעצמנו. המחסור הגדול הזה לא יכול לבוא גם על ידי יבוא עובדים מחו"ל, כי בסוף בקלינאות תקשורת אתה חייב שפה. הצורך הזה, קודם כול, הבסיס של הטיפול בסוגיה הוא בהגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות. אני לא זורק את זה למשרד החינוך. אני אומר כאן: שיתוף הפעולה עם שר החינוך פורה, אנחנו נשתף פעולה יחד. אני חושב שבשלב הזה להקים ועדה – זה עלול למסמס את התהליך. אני מצפה מצוות המשרד יחד איתי להבין את החשיבות. הם ישתתפו יחד איתי באותה ישיבה שתתקיים בחודש הקרוב באוניברסיטת אריאל וביתר המוסדות להשכלה גבוהה כדי לנסות ולפעול לשלב עוד סטודנטים וסטודנטיות חרדים, שלא משולבים מספיק במעגל התעסוקה בתחומים הללו, ולהכניס אותם פנימה לטובת התהליך הזה ולהגדיל את ההיצע. ככל שיהיה היצע גדול יותר, גם השירות הציבורי יוכל לתת שירות מיטבי ולהתחרות בשירותים הפרטיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, ברשותך עוד מילה. אני כן אומר לך שדווקא מבחינת סטודנטים למדנו שאין בעיה, אין בעיה מבחינת כוח אדם. הבעיה שלנו היא במגזר הציבורי בלבד בעניין של מימון ותקצוב, זאת לא בעיה של הציבור החרדי, זאת בעיה של כל מדינת ישראל, ולכן אני חושב שדווקא בנושא הזה אתה יכול להתגייס וכן לתת פתרון אמיתי, כי יש עם מה לעבוד, זה עניין של תקצוב וסדרי עדיפויות. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> אני אבדוק ואבחן את זה, כמובן. ויחד עם זאת, אני אומר בסוף, גם כשאנחנו מדברים על סוגיות של תקצוב – הכול סוגיה של היצע וביקוש. כשיש ביקוש שעולה על ההיצע ואין מספיק מטפלים אנחנו מוצאים את עצמנו בחוסר וזליגה לשוק הפרטי. ככל שנייצר היצע גדול יותר, איכותי יותר, בלי לוותר על המקצועיות כהוא זה, נוכל גם לתת מענה בשירות הציבורי. אני מודה לך, ואני כמובן אבחן את הנקודות שהעלית, לרווחתם של כל אזרחי מדינת ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים כאחד. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אני מודה מאוד לשר ארבל. שאלה נוספת – לחבר הכנסת בוסו, במקומו של חבר הכנסת רוט. בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> שלום, אדוני השר. קודם כול אני רוצה להודות לך על הרפורמה בקנביס הרפואי, שהעברת אליי לוועדה לאישור. אתמול אכן הוועדה הצביעה על החלק הראשון בהנגשה, מעבר מרישיונות למרשם. אני רק רוצה לוודא – וזה מה שאמרתי אתמול לאותם אלפים רבים שצורכים את הקנביס הרפואי, כמו פוסט טראומה ונוספים – האם משרדך אכן מתכוון להרחיב בהמשך? ביקשתי בוועדה שייתנו לי כיוון, שהם מתכוננים להרחיב בהמשך את מתן הרישיונות לחלקים נוספים שצורכים את הקנביס הרפואי, כמובן לצד השמירה האמיתית, לפני לגליזציה ברישיונות, אבל קנביס לנושאים רפואיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבריאות משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה, מכובדי יושב-ראש ועדת הבריאות – זו גם הזדמנות להודות לך על העבודה המצוינת שאתה עושה בוועדה, מייצר קונסנזוס של קואליציה ואופוזיציה ומקדם הליכי חקיקה מעולים לטובת ולרווחת כלל אזרחי מדינת ישראל בחן ובטוב טעם. אני חושב שהשילוב הזה בהחלט מנצח. היכולת של נציגי משרד הבריאות ועובדי המשרד – עובדי משרד מקצועיים מציינים בפניי את הנעימות בדיונים אצלך בוועדה, והיכולת להעביר נושאים מורכבים בפרקי זמן קצרים תוך הגעה להסכמות, זה ראוי לכל שבח. הסוגיה הזו שהעלית היא משמעותית וחשובה. ישנן אוכלוסיות שברפורמה הזו למעבר למרשמים עדיין לא נכללו; אני מדגיש את המילה "עדיין". תפיסת המקצועיות של משרד הבריאות היא לא לגליזציה, היא מדיקליזציה. אנחנו רואים בתכשיר תכשיר רפואי, ולכן אנחנו פועלים כדי שמי שנזקק לו באופן כזה שהוא רפואי יוכל לקבל אותו במינימום ביורוקרטיה. זו מטרת החקיקה. אנחנו עושים אותה באופן מדוד ומדורג כדי לבחון את עצמנו ולבצע בקרות תכופות פעם אחר פעם ולוודא שהתהליכים הללו מבוצעים בצורה הטובה ביותר, מונעים זליגה למי שלא אמור לקבל את אותן תרופות ואותם סמים מסוכנים עדיין בהגדרתם החוקית, ולצד זה, כמובן, ברגע שנעקוב אחר הביצוע של הרפורמה שנכנסה ממש בימים אלו ועברה את החקיקה ונראה שהיא מתבצעת כהוגן, ומי שבאמת צריך את הטיפול מקבל אותו, בהחלט בכוונתנו בהמשך הדרך להרחיב את זה גם עבור חולים נוספים, גם עבור נפגעי פוסט-טראומה. בסוף חובתנו לדאוג לבריאותם ולרווחתם של אזרחי ישראל, וכך נעשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לשר משה ארבל על התשובה המפורטת והמעמיקה – נכון, תשובות. ומזמין את השר וסרלאוף שישיב במקומו של השר בן גביר על השאילתה הבאה, שאותה ישאל חבר הכנסת נאור שירי, נכון? השאילתה הבאה – של חבר הכנסת נאור שירי, בנושא היחידה המיוחדת למלחמה באלימות בספורט. אני מזמין את חבר הכנסת שירי לשאול את שאלתו, בבקשה. << שאילתה >> 33. היחידה המיוחדת למלחמה באלימות בספורט << שאילתה >> << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השאילתה הזו הייתה אמורה לקבל מענה כבר לפני שבועיים על ידי השר בן גביר. הסכמתי פעמיים לדחייה, ובסוף השר וסרלאוף עונה. אבל בסדר, תודה רבה על ההזדמנות. בשנת 2017 הוקמה, לפי טענתה של השרה דאז מירי רגב, יחידה מיוחדת למלחמה באלימות בספורט. במקרה לגמרי זה היה לפני שבע שנים מינוס יומיים: הבטחתי וקיימתי סיכול ממוקד לאלימות בספורט על ידי יחידה משטרתית שהקמנו. רצוני לשאול: 1. מה תקציב היחידה? 2. מי מפקד על היחידה? 3. מה סד"כ היחידה? 4. אילו פעילויות והישגים בולטים בוצעו על ידי היחידה במהלך השנים? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, בבקשה השר. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אם כן, בשנת 2008 נחקק החוק לאיסור אלימות בספורט על רקע אירועי אלימות באירועי הספורט בדגש על מגרשי הכדורגל. במסגרתו נקבעו כמה רגולטורים למימושו וכן תחומי האחריות שלהם. לאור העובדה שמדובר באירועי תרבות, נקבע כי יוקם מערך אזרחי המבוסס על חברות אבטחה, שישמש באמצעות מערך ייחודי של סדרנים ובעלי תפקיד כלי אכיפה מרכזי כנגד תופעות האלימות באירועי הספורט. המערך הוכשר במוסדות בעלי תו תקן משטרתי וקיבל סמכויות ייחודיות לביצוע תפקידו. משטרת ישראל נושאת באחריות לביטחון הציבור, וכאחת הרגולטוריות מספקת תמונת מודיעין על מחוללי עברות הסדר הציבורי, ניתוח התופעה והגורמים לה וכן סגירת מעגל הטיפול באמצעות מענה מבצעי וחקירתי – גם אני מחכים פה עכשיו. לאור האמור, סוכם בין השר לביטחון הפנים דאז לשר התרבות והספורט על הקמת מערך ייחודי במשטרה למניעת אלימות בספורט ונחתם הסכם בין מנכ"לי המשרדים, שכלל גם סיכום בדבר תקציב למימון היחידה. בחודש מאי 2020 הוחלט על סגירת המערך, וזאת עקב אי-יכולת משרד התרבות והספורט להמשיך בתקצובו, והפעילות נמשכה עד מאי 2021, מועד סגירתה הסופי של היחידה. במהלך שנת 2022 סוכם בין מנכ"לי המשרדים על הקמתה מחדש של יחידה משטרתית לטיפול בתופעות האלימות בספורט. היחידה היא בפיקוד רפ"ק איציק אמיר, ראש החוליה למניעת אלימות בספורט. החוליה מורכבת מחמישה תקני מטה על-אזוריים – ראש חוליית מניעת אלימות בספורט, ראש תחום פיקוח ובקרה, ראש תחום רישוי ואבטחה, קצין מודיעין אלימות בספורט, קצין אח"מ מניעת אלימות בספורט – וכן משישה תקנים הפרוסים במחוזות, שגם אותם אני אציין – קצין מניעת אלימות בספורט בכל המחוזות. בסך הכול מונה המערך 11 תקני שוטרים. נכון להיום, עומד האיוש על עשרה תקנים מאוישים, ותקן קצין מודיעין נמצא בהליך חיפוש ואיתור מועמד. סך העלות השנתית להפעלת המערך עומד על 4.4 מיליון שקלים בשנה, וסוכם כי משרד התרבות והספורט יממן שישה תקנים ואת העלויות הנלוות בהיקף של 2.4 מיליון שקלים בשנה, ומשטרת ישראל תממן חמישה תקנים ואת העלויות הנלוות בהיקף של 2 מיליון שקלים בשנה. בחודשים האחרונים פועל צוות עבודה בראשות אגף תקציבים במשטרת ישראל לעניין מימוש התוכנית, תוך הגדרת היעדים הבאים: א. צמצום האלימות במגרשי הספורט והגברת האכיפה; ב. המערך יהווה גורם מנחה ארצי ומקצועי בנושאי רישוי, אבטחה וניהול של אירועי ספורט; ג. ריכוז כלל פעילות המשטרה ברמה הארצית; ד. תיאום הפעילות המשטרתית כלפי הארגון וכלפי חוץ מול הגורמים האזרחיים העוסקים בכך; ה. תיאום בין ארגוני הספורט, אגודות והתאחדויות לבין יחידות המשטרה; ו. איסוף מידע וגיבוש תמונת מצב מודיעין; ז. מיפוי איומים וגורמים מחוללי אלימות והפרת הסדר הציבורי; ח. פיקוח, בקרה והנחיה לחברות האזרחיות העוסקות באבטחת אירועי הספורט; ט. כתיבת תורה ונהלים לטיפול בהיבטים השונים של אירועי הספורט; י. קידום ופיתוח טכנולוגיות ככלי מסייע למערך; יא. הפעלת מערך דוברות והסברה. עיקרי פעילות היחידה בשנת 2023 – יש כמה נקודות. 1. המערך מבצע הערכת מצב שבועית מול המחוזות ומוציא צפי משחקים רגישים, כולל תמונת מצב והיערכויות למעל 1,500 אירועי ספורט בשבוע – לא ידעתי שיש כל כך הרבה, או-אה; 2. היחידה הובילה לקביעת סטנדרט אחיד לציוד עידוד מאושר בספורט מול משרד הספורט, האיגודים ומינהלות הליגות המקצועיות; 3. היחידה, בשיתוף עם מערך הכיבוי וההצלה, הסדירה את נוהל דגלי פריסה. הנוהל המשטרתי הופץ במקביל לנוהל המנחה של מערך כיבוי והצלה – חבר הכנסת נאור שירי, אני בוחן אותך על התשובה אחר כך. אתה צריך לזכור אותה בעל פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, קיבלתי אותה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אתן לך גם את הדף אחר כך. 4. מורחקים – היחידה פעלה למימוש ביצוע ההרחקות בהתאם לתיקון החקיקה וביצוע תיאום ובקרה, ופעלה לשילוב מערכות טכנולוגיות למעקב הזנת התראות והעברת מידע באחידות ארצית; 5. תודעה והסברה – היחידה פעלה להפצת דוברות טרם האירוע, במהלכו ובסיומו, וקיימה שיתוף פעולה להפעלת דוברות בשטח; 6. כנסים – בוצעו כנסי ספורט בכלל מחוזות משטרת ישראל, בשיתוף משרד הכלכלה, משרד התרבות והספורט, ההתאחדות והנציגים המקצועיים, לצורך יצירת אחידות ארצית והעברת תכנים מקצועיים; 7. השתלמויות מקצועיות – היחידה, יחד עם משרד התרבות והספורט, פעלה לפיתוח וקיום הכשרות למנהלי אירועים בספורט, הכשרות קציני משטרה, מפקדי אירועים, כנסים ארציים של מנהלי מחלקות ספורט ברשויות ומנהלי אצטדיונים; 8. הדרכות פרטניות – בוצעו ימי הדרכה לכלל מפקדי המגרשים באירועי הספורט; 9. טכנולוגיות – בוצעו מפגשים לקידום מערכים טכנולוגיים בנושאים כגון מגנומטר שיקוף מגרמניה, ביצוע פיילוט תפעולי, קידום רשתות למניעת השלכות חפצים למגרשים, שדרוג מצלמות ובחינת מערכות מתקדמות לאנליטיקה של התנהגות אנוש וזיהוי פנים; 10. פירוטכניקה – היחידה פעלה לקידום פיילוט לפירוטכניקה קרה ותהליך להסדרת השמדת פירוטכניקה שפג תוקפה מול משרדי הממשלה; 11. ועדות בין-משרדיות – היחידה שותפה בוועדות וצוותי עבודה במשרדי ממשלה, בפרקליטות, באיגודים ובהתאחדות נציגי אוהדים לקידום תהליכים מקצועיים ואחרים לצמצום האלימות בספורט; 12. חקיקה – היחידה פועלת נמרצות לקידום וליווי תיקון חקיקה ופיקוח ובקרה על יישום השינויים בשטח. היחידה מלווה שימועים לסגירת אצטדיונים. רוצה שנעשה את זה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, היחידה נסגרה לפני שלוש שנים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> היחידה מלווה שימועים לסגירת אצטדיונים ושימועים לבעלי תפקידים אזרחיים. שאלת שאלה – אתה מקבל תשובה, מה אתה רוצה? 13. חקירות פליליות – היחידה מלווה פעילות חקירתית באירועים חריגים ועוקבת אחר סיום ההליכים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אמרת שהיחידה נסגרה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> היא לא נסגרה, היא פועלת. אתה רואה שהיא פועלת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שהיא נסגרה, בתחילת הדברים אמרת שהיא נסגרה ב-2021, הפסיקה את פעילותה ב-2020. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל אחר כך מדברים על מה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מקריא לי נתונים שמשטרת ישראל – – – זה בסדר, אבל זה לא היה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן. נכון, נכון, נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו לא תשובה על השאלה שלי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תן לי לסיים. אחר כך אתה יכול להגיש שאילתה נוספת אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אגב, אני חייב להגיד, אני אומנם אפשרתי שאדוני ישיב במקום השר בן גביר, אבל אדוני צריך לקבל את הפרטים. זה לא תקין שיש פה שאלות שנותרות פתוחות, ואז צריך להגיש שאילתה נוספת. אז אנא, יכול להיות שתצטרך עזרה לקבל את התשובות מאחרים, אבל – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא יודע, יכול להיות שהתשובה מצויה ואדוני מדבר מתוך פוזיציה מסוימת שכל תשובה לא תספק אותו, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נמשיך. 10. פירוטכניקה – היחידה פעלה לקידום פיילוט לפירוטכניקה קרה – את זה אמרתי, סליחה; 11. ועדות בין-משרדיות – היחידה שותפה בוועדות צוותי עבודה במשרדי ממשלה, בפרקליטות, איגודים והתאחדות נציגי אוהדים לקידום תהליכים מקצועיים ואחרים לצמצום האלימות בספורט; 12. חקיקה – היחידה פועלת נמרצות לקידום וליווי תיקון חקיקה ופיקוח ובקרה על יישום השינויים בשטח, היחידה מלווה שימועים לסגירת אצטדיונים ושימועים לבעלי תפקידים אזרחיים; 13. חקירות פליליות – היחידה מלווה פעילות חקירתית באירועים חריגים ועוקבת אחר סיום ההליכים; 14. פעילות בין-לאומית – היחידה מקיימת שיתוף פעולה מול האינטרפול לגבי מורחקים ולגבי טיפול בעבירות שבוצעו בחו"ל וביצוע הרחקות ופתיחת חקירה בהגיעם לארץ. היחידה מלווה החלטות שנדרש לערער עליהם בגין הרחקות לא אפקטיביות בחלקן. ניתנו הרחקות עד שנת 2024. עד כאן לשאילתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. שאלת המשך, בבקשה, לחבר הכנסת נאור שירי. לאחר מכן ביקשו שאלות נוספות חברת הכנסת מרב מיכאלי ונוספים, אז בואו נאפשר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, השר, על המענה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תדבר על העוול שעשו לבית"ר ירושלים פעם אחת. תשאל על העוול שעשו לבית"ר ירושלים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלה נוספת גם לחבר הכנסת מלביצקי. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על ההערה שלך באמצע המענה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אם אתם צריכים שנייה אין לי בעיה. אני הדגשתי את זה בתחילת הקראת השאילתה – אני לא סתם הסכמתי לדחייה פעמיים בשאילתה הזו, כי יש חשיבות שהשר האמון על הדברים האלה יגיע וייתן תשובה, מהסיבה הפשוטה שאתה הקראת – בדיוק כמוני הונחת עליך לפני שבע דקות המענה לשאלה. עכשיו, אני לא מאשים אותך, אמרו לך: תענה במקום השר – אתה מקריא. אני ראיתי את הקושי שלך. עכשיו, מצד אחד אני כועס על התשובה, כי פשוט אתה עונה על דברים שלא שאלתי. ציינת בתשובתך, ממה שכתוב לך, שהיחידה נסגרה ב-2021, ואז אתה ממשיך ופורט לי 13, 14 סעיפים על פעילות היחידה. אתה אומר דברים שהמשטרה עושה ביום-יום – היא מנחה, יש בהחלט יש כל שבוע 1,500 אירועי ספורט שהיא מנחה, היא הגוף המנחה שאמור לטפל במסגרות האלה – וכל שאלה נוספת שתהיה לי לא תקבל מענה. איזו ציפייה – דובר פה מקודם על החשיבות של כלי השאילתה, ואני מסכים. אני יכול להגיד לך, זו לא תופעה זרה שמרבית חברי הכנסת ששואלים שאילתות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני דיברתי על הקמת מערך ייחודי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק שנייה. מרבית חברי הכנסת ששואלים שאילתות מקבלים תשובה, במקרה הממש-ממש טוב, בתוך זמן פי שלושה או פי ארבעה מהזמן המותר על פי תקנון הכנסת. גם בטיפול המשרד שאתה עונה בשמו אני מחכה כמעט ארבעה חודשים למענה על שאילתות. עכשיו, דובר פה על החשיבות והמענה, והייתה הרחבה, אני הייתי שמח רק, בשאילתה הזו, שאני הסכמתי לדחות פעמיים – אין לי מה לשאול אותך שאלה נוספת. אין לי מה לשאול אותך, למשל, למה יש אפס עצורים ממשחק הגביע; אין לי מה לשאול אותך לגבי הפעילות של היחידה שאתה מדבר עליה, ותוקצבה – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תכף אדבר על זה מכיוונים אחרים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ב-4.5 מיליון שקלים, שהיא לא קיימת. אני לא מאשים אותך, אתה לא השר האמון על זה. יש חשיבות לכך שהשר האמון יואיל בטובו, בטח אחרי שביקש פעמיים דחייה, ואני הסכמתי לזה מתוך החשיבות שהוא יעמוד פה על הדוכן. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שירי. חברת הכנסת מרב מיכאלי ביקשה שאלה נוספת. כן. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. השמועות במשכן אומרות שהליכוד רוצה לדחות את הבחירות לוועדה לבחירת שופטות ושופטים, שאתם מושכים את המועמדויות של כל המועמדים שלכם. אני רוצה לקבל מאדוני היושב-ראש תשובה על מה באמת מתרחש. כולנו כאן בהתכוננות לבחירות האלה, המאוד-גורליות ודרמטיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, גברתי. המוסד של שאלה נוספת הוא לא שאלה ליו"ר, וזה לא המקום המתאים. אני מבטיח לגברתי שברגע שנתחיל בהצבעה, היא תקבל מענה על כל השאלות. תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר גמור, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> רק שנייה, סליחה, אני אשלים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה לשר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, לומר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. האם זו שאלה לשר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> בהחלט. אדוני השר, איך אתה מרגיש כחלק מקואליציה שרימתה את האופוזיציה לאורך כל הדרך, גם את החלקים באופוזיציה, שמפלגת העבודה לא נמנית עימם, שנתנו סיכוי אמיתי להידברות, שהאמינו לכך שבאמת יש נכונות להגיע למשהו שטוב לכל עם ישראל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> איך אתה מרגיש כחלק ממי שמוצג היום כשקרן, רמאי, נוכל – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, את מנצלת לרעה את המוסד הזה. זה לא מתאים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ומי שפועל לפגוע קשות ועמוקות בדמוקרטיה הישראלית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. ביקשת שאלה נוספת. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, רציתי לדעת: אתה משמש גם כשר לפיתוח הנגב והגליל, והייתי שמח שכולנו נבין – אני חושב שזה חשוב – לאן אנחנו הולכים מבחינת הפיתוח של הנגב והגליל בשנים הקרובות. זה נושא מאוד חשוב שמעסיק אותי הרבה. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות כדי לברך, ואני חושב שכולנו נצטרף, את הבן של חבר הכנסת עטאונה שנמצא בקהל, טארק. אנחנו מברכים אותך בברוך הבא גדול. בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מתלבט מאיפה להתחיל להשיב, לחברת הכנסת מיכאלי או לך, אבל נענה על ראשון ראשון, ואחרון אחרון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לכך כיוונתי, נכון? חברת הכנסת מרב מיכאלי, איך – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מרב מיכאלי פה. אדוני, אני מאוד – – – לשמוע את תשובתך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני עונה ראשון ראשון, ואחרון אחרון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, גברתי, אני אוציא אותך מהאולם. תפסיקי לצלם וידיאו עכשיו. תורידי את הטלפון. אני מדבר אלייך. לא מצלמים וידיאו במליאה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אם כן, חברת הכנסת מרב מיכאלי, איך את מרגישה עם כך שאיילון נחסם לחולים שצריכים להגיע לטיפול נמרץ? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> די, נו, באמת. מה? וואו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> באמת מה? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> וואו. אתם בלאו הכי לא – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> איך את מרגישה עם כך שאנשים, במקום להגיע ב-17:00 הביתה מהעבודה, צריכים להיתקע בפקקים שאתם – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> בפקקים ששרת התחבורה שלכם – – – בגלל – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם מייצרים את הכאוס הזה במדינת ישראל – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אוי, אדוני, באמת. אני – – – באמת – – – המטומטמים האלה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – ואני, כתושב שגר בתל אביב, רואה את אותו כאוס, ואתם חושבים שבכוח הזרוע אתם תצליחו, בצורה לא דמוקרטית – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> פשוט מבוכה. פשוט מבוכה. אדוני – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – בצורה לא דמוקרטית, לכפות עלינו את דעתכם. זה בדיוק ההפך מדמוקרטיה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> איי איי איי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני בעצמי לקחתי את אבא שלי, שחש בליבו – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> רק בריאות. באמת, רק בריאות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תודה. אבל נקלענו לסיטואציה של חסימת כבישים – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – כאשר אבא זקוק לטיפול רפואי, ולא שמעתי אף גינוי מצידכם. אני מקווה שאתם מרגישים אי-נוחות בעניין הזה. אז אפרופו רגשות, אני מקווה מאוד – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – אבל איפה התשובה העניינית – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – שיש לכם קצת ייסורי מצפון על מה שאתם גורמים וכל ההשבתות שלכם. וכשעומד מר אהוד ברק ואומר: אנחנו – מרי אזרחי, נרחיב את המחאות, אנחנו נשבית את המדינה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – מדינת ישראל – – – נכבד – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> המדינה לא של אף אחד מכם. היא לא רכוש פרטי. יש דמוקרטיה, ומהות הדמוקרטיה היא בחירות שהתקיימו לפני כמה חודשים, והעם אמר את דברו. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – בחירות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כל מה שאתם תזעקו "דמוקרטיה" – לא יעזור לכם. אתם מציגים מצג שווא ומצג של שקר מראשיתו ומיסודו. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – בושה וחרפה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ברגשות שלכם, שאתם מספרים כאילו אנחנו צריכים להרגיש מצפון – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מי מדבר על רגשות? אנחנו מדברים על שוויון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אתם צריכים להרגיש מצפון. אתם מייצגים את ההפך הגמור מדמוקרטיה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – בוא תילחם איתנו – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני בז להתנהלות של חסימת כבישים, צירים מרכזיים ועורקים ראשיים במדינת ישראל כאשר אנשים צריכים להגיע למקומות נחוצים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – ככה אתם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אגב, יאיר לפיד בעצמו אמר על יולדת שצריכה להגיע לבית החולים והיא לא תגיע בגלל חסימת כבישים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אין לך מה לענות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> למה, בגלל שמדובר באנשים אחרים ובתקופות אחרות? ושלא לדבר – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אין לך מה לענות. אתה ממציא כל מיני שטויות. אין לך מה לענות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא ממציא. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תגיד: אני – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני קיבלתי – אני הגשתי ליועצת המשפטית לממשלה מכתב מנומק – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – מצפון. תגיד את האמת. האמת היא – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – שבו אני שואל אותה: כמה כתבי אישום הוגשו על חסימת כבישים? על השבתת המדינה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אפילו בחירות חשאיות – – – לא נתנו לכם לקיים. לא נתנו לך לממש את צו מצפונך – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לחבר שלך קרויזר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם לא תלמדו אותנו על דמוקרטיה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מנעו ממך – – – בשביל להצביע – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם לא תלמדו אותנו על דמוקרטיה, אבל אני כן רוצה להתייחס – הזכרתם כמה נעצרו, מישהו שאל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי וחברת הכנסת רייטן. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת נאור שירי שאל כמה נעצרו במשחק שהיה, ואני שואל: כמה נעצרו מתחילת המחאה וכנגד כמה הוגשו כתבי אישום? היא הנותנת. היא הנותנת לצורך ברפורמה משפטית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפס. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – שמפירים את – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> משום שאנחנו רואים את אותה אפליה, את אותה אכיפה בררנית – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתם – – – בהסכמים הקואליציוניים שיהיה לכם נציג – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני הייתי נער בן 13 בגוש קטיף, אני השתתפתי בהפגנות, ועצרו בסיטונאות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אמר מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, נכון? או שהוא היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מה זה חשוב עובדות? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא משנה. הוא אמר: עד 20 שנה לחוסמי כבישים. והיום כולכם נאלמים דום, כולכם מייצרים פה אכיפה בררנית, כולכם מייצרים פה אפליה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תמיד לברוח למקום הזה, באמת – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> למקום האמיתי הזה, למקום שאתם לא מסוגלים להסתכל בעיניים ולהגיד: צריכים לעצור את מי שעובר על החוק. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> למה לא מקיימים את ההסכמים הקואליציוניים ולמה לא – – – את זה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> צריכים לעצור אותם, צריכים להגיש נגדם כתבי אישום. בהתנתקות רדפו אותנו. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תגיד לי, אתה שומע את עצמך? יש לך הסכם קואליציוני. למה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בהתנתקות רדפו אותנו. שמו ילדה בת 14 במעצר עד תום ההליכים בגלל שהיא חסמה כביש. איפה הם היום? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> יש לך עכשיו – – – למה? לא ממנים את החבר שלך. למה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם צריכים, אם אכפת, ורוממות הדמוקרטיה בגרונכם, אם חופש הביטוי בגרונכם – אתם הראשונים שצריכים לזעוק על האכיפה הבררנית הזאת. יותר מ-260 איש נעצרו בהפגנה שכללה חסימת כביש, אבל כמה נעצרו בחסימות באיילון? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> באמת. יש לנו – – – באמת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> פשוט בושה וחרפה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> למה אתה לא נלחם ככה על חבר הכנסת קרויזר, שיבחרו בו היום? למה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אתם, אין לכם מה לומר, ואתם רוצים להסיט את הדיון למקום שאולי אתם חושבים שהוא נוח לכם. אבל הצביעות זועקת לשמיים כשאנחנו רואים את האפליה, כשאנחנו רואים את האכיפה הבררנית. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני, במקומך – – – על זה אתה לא כועס – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כשאנחנו רואים את יושב-ראש האופוזיציה אומר בגרונו באולפן בלי למצמץ, בלי בושה: מה? מדובר על אנשים אחרים, תקופות אחרות. איך מישהי אמרה פה: לא נורא, לא נעים. חסמו את איילון. לא נורא, לא נעים, קורה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אדוני השר, אני שומעת שהשר, יו"ר המפלגה, מסרב לבטל את המועמדות שלכם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל זו בושה וחרפה. בושה וחרפה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אז – – – ונתקדם. בוא, תהיה פה דרמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברות הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אחרי שדיברנו קצת על רגשות ועל דמוקרטיה, בואו נדבר – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אנחנו לא דיברנו בכלל על רגשות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם לא דיברתם – אתם צעקתם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – מקום אחר. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אנחנו מדברות על זכויות, על חוקים, על שלטון, על שחיתות, ועל שלטון שפועל – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתן לא מדברות – אתן צועקות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אנחנו עוברים לשלב הנאומים – אני צריך לקרוא קריאות? סליחה, מרב מיכאלי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – בגלל הקומבינות והשקרים שלכם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> טוב, אני רוצה לדבר על הצעת מחליטים שהגשנו לממשלה, ואני מקווה שהיא תעבור בקרוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד השר, מלביצקי שאל שאלה. אוקיי, טוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה, שנייה. עוד לא סיימנו. כשתסיים, יש שאלה נוספת לחבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מצוין. אני עונה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. בקרוב, בשבועיים הקרובים, אנחנו נגיע לוועדות, ואנחנו נציג את תוכנית העבודה שלנו והנגזרות התקציביות ממנה. אני אמרתי מעל כל במה, שהדגל המרכזי של המשרד, האסטרטגיה של המשרד, זה להביא התיישבות לנגב ולגליל, וכשאני מדבר על התיישבות, זה לא רק להביא משפחות צעירות מגוש דן – זה כל המטריה מסביב, וזה מתחבר לצמצום פערים ולחוסן לאומי. בסוגיית הבריאות, בסוגיית התעסוקה, אנחנו נעביר בקרוב הצעת מחליטים, דרך הוועדה לפיתוח הנגב והגליל, לוועדת שרים של תעסוקה בנגב המזרחי – יצירת אלפי מקומות תעסוקה איכותית. אלה דברים שיקרו בקרוב. אבל אם אתה רוצה תוכנית מפורטת, הייתי שמח מאוד גם להרחיב. זה דבר שאני חי ונושם אותו כל הזמן. קודם כול, ארחיב, יש לי עוד מה לדבר, אני עונה לך בקצרה ועוד מעט אני אדבר לכולם בעניין הזה. אבל באמת, להביא מחוללי צמיחה ושינוי – דברים שיזניקו את המועצות ואת הערים; לתת חכות ולא דגים – לתת להם אפשרות להכנסות, שיגיעו לרשות, שהיא תוכל להשקיע בדברים חשובים של צמצום פערים חברתיים בכל התחומים. אני יכול להגיד לך שהוצאנו קול קורא משמעותי מאוד של הסרת חסמים ומנועי צמיחה, קול קורא שבו רשות יכולה לזכות בעד 12 מיליון שקלים לפרויקטים שיביאו הכנסות לרשות. זה קול קורא ששמנו בו עשרות מיליוני שקלים כדי לאפשר את אותה גמישות לדברים שהרשות רואה בהם חשיבות עליונה. ויש לזה קריטריונים שבקצה שלהם זה לאפשר לעיר לקבל הכנסות והתפתחות מואצת של העיר. במאמר מוסגר, רק אתמול חנכתי יחד עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, את המרכז לחדשנות אגרוטק. יפעלו שם 15 חברות בתחום החקלאות והמחקר של חקלאות. יש המון דברים מדהימים שהתוודעתי להם שהם פיתוח ישראלי, שהחוקרים הישראלים עושים. זה דבר שחוץ מזה שהוא יביא כמובן מקומות תעסוקה, הוא מביא צמיחה לאזור כולו, שלא נדבר על ההשלכות של זה ברמה הבין-לאומית והשותפויות שזה יכול לייצר לנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה זה הרעש הזה? טוב, זה נבדק, אני מציע שאדוני ימשיך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זאת לא דקה דומייה? נכון? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> זאת דקה דומייה על הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, רק אתם. על כל פנים, מה שאני שמח, חבר הכנסת חנוך מלביצקי – ואנחנו רוצים שזה יישמר – זה שבמשרד הנגב והגליל כולם מבינים את הצורך להשקיע בהם, כולם מבינים את הפערים החברתיים העצומים שקיימים, אם פערי בריאות – נתתי בשורה בוועידה הכלכלית שהתקיימה בשדרות אתמול, יחד עם אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. אנחנו עושים איגום משאבים. אני אתן מהמשרד שלי תקציב ויובא ממשרדים נוספים לטובת מוקד לרפואה דחופה בשדרות. כבר גייסנו 6 מיליון שקלים. אני חושב שזאת בשורה מצוינת. ודברים כאלה – אנחנו לא עושים רעש וצלצולים. פשוט באים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דווקא עושים רעש וצלצולים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> האופוזיציה עשתה רעש וצלצולים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, אני מתכוון – בכל אופן נמסר לי שזה גלאי עשן במזנון, וזה מבוטל כרגע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הבשורה נהייתה תוך כדי רעש מוזר. על כל פנים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> פה זה הסתיים. זה היה גלאי עשן במזנון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אני אגיד את זה שוב, כדי שלא יגידו. בכל מקרה, אז גם יש לנו את הבשורה הזאת למוקד לרפואה דחופה בשדרות, וכמובן אנחנו הבאנו תקציב למוקד לרפואה דחופה בקריית שמונה, וזה דבר שהוא מאוד מאוד משמעותי בעבורם. אנחנו – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, כמה כסף שמו שם? אתה זוכר, כבוד השר? במוקד – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בקריית שמונה? בשדרות? בשדרות אנחנו כרגע איגמנו משאבים של 6 מיליון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה מה שגם אופיר כץ שם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, אני הזכרתי אותו בתחילת דבריי, חבר הכנסת אופיר כץ, שהנושא של בריאות בפריפריה מאוד קרוב לליבו, והוא שם על זה הרבה את כובד משקלו. אם אנחנו מדברים קצת על בריאות בפריפריה, המשרד גם מתקצב מלגות לסטודנטים לרפואה שגרים בפריפריה; הוא נותן להם מלגה בתמורה לכך שברגע שהם יסיימו את לימודיהם, הם יישארו לעבוד בנגב ובגליל. אני חושב שזאת בשורה. חלק מהדברים שאנחנו עושים אני חושב שהם בשורה חשובה, משום שהפערים, לפחות ביחס של רופאים, בין הפריפריה למרכז – אם ניקח לדוגמה את הגליל, שם יש 2.1 רופאים ל-1,000 נפש, ובגוש דן, בתל אביב, לצורך העניין, יש 5.8 רופאים ל-1,000 נפש. מה שזה מייצר – לפחות בפניות שאנחנו מקבלים, ואנחנו יודעים – זה מייצר תורים מאוד מאוד ארוכים. לדוגמה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתשמע את זה – אם אני רוצה לקבוע תור לאף אוזן גרון לדוגמה בראשון לציון, אז בממוצע לוקח לי 12 ימים, ואם אני רוצה בערבה לקבוע תור – אתה שומע, חבר הכנסת ינון? אם אני רוצה לקבוע בערבה תור לאף אוזן גרון, זה לוקח 69 ימים עד שאני מקבל את התור. אז התחלתי לדבר על להביא משפחות צעירות. אם אני רוצה להביא משפחות צעירות למקומות הללו, אני צריך גם לדאוג שתהיה להם את המטריה השלמה. בין היתר, אחד מהשיקולים של מעבר למקומות הללו הוא שתהיה להם מערכת בריאות איכותית ונגישה שתדע לתת מענה. שם הפערים שלנו נמצאים, ואנחנו רוצים לצמצם אותם גם בלהביא ולייצר תמריצים לרופאים שלומדים רפואה ויישארו בנגב ובגליל וגם לרופאים מחו"ל. יש לנו פרויקט עם ארגון חשוב שנקרא נפש בנפש כדי להביא רופאים מצפון אמריקה. גם הייתי בביקור שם, בכנס שם. שיווקנו שם. דיברנו על ציונות כפולה: גם עולים לארץ ישראל וגם מתמקמים בנגב ובגליל ועוסקים בבריאות שם, שזה חשוב לאין ערוך. אני יכול להגיד לכם שקיבלנו פרטים מעשרות רופאים שמתעניינים, ואנחנו כבר בקשר איתם. זה פרויקט שאנחנו גם רואים בו חשיבות ציונית וערך ציוני ראשון במעלה. זאת סוגיית הבריאות. מעבר לזה יש לנו גם פערי בריאות באילת, ביוספטל. גם שם אנחנו בעבודת מטה כדי לראות איך לעזור ולסייע להם, שוב, יחד עם משרדי ממשלה נוספים. אנחנו ערים לאותם פערים. במשך חמישה חודשים מה שעשיתי זה חרשתי את השטח כדי ללמוד מה הצרכים הקריטיים. בסוף המשרד שלי לא יוכל להיות מושקע בכל הפרמטרים שבכל הפערים. אבל כן, דברים שהם קריטיים, כמו בריאות וכמו תעסוקה, אז אנחנו שמים את יהבנו שם ונותנים את המענה שאנחנו יכולים. שוב, אני גם אומר עוד פעם, היכולת של המשרד שלי כמשרד מתכלל היא לקבוע סדרי עדיפויות. אם אני פונה למשרדים נוספים ומעניין אותם בפרויקטים, ואני אומר להם שאני נותן מצ'ינג לטובת העניין, אז אני באמת מזהה שכולם נרתמים וכולם מבינים את החשיבות של הדברים. יש עוד פרויקטים בקנה בתחום הרפואה, אך אני לא אוהב לומר דברים עד שהם קורים, כדי שגם לא יתפסו אותי בלשוני, וגם כמשהו שלמדנו מאברהם אבינו: אמור מעט ועשה הרבה – כשהגיעו אליו המלאכים. אז עכשיו אני רוצה לגעת – הייתה עוד שאלה שמישהו רצה לשאול? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, שאלה נוספת לחבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, האמת שלא תכננתי לשאול שאלה, אבל שמעתי את ההתייחסות – אני חייב להגיד, הדי מבישה שלך – לשאלות שנשאלת כאן קודם, גם בהקשר של הפארסה שאנחנו רואים כאן בכנסת. זעקת את זעקת הקוזק הנגזל על אירועים שקרו לפני כ-20 שנה – תחת ממשלת הליכוד, יש לומר – בהפגנות שבהן השתתפת כשהיית ילד. השר כץ, שיושב כאן כשר בממשלה שלכם, היה שר בממשלה ההיא שהחליטה על ההתנתקות. ראש הממשלה שאתה יושב בממשלתו הצביע כאן בכנסת בעד ההתנתקות. אני חייב לומר, האם דעתך נוחה עם זה שהיום אתה חי במדינה שיש בה משטרת מחשבות? היום כבר זה לא שאתה – איך אתה מדבר איתי על אכיפה? היום עוצרים אנשים בכניסה לכנסים רק בגלל שיודעים מה הם חושבים, או חושבים מה שהם חושבים. עוצרים אנשים כשהם באים לכנס מקצועי. נעצר אתמול עורך דין, הוא נעצר בכניסה לכנס. למה? כי הוא חבר בתנועת המחאה שנקראת אחים לנשק. אז אני חייב לומר, כמו שאמרתי קודם, שהדיבורים האלה על האכיפה הבררנית הם ממש זעקת הקוזק הנגזל, אבל גם המהפכה המשטרית שאתם מנסים להוביל – תסביר לי איך בדיוק זה יועיל לעניין האכיפה והעבודה של משטרת ישראל והפרקליטות. יש הרבה דברים שצריך לשפר כדי להיאבק, גם בפשיעה; איך יועיל לזה זה שאתם תשלטו על מערכת המשפט, שהממשלה היא שתשלוט על מערכת המשפט והשרים ינהלו את השופטים בטלפון? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תודה. תראו, מקובלני – ואולי מישהו ירצה לתקן אותי בכך – שאחריות וסמכות באות ביחד. אם יש משהו שנמצא תחת אחריות משרדי, אני צריך לקבל את הסמכות ואת הכלים כדי להוביל את המדיניות שלי, ואז אפשר לבוא אליי בביקורת למה קרה כך וכך, ואז אני אוכל להסביר: הובלתי מדיניות מסוימת; אולי היא כשלה, אז אני יכול לקחת אחריות, אבל כשלא נותנים לי את הסמכות וזורקים עליי רק את האחריות, זו משוואה הרסנית שהיא ההפך הגמור מדמוקרטיה. היא מובילה – נגדיר זאת כך, אני מחפש את המילים העדינות לכך, כדי לכבד את המקום: יש בה מן השחיתות. כשיוצאת מישהי מהבית שלה בפתח תקווה בשבת עם הילדים, כמדומני ארבעה ילדים, ובעלה, ועובר לידה היועץ המשפטי לממשלה דאז מנדלבליט, והיא מסננת לעברו "פרשת משפטים – בושה", ואז באה המשטרה – זהו, זה מה שהיא אמרה והמשיכה; ואגב, מתחת לבית שלי צועקים בכל יום. בכל יום צועקים בצרחות אימה, והמשטרה אומרת: אנחנו לא יכולים לעשות, זו דמוקרטיה, אני מכבד את זה. אבל כשהיא מסננת ליועץ המשפטי לממשלה, הוא שולח משטרה שעוצרת אותה בשבת, והיא מתחננת לשוטר: קח אותי לחקירה בצאת שבת – עזבו, זו הזיה בפני עצמה – והשוטר נבוך, אבל הוא קיבל הוראה מלמעלה. ואני רואה את זה ותופס את הראש ואומר: אתם יודעים מה – מקרה מזעזע. למה אני מצפה? שאם מישהו עשה פשע, שאם מישהו עשה עוול, שאם מישהו נהג בבריונות, שישלם על זה את המחיר. שייקחו אותו לחקירה, ואם צריך – מאחורי סורג ובריח. אבל מה קרה? הסיפור נסגר. היא תבעה את המשטרה, בסדר, אבל מי נתן את ההוראה? למה הוא לא לוקח אחריות? האם יש פה אנשים שעשויים מזהב? יש פה אנשים רמי מעלה, שלגביהם אסור, אין דמוקרטיה? עריצות כזאת? שייקחו גם אחריות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – חופש ביטוי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שייקחו אחריות אם הם טעו, או ודאי אם הם פשעו במזיד. למה במקרה הזה? לא רק במקרה הזה, אני לקחתי אותו כדוגמה, אבל יש עוד עשרות מקרים ומאות מקרים שבהם אין לנו מושג בכלל מה קורה בחדרי-החדרים, בדרכים עקלקלות. למה לא מפטרים? למה לא מעמידים לדין עבריינים שפועלים בחסות החוק, שחושבים שהם מעל כולם? היא סיננה לו: "פרשת משפטים – בושה"; איזה הליך משפטי, איזה סחבת. היא עורכת דין, אישה משכילה, אישה אינטליגנטית, אימא לילדים. איפה הלב שלכם? ובסוף אף אחד לא לוקח אחריות על זה, אף אחד לא הולך הביתה, נגד אף אחד לא מוגש כתב אישום. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אלה אותם אנשים שאישרו את המיצגים הכי מבזים, הכול תחת חופש הביטוי. חופש הביטוי נהיה סלקטיבי. גמיש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בדיוק. אז הם מדברים על חופש הביטוי, הם? הינה, דוגמה קלאסית, עכשיו אני אתן עוד דוגמה: מגיע השר בן גביר ומביא את חוק הסמכויות, כי הוא אומר, בצדק: אם אני לוקח אחריות על הביטחון האישי, אני צריך את הסמכויות שיאפשרו לי לפעול לביטחון אישי. ואז הם מזדעקים. את האחריות אנחנו צריכים לקחת, אבל את הסמכות אתם משאירים אצלכם. וזו שחיתות, זה הרס, זה מביא לחורבן, זה מביא לבריונות, זה מביא לקנוניה, למאפיה. לא נוכל לקבל מציאות כזאת. בכל מיני ביטויים שקריים אתם מציגים את זה כאילו אתם מגינים על הדמוקרטיה. אם הדמוקרטיה שלכם היא שמנדלבליט עוצר אישה על "פרשת משפטים – בושה", אני לא רוצה דמוקרטיה כזאת. זו לא הדמוקרטיה שאנחנו רוצים. אתם רוצים להנציח את המצב הקיים, לתת להם את כל הסמכות, כשאין להם שום אחריות. מי הגוף המפקח על הפרקליטות? מי? למי הם נותנים דין וחשבון? למי הם נותנים דין וחשבון? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה זה ברפורמה שלך? איפה זה ברפורמה שלך? אתה לא נלחם על זה, אתה נלחם על משהו אחר לגמרי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני נלחם על הכול. אני מציף בדיוק את הבעיות, אבל אתם לא מוכנים להתמודד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – פארסה – – – הפכתם את הבית הזה לפרסה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפכתם את המוסד הזה לפרסה. אתם כבר מתנהלים בצורה מגוחכת, אין – – – מתי היה דבר כזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אמרת לי – לפני 20 שנה; אגב, זה לא 20 שנה, 17 שנה – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – כבר יש לכנסת הזאת – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הזכרת את אברהם אבינו – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה אתה לוקח משהו שהיה לפני 17 שנה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אומר הרבה ועושה מעט. אתם לא עושים כלום, רק מדברים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא עושים כלום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אקריא לכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עלייה של 100% במספר הנרצחים – אתם רק מדברים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> רק מדברים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כלום אתם לא עושים. כלום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ולהזכיר לך, קיבלתם את הסמכות לתיקון פקודת המשטרה – – – פקודת המשטרה – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> איך אתם לא רואים את עצמכם, באמת – – – מילים גבוהות – תראו מה היה פה, מה זה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מדברים הרבה, עושים מעט. זה מה שאתם עושים – – – ועכשיו הפארסה הזאת, זו החרפה שלכם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, כי אצלכם היה שווייץ, מה אני אגיד לכם? אצלכם הכול היה טוב. הטופ של הטופ, אלופים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – בלי כוונות, בלי – – – רק סיסמאות חלולות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם מדהימים, אתם מושלמים, וואו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – בלי כוונות, בלי כלום – רק סיסמאות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן. רק היום – סליחה, אתמול – נחתם הסכם שכר עם האוצר לתוספת 1,000 שקלים לשוטרים במשטרה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אנשים נרצחים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> 40% מהמערך המשטרתי יקבל תוספת של 1,000 שקלים, אבל גם אם השר בן גביר ימציא תרופה למחלת הסרטן, אתם תצאו על כולם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> איך אתם לא מתביישים – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כי אתם מדברים רק מפוזיציה. אין אינטליגנציה רגשית, אין הסתכלות רציונלית, אין מקצועיות, אין חשיבה מקצועית. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> איך אתם לא מתביישים להראות עכשיו את הפרצוף שלכם? 80 תקנים, 80 תקנים לשופטים אתם לא הולכים לאייש עכשיו בגלל מלחמות אגו – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> העלינו את שכר השוטרים ב-1,000 שקלים – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתם פוגעים – – – יותר מכולם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – כשבירושה שקיבלנו מהשר הקודם, שעזבו – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – הכי קל. בואו נאשים את המשטרה, בואו נאשים את הפרקליטות, בואו נאשים את היועץ המשפטי לממשלה, בואו נאשים את בית המשפט – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – כמעט 2,000 שוטרים עזבו את המשטרה, כמעט 2,000 שוטרים, אז את זה אנחנו צריכים לתקן. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> כיתה א' – ככה אתם נראים, כמו כיתה א'. טענות ילדותיות, זה מה שיש לכם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, את בכיתה י"ב, מה אני אגיד לך. ממך אנחנו נקבל מוסר, רק מכם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> סמכות, אחריות – – – סמכות ואחריות, איפה המילים הגבוהות האלה שאמרת? יש לנו סמכות, אחריות – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עכשיו, אני חוזר ואומר: המשוואה צריכה להיות פשוטה: אחריות יחד עם סמכות, צעד אחר צעד, לא אחריות מאה וסמכות אפס. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> קחו אחריות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה שקורה היום בפרקליטות זה שיש להם 100% סמכות, והם לא לוקחים אחריות על כלום. אם אני טועה, אם השר וסרלאוף טועה, מגיעים אחרי ארבע שנים – העם מחליט: טעית, ומפטרים אותי, ואם אני טוב, אז העם מצביע – להמשיך. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אנחנו לא מצליחים, גדול עלינו, אנחנו לא – – – לכו, באמת, תניחו לנו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אצלם אין שום דבר, nothing. וזה שחיתות, ואל תגידו לי אחרת. אתם יודעים את זה בעצמכם. אבל פשוט אתם שולטים שם אז זה נוח. מה לעשות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני סיים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדבר על החלטה חשובה, שאני מקווה שהיא – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – שאלה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, יש שאלה נוספת לחבר הכנסת אזולאי. בבקשה. מזכיר הכנסת, נא לפתוח את המיקרופון לחבר הכנסת אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דווקא לי רוצים לסתום את הפה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה להחזיר אותך למקום שאתה נמצא בו, השר לפיתוח הנגב והגליל. אני מכיר את המשרד, ואני יודע כמה הוא טוב. תפקידו של המשרד לקרב את הפריפריה למרכז – לא את הפריפריה למרכז, אלא את המרכז לפריפריה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לבטל את המושג פריפריה במדינת ישראל. מרכזים עצמאיים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שיהיה פריפריה לפריפריה, ואז נבטל את זה לגמרי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – חברתי. אנחנו רוצים לדבר על – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חברת הכנסת נעמה לזימי, אני אשמח לענות לך. תבקשי לשאול. אני פה. לא אברח. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כידוע, בקדנציה של השר אריה דרעי היה דבר שנקרא "האבים". לצערי, בקדנציה האחרונה הוא בוטל, וכן גם מבני ציבור, שהיו בקדנציה האחרונה רק לחברה הערבית. אגב, אני מברך שיש אצלם, זה בסדר גמור, אבל לרשויות היהודיות הפרויקט הזה בוטל. אלה שני דברים. דבר נוסף שאולי כדאי לעשות: יש הסיפור של מיצוי משאבים, אם אדוני יודע במה מדובר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אמרתי, הוצאנו קול קורא על זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוצאתם קול קורא על מיצוי המשאבים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הוצאנו מיצוי משאבים, כל רשות עד מיליון שקלים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכלל הרשויות, אני לא מדבר רק על – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לכלל הרשויות. זה משמעותי מאוד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני מבקש לדעת על ההאבים, על מבני הציבור, וכמובן על הפרויקט האדיר שנמצא שנים בנגב ובגליל – מרכזי צעירים. זה דבר מבורך. האם אתם מתכוונים להמשיך את הפרויקט הזה ולהרחיב אותו הלאה? תודה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תודה, ינון. אני אתחיל מהאמצע, מיצוי משאבים. אני חושב שזה אחד הדברים האסטרטגיים והחשובים ביותר. זה אחד מהקולות הראשונים שהוצאנו לאחר התקציב מאחר שזיהינו שהרבה רשויות לא יודעות לגשת לקולות קוראים, וממילא הם נופלים בדברים קטנים. לכן הוצאנו קול קורא למיצוי משאבים עד מיליון ש"ח, לרשות כדי שידעו לשכור את שירותיהם של אנשי מקצוע, כדי שיוכלו לגשת לקולות קוראים, לזכות ולעבוד בצורה נכונה, ולא לקבל כל הזמן: נפלתי פה, נפלתי שם, למה, כמה. זה דבר מבורך. לגבי ההאבים – ההאבים הם הצלחה פנומנלית. היה אצלי ראש מועצת תמר, כמדומני – לא זוכר, משהו בין באר שבע לאילת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בזכות ההאב שלו – בזכות הקליקה, שזה השם המקצועי של זה – הוא מצליח להשאיר את הצעירים אצלו במקום שהם יברחו למרכז. אני רק אגיד שהאבים, וקליקה זה סוג של wework – חללי עבודה משותפים, שאנחנו מממנים אותם ונותנים רכזים, שמייצרים שותפויות ושכירות במחיר מוזל. אנחנו פועלים להקמה של כ-20 קליקות נוספות ברחבי הארץ, כי ההצלחה טובה, והפידבקים שאני מקבל בכל הרשויות שאני מבקר בהן הם שיש תפוסה מלאה. הלוואי שיכולתי יותר – וגם זה חלק מהסיפור של התקציב, שנלחמתי כי ידעתי כמה זה יכול לייצר תעסוקה ולמנוע הגירה שלילית. מבני ציבור, כמובן התחלנו – ינון, אענה לך בקצרה: יהיה קול קורא בעניין הזה וגם קול קורא שכבר יצא. הוספתי לזה תקציב משמעותי של מנועי צמיחה, 12 מיליון שקל לרשות. זה דבר מאוד מבורך. גם ב-2024 נעשה קול קורא כזה. זה נותן מרווח נשימה לרשויות, שתקועות בפרויקטים רווחיים לעירייה, שייצרו הכנסות, כמובן. כמו שאמרתי, חכות ולא דגים. מרכזי צעירים – אנחנו עובדים כרגע על תוכנית אסטרטגית חדשה: הוספת תוכניות וחידוד התוכניות הקיימות, כדי שנגיע למיצוי מקסימלי של כל האירוע הזה. אנחנו נוציא קולות קוראים גם בנושא הזה. כמו שאתה מקבל פניות, האמן לי שאני מקבל לא מעט פניות בנושא, אז אני יודע בדיוק איפה אנחנו צריכים לעבוד. אנחנו נמצאים בעבודה, ותהיה לנו בשורה טובה בדברים האלה, כי אנחנו ממש ממקדים את זה והופכים את זה למרכז אפקטיבי שייתן מענה לצעירים ולא באוויר. חברת הכנסת נעמה לזימי, רצית לומר משהו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את רוצה שאלה נוספת? לא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז היא תשאל אותי אחר כך כשאני ארד. אני מודה לך, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לכבוד השר וסרלאוף על דבריו הארוכים והמפורטים. אנחנו נעבור להצבעה על נציגי הכנסת לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית – אבל זאת לאחר שמזכירות הכנסת תכין את הטפסים. הבנתי שברגעים האחרונים היו משיכות של כמה מועמדים. כמה זמן אנחנו צריכים? רבע שעה. בעוד רבע שעה מתחילים את ההצבעה? בשעה 13:30 המליאה תתכנס להצבעה, לאחר שמזכירות הכנסת תהיה ערוכה עם הטפסים החדשים. כרגע אנחנו יוצאים להפסקה. תודה. << נושא >> בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – בחירת נציגי הכנסת לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית. מזכירות הכנסת ניצלה את הזמן הקצר שעמד לרשותה כדי להדפיס מחדש את הפתקים בהתאם למועמדים, ואני אתן הסבר מלא ומפורט על אופן ההצבעה. אנא, חברי הכנסת, פעלו בהתאם להנחיות. הכנסת בוחרת היום, בהתאם לתקנון הכנסת, את נציגיה בוועדות המינויים השונות: הוועדה לבחירת שופטים, הוועדה לבחירת דיינים, הוועדה לבחירת קאדים – – חברת הכנסת ברביבאי, אנחנו לא מצלמים וידיאו במליאה, בסדר? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> קיבלתי. << דובר_המשך >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> מאה אחוז. – – ועדת המינויים לקאדים מד'הב. הודעה על מועד הבחירות נמסרה לחברי הכנסת לפני למעלה משבועיים, וכל חבר כנסת שאינו שר או סגן שר יכול היה להגיש את מועמדותו לוועדות השונות. הבחירה תהיה לכל ארבע הוועדות, והיא תיעשה על גבי טופס אחד. שימו לב, חברי הכנסת, מאחורי הפרגוד יש טופס אחד. מייד אני אפרט מה מופיע בטופס הזה. מזכיר הכנסת ימסור לכל אחד מחברי הכנסת את הטופס שבו תידרשו לסמן את בחירתכם, ואני כרגע מסביר על אופן מילוי טופס הבחירה. לגבי הוועדה לבחירת שופטים, על פי החוק על הכנסת לבחור שני נציגים, וביניהם לפחות אישה אחת. לאור העובדה שיש שתי מועמדות בלבד, ניתן לסמן לצד כל מועמדת בעד או נגד, אך אפשר שלא לסמן כלל או לסמן לגבי מועמדת אחת בלבד. אם מספר הקולות נגד עלה על מספר הקולות בעד, בהתאם לסעיף 62(ד)(7)(ב) לתקנון, יש לקיים בחירות חדשות לנציגי הכנסת שנותר לבחור בתוך 30 ימים. לגבי הוועדה לבחירת דיינים, על פי החוק גם כאן על הכנסת לבחור שני נציגים, וביניהם לפחות אישה אחת. לאור העובדה שיש לוועדה זו מועמדת אחת, ניתן לסמן לצד שמה בעד או נגד, אך אפשר שלא לסמן כלל. בהתאם לסעיף 62(ד)(7)(ב) לתקנון, אם מספר הקולות נגד עלה על מספר הקולות בעד, המועמדת לא תיבחר, ולהפך. בכל מקרה, יש לקיים בחירות חדשות לנציגי הכנסת שנותר לבחור בתוך 30 ימים. לגבי הוועדה לבחירת קאדים, על פי החוק על הכנסת לבחור שלושה נציגים, ומהם לפחות שניים מוסלמים. לוועדה זו הגישו מועמדות שני חברי כנסת בלבד, לכן, בהתאם לתקנון הכנסת יהיה עליכם לסמן על גבי טופס הבחירה אם אתם בעד או נגד ביחס לכל אחד מהמועמדים. לגבי ועדת המינויים לקאדים מד'הב, על פי החוק על הכנסת לבחור לוועדה הזו שני נציגים, שניהם דרוזים. מאחר שמכהן בכנסת רק חבר כנסת דרוזי אחד כעת, חבר הכנסת חמד עמאר, אשר הגיש את מועמדותו לוועדה זו, הבחירה תתקיים באמצעות סימון בעד או נגד מועמדותו של חבר הכנסת חמד עמאר. ככל שחבר הכנסת עמאר ייבחר, יהיה על הכנסת לבחור בבחירות נפרדות שיתקיימו במועד אחר נציג דרוזי שאינו חבר הכנסת. ככל שלא ייבחר, הכנסת תבחר במועד האחר שני נציגים דרוזים שאינם חברי הכנסת. לתשומת ליבכם, ואני מדגיש זאת כדי למנוע תקלות – שימו לב, חברי הכנסת, למה שאני אומר כעת: אין לרשום שם או סימן מזהה כלשהו על גבי הטופס או על גבי המעטפה. סימון שיש בו כדי לזהות את הטופס או את המעטפה יביא לפסילת טופס הבחירה כולו. לכן אני מבקש ומדגיש לא לכתוב על גבי הטופס או על גבי המעטפה שום דבר מלבד סימון בחירתכם במקומות המתאימים לכך כפי שפירטתי. ההצבעה תתקיים באופן הבא: מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת לפי סדר האל"ף-בי"ת, וכל אחת ואחד יקבלו את טופס הבחירה והמעטפה וייכנסו אל מאחורי הפרגוד. שם יש לסמן על גבי הטופס את בחירתכם. לאחר מכן יש לשים את טופס הבחירה במעטפה ולהכניס את המעטפה לתיבת הקלפי. לאחר סיום ההצבעה תועבר תיבת ההצבעה, בליווי חברי ועדת הקלפי, מזכיר הכנסת ונציגי הייעוץ המשפטי לכנסת, אל לשכת מזכיר הכנסת לצורך ספירת הקולות. מייד עם סיום הספירה יימסרו התוצאות על ידי במליאת הכנסת. אלה הם חברי ועדת הקלפי שמיניתי: חבר הכנסת אושר שקלים, שישמש יושב-ראש הוועדה, ולצידו חברי הכנסת ארז מלול, דבי ביטון ואפרת רייטן מרום. אבקש מחבר הכנסת אושר שקלים לבדוק כעת אם הקלפי ריקה ולנעול אותה. נא לקרוא לחבר הכנסת שקלים. האם חבר הכנסת אושר שקלים נמצא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד היושב-ראש, מי חוץ – – – << דובר_המשך >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אמרתי, אושר שקלים ומלול. שניים ושניים. אני אאפשר לחבר הכנסת מלול לבצע את הבדיקה. אנא, חבר הכנסת מלול, בדוק היטב שתיבת הקלפי ריקה לחלוטין ולאחר מכן נעל אותה. תיבת הקלפי נמצאת כאן באולם. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> יש גם נציגות של האופוזיציה שם? << דובר_המשך >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> הכול שקוף, זה לא מאחורי הפרגוד. חבר הכנסת מלול, האם תיבת הקלפי ריקה? נעלת אותה? תודה רבה. חברי הכנסת, אנו נתחיל בהצבעה. מזכיר הכנסת, בבקשה. הצבעה אישית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) בנימין נתניהו – מצביע << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, נאפשר לחברת הכנסת אלהרר – טוב, חברת הכנסת אלהרר מייד אחריו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – מצביע קארין אלהרר – מצביעה << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סדרנים, נא לבוא לקחת את הטופס עבור חברת הכנסת אלהרר. מזכיר הכנסת ידאג לכך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – מצביע אמיר אוחנה – מצביע ינון אזולאי – מצביע גדי איזנקוט – מצביע ישראל אייכלר – מצביע דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – מצביע זאב אלקין – מצביע משה ארבל – מצביע יעקב אשר – מצביע אביחי אברהם בוארון – מצביע אוריאל בוסו – מצביע דבי ביטון – מצביעה מיכאל מרדכי ביטון – מצביע דוד ביטן – מצביע בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – מצביע מירב בן ארי – מצביעה רם בן ברק – מצביע איתמר בן גביר – מצביע אברהם בצלאל – מצביע אורנה ברביבאי – מצביעה אליהו ברוכי – מצביע ניר ברקת – מצביע ששון ששי גואטה – מצביע טלי גוטליב – מצביעה מאי גולן – מצביעה יואב גלנט – מצביע גילה גמליאל – מצביעה בנימין גנץ – מצביע משה גפני – מצביע סימון דוידסון – מצביע אבי דיכטר – מצביע אלי דלל – מצביע דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – מצביע אריה מכלוף דרעי – מצביע עמית הלוי – מצביע שרן מרים השכל – מצביעה ניסים ואטורי – מצביע מיכל מרים וולדיגר – מצביעה << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידו, אתם נורמליים? סנקציות – בהצבעות חשאיות אתם רוצים להטיל עליי סנקציות. אוי ואבוי לכם. סנקציות – – – להטיל עליי סנקציות? לא הבנתי, אדוני היו"ר. סנקציות? על פי החוק – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> באמצע הצבעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תן לה לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תן לה לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין קריאות ביניים באמצע ההצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – להפריע להצבעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אין קריאות ביניים באמצע ההצבעות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – סנקציות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמר את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, די. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, באמצע הצבעות אין קריאות ביניים. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יצחק שמעון וסרלאוף – מצביע יאסר חוג'יראת – מצביע אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – מצביע בועז טופורובסקי – מצביע משה טור פז – מצביע אחמד טיבי – מצביע יוסף טייב – מצביע אוהד טל – מצביע יעקב טסלר – מצביע חילי טרופר – מצביע אלמוג כהן – מצביע מאיר כהן – מצביע מירב כהן – מצביעה מתן כהנא – מצביע עופר כסיף – מצביע אופיר כץ – מצביע ישראל כץ – מצביע רון כץ – מצביע יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – מצביע יריב לוין – מצביע נעמה לזימי – מצביעה אביגדור ליברמן – מצביע יאיר לפיד – מצביע סימון מושיאשוילי – מצביע טטיאנה מזרסקי – מצביעה מרב מיכאלי – מצביעה שלי טל מירון – מצביעה יונתן מישרקי – מצביע חנוך דב מלביצקי – מצביע ארז מלול – מצביע יוליה מלינובסקי – מצביעה מיכאל מלכיאלי – מצביע צגה מלקו – מצביעה אבי מעוז – מצביע שרון ניר – מצביעה יואב סגלוביץ' – מצביע צבי ידידיה סוכות – מצביע יבגני סובה – מצביע משה סולומון – מצביע לימור סון הר מלך – מצביעה אופיר סופר – מצביע אורית מלכה סטרוק – מצביעה משה סעדה – מצביע גדעון סער – מצביע מנסור עבאס – מצביע איימן עודה – מצביע יוסף עטאונה – מצביע חוה אתי עטייה – מצביעה חמד עמאר – מצביע צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – מצביע יצחק פינדרוס – מצביע משה פסל – מצביע יסמין פרידמן – מצביעה אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – מצביעה אריאל קלנר – מצביע יצחק קרויזר – מצביע גלעד קריב – מצביע שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – מצביע משה רוט – מצביע שמחה רוטמן – מצביע עידן רול – מצביע אפרת רייטן מרום – מצביעה יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – מצביע קטי קטרין שטרית – מצביעה אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – מצביעה נאור שירי – מצביע אושר שקלים – מצביע עאידה תומא סלימאן – מצביעה פנינה תמנו – מצביעה << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) דן אילוז – אינו נוכח בועז ביסמוט – מצביע דני דנון – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – מצביעה יוראי להב הרצנו – מצביע צביקה פוגל – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – מצביעה שלמה קרעי – מצביע יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, האם יש חברי כנסת באולם שמעוניינים להצביע וטרם עשו זאת? אם אין כאלה, תמה ההצבעה. חברי ועדת הקלפי, נא לגשת, לגשת לקלפי. איפה יתר החברים? חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, ומי חסר? מלול? חבר הכנסת מלול. אם כן, כאמור, חברי ועדת הקלפי ייקחו את הקלפי אל חדרו של מזכיר הכנסת יחד עם נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, יספרו את הקולות, ועד אז אנחנו מתקדמים וממשיכים בסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3384/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצעות חוק פרטיות, וכעת נעבור להצעת החוק הראשונה – הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אביחי בוארון, שיעלה לנמק את הצעתו. בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"א. חברים יקרים, בפסק דין של בית הדין הצבאי שניתן ב-12 באוקטובר 2021 במשפטו של המחבל שרצח את החייל רונן לוברסקי, בית משפט, בראשות אלוף משנה נתנאל בנישו, חייב את המחבל בתשלום פיצויים של 1.5 מיליון שקלים. במהלך הערעור הצהיר עורך דינו של המחבל כי אין בכוונת מרשו לשלם ולו שקל אחד למדינת ישראל. בפסק הדין מתח השופט ביקורת חריפה על המצב שבו לא קיים מנגנון לגביית קנסות שניתנו בבתי משפט צבאיים. כך כתב: באין מנגנון לגביית הפיצויים, כל ההתעסקות בסכום הפיצוי הראוי היא אחיזת עיניים. אם ממילא הנאשם לא מתכוון לשלם ולו שקל אחד – וכאן באה הנקודה הכואבת – ורשויות האזור, קרי, מדינת ישראל, לא מתכוונות לגבות אפילו חלקיק מן הפיצוי, ספק אם יש טעם שנתעמק בו. אב בית הדין אף הפנה למאמר שכתב תחת הכותרת "זכויות נפגעי עבירה בבתי משפט צבאיים באזור יהודה ושומרון", ובו כתב כך: הצעתנו היא, על כן, לשקול ולתקן את סעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות כך שיכלול וייתן כוח למדינה לחייב מחבלים שפגעו בישראלים. כך עשינו. החוק שהגשנו מקנה למדינת ישראל את היכולת לבוא חשבון עם מחבלים שפגעו בישראלים וגרמו להם גם נזקים, שאותם הם ישלמו גם במישור האזרחי. אני רוצה לומר לכם בספקטרום היותר-רחב, חבריי חברי הכנסת, שהמצב ביהודה ושומרון הוא בלתי נסבל. יהודה ושומרון הם מקום שאליו מדינת ישראל מתייחסת כאילו מדובר באקס-טריטוריה, ולא – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי זה אקס-טריטוריה. תחיל ריבונות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא בחלק, בחבל ארץ שבו חיים יותר מחצי מיליון אזרחים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וגם שלושה מיליון פלסטינים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת גלעד קריב, אל תפריע לי. בוא תקשיב קצת כדי שתבין את עומק הבעיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תחיל את הריבונות. למה אתה לא מחיל את הריבונות? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני. חצי מיליון אזרחים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת הביניים נשמעה. לא להמשיך. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי מיליון אזרחים חיים במצב שבו כשתושב הרשות הפלסטינית עושה איתם תאונת דרכים, פוגע ברכבם, האזרח הישראלי לא יכול לתבוע בגין הנזק שנגרם לרכבו. יותר מזה, כשמשטרת התנועה תופסת עבריין תנועה פלסטיני שעוקף על קו לבן – זה דבר שקורה חדשות לבקרים – או שנוהג בפראות בכביש ונוסע במהירות של 150 או 200 קילומטר לשעה ומסכן אזרחים תמימים, אזרחי מדינת ישראל שנוסעים על הכביש – אם שוטר התנועה תופס את אותו אדם, הוא יודע שגם כשהוא נותן את קנס התעבורה, הקנס הזה לא ישולם, כיוון שמדינת ישראל לא אוכפת. מה שקורה ביהודה ושומרון הוא שתושבי הרשות התרגלו לכך שאין דין ואין דיין וכל דאלים גבר, ואנחנו חיים במציאות ש"אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו" – אז פה אין אלמלא. פה באמת אין מוראה של המלכות. הכבישים ביהודה ושומרון הפכו לכבישי קטל. עכשיו אני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, על דיון שנערך לפני יומיים, ביום שני האחרון, בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא בדיון היה תביעות אזרחיות שמגישה מדינת ישראל כנגד מחבלים בעקבות אירועי שומר החומות. יושב נציג הייעוץ המשפטי ואומר לוועדה ולחברי הכנסת: רבותיי, אנחנו – מדינת ישראל, הפרקליטות – קיבלנו החלטה שהמדיניות שלנו היא לא לתבוע אזרחים – לא אזרחים, מחבלים ביהודה ושומרון שגרמו לנזקי רכוש. למה? בדיוק מאותה הסיבה: גם כך לא נוכל לאכוף ולגבות. כשאנחנו מראים לאותו יועץ משפטי איך ההחלטה שלו – מדיניות שהם קיבלו על דעת עצמם בלי להיוועץ בשר המשפטים. שאלנו: נועצתם בשר המשפטים? אמרו: לא. זו לא סמכותו של שר המשפטים. של מי כן הסמכות? של הדרג המדיני. הדרג המדיני זה לא שר המשפטים? לא, שר המשפטים לא מספיק לנו. אז מי אתם רוצים שישב בדין, שישב על המדוכה ויחליט האם מגישים תביעות כנגד מחבלים ביהודה ושומרון או לא? הדרג המדיני – סתם ולא פירש. שאלנו: למה קיבלתם החלטה כזאת? מי נתן לכם את הסמכות לקבל החלטה כזאת, החלטה רוחבית, החלטה שפוגעת באזרחי מדינת ישראל? אמר אותו יועץ משפטי: קיבלנו אותה על דעת עצמנו. המציאות הזאת שבה יועצים משפטיים, פקידים, מקבלים החלטות על דעת עצמם, החלטות של מדיניות, החלטות שפוגעות במדינת ישראל, החלטות שהופכות חלקים שלמים מארץ ישראל – בין שמדובר מחוץ לקו הירוק, ביהודה ושומרון, ובין שמדובר בתוך הקו הירוק בגליל, בנגב – רבותיי חברי הכנסת, יושב פה רק שר המשפטים, אבל אני מבטיח לכם שאם תדברו עם שרים שיושבים בממשלה הם יספרו לכם שהמחלה הזאת, שבה הדרג הנבחר – ולא משנה אם מדובר בשרים מהימין או בשרים מהשמאל – המחלה הזאת פשתה בכל הרשות המבצעת כולה, והיא לא נשארה רק ברשות המבצעת. אתם הרי יודעים שגם הבית הזה מחוקק חוקים שבהמשך יצטרכו לעבור את משוכות בג"ץ. אומרים לנו: רק 22 חוקים ביטל בית המשפט העליון ב-30 השנים האחרונות. אבל כל אחד ואחד מהיושבים כאן יודע שיש עוד עשרות רבות של חוקים שבכלל לא הגיעו לשולחנו של בית המשפט העליון כיוון שהם נפסלו לפני כן על ידי הייעוץ המשפטי. המחלה הזאת שבה הפקידות היא שקובעת את סדר-היום, היא שמקבלת החלטות בעבור מדינת ישראל ובעבור אזרחי מדינת ישראל, היא מציאות שכל חבר כנסת וכל שר יודע שאסור לתת לה להימשך. המציאות הזאת, שבה הפקידות הממשלתית שמה את הממשלה הנבחרת ואת הכנסת הנבחרת בשוליים של העשייה החברתית, המציאות הזאת חייבת להשתנות. זו הסיבה לכך שהקואליציה הזו יצאה לרפורמה משפטית. הרפורמה המשפטית, תיקון מערכת המשפט ותיקון המערכת הישראלית כולה הוא תיקון נדרש לאזרחי מדינת ישראל. השבת הכוח של הרשות המבצעת אל הרשות המחוקקת כולה זה תיקון שכל אזרח מאזרחי מדינת ישראל מחכה לו ומצפה לו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם עשיתם היום בדיחה מהרשות המחוקקת – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו יצאנו למערכה הזאת לפני כמה חודשים, ובחודשיים וחצי האחרונים הקואליציה עשתה כל מחווה אפשרית כלפי האופוזיציה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה? על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> עצרנו תהליכי העומק שהקואליציה מאמינה בהם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי לא הייתה לכם ברירה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק כדי לפתוח במהלך של הידברות. נדברנו במשך חודשיים וחצי, והאופוזיציה לא באה, חיכינו לאופוזיציה והאופוזיציה לא באה. ערכנו פיחות מאוד מאוד גדול ברפורמה המשפטית, והאופוזיציה לא באה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באה גם באה. מה שעשיתם היום זה ההוכחה שהכול אצלכם רמאות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שניסיתם לעשות – מה שניסיתם לעשות, חברי גלעד קריב, חברי חבר הכנסת מיקי לוי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני חבר הכנסת בוארון, חבר הכנסת בוארון, משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מה שניסיתם לעשות בכך – למוסס את הרפורמה המשפטית, למוסס את התיקון המשפטי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אשר על כן, אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת וחברי האופוזיציה, הקואליציה מחויבת לאזרחי מדינת ישראל, מחויבת לתיקון מערכת המשפט. אנחנו נמשיך עם התהליך הזה בכל הכוח, קודם כול בחוק היועמ"שים, ולאחר מכן בסבירות. וככל שתבחרו בזה, תצטרפו אלינו ויחד נביא שלום לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוארון. ישיב שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, חברי חבר הכנסת אביחי בוארון, אני רוצה לברך אותך – הצעת חוק חשובה וטובה, מטפלת בבעיה אמיתית, עושה צדק. יש בה מורכבויות, ותכף אעמוד עליהן, אבל זה בהחלט דבר שראוי להסדיר אותו, והיוזמה הזאת היא בהחלט יוזמה ברוכה. ישר כוח. אדוני היושב-ראש, הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ג–2023, מבקשת להסמיך את המרכז לגביית קנסות בישראל לגבות פיצויים שנפסקו במסגרת הליך משפטי שהתנהל בבית משפט צבאי באזור יהודה והשומרון עבור נפגעי העבירה שהפיצויים נפסקו לטובתם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולומר שהייתה לי זכות לסייר בלשכה של המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות בתל אביב, והתרשמתי באמת מקרוב מעבודה מדהימה ויוצאת דופן שנעשית שם ומשיפור וקפיצת מדרגה עצומה בשירות לאזרח, וזו הזדמנות להודות לכל מי שעושים במלאכה הזו, ועושים שם באמת מלאכה נאמנה. בתי המשפט הצבאיים שפוסקים היום פיצויים שנפסקו במסגרת הליך משפטי אצלם – אין למרכז לגביית קנסות סמכות לגבות את הפיצויים האלה. הסמכות שניתנה עד היום במסגרת תחיקת הביטחון הייתה רק לפסוק פיצויים לנפגעי עבירה נוסף על גזירת העונש על הנאשם, אבל אין שום מנגנון יעיל, אמיתי, שמאפשר את גביית הפיצוי. המטרה, כפי שהסביר כאן חבר הכנסת בוארון, היא לפתור את האפליה וחוסר הצדק על ידי כך שמי שנפסקו לו פיצויים גם בבתי המשפט הצבאיים יוכל לקבל את התשלומים שמגיעים לו. יש, כמובן, בעניין הזה הרבה נקודות. יש גם שאלה אם צריך לעשות את זה באמת בתוך החקיקה או אולי באמצעות צו אלוף. צריך לבדוק את כל הסוגיות האלה, ואנחנו בהחלט נעסוק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, זה לא כל כך ברור, כי אנחנו לא נגד זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשו צו אלוף – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אם יתברר שיש דרך לעשות את זה כך, יכול להיות שזה מה שנעשה. אני לא בטוח שזה המצב. לכן, לאור כל זה, אנחנו מציעים לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, בכפוף לקידום שלה בתיאום עם משרדי האוצר, הביטחון והמשפטים, וכמובן החזרתה לוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה, כדי שנוכל לבדוק, חבר הכנסת קריב, גם את הנושא הזה. לכן, אני חושב שהכנסת יכולה להתאחד בתמיכה בהצעת החוק הזו, כי נדמה לי שברור לכולם שמצב שבו נשאיר את אותם נפגעי עבירה ללא מנגנון של גביית הפיצויים שמגיעים להם הוא מצב בלתי אפשרי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. תעשו את זה כמו שעושים בשטח שהוא כבוש. מה לעשות? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ואנחנו לא יכולים לעשות דברים כמו בשטח כבוש, כי מה לעשות, ארץ ישראל, כפי שאתה יודע, שייכת לעם ישראל – כך היא נקראת – ואפילו – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז – – – את השטח הכבוש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הכול בסדר, עם לא ייכבש מעצמו – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – במשפט הבין-לאומי השטח לא מוגדר כשטח כבוש, כך שגם לו היינו רוצים, אין דרך לעשות את זה באופן הזה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר לוין, למה אתם לא מביאים הצעה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר יריב לוין. מתנגדת להצעת החוק חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תפתור את הבעיה. אני צריך לתמוך בך מהאופוזיציה? תכין, יש לך 64, ימין מלא על מלא. אז נתניהו יראה את הבית הלבן בסיור ב-2035, סיור גמלאים ב-2035. מקסימום הוא יארגן סיור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מתנגדים לחוק הזה בעיקר כי הוא חוק, עוד חוק, ממדרשת הסיפוח הזוחל. חושבים שדרך חקיקה כזאת שיש לה מעטה של גבייה, שרוצים לגבות החלטות של בתי משפט שאינם בתי משפט צבאיים שנועדו לשרת את הכיבוש ואת מטרות הכיבוש – מסכנים, גילו היום שאין דרך לגבות את הקנסות שמטיל בית משפט צבאי, ואז רוצים להחיל בעצם את הדין האזרחי שהוא בתוך מדינת ישראל בגבולות של לפני 67' ולהתחיל להחיל את זה על שטח כבוש, כלומר סיפוח. עם הממשלה הזאת כבר אי-אפשר להשתמש במילים "סיפוח זוחל". הסיפוח מתחילת הממשלה הזו, הקואליציה הזו, הוא סיפוח דוהר, רק מה? אין להם את האומץ לעמוד מול העולם ולהגיד: לא אכפת לנו מה תגידו, אנחנו רוצים להחיל את הריבונות הישראלית ולבנות את ממלכת ישראל השלמה. אין לכם את האומץ לעשות את זה, כי אתם יודעים שכל העולם לא מכיר בזה ומכריז יומם וליל שהשטח הזה הוא שטח כבוש, שהישראלים שנמצאים שם הם מתנחלים שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבין-לאומי. אז אני מציעה כך: תכריזו באופן הכי ברור על מה הסכמתם בחדרים כאשר חתמתם את הסכמי הקואליציה, והסכמתם בעצם להסיר את כל הריסונים על הסיפוח ועל החלת הריבונות הישראלית ולהפוך את הכיבוש, שאמור להיות זמני, לקולוניאליזם ואפרטהייד מתמשך, ותביאו את החוקים האלה, ואז גם תיתנו דין וחשבון לעולם כולו. אנחנו נגד החוק הזה, ואנחנו נתנגד לכל החוקים שממשיכים את מדיניות הסיפוח הדוהר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. חבר הכנסת בוארון, יש לך זכות להשיב שלוש דקות. אתה רוצה להשיב או שאתה רוצה שנצביע? החלטה שלך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא בא. הוא רוצה. איפה כולם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא רוצה? אז ניגש להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו מצביעים על הצעת החוק של אביחי אברהם בוארון (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי). מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 14 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 33 בעד, 14 מתנגדים ואחד נמנע. הצעת החוק אושרה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/11/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. מנמק חבר הכנסת יעקב אשר. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לעלות את הצעת חוק העונשין )תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), או-הו, זה כבר רעש גם יותר מהקול – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפילו חבר הכנסת אשר לא יכול לדבר בקול כשאתם עושים כזה רעש. אז אנא, מי שרוצה לדבר, ידבר בשקט, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יושב-ראש הקואליציה, אופיר. אוקיי, אז אנחנו מדברים על הצעת חוק העונשין (הרחבת הגדרת הגזענות), ואני רוצה לומר לכם, חבריי חברי הכנסת – אספר לכם סיפור איך התחיל הרעיון הזה, מבחינתי, לעלות כדי להציע את הצעת החוק הזאת, שתכלול הסתה ממניעים גזעניים גם נגד הציבור החרדי, שאני גאה להיות אחד ממנו. אני אגיד לכם איך זה התחיל. הייתה הסתה מכוערת של נבחר ציבור שהשתמש בביטויים הגרועים ביותר, ומגיע מכתב למשנה לפרקליט המדינה, שעונה תשובה לפונה שפנה אליה וביקש שהעניין הזה יטופל במסגרת הסתה לגזענות והסתה בכלל. אני אקריא לכם חלק מהמכתב שבו עונה לו המשנה לפרקליט המדינה את המילים הבאות, שאומרות את השורה התחתונה הבאה: אין לי כלים בחוק איך להגן על החרדים; הם לא נכללים בחוק הגזענות. אני אקריא ממכתב התשובה. קודם כול, היא שולחת אותו למשטרת ישראל: תגיש תלונה, שמה צריכים לטפל בזה. בסעיף 3 למכתבה, אומרת עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, כדלהלן: נזכיר כי סעיף 144 – אותו חוק שאנחנו מדברים עליו – קובע את הגדרת המונח "גזענות", ולפיה מדובר ב"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים באוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או מוצא לאומי-אתני". היא כותבת: על אף שניתן, כמובן, להסתייג מחלק מההתבטאויות הנ"ל, הרי שהמגזר החרדי אינו עומד בהגדרה הקבועה בחוק בסעיף 144 – זה הסעיף שאני רוצה לתקן – שכן הוא – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אינו נבדל בצבעו, גזעו או מוצאו הלאומי האתני. לפיכך נראה כי יסודות העבירה של הסתה לגזענות אינם מתקיימים ביחס להתבטאויות אלו. אני שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת: אותי לא מזהים כחרדי? את הילדים שלי לא מזהים כחרדים? ילד עם פאות לא מזהים אותו כדוס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם יוצאי אתיופיה מזהים כיוצאי אתיופיה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, והם כלולים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם זה כלול בהצעת חוק. גם זה בהצעה שלו. זה כלול בהצעת החוק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הם כלולים, תודה רבה על העזרה שעזרת לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה גזע? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא גזע? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממה אתם מפחדים? ממה אתם מפחדים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתה גזע? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה גזע אתה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הגזענות הזאת נגד חוק הגזענות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה כלול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לשים קבוצה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה גזע אתה? תגיד את הגזע. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה גזע אתה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבריי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה שם קבוצה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דוס. דרוס כל דוס. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת נאור שירי, תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא גזע. זה לא גזע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מהגזע הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מאמין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אתם נותנים לאנשים להפקיר את דמנו, להפוך אותנו לגייס חמישי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם אתם? אני לא מאמין לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש ביקורת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת הסתה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם לגזול מהקופה הציבורית וגם להתבכיין, יופי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואתה יודע, אני שואל – בליאק, אל תעזור לי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם תמשוך את הזמן וגם תתבכיין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תעזור לי, אל תעזור לי. אני מבקש לתת לי את הזמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה, חסר לך זמן? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותך אם אנחנו לא מזוהים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא גזע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, אז תסביר לי, למה צבע עור זה גזע? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> צבע עור זה לא גזע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> צבע עור זה לא גזע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למה הוא נמצא בחוק הגזענות? הקראתי לכם, אתם פשוט לא מקשיבים. אנשים אינטליגנטים. תקשיבו, אני אקרא לכם את הלשון שאומרת סגנית פרקליטת המדינה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יעקב, היא רוצה להסביר. יעקב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם לא מבינים? ועכשיו אני שואל אם צבע עור, כמו ששאלת אותי, הוא נקרא גזענות, על אתיופים או על אחרים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה צבע עור. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אל תפריע לי בעלייה, אם צבע העור הוא כן, למה צבע החליפה לא? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור? מה קשור? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי זה צבע עור. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה קשור? מה קשור? תיתממו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תיתממו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לך יש לומר? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי אם מישהו היה אומר – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זאת חליפה – – – מה לעשות? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אם מישהו היה אומר, חלילה, שצריכים לקחת את הציבור – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תסביר לו את ההבדל בין צבע עור לצבע שיער. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> להיתמם ממה? – – – הבושה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברי הכנסת. חברי הכנסת, אני עוצר את הזמן כדי לתת לו להשלים את הזמן שלו, לתת לו להשלים את הדברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני שואל אתכם שאלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לתת לו להשלים את הדברים. יש לכם שתי אפשרויות – רגע, סליחה, סליחה, חבר הכנסת יעקב אשר. יש לכם האפשרות שיהיו שני מתנגדים שנרשמו מתוך השבעה או השמונה. דבר שני, יש אפשרות נוספת – להצביע נגד – אבל לא לצעוק בקריאות ביניים. תודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כשקראו לי כאן "וודקה, וודקה", אמרת משהו? אמרת משהו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שני חוקים, תמשיך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני שואל אתכם שאלה: אם היה קם מישהו מנהיג ציבור – אל תפריע לי, אני אענה לך, אבל תקשיב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא בעלייה עכשיו, אפשר להפריע לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם היה בא מנהיג ציבור, מכל מקום שהוא, והיה בא ואומר: צריך לקחת במריצות את כל יוצאי אתיופיה, או את כל הערבים, הוא היה מואשם לפי חוק ההסתה – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את כל חברי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתה זה שתמכת בלשחרר את – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – על פי החוק הזה, 144(א). << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ואם גפני קורא לרצוח את בנט, זאת הסתה או לא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> להביא לך ציטוטים שלך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אם גפני קורא לבנט רוצח? מה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע שבנט הוא לאום או בנט הוא משהו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה אתה רוצה? מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה הוא נקרא, בנט? מה הוא נקרא, חרדי? מה הוא נקרא? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לאום? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תבינו דבר אחד, ותנסו להבין פעם. גם ביש עתיד מותר להבין את הדברים הללו, אם תקשיבו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זאת גזענות, מה שאתה אומר. זאת גזענות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם תקשיבו, אני אסביר לכם – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כשאתה לובש פיג'מה זה גם בחוק? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כל חוק הגזענות מושתת על שלושה או ארבעה יסודות או נושאים שיש בהם הכללה, ציבור שמכלילים אותו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לצערי הרב, לא האמנתי בחיים שאנחנו צריכים להיות ציבור מוכלל. אני לא רוצה את זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני 50%, כל היום מדירים אותי – שמים איקסים על אוטובוסים, על פרצוף של נשים. אז זאת גזענות כלפי 50%. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה הסתה נגד נשים זאת לא הסתה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, שאני אגיד לך מה זה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה 12%, אתה אומר לי – – – של פעם. זה נראה לך נורמלי? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את לא ראויה לתשובה. בליחה שאני אומר לך, את לא ראויה אפילו לתשובה בעניין הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הופה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נו? למה? כי אני אישה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי את לא מקשיבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כי אני אישה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כי את אישה, ודאי. אנחנו חיים בלי נשים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה גזען. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אצלנו נשים נמצאות בבית הכלא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה גזען. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מאחל לך שיהיו לך בתים כמו שיש אצלנו. בסדר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי, הלוואי – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תגידי – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – אבל שהנשים יהיו קדימה. שהנשים יהיו קדימה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי. מה את לוקחת כל דבר לכיוון הזה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בוודאי שכן, בוודאי שכן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הינה, עוד הסתה, החרדים. הינה הגזענות. חרדים נגד נשים. אני בא הביתה ביום שישי מהתפילה, אני עומד עם הילדים שלי דום, עם כל הנכדים ושרים "אשת חיל" – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור למה שאני אמרתי? כל הכבוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לאשתי ולילדות שלי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד לאשתך. אני שואלת משהו אחר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מתי שרו לך את זה לאחרונה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תתפלא. אתה תתפלא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שרו לה, שרו שירים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תלמדי אותנו איך לכבד נשים. אל תלמדי אותי, את ראית אותי? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כמה נשים יש לך במפלגה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את ראית אותי? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כמה נשים יש לך במפלגה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את ראית אותי? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כמה נשים יש לך במפלגה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את ראית אותי עושה את זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תמו קריאות הביניים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתביישי. תתביישי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כמה נשים? כמה נשים יש לך במפלגה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. לתת לחבר הכנסת יעקב אשר להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתביישי. פופוליסטית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשיבו לפחות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בבקשה, תמשיך. חברת הכנסת שרון ניר, תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תענה לי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אני רוצה לענות לך. כי אני אומר לך – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תאמר לי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם תגיד לי כל מילה אחריי, אז אני לא אוכל לומר לך גם כן. אני אומר לך דבר אחד מאוד פשוט. אם היה בא – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רק למיקרופון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – חבר כנסת, יושב-ראש מפלגה, והיה אומר שצריך לקחת, חלילה, את כל העולים מרוסיה ולשים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הינה, הינה הוא יושב פה. הינה הוא יושב פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש הסבר למה צבע כיפה זה לא כמו צבע עור. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אשמח לשבת איתך על כוס קפה אחר כך. גם איתך. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. אני איתך, אני – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יודע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה, חברת הכנסת צגה מלקו. זה דיון אחר, ואת יודעת שהיום היה אצלנו דיון בנושא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תלך רחוק. היה פה חבר כנסת, הינה הוא יושב פה. הוא קרא לי – כאן, כאן – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הייתה פה חברת כנסת – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עמדתי כאן והוא קרא לי משם: "וודקה, וודקה". מה אמרת? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עד היום אומר את זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אמרת? אמרת לו משהו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מוסיף לך שלוש דקות, חבר הכנסת יעקב אשר, אבל לסיים. תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, תענה לי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה לשבת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשיב אליי. אני לא מדבר עכשיו על התבטאויות של חברי כנסת אחד על השני כאן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אה, כן, בטח. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רגע, בוא, אל תהיה חוכמולוג. בליאק, תכבד אותי, שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תענה לי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא עונה לי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא עונה לי. מבחינתך זה בסדר, זה עובר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אל תסיטו את הדיון. אל תסיטו את הדיון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא אמרתי לך שזה בסדר ולא אמרתי לך כלום. אתה רק לא אומר את החלק הראשון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה גם לא גינית את זה. אתה לא גינית את זה, ואתה גם לא תגנה את זה עכשיו. אתה גם לא תגנה את זה עכשיו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה זה קשור עכשיו להצעת החוק? אני מבקש, אני רוצה עוד שלוש דקות, עם כל הכבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – קבוצה דתית? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, תנו להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשיבו טוב. אני נגד מחלוקות ונגד שיסוי והכול. אני מזמין, אבל, אם לא צריך – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה חלק מהשיסוי. אתה חלק מהשיסוי הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה. תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אם לא צריך, בליאק, אם לא צריך חוק להכללה של קבוצה, אז לא צריך לאף אחד. אני לא אומר כלום. אנחנו, לצערנו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו לצערנו מוכללים, לא בגלל – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה לבזוז את הקופה הציבורית וגם לסתום לנו את הפה. זה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק בגלל – תפסיק להפריע, זה הכול. זה הכול. פשוט תפסיק להפריע. אתה אפילו לא מתחבר לעניין עצמו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא מתחבר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממש לא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא מתחבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ולדימיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא מתחבר. נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אל תנהל איתו שיח. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואתה הגבת משהו על ליברמן? אתה הגבת משהו כשליברמן אמר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – על העולים, אתם שותקים. אתה שותק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חצוף. חצוף. חצוף. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה שותק. אתה חצוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – – יש עתיד, אחר כך תשאלו למה – – – שנלך איתכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה חצוף. אתה חצוף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם נותנים יד להכללה של ציבור, להכללה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ואל תסתמו לי את הפה. כשהוא קרא לי "וודקה, וודקה" – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – אתה שתקת. אתה שתקת. כי אתה צבוע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איפה מוצצי הדם? איפה מוצצי הדם? איפה מוצצי הדם? איך אומרים את זה ברוסית, תגיד לי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה צבוע. אתה צבוע – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מוצצי דם. תתבייש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתבייש. תתבייש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> צבוע – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תתבייש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע אתה מדבר, וזה מה שעשית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> חמש שנים לכלא – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אמתין עד שיהיה פה שקט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשיבו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – פשוט אפשר להתנצל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הינה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תהיו בשקט. אני אומר דבר אחד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיחזור בו. שיחזור בו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לגופו של עניין. שאני אחזור בי, על מה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. על זה ששאלת אותו איך אומרים את זה ברוסית. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אם היו אומרים את זה ברוסית, מה היה קורה פה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. אתה ציטטת אותו – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה היה קורה פה, אם היו אומרים "מוצצי דם"; אם היו אומרים "מוצצי דם" על הציבור הזה; אם היו אומרים "לקחת אותם במריצות". << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תקשיבו למה שהוא אומר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה הייתם אומרים. תקשיבו קצת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תקשיב למה שהוא אומר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם אינטליגנטים, אתם נאורים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז הינה, הוא הסביר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם צבועים ברמה הכי גבוהה שיש. תקשיבו לפחות. תשפילו את הראש. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? למה שנשפיל את הראש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרתם שהם לא יהודים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר דבר אחד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – להגיד ליהודי שהוא לא יהודי – – – יש דבר יותר גרוע מזה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז אמרו לכם שאתם לוקחים כספים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני אומר שצריך הרתעה. הפכו את הציבור החרדי – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> חמש שנים לכלא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לשק חבטות, לגיס חמישי, למוצצי דם, לעלוקות, "לשים אותם במריצות", וזה לא גזענות, אבל אם היו אומרים את זה על קבוצה שכן נכללת בחוק, הייתה פה עבירת הסתה. כן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי שהביא את הציבור החרדי למה – – – זה אתם – – – להיות בורים ועמי הארצות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. מי שהביא. אה, אז אנחנו הבאנו אותם להיות מוצצי דם. איך אתה לא מתבייש לומר? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם אשמים בזה. אתם אשמים בזה, זה הכול. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רם בן ברק, תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רם, אתה הבאת? אין לך בעיות במגזר שלך? אתה הבאת את כל אלה שהם לא בסדר במגזר שלך? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את מי אתה מאשים? מה אתה חוזר על דברים של הבל? אני מצפה ממך לקצת יותר אינטליגנציה. לכן, אדוני שר המשפטים וחבריי חברי הכנסת, חייבים או להוריד את החוק הקיים – אם לא צריך אותו – או לכלול בו קבוצה שמזוהה ומתוכללת כקבוצה רק בגלל צבע חליפתם, אורך פאותיהם, זקנם והדברים האלה. אני מצפה מכל הצבועים האלה שבאים ומדברים איתנו אחר כך: למה אתם לא יכולים להיות פעם עם יש עתיד, איתנו, אנחנו כל כך – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כי אתם צבועים. אתם צבועים. היזהרו מן הצבועים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כל פעם שתורידו תמונה של אישה – חמש שנים לכלא. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1583/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל אייכלר) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק מס' 1583, של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, שלוש דקות. לאחר מכן ישיב שר המשפטים ויעלו המתנגדים. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בנוסף לכל הדברים שאמר חבר הכנסת יעקב אשר, אני רוצה לספר לכם שכבר שנים רבות – אני נמצא בתקשורת הישראלית יותר מ-30 שנה ושומע דברים שלא היו נאמרים על אף אוכלוסייה אחרת מלבד על הציבור החרדי, כולל לא האוכלוסיות הנרדפות והמיעוטים ואחרים. כל מה שאנחנו מבקשים בהצעת החוק הוא להרחיב את הגדרת הגזענות, כך שתכלול איסור הסתה לגזענות כלפי האוכלוסייה החרדית. בשעתו היה יועץ משפטי לממשלה חובש כיפה. כשאני הגשתי בקשה להפעיל את החוק נגד גזענות, אז הוא אמר לי: החרדים זה לא דת ולא גזע ולא לאום – פשוט אנחנו לא קיימים – אבל כאשר רוצים לסמן אותנו לשלילה, ועוד איך אנחנו קיימים. ואיך אנחנו יודעים? אתמול בערב ראיתי הקלטה של ריאיון בערוץ 14. הופיע שם אלוף לשעבר, מלא זעם ושנאה, שאני לא רוצה להגדיר אותה כרגע, אולי תכף. אז שאל אותו המראיין: תגיד לי, איפה יש הפיכה משטרית במה שקורה במדינה? איזו דוגמה הוא מצא? יש הרבה דוגמאות, אתם יכולים להצביע על הרבה דוגמאות. חשבתי שהוא ידבר על רוטמן, שהוא ידבר על חוקי המשפטים. הוא אמר דבר פשוט: התקציב נותן לילדים בתלמודי התורה כסף, וזאת הפיכה משטרית. שמעתם? מדינת היהודים לא הוקמה בשביל הילדים האלה. מאיפה הוא לקח את זה, האיש הזה? אני בטוח שהוא לא מכיר בכלל אנשים חרדים. הוא מוסת על ידי התקשורת, ששוללת במשך עשרות שנים את זכות קיומה של היהדות החרדית בארץ ישראל. ולכן, ההסתה היא מסוכנת, לא רק כשמדברים בתקשורת. אותו עיתונאי, אותו איש תקשורת, אותו פרופסור באקדמיה, שמדבר נגד החרדים, כל מי ששומע אותו – חלק מהאנשים הם חסינים אבל חלק מהאנשים פוגשים אחר כך ברחוב את הילד החרדי, הם פוגשים את האישה החרדית שעומדת בתחנת אוטובוס, הוא פוגש את האדם בבית חולים, הוא פוגש אותו ברחוב וכשהוא בא לבקש עבודה, ומייד מסתכלים עליו בצורה גזענית. אמרה לי פה עכשיו חברת כנסת שנמנית על אחת מהאוכלוסיות שמופיעות בחוק, היא אמרה לי: מה שקורה באחרונה נגד החרדים זאת אנטישמיות טוטלית. אני מצטט אותה. אנחנו לא נאפשר – ואסור שנאפשר – שמדינת ישראל תהפוך למדינה האנטישמית ביותר בעולם כי יש בה הכי הרבה יהודים חרדים. זה לא יכול להיות דבר כזה. אנחנו חייבים לחוקק את החוק. ולא שהחוק יפתור את כל הבעיות. אנחנו רואים גם במשטרה וגם בכל מקום – כשמפגין חרדי יורד מהמדרכה מייד ניגשים אליו בכל הכוח ובכל האיבה. אבל כאשר האנשים היפים – ונקרא להם "הלבנים", אבל לאו דווקא כולם לבנים – יורדים וחוסמים את נתיבי איילון – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – המשטרה משתפת פעולה. למה? כי התקשורת מדריכה ומסיתה אותם. לכן אני בא ואומר: רבותיי, הסתה היא אסורה נגד כל מגזר שהוא – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואנחנו כמיעוטים נגד כל אמירה כוללנית – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – נגד כל אוכלוסייה כלשהי. מותר לבקר אנשים באופן פרטי, אבל אני רוצה שהיחס לאדם שאמר שצריך לקחת את הילדים, הנכדים והנינים שלי במריצה למזבלה – שיהיה מגונה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מה שהוא אמר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ומוקע על עמוד הקלון – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כמו אם הוא היה אומר את זה נגד אוכלוסייה אחרת. זה מה שאנחנו מבקשים. תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אסור להסית גם נגד אלה שמסיתים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, די. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, השרים, בדרך כלל, אדוני היושב-ראש, אני נוהג לברך את חברי הכנסת שמגישים הצעות חוק שהממשלה החליטה לתמוך בהן ושעתידות או יש להן, לפחות, סיכוי טוב לקבל כאן רוב במליאה, ואני בוודאי גם הפעם מברך את חבר הכנסת יעקב אשר ואת חבר הכנסת אייכלר. אבל אני חייב לומר שהפעם הזאת אני מברך אותם בצער גדול, כי חבל מאוד שאנחנו נדרשים בכלל לחוקק חוקים כאלה. אמר לי חבר הכנסת אשר, אם מותר לי לספר כאן, שלא אחת כאשר הוא מגיע לאירוע, באופן מיידי כולם חושבים שהוא הרב או המוהל בגלל לבושו וחזותו. אמרתי לו שלו זה היה המצב, היינו במקום טוב מאוד, אבל לצערי חושבים עליו עוד כמה דברים. אני שמעתי את זעקות השבר פה מספסלי האופוזיציה, והצטערתי עליהן מאוד. כי אני חושב שיש אולי טעם לבוא ולומר: תשמעו, צריך לעשות בדיקה לעומק של כל העולם הזה של נושא הגזענות ולתת פתרונות גם במקרים אחרים שיש פגיעה על רקע גזעני. לפי דברי הסיכום, כפי שתבינו תכף, זאת עמדה שמבטאת במדויק את עמדתי, לפחות. אבל אני חושב שהניסיונות האלה לבוא ולומר שאין גזענות כלפי הציבור החרדי ושצריך להתנגד להצעת החוק הזאת, שבאה לשים סוף למצב הזה – אני חושב שזה לא נכון, זה לא הוגן. אני לא מאמין שאתם בעצמכם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – כלפי קהילת הלהט"ב – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים עכשיו בעולמות של אפליה, אנחנו מדברים בעולמות של גזענות. בזה החוק הזה עוסק. אנחנו לא נותנים יד לשום אפליה ומתנגדים לכל אפליה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ונגד להט"בים זה לא גזענות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קווי יסוד של הממשלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני הייתי מצפה מכם לזעוק ולתמוך בכל ציבור באשר הוא, לא משנה מי, שנפגע על רקע גזעני. עכשיו, אני אומר לכם יותר מזה: לצערי הרב – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יכול להיות שהממשלה – – – גזענות רק כלפי מי – – – מגוחך – – – ומאפשרים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – לא רק שאתם מתנגדים להצעת החוק הזאת – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> גזענות של חברי הקואליציה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אלא במידה מסוימת, לפחות חלק מכם גם שותפים לאמירות האלה בצורה הכי בוטה. כאשר נסעתי וראיתי לאורך הכביש שלטים שנתלו על ידי אנשים שאתם משתתפים יחד איתם בהפגנות מדי שבוע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה רוצה לשמוע במקום לצעוק? איזה מין דבר זה? כל הזמן לצעוק ולצרוח ולהפריע. אני לא חושב שאני מדבר אליכם בחוסר כבוד ואפילו גם לא בטון חריף. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז נהיה בשקט? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר אליך בחוסר כבוד? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה לא. אני מדבר על חבר הכנסת נאור שירי. אתה רואה שלך גם התייחסתי למה שאמרת. אז אני אומר לך, חבר הכנסת נאור שירי, אני ראיתי שלטים: ביזה, ביזה. למה התכוונו בשלטים האלה – אתה עושה "כן"; או למה התכוונתם אם אתה עושה "כן" וכל כך מזדהה עם השלטים האלה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא מזדהה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא מזדהה. אז זה בסדר. קודם כול, אני שמח. אם אתה לא מזדהה – אתה מגנה את השלטים האלה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול אתה אומר שאני תליתי. אחרי זה אתה אומר שאני מזדהה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה מגנה את השלטים, חבר הכנסת נאור שירי? יש לי שאלה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מגנה את "שמאלנים בוגדים"? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. אני מגנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. אם אתה מגנה, תגיד לו שאתה מגנה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מגנה כל אמירה מהסוג הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מגנה את "שמאלנים בוגדים"? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חד-משמעית, כן. ועכשיו אני שואל אותך: אתה מגנה את שלטי הביזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קיבלת תשובה ברורה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קיבלת תשובה, עכשיו תענה לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, רגע, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת נאור שירי, עניתי לך מייד בלי היסוס. אני שואל אותך כבר פעם שלישית: אתה מגנה את שלטי הביזה או לא מגנה אותם? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז כבר התקדמנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אל תיכנס לדיון עכשיו על מי שאמרת. גינוי משני הצדדים לכל דבר הסתה זה הדבר שנדרש בבית הזה. שמעת את שר המשפטים בצורה ברורה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> השלטים האלה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה אם אתה מגנה, אז מה אם אתה מגנה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – ירחיקו את ישי הדס – – – די כבר עם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת – – – לתת לשר להציג את הדברים. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רבותיי, אחרי שרשמנו את ההודעה החשובה, המשמחת והמעודדת של חבר הכנסת נאור שירי, שמגנה את תליית השלטים שמאשימים את הממשלה שהיא ממשלת ביזה, רק נאמר ונבהיר, אם יש מישהו כזה – אני לא מאמין שיש – שרוצה להעמיד פני תמים, שהשלטים האלה לא נתלו בגלל שהממשלה הגדילה באופן משמעותי את ההטבות לחיילי צה"ל, שמגיע להם, או למשרתי מילואים; הם לא נתלו בגלל שהממשלה מקצה כספים לסיוע משפטי למעוטי יכולת; הם לא נתלו בגלל שהממשלה מסייעת בפיתוח תשתיות תחבורה. הם נתלו על רקע העובדה שהממשלה הזאת דואגת גם לכך שילד חרדי שלומד במוסד חינוך יזכה לתנאים הולמים ולא יקופח ביחס לילד אחר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא גזענות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני חושב שמי שתולה את השלטים האלה ובא ואומר שבציבור הזה אנחנו רואים בוזזים וציבורים אחרים הם אנשים שמגיע להם לקבל – אני לא יודע לאיזו הגדרה זה נכנס. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שרים בממשלה הזאת קוראים לנו טרור. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לכם בצורה ברורה: התופעה של הסתה לגזענות היא תופעה מכוערת, היא תופעה עם השלכות אישיות וציבוריות קשות. העבירה בעניין הזה היא מורכבת. צריך לומר שיש כאן שאלות לא פשוטות, שכן היא אוסרת את הביטוי בפני עצמו בלי שיש צורך להראות כי הביטוי הוביל בפועל לגזענות או לביצוע עבירות נוספות. ולכן גם כאמירה ברורה של הממשלה, ואני חושב שגם של הכנסת, אנחנו קודם כול תומכים בהעברת החוק בקריאה הטרומית, כדי לומר: לא נקבל גזענות באשר היא, לא כלפי הציבור החרדי ולא כלפי אף ציבור אחר. אנחנו החלטנו שלאחר הקריאה הטרומית הצעת החוק הזאת תמתין להשלמת עבודת מטה שהנחיתי לקיים במשרדי בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים שנוגעים בעניין כדי לגבש בסופו של דבר הצעה שתיתן מענה נכון וטוב לכל הבעיה הקשה של תופעות הגזענות. אנחנו נשתדל לעשות את זה מהר. חבר הכנסת אשר, אני לא רוצה לזרוק סתם מספר אבל אתה יודע שהנושא חשוב לי, הוא חשוב לכולנו, וכולנו נעשה בעניין הזה מאמץ. ולכן אני מבקש שהכנסת כולה, כולה כאיש אחד, תתאחד ותאמר: לא לגזענות נגד חרדים ונגד כל ציבור אחר. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז אולי תאסור אפליה של להט"בים בכניסה לבתי עסק – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא להומופוביה, לא למיזוגיניה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי הכנסת המציעים, אני חייב להזכיר לכם הצעת חוק שעלתה כאן בכנסת ואפילו קיבלנו בהתחלה תמיכה בוועדת שרים, גם כשהיינו בקואליציה בעבר – הצעת חוק להטיל קנסות מינהליים על מי שמשחית שלטים בגלל שיש דמות אישה בשלטים האלה. אתם יודעים למה הצעת החוק הזאת ירדה ולא עברה? כי במקרה המפלגות שמציעות כאן את החקיקה הזאת התנגדו. ולמה הן התנגדו? הם אמרו אז לחברת הכנסת מלינובסקי: לציבור שלנו אין כסף לשלם קנסות. זאת אומרת, זה בסדר להשחית שלטים של נשים, עם זה אין שום בעיה. אבל בואו נייצר, חבר הכנסת אשר, נייצר ציבור מובחן – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל יש כסף לסגור את האסי. לסגור את האסי יש כסף. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נייצר ציבור מובחן, ופתאום נקרא לציבור החרדי "המיעוט", "המיעוט הנרדף". שמעתי פה את הזעקות שלכם, חבר הכנסת אשר וחבר הכנסת אייכלר, ממש זעקת הקוזק הנגזל. אתם 46 שנה, ממש עם הפסקות קטנות, יושבים בתוך הממשלה, חלק נכבד מתוך הממשלה, רוב השנים גם שולטים בוועדת הכספים, ופתאום אתם מבקשים איזושהי הכרה כאיזה מיעוט מובחן ונרדף. מה היו אמורים להגיד חברי הכנסת דוברי רוסית שעמדו פה על הבמה, ואתם צעקתם להם: איפה הוודקה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> "שיכורה", הם צעקו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה אמור להגיד חבר כנסת שברוסיה קראו לו "ז'יד", וכאן אתם קוראים לו "גוי"? זה לא אנטישמיות? זאת לא גזענות? זה בסדר? את זה מותר לכם לעשות? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> גינינו. גינינו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה אמורים לעשות חברי כנסת – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ולהגיד שחרדים אוהבים כסף זה לא גזענות? ובליאק שלך אמר על החרדים דברים קשים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני במקומך הייתי שומר על שקט, חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חתיכת צבוע, שב בשקט. אל תבלבל את המוח. אל תבלבל את המוח. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מציע לך שתשמור על שקט, כי מה שיוצא לך מהפה מאוד מאוד מסוכן, מאוד מסוכן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הבליאק שלך דיבר – – – פה. אל תנסה להיות כמוהו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השטויות שאתה מדבר פעם אחר פעם, מנבל את הפה, מקלל, תוקף אנשים, מסית נגד אנשים, מדבר בגזענות – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – מבלבל את המוח – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, תודה. סגן השר אבוטבול, תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול את חבר הכנסת מש"ס: האם הציבור שעלה ממולדובה הוא לא מיעוט מובחן? כשעולה כאן חבר כנסת ומכנה חבר כנסת אחר: עם הארץ ממולדובה. זאת אומרת, המוצא שלו זה מה שחשוב, לפי המוצא – זאת הגזענות, זאת הגזענות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, לא. הוא עם הארץ – ממולדובה. יכול להיות עם הארץ ממרוקו. זה לא קשור. אני מוחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם רוחצים בניקיון כפיכם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם כול, הוא התנצל ואמר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם רוחצים בניקיון כפיכם, אבל אתם טובלים עם שרץ בידכם. זה מה שאתם עושים פעם אחר פעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא התנצל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא. הוא עם הארץ – ממולדובה. זה לא ביחד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש, חבר הכנסת אלמוג כהן, לתת לו להשיב לדברים. יש לו עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הם הפריעו לי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, לא. תוריד את החמאה, תוריד את החמאה מהראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בהתייחסות להצעת החוק, היום אמר ראש פורום קהלת ד"ר מיכאל שראל: הפריון של גבר חרדי כל כך נמוך, ששום תוכנית שילוב לא תעזור. אם מכפילים את שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים בשכר למועסק, זה בערך 35%, וזה נשאר קבוע ב-20 השנים האחרונות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם אומרים את זה גם לערבים? גם לערבים? אתם פוחדים להגיד את זה גם לערבים. אתם מפחדים, נכון? אתם פחדנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפי הצעת החוק שלכם, אסור לו להגיד את זה. לפי הצעת החוק שלכם אסור להגיד את זה, אסור להגיד ביקורת על הציבור החרדי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אבל איך זה חיצי ביקורת רק לציבור החרדי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מציע לכם, חברים, אתם פועלים כנגד הציבור החרדי, פוגעים בציבור החרדי, כולל בהצעת החוק הזאת. ואם הייתם אוהבים את הילדים שלכם, הייתם דואגים שהם ילמדו גם לימודי ליבה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, כדי שיוכלו להתפרנס בלי להיות נזקקים לקצבאות שאתם מחלקים להם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך תוריד את החמאה מהראש לפני שאתה מדבר. תוריד את החמאה ממך ומכל החבר'ה שלך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> די להסתה נגד חרדים. די. זה ייגמר בדם. זה ייגמר בדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לכולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלמוג כהן, תירגע קצת. אני רוצה להתחיל לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגן השר אבוטבול, יש בחוץ מכונת קפה נהדרת חדשה – תשתה, תאמין לי, הלוואי שהייתי יכול להחליף אותך עכשיו. בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה צריך להחזיר את השעון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גזענות היא גזענות היא גזענות, ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום, קבוצה זו או אחרת, מוצא, שפה, צבע עור. אנחנו כמובן נגד גזענות בכל מקרה. אנחנו נגד גזענות בין יהודים לערבים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, להנמיך את הקול. מפריע. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו נגד גזענות גם בתוך החברה הערבית, ונגד גזענות גם בתוך החברה היהודית, ולכן גישתנו היא חיובית לכל חוק שבא לחזק את ערכי השוויון והכבוד ההדדי בין קבוצות ובין יחידים. אבל אין ספק שהחברה הערבית היא קבוצה מוגדרת גם בהיבט הלאומי וגם בהיבט הדתי, וגם בהיבטים אחרים, ולכן חשוב לתת דגש לנושא הזה, בנוסף לחברה החרדית או החברות האחרות. ולכן אני מעוניין לדעת מה עמדתו של שר המשפטים לגבי מה שאנחנו מבקשים – להרחיב את החוק הזה כדי שיכיל קבוצות נוספות, במיוחד החברה הערבית על כל מגזריה או מרכיביה. ולכן, אדוני היושב-ראש, גישתנו היא חיובית לחוק, אבל אנחנו צריכים הבטחה והסכמה משר המשפטים שהוא כן בעד להרחיב את המשמעות הזאת כך שתכלול גם את הקבוצה הערבית, נקרא לה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. לא, לא. השר לא צריך לנהל דיון. הוא אמר את דעתו. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אנחנו עושים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אומר השר שהנושאים הללו יידונו בוועדה, ללא ספק, ויצופו, אבל כרגע – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל אנחנו רוצים הבטחה ממנו שגישתו ועמדתו יהיו חיוביות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר לא נותן פה הבטחות. השר אומר לך, בלי הבטחות, אבל תגיד את דעתך. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם המציעים רוצים לעלות ולהשיב? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. היושב-ראש, כל זה התבטאויות של חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת אשר נגד אנשים בשם זהותם הדתית. כמה צביעות אפשר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם חבר הכנסת אייכלר ירצה גם לעלות לאחר מכן? טוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הסתה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אשר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – למה הוא לא רוצה לתת לי לדבר, כי זה ציטוטים של אשר ואייכלר נגד מיליוני יהודים שהדרך הדתית שלהם שונה משלהם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא נותנים לו לדבר? מה זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, את רוצה לנהל את המליאה במקומי? תודה, שיקול דעת של היושב-ראש מי דיבר. חבר סיעתך עלה להתנגד גם כשהוא לא נרשם ראשון. מה את אומרת? בשביל זה אני יושב פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה בתי כנסת חרדיים סבלו בישראל כפשע שנאה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה למעשה כבר בקריאה ראשונה, אז עכשיו זה היה קריאה שנייה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה לעשות, אדוני? אתה לא קבוצה. אתה בקושי יחיד, בקושי יחיד. אז שב בשקט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – עכשיו אני רוצה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא לא הזכיר את שמך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה דווקא להתחיל ולפנות לחבריי מסיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא חייב להזכיר את השם. הוא התייחס אליו. אפשר להתנגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. אוקיי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות, אם גם את זה אתה לא נותן לי – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה עושה את זה? אפשר להתנגד, למה אתה לא – – – מה זה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מבקש לפנות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. בתקנון צריך שם. צריך שם. זה לא נכון. אדוני היושב-ראש, צריך שם. זה לא נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה, אני אסתדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל אתם מפריעים כרגע לחבר שלכם לדבר. אני אסתדר אחר כך עם מי התנגד ומי לא, ומי יקבל הודעה אישית. תודה, הכול בסדר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. קודם כול, חבר הכנסת מנסור עבאס, אתה טועה, כי הציבור הערבי – עודד, מספיק כבר, דיברת מספיק. די, אל תפריע לי. אל תפריע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עכשיו המשכתי, כי הפריעו לו. גם לך נתתי יותר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ידידי מנסור עבאס, החוק הקיים היום חל על הסתה לגזענות נגד לאום, נגד ערבים. מה שלא חל – זה לא חל על דת ולא על דברים כאלה של ציבור גדול שבמקרה הוא מזוהה לפי איך שהוא נראה. הרי למה צבע עור זה גזענות? צבע עור זה גזענות כי הוא מוכלל. הוא מוכלל. אותנו רואים בצבע החליפה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תפסיק להפריע כבר, תפסיק להפריע כבר. די. אתה תקבל העלאה במשכורת. מספיק להפריע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, קריאה ראשונה. אתה עלית להתנגד, בניגוד לאחרים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תהיה אינטליגנט וגם תשמע. אתם אינטליגנטים, אנחנו הבבונים, הרי, לא? לכן אני אומר ואני פונה – מה שאני בא ואומר לחבריי מיש עתיד: אנחנו מכירים לא יום ולא יומיים. יש לנו הרבה שיחות מאחור ומקדימה. למה אתם לא הולכים, לא חושבים שאולי אפשר ללכת גם איתנו וכו'? אני אסביר לכם למה. חילי, אתה מפריע לי עכשיו. אני מצטער, אני כן רוצה את ההקשבה, מבקש, אם אפשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעיקר של גנץ. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני בא אומר דבר אחד: אם אין הסתה נגד החרדים, אם החרדים הם לא מוכללים, אם אתם חושבים שזה לא קיים, אז תצביעו נגד. אבל אם אתם יודעים שזה קיים, אם אתם יודעים שכשרואים מישהו קיצוני מעיר מסוימת ממקום מסוים מירושלים ורואים את הבן שלי, אומרים: אלה חרדים – אותו דבר; רואים אותו שורף פחים ואותו לא רואים שהוא לא שורף פחים. יש הכללה. הלוואי שלא הייתי צריך לעמוד על הדוכן הזה ולבקש שתכלילו אותי נגד גזענות פה, במדינה היהודית, אבל מכלילים אותנו בגלל הפאות, בגלל הזקן, בגלל צבע החליפה, בגלל הדת שלנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הדת שלכם היא גם שלנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני פונה. אני לא יודע איך ייגמר החוק הזה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מתי? אותי שמעת פעם מדבר בהכללה על מישהו? אותי שמעת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, לפני שנייה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תביא ראיות ממנו. אל תביא ראיות ממנו. אתה יכול לזהות ברחוב, להגיד מיהו, מהו? למה כשהילד שלי עובר אומרים: דוס? למה, כי יש לו פאות? מישהו מכם גינה את "מוצצי הדם" והדברים האלה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני חוזר ואומר, הצעת החוק שלי מדברת גם על הנושא של הכללה עקב דתיות, דת, שהופכים אותה לחלק מהזהות שלנו ואז לוקחים אותה והופכים אותה לחלק מהגזענות שלנו. לכן תהיו אמיצים. יואב, ידידי, חבריי, תהיו אמיצים, תצביעו בעד. נעשה את זה בצורה נכונה, לפי החוק, אבל שלא יהיה מצב שיגידו: על החרדים אי-אפשר לעשות כלום. הקראתי מכתב של סגנית פרקליט המדינה שאומרת שהחוק הזה לא חל על חרדים, אין לה מה לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם, לאחר מכן נלך להצבעה שתהיה הצבעה אלקטרונית, שלא תצטרכו לרוץ במליאה. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> רבותיי חברי הכנסת והשרים, ישנו פתגם עממי שאומר: שמור אותי מידידיי, מאויביי אסתדר בעצמי. התזה הזאת, שהחלה כבר בימי הקנטוניסטים ברוסיה בשעתם, לפני מאות שנים, 150 שנה – שהיהודים לא יודעים לחנך את הילדים שלהם להיות יצרניים, להיות פרודוקטיביים ולהתפרנס, ולכן צריך לאסור עליהם את לימודי הדת – זה היה גם ביסוד הרעיון הקומוניסטי. בכל מקום שיהודים היו, אמרו: הם לא יודעים. זאת הבעיה שלי, כי אלה שדואגים לילדים שלנו שידעו להתפרנס ושואלים שאלות והדברים האלה – השאלות עצמן יכולות להישאל בניחותא, ולענות עליהן, ויש לנו מה לענות. אבל ברגע שזה הופך לחלק ממסע דה-לגיטימציה, דה-הומניזציה של האישה החרדית – כותבים בכל כלי התקשורת, מגיבים ומאשרים את התגובות. מתייחסים לאימהות יהודיות ברוכות ילדים – בן-גוריון נסע עד באר שבע לתת פרס לאישה שהיה לה ילד עשירי, בשעתו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז איך מתייחסים אליהן? אני לא רוצה אפילו לצטט איך מתייחסים לאימהות שמביאות ברכה לעולם וברכה למשפחות ברוכות ילדים. אני רוצה גם להדגיש על האוכלוסיות האחרות, בעיקר האוכלוסייה הערבית. ביקש חבר הכנסת אחמד טיבי שנכליל גם את העניין הזה של מקרי דת של אנשים דתיים ערבים, שגם נרדפים על רקע דתם. אין שום ספק שאנחנו לא רוצים שום הסתה נגד שום דת ונגד אף אחד, חוץ מאלה שמזייפים ואומרים שהם דתיים והם משקרים. זה סתם שקר, מותר להגיד שזה שקר, אבל יש לנו דתות מונותאיסטיות שאנחנו מאמינים בהן. מי שלא מאמין באלוהים לא יכול לקרוא לעצמו דת בכלל. לכן אני אומר, אנחנו רוצים את החוק הזה כדי למנוע את אותה אפליה גזענית שקיימת, את אותה אפליה בבתי חולים. אני חוזר ואומר את זה. כשרואים ילד חרדי מעמידים אותו בתור בגלל שלא אוהבים אותו, ואף אחד לא מצהיר על זה. כמובן שרוב אנשי הצוות שם לא עושים את זה, אבל אותו רופא או אותה אחות ששמעה ברדיו שאלה הם האויבים, אז היא משאירה אותו בסוף התור. ובאוטובוסים – קחו את העניין הזה של תגבור תחבורה ציבורית. מי עוד משתמש בתחבורה הציבורית יותר מהציבור החרדי? וזה תורם לאיכות הסביבה והכול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל כשצריך אוטובוסים, מי עומד בתור? תראו בכל תחנות האוטובוסים. איפה תמיד מלא ואין תחבורה ציבורית? בציבור החרדי. זאת תוצאה של ההסתה הזאת. לכן אנחנו חייבים להילחם בהסתה הזאת, ובפרט גם במאבק המשפטי עכשיו. אם לא היו מדברים על חרדים, הייתי מאמין להם שיש להם ויכוח בעניין מי ישלוט, המשפט או הכנסת, אבל ברגע שהם מפנים את הזעם לציבור החרדי, אני יודע שזאת אנטישמיות ולא ביקורת. ולכן אנחנו צריכים למנוע את הדבר הזה בחקיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בעזרת השם, נקווה שכל מי שמדבר על נאורות, יצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חברי הכנסת, אנחנו נצביע כעת על הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 54 בעד, 34 מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. נעבור להצבעה על הצעת חוק 1583, הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), של חבר הכנסת ישראל אייכלר. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 53 בעד, 34 מתנגדים אף כאן, ושני נוכחים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, התקבלה אף היא בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועדת הפנים? תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת הוועדה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג–2023. מסקנות ועדת החוץ וביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת רון כץ בנושא: העלייה בכמות המתאבדים בצה"ל בשנה האחרונה. החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג–2023. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1145/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רם בן ברק) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רם בן ברק. בהצעת החוק הזאת תשובה והצבעה במועד אחר, כפי שנאמר לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה פחדן, אדוני. אתה פחדן וצבוע. מה קרה? למה אתה לא מוציא הודעה אישית? כי אתה פוחד שאני אצטט מה שאתה אמרת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה בקריאה שנייה, חבר הכנסת, ואם אתה תפריע, אני אבקש להוציא אותך, ולא עכשיו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פחדן, אדוני. ניצול מפחיד של התקנון. חבורת פחדנים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבין שהיום זה יום תוסס ומרגש. כולם מאוד אקטיביים, כולנו בדריכות לדעת את התוצאות, אבל עוד קצת זמן נדע. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפתחכם כרגע היא הצעת חוק שלא באה להגביל את המטיילים ברכבי השטח ואת האנשים שאוהבים לטייל. הצעת החוק הזו באה להגן על ערכי הטבע, על השטחים החקלאיים מפני הריסתם על ידי פורעי חוק. חלק קטן מנהגי השטח הופכים את השדות החקלאיים למסלולי מרוצים וחָרָקות, והם משתמשים בגבעות, בהרים ובשדות החקלאיים על מנת לבדוק את יכולות רכבי השטח שלהם. הם חורצים את הקרקעות סמוך לנהרות והנחלים, ועל הדרך משמידים צמחים ובעלי חיים החיים בטבע, בשטחים הפתוחים המעטים שנותרו לנו. נהגי השטח ששומרים על החוק סובלים מתדמית גרועה בגלל אותם עבריינים. הצעת החוק הזאת תיתן סמכות אכיפה ותטיל קנסות בצורה מדורגת על כל מי שיחרוג מהדרכים המסומנות ויחליט שהוא בעל הבית של השטחים הפתוחים והחקלאיים. הצעת החוק הזאת עברה בכנסת הקודמת בקריאה טרומית בתמיכה רחבה, קואליציה ואופוזיציה, יחד עם חבר הכנסת רם שפע וחבר הכנסת אופיר סופר, ואני מצפה מהקואליציה הנוכחית לתמוך בה. אני רוצה להדגיש כי ישנן הסתייגויות כאלה ואחרות אשר ידונו בהן בוועדה, ומה ששנוי במחלוקת ייפתר שם. אני יודע שישנם מטיילים רבים אשר חוששים מהגבלות השטח המיועד למטיילים, ואני מעריך שרשויות כאלה ואחרות עלולות להגביל יתר על המידה מטיילים בעקבות חוק זה. אך אני מבטיח לכם שלא ניתן יד לא לאלה ולא לאלה, ונקפיד שכל דרך מסומנת, יהיה ניתן לנסוע בה. אם תהיה דרך שלא נרצה שייסעו בה, יהיה ציון דרך מיוחד. אני, בדיבור עם מרכז הקואליציה ויחד עם השר אופיר סופר, מוכן להוריד את זה כרגע מסדר-היום; ההצבעה תהיה מאוחר יותר, לא יותר מאשר חודש, ובמושב זה, ונגיע להסכמה גם עם הקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, אנחנו לא מורידים את זה מסדר-היום. משאירים את זה על סדר-היום, ותשובה והצבעה במועד אחר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << הצח >> הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1759/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה. אנחנו דילגנו, ועוברים עכשיו לסעיף ח' – הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מציג כאן נוגעת בעצם לליבת הבעיה שאיתה אנחנו מתמודדים היום כמדינה. אני מתייחס לנושא הפשיעה בחברה הערבית, אבל ליבת הבעיה היא ארגוני הפשיעה – ליבת הבעיה, שהולכת ומשתלטת, והיא קשורה גם לריבוי מקרי הרצח אבל גם להשתלטות על עוד ועוד ענפים כלכליים, וגם להשתלטות על מכרזים, על תפקידים ברשויות מקומיות, היא קשורה בטבורה לשגשוגם של ארגוני הפשיעה. אני מביא הצעה שפרסמנו בתקופת הממשלה הקודמת כתזכיר, שבאה לקבוע עיקרון פשוט, כי כבר היום קבוע בחוק העיקרון שכל עבירה שנעשית במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, העונש עליה כפול, בין שזו עבירה של סחיטה באיומים, בין שזו עבירה – כל עבירה פלילית שנעשית במסגרת ארגון פשיעה, העונש עליה כפול. הצעת החוק הזאת, שהיוזמה לה באה ממשטרת ישראל בשעתו, מבקשת להרחיב ולקבוע שגם עבירות שנעשות בזיקה לארגון פשיעה, לרבות מי שמציג את עצמו – ואני אסביר מייד – מציג את עצמו בקשר לעבירה כמי שיש לו זיקה לארגון פשיעה, העונש עליה יהיה כפול. אני רוצה להבהיר את העניין הזה. אני אקח כדוגמה עבירה שהיא מכת מדינה, עבירת הפרוטקשן. היום הפרוטקשן, אגב, כבר הרחיק, הוא לא קיים רק בחברה הערבית; הוא קיים, והוא מתפשט בצורה מבהילה. כשאני מדבר היום עם אנשים צעירים באזור הצפון, הם אומרים לי: אנחנו היינו רוצים לפתוח עסק, היינו רוצים לפתוח מסעדה, היינו רוצים לפתוח בית קפה, היינו רוצים לעשות – אבל אנחנו לא עושים את זה כי אנחנו יודעים שבמוקדם או במאוחר, והיום זה די במוקדם, תבוא תביעה: תיכנע לסחיטה, תשלם לנו חלק מהרווחים, או שנשרוף את העסק שלך. וכל מי שרואה מה קורה, מבין שהדבר הזה הוא דבר שמעבר לזה שהוא האיום הגדול על כל אדם הגון שרק מבקש להתפרנס, הוא דבר שגם משתק את הפעילות הכלכלית באזורים שלמים בארץ, בוודאי בצפון, במידה רבה גם בדרום. אבל היום גם באתרי נדל"ן במרכז הארץ משלמים פרוטקשן, שלאף אחד לא יהיה ספק. ארגוני הפשיעה עושים כל מה שהם רוצים, ומי שנפגעים אלה האזרחים החפים מפשע. לכן אנחנו כמדינה חייבים להציב יעד של פירוק ארגוני הפשיעה, כפי שהמשטרה הצליחה לעשות לכמה ארגוני פשיעה בחברה היהודית לפני לא הרבה מאוד שנים. ללא הצגת היעד הברור הזה יהיה קשה מאוד להתקדם לאן שאנחנו צריכים להתקדם. הצעת החוק הזאת, כפי שפירטתי, תסייע למאבק נגד ארגוני הפשיעה, והיא גם תסייע בהתמודדות עם תופעת הפרוטקשן. ברוב המקרים העבירות הללו, עבירות של אלימות וסחיטה, מתבצעות על ידי מה שנקרא בעגה העממית "קוף", שליח מטעם ארגון הפשיעה, היות שהם יודעים שהחוק מקל באופן משמעותי בענישה של אדם שאיננו משתייך לארגון ומאפשר ענישה כפולה על העבירות שנעשו על ידי ארגוני הפשיעה. לכן, אחת מדרכי הפעולה המוכרות והיעילות של ארגוני הפשיעה כדי לחמוק מכפל עונש זה בדיוק לעשות את הדבר הזה – לשלוח אדם שאיננו חלק מהארגון. וזה דבר שהוצף כלפינו על ידי משטרת ישראל בקדנציה הקודמת. החוק שאני מציע יאפשר להחמיר את הענישה ולהטיל ענישה כפולה גם על אותם שליחים מטעם, ולהגביר את ההרתעה סביב נושא שיתוף הפעולה עם ארגוני הפשיעה, ובכך לפגוע באחת משיטות העבודה הנפוצות של ארגוני הפשיעה. כלומר לא רק מי שחבר בפועל בארגון פשיעה אלא גם מי שנשלח מטעם או בשם ארגון הפשיעה לאיים על אזרח, יחול עליו אותו עיקרון של ענישה כפולה. אני אומר: אדוני היושב-ראש, המערכה הזאת נגד ארגוני הפשיעה היא מערכה מאוד מאוד מורכבת. בקדנציה הקודמת עשיתי מהלך, שהייתה לו גם התנגדות במקומות מסוימים, להסמכת בתי המשפט הכלכליים לעסוק בפשיעה כלכלית. ברשות לניירות ערך רצו שימשיכו לעסוק שם רק בדיני חברות. אבל אנחנו זיהינו שתיקים נתקעים. תיקים כלכליים, שהם תיקים מורכבים, לפעמים נתקעים במשך עשר שנים בבית המשפט. ואם אתה לא מחזק את בתי המשפט הכלכליים ומאפשר להם לדון בתיקים האלה – והוספנו גם שופטים, גם בבית המשפט הכלכלי בתל אביב וגם בבית המשפט הכלכלי בחיפה, והוספנו במקביל תקני שיפוט כדי להילחם בארגוני הפשיעה גם דרך הכיס. אותו הדבר עשינו עם החוק בנושא עונשי מינימום בעבירות הנשק הבלתי-חוקי – כל הסוגים, גם סחר, גם נשיאה וגם אחזקה. אני פונה היום לקואליציה ולחברי הקואליציה ולשר המשפטים. העניין הזה הוא בשום דרך לא עניין שמחולק על פי קואליציה ואופוזיציה. אני חייב גם לומר יותר מזה: כאשר הביא השר לביטחון לאומי כמה חוקים שנגעו לנושא הזה, אנחנו תמכנו ולא עשינו את החשבון, גם לא לחוקים שכשאתם הייתם באופוזיציה אתם הפלתם אותם. אבל הבאתם חוק דומה או ורסיה שלו – תמכנו בחוקים האלה, כי באמת זה סרטן שחייבים לעקור אותו. אני אומר: אנחנו מוכנים לסייע בנושא הזה, אנחנו מוכנים לעזור בנושא הזה. מכיר את הנושא הזה וגם יציג אחריי מי שכיהן כסגן השר לביטחון הפנים, יואב סגלוביץ', שמכיר את הדרישה שצפה מהמשטרה לחוקק את החוק הזה. בעצם מי שיצביע נגד החוק הזה כרגע מסייע ומחזק את ארגוני הפשיעה. אני אומר את זה בצורה הפשוטה והברורה ביותר. מי שמצביע נגד הצעת החוק הזאת בעצם מצביע נגד בעלי עסקים בצפון, בדרום, אזרחים שרוצים להתפרנס ונמצאים תחת האיום הזה של ארגוני הפשיעה. אנחנו נמצאים, אדוני היושב-ראש, במצב חירום, לא רק לגבי העבירה שהזכרתי, במיוחד עבירת הפרוטקשן, אלא בכלל לגבי הפשיעה המאורגנת. אני מציע שנעשה צעד חשוב ביחד. אנחנו מוכנים, שר המשפטים, לשקול עם אנשי המקצוע, בין של משרד הבט"פ או משרד המשפטים, אם יש צורך לעשות התאמות או שינויים בנוסח כזה או אחר, אבל להחיל את העיקרון של כפל הענישה על עבירות שמתבצעות בידי אנשים שהם שלוחים של ארגוני הפשיעה, כדי להשיג יותר הרתעה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3067/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש חוק שהוצמד להצעת חוק של חבר הכנסת סער, וזה הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. ינמק חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. הצעת החוק הזאת הוגשה בסופו של דבר כהצעת חוק פרטית, אבל האמת: היא הצעת חוק ממשלתית, היא תולדה של עבודה של הממשלה הקודמת. אני מתנצל שהבאנו עבודה של הממשלה הקודמת עוד פעם, אבל הבאנו את זה כי הממשלה לא עשתה את מה שחובתה לעשות, לטפל בזה. היה צוות עבודה בראשות משרד המשפטים, שעבד בתקופתו של גדעון סער כשר המשפטים. אני מן העבר השני ייצגתי את המשרד לביטחון פנים. מניסיון החיים שלי, זה אחד מהנושאים ששמנו על סדר-היום בבקשה למשרד המשפטים לקדם אותו, כי הנושא של חוק למאבק בארגוני פשיעה, שחוקק בזמנו, וחשוב שחוקק בזמנו, הביא לשינוי בהתנהגות של העבריינים. היום די בזה שאתה אומר שזה קשור – כלומר, הרחיבו את ההתנהגות העבריינית. אפרופו, בייחוד לכל מה שקשור לסחיטת דמי חסות, חברות שמירה, ואמרנו שזו עוד דרך. דרך אגב, החוק הזה עושה השלמה – אם רואים פאזל שלם של אכיפה – לתזכיר חברות השמירה, שאני מקווה שבקרוב סוף-סוף יגיע לממשלה ויעבור ועדת שרים לחקיקה גם הוא. כשאתה רואה את המכלול של שני הדברים האלה, שר המשפטים – זה ייתן את היכולת היותר-גבוהה למערכת האכיפה להוכיח בצורה טובה יותר, קלה יותר אבל גם נכונה יותר, את מה שאנחנו נתקלים בו ביום-יום. אני שומע פה על דיונים שממציאים פתרונות קסם. מה שלא עושה הממשלה הזאת מהיום שהיא נולדה, זה שראש הממשלה יגיד את המשפט הפשוט ביותר שצריך להגיד ראש ממשלה: אני אחראי; שימנה צוות שרים שכולל את שר המשפטים ואת כל השרים האחרים, ויגיד: אנחנו אחראים לזה, כי חובתנו להביא שקט וביטחון; שימנה מישהו, מישהי, פרויקטור שייקח את העבודה הבין-משרדית מטעם הממשלה\ דבר שאני עשיתי. אני אומר לך, אדוני שר המשפטים, מעולם לא פנה בן אדם ואמר, בוא נשב ונראה. אני לקחתי על עצמי. ואני אומר לך גם, תפנה גם אתה לראש הממשלה, למרות שאני עשיתי את זה יותר מפעם אחת, תמנו פרויקטור שיטפל בכול. חלק מהסיפור של הפרויקטור היה לעשות מיקוד, מהם דברי החקיקה שהכי חשובים למערכת, על מנת לקדם אותם ביחד כממשלה. זה לא קיים היום. ובמקום להגיע לפתרונות קסם, לעשות דיונים דחופים, להכניס את שירות הביטחון הכללי פנימה, שיהיה מחר את מי להאשים שלא רצה – יש פתרונות עכשיו, מחר בבוקר, שהממשלה לא מיישמת אותם. הולכים לפתרונות קצה כי פשוט התנתקתם מהאירוע. נתתם לאיתמר בן גביר, מסיבות כאלה ואחרות, לנהל את העניין הזה, ואף אחד לא מתערב לו בטריטוריה הזאת. וזאת טעות, כי זו לא טריטוריה של שר, זה סיפור של ממשלה, זה סיפור של מדינה. אני אומר לך, אני מנצל את ההזדמנות שאתה נמצא כאן ואני יודע כמה אתה כן מכיר את הדברים האלה: תתעוררו, תגרמו לממשלה לקום ולעשות מעשה, ולא אמירות קיצוניות, כי אפשר מחר בבוקר. שמעתי שרוצים להכניס את השב"כ פנימה. אני אומר לכם: הוא נמצא כל הזמן בפנים. הוא היה איתי בישיבות כל הזמן, הם באו ברצון ועשו עבודה מדהימה. אבל במקום זה עושים דברים הפוכים. ואני מאוד מקווה, אדוני שר המשפטים, שתאשרו ותלכו עם ההצעה הזאת. וכמו שאמר לפניי שר המשפטים לשעבר, גדעון סער, תרצו לעשות התאמות כאלה ואחרות – למרות שזה נראה לי מוזר, הייתי בתוך הצוות, ישבתי איתם עד לפני ארבעה חודשים וזה היה בסדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. ישיב חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אולי אתייחס בקצרה לפחות לנקודה אחת שהעלה כאן חבר הכנסת סגלוביץ'. קודם כול, אני רוצה לומר לך שלי באופן אישי יש הערכה אמיתית לפעולה שאתה עשית בקדנציה הקודמת בנושא הכל-כך כואב הזה של הפשיעה, האלימות הנוראה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם אפשר לבקש בתאי הסיעות לדבר בשקט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שישנה בחברה הערבית ושבעיקר סובלת ממנה החברה הערבית. אני חושב שגם הממשלה הזאת עושה בעניין הזה לא מעט ומקדישה לעניין הזה הרבה תשומת לב. אני גם רוצה לומר לך שאני מסכים שאין לעניין הזה פתרונות קסם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הרעש מתאי הסיעות מאוד גדול. חבר הכנסת קלנר, תגיד בחדרי הסיעות שם שידברו בשקט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין לעניין הזה פתרונות קסם, וצריך להיות מאוד מאוד מאוד זהירים בסוגיה הזאת שהזכרת, של הכנסת השב"כ לתמונה. זה לא שאין דברים שהשב"כ יכול לסייע בהם, אבל אני חושב שזה בוודאי לא בא במקום משטרה עם יכולות ועם כל מה שהיא צריכה שיהיה לה; זה לא בא במקום פרקליטות שמסוגלת לטפל בדברים האלה כמו שצריך ומתעדפת אותם נכון; גם לא במקום בתי משפט, שגם הם נותנים לדבר הזה את העדיפות המתאימה. אני חושב שלהיבט הזה של הכנסה של שב"כ לעולמות האזרחיים יש משמעויות מאוד לא פשוטות. זה דבר שצריך להיעשות במינימום הנדרש, בצורה מאוד מבוקרת, נבונה, ואנחנו משתדלים לעשות. ולכן גם ההחלטות לא מתקבלות בשליפה, אלא באמת מתוך דיונים עמוקים. והדיונים האלה מתקיימים, ואני מקווה שנגיע בסופו של עניין גם לתוצאות נכונות וטובות. שלא יהיה ספק, אני לא מכיר מישהו בממשלה שאין לו הערכה עצומה לשב"כ, שמנסה להטיל עליו איזו אחריות למשהו שהוא לא רוצה לעשות. זה ממש לא המצב. אני חושב שההפך הוא הנכון. יש דווקא נכונות ורצון של כולם לתרום ולסייע, וגם הבנה שצריך לשמור על כל ארגון ולהיזהר מהשלכות שאחר כך כולנו עלולים להצטער עליהן. נדמה לי שאתה מבין את הדברים. אני לא צריך להיכנס לפירוט יותר מעמיק מזה. אני רוצה לומר גם לחברי חבר הכנסת גדעון סער, שר המשפטים לשעבר – תראו, אני חושב שההצעה הזו באמת, אמר חבר הכנסת סער, נוגעת בליבת הבעיה. אני חושב שהיא באמת נוגעת בדיוק הפוך, הייתי אומר. אם הייתי יכול לקחת דימוי – וחבל לי שוב שחבר כנסת סער לא מקשיב לדברים; אני לא יודע, הוא לא חייב כמובן, אבל אני באמת רוצה לדבר לגוף העניין. אני חושב, חבר הכנסת סער, שאנחנו צריכים להתמודד עם שור, ושור מועד. אבל הדרך להתמודד עם השור היא לאחוז אותו בקרניו, ומה שההצעה הזו עושה – היא בקושי אוחזת אותו בזנבו, בעיניי, לפחות. ואני אסביר גם למה. אני חושב שאנחנו מוצפים כאן בהצעות חוק להחמרת ענישה וכיוצא בזה, וההצעה הזו היא סוג של דבר כזה, לייצר בעצם נסיבה מחמירה שמאפשרת לתת עונש הרבה יותר גבוה. אנחנו רק לא מסתכלים על נתון מאוד פשוט: גם את הענישה הקיימת בתי המשפט לא נותנים. זה המצב, ואתה יודע את זה הרי היטב מתוקף תפקידך הקודם. ולכן אני חושב שאין טעם בהצעות האלה, כי הן נועדו – בדיוק כפי שתיארתי קודם – במקום לאחוז את השור בקרניו ולבוא ולומר שצריך לשנות את שיטת בחירת השופטים כדי להביא למערכת שופטים עם תפיסה אחרת, עם עמדות אחרות, עם תפיסת עולם שונה גם בהתייחסות לנושאים האלה של התמודדות עם הפשיעה החמורה. אז אנחנו באים ואומרים: נגדיל פה את הענישה – כאילו שלדבר הזה בסוף תהיה תוצאה מעשית בפסיקות באולמות בתי המשפט. אז אני חושב שהדבר הזה הוא לא נכון. הוא גם לא ישיג כלום. הוא באיזשהו מקום לברוח מההתמודדות האמיתית שאנחנו נדרשים לה. אני גם מוכרח לומר שההצעה לגופה – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מדבר על העונש. ההגדרה של זיקה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, ברור. אבל מה המשמעות? המשמעות בסוף, הרי אתה – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לא. – – – המשמעות היא שאתה יכול להפסיק אירועים שלא נכנסים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא. אבל חבר הכנסת סגלוביץ', זו לא ההצעה, סליחה. ההצעה באה ואומרת: אנחנו ניקח את מי שביצע עבירה, וברגע שהוא עשה את זה כחלק מארגון, בזיקה לארגון פשיעה, זאת תהיה נסיבה מחמירה. זו לא עבירה חדשה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – זיקה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מבין. אבל חבר הכנסת סגלוביץ', איפה שורש העניין? הנסיבה המחמירה שאתם מציעים היא לא באוויר. היא נולדת ובאה לעולם – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – עם עבודה יחד עם משרד המשפטים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל רגע. אני גם אתייחס לזה, האמן לי. חבר הכנסת סגלוביץ', אני אתייחס לזה, האמן לי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> שמה? שמה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא אברח. אני רק אומר, בואו נבין. זה לא שאתה עכשיו אומר: תראה, אין בסל הכלים של השופט היושב בדין או של מערכות אכיפת החוק עבירה מתאימה. העבירה קיימת, אתה רק אומר: לא מענישים מספיק, ניתן נסיבה מחמירה. ואני אומר: זה לא עוזר, כי אפילו במצב הרגיל לא ממצים את העונש הקיים. אז מה זה עוזר שנאפשר לתת יותר? להפך, לדעתי זה יביא לתופעה הפוכה, שבכל אותם המקומות שאי-אפשר יהיה לשייך לארגון פשיעה – ותכף אני אגע אולי בלב הבעיה בהצעה הזאת – בסוף זה יביא לתוצאה הפוכה, כי נאותת לשופטים: בהיעדר נסיבה מחמירה, תיתנו פחות. אז רף הענישה ירד עוד מתחת למצב הקיים. אם אתה שואל אותי, פשוט מטבע האדם זה מה שיקרה. ולכן בעיניי זה לא ייתן לך כלום. הוא אולי יביא תוצאה הפוכה. עכשיו אני אסביר עוד דבר, שאני חושב שהוא מאוד חשוב וצריך להבין אותו. חוק המאבק בארגוני פשיעה מגדיר בסעיף ההגדרות את המונח "ארגון פשיעה" כ"חבר בני האדם שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירות מסוג פשע". ולצורך העמדה לדין על סעיף הנסיבה המחמירה הקבוע בחוק, בעצם מה שאתם מבקשים הוא שיהיה צריך להוכיח את כל התהליך הארוך והמורכב הזה. עכשיו, מלאכת איסוף הראיות במקרה הזה, ואת זה אני אומר לך אחרי שאני עשיתי שיחות עם הגורמים המקצועיים – כי אני מוכרח לומר שהרבה מאוד הצעות חוק מונחות על שולחני שהממשלה הקודמת ביקשה לקדם אותן. על חלקן הספקתי לעבור, ומתוך אלה שעברתי עליהן יש כאלה מצוינות ואני באמת מקדם אותן ומביא אותן לכאן – ואגב, גם נותן קרדיט בראש ובראשונה לקודמי, השר גדעון סער, השר לשעבר, במקום שההצעה באמת היא הצעה שהוא יזם בתקופתו. ואני אומר חד-משמעית, יש הצעות טובות כאלה, ואת חלקן הבאתי. אבל יש חלק מההצעות שבאים גורמי המקצוע ואומרים: עמדתנו היא אחרת; לא הצלחנו לשכנע או שאולי במחשבה שנייה אנחנו חושבים אחרת. והם אומרים לי שמה שיקרה להם הוא שכאשר אדם לא ביצע עבירה שהיא חלק מעבירות ליבה של ארגוני פשיעה, או שיש קושי להוכיח את הזיקה הזאת, אנחנו נימצא במצב שיקרה לנו בדיוק ההפך, והתוצאה תהיה או שיהיו לנו משפטים ארוכים מאוד שיסתיימו בכישלון של הוכחת הטענה הזו, או נימצא במצב שתיארתי אותו קודם, שנצטרך בסוף לוותר על העניין הזה, והמסר יהיה – לא ארגון פשיעה, סף יותר נמוך, ונמצא את עצמנו במצב שאנשים ששייכים לארגון הפשיעה אבל קשה להוכיח את זה ייהנו בדיוק מההפוך ממה שרצינו, מסף ענישה יותר נמוך כתוצאה מזה שאי-אפשר להוכיח את הנסיבה המחמירה וקשה. ולכן מכיוון שהמונח הזה, זיקה לארגון פשיעה, הוא גם רחב, הוא גם עמום, הוא גם לא מגדיר את רמת הקרבה המבוקשת לארגון והוא עלול לכלול לא מעט מקרים שלא עולים בקנה אחד עם תכלית החוק; ומנגד, לסרבל את המשפטים, להאריך אותם ובסוף להביא לתוצאה של ענישה יותר נמוכה – אני חושב שזאת הסיבה שאנחנו מתנגדים, לא בגלל שזאת, חס וחלילה, הצעה שאתם הבאתם. אגב, בעניין הזה אני רוצה להגיד עוד משהו לקודמי בתפקיד, השר לשעבר גדעון סער, שאמר כאן שקואליציה ואופוזיציה – זה באמת לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. ואני מוכרח לומר שאני לפחות מנהל את ועדת השרים לחקיקה בראייה הזאת, ורואים את זה כאן כל שבוע. אני מציע לכל אחד לעשות סטטיסטיקה: כמה הצעות חוק פרטיות של האופוזיציה אושרו בממשלה הקודמת –לבין המצב היום. אבל אני יכול להגיד דבר אחד על עצמי. אם אני הייתי לומד הלכה מההלכה שהוועדה בראשותך הוציאה, אני חושש מאוד שאף הצעה של האופוזיציה לא הייתה עוברת. כי לצערי, ולו הצעת חוק אחת שלי לא הסכמתם לאשר, כולל אגב אפילו במקרה שבו הבאתי הצעת חוק שהיו חתומים עליה בעבר שורה של שרים בממשלה, שהוגשה על ידי חבר הכנסת דב חנין, שביקש ממני להצטרף אליה בשעתו, ושעסקה בנושא קונסנזואלי וכולם מסכימים עליו. לשם הגיע האבסורד, רק בגלל שאני הייתי זה שהציע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> דקה. ברשותך, היושב-ראש, רק עוד משפט. יכול להיות שמישהו אחר במקומי היה נואם: נהגו בי כך – אני נוהג. לא, אני לא עושה את זה. ההפך, ואני חושב שאני מוכיח את זה מדי שבוע. ולכן, האמן לי, יכולים להיות לנו חילוקי דעות לגוף העניין. יכולים להיות חילוקי דעות עם גופי המקצוע, וזה באמת ענייני. אני חושב שזה ישיג תוצאה הפוכה, לא כי הכוונה רעה, אלא כי המצב הוא כזה, כפי שתיארתי אותו. ולכן אני מבקש מהכנסת להצביע נגד ולהסיר את שתי הצעות החוק מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גדעון סער, שמורה לך הזכות לעלות לשלוש דקות, וכן לחבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לומר לשר המשפטים מדוע הוא טועה. כל התזה, שניצלת אותה כהרגלך כדי לתקוף את בתי המשפט, היא פשוט לא נכונה. תעשה בדיקה מה היו העונשים בבתי המשפט בעבירות הנשק הבלתי-חוקי לפני החקיקה של דצמבר 2021 ואחרי החקיקה של 2021, כולל בבית המשפט העליון. אני מדבר אפילו על ההשפעה העקיפה עוד לפני שהעבירות בוצעו. עוד קודם לכן, בוודאי אם העבירות בוצעו לאחר התיקון לחוק, אתה תראה מגמה ברורה, אתה תראה מגמה ברורה של השפעה של החקיקה של הכנסת הקודמת בענישה בעבירות הנשק הבלתי-חוקי. ויש כבר סדרה של פסקי דין בבית המשפט העליון, שהם מאוד מחמירים ומנמקים את זה. אז לבוא ולהגיד: לא נחוקק כי הבעיה שלנו היא בתי המשפט? קודם כול, העיקרון הזה כבר קבוע בסעיף 3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, אנחנו לא ממציאים פה עיקרון חדש; אבל איפה שארגוני הפשיעה מנצלים סדק, אנחנו באים לסגור את הסדק. אתם מרימים ידיים בחוסר אכפתיות וחוזרים למנטרה של הוועדה לבחירת שופטים. אני לא האמנתי כששמעתי את זה. מה זה, זה דיבוק? דיבוק, צא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ' רוצה להגיב? שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש ויכוח עתיק יומין לגבי המשמעות של עונשי מינימום. בממשלה הקודמת נקבע עונש מינימום – אדוני שר המשפטים – ולא רק משרד המשפטים בדק; אני יכול להגיד לך שכול אירוע משמעותי, מז'ורי, בתחום תפיסות נשק, כשהיינו רואים שהעונש הוא נמוך מדי, היה מוגש ערעור עד בית המשפט העליון – כי בצוות שישב איתי כל הזמן היה גם המשנה לפרקליט המדינה – ורמת הענישה עלתה פלאים. זה נתון ראשון. הנתון השני הוא שמה שמדובר פה, בהצעה הזאת, שאני מדבר עליה עכשיו, שבאה לפה והממשלה אומרת שהיא מתנגדת לה, אני אומר לך שאני ישבתי, אדוני שר המשפטים – אפשר גם לחשוב אחרת, אבל אני רואה גם את עצמי כבעל מקצוע – ישבתי עם האנשים, זאת הצעת חוק ממשלתית, שאכן, אחר כך הייתה כנראה חשיבה נוספת. אז אני מציע לאדוני, שר המשפטים: תעשה אתה חשיבה נוספת על מה שאמרו שם, במשרד המשפטים בחשיבה נוספת; כי גם אנחנו בעלי מקצוע. אני ישבתי בצוותים האלה שנה שלמה, וזה היה אמור לעבור, וקרה מה שקרה. אני לא נכנס לחוק; זה גם בסדר שמערכת חושבת שנית, אבל להגיד שזה לא מסייע? אני אומר לך בצניעות הראויה שזה מסייע מאוד למאבק בארגוני פשיעה. מספר התיקים שמוגשים לפי החוק למאבק בארגוני פשיעה הוא לא גבוה, הוא לא גדול; אבל התווך, דווקא בהקשרים של זיקה, הוא נמוך. לכן נכנסנו לעניין הזה, וזה בדיוק הפוך לטעמי ממה שאתה אומר: זה לא יקטין, זה יעצים. אם תבדקו כמה תיקים הוגשו על המאבק בארגוני פשיעה מאז שנחקק החוק, תראו שהם לא כל כך רבים. להפך, בתוך התהליך הזה צריך לעשות עוד שינוי; צריך להפוך משלושה שופטים להרכב אחד, אולי, אבל זה לא להיום. אבל אני אומר לך מקצועית, כמי שהתעסק עם זה שנה ומשהו, זה היה דבר מרכזי שמשטרת ישראל ביקשה, משרד המשפטים נענה, ובחנו את הדברים בצורה הכי מקצועית. מבחינתי ההצעה הזאת, שאכן היא הצעת חוק פרטית, היא לא באמת פרטית. היא הצעת חוק שהייתה כמעט תזכיר ממשלתי שמוגש על ידי הממשלה. אני אומר לך, אדוני שר המשפטים, ברמה הכי מקצועית, הלא-פוליטית עכשיו: זה חוק שחשוב שהממשלה תעביר אותו. אנחנו נמצאים בעת חירום באמת, וכל כלי שיהיה למשטרת ישראל – שכבר פותחת משהו – שתוכל להכניס לתוך אותו תיק גדול וחשוב את כל מי שאפשר להכניס פנימה; כי אם הסדק הזה לא ייסגר, הרבה אנשים יהיו בחוץ. זה בדיוק הפוך לעולם הטיעונים שאתה אמרת, אדוני. אני מבקש שתשקול שנית את העניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים לשתי הצבעות; קודם על הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה של חבר הכנסת גדעון סער. ההצעה הראשונה – של חבר הכנסת גדעון סער, ואחרי זה נעשה הצבעה על הצעת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. מי בעד הצעת החוק של גדעון סער? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 36 בעד, 41 מתנגדים. ההצעה של חבר הכנסת גדעון סער הוסרה מסדר-היום. עכשיו ניגש להצבעה על הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק המאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 36 בעד, 41 נגד. גם ההצעה של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1515/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה. עשר דקות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אמרנו וחזרנו ואמרנו שמדינה השבויה בדיון על רפורמה משפטית לא עושה את העבודה שהאזרחים מבקשים. בכל סקר של הליכוד כתוב שהאזרחים רוצים לטפל ביוקר המחיה בעדיפות עליונה, והאזרחים רוצים ביטחון אישי בעדיפות עליונה וביטחון לאומי בעדיפות עליונה. כן, יש מה לתקן במערכת המשפט, אבל אנחנו שבויים חודשים רבים במאבק על רפורמה, ושכחתם, אתם, הממשלה, את ההבטחות שלכם על ביטחון אישי. אנחנו באים ועושים לכם את העבודה. חבר הכנסת גדעון סער הניח פה עם חבר הכנסת סגלוביץ', הצעה ראשונה שעוסקת במשילות וביטחון אישי ומלחמה בפשיעה. ואנחנו מציעים לכם עכשיו עוד חוק, ואני אתפלא מאוד אם כל הקואליציה לא תצביע בעדו. זה חוק פשוט והגיוני, חוק שייתן לכם כוח למגר את הנוכחות של נשק בלתי חוקי בבתים, חוק שאתם בעדו. בואו נראה אתכם ביום כזה אולי תומכים קצת יותר במעשים של משילות, ומביאים את החוק הזה עוד במושב הזה ביחד, פה אחד. מה מהות החוק? כידוע לכם, אחת הקללות הכי גדולות זה הימצאות של נשק בלתי חוקי בכל המגזרים, במיוחד במגזר הערבי. הנשק הזה הורג, והשנה היא שנת שיא של רציחות ושנת שיא של הרג חפים מפשע בנשק חם. היקף השימוש בנשק הזה הוא עצום – יורים בו בחתונות והורגים אנשים בטעות, יורים בו במאבקי חמולות והורגים אנשים חפים מפשע בטעות. קליעים מגיעים הביתה לאזרחים בשינה, אזרחים שלא מעורבים כלל במאבקים הללו. אף אחד לא יודע מה מספר כלי הנשק הבלתי-חוקיים שקיימים במדינה. בזמן כהונתו של השר לביטחון הפנים אוחנה, פנה אליו חבר הכנסת עודד פורר בשאלה ובדיקה לאשש את הנתון כי קיימים במדינה 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים. 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים זה אומר שאם זה בתי אב, זה ייצוג של שלושה מיליון אנשים. בקרב אוכלוסייה של 400,000 בתי אב יש 400,000 כלי נשק. כמעט שליש מהאוכלוסייה מאוימת יום-יום בנוכחות של נשק חם. לא קיבלנו תשובה כמה כלי נשק, כי אף אחד לא יודע. ריבוי הנשק הקיים והשימוש התכוף בו לביצוע עבירות על ידי גורמי פשיעה במסגרת סכסוכים ואף בלחימה ומאבקים בתוך המשפחה מעצימים את היעדר הביטחון האישי ואת חוסר האמון ביכולת שלנו – כוחות המשטרה ואכיפת החוק – להגן על האזרחים. בכך עלולה להתחזק המוטיבציה להחזיק נשק חם, גם אצל גורמים שאינם נמנים עם מעגלי הפשע. סיפר יושב-ראש המפלגה שלנו בביקור שלו בעיר ערבית, שאומר לו האזרח: אני לא יודע למי לשלם, לפרוטקשן שיגנו עליי או למשטרה את המיסים שלי? מי יגן עלי יותר טוב, המאפיה או משטרת ישראל? והתשובה לא ברורה כי המאפיה חוגגת וארגוני הפשע חוגגים. החזקת כלי הנשק היא עבירה חמורה. אבל אתה בודק כמה הרשעות על החזקת כלי נשק בלתי חוקיים, כמה הרשעות בשנה – כמה עשרות, כמה מאות – מול 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים. עכשיו יש אווירה ציבורית, גם במגזר הערבי, של כל ההנהגה – ראשי ערים, חברי כנסת, מנכ"לי עמותות, אזרחים פשוטים – שאומרים: תיכנסו לערים שלנו, תאספו את הנשק. למה לא אוספים את זה? כי אין חוקים טובים שמאפשרים לאסוף את הנשק הזה. ואנחנו באים עם הצעת חוק פשוטה, אפקטיבית, שתעזור להביא המון נשקים בלתי חוקיים מיידית למשטרה. ב-7 בדצמבר 2021 התקבל בכנסת תיקון לחוק העונשין שקובע עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי לתקופה של שלוש שנים מיום פרסום החוק. החוק עבר כהוראת שעה לשלוש שנים, והוא מחייב את בתי המשפט לגזור לפחות רבע מהעונש המרבי על עבירות של החזקה, נשיאה או סחר בנשק, הנע בין שבע ל-15 שנות מאסר. יש עונש מינימום על החזקת נשק, אבל קשה לדעת מי מחזיק את הנשק. הנשק נמצא בסליקים, במחבוא. קשה לראות טביעת אצבע, של מי הנשק הזה, של מי הבעלות, ואנחנו צריכים פתרון של הדבר הזה. אנחנו באים ומציעים דבר פשוט – בית שיימצא בו נשק בלתי חוקי ישלם קנס של עד 226,000 שקלים. וסרלאוף, אתם מפלגת הביטחון הלאומי, נכון? אתם צריכים להצביע בעד החוק הזה. אנחנו אומרים לכם – השר וסרלאוף, אתה שומע? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו מביאים לכם חוק מתנה היום – בית שיש בו נשק בלתי חוקי ישלם קנס, מינימום 100,000 שקל. הבית, הנכס. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יש לנו הצעת חוק – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לכם, אבל לא הבאתם. לא הבאתם הצעת חוק. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> שנייה. הצעת חוק של עד עשר שנים, עד עשר שנות מאסר – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין לכם הצעת חוק כזאת. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> – – למי שמחזיק נשק בלתי חוקי, וקנס. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל זה מאסר. קשה להרשיע אותו בהחזקה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> וקנס, וקנס. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קנס של 5,000 שקל כתבתם. אנחנו מציעים לכם 100,000 שקל מינימום. תחשוב על אדם שהילד שלו העבריין מביא אקדח הביתה, ובעל הבית יודע שהאקדח הזה ייקח לו 100,000 שקל. כמה אנשים יגידו לילד: תוציא את הנשק הזה מהבית? כמה אנשים יגלו איפה הנשק הזה? או בעל הבית או שוכר הנכס יקבלו קנס של 100,000 מינימום ועד 226,000 שקל קנס מקסימום על זה שנמצא בנכס נשק. תחשוב אם לא כל אחד ילך לבדוק בבלטות אם יש לו נשק בבית, תחשוב אם הוא לא יגיד לילד העבריין שלו: תוציא את זה מהבית, או אם לא יסגירו נשק או לא יחזירו נשק. אתם תצביעו נגד חוק כזה היום, מפלגת המשילות, מפלגת הביטחון האישי? תצביעו בעד החוק הזה. תשכנע פה את הקואליציה. למה אתה צוחק, השר? זה נושא רציני. תצביעו בעד. הביאו לכם רעיון טוב. אנחנו יודעים לשתף פעולה כשזה טוב. תעבדו. לא נמצא פה סגלוביץ'. סגלוביץ' עשה עבודה טובה למיגור הפשיעה. הפשיעה זה גם חקיקה, זה גם כוח אדם, זה גם תחכום, זה גם יחידות מיוחדות. אבל הינה חוק מתנה מהתנור: לקחת לבית שיימצא בו נשק חם 100,000 שקל מינימום. אנחנו מבקשים מכם לאשר את החוק הזה, ואם לא תאשרו את שני החוקים, את זה ואת הקודם, סימן שלא אכפת לכם ממשילות, לא אכפת לכם מביטחון אישי. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> למה התנגדתם להצעת החוק שלנו? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו בעד כל חוק שהוא טוב למדינה. כל חוק שהוא טוב למדינה, הצבענו פה בעד. אתם הצבעתם נגד המשך ומשילות החוק ביהודה ושומרון. אנחנו הצבענו בעד. אתם הצבעתם להחריב את המדינה, והכול נגד, באופוזיציה. אנחנו הצבענו פה בעד חוקים טובים שלכם, כי הם טובים למדינה. תצביעו אתם בעד חוק – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> יש לי מיץ זיכרון במשרד. תבוא, אני אתן לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר קרעי, אתה כבר עולה לענות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כשתשתה, תזכור מה עשיתם כשהייתם בקואליציה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השר קרעי, תגיד לי בפשטות, אתה רוצה להעניש מישהו שיש לו נשק בבית? אתה לא יכול להוכיח שזה שלו כי אין טביעת אצבע, והוא יוצא פטור בבית המשפט. תעניש את בעל הנכס או שוכר הנכס שיימצא בו נשק ב-100,000 שקל מינימום ועד 226,000 שקל. הגיוני? זה הגיוני, השר קרעי? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני תכף עולה להשיב לך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> להשיב. אל תשיב, תצביע בעד. מה זה להשיב? אני מבקש גם מיושב-ראש הקואליציה – אני מוכן לעשות הצבעה בהסכמה במושב הזה. אופיר, חבר הכנסת, הצבעה בהסכמה במושב הזה. ואם לא, תצביעו נגד החוק הזה ונגד החוק הקודם, ותתביישו שאתם בעד משילות אבל מרימים לכם חוקים ואתם נרדמים בשמירה על האזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. השר, שר התקשורת שלמה קרעי, ישיב על הצעת החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני – מיכאל, חבר הכנסת ביטון, בוא תשמע את תשובתו של שר המשפטים להצעת החוק, שניכר, ניכר שהיא באה ממקום טוב אצלך, אבל היא לא מממשת את מטרתה ואת מה שאתה באמת רוצה לעשות. אני מקריא את התשובה: הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, מבקשת לקבוע הוראת שעה שבמסגרתה בית המשפט יטיל על נאשם קנס לפי סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ולכל הפחות קנס בסך 100,000 שקלים, אם הרשיעו בעבירות נשק מסוימות, זאת, מבלי להשאיר לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהעונש המזערי מטעמים מיוחדים. הממשלה שותפה לעמדת המציעים כי יש להיאבק בתופעה החמורה של החזקת הנשק הבלתי-חוקי, תופעה המסכנת את שלום האזרחים ופוגעת קשות בתחושת הביטחון של אזרחי המדינה. עם זאת, רק לאחרונה ננקטה שורת צעדים למאבק בכלי נשק בלתי חוקיים ותוקנו עבירות הנשק בחוק העונשין על מנת לייעל את האכיפה, לאחר דיונים בנושא בוועדה לביטחון לאומי. בנוסף, לפני כשנה וחצי נקבעו בצד עבירות הנשק עונשי מינימום כהוראת שעה לשלוש שנים. לפיכך ההצעה אינה מקנה כלים נוספים ומשמעותיים למאבק בתופעה – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, זה מאסר. זה מאסר – זה קנס. אין 100,000 שקל. אין 100,000 שקל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, אני אתייחס. ולכן הממשלה מתנגדת להצעת החוק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איך אתם מתנגדים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ראשית – רגע, תן לי – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תגיד: נבדוק; אל תגיד: מתנגד. תגיד: נבדוק, נחשוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תן לי, אדוני חבר הכנסת, להשלים את התשובה של שר המשפטים, ואחר כך נפתח כאן ויכוח חופשי. ראשית, יצוין שכבר היום, בצד העבירות שאליהן מתייחס התיקון, בית המשפט מוסמך להטיל קנס לפי סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, כך שההפניה הספציפית אינה מוסיפה דבר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 5,000 שקל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שנית, דברי ההסבר מציגים את ההצעה כהשלמה להוראת השעה שנכנסה לתוקף בדצמבר 2021 לתקופה של שלוש שנים, אשר במסגרתה נקבע עונש מזערי בסעיף 144 לחוק ביחס לעבירות נשק מסוימות, בגובה רבע מהעונש המרבי הקבוע בצד העבירות. בתיקון המדובר נעשה שימוש חריג בעונשים מזעריים נוכח חומרתן וייחודיותן של עבירות הנשק הבלתי-חוקי, וזאת במטרה לבחון בתקופת הוראת השעה את הכלים שנקבעו והשלכותיהם על הטיפול בתופעה. בהוראת השעה הוצגו נתונים בדבר תקופות המאסר בעבירות הנשק אשר ביססו את הצורך בקביעתה, אולם בנוגע לקנסות לא הוצגו כל נתונים באשר לקנסות שמטילים בתי המשפט היום, לכך שקנסות אלו אינם מהווים עונש הולם. שלישית, ההצעה מבקשת לקבוע קנס מזערי שאין יכולת לסטות ממנו. מעבר לקושי המשפטי העולה מקביעת עונש קנס חובה באופן שאינו מאפשר לשקול את יכולתו הכלכלית של נאשם, הרי שבאופן מעשי התחליף לאי-תשלום קנס הוא מאסר. אולם, כאמור, הוראת השעה כבר החילה עונש מזערי של מאסר בעבירות נשק, כך שלא ברור מה תועיל הוספת קנס החובה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל יש מינימום במאסר ואין מינימום בקנס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נוכח כל האמור הממשלה מתנגדת להצעה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל היא לא באמת מתנגדת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר, זו תשובתו של שר המשפטים. עכשיו אני אגיד לך, חבר הכנסת ביטון, כדי באמת להיאבק בפשיעה, כדי להיאבק בעבירות הנשק הבלתי-חוקי, צריך מערכת משפט שתהיה מחויבת לעניין הזה. אני באופן עקרוני מתנגד לעונשי מינימום, כי אם אני לא סומך על השופט שיעשה את מה שנדרש, מה יועילו לי עונשי מינימום? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תקבע עד 300,000. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אגב, רק להבהיר, אני מדבר בשם עצמי, לא מכיר לעומק את עמדתו של שר המשפטים. אם אני לא סומך על השופט, אם אתה לא סומך – למעשה בהצעה שלך אתה אומר: אני, חבר הכנסת ביטון, נציג המחנה הממלכתי עלי אדמות, לא סומך על בתי המשפט. אם אתה לא סומך על בתי המשפט, קום, תצטרף אלינו לשנות את הוועדה לבחירות שופטים, ולבחור שופטים – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> החילו עונש מינימום במאסר. רגע, אתה בעד עונש מינימום במאסר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני נגד. אני נגד עונשי מינימום. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה עבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עבר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עונש מינימום במאסר. במאסר זה טוב, אבל קנס מינימום לא? תפגע להם בכיס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם אתה אומר: אני לא סומך על השופטים שלי – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תפגע להם בכיס. אתה יכול להוכיח שהוא מחזיק נשק – קח לו 100,000 שקל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שיהיו מחויבים לטיפול בפשיעה, קום, אדוני, נציג המחנה הממלכתי, ותגיד: אני איתכם. דרוש שינוי בוועדה לבחירת שופטים – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אתם בעד עונש מאסר מינימום, אז למה לא קנס מינימום? אני לא מבין. זו אותה לוגיקה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תענה לגופו של עניין, חבר הכנסת ביטון. תענה לגופו של עניין. אם אתה לא סומך על בית המשפט, תצטרף אלינו לדרישה לשינוי ולתיקון שנדרש במערכת המשפט; אבל אתה רוצה לאחוז בחבל משני קצותיו – מצד אחד אתה לא סומך על בתי המשפט – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה סומך? אז תביא עונשי מינימום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, מה יעזור? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם הבאתם עונש מוות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מיכאל, יש לך זכות להשיב שלוש דקות ולא תוציא את הגרון. חבל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בינתיים אני אשתוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בינתיים תתכנן מה להשיב. חבר הכנסת ביטון, אם תקבע עונש מינימום, השופט לא ירשיע. אם השופט לא רוצה לתת עונש מינימום, אז הוא לא ירשיע, ומה הועילו חכמים בתקנתם? אם אתה לא סומך על בתי המשפט, קום, הצטרף אלינו, תגידו את מה שאתם חושבים באמת ולא את הפחד שלכם מהאנרכיסטים שמטילים את אימתם וחיתתם עליכם ותבואו ותגידו: דרוש תיקון במערכת המשפט, אנחנו איתכם; אנחנו הולכים עם האמת, ומבינים את זה שאין כאן מערכת שמחויבת למאבק בפשיעה; אין כאן מערכת שמחויבת לביטחונם ורווחתם של אזרחי ישראל, ואנחנו איתכם. תקום ותגיד את זה, שאלקין יקום ויגיד את זה, שגנץ יקום ויגיד את זה. אלא מה, אתם מביאים לכאן פעם אחר פעם הצעות חוק שאומרות: אין לנו אמון במערכת המשפט, אנחנו רוצים לקבוע לשופטים איך לחשוב, מה לחשוב, איך לעשות ומה לעשות. אם ככה, בואו ותקנו, הצטרפו לתיקון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עזוב, איתך אני לא מדבר. אתה רוצה רק אנרכיה במדינת ישראל. אתה רוצה להביא לסופה של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לך אני בכלל לא משיב. לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, לא הזכרתי את השם שלך, אין לך יכולת להשיב. אל תיתן לו להשיב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא קשור – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, חברי יש עתיד, אתם חושבים שאתם תפילו את חיתתכם עלינו באיומים, באולטימטומים. אתם יודעים, השבוע נקרא את פרשת קרח. קרח – המשנה אומרת: "כל מחלוקת שאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים". איזו מחלוקת אינה לשם שמים, אדוני היושב-ראש? איזוהי מחלוקת שאינה לשם שמיים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו. אגב, אתם יודעים, נציגי יש עתיד – לא יודע, זה יוצא ככה במקרה: "קרח ועדתו" זה בגימטרייה 794 וזה בדיוק גם "יש עתיד", גם 794. מה נעשה, ככה יצא. אבל אתם באים וכל מטרתכם היא לא באמת לבוא ולתקן ולבוא לדאוג לאזרחי ישראל. חלק גדול מהאופוזיציה מאמינים בתיקונים שאנחנו רוצים לעשות. יאיר לפיד, היושב-ראש שלך, כתב טור – משפטוקרטיה, חקירוקרטיה. יצא נגד. ואבא שלו, זיכרונו לברכה, יצא נגד מה שקורה בפרקליטות; נגד זה שמערכת המשפט קובעת ומתגברת ומנסה לסכל את הדמוקרטיה. אבל מצאתם הזדמנות. לא משנה מה ההצעה שאנחנו נביא לכם לתיקון מערכת המשפט, אתם תעלו על בריקדות, תכריזו: בושה, קץ הדמוקרטיה, תרקדו על השולחנות, ובלבד שממשלת הימין – תנסו קצת לזעזע את אמות הסיפים, במטרה להפיל אותה. כל המטרה שלכם היא להפיל את הממשלה, המחלוקת שלכם אינה לשם שמיים. המחלוקת שלכם היא לא כדי לתקן, היא לא כדי לעשות טוב. יודע את זה אלקין, יודע את זה חבר הכנסת ביטון, ולכן הוא מביא בעצמו הצעת חוק שאומרת: אנחנו לא סומכים על מערכת המשפט. אתם יודעים את זה, אתם אומרים את זה, ואתם בכל זאת ממשיכים במחלוקת כדי להשכין מורא, פחד, אנרכיה ברחובות, ובלבד שממשלת הימין, שלא מוצאת חן בעיניכם, תזדעזע כביכול. אז אנחנו לא מפחדים מכם ואנחנו לא מתרגשים. אני אומר לכם שמחלוקת שאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לשר קרעי. יש זכות תגובה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> השר קרעי, אני מתפלא עליך. אתה יודע שזאת הצעת חוק טובה. אתה יודע איך ניצחו את הפשע בארצות הברית? אתה רואה חשבון, Follow the money, פגע להם בכיס, תרושש אותם. שום תעשייה של נשק לא קיימת אם זה לא כסף. אז אתה בעד עונשי מינימום למאסר, הזכרת אותם פה, אבל עונש מינימום לקנס כספי אתה לא בעד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה לא סומך על מערכת המשפט? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא סומך, נכון? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני לא סומך – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תביא עונש מינימום, או תביא מקסימום גדול. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה מתנגד – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא סומך על מערכת המשפט, אז תביא עונש מינימום. אתה הבאת עונש מוות למחבלים, תביא עונש מינימום לנשק אישי. יש לכם זמן, הבאתם חוקים אישיים, חוקים קואליציוניים, חוקים מגזריים, חוקים – כל אחד לקהילה שלו. העברתם כסף. אבל יש לכם זמן בהבאת חוקים נגד נשק בלתי חוקי, נגד פשיעה אתם תיקחו את הזמן. חמישה חודשים, 100 ומשהו נרצחים כבר. כמה עוד אתם רוצים? זה פי-שניים מהממוצע של החצי שנה הרגיל. 103 נרצחים, זה כבר עלה בשבוע האחרון. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> 300%. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עלייה של 300%. אז אם אתה לא רוצה להביא – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לפחות תדע חשבון – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא יודע, אני מצטט את עבאס. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כל הרוג זה עולם ומלואו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם אתה לא רוצה להביא חוק מינימום, תביא את חוק המקסימום. כתוב בחוק שלי 226,000 שקל קנס. שהשופט יחליט, אבל יהיה לו רף גבוה. למה אתם מתנגדים? אתה בא ואומר: אני מתנגד לחוק. תגיד: נבדוק; תגיד: נביא חוק ממשלתי, נצמיד אליכם – אבל להתנגד? תביא חוקים. אתה יודע כמה קשה להוכיח שאדם מחזיק נשק. צריך טביעת אצבעות, צריך לראות את זה בעיניים – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אף פעם לא ראיתי אותך מתחמק משאלה. אתה לא סומך על מערכת המשפט? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני סומך עליה, אני מצייד אותה בחוקים טובים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה לא מצייד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה אתה שלא סומך, וודאי שתביא עונש מינימום. אני מצייד אותם בחוקים טובים. תביאו את החוק וננסח, ונגמור את זה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבלבל את המוח – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – אל תתנשא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני צריך עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך עוד 20 שניות. לא להפריע להם. אתה מפריע לביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת קרעי, אני אגיד לך משהו, באמת, תדע, אני לא אוהב את הניגוח הזה שיש פה. ישבתי בבית וחשבתי – אני אומר את זה גם לאלמוג – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – איך אפשר להתחיל לטפל בנשק. ואז אמרתי: לא בנשק, בכיס. תפגע בכיס. אימא ואבא של עבריין שיש לו נשק בלתי חוקי – יוציאו את הנשק אם יינתן להם קנס של 100,000 שקל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סוחר או בעלים של בית ייקנס במינימום 100,000 שקל – אתה תראה נשקים יוצאים מהבתים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה ממש עצוב שאתם נגד החוק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו רוצים לגשת להצבעה. תודה רבה לחבר הכנסת ביטון. אנחנו ניגש להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 37 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 33 בעד, 37 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק לקידום – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הצבעתי בעד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה הצבעת בעד? לא הצבעת, אז מה אתה רוצה? אה, המכשיר לא בסדר? לפרוטוקול, אני מוסיף שהשרה סטרוק הצביעה נגד וחבר הכנסת אלהואשלה הצביע בעד. << הצח >> הצעת חוק לקידום שירותים פיננסיים חברתיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/742/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ולדימיר בליאק) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק לקידום שירותים פיננסיים חברתיים (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אדבר על הצעת החוק, אי-אפשר שלא להתייחס לאירוע המטורלל שאנחנו חווים כאן משעות הבוקר. יש כאן ראש ממשלה שאיבד שליטה באופן מוחלט על הקואליציה שלו. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אל תפריע לו, הוא בשדה התעופה. אל תפריע לו . << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכנע לשוליים קיצוניים בחברה הישראלית וגם הפר הבטחה מפורשת שניתנה על ידיו לבית הנשיא. לאירוע הזה כבר יהיו השלכות חמורות על החברה הישראלית במגוון רחב של תחומים, אך התוצאה המיידית כבר ידועה. היום, באשמת נתניהו והקואליציה שלו, כל אזרח ישראלי הפסיד אלפי שקלים. הדולר בירידה, הבורסה גם, והאירוע הזה רק מתחיל. אין כאן שום רציונל במהלך הזה, רק כניעה מוחלטת לגורמים הכי קיצוניים בחברה הישראלית שמעוניינים פשוט לחרב את ישראל היהודית והדמוקרטית. זה נכון שנכשלתם באופן מוחלט במאבק ביוקר המחיה, והתנהלות הקואליציה היום רק מאיצה את יוקר המחיה. אבל אני כאן שוב כדי לא רק לבקר אלא גם להציע פתרונות. כידוע, העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, הלב הפועם של הכלכלה שלנו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ולדימיר, תברך את המצטרפים ביציע. החבר'ה החרדים שבאו – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מברך את האורחים שהגיעו למליאת הכנסת. ברוכים הבאים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אשריכם ישראל. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז רבים מהעסקים הקטנים נמצאים במצוקת אשראי שאינה מאפשרת להם להמשיך להתפתח. לבעיית האשראי אין כיום פתרון ראוי במערכת הפיננסית. לצד זה ישנם מאות אלפי משקי בית שמודרים משוק האשראי בשל המצב הכלכלי הקשה. בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי חוץ-בנקאי מסרבים לתת להם אשראי או לחלופין מציעים להם אשראי בריבית מאוד מאוד גבוהה. המענה הקיים היום במצבים כאלה הוא ארגון ללא כוונת רווח הפועל תחת רישיון למתן אשראי. עם זאת, תחת רישיון מתן אשראי אין אפשרות לספק מגוון רחב של שירותים פיננסיים, ובראש ובראשונה קבלת פיקדונות מהציבור אשר יאפשרו לנותן האשראי לגייס הון בהיקף הנדרש לפעילותו. הצעת החוק שאני מעלה היום, חברים, מבקשת להסדיר את מעמדם של גופי הפיקדון והבנקים החברתיים הפועלים, שימו לב, ללא כוונת רווח, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולספק מגוון שירותים אשר כיום ניתנים על ידי מערכת פיננסית מסחרית בלבד. לשם כך אני מציע לתקן כמה חוקים: חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים, חוק פקודת הבנקאות וחוק מס ערך מוסף. שוב, המטרה היא להגביר את התחרות בשוק האשראי, לתת מענה הולם לעסקים הקטנים וללקוחות המודרים היום משוק האשראי, וסוף-סוף, שבע שנים אחרי שהחקיקה הרלוונטית בנושא עברה כאן במליאת הכנסת, להביא לתוצאה ראויה להגברת התחרות בשוק האשראי. היום בעולם המצב הוא שונה לחלוטין. בארצות הברית פועלות היום 4,700 אגודות אשראי, אשר משרתות 135 מיליון לקוחות ומנהלות מעל שני טריליון דולר. באירופה פועלים מעל 2,700 בנקים חברתיים עם 223 מיליון לקוחות, שמנהלים מעל 8 טריליון אירו. אין שום סיבה שגם אנחנו לא נתקדם בנושא. זו הצעת חוק טובה, חברתית, לא פוליטית, לא ימין, לא מרכז, לא שמאל, שבהחלט עשויה לסייע הן לעסקים הקטנים והן למאות אלפי ישראלים שמתעקשים היום לקבל אשראי. המטרה: להוזיל את האשראי וכך להוריד את יוקר המחיה. אני חושב שזאת המטרה המשותפת שלנו, גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה. האם לשם כך נבחרתם? לצערי, ואני אומר את זה באמת לצערי, ועדת השרים החליטה לדחות את ההצעה. אותי בשלב הזה זה כבר לא מפתיע, כבר הפלתם את הצעת החוק שלי לפרסום דוחות כספיים של מונופולים, ומייד אחרי כן שר הכלכלה הכריז שזו הצעה טובה. אז למה הפלתם אותה? והפלתם את הצעת החוק שלי לדמי אבטלה לעצמאים, ועכשיו אתם מתנגדים גם להצעת חוק קידום שירותים חברתיים. הסיבה היחידה לדחייה – אני חבר באופוזיציה, וזה כנראה לא נוח לכם. הרי אין שום רציונל מקצועי אחר בדחיית ההצעה. אני לא מתרגש מכך. אני מוכיח מדי יום בוועדת הכספים, בוועדות הנוספות כאן בכנסת, שאני יודע להיות ענייני ומקצועי. לצערי, אתם ממש לא. צר לי על כך. כך לא מתנהלת ממשלה שבאה לשרת את האינטרס הציבורי, את אזרחי מדינת ישראל. יש לי עוד שלוש דקות ו-20 שניות. אני רוצה להתייחס למופע של חבר הכנסת אשר, שהוא בא פה להציג הצעת חוק שמרחיבה את הגדרת הגזענות לחברה החרדית. שאלתי את חבר הכנסת אשר, שאני באמת מכבד אותו, שאלה פשוטה. כשכאן במליאת הכנסת לפני שנתיים חבר כנסת מסיעת ש"ס קרא לעברי "וודקה, וודקה" – למה הוא לא הגיב? שאלה פשוטה, נכון? למה הוא לא הגיב? למה הוא לא גינה? התשובה שלו הייתה: אולי תגיד את זה ברוסית, איך אומרים את זה ברוסית. אלה שמתבכיינים על הגזענות הם הגזענים הכי גדולים. אז אני רוצה להגיד לידידי חבר הכנסת אשר, אני יודע לומר לך את זה ברוסית ואני יודע לומר לך את זה בעברית, ואני חי במדינת ישראל ואני אזרח מדינת ישראל ואני יהודי לא פחות ממך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר תשיב להצעת החוק הזאת. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, ראשית אקדים ואומר שהנושא בהצעת החוק צריך להיבחן על בסיס עבודת מטה של גופי האסדרה השונים, הרגולטורים, ובמסגרת דיון רחב שיבחן את תכליות הצעת החוק תוך שמירה על המערכת הפיננסית. במערכת הפיננסית הישראלית פועלים גופים מסוגים שונים המעמידים אשראי, לרבות אשראי עם מאפיינים חברתיים. האשראי הזה ניתן כיום גם על ידי אגודות פיקדון ואשראי, מוסדות גמילות חסדים, המוסדרים בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים. הרגולציה שמסדירה את הפיקוח על הגופים האלה נובעת מרמת הסיכונים המאפיינים אותם, ובין היתר רמת הסיכון לכספי הציבור המפקידים את כספם בגופים אלה. לדוגמה, במקרה של פעילות אגודות פיקדון ואשראי, מאחר שמדובר בקבוצה מוגבלת של לקוחות שהם בעלי המניות באגודה, הסיכון היציבותי שבהעמדת האשראי כנגד פיקדונות גבוה ביותר. הגיוון בכלים הפיננסיים והמאפיינים האסדרתיים שלהם תורם ליצירת מעטפת פיננסית יעילה למתן מענה לצרכים שונים. הצעת החוק שבנדון מעוררת נושאים חשובים, אשר נוגעים בחלקם למצוקת אשראי עסקי למגזר העסקים הקטנים והבינוניים וחלקם לאשראי הצרכני לעשירונים הנמוכים. נושאים אלו אף היו מושא לדיונים של ועדות מקצועיות שהמלצותיהן הוטמעו לא מכבר בחקיקה. ברקע הדברים חשוב לציין שדיון בנושא האשראי אמור להתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת. ולגופו של עניין, תכליתו של סעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, היא לייחד את הפעילות של מתן אשראי וקבלת פיקדונות לתאגידים בנקאיים, שכפופים לרישוי, פיקוח ואסדרה ייעודיים. על רקע החשיבות החיונית שיש לפעילות זאת למשק כולו, צריך שהציבור ייאות להפקיד את הונו הפנוי בידי המתווכים הפיננסים. לשם כך יש להבטיח את אמון הציבור במתווכים הללו, שמקורותיהם מבוססים על כספי ציבור, ולהגן על הכספים האלה. אמון הציבור נוצר, בין היתר, באמצעות רישוי, אסדרה ופיקוח שנועדו להבטיח את ניהולם התקין של העוסקים בפעילות זאת ושמירה על יציבותם. אנו כמובן רואים בחיוב – ולדימיר – הקמתם של בנקים חדשים, לרבות בנקים חברתיים. רק לאחרונה המשרד ליווה כמה יזמים שביקשו להקים בנק, ביניהם שניים שקיבלו כבר רישיון בנק. המדיניות לקבלת רישיון בנק עודכנה בשנים האחרונות, בהתבסס, בין היתר, על הניסיון שנצבר במדינות מפותחות בהקמת בנקים חדשים. היא נועדה להסדיר, לקצר ולפשט את התהליך לקבלת רישיון בנק, תוך יצירת ודאות רגולטורית, ומתוך גישה של פיקוח מותאם סיכון, שמשמעותה מתן הקלות לבנקים חדשים. כל זאת מתוך תפיסה שבנק חדש, שמקיים פעילות מצומצמת שאינה מורכבת, לא חשוף לסיכונים כמו בנק גדול ומורכב, ולכן אין להחיל עליו את אותה הרגולציה. יחד עם זאת, ההוראות שחלות על בנקים חדשים עדיין צריכות להבטיח את השמירה על כספי המפקידים, גם אם אלו נועדו לשרת מטרות חברתיות. פעילות ספק אשראי המממן את עצמו באמצעות פיקדונות מהציבור עלולה ליצור סיכון יציבותי, וניתן להגן מפניו על ידי החלת כללי פיקוח יציבותיים. בזמן משבר, לדוגמה, קיימת הסתברות גבוהה לכך שהמלווים – המפקידים – ידרשו את הפירעון שלהם באופן מיידי ובכך יש סכנה מאוד מאוד גדולה. דרישה כזו עלולה להוביל לפגיעה בנזילות של ספק האשראי וכתוצאה מכך לפגיעה ביציבותו. בנוסף לסיכון הישיר של אובדן כספי המפקידים, מציבה פעילות כאמור סיכון מקרו-יציבותי בשל קישוריות ישירה של אותו גוף לגופים פיננסיים אחרים. אומנם היקף הפעילות מוגבל על פי ההצעה, אולם בנסיבות מסוימות נפילת אותו הגוף יכולה להקרין על המערכת הפיננסית כולה, ולכן צריך לפעול בזהירות ובשיקול דעת. במיוחד קיים חשש כי הציבור יאבד את אמונו בגופים הפיננסיים הקטנים, ובכללם בבנקים חדשים כדוגמת הבנקים הדיגיטליים שקמו ממש לאחרונה. סעיף 4(1) לפקודת הבנקאות קובע שאסור לכל אדם, פרט לתאגידים הבנקאיים המפורטים בפקודה, להשתמש במילה "בנק" בלא הסכמת הנגיד. תיקון פקודת הבנקאות כפי שמוצע עלול להטעות לקוח, לקוח שמקבל שירות כלשהו, לחשוב כי הוא מקבל את השירות מגוף שקיבל רישיון בנק מאת הנגיד, ואשר מפוקח על ידי הפיקוח על הבנקים. יתר על כן, הצעת החוק מרחיבה את חוסר הסדר הרגולטורי. היא אינה מכוונת להקמה של גוף פיקדון ואשראי חברתי בעל תחומי פעילות מצומצמים, הפועל לטובת אוכלוסייה מוחלשת, אלא מבקשת לאפשר לאותו גוף לעסוק בתחומי פעילות רחבים בדומה לבל בנק. העיסוקים שמוצעים בהצעת החוק כוללים בין היתר קנייה ומכירה של מטבע חוץ, רכישת ניירות ערך, ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני ועוד ועוד. עיסוקים אלה אינם תואמים את רוח הצעת החוק ואת תכליתה כמפורט בסעיף 1 שבה, המצהירה על גוף חברתי שיעסוק במתן אשראי ללקוחות מוחלשים שאינם מוצאים פתרונות במערכת הבנקאית. בנוסף, לא הוסבר בהצעת החוק מה ההבדל בין גוף פיקדון ואשראי חברתי לבין בנק המצדיק את האסדרה הנפרדת. זאת ועוד, לא הוסבר מה ההבדל בין גוף פיקדון ואשראי חברתי לבין אגודת פיקדון ואשראי המצדיק את האסדרה השונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> כי יש כבר חוקים שמטפלים באחד מהגופים הללו. למה צריך עוד חוק שכזה? הצעת החוק מבקשת לייצר אסדרה ייעודית לפעילות בנקאית ברשות שוק ההון, כאשר ניתן לבצע פעולות אלה כבר היום, באמצעות רישיון מאת הפיקוח על הבנקים. זאת, כאשר למפקח על הבנקים קיימת סמכות לקבוע רגולציה ייעודית לפעילות זו. אי לכך, הצורך בתיקון חקיקה ויצירת רגולציה ייעודית ברשות שוק ההון איננו ברור. לעניין ההצעה לתיקון חוק המע"מ, לפי הגדרת מוסד כספי בחוק המע"מ, מדובר בגוף שעיקר פעילותו הוא בהקשר למתן שירותי בנקאות שבהם הרכיב העיקרי הוא קבלה או מתן של כסף. המחוקק קבע הוראות מיוחדות לגבי מוסד כספי שאינו מוכר סחורה ולא מחזיק מלאי ולא נותן שירות שבגינו יש לגבות מע"מ, ולכן במקום שהנסיבות העסקיות לא מאפשרות הטלת מע"מ, כמו במקרה של מוסד כספי, המס מוטל בעקיפין על השכר ועל הרווח. מאחר שהצעת החוק מבקשת ליתן לגוף פיקדון ואשראי חברתי ובנק חברתי, שעיקר פעילויותיהם מתן הלוואות וקבלת פיקדונות בכסף – לא מובן מדוע יש להחריגם מהגדרת מוסד כספי. באשר להצעה לתיקון פקודת מס הכנסה, תכליתו של סעיף 46 לפקודה היא להקל על פעילותם של מוסדות ציבור הפועלים בתחומים המנויים בפקודה. הפעילויות המוצגות בסעיפים 2(ב)(5) ו-3(3) להצעת החוק שלך, ולדימיר, אשר בהן יפעל גוף פיקדון ואשראי חברתי או בנק חברתי, הן פעילויות שמאפיינות עסק, וזאת בהתאם לפקודת מס הכנסה ולפסיקת בית המשפט, שקבעו מבחנים לסוג פעילות, אם היא עסק אם לאו. כאשר מדובר בהכנסה מעסק אין להכניסה תחת הפטור של מוסדות ציבור הקבוע בסעיף 9(2) לפקודה (הכנסות פטורות). ולכן, כיום פועל מנגנון דומה למוצע בהצעת החוק – גמ"ח הלוואות שהוא מוסד פיננסי חוץ-בנקאי שייעודו מתן הלוואות ללא ריבית לנצרכים, אשר הוסדר בשנת 2019 בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט–2019. על כן, לדעתנו, מיותר להקים גוף נוסף דומה שגם משנה את הסדרי המס הקיימים וקובע הטבות מס לגופים שהם עסק לכל דבר ועניין. בנוסף, תרומה הזכאית להוראות סעיף 46 לפקודה היא תרומה של כספים לאחר שכבר שולם עליהם המס. כך נשמר האיזון בין השתתפות התורם להשתתפות המדינה בתרומה. הצעת החוק לא מציעה לזקוף הכנסה לתורם בגובה הריבית אלא רק נותנת לו הטבה בסעיף 46 לפקודה ובכך מפירה את האיזון האמור. לפיכך, אבקש מחברי הכנסת, או יותר נכון מחבר הכנסת ולדימיר, להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. אני אומרת לו שבוועדת הכלכלה יושבים ודנים בנושא הזה. הנושא הוא חשוב. גם אנחנו פועלים שיוקמו בנקים נוספים, כולל בנקים חברתיים. אבל זו לא הצעת חוק פשוטה שאפשר להעביר אותה בצורה כזו. היא הרבה הרבה יותר מורכבת. יש לה השלכות על לא מעט משרדים; על לא מעט חוקים. לכן, יתכבד חברי ויגיש אותה וישב עליה יחד עם ועדת הכלכלה, ולכן, אני מבקשת שתסיר את זה – ובמידה שלא, מכל חברי הכנסת, להצביע נגד ההצעה תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות התגובה לחבר הכנסת בליאק. שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תראו, אין ספק שיוקר המחיה זו אולי הבעיה הכי אקוטית והכי קריטית היום בחברה הישראלית ובכלכלת ישראל. לא תמיד שמים לב, אבל חלק הארי בבעיה הזו של יוקר המחיה היא המערכת הבנקאית. הרבה מאוד שנים אנחנו מנסים לקדם, להגביר תחרות ולא תמיד מצליחים. למשל, אגודות אשראי זו בדיוק הדוגמה. החקיקה עברה לפני שבע שנים, והעסק לא זז. ההצעה שלי באה לתקן את זה. להסיר את החסמים, שיוקמו עוד אגודות; שעסקים יוכלו לקבל אשראי זול יותר; שהאוכלוסיות שמודרות היום משוק האשראי, יוכלו לגשת ולקבל אשראי, הלוואות, בעלויות סבירות. אני הקשבתי בקשב רב, גברתי סגנית השרה, לתשובה שלך. עם חלק מהדברים הסכמתי, עם חלק מהדברים לא הסכמתי. אני חושב שהיו אי-דיוקים רבים בתשובה של הממשלה. אבל כך או אחרת, אם יש רצון טוב אז בהליכי החקיקה אפשר לקדם את ההצעה בקריאה טרומית ואז להעביר לוועדה ולהמשיך לעבוד עליה. אבל מכיוון שזו לא הסיבה שאתם קיבלתם החלטה לדחות את ההצעה, אז אני אפילו לא מעלה את זה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגש להצבעה על הצעת החוק לקידום שירותים פיננסים חברתיים (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 37 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לקידום שירותים פיננסיים חברתיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 29 בעד, 37 מתנגדים. לכן, ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1948/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), של חברת הכנסת מתי צרפתי הרכבי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, באוקטובר הקרוב יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, בחירות שיש להן השפעה, אולי המשמעותית ביותר, על חיי האזרחיות והאזרחים בישראל. נכון להיום, מתוך 257 רשויות מקומיות ואזוריות בישראל, ב-243 רשויות מכהנים ראשי רשות שהם גברים, ורק ב-14 רשויות מכהנות בראש נשים. עד נובמבר האחרון המספר עמד על 15, אבל מאחר ונבחרתי לכנסת הוא צומצם ל-14. למי שלא שם לב, ממש במקרה נשים הן 51% מהאוכלוסייה, אבל הייצוג שלנו בראש רשויות מקומיות עומד על פחות מ-6%. זו אנומליה שאין לה מקום במדינה מתוקנת, שבה אמורות להיות זכויות שוות לנשים. בין השאר, זה באחריות הבית הזה לתקן את העוול. מחקרים מלמדים כי ישנם חסמים רבים העומדים בפני נשים המבקשות להתמודד בבחירות לרשויות מקומיות. על אחד החסמים דיברתי כאן בשבוע שעבר, על התופעה הבזויה של השחתת שלטי חוצות הנושאים תמונות של מועמדות על ידי אנשים שסוברים שיש לבטל ולמחוק נשים מהמרחב הציבורי. כל עוד בחברה בישראל קיימות תפיסות הסוברות שלנשים אין מקום בצומתי קבלת ההחלטות, וכל עוד אנשים נוקטים מעשי בריונות ואלימות שמרתיעים נשים מלהתמודד בבחירות, היעד לייצוג השוויוני רחוק מהשגה. ב-2011 התמודדתי לראשונה בבחירות מוניציפליות ונבחרתי לראשות המועצה האזורית יואב. ניצחתי בבחירות האלה וגם בבחירות שאחריהן, ובסך הכול כיהנתי בתפקיד קרוב ל-12 שנים. אני זוכרת היטב את ההתלבטות ואת החששות לפני שהחלטתי להתמודד, ומאמינה שהרבה נשים חוות התלבטויות דומות וחששות דומים. יש משמעות רבה לעמידתה של אישה בראש רשות, הן מבחינת הניהול השוטף של הרשות, והן בהיותה דוגמה לנשים אחרות, ובעיקר לדור הבא של הילדות והילדים. החוק שאני מביאה בפניכם היום מדבר על אחד החסמים המשמעותיים ביותר העומדים בפני נשים השוקלות להתמודד בבחירות המוניציפליות, והוא החסם הכלכלי. על פי מחקרים רבים, נשים נוטות לקחת סיכונים במידה פחותה באופן משמעותי מגברים, בעיקר כאשר מדובר בסיכונים כלכליים, אשר עלולים לפגוע בחוסן הכלכלי של המשפחה ושל הילדים. הדבר מתחזק על רקע העובדה שבמקרים רבים נשים גם מרוויחות פחות מגברים, ונוסף על כך לנשים יש סיכוי מובנה נמוך יותר בגיוס תרומות. על כן, במקרים רבים נשים נמנעות מהתמודדות, על רקע כלכלי של מימון קמפיין בעלות של מאות אלפי שקלים. נכון להיום, חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) קובע שעל מנת לקבל מימון בחירות כלשהו לראשות מועצה מקומית, המתמודד או המתמודדת צריכים להשיג 25% מהקולות הכשרים, ובראשות מועצה אזורית – 20% מהקולות הכשרים. כלומר, אם אדם כלשהו התמודד וקיבל פחות מהשיעור הנדרש, למשל 19% במועצה אזורית או 24% במועצה מקומית או עירייה, הוא אינו מקבל מימון כלל. אפס מימון. הצעת החוק שיזמתי מציעה שינוי המדרגה הזו בעבור מתמודדות נשים. לא מדובר על תוספת מימון. מסגרת תקציב מימון הבחירות נשמרת ונשארת מבלי להוסיף דבר. כלומר, ההצעה היא תיקון המדרגות ותו לא. על פי ההצעה אם המועמדת היא אישה ורצה לראשות מועצה מקומית, היא תצטרך להשיג רק 15% מהקולות הכשרים כדי לקבל החזר מימון. אם היא רצה לראשות מועצה אזורית, היא תצטרך להשיג 10% מהקולות הכשרים. חשוב להדגיש שוב, אין המדובר בתוספת מימון, אלא בהורדת רמת הסיכון למי שעבורה הסיכון הכלכלי מהווה חסם וקריטריון משמעותי ביותר בהחלטה אם בכלל להתמודד. הצעת החוק מבקשת לצמצם את החסם הכלכלי הזה, העומד בפני נשים, כדי להקל עליהן את קבלת ההחלטה להתמודד. בכנסת ובממשלה שלנו הייצוג הנשי עדיין רחוק מאוד מלהיות שוויוני, אבל המצב בשלטון המקומי נמצא הרחק הרחק מאחור, והוא חמור עוד יותר – כאמור, עם פחות מ-6% נשים בראש רשות מקומית. השלטון המקומי והזירה המוניציפלית זקוקים לנשים בצומתי קבלת ההחלטות. שלטון מקומי עם גיוון מגדרי יהיה שוויוני יותר, וגם ידע לתת מענה מדויק יותר וטוב יותר על צורכי התושבים וכל האוכלוסייה. אני רוצה גם להתייחס לשאלה שעלתה לא פעם כאשר דיברתי עם אנשים על הצעת החוק. הם שאלו אותי אם הורדת את סף הסיכון לא תגרום למצב שאנשים שאין להם סיכוי להיבחר, בכל זאת יתמודדו, רק בגלל שהסיכון נמוך. אז קודם כול, אני חושבת שבדרך כלל זה לא יקרה. אבל אם זה יקרה, אז ממש לא נורא אם נשים יגידו: טוב, אני בסך הכול צריכה להשיג 10% מהקולות. ארוץ גם אם אין לי סיכוי. אין בכך שום פסול. בינינו, הגברים עושים את זה כל הזמן בלי למצמץ. זה מצוין שגם נשים עם סיכוי נמוך יתמודד, נשים שיגידו: אני יכולה לנהל, אני יכולה לעמוד בראש רשות מקומית. יש משפט שאומר: You can't be what you can't see. נשים שיראו נשים אחרות מתמודדות, יעזו יותר. נערות וילדות ישאבו השראה. מניסיוני האישי במועצה האזורית שעמדתי בראשה, מספר הנציגות במליאה עלה מקדנציה לקדנציה בהדרגה, ובבחירות 2018 הוא עמד על 50% ייצוג נשי במליאה. לפני קצת יותר משנה, ב-1 ביוני 2022, עברה הצעת החוק הזאת, ממש זאת, בקריאה טרומית, עם תמיכה של חלק מחברי הקואליציה הנוכחית. לא נגעתי בהצעת החוק. היא בדיוק כפי שהוגשה ביוני 2022, אז הגישה אותה חברתי חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק. באותה הצעה תמכו גם, כאמור, חברות וחברים שהיו אז באופוזיציה ונמצאים היום בקואליציה, ולכן אני אשמח מאוד לראות אותם תומכים בהצעה הזאת גם היום. אין סיבה עניינית ממש, שלא יתמכו בה. אבל לצערי, זמן קצר לאחר שההצעה הזאת עברה בקריאה הטרומית, התפזרה הכנסת העשרים וארבע, ובפועל ההצעה לא התקדמה. הבחירות המוניציפליות קרובות מאוד והתזמון הנוכחי הוא קריטי. ההחלטה לדחות את הדיון בחצי שנה, הופכת את הצעת החוק הזאת ללא רלוונטית. לכן אני מבקשת בכל זאת להביא את זה פה להצבעה היום בכנסת ישראל. בשבועות הקרובים יעמדו נשים וגברים בישראל בצומת ההחלטה אם להתמודד בבחירות, ואני רואה חשיבות רבה שהצעת החוק הזאת שעליה נצביע היום אכן תשלים חקיקה במהרה, כדי להקל על קבלת ההחלטה הזאת. אני מבקשת ומצפה מכל חברי הבית הזה, ששוויון מגדרי נמצא בסדר העדיפויות שלהם, להצביע בעד הצעת החוק – אופוזיציה וקואליציה כאחד. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אעדכן כרגע בתוצאות הבחירות שהתקיימו כאן. נתחיל מהבחירות לוועדה למינוי שופטים, הוועדה לבחירת שופטים: הצביעו 115, מספר הקולות הכשרים 115, הקולות הפסולים – אפס קולות; בעד חברת הכנסת קארין אלהרר – 58, נגד חברת הכנסת אלהרר – 56. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד חברת הכנסת טלי גוטליב – 15; נגד חברת הכנסת טלי גוטליב – 59. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפיכך, נבחרה חברת הכנסת קארין אלהרר כנציגת הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא נבחר, או נבחרה, נציג נוסף. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – בושה לדמוקרטיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – דמוקרטיה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> ביזיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ולפיכך, בוועדה הזאת תתקיים בחירה נוספת לנציג או לנציגה נוספים בתוך 30 ימים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת דיינים הצביעו 115: מספר הקולות הכשרים – 115; הקולות הפסולים – אפס; בעד חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – 60; נגד – 54. לפיכך, נבחרה לכהן כנציגת הכנסת בוועדה לבחירת דיינים חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. גם כאן תתקיים בחירה לנציג נוסף תוך 30 ימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת – חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, לא להפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראינו כבר היום איך אתם מנהלים את המליאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבחירת נציגי הוועדה לבחירת קאדים הצביעו 115; מספר הקולות הכשרים – 115; בעד חבר הכנסת אחמד טיבי – 51; נגד חבר הכנסת טיבי – 59; בעד חבר הכנסת מנסור עבאס – 51; נגד חבר הכנסת מנסור עבאס – 60. לפיכך לא נבחר אף נציג לוועדה לבחירת קאדים, וגם כאן תתקיימנה בחירות נוספות בתוך 30 ימים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה מפתיע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לוועדת המינויים לקאדי מד'הב הצביעו 115; הקולות הכשרים – 115; הקולות הפסולים – אפס; בעד חבר הכנסת חמד עמאר – 55; נגד – 59. לפיכך גם כאן – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – לא נבחר נציג הכנסת לוועדת המינויים לקאדי מד'הב, ותתקיימנה בחירות נוספות בתוך 30 ימים. תודה רבה, אלה התוצאות. אני מודה לחברי ועדת הקלפי, שספרו את הקולות לא פחות משלוש פעמים. זו גם הייתה הסיבה לעיכוב הניכר. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת יעלה ויבוא השר, איזה שר? השר קרעי, ואנחנו ממשיכים בסדר-היום עם החקיקה, בבקשה. עד עשר דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איך קיבלנו רק 51? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נראה עכשיו איזה תירוץ – אתם כמו הסיפור על הבחור – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אדוני השר. אני מבקש לשמור על שקט. אחמד טיבי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה זה בגימטרייה "להפסיד"? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא אמרתי "ערבים", אמרתי "אחמד טיבי". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – בגימטרייה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. חבר הכנסת אחמד טיבי, קריאה ראשונה. אני מבקש לשבת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, כבר אמרתי מקודם, אם לא שמעת, ואני אחבר את זה לדברים שאני רוצה לומר, הרי המחלוקת של יש עתיד – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשמור על שקט, חברי כנסת באופוזיציה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחמד טיבי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – המחלוקת של יש עתיד היא לא מחלוקת לשם שמיים, כי הרי גם עכשיו כשנבחרה הנציגה לוועדה לבחירת שופטים, בואו נראה מה יהיה התירוץ הבא להפגנה, לאיומים, לקץ הדמוקרטיה. הרי זה לא ייגמר כאן. הרי אתם כמו הסיפור של הבחור עם הכובע. כשהוא עם הכובע, שואלים אותו למה הוא עם כובע; כשהוא בלי הכובע, גם כן שואלים אותו: למה אתה בלי כובע? כמו שאמרתי קודם, יש עתיד זה בדיוק בגימטרייה קרח ועדתו, 794. מה שנקרא בשבת בפרשת השבוע – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, הפסדת. הפסדתם, לוזר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – על מחלוקת קרח ועדתו, כי מחלוקת שאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים. אז אני מודיע לכם, הרי אנחנו כבר אמרנו, חברת הכנסת כהן, אני כבר אמרתי, וגם שר המשפטים אמר: אין שום משמעות להצגה הזאת. השאלה אם יש לכם חמישה חברים בוועדה לבחירת שופטים, שזה שלושה שופטי בג"ץ ושני חברי לשכת עורכי הדין – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – או שיהיו לכם שישה חברים. הרי זה לא משנה באמת האם יש לכם חמישה חברי ועדה, שזה built in – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת כהן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – בוועדה הקיימת היום. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא יכול איתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא די. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את בקריאה שנייה. היא בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית, אני מבקש להוציא אותה מהאולם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. (חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרי זה לא באמת משנה האם – כבר אמרנו את זה לפני כן, זה לא שאנחנו עכשיו מחדשים כאן איזו טענה חדשה. זה לא משנה האם בוועדה לבחירת שופטים יש – – << קריאה >>גלעד קריב (העבודה):<< קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אני רואה שאתה עם התיק, אז אולי תצא ותחסוך ממני לקרוא לך עוד קריאה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – חמישה חברי אופוזיציה, שלושה שופטי בג"ץ ועוד שני חברי לשכת עורכי הדין, או שגם קארין אלהרר מצטרפת, ויהיו שם שישה במקום חמישה. הרי כל עוד אתם לא תגיעו להסכמות איתנו – וראש הממשלה שלנו, יש לו אורך רוח וסבלנות, שבאמת אני קטונתי. אני כבר מזמן לי לא הייתה הסבלנות הזאת. יש לו סבלנות, והוא נותן לכם אפשרות להגיע להידברות, להגיע להסכמות. כל עוד לא תגיעו להסכמות, כל החוכא ואטלולא, כל ההצגה של הבחירות כאן, כל זה יתבטל, כי הרי אנחנו נחוקק את החוק ונקים ועדה לבחירת שופטים חדשה, שבה יבוא לידי ביטוי המנדט של הקואליציה שלנו, 64 מנדטים היא קיבלה מהציבור. אז בסדר, יש לכם ניצחון טקטי קטן. הכול בסדר. תגיעו להסכמות איתנו – הינה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד; לא תגיעו להסכמות, תמשיכו באותה מחלוקת של קרח ועדתו, שהיא מחלוקת שאינה לשם שמיים, אז אנחנו נדע להתמודד. אנחנו הולכים לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אז אין שום משמעות לתוצאה של היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמו שהצלחתם עד עכשיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז בואו נרגיע. אני רוצה להתייחס לגופו של החוק של חברת הכנסת מטי הרכבי. זאת תשובת השר, שר הפנים, השר משה ארבל: הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראש רשות מקומית או מועצה אזורית) – תשובת השר כדלהלן: ההצעה שבנדון מבקשת לעודד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית על ידי הורדת הרף המזכה במימון למועמדות לעומת מועמדים. כיום בעיריות ובמועצות מקומיות רשימה שמועמד מטעמה הוא מועמד לראש הרשות אך לא נבחר זכאית לתוספת מימון בגין כך, אם המועמד זכה בלא פחות מ-25% מהקולות. על פי הצעת החוק, במקרה של מועמדת יופחת הרף ל-15% בלבד. במועצות אזוריות מועמד לראשות המועצה האזורית שלא נבחר זכאי למימון בגין כך אם זכה בלא פחות מ-20% מהקולות. על פי הצעת החוק, במקרה של מועמדת הרף יופחת ל-10% בלבד. הצעת החוק המקטינה את אחוז הקולות הנדרש לקבלת זכאות למימון למועמד מקבוצת אוכלוסייה מסוימת בהליך בחירות מהווה פגיעה קשה בשוויון אל מול מועמדים אחרים. לנוכח חשיבותו – חברת הכנסת הרכבי, אני מבין שהתשובה של השר לא מעניינת אותך אבל לפחות אל תעשו רעש. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שלמה קרעי, אני הרכבי, לא היא. אני חברת הכנסת הרכבי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוי, כמה אתה מביך, אתה מביך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי אמר שלא דיברתי אלייך, חברת הכנסת הרכבי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני עוזר לשר להבין שהוא בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, יצאת עם התיק, אז תצא כבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה, האיש הזה מביך. שר בישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – – אל מול מועמדים אחרים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ביטון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בוא נסיים את זה יפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תפסיקו להפריע, תנו לחברת הכנסת הרכבי – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> סוף שבוע, אנחנו רוצים להיות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תנו לחברת הכנסת הרכבי להקשיב לתשובה, תפסיקו להפריע. לנוכח חשיבותו של הליך הבחירות כהליך מרכזי בדמוקרטיה, חשוב לשמור על הליך ניטרלי, נטול התערבויות, בשמירה על שוויון בין המועמדים. לאור כך החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת החוק, ועל כן אציע לחבריי להצביע נגד הצעת החוק הזו. אגב, לגופו של עניין, חברת הכנסת הרכבי, אם כבר את רוצה לעשות אפליה מתקנת, יש כל-כך הרבה אוכלוסיות שהופלו לרעה במשך תקופות ארוכות. אנחנו מכירים את האפליה המתקנת שיש כלפי עולים חדשים, כלפי בני המגזר החרדי, כלפי כל האוכלוסיות – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> 52% מהאוכלוסייה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נו, עוד יותר. אז למה לתת ל-52%, שזאת אוכלוסייה כל כך גדולה, אפליה מתקנת – ולא לאוכלוסיות שמהוות מיעוט הרבה יותר משמעותי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – בבית ולעשות ילדים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה לא לתת לאוכלוסיות שמהוות מיעוט הרבה יותר משמעותי וזקוקות לאפליה מתקנת הרבה יותר מאשר האוכלוסייה שאתם רוצים להציע לה? בכל מקרה, אנחנו יודעים שאצלכם ביש עתיד הדמוקרטיה לא חשובה, השוויון בין מועמדים, השוויון בפני החוק, השוויון בזכות לבחור ולהיבחר זה לא דבר שמעניין אתכם. הרי היושב-ראש שלכם מחיל דיקטטורה שלא הייתה כדוגמתה. הוא כבר קבע את המועמדות שלו לראשות המפלגה שלכם עד קץ הימים, עד ביאת המשיח בערך, אז מה זו דמוקרטיה בשבילכם? בואו נעשה אפליה מתקנת, נשנה את התנאים, כדי שלא יהיה מגרש משחקים מאוזן, ואולי גם ניתן לכאלה מהבוחרים – יש לי הצעה בשבילך, חברת הכנסת הרכבי – אולי לחלק מהמצביעים נסמן בפתק שהקול שלהם שווה קול וחצי, כי הם מאוכלוסייה מסוימת; בואו נתקן גם את זה. למה לתקן רק את הזכות להיבחר? בואו נתקן גם את הזכות לבחור. בואו נקבע שלא כל קול הוא שווה – כל קול שווה בהתאם לאוכלוסייה שממנה אני בא. זו אינה דמוקרטיה, חברת הכנסת הרכבי. זו אינה דמוקרטיה, חברי יש עתיד. אנחנו יודעים שאתם לא מסוגלים להבין מה זו דמוקרטיה. אין לכם דמוקרטיה במפלגה שלכם, כמו שאתם לא מקבלים את הדמוקרטיה במדינת ישראל, שבחרה קואליציה וממשלה, ואתם כל היום מאיימים באולטימטומים כנגד המדיניות של הממשלה הנבחרת. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – משהו אחר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז חברים, אתם תמשיכו לקבל אליכם מועמדים שמדלגים ממפלגה למפלגה ולא מוצאים את עצמם כי הם רוצים להגיע למפלגה שבה הם – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לקרוא לי, הוא מדבר אליי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שבה הם יס-מנים של היושב-ראש. תמשיכו לקבל מועמדים כאלה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לקרוא לי, תחזור בך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינה. חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שנייה. אני אקרא לך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על ראש הגנב בוער הכובע. אם את מבינה שאני מדבר אלייך – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תלמדי מחבר הכנסת שירי, הוא שומר על שקט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אז זו בעיה רצינית, חברת הכנסת שיר, כי אני לא הזכרתי את שמך. אתם תמשיכו להתנהל באופן אנטי-דמוקרטי, תמשיכו לנסות להתערב לדמוקרטיה בכלים אנטי-דמוקרטיים, ואנחנו נמשיך להוביל את מדינת ישראל באמצעות המנדט שקיבלנו מהציבור על אפכם ועל חמתכם, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי תגיב. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> גם אני הלכתי לבדוק גימטרייה, שלמה קרעי, כבוד השר, אז "שלמה קרעי" זה 755 בגימטרייה, וזה "קשה ערף". אז זה בסדר שאתה נותן לנו ציונים. נבחרתי שלוש פעמים בבחירות דמוקרטיות כראש מועצה אזורית, אני יודעת כמה קשה לנשים להתמודד בזירה הציבורית, במיוחד ברשויות מקומיות. אתם עשיתם קואליציה עם מפלגות שמדירות נשים, אתם עשיתם קואליציה עם מפלגות לא דמוקרטיות, אז אל תלמד אותי, שנבחרתי שלוש פעמים בבחירות דמוקרטיות, מה זו דמוקרטיה ומה זה שוויון. אני רוצה גם לומר שהמענה של השר קרעי לא היה ענייני למהות התיקון המוצע. לא מוצע כאן להכניס את היד לקופה הציבורית. מוצע כאן לעזור להסיר חסם כלכלי, שהוא חסם פסיכולוגי בעיקרו, ובמבחן התוצאה יש פחות מ-6% נשים מכהנות בראש רשות, אז אם זה מה שאנחנו רוצים בחברה של מדינת ישראל, זה מה שאנחנו מקבלים. נשים צריכות, ראויות. מגיע לנו להיות בצומתי קבלת ההחלטות, והתפקיד של הבית הזה הוא לתקן את העוול – עוול של חינוך, של הסברה של הרבה מאוד שנים, של הדרת נשים מהמרחב הציבורי. אז אם אפשר לעשות משהו בבית הזה, אנא, הצביעו בעד הצעת החוק שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לרשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023. כולם לשבת במקומות, אני מפעיל הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 35 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראש רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 25 בעד, נגד – 35. אני מודיע שהצעת חוק רשויות מקומיות נדחתה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2374/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אוהד טל) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא: הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אוהד טל. אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל להציג את החוק. איפה הוא? הקראה מהמקום. חבר הכנסת אוהד טל מקריא מהמקום, אני מבקש לא להפריע. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד לנמק את הצעת החוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023. למעשה, מאז קום המדינה מהווה המרעה אחד הכלים האפקטיביים ביותר לשמירה על הקרקע, לצד יתר יתרונותיו הסביבתיים והכלכליים. בשנים האחרונות גובר איום הפשיעה החקלאית, והמגדלים נאלצים להתמודד עם פשיעה הפוגעת בהם אנושות ומעמידה בסימן שאלה את הכדאיות הכלכלית של ניהול העדרים. כחלק מההתמודדות עם נגע הפשיעה החקלאית וכדי להשגיח על שלמות העדרים נדרשים הרועים ששטחי המרעה שלהם מרוחקים ממקום היישוב להתגורר בשטחי המרעה בסמוך לעדר. במרבית שטחי המרעה דיני התכנון והבנייה לא מאפשרים הקמתם של מבני מגורים לרועים, וכתוצאה מכך הרועים נאלצים לבלות את שעות הלילה בהשגחה על שלמות עדריהם ללא כל מחסה. מציאות בלתי אפשרית זו מביאה את מקצת הרועים להקים מבנים שאינם מאושרים ולהתגורר בהם לצורך השמירה על שלמות העדר. מצב הדברים מוביל להליכים משפטיים ולצעדי אכיפה קשים כלפי אותם רועים. לפיכך, מוצע להסדיר את מגורי הרועים ואת הקמתם של מבנים חקלאיים בשטחי המרעה ולאפשר מתן היתרים למגורי רועים ולמשפחותיהם הגרעיניות בשטחי רעייה באזורים שבהם הדבר נדרש בשל צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר, ובהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר. אני רוצה להודות גם לשר החקלאות, לשר המשפטים ולשרת ההתיישבות על התמיכה בחוק, ואני קורא לכנסת לאשר אותו בקריאה הטרומית כדי להצמידו ליתר החוקים שמתנהלים בוועדת הפנים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר החקלאות חבר הכנסת משה אבוטבול. אתה משיב מכאן, מלמעלה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חברי קואליציה. חברי הקואליציה, מי שהצביע בעד או נגד, אני מבקש לשמור על שקט. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם, אני רוצה לענות לגבי הצעת החוק להסדרת המגורים בשטחי המרעה שנדונה כאן בנושא הזה – הצעת חוק של חבר הכנסת אוהד טל – גם בשם שר החקלאות אבי דיכטר. הצעת חוק זהה לחלוטין של חבר הכנסת שמחה רוטמן וחברי כנסת נוספים עברה קריאה טרומית בכנסת לפני יותר משלושה חודשים, והצוותים המקצועיים והמשפטיים של משרדי הממשלה והגופים השונים שעוסקים בנושא הצעת החוק כבר נפגשו במטרה להגיע לנוסח מוסכם על כולם. בשבוע שעבר עברו בקריאה הטרומית שלוש הצעות חוק זהות לחלוטין להצעה זו. ביום שלישי שעבר אף התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה דיון הכנה בהצעת החוק לקריאה ראשונה. כפי שנאמר שוב ושוב, הממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף לתיאום המשך הליכי החקיקה עם משרד החקלאות – שיישום החוק, כאמור, אמור להיות באחריותו – עם משרד ההתיישבות ועם יתר משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. לכן, משכך, לא ניתן לתמוך בכל חוק כל זמן שאנחנו נמצאים בעידן שיש לנו חוק אחר שאנחנו מטפחים אותו, עובדים עליו. ולכן אני מבקש מהחברים היקרים לקבל בהבנה את ההצבעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה ביקש להתנגד. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, במדינה מתוקנת ובמצב רגיל, כשמה שמנחה את הממשלה או את הקואליציה זה טובת – אכן במדינה מתוקנת ובמצב רגיל, כשיש התייחסות שווה לכלל האזרחים, לא היינו מתנגדים להצעת חוק כזו. אבל במציאות ובממשלה שקווי היסוד שלה מבוססי פרנויה, עוד פעם, של שינוי המאזן הדמוגרפי והשמירה על הקרקעות, הצעת חוק זו היא פסולה וצריך להתנגד לה. אכן בנגב יש הרבה מגדלי עדרי צאן, ויש הרבה ערבים בדואים בנגב שזו הפרנסה שלהם. ואכן הם זקוקים לשטחי מרעה, ואכן הם זקוקים גם למבנים בתוכם. אבל במציאות שקיימת ובהתייחסות השונה בין אזרח לאזרח, גם בקטע של שטחי מרעה – אנחנו רואים שיש גם אפליה בקטע של שטחי מרעה. לאוכלוסייה היהודית בקיבוצים, וגם במושבים וגם בשטחים פתוחים יש שטחי מרעה קבועים לכל השנה; לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב נותנים לתקופה קצרה של שלושה-ארבעה חודשים, והם צריכים לחזור לבתים וליישובים ובתוך היישובים הקיימים. אין אפשרות לקלוט את העדרים האלה. לכן, אם היה מקום להסדיר ולהכיר בבנייה לרועי צאן, זה היה צריך להיות לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. אבל במציאות הקיימת, כשרואים בנוכחות הערבית בקרקע איום, אין מקום להצעת חוק כזו, ולכן אנחנו מתנגדים להצעה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל, אתה רוצה להשיב? << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב. נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 27, נגד – שבעה. אני מודיע שהצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה – סליחה, טרומית – ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תפרגן לו קריאה ראשונה, מה אכפת לך? << הצח >> הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2852/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023. אני מזמין את חברת הכנסת סון הר מלך להציג את ההצעה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "אני אקבע לכם בכייה לדורות". אני לא יכולה, קשה לי לקרוא ולהתייחס לחוק לפני שאני מתייחסת למה שאירע פה. אני חושבת שמה שקרה פה עכשיו זה פשוט לתת כוח, ממש זריקת אנרגיה, לבריונות, לכוחנות ולדורסנות, ובאמת קשה מאוד, קשה מאוד. אני ניצבת כאן היום כדי להציג בפניכם את הצעת החוק שהגשתי. הצעת חוק זו מבקשת להרחיק את מי שהורשע במעשה טרור ממקום הלימודים, המגורים והעבודה של משפחת הנרצח. מדובר בחוק חשוב מאין כמותו, והוא המעט שיש ביכולתנו לעשות כדי לתת תחושה של חיבוק, הגנה ושותפות לאותן המשפחות שנפגעו ואיבדו את יקיריהן, ולהשיב מעט מן הצדק עבור המשפחות הללו. התחושה האיומה של בני משפחת השכול, שיודעים שמי שנטל את חיי יקיריהם ישוב להסתובב חופשי כאחד האדם, היא בלתי נתפסת, אך איומה יותר היא הידיעה כי הם עלולים לפגוש את הרוצח המתועב פנים אל פנים. לצערנו, מדינת ישראל אינה מענישה טרוריסטים כראוי ואינה גוזרת עליהם מוות, כפי שהיה ראוי ומוסרי לעשות. על כן המציאות מלמדת כי מחבלים רוצחים יוצאים לחופשי, הן מכיוון שעונשם משום מה נקצב, הן משום שהם משוחררים בעסקאות שבויים וחוזרים לשגרת חייהם, וחיים בינינו כאן במדינת ישראל. בשנה האחרונה אף היינו עדים לעידוד שהם מקבלים מבני עירם וממשפחתם, משל היו גיבורים וסמל. מלבד העיוות והכתם המוסרי בשחרור מחבלים, המחיר שמשלמות משפחות הנרצחים הוא גדול. ברבים מהמקרים המשפחה נאלצת לחזור ולחוות מחדש את הטראומה והאובדן עם שחרור המחבל. במצב הזה, תפקידה של המדינה לחזור ולקחת אחריות, להגן ולשמור על מצבן הנפשי של המשפחות השכולות. על המדינה לדאוג ולהטיל מגבלות שונות על המחבל הנתעב במטרה למנוע מפגש בינו לבין המשפחות נפגעות הטרור, מאחר שברור כי לבן משפחה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש מכל מפגש או מחשש ממפגש עם מחבל. ללא הרחקת המחבל, נפגעי הטרור עלולים למצוא את עצמם חסרי אונים. הטראומה שעברה עליהם משוחזרת מעצם החשש, בגלל קרבת המחבל אליהם. ללא המגבלות שחוק זה בא להטיל, עלול המחבל אף להטריד או להלך אימים ולפגוע בחיי הנפגעים או במשפחתם. וכמו שהמחוקק מצא לנכון לחוקק את הרחקתו של עבריין מין מקורבן העבירה, באותו האופן יש להחיל את החוק על מחבלים המבצעים פיגועים שבהם נרצחים אזרחים, פיגועים המותירים משפחות שלמות שבורות לב וכאובות בכאב שאין לו שיעור. אני מבקשת להביא בפניכם כמה דוגמאות מייצגות. המחבל כרים יונס, ערבי ישראלי מעארה, רצח יחד עם בן דודו מאהר יונס את החייל אבי ברומברג מזיכרון יעקב בשנת 1980. הנשיא פרס קצב את עונשו ל-40 שנה. הוא השתחרר לפני כמה חודשים וחזר לביתו בעארה. כך נוצר מצב אבסורדי שהמחבל כעת גר מספר קילומטרים ממשפחתו של החייל שנרצח. וליד דקה חטף ורצח בשנת 1984 את החייל משה תמם. שוב, הנשיא פרס קצב את עונשו והוא עתיד להשתחרר בקרוב. וליד דקה חי לפני מאסרו בבאקה אל-גרבייה, משפחתו של משה תמם גרה בחבצלת השרון ובנתניה. אחד מחברי החוליה שהשתתף בחטיפה וברצח, רושדי אבו מוך, השתחרר באפריל 2021 וחזר לגור בביתו בבאקה אל-גרבייה, בסמיכות למשפחתו של החייל הנרצח משה תמם. שריף חסן אבו דחילה רצח את אבי אושר ב-1991 ושוחרר ב-2013 במחוות אובמה. הרוצח היה פועל פלסטיני שעבד אצל אבי אושר, השם ייקום דמו, במטע התמרים. עם שחרורו חזר לגור בכפר ג'יפתליק, סמוך למושב בקעות, שבו גרה משפחת אושר. במענק השחרור שקיבל מהרשות הפלסטינית קנה טרקטור חדש והוא עובר בין חקלאי האזור ומציע את שירותיו. המחבל מוניר רג'בי, תושב ישראל שהתגורר בחיפה, חבר לחוליית חמאס מחברון כדי לסייע ולבצע פיגוע בחיפה שבו נרצחו 17 אזרחים, תשעה מהם ילדים, תלמידי בית ספר, והוא נידון בשנת 2003 למאסר עולם והשתחרר לא מכבר. הוא הורחק מחיפה בצו שניתן על ידי שר הפנים. אחיו, שהיה אז קטין, נשפט על חלקו לשמונה שנים, ולאחר שחרורו שב להתגורר ולעבוד בחיפה בסמיכות לקורבנות הפיגוע. את תחושת הכאב, החיסרון והצער העצום באובדן בן משפחה לא נוכל לרפא, אך אפשר וחייבים לצמצם עד כמה שניתן את סבלן של המשפחות, הכרוך בחזרתו של פעיל הטרור לאזור המגורים של בני המשפחות. זה המעט שנוכל לעשות עבורן. אני מבקשת להודות לשותפתי לדרך, חברת הכנסת אתי עטייה, ולפורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות, שעושים לילות כימים במאבקם נגד הטרור. אני מבקשת מהכנסת לתמוך בהצעת חוק זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3024/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת חוק שהוצמדה – הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023. אני מזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, אדוני שר התקשורת, חבר הכנסת שלמה קרעי, הצעת החוק המובאת לפניכם לדיון היום היא הצעה מוסרית שאין כמוה. ההצעה תמנע עוול מנפגע עבירת הטרור, שחווה פגיעה כפולה, בגופו ובנפשו. המצב האבסורדי הקיים היום הוא מצב בלתי אפשרי ובלתי מוסרי בעליל. פעיל טרור שמשתחרר מהכלא עשוי לחזור לקרבת מגוריו של נפגע הטרור או של בני משפחתו, ולמעשה נפגע הטרור חוזר לאחור ליום שבו אירע הפיגוע. על נפגע הטרור לשוב בעל כורחו לאיום שיכול לפגום באורח חייו ולפצוע אותו פצע מדמם נוסף בכל יום מחדש. באי-הגנה על נפגע הטרור אנו דנים אותו למאסר בביתו מרצון ומונעים ממנו לנהל את חייו השגרתיים מחשש מתמיד שמא ייפגע בגופו ובנפשו. המצב הבלתי-אפשרי הזה לא היה אמור לקרות, אולם כיום מחבל שביצע עבירת טרור יכול להשתחרר בעסקה או בתנאי שחרור מוקדם. מצב זה בלתי אפשרי, הוא מצב ממשי ומאיים שיש לתת לו מענה מיידי במסגרת החוק. בהצעה המונחת כעת ישנם איזונים ובלמים שנועדו להביא למצב שבו ההגבלות המוטלות על פעיל הטרור הינן במידה ראויה, והן מאוזנות אל מול הנזק והפגיעה החמורה בנפגע הטרור, שעליו אנו מבקשים להגן. אומנם יהיו מי שיאמרו: למה לנו לעסוק בזכויותיו של פעיל טרור, הרי בן מוות הוא? אולם בל נשכח שאנו חיים במדינה דמוקרטית ועלינו לשקול צמצום של פגיעה בזכות התנועה של האדם גם אם מדובר בזכויותיו של בן עוולה. בספר החוקים שלנו יש כמה הוראות חוק שתפקידן להגן על האזרח השלו ולמנוע הטרדה מאיימת או איום על חייו ועל בריאותו על ידי צמצום ופגיעה בזכויות אדם אחר המתנכל לו או יכול לפגוע בו. במקרה הזה, ההגנה על נפגע טרור מהאיומים עליו נדרשת עשרת מונים. בחקיקת החוק הזה נקל ולו במעט על הסבל של נפגעי עבירת הטרור ונמנע מהם חשיפה לאיום פיזי ונפשי מתמיד. אני מבקשת להודות לך, חברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אודה לכם מאוד אם תתמכו בהצעת החוק החשובה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. השר המשיב, השר שלמה קרעי, שר התקשורת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך וחברת הכנסת אתי עטייה, מגישות הצעות החוק, הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023. מכיוון שהציגו באריכות, בטעם טוב ובנימוק כנדרש חברות הכנסת ומכיוון שהתבקשתי לקצר בתגובה, אני לא אקריא את כל הדברים. מדובר בהחלטה על מתן צו להרחיק את מי שמורשע במעשה טרור ממגורים, ממקום העבודה או ממוסד הלימודים שנפגע עבירת טרור לומד בו, אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך בהטלת המגבלות. אדלג למסקנה: נוכח האמור המלצת הממשלה היא לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית כפוף לכך שהמשך קידומה ייעשה בתיאום עם משרדי המשפטים, הביטחון, הביטחון הלאומי, הרווחה והביטחון החברתי וכפוף לכך שהצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה. חברת הכנסת הר מלך, זאת הצעת חוק שהיא קצה-קצהו, מעט מזעיר ממה שצריך כדי להגן על משפחות נפגעי טרור. האמת – ועכשיו אני אומר את עמדתי, לא את עמדת שר המשפטים – אני לא מבין בכלל למה מורשע במעשה טרור יכול לחזור ולהמשיך את חייו כשהמשפחה שנפגעה או קרובי המשפחה של מי שנפגע מהטרור הזה צריכים לחיות בפחד כזה. מבחינתי מבצעי טרור או בני משפחותיהם של מחבלים בכלל צריכים להיות מגורשים מהארץ, זה הסעד הראשון והמינימלי. אני בטוח שגם כאן יש כמה יועצים משפטיים שאומרים: לא מידתי, לא סביר וכל הקשקושים המשפטיים האלה למיניהם – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אבל יישר כוח שאתן מעלות את הסעד המינימלי הדרוש למאבק באלה שלא מוכנים לקבל את קיומנו כאן בארץ נחלת אבותינו; אלה שלא מוכנים לקבל את המדינה היהודית שלנו, ומבחינתם רוצים רק לפגוע ולהשמיד. יישר כוח לכן על המאמץ הזה. תודה. רגע, היושב-ראש, עוד מילה אחת: קודם דיברתי על זה שלא משנה מה יהיה, הם ימצאו תירוץ איך להמשיך ולדבר על קץ הדמוקרטיה. אז הינה, שמעתי את חילי טרופר, שמודיע שלא יתקיימו שיחות בבית הנשיא עד הבחירות הנוספות לוועדה לבחירת שופטים ועד שייבחר נציג קואליציה. מישהו יכול להבין את האולטימטום המטופש הזה, אחרי שכביכול הם קיבלו את הנציגה שלהם בוועדה לבחירת שופטים? אין מישהו שיכול להבין את האולטימטום, וזה רק מוכיח עד כמה החבורה הזאת שמה לה למטרה רק להפיל את הממשלה ולא באמת לבוא ולתקן את מה שטעון תיקון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת במקומות. חבר הכנסת ינון אזולאי. אנחנו מצביעים על הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אתי עטייה הצביעה במקום חבר הכנסת עמית הלוי. נבטל את זה ונעביר אליה. בסדר? נתקן את זה. 18 בעד, נגד – שישה, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי. עכשיו אנחנו נצביע שוב, על הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, עברה, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2927/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריאל קלנר) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"ג–2023. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר להציג את החוק. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מי ישמור על השומרים? שאלה זו מונחת לפתחה של החברה הישראלית היום. החוק הזה בא לעבות את שכבות ההגנה על האזרח הקטן, שעומד מול המערכת הגדולה. "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך", מצווה אותנו התורה. שופטים ושוטרים הם הבסיס לקיומה של חברה מתוקנת, אולם הכוח שבידם עצום. אם הכוח הזה מנוצל לרעה, אסונות מתרחשים. "חרב באה לעולם על עינוי הדין ועל עיוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה", מסבירה לנו המשנה בפרקי אבות. חבריי חברי הכנסת, יש בישראל הרבה מחלוקות, אולם באשר למטרה, אני מקווה שלפחות כאן יש תמימות דעים: כולנו רוצים מערכת שתאכוף את החוק נגד עבריינים, וכולנו גם רוצים שמערכות האכיפה לא ינצלו לרעה את הכוח העצום שבידיהן. במדינת ישראל מתקיים אבסורד בשנים האחרונות: מחד גיסא אתגרים גדולים של מערכות האכיפה מול ארגוני הפשע, במיוחד במגזר הערבי, כפי שאנחנו רואים בימים אלה; מאידך גיסא שוב ושוב מתגלים שימושים לרעה בכוחה של מערכת אכיפת החוק. מתברר לנו שמערכת אכיפת החוק לא פעם מנצלת את כוחה לרעה, לדוגמה פרשת גל הירש. אני באופן אישי מחויב להוביל את העניין הזה, שבו עולה חשד משמעותי ביותר לסיכול מפכ"ל במדינת ישראל על ידי שימוש לרעה בכוחן של מערכות האכיפה נגד מי שאנשי המערכת לא חפצו ביקרו. ולא סתם שימוש בכוח המערכות – שימוש בתקציבי עתק, השקעת שעות עבודה עצומות, עבירות לכאורה על נהלים ורמיסת כבודו של אדם מכובד עד עפר, תוך פגיעה בבריאותו ובמצבו הכלכלי. בעניין זה ראוי להזכיר מה שמכונה מסמכי יצחקי – מאגרי מידע שמוחזקים במשטרה רדומים ומתעוררים להם לפתע פתאום, כמו היפהפייה הנרדמת, בזמן מסוים. לעניין הזה, כאמור, אני מחויב באופן אישי ומטפל בו עם חבריי בוועדה לביטחון לאומי. אבל ככה זה כשאין מי שישמור על השומרים, ככה זה כשאין מגבלות על הכוח. עניין חמור לא פחות הוא השימוש ברוגלות. מתברר לנו היום שהמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, שסיפר לנו שלמשטרת ישראל אין פגסוס, ולא היו דברים מעולם – כמו גם אחרים במערכת – שיקר, ככל הנראה, במצח נחושה. מתברר לנו שהיו למעלה מ-1,000 – כנראה הרבה יותר מזה – מקרי הדבקה בפגסוס וחדירה לפלאפונים של אזרחי ישראל, תוך רמיסת חייהם ופרטיותם בצורה איומה ונוראה. מדובר בניצול קיצוני של כוח לרעה ובאופן משחית של גורמים במערכת אכיפת החוק בישראל. ככה זה כשאין מי שישמור על השומרים; ככה זה כשאין מגבלות על הכוח. אני מברך את יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן וחברי הוועדה על הקריאה להקמת ועדת בדיקה בנושא. וכמובן, השערורייה החדשה שנחשפה: אך לפני מספר ימים חשף אלדד יניב שהוא תודרך על ידי חוקרים בכירים במשטרה בקשר לחקירות נתניהו. כל מי שעיניו בראשו וחוש צדק בליבו רואה את הפער בין ההדלפות השיטתיות מחקירות ראש הממשלה למציאות המשפטית בפועל. השימוש לרעה בכוח העצום שיש למשטרה ומערכות האכיפה הביא כאן למשבר של ארבע מערכות בחירות. וכמובן, ככה זה כשאין מי שישמור על השומרים; ככה זה כשאין מגבלות על הכוח. אלה שזועקים, אדוני היושב-ראש, "ד-מו-קר-טיה", ודורשים שמערכת אכיפת החוק לא תהיה פוליטית, צריכים היום לצאת לרחובות ולדרוש שייחשפו השמות של אותם חוקרים מיידית. האופוזיציה צריכה להיות הראשונה. אבל לצערי, אין לי ציפיות, אין לי ציפיות מאלה שנאלמים דום כשמגלים את השימוש בפגסוס, או כשסיכלו מפכ"ל בישראל, או כשחוקרים בכירים תדרכו את ראשי המחאה באינפורמציה מגמתית כדי להפיל ראש ממשלה. הדברים האלה פוגעים באזרחי ישראל ופוגעים לא פחות באמון האזרחים במערכות האכיפה. פרשה כאובה נוספת היא פרשת מותו של הנער אהוביה סנדק – נער שנהרג במרדף משטרתי. אולם החקירה בנושא, אופן ניהולה והתוצאות מעלים חשד גדול לטיוח. ומעניין לעניין באותו עניין – הרעה החולה של האכיפה הבררנית, במיוחד על רקע פוליטי. אם לפני כמה שנים, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כשזעקנו שתיקי נתניהו הם תיקים תפורים ונגועים באכיפה בררנית, רבים בציבור הרימו גבה, הרי שהיום, כשרואים את היחס הפריבילגי של מערכות האכיפה להפגנות האנרכיסטים שחוסמים כבישים, מסיתים ואף נוקטים אלימות, לעומת היחס שאותו קיבלו ציבורים אחרים – אם זה הציבור החרדי, ואם זה הציבור הלאומי שמחה נגד הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, ואם אלה אחינו מהעדה האתיופית – אז כבר הרבה מבינים שאכיפה בררנית זה לא דבר מופרך. אלה דברים שקורים באמת. יש נתונים. במחאות השמאל היו עד כה, אדוני היושב-ראש, 96 עצורים. במחאות נגד ההתנתקות – 6,000. מספר כתבי האישום במחאות השמאל – אפס. במחאות נגד ההתנתקות – 700. יש כאלה שלהם הכול מותר, יש כאלה שלהם הכול אסור, וגם מחאה לגיטימית תדוכא ביד ברזל. אני רואה את הבעיה הזו כמכלול. אין שלטון חוק ללא מיצוי דין ואכיפה כלפי כולם; אין שלטון חוק אם אין שוויון בפני החוק; אין שלטון חוק ללא מגבלות אפקטיביות על מערכות האכיפה. החוק הזה הוא חלק מפעילותי לתקן את מערכות האכיפה ושלטון החוק לטובת כלל אזרחי ישראל. כמו שיש חשיבות במלחמה בפשע, כך יש חשיבות בשמירה על חפים מפשע, בין אם הם תומכי דמוקרטיה ובין אם הם תומכי ד-מו-קרט-יה, והרי כבר למדנו בחודשים האחרונים שתהום פעורה בין שני הציבורים, ובהבנה שלהם מה הוא משטר דמוקרטי. החוק הזה, מטרתו לאסור על חוקרי משטרה לחדור לתוך מחשבים ופלאפונים של חשודים אלא באמצעות צו של שופט, בהסכמת הנחקר בלבד. חשוב שתבינו, המצב החוקי כיום הוא שחוקרים רשאים לבצע חיפוש בפלאפונים ומחשבים אישיים של נחקרים על בסיס הסכמה. וכאן חשוב להבין, יחסי חוקר–נחקר ואופי המעמד מעניקים עדיפות ויתרון מובנה לחוקר, ולו רק בשל הלחץ הפסיכולוגי שמופעל על הנחקר רק בעצם המעמד. יש שיגידו שהחוק כובל את ידי המשטרה במלחמה בפשע – ההפך הוא הנכון. העבריינים המנוסים יודעים היטב לשמור על זכויותיהם; חוקרים לא מלחיצים אותם, גם לא תאי מעצר. האזרח הנורמטיבי הוא זה שעלול להירמס תחת הכוח העצום שיש למשטרה עליו. הבסיס להצעת החוק שלי: חירות הפרט, ליברליזם. הזכות לחירות הפרט היא מאבני היסוד של כל חברה דמוקרטית ומהווה זכות אזרח בסיסית. כיום, בעידן הדיגיטלי, כל הפרטים הנוגעים לחייו של אדם נמצאים על מכשיר הטלפון החכם שברשותו או על מחשבו הנייד. הצעת החוק מבקשת לעדכן את ספר החוקים לעידן הטכנולוגי המתקדם שבו אנו חיים, עידן הטלפונים החכמים והמחשבים הניידים. בהתאם, חיפוש בטלפון החכם או במחשב הנייד של אדם הוא פגיעה אנושה בזכותו לפרטיות, פי כמה מכל פגיעה אחרת, לרבות חיפוש על גופו של אדם. הצעת החוק נועדה אפוא להגן על הזכות לפרטיות ועל הזכות להליך הוגן בעידן הדיגיטלי. אני מבקש מכולם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר התקשורת שלמה קרעי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תשובת שר המשפטים על הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר: בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, עניינה של הצעת חוק זו הוא בהצבת חסמים בפני גורמי אכיפת החוק לביצוע חיפושים בחומרי מחשב, ושמירה על הזכות לפרטיות ועל הזכות להליך הוגן בעידן הדיגיטלי. אנחנו מבינים כי יש הערות לנושא למשרדים הנוגעים בדבר, ומובן כי יש לבצע חידודים מסוימים לנוסח ההצעה כיום, וכן גובשה הצעת חוק ממשלתית בנושא. כל אלו יובאו בחשבון בהמשך הליכי החקיקה, ולכן הממשלה ממליצה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שקידומה של ההצעה ייעשה בהסכמת משרדי הביטחון הלאומי והמשפטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מתנגד גלעד קריב – אינו נוכח במליאה. נעבור להצבעה. כולם יושבים? הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – שמונה, שני מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חניה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2637/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ארז מלול) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חניה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ארז מלול. חבר הכנסת ארז מלול יציג את החוק שלו מהצד. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> זה מהצד כי יש לי שאילתה, נכון? מהצד כתוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך דקה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז תשנה את זה. ואטורי, תשנה את הזמנים. אני יכול להתחיל, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תתחיל, תתחיל. הכול בסדר. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג כאן לפניכם הצעת חוק אשר תתרום לשיפור איכות הסביבה בארצנו. כלי הרכב החשמליים – זה מפריע לי פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, בתאים שם של המזכירות, אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> כלי הרכב החשמליים הם כבר לא קוריוז. השימוש בהם הולך וגדל, ומדי חודש מצטרפים בעלי רכבים רבים שעוברים לנהיגה ברכבים חשמליים. מעבר לרכב חשמלי גורם לכך כי כמות זיהום האוויר הולכת ויורדת ומסייע בצמצום נזקי האקלים הכבדים. בעקבות הגידול בכמות כלי הרכב ישנה גם עלייה במספר החניות הציבוריות והפרטיות לרכבים חשמליים, חניות שבחלקן יש עמדות טעינה בתשלום או לפעמים גם ללא עלות. החניות האלה אינן מסומנות, וכך לא פעם הן נתפסות על ידי נהגים הנוהגים בכלי רכב המתודלקים בדלק או בגז. למותר לציין את התלות של נהגי הרכב החשמליים בזמינות של עמדות אלה. מטרת הצעת החוק לקדם ולעודד את השימוש בכלי רכב חשמליים, החוסכים באנרגיה ומפחיתים הן את העלות לצרכן והן את זיהום האוויר ואת פליטת גזי החממה בהשוואה לכלי רכב אחרים. כל זאת ייעשה באמצעות הסדרת סימון החניות לכלי הרכב החשמליים, ואף הצבת תמרור המבהיר כי החניה אסורה לרכבים שאינם חשמליים ומתן אפשרות לגורמי האכיפה המוסמכים להטיל קנסות על חניה במקום אסור. אני קורא לכל חברי הבית לתמוך בהצעה חשובה זו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ישיב סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, או השרה, אני לא רואה אותם אבל זה בסדר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ארז מלול, בוודאי תרצה לשמוע תשובה על הצעת החוק. אני לא יודע אם זאת הצעת החוק הבכורה שלך. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> ראשונה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אז קודם כול מזל טוב, אני מתרגש איתך ביחד. אני זוכר אצלי לא רק את הצעת החוק הראשונה. גם כשהייתה הצעת חוק לא ראשונה התרגשנו כל פעם להגיע למצב שמאשרים בטרומית. זה באמת לאחר מאמץ, זה לא דבר קל – במיוחד בהצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, נצרכת ונדרשת מאוד. מי שיש לו, או מי שיודע מה עוברים בעלי הרכבים החשמליים – מצד אחד, כפי שאמרת בדבריך הקצרים, איכות הסביבה וכל היתרונות שיש לרכב הזה, ואנחנו כממשלה מעודדים, אבל לאחר שהאדם באמת שוכנע ורוצה להוסיף לאיכות הסביבה וקונה רכב חשמלי, הוא נתקל בבעיות לא קטנות. גם החשיבה להטיל עליו מס, שהייתה – מי שיודע, הרי רצו להטיל מס על בעלי הרכב החשמלי, מס בקנייה, וגם בנסיעה לתת מס על כל קילומטר. ברוך השם, כל מי שעסק פה והוריד את מסדר-היום, במיוחד יושב-ראש ועדת הכספים, אני חושב שעשה דבר חשוב. אבל היום הם נתקלים בבעיה לא פשוטה. האדם יכול לנסוע, יש לו מספר קילומטרים מוגבל שהוא יכול לנסוע. הוא נסע מספר קילומטרים, והוא לוקח בחשבון שהינה הוא יגיע למכשיר טעינה באזור, וכשהוא מגיע למכשיר טעינה אז גם לא יעזור לעמוד בחוק – אם אחד החליט שהוא הולך לעבודה והוא שם בבוקר את הרכב שלו על המקום הזה, אז עכשיו תחכה תשע שעות ואתה לא יכול להטעין את הרכב. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? זאת פגיעה קשה מאוד בבעלי הרכבים החשמליים. צריך להביא בחשבון שעד סוף השנה הזאת ובשנה שעברה, ביחד, התווספו כ-80,000 כלי רכב חשמליים. אם נביא בחשבון שיש היום 500 עמדות הטענה, אז אנחנו מגיעים ל-150 מכוניות לעמדת הטענה אחת. אנחנו לוקחים בחשבון שלהרבה יש בבית, אבל בסך הכול מדובר על מספר מועט של עמדות הטענה מול בעלי הרכבים ומול הנצרך. אדם יוצא בבוקר, הוא רוצה לנסוע לעבודה ולחזור. כשהוא רוצה לחזור הוא לא יכול להטעין, ואז אנחנו בעצם נטרלנו אותו. הוא יכול עכשיו לנסוע לצפון, ולא יוכל להמשיך הלאה עד שמישהו יואיל בטובו. זאת לא התנהלות באמת ראויה. לא רק לא ראויה, זאת לא התנהגות שאפשר להכיל אותה ואפשר לסבול אותה. היא חורגת ממידת הסבירות באופן קיצוני. מעבר לכך, במאמר מוסגר אני רוצה להגיד שבכלל ההתנהגות היום – אני במשרד התחבורה ואני מקבל הרבה תלונות על חניה בחניית רכב נכה. אנשים שהם לא נכים, או שהם לא נכים עם בעיית התניידות, מחנים את הרכב שלהם בחניונים או במקומות כאלה במקומות של נכים. הם לא יודעים מה הם עושים לאלה שבאמת צריכים את זה, שבאמת נצרכים. מי שלא נכה. גם אם יש לו תעודת נכה שהוא יכול – לא במקומות כאלה שהם מוגבלים, יש להם משולש ועוד דברים כאלה, וכהנה. זה גם תרבות, זה גם חינוך. החוק זה דבר חשוב, קנס זה דבר נצרך במקרה הזה, אבל אנחנו צריכים גם לקחת בחשבון שגם בהתנהלות צריכים להיות בני אדם. אדם שמחנה ברכב של מקום טעינה לרכב חשמלי פוגע פגיעה קשה מאוד בבעל הרכב. לכן הצעת החוק הזאת חשובה מאוד. לא רק שהיא חשובה מאוד, הממשלה עד היום גם נדרשה לעניין הזה, ויש החלטות שהממשלה קיבלה. ב-24 באוקטובר 2021, בהחלטה מס' 542 של הממשלה, הממשלה הטילה על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לקבוע הסדרי תנועה ואכיפה לחניה לצורך טעינה של רכבים חשמליים במרחב הציבורי, ובכלל זה תיקון תקנות התעבורה וצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב–2002, שזאת האכסניה המתאימה לקנס. לאחר היוועצויות עם משטרת ישראל, בכפוף להסכמת שר המשפטים ובהתאם להחלטת הממשלה, מקדם משרד התחבורה תיקון מתאים לתקנות התעבורה, שנמצא בימים אלו בדיונים מקצועיים. גם בימים אלה אנחנו נמצאים בדיונים במשרד התחבורה על הצעת החוק הזאת. כפי שגם הוחלט בוועדת השרים לענייני חקיקה, שאישרה את החוק שלך לקריאה טרומית. לאחר הקריאה טרומית אתה תהיה בהתייעצות ותיאומים עם המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, והיא תחזור לוועדת שרים. אם זה מקובל עליך, אנחנו חושבים שהצעת החוק שלך תיתן דחיפה ודרבון להחלטה, או למה שאנחנו צריכים לקבוע – את האיסור. חבר הכנסת ארז מלול, שני דברים צריך לקבוע, את האיסור ואת הקנס. אני רק רוצה להציג בפניך עוד בעיה שעלולה להיות. כיצד הפקח יוכל לדעת שהרכב – חבר הכנסת מלול, שאלתי את אנשי משרד התחבורה למה זה לוקח זמן, מה המורכבות; עבירה זאת עבירה, קנס זה קנס. אז יש לא מעט דברים. זיהוי של רכב חשמלי היום זה ברור, אבל לא בטוח שכשהפקח נותן את הקנס הוא יודע מה זה רכב חשמלי. הוא צריך לסובב את הרכב ולראות אם יש שקע לרכב חשמלי. הוא צריך להכיר את כל הסוגים. לכן, בסופו של דבר, אנחנו נסכים, ומבקשים מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק, בתיאום שיסוכם איתך, המציע. חבר הכנסת מלול, אני רק רוצה להגיד בדקה אחת את מה שאנחנו התחלנו. הייתה לך שאילתה נוספת שהייתה ארוכה מאוד, ולא הספקתי לענות לך על הכול. אתה העלית בדבריך גם את הנושא של שמעון הצדיק. הנושא של קבר שמעון הצדיק, ויהיה בט"ו תמוז, בעוד פחות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אור החיים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> סליחה, יום השנה של אור החיים, ט"ו בתמוז. משרד התחבורה כבר מקיים דיונים. אני הוזמנתי לדיון שיהיה עם מנכ"ל המשרד, עם הרשות לתחבורה ציבורית, שכבר נקבע לפני כמה ימים לדיון היערכות. המשרד לוקח את זה. המשרד יתאם עם החברות לתחבורה ציבורית זמנים הכי נוחים כדי ששם תהיה מסה של הסעות. לא דילגנו על זה. ברוך השם, יש לנו לא מעט אירועים ומשימות שאנחנו צריכים לעמוד בהם, ונעמוד גם בזה. הסר דאגה מליבך, רק תתפלל עלינו שנצליח אבל אנחנו בתוך העניין הזה חזק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חנייה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חניה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חנייה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023, תעבור לוועדת הכלכלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה פנים? נעביר את זה לוועדת הכנסת – למה? לקביעת ועדה. אני מקשיב ליושב-ראש הקואליציה, להבדיל מכמה, כנראה בודדים. אפשר לספור אותם על כף יד אחת. אנחנו נגלה מיהם. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להודעה של סגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיעו חברי הכנסת ששון ששי גואטה ושלי טל מירון כי הם חוזרים בהם מהצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, שמספרה 3462/25. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התשפ"ג–2023 << הצח > [הצעת חוק פ/2644/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עידן רול) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עידן רול. יציג את החוק חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק שלי לשלילת תגמולי ביטוח ממחבלים. מאחורי הכותרת המעט-טכנית של הצעת החוק הזאת מסתתרת מטרה חשובה, ראויה, והזדמנות לתקן מצב שהוא אבסורד גדול. מתחילת השנה נרצחו 11 בני אדם ועוד 17 נפצעו בארבעה פיגועי טרור שבוצעו על ידי מחבלים עם תעודת זהות כחולה. חשוב להבין, אותם מחבלים צוברים הטבות ביטוחיות, תגמולים, פנסיות, כל אותם דברים שמוכרים לנו, ולא יחול שום שינוי לאחר ביצוע מעשה הטרור. כלומר, מחבל שביצע מעשה נתעב, לקח חיי אדם, עדיין ייהנה מהפנסיה. מחבל שרצח והרס משפחות, עדיין יקבל פיצויי פיטורים, עדיין יקבל אובדן כושר עבודה. ואת הדבר הזה בדיוק הצעת החוק שלי באה לתקן. חשוב מאוד להבין. קרנות הביטוח שכולנו מכירים מבוססות על שיטת עמיתים. כלומר, מחבל מורשע שזכאי לפנסיה או לפיצוי אחר, יקבל את הכסף הזה משאר העמיתים בקופה. זה אומר שייתכן מצב אבסורדי שלפיו מחבל מורשע שרצח, שהרס, שחרב משפחות יקבל פיצויים שישולמו לו על ידי אזרחי מדינת ישראל. המצב הזה הוא לא מצב שהכנסת הזאת יכולה להשלים איתו, לא ברמה הערכית, לא ברמה המוסרית, גם לא ברמה ההרתעתית. רק דמיינו לכם: מחבל נפצע בזמן פיגוע – יקבל קצבת נכות; מחבל חוסל – משפחתו תקבל פנסיה, שאירים; מחבל פוטר, כי הוא עשה פיגוע או כי לא הגיע לעבודה – המעסיק עדיין מחויב להפריש לו פיצויים. זה מצב כל כך אבסורדי, עד שהוא חמק מתחת לרדאר שנים רבות. אני חושב שרבים אפילו לא מודעים למצב הזה, זה מעין לקונה של החוק, לקונה, ואני שמח לומר היום שלאור החלטת ועדת שרים לחקיקה לתמוך בהצעת החוק, אנו יכולים לצאת היום לדרך של תיקון. לדרך חדשה. זו הצעת חוק שמהווה, מעבר לצדק, גם כלי הרתעתי נוסף וחשוב בארסנל העומד לרשות מדינת ישראל. היכולת לייצר הרתעה אפקטיבית היא מעשה מורכב, מעשה סיזיפי. עלינו לדעת שאנחנו רותמים כל כלי העומד לרשותנו כדי לשלול את אותן הטבות וזכויות ממחבלים, וכדי לייצר מצב שבו אדם, בן בלייעל ששוקל לצאת ולבצע פיגוע, ישקול שנית ויבין את ההשלכות שעשויות לחול עליו. זה התפקיד שלנו כאן כמחוקקים, ואני חושב שבעצם העובדה שהצעת החוק הזו צפויה לעבור בהסכמה בין קואליציה לאופוזיציה, אנו כולנו בבית הזה אומרים היום שיש דברים שהם מעל הפוליטיקה. יש סוגיות שהן לא עניין לא של אופוזיציה ולא של קואליציה, זה עניין של מדינה חפצת חיים; זה עניין של מדינה שמייצרת הרתעה; זה עניין של להביא צדק, גם לכל אותן משפחות שכולות, וגם לאזרחי ישראל. אני מצפה מכולם לתמוך בהצעת החוק ומודה לוועדת השרים על תמיכתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשיב סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, תודה קודם כול לחבר הכנסת עידן רול, הצעת חוק חשובה וטובה. בהצעת החוק שלפניכם מוצע שקופות הגמל ישללו את הזכאות לקצבת נכות ושאירים בגין אירוע מזכה אשר אירע כתוצאה מפשע או ניסיון פשע שבוצע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור. בנוסף, מוצע לשלול את הזכאות למשיכת תגמולים מקופות הגמל ולפיצויי פיטורים לאדם שביצע פשע כאמור. ההצעה חשובה, ואנחנו כמובן תומכים בה. יחד עם זאת, יש מקום לתיקון וחידוד ההוראות, בין היתר בנושאים הבאים: במסגרת הצעת החוק נקבע כי שלילת הזכאות לקצבה מקופת גמל תהיה במקרה שבו נודע לקופת הגמל כי העמית ביצע פעולת טרור. אנו סבורים כי יש לקבוע שגורם מוסמך הוא שיקבע כי עמית ביצע פשע שהוא עבירת טרור שבגינה יש לשלול את זכויותיו במקרים שבהם העמית נפטר אגב ביצוע הפשע או לעכב את זכויותיו. אין מקום להשאיר את ההחלטה לשיקול דעתן של קופות הגמל. כמו כן, בהצעת החוק לא נקבע מה ייעשה בכל הכספים הצבורים בקופת הגמל שנשללו עקב ביצוע עבירת הטרור. כך, למשל, יש לקבוע אם הכספים שהופקדו על ידי המעסיק, המעביד, יושבו אליו; אם כספים שהופקדו על ידי העמית שביצע פעולת טרור יחולטו או ייוותרו בקופת הגמל ויחולקו בין יתר העמיתים. לגבי מקרה שבו הוחלט עבור הקרן כי מקרה הנכות אירע כתוצאה מביצוע מעשה טרור על ידי העמית – אך זאת רק לאחר שכבר החלו לשלם את קצבת הנכות לו או לשאיריו – נקבע בהצעת החוק כי הקרן תוכל לפרוע את החוב שנוצר כתוצאה מתשלום הקצבאות מהכספים הצבורים לעמית בקרן. לעניין זה צריך להבהיר כי במקרה שבו הצבירה בקרן איננה מספיקה לצורך כיסוי החוב, אין באמור כדי לגרוע מהזכות הקיימת לקרן לתבוע את יתרת החוב מכל מקור אחר של העמית או מעיזבונו. בהתאם לסעיף 66 בתקנון עבודת הממשלה, ועדת השרים החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק – בכפוף, כמובן, לתיאום עם משרדי העבודה, המשפטים, הביטחון הלאומי, האוצר ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. אני קוראת לכל חברי הכנסת בלי יוצא מן הכלל להצביע בעד הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. איפה ינון? להצביע בלעדיו, אופיר? הצבעה. אנחנו נצביע על הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שבעה בעד, שניים נגד. אני מודיע שהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת העבודה והרווחה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה של מזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התערבות זרה בתוך החברה הישראלית והענקת פרס למייצגי מחבלים << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: התערבות זרה בתוך החברה הישראלית והענקת פרס למייצגי מחבלים, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר הכנסת קלנר להציג את ההצעה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האם שמעתם על כך ששגריר ישראל בצרפת העניק עיטור כבוד למייצגי המחבלים מהפיגוע במשרדי שרלי הבדו? לשמחתנו זה לא קרה. אירוע מופרע שכזה יכול לקרות רק בישראל. לפני חודש העניק קונסול צרפת בישראל בשם הנשיא איתור כבוד לג'סיקה מונטל, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט. הפרס ניתן לה על מחויבותה הבלתי-מעורערת לזכויות אדם. זכויות אדם? המוקד תורם לזכויות מחבלים, לא לזכויות אדם. החשיפה המטלטלת של ארגון עד כאן, בערוץ 14, הורידה את כל המסכות. מדובר בארגון שמייצג חינם מחבלים שפלים עם דם על הידיים, ובהם רוצחי שיר חג'ג', יעל יקותיאל, אריה שצ'ופק, שלום סופר, השם ייקום דמם, ועוד. המנכ"לית הקודמת אמרה בעבר שהיא מקווה לאינתיפאדה נוספת, שהיא מבינה למה במאבק צריך להרוג מדי פעם, וייחלה שתנועת ה-BDS תגדל מאוד. המנכ"לית הנוכחית מכנה את ישראל מדינת אפרטהייד, וקראה ב-2019 לגרמניה שלא לסווג את ה-BDS כתנועה אנטישמית. במשמרת שלה עתר המוקד נגד הריסת עשרות בתי מחבלים עם דם על הידיים. כמובן שלא מפתיע שארגון זה ממומן באופן נרחב בידי ממשלות זרות. נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, זיכרונו לברכה, אמר: תמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה זרה היא דבר שצריך להפחיד כל אדם שמאמין בדמוקרטיה אמיתית. אנחנו, אדוני השר, צריכים לפחד. לאחרונה התפרסמו הנתונים הבאים על מימון ארגוני השמאל הקיצוני בידי האיחוד האירופי מתחילת השנה: שוברים שתיקה – 400,000 אירו; האגודה לזכויות האזרח – 400,000 אירו; המרכז לפיתוח יוזמות שלום, המסייע לסרבני גיוס, גם 400,000 אירו. אלה לא ארגוני זכויות אדם, אלה ארגוני זכויות טרוריסטים. אלה לא NGOs, Non-Governmental Organizations, ארגונים לא ממשלתיים. אלא אלה GOs, Governmental Organizations, ארגונים ממשלתיים, של ממשלות זרות. אתמול אמרתי את הדברים האלה לחברים בפרלמנט האירופי בשטרסבורג. היום אני מעלה את הדברים כאן בכנסת ישראל. 70 ארגוני שמאל קיצוני קיבלו בעשור האחרון כמעט 900 מיליון שקלים מישויות מדיניות זרות. כנסת ישראל לא יכולה להיות אדישה. אני מבקש מכם להצביע בעד ההצעה ולדון בנושא בכובד ראש, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ישיב שר התקשורת שלמה קרעי, בשם שר החוץ. אחרי זה תפרט בשם אילו שרים היית – החוץ, התקשורת, המשפטים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אריאל קלנר, יישר כוח על העלאת נושא חשוב כזה. זה בהחלט משהו שאנחנו צריכים לתת את הדעת עליו. אני רוצה להקריא את תגובתו של שר החוץ אלי כהן: משרד החוץ מצוי בקשר מתמשך ובשיח אינטנסיבי עם ממשלת צרפת ונציגיה בישראל בכל הנוגע לעמדותיהם ביחס לסכסוך הישראלי–פלסטיני וביחס לטרור. שר החוץ ומשרד החוץ פועלים אל מול האתגרים המרובים שניצבים בזירה הבין-לאומית באמצעות הכלים העומדים לרשותם, והכול במסגרת הדין – לרבות אל מול גורמים המבקשים ללבות את הסכסוך הישראלי–פלסטיני. כידוע, שר החוץ סבור שאין מקום להתערבות של מדינות זרות בסכסוך הישראלי–פלסטיני ובענייניה הפנימיים של מדינת ישראל ובוחן אפשרויות שונות להתמודד עם התופעה באמצעות תיקוני חקיקה, שכן הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אוסרת כיום לעקוב או להתערב בפעולות ארגונים אלו וגיוסי הכספים שלהם. בהקשר למקרה הספציפי, הוא ייבדק, וככל שיימצא לנכון, נפעל מול שגרירות צרפת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. אני הייתי מוסיף כאן: לא רק למנוע, אלא גם לבטל מקרים כאלו שקרו, בהתאם למה שתיארת כאן קודם, חבר הכנסת קלנר. אני בהחלט חושב שדיון כזה, ראוי שיהיה בוועדת החוץ והביטחון. וגם תיקוני חקיקה, בשביל זה אנחנו כאן בכנסת. צריך לעבוד. יישר כוח, תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נצביע על העברת ההצעה לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, ההצעה תועבר לדיון לוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון – האסטרטגיה הפלסטינית והמענה הישראלי לה << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון, האסטרטגיה הפלסטינית והמענה הישראלי לה, של חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, צבי ידידיה סוכות ולימור סון הר מלך. בבקשה, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברים יקרים, אדוני היושב-ראש, גם מי שנשאר כאן, חשוב שכולם יכירו את התופעה. לפני חמש שנים עלינו ליישוב עמיחי לאחר שפונינו – גורשנו – מהיישוב עמונה. כמה חודשים לאחר העלייה שלנו החלה הרשות הפלסטינית לבנות עיירה חדשה באמצע nowhere, אדוני היושב-ראש, צמוד צמוד ליישוב הישראלי. בהתחלה חשבנו שמדובר בשטחים חקלאיים, אבל מהר מאוד התברר שמדובר בכפר חדש, ביישוב חדש. כשפנינו למי שפנינו, אמרו לנו, פה זה שטח B, מותר להם בשטח B לעשות מה שהם רוצים – על פי הסכמי אוסלו. כשהרמנו את הראש לראות את המרחב, גילינו, שהרשות הפלסטינית מקדמת בנייה דווקא בשטח B, בנייה מדינית – ובשטח A – באופן שחונק צירים, דרכים, יישובים, התיישבות ישראלית. לאחר שביקרו אצלנו הרבה מאוד חברי הכנסת ושרים מהקדנציה הקודמת, הוציא שר המודיעין דאז השר אלי כהן דוח של משרד המודיעין. הדוח יצא ביוני 2021 וקבע את הקביעה המאוד-מדאיגה הבאה. רבותיי חברי הכנסת, אני מבקש מכם להסכית ולשמוע. זאת השורה הכי משמעותית בדוח: כוונת הפלסטינים להשיג את יעדי המערכה הבאים: "א. עיצוב מדינה בעלת רצף טריטוריאלי – יצירת רצף של שטח פלסטיני מיושב בין איי שטח A ו-B", זאת אומרת, לחבר את כלל חלקי A ו-B, "המאפשר חיבור בין כלל חלקי יהודה ושומרון ובינם לבין מזרח ירושלים ובקעת הירדן, ויצירת תנאים לחיבור עתידי בין" השטח הפלסטיני – המדינה הפלסטינית – לאזורים בעלי רוב ערבי בשטחי מדינת ישראל", קרי בגליל ובמשולש, "ועם ההתיישבות הבדואית בנגב". מהאמור בדוח כולו עולה תמונה של פעילות רבת-שנים, אגרסיבית, חכמה מאוד, של הרשות הפלסטינית מהצד שלהם. מהצד הישראלי? אפס תגובה. לא מדובר רק בהשתלטות על שטחי C, אלא מדובר בתפיסה של השטח כולו והדרת רגליה של ישראל, דה-פקטו, מהאחיזה בשטח, באופן שאי-אפשר לקיים יותר בט"ש אפקטיבי במרחב יו"ש ולשלוט בכל מדינת ישראל ממרחב יו"ש. לאור חשיבות הנושא, לאור דחיפות העניין, אבקש לקיים דיון דחוף במליאת הכנסת, כדי להבין איך הצב הפלסטיני אוכל ואוכל את השטח, והארנב הישראלי נרדם בשמירה. הפצצה הזאת היא פצצה מתקתקת. יש את האיום החיצוני, האיום הגדול של איראן, ויש את האיום הפנימי, האיום של מי ישלוט בארץ הזאת, מי ישלוט בהר המרכזי, מהנגב, מבאר שבע ועד הגליל, עד עפולה. המחויבות שלנו היא לערוך דיון אסטרטגי בשאלה מהי האסטרטגיה הישראלית בסוגיה הזאת. נכון להיום כל גורמי המודיעין, כל גורמי הביטחון, לא מנהלים את האירוע. אנחנו, כנסת ישראל, צריכים להציף את האירוע הזה – שלא לומר המחדל הזה – במלוא עוצמתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, נושא הדיון הוא ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. אבל הסיפור הזה הוא רק חלק קטן מהמהלך שהם מובילים ביהודה ושומרון, כשמהצד השני מדינת ישראל מתעקשת לשמור על הסכמי אוסלו. הסכמי אוסלו נחתמו לפני כמעט 30 שנה. מאז מדינת ישראל, לאורך כל הדרך, מקיימת כל פסיק וכל תו מההסכמים הללו, כשמהצד השני לא רק שלא מקיימים את ההסכם – דורסים אותו ומפירים אותו ברגל גסה. כשאנחנו מדברים על שטחים פתוחים, ב-2009 ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד יצא בתוכנית שבה הוא מנסה להשתלט בעצם על שטחי C ביהודה ושומרון. זה לא עניין הרבה אנשים במדינת ישראל. למעט תנועות חשובות כמו רגבים ועוד מתי מספר בהתיישבות שעמדו וצעקו, זה לא עניין כמעט אף אחד. והם השתלטו והשתלטו ותפסו עוד ועוד שטחים, כשהמגמה היא ברורה מאוד, כמו שאמר לפניי חבר הכנסת בוארון: לעשות רצף בין שטחי A לשטחי B, לגדוע כל אפשרות לרצף יהודי בשטח, ובסופו של דבר לנסות להקים מדינת טרור בליבה של ישראל, שממנה יחסלו את מדינת ישראל כולה. זו התוכנית, שממנה הם, אגב, מעולם לא חזרו בהם, גם אחרי שנחתמו הסכמי אוסלו. וכשהם התחייבו בכל פורום בין-לאומי שהם יבטלו את האמנה הפלסטינית שקוראת להשמיד את מדינת ישראל, הם מעולם לא ביטלו אותה. העניין הזה, שאנחנו כמדינה הולכים ומקיימים באדיקות, בקיצוניות דתית אפילו, את הסכמי אוסלו, כשמהצד השני מפירים אותם ברגל גסה, במיליארדים, בהצהרה בכל במה, בהצהרה בכל מקום; כשאבו מאזן בעצמו אחת לכמה שנים הולך ומכריז שהוא בעצמו מבטל את הסכמי אוסלו, והוא לא רואה את עצמו שייך לדבר הזה – אז אני שואל את עצמי, ואני חושב שאנחנו צריכים לשאול, ולכן הדיון הזה במליאה שמתקיים פה הוא חשוב כל כך: איך יכול להיות? הרי איזה הסכם בעולם, כל אחד שהיה חותם חוזה עם כל מישהו בעולם, כשהוא חותם עם מישהו חוזה והצד השני עומד וצועק בכל במה: אני לא מחויב לחוזה, אין לי שום קשר למה שחתמתי – אתה תישאר נאמן לכל העקרונות שחתומים בחוזה הזה? אתה תישאר נאמן לאכוף בנייה של יהודים בכל מקום בשטחי C; לאכוף בנייה של יהודים בשטחי B, ומהצד השני לתת להם לתפוס ולהשתלט על כל השטחים הללו? זה לא נגמר שם. זה לא נגמר רק בבניין. זה לא נגמר אפילו בהתייחסות שלנו לשטחי המורשת שלנו. לא מעט שטחי מורשת נמצאים בשטח שנקרא שטח B, לצערנו. מזבח יהושע בהר עיבל נמצא בשטח B, והיום, בדקה הזאת שאני עומד כאן, בדוכן הכנסת, המקום ההיסטורי החשוב כל כך לנו כעם ישראל עומד מופקר. אין שם חייל אחד ששומר עליו. לפני שנתיים באו וניסו לגרוס, להפוך לחצץ, חלקים מהגדר שבני ישראל בנו שם לפני אלפי שנים. הדבר הזה עומד היום ללא שמירה. וכשאנחנו באים ומדברים על זה עם כל מיני אנשים במערכות, אומרים: מה אתם רוצים? זה שטח B, לפי הסכמי אוסלו זה לא באחריותה של מדינת ישראל. והדבר הזה חייב לעלות לדיון כאן במליאת הכנסת. הרעיון הזה שלפיו הם יכולים לעשות מה שהם רוצים; להם מותר להפר את ההסכם ברגל גסה, ואנחנו מהצד השני מחויבים, הוא בלתי נתפס. המרוויחה הכי גדולה מהסכמי אוסלו היא הרשות הפלסטינית – זאת שעושה את התהליכים האלו. חלק מהדבר הזה, נוסף לאכיפה שאנחנו מחויבים לה – ועליה בעזרת השם גם נדון – הוא באמת תג המחיר הזה מול הרשות הפלסטינית. אם אתם רוצים שהסכמי אוסלו יקוימו – אני חושב שצריך לבטל אותם, אבל מדינת ישראל צריכה לקיים מדיניות שאם הצד השני מפר את ההסכם, גם אנחנו לא מחויבים להסכם. בסוף, אחרי שהם ישלמו את המחיר הזה, יהיה להם הרבה יותר קשה לבוא ולהמשיך עם ההתפרעות הזאת בשטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למי שעוד לא הפנים, בכל הקשור לשטחי ארצנו, אנחנו בקרב מאסף; קרב של הרגע האחרון. אולי השופט יסכים לתת לנו עוד כמה דקות. זוכרים את מובלעות נצרים וכפר דרום? היה סיוט – לתושבים, לחיילים, למשילות, לחיי האדם. זוכרים את עזה? חברים בני גילי עוד למדו נהיגה אצל מורים בחאן יונס, והיום מה? שדרות, נתיבות, עוטף עזה, אשקלון, אשדוד ועוד, כולן מאוימות. גם כאשר יש רגיעה זמנית, אין כלל דרך להשוות לימים שבהם נכחנו שם. זו הנקודה שלקראתה אנו צועדים ביהודה ושומרון בעיניים עצומות ובצעד בוטח. בחודש תמוז לפני כמעט שנתיים התפרסם דוח מיוחד של משרד המודיעין – של השר אלי כהן. בסעיף 60 נכתב שאחד מיעדי ההנהגה הפלסטינית הוא עיצוב מדינה בעלת רצף טריטוריאלי. "יצירת רצף של שטח פלסטיני מיושב בין איי שטח A ו-B, המאפשר חיבור בין כלל חלקי יהודה ושומרון, ובינם לבין מזרח ירושלים ובקעת הירדן, ויצירת תנאים לחיבור עתידי בין המדינה הפלסטינית לאזורים בעלי רוב ערבי בשטחי מדינת ישראל, ועם ההתיישבות הבדואית בנגב". זה רק בשטחי A ו-B. ומה עם שטחי C? השטחים שלנו? 107,215 דונמים של שטח בנייה פלסטיני לעומת קצת יותר מחצי בלבד, 61,848 דונמים, של שטח התיישבות יהודית. תוכנית פיאד קוראים לזה: מחיקת המדינה היהודית והקמת מדינה פלסטינית. הצעד הראשון היה תוכנית דו-שנתית שפרסם סלאם פיאד בשנת 2009. התוכנית מפרטת עבודה לבניית התשתיות והמוסדות, משולבת בתוכנית אסטרטגיית לכיבוש יהודה ושומרון, על מנת לבטל את הישגי מלחמת ששת הימים והקמת מדינה ערבית בפועל, באופן חד-צדדי, על כל שטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. בתוך התוכנית ישנם יעדים ומטרות, והמשרד שאחראי על התוכנית הוא משרד ראש הרשות הפלסטינית. תוכנית הרשות הפלסטינית הינה תוכנית סדורה ומגמתית, המתבססת לאט ובאופן עקיב, כאשר הרשות הפלסטינית מייצרת חיבור בין כפרים על מנת לקבל רצף טריטוריאלי רחב, ומקבעת עובדות בשטח. אלו עובדות שבשלב הראשון יהפכו יישובים יהודיים משגשגים למובלעות בין כפרים ערביים, דוגמת כפר דרום ונצרים, ובשלב שני הרצף הטריטוריאלי יהפוך לארץ זרועת דם, שהיכולת שלנו להיכנס אליה תהיה שקולה לכניסה לעזה. רצף שיהיו לו גם השלכות מדיניות, בשל גירוש משפחות רבות מביתם. כמובן שגם מבחינת מיקומם יהודה ושומרון בשליטה פלסטינית זהו איום ממשי על כל ערי המרכז. אותם טילים שמגיעים כעת מעזה יגיעו מפאתי כפר סבא וראש העין – רק בכמויות גדולות יותר. כל מה שתיארתי בפניכם קורה כבר בעשור האחרון וביתר שאת. אני מקווה שנצליח לגייס עוד כמה דקות הארכה. ואנחנו מה? אנחנו שותקים. מתנחמים בהרחבת 4,000 יחידות דיור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לסכם עוד שנייה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בואו נתעורר. כי רק אם נתעשת כולנו ויחדיו נעשה מאמץ עילאי, בסייעתא דשמיא, נצליח לדחוף את הרגל בדלת לפני שהיא נסגרת באופן סופי. אצטט את תשובתו של שמעון החשמונאי באשר לתביעות טריטוריאליות לגבי שטחי ארצנו שכבש: "לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העיתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו כאשר הייתה לנו עת, השיבונו נחלת אבותינו". אלו הם שטחי נחלת אבותינו, וכך עלינו להתייחס אליהם, לא רק ביטחונית, אלא רגשית, מהותית. לאחר אלפיים שנה שבה נכספו ישראל לשוב לנחלות אבותיהם, תכלית הכוסף, כדברי רבי יהודה הלוי, זכינו אנחנו. כמו חיבור של אדם אל גופו, שלא רוצה לוותר על אף אחד מאיבריו, טוב נעשה אנו שלא ניתן לזרים לגדוע אף איבר מאיברי ארצנו. אבקש מיושב-ראש הכנסת ומחברי הכנסת לקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, על מנת לקבל את עמדת הממשלה בנושא – – << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> לימור, במליאה, במליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לימור, ביקשו במליאה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שזה יהיה במליאה? זה הדיון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם לא משנים את זה, נכון? במליאה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> לא. בדיון אחר. תכף – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוקיי. – – על מנת לקבל את עמדת הממשלה בנושא ולהביע את עמדת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגידי לכותב הנאומים שלך שידבר איתי. אני אגיד לך כמה זמן יש לך בכל פעם, כי כל הנאומים שלך הם עשר דקות לפחות. אני מזמין את חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> טוב. חבריי היקרים חבר הכנסת אביחי בוארון, חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות וחברת הכנסת לימור סון הר מלך, טוב מאוד עשיתם שהעליתם את הנושא החשוב והקריטי הזה לסדר-היום. זה אחד הנושאים הכי קריטיים שמדינת ישראל מתמודדת איתם היום. טוב עשיתם שהזכרתם את דוח משרד המודיעין שיצא לפני שנתיים כאשר שר המודיעין היה מי שהיום משמש בתפקיד שר החוץ, השר אלי כהן. הוא הוציא תחת ידו דוח מקיף ורציני תחת הכותרת: המערכה הפלסטינית על שטחי C – עיצוב מציאות ביטחונית בשטח, תיאור ומשמעויות. אני לא אקריא את כל הדוח, אבל חובה להקריא חלקים ממנו כדי להבין את גודל הסכנה, את גודל האתגר, וגם מה עלינו – עליי כחברה בממשלה ועליכם כחברי כנסת – לעשות כדי להתמודד עם האתגר הזה נכונה. פרק א' של הדוח אומר כך: המערכה על שטחי C מתנהלת מזה יותר מעשור – הדברים נכתבו, כפי שאני אומרת, לפני שנתיים – באופן ממוסד, בהכוונה של הרשות הפלסטינית, במאמץ מרכזי בשיתוף ובגיבוי גורמים בין-לאומיים, כאשר במסגרתו מקודמים בשטחי C מיזמי בנייה למגורים ובנייה ציבורית, הקמת תשתיות, פריצת צירים, פיתוח חקלאי וגם רישום מקרקעין, וכל אלה באופן הנוגד, נוגד לחלוטין לא רק את הסכם אוסלו הארור, הוא נוגד לחלוטין גם את החוק הישראלי והבין-לאומי, משום שישראל היא זו שנושאת בכל האחריות האזרחית בשטחי C, ושטחי C הם אינם שטחים של הרשות הפלסטינית, הם מוגדרים על פי החוק הבין-לאומי שטחים שנויים במחלוקת, מה שנקרא disputed territories – אני מקריאה מהדוח. כמובן שאני מסכימה איתך לחלוטין, לימור, שאלה חבלי ארץ אבותינו, אבל אני אומרת שאפילו לפי הסכם אוסלו הצעדים האלה של הרשות הפלסטינית הם בלתי חוקיים בעליל. עכשיו, אנחנו נקרא מתוך הדוח מה כוללת המערכה הזו שהרשות הפלסטינית מנהלת בשטח: "המערכה הפלסטינית על שטחי C הינה מאמץ מדינתי מאורגן המתנהל בהובלת הרשות הפלסטינית ובגיבוי משמעותי הניתן על ידי ממשלות זרות. מדובר במאמץ רב-ממדי, שכולל היבטים בין-לאומיים, משפטיים, הסברתיים, תקציביים – – – ובמסגרתו מקודמים בשטח באופן אגרסיבי ובהיקף נרחב שורה ארוכה של מיזמי בנייה וחקלאות". ככה כתוב בדוח. עוד מתאר הדוח את התוצאות של המהלך הזה, אני לא אקרא הכול. התוצאות הן מסמרות שיער אבל אני אקרא מעט ממה שמובא בתקציר המנהלים של הדוח לגבי התוצאות שהיו לפני שנתיים, ואני אסביר גם עוד מעט מה קרה בשנתיים האלה, מאז שהדוח נכתב ועד היום. כך כתוב בדוח: במסגרת המערכה, "העשייה הפלסטינית מנוהלת על פי שורה של תוכניות אב מפורטות ומסונכרנות ומתואמות בין כל משרדי הממשלה" של הרשות הפלסטינית – כל הרשויות המקומיות שלה, גופי הביצוע שלה, ארגוני הביטחון שלה, עמותות, קרנות – "תוך קיום מנגנון תיאום ופיקוח הדוק בניצוחו של ראש המטה, שהוא ראש הממשלה הפלסטינית". זאת אומרת, יש לנו פה אירוע שמנוהל בסדר גודל מדינתי. אנחנו תכף נבדוק מה עושה מול זה המדינה האמיתית, שהיא המדינה שלנו, מדינת ישראל. עוד נאמר בדוח לגבי התוצרים: פרויקט רישום הקרקעות הפלסטיני – פרויקט בלתי חוקי בעליל – כיסה נכון לסוף שנת 2019 כ-45% מכלל החלקות בשטח של כ-940 קמ"ר. "מאמצי הלחימה המשפטית" – יש גם זרוע משפטית – "המכוונים למניעת הריסות על ידי עיכוב ביצוע של צווים – – – הצליחו למנוע את הריסתם של כ-98% מהבנייה הבלתי-חוקית הפרטית וכ-94% מהבנייה הציבורית הבלתי-חוקית". כמו כן, נמשכים תהליכי "הלבנה" של 113 יישובים בלתי-חוקיים, "ומערכת התכנון הישראלית במינהל האזרחי הוצפה בכ-118 תוכניות בניין ערים עבור כ-125 כפרים. סך הכול, כ-75 קמ"ר. אלה נתונים מלפני שנתיים. עוד הם מציינים, שהבנייה הבלתי-חוקית הפרטית הפלסטינית בשטחי C גדלה בכ-150% והוקמו מעל 1,000 מבני ציבור, ונפרצו מעל 1,000 ק"מ של צירים. כל זה נכון ללפני שנתיים. מה קרה בזמן הזה, בטווח הזמן שעבר? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מבינה מה שאתה אומר, חבר הכנסת בוארון, אבל אני פשוט מקריאה כעת מהדוח. אני עוד לא דיברתי מילה משלי. כל מה שעשיתי לעת עתה – הקראתי מדוח ממשלתי של משרד המודיעין. זה מה שעשיתי. אני מסכימה איתך שיש לנו בעיה לא קטנה גם בשטחי B, בפאתי שטחי B, במקומות שנושקים לשטחי C. אני גם מסכימה איתך, אגב, שאבו מאזן כבר אמר שמבחינתו אין A, B ו-C, הוא מחק. רק אנחנו עדיין משמרים את הכללים האלה. גם לזה אני מסכימה, פשוט אני מקריאה מדוח ממשלתי, חבר הכנסת בוארון. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז תכף, אנחנו נגיע גם לזה. עכשיו אני אומר את מילותיי שלי, וחשוב שנדע ונכיר את זה שבתקופה שחבר הכנסת – ברוך השם, כרגע רק חבר כנסת – בני גנץ שימש כשר ביטחון, המצב הורע והוחמר פי כמה וכמה ובמתכוון. כלומר, בעוד שלאורך שנים רבות מדינת ישראל לא באמת נלחמה במערכה על שטחי C, והיא עבדה בממדים של שוטר מקוף מול דיביזיות, מול ארגוני פשע, בתקופה של בני גנץ מדינת ישראל התחילה להילחם בתופעה הזאת אבל היא רק נלחמה בצד השני, כלומר לטובת האויב. כי מה שעשה בני גנץ כשר ביטחון זה שהוא בכוונת מכוון הכשיר והסדיר וסייע לפלסטינים בהשתלטותם על השטח, וחשוב שנדע את זה. עכשיו אני מגיעה לפרק ההמלצות, כי אני לא יכולה לקרוא את הדוח כולו אבל חשוב שנכיר את עיקרי ההמלצות של הדוח: ובכן, כך כותב הדוח בפרק סיכום והמלצות: "אנו ממליצים כי ממשלת ישראל תיזום מערכה נגדית לסיכול המהלכים של המערכת היריבה מתוקף אחריותה על שטחי C מכוח הסכמי אוסלו. מערכה זו תכוון לבלימת המשך ההשתלטות, לשחיקת הישגי הפלסטינים עד כה ו'השבת המצב לקדמותו' ככל שניתן". כחלק מהמערכה שהדוח ממליץ עליה, "יש לגבש תוכנית כוללת למערכה מבוססת מאמצים בעלי אופי התקפי בכלל ממדי המערכה שבהם הפלסטינים מאתגרים את ישראל. בראייה זו המאמצים ה'הגנתיים', כגון מאמצי הגברת האכיפה שעומדים במוקד העשייה לפי המדיניות הנוכחית, יהיו רק כלי אחד בסל המהלכים הרלוונטיים. על התוכנית לכלול רכיבים כגון מערכה משפטית, מערכה תכנונית, מערכה בין-לאומית, מערכה הסברתית, סיכול מימון (פרטי ומדיני), מאמץ הומניטרי/מרקם החיים". "אנו ממליצים" – כותב מחבר הדוח – "לסמן עבור 'המערכה' תקציב ייעודי, להעניק למערכה מעמד מחייב במסגרת החלטות ממשלה ולהקים צוות בין-משרדי בנושא". כמו כן כותב הדוח, "נכון לנהל מערכה זו באופן מבוסס מודיעין – – – גיבוש תוכניות אסטרטגיות, מתן התראה מוקדמת וסיכול מהלכיה של המערכה היריבה באופן שמאפשר להקדים את צעדי האויב בשטח, מעקב אחרי ערוצי מימון" וכו'. כלומר, יש לנו דוח שגם סוקר את הבעיה וגם מציע בצורה מקצועית פתרונות. עכשיו, בואו נראה מה מכל זה כבר בוצע, כי זה מה שהכי חשוב עבורכם, חברי הכנסת, שהעליתם את ההצעה החשובה הזו. חשוב שאתם תכירו מה בידיכם לעשות. חשוב גם שאנחנו, כחברי ממשלה, נכיר מה בידינו לעשות. ובכן, הדוח מזכיר שב-29 ביולי 2019 נערך דיון בקבינט המדיני-ביטחוני בנושא, ו"בעקבותיו ניתנה דירקטיבה בדבר חשיבות השמירה על שטחי C בראייה לאומית כוללת" והודגשה החשיבות של המשך מימוש של תוכנית סדורה לאכיפה. כלומר, מה כבר מאחורינו? היה כבר דיון קבינט. זה דבר אחד שהוא מאחורינו. מתי הוא קרה? הוא קרה ביולי 2019. אני לא יודעת לומר, כי אני לא חברת קבינט, אם היו עוד דיוני קבינט, אבל הדוח אומר לנו שהיה לפחות אחד, וגם נקבעה בו דירקטיבה מסוימת שהיא לא רעה בכלל. עוד אומר לנו הדוח על מה שכבר קרה – על מה שכבר קרה, על מה שכבר היה – שהנושא זכה "לפיקוח פרלמנטרי הדוק, שבמסגרתו קיימה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיונים" ביולי שנת 2020 ובאוגוסט שנת 2020, והוקמה אפילו "ועדת משנה מיוחדת לסוגיית המאבק על שטחי C". בראשה עמד אז חבר הכנסת גדעון סער – אני מדברת על קיץ 2020. הוועדה אף מינתה בנובמבר 2020 יועץ מיוחד לוועדת החוץ והביטחון לנושא הזה. עכשיו אני מציעה דבר פשוט בתור התחלה. יש לנו יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת אדלשטיין, שהנושא ודאי חשוב לו. יש לנו יושב-ראש ועדת משנה לנושא יו"ש בוועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת משה סלומון. גם לו ודאי הנושא חשוב. כל מה שצריך – ואת זה לא צריך לעשות דרך ההצעה שנדונה כאן עכשיו – כל מה שצריך זה לפנות אליהם, להגיד להם: חברים, הינה הדוח; כך כתוב שהיה בוועדות שבראשותכם, בואו פשוט תחדשו את זה. אתם לא צריכים את הדיון הזה כדי לחדש את המעקב הפרלמנטרי ההדוק אחר הנושא הזה. אתם אפילו יכולים לקחת ייעוץ מיוחד לנושא. כך כתוב פה. עכשיו, מה עוד אפשר לעשות, בלי לפנות באופן חברי – הרי בשביל לפנות לחבר הכנסת אדלשטיין לא צריך את הדיון הזה? מה אתם כן יכולים לעשות מהמקום שלכם כאן, כחברי הכנסת מציעי ההצעה הזו? ובכן, אתם יכולים, כפי שאמר קודם חבר הכנסת בוארון וכפי שאמר חבר הכנסת סוכות, אתם יכולים לבקש דיון מיוחד של המליאה. בסעיף 56(א) לתקנון הכנסת כתוב שאם הכנסת תחליט – וזה בכוחכם להחליט עכשיו שיהיה דיון כזה – אז הדיון ייקבע בתוך שלושה חודשים מיום קבלת ההחלטה כשימי הפגרה לא באים במניין. זאת אומרת שאפשר שכבר, אם יש לנו עכשיו חודש עד הפגרה ואחר כך מתחיל המושב הבא – מתי, באמצע אוקטובר מתחיל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-15 באוקטובר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ב-15 באוקטובר – אז אתם יכולים שיהיה לכם דיון מיוחד במליאה עד 15 בדצמבר. אני חושבת שזה יכול להיות דיון חשוב. יכולים להגיע לכאן כל חברי הכנסת, אחד-אחד, ולדבר על הנושא החשוב הזה, ובתום הדיון יכולה גם להיות החלטת מליאה בנושא הזה. ואני חושבת שמהצד שלכם כחברי כנסת זאת יכולה להיות הפעולה הכי חשובה שאתם יכולים ליזום, באמצעות הדיון שאנחנו מקיימים כאן עכשיו. כמובן שבנוסף לכך אתם יכולים לפנות באופן חברי לראשי הוועדות, כפי שציינתי, ולבקש מהם שהם מטעמם יכנסו דיון. הם לא צריכים לכנס דיון על בסיס הדיון הזה. אז לו הצעתי תישמע, כדאי לכם להצביע בעד, כפי שאמר חבר הכנסת בוארון בהתחלה וחבר הכנסת סוכות, לקיים דיון מליאה מיוחד בנושא, ולבוא בדברים עם יושב-ראש הכנסת כדי לאתר תאריך מתאים לדיון הזה. בהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מציעי ההצעה, אתם צריכים להחליט. אתם רוצים את זה בדיון כאן, להכניס את זה לסדר-היום או בוועדה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> במליאה. לכלול בסדר-היום במליאה. כן, כמובן. אנחנו נצביע על זה כרגע, כעת. בסדר? אנחנו מצביעים. להזכירכם, הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש – האסטרטגיה הפלסטינית והמענה הישראלי אליה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 9 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מודיע שההצעה תיכלל בסדר-היום של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הקטל בכבישים: עשרות פצועים ושני הרוגים כתוצאה מרצף תאונות דרכים שאירעו במהלך סוף השבוע << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה הדחופה הבאה לסדר-היום, בנושא: הקטל בכבישים – עשרות פצועים ושני הרוגים כתוצאה מרצף תאונות דרכים שאירעו במהלך סוף השבוע, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, משה רוט, יאסר חוג'יראת, עופר כסיף וצגה מלקו. אני מזמין את חבר הכנסת מישרקי להציג את ההצעה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תראו, זה נושא שעולה כל שבוע בנאומים בני דקה על ידי חברי חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אבל בכל זאת אני מבקש להציג בפניכם נתונים עדכניים מהבוקר על אודות תאונות הדרכים בישראל. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתחילת 2023, מתחילת השנה ועד לרגע זה, אירעו 148 תאונות קטלניות, שגבו את חייהם של 166 הרוגים. ב-365 הימים האחרונים נהרגו 351 אנשים כתוצאה מתאונות דרכים, כמעט הרוג אחד בכל יום. בסוף השבוע האחרון אירע רצף של תאונת דרכים, שגבה שני הרוגים והותיר עשרות פצועים. לצערי הרב המצב לא הולך ומשתפר אלא רק הולך ומחמיר. אין שבוע שעובר מבלי שאנו עדים לתאונות קטלניות. בתאריך 5 ביוני אירעה תאונה קשה בכביש 6 ליד קריית גת, שבה היו מעורבים ארבעה כלי רכב. נהרגו ארבעה בני אדם ושלושה נפצעו. בחודש שעבר הייתה תאונה קשה סמוך לצומת מערבה. בתאונה שני גברים נהרגו ועוד שלושה נפצעו – ויש לי פה לפניי עוד רשימה של תאונות שהתרחשו בבנימין. אבל כל פעם, המכנה המשותף שלהם – שאנחנו רואים את הכותרת של הקטל בכבישים. זאת כותרת מוכנה שלצערי הרב עולה כל פעם מחדש כשקורה, לצערנו, אירוע מסוג כזה. אדוני היושב-ראש, כל הרוג זה עולם ומלואו, כל הרוג זה משפחה שנותרה אבלה ומאחור. לכן אני שואל את עצמי פה: מה הפתרון? מה עלינו לעשות? אני משוכנע בכך שמשרד התחבורה עסוק בעניין, אבל אני רוצה שאנחנו נתמקד פה בנושא שנקרא חיי אדם. חיי אדם זה לא רק התאונות, חיי אדם גם מתבטאים במושג שנקרא "האלימות בכבישים". זו תופעה שלאחרונה הולכת ונעשית מוכרת יותר בציבור, בכבישים. ולכן אני חושב שהנושא הזה חייב לבוא לכדי חינוך, להשתמש בו ממש מגיל קטן, שאנשים יבינו שהמשמעות של אלימות בכבישים יכולה להסתיים, לא עלינו, בחיי אדם. רבותיי, לכן ביקשתי לקיים את ההצעה הזאת לסדר, ולכן אני אבקש לקיים דיון על כך בוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזו ועדה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נחליט עכשיו, אחרי שהיושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אמשיך לדבר על הנושא של תאונות דרכים בחברה הערבית. האמת שהחברה הערבית סובלת כמובן מכל הנושא של הפשיעה, הרבה אנשים נהרגים מהפשיעה, אבל אנחנו לא שמים לב לעוד גורם שגורם להרג בחברה הערבית. לגבי תאונות הדרכים אנחנו מסתכלים על הדוח של הרשות לבטיחות בדרכים. מ-2019 עד 2021, בממוצע נהרגו בתאונות דרכים בקרב הערבים 107 בשנה, בהשוואה ל-212 בחברה היהודית. לעומת זאת, ב-2022 נהרגו 113 בחברה הערבית, לעומת 224 בחברה היהודית. זאת אומרת, 31% בשנים 2019 עד 2021 ו-32% ב-2022. המשמעות היא שמספר ההרוגים בתאונות הדרכים בחברה הערבית גבוה ב-50% מחלקם באוכלוסייה. בחמש השנים האחרונות נהרגו בתאונות דרכים 522 בני אדם. אם נשווה את זה, זה כמעט אותו מספר של הרוגים ממעשי פשיעה בחברה הערבית. כלומר, זה עוד גורם שצריך לטפל בו בחברה הערבית. בדוח של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, שפורסם ביוני 2021, נבחנה פעילות המדינות בתחום הבטיחות בדרכים על פי מדד שיעור ההצלחה בצמצום, בהפחתה של מספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנים 2010 עד 2020, ועל פי המדד נבדקו 32 מדינות. על פי המדד מדינת ישראל נמצאת במקום ה-30. זה אומר דרשני, יש הרבה מה לעשות בכל הנושא הזה, בטיפול בתאונות דרכים. הממשלה חייבת לשים בראש סדר העדיפויות שלה את העניין של הצלת החיים וחיזוק ערכי הבטיחות בדרכים בחברה הערבית. זה יביא לצמצום ההרג המיותר גם בדרכים ובכבישים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, מספר ההרוגים בתאונות הדרכים רק עולה, ואת המחיר משלמים הפגיעים ביותר. 10% מההרוגים מדי שנה הם ילדים, כאשר בחברה הערבית מספרם כפול מאשר חלקם באוכלוסייה. בשנת 2022 כשליש מההרוגים ככלל, 115 בני אדם, היו אזרחים ערבים, שיעור שחוזר על עצמו מדי שנה בשנים האחרונות. חלק נכבד מתופעה נוראה זו הוא היעדר תשתיות הולמות ביישובים הערביים, כאשר בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב המצב חמור במיוחד לאור העובדה שנתיבי הרכבים שם משמשים בלית ברירה לא פעם גם כמגרשי המשחקים של ילדי המקום. הרוב המכריע של הולכי הרגל נהרגים בתוך ערים לא בשל מהירות מופרזת ולא בשל מה שנקרא "התפרצות לכביש", אלא בגלל תשתיות לקויות. על פי ארגון הולכי הרגל של ישראל ברחובות שלנו – זה שם הארגון – בירושלים לבדה נהרגו עשרה הולכי רגל בחצי השנה האחרונה, כולם בשל תשתיות לקויות – היעדר מדרכה או חסימתה, מעברי חצייה או איי תנועה מסוכנים, שבהם מצטופפים הולכי רגל עם עגלות ילדים למשך דקות ארוכות בשל העדפה ברמזורים לכלי רכב. זה קורה משום שהערים בנויות בשירות המכוניות הפרטיות ולא למען הולכי הרגל או התחבורה הציבורית. גם כאשר התחבורה הציבורית מקודמת, היא מתוכננת כאשר היא עוברת בין נתיבי רכבים פרטיים, לעיתים קרובות, מה שמאלץ הולכי רגל להסתכן בחציית כביש כדי להגיע אליה. תושבי פריפריה, ערבים ויהודים, נמצאים בסיכון הרב ביותר להיפגע מתאונות דרכים. תכנון מוטה לטובת כלי הרכב הפרטיים, לצד ההזנחה בתשתיות תחבורה ציבורית ותשתיות הליכה, יוצרים ערים רעות לתושבים, ערים פקוקות ומסוכנות. יוקר מחיה מאמיר לצד תכנון לקוי מובילים לכך שהציבור נאלץ לעבוד יותר שעות, מבזבז יותר זמן בפקקים וכתוצאה מכך ישן הרבה פחות. המעגל האכזרי שנוצר פה, vicious circle, שרק הולך ומחמיר, מוביל לתאונות דרכים. עלינו לשנות את סדר העדיפויות כך שהולך הרגל יהיה בראש, ומטרת הדרך תהיה לשרת אותו. זה המפתח להורדת מכוניות מהכביש, וכך גם את שיעור התאונות והנפגעים בהן, את יוקר המחיה ואת הפקקים. אני מבקש להעביר את הדיון לוועדת הפנים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. ישיב אורי מקלב, סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברי הכנסת, אני מבקש להתייחס להצעה לסדר-היום הדחופה בנושא תאונות הדרכים – אפשר להגיד התגברות תאונות הדרכים או תאונות הדרכים הקשות שאנחנו חווים. אני גם מסתכל על ההצעה לסדר-היום שחבר הכנסת כסיף הציג, שבה הוא התייחס, ובצדק, לתאונות האחרונות, שתי התאונות האחרונות שהיו השבוע בכביש ירושלים–תל אביב, ממזרח למערב. אישה בת 25 נהרגה בתאונה הזאת, וזה קרה בעקבות כך שהיא הייתה ברכב תקול שעצר בצד הדרך באזור מחלף שורש ורכב הגיע ממזרח למערב, בתאונה מאחור של פגוש. האישה שהתה מחוץ לרכב, היא נהרגה, וכן נפצע קשה מאוד עוד נוסע מזדמן שעצר בצד כדי לעזור לרכב התקול. תאונת דרכים קשה, שהיא לגמרי מיותרת, היא לא תשתיות ולא איזה חוסר תשומת לב, הסחת דעת. מדברים על תאונה שנעשתה אולי בגלל חוסר זהירות, בלי להאשים אף אחד, אבל בסופו של דבר תאונת דרכים קשה, שאותה צריך למנוע בכל דרך. היא לא משהו שאני יכול היום להגיד – חוץ מהסברה וחוץ ממודעות וחוץ משמירה על הכללים – איך מונעים תאונה כזאת. התאונה השנייה – אני פשוט מתייחס לתאונות הדרכים הקשות שדיברתם עליהן בשבוע האחרון – הייתה עם הרוג אחד, רוכב אופנוע, ברחוב הירקון, בנסיעה מצפון לדרום. על יד בית מס' 165 או 145, בעיקול דרך, רוכב האופנוע החליק ונכנס בעמודת בטון שהייתה על המדרכה, נפצע אנוש ונהרג. אלה תאונות שמשקפות ומאפיינות דברים שצריכים זהירות יתר, אבל זה לא מאפיין את מכלול תאונות הדרכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה, אתה עושה לנו פיליבסטר? לא הבנתי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני מבין שהשר בן גביר נכנס, אז זה מאפשר את המשך הדיון, אבל אני עדיין בתחילת תשובתי. אני אגמור את תשובתי, ואחרי זה תוכל להעלות את התשובות לשאילתות. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – סגן השר, הכול בסדר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לפרוס בפניכם בקצרה, ככל שאפשר בקצרה, את המלחמה בתאונות דרכים. תאונות דרכים זה מלחמה, מלחמה שאנחנו נלחמים בה כבר שנים רבות. אנחנו לא זוכים שתהיה ירידה במספר תאונות הדרכים. חבר הכנסת מישרקי, אמרת שמדובר ב-351 הרוגים, אבל אני מבקש להתייחס גם לפצועים. פצועים קשה הם פצועים שסובלים רבות, שעולים למשק הרבה. המשפחות סובלות, יש בזה טרגדיות, גם אם לא מדובר בהרוגים – וקל וחומר הרוגים. מי יכול להתנחם אם מישהו נהרג, אובדן חיים. אפשר להגיד שעל ארבע רגליים אנחנו מבססים את המלחמה בתאונות הדרכים. הדבר הראשון, קודם כול, צריכות להיות תוכניות הוליסטיות. זו לא תוכנית אחת, זו צריכה להיות תוכנית כוללת. אי-אפשר להילחם בנושא אחד. אני גם אראה לכם, אם יישאר לנו זמן מספיק, שהאופי של תאונות הדרכים משתנה משנה לשנה. יש שנה שהולכי הרגל הם רבים ותאונות הדרכים של אוטובוסים מתמעטות, יש שנה שזה בדיוק הפוך, ודווקא ההרוגים באים יותר מתאונות אוטובוסים. אני יכול להגיד לכם שהשנה, למשל, בשנת 2023 יש עלייה בתאונות דרכים על ידי אופנועים וקטנועים, יש עלייה ברכבים פרטיים, יש דווקא ירידה באוטובוסים, יש ירידה ברכבים מסחריים. אנחנו שמים דגש על משהו – אנחנו חווים עלייה במקום אחר. יש ירידה בפגיעה בהולכי רגל, ברוך השם, ותאונות אופניים, אבל יש עלייה בתאונות דרכים באופניים חשמליים. תמיד אפשר להסביר שיש יותר נסיעות באופניים חשמליים – אבל דווקא בקורקינט חשמלי יש ירידה. כך שתאונות הדרכים הן לא קבועות, הן משתנות. אבל אנחנו היום חווים – אחוז תאונות הדרכים שיש השנה גם כן הוא לא פחות משנים עברו. אני רוצה לבקש להתייחס למה שאנחנו חושבים לעשות בתוכנית חומש, תוכנית בין-לאומית שנקראת 50 עד 30. תוכנית 50 עד 30 – הכוונה במספר הזה היא להוריד ב-50% את נפגעי תאונות הדרכים ואת תאונות הדרכים עד שנת 2030, שזה אתגר שחברות בו מדינות רבות באירופה. היא באה וממקדת על ידי מומחים – לזהות את המקומות ששם יש להשקיע באופן מיוחד בכמה מאפיינים. המאפיין המרכזי הוא הורדת מהירות התנועה, ולזהות איפה תנאי הדרך הסביבתיים – לא רק בכביש אחד, אי-אפשר; אנחנו היום מזהים בכביש – גם זו תוכנית שאנחנו עושים – אנחנו רוצים לראות את זה כאזור. האזור הוא אזור שלם שאנחנו רוצים להפעיל בו מיתון מהירות, סידור מדרכות, הרחבות, כניסות לבתי ספר, מוסדות ציבור – תוכנית שלמה שאנחנו מבקשים לערוך, בהשקעה מאוד מאוד גדולה. אנחנו בשנת 2023 לקחנו את אשכול המפרץ, שם לשים דגש. בשנה הבאה התוכניות – וכשאני אומר "אנחנו" זה משרד התחבורה, הרלב"ד, שהוא הזרוע שמבצעת את זה עבור משרד התחבורה, הרשות למניעת תאונות דרכים, בטיחות בדרכים. אנחנו בשלושה אשכולות נהיה גם בשנה הבאה. כך שאני חושב שזה ייתן מהבחינה הזאת סוג של עוד שיפור במצב של תאונות הדרכים, בדגש על 50 עד 30. אבל מעבר ל-50 עד 30 יש לנו מגוון של פעילויות, והנושא של תשתיות זה אדן אחד, זו רגל אחת מארבע רגליים שיש במאבק בתאונות הדרכים. שיפור התשתיות – תשתיות גורמות לתאונות דרכים. דיברתם על ריבוי תאונות דרכים באוכלוסייה הערבית, ואמרתם את זה, וזה נכון, כשאין מדרכות וכשאין כבישים וכשאין תאורה וכשאין הסדרה יש תאונות דרכים. יש עוד דברים, ואחד הדברים זה הסברה, דרך אגב, גם בחברה הערבית וגם בחברה היהודית, בחברה הכללית. בנושא של הסברה, הסברה על כל אופניה, אני לא ארחיב, הסברה זה לא דבר אחד. ואני כורך את ההסברה יחד עם חינוך. החינוך הוא חלק חשוב מאוד במניעת תאונות דרכים. הדור הזה, שמתחנך ויודע מהרגע הראשון שהוא עולה לכביש איך לנהוג, מה הדברים שהוא צריך להיזהר בהם – משקיעים בזה הרבה כסף. שיעור המעורבות של צעירים בתאונות הדרכים הוא גבוה מאוד, מעבר לאחוזם באוכלוסייה. לא זו אף זו, 40 הרוגים מתוך 350 ההרוגים הם מהאוכלוסייה הצעירה. זה דבר שצריך למנוע אותו, ובזה עושים מגוון של פעילות. היום עושים חינוך בתוך בתי הספר, הרלב"ד וגם משרד החינוך שותפים בדרך, והיום בכ-2,500 כיתות י' לומדים 30 שעות בנושא של תאונות הדרכים, למידה על הכביש, למידה על הסכנות. בסופו של דבר עוברים תיאוריה בתוך המסגרת הבית-ספרית. זה כבר בתוך החינוך, זה לא אדם שרוצה לעבור את המבחן. מטבע הדברים, עברנו מבחנים וכולנו יודעים שלפעמים הלימוד למבחן הוא לימוד חשוב, אבל הוא לימוד שנשכח מייד אחרי המבחן, הוא לימוד לשם מבחן. כאן זה לימוד לשם הטמעה ולשם הקניית דרך וידע רב איך להתמודד ואיך להתנהג בכבישים. וכמובן שמשקיעים כסף רב בהסברה לצעירים ברשתות החברתיות, דרך בתי הספר ודרך הקהילות, כולל דברים שאנחנו יודעים שקיימים: אלכוהול, סמים, מהירות מופרזת והיסח הדעת – ארבעה דברים שאנחנו שמים עליהם דגש בחינוך הצעירים, שמאפיינים תאונות דרכים שהיו בעבר, וזו הדרך גם למנוע תאונות דרכים בעתיד. הדבר הרביעי, לתת לו משקל, הוא דבר חשוב מאוד, זה האכיפה. כפי שידוע משטרת ישראל – נמצא כאן השר לביטחון פנים, ושמעתי את זה ממנו על אזורים מסוימים וערים שלמות שהוא היה בהם והוא אומר כמה ניידות קיימות גם כדי לתת מענה לצרכים קהילתיים, ולא פחות מזה למשטרת התנועה. הם נמצאים בחסר גדול. כנראה לא בכדי השר נמצא פה, כדי שהוא יוכל אולי גם להתייחס אבל בוודאי להסכים לכך שהכספים שהוא ביקש בתוך ההסכמים הקואליציוניים זה גם כדי לתגבר את המלחמה, את הנוכחות, את האכיפה. אני לא חושב שאכיפה היא רק במקומות ששם קל לתת את הדוחות, מקומות שבהם קל לתפוס את הנהג. צריך לתת את זה דווקא במקומות הקשים, וגם להיות בנוכחות גדולה מאוד. המשטרה יכולה לתרום, ותורמת הרבה, במניעת תאונות הדרכים, וזה קיים בכל העולם. היא רגל מרכזית בתוך המלחמה בתאונות הדרכים. אני רוצה להתייחס בכל אופן במילה או שתי מילים לנושא של אחוזים בתאונות הדרכים. אנחנו רואים, כפי שאני אמרתי מקודם, שאחוז המעורבות של רכבים פרטיים עולה באופן דרמטי בשנה הזאת, וזה דבר שאין ספק שגם אכיפה וגם הסברה וגם מודעות ונושא של תשתיות – הדברים האלה ביחד הם המענה, הטיפול ההוליסטי והמענה האמיתי למלחמה בתאונות דרכים. אם אני מסכם את הדברים, המלחמה בתאונות הדרכים חייבת להיות תוכנית שהיא לא מוטה לדבר אחד. המשטרה לפעמים לוקחת על עצמה היסח הדעת, לפעמים נסיעה בנתיב ימין, דברים שבהם שמו דגש. אבל כמו שהמשטרה יודעת גם כן, כשאתה מתמקד במקום אחד אתה בסופו של דבר רואה את התוצאות במקומות אחרים. למה עושים את זה? בגלל מחסור בתקציבים, מחסור בכוח אדם. המאבק בתאונות הדרכים חייב להיות מטופל בכל הנושאים. אם אנחנו לא נטפל בכל הנושאים – ואני מציין שאנחנו משקיעים הרבה, ונשקיע הרבה בכל החברות. אני אומר את זה עכשיו גם בהתייחסות לחברי הכנסת הערבים, שהעלו את הנושא של תאונות הדרכים לערבים. אני יכול להגיד לכם מה עשיתי עכשיו גם עם האוכלוסייה החרדית. מתברר, לפי הנתונים שיש ברלב"ד, שאחוז הילדים שנפגעים בתאונות דרכים מהאוכלוסייה החרדית הוא גבוה הרבה יותר משיעור האחוזים שלהם באוכלוסייה הכללית. נניח בתאונות דרכים ילדים חרדים נפגעים הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה. זה בעקבות תשתיות, בעקבות צפיפות. אנחנו עושים תוכנית שהיא היום בשיתוף פעולה עם הרשות החרדית, כדי לשים דגש על הדבר הזה בהסברה, בחינוך, במודעות, בתשתיות. גם כשרוצים לעשות מלחמה, יש מלחמה כוללת ומאבק כולל ושיפור כולל, יחד עם תוכנית. ונמצא כאן מי שבוודאי יודע מה זו תוכנית 922, שהיא תוכנית שהרשות הערבית נמצאת בה ויש בה משאבים כספיים. היא קיימת גם השנה, לא הורידו מהתקציבים, וחלקם בוודאי בנושאים האלה. אני אומר, התוכניות משותפות. זה לא אומר שלא צריך לעשות, אבל תוכניות משותפות הן תמיד אלה שמקדמות דברים, כשנותנים דגש. זה נעשה גם דרך החברה הערבית עצמה, וזה מה שיהיה גם בחברה החרדית, ואני חושב שזה ייתן הרבה יותר טיפול אינטנסיבי וממוקד במניעת תאונות הדרכים. אתם מניתם לא מעט סיבות שגורמות לחברה הערבית בהחלט להיפגע: גם הנושא של אכיפה, שהוא גם נושא חשוב, גם הנושא של הסברה. אני מודה למציעים. אנחנו באמת מייחלים ומתפללים ומקווים ששיעור הנפגעים בתאונות הדרכים יתמעט. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נסתפק בתשובת סגן השרה, ואנחנו נבקש אם אפשר לקבל את הדברים – – – למייל האישי. אנחנו נשמח לקבל את המייל ואת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, אני מבין שאתם מקבלים את תשובת השר – סגן השרה, סליחה. אנחנו מצביעים, חברים. אנחנו מצביעים. שוב אני אחזור על זה – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הקטל בכבישים: עשרות פצועים ושני הרוגים כתוצאה מרצף תאונות דרכים שאירעו במהלך סוף השבוע. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מצב חירום: פשיעה ואלימות בחברה הערבית << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פשיעה ואלימות בחברה הערבית, של חברי הכנסת ואליד אלהואשלה, עאידה תומא סלימאן ומשה טור פז. מחליף את ואליד אלהואשלה – מנסור עבאס; את עאידה הוא מחליף. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דובר רבות בשבועיים האחרונים על תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני אנסה להתמקד בחלק השני, של מה התוכניות, מה ההצעות ומה הדרישות בנושא הזה. שני משפטים כדי גם להזכיר איפה אנחנו עומדים בהקשר הזה. אנחנו בצל המגפה הזאת זה כמה שנים. אומנם בתחילת העשור הקודם העלייה הייתה מתונה יחסית להיום; הייתה עלייה באחוזים גבוהים יחסית לחברה היהודית או לחברה הכללית, וכמובן היא מושפעת בעיקר מהחברה היהודית, שהיא הרוב המוחלט כאן. ואנחנו מתחילים לראות את המספרים עולים בצורה משמעותית. בחמש השנים האחרונות – אנחנו מדברים על מקרי רצח מ-2018 והלאה: 74, 94, 109, 126, 107 – ירידה ב-2022 – והיום אנחנו ב-2023, אחרי חמישה חודשים וחצי אנחנו עומדים על 102 נרצחים או 103 נרצחים, נדמה לי. אם חס וחלילה הקצב הזה ימשיך להיות, כנראה שנסיים את 2023 ביותר מ-200 נרצחים. עד עכשיו זאת עלייה של יותר מ-300% במקרי הרצח. אני רוצה להוסיף עוד פרמטר או עוד היבט נוסף לתופעה הזאת. זה לא רק מקרי הרצח. אנחנו שוכחים לדבר על הקורבנות או על האנשים שנפצעים מיריות. מהסתכלות על המספרים של שנים קודמות – כרגע אין לנו נתונים רשמיים בהקשר הזה – מספר הנפצעים מיריות הוא, בדרך כלל, פי עשרה מאשר הנרצחים. כמובן, אני אומר בהתאמה – אני לא בטוח מה המספרים של היום, אבל אם יש לנו 100 נרצחים היום, אז כנראה שיש 1,000 אנשים פצועים מיריות. אנחנו בדרך כלל חושבים: הוא נפצע – יומיים, שלושה, שבוע ימים, והוא יוצא מבית חולים. מסתבר שזה לא הסיפור. זה נמשך שנים על גבי שנים, ניתוחים על גבי ניתוחים, ובסופו של דבר הצלקת הזאת נשארת גם בגוף וגם בנפש. לא שמתי לב, אדוני, לזמן, אז אם תיתן לי דקה, אדבר על מה שהצענו בפני ראש הממשלה במכתב ששלחנו בפניו. אין ספק שיש תחושה בציבור, הערבי בוודאי אבל גם בציבור הכללי, שהממשלה הנוכחית, החדשה, לא באמת שמה את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות שלה. ולכן ההצעה הראשונה מבחינתנו הייתה שהממשלה צריכה לקבל החלטה חדשה שמחיה, מפעילה את התוכניות הקודמות ומציבה יעדים, ומגדירה את הנושא הזה כמכת מדינה וכנושא שהוא בראש סדר העדיפויות. כמובן שדרשנו שם, והשר לביטחון לאומי נמצא כאן; דרשנו – לא לפטר אלא להעביר את השר לביטחון לאומי ממשרדו ולפחות למנות שם סגן שר שינהל את האירוע הזה. בנוסף לזה, לא במקום, למנות פרויקטור שיתכלל ויוביל את כל המהלך, כי הטיפול הוא לא רק בממד המשטרתי אלא יש אלמנטים אחרים שיכולים להוות גורמי לחץ על ארגוני הפשע, וזה מביא לתוצאות – אכיפה אזרחית, אכיפה כלכלית, בנוסף לאכיפה הפלילית. הנושא האחרון בהקשר הזה – בהחלט אנחנו תומכים בהרחבת הסמכויות של המשטרה, לתת להם כלים ואמצעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק תסכם – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני חושב שמה שמוצע כאן, להכניס את שב"כ לאירוע, זה לא מעשי ולא יביא לתוצאות. אני רוצה לסיים עכשיו במשפט אחד, ואולי השר ישמע אותי. אם יש לנו מצב חירום רגעי, יכול להיות שהכנסת השב"כ הייתה מביאה לתוצאה, ואז זה חולף. אבל שיטת החשיבה, השר בן גביר, צריכה להיות אסטרטגית יותר. אנחנו נמצאים באירוע מתגלגל זה שנים, וכנראה שהוא ילווה אותנו עוד שנים, לכן האירוע כאן הוא לא נקודתי, להביא ארגון כמו השב"כ להיכנס ולתת מענה, אלא צריכים לחשוב איך באמת מכינים את המשטרה לאתגר של היום ושל עוד 20 שנה. האוכלוסייה גדלה, האתגרים גדלים, ארגוני הפשע יישארו גם בחברה הערבית, ומסתבר שהם נשארים גם בחברה היהודית, ומתחילים גם להרים ראש. ולכן מה שנכון זה לבוא ולתכנן מהלך אסטרטגי, איך אפשר להכין את משטרת ישראל לאתגרים האלה בעשור הבא וזה שבא אחריו. זה מה שנכון לעשות, ולא לתת טיפול נקודתי כשכולנו יודעים שגם החוק של השב"כ לא מאפשר את זה, וכנראה שזה לא מעשי. וגם בהקשר של הקמת המשמר הלאומי: הבנתי שיהיו שם 1,800 אנשים, אז בואו נחלק אותם על היישובים הקיימים, יהודיים וערביים. זה לא יספק את הצרכים של היישובים ואת האירוע שאנחנו נמצאים בו, ולכן צריכים מהלך מרחיק לכת, עוצמתי, ובעיקר לשים את הפוקוס על האתגר הזה ולהתחיל לטפל בצורה ראויה בתופעה הזאת – שהיום אף אחד לא מגדיר אותה רק בחברה הערבית; היא גולשת, במיוחד בממד של פרוטקשן, והיא נמצאת גם בחברה היהודית, וגם העניין של ארגוני פשע שמתפקדים כמדינה בתוך מדינה. ולכן זה לא אירוע בתוך החברה הערבית ולמען החברה הערבית, זה מאבק בתופעה הזאת בשביל כל אזרחי המדינה. תודה רבה. תודה על האפשרות להציג את הדברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, הפשיעה בחברה הערבית היא תוצאה של הזנחה. אבל היא תוצאה של הזנחה אקטיבית, לא פסיבית, תחת הממשלה הזו בוודאי ותחת השר הכושל הזה בוודאי ובוודאי. הדרך להילחם בפשיעה, שהיא פשיעה מאורגנת – וכולם יודעים מיהן משפחות הפשע, מיהם ארגוני הפשע; כולם יודעים שיש להם נשק. חלקם היו סייענים או שהם צאצאי סייענים שקיבלו נשק וחסינות מהמדינה. זו לא סתם סיסמה, וזה לא נאמר רק על ידי קצינים בכירים במשטרה אלא גם על ידי מחקר שנעשה על ידי פרופסור באוניברסיטה העברית, שהראה את המקום של מה שמכונה משת"פים בכינונם של חלק מארגוני הפשיעה. ואני אומר: חלק. אז יש פה באמת אוזלת יד ורשלנות אקטיבית מכוונת. יש שני דברים שצריכים לעשות. כדי לחסל את הפשיעה, צריך לחסל את היכולות של ארגוני הפשע ואת המוטיבציה. המוטיבציה זה מאבק לטווח ארוך, שצריך היה להתחיל בו. מהי המוטיבציה? המוטיבציה היא בעיקר כאשר מי שמכונים "החיילים" – אני עכשיו מדבר על "החיילים", מה שמכונה – של ארגוני הפשיעה נמצאים בחוסר ברירה הרבה פעמים, כמו בהרבה מקומות בעולם. ברוב המקומות בעולם אלה שמידרדרים לפשיעה, גם במסגרת ארגוני פשיעה מאורגנים, עושים את זה משום שהם נמצאים במשבר, בקושי, בעוני, במחסור. רק לאחרונה פורסם ש-42% מהצעירים הערבים, כמעט מחצית, נמצאים במצב של חוסר מעש – לא לומדים ולא עובדים, בגלל הזנחה מדינית. רק 2% מהערבים יכולים לקבל משכנתאות מהבנקים. אז לאן הם פונים, אם לא לשוק האפור שנשלט על ידי ארגוני הפשיעה? אלה המוטיבציות שצריך ואפשר להילחם בהן – אם המדינה תפעל באופן שוויוני, במקום לחוקק חוקים מופרעים ולהעלות הצעות מופרעות, כמו שראינו פה לא מזמן, של השתלטות וכל מיני שטויות כאלה, למרות ששם היה מדובר על השטחים הכבושים. אבל אותו רעיון. והדבר השני שצריך לעשות – והוא מיידי, הוא בטווח הקצר – זה איסוף הנשק, זה פגיעה ביכולות. כולם יודעים איפה הנשק נמצא. כולם יודעים, אבל לא רוצים לעשות עם זה כלום. אני קורא לזה רשלנות אקטיבית, משום שהיא לא נובעת מחוסר יכולת. אתם יודעים מה? אפילו לא מחוסר רצון, אלא מרצון שזה יימשך. כאשר השר הבטל, מעבר לכישלונותיו הכלליים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש שתיתן לי כמו שנתת לקודמי. עוד קצת. לא באותו היקף, אבל לפחות עוד דקה, בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זאת אומרת? אני לא חייב לתת לך. למה עוד דקה? תסיים, בבקשה. זהו, משפט אחרון. תסכם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, כן. אני אסיים תכף. אני אסיים. כאשר השר הבטל, שהוא כישלון קולוסאלי בכול, מעריץ של רב-מרצחים, שעדיין חושב – ואף אחד לא ימכור לי את הלוקש שהוא שינה את דעותיו – שערבי טוב זה ערבי מת, אז בוודאי שהוא ירצה שהפשיעה תימשך. היא משרתת אותו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – מי זה – – – ערפאת או – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן הוא צריך לעוף הביתה, וכל הממשלה הזו צריכה לעוף הביתה. אתם – הדם על ידיכם. הדם של הצעירים והמבוגרים הערבים על ידיכם. בעיקר על ידי ראש הממשלה והשר הבטל. לכו הביתה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי זה רב-המרצחים? ערפאת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. אנחנו נעביר את זה להצבעה? סליחה. תגובת השר. הוא יצא, אז חשבתי שאולי נצביע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הוא יצא כדי לא לשמוע את דברי ההבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. פנה אליי בדיוק בחור בשם פאדי מנצרת – אני מקבל הודעות תוך כדי. הוא אומר: תנו לשר לעבוד. ואני מסכים איתו, אם מותר לי להביע דעה. אתה לא מוגבל, אז תעשה את זה חמש דקות. גם ככה הם לא מקשיבים. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני אקצר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, לא בכדי אני יצאתי. אני משתדל לא לשמוע דברים של גיס חמישי שיושב כאן. אתם יודעים מה? תראו את הבושה. הוא כביכול שואל שאלות, הוא רוצה מענה – נעלם, נעלם. הלך. זה לא מעניין אותו בכלל. זה לא מעניין אותו בכלל הסיפור הזה. הוא בא, משמיע את הגידופים, משמיע את הנאצות שלו, והולך. זה האיש וזו האג'נדה. אבל אני כן רוצה לדבר עם מי שנמצא כאן, וכן לומר כמה וכמה דברים – אגב הם מצטרפים לדברים שאמרתי לפני שבוע בהרחבה כאן על הדוכן הזה. מספר קורבנות הרצח בחברה הערבית מתקרב כבר ל-100. יש ספירה של קרן יוזמות אברהם שזה יותר מ-100, יש ספירה של המשטרה שזה פחות מ-100. אבל זה לא משנה. זה מספר קשה ולא פשוט. אגב, אני אתקן את חבר הכנסת עבאס, שעמד כאן ודיבר על כך שהנתונים קפצו ב-300% – זה לא נכון. אם רואים את הנתונים ביולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר בשנה שעברה, רואים שמתחילה שם עלייה גדולה גדולה. גם לפני כן המספרים היו מספרים מדהימים. אי-אפשר, אדוני היושב-ראש, להשלים עם המציאות הזו. כפי שהסברתי בדיון במליאה, אנחנו במצב חירום אמיתי. המצב התחיל בתקופת הממשלה הקודמת. צריך גם להודות, מצב של שנים של הזנחה באכיפת החוק במדינת ישראל. הממשלה הקודמת – ואני לא בא רק להזכיר את חטאיה, אלא גם עם כיוון לעתיד, אבל צריך לומר את זה – כשאני שומע את ההתפארות של הקודמים שלה, אני לא שוכח שלדוגמה 1,800 שוטרים התפטרו במשמרת שלה. אלה מספרים מדהימים שגרמו נזק גדול מאוד מאוד למשטרה. הפתרונות שלי הם גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. אמר כאן חבר הכנסת שהכנסת שב"כ היא איזה אירוע נקודתי; פתרון לטווח הקצר – אבל זה פתרון מחויב המציאות. אני אומר את הדברים. כעורך דין, הרבה מאוד פעמים לא אהבתי, לדוגמה, כלים של מעצרים מינהליים, וחשבתי שזה לא נכון להשתמש בהם. אבל כשעומדים על כף המאזניים מצד אחד הכנסת שב"כ ומעצרים מינהליים ומצד שני חיי אדם, צריך לדעת שחיי אדם קודמים. נרצחים עוד אנשים ועוד אנשים ועוד אנשים. השמיכה של המשטרה – עוד מעט נדבר על זה בטווח הארוך – היא שמיכה קצרה, וצריך לתת פתרונות במציאות הזו. לכן, וזה לא סוד, מהרגע שנכנסתי לממשלה, אדוני, בהסכם קואליציוני, ביקשתי להכניס את השב"כ. אני יודע שלשב"כ יש יכולות טכנולוגיות יותר גדולות משל המשטרה. לשב"כ יש יכולות חקירתיות יותר גדולות משל המשטרה, והניסיון הוא ניסיון מוכח. לכן, אני ביקשתי להכניס את שירות הביטחון הכללי. פעם אחר פעם אני חוזר על הנושא הזה. גם מבחינת הכלים, ביקשתי שלפחות מי שהוא ארכי-רוצח – משפחות הפשע הגדולות – אם אין אפשרות לעצור במעצר עד תום ההליכים, ראוי במקרה שלהן לשקול הוצאת צווי מעצר מינהליים. צריך לדעת שהמשטרה ביקשה שש בקשות כאלה, שלצערי כבר יותר מחודש נמצאות על שולחן היועצת המשפטית לממשלה. במקום לקבל החלטה – ואני, יש לי ביקורת בנושא הזה – לא מתקבלת שם החלטה. ומה מוזר? שאחד מאותם האנשים שהמשטרה מבקשת לעצור אותם מעצרים מינהליים כרגע חשוד ברצח. כלומר, אם הוא היה נעצר, יכול להיות שהרצח היה נמנע. אז המשמעות ברורה, ברורה, לכולנו. אגב, ביקשתי שהכנסת השב"כ – אם אנחנו מחוקקים את זה בחוק – תיעשה כהוראת שעה, כי אני מודע לאיזונים, שמצד אחד שב"כ זה ארגון עם הרבה כוח, עם הרבה יכולות; צריך להגביל את המעורבות. אבל חייבת להיות מעורבות. בטווח הארוך אני שמח לבשר, אדוני היושב-ראש, כבוד השר קרעי וחברי הכנסת, סגן השר שנמצא כאן, שאתמול בערב סיכמנו עם משרד האוצר על העלאה משמעותית מאוד במשכורות השוטרים והסוהרים בדרגות הנמוכות. אנחנו מדברים על כ-11,000 שוטרים – זה המון, המון – שיקבלו תוספת של כ-1,000 שקלים, וזאת רק הפעימה הראשונה. אנחנו מדברים על אלפי סוהרים, יותר משליש מהסוהרים. זה המון המון, וגם הם יקבלו תוספת בפעימה הראשונה. אני מזכיר שיש עוד פעימות, ויש עוד בעלי תפקידים בארגון שיקבלו כספים. הנושא הזה חשוב. הרבה פעמים אומרים לי: מה אתה מדבר על שכר השוטרים, שכר השוטרים, שכר השוטרים, שכר השוטרים. רבותיי, כש-1,800 התפטרו בשנה שעברה, כשחסרים אלפי שוטרים, השמיכה קצרה. אם השמיכה קצרה, המשטרה לא נמצאת ביישובים הערביים באופן שראוי היה שתימצא. זו הסיבה שעבדתי קשה מאוד יחד עם חבריי במשרד – וכאן אני גם צריך להגיד תודה לראש הממשלה ולשר האוצר – שבאמת הבאנו סכום כסף, שמעולם לא היה למשרד הזה. זו המטרה, זה הרעיון – אבל זה בטווח הארוך. אין לי בכיס יותר מ-4,800 גם שוטרים וגם לוחמים שאנחנו יכולים לגייס. זה לוקח זמן ונשימה ארוכה, אבל אני בהחלט חושב שאנחנו בדרך. אני רואה הרבה פעמים, אדוני היושב-ראש, את גל העליהום נגדי בכל מיני עיתונים, בכל מיני כלי תקשורת. אני אומר לעצמי: הם כל כך שונאים אותי, כנראה שאני עושה את הדברים הנכונים. אני רוצה להוסיף עוד שני דברים: אחד, העניין של החקיקה. גם בחקיקה יש בשורות. חבר הכנסת עבאס, אני כבר אמרתי לך את זה פעם, ואני אומר לך את זה עוד פעם מעל הדוכן הזה: אתה לא פעם מדבר על הפשיעה בעולם הערבי, ולכן לא הבנתי איך אתה וחבריך התנגדתם לחוק שאני מכנה אותו חוק הנשק, חוק שמאפשר חיפוש בבתים בלי צו, להיכנס ולהוציא את הנשק. אני לא מבין, כשמוציאים את הנשק הזה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כי אתה מטעה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אני אשמע אותך במה אני מטעה, אבל אני רק רוצה לשאול אותך שאלה: כשמוציאים את הנשק הזה, אילו חיים מצילים? מצילים את החיים של הילדה בת ה-14 מטמרה ושל הנער בן ה-15 מאום אל-פחם והנער בן ה-18 מוואדי עארה. הרי זה נשק שאני חושש שהוא יופנה גם לכיוון יהודים, אבל זה נשק שבשלב הראשון גובה מחיר דמים. למה התנגדתם לחוק הזה? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא התנגדנו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> התנגדתם. הצבעת בעדו? הצבעת בעדו? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הצבענו בעדו, כן. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא הצבעת. אבל אני אבדוק את זה, אתה יודע מה, אתה יודע מה? אפשר לבדוק את זה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היום הצבעתי פעמיים או שלוש נגד חוקים בהקשר הזה, עם הקואליציה – של גדעון סער, של יואב סגלוביץ'. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני שאלתי אותך על חוק הנשק, אני יודע על החוק שאני הבאתי. אני הבאתי את החוק הזה מייד כשנכנסתי. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו נבדוק את זה. אתה תבדוק, אני אבדוק את זה, אנחנו תמכנו בחוק – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אומר לך תבדוק את זה. כי לדעתי, חבר הכנסת עבאס, אתם הצבעתם נגד החוק הזה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו נבדוק את זה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני אומר לך משהו אחד: אתם תכפישו אותי כמה שאתם רוצים, תקללו אותי – הכול בסדר, זה באמת לא הסיפור – אבל אם אנחנו מביאים הצעה שבסוף גם עוזרת לחיים של האנשים במגזר הערבי, אל תתנגדו, אל תתנגדו. תראה, אנחנו העברנו את ההצעה, לא הייתי צריך אתכם, אבל אני חושב שיש כאן איזה מסר לחברה הערבית, לבוא ולהגיד להם בעניין הזה. אנחנו חלוקים על אלף ואחד דברים, על אלף ואחד דברים אנחנו במחלוקות ולא נסכים, אבל אני חושב שיש דברים שלגביהם אתם יכולים לבוא ולהגיד: ואללה, זה נכון, זה יכול להציל חיים, זה יכול להציל אנשים. אני אגיד עוד דבר בעניין המשמר הלאומי, כי גם זה פרויקט שמציל חיים. כששמעתי אותך אומר כאן: תשמעו, תחלקו את זה בין יהודים לערבים – לא כל דבר זה אפליה ושוויון. יש לנו טבלאות של פשע. בטבלאות האלה רואים שהפשיעה במגזר הערבי היא המון, היא המון; היא 70%–80% מכלל האוכלוסייה. אז אני לא בא ואומר: כל הערבים הם פושעים; אני לא אומר את זה. חלילה; אבל אני כן אומר שאם זה המצב, אני צריך כוחות שמה. אני מאמין שאם יהיו שם כוחות, זה יהיה גם בשביל החיים שלכם. מה זה גם? קודם כול, הרי שוב, מי מת מהנשקים? מי נרצח? אז אני אומר לכל האנשים כאן, יש דברים שאני חושב שצריכים להיות קונצנזוס בבית הזה, יש דברים שלא צריכה להיות עליהם מחלוקת. ילדה בת שלוש או בת 15, לא משנה מה, כשהיא נרצחת, זה כאב שלי. אני רוצה, מאמין, מקווה, חושב, שאנחנו יכולים לפתור את זה בטיפול שורש, בטיפול מעמיק; במה שעד היום לא עשתה שום ממשלה, כולל הממשלה שהייתם חברים בה. אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את הדבר הזה ולהציל חיים של אנשים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר לביטחון הלאומי. אנחנו נצביע, מה אתם מחליטים? אני חושב שהתשובה שלו מספקת. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ועדת ביטחון הפנים או ועדת הפנים – ביטחון הפנים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> ביטחון הפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הביטחון הלאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הלאומי, אני מזכיר – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא פשיעה ואלימות בחברה הערבית. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים. הנושא הזה יגיע לוועדת ביטחון לאומי. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחירים מופקעים במוצרי צריכה בסיסיים בבתי הכלא << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא: הצעה רגילה לסדר-היום בנושא – מחירים מופקעים במוצרי צריכה בסיסיים בבתי הכלא, שמספרה 1146, של חבר הכנסת ארז מלול. מה זאת אומרת? המחיר של הפיתות, של מה? אני סקרן לשמוע, קדימה. עשר דקות? יש לך מאפיות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד חבריי השרים, ידידי השר איתמר בן גביר, לפני שאני אתחיל, באמת, שמעתי בקשב רב את הדברים של השר על מה שקורה, הפשיעה בחברה הערבית. רואים שאלה דברים שיוצאים מהלב, שבאמת כבודו רוצה לעשות ולתקן, כדי שנהיה בחברה יותר רגועה, וחיי הנפש שם יקרים לכבודו. הנושא שאני מביא בפניכם הוא נושא פחות פופולרי, אך כנציג תנועת ש"ס אשר שמה בקדמת פעילותה את הדאגה לשכבות החלשות, אני מעלה את הנושא הזה על סדר-יומה של הכנסת. הנושא הוא מחירי מוצרים בסיסיים בבתי הכלא. אני מבקש להקדים ולומר שני דברים חשובים. הראשון, אני לא בא להאשים חלילה את שירות בתי הסוהר. להפך, יש לנו הערכה גדולה לנציבת השירות, למפקדי בתי הסוהר, וכמובן לסוהרים. מדובר בקבוצה של אנשים מסורים, שניצבים באחת החזיתות הרגישות והמורכבות של מדינת ישראל. במאמר מוסגר אני רוצה גם לציין, כבוד השר, לשבח, את סגל הרבנים של שירות בתי הסוהר, שאני מכיר חלק מהם, את הרב יעקובסון למשל – אנשים נפלאים, שזמינים 24 שעות ביממה לספק את צורכי הדת של האסירים. אנחנו מצדיעים להם. הדבר השני שאני רוצה להדגיש הוא הציפיות הגבוהות שלנו מכבוד השר בן גביר. יש אמרה של רש"י הקדוש לגבי יוסף הצדיק, שמבקשים ממי שהיכולת בידו – אתה מכיר את זה. אנחנו מאמינים ביכולות שלך, בכישורים שלך, בתבונה שלך ובעיקר ברגישות שלך לאנשים אומללים המצויים בשולי החברה, ונראה שהשאירו לך מקום להתגדר בו, הרבה דברים, ולשים קץ לסבל מיותר של האסירים בבתי הסוהר במדינת ישראל. אבל אני אוסיף עוד, מה שלא נאמר בנאום, שלא שררה אתה נוטל – אנחנו רואים את זה – עבדות ממש אתה נוטל. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תרשו לי לאתגר אתכם בנוסח "מי אמר למי". מי אמר למי את המשפט הבא, ומתי? אני מצטט: "בשנת 2010 פורסם מכרז פומבי, שאני יכול היום לומר שבעיניי הוא היה כנראה מאוד מאוד מטופש ולא צופה פני העתיד". עוד אמר אותו מי שאמר: "בשנת 2011 הוכרזה חברת בינת כזוכה במכרז, לאחר שהציעה את ההצעה הזולה ביותר ליעדים נייחים וניידים כאחד בכל שעות היממה. אם זה חשוב, אני אפרט: זה כמעט 14 אגורות, 13.98 אגורות לדקת שיחה לכל יעד. אז, באותה תקופה, המחיר עמד על בין 23 ל-26 אגורות לדקת שיחה אם אתה מחייג אל טלפון קווי, ובערך 45 אגורות – אתם זוכרים, פעם שילמנו 45 אגורות", כבוד השר, לדקת שיחה לטלפון נייד. אתה זוכר את חשבונות הטלפון כל חודש – כן, 1,000–2,000 שקל. היא נתנה לאסירים אז ב-14 אגורות. "אבל מאז, כידוע, חלה ירידה – – – בתעריפים בכל שוק התקשורת הישראלי, שלא ניתן היה – נניח שלא ניתן היה, בערך לא ניתן היה – לצפות בעת ההיא, אבל המכרז הזה הוא מכרז שעדיין מחייב את שירות בתי הסוהר, ולכן אי-אפשר בעצם לבטל או לתקן אותו". ועוד ציטוט מאותו אחד, שאמר: "המכרז הזה אמור להסתיים, וגם יש עכשיו ויכוח משפטי אם הוא יסתיים בשנה הקרובה או בתור שנתיים-שלוש. בכל מקרה, אני פועל בנושא הזה, ונציב בתי הסוהר מקיים דיון בסוף החודש במגמה לקדם הוצאה של מכרז חדש, שלמעשה התנאים שלו כבר ייקחו בחשבון את התעריפים העדכניים שקיימים היום בשוק. אני מאמין שכשהמכרז הזה יצא, זה יביא להוזלה משמעותית בתעריפים שאתה הזכרת". עד כאן. כעת אגלה לך, כבוד השר, לא רק מי אמר למי אלא מתי. אמר את זה השר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן – היום כבוד השגריר, שגרירנו באו"ם – הוא אמר את זה במענה לשאילתה של ידידי, חבר הכנסת היום, סגן השר משה אבוטבול. כותרת השאילתה הדחופה הייתה: "האסירים נאלצים לשלם סכומי העתק עבור השימוש בטלפונים הציבוריים בבתי הכלא". אתם יודעים מתי ניתנה התשובה הזו? ב-20 בנובמבר – מתי? כבוד ידידי אברהם, תחזיק חזק: 20 בנובמבר 2019. מאז חלפו כמה שנים? ארבע. תשאלו, מה נעשה מאז, האם הושם קץ לעושק הזה, האם נחתם חוזה חדש? כלום לא נעשה, העושק הזה נמשך עד עצם היום הזה. השר ארדן הודה בגילוי לב שמדובר במחדל, מישהו לא צפה פני עתיד, נחתם חוזה שמבחינת האסירים הפך לדרקוני, והוא ממשיך עד עצם היום הזה. בדקתי שוב השבוע, אסיר מטלפן בטלפונים בבתי הסוהר באמצעות כרטיס טלכרד. על כרטיס טלכרד של שש שעות, שזה 360 דקות, הם משלמים 50 שקלים, שזה כ-13 אגורות לדקה. בתוכניות של היום משלם אזרח 25 שקל ומקבל בין 2,500 ל-5,000 דקות, יש מסלולים שבהם לא משלמים כלל, ואילו האסירים משלמים מחיר בלתי נתפס. האסיר משלם על דקת שיחה סכום עתק, בדיוק כמו לפני ארבע שנים. למה, הרי כבר אז הגיע השר למסקנה שמדובר במחדל. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, מעניין זה אני עובר לנושא דומה – מחיר המוצרים בקנטינות של בתי הסוהר. אנחנו מדברים על אותו קהל, שהוא קהל שבוי. אסיר אנוס לרכוש מוצרים בקנטינה. בני ביתו או הוריו מפקידים עבורו כסף באמצעות השב"ס, והוא רוכש בהתאם לכסף המופקד עבורו. המחירים בקנטינות מטורפים. רק לשם המחשה אציין כאן כמה פריטים: שמן זית סורי נמכר השבוע ב-42.6 שקלים. כל אזרח יודע שהוא משלם על המוצר הזה פחות ממחצית. שמן קנולה, למשל, נמכר כעת בקנטינות ב-13.5 שקלים, לעומת 6–7 שקלים בחנות סבירה. אתן עוד דוגמה שזועקת לשמיים, מחיר החד-פעמי, שדיברנו עליו רבות כל כך בגזרות של שר האוצר לשעבר ליברמן – שרוול של 100 כוסות שתייה קרה עולה 5.8 שקלים. 25 צלחות גדולות עולות 9.5 שקלים, כך גם מרקיות. בחנויות אנחנו משלמים עבור המוצרים האלה שקלים בודדים. לא אלאה אתכם במחירים, אבל הצד השווה הוא אחד ועצוב – ניצול קהל שבוי. מי התיר להוסיף לאסירים עונש שלא הושת עליהם? מדוע לסחוט מהם ממה שאין להם? רבותיי חברי הכנסת – אני מסיים – סיעת ש"ס רואה עצמה נציגה נאמנה של השכבות החלשות: של השקופים, של הפריפריה, של האומללים, של אלו שנדחקו לשולי החברה ושלא שפר מזלם, וגם של האסירים. כאן המקום לציין את ידידי רבי דוד אזולאי, זיכרונו לברכה, שהיה שנים רבות הפה והלב של האסירים. נזכיר גם את ממשיכי מורשתו בתחום הזה, ייבדלו לחיים, בנו רבי ינון אזולאי, וכמובן ידידי משה ארבל. כבר אמרו חז"ל: "יהודי, אף על פי שחטא, יהודי הוא". גם אסיר, אפילו אם חטא, הוא בן אדם. שללו ממנו – כמובן שבצדק – אתה הדבר הכי חשוב לו, את החירות, אבל הוא מתגעגע למשפחתו, לילדים שלו. הוא אומלל. ברוב המקרים הרי מדובר באנשים עניים. אסיר לא עובד, אין לו יכולת לכלכל את חייו, חי מהיד לפה. מדוע, כבוד השר, הם צריכים בנוסף לכול לסבול עוד עונש? למה שישלמו מחירים כאלו עבור שיחות טלפון או מוצרים בסיסיים בקנטינות? אני מבקש שההצעה הזאת תועבר לדיון בוועדה, שם אפשר יהיה לשמוע את אנשי השב"ס וגם את מצוקת האסירים. בדעתי לזמן לוועדה ארגונים שנלחמים את מלחמת האסירים, כמו דרור למשפחה, שייסדה גב' מנדי בוקשפן. כולי תקווה שכבוד השר, וליבי אומר – ואני הכרתי אותך בקדנציה הזאת ועקבתי, ואני עוקב אחרי כל פועלך, כבוד השר. כבוד השר, אני בטוח שתשים קץ לעושק הזה עד לפני שיתקיים הדיון בוועדה, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מלול, "הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית. כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם". אני מודה לך, אני מודה לך על השאילתה הזאת, אני מודה לך על העיסוק בנושא. אני מודה לך על שאתה מביא לכאן נקודות שלא תמיד נראות בציבוריות הישראלית. הרי בתי הכלא הם מאחורי חומות, ודווקא – אגב, אני תמיד מצטט משפט של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שכתב לא פעם שזכויות אדם לא נעצרות בשערי בתי הכלא. אני, אגב, כעורך דין, נלחמתי למען אסירים, נלחמתי למען זכויות אזרח, ואין ספק שהנקודה שאתה מעלה כאן היא נקודה חשובה. תראה, אני אקריא לך את התשובות שאני קיבלתי, למרות שאני מודה שבעקבות התשובה שקיבלתי ביקשתי הבהרות לגבי חלק מהדברים – לא על כל הדברים, אבל יש דברים שאני כן ביקשתי. צריך לדעת שיש סכום רכישה חודשי במוצרי הקנטינה, אני מתחיל לדבר על הקנטינה עכשיו. מעת לעת הסכום הזה נבדק. 560 מהמוצרים שנמכרים בקנטינות ובמרכזי המכר לאסירים, כך נאמר לי, נבדקו על ידי סקר מחירים. בדקו את המוצרים הללו על ידי חברה חיצונית, השוו בין מה שיש ברשתות לבין מה שיש בקנטינה. המחיר בכלל המוצרים, ככה הגיעו למסקנה, נמוך מהמחיר מרשתות השיווק. זה היה בשנת 2021. גם בשנת 2022 בדקו את הנושא הזה, ושוב קיבלו מחיר ממוצע שהוא מחיר ממוצע נמוך. לכן, צריך לדעת, שבסופו של דבר שב"ס בא ואומר: אנחנו בודקים את עצמנו. אני מסכים שמחיר ממוצע – יכול להיות שיש רשתות שהן יותר יקרות ויש פחות יקרות. אני לא רוצה לעשות כאן שום פרסומת לשום רשת, אבל יש לי תחושה שאני הולך לרכוש מוצרים ברשת שבה אתה רוכש, ושם באמת המחירים יותר זולים. בהחלט המגמה חייבת להיות כזו. לגבי ההתייחסות הפרטנית: שמן זית סורי במחיר שצוין לעיל, 42.6 שקל – מחיר ממוצע כיום לשמן זית סורי באריזה. בעצם, הביאו לי נתונים שהמחיר בקנטינה נמוך יותר מאשר המחיר במרכזי השיווק. אני מודה שכשאני קיבלתי תשובה על שמן קנולה בריאות עץ הזית, שצוין במחיר של 13.5 שקלים ומחירו הממוצע בשוק הוא 16 שקלים – אני ביקשתי איזושהי הבהרה, כי אני מכיר מחירים זולים יותר. אני מכיר מחיר זול יותר. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> נראה לי שאתה עושה את הקניות בבית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני משתדל. האמת היא שלאחרונה אני מחפף. בחודשים האחרונים אני די מחפף, אבל, כן, אני משתדל. אני אומר שבנושא הזה ביקשתי הבהרות, כי אני מכיר מחירים יותר זולים. הלוואי שיבואו ובעקבות הפנייה שלך באמת יבואו ויורידו את המחיר. אני בהחלט יודע שמחיר יכול להיות זול. לגבי חד-פעמי, שוב, כאן נאמר לי שבוצע סקר מחירים ויש עדכון למחיר ב-6 במרץ 2023. עדכנו את המחיר של החד-פעמי. הרי אנחנו יודעים את הגזרות של הממשלה הקודמת – – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> על כל הציבור. כולנו היינו אסירים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בדיוק. כולנו היינו אסירים שם, נכון. מבחינה נוספת שנערכה כיום – בעקבות השאילתה שלך, ביקשנו לערוך בדיקה. התרשמנו: צלחות חד-פעמיות עולות 9.5 שקלים בקנטינה, לעומת 10 שקלים אצל רמי לוי, 14 שקלים בנתיב החסד ו-12 שקלים ברשת ויקטורי. נדמה לי שזה מחיר סביר מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלא יהיה על הקנטינה לחץ של אזרחים שיגיעו כדי לעשות קניות לשבת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואטורי, נראה לי שהם ירצו לבוא להפלגה יותר, לפני שהם רוצים לבוא לבתי הסוהר. אגב, למה ההפלגה הייתה רק של הליכוד? אני לא מבין את זה. מה, לא מגיע לנו שגם אותנו יזמינו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נצרף גם אתכם. אתם מפלגה אחות. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> קרעי, מה זה הולך? מה הולך כאן? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מייד לאחר שנעביר את – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בדיוק. אל תדאג. אני טסתי פעם אחת בקדנציה הזאת – לאילת. בכל מקרה, זה בעניין המוצרים. שוב, ביקשתי הבהרה לגבי נושא השמן. כוסות פלסטיק – נדמה לי שהמחיר סביר מאוד ביחס למה שאנחנו מכירים. מערכת הטלפונים לאסירים – גם כאן אתה מעלה נקודה חשובה. צריך לדעת שזה מכרז של חודש נובמבר 2010. יש שם מכרז. כשיש מכרז, כמו שאתה ציינת, כבולים למכרז – אבל בימים האלה שב"ס עוסק במכרז חדש לטלפונים הציבוריים. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אני אומר שהמכרז הזה נמשך יותר מדי זמן. מה זה מכרז – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה יודע, אני בתפקיד לא 20 שנה ולא שנתיים. נכנסנו בינואר השנה הזאת, למניינם, ואני מקבל מהם שיש מכרז חדש. אני אשמח – ואפילו לא ברמה של שאילתה אלא ברמה של וואטסאפ –שבעוד חודש או חודש וחצי תשלח לי: בן גביר, מה קורה? תזכורת: מה הולך עם המכרז הזה. אני מאמין ומקווה שבאמת המכרז הזה ייעשה. כתבו לי גם לומר שיש איזשהו פסק דין והגישו תובענה ייצוגית ודחו את התובענה. סליחה, עם כל הכבוד, זה לא העניין. אני חושב שבאמת אם אפשר להקל, אפשר לעזור, אפשר לבוא לקראת אותם אסירים – באמת, בואו נגיד: אנחנו מדברים על אוכלוסייה, שחלקה הגדול צריך שיקום וכו', אז אפשר לבוא, אפשר לעשות את זה, וצריך לעשות את זה. מהצד השני, אני כן חייב להגיד, אם אנחנו כבר מדברים על אסירים, שיש מקומות שבהם אני מעלה את התשלום. רק לפני כמה ימים פורסמה החלטה שלי, שבאה בעקבות מדיניות מאוד ברורה שלי, בנושא האסירים הביטחוניים. אני חושב שמי שרצח על רקע לאומני לא יכול להיות שהוא יקבל כל מיני הטבות ופריבילגיות – שאגב אין לאסירים הפליליים. אגב, האסירים הביטחוניים – אתה צריך לראות איזה מוצרים הם מקבלים; מה הם מקבלים, אילו תקרובות הם מקבלים – אבל כפי שאתם יודעים, החלטתי כבר כמה החלטות בנושא שלהם. ההחלטה האחרונה הייתה בעניין טיפולי השיניים. כבוד השר, אתה לא יודע, אדוני היושב-ראש, וחברי הכנסת, שמדינת ישראל, אנחנו, משלמת על טיפול שיניים לאסיר הביטחוני – את שעת הכיסא ואת הצילום הפנורמי. טירוף. פשוט טירוף. למה אנחנו צריכים לשלם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני דווקא יודע – דרך אגב, הייתי במילואים, וכשלא היינו בפעילות של חילוץ וכו' היו לוקחים אותנו לכלא. הייתי בקציעות. אנחנו גם אבטחנו אותם. שמו שני חיילים, מילואימניקים, ואנחנו אוכלים את הלב. הם עוברים טיפול וזה – רוצחים וכל מיני. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> טירוף, טירוף הדעת. בנושא הזה יש עכשיו החלטה של הנציבה – בעקבות הדירקטיבה שלי, כן – שלא צריך לתת פריבילגיות לשווא. בהחלטה, בנוהל שתיקנו, מעכשיו הם הולכים לשלם על צילום פנורמי, גם על שעת כיסא וגם על שעת טיפול. מה קרה? מה קרה? שישלמו. זה בנושא הזה. כמו שאתם יודעים, מאפיות הפיתות שלהם – רצחת יהודי, אז קיבלת פיתה טרייה. אני כל כך גאה בצעקות כאן של האופוזיציה: פיתות, פיתות, פיתות. שיאכלו את הלב ולא יאכלו פיתות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מאנג'ל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מאנג'ל. עכשיו מביאים לחם. אגב, לשב"ס יותר זול להביא – מי שהיה דמגוג ואמר שזה יותר יקר, זה לא יותר יקר. אתם יודעים מה? גם אם זה היה יותר יקר, אני לא מקבל את זה שמישהו שרצח תינוקת יקבל לאפה טרייה. זה לא נתפס בעיניי. מטורף. יש עוד דבר שעשינו, בנושא המים. שימו לב – באמת, לפעמים, אתה אומר: זה לא יכול להיות, זו בדיחה. בדקנו. שב"ס בדק: ואסירים ביטחוניים מתקלחים במים חמים שבע שעות. הם לא באמת מתקלחים באמת שבע שעות. פותחים את המים והולכים. למה? כי זה על חשבון כולנו. באגפים שבהם זה אפשרי – יש היום אגפים חדשים, חכמים, שבהם המקלחות בחוץ – התחלנו לצמצם את שעות המקלחת. במקום שבע שעות – ארבע דקות. אחרי זה הוספנו להם עוד איזו רבע שעה. אבל, זהו, זה זמן סביר מאוד למקלחת. לא צריך יותר מזה. גם בנושא הזה חשוב לדעת שלצד הצורך לבוא לקראת אלה שצריכים שיקום ולבוא לקראת אלה שבאמת צריכים עזרה, המדיניות שלי לגבי אותם רוצחים נאלחים היא שלא צריך לתת להם פריבילגיות לשווא. אם אני מסכם, תודה רבה רבה על השאילתה. היא חשובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הערה קטנה: שהוא לא יתקשר אליך לבדוק לגבי המכרז, בגלל פגסוס. תיזהרו. תתקשר ותגיד לו: מה עם המכרז? ויגידו לך: תשמע רגע, יש פה בעיה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כן, כן. הכול בסדר. אתה יכול לבדוק, ואני אבדוק מה קורה שם ואם זה יצא לפועל. זה התפקיד שלי כשר. ברוך השם, טוב שיש כנסת שפועלת ודואגת לדברים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לך, אדוני השר. אתה רוצה להעביר את זה לוועדה לביטחון הלאומי? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> הביטחון הלאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. אנחנו נצביע. יש מי שיצביע? תחזרי למקום שלך – לפחות שיהיה לנו – – – הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שההצעה הרגילה לסדר-היום בנושא: מחירים מופקעים במוצרי צריכה בסיסיים בבתי הכלא, של חבר הכנסת ארז מלול, תועבר לוועדה לביטחון לאומי. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – שאילתות רגילות לשר התקשורת. חבר הכנסת יוסף עטאונה – לא נמצא. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה: מעקב משלוח בדואר ישראל, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. אתה רוצה להשיב ואחרי זה הוא ישאל? בסדר. זה טוב שאתה רץ, אני מת לצאת רגע לאיזו הפסקה. << שאילתה >> 238. מעקב משלוח בדואר ישראל << שאילתה >> << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר היקר, האמת היא שאמר לי שלמה קרעי שהוא יענה לי גם אם אני לא אשאל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הינה הוא עונה. אתה רוצה לשאול בכל זאת? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> זה פשוט כיף לעמוד פה – באמת, מליאה כל כך מלאה אנשים, האופוזיציה מזמן כבר הלכה לישון, וגם הקואליציה, כן, היה יום מתיש קצת ומעייף. אדוני השר, שאלה ראשונה שלי: אתה יודע שמאז שהחלה הרפורמה בדואר נסגרו הרבה הרבה סניפים, ואנשים, במיוחד אנשים מבוגרים, מתקשים להסתגל למצב הזה. הדואר כרגע לא מצליח לספק תפוקה טובה, כפי שצפינו שיקרה, והשאלה שלי מדוע המשרד לא יחייב את רשות הדואר להציג במעקב הדואר את התאריך שבו יוחזר דבר הדואר לשולח. הרי בסוף היום אנשים יודעים, בדואר ישראל אנשים מקבלים הודעה כזאת, אבל בן אדם לא יודע עד מתי הדואר הזה נמצא לפני ששולחים אותו בחזרה לשולח. למה שמשרד התקשורת לא יחייב את הדואר להציג בפני האנשים עד מתי דבר הדואר נמצא ויישאר במקום שהוא נמצא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת בצלאל. ברשותך וברשות היושב-ראש, השאילתה של חבר הכנסת עטאונה היא גם בנושא הדואר, אז אני אתייחס גם לשאילתה שלו. הוא מדבר כאן על סניף דואר שהיה סגור בלי פרסום, או סניף דואר שהזכרת – סניפים שנסגרים עכשיו, והסניף סגור; אם הוא פונה לסניף אחר, האם יקבלו אותו בלי תור מראש. אני אתייחס לשני הדברים יחד. אז קודם כול, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אקדים ואומר כי כידוע לכם, חברת הדואר נמצאת בהליך הבראה לקראת הפרטה על מנת לייצב את החברה ולהתאים את פעילותה לעידן החדש. ההליך הזה מלווה בקשיים רבים, בהתנהלות בעייתית כלפי אוכלוסיות בפריפריה, אוכלוסיות חלשות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אני יוצאת, סליחה. לילה טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לילה טוב, חברת הכנסת גוטליב. התנהלות בעייתית כלפי אוכלוסיות חלשות, וכן בהעלאת תעריפי בנק הדואר ובסגירת סניפים. יש המון המון המון בעיות שאנחנו מנטרים אותן תוך כדי התהליך ויש לי כל מיני סיפורים, אתם מכירים מהתקשורת. המטרה שלי בסופו של דבר זה להביא לשירות מיטבי לטובת כלל אזרחי ישראל, בעיקר האוכלוסיות החלשות, שנפגעות יתר על המידה, וגם תהליך הפרטה טוב. אנחנו צופים כי בסופו של תהליך הפרטת הדואר תביא לשיפור משמעותי של השירות, לייעולו למען הצרכן ואף למחירים תחרותיים. יחד עם זאת, לא מקובל עליי שבמסגרת ההתייעלות תהיה פגיעה בשכבות החלשות והמבוגרות ובפריפריה, כמו שקורה בשנה וחצי שעברו. בשבועות האחרונים אני פועל לצמצם את הפגיעה למינימום, כך שמצד אחד נדהר להפרטה מלאה ויעילה, ומצד שני, לא נפגע ללא צורך בשכבות החלשות. כן, יש לי תהליך מול הנהלת החברה, אנחנו בתהליך שימוע. כמובן שהתקשורת – אגב, אדוני היושב-ראש, גם לשאילתה הבאה שלך אני כבר אקדים ואומר שבעיתונות, כעניין שבשגרה, מדי בוקר פתאום נזכרו לברר ולבדוק את כל התחלואים, את הקליטה ברכבות. יש איזה עיתון, דה-מרקר – דה-מרקר זה דה-שקר, העיתון הזה, שכל היום מחפש רק לטנף, הוא ועוד אחרים, על הפעולות שאנחנו עושים. אם בעבר משרד התקשורת היה משרד גזירת סרטים של סיבים אופטיים, אז סוף-סוף נכנסנו למשרד וניטרנו ובדקנו – קליטה סלולרית ודור 5 ויהודה ושומרון ונגב וגליל, ודואר – שהשוועה של האוכלוסיות החלשות עולה עד לשמיים ואף אחד לא התעסק עם זה, אף אחד לא עניין אותו, אז כשאנחנו מתחילים לטפל הם מתלוננים. אתה יודע, משהו מוזר, משהו הזוי קרה. מנהלת רשות החברות כתבה מכתב, התייעצות למכתב שימוע שנתתי לה, טיוטת מכתב שימוע ליושב-ראש הדואר. אף אחד מהעיתונים לא ראה את מכתב השימוע, ראו רק את התגובה שלה. לא יודעים בכלל, לא ראו את הטענות שלי לפני ולפנים, וכבר בכל העיתונים נתנו גיבוי כולם לזה שהאוצר ורשות החברות נגדי. עוד לא קראתם בכלל, עוד לא ראיתם את מכתב השימוע, לא ביררתם שום דבר. אבל הכול בסדר, הם ימשיכו ללכלך ולרכל ואנחנו נמשיך לשרת את הציבור, והטענות שלך ושל חבר הכנסת עטאונה – עוד תלונות רבות מגיעות לשולחן שלנו כל יום. היום ישב אצלי ראש הרשות המקומית במגדל, עושים לו בעיות בסניף הדואר, רוצים לסגור לו אותו בסוף החודש גם כן. ואוכלוסיית נפגעות. בכל אתר ואתר יש המון המון בעיות. אולי האוצר מסתכל דרך החור של הגרוש, ואכפת לו רק שההפרטה תצא ולא משנה מי ייפגע בדרך; אני אמון על השירות לציבור, על הציבור שבחר בנו, שרוצה שנעשה את הדברים הטובים ביותר לטובתו, והפרטה תהיה כאשר השירות לציבור יחזור ויחדש את ימיו, ויהיה שירות טוב, יהיה שירות שבו לא ייפגעו אוכלוסיות חלשות. רק כך אנחנו נוכל לצאת להפרטה. אז תקשיבו, פקידי ונערי האוצר, זה הכיוון. לגבי השאלה של חבר הכנסת עטאונה על סגירת סניף, כמובן שסניף לא יכול להיסגר בלי הודעה מראש. במקרה של הסיפור שלו הוא יקבל את התשובה גם בכתב. היה מדובר במישהו שאושפז, בסוכן שאושפז ולא הצליח למצוא תחליף, ובכל מקרה, תושב שהזמין תור והסניף סגור – או אפילו מי שלא הזמין תור – הרישיון של החברה מחייב אותה לתת שירות גם למי שלא הזמין תור מראש. יש מקומות שאנחנו יודעים שהסניפים לא רוצים לתת שירות למי שלא הזמין תור מראש למרות שהסניף ריק, אבל אנחנו פועלים ופנינו לחברה והערנו להם על כך שהם עוברים על תנאי הרישיון שלהם. הרישיון קובע כי תינתן עדיפות למי שהזמין תור מראש, אבל גם מי שלא הזמין תור יכול לקבל שירות. לגבי שאלתך, חבר הכנסת בצלאל, המועדים להחזרת דבר דואר רשום או חבילה לשולח קבועים ברישיון הכללי של החברה. ככל שדבר דואר רשום או חבילה לא נדרש במשך עשרה ימי עבודה מיום ניסיון המסירה הראשון במען הנמען, רשאית החברה להחזירו לשולח. בפועל החברה נוהגת להחזיר דבר דואר שלא נדרש עד 14 ימי עבודה, ובחודשי הקיץ – לאחר 21 ימי עבודה מיום ניסיון המסירה הראשון במען הנמען. בכל מקרה, בעקבות פנייתך, פנייה הגיונית, שיהיה כתוב מתי זה יוחזר כבר, הנחיתי את מינהל הדואר במשרד, שגם הוא, אגב, הפך להיות יעד להתקפה של כל אותה קליקה שמנסה לאתרג את יושב-ראש הדואר – הנחיתי אותם לבחון את האפשרות לחייב את חברת דואר ישראל לציין באתר האינטרנט את המועד שבו יוחזר דבר הדואר לשולח. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> דבר ראשון, או באתר עצמו או שבדבר הדואר שאתה מקבל, בדף עצמו. אפשר לכתוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן. או באתר האינטרנט. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> שזה תוך 14 יום. לפחות אתה גם יודע שהוא לא הולך סתם או שהוא קובע תור. בסוף הוא מגיע וזה כבר בכלל חזר לשולח. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז קודם כול, כעניין שבשגרה, בפתק מופיע התאריך הראשון; תדעו – 14 יום מאותו יום, דבר הדואר – – – << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, אבל לא כולם מקשיבים עכשיו למה שאנחנו מדברים. ה"תדעו" הזה, אתה יודע, עשרה מיליון אזרחים צריכים לדעת משיחה שקרתה פה עכשיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת בצלאל, מקשיב לנו כאן גם ראש המטה המסור שלי אלעד זמיר, והוא יעביר את העניין הזה – לא רק באתר אינטרנט, שגם על הפתק יכתבו תאריך. בסדר, אלעד? סגור. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, יש לו עוד שאילתה. השאילתה הבאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השאילתה הבאה: פרסום נתוני רמת קליטה סלולרית, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה. אתם רוצים שאני אקבע לכם פגישה אצלי בלשכה עם כוס קפה ועוגיות? שלושתנו פה לבד. << שאילתה >> 239. פרסום נתוני רמת קליטה סלולרית << שאילתה >> << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> שוב פעם, אדוני היושב-ראש ואדוני השר היקר, שדבריך באמת נשמעים – וידוע ומרגישים עליך איך אתה לוקח כל דבר רציני ועושה את המקסימום לטובת אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני קיימתי כבר כמה דיונים על מצב הקליטה בכבישים ובכל מיני ערים וביו"ש – באמת קטסטרופה. רק כשדיברנו היום סיפרתי לך שיש לנו יהודי שנפצע ועוד ארבעה חיילים שנפצעו, שהקדוש ברוך הוא ישלח להם רפואה שלמה, ואתמול דיבר מי שנפצע בירי. הוא סיפר שהוא עצר בצד הדרך כי הוא היה צריך לעשות שיחת טלפון כי אין קליטה. בדרך שהוא נוסע בה אין קליטה, אז הוא עצר במקום שהייתה לו קליטה, הוא עצר ודיבר בטלפון. אין ספק שהדבר הזה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איפה זה היה? באיזה אזור? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ביו"ש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ביו"ש. וברמת הגולן, דרך אגב. גם בגליל יש נקודות שאין. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> יש בהרבה מקומות – גם בירושלים וגם בכנסת עצמה. באחד הדיונים אמרתי לנציג של משרד התקשורת שינסה להתקשר לטלפון הנייד שלי, והוא לא הצליח לאתר אותי כי פשוט לא הייתה קליטה בבניין עצמו. כך שהדבר הזה קורה בהרבה מקומות. הרבה פעמים אתה צריך לחשב – אתה לא מתקדם כמה פסיעות בשביל לא להפסיד את הקליטה. השאלה שלי, אדוני השר: מדוע המשרד לא מפרסם באינטרנט, על פי מפה, את נתוני כיסויי הקליטה של חברות הסלולר בכל נקודה? אולי ככה אנשים ידעו מה כדאי להם, מה שווה להם, באיזו חברה להיות, ולא כמו כל מיני אנשים שלפעמים עוברים חברה ובסוף גם החברה השנייה יותר דפוקה מהראשונה. אז אני חושב שכדאי שהציבור ידע איפה יש קליטה ומה המשרד מתכונן לעשות בנושא הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, חבר הכנסת בצלאל, אני באמת שוקל – אולי אני אבקש מראש הממשלה למנות אותך לסגן שר התקשורת, כי יש לך רעיונות מצוינים, ואתה ממש, מה שנקרא, מרים לי. כי מאז שנכנסתי למשרד הנושא הזה של הכיסוי והקליטה נמצא בראש סדר העדיפויות – יחד עם תחום השידורים, אבל בתחום התשתיות הקליטה הסלולרית זה דבר שאני נאבק בו. בוא נאמר, בשלושת החודשים האחרונים ביקרנו בערך ב-30 רשויות, אולי קצת יותר מזה. כל רשות מראה לנו איפה. היינו בנתיבות, אז יש שם שכונה בלי קליטה. ישבנו, הכנו נקודות, איפה צריך למקם את התרנים; יש מקומות שיש בעיות עם תושבים שלא רוצים; יהודה ושומרון זה נושא מאוד כאוב. ראש הממשלה קרא למנכ"ל משרדו כשדיברתי איתו על יהודה ושומרון ואמר שזה צורך ביטחוני. לא רק הסיפור שסיפרת מהפיגוע האחרון – יש ראש רשות שאשתו התהפכה עם הרכב והייתה צריכה לעלות פצועה ברגל למקום עם קליטה כדי להתקשר לכוחות ההצלה. ועוד סיפורים. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אין ספק שזה הצלת חיים. זה לא מותרות. זה פשוט חיים ומוות, הסיפור הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי, הצלת חיים. צורך ביטחוני גם ביהודה ושומרון, גם במקומות בלי קליטה בנגב, בגליל, בגולן, כמו שאמרת. אנחנו נמצאים ומנטרים מקום אחרי מקום. ביהודה ושומרון באופן נקודתי אנחנו עכשיו בתוכנית. בדיוק היום דיברתי עם השרה סטרוק, כי יש החלטת ממשלה שהולכת לבוא, החלטה כוללנית לגבי יהודה ושומרון של מספר דברים, שבתוכה יהיה גם איגום תקציבי להקמה של כ-50 תרנים, שזה מה שנדרש לכסות בצורה מלאה את אזור יהודה ושומרון. ברגע שנקים את התרנים נוכל כבר לדרוש מחברות הסלולר באופן מיידי לשים את האנטנות. שם הדבר יכול להיות קרוב לפתרון, עניין של תוך שנה להשלים. דרך אגב, כבר הקמנו: בצומת עמוס הקמנו אנטנה לפני כחודש, ואנחנו כבר עכשיו במהלכים מאוד לוחצים כלפי משרד הביטחון – יש 12 תרנים שמחכים לכל מיני אישורים שם. ביהודה ושומרון אין לנו בכלל יכולת אכיפה, אגב, כלפי החברות. אנחנו מחכים לצו עיצומים, שיאשרו אותו במשרד הביטחון. יש תהליכים, בוא נאמר, שכבר העלו אבק מרוב שלא נגעו בהם בשנתיים האחרונות, ואולי אפילו לפני זה. אנחנו מנערים עכשיו את האבק הזה ומנסים להביא למיצוי העניין ולפריסה של תשתית סלולר רחבה ומקיפה בכל אתר ואתר. לא רק זה. הנושא של דור 5, שזה כבר יותר מרק סתם כיסוי וקליטה – גם על זה אנחנו עובדים. יש תקציב, שהשגנו כדי לגרות את השוק, של 50 מיליון שקלים ליישומים טכנולוגיים, עובדים על זה. אנחנו נמצאים בתעבורת סלולר ויש קורלציה בין הכיסוי והקליטה לבין המיקום של ישראל מבחינת תעבורת סלולר. אנחנו במקום 73 בעולם בתעבורה, שזה בערך ליד טורקיה וליד עוד כמה מדינות, ובוא נאמר שהיינו רוצים להיות במקום אחר מבחינת סטרטאפ ניישן ומדינת ההייטק ומבחינת תעבורת סלולר. הפקירו הפקרות מוחלטת את הזירה הזאת בשנתיים האחרונות, ואנחנו לקחנו את זה ושמנו כמטרה עליונה כדי להביא את מדינת ישראל לקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית. ראש הממשלה, תאמין לי, לא מצא חן בעיניו מקום 73 בעולם, וגם הוא דוחף ונותן רוח גבית לטיפול בעניין הזה. המפה שביקשת – לכן הקדמתי ואמרתי שאתה יכול להיות יועץ טוב או סגן שר במשרד התקשורת, כי זה אחד מהמטרות והיעדים של התוכנית של המשרד לשנה הקרובה. אני מעריך שבשנה הקרובה כבר יצא יישום שכל אזרח במדינת ישראל יוכל לבדוק מהן תשתיות התקשורת הנייחות של סיבים אופטימיים וכו', מה הקליטה הסלולרית של כל החברות בכל כתובת שהוא יוכל להשיג. כשזוג הולך לקנות בית או הולך לבדוק שכירות דירה, הוא יוכל לדעת אם באותה דירה יש קליטה לניידים שלו או אם יש בכלל קליטה טובה שם. וזה מעבר לרכישה של סנסורים שרכשנו. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שלפני שבונים את הדירות צריך לדאוג שזה יהיה חלק מטופס 4, שתהיה קליטה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה צודק. אני לא רוצה להגיד: "ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים", כי זה נאמר על התורה – – – << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, גם צריך הרבה הסברה. כי אני יודע שבהרבה רשויות לא נותנים להקים אנטנות בגלל תושבים שמתנגדים. צריך הרבה הסברה; להסביר לציבור עד כמה באמת כשיש אנטנות יש פחות קרינה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרב בצלאל, אתה צודק. בכל רשות שאני מגיע אנחנו מציגים להם מצגת ומראים שכשאנחנו קרובים 100 מטר מאנטנה הקרינה מאוד נמוכה מהטלפון, כי הטלפון לא מתאמץ כדי להשיג את הקליטה. לעומת זאת, כשמתרחקים 400 מטר מהאנטנה הקרינה כבר הרבה יותר גבוהה, משמעותית, בגלל הטלפון שמתאמץ. בגלל זה כשאין כל כך קליטה הטלפון מתחמם כשמנסים לבצע איתו פעולות, כי יש יותר קרינה. אני ביקשתי מהצוות המקצועי אצלי במשרד, גם צוות ההסברה, לעשות את מה שנדרש כדי שזה ימחיש לציבור, לאלה שעדיין לא מקבלים את ההסבר שאנחנו מסבירים וצריך להעביר את זה אולי בצורה מוחשית יותר. אבל, כן, אנחנו גם מתכוונים להביא חוק תשתיות תקשורת שבהמשך יקל על חברות סלולר לפרוס אנטנות, במיוחד כשאנחנו מדברים על דור 5. כמו שאמרת, השקיפות לציבור – גם על זה אנחנו עובדים בתחום הזה של הסלולר: כיסוי וקליטה, דור 5, להביא את ישראל לקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית בהקדם האפשרי, וזה יקרה בקרוב. אנחנו לא שוקטים על שמרינו ולא נותנים לזה להעלות אבק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אסיים במשפט אחד על בשורה גדולה שהייתה השבוע, שאנחנו הופכים את מדינת ישראל בתחום תשתיות התקשורת הנייחות, הסיבים האופטיים, למרכז תקשורת עולמי. אם עד היום 98% מהתקשורת הבין-לאומית בין אסיה ומדינות ערב לאירופה עוברים במקומות אחרים, עכשיו אנחנו מאפשרים להעביר סיבים אופטיים דרך קצא"א או גם דרך מקומות אחרים, דרך מה שיש לנו בין אילת לאשקלון. הדבר הזה יהפוך את ישראל למרכז תקשורת עולמי. זה יביא לכאן משקיעים מרחבי העולם, יביא לכאן חוות שרתים שיקומו על הציר הזה. זה מה שנקרא – השמיים הם הגבול. זה יאפשר כאן השקעות, יאפשר כאן יישומים טכנולוגיים חדשים, מקומות עבודה על הציר – מצפה רמון, שמשוועת לאתגרים, עיר תיירות שרוצה עוד דברים; אשקלון, שמגיע לה, ואומנם היא לא עוטף עזה אבל היא סופגת לא פחות מעוטף עזה, ומגיע גם לה לקבל את מה שצריך. הציר הזה יפתח את הדרום, יפתח את הנגב ויוביל את מדינת ישראל לפסגות, בעזרת השם. כמו שקראנו בשבת שעברה בפרשה: "עלו זה בנגב, ועליתם את ההר". אנחנו כובשים את הפסגות פסגה אחר פסגה בתשתיות הנייחות, בתשתיות הסלולר, גם בדואר אנחנו נגיע לדבר לשביעות לרצון כולם; דבר לא פחות חשוב: בתחום השידורים, הרדיו והטלוויזיה. תשאל כמה שאלות גם על זה שיהיה לי מה לענות לך. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני כבוד השר. אני רק רוצה להגיד שהלוואי שכל השרים יהיו בקיאים כמו שהשר בקי במשרדו ובדברים שהוא מטפל בהם. אני רוצה להודות לך ולצוות המשרד שלך, שעושים רבות. ואם כבר הזכרת את נושא השידורים, אנחנו מכירים ויודעים, והיינו בוועדת הכלכלה ביחד בדיונים החשובים. יישר כוח גדול על כל מה שאתה עושה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כל הכבוד. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ל' בסיוון התשפ"ג, 19 ביוני 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:31. << סיום >>