דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל' ישיבה פ"ג הישיבה השמונים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ג (20 ביוני 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 4 דן אילוז (הליכוד): 5 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 6 סימון דוידסון (יש עתיד): 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 6 אבי מעוז (נעם): 8 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 8 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 9 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 10 שלי טל מירון (יש עתיד): 10 ציון יום תלונות ופניות הציבור 11 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 11 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 13 אבי מעוז (נעם): 14 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 15 צגה מלקו (הליכוד): 16 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 17 ציון יום ההוקרה לקהילות המשימתיות ולגרעינים 19 משה סולומון (הציונות הדתית): 19 אריאל קלנר (הליכוד): 21 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 23 ארז מלול (ש"ס): 24 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 26 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 27 ציון יום ההוקרה לכוחות הביטחון הלאומי וההצלה 29 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 29 ניסים ואטורי (הליכוד): 31 שלי טל מירון (יש עתיד): 32 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 33 ינון אזולאי (ש"ס): 35 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 37 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 38 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023 39 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 40 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 42 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 46 הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג–2023 50 יעקב אשר (יהדות התורה): 50 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 52 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 54 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 55 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 58 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 58 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023 58 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 58 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 61 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ג, 20 ביוני 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 68) (שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת אריאל קלנר כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3343/25. בנוסף, הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין המשרד לכלכלה ותרבות של טאיפיי בתל אביב לבין המשרד לכלכלה ותרבות של ישראל בטאיפיי בדבר שיתוף פעולה בתחום התרבות. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום יהי נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים לנאום נאומים בני דקה מתבקשים לשבת במקומותיהם. ההצבעה תהיה אלקטרונית, החל מרגע זה. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הנואמים יהיה חבר הכנסת חנוך מלביצקי. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול היה משחק של נבחרת ישראל בכדורגל, ובמהלכו אחד משחקני הנבחרת, מוחמד אבו פאני, ספג קללות גזעניות נוראיות מקומץ קטן של הקהל שישב שם. הבוקר כתבתי לו, ואני חושב שזה ראוי שהדברים יישמעו גם בבית הזה: בוקר טוב, שמי חנוך מלביצקי, אני חבר כנסת מהליכוד. כאוהד כדורגל, אוהד נבחרת ישראל, אוהד בית"ר ירושלים, כישראלי וכיהודי, כאבו לי מאוד הקריאות המכוערות שספגת אתמול בידי קומץ בזוי ולא ראוי של גזענים. הם לא מייצגים כאן כלום חוץ משנאה. אתה, לעומת זאת, מייצג מצוינות בספורט ובכלל. תהיה חזק, תמשיך לייצג בכבוד את ישראל ותדע שאנחנו כאן בכנסת ננסה להילחם בגזענות בספורט ובכלל ככל האפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דב מלביצקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת דן אילוז. אחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה ימים חזרתי משליחות מדינית במרוקו, כמה ימים אחריך, אדוני היושב-ראש, וכפי שאתה יודע, אני מאוד מחובר למסורת המרוקאית ולתרבות המרוקאית ולכן התרגשתי מאוד. אבל אם יש משהו אחד שמרגש אותי עוד יותר מאשר לראות את העושר התרבותי שיש במרוקו, זה לחשוב את המחשבה שבכל מקום שבו הייתי היו יהודים שחלמו להיות דווקא פה, בארץ ישראל. כשהלכתי לבית הכנסת וראיתי את הספסלים שם, איפה שהתפללו האנשים שלוש פעמים ביום להגיע בחזרה לירושלים, או כשאכלתי ארוחת שבת ושרנו פיוטים "למולדת שובי רוני", חשבתי על סבא וסבתא שלי שהיו אומרים לפחות פעם בשנה "לשנה הבאה בירושלים", ועכשיו אנחנו נמצאים פה בירושלים. כמו שאתה יודע, אני מתעסק לא מעט בלהנכיח את המסורות של כל הגלויות שהגיעו פה לארץ, זה לא חשוב אם מדובר על פרס או על תימן או על מרוקו, פולין, הודו, עיראק וכו', כל המסורות. אבל חס וחלילה, זה לא בא מתוך נוסטלגיה כאילו פעם היה יותר טוב, אלא להפך, זה בא מתוך תפיסה ציונית עשירה, מתוך אמונה שאולי שלילת הגלות לא הייתה נכונה אבל צריך קיבוץ גלויות. משפט אחרון – אני תמיד אומר: כשאני הולך למרוקו, אני לא הולך לטיול שורשים, כי השורשים שלנו הם פה, בארץ ישראל. אני הולך לטיול. השורשים שלנו פה, בארץ ישראל. העץ של עם ישראל התפזר בענפים בכל העולם, אבל הפירות שלנו, צריך לקטוף אותם פה בארץ ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> (אומר מילים במרוקאית.) יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. ואחריו – חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוחמד אבו פאני מהיישוב כפר קרע מייצג את המדינה ומייצג גם את החברה הערבית. קריאות הגנאי שהיו אתמול במשחק, אנחנו דוחים אותן בתוקף. מוחמד לא אמור לקבל את הניסוח הזה, לא אמור לקבל את ה"כבוד" הזה. מוחמד צריך לקבל כבוד מכל אוהדי הנבחרת. לא ייתכן ולא יעלה על הדעת, שגם שלשום ראש הממשלה לא התייחס לניצחון של בני פלפלה כפר קאסם, וגם היום הוא לא התייחס לנושא הזה. השחקנים הערבים שמייצגים את הנבחרת אמורים לקבל כבוד גם מראש הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת סימון דוידסון, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באותו נושא, בסגנון אחר: אתמול התקיים דיון בנושא גזענות ואלימות בספורט בכנסת, בוועדת המשנה לספורט. היו פה הרבה מאוד נציגים והרבה מאוד חברי כנסת. דיברנו והזהרנו כמה מסוכן נושא האלימות בספורט הישראלי, וגם נושא הגזענות. עברו מספר שעות והיה משחק של נבחרת ישראל. אני מזכיר לכולם, בשבוע שעבר הנבחרת הצעירה שלנו הגיעה למקום השלישי באליפות העולם וכולם בירכו וכתבו בטוויטר, כל חברי הכנסת. בנבחרת הזאת, כמעט מחצית מהשחקנים היו שחקנים ערבים. הכובש המרכזי המוביל היה ערבי. אף אחד לא אמר שום דבר. ואתמול קראו לאבו פאני, שחקן הנבחרת, "מחבל". כן, לימור, קראו לשחקן נבחרת ישראל, שהוא ערבי, קראו לו "מחבל". זה נורא. מה קורה לאותם ילדים בכפרים וביישובים שמשחקים כדורגל ורואים איך קוראים לשחקן שהם מעריצים אותו? אני קורא לכל חבר כנסת, כמו שעשה חנוך, לכתוב, לצייץ ולגנות את הקריאות הגזעניות האלו כלפי שחקן ישראלי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוידסון. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חבר הכנסת אבי מעוז, סגן השר אבי מעוז. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, השר התורן - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר התורן נמצא פה – קוראים לו אופיר סופר. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר סופר, חבריי, חברות וחברי הכנסת, מהפעם האחרונה שעמדתי כאן בנאומים בני דקה, נהרגו שמונה בני אדם בתאונות דרכים. גם השבוע אציין את פרטי תאונות הדרכים, וכאשר יש פרטי הרוגים, אקרא אותם, בתקווה שאנחנו נצליח לשנות את זה. יום חמישי, 15 ביוני, נהרג הולך רגל בשנות השישים לחייו ברחוב יהודה הנשיא בירושלים, בעת שנהג רכב פרטי פגע בו כשחצה את הכביש; בהמשך אותו יום נהרג רוכב אופניים, בן 35, כאשר רכב פרטי פגע בו, שוב, כאשר חצה מעבר חצייה, הפעם בנתיבות; עוד גבר בן 35 נהרג באותו יום, בכביש דמים 232 בעוטף עזה, לאחר שביצע פניית פרסה ונהגת רכב פרטי פגעה ברכבו. ביום שבת, 17 ביוני, נהרג רוכב אופניים בן 77 לאחר שרכב פרטי פגע בו והרג אותו במקום. ביום ראשון, 18 ביוני, נהרג רוכב האופנוע רזיאל בוחניק – אתמול דיברתי עליו על הבמה – בכביש 25 בתאונה קשה עם רכב פרטי; עוד באותו יום נהרג רוכב אופנוע בן 20 בעת שהחליק בכביש 5533. נוסף עליהם, עוד שני פצועים בתאונות דרכים נפטרו במהלך השבוע האחרון פטירה מאוחרת. 174 אנשים נהרגו, לא במלחמה – אלה מספרים של מלחמות – אלא בכבישים, מתחילת השנה. שמונה רק בשבוע החולף. אף אחד לא חסין במלחמה הזו, אבל אפשר למנוע את ההרוגים, ואנחנו לא עושים מספיק. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טופורובסקי על התזכורת הכואבת והמדממת. יעלה ויבוא חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> נאום הנדסת תודעה מס' - - - << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 90, והפעם על הקומוניסט הסמוי. בכמה הזדמנויות כינה אותי אהוד ברק פוליטרוק. בערוץ 12, כאשר דניאל רוט-אבנרי הטיחה בו שהוא מסית למרי אזרחי, הוא ביקש, כלשונו, להשתיק את החֲבֵרָה. עולם הדימויים והביטויים של מהנדס התודעה הזה מגיע ישירות מהקומוניזם. בזמן שרוממות הדמוקרטיה בפיו, הוא מכוון ישירות לדיקטטורה בסגנון הקומוניסטי. גם שם האליטות לא נהגו להתחשב בדעת העם. זו בדיוק הסיבה שהוא מממן את המחאה – כדי לרוקן את תוצאות הבחירות מכל משמעות. מה זה משנה בכלל מה העם רוצה? אגב, "פוליטרוק" היה כינוי לקצין החינוך בצבא האדום שהיה אחראי על ההדרכה האידיאולוגית מטעם המפלגה. אני, לעומת זאת, מבקש בסך הכול לייצר שקיפות להורים, מה שמאוד מפחיד את ברק ודומיו, כי בקומוניזם לא היה, כידוע, אפילו בדל של שקיפות. אני ממליץ לאהוד ברק לשחרר את כולנו מהאנרכיזם הקומוניסטי שלו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לסגן השר מעוז. תעלה ותבוא חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואחריה – חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נאום קול המושתקים מס' 23. בכל שבוע אני מתייצבת כאן לזעוק את זעקת תושבי יהודה ושומרון ולהעלות על נס את שורות הפיגועים שהושתקו. לרוב מדובר בעשרות פיגועי אבנים ובקבוקי תבערה, שמסכנים את חייהם של עשרות אלפי תושבים, וכמעט שהפכו שגרה אצל רבים מהם. בכל שבוע אני מתפללת שזה יהיה הנאום האחרון שלי בנושא, שיגיע שבוע שבו אין פיגועים, אך לצערי התקווה שלי מתבדה פעם אחר פעם. כבר כמה פעמים דיברתי מעל במה זו על פיגועים שיוצאים מכפר הטרור אל-מוע'ייר, ששוכן על ציר אלון. ביום שלישי שעבר, סביב השעה 20:30 בערב, אותר מטען חבלה על כביש אלון. הכביש נחסם לכחצי שעה; חבלן שהגיע למקום טיפל במטען באופן חלקי על מנת לטפל בו בצורה בטוחה באור היום. בבוקר יום רביעי, בשעה 05:30, הכביש נחסם שוב לכחצי שעה לנטרול סופי של המטען. באותו היום בשעה 07:00 בבוקר כוח צבאי גילה מטען חבלה נוסף, ושוב הכביש נחסם עד לנטרול המטען על ידי חבלן. בשבוע שעבר ביקרנו, חברי שדולת ארץ ישראל, בציר, ונחרדנו לגלות כי מחצבה לא חוקית הפועלת במקום קיבלה הכרה כמחצבה מן המניין, וככל הנראה אחד השותפים במחצבה הוא בכיר לשעבר במינהל האזרחי. מלבד הפגיעה בנוף, באיכות הסביבה ובערכים ארכיאולוגיים, יש בכך סכנה בטיחותית ואף סכנה ביטחונית גדולה. מדובר למעשה בפתיחת יציאה חדשה לכביש אלון, גם מהכפר אל-מוע'ייר, ובכלל מכל מרחב עמק שילה, תורמוס עיא, ח'ירבת אבו פלאח. יציאה זו תאפשר מעבר מהיר של מחבלים בין כביש אלון לכביש 60. לא ייתכן שהדבר הזה יתרחש. אני אעשה ככל יכולתי כדי לבלום את המהלך, אך החובה גם עליכם, יתר חברי הכנסת והשרים בממשלה, לבלום את המהלך המסוכן והביזיוני הזה. ובחזרה לטרור המושתק – מחובתנו כנבחרי ציבור ונציגי הימין בכנסת לדאוג שמתיישבי יהודה ושומרון לא יופקרו בשטח ויקבלו מענה ביטחוני הולם. אחרת, אם חלילה יקרה משהו, לא נוכל לומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, היום ב"ישראל היום" התפרסם שהשר שיקלי הולך להציג היום תוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, ובכותרת נאמר גם שאולי הוא יצליח במקום שנכשלו שרים אחרים, וגם שאלו ותהו אם הוא יצליח גם לפזר את הפזורה. אני רוצה לענות מכאן לגבי הסיכוי להצלחה של התוכנית של השר שיקלי. אני אומר מכאן שהוא ייכשל כמו שקודמיו כשלו, ואני אגיד למה הם נכשלו: כי כל שר שבא – הסוגיה הבדואית, התייחסו אליה כמשהו שהוא לא חלק מהחברה הישראלית; ראו בזה גוף זר שצריך להתמודד איתו, ולכן העבירו את הטיפול ממשרד למשרד ומשר לשר ב-14 השנים האחרונות, וכולם נכשלו. למה נכשלו? כי הם לא ישבו עם האוכלוסייה הבדואית, עם הנציגים של האוכלוסייה הבדואית, ולא תכננו ולא הגיעו למסקנה שצריך לתכנן בתיאום עם האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב לפי הצרכים שלהם. מי שרוצה לפרסם תוכניות לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב צריך לשבת איתם, ויחד איתם צריך לתכנן את הדברים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עטאונה. תעלה ותבוא חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, ואחריה – אחרונת הדוברים לפרק זה, חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. 31 באוקטובר 2023, 132 ימים מהיום – בחירות מוניציפליות ברחבי ישראל. 257 רשויות, מתוכן רק 14 נשים מכהנות בראש הרשות, שזה פחות מ-6%. מצב הנשים בצומתי קבלת החלטות במדינת ישראל עגום, אם זה ברשויות המקומיות, אם זה במשרדי ממשלה, אם זה בכנסת ישראל, אבל פחות מ-6%. ואני מבקשת מעל הבמה הזו לקרוא לכל אחת שמתלבטת, שחושבת, ששוקלת: אנא התמודדי – הן לראש הרשות והן למועצת העיר. אנחנו כאן כדי לעזור ולעודד. נשים צריכות להיות בצומתי קבלת החלטות. 132 יום מהיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת שלי טל מירון, אחריה נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אז חברי הקואליציה הסכימו ברוב טובם להעביר את ההצעה המתוקנת לחוק האיזוק האלקטרוני. איתמר מטפס על הקירות ומחפש בנרות איך אפשר להכשיל את ההצעה מהממשלה הקודמת, כדי שחלילה הקרדיט לא יהיה להם, גם אם זה מציל חיי נשים. אז מה הוא עשה? הוא לקח את הצעת החוק של חברי האופוזיציה, הבטיח שיבחן אותה ויעשה בה שינויים נחוצים שיהפכו אותה למתוקנת וטובה, לפיו. אז חשוב לי לספר לכם, אזרחי ישראל, כדי שתכירו, שהוא פשוט זיהה הזדמנות לקחת את החוק לידיו; אבל אני מקבלת עשרות פניות מנשים שהמשטרה לא מצליחה להגן עליהן, מקלטי הנשים מלאים עד אפס מקום, והמשטרה סוגרת תיקים על אלימות במשפחה כי היא בקריסה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נשים נרצחות על ימין ועל שמאל. 17 נשים עד כה. אין הרתעה, אין חקיקה, אבל העיקר שהשינויים הנחוצים של בן גביר בחוק הם להקל על הגברים הפוגעים ולתת יותר משקל לתלונות שווא, שהן אחוז אסטרונומי של 2% מכלל התלונות. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואו, תתחילו לעבוד. אנחנו לא באוניברסיטה, ואין מועד ב' לגברים פוגעים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לגברתי. << נושא >> ציון יום תלונות ופניות הציבור << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> וכעת, כאמור, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: ציון יום תלונות ופניות הציבור. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס לפתוח את היום המיוחד. בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותו של אדוני מרגע זה, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום מצוין בכנסת יום פניות הציבור וגם יום הנציבות, באותו יום. אני שמח, אדוני היושב-ראש, שקבעת את זה באותו יום. זה אכן נתן נופך הרבה יותר משמעותי לדיון כאן במשך היום שהיה בוועדות, היה באודיטוריום, והיה דוח מבקר המדינה שהוגש ודוח תלונות הציבור. אמרתי כאן בנאומי הראשון בכנסת, בנאום הבכורה: משה רבנו נבחר בדאגה לצמא של הכבש, שהוא רדף אחריו במדבר והרים אותו, ואז משה רבנו נבחר להוציא את בני ישראל ממצרים. מנהיגות נבחרת – ודוד המלך, כידוע, המשל שהוא הביא והנבואה, והוא סיפר איך הוא הציל את הצאן מהסכנה שריחפה עליהם. מנהיגות, עשייה, נמדדת בסופו של דבר במה שקרוי בעברית המדוברת היום תפיסת לקוח, והדבר הזה, אני שמח, מחלחל; לא מספיק, הוא צריך לחלחל יותר – להבין שבסוף אנחנו כנבחרי ציבור, פקידי ציבור כעובדי ציבור, כולנו בסופו של דבר משרתי ציבור. והתפיסה הזאת, שבסוף בכל החלטה שאתה מקבל, כל פעולה שאתה עושה, כל טלפון שאתה מקבל, אתה יוצא מתוך נקודת הנחה ותפיסה שהלקוח הוא הדבר הראשון והוא אמור לקבל את השירות, משנה בצורה דרמטית אין ספור החלטות. אני חייב להודות גם לצוות שמלווה אותי בוועדה לפניות הציבור, שהצלחנו בחמישה החודשים האחרונים, בסייעתא דשמיא, בארבעה-חמישה החודשים האחרונים, ליצור שפה אחרת בתוך משרדי הממשלה. תחילה של יצירת איזושהי שפה אחידה, איזושהי תורת עבודה. הצלחנו להביא הרבה מאוד משרדי ממשלה להגדיל את הנושא הזה של פניות הציבור, לחזק את הדבר הזה, ליצור איזשהו משהו. קיימנו לפחות שישה דיונים, שבעה דיונים, רק בחודשים האחרונים על הדבר הזה, והצלחנו למצוא פתרונות. ריבוי משרדי הממשלה, ריבוי האגפים, ריבוי מקבלי ההחלטות, גורם בסופו של דבר לאותו לקוח בסוף לעמוד בקצה ולהרגיש חסר אונים מול גוף כל כך ענק וכל כך הרבה משרדים וכל כך הרבה אנשים. והתפקיד שלנו – גם נבחרי ציבור וגם פקידים – זה לשים את הדבר הזה בראש מעיינינו. בסוף – ואני רואה פה את יושב-ראש הוועדה לביטחון פנים – כששוטר, כבאי, ולא משנה באיזה מקום הוא נמצא, או פקיד ממשלתי כזה או אחר, איש עירוני כזה או אחר, יוצא מתוך תפיסה של תפיסת לקוח, יוצא מתוך נקודת הנחה שבסוף הוא משרת ציבור, כל ההתנהלות שלו משתנה, ההתנהלות האנושית שלו משתנה, התפיסה האנושית שלו משתנה. הוא הופך להיות לא לבובה ולא למחשב, כי לנהל קריטריונים יכול גם מחשב: אני מכניס את הבקשה למחשב, אם הוא עומד בקריטריונים – עבר הלאה. לא אצלי, מעביר הלאה. לא – בסוף להבין שזאת שליחות, שאתה אמור לתת בסוף שירות לאותו אזרח. זה הדבר המרכזי, זה הדבר הכי משמעותי בעבודה הציבורית. יש לנו ויכוחים פוליטיים מדי פעם, יש לנו נושאים, אג'נדות שרוצים לקדם, אבל אנחנו צריכים לזכור דבר אחד: בסוף יש אזרח בקצה שצריך לקבל את השירות המיטבי וצריך לקבל את הדבר הנכון, צריך לקבל את זה בצורה הטובה ביותר. אני מקווה, אדוני, שהוועדה כאן בכנסת – אבל לא רק הוועדה, כולנו כאן נצליח לשפר ולהחדיר את התפיסה הזאת לכל אחד ואחד: משרתי הציבור, כמו שאמרתי, נבחרים או עובדים, שרים או פקידים – כל אחד בסוף יבין את הדבר הזה, וכשהדבר הזה יחלחל, השירות ייראה אחרת, היחס לשירות הציבורי ייראה אחרת, ואנחנו נעשה באמת את שליחותנו. תודה רבה, אדוני, וכמו שאמרתי, אני מקווה שעד השנה הבאה אנחנו נהיה אנשי בשורות ונצליח לשנות באופן מהותי את התפיסה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. עד חמש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, כאשר הבחנתי שמציינים את היום הזה, יום פניות הציבור, ביקשתי ממזכיר הסיעה לשאת מספר מילים. בשנת 2013, כאשר נערכו בחירות לרשויות המקומיות, ומאז נבחרתי, כיהנתי כחבר מועצה, הנושא הראשון שבער בי היה להקים את הלשכה לפניות הציבור בעיר. בין היתר שילבתי בלשכת פניות הציבור קבלת קהל, ובמסגרת זו נפגשתי עם תושבי העיר מכל גוני הקשת, כאשר הדבר שהיה משותף לכולם זו עזרה, אם בנושא חבויות בארנונה, נושא הרווחה, נושא הפיקוח וכדומה. בנוסף התקנתי במקום מרכזי בעיר תיבת דואר, וכל מי שביקש להפנות אליי שאלה או בקשה יכול היה לעשות את זה בקלות. אני חייב לומר שלא תמיד הצלחנו לעזור לתושב שביקש עזרה, אך תמיד התושב היה מרוצה, היות שפנייתו טופלה והוא קיבל מענה. מרן זצ"ל, הרב עובדיה יוסף, היה מקבל מעל 100 פניות בשבוע מכל חלקי הארץ ומקהילות רבות מרחבי העולם. כל איש ואישה, כל קהילה וקהילה, קיבלו תשובה ומענה. אין לשער את חשיבות תשובותיו לפונים. אני זוכר פעם אחת שהייתי אצלו בבית. התור התארך שם, מישהו ביקש להיכנס, ועצם הכניסה אליו כבר הייתה מענה, אז באמת שאין לשער יהודי בסדר גודל כזה. כך הנחיל לנו זאת מרן, ובשנים אלו, בשנים האחרונות, הקים יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי את הלשכה לפניות הציבור, כאשר באמצעות לשכה זו הח"כים והשרים מקבלים פניות רבות מדי שבוע מכל חלקי הארץ ומציבורים רבים, ואנו משתדלים לתת מענה ויחס לכל אחד ואחת. ברצוני לציין כי בעוד ימים מספר, בג' בתמוז, ביום חמישי הקרוב, יחול יום פטירתו של הרבי מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מלובביץ', זכר צדיק וקדוש לברכה. אין מילים לתאר את כמויות האנשים שעברו אצלו, כאשר כל אחד מהעוברים קיבל מענה ויחס אישי, וזה חוץ מהדולר שכל אחד היה מקבל אצלו. מכובדיי כולם, המטרה של פניות הציבור זה בראשית לעזור לאותו אדם, לאותה גברת או לאותו תושב שמבקשים את העזרה שלנו, להושיט עזרה לפונה. אנחנו לא יודעים להעריך היום מה אותו אחד מהצד השני זוכה לו כשהוא מקבל את התשובה במאור פנים או במעטפה פשוט הביתה. נוכחתי לראות, מניסיוני כחבר מועצה וכחבר כנסת בתנועת ש"ס, את הטוב ואת החסד הזה, שמובילים לאחדות בעם ישראל. זה פשוט מוביל לאחדות, לא למחלוקות אלא לאחווה, לאחדות בין כל חלקי העם. תמשיכו להעניק, תמשיכו להקשיב לשני. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אם יהיה כאן. בבקשה, סגן השר, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נראה לי שבמסגרת הדיון בתלונות ופניות הציבור צריך לעסוק גם, ואולי אפילו הייתי אומר בעיקר, במי שהציבור פונים אליו. כוונתי כמובן לנבחרי הציבור. אני לא בטוח שהביטוי הזה, "נבחרי הציבור" הוא המתאר במדויק את תפקידנו. כשקוראים למישהו "נבחר ציבור", הדגש הוא עליו, על זה שהוא זכה להיבחר על ידי הציבור. אבל מה פתאום הוא המוקד? הנושא הוא הציבור, ונבחר הציבור הוא בסך הכול, וכך מן הראוי שיראה את עצמו, שליח ציבור. שליח של הציבור ולמען הציבור. אם להיות יותר חריף, אפשר אפילו לומר: משרת הציבור. בסוף ספר דברי הימים אומר יאשיהו המלך ללוויים: "עבדו את ה' אלוקיכם ואת עמו ישראל". במסכת הוריות בתלמוד מסופר שרבן גמליאל רצה למנות שניים מתלמידיו לתפקיד ציבורי, וכשהם בענוותנותם לא רצו, הוא אמר להם: "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם". זהו היחס היהודי לעבודת הציבור. מרן הרב קוק זצ"ל, שהיה חותם על מכתביו "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש", מתאר כך את היחס שאמור להיות למי שממונה על הציבור לעבודתו – ואני מצטט: "הטוהר המוסרי צריך שיגיע לידי מידה זו, שאפילו את המגיע בצדק לא יתבע, בייחוד מי שעבודת הקודש עליו. וזה יהיה לאות כי כל כך גדלה ונכבדה היא בעיניו עצמותה של עבודת הציבור, עד שאין ראוי כלל שיקבל עליה שכר, וראוי גם כן שיוותר על חלקו בשביל הכבוד והזכייה שזוכה להיות עובד את העבודה העליונה והנכבדה בהיכל מלכו של עולם, עבודת הצדק והמשפט לרבים". עד כאן. סוף ציטוט. אגב, כאשר אנשי ביתו של מרן הרב קוק זצ"ל תלו על דלת הבית שלט עם שעות קבלה כדי לנסות להקל עליו ולו במעט מפניות הציבור המרובות, השלט נעלם פעם אחר פעם. כאשר ארבו למוריד השלט, הסתבר שזהו הרב קוק בעצמו, שלא היה מוכן להגבלת שעות הפנייה אליו, כיוון שראה בעצמו עבד לרבים. כשזה היחס לעבודת הציבור, העיסוק ברווחים שנבחר הציבור מפיק מתפקידו מקבל מקום קטן בהרבה ממה שמקובל היום. כשזה היחס לעבודת הציבור, הדיבור, השפה והסגנון של משרתי הציבור נשמעים אחרת לחלוטין ממה שלפעמים אפשר, לצערי, לשמוע בבית הזה, כיוון שבדרך כלל, המשרת משתדל להתנהג בצורה ראויה כאשר הוא נמצא בפני מי שהוא אמור לשרת אותו. עם זאת, אני חייב להוסיף שבניגוד למשרת הרגיל, שכל-כולו נתון למרותו של אדונו, לרצונו ולגחמותיו, משרת הציבור לא אמור לפעול כשבשבת שמסתובבת לפי הרוח הנושבת ברשות הרבים, בתקשורת וברשתות. משרת הציבור אמור להיות נאמן לערכים שבשמם הוא נבחר על ידי הציבור ושבגללם הציבור נתן בו את אמונו. בערכים האלה אמור משרת הציבור לדבוק גם כשזה לא פופולרי וגם כאשר הוא משלם עבור הנאמנות הערכית הזו מחירים לא פשוטים, כמו גידופים והכפשות. כל הרעיון שלי להקים מערכת של שקיפות על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך נולד כתוצאה ממאות פניות ציבור של הורים, שרק בדיעבד ולמפרע נודע להם על תכנים ותוכניות שהועברו לילדים שלהם בגנים ובבתי הספר על ידי גורמים זרים, שעולם הערכים שהם ביקשו להנחיל לילדים שונה ורחוק מאוד מזה של ההורים. זהו פרויקט הדגל שאני מתכוון לבצע ולתת כשי לציבור, כאמצעי להטבת תוכני הלימוד והחינוך של ילדיהם, כפי מה שתואם לערכים ולאמונות שלהם כהורים. זו המחויבות שלי בתור משרת ציבור, ואשתדל בכל מאודי לא לזוז ממנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לסגן השר חבר הכנסת מעוז. וכעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. עד חמש דקות לרשותו של אדוני מרגע זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהרשויות צריכות לתת מענה לכלל האזרחים. אנחנו מקבלים פניות רבות מהאזרחים שלנו, וגם המשרדים הממשלתיים מקבלים פניות. אבל לא כל הזמן יש מענה – לא לתושבים, לא לאזרחים, ולפעמים, לצערי הרב, אין מענה גם לנציגי ציבור, ראשי רשויות וחברי כנסת. לאחרונה אנחנו נתקלים בכך שחלק מהמשרדים הממשלתיים, וגם הפקידים במשרדים האלה, לא נותנים מענה גם לחברי כנסת. יש מספר רב של דוגמאות שנמצאות על שולחני ועל שולחנם של נציגים אחרים, שלא מקבל מענה. הכנסת מחויבת להיות דוגמה לכל המשרדים במדינה, לכל האנשים במדינה – רשויות מקומיות, בתי ספר, מוסדות – ולכן, קודם כול, מחויבים אנחנו לקבל מענה מהמשרדים האלה, מהשרים וגם מהפקידים שנמצאים תחת השרים. בסופו של יום אנחנו צריכים לתת דין וחשבון גם לאזרחים. אם אנחנו מקבלים פנייה ולא מצליחים להשיב, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא עושים את העבודה שלנו על הצד הטוב ביותר. ולכן, מחויבת הכנסת, מחויבים השרים ומחויבים גם הפקידים לנסות ולהחזיר תשובה. לא תמיד התשובה חיובית, אבל גם במקרה שיש תשובה שלא מיטיבה עם האזרח, צריך להחזיר תשובה. בסופו של יום, ברגע שאנחנו לא מחזירים תשובה, זה מראה על יכולת לא מקצועית של נציגי הציבור. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס פעם נוספת לקריאות הגנאי של אוהדי הנבחרת כלפי השחקן כוכב הנבחרת מוחמד אבו פאני מהיישוב כפר קרע. אנחנו מגנים את זה, דוחים את זה. אין מקום לנהמות במגרשי הכדורגל. כלל האוהדים מחויבים לתת דחיפה לכלל השחקנים. אסור לנו לתת לאנשים האלה מקומות באצטדיונים ובמגרשים שלנו, ומחויבים כולם לתת הזדמנות שווה לכולם. כולנו מחויבים לתמוך ולעודד שחקנים על מנת להצליח. יש כישרונות כאלה בכל המדינה, במיוחד במגזר הערבי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלהואשלה. וכעת, תעלה ותבוא חברת הכנסת צגה מלקו. לאחר מכן יסכם השר אופיר סופר. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, השר, חבריי חברי הכנסת, תודה על קיום היום המיוחד בנושא פניות הציבור. תודה רבה גם למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מר מתניהו אנגלמן, על עבודתו החשובה במענה ופתרון המצוקה כפי שראינו בדוח 2022. אני כולי תקווה כי בשנה הבאה יהיה פחות על מה להתלונן, ונצליח לחסוך כמה דפים בדוח. עיינתי בדוח, ובמקום השני בתלונות הציבור – רשות האוכלוסין וההגירה. אני יכולה לתת להם דוגמה אישית כיוצאת אתיופיה וכשדרנית במשך 34 שנים ברדיו, וגם כמגישת תוכנית בטלוויזיה. לרוב הפניות של הציבור לרשות האוכלוסין וההגירה לא התקבלה תשובה. בשיחות מאזינים שלי ברדיו, הציבור עולה לשידור, שואלים: אנחנו ממתינים למשפחות שלנו; מי שצריך לבדוק את האישור אם הם זכאי עלייה או לא זה מינהל רשות האוכלוסין וההגירה, אבל אין תשובה. אני אומרת – אני כעיתונאית – אני אפנה, אני אביא להם תשובה. אני פונה – אף פעם לא קיבלתי תשובה. זה חוזר על עצמו. אני נכנסתי לכנסת לפני ארבעה חודשים. בשני דיונים בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, שאני חברה בה, המוקד היה תלונות הציבור על רשות מינהל האוכלוסין וההגירה. יש מקום לתקן, ואי-אפשר להתעלם מאנשים שזקוקים לעזרה. לפעמים גם תשובה שלילית היא תשובה, אבל לצערי הרב לא נותנים תשובה. כולם נשארים בלי תשובה. הדבר הנוסף – העידן הטכנולוגי. הטכנולוגיה – נכון, זה דבר חשוב; אנחנו רואים את הקדמה פותרת את הבעיות, אבל אל לנו לשכוח את האוכלוסיות המיוחדות, את המבוגרים שלנו. מספר המבוגרים היום במדינת ישראל גבוה, וגם עולים חדשים. אנשים שהם הרבה שנים בארץ מתקשים בשפה, ויש גם הרבה שלא יודעים לקרוא ולכתוב אפילו בשפת האם שלהם. צריך להתייחס לפניות שלהם ולתת תשובה. אנחנו, כחברי כנסת, יש לנו אחריות. ובמיוחד משרדי הממשלה לא יכולים להתעלם. יש משרדי ממשלה שאנשים מגיעים ואין מענה, ואומרים: נשלח להם במייל. נו, אימא שלי יודעת להשתמש במייל? לא כולם יודעים להשתמש במייל. צריכים לתת פתרון. יש מספר טלפון במינהל האוכלוסין להגירה; מתקשרים – אף אחד לא עונה. אף אחד לא עונה. לכן אני מברכת על היום הזה. הדיון הזה הוא כל כך חשוב. יש הרבה אזרחים שמגיעה להם תשובה. אדוני היושב-ראש, אנחנו חייבים לתקן את זה. חובתנו לשפר. כולם יקבלו תשובה. לא יכול להיות שחלק ירגישו שאף לא מתייחס אליהם. נתקלתי בעוד פנייה – יש ועדות במשרד החינוך, ועדות לילדים עם צרכים מיוחדים. כשההורים רוצים לרשום אותם, אומרים להם: הדיון יהיה בזום. מי שלא יודע להשתמש בזום מפסיד. כשלא מסתייע לו, אומרים: אז זה יהיה בדיון הבא. מתי הדיון הבא? בעוד חצי שנה, בעוד תשעה חודשים. זה המצב שבו נתקלים האנשים הזקוקים שלא יכולים להשתלב בטכנולוגיה או שלא מבינים את השפה העברית על בורייה. לכן, חובתנו לעזור להם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. יעלה ויבוא להשיב ולסכם בשם הממשלה השר אופיר סופר. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול, ממש בדקות אלה, ברגעים אלו, אנחנו יודעים שמתרחש פיגוע קשה מאוד באזור עלי, בצומת עלי, ותפילותינו לרפואת הנפגעים. ליבינו עם כוחות צה"ל ומערכת הביטחון, והתקווה שהפגיעה תהיה כמה שיותר קטנה ושכוחות צה"ל ישיגו את המחבלים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אולי נגיד פרק תהילים. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אפשר להגיד פרק תהילים: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה', עושה שמים וארץ. אל יתן למוט רגלך, אל ינום שמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ה' שומרך, ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך. ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לרפואה שלמה והחלמה מהירה של חיילינו ואזרחינו. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אדוני, אתה יודע, אמרו לי שאני צריך לדבר בשם הממשלה על פניות הציבור. ניסיתי להבין אם יש משהו יותר מדויק, יותר ספציפי, שצריכים להגיע אליו. חשבתי על זה שבעצם אני חושב שהיכולת שלנו להיות קשובים לציבור, להיות קשובים לפרט – הזכירה חברת הכנסת צגה את כל הפניות, ואני הקשבתי טוב, כי הדברים שהיא נגעה בהם מאוד נוגעים למשרד העלייה והקליטה, כי בסוף הם מדברים על דוברי שפות ואחרים. אני חושב שהמבחן של כל נבחר ציבור, בסופו של דבר, הוא לדעת לזהות לא רק את הווקטור המרכזי, אלא גם להיות פנוי למי שלא נמצא עם כל העדר. ומה זה מזכיר לנו אם לא את הסיפור של משה רבנו והגדי – מבחן המנהיגות הראשון בעולם של הקדוש ברוך הוא לגדול מנהיגי ישראל, שבסופו של דבר מתבסס על זה שהוא ידע להיעתר, ידע להיות קשוב למי שלא נמצא במיינסטרים, למי שצריך את אותה עזרה ואת אותו דבר שהוא כל כך מיוחד. למה אני אומר את זה? כמו שהיה לי קשה קצת לשאול מה זה יום פניות הציבור, היה לי קשה גם כל הזמן הסיפור הזה: למה התורה מספרת לנו סיפור כל כך פשוט? הרי ברור שזה המבחן של המנהיג. אבל גם הדברים שכל כך ברורים לנו, חשוב לחזור ולדבר עליהם, כי הם בסופו של דבר נמצאים – זה מה שנקרא היום-יום; זו המהות, זו הליבה של תפקידו של המנהיג, תפקידו של נבחר ציבור. אני רוצה להגיד תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון הזה, ותודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר סופר. << נושא >> ציון יום ההוקרה לקהילות המשימתיות ולגרעינים << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום: ציון יום ההוקרה לקהילות המשימתיות ולגרעינים. אני מזמין את חבר הכנסת משה סולומון לפתוח את היום המיוחד. בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותו של אדוני מרגע זה. בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרת המשימות הלאומיות, השרה אורית סטרוק, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שקשה לי לפתוח. ממש ברגעים אלה אנחנו בתוך אירוע קשה מאוד מאוד בצפון השומרון, באזור עלי, שבו יש פצועים קשה. מרצחינו והאויבים שלנו מחפשים אותנו בכל עת. כמעט בשלושה נאומים שאני נואם כאן אני מבשר על פיגועים, ואנחנו חייבים לעשות משהו מסוים. אני מקווה שמחר, בדיון דחוף שביקשתי בוועדת החוץ וביטחון, נוכל באמת להנחות במשהו שונה וחדש את מערכת הביטחון כדי שבאמת נוכל למגר את תופעת פיגועי הטרור, שהולכים ומתעצמים במיוחד בשומרון. ועכשיו לנושא שלשמו התכנסנו. "באנו לארץ ישראל להחיות את העם ואת הארץ. אבל העיקר הוא העם. תחיית העם קודמת לגאולת הארץ. אנחנו מעמידים את הכול על העם. לא בכוחות מבחוץ ולא בחסדים של אחרים ניוושע. חסד לאומים חטאת. עם אינו צריך לקבל את תחייתו ואת גאולתו, לא בחסד ולא בצדקה. כוחו בו בעצמו. - - - כוח העם, רצון העם, מרצו ומסירות נפשו של העם. ארץ ישראל היא ארץ העם, והוא צריך להחיותה ולחדש את זכותו עליה בעבודה, ביצירה, בחיים. אולם הדבר הפשוט הזה, הרעיון הברור הזה כי גאולת העם היא בו בעצמו, ברצונו, בעבודתו, ביצירתו, הוא היותר-קשה לבדרו, לתת לו צורה של תביעה חיונית תקיפה ובלתי פוסקת, לעשותו פועל בנפש העם, בחיי העם. כל מה שעשינו עד עתה, כל עבודתנו בארץ ישראל הייתה רק כעין הכנה לרגע הזה, כעין הכשרת עצמנו, שנוכל לאמור לכם באיזה אופן שהוא מה שהארץ דורשת מכם, שהרגע ההיסטורי הזה תובע מכם". דבריו אלה של א"ד גורדון מסמלים יותר מכול את תפקידן של הקהילות המשימתיות היום. קהילה היא יותר מחבורת אנשים המתאגדת יחד; לקהילה יש משימה, יש תפקיד מוגדר. הקהילה היא לא רק פועלת פנימה, אלא בעיקר פועלת החוצה. כל מהותה של הקהילה היא ההשפעה על החברה שבה היא יושבת ושאותה היא סובבת. קהילות משימתיות ליוו את מדינת ישראל מראשית הקמתה. תרומתן למדינה לא יכולה להימדד. אני גאה לעמוד כאן מולכם, נציגי הקהילות, אנשי העשייה הגואלת גאולת העם. את הדוגמאות להשפעות הקהילה ניתן לראות היום מקריית שמונה ועד אילת, מגבול הבקעה ועד גוש דן. הקהילות התפתחו במהלך השנים, וכפי שאמר א"ד גורדון, שאיתו פתחתי, תפקידן הוא גאולת העם לפני גאולת הארץ. זה בא לידי ביטוי בקבוצות וקהילות בערים גדולות ברחבי הארץ, בפעילויות ובמיזמים חברתיים שאינם קשורים לאדמה או לשטח. לנגד עינינו מתגשם החזון: עם הגואל את עצמו, ללא חסד מאחרים. לפני עשור, אדוני היושב-ראש, ייסדתי יחד עם חבריי את מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות, והיום אנו מציינים בכנסת יום הוקרה ממלכתי לקהילות האלה. זהו יום הוקרה והכרה, והבנה עמוקה של ממשלת ישראל שאיתם נוכל לייצר שינוי עומק בתוך החברה הישראלית – אנשים מכל קצוות הקשת: דתיים, חרדים, וחילונים, יהודים ושאינם יהודים, אנשי אדמה ואנשי ספר, בכל תחומי החיים וההשפעה. בקהילות ישנה הפריה הדדית, למידה משותפת, שיתופי פעולה אשר מביאים להצלחות ולהגשמת החזון והופכים את המגוון לעושר תרבותי רחב. לעיתים, אדוני היושב-ראש, אנחנו נוטים לחשוב שמגוון התרבויות הוא נטל, והם יודעים להפוך את זה לעושר תרבותי רחב. דווקא ביחד, למרות חילוקי הדעות, למרות השוני, הרקע שממנו כל קהילה וקבוצה מגיעה, אנו בוחרים להתאחד. רב המחבר על המפריד. הקהילות המשימתיות מאגדות את החלוצים של ימינו, אנשים שלא מפחדים ממשימות קשות ומוכנים לכל אתגר בקריאת "הינני". הינני – זה גם שם הקהילות שאני הקמתי. בחרנו לכלול את כל גוני הקהילות והקבוצות במועצה כי אנו מאמינים שחיבור אמיתי הוא לא רק עם הדומה והקרוב אלינו אלא דווקא עם השונה. ומתוך החיבור הזה אנו לומדים דרכים חדשות לפעולה. במפגש בין קבוצות שונות יש חשיבות ליחס הבין-אישי. מצד אחד אנו באים בענווה, מתוך כבוד הדדי ורצון ללמוד ולהכיר ביתרונות של חברינו, ומצד שני, אני אביא את דרכי, הדרך שבה אני מאמין ללא פשרות. היכולת לחבר ולאזן במתח הזה שבין האחר ואני, הפשרה והעקרונות, היא המנהיגות של ראשי הרשתות שבחרו ובוחרים לקחת חלק בקהילות המשימתיות הרבות שפרוסות בארץ – היום כ-300 קהילות כאלה. אני רוצה להודות בשם הקהילות המשימתיות ליושב-ראש מפלגת הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מי שקיבל את פנייתי ברצון והתעקש ודאג לתקציבים לקהילות ורואה בכם את מלח הארץ ושליחי הציבור החשובים ביותר. אני רוצה לציין כמובן את שרת המשימות הלאומיות, חברתי חברת הכנסת אורית סטרוק, שכבר תעלה לדבר, על הרצון, הנכונות ועל כך שדלתה תמיד פתוחה בפני הקהילות המשימתיות כחלק ממשרדה, משרד המשימות הלאומיות. ואחיי בני הקהילות, אני רוצה לומר לכם: עלו והצליחו, יישר כוח. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סולומון. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת אריאל קלנר, ואחריו – חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה, עד חמש דקות לרשותו של אדוני מרגע זה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, איחולי החלמה לפצועים בפיגוע הנפשע. כמו שרואים, אויבינו אינם נחים, אבל הם לא ישברו אותנו, הם לא ישברו את תקומת עם ישראל בארצו. "שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". המשנה הזו בפרקי אבות מלמדת אותנו שמי שמקיים את העולם הוא אנחנו, בזכות המעשים שלנו. יש לנו אחריות. ואני אקריא עכשיו, ברשותך, אדוני, סיפור שמופיע בספר הנפלא "לגדול 2" של סיוון רהב מאיר, בהקשר הזה ממש. וכך הסיפור: הרבה שאלות והרבה בקשות הגיעו אל הרב של השכונה היהודית בעיר טריפולי שבמדינת לוב. תושבי העיירה היו באים אליו מדי יום, בשבתות ובימי חול, עם עניינים רבים שהטרידו אותם. אבל בקשה כזאת הוא עוד לא שמע. אחד מחברי הקהילה פנה אליו ואמר: אני רוצה לזכות לפגוש את אליהו הנביא. במקום לצחוק, הרב חשב רגע ואמר: איזו בקשה נפלאה, יש לך הזדמנות לפגוש אותו. ביום שישי הקרוב תקנה הרבה אוכל, יין טוב וכל מיני מעדנים, ותיגש לבית שנמצא בקצה השכונה. מתגוררים שם אלמנה וילדיה הקטנים. שים בפתח הבית את כל מה שקנית ותזכה לראות את אליהו הנביא. היהודי שמח מאוד. הוא התרוצץ בין החנויות השונות בעיר והכין חבילות מלאות כל טוב. ביום שישי הוא הגיע עד לבית שבקצה השכונה, הניח את המצרכים ליד הדלת, ומשלא פגש את אליהו הנביא – עזב את המקום. ביום ראשון חזר אל הרב מאוכזב. עשיתי בדיוק מה שאמרת לי ולא פגשתי את אליהו הנביא, אמר בצער. נסה שוב, השיב הרב. ביום שישי הקרוב, תעשה בדיוק אותו דבר. אבל הפעם תמתין קצת ליד הדלת, שם תפגוש את אליהו הנביא. לקראת שבת היהודי מיהר שוב לקנות את כל המצרכים. הוא סחב הכול עד בית האלמנה, נעמד בשקט ליד הדלת והמתין לאליהו הנביא. מעבר לדלת הסגורה הוא שמע את הילדים מתלוננים: אמא, מה יהיה? השבת עוד מעט נכנסת, ואין לנו אוכל. אל תדאגו, אמרה להם אימא, אתם זוכרים מה קרה בשבוע שעבר? אולי גם היום יבוא אליהו הנביא ויביא לנו מצרכים. מהסיפור היפה הזה אנחנו למדים שבאמצעות נתינה, באמצעות גמילות חסדים, כל אחד מאיתנו יכול להיות אליהו הנביא של מישהו שזקוק לנו. עם המסר הזה אני נרגש לברך אתכם היום. הנתינה הופכת אותנו למקיימי העולם. התכנסנו כאן כדי להוקיר את אחד הפרויקטים המרגשים שיש למדינת ישראל להציע: הגרעינים המשימתיים והקהילתיים. בזכותם כל משתתף לוקח חלק בקיום העולם ממש. זהו הכוח החברתי של מדינת ישראל. אתם, שבחרתם לעזוב את החיים הנוחים והמוכרים ולעבור לשכונות פריפריאליות לטובת עשייה ושינוי; אתם, שבונים תוכניות חינוך, תרבות ורווחה לתושבים שעד לפני רגע לא הכרתם ובחרתם לקשור את גורלכם בגורלם מתוך שליחות – אתם מייצרים סולידריות, ערבות הדדית ואחווה. אתם מגלמים את הישראלי היפה, הישראלי הנדיב, היזם, האמיץ, הבלתי-מתפשר, זה שמסתכל לאתגר בעיניים ולא נותן לו לחמוק. אתם עומדים בקו החזית של המציאות היום-יומית הקשה של שכונות לא פשוטות, ויחד עם התושבים המקומיים – מחזקים את הרשות המקומית כולה, ובכך מחזקים את החוסן הלאומי של מדינת ישראל. שגשוג המדינה תלוי בחוסן החברתי ובערבות ההדדית שבין אזרחיה. הגרעינים המשימתיים מגלמים זאת בפעילותם היום-יומית. אני רוצה להודות לכל אחד ואחד מהמשתתפים בגרעינים, לכל מי שאמון על פועלם, לכל מי שאחראי על תפקודם, וחשוב לא פחות – לכל קהילה שקיבלה גרעין לחיקה וצועדת איתו יד ביד דרך כל אתגרי החיים. יישר כוח לכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לחבר הכנסת קלנר. בטרם יעלה ויבוא חבר הכנסת שוסטר, אני מתכבד לברך חברת אמת של ישראל וחברי אמת של ישראל, שנמצאים כאן: יושבת-ראש הפרלמנט הצ'כי והמשלחת שיחד איתה. ברשותכם אני אומר כמה מילות ברכה בשפה האנגלית. It is my honor to welcome the Speaker of the Chamber of Deputies of the Czech Republic and a great friend of Israel, the Honorable Markéta Pekarová Adamová, and her distinguished delegation. It is no secret that the Czech Republic is one of Israel's closest allies in Europe, and I am thankful for the opportunity to host you here in the Knesset and sign the Memorandum of Understanding between our parliaments. I am sure that your visit in Israel will strengthen our cooperation, and I wish you and your delegation a pleasant stay in Jerusalem. Welcome to Jerusalem and welcome to the Knesset. (מחיאות כפיים) וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, גב' אדמובה, והקבוצה הנפלאה שאיתה. Welcome, welcome to the Knesset, Mrs. Adamová. It is another opportunity to meet you, so you see why I had to hurry to come here and talk a little bit about solidarity in Israel. Thank you for coming. אנחנו עוסקים כאן בנושא שיש לו – אדוני היושב-ראש, גבירתי השרה, חברי הכנסת, אורחים נכבדים מאוד – נגיעה עצומה לשני נושאים שאנחנו עסוקים בהם, הדמוקרטיה והלאומיות. אני רוצה לקבוע שסולידריות חברתית, קרבה ואינטימיות בין בני אדם – ורצוי שהם יהיו ממגזרים שונים – הם אבן ראשה, אבן בניין מרכזית בבניית לאומיות בריאה, לא מתלהמת, שעוסקת בעיצוב של מי אנחנו, מה המשותף לנו, ובעיצוב הדמוקרטיה שדורשת מאיתנו להיות כפופים לרצון הרוב, לא תמיד למה שאנחנו רוצים. עושים את זה על ידי כך שמייצרים את אותה סולידריות. 200 גרעינים היו עד לפני מספר שנים. היום אני שומע על 360 קבוצות, 17,000 חברים, 300,000 משתתפים מהקהילה. התקציב נשאר במשך שנים מספר קבוע, ואני מקווה, גבירתי השרה, שתוכלי להביא בשורה יחד עם משרד האוצר ואולי משרדים נוספים ולהגדיל באופן משמעותי. ואם אפשר, לעתיד לבוא – נדמה לי, אני לא בטוח שהתקציב נמצא בתקציב הקואליציוני, שבהקשר הזה בוודאי מופנה למטרות ראויות ביותר אבל רצוי שהוא יהיה בבסיס התקציב. הקבוצות הללו, אדוני היושב-ראש, עוסקות בשלושה רבדים של סולידריות. הן קודם כול קבוצות שהן בעצמן אינטימיות ומחוברות ומייצרות קשרים חמים בין חברי הקבוצה ובהכרח מחויבות לחיים של שיתוף, של יחד ושל יציאה מהעצמיות. הם מייצרים סולידריות עם הקהילה שבה הם קבעו את גורלם, זה הייחוד; זה לא סתם שנת שירות, ולא שנתיים ולא שלוש. באים כדי לחיות במקום, בקהילה. זו סולידריות של אותה הקבוצה, אותו גרעין משימתי עם הקהילה. יש עוד נושא חשוב אחר והוא שהקבוצות כולן, ממגוון האמונות והטעמים, מקושרות ביחד – במועצה אחת, בארגונים; לומדים ביחד, מתנסים; קבוצת שווים, שמפתחת ידע כיצד פועלים. והם עוסקים בקידום תעסוקה, בזהות יהודית, בחיזוק הקשר עם התפוצות היהודיות, ברווחה, שמירה וטיפול בסביבה, תרבות, חקלאות קהילתית, שמירה על הטבע, קליטת עלייה, חינוך, ספורט – נושאים חיוניים ביותר. אני רוצה לברך את כל העוסקים במלאכה הזו. אני עצמי בא מקהילה שפעם, כנראה, היו מגדירים אותה כגרעין משימתי, קהילה קיבוצית, שגם מייצרת את היחד המקומי אבל גם יש לה יומרות להשפיע על החברה. פעם, פעם – מילה של היסטוריה – היה ויכוח בתנועות ההתיישבות אם לעשות כמעשה דגניה – כל השיבולים פנימה, כל האנרגיה אל תוך הקבוצה הקטנה, שהיא תהווה את האור ליהודים, או, כמאמר הקיבוץ הגדול עין חרוד, שאמר: אנחנו צריכים מראש לפרוץ ולהיות חלק מתוך החברה הישראלית. ואני אומר שהקבוצות הללו, הקבוצות המשימתיות, עושות גם וגם. הן גם מייצרות את היחד הפנימי שלהן, את הלכידות הפנימית, וגם משפיעות באופן הגון, חכם, צודק, על החברה הישראלית. יישר כוח לכל העושים והעושות במלאכה, תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שוסטר. אנחנו מקבלים דיווח נורא כעת, שבפיגוע שאותו הזכרנו קודם נרצחו ארבעה ישראלים. אנחנו כמובן משתתפים בצער המשפחות, שינוחמו מן השמיים, ומאחלים איחולי החלמה מהירה לפצועים. חבר הכנסת מלול, בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, גם אני רוצה להשתתף בצער משפחות הנרצחים אשר נרצחו בפיגוע המתועב, ממש אין הגדרה אחרת, פיגוע מתועב, רצח בדם קר שקרה בעלי. עוד יתומים, אלמנות, משפחות שכולות. האויב שלנו לא נרדם, ממשיך, אולי אנחנו פה מתווכחים על חוק כזה או אחר אבל האויב ממשיך, וכולנו צריכים להתאחד לאותה מטרה – להילחם בו ולהכות אותו שוק על ירך. השם ייקום דמם של הנרצחים. בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה מבורכת של הגרעינים התורניים, אשר פועלים מתוך שליחות חדורת מטרה. הם מביאים אל כל בית יהודי את אור היהדות ופעילות למען הנוער כאשר כל מטרתם היא להעניק לדור הצעיר את הכלים הטובים ביותר שעימם יוכלו להתפתח ולהתעצם הן חברתית והן ערכית. לצד זאת מקימים מפעלי חסד שונים, אשר עוזרים לכל אדם. כשעבדתי במשרד לשירותי דת התוודעתי לכל הגרעינים התורניים וראיתי את הפעילות ואת השליחות שהם עושים. כאן המקום לציין לשבח ולברך מערכת הארגונים השונים: תנועת אל המעיין, ארגונו של הרב גרוסמן, אור ישראלי, ארגון איילת השחר של הרב רענן, ארגון ערכים, ארגון לב לאחים ועוד ארגונים רבים וטובים אשר פועלים ברחבי הארץ להפצת היהדות וערכים חברתיים, כמו שנאמר בפתגם, "במקום שאין איש השתדל להיות איש". הם הולכים למקום שלא תמיד יש שם מוסדות מתאימים לילדים שלהם, אין את החברה הטבעית שהם רגילים לחיות בה, שגדלו בה, ומוסרים את עצמם בשבתות בקיבוצים, במושבים, בפריפריה, ונותנים מעצמם כדי להעמיק את הזהות היהודית. אבל פעילות זו עוד עשו מימי קדם מורנו הרב עובדיה יוסף זצ"ל יחד עם הרב הגאון הרב יהודה צדקה זצ"ל. הם היו נוסעים באוטובוסים לעם שבשדות כדי להפיץ את היהדות. מי יודע כמה זמן יקר היה אצל הרב עובדיה, כל דקה מזמנו, כל שנייה, אבל למען הציבור, למען העם, כדי שהעם לא יגדל ביתמות רוחנית, היה נוסע ומכתת רגליו ממקום למקום ביחד עם חבריו הגאונים, עליהם השלום, כדי להפיץ את היהדות. אצלנו דאגה למוחלשים היא לא סיסמה, היא מסורת, אולם בד בבד עם דאגה לחלשים ש"ס מתייחדת עוד יותר בדאגה לעולם התורה, לחינוך ילדי ישראל ולשמירת הזהות היהודית של מדינת ישראל. זו זכות להעמיד במרכז החיים עשייה חברתית וחינוכית גדולה. במאמר מוסגר, אדוני היושב-ראש, חבל שבמקומות המפותחים יותר, במרכז, אין הרבה גרעינים תורניים. יכול להיות שאם היו גרעינים תורניים שם, והיו מקבלים אותם, הייתה פחות הסתה. הם היו מבינים מה זה יהודי, מה זה חרדי, מה זה לחיות כיהודי, לחיות כדתי, ואולי היינו פחות נחשפים – כמו בסרטון המצער, מזעזע, שקרה אתמול כלפי אותו יהודי יקר, חרדי, סרן במילואים, עורך דין במקצועו, בהוד השרון, והוא לא היה עובר כזאת השפלה מאזרחית שסובלת מהסתה, נסחפת אחרי ההסתה שהסיתו אותה. הבעל שם טוב אומר כי את החושף לא מגרשים במקלות אלא על ידי אור. את פעמוני הסתה זו כנגד היהדות נפסיק רק על ידי חיזוק של אותם ארגונים חשובים ויקרים. גבירתי השרה, אם לעת כזאת הגעת למלכות – דיינו. צריך לעבוד ולראות, לראות מה הם צריכים מהבחינה התקציבית. הם באים עם הרבה כוח, הרבה מוטיבציה, אבל אם אין קמח אין תורה. אני נזכר – ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש: כשהייתי במשרד לשירותי דת – יש לנו את זהות יהודית של אלי לבנון, את בטח מכירה אותו, יהודי יקר שעושה רבות, היום הוא ת"פ שלך. הוא הלך עם יוזמה לתקצב ארגונים שעושים פעילות לילדים בפריפריה. הוא לקח אותי ואת המנכ"ל של משרד הדתות, עודד פלוס, לסיורים. היינו בגדרה ובאשדוד וראינו ממש – אני רגיש מטבעי, שם התרגשתי יותר – איזה ילדים באים. ההורים אומרים, המדריכים: במקום שהנוער ברחובות יעשו שטויות הם באים לפה. פתחו להם אולם ביליארד, כל מיני משחקי מחשב, כל מיני משחקים. מזמינים להם פיצה, ועל הדרך אותו מדריך גם נותן להם קצת יידישקייט, קצת יהדות. והם באים מתוך רצון, לא מתוך כפייה, ומתחברים שם. ואז מכניסים להם עזרה בלימודים. הפעולות האלה הן פעולות חשובות. הדור הזה זה העתיד שלנו, ואנחנו חייבים להשקיע בהם. ואני מסיים, עוד פעם, בכאב גדול ובצער על הרצח הנורא והמתועב שקרה עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ארז מלול. הדוברת הבאה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני זמן קצר אירע פיגוע איום ונורא סמוך ליישוב עלי. אני מבקשת לאחל רפואה שלמה לפצועים ולשלוח תנחומים למשפחות. "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו". אנחנו דורשים מבצע צבאי – אם מישהו עוד לא הבין למה זה מחויב המציאות, אז הגיעה היום תשובה – חומת מגן ביהודה ושומרון. הקדוש ברוך הוא ייתן לי כוח לדבר עכשיו. זו התשובה. הגרעינים התורניים והקהילות המשימתיות הם התשובה. זה האור מול החושך. זה הסיפור של העם שלנו מול סיפור של אומה רצחנית. זכות היא עבורי להעלותם על נס, להודות להם ולהוקירם על פועלם – חברי הקהילות המשימתיות ומשפחות הגרעינים התורניים והמשימתיים, הפועלים יום-יום בכל ערי ישראל, מקריית שמונה ועד אילת ומיפו ועד בית שאן. אם יש מילה שמאפיינת את פועלם של צעירים ומשפחות אלו, היא "הינני". הינני, לכל שליחות בעם ישראל; הינני, למשימות חברתיות היכן שצריך; הינני, להתנדבות בעבודה עם נוער; הינני, ללמד בכל מקום שצריך, גם ובעיקר מעבר לשעות העבודה; הינני, למען הכלל; הינני, למען כל אחד ואחת, ולא משנה מה דעותיו; הינני לחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל; הינני, לפריפריה החברתית והגאוגרפית; הינני, לעם ישראל באשר הוא. אנשים שואלים מה גורם למשפחה צעירה להעביר את מקום מגוריה מירושלים ליפו, ללוד, לעכו, מה גורם למשפחה מאחת מהערים המבוססות במרכז לעבור לשדרות ולאופקים? מה אם לא תחושת השליחות המפעמת בהן. מה שמאפיין את הקהילות המשימתיות והגרעינים זו העבודה המשותפת. לעיתים הם יוצאים כקבוצה, תומכים אחד בשני וביחד משתלבים בקהילה שאליה הם מצטרפים. הם בוחנים כיצד ניתן לעבוד עם הקהילה ולמען הקהילה, השכונה, העיר, כשהמטרה היא להוסיף עוד אור וטוב בעולם. הקהילות והגרעינים מאגדים בתוכם פעילויות ומשימות רבות, ביניהן התנדבות בבתי אבות, שיחות ושיעורים לקשישים, חוגים ופעילות לילדים, עיסוק עם כל סוגי הנוער, התנדבות עם אנשים בודדים בחינוך פורמלי ובחינוך בלתי פורמלי. הקהילות המשימתיות שמו לעצמן מטרה להתיישב בפריפריה ולחיות חיי קהילה מתוך רצון לשנות מציאות ולייצר חברה ישראלית טובה יותר. בישראל ישנן מאות קהילות וגרעינים כאלה, שפועלים בתחומי תרבות, חינוך, תעסוקה, רווחה, גיל שלישי ועוד. הם לא יורדים אל העם אלא עולים אל העם, עולים עם העם. ואכן המפתח להצלחה של גרעין משימתי או תורני הוא היכולת להתחבר לקהילה ולהפיח בה רוח של נתינה ושייכות. דווקא בתקופה מורכבת וסוערת זו קבוצות וקהילות אלו מוסיפות הרבה אור, הרבה חיבור, הרבה אהבת ישראל, שחושפים בפני כולנו את פניו היפים והמיוחדים של העם שלנו. אנחנו פה רק לומר לכם תודה – למשפחות הצעירות, לכל חברי הגרעינים, וכמובן לעמותות ולרשויות התומכות. הרוח של הנתינה, שמבקשת לצאת מהאגואיזם ומאזור הנוחות ולראות לפני הכול את הסביבה, את העם, את החברה, זו הרוח שצריכה להוביל את כולנו. אני כולי תקווה שגם פה, במשכן הזה נשכיל כולנו להבין את המשמעות והחשיבות של הגרעינים והקהילות, ונפעל בכל כוחנו לתקצב, להגדיל ולעודד אותם. לסיום, אני מברכת אתכם, כפי שהיה מברך הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שרק בשבוע שעבר היה יום האזכרה שלו, שהיה מברך את הגרעינים: "למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם", והיה חוזר ומדגיש את "ואדם". חזקו ואמצו בעד ערינו ובעד ערי אלוקינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך על הדברים החשובים והמרגשים בהחלט. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אף הוא אינו נוכח. אני רוצה להזמין את השרה, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, לסכם את היום החשוב הזה. בבקשה. תודה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מול עינינו במסכים שבידינו אנחנו מקבלים את תמונת הנשק ששימש את הרוצחים, יימח שמם, בפיגוע הנתעב סמוך לעלי. אין שום הצדקה, שום הצדקה, שמחבלים חמושים בנשק כזה ייסעו בכביש האחד והיחיד שמוביל לכל כך הרבה יישובים יהודיים ביהודה ושומרון – אין שום הצדקה, שום דבר. לא יכול להיות שכבישי יהודה ושומרון יהיו אוטוסטרדה לטרור. זה לא מתקבל על הדעת. זה לא אחראי, זה לא מוסרי, זה לא ציוני, זה לא נסבל בכלל. זה לא נסבל. כשפלסטיני רוצה להיכנס ליהודה ושומרון, סליחה מיהודה ושומרון לישראל כדי לעבוד, הוא צריך תעודת יושר מהשב"כ. בלי זה הוא לא ייכנס. הוא לא ייכנס. איך יכול להיות שכל פלסטיני יכול לנסוע בכביש שסמוך ליישובים שלנו בלי שום תעודת יושר, והוא יודע כשהוא יוצא מהבית שהסיכוי שהרכב שלו ייבדק הוא אפס? איך זה ייתכן? עכשיו, אני את השאלה הזו שאלתי בממשלה שוב ושוב ושוב, ועוד לא נעניתי. והיום אנחנו עם הרוגים, עם פצועים, עם תושבים שמסתגרים בבתיהם ועם חצי מיליון ישראלים שממשיכים לנסוע על אותם כבישים, שאין להם כביש אחר, ויודעים שמי שנוסע לידם, מאחוריהם ולפניהם, יכול פתאום לשלוף נשק. זה נשמע לך הגיוני, אדוני היושב-ראש? זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. צריך לשים סוף לדבר הזה. כל מרקם החיים של הפלסטינים לא יכול להצדיק פיגועים מהסוג הזה בשום פנים ואופן. בשום פנים ואופן. אני כמובן, כמו כל קודמיי, מצטרפת לתנחומים למשפחות השכולות, לתפילות לרפואת הפצועים, לחיזוק של התושבים, גם אלה שמסתגרים עכשיו בבתיהם בעלי, גם אלה שנוסעים עכשיו בכבישים וגם אלה שמפגינים ערב-ערב להשבת המחסומים בצפון השומרון. ואני תובעת מעצמנו תשובות. מעצמנו. מכאן אני אעבור לדבר על הנושא שלפנינו, אבל אי-אפשר היה שלא להתייחס לפיגוע ולמשמעויות שלו ולמה שמאפשר אותו. אדוני היושב-ראש, אנחנו השבת בשבת פרשת חוקת. בפרשת חוקת, לקראת סוף הפרשה, מסופר על הנס שנעשה לבני ישראל בנחל ארנון, ושמה מובא שבני ישראל שרו שם שירה. שואל רש"י למה צריך היה לשיר שירה. והתשובה היא – השירה היא סביב הבאר, ורש"י מביא: אמר הקדוש ברוך הוא: מי מודיע לבניי הניסים הללו? המשל אומר: נתת פת לתינוק, הודע לאימו. כלומר, כשקורה משהו טוב צריך להודיע ולספר על זה ולהלל את זה ולשיר על זה. ולכן טוב עשו חברי הכנסת שיזמו את היום הזה כיום הוקרה לפעילות של הגרעינים ושל הקהילות המשימתיות, כי משהו מאוד מאוד טוב קורה בחברה שלנו, וצריך להודות ולהוקיר ולהלל את הפעילות הנפלאה שעושים חברי הגרעינים וחברי הקהילות המשימתיות. והם עושים פעילות באמת נפלאה. אני מרגישה זכות גדולה לעצמי להיות אחראית לפעילות הזו במסגרת המשרד שזכיתי בו, לתקצב אותה, וגם לנסוע ולבקר אותם בכל מקום שבו הם פועלים. אני רוצה לספר על פעילות אחת מני רבות שנעשית על ידי חברי הגרעינים והקהילות, פעילות שערכה לא יסולא בפז. הגרעינים והקהילות לקחו על עצמם כמשימה לבנות מחדש בצורה נכונה וטובה את הקשר הבין-דורי, להעצים את אוכלוסיית הקשישים, לתת להם מקום של כבוד בחברה, לייצר עבורם פעילות, לייצר עבורם את המרחב שבו מקשיבים להם, שומעים את לקחם, ונותנים להם את המקום, כמו שביהדות מקובל לתת מקום לאדם הקשיש; מקובל שהזקן הוא הזקן שבחבורה, האדם שכולם מעריכים, מקשיבים לו, שומעים את לקחו, ולא מישהו שאוקיי, יצאת ממעגל העבודה, אתה כבר בגיל זקנה – אז אתה בשולי החברה. הפוך – להביא אותם למרכז החברה. על הפעילות היפה הזאת שוקדים חברי הקהילות המשימתיות, שהן מאוד-מאוד מגוונות, אגב, מכל גווני החברה, מכל הקשת הפוליטית. והם שוקדים על עוד דבר: הם שוקדים על החיבור בין חלקי החברה השונים. בעיצומם של המחלוקת ושל העימות הקשה בתוך החברה בין חלקים שונים, חברי הקהילות המשימתיות שוקדים על חיזוק הקשר ביניהם, למרות חילוקי הדעות, למרות חילוקי הדעות. בלי לוותר על הדעות שלהם, בלי לוותר על האידיאולוגיה שלהם, אבל עם להבין שגם האדם שמולך – יש מקום לאהוב אותו, להקשיב לו, לכבד אותו, להעריך אותו. וזה דבר נפלא שהם עושים. וגם זה מתקשר לפרשת השבוע, כי בפרשת השבוע שלנו אנחנו נפרדים מאהרן הכהן. וכתוב על אהרן הכהן: "ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל". אומר רש"י, שאת אהרון הכהן ביכו האנשים והנשים. למה? "לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה". זה מה שעושים חברי הגרעינים והקהילות המשימתיות – הם מטילים אהבה בין בעלי מריבה. גם בציבור שאותו הם משרתים, מתנדבים אצלו, וגם בינם לבין עצמם. יכולים לשבת חברי קהילות מימין ומשמאל, חילונים ודתיים, ולדבר ביניהם, ולייצר את השיח ואת האהבה, ועל זה הם ראויים לברכה מיוחדת. אז טוב שקיימנו את האירוע הזה להוקיר אותם, להצדיע להם, ולברך אותם בהמשך דרכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, השרה אורית סטרוק, השרה למשימות לאומיות. << נושא >> ציון יום ההוקרה לכוחות הביטחון הלאומי וההצלה << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום, רבותיי חברי הכנסת: ציון יום ההוקרה לכוחות הביטחון הלאומי וההצלה. ראשון הדוברים – נזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יוזם היום המיוחד הזה, לפתוח את היום החשוב הזה. יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה מאוד, לצערי אנחנו נמצאים אחרי אירוע קשה מנשוא בעלי, שבו נהרגו ארבעה ונפצעו לא מעט, ובו לבטח פועלים כרגע מתנדבים להצלת חיים. אני מציין את זה כי יום ההוקרה הזה, אדוני היושב-ראש, הוא יום ההוקרה למתנדבים לכוחות הביטחון הלאומי וההצלה. אני מבקש לנצל את ההזדמנות להשתתף בצערן של המשפחות ולאחל רפואה שלמה לפצועים. חשבתי לפני רגע לוותר על הזכות לעמוד פה ולדבר על יום ההוקרה הזה, אבל נדמה לי שלא יהיה נכון לתת לאויבינו לכופף אותנו, ולכן לפחות חלק מן הדברים שהכנתי אני כן אומר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל דווקא ביום כזה, ברגעים כאלה, אותם כוחות התנדבות בטוח עושים את העבודה בשטח. וגם אם זה לא יצא ככה, למרבה הצער – הם ראויים להערכה ביום הזה. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. פרץ גלעדי, זיכרונו לברכה, היה מחלץ ביחידת חילוץ גולן 40 שנה. פרץ גלעדי היה בן 72 במותו. הוא היה דבוראי שהתנדב במשטרת ישראל כמחלץ, באיחוד הצלה – כחובש, בשומר החדש, ברשות הטבע והגנים וביחידה קרבית בצה"ל. כל אלה, אדוני היושב-ראש, עד יומו האחרון. בבוקר 21 בספטמבר 2021, כמעט לפני שנתיים, יצא בבוקר פרץ גלעדי לריצת בוקר, 12 ק"מ, המשיך בשגרת יומו, עד שבשעות אחר הצוהריים המוקדמות קיבל הודעת סמ"ס משני גורמים – גם מיחידת חילוץ וגם מרשות הטבע והגנים – על משפחה ברוכת ילדים בנחל עמוד, ללא מים, בסכנת התייבשות. פרץ גלעדי ארז תיק רפואי, ארז תיק עם מים, ויצא לנקודת המפגש. פרץ גלעדי לא חזר מהחילוץ הזה. הוא נפל אל מותו בנחל עמוד, בנחל שהיה לו כמעט כמו בית. האירוע של פרץ גלעדי מאפיין מתנדבים רבים: הם אלה שגורמים לך לחשוב שהכול אפשרי; הם אלה שבכל יום, בכל שעה, בכל אירוע, מביאים לידי ביטוי השקעה יוצאת דופן בזמן, במחשבה, לעיתים אפילו במשאבים פרטיים, ללא תנאים, ללא גמול; הם אלה שמביאים לידי ביטוי מקצועיות ומקצוענות, כי הם מבינים שלהציל חיים זה מקצוע, זה לא תחביב; הם אלה שמביאים לידי ביטוי נחישות ודבקות במטרה, לעיתים עד כדי סיכון חיים. לפני 15 שנה, אדוני היושב-ראש, הזדמן לי פעם בחיים להיות חלק מקבוצת האיכות המיוחדת הזאת כחבר ומפקד ביחידת חילוץ גולן. זאת זכות שאני שמח שלא ויתרתי עליה בזמנו, כי בחברה ובקהילה בכלל, אדוני היושב-ראש, בוודאי במדינה צעירה כמו שלנו, יודעים להבחין מהר מאוד בקשיים של הממלכה לספק את הצרכים לתושבים. המתנדבים, אלה שנמצאים עכשיו גם באירוע בעלי וגם בחילוצים בכל מיני מקומות אחרים ובמתן סיוע כזה או אחר לאלפי אזרחים, בחרו לפעול באמת מתוך הכרה בצורך, מתוך גישה של אחריות חברתית, ללא ציפייה לתגמול, רק מתוך ההבנה כי אין מישהו אחר כרגע שיצא לעשות את מה שהם עושים. הם בחרו לתת שירות מאדם לאדם ברצון חופשי וללא תמורה, וזה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממש לא מובן מאליו. אשרינו שיש לנו אותם ושכמותם. תושבים ואזרחים במדינת ישראל חבים להם את חזרתם לשגרת חיים נורמלית. וכמו שנאמר בספר שופטים בפרק ה': "המתנדבים בעם ברכו ה'". לסיום, בלי להתלהם, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו חייבים, חייבים, לממש בכוח את זכותנו לחיות בארץ ישראל, ולא להסתובב מפוחדים במדינה שניתנה לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, יוזם היום המיוחד הזה. אם כבר אנחנו מדברים, היום לפני 21 שנים בדיוק – אומנם בתאריך העברי זה י"א בתמוז, אבל בתאריך הלועזי 20 ביוני – נכנס מחבל לאיתמר ורצח שם את משפחת שבו: האם רחל, בת 40, הבנים שלה – נריה, בן 15, צביקה, בן 12, אבישי, בן חמש – והחזיק כבני ערובה שני ילדים. יוסף טוויטו, שהיה מפקד כיתת הכוננות, נהרג בחילופי האש בדיוק ביום הזה. היו חמישה הרוגים באיתמר. יהי זכרם ברוך. הדובר הבא, חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בראשית הדברים אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות ואיחולי החלמה לפצועים. כמה סימבולי שאני עולה אחרי צביקה פוגל חברי, שהיה מפקד יחידת חילוץ גולן, שהיא הסמל להתנדבות ברמת הגולן. אחד הלוחמים – אתה דיברת על פרץ גלעדי, ואני ליוויתי אותו תקופה ארוכה. אני רוצה להגיד לכם – אני אומר לזכותו – הוא אדם לוחם. כשהוא נהרג הוא היה בן 72. הבן אדם הזה לוחם – הוא היה משיג את כולם גם בעליות, בריצות, נכון? זה העדויות ששמעתי מהחברים אצלכם. הגעתי איתו, דרך אגב, לאמיר אוחנה, שהיה השר לביטחון פנים, והוא שיגע את כל המערכת. החליטו במשטרה שמתנדבים עד גיל מסוים, וכל פעם שהוא עולה בגיל – עוד שנה אחת; עוד פעם הוא רוצה פגישות – עוד פעם תגדילו את השנה של ההתנדבות. במשטרה כל פעם ניסו למצוא פתרונות לפרץ גלעדי. כי לא היה אדם כמוהו – באמת, בגיל שלו קשה למצוא; חוץ מראש הממשלה, כמובן, שהוא עילוי. אז, אני אומר, באמת, זה היה מדהים – עד הדקה ה-90 הוא נלחם, כמו שאמרת בדיוק. אני הייתי עד לכך. ליוויתי אותו פה במסדרונות, והוא לא ויתר, הוא התקשר אליי בבוקר ובצוהריים ובערב, ורצנו ממקום למקום. כל העניין הזה של ההתנדבות זה הרוח הפועמת בעם ישראל. את זה לא יבינו זרים. זרים לא יבינו את זה. אנחנו רואים את זה, זה קיים גם אצל החרדים וגם מעבר לצבא. היום הילדים שלנו שהולכים לצבא הם לוקחים שנה לפני הצבא ועושים שנת שירות. אנחנו רואים את זה אצל כל המתנדבים – אם זה במד"א, בכיבוי אש, גם בזק"א, גם בהצלה – יש המון ארגונים שעושים את זה. ולא צריך לחפש סיבה – זאת אומרת, גם אם מישהו החליט שהוא לא יכול להתגייס לצה"ל, אפשר לעשות שירות לאומי. אני אומר גם לגבי ערביי ישראל: רוצים – יכולים לבוא ולהתנדב. לא קרה כלום. הם לא הורגים אף אחד, מצילים אנשים דווקא, אם זה בחילוץ או בתנועות ההצלה. אני רוצה להגיד לגבי הפיגוע שהיה – אנחנו עם שצריך להיות חזק. לא ייתכן שפיגוע לאחר פיגוע – אני קודם כול מחזק את ראש הממשלה ואת שר הביטחון; אני יודע שעושים עבודה קשה יום ולילה למען ביטחון ישראל. הגיע הזמן להיכנס חזק בטרור. אי-אפשר להשאיר את זה בצורה כזאת – צריך להיכנס בהם חזק מאוד, להיכנס בית-בית, לשלוף את האנשים מהבתים בלי לחשוש. אנחנו הגב שלכם כאן בכנסת. אני יודע ששר הביטחון עושה עבודה, אבל צריך לקבל החלטה – לצאת למבצע, לחומת מגן 2, ופשוט להוציא את כל המחבלים מהבתים, לעצור אותם. אני יודע שיש כבר 131 מחבלים שחוסלו מאז תחילת השנה, ואני חושב שהגיע הזמן להיכנס חזק – לחשוב על רצוננו להיות עם שחי בארץ הזאת ולא חושש. את האויבים צריך להרוג, אין מה לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה כמובן להשתתף בצערן של המשפחות ולאחל החלמה מהירה לפצועים. בשורה קשה מאוד. אבל דווקא עכשיו, כמו שאמרת, על אחת כמה וכמה ההערכה שלנו לכוחות הביטחון הלאומי וההצלה רק הולכת וגדלה. הם תמיד בחזית, ועל כך התודה שלנו. אין מספיק מילים אשר יוכלו להכיר תודה לכוחות הביטחון הלאומי ולגופי ההצלה בישראל. כמות ההערכה אל הגיבורים האמיתיים, שמצווים עלינו בגופם ובפועלם מציאות שקטה ככל האפשר במדינת ישראל הקטנה והמגוונת, היא אין-סופית. פרטים שונים עם חינוך שונה, משתייכים למסגרות אידיאולוגיות ופוליטיות שונות, רחוקים בחייהם אך קרובים בלב, ברצון – כוחות הביטחון וההצלה פועלים יחד כשרשרת אחת; עוקרים את ההבדלים היום-יומיים, נלחמים להשגת תנאי חיים שווים ומשווים, יוצרים את האחדות בפועלם. אין כאן מספיק מקום במליאה, אך אם היה אפשר היינו מזמינים את כלל האנשים הנפלאים; היינו מזמינים את אנשי כוחות האש, שעוצרים בגופם אסונות ושרפות באקלים המזרח התיכון החם; היינו מזמינים את קהילות הביטחון ששומרות עלינו יום וליל – שומרים עלינו מפני אויבינו המקיפים אותנו ומפני פושעים המנסים לשבור את הסדר מבפנים. כמובן, לא נשכח את הצוותים הרפואיים, שעושים את עבודתם נאמנה, והמסירות לחולה היא נר לרגליהם. לכולם אנחנו אומרים היום תודה – תודה על התמודדות יום-יומית עם מגוון רחב של בקשות, של עומס, של קשיים ושל רגשות האנשים שבשטח. הגאווה שאתם מספקים לאזרחי ישראל היא אין-סופית. בעבורכם ההגנה על אזרחי המדינה היא חובה מצפונית. לצערנו, תקופת הפיגועים האחרונה בישרה לנו על עידן חדש – הינה, רק עכשיו התבשרנו על עוד פיגוע. אויבינו מבינים את המצב העדין שבו ישראל נמצאת; יותר ויותר אחוזים בציבור הישראלי מודאגים מפגיעה בביטחון האישי; האזרחים חוששים מאירועי האלימות הגוברים הרחובות. עם זאת, רמת האמון של הציבור הישראלי במנגנוני הביטחון היא גבוהה. הציבור מאמין בסיכול האיומים על ידי מנגנוני הביטחון והכוחות. הקושי בסיכול הפיגועים והטיפול בפצועים עומדים אל מול עיני כוחות הביטחון יום-יום. בפניכם אתגרים אמיתיים ומוחשיים שמאיימים על מדינת ישראל וקוראים תיגר על השגרה הישראלית. למרות המצב, בזכותכם אנו מצליחים להדוף את האיומים כמקשה אחת וליצור חוסן. בזכותכם מדינת ישראל מסוגלת להמשיך לבסס את מעמדה כעוגן מצפוני, ערכי. יום אחר יום, דקה אחר דקה, צועדים ויודעים כי לעד תידרש לנו עוצמתו הביטחונית של צה"ל, של גופי הביטחון הלאומי, של גופי ההצלה, הטיפול המסור של כוחות ההצלה והיד המושטת לעזרה לזה המבקש. אל לנו לשכוח את אלה שאינם איתנו עוד, וגם את אלה שנפגעו במערכות ישראל השונות ואינם כשהיו. בפועלכם ציוויתם לנו המשך – להמשיך ולהבטיח את ריבונותנו ואת אורח חיינו כעם חופשי ישראלי בארצנו. למפקדים ולאחראים, ראוי שנזכור כי בייחוד היום, כאשר אויבינו על הגדר, פיגועים משחרים ברחבי הארץ וטילים שורקים מעלינו לעיתים, היכולת לחנך את דור העתיד של כוחות הביטחון וההצלה עומדת לנגד עינינו. עלינו להכשיר את הדור העתיד, להראות להם את הצפון במצפן הערכיות, להכווין אותם וליצור תנאים אידיאליים להמשך הפעילות המבורכת, פתירת הבעיות החשובה וכן שילוב המשאבים הנדרשים להשגת שקט יחסי במערכות המדינה ופועלה. זוהי זכות גדולה וגם אחריות כבדה. אומרים שידיים המושטות לעזרה קדושות משפתיים הדובבות תפילה. הידיים שלכם, הדוגלות בנתינה לזולת ולסביבה, מעודדות אותנו לגלות אכפתיות וערנות. אלף תודות מגיעות לכם. תודה לכם באשר אתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. הדובר הבא, חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, השר, אני מחבק את המשפחות, מאחל החלמה לפצועים בפיגוע המזעזע, הנפשע. אני מוקיר עד מאוד את פעולת צוותי הביטחון, הרפואה, ההצלה, אנשי החוסן הנפשי, שידיהם עמוסות בעבודה. אני מכיר את זה מעט מהאזור שלי ויודע היטב שביהודה ושומרון מרכזי החוסן עובדים קשה, ואני מקווה שאנחנו יודעים לתת לכך ביטוי ראוי בהיבט הפרקטי, התקציבי. אני משוכנע שמפקדים ומנהיגים שזקוקים וצריכים לקבל החלטות עושים את זה. אני יודע שטובי אנשינו יעסקו בכך. יש לי בן בסדיר שעוסק בכך באופן שוטף ביהודה ושומרון, והבן השני יוצא למילואים יחד עם חבריו בימים הבאים ממש, והמלאכה תיעשה בצורה המיטבית. אני אבקש להוקיר את הכוחות בשוטף, בשגרה, לצד החירום שמגיע אלינו, שומרים על ביטחון ועל תחושת הביטחון, ועל שני הרכיבים האלו אנחנו צריכים לשמור. אנחנו כולנו, כל אחד במקומו, כל אחד מאגפו, צריכים לחזק את הנשים והגברים שעוסקים בפעולה השוטפת והשוחקת. מדובר בעבודה שיש בה רכיבים שוחקים מאוד, משמרות ארוכות לאורך סופי שבוע, לאורך החיים כולם. זוהי עבודה מסוכנת. עבודה מסוכנת, היא לא רק שוחקת. אנשי שירות בתי הסוהר בבתי הכלא, מול עבריינים ברחוב, אנשי משטרה, בשרפה – אנחנו זקוקים לאנשים האמיצים הללו כדי לשמור על ביטחון אזרחי ישראל. ואנחנו יודעים שגם הם, לא רק האזרחים, גם הם, גם הצוותים הללו של חירום והצלה, אותם אלו שביצעו לפני זמן קצר את המלאכה וימשיכו לבצע את המלאכה של שמירה על ביטחון – גם בנפשם יש שריטות; גם הם זקוקים להוקרה על כך שהם נושאים את הנטל הכבד הזה, השוחק והמסוכן. אנחנו מבקשים מהם להיות לא רק אמיצים, אלא גם סובלניים. אנחנו רוצים שהם יהיו נחרצים ויהיו חכמים. אנחנו דורשים מלובשי המדים הללו להיות כמעט סופרמנים וסופרוומניות, וזה לא פשוט. זאת משימה מאוד מאוד לא פשוטה, ובכל זאת אנחנו רוצים לעשות את זה. אנחנו מבקשים מהם לשמור על עצמאות, על מקצועיות, לא להיצבע בצבע פוליטי, לשמור על האמון של האזרחים, להשתמש בכוח – כן, להשתמש בכוח – כדי לבצע את המשימה, את משימת הביטחון והחירות של אזרחי ישראל, אבל להשתמש במינימום ההכרחי לביצוע המשימות. כאן, במקום הזה, אני מבקש לשלוח אליהם חיבוק, לשלוח אליהם בקשה, ציפייה, תפילה, שיתמידו בעשייתם, שיתמקצעו בעשייתם, ואנחנו נותנים להם את התנאים החומרים והחוקיים, הרגולטוריים, אכן להצליח במשימה החשובה הזו, שכולנו מאוחדים סביבה – קראנו לה בשם קוד: משילות. שנצליח למצוא את המשאבים, וגם את המשאבים הפוליטיים, כדי להתאחד סביב הנושא הזה ולייצר לנו סביבה בטוחה, סביבה שיש בה חירות והוקרה של העושים במלאכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלון שוסטר. הדובר הבא, חבר הכנסת ינון אזולאי, יושב-ראש סיעת ש"ס בכנסת, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת, זה אמור להיות יום חגיגי, יום הוקרה לכוחות הביטחון וההצלה, יום אשר כולנו צריכים לבוא לפה ולהצדיע להם, כמו אתמול, כשהשר לביטחון לאומי כינס ועשה אירוע יפה, אירוע מכובד, יחד – מי שהוביל את זה הוא יושב-ראש הוועדה צביקה פוגל, שזה בעורקיו, הוא גם אמר את זה. וכשאנחנו מגיעים ביום כזה שבאים ורוצים לחייך אליהם ולהגיד להם תודה, על אחת כמה וכמה התודה הזאת חשובה יותר ויותר ביום כזה. חבל לנו שהמציאות כל פעם טופחת על פנינו מחדש, שאנחנו רואים עד כמה אנחנו זקוקים לאותם המתנדבים מכוחות ההצלה, מכוחות הביטחון. אני אישית מתנדב בארגון איחוד הצלה, וגם היושב-ראש, יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, חברי. לא פעם אנחנו מגיעים לאירועים, וגם עכשיו, באירוע הזה, הגיעו מתנדבים של איחוד הצלה, של מד"א. יש את לוחמי האש, שגם שם יש מתנדבים. ואני אומר, אולי רק נגיע בתור מתנדבים של ארגוני הבריאות לדברים קצת יותר משמחים, רק לאבטח איזה אירוע, מספיק לנו. אבל המציאות היא לא כזו. כל פעם מחדש המציאות טופחת על פנינו, והינה עוד פיגוע רודף פיגוע רודף פיגוע. לנו נותר רק, קודם כול, לאחל רפואה שלמה לפצועים ולהיות יחד עם משפחות הנרצחים ברגעים קשים אלו. אלו רגעים קשים לכולנו, כי עם ישראל, כשפוגעים לנו באצבע הקטנה שלנו, לכולנו כואב. לכולנו כואב כאב חד ביום הזה, ברגע כזה. וזה רק מעצים את ההוקרה שלנו לאותם מתנדבים של 24/7. 24/7 שהם עומדים או ישנים – בעצם הם לא ישנים, הם כל רגע צמודים למכשירי הקשר שלהם כי אולי תהיה הקפצה, אולי כרגע, חלילה, יש איזה פיגוע או תאונת דרכים או יולדת – שזה המקרה המשמח. גם בשבת – כן, גם מתנדבים דתיים וחרדים, גם בשבת. גם אליי לא פעם באו מקרים בשבת, ויש מצווה גם לחלל את השבת בשביל פיקוח נפש. רק לאותם ציניקנים, אני אתן לכם רק את הנתון – אתם יודעים כמה מהמגזר החרדי מתנדבים? זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא אני אמרתי: מהמתנדבים החרדים השיעור הכי גבוה של מתנדבים – כ-40%; 32% גם מהמגזר הדתי, 25% מהמגזר הכללי. 40%. ותראו אותם רצים תחת אש. לא פעם הייתי במבצעים שהיו – הייתי מנהל את מרחב לכיש באיחוד הצלה, זה היה בצוק איתן, היינו בנתיב העשרה, בכל האזור הזה שם, בכל עוטף עזה – אני גר באשדוד – בלי זה גם אני נמצא ובדרך ובכל יום. אבל אני בא להגיד למתנדבים האלה: אני יודע שיש לכם משפחות, אני יודע שבשולחן שבת לרגע פתאום יכולה להיות דפיקה בדלת, שצריכים רגע – אחד השכנים צריך אולי מקרה חירום – או דרך המירס, מכשיר הקשר, ואתה עוזב את שולחן השבת באמצע שירי השבת, והילדים פתאום: כרגע אבא היה איתנו, פתאום הוא לא איתנו. הוא הלך רגע להציל חיים. כן, אבל זה תפקידנו. הם לוקחים את זה כמובן מאליו. מובן מאליו שזה בסדר – אבא הלך, הכול בסדר. אם אבא יוצא למקום אחר, יכול להיות שהיו פחות סולחים, אבל כשאבא יוצא להציל חיים – ולהציל חיים זה בארגוני ההצלה וזה בכוחות הביטחון, זה בלוחמי האש – זה הצלת חיים לכל דבר. תפקידנו כממשלה, תפקידנו כחברי הכנסת, לקחת את הארגונים האלה, להרים אותם על נס ולהגיד: אנחנו כאן בזכותכם, כי אתם עושים את זה לא בגלל שאתם חייבים – אתם עושים את זה בגלל שעולם חסד ייבנה, אתם עושים את זה כי העולם כולו קיים עליכם, על החסד הזה. החסד הזה מביא לחינוך, מביא לאהבת חינם, והוא חוצה את כל המגזרים והעדות. בארגוני המתנדבים האלה תמצאו יהודים וערבים, דתיים ושאינם דתיים – כולם באים להתנדב כי יש להם דבר אחד: ערבות הדדית. ערבות הדדית זו הסיסמה. וכאשר יש את הערבות ההדדית הזאת, יש את אהבת החינם, וזה תפקידנו: להרבות באהבת חינם, בערבות הדדית, וכחברי כנסת לעשות הכול על מנת שהארגונים האלה, שהמתנדבים אומרים "אנחנו לא צריכים את הכסף" גם אם כן צריכים, אבל הם לא רוצים את הכסף הזה – להחזיק את הארגונים האלה, כי במקום שהמדינה לא נכנסה, הם נכנסו, ועל כך אנחנו צריכים להגיד להם, לכל המתנדבים: תודה רבה לכם, אנחנו איתכם, אנחנו חלק מכם. וכשמדובר עליי, אני הקטן, כחלק בלתי נפרד מארגון גדול של מתנדבים, איחוד הצלה, אני אומר לכולם תודה רבה – לכל הארגונים: איחוד הצלה, ומד"א - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> וזק"א. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - וזק"א, כמובן, שעושים, וחסד של אמת, כולם. כולם עושים חסד אמיתי, ולכולם זה חסד של אמת, כי אף אחד לא מצפה שהחולה יקום וייתן לו בחזרה. אז תודה רבה לכם ביום הזה, מגיע לכם יותר; אני מאמין שבעזרת השם בפעם הבאה אנחנו גם נוכל לחייך אליכם, לחייך ולשמוח, כי היום הזה יום קשה לנו. אבל בזכותכם אנחנו כאן, בזכותכם מצילים חיים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי, מתנדב הארגונים. אתה יודע, אני תמיד אומר לאנשים: זר לא יבין זאת. אנחנו כמתנדבים – לפעמים בסעודת שבת הוא יקבל קריאה, והמשפחה תומכת תמיכה מלאה, יודעים שהוא יוצא, הוא יודע שהוא יוצא – הוא לא יודע מתי הוא חוזר. הוא יכול גם לעזור ב-24:00, ולפעמים הוא חוזר לסעודה והם לא יודעים מה הוא ראה בינתיים. אבל למי שרוח ההתנדבות בגופו, יישר כוח. הדובר הבא, חבר הכנסת אליהו ברוכי, שכני. חמש דקות לרשותך, חוץ מהזמן שאתה מעלה את זה עד למעלה. לא מתאמים את הגבהים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו אחרי אירוע לא קל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קשה. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז בראשית דבריי אני מבקש לשאת תפילה: אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה. השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, דווקא בגלל שאני רוצה למקד את דבריי בתופעה הברוכה של המוני מתנדבים בציבור החרדי, חשוב לי לומר דבר שהוא חלק בלתי נפרד מההוקרה אליהם: אסור לנו כחברה בשום פנים ואופן לחשוב שמי שמתנדב הוא חרדי טוב ומי שלא, חלילה, להפך. גם בתמונת הניצחון מהמקרה המזעזע שהתרחש אתמול בנסיעה באוטובוס בהוד השרון, למעשה בשורה התחתונה הפסדנו. כי אם תמונת הניצחון שלנו היא שיונתן הירש החסיד הוא בוגר שירות בצה"ל ולכן זה מופרך שהנוסעת באוטובוס מדברת אליו כמו שהיא דיברה שם, אז למעשה הפסדנו. נכנענו לשיח והשלמנו עם הנדסת התודעה. לא כך אנחנו צריכים להוקיר את מי שהתנדבותו אומנותו. יונתן הירש הוא יהודי חרדי, עובד השם שקובע עיתים לתורה ולתפילה – בקיצור, אזרח טוב, ולכן, ולו רק בגלל זה, אסור לדבר אליו ואסור לדבר אל אף אחד בצורה בוטה במרחב הציבורי. פשוט לא עובר הדבר הזה. אני משוכנע ואני גם יודע שעם המסר הבא מסכימים כלל המתנדבים החרדים: אנחנו נושאים על כפיים את התורה ולומדיה, ובזכותם יינצל העולם. הודות לפעילותם של מאות ואלפי מתנדבים במגוון תחומים, ההתנדבות הפכה להיות מצווה שיכולה להיעשות על ידי אחרים, ובזכותם אלו שתורתם אומנותם לא מבטלים תורה כדי לקיים את המצווה הזאת. בחודשים האחרונים נחשפתי מקרוב לאורח חייו של מתנדב אחד. כמה קרוב? ממש מקרוב, מתוך הלשכה שלי כאן בכנסת. יועץ החקיקה שלי, אייזיק כץ, נשוי ואב לחמישה, מתנדב מזה כ-18 שנה באיחוד הצלה. למעשה, הוא חי בשני עולמות מקבילים כל הזמן: בזמן העבודה, בזמן התפילה, ובדקתי – גם בזמן המשפחה. לא משנה במה הוא עסוק כרגע, היד תמיד על הדופק שמא יש מקרה של הצלת חיים. הוא והאופנוע שלו יכולים להיות הראשונים שיגיעו לשטח. כך קרה, אגב, לא מזמן, בליל שבת קודש, בפיגוע רצחני בשכונת נווה יעקב, שבה מתגורר אייזיק. עוד לפני שהמחבל חוסל, אייזיק כבר טיפל שם בפצועים. הדריכות הזאת מתבטאת גם כאן במסדרונות הכנסת: אורח או עובד שחש עילפון – ואייזיק, אתה יכול להיות הראשון שיגיש עזרה. אלו דברים שראיתי במו עיניי. אני לא בא לדבר רק על אייזיק; כמוהו, כל אחד יודע, יש מאות ואלפים. אני בא לדבר כאן על עצמי. אני פעם ראשונה רואה מקרוב, במרחק נגיעה, איך מתנהל אורח החיים התובעני הזה. שמעתי על כך, אבל אינה דומה שמיעה לראייה. אז כמי שמכיר את זה קצת יותר מקרוב, אני רוצה לומר לכם, לבני הזוג שלכם ולמשפחות שלכם, תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לאליהו ברוכי, אתה נגעת בנקודה מאוד מאוד חשובה: בני המשפחות מרותקים להתנדבות לא פחות, ותומכים. הדובר הבא, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. אני מזמין את שר העלייה והקליטה, השר אופיר סופר, לסכם את היום המיוחד הזה, ציון יום ההוקרה לכוחות הביטחון הלאומי וההצלה, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אכן יום קשה, ושוב פעם בשעה האחרונה אני מנצל את הבמה כדי להשתתף בצער המשפחות וכדי לאחל רפואה שלמה לפצועים, לחזק את כוחות הביטחון, כוחות צה"ל, שב"כ, מפקדיו, לוחמיו. ואולי המציאות הזאת דווקא מזכירה לנו באיזה מדינה אנחנו חיים. הרי כל מדינה בעולם יש לה את ההתמודדויות שלה, את האתגרים שלה; אני חושב שמעטות המדינות שחיות בג'ונגל של המזרח התיכון, כשאויבים מסביב, במעגלים הקרובים, במעגלים הרחוקים, אך גם לא מעט אויבים ממש בתוכנו ובקרבנו. האתגר הזה ממחיש לנו עד כמה גדולה החשיבות של כוחות הביטחון, כוחות ההצלה למיניהם וסוגיהם. תמיד, תמיד תמיד תמיד, הפעולה שלהם תהיה כרוכה בסיכון, במאמץ וגם בכאב, והכול בסוף גם יוצר חיבור גדול, חיבור של אחדות. כי יהיו שם אנשים, כפי שהוזכר, מכל הסוגים, מדתות שונות, אבל עם אמונה אחת בצדקת הדרך, בזכות קיומה של מדינת ישראל. אני חושב שהמסר הזה אולי חשוב יותר מבכל תקופה אחרת – המסר של האחדות, של חיזוק הסולידריות, של החיבור. חרף המחלוקות, אנחנו חייבים, חייבים חייבים, לדעת לומר איש לרעהו "חזק", כדי לנצח ולהכריע את הטרור, לנצח ולהכריע את אויבינו. הרי לא נוכל לעשות זאת, אם לא באמת באמת באמת נחוש את תחושת האחדות. החבורות האלה של האנשים, שמתנדבים כאן ומתנדבים שם, ואני רוצה לומר, אנחנו רואים שיש לנו גם לא מעט נבחרי ציבור שברקע שלהם התנדבו, רק כאן, בחצי שעה האחרונה עלו לפחות שלושה כאלה מיחידות חילוץ והצלה כאלה ואחרות. זו תעודת כבוד לכנסת ישראל. אנחנו גם צריכים לדעת לדאוג לאנשים האלו. כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, עסקתי לא מעט בטיפול בלוחמים, בנפגעי פוסט-טראומה. גם יצא לי ללוות מקרה של איש, מקרה של אחד הארגונים, שהגיע לשבר גדול, שטיפל באירוע מאוד קשה – הייתי אומר שהמשפחה קרסה ושהוא נזקק לעזרה גדולה. במקרה, אפרופו הדיון הקודם על פניות ציבור, הגיעה אליי הפנייה, ואני נסעתי ופגשתי את אותו בחור. אני לא יכול להגיד שהוא סיים את הכול, כי האתגרים הם אתגרים קשים, אבל הדרך שהוא עשה היא בהחלט כברת דרך משמעותית. הסיפור הזה ממחיש את הצורך שלנו לדאוג לזכויותיהם הביטוחיות ולרווחתם של המתנדבים. זה דבר שבמהלך הדיון נזכרתי בו, בסוגיה הזאת, וביקשתי מיושב-ראש הוועדה חבר הכנסת פוגל, שהנושא הזה בנפשו, מה שנקרא, לקדם את העניין הזה. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר אופיר סופר. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/961).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, בקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, יוזם החוק, להציג את הדברים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני היוזם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו קריאה ראשונה. לא היית במליאה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> הסיבה היחידה שלא היית במליאה – לא רציתי להפסיד את החוק. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> טוב, שהוא יציג, ואני אחריו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אתה חמש דקות, ולך יש עשר דקות. הוא כבר פה. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קשה לי מאוד לעמוד פה עכשיו בהצעת חוק ההוצאה לפועל, למרות שזה חוק חשוב, כאשר אנחנו מבכים את ההרוגים והפצועים בפיגוע הנורא שהיה היום. לצערנו זה לא פיגוע ראשון, והלוואי שזה יהיה הפיגוע האחרון ושלא נדע יותר צער. תנחומינו למשפחות, ורפואה שלמה לפצועים, שישרור שלום בארץ הזאת. בשעה כזאת אני חושב על כל אלה שמדברים כל כך מהר על מלחמה ועל מלחמת אזרחים ודברים כאלה, שיראו מהו מחיר של מלחמה שנמשכת כבר 100 שנים. אם היה לאנשים שכל להבין שמלחמה לא מביאה שום תועלת, ושלום הוא מצרך נצרך לכל אדם ולכל אזרח בכל מקום שהוא נמצא – בוודאי שעם ישראל ששב לארצו, הדבר הראשון והחשוב ביותר זה השלום. כמו שנאמר בתורה, "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". אומר רש"י שכתובות שם כל מיני ברכות, שיהיה שפע ויצמח הכול, והכול יהיה בסדר ויהיה מה לאכול. אם אין שלום, אין כלום, כך אומר רש"י. לכן יהי רצון שעושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן. עכשיו להצעת החוק ההוצאה לפועל (הגבלת האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך). אני לא רוצה להאריך יותר מחמש דקות שהיושב-ראש נתן לי, להסביר כמה סבל אנשים עוברים בביורוקרטיה. אני רוצה להביא סיפור ששמעתי השבוע, עובדה. אומנם לדעתי היא לא יום-יומית, אבל אירוע. מישהי הגיעה לשדה התעופה לא מזמן, והיא לא הייתה יכולה לצאת מהארץ. למה? כי יש לה חוב של 30,000 שקל. 30,000 שקל? איך 30,000 שקל? מתברר, שאי פעם היא הייתה חייבת ארנונה של 500 שקלים. תאר לעצמך כמה שנים צריכות לעבור בשביל להגיע ל-30,000. כמובן שהעירייה מסרה את זה לחברה חיצונית. היא שילמה כבר, ושילמה לעורכי הדין, אבל אף אחד בעירייה לא טרח לעדכן להסיר את צו איסור היציאה מן הארץ. עד שהצליחו לברר, בכל אופן, לא היה לה אפילו קרדיט קארד, היא הייתה צריכה לקחת ממישהו בשביל לשלם 30,000. כמובן היא קיבלה את ההחזר, ועכשיו דורשים מהעירייה פיצויים על הסבל שהיה, אגב. את כל הדברים האלה אנחנו רוצים למנוע. החוק אומר בפשטות, "לא יצווה רשם ההוצאה לפועל - - - אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב, קטן מ-50,000 שקלים". אז תגידו רגע, 50,000 שקלים, למה עשיתם כל כך הרבה? חשבנו לעשות 20,000, 30,000, 40,000. מה שקרה, שבאו אנשי לשכות המסחר ואמרו, רגע, אם אתה אומר 20,000 או 5,000 – אנחנו לא רוצים להגן על עבריינים, אנחנו מדברים על אנשים תמימים שלא ידעו, אבל יבוא מישהו ויעשה חובות בכל מיני חנויות ב-5,000 או ב-10,000 ויגיע למאות אלפי שקלים. אז אמרנו, רגע, רגע, אם כך, נעשה את כלל החובות שהאיש חייב. זאת אומרת, כלל החובות – 50,000 שקל. אדם שיש לו כלל חובות של 50,000 שקל לא בורח מן הארץ. ולכן, אנחנו מבקשים שלא לאפשר, וגם אם אדם היה חייב יותר והוא כבר התחיל לשלם והוא כבר ירד מתחת ל-40,000 שקל – חבר הכנסת ביטן, כולם שומעים את הקול שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא לא שומע, לא אותך ולא אותי. בכל אופן, אם זה ירד – כולם שומעים את השיחה שלך, זה לא כדאי. אם הוא כבר שילם או שנשאר חייב פחות מ-40,000 שקל, שגם יוכלו לעשות את זה. בחצי דקה האחרונה אני רוצה להדגיש שלא מדובר בחיובי מזונות. מי שחייב מזונות, אפילו שזה סכום קטן ויוציאו לו צו עיכוב, הוא לא יורשה לצאת. מדובר פה רק על חובות אחרים, אזרחיים, פשוטים, קטנים, ולכן אני מבקש מהכנסת לאשר את זה בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הרב ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה ומציע החוק. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אני רק אומר לכם: אני לא יודע איך זה בוועדה אבל כעצה – היה לי יום אחד עיקול על כרטיס אשראי לא עובד. שאלתי מה קרה, ואמרו לי: היה לך חוב באיזה עירייה, לא צריך להגיד מה, של כמה מאות שקלים, שקפץ ל-1,000 שקל. אמרתי להם: טוב, יש לי בחשבון יותר מ-1,000 שקל, קחו את הסכום, שימו אותו בצד אבל תשחררו. עיקלו את כל החשבון, וזה נזקים, כי פתאום יכול לחזור לך – מחברת חשמל או משכנתה. קחו את הסכום היחסי – והם עיקלו את כל החשבון. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בדיוק. לכן אנחנו פה, כדי לנסות לתקן את העוול הזה שנגרם לאנשים. מדובר בהצעה חברתית ממדרגה ראשונה. היא הצעה אחות של הצעת חוק שהעברנו בכנסת הקודמת בקריאה שנייה ושלישית, שביטלה את האפשרות – ביטול הגבלת רישיון נהיגה לחייבים. הצעת חוק שהגשנו יחד עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שמחלים היום מניתוח לב פתוח שעבר בימים האחרונים - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רפואה שלמה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ואני שולח לו איחולי החלמה ורפואה שלמה בשם כולם. בדומה להצעה ההיא, ההצעה הזאת מבקשת לבטל את ההגבלה על יציאה מהארץ לחייבים. העברנו את זה בקריאה טרומית, עכשיו אנחנו בקריאה הראשונה, אחרי שיחד עם חבר הכנסת אייכלר, יושב-ראש הוועדה – גם הוא שותף, יש לו הצעה דומה שהתמזגה. אנחנו נתנו נתונים, הבאנו נתונים גם בפני הוועדה, ברקע להצעת העבודה, הצעת החוק הזאת. לפי דוח פעילות של לשכות ההוצאה לפועל, נכון לסוף 2021 היו 248,833 חייבים עם הגבלה פעילה של עיכוב יציאה מהארץ. מתוך 14,182 הליכי עיכוב יציאה מהארץ בשנת 2021, 8.6%, כלומר 1,223 מקרים, היו כנגד הערבים בתיק ולא החייבים עצמם. אייכלר, נגד הערבים בתיק היו עיכובים – לא רק החייבים אלא הערבים עצמם גם. עכשיו, למי שמדמיינים חייבים כמי שנכנסו לחובות גבוהים מאוד ונמצאים במצוקה כלכלית משמעותית, חשוב להכיר את הנתון, כי 58%, למעלה מחצי, וכמעט 60% מהתיקים שנפתחו בשנת 2021 בהוצאה לפועל, נפתחו בחובות נמוכים מ-5,000 שקל. נמוכים. כלומר, אני חוזר על הנתון, כבוד היושב-ראש: 58%, למעלה מחצי וכמעט 60% מהתיקים, נפתחו בשנת 2021 על פחות מ-5,000 שקל. אני שב ואומר לאלה החוששים שביטול ההגבלה על יציאה מהארץ יפגע ביכולת להחזיר את החוב: יש חלופות אחרות, שלא פוגעות בזכות לחופש התנועה הבסיסי של אנשים, עיקול חשבון, מיטלטלין, למשל. חשוב להכיר שבזמן ש-65% מהחייבים נמצאים בגילאי העבודה, בני 35 עד 64, כ-22%, חמישית מהחייבים, נמצאים מתחת לגיל 34 ומעל גיל 15 כאשר כ-12% מהם צעירים בגיל 15 עד 29. 63% מהצעירים החייבים מוגדרים בדוח כלא יהודים, כלומר ערבים. וזה הפילוח המגזרי היחידי בדוח. חשוב גם להגיד שבמדינות שונות שהלשכה המשפטית של הכנסת בדקה בינואר 2017 – כמו ארצות הברית, בלגיה, אסטוניה, אוסטרליה, בריטניה, נורבגיה, ניו זילנד, פינלנד, קנדה – לא קיים הסדר של עיכוב יציאה מהמדינה במסגרת הוצאה לפועל של פסקי דין נגד בעלי חובות אזרחיים פרטיים בסכומים קטנים. פסק בית הדין של האיחוד האירופי, כבוד היושב-ראש, קבע כבר ב-2012, לפני תשע שנים, כי עיכוב יציאה של אדם מהארץ מפר את עקרון היסוד של חופש התנועה, ולכן, על פי חקיקת האיחוד האירופי ההגבלה אינה יכולה לשרת מטרות כלכליות ועליה להיות מידתית. על כן, קובע בית הדין כי אין תוקף לצווים שהיו קיימים בבולגריה, למשל, טרם בוטל החוק ב-2010, עם הצטרפותה של בולגריה לאיחוד האירופי. תארו לעצמכם מקרים של עולים לרגל למשל, חאג', למכה, שבגבול אומרים להם: אתה מעוכב יציאה, אסור לך לצאת בגלל שאתה חייב אגרת טלוויזיה. על דבר כזה, כן, עיכבו אנשים, עיכבו יציאה של אנשים. הייתה אגרה כזאת ובוטלה, אבל בינתיים ממשיכים לגבות חובות ישנים. ההצעה הזאת היא בשורה לחייבים בהוצאה לפועל בתיקים שהחוב בהם פחות מ-50,000 שקל, כפי שציין יושב-ראש הוועדה, וזה המשך המהלך להקל על חייבים בהוצאה לפועל, שהריביות שם הן ריביות גבוהות ומצטברות. התחלנו אז, בכנסות קודמות, במבצע להפחתת קנסות משטרה בשיעור של 40%, שנהנו ממנו 150,000 חייבים, ערבים ויהודים כאחד; המשכנו בביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה, שנהנו ממנו אלפים רבים. אני קיבלתי כל כך הרבה טלפונים על החוק של ביטול הגבלת רישיון נהיגה, ואני חושב שהצעת החוק ההיא הייתה אחת מהצעות החוק החברתיות החשובות, ואנחנו ממשיכים בהצעה הזאת. חשוב לציין שהצעת החוק הזאת שלנו על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ על חובות עד 50,000 לא חלה על דיני מזונות. (חוזר על דבריו בערבית.) יש גם הצעת חוק נוספת בקנה, על הפחתת ריבית פיגורים. המטרה היא לא, חס וחלילה, להקל או לעודד השתמטות מתשלום החוב, אלא לעזור לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם ולשלם את החוב האמיתי, האמיתי, בתשלומים, ולא לשלם תשלומים שבקושי מספיקים לשלם ריבית פיגורים, ואז נוצר מצב שמשלמים במשך שנים על גבי שנים, וההגבלות ממשיכות, ויש משפחות שלמות שלא יצא להן לצאת לחו"ל במשך שנים רבות. כשעושים מבצעים לגביית חובות ומפחיתים את הריביות וההוצאות, במיוחד בתיקים הקטנים, יש סיכוי לסגירת התיקים בהוצאה לפועל. כשיש פקודת מיסים – גבייה, שמאפשרת עיקול חשבונות בנק או צו עיכוב יציאה מהארץ מהיום למחר, זה פוגע בזכויות האזרח הבסיסיות, ואנחנו רוצים לבטל את הפקודה הזאת. עכשיו, אומרים ובצדק שיש רמאים ונוכלים. בישיבה להכנה לקריאה הראשונה דנו בדיוק בנקודה הזאת והוצעו הצעות כדי להקשות על הנוכלים – הזכרת את סך הכול החוב לכמה וכמה מרכולים, למשל, או אנשים, ונציגי ההוצאה לפועל הציעו כמה הצעות בנושא. אנחנו מתכוונים להקל על האזרח שרוצה להחזיר את החוב ולא על אנשים שיש להם חוב חצי מיליון שקל, למשל. אגב, אלה יכולים להביא שני ערבים לבנק ולצאת, כי הם יכולים. לא לאלה אנחנו מתכוונים. החוק לא נוגע באלה שיש להם חובות גדולים מאוד. תארו לעצמכם, למשל, שחייב נכנס לחדלות פירעון, הוא עומד בתשלומים אבל אין לו זכות תנועה חופשית או יציאה לחו"ל. אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעה חברתית, חשובה. (אומר דברים בערבית, להלן תרגומם: ) תודה רבה. זו הצעה בקריאה ראשונה. כשנעביר אותה פה בקריאה ראשונה, היא תעבור להמשך קריאה שנייה ושלישית, ואני מדמיין לעצמי, כבוד היושב-ראש, שתוך חודשיים, אולי, חודשיים-שלושה, נביא אותה לקריאה שנייה ושלישית. הרבה פחות, אומר לי היושב-ראש - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הוא רוצה לגמור את זה עד סוף המושב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - עד סוף המושב. אני לוקח safe side. מפה עד סוף המושב זה שבועיים – אפשר לגמור את זה בשבועיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, למה? חודש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פחות מחודש. חודש. חודש זה מספיק זמן, ארבעה שבועות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה שבועות, שישה שבועות יש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת שראיתי איך הוא מנהל את הישיבה בנושא הזה – ביעילות ומהירות. ולכן אפשר לפני סיום המושב להביא את זה לשנייה ושלישית, תוך חודש. תודה רבה לך ולו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט. תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת חמד - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה. בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> האמת, עד עכשיו טענו שקשה לא לראות אותי, אני גדולה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה לפתוח את דבריי בברכות לחבר הכנסת חברי אחמד טיבי, על היוזמה לחוק הזה. האמת, אני חייבת לספר לך שאני עוברת עכשיו קורס ריענון נהיגה, ובקורס היו איזה ארבעה אנשים שפנו אליי וסיפרו לי שהם נהנו מהחוק הקודם שסיפרת עליו - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, ברור, ברור. החוק הקודם שחוקקתם, אתה וחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שכולנו כולנו שולחים לו קודם כול ברכות על מעבר הניתוח ואיחולי החלמה מהירה, כמה שאפשר, כדי לחזור. אומנם הוא לא חבר כנסת כיום, אבל הוא בטוח בטוח אחד האנשים הפעילים פוליטית, המובילים הרבה מהמאבקים של האוכלוסייה, ואנחנו רוצים שהוא יחזור לפעילות שלו כמה שיותר מהר. אני רק רוצה להזכיר שכמובן החוק הזה הוא ראוי. הוא יוזמה טובה, שמיטיבה עם אנשים שנקלעו לאיזשהם קשיים ולא מצליחים להשתחרר כדי לעשות משימות. הם לא יצאו לטייל. לרוב, הם רוצים לנסוע כדי לבקר או להשתתף אולי באיזשהו סיום לימודים של הילדים שלהם או דברים כאלה. אבל אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות מעל הדוכן ולהזכיר שמהבוקר, לצערנו הרב, פשטו הרבה כוחות על אדמות חקלאיות בגולן הסורי הכבוש – וככה הוא, אדמת הגולן הסורי הכבוש – כדי להציב שם טורבינות רוח. האנשים בעלי הקרקעות התנגדו, ולצערנו הרב הכול הידרדר מהר מאוד. אבל מה שמאוד מחמם את הלב – היציאה של בני העדה הערבית הדרוזית בצפון ובמרכז הארץ לכבישים מייד כדי למחות. מה שצריך להבין הוא שהיציאה הזאת כדי למחות נגד מה שקורה בגולן הכבוש, חלק ממנה הוא תוצר של הרבה כעסים, והרגשת ניצול, גם על הפקעת קרקעות אצל העדה הערבית הדרוזית וגם על מחסור אדיר בתכנון ובנייה, שכל הכפרים, גם הדרוזיים אבל גם הכפרים הערביים באופן כללי, סובלים מהם, וזה גורם להצטברות של כעסים. אני מאוד מקווה שמי שמקבל את ההחלטות במדינה יבין שהגיע הזמן לטפל בבעיות האמיתיות, ולא לנסות לכפות ישות כובשת באדמה שלא שייכת למדינה כמו אדמת הגולן הסורי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. באמת, זה לא הזמן, חשבתי שאולי תפתחו באיזה גינוי לפיגוע בלי להגיד "כובשים" ביום כזה קשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לנו עוד הזדמנות לדבר על זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אל הואשלה – אינו נוכח. אם כך, חברי הכנסת – חבר הכנסת טיבי, אתה רוצה לסכם, או הצבעה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת אפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת אפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 74) (הגבלת אפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב כספי נמוך), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט נושא מאוד חשוב וחברתי, אבל כנראה שיש מי שחשוב לו פחות. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק חוזה הביטוח - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא - - - << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> - - - של אייכלר. עוד הצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מבקש לא לקפח אף יהודי שהוצמד - - - << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> רגע. זה לא שתי הצבעות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אגב, זה מאוחד - - - << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אה, זה מוזג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברגע שמיזגתם בוועדה, זה מגיע הצעה אחת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא כל הח"כים מכירים את תקנון הכנסת. צריך להסביר להם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אייכלר - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אני אומר שההצעה של חברי הכנסת אחמד טיבי וישראל אייכלר תעבור להכנתה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/962).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואות לדיור), התשפ"ג–2023, בקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. מציע ההצעה ויושב-ראש ועדת הפנים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח להעביר היום עוד הצעת חוק, הפעם בקריאה ראשונה, בנושא חשוב מאוד, שקשור ליוקר המחיה באופן חזק מאוד. למרות שאדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה – יושב-ראש ועדת הכלכלה, ידידי, ביטן – בדרך כלל, כשמדברים על יוקר המחיה, מתמקדים בעליות מוצרי הצריכה, מזון, דברים כאלה, אבל האמת היא שיוקר המחיה לא מתחיל בסופר, הוא מתחיל בבית. ובבית תרתי משמע. הסעיף הכי מכביד ביוקר המחיה הוא סעיף המשכנתה – אני קורא לזה הגנב השקט – בטח בתקופה האחרונה, של עליות ריבית. אנשים בשקט בשקט, מחודש לחודש, משלמים יותר משכנתה. משלמים יותר עקב עליות הריבית. המלחמה בגנב השקט הזה צריכה להיות רב-זרועית, ובראש ובראשונה בהגדלת נכסי הדיור כדי להביא לירידת מחירי הדיור. זה לא מספיק, זה גם לוקח זמן, אבל במקביל, צריך לעשות הכול כדי לגרום להוזלת המשכנתה עצמה. אחד הכלים שאני רואה בהם כלי שאפשר לעשות את זה הוא על ידי עידוד המחזור ככל שניתן. המחזור, ככל שניתן לו יותר אפשרויות גמישות, אפשר להתמודד יותר בקלות. זה לא חוסך לך הרבה מאוד כסף, אבל אתה יכול או לשנות את התמהיל או לשנות את הזמן או לעשות שופינג בין הבנקים ולהצליח גם להוריד חלק מהמפרט של המשכנתה. אבל המחזור, יש לו מחסום – אתה צריך לבוא וללכת ולחזור ולהביא עוד טפסים ועוד חתימות ועוד דברים. ולכן, בהצעת חוק קודמת שלי הצלחנו להגיע להבנות עם בנק ישראל. זה נמצא כרגע כבר בהערות לציבור, ואני מקווה שבזמן הקרוב יצאו התקנות החדשות שמאפשרות מחזור בקליק. אתה יכול להודיע לאיזה בנק אתה רוצה להעביר את זה. אתה לא צריך לבוא, אתה לא צריך ללכת, אתה לא צריך להחתים, אתה לא צריך לעשות את העבודה – העבודה תיעשה בין הבנקים עצמם. ואני מודה לבנק ישראל, למרות שבהתחלה הם לא כל כך רצו לעשות את זה, אבל הם הבינו והתחברו לעניין, ובאמת הדבר הזה הולך לקרות ובגדול. במסגרת הרפורמה הזאת של ניוד בקליק, אני מבקש היום את תמיכתכם לשלב ב', שמשלים את אותה רפורמה. אחד הדברים, החסמים במחזור משכנתה, זה אם אתה עובר לבנק אחר ולמשכנתה אחרת. ביטוח החיים הוא למוטב אחד – לבנק הקודם, הראשון – ועכשיו אתה צריך לעשות ביטוח חיים חדש, לבוא עוד פעם. מעבר לטרחה ולכל הדברים הללו, ימצאו לך שבינתיים אתה קצת סובל מטיפה לחץ דם, אז צריך להקפיץ לך את זה, למרות שאם אתה נשאר בבנק שלך עם אותה משכנתה, זה אותו ביטוח חיים שעשית לפני הרבה זמן. הצעת החוק הזאת בעצם מדברת על השלב הזה – צריך חוק בעניין הזה, זה לא מספיק בתקנות – של העברת המוטב הראשון. אני אומר קצת מדברי ההסבר. אם אדם מבקש למחזר את ההלוואה, כלומר לשנות את תנאיה ולהעבירה לבנק אחר, הוא יידרש על ידי הבנק המלווה החדש להציג פוליסת חיים שבה הבנק החדש הוא המוטב. היום, על פי החוק, רק הבנק הראשון הוא המוטב. כדי לעמוד בדרישה זו, הוא צריך להחליף את המוטב באותו חוזה ביטוח חיים ולהעבירו על שם הבנק החדש, בהסכמתו, ומבלי להזדקק לכריתת חוזה חדש או לרכוש ביטוח חיים חדש. שתי האפשרויות האלה מציבות חסמים, ולכן הן מחייבות הליך ביורוקרטי ואת כל הדברים הללו, כמו שאמרנו. לכן, כדי להקל על התהליך, מוצע לקבוע כי לווה שנוטל הלוואה מבנק חדש ופורע את חובו לבנק הראשון, יוכל לקבוע את הבנק החדש כמוטב בביטוח החיים שכבר נכרת בעבר, על אותה פוליסה, מבלי לקבל לשם כך את הסכמת הבנק הראשון וכו' וכו'. בתוך החקיקה עצמה התייחסנו כמובן לכמה נקודות שנצטרך להתייחס אליהן גם במהלך הקריאה השנייה והשלישית כדי לטייב את העניין עצמו, אבל אין ספק שההצעה הזאת היא באמת חשובה מאוד, צרכנית מאוד, נוגעת ביוקר המחיה של היום-יום. אני מבקש שתתמכו בחוק הזה פה אחד. יוקר המחיה, אדוני היושב-ראש, לא מבדיל בין קואליציה לאופוזיציה, בין מי שתומך ברפורמה ובין מי שמתנגד לה. הוא עיוור לצבעים ופוגע קשות בכולם, ולכן המלחמה צריכה להיות בשילוב זרועות. אבקש את תמיכתכם בעניין, תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר, מציע ההצעה, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו שאמרת, דברים כל כך חשובים ליוקר המחיה. הם לא יתפסו את הכותרות, כי יש דברים אחרים, לצערנו, ולא רק בהקשר של הפיגוע. רשימת הדוברים: חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני ישבתי בלשכה שלי ושמעתי מעל הדוכן הזה שמדברים על לחיות בג'ונגל של המזרח התיכון ועל האויבים מתוכנו. נתבקשתי לפני שעזבתי את הדוכן, לפני כמה דקות, שוב, כמו תמיד: תגנו, תגנו. אז אני רוצה להגיד פעם אחת ולתמיד: אנחנו לא מנסים להכתיב לאף אחד מה הוא יגיד. אבל כאשר יגיד דברים, שיהיה כן עם עצמו. כאשר מדברים על הג'ונגל במזרח התיכון, כנראה לא מסתכלים בראי ושואלים: התנהלות של להרוג עיתונאית בעת מילוי תפקידה, עם אפודה שכתוב עליה "עיתונאית", "press", ואחר כך להרוג אותה שוב כאשר תוקפים את ההלוויה שלה ומנסים להפיל אותה על האדמה – זאת התנהגות של מה? זאת התנהגות תרבותית? אנשים שנותנים הוראות כאלה יכולים להטיף לנו מה זה ג'ונגל? אז הינה, אני אומרת לכם, אף אחד לא ביקש אתמול לגנות, גם כשנהרגו חמישה אנשים, ביניהם ילד, בג'נין. שאף אחד לא יבוא בדרישות אלינו, שהעמדה שלנו הייתה מאז ומתמיד מאוד ברורה. העמדה שלנו היא שכאשר כל עם יקבל את הזכות שלו לחיות בחירות ולא תחת כיבוש, כולנו נחיה בשלום. ולצערנו הרב, כל טיפת דם שנשפכת, חבל עליה, כי היא של בני אדם, אבל משני הצדדים. מי שנושא באחריות הם אלה המתעקשים, כן, בכוח, להמשיך את הכיבוש, ותחת כותרות למיניהן להמשיך את ההתנחלויות. לכו תקראו מה אמר ז'בוטינסקי בקיר הברזל, כשאמר: אין עם שלא יתנגד לכיבוש. תזכרו את זה טוב מאוד. אנחנו שוחרי שלום. אנחנו שוחרים שלא ימותו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עאידה, זה לא קשור. אנשים - - - של אדם באשר הוא אדם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא יהודים ולא פלסטינים ולא ערבים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יהודים שנמצאים - - - זה לא מקובל להגיד דבר כזה. זה לא מקובל להגיד דבר כזה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ינון, תקשיב טוב. אני רוצה שכולם יחיו בשלום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל שאנשים חפים מפשע - - - על מה? על זה שהם גרים שם? נו, באמת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל מי שאחראי זה מדיניות הכיבוש שממשיכה לדכא עם אחר, וגם יהודים ישראלים וגם פלסטינים משלמים את המחיר, אומנם לא באותה מידה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה קשור לאותם אלה שבאים לאכול את האוכל שלהם. מה זה קשור? לרצוח אותם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וחבל, חבל שבני אדם משלמים מחיר כל כך גבוה למדיניות משוגעת של כיבוש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קשה לנצור את הלשון לאחר כאלו דברים, גם בכובעי כיושב-ראש. אבל רק פשוט, גם אם תגני כל הריגה של חפים מפשע – זה הכול. הדם שותת. זה קשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אגיד את הדברים כפי שאני יודעת להגיד אותם. אתה לא תכתיב לי. זה שאתה יושב בכיסא הזה – לא תכתיב לי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אמרתי, אני נוצר את לשוני. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמרתי, חבל על כל טיפת דם. אבל משני הצדדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מציע גם להקשיב לה. תקשיבו למילים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אל תטיף לי מוסר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני הקשבתי. שמעתי את הכול, לא הערתי באמצע שום קריאת ביניים. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה רשום פה לעלות לדבר? שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני בדרך כלל אמרתי, ואני אומר, אני מצטרף למשל לדברים של אייכלר, שעמד פה ואמר: שלום. נכון? אמרת פה שלום, לדרוש שלום, לפעול למען שלום. שלום הוא מתכון להפחתת אלימות למינימום בדרך כלל. לא לאפס – למינימום. אי-אפשר לקדש חיים רק מצד אחד. חברתי עאידה תומא אמרה נגד שפיכות דמים או טיפת דם של אף צד. אמרה: יהודים וערבים ופלסטינים. אבל יש אנשים שלא מקשיבים. יש להם דעה קדומה, סטריאוטיפית. אבל אני רוצה לחזור על דברים שאמרנו בעבר, ונאמרו גם. אני לא יכול לשכוח את הירי בראשה של שירין אבו עאקלה, ואחר כך את פיזור ההפגנה בכוח – כאילו לרצוח אותה בשנית, אפרופו, מי שמדבר על ג'ונגל. ואני עומד כאן, ידינו נקיות. אנחנו מתנגדים לפגיעה בילדים, באזרחים באשר הם, והחובה מוטלת על הכובש ולא על הנכבש. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, האם מעוניין לעלות? בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שכשם שזכותו של כל חבר כנסת להגיד מה שהוא חושב, גם לך, בשבתך כיושב-ראש, זכותך להגיד מה שאתה חושב. יש אנשים שחושבים שבגלל שאתה יושב-ראש אתה צריך לשתוק. זכותך לומר מה שאתה חושב, כשם שזכותם של הדוברים לומר מה שהם חושבים. לגבי עצם המצב שנוצר פה, אנחנו דיברנו על 100 שנות מלחמה, ודיברנו, כמו שאומר רש"י: אם אין שלום, אין כלום, וצריך שלום. אבל אנחנו צריכים לדעת שהמציאות של 100 השנים האחרונות – המציאות הקיימת היא שרוב האנשים, גם בקרב הערבים וגם בקרב היהודים, מונעים מתוך פחד ותחושה שמי יודע, שרוצים להרוג אותו. לצערי הגדול, חלק גדול מהעם הפלסטיני אומר מפורשות שהוא רוצה להרוג אותנו; אני לא מכיר אף יהודי שאומר שהוא רוצה להרוג פלסטינים. אולי יש מיעוט קיצוני כזה. רוב העם היהודי לא - - - << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני יכול להגיד לך שיש ח"כ יהודי שאומר שיש עם פלסטיני בצד הזה. זה יותר מאשר לרצוח פלסטינים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק שנייה אחת. אני רוצה להשליך את העניין הזה גם במלחמה הפנימית שהולכת ומתפתחת במדינת ישראל, בין אנשים שפוחדים מהחרדים לבין אנשים שפוחדים מאלה שמכריזים על מלחמת אזרחים. ההסתה גורמת לשתי הקבוצות האלה, לשני העמים האלה, לחשוש האחד מהשני, לפחד האחד מהשני, וזה המתכון למלחמות. התנאי הראשוני לשלום שהאומה האמריקאית, למשל, כבר לפני 200 שנה או 140 שנה הכירה, אחרי מלחמת האזרחים שם, זה שכשאף אחד לא חושב שהשני רוצה להרוג אותו, ואסור להסית נגד אוכלוסייה מסוימת, אז כולם יושבים רגוע. אומנם בשנים האחרונות יש ירידה גדולה מאוד במה שנקרא הקולקטיביות האמריקאית, בעם האמריקאי – גם שם נוצרו שני עמים, גם שם נוצרו הרבה עמים; גם שם, בארצות הברית, אנחנו שומעים קולות של מלחמת אזרחים, ויש אנשים שאפילו יוצאים ויורים, רחמנא ליצלן, באנשים חפים מפשע. לכן, העולם מידרדר שם. אבל ודאי ובוודאי שבמדינת היהודים – אני מדבר על אוכלוסייה היהודית פנימה – אנחנו ידענו לפני 40 ו-50 שנה – היו ויכוחים, היו מחלוקות, ימין, שמאל, דתיים, חילוניים – תמיד היו, אבל אף אחד לא העז לחשוב על מלחמת אזרחים, כי אף אחד גם לא פחד שהשני רוצה להרוג אותו. ומה שראינו, אדוני היושב-ראש, הסרטון שהתפרסם על חרדי שהותקף באוטובוס, וכולם אומרים: הוא כן שירת, הוא לא שירת, ובגלל שהוא שירת לא מגיע לו, ואם הוא לא שירת, כן מגיע לו – אלה הדברים שמדאיגים אותי. בעיקר מדאיג אותי זה האנשים ששתקו. אלה שישבו ושמעו. ואת זה אנחנו רואים בכל הארץ – שאנשים מוסתים פוחדים מהחרדים וצועקים ומתנפלים עליהם, והשאר שותקים. מההיסטוריה אני יודע שהשותקים הם גורמים לכל מה שקורה. הרע רק רוצה שהטוב ישתוק, ואז הוא שולט. לכן, אני בא גם בזמן ובדקות הקשות עכשיו, אחרי הפיגוע שהיה בעלי, וגם לאור אווירת המלחמה – אתמול בערב שמעתי פה חברי כנסת שמדברים על מלחמה ועל "נשתק את המדינה" ועל דברים כאלה, מתוך מין תחושה שמישהו רוצה לחטוף להם את הדמוקרטיה. התשובה לכל הדברים הלאה היא "ונתתי שלום בארץ" – להפסיק את ההסתה. כל זמן שיש מסיתים, יש מוסתים, וכשיש מוסתים, יש אלימים. וכשיש אלימים, יש אלימות. וכשיש אלימות, יש קורבנות, רחמנא ליצלן. אני שמעתי – לא ראיתי את זה – זה נכון שנשיא בית המשפט העליון אמר שאם יתחילו את הרפורמה המשפטית תהיה מלחמה? כך הוא אמר? אני לא שמעתי אותו, ולכן אני לא יכול לצטט את זה, אבל פה שמעתי שאומרים: נשתק את המדינה. תפסיקו להכריז על מלחמות. מלחמות זה לא טיול. אני אומר את זה לכולם. אנחנו צריכים לדעת שקודם כול צריך להפסיק את ההסתה. אם נפסיק את ההסתה, בעיקר בתקשורת וברשתות ובכל המקומות של קבוצות נגד קבוצות, יהיה שלום. אני מדבר בין יהודים, קודם כול, ואחרי זה, אינשאללה, יהיה שלום גם עם הערבים. אבל בינתיים, שם אני רואה שהם לוקחים אחריות בשמחה ובששון על זה שנהרגו יהודים, רחמנא ליצלן. לא ראיתי יהודים ששמחים וצוהלים על זה שנהרגו ערבים. לכן אני אומר, המתכונת היא "ונתתי שלום בארץ". הדרך לשם היא להפסיק את ההסתה בתקשורת; להפסיק את ההסתה נגד החרדים, להפסיק את ההסתה נגד יהודים. כי אם יש הסתה, יש פחד. ואם יש פחד, יש מלחמה. ואם יש מלחמה, יש אלימות. ואם יש אלימות, רחמנא ליצלן, יש קורבנות. לכן, נהפוך את הקערה: לא תהיה הסתה, תהיה סולידריות. וכשיש סולידריות, יש ידידות. וכשיש ידידות, בונים ביחד. "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. האם חבר הכנסת יעקב אשר עולה לסכם? השר עולה לסכם או שאפשר לעבור להצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, זה לא על זה. השר אופיר, לא על זה. רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הזמנו אותך לסכם, וכנראה שאין צורך. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור) התשפ"ג–2023, לוועדת חוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה, ותעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023, (קריאה שנייה וקריאה שלישית). אני רוצה להזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן להציג את הצעת החוק. בינתיים, הודעה לסגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, אחמד טיבי, צגה מלקו, צביקה פוגל, משה רוט וואליד אלהואשלה בנושא: המחסור החמור בקלינאיות תקשורת: אלפי ילדים נותרים ללא טיפול ראוי. תודה. << הצח >> הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/954; דברי הכנסת, חוב' כ', ישיבה 61; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לאחר הצגת החוק יעלה השר בממשלה, השר סופר, לתת הצהרה בשם הממשלה בנושא הזה, וזהו. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שאותה יזמתי יחד עם שורה של חברי כנסת ממגוון סיעות הבית, כוללת כמה תיקונים לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, שעיקרם דחיית המועדים המחייבים הקבועים היום בחוק לעניין הקמת תאגידים אזוריים וכן קביעת הסדר חדש לעניין מינוי נושאי משרה בתאגידי המים והביוב. אציין כי לפני שיזמתי את הצעת החוק קיימנו בוועדה כמה דיונים כלליים לשמיעת הגורמים הרלוונטיים ולליבון הסוגיות השונות, כדי לגבש הצעת חוק שתיתן מענה אפקטיבי לבעיות שקיימות היום בניהול משק המים והביוב העירוני. ביחס לדחיית המועדים לעניין הקמת תאגידי מים אזוריים: חוק תאגידי מים וביוב מחייב את כל העיריות והמועצות המקומיות, החל משנת 2007, להעביר את האחריות להפעלת שירותי מים וביוב בתחומיהן לידי תאגיד נפרד. בשנת 2013 אושר בכנסת תיקון מקיף לחוק, שקבע מתווה לצמצום מספר תאגידי המים והביוב ולהקמת תאגידים אזוריים שיספקו מים וביוב למספר רשויות מקומיות, תוך קביעת מועדים מחייבים להקמת תאגידי מים וביוב ברשויות מקומיות שטרם עשו כן, ובהמשך – להקמת תאגידים אזוריים. מועדים אלה נדחו פעם אחר פעם בשל קשיים שונים שהתעוררו בהיערכות ליישום התיקון, וכתוצאה מכך המתווה לצמצום מספר תאגידי המים והביוב לא נכנס לתוקף. הדחייה האחרונה במועדים המחייבים, כך שיחולו בשנים 2019 ו-2020, אושרה בוועדה משותפת לוועדות הפנים והכלכלה, שעמדתי בראשה בכנסת העשרים. הוועדה המשותפת אישרה בשנת 2018 את תיקון מס' 12 לחוק, שכלל כמה תיקונים שנועדו להקל את יישום המתווה לצמצום מספר תאגידי המים. עם זאת, גם המתווה בנוסחו המתוקן נתקל בקשיים ואינו מיושם עד היום, ובמקביל מתנהל משא ומתן בנושא בין הממשלה לנציגי השלטון המקומי. כדי לאפשר לצדדים להגיע להסכמות לטובת משק המים והביוב העירוני, ובהתחשב בכך שמועד הבחירות המוניציפליות הולך ומתקרב, החלטנו לדחות את המועד המחייב להקמת תאגידים אזוריים כך שיחול ב-1 בינואר 2025. כמו כן, החלטנו לדחות גם את המועד המחייב להקמת תאגיד לגבי רשויות שטרם עשו זאת, כך שרשות המים לא תוכל להורות להן להקים תאגיד אזורי או להצטרף לתאגיד אזורי לפני 1 במאי 2024. עם זאת, החלטנו לקבוע כי רשות המים לא תיתן הוראה כאמור אם שוכנעה כי רשות מקומית אינה יכולה להצטרף לתאגיד אזורי בשל נסיבות שאינן בשליטתה, כמו למשל מצב שבו תאגיד אזורי מסוים מסרב לקלוט אותה. אני מדגיש כי אין בתיקון המוצע כדי לגרוע מחובת התיאגוד הקבועה בחוק, וכי לא ייתכן מצב שבו חלק מהרשויות מקיימות את החוק בעניין זה וחלק לא. כהסדר משלים, מוצע להעלות את סכום העיצום הכספי שרשות המים מוסמכת להטיל בשל הפרת הוראותיה לעניין חובת התיאגוד, וזאת באופן מדורג בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי שאליו משויכת הרשות המקומית: לגבי רשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5, סכום העיצום יהיה 800,000 ש"ח, ואילו לגבי רשויות מקומיות המשויכות לאשכול 6 ומעלה, סכום העיצום יהיה מיליון ש"ח. תיקון נוסף שנכלל בהצעת החוק נוגע להגבלה על מספר התאגידים האזוריים שיוקמו: לפי החוק היום, מספר התאגידים האזוריים נקבע בהחלטת מועצת רשות המים, המשייכת את הרשויות המקומיות לקבוצות על בסיס גיאוגרפי, כך שלכל קבוצה יהיה תאגיד אזורי, ובלבד שמספר התאגידים האזוריים לא יעלה על 30. מאחר שמגבלה זו מקשה על יישום החוק, החלטנו לבטל אותה, כך שמספר התאגידים האזוריים ייקבע בהחלטה של מועצת רשות המים, ללא מגבלה מספרית. אחד הנושאים העיקריים שעלו בדיוני הוועדה נוגע להתמשכות ההליכים למינוי מנכ"לים ודירקטורים בתאגידי המים: כיום, בדיקת המועמדים נעשית בוועדה לבדיקת מינויים המייעצת לרשות החברות הממשלתיות, וזאת לאחר קבלת חוות דעת מרשות המים. בדיוני הוועדה שמענו כי ההליכים הארוכים הביאו למקרים שבהם מועמדים מסוימים הסירו מועמדות, ובפועל ראשי הרשויות המקומיות לא הצליחו לקדם מינויים. לפיכך, מוצע להעביר את הסמכות לבדיקת מינויים לידי רשות המים, שהיא הרגולטור של משק המים והביוב ובמסגרתה פועלת כבר היום ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים בראשות שופט בדימוס של בית משפט מחוזי. ועדה זו תוסמך לבדוק את כשירותם של מועמדים לכהונת דירקטור ומנכ"ל בתאגיד המים, בכפוף ללוחות זמנים מוגדרים שקצבנו בחוק. בנוסף, קבענו הוראת שעה שתחול עד 31 במרץ 2025, ולפיה אם הוועדה האמורה לא קיבלה החלטה בעניינו של מועמד לכהונת דירקטור בתוך התקופות הקצובות בחוק, מועצת הרשות המקומית תוכל למנות את המועמד לדירקטור עד לקבלת החלטת הוועדה בעניינו, בכפוף להעברת כל המסמכים הרלוונטיים ולאישור היועץ המשפטי של התאגיד לגבי התקיימות תנאי הכשירות. הוראה זו תיקבע כהוראת שעה כדי לבחון את תפקודה של הוועדה החדשה ברשות המים, ובפרט לגבי עמידה בלוחות הזמנים שנקצבו בחוק. כמו כן מוצע לקבוע כי ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית המבקשים להתמנות כדירקטורים בתאגיד מים וביוב, לא יידרשו לעמוד בתנאי הכשירות לעניין ניסיון והשכלה, אלא אם כן מדובר על חבר מועצה המועמד לכהן כיושב-ראש דירקטוריון, מכיוון שהם נבחרו על ידי הציבור ואין שום צורך שישימו להם כל מיני תנאים שקשורים לכשירות. נושא נוסף הנכלל בהצעת החוק נוגע לחלוקת דיבידנדים של תאגידי המים: החוק בנוסחו היום קובע כי חלוקת דיבידנדים טעונה אישור של הממונה ברשות המים, וכי הממונה לא יאשר זאת אם התאגיד לא ביצע את השלבים להקמת תאגיד אזורי. מאחר שכל מתווה התיאגוד האזורי ייבחן מחדש, וכדי שכספי הדיבידנדים שהצטברו יוכלו לשמש את הרשויות המקומיות לטובת תושביהן, מוצע לבטל את הזיקה בין אישור חלוקת דיבידנדים ובין ביצוע שלבי ההקמה. כמו כן, מוצע לחדש את הוראות השעה שהיו בתוקף לעניין פטור ממס דיבידנדים כך שיחול עד סוף שנת 2023, וכן לעניין פטור ממס חברות לגבי הכנסות של תאגידי המים עד סוף שנת 2022. חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק המונחת בפניכם תקדם התייעלות בניהול משק המים והביוב העירוני ותביא לשיפור בתפקודם של תאגידי המים והביוב, לטובת כלל הצרכנים. לפיכך, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. השר אופיר סופר, בשם הממשלה. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3(ג) לחוק-יסוד: משק המדינה. יישר כוח, חבר הכנסת ביטן, הצעת חוק חשובה. כמי שעמד בראש תאגיד המים במוניציפלי, זה מאוד ייעל את עבודת התאגידים. בבקשה, השר. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> טוב, הודעת הממשלה היא שהיא תומכת בעלות התקציבית של החוק. חזק וברוך, חבר הכנסת ביטן. כל טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם כך, חברי הכנסת, למעשה, להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור, אני רק אקריא, וכמובן, מאחר שהם לא נמצאים, אנחנו נודיע: קבוצת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מתי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון; קבוצת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. מאחר שהמסתייגים לא נמצאים כאן, אנחנו גם לא נצביע על ההסתייגויות שלהם. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על כל הסעיפים כנוסח הוועדה. מסעיף 1, עד סעיף 13, הצבעה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–13 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–13 נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק תאגידי המים והביוב (תיקון מס' 15) התשפ"ג – 2023, התקבלה בקריאה השנייה. אנחנו נעבור לקריאה השלישית, כנוסח הוועדה, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק תאגידי המים והביוב (תיקון מס' 15) התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק תאגידי המים והביוב (תיקון מס' 15) התשפ"ג– 2023, נתקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ב' בתמוז התשפ"ג, 21 ביוני 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:01. << סיום >>