דברי הכנסת

דברי הכנסת לא / מושב ראשון / ישיבה פ"ה / ז'–ט' בתמוז התשפ"ג / 26–28 ביוני 2023 / 31 חוברת ל"א ישיבה פ"ה הישיבה השמונים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 נאומים בני דקה 10 אופיר כץ (הליכוד): 10 בועז ביסמוט (הליכוד): 11 טלי גוטליב (הליכוד): 12 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 13 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 14 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 15 צגה מלקו (הליכוד): 15 אבי מעוז (נעם): 16 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 17 גלעד קריב (העבודה): 18 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 18 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 19 יונתן מישרקי (ש"ס): 20 סיכון צבא העם 21 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 22 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 25 ניסים ואטורי (הליכוד): 27 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 29 אברהם בצלאל (ש"ס): 32 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 33 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 37 רם בן ברק (יש עתיד): 38 רון כץ (יש עתיד): 39 אלעזר שטרן (יש עתיד): 42 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 43 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 71 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 71 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023 72 עמית הלוי (הליכוד): 72 טלי גוטליב (הליכוד): 83 מירב כהן (יש עתיד): 86 מאיר כהן (יש עתיד): 87 נאור שירי (יש עתיד): 89 אלעזר שטרן (יש עתיד): 90 מיקי לוי (יש עתיד): 92 מירב בן ארי (יש עתיד): 93 רם בן ברק (יש עתיד): 95 אפרת רייטן מרום (העבודה): 96 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 98 דבי ביטון (יש עתיד): 100 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 100 רון כץ (יש עתיד): 101 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 102 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 104 יסמין פרידמן (יש עתיד): 105 משה טור פז (יש עתיד): 107 סימון דוידסון (יש עתיד): 108 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 109 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 111 עודד פורר (ישראל ביתנו): 112 שלי טל מירון (יש עתיד): 115 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 117 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 118 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 119 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 120 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 121 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 122 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 124 שרון ניר (ישראל ביתנו): 125 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 126 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 129 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 131 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 132 גלעד קריב (העבודה): 134 נעמה לזימי (העבודה): 138 מרב מיכאלי (העבודה): 139 אבי מעוז (נעם): 140 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 142 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 143 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 147 עמית הלוי (הליכוד): 152 שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: 158 הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023 163 שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: 163 רם בן ברק (יש עתיד): 170 נאור שירי (יש עתיד): 176 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 176 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 179 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 181 מירב כהן (יש עתיד): 188 מירב בן ארי (יש עתיד): 192 ינון אזולאי (ש"ס): 194 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 201 הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023 210 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 210 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 215 מירב בן ארי (יש עתיד): 216 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023 220 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 220 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023 223 מירב כהן (יש עתיד): 223 הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע–2009, בדבר צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון הוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ג–2023 226 חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): 227 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023 229 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 230 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ז' בתמוז התשפ"ג, 26 ביוני 2023. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3547/25 וכלה בהצעת חוק פ/3620/25: הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון – דיווח על ניצול כלכלי של אזרח ותיק או חסר ישע), התשפ"ג –2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, ניסים ואטורי ודוד ביטן; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – איסור כניסת פעילי טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגאורגית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, ינון אזולאי, שלום דנינו, דוד ביטן, אופיר כץ, משה גפני, צביקה פוגל וטלי גוטליב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מכירה ישירה של תוצרת חקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון – השוואת תנאי אלמנות חללי המילואים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – הגבלת שיעור מס שכר למלכ"רים בירושלים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית על משכנתה וסיוע ברכישת דירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מחלקות לעבירות מין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק עיקול ותפיסה מידתיים של נכסים המוחזקים בידי צד שלישי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מיסוי רווחי יתר של תאגידים בנקאיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ששון ששי גואטה ושלי טל מירון; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג לנשים ברשימת המועמדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת פיצוי נפגע עבירה וחובת הנמקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימוש חורג בקרקע חקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – פטור מרישוי עסק לקייטנה לתנועות ולארגוני נוער), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה), מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה) (תיקון – הגשת רשימה על ידי סיעה או מפלגה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת גורמים מאוימים בתאגידים עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות במשטרת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – ביטול ארגון סטודנטים יציג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – החלטה מקדמית לפי תוכנית החיזוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוספה והסרה של עבודות מלוח ח'), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה ברכישת אמצעי לזיהוי מצב חירום רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (פוליסה לשני כלי רכב של נהג יחיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות (תיקון – ודאות תקציבית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק וינון אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקמת מצבה לאדם ערירי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון – הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שינוי מדיניות ההתנגדויות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סמכויות הממשלה בענייניה המשפטיים), מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סעדה; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק יום לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת הנגשת אוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן ומירב בן ארי; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – ביטול סמכות חנינה לאסירי עולם ביטחוניים), מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק חג המימונה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק המועצה הלאומית לשפת הסימנים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, סימון דוידסון, עודד פורר, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, אוריאל בוסו, ארז מלול, דבי ביטון ורון כץ; הצעת חוק חובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – כלבי הפקר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן הזוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות מיועדת לאב), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מירב כהן וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שירות מילואים בהצטיינות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז, משה סולומון, אלון שוסטר, יצחק קרויזר ושרון ניר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הודעה מוקדמת לחייב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הוקרת שירות הלוחם והלוחמת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכויות יתר מאסיר ביטחוני המשתייך לארגון טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד מערך בריאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת מכרזים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, דבי ביטון, רון כץ, קארין אלהרר ורם בן ברק; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שעות סיעוד עובדים זרים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, גדי איזנקוט, מיכאל מרדכי ביטון, יצחק קרויזר, גלעד קריב, צביקה פוגל, יוליה מלינובסקי, נעמה לזימי, דוד ביטן, מתן כהנא, שרון ניר, ששון ששי גואטה, משה פסל וטלי גוטליב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירת נותן שירותים על ידי מבוטח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי. כמו כן, הונחה לקריאת שנייה ולקריאה שלישית, מטעם הכנסת, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 73), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. הונחו לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 4) (אומנת חירום), התשפ"ג–2023; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה) (דחיית מועד תחילה), התשפ"ג–2023; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג–2023. נוסף על כך הונח על שולחן הכנסת צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע (תיקון הוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ג–2023. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיעה חברת הכנסת דבי ביטון כי היא חוזרת בה מהצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – איסור השוואה למעשיהם או למשטרם של הנאצים), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3476/25. נוסף על כך הונח היום על שולחן הכנסת הסכם דו-צדדי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת מרוקו בדבר הכרה והמרה הדדית של רישיונות נהיגה. לבסוף, הונחו היום מסקנות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, יונתן מישרקי, חמד עמאר, צגה מלקו ומשה רוט בנושא: דוח מבקר המדינה שפורסם ב-28 בפברואר 2023 אודות חוסר ייצוג אוכלוסיות שונות בחברות ביטחוניות ממשלתיות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום יהיה נאומים בני דקה. חברי כנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. לאט-לאט. לאט-לאט. הכול בסדר, לאט-לאט. ההצבעה תתקיים כעת, בבקשה. עד שאני אקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם מושיקו, אני חושב, רוצה להירשם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שמבקש להירשם יבוא למזכיר הכנסת. נוסיף את שמו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא משתוקק. צריך לגשת ליושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נוסיף גם את שמו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מאחר שיום שני זה יום גדוש בוועדות הכנסת הפעילות, אז אני רוצה לעדכן על ישיבה שהייתה לנו בוועדת הכנסת, ישיבה מאוד מאוד חשובה, שמטרתה לחזק את הכנסת, לחזק את עבודת חברי הכנסת. אני שמח שהייתה השתתפות מאוד ערה של חברי הכנסת, וגם משרדי הממשלה שלחו את נציגיהם. חברי הכנסת באמת עושים עבודה, עבודה חשובה, והם רוצים שהעבודה תהיה מדויקת יותר. נעזרים מאוד במרכז המידע והמחקר של הכנסת. לצערי, כשאנחנו פונים למחלקה להשיג עבורנו נתונים – כשהם פונים למשרדי הממשלה, אז לעיתים מאוד קרובות הם לא זוכים לשיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה. על כן באמת עשינו את הדיון. אני הסברתי שחברי הכנסת, עד שהם מגיעים למצב שהם מחוקקים חוק – יש להם הרבה פניות, הרבה דברים שהם רוצים לשנות, והם פשוט רוצים להיות יותר מדויקים. לכן, הנתונים, עיבוד הנתונים שעושה עבודת המחקר, הוא מאוד מאוד קריטי וחשוב, גם לחקיקה של חברי הכנסת וגם כמובן לפיקוח. הדיון הזה התקיים גם בשנה שעברה. הפעם אנחנו החלטנו – איך אומרים, היושב-ראש? ואני שמח שגם יש לי גיבוי ממך כיושב-ראש הכנסת – מה שנקרא, להסיר את הכפפות. אנחנו הולכים לקיים נוהל, יחד עם הצוותים של הכנסת, יחד עם חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שכולנו בדעה אחת בנושא הזה. בנוהל הזה אנחנו ניצור מצב של הדדיות. משרד ממשלתי שלא ישתף פעולה ולא יעביר מידע לחברי הכנסת או לממ"מ שלנו, אותו משרד גם לא יזכה לשיתוף פעולה מטעם הכנסת. אנחנו גם הולכים לקיים פגישה של ראשי הוועדות, כך שדברים שמגיעים לוועדות עצמן גם לא יזכו לתיעדוף גבוה, אם בכלל, וגם בזמן המליאה, משרדים שלא ישתפו פעולה עם חברי הכנסת, גם בדברים שהם ירצו בעצמם לקדם – אנחנו לא ניתן להם את זמן המליאה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לחבר הכנסת כץ. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז ביסמוט, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חזרנו זה עתה, יחד עם חברתי מהאופוזיציה מירב בן ארי, משליחות, שליחות של הכנסת לאספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. גוף חשוב. אתם יודעים, יש את הפרלמנט האירופי, יש את האיחוד האירופי ויש את מועצת אירופה. למה אני מספר את הסיפור הזה? כי כאשר אני נוסע או יוצא מהמדינה, בטח בשליחות לאיזה מוסד, לאיזו אינסטיטוציה בין-לאומית, אז יש לי תחושה שאני סובל, איך נקרא לזה, או שיש לי מגפה כלשהי או שאני איזה חולה מסוים עם איזו מחלה מידבקת, אני כמובן מצורע, ואף אחד לא רוצה להתקרב אליי, כי אני מייצג את מדינת ישראל, ובטח ובטח תחת הממשלה הנוכחית, אלוהים ישמור, שמרחיקה את כל העולם מאיתנו. והפלא ופלא, ההפך הוא הנכון. מעולם לא ראיתי – וזו השליחות השלישית שלי, במקרה; תעיד על כך חברתי מהאופוזיציה. שליחות שלישית שלי, אם זה בבריסל, אם זה בשטרסבורג, שבה אתה רואה עד כמה האירופים, באופן מדהים – אני גם לא זוכר דבר שכזה, ואני קצת מכיר את מדיניות החוץ של ישראל ואת יחסי אירופה-ישראל. לא ראיתי את אירופה כל כך כמהה, כל כך רוצה, כל כך שואפת להתקרב לישראל, מצד אחד, ויותר רחב מזה – להיות חלק מהדבר שנקרא הסכמי אברהם. אם הזכרתי את הסכמי אברהם, רק אגיד דבר אחד: ההסכמים המדהימים והחשובים האלה, שנחתמו ב-15 בספטמבר 2020 על מדשאות הבית הלבן – אירופה דווקא הייתה מאוד סקפטית; היא דווקא נרתעה מההסכמים האלה, בגלל שתי סיבות: א. בגלל שזה נגד את הפרדיגמה של אירופה, שקודם כול פלסטינים ואחרי זה כל השאר, והינה באו הסכמי אברהם והוכיחו את ההפך; ב. מאחורי ההסכמים האלה עמד נשיא ססגוני, מבחינת האירופים קצת יותר מדי, דונלד טראמפ, אם מישהו רוצה לדעת את שמו. שני הדברים האלה קצת הרתיעו את האירופים. וירא כי טוב – מה לעשות? אנחנו בארץ רגילים לזה שאתה מתלונן, מתלונן, מתלונן, ואז, כשאתה מסתכל על פני השטח, אתה רואה שהעסק דווקא דופק והעסק הוא טוב. אז איזה יופי מפעם לפעם לצאת מהארץ ולראות שבפעם המי-יודע-כמה שוב התקשורת הישראלית, מה שהיא כותבת – ההפך הוא הנכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ביסמוט. תעלה ותבוא חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלום לעם ישראל. אני רוצה לעשות לכם brief קצר על תיק 4000. תיק 4000, שנקבר קבורת חמור, כפי שכבר אמרתי, יוצר את התזה הבאה: סיקור חיובי באתר וואלה תמורת טובות הנאה רגולטוריות. אני לא נוגעת בסיקור החיובי, שכבר הוכח שהוא היענות חריגה, שהוכח שהמדינה בזדון לא בדקה עשרות אלפי ווטסאפים בסלולרי של אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, והסנגורים שבדקו את אותו טלפון סלולרי – שם עלתה קריאה לפוליטיקאים אחרים, שחלקם יושבים כאן, לבוא ולתת מידע שלילי על נתניהו. בואו נשים את זה בצד. בואו נדבר על טובות הנאה רגולטוריות, שזה היסוד העובדתי בכתב האישום. הוכח בעדויות של עדי התביעה שלא רק שלא הייתה טובת הנאה רגולטורית, היה ההפך הגמור. כך מעיד מנכ"ל משרד התקשורת דאז, ברגר, העיד שנתניהו אפשר לגלעד ארדן לחוקק את תקנות השוק הסיטונאי לרעת בזק, למרות שבזק, זה באמת היה לצנינים בעיניה, כך אמר ברגר. פילבר העיד על קנסות כבדים מאוד לבזק, ודינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניגוד עניינים, בזמן אמת של אירועי כתב האישום כתבה למבקר המדינה שבהינתן טענה של ניגוד עניינים לנתניהו – לא נפל דבר ולא דבק בו רבב, כי הוא החרה החזיק אחרי הדרג המקצועי. ומה שאתם לא מבינים פה זה שכתב אישום בעבירת שוחד הוגש ממניעים זדוניים, פוליטיים, כתב אישום ששימש בידיים של כל הצד השמאלי של המפה הפוליטית לנגח ראש ממשלה מכהן. ואם נדמה כאן למישהו שבית המשפט הציע לחזור מאישום השוחד כי הוא לא רוצה לשמוע עדים – לא לא לא, הוא יודע את מה שאני יודעת, כמי שפרשנה את המשפט הזה וקראה למעלה מעשרות אלפי עמודי פרוטוקול: לא רק שאין כאן עבירת שוחד, יש כאן זדון אמיתי. והיחיד בפרקליטות שאמר שאין ראיות, רז נזרי – הוא מצא את עצמו מחוץ למערכת. במקום שהוא יהיה היועץ המשפטי לממשלה, כי הוא מתאים, כי הוא פלילי והוא מנוסה, מצאנו את עצמנו עם מינוי של גדעון סער, מינוי פוליטי של מי שלא מבינה דבר בפלילי, שעליה הנשיא גרוניס אמר שאסור למנות אותה, והיא מונתה בכוונת מכוון אחת. אין לה שום מושג בפלילי ואין סיכוי שהיא תחשב מסלול מחדש. אז תודה שיש שופטים ששומעים ראיות וכך אמרו. זו האמת. אלה העובדות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת גוטליב. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז טופורובסקי – הוא נמצא? נמצא. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השר התורן – יש כאן שר תורן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש, יש. חבר הכנסת טופורובסקי, יש. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני דואג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא צריך כל פעם לשאול. שר החוץ יושב במקומו. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברי וחברות הכנסת, כמו בכל שבוע, גם השבוע אקריא את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שאירעו בשבוע האחרון. לצערי יש לא מעט. ביום רביעי 21 ביוני נהרג רוכב אופנוע בשנות העשרים לחייו לאחר שהחליק בכביש 721. ביום חמישי 22 ביוני נהרגה אישה בת 30; החשד הוא שבן זוגה נהג תחת השפעת אלכוהול, עקף שני רכבים על קו הפרדה רצוף בכביש 40, שהוא כביש דמים, התנגש חזיתית ברכב פרטי, והיא נהרגה. עוד באותו יום נהרג רוכב אופניים, נער בן 14, לאחר שהתנגש במשאית חונה בחיפה. ביום שישי 23 ביוני נהרג מוחמד פאיד, בן 38, בעת שנהג רכב פרטי פגע בו, בחיפה, עוד פעם. אתמול, יום ראשון 25 ביוני, נהרגה אישה בת 40 לאחר שמשאית פגעה בה בעת שהלכה ברחוב הנחשול בראשון לציון. היום נהרג גבר בן 25 בתאונה קטלנית בין רכבו למשאית בכביש 5 סמוך למחלף פדואל בשומרון. בשבוע האחרון נפטרו שלושה אנשים פטירה מאוחרת כתוצאה מתאונות דרכים. יש לנו 183 בני אדם שנהרגו בכבישי ישראל מתחילת השנה, תשעה רק בשבוע האחרון. זה לא פיגועים, זו מלחמה – מלחמה בדרכים שלוקחת חיים כל יום. אנחנו יכולים, צריכים וחייבים לעשות יותר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. כעת נשמע את חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לשלוח מכאן חיזוקים לאוכלוסייה הדרוזית בגולן, הכבוש, יש לומר, שנאבקת כנגד דיכוי וגזל מתמשכים וכנגד זלזול מחפיר. הזלזול הזה הוא נחלתו של הציבור הערבי הפלסטיני בתוך ישראל בכלל, כולל האוכלוסייה הדרוזית, אבל במקרה הספציפי הזה הוא כפול שבעתיים, משום שמדובר גם באוכלוסייה שחיה תחת כיבוש, למעשה, גם אם להלכה לפי החוק הישראלי לא; לפי החוק הבין-לאומי כן. הגזל של האדמות של האוכלוסייה הדרוזית, ובעיקר לטובת פרויקט פוגעני מבחינה בריאותית ומבחינה סביבתית, ומה עוד שזה על אדמות פרטיות, בדיוק ערב הקטיף של הדובדבנים, זה דבר שאי-אפשר להתחמק מהיותו נגוע בגזענות אמיתית ובזלזול באותו ציבור. לכן אני מחזק אותו. אני חושב שהמחאות שלו הן צודקות. כולי תקווה שתהיה התחשבות באוכלוסייה הזאת, ושהפרויקט הנוראי הזה ירד לחלוטין מסדר-היום. באותו הקשר אני רק מזכיר שבסוף שנות השבעים, לפני למעלה מ-40 שנה, התפרסם מאמר שכתב יונתן אופנהיימר שנקרא "הדרוזים בישראל כערבים וכלא-ערבים". מה שהוא אמר שם מוכח והוכח במקרה הזה שוב – שהדרוזים זוכים ליחס כלא-ערבים כאשר רוצים שהם ימלאו לכאורה את החובות שלהם, אבל הם זוכים ליחס מפלה ופוגעני כערבים אחרים כאשר מדובר בזכויות שלהם. הגיע הזמן להתעורר ולהבין שיש פה מאבק על צדק של כל מי שמופלה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. כעת נשמע את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אחריו – חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחרונה, לצערי, אנחנו חוזים ביותר ויותר התבטאויות פוליטיות שמנסות לקשור את צה"ל וחייליו לכל מיני עמדות פוליטיות כאלה ואחרות. אנחנו שומעים פוליטיקאים שמשתלחים בקציני צבא באופן שמי או בחיילים כאלה ואחרים, או תוקפים את המדיניות דרך תקיפת החיילים, ומצד שני אנחנו שומעים גם קריאות של איומים בסרבנות – סרבנות קולקטיבית, סרבנות מאורגנת, סרבנות ממומנת. הדבר הזה הוא ממש לבוא ולחתוך את הגזע שכולנו יושבים עליו פה, את הדבר היחיד שעוד נותר שבאיזושהי צורה מאחד ומחבר את כולנו. ולכן הקריאה שלי מפה היא לכל באי הבית, גם משמאל, גם מימין: עזבו את חיילי צה"ל, עזבו את מפקדי צה"ל. אל תעלו את שמם, לא באופן אישי ולא בתפקיד, בשום טיעון פוליטי. זה אסור. זה מסוכן. אנא, להפסיק. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מלביצקי. חברת הכנסת צגה מלקו, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הלילה אני יוצאת עם שלושה חברי כנסת לבריסל למפגש שנתי, דיאלוג שנתי עם הפרלמנט האירופי. מאז נכנסתי לכנסת זאת המשלחת הרביעית שלי. במשך השנים, לפני שנכנסתי לכנסת, יצאתי מטעם המדינה למשלחות. במיוחד, פעם בשנה יש שבוע שנקרא "שבוע האפרטהייד", נגד מדינת ישראל. חמש מדינות מקיימות את זה: דרום אפריקה, אנגליה, ספרד, ארצות הברית ואירלנד. אני השתתפתי בכמה מקומות. אירלנד זאת זירה מאוד קשה, במיוחד, והשתתפתי בשבוע האפרטהייד כמדינת ישראל, אפרטהייד נגד מדינת ישראל. בכל מקום שהלכתי, השתתפתי, היו באים להפגין נגדנו שונאי ישראל, כמו ארגון BDS, שהקריאה שלהם: להחרים את מדינת ישראל. אבל אלה לא היו יהודים, לא היו ישראלים. בפעם האחרונה, לפני חודש וחצי, היינו שישה חברי כנסת מטעם ארגון ELNET, השתתפנו בכנס כל כך מחמם את הלב – תמיכה במדינת ישראל. בכנס היינו במלון. מול המלון שלנו הפגינו ישראלים נגד המדיניות של מדינת ישראל. זו הפעם הראשונה שאני נתקלתי בישראלים מפגינים נגד מדינת ישראל. כפי שהסברתי קודם, אני יצאתי לכמה מדינות, הסתובבתי כדי להילחם עבור מדינתי, מדינת ישראל, לשמור על השם הטוב שלה. אבל כשישראלים באים להפגין, למרות שמספרם לא היה גדול – היו 15-10 שהפגינו מול המלון, ומשטרת צרפת הרחיקה אותם. אבל הדבר שצרם לי יותר מכול – היינו שלושה מהקואליציה, שלושה מהאופוזיציה, והיו קריאות נגד חברי בועז. המפגינים – אנשים מהאופוזיציה יצאו והצטלמו איתם. אני ממש נדהמתי לראות את זה. פעם ראשונה שישראלים בחוץ לארץ מפגינים על המדיניות של מדינת ישראל. אלה שמפגינים, ארגונים שונאי ישראל או ארגונים שקוראים לעולם להחרים – נתקלתי בקמפוסים, בכל מקום, אבל בישראלים אף פעם לא נתקלתי. אני מבקשת, את הביקורת שלנו בואו נשאיר פה. נתווכח פה על כל מה שיש. אנחנו במדינה דמוקרטית ולא הכול מושלם, אבל לצאת להפגין נגד מדינת ישראל? אני, בתור יהודייה שעלתה לירושלים, היה לי קשה לראות את זה. אולי יגידו לי: את לא מבינה. אולי אנחנו יותר מתקדמים ממך. אנחנו מבינים בזה. אני אומרת שמי שפוגע ונוטה להכפשה של הבית שלו – אני חושבת שבסוף זה יחזור אליו כבומרנג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עם אחד. את הוויכוחים שלנו, את המחלוקות שלנו, בואו נשאיר פה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 91, והפעם על פגיעה קשה בדמוקרטיה. הבוקר בדיון בוועדת חוקה הביא המשנה ליועמ"שית גיל לימון את עמדתה המתנגדת לצמצום עילת הסבירות, כי לדבריו, זו תהיה פגיעה קשה בערכים דמוקרטיים בסיסיים. לשמוע ולא להאמין. הנדסת תודעה פר אקסלנס. במקום שהכנסת תחוקק והשופטים ישפטו על פי החוק, שופטי העליון המציאו סמכות שלא מופיעה בחוק, שהם יכולים לפסול כל החלטה מינהלית של נבחרי הציבור, ועכשיו הכנסת נאלצת לחוקק את מה שהיה אמור להיות המובן מאליו. עולם הפוך. אז מי פוגע אנושות בדמוקרטיה, מי שמנסה לצמצם את הסמכות ששופטי העליון המציאו לעצמם, או מי שמבטלים את עקרון הפרדת הרשויות וממציאים לעצמם סמכויות כדי שיוכלו לנהל את ענייני המדינה בלא מפריע? אני ממליץ לכולנו לא להיבהל מהניסיון למנוע את תיקון הדמוקרטיה ומערכת המשפט. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השבוע אנו מציינים את היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים. גם השנה, לצערי, ישראל ממשיכה לבצע מעצרים שרירותיים ומשתמשת בעינויים בצורה שיטתית נגד פלסטינים, פרקטיקות שהולבנו בפסיקות בג"ץ; מעבירה בכפייה עצירים פלסטינים מהשטחים הכבושים לתוך ישראל בניגוד לאמנת ג'נבה, ומחזיקה מאות עצורים ללא משפט; מונעת מהעצורים גישה לעורכי דין ולא מתעדת כראוי חקירות ביטחוניות; לא מכירה בפרוטוקול איסטנבול ומקבלת ראיות שהושגו תוך שימוש בעינויים ומונעת גישה לצדק ולמשפט צדק; עומדת בסירובה לחוקק חוק נגד עינויים; סוגרת בשיטתיות תלונות בגין עינויים ומסרבת להעמיד לדין אחראים לפרקטיקות אכזריות אלה. האלימות השלטונית הזאת היא תענוג שזוכים לו אך ורק פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. שני אחים מיפו הודו בחקירת שב"כ שבה הופעלו עינויים של ממש במעורבות בביצוע לינץ' בזמן אירועי מאי 2012. הם נכלאו לארבעה חודשים, אך שוחררו לאחר שתיעוד מצלמות האבטחה הראה כי הם בכלל לא נכחו בזירה. מקרה זה מראה שוב לא רק את האי-מוסריות של עינויים בחקירות, אלא גם את הקלות שבה עינויים מובילים להודאות שווא. מקרה זה הוא דוגמה לעליית המדרגה באלימות כלפי אזרחי המדינה הפלסטינית, לזליגת הפרקטיקות הפסולות של שב"כ לתוך ישראל ולעובדה שכוחות הביטחון מתייחסים לאזרחי המדינה הערבים כאל אויבים מבפנים שלא מגיעות להם זכויות יסוד. הדמוקרטיה לא תעמוד בעינויים. לא יהיה ביטחון ללא סיום הכיבוש. אף אחד מאיתנו לא יהיה חופשי באמת כל עוד לא כולנו נהנים מזכויות אדם וצדק חברתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני, וכעת – חבר הכנסת גלעד קריב. אחריו – חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הבוקר הגשתי בקשה לשאילתה דחופה בנושא עמדת משרד הביטחון וממשלת ישראל בנוגע להקמת מאחזים בלתי חוקיים בכל רחבי השטחים ביממות האחרונות. אני כמובן מכבד את ההחלטה שלך, בהתאם לסמכות היושב-ראש בתקנון, שלא לאשר את השאילתה הדחופה הזו, אבל אני אעמוד על מיצוי כל הכלים הפרלמנטריים על מנת להציב את הנושא הזה על סדר-היום ועל מנת להבין בדיוק מה מדיניות ממשלת ישראל. ביממות האחרונות הוקמו למעלה משבעה מאחזים בלתי חוקיים באזורים שונים ביהודה ושומרון, לרבות באזורים שבהם ישנה רגיעה ביטחונית מסוימת. על פי העדויות שיש בידינו, רשויות מקומיות בשטחים סייעו באותה הפרת חוק בהקמת המאחזים הבלתי-חוקיים. ישנם פרסומים בעיתונות שלפיהם צה"ל פנה לדרג המדיני וביקש לפנות באופן מיידי את אותם מאחזים על מנת שהם לא יתקבעו כעובדות בשטח, והדרג המדיני מונע מצה"ל לאכוף את החוק בשטחים. הדבר הזה בא אחרי אירוע מביש שאירע בהתנחלות המוקמת-מחדש חומש, שבה באישון לילה בוצע מהלך בניגוד לדיני התכנון והבנייה, וגם שם הובהר לצה"ל שעליו להשלים עם הפרת חוק – הפרת חוק שמקבלת גיבוי מלא מממשלת ישראל. ולכן, אני מציב את השאלה באופן ציבורי לשר הביטחון – מחר הוא יהיה כאן במסגרת יום השוויון בנטל, וגם אז נמצא את הדרך להציג את העניין: מה מדיניות ממשלת ישראל ביחס להפרת החוק בשטחים שבאה לידי ביטוי בהקמת מאחזים בלתי-חוקיים, שפוגעים בסופו של דבר ביכולתו של צה"ל לרכז את כל מאמציו למלחמה בטרור ומגבירים את החיכוך האלים בין אזרחים ישראלים לבין תושבים פלסטינים, והאם מעבר לקו הירוק כל דאלים גבר בחסות ממשלת ישראל? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני, וכעת – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אחריה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי היקרים – אתה רואה, אדוני היושב-ראש? אין לי כובע של בית"ר, אין לי צעיף של בית"ר, אין לי גם חולצה של בית"ר – ההפך, אני פה עם ז'קט של הפועל – אבל יש לי אהבה רבה לבית"ר, גם כמי שגדלה בתנועת הנוער בית"ר, אבי, שלושת בניי שהיו מפקדי מעוז בית"ר. הקבוצה הזו, שהמשפחה שלי אוהדת שלה ומגיעה למשחקים – לצערי, אני לא מצליחה להגיע למשחקים, אבל ההתנהגות כלפי הקבוצה הזו, זה כבר איבד את הטעם הטוב. הרי אם רוצים לפגוע בקבוצה מסוימת, עושים את זה בהסתר בצורה כזאת ואחרת, אבל לפגוע בה בצורה כל כך אכזרית – בואו לא ניקח לכם את הגביע, אבל ניקח לכם נקודות, לא ניתן לכם לשחק באירופה. כמה עוד אפשר לסבול את ההתנהגות של ההתאחדות כלפי הקבוצה הזו? ואני רוצה רק לקרוא מפסק הדין האחרון שהיה שם. בפסק הדין של השופט בדימוס אמנון סטרשנוב – אני אומרת את זה נכון? השופטת בדימוס אסתר קובו ועו"ד אסף הדסי, נכתב ככה: היננו סבורים כי התנהגות מחפירה וחוליגנית שכזאת ובממדים שכאלה במהלך כל המשחק, ובעיקר לאחר סיומו, ראויה לענישה, גם למען יראו וייראו, אבל למרבה דאבון הלב, כל אמצעי המשמעת הרבים שננקטו נגד קבוצת בית"ר ירושלים בעבר, לרבות הפחתת שלוש נקודות בפועל מסך הנקודות שלה לא מכבר, לא הועילו ולא השפיעו על קהל אוהדיה כהוא זה. אז אני אומרת לאותם גאונים בהתאחדות: כשהייתי מורה ורציתי לטפל בילד סורר או מפריע, הייתי מחבקת אותו אליי; הייתי שואלת אותו: מה הבעיה שלך? הייתי מושיבה אותו לידי ונותנת לו תפקידים משמעותיים, כדי שהוא ידע שאוהבים אותו, כדי שהוא ידע שהוא לא יוצא דופן. אבל מה רוצה ההתאחדות לעשות לבית"ר ירושלים? להפוך אותה למוקצה. בוא נפסול אותה; בוא נגרום לכך שהפילנתרופים שתומכים בה יעזבו אותה; בוא נגרום לכל התקלות האפשריות כדי שסוף-סוף הקבוצה הזו אולי תפסיק לשחק. אבל להשתיק את בית"ר זה להשתיק אותנו, האוהדים, אלה שאוהבים אותה; אלה שחושבים שהיא נותנת ספורט ראוי; אלה שחושבים ששחקניה הם שחקנים טובים; אלה שחושבים שבית"ר ירושלים צריכה להישאר. כל עוד זה תלוי בנו, ביתר ירושלים תישאר, על אפם וחמתם של כל מי שמנסים לפגוע בה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת מושיקו פסל, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנו מציינים את היום הבין-לאומי להזדהות עם קורבנות עינויים. מדינת ישראל חתומה על אמנת האו"ם למניעת עינויים, ואף הצהירה בפני ועדת זכויות האדם של האו"ם כי היא תחוקק חוק למניעת עינויים. לצערי, חוק כזה לא נחקק עד היום. המדינה טוענת שגם בלי חקיקה ייעודית נגד עינויים קיימים כבר היום חוקים בספר החוקים שבפועל מפלילים פרקטיקות כאלה. אבל החוקים הללו לא עומדים בסטנדרטים הבין-לאומיים של האמנה נגד עינויים, אינם מגדירים מהי עבירת עינויים, אינם אוסרים על שימוש בראיות שנגבו תוך עינויים ולא קובעים עונש הולם למענים. בפועל, ישראל ממשיכה לענות עצירים רבים מדי שנה בחסות הטענה המשפטית של הגנת הצורך, אשר זכתה לגיבוי בג"ץ למרות שאינה מקובלת על פי המשפט הבין-לאומי. בכל שבוע בתי המשפט מרשיעים נאשמים על סמך הודאות שנגבו בעינויים בחקירות שב"כ ולאחר מכן הולבנו בחקירות משטרה, ובכך נותנים בפועל תמריץ להמשך השימוש הפסול בעינויים. למרות שמשנת 2001 ועד היום הוגשו יותר מ-1,400 תלונות על עינויים למבת"ן, אף חוקר שב"כ מעולם לא הועמד לדין. אני הגשתי שאילתה לשר המשפטים לוין המבקשת לדעת אם המשרד אכן ימלא אחר הבטחת מדינת ישראל ויחוקק את החוק. הם צריכים רק לענות על השאלה: האם ישראל תקדם חוק למניעת עינויים או לא? עד היום משרד המשפטים ממאן לענות לי. אני חושבת שהגיע הזמן שהכנסת תעביר סוף-סוף חוק נגד עינויים. בשנת 2023 הגיע הזמן שנגיד בקול ברור: די לעינויים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי, וכעת – חבר הכנסת מושיקו פסל. אם הוא לא פה – חבר הכנסת יוני מישרקי נמצא? בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, היום בוועדת העבודה והרווחה סיימנו למעשה לדון בנושא של זכויות עובדי הקבלן. זה נושא שהרבה מאוד דובר פה במליאה, במשך הרבה מאוד שנים. היום, כמעט 12 שנים מאז נחקק חוק אכיפה בדיני עבודה במשרד העבודה והרווחה – משרד העבודה היום, למעשה – אנחנו היום סיימנו לתקן את התקנות שהגיש שר העבודה בנוגע לזכויות עובדי הקבלן. אני רק רוצה להדגיש: מדובר בעובדים מוחלשים, עובדים שהזכויות שלהם נרמסו במשך הרבה מאוד שנים בשל כל מיני פרשנויות כאלה ואחרות לגבי הזכויות שלהם. אנחנו מדברים על עובדים בתחום ההסעדה, הניקיון והשמירה, שאלה עובדים שמקבלים את השכר הכי נמוך ועובדים הכי קשה. אני רוצה בהזדמנות הזאת גם להודות לשר על כך שאחרי כל כך הרבה שנים הביא את הנושא הזה בצורה מסודרת. התקנות האלה יאפשרו לאגף האכיפה במשרד העבודה לאכוף על הקבלנים כך שזכויות העובדים המוחלשים הללו יבואו לידי ביטוי, כך שהם יקבלו את השכר המגיע להם – דמי הבראה, גמל, ימי חופשה וכו'. תודתי גם ליושב-ראש הוועדה הרב אייכלר, שנתן לי את הזכות לנהל את הדיונים האלה בוועדה. תודה רבה לשר ותודה רבה לחברים שהגיעו להבנות במהלך הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מישרקי. חבר הכנסת קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ארז מלול מעוניין? מוותר; חבר הכנסת ינון אזולאי – לא נמצא; חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חבר הכנסת שלום דנינו – מוותר; חבר הכנסת אושר שקלים – לא נמצא; חבר הכנסת ניסים ואטורי, מעוניין או לא? מוותר. אם כך, חברי הכנסת, תם פרק זה בסדר-היום. << נושא >> סיכון צבא העם << נושא >> [לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו צריכים לעבור לנאום 40 חתימות. ראש האופוזיציה נמצא איתנו? ראש האופוזיציה, חברים, ראש האופוזיציה צריך להיות פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יגיע, קראתי לו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בדרך לכאן. מאה אחוז. חבר הכנסת גנץ נמצא? איפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שם. אתה רואה אותו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. חבר הכנסת גנץ, האם תרצה להתחיל ותוך כדי ייכנס ראש האופוזיציה, או שאתה רוצה להמתין? כרצונך, אדוני, בבקשה. מקובל על החברים פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, הינה הוא בא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני, מרגע זה. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> בפתח הדברים אני מבקש להגיד לך, ראש הממשלה, שבכל נושא הלחימה בטרור יש לך ולממשלה גיבוי מלא כל עוד תפעלו באחריות ובנחישות. הירי של הרקטה היום בג'נין, או ניסיון הירי, הוא עוד שיא – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראש האופוזיציה הצטרף אלינו. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – בהסלמה ובתעוזה של ארגוני הטרור. כמו שעשינו מול גוב האריות, כמו שעשינו תמיד כשהטרור הרים את ראשו, עלינו להסיר את האיום, ולעשות זאת בכל אמצעי ובכל העוצמה הנדרשת ובכל מקום שיידרש. ביטחון האזרחים צריך להיות בראש סדר העדיפויות. לטעמי, זה אינו הנושא הביטחוני היחידי המאתגר את מדינת ישראל, וכאמור, אנחנו במחנה הממלכתי – ולהערכתי באופוזיציה כולה – נגבה כל עשייה ביטחונית נדרשת בכל חזית ובכל זירה. אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אתה מגיע ממשפחה ששילמה את המחיר הכבד מכול למען מדינת ישראל. רק אתמול ציינו 47 שנים לנפילת אחיך, בעל עיטור המופת יוני נתניהו, זיכרונו לברכה. אתה עצמך שירת את המדינה במבצעים רבים וסיכנת את חייך. שנינו יודעים היטב מהו מחיר המלחמה, מהו מחיר השירות בצה"ל. מי כמוך, אדוני, יודע ומבין שאת המחיר הזה אי-אפשר לשלם במונחי מזומן או כסף. אין שום סכום בעולם שאפשר להשוות לנכונות לשרת ולהילחם למען מדינת ישראל ועם ישראל. אני מציע לכולנו לזכור שלא לעולם חוסן. מה שהיה ב-75 שנותינו הראשונות לא בהכרח יישאר גם בעתיד אם לא נפעל היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יישאר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא להפריע, בבקשה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לכם? אבל באמת, מה יש לכם? די. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא מובן מאליו, זה לא מובן מאליו שצעירים בני 18 עוזבים הכול, עולים על מדים ומוכנים לסכן את חייהם על מטוס קרב, על ספינת טילים או בהסתערות יבשתית מורכבת. זה לא מובן מאליו יותר שצעירים מכל קצוות הארץ עוזבים את כל החלומות שלהם והולכים לשירות טכנולוגי ארוך שנים, להיות טכנאים של כלים כבדים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מובן מאליו ללכת לצבא, מובן מאליו – – << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – להיות אחראים לכוח אדם או לחינוך בגדוד שמשנה את מיקומו כל כמה חודשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – ללכת לצבא, מובן מאליו לשרת בצבא, מובן מאליו לשמור על המדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> במשך שנתיים בנינו במערכת הביטחון תוכנית כדי להבטיח שזה יימשך. בנינו תשתית למתווה שירות ישראלי חדש. שני העקרונות הבסיסיים ביותר שלו היו שכולם משרתים, שאופי השירות יהיה מותאם ומשכו יהיה דיפרנציאלי וכך גם התגמול בעקבותיו. אני רוצה לברך את שר הביטחון א' ושר האוצר ושר הביטחון ב' שאימצו את החלק השני. המודל שהוצג, שבמסגרתו מי שישרת שירות תובעני יותר וארוך יותר יתוגמל נכון יותר, הוא מודל נכון וראוי. אבל כמו שאמרתי, אין ולא יהיה חליף, לא יהיה מחיר חליף לערך השירות עצמו. אין מצב שחצי עם ישרת חצי עם אחר, ובלי שכולם ישרתו בדרך זו או אחרת בסופו של דבר אף אחד לא ישרת. ראש הממשלה, אתם הרמתם ידיים מול הצורך לשמור על קיומו של צבא העם. בן-גוריון פירק את המחתרות והקים את צה"ל ואתם במעשיכם מפרקים אותו. אי-אפשר לתת חותמת כשרות להשתמטות. אנחנו לא רחוקים מהיום שצה"ל ישנה את פניו ויהפוך לצבא שכירים, צבא שאולי יהיו לו אמצעי הלחימה הטובים ביותר אבל לא יהיו לו האנשים הטובים ביותר. לכן ישראל חייבת מתווה שירות חדש. מכובדיי, לפי תחזיות הלמ"ס, בשנת 2065 יותר מ-50% מהחברה בישראל יורכבו מחרדים ומערבים. אם שתי האוכלוסיות האלה לא ייקחו חלק בשירות העם, החברה והמדינה, לא יהיה שירות. האסון הגדול ביותר – שלא מתקבלת החלטה. אם החלטתם לפרק את מודל צבא העם, הישירו מבט מול אזרחי ישראל ותגידו את זה. הכוונה שלכם לחזק ולהלבין את ההשתמטות הממוסדת תמוטט בטווח הארוך את צבא העם, ולא פחות חמור – תביא לפגיעה בעליונות הביטחונית של ישראל במרחב. מתווה שירות חדש ורחב הוא גם צו השעה כדי לחבר את החברה הישראלית המפולגת. הוא יצטרך להתאים קודם כול לצה"ל, שיהיה ראשון בין שווים, אבל גם למשרתים עצמם. צה"ל לא צריך אולי את כולם, אבל מדינת ישראל כולה יכולה וצריכה לצאת נשכרת במערכות החינוך והבריאות ובשלטון המקומי. כולם צריכים לתרום משהו למדינה, והרוב גם רוצים בכך. במסלולים שפיתחנו במשרד הביטחון לחברה החרדית היה ביקוש גבוה במאות אחוזים ממה שידענו להיענות לו. בשבועות האחרונים ביקרתי ברהט, בטייבה ובקלנסווה, וגם האזרחים הערבים רוצים להיות חלק מהמדינה. רק תארו לעצמכם מה היה קורה אם צעירים בחברה הערבית היו משתלבים בשירות חברתי או במשטרת ישראל בשמירה על הביטחון האישי ביישובים הערביים; אם צעירים חרדים היו עושים חסד ומצילים חיים כפרמדיקים בארגוני חירום, כפי שחלקם עושים גם היום, וכל זה בלי לפגוע בערכים החשובים לכל קבוצה. מתווה שירות חדש הוא צו השעה והוא גם מה שרוב אזרחי ישראל רוצים בו. אני אומר לך, ראש הממשלה, גם בקרב השותפים הקואליציוניים שלך תוכל למצוא בו רוב, ואני אומר זאת באחריות הנדרשת. זה יהיה תהליך ארוך ומורכב, אבל למדינת ישראל אין באמת אלטרנטיבה אחרת. לפני סיום, ראש הממשלה, אנחנו נמצאים בימים נוראים לחברה הישראלית. הקרע העמוק בעם מחלחל גם לביטחון. ההפיכה המשטרית מגיעה לכל בית, לכל גדוד ויחידה, ויוצרת קרע עמוק בין אחים. כדי שבכלל נוכל לדבר על ערך השירות ומודל שירות חדש, אנחנו צריכים להיות קודם מאוחדים בינינו, גם אם לא נהיה אחידים בתפיסותינו. אני קורא לך לעצור את החקיקה החד-צדדית, לעצור את הפגיעה בדמוקרטיה והקרע בעם ולחזור לשיחות בבית הנשיא בתנאים שסוכמו. לצד הקרע הזה, גם האנרכיה והחתירה נגד שלטון החוק וראשי זרועות הביטחון של שותפיך לממשלה מחלחלות. צר לי מאוד שאתה בוחר בימים אלה להפקיר אותם ממניעים פוליטיים. אתה עומד מנגד כששרים בממשלה שלך פוגעים לא רק באמירותיהם אלא גם במעשיהם, מכרסמים בסמכויותיהם ושוללים את הלגיטימציה שלהם. אני קורא לך לא רק לדבר אלא גם להרחיק את האנשים המסוכנים האלה ממוקדי הכוח. אני מבקש מכאן לגבות ולחזק את ראש השב"כ, המפכ"ל והרמטכ"ל, ולקרוא להם להמשיך ולעשות את עבודתם בהמשך להנחיות הממשלה ובהתאם לחוק, ללא פחד וללא מורא. אני אומר להם: אתם לא צבא וגנר, אתם מושא לגאוותנו הציונית. ולך אני אומר, כדי שיהיה לנו מי שיתכננו ויבצעו את מבצעי אנטבה הבאים, כדי שיהיה מי שיצעדו לעומק לבנון כשנידרש לכך, כדי שיהיו לנו צה"ל וכוחות ביטחון חזקים, שים סוף לאנרכיה. אל תיתן יד לפגיעה בלגיטימציה של צה"ל וכוחות הביטחון ואל תיתן יד לפירוק צבא העם. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא גינה את זה – – – אחרי עשר דקות הוא גינה את האמירה הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גנץ. כעת נעבור לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה. לאחר מכן יסכמו ראש הממשלה וראש האופוזיציה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. ראש הממשלה, אני חושבת שאתה יודע את האמת, והאמת היא שצה"ל כבר מזמן לא צבא העם, הוא צבא של חלק מהעם. צריך להגיד שזה אותו חלק יצרני בחברה הישראלית, שמשרת, שעובד, יצרני, שמשלם מיסים, וכן, זה החלק שיוצא גם נגד ההפיכה המשטרית ואומר: אם תעבירו את ההפיכה המשטרית הזאת, אנחנו נתקשה מאוד לשרת במדינה שלא מגינה עלינו כמי שמבצעים שירות משמעותי, יוצאים להילחם בים, באוויר וביבשה, ומצפים להגנה של המדינה על אותם חיילים בכל העשייה שלהם. לצערי, בימים האחרונים אני שומעת חברי ממשלה וחברי כנסת שמגינים יותר על שורפי כפרים מאשר על משרתים בצבא. אני כורכת את זה בזה, ואני אומרת לכם שמי שמתגייס לצבא, רוצה להסתכל למעלה על שדרת הפיקוד שלו, ומעל הצבא, במדינה דמוקרטית, על הממשלה שלו וחברי הכנסת שלו, ומצפה מהממשלה וחברי הכנסת שיגנו עליו. לצערי, הקו המקביל הזה, כשמדברים על צבא העם כאילו יש לנו צבא העם ובמקביל מקדמים הפיכה משטרית, ממש בשעות אלה, כשרוטמן מקדם את ביטול עילת הסבירות, זה לא דבר שיכול להתכנס ביחד. ואם זה לא מספיק, אז אני מבינה שהשבוע התקבלה החלטה שאפשר לעצור את עניין חוק הגיוס, שזה בסדר. אני הייתי ראש אכ"א ב-2012, כשבוטל חוק טל ושלחו את הממשלה להביא הצעת חוק שמאפשרת גיוס רחב לכול, והינה, אנחנו ב-2023, יותר מעשור אחרי, ממשיכים לכדרר ומדברים בצורה ברורה וחד-משמעית על זה שיש מי שילך לשירות צבאי, יחרף את נפשו, יגן על אזרחי מדינת ישראל, על כל אזרחי מדינת ישראל – מי שמתגייס ומי שלא מתגייס – ויש חלק אחר שלא יתגייס באישור אותה ממשלה שאומרת שהשוויון, זה לא כזה דבר נורא אם לא יהיה, וחלקם יתגייסו וחלקם לא. אני אומרת את זה בצער רב, משום שאם הרמטכ"ל חושב שההגעה שלו להסדר עם משרד האוצר שחיילים יבצעו פחות באורך השירות ויתוגמלו ביותר כסף לקראת השנה האחרונה – זה לא הדבר שישמור על אתוס הלחימה. זה לא הדבר שבגללו יצאו לוחמים – כולל אותך, ראש הממשלה, שהיית ביחידה מובחרת ויצאתם לקרב לא כי מישהו שילם לכם משכורת, אלא כי ערך השירות, הלחימה וההגנה על המדינה, על כל אזרחי המדינה, היה דבר מאוד משמעותי שאותו צריך לשמר. לצערי, אנחנו צריכים להודות בקול רם וברור: כשרק חלק מהציבור מבצע שירות, וכשהממשלה מגבה את זה לצד אותה הפיכה משטרית, אנחנו בדרך מאוד מאוד לא טובה להפרה של המרקם הבסיסי ביותר של החברה הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת ניסים ואטורי. אחריו – חבר הכנסת גדי איזנקוט. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אתמול השתתפנו באזכרה ליוני נתניהו, ואין כמו יום כזה כדי להזכיר לנו את המחיר ששילם ראש הממשלה בעצמו, שמשפחתו שילמה. על מה אתם מדברים כשאתם אומרים "החצי שתורם למדינת ישראל"? עכשיו עלה לפה בני גנץ, חבר הכנסת בני גנץ, ואמר: אנחנו חצי העם שתורם לחצי העם השני. על מי אתם מדברים? אני לא הבנתי את זה. זה לא מעניין. אנחנו, רובנו – דרך אגב, עשיתי בדיקה, ורוב הקואליציה שירתה יותר מכם. אצלכם יש כאלה שלא שירתו. על מה אתם מדברים בכלל? אתם יודעים, אתם יצאתם להפגנות כביכול בעבור איזה תיקים שנפתחו לראש הממשלה. כמו שהוא אמר בהתחלה – האמת היא שאני חשבתי איך הוא יודע מלכתחילה; כנראה שהוא ידע את זה – לא יהיה כלום כי אין כלום. מסתבר שזה נכון, אתם רואים שהתיקים כושלים אחד אחרי השני. איפה הסיפור הזה? איפה אתם עומדים עם האמיתות? איפה אתם אמיתיים עם עצמכם? הזכרתי אותך – אתה לא היית כאן, אדוני, בני גנץ. חצי עם ישרת חצי עם אחר? על איזה חצי עם – חוץ מהסתה נגד חצי העם השני אין פה כלום. ראש הממשלה בעצמו נפצע בפעילות מבצעית. הוא כמעט נהרג בתעלה. על איזה חצי עם שלא תורם אתם מדברים? אני לא מבין את זה. אתם יושבים פה חודשים ומלכלכים על חצי העם, אבל זו הסתה. בזה אתם מסיתים את האנרכיסטים. אני לא אומר שכל המפגינים אנרכיסטים – יש, חלק מהם, מותר להפגין – אבל הקטע של לבוא ולשרוף את מדינת ישראל – על מה? למה? אתם גם נמצאים פה, יש כאן קצינים בכירים, הייתם רמטכ"לים. אני לא מבין את הדבר הזה. יוצא רמטכ"ל, ראש ממשלה לשעבר, חוץ מהכאב שלו על זה שהוא היה בסך הכול שעה וחצי ראש ממשלה, אני לא מבין, מה נפשך? על מה אתה מדבר, על מרי אזרחי? למה אתם קוראים לסרבנות? מה זאת אומרת? אתם רוצים שהטייסים באמת לא יעלו למטוסים? אני רוצה להגיד לכם דבר אחד – משהו שאתה לא יודע – – – << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אפילו שהיית רמטכ"ל, יש דבר שאתה לא יודע: צריך להפעיל את החיילים בשטח – – – << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יודע – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא מבין דבר אחד, מר בני גנץ. אתה לא מבין דבר אחד – – – << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי בצוות חילוץ במסלול. חילצנו טייסים – – – << קריאה >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני יודע שבכל – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחד אתם לא מבינים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גנץ, חבר הכנסת גנץ. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא צועק לפי הגובה, אבל אני צועק יותר חזק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, הוא דווקא לא צעק – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הייתי בחיל האוויר, הייתי בחילוץ במסלול, סליחה, גם אני תרמתי. אתם שברתם קוד אתי בין הטייסים לבין המחלצים והמכונאים. למה לשבור את זה? בשביל ארבעה, חמישה טייסים שבאו ואמרו – עשו עצומה לסרבנות. הרי אם תהיה סרבנות בגלל מקרה, נגיד, כמו המקרה שהיה של הגירוש מגוש קטיף, אנחנו נסרב לדבר הזה. זה לא קיים. לא מכניסים פוליטיקה לצבא. אתם הורסים את צה"ל, אתם הורסים את מדינת ישראל, שורפים את מדינת ישראל בעבור פוליטיקה. כמו שאמרה ראש אכ"א לשעבר – תקשיבו, זה מדהים, הדבר הזה, להגיד. החיילים לא רק שלכם. מה זאת אומרת? אני לא מבין. להגיד שהחיילים – את מציגה את זה כאילו החיילים שלכם. החיילים לא רק שלכם. לי יש שלושה חיילים בצה"ל, אחד השתחרר מקרבי. יש לי עוד שני ילדים – אני לא רוצה לדבר עליהם; ילד שנפצע בפעילות במסלול ליחידה מובחרת. אנחנו נותנים את כל נשמתנו, אשתי עשתה צבא. על מי אתם מדברים בדיוק? מי לא עשה צבא? אם זה המדד שלכם, אני חושב שחרגתם לגמרי, והמטרה היחידה שלכם זה להפיל את הממשלה ואת ראש הממשלה, וזה לא יקרה, כי אנחנו חזקים ואנחנו נמשיך לשלוט כמו שצריך, כמו שעם ישראל בחר, ונעשה את מה שעם ישראל רוצה ולא מה שאתם בוחרים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ואטורי. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת גדי איזנקוט. אחריו – חבר הכנסת אברהם בצלאל. עד שש דקות לרשותו של אדוני. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הייעוד של צה"ל הוא קצר וחד: להגן על המדינה, להבטיח את הקיום שלה ולנצח במלחמה. אין עוד שום גוף, לא במדינה ולא בשום מקום, שיש לו ייעוד כל כך חשוב. לכאורה הייתה צריכה להיות הסכמה רחבה מאוד לצורך בצבא עם חזק, שמשרתים בו כל צעיר וצעירה בישראל, שחונכו לאחריות ולערבות הדדית, שמבצעים שירות חובה, שבעיניי הוא זכות גדולה לכל מי שלוקח חלק בשירות כזה. בפועל, כשמסתכלים על הנתונים, יש מקום לדאגה. היום, בשנת ה-75, רק 48% מכלל אזרחי ואזרחיות ישראל בגיל 18 משרתים. כשיורדים קומה לחייבי גיוס בלבד, המספר הוא 67%, ובקצה התהליך, אחרי שירות, 16% נושרים בדרך, כך שרק שישה מתוך עשרה משרתות ומשרתים מגיעים לסיום שירות. ברור לגמרי שיש צורך בצבא סדיר גדול, אבל ההשפעה של הסדיר על המילואים היא חדה וברורה. לפני כמה שבועות נדרשנו בוועדת חוץ וביטחון לחתום על צווי חירום ל-58 גדודי מילואים שעושים שירות בט"ש נוסף, שנה אחרי שנה, בגלל צורך מבצעי. לצורך העניין, השנה התגייסו פי שניים וחצי גדודי מילואים ממה שהתגייסו לפני שנתיים ושלוש, וזה מעיד על הצורך. האיומים משתנים, מוכרים, וכנראה ילכו ויגדלו, ויהיה צורך לעוד שנים ארוכות בהיקף כוח גדול מאוד כדי לעמוד בפני כל האתגרים. גם כשקיצרנו שירות לפני שבע שנים, פיצינו על זה בחודשי קבע כדי לשמור על היקף צה"ל שנדרש להגן על המדינה בשש חזיתות בו זמנית, ביבשה, בים, באוויר ובמרחב הקיברנטי, ובמצב חירום גם לתקוף. בשיח על השירות הסדיר צריך להזכיר את ההשפעה שיש לשירות סדיר על המילואים, שזה 70% מגודל הצבא. השיח על הגיוס מלווה את המדינה מראשית ימיה, והלך והתגבר מ-1977 ומ-1997 – יש שם איזה הפרעת אגף שהייתי מבקש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עליזה בראשי, תודה. זה מפריע. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נושא הגיוס, כאמור, מלווה את המדינה מאז ראשיתה, מ-1977, וב-1997 קיבל תפנית. אני רוצה להזכיר לך, ראש הממשלה, אירוע קרוב יחסית שידוע לכולם, כי כמעט כל ראשי המפלגות שהיו במרץ 2014 יושבים פה, ואני אומר את זה כחדש: קודם חוק שוויון בנטל על ידי אילת שקד, ועדת שקד; קידום יעדי גיוס; הוטלו סנקציות אישיות ומוסדיות – דבר שנתפס בעיני ראשי המפלגות החרדיות כפגיעה ב"יהודית", בדיוק כפי שהמהפכה המשטרית נתפסת היום כפוגעת ב"דמוקרטית". ועדת שקד הציבה יעדי גיוס כאמור שנתפסו כפגיעה קשה בעולם התורה, והופיע ה"יהודי" של המדינה. ב-24 בפברואר 2014 התכנסו בבני ברק יחד מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ושל ש"ס והחליטו על קיום הפגנה גדולה נגד החוק המתגבש, בשל מה שהוגדר על ידם בהחלטות העצרת כמרידה במלכות שמיים. מכאן זה יישמע לך ולכם מאוד מוכר: התכנסו ראשי המפלגות שעדיין בתפקידם וקראו להפגנת המיליון. שום דבר לא חדשני פה. בהפגנת המיליון, גם ראשי המפלגות שהיום הם חלק מהקואליציה וגם שורה ארוכה של רבנים הודיעו שאם תהיה קריאה שנייה ושלישית, הם יקראו לסרבנות המונית ולמרי אזרחי. הם היו בתפקידים. אפשר למצוא את כל זה בוויקיפדיה, ולך יש זיכרון טוב, אתה בטח זוכר את זה. מה עשה ראש הממשלה? הוא הקפיא את המשך החקיקה ולא הלכו לא לקריאה שנייה ולא לקריאה שלישית. אולי זו תזכורת לכולם היום: כשמדברים על ה"דמוקרטית", על שני האדנים שמחזיקים אותנו פה – אלה היהודית והדמוקרטית. כמובן, אני מתנגד לכל גילויי הסרבנות, אמרתי את זה עשרות ומאות פעמים בחצי השנה האחרונה, אבל בשנה ה-75 למדינה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא אמרת את זה בזמן אמת. בזמן אמת לא אמרת. << דובר_המשך >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה לא תטיף לי מוסר. – – בשנה ה-75 למדינה כדאי להגיע להסכמה רחבה, שהיא חוצה מפלגות, ולקבל מתווה שירות ישראלי מתוך הבנה שכל ניסיון לעקוף את חוק הגיוס יהיה טרגדיה למדינה וגם טרגדיה לחרדים. מה שנדרש היום זה חיזוק צה"ל כצבא עם ממלכתי – זה גם צורך ביטחוני חד וברור וגם צורך לאומי, גיבוש מתווה שירות רחב צבאי, לאומי ואזרחי; והוקרת משרתים, תגמול והוקרה – הצטערתי לראות שלא היה גידול בהקצבת כסף השנה ובשנה הבאה לממדים ללימודים; הסדרת לומדי תורה בהסכמה, באופן כזה שזה יוכר, יהיה מכובד, מוסכם, ולא כגנבים בלילה שצריכים להילחם על זה בכל פעם. בשורה התחתונה, המרכיב החשוב ביותר לקיומו של צבא ההגנה לישראל כצבא עם ממלכתי זה אמון הציבור בצה"ל. הימים רגישים מאוד. אני ממליץ לא להמר על ביטחון המדינה בגלל צורך פוליטי צר, אלא לגלות אחריות, מנהיגות וממלכתיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני, וכעת חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. עד שש דקות לרשותו של אדוני. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת, השרות שנמצאות איתנו כאן, אני נמצא כאן באולם ושומע התרסה בניסיון לעורר שיח על סיכון צבא העם. בלי להיכנס לכך ששרי הביטחון לשעבר שנמצאים כעת באופוזיציה, הם עצמם הגישו את ההצעות האלה, בלי לתת הטבות לחיילי צה"ל שמשרתים יותר זמן או תמריצים כאלה ואחרים. ללמדך, אדוני ראש הממשלה, שהשיח הציבורי מזדהם קודם כול מהנוכחים כאן, בכנסת, בבית הזה. הרי על הדברים הטובים שנעשים כאן בכנסת על ידך, אדוני ראש הממשלה, בשיתוף פעולה הדוק עם יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, ושאר השותפים בקואליציה – על זה לא מדברים, לא כאן וגם לא בתקשורת. ברצוני לדבר בנוגע ליוקר המחיה. הקואליציה שברשותך הופכת כל אבן כדי להביא להורדה של יוקר המחיה. יש קבינט למאבק ביוקר המחיה, וכל משרדי הממשלה לוקחים חלק במאבק הזה. כולנו פועלים בשיתוף פעולה כדי להיאבק ברעה החולה הזאת, שפוגעת בכיס של האזרחים. אנחנו בש"ס, הסיעה החברתית היחידה שנשארה כאן בבית – תגידו לי, מה עם העבודה? כבר מזמן מפלגת העבודה הפנתה עורף לכל האנשים החלשים. מפלגת ש"ס היא מפלגה חברתית, והנחה אותנו הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, שהוא עצמו היה ידוע ברגישותו ובלב הגדול שלו לחלשים. אנחנו אלה שמחויבים למאבק ביוקר המחיה, וגם מובילים אותו. רק כמה פעולות קטנות שנעשו בזמן האחרון: בנוגע לפיקוח על קייטנות הקיץ, משרד הפנים יחיל את הפיקוח על הקייטנות הציבוריות. הפיקוח הוא פרי יוזמתו של יושב-ראש התנועה שלנו, הרב אריה דרעי, שדאג שכל ילד יוכל ליהנות מקייטנה במחיר שווה. כמו כן, ברשות למאבק בעוני אנחנו מובילים את הרשות הזאת שתעזור לנו ליצור תמריצים שיוציאו כמה שיותר משפחות ממעגל העוני. בעזרת השם, אנחנו נוביל עוד מהלכים כדי להוריד את יוקר המחיה ונילחם במונופולים. נעמיק את הסבסוד במעונות. בקרוב נביא בשורה אדירה לציבור על תלושי מזון, שעליהם נלחם בכל כוחו יושב-ראש התנועה שלנו הרב אריה דרעי. התלושים האלה יעזרו למאות אלפי משפחות מעוטות יכולת. זה חלק מהדברים שנעשים בבית הזה שלצערי הרב לא אנשים מהאופוזיציה ולא מהתקשורת מדברים עליהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בצלאל. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, ואחריו – חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה – אני אלבש לכבודך כיפה – כנסת נכבדה, בשבוע שעבר התפרסם ריאיון מקיף שנערך איתי בתוכנית אנשים של ערוץ 12. אני בטוח שיש הרבה אנשים שחושבים או מצפים שאני אתנצל או אבהיר את הדברים שנאמרו שם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה כבר לא יעזור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הינה הזדמנות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מנגד, יש גם כאלה שחושבים שאני אומר שזו הייתה טעות לצפות מערוץ 12 לשדר את הדברים כראוי. לכולם אני אומר, קחו ספוילר: אני לא הולך לעשות את זה. להפך, אני דווקא שמח מאוד שהדברים שלי עוררו דיון חשוב במקורות של המסורת היהודית. אני מקווה מאוד שנדבר על המצוות, האיסורים וההבטחות שכתובות בתורה לא רק סביב האמירות שלי – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה היה קורה אם הנכד שלך היה גיי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – או של נציגים חרדים אחרים שמצטטים אותם אלא באופן שגרתי, מתוך הבנה שהמורשת של העם שלנו נובעת מהקשר למקורות היהודיים, ואנחנו חייבים לשמור על הקשר הזה ולעסוק בו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תהרוג אותי, מה הקשר? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה גם לומר לך, אדוני ראש האופוזיציה, שציינת שאתה מקווה מאוד שהילדים שלך מקשיבים לך. אני דווקא מאוד מקווה שאבא שלך, זיכרונו לברכה, שמע את הדברים שלך, וגם שמח מאוד, מכיוון שכל ההמשכיות והזיקה שלנו לעבר של העם שלנו מבוססות על הקשר למקורות. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא מדברים בשם המת. לא מדברים בשם המת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, על שלמה המלך, כשישבת – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> לא מדברים בשם המת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לו נחת. אני אומר לך, לאבא יש נחת שאתה יושב ומדבר על המקורות היהודיים, על שלמה המלך, בדיון אינטליגנטי, על שבע התועבות של שלמה המלך, על דברים אחרים, מה קודם למה, על פירות ביכורים, אם מותר לאכול או אסור לאכול אם אתה לא כהן. אני בטוח שהוא שמח. אני מזמין אותך, אדוני, ואת כל מי שמעוניין להגיע ולקבוע איתי – אני מוכן גם לעסוק יחד, להעמיק, במקורות האלה. אני אשמח מאוד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> אצלי שבת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשמחה רבה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> תבוא ותעשה אצלי שבת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נשמח ונדון על העניין. לגבי הריאיון עצמו, אני מבקש להעביר מסר חשוב. הגיעה בקשה מהתוכנית לריאיון מקיף. אחד הפרשנים כתב שהטעות היחידה פה היא חבר כנסת לא מספיק מנוסה, שלא ידע לאיזה מאורת שדים הוא נכנס. אז אני רוצה לחדד: אולי אני חבר כנסת לא מספיק מנוסה, אבל בשביל לדעת עם איזו מאורת שדים יש לנו עסק לא צריך הרבה ניסיון. בכל זאת השבתי על הבקשה בחיוב. למה? כי אני חושב ומאמין שאנחנו צריכים לדבר אחד עם השני, יש לנו אחריות ומחויבות, ואנחנו לא יכולים להסתגר. לכל אחד יש את הערוץ שלו, העיתון שלו והכתב שלו, והוא לא מוכן לתת לאנשים אחרים לשמוע אותו. אני בהחלט מבין, מודע לביקורת שיש על ההתנהלות, אבל אני חושב שבמקום מסוים יש לנו כנבחרי ציבור אחריות לדבר גם עם אנשים שחושבים אחרת מאיתנו, ולכן בחרתי להשמיע ולדבר בצורה ברורה מאוד. מה שקרה בפועל הוא שהיה ריאיון מקיף וחשוב מאוד, וכמובן שפורסם פרומו שיכול להביא את אלוהי הרייטינג. הוא מביא רייטינג עם משפט אחד, מתוך דברים שנאמרו בהקשר מסוים, שאני גם אתייחס אליו. אבל לפני, אני חושב שחשוב להתייחס להקשר הרחב של הריאיון. תראו מה זה, כולם מדברים פה על פילוג – מי אשם, מי גרם, מי לא בסדר. תסתכלו על הריאיון כמקרה בוחן. הרי אמרתי שם כל כך הרבה דברים, פרסמתי משנה סדורה ומנומקת של התפיסה שלי, החרדית, אבל המגישים והעורכים עסקו במשפט אחד בלבד, שנגזר מתוך ההקשר שלו בצורה גסה, ופשוט טשטשו את כל המסביב, כדי שאנשים לא יקשיבו לזה. אתם מבינים מה קורה פה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם מבינים מה קורה פה? אני מגיע לדבר כדי שאנשים ישמעו את מה שיש לי לומר – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הקהילה יותר מסוכנת מהחיזבאללה והחמאס? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ומי שמנסה לטשטש ולחדד את המחלוקות זה דווקא הערוץ, ומי שחלילה לא שם לב, הם גם שמחו להדגיש את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנשי הקהילה הכי מסוכנים? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבר בפרומו, והמגישה לפני התוכנית – כולם חוזרים בטון מודאג וחמור: הינה, תשמעו את הדברים המסוכנים והמטורפים, שצריכים להדאיג את כולנו. חס וחלילה. לפני השידור. אני אומר לכם עוד פעם, אני מוכן להסביר, אבל הזמן שלי הסתיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. תתנצל. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תחזור בך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשיבו לריאיון גם בהקשר של השאלה והתשובה, ותחשבו לרגע – תראו את התשובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת סולומון, אני מבין שאתה מוותר. חבר הכנסת סולומון? חבר הכנסת סולומון, אתה מעוניין לדבר? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> לא. לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. מאה אחוז. חבר הכנסת ליברמן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני. בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קירות עבים יש למשכן הכנסת, הם מגינים מפני השמש הקופחת בקיץ, מפני גשמי החורף, אבל הם אינם יכולים להגן מפני הסופה בדעת הקהל שמשתוללת עכשיו בחוץ. חברי ממשלה ששרויים בתוך הבית הזה, בין הקירות הללו, מנסים להסתתר מן הסופה הזאת בדעת הקהל. הם שוכחים שהם וחברי הכנסת אינם רק נבחרי ציבור – הם משרתי ציבור, ובתור משרתי ציבור הם צריכים להקשיב היטב לרחשי הלב של הציבור. אבל הם אינם רוצים לשמוע את זעקת העם. הם לא שומעים, הם לא רואים. הם אומרים: נכשלתם – קבלו אחריות, לכו הביתה, והם – מתעלמים. אתם תתקנו? אתם לא הפתרון, אתם הבעיה. מה הליקוי היסודי ומה התיקון היסודי? הליקוי היסודי הוא ממשלה כושלת שלא יודעת לקבל החלטות נכונות בזמן אמיתי ושיכולתה לתפקד, לנהל מלחמה, הייתה מתחת לכל ביקורת. לכן הממשלה נזקקת לטיעון נוסף. הטיעון הנוסף שהם מגייסים הוא: אבל יש לנו רוב. אתם שם בחוץ, אתם תצעקו כמה שאתם רוצים, אבל לנו יש רוב, כלומר, אנחנו מצפצפים על העם. "התיקון האמיתי – – – לרעידת אדמה כזאת – – – זה הליכה אל הבוחר. למה? משום שהתיקון האמיתי היחיד לחוסר אחריות כזה זה אחריות, והנשיאה באחריות מבטיחה שכל ממשלה שתיבחר להבא, מראש הממשלה ועד אחרון שריה, ידעו שגם הם יצטרכו ללכת לבוחר אם יהיה כישלון – – – זה התיקון האמיתי". זה ציטוט מדויק מדבריו של בנימין נתניהו בפתיחת מושב הכנסת ב-7 במאי 2007. אדוני ראש הממשלה, כדאי שתיזכר במה שאמרת אז, ובאמת פעם אחת בחיים תיקח אחריות ותתפטר. אבל זה לא יקרה, כי אתה חי על בסיס העיקרון "אחריי המבול". חוק ההשתמטות שאתה מתכוון להביא לכנסת זה אפליה בין דם לדם, ואני אומר לך, עידן הפראיירים נגמר. לא יקרה מצב שאותם אנשים שמשרתים בצה"ל, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מיסים, יממנו את המשתמטים. אין זכויות בלי חובות. הבטחת לטפל ביוקר המחיה – מאז המחירים רק עולים; מתיישבים מרגישים כברווזים במטווח; הטרור משתולל, ובפעם הראשונה נאלצים להתמודד עם איום הרקטות ביהודה ושומרון כמו מעזה. אדוני ראש הממשלה, למען מדינת ישראל, למען עתיד ילדינו, תתפטר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי נוכח? אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – מוותר. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. אני קראתי בשמך ולא היית, חבר הכנסת טיבי. אני לא אאפשר. בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומה חזקה ומאוחדת כשירה להתמודדות עם כל איום חיצוני, את זה יודע כל אדם. אבל אחדות אין פירושה אחידות. החברה הישראלית היא פסיפס של תרבויות, מגזרים, שבטים וקהלים, והשוני באופי של כל אחד ואחד הוא שמרכיב את מדינת ישראל. אז מהי אחדות, אם כן? אחדות היא חיבור ושיתוף פעולה סביב מטרה משותפת, מטרה שהיא מעל הכול. מתוך ההבנה הזאת התעקש בן-גוריון על פירוק המחתרות והקמת צבא עם אחד, צבא ממלכתי, שמתקיימת בו אחדות הפיקוד, שכפוף לממשלה אחת, לשר אחד, עבור מטרה אחת – הגנה על מדינת ישראל. כל הדברים שאמרתי כעת היו ברורים כשמש עד לא מזמן, אבל הממשלה הנוכחית, לצערי, בחרה לנטוש את המטרה המשותפת שאמורה להיות מעל הכול. את הממשלה הזאת לא מעניינת אחדות, המטרה שלה היא הישרדותה שלה, מעל הכול ולפני הכול. ובשם מטרה זו הממשלה הזו מקדשת את השבטיות, מפרקת אותנו לסקטורים, אם באמצעות תשלום שוחד פוליטי ואם באמצעות מתן פטורים על בסיס סקטוריאלי. אין שיקולים של מה נכון, יש רק לרצות כדי לשרוד. בממשלה הזו שחטו את כל הפרות הקדושות. אחדות הפיקוד, אחד העקרונות הכי חשובים וחיוניים בצבא, הושלך הצידה כדי לפנות מקום לשר ביטחון שני, שמדיניותו סותרת לא פעם את מדיניותו של שר הביטחון הראשון. אם לכם זה נשמע מסובך, חבריי חברי הכנסת, תחשבו כמה מסובך זה נשמע למפקדים ולחיילים בצה"ל. אבל למרות כל אלו יש תקווה – יש תקווה, כי צבא ההגנה לישראל, מעבר לתפקידו הביטחוני, היה מאז ומעולם גם צבא מחנך, צבא שעוסק ברווחה ובהקטנת פערים בחברה, צבא שבסוף, למרות ההבדלים והשוני, תמיד ידע לאחד בינינו. יש כאלה שחושבים שעירוב בין מגזרים ומינים פוגע בביטחון הלאומי; יש כאלה שמצנזרים תמונות של נשים ופוגעים בשילובן בצה"ל. למרות זאת, בעשור האחרון צה"ל עשה צעדים משמעותיים לקידום נשים ושילובן בגדודים, והביא להישגים. ומפה אני רוצה לומר, באותה מידה אני מאמין שגיוס חרדים יקרב בין כל המגזרים. אין הוא בא נגד החרדים, נהפוך הוא. המטרה היא לסיים את הסאגה שמובילה למתחים בלתי פוסקים בציבור בצורה שמקובלת על כל הצדדים. גיוס חרדים במודל מוסכם עם אופציה לשירות לאומי יקדם לכידות ושוויון. יצירת חברה ישראלית זה תפקידו המשני של צה"ל. כמו שצה"ל מתמודד עם שילוב נשים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי דקה. – – נכון שישלב את כל האזרחים; כן, גם ערבים. אנחנו נידרש להתאמות מסוימות, כפי שנעשה עם נשים, אבל לא ייתכן שקבוצה שלמה, כל כך גדולה וכל כך איכותית, לא תיקח חלק ביצירת החברה. יש לחברה החרדית מה לתרום וגם מה להרוויח משירות צבאי גם ברמה הערכית, גם ברמה החברתית וגם ברמה המקצועית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת עמית הלוי, מעוניין או מוותר? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מוותר. חבר הכנסת רון כץ – מעוניין. בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לפנות אליך מפה, לאחר ששמענו היום את ראשי מערכת הביטחון – את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ, את המפכ"ל – יוצאים יחד בקריאה, כנראה תקדימית, לגנות מעשה אלימות כלפי חפים מפשע. ובממשלה שלך, הראשונה שיצאה לגנות אותם, ואפילו קראה להם "בוגדים בממשל", את ראשי מערכת הביטחון של מדינת ישראל, שמקדישים את חייהם לטובת המדינה, לטובת כולנו, שנוכל להיות פה ולחיות, היא שרה בממשלה שלך. בכל מדינה מתוקנת בעולם, בכל ממשלה שאתה הובלת בעבר, אותה שרה כבר לא הייתה מכהנת בתפקידה היום. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – למדינה יש – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעבר לזה, ישראל נמצאת במצב הביטחוני הגרוע ביותר שהיא הייתה בו אי פעם. אדוני ודאי מעודכן שלראשונה טיל נורה מג'נין. מספר ההרוגים מרקיע שחקים. מעולם לא היינו במצב הזה: הביטחון האישי של אזרחי ישראל מעולם לא היה במצב גרוע יותר; כלכלת ישראל מעולם לא הייתה במקום רע יותר; יחסי החוץ של מדינת ישראל, אותם יחסי חוץ שהתגאית בהם בעבר, מעולם לא היו גרועים יותר. אף שר בממשלה הזו לא מסוגל להיפגש עם אף פקיד ממדינה שבעבר נחשבה חברה שלנו. ארצות הברית, החברה הטובה שלנו בעולם, לא מוכנה לדבר איתנו. ועל מה? איך הגענו למצב הזה? איך אתה הובלת אותנו למצב הזה? כל מה שקורה עכשיו למדינת ישראל קורה משלוש סיבות שנידונות בבית המשפט, וזאת הסיבה היחידה שאנחנו עומדים פה עכשיו. אפשר לגחך על זה, אבל בסופו של דבר אנחנו צוחקים פה ומי שבוכים הם אזרחי מדינת ישראל בכל פעם שהם מגיעים לסופר – – – << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> איזה שלוש סיבות? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל – – – << קריאה >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << קריאה >> איזה שלוש סיבות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלושת כתבי האישום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, כתבי האישום, אלו הסיבות – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח שאותך זה מצחיק. אני שמח שאותך זה מצחיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מבין שזה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותי זה מעציב, כי העובדה שאתה עסוק בזה גורמת לממשלה הכי קיצונית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם עסוקים בזה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והזויה שהייתה בתולדות מדינת ישראל לפרק כל חלקה טובה. הבטחת להקל על הגיל הרך – מאז הכול עלה. הבטחת לקרוע את החשבונית בסופר – מאז היא התייקרה ב-50%. הבטחת להקל בארנונות או במשכנתה, אני לא יודע מה – שתיהן עלו. רק שתדע, אדוני ראש הממשלה, כל הבטחת בחירות שאתה וחברי הממשלה אמרתם הייתה שקר אחד גדול. אזרחי ישראל לא מסוגלים לגמור את החודש ומרגישים לא בטוחים על האדמה שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו מעוניין. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותו של אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, השרים, עמיתיי חברי הכנסת – אדוני ראש הממשלה, אתה ראש ממשלת ישראל, אתה ראש הממשלה שלי; פעמים רבות אני רואה אותך נכנס לאולם עם ספר. דוגרי, תמיד מעניין אותי מה אתה קורא. אוקיי, גם עכשיו. ישבת לפניי, ישבת מצדדי, ישבת מאחוריי, ותמיד הסתכלתי מה אתה קורא, בשביל ללמוד. אני החלטתי הפעם לקרוא לך ממי שראיתי אותך כמה פעמים נכנס עם הספר שלו, מצ'רצ'יל, אבל אני אצטט את דן ממט, שלקח את צ'רצ'יל וציטט את הנאומים שלו. ברשותך, אני מצטט בקצרה. הוא דיבר על זה באוגוסט 1944. המלחמה עוד בעיצומה, והוא באיטליה, וככה הוא אומר: אומרים שמחירה של חירות הוא עמידה נצחית על המשמר. נשאלת השאלה מהי חירות. יש מבחן אחד או שניים, מעשיים ופשוטים בתכלית, שלפיהם אפשר להכיר בעולם של ימינו בתנאי שלום, ואלו הם – אדוני ראש הממשלה, הדבר השני, אני מוכרח להקריא לך. אתה בטח לא זוכר את כל מה שהוא כתב. הוא כותב: כתנאי לחירות, היש בתי דין של צדק החופשיים מלחץ מצד השלטון המוציא לפועל ומאיומי אלימות של אספסוף וחופשיים מכל זיקה למפלגות פוליטיות מסוימות. זוהי אחת הבחינות של האם יש חירות או אין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – צ'רצ'יל, כל הכבוד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, פעם קראת את "ניצחון וטרגדיה" של צ'רצ'יל או את "הברית הגדולה". "ניצחון וטרגדיה" זה הכרך השישי בספרים שלו על מלחמת העולם השנייה. היום, לצערי הרב, אתה שבוי בידי סופר אחר – בידי מי שכותב את "מפלגת בג"ץ"; בידי מי שכותב את המדריך לרפורמה המשפטית. אתה שבוי בידיו של הסופר הדגול רוטמן. אני חושב שההבדל בין צ'רצ'יל לבין רוטמן בא לידי ביטוי במצבנו הקשה. אני אומר את זה: כשאתה שבוי שם, אז גם התמונה שמציגים לך היא לא תמונה של אמת, חוץ מאשר כשזה מגיע למחיר של דם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבל שאתה מצטט מצ'רצ'יל, שאחראי לספר הלבן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסייג את זה, אדוני: עמדתי כאן ואמרתי ששני שרי ביטחון או שלושה – יהיה לזה מחיר של דם, והראשונים שישלמו אלו המתנחלים. כואב לי, כואב לי מאוד לפעמים להיות צודק. אדוני ראש הממשלה, עזוב את רוטמן, תחזור לצ'רצ'יל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שטרן. חברת הכנסת צגה מלקו – מעוניינת או לא? לא. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית? לא. אם כן, אנחנו עוברים להתייחסות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחריו ראש האופוזיציה יאיר לפיד. אני רוצה להזכיר לכולם את כללי הטקס – אני אקפיד מאוד בשלב הזה: ללא הפרעות משני הצדדים. מי שיוצא החוצה לא ישוב עד להצבעה. שימו לב, מי שיוצא החוצה לא ישוב עד להצבעה. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי, חבר הכנסת רון כץ אמר שהמצב הביטחוני בישראל הוא הגרוע ביותר בתולדותינו. לא מלחמת יום הכיפורים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה יפה שאתה הולך להיסטוריה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז מה, זה לא מרשה לך להפריע. כשאתה דיברת הוא לא הפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אוכל לחזור להתייחס? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> המצב הגרוע ביותר בתולדותינו זה לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טיל מג'נין – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנחנו בעיצומו של מאבק נגד טרור, והמאבק הזה מחייב אותנו כל הזמן להיות לפני אויבינו. זה לא דבר של מה בכך, כי אין כוח מוחלט – יש רק כוח יחסי, והכוח היחסי מחייב אותך גם לחדש, להקדים את האויב ובאופן תדיר לשנות את המשוואה. אנחנו משנים את המשוואה ביחס לטרור מסביבנו, ואיני מדבר על איומים אחרים גם שם. ביחס לטרור מסביבנו אני מציין שלושה שינויים של המשוואה. הראשון הוא מבצע שומר חומות, שבו החזרנו את החמאס כעשור אחורה. השמדנו לו את הזרוע האווירית, השמדנו את הזרוע הימית, בלמנו את מנהרות התקיפה שלו, עם הקיר הסלארי התת-קרקעי, והיכנו במטרו. אלו עיקר הדברים שהיו לו. נשאר לו נשק תלול מסלול, ובזה טיפלנו במערכות ההגנה שלנו, כפי שאתם מכירים. כתוצאה מזה – עברו כשנתיים וחצי מאז שומר חומות – מספר הטילים והרקטות שחמאס ירה משטח עזה למדינת ישראל עומד על אפס. אינני פותח פה לשטן, זה יכול להשתנות בכל רגע, אבל זה עומד על אפס, משום שהמכה הייתה מכה שמשנה את המשוואה בעוצמה אדירה. צריך לברך את כל כוחות הביטחון, את צה"ל והשב"כ. מדובר בהחלטות שקיבלנו בממשלה – שינוי ראשון של המשוואה. ובכן, קיבלנו אפס. הם יורים, שלא תהיה טעות, על כלי הטיס שלנו מעל הרצועה, אבל הם לא ירו מאז ולו טיל אחד, ולו רקטה אחת, לתוך שטח ישראל. מי שלא קיבל את המסר הזה היה גא"פ – הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הוא לא קיבל, אף על פי שאנחנו פגענו בו, בבהאא אל-עטא, שקרוי "הבבון", ואחר כך הממשלה הקודמת פגעה גם במחליפו. אנחנו החלטנו גם פה לשנות את המשוואה, והחצופים האלה ירו רקטות על מדינת ישראל כשאחד מהשבויים שלהם, אחד מהאסירים שלהם, החליט למות בשביתת רעב, סירב לקבל סיוע כלשהו. והם יורים, ואנחנו הגבנו. בזה – נגמר. וכולם אמרו: איך יכול להיות? איפה התגובה? איפה המענה לטרור? איפה החולשה? זה לקח שלושה ימים, ולבקשתי ולבקשת שר הביטחון, אחר כך הארכנו את זה בעוד 24 שעות, ושינינו את המשוואה: חיסלנו מתוך הפתעה את מס' 1, 2 ו-3, ותוך כדי הקרב את מס' 4, 5 ו-6. אנחנו בעד קידום מהיר שם. שינוי משוואה. בואו נראה, לא יכול להתחייב בפניכם מה זה יעשה, כמה זמן זה יחזיק. אבל נלחמים שם, חבר הכנסת כץ. ובשבוע שעבר היה עוד שינוי מסוים. באה יחידה שיצאה מאותה ג'נין שהזכרת – שאגב, ניסו שם לירות גם לפני זה איזה טיל, זו לא פעם ראשונה. היחידה הזאת חוסלה. אבל יצאו עוד פעם – יצאה חוליה מג'נין במטרה לפגוע בכוחותינו ליד ג'למה. בעוד הם יוצאים מהרכב, והעין בשמיים, eye in the sky – ומורידים אותם עם מל"ט. עוד שינוי במשוואה. זה לא אומר שהטרור שוקט על שמריו. גם הוא פועל. השאלה היא מי ישיג את מי. ומאז תחילת השנה והקמת הממשלה הזאת אנחנו חיסלנו למעלה מ-100 טרוריסטים. אני אומר חיסלנו, עצרנו, אבל הרוב חוסל. מי שרוצח או פוגע אצלנו הולך לאחד משני המקומות – או לקבר או לכלא. רובם הולכים לקבר. האם זה מספיק? לא. מה זה עושה? זה עושה, משום שחלק לא קטן הוא לא מאורגן, ספונטני, מה שקרוי טרור יחידים, טרור בודדים, טרור קבוצה קטנה. וכל אחד אומר: זה קרה לקודמי, אבל אני אחמוק מזה, אבל כשהוא לא חומק מזה, זה מוריד את הפוטנציאל. אבל יש גם עוד – יש גם ארגונים, יש גם התארגנויות, יש גם תאים, וגם בהם אנחנו מטפלים. אבל זה לא טיפול עם שעון עצר, ובוודאי לא של שעות ובוודאי לא של ציוצים. אנחנו הבאנו, ממשלות בראשותי, את העשור הטוב ביותר במדינת ישראל – לא נתונים שלי אלא של צה"ל – ועשינו את זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> של צה"ל. לא אנחנו אומרים זאת, ולא בציוצים אומרים זאת, אלא במעשים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ועכשיו אנחנו במאבק לשנות את המשוואה. הגידול התחיל בשנה קודם לכן, אתם מכירים את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה, זה היסטוריה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אתם מכירים את זה. יש לזה סיבות, אבל אנחנו, חד-משמעית – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אנחנו בתוך המאבק, ואנחנו נמשיך לשנות את המשוואה. וזה לא דבר קל. אני יכול להגיד, פה אנחנו צריכים לגייס את מרב הכוחות, גם שלנו. כשאני אומר "שלנו" – של הקואליציה ושל האופוזיציה, של העם. אין חצי עם, אין אלה נלחמים ואתם לא נלחמים. לא נעשה השוואות – כמה משרתים פה וכמה שירתו פה ואיפה שירתו, ומיהם המפקדים בשטח ומיהם הקרביים, וכמה יש בכל צד וכמה מתים בכל צד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בוא נעשה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> על מה אתם מדברים? איך מדברים ככה? אתם באמת רוצים שניכנס לסטטיסטיקה, מי נופל בקרב? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מי שלא מתגייס לא יכול ליפול בקרב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה מישהו שלא מתגייס ונופל בקרב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תרדו מזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה נותן לגיטימציה להשתמטות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עורר פורר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד משהו, לפני שאגיד משהו על הצבא, על מבנה הצבא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני ראש הממשלה, כבר אמרת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא מקובל עליי שבשעה שאנחנו נאבקים בקרב הזה, שמאיים על כולנו – הטרור הזה מאיים על כולנו, הוא בוודאי לא בורר חצי עם וחצי עם – כשאנחנו נאבקים בטרור הזה, יש כמה דברים שאני לא יכול לקבל: 1. ראשי הזרועות שנלחמים ומדווחים לי יומם ולילה – הם עושים עבודת ביטחון לכולנו, ולא מקובלת עליי שום אמירה שמגנה אותם והופכת אותם לאיזה כוח מרדני. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מעט מדי, מאוחר מדי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא מאוחר מדי ולא מעט מדי. זה הגיע באותו רגע. והמילים שלכם לא משכנעות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא גינה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הלוואי שאני אשמע באותה מהירות, באותה עוצמה ובאותה חדות את הגינוי לסרבנות שמסכנת את כולנו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא שומע מכם. זה – דבר ראשון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> דבר שני שלא מקובל עליי – לא מקובל עליי שכשהדם רותח, והוא רותח, כי נהרגים אנשים, נרצחים אנשים בצורה הכי אכזרית שיכולה להיות, אנשים ייתנו דרור לעצמם ויפשטו על כפרים ויציתו מבנים. חד-משמעית לא מקובל, וההנחיות הן חזקות מאוד מאוד מאוד בעניין הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שרים בממשלה שלך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והדבר השלישי שביקשתי לבדוק: לנוכח ריבוי התלונות של אנשים שלא עשו את המעשים האלה, והם טוענים שהיה שימוש בכוח מופרז, דברים לא תקינים – אמרתי גם את זה לבדוק, כי אנחנו מדינת חוק. אנחנו מדינת חוק, ואנחנו מדינת חוק וסדר. ואגב, זה חל בכל מקום – זה חל בגולן, זה חל ביהודה ושומרון וזה חל באיילון. בכל מקום. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אה, מי ששרף כפר זה כמו איילון. אותה משוואה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, קריאה שנייה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק אותו דבר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בכל מקום. זה מתחיל בקטן וזה הולך וגדל וגדל וגדל, עם קריאות כאלה ואחרות, עם כל מיני הסוואות והתפתלויות ורבליות. עכשיו לגבי הצבא. הצבאות בעולם אינם גדלים באופן פרופורציונלי לאוכלוסייה. אם תבדקו את גודל הצבא של סין או של הודו או של ארצות הברית, הגודל נעצר מהר: מיליון, שניים – זה נעצר. זה נעצר, משום שמה שמייצר את יכולת הבאת האש, כוח האש וכוח ההגנה – כפי שאתם יודעים, ויש פה אנשים שיודעים את זה היטב – זה פלטפורמות צבאיות, זה יכולת נשיאת האש, והדבר הזה מצמצם את זה, והטכנולוגיה כמובן מצמצת את זה. יש דברים שעולים, אבל בגדול, זה מה שקורה. עכשיו, זה קורה גם אצלנו. לנו יש צבא גדול מאוד יחסית לגודל האוכלוסייה שלנו, והאוכלוסייה שלנו היא האוכלוסייה המערבית וכמעט הלא-מערבית שגדלה בקצב המהיר ביותר, כמעט המהיר ביותר בעולם. זה לא כולל את אפריקה, זה לא כולל מקומות מסוימים, אבל כמעט בכל העולם. עכשיו הייתי בכנס מצטיינים של השב"כ – איזה אנשים, איזה נשים וגברים. זה פשוט לא ייאמן. אגב, אני מצדיע להם שוב. הלוואי שיכולתי להביא את כולם לכאן ולהראות לכם ולספר לכם. דיברנו לפני כן, הנשיא ואנוכי, דיברנו איתם, וגיליתי הרבה דברים לגביהם, אבל הדבר הכי מעניין היה: כל אחד אב או אם לילדים, והמספר המינימלי שם – הייתה אחת עם שני ילדים; כל האחרים – שלושה, ארבעה, חמישה ילדים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם אנחנו מצדיעים להם, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק השרה שלך אומרת שהם "כוח וגנר". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> במדינת ישראל יש אוכלוסייה שגדלה מהר מאוד, וצבא שהוא גדול מאוד, והצבא – וכולם יודעים את זה כאן, ואי-אפשר להתעלם מזה, שבסופו של דבר אנחנו מגיעים לגודל אופטימלי. וברגע שאתה מגיע לגודל אופטימלי, אז ברור שאתה נעצר בגיוס. ולכן השאלה: מה לעשות באמת עם יתר האוכלוסייה? חלק ממנה – אנחנו יודעים: יש ציבור ערבי שחלק ממנו משרת; יש ציבור חרדי שחלק ממנו – קטן, בשני המקרים קטן – משרת. ויש ציבור אחר. ובסופו של דבר, מה שמסתמן – וזה לא מסתמן רק מהצד שלי, זה גם מקודמיי כאן, כשהם היו בממשלה, וכולם יודעים את זה, כולם יודעים את זה – זה שבסוף צריך ליצור איזה מודל לא לשנה הקרובה אלא לעשרות השנים הקרובות, והמודל הזה צריך להיות מורכב משלושה דברים: קודם כול מאלה שמשרתים, ואלה שמשרתים צריכים לקבל את התגמול הראוי. ויש גם הצעה – בהתחלה, אני חייב להגיד, הייתי סקפטי לגביה, אבל ככל שהתעמקתי בדבר אני חושב שהרעיון שמבוטא בחוק שיביא שר הביטחון, יוקרת השירות – והוא עבד גם עם קודמיו, זה נכון. חוק טוב, חוק נכון, לאור המציאות שתיארתי, ולאור הרצון שלנו גם לתת איזשהו פרק זמן מינימלי של שירות ותגמול מקסימלי לפי טיב השירות. זה חוק יוקרת השירות – חוק נכון, והגיע זמנו. הדבר השני זה אילו שאינם משרתים. זה גם בציבור הערבי וגם בציבור החרדי של תורתו אמנותו. אני חושב שפה יש לנו עניין משותף לכולנו, ואני אומר את האמת, להביא לכניסה לשוק העבודה ככל המוקדם. הדבר הזה משרת גם את הביטחון וגם את החברה, ולדעתי הוא עושה גם דברים אחרים; אפשר לדון בזה במועד אחר. ויש נושא שלישי, של שירות אזרחי-לאומי. מה המודל הנכון לעשות? איך לעשות אותו? איך לתקצב אותו? כי יש גם כאן צרכים, ואני חושב שנידרש לזה. אני בטוח שיהיו ויכוחים פוליטיים ויהיו כל מיני האשמות בהשתמטות. מי לא הואשם בהשתמטות? רבותיי, אני הואשמתי. אין לזה סוף. אבל יש לזה סוף: בסוף יהיה כאן חוק טוב, או חוקים טובים, שייתנו ביטוי לדברים שאני אמרתי כאן, שהם נכונים ואמיתיים, ובסופו של דבר נצטרך להתאחד סביבם. עכשיו, אני מאוד התאכזבתי, מאוד התאכזבתי שבימים האחרונים, וגם במפגש הזה – אני לא יודע, קרה משהו? לא היה ריבוי ההתקפות שאני רגיל להן, חוץ מאשר חבר הכנסת רון כץ – תודה לך. ובכל זאת, אני חושב, אני מעריך, שזאת הפסקה זמנית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> התגעגעת לזה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אני שאלתי את עצמי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני שאלתי את עצמי: מה קרה? זאת אומרת, מה קרה בימים האחרונים שהדבר הזה איבד קצת – יצא אוויר מהבלון? וחשבתי שכיוון שאני מניח שזה יתוקן בהקדם, וזה גם לא מבטא, לא הייתה לי אפשרות, בכל זאת, כשאני בא הנה – אני בא הנה בכל 30 יום ב-40 חתימות, ואני צריך להידרש גם למה שהיה בימים בין לבין, בין המפגש הקודם למפגש הזה. והכנתי לי תשובה – לחבר הכנסת כץ, אבל לא רק לו – וגם על ההתקפות שהיו ואני מניח שיבואו בתוך ימים אחדים. ובכן, החלטתי להמחיש זאת, את המציאות שראיתי – ואני אומר, יש יוצא מן הכלל במפגש הזה, אני בפירוש מציין את זה, ובכל זאת, חשבתי לתאר את המציאות בסיפור קטן, שאולי מוכר, אני בטוח שהוא מוכר לכולכם. ובכן, מעשה בחמישה בלונים שניפחו כמה חברים. שמחה וששון – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> המצב במדינה כל כך משעשע? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – לכל ילד בלון. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אל תתבדח, אנשים נרצחים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ליאיר – בלון כחול – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – זמן לבדיחות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איפה יאיר? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ממש משעשע. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – לבני – בלון צהוב – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הבלון הכחול במצב – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – למרב – בלון סגול – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הבלון סגול – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – לאיווט – בלון ירוק ולמנסור – בלון אדום. כל הילדים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא טוב לראש הממשלה שלא תוקפים אותו? באמת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – וכל הבלונים יצאו לטיול. יאיר שמח, קפץ והבטיח: דירוג האשראי שלנו לא יצליח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תענו לו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> נפל הבלון הכחול על שיח, נפל והתפוצץ. ופתאום, בום טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> עוד שנייה המדינה – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> דירוג האשראי לא יידרדר, אבל יאיר היקר, אל תוותר, מחר כבר תנפח לך בלון אחר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – לך את צ'רצ'יל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בני הגיע, והוא גבוה, מחזיק את הבלון הצהוב אל מול הרקיע. הלכה הדמוקרטיה, צעק בני – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזו בושה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אל תקרא את ההוצאה שלי, אני יוצא לבד. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – בגרון מחוספס. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> פשוט בושה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> צעק, זרק ותפס. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ראש ממשלה מגוחך – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – וחבורת מגוחכים – – – זה הסיפור שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> ופתאום, בום טראח, מה קרה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> הבלון התפוצץ, הבלון נקרע, בדיוק כפי שהוא פיצץ וקרע את ההידברות לפשרה. ובפועל, מה קרה? דמוקרטיה חזקה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איזה חזקה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – דמוקרטיה איתנה, בית משפט חזק – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לארצות הברית כבר הוזמנת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – בית משפט עצמאי, וכך הוא יישאר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ביידן כבר הזמין אותך? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> התאכזב בני – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אורנה ברביבאי, נא לצאת. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – הלך הבלון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא הפסדתי אם אני אצא, תאמין לי. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל אנא, בני, אל תצטער – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ראש ממשלה מנותק, מנותק. (חברת הכנסת אורנה ברביבאי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – מחר כבר ינפחו לך בלון אחר. הגיעה מרב ואיתה בלון סגול, אולי סגולה, שאפילו לא נראה מתחת לאחוז החסימה. שיחקה מרב בבלונה ואמרה: הם יפגעו בלהט"בים, הם יעשו מדינת הלכה. זרקה ותפסה, זרקה ותפסה. ופתאום, בום טראח, מה קרה? הבלונה התפוצצה, הבלונה נקרעה. אין ולא תהיה מדינת הלכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בלי מחיאות כפיים, השרה דיסטל. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק שלא תהיה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, היא מתייעצת עם השוער, למה אתה מפריע לה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> לא רק שלא תהיה פגיעה בלהט"ב, אנחנו נחזק את זכויות האזרח בלהט רב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בטח. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בכתה מרב – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמו שהיה עם פינדרוס. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – מאוד התבאסה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמענו ממך כלום על פינדרוס. כלום. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אנא, מרב, אל דאגה, מחר כבר תנפחי לך בלונה חדשה. הגיע איווט אחוז התרגשות ואיתו בלון ירוק. טיפס איווט על טנק מרכבה והבטיח לחסל את הנייה תוך שעה. אמר איווט: מול הטרור הם לא ישנו את המשוואה. זרק ותפס, זרק ותפס. ופתאום, בום טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ, הבלון נקרע, כי שינינו את המשוואה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רביבו. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> בשומר חומות החזרנו את החמאס עשור לאחור, במגן וחץ שלחנו את הנהגת הג'יהאד עמוק לתוך הבור, חיסלנו מספר שיא של מחבלים, ורק בשבוע שעבר תקפנו בג'נין עם מל"טים. התאכזב איווט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תספר לכל הנרצחים. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> התאכזב איווט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תספר לכל מי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל אל תצטער, מחר כבר תנפח לך בלון אחר. לבסוף הגיע מנסור עם בלון אדום, כולו נלהב, 50 מיליארד שקל משקלו בזהב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הינה עוד פעם השקרים. זה לא נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אמר מנסור – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה אמרתי, שזה לא נכון? זה השקר הזה של אותם 50 מיליארד שקל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> די, מיקי, אתה מפריע לנו להקשיב. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ואללה, איך הסתבכתי עם חבורת טירונים, שכל הבלונים שהם מנפחים רק מתפוצצים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט שקר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שקט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט שקר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה מפריע לנו ליהנות. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי האופוזיציה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – בכל יום, בכל יום מתפוצץ עוד בלון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר עוד פעם לקרוא את זה, שעוד פעם נהנה? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אבל דבר אחד אפשר לומר בביטחון שמיימי: אתם לא תפסיקו לנפח את הבלון היומי. ולכן אל דאגה, חברי האופוזיציה היקרים, אתם תמשיכו לנפח בלונים, ואנחנו נמשיך להוביל את ישראל לעוד הרבה שנים, ונוביל אותה לחוף מבטחים. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש הממשלה. חברי הכנסת, בלי מחיאות כפיים. תודה לראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו. כעת יעלה ויבוא ראש האופוזיציה חבר הכנסת לפיד. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין ספק שראש הממשלה יתקבל להבימה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מדהים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת כולם. בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני כבר ראיתי כל מיני דברים משונים בבניין הזה, אבל זה היה משונה במיוחד. עומד אדם בן 74, ראש ממשלת ישראל, ומקריא פרודיה בחרוזים על ספר ילדים. באיזה עולם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה יפה, מה אתה רוצה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא נתן לך שיעור, הוא מלמד אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נהנינו, יאיר, נהנינו. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> בעולם שלנו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה דווקא להסכים עם התזה הבסיסית של נאומו של ראש הממשלה: אכן שיניתם את המשוואה. בוא נדבר על שינוי המשוואה שלכם, אדוני ראש הממשלה. בחצי השנה האחרונה של 2022, כשאני הייתי ראש הממשלה, היו 12 הרוגים מטרור. בדצמבר, החודש האחרון לכהונתי כראש ממשלה – אפס. בחצי שנה הראשונה שלכם כממשלה – 28 הרוגים מטרור, יותר מכפול. זה אכן שינוי משוואה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואגב, אני לא מצפה ממך להרבה דיוקים, אבל אתה אמור לדעת, כי אני עדכנתי אותך על זה כשאני הייתי ראש ממשלה, ואתה עדכנת אותי על זה בחזרה בתור ראש ממשלה – את הסיכולים הממוקדים אנחנו החזרנו, לא אתם. אל תמציא. אל תמציא מול אלה שיודעים את העובדות. ואם מדברים על שינוי משוואה, החיזבאללה בשבועות האחרונים הקים מאהלים בתוך שטח ישראל, בחוות שבעא. זה שינוי משוואה. מה שהממשלה שלך עשתה בתגובה – שלחתם את גלעד ארדן להגיש מחאה. אני לא רוצה לחשוב מה הייתם עושים אם אנחנו היינו שם. אתה רוצה שינוי משוואה? מ-1 בינואר 2023, שהפכת שוב לראש ממשלה, היו כבר 1,786 טילים מעזה, והיו גם 34 טילים שנורו לתוך שטח ישראל מלבנון. זה בהחלט שינוי משוואה, זה לא היה פה עשרות שנים. והיום חמאס לקח אחריות על זה שהוא ירה טיל מאזור ג'נין לעברנו. לא פגעו, תודה לאל, אבל זה שינוי משוואה. עשרות שנים לא היה ירי טילים מתוך יהודה ושומרון לעבר יישובים ישראליים. אם זה לא שינוי משוואה, אני לא יודע מהו שינוי משוואה. להתמודד עם הנושא האיראני בלי גיבוי אמריקאי מפני שאתה איבדת את ארצות הברית זה בוודאי שינוי משוואה. לרסק ככה את כל הפרמטרים הכלכליים – כי יש לכם בעיה עם כלכלה, כלכלה זה מספרים, ואי-אפשר לשקר במספרים – לרסק את הפרמטרים, את ההשקעות מחו"ל, את השקל, במהירות כמו שאתם עשיתם, זה שינוי משוואה. אכן, שיניתם את המשוואה – לרעה. המשוואה פועלת נגד אזרחי ישראל. הבעיה הגדולה של הממשלה הזו, הבעיה שלכם היא שאי-אפשר לסמוך עליכם ואי-אפשר יותר לסמוך עליך. פעם היה אפשר; כבר אי-אפשר. אי-אפשר לסמוך עליך עם החינוך של הילדים שלנו, אי-אפשר לסמוך עליך עם הביטחון שלנו ובוודאי שאי-אפשר לסמוך – – << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> כשחילקת – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על העובדות השקריות שאתה משדר – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה דיסטל, השרה דיסטל. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> עליך נסמוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גלית דיסטל אטבריאן, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היי, היי – – – אין לך למי להתלונן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כל פעם שאתה עומד פה. אז כל מה שנותר לנו – – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה מאי גולן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שנותר לנו, אדוני ראש הממשלה, זה לסמוך על יכולתך לעשות פרודיות בחרוזים על ספרי ילדים. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לפעמים לא צריך בלונים, צריך רק להגיד את האמת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת לפיד. לפני המעבר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הרסת את המדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו כעת נצביע. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה, על פי בקשת האופוזיציה, תהיה הצבעה שמית. מי שמצביע בעד – מצביע בעד הודעת ראש הממשלה; מי שמצביע נגד – מצביע נגדה. בבקשה, מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – נגד דוד ביטן – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד אופיר סופר – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע ורוצה להצביע? אין. תמה ההצבעה. חברי הכנסת, הרי תוצאת ההצבעה: 55 בעד, 44 נגד. אני קובע שהודעת ראש הממשלה התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק תשלומים לחיילים בשירות סדיר (הגנה על תשלומים) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/966).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את הצעת החוק. עמית הלוי, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי השרים וחברי הכנסת, אזרחי ישראל, ברשותכם, אני רוצה לפתוח בנושא הדיון הקודם שהעלתה כאן האופוזיציה. זה קשור גם להצעת החוק הזאת. הנושא היה: סיכון צבא העם. אני מודה שכשראיתי היום את הנושא היה מוזר בעיניי שאתם, חברי האופוזיציה, מנסים לאתגר את הקואליציה שלנו בנושא הזה של סיכון צבא העם, ואסביר מדוע. שני מונחים, שני עקרונות, עומדים בבסיס המושג הזה, צבא העם: המרכיב הלאומי – היסוד הלאומי, והיסוד האזרחי. הראשון – היסוד הלאומי. צה"ל, צבא ההגנה לישראל, הוקם כדי לשחרר את העם ואת הארץ, להגן על הריבונות, כמובן להגן על האזרחים, לשחרר את ארץ ישראל. לא צבא מהאו"ם, צבא שהייעוד הלאומי ניצב בליבת סדר-היום שלו, זאת המשימה המרכזית שלו. ולכן בצבא העם השייכות והמחויבות לעם הן מעל לכל מחלוקת. זהו העיקרון המכונן. הצבא הוא לא אוסף מיליציות, של קבוצות, של קבוצה כזאת או אחרת. הצבא שייך לעם, ולכן הוא מעל לכל גוון, מעל לכל השקפה כלכלית או ביטחונית. זה היסוד הלאומי. היסוד השני של צבא העם, אדוני היושב-ראש, הוא היסוד האזרחי. הצבא משרת את האזרחים ולא האזרחים משרתים את הצבא. לכן הצבא תמיד, כמו בחוק הישראלי, כפוף לממשלה נבחרת, שנבחרת על ידי האזרחים. אתה יודע, נהגו פעם לומר: מה הדרגה הכי גבוהה בחברה? מה הדרגה הכי גבוהה במדינה? לא הרמטכ"ל, לא ראש הממשלה. האזרח, האזרח מחזיק בדרגה הכי גבוהה – ככה זה במדינות דמוקרטיות. לכן, אגב, ברוב המדינות הדמוקרטיות, שר הביטחון או שר ההגנה לא יהיה גנרל גדול, לא יהיה איש צבא, כדי לבטא את העיקרון הזה שהצבא כפוף לאזרחים, ואנחנו לא באיזה שלטון גנרלים, באיזה שלטון צבאי. בשני העקרונות הללו, חברותיי וחבריי לאופוזיציה, בחודשים האחרונים, בדרך קבע, פוגעים באופן קשה. קודם כול, מתנכרים ליסוד הלאומי. לוקחים מחלוקת שיש בינינו על הדרך למינוי שופטים, על האיזון בין הרשויות, מחלוקת נוקבת ככל שתהיה, ומשתמשים בצה"ל, בגורם שמייצג ומסמל את המחויבות הלאומית שהיא מעבר לכל מחלוקת – משתמשים בו במחלוקת הזאת, מאיימים לפרק אותו, מאיימים בסרבנות לשירות בצה"ל; לא סרבנות מצפונית, שהיא לפקודה מסוימת, שבמקרים מסוימים היא גם מבורכת, אלא סרבנות כללית. ואתם מגבים את זה, אתם משלהבים את הרוחות. ויש כאלה, המחמירים אצלכם, שלא מסתפקים בצה"ל אלא קוראים להמרדה בכלל – קוראים למשקיעים לא להשקיע בישראל, קוראים למדינות להעריך מחדש את היחסים עם ישראל, יוצרים פניקה, יוצרים סכסוך בין אחים, פוגעים ביסוד הלאומי של צה"ל. ואתם מדברים כאן על סיכון צבא העם? ואתם לא מסתפקים בזה, מכיוון שאתם פוגעים גם ביסוד השני, אדוני היושב-ראש – גם ביסוד האזרחי של צבא העם, מכיוון שהשותפות שלכם לקו המיליטנטי הזה של חוסמי איילון ושל אחרים הוא שיתוף פעולה עם אלו שרוצים להחזיר אותנו לעידן הכוח, לתקופה הטרום-ליברלית, שהכוח קבע בה. לא האזרחות, לא הפתק – הכוח. ולא חשוב אם זה הטייסים או ראשי הוועד בשדות התעופה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מעניין שאתה מביא רק חוקים מושחתים. אתה מביא רק חוקים מושחתים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – או מנהלי בתי חולים או ראשי אוניברסיטאות – על דעת עצמם מחליטים, מיקי לוי, על דעתם עצמם, להשבית את המדינה. למה? כי יש להם כוח. זה לחזור לעידן הכוח. ואני מציע לכם, חברותיי וחבריי לאופוזיציה, לחשב מסלול מחדש. אל תסכנו את צבא העם. אתם מדברים על סיכון צבא העם? אל תסכנו את צבא העם. אל תפגעו לא ביסוד הלאומי ולא ביסוד הדמוקרטי. גם אם יש ויכוחים בינינו, אל תחצו את הקווים האלה – לא את הקו הלאומי ולא את הקו הדמוקרטי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אל תלמדו אותנו על לאומי. אנחנו לא פחות מכם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מגבים את חיילי צה"ל. אתם, בחודשים האחרונים, מיקי לוי, מקדמים, משתפים פעולה עם אלו שפוגעים בדיוק בשני המרכיבים הללו. יש בינינו מחלוקת משפטית – ננהל אותה. למה לתמוך בסרבנות בצה"ל? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הבאת שני חוקים – שניהם מושחתים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לקרוא למשקיעים לא להשקיע בישראל, מיקי? מה, מה קרה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עוד לא שמעת מאף אחד מילה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שמעתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מראש המפלגה שלך שמעתי. אני אשלח לך את הווידיאו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעת סרבנות. שקר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מראש המפלגה שלך, שאמר: רק ככה הם ייסוגו מהרפורמה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקר. זה פרשנות שלך. איך אתה יודע למה הוא התכוון? מאיפה אתה יודע למה הוא התכוון? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אנחנו נאיים במלחמת אחים, אם לא ישקיעו בישראל – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה יודע? מה אתה מפרשן אותו? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, שמענו את הדברים. אל תעשו את זה, אל תעשו את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אל תפרשן אותו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו היום מגבים את צה"ל, את עשרות אלפי החיילים, מפקדי יחידות השדה, אדוני היושב-ראש, שמוסרים את הנפש יום-יום בשביל למלא בדיוק את שני הייעודים האלה – גם את הייעוד הלאומי וגם לשרת את האזרחים. ועכשיו להצעת החוק הזאת, חוק הרשויות המקומיות – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שתי הצעות הבאת, שתיהן מושחתות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהעיקרון – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בפטור מחובת הנחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בפטור מחובת הנחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבר אמרת את זה חמש פעמים, חבר הכנסת לוי. די, מספיק, שמענו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הבאתי הרבה הצעות חוק, מיקי לוי. אני שמח שאתה עוקב, אבל אם אתה עוקב, תעקוב אחרי כל הצעות החוק. הצעת חוק אחת תידון, אגב, בשבוע הבא בוועדת חינוך – חוק הפיקוח על החינוך. דברים שקורים היום, שקרו גם במשמרת שלכם. אתה בטח עקבת כשהיית יושב-ראש הכנסת אחרי מצב ההסתה בחינוך במזרח ירושלים, כל המקומות שיש בהם תוכניות לימודים של הרשות הפלסטינית, שמעודדת טרור. זה חוק שהגשתי. אני מציע שתגיע לוועדה. אגב, אני בטוח שתגבה את זה ותהיה שותף לעניין הזה. העיקרון שהזכרתי קודם הוא עיקרון שנוגע גם להצעת החוק – העיקרון שהאזרח במדינה חופשית, האזרח במדינה דמוקרטית, הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר בחברה, לא הגנרלים וגם לא הממשלה. האזרח הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר. את העיקרון הזה הצעת החוק הזאת באה להחיל בהקשר של השלטון המקומי, מכיוון שהצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, מחזירה למעשה את המצב החוקי שהיה נהוג פה עשרות שנים, שעל פיו אנחנו בשלטון המרכזי לא מתערבים לתושבי הרשות המקומית, לא מתערבים לתושבים, אלא במקרים קיצוניים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה חברי מועצת עיר – הינה, יש פה ראש עירייה לשעבר, הוא יודע. אנחנו בשלטון המרכזי מעדיפים – אני לא אומר, הייתה התערבות בקדנציה הזאת בנושא הארנונה. היא באמת הייתה התערבות גבולית, והיה מקום לדון בה בכובד ראש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עמית, תמיד היה צריך להתפטר – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מתערבים, רון כץ, בשלטון המקומי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> במקרים קיצוניים מאוד – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> החוק אומר שכל עובד עירייה צריך להתפטר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> במקרים קיצוניים מאוד, במקרים קיצוניים מאוד, אנחנו מתערבים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "לא מתערבים", עמית? אתה עושה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו משתדלים לא להתערב. במקרים קיצוניים מאוד אנחנו מתערבים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה איזון משאבים, אתה עושה חלוקת גבולות – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> במקרים קיצוניים, אמרתי. זה בין רשויות, אבל בתוך השלטון המקומי אנחנו משתדלים לא להתערב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל עובד עירייה שרוצה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מתי החוק נתן אפשרות להתערב? אגב, בסעיף הזה עצמו, מתי אנחנו מתערבים? כשאין תקציב, כשיש חוסר תפקוד – אז בא השלטון המרכזי ואומר: תושבי הרשות המקומית, על הראש שלכם אנחנו ממנים ראש עיר, ראש מועצה קרואה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עמית, יש עמדה של משרד הפנים? לא סתם אין עמדה של משרד הפנים על החוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא תומך. הוא מתנגד לחוק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, בהצעת החוק הזאת, אנחנו מתקנים את המצב – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> המשרד שממונה מתנגד, עמית. המשרד שממונה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו מתקנים את המצב שהיה פה מאז 2008 – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקו לתקן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה עשו אותו? מתקנים את המצב ומחזירים לתושבי השלטון המקומי את הזכות הדמוקרטית לבחור בטוב בעיניהם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> משרד הפנים מתנגד לחוק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ירצו לבחור את מאיר כהן – יבחרו את מאיר כהן; ירצו לבחור את נאור שירי – יבחרו את נאור שירי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא יתפטר ויצא לקמפיין, יבחרו בנאור שירי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ירצו לבחור את רון כץ – יבחרו את רון כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא יצטרך להתפטר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אתה תאמר להם את מי לבחור, לא אתה תגביל אותם במי לבחור – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני לא ראש ועדה קרואה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, שיתפטר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה העיקרון המכונן בדמוקרטיה. זה העיקרון שגם הצעת החוק הזאת מגלמת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז למה משרד הפנים לא תומך? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, שני רציונלים היו בשינוי, שאני דווקא מסכים איתם ואני מבין את ההיגיון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עמית, אז למה משרד הפנים מתנגד? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני עונה. נשארו לי 40 שניות, אני עונה. שני רציונלים היו בשינוי שעשה פה חבר הכנסת מרציאנו ב-2008. רציונל אחד היה לומר שהיתרון שניתן למועמד הזה, שניתן לו על ידי מינוי ולא על ידי בחירה – הוא יתרון. אני מסכים עם זה. ולכן עלה בדיונים בוועדה – ואני מתכוון להעלות את זה כהסתייגות בדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית – שגם לו, כמו כל עובדי העירייה בחוק הקיים למעט מנכ"ל, אבל כן אנשים רבי השפעה, כמו ראשי אגף חינוך, אנשים אחרים – כל מי שעבד פה בשלטון המקומי יודע למי יש קשר עם השטח וגם יודע את היתרון שיש בלבוא לבחירות עם מטה ועם לשכה ועם נהג ועם עוזרים. הדבר הזה אמור להתמתן – אני לא אומר להתבטל לגמרי – בצינון של 90 יום, כמקובל בחוק לגבי כל התפקידים; שוב, למעט מנכ"ל. ודבר שני – וזה הרציונל השני שהיה בחוק – היה רציונל לשחרר את הממונה ממחויבויות פוליטיות קצרות טווח, כדי לאפשר לו להתעסק במשימה המרכזית שהשלטון המרכזי נותן לו, שזה להבריא את העיר מהמצב שהיא נקלעה אליה. גם בזה אני אומר – וגם אמרתי ליושב-ראש הוועדה, שמוביל את הדיונים בוועדה – שאני בעד שאנחנו נוסיף הסתייגות שעל פיה רק ראש מועצה ממונה שאכן הבריא את העיר – להפך, נהפוך את זה גם לתמריץ – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מין מבחן זה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש מבחנים קבועים. במשרד הפנים יש מבחנים מאוד מסודרים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מבחן? זה מבחן של דוקטור? מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש מדדים. יש מדדים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הלוי, אני מציע, את המינונים האלה לעשות בוועדה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נעשה את זה בוועדה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא פה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חוזר ומסיים במה שהתחלתי, בעיקרון שנוגע גם לדיון שהיה פה קודם, של צבא העם, וגם לחוק הזה: האדם בעל הדרגה הגבוהה ביותר בחברה חופשית, בחברה דמוקרטית, הוא האזרח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, עם כל ההסתייגויות שלכם, מה שצריך להכריע זה זכותו של האזרח לבחור בבחירות חופשיות במועמד הטוב בעיניו, וזה בדיוק מה שאני עושה בחוק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו פותחים את הדיון. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הופה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הופה, טלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלוש דקות לכל דובר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלום, אדוני. שלום לעם ישראל. בתהילים של יום שני אמרנו היום "אל אבושה לעולם". אני עומדת פה, מתביישת מאוד לצאת נגד חוק של חבר כנסת מהקואליציה, ואני מפצירה בחבריי מהקואליציה להצביע נגד החוק הזה. זה חוק נורא. זה חוק שיש לו ריח רע של שחיתות. כל אחד שמצביע בעד החוק הזה – השם שלו יהיה לצד החוק הזה לדיראון עולם, ואני אסביר לעם ישראל על מה אני מדברת. כשיש יושב-ראש ועדה ממונה, הוא מוצנח על ידי שר הפנים במקום ראש רשות. שר הפנים בוחר את מי שבא לו, מישהו מטעמו, והוא מוצנח לו לראש הרשות. הוא מקבל את כל המנגנון, והוא עושה מה שהוא רוצה. הוא לא היה צריך לעבור את המשוכה הראשונה של בחירות בפעם הראשונה, של הבטחות לבוחר ולקבל את אמון הבוחרים. והינה, אף אחד מהליכוד לא נמצא פה, כי יש לנו משמעת קואליציונית, ומה זה משנה בכלל? כי נצטרך להצביע. אבל בשם כל השמות, יש לנו מחויבות להגינות, ויש לנו מחויבות לכללי חקיקה, ואנחנו לא מחוקקים שום חוק פרסונלי. אמר חבר הכנסת עמית הלוי בישיבה בוועדת הכנסת – הוא הסתובב לו שם, בטבריה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסיור ארכיאולוגי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ביקשו ממנו לחוקק את החוק הזה. אני לא האמנתי לזה, ואני אומרת את זה במלוא הזהירות, חברי חבר הכנסת עמית הלוי. ההקלטות פורסמו בערוץ 13. אלוהים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הקלטות של השיחות שמדברות על כינונה של הצעת החוק הזאת. ומשרד הפנים בעצמו, יש לו עניין שלא יהיו בחירות, ומה צריך לעשות, ואיך לא. תגידו לי, מה אנחנו, פיונים של מישהו? מה אנחנו, איזה פיונים של איזה מישהו שרוצה להיות ראש עיר בטבריה? בשביל זה באתי לכנסת? להיות כאן בובה? אז מה זה יעזור? אני לא אצביע, קיזזו אותי, אבל החוק הזה יעבור. הוא חוק נורא, ואנחנו מחויבים לעם ישראל. אנחנו מחויבים – – – << קריאה >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << קריאה >> טבריה – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> העיר לא רוצה את זה. זה סיפורים פה. אם העיר רוצה – – – << קריאה >> משה שמעון רוט (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להבהיר לך משהו. אני לא יודעת מאיפה אתם מביאים את זה שהעיר רוצה את זה. ואני אגיד לך יותר מזה, כי מההקלטות שפורסמו, זה חוק מכוון. זה חוק שאני לא רוצה לדבר על מי מעורב בו. אבל רשום לי על המצח כנראה שאני יודעת איזה דבר או שניים, או שלא, אבל אתה יודע משהו, אדוני? ברור לך שיש פה כמה בעלי עניין, ולפי הרכילות והסיפורים, יש פה מגוון של בעלי עניין, ובעיקר יש כאן שניים שמובילים את זה. אז סליחה על קוצר הזמן. אני פונה כאן לחבריי מהליכוד: יש כאן חוק פרסונלי, עם טובות הנאה, חס וחלילה, שעולות ממנו, וכדי שידינו תהיינה נקיות. לא במשמרת שלנו. לא יכול להיות מצב שמי שיקבע מי בסופו של דבר יהיו ראשי ערים נבחרים יהיו שרי פנים שקובעים מי יהיו יושבי-ראש ועדות קרואות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בעיה. אני מבקשת מחבריי מהקואליציה: אנא מכם, אל תהיו חתומים על חוק מהסוג הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד על היושרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מה זה משנה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על היושרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא משנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד, טלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה ששלך שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה ששלך שלך, כמו שאופירה אומרת. כל הכבוד, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה נותן, אבל? עזבו, זה לא רלוונטי. לא רלוונטי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את צודקת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא רלוונטי שאני צודקת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין מי שיצדיק אותך. בשביל זה אנחנו פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לאפשר לחברת הכנסת מירב כהן לדבר, ושאף אחד לא יפריע. לא להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אנחנו מצדיקים אותה. מזל שאתה פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, אפשר להתחיל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ראשית, בנושא הבחירות ברשויות המקומיות והבחירות בטבריה – אין לי מה להוסיף על דבריה המדויקים והאמיצים של חברת הכנסת גוטליב, שהסבירה בפשטות מדוע החוק הזה הוא מושחת מיסודו. אני מבקשת להתייחס לניצחון המאוד-מאוד משמעותי שמתנגדי ההפיכה רשמו בשבוע שעבר בבחירות ללשכת עורכי הדין, ניצחון בכל חלקי הארץ, מהצפון ועד הדרום – ניצחון חשוב בקלפי שאני מקווה שהוא רק התחלתו של תהליך, ושבעזרת השם, בעוד ארבעה חודשים, בבחירות המוניציפליות שיתקיימו ברשויות המקומיות בישראל, נצליח להעמיד מועמדים ומועמדות ליברלים לרשויות המקומיות שיחסמו את ההפיכה המשטרית הזו, וגם אם יחוקקו כאן חוקים פסולים, הם ימנעו את היישום שלהם בשטח. אנחנו חייבים להשקיע עכשיו את כל מרצנו בלהעמיד מועמדים ומועמדות לרשויות המקומיות שרוצים לשמור את ישראל יהודית ודמוקרטית, שרוצים מדינה חופשית, ואנחנו צריכים לשים אותם בעמדות מפתח ולייצר קיר ברזל נגד ההפיכה המשפטית. לצערי, הקואליציה הזו לא יודעת להפסיד, ומייד אחרי הניצחון הסוחף בלשכת עורכי הדין, הגיעה פעולת התגמול בצורת הצעת חוק של חנוך מלביצקי מהליכוד, שהודיע שהוא מוציא את לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים, וגם יוצר שליטה מוחלטת של הקואליציה במועצה של לשכת עורכי הדין. הצעת החוק האומללה הזו, שהיא בגדר פעולת תגמול, עברה ביום ראשון, אתמול, בוועדת שרים לחקיקה. זו הצעת חוק מבישה, כי הרי בשביל מה אנחנו צריכים לשכת עורכי דין אם אנחנו לא יכולים לשלוט בה? זו המנטרה של כל הממשלה הזו: אם אנחנו לא יכולים לשלוט בגוף הזה, אנחנו נחסל אותו. זו פשוט התנהלות מאפיונרית. יש פה איום מפורש, ממש הנחת אקדח על השולחן. כרגיל, הקואליציה הזו רוצה לשנות את כללי המשחק אחרי שכבר יש תוצאה. הרי אם אפי נוה היה נבחר להיות בראשות לשכת עורכי הדין, בחיים לא היו מביאים הצעה כזאת. אבל כיוון שהם לא מעוניינים לכבד את רצון הבוחר, הם מביאים את ההצעה הכל-כך-כל-כך מבישה הזו. אז אנחנו לא נעצור בניצחון הזה בלשכת עורכי הדין. אנחנו נבוא בכל הכוח, עם מחאות, וגם נביא ניצחון אחרי ניצחון אחרי ניצחון בבחירות המוניציפליות הקרובות. נשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – אדוני היושב-ראש, אנא, תשומת ליבך. שתי ממשלות קמו להן בו זמנית בישראל. האחת היא ממשלת נתניהו, זאת שראש הממשלה משוויץ בה בכל ריאיון שלו לתקשורת הזרה, באנגלית רהוטה, והוא אומר: אני נמצא על ההגה, אני נכנס לאירוע, אני הקפטן של הממשלה. מנגד, יש את הממשלה השנייה, ממשלת הימין הקיצוני, ממשלת הגבעות וההטרלות, ממשלת פורעי החוק והאי-סדר, שונאי הלהט"בים והליברליזם, הממשלה שצריך לכבות את השרפות שהיא מייצרת, ולפעמים אל מול גדולי הידידים שלנו בעולם. אדוני היושב-ראש, אני שואל את עצמי לאיזה עוד סחרור הממשלה הזאת תיקח את מדינת ישראל. אני מדבר, כמובן, על ממשלת הגבעות, זאת שבפועל מנהלת את המדינה הזאת. לא הממשלה של ביבי – הממשלה בתוך הממשלה, ממשלת הגבעות, זו שבחסותה השר לביטחון לאומי קורא שלא כחוק לתושבי יהודה ושומרון לרוץ אל הגבעות ולהקים מאחזים חדשים, בתמיכה ובגיבוי שלו, של שר בממשלה; זו שבחסותה חברי כנסת קוראים לקהילה הלהט"בית "מסוכנים יותר מהאויבים הקיצוניים שלנו"; זאת שממש היום נציגתה קוראת לראשי מערכת הביטחון שפועלים יום-יום ולילה-לילה לשמור על ביטחון מדינת ישראל – זאת שקוראת להם "צבא וגנר" ומשווה אותם לשכירי חרב. זו ממשלה שמשתלחת בנגיד, ביועצת המשפטית לממשלה, בשופטי בתי המשפט, והרשימה לא נגמרת. זה לא ייאמן, אדוני היושב-ראש. כל זה בחצי שנה בלבד של אובדן שליטה ואובדן דרך של ממשלת הימין הקיצוני. חבריי, גם אתם בליכוד, שאני מכיר כל אחד מכם, ואני יודע שבתוך-תוככם אתם מתגרדים באי-נוחות כשאתם שומעים את דברי ממשלת הימין בתוך הממשלה שלכם, הממשלה הזאת הורסת כל חלקה טובה. שר אוצר שקורא לשרוף כפרים ערביים, שר תקשורת שאומר לטייסים שמקדישים את חייהם שילכו לעזאזל – ואני יכול להמשיך ולהמשיך, ואתם יודעים על מה אני מדבר. והממשלה השנייה, ממשלת נתניהו – ממשלה שמנסה לבטל את הדמוקרטיה בישראל, שפועלת בשבילה, רק בשבילה; שמובילה אותנו לדיקטטורה הלכה למעשה. לומר לכם את האמת, לומר לך את האמת, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע איזו ממשלה יותר מכעיסה אותי, אבל זאת וגם זאת צריכות לעבור מהעולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קורא לך, אדוני ראש הממשלה: עמדת כאן ודיברת, והקשבתי לדברים שלך. לפחות תעשה מעשה. אל תיתן לשרים בממשלה שלך לפעול כנגד החוק. אסור שזה יקרה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – לא נמצאת. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא לא לא, אני צריך שקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תצעקי עליו, זה מפריע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה – אני צריך שקט במליאה ותוספת זמן פציעות. הצעת חוק הרשויות המקומיות – השינוי הוא קצת הטעיה. יש עיר אחת במדינת ישראל שהחוק הזה עוסק בה. במקרה לגמרי יצא שהעיר הזאת היא טבריה. דווקא אני שמח שיש חברים בקהל, כדי שתשמעו. שלום לכולם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אימא שלי היא טבריינית, רק לפרוטוקול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חכה, תשמע מה אני הולך להגיד על טבריה. להפך, אני שמח שאחרי שנות דור ממשלת ישראל נזכרה בעיר ושמה טבריה. הנסיבות, השרה מאי גולן, לא כל כך משמעותיות – סך הכול הם רוצים למנות שם ראש עיר – אבל אני תוהה למה ממשלת ישראל, שהפקירה במשך שנים את עיריית טבריה ואת תושבי ותושבות טבריה, פתאום עכשיו נזכרו בה. התיירות בטבריה לא קיימת; תעסוקה – זה לא מעניין אותם; חינוך – זה לא מעניין אותם; התחדשות עירונית לא מעניינת את ממשלת ישראל. סך הכול זאת עיר שיושבת על השבר הסורי-אפריקאי ומועדת לפורענות – בנייה ישנה, תעסוקה פחות מעניינת, הפיתוח של עיריית טבריה פחות מעניין, אבל מאוד מעניין את חבר הכנסת עמית הלוי, בשובו מסיור ארכיאולוגי – חבריי בקהל, הוא עשה סיור ארכיאולוגי בעיר טבריה וחזר עם התובנה המשמעותית שצריך להחליף, להשאיר או למנות ראש עיר בניגוד לחוק. ואז הוא קיבל, ברוב כבודו והחשיבות של החוק לתושבי מדינת ישראל, הוא קיבל פטור מחובת הנחה, כי למה שנריץ חוקים או שנעביר חוקים בצורה משמעותית, טובה, נכונה, סבירה, שנדון, שנשמע? לא זו אף זו, בעוד שלושה חודשים יש בחירות במדינת ישראל, בחירות מקומיות. אז זה לא מפריע – אפשר באמצע המשחק לשנות חוקים, וזה שוב קורה. הקואליציה הזאת מתמחה בשינוי חוקים באמצע המשחק. באמצע מערכת הבחירות, באמצע שמועמדים כבר הכריזו, הוציאו כספים, הכינו מטה, פתאום נזכר עמית הלוי, עם רוח השכינה שנחתה עליו בעת סיור ארכיאולוגי, שהוא רוצה לשנות את כללי המשחק ולהשאיר את ראש עיריית טבריה, או ראש הוועדה הקרואה של טבריה – אני בכלל לא נכנס לנבכי מה זאת ועדה קרואה, מה ההבדל בין ניהול עירייה על ידי ועדה קרואה לבין ראש עירייה. אני רק רוצה שאולי תצטרפו אליי, חבריי חברי הכנסת – משפט אחרון, לפני שתגיד לי משפט אחרון – תצטרפו אליי, חבריי חברי הכנסת, לשיר האלמותי "נדפוק במלך, נדפוק לו בראש" – מכירים? "אחת שתיים שלוש, / כמו ברומא, כמו בפריז, כמו באמריקה". אבל עמית רוצה להרוס את טבריה בלעדיי, רוצה לסגור את טבריה בשבת. תודה, עמית הלוי, שאתה כל פעם נותן לנו את האופציה להעמיק בנבכי הדמוקרטיה וההגות שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, מאיפה אתה מביא את החוקים האלה, רק אלוהים יודע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שטרן, שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חברי הכנסת – שרים אני לא רואה – אני קודם כול רוצה להביע את אכזבתי הקשה מנאומו של ראש הממשלה. אני חושב שהוא לא הוסיף כבוד קודם כול לראש הממשלה עצמו. אני חושב שגם התוכן, עוד לפני החיבור לחמישה בלונים – איך אגיד את זה? ראש הממשלה התלונן שלא תקפו אותו מספיק ושהאווירה הייתה אולי יותר מדי ממלכתית כאן, אבל הוא הכין סיפור על חמישה בלונים לאווירה אחרת שתהיה כאן, ואז הוא מצא אולי חבר כנסת אחד שתקף אותו, את חבר הכנסת רון כץ, ונתלה עליו, כאילו שימש לו איזה עוגן לספר לכולנו את הסיפור על חמשת הבלונים. אני חושב שעד שיש אווירה טובה, במקום להודות עליה ובמקום להגיד שאולי יש תקווה, חבל שמספרים לנו על חמישה בלונים. באשר לחוק הזה, שברור לכולנו שהוא חוק פרסונלי, ואני יודע שגם בליכוד לא אוהבים אותו, לא רק בעוצמה יהודית – רמת הניתוק של הממשלה הזאת. תראו מה היה פה לפני שבועיים. אמרו: אוקיי, בואו נשבור את כל ההסכמות. אתה שומע, חברי חבר הכנסת רם בן ברק? נשבור את כל ההסכמות, לא נבחר נציג הקואליציה, ובואו נראה מה יהיה בבחירות ללשכת עורכי הדין. ואז מה קרה? 19:73. תגידו מילא היה 60:50, 45:55; הובסתם 19:73. אבל הבעיה שלי זאת לא הבעיה של הביזיון, הבעיה שלי היא איזו מפה קראתם. אדוני ראש הממשלה, לאיזה יועצים הקשבת? אבל למה אני אומר לך את כל זה? אני אומר לך את כל זה בשביל דבר אחד: תבין מי היועצים שלך. תסתכל על תמונת המצב האמיתית. הבורסה לא משקרת; האי-הזמנה לארצות הברית לא משקרת. אתה יודע כמה זה קריטי לא לעוד שני ימים במלון בוושינגטון – כמה היחסים האלה קריטיים לביטחון שלנו. עשרות האלפים, מאות האלפים שיוצאים לרחובות, הם לא משקרים. אנחנו לא יודעים להביא אותם, הם באים בעצמם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אלעזר שטרן, אין שר, אתה יכול להישאר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסתכל, זאת תמונת מצב. אני אומר לך דבר אחד: יותר מזה, תמונת המצב הזאת שאתה קורא להם "סרבנים" – אני אומר לך, הם לא סירבו, אבל נגיד גם אם גם כן, זאת תמונת המצב – תתמודד איתה בדרך חינוכית, תעניש, לא משנה. אולי בסוף כדאי לעצור קצת את המהפכה הזאת, את הפוגרום הזה, בגלל שזאת תמונת המצב, אדוני ראש הממשלה. ניסית פה קודם לעשות משחק של דם. לא ספרת 37 טייסים מתוך 40 שאומרים לך: תעצור; לא ספרת את מאות לוחמי המערכים המיוחדים שלנו. לא ספרת. למה היית צריך להעלות פה מי משרת יותר? נגיד לך: לא עשית את החשבון. ניסית גם בזה להוליך אותנו שולל. מי נלחם יותר, אמרת; אמרת גם מי נפגע יותר. אני לא רוצה להגיד דברים אחרים. תעשה את החשבון, אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה ירדת? אין שר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש להזמין שר. אם לא יבוא שר תוך כמה דקות – אוה, תודה רבה. אני מבקש מהשרים לא להשאיר את המליאה ריקה. אנחנו לא יכולים בלעדיכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו היינו מסתדרים בלעדיהם, תאמין לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי ברשות הדיבור. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, החוק המונח לפנינו הוא חוק מושחת, אין מילה אחרת להגיד על החוק הזה. החוק, שבא להכשיר יושב-ראש ועדה קרואה, להכשיר אותו לרוץ בבחירות הקרובות, זה חוק פרסונלי מושחת, אין מילה אחרת להגיד. החוק הזה מצטרף לחוק המתנות שמביא חבר הכנסת עמית הלוי – חוק המתנות המושחת עוד יותר. חבר הכנסת עמית הלוי מאפשר לחוקים מושחתים, לא דמוקרטיים, והוא מנצל את זה שהוא נמצא בקואליציה כדי להכניס חוקים פרסונליים מושחתים לספר החוקים של מדינת ישראל. עולה כאן ראש ממשלה לדוכן ולא אומר דבר. הוא אומר: העשור האחרון היה עשור מאוד מאוד ביטחוני – לא ספר את 1,600 הטילים; לא ספר את מספר הנרצחים. הוא מרביץ הופעה נהדרת ומספר לנו סיפור על מעשה בחמישה בלונים. אין לי ספק כי ראש הממשלה היה עובר את האודישן להבימה. עומד כאן ראש ממשלה ומציג הצגה – למי? איזו בושה. זה מה שיש לך להגיד – מעשה בחמישה בלונים, במקום להתייחס בצורה רצינית למצב הכלכלי, למצב הביטחוני, למצב המדיני? לא מזמינים אותך לארצות הברית. רק בחלומות אתה יכול לחשוב על זה שיזמינו אותך לארצות הברית. במקום להתייחס באופן רציני, מספר לנו סיפורים על חמישה בלונים. אין לי בכלל ספק שהתקבלת להבימה. באחד הבלונים התייחס לבלון האדום, למנסור עבאס, ומדבר עוד פעם על 50 מיליארד שקלים. ראש הממשלה, לא נעים לי להגיד, עד עכשיו נזהרתי בכבודך ואמרתי: זה לא מדויק, זה לא דברי אמת; ראש הממשלה, אתה משקר. תשאל את אנשי האוצר – היו רק 30 מיליארד שקל, ניתנו 6, נשארו 24, תוכנית חומש, לחמש-שנתי. אתם לקחתם את אותו תקציב, עשיתם העתק-הדבק והכנסתם אותו לתקציב הנוכחי. גם אתה וגם שר האוצר חוזרים על השקר הנורא הזה ומדביקים לאוכלוסייה שלמה, לחברה הערבית, את השקרים האלה. שר לביטחון לאומי, שמתוקף תפקידו אמור להתוות מדיניות, לאכוף את החוק, שולח את נערי הגבעות לרוץ לגבעות. משפט לסיום: שר לביטחון לאומי, לא השתנית. נשארת עבריין נער גבעות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, מיותר לציין מה אני חושבת על החוק המושחת והמיותר הזה, אבל כמו בכל יום שני, אנחנו יושבים במליאה, או שאנחנו מעבירים סמכויות או שאנחנו מצביעים על חוקים מיותרים שלא שווים כלום ולא עוזרים בשום דבר לאזרחי ישראל חוץ מלחברי הכנסת או השרים. אבל חוץ מלהגיד כמה שהחוק הזה מיותר – אגב, כואב לי באמת, כי בטבריה יש כל כך הרבה מצביעי ליכוד. מה עשו להם? עשו להם אצבע בעין, כי זה מה שהם רגילים לעשות. הגענו למצב שליכודניקים מטבריה כותבים לי. כאילו מה, אני הבעיה? אני אצביע נגד. תכתבו להם. אבל הם גם לא פה, הם גם לא מעניינים אתכם. איך הוא אמר לה פעם? את לא מעניינת אותי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> משעממת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. את משעממת. בבקשה, הינה לכם הספסל של המשועממים. אבל אני רוצה לציין את האירוע המכונן של חצי שנה לממשלת הבושה, ממשלת החידלון, הממשלה שבה ראש הממשלה כל יום צריך להסביר – הוא צריך להסביר מה היא התכוונה כשהיא אמרה "כוח וגנר"; מה התכוון עמיחי אליהו כשהוא אמר על הנגיד "פרא אדם"; מה אמר בצלאל סמוטריץ' עם "כלכלת בעזרת השם"; מה בעצם עם השר שיקלי והמילה Woke? כל היום הוא מסביר, כל היום הוא מגנה. אין לו זמן. בין לנהל את המשפט ובין לגנות, מתי הוא ינהל את הממשלה? אבל בממשלת החידלון אין סוף, כי הרי יש לנו את שרת המדפסות, שהיא נסעה לארצות הברית, התייעצה עם מקבילה האמריקאי. אתה יודע מי זה המקביל האמריקאי שלה? השומר בכניסה למלון, כי מסתבר שהשומר, המקביל של שרת המדפסות, אמר לה שארצות הברית זקוקה לנו, ואם השומר במלון אומר, מה נעשה? מה, לא נקשיב לו? אבל רגע, רגע, יש לנו עוד שרים. יש לנו גם את חבר הכנסת פינדרוס, שזה שיש פה אנשים שנואפים ושקרנים ועבריינים, זה – סבבה, אבל חבר כנסת הומו זה יותר גרוע מחמאס או חיזבאללה. באמת, קצרה היריעה. הלוואי שיכולתי להמשיך. אבל את הדקה האחרונה אני רוצה להקדיש לשר לחידלון לאומי, שכזה לא היה. היום נקלעתי, לצערי, להיות בוועדה שבה אחרי חצי שנה הוא הגיע להציג סקירה של המשרד שלו. איך אפשר לתאר את הסקירה הזאת, את חצאי האמיתות, את השקרים? החוק, הוא אמר בוועדה – תשמע, סגלוביץ', טוב שלא טרחת להגיע. בוא נגיד, תגיד תודה שחסכת לעצמך את האירוע הזה. אתה יודע שחוק האיזוק האלקטרוני לא היה מתוקצב? שהוא תקצב אותו? שקר. אתה יודע שהתוכנית של הרשות להגנת עדים זו בכלל תוכנית שלו? אמרתי לו: תראה, מילא סגלוביץ', מילא תומר לוטן, מילא עומר, אבל הרשות להגנת עדים זה חוק קואליציוני שלי. פה אתה כבר לא יכול לשקר. אתה יושב סקירה שלמה של שר – בוא – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לקראת סיום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילה אחרונה אני אומרת לך. מ-2015 אני פה. איפה משה ארבל? הינה, עשה סקירה. כמה זמן אתה בתפקיד? תן מילה אחרונה של פרגון. כמה זמן אתה בתפקיד? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> יותר מדי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשה סקירה של המשרד שלו – ואללה, אתה יושב, אתה מקשיב. מגיע השר הזה – תאמין לי, פרגנתי לאיך מציגים סקירה – בושה וחרפה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זכות הדיבור לחבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יעלה כבודו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרת שאתה מטבריה. טבריה זה "טובה ראייתה". << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני בן של טבריינית, כן, לטוב ולרע. כל אחד ישפוט אם זה עשה לי טוב, עשה לי רע, אבל אני בן של טבריינית. היה לי נאום, יש לי נאום, כתבתי, אבל אני לא יכול לשתוק לנוכח המופע הביזיוני שראינו כאן, שעומד ראש ממשלה, ואני כבר לא יודע אם אני רוצה לרחם עליו או שמדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, צריכים להסתכל ולראות אם אנחנו רוצים להיות בידיים של האיש הזה, שמקריא כאן סיפור על חמישה בלונים. הבן אדם, ראש ממשלה, בישיבת הממשלה אומר: לא מקובלת עליי ההתנהלות של המתנחלים הקיצוניים. לא מקובל על ראש הממשלה. אוקיי, אמר, ומה עשה? כלום. לא עשה כלום. 500 מתפרעים שורפים בתים, שורפים מכוניות, מנקבים מכלי מים, מרביצים, זורקים אבנים, יורים בנשק חם, וראש הממשלה – זה לא מקובל עליו. אף עצור. שום דבר. כלום. חידלון מושלם. ולמי הוא משווה אותם? למפגינים באיילון. בושה וחרפה. ואז הוא מדבר על הדרוזים. הדרוזים – הוא לא מבין למה הם מפגינים. אדוני ראש הממשלה, הדרוזים מפגינים בגלל חוק הלאום ובגלל חוק הציונות שאתה מנסה לקדם עכשיו. הם מפגינים מפני שאתה אומר להם שהם אזרחים סוג ב', שיש כאן גזע אחד עליון וגזעים נחותים, ומי שלא שייך לגזע היהודי הוא נחות וזכויותיו מופחתות, ואנחנו נדאג להתיישבות יהודית ולא נדאג להתיישבות של הערבים ולא נדאג להתיישבות של הדרוזים. בגלל זה הם מוחים, והם צודקים, מפני שאין דבר כזה במדינה אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. יש אזרחים, ומקום שבו עושים אבחנות כאלה יגיע למקום לא טוב. השר סמוטריץ' – אני חייב להוריד את הכובע בפניו. הוא עובד; לא כשר אוצר, שם הוא לא כל כך עובד, אבל בכל מה שקשור ליהודה ושומרון – חבל על הזמן: עוד גבעה ועוד גבעה, והגדודים של מג"ב שכפופים לבן גביר לא עוצרים את המתפרעים, ושמים עוד היאחזות ועוד היאחזות. וזה לא מקובל על ראש הממשלה, אז הוא לא עושה כלום. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אני אתחיל בגילוי לב אישי: אני עומדת כאן ומתרגשת לקראת מסע הכומתה של הבן שלי השבוע. ביום חמישי הוא וחבריו – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> באיזה צבע הכומתה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> היא אדומה. אחת מיחידות הקומנדו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יפה מאוד. כל הכבוד. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז אני מאחלת לו – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> גאה, גאווה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני נורא גאה. אני באמת מתרגשת עבורו. מחר הוא צונח בפעם הראשונה. זה שבוע כל כך משמעותי ומרגש וחשוב עבורו, עבור חבריו ועבורי כאימא. בכלל, בואו נדבר רגע על המילה "אימא" פה בכנסת. אין פה יותר מדי, אין פה אימא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש פה הרבה אימהות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אין פה אימא – אין פה יותר מדי תבונה; אין פה הכלה; אין פה הקשבה; אין פה הבנה; אין פה אהבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין פה מספיק – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אין פה הגנה. אין פה כל אותם דברים שאולי אם היה יותר לא היינו נראים כמו שאנחנו נראים. אז זה חסר ברמה האישית. כששמעתי את נאום היוהרה של ראש הממשלה נתניהו, באמת התביישתי, פשוט התביישתי. אמרתי לעצמי: אזרחי ישראל, גם הבן שלי וכולם, ישמעו את הנאום הזה, וזה המסר שיעבור אליהם – נאום של יוהרה, דחקות, נאום של דחקות; בואו נצחק על מרב מיכאלי, בואו נצחק על אביגדור ליברמן, איזה כיף לצחוק על אחרים, כאילו אנחנו באיזה גן, כאילו אנחנו בספסל האחורי של האוטובוס. זה ראש הממשלה? נאום היוהרה? אז כמו שנאמר, היוהרה היא אם כל חטא. לכן במובן מסוים התעודדתי, כי כל יוהרה שמתחילה בחטא והיא אם כל החטאים – לא גנבה ולא שקר, היוהרה היא אם כל החטאים, והיא נגמרת בדרך כלל באסון. לכן גם הסוף של הממשלה הזו בוא יבוא, הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים או מצפים או שומעים בתקשורת, כי יש פה פשיטת רגל מוסרית. החוק הזה שעולה עכשיו הוא חלק מזה. כמו שאמר אחד, באמת, מאבות האומה המייסדים, לא אבי האומה, כמו שאומרת שרת ההסברה, אלא בן-גוריון – אני אסיים בציטוט, אדוני היו"ר, אם תרשה לי רק לקרוא את זה: "גורלנו ההיסטורי, יחס העמים אלינו, מעמדנו הבין-לאומי, ומה שאולי חשוב יותר – ערכנו בעיני העם היהודי – – – ייקבעו, לאמיתו של דבר, קביעה חרישית וכמעט סמויה מן העין, אבל שרירה, בת-קיימא ובעלת שורשים מעמיקים, אך ורק על ידי חוסננו הפנימי ואור מפעלנו – – – גורלנו יוכרע במאבק הפנימי שבין החיוב והשלילה שבחיינו, בחיי הכלל והפרט, בחיי המדינה והאזרח". אז כן, במדינה מושחתת ומקולקלת ופגומה, העם לא יוכל להיות עם סגולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בנימין זאב הרצל מצד ימין, סמל המנורה מצד שמאל, דגלי ישראל מאחור, העם היהודי שאומר כל הזמן על המוסר היהודי, על האכפתיות, על הכבוד לזולת, על המאבק על זכותם של מיעוטים, חלקים קטנים ממנו, אבל חלקים ממנו, רודפים, מנאצים, יורקים, בירושלים ובכל מקום, בהרבה מקומות, בחיפה, אחרי כמרים נוצרים, מטילים את מימיהם פה בירושלים – ושקט מוחלט. אני פונה לחבריי באשר הם פה בכנסת מכל סיעות הבית לגנות, להדיר, להגיד לאנשים הנוראיים האלה, שיש להם שם, לפחות לחלקם – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני סוגר את הרשימה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לאותו אחד שקוראים לו אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים, שמעז להתנהג בצורה כזאת, פרובוקטור מסוכן, ולבנצי גופשטיין, ראש להב"ה, היועץ הבכיר של השר לביטחון כלום, שמתנהג בצורה מבזה, ואף אחד פה בכנסת הזאת לא קם ואומר – לא ראש הממשלה היום, לא אף אחד מאחיי החרדים, שבאים ומדברים על קדושה, על אנשים ועל המשמעות של דת – אני אינני אדם דתי, אבל חובה על כולנו להילחם נגד ביזוי ושיקוץ. והאנשים האלה עושים את זה כל הזמן במשך חצי שנה, מאז שהממשלה הזאת קמה, כי הרסן הותר – כי הרסן הותר על ידי חבורת פרחחים, עבריינים, שנמצאים בממשלה הזאת. אני קורא לכם, חברים בקואליציה שיש לכם עוד הגינות מינימלית: תגידו: לא ייעשה כדבר הזה; לא ידברו כך, לא ינאצו, לא ישקרו, לא יירקו כלפי אנשים בני דת אחרת. ואחר כך תספרו סיפור על אנטישמיות ותלכו לעולם ותספרו סיפורי מעשיות. כן, יש אנטישמיות. אבל אם לא נהיה אור לגויים, אנחנו פה – מימין הרצל, משמאל המנורה, מאחוריי דגל ישראל, וחבורת פוחזים עושה את זה, ואף אחד לא אומר מילה. אני אעבור לנושא הבא – הבחירות לרבנות הראשית. אני אתמול הייתי בוועדת החוקה. הבחירות לרבנות הראשית, צריך לזכור – הרב הראשי לישראל, הרבנים הראשיים, הם גם נשיאי בתי הדין הרבניים. הפרסומים שהיו היום, וכבר נאמרו אתמול בוועדה, שיכול להיות שיש פה דילים פוליטיים – אסור לדחות את הבחירות האלה. אין מניעה משפטית, אבל הממשלה הזאת באה ושמה הצעה דחופה לתיקון החקיקה שתאפשר את הדחייה. למה? אפשר לעשות את זה בלי לשים צל כבד של פוליטיקה מכוערת, באמת מכוערת. לכו תקראו מה כותב אטינגר היום על בקשתו של אליהו, השר אליהו, על זה שימנו את אביו. כמובן שכולם מכחישים. זה נמצא בפריפריה. אסור לצבוע בצבע. זה לא משנה אם זה חרדים, זה לא משנה אם זה דתיים, זה לא משנה אם זה חילונים – השיקולים צריכים להיות ענייניים, חייבים להיות ענייניים. אני קורא לכם, תעשו את הבחירות האלה. אתם שמים צל כבד על הרבנים הראשיים. מי שעושה זה אנשים דתיים. אין לכם אלוהים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בעוד כמה שעות, ככל הנראה, אנחנו נצטרך להצביע על חוק הרשויות המקומיות, על התיקון. לאחרונה, לדאבוני, כבוד היושב-ראש, עולים חוקים, חוקים הזויים, פשוט מפחידים. ההכשרה של השחיתות, שמותר להיות עבריין, שמותר לעשות כל מה שעולה על רוחך, באה דווקא מהבית הזה, מכנסת ישראל. היום בוועדת החוקה שמעתי את דברי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון בנוגע לנושא עילת הסבירות. אני אפתח ואני אשאל: בכלל סביר לדון בעילה הזו? אם אני מתייחסת כתושבת שדרות, ואני אמשיך ואגיד את זה בכל הזדמנות מעל במה זו, עילת הסבירות היא שהצילה מאות ילדים. אתם יודעים למה? כי ב-2007 בג"ץ, אותו בג"ץ שרוצים עכשיו למנוע ממנו לתת דעתו בנושא הסבירות, קבע שלא סביר שתקציב עולה על חיי אדם, לכן הוא הורה למגן את בתי הספר, בעוד הממשלה בזמנו החליטה שלא. ומה היה קורה אלמלא בג"ץ היה נותן את ההחלטה הזו? מישהו יודע או מנחש מה היה קורה לילדים שלנו, לאנשי ההוראה, שנמצאים מרבית היום חשופים בכל רגע נתון למצב הביטחוני? אדוני, השופט מישאל חשין טבע באחד מפסקי דינו את הביטוי "באין דיין ייעלם אף הדין עימו". אני רוצה, ברשותכם, להקריא לכם רק מעט ממה שנאמר היום על ידי המשנה ליועצת המשפטית, ד"ר גיל, רק כדי שתבינו לאן מדינתנו הולכת, כמה כוח ושררה אנחנו עלולים לתת לממשלה ולעומדים בראשה: "צריך לזכור שהחלטה שאינה מקיימת את דרישת הסבירות היא גם החלטה שרירותית. על כן, מה שעומד על הפרק זה מתן אור ירוק לממשלה, לראש הממשלה, לשרים ולנבחרי ציבור אחרים ולהם בלבד לקבל החלטות שרירותיות, כלומר החלטות שמתעלמות מעובדות ומשיקולים רלוונטיים, או שנותנות משקל מוגזם באופן קיצוני לחשיבותם של שיקולים זניחים". ומי ישלם את המחיר? אתם, הציבור, אנחנו, הציבור. ואנחנו לא ניתן ונמשיך להיאבק. אני קוראת לראש הממשלה להחזיר את כל הצדדים, ולהתחיל בבקשה לבצע את הכול בהסכמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – איננו. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר – אם נמצא במליאה, אני מקווה שכן – יש לי הערב עבורכם חדשות שהן טובות וחדשות שהן פחות טובות, אם לא נאמר רעות מאוד. החדשות הטובות הן שלראשונה זה חודשים רבים אין בסדר-היום של יום שני במליאת הכנסת נושא של העברת סמכויות בין המשרדים. לא יודע מה קרה שיש הפסקת אש בנושא הזה, אבל כך או אחרת, השבוע לא נעביר סמכויות בין משרד מיותר ופיקטיבי אחד למשרד מיותר ופיקטיבי אחר. אכן חידוש. החדשות הפחות-טובות, החדשות הרעות – במקום העברת סמכויות ישנה על סדר-היום שלנו הצעת חוק מושחתת של חבר הכנסת עמית הלוי, הצעת חוק שנועדה לקיים דיל לא מאוד סודי בין הליכוד לבין סיעת ש"ס לגבי ראשות העיר בעיר כלשהי בצפון הארץ. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> טבריה, טבריה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוק מושחת, חוק שהוא כולו מרמה והפרת אמונים כלפי הציבור, כלפי אזרחי מדינת ישראל. אבל זה לגמרי לא חדש. הממשלה הזאת מאז הקמתה מתנהלת בדרך של מרמה והפרת אמונים, משקרת לציבור, מפגינה חולשה, זורעת כאוס וגורמת נזק לא יתואר לחברה הישראלית. החוק נולד בקומבינה, מקודם בקומבינה ויוצר קומבינה מגעילה שמבזה את כנסת ישראל. שמענו הערב שישנם גם חברי כנסת מהקואליציה, יותר נכון חברת הכנסת שמרגישה רע מאוד עם החוק הזה, ולא במקרה, כי יש גבול גם לגועל הנפש שהבית הזה יכול לסבול, והגבול הזה נחצה עכשיו. וזה גם כמובן מתקשר לכוונה של הקואליציה לבטל את עילת הסבירות, כי החוק הזה הוא בדיוק הדוגמה לצעד שלטוני שחורג באופן ברור וזועק מתחום הסבירות. אבל מה בין הקואליציה הזאת לבין הסבירות? רק דוגמה אחת – מעניקים לעבריין מורשע, שמונה לשר לביזיון לאומי, להקים מיליציה פרטית. ראינו רק בסוף השבוע במדינה אחרת דוגמה למה שיכול לקרות כאשר עבריין מורשע מקים מיליציה פרטית. זה לא סביר, זה מסוכן, זה מופרך, והגיע הזמן שמישהו בקואליציה יתעורר ויעצור את הדבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, שר הפנים והבריאות, אנחנו עכשיו מדברים על אחד מהחוקים המושחתים והמיותרים ביותר שראיתי בבית הזה אי פעם. חוק שאומר: שר הפנים יבחר את מי שהוא רוצה שיהיה ראש הרשות, ואותו אדם גם יוכל להיבחר מתוך הפוזיציה של ראש הרשות, שכלל המשאבים של העירייה עומדים לרשותו, שכלל המערכת סרה למרותו ושהתושבים עובדים מולו בתור ראש הרשות. ולא לחינם משרד הפנים, עם הוגנות בסיסית, לא הביא חוות דעת לחוק הזה, אדוני. משרד הפנים לא תומך בחוק של הקואליציה. זה עוד משהו חסר תקדים בבית הזה. וזה לא מספיק שמשרד הפנים לא תומך בחוק הזה – כי יש איזשהו אינטרס הזוי לקדם חוק שמשרד הפנים לא רוצה שיקודם, בשביל עיר אחת ספציפית. אז אני באמת לא יודע מה קורה שם. שמענו את התחקיר בחדשות ערוץ 13. אני לא יודע למה מקדמים את החוק הזה בכל הכוח. אני לא יודע למה יש משמעת קואליציונית להצביע לו. אני בטוח שמי שצריך לבדוק את זה יבדוק את זה, ואני בטוח שהחוק הזה לא יעמוד בשום מבחן משפטי. אני מאוד מקווה שחברי הליכוד, ואחת ספציפית שרוצה לרוץ לראשות טבריה, תזכור לכל חבריה, שעזרה להם להגיע לבית הזה, מי קידם את החוק הזה. וכשהייתה בחירה אמיתית בין טובת הנציגים המוניציפליים לבין כל מיני הסדרים חשוכים שעושים בכנסת הזאת, אז פתאום שכחו את אותם חברי מרכז ואת אותם מתפקדים של הליכוד. אז בפעם הבאה שחברי הכנסת בליכוד יבואו לאירועים שלכם ויענו לכם לטלפון כשתתקשרו, תזכרו שברגע האמת הם לא יספרו אתכם. ברגע האמת, כשמניחים על הכף את טובתם האישית או את מתפקדי הליכוד – טובתם האישית גוברת, וזה לא מפתיע אותי. ולסיום, אדוני ראש הממשלה התייחס לדברים שאמרתי. אמרתי לו שהמצב הביטחוני במדינת ישראל הוא נורא ואיום: לראשונה נורה טיל מג'נין; אוהל של חיזבאללה על שטח מדינת ישראל. כמענה לכך הוא החליט להקריא סיפור ילדים ששעשע פה את כולם. אותי הוא עשה הרבה יותר עצוב, כי אני מבין שזה היחס לביטחון מדינת ישראל, ליחסי החוץ של ישראל, לכלכלה של מדינת ישראל. אז אם אנחנו רוצים לדבר על סיפורי ילדים, אני מציע להתחיל בפינוקיו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברים יקרים, כבוד השרה, ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, או המלך דרעי חפץ ביקרו. זה חוק סופר-פרסונלי. זה עבר קריאה טרומית ועכשיו ועדת הפנים הכינה אותו לקריאה ראשונה. וכל מי שטוען שהחוק הזה הוא לא פרסונלי לא דובר אמת – החוק הזה סופר-פרסונלי. ולמה זה חוק פרסונלי? 1. כי כולם אומרים את זה בריש גלי; 2. רק אדם אחד בכל המדינה מתאים לחוק הזה, וקוראים לו בועז יוסף, והוא יושב-ראש הוועדה הקרואה של עיריית טבריה. אין במדינת ישראל אף אדם נוסף שזה יכול לחול עליו. וכנראה שאותו בועז יוסף, שכמובן מונה על ידי דרעי, ידע שהולכים לתפור לו חקיקה פרסונלית. ומה הוא עשה? אתה יודע, סימון? בועז יוסף שינה כתובת חודשיים לפני. הוא לא היה תושב טבריה, הוא גר שם באיזה מושב בצפון, אני חושבת, אבל מאחר שהוא ידע שיכינו לו חוק פרסונלי, לפני חודשיים הוא שינה את הכתובת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. חבל. למה הוא סתם שינה כתובת? אני לא יודעת אם הוא גר, אבל הוא שינה כתובת. אני חושב שהוא עדיין גר באותו מושב, אבל הוא שינה כתובת. ומה עוד הוא עשה? בתקציב העירייה הוא הכפיל את תקציב הפרסום ויחסי הציבור, כדי שהוא יוכל גם להאדיר את שמו. אז זה ברור שזה חוק פרסונלי. וככה אנחנו בחקיקה פה, בכנסת ישראל, בבית המכובד הזה, משנים את כללי המשחק בשביל בן אדם אחד. אנחנו כבר רגילים לזה מחוקים פרסונליים אחרים. ואם רוצים לעשות משהו – אתם יודעים, הבחירות המוניציפליות מתקיימות עוד 126 ימים, אז מה צריך לעשות? חייבים לקיים דיון דחוף דחוף דחוף, גם בקריאה טרומית, גם דחוף בוועדת הפנים, ומריצים אותו בפטור מחובת הנחה בפני הכנסת, כי חייבים לקצר תהליכים. וגם, אם טוענים שזה לא חוק פרסונלי, אז אפשר היה למשל להחיל את החוק הזה מהבחירות הבאות; אפשר היה למשל להחיל תקופת צינון, כמו שעושים במינויים פוליטיים או במינויים ציבוריים – רוב המינויים הציבוריים, חלה עליהם תקופת צינון. אבל לא. בעצם יש כאן פגיעה בדמוקרטיה ובזכות לבחור ולהיבחר של מועמדים בעיריית טבריה. אני רוצה, ברשותכם, לצטט חברת קואליציה שמבינה טוב מאוד שהחוק הזה הוא פרסונלי: "למה שממשלת ימין תדאג למה שחשוב באמת אם אפשר לחוקק חוק פרסונלי בדחיפות בהולה לטובתו האישית של יו"ר הוועדה הקרואה בטבריה. אח"כ יספרו לכם על משמעת קואליציונית... אבל שמישהו יסביר לי איך אפשר לחייב ח"כ להצביע לחוק כ"כ לא חוקי?" << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. "נאבקתי בחוק הזה בכל דרך אפשרית, צר לי שהוא עולה לקריאה ראשונה". אז כמובן שאת הדברים האלה אמרה טלי גוטליב, ולשם שינוי אני מסכימה אותה ומחזקת אותה. זה חוק לא ראוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום ציינו בכנסת יום מיוחד לגליל. היום השקנו את שדולת הגליל יחד עם חבר הכנסת אריאל קלנר. בהשראת האירוע, אני רוצה לנאום וגם להגיד כמה מילים בכלל על מצבה של הפריפריה, ובמיוחד מצבו של הגליל. מדינה חזקה היא מדינה שיש בה כלכלה חזקה – כלכלה חזקה ואזרחים חזקים. מדינה צריכה לדאוג לא רק לקצבאות ולא רק לכרטיסי מזון ושוברים לסופרים אלא לחינוך טוב, להעשרת ילדים ובני נוער, למקומות תעסוקה מגוונים בכל אזורי הארץ. הממשלה צריכה לשמור על מקומות תעסוקה בפריפריה ולמנוע סגירה של מפעלים ומעסיקים גדולים. צריך לשמור על המפעלים, מפעלי ייצור, ולא למכור את התעשייה המקומית למשקיעים בחו"ל, כדי שלא יעתיקו את הטכנולוגיות ולא ישלחו את האזרחים שלנו לאבטלה. בעיניי, הדאגה למקומות התעסוקה בגליל היא המשימה מס' אחת של הממשלה. לא יקנו דירות ולא יבנו בתים בגליל עד שלא יהיה היכן להתפרנס בכבוד. אני לא מדברת רק על מקומות התעסוקה הייחודיים כמו הייטק או סטרטאפים. אתמול, יחד עם ועדת הפיתוח לחיזוק הנגב והגליל בראשותו של חבר הכנסת מיכאל ביטון, ביקרתי במתפרות בגליל. אתם יודעים, הן בסכנת סגירה. לאט-לאט כולם עוברים לרכש בחו"ל. 4,500 נשים דרוזיות עושות עבודה מדהימה ותופרות עבור משרד הביטחון מדים של חיילי צה"ל. הנשים האלה מתפרנסות ומחנכות את הילדים שלהן על אהבה למולדת ולמדינת ישראל. משפחות שאין להן פרנסה קבועה, מעוטי יכולת, עוסקות בהישרדות ואינן יכולות לעיתים להעניק לילדים חינוך ראוי ומושקע. הסכנה, כמובן, היא פנייה של בני נוער לעולם הפשע. מגרשי ספורט, בריכות שחייה, אולמות התעמלות ומכשירי כושר לבני הנוער, הקמת בתי ספר לאומנויות, למוזיקה – זאת הדרך למיגור הפשיעה בחברה הישראלית. תודה, אדוני השר, על שהיום הגעת להשקת השדולה והצגת את התוכניות שלך לפיתוח וחיזוק הגליל. אנחנו מאוד מקווים שהמצב ישתנה ובאמת נראה את ההשקעה בכל המגזרים של תושבי הגליל. צריך לדאוג להרחבת ההשקעה של הממשלה בפריפריה ולעודד השקעות הון בגליל ובנגב. כדי לצמצם פערים בין פריפריה למרכז בצורה מהירה ואפקטיבית, יש להעמיק את השותפות עם השלטון המקומי. יש צורך להרחיב סמכויות של ראשי רשויות מקומיות ולהעביר תקציבים נוספים ככלי לחיזוק הכלכלה המקומית. שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי הוא חיוני כדי לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. יש לשנות את הנוסחה של המדרג החברתי-הכלכלי ליישובים בפריפריה. יש לשנות את הקריטריונים למימון וסבסוד תוכניות פיתוח וקולות קוראים. אסור להזניח את יישובי הפריפריה. הגיע הזמן להציל את הגליל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, האמת שאני שמחה שאתה פה, כי אני רוצה לדבר על ישיבת הוועדה לפיתוח הנגב והגליל שהייתה היום בבוקר, שבה הצגת, אדוני השר, את הפעילות של המשרד שלך. עכשיו, על פניו, כביכול, מבחינה אידיאולוגית אין ביני לבינך משהו משותף, אבל שמחתי לגלות שאתה שר קשוב ואכפתי, ובאמת שיש לך כוונות טובות ורצון טוב, ואתה עובד קשה, והראית בקיאות מאוד מאוד גדולה בענייני משרדך, ועל כך אני באמת מודה. אבל כשסיימת וראיתי את התוכנית, אז שאלתי אותך אם התוכניות מבוססות על התקציב שקיים או שחלק מהן מבוססות על תקציבים שהוסכמו במסגרת – שהממשלה לא עמדה בהסכמים הקואליציוניים, ולכן היו חסרים 250 מיליון, והם הובטחו מהעודפים. למה אני מוטרדת? כאילו ניתנו לנו שתי אופציות, אוקיי? או שאתם לא תקבלו את הכסף או שתקבלו את הכסף מהעודפים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, תקבלו את הכסף על ידי קיצוץ רוחבי, אוקיי? עכשיו, אני מודאגת, כי מאיפה יקצצו? מאיפה? האם יקצצו מהחינוך? הרי אנחנו כולנו היום היינו גם בדיון בוועדת החינוך בעקבות זה שקיצרו את יום הלימודים לחינוך המיוחד, וראינו את זעקת ההורים. זה פשוט בלתי נסבל לחשוב שהקיצוץ יבוא משם. מאיפה נקצץ – מהביטחון, בתקופה ביטחונית כזאת מאתגרת? אי-אפשר לקצץ מהביטחון. אז מאיפה אנחנו נקצץ? רווחה – בוודאי לא. אין משרד שאני רואה שניתן לקצץ. אבל מה כן לדעתי היה צריך לעשות? 13.7 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים – משם היה צריך להגיע הכסף לנגב. מהמשרד של אורית סטרוק הייתם צריכים להביא כסף. הרי אני ראיתי את הפירוט של התקציב של אורית: 100 מיליון שקלים לתרבות יהודית; 25 מיליון לזהות יהודית; 30 מיליון לגאווה יהודית – מלא מלא מלא מיליונים לדברים עם המילה "יהודית", כאילו שאם מוספים את המילה "יהודית" אז הבזבוז יהיה פתאום מוצדק. יש משרד מורשת, יש משרד מסורת, ולכל אחד יש תקציב משלו עם שר משלו, עם יועצים משלו. וברור לכולם שאין צורך בשני משרדים, כי בעבר זה היה מחלקה, המשרד של השר עמיחי, אבל היה צריך תפקידים. ובסופו של דבר ראש הממשלה פתח את המליאה בסיפור ילדים, אז ברשותכם, אני אמשיך את הקו: ביבי בישל דייסה. נתן לבן גביר, נתן לעמיחי אליהו, נתן לאורית סטרוק, נתן לסמוטריץ', ורק לנגב לא נשאר. ואני פונה אליך, השר – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא עשה? הלך, הלך, הלך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אני פונה אליך, השר, שתמשיך להילחם על התקציב הזה. הוא לא יכול להיות מקוצץ ממשרדים אחרים, כי כולם צריכים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי כל המשרדים כרגע נמצאים במצב קשה, והנגב לא פחות חשוב. אני איתך. בוא נילחם יחד. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. נחמד לך פה, נכון, השר? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני צריך לצאת. כל פעם עולים החברים שלי, אז אני לא יכול צאת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי השרים, האמת היא שצר לי שחבר הכנסת אייכלר לא כאן, אבל, חבר הכנסת בוסו, אני אסתפק בך. אני רוצה לדבר על נושא שבוער ברגעים אלה ממש ל-80,000 תלמידים בישראל, שבין השאר חבר הכנסת אייכלר מייצג אותם פה בכנסת. זה נקרא בכותרת די ידועה בציבור "מתווה בעלז", ומעשה שהיה כך היה: לפני כשנה הגיעה חסידות בעלז להסכמה עם משרד החינוך ומשרד האוצר על כך שהחסידות תתוקצב תמורת הישגים. לראשונה בתולדות ישראל, ב-75 שנות, החסידות אמורה לקבל תקציב נוסף עד רמה של 100%, בתמורה לכך שהיא תראה שהיא למדה לימודי ליבה. שוב – תקצוב תמורת הישגים. אני מקבל בימים אלו הרבה מאוד פניות, כי מה לעשות, ביבי במקרה הזה לא בישל דייסה – הוא פשוט הבטיח ולא קיים. בספטמבר האחרון, כאשר התגלע סכסוך בתוך מפלגת יהדות התורה בין אגודת ישראל לדגל התורה, נכנס נתניהו בעובי הקורה, ובמשך ארבעה ימים ניהל משא ומתן קשוח, ובסופו הוא הבטיח לאנשי בעלז, כמו גם לחסידויות אחרות: אתם תקבלו את הכסף. לא צריך ליבה, הכול בסדר, נעביר תקציב וזה יגיע. הפתעה – זה לא קורה, הכסף לא מגיע, וילדי חסידות בעלז, כמו ילדים אחרים במעמד מוכר שאינו רשמי, רעבים ללחם, והם אומרים, בצדק: הבטיחו לנו. הם צודקים – הבטיחו. רק מה הבעיה? לא הבטיחו לקיים. הכול בסדר. חבריי היקרים, אני חושב שלכל ילד מגיע. כל תלמיד שלומד במדינת ישראל צריך לקבל תקציב על מנת שהוא יוכל ללמוד כמו שצריך. נכון, המדינה מתקצבת והיא רוצה תמורה מסוימת – היא רוצה שאתה תרכוש את הכלים האפשריים לטובת עתידך. וגם אם חבר הכנסת פינדרוס יכחיש את זה עד מחר, יש קשר ישיר בין מתמטיקה, אנגלית ומדעים בגיל צעיר לבין היכולות שלך בהשתכרות. יש גרפים; לא אני המצאתי אותם, גם לא מפלגת יש עתיד. ככל שאתה לומד צעיר יותר, לוח חלק, אתה מקבל כלים טובים יותר. מי מפסיד כרגע? תלמידי ישראל. גם הכלכלה הישראלית, אבל בראש ובראשונה הילדים של בעלז, המסכנים, שבאמת, נציגי הציבור שנשלחו לפה לא יכולים לתת להם את מה שמגיע להם. הבטיחו להם לימודי ליבה ותקצוב מלא – הם לא מקבלים. יש אפילו מי שטוען שמשרד החינוך, במקום לא לקדם את האירוע הזה, מעכב אותו, בשם כל מיני אינטרסים זרים, שבוודאי לא נוגעים לטובת התלמידים. אז מה צריך לעשות? להגיע להסכמה שמי שלומד יקבל ומי שלא לומד לא יקבל. היה פה מישהו שאמר: ייתנו – יקבלו; לא ייתנו – לא יקבלו. זה מתווה בעלז. המתווה חי וקיים. כל מה שצריך זה לא לעצור אותו. מי שלא לומד לימודי ליבה, לפחות יוכל להגיע להישגים, להיבחן על ההישגים שלו, ואם הוא יראה שהוא אכן למד והתקדם, הוא יתוקצב ביתר. עוד דבר קטן שצריך – צריך לקיים הבטחות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. ואתה דילגת על מעשה בחמישה בלונים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, השרה. תארו לכם – חמד, אתה ספורטאי – תארו לכם: גמר המונדיאל, מגיעה קבוצה שיש לה מגן מדהים, שרץ בצורה בלתי רגילה, שהוא גם מבקיע, ונשיא פיפ"א מודיע שבגמר המונדיאל, למגינים אסור להכניס גול. בא לו. משנה את כללי המשחק. או שאתלט שקופץ במוט מתאמן כל חייו לקפוץ במוט מסוים, ולפני האולימפיאדה מחליטה הוועדה להחליף את המוט. למה? ככה. החוק הזה שאנחנו מדברים עליו כבר שעתיים וחצי זה חוק עם ריח כל כך רע, כל כך לא הגיוני, כל כך מושחת. כל כך רע – למי? לליכוד, כי בסוף, מה עשיתם? לקחו אדם בדצמבר 2020, שמו אותו כיושב-ראש ועדה קרואה, שזה בעצם ראש עיר, ובמשך שלוש שנים הבן אדם חיזק את עצמו, הופיע בציבור, נאם, הלך לטקסים, סופי שנה של בתי ספר, בתקשורת המקומית כל הזמן דיברו עליו, חיזק את עצמו, והוא ידע מראש שהוא לא יוכל להתמודד לראשות העיר. אבל מה אתם עושים עכשיו? אתם בעצם משנים את כללי המשחק בשביל אדם ספציפי, בנקודה מסוימת, במדינת ישראל, בעיר טבריה, ופוגעים באותם אנשים, שחלקם גם מהליכוד, שרוצים לרוץ לראשות העיר בצורה הוגנת על פי כללי המשחק. החוק הזה הוא חוק שלא היה צריך לבוא לעולם, ואני מאוד מקווה שהוא גם לא יעבור בסופו של דבר, כי אתם בעצם לא רק משנים את כללי המשחק – אתם לוקחים אדם ומכתירים אותו כראש עיר למרות שבהתחלה, כשהוא הגיע כיושב-ראש הוועדה הקרואה, הוא ידע שהוא לא יכול לעשות את זה. עכשיו, אני דיברתי עם חברים מהליכוד מטבריה. הם מסתכלים עליכם והם לא מאמינים שאת החוק הזה מעבירה המפלגה שמייצגת אותם. זה לא אנחנו פוגעים בהם. כל אותם אנשים שאולי שומעים אותנו, מי שפוגע בכם, באותם מתמודדים וגם באזרחים, זה אנשי הליכוד, זה לא יש עתיד, לא המחנה הממלכתי. אתם פוגעים באנשים שלכם. היחידה הישרה בכל הליכוד זאת טלי גוטליב, שמנסה להתמודד נגד ההחלטה הזאת, אבל גם אותה מנסים להשתיק. אז אני קורא – את היחידה פה, השרה, חבל שאין פה חברי כנסת, אבל תעצרו את זה. בשביל מה אתם מעבירים את החוק המטופש הזה? זה לא טוב לכם, זה לא טוב לתושבי העיר טבריה, לא טוב למתמודדים לראשות העיר בטבריה. תעשו את זה על פי חוקי המשחק, בצורה הוגנת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת סימון דוידסון, מה שעשית פה לחברת הכנסת גוטליב היה "כיפה אדומה", התנהגות לא חברית. גם ככה קשה לה שם, ואתה עכשיו פה עוד מהלל ומשבח. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> המצב גם ככה קשה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מהלל ומשבח אותה על אומץ ליבה לצאת נגד המפלגה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא חברי. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, יצאת לא חבר בעליל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלשון המעטה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם אני, גברתי השרה – אני חבר ועדת הפנים – ישבתי באחד מהדיונים שעסקו בעיר טבריה, ובאמת מה שאני יכול להעיד, זה על – נקרא לזה על הבאסה ששידרו שם חברי ליכוד שהגיעו לדיון הזה והם רואים בעצמם מועמדים. מועמדת לראשות העיר טבריה – היא פשוט אומרת: אני לא מבינה מה הליכוד עושה לי. אני פעילת ליכוד עשרות שנים, אני מליצת היושר הכי גדולה של הליכוד פה, אני רצה פה שנים על הקווים, עובדת בשביל הליכוד, פוקדת לליכוד, עושה הכול בשביל הליכוד, ואז מגיע הרגע שאני רוצה לממש את מה שהרווחתי פה ביושר בעיר טבריה, והליכוד הולך על הראש שלי. אגב, היא אומרת שהיא כבר הוציאה 200,000 שקל מהכיס הפרטי שלה על מערכת הבחירות הזו. עכשיו, זה ממש לשנות את החוקים תוך כדי המשחק, הכי תוך כדי המשחק. עלה בוועדה דיון: האם כבר התחילה מערכת הבחירות, לא התחילה מערכת הבחירות? עכשיו, אני מבין שמבחינה חוקית, ברגע שמושכים את ספר הבוחרים, מערכת הבחירות התחילה. אבל גם מעבר לאירוע החוקי, היא אומרת: אני אישית כבר הוצאתי 200,000 שקל מהכיס שלי בשביל להיבחר להיות ראש עיריית טבריה. היא פנתה שם לחבר הכנסת עמית הלוי ואמרה לו: איך אתה עושה לי את זה? איזה מין הצעת חוק זו, שאתה אתה פשוט הולך על הראש שלי? אני רוצה להיות ראש עיריית טבריה, אני ליכודניקית שנים על גבי שנים. איך אתם מעיזים לעשות לי כזה דבר? באמת, זה עוד איזשהו חוק כזה, בין כל מיני חוקים שאתם מעבירים פה שהם חוקים פרסונליים מקצה לקצה. שינוי החוקים הוא תוך כדי המשחק. אין פה עוד אנשים חוץ ממך, אז אני פונה אלייך, גברתי השרה, אבל זו תחושה קשה מאוד של חוסר צדק שהפעם אתם עושים כלפי האנשים שלכם. אולי זו הזדמנות לנסות למשוך וללכת אחורה רגע עם הצעת החוק הזאת, שהיא לא מועילה לאף אחד. אגב, ראש העיר הממונה בטבריה – אני מכיר אותו; הוא עשה עבודה מצוינת, לעילא ולעילא, באמת הצליח לעשות עבודה טובה שם, אבל כל זה לא קשור לסיטואציה. גם אם יש היגיון, רציונל, שראש ועדה קרואה יוכל להיות ראש עיר יום אחד, בטח לא עושים את זה תוך כדי המשחק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סיימתי, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה, המועמדת לראשות עיריית תל אביב. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, יושב-ראש הישיבה. חברים יקרים, אני קוראת את הצעת החוק הזאת ואני שואלת במה היא עוסקת. נגיד שאני צריכה לתמצת את זה לאזרח מהשורה ולהגיד לו: בוא אני אסביר לך מה זאת הצעת החוק הזאת – חוק פרסונלי – שלמעשה מאפשרת למי שממלא תפקיד ספציפי, למי שמונה באופן זמני עד לבחירות – כדי לייצר איזה לגיטימיות להתמודדות במדינה דמוקרטיה, אומרים: לא, בואו נעשה קומבינה; נשנה את החוק באופן פרסונלי. אגב, אני לא מדברת על הכישורים שלו, על היכולות שלו. יכול להיות שאם הוא היה מתמודד כאחד המתמודדים באופן שלא מגן עליו, יכול להיות שהוא גם היה מנצח. אבל עצם זה שבסמיכות כל כך קרובה לבחירות המוניציפליות יוצרים איזה מובלעת, איזה חוק ספציפי תפור למידותיו של בן אדם מסוים, בעיר מסוימת, נגד מתמודדים אחרים, שלא לומר מתמודדת – שאנחנו היינו רוצים, אם לא בממשלה ולא בכנסת, לראות נשים, בוודאי ברשויות מקומיות – כל זה נמחק, כי יש פה איזה צורך ספציפי שרוצים לטפל בו ולתת לו מענה. זה נקרא קומבינה. אני רוצה להגיד לכם שלא מזמן נעשה סקר, בתחילת יוני, שפורסם בעיתון מעריב ובחן עם אזרחים מערים שונות מה הדבר הכי חשוב להם אצל המועמד או המועמדת שמתמודדים לראשות עיר. חלק מהעניין היה כמובן חינוך, שמאוד משמעותי וכו', אבל הדבר הגדול מאוד, שזכה שם ל-48%, היה מינהל תקין. זה היה: האם העיר או המועצה מתנהלים באופן תקין? האם זה מתנהל בשקיפות? האם הציבור יודע איך מתנהלת העיר? אני אומרת לכם, אם אנחנו עוד לא הגענו לבחירות וכבר מסדרים חוק מטעם, ספציפי, פרסונלי, ייחודי, שהוא מנוגד לצורך של התושבים, לצורך של מה שהם אומרים שחשוב להם – לא שקיפות, לא מינהל תקין; סוג של "בואו נעשה משהו מאחורי הגב ונחשוב שאנשים לא ישימו לב" – אני אומרת לכם, זו תקלה. זה בא בהלימה לדרך שבה הממשלה הזאת מתמודדת עם תהליך קבלת ההחלטות שלה כל יום, כל היום – לעשות קיצורי דרך, להלבין מצבים אסורים למצבים מותרים, לאשר מתנות, לבסס נבצרות, לעשות כל מיני דברים מסביב על מנת לשרוד. כשאתה מסתכל על הציבור ואתה אומר לו: תן ציון לממשלה הזאת, שעושה כאלה סלטות באוויר כדי לשרוד – מה אתה חושב עליה? הציבור אומר: אנחנו רואים לכם ואנחנו לא מוכנים שכך תעשו. אני משוכנעת שזה גם יבוא לידי ביטוי בבחירות הבאות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אדוני היושב-ראש – ראשית, אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת בוסו. אני רוצה לברך אותך בתור חבר בסיעת ש"ס. השלמתם את ההשתלטות של סיעת ש"ס על סיעת הליכוד. זאת אומרת, היום ברור לחלוטין שחברי הכנסת של הליכוד הם קבלני הביצוע של ש"ס. הצעת החוק הזאת של חבר הכנסת עמית הלוי, שהיא מהמושחתות שמקודמות כאן בכנסת ישראל – מה שנקרא הקול הוא קול עמית הלוי, אבל הידיים ידי אריה דרעי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עודד, אם תשאל את נציגי ש"ס בטבריה – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא שואל את נציגי ש"ס בטבריה. אני יודע – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – בעדינות, הם לא בדיוק מרוצים מכך שזה מי שיהיה ראש העיר, אבל מה זה משנה העובדות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בדיוק מה עמדתו ומה קרבתו של יושב-ראש הוועדה הממונה ויושב-ראש ש"ס במקרה. במקרה או שלא במקרה, ברור שהעסקה הזאת היא עסקה שנרקמה מלכתחילה ותוכננה ונוהלה, וזה היה ברור לאורך כל הדרך. אני לא אחזור על הציטוטים של חברת הכנסת גוטליב, שציינה עד כמה הצעת החוק הזאת היא פרסונלית ועד כמה היא משרתת את סיעת ש"ס על מתפקדיה שנמצאים בתוך מרשם המתפקדים של הליכוד, אבל ברור לחלוטין שהם קבלני הביצוע שלכם פה. וכשאנחנו מדברים על כמה ההצעה הזאת, יוצא ממנה ריח רע, כדבריה של חברת הכנסת גוטליב, ועד כמה היא מסוכנת, צריך להבין שמדובר ביו"ר ועדה קרואה ממונה, שמונה על ידי השר דרעי, וכרגע נסללה לו הדרך להשתמש במנגנון הרשות לטובת הליך בחירות. אין הליך מושחת מזה. ודי לעיין בספר התקציב של עיריית טבריה כדי להבין איך מנוהלת העירייה הזאת, שפשוט כל משאביה נועדו כדי לשרת את האינטרס הזה של סיעת ש"ס, כדי להמשיך את שלטונו של ראש העיר שם, שהיום הוא ממונה, ואומרים: נעזור לו להפוך לנבחר. איך נעזור לו להפוך לנבחר? צריך להסתכל, חבר הכנסת לוי, על תקציב הפרסום של עיריית טבריה. אני מציע לשרה דיסטל להיכנס לתקציב הפרסום של עיריית טבריה ולראות מה היה כל השנים ומה קרה פתאום בתקציב 2023. אז תקציב הפרסום וההסברה בשנת 2021 עמד על 92,000 שקל. בשנת 2023 הוא עמד על 200,000 שקל. מה קרה פתאום בעיריית טבריה שצריך יותר מלהכפיל את התקציב של פרסום והסברה? אבל לא די בכך. צריך להסתכל על שכר הדוברות – שכר הדוברות בשנת 2021 עמד על 331,999 שקלים; בשנת 2023 הוא כבר 711,097 שקלים. המנגנון של הדוברות קפץ מ-621,704 שקלים בשנת 2021 ל-1,058,513 שקלים בשנת 2023. רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, רתמתם את כל מנגנון כספי משלמי המיסים בטבריה כדי להכשיר מהלך מושחת, שאותו אתם עושים עכשיו בעבירה, בניגוד לכל ההמלצות, בניגוד לכל האמירות, בניגוד לכל כללי המשחק, כדי להמליך מישהו שרוצה אותו סיעת ש"ס. היא גם חכמה מספיק לא לעשות את זה בעצמה. היא שולחת את חבר הכנסת הלוי באמצעות מתפקדי ש"ס שנמצאים בליכוד. כמו שאמרתי, הקול קולו של עמית הלוי, אבל הידיים ידי אריה דרעי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה על הפרגון. חברת הכנסת שלי טל מירון. עודד, אני לא רוצה לחשוב על כל פקיד במשרד הפנים שיתמנה לאחת הוועדות או המועצות שהוא ש"סניק או שהוא מושחת. חס וחלילה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מה שאמרתי. לא אמרתי שהפקיד מושחת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרת שהוא איש של דרעי ואיש של ש"ס. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא אמרתי שהפקיד מושחת. אמרתי שמראש, כשממנה אותו שר הפנים מתוך כוונה אחר כך לאפשר לו להשתמש במנגנון כדי להיבחר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל הוא ממנה עשרות. הוא ממנה מאות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל שר פנים ממנה בקדנציה עשרות ועדות ממונות, מרחביות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – יושב-ראש הוועדה הממונה. הוא מונה כדין. לא טענתי שהוא לא מונה כדין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אגב, אף פעם לא ראיתי אותו באירועי ש"ס. הוא לא חובש כיפה, דרך אגב, הוא לא מהדנ"א שלנו. אני לא יודע למה קראתם לו ש"סניק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שינוי החקיקה כדי לאפשר לו להתמודד לראשות העיר חצי שנה לפני הבחירות. זה שינוי מושחת שברור לחלוטין מאיפה הוא בא. וכשאתה רואה את השימוש במנגנון העירייה, אתה מבין – – – את כל המנהלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> התיקון של החוק הזה הוא לבטל חוק פרסונלי, אם כבר מדברים על חוק פרסונלי. אבל בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע שתקבעו שהוא יחול מהבחירות הבאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשקבעו חוק פרסונלי בלוד, לא אמרו מהבחירות הבאות. קבעו אד-הוק לבחירות ההן כדי לקבוע שמישהו לא יתמודד, אז מבטלים אותו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם משהו היה לא בסדר פעם, לא צריך לחזור על זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת שלי טל מירון, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ערב טוב לכולם. רציתי לדבר קצת על השפה העברית. אל תהיה כל כך אופטימי – יש catch. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תמיד אנחנו אופטימיים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיפורה המופלא של העברית התחיל לפני שלושת אלפים שנה. היא עברה גלגולים ותהפוכות, שרדה והתעשרה ממגעים עם תרבויות ולשונות. האמת, גם אני מתפעלת ממנה בכל יום. רציתי להקריא לכם קצת מביטויי הלשון היפהפיים שיש לנו פה בכנסת ישראל ובממשלה: "תקפצי לי, יא מפגרת, אף אחד בליכוד לא אוהב אותך, תקפצי לי"; "תפסיקי עם השקרים"; "היא אמרה לי: תסתמי, מפגרת"; "את לא מבינה שאף אחד לא סובל אותך?" "את פתטית"; "קול של עושה ספונג'ה"; "כשהתקשורת משקרת ומפחידה אני לא יכולה לקחת שום אחריות על המצב"; "ערוץ 13 מכוונים לכך שאחד מאיתנו יחטוף ירייה"; "הנגיד מלכלך על מדינת ישראל ופוגע בדירוג האשראי"; "אני מאשימה את נשיאת העליון בפיגוע"; "אהרן ברק, הצבוע החלול הזה שדרס את כולנו, היום בערב אנחנו מצביעים ואומרים לו: יאללה, ברא, גזגז"; "במדינות אחרות הוא היה מועמד לתלייה"; "שנים הזדעזעתי מזילות השואה, אני כבר לא מזדעזעת, וזה המשפחות שלכם שנשרפו שם"; "תגידו לי, חבורת מפגינים מופקרים, אתם שואבים הנאה חולנית מלהחליש אותנו בעיני האויבים שלנו? זה הקיק שלכם?" הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ – "מה זה, כוח וגנר? מי אתם?" "טייסים שמתנים את ביטחון האזרחים בתוצאות הבחירות הם נפולת של נמושות"; "לסרבנים המחוצפים – – – עם ישראל יסתדר בלעדיכם, ואתם תלכו לעזאזל"; לשלול רישיונות מרופאים שהפגינו, "לאנשים מהסוג האכזרי הזה אסור לאפשר גישה לחולים"; "הקריאה – – – למרי אזרחי גרועה יותר מאונס"; "הדבר הכי מסוכן למדינת ישראל, יותר מדאעש וחיזבאללה, זה הפריצות בעריות. בתפיסה שלי, אני צריך לא רק למנוע את מצעד הגאווה אלא בכלל את התנועה הזאת"; "הינה האופוזיציה – זה ממרח אבוקדו, לא אופוזיציה"; "סגור את התריס, שקט, אוסקוט" – צקצוקים כמו של כבשה, סליחה, אני לא יודעת לעשות את זה – "צריך לדבר איתו – – – חברים, אני לא אומר לו – – – שקט בעברית כי הוא לא מבין עברית"; "ליהודים אני לא צועק ברא, אני אומר גזגזי"; "אנחנו נהיינו יפי נפש במדינה, מעודדים ללהט"ביות. יש הורים כאלה, הם שמים בובה לילד כי נראה להם שהוא צריך להיות הומו עכשיו". בקיצור, חברים, זה היה לקט קצר מתוך חצי שנה של הממשלה האחרונה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מבזים את כנסת ישראל ומבעירים כל חלקה טובה במדינה. אתם לא מתביישים להאשים את האזרחים ואת התקשורת ואת כל מי שעומד בדרככם בכישלון הממשלה שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הציבור הישראלי צריך להשיג מטף בדחיפות. כמות השרפות שהממשלה המסוכנת הזאת מבעירה גדלה מיום ליום. אנחנו נצטרך לכבות אותן. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שלי טל מירון. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת גדי איזנקוט. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם האופוזיציה הייתה צריכה, היו נותנים לה – תבקשי משאלה, איזה חוק את רוצה שהקואליציה – כי האופוזיציה לא קובעת את סדר-היום ביום שני, אבל קחי משאלה: איזה חוק היית רוצה שהקואליציה תביא? היינו מבקשים בדיוק את החוקים המטורפים האלה. שבוע אחד – חוק הארכת הבחירות לרבנות הראשית; שבוע שני – חוק טבריה; רק חוקים פרסונליים; רק שינוי של כללי משחק באמצע המשחק; רק חוקים עם תחולה מיידית; רק חוקים שהם גם, בסופו של דבר – אדוני היושב-ראש, תרשום לפניך – לא יעמדו בביקורת השיפוטית של בית המשפט הגבוה לצדק. כל היועצים המשפטיים באים לוועדה, לוועדת הפנים, הייעוץ המשפטי של הכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה, אומרים להם: אנחנו כבר בתקופת הבחירות, הייתה שליפה של פנקס הבוחרים, איך אפשר לשנות את הדבר הזה בתקופת הבחירות עצמה עם תחולה מיידית? אז מספרים סיפורים על התיקון ב-2008. אדוני היושב-ראש, אני הייתי פה ב-2008. התיקון ב-2008, לא הייתה לו תחולה מיידית. הבחירות לאחר מכן לעיריית לוד היו ב-2013, ולכן אפשר להתווכח. אני חושב שנכון בכלל שאדם שמקבל את הכוח להיות ראש ועדה קרואה, לא כנבחר ציבור אלא מהשלטון המרכזי, לא טוב שיהיה במצב שהוא יכול לצאת למסלול של התמודדות מהתפקיד הזה שהוא קיבל אותו כפקיד הציבור, אבל אפשר לבוא גם עם תפיסה אחרת. אבל לבוא באופן הזה שמחוקקים חוק שברור שהוא לרשות אחת, למועמד אחד, ואנחנו היום מדברים ארבעה חודשים לפני יום הבחירות – זה פשוט דבר שבמדינה מתוקנת, בפרלמנט מתוקן, לא יכול לקרות. לא הקשבתם ליועצים המשפטיים. אתם נגד כיוון התנועה נותנים גז. אתם רואים שאתם נגד כיוון התנועה, ומה אתם עושים? נותנים גז. אתם לא רואים מה הציבור אומר לכם? אתם לא רואים את הסקרים? סקר אחרי סקר, איפה נמצא הציבור. אתם לא רואים את הציבור ברחובות, מה הוא אומר לכם כל שבוע? אתם לא שמעתם את התוצאות בבחירת לשכת עורכי הדין? לא ראיתם את ההתגייסות? לא ראיתם את הרוב, את המפלה הזאת שספגתם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, תמשיכו, לווייתנים, תמשיכו, לווייתנים, לחתור לחוף במרץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, כיליד העיר טבריה אני מגלה עניין מיוחד במה שקורה שם. שינוי חוק בצורה אישית, גם אם יש יושב-ראש ועדה קרואה מוצלח, הוא דבר שהוא בעיניי לא ראוי ולא רצוי. תפקיד של מנהיגות זה לומר אמת, להתוות דרך ולתת תקווה. במקום לומר אמת, שמענו לפני שעה במקום הזה סיפורים על שיפור אסטרטגי ושקט בכל הגזרות, רק מי שאמר את זה פה שכח לומר שלפני חודש וחצי יצאה התרעה אסטרטגית של אגף המודיעין שלא יצאה כמותה, על פגיעה בהרתעה הישראלית במרחב. במקום להתוות דרך, שמענו סיפור ילדותי על חמישה בלונים, ולתת תקווה כבר לא הייתה ציפייה בהמשך למה שנשמע פה. במקום זה אנחנו רואים תרגילים, תעלולים ולא מנהיגות, לא ברמה המוניציפלית ולא ברמה הלאומית. אני חוזר לדקה למה שהיה פה בדיון 40 חתימות אחרי הסיפור שנשמע. מדינת ישראל נמצאת במשבר לאומי. מה שנדרש עכשיו זה אחריות לאומית לעשות את הדבר הנכון, ובטח נדרשת צניעות, ולא הזחיחות שנראתה פה. אני מקווה ששרי הממשלה יביטו בציון שהם מקבלים בכל אחד מחלקי העשייה בחברה הישראלית, ודי להביט על ארבעה: על ערכים כלכליים, גם השקעות בהייטק, גם יוקר מחיה, גם עליית המשכנתאות – כישלון חרוץ; פגיעה בהרתעה – דובר פה גם בדיון הקודם על המציאות שיש היום בהר דב, שבה כוח רדואן, כוח של חיזבאללה, שוהה בשטח מדינת ישראל כמה שבועות ולא נעשה שום דבר, מתוך חולשה; המציאות ביהודה ושומרון והיקף הנפגעים שאנחנו רואים ואובדן השליטה המוחלט של אזרחים כנגד אזרחים. גם מרצועת עזה, חמאס – שראש הממשלה כל כך התגאה בשקט של ארגון חמאס – מוביל, מכוון את כל פעילות הטרור, ולא צריך להתגאות בעובדה שארגון חמאס לא ירה אפילו רקטה אחת בחצי השנה האחרונה, כי באותו זמן הוא גם סיפק, גם הכווין וגם קרץ לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שירה 1,786 טילים לעבר שטח מדינת ישראל מרצועת עזה. לגבי המציאות הפנימית, אנחנו רואים את חוסר האמון ואת החרפת המחאה, ולא צריך להכביר מילים על הכתף הקרה בחזית הבין-לאומית. מה שנדרש בעת הזאת, גם במישור המוניציפלי וגם במישור הלאומי – להתעשת ולחפש לעשות את הדבר הנכון לטובת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני אתחיל בהתייחסות לגופו של החוק ובגילוי נאות. הממונה בעיריית טבריה הוא חבר יקר, איש מוכשר מאוד, עושה עבודה מדהימה בטבריה. עם זאת, אני מוכרחה לומר שהחוק הזה לא עושה עימו חסד. החוק הזה הוא כל כך פרסונלי ונודף גם ממנו ריח של שחיתות, לא שלו אפילו, אלא של מי שמבקש להעביר אותו – מאוד מזכיר לי, אגב, את החוק של דרעי שכולם התאמצו להעביר כאן במליאה אך ורק לכבודו, בלי להיכנס עכשיו לכל הרקע – ולכן אין לנו ברירה אלא להתנגד לחוק הזה, שהוא עוד אחד משורה שלמה של חוקים שמוכיחים שלממשלה הזאת, באמת, הדמוקרטיה היא בבחינת המלצה, החוק הוא בבחינת המלצה, ואנחנו מקבלים את זה כתזכורת יום-יומית. בלי ללכת יותר מדי אחורה, בואו נלך רק ליממה או שתיים האחרונות, ונראה את השר אליהו מעוצמה יהודית, שביקש את מינוי אביו לרב העיר ירושלים בתמורה להסרת ההתנגדות של עוצמה יהודית לחוק בחירת רבני ערים. ואללה, אתה מסתכל על זה ואתה אומר: בממשלה הזאת אין דין ואין דיין. כשאני חושבת על זה ועל הדברים הנוספים שאני תכף אזכיר, אני יכולה להבין למה לממשלה הזאת כל כך חשוב להסיר את עילת הסבירות. הרי לא סביר ששר יבוא וינהל משא ומתן על אבא שלו כרב עיר בשביל להסיר התנגדות לאיזשהו חוק. גם לא סביר שהשרה אורית סטרוק תכנה את כוחות הביטחון שלנו "כוח וגנר". אומנם היא התנצלה – מאוחר מדי, אגב; זו גם פליטת פה שלא הייתה צריכה לצאת – אבל היא ממחישה את היחס שלה, את הזלזול שלהם גם בכוחות הביטחון, גם בשלטון החוק. וזה מצטרף לאמירה של בן גביר, שבא ואמר: רוצו אל הגבעות, יש לכם גיבוי. עכשיו שימו לב: השר שאמון על החוק קורא לאנשים האלה לעבור על החוק ואומר להם שהם יקבלו גיבוי בחסות החוק. זאת אומרת, אם זה לא מטורלל אז אני לא יודעת מה עוד אפשר לכנות טרלול. ואז ברור שאם כל כך הרבה דברים לא סבירים מתרחשים, אז לממשלה הזאת צריך להיות אינטרס ברור לבטל את עילת הסבירות. ואז אנחנו פוגשים את זה גם בהחלטה על פירוק לשכת עורכי הדין, כי תוצאות הבחירות ללשכת עורכי הדין לא בדיוק מצאו חן בעיני הממשלה הזאת, אז מה עושים כתגובה? מפרקים את לשכת עורכי הדין ומבקשים חוק חדש כדי לייצר כוח וסמכות לגוף חדש. היום מגישים את החלשת היועמ"שים, והינה אנחנו מוצאים את עצמנו במדרון חלקלק של הפיכה משטרית בתשלומים, שכל פעם מביאים לנו עוד חלק קטן מתוך המכלול הגדול, וכל מה שנשאר לנו באופוזיציה, חברים, זה להמשיך ולהתנגד לממשלה המקולקלת הזאת, שמפרקת כל חלקה טובה במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים נעשה חילול השם נורא. בתלמוד, אתה כבר יודע, כבר נכתב: "במקום שיש חילול השם – אין חולקין כבוד לרב", ובוודאי לא חולקין כבוד לחברי כנסת ולשרים שחלקם מעודדים בקריצה וברמז מעשים נוראיים, חלקם עומדים בשקט, או לכל היותר מגנים בצורה רפה ומפחיתים מחומרת העבירות. שרים שקוראים לכבוש את הגבעות לא יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם כשהפרת החוק בכיבוש הגבעות תידרדר לאלימות. שרים וחברי כנסת שבעבר קראו למחוק את חווארה לא יוכלו לגלגל עיניים לשמיים אל מול תמונות הפרעות. שרה שהשוותה רק הבוקר את הרמטכ"ל, את המפכ"ל, את ראש השב"כ – אנשים שמוסרים את חייהם במשך עשרות שנים למען העם והמולדת – השוותה אותם לשכירי חרב ולרוצחים ברוסיה, היא לא תוכל להגיד שלא הייתה שותפה בשבר העמוק של הממלכתיות והכבוד כלפי הנהגה וראשי מערכת הביטחון. הדם רותח, הכאב נורא, אבל גם אובדן נורא כמו בפיגוע בעלי בשבוע שעבר, אסור לו להביא לשנאה, לעבירות על החוק, לפרעות ולפגיעה בחפים מפשע. ליאו די, שאיבד את אשתו ושתי בנותיו בפיגוע הרצחני והנורא בבקעת הירדן, לגמרי אדם שחווה כאב ואובדן, כתב אמש בצורה ברורה: "הבסת הטרור היא חיונית, אבל צריך שהיא תיעשה בידי מקצוענים. הרג מחבלים הוא קידוש השם; הטלת טרור על ערבים חפים מפשע היא פשע נגד האנושות, חילול השם, וגם חיים שלמים לא יספיקו כדי לכפר על כך". כך אמר ליאו. כך הם פניה של היהדות. תמונות הפרעות של יהודים פוגעים בחפים מפשע רחוקות מכל מה שיהודי, אנושי ומוסרי. כך נראה חילול השם. אומנם מדובר בשוליים, וצריך להגיד את זה, והם לא מייצגים בכלל את כלל ההתיישבות, בוודאי לא את הדת היהודית. אך כדי שאלה ייוותרו בשוליים צריך שכולם, מכל הקשת הפוליטית, יגנו באופן חד-משמעי את המעשים ויעמדו מולם בקול חד ובהיר, בלי אבל, בלי אפולוגטיקה ובלי קריצה. מי ששותק לא יוכל להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה". תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מי שלא נמצא לא יעלה, אל תטרחי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי יעלה בהר הקודש? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני עליתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלא יטרחו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, נאמר "אל תשאל – למי צלצלו הפעמונים / לך הם צלצלו". כך צריך לחיות, כאילו כל נטל העולם עליך. אני מציע לכולנו בימים, בשבועות, בחודשים של מבוכה, כאשר לא רק מתיחות ומדון שולטים אלא באמת המציאות היא סבוכה – אני כאיש אופוזיציה לא מתיימר ולא רוצה לומר שכל הקשיים וכל האתגרים הם תוצר של ממשלה, של קואליציה, אבל מה כן צריך לעשות? מה שאפשר לעשות. אשר לחוק המדובר, הוא חוק שאני מבין, אני יכול להבין כראש רשות לשעבר, כמי שהיה סמוך על שולחנו של שר הפנים, או משרד הפנים והמנכ"ל, ומבין את הדילמה הקשה של מה שקורה בעיר שמיטלטלת במשך שנים ארוכות ומתקשה לייצר לעצמה ממקורות עצמיים את ההנהגה שלה. אני מבין את הבעיה. אבל אנחנו אומרים לעצמנו שהמדינה שלנו, אדוני היושב-ראש, היא גם יהודית וגם דמוקרטית. זאת אומרת, אני עושה איזושהי השלכה – אנחנו מבקשים שהערכים שלנו יהיו ערכים מסוג מסוים, וההתנהלות שלנו תהיה גם היא מסוג מאוד מסוים. הייתי אומר שאמת המידה המרכזית היא הוגנות, שוויון הזדמנויות, ובמקרה הזה אני חושב שברי לכל מתבונן שמדובר בסוג של עקיפה בתור. מותר לכל אחד להתמודד. בלתי סביר בעיניי, אדוני היושב-ראש, שמי שקיבל כפיקדון, ללא מכרז, ללא בחירות, את ראשות העיר, או את המוקד הזה, מפני שהעיר זקוקה לסיוע, יקבל פטור ויעקוף את כל המתמודדים האחרים. וזה בלי לדבר על כך שזה פרסונלי, שזה מוחל מיידית; בוודאי דובר על כך. את החוק הזה צריך לא לקבל, ועם זאת, למצוא פתרונות נקודתיים לעיר האמורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לביזיון לאומי בן גביר, יש לו שלושה תיקים בממשלה הגזענית הזאת: תיק הבושה הלאומית, תיק השקרן הבין-לאומי ותיק הכישלון הלאומי. שקרן בין-לאומי – אני אגיד למה שקרן בין-לאומי: שמעתי אותו היום במסיבת העיתונאים שכינס – אמר: היה ירי על התחנה, זרקו בקבוקי תבערה, שרפו מכוניות משטרה. אני הייתי שם, לא אתה, בן גביר השקרן. לא היה ירי על התחנה, לא הייתה זריקת בקבוקי תבערה ולא הייתה שרפת מכוניות של שוטרים, אז התואר של שקרן בין-לאומי מגיע לך בזכות. ואני אעבור לתואר השני ולתיק השני שלך, תיק הכישלון הלאומי. הבטחת הבטחות גדולות – להשתלט על הפשיעה, להחזיר את המשילות. ואיפה אתה רוצה לעשות את זה? אצל הדרוזים. מה אתה חושב, אתה רוצה לעשות אבו עלי על הדרוזים? תחפש מישהו אחר לעשות עליו אבו עלי – על ארגוני הפשע, על הטרוריסטים. לא על הדרוזים. אני כאן עומד ומדבר על הכישלונות של השר הזה, שלא מצליח להשתלט לא רק על הפושעים ועל ארגוני הפשע – לא מצליח להשתלט על שום דבר בכל מה שהוא עושה. והשר לבושה לאומית – הגעת אלינו, אל הדרוזים. אנחנו יודעים לכבד אורחים. כיבדנו אותך, הכנסנו אותך אלינו, נתנו לך את כל הכבוד, אבל אתה חסר כבוד, ואחד חסר כבוד יוצא בהצהרות חסרות כבוד. מה אתה חושב, שאתה מפחיד אותנו? אתה מפחיד את הצעירים שלנו? זה מה שבאת לעשות? אתה נשלחת להגיד לא. זה מה שבאת לעשות? בושה. ביזיון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שקרן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש פה מלא שקרנים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, שקרן בין-לאומי כזה לא ראה העולם. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי? מי? על מי אתה מדבר? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בן גביר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בן גביר? באמת הוא שקרן? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לראש הממשלה שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבי האומה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה באמת לפנות לראש הממשלה שלנו, אבל אני הגעתי למסקנה שראש הממשלה האמיתי שלנו זה לא בנימין נתניהו. ראש הממשלה האמיתי שלנו זה מר אריה דרעי, וזה באמת – הוא מנהל את הממשלה, הוא מקבל כל מה שהוא רוצה, אין שום דבר שיכול לעצור אותו. לזכותו ייאמר, באמת – איש מדהים ביכולות שלו. חוק טבריה זה מעשה ידיו של אריה דרעי, ועם כל זה שאני שומעת מהקואליציה, מחברי הקואליציה, שהם אומרים שזה חוק מושחת ושהוא בעייתי והוא לא מידתי ועושה חטא לכנסת ישראל, בלחץ של ראש הממשלה אריה דרעי החוק הזה עכשיו במליאה ואנחנו דנים בו. חוק דחיית בחירות לרבנות הראשית זה פר אקסלנס חוק של אריה דרעי, וכולם מרגישים ויודעים, גם חברים בקואליציה, שעושים עליהם סיבוב ושזה מסריח ושזה לא – שזה תפור. כולנו יודעים את הדיל הזה, אבל עדיין הכנסת, מחר בוועדת החוקה, תנהל דיון על ההסתייגויות, ובשבוע הבא זה יעלה פה למליאה. עוד פעם, ראש הממשלה האמיתי זה מר אריה דרעי. עילת הסבירות, מהפיכה משפטית, זה משהו שאמור, עלול – לא עלול, חלילה לא עלול; זה משהו שצריך להציל את אריה דרעי ולהחזיר אותו לכיסא ראש הממשלה האמיתי, כי כולנו יודעים את זה. זה ברור, זה שקוף, זה ידוע. אני לא מחדשת. האיש מדהים ביכולות שלו, ביכולת לתפור את העניינים, לסדר אותם. כנראה יש לו יכולת שכנוע בלתי רגילה. אגב, יש לנו ראש ממשלה מקביל שקוראים לו יריב לוין. נתניהו כבר לא רלוונטי. יריב לוין בנה קבוצת לחץ אמיתית בליכוד, מחנה בתוך הליכוד, והוא מנהל את הליכוד. אני באמת כבר לא יודעת מי עומד בראש הליכוד. לא, לא, אני יודעת, זה מר יריב לוין. אז יש לנו בפועל שני ראשי ממשלה: מר אריה דרעי, שמשיג כל מה שהוא רוצה, גם אם זה לא חוקי, מגעיל, מסריח, תפור, ופשוט גובר על – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – – זה לא מתקבל על הדעת, ומר יריב לוין, שגם משיג את המטרות שלו, וכנראה בעתיד הקרוב מאוד יחליף את בנימין נתניהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה לשני ראשי הממשלה שלנו, מר אריה דרעי ומר יריב לוין. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין גבול לאוזלת היד של הממשלה הזאת – ממשלה ששכחה לטפל בחוק הגיוס, חוק גיוס שיפוג ב-1 ביולי 2023. ואני שואלת את עצמי: אם ביטחון, שירות בצה"ל ושליחות לא בראש סדר העדיפויות של הבית הזה, אז מה כן בראש סדר העדיפויות של הבית הזה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כסף, כבוד וכוח. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הפתרון שקבעתם אתמול בוועדת שרים, להנחות את הרמטכ"ל לא לאכוף גיוס חרדים עד שהעניין יוסדר במושב הכנסת בחורף, הוא פשוט עוד מרכיב בכאוס. הנחיה לא לאכוף גיוס על מגזר שלם פירושה הלבנת השתמטות. החלטה זו היא ביטוי לקרע שאתם יוצרים בעם. חצי מהעם ישרת וחצי מהעם ילמד תורה – ממש מימוש חזונו של גפני במלואו. המצב הביטחוני והחברה הישראלית במצב רגיש כל כך, אנחנו לא צריכים עוד שמן למדורה. כקצינה בכירה אני יכולה לומר לכם ששילוב חרדים בצה"ל מחזק את החרדים, מחזק את הצבא ומחזק את החברה הישראלית כולה. במקום לאחד ולהרחיב את המכנה המשותף ולקרב לבבות, כפי שהצבא מיטיב לעשות, החל משבוע הבא, השתמטות בצה"ל לא תיאכף ותיחשב כלגיטימית – שוב, לחרדים בלבד. ראש ממשלה, החלטה זו היא אבן נגף בהיותו של צה"ל צבא העם, והפיכתו של צה"ל לצבא של חצי מהעם. זאת המשמרת שלך. זה מה שאתה רוצה שיזכרו ממך? אנחנו חיים במדינה ציונית שנושאת בגאון את דגל הדמוקרטיה והשוויון. הציבור שנושא בנטל יוצא לרחובות כבר 25 שבועות, ובמקום להיות קשובים ולהבין את הכאב, אתם מחליטים החלטה שתעמיק את הקרע בעם. לסיום, אני רוצה להתייחס לדבריו של ראש הממשלה הערב, ואני רוצה לומר לראש הממשלה מכאן: אדוני ראש הממשלה, בזמן שאיבדת שליטה בממשלה שלך והכול קורס, אתה מעז לעמוד פה ולהתבדח עם סיפורי ילדים על דוכן המליאה. ניהול מדינה זה לא גן ילדים וגם לא מעשה בחמישה בלונים. קרא את השרים שלך לסדר ולכו כבר לעבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חוק קמיניץ הוא אחד החוקים הדרקוניים, המסוכנים, המרושעים ביותר, ותפקידו הוא לחנוק את היישובים הערביים, כולל היישובים הדרוזיים, ולהחמיר עם אלה שבלית ברירה בנו על אדמתם. אז למשל בטייבה, טירה, קלנסווה, עשרות קיבלו התראות על קנסות בסכומים אסטרונומיים – 300,000 שקלים, 600,000 שקלים; אמרו שאחד קיבל 900,000 שקלים, חקלאים מטייבה; סיפר לי על כך ידידי סובחי חאג' יחיא כשהיינו בהפגנה. מפה אני מגיע גם למצוקה של הכפרים הערביים הדרוזיים בנושא קמיניץ – עוספיא, דאלית אל-כרמל וצפונה – ואני קושר את זה למאבק המאוחד, המשותף, שהיה על הטורבינות בגולן הערבי הסורי. הטורבינות זה נושא שמדאיג מאוד את התושבים, את בעלי הקרקעות. צריך להטות אוזן לדאגה הזאת, לכאב, לסירוב, כפי שקורה במקומות רבים. אז ההתנגדות לטורבינות, יחד עם הכעס הרב על חוקי קמיניץ, איחדה את כל האנשים, שהיו יד אחת נגד הדיכוי הזה. אני רוצה לתת דוגמה של נור דוכי מולא מכפר ירכא. הוא בנה בית על האדמה הפרטית שלו, הוא מירכא, וקיבל קנס של 300,000 שקלים על פי קמיניץ. יש לו תשעה אחים – פינדרוס, תקשיב. יש לו תשעה אחים, וגם כל אחד מהם קיבל קנס של 300,000 שקלים. למה? כי האדמה רשומה על שם האבא שלהם. כל אחד מהם, העשרה, קיבל 300,000 שקלים – 3 מיליון שקלים למשפחה אחת בירכא. איזה מוח מרושע יכול ככה לרדוף אנשים ולדחוק אותם אל הפינה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כי הם בנו על אדמה פרטית שלהם? ואחר כך בא הילד הזה שממלא את התפקיד של שר לביטחון לאומי, הולך, נפגש עם ראשי העדה הדרוזית, מנצל את המקום בצורה שלילית ביותר – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לא נותן כבוד למארחים שלו ומתחיל לעשות אבו עלי. (חוזר על הדברים בערבית.) << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לפחות הרמ"ט שלו לא הטיל את מימיו בירכא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. אני מייד מסיים, משפט אחרון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש השתפרות, יש מגמת שיפור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. הוא צריך לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מכיר. הם היו יכולים לגרש אותו, אבל יש להם – האמת, בן גביר (אומר בערבית: הוא אדם שלא מכניסים הביתה.) אני ממליץ לאף אחד לא לקבל את פני הטיפוס והברנש הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא לא ראוי להיות בינינו באף יישוב – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מה עוד שהוא מחבל מורשע. מקומו בכלא באופן כללי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> טיבי, אולי נעשה החלפת שבויים. טיבי, יכול להיות שהוא צריך להיות בכלא כמחבל. נעשה לו החלפה של מחבלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעסקת שליט שחררו אותו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמדתי כאן והתרעתי כי כל עוד יש כיבוש, תימשך שפיכות הדמים; כל זמן שהמתנחבלים ממשיכים בפוגרומים, איש לא יחיה בביטחון. והינה, לא חלף שבוע, ומאות פורעים מתנחבלים השתתפו בגל טרור משיחי ששטף ושרף את הגדה המערבית הכבושה. בעוריף שרפו את לוח החשמל וניתקו את הכפר מהזרם, פלשו וחיללו מסגד והשחיתו ספרי קוראן; בקבלאן הרסו בתי עסק ושרפו עשרות דונמים של אדמות חקלאיות; בג'אלוד טרוריסטים יהודים יורים כדורים חיים כדי שיהיו פלסטינים מתים; באום צפא ובתורמוס עיא – הצתות המוניות של בתים, מכוניות ורכוש ברוח חמלניצקי וכנופיות הקו קלוקס קלאן. ביום שבת ביקרתי בתורמוס עיא עם חברי חבר הכנסת אחמד טיבי בניחום אבלים לזכר השהיד עומר ג'בארה – כפר שבו נשים, ילדים וזקנים הסתגרו בבתיהם מאימת טרור המתנחבלים ששלחו אש בכל שנקרה בדרכם. החופשיות שבה טרור המתנחלים משתולל אינה גזרת גורל. כוחות הכיבוש וממשלת הדם, הגזע והדמעות הם אלה שמאפשרים זאת. "רוצו אל הגבעות, אני מגבה אתכם", קרא השר הבָּטֵל, ועדר חסידיו ציית. שבעה קיני טרור חדשים שאפילו על פי מכבסת הכיבוש אינם נקיים או חוקיים הוקמו ברחבי הגדה המערבית הכבושה בידי השלטון העברייני. פרעות הטרור אולי מבוצעים בידי פראי הגבעות, אבל אלו נעשים בחסות צבא הכיבוש והגנתו ובעידוד מעריץ של גזעני הממשלה. אני מתרה פה: הסכנה היא כמובן קודם כול ומעל הכול לפלסטינים, אבל היא לא רק לפלסטינים – היא גם למתנגדי ההפיכה המשטרית, מתנגדי שלטון הימין הפאשיסטי, והיא תגיע עוד לכל אחד מאיתנו אם לא נעצור אותם עכשיו. מקס ובר, למי שמכיר – מוכר כסוציולוג ידוע, למרות שלדעתי יותר נכון להתייחס אליו כחוקר תרבות – טען שיש כל מיני בסיסים של לגיטימיות למשטר או לשלטון. יש בין השאר בסיס שהוא לגלי-רציונלי, כלומר השלטון נחשב לגיטימי אם הוא מבוסס על כללי משחק, למשל – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ויש בסיס מסורתי, שמה שקובע אם השלטון לגיטימי זה האם הוא פועל על פי מערכת של כללים וציוויים שנגזרים ממסורות עבר בעלות מעמד של קדושה עבור מאמיניהן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הפורעים המנוולים – משפט אחרון – ותומכיהם פה ומחוץ לבית הזה רואים עצמם מחויבים לסמכות מסורתית, לא לכללי משחק חוקיים. במקרה של התנגשות, הם ייתנו עדיפות לרבנים הקנאים והחשוכים שלהם, לא לכללי המשחק הדמוקרטיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וכאן בדיוק האש מכוונת כלפי כל אחד ואחת מאיתנו. ראו הוזהרתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. תשתדלו לעמוד בזמנים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, לפני יותר מחודש כמעט כל ישראלי ממוצע – יהודי, ערבי – למד את המילה חווארה, ואפילו בהפגנות התחילו לקרוא למשטרה: איפה הייתם בחווארה? אז מעכשיו יש למפגינים עוד הרבה משפטים להגיד – אפשר להגיד: איפה הייתם בתורמוס עיא? ואפשר להגיד: איפה הייתם בג'אלוד, באום צפא, בעוריף, בלובאן א-שרקיה, בבורקה? אפשר למנות עוד ועוד שמות – בחוסאן – בכל המקומות שהיה בהם מראה שחוזר על עצמו כבר מעל לשבוע, עשרה ימים, של התנכלויות של המתנחלים שנכנסים לתוך הכפרים הפלסטיניים, מבעירים בתים, מבעירים שדות, ובעצם יכולים להוביל כל לילה בקלות. זה נס שעד עכשיו אנשים לא נשרפו בתוך הבתים שלהם. דומא מזכירה לכם משהו? זה ניסיון לחזור על אותו פשע נתעב ב-2015 בדומא, כאשר שרפו משפחה. כיום בכל לילה יש ניסיונות לשרוף משפחות ובתים. ואל תגידו לי, איפה הייתם? כי כן, כוחות הביטחון, מה שנקרא, או צבא הכיבוש, בשפה שלי, נמצאים שם, נמצאים ומגינים על המתנחלים, מגינים על הפושעים שתוקפים אנשים בתוך הבתים שלהם ויורים ירי חי – כן, מתועדים כאשר הם משתמשים בכלי נשק ויורים על אזרחים שיוצאים להגן על הבתים שלהם. האם גם זה הפך לפשע, שהפלסטיני יגן על עצמו? האם לפלסטיני קיימת הזכות להגן על עצמו, על אדמתו, על ביתו, על משפחתו, או לא? נראה שלא תחת הממשלה הזו. בן גביר אומר היום: בבית יש שרפה. על איזו שרפה הוא מדבר? על השרפות שעושים אלה שאמר להם: תצאו, תרוצו לגבעות ותכבשו אותן? על שרפות כאלה או על מה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שהגיע הזמן שהממשלה הזו תגלה באופן הכי ברור את המטרות שלה, ותדבר פעם אחת ולתמיד בשפה אחת, בדיוק כמו שעשה נתניהו בישיבת ועדת חוץ וביטחון מאחורי דלתות סגורות, כאשר אמר שצריך לגדוע את השאיפה למדינה פלסטינית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בין נאום בר-אילן לדיוני ועדת חוץ וביטחון יש הבדל גדול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, חבר הכנסת מיקי לוי, ביקשת קודם שאמשיך ונעצרתי בגלל לוח הזמנים, אז אמשיך בדיוק מאיפה שהפסקתי – הסערה שעורר הריאיון בערוץ 12. אז אמרתי: גם העורכים, גם כולם עשו הכול לדאוג שאף אחד לא יקשיב, רק ישמעו קטע מסוים ואף אחד לא יקשיב. ואני ממשיך: אתם חושבים שאני עומד פה כי אכפת לי באופן אישי? אמרתי בתחילת דבריי קודם: אם הייתי חושב שאמרתי דברים לא נכונים או לא ראויים, הייתי נעמד פה ומתנצל. אני חושב שכל מילה שאמרתי היא אמת, היא האמת הישרה מתוך המקורות שלנו. לא הופתעתי מהמניפולציה שנעשתה עם הדברים. אני עומד פה כי אכפת לי. בתקשורת הם מרשים לעצמם לצחוק לנו בפנים, להנדס לנו את המחשבה בגלוי בהוראות מפורשות, שחלילה אף אחד לא ירשה לעצמו להקשיב ולשמוע – אולי אומרים דברים שצריך לשמוע? שכולם ידעו מראש שהוא הולך לומר דברים מטורפים, מסוכנים, שצריכים להדאיג את כולנו. ומה באמת אמרתי? אז בואו נדבר על זה. דיברנו על מוסדות החינוך של החרדים, על כך שהציבור החילוני חושב שאנחנו צריכים לחנך את הילדים שלנו בצורה שונה, ולפעמים גם אומר שזו סכנה לכלכלה וסכנה למדינת ישראל. סכנה אסטרטגית – אמר את זה איש בכיר מאוד במדינת ישראל בממשלת נתניהו בעבר. אמרתי שכשם שבנושא מסוים הדעה האישית שלי היא כפי שהתורה אומרת – וזה מה שאמרתי – אני מכיר בזה שבדמוקרטיה יש אנשים אחרים שחיים כפי שרוצים לחיות, למרות שאני חושב שזו סכנה להמשך הישיבה שלנו בארץ, כפי שהתורה אומרת. כך גם אני מצפה שהציבור החילוני יכבד את הרצון שלי לחנך את הילדים שלי כפי שאני מאמין, למרות שהדעה שלהם היא שזו, כן, סכנה להמשך הקיום הכלכלי שלנו בארץ. אז מישהו שמע את זה? הרי זה היה המשפט. מישהו השמיע את זה? חתכו את זה מכל כיוון, וגם דאגו שמה שכן יישמע – לא, אל תקשיבו, כי יש פה דברים נוראיים – חתכו את זה מכל כיוון, העיקר שיהיה להם מה לצעוק: הינה הדברים המטורפים והמסוכנים, ובואו תשמעו את הדברים שאתם חייבים לשמוע. אני חושב שהייתה פה הזדמנות מצוינת לראות בשידור חי עם מי יש לנו עסק. אז בפעם הבאה שמדברים על השיח פה בארץ, שאנחנו לא יודעים לדבר אחד עם השני ולא נותנים כבוד, תזכרו מי מנסה לדבר ולכבד ומי רוצה ללבות את השנאה והקיטוב. אני רוצה גם להוסיף משהו אחד בגלל התגובות שקיבלתי. יש אנשים שבאופן אישי הרגישו שאמרתי עליהם שהם יותר גרועים מהחיזבאללה ומדאעש. אמרתי שם, ואני רוצה לחדד – קודם כול התייחסתי לתנועה שמקדמת דברים במרחב הציבורי, חשוב לי להדגיש. אני לא קובע מה יותר חמור ומה יותר גרוע, וגם לא אמרתי את זה. לא אמרתי את המילה גרוע או חמור, אלא רק מסוכן – ואני מצטט – להמשך הקיום שלנו בארץ ישראל, בדיוק כמו שיש כאלה שחושבים שהחינוך שלי ללא ליבה מסוכן להמשך הקיום הכלכלי. אני יכול רק לצטט, כי זה מה שכתוב בתורה, וזה מה שיש לנו לומר, ומעבר לזה כל בן אדם יעשה לעצמו את החשבון שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי, למה בעיניך אתה יכול לחשוב ככה ואתה לא מרשה לו לחשוב אחרת? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אומר לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז זה בדיוק מה שהוא אומר לך: אתה יכול לחשוב משהו, הוא יכול לחשוב אחרת. למה אתה לא נותן לו לחשוב מה שהוא רוצה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כי בעוד 25 שנה 50% מהאנשים פה לא יעבדו ולא ילכו לצבא. מי יגן על המדינה הזאת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, אתה מצדיק: החשיבה שלי היא נכונה והגיונית; החשיבה שלך – אי-אפשר לחשוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מביא מספרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברור, ההיגיון רק אצלך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מביא מספרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברור, ההיגיון רק בצד אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתווכח עם המספרים, לא איתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אי-אפשר להתווכח. ההיגיון הוא בצד אחד, אין היגיון בצד השני. בבקשה, חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מספרים, לא תפיסת עולמי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הכול. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני לא תכננתי להתייחס לנושא הריאיון של חבר הכנסת פינדרוס בערוץ 12, אבל אי-אפשר שלא להגיב אחרי הדברים שנאמרו. אין מחלוקת על כך שהמסורת ההלכתית של עם ישראל אינה רואה ביחסים ההומוסקסואליים יחסים ראויים. ישנם חילונים וישנם יהודים ליברליים שהעמדה שלהם כלפי האיסור הקדום הזה היא עמדה מסוימת, וישנה גם עמדה מסורתית. אבל אדוני היושב-ראש, אני אינני מכיר מקור הלכתי, תורני – אולי אתה תספר לי – שבא ואומר שאנשים שחיים אורח חיים הומוסקסואלי הם גרועים משונאי ישראל שטובחים בילדי ישראל. שיראה לי חבר הכנסת פינדרוס איזה מקור תורני והלכתי עומד ביסוד האמירה שלו, שפעילים בקהילה הגאה מסוכנים למדינת ישראל יותר מטרוריסטים רוצחי ילדים. והאיש עומד כאן ואפילו לא מסוגל להתנצל בפני אותו ציבור שהוא פגע בו. כרגיל "אכלו לי", "שתו לי" – תמיד הם הקורבנות. עמדו כאן לפני שבועיים, קידמו כאן הצעת חוק שמגדירה הסתה נגד הציבור החרדי כגזענות. זה לא גרם להם לרגע להפסיק את ההסתה שלהם נגד הקהילה הגאה, נגד הזרמים הליברליים, נגד אנשי שמאל. תמיד הם הקורבנות. חבר הכנסת פינדרוס אמר לפני כמה חודשים שלא צריך לעלות על בית המשפט העליון ב-D9, צריך להטיל עליו פצצה. גם שם הוציאו את דבריו מהקשרם, חתכו, ערכו. אולי תלמד, פינדרוס, לא לקלל? אולי תלמד לא להסית? אז לא יבואו אליך בתלונות. ועכשיו, אדוני, ב-45 השניות שנותרו לי, אפשר לומר הרבה דברים על הצעת החוק הספציפית הזו – הצעה מושחתת, תפורה, פרסונלית, שמשרתת אינטרסים פוליטיים של דמות מסוימת ושל מפלגה מסוימת – אבל אסור לטעות: הצעת החוק הזאת לא עומדת לבדה, רק להשפיע על תוצאות הבחירות בטבריה בהתערבות לא ראויה בתקופת הבחירות. בימים אלה מקודמת כאן הצעה לדחות את הבחירות לרבנות הראשית בשמונה חודשים; ימים אחדים אחרי הבחירות הדמוקרטיות בלשכת עורכי הדין, פתאום הקואליציה מקדמת הצעה לפירוקה של הלשכה. אתם החלטתם להרים יד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הוגש – זה לא נכון, זה הוגש בהתחלה, רק שתדע. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עובדתית, רק אומרת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא. חבר הכנסת מלביצקי הציג הצעת חוק פרטית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על הלשכה – הגיש את זה לפני חצי שנה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עמדת הקואליציה גובשה רק – אני מסיים – אחרי הלשכה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה ייכנס לתוקף רק בעוד חמש שנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם מכשירים את השטח – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד חמש שנים זה ייכנס לתוקף. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – להרמת יד על – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – מנגנוני הבחירות בדמוקרטיה הישראלית. אתם אומרים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – זה לא יעלה על הדעת שנבטל את הבחירות. כל הסימנים המעידים מראים שגם בחירות, בעיניכם, בחירות דמוקרטיות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שקבועות בחוק, זה כבר לא עניין מקודש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, שני חוקים עברו באותו יום, 7 ביוני: האחד, חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי, מה שאנחנו מכירות כ"חוק רן כהן" – עבר לוועדת הפנים; חוק שני – חוק השחיתות, חוק טבריה, שבעצם בא למחוק את כל מהות הוועדה הממונה בישראל. איזה חוק, כבוד יו"ר הכנסת, קודם באופן מזורז, מהיר, והתחיל חקיקה עד הלום? חלילה לא דיירי הדיור הציבורי, חלילה לא החיים עצמם. חוק פרסונלי מושחת הוא שהולכים עליו בטורבו היסטרי. והמקרה הזה הוא תמצית המהות של הממשלה הזו, של הקואליציה הזאת – כינון משטר נאמנות של ג'ובים, של החברים-של, במקום החיים עצמם, במקום הכי מוחלשים, שצריכים אותנו שם. ואני שואלת: למה לא מתחילים את תהליך החקיקה של חוק הדיור הציבורי? למה מתחילים עם החוקים המושחתים האלה? ושימו לב, פעם אחר פעם חברי הכנסת פה, אלה שבמו ידיהם בצד של הקואליציה מחלישים את מעמד הכנסת ומחזקים את הפיכת הכנסת לרשות אחת, מגישים חוקים בריוניים, מושחתים, אנטי-דמוקרטיים: חוק המתנות, חוק הנבצרות, חוק טבריה, חוק הרבנות הראשית – חוקים של שינוי משחק, חוקים של תפירה של ג'ובים. עכשיו, אני אגיד לך מה יקרה עם החוק הזה ולמה הוא מושחת ובעייתי. כששר הפנים, שהוא הממנה של ועדה קרואה, מחליט על ועדה קרואה, הוא צריך לעשות זאת מתוך ידיעה שתפקיד הוועדה הקרואה הוא תפקיד זמני, ארעי, להבראה, לשיקום, להכנה לבחירות התקינות שבהן העיר תבחר את ראש העיר. הוא לא תפירת הג'וב הבא ל-20 שנה קדימה לראש עיר מטעמו. לא יכול להיות ששר הפנים יעניק יתרון כל כך בוטה לחברים מקורבים שלו להתמודד. וכשאני שומעת בוועדת הפנים שאותו מועמד מטבריה – שאיני מכירה את עבודתו, ואני לא מכירה אותו, ואין לי דבר רע לומר – שהוא הוציא תקציב עתק על יח"צ ודוברות, בוודאי שזה מעלה סימני שאלה: האם הוא התכונן להכשרה הזו כדי שהוא יוכל לרוץ על ידי חוק מיוחד שיחוקק רק בשבילו, אבל בעצם יחסל – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – את המהות הבסיסית של ועדה ממונה, שזו ועדה להבראה? תקשיבו, תתעשתו על עצמכם. החוק הזה מושחת בבסיסו, אבל הסכנות שלו לדמוקרטיה הישראלית הן גדולות, עם ההפיכה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ובלי ההפיכה, בפני עצמו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, ראיתי שעמד פה ראש הממשלה בנימין נתניהו והיה מאוד מאוד מאוד משועשע. מה יש לומר, המצב מצחיק, אז צוחקים. בסך הכול מה, רקטות מג'נין? אזרחיות ואזרחים חפים מפשע נרצחים על ימין ועל שמאל? קורבנות מטרור מחריד במספרים שלא נראו פה שנים? העולם מצחיק, אז צוחקים, ולא סתם צוחקים, צוחקים על דברים כמו חמאס. סך הכול רק לפני 15 שנה הוא הבטיח למוטט את שלטון חמאס. מאז הוא עשה איתו דילים, שילם לו פרוטקשן במזוודות דולרים, נתן לו חסינות – מצחיק, אז צוחקים. בלון ירוק, בלון אדום, בלון צהוב. שלי הבלון הסגול, בעצם סגולה, כי גם זה נורא נורא נורא מצחיק. נורא מצחיק לדבר על 52% מהאוכלוסייה. בסך הכול רק 17 מהן נרצחו עד היום תחת המשמרת שלך בסיבוב הזה על ידי בני – בנות – בני זוג שלהן – הינה "בני, בנות", בפעם הבאה תוכל לצחוק גם על זה ב"סגולה", "הבלונה". << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> הוא לא צחק על נשים, הוא צחק עלייך. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> 17 נשים נרצחו השנה; בכל שנת 2022 נרצחו 22. הרבה הרבה יותר נשים שלא מעלים אותן לאוטובוס או מורידים אותן מהאוטובוס – לא נותנים להן להיכנס. מקום אחרון ב-OECD בשוויון מגדרי – מצחיק, קורע, "סגולה", "בלונה", אין מה להגיד. נשים נאנסות, אין כסף למרכזי הסיוע, יש תור של ארבע שנים לטיפול בהפרעות אכילה – קורע מצחוק, אני מתגלגלת, "סגולה", "בלונה", מתפוצצת, ה"סגולה". גם בקואליציה שלך, מתוך 80, בקושי עשר נשים, וגם השרות המכובדות והמהוללות שכבר יש, כשהן צורחות אחת על השנייה, אתה מצקצק ומסגביר להן שאתה לא תקבל התנהלות כזאת. זה כל כך מצער אותי, "הסגולה", ש"הבלונה" שלך לא מצאה לנכון להגיד שום דבר כזה לשרים שצורחים ומתנפחים כבלונים זה על זה יום ולילה, אבל לשרות ההסגברה היא ממש הכרח המציאות. אז בתור "הבלונה הסגולה", אני מאוד גאה להגיד לך, אדוני ראש הממשלה: בוא, דבר איתי כשאחרי כל כך הרבה שנים שאתה מזהיר מאיראן, היא תהיה יותר רחוקה מהגרעין ולא הכי קרובה שהיא הייתה אי פעם לפצצה גרעינית – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – תחת 15 שנה של משמרת שלך – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אדוני הבלונה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים המדינה גועשת וסוערת סביב ההדלפה מהדיון הסגור שזימנו השופטים במשפטו של ראש הממשלה בתיק 4000, ומהמלצתם לפרקליטות לשקול לחזור בהם מאישום השוחד, כי יקשה על התביעה להוכיח אותו. גם חבר הכנסת גדעון סער, הפטרון של היועמ"שית, שבתור שר המשפטים נמנע מלהתייחס לאפשרות של הסדר טיעון – לדבריו מתוך כבוד לעצמאות של התביעה ולמקצועיות שלה, ואולי כי אז קיווה להרשעה – קורא כעת לסיים את הסאגה בהסדר טיעון. אבל לפי הפרסומים, היועמ"שית, פרקליט המדינה והתובעת בתיק דבקים בכך שהתיק ואישום השוחד חזקים, ואין להם כוונה לסגת מהם. מוזר. היועמ"שית כבר לא מתיישרת לפי ההוראות של הפטרון? אז אני רוצה מכאן לחזק, דווקא לחזק, את גלי בהרב מיארה: אל תֵּחָתִי ואל תירתעי; אל תיכנעי ללחצים של הפטרון. יחד עם אייסמן ובן ארי, המשיכי את המשפט הזה בכל הכוח. הציבור רוצה את האמת, לא עיוותים של הסדרי טיעון שנועדו לחלץ גורמים מסוימים ממצב מביך. העם רוצה לראות איך ייקוב הדין את ההר. העם רוצה לראות מה יקרה עכשיו. אם אחרי עשרות עדי התביעה שהבאתם בתיק החזק כל כך, עם אישום השוחד המבוסס כל כך, לא הצלחתם לשכנע את השופטים באישום המרכזי, אז כעת, כאשר מגיע השלב של עדי ההגנה, הולך להיות מעניין הרבה יותר. מגיע לעם ישראל כולו, ובמיוחד לרובו, שהצביע בצורה ברורה למחנה היהודי הלאומי – למרות כל ההסתה הנוראית נגד ראש הממשלה ולמרות כל הניסיונות המרושעים להציג אותו כפושע מושחת – מגיע לעם הזה לדעת סוף-סוף את האמת. מגיע להם לדעת מי היו שותפים להפיכה המשטרית הזאת, שגררה את המדינה לחמש מערכות בחירות, מי השותפים מהפרקליטות, מהמשטרה ומהתקשורת. מגיע להם לראות כיצד החלק המושחת שבפרקליטות מושפל עד עפר כשהאמת נחשפת – האמת שהם חשבו שלעולם לא תצא לאור, כי הם לא האמינו שראש הממשלה נתניהו יחזיק מעמד ולא ייכנע. אז בבקשה תמשיכו עם המשפט הזה. אדוני ראש הממשלה, לך אני רוצה לומר תודה לך ותודה לרעייתך ולילדיך על שלא נשברתם ועל שהחזקתם מעמד בגבורה. האמת סוף-סוף יוצאת לאור, וסוף האמת – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> – – לנצח, בעזרת השם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, היום פורסם בכלי התקשורת שהשר עמיחי אליהו פנה למנכ"ל משרד הדתות והציע לו דיל: למנות את אביו שמואל אליהו לרב של העיר ירושלים בתמורה לתמיכה בחוק שינוי בחירת רבני הערים של ש"ס. לכך מצטרף חוק דרעי 1, חוק דרעי 2, חוק המתנות של משפחת נתניהו, חוק הארכת כהונת הרבנים הראשיים, שאמור להיטיב עם אחיו של דרעי, ועכשיו חוק בועז יוסף, שאמור לאפשר למקורבו של דרעי לרוץ לראשות עיריית טבריה תוך שינוי המצב הקיים. עכשיו, השינוי הזה – שהוא כל כך יסודי ביכולת של אדם להיבחר ולבחור – משונה צ'יק-צ'ק כדי לאפשר לבועז יוסף להיבחר לראש עיריית טבריה פחות מארבעה חודשים לבחירות. כל זה תוך פחות מארבעה חודשים. אשכרה הפכתם את הבית הזה למכשיר שאמור לסייע לפוליטיקאים לקדם את עצמם, את משפחתם, את המקורבים שלהם. מה עם יוקר המחיה? מה עם החזרת המשילות? מה עם מאבק בטרור? מה עם החזרת הביטחון האישי? אני רוצה לפנות לחברי הקואליציה – שרבים מהם לא יושבים כאן איתנו עכשיו – ולשאול אותם: למה נבחרתם לכנסת? למה הגעתם לבית הזה? האם הגעתם לפה בשביל לקדם את עצמכם, בשביל לדאוג למקורבים שלכם, לסדר את בני המשפחות שלכם, או שהגעתם לכאן בשביל לשרת את הציבור, לעבוד למענו, כדי שיהיה פה פחות יקר, יותר בטוח, כדי שאנחנו נוכל לְדַלְבֵר את ההבטחות שהבטחנו, שהבטחתם לציבור? עכשיו אני רוצה להגיד עוד כמה מילים על החוק הזה, שהוא גם פרסונלי, גם רטרואקטיבי, ובעיניי גם פוגע פגיעה אנושה בתפקיד של יושב-ראש ועדה קרואה, שנקראה ומונתה על ידי שר הפנים כדי להבריא ערים שנמצאות במצב לא טוב. אותו אדם צריך לבצע – או להיות מסוגל לבצע – צעדים כואבים, לא פופולריים לעיתים, שנדרשים על מנת להבריא את הערים. כיצד יוכל לעשות את אותם צעדים אם ההצנחה שלו לאותו תפקיד תהיה רק צעד אחד, או מקפצה, לטובת התפקיד העתידי שלו כראש עיר נבחר? חברות וחברי הכנסת, זה חוק פרסונלי, רטרואקטיבי, שפוגע בכבודה של הכנסת, שמזיק לתושבות ותושבי טבריה. אני לא מצליח להבין איך אפשר להצביע בעד חוק שהוא ספציפי בעבור אדם אחד. זה פשוט ביזוי המוסד של החקיקה, זה ביזוי כבודה של הכנסת. אני באמת מבקש מכם לחשוב פעם נוספת לפני שאתם נותנים את ידכם, את תמיכתכם, לקידום חוק מושחת שכזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. לאחר מכן תסכם השרה דיסטל. בבקשה, אדוני. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, הקדנציה הזאת היא קדנציה מרתקת. כל פעם שאתה חושב שהגענו לשיא, הינה, אנחנו מגיעים לשיא חדש. הרי קורה פה דבר שבקדנציה נורמלית אף אחד אפילו לא היה מעלה על דעתו – להריץ את הדבר הזה. הבחירות המקומיות בעיצומן. אנחנו כחברי ועדת הפנים סיימנו לטפל אפילו בתיקונים הטכניים לחוק הבחירות המוניציפליות, ונאמר לנו בכל פעם מחדש כמה זה דחוף, כי אי-אפשר לקיים בחירות. אגב, שימו לב, חברי ועדת הפנים, חוק הבחירות המוניציפליות לא מגיע היום. יש משהו דחוף יותר, התברר, לא הנושאים שרלוונטיים לבחירות מוניציפליות במדינת ישראל כולה, וסיפר לנו יושב-ראש הוועדה כמה זה דחוף לייצר ודאות ולפתור את כל הסוגיות של לוחות הזמנים. עם זה מחכים; חוק טבריה – זה מה שדחוף, זה מה שמגיע היום. אבל בתמונה הכוללת הזאת, לא רק שמנסים פה לשנות כללי משחק תוך כדי משחק – בסיטואציה שאני לא זוכר דומה לה בנקודת הזמן הזאת – אלא גם מאוד מעניין לראות איך כל התהליך הזה מתנהל. אני הרבה שנים בכנסת, ישבתי בהרבה הליכי חקיקה, ואני לא זוכר שבאירוע שהוא כל כך רלוונטי לתחום הסמכות של משרד ממשלתי מגיעים נציגי משרד ממשלתי לוועדה ופתאום הם מהאו"ם, אין להם עמדה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> וזה כשאין עמדה לממשלה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין להם עמדה. אין להם עמדה לא רק באופן רשמי כממשלה שלא טרחה לקבוע עמדה, אלא אפילו מבחינה מקצועית הם לא יודעים להגיד מילה. זאת תופעה שאני לא זוכר. מתברר ששר הפנים – שהוא בדרך כלל לא בן אדם חסר עמדה, כולנו מכירים אותו. השר משה ארבל הוא פרלמנטר ותיק ואיש מאוד מאוד רציני, וגם לו אין עמדה. כאילו הפלא ופלא, חוק שלם שמריצים אותו פה בעדיפות, על חקיקה ממשלתית, יושבים פה שרים – הינה, יושב פה שר האנרגיה. אני כמעט מוכן להישבע שיש לו פה חוקים שמחכים, כי אף אחד לא – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש שדה גז ליד טבריה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כי אף אחד לא מקדם לו אותם, אבל לעומת זאת, יש משהו שהוא דחוף. חוק שעליו לממשלה אין עמדה – דווקא את זה הכי דחוף לקדם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בפטור מהנחה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, הגיעו ימות המשיח – פטור מהנחה, קידום לקריאה ראשונה תוך שני דיונים בלבד, הכול מאוד מהר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לא נותנים אפשרות להביע את העמדה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – מקיימים דיונים תוך כדי ישיבת המליאה, והכול בשביל איזושהי קומבינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל עבר הזמן. פשוט אמרו כולם את מה שכבר אמרת. אנחנו שלוש שעות שומעים אותו דבר. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. אני רוצה לסיים את דבריי רק במשפט אחד. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר דברי טעם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תיקחו את הנאום של חברת הכנסת טלי גוטליב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז תפסיק לחזור על זה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כאן בתחילת הדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז למה לחזור על זה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא יודעת. היא לא צריכה מתורגמנים. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בתחילת הדברים. תקשיבו לטלי גוטליב. לא צריך אותנו, נציגי האופוזיציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך סופרלטיבים. אני מסתדרת בלעדיך, אלקין. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מקווה שגם תצביעו נגד, ואני אשמח לראות את הצבעתה של חברת הכנסת טלי גוטליב בעוד כמה דקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הקשיבו לטלי גוטליב גם בוועדת חוקה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אנחנו מעצימים אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני פשוט מתקזזת. שיקשיבו לי פשוט, זה הכול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שיקשיבו לך גם בוועדת חוקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וגם שם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו בעד. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. מתי שנוח להם. תקשיבו לחברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי. כולם אומרים אותו דבר, חבר'ה, אותו דבר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> טלי, סבלנות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> טלי, אולי אני אגיד משהו אחר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר? צריך פה ריטלין להביא לנו כשנהיים חברי כנסת. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אולי אני אגיד משהו אחר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה, מעשה בחמישה בלונים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קצר? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קצר. אפשר להתחיל, אדוני היושב-ראש? תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול גם נושא אחר. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעתי שביבי הקריא מעשה בחמישה בלונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה. באמת, די. ראש הממשלה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי יש ילדים קטנים, ואני לא רוצה שיגדלו על שקרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הרי לכם חמישה בלונים, הסיפור האמיתי. מעשה בחמישה בלונים שניפחו כמה חברים, שמחה וששון, לכל ילד בלון. לביבי – בלון כחול, לאיתמר – בלון צהוב, לבצלאל – בלון סגול, לדרעי – בלון ירוק ולגפני – בלון אדום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי, אתה לא מקורי. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הילדים והבלונים יצאו לטייל. ביבי שמח וקפץ ואת המילה שלו נתן. פצצה גרעינית? לא תהיה לעולם לאיראן. את השקר הזה ניסה להאכיל את כולם, להאכיל אותנו בכפית, אבל הפלא ופלא, איראן כבר מדינה סף גרעינית. הבלון של ביבי החליק מידיו ועף רחוק – ככה זה כשאדם חלש מנסה להחזיק ולחנוק את שלטון החוק. איתמר שלנו, נפוח כמו בלון – כמעט כמו בלון – הבטיח לכל אזרחי מדינת ישראל ביטחון ולמגר את הפשע המשתולל בעולם התחתון. שמישהו יספר לו שלפני פחות מ-24 שעות נזרק עוד רימון. הוא נוהג להתעמת עם בכירים מצמרת הביטחון, למרות שאפילו להתגייס לא מצא לנכון. והבלון? הוא התפוצץ בזמן שהיה עסוק בלצלם עוד סרטון. עכשיו זה תורו של בצלאל. איך הוא הגיע לתפקיד יודע רק האל. שר האוצר של מדינת ישראל – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי, זה חרוז כל כך סתמי. די, נו. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאפילו הגרנדמייזר שלי, בכלכלה מבינה ממנו יותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השרה, תגידי לו: לא חוזרים על בדיחה פעמיים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בצלאל ממש גאון, ופעם אפילו ניסה להצית את איילון. אולי בגלל זה, גם לו התפוצץ הבלון. ואריה דרעי – הוא מיוחד במינו. הוא קיבל הרבה בלונים, כולם ירוקים – בצבע שהוא הכי אוהב, ירוק של דולרים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי, זה לשון הרע. באמת, זה לא יפה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כמעט כמו שביבי אוהב סיגרים; סליחה, לא סיגרים, עלים, ככה שמענו שקוראים לזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא. סיגרות. סיגרות, לפי מיכאלי סיגרות, לא סיגרים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרון חביב – גפני. גפני מתוסכל ועצבני, קיבל בלון אדום, צבע בשבילו מדי ססגוני. נועה קירל, הוא צעק. למה אני? שחס וחלילה פינדרוס לא יחשוד שעברתי לצד השני. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם ניפחו וניפחו הבטחות כמו בלונים, הבטיחו ביטחון, כלכלה ועתיד לילדים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אך אזרחי ישראל היקרים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתם כבר יודעים, זה סופם של כל הבלונים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא חוזרים על בדיחה פעמיים. זה לא יהיה אף פעם כמו המקור. באמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מי עולה לסכם? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מה את מצביעה, טלי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יפה המאמץ, אבל לא, לא, לא עושים את זה פעמיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, חמש דקות. לאחר מכן – השרה דיסטל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא פייר. זה עלוב, עלוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, שמעתי חלק מהדברים וחלק מהביקורות על הצעת החוק הזאת בוועדה, וגם כאן פחות או יותר התחלקו לשני חלקים. לצערי, הרוב ביקורות לא ענייניות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה ענייני. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אז אני אשתדל לא להתייחס לסוג הזה של הביקורות, נאור – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא, יסדרו לך מקום ליד שולחן הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל חלקן ביקורת עניינית, ועל ההסתייגויות האלה השבתי. אני כן רוצה לומר שמכל השיח כאן דבר אחד עולה – וחשוב לומר את זה כאן לאזרחי ישראל – שאת המושג הזה "דמוקרטיה", שאתם, יוראי, צועקים בגרון ניחר ברחובות, שעיקרו הוא שהדמוס קרטוס, עיקרו הוא שהציבור שולט, עיקרו הוא שיש בחירות חופשיות במדינת ישראל וגם בשלטון המקומי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין לו הגבלה, הוא מגיש. חשבתי. היא אמרה שאין הגבלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולכן, כשמגיעה הצעת חוק כזאת לכנסת, למליאה שלנו, והיא אומרת: אנחנו ממקסמים את חופש הבחירה של תושבים בשלטון המקומי, ממקסמים את חופש הבחירה שלהם, מאפשרים להם לבחור מנעד אפשרויות רחב יותר, לפי רצונם, לפי חירותם, לפי זכותם הדמוקרטית, ואתם, שצועקים דמוקרטיה שלוש פעמים ביום וחמש פעמים בשבוע – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא באופן רטרואקטיבי. זה חוק פרסונלי, חוק מושחת – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מתגלה שוב ושוב שמושגי היסוד הללו של דמוקרטיה – יוראי, דמוקרטיה. אם דמוקרטיה היא מושחתת מבחינתך, אז תחשוב טוב שוב על המקום שאתה נמצא בו; אם דמוקרטיה זה דבר מושחת מבחינתך – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לי בעיה לדון איתך לשם שמיים על החוק הזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תחשוב שוב על התפקיד שלך כאן. אתה נציג ציבור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא באופן פרסונלי, כדי לעזור לבועז יוסף. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא אמור להשתלט על הציבור, אתה לא אמור לומר לו במה לבחור. זו הנחת היסוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא כדי לעזור לבועז יוסף. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו יש הסתייגויות ענייניות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה בא לעזור לכל תושב בכל מקום לבחור את הטוב בעיניו. לא אתה תחליט לו מה טוב בעיניו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמה אנשים יש כאלה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אתה תחליט לו. מספיק התערבת כששמת לו פקיד ממונה בפעם הראשונה. אתה לא תתערב לו עוד פעם ותאמר לו: בזה אתה לא תבחר ובזה תבחר. מקסום היכולת של ציבור לבחור את המועמדים שהוא רוצה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חוק פרסונלי לשיטתך? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה העיקרון הראשי בדמוקרטיה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא חוק פרסונלי לשיטתך? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועל זה אנחנו דנים. העובדה שאתם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא פרסונלי, עמית? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לחלוטין לא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> העובדה שאתם פעם אחר פעם – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא לבועז יוסף? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – באים להילחם נגד הדמוקרטיה, נגד המרכיב הדמוקרטי הזה – אמרתי קודם, אדוני היושב-ראש, שפעם היה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה דמוקרטי, שינוי כללי משחק תוך כדי בחירות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם רוב לא יכול להביא חוק מושחת. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה שומע, חבר הכנסת גלעד קריב? פעם היה פתגם כזה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, פעם היה פתגם כזה, היו אומרים: מי האדם בדרגה הכי גבוהה בחברה, הכי גבוהה במדינה – אלוף? רמטכ"ל? ראש ממשלה? לא. האזרח. האזרח הוא בדרגה הכי גבוהה במדינה. אנחנו כאן משרתים את האזרח, הגנרלים משרתים את האזרח – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך ספר את זה לשרה, לשרת ההסברה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – השרים משרתים את האזרח. ולכן, כשאני בא פה למקסם את האפשרות של האזרח לבחור – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תמקסם – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתם צריכים להיות בעד ולא נגד, אם אתם באמת בעד דמוקרטיה. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תמקסם. אל תתקן, אל תשחית, אל תעשה כלום – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. השרה גלית דיסטל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט אל תעשה כלום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה גלית דיסטל נמצאת? בבקשה. << דובר >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את יכולה להוריד קצת, שיהיה לך נוח. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> כן, אני אוריד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש איזה עניין שאני חושבת שכל יושבי המליאה הזאת מימין ומשמאל יסכימו איתו, וזה שאחד הדברים הכי קשים בתפקיד שלנו, אם לא הקשה ביותר, זה לבקר משפחות שכולות שלפני כמה שעות או לפני כמה ימים מת להם האבא או הבת או הילד. אני רוצה להראות לכם תמונה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא לא לא. אסור, אסור. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> עלם החמודות הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אסור להציג. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אז אני אסתכל בה. אתמול ביקרתי בעלי, ביקרתי שתי משפחות שאיבדו את יקיריהן. אני רוצה להתמקד באלישע. אלישע היה ילד שובב מאוד. אימא שלו, רעות, שישבה מולי, התהדרה בזה שאלישע הגיע להישג שאף אחד אחר לא הגיע אליו – הרבה אנשים נושרים מבית הספר, אבל אף אחד לא הצליח לנשור מבית הספר כבר בכיתה ד'. הוא היה ילד שקט, הוא היה ילד בודד, הוא היה ילד שאבא שלו אומר שלא הסתדר חברתית ואימא שלו אומרת שהייתה לו רגישות חברתית יוצאת דופן – ושניהם בעצם התכוונו לאותו דבר. אימא של אלישע אמרה עליו שהוא כמו פרוז'קטור – כשהוא היה נכנס לחדר, הוא האיר אותו באור ענק, והוא נשאר בחושך. אלישע היה נער וילד שראה והרגיש את הסיטואציה החברתית על בורייה. הוא היה כל כך רגיש לניואנסים החברתיים, כל כך רגיש לאנשים אחרים, ומרוב הרגישות הזאת הוא התקשה להסתדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש. חברי הכנסת, קצת יותר רגיעה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> חבר'ה, אני מדברת פה על נער בן 17 שמצא את מותו בפיגוע. אולי אפשר לכבד ברגע של שקט לכבוד הנער הזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת וסיעות, יש פה דברים שהם די בקונסנזוס. להקשיב להם ולכבד את מה שהשרה אומרת. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> כשאלישע היה בן 11 הוא הכיר את מעיין מהיישוב, והם נהיו חברים. העניין הוא שאף אחד לא ציפה שהסיפור החמוד הזה של אהבת ילדים יימשך שנה ועוד שנה ועוד שנה, ככה שש שנים אלישע ומעיין ביחד. באיזשהו שלב האימהות של אלישע ומעיין התחילו קצת לחשוש וגם ניסו קצת לקרר: אתם עדיין ילדים, זה לא באמת רציני. אבל אלישע ומעיין היו בשלהם. ככל שאלישע גדל, ככה הרגישות החברתית שלו הלכה ופחתה, וככל שהוא גדל הוא פתאום מצא את עצמו עם יותר חברים, עם יותר אומץ חברתי, יותר פתוח, פחות חושש. ואז הוא התחיל לעבוד בחומוס אליהו בעלי. הוא עבד שם כמה חודשים, והוא אמר לעצמו כל הזמן: היום האחרון שאני עובד בו הוא היום האחרון של הלימודים. מייד אחר כך אני יוצא לחופש. הוא רצה לשרת בעוקץ, אבל אז הוא ראה ישיבה, וחשב לעבור שנה בישיבה הזאת ואז להתגייס. בכל מקרה היה ברור לו שהוא יהיה חייל קרבי. הוא הגיע למשמרת האחרונה שלו בחומוס אליהו בעלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> כשאלישע קרס מהירי, חנה, שעבדה איתו באותה משמרת, נפלה יחד איתו. היא לא נפגעה, היא פשוט נפלה יחד איתו על הרצפה. היא חטפה את הטלפון שלו וברחה לחפש מקלט. בעודה בורחת היא לא הצליחה לתפעל את הטלפון, כי לא היה לה את הקוד, אז היא יכלה לעשות רק שיחות חירום, ולכן היא התקשרה למשטרה ולמד"א. בזמן שחנה מתחבאת עם הטלפון של אלישע ומתקשרת למד"א ולמשטרה, רעות, אימא של אלישע, שומעת שהיה פיגוע ירי במקום שבו הבן שלה עובד, והיא עושה מה שכל אימא הייתה עושה בזמן מצמרר, בלתי נתפס, מבעית שכזה: היא מתקשרת לבן שלה. רצה האל והטלפון היה תפוס, כי חנה בדיוק מזמינה משטרה. רעות נושמת לרווחה, כי היא אומרת לעצמה: תודה לאל, זה לא הילד שלי, הילד שלי ניצל. אבל אז היא מתקשרת שוב, ואין תשובה; היא מתקשרת שוב, ואף אחד לא עונה; היא מתקשרת שוב, ואף אחד לא עונה. אין דבר יותר גרוע להורה מלאבד ילד. אתמול הייתי אצלם בבית. הם זוג צעיר להחריד. אתה רואה אותם בפעם הראשונה, אתה מביט בהם – זה לא יתואר, לא יתואר שהם הורים לנער שעומד להתגייס או-טו-טו. הם סיפרו לי המון אנקדוטות על אלישע. אני מרגישה שאני מכירה את הבחור היפהפה הזה. אני כל כך מצטערת שאני לא יכולה להראות לכם את התמונה של עלם החמודות הזה, של הילד הטוב הזה, של מלח הארץ הזה. אבל בין אנקדוטה לאנקדוטה פתאום המבע שלהם השתנה, ואתה רואה שלשנייה אחת הם מעכלים, פתאום הם מעכלים מה קורה, ופתאום האימה והדוק הזה של האבל נוחתים להם על העיניים, ואז עוד פעם אתה רואה שני אנשים שלא התחילו לעכל את הגיהינום שהם נשלחו אליו. אני ישבתי מולם ואמרתי: תודה לאלוהים שיש לזוג הזה את מתנת האמונה, כי במצבים כאלה מתנת האמונה היא הדבר היחיד שמחזיק אותך בין שיגעון לבין איכשהו להמשיך בחיים נורמליים. ובכל פעם שהם מדברים על אלישע, יושבים האחים הקטנים שלו ומכל סיפור הם צוחקים; צוחקים קצת בשביל עצמם, אבל צוחקים גם קצת בשביל אבא ואימא, כי כולם שם במשפחה יודעים לאיזה מקום הם הולכים אחרי שתסתיים השבעה. הבית של אלישע הוא בית שיש יותר מדי כמוהו בהתיישבויות. יותר מדי אנשים שם מאבדים את הילדים, מאבדים את ההורים. אימהות נוסעות עם ילדים ואבנים מושלכות עליהם; אימהות נוסעות עם ילדים ויריות נורות עליהם. אנחנו מדברים על פלח אוכלוסייה לא קטן שחי בפוסט-טראומה מיידית, תמידית, בלתי נסבלת – והם איפשהו מעבר להרי החושך, הם איכשהו לא באמת חלק מאיתנו. אבל הם המגן האנושי שלנו, כי אם הם לא יהיו שם, הפיגועים האלה היו מגיעים למרכז בשניות. אל תשלו את עצמכם שלא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה נכון גם לשדרות ולעוטף. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אל תשלו את עצמכם שלא. זה נכון להרבה מקומות. כולנו אחד. פריפריה, תל אביב, התנחלויות – כולנו אחד – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – שכול אחד, עם אחד. אני אסיים בדבר אחד: בערוץ 13 לוקח כתב סרטון של נער פלסטיני רעול פנים ומעמיד פנים בתוך הסרטון, בתוך הכתבה בערוץ 13, שמדובר במתנחל יהודי, ככה הוא קורא לזה, במתיישב יהודי. די להתיר את דמם של האנשים הטובים האלה. הם המגן האנושי שלנו. הם עוברים שנים איומות של פגיעה. הם חזקים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם החוק? << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> ולכל המתיישבים אני רוצה לומר מכאן, ממליאת כנסת ישראל: תודה רבה לכם על האומץ, על הגבורה, על אורך הרוח, על ההקרבה. אתם מלח הארץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשרה גלית דיסטל. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> יהיה זכרו של אלישע אנטמן ברוך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמן. השם ייקום דמו. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה כמובן תהיה אלקטרונית. אנחנו כרגע מצביעים על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוק מושחת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> באמצע ההצבעה לא קוראים קריאות ביניים. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 47 בעד, 41 מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 54) (הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק מ/1619).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה הראשונה, הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023, מ/1619. תציג, בשם שר העבודה, השרה גלית דיסטל, בבקשה. << דובר >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר >> הצעת החוק המונחת היא הצעת חוק מטעם הממשלה לתיקון חוק ארגון הפיקוח על העבודה. אחת ממטרות המשרד שהתוויתי בראשית כהונתי היא הגדלת הבטיחות והבריאות של העובדים בישראל לצד הגדלת והעמקת הכשירות המקצועית של בעלי התפקיד בתחום הבטיחות והגדלת היקפם, כדי שנוכל לתת מענה מיטבי שיתמוך בהתפתחות המשק. לכן היום הריני מציג הצעת חוק חשובה, שתקדם מאוד את הבטיחות באתרי הבנייה בישראל באופן מיידי, וזאת כחלק מכמה פעולות וחקיקות שבדעת המשרד לקדם בעתיד הקרוב. עוזר בטיחות משמש כיום יד ימינו של מנהל העבודה באתרי הבנייה על מנת לאתר מבעוד מועד גורמי סיכון באתר וסילוקם. כך למשל מתמקד העוזר באיתור מחסום בגידורים או תקינות של מכונות הרמה באתר. לפי ההסדר החקיקתי הקיים היום, על עוזר הבטיחות לעמוד בשלוש דרישות: עליו להיות בגיר, בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית ובעל תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות. בבחינה נוספת של תנאי הסף שנקבעו למינוי לעוזר בטיחות נמצא כי תנאי הסף שנקבעו אינם עולים בקנה אחד עם אופי התפקיד והיקפו, ויוצרים חסם בפני כניסתם של הנדסאים ומהנדסים וכוח אדם איכותי נוסף לתפקיד, ולכן יש מקום לשנותם. החידוש רחב ההיקף הוא שמעתה יהיה ניתן למנות לעוזר בטיחות כל מהנדס רשום או הנדסאי מוסמך בענף הנדסה אזרחית. החידוש יקדם כניסה משמעותית של כל מהנדס והנדסאי איכותי לענף הבנייה בישראל. בהתאם לכך מוצע שגם עובד שאין לו ניסיון מוכח בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית יוכל להתמנות לעוזר בטיחות, ובלבד שעבר בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בהיקף רחב יותר של שעות הכשרה. הוספת שתי החלופות תגדיל באופן ניכר את היצע עוזרי הבטיחות בענף הבנייה הישראלי, ותקל על גיוסם באופן שיפחית את הנטל הרגולטורי העודף תוך קידום המטרה של חיזוק ערכי בטיחות באתרי בנייה. תיקון זה עולה בקנה אחד עם יעדים אחרים של המשרד והממשלה, ובראשם הגדלת שיעורי התעסוקה ופתיחת עיסוקים למהנדסים, הנדסאים ואוכלוסיות שיש חשיבות רבה לשילובן בשוק העבודה. לפיכך, אודה על תמיכתכם בהצעת חוק חשובה זו. ומכיוון שיש לי עוד קצת זמן, אני רק רוצה לתת עוד התייחסות קלה. עמדה פה חברת הכנסת מירב בן ארי וטענה ששרת המדפסות משוויצה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אפשר לשמור על שקט? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באמת הרבה זמן לא דיברנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> עמדה פה חברת הכנסת ליאת בן ארי ואמרה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מירב. אני לא ליאת בן ארי. די עם זה כבר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> עוד מעט ליאת בן ארי. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> בוא נקווה שלא. עמדה פה חברת הכנסת מירב בן ארי ואמרה ששרת המדפסות מתגאה בזה שהיא שוחחה עם שוער, ושהשוער אמר לה שישראל תורמת היום לארצות הברית ולא רק ארצות הברית תורמת לישראל. זה מעניין – כאילו, זו אנקדוטה, אבל זה נורא מעניין, ואני אסביר גם למה. קודם כול, הבהלה במחשבה שיש אמריקאי – בכלל, שישראל הפכה למעצמה, ל-super power, ונתפסת בידי האמריקאי הגנרי ברחוב כגורם שיכול גם לתת ולא רק לקחת, כל כך הבהילה את השמאל. שימו לב מה קרה: אני סיפרתי את הסיפור הזה בספייס בטוויטר בתוך שיחה, באמת כמסיחה לפי תומי, על קפה שעשיתי. הוא לא היה בדיוק שוער, הוא היה מאבטח אמריקאי שבא ואמר לי: תשמעי, המדינה שלכם גדלה לי מול העיניים, ואני אומרת את זה כדרך אגב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה? מה הקשר? אני יושב-ראש הישיבה. סליחה, עליזה, מה קרה? עליזה, תירגעי. מה קרה? סליחה. אני מנהל את הישיבה לפי החוקים, ויש לה זמן לדבר. את רוצה? תדברי איתה, לא איתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא קובע לה כמה זמן. יש זמן, מותר לה לדבר. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אמרו לי – אני מסיימת, מסיימת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יופי. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יכול להוריד אותה מהבמה כשהיא מדברת בזמן שלה, סליחה. אני מבקש לא להפריע. אני אוציא אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת ואטורי, חבל עליך, באמת, אני דואג לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את מי אתה תוציא? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את מי תוציא? את עליזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מי תוציא? אני רוצה לראות אותך, גבר. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> שימו לב מה קרה מהרגע שבספייס בטוויטר, כשאני נמצאת בכלל בדרך לאיזו פגישה מהאוטו, ואני מספרת אנקדוטה שולית בתוך סיור של שבוע עם עשרות ארגוני הסברה – להבין את ההסברה, להבין את הרפורמים, את החרדים, להבין את כל הגוונים של היהדות האמריקאית, כדי לעזור להם; פגישות אולטרה-חשובות עם אנשים מהשורה הראשונה – מה הם עושים? לוקחים את המשפט הזה: שרת ההסברה מצאה שוער. למה אתם לא יכולים ללכת ישר? למה עקום? למה תמיד תמיד כחש ובחש, לקחת דבר קטן – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שדיווחו. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – ולהפוך אותו למרכז? כי אין לכם קייס, כי אין לכם טיעון. כי מה, מה הסיפור? ערוץ 13 שלח כתבים למלון לחפש את השוער, ידיעות אחרונות פרסמו ידיעה בעיתון: גלית מצאה את השוער, ואת נואמת על זה. אנקדוטה – כאילו, אני זורקת פירור, כולכם רוצים? מה קרה? קצת דרך ארץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם דיברו על השוער של נבחרת ישראל. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> קצת יושרת דרך. קצת יושרת דרך. ואגב, אם כבר אנחנו על זה, בנימין נתניהו הוא אבי האומה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו נשברנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבי האומה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> מתעלקים, מתעלקים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? זה העולם. תפסיקו להתבכיין. ברור שיתעלקו עלייך. אתם 30 שנה בשלטון, אתם שרים – יתעלקו עליכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> – – – הלכה ופגשה את השוער. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה מה שדיווחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם זה שטויות, למה את מתייחסת לזה? << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> – – – כתבה, כתבה בטלוויזיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מחכים לתוצאות הסברה. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> את לא היית הולכת ישר, בהגינות? אין לך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני באמת שואלת אותך, איזה שטויות – למה אכפת לך? << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> איזה שטויות? שלושה ימים זה מפרנס את כל המדיה. היום נאמת על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, תתעלמי. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> אבל היום נאמת על זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה היה שנייה בנאום שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חברות הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, סליחה. בבית הזה עדיין מותר לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לי, אתה רוצה לשמוע פעם אחת שאני מנהל את הישיבה ואני לא אקרא אותך לסדר קריאה ראשונה ושנייה ושלישית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תקרא, חופשי. מה שעושה לך טוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, ואטורי, אנחנו באווירה טובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם מפריעים לחבר שלכם. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מציע שתיתן לעליזה הודעה אישית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה סתם מסכסך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני עומד כאן על הדוכן ואני כבר לא יודע מה להגיד. אין גבול לטירוף הזה. רק לפני עשר דקות אישרנו איזשהו חוק פרסונלי כדי לאפשר לאיזשהו מישהו שש"ס מינתה בטבריה להתמודד בבחירות, למרות שזה לא חוקי. מה הבעיה אם זה לא חוקי? נשנה את החוק. עושים חוק – אפשר. אותו דבר לגבי הרבה מאוד נושאים. אם אנחנו לא מצליחים לבחור יותר את הנציגים שלנו ללשכת עורכי הדין, נפרק את לשכת עורכי הדין; אם אנחנו לא יכולים לשלוט בשופטים, נשנה את הדרך שבה בוחרים אותם. הממשלה הזאת איבדה כל רסן, היא עושה מה שבא לה, ואני אומר לכם מכאן, חבריי החברים בקואליציה, ממשלה יקרה: זה לא יקרה. העם בישראל, אותם אנשים שאתם קוראים להם אנרכיסטים, פושעים ושמות גנאי אחרים, אותם אלה שנושאים על גבם חלק ניכר מהביטחון, חלק ניכר מהכלכלה, אותם אנשים שחיים במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, ויש לה הרבה מאוד בעיות – הם לא יהיו מוכנים שאתם תשנו להם את המדינה; הם לא יהיו מוכנים שתהפכו אותה למשהו אחר ממה שכתוב במגילת העצמאות. ולכן לא יעזור לכם. אם נצטרך לצאת לרחובות, נצא לרחובות; אם יהיו אנשים שיגידו שהם לא רוצים להתנדב, הם לא יתנדבו, וזו לא סרבנות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> סרבנות – – – סרבנות. לא יעזור כיבוס המילים שלך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה תומך בסרבנות, ולא בפעם הראשונה. אתה צריך להתבייש לך. אתה תומך בסרבנות, ולא בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מוכן להגיד לו לשתוק? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להתבייש לך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מוכן לשתוק? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא מוכן לשתוק. אתה מעודד סרבנות במליאת הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רוצה לבוא? תבקש רשות דיבור. תבקש רשות דיבור. אתם לא יכולים לשנות את האופי של מדינת ישראל. אתם לא יכולים לשנות את האופי של מדינת ישראל. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא תשנו את האופי של המדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בישיבה. שב לידו. פעם שנייה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא. תשכח מזה. את זה אנחנו לא ניתן לכם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם שנייה; פעם שלישית. תוציאו אותו, בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כשאתם תנהלו את העניינים אתה תוציא אותי, הבנת? אתה לא מנהל את העניינים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני צריך לעשות לך את העבודה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה, הוא קורא שלוש קריאות? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה חבר באופוזיציה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה תשב כחבר אופוזיציה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר: אני מצפה מאנשי המחאה שרואים מה שקורה כאן בכנסת ישראל לא לשבת בבתים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לצאת לרחובות, לעשות כל מה שצריך כדי שאתם – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תצטרף לאהוד ברק – – – איזו בושה אתה. אתה בושה. אתה בושה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חבורה מופרעת וקיצונית ומשיחית – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזו בושה אתה, איזו בושה. אתה בושה. אתה בושה. אתה בושה. אתה בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא תצליחו לשנות לנו את האופי של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר לך הזמן לפני חצי דקה. בואו נסיים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חנוך, חנוך. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, קריאה שנייה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם בושה וחרפה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם קשה לחנוך לשמוע, אני אגיד את זה עוד פעם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אבקש לסיים. הזמן נגמר מזמן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאף אחד, לא לשמאל ולא לימין במדינת ישראל, אין שום מנדט לשנות את האופי של מדינת ישראל כפי שנקבע במגילת העצמאות. זאת מדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מצפה מכל מי שהחירות חשובה לו, שיצא לרחובות ויפגין נגד החבורה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוה, בוקר טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שעה הוא צורח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא בקריאה שנייה, מה אתה רוצה? חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר כנסת יעקב אשר – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר תמיד נוכח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עליזה הורידה אותך מה-cruise, רק שתדע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגב, לא נרשמתי, אז תהיה רגוע. בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – לא, תחזיר מהתחלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמש שניות. עכשיו התחלתי. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תחזיר, כי מפריעים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, היית חסרה פה במשכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, באמת, אתה בקריאה ראשונה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עכשיו לא מדבר לממשלה האטומה הזאת, שהיא ריקה ועם כיסאות ריקים. אני מדבר לעם ישראל עכשיו. הרבה שואלים למה הדרוזים יצאו עכשיו. למה הם יצאו למאבק הזה? האם זה רק בגלל הטורבינות? כן, גם בגלל הטורבינות, ואני אגיד לכם: ביקנעם לא אישרו טורבינות; בגלבוע לא אישרו טורבינות; בגליל לא אישרו טורבינות; מוצב צה"ל הוזז מהמקום בגלל טורבינות, ולמה הוזז ולמה לא אישרו? בגלל שזה פוגע בבריאות. אבל אני אגיד לכם עוד דבר אחד. מה אתם חושבים, שהעדה הדרוזית תמשיך לשבת בחיבוק ידיים? מה אתם חושבים, שיישוב כמו עוספיא – אפס היתרי בנייה במשך כל שנת 2022; כל העדה הדרוזית הוציאה רק 150 צווי בנייה. מה אתם חושבים, תחוקקו את חוק הלאום, תהפכו אותנו לדרג ב' ולליגה ג', ואתם רוצים להישאר ליגת-העל? מה אתם חושבים, תחוקקו לנו את חוק קמיניץ הזה, שלא לאפשר לאף צעיר לבנות את הבית שלו, ואם הוא בונה את הבית שלו אתם שולחים לו קנס בין 300,000 ל-600,000 שקלים? מה אתם חושבים? ועכשיו גם מדברים לי על ציונות ומגדירים מה זאת ציונות. אם אני רוצה להגדיר ציונות, יותר מחצי המשלה שיושבת כאן היא לא ציונית. ציוני בעיניי זה מי שתורם למדינה, עושה צבא, משלם מיסים. זאת ציונות, לא ציונות כמו שאתם מגדירים אותה – היותו יהודי הוא ציוני. לא כל יהודי הוא ציוני. לא כל יהודי הוא ציוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היא מכחישת ציונות. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם ממשלה גזענית, אני אומר לכם. העדה הדרוזית – בסך הכול 22 יישובים. המדינה הזאת בנתה יותר מ-700 יישובים. היא יכולה לקחת את הדרוזים כפרויקט לאומי, להביא לכל צעיר היתר בנייה, שיוכל לבנות את הבית שלו, להביא לכל צעיר את הכבוד לחיות במדינה הזאת. אומרים: מדינה ששווה למות למענה, שווה לחיות בה. אתם הופכים את המדינה הזאת ללא שווה לחיות בה, זה מה שאתם עושים וזה מה שאתם רוצים להביא אותנו. תתביישו לכם. תתביישו לכם. עברתם כל גבול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא אתייחס היום לאותה הצעה של השר על הנושא של ניתוקי מים וחשמל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זאת בושה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא יודע אם אלה שיושבים פה כבר שמעו, אבל הרגע, ממש לפני שעה קלה, עצרו את אחד ממובילי המחאה, איציק מדינה, מהבית שלו באמצע ארוחת ערב במה שנקרא "מעצר מנע". תראו איפה אנחנו נמצאים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא עשה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא מוחה נגד המשטר, אנחנו – לאט-לאט הרי אסור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא חשב למחות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא חשב למחות. אנחנו מזהירים פעם אחר פעם שהפרקטיקות שנהוגות בשטחים הכבושים במשך קרוב ל-60 שנה, של היעדר זכויות מינימום, של מעצרים מינהליים, מה שמכונה בשפה המכובסת, שזה בעצם חטיפה של אדם מביתו והשלכתו לכלא – הרבה פעמים זה בלי לראות עורך דין או שופט ובלי לדעת על מה הוא עצור – וישנם העינויים, שאני אתייחס אליהם עוד יותר מאוחר באחד מהדיונים היום; היום זה היום שמציינים בו את המאבק בעינויים. הרדיפה של מתנגדי הכיבוש, איסור ההפגנות – מישהו באמת חושב שאפשר להחזיק כמעט 60 שנה איזשהו ציבור – אתם לא רוצים לקרוא לו עם, אל תיקראו לו עם – איזשהו ציבור בדיכוי שיטתי יום-יומי? בלי להתייחס לעוול של הדיכוי הזה כשלעצמו, אתם באמת חושבים שאפשר להחזיק כך עשרות שנים ציבור של מיליונים בלי שזה יזלוג לתוך החברה המדכאת? כבר לפני 200 שנה, קרוב ל-200 שנה, כתב קרל מרקס שעם שמדכא עם אחר, בעצמו לא יהיה חופשי. זה טבע הדברים, חברות וחברים. אני פונה בעיקר לאגף הזה, לחבריי לאופוזיציה; אין לי דיבור איתם, אני לא מצפה מהם לכלום, המשיחיים הגזעניים. מה אני אצפה מהם? ראיתי הרגע גם בריאיון באחד מהערוצים איזה טיפוס – אולי אתם תזכרו את השם שלו, אם יצא לכם לראות; אני לא זוכר את שמו, פעם ראשונה שנתקלתי בו – שהוא אמור להיות אחד מהבכירים במשמר הלאומני של בן גביר. הוא אומר שצריך כדור בין העיניים גם לילדים ונשים, כי אין בכלל הבדל. זה האויב וגמרנו, אין הבדל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני תכף אראה לך. אני לא מכיר אותו, לא יודע מה השם שלו. אני אראה לך את הווידיאו. זה רק קצה הקרחון. אני פונה אליכם: בסדר, יש בינינו מחלוקות לגיטימיות, אבל תחשבו רגע על טובת החברה שלנו גם מהעיניים שלכם. אתם באמת מאמינים שאפשר להחזיק עשרות שנים ציבור באלימות דכאנית בלי שזה יזלוג וישפיע על החברה שלנו? אין כזה דבר. ליבוביץ' היה אולי גאון, אבל כשהוא כתב את הדברים האלה ואמר: זה ישפיע על החינוך וזה ישפיע על השחיתות המוסרית של החברה וכן הלאה, כשהוא כתב את זה בידיעות אחרונות בספטמבר 67', כמדומני, זה לא היה בגלל שהוא היה גאון – זה היה בגלל שהוא הכיר היסטוריה, ואנחנו צריכים ללמוד את זה מההיסטוריה. עכשיו חטפו מביתו בארוחת ערב את איציק מדינה – דיברתי עכשיו עם עורך הדין – כמעצר מנע, כדי למנוע ממנו לקחת חלק בהובלה של המחאה המוצדקת נגד ההפיכה המשטרית. הוא רק הראשון; בעצם הוא לא הראשון, כבר היו. זה יימשך, זה יגיע לכל אחד מאיתנו. גם אמרתי בנאום הקודם לפני שעה קלה: גם אלה ששורפים, החמלניצקים האלה ששורפים בתים ושדות ויורים על אנשים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה העילה למעצרו? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני עוד לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העורך דין – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם הוא עוד לא יודע. אבל זה מעצר מנע. הוא מהמובילים של המחאה. מי ששורף – אתם יודעים, יש את הביטוי הידוע, הרי: מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא שהוא מתעורר פשפשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אז בפרפרזה לזה אני אומר שמי שהולך לישון עם מציתי פלסטינים, שלא יתפלא כשהוא קם בבוקר מפוחם בעצמו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, עכשיו בדיוק שמענו עוד חלק מהפנינים שמכינים לנו כנראה בוועדת ההיגוי של מה שנקרא המשמר הלאומי/המיליציות של בן גביר, שבינתיים מוכיח עוד ועוד עד כמה הבן אדם הזה – כשדיבר היום בבוקר, ואני התייחסתי לזה, כשאמר שבבית יש שרפה, הוא התעלם מהעובדה מי מצית את השרפה הזו, שהוא בעצמו מצית. עכשיו מספרים לנו שאפרים לאור, חבר בוועדת ההיגוי של המיליציות האלה – התברר שהמשנה שלו ואיך שהוא מדבר לא היו מביישים אף אחד מהפשיסטים שיושבים בבניין הזה. הוא אמר שהצבא משקיע יותר מדי אנרגיות כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים. אין בלתי מעורבים, הוא אומר. אסור להבדיל, כאשר מטפלים בהם, לפי מגדר או גיל, או לחשוב אפילו שהם בלתי מעורבים. מי שנמצא בקו העימות, זה בגלל שהוא בחר להיות, והתוצאה שלו – או לנצח או למות. הבן אדם הזה, רוצים שיהיה בוועדה שתקים את המיליציות האלה. מהתחלה אמרנו שהמיליציות האלה לא נועדו לשמור על ביטחונם של האזרחים הסובלים מפשיעה. שלא ישלו אותנו. כאשר הם מדברים, הם מדברים על לוחמים שאימנו אותם להילחם במה שקראו לו "האויב", והם מביאים עכשיו אותם באותה משנה גזענית, רוצים שהם יילחמו באזרחים של המדינה. ככה זה הולך להיות, כנראה. כשפנו לפירומן ושאלו אותו אם הוא ידע על ההתבטאויות האלה ועל המשנה הסדורה של אפרים לאור בעניין הזה, הוא אמר: לא ידעתי קודם. אז עכשיו הוא יודע. בואו ניתן לו ליהנות מהספק שהוא לא שמע על הדברים האלה, למרות שאני בטוחה שחלק מהבחירה שלו באנשים שישבו בוועדת ההיגוי היא האידיאולוגיה הגזענית שלהם. אבל אם אתה כבר יודע עכשיו, בואו נראה מה תעשה עם זה. אני חושבת שהבעיה היא לא רק בבחירת ועדת ההיגוי הזו, הבעיה היא במי שבחר לתת לאדם הזה, שנקרא שר במדינת ישראל, להיות אחראי ולהוביל מדיניות שהיא בדיוק כמו פיל בחנות חרסינה, הייתי אומרת. אבל האמת, הפיל לא יודע מה הוא עושה בחנות החרסינה ולכן הוא שובר; הבן אדם הזה כן יודע. הפשיסט הזה כן יודע למה הוא מוביל, ועוד נשלם על זה ביוקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב. הזמן רץ עד שתגיע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הסתבכת כבר עם עליזה? אתה רוצה להסתבך איתה? אני לא מבין אותך. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אבל הוא לא פועל תחת איומים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תראי, הבעיה איתכם זה לא שאתם לא פועלים תחת איומים, זה שאתם לא פועלים תחת איזשהו היגיון מסדר של טובת הציבור. הכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא פועלים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גם לא פועלים. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי וחברות הכנסת, אני מבקש להתייחס לדבר שכבר התייחס אליו חבר הכנסת עופר כסיף. אנחנו מקבלים דיווחים על כך שאחד מפעילי המחאה המרכזיים בפתח תקווה נלקח הערב אל תחנת המשטרה מביתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר ככה: מכיוון שאני רוצה להיות הגון, כי יש פרטים שלא ברורים, דבר אחד כן ברור: הגיעו שוטרים אל ביתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אני לא אמרתי שעצרו אותו, לא אמרתי שחייבו אותו. אני לא יודע. אני יודע שככל הנראה הגיעו שוטרים אל ביתו בשעת הערב, ויכול להיות שביקשו ממנו להתלוות אליהם לתחנה והוא התלווה. ישנם דיווחים ראשונים שהיה איזשהו חשד שהאיש אולי מתכנן פעילות כזאת או אחרת, אבל אני רוצה לומר בכנות: פרטים רבים לא ידועים, ולכן אני לא ממהר לקבוע קביעות, אבל קיים היום משבר אמון רציני בין משטרת ישראל לבין המחאה הציבורית הדמוקרטית. המשבר הזה, לשיטתי, הוא לא אשמתה של משטרת ישראל; הוא בראש ובראשונה אשמתו של השר לביטחון לאומי, שהתערב פעמים רבות בפעולת המשטרה, ופגע באוטונומיה של אותם מפקדים שהכילו את המחאה באופן שמכבד את הדמוקרטיה הישראלית, והעניק רוח גבית למפקדי משטרה שלצערי די ברור התירו את הרסן בטיפול בהפגנות, כפי שראינו בקיסריה ובחדרה לאחרונה. ואי-אפשר להתכחש שבאשמת השר הרשלן והעבריין הזה, קיים היום משבר אמון רציני בין הנהגת המחאה הדמוקרטית המפוארת הזו לבין משטרת ישראל. ואני קורא מכאן למחוז מרכז של המשטרה לעשות את המעשה הנדרש ולהבהיר במהירות, באופן מיידי, את מה שקרה כאן. ואני מצפה מהמשטרה לשקול אם ראוי באמת שינקטו את הצעד הזה. יש למשטרה הרבה דרכים לדבר עם פעילי מחאה, להעביר את המסר. אני לא בטוח שהמצב הזה שבו פעיל מחאה מוצא את עצמו בשעת לילה בתחנת המשטרה, לאו דווקא כעצור – לא נעים שמגיעים שוטרים לאזרח הביתה ואומרים לו: בוא תתלווה אלינו. לא רבים מן האזרחים יאמרו במצב כזה: אני לא מתלווה. אני מצפה שנשמע באופן מיידי הבהרות ממשטרת ישראל, כי אם יש כאן באמת מצב של מעצר מנע, זה תקדים מטריד, מסוכן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> זה לא תקדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא תקדים. כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תראה, אז אני רוצה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז ברשותך, רק משפט אחד. משפט אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחד, כי זה קורה הרבה בוועדת החוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אצלכם זה משפט בלי נקודות וזה ארבעה משפטים בערך, מחוברים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> פה לא עם נקודה. חברי חבר הכנסת מלביצקי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו הסתיים, ראיתי. אני אמרתי לו. עכשיו אני ראיתי את זה. הבנתי, הבנתי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומר, עשר שניות. יש גבול כמה פעמים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אפשר להשתמש במה שאירע בהתנתקות כתירוץ לכל דבר. אתה יודע מה? גם בתקופת ההתנתקות נעשו טעויות, אבל מה המטרה שלנו, לשכפל אותן או ללמוד מהן? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> להיחלם באלימות, זו המטרה. להילחם באלימות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אדוני – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. איפה? אמרת משפט אחד. תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אדוני, די. די. ההתנתקות זה לא תירוץ לכל סבוטז' – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו לתמוך באלימות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שאתם עושים לדמוקרטיה הישראלית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אני אזכיר לכם שיש כרגע עצורים יהודים שלא אמרו להם כלום. לקחו אותם למעצר, והם כבר חודשים במעצר. אבל פתאום כשזה מנהיג מחאה, אז – אגב, הוא נעצר על פי מידע מודיעיני. זה לא משנה מי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – במשך שעה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – מישהו נשאר פה, חוץ מאיתנו? חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – האיש שוחרר – – – לא בדיוק היו חשדות. מה זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, חברת הכנסת מירב כהן, רוצה? בבקשה. מוותרת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – משחררים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אני מבקש לא להפריע. עכשיו דיברת, כולנו הקשבנו. עכשיו אל תפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אני שותק – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מפריע לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מפריע לך – תתמודד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אתמודד. תכף אתה תתמודד בחוץ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה תצליח. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, האמת היא שאני לא תכננתי לדבר, אבל הידיעות האלה באמת מאוד מאוד מטרידות, כי יש פרסומים סותרים. האם מישהו הגיע לביתו של אדם ופתאום לקח אותו לנגד עיני ילדיו מארוחת הערב או שהוא הגיע בעצמו? האם נעצר לזמן ממושך? האם הוא משוחרר? אני חושבת שבמשבר האמון הקיים חשוב מאוד שהמשטרה תתנהל בצורה שקופה. אם מישהו עשה משהו לא בסדר, נקט אלימות, עבר על החוק, אני לא מגינה. אבל אני כבר ראיתי – והיינו בדיונים בשבוע שעבר כאן, בכנסת, וראינו איך לקחו אנשים מהפגנה בלי שהם עשו דבר, לא עברו על החוק, לא נקטו אלימות, ופירקו להם את הצורה, עצרו אותם, כיסו להם את העיניים, הביאו אותם לאשפוז בבית חולים על כלום, ממש, וגם נציגי המשטרה שישבו בדיון הסכימו עם זה. אז כיוון שראיתי דברים שבחיים לא הייתי מאמינה שמשטרת ישראל שלנו תעשה, אני מבקשת שלפחות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו פעם ראשונה – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שלא ראיתי דבר כזה מעולם, ואני רוצה להגיד לך עוד דבר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – או שאת זה לא רואים? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם משטרת ישראל פעלה בצורה לא הוגנת ולא צודקת מול אנשים אחרים – מול חרדים, מול מתנחלים, מול ערבים – אני רוצה שייעשה צדק עם כולם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יש לה חלק בזה – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשטרה היא אחת, היא באה לשרת את כולם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר מה שאת אומרת, אני מאמין לך ואומר שהמשטרה לא צריכה להיות ככה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא נגדם. אני לא נגדם. אני לא נגד תושבי דרום תל אביב, אני לא נגד החרדים, אני לא נגד הערבים ואני לא נגד המתנחלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מירב, המשטרה לא צריכה להיות ככה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שלא עשה דבר בניגוד לחוק ומי שלא נקט אלימות, לא צריך לנקוט מולו אלימות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – במקום הזה, שפוגעים בחרדים, שפוגעים בערבים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני נגד פגיעה לא מידתית בכל ציבור שהוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, לשבת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגן – אם חרדי הפגין בצורה מכובדת ולא עבר על החוק ולא נקט אלימות, אין סיבה שיפגעו בו. אני לא קוראת לפגיעה באף אחד. אני חושבת שלכל קבוצה במדינת ישראל יש את הזכות למחות בצורה הוגנת, מכובדת ולא אלימה, ואם פועלים בחוסר הוגנות מול ציבור כזה או אחר, צריך להפסיק את זה. אני רואה בכולם, בכל הקבוצות – יש להם את הזכות להפגין ולמחות. אבל אני ישבתי בדיונים ופגשתי אנשים בעיניים. ילד שלוקחים אותו, מכסים לו את העיניים, מכניסים אותו לניידת ולא מספרים להורים שלו איפה הוא נמצא – אז כשאני רואה דברים כאלה, אני דואגת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני דואגת שיעשו פה מעצר שווא. וכדי להפסיק את החששות האלה, בואו ותתנהלו בשקיפות ותגידו מה הסיפור פה. מה הסיפור? מה כל כך נורא שהוא עשה? בואו תתנהלו בצורה תקינה. אני חייבת לומר שהחשדנות הזו ומשבר האמון האדיר הזה גם נוצרו בגלל שיש לנו שר שהכניס פוליטיקה לתוך המשטרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – המשטרה בגלל זה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, כשיש מרוץ מי יהיה המפכ"ל הבא – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני מודה, יש בי חשש שהאנשים רוצים להוכיח אבו עלי, שמי שלא עושה, ככה, נוקט יד דורסנית במיוחד, אין לו סיכוי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזאת תחושה מאוד מאוד קשה ומסוכנת. אז אנא, תנו פרטים. אין מה להסתיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם מישהו עשה משהו לא בסדר, שישלם את המחיר, אבל לא סתם. ויש פה תחושה קשה מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני אגיד לך מה ההבדל. אתם באים וקופצים: אבל ההתנתקות, ההתנתקות. אני אמשיך את הדברים. כשאני הייתי יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, לא היה אצלי איפה ואיפה. אם הייתה מכת"זית בואש נגד חרדים, אני עצרתי את זה, וברוך השם, היום המכת"זית כמעט – בדרך כלל עם מים, אולי מים צבעוניים, כי ידעתי שיש בלתי מעורבים, כי ידעתי שהבחורה או האיש המבוגר בשכונה החרדית ייפגעו. לא עשיתי חישובים ולא אמרתי: אבל אצלנו. הייתי ככה. ישב אצלי מיכאל בן ארי. מה לי ולו? אני רחוקה ממנו קילומטרים, מתפיסת העולם שלו. אבל ישבו חברי כנסת ואמרו שהמשטרה נופלת עליו בטוויטר, על הציוצים שלו. אז הבאתי אותו והבאתי את המשטרה ועשינו דיון אמיתי, ולא אמרתי: אבל מיכאל בן ארי, מה לי ולו? אני לא מכירה אותו, לא ראיתי אותו בחיים שלי, חוץ מזה ששמעתי את הדברים שלו, שלא מתחברת לכלום. אפס חיבור יש לי אליו. אבל לא עשיתי עמדה ולא הייתי מפוזיציה. כל השנה שהייתי יו"ר הוועדה לא עשיתי איפה ואיפה בין ערבים וחרדים ויהודים. למי אכפת? הבעיה הגדולה שהשר הזה – ואתה יודע היום, אני גם אמרתי לך את זה – הכול מפוזיציה. אי-אפשר. זה לא עובד ככה. שר צריך להיות ממלכתי. לא סתם ישב פה משה ארבל ואמרתי לו: העברת סקירה מקצועית אמיתית. אבל כששר מתנהל מפוזיציה, בא ויושב ומשקר גם בוועדה – עכשיו, מילא שהוא משקר על תומר לוטן, מנכ"ל המשרד, ועל עמר בר לב ועל סגלוביץ', אבל הוא גם משקר על דברים שאני עשיתי. ואני אומרת: למה? למה? ישבתי שעתיים בדיון וכל מה ששמעתי זה: אכלו לי, שתו לי, גנבו לי, לקחו לי. יאללה, אתה כבר שר חצי שנה, תתקדם. תתקדם. תפסיק לדבר מפוזיציה. ישב אצלי בוועדה במשך שנה, עשה קמפיין נגד מכת"זיות, בעד חסימת כבישים, בעד מפגינים, נגד מעצר מינהלי. פתאום הוא מביא מעצר מינהלי. מה זה? מה זה? אני בחיים שלי לא אמרתי לעצמי: רגע, הוא יצביע לי? הוא מהמיליה שלי? מה אכפת לי. יש פגיעה בבלתי מעורבים. יש פגיעה בזכויות אדם. אני אהיה ממלכתית ואני אייצג את כל האזרחים. גם מיכאל בן ארי, שבאמת אין לי שום קשר לתפיסת העולם שלו, בדיוק הפוך ממנה – אבל פגעו לו בזכויות אדם שלו. אז הם ישבו אצלי בוועדה. אהוביה סנדק – אני קיימתי דיון. אני קיימתי דיון בגלל ההתנהלות של מח"ש. איפה? באמת, זה מדהים אותי. מדהים אותי השר הזה, שהכול מפוזיציה, הכול מפוזיציה. למה, אם אתה מגיע לתפקיד, לא להיות ממלכתי? למי אכפת מי הצביע לך? והינה, אני אומרת לכם, ההתנהלות הזאת עולה. אם אותו בחור מפתח תקווה, לקחו אותו מהבית – קודם כול, מה קורה במשטרת פתח תקווה? אני הייתי אצלם לילה בתחנה. הם בעומס מטורף. איך יש להם זמן לקחת בן אדם נורמטיבי מהבית? אבל אם זה קרה, כל אחד שאכפת לו מזכויות אדם צריך להיות פה על הרגליים. מה זה קשור בכלל? תסתכלו על השנה שלי בוועדה – הינה, אני מסיימת, ואטורי – לא הייתה פעם אחת, באמת פעם אחת שאמרתי: אוקיי, הוא לא מהמיליה שלי, אני לא אעזור לו. אם לקחו אדם מהבית שלו, מארוחת ערב, אדם נורמטיבי – ועוד פעם, אני לא יודעת את הפרטים, לכן לא שופטת – אתם צריכים כולם להגן עליו. מה זה משנה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז רגע. מוקדם, עוד אין פרטים. קודם כול, יש מידע מודיעיני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה אני אמרתי? זה מה שאמרתי. אני לא ממהרת. משטרת פתח תקווה היא אחת המשטרות הכי עמוסות בארץ. מעניין איך יש להם זמן לקחת בן אדם מארוחת ערב, מהבית שלו, עם הילדים. תודה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא שוחרר כבר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, נו, אם אכפת לך מזכויות אדם, אז שיהיה אכפת מכולם, מה זה משנה מי זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אגב, אני קורא לכם את מה שכתוב: התכוון לממש פעילות אלימה; הגיע מרצונו לתחנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אני רק אמרתי, אתה יודע, לפעמים גם שוטרים עושים טעויות. דיברתי על בן ארי, דיברתי על אהוביה סנדק – דיברתי. אנחנו אנשים שלא חפים מטעויות, כולל בואש באמצע מאה שערים שמסריח את כל השכונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לכל הכיוונים זה צריך להיות, באופן שווה. שתי דקות, ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה, בגלל שאני יושב-ראש ועדת האתיקה הורדת לי דקה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, כי פגעת – פעמיים העמדת אותי לדין. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואללה, הוא צריך להעמיד אותך עשר פעמים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני אוותר לו, עזוב. אני רוצה להיות נקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צריך כיסא לידי ולידו בוועדת האתיקה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב. ברשות אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מה שדיברתם – לחינם, כי שחררו את פעיל המחאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז מעניין למה עצרו אותו. אז אל תעצרו אותו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת – רק תעשו טובה, כל מי שעולה לפה, שלא ישאיר פה דפים. אחר כך צריך לקחת אותם, וסתם חבל. שכל אחד ייקח את הדברים שלו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה עמית הלוי השאיר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא. אתה רוצה שאני אתחיל להקריא לך מי השאיר פה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא מבין, הם ממחזרים נאומים, אז הם משאירים את הדף, ובכל פעם מישהו עולה וקורא אותו. העיקר פיליבסטר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו נאום אחד ארוך, כל אחד קורא את החלק שלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לפחות אנחנו ממחזרים משהו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, אני מבקש לסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואלכ, תאמין לי – אתה מבין? אני לא אגיש עליך תלונה לוועדת האתיקה. בכל אופן, מירב, אני רק רוצה להגיד לך, בואי נהיה אמיתיים לגבי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. אתה רק רוצה להגיד לה תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול תודה. אני חייב להגיד, באמת, כשמירב הייתה יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, היא באמת עשתה עבודה טובה, ביקרה את המשטרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד את זה. וגם אנחנו, כשפנינו, היה – וכשאני אומר למירב כהן, שעלתה פה –אני אמרתי דבר אחד פשוט: כשפגעו בציבור החרדי, אם אנחנו לא היינו מרימים את הדגל הזה, אף אחד לא היה מרים אותו. כשהציבור הערבי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היו לך שותפים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא תמיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היה לך – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הייתי לפעמים זועק. את יודעת מה? אני מתלונן על המשטרה כשפוגעים בילד עם אוטיזם. ואתה אומר לאותו שוטר: לעזאזל, אתה לא רואה? הוא ממשיך להכות בו. ואתה אומר: עד כמה? ביקשתי כמה פעמים. אמרתי למשטרה – רעיון פשוט: קחו את הילדים האלה, את הבחורים האלה, שימו אותם בתור מתנדבים אצלכם, כמו אצלנו בכנסת. קח אותם. ככה אתה תכיר אותם. אבל גם כשאומרים לך: זה ילד עם מוגבלויות – תאמין רגע, תעצור שנייה, תעצור את המכה שלך. מה קרה? לא תמיד אנחנו רואים באמת את הילד הזה. אבל אם מישהו מהצד אומר לך, בוא נגיד שהוא עבד עליך – בעוד דקה תעצור אותו. למה אתה מכה אותו בכלל? הרי אתה לא בריון שכונתי. אתה אדם שבא, ויש לך את הכוח; האזיקים אצלך, האקדח, הניידת – הכול אצלך. זה אחד הדברים שהכי מקוממים אותי. והמשטרה עדיין לא השכילה לעשות, איך לקחת ולטפל בילדים האלה. בכל פעם אנחנו רואים שיש עוד כמה שוטרים שהם בעצם עשבים שוטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה זוכר את חיים מזרחי החרדי? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בטח שאני זוכר את חיים מזרחי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי עשה דיון? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את עשית את הדיון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שבכל חג הוא שולח לי חג שמח? חיים מזרחי. אני עשיתי לו דיון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את יודעת שאחר כך אני פגשתי אותו פה? אני חייב להגיד לך, הלכתי לקנות פה בחנות, בירושלים, ב"מידות טובות". שם הוא בא אליי, אומר לי: שלום. הוא אומר: תשמע, תודה רבה לכם, אירחתם אותי בכנסת – בדיון שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני עד היום בקשר איתו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואמרתי: קודם כול כל הכבוד לעם ישראל, וכל הכבוד לחנות הזאת, שבאה ולקחה אותו והרימה אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל המשטרה, למשל, הייתה לוקחת בחור עם מוגבלות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה התפקיד שלנו כחברי כנסת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, התפקיד שלנו הוא לבקר אותם, וכשאנחנו מבקרים אותם, הם צריכים להסיק את המסקנות. עכשיו, זה לא התחיל אצל איתמר בן גביר וזה לא התחיל אצל עמר בר לב; זה פשוט איזשהו משהו במשטרה שהם עדיין לא הפנימו. ואני חייב להגיד לך עוד דבר: צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, גם עושה דיונים, ורק בשבוע שעבר הוא עשה דיון. אפרת רייטן – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אמרתי – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, שנייה. גם היא ביקשה על הפגנות, ולא משנה מאיזה צד, והוא עשה. ונכון, לפעמים לא נעים לבקר את השר שלך, אבל עצם זה שאתה עושה דיונים, ובאים אחרים ומבקרים – ככה אנחנו צריכים להיות פה, אגב. לפני שבועיים את התפלאת, אמרת: אני הייתי חברת הכנסת, אף פעם לא הגשתי שאילתה על השר שלי. אני הגשתי על משה ארבל, ואני אומר לך שאני מגיש שאילתות על כל השרים שלנו בלי לתאם איתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דיברנו על זה בשבוע שעבר, נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ושיבואו ויתלוננו לפניי שאני מגיש עליהם שאילתות. זה התפקיד של הכנסת. אנחנו צריכים לבקר אותם – את המשטרה, ואת משרד הבריאות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ואת משרד האוצר ואת הכול, כי אם אנחנו לא נעשה את זה, אנחנו פושעים וחוטאים למי ששלח אותנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. לא אמרתי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני אגיד לך? נגמרו לי המילים. אין לי מה להגיד על הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין לך מה להגיד או – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא חשוב, אני אגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לך פה דפים של הנאומים של האופוזיציה, אתה יכול לבחור אחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא רוצים? אתם רוצים ללכת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ויתר. חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן תסכם, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את תראי שזה לא יקרה יותר. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אני לא אענה לך מפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את תראי. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נחיה ונראה. לא זכור לי שאת מנהלת אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נחיה ונראה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא זכור לי – נחיה ונראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להמשיך להתווכח בבית, בסדר? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אין בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רואה – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז ומעולם המחנה הלאומי גילה אחריות וממלכתיות, החל מאלטלנה, ההתנתקות, המהפכה המשפטית של ברק, שנתנו לה הזדמנות, אוסלו – נביאי השקר ורוב הלשעברים שהבטיחו יונה עם עלה של זית, וקיבלנו כנופיית מושחתים שמשלמת משכורות לרוצחי היהודים. אנחנו אחראים, והשמאל מפרש זאת כחולשה וכניעה. זה נגמר. הממשלה הזו באה למשול. בממשלה הזו אין סוסים טרויאנים כמו גדעון סער ואלקין. גם סוכן הכאוס ליברמן "אין אזרחות בלי נאמנות" יושב בטריבונה ומפצח גרעינים. אנחנו באנו למשול. אתם והתועמלנים שלכם יכולים לכתוב לי מכתבים עד מוחרתיים. אני לא הגעתי כדי לקדם את האג'נדה של נשות הכותל או את הכאוס של הגב' שקמה ברסלר. אין בידיי את ההכשרה המקצועית לסייע לנשים שמתחפשות לשפחות, שמאמינות, אפילו בצחוק, שאני או אחד מכל חבריי בממשלה, החל מאבי מעוז, שכל כך מפחיד אתכם, ועד ראש הממשלה, יחוקק חוק שיפגע באזרח אחד מכל מגזר או מגדר שהוא. מי שמאמין למיצג ארונות קבורה מעל עגלות תינוקות צריך עזרה מקצועית פרטית, ולא לממשלה הזו; אולי לממשלה הקודמת, שם הכול היה הפוך – כבישים היו כבישות, תמרורים היו תמרוריות. כאן כבישים הם כבישים ותמרורים הם תמרורים. בדיוק כמו בשבוע שעבר, כשאני יושבת פעם בעשרים שנה בבית קפה מול חוף הים בפגישה, אגב, בקבוצת "האחים לנזק" או משהו בסגנון כזה, יושב מאחוריי אדם, מצלם אותי בסגנון פפראצי מהזולים ביותר, מפיץ בקבוצת הווטסאפ של השמאל את התמונה שלי, וקורא לכל הכוננים להגיע להפגין ולנסות להפחיד אותי. ואז אני מקבלת טלפון ממשטרת ישראל שהיא נמצאת בדרך אליי, "כוח וגנר" כזה נמצא כנראה בדרך אליי מהחמ"ל של ברק ואולמרט. אממה, הם קצת שכחו שהם ממש מצאו מי באמת מתרגשת מכל הפסטיבל שלהם. אז ישבתי, חיכיתי וחיכיתי להם – בסבלנות רבה, אגב, יש לציין – עד שהגיעה גברת מגונדרת אחת ביחד עם הכלב שלה, והתחילו שניהם לזמזם לי באוזן: "דמוקרטיה, דמוקרטיה, דמוקרטיה". האמת היא, אני חייבת לציין שכגודל ההמתנה כך הייתה האכזבה. ממש ציפיתי ליותר. בפעם הבאה אני רק מבקשת מאותם שמאלנים שרוצים להפגין נגדי שתגיעו עם כל הלהקה – כמו בקפלן, שהם פתחו "זאפה", חבר הכנסת מיקי לוי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמאלנים בוגדים. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי שמאלנים, חס וחלילה, זה אתה אמרת. – – כמו בקפלן, שהם פתחו "זאפה", וכל התל אביבים מגיעים להופעה חינם. אז חברים – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> גם אנחנו יכולים? תשלחו לנו כתובת. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גם אתה יכול, אני אשלח. אני לא אשכח אותך. חברים, אנחנו לא שוכחים במסגרת הריפוי מה עוללו כאן בשנה אחת: 20% עלייה במחירי הדיור, הפסקת נטיעות בנגב, אגף התקציבים כולו עבר לכפר קאסם, מינוי גיסות לקק"ל, מינוי זועבי לקונסולית בשנחאי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את ממשיכה עם השקרים של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – החזרת שטחים לחיזבאללה בלי כנסת. זו הדמוקרטיה שלכם, חבר הכנסת מיקי לוי. זו הדמוקרטיה שלכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 50 מיליארד, 50 מיליארד. זה השקר של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> וראש ממשלה עם שישה מנדטים ביום טוב. רצחתם את הדמוקרטיה, והעם שלח חלק לכתוב ספרי זיכרונות, חלק לספסלי האופוזיציה ואת כוח בלפור חזרה לרחובות. את כל זה עשה העם. המנהיגים שלכם יכולים לעמוד בהפגנות ולצעוק: ערב טוב קיסריה, ערב טוב כפר שמריהו וקפלן, ואנחנו נצעק: בוקר טוב ישראל, התעוררנו. שנים אתם קוראים לנו בבונים, ביביסטים, כמו שלבגין קראו רוצח ולמצביעיו בגיניזם. הזדעזעתם כל כך מעמידתנו לצד ראש הממשלה בבית המשפט, וכן, אנחנו עמדנו לצידו כחומה בצורה בגאווה מול הרעל שלכם שש שנים. אנחנו הפכנו את ישראל לסטרטאפ ניישן, ואתם מנסים להפוך אותה למדינת כאוס ניישן. אז תקשיבו טוב: כנראה לא הבנתם שנפלתם על העם הלא-נכון. חשבתם שראש הממשלה יתקפל כמו כל הסיכולים שלכם, מפרופ' יעקב נאמן וחיים רמון דרך ציפי לבני וכמובן גדעון סער. חשבתם שהוא יישבר, יפנה את מקומו או לחלופין יהפוך לחתלתול צייתן. לא דמיינתם שנגיע עד הלום. בשביל ההגמוניה ומוקדי הכוח שלכם, אתם מוכנים לשרוף את המדינה. משפחות נקרעו, שבתו רעב בבלפור, הפגנות ופרעות, הלכו עם צוללות על הגב. אפילו טנק גנבו. הכול כשר. אני נזכרת בריאיון של רוני אלשיך, שישב ביהירות בתוכנית עובדה כמו איזה שייח' סעודי כזה ואמר – אתה זוכר? מכיר כל מילה: תהיה רעידת אדמה. זוכר, חבר הכנסת פוגל? אני נזכרת באברמוביץ', זה שקבע שנתניהו יהיה רק הערת שוליים. איך בלהט ובהתרגשות ובתיבול ציניות הוא פתח מהדורות על תיק שוחד חד וברור. אליו, כמובן, הצטרף המודיע המשטרתי בן כספית, שקבע נחרצות: מכיר את תיק 4000, תיק שוחד נעול ונצור. דרך אגב, בשום מדינה דמוקרטית עיתונאי לא יכול לשמש כמודיע משטרתי, רק בישראל של אלשיך ושי ניצן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דווקא הוא אמר שלא יהיה שוחד. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> וכמובן, חבר הכנסת לוי, איך אפשר בלי האובר-חוכם האדון דרוקר, שאמר: הייתי המום מכמה תיק 4000 חזק הרבה יותר ממה שחשבתי. כך הוא אמר. זה אותו דרוקר שהעתיק את בית המשפט לאולפן 13 וצחק על אבי וייס ואלי ציפורי. זה אותו דרוקר שעשה את תוכנית המקור על הצוללות, נעבעך. הציג לנו את רובין הוד, שייקה ברקת, הפילנתרופ הגדול, שקיבל מעל 100 מיליון ש"ח על תיווך הצוללות. זה התחקירן המהולל של תעמולת 13. כל היום אכלו לאנשים את הראש בסרטונים של נתניהו – עולה ויורד מהצוללת, עולה ויורד מהצוללת. אפילו כבר תיק מס' 3000 נתנו, כדי לקשר אותו לתיקי האלפים בהנדוס התודעה הפר-אקסלנס שלהם. אני גם לא אשכח את הקמפיין שהריצו האגודה להחרבת השלטון, תצהירים חסויים של הצמרת הביטחונית של מדינת ישראל, ואיך קראו לה? פרשת השחיתות הביטחונית הגדולה והחמורה בתולדות המדינה, ממש געוואלד אחד גדול. איך עברנו על זה לסדר-היום? אז מי נתנו את כל התצהירים האלה? תנחשו, או בעצם למה לנחש? אתם יודעים – מובילי פרעות כוח קפלן, אדון בוגי, עמוס מלכא, תמיר פרדו, שבתי שביט, עמוס גלעד, דן חלוץ, יובל דיסקין, אהוד אפשטיין ברק, עמירם לוין, נו, כל הבונים החופשיים. אתם מבינים מה התסכול, השעמום והקנאה עושים לאנשים האלה, והם עוד מאשימים את ראש הממשלה שהוא לא מאחד ומחבר. רק תראו איך נתניהו, הוא היחיד בעולם שהצליח לחבר בין שנואי הנפש – האהודים, ברק ואולמרט. נו, היינו כחולמים, ממש שבת שונאים גם יחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כל אלה שהזכרת תרמו יותר מכל המפלגה שלך – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ונשאלת השאלה היכן היו טובי בנינו ובנותינו מהפרקליטות ומהמשטרה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – היכן היו כל ההסתרות של האיפכא מסתברא, אלה שרצו ריצת אמוק ביום שראש הממשלה יושב מול נשיא ארצות הברית, להגיש כתב אישום לעיני העולם כולו. לא בחלו בשום דבר. מנדלבליט אמר מפורשות: בלי שוחד אין כתב אישום. ומה הכי מדהים? השופטים שלוש פעמים קוראים למדינה להתעשת, שלוש פעמים, והם בחוצפה תוקפים את השופטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה, אין הגבלת זמן? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> האנשים האלה לא חושבים אפילו לתת דין וחשבון. שמו גוף ביקורת עם שיניים תותבות, והמדינה של אבא שלהם. אין דין וחשבון לאף אחד. עכשיו תראו, איך יש לנו רוב יהודי מוחץ בקלפי פעם אחר פעם אחר פעם? איך עמד מחנה שלם מאחורי מנהיג עם כתבי אישום על שוחד? הרי אף אחד לא מאמין שהמחנה הלאומי כולו בעד שחיתות. התשובה היא פשוטה: אינ-טו-איצ-יה. אינטואיציה, זו התשובה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ד-מו-קרט-יה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לאינטואיציה בריאה לא נדרשת השכלה, לא נדרשים שום תארים. מחנה שלם רואה חדשות ושומע את המגישים, רואה את הפרקליטים ושומע את הפרשנים, קורא עיתונים ואת הטורים של עשרות הלשעברים – רמטכ"לים, ראשי מוסד ושב"כ, אלופים ואלופות – שומע את הפוליטיקאים כמו ברק, בוגי, אולמרט, ואומר לעצמו דבר פשוט: אני לא מאמין להם, לשום מילה שיוצאת להם מהפה. אני לא מאמין לפרקליטות, אני לא מאמין למח"ש, אני לא מאמין למפכ"ל, לא ליועמ"ש ולא לפרקליט המדינה. האנשים הללו הביאו יותר ממחצית המדינה לא להאמין למוסדות האכיפה והחוק. על זה בני גנץ לא מרטיט שום מדינה, על זה לא צועקים ד-מו-קרט-יה. ל-99% מתומכינו אין השכלה משפטית, והם לא צריכים אותה. למה? יש להם אינטואיציה שאומרת שיש כאן דיקטטורה שחושבת שהמדינה שייכת לסבתא שלהם, ואם הם לא שולטים הם ישרפו את המדינה, וכל האמצעים כשרים. אותה אינטואיציה גם אומרת שהשמות שהם מדברים, הם מנדלבליט, ניצן, זילבר, למברגר, כשר, דרוקר, אברמוביץ', גליקמן – הם, לא מתאים להם אמסלם, גולן, אוחנה או קרעי. הם אדוני הארץ. עכשיו, אני אומרת לכם, כשאהוד ברק קורא לכם למרי אזרחי, תעשו לעצמכם טובה אחת; שהמופרע הזה מנחה אתכם לחסום כבישים ולשלם להם מיסים, תבקשו ממנו רק דבר אחד: שיפוי חתום בכתב. תשמעו ממני, פתאום תראו איך הוא מתחיל לרעוד, איך הוא מתחיל לגמגם, כמו בתשובותיו על אפשטיין וקרן וקסנר. הוא ייעלם. הוא חכם רק רק על כספים של אחרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה עמודים יש שם? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עוד הרבה. תסבלי, חברת הכנסת בן ארי, תסבלי בשקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדברי אליי. די, אי-אפשר לשמוע אותך. את כל היום – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תצאי החוצה. את הקול שלך באמת אי-אפשר לשמוע. עכשיו, אני מכינה אתכם, אזרחי ישראל, לשבועות הקרובים. צופי ערוצי התעמולה, אתם הולכים לשמוע את מערכוני הצחוק של הפרשנים והמגישים שהגשש החיוור יהיה חיוור לידם. יסבירו לכם למה נפילת אישום השוחד הוא טוב לפרקליטות. איך כתב אמנון לוי? "כבוד לחבריי ברוך קרא ואביעד גליקמן על היושרה לפרסם סיפור חשוב בלי קשר לפוזיציה, עיתונות נטו". שומעת ולא מאמינה. אם הם לא היו מעבירים את הדיווח – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, אני מבקש להוריד את הטלפון. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע, אני לא יכול לבחון את זה מכאן. זה מה שהיושב-ראש אומר, אז – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> חברים, איזה עיתונות, דליפמן – נשאלת השאלה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. כמה דפים את מחזיקה, תגידי לי? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עוד, עוד, עוד. דליפמן, ברוכי, אם הם לא היו מעבירים את הדיווח שעה לאחר מכן, ברור שזה היה בכל המהדורות. עד כמה הם חושבים שכולם מטומטמים? רק חסר שיגישו אותם לקבל פרס פוליצר. ולכן, חבריי, לסיכום, זוהי שירת הברבור של מחנה קטן, אלים, אגרסיבי, ממומן ומתוקשר. אבל לא יעזור לכם. נפלתם על הממשלה הלא-נכונה. כמו שלא נשברנו בכל מערכות הבחירות, כמו שלא נשארנו באופוזיציה – שחברי האופוזיציה אומרים כאן שהם פורחים להם, כל כך טוב להם; אל תדאגו, אתם תישארו שם – בטח שלא נישבר עכשיו. תהיה ועדה על הרוגלות; תהיה ועדה על מח"ש; תהיה רפורמה, לוודא שמה שקרה בשנים האחרונות למדינת ישראל לא יחזור לעולם. נבחרנו להיות עם חופשי בארצנו, על אפכם ועל חמתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תפסידו את הבחירות הקרובות. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נחיה ונראה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, אנחנו נצביע עכשיו על החוק, סוף כל סוף. הצעת חוק הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023 – הצבעה בקריאה ראשונה. כולם לשבת במקומות. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 13), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה והרווחה להמשך דיון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ששי לא הצביע. הוא מבקש להירשם בפרוטוקול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1632).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא – הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023. תציג את החוק חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מעלה כאן להצבעה תיקון להצעת חוק השירות האזרחי (תיקון מס' 5). אדוני היושב-ראש, אולי אפשר לעשות טיפה שקט במליאה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. חבר הכנסת מלול. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה כמו הספסל האחורי באוטובוס. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> למה כמו? למה כמו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בבקשה. הם פרצו בצחוק היום, תקשיב, באמצע נאום ראש הממשלה. הוא לא הבין מה קרה, הוא הסתכל לאחור – הוא ראה שזו החבורה שם. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> טוב, חבריי חברי הכנסת, אנחנו באים עכשיו לתקן תיקון מס' 5 להצעת חוק השירות האזרחי. התיקון מתייחס לסעיף 112(ד)(1) בחוק. אני אסביר לכם בקצרה באופן שתבינו מה מהות הצעת החוק. ובכן, כשחוקקו את חוק השירות האזרחי, וקודם לכן – את חוק השירות הלאומי, היה צורך לקבוע הליך הכרה בגופים שמטפלים במתנדבים. הם נקראים בחוק "הגופים המוכרים". הגוף המוכר הוא הגוף שמאתר את המתנדבים, ממיין אותם, מפנה אותם למקומות שבהם הם מתנדבים – זה נקרא "הגופים המפעילים" – מלווה אותם לאורך השירות, דואג לתנאי השירות ההולמים שלהם וכדומה. אלה הגופים המוכרים. כבר בעת חקיקת החוק – מירב, אני יכולה לשמוע את עצמי? את עצמי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. אופיר, היא מנסה לדבר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מותר לי בחוק הזה. מותר לי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> תפטפט כמה שאתה רוצה, אבל בשקט. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> טוב. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כבר בעת חקיקת החוק היו לפנינו כמה גופים מוכרים, והיה צורך לקבל החלטה איזה מהם יישאר ואיזה לא. ובכן, בחוק נקבע בסעיף 48 הליך ההכרה בגופים המוכרים, אבל לאחר מכן בסעיף 112(ד)(1) נקבעה הוראת מעבר שתכליתה לאפשר לרשות ולשר להכין תוכנית פיתוח רב-שנתית, להתקין תקנות, לאור זה לקבל החלטה לגבי מספר הגופים המוכרים, ורק לאור כל זה לקבוע מי יהיה הגוף המוכר ומי לא, איזה גופים יישארו ברשימה ואיזה לא. הוראת המעבר הזו פקעה ביום כ"ט באדר תשפ"ב, 1 באפריל 2022, ולמעשה היה צורך להאריך אותה. הוראת המעבר הזו הוארכה לא באמצעות הצעת חוק, למרות שהוכנה הצעת חוק, אבל בגלל הבחירות החוזרות ונשנות ההצעה הזו לא הגיעה לכדי חקיקה. במקום זה הוראת המעבר הוארכה באמצעות חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שעניינה יישום הוראות החוק במטרה לאפשר את הרציפות בפעילות הגופים המוכרים ולמנוע פגיעה בזכויות המתנדבים. אני מקווה שעקבתם. מה שאנחנו באים לעשות כעת זה לקבוע בחקיקה שהוראת המעבר הזו, עד לסיומה, כל הגופים המוכרים ימשיכו לפעול, ואחריה ניתן יהיה לצמצם אותם אם יוחלט שצריך לצמצם אותם, בהתאם לעבודת מטה שתיעשה במהלך התקופה הזו – אם כן, הוראות המעבר הזו תסתיים ביום ז' באלול התשפ"ה, 31 באוגוסט 2025. עד אז אנחנו צריכים להשלים את התהליך, לקבוע כמה גופים מוכרים יהיו, מה יהיה הליך ההכרה בהם, ואז נוכל להגיד שלום ולהתראות להוראת המעבר ולקיים את החוק כלשונו בהתאם לסעיף 48 שלו. מקווה שהצלחתם לעקוב, ובהתאם לכך, אפשר מבחינתי לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נמצאת בידי רשימת דוברים ארוכה. אני רוצה לקצר אותה בהסכמה עם האופוזיציה, קואליציה. אני שם אותה בצד. מישהו רוצה לדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. מי רוצה לדבר? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני רוצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא חייבים. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני רוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה חשוב? אתה רוצה לדבר? אתה יכול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי זה? מי צועק? אני לא רואה. מי זה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עופר כסיף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עופר כסיף, בבקשה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, אוקיי, לא ראיתי אותו. הוא רוצה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. אולי אחריו ירצו עוד. עופר, תעלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. טוב, אז נעבור להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, חכה. הוא עולה לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, בסדר, בסדר. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אפשר להצביע תוך כדי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הדמוקרטיה במיטבה. בוא נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עופר, אתה בעד, כן? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היום מציינים את היום נגד העינויים, איך אני מדבר על זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, אני יכול להכריז על הפסקה חמש דקות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. גם לי יש מה להגיד, כמובן. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני בעד שתדברי. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> את יכולה להגיד על הוראות המעבר, מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בקטנה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, היום הוא היום הבין-לאומי לתמיכה בקורבנות עינויים, ואני רוצה לדבר בנושא הזה. היום הזה נקבע על ידי האו"ם במועד השלמתה של האמנה הבין-לאומית נגד עינויים, שעליה חתומה גם מדינת ישראל. אך למרות שישראל חתומה על האמנה, עינויים ממשיכים להתרחש במרתפי השב"כ מדי יום ביומו. עינויים גופניים, כבילה מכאיבה, החזקה בתנוחות לחץ, חשיפה לחום וקור קיצוניים, מניעת שינה ממושכת, עינויים פסיכולוגיים, בידוד ממושך, השפלות ואיומים הם מנת חלקם של אלפים, בעיקר של פלסטינים בשטחים הכבושים. מאז שנת 2001 הוגשו למעלה מ-1,400 תלונות בגין עינויים למבת"ן במשרד המשפטים – המבת"ן זו היחידה לבירור תלונות נחקרים, הגוף שממונה על בדיקת תלונות של נחקרי שב"כ. מתוך ה-1,400 רק שלוש חקירות פליליות נפתחו ואפס כתבי אישום הוגשו. 0.0021% מהתלונות הובילו לחקירה פלילית, כלומר, מעל ל-99.9% מהתלונות נסגרו ללא כל בדיקה אמיתית. מאחר שחקירות השב"כ אינן מתועדות, ומעטים יודעים על הנעשה במרתפיו החשוכים, רציתי לנצל את שקיפות אור השמש של הפרלמנט – בעיקר בשעה הזאת, שהשמש חזקה – ולהציג בפניכם עדות של קורבן עינויים בחקירת שב"כ שמשרד המשפטים החליט לסגור ללא כל חקירה פלילית. במהלך שנת 2020 נעצרה א', צעירה פלסטינית, ונחקרה בשב"כ במשך 43 ימים, שבהם נמנע ממנה מפגש עם עורך דין. במהלך החקירה, ובמצב של חוסר קיצוני בשעות שינה, הובאה לתא ה-VIP, מה שמכנים, שבו הייתה מצויה באפלה מוחלטת, ללא קרן אור אחת או אפשרות לראות את חוקריה, אך א' הרגישה כיצד החוקרים יורקים עליה פעם אחר פעם בניסיון להשפילה ולביישה. בשם הגנה על הביטחון, שהיא למעשה שמירה על משטר כיבוש דכאני, נשים וגברים מעונים בישראל של שנת 2023, ומשרדי הממשלה שותקים. אבל איזהו הביטחון המצריך עינויים וויתור על חירויות בסיסיות? כדברי בנג'מין פרנקלין – תשימו לב מה הוא אמר: Those who would give up essential liberty to purchase a little temporary safety, deserve neither liberty nor .safety בתרגום – אני מסיים בזה – מי שיוותרו על חירויות יסוד על מנת ליהנות מביטחון זמני אינם ראויים לא לחירויות ולא לביטחון. הגיע הזמן שהכנסת תחוקק חוק נגד עינויים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני, כמובן, לא יכולה לעמוד מנגד, גברתי השרה, כשעולה לפה השרה לקידום מעמד האישה ומשקרת – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לא לא. אבל חברים, אתם מכירים אותי, אני אומרת את האמת. בואו אני אספר לכם על קמפיין שהיה במשרד לקידום מעמד האישה לפני שהיא הגיעה. רצו לעשות קמפיין לעודד נשים לרוץ למוניציפלי, אוקיי? למה אני יודעת על זה? לא כי נדב איל כתב את זה בטור שלו – כי הרי הוא שמאלן, נכון? כי אחת המשתתפות בקמפיין – במקרה אני מכירה אותה באופן אישי, היא סטנדאפיסטית; אני לא אגיד על החיבור, כי אם היא צופה, לא נעים. היא סיפרה לי את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא שמאלנית? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא. לא תאמין, היא אפילו מהמחנה הליכודי. היא השתתפה בקמפיין – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – בתוך הליכוד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכספי הציבור שלנו מומן קמפיין לעידוד נשים למוניציפלי, ואני מאוד בעד הקמפיין. אממה, הקמפיין הזה צולם חודשיים לפני שהגיעה השרה, ואז, כשהגיעה השרה – אגב, קמפיין שעלה 600,000 שקל מכספי המיסים – היא ניסתה לבדוק אם אפשר לרשום, כמו בכל פרסומת, כשכתוב "משרד התחבורה", "משרד הספורט", היה כתוב: "המשרד לקידום מעמד האישה" – היא רצתה שיהיה כתוב "המשרד לקידום מעמד האישה בראשות מאי גולן". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסור. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרו לה: אסור. נכון? תראו איך אתם מהנהנים, איך אתם אנשים ישרים. אסור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את יודעת איך אני יודע שאסור – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר'ה, תקשיבו, אם אני עולה, אני אומרת את האמת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – היה ליגה אחרת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אני אומרת את האמת. בייעוץ המשפטי אמרו לה: את לא יכולה לרשום את השם שלך. אוקיי? תני לקמפיין. כבר שולמו 600,000 שקל. זה הגיע מהרשות לקידום מעמד האישה, ואת יודעת, היית אחראית – אין כסף. אתם יודעים מה קרה לקמפיין? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בחיים לא עשינו קמפיינים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קרה לקמפיין, ינון? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נגנז. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם את שואלת, הקמפיין ירד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אתה חכם היום. ובכן, חברים, הקמפיין נגנז. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איך אני יודע – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אתה אדם ישר, וכשאני עולה אני אומרת את האמת על הדוכן הזה. אז עם כל הכבוד, במקום לעמוד פה ולשקר, קחי אחריות על הדברים שאת עושה. אגב, אנחנו קוראים לנשים לרוץ למוניציפלי. זה התפקיד של הרשות לקידום מעמד האישה, זה התפקיד שלה לעשות קמפיינים, גם אם בסוף לא כתוב השם שלך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אגב, אתה יכול לעבור להצבעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מירב, אם תרוצי למוניציפלי, היא עוזרת לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אמת. תאמינו לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפרופו הקשרים, היא גרה ברחוב בזל. אני לא רוצה להמשיך הלאה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – נסגור את הסיפור הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023. כולם במקומות? רוץ, רוץ, מהר, מהר. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה. החוק יועבר לוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1628).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023. תציג השרה אורית סטרוק, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם אחרי החוק הזה, אדוני היושב-ראש, תשאל אם מישהו רוצה לדבר. לא צריך להקריא את כל הרשימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה לי שעדיף להקריא את כל הרשימה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> יש לך יועצת יו"ר, מה אתה צריך יותר מזה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי יועצת היו"ר חברת הכנסת מירב בן ארי המוכשרת, הצעת חוק הגנת הצרכן (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023. הצעת החוק מבקשת להוסיף נסיבה מחמירה להגדרה הקבועה בחוק הגנת הצרכן כך שניתן יהיה להטיל עיצום כספי בשיעור של 150% גם כאשר ההפרה בוצעה כלפי צרכן פגיע שהוא אחד מהמנויים בתיקון המוצע. זאת, נוסף לאפשרות הקיימת היום בחוק להטיל עיצום כספי בשיעור של 150% כאשר ההפרה נוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים. כך, לדוגמה, הפרה של אחת מההוראות המנויות בסעיף 22ג(ב) שבוצעה כלפי צרכן פגיע על ידי עוסק שאינו תאגיד, תאפשר הטלת עיצום בסך 38,415 שקלים במקום 25,610 שקלים, והפרה של אחת מהוראות אלה על ידי עוסק שהוא תאגיד, תאפשר הטלת עיצום של 69,120 שקלים במקום 46,080 שקלים. אני מרגישה כמו מי שקוראת כתובה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עזבי, כבוד השרה, אנחנו מאמינים לך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני חוששת שאחר כך יגידו שהח"כים לא הבינו על מה הם מצביעים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני אגיד סכום מסוים, כמו שאומרים בכתובה. הצעת החוק גובשה בהתאם להחלטת ממשלה מס' 450 מיום ל' בתשרי תשפ"א, שעניינה תוכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים. בהמשך להחלטה זו מוצע לתקן את סעיף 22ד לחוק הגנת הצרכן כך שהפרה בנסיבות מחמירות לפי אותו סעיף תהיה גם הפרה שבוצעה כלפי צרכן שהוא אזרח ותיק או עולה חדש כהגדרתם בסעיף 14ג1(א) לחוק או קטין, וכן הפרה שבוצעה כלפי צרכן שהוא אדם שניכר שהוא נתון במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית או שאינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. זאת, כדי להגביר את ההרתעה מפני ביצוע הפרות כלפי אוכלוסיות פגיעות אלה. ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק. לאור זה כולכם מתבקשים לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת החוק הזאת הוצמדה להצעת חוק של מירב כהן. אני מזמין אותך להציג את הדברים. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם מזכירים לי אותנו כשהיינו באופוזיציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, נשמה. אנחנו נשארנו להצביע בעד, בניגוד אליכם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נשארים להצביע בעד. אתם לא עשיתם את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה את אומרת סתם? אני לא נשארתי והצבעתי בעד החוקים שלכם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אחד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה אחד? מה יש לך, מיקי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ספרנו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ממש לא – – – כמה חוקים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אפילו לא אחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שלוש דקות, בבקשה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2075/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני אתן להם להשלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סיימתם? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עוד הרבה לפני שהייתי חברת כנסת הייתי פעילה חברתית. אחת מהחוויות שהכי הכי נחרתו בי היא אותם סיפורים אישיים ששמעתי מזקנים שנוצלו כלכלית. זו תופעה מחרידה של עשרות אלפי זקנים בישראל שנוצלו על ידי חברות ונוכלים שפשוט אספו עליהם מודיעין והחלו להפעיל עליהם לחצים לבצע עסקאות שהם פשוט לא רצו בהן. זה מ"אתה חבר מועדון ומגיעה לך מתנה ואנחנו רק צריכים את כרטיס האשראי כדי לוודא שהמשלוח מגיע אליך הביתה", דרך "זכית בהגרלה", או "יש לך חוב שאם אתה לא תשלם אנחנו נעקל את הציוד שלך ונגרור אותך לבתי משפט". ביקרתי באין-ספור בתים של אנשים מבוגרים שהבית שלהם פשוט היה מפוצץ במוצרים נחותים במחירים מופקעים, וחשבון הבנק שלהם התרוקן. באמת, לפעמים לקחו מהם מאות אלפי שקלים. הם היו מלאים בבושה על זה שהם הגיעו למצב הזה. הם כל כך התביישו שהם אפילו היו מסתירים את זה מבני משפחתם. החוויה הקשה הזאת הניעה אותי לפעולה. בזמנו, לפני כמה שנים, הקמנו ארגון גרילה וקראנו לו "המטה למיגור עושק הקשישים", ופשוט החזרנו את הכספים לאותם זקנים. אבל עבורי זו גם הייתה הנקודה שבה החלטתי להעז ולהיכנס לפוליטיקה כדי לתקן מבפנים. כשרה העברתי החלטת ממשלה חשובה בנושא, והקמתי יחד עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי את מאגר "אל תתקשר אליי", ועכשיו אנחנו ממשיכים באותה תוכנית עבודה בתהליכי חקיקה סיזיפיים שמטרתם לוודא שעבריינים ישלמו את המחיר, לוודא שיש הרתעה ושלא ישתלם לגנוב מקשישים במדינת ישראל. החוק הזה מטיל קנס מוגדל על חברות ונוכלים שנמצא שניצלו כלכלית קשישים או אנשים מוחלשים אחרים, כמו עולים חדשים שאינם דוברי השפה העברית או קטינים. אנחנו נוודא שהחוק הזה יעבור בשלוש קריאות ואנחנו גם נמשיך לקדם חקיקות נוספות שמטרתן לשנות את כללי המשחק בישראל, כדי שישראל לא תהיה גן עדן לנוכלים. אני רוצה לומר תודה לשר הכלכלה, שבעצם הביא פה הצעת חוק שקידמנו עוד כשהיינו בממשלה ושיתף פעולה, ליושב-ראש הקואליציה, ששיתף פעולה, ליושב-ראש ועדת הכלכלה ביטן ולאורנה ברביבאי, שגם חתומים על הצעת החוק הזאת, למירב בן ארי ולבועז טופורובסקי ולנטע מנהלת הסיעה, שעבדו קשה כדי שנגיע להסכמות ונביא את החקיקה הזאת. מבחינתי החוק הזה מוקדש לזוג מקסים שפגשתי תוך כדי המאבק למיגור עושק הקשישים, הזוג טדי ורותי זמיר, זיכרונם לברכה, שכבר נפטרו, לצערי, אבל נלחמו יחד איתי. עד יומם האחרון הם נלחמו למענם וגם למען אחרים שרוצים להזדקן בכבוד במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. יש לנו שתי הצבעות. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023. אני מבקש לשבת במקומות. הצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 67) (הפרה מס' 67) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכלכלה. נצביע עכשיו על ההצעה של חברת הכנסת מירב כהן. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים. שתי ההצעות – גם הצעה זו תועבר לוועדת הכלכלה להמשך דיון. << נושא >> הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע–2009, בדבר צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון הוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ג–2023 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון הוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ג–2023. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש הוועדה המשותפת, להציג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי תשים – – – ואז כאשר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז מה? תלכו ואז נדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נצביע על תעודת הזהות הביומטרית. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני פונה אליכם מתוקף תפקידי כיושב-ראש ועדה של הכנסת המשותפת לשלוש ועדות: ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה. הוועדה המשותפת הוקמה בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגר מידע, התש"ע–2009, שלשם הקיצור אתייחס אליו כחוק המאגר הביומטרי. חוק המאגר הביומטרי מופעל כיום באמצעות הוראת שעה אשר תחילתה לפני כשש שנים, ב-1 ביוני 2017. הוראת השעה המקורית עמדה בתוקף לחמש שנים, עד 31 במאי 2022, והוארכה לפני כשנה על ידי הוועדה המשותפת ומליאת הכנסת ב-13 חודשים נוספים, עד ליום 30 ביוני 2023. נתבקשנו על ידי שר הפנים, הממונה על החוק, להאריך הוראת שעה זו בשנה נוספת, עד ליום 30 ביוני 2024. על פי סעיף 20(ו) להוראת השעה, כל הארכה שלה מעבר לחמש השנים הראשונות מחייבת את אישור הממשלה, הוועדה המשותפת ומליאת הכנסת. הוועדה המשותפת אישרה היום את טיוטת הצו כלשונו, והיא מובאת לפניכם לאישור. הוראת השעה מאפשרת המשך החזקת טביעות האצבע של תושבים בתוך המאגר הביומטרי. כאשר הוראת השעה תפקע, ייכנס לתוקפו חוק הקבע, אשר אושר ב-2017, שלפיו מדינת ישראל תתנהל עם מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד, ללא טביעות אצבע, ויימחקו כל טביעות האצבע הקיימות במאגר. בהתאמה לחוק, הרשות לניהול המאגר הביומטרי צריכה להיערך לרכישת והטמעת הטכנולוגיה המתאימה לזיהוי תושבים על פי תמונות פנים בלבד בסטנדרט העומד בדרישות החקיקה למניעת התחזויות וזיופי זהות. על פי חוות דעת שהגיש ב-2018 לממשלה ראש מערך הסייבר, כפי שנדרש בחוק, טכנולוגיה כזאת, בסטנדרט הנדרש, קיימת כבר משנת 2018. במצב החוקי הקיים, תושבים המבקשים מרשות האוכלוסין לנפק להם מסמכי זיהוי – תעודת זהות או דרכון – מצולמים בתמונת פנים ביומטרית, ונלקחות מהם תמונות של טביעות של שתי האצבעות המורות – דבר שנקרא אמצעי זיהוי ביומטריים. מאמצעים אלה מופקים נתונים שנשתלים בתוך שבב בתעודת הזהות הביומטרית החכמה, כפי שהיא נקראת, וכן בדרכון הביומטרי. תמונת הפנים שנלקחה נשמרת בתוך המאגר הביומטרי. עד לפני שנה התושב היה נשאל על ידי הפקיד אם הוא מוכן שגם טביעות האצבע שנתן יישמרו במאגר הביומטרי, ואם התושב לא היה מסכים לכך, תעודת הזהות או הדרכון היו ניתנים לו לתוקף של חמש שנים בלבד במקום עשר. מזה כשנה, לבקשת הוועדה המשותפת שדנה בהארכת הוראת השעה בכנסת העשרים-וארבע, התקבל נוהל ברשות האוכלוסין שלפיו לא שואלים עוד את התושבים בבואם לבקש הנפקת מסמך זיהוי ביומטרי אם הם מסכימים שטביעות האצבע שלהם יוכנסו למאגר, וטביעות האצבע לא נאגרות במאגר. במקביל, ביולי 2022 שרת הפנים הקודמת חתמה על צו שלפיו כל האזרחים יקבלו תיעוד ביומטרי לעשר שנים, גם מי שלא הסכים שטביעות האצבע שלו ייכללו במאגר. הוועדה המשותפת בראשותי קיימה שני דיונים בנושא הוראת השעה, ומהם עלה כי ההיערכות לתום תקופת הוראת השעה לא הייתה מספקת, ולכן רק בסוף שנת 2022 פורסם המכרז לבחירת ספק הטכנולוגיה לזיהוי פנים. עוד עלה כי הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, המפקח על יישום הוראות החוק, התריע למעלה משנתיים לפני תום הוראת השעה שרשות המאגר לא תעמוד בזמני הוראת השעה אם לא תנקוט צעדים ותיערך בהתאם. לוח הזמנים שהוצג לוועדה לבחירת הספק והטמעת מערכת ההשוואה החדשה לתמונות פנים הוא אמצע שנת 2025, אולם הוועדה התבקשה על ידי השר – הכוונה לשר הפנים – להאריך את הוראת השעה עד אמצע שנת 2024. השר הביע רצון שהכנסת תערוך פיקוח הדוק על ההיערכות להוראת השעה. לכן אני מבקש מכם להצביע בעד אישור הצו כפי שמונח לפניכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שוב מונחת בפניי רשימת דוברים ארוכה מאוד. האם מישהו רוצה לדבר? תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון הוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ג–2023. ההצבעה אלקטרונית. אבקש לשבת במקומות. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הצו – 15 נגד – אין נמנעים – אין צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון הוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים. צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון הוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ג–2023, אושר. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1536; דברי הכנסת, חוב' ל', ישיבה 84; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה שנייה ובקריאה שלישית, הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023. הוגשו כמה הסתייגויות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יציג את החוק קודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, מיהרתי מדי. יציג חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – צריך להתרכז – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מישהו פה צריך לעקוב אחרי ואטורי. זה חוק חשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה את מגלה אותי, תגידי. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מערך השיטור העירוני החל כפיילוט ב-12 רשויות מקומיות. לאורך השנים הורחבה תחולתו באמצעות מנגנון הקבוע בחוק, המאפשר לשר לביטחון הלאומי, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי, להפעיל את המערך ברשויות נוספות. כיום מנויות בחוק 86 רשויות מקומיות. החוק נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה והוארך כמה פעמים, ולאחרונה – עד י"א בתמוז התשפ"ג, 30 ביוני 2023. הצעת החוק, שאושרה בקריאה ראשונה, נועדה להסדיר את מערך השיטור העירוני בהוראת קבע, תוך שינוי ההסדרים מאלה שמעוגנים כיום בחוק. בדומה להארכת הוראת השעה הקודמת, גם הפעם סברה הוועדה בראשותי, אחרי לא מעט דיונים, כי נדרש זמן נוסף לדיון בהסדרים הרחבים שמבקשת לתקן הצעת החוק הממשלתית. הוועדה סברה כי יש לקיים בחינה מקדימה ומעמיקה של אפקטיביות מערך השיטור העירוני, ובפרט לבחון סוגיות המצריכות התייחסות, בין היתר סוגיות אלו: הכשרת הפקחים, השתלבותם במשימות השונות, סוגיות בתחומי התקינה ובחינת הסמכויות של הפקחים המסייעים, הפעלת מערך השיטור העירוני בהקשריה של אגרת השמירה, וכן סוגיות נוספות הקשורות לבחינת הצלחתו של ההסדר ברשויות המקומיות ובמועצות האזוריות השונות לאורך התקופה שחלפה. זאת, בטרם יוחלט לעגנו כהוראת קבע, וכדי לאפשר מתן מענה אמיתי לצורכי הרשויות המקומיות. לאור זאת, בשלב הזה, מוצע להאריך את הוראת השעה לתקופה בת חצי שנה, עד ליום י"ט בטבת התשפ"ד, 31 בדצמבר 2023. אני מראש מבקש להודות לחברי הוועדה שהיו ויהיו שותפים לתהליך החשוב הזה. ככל שיוגשו הסתייגויות להצעת החוק, אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והקריאה השלישית, וכמובן לדחות את ההסתייגויות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות – על ידי קבוצת סיעת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון; קבוצת סיעת ישראל ביתנו: חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מבקשים להסיר את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. האופוזיציה ביקשה להסיר את ההסתייגויות. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה –קריאה שנייה, כנוסח הוועדה, על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–­2023. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. סעיפים 1–7, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–7 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ח' בתמוז התשפ"ג, 27 ביוני 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:43. << סיום >>