דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"א ישיבה פ"ו הישיבה השמונים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ג (27 ביוני 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 4 אבי מעוז (נעם): 4 אוריאל בוסו (ש"ס): 5 ניסים ואטורי (הליכוד): 6 שלי טל מירון (יש עתיד): 6 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 7 ציון היום לשוויון בנטל 7 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 7 ניסים ואטורי (הליכוד): 9 אלעזר שטרן (יש עתיד): 11 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 16 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 19 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 21 גלעד קריב (העבודה): 22 אבי מעוז (נעם): 26 שר התיירות חיים כץ: 27 הודעה אישית של חבר הכנסת אביגדור ליברמן 29 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 29 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 31 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 32 ציון יום פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן 32 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 32 יונתן מישרקי (ש"ס): 34 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 37 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 38 שאילתות ותשובות 40 134. העברת כספים מישראל לחו"ל 40 שלי טל מירון (יש עתיד): 40 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 41 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 9), התשפ"ג–2023 42 משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): 42 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023 48 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 49 הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023 52 ניסים ואטורי (הליכוד): 52 הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 79) (אחוז החסימה בבחירות לוועד מקומי), התשפ"ג–2023 54 ניסים ואטורי (הליכוד): 61 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 68) (שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ג–2023 65 חוה אתי עטייה (הליכוד): 66 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי ח' בתמוז התשפ"ג, 27 ביוני 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מכתבה של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: משיכת ההמלצה בעניין שינוי אופן חישוב מענק הפרישה לחברי הכנסת עם סיום כהונתם. הסכם בין ממשלת יפן לממשלת מדינת ישראל בדבר אשרות חופשת עבודה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יפה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי כנסת המעוניינים לנאום יצביעו בעד. ההצבעה תתחיל כעת, בבקשה. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הנואמים, חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעת מס' 92, והפעם על השאלה אצל מי התנ"ך. שלשום בוועדת החוקה אמרה חברת כנסת מיכאלי, ואני מצטט: מה שמבדיל דמוקרטיה משלטון מלוכני, מדברים שהיו נהוגים בימי הביניים או אצלכם בתנ"ך – סוף ציטוט. לא להאמין: "אצלכם בתנ"ך". אישה יהודייה, חברת כנסת, עומדת בראש מפלגה שהנהיגה פעם את המדינה והיו חברים בה אישים כמו ברל כצנלסון, דוד בן-גוריון, פרופ' בן-ציון דינור, שהיו מחוברים ביותר לזהותם היהודית בכלל ולתנ"ך בפרט, אומרת שהתנ"ך הוא אצלנו ולא אצלה. הנדסת תודעה עצמית מזעזעת. אז חברת הכנסת מיכאלי, זה לא יעזור לך. כמה שלא תתנכרי לזהותך, למורשתך ולספר הספרים, לתורה, לנביאים ולכתובים, לא תוכלי לעקור אותה ממך ואת עצמך מהם. אני ממליץ לחברת הכנסת מיכאלי לחזור בה מההתנכרות העצמית הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מעוז. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת ניסים ואטורי. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום סגן הרמטכ"ל אלוף במילואים יאיר גולן, חבר כנסת לשעבר, אמר: קורא לעשות גם דברים בלתי חוקיים, אין ברירה. ואני שואל את עצמי, ואם היה אומר את זה, למשל, חבר הכנסת ניסים ואטורי, שיושב כאן, או מישהו אחר? אני תוהה לעצמי, האם זוהי דמוקרטיה? וקוראים לנו דיקטטורה. חיכיתי למחאה שכנגד ולגינויים מצד ראשי גוש השמאל – אף אחד לא גינה. כנראה שזאת הדרך. אנחנו רוצים לדעת איפה הגבולות. זאת פשוט בושה, ואני קורא ליועצת המשפטית לממשלה: אם זו לא אמירה לקריאות לעשות דברים בלתי חוקיים באופן מאוד מאוד ברור, איפה הגבולות? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בוסו. יעלה ויבוא חבר הכנסת ניסים ואטורי, ואחריו – חברת הכנסת שלי טל מירון, שהייתה אמורה, וציפינו לשמוע את נאום הבכורה שלה, אבל אנחנו נמתין בציפייה עוד זמן מה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אני מודה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בקשר לאמירה של יאיר גולן, היא מצטרפת לאמירות נוספות של אהוד ברק ועוד כמה שאיבדו קצת את הראש לאחרונה. אני מצפה שנשיא המדינה יבוא ויגיד אמירה מסוימת בנושא הזה. לא ייתכן שהאמירות הן תמיד כלפי צד אחד של המחנה. צריך לבחון את הדברים האלה. אין מצב שאדם כזה לא יועמד לדין. אני מוצא גם אנשים בכירים, גם מי שלא בדיוק הצביעו לנו בבחירות, שאומרים, חבר'ה, האנשים האלה איבדו את הראש. איבדו את הראש. צריך להשתיק את הסיפור הזה כדי שלא תהיה כאן שפיכות דמים או-טו-טו. וזה יהיה, אם אנחנו לא נעצור את הדבר הזה עכשיו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ואטורי. חברת הכנסת שלי טל מירון, ואחריה – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר בן גביר הבטיח לנו חוק איזוק אלקטרוני חדש. עברו בינתיים הרבה חודשים, ובינתיים הנשים נרצחות ואין לנו תשובות. עכשיו השר מביא לנו הצעת חוק שנותנת למעשה מועד ב' לגברים אלימים. אז אתמול הגעתי לוועדה לביטחון לאומי כדי להגיד לו שחיי נשים לא פחות חשובים מזכויות הגברים, והוצאתי מהדיון. לשים 2% תלונות שווא על גברים מול חיי נשים זה לא מאזן הגיוני. אז אני רוצה להגיד גם פה שדם נשים אינו הפקר, וכל זמן שאתם לא מקדמים את החוק של האיזוק האלקטרוני ותוכנית למאבק באלימות נגד נשים, הדם על הידיים של הממשלה. אני רוצה לחזור שוב על שמות הנרצחות לשנת 2023: דימה בושנאק, חנאן אבו ח'יט, בת 43 מנתניה ששמה לא פורסם, רילי פרי, אזהאר אבו רביע, סארה אל ג'נאמי, בראאה מסארווה, ורה פלצינטה, אדיסי אלבנה, ולנטינה חוואס, פולינה וייסמן, ביאן עבאס, דריה לייטל, בת 26 מנס ציונה ששמה לא פורסם, סיגל ברכה אטיאס, לידר סוויסה ושרית אחמד. יהי זכרן ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. היום פורסם דוח של ה-OECD, על השוויון המגדרי, ואנחנו, מדינת ישראל, הידרדרה 23 מקומות למטה. אנחנו נמצאים במקום ה-83, כשהפערים הם סביב נושאי שכר, משרות בכירות. בפוליטיקה – שפל חסר תקדים מבחינתנו בייצוג של נשים בכנסת, בייצוג של נשים בממשלה, בייצוג של נשים במשרות בכירות במשרדי הממשלה. זאת ההזדמנות: 125 ימים לבחירות המוניציפליות, המתקיימות ב-31 באוקטובר, ואני קוראת לכל אחת לעודד נשים להתמודד בבחירות המוניציפליות. אני קוראת לשרה לקידום מעמד האישה לצאת בתוכנית לאומית דחופה להתמודדות נשים בבחירות המוניציפליות. זאת ההזדמנות שלנו. רוצו להתמודד ולהיבחר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. << נושא >> ציון היום לשוויון בנטל << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – אם לא החמצנו אף נואם שלא נמצא פה, לא – הנושא הוא ציון היום לשוויון בנטל. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לפתוח את היום המיוחד, בבקשה. שלום, אדוני, עד חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> סוגיית השוויון בנטל מלווה את החברה הישראלית מאז הקמת המדינה. הסיכום שהגיע אליו בן-גוריון בשלבים הראשונים של הקמת המדינה עם החזון איש היה ש-400 תלמידי ישיבות יהיו פטורים משירות צבאי. אך כיום בין כותלי הישיבות והכוללים למיניהם יושבים 170,000 אנשים, כ-60,000 מהם בגילאים שבין 28 ל-67. יש לסוגיה הזאת לא מעט היבטים, קודם כול ההיבט המוסרי, ואחר כך הכלכלי והביטחוני. במישור המוסרי אין נושא שפוגע בחוסן הלאומי יותר מאי-שוויון בנטל, מהניסיון לחלק את העם לשניים, לאלה שהולכים לישיבות ולאלה שמתגייסים לצבא. כבר ב-1978 הבין כנראה בן-גוריון את חומרת השגיאה שעשה, וכך כתב לרב הראשי דאז ד"ר יצחק הרצוג: "זוהי קודם כול שאלה מוסרית גדולה, אם ראוי הדבר שבן אימא פלונית ייהרג להגנת המולדת ובן אימא אלמונית ישב בחדרו ולומד בבטחה כשרוב צעירי ישראל מחרפים נפשם למות". אני לא אספיק לדבר במסגרת הזמן שהוקצב לי על הכול, אבל אני אגיד כמה מילים על ההיבט הכלכלי והביטחוני. מחקרים שונים שראינו בשנים האחרונות מצביעים על כך שהמשק הישראלי מפסיד כ-25 מיליארד שקל בשנה עקב שיעור תעסוקה נמוך – קצת יותר מ-51% – בקרב הגברים החרדים. ובפן הביטחוני, המשמעות של מחסור בחיילי סדיר באה לידי ביטוי לצערי באירוע הקשה שראינו לאחרונה בגבול מצרים שבו נהרגו שלושה מחיילינו. צריך להבין שמדובר בגבול שאורכו מעל 200 ק"מ, ובלי לתת נתונים מדויקים אני יכול לומר כשר הביטחון לשעבר שהסד"כ לאורך הגבול המצרי הוא ממש ממש לא מספיק, בלשון המעטה. וכבר לא לדבר על הגבול עם ירדן, שאורכו מעל 300 ק"מ. אני רוצה לחזור להיבט המוסרי ולהזהיר מכל מיני קונץ-פטנטים בנוסח מתווה גיוס, תוכנית שירות וכו'. כל הפטנטים האלו היו אולי נכונים לפני הקמת הממשלה הנוכחית, אך כרגע, לאחר שמאות אלפי אנשים יוצאים שבוע אחר שבוע לרחובות, אי-אפשר לחזור לנקודת ההתחלה; כרגע חייבים לדבר על מתווה אחד בלבד: כולם, ללא יוצא מן הכלל, מתגייסים לצה"ל או לשירות אזרחי. כל צעיר בגיל 18 – יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי, צ'רקסי – חייב לשרת. אין פטורים, אפילו לא לאחד. כדי לתת דוגמה עד כמה הנושא הזה ערכי וצודק אני אצטט שלושה חברים בבית הזה, שלושה נציגים בכירים של הקואליציה. הראשון הוא ראש ממשלת ישראל נתניהו, ואני מצטט: "אין אפשרות להמשיך במצב הקיים. לא הצבא, לא הכלכלה ולא החברה יכולים להמשיך בדרך הנוכחית. לכן אני מבין לחלוטין את הדרישה של המשרתים ושל בני משפחותיהם"; "אנחנו מתכוונים לתת תמריצים חיוביים למשרתים ותמריצים שליליים לאלו שאינם משרתים ולהנהיג אמצעי אכיפה אמיתיים כדי להבטיח ששינוי של ממש אכן מתרחש. אחרי 64 שנים שהנושא לא טופל כנדרש אנחנו ניצבים לפני מהלך היסטורי, גידול דרמטי בהשתתפות הציבור החרדי והציבור הערבי בנשיאה בנטל. אנחנו רוצים להביא לגידול דרמטי בקצב ההשתתפות". כך הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת ממשלה ב-8 ביולי 2012. מאז, בחודש פברואר השנה הוא הגיש בפעם ה-15 בקשה לדחיית ההכרעה בחוק גיוס לכול. יואב קיש, בעצרת המחאה לשוויון בנטל ב-2012, כך אמר: "לשרת זה לא נטל, לשרת זו זכות – הזכות לתרום למדינה, הנכונות לוותר – – –" << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מתי ביבי אמר את זה? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ב-2012. "לשרת זה לא נטל, לשרת זו זכות, הזכות לתרום למדינה, הנכונות לוותר ולשלם מחיר כפרט עבור טובת הכלל והתחושה שהרווחת את מקומך בחברה הישראלית – אלה הם ערכים שעליהם הוקמה מדינת ישראל – – – לא צריך להיות הבדל בין דם לדם". וציטוט האחרון, ממרץ 2014 – יריב לוין, פה במליאת הכנסת, מהבמה הזאת: "אבל אני חושב שהיום, כאשר הציבור החרדי הוא ציבור, ברוך השם, עצום וגדול, לא מדינת ישראל – ורבותיי, גם לא הציבור החרדי עצמו – יכולים להרשות לעצמם להמשיך לקיים את אותה מדיניות שכאילו קפאה לה ועמדה כפי שהייתה מאז אותה תקופה". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. תם הזמן, אדוני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד דקה אחת ברשותך, אדוני. הגשתי בכנסת הנוכחית חוק שירות חובה לכול. החוק אומנם נפל כי חברי הקואליציה הנוכחית מתחרים זה בזה מי יתחנף יותר לעסקני ש"ס ויהדות התורה ומוותרים על ערכים שרק לא מזמן צידדו בהם, אך אני מבטיח כי אני, בשונה מהם, אמשיך לפעול למען הערכים והעקרונות שעליהם מושתתת מדינת ישראל ואיאבק למען שוויון בנטל מלא מלא, בלי שטיקים וטריקים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים ואטורי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן, אם יהיה כאן. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר חיים כץ, ברוך הבא. דובר פה על להתחנף לחרדים, אני מבין שהייתה תקופה שאני יודע שהיית בקשר טוב מאוד עם אריה דרעי, וזה טוב מאוד, אני מכבד את זה. אני חושב שאנחנו צריכים לשמור על החיבור שלנו בתוך העם, לא? הפרדות תמיד אפשר למצוא בשנייה, בין אנשים, בין חברים, בין חברי כנסת. אנחנו צריכים לשמור על אחדות בעם ישראל. אני לא חושב שצריך גיוס לכולם, בסדר, אפשר להתגייס, מי שרוצה להתגייס. אני חושב שצריך להיות שמח על זה שאתה מתגייס לצה"ל. אני, יש לי שלושה חיילים, תכף הרביעי מתגייס. אני עשיתי צבא, כולם בבית, כבר דיברתי על זה מספיק. אני חושב שראוי ונכון כן לגייס את אלה שלא לומדים תורה. יש כאלה שלא לומדים תורה, ויכול להיות שהם מנצלים את זה. מי שלומד תורה, אנחנו מאמינים שהם שומרים על עם ישראל, כי צריך ללמוד תורה תמיד בעם ישראל. אבל לא צריך להשתמש בזה כקרדום לחפור בו, שאתה בא ואומר כל הזמן, שנאה: חרדים, חרדים, חרדים, למשוך להם בזקן כמו שוטר, למשוך להם בפאות. אלה אחים שלנו. לא עם כל האחים שלי אני מסכים; אם אח שלי החליט לעשות משהו שנוגד את רצוני, את אמונתי, אני לא מנדה אותו מהמשפחה ומלכלך עליו ברחוב וצועק במיקרופונים כאן בכנסת ומספר כמה הם רעים והם לא מתגייסים ולא תורמים. יש אנשים שמתנדבים בזק"א. אתמול הלכתי לבחור ששובת רעב במשרד הביטחון, שהתפקיד שלו היה ז"ח, זיהוי חללים, הם מפנים גופות. הבן אדם – תראו אותו חרדי, כיפה שחורה – איבד את הנפש שלו לגמרי. הוא שוכב שם על הרצפה ברחוב, לא מוצא בכלל ימין ושמאל. עזבו את זה שלא הציעו לו שם גם כוס מים קרים. כל אחד מתנדב במה שהוא מסוגל לעשות. אני לא מסוגל לפנות גופות, שהוא יפנה גופות ואני אלך לאן שצריך לעשות. אז הייתי בחיל האוויר. אתה מבין? אני חושב שאלה תפקידים מאוד חשובים, הדברים שאנחנו עושים בצבא, אבל לא חייבים לבוא וללכלך על מישהו אחר. אם חרדי לא התגייס הוא אח שלי, אני אחבק אותם פה בכנסת, את כולם, וזה לא משנה אם זה אריה דרעי – להתחנף בפניהם, לא מתחנף בפני אף אחד. אתם מכירים אותי כבר מספיק. ואני אומר לכם דבר אחד: השלום בין יהודים חשוב לא פחות, ואני לא חושב שאנחנו רוצים בדיוק את כל אלה שאתה דיברת עליהם הרגע, חבר הכנסת אביגדור ליברמן. אני לא חושב שהיית רוצה לצידך באיזה קרב מישהו שמה שהוא יודע זה בקושי – זאת אומרת, הוא יודע לקרוא תורה, אבל הוא לא יצא למלחמה איתך. רך הלבב לא יכול להצטרף אלינו. אפילו שאני עשיתי צבא, אני לא תומך בעניין הזה, לגייס את כולם. למה לדחוף את כולם בכוח? צריך להיות צבא מקצועי, להעניק הטבות. יש לי המון חוקים שהגשתי – יחסית הרבה, כן – יש לי כחמישה או שישה חוקים שמיטיבים עם חיילי צה"ל. אחד מהם עבר כבר בקריאה טרומית, לתת שטחים לחיילי צה"ל שיבנו, ניישב את הנגב והגליל. יש חוקים שמיטיבים עם חיילי צה"ל. אנחנו צריכים בזה לתרום לחיילי צה"ל, לא לחפש עכשיו: רגע, למה הוא לא עושה? לא להיות פולניות עכשיו. סליחה אם מישהו נפגע, אשתי פולנייה אז מותר לי. אבל אנחנו צריכים לדעת להסתכל קדימה, להסתכל חיובי על החיים, מה אנחנו עושים – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה רוצה, שכירי חרב? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? אני רוצה לשמוע מה יש לך להעיר לי. ממה שאמרתי, עם מה את לא מסכימה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה פה שכירי חרב? מה זה "צבא מקצועי"? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה שכירי חרב? הילדים שלי לא שכירי חרב, סליחה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה אומר "צבא מקצועי"? אנחנו צבא העם. אנחנו צבא העם, זה היופי שלנו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך להיטיב עם חיילי צה"ל, לתת להם הטבות בקבלה לעבודה, לא לדחוק אותם אחרי הגיוס, לתת להם את ממדים ללימודים, כמו שהממשלה הזאת, 100% של ממדים ללימודים. כשאתם התחבטתם על 60%, בסוף בזכותנו סגרתם על 75%. אנחנו נמשיך לעשות צבא. דרך אגב, אני מחפש עכשיו להתנדב במילואים כי השתחררתי, גם מבחינת מספר ילדים, גם בגלל שעברתי את השתלת הכליה, אז אני מחפש להתנדב. אם אתם שומעים איפה, אני מוכן להתנדב במקום חרדי שהולך להתגייס. אני מקבל על עצמי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ואטורי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואחריו – חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – לא, יש לי עוד 55 שניות מוואטורי. הוא אמר: אחים אנחנו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אבל תשמע, ב-50 השניות האלה תגיד משהו טוב לעם ישראל. בלי הפרדה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> משהו טוב לעם ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד חמש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה הולך להתמודד על עיריית חיפה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – לא, אני רוצה להישאר איתך, לא יכול לוותר עליך. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הוא אמר שתגיד משהו טוב לעם ישראל. אז תגיד, אתה הולך להתמודד לעיריית חיפה? יכול להיות שזה טוב למדינת ישראל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד השר, אני החלטתי להישאר איתך. אתה רואה את הנושא הזה, הוא נושא יותר חשוב מהרבה מאוד תפקידים אחרים במדינה, כדי שנוכל לדון יחד באמת בנושא של השוויון בנטל. אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה להיות אופטימי, אבל בואו נלך דקה למה שהיה פה אתמול. יש לי הרבה כבוד לראש הממשלה, הוא ראש הממשלה שלי, אמרתי לו את זה גם אתמול. ייאמר לזכותו, הוא הקשיב לי. ואז הוא עלה לכאן, וכנראה שקצת קלקלנו את התוכנית, היה שקט מדי, כמו שהוא אמר, ואז הוא אמר: טוב, אבל בטח עוד מעט זה כבר לא יהיה שקט. ואז כראש הממשלה, שבאמת האחדות, האחריות, האווירה השקטה, צריכות להיות חשובות לו, הוא התחיל להסית: יש פה מתים; אני יכול לצטט את זה, בצד יש מתים – הוא כאילו אומר לנו ששם יש יותר מתים. אמרתי לו: סליחה. הלכתי אחורה. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> הוא שאל. הוא שאל. הוא ביקש – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא עושה תחרות. כן. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר את זה. הוא אמר: אנחנו לא נדון באיזה צד יש יותר מתים, כדי לא להבדיל בין צד לצד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמעתי מה הוא אמר, ואני גם ראיתי לאן הוא הסתכל. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> הוא ביקש – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שזה השלב הבא. זה השלב הבא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריעו לי. היושב-ראש, אתה יכול להגן עליי? או להוסיף לי זמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בוודאי. אני נותן לך עוד דקה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אני אשתדל – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תגיד תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני, כשישבתי כאן – בואו, אני אגיד לכם את האמת. אני ישבתי כאן, וזה לא משנה עכשיו מה חברי הכנסת מעוז חושב משם. אני ישבתי כאן. אני ישבתי כאן. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ניסיתי להסתכל יותר מבעיניים, להגיד לו: אדוני ראש הממשלה, תפסיק עם זה, אל תתחיל לספור מתים. ואז הוא המשיך ואמר לנו: עכשיו, לגבי הצבא – מתחיל לבנות את ההצדקה להשתמטות: הצבאות בעולם אינם גדלים באופן פרופורציונלי לאוכלוסייה. הגודל נעצר מהר, מיליון, שניים – זה נעצר, נהיינו טכנולוגיים. כאילו הוא צריך להסביר לי מה זה "נהיינו טכנולוגיים". כאילו הוא לא שומע את מתיישבי יהודה ושומרון, שאומרים: אין מספיק חיילים, אין חיילים על הכבישים, אין חיילים במחסומים. לראש הממשלה יש מספיק. הוא אומר להם שלא צריך להתגייס, ואטורי, יש לנו מספיק חיילים. אבל יש לנו 28 הרוגים, כולם בקרב המתיישבים, כמו שחשבנו שיהיה. וראש הממשלה עומד פה ואומר לנו: צבא נעצר במיליון, שניים. אדוני ראש הממשלה, אתה שמעת את עצמך? אתה יודע מה אתה אמרת? לכו להשתמט. לא צריך, יש טכנולוגיה, הינה, גם באמריקה נעצר הצבא בגודל מסוים. רצית להגיד את זה, לא רצית להגיד את זה – אתה אחרי זה גם המשכת. כשאני שומע את הדברים האלה – אני אומר לכם, איפה הטעות הקשה שלנו. אדוני השר, אתה יודע את זה. לצבא יש שני מקורות: יש לו כוח אדם ויש לו כסף. האם יעלה על דעתך – ואתה מבין, ואתה שירת, ואתה עשית, והילדים שלך, אני מכיר את זה – יעלה על דעתך שאם חסר תקציב, יגידו לחיילי צה"ל: לכו לעבוד? זו לא משימה של הצבא להעמיד לו את הכסף וגם משימה להעמיד לו את כוח האדם, על זה אנחנו אחראים. כשעכשיו מודיע דובר צה"ל או הרמטכ"ל: אתמול לקחנו עוד שני גדודים ליהודה ושומרון – זה לא בגלל שיש עודף גדודים; הם לא מתאמנים. אנחנו צעקנו את לפני מלחמת לבנון השנייה שהצבא לא מאומן בגלל תעסוקה מבצעית, והינה, אני אומר את זה מעל הדוכן לפני מלחמת לבנון השלישית: לא נהיה מאומנים. למה? בגלל שאין מספיק. אם היו מספיק, לא היו צריכים להקפיץ גדודי סדירים, לא היו צריכים לבוא לוועדת חוץ וביטחון עם תוספת ימי מילואים למיעוט הזה שנשאר ומשרת והנטל על כתפיו. ועומד פה ראש הממשלה ונותן לנו להבין שיש מספיק. עכשיו, שלא נתבלבל, אדוני היושב-ראש: אני מבין את המציאות הישראלית, אני מבין שלצערי הרב אי-אפשר לגייס מחר את כולם, לא בגלל שהצבא לא עומד בזה – בגלל שאין בתי כלא למי שלא ימלא את ההחלטה הזאת. זה – 1. 2. אם כבר יש איומים, אז שילכו לעבוד. אבל כשאנחנו מקבלים פה את ההחלטות, מה אנחנו אומרים? המיעוט שמשרת – אומר חבר הכנסת מעוז: בלי נשים ביחידות הלוחמות, או בלי נשים בכלל, ואת בחורי הישיבות תשחררו. מי יעשה את זה? מי יעמוד במחסומים, מי יילחם בלבנון? המילואימניקים? ואנחנו יודעים את המשבר שם. אבל מה שעושה הממשלה הזאת – היא מעמיקה את המשבר. כשעומד פה ראש הממשלה ואומר: אפשר עם פחות אנשים, צבאות נעצרים בגודל, יש אלקטרוניקה – אומר המילואימניק: למה שאני אעזוב את המשפחה שלי עכשיו בשביל ללכת לאבטח את עלי או את קרני שומרון, או אפילו ללבנון? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא ראיתי מילואימניק אומר כזה דבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה אני צריך? למה? יש לי הפתעות בשבילך. אומרים, הנשים אומרות להם: לאן אתה יוצא מהבית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלון שוסטר, ואחריו – חבר הכנסת אליהו ברוכי. עד חמש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חברי הכנסת, שתי נקודות שקצת יעשו לנו את החיים מורכבים – מותר, נכון? לא חייבים להיות פשטניים מדי. בעקבות הדברים שנאמרו קודם בנאומים בני דקה: מדינת ישראל היא דמוקרטיה חיה ובועטת, בועטת מאוד. יש מי שאומר, בועטת מדי, ואני אומר, בועטת במידה הראויה. ולכן הדרך להיאבק בחקיקה לא דמוקרטית, למי שכמוני חושב שיש מגמות כאלו, היא בדרך הדמוקרטית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא מידתי. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לשמחתי, לשמחתנו, אנחנו רחוקים – ומי שירצה ילמד היסטוריה – רחוקים מרחק רב ממשטר לא דמוקרטי. כשיהיה, אם, אי פעם, חס וחלילה, ישמור השם ונשמור כולנו מהמציאות הזאת – אז אני מכיר רבים רבים רבים שמזדעזעים מהאמרה שלא ישרתו משטר לא דמוקרטי; בוודאי שאף אחד לא ישרת משטר לא דמוקרטי. ישראל היום היא משטר דמוקרטי, ונא להשתמש בכלים הדמוקרטיים ולהיאבק. אני אומר את זה לשכניי או חבריי המפגינים, ואני אומר את זה לחברים שחושבים אחרת. הכול בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הם קוראים למרי. קוראים למרי. הם קוראים למרי, תגנה את זה. הם קוראים למרי. אתה יודע מה זה מרי, זה מלחמת אחים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האמירה השנייה, האמירה השנייה מורכבת מעט. האזרחים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תגנו את זה פעם אחת. פעם אחת תגנו את זה. מרי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, שמענו. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האזרחים אינם מחולקים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> פעם אחת תגנו את זה. מרי, מרי. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, אתה לוקח לי קצת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא – – – דמגוגיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קריאה ראשונה, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דמגוגיה, לא יותר מזה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האזרחים אינם מחולקים על פי חלוקה של קואליציה ואופוזיציה במידת השירות שלהם. יש משרתים במחנה הזה ומשרתים במחנה הזה, ויש שאינם משרתים במחנה הזה ובמחנה האחר. כך, אני רוצה לקבוע שאנחנו לא צריכים – זה אפרופו הנושא של היום המיוחד: אסור לוותר לאף אחד ואסור לוותר על אף אחד. החשש הוא אמיתי. יש פגיעה חמורה, שחיקה חמורה באחוזי הגיוס. אם נמשיך ככה, נקעקע את רעיון צבא העם. אני רוצה בכותרות להבהיר את הנקודה, מדוע זה מסוכן. הפגיעה בכוחו של צה"ל, כוחו הביטחוני, הכמותי והאיכותי של צה"ל, תהיה תוצר לוואי של ויתור על מצאי, על עומק הבחירה שיש לצה"ל. ככל שצה"ל יבחר מתוך מספר יותר קטן, כך אנחנו לא נוכל להיעזר – גם צה"ל וגם המשימות האחרות, האזרחיות והקהילתיות, אבל קודם כול צה"ל. יש אנשים מוכשרים ביותר למשימות ביטחוניות שהיום הציבור שממנו הם באים אינו משרת. מדובר בשחיקה, חס וחלילה, במערך המילואים, פגיעה מתגלגלת מתוך מערך הסדיר. אם נלך לרעיון הלא-ראוי במדינה שלנו היום – בדור הזה, בדור הבא – של צבא קבע, מדובר יהיה בתחרות בלתי סבירה עם השוק הפרטי. הצבא לא ישלם את מה שהשוק הפרטי ייתן, ואנחנו נפרק את החברה הישראלית. עידוד לעבודה, גם אם יש בו מגמה חיובית, עידוד ליציאה לעבודה בלי שירות זה יהיה פירוק או קעקוע של הסולידריות. כמו כן, אני מבקש שתחשבו על יצירת מעמדות: יהיה מי שילך לצבא ויהיה מי שילך להרוויח כסף בחוץ. אני רוצה לומר שמה שצריך לעשות זה לעבור מהשוויון בנטל לשירות לכול. צריך לדבר על שירות שווה לכולם בשני מובנים: צמצום האי-שוויון שקיים היום ושירות שוויוני שמסתכל על הצרכים של הקהילות כולן – חרדים, ערבים ואחרים. יש שינוי דמוגרפי במדינת ישראל, וכדי שיהיה שוויון יש צורך בשירות לכול, שירות מגוון עם יתרון, עם בחירה ראשונית של צה"ל. המערכות צריכות להתאים את עצמן למציאות המשתנה, המדינה צריכה להתאים את עצמה לאוכלוסיות, ולהפך. הדרך היחידה להחזיק צבא עם זה שירות לכול. צריך למצוא את מתווה השירות הנכון. המתווה שאנחנו מציעים מכיל הצעת שירות לכול מגיל 18, לפתוח מסלולי שירות שמותאמים לחברה הערבית ולחברה החרדית ותמריצים לאלו שמשרתים בצה"ל. המתווה, שכמותו קידם שר הביטחון לשעבר גנץ וכמותו אנחנו מנסים – והדים לו אני שמעתי חלקית בדברים של ראש הממשלה אתמול – אמור להביא לזינוק בהיקפי הגיוס לשירות גם הצבאי וגם האזרחי. יש חשיבות לעצם השירות, וכמובן גם לתמיכה האזרחית – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – וזה יביא לכך שכולנו נרגיש שותפים. המתווה יאפשר לצה"ל ליישם את ייעודו, יעצים את תחושת ההוגנות בין חלקי האומה, יחזק את החברה האזרחית וגם השתתפות של ערבים וחרדים בהגדלת התוצר הלאומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שוסטר. יעלה ויבוא חבר הכנסת אליהו ברוכי, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבמה הזו ביממה האחרונה משמשת כבמה לסיפורי ילדות נוסטלגיים. כשראיתי את הדיון המיוחד הזה, שוויון בנטל, שאותו יזם חבר הכנסת אביגדור ליברמן, נזכרתי בסיפור ילדות ישן נושן, אידיאולוגיה להשכיר: בעמק יפה, בין שדות וכרמים, עומדת מפלגה עם שישה חברים. ומי חבר במפלגה? ומה באמת האידיאולוגיה של העומד בראשה? איש אינו יודע. בכל פעם מחליפים חברים ומשנים מסרים. תקעו מסמר מעל הדלת וקבעו שלט: אידיאולוגיה להשכיר. והינה מצע בשבילכם, ישראלים יקרים: פעם נגד שמאלנים, פעם נגד ערבים, פעם נגד מתנחלים ופעם נגד חרדים. בכל פעם אומרים בישראל ביתנו: הפעם זאת האידיאולוגיה שלנו. מייד לאחר הבחירות, כשרוצים להקים ממשלה, באים מכל מפלגות השכנים, עומדים סביבה ומסבירים לה פנים: הנאים התנאים בעיניך? נאים. אם כן, שבי איתנו, ישראל ביתנו – לא, לא אשב. למה? השכנים אינם טובים בעיניי. אני רוצה את תיק הביטחון כדי לבצע חיסולים ולחסל תוך 48 שעות את רב המרצחים. הלכה הממשלה, ובאה ממשלה אחרת. נתנה לישראל ביתנו בדיוק את מה שהיא מבקשת. הנאים התפקידים בעיניך? נאים. אם כן, שבי איתנו, ישראל ביתנו – לא, לא אשב. למה? להתמודד עם הטרור זה כבר לא מעניין. רק לא ביבי, זה הזמן להתעדכן. הלכה הממשלה, ובאה ממשלה אחרת. נתנה לישראל ביתנו בדיוק את מה שהיא מבקשת. הנאים התפקידים בעיניך? נאים. אם כן, שבי איתנו, ישראל ביתנו – לא, לא אשב. למה? החרדים אינם שותפים בשבילי, אני רוצה מריצה כדי להשליך את כולם לפח האשפה. הלכה הממשלה, ובאה ממשלה עם ערבים. נתנה לישראל ביתנו ממשלה ללא חרדים. הנאים התפקידים בעיניך? נאים. אם כן, תואילי לטפל ביוקר המחיה כשאת שולטת גם בוועדת הכספים וגם בקופת המדינה? לא, לא אטפל. למה? כי לפעול איני יודעת, רק לשתות קפה ולהציע למורי הדרך המסכנים למצוא פרנסה ממקורות זרים. התקיימו שוב בחירות, וישראל ביתנו נותרה ללא חברים: בשמאל הפנו לה עורף, והחברים לשעבר בימין הצליחו להשיג רוב של 64 ולהקים ממשלה בלי תחנונים. וישראל ביתנו, שרק לפני שנה ישבה בממשלה עם ערבים ולא דיברה על חי"ר ולא על סדיר, מקיימת היום דיון ומנסה שוב: אידיאולוגיה להשכיר. תודה רבה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם שוויון בנטל? תגיד, לא תתייחס? רק דירה להשכיר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה עם ארגון ידידים? מה עם יד שרה? מה עם – – – מה עם עזר מציון? מה עם זיכרון מנחם? מה עם כל אלה, כל הארגונים הטובים האלה? זה לא שוויון בנטל? לא קיימים? לא קיימים, שרון? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגידי לי, קטי, את רצינית? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כשמישהו נופל, לא, הם תורמים, הם תורמים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – 1,200 מתגייסים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם הם תורמים, אבל השנאה הזאת שאתם בנויים וחיים עליה – מספיק עם השנאה הזאת. מספיק עם השנאה הזאת, היא רק מביאה לחורבן. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – נתונים את מכירה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עומדים שם ומסתכלים עליהם – – – אחד לשני. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הרשו לי לפתוח במעט היסטוריה. השימוש הראשון בביטוי "שוויון בנטל" נעשה על ידי פנחס לבון, שר הביטחון השני ואיש מפא"י, שבשנת 1955 יזם תוכנית למשטר של כוננות חירום להגברת – כלשונו – שוויון בנטל הביטחוני. מדינה דמוקרטית תמיד מוכנה פחות למלחמה ממדינה ששולטת בה דיקטטורה, טען לבון, ועל כן הציע תוכנית להכפפת כלל החברה האזרחית והמשק הכלכלי במדינה הצעירה לידי צורכי הביטחון: מיליטריזציה כוללת של החיים הציבוריים, גיוס בכפייה של בגירים, איסור שביתות, מס מגן וכדומה. מאז ועד היום שוויון בנטל הוא רק מכבסת מילים לשרירותיות שלטונית. למעשה, כמו בימי מפא"י כך גם בימינו, השיח סביב שוויון בנטל נותר כסות ותו לא למיסודה של חברה מיליטריסטית ולגזלת זכויות מן הציבור ולא להענקתן. הסיבה הראשונה לכך שאנו מתנגדים למושג השקרי "שוויון בנטל" היא שמדובר בעיוות של המחשבה הדמוקרטית. זכויות האדם והאזרח נובעות מכבודו המהותי של האדם, מקדושת החיים והחירות השמורה לכל אחד מאיתנו; לא ממילוי חובות כאלה או אחרות. וכך גם השוויון בדמוקרטיה – השוויון הוא קודם כול בזכויות, לא בחובות. ככתוב בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, הכרזה של האו"ם מ-1948: "הכרה בכבוד הטבעי לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי-נפקעות היא יסוד החופש, הצדק והשלום בעולם". כך כתוב בהכרזה. זהו הבסיס ההומניסטי של הדמוקרטיה. רק במשטר של עריצות זכויותיו של אדם כפופות לחובות שהשלטון מטיל; רק במשטר של כפייה החופש האישי והקהילתי נדרס בדמי החסות שהפרט וקהילתו נדרשים להקריב למולך. רק בקסרקטין, בבסיס הצבאי הספרטני, האדם מופשט מזכויותיו ויכול לזכות בהן מחדש רק אם יוכיח את תועלתו למאמץ הצבאי. במדינת ישראל, וזוהי סיבת התנגדותנו הנוספת, לא דרוש שוויון בנטל אלא נטל בשוויון – הלעטת הציבור בשיח המיליטריסטי, שמציב את הצבא וצרכיו בתחילה, מתקציב מנופח ופנסיות מופרעות לאנשי קבע, דרך השקעות בכלי נשק והרג ועד חדירת הצבא לכל מערכות התרבות והחברה האזרחית, התקשורת, המחקר המדעי והטכנולוגי, התרבות, הפוליטיקה והשררה. בשנת 2021, כשהייתי חבר ועדת הכספים, אישרה הכנסת תוספת תקציבית של 8 מיליארד ש"ח למשרד הביטחון, בעוד משרד התחבורה זכה ל-8 מיליון שקלים בלבד, קצת יותר מאלפית הסכום שקיבל הצבא. תאונות דרכים, כבישים רעועים, מחלפים פקוקים – אלה הם בסך הכול חיי האזרחים, שבמדינת ישראל תמיד נותרים משניים לעומת דרישות הגנרלים. האי-שוויון בישראל הוא מהחריפים בעולם, אך זהו אי-שוויון כלכלי-חברתי. היעדר נגישות לתחבורה, לבריאות, לתעסוקה ולרווחה בפריפריה החברתית – זהו האי-שוויון המהותי והאמיתי שבו אני ומפלגתי נאבקים. ובאי-שוויון הזה, האמיתי, האזרחים הפלסטינים והחרדים העניים הם קורבן ולא פריבילגים, כפי שהמושג הכוזב שוויון בנטל מרמז. אז מיהם באמת הפריבילגים? קראו את דוחות הרווחה של הבנקים, ראו את ההטבות הכלכליות שלהן זוכים הטייקונים והתעשיינים הגדולים, שם תמצאו את התשובה, את האי-שוויון האמיתי, האי-שוויון בנטל הכלכלי – לא בבית המשפחה הערבית בג'יסר א-זרקא ולא בזו החרדית בבני ברק, הנאבקות ביוקר מחיה וגזרות כלכליות. במיוחד ביום הזה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אני רוצה לאחל לכולנו שנזכה לממש לא את סיוט הבלהות של מלחמת ארמגדון, שאליה מדרדרים אותנו מדי יום נביאי השקר של המיליטריזם בישראל, אלא את חזון אחרית הימים של השלום האוניברסלי של הנביא ישעיהו: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות; לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. יש איזה נוהל חדש – 30 שניות דבר על השלום בין אחים. נראה אותך, אתגר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מדבר הרבה פעמים על שלום בין אחים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חושב ששוסטר עשה את זה הכי טוב עד עכשיו, חבר הכנסת שוסטר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שוסטר הוא אדם שמרבה שלום. אני בוודאי בעד שלום בין אחים אבל אני בעד שלום אמיתי, לא כזה של סיסמאות. לא שפותחים בנאום על פיוס, ואז, ברגע האחרון – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמו השלום שהצענו פעם, אתה זוכר? בבחירות הייתה סיסמה כזאת: עושים שלום בטוח, שלום אמיתי. היו כאלה דברים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, נכבדי, כנסת נכבדה, אני, בניגוד להרגלי, אהיה מאוד קצר. המוסד הזה של ימים מיוחדים שמצוינים בכנסת על פי רוב נועד לציין נושאים שגם אם הם לא בקונסנזוס מלא, יש להם איזושהי תמיכה רחבה, שחוצה קווים של אופוזיציה וקואליציה. מי שמסתכל ברשימת הימים המיוחדים יודע שהכלי הפרלמנטרי הזה על פי רוב נועד לשקף דווקא סוגיות שמאחדות – אם לא את כול יושבי הבית, את רוב יושבי הבית. לצערי הרב, אי-אפשר לציין יום מיוחד בנושא שוויון בנטל תחת אותה אווירה של תמיכה רחבה משני צדדיו של הבית כי, מה לעשות, הקואליציה הנוכחית והממשלה הנוכחית לא תומכות בשוויון בנטל ופועלות בצורה אקטיבית כדי לפגוע ברעיון הזה, כולל בהחלטות ממשלה שהתקבלו השבוע הזה. ולכן עמידה שלנו כאן, על הבמה, והניסיון להרבות במילים על חשיבותו של השוויון בנטל פוגעים ברעיון, מכיוון שהם משחקים לידי קואליציה ולידי ממשלה שגס ליבן בנושא השוויון בנטל. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש לי הרבה מאוד. יש ממשלה בישראל. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> והערבים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש ממשלה בישראל. ממשלת ישראל והקואליציה נגד שוויון בנטל, ולכן אין מקום לאירוע הזה, שגדוש בצביעות. צריך להישיר מבט אל אזרחי ישראל ולומר בעצב ובכנות: חברים וחברות יקרים, ממשלת ישראל, הקואליציה, נגד שוויון בנטל. העובדה ששר הביטחון לא טרח להתייצב פה – יש לי הרבה כבוד למורי בהרבה מאוד תחומים ובוודאי של העבודה המאורגנת השר חיים כץ, אבל העובדה ששר הביטחון לא טרח להתייצב כאן מדברת בעד עצמה. איך יכול להיות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין את השנאה, אתה מבין את השנאה, גלעד? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איך יכול להיות – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> "לא טרח" – אולי יש משהו דחוף? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איך יכול להיות ששר ביטחון, שרק לפני יומיים ישב בישיבת ממשלה שקיבלה את ההחלטה השערורייתית שלא לאכוף בעצם את העיקרון של שוויון בנטל, יבוא לכאן וידבר על חשיבות השוויון בנטל? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ולכן, בחגיגית הצביעות הזאת של הממשלה והקואליציה, שהן נגד שוויון בנטל, לא ראוי להשתתף. אנחנו נעשה הכול בשביל להחליף את הממשלה ואת הקואליציה, שפוגעות יום-יום, בסדרי העדיפויות המעוותים שהן מקדמות, בשוויון בנטל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רגע, לא אמרת: אני אוהב כל יהודי וכו', לא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אוהב כל יהודי, אני אוהב כל אדם. הכול בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה מגיע עד לפה, זהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, אני מעריך שאתה תעמוד באתגר שהצבתי פה לחברי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא? מה זה, הוא תיבת – – – של אהבת אדם. לא יכולת לבחור דוגמה יותר טובה לאהבה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לי, אתה גם ירדת מהדוכן וגם קורא קריאות ביניים? הרגע היית פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. הינה, ואני יוצא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – כרגע יצא. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת ליברמן יזם דיון על שוויון בנטל, זה אכן נושא מאוד חשוב. השאלה אם הוא באמת מעוניין בשוויון בנטל. אולי שוויון בין ג'ובניקים לקרביים שלא יוצאים הביתה שבועיים ואוכלים מנות קרב בשטח, או שוויון בין מי ששירת שירות מקוצר של שנה, כמו ליברמן, למי ששירת שלוש שנים? ושמא השוויון בין חייל ב-8200, שמסיים שירות עם עבודה טובה מובטחת, לבין שריונר, שלא יכול להשתמש בניסיונו מהשירות בחיים? ואולי בכלל שוויון בין המיעוט שנושא בנטל המילואים – כמוני, למשל, ששירתי עד גיל 50 כלוחם קרבי, לבין הרוב המוחלט של החברה, שלא שותף לנטל הזה. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה ברשותך להתייחס לנושא אחר. אתמול פורסם שהשגרירות האמריקאית בירושלים עורכת אפליה בין השרים וחברי הכנסת ולא מזמינה את כולם לטקס הרשמי לציון יום העצמאות האמריקאי, וכמובן שגם אני, בתור נציג מפלגת נעם, לא נמנה עם רשימת המוזמנים המכובדת, כנראה בגלל דעותיי והשקפותיי. אז אני רוצה לפנות באופן פומבי לשגריר האמריקאי: אדוני השגריר, ראשית אני גאה להיות בצד של ראש הממשלה נתניהו, שכלפיו אתם מפעילים באופן חסר תקדים סוג של חרם לא רשמי ולא מזמינים אותו לבית הלבן למרות ההתהדרות שלכם בידידות החזקה ובברית עם מדינת ישראל. אם אתם חושבים שהערכים של ראש הממשלה הנבחר של מדינת ישראל ושל רוב אזרחי ישראל שבחרו בממשלה הנוכחית מנוגדים לערכים הדמוקרטיים שלכם, אז אני גאה להיות בצד של נתניהו ושל רוב עם ישראל. שנית, אתם חוזרים ואומרים שאתם חולקים את אותם ערכים יחד איתנו, ערכים שלדעתכם נותנים לכם את הרשות לבקר הליכי חקיקה פנימיים בישראל, ערכים שכנראה מכוחם אתם לא מזמינים אותי ואת חבריי לטקס יום העצמאות שלכם. אז לידיעתך, אדוני השגריר, אני חולק חלק מערכיי עם אמריקאים כמו מושל פלורידה רון דה-סנטיס, שלא נכנע לטרור ההשתקה של תנועת הפרוגרס הרגרסיבי, ואעשה כל שביכולתי כדי שבמדינת ישראל הטרלול הפרוגרסיבי הרגרסיבי לא ישתולל כמו באמריקה. אני ממליץ בעניין זה גם לך, אדוני השגריר, לקרוא את הספר החשוב "נשק בלתי הפיך", של העיתונאית האמריקנית אביגיל שרייר – ספר שגם באמריקה וגם בישראל היו מי שניסו באלימות אופיינית למנוע את הפצתו, אבל ברוך השם ללא הצלחה. ישראל, בעזרת השם, לא תגיע למצב של אמריקה, שבה שולט הטרלול הפרוגרסיבי. בכניעה שלכם מרצון לאותן רוחות פוסט-מודרניות אתם מאבדים בידיים צלם אנוש וצלם אלוקים שבו בורא עולם ברא את כל בני האדם. נכון, אינני חולק איתך, אדוני השגריר, את אותם ערכים ורעיונות שאפשרו לאותו טרלול פרוגרסיבי להסיג אחורה את החברה האמריקנית עד לאיבוד הנורמליות האנושית. לפי מה שפורסם לפני כמה ימים בעיתון מקור ראשון, מתחילה בארצות הברית תגובת הנגד לתרבות הפרוגרס: מדענים מתריעים על הפגיעה במדע עצמו כשהעובדות לא מתאימות לאג'נדה; קמפיינים מתנהלים נגד חברות מסחריות שמנסות לכפות את האג'נדה שלהן על הציבור הרחב; כשני-שלישים מהאמריקאים חושבים שיש רק איש ואישה ולא עוד שלל מינים מומצאים; רוב האמריקאים מתנגדים לניתוחי המרה וטיפול בהורמונים וחוסמי התבגרות לקטינים, וגם מתנגדים לכך שגברים בתחפושת יתחרו בתחרויות ספורט לנשים. אדוני השגריר, ביקרתי היום בגנזך קידוש השם בבני ברק. ראיתי את המוצגים המדהימים, שמעידים כאלף עדים על דבקותם של יהודים בזהותם היהודית בזמן השואה הנוראה. משם אני בא – מהסבא וסבתא וארבעת הדודים שלי שעלו באש באושוויץ, ובעצם הווייתי מזכירים לי שהקמנו את המדינה כדי שתהיה פה מדינה יהודית. זאת הסיבה שלא נאפשר שהטרלול הפרוגרסיבי והאי-נורמליות האנושית שמשתוללים באמריקה ישתלטו גם על החברה שלנו. אני מודה לך, אדוני השגריר, על ההזדמנות שנתת לי להציב בפניכם את המראה הזאת. תודה על האי-הזמנה. שיהיה לכם חג עצמאות שמח, חג של התפכחות וחג של חזרה לנורמליות האנושית במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר חיים כץ, שר התיירות של מדינת ישראל, בבקשה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני מקריא בשם שר הביטחון, ואני אקריא את מה שהוא אמר. הנדון: מענה בשם שר הביטחון לציון יום השוויון בנטל במליאת הכנסת. עוצמתו של צה"ל נשענת על משרתיו – בני ובנות הארץ מכל גוני החברה הישראלית. בשורותיו נפגשים חיילים מכל הדתות והמגזרים המרכיבים את הציבור הישראלי, בני העיר ובני הכפר, דתיים וחילונים, אנשי ההתיישבות העובדת ובני עיירות הפיתוח. בחדרי התדריכים, באימונים ובפעילויות המבצעיות כולם שווים בין שווים, פועלים תחת משימה משותפת – הגנה על ביטחון המדינה. צה"ל פועל ביתר שאת לשילוב כלל האוכלוסיות המרכיבות את מדינת ישראל ולמתן שוויון הזדמנויות, תוך שמירה על חוסנו המבצעי והקפדה על מחויבותו לשמור על כשירות ובריאות משרתיו. ההסתכלות על הפרט היא מתוך ראייה שלמה, המתקיימת במטה אגף כוח האדם ובציר הפיקודי. במקום שהדבר נדרש, הוקמו גופים המתמחים באופן ממוקד באוכלוסייה ספציפית – בין היתר מינהלת החרדים, מינהל האוכלוסיות, תחום עולים ביחידת מיטב, תחום בת חיל וגופים נוספים. ניהול תהליך גיוס האוכלוסיות הייחודיות והיקף העיסוק בו בצה"ל תופסים מקום מרכזי בעשייה היום-יומית, תחת מדיניות ובקרה סדירים ואיטיים. נמשיך לפעול ברוח זו תוך שמירה על חוסנה המבצעי של מערכת הביטחון כערך עליון. אני שמעתי פה את דברי הנואמים, ושמעתי אותך, איווט, בקשב רב. באמת, בקשב רב. ציטטת גם את יואב ב-2002, גם את ביבי ב-2012 וגם את יריב ב-2014. יחד עם זה, הייתה ישיבת ממשלה – אני קראתי בעיתון השבוע על הרצי הלוי, הרמטכ"ל; אני לא יודע אם הוא אמר או לא אמר, לא יודע אם הוא אמר או לא אמר, אבל הוא דיבר על קיצוץ בשירות, הפיכת הצבא לדיפרנציאלי. באתי לישיבת הממשלה, ואני אומר לך את האמת, הצבעתי נגד, כי אמרתי: צבא העם חשוב. יחד עם זה, אומרים הגורמים הצבאיים – ואני לא משחק פוליטיקה, ואני לא מדבר פוליטיקה: אני לא צריך את האנשים. יש כאלה. מה אתה רוצה, שאני אתן להם לשבת שנה בלי לעשות כלום? יש לי יותר מדי. פעם, לפני 20 או 30 שנה, היינו שלושה וחצי או ארבעה מיליון, והיה לנו צבא של 350,000–400,000, והמלחמה הייתה שונה. היום המלחמה השתנתה. גם, לשמחתי, גדלנו לתשעה וחצי מיליון בערך, וגם הילודה בשנה זה 190,000 איש, שנשארים בחיים, והמדינה גדלה בכל שנה, אחרי הנפטרים. הצבא גדל, והוא אומר: אני לא צריך. אמרתי: אוקיי, נעשה את מה שאתה אמרת; יהיה גיוס חובה לאו דווקא לצבא – מי שרוצה ילך לבית חולים, מי שרוצה ילך למשמר הגבול, מי שרוצה ילך לעיריות, לא יודע, להוראה. ילכו. אני זוכר פה את זחאלקה, כשאמרנו שערבים יתנדבו לעזור ביישובים שלהם, רק שלהם. רק ביישובים – לא יודע במה, ביישובים שלהם, בעבודה סוציאלית, בעזרה לזולת. הוא אמר: כל מי שיעזור ויתנדב לעזור ביישובים שלו ייחשב במצורע. כסיף, אתה לא צריך לברוח, הוא אמר את זה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא בורח. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> בסדר. הוא אמר את זה. והשאלה ששאלתי בממשלה הייתה: אם אנחנו משחררים כל כך הרבה, למה אנחנו רוצים לקחת את החרדים בכלל? שלא יבואו. תאמין לי, אם נגיד להם שלא יבואו, הם יבואו. בלי מלחמות ובלי לצעוק. שלא יבואו. אני אומר לך, אני לא מדבר פוליטיקה, כי אני רואה מה יהיה מחר. כי המלחמה השתנתה. פעם, כשהלכנו לצבא, למילואים, אז העורף דאג לנו. היום אנחנו צריכים לדאוג לעורף, כי כל העסק השתנה. ואתה יודע את זה טוב – היית שר הביטחון, היית שר האוצר. לצערי, לצערי – ואללה, את אלה שרוצים לשרת, אנשים עם מוגבלויות, עשינו "אמץ לוחם", "אמץ חייל" – נתנו, והם רוצים. לצערי יש הרבה שלא רוצים, ואם נעבור למה שהרצי הלוי רוצה – אני לא יודע אם הוא רוצה, אבל מה שקראתי בעיתון לכאורה שהוא רוצה – אנחנו נהיה צבא שכיר, לא נהיה צבא העם. בזה צריך להילחם, כי אני לא חושב שזה נכון. לתפוס חרדי, לא חרדי? ואללה, הבעיה יותר גדולה. אם יהיה חייל שמשרת שנתיים, וזה יהיה בדרך כלל זה שמבוסס כלכלית, ויהיה לוחם שמשרת שלוש שנים, וניתן לו משכורת חודשית של 6,000 או 7,000 או 8,000 – ואללה, זאת תהיה תחילתו של הסוף. אני מקווה שפה, בכנסת הזאת ובממשלה הזאת, אנחנו נדע לטפל בעניין הזה, ולא ניתן לזה לקרות. להסתכל במקרו ולא במיקרו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אביגדור ליברמן << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אביגדור ליברמן מבקש הודעה אישית, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שמעתי את דברי הבלע של חבר הכנסת ברוכי, ואני לא סתם אומר שהוא, כמו כל שאר החברים בש"ס וביהדות התורה הם זייפני היהדות. הם מסלפים את היהדות ואת המקורות. איפה כתוב ביהדות שאסור להיות לוחם? כל גדולי ישראל היו לוחמים: מיהושע בן-נון, כלב בן-יפונה והמלך דוד וכל המכבים – כולם היו לוחמים. לא מצאתי מילה אחת בכל המקורות, וביקשתי: תראו לי שליהודי אסור להיות לוחם. לא כתוב, לא מופיע. גם לגבי נשים. שרת הביטחון הראשונה הייתה דבורה הנביאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צודק לגבי הלוחמים. אבל יהושע בן-נון הרים את הידיים של משה, כי בלי התפילה הם לא היו מנצחים. אתה מבין? גם תפילה צריך בסוף. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כולם היו לוחמים. אין מילה אחת נגד העובדה שיהודי לא צריך להיות לוחם. אגב, כולם גם עבדו. אתה יודע, גם הלל הזקן היה חוטב עצים, וגם כמובן רמב"ם ורש"י עבדו במשרה מלאה. ומה כתוב גם בקידוש שאנחנו עושים בשבת? "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" – לא כתוב "תלמד", כתוב "תעבוד". אז כל הדברים האלו נגד עבודה ונגד שירות צבאי זה הכול המצאות, זה הכול זיופי יהדות. אין שום קשר ליהדות. זה נושא אחד. הנושא השני – אדוני השר חיים כץ, אמרתי "שוויון בנטל", לא אמרתי רק שירות צבאי. חסרים לנו המון חיילים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – אנחנו לא יודעים לעשות את זה. אם זחאלקה אומר שמי שילך לשירות יהיה מצורע – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה, מה זה חשוב זחאלקה? מה, עשית תחיית המתים? מה אתה נזכר לי בזחאלקה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> למה, אחמד טיבי יותר טוב? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך, קודם כול, חסרים חיילים. ראינו מה קרה בגבול מצרים. אני לא אתן לך נתונים. אני אומר לך כשר הביטחון לשעבר, גבול מצרים – מעל 200 ק"מ; הגבול עם ירדן – מעל 300 ק"מ. חסרים שם אלפי חיילים. חסרים היום חיילים ביו"ש. ונכון שבצבא יש ויכוח – אני לא מקבל אותו; חסרים לנו חיילים, אבל עוד יותר חסרות לנו ידיים עובדות בבתי אבות ובבתי חולים, סניטרים, כוח עזר. יש גם שירות אזרחי. אמרתי: כולם – או שירות צבאי או שירות אזרחי. וזה גם חרדים, וזה גם מוסלמים וגם נוצרים וגם דרוזים וגם צ'רקסים. אין שום סיבה שלא יעשו את זה. אני אומר לך, אני לפני שבוע הייתי בסיור בכל תעשיית ההייטק בכל אזור יקנעם. אני יצאתי משם מוטרד. אתה יודע למה, אדוני היושב-ראש? ראיתי שם את מיטב האנשים שלנו בגילים 35–45, בשיא כוחם, והייתה לי שיחה איתם. אומר לי אחד שהוא גם מג"ד בצה"ל: אני שילמתי בשנה האחרונה 4 מיליון שקל מס הכנסה. אני עושה 45 יום מילואים, ואני שואל את עצמי היום: בשביל מי? בשביל לתחזק את כל הבטלנים וכל המשתמטים? אני מתחיל לחשוב מה אני עושה כאן. כשכל השכבה הזאת, שהיא באמת המובילה של מדינת ישראל, מתחילה לפקפק, מה הם עושים כאן, והם מדברים על שוויון בנטל, ואלו אנשים שבאמת שנים גם שירתו וגם היום – בגיל 40 ומשהו להיות מג"ד במילואים וגם להיות מוביל בסטרטאפ בהייטק – להתחיל להסס אם יש לו פה עתיד זה הדבר החמור ביותר. זה פצע מדמם. ומבלי שנפתור את נושא השוויון בנטל כמו שצריך, אי-אפשר לדבר על החוסן הלאומי. הפערים האלו רק ילכו ויעמיקו. לכן, אדוני היושב-ראש, אין ברירה. חייבים גם כאן להגיע להכרעה. אי-אפשר כבר 15 פעמים לבקש מבג"ץ לדחות את ההכרעה. חייבים להגיע להכרעה, ולא ניתן לכם להתחמק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מי זה "לכם"? << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> הממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוחלפה הממשלה, גם לא הצלחתם לעשות הרבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה. סליחה, לא ראיתי אפילו שהתחלפתם. הייתי מרוכז באיווט ליברמן, לא שמתי לב. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50), התשפ"ג–2023, שהחזירה הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> ציון יום פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא: ציון יום פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן. הדוברת הראשונה ויוזמת הנושא, חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אורחים יקרים שנמצאים איתנו, בני העדה המדהימה והנהדרת שספגה כל כך הרבה, כשהגיעו כל כך הרבה אנשים, עולים חדשים, אידיאולוגים – לצערנו הרב, זה מה שקרה. אני רוצה להגיד לכם שכל עוד אני בכנסת ישראל, כל שנה ובכל כלי פרלמנטרי שיעמוד לרשותי, עד שלא נדע את האמת לאמיתה ושהדברים יהיו חשופים, אני אמשיך ואמשיך ואציין את הדבר הזה. השנה 1949 – על כנפי נשרים. מלכה וניסים עודד, זוג צעיר, עולים מתימן לארץ ישראל הנכספת. עטורי חלומות להתיישבות, להרחבת המשפחה. בני הזוג מגיעים למעברת עין שמר עם שני ילדים קטנים: זכריה בן השמונה ושרה בת השלוש. השנה היא 1951. לבני הזוג נולד ילד נוסף – משה. בגיל שנתיים משה קצת מצטנן – אתם יודעים, קצת נזלת, פה שיעול. האחות שבמעברה אומרת למלכה האם: קחי אותו בבקשה לקבל טיפול במחנה – במחנה היה בית תינוקות – תשאירי אותו בלילה להשגחה אצלנו ותבואי מחר להיניק אותו. למוחרת מלכה מגיעה להיניק אותו, ומוסרים להם שהילד נלקח לבית חולים רמב"ם. מלכה וניסים עודד נוסעים לבית החולים, ומה רואה שם מלכה? ילד בריא, צוחק, משחק, אוכל. נאמר לאימא: בואו מחר, תיקחו את הילד. למוחרת מגיעה האם עם אבא ניסים לבית החולים, ושם נמסר להם שהתינוק נפטר. האם והאב לא הסכימו בשום פנים ואופן לצאת מבית החולים מבלי שיראו את הילד, ולא הרשו להם. אמרו להם שכבר מאוחר, הילד נקבר. השנה היא 1954. לאחר שלוש שנים נולדה לאם מלכה בת נוספת, ולה קראו אסתר, על שם הסבתא אסתר. האם אחזה את בתה היפהפייה, הבריאה. אבל למוחרת, כשהיה צריך לבוא שוב ולהחזיר אותה, להיניק אותה, בבית החולים נאמר להם: אנחנו מצטערים, אבל אסתר נפטרה. אומרת האם: זה לא הגיוני. אני הנקתי אותה אתמול, היא הייתה בריאה, חייכנית. אמרו לה: מצטערים. רצו לראות את הגופה, אז אמרו: אבל בגיל כזה אנחנו קוברים מבלי להראות, ואין אפשרות לראות את הגופה. חזרו האב והאם בוכים הביתה, והמשיכו את חייהם. השנה היא 1961. האם מלכה ילדה בן נוסף, ועבורו היא בחרה את השם מרדכי. וגם הוא, בלידה, נמסר להם שהוא נפטר. מאותו יום מלכה הפסיקה ללדת בבתי החולים וילדה את שאר ילדיה בבית. והם עד היום קיימים, חיים, בעלי משפחות. אבל מה קרה מאז? כשמשה – אתם זוכרים, הילד הראשון, שהיה מקורר – הגיע לגיל 18, התקבל בבית צו גיוס לצבא ההגנה לישראל. בהמשך, כשלא ענו לצו הגיוס, כי אין כזה ילד, הוא הרי נפטר, לפי מה שנמסר להם, הגיעו חיילים מהמשטרה הצבאית לעצור את משה כי הוא לא התייצב לצו הגיוס. צווי גיוס עבור הילדים שנפטרו הגיעו למשפחות רבות. אז עלתה התהייה מה קרה פה, כי פתאום שמעו שיש עוד משפחה ועוד משפחה ועוד משפחה. דומה שאין מספיק מילים לתאר את הכאב, האובדן העצום שחוו המשפחות אלו, אובדן שהכה בהן פעמיים, שלוש. פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן היא פרשת חטיפתם והיעלמותם של אלפי פעוטות בקרב משפחות העולים החדשים, שבאו למדינה שלנו מתוך ציונות ולקחו להן את הילדים ופיזרו את הילדים. נכון שחלקם נפטרו, אבל חלק גדול מהם בחיים, ואנחנו לא יודעים מה עלה בגורלם. היו הרבה מאוד ועדות, הרבה מאוד ועדות בדיקה, ועדות רשמיות מטעם המדינה: הראשונה הייתה ועדה משרדית משותפת למשרד המשפטים ולמשטרה, שפעלה בשנים 1967–1968, ועדת בהלול מינקובסקי – אין תוצאות. הוועדה השנייה, ועדת שלגי, שהוגדרה כוועדת בדיקה גם, בשנות השמונים. בסוף שנות התשעים קמה עוד ועדה, ועדת קדמי, שפרסמה את המסקנות שלה ב-2001. כל הוועדות האלה הגיעו למסקנה שיש פה נושא שהוא מאוד מאוד חשוב לחקירה, חקירה פלילית, אבל הן נשארו חסויות וסגורות. 70 שנה התחושה הקשה הזו מלווה את כולנו, בעיקר את המשפחות. הצעות חוק, דיונים, מה לא נעשה כל השנים האלו? הגיעה העת שמדינת ישראל תישא באחריות להיעלמותם או חטיפתם של הילדים במישרין או בעקיפין, כי המשפחות האלה צריכות לדעת מה עלה בגורל יקיריהן. אנחנו בשנת ה-75 למדינה, ועל ממשלת ישראל, הממשלה שלי, להגביר את המאמצים כדי להביא לתיקון העוול ההיסטורי הזה. זה צעד בסיסי, הכרחי, לתהליך ריפוי. אני מתארת לעצמי שכל מי שהייתה לו יד בדבר הזה כבר לא בין החיים – אבל להחזיר את הרוגע, לדעת שהמדינה הזו מתנצלת על מה שקרה, זוכרת את האירוע האומלל הזה, למען הדורות הבאים, כדי שנוכל להחזיר את התקווה שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, שוויונית וערכית. זה מאוד מוסרי, ודי לנו עם ועדות חקירה. תחשפו את כל מה שאתם יודעים, ואתם יודעים, רק תחשפו את זה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אני רוצה להזמין את חבר הכנסת יוני מישרקי לשאת דברים. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, סגנית השר, נציגי המשפחות, פעילי המאבק למען חשיפת האמת בפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, דוד רחמים עדן היקר והאהוב מהוועד להנצחת ילדי תימן, כל ילד תימני שגדל כאן בשנות השבעים ובשנות השמונים נחשף לפרשת היעלמותם של ילדי תימן. גם אני לא אשכח את הסיפורים שאותם שמענו מהסבים, מהסבתות, מהדודים המבוגרים יותר. כל סיפור היה דומה למשנהו, כל סיפור סופר בכאב עצום, ובסוף כל סיפור כזה נותרו אלפי סימני שאלה. קטי, תקשיבי, מה היה קורה אילו סבתא לא הייתה לוקחת את הילד לבית החולים? מה היה קורה אילו הייתה שומרת עליו באופן הדוק יותר? איפה הילד נמצא היום? בשבוע הבא אנחנו נציין את יום פטירתו של האיש שניהל את המאבק הציבורי הנחוש לחשיפת האמת בפרשה, הרב עוזי משולם, זיכרונו לברכה. הרב עוזי משולם ניהל מאבק ציבורי נחוש למען חשיפת האמת בפרשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו צריכים להתנצל בפני המשפחה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> בתגובה הוא נרדף והושם ללעג וקלס, והוא הושלך לכלא וסיים את חייו בכאב גדול ובקיצור ימים. בשנת 2016, לאחר שהמדינה הכירה באופן רשמי בצורך לחקור את הפרשה לעומק, לאחר שכולם הבינו שלא ניתן עוד להסתיר את הפרוטוקולים והעדויות ולאחר שהממשלה אישרה את פרסום הפרוטוקולים של דיוני ועדת החקירה הממלכתית, אמר יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, ואני מצטט: "כולנו צריכים לבקש היום סליחה ומחילה מהרב עוזי משולם. לעלות לקברו ולבקש סליחה. כשהרב משולם העלה את פרשת ילדי תימן, רבים לעגו לו. היום כמעט כולם דורשים את מה שהרב משולם דרש, בצדק רב, לפני עשרות שנים. מדובר בפרשה חמורה מאוד וכעת כולם מבינים שנעשו דברים נוראיים וצריכים לחקור את כל הפרשה המזעזעת הזאת, מה קרה לילדים ולאן הם נעלמו", עד כאן, סוף ציטוט. אני מנצל את הבמה החשובה הזו של הכנסת כדי לבקש ממך סליחה, הרב עוזי משולם. סליחה על כך שמדינת ישראל בזה לך ורדפה אותך. כאן המקום להזכיר את נציגי ש"ס בכנסת, ובראשם הרב אריה גמליאל, זכר צדיק לברכה, שיצאו נגד הזרם ולא חששו לתמוך בך ולסייע לך. נחמתך, הרב עוזי משולם, אומנם לא זכית לראות אותה בחייך אבל בוודאי מן השמיים אתה שומע ורואה שהמאבק שעשית לא היה לשווא, שהצעקה שצעקת לא נותרה בחלל ריק. לקח זמן, אולי הרבה מדי זמן, והיום כולם מכירים בכך שצעקתך הייתה צעקת אמת, שהצדק היה איתך, שהכאב שהפגנת לא היה פרי הדמיון, שאכן נעשו דברים שלא נעשו, שאכן הייתה מדיניות של הסתרה, שהיה רצון לטייח ולהסתיר את הדברים שנעשו. יש שכר לפעולתך, הרב עוזי משולם, מאבקך לא היה לשווא. אני מפנה מכאן קריאה לנשיא יצחק הרצוג להעניק חנינה לרב עוזי משולם. זה המעט שאנו כחברה יכולים לעשות עבורו. לצערי הנשיא הקודם, הנשיא ריבלין, דחה את הבקשה להעניק חנינה לרב עוזי משולם. הנשיא לשעבר הכיר בחשיבות של המאבק אך נמנע מלעשות את הצעד המתבקש ולהעניק את החנינה שאותה דרשו בני משפחתו של הרב עוזי משולם. אני בטוח שהנשיא הנוכחי, שהוכיח שליבו נמצא במקום הנכון, הבין את המשמעות החברתית שיש לצעד הזה של חנינה ולאמירה החברתית החשובה שיש בה – חנינה שמכירה היום במאבק הצודק שניהל למען חשיפת האמת. בכוונתי בימים הקרובים להתחיל לפעול להניע מחדש את תהליך הגשת בקשת החנינה לנשיא המדינה. אי-אפשר שלא להזכיר בשולי הדברים את מסע ההעברה על הדת, שהיה חטא על פשע כלפי עולי תימן, וגם נושא זה הרי הוא כתם בדברי ימיה של המדינה. חשיפת האמת היא שלב חשוב, אך אחרי חשיפת האמת מגיע השלב של האחריות. כפי שאמרתי, על המדינה להכיר בראש ובראשונה באחריותה לעוול שנגרם לאותן משפחות. עליה להכיר בסבלן של המשפחות, לתת גושפנקה רשמית לכך שכאבן וסבלן, שאותו נשאו במשך שנים רבות לבדן, כאב שזכה ללעג של הרשויות, כאב שלא קיבל את הביטוי הציבורי המגיע לו, הוא כאב אמיתי; כאב על עוול שנעשה להן, עוול כבד מנשוא, שרובץ על כתפיהן של המשפחות. בשנת 2001 אישרה המדינה את מתווה הפיצוי למשפחות שבמסגרתו הביעה ממשלת ישראל צער על פרשה כאובה זו, אך כמו החלטות רבות שמתקבלות עם הרבה כוונות טובות, הביצוע לא היה מושלם. רק לאחרונה בוועדת הכספים הארכנו את מועד הגשת הבקשות על מנת שהמשפחות יוכלו להגיש את המסמכים ולקבל את ההכרה המגיעה להן. בסוף החודש שעבר נעתר לבקשתי ידידי שר הבריאות משה ארבל והורה על הקמת ועדה שתבחן את התנהלות אנשי מערכת הבריאות בפרשה. כולנו מלאי הערכה לאנשי מערכת הבריאות, בעבר ובהווה. הערכה זו לא אמורה לגרום לנו להשתיק ולהסתיר את המידע. אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר. אם אנחנו רוצים שתהיה לנו מערכת בריאות טובה לעתיד, עלינו להכיר בכשלי העבר. הרצון – הטבעי לא פעם – של מערכות לגונן על עצמן, להשתיק את הסיפורים, לחקור את עצמן, מוביל לכשלים מערכתיים ולמקומות לא טובים. ביום הזה עלינו לומר בקול ברור כי המדינה צריכה לבדוק באופן המעמיק ביותר והמקצועי ביותר את השאלה מה היה חלקם של הגופים הממשלתיים בפרשה הכואבת הזו. אל לנו להסתתר מאחורי צווי איסור פרסום, חיסיון פרוטוקולים וטענות אחרות. עלינו לתת תשובות גם לשאלות קשות, עלינו לתת תשובות למשפחות שבנו בגופן את הארץ הזאת; משפחות שעלו לכאן לא פעם בחוסר כול; משפחות שהפריחו את השממה ביישובים מרוחקים; משפחות שלמרות הכאב, למרות חוסר האמון שלהן ברשויות המדינה, המשיכו לפתח את הארץ הזאת, לשלוח את ילדיהן לצבא, לתרום ככל יכולתן למדינה, ולהן מגיע דבר אחד פשוט – תשובה אמיתית והכרה בכאב ובסבל שנגרם להן. אבקש להודות לחברתי חברת הכנסת קטי שטרית על היוזמה שבציון היום החשוב הזה. אתמול הנחתי הצעת חוק על שולחן הכנסת שמטרתה לקבוע יום מיוחד לציון פרשת היעלמותם של ילדי תימן, הבלקן והמזרח. אין ספק בחשיבות של יצירת שיח ציבורי על אודות הפרשה ביום שבו ניזכר כולנו בסיפור – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – ונכיר בכאב הגדול של המשפחות, שאותו הן נושאות עד יומן האחרון, בתקווה שנדע ללמוד את הלקח ולהפנים את לקחי הפרשה הכאובה הזאת לטובת העתיד של כולנו. כאן המקום להודות לכם – המשפחות, הפעילים הנחושים, שנאבקים בהסתרה הזו, שמנהלים מאבק עיקש בדרישה הצודקת לחשוף את כל האמת בפרשה הכאובה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוני מישרקי על הדברים החשובים והמרגשים. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית ברצוני לברך גם את האורחים וגם על ציון המיוחד אודות פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן כאן בכנסת. אין אפשרות להכחיש את הטרגדיה שעברו משפחות רבות, אך יש אפשרות להגיע להכרה, צדק וריפוי. הילדים לא היו סובייקט שנעלם מעצמו – הייתה כאן העלמה, ולה עדויות רבות. לאחרונה פורסמו ממצאי מחקרו של ד"ר דניאל דה מלאך, שמצביעים על כשלים מהותיים בעבודת הוועדות שבדקו את הפרשה. הוא גילה שמסמכי הפטירה והקבורה שעל בסיסם קבעה הוועדה שהילדים נפטרו זמן קצר לאחר שנעלמו מפוקפקים מאוד, ויש מקום להניח שחלק ניכר מהם שגוי או מזויף. בנוסף הוא מצא שוועדת החקירה הונתה את הציבור – במקום לחשוף את הבעיות במסמכים ולנסות להסביר למה הם בכל זאת תקפים, היא הציגה מצג שווא כאילו הם אמיתיים ותקפים ללא רבב. למרות זאת, גם מהוועדות עצמן וגם מתחקירים בנושא בתקשורת עולה תמונה קשה וברורה של רשלנות, התנהגות גזענית וזלזול מוחלט במשפחות. דרישת מובילי המאבק היא ראשית כול הכרה וקבלת אחריות מצד המדינה, התנצלות בפני המשפחות על היחס הגזעני כלפיהן, על ניתוק בכפייה בין הורים לילדים ועל שלילת הזכות לראות את הילדים ולהחליט לגבי גורלם. שנית, הם מבקשים לקיחת אחריות על היעלמות הילדים. כמו כן דורשים הארגונים מהמדינה להקים מערך ייעודי לכל המשפחות, שיוכלו לפנות אליו ולקבל כל מידע באופן גלוי ויעיל ובשקיפות. למרבה החרפה, המערכות השונות עודן מתקשות להוביל מהלכים כלשהם של לקיחת אחריות. במשרד הבריאות כבר הוגש כידוע דוח על ידי פרופ' איתמר גרוטו וד"ר שלומית אבני במסגרת הוועדה למיגור הגזענות, האפליה וההדרה במערכת הבריאות, אולם הוא נדחה על ידי בכירי המשרד ללא כל הידברות עם העמותות והמשפחות. עם זאת, משרד הבריאות החליט לאחרונה להקים ועדה אשר תבחן את אחריותה של המערכת בפרשה. אני קורא לוועדה לעשות את מלאכתה באופן נחוש ושקוף ותוך הקשבה למשפחות ולעמותות הפעילות, ועלינו כחברי כנסת לעקוב אחר זה. איננו יכולים להשלים עם מציאות שאלפי משפחות בישראל חיות עם ספקות לגבי גורל הילדים. עלינו לרפא את פצעי העבר באמצעות חשיפת הפשעים והמחדלים ופיצוי עליהם. זהו הדבר הנכון והצודק לעשות, ואני קורא פה לחבריי, אופוזיציה וקואליציה, זה אמור לחצות את הקווים הללו, שנפעל כולנו יחד לטובת השגת צדק למשפחות האבלות, המשפחות שנפגעו כה קשה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז, סגן השר – אינו נוכח. תעלה ותבוא סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר לסכם את היום המיוחד הזה. לאחר מכן סגנית השר תישאר להשיב לשאילתות רגילות, אם כבר יש לכם את החומר. רק לוודא – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עצוב מאוד שרק אנחנו פה ביום כזה חשוב. עצוב מאוד. אני אומרת, עצוב מאוד שביום כזה חשוב – – – << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> בואו נאמין שכל אחד עושה עבודה טובה בחדר שלו. בעין טובה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן. קשה לי, קשה לי עם זה. זה יום מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק לוודא ששואלי השאילתות פה. נמצאים חברת הכנסת שלי טל מירון, חבר הכנסת בצלאל; חבר הכנסת עמית הלוי לא פה. אוקיי, תודה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר – השרה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אוקיי, נכון. חברי כנסת נכבדים, אני חייבת להתחיל בסיפור אישי, סיפורו של מזכיר הסיעה שלנו, יוסי כהן הנפלא. בשנת 1952 הגיעו סבו וסבתו יוסף וואסינה וילדתם רחל לבקר קרובי משפחה באור יהודה. רחל הייתה אז בת שנתיים. היא לא חשה בטוב, ולכן הוריה לקחו אותה לבית החולים תל השומר. בבית החולים אמרו להוריה של רחל שמדובר בעניין רפואי פשוט, אבל רחל חייבת להישאר בלילה באשפוז. יוסף ורעייתו לא הורשו להישאר בבית החולים בלילה, לא הורשו להישאר יחד עם בתם, ולכן הם נאלצו לחזור רק למוחרת בבוקר, אחרי שאת הלילה העבירו אצל בני משפחה שגרים קרוב. כאשר הם חזרו למוחרת בבוקר, נאמר להם כי הילדה מתה. אבל אין תעודת פטירה, וכמובן שאין גופה. אחרי שבועות רבים שבהם הם ניסו לקבל איזשהו מסמך או קבר, הם הרימו ידיים, התייאשו. כל מילה שאומר תקטין את הכאב ואת הסבל ואת הטרגדיה הנוראית בלאבד ילדה, ילדה קטנה בת שנתיים. לאחר כמה שנים – כמו שסיפרת לי, חברתי היקרה קטי – לאחר כמה שנים התקבל בביתם צו גיוס לרחל, ובעקבותיו אף הגיעו לוכדי עריקים כדי לחפש אותה. הלוואי שהיו מוצאים. זהו רק סיפור אחד מתוך מאות ואלפי סיפורים שצצים ועולים זה שנים על ידי משפחות בכל רחבי הארץ. למרות שהפרשה הכואבת הזו התרחשה לפני עשרות שנים, הפצע עדיין פתוח, ומשפחות רבות עדיין לא יודעות איפה הילדים והילדות שלהן. משפחות רבות עדיין מחכות בביתן לילד שנעלם, מחכות לקבל תשובה רשמית או הוכחה למה שקרה לילדים שלהן – וכלום. חשוב לי להביע במעמד זה תמיכה בציבור המשפחות שמחכות, ואני רוצה לחזק את ידיהן, ובאמת עם כל הלב להגיד: אנחנו איתכן שם. ולגוף העניין. ביום 22 בפברואר 2022 התקבלה החלטת ממשלה מס' 821, שעניינה הסדר כספי למשפחות עולי תימן, המזרח והבלקן אשר עניין ילדיהן נדון במסגרת ועדות. ביום 1 ביוני 2021 נפתחה אפשרות להגיש בקשות לקבלת ההסדר הכספי – סליחה, טעיתי בתאריכים: זה פברואר 2021 ולא 2022. במסגרת החלטת הממשלה נקבע הסדר כספי וולונטרי חלף תביעה אזרחית, שבמסגרתו בני משפחות אשר עניין ילדיהן נדון באחת משלוש ועדות החקירה הרשמיות ומסקנת הוועדה האחרונה בעניינה של אותו הילד הייתה כי הילד נפטר או שלא נמצא שום ממצא שיכול להעיד על גורלו – הם רשאים להגיש בקשה לקבלת סכום כספי. הסכום הכספי שנקבע במסגרת ההסדר מתחלק בין בני המשפחה של הילד או יורשיהם. אם ועדת החקירה קבעה שהילד נפטר, הפיצוי יעמוד על סך 150,000 ש"ח למשפחה, ואם נקבע כי לא ידוע מה עלה גורלו של הילד, הפיצוי יעמוד על סך 200,000 ש"ח למשפחה. כמובן שהסכומים האלה הם רק סמליים, ושום דבר לא יוכל להכיל את הכאב באובדן הילד, או לא פחות קשה – באי-ידיעה על מה עלה בגורלו. קבלת הסכום הכספי מותנית בחתימה על כתב ויתור וסילוק מכל תביעה כספית עתידית בעניין זה. ביום 8 בנובמבר 2021, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 7 להחלטת הממשלה, אישרה ועדת ההיגוי שהוקמה מכוח החלטת הממשלה ארכה של המתווה לתקופה של חצי שנה נוספת, קרי עד ליום 1 ביוני 2022. ב-24 באפריל החליטה ועדת ההיגוי, נוכח ההיקף הנמוך של הבקשות שהוגשו עד לאותה עת, להמליץ על הארכת המתווה בתקופה נוספת. לשם ביצוע ההארכה כאמור נדרש לקבל החלטת ממשלה חדשה בנושא, ובהתאם, ביום 24 ביוני 2022 התקבלה החלטת ממשלה מס' 1678, שבמסגרתה הוארכה תקופת המתווה כך שניתן יהיה להגיש בקשה לקבלת סכום כספי עד ליום 1 במרץ 2023. ביום 19 בפברואר 2023 התקבלה החלטת ממשלה נוספת, 133, שבמסגרתה שוב הוארכה תקופת המתווה כך שניתן יהיה להגיש בקשה לקבלת הפיצוי הכספי עד 1 בספטמבר 2023. נכון להיום בני משפחה של כ-590 ילדים, מתוך 1,048 שבגינם קיימת זכאות על פי החלטת הממשלה, הגישו בקשה במסגרת המתווה. מתוך הסך הנ"ל, כלומר מתוך ה-590, זכאותם של 472 ילדים אושרה על ידי ועדת היישום. עבור בני משפחות של 208 ילדים בוצע תשלום חלקי, תשלום עבור בן משפחה אחד או יותר של הילד, ועבור בני משפחות של 100 ילדים בוצע תשלום מלא לכל בני המשפחה הזכאים. בני משפחה הזכאים, לרבות יורשיהם, הגישו בקשות, חתמו על שטרי הסילוק וקיבלו תשלום המגיע להם בהתאם למתווה. בסך הכול עד היום שולמו כ-33 מיליון ש"ח בעניין הזה. אני באמת פונה לכל המשפחות שנמצאות זכאיות: בואו, קבלו את הכסף. שוב, זה באמת שום דבר וכלום לעומת הכאב העצום, אבל בהחלט מחכה לכם כסף בקופת המדינה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום: שאילתות רגילות לשר האוצר. כמובן גם על השאילתות הללו תשיב סגנית השר. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת שלי טל מירון בנושא העברת כספים מישראל לחו"ל, בבקשה. << שאילתה >> 134. העברת כספים מישראל לחו"ל << שאילתה >> << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, ותודה לסגנית השר, שאני מבינה שמשיבה. אקריא את השאילתה: העברת כספים מישראל לחו"ל. השאילתה הוגשה ביום ה' באדר התשפ"ג, 26 בפברואר 2023. לפי הערכות של גורמים בנקאיים בכירים, בשלושת השבועות האחרונים הוצאו יותר מ-4 מיליארד דולר מישראל לבנקים זרים, בעיקר באירופה ובארצות הברית. רצוני לשאול: כמה כספים הוצאו מישראל לבנקים זרים בשבוע האחרון, ב-30 הימים האחרונים וב-60 הימים האחרונים? תודה. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> אז כך, חשוב להדגיש כי ביחס לכספי הפיקדונות של הציבור במערכת הבנקאית, בנק ישראל, באמצעות הפיקוח על הבנקים, מבצע ניטור וניתוח שוטף וקפדני של ההתפתחויות השונות לטובת הבטחת יציבותה ואיתנותה של המערכת הבנקאית הישראלית. שלל הנתונים המצרפיים על אודות המערכת מפורסמים גם הם לציבור בשקיפות מלאה, לרבות נותני הפיקדונות באתר בנק ישראל. על פי נתוני בנק ישראל המפורסמים באתר הבנק ניכר כי בין דצמבר 2022 לינואר 2023 חלה ירידה של כ-3.9 מיליארד ש"ח בהיקף הפיקדונות ויתרות העובר ושב במטבע חוץ. בין החודשים פברואר ואפריל 2023 חל גידול של כ-29 מיליארד ש"ח. בנק ישראל מציין כי שינויים בסדרי גודל שכאלה אינם חריגים ביחס לשינויים האחרים שנצפו בנתונים במהלך שנת 2022 ולתנודתיות הרגילה בהיקף הפיקדונות. בנושא זה נעדכן עוד כי בנק ישראל החליט להגביר את הניטור אחר הפעילות בפיקדונות הציבור ויתרת העובר ושב במטבע חוץ, כאשר החל מתחילת חודש אפריל 2023 הניטור הזה מתבצע בתדירות שבועית. נסכם ונאמר כי המערכת הבנקאית בישראל שומרת על יציבות ואיתנות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האם חברת הכנסת רוצה שאלת המשך? אין לה. תודה רבה. חבר הכנסת אברהם בצלאל. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה שאלת המשך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שאילתה רגילה – אין שאלת המשך. תודה. אתה רוצה לשאול? << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אקבל את התשובה בכתב. לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> סיימנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי – לא נמצא. אני מודה לסגנית שר האוצר על המענה החשוב ועל הדברים. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 9), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/957; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 64; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 9), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת הרב משה גפני להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 9), התשפ"ג–2023. במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019) תוקן חוק ההתייעלות הכלכלית, ונוסף בו פרק ד1, שעניינו תשלום ארנונה לרשויות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון. אבקש להסביר לחברי הכנסת – אנחנו מדברים על רשויות שנמצאות בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון, סובלות מהרעש, מכל מה שנלווה לעניין הזה. אני בשעתו עשיתי חוק, הבאתי את זה כהצעת חוק פרטית – לקחת את אותן רשויות, לשפות אותן. זה בעצם היה מהתקציב של רשות שדות התעופה, אבל המדינה בעניין הזה, גם הכסף שהיא מקבלת מרשות שדות התעופה – הם פיצו במשך כמה שנים את הרשויות הללו. באותו תיקון נקבע כי בכל שנה יוקצה סכום מתקציב משרד הפנים לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה – זאת, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר, ובהתאם לעקרונות חלוקה, ובהם אפיון וסיווג של הרשות המקומית ויישובים בתחומה בהתאם למדרג חברתי-כלכלי, גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, מצבה הפיננסי של הרשות המקומית והיקף שטח הנכסים שבתחומה שאינם מבני מגורים לשם חישוב ארנונה. בסעיף נקבעו שני מעגלי חלוקה: מעגל החלוקה הראשון הקצה סכום השווה לכ-35% מהתקציב השנתי לשש רשויות מקומיות שנקבעו באותו סעיף, והן עיריית אור יהודה, עיריית לוד, מועצה אזורית חבל מודיעין, מועצה אזורית עמק לוד, עיריית יהוד – נווה מונוסון ומועצה מקומית שוהם. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> שוהם צריכים לקבל כסף? << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הם קיבלו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> על מה? אין להם מספיק? << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מכיוון שהם בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון. זה היה עיקרון שדיברו עליו מזמן. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אבל חבל מודיעין – – – << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה לא רלוונטי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לדעתי החלוקה היא גם כן דיפרנציאלית. זה לא – תלוי לפי האיתנות של הרשויות. << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ודאי. לחלוטין. אבל הטענה שלהם הייתה טענה שהם צריכים לעשות דברים, צריך לעשות פעולות. התושבים סובלים כתוצאה מהעניין הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם אתה גר בשוהם, תשמע – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> סוציו 9, ואללה. << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל עם כל הכבוד, יש עוד בעיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סבלם של תושבי אור יהודה, למשל, ויהוד – אתה לא יכול להגיד שלא. הנחיתות וההמראות. << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא יכול להיות שכל הכסף שמגיע מנמל התעופה, והרבה מאוד כסף – לא משלמים ארנונה לאף אחד. אין תשלום. לא משלמים לאיזה יישוב סמוך שעושה את כל הפעולות שצריך לעשות. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הוא לא עושה שום פעולות. לא חינוך, לא ניקיון. שום דבר. << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מי? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> העירייה. << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> העירייה לא עושה? אבל העירייה סובלת. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הכול גוף עצמאי, הם מנהלים הכול לבד. << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> בסדר. עכשיו אנחנו הולכים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי רעיון, להקים עיריית נמל התעופה. להריץ ראש רשות גם לשם. << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> היה מי שעתר לבג"ץ, והוא אמר: מה פתאום, החלטתם – אתם בוועדת הכספים וכמובן מליאת הכנסת, זה חוק – אתם החלטתם על אותן רשויות, אבל יש אחרים שגם כן סבורים שהם סובלים. דיברו איתי גם, דיברו בוועדה בדיון שקיימנו בעניין הזה. הופסק התשלום לאותן רשויות, ועכשיו אנחנו מביאים חוק חדש. החוק לא מדבר על רשויות מסוימות, החוק מדבר על קריטריונים. בדיון בוועדה דובר על זה שקריטריונים בעניין הזה צריכים להיות גם מה מידת ההפרעה לתושבים מנמל התעופה. על כל פנים, במעגל החלוקה השני הוקצו ה-65% הנותרים מהתקציב לרשויות מקומיות סמוכות אחרות. כנגד ההסדר האמור תלויות ועומדות עתירות שהגישו רשויות מקומיות השוכנות בקרבת נמל התעופה בן-גוריון לבית המשפט. בהצעת החוק מוצע לבטל את חלק ההקצאה המתייחס לשש רשויות מקומיות ספציפיות, ולהשאיר מעגל חלוקה אחד בלבד. זאת אומרת, כל הסכום שעליו אנחנו מדברים יאפשר חלוקה של התקציב המלא שיוקצה לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון על פי קריטריונים שייקבעו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הסמוכות או הסובלות? << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> הסמוכות וגם הסובלות. זה לא יהיה מספיק בחלק הזה, ויביאו את הקריטריונים. כולנו נוכל – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> קיבוץ עינת – נוחת מעליו מטוס כל עשר דקות. מגיע לו. << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> נכון. מאה אחוז. אני מסכים לגמרי. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> משמר השבעה – – – << דובר_המשך >> משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה שאנחנו עושים עכשיו בחוק הזה, שהוא חוק חדש, בניגוד לחוק שהיה קודם, הוא שאנחנו לא אומרים למי לתת – אנחנו רק אומרים את העיקרון, כיצד צריך לחלק את הסכום הזה. זה לא יכול להיות שלא ייתנו את הכסף לרשויות הסמוכות – או הסובלות, יותר נכון – ואתה יודע, וזה ילך לכל מיני דברים אחרים שהם לא לצורך הנושא הזה. לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לדחות את ההסתייגויות ולהעביר את החוק כפי שאמרתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת הרב משה גפני. להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. אני מבין שההסתייגויות נמשכות ושלא צריך להצביע על הסתייגויות? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, אפשר למשוך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר למשוך את ההסתייגויות. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעות. בהצעת החוק יש רק סעיף אחד. ההצבעה כרגע תהיה בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד סעיף 1 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקון מס' 9), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה. נעבור כעת לקריאה השלישית. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 9), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 9), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, והיא תיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/965).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג כאן בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, לקריאה ראשונה. תיקון סעיף 428 מתוך הצעת חוק העונשין: "'איום או הטלת אימה' – לרבות ביצירת מצג הנובע ממעמדו של המאיים או של האדם שבשמו פועל המאיים או במסרים המועברים לאדם שאליו מכוון האיום או לאחר בנסיבות דומות ולרבות בדרך של כפיית תשלום או רכישת שירות"; "דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין – – – דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת – – – נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת". ברשותכם, אני רוצה להקריא בפניכם שלוש כותרות מהתקשורת שהתפרסמו רק בחודש האחרון בלבד, אדוני השר: "בדואים מואשמים בסחיטת מיליונים כ'דמי חסות'. ה'מוניטין' שצברו לעצמם השניים כ'נותני החסות' בשטח סייע להם להטיל אימה על קבלני הבנייה באזור ולהבהיר לקבלנים שעליהם להיענות ל'הצעת השירות' של הנאשמים, גם ללא כל איום מפורש"; "הקבלנים הבינו היטב שאם יסרבו לקבל את 'שירותי השמירה', ייגרם להם נזק בשווי עשרות אלפי שקלים לאתר הבנייה או לכלי העבודה שלהם. כאשר ביקשו חלקם לסיים את ההתקשרות – – – נדרשו לשלם גם עבור סיום ההתקשרות – – – במרבית המקרים הנאשמים לא העמידו שומרים באתרים אלא הסתפקו בסייר שסייר בין כמה אתרים במקביל. לאור זאת, כשישה קבלנים נאלצו לשלם לנאשמים" – אתה שומע, אדוני השר? – קרוב לארבעה מיליוני שקלים. בנוסף קיבלו השניים 23 מיליון שקלים, אדוני היושב-ראש, לאחר שסיפקו שירותי שמירה וקבלן שירות בטענה כי יש בידם גם את הרישיונות הנדרשים, כמובן, בעוד לא היה בידיהם שום רישיון שכזה. "שוטרי משטרת המחוז הצפוני ולוחמי יחידת המסתערבים של החטיבה הטקטית במג"ב פשטו – – – על מספר יעדים בכפר טורעאן ועצרו שני חשודים, בחשד לביצוע עבירות של סחיטת דמי חסות באזור הצפון". כתבה שלישית: "כתב אישום חמור הוגש נגד שני נאשמים מרהט והפזורה" בגין גבייה בסכומים של מיליוני שקלים דרך חברת "שמירה" כביכול באתרי בנייה בדרום הארץ, בערים באר-שבע, נתיבות, שדרות ואופקים. חבריי חברי הכנסת, מי שישב איתנו בדיוני הוועדה מאז שהתחלנו לדון בוועדת החוקה במושב הקיץ הנוכחי בהצעת החוק שאני מביא בפניכם היום, יכול להוסיף על כל כותרת שקראתי עוד אין-ספור סיפורים ועוד רבים שלא סופרו בשל חששם של בעלי העסקים הנסחטים להיחשף בפומבי. יש כאלה שאפילו סיננו את שיחות הטלפון לאחר שכבר הביעו הסכמה ראשונית לדבר בפני הוועדה, אולם חזרו בהם, כאמור, בשל אותו חשש. בסיור שהובלתי בשם הוועדה יחד חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש הוועדה המשולבת של ועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי, וחבר הכנסת צביקה פוגל – יושבי-ראש הוועדה המשותפת, אשר מובילים יחד את דיוני הוועדה בחוק – ושלא בנוכחות המצלמות, אדוני היושב-ראש, נחשפו בפנינו סיפורים כואבים של בעלי עסקים אשר עמל יומם נגזל ברגל גסה. התופעה קיימת בכל חלקי הארץ, והיא מאיימת על יסודות הסדר האזרחי ועל המשטר החוקי במדינה דמוקרטית כשהיא פועלת באופן עצמאי מעל החוק, כאשר מתוך חשש אזרחים תמימים ובעלי עסקים נענים לאיומים המופעלים עליהם, והם בעלי הבית. היא קיימת בתחומים רבים: בחקלאות, באתרי בנייה, בבתי מלון, ולצערי בחברות גדולות ובגופים גדולים מאוד, כאשר השמירה הכפויה באתרי הבנייה רווחת וציוד יקר ערך וחומרי בנייה יקרים נעלמים, והתוצאה היא נזק משמעותי לאותם קבלנים, בעלי עסקים וחקלאים, אך גם לנו, האזרחים; בסופו של דבר, הנזק הזה מתגלגל אלינו בחזרה. על פי דוח שפרסם ארגון השומר החדש, מדובר בהיקף פשיעה – ועכשיו שימו לב לנתונים: 73% מבעלי העסקים מעידים שחוו תופעה של פרוטקשן; 40% מתוכם העידו על נזקים בעסקים בעקבות כך; 39%, אדוני היושב-ראש, הודו שנאלצו לשלם דמי חסות. על פי נתוני המשטרה, 41% מאירועי הפשיעה לא דווחו כלל, משלל סיבות, כאשר הטיעונים המרכזיים שעלו, אמנה אותם כאן, הם: 1. היעדר טיפול יעיל ואפקטיבי על ידי הרשויות בכללן, גם משטרת ישראל ובתי המשפט, וכפי שהעידו אנשים בפני הוועדה: לא התלוננתי כי ידעתי שרק איפגע יותר, רשויות החוק לא יטפלו בי, האיומים רק יתגברו ואיסחט יותר. 2. כידוע, אותם גורמים אינם מאיימים, הם רק "מציעים", וכך, בהיעדר ראיות, התיקים נסגרו ואל הוגשו שום תלונות כלפי אותם גורמים עבריינים שמאיימים. תופעת גביית דמי חסות, פרוטקשן, היא מכת מדינה של ממש, וחובה עלינו כמחוקקים לפעול כצו השעה לטובת אזרחי המדינה. כולנו מבינים כי מדובר על ממדים אדירים של התופעה, ויעידו על כך הצעות חוק רבות שהוגשו על ידי רבים מחבריי חברי הכנסת, גם הנוכחית וגם הקודמת. אולם הצעת החוק הזו עולה על הכוונות הטובות שהיו בכלל הצעות החוק, ואמנה את השינוי הדרמטי בהצעת החוק הזאת. אני אקרא רק קצת מהחוק עצמו: "הדורש או מקבל מאדם באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בסעיף קטן – – – או הנותן באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בסעיף קטן (א)(3), והתבצעו לכאורה לפני כן עבירות נגד הגוף או הרכוש בסביבת מגוריו או עסקיו של האדם שעלולות מעצם טיבן לגרום לחשש לפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם – חזקה היא כי ידע שהתמורה ניתנה עקב מצוקתו של האדם, אלא אם כן הוכיח אחרת". חזקה עובדתית, שלפיה אדם שמקבל כסף ללא קבלת תמורה הולמת, ייראה כמי שמאיים. עליו תהיה מוטלת החובה להוכיח על מה קיבל את התשלום. דהיינו, הצעת החוק באה לשים את הנקודה על הסוחט ולא על הנסחט, שהוא החוליה החלשה כאן בסיפור וחושש להתלונן, וגם כשהוא כן עושה זאת – לא תמיד מצליח להוכיח את תלונותיו. החמרת ענישה: "המנצל מצוקה של אדם החושש מפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם לאחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים, ואם נעתר האדם לאחת מאלה ונתן דבר או תמורה, לפי העניין, מפני הניצול, דינו" – דינו מאסר של עד שבע שנים. הפשע אינו משתלם. הצעת חוק זו באה לתקן בזה שגם סחיטה בצורה ישירה או בצורה עקיפה דינה כעבירה בחוק. על עבירה של סחיטה – עונש של שבע שנים וענישת מינימום של חמש. חילוט הכספים, אדוני היושב-ראש, זה למעשה חידוש חשוב שבאה הצעת חוק זאת לתקן. מדובר כאן בבשורה של ממש, שכן הצעת חוק זאת נותנת בידי המשטרה כלי אפקטיבי, דרמטי ומשמעותי ביותר. הצעת חוק זאת משתמשת בכלי החילוט האזרחי אשר קיים בפקודת הסמים ונותנת בידי המשטרה כלי מינהלי, שהוא בגדר של מהפכה של ממש. יש כאן עבירת מקור, לדוגמה, חברת שמירה ללא רישיון זו עבירת מקור ששווי כל רווחיה מחולטים. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה להודות לשר לביטחון לאומי על הגיבוי והתמיכה שנתן לי ולחברי הוועדה בהצעת חוק זו. אני מודה לחבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת חוקה, לחברי חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי – שניהם מנהלים בצורה משותפת, מקצועית ועניינית את דיוני הוועדה – על הובלה משמעותית ואפקטיבית, ובזכותם הגענו לרגע הזה; לאיל קופמן, מנהל הוועדה, ולצוות היועצים המשפטיים המסור של הוועדה; למשרד לביטחון לאומי בראשות גלעד בהט ולצוות היועצים המשפטיים של המשרד; לצוות הפרקליטות, וכמובן לחברי הוועדה, שיחד איתם הבאנו הצעת חוק זו היום כאן למליאה. חברים, כולנו מבינים כי תופעת הפרוטקשן הינה תופעה רחבת היקף שצריך לטפל בה טיפול שורש עמוק ונרחב, וכנבחרי ציבור מוטלת עלינו החובה כאזרחי המדינה להחזיר את הביטחון האישי. כצו השעה אני קורא לכולכם להצביע איתי היום על הצעת חוק זאת בקריאה ראשונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – להגיד תודה רבה אישית – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חיים, תלמד אותו שאת כל התודות האלה יגיד אחרי קריאה שנייה ושלישית. עכשיו זה קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חוק חשוב מאוד. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2964/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניסים ואטורי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת ניסים ואטורי. אני מזמין אותך לנמק את ההצעה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כול, תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. חשוב לציין שאנחנו שכנים מרמת הגולן, ושנינו מכירים מקרוב את עניין הפרוטקשן. לכן אני רצתי עם כמה חוקים מתחילת הקדנציה. קרויזר אדם חרוץ והשיג אותי, ולכן אני מוצמד אליו, ואני גאה להיות מוצמד אליך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מסוכן לעשות תחרות מקצרין עד פה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל הקרבה שלנו זה רבע שעה בערך, נטור, אולי קצת יותר. כשאומרים "איפה המשילות" – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יכול לקצר לי זמן בגלל שהוא יושב-ראש ועדת האתיקה? קודם כול, המשילות – הפרוטקשן פוגע בחקלאים, פוגע באנשים פרטיים, פוגע בעסקים. אנחנו רואים את זה חזק מאוד גם באזור שלנו, ברמת הגולן, וגם בגליל ובנגב, וצריך להילחם בזה מלחמה מרה. אני שמח להיות אחד ממגישי החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. האם מישהו מכם ירצה לסכם? חברי הכנסת, מאחר שאין דוברים, נעבור להצבעות. תחילה נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת יצחק קרויזר, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, התקבלה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ניסים ואטורי, התקבלה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 79) (אחוז החסימה בבחירות לוועד מקומי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/963).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 79) (אחוז החסימה בבחירות לוועד מקומי), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת שרן מרים השכל וניסים ואטורי, לקריאה הראשונה. אולי חברת הכנסת שלי תחזיק? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אני הצעתי. אני אשמח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא יודע אם זה מקובל לעלות על הדוכן. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא נורא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא "לא נורא". << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אשמח לחלוק את הזמן עם חבר הכנסת ואטורי – אפשר לחלוק חמש דקות וחמש דקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בוודאי, אבל בלי כל קשר. אני פחות מכיר את הכללים. יש כללים מאוד ברורים אם אפשר לעלות עם ילד לדוכן. אולי היא יכולה? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אני לא יכולה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז הוא יציג את החוק. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, זה גם חוק שלי. גם אני רוצה להציג אותו. תאמין לי, זה יהיה בסדר. לא יהיו לה קריאות ביניים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, אבל זה משהו שפחות מקובל. אולי היועצת המשפטית יכולה להגיד לי? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, יש אימהות צעירות. אפשר גם לאפשר להן קצת, וגם אפשר קצת להתגמש בשבילן. בסוף, הילדים, אי-אפשר להסתיר אותם כל הזמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מבחינתי הייתי מביא גם כן את הבן שלי ואת הנכד שלי שישבו איתי. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ימי שני ורביעי אנחנו פה עד מאוחר. יום שלישי זה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו לא חולקים על הצורך, האימהות של חברת הכנסת השכל לילדיה, בחום ובאהבה. אנחנו רק רוצים להיצמד לכללים. האם היועצת המשפטית יודעת להגיד לי אם זה אפשרי? היא בודקת את זה. אז אולי ואטורי יתחיל? הוא יתחיל, ואחר כך, אם כן, תוכלי לעלות איתה; ואם לא, אז תצטרכי להניח. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא קשור. עצם העלייה לדוכן עם תינוק. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מתחיל להיות עניין עקרוני. ניסיתי לשים בעגלה וזה לא עבד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלוש דקות – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר, תאמין לי, כבר הייתי יכולה לסיים את הנאום, זה לא ארוך, זה כבר היה מאחורינו. לא היה צריך להיות כזה סיפור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אי-אפשר. היועצת המשפטית אומרת שאי-אפשר. את יודעת, אני כבול לכללים. יש כללים ברורים. אני מציע שחבר הכנסת ואטורי יציג תחילה. אם תסתדרי שלוש דקות להניח אותה – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. לא יעזור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז הוא יציג את החוק ונצביע כולם על אותו דבר. אני מצטער, אני מאוד רוצה, אבל יש פה יועצת משפטית. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> קודם כול, אני לא חושבת שזה בהכרח נכון. אתה לא יכול למנוע מחברת כנסת להציג את החוק שלה. זה נמצא פה. בוא, בסוף הילדים הם חלק מאיתנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל היועצת המשפטית. זה לא אני. זה תקנון הכנסת. יש יועצת משפטית. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר. אין מה לעשות. יש אימהות שבסוף הן גם עובדות והן גם אימהות וצריך לאפשר להן. ואתה יודע, אפשר לעשות גם את ההחרגה. אני מבינה שזה לא תמיד אבל אתה רואה איזו נעימה היא. בוא, אתה מונע מחברת כנסת בעצם להציג את החוק שלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא חושב שזה נכון להגיד לי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל שרן – – – שאת באה ליושב-ראש בטרוניה. יש ייעוץ משפטי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מצידי – – – ייעוץ משפטי, היא תגיד לי. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לדעתי זה לא נכון. אתה מונע ממני להציג חוק שלי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל, שרן, אין בעיה, תני בינתיים לוואטורי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא משפטן, אני לא יועץ משפטי של המליאה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה אולי רוצה לתת לה מהצד? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי אפשר מהצד? הייעוץ המשפטי על הקו. העבירו את זה גם ליועצת המשפטית של הכנסת. הם המחליטים. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר גמור. נראה לי שהצגת חוק על ידי חבר כנסת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין ספק שחבר כנסת מציע צריך להציג הצעת חוק. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> תקשיב, יש כללים למשחק – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת שרן השכל, אני אשמח שתרדי מהדוכן. אנחנו רוצים לכבד את הבת שלך. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הכללית. לא נראה מה שהיא אומרת. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא חושבת שכתוב בתקנון איזשהו עניין לעניין הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא בטלפון. שאלו הלאה, חברת הכנסת. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ברור לך שלא כתוב בתקנון שום דבר בעניין הזה, כי זה לא קיים, נכון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בגלל זה יש ייעוץ משפטי, שאומר לנו מי ישב ומה עושה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – אם היא לא, מה שהיא אומרת לא חשוב – שהיא תרד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מהצד יותר קל? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל למה הוויכוח צריך להיות ככה? שוואטורי יעלה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, אנחנו מנהלים פה דיון לא נעים. זה ודאי לא אישי, זה לא על הבת שלך, ואני לא חולק על זה – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – למרות שהגשתי בכנסת הזאת את הצעת החוק, הפ' שלך יותר מוקדם, הכבוד שלך. אין בעיה. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תאמין לי, זה גם היה קצר, זה היה 60 שניות. לא היה בזה איזשהו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם אם זה עניין של שנייה. יש לנו חוק. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה לא חוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תקנון. בגלל זה מה שלא כתוב בתקנון – יועץ משפטי. גם לא מהצד, אפילו. חברת הכנסת שרן השכל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אני לא רוצה שהיא תבכה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז מה לעשות, אז יציג את זה חבר הכנסת ואטורי. תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להחליף אותה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בגלל זה, מה שלא כתוב בחוק – היועצת המשפטית עלתה על הקו, גם מהצד היא לא הסכימה. אני מתנצל. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה, שלך ושל חברת הכנסת שרן השכל. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כול, שאלו אותי מה זו הפציעה בעין. אז זה לא אנרכיסטים שתקפו אותי ביום שישי, עברתי ניתוח לפני כשעתיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. זה גם בגללי? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה רואה? זה בגללך, לא נתת לה לדבר אז היא בוכה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על החוק לתיקון פקודת המועצות. מה שקורה, ראינו מקרים שבהם אדם שקיבל 350 קולות קיבל שני מושבים בוועד. היה מקרה שבאותו מושב אחד קיבל 60 קולות – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בוא תסביר לנו, שנבין על מה אתה מדבר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, צריך לעשות את זה מהר, יש לנו חתונה היום. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> המושב. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אדם אחר שקיבל 60 קולות קיבל מקום אחד. אז מה קורה? הרשימה שרצה קיבלה 350 קולות, עדיף לה – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> על מה אתה מדבר? תסביר על מה אתה מדבר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> המועצות, כלל הוועדים במועצות. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ועדים במועצות. כמה נציגים יש בכל מועצה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תלוי. יש מקומות ששבעה, יש מקומות מסוימים שהגדילו בהם לתשעה. במקום שיש שבעה מושבים – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> וכמה יש שמצביעים בכלל? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> היה מקום שהיו בו משהו כמו 850 מצביעים כשרים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אז באים 400. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תשמע, רשימה אחת קיבלה 350 – היו להם שני מושבים; רשימה אחרת קיבלה 60 קולות – מושב אחד. אז הוא אמר: שמע, בוא נריץ חמש רשימות, יהיו חמישה מושבים, נשתלט על זה. אז אומרים: לא, בואו נעשה אחוז חסימה. לא יכול להיות שכל מי שמביא שני קולות – אני מקצין, כן? – יקבל מושב. אז יוצאת פה איזו בעיה. תהיה יותר היפרדות במקום חיבור של רשימות. ולכן אנחנו מנסים לשנות את העניין הזה של אחוז החסימה, נקרא לזה. חלוקת המקומות בוועד המקומי – ישתתפו רק רשימות המועמדים שקיבלו כל אחת מספר קולות כשרים שאינו פחות מ-60% מהמכסה, שהיא המספר הכולל של הקולות הכשרים בבחירות המחולק במספר חברי הוועד העומדים לבחירה. עוד מוצע לקבוע את אופן חלוקת המקומות בבחירות – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זאת אומרת, אם יש 600 ויש שישה חברים, אז אתה צריך לקבל לפחות 100 קולות? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> 100 – 60% מזה, 60 קולות. 60% מהמכסה. זו המכסה ממה שאמרת. ולכן אנחנו מנסים לתקן את המצב, את הסיטואציה הזאת, שבעצם אין איזון בזה, זה לא דמוקרטי. זאת ההצעה. יש שאלות? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> "לא דמוקרטי" אנחנו שומעים הרבה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא בסגנון הזה. זה "לא דמוקרטי" על משהו שהוא דמוקרטי. תודה רבה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זה דמוקרטי, כי אחרים – לא עניין אותם לבוא להצביע. הייתה להם האופציה לבוא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. אני מבין שחברת הכנסת שרן השכל טרם מצאה אפשרות. אני בטוח שאם אני הייתי יורד כמה דקות להיות בייביסיטר היא לא הייתה בוכה, שלוש-ארבע דקות. גידלתי ילדים וילדות ונכדים. אני רק חושב אם הרב אייכלר היה מגיע לכאן עם 81 נכדים. יש רשימת דוברים? טוב, מאחר שיש רשימת דוברים שהם בכלל לא נוכחים באולם, אז אני לא אקריא את שמם. אני מבין שאין כאן מישהו באולם שרשום והוא נמצא, אני לא צריך גם להקריא את השמות. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 79) (אחוז החסימה בבחירות לוועד מקומי), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת שרן מרים השכל וניסים ואטורי. הצבעה. רגע, אולי היא רוצה להצביע על החוק שלה? האם אתם רוצים לקרוא לה? את רוצה לקרוא לה להצביע לפחות? לפחות זה, זה כן אפשרי. היא נמצאת באולם. היא יצאה בכלל? אני ממש מתנצל, אבל כולכם יודעים שאני פועל על פי תקנונים והוראות משפטיות, למרות הרגישות. היא איננה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה, ברשותכם. חבר הכנסת אזולאי יתפוס את מקומו. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 79) (אחוז החסימה בבחירות לוועד מקומי), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 79) (אחוז החסימה בבחירות לוועד מקומי), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת שרן מרים השכל וניסים ואטורי התקבלה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 68) (שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/964).] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 68) (שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, ככל שתנצלי את מרב הזמן ולא תעכבי את השר, אבל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר התיירות מר חיים כץ, מכובדיי כולם, הצעת החוק המובאת לפניכם לאישור עוסקת במתן שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברות התעופה בישראל. אני עמלה על ההצעה הזאת יותר משנה. הגשתי את הצעת החוק בעקבות תלונות רבות מצרכנים על זמני המתנה ארוכים מאוד. אדוני שר התיירות, בשנת 2005 חוקקת את התיקון לחוק הגנת הצרכן שלפיו עוסק יספק שירות טלפוני חינם למענה אנושי ומקצועי לכל פנייה של צרכן, אך החוק שחוקקת מתייחס אך ורק אל ספקי שירות חיוניים שיהיו מחויבים במתן מענה לצרכנים בפרק זמן סביר, לדוגמה חברת בזק, שירות גישה לאינטרנט, ספק גז, ספק מים, שידורי כבלים, שידורי לוויין, ספק שירות חשמל. חשוב לציין כי חברות התעופה בארץ הוחרגו ולא נכללו בקבוצת ספקי השירות החיוניים. אני מקווה כי הצעת החוק שאני יוזמת תשלים את הצעת החוק שלך ותיתן מענה למעוניינים לבטל עסקה שנעשתה עם חברות התעופה בארץ. לפי ההצעה המגובשת, יש להחיל את הוראות החוק לעניין מתן שירות טלפוני חינם גם על כל חברות התעופה בישראל. ראשית, החובה להפעיל שירות טלפוני חינם תחול רק על מתן מענה לפניות בנושא ביטול עסקה שנעשתה ישירות מול חברת התעופה, וההוראה המאפשרת חריגה מזמן ההמתנה למענה לא תחול לגבי חברות התעופה; שנית, משך זמן ההמתנה המרבי לקבלת מענה אנושי יהיה שמונה דקות; שלישית, תחילתו של חוק זה חמישה חודשים מיום פרסומו, והוא יחול גם על עסקאות שנעשו לפני תחילתו. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית נדון בוועדת הכלכלה בכל הנושאים שיועלו בה. רבים מאיתנו נתקלו בביטול עסקה מול חברות תעופה. דוגמאות לביטול עסקה היו עקב מגפת הקורונה, עקב אזהרת מסע לטורקיה בשל איום טרור או בשל רעידת האדמה שפקדה אותם. מאות אזרחים ישראלים שרכשו כרטיסי טיסה בחברות תעופה ישראליות הפכו בן רגע לתלויים בחסדיהן של חברות התעופה בשל סירוב להעניק להם החזר כספי על ביטול כרטיסי הטיסה. כסף רב מכיסו של האזרח הקטן בוזבז לשווא, ולא הוחזר כספו. לפעמים חברות התעופה מפנות את האזרחים לשלוח ווטסאפ במקום למענה טלפוני אנושי, אך אוריינות דיגיטלית אינה נחלת כלל הציבור כולו; ישנן אוכלוסיית – למשל אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות – שמתקשות להתמודד עם אוריינות דיגיטלית. לפיכך, חייבים להעמיד לרשותם שלוחה טלפונית לקבלת מענה אנושי. עליי לציין כי אין בכוונתי לפגוע בחברות התעופה הישראליות. אני מנסה לשפר ולייעל את השירות לצרכנים בעת ביטול עסקה מול חברות התעופה. הצעת החוק תביא לפתרון כשל צרכני, תביא לחיזוק אמון הציבור ביצרנים ובחברות השיווק ותעודד גם את מעגל הרכישות בעתיד. אני מודה לשר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת ניר ברקת על תמיכתו בהצעה ואישורה; אני מודה לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין; אני מודה גם לשר התיירות מר חיים כץ, וכמובן ליו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, על קידום הצעת החוק והכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אנו נמצאים בתחילתה של עונת השיא, שהיא עונת הקיץ ועונת החגים שיבואו עלינו לטובה. על פי הפרסומים באמצעי התקשורת, בעונות הללו צפויים לעבור בנתב"ג אנשים רבים מאוד. לפיכך, הצעת החוק שלי, מתן מענה שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברות תעופה בארץ, רלוונטית מתמיד ואף מתבקשת. אני מודה לכם ומבקשת את תמיכתכם בהצעת החוק החשובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה על הצעת החוק הבאמת-חשובה, עסקאות שהיום עושים בתיירות וכו'. חברי הכנסת, אני אפילו לא צריך לקרוא את שמות המבקשים רשות דיבור, מאחר שאינם נוכחים כאן באולם. אני מבין שאין צורך לסכם, אז חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 68) (שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. הצבעה. אני רק אומר שאם חברת הכנסת שרן מרים השכל תיכנס, לאחר שהלכה להשכיב את הילדה, אאפשר לה לעלות על הדוכן, לפנים משורת הדין, להציג את הדברים, למרות שזה עבר. נמתין לה, אבל בינתיים היא לא באה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 68) (שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 68) (שירות טלפוני לביטול עסקה עם חברת תעופה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, התקבלה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. כמובן שבעצה עם יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה נאפשר, לפנים משורת הדין – אבל אני מבין שהיא איננה כאן. ולכן, חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום רביעי ט' בתמוז התשפ"ג, 28 ביוני 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:11. << סיום >>