דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ב ישיבה קמ"ט הישיבה המאה-וארבעים-ותשע של הכנסת התשע-עשרה יום שלישי, כ"ו בסיוון התשע"ד (24 ביוני 2014) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 נאומים בני דקה 4 דוד רותם (הליכוד ביתנו): 5 עפו אגבאריה (חד"ש): 5 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 6 מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 6 מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 7 איתן כבל (העבודה): 8 יעקב מרגי (ש"ס): 8 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 9 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 10 שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): 11 משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו): 11 דב חנין (חד"ש): 12 אלעזר שטרן (התנועה): 13 שעת שאלות 13 משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו): 14 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 15 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 17 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 17 עמר בר-לב (העבודה): 19 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 19 מיכל רוזין (מרצ): 23 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 24 יואב בן צור (ש"ס): 25 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 26 מיכל רוזין (מרצ): 28 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 28 דוד אזולאי (ש"ס): 30 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 31 פנינה תמנו-שטה (יש עתיד): 33 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 34 חנין זועבי (בל"ד): 36 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 36 שאילתות ותשובות 39 145. שימוש באקדח "טייזר" 40 אורית סטרוק (הבית היהודי): 40 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 40 212. שלילת זכויות אסיר בכלא "חרמון" 43 אלעזר שטרן (התנועה): 43 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 44 218. "תג מחיר" ערבי בקבר אלעזר הכהן 52 אורית סטרוק (הבית היהודי): 52 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 53 258. רצח של צעירה 56 חנין זועבי (בל"ד): 56 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 57 260. חוק צער בעלי-חיים 59 דב ליפמן (יש עתיד): 59 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 60 299. עיכוב לחקירה של נער אוטיסט בן 15 61 עדי קול (יש עתיד): 61 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 62 200. הטבות במס הכנסה 64 חנא סוייד (חד"ש): 64 סגן שר האוצר מיקי לוי: 65 207. הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה 68 חנין זועבי (בל"ד): 68 סגן שר האוצר מיקי לוי: 69 222. הנחיית רשות המסים מ-30 בדצמבר 2013 72 אורית סטרוק (הבית היהודי): 72 סגן שר האוצר מיקי לוי: 72 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 15), התשע"ד–2014 79 עדי קול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 80 הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 76) (איסור פרסום פרטים מזהים בהליך שבו נחשף מידע רפואי), התשע"ד–2014 82 דוד צור (התנועה): 83 עדי קול (יש עתיד): 83 <מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת> <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, היום כ"ו בסיוון התשע"ד, 24 ביוני 2014 – אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. <מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – דוח נציב תלונות הציבור לשנת 2013 מס' 40, ודוח מס' 20 על חריגות שכר לכאורה בגופים הציבוריים לשנת 2012 ופעילות יחידת האכיפה ויחידת החקירות בשנת 2013. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעת חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה בנושא: בטיחות בדרכים ובמתקני שעשועים לקראת חופשת הקיץ. עוד אודיעכם כי ועדת המדע והטכנולוגיה החליטה לחדש את הדיונים בהצעת חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד–2014, בהתאם לסעיף 89(א) לתקנון הכנסת. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה למזכירת הכנסת. <נאומים בני דקה> <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, אנחנו כרגיל בנאומים בני דקה. אני אבקש מן הנוכחים להצביע כדי להירשם. בבקשה, ההצבעה פועלת. בינתיים אזמין את חבר הכנסת דוד רותם לפתוח בנאומים בני דקה. בבקשה, אדוני. <דוד רותם (הליכוד ביתנו):> אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, 12 יום עוברים היום מאז נחטפו על-ידי בני-בליעל מחבלים שלושת בנינו, שנמצאים בשבי האויב. כל הניסיונות להביא לשחרורם לא הצליחו עד היום, אבל ממשלת ישראל עושה כל מאמץ כדי למצוא את החוטפים, כדי למצוא את החטופים, ואנחנו נדאג שכאשר נשים את ידנו על החוטפים, הם ישלמו את המחיר המלא, ואנחנו נדאג שהם לא ישוחררו בשום חילופי שבויים, בכל דרך שהיא, שהרי אנחנו כבר גילינו שאותו מחבל ששוחרר בעסקת שליט הוא זה שרצח בליל הסדר את ניצב-משנה ברוך מזרחי, ואנחנו לא נחזור על הטעות הזאת פעם נוספת. די להרס, די לפגיעות, די למחבלים. תודה רבה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת דוד רותם. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת עפו אגבאריה. רק עכשיו קיבלתי את הדף, אז לא ידעתי מי מכם נרשם ומי לא – – <מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל-מד"ע):> נרשמתי. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> – – הלכתי לפי האל"ף-בי"ת. בבקשה, אדוני. <עפו אגבאריה (חד"ש):> אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום ראשון התלוויתי ליושב-ראש הכנסת להשקה של פרויקט להבאת הכנסת לבתי-הספר, וזה היה צעד מבורך – שהכנסת תבוא לבתי-הספר. יושב-ראש הכנסת בחר בבית-ספר ערבי בעכו, בית-ספר יסודי, ובבית-ספר יסודי בקריית-אתא. אני חושב שזה דבר חשוב, להתחיל את החינוך לדמוקרטיה עוד בגילים הרכים האלה, בהתחשב בעובדה שבזמן האחרון אנחנו רואים את ההתלהמות והעלייה במפלס ההתקפות על חברי הכנסת הערבים מצד חברי כנסת מהימין. אני חושב שהחינוך לדמוקרטיה צריך להתחיל מהכנסת, והסובלנות צריכה להתחיל מהכנסת, ולא להראות את הפנים המכוערות, של הגידופים, שלפעמים הם יותר פופוליסטיים מאשר ענייניים. לכן טוב שהביקור הזה היה, במיוחד, בעכו, בבית-ספר יסודי בעיר מעורבת, ערבים ויהודים; וכמה אנחנו עכשיו צריכים דווקא את הכיוון הזה, כדי שבחלקה הזאת של האדמה יחיו שני העמים, שכולם יפנימו שיש שני עמים, שזכותם לחיות אחד לצד השני בשלום ובשוויון. לכן, אני פונה לחברי הכנסת מהימין: פחות פופוליזם, פחות הסתה, ובואו נחשוב על העתיד של שני העמים באזור הזה. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. <בועז טופורובסקי (יש עתיד):> אדוני היושב-ראש, תודה, בימים שמ-17 עד 24 ביוני התרחשה תאונה קטלנית אחת והייתה בה הרוגה אחת; ביום שישי 20 ביוני נהרגה הולכת רגל, תיירת מהודו בשנות ה-40 לחייה, מפגיעת משאית ברחוב פאולוס בנצרת, כאשר חצתה במעבר חציה. בשבוע שעבר יצאו תלמידי בתי-הספר היסודיים לחופש הגדול, ובשבוע הבא יצאו שאר התלמידים לחופשתם. אני פונה כאן לכל ההורים בישראל: הקדישו כמה דקות להסביר לילדיכם על הסכנות בדרכים; הסבירו להם על חציית כביש נכונה ובטוחה; הסבירו להם על רכיבה בטוחה על אופניים; הסבירו להם על חשיבות חגירת חגורת בטיחות ועל משחק בטוח בפארקים ובגנים הקרובים לכבישים. על-פי נתונים של עמותת "אור ירוק", בחודשים יוני עד אוגוסט אשתקד נפגעו 1,035 ילדים ובני-נוער בדרכים עירוניות. מדובר בעלייה מדאיגה, של כ-16%, לעומת שנת 2012. חשוב שתפנימו, בהשקעת כמה דקות – כמה דקות של הסברה לילדיכם, תוכלו להציל חיים של היקרים לכם מכול. תודה רבה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. כאמור, חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. <מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל-מד"ע):> אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לשלוח מפה את תנחומי, ונדמה לי התנחומים של כולנו, למשפחת קראקרה מכפר עראבה, להשתתף בצערם, בצער ההורים, על מותו של הילד מוחמד קראקרה בן ה-13 שנהרג מהתפוצצות הרכב שהיה בו עם אביו ברמת-הגולן, קרוב לגבול עם סוריה, ולאחל החלמה לכל הפצועים. האובדן, הכאב והצער הם של כולנו. מוחמד התלווה לאביו לעבודה ביום הראשון לחופשת הקיץ, ולא חשב או ציפה שזה יהיה הסוף שלו, שהוא ייהרג בנסיבות האלה. הוא בא עם אביו כדי לבלות, לטייל, ובמקום לחזור לביתו ולכפרו שלם, הוא חזר בארון. ומוחמד לא יחזור בשנה הבאה לכיתה ולבית-הספר שלו, כפי שהיה מתוכנן וכפי שהיה צריך להיות. האירוע הטרגי הזה מעיד עד כמה המצב מסוכן באזור, ועד כמה קרוב מה שמתרחש במדינות ערב לנו לכולנו, ולצערי הקורבן הראשון של המצב הזה הוא נער ערבי תמים, חף מפשע. תודה. <דוד רותם (הליכוד ביתנו):> – – – <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, ואחריו – חבר הכנסת איתן כבל. <מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):> אדוני היושב-ראש, תודה, הכותרת של דברי היא: שבענו ועדות. כל שנתיים מוקמת ועדה להתמודדות עם העוני. ב-2008 זו הייתה ועדה לביטחון תזונתי; לאחר מכן – ועדת טרכטנברג; ועכשיו – ועדת אלאלוף. ברור שקצבאות הילדים ושאר הקצבאות רחוקות מלתת מענה אמיתי למצב העוני, אך ועדת אלאלוף, שהייתה אמורה להיות א-פוליטית ואובייקטיבית, נכנעה להלכי הרוח באוצר והוציאה מהדוח את ההמלצה להחזיר את קצבאות הילדים, כי הס מלהזכיר את הגדלת קצבאות הילדים, כי אם כן, חלילה, ייהנו מכך החרדים, שהם בעלי משפחות ברוכות ילדים והאויבים של יש עתיד. ברצוני לומר לחברי הבית: אין עתיד למסקנות הוועדה, כי הטיפול ב-1,800,000 אנשים החיים בעוני דורש תקציבים רציניים כדי להוציאם מהמצוקה, ומי שמכיר את דרכי הפעולה של האוצר ואת הביורוקרטיה של שאר משרדי הממשלה יודע שהרבה לפני שזה יקרה תוקם עוד ועדה למלחמה בעוני, ואז עוד ועדה, ועוד ועדה, והעניים ימשיכו לחיות בעוני. ובל נשכח שישראל היא המדינה עם שיעורי העוני הגבוהים ביותר במדינות המפותחות. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה. תודה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חבר הכנסת איתן כבל – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מרגי. <איתן כבל (העבודה):> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברותי וחברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כמה צינית יכולה להיות הממשלה הזאת. בשעה ששר האוצר וראש הממשלה מדברים גבוהה-גבוהה על חשיבות דוח אלאלוף – נחולל מהפכה, תהליך עומק, מה שהיה לא יהיה יותר, הפעם לא נמסמס – מקורביהם כבר מדליפים לתקשורת את סידורי ההלוויה לקבורת החמור שמתוכננת לו. והם מנוסים בקבורת חמור, הרי – מישהו עדיין זוכר את דוח טרכטנברג? הממשלה הזאת הנהיגה נוהל חדש: הקמת ועדות רק לשם ביזוי המלצותיהן וביזוי החברים בהן. נכמר הלב – לא רק על העניים, אלא גם על חברי ועדת אלאלוף, אנשים עתירי ניסיון ושוחרי טוב, שלא הבינו שהם בסך הכול תפאורה למהלך ציני. לא חבל על כספי הציבור שבוזבזו על הוועדה? על אלפי העצים שנגדעו כדי להכין את הררי הנייר שייקברו במגירה כלשהי? המורשת היחידה שתישאר משלל הוועדות בעלות השמות המפוצצים שהממשלה הזאת מקימה היא הגדלת החור באוזון. זו ממשלה של מילים ריקות. רק אתמול, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הבטיח שר האוצר שהוא לא יחתום על העלאת מחירי החלב. אני רוצה לראות. הנה, אנחנו רושמים את זה כאן: הוא לא יחתום על הצו להעלאת מחירי החלב. אבל אני לא מתכוון לוותר כל כך מהר; את המסקנות של ועדת אלאלוף אביא לכאן כהצעת חוק, ואז נראה את אלה שהכינו את כל המצג הזה, אם יצביעו או לא. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת מרגי – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. <יעקב מרגי (ש"ס):> אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מצטרף לתפילות למציאת הבנים ולהשבתם הביתה, וכן משתתף בצער ושולח תנחומים למשפחת קראקרה מעראבה על רציחתו של הבן על-ידי חייל סורי. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השבוע פורסמו מסקנות ועדת אלאלוף. זה המקום להודות ליו"ר הוועדה, מר אלי אלאלוף, ולכל חברי הוועדה, שכולם עבדו בהתנדבות מלאה. לדעתי, הם עשו עבודה טובה וממצה בתנאים הנוכחיים. לראשונה הוקמה ועדה שעסקה בטיפול מערכתי בצמצום העוני. אני מבין שהוועדה בחרה ללכת בנתיב של הגדלת ההכנסות של המשפחה הענייה על-ידי צמצום ההוצאה, וכן מס הכנסה שלילי, וזנחה את המסלול של החזרת קצבאות הילדים לרמה צודקת. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עצם כתיבתו של דוח אלאלוף יש בה ברכה ותרומה למלחמה בעוני, כי מסמך כזה, אי-אפשר למחוק אותו יותר. המשימה שלנו, של חברי הכנסת והכנסת, היא להאיץ בממשלה ולומר לה אמירה חד-משמעית וברורה, שעליה ליישם את דוח אלאלוף לאלתר ובמלואו, ואם לא במלואו, לפחות להתחיל ליישמו בהדרגה. כסף יש די והותר, אך כנראה אין סדרי עדיפויות חברתיים. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. <אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע):> לאחרונה נהרגו שני נערים, ילדים. בנצרת – ראמי פאחורי, בן 16, נהרג תוך כדי מרדף משטרתי. טרגדיה קשה. רכב משטרתי ניהל מרדף נגד ילד מבוהל שראה משטרה, והכלי, האופנוע שבו הוא נסע, נפגע – פגע בעמוד – והוא נהרג. המשפחה דורשת חקירה של התנהלות המשטרה והמרדפים בתוך היישובים באופן כללי. שלשום שמענו על טרגדיה נוספת, של משפחת קראקרה, מותו והריגתו של מוחמד באמצעות טיל שפגע בו ובאביו. הוא נהרג, אביו נפצע. אני משתתף בצערה של המשפחה. זו טרגדיה שהיא תוצאה של המצב שבו כולנו שרויים. מי ייתן וטרגדיות כאלה, אסונות כאלה, ייפסקו. אני מאחל לאביו להחלים, ומשתתף בצער המשפחה. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אושרה לך גם שאילתה בנושא הראשון שעליו דיברת, והממשלה בודקת מי מן השרים מוסמך להשיב על השאלה. חבר הכנסת אייכלר – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת שמעון אוחיון. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הקואליציה החליטה להעביר חוק האכלה בכפייה של אסירים ביטחוניים, וראש הממשלה נכנס ללחץ, ואומרים שזה צורך בין-לאומי, וממש במירוץ – בוועדת הפנים הריצו את החוק, ופתאום אנחנו שומעים שיש עתיד ושר האוצר קיבלו איזה פרץ הומניות: הם לא יכולים להאכיל בני-אדם בכפייה. מדובר בשר אוצר – ובמפלגה שמידת הרחמים ממנה והלאה, שמרעיבה מיליון אנשים, מיליון ילדים, וועדת אלאלוף רק מוכיחה עד כמה כל הגזירות שלהם מכבידות על העניים, ולא רק עניים שלא עובדים – ואני מניח שרוב העובדים שעליהם מדברים אנשי יש עתיד הם אנשים שעובדים בתוך המגזר הציבורי, שמסודרים ממשכורות טובות; אלה אנשים שעובדים עבודה קשה ואין להם להשיג אוכל, אנשים שאין להם להשיג דירה בגלל יוקר הדיור, שבממשלה הזאת עלה ב-50%. אז איך פתאום אדם שמתאכזר לילדים קטנים, מונע מהם קייטנות – ילדים קטנים ברשתות החינוך המוכר שאינו רשמי והאחרים, בקיצור, חרדים וערבים, לא מקבלים את הארכת שלושת השבועות שהמדינה מתקציבה מאריכה לכל ילדי ישראל, באכזריות שאין כדוגמתה; ממשלה אכזרית שתגנוז את ועדת אלאלוף, כי זה צריך לעלות 7 מיליארד שקל, שאין להם לתת; מדינה שמפלה בין אנשים בקניית דירה – אני לא יכול למנות את כל האכזריות, והכול ממוקד בשר האוצר, ופתאום על אסירים ביטחוניים יש לו איזה פרץ של הומניות? אם יש למישהו תשובה, אני מוכן לשמוע. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> יש לי תשובה, אני אתן לך אחר כך. בבקשה, חבר הכנסת משה זלמן פייגלין. בבקשה, אדוני. <שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו):> – – – <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> סליחה, סליחה, סליחה. חבר הכנסת שמעון אוחיון. טעות שלי. <שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו):> – – – <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> פשוט ניסחתי בראש את התשובה לחבר הכנסת אייכלר, אז לכן טעיתי. אחריו – חבר הכנסת משה זלמן פייגלין. <שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו):> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, הוועדה למלחמה בעוני בראשות אלי אלאלוף הגישה אתמול אחר הצהריים את המלצותיה. הדוח מדגיש את אחת הבעיות המרכזיות בתחום החינוך היום: הגיל הרך, גיל שבו התפתחות הילד יש לה בוודאי חשיבות רבה, לא רק בהמשך הלימודים אלא בהמשך חייו בכלל. מוסדות החינוך אמורים להקנות בגיל זה מיומנויות יסוד קריטיות לעתיד. והנה, דווקא נושא כה חשוב ומשפיע על החברה בכלל הוא אחד מהראשונים שנפגעים, וכשמזכירים קיצוצים הוא הראשון שמקוצץ. ולא רק בעיית הקיצוצים רלוונטית לגיל הרך, אלא בראש ובראשונה חוסר המקצועיות; שיוך לא נכון למשרדי ממשלה שאינם אמורים לעסוק בכלל בנושא הזה. כל פעם מתריעים ואומרים שתחום המעונות יעבור למקומו הטבעי, למשרד החינוך, ולא למשרד התמ"ת, ולא למשרד הכלכלה. והנה, דווקא שם יש עוד עיכובים ועוד התנהלות ביורוקרטית. והנה גם כיתות א'-ב', שהן חלק – נפרד – מהחינוך הבסיסי והקריטי להקניית מיומנויות יסוד של קריאה, כתיבה וחשבון, גם שם יש קיצוצים מחדש. מחאת הסרדינים, המתרחבת בימים אלו, גם היא מבטאת זעקה של ההורים להתעוררות ולהשקעה בילדים. הגיע הזמן שגם מערכת החינוך, המערכת הציבורית, וכמובן הממשלתית, יבינו את חשיבותו של החינוך בגיל הרך. ההשקעה בחינוך בגיל הרך היא השקעה בעתיד ילדינו ובעתיד המדינה. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת שמעון אוחיון. חבר הכנסת משה זלמן פייגלין – בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. <משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו):> אדוני היושב-ראש, ישבתי היום בדיון בערוץ הכנסת מול חבר כנסת אחר, שטען שחיילי צה"ל רוצחים בדיוק כמו רוצחי ה"חמאס", חוטפים, ואפילו אלפים, בדיוק כמו חוטפי ה"חמאס". משנתבקשתי להגיב על האמירות האלה פשוט קמתי ויצאתי מהאולפן. אני חושב שדיון מן הסוג הזה איננו דיון לגיטימי, ולא יכול להיות שאני אשתתף בו, ולא יכול להיות שאנו, כחברי הכנסת, ניתן יד למתן לגיטימציה לאמירות כאלה, שהולכות וגוברות בקרב מיעוט מהחברים היושבים כאן, בבית הזה. היות שאין ביכולתה של הכנסת להביא לכך שהאנשים הללו, שטוענים כך כלפי חיילי צה"ל – ואני חוזר, שהם רוצחים וחוטפים כמו הרוצחים המתועבים והחוטפים המתועבים של ה"חמאס" – היות שאיננו יכולים להביא לכך שחברי כנסת שמדברים כך לא יהיו במשכן הזה, משום שכל ההחלטות של הכנסת, שכבר התקבלו, בעניינים כגון אלו, נדחות ומתהפכות על-ידי בית-המשפט הגבוה לצדק, אזי אני מבקש ממך ומחברי חברי הכנסת לנקוט את הצעד האחרון שנותר לנו, והוא הצעד שעשיתי היום בערוץ הכנסת, הווי אומר, כשאותם חברי כנסת נכנסים למשכן הכנסת, על כולנו לקום ולצאת, ולא להמשיך לתת יד, לתת לגיטימיות, לסוג כזה של שיח, שהופך את בנינו, שבדמם מגינים עלינו, ובזכותם אנחנו בכלל יושבים כאן, לרוצחים וחוטפים כמו ה"חמאס". תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת משה זלמן פייגלין. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. <דב חנין (חד"ש):> תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לספר למליאת הכנסת, וגם לציבור שצופה בנו, שהיום אנחנו קיימנו מפגש מרגש של השדולה למען ניצולי השואה בכנסת, אבל הפעם לא בסוגיה של ניצולי השואה, אלא בסוגיה של לוחמים נגד הפאשיזם ונגד הנאציזם. אנחנו קיימנו את המפגש הזה לציון יום 22 ביוני. 22 ביוני 1941 זה היום שבו גרמניה הנאצית פלשה לברית-המועצות, תחילת מבצע ברברוסה, פתיחת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שהייתה החזית שבה עיקר המערכה התנהלה לאורך ארבע שנים קשות ואיומות. אנחנו אירחנו בכנסת אנשים מבוגרים שסיפרו מניסיונם בצבאות הברית השונים; מי שלחם בצבא האדום, מי שלחם בצבא הפולני, מי שלחם בשורות הפרטיזנים, מי שלחמה ולחם בבריגדה היהודית. אנחנו מציינים כאן, בכנסת – חשוב שאנחנו עושים זאת מדי שנה, ולא רק ביום השואה, אלא לאורך השנה – את השואה ואת ניצולי השואה, אבל חשוב לא פחות להתייחס לאותם אנשים שבזכותם המין האנושי ניצל מהאיום ההיסטורי הנורא ביותר, מהמפלצת הקשה ביותר והאיומה ביותר, שגרמה לשואת העם היהודי, אבל סיכנה – ואיימה על כל הציוויליזציה האנושית, וגרמה למלחמה עולמית נוראה. אנחנו חבים כחברה, אנחנו חבים כבני-אדם, רבות לגיבורים האלה, ואנחנו מאחלים להם שנים ארוכות וטובות אתנו, אבל כל עוד הם אתנו ראוי שנזמין אותם לכנסת, נשמע את דבריהם ונדע להעביר את המסרים שלהם גם לדור הבא. תודה רבה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברי הכנסת, עד כאן נאומים – פסחתי עליך? חבר הכנסת אלעזר שטרן – בבקשה, אדוני. <אלעזר שטרן (התנועה):> אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, היה לנו היום דיון עם הוועדה למעקב בכנסת אחר הוועדה לשוויון בנטל. אני חושב שהוועדה הזאת, ככלל, הדגישה את חשיבות השירות לצד חשיבות התעסוקה ופתיחת המקצועות. בלי קשר, לצערי הרב, אנחנו שמענו היום, אולי ממי שרוצה להחליף סוג של מנהיגות, לצערי, חרדית, כאן, שקורא לנשים לא ללמוד מקצוע. אומנם אנחנו כבר מודעים, בשנים האחרונות, לחשיבות עבודתן של הנשים החרדיות כמפרנסות, אבל יש כאלה שמופתעים. אנחנו כמובן מאוד לא מופתעים מהכישורים, ומברכים על התופעה הזאת. היום גם התגלגל לידי – אני לא תלמיד כזה חכם, אבל – פסק הלכה של ה"סלנטר", רבי שמואל מסלנט, לתלמידים שלו בישיבה, שבגיל 13, בלשונו – מי שמגיע לגיל 13 ולא ראו סימן ברכה בלימודם, שיוציאו אותם כבר אז ללמוד מקצוע. אני מוכן, אם יורשה לי, לפרש את זה כחשיבות ההכרה לפחות בלימודי ליבה, לפחות החל בגיל 13. אני חושב ואני מקווה שאם אנחנו קצת ננמיך את הלהבות, בכנסת, בנושא של יחסי אלה ששומרים יותר מצוות ואלה שפחות מצוות, אם יורשה לי לצטט כך את טדי קולק, שהבנתי שקבע את המונחים האלה, שאנחנו תמיד מתלבטים בלומר אותם, אז נדע שבאמת אם חפצי חיים אנחנו כמדינה כאן, אז – לפחות עידוד ההשתלבות של אלה שלומדים פחות, לימוד המקצוע של גברים, וכמובן של נשים, רק יעשה טוב לכולנו יחד. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. כרגע אני חושב שלא פסחתי על אף אחד, ואנחנו מסיימים נאומים בני דקה. <שעת שאלות> <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אנחנו עוברים לנושא הבא. הנושא הוא שעת שאלות לשר לביטחון פנים חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ. אדוני מוזמן לעלות לדוכן, להצטייד בכל התשובות. ראשון השואלים, אדוני השר, יהיה חבר הכנסת משה זלמן פייגלין. אבקש מחברי הכנסת לקרוא את נוסח השאלה שהוגשה לשר, כמקובל גם בשאילתות דחופות. בבקשה, חבר הכנסת פייגלין. <משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו):> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, השאלה – שאלה בנושא הטיפול בתופעות מרדניות במדינת ישראל. כאשר ראש עיריית ניו-יורק ג'וליאני נלחם את מלחמתו המוצלחת בפשיעה, הוא הסתמך על תיאוריית החלונות השבורים. לעומת זאת, בישראל של היום לפחות בשתי גזרות נשברו לא רק החלונות, אלא הבית עצמו. מדובר במרדנות גלויה, הכופרת בריבונות המדינה. באזורי הנגב והגליל משתוללת הפקרות שבה קבוצות המזהות עצמן עם ארגוני טרור כמו ה"חמאס" משתלטות על שטחים ועושות בהם ככל העולה על רוחן, בניגוד גמור להחלטות בית-המשפט. כדוגמה לכך אזכיר את סוגיית נחל דודאים, שבה דנו בית-המשפט המחוזי ובית-המשפט העליון ופסקו באופן ברור על פינוי. על-פי החלטת ההוצאה לפועל מיום 10 באפריל 2014 ניתן אישור למימוש פסקי-הדין הנ"ל והוצאה לפועל של צו הפינוי נגד הפולשים. באפשרותה של משטרת ישראל לעשות סוף לפלישה ולהשתלטות בנחל דודאים למי שקוראים תיגר על ריבונותה של המדינה, באמצעות מימוש פסקי-הדין. כמו כן, וחשוב הרבה יותר, בהר-הבית השתלטו נציגי ארגון הטרור ה"חמאס" באמצעות קבוצות פרובוקציה על ההר. ה"חמאס" הוא זה שמכתיב היום למדינת ישראל את הזמנים שבהם ההר יהיה פתוח ליהודים ולתיירים, כל זאת תוך הנפת דגלי "חמאס" והפעלת אלימות. שאלותי: 1. האם משטרת ישראל תממש את החלטת בית-המשפט בנחל דודאים, או שמא יצטרף תיק זה לעוד תיקים רבים שבהם משטרת ישראל נכנעת לנציגי קבוצות הטרור בנגב ובגליל שמצפצפים על חוקי מדינת ישראל וריבונותה? 2. מה עושה משטרת ישראל כדי למנוע מקבוצות הפרובוקציה של ה"חמאס" להשתלט על הר-הבית? תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת פייגלין. השר לביטחון פנים, בבקשה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, 1. בהתייחסות לסוגיית נחל דודאים, כידוע, משטרת ישראל משמשת גורם מסייע לגופי האכיפה הפועלים למימוש סמכויותיהם בתחום דיני מקרקעין. הגורם הקובע והמתאם את סדרי העדיפויות בביצוע כלל הצווים הוא מינהלת תיאום האכיפה, שבראשה עומד יונתן קובריגרו. משטרת ישראל קיבלה בקשה לסיוע באכיפת פסק-הדין שניתן ביחס למבנים שהוקמו במתחם דודאים. היא פועלת, כאמור, כגורם מסייע, כפוף לסטטוס המשפטי שמוצג על-ידי גורמי המשפט ולקיום הערכות מצב מבצעיות. אציין כי בבוקר 12 ביוני 2014, לפני ימים אחדים, סייע מחוז הדרום של משטרת ישראל בביצוע 27 צווים לפינוי בנייה בלתי חוקית במתחם דודאים. 2. בהתייחסות לשאלה – ואני מצטט: מה תעשה המשטרה כדי למנוע מקבוצות הפרובוקציה של ה"חמאס" להשתלט על הר-הבית – קיימנו דיון, גם חבר הכנסת פייגלין היה, אני מניח כי ככל הנראה כוונתו של חבר הכנסת פייגלין היא לקבוצת ה"מוראביטון", המבצעת פעילות פרובוקטיבית בהר-הבית. תופעת הקבוצה של ה"מוראביטון", שזה הגברים, וה"מוריבטאת", שזה הנשים, המבצעות פעילות פרובוקטיבית בהר-הבית, מוכרת למשטרת ישראל ומטופלת על-ידיה במגוון כלים ואמצעים, בשיתוף זרועות הביטחון. הפעילות המשטרתית כוללת מעצרים של פעילים מרכזיים החשודים בהפרות סדר בהר-הבית, הרחקות והגבלות של כניסת פעילים מרכזיים להר-הבית. נוסף על כך, פעילי ה"מוראביטון" המרכזיים מוזמנים לשיחות אזהרה ומתקיים מעקב שוטף אחר פעילות הקבוצות האלה. לגבי הנתונים עצמם – לקראת השאילתה אני גם אספתי – מתחילת השנה היו 54 עצורים של ה"חמאס" בשטח הר-הבית, סך הכול 30 מורחקים בשטח הר-הבית מתחילת השנה, וסך הכול הוגשו 27 כתבי-אישום נגד "חמאס" מינואר 2014 ועד היום, סך הכול 26 מעצרים עד תום ההליכים. אלה הפעילויות שעשינו מתחילת השנה ועד היום. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> רק חבר הכנסת שהגיש שאלה יכול להוסיף ולשאול שאלה נוספת. בבקשה, חבר הכנסת פייגלין אכן יכול. <משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו):> ראשית, אני מברך על הטיפול היעיל בנושא נחל דודאים. אני מקווה שבשאר האתרים לא יהיה צורך בשאילתה או בשאלה לשר כדי להגיע לטיפול במקומות הללו גם כן, ומשטרת ישראל תעשה את עבודתה גם בלי זה. לגבי הר-הבית, שאלתי הרבה יותר ספציפית ופשוטה, אדוני השר: אני יודע מניסיון אישי שכאשר יש חשד קל שבקלים כלפי יהודי שעולה להר-הבית, שהוא עלול, חלילה, להתפלל, או לגרום, חלילה, לאיש ווקף או למישהו אחר להתרגז, או אני לא יודע מה, שמו נרשם, והוא פשוט לא יכול להיכנס יותר. אם כן, אדוני, מה הבעיה לנהוג בדיוק באותה שיטה גם כלפי אותם גורמים שעל-פי כלי התקשורת – זה כבר התפרסם בכל כלי התקשורת בישראל – מקבלים משכורת מה"חמאס" כדי לעשות את הפרובוקציה הזאת? אפילו סכומים פורסמו, 4,000 שקל ו-5,000 שקל. ראינו את אחת מהנשים האלה או אחד מהגברים הללו פעם אחת מתחיל לעורר פרובוקציה, קלטנו את העניין הזה, צילמנו את העניין הזה, יש לנו מספר תעודת הזהות שלו – לא לאפשר לו יותר לעלות להר, כפי שעושים עם היהודים. לא צריך לעצור ולא צריך שום מנגנון מיוחד; להפעיל כלפי הערבים את אותו מנגנון שמפעילים כלפי היהודים, מה הבעיה? <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת פייגלין. כבוד השר, בבקשה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אדוני היושב-ראש, אני מבין את השאלה, וקודם כול, התוצאות, שמתחילת השנה הן תוצאות מבורכות, ואני מברך את משטרת ירושלים – 54 עצורים, 27 כתבי-אישום, ומורחקים. אתה מדבר על פשוט להכניס אותם לקובץ בכניסה – הם מופיעים בכניסה – אין כניסה להר-הבית? אני אבדוק את זה. אני אבדוק אם אפשר לבצע את זה, אם זה אפשרי בצד המחשובי, אבל זה שווה בדיקה, אני אבדוק את זה עם מחוז ירושלים. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לשר לביטחון פנים. אנחנו עוברים לשאלה של חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, אדוני. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שאלתי: 1. האם המשטרה בודקת פרסומים והסתה בתקשורת וברשתות שעלולים להביא לאלימות, מעשי רצח ושרפת בתי-כנסת, שאנחנו רואים בכל הארץ, או שהיא מתירה זאת לעצמה רק במקרים של פגיעה ברכוש והשחתת מקרקעין עם הכיתוב "תג מחיר"? האין כתובות נוספות על הקיר? 2. האם יש לכם דרך למנוע הרצת האנרגיה המשטרתית על-ידי מוקדים שהתקשורת מפנה אליהם, ומה הם מערכי הבקרה למנוע את הנטייה הזאת לפעול במקום שבו התקשורת מכוונת אותם? <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת אייכלר. השר לביטחון פנים, בבקשה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, 1. לשאלתך אם המשטרה בודקת פרסומי הסתה, אני מציין כאן כי כל תלונה או מידע על הסתה נחקרים. מדור סדר ציבורי בחטיבת המודיעין של משטרת ישראל עובר מדי יום על הפרסומים באינטרנט, ואם מתגלים פרסומי הסתה, לכאורה, המדור פועל כדלקמן: במקרים שבהם מפורסמים דברי הסתה בתקשורת הגלויה, הן אם מדובר בהסתה לאלימות והן אם מדובר בהסתה לגזענות, החומרים מועברים לבחינת היועצים המשפטיים בפרקליטות המדינה, והם מחליטים אם להמשיך את הבדיקה או את החקירה על-פי החוק, חוק העונשין, סעיף 144: הסתה לגזענות, אלימות או טרור. דבר שני, פגיעה בבתי-כנסת נכללת, בין היתר, בסעיפי העונשין הנוגעים בפגיעה ברגשי דת ומסורת, סעיפים 174-173, ולא רק לאחר מעשה, אלא גם במסגרת הפצת פרסומים לפגיעה ברגשות כאלה במקרים של פגיעה פיזית במבני דת. אין הכרח לקבל תלונה רשמית לצורך בדיקת הנושא, ודאי אם מופץ באמצעי התקשורת על מקרים שנמצאים תחת ההגדרה של הסתה על-פי החוק, כמו למשל תמונות, כרזות המכילות קריאות הסתה דוגמת קריאות לפגיעה בציבור מסוים, ויש היתכנות שיחיד או ציבור יפעלו בעקבות ההסתה הזאת – ולכן היא למעשה פותחת מייד בחקירה. כל המקרים של פגיעה פיזית בקודשי הדת מטופלים ונחקרים על-ידי יחידות משטרת ישראל במחוזות. 2. מניעת השפעה תקשורתית על שוטרים המגיעים לזירות אירועים: כאמור, כל תלונה או מידע על הסתה נחקר. גם אם מתפרסמת כתבה שחבר הכנסת אייכלר רואה בגדר הסתה המשפיעה על מישהו, הדבר אינו בהכרח נכון. לא כל פרסום כזה או אחר יכול להשפיע על עמדת האזרח או השוטר. אין אפשרות למנוע מאנשי משטרה לצרוך או להיות חשופים לתקשורת, ואני סבור שאין זה נכון לעשות כך. חזקה על אנשי ציבור בכלל ושוטרים בפרט כי יפעלו ללא דעה מוקדמת, במקצועיות, יושר והגינות, נושאים הנכללים ביעדי וערכי המשטרה, והשוטרים עוברים הכשרות בנושא זה ומתודרכים לכך. אני לא רואה כל קשר בין שוטר המגיע לזירת בית-כנסת שהוצת לבין מאמר שקרא בעיתון בנושא. מערכי הבקרה במשטרת ישראל הם מהטובים שיש, ויש הייררכיה ברורה שמטפלת בפיקוח ובבקרה, מרחב הכפוף למחוז ולמטה הארצי. נוסף על כך פועלת יחידת הביקורת, היב"ק. אם יש לחבר הכנסת אייכלר טענות ממשיות בנושא זה, הרי כדאי לבחון זאת גם כאשר מד"א מטפלים בפצועים באירוע או אנשי כב"א מכבים את בית-הכנסת שנשרף, לשב"כ יש אוסף מודיעיני, או לצה"ל, האחראי לבתי-הכנסת באיו"ש. לסיכום, אני משיב לחבר הכנסת אייכלר כי אינני סבור שיש השפעה כלשהי לפרסומי התקשורת על תפקודם בשטח של שוטרי משטרת ישראל, העושים את עבודתם נאמנה לילות כימים. גם נושא בתי-הכנסת – חבר הכנסת פייגלין יצא מן האולם, אבל זה כבר עלה באחת השאילתות, ואני ביקשתי לתת תעדוף, כי יש כמה תיקים שמוצתה בהם החקירה, לפתוח את התיקים האלה ולהמשיך לטפל בכל נושא ההצתות של בתי-כנסת. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אייכלר, בבקשה. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> תודה לכבוד השר על התשובה. אני לא התכוונתי שהמשטרה תהפוך לצנזורה על דעות והשקפות שאנשים כותבים, בהנחה שזה עלול להביא; אבל יש בכל זאת – כמו שבעניין "תג מחיר" אתם יודעים היטב לחפש ולזהות בתוך הקבוצות ובתוך האנשים האלה איך ומי עומד מאחורי פרסומים שגורמים לצעירים ללכת ולעשות "תג מחיר", אותו הדבר צריך להתייחס, לדעתי, לפרסומים והסתות נגד ציבור, וקריאות – ויש בכל התקשורת הגלויה וברשתות בפרט קריאות מפורשות – לפגוע בבתי-כנסת ובאנשים חרדים, עד כדי קריאות לחיסולם אפילו. כששאלתי לגבי השפעת התקשורת על הפעילות של המשטרה לא התכוונתי למקרים של שרפת בתי-כנסת, אלא דווקא לעניינים היותר-כלליים: חקירות מתוקשרות, אישי ציבור נחקרים – דברים שגורמים למשטרה ללכת לשם, כי שם הפנסים והזרקורים, לא בבתי-הכנסת. אין לי ספק שכששוטר מגיע לבית-כנסת שרוף אין לו שום עניין תקשורתי בעניין. אלה שתי שאלות בשני תחומים כמעט. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת אייכלר. האם השר רוצה להשיב? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> לא, אין – אני חושב שאנחנו מבינים. אני אעשה את ההשלמות ואני גם אנחה את המשטרה בהתאם. תודה רבה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לשר לביטחון פנים ולחבר הכנסת אייכלר. אנחנו עוברים לשאלה שבמקור הייתה שאלתו של חבר הכנסת נחמן שי, שנמצא בשליחות מדינית מטעם הכנסת, ולכן חבר הכנסת עמר בר-לב, חברו לסיעה, יציג את השאלה לשר לביטחון פנים. <עמר בר-לב (העבודה):> אדוני השר, כאמור, בשמו של נחמן שי: מעשי הטרור המכונים "תג מחיר" מתרחשים זה תקופה ארוכה, ארוכה מדי, לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל. רק לאחרונה, בין היתר, הוצתו שני כלי רכב סמוך לעפולה, הוצתו שלושה רכבים בוואדי-עארה ורוססו סמלי מגן-דוד על קירות מסגדים. ההשתוללות של אנשי "תג מחיר" מספקת אסמכתה נוספת ועדכנית מתמיד לעובדה המצערת שהן משטרת ישראל והן זרועות הביטחון כושלות בניסיונות לבער את הנגע המכוער הזה. ברצוני לשאול את השר לביטחון פנים: 1. אילו צעדים וכלים נוספים מתכוון משרדך להעמיד לרשויות אכיפת החוק, בדגש על משטרת ישראל, כדי לסייע להן להתמודד עם פושעי "תג מחיר"? 2. לאור הצהרותיך בעניין זה יחד עם שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, מתי תוגדר פשיעה לאומנית פעולת טרור? 3. בהמשך להודעה שהממשלה אישרה השקעת כספים במשטרה להתמודדות עם התופעה, אילו מערכים יתוגברו ומתי? 4. האם משטרת ישראל הצליחה לפענח את מרבית פשעי "תג מחיר" שהתרחשו לאחרונה ולהעמיד את האחראים למעשים אלו לדין? <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> בבקשה, אדוני השר. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברצוני קודם כול לברך את אלה שיושבים ביציע, אלה שמסייעים לי בהכנת התשובות. הם הגיעו במקרה לראות את הדברים, גם מהמשטרה, גם מהמשרד. אני מברך – ומודה להם על כל מה שהם עושים. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אז אם משהו יהיה לא מדויק, אנחנו נדע – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אני גם אגיד לך מי הכין את התשובות. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> – – – כרגע צילמנו אותם בערוץ הכנסת, אנחנו נדע את מי להאשים. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חבר הכנסת עמר בר-לב, בהתייחסות לשאלה בנושא פשעי שנאה ופשיעה לאומנית הנקראים "תג מחיר" והעמדת האחראים לדין, בראשית דברי אני רוצה להעיר כי כחלק מהתפיסה הרחבה והכוללת של ההתמודדות עם תופעה זו הגדרתי למשטרה את הנושא כפשיעה לאומנית ופשע שנאה, לא להגדיר אותו "תג מחיר"; זה פשע שנאה לכל דבר. המשמעות של כך היא: מעשים פליליים, הכוללים פגיעה בנפש וברכוש, המבוצעים על-ידי יחיד או קבוצה נגד יחידים או קבוצות אחרות, ישראלים או פלסטינים או זרים, אשר נעשו או תוכננו לעשות כדי להשפיע על עניין מדיני, אידיאולוגי או דתי; קודם כול הגדרנו אותם, שמנו אותם בקונטקסט הנכון. כשר הממונה על משטרת ישראל אני רואה בחומרה רבה אירועים של אלימות הקשורים לעבירות של פשיעה לאומנית על כל מרכיביה. לפיכך משטרת ישראל מכבידה את האכיפה כלפי המבצעים מתוך גישה של אפס סובלנות וניהול חקירות מהירות וממצות בשילוב גורמי שב"כ וצה"ל. כפועל יוצא מכך הנחיתי את המשטרה כבר ב-2012 להקים את מפלג הפשיעה הלאומנית. הם החליטו, ובצדק, להקים את זה ביחידה המרכזית של מחוז ש"י, המרכזת את האכיפה בהקשר של עבירות אלה. כמו כן ננקטו וננקטים שורה של צעדים: הראשון זה ריכוז האירועים החמורים במפלג; העברת הטיפול באירועים אחרים ליחידות ארציות; שימוש בכלים החקירתיים המודיעיניים הנרחבים והמגוונים; שיתוף פעולה הדוק עם גורמי חוץ – פרקליטות המדינה, שירות הביטחון הכללי, צה"ל, המשטרה הפלסטינית, אם יש צורך, וכן ריכוז מאמץ חקירתי ומבצעי כלל-ארצי כדי להביא את האחראים לדין בכל אירוע ואירוע. המשאבים שהושקעו ביחידה המרכזית במחוז ש"י זה 80 תקני כוח-אדם שהבאתי ושמתי אותם שם. אני יודע שרוב התקנים כבר מלאים והיחידה ברובה כבר פועלת. יש אמצעים נוספים, טכנולוגיים וכל מה שקשור לזה. באשר להכרזה על פעילות הפשיעה הלאומנית כטרור, התקדמות בכך הייתה בהכרזת שר הביטחון מיולי 2013. את דעתי שמעתם לא פעם בכנסת הזאת, על הפשיעה הלאומנית כהתאגדות בלתי מותרת. בהתייעצות שקיימתי עם שרת המשפטים הגענו למסקנה כי הכרזה זו, שמאפשרת פעילות משופרת, עדיין לא נותנת מספיק כלים למשטרה ולשירות הביטחון לטפל בפשיעה הזאת, ולכן הועברה המלצה מחודשת של שרת המשפטים ושלי לראש הממשלה וליועץ המשפטי לממשלה, ואני מקווה שהנושא הזה יאושר בהמשך, כדי להגדיר אותם בחומרה של המעשה. כמה דוגמאות לטיפולה של משטרת ישראל באירועים האחרונים: בשבועות האחרונים מתנהלת בימ"ר ש"י חקירת פרשייה המרכזת 11 אירועים על רקע פשיעה לאומנית – 11 אירועים שהתרחשו מחוץ לשטח המחוז. לדוגמה: הצתת מסגד באום-אלפחם, אירוע בעכברה ליד צפת, ג'לג'וליה, פוריידיס, יפו, גוש-חלב, ירושלים ועוד. 11 אירועים. במסגרת טיפול המשטרה באירועים האלה התקיימה פעילות חקירתית ומבצעית סמויה, אשר בשלב מסוים הפכה לגלויה. במהלכה נערכו חיפושים, ונתפסו וגם נעצרו שמונה חשודים קטינים ובגירים. לגבי האירועים בגוש-חלב, שם היו השחתות של כלי רכב וריסוס כתובות שנאה, החקירה הסתיימה. פרקליטות מחוז צפון הגישה כתבי-אישום נגד שלושה מעורבים, והם עצורים כיום עד להחלטה אחרת. לגבי האירועים באבו-גוש – ניקוב צמיגים של 28 כלי-רכב וריסוס כתובות – החקירה הסתיימה; פרקליטות מחוז ירושלים הגישה כתבי-אישום נגד שני מעורבים, והם עצורים כיום עד להחלטה אחרת. יתר האירועים – החקירות עדיין נמשכות ומתוכננות פעילויות נוספות. בסך הכול יש התקדמות. כשאנחנו רואים גם את גוש-חלב, גם את אבו-גוש, ויתר הדברים שכרגע מתגלגלים, יש באמת התפתחויות טובות, שאני מעודד אותן, עוקב אחריהן, ואני חושב שהמשטרה בכיוון הנכון. יש עדיין הרבה עבודה לפנינו, וכנראה גם עוד תהיה לפנינו. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לשר לביטחון פנים. שאלה נוספת לחבר הכנסת עמר בר-לב – בבקשה, אדוני. <עמר בר-לב (העבודה):> ראשית, אני שמח לשמוע ש-80 התקנים רובם תוקננו, ובהחלט אני מתרשם שנעשית פעולה. אתה הזכרת שאתה ושרת המשפטים הגשתם המלצה, רק לא אמרת – אולי פספסתי – המלצה איך לקרוא לזה: האם לקרוא לזה פשעי – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> ארגון טרור. <עמר בר-לב (העבודה):> אוקיי. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> לא לא, את דעתי אמרתי לכם, השמעתי את זה יותר מפעם אחת פה – – <עמר בר-לב (העבודה):> נכון, נכון. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> – – ושר הביטחון גם קרא לזה, ואני מאוד שמח. הצלחתי לשכנע גם את שרת המשפטים ואת היועץ המשפטי לממשלה. זה לא היה פשוט, וצריך להעביר את זה עכשיו, להמשיך עם זה. <עמר בר-לב (העבודה):> אני מברך על כך. זה השתמע מדבריך, אבל לא אמרת עכשיו שזאת הייתה – לא חזרת על זה שזאת הייתה הכוונה. אז תודה, תודה על ההבהרה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> הנה. מאחר שאנחנו מכירים אחד את השני אני חושב שאתה בחור אינטליגנטי. זה בסדר. <עמר בר-לב (העבודה):> זה לפרוטוקול. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> לפרוטוקול – זה טרור. לפרוטוקול. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אחר כך תברר מי הכין לו את התשובה הזאת, עמר. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> הנה, הוא יושב שם. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשאלה הבאה. השאלה היא בנושא – אני אומר את זה גם לטובת השר – עלייה במספר התלונות על אלימות שוטרים. עלייה במספר התלונות על אלימות שוטרים – שאצלך מופיעה כשאלתה של חברת הכנסת זהבה גלאון. אישרתי לחברת הכנסת מיכל רוזין לשאול את השאלה. בבקשה, גברתי. <מיכל רוזין (מרצ):> תודה. אני באמת מבקשת לשאול בשם חברת הכנסת זהבה גלאון. אני גם העליתי את הסוגיה הזאת בפניך בוועדה לקידום מעמד האישה לאחרונה. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספר התלונות על אלימות שוטרים אשר מוגשות למחלקה לחקירות שוטרים. אחת מהתלונות הרווחות כנגד המשטרה, בעיקר באירועי מחאה, היא שימוש בלתי סביר בכוח של שוטרים. אומנם קיים מנגנון להגשת תלונות, אך הרוב המוחלט של התלונות נסגרות מחוסר אשמה או מחוסר ראיות. אחת הדרכים למנוע שימוש לרעה בסמכות וכוח היא תיעוד של האירועים. מדובר בפרקטיקה אשר נהוגה במדינות רבות בעולם, שבמסגרתה נושאים השוטרים בזמן עבודתם מצלמה אשר מתחברת למדיהם ומופעלת בכל פעם שנוצר מגע עם הציבור ובכל הגעה לזירת אירוע. לאחרונה פנתה חברת הכנסת אליך בבקשה לקדם תוכנית ניסיונית אשר במסגרתה יחויבו שוטרים לתעד חזותית הליכי מעצר ועיכוב במצלמה זעירה שמורכבת על מדי השוטר, וכך יהיה אפשר לבחון את יעילות השימוש במצלמות ולשקול להרחיבו לשימוש של כלל כוחות המשטרה. ברצוני לשאול: האם קיימת תוכנית ניסיונית בכוחות המשטרה שבמסגרתה מחויבים השוטרים לשאת מצלמות זעירות אשר מתעדות הליכי עיכוב ומעצר? אם כן – היכן פועלת התוכנית ומה היקפה? כמה שוטרים כלולים בה ומה תחום העיסוק של היחידה? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לשאלה אם קיימת תוכנית ניסיונית בכוחות המשטרה שבמסגרתה מחויבים השוטרים לשאת מצלמות זעירות אשר מתעדות הליכי עיכוב ומעצר: שימוש במצלמות גוף לשוטרים הוא נושא חשוב ומורכב, בעל השלכות נרחבות על עבודת המשטרה. הנושא מעלה סוגיות מורכבות בהיבטים משפטיים, מבצעיים, טכנולוגיים ותקציביים. בימים אלה נערכה עבודת מטה במשטרה שמטרתה לקדם ניסוי של שימוש במצלמות גוף בקרב שוטרים מאגף התנועה. ניסוי זה נועד לבחון את השפעת השימוש במצלמות גוף בהיבטים הבאים: התנהגותם של שוטרים ואזרחים בזמן המפגש שנוצר ביניהם, מספר התלונות שמגישים האזרחים נגד שוטרים – תלונות ציבור ותיקי מח"ש – מספר האירועים שבהם נדרשים שוטרים להפעיל כוח נגד אזרחים, תפוקות השוטרים ויחסם של השוטרים לשימוש במצלמות. במסגרת הניסוי המוצע יופעלו כ-50 מצלמות גוף על-ידי שוטרי אגף התנועה והן יתעדו מפגשי שוטרים עם האזרח. קבוצה נוספת של שוטרי אגף התנועה תפעל ללא מצלמות ותשמש קבוצת ביקורת בניסוי. ייערך מעקב שיטתי אחרי פעילות השוטרים המשתתפים בניסוי וייאספו נתונים במגוון שיטות, לצורך הבנת ההשפעה של השימוש במצלמות בהתאם לשאלות המחקר. עם תום הניסוי ייערך ניתוח מעמיק של הנתונים שנאספו. ממצאי הניסוי יילמדו על-ידי כלל הגורמים הרלוונטיים וישמשו מצע לקביעת המדיניות העתידית בנושא לגבי יתר קבוצות הפעילות של משטרת ישראל, בדגש על הסיור. אבל קודם כול אנחנו מכניסים את זה לתנועה – 50 מצלמות, נתחיל לעבוד, יש שם מפגשים בין השוטר לאזרח, וכמובן יופקו לקחים במסגרת המחקר, ואנחנו נראה אם כדאי להמשיך בזה, כן או לא. תודה. <היו"ר רות קלדרון:> יש לך זכות לשאלה נוספת. רק את יכולה. מותר רק לך כרגע. <מיכל רוזין (מרצ):> אני רוצה לשאול כשאלת המשך – העליתי גם בוועדה לקידום מעמד האישה את הנושא של המצלמות הסלולריות. האם יש הנחיה כלפי השוטרים? האם יש הכשרה של השוטרים? היום, בימינו, כל אזרח שולף מצלמה סלולרית ומצלם את השוטר בעת פעולתו, ופעמים רבות ראינו שהתגובות הן תגובות חריפות, תגובות קשות, של השוטרים, שלאחר מכן מצולמות כמובן. זה דבר אחד. דבר שני, בהמשך לדברים שאמרת, מדוע לבחור דווקא באגף התנועה? אגף התנועה, דווקא שם יש פחות חיכוך מאשר בהפגנות, במחאות חברתיות וכדומה, יש פחות חיכוך בין האזרח לבין השוטר, ולא ברור לי למה לבחור דווקא באגף התנועה מלכתחילה. תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חברת הכנסת מיכל רוזין, קודם כול, כשאת שואלת אם אפשר לתכנן – לא את שואלת, זו שאלה של חברת הכנסת זהבה גלאון – היה קשה לשכנע את המשטרה, אני אומר את זה כאן. בסוף הם קיבלו החלטה אמיצה – אני מסכים אתם – להתחיל עם התנועה. ההחלטה היא שלהם, ואני מקבל אותה. נתחיל את הניסוי, הניסוי לא צריך להיות כזה מורכב, בטח כמה חודשים, ויכול להיות שבשלב הבא ייכנס הסיור, או יתר היחידות. אז בואו נתחיל עם מה שיש, זו החלטה של המשטרה. לגבי המצלמות, הסמארטפונים האלה, וכל מה שהאזרחים נושאים היום, דיברנו על זה גם בוועדה. המדיניות שלי זה להתמודד, ולא להתנגד. הם יושבים פה למעלה, הם שומעים אותי: אין מה להתנגד למצלמות האלה. צריך לקחת את זה built-in בתוך האירוע. המצלמות האלה מכסות, מגבות, ושוטרים שצריכים להתנהג בהתאם – שיתנהגו בהתאם. לא צריך להתנפל על האזרחים שמצלמים אותם. זו המדיניות שלי, העברתי אותה, וכמובן נמשיך לעבוד ולחזק את הדברים האלה. תודה רבה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה לך. חבר הכנסת יואב בן צור – בשעה טובה – שאלה ראשונה, בבקשה, במקום חבר הכנסת אברהם מיכאלי. <יואב בן צור (ש"ס):> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, בעקבות הפיגועים הפליליים התוקפים את אזרחי מדינת ישראל בתקופה האחרונה, ולנוכח ניסיונות פיגוע פלילי על מערכת אכיפת החוק, אין ספק שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה ממשית. אשר על כן אבקש לשאול: מדוע לא מתכנסת ועדת שרים למאבק באלימות ובפשיעה החמורה, שהנך עומד בראשה, כדי לדון ולבדוק כיצד זה הפשיעה החמורה גואה, ובצד זה – מתן מענה הולם לביטחון אזרחי ישראל ומערכת אכיפת החוק? מבירור שקיימתי מתברר שהוקמה בממשלה זו ועדת שרים למאבק באלימות, וזו התכנסה רק פעם או פעמיים מאז כינונה של ממשלה זו. האם לא מן הראוי שוועדת שרים חשובה מעין זו, שאמורה לתת מענה לכל סוגי תופעות האלימות בחברה הישראלית, תתכנס באופן מסודר כדי לתת מענה לאלימות בחברה הישראלית, ובפרט בעת הזאת, כשגל הפיגועים הפליליים מרים את אפו ופוגע בשלוות אזרחי המדינה ובמערכת אכיפת החוק? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> גברתי היושבת-ראש, תודה, חבר הכנסת יואב בן צור, קודם כול, לא יצא לי – אני מברך אותך, בהצלחה בהמשך הדרך, תהיה ח"כ פעיל ותסייע לסיעה שלך. אני אבוא אחר כך חשבון עם חבר הכנסת אברהם מיכאלי – הוא מנסה להכשיל אותך, אני לא אתן לו. <דוד אזולאי (ש"ס):> אדוני השר, אני אשם. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אתה אשם? <דוד אזולאי (ש"ס):> אני לוקח את זה עלי. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> בסדר, אם זה דוד אזולאי, אני מוחל. אני אתייחס לשאילתה. החלטת ממשלה מס' 225 מיום 19 במאי 2013 אישרה את הקמתה מחדש של ועדת השרים למאבק באלימות, בראשותי. חברים בה שרת הבריאות, שרת התרבות והספורט, שרי החינוך, המשפטים, הפנים, הרווחה והתחבורה והמשרד לאזרחים ותיקים; כל זה המעטפת של הוועדה שאני עומד בראשה, למאבק באלימות. עיקר סמכויותיה של ועדת השרים למאבק באלימות הוא גיבוש תוכנית לאומית לשיפור הביטחון האישי ולקידום מאבק אפקטיבי בתופעת האלימות בחברה בישראל. אציין כי ועדת השרים למאבק באלימות מתכנסת בין שלוש לארבע פעמים בשנה; זה מספר הפעמים שהיא מתכנסת, אלה בדרך כלל הדברים – אני כבר שר ותיק במשרד – או שיש כינוס אד-הוק לגבי נושא מיוחד שצריך להעלות באופן מיידי, ואז הוועדה מתכנסת. לעתים, בגלל העובדה שהנושאים המועלים בוועדה זו נוגעים במגוון רחב של סוגיות לאומיות, הנושא מועבר לדיון וקבלת החלטת ממשלה בישיבות ממשלה. הוועדה בראשותי תתכנס שוב ב-14 ביולי 2014. אין לנו הרבה זמן, זה עוד שבועיים-שלושה, משהו כזה. בלי שום קשר לשאילתה. הנושאים שנקבע כי יועלו על סדר-היום של הוועדה הקבועה והם: 1. חיזוק הביטחון האישי במועצות האזוריות וביטחון החקלאים, הפעלת השיטור העירוני במודל מותאם למועצות האזוריות, חיזוק מרכיבי הביטחון ומעטפת האמצעים הטכנולוגיים, מוקד רואה, מצלמות, סנסורים – במועצות; 2. גיבוש תוכנית רב-שנתית אופרטיבית בין-משרדית למאבק באלימות, על בסיס נתוני מדד האלימות הלאומי שגובש במשרד לביטחון הפנים; 3. דיווח בוועדה המתמדת למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל משטרת ישראל; 4. מעקב אחר יישום התוכנית הלאומית לצמצום צריכה בלתי אחראית של אלכוהול, אשר הוקמה על-ידי ועדת השרים למאבק באלימות בשנת 2009, עם העברתה של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול למשרד לביטחון הפנים. רק לפני כחודש ציין משרדי את השבוע הלאומי למניעת אלימות בכנס ראשון מסוגו ב"בנייני האומה" בירושלים שהשתתפו בו כ-600 איש, בין היתר גם חברי הכנסת ושרים. מפכ"ל משטרת ניו-יורק אשר הגיע כאורח כבוד גם נשא דברים. בין היתר, הצגנו גם בכנס וגם בפני ראש הממשלה והשרים בישיבת הממשלה – זה היה כמה ימים לפני כן – את מדד האלימות הלאומית אשר פותח במשרד לביטחון הפנים ומצביע על מגמות האלימות בחתך יישובי, ארצי, בשכלול כל הגורמים אשר בידיהם קיימים דיווחים על אלימות: גורמי חינוך, גורמי רווחה, גורמי רפואה, מרכזי סיוע לתקיפה מינית ועוד ועוד ועוד. כל אלו נוסף על התלונות הרשמיות שמוגשות למשטרה. מעבר לכך, בהתאם למדיניות השר לביטחון הפנים, שזה אני, נעשו פעילויות רבות. אסקור בפניכם בקצרה – אני אומר רק בנקודות – את הפעולות המרכזיות: שיטור עירוני – הרחבנו את הרפורמה. בתחום הביטחון האישי הוקמו 40 רשויות, כרגע. את כל התכלית אתם כבר מכירים, את כל הנושא של השיטור העירוני, זה רץ, ואני מקווה להמשיך בזה בתוכנית הבאה. "עיר ללא אלימות" – הרחבנו אותה. אנחנו נמצאים כבר ב-143 רשויות בכלל המגזרים – יהודי, חרדי, ערבי וכל מה שקשור לזה. יש לנו תוכניות להרחבה של תוכניות נוספות. אני חושב שבסך הכול הפעילות נעשית, אבל מה לעשות שיש לנו גם בעיות לא פשוטות בחברה בישראל, והיום חלק מהכוחות מתעסקים גם בתחום הביטחון, ולא רק בתחום הפשע והאלימות? לשאלתך, הוועדה מתכנסת בעוד שבועיים-שלושה, כמנהגה, ואנחנו נעלה את הנושאים החשובים שהזכרתי בהמשך הדברים. תודה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה, אדוני השר. חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה, השאלה הבאה. <מיכל רוזין (מרצ):> תודה, כבוד השר. נושא השאלה שלי הוא חקירות וכתבי-אישום בגין שימוש בסם האונס. בשנים האחרונות הולכים ומתרבים דיווחים בתקשורת על אודות תופעה של החדרת חומרים נרקוטיים הידועים בכינוי "סם אונס" למשקאות של נשים ללא ידיעתן במטרה לבצע בהן מעשים בעלי אופי מיני ללא הסכמה – אונס. רק השבוע פורסם על מעצר של חשוד בעניין הזה. אני רוצה לשאול: 1. כמה תלונות הוגשו? כמה חקירות נפתחו בגין תלונות על אונס ומעשים מגונים תחת השפעה של סם אונס על סוגיו השונים בחמש השנים האחרונות? 2. האם משטרת ישראל פועלת למניעת התופעה במקומות הבילוי? 3. בין מאפייני סם האונס – שעקבותיו נעלמים מהדם זמן קצר לאחר כניסתו לגוף, ועל כן לרוב הוא אינו ניתן לאיתור בבדיקת דם בעת הגשת התלונה, לאחר שהשפעתו חלפה. עם זאת, קיימת בדיקת שיער, משתמשים בה בארצות שונות בעולם, המאפשרת לאתר עקבות לשימוש בו זמן רב לאחר תום השפעתו. האם משטרת ישראל עושה שימוש בבדיקה מסוג זה כדי לשלול או לאמת את התלונות על סימום נשים ללא ידיעתן? ואם לא – מדוע? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חברת הכנסת מיכל רוזין, הסם המוכר כסם אונס מכונה כך משום שנטען כי הוא משמש את התוקפים לנטרול התנגדותן של קורבנותיהם לתקיפה ומונע מהם לזכור את אשר אירע. דרך הפעולה הנפוצה, על-פי התיאורים, היא החדרת הסם בעורמה לתוך משקהו של הקורבן במטרה להביאו לערפול חושים וכך לאפשר את תקיפתו. מדובר בסמים GHB ו-GBL, אשר נמצאים בפקודת הסמים. אלה סמים מדכאים חסרי טעם וריח אשר מומסים בנוזל ואפשר למצוא אותם גם באבקה, טבליות וקפסולות. סם זה נפוץ במועדונים ובברים, והמשתמשים בו הם בעיקר צעירים ובני-נוער. בין יתר תכונותיו של הסם, התפרקותו המהירה בגופו של הקורבן. 1. יש קושי מובנה להעריך את היקף החשד לשימוש בחומר. לא ברור אם אכן מדובר בתופעה, בהיעדר נתונים בדוקים. אין אפשרות למסור נתונים ודאיים על מקרים שבהם היה חשד לשימוש לכאורה בסם לצורך נטרול הקורבנות לשם ביצוע תקיפה מינית, בשל חוסר המודעות של הקורבן לאירוע וקושי לאתר את סימני השימוש, בעקבות ההתפוגגות המהירה של החומר בגופו של הקורבן; מדובר רק בכמה שעות. בבדיקה שערכתי לא אותרו דיווחים או תיקי חקירה שבהם הוכח כי היה שימוש כלפי קורבנות תקיפה מינית בסם האונס. בבדיקה בכל המחוזות במשטרת ישראל התקבל מספר מועט של דיווחים שבהם עלה חשד לשימוש בחומר לצורך השפעתו על הקורבן, אך מהות החומר לא הוכחה עד לרגע זה. בכל הקשור לרמת מאמצי האכיפה בסחר בסם ובהפצתו ננקטים מאמצי אכיפה מוגברים בכלל המלחמה בשימוש בסמים וגם ביחס לסם האונס עצמו. בשנת 2013 נעצרו כמה חשודים בסחר בסמים בהפצתו בקנה מידה נרחב. אציין כי בכל מקרה שבו עולה חשד לתקיפה מינית, נוהל עבודת המשטרה, המסדיר חקירת קורבנות עבירות מין, מחייב את הבאתו של קורבן העבירה מיידית למרכז לבדיקה בבית-חולים לצורך בדיקה רפואית, דיגום הראיות על-ידי הצוות הרפואי, וזאת עוד לפני ביצוע הליכי חקירה, כדי לצמצם את החשד לפגיעה בראיות. 2. מבדיקה שערכתי במחלקת הדוברות באגף החקירות במשטרת ישראל ובמחוז תל-אביב עולה כי משטרת ישראל איננה נוקטת פעילות מספיקה במקומות הבילוי למניעת התופעה. ההערה בנושא נכונה, והיא תועבר למשטרת ישראל לטיפול, ואני כבר לקחתי את זה לתשומת לבי, והעברנו את זה כבר. 3. בעניין דיגום שיער – טכנולוגיית בדיקת הסמים בשיער מוכרת בעולם. במקרים של החומרים הנדונים יש בעיות טכנולוגיות ואחרות אשר אינן מאפשרות ביצוע בדיקות אלו בזיהוי הפלילי, בגלל חוסר ציוד ומיעוט ידע נכון לשעה זו. משטרת ישראל איננה מבצעת את בדיקת השיער המוזכרת בשאלה של חברת הכנסת רוזין היות שדיגום הראיות מגופן של קורבנות אונס או תקיפה מינית נעשה על-פי הנוהל המשטרתי ונוהלי משרד הבריאות בבתי-החולים, ולא על-ידי המשטרה. בימים אלה יש יוזמה לעריכת פיילוט במשרד הבריאות שמטרתו הסדרת השימוש בטכנולוגיה של דיגום שיער לצורך הפקת ראיות. הדיגום ייערך על-פי המתוכנן בפיילוט במרכזים האקוטיים לבדיקת קורבנות עבירות מין בבתי-החולים, הבדיקה של הדגימה תיעשה במעבדה לרעלים בתל-השומר, וכולם יהיו כפופים להנחיה של משרד הבריאות. לדברי נציגת משרד הבריאות, הציוד לעריכת הבדיקה כבר קיים. יש להכשיר עובד לביצוע הבדיקה הזאת. נציג משטרת ישראל מחטיבת החקירות יהיה שותף כמובן לתהליך של ביצוע הפיילוט והמשמעות הנגזרת ממנו. לפרטים נוספים – אני בהחלט אומר לחברת הכנסת מיכל לפנות למשרד הבריאות, כי זה הועבר אליהם, ושם אנחנו מתעסקים כרגע. תודה. <מיכל רוזין (מרצ):> תודה רבה. <היו"ר רות קלדרון:> שאלה נוספת? <מיכל רוזין (מרצ):> תודה רבה על התשובה המפורטת. אני חייבת להתחיל ולומר, קודם כול, שטוב שהבדיקה תיכנס, זה חשוב ביותר, ואני חושבת שזה אולי גם יעצור אחת ולתמיד את התופעה, כי כל עוד נמשיך להגיד את המילה – ולצערי היא נכתבה לך – "נטען" כי קיים ונעשה שימוש בסם הזה למקרי אונס, כל עוד נגיד שזה "נטען", ואין לנו מספיק מידע כדי להילחם בתופעה – כשאתה לא מכיר בתופעה, אתה לא נלחם בה. אני רוצה לשאול שאלה נוספת: לפני כחודשיים נעצר חשוד במעשה אונס תחת השפעת הסם, אך מכיוון שהוא היה אזרח זר הוא שוחרר ממעצר, ובלחץ השגרירות של מדינתו הוא עזב את הארץ כחשוד. האם מוכר לך המקרה? האם נעשה די לבדוק את זירת האירוע, לקחת עדות מעדים שונים וכדומה? אציין כי דגימת שיער נשלחה לבדיקה – במקרה הזה לבדיקה בחו"ל – ורציתי לשאול: אם יימצא הסם בתוצאות הבדיקה בחו"ל, מה בדעת המשטרה לעשות לאחר שהיא שחררה את החשוד ממעצר ונתנה לו לחזור למדינתו? תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חברת הכנסת מיכל, מה שמוכר לי זה הפרשייה האחרונה כרגע במחוז תל-אביב, שהיא עדיין בבדיקה, ואת בטח שמעת עליה. לגבי הסיפור מלפני חודש-חודשיים, אני לא מכיר את הסיפור הזה. אנחנו גם למעלה וגם בצד נרשום את זה ונביא לך תשובה מוסמכת, כי אני רוצה להיות בטוח בדברים האלה. תודה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. השאלה הבאה – חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה. <דוד אזולאי (ש"ס):> גברתי היושבת בראש, אדוני השר, למרות ההוראות והחוק נמשכות ההדלפות מצד המשטרה על נחקרים. לפעמים המשטרה מדליפה נגד חשודים כדי לשפר את תדמיתה במקום להשקיע בעבודה מקצועית של הגנה על האזרחים. הדלפות אלו פוגעות באזרחים שהם חשודים בלבד, במשפחתם, בסביבתם, בעבודתם ובשמם הטוב. שאלתי לשר: מה עושה משרדך כדי להפסיק את תופעת ההדלפות מחדרי חקירות וכיצד תפעל כדי שתופעה זו תיפסק בעתיד? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> תודה, חבר הכנסת דוד אזולאי. ראשית, אני רוצה לציין שבמקרי חקירה רבים מעורבים גם גורמים נוספים – לא שאני מטיל את האשם בהם, אבל שתדע – ואתה יודע את זה – משרדי ממשלה אחרים, רשויות אכיפה אחרות, כך שהטלת האשם באופן אוטומטי באנשי המשטרה היא מבחינתי גרימת עוול למשטרה. בשלבים די מוקדמים של החקירות מעורבים סנגורים מטעמם של החשודים, כך שאי-אפשר לשלול שלעתים העברת המידע לתקשורת נעשית על-ידיהם או על-ידי מי מטעמם מאינטרס כזה או אחר, גלוי או נסתר. ההנחיות – מה יש במשטרת ישראל, ועל זה אני מופקד: הדבר הראשון זה שני הקווים המנחים לעניין הפרסומים מחקירות: 1. פרסום שיש בו כדי להשפיע על מהלך המשפט הפלילי או תוצאותיו הוא פסול מעיקרו; 2. יש צורך להעמיד לרשות הציבור מידע על פעולותיהן של הרשויות המטפלות באכיפת החוק. יש להדגיש כי פעמים רבות הפרסום הוא בשלבי חקירה ראשוניים, דבר העשוי לפגוע באופן מהותי בחקירה והוא בבחינת שיבוש הליכים. דבר זה מצביע לכאורה על גורם אחר שהוא בעל אינטרס להוציא את הפרסום, ולא תמיד זה המשטרה. ככל שאין פגיעה בשני הקווים האלה, המשטרה רשאית, בהתאם לשיקול דעתה, להחליט אם לפרסם ומה לפרסם. עם זאת, המשטרה מקפידה על שמירת האיזון הנכון בין פרסום עבודתה – שבצדו גם האינטרס הציבורי החשוב של הרתעת העבריינים וחיזוק תחושת הביטחון של האזרח – לבין יישום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שביסודה שמירה על הפרטיות ועל מהלך החקירה התקין. ההנחיה המחייבת את המשטרה כגורם אכיפה בכל הקשור לפרסום הדברים הנוגעים בחקירות המשטרה, הִנה הנחיית היועץ המשפטי למשטרה 4.1003, שעניינה "קווים מנחים לרשויות האכיפה בעניין פרסומים מחקירות". אם חבר הכנסת יבקש, אדאג להעביר לעיונו את ההנחיה; אני מוכן גם להעביר לך את זה. ההנחיה הזאת מפרטת את מכלול הפרטים והתנאים לפרסום, וכן את העיתוי שבו מותר לפרסם פרטים הנוגעים בחקירות המשטרה אשר עדיין מתנהלות ובחקירות שהסתיימו. כלל קציני משטרת ישראל והשוטרים מחויבים להנחיה זו. ככלל, ככל שמתקבלת החלטה להעביר פרטים לתקשורת או לאשר ראיונות רשמיים, הגורם האחראי לטיפול בנושא זה הוא חטיבת דובר המשטרה. ככל שמועברים על-ידי איש משטרה פרטים לכלי התקשורת שלא בסמכות וברשות, הרי שמדובר בביצוע עבירה פלילית על-פי סעיף 117 לחוק העונשין, הקובע: "עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו מתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שלוש שנים", כולל אנשי משטרה. מדיניות המשטרה היא לנקוט יד קשה כלפי שוטרים שידליפו – שלא כדין. ככל שיעלה חשש מבוסס לביצוע עבירה פלילית על-ידי שוטר, יועבר החומר לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים, האמונה על החקירות בתחום זה. אציין כי קיימת גם עבירה משמעתית מקבילה – סעיף 14 לתוספת הראשונה לחוק המשטרה, התשס"ו–2006 – גילוי או מסירה של דבר שלא כדין מהמסוף המשטרתי, ולא הדלפה במובנה בהקשר האמור לעיל, המטופלת, כאמור, על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים. ככל שמועברים על-ידי מח"ש לבדיקת המשטרה במישור החקירתי מקרים של הדלפות, ממונה ועדת בדיקה שבודקת, או קצין בודק, לפי העניין, לבדיקת הנושא. בדיקתנו העלתה מספר קטן מאוד של מקרים – עד עכשיו ארבעה מקרים – אשר בכולם לא עלה בידי הגורם הבודק להתחקות אחר מבצע ההדלפה; אחד מהם הוחזר לאחרונה, באוקטובר 2013, להחלטת מח"ש, עם החלטה לשקול פתיחה בחקירה פלילית. מניעת ההדלפות – במהלך כלל-ארגוני במשטרת ישראל, שהחל לפני כשנתיים, הוקמה חטיבת דובר המשטרה, וכפועל יוצא מכך גובשה מדיניות ארצית הכוללת, בין היתר, הקפדה על יישום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הנחיה מס' 4.1003, "קווים מנחים לרשויות האכיפה". בהתאם, מוגרו תופעות שונות שנהגו בעבר בנושא פרסומים מחקירות, וביניהן: א. נפסק תיאור עברו התעבורתי של נהג שביצע תאונה קטלנית; ב. פעולות אכיפה של אגף התנועה אשר יש חשיבות הרתעתית בפרסומן מצולמות בטשטוש פנים ומספר הרכב של הנפגע; ג. לא מתאפשר ליווי עיתונאים לפעולות אכיפה משטרתיות; ד. הופסקה התופעה של צילום אזרחים בכניסה למתקן משטרתי לצורכי חקירה; ה. המשטרה אינה מעבירה תמונות של עבריינים שברשותה. נוסף על כך, כדי למנוע הדלפות מחקירות, המשטרה נוקטת כמה צעדים נוספים: מידור חקירות; בחקירות רגישות מיוחד מוחתמים שותפי סוד על טופס שמירה – יש פה רשימה ארוכה של פעולות שהמשטרה נקטה: אישור לדברור או להעברה; הסברה והרתעה; בדיקות פוליגרף – יש פה באמת רשימה ארוכה. ושוב, אני חוזר להתחלה – לא תמיד זה בא מהמשטרה. עד כמה שאנחנו יודעים, היו ארבעה מקרים, נבדק אחד וכנראה הולך לצד הפלילי, אבל אני אומר שיש הרבה גורמים שמעוניינים להדליף את הדברים. אני גם התבטאתי בעבר – אנחנו כבר מכירים כמה שנים – ופעם אחת שאני זוכר, לפחות בעיני, שהמשטרה כן עשתה את זה, ננקטו פעולות חמורות מאוד מבחינתי. הדברים באמת קשורים להנחיות האלה, ובדרך כלל זה לא בא מהמשטרה. אני אומר את זה בכלל, ולא על היוצאים מן הכלל, שהם מקרים בודדים בלבד. תודה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. מתוך שקמת, אני מבינה שיש לך שאלה נוספת? <דוד אזולאי (ש"ס):> אדוני השר, תודה על תשובתך המפורטת. אין ספק, אני מכיר בעובדה שהדלפות יכולות לבוא משני הצדדים, אבל תסכים אתי שלא פעם אנחנו מודעים לכך שמישהו מוזמן לחקירה, ואף אחד לא יודע על החקירה הזאת פרט למשטרה, וכשהוא יוצא מהחקירה סוללה של עיתונאים מחכה בחוץ. אני חושב שזה דבר שאומר דורשני. ברור מאיפה זה יוצא. לא אכנס כרגע לוויכוח, אבל גם הנתון שאדוני נותן לי כאן, על ארבעה מקרים שנבדקו ונמצאו אכן ראויים לבירור – אני חושב שמספר ההדלפות שאנחנו עדים להן בכל מיני חקירות, ציבוריות ולא ציבוריות, אני חושב שזה בהחלט מעיד שהנושא הזה כנראה עדיין פרוץ וצריך לשים יד. אני חושב שהדבר הזה גורם נזק תדמיתי למשטרה, ונזק לאותם אזרחים שנחקרים. לכן אני מצפה, אדוני השר, בעניין הזה להדק יותר את החגורה, ואכן לפעול כדי שתופעת ההדלפות תיפסק. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חבר הכנסת אזולאי, אני מסכים לזה שצריך להפסיק את ההדלפות, אבל אני אומר שוב: בדרך כלל זה לא בא מהמשטרה. אם המשטרה מוציאה – היא לא מדליפה, היא מוציאה את זה – זה כי יש לה עניין בחקירה וכדי להביא לידיעת הציבור. מעבר לכך, נתת דוגמה שהנחקר יוצא מחדר החקירות ופוגש תקשורת. אתה עוד לא בילית בחדרי חקירות, ואני מאחל לך שגם לא תהיה שם, אבל הרבה פעמים המשטרה מאפשרת לנחקר גם להתקשר לעורך-דין שלו במהלך החקירה, וברגע שהוא מתקשר לעורך-דין הכול פרוץ. יש פה עוד דבר שצריך להבין: יש עניין גם לעורכי-דין, לסנגורים שלהם, לזמן, כדי לעשות מזה פעילות אחרת. אבל אני מבין את הקונטקסט הכללי. איך אומרים? להיזהר, כי אנשים שנחקרים הם עדיין בבחינת חשודים, והם לא נאשמים. צריך לזכור את הדברים האלה. תודה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. השאלה הבאה – חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה. <פנינה תמנו-שטה (יש עתיד):> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, בחודש יוני יחל, כבכל שנה, החופש הגדול, שבו מרבית הילדים והנוער שוהים בפעילויות הקיץ השונות או בחופשה ללא מסגרת לימודית. ברצוני לשאול: 1. אילו היערכויות נוקט המשרד לביטחון פנים כדי להבטיח את שלומם של הילדים והנוער בחודשי הקיץ ואת העלאת המודעות לשמירת ביטחונם? 2. האינטראקציה בין גורמי האכיפה, לרבות המשטרה, לבין הנוער מלווה לעתים בקשיים ובעימותים אשר מובילים לפגיעות של שוטרים, ולעתים לפגיעות בנוער. האם משרדך מודע לעניין, וכיצד הוא ניגש למקרים אלו? 3. אילו אמצעים והסברה נוקט משרדך כדי לתת מענה לנושא ולצמצם מקרים מסוג זה? תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> 1. גברתי היושבת-ראש, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, המשרד לביטחון פנים נוקט היערכויות שונות כדי להבטיח את שלומם של הילדים בחודשי הקיץ ואת העלאת המודעות לשמירה על ביטחונם. לאורך כל השנה מעבירים חוקרי מערך הנוער של משטרת ישראל פעולות הסברה בבתי-הספר בנושאי אלימות, אלכוהול, סמים, סייבר ונושאים נוספים. לקראת הקיץ מגבירה משטרת ישראל את פעילויות ההסברה בתוך בתי-הספר. לחודשי הקיץ יש היערכות מיוחדת במשטרת ישראל בכלל ובמערך הנוער בפרט, דוגמת העברת פעילויות במוקדי בילוי בכלל ובמוקדי בילוי המיוחדים לבני-הנוער בפרט. כמו כן מוגברת הפעילות המשטרתית בפארקים, בחופי רחצה ובמקומות נוספים שבהם בני-נוער נוהגים להסתובב. פעילויות אלה מתקיימות עד השעות הקטנות של הלילה, וכל זאת כדי להגביר את תחושת הביטחון בקרב בני-הנוער ובקרב כלל הציבור למטרת אכיפה. במהלך השנה מחלקת הנוער עורכת כמה מבצעים ארציים מיוחדים לנושא צריכת אלכוהול וסמי פיצוציות. בתקופת הקיץ מבצעים אלו מתוגברים, כדי ליצור הרתעה ולמנוע שימוש בלתי אחראי באלכוהול בקרב הנוער, ושימוש בסמי פיצוציות, אשר מובילים אותנו לאלימות. מערכי הנוער במחוזות השונים של משטרת ישראל משתפים פעולה עם גורמי חוץ לאורך כל השנה, בעיקר עם השלטון המקומי ומשרד החינוך. לקראת חודשי הקיץ שיתוף הפעולה בין קבוצות הנוער לגורמי החוץ גדול יותר. המשטרה משלבת את פעילותה עם גורמי חוץ: הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, משרד החינוך, מינהל קידום הנוער, השירות הפסיכולוגי הייעוצי, המינהל למדע וטכנולוגיה, מחלקות החינוך בעיריות, גורמים המפעילים את התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד הרווחה, משרד הבריאות, עמותת "עלם" ועוד. בכל מקום שבו יש פעילות חוץ, על-פי רוב הרשויות המקומיות עורכות עבור בני-הנוער פעילויות, לדוגמה לינה באוהלים. המשטרה משתלבת בפעילויות אלה, מגבירה את נוכחותה ודואגת לסדר הציבורי במקום, כדי למנוע עבירות. משטרת ישראל משתלבת בפרויקטים חופיים. פרויקט זה מתקיים באזור הכינרת, באילת, בתל-אביב ובירושלים. במסגרת פרויקט זה במוקדים מסוימים מוקמים אוהלים, ושם יושבים צוותים המאתרים ילדים בסיכון, ומתקיימות שיחות עם הילדים. משטרת ישראל משתלבת בפרויקט זה, בתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משלב ההכנה ועד שלב הביצוע. לאורך כל תקופת הפרויקט המשטרה מתגברת את נוכחותה כדי להשרות תחושת ביטחון וכדי לשמור על הסדר הן בקרב בני-הנוער והן בצוותים הפועלים במקום ובכלל הציבור. שוטרי מערך הנוער משתלבים בפרויקט "עיר ללא אלימות". ברמת המטה מתקיים שיתוף פעולה עם מדור שותפויות באגף המבצעים; ברמת השטח קציני הנוער בתחנות משתתפים בפורומים שונים של "עיר ללא אלימות" כפוף להחלטת מפקד התחנה. מפקדי התחנות משתתפים בפורום אכיפה המקדיש היערכות מיוחדת בקיץ. 2. המפגש בין גורמי האכיפה לבין הנוער מלווה לעתים בקשיים. החיכוך עם בני-הנוער במצבים שלעתים נלווה להם שימוש באלכוהול ובסמים עלול לעודד התנהגות מחוללת פשיעה. כלל השוטרים, ואלה מהם העובדים במערך הנוער בפרט, שלהם היכולת הרגשית המתאימה, משתדלים להתמודד עם בני-הנוער ברגישות, אך גם בנחישות, תוך הקפדה על חוק הנוער, אשר במרבית המקרים מובילה לפתרון בדרכי נועם ללא צורך באכיפה. לעתים יש מקרים שבהם בני-הנוער יוצרים עימותים שעשויים, מחוסר ברירה, להוביל לפתרון הדורש הפעלת סמכויות של שימוש בכוח בהתאם לחוק. אני מדגיש כי לא מדובר בתופעה, ומקרים אלו מטופלים באופן נקודתי. 3. כדי לצמצם תופעות של אלימות, מערך הנוער במשטרת ישראל מעביר לבני-הנוער לאורך כל השנה פעולות הסברה, סדנאות והרצאות במסגרת בית-הספר, למטרת מניעה ושמירת הסדר הציבורי. בימים אלו מחלקת הנוער קולטת שבעה קציני מניעה מחוזיים, שחלק מתפקידם יהיה בתחום ההסברה ושיתוף הפעולה עם גורמי חוץ, ובהם גורמי חינוך ורשויות מקומיות, שחלק מתפקידם הוא מניעת אלימות, מניעת שתיית אלכוהול ועוד ועוד. יש פה רשימה ארוכה. גם השאלה מורחבת מאוד, אבל לקחתי וכיווצתי את הכול. יש פה הרבה פעילויות, גם בשגרה, אבל בעיקר בקיץ, עם בתי-הספר, בדגש – אני אומר עוד פעם – על המחוללים עצמם: אלכוהול, סמי פיצוציות, כל הנושא של אלימות בקרב בני-הנוער – זה הדגש שאנחנו שמים במסגרת הפרויקטים המשולבים עם המשטרה, ואני מברך על כך. תודה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. השאלה הבאה – חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה. <חנין זועבי (בל"ד):> אדוני השר, בשבוע האחרון פורסם כי שני קצינים במשטרה, בתחנת רמלה ובתחנת חיפה, הושעו מתפקידם בעקבות המלצות ועדת חקירה משטרתית לגבי הטיפול המשטרתי בתלונתה של הצעירה אלאא דאהר מחיפה, בטרם נרצחה ביום 20 בינואר 2011 בלוד, תיק אשר עקבתי בעצמי, אם אתה זוכר, אחרי הטיפול המשטרתי הזוועתי בו. נוסף על הידיעה על ההשעיה, מהמשטרה נמסר כי אין נאשמים בתיק הנדון עד היום. אני רוצה לשאול: 1. האם מדובר בידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע השעיית שני הקצינים והעובדה שוועדת החקירה העלתה טענות קשות על רשלנות בטיפול בתיק אינן מעלות כיווני חקירה חדשים או מובילות לבדיקה מחודשת של כיווני חקירה קודמים שנבדקו במצב הלא-תקין ששרר קודם לכן? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> גברתי היושבת-ראש, חברת הכנסת חנין, במענה על עניין השעייתם של קציני המשטרה בעקבות הרצח של אלאא דאהר – חקירת האירוע הקשה והמצער של רצח אלאא דאהר, זיכרונה לברכה, הוטלה על היחידה המרכזית של מחוז המרכז. עם קבלת העברת האירוע לטיפול הימ"ר המחוזי החלו פעולות חקירה מגוונות ומקיפות לקידום החקירה ולהבאת החשודים לדין. נבדקו ונחקרו כמה מעגלי חקירה בכמה מישורים. 1. עדיין לא הוגש כתב-אישום נגד מי מהמעורבים. 2. אין קשר כלשהו בין המסקנות שהוסקו כלפי מי מהמעורבים בטיפול בתלונה של המנוחה, שקדמה לרצח, כאמור, בממצאי ועדת הבדיקה שבראשה עמד ניצב-משנה ערן קמין, ובין כיוון חקירה כזה או אחר בחקירת תיק הרצח האמור. תודה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. שאלה נוספת. <חנין זועבי (בל"ד):> סליחה, אני לא הבנתי את התשובה. אני שאלתי – שני הקצינים האלה הושעו בגלל טיפול לא נכון ולא רציני בחקירה של אלאא דאהר. עכשיו, הם הושעו, אז כבוד השר מכיר בכך שהחקירה לא הייתה רצינית – למה הם הושעו? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> מי קבע שהם הושעו? לא הבנתי. <חנין זועבי (בל"ד):> אה, אז הידיעה לא נכונה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אני לא אמרתי שהיא לא נכונה; אני לא אמרתי שהם הושעו. <חנין זועבי (בל"ד):> הידיעה היא שהם הושעו. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אני לא מכיר דבר כזה שהם הושעו. <חנין זועבי (בל"ד):> זאת השאלה. האם הם הושעו? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> לא. אני בדקתי, אין השעיה. <חנין זועבי (בל"ד):> זה פורסם. זאת השאלה שלי. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> איזה קצינים הושעו? <חנין זועבי (בל"ד):> שני קצינים – אין לי את השמות שלהם עכשיו – מתחנות רמלה וחיפה, והיה כתוב בפרסום התקשורתי שהם קשורים לתיק של אלאא דאהר, שנרצחה, ושהם הושעו על סמך טיפול לא רציני בתיק. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אני לא מכיר דבר כזה, חברת הכנסת חנין, אני מוכן לבדוק עוד פעם. בחומר שאני קיבלתי מהמשטרה אין לי השעיה של הקצינים האלה, אבל את אומרת שזה פורסם, אני אעשה עוד פעם בדיקה. אין לי דבר כזה כרגע בחומר, אני אעשה בדיקה נוספת. אני לא מכיר השעיה כזאת. <חנין זועבי (בל"ד):> אין השעיה, אתה אומר. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אין, ממה שאני מכיר פה. אני מוכן לבדוק פעם נוספת את עצמי, אני אחזור אלייך עם תשובה היום-מחר. ממה שאני מכיר פה בחומר – אין השעיה של הקצינים. <חנין זועבי (בל"ד):> אתה מוכן לבדוק את זה שוב, שאני – – –? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אני אמרתי לך, אני בודק את זה כבר. <חנין זועבי (בל"ד):> תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> יעשו את הבדיקה מיידית, ייתנו לך אפילו, אני מקווה, עוד היום. אני לא מכיר השעיה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. שאלה אחרונה, חבר הכנסת טלב אבו עראר – אני לא רואה שהוא אתנו היום. בזאת תמה שעת השאלות. <שאילתות ותשובות> <היו"ר רות קלדרון:> אנחנו עוברים לשאילתות. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> שאילתות? <היו"ר רות קלדרון:> כן, שאילתות רגילות. חברת הכנסת אורית סטרוק מגיעה בדיוק בזמן. את רוצה לגשת לשאול את השאילתה הראשונה שלך, או שאת רוצה שמישהו ישאל קודם? <אורית סטרוק (הבית היהודי):> שתיים? <היו"ר רות קלדרון:> יש לך שתיים, כן. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> מה הראשונה? <היו"ר רות קלדרון:> הראשונה שאצלי כתוב זה שימוש באקדח, מס' 145. <145. שימוש באקדח "טייזר"> <אורית סטרוק (הבית היהודי):> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, את השאלה הזאת שאלתי מזמן, אז כתבתי "לפני כשבוע" – זה היה כבר לפני כמה חודשים – צולמו שוטרים מפעילים אקדח "טייזר" כלפי אישה חסרת ישע בפתח-תקווה, בניגוד להבטחות המפכ"ל בוועדת הפנים ב-2 באוקטובר 2013. רצוני לשאול: 1. מה הם הנהלים החדשים לשימוש ב"טייזר" שהבטיח המפכ"ל? 2. האם השוטרים המתעללים הושעו מהמשטרה? אם לא – מדוע? 3. כיצד יימנעו מקרים נוספים? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> גברתי היושבת-ראש, חברת הכנסת אורית סטרוק, 2. בראשית הדברים אני רוצה לציין לגבי החקירה עצמה – במחלקה לחקירות שוטרים, זה לא במשטרה, זה במח"ש, ולכן עד למיצויה אי-אפשר להתייחס באופן ענייני לפרטים או לממצאים; כי זה נמצא במחלקת חקירות שוטרים. השוטר החשוד במעשה לא הושעה מהמשטרה, מאחר שכאמור התיק נמצא בחקירה, ועדיין אין סיכום לחקירה, וצריך להמתין לתוצאות. לפיכך, טרם הועברה המלצה בעניינו למחלקת המשמעת, וברגע שתתקבל אנחנו נפעל – המשטרה תפעל בהתאם. 1. הנוהל המשטרתי להפעלת מכשיר שליטה חשמלי, "טייזר", עודכן לאחר עבודת מטה מאומצת, והנוסח המעודכן הועבר לעיונו של יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, חבר הכנסת אמנון כהן. צוות הבדיקה של משרד מבקר המדינה העוסק בנושא הפעלת מכשירי שליטה חשמליים במשטרת ישראל החל את עבודתו, וקיבל לידיו את נוהל ההפעלה המעודכן, על-פי בקשתו של יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, ב-2 באוקטובר 2013. הנחיית המפכ"ל, מפכ"ל המשטרה, בנושא הפעלת מכשיר ה"טייזר" בעקבות האירוע ביצהר, שנחקר על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים ואשר בו זוכו השוטרים המעורבים, הייתה לאסור רק את הפעלת האופציה של השוקר במכשיר, שמשמעותה הצמדת המכשיר פיזית לגופו של החשוד ולחיצה על ההדק, עד להשלמת עדכון הנוהל המשטרתי וביצוע השתלמות רענון לכלל השוטרים המוסמכים כמפעילי "טייזר" במשטרת ישראל. בימים אלו הסתיים תהליך הרענון של כלל השוטרים המוסמכים להפעיל מכשיר "טייזר" לאור הנחיית המפכ"ל, ולפיכך עתה אפשר להמשיך להשתמש במכשיר ה"טייזר" בשני אופנים: 1. שימוש במחסנית המשגרת טילים מוליכי זרם, שבקצוות הם מקבלים את הזרם עצמו; 2. שימוש באופציית השוקר לצורך ירי באוויר בלבד, כדי להזהיר את החשוד, וכאמור, בלי להצמיד את המכשיר לגופו של אדם. מאחר שכל שימוש ב"טייזר" באופן כזה או אחר הוא שימוש בכוח – כל תלונה בגין שימוש בכוח שלא כדין מועברת לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. כשר המופקד על משטרת ישראל אני רוצה להדגיש פעם נוספת כי כל הסוגיות שהועלו בוועדה לביקורת המדינה, בישיבה שבה נכח גם מפכ"ל המשטרה, יושמו במלואן, הן באשר לאופן השימוש באקדח ה"טייזר" והן באשר לעדכון הנוהל, הן באשר לביקורת בקרה ומשמעת וביצוע השתלמות רענון לכלל השוטרים המוסמכים כמפעילי "טייזר" במשטרת ישראל. נוהל ההפעלה המעודכן מגדיר בבירור את התנאים והמגבלות להפעלה מידתית של האקדח. אני מציע – זאת התשובה, ונסתפק פה. בבקשה. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> תראה, אדוני השר, קודם כול אני רוצה להעיר שיש איזושהי סתירה מובנית בין התשובה שלך לבין המציאות, כי, אם אתה אמרת שהחל מהרגע שהמפכ"ל אמר את דבריו בוועדה לביקורת המדינה ועד לאחרונה – שאז הותר להתחיל להפעיל מחדש את ה"טייזר" – לא היה שימוש ב"טייזר", כי אז – המקרה שאני מדברת עליו, ושבגינו השאילתה, ועוד מקרים נוספים, שחלקם גם הגיעו לתקשורת, אירעו בין שני התאריכים האלה, כלומר היו שוטרים שבפרק הזמן הזה, שאסור היה להשתמש ב"טייזר", השתמשו. אבל זאת הערה. תראה, אני קיבלתי מיושב-ראש הוועדה לעיוני את הנהלים האלה שאתם הוצאתם, וערכתי השוואה בינם לבין מה שהוציאה ההסתדרות הרפואית, ההמלצות שלה, ומצאתי אי-אלו פערים, ואני רוצה לשאול אותך על הפערים האלה. למשל, ההסתדרות הרפואית המליצה ששוטר שיפעיל "טייזר" יהיה חייב במסגרת ההכשרה שלו להתנסות על גופו בקבלת ירייה מאקדח "טייזר", כדי שהוא יבין מה הוא עושה לאדם שעליו הוא מפעיל את זה. לא מצאתי בנוהל שלכם הנחיה כזאת. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> את יכולה לחזור עוד פעם, מה היא המליצה? <אורית סטרוק (הבית היהודי):> הם המליצו ככה: שהשימוש באקדח "טייזר" יותר רק לשוטרים שיעברו אימון ייעודי שבמהלכו יתנסו בקבלת ירייה מאקדח "טייזר". <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> ומי אומר שהם לא עברו את האימון? <אורית סטרוק (הבית היהודי):> אני שואלת אותך, אני אשמח אם אתה תאמר לי שכן, כי אני בנוהל לא מצאתי; אבל אם אתה תגיד לי שפשוט לא קראתי טוב בנוהל אני מאוד אשמח, אדוני השר. ועוד הם המליצו, דבר שהוא מובן מאליו, שרק שוטרים שאין להם שום עבירות משמעת ועבירות אחרות, יותר להם להשתמש באקדח "טייזר", וגם את זה לא ראיתי בנוהל. עוד הם המליצו שהשימוש באקדח הזה ייאסר לחלוטין מול אוכלוסיות רגישות, כמו ילדים, קשישים, אנשים עם מוגבלות, וגם את זה – ראיתי בנוהל, אבל בצורה מאוד מינורית כזאת, שישתדלו לא להשתמש כלפיהם באקדח הזה. הייתי שמחה לשמוע את ההתייחסות שלך לשלוש ההמלצות האלה של ההסתדרות הרפואית, האם אתה מתכוון להחיל אותן. תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חברת הכנסת אורית, אני – עם כל הכבוד, ההסתדרות הרפואית היא ממליצה, היא לא גוף מנחה. את מקריאה לי פה את ההמלצות שלה – יש דברים שאנחנו בודקים אותם גם עם משרד הבריאות, גם עם הלשכה המשפטית, עם משרד המשפטים, וכמובן עושים – אני אמרתי גם מה עושים כדי באמת לרענן ולהכשיר את אותם אנשים. אם הם עושים את הבדיקה לגבי עצמם ולגבי אחרים? אני מניח, אני לא יכול לדעת, אני לא משתתף באימון עצמו, אני לא נמצא, אני לא איש שבא כרגע מבית-ספר להדרכה ויודע מה הם עושים שם. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> זה לא קיים בנוהל. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> לא, לא קיים בנוהל, אבל יכול להיות שהם כן עושים ויכול להיות שהם לא עושים. את שואלת אותי שאלה, אני מוכן, איך אומרים, לקבל אותה בכתב ולהשיב בכתב. יש דברים – אבל עוד פעם, זאת המלצה של ההסתדרות הרפואית, צריך לזכור, בסוף, שצריך לתת כלים לשוטרים להתמודד עם תופעות קשות, מורכבות, עם פשיעה ואלימות קשה. צריך לתת את הכלים האלה. ואני נגד – אני אומר, נגד – אלימות כלפי אזרח, אני נגד גם שימוש בכוח נגד אזרח, ואני גם נגד הפעלת, חלילה, נשק שיכול גם לפגוע. אני נגד הדברים האלה. מצד שני, צריך לתת לשוטרים את הכלים, אל-הרג, שבאמת אפשר לנטרל באמצעותם, וכל מה שקשור לזה. זה הכלי שהם בחרו אחרי שהריצו את זה כפיילוט כמה שנים, בדקו את הכלי הזה, הוא קיים במקומות אחרים בעולם ומפעילים את זה. אחרי התקלה שהייתה ביצהר נתנו הנחיות חדשות, רעננו את הדברים. יש פה בקשות של ההסתדרות הרפואית, שהעלית פה כרגע. אני מוכן – אקח את הדברים האלה, נעביר את זה, ניתן את התשובה בצורה מסודרת, כי אני באמת לא מעודכן בנוהל עצמו – מה הם עשו, איך הם עשו, כי בסוף אני שר, ואני לא יודע מה קורה שם, בבית-הספר. אני מניח שרוב הדברים נעשו, אבל אני רק מניח. תני לי לעשות את ההשלמות האלה בצורה מסודרת. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, שאילתה 212. בבקשה. הנושא הוא: שלילת זכויות אסיר בכלא "חרמון". <212. שלילת זכויות אסיר בכלא "חרמון"> <אלעזר שטרן (התנועה):> אדוני השר, השאלה הזאת נשלחה ביום י"ט באדר א' תשע"ד, 19 בפברואר 2014 – לפני כארבעה חודשים, קצת יותר. שאלתי אז על אסיר מכלא "חרמון" שיצא רק פעם אחת לחופשה בת 24 שעות במשך 16 חודשים, ונוסף על כך לא מקבל תוכנית שיקום לקראת ועדת שליש, אף-על-פי שהביע חרטה על מעשיו. רציתי אז לשאול: מה ייעשה לטיפול במצב? אחרי זה – שאלת ההמשך. אשמור במתח. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> זהו? <היו"ר רות קלדרון:> כן. <אלעזר שטרן (התנועה):> ללכת ישר לשאלת ההמשך? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> איך? <אלעזר שטרן (התנועה):> ללכת ישר לשאלת ההמשך? <היו"ר רות קלדרון:> רוצה את שאלת ההמשך שלו? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אה, לא, בוא נתקדם. אני אשיב, אתה תשאל ואני אמשיך. <היו"ר רות קלדרון:> הוא עומד פה כבר שעה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> זה ריטואל קבוע. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> לפי היושבת-ראש, הקצב של שאילתות – – – באמת – – – לתת לו לענות, אם אדם שאל, הוא רוצה לקבל תשובה – – – <עדי קול (יש עתיד):> – – – <היו"ר רות קלדרון:> אם האסיר עוד לא השתחרר, זה עדיין רלוונטי. <אלעזר שטרן (התנועה):> הוא השתחרר. <היו"ר רות קלדרון:> השתחרר. <אלעזר שטרן (התנועה):> בגלל זה רציתי לעבור לשאלה הבאה – – – <היו"ר רות קלדרון:> אז אולי תעבור גם לשאלה הבאה? <אלעזר שטרן (התנועה):> השר אפילו את התשובה לא אמר, יש פה צוות – – – בבקשה. <היו"ר רות קלדרון:> טוב. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חבר הכנסת שטרן, הכינו לי, אבל אני לומד את החומר, זה לא – אני עובר על החומר לפני כן. <אלעזר שטרן (התנועה):> סליחה. <עדי קול (יש עתיד):> הוא רצה לחסוך לך. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אה, לחסוך. מאחר שאנחנו מדברים על אותו אסיר, כבר דיברנו לא פעם ולא פעמיים במסדרונות הכנסת, אז אקריא את התשובה, ברשותך. ראשית, כדי להעמיד את הדברים על דיוקם, לאסירים בכלל אין זכות קנויה לחופשה בעת היותם במאסר. זאת אומרת, חופשה אינה זכות מוקנית אלא טובת הנאה מטובות ההנאה המנויות בתקנה 19 לתקנות בתי-הסוהר, הנתונה לשיקול דעת. לכן, התייחסותי תהיה בהיבט הכולל. בהחלטה אם לתת לאסיר טובת הנאה מסוג חופשה על הגורם המוסמך לערוך איזון בין רצון האסיר לצאת לחופשה לבין אינטרסים אחרים, שהחשוב בהם הוא שלום הציבור. רק אם אפשר להבטיח את אינטרס הציבור במידת הסתברות גבוהה, נמצא האסיר ראוי לטובת הנאה זו. פקודת בתי-הסוהר לעניין זה מתווה תבחינים לשיקול הדעת ומחייבת הערכת מסוכנות מצד גורמי מקצוע בהתאם לעבירה שבגינה הוטל המאסר. מעבר לכך, אסיר שיצא לחופשה אחת למשך 24 שעות, ולאחר מכן חופשותיו הופסקו, בהכרח התעוררה בעיה שמנעה מתן אמון בו לחופשות נוספות. לעניין שיקום אסירים פליליים תושבי מדינת ישראל: זה תהליך שבתחילתו נערכת פגישת אבחון עם העובדת הסוציאלית לשם הערכת התאמה לפעילות שיקום כזאת או אחרת. בהמשך, אסירים שאותרו כמתאימים לפעילויות אלה משולבים בהליכים לקראת שיקום, בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של גורמי הטיפול והשיקום. יובהר כי חרטה על מעשים אינה קריטריון היכול לעמוד בזכות עצמו מבחינת התאמה לשילוב בהליך שיקום, והדברים האלה נבחנים לגופו של עניין, ביחס למכלול הנסיבות הקשורות לאסיר. אשר לבניית תוכנית השיקום לאחר השחרור, הרשות לשיקום האסיר אשר במשרד הרווחה היא הגוף הממלכתי המקצועי המופקד על בחינת האפשרות לבניית תוכנית שיקום לאחר השחרור. החלטת רש"א – הרשות לשיקום האסיר – מבוססת על מפגש שנערך עוד טרם שחרורו של אסיר מבית-הסוהר בין נציג רש"א לבין האסיר, לאחר שנציג רש"א מקבל לידיו פרטים על תהליכים שהאסיר עבר בין כותלי הכלא. בהמשך לכך האסיר מוזמן לפגישה עם נציג רש"א בקהילה, בעת חופשתו. ברצוני להדגיש כי מדובר בהחלטה מקצועית, של הגורם המקצועי המוסמך, האמון על קביעת מידת התאמתם של אסירים למסגרות שיקום. ייתכן כי בנסיבות שהאסיר מסרב לצאת לחופשה בתנאים שנקבעו לו, ואף לחופשה שמטרתה מפגש עם נציג רש"א בקהילה לצורך השלמת התוכנית לשחרורו המוקדם, התהליך לא מתבצע ותוכנית השיקום לא מושלמת. לסיכום, ההחלטות הקשורות בהחזקת אסירים בבית-הסוהר מתקבלות בהחלטה מקצועית של הגורם המוסמך, האמון על החזקת האסירים במאסר, על קביעת מידת התאמתם למסגרות טיפוליות ועל קביעת יכולתם להפיק תועלת מההליך הטיפולי, וכמובן – החלטת הגורם המקצועי למתן הטיפול הייעודי לאסירים או לפיקוח על טיפול הניתן לאסירים, ובין היתר גם על האפשרות לתת באסיר אמון בחופשה, בדגש על קיום האינטרס של שלום הציבור והבטחת חזרתו של האסיר למאסר. בבקשה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. שאלה נוספת – חבר הכנסת אלעזר שטרן. <אלעזר שטרן (התנועה):> השר, תראה, רציתי לחסוך לך מה שבעיני לפחות היה קצת לא נעים. באמת, לא תיארתי לעצמי שהתשובה תהיה כל כך ארוכה, ואם יורשה לי, כל כך לא נוגעת בעניין. האסיר הזה, אני לא הזכרתי את השם שלו, אבל – – <היו"ר רות קלדרון:> הוא כתוב כאן. <אלעזר שטרן (התנועה):> – – בשאילתה שהעברתי היה השם שלו. האסיר הזה מזמן שוחרר, לפי כל החוקים והנהלים שכל העוזרים יכולים לכתוב. אני אומר לך את האמת, זה קשה לי. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> שמה? <אלעזר שטרן (התנועה):> אני אומר לך את האמת, זה קשה לי. להעמיד היום שר, ארבעה וחצי חודשים אחרי שאילתה כזאת, ואפילו לא לדעת – שאלתי על מקרה מסוים – להגיד אולי שהוא שוחרר; להתיש אותך בלקרוא את התשובה הארוכה כל כך, באמת, במחילה, בלי לגעת בעניין. עכשיו אגיד לך למה אני מרשה לעצמי לומר ככה: כיוון שארבעה ימים אחרי המכתב שכתבתי לך, אתה יודע מה היה – אני אגיד לך: בכלא "רימונים" סמואל שיינביין עשה את מה שעשה. תראה, אנחנו שנינו לבשנו מדים הרבה שנים. אני אקצר את השאלה שלי. בתרבות שאני גיליתי בשירות בתי-הסוהר, בגלל אותו אירוע – שככה הביאו אותך, שר בישראל, לקרוא עכשיו – ארבעה ימים אחרי המכתב הזה אני לא הופתעתי. יש לי שאלה קצרה אליך: אתה הופתעת? תודה. <היו"ר רות קלדרון:> חבר הכנסת שטרן, זה היה קצת חידתי, אבל אם השר מבין, אז השר יענה. <אלעזר שטרן (התנועה):> השר יודע. <היו"ר רות קלדרון:> אני לא הבנתי לגמרי. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אני – – – <עדי קול (יש עתיד):> היה אסיר שירה על סוהרים. <היו"ר רות קלדרון:> כי הוא לא יצא לחופשה? <עדי קול (יש עתיד):> – – – <אלעזר שטרן (התנועה):> לא קשור. <היו"ר רות קלדרון:> לא קשור. <אלעזר שטרן (התנועה):> לא, פשוט בבחור הזה אני ראיתי תרבות בשב"ס, שביכיתי אותה – – <היו"ר רות קלדרון:> אני מבינה. <אלעזר שטרן (התנועה):> – – והשר יודע – דיברתי אתו על זה כמה פעמים – על התרבות הזאת של ההתחמקות, של התשובות שהן לא תשובות, של הביזיון של הדרגות שהאנשים האלה לובשים. ואני חשבתי שזה מעיד על תרבות, ולקח לי ארבעה ימים לדעת שהתרבות, שבמקרה שאני שאלתי יושמה על אסיר אחד, פגשה פה אירוע הרבה יותר חמור. זה הכול. ואני לא הופתעתי, ושאלתי את השר אם הוא כן הופתע. כי יש כזאת תרבות בשירות בתי-הסוהר, ואני לא רוצה לעשות הכללה, אלא רק ממה שאני פגשתי. לצערי הרב, כמי שקצת מכיר מערכות, ידעתי שהתנהגות כזאת כלפי אסיר אחד, פשוט, עם תשובות כאלה יכולה להיות מתורגמת בהתנהגות אחרת לאירוע הטרגי הזה שפגשנו. <היו"ר רות קלדרון:> תודה על ההבהרה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> לא אתייחס למקרה עצמו, כי דיברנו על זה כמה פעמים. <אלעזר שטרן (התנועה):> נכון. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> רק אתייחס לחיבור שחבר הכנסת עושה בין שני המקרים – המקרה שקרה שם עם – – – <אלעזר שטרן (התנועה):> ארבעה ימים אחר כך, השר, אחרי שכתבתי – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> בסדר, אני לא פוסל את הדברים, אני רק אומר: אני חושב שנעשה פה – בעיני, אני אומר – עוול לאנשים שם; אנשים מסורים, אנשים עובדים, אנשים ששומרים, ולבוא ולהגיד שאתה לא מופתע – אז קודם כול, הדוח שפורסם מדבר בעד עצמו, לגבי המקרה המצער שקרה שם; דוח קשה על כל הדברים. אתה עושה את החיבור. אני לא הייתי ממהר – אני לא הייתי ממהר לעשות את זה. זה באמת – ואתה, כאיש מדים – – <אלעזר שטרן (התנועה):> סליחה, אני מכבד אותך. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> – – אתה, כאיש מדים – עזוב אותי ועזוב אותך. אני מדבר עליך. עליך, לא עלי. אני מסוגל לקבל ביקורת, לי אין בעיה. נעשה פה עוול לאלפי סוהרים, קצינים, סוהרים שעושים עבודה יקרה מאוד, וששומרים. לעשות חיבור ולהגיד: הארגון הוא כזה, והמקום הוא כזה – אני אומר לך, דווקא כאלוף בצה"ל לשעבר, אל תעשה את הדברים האלה. אני אומר לך – – <אלעזר שטרן (התנועה):> – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> – – אל תעשה את הדברים האלה, כי זה לא מגיע להם, וגם אם הייתה תקלה, צריך לראות את זה נקודתית, ולתת טיפול. <אלעזר שטרן (התנועה):> לא פגעתי – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אתה מחבר אירוע מצער לאירוע הזה – – <אלעזר שטרן (התנועה):> – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> – – זה לא הגון, זה לא נכון, ואני דוחה את זה. תודה רבה. <אלעזר שטרן (התנועה):> גם לך. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. ברור שלשניכם זה יקר ללב, אז – נקבל את זה ברוח הזאת. השאילתה הבאה, של חברת הכנסת אורית סטרוק, 218: "תג מחיר" ערבי בקבר אלעזר הכהן. <218. "תג מחיר" ערבי בקבר אלעזר הכהן> <אורית סטרוק (הבית היהודי):> כן, טוב, אדוני השר, גם כאן מדובר בשאילתה די ישנה, מאדר א', או בשפה הלועזית: מפברואר, והנושא שלה הוא "תג מחיר" ערבי בקבר אלעזר הכהן. ב-5 בפברואר 2013 רוססו כתובות "תג מחיר" בערבית בקבר אלעזר בן אהרן הכהן בכפר עוורתא שבשומרון, החתומות על-ידי "החזית העממית". רצוני לשאול: 1. האם נעצרו חשודים? 2. אם כן – כמה מהם הועמדו לדין? 3. האם היחידה המיוחדת לפשיעה לאומנית חוקרת את המקרה? תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> תודה, חברת הכנסת אורית סטרוק. 1–3. בבדיקה שערכתי מול מרחב שומרון של משטרת ישראל, מחוז ש"י, נמצא כי לא הוגשה ב-5 בפברואר 2013 כל תלונה בגין האירוע המוזכר בשאילתה וכי לא נפתח תיק חקירה בנדון. נוסף על כך נמצא כי לא דווח לסיור או למשל"ט המחוזי על אירוע כזה – לא נמצא כל אזכור לכך במוקד השליטה המחוזי. ליתר ביטחון נבדק גם על-ידי ב-5 בפברואר 2014, כדי לראות אולי שם – אך גם בתאריך זה לא נמצאו כל תלונה או דיווח כאמור. למרות זאת, בעקבות המידע שנמסר בשאילתה הזאת הונחה מרחב שומרון במחוז ש"י לבדוק את הנושא שוב ולבחון את נסיבות האירוע, ואם יימצא שיש דבר כזה, גם אם לא הוגשה תלונה, כמובן אני אתייחס. אני לא מכיר את התלונה. הם חיפשו ולא מצאו. <היו"ר רות קלדרון:> האם את מעוניינת בשאלה נוספת? בבקשה. באותו עניין. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> שמע, אדוני השר, אני שלחתי לך תמונות – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אז אולי זה בתאריך אחר. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – יחד עם השאילתה. בתמונות רואים את ההשחתה של הקבר הקדוש. עכשיו, אני – אתה יודע יפה כמוני שאם היה דבר כזה קורה, חס ושלום, באיזה מסגד, או מנזר, או קבר קדוש של מוסלמים או נוצרים, לא הייתם מחכים שתוגש תלונה והייתם מגייסים את כל הכוחות כדי לטפל בזה. עכשיו, אתה גם יודע, אני ביקשתי מהעוזרת – לא, מהיום צריכים להגיד מהיועצת הפרלמנטרית שלי – סליחה – ביקשתי ממנה לערוך לי רשימה של כל הפעמים שהיינו בסיטואציה הזאת. אני עומדת כאן, אדוני השר, אתה עומד שם, ואתה מבטיח לי שהיחידה המיוחדת לטיפול בפשעי שנאה, או בפשיעה לאומנית, תתחיל מתישהו לטפל בפשעים נגד יהודים, שקורים כל יום: בין שזה בריסוס כתובות מהסוג הזה, בין שזה ביידוי אבנים, ובין שזה ב – אירועים של יום ביומו. אין יום שזה לא קורה במחוז ש"י, שנעשים פשעי שנאה נגד יהודים. אפילו הייתה לי פעם שאילתה, שהעברתי לך, עם רשימה של פשעי שנאה נגד יהודים, והחזרתי לי תשובה ארוכה – מה קרה בכל אחד מהתיקים, ושוב ראינו שכל התיקים, כולם נבדקו על-ידי תחנות משטרה רגילות, ולא על-ידי ימ"ר ש"י ולא על-ידי היחידה המיוחדת. אני שואלת, אדוני השר, באמת, אנחנו כבר עברנו יחד שנה וחצי בקדנציה הזאת, בסיטואציות האלה, כן? שאני שואלת ואתה תמיד חוזר ומבטיח. שנה וחצי זה די הרבה זמן כדי להתחיל גם לקיים הבטחות. האם אתה מוביל אותי בכחש? האם אתה מספר לי סיפורים שלא היו ולא נבראו? או אולי יש לך לפחות תיק אחד לרפואה של פשע שנאה שבוצע נגד יהודים ביהודה ושומרון? והיחידה המיוחדת הזאת, עם 80 השוטרים, והתקנים המורחבים, והאמצעים המיוחדים, וההיתרים המיוחדים, עם מזל"טים, ומל"טים, וכו' וכו', שמופעלים נגד "תג מחיר" יהודי; פעם אחת תביא לי תיק אחד כזה, שבו היא התעסקה בפשע שנאה נגד יהודים. תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אני מתאפק, חברת הכנסת אורית, עם הכחש והלחש, זה באמת סגנון שמתאים רק לך, אבל תמשיכי בסגנונך ואני אמשיך בסגנוני. אני אגיד את מה שאני רוצה, ולא מה שאת רוצה לשמוע, ואני אומר לך שלגבי כל התלונות, וזה לא משנה אם זה תחנת משטרה, אם זה מרחב, אם זה מחוז, יבדקו וייתנו את התשובות. את רוצה שהם כולם יעברו ליחידה עם המל"טים והמזל"טים. את לא קובעת, תתחילי להבין, איפה יסווגו התלונות את לא קובעת, מה לעשות. את חברת כנסת. יש משטרה, יש מפכ"ל, יש ראש אגף החקירות, שהוא מסווג את התיקים, לאן ללכת. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> יש, יש, את לא מסווגת תיקים, ואת לא קובעת איזה יחידות, מה לעשות – – <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – – לא אני, אתה – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> – – מה לעשות, אני לא קובע למשטרה בתחום החקירות, תביני את זה, חקירות זה תחום שאני לא נכנס פנימה, מי חוקר, מה חוקר. זה לא בסמכותי, ואני גם לא אעשה את זה. זה בסמכותה של המשטרה בלבד, אם זו היחידה של המל"טים או שזו יחידה רגילה, של הפרשים, אני לא קובע איפה חוקרים את הדברים האלה. פה, לגבי השאילתה, את מדברת על – לפי התמונות. אני, מה ביקשתי? אם יש תלונה, אומרים: אין תלונה. יש לך – את רוצה להתלונן? תגישי. את רוצה לשלוח מישהו אחר שיתלונן? שיגיש. הנושא הזה נבדק בתאריכים – לא נמצא. אם את רוצה שעל-פי התמונה נפתח בחקירה, בבקשה, תעבירי את הדברים האלה, תצרפי, נפתח בחקירה. אבל זה לא עובד – זה לא עובד כמו שאת חושבת, יש פה מערכת שיודעת, הם מופקדים על מערך החקירות, וזה לא פשוט לבוא ולהשמיץ, ולומר: כחש, מחש; באמת – – <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> – – קצת כבוד למשטרה. אני מוחל על כבודי. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אני אמרתי, אני אמרתי, אני – – – <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> בסדר, אני לא אתווכח אתך. בסדר. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> אוקיי, אני מסתפק. תודה רבה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. תודה רבה לשניכם. השאלה הבאה – חברת הכנסת חנין זועבי. בבקשה. שאילתה 258: רצח של צעירה. בבקשה. <258. רצח של צעירה> <חנין זועבי (בל"ד):> אדוני השר, גופתה של הצעירה שלי דדון נמצאה ביום חמישי 1 במאי באזור התעשייה במגדל-העמק כשעליה סימני דקירה. עכשיו, ברצוני לשאול: מדוע ומה עושה השר בתרבות הזאת – אבל מדוע הצהירה המשטרה באותו יום ובלי כל היסוס או ביסוס או ראיות כי החשד – – – <היו"ר רות קלדרון:> סליחה, זה לא בדיוק בנוסח השאילתה. בבקשה תנסי להיצמד, ואז אני אוכל – – – <חנין זועבי (בל"ד):> מדוע הצהירה המשטרה באותו יום – – <היו"ר רות קלדרון:> תודה. <חנין זועבי (בל"ד):> – – ובלי כל ביסוס או ראיות, כי החשד המרכזי הוא רצח על רקע לאומני? כעבור כמה ימים היא הצהירה כי הרקע עוד לא ידוע, ויצרה בכך, בהצהרתה הראשונה, גל של הסתה נגד ערבים וקריאות לנקמה. תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חברת הכנסת חנין, בראשית דברי ברצוני לגנות בתוקף, כאן, מעל בימת הכנסת, את הרצח המתועב של שלי דדון, זכרה לברכה, ולהשתתף בצער המשפחה. ב-1 במאי 2014, סמוך לשעה 15:30, הבחינה ניידת סיור משטרה במהלך סיור שגרתי באזור התעשייה במגדל-העמק בגופת אישה. עם מציאת הגופה החלו כוחות המשטרה בטיפול מיידי לסגירת הזירה, תחילתה של חקירה ואיסוף ראיות. ברצוני לציין כי באף אחת מהודעות הדוברות של המחוז הצפוני של המשטרה לא צוין כי מדובר ברצח על רקע לאומני או על רקע פלילי. יחד עם זאת, אינדיקציות שונות הצביעו על כך שכיוון אפשרי של הרצח הוא – על רקע לאומני. לנוכח האמור דווח כי נבדקים כל כיווני החקירה. חקירת האירוע נמשכת עדיין על-ידי היחידה המרכזית של הצפון. אני מקווה שבימים הקרובים נצליח לאתר את מבצעי הרצח ולמצות את הדין עם המבצעים. יש לי את הודעות הדוברות, חבל להקריא אותן, אבל אף אחד לא מצביע באופן ברור על רקע לאומני כזה או אחר. <היו"ר רות קלדרון:> בבקשה, שאלה נוספת. <חנין זועבי (בל"ד):> אדוני השר, גם אני וגם אתה יודעים שאין צורך בהצהרה ברורה, וגם אם זה לא מתפרש או משתמע מההודעות לעיתונות, זה כן השתמע מכמה ראיונות והצהרות שדלפו או הודלפו לעיתונות. עכשיו, גם אם לא מתמקדים בהודעות לעיתונות, בעקבות בקשת "הארץ" אישר שופט מבית-המשפט העליון להתיר לפרסום כי שישה צעירים, כולם ערבים, אזרחים, נעצרו בפרשה – – <מיקי לוי (יש עתיד):> – – – <חנין זועבי (בל"ד):> לא, אני לא מגנה. לא. – – נעצרו בפרשה ושוחררו בלי כל אישום הקושר אותם לרצח. מששת החשודים ששוחררו, ובהם גם קטין אחד, נמנע תחילה מפגש עם עורך-דין, בטענה – עכשיו לא הודעה לעיתונות – בטענה כי המניע לרצח הוא לאומני, וכי הם חשודים בעבירת ביטחון – זה בתוך בית-המשפט – וכי הם חשודים בעבירת ביטחון של התארגנות בלתי חוקית, זאת על אף שלא הייתה בידי החוקרים שום הוכחה מובהקת למניע לאומני בפרשה. אז אני לא מדברת רק על הודעה לעיתונות, אני מדברת גם על התהליך אחרי שנעצרו החשודים ואחרי שהלכו, פנו לבית-המשפט, ואחרי שבית-המשפט שחרר אותם. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חברת הכנסת חנין, אני אומר שוב: כל נושא החקירות, אם – הגשת בקשת המעצר, זה עבודת המשטרה ועבודת החקירות. אני לא נכנס לדברים האלה – מה הם הגישו, ועל איזה תצהירים, ומה הם אמרו. אין לי סמכות ואין לי גם רצון להיכנס לדברים, ואני גם לא חושב שזה נכון לעשות. <חנין זועבי (בל"ד):> – – – <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> מה שאת תיארת פה זה עובדות שבית-המשפט אמר, ואני לא חולק עליהן. אני רק אומר שכרגע ובהודעות הדוברות שיצאה מהמחוז הצפוני לא נקטו קו. צריך להמתין, יש התפתחות בחקירה, התפתחות באמת משמעותית, בואו נמתין. אני מקווה שבאחד הימים נדע גם על זה. תודה רבה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. חבר הכנסת דב ליפמן, שאילתה מס' 260: חוק צער בעלי-חיים; בבקשה. <260. חוק צער בעלי-חיים> <דב ליפמן (יש עתיד):> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, בעניין עבירות לפי חוק צער בעלי-חיים, רצוני לשאול: 1. כמה תיקים נפתחו בשנים 2012 ו-2013 בעבירות אלה? 2. מהתיקים שנפתחו בכל אחת משנים אלו בנפרד, כמה נסגרו ובאילו עילות? 3. בכמה הוגשו כתבי-אישום? 4. בכמה טרם ניתנה החלטה אם להגיש כתב-אישום? 5. בכמה נוהלה החקירה או הוגש כתב-האישום בידי מדור הגנת הסביבה? תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חבר הכנסת דב ליפמן, בראשית דברי אני מבקש לציין שמענה על שאילתה רגילה שעיקרה מתן נתונים במליאת הכנסת הוא די בעייתי, שכן מאוד קשה למסור בהקראה את הנתונים, אשר חלקם מופיעים בטבלאות. ניסיתי לעשות סדר בטבלאות, ואני לא יכול להציג את זה פה, אבל באמת – לנסות להוציא מהשאלות שאתה מבקש – אם תרצה, אני אעביר לך אחר כך את כל החומר, שיהיה לך אצלך. 1. לגבי מספר התיקים שנפתחו בשנים 2013 ו-2012 – בשנת 2012 נפתחו 341 תיקים בעבירות לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק צער בעלי-חיים ולפי סעיף 451 לחוק העונשין – 56% מהם לפי חוק צער בעלי-חיים ו-44% מהם לפי חוק העונשין. בשנת 2013 נפתחו בסך הכול 424 תיקים בעבירות לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק צער בעלי-חיים. עוד פעם, הפירוט באחוזים פחות חשוב כרגע. ברצוני להעיר כי העבירות סוכמו באחוזים מאחר שייתכן שתיק אחד נפתח ונחקר על כמה עבירות – תיק אחד על כמה עבירות – כך שסך כל העבירות שנחקרו גדול ממספר התיקים. להלן הסטטוס של התיקים: ב-2012 – שבעה תיקים מצויים בחקירה; 28 תיקים הועברו לתביעות או לפרקליטות. כשמעבירים זה כמובן להתייעצות, או להגיש כתב-אישום או לסגירה, אבל ההחלטה היא בידי הפרקליטות – 28 תיקים. 2013 – 34 תיקים מצויים בחקירה; 49 הועברו לפרקליטות ולתביעות המשטרתיות. 2. יש פה תיקים סגורים לפי העילות: 91 תיקים – אין עניין לציבור; 114 – עבריין לא נודע; 80 תיקים – חוסר ראיות. יש פה פירוט רב. 3. בשנת 2012 הוגשו 26 כתבי-אישום, 14 מהם לפי חוק צער בעלי-חיים ו-12 לפי חוק העונשין. 5. לגבי תיקים שנחקרו או הוגשו בהם כתבי-אישום על-ידי מדור הגנת הסביבה, בשנת 2012/13 פתחה התובעת של מדור הגנת הסביבה באגף המבצעים של משטרת ישראל ארבעה תיקים בעקבות אירועים שהובאו לפתחה. נבדקו 36 תיקים כסיוע לתחנות המשטרה ברחבי הארץ. חלקם נסגרו, חלקם הועברו לכתבי-אישום על-ידי הרשות המוסמכת, כגון משרד החקלאות והרט"ג, ובארבעה מקרים הוגשו ארבעה כתבי-אישום באמצעות תובעת מדור הגנת הסביבה. יש פה רשימה ארוכה באמת של טבלאות. אני מציע – אחרי שאני ארד מפה אני אתן לך את הכול ותראה, ואם יש דברים נוספים – אני אעביר לך. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. השאילתה הבאה – אה, יש לך שאלה נוספת? בבקשה. <דב ליפמן (יש עתיד):> תודה רבה, אדוני השר, ואני אשמח לקבל את המידע. אני בכלל לא בא, בשאלה שלי, לתקוף את המשטרה, את השוטרים. היו כמה מקרים ששוטרים פשוט אמרו שהם לא הבינו לעומק או לא ידעו לגבי החוקים. האם יש משהו – כי אני רואה שיש תיקים ועושים את העבודה – האם יש משהו פרואקטיבי שאתם עושים כדי לחנך, ללמד אותם, לגבי העניין של חוק צער בעלי-חיים? תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חבר הכנסת דב ליפמן, את הבקשה הזאת אני אעביר גם למפקח הכללי, למשטרה, לראות מה עוד אפשר לעשות במודעות, מה שחשוב, הטיפול יקר לך – ולי לא פחות, אני אומר את זה – בנושא של בעלי-חיים. אבל יש טיפול, וצריך לחזק את זה. צריך לתת טיפול נוסף, צריך לראות, בהחלט לעקוב אחרי הדברים האלה. כל הנושא של צער בעלי-חיים – אני מסכים לחלוטין. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. חברת הכנסת מירי רגב, שאילתה מס' 287 – אני משערת שנדלג עליה. 299 – חברת הכנסת עדי קול: עיכוב לחקירה של נער אוטיסט בן 15. בבקשה. <299. עיכוב לחקירה של נער אוטיסט בן 15> <עדי קול (יש עתיד):> שלום, אדוני השר. בשבת שלפני האחרונה עוכב לחקירה בתחנת הקישלה נער בן 15, אוטיסט המוכר כנכה 100%, והוחזק לבד, ללא יידוע הוריו, בניגוד לחוק הליכי חקירה והעדה. ברצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה הם הכללים וההנחיות לטיפול המשטרה בקטינים אוטיסטים? <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> גברתי היושבת-ראש, חברת הכנסת עדי קול, 1. ב-14 ביוני 2014, בשעה 18:23, ניגש אדם אל צוות שוטרים סמוך לשער יפו בירושלים והצביע על נער שלטענתו הכניס את ידו לכיס מכנסיו וניסה לגנוב ממנו כסף. השוטר שזיהה את המעורבים במעשה שאל את המתלונן אם הוא מעוניין להגיש על כך תלונה, ולאחר שהנ"ל השיב בחיוב הוא הופנה למרחב דוד, למחלקת החקירות, להגיש תלונה. בשלב זה ניגש השוטר אל החשוד ושאל אותו אם באמת הוא הכניס את ידו לכיס מכנסיו של המתלונן, והחשוד השיב לו כי עשה זאת, אך בטעות. השוטר, אשר בשלב זה לא הבחין כי מדובר בנער אוטיסט, עיכב אותו בעקבות התלונה על ניסיון גנבה. כאשר הגיע החשוד למרחב דוד הוא הועבר מיידית לחוקרת תורנית, והיא הבינה מייד כי מדובר בנער חריג, בעל מוגבלות, וכלל לא חקרה אותו. היא הביאה אותו לסיום מיידי של הטיפול באירוע. גם המתלונן עצמו הבין כי מדובר בנער בעל מוגבלות וביקש שלא להגיש את התלונה. החשוד שוחרר בשעה 18:48, כך שמרגע קבלת התלונה ועד לשחרור חלפו 25 דקות. אני זוכר שדיברו על שעות וכאלה דברים. בדקתי – 25 דקות. מאחר שמדובר באירוע שהתרחש בשבת, והנער היה מלווה כל העת על-ידי דודו, הם יהודים דתיים והיו בדרכם לתפילה, לא ראתה המשטרה לנכון ליידע את הוריו של הנער, שאף הם יהודים דתיים. למחרת פנה האב במכתב למפקד מחוז ירושלים, הלין על עיכוב בנו וביקש לבדוק את נסיבות האירוע, וכן ביקש להביא את בנו אל תחנת המשטרה להיפגש עם השוטרים כדי ליצור אצל בנו חוויה מתקנת לאירוע שחווה. הנושא הועבר לבדיקתו של מפקד מרחב דוד, והוא יצר קשר עם אביו של הנער, הסביר לו את השתלשלות העניינים כפי שתואר לעיל, והזמין את האב ובנו לביקור במטה המרחב יחד עם השוטרים המעורבים באירוע ומפקדם כדי ליצור אצל את הנער את החוויה המתקנת. ב-22 ביוני הגיעו האב ובנו למטה המרחב, שוחחו עם השוטרים המעורבים ומפקדם, לאחר מכן נפגשו עם מפקד המרחב, ויחד עם השוטרים המעורבים נערך להם סיור ב"מב"ת 2000". ביחידת החבלה במשטרה העניקו לנער את כל מה שאפשר, ואפילו את סיכת המרחב. בסיום הביקור הודה האב לשוטרים ולקצינים, הצטלם ובירך אותם על מעשיהם. 2. אשר לכללים וההנחיות הרלוונטיים לטיפול המשטרה בקטינים אוטיסטים, הם בהתאם – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, פקודת המטה הארצי 140105, קובעים, בין היתר, כי כאשר קטין מעוכב לחקירה במשטרה, על הקצין הממונה להודיע על כך מייד להוריו, בלא דיחוי, למעט במקרים חריגים, הקבועים בחוק. חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005, נוהל חטיבת החקירות 03.300.267, שכותרתו: חקירת אנשים עם מוגבלות, אשר מזהירה את חקירתם של אנשים עם מוגבלות, ובכלל זה אוטיזם – בהתאם לחוק, חקירת חשוד אוטיסט תבוצע על-ידי חוקר מיוחד של משרד הרווחה, ולא על-ידי חוקר משטרה. תודה. <היו"ר רות קלדרון:> שאלה נוספת? <עדי קול (יש עתיד):> את החוק אני מכירה, ולכן שאלתי את השאלה. אני מכירה גם את הסיור והביקור, ואני מאוד שמחה שנתנו לנער להתארח שוב במשטרה. אני חייבת להגיד ש-25 דקות עבור נער אוטיסט להיות ללא הוריו, מעוכב לחקירה, מעוכב בהגדרה, זו טראומה מאוד מאוד גדולה, והנער סבל מחוויה פוסט-טראומטית שהיה צריך לתקן אותה בביקור הזה. אני רוצה לדעת אם יש צורך, בעיניך – ואני חושבת שכן – לחזק את הנהלים ולעדכן שוב את ההוראות האלה. אני מכירה את החוק, אחד הדברים שקשים לי זה שהשוטר, בביקור המדובר, בביקור החוזר, אמר: לא ראיתי שהנער חריג, הוא לא היה נראה לי כזה. עכשיו, אני יודעת שהדוד הלך אתו, ולאורך כל הדרך אמר: מדובר בנער אוטיסט, הרבה פעמים לא רואים על נערים אוטיסטים שהם סובלים מאיזושהי מוגבלות – רץ אתו ואמר לו: מדובר בנער אוטיסט, עזוב את הילד, אנחנו יכולים לסיים את זה בזה, והוא אמר: לא ראיתי. השאלה היא איזה הנחיות אתם יכולים לעדכן, איזה נהלים אתם יכולים, כדי להבהיר שכשמדובר בנער אוטיסט יש כללים אחרים, שיטות אחרות והתנהגות אחרת. תודה. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> חברת הכנסת קול, אני – זה מקרה מאוד מצער, מאוד מצער, ואני באמת – המשטרה, ברגע שעלתה – עשתה את המרב כדי לטפל. אבל יש הנחיות, ואת אומרת שאת מכירה אותן. בעקבות המקרה הזה אני אבקש מהמפכ"ל שוב לרענן, לתזכר, להעביר ליחידות, שמקרים כאלה פשוט יימנעו. זה מה שאני אבקש בהזדמנות הראשונה. תודה רבה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה לך, אדוני השר. אני חושבת שזה הכול. <השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:> זהו? זה היה מרתון. <היו"ר רות קלדרון:> בהחלט. בכוח ובאומץ עמדת בזה. תודה רבה. אנחנו נזמין את סגן שר האוצר, שייצג את שר האוצר בשאילתות הבאות. אדוני סגן שר האוצר, מיקי, אנחנו מחכים לך. כן. השאילתות אליך עכשיו. חנא סוייד, שאילתה: הטבות במס הכנסה. בבקשה, תעלה. חבר הכנסת חנא סוייד, שאילתה מס' 200: הטבות במס הכנסה. בבקשה, אדוני. מיקי? <200. הטבות במס הכנסה> <חנא סוייד (חד"ש):> גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, השאילתה שלי היא לגבי הטבות במס הכנסה, וכתוב: "לאחרונה" – ה"אחרונה" זה 12 בפברואר 2014, אז זה לא אחרונה ממש, לאחרונה אז, רטרואקטיבי. לאחרונה פורסם שמשרד האוצר שוקד על תוכנית חדשה לשינוי רשימת היישובים הזכאים להטבות במס הכנסה. רצוני לשאול: 1. האם הפרסום נכון? 2. אם כן – האם יש קריטריונים ברורים ואחידים לקביעת הרשימה? 3. אם כן – מה הם הקריטריונים האלה, ומתי תפורסם הרשימה החדשה של היישובים שייהנו מההטבות? <סגן שר האוצר מיקי לוי:> 1. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת סוייד, הממשלה אישרה ב-16 בפברואר את הצעת משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה בדבר שינוי בהטבות במס הכנסה לתושבי היישובים. נקבעו קריטריונים מקצועיים שוויוניים ואחידים, כמפורט להלן. 2–3. לכל יישוב מחושב מדד הזכאות לפי הקריטריונים האלה: פיזור גיאוגרפי, מדד הפריפריאליות, לפי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – זה ייתן כ-40%. המצב החברתי-כלכלי ייקבע על-פי אשכולות, לפי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 20%. יישובים סמוכי-גבול, עד 7 קילומטרים מהגבול, לרבות גדר המערכת של עוטף-עזה, למעט גבול הצפון, שבו הטווח הוא 9 קילומטרים; בדרום, עזה, 7 קילומטרים, בצפון, גבול הצפון, 9 קילומטרים, בהתאם להגדרת מערכת הביטחון – זה כ-40%. אוכלוסיית היישוב אינה עולה על 75,000 תושבים, אלא פחות מכך. היישוב משתייך לאשכול כלכלי-חברתי עד 8, כולל. היישוב אינו מקבל הטבות מס מכוח חוק אחר. אזור גיאוגרפי: צפונה מקו רוחב 750, או דרומה מקו רוחב 610, או מזרחה מקו אורך 250, או שהוא יישוב סמוך לגבול. חבר הכנסת סוייד, החלטת הממשלה תיושם באמצעות תיקון חקיקה ראשי, אשר יידון בדיונים על חוק התקציב לשנת 2015. לכשיושלמו הליכי החקיקה תפורסם רשימת היישובים אשר יעמדו בקריטריונים שייקבעו בחקיקה. <היו"ר רות קלדרון:> שאלה נוספת. <חנא סוייד (חד"ש):> תודה רבה. אני עקבתי אחר הקריטריונים עד שהתחלת להגיד: 610 קו רוחב, וזה – – <סגן שר האוצר מיקי לוי:> לא, אני אחזור עבורך על זה. <חנא סוייד (חד"ש):> – – אני מניח שגם אני וגם אתה לא יודעים בדיוק איפה זה עובר. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> לא, אני יודע, זה כל כך פשוט, אתה מסתכל במפה פשוטה, מצד ימין רשום קווי רוחב, למעלה, מצפון לדרום, קווי אורך. <חנא סוייד (חד"ש):> אני במפות קצת מבין – – <סגן שר האוצר מיקי לוי:> נכון, אני מתאר לעצמי. <חנא סוייד (חד"ש):> – – קצת מבין, כך שאני מודה לך על ההדרכה, אבל לא, אני לא יודע, אני עכשיו, במעמד הזה, לא יודע בדיוק איפה 610 ואיפה 250 אורך, איפה זה בדיוק עומד, איפה זה עובר. זאת אומרת, זה כולל, נגיד, את הגדה המערבית? לא כולל? אבל אני מבין מהתשובה שלך, עד שהתחלת לסבך אותה, שיש משקלים, יש משקלות, לפיזור הגיאוגרפי, לסוציו-אקונומי ולקרבה לגבול, ודיברת על 75,000, ועוד פעם חזרת על מצב סוציו-אקונומי, אבל נעזוב את זה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> 75,000 תושבים – למטה מזה, וכמובן, מצב סוציו-אקונומי – 8, כולל. <חנא סוייד (חד"ש):> אני רוצה לשאול, האם הרשימה החדשה, שנבנתה על-פי הקריטריונים האלה, כבר מיושמת בשטח, או לא? כי אתה אומר שזה יידון וזה ייכלל בדיונים על התקציב של 2015, אז מה המצב היום? האם יש חלל ריק, או שיש רשימה שנבנתה על-פי הקריטריונים האלה, או שעדיין הקריטריונים הישנים, שבעצם לא היו קריטריונים, עדיין פועלים? הרשימה הקודמת היא עדיין הרשימה הרלוונטית? ואני רוצה לשאול גם: האם קרה עד עכשיו, מאז פברואר, שבגלל לחצים פוליטיים, או קשרים פוליטיים, הוכנסו יישובים שלא מתאימים בדיוק לקריטריונים? והאם אתם מתכוונים, במשרד האוצר, או מי שאמון על הקטלוג והקטגוריזציה של היישובים, לסטות מאותם קריטריונים חדים וחלקים שאתה הזכרת כאן, שזו בעצם המחלה שבגללה היה צריך את כל המאמץ הזה? <סגן שר האוצר מיקי לוי:> חבר הכנסת סוייד, הרי שנינו יודעים שהנושא נדון בבג"ץ. איני מעלה בדעתי ולו לרגע שאנחנו נסטה מהקריטריונים. לצורך העניין, אם מישהו נמצא 9.5 קילומטרים, לצורך העניין, אז אין קריטריונים, אז פרצנו את הקריטריונים. יש קריטריונים ברורים, והם יפורסמו במסגרת חקיקה ראשית לקראת שנת התקציב 2015. אני לא מעלה בדעתי שאנחנו נסטה מהקריטריונים האמורים, כי אז אני אמצא את עצמי, כנראה, בבג"ץ פעם נוספת, ואין לי כיף לראות את עצמי שם ולתת הסברים שאני לא שלם אתם בדנ"א שלי. <חנא סוייד (חד"ש):> ומה קורה בינתיים? <סגן שר האוצר מיקי לוי:> בינתיים המצב שקיים הוא זה שהיה. כרגע יש הקפאה של כל הנושא הזה, כי אנחנו דנים בגובה התקציב, וזה יהיה רק לקראת 2015. <חנא סוייד (חד"ש):> עדיין מה שהיה הוא שיהיה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> לצערי. זה מין תקופת המדבר. <חנא סוייד (חד"ש):> ומתי אתה מצפה – – – <סגן שר האוצר מיקי לוי:> תהיה חקיקה ראשית לקראת תקציב 2015, אחד-אחד. ב-2015 ייכנס לתוקף – אני מניח, כמו שאתה ואני מכירים, עם מסכות כאלה ואחרות של לחצים, אבל הקריטריונים הם ברורים, הם מוחלטים, והם אושרו. <חנא סוייד (חד"ש):> תודה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. חברת הכנסת חנין זועבי, שאילתה 207 – הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. בבקשה. מיקי, זה עדיין אתה. <207. הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה> <חנין זועבי (בל"ד):> גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר – – <היו"ר רות קלדרון:> מיקי – – – <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אני מקל עליהן, נותן להן את התשובה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה. <חנין זועבי (בל"ד):> – – ב-11 באפריל החלה פעילותה של הקרן החדשה, קרן מיוחדת לעסקים קטנים ובינוניים בעלי מחזור שנתי עד 100 מיליון שקל. ברצוני לשאול: 1. מכלל הפונים לקרן, מה היה מספר ואחוז הערבים, בפילוח מגדרי? 2. מה היה מספר הערבים, בפילוח מגדרי, במקבלי ההלוואות, ומה אחוז וסכום ההלוואות שקיבלו מהסכום הכולל של ההלוואות שחולקו? כלומר רק מספרים. תן לי רק מספרים. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – <היו"ר רות קלדרון:> אני לא אדון, אני גברת. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> סליחה, גברתי היושבת-ראש. אני מתנצל בפני חברתי. 1. תחילה חשוב להבהיר כי במסגרת הפנייה לקרן לא נדרש הפונה לציין לאום או השתייכות מגדרית. לפיכך, שיוך הפונים למגזרים נעשה על בסיס שם בלבד – והרי יש שמות לכאן ולכאן, כאלה שבאוכלוסייה הערבית אפשר לפרש אותם ככאלה או כאחרים. אני מדגיש: לא נעשה שום שיוך מגדרי, מקום מגורים או ביקור בעסק, וייתכן כי הוא מוטעה. לפיכך, על בסיס המידע שבידינו אפשר להציג את הפילוח הבא, על-פי ההגדרות האלה: נשים, הווי אומר פנייה של חברה או עסק מורשה שמחזיקה בהם אישה בשיעור שעד 50% מהבעלות או יותר מכך; מיעוטים מוגדרים ערבים, בדואים ודרוזים. להלן הפילוח – אני אשתדל לעשות את זה לאט, כדי שתוכלי לרשום. <חנין זועבי (בל"ד):> הפילוח של הפונים, או של אלה שלקחו הלוואות? <סגן שר האוצר מיקי לוי:> בבקשה? <חנין זועבי (בל"ד):> הפילוח של הפונים, או של אלה שלקחו הלוואות? <סגן שר האוצר מיקי לוי:> של הפונים. הכול. אני אתן לך הכול, לא אחסיר ממך דבר. הקרן החדשה לעסקים קטנים ובינוניים: סך כל הבקשות שהוגשו – 11,535. ההלוואות שאושרו – 6,430. <חנין זועבי (בל"ד):> – – – <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אני אגיע למה שמעניין אותך. אם לא הייתי נותן לך את המספרים האלה לא היית יכולה לעשות את ההשוואה. אני אתן לך הכול. 2. ההלוואות שאושרו – 6,430; כ-50%. סכום ההלוואות שאושרו – 3 מיליארד ו-186 מיליון שקל. סכום ההלוואות שהועמדו, זאת אומרת מספר ההלוואות שאושרו, כי המספר שאמרתי לפני כן זה הסכום שאושר, לא כל ההלוואות נלקחו – 2 מיליארד ו-884 מיליון שקל. מיעוטים – מספר הבקשות שהוגשו – 1,788; 112 על-ידי נשים, 1,676 על-ידי גברים. מספר ההלוואות שאושרו – 828, מהן 43 של נשים, 785 של גברים. סכומי ההלוואות שאושרו – 359 מיליון שקל בסך הכול, 9 מיליון שקל לנשים. אני לא ברור? <חנין זועבי (בל"ד):> אתה יכול לתת לי בסופו של דבר את הדף? <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אני אתן לך גם את הדף. <חנין זועבי (בל"ד):> תודה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> 9 מיליון, ולגברים 349 מיליון שקלים. סך כל ההלוואות שהועמדו – דרך אגב, המגזר הערבי, בניגוד למגזר היהודי, מנצל כמעט ב-90%; מ-359 מיליון, 341 מיליון נוצלו, בניגוד למגזר האחר, ששם יש הפרש של יותר מ-300 מיליון שקל, שלא נוצלו. לפיכך, שיעור ההלוואות שקיבלו הוא כ-11%, עבור המיעוטים. <חנין זועבי (בל"ד):> מההלוואות שמומשו? – – – <היו"ר רות קלדרון:> בסדר? תודה רבה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אתן לחברת הכנסת זועבי להעתיק את המספרים; ואחר כך תחזירי לי את זה בבקשה. <היו"ר רות קלדרון:> מיקי, זה לא דבר פרוטוקולי לעשות; אתה רשאי לעשות זאת, אבל אנחנו לא מעודדים את זה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אני לא מסתיר נתונים. אני שקוף לחלוטין. <היו"ר רות קלדרון:> בסדר. שאילתה 222, האפיקומן שלנו – הנחיית רשות המסים מ-30 בדצמבר 2013. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה. <222. הנחיית רשות המסים מ-30 בדצמבר 2013> <אורית סטרוק (הבית היהודי):> טוב, זה נראה לי באמת יהיה אפיקומן, וגם מעניין איזו שקיפות תהיה כאן. אדוני השר, הנושא שלנו זה הנחיית רשות המסים מיום 30 בדצמבר 2013. ב-30 בדצמבר 2013 פרסמה הרשות הנחיה בעניין נקודות זיכוי במס, בניגוד לסעיף 245 לפקודה, הקובע כי "לא יותרו ניכויים או קיזוזים – – – אלא אם נקבעו במפורש בחוק או מכוח סמכות מוגדרת בחוק". רצוני לשאול – האמת, השאלה מיועדת כמובן לשר, לא אליך, אבל אתה מייצג אותו, כן? 1. האם ההנחיה המנוגדת לפקודה – הנחיה מנוגדת לפקודה – ניתנה – פה כתוב "בידיעתך" – ניתנה בידיעתו של שר האוצר? <סגן שר האוצר מיקי לוי:> גם בידיעתי, מכיוון שאני אמון – וממונה על רשות המסים. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> מצוין. אז אתה תכף תענה. <היו"ר רות קלדרון:> שלוחו של אדם כמותו. <עדי קול (יש עתיד):> – – – <אורית סטרוק (הבית היהודי):> אנחנו נגיע גם לזה, עדי. אני רואה שאת יושבת פה וזה בסדר. אנחנו נגיע לזה. מצוין. אבל אנחנו בעצם שואלים, האם ייתכן שמישהו מרשות המסים נתן הנחיה שמנוגדת לחוק? 2. אם לא – – <היו"ר רות קלדרון:> בבקשה תקראי כמה שאפשר יותר בצמידות, שלא תהיה לפרוטוקול בעיה. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> בסדר. – – אם לא – האם תורה על ביטולה? תודה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> 1–2. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להבהיר כבר בפתח דברי שההנחיה הזאת ניתנה בידיעתי, וביוזמתה של חברת הכנסת עדי קול. היא ניתנה בדין, ואין בכוונתנו לבטלה בשום פנים ואופן. ומכיוון שחברת הכנסת קול היא דוקטור למשפטים, האמיני לי שזה נבדק לעילא – ומכל הצדדים. צריך לומר את הדברים בצורה ברורה: זוגות חד-מיניים רבים מנהלים במדינת ישראל בשנת 2014 משקי בית כמו כל זוג אחר. חלקם הקימו משפחה והביאו לעולם ילדים, עם הרבה אהבה, ובדרך כלל אחרי מאמצים רבים. זוגות אלה זכאים לאותן הזכויות בדיוק כפי שזוגות הטרוסקסואליים זוכים להן. הגיע הזמן שתפקחו את העיניים, תכירו במציאות, ותפסיקו לחשוב שאתם יכולים לקבוע לאנשים במי להתאהב ועם מי לחיות את חייהם, איך להביא ילדים לעולם, ובאיזו מסגרת לגדל את הילדים. מדובר בתפיסות חשוכות שאבד עליהן הכלח וראוי שניפרד מהן לשלום. אני מבקש גם להאיר את עינייך, חברת הכנסת סטרוק: גם במגזר שאת מייצגת יש – כן – בני-זוג מאותו מין. <עדי קול (יש עתיד):> בקריית-ארבע, בחברון, בירושלים, בכל מקום בישראל – – – <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אשר להנחיה שניתנה, ההנחיה נועדה לסייע לפקידי השומה ליצור אחידות בטיפול במקרים שבהם הנישומים הדורשים את ההטבה הם בני-זוג מאותו המין. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר בן-זוג "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", ומכאן שפרשנות צרה של החוק, שלפיה תאים משפחתיים המורכבים מבני-זוג חד-מיניים לא ייהנו מההטבה, יוצרת עיוות וחוסר שוויון בין תאים משפחתיים שונים. ההנחיה נועדה לפרש את הפקודה באופן שימנע אפליה בין תאים משפחתיים שונים, ובכל מקרה, יש לזכור כי ההטבה ניתנת לבני-הזוג עבור ילדיהם, ומכאן עצם העניין – עבור הילדים שלהם, ואין להחריג ילדים ששייכים לבני-זוג מאותו המין – לבני-זוג בתאים משפחתיים אחרים. תודה רבה. <היו"ר רות קלדרון:> תודה רבה. שאלה נוספת. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> נראה לי שהתשובה שלי הייתה מקיפה. <עדי קול (יש עתיד):> אני גם חושבת. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> תשמע, אדוני סגן השר, התשובה שלך הייתה כל כך מקיפה שהיא דורשת שאלה חוזרת מקיפה מאוד. אז ככה, אנחנו נתחיל. קודם כול, אני רוצה לשאול אותך, אדוני סגן השר, איפה עובר הגבול של הפרשנות? אני יודעת שחברת הכנסת עדי קול היא דוקטור למשפטים, היא בחורה מאוד מוכשרת, וחכמה, אבל יחד עם זה, החוק הוא חוק, החוק הזה נחקק, אדוני סגן השר, לא עבור הילדים, הוא נחקק עבור הנשים, לפני הרבה מאוד שנים, כשלא היינו במצב כזה, כמו שאנחנו היום. <עדי קול (יש עתיד):> – – – <אורית סטרוק (הבית היהודי):> עדי, תשמעי, את תעשי דואט עם מיקי מתי שאת רוצה. אתי את לא תעשי דואט. <עדי קול (יש עתיד):> חבל. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> הוא נחקק עבור הנשים, כדי שנשים תוכלנה לצאת לעבודה, ויהיה להן יותר קל, אז כדי לעודד אותן, זה נחקק עבורן, והחוק מפריד בצורה מאוד ברורה בין בת-הזוג, שהיא אישה, לבין בן-הזוג, שהוא גבר, ואני לא מצליחה להבין איך מגיעה חברת כנסת שהיא דוקטור למשפטים, והיא מוסמכת לעשות פרשנות כל כך מיוחדת של החוק. זה נשמע לי מאוד מאוד חריג. אז זה הדבר הראשון שאני רוצה לשאול אותך. הדבר השני שאני רוצה לשאול אותך, מכיוון שאתה מדבר על שוויון, על הצורך ליצור שוויון – גם אני רוצה ליצור שוויון. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אבל לא בין בני-זוג מאותו המין. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> אני רוצה ליצור שוויון, ואני מרשה לעצמי לנחש, אדוני סגן השר, שכשיש שני בני-זוג ששניהם גברים, ובהתאם להנחיה הזאת, שאתה נתת את ההנחיה לפרסם אותה, לעניות דעתי בניגוד לחוק – – <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אמת. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – בהתאם להנחיה הזאת, הם עכשיו ישבו ויחשבו יחד, וישקלו מי משניהם יהיה האישה שתקבל את הטבות המס המוגדלות. אני מרשה לעצמי להניח שהם יעשו שיקול כלכלי, והם יגידו, ואללה, אחד מבני-הזוג מרוויח יותר, ולכן כדאי לנו, משתלם לנו, שהוא יזכה לכותרת "אישה", תחת הפרשנות של ד"ר עדי קול. ואני שואלת אותך, מה נעשה עם גברים שאיתרע מזלם והם התחתנו עם נשים, מה לעשות – למה הם לא יכולים להחליט ביניהם לבין האישה שאתם, שהגבר הוא זה שבא לו להיות זה שמקבל את ההטבות המוגדלות? איפה השוויון? למה אתה, אדוני סגן השר, מפלה גברים שנשואים לגברים לעומת גברים שנשואים לנשים? אם אתה כל כך לארג', אם אתה נותן לכל זוג להחליט מי מתוכו – – – <היו"ר חמד עמאר:> אנחנו בשאלה נוספת, אני אבקש לסיים. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> זה נכון, אדוני היושב-ראש, אבל תשמע רגע, הפרשנות המופלגת של סגן השר למילה "אישה" מרשה לי לתת פרשנות מופלגת למילה "שאלה". תן לי קצת, אדוני היושב-ראש, עוד טיפונת. <היו"ר חמד עמאר:> קיבלת. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> אז אני שואלת ככה, האם אתה תהיה מוכן, אדוני סגן השר, תחת הכותרת של שוויון, וכדי לא להיתפס, חלילה, לתפיסות חשוכות, לאפשר גם לגברים שמשום מה החליטו להתחתן עם אישה את הפריבילגיה? <עדי קול (יש עתיד):> – – – <אורית סטרוק (הבית היהודי):> עדי קול, את גם דוקטור למשפטים וגם חברת כנסת, אבל את לא סגן השר, אז תני לי לשאול אותו. <עדי קול (יש עתיד):> – – – <אורית סטרוק (הבית היהודי):> אחר כך אני אעבור אצלך קורס איך לא לטעות בשאלות, בסדר? <היו"ר חמד עמאר:> חברת הכנסת אורית סטרוק, אני מבקש שתתייחסי לשאלה הנוספת. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> השאלה הנוספת, אדוני סגן השר, והאחרונה, הרי אנחנו ישבנו כאן בדיונים מרתוניים עם רשות המסים, ואתך, ועם עדי קול, ועם היועץ המשפטי שלנו, ועם איילת שקד, ועם כל העולם ואשתו, ודנו ודנו ודנו איך אנחנו לוקחים את הצעת החוק של עדי קול והופכים אותה למה? לתקנה כזאת, שמאפשרת את אותו הדבר, אבל בלי שהיא תהיה חוק. ובאותו זמן, או יותר נכון להגיד, לפני כן, אתה כבר נתת את ההנחיה – כמו שאתה עכשיו אומר לנו – לפרסם את ההנחיה הזאת, שהיא בניגוד לחוק, ואני שואלת אותך, אדוני השר, הכול היה הצגה? הכול היה בשביל התקשורת? הכול היה בשביל עוד כמה כותרות שיראו שיש עתיד דואגת לזוגות החד-מיניים? תודה. <היו"ר חמד עמאר:> תודה רבה, חברת הכנסת אורית סטרוק. בבקשה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אני באמת מתפלא על השאלה, אבל אני מסתמך עוד פעם על פקודת מס הכנסה, שמגדירה בצורה הכי ברורה שרק אפשר, בצורה פשוטה לחלוטין: בן-זוג נחשב אדם נשוי – אדם, גברתי, לא male ולא female. אדם. לא אישה ולא גבר – אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו. עם מי שהוא נשוי לו. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> אז כל זוג יכול להחליט עכשיו מי משניהם מקבל את ההטבה? זה אפשרי? <עדי קול (יש עתיד):> – – – <היו"ר חמד עמאר:> תודה רבה. אנחנו נשמע את סגן השר. בבקשה, סגן השר. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> סליחה, אבל מה אשם הגבר שנשוי לאישה – – – <עדי קול (יש עתיד):> – – – <היו"ר חמד עמאר:> תודה רבה, חברת הכנסת עדי קול. אני מבקש, תנו לסגן השר לענות. את מנסה לענות במקומו. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אני עניתי. התא המשפחתי מוגדר – תא משפחתי: שני בני-זוג נשואים. אינו מגדיר אישה ואינו מגדיר גבר, כלשון הפקודה. נקודה. אם מי מבאי הבית הזה חושב שצריך להכניס תיקוני חקיקה, הוא מוזמן לעשות זאת. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> כל זוג יכול מחר להחליט מי משניהם מקבל את ההטבות? זו בשורה גדולה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> לצורך העניין, שני בני-זוג מאותו מין, בחורה נשואה – – – <אורית סטרוק (הבית היהודי):> למה שהגבר, רק כי הוא מסכן, הוא התחתן עם אישה – – – <עדי קול (יש עתיד):> אבא מאמץ, האב מקבל, האבא הביולוגי – – – <היו"ר חמד עמאר:> אדוני סגן השר, סיימת, בבקשה? <סגן שר האוצר מיקי לוי:> כן, אני סיימתי. <היו"ר חמד עמאר:> אם סיימת, תודה רבה. <הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 15), התשע"ד–2014> [מס' כ/540; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 9041; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) <היו"ר חמד עמאר:> נעבור לנושא הבא: הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 15), התשע"ד–2014, קריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת עדי קול, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אין הסתייגויות לחוק, לכן נצביע אחרי הצגתו. <עדי קול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):> אני רק אנצל את המעמד ואגיד לאורית שחבל שהיא פוגעת במצביעים שלה ואולי אפילו באחד מילדיה לעתיד. ועכשיו אני אתייחס לחוק. <אורית סטרוק (הבית היהודי):> – – – <עדי קול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):> אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 15), התשע"ד–2014. ההצעה הוגשה כהצעת חוק פרטית של חברי הכנסת דוד צור, פנינה תמנו-שטה, נחמן שי, קארין אלהרר, עדי קול, מרדכי יוגב, מרב מיכאלי, אלעזר שטרן ויצחק הרצוג. על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, בית-המשפט רשאי לתת צו הגנה האוסר על אדם להיכנס או להימצא במרחק מסוים מדירה שבה מתגורר בן משפחתו הנפגע, להטריד את בני משפחתו בכל דרך, לפעול בכל דרך המונעת או מקשה את השימוש בנכס שמשמש כדין את בן משפחתו, או לתת כל הוראה אחרת הדרושה לדעת בית-המשפט להבטחת שלומו וביטחונו של בן המשפחה. צו הגנה כאמור יינתן בהתקיים אחת מהעילות המנויות בסעיף 3 לחוק, שעניינן, בין היתר, ביצוע עבירות אלימות או עבירות מין כלפי בן המשפחה או כליאתו שלא כדין, התעללות נפשית מתמשכת, או קיומה של סכנה גופנית ממשית לבן המשפחה, או סכנה שיבוצעו בו עבירות מין בידי בן המשפחה הפוגע. סעיף 5 לחוק קובע כי תוקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חודשים, ובית-המשפט רשאי להאריך את תוקפו מעת לעת לתקופה כוללת שלא תעלה על שישה חודשים. בית-המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו. צו הגנה ניתן לתקופת ממושכת של שנה במקרים שבהם רמת הסיכון לביטחונו או לשלומו של בן המשפחה היא גבוהה. כפי שהוצג בפני הוועדה, דווקא במקרים אלו נדרש לעתים להמשיך ולהגן על אותו אדם באמצעות הצו גם מעבר לתקופה זו. לפיכך, בהצעת החוק מוצע לקבוע כי בית-המשפט יהיה רשאי להאריך את תוקפו של צו הגנה לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת נוספת, כך שתקופת הצו המרבית תהיה שנתיים במקום שנה. כך יהיה אפשר להמשיך ולתת הגנה לבן המשפחה הנפגע באמצעות הצו לתקופה נוספת בלי שיוטל עליו הצורך לפתוח הליך חדש של הוצאת צו. להצעת החוק אין הסתייגויות. אני מבקשת מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוגש על-ידי הוועדה. <היו"ר חמד עמאר:> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. לא הוגשו הסתייגויות לחוק. אנחנו נצביע על החוק כמקשה אחת, לכן אני מבקש מחברי הכנסת לשבת. אנחנו נצביע בקריאה שנייה על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 15), התשע"ד–2014. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד סעיף 1 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. <היו"ר חמד עמאר:> בעד – 10, אין נמנעים, אין מתנגדים. <קריאה:> – – – <היו"ר חמד עמאר:> לפרוטוקול, בבקשה. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 15), התשע"ד–2014, נתקבל. <היו"ר חמד עמאר:> בעד – 11, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 15), התשע"ד–2014, עברה בקריאה שלישית ותפורסם בספר החוקים של מדינת ישראל. <הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 76) (איסור פרסום פרטים מזהים בהליך שבו נחשף מידע רפואי), התשע"ד–2014> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/554).] (קריאה ראשונה) <היו"ר חמד עמאר:> אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 76) (איסור פרסום פרטים מזהים בהליך שבו נחשף מידע רפואי), התשע"ד–2014, של חברת הכנסת עדי קול, קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת עדי קול. מכאן, בבקשה. רק לקריאה טרומית מציגים משם. <עדי קול (יש עתיד):> הוא לא אמר תודה? זו קריאה שנייה ושלישית. אתה לא חייב. <היו"ר חמד עמאר:> הוא לא חייב, הוא היה צריך לבקש ממני. אתה יכול מהצד, עד שהיא תגיע. בבקשה. <דוד צור (התנועה):> קודם כול, אני רוצה להודות על אישור החוק – אני חושב שהוא חוק חשוב – ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דודו רותם, שהיה מאוד יעיל וקואופרטיבי, לחותמים יחד אתי, לעדי, שהציגה את זה בצורה כל כך אינטליגנטית, וכאִמרת יפעת קריב, הייתי אמור להודות למשפחתי, אבל אני אשאיר את זה כאן. תודה רבה לכל אלה שתמכו בחוק. <היו"ר חמד עמאר:> תודה רבה. בבקשה. <דוד צור (התנועה):> סליחה, ולמרכז רקמן, שריכזו את הנתונים. <עדי קול (יש עתיד):> וגם לדורית. <היו"ר חמד עמאר:> תודה, חבר הכנסת דוד צור. בבקשה. <עדי קול (יש עתיד):> כיום מידע רפואי רגיש של מאות אלפי ישראלים המעורבים בתביעות נזקי גוף חשוף לעיני כול באינטרנט בפסקי-דין המתפרסמים אוטומטית במנועי החיפוש באמצעות המאגרים המשפטיים, ומכילים את שמותיהם המלאים של הנפגעים. מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות, והצעת החוק מבקשת לשים לה סוף. נוסף על כך, חברות הביטוח עושות כיום שימוש לרעה ומפעילות לחץ בלתי ראוי ובלתי צודק על הנפגעים. תוך איום בפרסום פרטיהם האישיים ותיקם הרפואי ברבים, מאלצות חברות הביטוח את התובעים לחתום על הסכם פשרה ובו פיצויים מופחתים בניגוד לרצונם, ובלבד שלא תיפגע פרטיותם. אם כן, הצעת החוק מבקשת לתקן את העוול ולאסור את פרסום הפרטים המזהים של בעל דין בתובענות לפיצויים בגין נזקי גוף, תובענות שבהן על-פי רוב נחשף מידע רפואי רגיש. ההצעה קובעת כי יהיה אסור לפרסם את השם ואת מספר הזהות של בעל הדין, אלא אם כן נתן את הסכמתו או שבית-המשפט התיר את הפרסום. אני מבקשת מכם להצביע ולתמוך בהצעה. <היו"ר חמד עמאר:> תודה רבה. נרשמו כמה דוברים. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 76) (איסור פרסום פרטים מזהים בהליך שבו נחשף מידע רפואי), התשע"ד–2014, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. <היו"ר חמד עמאר:> בעד – 9, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 76) (איסור פרסום פרטים מזהים בהליך שבו נחשף מידע רפואי), התשע"ד–2014, עברה בקריאה ראשונה ותוחזר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ז בסיוון התשע"ד, 25 ביוני 2014, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. <הישיבה ננעלה בשעה 18:45.>