דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ג ישיבה פ"ג הישיבה התשעים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ג בתמוז התשפ"ג (12 ביולי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 44. דרישה לבדיקה דחופה של קרקעות מסוכנות בעקבות הפיצוץ במפעל תעש הנטוש 7 עמית הלוי (הליכוד): 7 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 7 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 11 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 11 281. טיפול בתופעת אובדן מזון 13 אברהם בצלאל (ש"ס): 13 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 14 בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית 18 היו"ר אמיר אוחנה: 18 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023 26 ינון אזולאי (ש"ס): 27 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023 28 יסמין פרידמן (יש עתיד): 29 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023 31 מירב בן ארי (יש עתיד): 32 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2022 39 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 39 שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 41 הצעת חוק לקידום הנשים בישראל, התשפ"ג–2023 60 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 61 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 77 יאיר לפיד (יש עתיד): 86 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 94 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ג–2022 102 משה טור פז (יש עתיד): 105 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 113 בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית 118 היו"ר אמיר אוחנה: 118 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ג–2022 119 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 119 משה טור פז (יש עתיד): 121 הודעה אישית של חבר הכנסת מתן כהנא 123 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 123 הצעת חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) (תיקון – הרחבת הסיוע), התשפ"ג–2023 129 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 130 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 132 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 140 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ג–2022 142 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 142 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התשפ"ג–2022 143 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 144 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 146 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 161 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרה לתאגיד השידור לאדם עם מוגבלות בשמיעה), התשפ"ג–2023 164 נאור שירי (יש עתיד): 164 שר הביטחון יואב גלנט: 171 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023 180 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 180 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 184 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 205 הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי-פורמלי, התשפ"ג–2023 208 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 209 הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי-פורמלי, התשפ"ג–2022 211 משה טור פז (יש עתיד): 211 שר התקשורת שלמה קרעי: 212 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 220 משה טור פז (יש עתיד): 222 הודעה אישית של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון 225 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 225 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 228 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 229 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ג–2023 229 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 230 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 233 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 248 הצעת חוק שלילת תקציב ממוסדות חינוך המלמדים את תוכנית הלימוד הפלסטינית הכוללת הסתה לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 250 אוהד טל (הציונות הדתית): 251 שר התקשורת שלמה קרעי: 253 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 254 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג–2023 259 אוהד טל (הציונות הדתית): 260 שר התקשורת שלמה קרעי: 262 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 265 הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023 269 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 269 שר המשפטים יריב לוין: 270 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 271 הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023 277 שלי טל מירון (יש עתיד): 277 הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023 280 מרב מיכאלי (העבודה): 280 שר המשפטים יריב לוין: 281 הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2022 284 יעקב אשר (יהדות התורה): 284 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 285 הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023 285 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 286 הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023 287 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 287 הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023 288 מירב כהן (יש עתיד): 289 שרת המודיעין גילה גמליאל: 290 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50), התשפ"ג–2023 293 מירב בן ארי (בשם הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 294 הצעות לסדר-היום 297 קרן העודפים של כללית צפויה להתרוקן בתוך פחות משנה 297 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 297 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 299 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 299 הצעות לסדר-היום 299 קרן העודפים של כללית צפויה להתרוקן בתוך פחות משנה 299 ינון אזולאי (ש"ס): 299 אליהו רביבו (הליכוד): 301 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 304 הצעות לסדר-היום 306 תוכנית חירום להעלאת יהודי צרפת לישראל 306 יוסף טייב (ש"ס): 307 שר התיירות חיים כץ: 309 הצעות לסדר-היום 311 חוסר ייצוג הולם לאוכלוסיות ייעודיות בשירות המדינה: תמונת מצב מדאיגה העולה מנתוני דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת 2022 311 יונתן מישרקי (ש"ס): 311 משה סולומון (הציונות הדתית): 313 משה רוט (יהדות התורה): 314 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 315 שר התיירות חיים כץ: 317 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי כ"ג בתמוז התשפ"ג, 12 ביולי 2023. הנושא הראשון על סדר-היום הוא שאילתות לשרה להגנת הסביבה. אני מזמין את השרה סילמן להצטרף אלינו לדוכן. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת עמית הלוי בנושא: דרישה לבדיקה דחופה של קרקעות מסוכנות בעקבות הפיצוץ במפעל תעש הנטוש. חבר הכנסת הלוי, בבקשה. << שאילתה >> 44. דרישה לבדיקה דחופה של קרקעות מסוכנות בעקבות הפיצוץ במפעל תעש הנטוש << שאילתה >> << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב. ברצוני לשאול: האם תורה השרה בדחיפות על מיפוי תת-הקרקע באזור הספציפי בהרצליה של מפעל תעש הנטוש וכמובן, באזורים נוספים בהתאם לממצאי סקר זיהומי הקרקע שנעשה אצלכם בעבר, כדי לשלול פיצוצים נוספים ולשמור על ביטחון הציבור ולמנוע אסונות סביבתיים ואחרים שכמעט קרו בפיצוץ האחרון? תודה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בוקר טוב לכולם. השם עימכם, כמו שאומרים. אני שמחה תמיד להגיע לכאן למליאה ולהשיב על שאילתות, בטח בתחומי הגנת הסביבה. עמית, קודם כול תודה, ותודה על העלאת הנושא הזה לסדר-היום, כי זה באמת היה אחד האירועים המלחיצים יותר. למה? כי האינטרס שלנו, של המשרד להגנת הסביבה, הוא בטח שהקרקעות במדינת ישראל, כולל קרקעות המדינה, ישוקמו באופן המהיר ובאופן הבטוח ביותר, בסדר? מכיוון שקרקע מזוהמת מבחינתנו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עמית הדביק אותך? ראיתי שגם עמית מכחכח. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא יודעת, אני הגעתי מכנס בתל אביב. רק ניסיתי לדבר שם – לא נתנו לי לדבר. באתי לדבר בכנס של האגודה לסביבה ואקולוגיה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי, הפלורליסטים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא הפלורליסטים, אלה שבטוחים שהדמוקרטיה של סתימת פיות היא הדמוקרטיה הנכונה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – אלה שחושבים – והאמת היא שכיבדתי אותם, יצאתי מוקדם בבוקר לאקספו בתל אביב כי היה חשוב לי להיות שם ולהגיד מה המשרד שלנו עושה. הייתה כתבה בידיעות אחרונות בסוף השבוע, עשו כתבת ענק, חמישה עמודים של תחקיר על השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ועל כל משרדה. האמת היא שאני שמחה שמצאו איזה בכירים לשעבר, כי מתוך המשרד שלי לא מצאו אנשים שילינו על עבודת המשרד, כי אלה אנשים מקסימים שעושים עבודה מעולה – פרופסיונלים, מקצועיים, והם יודעים כמה אני משקיעה במשרד הזה, כי חשוב לי, ובאופן אישי אני מגיעה מעולמות הסביבה. אבל מה, כשמגיעים לכנסים שלהם לדבר כדי לפרוט את העבודה שאנחנו עושים במשרד וכדי לבקש מהם באמת להיות שותפים לעבודה שלנו וכדי לתת שם את הטלפונים שלנו וכדי להזמין אותם למשרד שלנו – זה כבר בלתי אפשרי. אי-אפשר לדבר. הדמוקרטיה של סתימת פיות מתחילה לעבוד, וכולם צורחים וצורחים. האמת היא שידעתי שיעשו את זה גם הפעם, אבל כיבדתי את מארגני הכנס ואמרתי, אני אגיע בכל אופן. לא הצלחתי להגיד שום דבר כמעט, אבל הצלחתי להבהיר להם שברוך השם, נבחרנו ברוב של 64 מנדטים, ואנחנו כאן כדי להישאר לארבע השנים הבאות, וכדאי שכולם יתרגלו למציאות הזאת. נכון, זה לא תמיד נוח, זה לא תמיד מוצא חן בעיני כולם, אבל זאת הדמוקרטיה האמיתית. אז כשהם באו וצעקו לי "דמוקרטיה" לשנייה, לא הבנתי על מה באמת הם מדברים, ואם הם שמים לב למילים שהם מוציאים מהפה, ואיך אין לזה שום קשר למציאות. שאלתי אותם אם הם ראו את זיקוקי הדינור שהיו בתל אביב בהפגנות לפני שבוע. כל הפלורליסטים שכל הזמן ביקשו בימי העצמאות להימנע מזיקוקים בשביל הלומי הקרב – אבל כשזה בהפגנות בתל אביב, זה בטח בסדר גמור. שאלתי אותם אם הם ראו את הצמיגים הבוערים, שהשרפה שלהם מוציאה חומרים מסרטנים, והם תמיד נגד זיהום סביבתי, אבל כזה בתוך ההפגנות – זה בסדר גמור, וזה מקובל, אף אחד לא יצא נגד הדברים האלה. וכשבשכונות שלנו מדביקים פלאיירים וסטיקרים על עמודים ועל ספסלים, ואפילו אי-אפשר להוריד את הדבק וזה לא סביבתי בעליל, והכול מפוזר שם – ואתה יודע מי יוצא לנקות? אבא שלי, אחד, כי זה חשוב לו שהתמונות של הבת שלו לא יהיו על הרצפה. אני אומרת לו: אבא, דווקא בחרו תמונה טובה, שחרר, הכול בסדר, אני אעשה את זה, נאסוף אותן, נשמור אותן. אבל הוא אומר: לא, אני מנקה – ומוריד אותן ומגרד. סביבתיים להפליא – פה אף אחד לא הוציא הגה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנושיים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – והסביבה סובלת בימים האחרונים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנושיים, גם אנושיים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> גם אנושיים. – – ואף אחד לא נתקע באמבולנסים, ואנשים עם מוגבלויות לא סובלים. ומדינה שלמה שתקועה, פשוט תקועה, כי יש אנשים שהחליטו שהדמוקרטיה שהם צועקים מעל כל במה באמת לא מתאימה להם, אבל הם ממשיכים לצעוק "דמוקרטיה" – שום קשר בין המילה "דמוקרטיה" לבין מה שקורה במציאות. אז לשאלתך – ונחזור רגע; סליחה, אתה יודע, שם לא יכולתי לדבר, פה אני יכולה לדבר – הקרקעות המזוהמות באמת מייצרות נזקים אמיתיים לבריאות ולסביבה. בהיעדר חוק קרקעות בישראל, שאמור להסדיר את הסמכויות הישירות של המשרד לשיקום של הקרקעות המזוהמות, המשרד פועל במסגרת רישיונות והיתרים שניתנים למפעלי תעשייה פעילים. לגבי שטחים מזוהמים שננטשו על ידי גורם מזהם, כמו שקרה כאן, ובסיסי צבא, שאינם נדרשים לרישיונות עסק והיתרי רעלים – סמכויות המשרד שלנו מוגבלות. יכול להיות ששווה לקדם חקיקה בתחום, זאת אומרת חקיקה מטעמכם, ואנחנו נשמח להביא לכם, כי אנחנו עובדים על טיוטת חוק קרקעות שיגדיר את הסמכויות הישירות של המשרד שלנו לטפל בזיהומי קרקע. אבל בכל מתחם כמו תעש שהייתה בו בעבר פעילות ביטחונית מזהמת – תעש ומשרד הביטחון אמונים ואחראים לטיפול ולפינוי חומרים נפיצים כך שלא יישארו כלל באתר ויהוו סיכון בריאותי או בטיחותי. רק לאחר מכן מתחיל תהליך של חקירה ושיקום משאריות הזיהום שחלחלו לקרקע. לנוכח האירוע החמור הזה – ואני אומרת חמור כי הקרקעות היו צריכות להיות מועברות נקיות לחלוטין. המנכ"ל שלי גם פנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה לקיים דיון דחוף כדי לקבוע מתווה מיידי לאיתור ולטיפול במצבורים של חומרי נפץ נוספים, ככל שיימצאו, במתחם תעש, נוף ים, ולהקצאת מימון לטיפול באתר ללא תלות בקידום תוכניות פיתוח עתידיות. אני יכולה להגיד לך שאנחנו נמצאים פה יחד בנושא הזה בשיתוף עיריית הרצליה. ראש העיר התקשר אליי ודיבר איתי על זה ממש און-ליין, כי ממש קודם לכן היו שם 25 בני נוער באזור, וזה היה מאוד מסוכן. אין ספק שהקרקעות האלה צריכות להגיע נקיות, בסדר? זה לשאלתך. אם זה מעניין אותך, אני אשמח גם לקדם איתך את החקיקה של הנושא של קרקעות מזוהמות וגם נושאים נוספים. השאילתה הבאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך לחבר הכנסת הלוי, ואחרי זה שתי שאלות נוספות, של חבר הכנסת להב הרצנו ושל חבר הכנסת כסיף, ברצף, ואז השרה תשיב במרוכז. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד השרה, אני שואל: האם יש בארץ עוד מקרים – ואם את לא מכירה עכשיו, אשמח שתיעשה בדיקה, כי אני יודע שהיה פעם סקר כזה – שאנשים יכולים ללכת בהרצליה בחולות הים – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> זאת הדאגה שלנו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי זה לא מפעל תעש היחיד בארץ, יש עוד מפעלי ביטחון בארץ. האם יש עוד מפעלים שבהם יכולה להיות סיטואציה כזאת שנשארו חומרים בקרקע – שלא לומר מפעלים כימיים ואחרים, שבנתונים ביולוגיים כאלה ואחרים גם יכולים להגיע פתאום לפיצוץ מהסוג הזה – אז האם מישהו בודק בכל הארץ את האירוע הזה? כי באמת, כמו שאמרת – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אנחנו ביקשנו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נשמע את השאלות הנוספות, ואז תשיבי ברצף. בבקשה, חבר הכנסת הרצנו, ואחריו – חבר הכנסת כסיף שגם הוא, אגב, הגיש שאילתה בנושא הזה, ולכן הוא נמצא כאן. הנושא חשוב לו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, במקום שבו אירע הפיצוץ, על אדמות אפולוניה, תוכנן גן שעשועים עם מתקנים לילדים. הסיבה היחידה שהפיצוץ לא הוריד את המתקנים לילדים ומי יודע כמה חיי אדם היא שבית המשפט העליון פסל את תוכניות הבנייה והשתמש בעילת הסבירות בפסילה שלו. בהתחשב בעובדה שעילת הסבירות היא כלי משמעותי בהגנת הסביבה ובשמירה על בריאות הציבור, האם את תומכת בביטול עילת הסבירות? ואם את תומכת בביטולה, אילו כלים חלופיים יש, להשקפתך, בארגז הכלים של בית המשפט העליון להגנה על הסביבה ולשמירה על בריאות הציבור? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, ואז השרה תשיב במרוכז. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. אני רציתי לשאול: התפרסם ממש לפני ימים מספר שיש כמה וכמה מקומות בארץ שיש בהם מצבורים של חומרים מסוכנים שעלולים להתפוצץ. רציתי לשאול, בבקשה: א. האם יש לך מידע לגבי מקומות נוספים? ב. מה נעשה בנדון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, כבוד השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז קודם כול לגבי עילת הסבירות. אז כן, קודם כול אני אומרת שאני שמחה מאוד שהצלחנו להעביר את זה בקריאה ראשונה, ובעזרת השם החקיקה הזאת תושלם לפני היציאה לפגרה. אני חושבת שצריך לומר, לבית המשפט העליון אני לא דואגת. אני חושבת שלאורך השנים הוא נטל לעצמו סמכויות יתר, וצריך באמת לרדד אותן למקומות הנכונים. אני חושבת שבהגנה על הסביבה, תאמין לי, זה לא יפגע, ואין סיבה שזה יפגע. באמת, עילת הסבירות, כפי שלא הפחידו – הפחידו, בואו, הפחידו חצי מדינה פה על מה זאת עילת הסבירות ומה הולך להיות עם עילת הסבירות, דברים שאין שום קשר ביניהם למציאות; כמו אלה שמפגינים על דמוקרטיה ולא מבינים שהם לא דמוקרטיים בעליל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השאילתה הזאת עוסקת באפולוניה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אני רק אומרת לך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תוכנית אפולוניה נפסלה בעילת סבירות. אם לא הייתה עילת סבירות זה לא היה נפסל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אני רק אומרת לך שמה שעילת הסבירות צריכה לשמור עליו, היא תמשיך לשמור עליו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ודברים שהיא לא צריכה לשמור עליהם, כמו למשל לבטל החלטות של ממשלה שנקבעו בסמכות של ממשלה – עוד פעם, לא הצלחנו להבין מה זה אומר "הרוב הדמוקרטי במדינה", אז על זה החוק הזה ישמור. אני כן אומרת לך, עופר כסיף, שכל מקום של משרד הביטחון חייב להיות נקי מחומרי נפץ, ואנחנו אחר כך מטפלים גם בחומרים רעילים. אני יכול לומר גם לך, עמית, שאנחנו מאוד מאוד דואגים – האם יש עוד מקומות כאלה במדינת ישראל שהיו אמורים להיות נקיים מחומרי נפץ ולא קיבלנו אותם נקיים, והמדינה לא קיבלה אותם נקיים, רמ"י לא קיבלה אותם נקיים. גם רמ"י שאלה את השאלה הזאת. שנינו נמצאים משני צידי המתרס, כי כשמשרד הביטחון מפנה, הוא צריך לפנות ובאמת להותיר את הקרקע נקייה מחומרי נפץ. לכן אנחנו פנינו, כמו שאמרתי לך, גם למשרד ראש הממשלה, גם כדי לבחון את זה, ואנחנו נעדכן אתכם, כמובן. אנחנו נמפה ונראה מה יכול להוות בעיה. יש לנו גם מפגש בנושא הזה בהמשך עם גורמים שקשורים למערכת הביטחון, כדי לוודא שחס וחלילה אין סכנה לאף אזרח במדינת ישראל. בסדר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מזמין את השרה סילמן להישאר גם לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת אברהם בצלאל – ראיתי אותו קודם, איפה הוא? הינה הוא – בנושא: טיפול בתופעת אובדן מזון. בבקשה. << שאילתה >> 281. טיפול בתופעת אובדן מזון << שאילתה >> << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. השרה להגנת הסביבה, אני רק רוצה לציין, השרה, עכשיו גמרתי דיון אצלי בוועדה על כל הסיפור באשדוד, על הפליטות שם. בקיצור, יש עוד הרבה עבודה למשרד, אז אני מאמין שתשמעי מהדיון הזה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> יש לנו המון עבודה. אני, אגב, אשמח שכל מי שצועקים דמוקרטיה, במקום לצרוח לחינם, יבואו לעזור לנו לעשות באמת דברים סביבתיים, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בצלאל, השאילתה, בבקשה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> מהדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון, שנכתב בין היתר עבור משרדך, עולה כי כשליש מהמזון המיוצר בישראל הולך לאיבוד, בשווי 21.3 מיליארד ש"ח. העלות הסביבתית של אובדן זה למשק היא כ-3.6 מיליארד בשנה, והוא אחראי ל-6% מפליטת גזי החממה. גברתי השרה, מדובר בהיקפים גדולים מאוד של מזון שהולך לאיבוד. אנחנו מדברים על יוקר המחיה, על המצב שנמצאים בו התושבים שלנו במדינת ישראל. קרוב לשני מיליון איש נמצאים מתחת לקו העוני. בשבוע שעבר יזמתי פה בכנסת יום הוקרה לעמותות שפועלות בתחום הביטחון התזונתי. היו שם גם ארגון לקט ישראל, הארגון הגדול ביותר בתחום הצלת מזון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ולא הזמנת אותי. בסדר. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> כמו כן, ביקרתי בארגון עצמו. היה באמת משמח לראות את הצעדים הגדולים שהם עושים. אבל בלי הצעדים שהממשלה תעשה בתחום הזה – לפחות יש כאלה שפועלים בתחום בינתיים. אני מקווה מאוד שגם הממשלה תעשה. הבטחתי להם שאפעל בכל הכלים העומדים לרשותי כדי לקדם את הנושא החשוב הזה. גם הגשתי הצעת חוק בנושא הזה, של חובת המכרזים, שתינתן עדיפות לעסק שעוסק בהצלת מזון. כאן המקום גם להזכיר את חברי ינון אזולאי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בצלאל, סליחה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יודע שזאת שאלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. אדוני, אני מאפשר לך שאלת המשך ושם תאמר את הדברים, אבל בשאילתה אנחנו דבקים בנוסח הכתוב, מכיוון שעל פי תקנון הכנסת השאילתה מוגבלת במילים ומזכירות הכנסת בודקת זאת. אנא, שמור לשאלת ההמשך. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אז, גברתי השרה, אני רוצה לשאול: מהן התוכניות שהמשרד עושה לטיפול בצמצום אובדן מזון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> קודם כול, תודה רבה על הנושא הזה. חבל שלא הזמנת אותנו, הייתי באה, האמת. אני אגיד לך גם למה. בכנסת הקודמת הובלתי את השדולה לביטחון תזונתי. באמת, כל הארגונים שציינת היו שותפים שם, גם לקט. עשיתי את זה גם בשבתי כיושבת-ראש ועדת הבריאות של הכנסת. בתקציב הקואליציוני דאז שהיה לי הוספתי עוד 30 מיליון שקלים באופן אישי לפרויקט של אשל, 30 מיליון קואליציוני, וגם דחפנו לזה שבבסיס התקציב התקצוב שלהם יגדל, וזה אכן קרה. אז באמת צריך לומר שבנושאים של הביטחון התזונתי הבאנו אז הישגים לא מבוטלים, אבל צריך להמשיך ולעבוד. כשאתה מדבר על בזבוז מזון, אחד הנושאים אצלי במשרד ששמנו כדגל זה food security. באמת, זה אחד הנושאים המשמעותיים בעולם. בכל מדינות המזרח התיכון ובכלל בעולם היום מדברים על זה. לוועידת האקלים בדובאי, שתתקיים בנובמבר-דצמבר, אנחנו הולכים להגיע גם עם פרויקט שקשור ל-food security עם מדינות נוספות, ואנחנו עכשיו חותמים איתן גם על מזכרים של אמנות וגם על פרויקטים משותפים בתחום הזה. אנחנו מבינים שזה מהווה בעיה, גם חברתית, גם כלכלית וגם סביבתית, כי יותר משליש מהמזון שמיוצר בישראל נזרק לפח בלי שהוא נוצל בכלל. יותר מ-2.6 מיליון טונות של מזון שהוא ראוי למאכל הושלך לפח ב-2021. גידי כרוך ורוית מלקט ישראל עושים באמת עבודה מדהימה של הצלת מזון – פירות, ירקות, שאולי לא מוצאים חן בעינינו בסופר מבחינת הנראות שלהם ולא היינו קונים אותם, ושמים אותם בחבילות לאותם אנשים שנזקקים להם. הם עשו אפילו משהו מקסים: הם לקחו את הערכים התזונתיים הטובים בכל אחד מהפירות או מהירקות שהם משיגים – והם עובדים כמעט עם כל החקלאים בישראל – ונותנים שם אפילו מתכונים. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון. עכשיו אני כן אגיד לך למה זה משמעותי. אנחנו משקיעים הרבה משאבים במזון, בייצור המזון. בסוף, זה גם קרקע, גם מים, גם אנרגיה, גם דשנים, שמושקעים הרבה פעמים לחינם. פעם שנייה, בגלל שבאמת זה פולט הרבה מזהמים לאוויר ולקרקע, גם בתהליך של ייצור המזון וגם בתהליך של הטמנתו אחר כך, כשלא משתמשים בו – גזי מתאן שמשתחררים ומזהמים את הסביבה. אנחנו, המשרד, חברנו בשנים האחרונות ללקט ישראל להכין איתם דוח אובדן מזון, וביחד עשינו מדידה וניתוח של הנתונים של אובדן המזון בישראל. אנחנו מפרסמים את הנתונים כל שנה. המשרד פיתח עם לקט מודל להערכת העלות הכלכלית הסביבתית הנובעת מבזבוז מזון מיותר. סך עלות המזון, כמו שהצגנו בחוברת ואתה הצגת, זה 23.5 מיליארד שקלים ב-2021, והעלות הסביבתית לבדה נאמדת בכ-3.6 מיליארד שקלים, וזאת עלות חסר, שלא כוללת עוד הרבה דברים אחרים. נוסף לכל המדידה והניתוח הזה, אנחנו עושים איתם הרבה פעילויות של צמצום ומניעה במקור של מזון. הנושא הוטמע גם בתוכנית המשרדית שלנו עכשיו, ואנחנו גם מתקצבים את התוכנית הזאת, ואנחנו תומכים בסדנאות עבור הציבור הרחב בכל רחבי הארץ בנושא של צמצום מזון במשקי הבית ביחד עם ארגוני הסביבה. הסדנאות האלה היו במהלך 2021 ואנחנו ממשיכים אותן גם עכשיו. אני חייבת לומר שהטיפול בבזבוז של המזון מחייב טיפול ממשלתי רוחבי, לא רק של המשרד שלנו, הגנת הסביבה. אנחנו, המשרד שלי, מקדמים הצעת מחליטים בנושא הזה להקמת צוות עבודה בין-משרדי שיאפשר להתמודד באופן כוללני עם הבעיה. אנחנו נשמח שאתם תשתפו פעולה, תזמינו אותנו לשדולות וניקח חלק בזה. אגב, אנחנו ממש לפני שלושה שבועות עשינו כנס גדול איתם בלקט ישראל. נדמה לי שגם הייתם מוזמנים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בשבוע הבא יהיה בכנסת יום הגנת הסביבה ויהיה דיון בנושא הזה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש לחבר הכנסת בצלאל שאלת המשך? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני רק אגיד שבהמשך לכנס שעשינו שם, כנס ההשקה בלקט, עם דוח בין-לאומי ודוח שלנו ביום הסביבה בכנסת – שלצערי אני לא אהיה בו, כי אני בארצות הברית; אני אהיה בזום, אני לא אהיה פיזית, כי אני עם 40 שרים מרחבי העולם באו"ם בדיונים על הנושאים האלה, גם לקראת ועידת האקלים בדובאי. אבל אני אעלה בזום, ויש דיון שלם בנושא הזה, ואנחנו מאוד מפתחים אותו ביחד עם לקט ישראל, ממש ראשונים בעולם, והרבה מצטרפים אלינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, אני מודה מאוד לשרה סילמן על התשובות המפורטות, ואנחנו נעבור, חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז חברים יקרים, תודה רבה על ההזדמנות, ותחייכו כולם, כי יש לנו הרבה על מה לחייך. ברוך השם, זכינו בממשלה יהודית לאומית בארץ הקודש עם 64 מנדטים, שברוך השם, גם עושה פה הרבה טוב, אז אשרינו שזכינו, ויברככם השם. זהו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשרה סילמן. << נושא >> בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> כעת, חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום, והוא בחירת נציגי הכנסת לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית. אני אקריא כעת את מה שהולך להתחולל כאן, ואנחנו כמובן נעביר את הדברים גם כתובים לכל חברי הכנסת, כי אני רואה שהנוכחות פה איננה מלאה. נוכח תוצאות הבחירות שהתקיימו בחודש שעבר, ובהתאם לסעיף 62 לתקנון הכנסת, הכנסת בוחרת היום את נציגיה הנותרים בוועדות המינויים השונות לפי הפירוט הבא: נציג אחד נוסף בוועדה לבחירת שופטים, נציג אחד נוסף בוועדה לבחירת דיינים, שלושה נציגים בוועדה לבחירת קאדים, ושני נציגים שאינם חברי כנסת בוועדת המינויים לקאדים מד'הב. הודעה על מועד הבחירות נמסרה לחברי הכנסת כנדרש ביום 27 ביוני 2023. הבחירה לכל ארבע הוועדות תיעשה על גבי טופס אחד, ואני מבקש להסביר על אופן מילוי הטופס. אנא, מזכיר הכנסת, תן לי טופס אחד לידיי. תודה. לגבי הוועדה לבחירת שופטים, כזכור, בסיבוב הקודם נבחרה חברת הכנסת קארין אלהרר לנציגת הכנסת בוועדה. לכן, על הכנסת לבחור היום נציג אחד נוסף. שלושה חברי כנסת הגישו מועמדות לוועדה זו: חבר הכנסת רון כץ, חבר הכנסת יצחק קרויזר וחבר הכנסת עידן רול. ניתן לבחור באחד מהמועמדים באמצעות סימון x סמוך לשמו על גבי הטופס; ניתן גם לא לבחור באף מועמד, אך בחירה של יותר ממועמד אחד תפסול את בחירתכם לוועדה זו. אני מדגיש: מי שיבחר ביותר ממועמד אחד בטופס הזה, בסעיף הזה – זה יפסול את בחירתו. לכן, אנא בחרו רק נציג אחד, והמועמד שיקבל את מספר הקולות המרבי, הוא הנציג שייבחר. לגבי הוועדה לבחירת דיינים, גם כאן הכנסת כבר בחרה נציגה אחת בוועדה – חברת הכנסת פנינה תמנו. לכן, עלינו לבחור היום במועמד אחד נוסף. לוועדה הזו הגיש מועמדות חבר כנסת אחד בלבד, חבר הכנסת אליהו ברוכי, ולכן, בהתאם לתקנון הכנסת, יהיה עליכם לסמן על גבי טופס הבחירה אם אתם בעד או נגד מועמדותו. גם ביחס לוועדה הזו ניתן שלא לסמן כלל על גבי הטופס. אם מספר הקולות בעד חבר הכנסת ברוכי יעלה על מספר הקולות נגד, הוא ייבחר לנציג הכנסת בוועדה, ולהפך. לגבי הוועדה לבחירת קאדים, בסיבוב הקודם לא נבחר אף נציג מטעם הכנסת לוועדה זו. לכן, על הכנסת לבחור היום שלושה נציגים, מהם לפחות שניים מוסלמים. לוועדה זו הגישו מועמדות שלושה חברי כנסת: חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת מנסור עבאס. לכן, בהתאם לתקנון הכנסת, יהיה עליכם לסמן על גבי טופס הבחירה אם אתם בעד או נגד ביחס לכל אחד מהמועמדים. גם כאן אפשר שלא לסמן כלל. מועמד ייבחר אם מספר הקולות בעדו יעלה על מספר הקולות שנגדו. לגבי ועדת המינויים לקאדים מד'הב, מאחר שבסיבוב הקודם לא נבחר חבר כנסת לוועדה, עלינו לבחור היום שני נציגים דרוזים שאינם חברי כנסת. חברי הכנסת הציעו שני מועמדים לוועדה הזו – מר זהר א-דין ח'טיב ומר מהדי נסר א-דין. גם במקרה הזה הבחירה תתקיים באמצעות סימון בעד או נגד כל אחד מהם; גם כאן מועמד ייבחר אם מספר הקולות בעדו יעלה על מספר הקולות נגדו. לתשומת ליבכם – ואני מדגיש זאת על מנת למנוע תקלות – אין לרשום שם או סימן מזהה כלשהו על גבי הטופס או על גבי המעטפה; סימון שיש בו כדי לזהות את הטופס או המעטפה, יביא לפסילת טופס הבחירה כולו. לכן אני מבקש לא לכתוב על גבי הטופס או על גבי המעטפה שום דבר מלבד סימון בחירתכם במקום המיועד לכך. ההצבעה תתקיים באופן הבא: מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת לפי סדר האל"ף-בי"ת, וכל אחת ואחד יקבלו את טופס הבחירה והמעטפה וייכנסו אל מאחורי הפרגוד. שם יש לסמן על גבי הטופס את בחירתכם. לאחר מכן יש לשים את טופס הבחירה במעטפה ולהכניס את המעטפה לתיבת הקלפי. לאחר סיום ההצבעה תועבר תיבת ההצבעה בליווי חברי ועדת הקלפי, מזכיר הכנסת, היועצת המשפטית לכנסת והיועץ המשפטי למליאה אל לשכת מזכיר הכנסת לצורך ספירת הקולות. מייד עם סיום הספירה יימסרו התוצאות על ידי במליאת הכנסת, ממש באותו האופן שבו התקיימו הבחירות הקודמות. חברי ועדת הקלפי הם אותם חברי ועדת הקלפי שמונו בסיבוב הקודם: חבר הכנסת אושר שקלים, שישמש יושב-ראש הוועדה, ולצידו חברי הכנסת ארז מלול, דבי ביטון ואפרת רייטן מרום. אבקש מחבר הכנסת אושר שקלים לבדוק כעת אם הקלפי ריקה, ולאחר מכן לנעול אותה. בבקשה, חבר הכנסת שקלים. אם כן, חבר הכנסת שקלים, האם תיבת הקלפי ריקה? האם נעלת אותה? מצוין. תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, בהיקרא שמכם, אנא גשו אל מזכיר הכנסת כדי לקבל ממנו את טופס ההצבעה והמעטפה. אנו מתחילים כעת בהצבעה. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה אישית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – מצביע יולי יואל אדלשטיין – מצביע << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא. לא מצלמים וידיאו במליאה. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> צודק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סטילס – בסדר. לא וידיאו. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> תמונה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראיתי שהוא מדבר תוך כדי. מאה אחוז. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש התרגשות – – – אי-אפשר שלא להתרגש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. סגן היושב-ראש אייכלר, אם תואיל להחליף אותי. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – מצביע ינון אזולאי – מצביע גדי איזנקוט – מצביע ישראל אייכלר – מצביע דן אילוז – מצביע ואליד אלהואשלה – מצביע קארין אלהרר – מצביעה זאב אלקין – מצביע משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – מצביע אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – מצביע בנימין נתניהו – מצביע דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – מצביע דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – מצביע ולדימיר בליאק – מצביע מירב בן ארי – מצביעה רם בן ברק – מצביע איתמר בן גביר – מצביע אברהם בצלאל – מצביע אורנה ברביבאי – מצביעה אליהו ברוכי – מצביע ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – מצביעה מאי גולן – מצביעה יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – מצביעה בנימין גנץ – מצביע משה גפני – מצביע סימון דוידסון – מצביע אבי דיכטר – מצביע אלי דלל – מצביע דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – מצביע שרן מרים השכל – מצביעה ניסים ואטורי – מצביע מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – מצביע יאסר חוג'יראת – מצביע אימאן ח'טיב יאסין – מצביעה ווליד טאהא – מצביע בועז טופורובסקי – מצביע משה טור פז – מצביע אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – מצביע אוהד טל – מצביע יעקב טסלר – מצביע חילי טרופר – מצביע אלמוג כהן – מצביע מאיר כהן – מצביע מירב כהן – מצביעה מתן כהנא – מצביע עופר כסיף – מצביע אופיר כץ – מצביע ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – מצביע יוראי להב הרצנו – מצביע מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – מצביעה אביגדור ליברמן – מצביע יאיר לפיד – מצביע סימון מושיאשוילי – מצביע טטיאנה מזרסקי – מצביעה מרב מיכאלי – מצביעה שלי טל מירון – מצביעה יונתן מישרקי – מצביע חנוך דב מלביצקי – מצביע ארז מלול – מצביע יוליה מלינובסקי – מצביעה מיכאל מלכיאלי – מצביע צגה מלקו – מצביעה אבי מעוז – מצביע שרון ניר – מצביעה יואב סגלוביץ' – מצביע יבגני סובה – מצביע צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – מצביע לימור סון הר מלך – מצביעה אופיר סופר – מצביע אורית מלכה סטרוק – מצביעה משה סעדה – מצביע גדעון סער – מצביע מנסור עבאס – מצביע איימן עודה – מצביע יוסף עטאונה – מצביע חוה אתי עטייה – מצביעה חמד עמאר – מצביע צביקה פוגל – מצביע עודד פורר – מצביע יצחק פינדרוס – מצביע משה פסל – מצביע יסמין פרידמן – מצביעה אורית פרקש הכהן – מצביעה מטי צרפתי הרכבי – מצביעה אריאל קלנר – מצביע יצחק קרויזר – מצביע גלעד קריב – מצביע שלמה קרעי – מצביע אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – מצביע שמחה רוטמן – מצביע עידן רול – מצביע אפרת רייטן מרום – מצביעה יפעת שאשא ביטון – מצביעה אלון שוסטר – מצביע קטי קטרין שטרית – מצביעה אלעזר שטרן – מצביע מיכל שיר סגמן – מצביעה נאור שירי – מצביע אושר שקלים – מצביע עאידה תומא סלימאן – מצביעה פנינה תמנו – מצביעה << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו בסיבוב הראשון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד אחד, עוד סבב, סבב שני, כן. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) משה ארבל – מצביע << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גואטה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) דבי ביטון – אינה נוכחת דוד ביטן – מצביע << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ביטן, גש להצביע. דן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו, עכשיו, ממש עכשיו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אביחי אברהם בוארון – מצביע ניר ברקת – מצביע ששון ששי גואטה – מצביע יואב גלנט – מצביע דני דנון – מצביע שלום דנינו – מצביע אריה מכלוף דרעי – מצביע מיכל מרים וולדיגר – מצביעה אחמד טיבי – מצביע ישראל כץ – מצביע מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – מצביע צבי ידידיה סוכות – מצביע אליהו רביבו – מצביע << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש באולם חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? יש. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) דבי ביטון – מצביעה << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם כל חברי ועדת הקלפי נמצאים כאן, מזכיר הכנסת? נא לקרוא להם. אדוני יושב-ראש ועדת הקלפי, אנא ודא שכל החברים נמצאים. האם יש חברי כנסת נוספים שמעוניינים להצביע וטרם עשו כן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איפה? בבקשה. יש חברי כנסת שטרם הצביעו? אין. אם כן, תמה ההצבעה. חברי ועדת הקלפי, נא לגשת. קחו כעת את התיבה יחד עם מזכיר הכנסת ויחד עם היועצת המשפטית והיועץ המשפטי למליאה, וגשו לספור את הקולות עד שנקבל את תוצאות ההצבעה. << הצח >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2417/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נמשיך בסדר-היום, ונעבור להצעת החוק הראשונה – הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראיתי אותו, הוא נמצא. הוא מייד יעלה לנמק את הצעתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, ויתרת על הצעת החוק? בבקשה. אה, זה לנמק מהצד? הנמקה מהמקום. דקה לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, האמת שאפילו אפשר להגיד שזאת הצעת חוק שמרגש להגיש אותה – הצעת חוק של הצלת מזון. אנחנו יודעים שבכל שנה נזרקות מאות טונות מזון ראוי לאכילה. על פי הדוח של לקט ישראל, מדובר על כ-130,000 טונות בשנה, שהשווי שלהם כ-1.8 מיליארד שקל רק במוסדיים. החברות הממשלתיות – בכל משרד ממשלתי, בכל חברה ממשלתית, יש הסעדה כל יום, והאוכל שנשאר, לצערנו, נזרק. לקט ישראל אוסף היום אוכל מכל מיני ארגונים, מכל מיני מוסדות ומכל מיני מסעדות, ונותן למשפחות נזקקות. כרבע מיליון איש נזקקים נתמכים על ידי ארגון לקט ישראל רק בעניין הזה. יש עוד חברות ועמותות שמסייעות לאותם חלשים. ההצעה הזאת באה ואומרת שגם מדינת ישראל, החברות הממשלתיות, יהיו דוגמה לחברות הממשלתיות איך לא זורקים מזון, איך אנחנו מצילים את המזון. זאת עוד הכנסה של כ-1.8 מיליארד שקל בשנה, להציל את המזון הזה, וזה דבר חשוב. אני רוצה להודות גם לשר דודי אמסלם, שלא נמצא פה כרגע, ולכן נסכים שהתשובה וההצבעה יהיו בשבוע הבא, כדי שהוא יענה. זה דבר שנוגע לליבו, דבר שקרוב אליו באמת, לכן אני מודה לו. אני גם מודה לכל חבריי ולמי שהצטרף ולחברתי שהצטרפה להצעה הזאת. תודה רבה. כמובן, יחד נמשיך לעשות הכול – יסמין, נעשה יחד הכול כדי להביא בשורה לעם ישראל, כי זה דבר טוב. זה לא דבר שעולה כסף, זה דבר שחוסך כסף. גם שכולם ידעו – בהצעה הזאת העמותות לא יהיו חשופות לתביעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה כבר קיים היום במגזר הפרטי. אין שום סיבה שהממשלה לא תעשה את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2793/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יסמין פרידמן) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת יסמין פרידמן – גם היא בהנמקה מהמקום. מנהלות הסיעות, אני רואה שהגיעה חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה. אבל זה יכול היה להיגמר בדקה. אני מציע לכם כבר עכשיו לקרוא לחברת הכנסת שרן מרים השכל, לחבר הכנסת משה טור פז, לחברת הכנסת לימור סון הר מלך – לדאוג שהיא תהיה באולם. אנחנו נרוץ בהצעות חוק, ולא לבנות על זה שיהיו עשר דקות; שלוש דקות, דקה, הצבעה שמית. פשוט לקרוא למציעי החוקים שיהיו כאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צודק, אתה צודק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם למשה טור פז – הוא לא נמצא באולם וכבר פעמיים נפלו לו הצעות חוק. משה טור פז הגיע. תודה רבה. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המובאת לפניכם היום מבקשת לצמצם את היקף אובדן המזון בקרב חברות ממשלתיות המפעילות מערך הסעדה במקום העבודה. במדינת ישראל נזרקים מדי שנה 2.6 מיליון טונות של מזון, בשווי של 21.3 מיליארד שקלים. מחצית ממנו ניתן להציל. מדובר ב-63 מיליון ארוחות בשנה. במדינה שבה שיעור תחולת העוני הוא השני בגובהו בקרב מדינות ה-OECD ו-21% מן הילדים בה הולכים לישון רעבים זו החובה שלנו לפעול כדי להציל מזון. לכן זה רק מתבקש שהחברות הממשלתיות המפעילות מערך הסעדה גדול לעובדיהן יהיו אלו שיובילו את הדגל בתחום הצלת המזון בצריכה המוסדית, בתקווה שעסקים וחברות נוספים ילכו בעקבותיהן. החוק הזה הוא חשוב אבל הוא צעד קטן מאוד ביחס לכל מה שנדרש לעשות על מנת לצמצם את אובדן המזון בישראל. בשבוע הבא נקיים דיון בוועדת הכלכלה בנושא במסגרת היום המיוחד לאיכות הסביבה. בהזדמנות זו אני מזמינה את כולכם לקחת בו חלק. אני מבקש מכלל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. תשובה – בשבוע הבא. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, האמת היא שצריך לזכור שמעבר לנושא של החסד, זה גם נושא בריאותי – שארגוני המזון יתחילו לחלק אוכל בריא – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> עד שיש באופוזיציה הצעה טובה, הם מעתיקים אותה מהקואליציה. בחייכם, תעשו משהו לבד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – למה אתם מעתיקים? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני שנתיים עוסקת בזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. אם כן – חבר הכנסת סימון דוידסון, ברוך הבא. ברוך הבא. מה שלומך? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא מכניס את הרעל הזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, הבנתי שתשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת סימון דוידסון – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא מכניס את הרעל הזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – ברוך הבא. מה שלומך? << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3003/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, 3003, של חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא תהיה – היא תציג; היא לא תהיה – לא תציג ולא נצביע. עשר דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. אדוני היושב-ראש, אני אעשה מה שצריך. גם שרן פה, אגב. הינה, את כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה. להיות פה באולם, שלא ידלגו עוד פעם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלי, של הביטוח הלאומי, פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי – אני נמצאת בסיפור הזה כבר מהכנסת הקודמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הצעה טובה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוק טוב. בעצם היום תושב ישראל – אבל אני לא יכולה לדבר, אני צועקת. מי שרוצה, שידבר בחוץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, ששש. אפשר לשתות קפה בפרסה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש אחלה אוכל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש שם גם כיבוד. אבל לתת את הכבוד לנואמת, במקרה הזה, או לנואם, ולהציג את הדברים ואת הצעת החוק. חברי הכנסת. חבר הכנסת רביבו – מפריע. חברת הכנסת שרן השכל, אני מאמין שתרצי שיקשיבו לך כשתציגי את החוק תכף, אז נא לכבד. גם כאן, מצד הסיעות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. החוק הזה – בעצם אני נמצאת איתו עוד מהכנסת הקודמת – עושה צדק לתושב ישראלי שרוב העסקים שלו בחו"ל והיום הוא מחויב לשלם מס על ההכנסה שהופקה, אבל היא הופקה מחוץ לישראל, לרבות תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. תושב ישראלי שבעצם רוב העסקים שלו בחו"ל משלם כפל: גם בארצות הברית – והחוק הזה בעיקר על מי שגר שם – וגם בארץ. אגב, יש מדינות שיש לנו איתן הסכם, אמנה, ואיתן לא צריך לשלם. אבל דווקא ישראלים שרוב העסקים שלהם בארצות הברית, צריכים לשלם כפל של דמי ביטוח לאומי, גם לרשות בארצות הברית וגם בישראל. הצעת החוק מבקשת לצמצם את הפער במעמד העובד במדינה מן המדינות שלא חתומות על האמנה של ביטחון סוציאלי. צמצום הפער ייעשה באמצעות מתן פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי למי שעיקר הכנסתו במדינה זרה והוא משלם שם ביטוח סוציאלי. כמובן שהעובד כאן בארץ ימשיך לשלם ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי מינימליים כדי לשמור על הזכויות שלו לגמלאות. כמו כן, בהצעת החוק מוצע להחריג את מי שנשלח על ידי המעסיק שלו, ובמצב הזה המעסיק הוא שהחבות עליו. אם המעסיק שלח אותו לחו"ל, אז זה חל על המעסיק. זה בעצם נותן הגנה לביטחון הסוציאלי של ישראלים וגם מעודד עלייה לארץ, בלי חשש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין חסר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. נכון, טלי. אני רוצה להודות לוועדת השרים על התמיכה. גם שרן, חברתי, מצרפת את החוק החשוב. נעבוד ביחד כדי לקדם אותו בתוך הוועדה. עכשיו, מכיוון שיש לי מעט זמן והיום אין לי הרבה אפשרויות לדבר, אני רוצה ברשותכם להגיד מילה על החוק הבא שיעלה – לא החוק של שרן שמוצמד אליי, שזה אותו חוק, אלא החוק הבא בתור, החוק של לימור סון הר מלך. אגב, רק שתדעו, החוק הזה נקרא "החוק לקידום נשים במדינת ישראל". אז כמו שאומרים, כשמו כן הוא – תשמעי, שלי, אני יודעת שזה חשוב לך. החוק שמגיע, אין שום קשר בין החוק לבין קידום נשים. מכיוון שאני לא יכולה לדבר עליו, ועד יום שני כבר יהיו כאן עוד הרבה דברים אחרים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – החוק לחיזוק הרשות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. אין שום קשר לחיזוק נשים, זה פשוט לחיזוק רשות. את יודעת מה? איך קראת לזה, חיזוק? לא, זה חיסול, חיסול הרשות לקידום מעמד האישה – הפיכת הרשות לשפחה נרצעת של השרה לקידום מעמד האישה. ולמה אני אומרת את זה? כי החוק הזה לוקח דמות מקצועית ובעצם הופך אותה למינוי פוליטי. עכשיו, נכון, תמיד תמיד היו אנשים, וזה בסדר – גם מנכ"לים היום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, היום גם מנכ"לים של משרד הם בעצם מינוי אישי. זה בסדר. אבל השאלה: אם אתה מביא מינוי, למה שלא תחייב באיזשהם כללים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש, חברי הכנסת. חבר הכנסת ששון גואטה. חבר הכנסת טייב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל שאתם לא שומעים על מה אתם הולכים להצביע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גואטה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה הדבר הזה? זה מזעזע בעיניי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מאוד מפריע הרעש. חבר הכנסת דנינו, חבר הכנסת שלום דנינו, תנמיכו את הקול. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יכול גם לעצור לי את הזמן. אני רוצה להגיד משהו כי גם ראש האופוזיציה חבר הכנסת לפיד התייחס. לפיד, אני מניחה שיש לך מספיק מה להגיד, אבל רק משהו אחד שחשוב לי שתשמע. בחוק הזה קודם דיברו על אלימות נגד נשים, דיברו על חינוך בבתי הספר – הכול ירד, ירדו כל המטרות, כל המטרות של החוק ירדו. עכשיו אני שואלת: תביאו מינויים, כבר הבנו שהכול פה פוליטי והכול אג'נדה פוליטית, אבל מה עם טיפה מקצועיות? מה אשמות הנשים שהלכו והצביעו לממשלה הכושלת הזאת? מה קרה לכם? שום מקצועיות לא צריך במינויים כאלה? הכול עלא באב אללה? תביא את החברים שלך? אתם יודעים שאפילו לוועדה המייעצת לא צריך שום כישורים, רק חברים שלה? את יודעת, טלי, את כל הזמן באה ואומרת: אנחנו לא צריכים, הכול בסדר, הנשים יסתדרו, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה יהיה במשרד לקידום מעמד האישה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אז אם אתם רוצים לחסל את הרשות לקידום מעמד האישה, תחסלו אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה יהיה במשרד לקידום מעמד האישה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה את מחליפה אותה בכל החברים שלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. זה הופך להיות משרד ממשלתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה את אומרת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הרשות לא עוזרת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת שאת בחורה שמבינה עניין. איך הגעתם למצב שאתם מחסלים את הרשות, ובמקומה שמים – אבל את יודעת מה הכי עצוב? שכשאנחנו נקים את הממשלה הבאה, הדבר הראשון שנעשה זה לבטל את המשרד המיותר הזה, נכון? כי זה עוד פעם במסגרת הסידורים הפיקטיביים. אבל הבעיה, שאם מבטלים את המשרד, תצטרכי גם לבטל את הרשות. מה אתם עושים? מה עשו לכן הנשים שהבאתם אותנו לקטסטרופה הזאת? כותבת לי היום אישה שהצביעה לליכוד – במקרה היא בת משפחה שלי – היא אומרת לי: מירב, למה מביאים את החוק הזה? אמרתי לה: תכתבי להם, למה את כותבת לי? אני אמרתי לך לא להצביע להם. מה אתם עושים? הרשות לקידום מעמד האישה היא 25 שנה גוף עצמאי. אצלנו, כשזה היה תחת מירב כהן כשרה, היא מצאה את האישה הכי מקצוענית, את איילת, ששנים עבדה במרכזי הסיוע. מה זה הרשות הזאת, החברים של מאי גולן? איזה מין דבר זה? אין טיפה יושרה. תקראו, תקראו את החוק. טיפה יושרה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יושרה? יושרה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה את, בואי. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יושרה? יושרה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואי, תקשיבי. את בטלפון. לא לא לא. את לא מדברת כשאת בטלפון. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הקשבתי, שמעתי אותך. לא, אל תדברי על יושרה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא מכבד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, בהצעת החוק שלך תדברי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מכבד אותי וזה לא מכבד אותך. תסיימי לדבר בטלפון, ותקשיבי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מירב, זה הזמן שלך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, גם מה היא מפריעה לי בכלל? לא משנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את מנהלת איתה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד מילה אחת. יש לי עוד שתי דקות. אני אעמוד בזמנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל את מנהלת איתה משא ומתן – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, רק אמרתי שזה מפריע לי שהיא מדברת אליי עם הטלפון, זה מה שאמרתי. לא התייחסתי. אני רק אמרתי לכבד את המקום הזה, רק לכבד את המקום הזה. רק שתדעו לכם, חברי הכנסת של הקואליציה, אצלנו תמיד הייתה מנכ"לית עם ניסיון מקצועי – בחוק הזה אין; בוועדה המייעצת היו אנשי המקצוע – בחוק הזה אין; יו"ר הוועדה המייעצת תמיד הייתה יו"ר הרשות לקידום מעמד האישה – עוד פעם, זה עוד מינוי. מה זה פה, מסיבה? כולם מביאים את החברים שלהם על חשבון האזרחים והאזרחיות? אני לא ראיתי דבר כזה. אבל השיא – את שומעת? השיא – התקנת תקנות. ואללה, בוסו, יש לך ניסיון. תמיד כששר מתקין תקנות, לאן זה בא? לאן זה בא? לוועדה הרלוונטית. בחוק הקיים השרה מתקינה תקנות ומאשרת אותן בעצמה. איזה יופי. איזה יופי. למה צריך כנסת? אתה יושב פה, השר אקוניס – כשאתה מתקין תקנות למשרד אתה לא מביא לכנסת לאשר? איזה מין דבר זה? כשעומר בר לב התקין תקנות הוא לא הביא את זה לוועדה? ממתי שרים מתקינים תקנות ומאשרים לעצמם? מה, אתם ירדתם מהפסים? הכול אפשרי במסיבות שאתם עושים עם האנשים הלא-מקצוענים? כל המשרד המומצא הזה, הדבר הכי טוב שהיה בו זה הרשות לקידום מעמד האישה, וגם אותה חיסלתם. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. חבל שאת באה בדקה האחרונה שלי ולא שומעת. היית שומעת הכול, כי את יודעת שיש לי יושרה, ושאני עברתי סעיף-סעיף בחוק הגרוע הזה. ומי את, קבלן ביצוע פתאום? מה זה, קבלן ביצוע להריסת מבנים? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני יודעת את האמת. את האמת אני יודעת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאת עושה – הורסת את הרשות לקידום מעמד האישה? מילא שפיטרתם את איילת, עכשיו גם לפטר את הרשות? תנחומיי לכל הנשים שהצביעו לממשלה הכושלת הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/706/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק של שרן מרים השכל. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. תיקון – פטור מכפל תשלומי ביטוח לאומי, פ/706/25. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אני רוצה להודות, כמובן, גם לקואליציה על שהיא מעבירה את הצעת החוק החשובה הזאת, הצעת חוק שתיטיב למעשה עם המון עולים חדשים איכותיים שמגיעים למדינת ישראל שעסקיהם של חלקם נשארו בחו"ל וחלקם נמצאים בארץ, ונוסעים לנסיעות עסקיות או לטפל בעבודה שלהם, אך מעוניינים בעצם שמרכז חייהם יהיה כאן בישראל. זאת הצעת חוק טובה שלמעשה פותרת אותם מדמי ביטוח לאומי כפולים. הדבר הזה ייטיב גם עם אזרחים ישראלים ששוהים בחו"ל לא מעט מהזמן ועדיין רוצים לקחת חלק בחיים הישראליים או הכלכליים כאן, אבל למעשה מרכז העסקים שלהם נמצא בחו"ל. אני רוצה לקצר, אבל לצערי אי-אפשר בלי איזו מילה על מה שמירב בן ארי כאן אמרה על פירוק הרשות למעמד האישה. אני אומר כך: התחושה היא פשוט באמת שהניסיון שלכם לפרק כל כך הרבה מוסדות בשביל עוד ג'ובים ועוד קומבינות, בלי אחריות, בלי לעמוד מאחורי דברים חשובים שמתנהלים, הוא אבסורד. אנחנו מרגישים שכל החלטה שלכם – אנחנו ציבור שלם – כל החלטה שלכם היא פוליטית, היא ניסיון לנקנק למעשה את הציבור הישראלי כדי לדחוף פנימה עוד אג'נדות פוליטיות. תיראו, השרה למעמד האישה נמצאת כאן כבר כמה חודשים, מתהלכת במליאה ולא עשתה כלום כמעט למען נשים. היו כל כך הרבה סוגיות – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מעניין למה. מעניין למה – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיבי, לימור, באמת. אני אומר לך כך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לימור, זה לא נושא החוק. כשתעלי, תדברי. גם לא צריך לנהל – כל אחד יגיד את שלו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הייתה פה – אני אומרת לך, זה לא מפוזיציה. עמדה כאן השרה לשעבר שהייתה השרה לשוויון חברתי; היא לא הייתה אמונה על המשרד למעמד האישה, אבל השרה לשוויון חברתי. את יודעת שכשעלה חוק האיזוק האלקטרוני, איזה שמיניות באוויר היא עשתה פה בתוך המליאה בניסיון שהממשלה תתמוך בזה? באמת, היא הסתובבה, היא ניסתה להתקזז, לעשות כל חוק שהיה של נשים. היא נלחמה עליו בשיניים כדי לנסות להעביר אותו, היא יצרה פה שיתופי פעולה. עומדת כאן השרה למעמד האישה ואפילו לא ממצמצת, לא ממצמצת על חוקים בנושאים של נשים. היא הולכת כאן ומסבירה למה בחוקים שהם בעד נשים היא מצביעה נגד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא הצביעה נגד. היא הצביעה נגד. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איך הדבר הזה הגיוני באיזושהי קונסטלציה? תמצאו לה קיזוז. אתם 64? תנו לה לפחות לברוח מהמליאה, שלא תצביע נגד. אז כשאתם מביאים הצעת חוק כזאת, המחשבה היחידה – ובצדק – היא איך אתם הולכים לעשות קומבינות פוליטיות על הדבר הזה, וזה מדאיג אותנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. ישיב, בשם הממשלה, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, השר אופיר אקוניס. בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מעניין מה תגיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא עלה להגיב על החוק, לא זה שדיברו עליו. אז הוא תומך בחוק, ואתה גם רוצה שהוא יתמוך. << דובר >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מנצל את ההזדמנות, אדוני היושב-ראש, להודות בשם מיליוני ישראלים וישראליות לשוטרות ושוטרי משטרת ישראל, ללובשות ולובשי המדים – ההגונים, לא אלה שעושים שימוש ציני, פוליטי, עלוב, שקרי, במדים שלהם ובתחנות משטרה כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית הפרטית שלהם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך נושאים אחרים לדון בהם, רק בלובשי המדים? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מודה מכאן, אדוני היושב-ראש, בשם מיליוני ישראלים לכוחות מג"ב ויס"מ, העומדים בפני אתגרים כבירים בכבישי ישראל. אני לא מדבר על משטרת התנועה אלא על המשטרה שתפקידה לאכוף את החוק. החוק הוא שלא חוסמים כבישים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לפרק את העצמות לאזרחים הגונים. זה החוק, זה החוק – לרסק את העצמות של האזרחים. תתבייש לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, תודה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא חוסמים כבישים. אין חסימת כבישים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אין הבערת תבערה; אין מדורות על נתיבי איילון; אין מדורות בצומת כרכור; אין מדורות בכניסה לחיפה; אין חסימות. אתם החבורה הצבועה והמסוכנת ביותר בישראל, בראשות המסית הראשי, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שאין משפט אחד שלו שאין בו הסתה. משפט אחד שלו. משקר כמו שהוא נושם. שקרן, משקר. משקר כמו שהוא נושם. כל סטטוס – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – כל פייסבוק, כל מסיבת עיתונאים שלו – הסתה נגד ציבורים שלמים בישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – תתחיל לדבר על העובדות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הסתה נגד ציבורים שלמים בישראל, הסתה מהסוג שהכנסת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> תקראי עברית, תראי את הסטטוסים – הסתה שישראל לא ידעה כדוגמתה, ישראל לא ידעה כדוגמתה. מסית ומדיח, קורא להפרת חוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם העובדות? יש עובדה אחת – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ראש האופוזיציה נשאל לפני – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא לצעוק. הצעקות שלכם לא מרשימות אותי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה אתה משקר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידי, הצעקות שלכם, הזמבורות שלכם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – הזמבורות שלכם, הצווחות שלכם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, הערות ביניים זה לא נאומים. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – הזמבורות שלכם, הצווחות שלכם, הקפיצה על שולחנות, הזמנת אנשים לעשות כמעשה הקפיטול על ידי חבר וחברת כנסת מיש עתיד – לאן תביאו את החרפה? לאן תביאו את החרפה? אחר כך תשלחו חברי כנסת להגיד כמה נורא בדיקטטורה הנוראה של הליכוד. תגידו, מישהו קונה את השקרים שלכם? מישהו קונה את הרעל? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני קונה את זה. תראה מה עשיתם. נשיא ארצות הברית – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מכונת הרעל? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הינה מכונת הרעל, הינה היא מכונת הרעל, מכונת הרעל של יש עתיד, מכונה משומנת, נתמכת על ידי תקשורת. מכונת רעל זדונית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קריאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – זדונית, יום-יומית. מכונת רעל משומנת, מכונת רעל בגיבוי – אתה יכול לצחוק. אתה חלק ממכונת הרעל, רם. אתה היית אדם רציני. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אבל מה לא תעשו כדי לקבל מקום במפלגה טוטליטרית. אתם חברים במפלגה טוטליטרית, אתם לא חברים במפלגה דמוקרטית. איש לא בחר בך לכנסת, רק הוא בחר בך. איש לא בחר בך לכנסת. איש לא בחר בכם לכנסת. לא נבחרתם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בך כן? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם מפעילים מכונת רעל שכדוגמתה לא הייתה במדינת ישראל, מכונת הרעל היום-יומית, התמידית, הזדונית של החבורה המכנה את עצמה יש עתיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם חיילים של בן גביר. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ועובדה, אדוני, המכונה לא עובדת, המכונה יורדת. כל בדיקה, כל סקר של דעת הקהל – מכונת הרעל יורדת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי הסקרים שלכם – – – הסקרים שלכם – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> משבוע לשבוע – מגמה, כל שבוע יורדים. הסיפור הזה התחיל עם הקפיצה על השולחנות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אבל אני לא סיימתי. לא לא, אתם תשמעו את האמת. אתם לא בחדשות 12 ו-13, באולפנים שלכם. אתם פה, אתם במליאת הכנסת. אין כאן עיתונות כזאת. אתם במליאת הכנסת. כאן זאת הדמוקרטיה. אתם לא יודעים מה זאת דמוקרטיה, מה לעשות? אדוני היושב-ראש – תצעקו, אתם לא מרשימים אותי. חבר'ה, אתם לא מרשימים אותי, הצווחות, הזמבורות והחסימות של הכבישים וכל מה שאתם עושים. אבל דבר אחד צריך לומר, דבר אחד חשוב. לעיתים ראש האופוזיציה עונה על שאלות של עיתונאים לא מגויסים, באולפנים שהוא לא רגיל אליהם. במקרה, האולפן היה חדר סיעת יש עתיד בכנסת. נשאל על ידי עיתונאי אם הוא מגנה את תופעת הסרבנות – הוא לא מגנה את תופעת הסרבנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גינה – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא היה גינוי. לא היה. תלכי לטקסט ותראי. לא היה גינוי, והוא, בהסכמתו ובהסכמכם – חבורה מסיתה, חבורה אלימה, חבורה שמפיצה את הרעל שלה כלפי כל אוכלוסיות ישראל – הוא לא מגנה את הסרבנות. הוא נותן את מגמת הסרבנות. ידידיי, הצעקות שלכם לא מרשימות אף אחד. הצעקות, הצווחות והזמבורות לא מרשימות. הן מרשימות במקומות מסוימים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> במקום לעלות ולומר מה עשית במשרד, איך תרמת למדינה, מה עשית עבור מדינת ישראל. מה עשית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה שאנחנו עושים זה לא לפחד מכם יותר – לא מהאלימות, לא מהזדוניות, לא מחסימת הכבישים, לא מהזמבורות שלכם, לא מחסימת נתב"ג. תתביישו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> על מה אזרחי ישראל משלמים שכר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם דמוקרטים? אין לכם מושג בדמוקרטיה. מפלגה שאין בה דמוקרטיה לא תטיף לאיש על דמוקרטיה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק שאלה אחת: במה תרמת למדינת ישראל? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת פרידמן. חבר הכנסת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין שום בעיה, אבל אין תשובה. שואלים מה הוא עשה עבור מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתה חבר במפלגה טוטליטרית. תבקש מיאיר לפיד, ראש האופוזיציה, לחזור לשיעורי אזרחות בגימנסיה הרצליה בכיתה י"ב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שר יכול להגיד מה שהוא רוצה כשהוא למעלה. כשהוא יעלה לתת סקירה על משרדו, הוא יענה לך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה משרד? אני לא יודע איזה שר הוא. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> השר סער – לשעבר, כן – אני הייתי בשיעורי אזרחות בגימנסיה הרצליה. קיבלתי גם ציון לא רע, ויש בידיי תעודת בגרות שמוכיחה את הדבר. עכשיו אני שואל: מדוע חמק ראש האופוזיציה משיעורי האזרחות בגימנסיה הרצליה? מדוע חמק משיעורי ההיסטוריה? מדוע חמק? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כי אתה כבר שבוע אומר את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תשכח את – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אכן הפסיד את שיעורי האזרחות והדמוקרטיה. יש דמוקרטיה. אתם לא מבינים מהי דמוקרטיה. אתם לא יודעים מהי דמוקרטיה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה יודע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הדמוקרט הגדול, שלא רוצה שיפגינו לו מחוץ לבית – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם – כגובה הצווחות שלכם. תצווחו. תצווחו. לא מעניין יותר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא מעניין יותר. הצווחות לא מרשימות איש. המשטרה החלה לפעול, ברוך השם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה אתה עושה כל היום? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עושה? מה אתה עושה, שר המדע? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא יהיו חסימות צירים. לא יהיו תבערות על איילון. בשתיקתכם אתם קיבלתם את זה. אתם תומכים בהפרות חוק. אתם יודעים שסרבנות זה הפרת חוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל היום אתם נלחמים – – – כל היום, זה מה שאתם עושים. אף אחד – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם יודעים שחסימת כביש זו הפרת חוק; אתם יודעים שלחסום צמתים זו הפרת חוק. אתם יודעים שאתם לא מבינים כלום בדמוקרטיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא הצבעת בעצמך? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אתה היית מול הבית של בנט? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> שום דבר לא מבינים בדמוקרטיה. באים ומטיפים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רציני? אתה רציני? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מי אתם שתטיפו על דמוקרטיה? חבורה במפלגה טוטליטרית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה עם החוק? הבנו אותך. היית בעד החוק? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> עד עשר דקות יש לי לדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הבנו. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם חברים במפלגה טוטליטרית, ואני חוסך מכם את המילה שאתם הטחתם בראשי הימין לפני 90 שנה. אני חוסך, אני חוסך, כי אתם כל כך מעוררי רחמים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה עם החוק? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם פתטיים. אתם זדוניים. אתם מסיתים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתה מדבר? אתה הזמנת כאן אנשים לעשות "גבעת הקפיטול". תתבייש לך. כל מה שלא תעשה כל החיים, אני עושה ביום אחד. תתבייש. תתבייש. הזמנת כאן אנשים לחסום את הכניסה למליאת הכנסת. בריונות, אלימות, הסתה, זדוניות – זה אתם, לא יעזור. קפצת על שולחנות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר יתייחס להצעת החוק עכשיו. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> השר יתייחס בסוף דבריו להצעת החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נשארה לך חצי דקה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ולכן, אנחנו לא מפחדים מכם. לא מתרשמים מהצווחות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה? מי אתה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא מתרשמים מהצעקות. נגמר, נגמר העניין. לא מתרשמים יותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> תמשיכו לצווח, תמשיכו להפר חוק, תמשיכו לעודד סרבנות, וכך המנדטים שלכם ירדו וירדו וירדו וירדו, עוד ועוד. ככל שתקפצו יותר על שולחנות, כך המנדטים ירדו. ככל שתסיתו, המנדטים ירדו. ככל שתתמכו בסרבנות, המנדטים ירדו. זה העתיד שאתם רוצים להביא לאזרחי ישראל. טוטליטריים, לא מבינים מהי דמוקרטיה. אין לכם מושג מהי דמוקרטיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נגמר הזמן, השר אקוניס. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ראית את הבריונות? לא, לא. אני מבקש ממצלמות ערוץ הכנסת – אינני מכיר אותה, לא יודעת מי זאת. יש שם מישהי שצווחת. יש שם מישהי שצועקת. אני לא יודע מי זאת. אין לי מושג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אה, סליחה, היא קיבלה 12 מיליון לחתולים בהסכמים הקואליציוניים. היא קיבלה 12 מיליון לחתולים בהסכמים הקואליציוניים. נזכרתי, נזכרתי שהיא קיבלה 12 מיליון בהסכמים הקואליציוניים להאכלת חתולים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר, הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הישג אדיר. הישג אדיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הממשלה תומכת בהצעת החוק? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם בושה לפוליטיקה הישראלית. אתם חרפה לדמוקרטיה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע אותו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> דני דנון, אף אחד לא יודע שר למה אתה. לפחות אני עשיתי משהו. מה אתה עשית חוץ מלצעוק פה? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם בושה. בדבר אחד אתם מצטיינים – בהסתה. מכונת רעל, אתם מכונת רעל. רעלים, רעלים, רעלים, זה מה שאתם מביאים לפוליטיקה הישראלית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> די. די. תנו לו לרדת. די. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אקוניס, הממשלה תומכת בהצעת החוק? רגע, עכשיו בוא נשמע את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אי-אפשר. אי-אפשר. לא לא לא, אי-אפשר. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא. אני מבקש מחברת הכנסת הזאת של החתולים לחזור על הדברים שלה. לחזור על הדברים שלה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש לו עשר דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק צריך להגיב. אבל השר רק יגיב. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא. לא. פה לא תהיה במה להסתה חד-צדדית של המכונה הזאת, מכונת הרעל הזאת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסית כבר עשר דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אקוניס, השר, הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> קשה לכם. קשה לכם. תקשיבו. תשמעו, אני מבין, המנדטים יורדים. קשה. אני מבין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אקוניס, הזמן הסתיים. אני רק מבקשת שתגיד, האם הממשלה תומכת או לא תומכת? נקודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני הבנתי דבר אחד מכל הנאום הזה – ההפגנות אפקטיביות. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מבין. אתה לא הבנת כלום כי אתה לא מבין כלום. אתה לא הבנת כלום כי אתה לא מבין כלום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אקוניס, אני מבקש לכבד את תקנון הכנסת, בבקשה. לא. רק במילה אחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – שהייתה שרת החינוך – – – אני באה אליך – – – אל תיתן לשתויים המסוממים האלה לדבר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה, מה היא אמרה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני, בניגוד לכמה חברים המוכרים בבית הזה, מעולם לא עברתי על החוק בשימוש שמייחסת שרת החינוך – סרה בסמ"ך. החינוך סר בתקופתה. סרת החינוך. אכן סר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אקוניס, הממשלה תומכת או לא תומכת? << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ובכן, אדוני היושב-ראש, החוק הזה עבר בשבוע שעבר בתמיכת הקואליציה, והממשלה תומכת גם השבוע בהצעת החוק שהוצמדה לה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר אקוניס. חברי הכנסת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רוצה להגיב? לא, לא, אם הממשלה תומכת, אין עמדה נגד. הממשלה תומכת – אין עמדה כנגד. חברי הכנסת, בואו ננמיך. כרגע נעבור להצבעה. אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי – הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 50 בעד, אין מתנגדים. פה אחד. אני קובע – חברי הכנסת, אני באמצע הקראת התוצאות. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), של חברת הכנסת מירב בן ארי, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה. נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, 706. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 46 בעד, אין מתנגדים. פה אחד. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, אף היא התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לשם הכנתה לקריאה הראשונה לוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק לקידום הנשים בישראל, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3670/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק לקידום הנשים בישראל, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, עשר דקות. חברי הכנסת, יש הרבה אמוציות בהצעת החוק הזה משני הצדדים. אני מאמין שגם אחר כך, כשתגיבו, יהיו אמוציות. אנא נסו להקשיב. קריאות ביניים – כן, לא הרצאות ולא נאומים. אם יהיו הפרעות יתרות, אנחנו נצטרך להוציא, אז תתאזנו. בבקשה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אם הם מפריעים אני עוצרת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל תמיד יהיו הפרעות. את צריכה להמשיך. זה מקובל. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא לא לא. אני אעצור, ותעצור – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קריאות ביניים יש. בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לימור, את יכולה למשוך – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, תודה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> טוב. שרון, טוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – לא, אבל אני לא יכולה כשגם אתה מדבר. את זה אני לא יכולה, אז אני אחכה עד שהיא תסיים לדבר איתך. אני אחכה עד שהיא תסיים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חכי. למרב מיכאלי יש כבוד לכל הנשים – רק לחברות שלה. את לא מצדיקה כבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז הקמת ממשלת הימין אני שומעת שוב ושוב עד כמה הממשלה הזאת הרסנית, עד כמה בגלל תהליכי שינוי מערכת המשפט עשרות נשים תסבולנה, עד כמה הממשלה החדשה מביאה – הינה, אני נותנת לכם – תרבות מסוכנת, ואיך כולנו חייבים להתאחד ולהתנגד לה, כי צריך למנוע אסון במערכת המשפט ועוד. אלא שהפלא ופלא, עם כל האתגרים, הממשלה קמה, השמש ממשיכה לזרוח ונשים ממשיכות להשפיע, לגדול ולצמוח, ברוך השם, בניגוד למסופר באופן מגמתי שאין שני לו. החוק העומד בפנינו יאפשר שוויון הזדמנויות לכלל הנשים בישראל – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך הוא יאפשר? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ללא הבדל ועם נתינת כבוד וערך לכל אישה באשר היא. הגיעה העת להבין – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את האפליה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אענה לכם, אני אענה על הכול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, תקשיבו. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> באמת אני אענה. תאמינו לי, הדבר האחרון שאני – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. אני רוצה לומר משהו. שנייה, חברת הכנסת לימור. חברת הכנסת מירב בן ארי, כשאמרת מה שאת רוצה למרות שהיו הרבה חילוקי דעות בצד השני, אפשרתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא עלתה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, לא משנה. אבל זה בדיוק החלק הדמוקרטי – היא תגיד מה שהיא רוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל לא להשתיק. לא להשתיק. כשאחד מחברי הכנסת יעלה להתנגד, נאפשר לו לסיים את דבריו באופן מלא, ואני גם לא אתן לאף אחד להסית. אנא, לאפשר. זה לא יכול להיות שרק צד אחד יירה ובעיניכם זה לא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אה, אנחנו היורים? אתה שמעת את אקוניס, איך הוא דיבר פה? לא עצרת את אקוניס. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא טוענת שזה לקידום – את טוענת שלא. זו זכותה. זו הבמה. אחר כך, החלק הנוסף שלך זה האצבע. בבקשה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אורנה, אני עומדת פה עכשיו. אני עומדת פה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי הוא טוען – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר למה החוק – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני אקשיב ברוב קשב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוקיי. הגיעה העת להבין שלא כל הנשים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – משתייכות לזרם אחד בישראל. יש גם ימניות ויש גם נשים שמרניות וגם נשים מזרחיות, פריפריאליות, מתיישבות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואני – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – חילוניות, חרדיות, אתיופיות, דרוזיות, ערביות ונוצריות – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ולכולן – שנייה – הזכות לחיות על פי אמונתן וצו מצפונן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תעצור לי את הזמן. אני לא יכולה, אני לא יכולה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, חברי הכנסת. לא יעזור, היא תגיד והיא תשלים את הדברים שלה. ההפרעות האלה לא מקובלות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מפריעים. חברת הכנסת טלי גוטליב, בטח לא את תפריעי לה. לא, לא. אני מסתדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ההכרה במעמד האישה בישראל מחייבת כיבוד רצונה האמיתי של האישה. קביעה של מיעוט מסוים עבור נשים אחרות אינה אלא התנשאות ופטרונות ופגיעה אנושה בזכויות נשים שאין מקום לה בעת הזו. אם האישה החרדית או הדתית רוצה להשתתף באירוע שמיועד רק לנשים, זו זכותה; אם האישה החרדית, הדתית או הבדואית ­– וכן, גם האישה החילונית – רוצה לקיים רחצה נפרדת, זו זכותה; אם אישה חרדית או דתייה רוצה ללמוד תואר ראשון, שני, בהפרדה, זו זכותה. אתם יודעים למה זה קשור לחוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לכל אישה – כי היום הזכות הזאת נשללת מנשים – לכל אישה הזכות לבחור לחיות ולהתנהל באופן המותאם לבחירותיה ולדרך שבה בחרה לחיות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה. תודה. גם זכותה לדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל תשמע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – – הוא שומע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה – – – לנשים להיכנס – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מעדיף לא להתייחס לגופם של דברים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הרשות למעמד האישה תורמת לעניין. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כל אופציה אחרת – לכל אישה הזכות לבחור לחיות ולהתנהל באופן המותאם לבחירותיה ולדרך שבה בחרה לחיות. כל אופציה אחרת גורמת להדרתה מהמרחב הציבורי, מהאקדמיה, מהתעסוקה, מצריכת תרבות איכותית, מפעילות גופנית ועוד תחומים רבים. והלוא זוהי אותה הדרה שארגוני הנשים מזהירים מפניה שנים רבות, נכון? ברור לכול כי הפיכת הרשות למשרד ממשלתי ייעודי וקבוע רק תקדם את מעמד הנשים בישראל. 25 שנים לאחר הקמת הרשות הגיע הזמן לבצע בה התאמות ועדכונים: יוענקו עוד כלים, עוד תקציבים, עוד כוח אדם, וכל זה במסגרת אחריותנו כלפי נשים בישראל. זה מבורך. כל אזרחית במדינת ישראל צריכה לחגוג את היום הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> קחו למשל את אחד הסעיפים – אני יודעת, מירב, אני יודעת. מה קרה? אתם יודעים בדיוק מה היה שם עד עכשיו. כל אזרחית במדינת ישראל. ואני אומרת היום, תנו את הזכות באמת, ביושר. תישירו מבט, תודו על האמת, מה נעשה פה עד עכשיו. כל אזרחית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הפרה בוטה – שקול של כל כך הרבה נשים לא נשמע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כל אזרחית במדינת ישראל צריכה לחגוג את היום הזה. קחו למשל את אחד הסעיפים בחוק: חובת ניתוח פערים בין גברים לנשים בתקציב המדינה ובתקציב רשויות מקומיות. זה קריטי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדובר בדבר חשוב ומרכזי מאין כמותו. אני לא יכולה לדבר עם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו רוצים שיהיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוקיי. טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה. תודה רבה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מכבדת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. היא מדברת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם יודעים את האמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה גולן, הכול בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שרון ניר. תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, אפשר לשבת. שמענו, אפשר לשבת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שרון, שנייה. שנייה, שרון. במאמר מוסגר אספר כי לאחרונה נחשפתי בכלי התקשורת לתביעה – בואו נשמע גם אם יש לכם מה לומר על זה, הרי ברור – שמנהלות שתי זמרות מוכשרות שכולנו מכירות, דין דין אביב ושרון רוטר, כנגד עיריית תל אביב, שלא מוכנה להשכיר להם מקום לאירוע לשירת נשים. ואני שואלת אתכן, בואו בכנות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוי אוי אוי. זה אוי אוי אוי. הבנתי. עכשיו, זה מספר את הכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> איפה אותן נשים ליברליות? כן, איפה אותן לוחמות זכויות אדם? למה אסור לנו כנשים לקיים אירוע שירה מכובד ונעים שהוא רק לנשים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מי מפריע לך? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – כי זה תואם את אורח חיינו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי מפריע לך לעשות – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את יודעת טוב מאוד מי מפריע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא נותנים לה. לא נותנים לה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדוע לכפות עליי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת – את רוצה שאני אשיב לך? את רוצה שאני אשיב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. כל היום אכלו לי, שתו לי. אין לך – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לכו תבדקו. לכי תבדקי. אנחנו יודעים בדיוק איך זה מתנהל ולכן אתם צועקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך זה מתנהל? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדוע לכפות עליי ועל רבות שכמותי – העובדה, יש עובדות בשטח, יש מציאות, מירב. את יכולה להמשיך לצעוק, אבל יש מציאות. המציאות היא שלא מאפשרים את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתארי לי את המציאות – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תיארתי לך אותה. את לא רוצה להקשיב. את רוצה להמשיך שזה יקרה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, שאני אשיב? שאני אשיב לך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יכול להיות. אם תהיה – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני לא רוצה את – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא קשור רק לראש העיר, אבל זה גופים שעותרים. אגב, זה לא קשור לראש עיר. יש גופים שעותרים ולא נותנים. אבל לא משנה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני באמת אומרת לכם, אני מדברת מכאב לב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר'ה, תנו לה להשלים את הדברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> ביקשו ממני לשתוק כי היא מדברת. אני שותקת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו צריכים לאפשר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדוע לכפות עליי ועל רבות שכמותי אורח חיים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא כלפי כולם, לא כלפי חלק מהאוכלוסייה, לא – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון. אני מסכימה. אני מסכימה, אורנה. אני מסכימה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ולכן אני חושבת שהיום הרשות תדאג לכלל המגזרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זה בדיוק – לא, אני לא אומרת. אני לא אומרת. אני יודעת מה אני אומרת. אני יודעת בדיוק מה אני אומרת. עד עכשיו זה לא היה ככה, כי זה תואם את אורח חיינו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אגב, ראיתי שלא מתקיימים – הייתה תפילה נפרדת בתל אביב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בתל אביב, תפילה נפרדת – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אסורה, כן. מדוע אסור לנו כנשים לקיים אירוע שירה מכובד ונעים שהוא רק לנשים כי זה תואם את אורח חיינו? מדוע לכפות עליי ועל רבות שכמותי אורח חיים שאינו מותאם לערכינו ואמונותינו ושמונע ממני לחיות את חיי כפי שאני רואה לנכון? הוא מונע ממני תרבות וחיי פנאי. אני רוצה להזכיר לכולם: ליברליות אמיתית היא קיבוץ זכויות אדם של כל בני האדם, ימין ושמאל, דתיים וחילונים, כל אישה באשר היא אישה. לא נאפשר שיקבעו ויגדירו לנו מהי העצמה נשית או מהם גבולות הגזרה שלנו. ועכשיו – הוא מפריע לי. ועכשיו אני רוצה להתמקד בהצעת החוק. בהצעת חוק הרשות לקידום מעמד האישה שחוקק לפני כ-20 שנים ראה המחוקק לנגד עיניו את הפערים החברתיים והכלכליים בין גברים לנשים ואת הצורך להשלים את המערך העוסק בקידום מעמד האישה, אשר התבסס אז בעיקר על ארגונים – ארגוני מגזר שלישי – ועל ועדה בכנסת. בחלוף השנים חלו תמורות משמעותיות בכל הנוגע לנשים: יש יותר נשים מאשר בעבר בעמדות מפתח בחברה, במשק, במגזר הציבורי, במערכת המשפט, במערכה הפוליטית, בתקשורת ועוד, וכל זאת, הודות לשינויים בנורמות החברתיות והחקיקתיות. הישגים לא מעטים הושגו בתחומי החקיקה, והדבר הוביל להעלאת נושא מקומה של האישה ומעמדה על סדר-היום הציבורי. הצעת החוק הנוכחית נועדה להסדיר – ליתר דיוק, לחזק את מעמד הרשות לקידום נשים בישראל. אנחנו מביאות היום בשורה ענקית ונפלאה לנשים בכל רחבי מדינת ישראל. ברוך השם, סוף כל סוף מוקם משרד ייעודי ונפרד למען קידום כל הנשים בישראל כולן, כל אחת ואחת; גם לאישה כמוני תהיה כתובת; גם לאישה מקריית שמונה ומקריית ארבע, מדרום תל אביב עד לצפונה, ממצפה רמון ועד למירון, תהיה כתובת. בפעם הראשונה ממשלת הימין הזו דווקא החליטה להקים משרד ייחודי שתפקידו לקדם את הנשים במדינת ישראל. הצעת החוק שעומדת לפניכם משקפת הכרה בחשיבות הגדולה שרואה ממשלת ישראל בקידום נשים בישראל והעצמתן בכל תחומי החיים; לא כמו השקר שמנסים ארגונים כאלה ואחרים לשווק לציבור – ותרשו לי לומר: ללא הצלחה מרובה. הבשורה הגדולה של הצעת החוק היא בהגדלת הסמכויות של הוועדה המייעצת ובקביעה כי חברותיה ישקפו את כלל החברה הישראלית, ולא רק קבוצה אחת, תוך מתן האפשרות לנשים שנמצאות מחוץ לתהליך קבלת ההחלטות להצטרף ולהיות חלק ממנו – זה מה שאנחנו מבקשים – וזו תחליף את תפקידה של מינהלת הרשות. הצעת החוק נועדה לעשות סדר בתחום ולדאוג לקידום אמיתי של נשים, קידום כולל ולא מפלה של כל, אבל כל הנשים בישראל. בנוסף, הצעת החוק תגדיל באופן ניכר את סמכויות המשרד ותהפוך רשות קטנה למשרד משמעותי עם סמכויות רבות. על כן אבקש מכלל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק החשובה והשוויונית הזו, על מנת שנוכל לא רק לקדמה, אלא לקדם באמת נשים בישראל באשר הן נשים, יהיו אשר יהיו אמונתן, דתן, תפיסות עולמן, צבר ערכיהן, שאיפותיהן, חלומותיהן, זכויותיהן, על כל האלמנטים הכרוכים במימוש מאווייה של אישה באשר היא אישה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת סן הר מלך. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשיב, בשם הממשלה, השרה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת מאי גולן. בבקשה. השרה גולן? השרה גולן? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני לא זרקתי. את לא הקשבת לי. זה לא נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא נכון, שרון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, בבקשה לשבת. הכול בסדר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – נשים. בושה. פשוט בושה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עשר דקות לרשותך. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר שלחו לי סרטון של גברת שנואמת בהפגנה ומלהיבה את קהל האנשים שהיה שם בדברים הבאים: הממשלה הזו החליטה לבטל את ייצוג הנשים עם סגירת הרשות למעמד האישה. הממשלה הזו היא נגד נשים. הממשלה הזו פוגעת בנשים. מהיום אין לנו ייצוג. כל זה למשמע קולות של וואו, וואו, ואוי וזה וזה. אני שואלת באמת, באמת, מכל הלב: מי יכול להאמין לשטויות ולפייק ניוז האלה? באמת, אני לא מצליחה להכיל את זה. הצעת החוק של חברתי היקרה חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אני רוצה לציין, הסתכלתי עלייך כאן עומדת ומדברת בעדינות, ברוך, ברגש, כמעט רועדת, כי את יודעת מה את עושה, ואת לא רוצה גם להזיק לאף אחד. אני רוצה קודם כול להגיד לך במאמר מוסגר, שאומנם לנשים מהצד הזה את לא דמות למופת, אבל בשבילי את דמות להערצה: אישה חזקה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – מאמינה – שקט, אל תפריעי לי, שקט – מאמינה, חזקה, שחזרה מן התופת, הקימה משפחה בעם ישראל, מתיישבת, נמצאת פה באמונה, בקדושה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, חיים שכאלה? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תתבייש לך. פשוט תתבייש לך ואל תגיד. תתבייש. עלוב נפש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה להתבייש? מה להתבייש? בואי נדבר על החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע. חבר הכנסת דוידסון, חבר הכנסת דוידסון, סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אדבר על מה שאני רוצה. אישה שעברה פיגוע. עלוב נפש, זה מה שאתה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אני לא מבין. מה היא אמרה כאן? גם על זה להגיד? חיים שכאלה – להגיד כזה דבר? אני מתפלא עליך. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תעמוד ותצדיע כשהיא מספרת את הסיפור שלה. חצוף. חצוף. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לך – אני אתייחס למה שאני רוצה, אני לא עובדת אצלך – את דמות להערצה בעבורי. את נותנת לי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, גם כשהיא מפרגנת לה, אתם מעירים לה עכשיו. וזה לא קשור לחוק. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> איזה? פרגון רק לנשים מהמיליה שלהם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה זה מהמיליה שלהם? מה זה מהמיליה שלהם? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את השראה אמיתית בעבורי. אני מחזקת אותך, ואני רוצה להגיד לך שאת עושה היום משהו חשוב, שהוא בשורה ענקית לכלל הנשים בישראל, לא רק לנשים מהאופוזיציה; לכלל הנשים בישראל. ועכשיו אנחנו נדבר על זה. הצעת החוק הזו מהווה מהפכה של ממש בתחום קידום הנשים בישראל. לראשונה, היא מעניקה כלים ותקציבים כדי לפעול, לשנות, להזיז ולהשפיע. חברים, זה פשוט מאוד, ואני מקווה שתצליחו להבין את זה באמת. אני יודעת שזה קשה, אבל נסו. הרשות לקידום מעמד האישה הוקמה לפני 25 שנים. אין ספק – באמת אין ספק, ואני לא אומרת את זה ולו בגרם של ציניות – היא יודעת להפיק ניירות עמדה – חברת הכנסת שרון – היא יודעת לעשות מחקרים. את אומרת שהיא הרסה שלושה עשורים. מעניין, מעניין אותי. ספרי לי מה היה שם. היא יודעת לנאום, היא יודעת לעשות כנסים יפים, באמת, היא יודעת לעשות יח"צ כמיטב היח"צנים. אני אומרת את זה בגילוי לב, לא בציניות. אבל אנחנו כאן, בממשלה הזו, בניגוד לפופוליזם שאתם מדברים עליו, רוצים לתת יותר כלים, כדי שיוכלו להיות גם מעשים ולא רק דיבורים. מילים זה נורא יפה, אבל את יודעת מה זה מעשים. אם תראי לי מעשים או מהלך אחד, אני אשב איתך בשקט. אין. את לא יכולה להגיד, כי אין. ובמקום לעמוד ולברך על זה בתור נשים, אתן עושות פה מעשה פופוליסטי, דמגוגי וזול, ואתן יודעות את זה. אז תתביישו לכן, הנשים שיושבות פה, כי אין משהו שיותר מבורך לנשים במדינת ישראל מהחוק הזה היום, אבל קשה לכן להודות בזה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> למה? תסבירי למה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אסביר. אני פה. אני אסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני יודעת. אני באמת יודעת שבעולם מתוקן ונורמלי – אתה יודע, משהו עם נורמה, אדוני היושב-ראש – הממשלה הזאת, על הצעת החוק הזאת, הייתה מקבלת standing ovation. אבל אבל אין דבר כזה בפופוליזם של האופוזיציה. לא ייתנו לך standing ovation על הפיכת הרשות למשרד ממשלתי, ייעודי וקבוע – לא משרד מומצא לענייני כלום ושום דבר, אלא משרד חזק ואמיתי, שקם כדי להישאר לעוד הרבה מאוד שנים, והכול, הכול למען הנשים, למען הנשים במדינת ישראל. כמובן שזה אולי קונספט שקשה להם איתו. כמו שחברת הכנסת לימור סון הר מלך אמרה, גם לנשים מהפריפריה, גם מההתיישבות, גם מדרום תל אביב – כזה קונספט שלא מוכר למדינת תל אביב – גם לדרוזיות, גם לערביות, גם לנוצריות, גם ליוצאות אתיופיה, לכולן, משרד שיקדם ויישם תוכניות עבודה רק למען נשים. עכשיו, אתם יודעים, לפני חודשיים תמימים, ממשלת ישראל קיבלה החלטה ערכית מאין כמותה להקים את המשרד הזה. זאת, כמובן, לאור חשיבות הנושא, וכן – הינה, אני אתן לכם משהו, קצת חמאה על הלחם שלכם – כחלק מאזן לייצוג הנשים בקונסטלציה הפוליטית שנוצרה במדינת ישראל. במסגרת הקמת המשרד, לראשונה בתולדות ישראל, והגדלת תקציב הפעילות ביותר מפי שישה ממה שהיה עד עכשיו, הממשלה לא רואה שום היגיון כלכלי להחזיק כפל משאבים בעבור אותה מטרה. אם מישהו במתחם הזה רואה, הוא מוזמן לעמוד ולהגיד. אני לא רואה. אני לא רואה שום היגיון בזה בכלל. בקיצור, אני אמשיך. המגמה הכלכלית היום, חברים, היא להפריט חברות ממשלתיות או לבטל אותן ולהכניס את פעולתן לתוך המשרדים הקיימים, וזאת כדי לייעל ולא כדי ליצור כפל משאבים ותקורות. לגבי טענת המקצועיות – וראיתי הרבה פוסטים ממומנים כאלה ואחרים, שמעתי חלק מהאבירות שעומדות בהפגנות לצד מצעדי "סיפורה של שפחה", ומוכרות לנשות ישראל עגלות תינוקות וארונות קבורה עליהן, כי כשאנחנו ממנים, אנחנו נמנה אנסים, אנסים מורשעים, שיעמדו בראשות המשרד. ככה ראיתי. אז למי שלא יודע או מתיימר לא לדעת, יש קריטריונים מספיק קשוחים ומספיק גבוהים של נציבות שירות המדינה שצריך לעבור. ישנה ועדת מינויים בלתי תלויה שבוחנת ובודקת לעומק כל מינוי ומינוי. אין הנחות. כמו בממשלה הקודמת, דרך אגב, ואני מצהירה לאותן מודאגות שאנחנו לא נמנה גיסות רק בגלל שהן גיסות, כן? שיהיה ברור. ולמען הסר ספק, וכדי שהדברים יהיו ברורים, הרשות היא לא מדינה עצמאית, למקרה שמישהו התבלבל. הרשות פועלת על פי מדיניות השר, ואם למישהו יש בעיה עם זה, אז כמו שמנחם בגין אמר, אם מתעקם לו האף, הוא יכול בהחלט להישאר עם אף עקום. עכשיו, זה נכון שהרצון של המפגינים והמפגינות הוא שהפקידים ינהלו את השרים. התשובה שלי היא לא, פשוט לא. המדיניות על פי חוק היא של השר, גם ברשות. אני גם אציין מעל בימה מכובדת זו ששמעתי שכמה ארגוני נשים פנו לראש הממשלה, פנייה בהובלת מנכ"לית שדולת הנשים, שמקפצת מהפגנה להפגנה נגד הממשלה, נגד הרפורמה, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשם יודע מה עוד. היא עסוקה מאוד, אבל מאוד, בלהפחיד נשים בכל מיני סיסמאות חלולות כמו קץ הדמוקרטיה, דיקטטורה, סוף האנושות וכל מה שבסביבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה צריך להוסיף לי דקה על כל מה שהם עשו לי. אני לא אסיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תמשיכי. ששש. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> היא אפילו כתבה, אותה פעילת שמאל קיצונית, שעוטה על עצמה מעטה של זכויות נשים, כדי לנסות ולשקר כמה שיותר, את הדברים הבאים: השרה עלולה להחליט לחזק את ערכי המשפחה המסורתית ועידוד ילודה. שמעת, אדוני היושב-ראש, מה היא כתבה? האיום הגדול: השרה עלולה להחליט לחזק את ערכי המשפחה המסורתית ועידוד ילודה, רחמנא ליצלן. אוי ואבוי אם יהיה דבר כזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה בכתובים? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בכתובים. מזה היא חוששת, על זה הן מפגינות. אוי ואבוי, רחמנא ליצלן, איך אני אעשה דבר כזה. היא גם אמרה שאני יכולה להחליט, אוי ואבוי, בכמה לתקצב את התוכנית למאבק באלימות במשפחה. לא להאמין. אז מי יחליט? היא. את תחליטי, גב' מנכ"לית. אולי ארגון נשות הכותל, שחתום איתן בגאווה על הפנייה לראש הממשלה, או אולי הגב' בהרב מיארה, שבחרת השבוע, ברוב נדיבותך, לאשת השבוע שלך. אכן, פעילת זכויות אדם אובייקטיבית את, ללא שום מטרת-על או אג'נדה נסתרת. זו את, הגב' המנכ"לית. וכן, אני יודעת – ופה אני רוצה להגיד בנימה אישית – אני יודעת שלכן, הנאורות שבינינו, הליברליות, הפריבילגיות, הפלורליסטיות, הפרוגרסיביות והשפחות, אלו שבאמת מבינות עניין – לא כמוני או חברת הכנסת לימור סון הר מלך – לכולכן קשה איתי. אני מבינה את זה. קשה לכן עם אישה מזרחית, מסורתית – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש, סיעות וחברי כנסת. להנמיך, לתת לה – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – בת יחידה לאם חד-הורית, ימנית, ועוד מדרום תל אביב, השם ישמור. אבל זה לא רק איתי, בזה אני מתנחמת. בכללי קשה לכן להפנים שיש עוד נשים במדינת ישראל, שלא כולן נולדו עם כפית זהב בפה בצפון תל אביב או בפאתי הרצליה פיתוח. קשה לכן לראות – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איזה שטויות – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את מועמדת להחליף את רון חולדאי, זה באמת לא קריטריון לדבר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה להגיד "קשה לכן"? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> קשה גם לך, מאוד. קשה לכן לראות נשים שלבושות אחרת, שמתנהגות אחרת, שמדברות אחרת, שיש להן כיסוי ראש, השם ישמור וירחם. קשה. הליברליזם המזויף שלכן מתחיל ונגמר בכיכר הבימה. מבחינת כולכן זה המיליה היחיד לנשים ענייניות – לא כמונו – בחברה הישראלית. כל השאר אפילו לא שקוף, הוא בכלל לא קיים. הייתי רוצה רק לראות אתכן מניפות את דגל הגאווה למשל ביפו או ברמלה, או לחלופין הייתי מאוד מאוד שמחה למשל לראות אתכן מקדמות זכויות נשים במגזר הערבי – מה שאני, אגב, מתחייבת לעשות, לעומתכן ולעומת המשקפיים הוורודים שאתן שמות על העיניים. קל לכן הרבה יותר לצעוק "דמוקרטיה" במדינת תל אביב שלכן, שאגב, על פי האמונה שלכן, שייכת למישהו אחר, למישהו שנכבש – שייח' מוניס, להזכירכן. ובדיוק בדיוק בגלל הצביעות הזאת שלכן, בדיוק בגלל זה אתן מתחת לאחוז החסימה ואתן באופוזיציה, ושם תישארו, בעזרת השם. אמרתי מילה של כפייה דתית, אדוני, שלא יפנו עליי לוועדת האתיקה. אתן יודעות למה? כי מדינת ישראל הרבה יותר מורכבת, הרבה יותר מגוונת, שונה ואחרת מהעולם הצר והקטן שלכן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מסיימת. אז למען הסדר הטוב – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוספתי לך. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם הוספתי לך. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – וכדי שכולם וכולן יהיו רגועים, אכן מעמקי ליבי, מעומק הלב, אני מאמינה אדוקה בערכי המשפחה המסורתית, שומו שמיים. מעומק הלב. הדבר השני – רק אני וצוות משרדי נחליט מהי המדיניות. לא הגב' המנכ"לית לענייני הפגנות והפחדות, לא אתם, לא המשפטנים, לא הפקידים, ובטח ובטח לא המפגינים. ולסיכום קל, אנחנו, בניגוד לכל ממשלות ישראל, ובמיוחד בניגוד לממשלת הריפוי, השינוי, השיסוי וכל הסיסמאות שמכרתם לעצמכם – זו הממשלה שאתם כל כך מתגעגעים אליה, זו שרצתה למנות את זועבי לקונסולית רק כדי להתפטר ממנה – אנחנו הכפלנו ביותר מפי שישה את התקציב, וכל הכספים האלה הם אך ורק לטובת נשים. אתן, המסיתות למיניהן, יכולות להמשיך ולמכור ולדבר סיפורים, שהכסף ככל הנראה ילך לרכישת מכת"זיות לנתב"ג, או שאנחנו נהפוך את נשות ישראל לשפחות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את הסיפורים האלה תמשיכו למכור בהפגנות, כמו שאתם לוחמי החופש ואתם ה-, ה-. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אבל האמת, האמת היא אחת: רק לטובת נשים ורק בשביל נשים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה ההסבר שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשרה מאי גולן. ביקשו חברי כנסת רבים להתנגד. אני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, גם אני יודע לקרוא תקנון. גם אני יודע לקרוא תקנון, ואת לא יודעת מה סדר המתנגדים, מה שרשום אצלה לעומת מה שהוגש אליי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני יודעת היטב, אני יודעת מתי הייתי פה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, שמעתי גם את בקשתך לדבר לאחר ההצבעה בגלל הודעה אישית. גם זה שיקול דעת של היושב-ראש. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> ביקשתי להתנגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, ביקשו בערך עשרה. את ביקשת הודעה אישית, ללא קשר. תודה רבה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני, אני מאוד מצטערת, זה לא לפי התקנון. אני רוצה לבקש ייעוץ משפטי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תיגשי לייעוץ משפטי ותאפשרי למליאה להמשיך להתנהל, תודה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמעתי את השרה מסבירה את החוק, אומרת שזה עוד חלק מהמאבק שלכם נגד הפריבילגיות שיושבות פה – אורנה ברביבאי מעפולה עילית, האלופה הראשונה בצה"ל; מירב בן ארי מנתניה, משפחה טריפוליטאית שעושה בשביל המדינה. מי? שרן השכל, לוחמת בצבא? יפעת שאשא ביטון מקריית שמונה? זה הפריבילגים שאיתם אתם נלחמים. אין גבול לשיסוי בנושא של נשים. כל עשרה ימים נרצחת אישה במדינת ישראל. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אוריאל, אני יכולה לענות לו? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל עשרה ימים נרצחת אישה במדינת ישראל במשמרת שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזה מה שאת עולה איתו לדוכן? אין לך בושה? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אתה יכול להמשיך לדבר – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי כנסת שיגידו "בושה" – זו הפרה חמורה. תתביישו בחוץ. השרה גולן, לשבת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל עשרה ימים נרצחת אישה במדינת ישראל במשמרת שלך, ואת עולה הנה לשסות נגד נשים? אין לך בושה? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – אתה שקרן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה גולן, לשבת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל עשרה ימים. 17 נשים מתחילת השנה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – חצוף. מי אתה שתתנשא עליי – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה גולן, אני מבקש לשבת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכל מה שיש לך זה להסית נגד הנשים המדהימות האלה. מי פריבילגי? על מה את מדברת? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכו תקראו את החוק שהיא שמה באמת. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אתה מוזמן ללכת לכפר קאסם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי, אני אאלץ להוציא אותך. בלי הפרעות. לא להפריע. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מפנה את כולכם לסעיף 5 – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה גולן, אני מבקש לשבת. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בחוק שהיא שמה. חסרות שם ארבע מילים, ארבע מילים שהיו בחוק המקורי ואת הורדת. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> סעיף 5: מניעת אפליה נגד נשים – הוצאת את זה מלשון החוק. מניעת אפליה נגד נשים – איפה זה? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נעלם – – – איפה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מי את מרמה? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שהם עשו פה, הם לקחו את הרשות להגנה על מעמד האישה, והופכים אותה לעוד מכבסה של מינויים של חברי מרכז ליכוד – שיצביעו בשבילך בפעם הבאה בפריימריז, כי זה מה שמעניין אתכם. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואת מי את מביאה להצביע, את מר חוק איזוק אלקטרוני? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר בן גביר, מה עם חוק האיזוק? עמדת פה – נשים נרצחות במשמרת שלך. נשים נרצחות במשמרת שלך. נשים נרצחות במשמרת שלך. אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שמעניין אתכם זה הון פוליטי. את יודעת למה זה רשות? את בכלל יודעת למה זה רשות עצמאית? כי שרים באים ושרים הולכים אבל הרוצחים של נשים נשארים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית, נא לשבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי שרים באים ושרים הולכים, אבל האנשים שמשלמים לנשים 32% פחות ממשיכים לשלם 32% פחות. אז צריך רשות עצמאית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפחות תקראי את החוקים שאת עצמך מגישה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה עושה את מה שעושה הממשלה הזו מיומה הראשון – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה את צועקת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לוקח זכויות נשים וממשיך ומדכא אותן וממשיך ומוריד להן וממשיך ומפרק את ההגנה של המדינה עליהן. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית. יוראי להב, קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אמרתם שאם יש תמיכה אי-אפשר לעלות. מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בגלל שאתה עלית להתנגד, היא יכולה להשיב. אם לא היית עולה להתנגד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא. המציע יכול, בגלל שהתנגדת. ככה אמרה לי סגנית מזכיר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תקנון הכנסת: "התנגדו הממשלה או אחד מחברי הכנסת להצעת החוק, רשאי יוזם הצעת החוק" – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תיתן הנחיות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, שלום וברכה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. השרה גולן, השרה גולן, הניחו לה. תודה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מקשיבה לדברים האלה ובאמת, אני אומרת בכנות, זה מפתיע אותי שנתון כמו – נתון כל כך חשוב – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ששש. אתם רוצים להפריע גם לה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – נתון כל כך חשוב כמו באמת שהחוק של האיזוק האלקטרוני עובר בקריאה ראשונה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נו, איפה הוא? למה הוא לא עבר? למה לא סיימתם את החקיקה? נשים נרצחות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה, הוא יעבור את החקיקה. סיימנו, אבל אורנה, אורנה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני שבועיים. חברת הכנסת אורנה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהייתם מקדישים – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל אתם יודעים, גם אתם יודעים שהנשים שנרצחו, לפחות אלה שבתקופה האחרונה, כנראה שהאיזוק לא באמת היה עוזר להן, אבל בואי נגיד שזו האמת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שימותו נשים, לא נורא. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, לא, שנייה. שנייה. אני רוצה לומר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז למה את מחכה, שעוד נשים תירצחנה עד שתעשי משהו? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה, מאוד מכאיב לי השיח הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את החוק הפרוע הזה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני חושבת שהחוק הזה – תקשיבי, אני לא אביא חוק שאני לא מאמינה בו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מאמינה שהחוק הזה הוא חוק שמאפשר – אולי בפעם הראשונה, מירב – לתת שוויון לכלל הנשים במדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לכלל. ואת יודעת יפה מאוד שיש מקרים שנשים דווקא מצד מסוים, או שנראות – הרי את יודעת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מי כתב את החוק הזה? את כתבת אותו? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את יודעת איזה תקרות זכוכית עומדות בפני נשים מסוימות. די, כמה אפשר לספר את הסיפור הזה? הבנתי. נכון, פתאום יש משהו, לקחו קצת מההגמוניה. תאפשרו את זה, תהיו ישרים, תהיו כנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מי את – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי לך, לא אמרתי לך, לא אמרתי לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? בגיל 13 התחלתי לעבוד. לא היה לי כסף. אני הגמוניה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תתביישי לך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שנייה. לא, לא. כרגע, החוק הזה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – אתם יודעים יפה מאוד שהייתה – עד עכשיו המצב היה מצב מפלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כרגע אנחנו באמת מבקשים, באמת ובתמים, לתת מענה לכלל הנשים במדינת ישראל. לכלל הנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תני לה לדבר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> החוק הזה לא שינה במילימטר. חוץ מהסמכויות, הוא לא שינה במילימטר את החוק הקודם. אבל תראו איזה מדהים – כי פשוט עכשיו הסמכות לא תהיה בידיים שלכם והיא תהיה בידיים של מי שהנגיש את טובת כלל ציבור הנשים ולא רק ציבור ספציפי. זו האמת, חבר'ה. זו האמת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך החוק הזה עושה את זה? מי כתב אותו? את לא מבינה מה את עושה. את לוקחת – – – זה פוליטיקה. זה פוליטיקה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה, זה שלכם? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מבינה קצת – לא, אל תזלזל באינטליגנציה שלי. זו פטרונות. זה זלזול. אתה יודע, אתם מדברים על נשים וההערכה שלכם לנשים וכבוד לנשים? זה לא מכבד נשים, הדיבור הזה. זה לא מכבד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, אני יודעת שהחוק הזה הוא חוק חשוב. הוא חוק שמביא בשורה עבור אזרחיות במדינת ישראל, כלל האזרחיות – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לימור, תסבירי מה הייתה הבעיה – – – מה הייתה הבעיה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – כולן, בלי יוצא מהכלל. החוק לא שינה שום דבר. להפך, הוא הגדיל פי שישה את התקציב שהיה עד עכשיו. כל השקרים האלה, אי-אפשר להדהד אותם. אתם יודעים מה? תלכו, תראו את החוק, תקראו אותו כמו שאני – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראתי את כל החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, חברת הכנסת הר מלך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ותראו, ואחר כך תדברו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצעת חוק – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, אין לך מושג על מה מדובר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – הצעת חוק לקידום הנשים בישראל, התשפ"ג–2023, 3670 – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חוק לחיסול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה ראשונה. חבר הכנסת אלמוג כהן, לא באמצע ההצבעות. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה שנייה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, תודה. הצעת חוק לקידום הנשים בישראל של חברת הכנסת לימור סון הר מלך – הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה וחרפה. בושה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לקידום הנשים בישראל, התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 56 בעד, 48 מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק לקידום הנשים בישראל של חברת הכנסת לימור סון הר מלך התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לשם הכנתה לקריאה הראשונה בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חוקה, חוקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועדת חוקה. איזה עוד ועדה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. היא אמרה פנים. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין הודעות אישיות כרגע. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/531/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אחרי החוק הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כבר התחלתי את הנושא הבא. – – הצעת חוק הרבנות. גם היא ביקשה להשיב, וזה לשיקול היושב-ראש. סליחה, חברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מירב, אין צורך. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב, חבר הכנסת הרצנו, לא סרט. על פי התקנות – צילום, לא וידיאו. תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת רוטמן, אנחנו רוצים להמשיך בסדר-היום. חברות הכנסת, תודה רבה. אני רוצה להמשיך בסעיף הבא שעל סדר-יום – הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), של חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה. אפשר להנמיך בבקשה את הדציבלים ולהירגע? אפשר לצאת קצת לשתות קפה ולאפשר ליוזמי החוק להציג את הצעת החוק, קואליציה ואופוזיציה כאחד. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני? אני, שבגיל 13 וחצי יצאתי לעבוד? אני – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב, את בקריאה שנייה. חברת הכנסת מירב – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה שלישית. נא לצאת. נא לצאת. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראת לי בקריאה שלישית? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, את לא מקשיבה. אפילו להקשיב לקריאות את לא שומעת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי את השנייה. אם הייתי יודעת שאני בשנייה לא הייתי מגיעה לשלישית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשאלי פה מסביב אם לא קראתי ברור – יותר ממה שקראתי. תצאי לכמה דקות להירגע ותוכלי לחזור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באמת לא שמעתי את השנייה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה. תצאי לכמה דקות ואאפשר לך לחזור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תחזיר אותי אחרי זה, כי באמת לא שמעתי. (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אתם רוצים לאפשר לחבר שלכם מהאופוזיציה להציג את הצעת החוק שלו או שאתם רוצים גם לא להפריע? תודה רבה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא כל החוקים הדתיים הם רעים, גם לא כולם הם טובים. בואו נדון בכל אחד לגופו של עניין. אז אחרי שדחינו את הבחירות לרבנות הראשית לשם דיל, קומבינה, לתת לאח-של את התפקיד האחד ולבן-של את התפקיד השני, כשהרב ההוא יסיים את תפקידו, כי הוא לא הסתדר; ואחרי שעבר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לבעלה של תמר זנדברג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, חברת הכנסת קטי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גיסתו של לפיד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחרי שעבר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יוצאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מצוין. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואחרי שעבר פה החוק שנותן – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – בעלה של תמר זנדברג מיש עתיד – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את בקריאה שנייה. חבל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – וגם משפחת לפיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה שיבינו אנשים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. אמרת את דברייך. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – שחבר מרכז ליכוד לא יכול להיבחר. לא יכול. בטופס זה כתוב. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> המקופחים עלי אדמות, אחרי שעבר חוק טבריה שמתיר לראש ועדה קרואה – בלי שמות ובלי קשר – שוב, בסטי של מישהו, להתמודד על ראשות העיר, כי הוא לא נבחר בבחירות דמוקרטיות, אז הוא יקבל שימוש במשאבים ונקודת פתיחה גבוהה יותר וחזקה יותר. למה? כי אפשר. תראו, אני שומר כשרות, אני אוכל בד"ץ, גם צהר. מה חושב הציבור בישראל על שירותי הדת שלנו? מה הוא חושב על משגיחי הכשרות? יש בארץ כמה אלפי משגיחים, ורובם עושים עבודתם נאמנה, אבל כמה מגיעים בגלל היכולת וכמה בגלל הקשרים? כמה מהציבור הכללי בישראל נהנה מהמצב הזה? מה חושב הציבור שלא שומר כשרות על ההחלטות שמתקבלות עבורו? מה קורה בעולם הנישואים? מה קורה בימים הלאומיים הדתיים? מה בין הזרמים הדתיים? עמדתי כאן לפני קצת יותר משנה בכנסת הזאת – נכון, עם ממשלה אחרת – והצעתי למה החוק הזה נחוץ. אז עברה קצת יותר משנה, והגיע שוב הזמן להסביר מדוע הוא נחוץ. הצעת החוק הזאת מבקשת להחזיר את הרבנות לעם. כן כן, השר קרעי, הציבור יקבע. יש לנו כאן גוף דתי שהחלטותיו משפיעות על כלל האזרחים, אם הם ירצו ואם לא, אז בואו ניתן לציבור לקבוע מי יהיו רבניו. אני מציע – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אולי תגיש את הצעת החוק הזאת לנשיא בית המשפט העליון. הוא משפיע הרבה יותר מהרב הראשי. למה ששם לא יהיה את כל הסיפור? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מציע מצד אחד להגביה את הרף לרב הראשי, שיהיה בעל כושר לדיינות. הרי אחד הרבנים הראשיים יעמוד בראש בית הדין הרבני, אבל הוא לא צריך להיות דיין – אבסורד. אני מבקש שהבחירות יהיו גלויות. בואו נראה מה אומר הגוף הבוחר. והצעת החוק מבקשת – וזה החלק השלישי – לגוון את הגוף הבוחר כך שהוא יכלול ציבורים נוספים, שלא השתתפו בו עד היום. הגיוני, לא? הרי אנחנו בממשלת ימין על מלא מלא, נכון, קרעי? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה מלא? מה הציבור רואה כשהוא מסתכל עליכם בין חוק החמץ לווק השרוולים וקומבינות בשם האל? אז בוא נניח בצד את חילול השם, ובוא ניתן לאנשים לראות מי בוחר את הרבנות שלהם. אנשים רוצים קשר לקדוש ברוך הוא, אבל אם יש ירידה מתמדת בשיעור המתחתנים ברבנות באחוזים – 20% פחות אחרי שמנרמלים את האוכלוסייה – זו לא ירידת הדורות, זו לא היחלשות של המסורת, זו פשוט הבעת אי-אמון. כן, השר קרעי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני בעד ששר הדתות יקים לו ועדה של תשעה חברים – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> כמו שעושים לעליון, בדיוק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – והוא יבחר את הרב הראשי. למה צריך – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> כמו שעושים בעליון. הוא משפיע הרבה יותר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה מדהים? לפני רגע בחרתם את הנציג שלכם לוועדה הזאת. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה קשור? יש לכם רוב, ואתם לא מפסיקים להתבכיין על זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה, זאת הבעיה, שיש רוב. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מפסיקים להתבכיין. כל מה שיצאתם פה – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> חבר הכנסת טור פז, אתה יודע מה – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם השר לוין פה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – אתה יודע מה מרגיז אותי? שעושים פתאום שינוי תוך כדי התהליך, רגע לפני הבחירה – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל דחינו אותו, השר לוין. אתם לפני שבוע העברתם חוק שדוחה את הבחירות לרבנות, כי מה לעשות, אח של דרעי והבן-של לא מסתדרים, אז הינה, עכשיו אפשר לבחור. שנה קדימה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> זאת אומרת שאפשר לשנות – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, באמת. אתה יודע מה – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אתה יודע מה היית צריך לענות לי? היית צריך להגיד לי שאתה דווקא, לזכותך ייאמר – – – הרי תמכת גם בשינוי הרכב הוועדה למינוי דיינים כדי להכניס את השר אלקין בחוק פרסונלי – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> איזה פרצוף זה? הצבעת או לא הצבעת? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני שר המשפטים, אם היה אי-אמון בבית המשפט כמו שיש אי-אמון ברבנות הראשית, בממסד הדתי – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> יש יותר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אי-אמון בעסקות, בקומבינות, בשיטת המאכערים, ודווקא בדברים של קידוש השם. הלוואי שהיו מאמינים במוסדות הדתיים שלנו כמו שהיום אנשים מוכנים להילחם בשביל בית המשפט. הלוואי. ואת זה אני אומר כאדם דתי. הרי רוב תושבי ישראל, להבדיל ממני, הם לא אנשים דתיים, הם לא אנשים חרדים. הם מסורתיים או חילונים. מתי הם באים לרבנות? שוב, הרי החרדים לא באים לרבנות. מי בא לרבנות? אנשים כמוני ואנשים חילונים, כשהם מתחתנים או כשהם צריכים את התעודה במסעדה ברבנות או כשהם קוראים על כל מיני קומבינות שעולות וצפות. אז מה ליהודי חילוני ולרבנות הראשית? מה ליהודי שהוא לא שומר מצוות ולכל הדברים האלה? זו הסיבה שנוסף לשקיפות ולהעלאת הרף, אני מציע בחוק הזה לשנות את הייצוג. הרי בתפקידים רבים עמד כאן שר בשבוע שעבר ודיבר על גיוון הייצוג. אנחנו רוצים יותר נשים במשרות בכירות, יותר נשים בפוליטיקה, בצבא, יותר מזרחים באקדמיה, יותר ערבים בהייטק, יותר יוצאי אתיופיה בכל התפקידים, עולים מחבר המדינות, אנשים עם מוגבלויות. אז כל ההפיכה המשטרית שלכם עובדת על ייצוג, לא? אנחנו רוצים להחזיר את הכוח לעם, ככה אמרתם; ישראל השנייה, פריפריה. גוף שכולו חרדים מייצג את כולם? אני שואל ברצינות. זה ייצוג של העם? אתם אומרים על השופטים שהם שמאלנים, שהם אשכנזים, אז מה עם ההרכב של הרבנות? שם כולם זהים במראם, בדעותיהם. לא, חברים. הרבנות גם היא צריכה להיות חלק מעם ישראל. היא משפיעה על החיים האזרחיים כמעט כמו בית המשפט. היא מייצגת את הדת היהודית. צריכים להיות אנשים חילונים בגוף המייצג; צריכים להיות אנשים מכל גווני העם. נכון, הרב צריך להיות יהודי שומר מצוות, תלמיד חכם עם ידע ויכולות גבוהות בתורה, אבל אני מציע שבגוף הבוחר יהיו יותר נשים, יותר חילונים, יותר צעירים, יותר סטודנטים – אלה שצורכים את שירותי הרבנות הראשית. הם מקבלי השירות של הגוף הזה, שכאמור, משרת בישראל את החילונים, את המסורתיים ואת הדתיים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אולי שלפיד יבחר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי אתה תבחר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מציע שאני אמשיך. מה אנחנו מציעים? להגביה את תנאי הסף, שראשי רבני ישראל והאנשים שעומדים בראשות בית הדין הגבוה יהיו דיינים או לפחות בעלי כושר לדיינות, בעלי ההסמכה הרבנית הגבוהה ביותר, עם הידע התורני הרחב ביותר. הרי ככה אנחנו רוצים את הרבנים הראשיים שלנו. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה עורך דין? ראש הדיינים יהיה דיין. הגיוני, לא? אנחנו רוצים בקיאים בתורה; אנחנו רוצים מגוון קצוות; אנחנו רוצים להיות קשובים לרחשי העם. והשקיפות, השקיפות בבחירה – אני מציע שבבחירה הזאת, אותם 120 אנשים שיבחרו, יבחרו בגלוי, שנדע מה הם בחרו, שבחירתם תהיה על פי מצפונם. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה להרחיב את ההשפעה של החברה הישראלית בתחום היהדות. יהדות לכולם. אבסורדי בעיניי יהיה שדווקא חברי כנסת שרוצים לחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל לא יתמכו בה. הגיע הזמן לקרב את היהדות לעם ולקרב את העם אל היהדות, כי זה בידיים שלנו. זו הצעה שלנו. זה תלוי בנו. בואו ננגיש את היהדות שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. בואו נסלול את הדרך. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. אני רוצה להזמין את השר לשירותי דת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי להשיב בשם הממשלה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> טור פז, באמת נראה לך שניתן ליש עתיד להתערב לנו בקואליציה שלנו במינויים של הרב הראשי לישראל? ליש עתיד? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אמרת את כל הבעיה במשפט אחד. אתה חושב שאתה היהודי היחיד פה, שכל ה-120 האלה, אין להם – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כשם שאני לא נותן ליש עתיד לשנות את – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא פחות שלי, לא פחות של יוראי הרצנו, לא פחות של מיכל שיר, לא פחות של נאור – כולם יהודים לא פחות טובים ממך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי שקבע את הגוף הבוחר הזה זה לא אני וגם לא החרדים. זה קבוע בחוק, ולכן לא ניתן לשנות את כללי המשחק. זה הכול. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראש העיר היקר הרב בוסו. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת טור פז, האמת היא שאני שמעתי את כל דבריך בקשב רב. אפילו כתבתי לי פה נקודות, והאמת, יצאתי מבולבל. למה? אם זו הייתה הקדנציה הראשונה של חבר הכנסת טור פז, והוא מגיע האמירות "וכל נתיבותיה שלום", אמירות של אחדות, של אהבה, בוא נקרב, אז הייתי אומר, ובפרט בהיכרות הטובה שלי איתך: תשמע, בא חבר כנסת, רוצה שהכול יהיה בשלום ומציע הצעות. בוא נתמודד איתן. אבל אתה היית חבר בקואליציה. איפה נעלמו אז "וכל נתיבותיה שלום"? הלכתם יחד עם השר לשעבר כהנא, שנמצא פה, חבר הכנסת כהנא, ויחד עם קואליציה שלמה, וכל הדגל של "נתיבותיה שלום" לא היה נר לרגליכם קדנציה שלמה. כשאתם הלכתם לשנות את הרכב הוועדה למינוי דיינים, הוספתם – שיניתם בוועדה בשביל לסדר ג'ובים פוליטיים. כולם זוכרים גם את השמות, אין פה סודות. עשיתם את זה, אתה יודע מה? פה, מעל הפודיום הזה, בלי להסתיר – לא לאח שלו, לא לדוד שלו. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תן שמות. אילו שמות? תן שמות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני כבר אגיד לך, אם צריך שמות. חבר הכנסת אלקין ייכנס עוד כמה דקות ואני אבקש שירענן את הזיכרון שלנו. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מזכיר לך שהשארנו את עובדי המועצה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, רגע. לא, אבל אתם, מה שאתם עשיתם, שיניתם את הוועדה למינוי דיינים כמו שבא לכם, איך שנראה לכם. לא התחשבתם ב"נתיבותיה שלום"; לא התחשבתם בלעשות אחדות בין כולם. יותר מזה, כשאתה הבאת את מתווה הכשרות, לא חשבת על ציבור שלם שיותר לא יאכל רבנות, ציבור שלם שלא סמך על הכללים שהתוויתם. כשאתם ניסיתם – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – זה שקר, זה שקר. לא המצאנו שום כלל. לא המצאנו. ההפך, רצינו לתת לרבנות הראשית לקבוע את הכללים. איזה שקר. אל תשקר, אל תשקר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. זה לא נכון, לא. אז למה הרבנות הראשית התנגדה? מי שרצה להביא כוח לרבנות הראשית – למה הרבנות הראשית התנגדה? רגע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> רגע, רגע. הרב מלכיאלי, אנחנו הסכמנו להסיר את כל אלפי ההסתייגויות אם תיתן זכות וטו לרבנות, ואתה לא הסכמת. אתה לא הסכמת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ודאי, אני זוכר את זה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – מה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הסכמנו להסיר את כל ההתנגדויות אם יהיה וטו לרבנות הראשית, ולא היה. לא נתתם את זה. הקואליציה שלכם עם לפיד ובנט – אנחנו לא יודעים איפה הוא היום – אתם לא הסכמתם, רציתם לרמוס. ממה אני משתגע? כשאתם מדברים על "כל נתיבותיה שלום", וחבר הכנסת טור פז, המציע, מדבר על החזרת הרבנות לעם – ריבונו של עולם, אני מכיר את רבני הערים, מכיר את רבני ישראל, מכיר את מועצת הרבנות הראשית. להחזיר את הרבנות לעם? מה שאתם עשיתם – אתם הרחקתם, ניסיתם להרחיק את העם מהרבנות, את הרבנות מהעם. אבל הרבנות היא חזקה, היא יציבה, היא מחוברת לעם. היא נמצאת עם העם. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה – – – הכי חמור. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הרבנות הראשית – לא לחינם אתה את רואה רבני ישראל, את האהדה הגדולה שהיא מקבלת, כל רב במקום שלו: רבני היישובים, בעזרת השם, רבני המושבים שיהיו, רבני השכונות שיתווספו. כל המינויים – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רוב האנשים אפילו לא יודעים מי הרב שלהם. אדוני השר, רוב האנשים לא יודעים מי הרב של העיר שלהם. על מה אתה מדבר? תשאל – – – מי הרב, מי הרב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, רגע. קודם כול, שנייה. תראה, עשינו, בדקנו. לא עשינו בכל העולם. אתה שואל על אנשים שהם לאו דווקא דתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם בארץ, אחרי זה לעולם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על הארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. אמרת: ועשינו סקר בכל העולם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אני לא בדקתי כל עיר ועיר. אני רק אומר לך, כשאתה מדבר על רבני ישראל, על האהדה שהם מקבלים, על החיבור שהם מקבלים – עכשיו, מה אני רוצה לומר? יותר מזה, אתם אומרים – וחבר הכנסת טור פז, אני מצטט מדבריך: החרדים לא באים לרבנות. להזכיר לך שבקדנציה הקודמת, כשבאו לרמוס את כבודה של הרבנות במתווה הכשרות – חבר הכנסת כהנא, אתה יודע את זה – כשאתם באתם אלינו בשביל – אמרתם: הרי מי היה נהנה מזה? הבד"צים. אנחנו נלחמנו על כבודה של הרבנות. וכשאני, במשרד הדתות, הולך לקדם מתווה שיחזיר את הכבוד האמיתי של הכשרות לרבנות הראשית ולמועצות הדתיות, אז זה נקרא להגיד שהחרדים לא באים לרבנות? כל חרדי שמתחתן – איפה הוא מתחתן? איפה הוא רשום? במועצות הדתיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה לא? אני חרדי, תלמיד ישיבת חברון, התחתנתי דרך המועצה הדתית, דרך הרבנות. מה, זה לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לא התחתנת – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> התחתני באולם שמחות, כמו כל עם ישראל, ואני נרשם כמו כל עם ישראל, בדיוק כמו אדם שמתחתן ובסוף נרשם במועצה הדתית. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הכי חשוב, את יום הנישואין שלך אתה זוכר? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חסר לי שלא. יש דברים שבהם לא מתבלבלים. ודאי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> ההזמנה לחתונה אז לא הגיעה אלינו בדואר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז ביד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי יכולה לחזור למליאה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בקיצור, אז להגיד שהחרדים לא באים לרבנות? הרי החרדים ישבו כאן באופוזיציה שנה שלמה ונלחמו על כבודה של הרבנות. נלחמנו על מתווה הכשרות בשביל להחזיר את הכוח האמיתי לרבנות ולמועצות הדתיות. זה מה שאנחנו עושים עכשיו במשרד הדתות; זה נכון גם בנישואין ונכון גם בכשרות. אז מה הפירוש להגיד שהחרדים לא באים לרבנות? דיברת על בחירות חשאיות. למה הבחירות לא גלויות? רגע, היום בבוקר, לפני כמה שעות, כולנו הצבענו פה בבחירות לוועדה למינוי שופטים, דיינים, קאדים. למה לא הגשתם אז הצעת חוק שהכול יהיה גלוי? למה בכלל כל הבחירות? הרי אם אנחנו רוצים בחירות אמיתיות – הרי אם זה היה בחירות גלויות, מה היו אומרים לנו? ההוא פחד מההוא, זה פחד מההוא. ממש לא נכון. הבחירות האלה הן בחירות חשאיות כי אלו בחירות אמיתיות. יש לך גוף בוחר, והגוף הבוחר הזה – בוא נדבר על הגיוון שלו. אני לא ספרתי כמה דתיים נמצאים בגוף הבוחר וכמה לא. מה פירוש "לגוון את הגוף הבוחר"? הרי אתה יודע, וחבר הכנסת כהנא ודאי יודע, שהגוף הבוחר מורכב מעשרות רבות של ראשי ערים, שהם לא בהכרח דתיים; חלקם הגדול לא. יש בגוף הבוחר ייצוג. אתה יודע מה? הלוואי, תראה לי בוועדה למינוי שופטים כזה גיוון. תראה לי בוועדה שתמנה את נשיא בית המשפט העליון כזה גיוון. אין היום תהליך יותר מורכב מאשר מינוי של רב, ודאי רב ראשי לישראל. תראה לי מקום עם 150 בגוף הבוחר. ויותר מזה, הרי אנחנו דחינו את הבחירות לרבנות הראשית כי היה חשוב לנו הגיוון הגדול ביותר, גם בערים הגדולות, שאין להן ייצוג, כמו ירושלים, כמו תל אביב, כמו חיפה. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה רב – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אנחנו נעשה את הכול. חבר הכנסת כהנא, אני עומד כאן ואני אומר לך, בעזרת השם, אנחנו, מייד אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, נעשה מאמצים גדולים. גדולים. ואתה מכיר את המורכבויות בכל הקומות במשרד הדתות. אנחנו נעשה. אגב, המורכבות היא מורכבות מסוימת, כן? אבל אנחנו נעשה מאמצים גדולים מאוד להביא לבחירות לכמה שיותר רבני ערים. אין מושג כזה היום – שלום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום, אדוני. אתה רוצה לשמוע את התוצאות או אחרי שתסיים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תוצאות. יש מתח גדול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> קודם כול נעצור לך את הזמן, ואז תוכל להמשיך. << נושא >> בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להקריא את תוצאות ההצבעה שהתקיימה לוועדות השונות. לוועדה למינוי שופטים הצביעו 119; מספר הקולות הכשרים – 118; נבחר ברוב של 86 קולות חבר הכנסת יצחק קרויזר. חבר הכנסת רון כץ קיבל 12 קולות וחבר הכנסת עידן רול – קול אחד. לוועדה לבחירת נציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים הצביעו 119. 118 קולות כשרים. בעד חבר הכנסת אליהו ברוכי – 81; נגד חבר הכנסת אליהו ברוכי – שלושה. לפיכך נבחר חבר הכנסת אליהו ברוכי. לוועדה לבחירת שלושת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת קאדים הצביעו 119. 118 קולות כשרים. בעד חבר הכנסת ינון אזולאי – 80 קולות; נגד – ארבעה. בעד חבר הכנסת אחמד טיבי – 87 קולות; נגד – 15. בעד חבר הכנסת מנסור עבאס – 82 קולות; נגד – 13. לפיכך נבחרו שלושת החברים ינון אזולאי, אחמד טיבי ומנסור עבאס לוועדה לבחירת קאדים. לבחירת נציגי הכנסת לוועדת המינויים לקאדים מד'הב הצביעו 119. הקולות הכשרים – 118. בעד זהר אל דין ח'טיב – 101; נגד – חמישה. בעד מהדי נסר אל דין – 98; נגד – חמישה. לפיכך נבחרו שני החברים שהעמידו את עצמם לבחירה, זהר אל דין ח'טיב ומהדי נסר אל דין. ברכות לזוכים, ומי ייתן שייצאו תחת ידיכם בחירות טובות. תודה רבה כמובן לחברי ועדת הקלפי, שהצליחו הפעם בספירה אחת להביא את התוצאות ביעילות ובמהירות. תודה לכל חברי הכנסת שהשתתפו. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ג–2022 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר מלכיאלי, הזמן שלך, בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> אני אצטרף לברכות לחבר הכנסת קרויזר, חבר הכנסת ינון וחבר הכנסת ברוכי – אה, וגם חברי הכנסת אחמד טיבי ומנסור עבאס. אדוני היושב-ראש, אני אמשיך את הדברים. עכשיו אני רוצה להמשיך להתייחס למה שעוד אמרת, חבר הכנסת טור פז. דיברנו על בחירות חשאיות. אני אומר, כמו שאתה מבין, כמו שקודם – התוצאות שהוקראו עכשיו – לא ביקשנו מעולם שהבחירות האלה יהיו גלויות, לא ידוע לי שביקשו. זאת אומרת שאם רוצים באמת בחירות אמיתיות, בדרך כלל – אגב, אם הבחירות לא היו חשאיות, יכול להיות שקארין אלהרר לא הייתה נבחרת בפעם שעברה, וזה לא טוב לך; אתה כן רצית שהיא תיבחר – אז אי-אפשר שהבחירות יהיו גלויות רק בחלק. אגב, אני זוכר עוד פעם שהקואליציה הפסידה. היה חבר כנסת אכרם חסון, אם אינני טועה, מישראל ביתנו, שגם היה מועמד לוועדה למינוי קאדים. הוא היה נציג שלנו, של הקואליציה, וגם הוא נבחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה מכולנו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> סליחה, מכולנו, נכון – וגם הוא נבחר. הוא היה בקואליציה איתנו. כלומר, בחשאיות יש לכאן ולכאן, זאת אומרת לא בטוח שגם אתה רוצה שהבחירות האלה יהיו גלויות. וחבר הכנסת כהנא, הצטרף פה עכשיו חבר הכנסת אלקין. קודם דיברו פה על השינוי שהיה בוועדה למינוי דיינים – למה זה לא היה. אמרתי לחבר הכנסת כהנא שאני לא זוכר פרטים, ועוד מעט יגיע חבר הכנסת אלקין, אפשר לשאול אותו למה שינו את הוועדה למינוי דיינים. אני לא זכרתי. אתה תוכל להעשיר את ידיעותיו. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אשמח לענות לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, עוד לא שכנעתי את כולם. ובכן, אני באמת רוצה לסכם, אדוני היושב-ראש, ברשותך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> איפה אופיר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא יודע איפה אופיר, אבל נגמר הזמן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אני רוצה לסכם את הדברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת נאור, יש לך נטייה שכשאני עולה, אתה ישר כל הזמן גורם לי לגמור לדבר. אני רוצה לדבר בארוכה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הרב מלכיאלי, השר מלכיאלי, משפט סיכום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה – עכשיו אתה רוצה גם לשלוט בשעון? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את הצעת החוק מהטיעונים המקצועיים שדיברתי עליהם כאן באורך רב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות התגובה לחבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני שר הדתות, השר מלכיאלי, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, תראה איזה אבסורד יש כאן. מה ביקשנו? בוא נניח בצד את האנונימיות וקח את שני הסעיפים הנוספים – שהרב הראשי יהיה דיין, שיהיה דיין. הוא הרי חמש שנים עומד בראשות בית הדין. מן הראוי שהעומד בראשות בית הדין – יעמוד בראשו דיין. אבל יותר חשוב מזה, הבחירות לרבנות הראשית, כמו שאמרתי קודם, משרתות בסופו של דבר שני ציבורים בישראל: את הציבור החילוני-מסורתי ואת הציבור הדתי. מי צורך את הרבנות? השר קרעי, שאוכל מהכשרות של הרב מזוז? אתה, השר מלכיאלי, שאוכל בד"ץ בית יוסף? אולי השר גולדקנופ? לא. מי צורך כשרות של הרבנות – רק רבנות, לא בד"ץ? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא, רק מה שכשר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שאוכל כשרות של הרבנות זה מתן כהנא, זה אני, זה אלעזר שטרן, חילי טרופר, דבי ביטון, אורית פרקש, פנינה תמנו. חברים יקרים, צרכני הרבנות הראשית צריכים לקבל מקום בוועד הבוחר, בגוף הבוחר, לפי הצריכה שלהם, אבל אין להם אותו. הרי אתה יודע, השר מלכיאלי, שאם היום נשאיר את הגוף הבוחר כמו שהוא, ש"ס שולטת בו. אבל מה לעשות, רוב האנשים שצורכים אותו הם לא מצביעי – גם מצביעי ש"ס, אבל רובם לא. ולכן מן הראוי – וזה כן דומה הדין לנידון – שניתן לאנשים שצורכים את הרבנות, ושאנחנו רוצים שיצרכו אותה, לקבל מקום משמעותי יותר בגוף הבוחר, אבל אין להם אותו היום. זה מה שבאה ההצעה שלי לעשות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת משה טור פז, הצעת חוק הרבנות לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ג–2022. אנחנו ניגשים להצבעה, כולם למקומות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרבנות לישראל (תיקון – ייצוג הציבור באספה הבוחרת), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 33 בעד, 53 נגד. אני קובע שההצעה הוסרה מסדר-היום ולא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מתן כהנא << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, הודעה אישית, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני השר מלכיאלי, אתה פה בדבריך פנית אליי ואמרת שאני באתי לפגוע ברבנות הראשית. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא באתי לפגוע, פגעתי. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> פגעת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האם כבוד השר יודע שהמצב החוקי היום הוא שכל רב מקומי יכול לקבוע מה זה כשרות באזור שלו? כל רב מקומי עושה מה שהוא רוצה בענייני כשרות. מה שהוא רוצה. בוא נדבר על המצב האבסורדי הבא: דמיין שיש שדה שגדל בו ברוקולי. שתי משאיות עומדות ליד השדה הזה ומעמיסות את הברוקולי. משאית אחת נוסעת למפעל סנפרוסט, משאית שנייה נוסעת למפעל פרי גליל בחצור הגלילית. הרב של סנפרוסט, שבאזור של סנפרוסט, מתיר לשווק את התוצרת הזאת, והרב של חצור הגלילית – הרב שמואל אליהו, שיש לי אליו הערכה רבה, מעריך אותו, מכבד אותו, אוהב אותו – הוא חושב שאי-אפשר לשווק את התוצרת הזו. שני רבנים, כשרות של הרבנות הראשית לישראל – כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אני בחיים, בחיים לא נגעתי בהלכה, אף פעם לא נגעתי בהלכה, ולכן אני אומר שיש פה איזה מצב אבסורדי. אני אומר: או שיש רב אחד שמחמיר מדי ופוגע בחברה מסחרית, או שיש רב אחד שמקל מדי ובגללו אנחנו, חס ושלום, אוכלים חרקים. אני, מה רציתי לעשות, בניגוד למה שאתה אומר? אני רציתי סוף-סוף לסדר את זה, שרק הרבנות הראשית תחליט מה זאת כשרות, רק הרבנות. זה מה שאני רציתי לעשות. מה קרה, הרב מלכיאלי? שהרבנות הראשית לא הסכימה לשתף פעולה. מההתחלה הרבנות הראשית לא הסכימה לדבר. מה קרה אחרי שהרבנות הראשית לא הסכימה לדבר? אמרתי: תקשיבו, אני לא רוצה לגעת בהלכה, לא נוגע בהלכה. אני רוצה שרק רבנים שכשירים ומוסמכים לכך, הם יקבעו מה זה כשר. מה נעשה? מה נעשה? אני גם לא רוצה שכל רב מקומי יחליט לבד מה זאת כשרות. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> גם אני לא רוצה – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא רוצה שכל רב מקומי יחליט מה זאת כשרות. אז מה אמרנו בלית ברירה? ואמרתי את זה כל הזמן, מהיום הראשון. אמרתי: בלית ברירה, אם יבואו שלושה רבנים – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – את הרבנות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיב רגע. – – שלושה רבנים שעסקו או עוסקים בכשרות, הם יקבעו תקן, ואז גופי כשרות פרטיים יוכלו לעבוד לפי התקן של הרבנים האלה. אני כל הזמן אמרתי: חברים, אני לא רוצה את זה, תעזרו לי להוציא את זה מהחוק. לא רוצה את הדבר הזה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> הרבנים הראשיים לא רצו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר לך, הרב מלכיאלי, רפורמת הכשרות שלי – תבדוק אותה לעומק. א. עוד לא ביטלתם כלום, כנראה שהיא לא כזאת רעה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – נדחה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה שאתה דוחה כל פעם, זה לא מבטל. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> זה לא מיושם. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מזכיר לך גם שהסיפור הזה שרב יכול במקום אחר עדיין בתוקף, עדיין בתוקף: רב של רמת גן יכול בתל אביב; רב של חיפה, אם היה, יכול לתת בתל אביב. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> בוא נמנה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם היה, אם היה. עכשיו אני אומר את הדבר הבא – כל הזמן אמרתי את זה: בסוף אני רוצה מאוד לחזק את הרבנות הראשית, רוצה שהתקן יהיה רק של הרבנות הראשית, רוצה שרק הרבנות הראשית תקבע מה זה כשר, רק שהרבנות הראשית מ-day one לא הסכימה לשתף פעולה, אז לא הייתה לי ברירה. ואני לא רוצה לקבוע מה זאת כשרות, כי כבוד השר לשעבר כהנא לעולם לא נוגע בהלכה, אני רק נוגע במבנים, בקונסטרוקציה, אז אין מה לעשות. שנינו יודעים טוב מאוד שהרפורמה הזו הייתה מעלה את רמת הכשרות פלאי-פלאים. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל הרבנות הראשית היא שקובעת מי יכול לעסוק בכשרות. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> צהר – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם הרבנות הראשית מאשרת להם לעסוק בכשרות. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרב, תקשיב רגע. מה זאת הרפורמה? הרבנות הראשית – תחשוב על הרעיון הזה, תפתח אותו ותעשה רפורמה – הופכת להיות רגולטור, הרגולטור העליון שקובע מה זה כשרות. הרבנות הראשית היא שמעניקה את הזכויות לעסוק בכשרות, והרבנות הראשית היא למטה מפקחת שהכשרות ניתנת כמו שצריך. באמצע גופי כשרות פרטיים נותנים כשרות. אגב, אם אתה לא יודע, כך הרבנות הראשית נותנת כשרות לכל מה שמגיע מחו"ל. כל האוכל שמגיע מחו"ל – כך הרבנות הראשית נותנת לו כשרות. הרבנות הראשית מאשרת לגופי כשרות פרטיים, שמרוויחים כסף מכשרות, לעסוק בכשרות, ואגב, חלקם פח אשפה, חלקם גופים שהם פח אשפה, הרב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתן כהנא, אתה עכשיו משקר במצח נחושה – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרבנות הראשית – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמה מפקחי כשרות – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אם הרבנות מאשרת – – – כבר עכשיו. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יש לרבנות הראשית על כל עשרות המדינות, אלפי המפעלים ועשרות אלפי המוצרים שמיובאים לארץ בכשרות? כמה מפקחים יש? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא, שנייה. זה – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לך. בשגרה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה לא הסכמת שהרבנות תקבע – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש לי עוד שתי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, יש לו עוד חצי דקה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בשגרה היו שני מפקחים. מאז הקורונה – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה לא הסכמת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא. תנו לו להשלים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יש מפקח אחד. זהו. לרבנות הראשית לישראל, על כל מה שקורה בעולם, יש מפקח אחד, ולכן אל תספר לי סיפורים. זו בדיוק השיטה שבה הרבנות עובדת – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה, אל תספר סיפורים – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – והיא רק עושה את זה לא טוב. הרבנות עושה את זה לא טוב, כי בסוף היא נותנת לגופי כשרות פרטיים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. המשך הוויכוח למעלה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – רישיונות לעסוק בכשרות, והיא לא מפקחת עליהם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת כהנא. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה, רק אל תספר סיפורים. << הצח >> הצעת חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) (תיקון – הרחבת הסיוע), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2085/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בועז טופורובסקי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) (תיקון – הרחבת הסיוע). למי מתאים יותר חוק כזה מאשר לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה, עשר דקות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה שהייתה אז, באה אליך ואמרה לך: הם מוכנים להוריד את כל ההסתייגויות, רק תאפשר שהרבנות תקבע – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עזוב – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מתחיל את השעון רק אחרי שתפסיק להפריע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – ואתה לא הסכמת. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו יהיה שקט. תנו כבוד. תהיו בשקט. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, בשלהי הממשלה הקודמת הגיעו אליי יהודה ורבקה דרסינובר. הם סיפרו עלי בנם אריאל, שמת באוגוסט 2018 בתאונת דרכים. הם אמרו לי איך הטיפול של המדינה עזר להם ואיך זה שהפסיקו אותו בגלל מחסור בתקציב – זה פגע בהם וביכולת שלהם להשתקם. הם סיפרו לי על עוד משפחות – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר להקשיב לנאום, בבקשה, ולא להפריע? << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועוד בעיות, והתחלנו תהליך, כי אנחנו מנסים לעבוד באופן רציני ולא לעשות פוליטיקה זולה על תאונות הדרכים. התחלנו את זה עם שר הרווחה הקודם מאיר כהן, והמשכנו את זה עם שר הרווחה הנוכחי, והייתה תמיכה באיזשהו תהליך ונושאים שחייבים לשפר בהרחבת הסיוע למשפחות של נפגעי תאונות דרכים. הייתה גם תמיכה באוצר. משום מה, חצי שנה דוחים לי את החוק כל הזמן ואומרים לי: רגע, רק נסגור איזה משהו; רגע, רק נסגור איזה משהו. אני, כמרכז האופוזיציה, מעולם לא עשיתי פוליטיקה על הצעות חוק שהן טובות. כשבאו אליי, כל אחד מהחברים בקואליציה, על הצעות שהן טובות, אני לא עשיתי פוליטיקה. שבוע אחרי שבוע אומרים לי: בוא נראה, בשבוע הבא זה יטופל, בשבוע הבא זה יטופל. אני לא מחכה יותר – לא בגלל שלי זה משנה. המשפחה שלי היא משפחה שכולה כבר הרבה מאוד שנים. היא לא צריכה את העזרה הזאת. אבל 200 איש כבר מתו מתחילת השנה – 200 איש, 400 הורים, אלפי חברי משפחה שהמדינה אמורה לטפל בהם. אלה לא נפגעי טרור, אבל זורקים אותם לעזאזל. מדובר על תוספת של 3.8 מיליון שקלים, תוספת שלא אני המצאתי, תוספת שגורמי המקצוע רצו, שסגרו את זה עם האוצר. אני מקווה מאוד שהפוליטיקה הקטנה לא תגרום לך, אדוני השר, לבוא ולהגיד כאן למה צריך לדחות את זה, כי כבר דחינו את זה מספיק. אני מקווה מאוד שבמקום צעקות דביליות, תעשו משהו טוב למען אזרחי ישראל. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – סיוע. רגע, חבר הכנסת. למה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר הרווחה והביטחון החברתי הרב יעקב מרגי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – כמו שצריך. איזה חבל. אבל למה לא לענות על השאלה? אי-אפשר לקדם בלי להבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בועז, אני בעד, אבל – – – נפגעים – מה עושים עם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו את יכולה לשאול את השאלה, עד שהשר עולה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז חכה רגע. אבל למה ירדת? יש כמה שאלות שהן סופר-חשובות לשאול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך – – – << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי, מכובדיי השרים, חברי המציע, לצערי הרב, אנו חיים במציאות שלפיה ברגע אחד חייה של משפחה יכולים להשתנות מקצה לקצה באופן פתאומי, ומאז הם ניצבים בפני התמודדות מורכבת וזרה להם, לאחר שבן משפחה או קרוב נהרג בתאונת דרכים. אובדן בן משפחה כתוצאה מתאונת דרכים הוא אובדן טראומטי, שמערב מורכבות הקשורה לפתאומיות המוות וחוסר היכולת למוכנות הנפשית כתוצאה מכך. ההשלכות נוגעות בכל תחומי החיים, במישור האישי ובמישורים נוספים, כגון תעסוקה, לימודים, היחסים עם בני המשפחה, בריאות, ומעל הכול – התמודדות עם סוגיות משפטיות מורכבות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא משהו אישי. זה לקדם. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> משרד הרווחה מסייע לנפגעי תאונות דרכים על פי חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה), התשס"ב–2002. בשנת 2009 הוקמו מרכזי הסיוע הראשונים, ובהמשך אוחדו עם תחומי סיוע למשפחות שכולות על רקע רצח או אובדנות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא עונה על שאלות. אני עולה להגיב לו – – – כמה שנצטרך. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מרכזי הסיוע שהקים משרד הרווחה פונים לכל משפחה באופן יזום, נפגשים עימם ומציגים סיוע שכולל ליווי, טיפול רגשי פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי, וזאת לתקופה של שנתיים. המשרד הקים שמונה מרכזים מרחביים שמכסים את כלל הארץ. מרכזים אלה מופעלים על ידי העמותות "בשביל החיים" ו"מרכז אלה". הטיפול הרגשי מתבצע ברשויות המקומיות, וזאת תוך קרבה גיאוגרפית והתאמה תרבותית ושפתית. לשם ביצוע טיפול נפשי איכותי הקים המשרד תוכניות הכשרה ייחודיות למטפלים בשכול. בשנים האחרונות הוקם מערך הודעות מרות למשפחות, בשיתוף פעולה עם משטרת התנועה. במסגרת זו, בתאונות שבהן יש הרוגים, מגיע קצין משטרה וחובר לעובדות הסוציאליות, והם ביחד אמונים על מסירת המידע למשפחות. משרד הרווחה אחראי לביצוע הכשרות בתחום ולמערך כוננים בכל הרשויות המקומיות. בשליש הראשון של שנת 2023 נהרגו 124 איש בכבישים. בתוך כך, בחודש אפריל השנה נרשמו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 630 תאונות דרכים. נתונים אלה משקפים את הצורך בהרחבת המענה והתמיכה שניתנים לבני משפחותיהם של נפגעי תאונות הדרכים ואת חשיבותו של החוק. הצעת החוק מבקשת להגדיל פי שלושה את התקציב שמועבר למרכז הסיוע לבני משפחותיהם של נפגעי תאונות דרכים. בנוסף, מוצע לקבוע כי משפחות נפגעי תאונות דרכים יהיו זכאיות לסיוע של המרכז במהלך חמש שנים מיום התאונה, והטיפול לא יארך למעלה משנתיים. עם זאת, שר הרווחה יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין הארכת תקופת הזכאות כך שתעלה על שנתיים. מבדיקה ראשונית שערכתי במשרד מול גורמי המקצוע האמונים על הנושא, עמדתם הייתה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לתיאום החקיקה עם משרד הרווחה ובכפוף לשיפוי תקציבי מהאוצר. הטיפול במשפחות נעשה באופן המוצע בהצעת החוק בהתאם להוראות תקנות העבודה הסוציאלית. כפי שנקבע בהוראה 3.11, הזכאות לסיוע לבני המשפחה תקפה כאשר הטיפול מתחיל לא יאוחר מחמש שנים ממועד הפטירה; הטיפול נמשך שנתיים, ואמור להסתיים לא יאוחר משבע שנים ממועד הפטירה. כיום ישנו חוק מצומצם עם תקציב מוגבל. לאור העובדה שמשרד הרווחה מעביר מתקציבו חלק ניכר מן התקציב שנדרש לשם הפעלת מרכזי הסיוע, מעבר לתקציב שמועבר על פי החוק, לעמדתי, ככל שיוחלט לקדם את הצעת החוק, נדרש תקציב תוספתי למשרד. כמובן שוועדת השרים לענייני חקיקה, שהתכנסה בשבוע שעבר, דנה בהצעת החוק, והחליטה לדחות את המשך הדיון בשלושה חודשים. עכשיו אני אסביר לכם, רבותיי, חברי המציע בועז: השבוע ישבתי עם ארגון נפגעי עבירות המתה ועם "מרכז אלה". נכנסתי לקרביים של החוק ולאיך שזה מתבצע. אם אני לא טועה, ותקן אותי באחוזים – אתה בטח ותיק, כי אתה מחויב לנושא הזה, כך שאתה בטח בקיא יותר ממני – כ-50% מהתקציב הולך לאובדנות, 35% – תאונות דרכים ו-15% – לנפגעי המתה. הסיוע הוא כמובן ייחודי, אך ניתן באותם מרכזי סיוע. נחשפתי גם לדבר שהוא מתבקש – באה אחת הבנות של הנרצחות ואומרת: סליחה, עד שהתעוררתי מההלם, אני גם עסוקה בתביעות, בהליך המשפטי, אין לי דקה לחשוב על עצמי. בצדק – למה תוך שנתיים? יכול להיות שזה יעלה תוך חמש שנים, זה עולה כל הזמן, לכן ההכרה המקצועית והשינויים שאתה מבקש אכן נדרשים. הגדלה תקציבית ספציפית לתאונות דרכים היא לא נכונה, כי היא תשנה את המאזנים. אנחנו הולכים לפי מספרים. אני טוען שזה דבר שיצריך עבודה נוספת. הקטע הוא לא רק כספי. תאמין לי, בועז, הקטע הוא לא רק כספי. זאת בעיה. נתמודד, אבל אם כבר רוצים לעשות שינויים בחקיקה, אז אני חושב שלא כדאי לקבוע בחוק סכום. יש לקבוע את המנגנון. אני אומר לך דבר שהוא מתבקש. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מרגי, אל תהיה איתי פוליטיקאי. אני עולה אחרי זה. אני אומר לך, אפשר לתמוך בזה ולהמשיך בהסכמה – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בועז. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – אפשר לבלבל את השכל ולהגיד עוד שלושה חודשים, כמו שאתם עושים לי חצי שנה. או שאתם תומכים או שלא, אל תג'עג'ע: או שאתם תומכים, או שלא. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תן לי רגע. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה הכול. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אומר את דברי. אתה מדבר מדם ליבך – זכותך, זה מגיע לך. אני רוצה לומר – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד מה שאתה רוצה, השאלה היא מה השורה התחתונה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אומר לך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתם תומכים או לא, זו השאלה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, זה מבחינתך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> חצי שנה אתם אומרים לי: בוא נבדוק את זה עוד, בעוד שבוע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> זה מבחינתך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני אעלה אחר כך להגיב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> זכותך להגיב. עומדים בפתח נושאי השכול האזרחי. אתם מכירים אותי, אני יודע לומר דברים שהרבה אנשים פה בבית הזה לא אוהבים לדבר עליהם. אני אומר את זה. למה שכול אזרחי לא מטופל? האם אותו הורה שהבן שלו נפטר ממחלת הסרטן והדבר גרם טראומה למשפחה לא זקוק לטיפול? אני שואל אותך שאלה: אנחנו משלמים הון תועפות – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אז תצביע נגד. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אנחנו משלמים הון תועפות בסוגיית הרכב, ביטוחי רכב, אגרות רישוי. למה אתם לא מרכזים מאמץ להוציא את זה משם? אלה תוצרים של תאונות דרכים שבאים ממצב הכבישים, מהעומס בכבישים, מהתשלומים הגבוהים שאנחנו משלמים בבלו ובאגרות רכב. אני מצדיק כל סכום שצריך טיפול. אני חושב שצריך לתת טיפול לא שנתיים – חמש שנים. איפה עוצרים? אתה יודע שיש יוקר מחיה, ומצאו שהמרכזים הפרטיים מצמצמים את מרכז הטיפולים כדי לעמוד בסכום שהם מקבלים. אתה רוצה לעשות שינוי מבורך? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא אמרת לאוצר לעלות? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> השינוי הוא מבורך. צריך לעשות שינוי הוליסטי, מלא. אני לא יכול להעדיף קבוצה על פני קבוצה; כולם צריכים טיפול. עומדים בפתח האזרחים שאנחנו מחויבים להם, ונטפל בהם. הכי קל לעמוד פה ולהגיד ש-3.5 מיליון זה כלום – תוציא את זה מפה, תוציא את זה מפה. בשבוע שעבר היינו בכנפיים של קרמבו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היה הרבה כסף, השארנו לכם קופה גדולה. לאן הלך כל הכסף אתה יודע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אגיד לך לאן זה הלך? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לצ'רנה, דרך עיריית ירושלים. לאיזה גוף שנקרא צ'רנה, דרך עיריית ירושלים. למה שזה יצא ממני? הלו, זה לקח מזה, זה לקח מזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הכסף שהלך לצ'רנה – לקח מזה ולקח מהמוגבלים ולקח מהמסכנים ולקח מהחולים ולקח מפגועי הנפש. אז רבותיי, כשבאים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לאן הלך? יש תקציב מדינה, יודעים לאן הלך הכסף. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רבותיי, אפשר לעמוד פה ולספק נחמדות. יכולתי לבוא ולהגיד: מה אתם רוצים, זה האוצר. אני מסכים עם האוצר, שזה עניין של סדרי עדיפויות. לא נעים לשמוע. אני אוהב לגעת בלא נעים. אני אוהב לבוא לפה ולומר את האמת. תשפטו אותי על זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איפה ה-240 מיליון של מעוז? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה שר בממשלה, מרגי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> סדרי עדיפויות – 240. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מה זה מעוז? רווחה, דברי איתי רווחה, בבקשה, גברתי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל למה זה כסף – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, דברי איתי רווחה, אל תדברי איתי על דברים אחרים. לא בקיא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה זה כיס אחר, זה כיס אחר. אתה לא שר בממשלה? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> גברתי, אורנה, אני לא בקיא. מה שלא בקיא – לא מגיב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא בקיא? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הצבעת על התקציב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני בקיא ברווחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתעצבן, אתה שר רווחה מדהים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה שר רווחה מעולה, מה שאתם עושים – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני בענייני רווחה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שהוא עושה בשביל הנכים והחוסים – – – ארבע שנים לא עשה מה שמרגי עושה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – עשינו לאנשים – – – נתניהו – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רבותיי, הכי קל לעמוד פה ולשדר נחמדות, אז אני מבקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא בעצמו פותר ביום אחד עשרות מקרים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הנושא הזה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין מי שדאג לאנשים עם מוגבלויות כמו – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני רוצה לסכם. זמן הדיון הוא חשוב. לא מדובר בדחייה פוליטית. אף אחד לא אמר לי: נדחה בגלל שזה של בועז. לא נכון. אם היה פה הייתי אומר לך את זה ישירות. זה לא בגלל שזה של בועז. יש בעיה אמיתית, וצריך לטפל בכל סוגיית השכול, ואנחנו נטפל בה ונביא תשועה ונביא מזור. אני מבטיח לך – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> סיימת? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – שכשאני אמצא מקורות, גם בלי האוצר אני אעשה את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זכות התגובה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי, שלוש דקות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו לי טוב מאוד: אני לא משקר ולא עשיתי פוליטיקה על החוק. היו אנשים באוצר שרצו לעשות דילים על החוק, והיו אנשים באוצר שידעו להגיד לי טוב מאוד למה לא תומכים בחוק. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> לא איתי, לא איתי. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה ידעת להגיד לי טוב מאוד שאתה תומך בחוק. כל אנשי המקצוע – אבל אתה לפחות אמרת את זה כאן – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם עכשיו הוא אמר שהוא תומך. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אמרו שהם תומכים בחוק. אמרתי לכם, אני לא רוצה חוק, אני לא רוצה שידעו שאני קשור לזה אפילו, רק תעשו את זה. חצי שנה אתם אומרים לי: עוד שבוע ועוד שבוע. שלחתם אותי לפקיד אחד באוצר, לפקיד אחר ברווחה, וישבתי עם כל אחד שאמרתם לי. חצי שנה. בחודש האחרון, חודשיים אחרונים, אני אומר לכם שאני אעלה את זה לחקיקה, כי אתם עובדים עליי בעיניים, ובינתיים אנשים מתים ואף אחד לא מטפל בהם. אז עכשיו תמשיכו לבלבל בשכל ותצביעו כמו שאומרים לכם או כמו שהמצפון שלכם אומר. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני המשפחה) (תיקון – הרחבת סיוע), של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) (תיקון – הרחבת סיוע), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 39 בעד, 46 נגד. ההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/541/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק עבודת נשים. אני רוצה להודיע לחברי הכנסת שתשובה והצבעה תהיינה במועד אחר. ההנמקה תהיה עכשיו מפי חברת הכנסת שרן מרים השכל. שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק החשובה הזו נדחתה, לצערי, פעם אחר פעם, ואני רוצה להסביר לכם, חברי הכנסת, על מה הצעת החוק הזו ואיזה צדק היא עושה. יש מקרים נדירים, לא הרבה, שלצערנו – ובאמת באמת, לא עלינו, ושאף אחד מכם לא יחווה סיטואציה כזאת, אבל כשאישה מתכוננת ללכת ללידה ובאותה הלידה, שהייתה קשה, מורכבת ומסובכת, היא נפטרת, בלידה או לאחר הלידה, עקב סיבוכים או מחלות משניות, למעשה, נוצר מצב שבו הבעל נותר עם הילדים ללא האישה, והיום החוק לא מתיר לו לקבל את זמן ההורות, או כמו שאחרים אוהבים לקרוא לזה "חופשת לידה", כדי לטפל בילדים שלו. אני רוצה להסביר לכם איך החוק היום מעוות פעמיים. למעשה, החוק היום לא מאפשר לגבר לקחת את חופשת הלידה הזו, למרות שאם האישה הייתה שורדת בלידה היא הייתה מקבלת אותה בכל מקרה. באים ואומרים: תקציב, תקציב, אבל התקציב הזה לא יורד, כי אם האישה הייתה שורדת בלידה הזו, אז האוצר היה צריך לשלם את זה, או יותר נכון, הביטוח הלאומי היה צריך לאשר את זה. מה קורה בסיטואציה הנוכחית? אותו גבר, שנמצא בתקופת אבל כי הוא איבד את אשתו, צריך לטפל בילדים וביילוד בלי שום תמיכה, בלי שום עזרה, והקושי הוא קושי כפול: גם קושי נפשי של אבל וגם הקושי של טיפול בילדים מייד לאחר לידה. עכשיו, המקרים האלה הם מקרים נדירים, אבל הם קורים. לא מזמן, לצערי, התוודעתי למקרה בדיוק כזה, של אבא עם תינוק בן שלושה שבועות שאשתו נפטרה לאחר הלידה. באותה תקופה הוא לא היה יכול לקחת את חופשת הלידה, הוא לא היה יכול לקבל זמן גם להתאבל, לא היה לו כסף כדי לקחת חופשה עכשיו לשישה חודשים כדי לטפל בילדים האלה. תחשבו איזה מקרה קיצון. עכשיו, אני שומעת המון פעמים מהצד שלכם שמדברים על שוויון, ומה קורה עם גברים, נכון? ואני מסכימה איתכם. השוויון הזה בהורות לא נגמר רק בנשים. בטח שהשוויון הזה צריך לחול גם על גברים, ובטח שעל גבר שמתמודד עם סיטואציה כל כך קיצונית וכל כך נדירה, שלה הוא לא ציפה, צריך לאפשר גם את היכולת לקחת את הזמן וגם את היכולת לטפל בילדים שרק נולדו. ואני דווקא מדברת אליכם, קואליציה שיש בה המון המון גברים, שמבינים לעומק מה היה קורה אם היו מאבדים את האישה שלהם ישר לאחר הלידה. איך אתם הייתם מתמודדים עם סיטואציה כזאת? גם עם האבל וגם עם טיפול בילד שרק נולד עכשיו. אני אומר כך: לשמחתי, גנזתי את הנאום שהיה לי, כי באמת התכוונתי לעשות לכם שיימינג. איך אתם יכולים להתנגד לזה בוועדת שרים לענייני חקיקה? אבל אני אומרת ככה, אופיר, ואני באמת מודה לך – אחרי ששמעת את הצעת החוק הזו, ושמעת איזה אבסורד אדיר נוצר מהסיטואציה הזו, אתה קמת ואמרת לי: שרן, אנחנו נעביר את זה יחד. אני רוצה להודות לך שאתה מבין את העוול הזה, ומבין שזה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, ושכל גבר שהיה עומד בסיטואציה בלתי אפשרית כזאת, שהוא גם מתאבל על אשתו וגם צריך לטפל בילד שרק נולד, שלא לדבר על ילדים אחרים שצריכים גם הם להתמודד עם האבל על אימא שלהם, מבין את הסיטואציה, ומבין שהחוק הזה חייב לעבור. אז אני מודה לך. אני מודה גם לשר יואב בן צור, שגם הוא הבין את החומרה של המצב, גם הבין את הצורך בחוק הזה וגם אמר שהוא נרתם כדי לסייע להעביר את זה. אנחנו נעביר את החוק הזה יחד כמה שיותר מהר. אני נימקתי את הצעת החוק הזו, ואני אשמח לשמוע גם את השר שמשיב, או לפחות את התשובה, למרות שהתשובה וההצבעה במועד אחר. אז תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אם כן, התשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/736/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ולדימיר בליאק) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברי ממשלה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים). את הצעת החוק אני גיבשתי עוד בשנת 2017, ארבע שנים לפני שנבחרתי לכהונה בכנסת, והיא הונחה כמה פעמים על שולחן הכנסת, בין היתר בכנסת העשרים, העשרים-ושתיים, העשרים-ושלוש, וגם על ידי, בכנסת העשרים-וארבע. מטרתה של ההצעה היא לגבש פתרון שמגשר על הפער הקיים בזכויות הסוציאליות בין שכירים לעצמאים בקשר לדמי מחלה, באמצעות הכרה בכספים ששולמו בעבור ביטוח בריאות פרטי כהוצאה מוכרת. חוק דמי מחלה מקנה לעובדים שכירים זכאות לדמי מחלה מהמעסיק. לעומת זאת, עצמאים, שלא פעם באופן טבעי נאלצים להיעדר מהעבודה עקב מחלה, אינם מקבלים שום פיצוי על אובדן הכנסתם עקב היעדרות בשל מחלה. מצב זה יוצר קושי מאוד גדול בעבור ציבור העצמאים, שמהווים חלק ניכר משוק העבודה, מנוע צמיחה משמעותי, הלב הפועם של כלכלת ישראל. שימו לב: למעלה מ-40,000 עסקים נסגרים מדי שנה, והיעדר הזכויות הסוציאליות הוא אחת הסיבות לסגירה או לקריסה. בשנים האחרונות אני מנסה להגיע לפתרון של נושא דמי מחלה לעצמאים בכנסת ומחוץ לכנסת. השקעתי שעות רבות בדיונים בנושא מול הדרג המקצועי של משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי. אני מסכים כי קיים קושי ביצירת מנגנון פיצוי לעצמאים באמצעות המוסד לביטוח לאומי. על כן, הצעת החוק מציעה לקבוע לעצמאים מנגנון פיצוי חלופי, מעין חלף דמי מחלה, באמצעות מתן אפשרות לנכות מההכנסות של העצמאי לצורכי מס סכומים שהעצמאי שילם לחברת ביטוח בעבור ביטוח בריאות פרטי. הסכום המותר בניכוי לא יעלה על 4% מהכנסתו החייבת של עובד עצמאי, וגם זה בכפוף לתקרה של 260,000 שקל בשנה, בדומה לתקרת ההפקדה לקרן השתלמות לעצמאים, כך שמדובר במנגנון שהוא מתון, מאוזן, אחראי, שמעניק פתרון הולם ויצירתי לסוגיית דמי מחלה לעצמאים, ולא מעמיס העמסת יתר על תקציב המדינה. לא במקרה, חברים, הצעת החוק נתמכת על ידי לה"ב, לשכת העצמאים בישראל, וכן על ידי נשיאות המגזר העסקי. הצעת החוק היא ניסיון אמיתי לפתור את אחת הבעיות הכואבות ביותר לציבור בעלי העסקים הקטנים במדינת ישראל. לכן, למרות ההתנגדות המצערת של ועדת השרים, אני פונה לכל חברי הכנסת של הבית – מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד – לתמוך בהצעת החוק ולהביא בשורה אמיתית וגדולה לעצמאים בישראל בתקופה הקשה הזאת. אני פונה לחברי הקואליציה: צאו מההתנגדות האוטומטית. יש רגעים שבהם המחויבות שלנו לפעול למען ציבור העצמאים בישראל – גם הבטחתם את זה במהלך מערכת הבחירות – אמורה לגבור על כל שיקול פוליטי. עכשיו נשארו לי כמה דקות, ואנצל אותן להתייחס לאומדן הראשוני לביצוע תקציב המדינה בששת החודשים הראשונים של השנה. ביום שני האחרון עלה על דוכן הכנסת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ובמענה על הצעת אי-אמון, בזחיחות האופיינית, סיפר לנו עד כמה מצבה של כלכלת ישראל הוא נפלא. אלא שהיות שמדובר בכלכלה, יש לנו כלים לבדוק את אמינות הצהרותיו של שר האוצר, ובבדיקה פשוטה למדי אפשר לגלות כי שר אוצר של מדינת ישראל פשוט אינו דובר אמת. על פי האומדן שקיבלנו, בחודש יוני הגירעון החודשי עמד על 6.2 מיליארד שקל. שימו לב: בחודש יוני בשנה שעברה נרשם גירעון של 1.5 מיליארד בלבד, כלומר השנה בחודש יוני נרשם גירעון בתקציב שהוא גבוה פי ארבעה מאשר ביוני 2022. הגירעון המצטבר ב-12 חודשים האחרונים עומד על 15 מיליארד שקל או 0.9% מהתוצר. לפני יומיים שר האוצר אמר כאן כי הכול בהתאם לתוכנית או בהתאם לציפיות. אלא מה? רק לפני חודש וחצי הממשלה והכנסת אישרו את תקציב המדינה לשנים 2023–2024, והשנה, על פי ההצהרות של ראש הממשלה ושר האוצר, הצפי לגירעון היה בסביבות 1%. רוצה לומר שבששת החודשים הראשונים של השנה הממשלה הגיעה ליעד השנתי של הגירעון, ובוודאות היא תעבור אותו. אז אם זה בהתאם לציפיות, מדוע אתם אישרתם את תקציב המדינה עם הגירעון השגוי? ואם לא, ואם מצב הגירעון הולך ומחמיר, אז אולי מספיק לבלבל את המוח, חברים, ולחשוב שאנחנו לא יודעים לקרוא מספרים. שר האוצר התגאה כי עדיין מתחילת השנה יש עודף מצטבר של 6.7 מיליארד שקל, אבל גם כאן אנחנו יודעים לקרוא מספרים ולהשוות, ולכן אנחנו רואים כי העודף המצטבר בששת החודשים הראשונים בשנה שעברה, 2022, בממשלת השינוי, הסתכם ב-31.9 מיליארד שקל – פי חמישה גבוה יותר. אגב, גם הוצאות הממשלה הן מעבר למצופה – גידול מצטבר של כמעט 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הבעיה כאן היא לא המדיניות המרחיבה אלא שהמדיניות המרחיבה לא משרתת את האזרח. התקציבים החברתיים לא עלו, קצבת אזרח ותיק לא השתנתה, החינוך המיוחד בקיצוצים, רשת הביטחון הסוציאלי לעצמאים הוקפאה, אז לאן הולך הכסף? הממשלה מגדילה את ההוצאות על עצמה – עוד משרדים מיותרים, עוד כספים קואליציוניים, עוד משרות לחברים. בקצב הזה, הגירעון השנתי ב-2023 עלול להגיע גם ל-3% ולערער את היציבות הפיננסית במדינת ישראל. אנחנו גם יודעים מדוע כלכלת ישראל נכנסה לסחרור מסוכן. הכנסות המדינה מתחילת השנה נמצאות בירידה מתמדת כי ישנה ירידה משמעותית ממיסי מקרקעין ומיסי הייטק. אם במקרה של המקרקעין עוד ניתן למצוא נסיבות מקילות – בכל זאת השוק נמצא בהקפאה עמוקה – הסיבה העיקרית לקריסת ההייטק הישראלי המפואר היא ניסיון ההפיכה המשפטית, שגרם לאי-ודאות ולכאוס בכלכלה של מדינת ישראל, כאוס שהבריח את המשקיעים ופגע פגיעה קשה בהכנסות המדינה. במצב שנוצר, ולמרות הזחיחות של שר האוצר, בסבירות גבוהה – למרות ביטול עילת הסבירות – ממשלת ישראל תיאלץ עוד השנה לבצע קיצוץ רוחבי נוסף או אפילו להעלות מיסים. כך או אחרת, זה כבר עכשיו גורם לירידה ברמת החיים של אזרחי המדינה. ויש כמובן פתרון לזה. עוד לא מאוחר לעצור את חורבן כלכלת ישראל – לעצור את החקיקה, לשמור על עצמאות מערכת המשפט, על שלטון החוק, לחזק את אמון המשקיעים במשק הישראלי. האחריות עליכם, על הקואליציה, על הממשלה, רק שאין כיום ממשלה אחראית בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תשיב על ההצעה סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, או השרה, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, חבריי, הצעת החוק מבקשת לגשר על פער בזכויות הסוציאליות בין עובדים לעצמאים בקשר לדמי מחלה. לצערי, אתה עושה טעות, מבלבל בין תחומים ומערבב מין בשאינו מינו, ואני אסביר. דמי מחלה משולמים לעובד בהתאם לחוק דמי מחלה לא מכספי האוצר, לא מכספי ביטוח לאומי – כספים אלו משולמים לעובד מכספו של המעסיק, ואין הוא משופה עליהם. המעסיקים הם שנושאים בעלויות אלו, והמדינה לא משפה אותם. מאחר שעצמאי הוא למעשה המעסיק של עצמו, הוא בהחלט רשאי להפריש לטובת עצמו כספים לקופה עצמאית שיביאו לידי ביטוי את העלות של דמי המחלה – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז זה מספר ימים. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> – – אם חלילה יחלה. אבל הצעת החוק שאתה מבקש עושה בעצם מישמש ומבקשת לקשור בין אי-יכולתם של עצמאים לקבל שיפוי בגין ימי מחלה – כפי שבעצם העובדים השכירים מקבלים – לעובדה שהם, העצמאים, מבוטחים על ידי ביטוח לאומי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא ביקשתי ביטוח לאומי. קראת את ההצעה? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> זה לא קשור אחד בשני. הצעת החוק מבקשת להתיר – גם עובדים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – ביטוח לאומי – – – << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אני אסביר. גם עובדים וגם עצמאים משלמים דמי ביטוח לאומי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. אני רואה חשבון, אני יודע. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> לא מהכסף של ביטוח לאומי משולמים דמי – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא מה שכתוב בהצעה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> תראה, אתה יכול להמשיך לדבר. אני עונה לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא מה שכתוב בהצעה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> מה שקורה – מה שאתה מבקש זה לקזז ממס הכנסה כסף שאתה משלם לביטוח פרטי, אוקיי? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אז אני מצטערת, לא, זה לא הולך כך. למה אתה טוען את זה? כי אתה אומר שיש אפליה; שעובד רגיל, עובד – אגב, הוא לא מקבל מהיום הראשון, גם על השני והשלישי הוא מקבל רק חלקי פיצוי – מי שמשלם את זה זה המעסיק שלו, זה לא מדינת ישראל. למדינת ישראל אין יד וחלק בעניין הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא טענתי אחרת – – – << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> מה שאתה מבקש זה לקחת מקופת המדינה כסף. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא. לא מבקש את זה. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אל תגידו לי לא. מה שהוא מבקש זה שאת הקיזוז שהוא משלם לביטוח פרטי הוא ייקח מקופת המדינה, כי הוא מקזז הרי מהמדינה. יבואו העובדים ויגידו: סליחה, מה זה האפליה הזו? למה לי כעובד אני לא יכול לקזז? גם אני עושה ביטוח פרטי. למה אני לא יכול לקזז את זה? כאילו, אתה רק יוצר עוד יותר פער בנושא הזה, עוד יותר פער בין עובדים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך אני יוצר עוד יותר פער? איך? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אני מסבירה איך. אתה מאפשר למעסיקים להתקזז בביטוח לאומי על ביטוח פרטי שהם עושים – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> – – בעוד לעובדים אתה לא מאפשר את זה. ביטוח בריאות פרטי אי-אפשר לקזז ממס הכנסה, לא היה ולא נברא. ההוצאה הזאת היא לא חלק מההכנסה, ולכן אי-אפשר לקזז את זה ממס הכנסה. החבות הזו של תשלום דמי מחלה מוטלת על מעסיק מכוח יחסי עובד–מעביד, בין עובד למעביד, מכוח חוק דמי מחלה, ולא מכוח חוק בריאות ממלכתי ולא מכוח חוק ביטוח לאומי, לא מכאן ולא מכאן. לא העובד ולא המעסיק, אף אחד מהם לא זוכה לקבל מביטוח לאומי שיפוי בגין ימי מחלה, אף ששניהם משלמים ביטוח לאומי. ואני אחזור ואומר: אין קשר בין השניים, בין דמי מחלה לבין ביטוח לאומי. אין קשר. משכך, אין כל בסיס לטענה שעצמאי נפגע ביחס לעובד שכיר בעניין הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ודאי שנפגע, מה זאת אומרת. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> בעניין הזה אין הבדל בין מעביד עצמאי לבין עובד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך את יכולה להגיד את זה? היית עצמאית? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אז אני מסבירה – לא בקשר לביטוח לאומי ולא בקשר למס הכנסה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר לביטוח לאומי? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> נכון שעובד מקבל את זה מכוח יחסי עובד–מעביד, לא מכוח כספי המדינה. מעבר לכך, התיקון המוצע אינו מייצר קשר ברור בין ימי המחלה של העצמאי לבין גובה השיפוי. כמו כן, עצמאי שנמצא בהפסדים בשנת מס מסוימת, לא יזכה לשיפוי בכלל באותה שנה, אז הוא גם לא יזכה לכך. משכך, אם נקבל את הצעת החוק, ניצור אפליה בין אוכלוסיית העצמאים לבין אוכלוסיית השכירים, שכן על פי התיקון, עצמאי יהיה רשאי לנכות מהכנסתו הקובעת הוצאות שהוציא בגין ביטוח בריאות פרטי בעוד עובד שכיר לא יהיה רשאי לעשות כן. בנוסף, על פי חוק דמי מחלה, כלל אין חובה לשלם שכר עבודה בגין יום ההיעדרות הראשון, כמו שאמרתי, וגם לא שכר בגין היום השני והשלישי של המחלה. גם בנקודה זו ניצור אפליה בין עצמאי לשכיר. אבהיר ואדגיש שוב: דמי ביטוח בריאות ממלכתי והכספים המופרשים לביטוח לאומי משמשים למימון קופות החולים ומשולמים הן על ידי שכירים והן על ידי עצמאים, וזאת לצורך הזכאות לשירותי בריאות, ולא בעבור דמי מחלה. הקשר שאתה מבקש לעשות, חבר הכנסת בליאק, הוא מלאכותי, הוא לא נכון והוא שגוי. בנוסף, להצעת החוק יש השלכות רוחב גדולות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> קבלת ההצעה תיצור תקדים ותוביל למדרון חלקלק שעלול להוביל להכרה בהוצאות פרטיות נוספות שאינן משמשות לצורך השגת ההכנסה, ואף לדרישה מצד אוכלוסיית השכירים להכיר גם להם בניכוי דמי ביטוח בריאות פרטי, דבר שיהיה כרוך באובדן נוסף ומשמעותי של הכנסות המדינה. וגם אם נאמר שיש דברים בגו – מה שלא נאמר – אזי את התיקון המבוקש יש לעשות לכאורה בחוק הביטוח הלאומי ולא בפקודת מס הכנסה. לסיום, ונוסף לכול, העלות התקציבית של הצעת החוק עומדת על סכום של כ-700 מיליון שקלים בשנה, ועוד עלות מאוד גבוהה אם הצעת החוק תורחב לשכירים. המציע לא הראה כל מקור תקציבי לחוק הזה. מעבר לאמור לעיל, המנגנון המוצע בהצעת החוק עלול להקשות על רשות המיסים בתפעול המהלך, שכן אין לרשות המיסים מידע על עלויות ביטוח בריאות של כל עצמאי, מה שעלול לגרום להוצאות תפעול, ואף עלול להגביר שלא לצורך – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – קואליציוניים – – – << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> – – את החיכוך בין הפרט לבין רשות המיסים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – המשרד למשימות לאומיות – – – << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> לכן, אני אבקש מחבר הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. אני רוצה להוסיף ולומר – להודות לחברי שלום דנינו, שהוא יושב-ראש ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו עובדים ביחד. חבר הכנסת הכין חוברת, שעות על שעות הוא יושב על כך, ימים ולילות, כדי באמת להקל על העצמאים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה עשיתם? מה עשיתם? << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> אנחנו לא מעלימים עין. ההפך, אנחנו מבינים שהם מקור מאוד משמעותי לכלכלת ישראל. אנחנו יושבים על המדוכה, ולצערי הרב, לא קיבלנו מספיק כלים ומספיק מידע מהכנסת הקודמת. אנחנו יושבים על זה בעבודת מחקר עצומה – ושוב, שלום, תודה לך. אנחנו בהחלט נביא בשורה, אני מקווה, בהזדמנות הקרובה, כדי שנוכל להקל גם עליהם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, תביאו בשורה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל בוודאי לא באמצעות החוק הזה. הוא טעות. אתה יכול להתרגז. אני קוראת לך לשתף פעולה ובהחלט לעבוד – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> את קוראת לו אחרי שהצבעת נגד עזרה לנפגעי תאונות דרכים, עזרה נפשית – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא עשיתם שום דבר, לא עשיתם שום דבר – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – עזרה נפשית. את קוראת לו? הצביעות שלך היא הכי גרועה בעולם – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בועז, בועז – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – האימ-אימא של הצבועים והצבועות. אתם אלה שמנעתם את ההצבעה הזאת. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בועז, אחרי שסיימת לצרוח – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיכי להיות צבועה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אחרי שסיימת לצרוח – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה לשמוע אותך – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אתה יכול לבדוק אם הצבעתי נגד. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – עם השקרים שיוצאים לך מהפה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני חייבת לומר לכל הצופים בבית שחבל שככה מתנהל דיון בכנסת ישראל. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבל שבן אדם שקורא לעצמו ליברל ממשיך להעליב ולהשפיל, ולא רק זה – גם שקרים מסוכנים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבל מאוד. אתה מוזמן לבדוק מי הצביע מה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מדברת ואחר כך הולכת ומצביעה נגד. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה לא שווה התייחסות, אני מצטערת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין לי טעם בכלל לענות לך. חבל בכלל על המאמץ לענות לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קורה לכם, חבר'ה? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד ועם כל הרצון להיות ליברל, לסתום ולקלל ולהוציא דיבה ושם רע לאנשים זה בעיניי פשוט שפל שאי-אפשר להידרדר אליו יותר מזה. חבר הכנסת בליאק, אני מזמינה אותך באמת ובתמים לבוא ולשבת יחד עם שלום ולראות איך אפשר לתקן ולשפר, אבל בצורה הגיונית, עם תקציב הגיוני – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> וכספים קואליציוניים זה בסדר? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – עם משהו שאפשר באמת לעשות אותו, ולא סתם להתנגח בקואליציה. כשאתם הייתם באופוזיציה, לא עשיתם את זה. יכולת לעשות את זה ולא עשית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן, בואו נפסיק להיות דמגוגים. בואו נהיה אמיתיים. בואו באמת נשלב כוחות – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את יכולה לצעוק תוך כדי, אני לא שומעת. אני לא יכולה לענות לך כשאת צועקת. אני כן אגיד שהרצון שלי הוא באמת לעזור ולקדם, ואתה מוזמן לעשות את זה ביחד איתי בתקציבים שיהיו הגיוניים, ונוכל לעשות את זה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – עם הקואליציה הכי טובה שהייתה למדינת ישראל. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד עוד מילה אחת לגבי חוק קידום נשים בישראל. היכולת שלכם, אופוזיציה יקרה, זה להשתלט על השיח ולהיות פטרונים. אני גאה להיות אישה. אני גאה להיות אישה. אתם לא יכולים להחליט עבורי מה נכון לי ומה לא נכון לי. לכן, הצעת החוק שעברה פה, שאתם הצבעתם נגדה, לא באה לעשות עוול לנשות ישראל אלא לעשות רק טוב לנשות ישראל – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ולאפשר לכל נשות ישראל להרגיש פה שהן נשים והן נספרות ומעצימים אותן ונותנים להן כוח. בין שאישה רוצה להופיע בין גברים ונשים ובין שהיא רוצה להופיע רק בפני נשים, אי-אפשר לשלול את כוחה ואי-אפשר להיות פטרון עליה ולהגיד: אנחנו יודעים מה טוב בשבילך. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן, צר לי. הצטערתי לראות את הצבעת הנגד שלכם. כי אם פה מדברים על צביעות, ואם פה מדברים על פופוליזם, אז סליחה, אתם פופוליזם, ובאמת, לצערי הרב, אתם אלה שצבועים. דבר נוסף – דיברו פה על הכלכלה. אני חייבת לומר שהמדיניות הפיסקלית שלנו היא מדיניות מצוינת, היא טובה, היא יציבה, היא שמרנית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ברור. מ-10 מיליארד שקל לגירעון של 15 מיליארד שקל זה מדיניות פיסקלית מצוינת. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו עובדים 24/7, שר האוצר עובד 24/7 כדי למגר את יוקר המחיה. הינה, הבורסה עולה; הינה, השקל מתחזק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם הורסים את כלכלת ישראל. אתם הורסים את הכלכלה הישראלית – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיכום, סגנית השר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מבטיחה שאנחנו נעבוד, ונמשיך להביא – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מקריסים את הכלכלה שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לצעוק, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – נמשיך לעבוד – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם עסוקים – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> צבועה ושקרנית. צבועה ושקרנית. צבועה ושקרנית. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בועז – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> צבועה ושקרנית. צבועה ושקרנית. צבועה ושקרנית. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – זה נחמד, אתה יודע – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> את צבועה ושקרנית. את צבועה ושקרנית. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה רוצה את הרמקול? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני עניתי. אני גם אומר, את צבועה ושקרנית, את וכל – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – – אני צבועה ושקרנית. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אין קשר לציונות, אין קשר לדת. יש קשר לצביעות ויש קשר לשקר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני קוראת לחברי הכנסת, כולל לזה שמכנה אותי צבועה ושקרנית – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> צבועה ושקרנית. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שהוא אדם נאור – עוד פעם? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא נאור. אני לא בונה עליי שאני נאור, אני רק רוצה לעזור לאנשים. צבועה ושקרנית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אוציא אותו החוצה אם הוא ימשיך. אם הוא יפסיק אני לא אוציא אותו החוצה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי בעיה. אם היא תמשיך לשקר ולהיות צבועה, אני אמשיך להגיד שהיא צבועה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולכן אני קוראת לכם להצביע – לצערי הרב, אם החוק הזה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מבקש ממך לשבת במקום. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שתלך ותדבר בשם אנשים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בועז, אני קורא לך בקריאה ראשונה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> צבועה ושקרנית. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – אם הצעת החוק הזאת לא תימשך, אני נאלצת לבקש מחברי הכנסת להצביע – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> צבועה ושקרנית. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בליאק, זכות התגובה, שלוש דקות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> צבועה ושקרנית. צבועה ושקרנית. צבועה ושקרנית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בועז, אתה עושה מעשה אלימות בתוך המליאה. לצעוק על אישה מילים כאלה באמצע המליאה זה אלימות. אנחנו לא נאפשר אלימות בתוך המליאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בועז, אתה רוצה לצאת להירגע קצת? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה חצוף. איפה שיקרתי לך? איפה שיקרתי לך? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את לא סגנית שר האוצר? את לא סגנית שר האוצר? צבועה ושקרנית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסדרנים, אני קורא את בועז אצלי קריאה שנייה. בועז, תירגע או תצא. אתה לא שומע מה שהוא אומר. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – מה את אומרת – – – שיקראו לי – – – לא מוכנה לזה, עם כל הכבוד. לא מוכנה לזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בליאק, תתחיל לדבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה לדבר לסגנית. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – עזרה נפשית לנפגעי תאונות דרכים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא יכול. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי סגנית שר האוצר, את מכירה אותי רק שנתיים – עבדנו יחד בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת – אז את יודעת שאני מבין בנושא הזה לא פחות ממך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא אמרתי להוציא אותו, הצעתי לו לצאת להירגע. אם הוא יירגע, זה בסדר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> על זה ניסיתם לעשות עליי פוליטיקה. מצאתם לכם על מה לעשות פוליטיקה. צבועה ושקרנית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בועז טופורובסקי, אני קורא אותך לסדר קריאה שלישית. קראתי כבר שנייה. (חבר הכנסת בועז טופורובסקי יוצא מאולם המליאה.) אני מתחיל מההתחלה. תודה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אני מתחיל מההתחלה. גברתי סגנית השרה, את מכירה אותי רק שנתיים – עבדנו יחד בוועדת הכספים בקדנציה הקודמת – ואת יודעת היטב שאני מבין בנושא של עצמאים לפחות כמוך – ואני אומר את זה בזהירות – ואני יודע היטב מאיזה מקור שכירים מקבלים דמי מחלה. אם היית קוראת את הצעת החוק, היית יודעת שאני לא ביקשתי לשלם לעצמאים דמי מחלה על חשבון המוסד לביטוח לאומי. המנגנון פה שונה ויוצר לראשונה חלף דמי מחלה לעצמאים. אני גם רוצה לעדכן אותך שאני לוקח חלק פעיל בוועדת המשנה של חבר הכנסת שלום דנינו, וגם חלק מההצעות שלי – גם המנגנון הזה נכנס לתוכנית העבודה של ועדת המשנה. את בזבזת שבע או שמונה דקות, ואני כאן כדי לתמצת את התשובה שלך: ברור לכולם כי מדובר בהצעת חוק טובה, והיא נתמכת על ידי ארגוני עצמאים ועל ידי נשיאות המגזר העסקי. אם היא הייתה מוגשת על ידי חבר כנסת מהקואליציה, הקואליציה הייתה מעבירה אותה, לפחות בקריאה טרומית, ואחרי הטרומית היינו ממשיכים בניסיון להגיע להסכמות. אבל, גברתי סגנית השר, מכיוון שמדובר בחבר הכנסת ולדימיר בליאק, שמרשה לעצמו למתוח ביקורת מקצועית ונוקבת על מדיניותו הכושלת של שר האוצר, אנחנו מתנגדים להצעת החוק, וציבור העצמאים, בהתאם לכך, יכול ללכת לעזאזל. זאת התשובה האמיתית של הקואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה – – – המילים האלה כאן? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם כבר שישה חודשים בשלטון. את יכולה לעדכן אותי, גברתי סגנית השרה, מה עשיתם למען ציבור העצמאים? את אומרת שלא קיבלתם מידע מהכנסת הקודמת, אז אני מעדכן אותך שאנחנו גיבשנו בכנסת הקודמת מתווה של רשת ביטחון סוציאלי לציבור העצמאים, מתווה שמוסכם על כל משרדי הממשלה. היינו אמורים להעביר אותו במסגרת חוק ההסדרים רגע לפני פיזור הכנסת העשרים-וארבע. מה אתם עשיתם עם המתווה הזה? זרקתם אותו לפח, כי לא אכפת לכם מציבור העצמאים. לא היה אכפת לכם לפני שישה חודשים; לא אכפת לכם גם עכשיו. תתביישו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. לפני ההצבעה, אני מבקש מהסדרנים לקרוא לחבר הכנסת בועז טופורובסקי, שיוכל לחזור להצבעה, אם הוא ירצה. אני ממתין. מי מהסדרנים יצא? הסדרנים, תזמינו את בועז טופורובסקי. אם הוא רוצה, הוא יכול להיכנס. הודיעו לו שהוא יכול להיכנס? אוקיי. אז אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד הצעת החוק לתיקון מס הכנסה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התשפ״ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 38 בעד, 52 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום ולא אושרה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרה לתאגיד השידור לאדם עם מוגבלות בשמיעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1873/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה – ברשימה זה י"ג – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרה לתאגיד השידור לאדם עם מוגבלות בשמיעה), של חבר הכנסת נאור שירי ואחרים. חבר הכנסת נאור שירי ינמק, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, מי ששכח פה עט, מוזמן לבוא לקחת אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הזמנתי לקחת אותו, מי ששכח פה עט. דווקא 0.5, אחלה עט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מצוות השבת אבדה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה של שר? אתה יכול לקחת, כי הגונב מגנב פטור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא רק שרים – טוב, לא משנה, לא נרחיב את זה. לפני שאני אדבר על הצעת החוק, אני רוצה להתייחס למופע של השר שאנחנו לא יודעים כל כך למה הוא שר, אבל כנראה מדע וטכנולוגיה, אופיר אקוניס. אני מרגיש שהממשלה הזו קצת מעודדת אבטלה, כי יש המון המון שרים עם המון המון תפקידים שהם לא באמת תפקידים. נכון? יש תפקידים מומצאים כאלה, אז עכשיו חלק מהשרים פורקים את סך הרגשות או הרצון שלהם לקבל במה או שנשמע אותם בראיונות בטלוויזיה. יש שר – עמיחי אליהו. באמת תסלחו לי, אני לא יודע שר של מה הוא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מורשת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מורשת. סבבה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מורשת ומסורת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעת – אני לא אגיד טלי, כי אז טלי תתחרפן ולא תיתן לי לדבר. אבל היום הוא החליט – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב שעשית ככה. טוב שחשבת שלא כדאי להזכיר את השם שלי. כל הכבוד. זה חכם. מעולה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשיתי את הטעות הזו. יופי. אז היום השר לענייני מורשת, בטעות, בגלל שהוא היה כל כך להוט שנשמע אותו ואת העשייה המרובה שלו, הוא הכריז בעברית מלאה בלי להתבלבל שממשיכים בשינוי המשטרי במדינת ישראל. כשאנחנו באים ואומרים את זה, אז אומרים: לא, אתם סתם, אנחנו מצמצמים. יש כל מיני נוסחים מגניבים ונחמדים לכל מיני שינויים שהם עושים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> יש ריכוך. נאור, הם מרככים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם מרככים. אנחנו פתחנו בכלל מחלקת פארמיקה בניו-פארם או משהו – יש מרככים, יש צמצומים, אז זה מעולה. אז זה היה שר אחד, והשר השני הוא אקוניס. אז ניסיתי להבין מה השר אקוניס עשה בשבעת החודשים האחרונים או בחצי השנה האחרונה כשהוא בממשלה. אז השר אקוניס, יש לו עשייה מאוד מיוחדת ושיא שהוא שבר בממשלה – שאגב, היא הממשלה המעופפת. אתם זוכרים שאמרו את זה על ממשלת השינוי? טסים כל הזמן. אז הם שברו את השיא והכפילו אותו פי שניים, אבל הגדיל לעשות אקוניס, והוא השר המצטיין בטיסות לחו"ל. עכשיו, הוא לא רק השר המצטיין בטיסות לחו"ל, כי תפקידו באמת מצריך המון המון שהייה במדינות זרות. 30% מהזמן שלו הוא לא שהה בארץ בכלל, 180 ימים, פחות או יותר. 30% הוא בכלל לא בארץ. הוא גם השר, שאנחנו, הציבור משלם המיסים – שעולה היקר ביותר למדינת ישראל, כולל שר הביטחון, למשל, שיושב פה. אז באמת, אקוניס, אני ממש שמח שיוצא לך לבלות בחו"ל, ואתה תורם תרומה מאוד משמעותית למדע והטכנולוגיה, ועל הקשר הבילטרלי, כמו שצוטטת בכתבה, עם כל עולם הטכנולוגיה והמדע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע, קיצצו 100 מיליון שקל ברשות הישראלית לחדשנות – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, ואז שמו את זה – בדיוק. ביקור בארצות הברית, סתם כדי שתקבלו פרופורציה, עלה לנו כמעט 400,000 שקלים לכמה ימים – של שר המדע והטכנולוגיה, של השר לבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הוא עשה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לו ביקורים – אני הייתי אומר שר החוץ, אבל לא בא לי בכלל להקריא את זה, כי זה פשוט מיותר. הוא יותר שר החוץ. עכשיו, שר החוץ – יש לו את התירוץ. אבל בסדר, אני מבין את הכעס והזעם שלו. אני חושב שכשהוא מגיע למליאה והוא אומר: אין לי על מה לדבר, אין לי הרבה עשייה, אז אני מוציא את זה עליכם. אז תודה רבה, אקוניס, על עשייה מרובה בכלום ושום דבר, שזה משהו שמאפיין את הממשלה הזו. עכשיו אני אדבר איתכם על הצעת החוק, ותופתעו לשמוע – הממשלה תתנגד. ותכף יעלה – מי השר המשיב או סגן השר המשיב? נניח שיעלה השר ויגיד כמה אנחנו לא מבינים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך משיב חשוב, שר הביטחון יואב גלנט. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, זה בכלל – טוב, לא משנה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי השרים בכלל לא טורחים להגיע ולענות על הצעות חוק שקשורות למשרד שלהם. אפילו את המינימום הזה הם לא עושים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אם אתה רוצה פטור למישהו עם בעיית שמיעה ואם אתה צריך פטור למישהו עם בעיית ראייה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם מעוניינים לחזק את מעמד הכנסת, הלג הבא שלהם יהיה שטלי גוטליב תהיה המשיבה לכל החוקים שלנו. זה הלג הבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא קשור. זה חוק לא שוויוני. עיוור ישלם? למה שעיוור ישלם? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם אומרים: איך אנחנו נחזק את מעמד הכנסת במדינת ישראל? ניתן לה את היכולת לענות גם בשם הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבו, אני יושבת גם כשאתם מציעים ומקשיבה לכל מילה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים שאת יושבת גם כשאנחנו מציגים. אנחנו יודעים שאת יושבת גם בזמן שאנחנו מדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה רוצה פטור רק לחירשים. מה עם עיוורים? מה עם אנשים שלא רואים בכלל? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים הכול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מספיק, מספיק, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא שוויוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת הביניים נשמעה. די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עיוורים מקבלים הנחה באגרה, כן, באגרת טלוויזיה הם מקבלים הנחה. אבל תודה רבה, טלי, שאת זורקת אותי ישר להצעת החוק, כי אני בטוח שתסכימי איתי – או היושב-ראש, תאר לך שאני הייתי משית עליך או מדינת ישראל משיתה עליך – משה מירון, תגיד, זו העבודה שלך? לבוא לפה? בוקר טוב, טוב שהצטרפת לכנסת ישראל. האמת, במקום משה מירון, מהיום אני אקרא לך משה חולצה אפורה, כי אתה פשוט לא מחליף חולצה. אבל טוב שאתה פה, כנסת ישראל יכולה לפתוח את היום שלה. אדוני היושב-ראש, תאר לך שהייתי משית עליך – אני אחכה שתסיים עם מזכיר הכנסת. תאר לך שהייתי משית עליך אגרה, האגרה הייתה אגרת השבת, שאתה, בתור מישהו שאוהב לנסוע לים ביום שבת, היית מחויב לשלם עליה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מוחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנראה שהיית אומר לי: השתגעת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> דוגמה לא טובה ליושב-ראש. תן דוגמה אחרת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דווקא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא רוצה פרובוקציה, נו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. חלילה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמו שהוא עשה כשהוא הזמין האנשים פה, לפתח של המליאה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפתח של המליאה? לא, לא הזמנתי אותם לפתח של המליאה, אבל אני אתייחס לזה אחר כך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר כתב לי: לא נהוג לפנות ליושב-ראש בשאלות כאלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נהוג, אז אני אפנה למישהו אחר. נניח שיש ציבור שומר שבת במדינת ישראל, והיינו מחליטים להשית עליו מס מיוחד, מס, אגרה "בואו ניסע לים ביום שבת". אז היה בא האדם הסביר – אני לא יודע אם זה עדיין לגיטימי להשתמש במושג הזה, "האדם הסביר" – והיה אומר: תשמע, אני לא נוסע בשבת. מי שנוסע בשבת – שישמח, שייסע לים, שייהנה. יש אגרה, החליטה המדינה שהיא רוצה להשית אגרה על ציבור שנוסע לים בשבת, וזה היה לגיטימי, אבל יבוא בן אדם שלא צורך את השירות ויגיד: תשמע, תודה רבה, אני לא צורך את השירות, כמובן שיש לי פטור מהאגרה הזו. נכון? נשמע סביר. הבעיה, שבחוק הזה שאני מציע – זה משהו שבהתחלה, כשאמרו לי אותו, ואמרו לי אותו לפני הרבה שנים, החוק הזה נע החל מ-2002 – מנסים לשנות את הצורה שבה גובים אגרה מציבור שלא יכול לשמוע, עם לקויות שמיעה, וגובים ממנו אגרה על רדיו. נכון, באגרת הרכב כולנו משלמים – אני לא יודע אם אתם יודעים – אנחנו משלמים אגרה גם על רדיו. כשמישהו אמר לי שזה עדיין קיים, אמרתי לו: לא יכול להיות, מה זה, יש גבול. ואז אני רואה שההצעה הזו עוברת מ-2002, והגישו את זה – כבר לימור לבנת הגישה, וכל פעם יש איזה סשן חדש ויש תירוץ חדש, וכל פעם זרקו את זה על משרד התחבורה או לא משנה על מי, ואין מה לעשות, פשוט לא עובר. לוקחים ציבור שלא שומע, ואומרים לו: אתה שומע רדיו באוטו, נכון? אז תשלם על הרדיו. אני מנסה להבין – כאילו היגיון, אני לא יודע – אם מישהו יכול לבוא ולהסביר לי. יעלה עכשיו שר הביטחון וינסה להסביר לי את עמדת הממשלה הבאמת-קוהרנטית שתעשה לי, אני לא יודע, סדר במחשבות ויסבירו לי את הרציונל שעומד מאחורי ההתעקשות הזו, להשאיר ולהשית אגרה על ציבור שלא יכול לשמוע רדיו – לא יכול, אין מה לעשות, לא יכול לשמוע רדיו. מה הם צריכים לשלם על זה? מה הבעיה? אני לא מצליח להבין את זה, אבל אני אשמח לשמוע, ובאמת תודה רבה על ההזדמנות לשמוע את התנגדות הממשלה, ואפשר לעלות להשיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו לא נשמע. אל תדאג. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאלה שעוד יכולים. אולי ממני יגבו אגרה על זה שאני יכול לשמוע את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני המזכיר, מי משיב בשם הממשלה? שר הביטחון יואב גלנט ישיב בשם הממשלה. << דובר >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השר, תעלה את הדוכן. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אעלה את הדוכן כעצתך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> רק מפני שאתה היחיד שמקשיב לי פה. אמרתי: אני חייב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ומה איתי? << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> סליחה. אני מודה לכל אלה שמקשיבים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני משיב בשמו של סגן השר אורי מקלב בעניין הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה כפי שהועברה לידי. מטרתה של הצעת חוק פטור מתשלום אגרה לתאגיד השידור לאדם עם מוגבלות בשמיעה, של חבר הכנסת רם בן ברק – שלום, רם בן ברק – היא לקבוע כי ציבור מוגבלי השמיעה יהיו פטורים מתשלום אגרה ברישיון הרכב לתאגיד השידור הישראלי מהטעם שאינם יכולים להאזין בשל מוגבלותם. בהצעת החוק מוצע לקבוע פטור למוגבלי שמיעה מאגרת רישיון הרכב בסכום נוסף שיועבר לתאגיד השידור. בדיון שנערך בוועדת שרים לענייני חקיקה נשקלה ההצעה ונמצא שהפתרון הכלול בה מעורר כמה בעיות, הן בהגדרת הזכאות, הן באופן מימושה, וגם בהשלכותיה התקציביות. כאמור, אני משיב בשמו של סגן השר אורי מקלב. לאור ההערות שנשמעו, עמדת הממשלה היא שאין מקום לאמץ את ההצעה, והיא סברה שיש לדחות בחודש את הדיון בו על מנת שניתן יהיה לשקול לעומק את הנושא ואת האפשרויות לגביו. אשר על כן, אבקש שלא לתמוך בהצעת החוק הזאת. עד כאן דבריי, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השר, רק שתדע, אני הצעתי את ההצעה. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> חשבתי שזה רם בן ברק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני התפלאתי – בדקתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רם יענה לך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השר, אנחנו מקווים שתעזור לנו לעצור את עילת הסבירות. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני מתנצל, אני מתנצל. שמונה דקות. למה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שאתה רוצה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא חייב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא צריך לדבר עוד – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> תיראו, זה לא התחום שאני הכי מומחה בו, אבל אם יש לכם שאלות, אני מוכן לענות. אין לי בעיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אעלה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> הינה, הינה, תראו – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חשוב הנושא של – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר מחליט על מה הוא מדבר ועל מה הוא משיב. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> מה הייתה השאלה הנוספת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עכשיו עובד אצל עליזה, לא אצלנו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדעת מה קורה עם מיגוניות מונגשות לבעלי צרכים מיוחדים. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני אענה ברוב קשב בהתאם לדברים. קודם כול, לעניין מיגוניות, אני חושב שהראשונים שצריכים לקבל אותן בכל מקום הם מוסדות או ריכוזים שבהם יש אנשים עם מוגבלות, מהסיבה הפשוטה שהם הכי מתקשים להגיע, או בגלל בעיות של שמיעה או בגלל בעיות של תנועה או ראייה. לכן, בעניין הזה, אם יש דבר ספציפי – את יודעת, זה הטבע של הבעיות, שהן יותר גדולות מהפתרונות, אבל כאשר יש בעיה, אני הראשון שישמח להיענות ולראות איך אנחנו מסייעים. דרך אגב, אנחנו נביא בקרוב הצעת החלטה בממשלה, לאור הערכת המצב שאנחנו עשינו בחודשים האחרונים, והיא כיצד לשפר את המענה של העיר אשקלון כעיר שלמה אל מול בעיות הירי והטרור, מפני שההצעות הקודמות, שהיו חשובות מאוד, וממשיכות להיות חשובות, ועסקו בעוטף עזה ובשדרות במרכזן, היו רלוונטיות לתקופה ההיא. בתקופה הנוכחית מסתבר שחלק ניכר מהירי מרוכז אל העיר אשקלון, שהיא קרובה, גדולה וגם הצורה שלה מוארכת, כך שכל ירי פוגע בעיר, אם קרוב ואם רחוק. לכן, למשל, משרד הביטחון יעסוק בשיפוץ של כ-1,000 מקלטים ציבוריים ומשותפים, במקומות שבהם יש בית משותף ויש מקלט אחד לכולם, או ציבורי, לכל המרחב. אנחנו נשפץ אותם בהקשרים של חשמל, אינסטלציה, צבע, שיפוצים וכדומה, וזה רק חלק; יהיו שרים נוספים שייתנו דברים אחרים בהיבט הזה. כלומר, גם כאשר מדובר על הוצאה כספית משמעותית אנחנו קשובים לעניין. תזכרי שכאשר לוקחים כסף, אז נניח הכסף הזה איננו נותן מענה לכמות נוספת של טילי כיפת ברזל שהיינו יכולים לקנות, כלומר האחד מוציא את השני, וצריך להחליט מה עושים בתקציב נתון. אני בכוונה כללתי רק את נושא ההגנה, אבל מאחר ונושא אוכלוסיית המוגבלים הוא נושא מצומצם – לא מדובר פה על מקומות רבים מדי אם זה מקום מרוכז – אז אני חושב שאפשר לתת לעניין הזה מענה סביר. אם זה יועבר אלינו, אני אפנה את זה למשרד, ואנחנו נמצא את הפתרון. אז הינה, הרווחנו דבר מה מתוך השיחה הזאת. כמה נותר לי מהשמונה דקות שלי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון, את רוצה שאני אסביר לשר על מה ששאלת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא לרדת, אדוני השר. עוד כמה דקות, אם אתה יכול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רק רגע, יש לי שאלה לשר בשם חברת הכנסת ביטון. חברת הכנסת ביטון ישבה בוועדת העבודה והרווחה, אדוני השר, והציגה בעיה שהמיגוניות ברחובות בשדרות – הנכים עם העגלות לא יכולים לעלות אליהן. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> יש מדרגה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, מדרגה. עשינו על זה דיון. עכשיו היא שואלת אותך: האם יש לכם פתרון לבעיה הזאת? << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מודה שאני שומע על זה פעם ראשונה. אני לא מכיר ואני לא יודע את ההנדסה הספציפית. יכול להיות שאפשר לעשות שיפוע קטן ולפתור את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה צריך להיות בהשלכת רוחב, לכל המיגוניות. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> ניכנס לעניין. צריך לראות על מה מדובר ובאיזה היקף ואם גם ניתן לייחד את זה לאזורים ספציפיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, כשמייצרים את המיגוניות – שתהיה אפשרות לעלות בעגלה של נכה. זה היה בדיון אצלנו בוועדה. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני חושב שזה דבר נכון, ולא נראה לי שהוא פוגם במשהו. אולי גם אפשר לתקן אותו בדיעבד על ידי יצירת שיפוע מתאים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה גם לא הרבה כסף, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> כן. גם אם זה כסף, בכל זאת, זאת חובתה של המדינה לדאוג לכל האוכלוסיות, בין עם מוגבלות ובין אוכלוסיות אחרות, אז אנחנו נעסוק גם בנושא הזה. טלי, אין לך שאלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> המפקד, באמת אני חייבת לשאול אותך. באמת אני שואלת. היה מבצע אדיר בג'נין. הייתה היערכות אדירה של כוחות הביטחון. אנשים לא מספיק מבינים איזה תכנון נדיר זה היה כדי לשמור על חיי אדם באשר הם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל יש דברים שהשר לא יכול לומר בפומבי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון – – – << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני ארחיב את זה בצורה הבאה: קודם כול, מי שעשה את התכנון ומי שביצע את הביצוע זה צבא ההגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי, בסיוע של משמר הגבול בנקודות מסוימות. לכן, מה שנקרא, "הפרחים לצה"ל" קודם כול. להם מגיע – למפקדים, לרמטכ"ל, לראש השב"כ, למפקד הימ"מ ולכל מי שהיו שותפים, וגם למפקדי השדה. אני שוחחתי שלשום עם אחד המג"דים, פגשתי אותו בניחום אבלים בתחילת השבוע, ושאלתי אותו על האירועים. אני מכיר טוב גם את סוג הפעילות הזאת וגם את הגזרה הספציפית הזאת, וכמובן גם את המבצע. מה שהוא תיאר לי זה דברים שגם עבורי הם היו משמעותית שונים ממה שהכרתי, למשל כמות המטענים הגדולים. היו עשרות מטענים שהיו טמונים מתחת לאספלט, בתוך דודי שמש ישנים, עם 100 קילו חומר נפץ או משהו דומה, עם מנגנון הפעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חומר נפץ תקני? << דובר_המשך >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר_המשך >> לא לא, חומר הנפץ איננו תקני, הוא בייצור עצמי. אבל אם לא היינו עושים את זה, היינו מגיעים גם לחומר נפץ תקני. כמו שהתפוצץ לפני כשלושה שבועות, עלה על מטען, כלי רכב צה"לי, ולקח לנו שעות לחלץ אותו, כך הם תכננו שיקרה לכל כלי הרכב שנכנסים. לשמחתנו, היכולת הגבוהה של המודיעין והלוחמים גם יחד, התכנון הנכון של גופי המטה והמפקדים, הביאו לזה שבכל מקום כזה הפעלנו עוד דחפור, קרי D9, או שופל, כלי יותר קטן, קילפנו את האספלט, וראו זה פלא – הרבה פעמים הפיצוץ קרה ופשוט תלש את הכף של הכלי הזה, וזה כלים כבדים. צריך להבין מה מחכה לחיילים. כלומר זה שהגענו למצב שהחיילים עובדים ללא דופי – ולצערנו נפל לוחם בקרב הזה, אני אומר את זה בכאב גדול, אבל עדיין מספר הנפגעים היה נמוך מאוד – וגם בגלל הפעולה הסלקטיבית – כי צה"ל זה לא צבא של מדינה לא מוסרית, זה צבא מוסרי, כי אחרת היינו תוקפים את כל זה מהאוויר, כמו שעושים בצבאות רבים אחרים – בגלל הסוג הזה של הפעולה והאופי שזה התנהל גם לא נפגעו אזרחים פלסטינים. ועוד פעם, יש לנו סדר עדיפויות, של ביצוע המשימה והגנה על חיי הלוחמים, אבל אנחנו גם לא רוצים לפגוע באזרחים פלסטינים. את כל זה, מי שעשה – צה"ל, המפקדים, הלוחמים. וכמו שאמרתי בהזדמנויות אחרות, אני מסיים כאן את דבריי ואומר לכם: צה"ל הוא הצבא של כולנו – ימין, שמאל, חילונים, דתיים, צבא ההגנה לישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. לחבר הכנסת נאור שירי שמורה הזכות לתגובה. שלוש דקות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אדוני, זו הצעת החוק של רם בן ברק? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא זוכר את כולם. מטי ואתה. אז אני מזכיר את השותפים שלי להצעת החוק – גם עופר כסיף, גם חברת הכנסת מטי הרכבי. האמת שהתשובה, אדוני שר הביטחון, לא נעים לי להגיד, היא קצת מביכה. בסך הכול התבקשת להשיב על הצעת חוק למה בן אדם שיש לו לקות שמיעה ולא יכול לשמוע רדיו, צריך לשלם אגרת רדיו. קיבלנו פה הסבר – תשמע, נראה שאתה מכיר, ומההיכרות שלנו איתך אתה מבין הרבה יותר בחלק האחרון שדיברת מאשר ההסבר שלך להצעת החוק. אני גם לא מבין למה סגן שר התחבורה היה צריך לענות את זה כשהנושא מצוי לפתחו של שר התקשורת בכלל, והוא נוכח פה במליאה, הוא היה יכול לענות על זה. אגרת השידור קשורה בכלל לשר התקשורת ולא לשר התחבורה, למשרד התחבורה. גם פסיקה שהייתה בנושא דיברה על זה, ושר התקשורת נמנע מלעסוק בזה. אבל אולי עכשיו, כשאתה מכיר ושומע את הצעת החוק, למרות שעיסוקיך הם לא רבים בעולם התקשורת, אתה תוכל פשוט לתקן את העוול הזה. אבל האמת שפשוט לשמוע את התשובה ואת ההסבר להצעת החוק הזו זה מביך ברמת – מי שיושב בבית – יושבים כ-44,000 אזרחים בעלי לקות שמיעה שמשלמים על משהו שהם לא יכולים לשמוע. תקשיבו את האבסורד הזה. עכשיו, לא תגידו שזה איזה סכומי – דיברתם על נושא התקציב – לא סכומים כאלה גדולים, זה בסך הכול 180 שקל לשנה, פחות או יותר. אבל בסדר, זו כבר החלטה שלכם. אתם באמת ממשלה שמתרכזת בלעשות כל כך הרבה טוב, אז אתם יודעים, כשיש משהו אחד שהוא שולי, אז אפשר לוותר על זה, כי מרבית העשייה היום-יומית שלכם מתרכזת בעשיית טוב לתושבי ותושבות מדינת ישראל ועשייה ברוכה בכלל לעתידה של מדינת ישראל. הייתי שמח לשמוע אם שר הביטחון, שצריך להודות לאלפי ועשרות אלפי האזרחים שיצאו בשבילך לרחוב – את זה אומנם שכחת, אבל בסדר. אתה מגנה את הפגיעה בצה"ל – היית מגנה גם את הפגיעה במפגינים והמפגינות, או לדבר קצת על שלמות הארץ ושלמות העם, אבל זה כנראה פחות מעניין אותך וכנראה פחות מעניין אתכם, אבל זה לא משהו שאנחנו לא רגילים. אז בשם 44,000 אזרחים ואזרחיות בעלי לקות שמיעה, אני רוצה להודות לכם על הטוב שכמו בכל יום רביעי אתם מביאים למדינת ישראל. תודה רבה לקואליציית הימין מלא מלא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. גם אלה שהוצאו יכולים לחזור ולהצביע. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרה). כל אחד שישב במקומו ויצביע בעד או נגד או שיימנע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרה לתאגיד השידור לאדם עם מוגבלות בשמיעה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 42 בעד, 52 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום ולא התקבלה. לפרוטוקול אני מודיע שחברת הכנסת תמנו לא הספיקה להגיע ורצתה להצביע בעד. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2412/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת אביגדור ליברמן. עשר דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת שטרן, שבזמנו העלה את הצעת החוק הזאת. אני בסך הכול עושה פרפרזה. אני יכול להגיד, אדוני היושב-ראש, שאנחנו מרבים לדבר על אחדות העם, על החוסן הלאומי, ואני חושב שבאמת הגיע הזמן שאנחנו קודם כול ניישם את התפיסה הזאת של כור ההיתוך הישראלי ונסתפק ברב ראשי אחד. אני ניסיתי לבדוק אם בהלכה יש חובה למנות שני רבנים ראשיים. אתה, אדוני היושב-ראש, בטח הרבה יותר בקיא ממני בהלכה, במקורות שלנו, אבל אני בכוחי הדל ניסיתי לחפש איפה מופיע הסיפור של שני רבנים ראשיים. מה לעשות, לא מצאתי. מה שאני יכול להגיד – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> באיזה מקורות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר ישיב, אז הוא יענה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אמרתי, אני ניסיתי בכוחי לחפש למה צריך שני רבנים ראשיים. כן, לא ראיתי את זה, לא בתלמוד בבלי, לא בתלמוד ירושלמי, לא בשולחן ערוך – בשום מקום. באמת, אני ככה הסתכלתי למה זה נולד ולמה אנחנו ממשיכים במנהג הזה. כנראה התשובה נמצאת באותה יוזמה לדחות את הבחירות לרב הראשי לישראל. בין הנימוקים למה צריך לדחות בחירות לרב ראשי לישראל מצאתי נימוק שהוא הגיוני על פניו – שזה סמוך לבחירות מוניציפליות, ויש שם הרבה ראשי ערים, וזה מעורר כל מיני דילים ואינטרסים, וחלק מראשי הערים שהם חלק מאותו פורום שבוחר את הרב הראשי אולי לא ייבחרו, וכך נדחה הסיפור עד לחודש אפריל. אבל מה לעשות, במקביל הגישו הצעת חוק, השר לשירותי דת, הגישו הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירת רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני השכונות), ודווקא שם, בדיוק מהנימוק ההפוך, מופיע שאין שום בעיה לבחור את הרבנים סמוך לבחירות לכנסת, סמוך לבחירות לעיריות. אין שום בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חד וחלק. הרי כתוב שכרגע אפשר, באישור מועצת הרבנות הראשית, לבחור רב עיר, רב יישוב. מה לא? כן. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – השתגעת? לא יכולים – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני קראתי. אני מציע, אדוני השר, שתקרא את החוק. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אני אקרא. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפי החוק שאתם הגשתם אין שום בעיה לבחור רב מקומי סמוך לבחירות, לא לכנסת ולא לעירייה. יתרה מזו, אני חושב שמה שעשיתם, אדוני השר, זה באמת דבר מתוחכם. יצרתם מכונה ליצירת ג'ובים, פשוט מכונה ליצירת ג'ובים. אני מסתכל בנימוקים: יש במועצות האזוריות 987 יישובים יהודיים, מספר רבני היישובים כרגע עומד על 219. על פי הצעת החוק, השר רשאי להורות באופן מיידי על מינוי 768 רבנים של יישובים. זה מה שיוצא. כלומר אתם יצרתם, לא הרבה – 768 משרות. יתרה מזו, אני מסתכל על עוד מרכיב בהצעת החוק. כל שכונה שבה מתגוררים 15,000 איש ובעיר עצמה מעל 50,000 איש, אפשר מייד למנות עוד רב. רבנים שכונתיים. כמה יש היום רבנים שכונתיים? 68. מה החוק מאפשר? למנות עוד 278 רבני שכונות חדשים. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז בסך הכול יצרתם לא הרבה, רק 1,000 משרות. יצרתם רק 1,000 משרות של רבנים, רבני יישובים, רבני שכונות. מה עוד תיקנתם? מה עוד מופיע בתיקון החוק? הרי היה דוח מבקר המדינה ב-2010, היו מחקרים ב-2011 – מתברר שתפקיד של רב שכונתי הוא בכלל לא מוגדר. מה הפונקציות שלו? אין שום דיווחים. יתרה מזו, חלק גדול מרבני השכונות לא מתגוררים באותן שכונות. אז מה מופיע בחוק? שרב שכונתי לא חייב להתגורר באותה שכונה. הוא יכול להתגורר בכל מקום אחר בעיר, או שני קילומטר מאותה העיר עצמה, כלומר הוא לא חייב להיות תושב השכונה, אבל הוא יכול להיות שם רב ולקבל משכורת. עוד דבר מעניין שמופיע בכל היוזמות שלכם הוא כמובן הסיפור של הכפיפות של כל הרבנים – כל רבני העיר וכל רבני השכונה והיישובים – ישירות לשר הדתות. הוא מי שממנה. אם פעם היו צריכים להתחשב בראש העירייה, במועצת העיר, במנהיגי המקום, היום אין שום דבר. שר הדתות לבדו יכול למנות, או בכלל מבחינתו ראש העירייה לא קיים. הדבר היחיד זה אישור מועצת הרבנות הראשית, כלומר, מועצת הרבנות הראשית לקחה את כל הסמכויות. גם זה בניגוד למסורת ישראל. עוד ב-2007 הוגש בג"ץ על נושא הכשרות, ואז הרבנות הראשית הגישה תשובה, ואמרה שחייבים להתחשב, לפי המסורת היהודית, חייבים להתחשב ברב המקום; הוא חייב לשקף את המנהגים, הוא חייב לשקף את הקהילה, את אותם הצרכים של הקהילה שהוא משרת בה. פה לא קיים הדבר הזה. הרי במסורת היהודית – בטח אתה מכיר את זה – מרא דאתרא צריך להיות בעל הבית של המקום. הרב המקומי חייב להיות בעל הבית של המקום. אבל במקום זה, הוא כפוף לגמרי למועצת הרבנות הראשית. לכן, אני חושב שמכל הסיפורים, גם שני רבנים ראשיים, גם במדינה, גם בארבע הערים הגדולות – אין שום קשר למקורות, אין שום קשר למסורת ישראל, אין שום קשר ליהדות. זה רק עוד ג'ובים ועוד כוח ועוד שררה. אני חושב שבאמת כל מי שמדבר על אחדות העם – כדאי שנגיע למסקנה אחת ויחידה: יש כלל ישראל, וגם כדאי שבכל בתי הכנסת ונוסחי התפילות, שאנחנו נהיה צמודים לתפיסה הזאת של כלל ישראל. לא צריך את כל החלוקות. באמת, אתם בכוח מנסים להנציח את כל החיכוך העדתי, אשכנזים וספרדים. אין כרגע מקום. תוציאו נוסח אחד לכלל ישראל, ושיהיה רב אחד, רב ראשי אחד, גם בערים וגם רב ראשי אחד לישראל. אבל לא תעשו את זה, כי מה שחשוב לכם זה ג'ובים, הכוח והשררה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישיב כבוד שר הדתות, הרב מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אנחנו מבינים. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אוקיי, בוא נראה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> החוק לא מנוקד. אני צריך לקרוא אותו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> על איזה חוק אתה מדבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איכשהו על חוק שאתה מדבר עליו הוא חסר הבנה. שמת לב? << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> בשביל זה אני פה. בשביל זה אני פה. אם כל החוקים היו ברורים, לא היה צריך אותי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, גם התלמוד לא מנוקד, גם התורה לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ידידי כבוד יושב-ראש הכנסת – סגן יושב-ראש הכנסת – אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כבוד המציע, אני מתייחס לנאום שלך בשני חלקים: חלק אחד – עניינית על ההערות שלך, וחלק שני – על ההשמצות, שגם עליהן אדבר. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> כולי אוזן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> כולי אוזן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כולי אוזן. היות שאתה יושב-ראש מפלגה ויש לך חברי כנסת טובים וחרוצים, הייתי מצפה שהם יעדכנו אותך – מי מהח"כים שנמצא בוועדת חוקה – שכשדנו על החוק הזה, נאמר בצורה מאוד ברורה: רבני השכונות יגורו בשכונה שלהם. בדיוק כמו שרב עיר לא מקבל מינוי לרב עיר עד שהוא גר באותה עיר, רב שכונה – אני אומר לך את זה, פה, החוק הוא של משרד הדתות – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מכל החוק – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. שנייה, אני אומר עוד פעם. – – רב שכונה יגור בשכונה שלו. עכשיו, עודד, אני בכוונה אמרתי – תראו, אל תגידו לי לא, אני מכיר את החוק. עכשיו, שנייה, למה הדגשתי ועדת חוקה? היו שם גם מנכ"ל משרד הדתות וגם הנציגים, נמצא פה חבר כנסת ארז מלול, שהוא מגיש הצעת החוק, ואמרנו בצורה מאוד ברורה: רבני השכונות ימונו, ויקבל את התקן רק מי שגר בשכונה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איפה זה כתוב? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה לא מקשיב. אני אומר לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב מצוין. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה יהיה כתוב בחוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אתה רוצה מה? אתה רוצה שנאמין לכם? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אבל תוקן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אמרתם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רבותיי, רגע, זו עוד שאלה. יבגני, אתה צודק. שנייה, זו עוד סוגיה, למה צריך רב שכונה. נדבר על זה. עניינית, אני מסכים עם חבר הכנסת ליברמן. עניינית, הרב יגור בשכונה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עכשיו, מה זה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – רב קומה, רב בניין – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. למה צריך – זו עוד סוגיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. אבל זה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> במענה על הטענה של חבר הכנסת ליברמן, אז זה לא נכון, כי רב השכונה יגור בשכונה. זה יהיה החוק. עכשיו סתם אני נהנה לשאול אותך: כשתראה את זה כתוב תצביע בעד החוק? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה זה לא היה כתוב כשהגשתם – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. ענינו על זה בוועדה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – אם הוא יודע – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מי שהיה בוועדה קיבל תשובה. זה – 1. 2. שאלת מהם המקורות. יש גם בבבלי וגם בירושלמי. אתה אמרת: תביאו לי בבלי, ירושלמי. חוג בקיאות – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן, כן. הבאתי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – הבאתי מקור גם מהבבלי וגם מהירושלמי, בשניות שהייתי כאן – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שמה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – שבעם ישראל – ואתה, חבר הכנסת ליברמן, מכיר את זה, יודע שיש מנהגים שונים, יודע שיש בית שמאי ובית הלל. רגע, אם תקשיב עד הסוף אתה גם תבין. מי שמפסיק אותי באמצע לא יבין, ואז יש שאלות, ומה עשינו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, אתה לא חייב להתייחס לכל – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אבל מבחינת הנושא, חשוב לי שהוא יבין, כי יש קצת שבסוף מסביר הרבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אתה יכול אחר כך להסביר לו. פה אתה על הבמה, עם ישראל שומע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ולא חייב – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, אני מסכים עם דבריו. ולכן, היות שמעוגן, לבקשתך, גם בבבלי וגם בירושלמי שיש חובה לשמור על המנהגים, אם זה בית שמאי במקומותיהם, בית הלל במקומותיהם, אז אני אפנה אותך לשו"ת "יביע אומר" של הרב עובדיה, שמסביר, באמת בטוב טעם, למה חשוב לשמור על המנהגים של עם ישראל. לספרדים יש את המנהגים שלהם ולאשכנזים את המנהגים שלהם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגב, הרב עובדיה – – – ספרדי, אבל אתם מתכופפים פה בעניין הזה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אגב, מותר לך לטעות. מותר לטעות. זה חלק מהחסינות של כל ח"כ. אבל פה אתה לא צודק. הרב עובדיה רצה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עודד, עודד, מותר לטעות. הרב עובדיה, שהוא שנלחם להחזיר את המנהגים של הספרדים – מנהג השולחן הערוך, במענה לשאלתך – זאת אומרת שיש לנו עניין גדול מאוד לשמור על המנהגים. אתה מגיע ומספר פה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו לא השאלה. אפשר לשמור. לא צריך רב ראשי בשביל זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, רגע. שטרן, תקשיב, תבין בסוף, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בצה"ל יש רב אחד והרבה מנהגים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, רגע. אז יש רב שנותן את ההלכות והמנהגים לבני עדות המזרח ורב לבני עדות אשכנז. יותר מזה, כשאתה בא – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – רק פעם – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. עודד, רגע. יותר מזה, כשאתה מגיע, חבר הכנסת ליברמן, ואומר לנו: קחו את כל סידורי התפילה וגנזו אותם, וקחו סידור אחיד – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. – – ותשנו נוסח – לנו אין סמכות לשנות מהמנהגים של עם ישראל. אתם בקדנציה הקודמת ניסיתם לשנות מהמנהגים, להחליט איך תיראה הרבנות, להחליט מי יהיו דיינים. אנחנו לא כאלה. לנו אין סמכות לעשות את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור, תפילה ורבנות לדיינים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אנחנו שומרים באדיקות על נוסח התפילה שסבא שלי וסבא שלי סבא שלי התפללו. לנו אין סמכות לשנות מה אנחנו נתפלל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רק הרב גורן ניסה לשנות. לא הסכימו לשנות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הרב עובדיה ביקש לשמור על הנוסח שהיה לנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מאה אחוז. מאה אחוז. אין עם זה בעיה. אין עם זה בעיה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בסדר. אז אני תלמיד של הרב עובדיה, וטוב לי עם זה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכשרות של הרבנות, אתה מקבל או לא? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מספיק לך? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יופי. לא, כי לחברים שלך זה לא מספיק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> למי? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לחברים שלך זה לא מספיק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה יודע מי החברים שלי? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, כי יש פה חברים שזה לא מספיק להם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא יודע. אגב, זכותו של כל אדם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני אוכל. מה אתה אומר לא? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא אתה. החברים שלך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז דבר איתם, לא איתי. אני אוכל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בכשרות של הרבנות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. גם ברבנות יש דבר שהוא כשר לספרדים, יש דבר שנקרא חלק – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אני – מצוין, אבל גם אני לא אוכל בשר שהוא לא חלק, למשל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אוכל לישיבות זה לא מספיק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עכשיו, תשמע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אז אולי בכל שכונה יהיו שני רבנים? למה לא? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. שני רבנים בשכונה. למה אחד? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> קודם כול, זה רעיון מצוין. עכשיו, טעות נוספת, חבר הכנסת ליברמן: אף אחד לא – גם בכל הסיכומים שלנו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם מחר יהיה שר הפנים רפורמי, הוא ימנה – – – רב רפורמי, הוא יגיד לו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בשביל זה אנחנו צריכים להיות בקואליציה – שלא יהיה שר פנים רפורמי. אתה שומע? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בשביל זה אתם הבאתם יו"ר ועדת חוקה רפורמי. אנחנו לא, כי אנחנו שומרים על המנהגים ועל המסורת של עם ישראל. לכן אתם מבקשים לשנות את נוסח התפילה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמן, נצח – – – ועד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הינה, מה שחבר הכנסת עודה מבין אחרים לא מבינים. אתה שומע, עודד? בשביל זה אנחנו לא מינינו רפורמי לאף תפקיד, ודאי לא יו"ר ועדת החוקה, כי אנחנו לא ביקשנו לשנות את נוסח התפילה. הם כן מנסים לשנות. עכשיו, אמרת, חבר הכנסת ליברמן, על כבודו של המרא דאתרא. אני מאוד שמחתי לשמוע את זה ממך. למה? כי בקדנציה הקודמת לא בדיוק טרחתם לדאוג לכבודו ולמעמדו ולפסיקותיו של המרא דאתרא בארץ ישראל, שזה הראשון לציון והרב הראשי. הרי הלכתם להם על הראש. ניסיתם לחוקק דברים נגד הפסקים שלהם, נגד המנהגים שלהם. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ככה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה את עושה לי ככה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שאנחנו עשינו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כי אתם ביזיתם את מעמדם של רבני ישראל, ואנחנו מחזירים את כבודם; כי רבני ישראל מנחים אותנו איך צריך להתנהג. את מבינה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. אתם עשיתם את זה, אבל הפוך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, לחבר הכנסת סובה יש שאלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא תראה עכשיו איך – – – מייצרת ג'ובים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אפנה אותך לעשרת הדיברות, שיש שם דיבר מפורש בעניין הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תפנה את יושב-ראש המפלגה שלך – – – לא אותי – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אפנה אותך להבין. ואני אומר לך, אם היה לך אפילו אפס נקודה, אני לא יודע מה, מהעוצמות ומהעזרה ומהביצועים שיושב-ראש המפלגה שלי עשה למען עם ישראל – אתה עוד 400 שנה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אלה הערכים של היהדות? אלה הערכים של היהדות? לגנוב מכספי ציבור כסף? אלה הערכים? אלה הערכים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – עוד 400 שנה לא תגיע, יחד עם חבריך, ליכולת. זו היהדות האמיתית, של הפצת יהדות בדרכי נועם, לא באלימות ובבריונות כמו שאתם ניסיתם לעשות קדנציה שלמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אל תגנוב. אתה מפנה? תפנה את יושב-ראש מפלגתך, שישב בכלא על זה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתם במשך קדנציה שלמה – סיימת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אותי אתה מפנה ללא תגנוב? תפנה את ראש מפלגתך ללא תגנוב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אותך אני אפנה, ודאי. אני אפנה אותך, כן, ללא תגנוב ולכל עשרת הדיברות, לכל התורה שלנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יושב – – – ראש הממשלה שלך – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ואתם, לפני שאתם – אני מציע לך לא לדבר על מה שאתה לא מבין. יושב-ראש המפלגה שלי הוא האיש שמייצג את מי שאין לו מי שייצג אותו, מי שאין לו מי שייצג את הכרטיסים לאוכל שאין לו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לדאוג לשקופים – – – לדאוג לשקופים – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתם מעולם לא חשבתם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חוק דרעי 1, חוק דרעי 2 וחוק – רק לעצמכם אתם דואגים. לא לבוחרים שלכם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ידידי, תראה, אתה יכול – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – למשפחה שלו. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא הבנתי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מייצג את השקופים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר, במקום חוק דרעי 1, במקום חוק דרעי 2 וחוק טבריה וחוק המתנות – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מי שדאג לכרטיסי מזון לאנשים חלשים הוא אריה דרעי, לא אף אחד אחר. ואנחנו גאים בזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במקום חוק המתנות, תדאגו לחלשים, לפרנסה שלהם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה אתה צועק? לא הבנתי. מה אתה צועק? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מפנה אותי ללא תגנוב? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, שנייה. אתה שאלת אותי אם אני מכיר את זה – אמרתי לך: זה מופיע בתוך עשרת הדיברות. שאלת ועניתי לך. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אני רוצה משהו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אם לא היו שני רבנים ראשיים ב-1973, הרב עובדיה לא היה פוסק, ואני לא הייתי פה. אני לא הייתי פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה? היה הרב גורן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שקט. הלו, הלו, להקשיב, להקשיב, להקשיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תפריע לה. היא רוצה להגיד משהו. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> כל יוצאי אתיופיה – לא היינו פה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שווה להקשיב. שווה להקשיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא רוצה להגיד, ברשות השר, כן. היא רוצה להגיד משהו. השר נתן לה אישור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת צגה, מה אמרת? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אם לא היו שני רבנים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הרב עובדיה, את אומרת. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> הרב עובדיה יוסף, אם הוא לא היה הרב הראשי ב-1973 ולא היה פוסק, אנחנו, יוצאי אתיופיה, יהודי אתיופיה, לא היינו פה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עודד, תקשיב. עודד, תקשיב. עודד, שווה להקשיב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מנסה להשתיק אותה, כי לא שומעים מה שהיא אומרת בגללך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא להשתיק. לא להשתיק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מנסה לומר – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה לא מסוגל להקשיב לחברת הכנסת. אתה מוכן להקשיב? תראה כמה דברי טעם. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. אתה יודע, אתה יודע שזה לא נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> יפה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> את צודקת – – – רק הרב עובדיה. אין בעיה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תראה כמה דברי חוכמה ופיקחות. זו המורשת של הרב עובדיה. תשמע, שווה, שווה להקשיב. שווה להקשיב. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – יהודי אתיופיה. מה זה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה, כי אתה קמת על צד שמאל? לא הבנתי. מה עכשיו נזכרת? לא הבנתי. מה אתה רוצה עכשיו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – אתה מדבר על הערכים – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מדבר על הערכים שמלווים את עם ישראל שלושת אלפים וחמש מאות שנה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא תגנוב זה אחד מעשרת הדיברות. לא תגנוב זה אחד מעשרת הדיברות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לראות את האנשים החלשים, שאתם מעמיקים את החולשה שהם. לא תגנוב? אתם גנבתם מאותם אנשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, נא לסכם ולרדת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו גנבנו? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. אופיר, אתם גנבתם מאותם אנשים את פת לחמם, ואנחנו רוצים להחזיר להם את זה. תתביישו לכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך? חוק דרעי 1, חוק דרעי 2, חוק המתנות, חוק טבריה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלמוג. חבר הכנסת איווט ליברמן, זכות התשובה. שלוש דקות. לא להפריע. זה צריך לרגש אתכם שישראל ביתנו מתעניינת ברבנות הראשית, ברב הראשי, בתקינות הרבנות. זה דבר חיובי מאוד. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מסכים, אדוני היושב-ראש, אבל אדוני השר, דבר אחד, מה שלא הבנתי, וכדאי שבאמת תגידו – מהו מקור הכספי לכל אותן משרות חדשות. אתה יודע, אני לא ראיתי מקור כספי. אני נותן לך חידה: אומנם יש משרד אחד שהתקציב שלו ב-2024 יעלה ב-40% בהשוואה לתקציב 2022. אתה יודע איזה משרד זה? משרד הדתות. הוא המשרד היחיד שהתקציב שלו עולה בהשוואה ל-2022, ב-40% בדיוק. אני מציע שתבדוק. אתה יודע, אני מכיר היטב את המספרים. אבל באמת צריך, ביהדות, מרא דאתרא, אתה באמת צריך להתחשב במקום וברב המקום, אבל אין שום סיבה לשני רבנים. תראה, עם כל הכבוד, יש לנו את חסידי הרב קוק, יש את חסידי הרב עובדיה, יש את חסידי חב"ד, יש את חסידי בעלז וגור. אז מה, אנחנו נעשה עשרה רבנים ראשיים? מספיק לנו רב ראשי אחד. אותו דבר לגבי ניהול המדינה. אתה קצת מתבלבל. אתה יודע, אנחנו באמת מודים לבן אדם הזה, הרצל, שהקים. היה לו חזון, ובזכותו הקמנו את המדינה. בספר מדינת היהודים – ואני מציע לך לקרוא – הוא כתב: "אנחנו ננהל את מדינת היהודים במדע ובחוכמות ואם כוהני הדת ינסו להתערב בניהול המדינה נדע לכלוא אותם בבית מקדשי האל". מילה במילה. אני חושב שהרבנים צריכים להתעסק ברבנות וביהדות ולא בניהול המדינה, ובטח לא לשבת בכנסת, ובטח לא להיות שרים. אגב, רק שתדע, מבחינת ההיסטוריה – אתם הרי לא לומדים לימודי ליבה – כל הממסד החרדי התנגד להקמת מדינת ישראל: החזון איש נתן הוראה להתפלל תפילת תחנון ביום העצמאות של מדינת ישראל; הרבי מבריסק עמד על הרגליים האחוריות נגד ההכרזה על מדינת ישראל. הממסד החרדי התנגד לשימוש בשפה העברית. בן יהודה עבר פה גיהינום, חרם, מכל הכיוונים, כדי שלא נדבר את השפה העברית. למרות זאת אנחנו במדינה יהודית, ואנחנו מדברים את השפה העברית, והגיע הזמן שאנחנו נפעיל את כל הנושא של כור ההיתוך. וגם באמת לגבי הרב עובדיה, שהוא עשה מעשה אדיר עם הגיור ההמוני של יהודי אתיופיה – וזה בכלל במסורת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בטח אתה זוכר את כל הגבעונים והאדומים, והמסורת הזאת של גיור המוני, היא תמיד מסורת. אני רק לא מבין למה לא עושים את זה היום. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> מה זה גיור המוני? כוכבית גיור? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר, אל תשיב, כי הוא סיים את זמנו. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מודה לך, אבל אני באמת חושב שהגיע הזמן שיהיה פה רב ראשי אחד, ואין שום סיבה – חוץ מכסף, כבוד וכוח אתם לא מחפשים שום דבר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תדאג לרבנים למריצות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. לשבת במקומות. לפני ההצבעה אני חייב לתקן פה טעות שאמר חבר הכנסת ליברמן. הוא אמר שכל גדולי ישראל התנגדו להקמתה של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו לא רק טעות, אלא שכל הבנייה של היישוב החדש בארץ ישראל ב-200 השנים האחרונות החלה עם היהודים החרדים והדתיים והרבנים והצדיקים, שרצו ליישב את ארץ ישראל. הם התנגדו לתרבות החילונית המערבית, שרצתה לשנות את עם ישראל ולבולל אותו בתרבות הרעה, ואנחנו עד היום לא מסכימים להיכנס לכור ההיתוך הזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ועוד נקודה אחת שאני רוצה לומר לחבר הכנסת ליברמן: היחידים ששינו את סידור התפילה היו המשטר הקומוניסטי בברית המועצות. אני ראיתי סידור שהיה כתוב על זה SSSR, שהיו חייבים להתפלל בנוסח מיוחד שהמשטר בקרמלין קבע ליהודי ברית המועצות. אז ברוך השם שיש לנו מדינה שאפשר לעשות בה סידורים, כל אחד על פי מנהגו, וכל אחד יכול להתפלל על פי מסורת אבותיו. עכשיו ניגשים להצבעה על הצעת החוק של אביגדור ליברמן, חוק הרבנות הראשית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה זה משנה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא עדיין עם המריצות. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 25 בעד, 51 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום, ועם ישראל ישכון לנצח בארץ הקודש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> גפני, אתה רואה? עוד פעם המשותפת איתכם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> איפה האופוזיציה שלכם, תגיד לי? הם נרדמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, המשותפת איתכם עוד פעם, קרעי, כרגיל. << הצח >> הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי-פורמלי, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3159/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי-פורמלי, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה, חברת הכנסת השכל. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק אם אפשר לשמור על השקט שם. כולם צועקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מבקשים לשמור על השקט. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, ההצעה הזאת שעומדת בפניכם באה לתת מענה לתלמידים במסגרות החינוך החרדיות, כלומר מוסדות הפטור והמוסדות הבלתי-מוכרים שלא לומדים בהם את מקצועות האם אנגלית ומתמטיקה, לאלו מהם שמעוניינים ברכישת כלים להצלחה בעתידם נוסף לשעות הלימוד. אחת הבעיות שאיתן אנחנו ניאלץ להתמודד בעתיד הקרוב היא שילדים אלו הופכים להיות מבוגרים שלא מצליחים להשתלב בשוק התעסוקה, שפורשים מהאקדמיה כי הם לא מצליחים להדביק את הפערים, ונכנסים לתוך מעגל עוני שממנו קשה מאוד לצאת. לאותם ילדים יש כישורים מדהימים, יכולות אדירות ופוטנציאל אדיר להיות כל מה שרק יבחרו בחברה הישראלית. לצערי, הממשלה הזו הופכת אותם לדור אבוד, שקוף ועני. זו תעודת עניות למדינת ישראל שאזרחים שיש להם את כל היכולות ואת כל הכישרון נאלצים להיתמך בקצבאות כדי לשרוד. הצעת החוק הזו קובעת שיש לתת שוברים לקורסי העשרה במקצועות האם והטכנולוגיה שאושרו על ידי משרד החינוך לאחר שעות הלימודים. מאוד מוזר בעיניי שהקואליציה הנוכחית – שהיא דתית וחרדית ברובה – מתנגדת לתת כלים לציבור שלה להצליח בעתיד ולהפוך להיות אזרחים עצמאיים פורצי דרך, שמסוגלים לפרנס את משפחתם בעצמם ואינם תלויים במערכת הסעד או בתלושי מזון שמציעים להם. כנראה שהחוק הזה לא בא לכם טוב, ואולי אפילו קצת מביך אתכם – במיוחד אתכם, חברי הכנסת החרדים. מדוע הצבעתם נגד בוועדת שרים לענייני חקיקה? וגם חברי הכנסת יואב קיש, קלנר, דן אילוז. דיברתם כל כך הרבה לפני כן על מערכת שוברים וכמה היא תוכל לתרום, והינה, אתם מצביעים נגד עקרונות כלכליים ואידיאולוגיים שאמורים לפתוח את העתיד לילדים כל כך רבים. אתם מצביעים נגד הצעת חוק שנותנת את החופש לבחור. משפחות יקבלו כסף ביד באמצעות שוברים שיוכלו לממש. הם יממשו אותם באיזו דרך שרק ירצו, כתוספת לבסיס הלימודים של הילדים היום, אם בלימודי מתמטיקה, בהרצאות, בסדנאות, ואפילו במסגרת של תנועות נוער. הרי ההצעה הזו לא כופה שום אורח חיים או לימודים על משפחות שאינן מעוניינות בכך. אי-אפשר לבוא ולהסית נגדנו באיזושהי תלונה שהצעת החוק הזו למעשה פועלת נגד הציבור החרדי, או למעשה מציירת אותנו, כמו בעבר, כאילו אנחנו אנטישמיים. מטרת החוק היא דבר אחד: לתת את הכלים למי שבמשך שנים מנעתם מהם לממש את עצמם ולהפוך לבני משפחה שמסוגלים לשים אוכל על השולחן של הילדים שלהם. מה כל כך כואב? מה כל כך מפחיד? הרי אתם טוענים שהציבור החרדי לא מעוניין בלימודי ליבה. אף אחד לא כופה את זה בהצעת החוק הזו. הוא מאפשר למי שרוצה, למי שמעוניין בכך. חס ושלום שהציבור החרדי ישתמש בשוברי חינוך וינסה לבנות לעצמו עתיד עצמאי, שמסוגל לפרנס את משפחתו. מה יקרה אם לא ייאבק על הישרדותו יום-יום? בעתיד הלא-רחוק, 50% מתלמידי ישראל יהיו תלמידים שלומדים במערכת החינוך החרדית. עתיד מדינת ישראל תלוי בגורלם של אלה, של אותם התלמידים. הסיפור הזה של אם הילדים האלה יהפכו להיות עניים שתלויים במערכת רווחה וסעד, אם הילדים האלה יגדלו ללא יכולת לכלכל את משפחתם, הוא הסיפור של כולנו, של כל יושבי הבית הזה. על כולנו לתת כתף כדי לוודא שהילדים האלה יגדלו להיות אזרחים ציונים שמדינת ישראל חשובה להם; שתורמים מהיכולות והכישורים האדירים שלהם בחברה הישראלית, בכלכלה הישראלית, וכן, גם בביטחון המדינה. על זה מדינת ישראל תיפול או תמשיך להתקיים כחברה מפותחת, מתקדמת, איתנה מבחינה כלכלית ומובילה את העולם בשלל תחומים. הילדים החרדים הם לא פחות חכמים, ההפך; הם לא פחות ערכיים, ההפך; הם לא פחות שקדנים, ההפך. הם יכולים להוביל את החברה הישראלית בתחומי הבריאות, המדע, הטכנולוגיה והעסקים, כפי שהם עושים בעולם כולו, אבל פה עסקנים פוליטיים פשוט משאירים אותם מאחור. יש את תלמידי החכמים שמסוגלים, ומסוגלות, להשלים בתוך שנה, שנתיים, את מה שפספסו במשך חיים שלמים. הם מסוגלים לסיים תואר ולהגיע להייטק ולמקומות בכירים מאוד. אבל הנתונים מראים לנו שיותר מ-70% מהגברים החרדים פורשים מהמכינות לאוניברסיטה. אלה שכבר הגיעו – 50% מהם פורשים בתואר הראשון בגלל הקושי והפערים שנוצרו בגלל מערכת החינוך השונה. זה לא מעיד על הכישלון שלהם, זה מעיד על הכישלון שלכם. כמי שכיהנה כיושבת-ראש ועדת החינוך, קיימתי דיונים רבים בנושא הזה, ואף הקמתי ועדת משנה. לצערי, ממש לפני הבאת הפתרון הזה, הממשלה הקודמת התפרקה, ולא הצלחתי להשלים את הליך החקיקה הכה-נדרש. עכשיו זה עליכם. תפקידכם עכשיו הוא להכריע איך תרצו לראות את הילדים החרדים מתפתחים ואיזה סוג של אזרחים אתם מעוניינים לגדל כאן. אני רוצה להודות לחבר הכנסת קינלי, משה טור פז, על גיבוש ושיתוף פעולה לאורך כל השנה האחרונה, גם עם הצעת החוק, וגם על היכרות מעמיקה בנושא הזה. אני רוצה להודות לידידתי חברת הכנסת נעמה לזימי, שביחד אנו מקיימות את השדולה של הממ"חים. אתמול היה כינוס מדהים, ואני מקווה שהוא יוביל, כאבן דרך או כתחילה וצעד ראשון, לקידום הנושא הזה. נעשתה כאן עבודה יסודית, ואני מקווה שיום אחד נראה שינוי אמיתי ונראה את הילדים החרדים מובילים את החברה הישראלית כפורצת דרך בכל כך הרבה תחומים. אני קוראת לכולכם להצביע בעד הצעת החוק הזו. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי-פורמלי, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/110/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. יש חוק צמוד להצעה הזאת, של חבר הכנסת משה טור פז. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי שרן מרים השכל, הצעת החוק שאנחנו מציעים כאן, הצעת חוק הוואוצ'רים, כפי שאנחנו מכנים אותה, היא הצעת חוק חרדית. היא דואגת לילדים חרדים, והיה מן הראוי שחבר כנסת חרדי יגיש אותה. האמת היא שאת הצעת החוק הזאת גיבשתי כבר לפני שש שנים, הרבה לפני ההגעה לכנסת, כחלק מחשיבה כיצד דאגה לילדים חרדים יכולה לקדם את לימודי הליבה שלהם בלי לפגוע באורח חייהם החרדי. כאן אני רוצה להסביר עוד מעט על גבי מה שהסבירה חברת הכנסת השכל. אנחנו בעצם מציעים: כידוע, תלמיד חרדי – תקשיבו היטב – ממומן פחות מתלמיד ערבי או חילוני או דתי. בגדול, הכלל אומר: כגודל הליבה כך גודל התקצוב; זה לא נכון בשתי רשתות החינוך, אבל זה נכון ככלל. מה שאנחנו מציעים פה הוא שכאשר המדינה כביכול חוסכת תקציב, בעיקר על הבן החרדי, ומממנת רק 55% או 75% מהלימודים שלו, את הפער הזה, לפחות את חלקו, אנחנו נעניק חזרה למשפחה, ולא למשרד החינוך, בצורת ואוצ'ר, והוא יוכל – בחברה למתנ"סים או במקום אחר – להשלים את הלמידה. היה מן הראוי שההצעה הזאת תיכנס בכלל להסכמים הקואליציוניים כדרישה חרדית. היה מן הראוי שחבר כנסת חרדי יעמוד כאן ויאמר: זה לא פוגע באורח חיי, זו לא חובה, זו לא כפייה, אבל כן, זה עולה כסף. דרך אגב, זה עולה כסף אבל זה חוסך כסף, כי אם ילד לא לומד מתמטיקה ואנגלית בכיתה ב' או בכיתה ו', זה יעלה פי חמישה או עשרה כשנשלים לו את זה במכינה בגיל 25 או 30. למה את הצעת החוק הזו לא מגיש חבר כנסת חרדי? נשגב מבינתי. אני רואה בהצעה זו הצעה משלימה לשני נדבכים נוספים, שגם עליהם הגשתי חקיקה ואני מקדם: הראשון הוא הנושא הממלכתי-חרדי, שמתאים לקבוצה מסוימת מתוך הציבור החרדי; השני הוא המתווה המכונה "מתווה בעלז", אותו מתווה שבעצם סוכם בזמנו בין החסידות לבין משרדי האוצר והחינוך, ולצערי נתניהו ביטל אותו כחלק מההסכם הקואליציוני, אבל גם לא עמד בו, ולכן החסידות נותרה קרחת מכאן ומכאן, אותו מתווה שמכונה "תקצוב תמורת הישגים". ולמה ואוצ'רים? נשלים את העניין הזה: הממ"ח מתאים היום לאוכלוסייה מסוימת. 4% לומדים בו, ויכולים ללמוד בו אולי 40%, בוודאי לא כל הציבור החרדי. מתווה בעלז מתאים לעוד קבוצה מתוך הציבור החרדי, ואילו הוואוצ'רים הם מתווה משלים, למי שאיננו מעוניין לא ללמוד בממ"ח ולא ללמוד על פי מתווה תקצוב תמורת הישגים. הוואוצ'ר יוענק לו לאחר הצוהריים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ובעצם יאפשר לו ללמוד כבר בגיל צעיר לימודי ליבה, אחרי תלמוד תורה ומוסד פטור. אני בטוח שזו הצעה טובה. אם היא תדחה היום, זה יהיה רק בשל הסתכלות צרה, צרת עין ואופק, של הקואליציה, ותאמינו לי – היא תחזור. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר התקשורת, השר שלמה קרעי. אני רק רוצה להעיר שהמושג "מתווה בעלז" לא היה ולא נברא, זה מושג תקשורתי. לא היה לזה שום בסיס. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפרשת השבוע אנחנו נקרא, כשבאים ראובן גד וחצי-המנשה למשה רבנו, אומרים לו: "גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו". משה רבנו עונה להם, ואומר להם: לא ככה. לא מתחילים עם הצאן ורק אחר כך מטפלים בילדים. תעשו את העיקר עיקר ואת הטפל טפל: "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם". קודם כול, מתחילים בילדים. אבל אם ככה, מה הבעיה? הבעיה היא הצביעות, הצביעות הזו, שבאים לכאן פעם אחר פעם – חצי מהחוקים היום, כל החוקים באים ומנסים להתערב לחרדים בחיים. זה, בוא נשנה לכם את הוועדה, זה, בוא נבטל לכם רב, ועוד זה שרוצה לשלוח את כל החרדים עם מריצות למזבלה עומד כאן ומקשקש לנו בשכל על החשיבות של הרב הזה או הרב האחר ואיך זה עובד. ולמה אני אומר את זה, שרן השכל? כי מי חברת המפלגה שלך? שרת החינוך לשעבר. שרת החינוך לשעבר, היא התעמרה בילדים החרדים: ביטלה להם 90 מיליון שקל שעות תמרוץ וטיפוח – שזה הרבה יותר כנראה ממה שאת מציעה כאן בחוק. היא ביטלה את זה. זה לימודי ליבה. לא נתנו להם מערכת גפ"ן, למנהלי המוכר שאינו רשמי. כששאלתי אותה: למה את לא נותנת? היא אמרה לי: רוצים – שיבואו לממלכתי. אבל למה? אתם רוצים לימודי ליבה. אז את הצביעות הזאת של לבוא לכאן ולנסות לחנך, כשפתאום צריכים לנסות להכניס אצבע בעין למישהו, אולי, אז אומרים: משל אומרים לדבורה: לא מדובשך ולא מעוקצך. אנחנו מסתדרים. אני תכף אדבר על צביעות מעוד כמה נקודות מבט, אבל אני רוצה, לגופו של עניין, להקריא את עיקרי התשובה של שר החינוך: הצעת החוק מבקשת לקדם ולעודד הקניית מיומנויות בסיס באמצעות החינוך הבלתי-פורמלי במקום באמצעות החינוך הפורמלי לתלמידי מוסדות חינוך שבהם לא מלמדים את תוכנית היסוד במלואה, וזאת באמצעות שוברים שיאושרו על ידי ועדה במשרד החינוך. יש לציין כי למשרד החינוך קיימים אמצעים שונים לעודד פעילות כזאת, בין במסגרת החינוך הבלתי-פורמלי ובין בהקצבות למוסדות חינוך. אני אוסיף על התגובה הזו, לפני שאמשיך אותה: ביום ראשון הציג לנו שר החינוך את תוכנית משרד החינוך לשנה הקרובה, ושם בהחלט הולך להיות משהו שהוא נותן פתרון, בעיניי, לכל תלמיד שרוצה – לא רק אם הוא בפטור ולא רק אם הוא במוכשר. כל תלמיד שרוצה להעשיר את ידיעותיו, יש לו בית ספר דיגיטלי, שיהיו שם את ההרצאות וכל השיעורים; חלק מהם יהיו בזום, חלק מהם מוקלט. הכול נמצא. כל מי שרוצה נכנס לבית הספר הדיגיטלי ויקבל את שיעורי ההעשרה באנגלית, בפיזיקה, במתמטיקה. זה החזון של משרד החינוך, וזה הולך לקרות בקרוב. עיגון התוכנית בחקיקה ראשית, ממשיך שר החינוך, לא בהכרח יועיל להשגת המטרה העומדת בבסיס הצעת החוק, בהיותה מחייבת ולא ניתנת לשינוי באופן גמיש, כאשר גמישות מתחייבת לפי עמדת המשרד. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 25 ביוני. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בהצעת החוק בחודשיים. כיוון שכך, ובהתאם לסעיף 66 לתקנון הממשלה, הצעות חוק פרטיות שיובאו לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביהם ועדת השרים עמדה סופית כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד להן. נוכח האמור, אנחנו מציעים לחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק הזו. הינה שרת החינוך לשעבר שאשא ביטון – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מייד אני אעלה להשיב לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תעלי? למה תעלי? הינה, תשיבי. למה לא נתת מערכת גפ"ן למנהלי המוכש"ר? למה קיצצת להם 90 מיליון שקל שעות תמרוץ וטיפוח? תשיבי. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. אני לא משקר. הינה, חבר הכנסת גפני יבוא לכאן ויאשש את דבריי. אני חבר ועדת הכספים, ונלחמנו כדי שלא תקצצו את זה, ואתם קיצצתם, אז אל תגידי: אתה משקר. ומערכת גפ"ן – כאן במליאה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא היית חבר ועדת הכספים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא משנה. אני הייתי בכל הוועדות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא משנה. לא היית חבר, אז תדייק. לא היית חבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> וכאן במליאה שאלתי אותך למה. את זוכרת? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא היית חבר ועדת הכספים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני נותן לה להשיב כאן אם היא רוצה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך אני יודע שלא היית חבר ועדת הכספים? כי הייתי מרכז הקואליציה. אז תדייק. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין לו מושג על מה הוא מדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא היינו חברים בוועדות, אבל הייתי בוועדת הכספים. זה לא רלוונטי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נכון, אז אל תגיד שהיית חבר. תדייק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הייתי בוועדת הכספים, מבחינתי גם חבר ועדת הכספים. אני גם הצבעתי, למרות שלא ספרתם את ההצבעה שלי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כי לא היית חבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא משנה. כי אתם הייתם חבורה של קואליציה דורסנית, שניסתה לתת תת-ייצוג לציבור באמצעות נבחריו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבלבל בשכל. אין לך מושג. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואתם אוכלים את מה שבישלתם היום באופוזיציה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמו שנתניהו אמר, אין שחר לדברים שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם אוכלים את מה שבישלתם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבלבל בשכל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז הינה, בוא תגיד אתה: האם לא ביטלתם את שעות התמרוץ והטיפוח, 90 מיליון שקל? האם לא ביטלתם? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שרת החינוך לשעבר תענה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה מרכז הקואליציה, בוא תגיד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא תשיב לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא תשיב? כי אתה לא רוצה לשקר. אתה כנראה לא רוצה לשקר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לך תבדוק מתי יש מסחר בדולר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה כנראה לא רוצה לשקר. אני רוצה לדבר על עוד נושא. בג"ץ פסל הבוקר ברוב של שישה אקטיביסטים כנגד סולברג את החוק שנועד לתמרץ עובדים זרים לצאת מישראל. מדיניות ממשלת ישראל, מדיניות ההגירה שלה – כן, חברת הכנסת השכל, אני בטוח שגם את כועסת על שופטי בג"ץ, אבל את לא תגידי את זה, כי זה חלק מהצביעות הזאת – שופטי בג"ץ מצביעים כנגד מדיניות ההגירה של ממשלת ישראל, לא בגלל שהיא לא חוקית אלא בגלל שזה לא נראה להם. השופט סולברג גילה את מערומיהם בהתנגדות שלו באותו פסק דין ואמר במילים פשוטות שהחלטת חבריו מבוססת גם היא על סוג של עילת הסבירות – המידתיות הסבירה. המידתיות הסבירה זה איזה מבחן שלישי, מבחן המידתיות, שזאת עילת הסבירות בכובע אחר. שופטי בג"ץ אומרים: לא נראה לנו, והם מבטלים את הכרעת הציבור. פוגעים, נותנים יד להפרה במזיד של החוק, ככה כותב השופט סולברג, כלומר הכול הצגה. גם אתם הצגה. חבר הכנסת גנץ, ישבנו שלושה חודשים בבית הנשיא, ואתה יודע שאתם מסכימים עם עילת הסבירות שלנו. אבל מה לעשות, עמוד שדרה כנגד מחוללי האנרכיה אין לכם. אין עמוד שדרה, ולכן מפוצצים את השיחות. והינה ראה זה פלא, גם הנשיא, שהבטיח לומר מי אשם, הוא פתאום לא אומר מי אשם בפיצוץ השיחות, כי זה אתם. הוא לא יכול לומר שאתם אשמים. אתם עושים מה שבא לכם, בניגוד לבחירת הציבור – השופטים – ובניגוד לאינטרסים של שמירה על רווחתם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. זו הפעם החמישית – אזרחי ישראל צריכים לדעת, זו הפעם החמישית ששופטי בג"ץ פוסלים חקיקה ראשית שנועדה לטפל בהטבעת מדינת ישראל במאות אלפי עובדים זרים, בקעקוע הזהות היהודית והרוב היהודי במדינת ישראל. וכל זה למה? כי לא נראה להם, לא מתחשק להם לקבל את הכרעת הממשלה. אין שום סיבה, אין שום עניין, לא חוקי, בחוסר סמכות, בניגוד עניינים. לא, כלום. אתה מקבל את זה, חבר הכנסת כהן? לא נראה לנו – זה בסדר? אתם לא יכולים לומר שזה לא בסדר, אחרת איזה קייס יהיה לכם להתנגד לממשלה שלנו? ועוד משהו. לפיד מתבכיין היום ומאיים עלינו, מאיים על שר המשפטים שאם הוא לא יעמוד בלוח הזמנים שלו, הוא יפנה לבג"ץ. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר. רק רעל וכעס. תפסיק. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> על מה הולכת המשכורת שלך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא כועס, חלילה. אני חושב שתגיד ללפיד שלא ישתגע, כי ראיתי אותו השבוע יוצא מגדרו, יוצא משלוותו כשהערתי לו הערת ביניים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כמה, כמה רעל וכעס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תגיד לי, גוש רעל – זו אמירה של ראש אופוזיציה? המגעילים האלה? כוחות האופל? אתם באים אלינו? חלאס עם הצביעות, מאיר. חלאס. תסתכלו על עצמכם במראה. הוא מאיים שיפנה לבג"ץ אם שר המשפטים לא יעבוד לפי לוח הזמנים שהוא מכתיב לו? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אולי תגיד משהו על האלימות כלפי עיתונאים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רול, איך זה שאתה קיבלת היום קול אחד וחבר הכנסת רון כץ קיבל 12 קולות? מה קורה כאן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה יכול גם לקבל 24, אם היינו רוצים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך זה? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אל תהיה מודאג, לא הצבעתי לעצמי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שמטריד את שר התקשורת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> איך זה? למה אותם אלה שנתנו לרון כץ לא נתנו לעידן רול? מה קרה כאן? אני לא מבין את זה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אולי תגיד משהו על העיתונאים שחטפו מכות השבוע? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר ללפיד: תפסיק להתבכיין. הפסדתם, אתם יושבים באופוזיציה, תתחילו לעבוד ולשתף פעולה לטובת אזרחי ישראל, תשתפו פעולה עם הדברים הטובים שאנחנו עושים ופועלים כל הזמן לטובתם, ואל תחפשו כל הזמן עילות להסית ולהדיח יחד עם השופרות שלכם בתקשורת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה, כבוד השר. זכות התגובה לחברת הכנסת שרן השכל ולחבר הכנסת טור פז. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> וואי וואי, תראו-תראו, שר חינוך, סגן שר חינוך מפה, עוד סגן שר חינוך משם, אבי מעוז לוקח סמכויות של משרד החינוך בנושאים מסוימים, בצלאל סמוטריץ' אחראי למחלקה אחרת במשרד החינוך, אורית סטרוק שייכת למחלקה אחרת במשרד החינוך, ואת מי הביאו להשיב לנו על הצעת החוק של החינוך? שר התקשורת קרעי. בוא'נה, כפיים לקואליציה המטורללת הזאת, עם כל כך הרבה תפקידים, עם חלוקה של כל כך הרבה סמכויות ואפס יכולת לבוא. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה לא הבאתם את אבי מעוז לענות לנו? הרי סמכויות של משרד החינוך נמצאות גם בידיים שלו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל זה בסדר, אתם הבאתם את קרעי, שר התקשורת הפופוליסט, הצבוע ביותר שיש. כי אתה, השר קרעי, למה אתה כל כך צבוע? אתה אומר לנו: מה אנחנו עוסקים בנושאים של החרדים? מה זה עניין שלנו? אז למה אתה עוסק או אתם עוסקים בנושאים של נשים בצבא? מה אכפת לכם – למה אבי מעוז מתעסק לנו במערכת החינוך החילונית-ממלכתית בנושא הקהילה הלהט"בית? ומה אתה מתעסק בנושא של גיוס נשים או כל דבר אחר? חתיכת צבוע, אל תתעסקו בעניינים שלנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה את מדברת ככה? למה לדבר ככה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הסיפור של החינוך החרדי הוא הסיפור של החברה הישראלית. בעוד כמה שנים הילדים החרדים יהיו 50% מתלמידי ישראל. ואתם חבורה של צבועים, כי הדבר הזה הוא כמו לתת שירותים פרטיים לילדים חרדים, למי שרוצה. הרי אתם לא צריכים את זה, אז מה אכפת לכם? נכון? הגבירים החרדים – הרי יש להם כסף לשלם על שירותים פרטיים. הילדים שלהם, הנכדים שלהם, לומדים שיעורים פרטיים במתמטיקה ובאנגלית ובעברית כדי שיהיו להם הכלים להצליח בעסקים, במדע, ברפואה. אבל אתם, לא אכפת לכם מהעניים, אלו שאין להם את הכסף לשלם על השיעורים הפרטיים האלו, וזו צביעות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתם מונעים מהם את היכולת לממש את הפוטנציאל האדיר שטמון בהם. הם ילדים חכמים, ילדים נבונים, שיכולים לקדם את המדינה בכל תעשייה, ואתם כובלים אותם באזיקים לבורות ולעוני. תתביישו לכם. פשוט צביעות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה צביעות? לפחות זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות התגובה לחבר הכנסת טור פז. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> טור פז – – – << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, תקשיב, שלמה קרעי, כי יש הרבה דברים שאתה לא מבין. איסתרא בלגינא קיש קיש קרעי, עליך נאמר. כן, למי שלא מכיר את הפתגם, כשיש מטבע ריק בתוך כד, אז הוא קורא "קיש קיש". מה שעשית פה זה קשקשת יותר מהשר קיש, כי מילא שהוא לא מבין בחינוך, אבל אתה לא צריך להתיימר. אז דיברת על הוועדה שלהם או שלכם – כי שוב, ההתנשאות שלך, שאתה חושב שהוועדה היא שלך, והשרים הם שלך, והיהדות היא שלך. לא, הם לא. ואחרי זה דיברת על בני גד ובני ראובן, כאילו זה היה שוב התורה שלך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> על איזה ועדה אתה מדבר? מה אתה מקשקש? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל עזוב, תקשיב. שלמה קרעי, תקשיב. זה שאתה לא מבין בחינוך זה לא נורא, כי זה באמת לא התחום שלך. אבל זה שהקיש-קיש לא מבין בחינוך זה הכי עצוב, כי קראת פה מעל בימת הכנסת בדיחה, אז בוא אני אספר לך. השר קיש לא מכיר את המשרד שלו אחרי חצי שנה, ובית הספר הווירטואלי כבר קיים מזה עשור. החזיק אותו גוף שקראו לו מט"ח. הוא נסגר. עכשיו מגיע השר קיש ומביא בשורה – נכון, השרה ביטון? מביא בשורה. וואו, מקימים מחדש את בית הספר הווירטואלי שהיה פעם. עכשיו, מה הבדיחה הכי גדולה בתשובה שהקראת? לא אשמתך, הם כתבו לך אותה. באמת, בית הספר הווירטואלי ייתן תשובה לילדים החרדים שלא לומדים ליבה? בוודאי. יש להם בבית טלפון חכם ואינטרנט, והם מוכנים – הרי בית הספר הווירטואלי – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – שילמדו תורה, שילמדו תורה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב, אלמוג. מי שלא ישתמש בוואוצ'ר, גם אין לו אינטרנט בבית, ובטח לא טלפון חכם, אז גם בית הספר הווירטואלי לא יעזור לו. לכן, נתנו לך להקריא תשובה של אידיוטים, מה לעשות? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – איך הוא – – – לא יהיה – – – נגמר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא יהיה – – – זהו, נגמר. לא יהיה – – – מבזבזים את הזמן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, פשוט מפריעים לי פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכול להמשיך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כולם צועקים, אז – לא להפריע, חבר הכנסת אלמוג. יש לו עוד 45 שניות. תן לו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תפנק אותי בקריאה ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בית הספר הווירטואלי, שאולי משרד החינוך יפעיל מחדש – אולי, אולי, הלוואי – ייתן מענה לכמה אלפי תלמידים שקיבלו אותו בעבר. מתווה הוואוצ'רים – אם הוא יקום לתחייה, והוא יקום – הוא ייתן מענה באמת לילדים חרדים שאין להם נגישות כלשהי ללימודי ליבה. ואני באמת מציע, יש דברים שאתה מבין בהם, השר קרעי, אבל איסתרא בלגינא קיש קיש קריא, זה לא מתאים. מה שאתה יודע, תדבר עליו. אני גם מציע שהשר קיש לא ידבר על דברים שהוא לא מבין בהם. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה על שתי הצעות החוק זו אחר זו. ההצבעה הראשונה היא על הצעת חוק שוברים של חברת הכנסת שרן מרים השכל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי-פורמלי, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 31 בעד, 49 נגד. ההצעה לא התקבלה והוסרה מסדר-היום. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על אותה הצעת חוק שוברים, של חבר הכנסת משה טור פז. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שוברים להשלמת לימודי בסיס בחינוך הבלתי-פורמלי, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 33 בעד, 49 נגד. גם הצעה זו הוסרה ולא התקבלה. אני רוצה להודיע לפרוטוקול שחברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וחבר הכנסת יאסר חוג'יראת התחלפו בטעות בהצבעות, כן, הצביעו אחד במקום של השני. טוב שאמרתם זאת בזמן. בטעות. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שרת החינוך לשעבר, חברת הכנסת שאשא ביטון, ביקשה הודעה אישית בגלל שהאשימו אותה. בבקשה, חמש דקות, הודעה אישית. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובאופן מפתיע, אני רוצה להודות גם לשר קרעי. אני במשך כל היום הזה, נוכח כל האיוולת שמתרחשת כאן בכנסת, חיפשתי הזדמנות לעלות, ורציתי להתנגד לאחד החוקים שהם בתמיכת ממשלה. והינה, רצה הגורל – אולי אלוהים – ואתה מצאת לך את הזדמנות לשקר בפעם המי יודע כמה ולהזכיר את שמי, אז תודה רבה לך על ההזדמנות שאתה נותן לי לעלות לכאן ולדבר. אפתח לגופו של עניין. עמדת כאן בלי למצמץ, כרגיל, כי זה כבר חלק מההרגל ואורח חייכם, ושיקרת לגבי היחס של משרד החינוך בתקופתי לילדים החרדים. אז יש לי חדשות בשבילך, אדוני, קרעי. התקופה שבה אני הייתי שרת חינוך הייתה התקופה שבה הילדים החרדים בכל התוכניות המיוחדות קיבלו את אותו תגמול ואת אותו יחס על פי חוק וכדין כמו כל ילד בישראל. ראה ערך התוכנית למניעת אלימות; ראה ערך התוכנית הרגשית-חברתית. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תשאלי את היושב-ראש מה הוא חושב. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ביקרנו בכל מוסדות החינוך, כולל בפתיחת השנה בהם, וגיבשנו תוכנית שלפיה כל מוסד חינוכי שיבחר ללמוד ליבה יוכל לקבל את מלוא התקציב. וראה זה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> למה לא נתת להם גפ"ן? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כי יש עניינים שהם על פי חוק, ובסופו של דבר הגפ"ן והגמישות ניתנים בהתאם לתקציב שניתן לבית הספר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, רגע. אני אומר לך יותר מזה – במוכשר ובפטור כבר יש גמישות ניהולית פדגוגית. אתה יודע למה? כי הם מלכתחילה לא כפופים לכל הפיקוח של משרד החינוך ולא מחויבים לכל לימודי הליבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – לא נתת להם גפ"ן. וכי צריך – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו, אחרי שהסברתי לך בקצרה, בוא נחזור לגופו של עניין. הייתה תוכנית שלפיה הם היו אמורים לקבל את התקציב. וראה זה פלא, הגעתם, אתם, בממשלה, שיש לכם אינטרס לשמר אותם ללא הלימודים האלה, ואמרתם: לא צריך, שלא ילמדו. אנחנו ניתן להם את הכסף. קודם כול, נראה לי שהם ייראו את העיניים של הנמלה לפני שהם ייראו את הכסף מכם – כמו כל ההבטחות שלכם. כי בינתיים אני רואה שאין שום דרך שבה אתם מסוגלים להעביר להם את הכספים. אגיד לך יותר מזה, אתם גם לא תצליחו להעביר את הכספים, ולכן לא תהיה לכם ברירה אלא לראות איך אתם נותנים לכל אותם אנשים שרוצים, רוצים ללמוד ליבה, רוצים בעבור הילדים שלהם את ההזדמנות השווה, רוצים בעבור הילדים שלהם כלים, מיומנויות, שיוכלו להשתלב בחברה, את האפשרות לעשות את זה, ובמקביל גם לקבל את התקציב המתאים. אני אומר לך עכשיו יותר מזה – אני אשמח שתקשיב, אדון קרעי, השר קרעי, שתוכל להעביר לשר התרבות. נכון, השר מיקי זוהר? שבמאבק שלכם – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שלוש דקות את כבר מדברת, ולא סתרת אפילו מילה ממה שאמרתי. מילה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיב, אני לא רוצה להעליב אותך. אבל אם אחרי כל מה שאמרתי עד עכשיו לא הבנת איפה טעית, אז תבדוק. בסדר? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני לא רוצה להעליב – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר לך, השר מיקי זוהר דיבר על שלושת הכ"פים, ואני מבינה שיש לכם איזשהו רצון בממשלה הזו לרדוף ליישם אותם – את הכבוד, את הכוח ואת הכסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז את הכוח אתם מנסים עכשיו דרך ההפיכה המשטרית, בהשתלטות על מערכת המשפט, כדי שהכוח הבלתי-מוגבל יהיה רק בידיים שלכם – שומו שמיים, שאלוהים יעזור למדינת ישראל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> עדיף מאשר כוח בלתי מוגבל – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לגבי הכסף – אתם הרי רוצים את החופש של לחלק את כל הג'ובים למקורבים שלכם, כי אחרת איך תוכלי לשמר את השלטון? אבל אני מוכרחה להגיד לך שלגבי הכבוד יש לכם בעיה. אתם, הקואליציה, הורדתם את הכנסת כל כך נמוך בשיח שלכם, בהתייחסות שלכם. אני ראיתי היום את ההצגה שהייתה כאן בצד הזה, ואני אומרת לך התביישתי שאני חלק מהבית הזה. בושה היום להיות חבר כנסת במדינת ישראל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בושה היום להיות חבר כנסת במדינת ישראל, אחרי השיח הכל-כך נמוך שאתם מביאים למליאה, השיח הנמוך כל כך שאתם מכניסים לחברה הישראלית, ההסתה, הרעל, ההתנהגות שלכם. אפס דוגמה אישית לכל ילד וילדה שמסתכלים עלינו. ואני אגיד לך, יש רק סיבה אחת שאני נשארת במקום הזה – כי מישהו צריך להילחם בשביל החברה בישראל. ואם זה מה שאנחנו צריכים לעשות, אז אשאר ואעשה זאת, למרות תחושת הבחילה שאפשר לקבל ממה שקורה כאן. תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> בינתיים אזרחי ישראל שלחו אותך הביתה ממשרד החינוך. כנראה שאת לא נותנת להם דוגמה אישית מספיק טובה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הרבנות הראשית לישראל. היום כולם דואגים לרבנות הראשית. אבל לפני זה – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 39) (זכאות לתגמולים וכן לפיצויים לפי חוק אחר ולפיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023, של חברות הכנסת שרן מרים השכל ושרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. עוד הונחו היום על השולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שלי טל מירון, מיכאל מרדכי ביטון ונעמה לזימי בנושא: ממצאי פערי הייצוג של אוכלוסיות מוחלשות בהשכלה הגבוהה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, יצחק פינדרוס, עודד פורר, מאיר כהן ווליד אלהואשלה בנושא: בלימת הקמתה של האוניברסיטה בגליל ופגיעה בתושבי האזור כולו. בנוסף, הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אביחי בוארון, שמחה רוטמן וזאב אלקין בנושא: הונאות יבוא של הרש"פ, נזק של מיליארדים לישראל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3380/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הרכב האספה הבוחרת), של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבת וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אני מביאה הצעת חוק לתיקון הרכב האספה הבוחרת בחוק הרבנות הראשית לישראל. אני גם רוצה להודות למרכז לקידום מעמד האישה על שם רות ועמנואל רקמן, שעבדו איתי על הצעת החוק הזו, אז תודה להם. הצעת החוק עוסקת בייצוג הולם לנשים באספה הכללית שבוחרת את הרבנים הראשיים. אני מבקשת או מציעה ייצוג של שליש נשים לפחות. מאחר שהבחירות לרבנים הראשיים נדחו, אני חושבת שזו הזדמנות לאשר את הצעת החוק הזו – היא תשפר את מבנה האספה הבוחרת – כך שכבר בבחירות הקרובות יהיה ייצוג הולם לנשים. על פי חוק הרבנות הראשית, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית נבחרים על ידי האספה הבוחרת – את זה כמובן אתם יודעים – שמונה 150 נציגים, ובהם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. בתוך נציגי הציבור יש גם ראשי ערים, ראשות ערים – המעט שיש. מחוקקי החוק המקורי ב-1979 שאפו שהאספה הבוחרת תזכה לאמון הציבור, כל הציבור, גברים ונשים כאחד, ותייצג כמובן את רוב האוכלוסייה היהודית במדינה. בפועל, 80 המקומות השמורים לרבנים כמובן מאוישים על ידי רבנים, אין רבניות – על זה אני לא מדברת בהצעת החוק – וב-70 נציגי ציבור אין הבטחה לייצוג נשים; לא קיים מנגנון שמבטיח שמקרב נציגי הציבור באספה יהיה אכן ייצוג נשי, או ייצוג הולם או כל ייצוג שהוא. כיוון שלרבנות הראשית יש השפעה משמעותית מאוד על חיי כל האזרחים והאזרחיות, לא ייתכן שלא יהיה ייצוג הולם לנשים, שמהוות יותר מ-51% מהאוכלוסייה. לא מזמן שמענו שישראל ממוקמת במקום האחרון במדינות ה-OECD במעמד נשים, בין השאר בגלל הזיקה של המדינה לדת והתלות ברבנות הראשית בכל מה שקשור לנישואים וגירושים, ולהרכב הרבנות הראשית כמובן יש משמעות רבה. בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה משנת 2000 התווסף סעיף חובת ייצוג הולם לנשים בגופים ציבוריים, ובחוק עצמו לא נקבע מה השיעור המינימלי שייחשב ייצוג הולם. אבל לאורך השנים לייצוג הולם ניתנו כל מיני פרשנויות. למשל בדירקטוריון של חברה ממשלתית נקבע בהחלטת ממשלה ב-2007 ששיעור הייצוג הנדרש יהיה 50%. ב-2013 היה תיקון לחוק הדיינים, ושם שורינו ארבעה מקומות לנשים בוועדה לבחירת דיינים. בחוק כתוב: ייצוג מינימלי בשיעור של 36%, זאת אומרת, זה קיים בדיינים. ב-2014 תיקנו את החוק לוועדה לבחירת שופטים, ושם הייצוג המינימלי כיום עומד על 44%. ב-2014 תוקנו תקנות שירותי הדת כך שבאספה הבוחרת של רבני ערים יש ייצוג מינימלי של 31% נשים. ב-2016 הנחה היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת על ייצוג של 30% נשים לפחות במועצות דתיות. אז מכל ההיסטוריה הזו של ייצוג נשים, אני חושבת שהגיע הזמן שמה שכבר קיים בוועדה לבחירת דיינים וקיים בוועדה לבחירת שופטים ובאספה הבוחרת של רבני ערים ובמועצות הדתיות, יחול גם על האספה הבוחרת של הרבנים הראשיים בחלק של נציגי הציבור. זה בסך הכול המשך של אותו תהליך מאוד חשוב של השמעת קול הנשים בצומתי קבלת ההחלטות, שכל כך משפיע על החיים של כולנו, גם נשים, גם ילדים, בעיקר כאשר ההשפעות משפיעות באופן מהותי על החיים של נשים. אני לא כל כך ארצה להרחיב על מה שעבר היום בקריאה טרומית עם הצעת החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שלדעתי תפגע בנשים ותפרק את הרשות לקידום מעמד האישה, שיש לה רקורד רב-שנים, שכן סייעה לקידום מעמד הנשים. אבל זה רק מחדד את הצורך בחוק שיקדם את מקומן של נשים בתהליכי קבלת החלטות, בטח בקרב רבנים ראשיים, ואת צורכיהן וזכויותיהן של הנשים. אני גם אספר לאדוני השר שאני ניסיתי לקדם חוק שנוגע לקציבת זמנים בבתי דין רבניים, כדי למנוע משיכה מיותרת של הליכי גירושים בבית הדין הרבני, אבל לצערי, אדוני, זה נדחה על ידי ועדת השרים לדיון בעוד כמה חודשים. אני אשמח אם אדוני כן יצטרף. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אני אצטרף, אבל תצמידי גם את בתי המשפט. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? להצעה של הגט? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא, להצעה של קציבת הזמנים. תצמידי את בתי המשפט לשם – אנחנו נצביע יחד. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> סגרנו? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, סגרנו, בסדר. גם האספה הבוחרת וגם הגט, גם קציבת הזמנים. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם הבנתי נכון, הוא מדבר על עינוי הדין, שלא יהיה בבתי הדין ושלא יהיה שם. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> נעשה ביחד. תקני את זה מעכשיו, ואנחנו מתקדמים ביחד. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא כל כך הבנתי, אבל אם אתה אומר שאנחנו עושים ביחד, אנחנו עושים ביחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דברו אחר כך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למרות שההצעה הזאת שלי לא עברה ועדת שרים, אני כן החלטתי להעלות את הצעת החוק, כי אתה יודע, יש פתגם שאומר שנשים מנומסות לא עושות היסטוריה, וגם נשים שמחכות בסבלנות שיעשו להן את הדברים לא יביאו שינוי, אז אני לא מחכה, ואני מבקשת מכם, כנסת יקרה, לעשות את הדבר הנכון ולהצביע לטובת החוק. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר לשירותי דת חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי השר יעשה היסטוריה וישנה את דעתו בעקבות הדברים שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשר דקות. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת, אני באמת רוצה לעשות היסטוריה, לא בשביל להגיד שעשיתי היסטוריה, אלא כי אני חושב שבאמת מגיע לרבנות הראשית הרבה כבוד והרבה יוקרה, למוסד הזה, לרבני ישראל. אני לא תמיד חושב שההיסטוריה תהיה כמה גברים או כמה נשים – אגב, זה חשוב, אבל אני כן רוצה לומר לך, חברת הכנסת דבי ביטון – לא דבי ביטון, סליחה, מטי צרפתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע למה הם צוחקים? כי זאת פעם שלישית השבוע שמתבלבלים ביניהן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אה, באמת? תראה, אצלי זו תהיה הפעם האחרונה שאני אטעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הם לא רגילים לחברות כנסת אצלם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הינה, התחלנו. איך ידעתי שתבוא – אלעזר, היה כאן דיון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, אבל יש גם רבניות, לא? יש רבניות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ייאמר לזכותך שהן באו עם אותו צבע היום. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש גם רבניות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הינה, הרבנית ביטון, הרבנית צרפתי – מצוין, נו, מה. חברת הכנסת צרפתי, אני קודם כול הקשבתי לדבריך בקשב רב, ואני רוצה להתייחס לשתי הסוגיות שהעלית. בסוגיה אחת אני רוצה להסכים איתך במאה אחוז, ועל הסוגיה השנייה – אנחנו כבר ננהל שיח, ועל זה אולי את הסכמת איתי שנעשה היסטוריה. תיקחי את התיקים של בתי הדין הרבניים מול בתי המשפט, על הסחבת, על עינוי הדין – את לא תמצאי פער של 49%–51% אלא 10%–90%. אני הייתי בסיור, ואני מציע לך ללכת לשם, לבית הדין הרבני בירושלים, ואם תרצי, אני גם אצטרף אליך, או אני אשלח לך את הנתונים. הזמן שנשים מחכות לדיון, אם זה על מזונות, אם זה לגיטין, או כל נושא שבתי הדין מטפלים בו – את תהיי מופתעת שבזמן אפס נקבעים דיונים: דיון ראשון, דיון שני, דיון שלישי, עד להכרעה. ההרכבים של בתי הדין – מול מנכ"ל בית הדין או מול הראב"ד, שאחראי לכל ההרכבים, אצלו במחשב עומד ועוקב אחרי כל תיק וממוצע של כל דיין וממוצע של כל הרכב. כמה בתי הדין עומדים על זה וכמה הם נמדדים על זה. אם את הגשת הצעת חוק כזאת, אני אתמוך בזה, אבל בואי תצמידי אותנו לבתי המשפט. אדם קובע דיון בבית משפט, קובעים לו – עוד כמה? עוד חצי שנה, עוד שנה או עוד שנתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, כי אם רוצים להיות הוגנים – הרי אני, חברת הכנסת צרפתי ביקשה שאני אקשיב לה, וזו הצעת החוק השלישית היום שהוגשה בנושא הרבנות, ובשונה מהשתיים הקודמות, לא הייתה פה התרסה. היא דיברה לעניין. חבר הכנסת טור פז הגיע אלינו עם הצעה ככה לשנות סדרי בראשית, אחרי זה ליברמן, ועכשיו חברת הכנסת צרפתי. חברת הכנסת אמרה לי: תקשיב – באמת נושא שכאב לה, אז אני אמרתי: אין חד-צדדי. אם באים לתקן את מערכת המשפט הרבני – עד הסוף. לא רפורמה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> באותה מידה אפשר – – – בבית משפט אזרחי כדי שלא יהיה תלוי רק בבית משפט – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אפשר לדון בנושאים ממוניים בבתי דין? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אדוני, אבל רק תתייחס בבקשה להצעה הזאת, ואז אני אגיד – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ברור שאני אתייחס. בשביל זה אני פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קורסים של שופטים שיהיו עורכי דין. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> דיין עובר פי כמה – נאור – לא טעיתי, נכון? נאור. אני כבר איבדתי את הביטחון העצמי שלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תן לי לנחש. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תלך ללמוד מה דיינים לומדים, כמה שנים הם לומדים, קודם כול בכולל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? שופטים לא לומדים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה מה שאני אמרתי? אני רק אמרתי: דיין לא לומד פחות משופט. תשכח מזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי אותו דבר. תשווה – – – וזהו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז רגע, שנייה. מה כן חשוב לי להדגיש? נאור, תקשיב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> השר מלכיאלי – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, אני מדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. אני חושב שאתה צודק. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה חייב להקשיב, כי הזמן – עוד מעט עליזה אומרת שהיא השתכנעה ואני חייב לרדת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – יודע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע שהוא מפחד – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – שתקתי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת צרפתי – נאור – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נכון, מלכיאלי? אתה מפחד שאני אגיד משהו נכון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא לא לא לא. לא מפחד כלום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך, אתה צודק – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ברור שאני צודק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – ולנו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע, תעצור ב"אתה צודק". תעצור ב"אתה צודק". << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. ולכן – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> למה להרוס? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – הרב הראשי דיין. בגלל מה שאמרת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. חברת הכנסת צרפתי, אני כן הייתי רוצה להצמיד את בתי הדין לבתי המשפט – את יודעת במה? במספר התקנים שיש להם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – בתי הדין. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כל שופט, יש לו עוזר שופט, עוזר של העוזר של השופט, ומזכירה שמסדרת לו את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא קיים – – – אף אחד מהם – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. בבתי הדין – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא יודע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – – יש חמישה עוזרים לעשרות דיינים בארץ. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, גם לשופט נראה לך שיהיו עוזרים והוא לא ידע משפטים? נראה לך? מה זה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא הבנתי. רגע, לא לא לא. בתי הדין – יש – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> נראה לך שלדיין – נגיד שלדיין בבית דין יש חמישה עוזרים והוא לא צריך להיות דיין – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שנייה. איזה חמישה עוזרים? אין לו אחד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לך תבדוק – אתה, שמרבה לדבר על הרבנות הראשית – כמה פסקי דין – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעת מה שאמרתי. אמרתי – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – כתב הראשון לציון הרב יצחק יוסף בשנה האחרונה. אתה יודע? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך את האמת – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כ-2,000 פסקי דין. תראה לי שופט אחד, אחד – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – זו הייתה השאלה. הוא דיין? הוא דיין? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הוא ראש, נשיא בית הדין הגדול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני שאלתי אותך אם הוא דיין בהגדרות שאמרת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הוא אדם שהעביר שני קורסים, שני מחזורים, של דיינים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי אותך אם הוא דיין בהגדרות. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה לא שומע. אתה מדבר בלי להקשיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא רוצה להפריע. לא להפריע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה מפריע. לכן, מה אני אומר? אם אנחנו הולכים להשוואת בתי דין, עד הסוף אני איתכם, אבל מה? להיות – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אתה מתייחס לחוק קודם שהגשתי. נושא – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני איתך בזה, אני איתך. לכן, אני חושב שהגיע הזמן שמכם, מהאופוזיציה, תגישו הצעת חוק להשוות את מעמדם של הדיינים לשל שופטים. התקנים שמגיעים לבתי המשפט יגיעו גם לבתי הדין. עכשיו, בנושא ייצוג נשים, תראי, במשרד הדתות אנחנו נמצאים לפני כמה – יש לנו כמה הרכבים, ואנחנו מתעסקים עם זה: מועצות דתיות, רבנים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – משילות – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – הרבנות הראשית לישראל, הגוף הבוחר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני לא שומעת תשובה. רגע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלמוג, אתה מפריע לשיח ביני לבין חברת הכנסת צרפתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג מספר לי על המשילות בנגב. הכול הסתדר. הכול סודר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> עכשיו, אני כן רוצה לומר לך משהו על דברי חברת הכנסת על ההיסטוריה. בעבר – לכל שר דתות יש נציגים בגוף הבוחר. זה אחוז מסוים מהגוף הבוחר. לי היה שיח עם משרד המשפטים ועם הבג"ץ – אני אומר את זה לך עכשיו לראשונה, אף אחד לא שמע את זה ממני – ואני התחייבתי בתשובה שלנו לבג"ץ שכל נציגי השר יהיו נשים. למה? כי פשוט בעקבות טענות כאלה או אחרות, זו הייתה ההתחייבות שלי. שמעת? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כן – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה "כן"? מקובל עלייך או לא? מקובל עלייך או לא? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל כמה נציגים יש לך, אדוני? כמה נציגים יש לך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה נציגים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שלושה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. רגע, שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני פשוט רוצה שתגיד לי שאני לא יודע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. אתה בדרך כלל יודע, ואתה נוהג להסיט אותי מהדיון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מת על זה. מחכה שאני אדבר איתך כדי לפלפל לך את – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. אני נהנה לדבר איתך לא כשאתה מפריע לי באמצע הדברים עם מטי צרפתי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, אנחנו בקשב רב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> יפה. לכן, כל ההרכבים שהמשרד – אנחנו – מקדם, ברבנות הראשית, ברבני ערים וגם במועצות הדתיות, אף שאין חוק – אנחנו עושים את העבודה יחד עם משרד המשפטים, מתוך הבנה שצריך לתת ייצוג לכולם. אגב, אני שמחתי במה שאת הבנת. את אומרת: מתוך הגוף יש 80 רבנים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> גברים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן, כי הם רבנים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. אני אומרת – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בסדר, ואת לא הולכת לשנות עכשיו שיהיו רבניות – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לכן אני מציעה שבגוף – – – שיהיה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל אני לא בוחר ראשי ערים. ראשי ערים – הציבור בוחר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בוחר ראשי ערים, בטבריה. בטבריה אתה בוחר ראש עיר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה רוצה לפתוח עכשיו שיח על טבריה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חופשי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל זה לא הדיון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק תדייק. אתה בוחר ראשי ערים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא לא לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מאוד שמח לשמוע שגם אתה חושב שזה רצון של הציבור. אני לא מכיר את זה. את זה אתה אומר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. אתה בוחר ראשי ערים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני לא בוחר אף אחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי הציבור, אמרתי אתה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, נא לשבת במקום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. הינה, עכשיו בסדר? אתה בוחר ראשי ערים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, וגם אין לי שאיפות כאלה. לי יש פתק אחד שאני שם אותו בקלפי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בחרת מנהל מחוז, שמת אותו – במחוז שהוא אחראי לו – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – שמת אותו ראש ועדה קרואה, ועכשיו אתה בוחר ראשי ערים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אגב, מותר לטעות. מותר לטעות, ואתה עושה את זה בכבוד גדול, אתה עושה את זה יפה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם אני טועה בגדול – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אבל מה אני אומר? מתוך הגוף הבוחר, שיש את ראשי הערים, אני לא יודע איזה ראש עיר ייבחר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אבל אדוני, אני – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תלוי. חוץ מטבריה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. זה שלש"ס יש השפעה ב-90 רשויות, כי אנחנו הסיעה הגדולה ביותר במוניציפלי – כבוד לי להיות חבר בכזאת תנועה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. נגמר הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, אתה חייב לסכם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני חותר לסיום. אגב, הפריעו לי הרבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא הבנתי. יש רק שר אחד בממשלה? רק שר אחד בממשלה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. אם אתם מפריעים, אני צריך להאריך לו את הזמן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, לא. חברת הכנסת פנינה שואלת למה רק אני עונה – כי לאופוזיציה כבר אין מה לטפל ביוקר המחיה. הכול רבנות ורבנות. אז אני מבקש מחברי הכנסת – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לטפל ביוקר המחיה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – להתנגד להצעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זכות התגובה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. שלוש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דבי – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תקשיבי – – – זכויות – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר – אבל אני רוצה לענות לשר. 1. מדיונים שבהם הייתי, נדמה לי בוועדת הפנים או אני לא זוכרת, חסרים כ-1,000 שופטים במדינת ישראל. שופט ממוצע בבתי המשפט, יש לו יותר מ-300 תיקים בשנה. אדוני, אני לא יודעת מה היחס בבתי דין רבניים; אני גם לא רוצה לערבב בין החוק הקודם – חסרים 1,000 שופטים במדינת ישראל. צריך למנות שופטים. החוק הקודם שלי דיבר על עינוי דין, ואם אישה אחת מתעכבת בגט – אתה יודע טוב מאוד שיש שעון ביולוגי שמתקתק, היא לא יכולה להינשא, היא לא יכולה שיהיה לה בן זוג. דבי – זו דבי – אני רוצה לענות לשר. דבי, אני עונה לשר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, היא מבקשת את הקשבתך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עונה לשר. זה דבר אחד. דבר שני – אדוני, בכנסת הזאת, בממשלה הזאת, אישרנו לא מזמן – אתם אישרתם ואנחנו התנגדנו – הוספת סמכויות אזרחיות לרבנים, אם אתה לא זוכר. זאת אומרת, יש כאן הרחבה של הסמכויות, ואני יודעת כמה רבנים לומדים עד שהם מקבלים הסמכה לרבנות, שזה מאוד מאוד חשוב. זה ככה באמירה כללית למה שאמרת. אבל אדוני, היום בקרב נציגי הציבור באספה הכללית, אדוני, יש ערים שאתה לא יודע אם תהיינה נשים, יש מועצות מקומיות, אזוריות, מועצות דתיות שכן יכולות להיות בהן נשים; שרים, ח"כים, שכן יכולות להיות נשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נגד נשים היום. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש אנשי ציבור במינוי השר, ועל זה כל הכבוד, אבל יש עוד גופים שיש בהם נשים, וגם הצעתי בהצעת החוק להוסיף טוענות רבניות, להרחיב, להגדיל את המספר. אני אומרת שיש דרכים להוסיף ייצוג נשי. זה לא שאתה אומר: אני לא יודע מי ייבחר. נכון, בראשי ערים אתה לא יודע מי ייבחר, בכל נבחרי הציבור האלה, אבל שרים וח"כים, ואני הצעתי להוסיף טוענות וראשי מועצות דתיות, שיש שם נשים. יש דרך להגדיל את הייצוג הנשי, וזאת הצעת החוק, זאת במהותה הצעת החוק. כמובן, הרבנים, כבודם – אני יודעת כמה קשה הם לומדים כדי להיות רבנים, אבל לפחות בנציגי הציבור זאת ההצעה, להרחיב. אני קוראת לכולם להצביע בעד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. לפני ההצבעה אני רוצה לברך את הרב גנק, מנהל ה-OU, בברכת ברוכים הבאים. הוא עוזר הרבה בנושאי הכשרות בין הארץ לחוץ לארץ. אנחנו עוברים להצבעה. כולם במקומות? מי בעד הצעת החוק של חברת הכנסת צרפתי הרכבי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 27 בעד, 46 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום ולא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק שלילת תקציב ממוסדות חינוך המלמדים את תוכנית הלימוד הפלסטינית הכוללת הסתה לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3147/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק שלילת תקצוב ממוסדות חינוך המלמדים את תוכניות הלימוד הפלסטיניות הכוללות הסתה לטרור, של חבר הכנסת אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת. אוהד טל, בבקשה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כמה דיברו פה בשנים האחרונות על טרור היחידים, כמעין מילת קוד לאירועים שאין לנו שום שליטה עליהם או יכולת לחזות אותם מראש ולהקדים תרופה למכה. אבל הרי כולנו יודעים שאין באמת דבר כזה. הטרור לא מגיע משום מקום; הוא צומח בערוגות של הסתה שמקודמת בחסות הרשות הפלסטינית והחמאס בבתי הספר. חברים, מטרת הצעת החוק המונחת לפניכם היא לשלול תקציב באופן מיידי ממוסדות חינוך המלמדים תכנים הכוללים הסתה לטרור, כל זאת לצד המלצת גורמי הביטחון. חברים, אני מחזיק עכשיו בידי חוברת. אני לא אציג אותה מכיוון שאני מכבד את כללי הפרוטוקול, אבל יש כאן חוברת לימוד לבתי הספר במזרח ירושלים שהוצאה על ידי הרשות הפלסטינית רק השנה, ב-2023, הכוללת תכנים ברורים של הסתה לרצח יהודים, כולל שירים הקוראים – ואני מצטט: לשחרר את אל-אקצא מאחיזת הכופרים ועוזרי השטן, שיעור על התקפת הטרור בהובלת המחבלת דלאל מוגרבי, ואפילו שאלות כמו השאלה הבאה: מה לעשות ביהודים שיישארו בחיים לאחר שחרור פלסטין? התשובה: השמדה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בהצעה החוק הזו אנו באים לשים סוף למציאות האבסורדית שמדינת ישראל עוד תהיה שותפה במימון בתי ספר שמלמדים את התכנים הללו, ואנחנו נקנה לשר החינוך את היכולת לשלול תקציב באופן מיידי, תוך קיצור המנגנון הביורוקרטי שקיים היום. בבתי ספר במזרח ירושלים ישנן כיום שתי אפשרויות מרכזיות: או ללמוד את תוכנית הלימוד הפלסטינית או ללמוד את תוכנית הלימוד הישראלית. על פי הנתונים של עיריית ירושלים, בבתי הספר במזרח ירושלים לומדים 37,000 תלמידים. כ-70% מהם לומדים בתוכנית הלימוד הפלסטינית ורק 30% בתוכנית הלימוד הישראלית, וצריך לומר באמת שזה גידול מאוד משמעותי של השנים האחרונות, כתוצאה מעבודה טובה מאוד שנעשתה בעיריית ירושלים ובמשרד החינוך, אבל אלו הנתונים. בהצעה הזו אנחנו באים בעצם לחזק את ההרתעה, שתסייע לגורמי המקצוע להמשיך את ההצלחה הזאת ולהעביר עוד ועוד תלמידים ללמוד או בתוכניות שיש בהם צנזורה של ההסתה הזו או לכל הפחות בתוכניות של מערכת הלימוד הישראלית. אני רוצה לתת לכם דוגמה חיה מהשטח: רשת בתי הספר אלאימאן, שהוקמה על ידי ג'מיל חממי, שנחשב גם למייסד תנועת החמאס ביהודה, שומרון וירושלים – הבחור הזה חבר לגורמים הקיצוניים ביותר, כולל השייח' ראאד סלאח, מנהיג התנועה האסלאמית הצפונית, ובמוסדות החינוך שהוא הקים מלמדים תוכנית לימוד ותכנים הכוללים הסתה ברורה או זיקה לארגונים מסיתים. כל ארבעת המוסדות של השייח' מתנועת החמאס הועלו לשימוע בקדנציה הקודמת, ובמקום שלוש שנות רישיון, שמקנות להם 75% ממשרד החינוך, השימוע קיצר להם את תקופה הרישיון לשנה אחת, לצד תנאי שאם תתגלה שוב הסתה בתוכני הלימוד, התקציב יישלל באופן מוחלט. נו, מה אתם חושבים? האם ההסתה נפסקה בעקבות הדבר הזה? האם הם שינו משהו בתוכנית הלימודים? כמובן שהתשובה היא לא. לצד שלילת התקציב, ישנם כמובן צעדים נוספים שמקודמים היום בכנסת, כמו הצעת החוק של חבר הכנסת עמית הלוי, שמתמקדת ברישיון ההוראה של מורים ומנהלים שמובילים ומאפשרים הסתה כנגד ישראל. כל זאת יחד אמור לתת מענה ראשוני ולצמצם את ההסתה, במקביל, כפי שאמרתי, לעבודה המדהימה שנעשית היום בראשות ראש העיר ירושלים משה ליאון בנושא החשוב הזה, וכמובן בהמשך לעבודת קודמו, השר ניר ברקת, שבאמת הובילו שינוי דרמטי בעניין. ולסיום אני רוצה לפנות לחברי הכנסת מהרשימות הערביות. לפני כשבועיים אתם חגגתם את חג הקורבן, עיד אל-אדחא. לבקשתכם הורדו מסדר-היום של הכנסת הצעות חוק שטענתם כי הן רגישות ושחשוב לכם להיות נוכחים כדי להצביע עליהן. בין היתר ביקשתם לדחות את ההצעה הזו שאנו מביאים כעת, ואני באמת רוצה לשאול אתכם: מדוע חוק שמבקש לשלול תקציבים ממוסדות חינוך המסיתים לטרור, לטעמכם זה חוק רגיש שדחוף לכם מאוד מאוד, באופן מיוחד, להיות נוכחים פה? האם זה לא דבר מובן מאליו שצריך להיות? האם יכול להיות שמיגור הטרור לא נמצא נגד עיניכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה קרה? מה קרה? מה קרה? כל כך היה חשוב לכם להיות כאן בחוק הזה, חוק רגיש מבחינתכם. טוב, לסיום דברי אני רוצה להודות – תודה מיוחדת לאנשי מרכז ירושלים למדיניות יישומית על התרומה שלהם במחקר בנושא מעקב אחרי ההסתה והחתרנות המדינית במזרח ירושלים. אתם תמשיכו לצעוק, ואנחנו נמנע ונעצור את ההסתה שלכם בבתי הספר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר שלמה קרעי, שר התקשורת, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את סעיף 10א לחוק לימוד חובה, המסמיך את שר החינוך לקבוע בתקנות הוראות ותנאים לעניין השתתפות המדינה בתקציב מוסדות שניתנה לגביהם הוראת פטור, ואת סעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג, המסמיך את השר לתמוך בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, כך שלפי המוצע ניתן יהיה לתקצב אך ורק מוסד שאינו מלמד את תוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית הכוללת תכנים שבהם יש הסתה לטרור. אני לא מבין כל כך למה צריך בכלל הצעת חוק כזאת, למה זה לא מובן מאליו, אבל כנראה שלפעמים גם המובן מאליו צריך להיאמר. על פי המצב בשטח היום ישנם מוסדות חינוך במזרח ירושלים המלמדים לפי תוכנית הלימודים הישראלית, וישנם כאלה המלמדים לפי תוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית, התאוג'יהי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> התאוג'יהה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תאוג'יהי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> התאוג'יהי. זה מה שאמרתי בהתחלה. – – שריד מתקופת הכיבוש הירדני ביהודה ושומרון, כולל מוסדות חינוך רשמיים. בתי הספר המלמדים לפי תוכנית הלימודים הישראלית משתמשים בספרי לימוד המאושרים על ידי משרד החינוך, בעוד שבתי ספר המלמדים לפי התוכנית של הרשות הפלסטינית משתמשים בספרי לימוד שמוציאה הרשות הפלסטינית. חשוב להדגיש כי ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית נערכים מחדש על ידי עיריית ירושלים, בתקצוב משרד החינוך, כך שלא ייכללו בהם תכנים מסיתים, מאחר שרבים מאותם ספרי לימוד כוללים הסתה כנגד מדינת ישראל וחיילי צבא ההגנה לישראל. לאחר מכן העירייה מעבירה את ספרי הלימוד לידי בתי הספר. העריכה המחודשת הזו מועברת להם ללא עלות. בבתי הספר אשר פועלים ברישיון ותקצוב מדינת ישראל אמורים להימצא רק ספרי לימוד אשר אינם – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אוקיי. בקיצור, אנחנו נגד הסתה כנגד מדינת ישראל ונגד חיילי צה"ל. הממשלה החליטה – ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק הזו, בתנאי שתוצמד להצעות חוק דומות של חברי הכנסת עמית הלוי וצביקה פוגל ותחזור לוועדת השרים לפני קריאה ראשונה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר. יש מתנגדים. אחמד טיבי, חבר הכנסת אחמד טיבי, מוותר? אומרים שאם תוותר נשקול להצביע לך לנשיאות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, ירושלים המזרחית היא שטח כבוש. הוא נכבש ב-1967, כמו רמאללה, שכם, כמו עזה בזמנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק אמרתי שהוא נכבש ב-1967. מה אמרתי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע, חברים. חבריי חברי הכנסת, זה לא חדש, הנאום הזה. בואו ניתן לו. תן לו להמשיך, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון, זה קיים מ-1967, ממש לא חדש. מי שמתגוררים בירושלים המזרחית הם פלסטינים, חוץ מכמה מתנחלים. והפלסטינים רוצים ללמוד תוכנית שלהם, של מערכת החינוך הפלסטינית. אגב, בוגרי בית הספר לרפואה באבו דיס, אל-קודס, שרובם הם מירושלים המזרחית, למדו במערכת החינוך הישראלית, וכולם 100% הצלחה בבחינת הרישוי בישראל. זאת הרמה של מי שלומד במערכת הזאת, מערכת החינוך. ראיתי, שמעתי כמה דוגמאות של הח"כ המציג. גם אני יכול להציג דוגמאות. למשל, בחלק מבתי הספר ובמורשת הישראלית בבתי ספר ישראליים מאיר הר-ציון מוצג כגיבור ישראל. מאיר הר-ציון. ומה עשה מאיר הר-ציון? יכול להיות שיש כמה נורבגים שלא יודעים. מאיר הר-ציון, המוגדר כגיבור ישראל, שמלמדים עליו בבתי ספר, שהוא חלק מהמורשת, שחט במו ידיו משפחה בדואית שלמה מעבר לירדן. שחט, (אומר בערבית: טבח את המשפחה בידו בסכין,) והשאיר זקן (אומר בערבית: השאיר זקן. למה השאיר את הזקן?) למה השאיר את הזקן? כדי שהוא יספר לתושבי הכפר שיהודים שחטו את המשפחה. זה מה שהוא אמר. עכשיו, אם זה הגיבור שלכם, אתם האחרונים להטיף מוסר לפלסטינים שנמצאים תחת כיבוש. עכשיו, הנקודה השנייה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא תוחזר לעולם, לעולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם מבינים? הוא מספר על הגיבור הר-ציון. לא טרור – גיבור ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הנקודה השנייה היא למשל מערכת החינוך. מנהל בית ספר מרעננה שזורק אבנים, מצלמים אותו זורק אבנים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – זורק אבנים, מנהל בית ספר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> במדינה שלנו זה לא יהיה. במדינה שלנו זה לא יהיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה לא יהיה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה. לא יהיה תקציב לאלה שאומרים לכם, למחבלים ולרוצחים. לא יהיו לאומנים פלסטינים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאללה, בוא נצביע, בוא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הזמן שלך נגמר לפני 20 שניות בערך. אני אתן לך עשר שניות לסכם מתי שיסתיים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה כלום. לא יהיה, תתרגל, לא יהיה לעולם. לעולם לא יהיה. לא יהיה. תעמדו על הראש, תעשו ככה עם הרגליים – לא יהיה. לא יהיה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> כמו שאין עם פלסטיני, גם זה לא יהיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לדעתי צריך להמציא תקציב כדי לקנות לכל אחד מכם ראי כדי שידע טוב מאוד מיהו גיבור ישראל, במה אתם מתגאים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מאיר הר-ציון גיבור ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שרצחו ואנסו את אחותו. גיבור ישראל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מחבל ששחט משפחה במו ידיו, כולל ילדים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ותראה איך אתם זוכרים אותו. תראה כמה אתם זוכרים אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ורצחו ואנסו את אחותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, אני מבקש לא להפריע, חברים. אני חייב לתקן שני תיקונים: קודם כול מדינה כובשת רק מדינה ריבונית. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חנוך, חנוך, סליחה. חנוך. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, תקשיב, זה חשוב. מדינה כובשת רק מדינה ריבונית. לא הייתה מדינה ריבונית בשטח. מאיר הר-ציון, גיבור ישראל, נולד ב-8 באוגוסט 1934, נפטר ב-14 במרץ 2014. היה לוחם קומנדו ישראלי, מלוחמי יחידה 101 ומגיבורי פעולות התגמול בשנות החמישים של המאה ה-20 – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה – – – שהוא רוצח – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – עוטר בעיטור העוז, מפקדה הראשון של סיירת צנחנים וממקימי סיירת מטכ"ל. חייב לציין שמה שהוא עשה – כנקמה על זה שאנסו את אחותו ורצחו אותה. תודה רבה. נעבור להצבעה. חברי הכנסת מתבקשים לשבת במקומם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתווכח אחר כך. אחר כך. אחר כך אני אסביר לכם. אתם לא יודעים, לא למדתם ליבה, כנראה. הצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ד"ר ואטורי, זה מה שיש לך להגיד לי? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – 10 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שלילת תקציב ממוסדות חינוך המלמדים את תוכנית הלימוד הפלסטינית הכוללים הסתה לטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 35, נגד – עשרה. החוק יעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3167/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת. אוהד טל, מוזמן לדון. אתה ההוכחה לכך, דרך אגב – אחמד טיבי, חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה ההוכחה לכך שלפעמים דוקטור זאת לא הוכחה לחוכמה יתרה. תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז למה רצית להיות דוקטור? << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני שמח שהחוקים שלי כל כך משמחים את חברי הכנסת הערבים, שכל כך דחוף להם להיות כאן להגן על חוקים – לצאת כנגד חוקים שנלחמים בטרור. זה מרשים מאוד. אני מביא היום לקריאה טרומית את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – פיצוי עונשי לנפגעי עבירה). בהצעת החוק הזו למעשה אנחנו מבקשים לקדם שתי מטרות חשובות מאוד: האחת, לעשות – עוד פעם, ככל האפשר – צדק עם נפגעי פעולות טרור, עד כמה שזה ניתן במשפט האזרחי; הדבר השני הוא לחזק את ההרתעה הישראלית כנגד פיגועי הטרור. אני רוצה לספר לכם על אביגדור. אביגדור הוא מוזיקאי, יוצר מוכשר מאוד, בן 40, תושב ירושלים, שאיבד ארבעה מבני משפחתו בפיגוע טרור אכזרי בביתו כאשר היה בן 20. במוצאי חג פסח תשס"ב, 28 במרץ 2002, חדר מחבל ליישוב אלון מורה ונכנס לביתה של משפחת גביש. אביגדור היה באותה תקופה לוחם בטירונות, והוא יצא לחופשת חג. הוא שומע בומים מהכניסה לבית. הוא הבין מייד שמדובר ביריות. הוא הוציא את נשק ה-M16 הצבאי מהארון, הכניס את המחסנית – אחיו הקטנים רצו לתוך החדרים כדי להתחבא – הוא רץ, הביא את הנשק, נתן אותו לאחיו הבכור אברהם, שהיה קצין בסיירת מטכ"ל, ורץ להגן על האחים הקטנים שלו. במהלך הזמן הוא שומע יריות. מתקשר אליו אחד האחים, שואל אותו: מה קרה? והוא עונה לו: כולם מתים. ואכן, באותו פיגוע שזכה לכינוי "מכת בכורות", משום שכל הנרצחים בו היו בכורים, נרצחו הסבא יצחק קנר, האבא דוד גביש, האם רחל גביש והאח אברהם גביש. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בשנת 2019 שלפיגוע של משפחת גביש אחראית באופן ישיר הרשות הפלסטינית. זה עוד לאחר כמעט 20 שנים של ניהול משפט ועשור של הבאת ראיות וחקירת עדים. סיפור נוסף. בחודש מרץ 2021 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בעניין משפחת בן שלום, שנרצחה על כביש 443, גם היא באינתיפאדה השנייה. פסק הדין קבע כי יש להוריד את סכומי הפיצויים שנפסקו בבית המשפט המחוזי באופן דרמטי והוריד אותם לסכום שקטן פי שישה מן הסכומים שנפסקו במשך לא מעט שנים בבית המשפט המחוזי. כתוצאה מהאירוע הזה, מפסק הדין הזה, פסק בית המשפט המחוזי כי יש לפצות את אביגדור כניזוק ישיר של הפיגוע בסכום מגוחך של חצי מיליון שקלים בסך הכול – אותו אביגדור שניהל קרב עם המחבל בהיותו בן 20, דאג לאחיו הקטנים באותו אירוע מטורף ואיבד את אחיו הגדול, את אביו, את אימו ואת סבו. חברים, ככה לא משיגים הרתעה. חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל, שהתחייבה בחוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי כי תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם, לצערנו הרב, לא שוקדת כהלכה. זוהי אינה שקידה סבירה, והיא אפילו קצת מבזה. כדי לסבר את האוזן צריך להזכיר שבכל שנה מעבירה הרשות הפלסטינית כמיליארד שקלים – אתם שומעים נכון – מיליארד שקלים, בהתאם להוראות ספר החוקים שלה, למחבלים שרצחו יהודים. 7% מן התקציב השנתי של הרשות הולך לתשלומי שהידים ואסירים רוצחי יהודים. את הים הזה לא ניתן לעצור בכפית. את המפלצת הזו לא ניתן להרתיע בחצי מיליון שקלים למי שאיבד ארבעה מבני משפחתו ברצח אכזרי. אנחנו מבקשים להשיב את הסכומים שהיו מקובלים בפסיקות בתי המשפט המחוזיים עד לאחרונה כפיצויים עונשיים לנפגעי טרור. אנחנו לא מבקשים להשוות את הפסיקה בישראל לפסיקה בארצות הברית – אולי זה מה שראוי היה לעשות – שם הסכומים יכולים להגיע ללמעלה מ-100 מיליון דולר פיצוי נזיקי ועונשי למשפחה שאיבדה אחד מבניה בפיגוע טרור. אנחנו הרבה יותר צנועים מזה. אנחנו מבקשים באמת באופן צנוע להשיב מעט צדק למערכת, צדק לנפגעי הטרור, ואת ההרתעה כנגד המפגעים והשולחים שלהם, ולקבוע סף מינימלי של 10 מיליון שקלים כפיצוי לכל מי שאיבד קרוב משפחה מדרגה ראשונה כנגד מי שהוכח שאחראי בזדון לפיגוע טרור. כן, בתי המשפט הם שיקבעו מי אחראי לכל פיגוע, ממש כמו היום; לא ניקח מהם את הסמכות הזו בשום צורה. הם שייחשפו לראיות שיוגשו להם בכל תיק ותיק. אבל את הנורמה, את הנורמה שקובעת מהו סדר הגודל של הפיצויים ומה מטרותיהם באופן שלוקח בחשבון את הבחינה הכלכלית של המשפט, את המשפט המשווה, את שאלת הצדק, ומעל לכול את ההרתעה – אותה המחוקק יקבע, וזה מה שאנחנו באים לעשות היום. אני רוצה להודות לכל מי שסייע בעדנו בהכנת החוק, ובפרט לעמותת שורת הדין ועורכי הדין שלה, שבאמת עושים עבודה מדהימה כדי לגבות מחיר מהאויבים שלנו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר שלמה קרעי, שר התקשורת, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שחבר הכנסת טל היטיב להציג את הצעת החוק שלו, לכן אני אומר במשפט אחד: הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהיא תצורף להצעת חוק פיצויי קורבנות טרור של חבר הכנסת פינדרוס, שאושרה, ובתנאי שבהמשך הליכי חקיקתה יקודמו בתיאום עם משרדי המשפטים, הביטחון, הביטחון הלאומי, העבודה והאוצר. הצעת חוק חשובה. כמו שאמרתי קודם, דברים שהם מובנים מאליהם לפעמים צריכים להיאמר. אדוני היושב-ראש, ברשותך, יש לי חוב קטן לשרת החינוך לשעבר, חברת הכנסת שאשא ביטון, שעלתה כאן קודם ולא הצלחתי להבין. היא עלתה להגיב על טענות שהעליתי כלפיה ולא הצליחה להשיב שום תשובה. כל-כולה פייק ניוז. אמרתי שהיא ביטלה את תקציבי התמרוץ והטיפוח, 90 מיליון שקל, למוסדות המוכר שאינו רשמי, שזה בעצם לימודי ליבה לחרדים – ביטלה אותם, בתקופה שלה זה בוטל בוועדת הכספים – והיא לא השיבה. אמרה ששיקרתי אבל לא אמרה מה, מה קרה שם באמת. אמרתי שהם לא נתנו מערכת גפ"ן למוכש"ר – עלתה וסיפרה סיפורים על תוכניות מפה ותוכניות משם, אבל מערכת גפ"ן לא נתנה למוכר שאינו רשמי. אז את כל סיפורי האגדות והפייק ניוז שמנסים כרגיל להדהד, כאילו הם הצודקים – כדאי לבחון פעם אחת את העובדות ולראות שאנחנו אומרים את הדברים כהווייתם. היא אמרה עוד משהו – אמרה עלינו שאנחנו באים עם כוח, כסף וכבוד. כן, היא שכחה ששר המשפטים לשעבר גדעון סער רצה כל כך הרבה כוח, שהוא הגיש כאן חוקים בממשלה הקודמת שלא יאפשרו לכנסת להתפזר. הכנסת לא תתפזר אלא ברוב של 70 או 80 חברי כנסת. וראו זה פלא, אין מניעה משפטית, אין חוסר סבירות, חוסר מידתיות, הכול עבר חלק. הוא ניסה להעביר כאן חוק שהכנסת לא מתפזרת אם התקציב לא עובר. המדינה יכולה להיות בתוהו ובוהו, אין תקציב, אבל הכנסת תמשיך לכהן כהרגלה, והעיקר שיהיה להם את החלק השני במשולש הלא-קדוש הזה, כסף. דאגו לג'ובים לגיסתו של לפיד וכספים קואליציוניים שלא היו כמותם. כוח, כסף וכבוד – את הכבוד באמת לא היה להם. הממשלה שלהם הייתה אחת הממשלות הגרועות – בעצם לא אחת הממשלות, הממשלה הגרועה ביותר, שתיזכר לדיראון עולם בימיה של מדינת ישראל, ממשלה כזאת שקמה במרמה והפרת אמונים תוך גנבת קולות הבוחרים של ימינה והקמת ממשלה עם כאלה שלא מכירים בזכות קיומנו כאן במדינת ישראל. אז אני רוצה לומר לחבורה הזאת פעם אחת – אנחנו נקרא בהפטרת השבוע, ירמיהו אומר שם: "ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים, ועמי המיר כבודו בלוא יועיל". הוא אומר: אפילו כאלה שהם עובדי עבודה זרה, משתחווים לעץ או לאבן, לא מחליפים את האלוהים שלהם למרות שהוא לא אלוהים באמת, אבל עמי המיר כבודו בלא יועיל. אז פעם אחת, להבדיל, פעם אחת הציבור בישראל עשה טעות – הוא החליף ממשלה יהודית, ציונית, ערכית, מסורתית, בממשלת האחים המוסלמים, בממשלת ההונאה שקמה כאן בפעם האחרונה. פעם אחת הוא עשה את הטעות הזאת. יותר מזה, הציבור בישראל לא טיפש. הוא כבר יודע מי עומד מאחורי ההתחייבויות שלו ומי משקר לו ומי מרמה אותו בקלפי, והוא הוכיח את זה בפעם הזאת, וזה ימשיך ככה, בעזרת השם, לפחות עוד 40 שנה. אז אני רוצה לומר לכם, אתם חבורה של צבועים שמנסים להדהד ולהוציא את דיבתה של ישראל רעה, לקרוא לסרבנות, לקרוא לאנרכיה ברחובות. העיקר שיהיה לכם איך להתנגח בממשלת ישראל. לא מעניין אתכם. אחריי המבול. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אין דברים כאלה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כאוס, תוהו ובוהו, ולדימיר. אין לכם שום בעיה, שום בעיה לעודד סרבנות, להוציא כסף מהמדינה. שום בעיה אין לכם. הכול כשר רק כדי לנסות להפיל את הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם חוקים שאתם מאמינים בהם, אין לכם שום בעיה איתם. אני אסכם בזה, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בדיוק באתי להצביע בעד החוק שלכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אתם תמשיכו להדהד – – << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אלקין, אנחנו נסתדר בלעדיך, אתה משוחרר. – – פייק ניוז, החברים שלכם ימשיכו לשרוף צמיגים, להבעיר כבישים, אבל גלגלי השיירה שלנו ימשיכו לנוע על האספלט, ואנחנו נתקן את כל מה שקלקלתם. תודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> העגלה שלכם תכף מתרסקת. אל תדאג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כמה מתנגדים לחוק. אני קורא לחבר הכנסת עופר כסיף להציג את התנגדותו. בבקשה, שלוש דקות. חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מבקש, אל תפריע לחבר שלך, בסדר? לא בא לך שאקרא אותך בקריאות, לפני שאתה מועמד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מועמד לעליון, בוודאי, מה זאת אומרת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי לך, תעודה של דוקטורט היא לא תמיד הוכחה לחוכמה יתרה. תודה. שלוש דקות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חשבתי חמש, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמש? שלוש. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> טוב. היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת אינה אלא מעשה נבלה. הרי לא על מאבק בטרור מדובר. איך אפשר לדבר על מאבק בטרור כשהשר המופקד על המשטרה הוא מורשע בהסתה ובהחזקת חומרי תעמולה לארגון טרור – – << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואך לא מזמן השתתף באזכרה למנהיגו הרוחני, שעל טיבו כתב בזמנו חבר כנסת מיקי איתן. איך אפשר לדבר על מאבק בטרור כשיושב-ראש סיעתו של מציע החוק נתפס בדרכו עם ליטרים של דלק – טוב, זה כבר עכשיו לא בסיעתו; היה בסיעתו – עם ליטרים של דלק לפיגוע טרוריסטי, וחבר אחר בסיעתו הצית מסגד. האירוניה מתה מצחוק. שתי סיעות שכולן טרור מציעות חוק למאבק בטרור. להצעה יש תכלית פוליטית, וכולה בעצם להכפיף את מערכת המשפט למשטר הכיבוש, שהוא הטרור הגדול ביותר, ומי שמיישם אותו הוא הטרוריסט הגדול ביותר, קרי, פורעי המתנחבלים. מי שחושש מפוליטיזציה של מערכת המשפט צריך להביט על החוק, שגם לפי הדברים שלו עצמו רוצה לפגוע במערכת המשפט. אבל אני רוצה לספר לחברי הבית הזה על שלושה נפגעי טרור לאומני שהחוק הזה לא יסייע להם. למה? כי המנסחים שלו הם תומכי טרור לאומני. הראשונה היא הגר גפן, פעילת שלום וסולידריות בת 70, שהוכתה מכות רצח על ידי מתנחבלים ליד הכפר כיסן, והטרוריסטים המתנחבלים האלה שברו לה צלע וגרמו לה לקרע בריאה – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שומע מה הוא אומר, במיוחד כשאתה צועק. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל אף אחד לא נעצר עד היום. זאת דוגמה אחת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – אי-אפשר לאפשר את זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דרך אגב, אותם מתנחבלים אמרו לה: אם הייתם ערבים היינו הורגים אתכם. עוד קורבן שלא יהיה זכאי, כי איתרע מזלו והוא קורבן של טרור יהודי והוא עצמו פלסטיני – והרי מותר במחוזותינו לפגוע בפלסטינים כשכהניסטים שולטים – עיסא ג'בארין, רועה צאן פלסטיני, שנרצח על ידי ג'ייק טייטל, שגם ניסה לרצוח את פרופ' שטרנהל. המשפחה של טייטל לא תשלם לקורבנות. הוא גם, דרך אגב, זוכה לכספים מעמותה שמי שבין השאר חבר בה הוא – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מייד אני מסיים. – – הוא היום היועץ של השר הבטל. דוגמה אחרונה, בקצרה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – היא כמובן הדוגמה של איאד אלחלאק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוהד, אתה רוצה להשיב? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איאד אלחלאק נרצח בידי קלגס משטרה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר בבקשה לסיים? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – נרצח בידי קלגס משטרה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, תרד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שזוכה פה לאהדה מהטרוריסטים האמיתיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, עבר הזמן שלך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הם הטרוריסטים ונגדם צריך להגיש כתבי אישום – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לרדת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – וזה עוד יגיע. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה אדם שפל. זה מה שאתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני הולך להתלונן על הדבר הזה. לא קוראים לחברי כנסת טרוריסטים. אסור להגיד דבר כזה, זה דבר אחד. דבר שני – הלוואי שכל הטרוריסטים הערבים – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – היו מחזיקים חומר פרסומי כמו שאמרת על שר בממשלה. אנחנו נעבור להצבעה. כולם מתבקשים לשבת במקומות. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 33, נגד – תשעה. אני מודיע שהצעת חוק המאבק בטרור (פיצוי עונשי לנפגעי עבירה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת עברה ותועבר לוועדת חוץ וביטחון להמשך דיון. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3248/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלמוג כהן) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלמוג כהן. אני מזמין את חבר הכנסת אלמוג כהן לשאת את דברו ולהציג את החוק. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר הנוכח, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא לעונש מינימום על עבירת הפרוטקשן. אני רוצה לדבר מעט על עבירת הפרוטקשן, מה שנקרא בעגה בחברה הערבית חאווה. בשנים האחרונות, העבירה הזאת מתפתחת וגדלה בקצב אקספוננציאלי. העבירה הזאת לא מבדילה – דת, גזע ומין; העבירה הזאת זה סטרטאפ חדש, ובו למדו עבריינים איך לסחוט דמי חסות מאנשים שעובדים קשה בעמל יומם; עובדים קשה כדי לפרנס את משפחתם, את עובדיהם ובעיקר לתת את השירות ללקוחות, שמתרכזים בעיקר בנגב ובגליל. הבוקר קראתי ידיעה: אחד מעברייני הפרוטקשן, שעבד כשבע שנים באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע, הגיש דרישה לפיצויים כמעט על סך מיליון שקל. שימו לב, אני חוזר: עבריין פרוטקשן, שאילץ בעל מפעל שמעסיק יהודים ובדואים תושבי הנגב, אותו עבריין פרוטקשן תבע את בעל המפעל ומבקש פיצויים על סך קרוב למיליון שקלים. המסר שלי הוא מסר מאוד ברור: אנחנו, מדינת ישראל, הריבון, צריכים לומר בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, שאנחנו מכריזים מלחמת חורמה על קרטלי הפשיעה, מלחמת חורמה על עברייני הפרוטקשן. יש לי חבר טוב שגר ביישוב רהט. ביישוב רהט יש המון אנשים טובים; אחד מהם זה הוא. הוא בעל עסק, בית קפה מצליח מאוד, אדם שקם בבוקר ועובד קשה מאוד ומפרנס הרבה עובדים. הוא כבר קרוב לשנה וחצי נרדף בידי כנופיות פרוטקשן: ירו לו על העסק יותר משלוש פעמים; פצעו לו את העובדים; פצעו אותו עצמו. משטרת ישראל חייבת להכין חבילה ראויה שתמגר את כנופיות הטרור הפלילי האלה. עונש המינימום בפרוטקשן הוא לא רק חובה מוסרית, הוא בעיקר כורח המציאות, מפני שפעם אחר פעם אנחנו נתקלים בעברייני פרוטקשן שמגיעים לבית המשפט, ובית המשפט לא מבין את המצוקה של האזרח. פעם אחר פעם בית המשפט מרחם על האכזרים. אני לא מתבייש לומר – אני גאה לומר – אני רוצה לקחת מהשופטים את שיקול הדעת. אני רוצה להגיד להם: אתם תענישו את עברייני הפרוטקשן משלוש שנים צפונה, לא דרומה. מספיק עם הנוהג הזה שבו אותם עברייני פרוטקשן לוקחים עורכי דין בעשרות אלפי שקלים ויוצאים אחרי שבועיים, שלושה. אתם יודעים מה הבעיה העיקרית? שכאשר הם יוצאים מהכלא, הם יוצאים הרבה יותר חזקים מאשר כשנכנסו, כי הם יוצרים קשרים והם צוברים מוניטין ומפתחים את השם שלהם שם. אני רוצה לבקש מכל חבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה כל כך הזאת, שתוגש יחד עם חברי יושב-ראש סיעת עוצמה יהודית חבר הכנסת יצחק קרויזר. הדבר הזה הוא סופר-חשוב לעתידה של מדינת ישראל. מרגע שאנחנו נדע לחנוק את ארגוני הפשיעה, לחנוק את צינור הכסף שלהם, שמגיע מדמי הפרוטקשן, אנחנו נפתור לפחות חצי מהבעיה. תודה רבה לכולם על ההקשבה. אני מצפה לתמיכה מכל סיעות הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים מר יריב לוין. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת אלמוג כהן היא הצעה שבעיקרון זהה לנוסח המקורי של הצעת חוק פ/2156/25 של חבר הכנסת יצחק קרויזר. הצעה זו נדונה בוועדת החוקה, עוברת בה לא מעט שינויים, ולפיכך, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק הזו בקריאה הטרומית, כמובן בכפוף לכך שההצעה תוצמד להצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת קרויזר, פ/2156/25, ותמוזג איתה. אם מאיזושהי סיבה ההצמדה לא תבוצע – ואני לא מאמין שיש סיבה כזאת – ההצעה הזו תחזור לוועדת שרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. לפיכך, אני מבקש מהכנסת להצביע ולתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. דרך אגב, גם הצעת חוק שלי הוצמדה לחוק הזה של קרויזר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אה, כן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא השיג אותנו. יש כמה מתנגדים להצעת החוק הזאת. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת וחברות כנסת נכבדים ונכבדות, אתה יודע, פעם היה כבוד, היה כבוד לליכוד. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> גם עכשיו יש. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הייתם מתעסקים בדברים לאומיים, לא בכוח, כסף וכבוד. האמינו לי, אני מאלה שהוגנות. כשאצלי באים לוועדה לקידום מעמד האישה, כיושבת-ראש אני יודעת לכבד חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה שבאים לעבוד למען הציבור. אבל היום, החוק שהוגש, החוק לחיסול הרשות לקידום מעמד האישה – על ידי נשים, אני חייבת לומר – זה חוק שמעיד על בורות של נשים שקיבלו את הזכות לשבת כאן, בבית הזה, בורות של שרה שאמורה לקדם את מעמד האישה והיא עושה הכול כדי לחסל את מעמד האישה. 100 ימי חסד ואף יותר נתנו בוועדה, ואפילו אני הגנתי, שלא יתקפו אותה. אבל מה היא שוכחת? שנשים וזכויות נשים נישאו בעשורים האחרונים ובמאה האחרונה אחרי שנשים אחרות בשני הקצוות הפוליטיים, אם זה מימין ואם זה משמאל, עשו זאת בדם, יזע ודמעות. בדם, יזע ודמעות. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> וזה מה שאנחנו מבקשים – להמשיך לעשות את זה. מה הבעיה, פנינה? מה הבעיה? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז לקחת רשות, להפוך אותה לפוליטית רק כדי שיהיו ג'ובים? אני אסביר לך למה, מיכל. מיכל, כי ברגע שיבוטל, בקדנציה הבאה, אחרי הבחירות, כשלא תהיו בשלטון – אבל אם אתם תהיו בשלטון ואם לא תהיה שרה לקידום מעמד האישה, לא תהיה רשות. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז החוצפה לבוא ולתקוף ארגוני נשים שפועלים למען עגונות, ארגוני נשים, נשים שעושות את זה כמעט בהתנדבות, שפועלות למען נשים שהן תחת אלימות, למען זכויות כלכליות, למען נשים – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> וזה ימשיך להיות יותר טוב. וזה ימשיך להיות, פנינה, יותר טוב. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לבוא ולהגיד להן "רדיקליות קיצוניות" – שאני פוגשת אותן יום-יום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני גדלתי בבית ליכודי, תקשיבי לי, בבית ימני, בבית אוהב ישראל. הבלוף שלכם עוד יתגלה – כוח, כסף וכבוד על חשבון מעמד האישה. על חשבון מעמד האישה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> פנינה, שקר וכזב. את סתם עושה פופוליזם. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין לכם מנכ"ליות. אתם מפחדים מנשים חזקות. ואני אגיד לך משהו, מיכל, אני מעריכה אותך, אבל את רוצה לשמוע משהו? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו רוצות – לא, לא, אני לא רוצה – – – איתך. לא לא לא. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם את יודעת שבאוצר – גם בגזרתך יש פגיעה בזכויות נשים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, באמת? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז תוכיחי לי, תוכיחי לי שמחזירים את החל"ת המוצדק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך להוכיח לך. מי את שצריך להוכיח לה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני אוכיח לך. תוכיחי לי – למה את לא עוזרת לשרון רוטר להופיע בפני נשים כשהיא רוצה רק נשים? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה שתוסיף לי זמן, כי חשוב לי לכבד את סגנית השרה ולשמוע. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> תוכיחי לי את – – – למה – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה השאלה שלך? אני מבקשת מהיו"ר שיוסיף לי זמן כדי שאני אוכל לשמוע את הדברים שלה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> בתקופה שלך לא נתנו לא לשרון רוטר – ועוד שמות של נשים – להופיע בפני נשים, כי הן רצו – – – לא נתנו להן. לא נתנו להן – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סגנית השר, את שאלת שאלה – תני לי לענות. סגנית השר, תקשיבי לי טוב, אבל מה זה טוב. לכי תתקשרי לשוברות שוויון. אצלי כולן מקבלות במה, כולן יקבלו במה, גם אם אני לא מסכימה איתן. אבל אישה, שרה, שלא מבינה את תפקידה, שתוקפת נשים שפועלות זה עשרות שנים למען נשים אחרות – מעיד על בורות. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> גם היא פועלת למען נשים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ויתרה מזאת, במשך החודשים האחרונים, כשאני אומרת לה לבוא לוועדה, היא אומרת לי: עוד קצת זמן, עוד קצת זמן. אמרתי: נתחשב בעניין הזה. ומה עשתה הגברת השרה? עבדה בשביל לקבל עוד מינויים, עוד ג'ובים בשביל חברי המרכז שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה זמן? ואטורי, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק הישרדות פוליטית, זה מה שמעניין אתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצבעה. כולם לשבת במקום. הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תראה שפנינה יושבת לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל לא הבנתי מה הייתה ההתנגדות לחוק עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מותר לה. מותר לה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלמוג כהן, תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים לוועדה המשותפת לביטחון וחוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, כתוב לי חוק ומשפט, ועדת חוקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, ברור. טוב, זה יעבור לוועדת הכנסת לבחירת ועדה להמשך דיון. חבר הכנסת מנסור עבאס הצביע ולא נקלט. אתה בעד או נגד? הוא בעד, כן. לרשום אותו לפרוטוקול, בבקשה, שהוא הצביע בעד. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3561/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה של עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת ששון ששי גואטה ושלי טל מירון. אני מזמין את חברת הכנסת שלי טל מירון להציג את החוק, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ששון גואטה, שותפי לחוק, ערב טוב. בכל המגזרים, בני כל הדתות, גברים ונשים, בכל הגילים ובכל שכבות האוכלוסייה, מאז ומעולם תופעת ההטרדות המיניות פוגעת ברבים וברבות במרחבים השונים. גם בשנת 2023 תופעת ההטרדות המיניות נפוצה, וגם אחרי גל Me Too אנשים עדיין מפחדים לדבר על הפגיעות המיניות שעברו, וזה כי לעיתים המחוקק טועה וכי לעיתים המחוקק מפספס, כמו במקרה שאנו באים לתקן היום. הטרדה מינית נשמע נורא קטן, אבל מדובר בעולם ומלואו עבור איש או אישה שעוברים אותה. מדובר ברכבת הרים אימתנית שמשנה לחלוטין את איך שנראית המציאות של הנפגע או הנפגעת, ואני אחזור על זה בכל מקום – בכל מגזר: יהודים, ערבים, ימנים, שמאלנים, זה לא משנה לעניין. זה קורה לכולם. על פי הערכות המשרד לביטחון פנים, אחת מכל שלוש נשים תותקף מינית בחייה. כך יוצא שקרוב ל-100,000 נשים נפגעות בשנה. המשמעות היא כי בישראל מתרחשות, על פי ההערכה, כ-230 תקיפות מיניות מדי יום. לפי מדד האלימות הלאומי שפרסם המשרד בשנת 2014, שיעור עבירות האלימות המינית בישראל גבוה ב-10% מהשיעור הממוצע במדינות החברות ב-OECD. אנחנו כל כך מאחור, והחקיקה כל כך לא מתקדמת בנושא. אני מבטיחה כאן לציבור שאני עומדת לעשות כל שביכולתי על מנת שהמחוקק יכיר בדחיפות העניין ויכיר בחשיבות העניין ויעשה את התיקונים הנדרשים כדי שזה יקרה. ההצעה היום היא רק צעד קטן מתוך מסע שלם להכרה בעוולות שנעשו ולתיקון לעתיד. ארצה להסביר לכם את ההצעה שאני מביאה לפניכם כאן היום. לעיתים זה בקרב חברים, לפעמים במשפחה, אבל רוב-רובן עדיין קורות במקום העבודה, במקום שאנו נמצאים בו חלק אדיר מהחיים שלנו, ושלעיתים גם אין לנו אפשרות לברוח ממנו; לגמרי הבית השני שלנו. הטרדה מינית היא לא רק הפגיעה בכבודה או במרחבה האישי של קורבן ההטרדה. הטרדה מינית היא בהגדרה גזלת חירותה, כבודה ופרטיותה של האישה המוטרדת; כמובן שזה תקף גם לגברים. חירות, כבוד ופרטיות עבור נשים רבות בישראל ובעולם אינם מובנים מאליהם, והשגנו אותם לאחר שנים ארוכות ומייגעות של מאבק. לפעמים זה באמת לא נתפס שהחוק למניעת הטרדה מינית חוקק רק בשנת 1998 ושעד לפני 25 שנים הנורמות של הטרדה, החפצה ופגיעה היו עניין שבשגרה. אבל גם אז, בשנת 1998, החוק קבע כי הטרדה מינית והתנכלות מהוות עבירות פליליות, כמו גם עוולות אזרחיות המזכות את המוטרד בפיצויים. בחוק הוגדר שהטרדה מינית היא לא רק הצעה בעלת אופי מיני או אמירה שמתמקדת במיניותו שהאדם התנגד לה, מכיוון שישנם מקרים רבים שבהם לאדם אין את האופציה להתנגד בכלל, כמו במקום עבודה. ואכן, החוק קובע שזו הטרדה גם כשהמוטרד לא מביע התנגדות בפני המטריד כשמדובר במקום עבודה, ובלשון החוק דאז: לעובדת במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול יחסי מרות בעבודה או בשירות. ברור שאלה נסיבות שבהן יש בין הצדדים יחסי כוח בלתי שוויוניים, שעלולים להקשות על המוטרד להביע התנגדות להטרדה כאמור. החוק מחמיר עם מעסיקים גם בנוגע לנטל ההוכחה בתובענה בשל פגיעה על רקע הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, וכן מחייבו לנקוט אמצעים שונים כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי העבודה. החוק ללא ספק מחולל מהפכה עבור נשים וגברים שמקומות העבודה שלהם, המקומות שבהם בחרו להעביר שעות רבות, הפכו לכלא, ולחלקם אפילו לגיהינום. החוק עושה צדק עם אנשים רבים, שסוף-סוף יכלו להכיר בפשע שנעשה להם ולא היו צריכים עוד לסחוב את אותה בושה כבדה עימם. הבושה עוברת למטרידים. אבל, וזה אבל ענק, החוק החשוב שחוקק ב-1998 לא היה רחב דיו להגן על עובדי ועובדות קבלן השירותים. את העוול הזה התיקון לחוק שאני מציעה פה היום נועד לתקן. עובדי ועובדות קבלן השירותים היו ונשארו תחתית פירמידת התעסוקה: שכר נמוך, תנאים סוציאליים מעליבים, ופעמים רבות ישנו גם יחס מבזה ממעביד שבעצם הוא לא באמת המעסיק של העובד אלא רק נהנה משירותיו. זו הסיבה שלא נראה מתכנתי קבלן או עורכי דין קבלנים. אנשים ממעמד גבוה יותר לא בוחרים בחיים ללא תנאי תעסוקה סבירים. התנאים המיוחדים בעבודה על פי רוב מהווים פיתוי עבור אוכלוסיות יותר מוחלשות בחברה הישראלית – עולים חדשים המתקשים להשתלב, אנשים מבוגרים שמעוניינים במשרה מיידית שתקבל אותם, וכמובן, ואפילו בעיקר, נשים שתמיד היו מוחלשות בחברה. מבחינות רבות, עובדות ועובדי קבלן הם שקופים לחלוטין, בלתי נראים, וכך הופכים להיות אפילו יותר פגיעים להטרדות מיניות במקום העבודה, שכלל לא רואה בהם עובדים. עד היום החוק היבש לא התייחס למקרים מזעזעים רבים. לדוגמה, תחת החוק לא נכללים מנהל תחזוקה בארגון שמטריד מינית את עובדת הניקיון במשרדו, שהיא למעשה עובדת של חברת ניקיון של קבלן שירותים המספק שירותי ניקיון במקום עבודתו של המנהל; דוגמה אחרת: מנהלת כוח אדם שמטרידה מינית את השומר הניצב בפתחו של מקום עבודתה, שהוא למעשה עובד של חברת שמירה, קבלן שירותים שמספק שירותי שמירה במקום עבודתה של המנהלת. התיקון המוצע של החוק מטרתו לספק הגנה לעובדי קבלן השירותים השקופים ולהשוות את מצבם ולו במשהו אחד, הגם שהוא חשוב, לזה של עובדים הנמצאים עימם לא פעם באותו מקום עבודה. אדוני היושב-ראש, יש הרבה עוולות שיש לתקן. לא פעם הבית הזה עובד בשביל לתקן את העוולות הללו. יש כאן לא מעט חברי וחברות כנסת שעשיית הטוב היא לחם חוקם. בימים הטרופים האלה, שבהם העם נקרע על רקע מחלוקות פוליטיות עמוקות וקשות שכמוהן לא חווינו עדיין, אני מעריכה את היכולת מעת לעת להרים את הראש ולמצוא את הקו המחבר, את האנושיות והחמלה שרבים מאיתנו חשים כלפי אנשים שעד לפני דור היו ההורים או האחים והאחיות שלנו. לכן חשוב לי קודם כול להודות לחבר הכנסת ששון גואטה, שעבד יחד איתי על קידום הצעת החוק – תודה, ששון – כך שנוכל להביא אותה לפניכם היום. חבריי חברי הכנסת, אני יודעת שלא בכל יום חברי הכנסת יכולים לחזור הביתה וברגע הקטן שלהם עם עצמם לפני השינה הם יכולים להגיד לעצמם: היום עשיתי משהו שמיטיב עם כולם. הצבעה בעד הצעת החוק הזו תוכל להקנות לכל אחד ואחת מאיתנו את הרגע הקטן הזה שבשבילו התמודדנו, נאבקנו ונבחרנו. אני מקווה שלא נפספס את ההזדמנות הזאת לעשות משהו שטוב לציבור ובאמת בלי קשר לימין, לשמאל או למרכז. תצביעו בעד שוויון למוחלשים בחברה הישראלית, בעד צדק, בעד תיקון לעתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2705/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להצעת חוק זאת הוצמדה הצעת חוק נוספת, דומה, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את הצעת החוק שלה. שלוש דקות מעכשיו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחברי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להודות לחברת הכנסת טל מירון, שמעלה את ההצעה החשובה הזאת, שהייתה לי זכות להגיש כבר בכמה וכמה כנסות קודמות. אכן, הדברים שתיארת מדברים בעד עצמם. בסוף זה מאוד פשוט: הטרדה מינית היא על כוח, פשוט על כוח. תמיד החזק מטריד, או פוגע ביותר חלשה או חלש. זה נכון כשזה יחסי מרות פורמליים, זה נכון כשזה פערי כוחות לא פורמליים וזה בוודאי ובוודאי נכון כשיש עובדות ועובדים שלא נהנים משום סוג של הגנה – אין להם קביעות, אין להם תנאים ואין להם בית, בעצם; אין להם בית כי חברות כוח האדם האלה הן לא באמת בית. הם מחליפים אותם לפי מה שצריך, מה שהופך את העובדות והעובדים האלה לחשופים עוד יותר לפגיעה על ידי אלה שיש להם מעמד, שיש להם דרגה, שיש להם סמכות ושיש להם יכולת באמת לפגוע בפגיעים ובפגיעות יותר. אין ספק שהגיע הזמן כבר מזמן לתקן את התקלה הזאת ולהכליל את המוחלשות והמוחלשים יותר בין העובדות והעובדים שלנו בחוק למניעת הטרדה מינית, שלזה הוא נועד. הוא נועד למנוע, וצריך לזכור את זה היטב. הוא נועד להפוך את סביבת העבודה לבטוחה יותר גם עבור העובדת והעובד, שיוכלו באמת לבוא לעבודה ולהיות במקום בטוח. זה דבר שהוא גם כדאי כלכלית מבחינה משקית בצורה בלתי רגילה, משום שהטרדה מינית עולה למשק מיליארדים מדי שנה. זה מאוד כדאי לכל מעסיקה ומעסיק שברמה הפרטית, האישית, מאבדות את האפקטיביות של מקום העבודה בגלל הטרדה מינית. אז אני מאוד מאוד שמחה שאנחנו מגיעות ליום הזה שסוף-סוף עושות את הצעד הזה קדימה. בשולי הדברים – וזה לא שולי הדברים, זה חלק מהדבר – צריך להגיד שגם בהקשר הזה, אבל גם באופן כללי, הגיע הזמן להעביר מהעולם את אופן ההעסקה הקבלני. אופן ההעסקה הזה הוא לא מוסרי ולא כלכלי בעליל. אולי הוא כלכלי לאיזה עסק ספציפי, שמרגיש שהוא חוסך קצת כסף על הניקיון, אבל למדינה כמדינה, כשהיא מייצרת שכבה כל כך עבה ורחבה של עובדות ועובדים פגיעים בשכר כל כך נמוך, עם יכולת כל כך קטנה גם לפרנס את עצמם וגם להגן על עצמם, זה מאוד לא כלכלי. אוכלוסייה כל כך מוחלשת זה דבר שהוא לא כלכלי, לא ברמה הכספית, אבל בוודאי ובוודאי מבחינה חברתית. מבחינה חברתית זה כשל אדיר של חברה, שפשוט מפקירה ציבור כל כך גדול – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – לחסדי העסקה פוגענית מתמשכת, אם בהטרדה מינית ואם בכל דרך אחרת. אז על הדרך צריך להגיד את זה ולהתחיל לפעול לחיסול ההעסקה הקבלנית בישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ישיב שר המשפטים יריב לוין. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני כמובן רוצה לברך את חבריי חברת הכנסת שלי טל מרום, חבר הכנסת ששון ששי גואטה, ידידי הטוב, על הצעת החוק החשובה הזו, ואת חברת הכנסת מרב מיכאלי, שהצטרפה להצעה. אבל אני מוכרח לומר, אדוני היושב-ראש, שהיה צריך להאזין ברוב קשב לדברים שאמרה חברת הכנסת מיכאלי. היא אמרה כאן דבר שהוא כל כך נכון, כאשר היא הסבירה ונימקה את הנימוקים להצעת החוק, והיא אמרה שהיא כבר כמה כנסות מנסה לקדם את החוק הזה. והינה, מסתבר, אדוני היושב-ראש, שדווקא הממשלה שלנו, שכל הזמן אתם משמיצים אותה, כאילו היא לא דואגת לזכויות נשים וכו' וכו' וכו', הינה, מסתבר שדווקא הממשלה הזו, בניגוד לכל הטענות האלה, שאין להן בסיס כלשהו, היא שנותנת אור ירוק לקידום ההצעה החשובה הזו ומאפשרת לה להתקדם, אחרי, כפי שאמרת, חברת הכנסת מיכאלי, כנסות רבות שלא הצלחת לקדם את ההצעה הזו ולהביא אותה לידי גמר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> למי אתה עושה טובה? לאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא לא עושה טובה, הוא רק מציג עובדה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, בוודאי. אבל תשימי לב, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, שימי לב, היו כמה ממשלות, כולל הממשלה שלכם. מתי זה מתקדם, אחרי כנסות רבות שחברת הכנסת מיכאלי רוצה לקדם את זה? בקדנציה שלנו, בממשלה שלנו, שדואגת ותמשיך לדאוג, ותעשה את זה בגאווה גדולה, לזכויות נשים מכל המגזרים, מכל שדרות העם. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מיכאלי, את הודית בזה בעצמך, מה לעשות. הודית בזה, מה לעשות. אגב, זה לא החוק הראשון החשוב שאנחנו מקדמים פה ונוגע לזכויות נשים, ואנחנו נמשיך לעשות את זה, והמחויבות שלנו לעניין הזה היא כמובן מחויבות מוחלטת. למה? לא כי אנחנו עושים טובה למישהו; כי אנחנו מאמינים בזה באמת. אני גם מוכרח לומר שמכיוון שהנושא בעיניי הוא מאוד מאוד חשוב וראוי להסדיר אותו, ונדמה לי שגם חברת הכנסת שלי טל מרום וגם חברת הכנסת מיכאלי באמת הסבירו ונימקו את הדברים בצורה הברורה ביותר, אני יכול לומר לכם שבמשרדי עובדים על הכנת תזכיר חוק ממשלתי על רקע דוח מסקנות לטיוב החוק למניעת הטרדה מינית, ושבמסגרתו יהיה שיקוף, כמובן, של הליך שיתוף ציבור, שכבר נעשה. בדוח הזה אמורים לדון גם בנושא הזה. ובדרך כלל מה שקורה, שכשזה המצב אומרים: עזבו את החוק, בוא נחכה שיבוא החוק הממשלתי. אני אמרתי: לא. הנושא מספיק חשוב, וכדאי מאוד שהחוק הזה יקודם, ובדרך הזאת זה גם יאיץ את העבודה בתוך המשרד. לאור זאת, ההחלטה – והיא החלטה די חריגה, צריך לומר – הייתה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעה, בכפוף לכך כמובן שהליכי החקיקה יתקדמו בהסכמת משרד המשפטים, בתיאום עם משרד העבודה. ביקשנו שהצעת החוק תחזור לוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה כדי לראות איפה עומדת העבודה הממשלתית ולראות שהדברים באים לידי ביטוי ביחד, אבל אני כבר אומר מראש שאם נראה שהחקיקה הממשלתית לא מתקדמת, אנחנו פשוט נתקדם ונעשה את זה, כי אני לא רוצה להחזיק את הדבר הזה תלוי ועומד שלא לצורך עד שתעבור תקופה ארוכה. באמת נעשית עבודה רצינית, אבל אני מקווה שהקצב שלה יהיה מספיק מהיר, כדי שאנחנו נדע כבר לפני הקריאה הראשונה איפה אנחנו עומדים עם העניין הזה. בכל אופן, יישר כוח לכל עוסקים במלאכה הזו, לכל מי שהציע ויזם את הצעת החוק הזו, ואני כמובן מבקש מהכנסת לאשר אותה בקריאה הטרומית, בכפוף להתניות, כפי שציינתי. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. כאמור, הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023 – נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 20, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק תועבר לוועדה לקידום מעמד האישה. תודה רבה. נעבור לנושא הבא :מיסוי תשלומים בתקופת בחירות – אה, סליחה. נצביע שוב, על ההצעה המוצמדת של חברת הכנסת מרב מיכאלי. הצבעה נוספת. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, תועבר לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. << הצח >> הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3671/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור כעת לנושא הבא – הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר לנמק את ההצעה מהמקום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להציג את הצעת החוק, תיקון לחוק מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות. אני רוצה רק להקדים ולומר שהיו לנו דיונים על חוק הבחירות שאושר רק אתמול, חוק הבחירות לרשויות מקומיות, וזה בעצם השלמה לעוד נושא שלא טופל. הנושא הוא כזה, בקצרה מאוד: בתקופת הבחירות עובדים שמועסקים עבור עבודת הבחירות מחויבים במס אחיד של 25% עד תקרת שכר של 18,000 ש"ח ללא צורך בתיאום מס. תקופת הבחירות מוגדרת כתקופה של 30 יום. בפועל, יש הרבה עובדים שעובדים רק בתקופת הבחירות, בתקופת הבחירות ספציפית, שעובדים תקופות ארוכות יותר גם לפני וגם אחרי, כי יש תמיד עוד עבודה שצריך להשלים: דוחות, ביקורות, סיפורים והכול. בהתאם לכך, בחוק הבחירות לכנסת, הוארכה התקופה ל-60 יום. הצעת חוק זו באה לסייע לעובדים בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות ולקבוע את התקופה ל-60 יום, בדומה לתקופה שבבחירות לכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תשיב סגנית השר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, זה יהיה באמת קצר. זה חוק חשוב ונכון, אז בהתאם לסעיף 66 בתקנון לעבודה הממשלה, ועדת השרים החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרד הפנים, האוצר והמשפטים. לכן אני קוראת לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יעקב אשר. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2022, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שההצעה עברה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1084/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא – הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מזמין את חברת הכנסת להציג את החוק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הצעת החוק שלי מתייחסת לתיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ובאה להגן על העובדים והעובדות ממצבים של אפליה, בעצם אפליה על כל מיני רקעים – זה יכול להיות אפליה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, גזע ועוד. כל מה שהחוק הזה דורש זה להאריך את תקופת ההתיישנות על עבירות מסוג אלה, על מצב של אפליה שבוצעה נגד העובד, כך שהעובד או העובדת יוכלו להתלונן לא רק עד שלוש שנים אחרי שבוצעה האפליה, אלא אנחנו נאריך את זה לחמש שנים. ולמה זה חשוב להאריך לחמש שנים? אני חושבת, העובדה שהמחוקק קבע בסעיף 9 שנטל ההוכחה שלא קרתה אפליה הוא על המעסיק עצמו ולא נטל ההוכחה שאכן הייתה אפליה על העובד – כי המחוקק אז הבין, הכנסת הבינה, שזה לא כל כך קל לעובד או עובדת שעברו מצב של אפליה לבוא ולהתלונן. יש כמה חסמים וכמה סיבות למה אנשים לא עושים את זה ישר. חלק מזה הוא שחלק מהאנשים, למרות האפליה, ממשיכים לעבוד באותו מקום מחוסר ברירה, ואז, ברגע שיש להם ברירה, הם יכולים לטעון על האפליה. במצבים אחרים האנשים לא מעכלים בהתחלה, במיוחד כשהאפליה נעשית בדרך מוסווית. אנשים לא באים ואומרים: אני מפלה נגדך או אני מוציא אותך מהעבודה בגלל שאתה ערבי, בגלל שאת אישה, מכל מיני סיבות אחרות, אלא עושים את זה במסווה, ולוקח זמן להבין שאכן קרתה פה אפליה, וגם לוקח זמן לטעון לאיזשהו סעד נגד האפליה הזאת. אני מבקשת להאריך את התקופה, ואני שמחה מאוד שגם ועדת השרים והממשלה הבינו את החשיבות, במיוחד שהיום אנחנו מבינים יותר ויותר ומאריכים את תקופות ההתיישנות על הרבה עבירות שהתחלנו להבין עם הזמן כמה קשה לבקש סעד נגדן. אני יודעת שכולכם לא רוצים שנאריך בדיבורים, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהתייחס לדבר אחד. אנחנו מתעסקים במצבים של אפליה, ואנחנו מנסים לתקן את החוק כדי לאפשר לגברים ונשים שהיו קורבן של אפליה להתלונן ולבקש את זכויותיהם. אבל מצד שני, עסקנו היום במצב אחר, שיש בו פגיעה אנושה במקום שהיה אמור לשמור על זכויות נשים – ארגון או רשות שהייתה אמונה על קידום נשים ועל לעבוד כדי לקדם. האם הייתי כל הזמן מרוצה מאוד מעבודת הרשות? אני אומרת לכם: לא, והייתה לי הרבה ביקורת כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. אבל זה לא אומר שצריך לפרק את הרשות. יותר מזה, אני יכולה להבין את השרה, שנתנו לה משרד אבל לא נתנו לה לא תקציבים ולא עובדים ולא כלום; יש לה רק את הרשות בתוך המשרד. אני מבינה שהיא רוצה לקבל סמכויות ולעשות, והייתי שמחה שהיא תשקיע את הסמכויות האלה בקידום זכויות נשים. אבל אני הייתי רוצה שהיא תנצל את ההזדמנות שיש לה רשות בתוך המשרד שיש לה ניסיון של 25 שנים, שיש לה כוח, שיש לה תקציב, שיש לה צוות מקצועי, ולבנות על זה, לאו דווקא לפרק את זה – הפחד האמיתי שלי. אנחנו היינו וראינו כמה ממשלות קמות ונופלות, וזו הפעם הראשונה שיש משרד. ראינו הרבה משרדים נפתחים בעבר ונסגרים אחרי שנה או אחרי כמה חודשים. אם תפרקו את הרשות למעמד האישה, יכול להיות שבעוד שנה תהיה ממשלה שתחליט שהיא לא מקימה משרד לקידום נשים, ואז נצא לא מפה ולא משם – לא משרד ולא הרשות – ונחזור לנקודת האפס ונתחיל את המאבק מחדש. רק משפט אחד לנשים שמבקרות את הרדיקליזם הפמיניסטי. בזכות הרדיקליות הזו קיבלתן את ההזדמנות להגיע לכנסת. הפמיניסטיות הרדיקליות הן שהסירו את המחסומים בהרבה נושאים, כולל ייצוג פוליטי, ואפשרו לחלק גדול, לצערי הרב, מהנשים שלא מוכנות לקרוא לעצמן פמיניסטיות ונלחמות בזכויות נשים בגישה מאוד מאוד שוביניסטית. המאבקים של הנשים שמאמינות בזכויות נשים נתנו להן את הזכות להגיע למקום הזה, וחבל, חבל מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1431/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת חוק שהוצמדה להצעת החוק הזאת, של אימאן ח'טיב יאסין. אני מזמין אותה להציג את הצעת החוק שלה. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, בהמשך לדברים שנאמרו, אני רוצה עוד פעם להדגיש את האפליה במקומות העבודה, שפעמים רבות באמת קשה להוכיח אותה, או מפאת פחד או כי לרוב היא נעשית בצורה מוסווית ולא מוצהרת. ההצעה הזאת באה לתת הזדמנות לתקן עוול ולהאריך משלוש שנים לחמש שנים. חברתי עאידה, אני חושבת שאנחנו צריכות, כשהחוק יגיע לוועדות לדיונים, לבקש שש שנים ולא חמש שנים, כמו כל סוגיה אחרת שהחוק קובע שאפשר לתבוע שש שנים אחורה. אז תודה למי שנמצא כאן ותומך בהצעה הזו. אני מקווה שנוכל להביא את זה לשש שנים, ובמיוחד כי החוק הזה לרוב פוגע באוכלוסיות המוחלשות, אם זה על רקע עדתי ואם זה על רקע לאומי או על רקע דתי ומגדרי. כאישה אני לא צריכה לחשוש שלא יקבלו – כאישה דתייה אני לא צריכה לחשוש שלא יקבלו אותי על רקע זה שיש לי מטפחת על הראש, ואני לא צריכה לחשוש שעל רקע זה יפלו אותי לרעה כאישה. ואין ספק, עדיין קיימת היום אפליה בסוגיה של השכר, למרות שכבר ישנה אפשרות לתביעה אחרי חמש שנים על אפליה בשכר בין גברים ובין נשים. הלוואי שנגיע ליום הזה שלא נתעסק בדברים האלה. אז תודה רבה, ותצביעו בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3600/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חברות הכנסת מירב כהן ומירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. זה מירב כהן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מציגה – חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מקום העבודה הוא המקום שאנחנו מבלים בו את רוב זמננו, ולמרות זאת הזירה הזו פרוצה לאפליה גם היום, שנת 2023. רק לפני חודש עלה בדיון בכנסת נתון שבעיניי הוא מזעזע, שלפיו אחד מכל חמישה להט"בים חווה אפליה במקום העבודה שלו. עכשיו, לאפליה בעבודה יש הרבה צורות, רבות ומגוונות, וזה משהו שבאמת יכול להגיע לכל אחד ואחת מאיתנו. למשל, לפטר אדם בגלל הנטייה המינית שלו זה אפליה. לא לקבל לעבודה אדם רק בגלל שהוא ערבי או יוצא אתיופיה, או כי שם המשפחה שלו הוא בוזגלו, זה אפליה. לא לקדם אישה לתפקיד ניהולי רק בגלל שברור שעוד מעט יהיו לה ילדים, זה אפליה. אסור למעסיקים במדינת ישראל להפלות על בסיס גזע, דת, ארץ מוצא ועוד רשימה ארוכה מאוד של מאפיינים. כיום החוק מאפשר לתבוע את המעסיק רק שלוש שנים מרגע האפליה. אנחנו, בעצם, בהצעת החוק שמובאת היום לאישור, מבקשים להאריך את זה לחמש שנים. זה לכאורה שינוי קטן, אבל זה שינוי שעושה הרבה, שינוי משמעותי עבור אנשים, כי כשאדם עובר חוויה מורכבת של אפליה, זה יכול להיות לפעמים אירוע מאוד קשה, וגם להשאיר צלקות, ויש תהליך של הכרה ועיבוד והפנמה. התהליך הזה עלול לקחת זמן. לכן בהרבה מאוד חוקים תקופת ההתיישנות בעבירות כאלה היא ארוכה יותר בדיוק מהסיבה הזו, כי ההפנמה והיכולת לבוא ולהתמודד עם זה עלולות לקחת זמן. לכן ראוי שיהיה, גם בעבירות שקשורות לאפליה במקום העבודה, משך זמן ארוך יותר שבו אפשר לבוא ולתבוע את הנזק שנגרם לעובד. אז אני באמת מקווה שנזכה פה לתמיכה רחבה בהצעת החוק הזו, שיכולה לעזור לכולם, לא משנה מאיפה אתם מגיעים. אני רוצה להגיד תודה לעאידה, שקידמה את הצעת החוק הזו, וגם לחברת הכנסת מירב בן ארי, שחתומה יחד איתי על הצעת החוק, וגם למי שהייתה חברת כנסת, מיכל רוזין, שהגישה את הצעת החוק הזו לראשונה בכנסת הקודמת. אני קוראת לחברי הכנסת להצטרף ולתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מי ישיב? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> משיבה השרה גילה גמליאל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משיבה השרה גילה גמליאל, בבקשה. לא ראיתי אותך לרגע. << דובר >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << דובר >> לידך. כבוד היושב-ראש, סגניות מזכיר הכנסת היקרות, חברי וחברות הכנסת שלנו, הכנסת הנכבדה, אני רוצה בראש ובראשונה לברך את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ואת אימאן ח'טיב יאסין, ואת חברות הכנסת מירב ומירב בן ארי, כמובן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, תסכם אחרי זה. << דובר_המשך >> ת המודיעין גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן. אמרתי את זה. מירב ומירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן. אני אומרת שאני מסתכלת היום על האפשרות היפה והנכונה של עשייה משותפת למען הציבור של אופוזיציה וקואליציה. כן ירבו לעתיד לבוא. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, הוא באחריות שר העבודה. סעיף 2 לחוק קובע כי מעסיק לא יפלה בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מין, מעמד אישי, מוצא, מגורים ויתר העילות המפורטות בסעיף זה בכל הנוגע, בין היתר, לתנאי העבודה ולקבלה לעבודה. בהתאם לסעיף 6 לחוק חל איסור לפגוע בעובד בשל תלונה שהגיש על אפליה, ובהתאם לסעיף 7 לחוק חל איסור לפגוע בעניינים המנויים בסעיף 2 כשהרקע לכך הוא הטרדה מינית במקום העבודה. בהתאם לסעיף 10 לחוק לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך האזרחי בשל הפרת החוק, והוא מוסמך לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, וכן לתת צו מניעה או צו עשה ככל שהסעד של הפיצויים בלבד אינו צודק בנסיבות העניין. סעיף 14 לחוק קובע תקופת התיישנות של שלוש שנים מרגע היווצרות עילת האפליה לאפשרות של עובד לתבוע בשל הפרת הוראות החוק בבית הדין לעבודה. בהצעת החוק שבנדון מוצע לתקן את הסעיף ולהאריך את תקופת ההתיישנות להגשת תביעה מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה לחמש שנים. על פי חוק ההתיישנות, סעיף 5(א), במשפט אזרחי ניתן להגיש תביעה שאינה קשורה למקרקעין בתוך שבע שנים מיום היווצרות העילה. עם זאת, בחלק מדיני העבודה ישנה תקופת התיישנות מקוצרת. כך למשל בחוק חופשה שנתית, סעיף 31 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות לתביעה פלילית או אזרחית היא שלוש שנים. בעניין דמי הבראה, צו ההרחבה האחרון משנת 2017 ביטל את הוראת ההתיישנות בת השנתיים עד אז, כלומר ההתיישנות בנוגע לדמי הבראה היא כיום בת שבע שנים. חוק הסכמים קיבוציים קובע כי ההתיישנות של תביעה בגין הפרה של הוראותיו היא שלוש שנים. בנוסף, בתי הדין לעבודה נוטים לפרש את ההתיישנות בצורה מצמצמת על מנת לאפשר ככל שניתן את זכות הגישה לערכאות. גם מגמת המחוקקים היא להאריך את תקופת ההתיישנות. כך למשל בחוק שכר שווה לעובד ולעובדת הוארכה תקופת ההתיישנות מ-24 חודשים לחמש שנים בתיקון מס' 2 משנת 2012. בחוק הגנה על עובדים, חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין, התשנ"ז–1997, הוארכה רק לאחרונה תקופת ההתיישנות מ-12 חודשים לשלוש שנים. גם בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שבנדון הוארכה תקופת ההתיישנות. במקור תקופת ההתיישנות נקבעה על שישה חודשים בלבד, בשנת 1995 הוארכה התקופה ל-12 חודשים, ובשנת 2009 הוארכה תקופת ההתיישנות לשלוש שנים. ולכן הממשלה גם מברכת וגם תומכת בהצעת החוק לקריאה הטרומית בהתניות המסוימות. היא מבקשת מחברי וחברות הכנסת, כמובן, להצביע בעד ולתמוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על החוק הראשון, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023. אבקש לשבת במקומות. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להוסיף את שלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא? אז לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד שניים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. תישארי, תצביעי על ההצעות הבאות. 18 בעד, אין מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה. נעבור להצבעה על הצעת חוק שהוצמדה, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים. גם הצעת חוק הזו תעבור לוועדת העבודה והרווחה. נצביע על הצעת החוק השלישית שהוצמדה, של חברות הכנסת מירב את מירב. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שגם הצעת החוק הזאת תעבור לוועדת העבודה והרווחה להמשך דיון. << הצח >> הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/959; דברי הכנסת, חוב' כ"ח, ישיבה 78; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעת חוק מטעם הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50), התשפ"ג–2023. מציגה חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. << דובר >> מירב בן ארי (בשם הוועדה לענייני ביקורת המדינה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מציגה את החוק בשם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה חבר הכנסת מיקי לוי, שלצערנו יושב שבעה על פטירתה של אימו, ולכן אני אציג בשמו. במקרה זה גם החוק שלי, אז ככה, מה שנקרא, נספיק את שניהם. חוק מבקר המדינה מסמיך את מבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לברר תלונה של עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד בגוף מבוקר שעניינה התנכלות שנגרמה משום שהודיע על מעשי שחיתות, הפרה חמורה של חיקוק או פגיעה חמורה במינהל תקין שבוצעו בגוף שבו הוא מועסק או משום שסייע לאחר להודיע כאמור. הנציב מוסמך לתת צו כדי להגן על זכויות המתלונן, ובכלל זה צו לביטול פיטוריו, צו להעברתו למשרה אחרת בשירות מעסיקו או צו לפיצויו, והכול בשים לב לתפקודו של הגוף שבו מועסק המתלונן. החוק הקיים מחריג מסמכות הנציב לעניין זה את המשטרה, את שירות בתי הסוהר ואת צה"ל – הנציב אינו רשאי לברר תלונות של שוטרים, סוהרים או חיילים. נראה כי ההצדקה להחרגה זו הייתה קיומם של נציבי קבילות ייעודיים בגופים אלה, אשר היו אמורים לטפל בתלונות האמורות. עם זאת, לגופים אלה חסרות הסמכויות הניתנות לנציב במסגרת החוק, המאפשרות הגנה מיטבית על חושפי שחיתויות. כדי לחזק את ההגנה על שוטרים וסוהרים חושפי שחיתויות בגופים שבהם הם משרתים, שהם גופי אכיפת החוק העיקריים הבאים במגע ישיר ורב השפעה עם אזרחים, בלא חשש מהתנכלות או מפיטורין, מוצע להרחיב את סמכותו של הנציב ולהחילה גם על בירור תלונות של שוטרים וסוהרים. יצוין כי בשל אופיו הייחודי והשונה של צבא ההגנה לישראל והשירות בו, לא מוצע להרחיב את סמכויות הנציב גם לגבי תלונות של חיילים. למען הסר ספק, יובהר כי שוטרי משמר הגבול ומשרתי חובה המשרתים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר נכללים במסגרת הצעת החוק שלהלן, ולפיכך סמכותו של מבקר המדינה תחול גם על הגנה כלפיהם. בעקבות הרחבת סמכויות הנציב כאמור, מוצע לקבוע כי אם שוטר או סוהר הגיש תלונה לנציב וביקש צו הגנה, התלונה לא תידון במקביל על ידי נציב קבילות השוטרים או נציב קבילות הסוהרים, לפי העניין. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולפיכך אבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. מכיוון שאני גם יוזמת החוק, אני גם רוצה לנצל את הבמה כדי להודות. ראשית, אני מודה ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חברי הטוב חבר הכנסת מיקי לוי, שהיה אמור להציג את החוק. היה חשוב לו גם להציג את החוק, כי לוועדה לביקורת המדינה אין הרבה הזדמנויות לחוקק חוקים. אז קודם כול, תודה למיקי על זה שניהל בצורה מדהימה את הוועדה. אני מודה לצוות הוועדה – ליועץ המשפטי תומר רוזנר על הייעוץ החשוב; לפלורינה הלמן לוין, מנהלת הוועדה, שנשארת עד עכשיו במיוחד, ולכל הצוות שאיתך. אני רוצה להודות במיוחד לתנועה לאיכות השלטון, שבזכות המידע שסיפרו לי – ובאמת שיתפו אותי בסיפור של מקסים, שהיה סוהר בשב"ס וסבל ממש מהתנכלות עד לפיטוריו רק בשל כך שדיווח על הליקויים בשב"ס. יכול להיות שאם היו מקשיבים לו, הרבה ליקויים בשב"ס אפשר היה לתקן. אני רוצה להודות למשטרה ולשירות בתי הסוהר, שבהתחלה, אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, הם הסתייגו מהחוק, אבל כשהבינו שברגע שאנחנו נותנים הגנה לחושפי שחיתויות אנחנו מחזקים אותם, מחזקים את הארגון, הסירו את ההתנגדויות ושיתפו פעולה, יחד עם המשרד לביטחון פנים. אני רוצה גם להודות לאופיר כץ, יו"ר הקואליציה, שאומנם לא פה אבל הוא תמיד כאן, על כך – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה פה? אני רגילה שאתה במקום שלך. אני רוצה להודות לך על שיתוף הפעולה בחוק החשוב הזה. אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת אמיר אוחנה ויואב קיש, שהיום שניהם יו"ר הכנסת ושר, ששניהם היוזמים של החוק הזה. שתדע, אדוני היושב-ראש, שכשקיש ואוחנה, בתפקידם כחברי כנסת באופוזיציה, הביאו את החוק, אנחנו תמכנו בו, הממשלה שלנו תמכה בו. לכן היה ראוי שגם כאן הממשלה הזאת תתמוך, וכך הם עשו. אני רוצה גם להודות לצוות שלי – לירדן, לרפאל, למיכאל. הרבה פעמים אנחנו לא מספיק מודים לצוות שנמצא, ואני רוצה בהחלט להביע את התודה שלי. זו הצעת החוק הראשונה שלי שעוברת בקריאה שנייה ושלישית. אני מאוד שמחה. זו הצעת חוק חשובה שבאמת מעודדת אנשים לא לוותר, לחשוף שחיתויות. ולמבקר המדינה – אגב, גם למשרד המבקר צריך להגיד תודה רבה – שליווה את החוק, ובעצם ייתן היום הגנה לשוטרים או סוהרים שרואים שחיתות בארגון ומדווחים, ולא רק ידווחו – יקבלו הגנה ממשרד מבקר המדינה. לחוק הזה לא הוגשו הסתייגויות. אני קוראת לכולם להצביע בקריאה שנייה ושלישית, ואני מודה לכם על התמיכה. מקווה מאוד שלא שכחתי אף אחד. תודה רבה לכל מי שלקח חלק בקידום החוק החשוב הזה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב. כאמור, לא הוגשו הסתייגויות. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה. נאפשר למירב להגיע למקומה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 1–5 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש גם קריאה שלישית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמובן, כמובן. נעבור לקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 50), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קרן העודפים של כללית צפויה להתרוקן בתוך פחות משנה << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: קרן העודפים של כללית צפויה להתרוקן בתוך פחות משנה, של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, אליהו רביבו ושרן מרים השכל. יציג את ההצעה חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי סגנית השר, הידעתם, חברים, כי הביטוח הסיעודי בישראל הוא על סף קריסה? לפי הנתונים שהתפרסמו לאחרונה, אנו עומדים לפני קריסה של הביטוח הסיעודי של קופות החולים. במילים אחרות: הכסף נגמר. מצב הביטוח הסיעודי בישראל חייב להדאיג את כל אזרחי המדינה. כל אדם אשר לו הורים בגיל השלישי ויהיה זקוק לתמיכה סיעודית צריך לחשוש מפני הבאות. כיום ישנם ארבעה וחצי מיליון מבוטחים בקופות חולים אשר יהיו זכאים לתשלום חודשי של 6,000 שקלים במשך חמש שנים במקרה שיהפכו לסיעודיים. הביטוח הסיעודי של קופות החולים הוא הביטוח הסיעודי היחיד שנשאר בישראל, לאחר שכל השאר בוטלו. הבעיה הקשה ביותר בתחום זה נמצאת בקופת חולים כללית, ושימו לב לנתונים: לקופת חולים כללית תיק הביטוח הסיעודי הגדול ביותר, עם שניים וחצי מיליון מבוטחים, שהם גם המבוגרים ביותר, ועם מחיר הביטוח הנמוך ביותר. ואולם קרן הרזרבה של כללית, בהסתברות גבוהה, לא תעמוד בעומס, ולפי ההערכות, תוך שנה היא עלולה לקרוס לגמרי. אנו שומעים הערכות כי על מנת לעצור את ההידרדרות, המדינה שוקלת את הרעת התנאים בביטוח הסיעודי, כמו הקטנת הפיצוי החודשי למבוטחים מפיצוי של 6,000 שקלים לסכום של 5,000 שקלים. צעד נוסף שנשקל מדבר על הארכת תקופת ההמתנה בין אישור התביעה לסיעוד ועד התשלום למבוטח, הארכה של חמישה חודשים נוספים. זה הרגע שלנו לעצור ולשאול: איך הגענו למצב הזה? כמה האזרח עוד יכול לשאת בנטל? אתם יכולים לחשוב על ההורים שלכם, ועל הרגע שבו אתם בעצם מבינים שתיאלצו לשלם את ההוצאות הסיעודיות שלהם לבד. עקב ההערכות הלא-נכונות של רשות שוק ההון, קופות החולים נמצאות בקריסה, והפתרון הוא להקטין את הפיצוי החודשי של ההורים שלכם. זה מעבר לכל אינטרס פוליטי ולכל מחלוקת. זה ההורים של כולנו. בתקופה שבה יוקר המחיה מרקיע שחקים, כל אחד מאיתנו קם בבוקר וצריך לשלם יותר ויותר על ירקות ופירות, על בשר וחלב, על הדלק, יותר מיסים – עוד ועוד ועוד. בקרוב נצטרך גם לעמוד במצב שלא נוכל – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסכם, משפט אחרון. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה אדיבים אתם פתאום. מה זה? בקרוב נצרך לעמוד גם במצב שלא נוכל לתת לקרובים שלנו את הטיפול הראוי והטוב ביותר ברגעים הכי קשים. אני קורא לחברי הכנסת ולממשלה להעביר את הנושא לוועדת הכספים, כדי שנוכל באמת להגיע לפתרון הראוי, שישקף נכונה את המצב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עד שתגיע – הודעה של מזכירות הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק רשות התעופה האזרחית (תיקון מס' 39), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה. עוד הונחה על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בקובלנות ההדדיות שהגישו חברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת מאי גולן, השרה לקידום מעמד האישה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קרן העודפים של כללית צפויה להתרוקן בתוך פחות משנה << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב בראש. תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת. ולדימיר ידידי, יישר כוח על ההצעה החשובה לסדר-היום, שהצטרפתי אליה. אתה יודע, כשאני מסתכל על זה ואני אומר – אנחנו הרי נמצאים בוועדת הכספים, וטוב שזה גם יעבור לוועדת הכספים – הדבר הזה ב-2015 בוטל. ואם נשמע את האנשים שהיו שם, הביטוח הסיעודי, כשהוא בוטל ב-2015, הרבה אנשים זעקו ואמרו: אתם מבטלים משהו בלי פתרון. ארבעה וחצי מיליון איש מבוטחים בביטוח הסיעודי דרך קופות החולים. קופת החולים הכללית נמצאת כבר על הסף שלא יהיה לה מה לשלם לאותם מבוטחים, אז מביאים כל מיני פתרונות – אתה יודע, עוד יוסיפו להם באגרה, אולי יורידו מה-6,000 שקל שהם בקושי מקבלים מהביטוח הסיעודי, אני כבר לא יודע מה. העיקר שהמדינה לא תכניס את היד לכיס. בלי לקרוא את הפרוטוקולים של אז, אני יכול להגיד לך שבטח באו כל בכירי האוצר ואמרו: זה עושק של הציבור. ביטוח סיעודי זה עושק. גוזלים את המסכנים, גוזלים את הקשישים, גוזלים את הסיעודיים, גוזלים וגוזלים וגוזלים. ומי גוזל? חברות הביטוח. לא, משרד האוצר לא יגזול, מה פתאום. אבל מה שקורה – שאז ביטלו את זה בלי פתרון. מה שקרה אז זה ששלחו את אותם אנשים סיעודיים, את הארבעה וחצי מיליון איש שנמצאים בביטוח הזה, שאנחנו לא יודעים מה יהיה איתם – וכל אחד מאיתנו מגיע לגיל. שנגיע בבריאות איתנה, אבל אנחנו לא יודעים איך נגיע. רק התפילה שלנו שנגיע בריאים ושלמים ו"אל תשליכני לעת זקנה". וכשאני מסתכל ואומר: אז מה? אנחנו עומדים פה וזועקים כולם וגם אז לא שמעו. אנחנו לא ניתן שהפתרון יהיה להוריד מהקצבה של אותו סיעודי. לא ניתן שהפתרון יהיה להוסיף ולהשית על המבוטח עוד כסף עבור הביטוח שלו. הרי כשמורידים ביטוחים – אמרו ביטוח כפול, עכשיו הורידו. בסדר, ביטוח סיעודי – שקופות החולים הן בעצם יבטחו. אתם יודעים מה קופות החולים האלה? הרי הן לא מבטחים, גם הן מבוטחות אצל חברות הביטוח, והן נותנות בסופו של דבר פחות. אז או שנעשה משהו שבאמת יהיה אחיד וטוב, שהביטוחים גם יתעשרו, או שהביטוחים של קופות החולים ייתנו את מה שהביטוחים הפרטיים נותנים. אבל מה שחשוב זה שמשרד האוצר – סגנית השר מיכל וולדיגר, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, הכי חשוב שיהיה – ואני לא יודע מה התשובה שלך, ואני חס ושלום לא מזלזל, אבל בטח אין תשובה. כאילו, את יודעת, את יכולה לקבל סעיפים על גבי סעיפים, ובסופו של דבר, בשורה התחתונה – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא יודע. אני רק אומר דבר אחד – את יודעת מה? אני כמעט כן יודע, בסדר? אבל אני אומר שבסופו של דבר, התשובה לא תהיה תשובה, אלא: יטופל. אנחנו מכירים את הבעיה – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, התשובה היא שהבעיה ידועה וצריך לטפל בה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, אז זה מה שאני אומר. את זה שצריך לטפל בה אנחנו ידענו ב-2015. ולכן אני אומר שהתשובה צריכה להיות שנחזור למשרד האוצר ונגיד – ונעביר את זה גם לאישור ועדת הכספים, אבל נגיד דבר אחד: אנחנו לא ניתן שיפגעו בחלשים האלה, וגם את במקום הזה, אני יודע, וגם השר במקום הזה, וביחד נילחם על מנת להביא את הכסף הזה מהמדינה, מקופת האוצר – זה יגיע. ונסיים רק בתפילה של "אל תשליכני לעת זקנה". תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. חבר הכנסת אליהו רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בין שאר תפקידיי אני מכהן פה בכנסת בתפקיד יושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. אבל אני תמיד אומר את זה, כבר מיומי הראשון בוועדה, שעבורי העובדים הזרים אינם המטרה אלא האמצעי. עבורי המטרה היא אלו שהעובדים הזרים מסייעים להם במסגרת עבודתם, ובראש וראשונה הכוונה היא למטופלים הסיעודיים. אלה האנשים שעומדים בראש מעייניי. אני מבטא את זה מעל כל במה אפשרית, כמובן מעל במה מכובדת זו, ומה שהכי חשוב, מבחינתי, זה מתן רשת הביטחון עבורם, ובכלל זה הביטוח הסיעודי. בימים האלה אין שום שיקול של קואליציה מול אופוזיציה. לכן, כחבר קואליציה אין לי שום בעיה להצטרף להצעה הדחופה לסדר-היום של ידידי חבר הכנסת ולדימיר בליאק. נהפוך הוא. זה שאתה מהאופוזיציה, ולדימיר, זה בכלל לא רלוונטי. אני מברך אותך על היוזמה ושמח להצטרף ולהיות חלק ממנה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> במסגרת כובע אחר שלי, הכובע של מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אני עוסק באופן אינטנסיבי בכל סוגיית הרפורמה הביטוחית על כלל מוצריה ורבדיה. אני מוביל מתווה פשרה בין סוכני הביטוח לבין משרד האוצר, ואני מקווה שבקרוב אנחנו נתבשר בבשורות טובות ונוכל לצאת איתן באמת לציבור. אני אומר זאת באופן הכי מפורש שיכול להיות: ראוי גם מבחינה חברתית וגם מבחינה מוסרית שהמוצר הכל-כך חשוב הזה של ביטוח סיעודי יחזור לסל המוצרים הביטוחיים המוצעים על ידי חברות הביטוח, גם אם הוא לא רווחי לחברות הביטוח. הרי יש מספיק מוצרים, אדוני היושב-ראש, בכל הנושא הביטוחי שהם רווחיים. למשל, ביטוח נסיעות – על הביטוח הזה כולם רבים. למה? כי הוא מאוד רווחי. ולמה הוא מאוד רווחי? כי רוב הסיכויים שלא יקרה לך כלום כשאתה טס לחו"ל, אבל בכל זאת אתה לא לוקח סיכון ומשלם על ביטוח הנסיעות. זו כלכלת שוק חופשי פר אקסלנס, ממש. אבל עם כל זה שאני חסיד מובהק של כלכלת שוק חופשי, אני יודע שיש מקומות שאין מנוס מהתערבות של המחוקק ושל המדינה כדי לשמור על האינטרסים של אלו שכלכלת השוק אינה מגינה עליהם. אני קורא מכאן לחברות הביטוח לאפשר את החייאת המוצר הנדרש הזה, ואני גם לוקח בחשבון שנצטרך לפנות למשרד האוצר כדי לסייע ביכולת של החברות לקיים את המוצר הזה. נכון, יש פה מחדל של שנים רבות. כל אותה תקופה שהיה ידוע שהביטוח הסיעודי הוא לא רווחי, גם משרד האוצר וגם קופות החולים לא רצו רגע לחשוב ביחד איך פותרים את העניין, וביטא את זה היטב חברי המנוסה ינון אזולאי. אבל אין טעם לבכות על חלב שנשפך. צריך לחשוב קדימה. צריך לגרום לחברות הביטוח לבנות מודל שאותו הן יגישו למשרד האוצר ולקופות החולים. במודל הזה הן אומנם לא ירוויחו אבל גם לא יפסידו. המדינה צריכה להתערב החל מנקודת תחילת ההפסד, ויש דרכים לעשות זאת. צריך לייצר תמריצים אחרים, כמו למשל נקודות בהתמודדות על מכרזי המדינה, ומשא ומתן על התנאים לקבלת כספי הביטוח. זה צעד פשוט הכרחי. הנתונים בהווה ומה שעוד צפוי לנו בעתיד, על בסיס התחשיבים הקיימים, הם מציאות בלתי נסבלת. מדינת ישראל לא תוכל לעמוד לאורך זמן אל מול הקטסטרופה הזאת, וצריך לחשוב עליה עכשיו מחוץ לקופסה, ויפה שעת אחת קודם. אני מקווה, סמוך ובטוח שחברתי סגנית השר תסייע לנו לקדם את הנושא הזה, ביחד עם כל חברי הבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תשיב חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, סגנית שר – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין שר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש, יש, הוא מתחבא. בואי, את יכולה להשיב. סגנית השר, בבקשה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מצא את השר. זה כמו הציור השבועי לילד. את יכולה להתקדם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מגיעה, מגיעה. הכול בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלא תתעכבי בגלל שאין פה שר, כי אפשר גם בלי שר. אתה סתם עושה בלגן. אני אפגוש אותך ביום שישי בשכונה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה נוהג, זה לא חוק. הוא מגיע, הוא פה מאחור, פשוט יש לו בעיות בגב. כשהוא יגיע, תבינו איזה שר זה. בבקשה, את יכולה להמשיך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, השר שעוד מעט ייכנס, חברי כנסת נכבדים, אז אני בהחלט רוצה להודות גם לחברי הכנסת המציעים, לוולדימיר בליאק, לינון אזולאי, לאליהו רביבו. בהחלט נושא חשוב, שעולה לכותרות בכל פעם מחדש, נושא הביטוח הסיעודי של אזרחי ישראל. משבר הסיעוד הוא משבר עולמי, אבל קודם כול, אני מבקשת להודיע לכל אזרחי ישראל שהם נמצאים בידיים טובות, הם מקבלים כיסוי סיעודי מצוין, ואנחנו ממשיכים לעבוד כדי לשמור אותו כזה. ביטוח סיעודי נועד לכסות את העלויות הכרוכות בכניסה למצב סיעודי ולהבטיח קיום בכבוד, בעיקר לעת זקנה. דאגה לאנשים במצבים סיעודיים היא מטרה חברתית ראשונה במעלה. מדובר בנושא של סולידריות חברתית ודאגה לאנשים בשעה קשה. בישראל, הביטוח הלאומי נותן לכל אזרח כיסוי סיעודי בסיסי, שמשולם במקרה שבו האזרח נקלע למצב סיעודי, לפי קריטריונים ברורים של זכאות. לפני כמה שנים המדינה שינתה את הקריטריונים, ולציבור שזקוק לכך משולמים מיליארדי שקלים מדי שנה. כדי להרחיב את הכיסוי וכדי להתמודד עם העלויות הגבוהות של הטיפול הסיעודי, חברי קופות החולים יכולים לרכוש מעבר לכך גם ביטוח סיעודי קבוצתי. הביטוח הזה מהווה רובד נוסף מעבר לכיסוי הבסיסי הניתן לכלל האזרחים במסגרת הביטוח הלאומי. קרוב למחצית מאזרחי ישראל, מעל לארבעה וחצי מיליון אזרחים, מבוטחים באמצעות הביטוח הסיעודי של קופות החולים. בשנים האחרונות קיימת מגמה משמעותית ומתמשכת של עלייה בתוחלת החיים, ברוך השם. התופעה הזו לא ייחודית רק לישראל, היא קיימת בעולם כולו. השיפור באיכות הרפואה והטכנולוגיה גורמות להתארכות תוחלת החיים, ויחד איתה – לעלייה במקרים שבהם האדם נכנס למצב סיעודי. יחד עם התופעה הזאת, אנחנו עדים גם להתארכות פרק הזמן שבו המבוטח נמצא במצב סיעודי. משמעות הדבר היא שיש צורך להבטיח כיסוי ביטוחי למבוטחים רבים יותר ולמשך זמן ארוך יותר. המודל של ביטוח סיעודי בקופות החולים בישראל הוא מודל ייחודי. המודל הזה מסתמך על קרנות מבוטחים שנצברות לאורך זמן ומנגנון עם מאפיינים של ערבות הדדית. שיעורי הכיסוי הסיעודי בארץ גבוהים יחסית, וזאת בין היתר בשל מודל זה. העלייה במספר המקרים הסיעודיים ובמספר התביעות לקבלת כיסוי סיעודי מהביטוח הביאה לחוסר איזון בין ההכנסות לבין ההוצאות בביטוח זה. משמעות הדבר היא שיש ירידה באותן קרנות מבוטחים שנצברו לטווח ארוך. הקרנות הללו עדיין לא התרוקנו. גורמי המקצוע שאחראים לנושא הזה בממשלה מכירים את המגמה הזאת, ובוחנים את הפתרונות לסוגיה הזאת – בהחלט סוגיה שעומדת על הפרק. הכיסוי הסיעודי הוא סוגיית חשובה לביטחון החברתי של אזרחי ישראל. ברור שאנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת שבה עולים חששות לגבי הקיום של הביטוח הזה לטווח ארוך. אבל כל גורמי הממשלה – ואני חוזרת: כל גורמי הממשלה הרלוונטיים פועלים במרץ ובוחנים את הצעדים הנדרשים לגיבוש פתרון בראייה כוללת. הבחינה נעשית בצורה מקצועית כדי להבטיח כיסוי סיעודי הולם לאזרחי מדינת ישראל בטווח הארוך. ולכן אני בהחלט רוצה לומר שוב לאזרחי מדינת ישראל: אתם בידיים טובות, אנחנו נמשיך ונחזק את העניין הזה, ואין לי שום התנגדות כמובן שזה יעבור לדיון בוועדת הכלכלה או הכספים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם כולם בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רביבו, האם אתם מסתפקים בתגובת סגנית השר? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מסתפקים בתשובה ומשוכנעים שפועלה הנמרץ – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה אמור להגיד בקצרה אם אתה רוצה להעביר את זה לוועדה או לא. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> צריכים להתייעץ. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> רק אתה נמצא כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אז אתם מסתפקים או לא? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה בטוח? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> כן. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תוכנית חירום להעלאת יהודי צרפת לישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: תוכנית חירום להעלאת יהודי צרפת לישראל, של חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא חייב הצבעה. הוא מסתפק בתשובת סגנית השר. הוא אמר שהוא הסתפק. אני יודע שאחרי זה יעשו לו שמיכה, אבל לא משנה. אתה המציע? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – זה לא שיקול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם חייבים להיות פה, או שתנחה את רביבו להגיד משהו אחר. תודה רבה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתם יודעים מה, בואו. מי ביקש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמו שאמרתי, עברנו לנושא הבא: תוכנית חירום להעלאת יהודי צרפת לישראל, של חברי הכנסת יוסף טייב, דן אילוז ולימור סון הר מלך. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב להציג את ההצעה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בתקופה האחרונה אנחנו ערים לפרעות במדינת צרפת, מדינה שבה מתגוררת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, כ-500,000 יהודים. לצערנו בכל פעם שיש פרעות, הם חשופים לאנטישמיות, לפרעות ואף לפיגועים נוראים. אני, כאחד שהיה בשליחות בטולוז, יכול לדבר על אותו פיגוע קשה שהיה בטולוז שבו נרצחו ארבעה יהודים – שלושה ילדים קטנים ואבא. ולשם כך, אני חושב שזו הזדמנות היסטורית לקליטת גל עלייה המוני מצרפת, ועלינו כממשלה, כקואליציה, כמדינה, לבוא ולהקים תוכנית חירום לעלייה מצרפת. אדוני היושב-ראש, יש מחקרים רבים שמתפרסמים על ידי האיחוד האירופי שמצביעים על פוטנציאל עלייה של מאות אלפי יהודים שמעידים שהם חשים חוסר ביטחון, חוששים לעתיד ילדיהם במדינה שלהם, ושוקלים את האפשרות של עלייה והגירה למדינות אחרות. למרות שרבים בקהילה היהודית הביעו רצון לעלות לישראל בשנים האחרונות, בפועל מדינת ישראל אינה מצליחה למצב את עצמה כיעד המועדף לאותה אוכלוסייה. רק מדיניות מתאימה עשויה לחולל שינוי, ואנו – כמדינה, מדינת הגירה, מדינת עלייה – אנו חייבים לראות בה פוטנציאל ויעד ראשון לעלייה. אני חושב שיש להתייחס לקהילת היהודים בצרפת כאל יעד מועדף, ולעשות מאמץ מרוכז לעידוד עלייה, הן בשל גודלה, אבל גם בשל זיקתה העמוקה לציונות ולישראליות. לצערנו, היום אנחנו ערים לגורמי דחיפה של התחזקות במגמת ההגירה מאירופה על רקע המשבר הכלכלי, שינויים דמוגרפיים, סכנת טרור, עלייה של מפלגות קיצוניות, אנטישמיות וחקיקה בעייתית כחקיקת השחיטה, ברית המילה ועוד. לשם כך אנחנו חייבים לייצר גורמי משיכה אמיתיים: כלכלה ישראלית צומחת, הטבות פיסקליות והורדת חסמים, וחיים יהודיים תוססים כאן במדינה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש להקים ועדה ממשלתית להסרת אותם חסמים, שתטפל בהכרה בתארים שלהם באופן דחוף; לדאוג לעצמאים שמגיעים פה למדינה וקורסים תחת הנטל. אני אתן כמה דוגמאות. ישנם רופאים רבים, אחים ואחיות, הנדסאים, מהנדסים, בעלי תואר ראשון, שני ושלישי, יזמים, אנשי עסקים ואחרים, שמצפים רק שיכירו בתארים שלהם כדי שיוכלו להגיע ולהשתקע כאן בישראל. לצערי, אנחנו נחשפים לנתונים קשים של גל ירידה מישראל למדינות הגירה אחרות – להמון עולים מצרפת, בשונה ממדינות אחרות, יש אופציה, או לחזור למדינת מוצאם, מה שאין או לא שייך בעליות אחרות. ולכן אנחנו כמדינה חייבים לבוא ולתת את המענה. מדינת ישראל צריכה להביא החלטת ממשלה של מאות מיליונים שיבואו ויקימו וייתנו את האפשרות לאלה שנמצאים כאן, כי בסוף, עלייה טובה – עידוד העלייה הכי טוב הוא שתהיה פה קליטה טובה ונאותה של אותם עולים. ולצערנו, אדוני היושב-ראש, אנחנו נחשפים פעם אחר פעם לגל ירידה, ואני לא רוצה להיכנס לאחוזים. משרד הקליטה מדבר על אחוזים בודדים; ממה שאני נחשף, אני חושב שהאחוזים הם הרבה יותר גדולים. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לכנס את ועדת העלייה והקליטה סביב הנושא הזה של תוכנית עליית חירום לעליית עולי צרפת באופן בהול ומיידי, וכמובן, גם קורא לממשלה להעביר החלטת ממשלה לתוכנית חירום לעלייה מצרפת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רגע, רגע, השר חיים כץ, רק רגע. עוד לא קיבלנו אישור שתענה במקום – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני לא אמרתי שאני הולך לענות, אני – – – אני קמתי להסתובב במליאה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, חשבתי שאתה עולה לענות. אני רואה את הדפים ביד. טוב, נעבור להצבעה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה, אין שר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין שר. מצביעים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני עונה במקום סופר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא יכול. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אה, לא קיבלתם? תבקשו. תעצור, תעשה הפסקה. למה לא? תבקשי אישור. על דודי אמסלם יש לך אישור? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אף אחד. אופיר סופר צריך – – – << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אבל אחרי זה גם דודי אמסלם. אז שתבקש על שניהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אחרי זה אתה רשום. אחרי זה אתה. ההצעה הדחופה הבאה – אתה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> תבקשי אישור. הוא הלך הביתה, אני אמרתי לו שאני אקריא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אבל יש זה – אנחנו מסיימים, חמש, עשר דקות. אין שר? בסדר, בכל מקרה הם פה. אפשר להצביע. נראה לי שלא משנה התשובה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני יודע, אבל – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבין, אני מבין. ביקשו. טוב, אין שר, ולכן נצביע על הנושא. כולם במקומות? הצבעה. רגע, בעד או נגד? בסדר, רק שנראה מה ההצבעה. אולי כולם יתנגדו. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה והקליטה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים. אנחנו נעביר את זה לוועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עלייה וקליטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ועדת העלייה והקליטה. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חוסר ייצוג הולם לאוכלוסיות ייעודיות בשירות המדינה: תמונת מצב מדאיגה העולה מנתוני דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת 2022 << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה לסדר-היום, בנושא: חוסר ייצוג הולם לאוכלוסיות ייעודיות בשירות המדינה: תמונת מצב מדאיגה העולה מנתוני דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת 2022, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה סולומון, משה רוט, אחמד טיבי, יצחק קרויזר, יאסר חוג'יראת, אליהו רביבו ורון כץ. אני מזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי להציג את ההצעה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני יכול לעלות כשר לדבר מתי שאני חושב, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעה לסדר-היום – אתה צריך להשיב עכשיו על ההצעה הזו. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אחרי המציגים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני אפתח במשל. יש משל יפה מאוד שמספר על זאב הבן וזאב האב. האב היה מזלזל בבן שלו, הזאב. אמר לו: תשמע, אתה לא זאב. אתה לא יודע לצוד חיות, זה לא בשבילך. אתה עצלן, אתה פה, אתה שם. יום אחד תפס אומץ זאב הבן, אמר: אני אוכיח לאבא שלי. ראה איזשהו ארנבון קטן בצד. התחבא מאחורי העץ, כולו מבסוט, כבר מכין אסטרטגיה איך הוא צד את הארנבון. פתאום אבא שלו יוצא. אתה שומע, כבוד אדוני היושב-ראש? אבא שלו יוצא החוצה, אומר לו: היי, מה אתה עושה פה? מה אתה מחייך? אומר לו: אני הולך לתפוס ארנב. אומר לו: עזוב, עזוב. שב רגע בצד, אני אתפוס לך את הארנב. למה אני מספר את המשל הזה? זה מה שקורה עם גיוון תעסוקתי בארץ. באים לחרדים, באים לאתיופים, באים לכל מיני מגזרים, ואומרים להם: בואו, צאו לשוק העבודה, תנו עבודה. אנחנו רוצים לראות אתכם משתלבים בשוק התעסוקה. כשמגיעים לפדות את העניין אומרים להם: לא, לא, שנייה, אנחנו לא צריכים אתכם, אנחנו מסתדרים לבד. לצערי, זה מה שקורה. רבותיי, זו לא פעם ראשונה שאני מעלה את הנושא הזה על סדר-היום. אני מדבר על זה הרבה גם בוועדות וגם פה, על הדוכן הזה, נאמתי בעניין הזה כמה פעמים. רבותיי, הציבור החרדי, שאותו אני מייצג, רוצה לצאת לעבוד, מבקש לצאת לעבוד. כשהוא מגיע, לצערי הרב, לנקודה של המבחן האמיתי, הוא לא מתקבל לעבודה בשירות הציבורי. אני מתייחס לדוח שפורסם על ידי נציבות שירות המדינה בהקשר הזה, שמוכיח שהחרדים הם לא לבד בסיפור הזה. הדלת של השירות הציבורי פתוחה רק חלקית, גם בפני ערבים, גם בפני האוכלוסייה האתיופית, והנתונים מדברים בעד עצמם. חברי הכנסת, תראו, אנחנו קבענו פה, המחוקק כבר קבע בעבר את הנושא הזה. דיברו לא מעט על הנושא של תעסוקה איכותית לאוכלוסיות המיעוטים, אבל בפועל, לצערי, היעד לא הושג. לערבים והדרוזים והצ'רקסים נקבע יעד ייצוג של 10%, והוא לא הושג; ליוצאי אתיופיה נקבע יעד ייצוג של 1.7%, והוא לא הושג; יעד הייצוג למגזר החרדי עומד על 7%, והוא לא הושג. כאשר עולים למעלה לעמדות הבכירות בשירות המדינה, הפער הוא הרבה הרבה יותר גדול, וכולנו יודעים כמה השפעה יש לדרג הבכיר בשירות הציבורי על החיים של כולנו. המשמעות היא שיוצרים כאן אליטה של שירות ציבורי שלקבוצות המיעוט אין בה דריסת רגל. הנתונים שהתקבלו לבקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין הזה מגלים כי שיעור המכרזים שמיועדים למגזר החרדי בשירות הציבורי נמוך משמעותית בהשוואה לאוכלוסיות ייצוג אחרות. כלומר, אי-אפשר להיתמם ולהגיד שהחרדים לא רוצים לצאת ולעבוד בשירות הציבורי, בזמן שהשירות הציבורי עצמו לא פונה למגזר החרדי. אי-אפשר ביד אחת לצעוק על החרדים שהם לא עובדים וביד השנייה לחסום להם את הדרך לשירות הציבורי. הציבור החרדי הולך ומשתלב בתעסוקה, ברפואה, באקדמיה, בכל מקום, והחובה שלנו כחברי כנסת היא לפתוח באופן מלא את הדלתות בשירות הציבורי למגזרים הללו. בסיום הדברים, אני לא אבקש לקיים דיון באף ועדה, מסיבה אחת פשוטה – שאנחנו כרגע מקיימים דיונים בהצעת החוק של חבר הכנסת גפני וחברים נוספים בנושא ייצוג הולם לאוכלוסיות מיעוטים במגזר הציבורי. אני מבקש להעלות את הנושא הזה על סדר-היום כדי שקולנו יישמע, אבל כמו שאמרתי בדבריי כרגע, אני לא אבקש לקיים בזה דיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון. אני רואה שבאת עם ספר. יש לך שלוש דקות, בסדר? שלוש דקות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, ראוי היה שישבו פה במליאה 120 חברי הכנסת וכלל שרי ושרות הממשלה. ראוי שראש הממשלה ישב פה, שנשיא המדינה ישב ביציע יחד עם נציב שירות המדינה ועם מבקר המדינה. לצערי, המצב לא כך. אם המצב היה כזה, אם היו נוכחים פה האנשים שהזכרתי, כנראה שבכלל לא היינו זקוקים להצעה הדחופה הזאת – ייצוג הולם בשירות המדינה. כל הקבוצות הנכללות בייצוג הולם ראויות להתייחסות אחת, אחת, אך מפאת הדוברים האחרים אני אתייחס ליוצאי אתיופיה בלבד. נתחיל בפיקציה, משחק נתונים: 3.7% מכלל העובדים בשירות המדינה הם יוצאי אתיופיה, פי שניים מיעד הייצוג. נשמע טוב, נכון? ממש לא. 83%, אני אומר שוב, 83% בדרג הכניסה, ורובם המוחלט בתפקידי מינהלה וניקיון. אחוז דרג הכניסה בשירות המדינה, כלומר כמות המשרות, היא למעשה 48%. יוצאי אתיופיה לא קרובים לשם אפילו במעט. וכמה דרג מקצועי יש? 9.3%; ניהול ביניים – 3.8% בלבד; ניהול בכיר, תקשיבו טוב, 0.3% בלבד. זה ייצוג הולם? זה גיוון תעסוקתי? זו אפליה והנצחת האפליה בשירות המדינה במשך שנים רבות. אני מצטט מתוך הדוח: "לא מתקיימת עמידה ביעדי הייצוג עבור יוצאי אתיופיה באף אחד מן המדרגים הבכירים יותר – – – גם אם בוחנים זאת לפי החלוקה למערכת הבריאות ומערכת משרדי הממשלה ויחידות הסמך"; "דרג הניהול הבכיר במערכת הבריאות ממשיך לעמוד" – תקשיבו טוב – "על שיעור ייצוג של 0% ביחס ליוצאי אתיופיה בחמש השנים האחרונות. זהו נתון מדאיג המצריך בחינה". תקשיבו, חמש שנים ועדיין מצריך בחינה? אז דיברנו על זה שכמעט בכל מקום שלכאורה אנחנו עומדים ביעד זו פיקציה, כי מדובר רק בדרג כניסה. אני רוצה לקרוא לחמישה שרים שמשרדיהם לא עומדים ביעד הייצוג ההולם: שר החינוך – המשרד שאחראי לחינוך הדור הבא, המשרד שקובע איך תיראה המדינה בעשורים הבאים. אתם ב-1.3% ייצוג. ככה נשנה את המדינה? ככה נראה יותר יוצאי אתיופיה? שרת התחבורה, גם המשרד שלך לא עומד ביעדי הייצוג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> את, שמתיימרת לייצג את האוכלוסיות המוחלשות, הפריפריה – מה עם יוצאי הקהילה? שר התיירות, המשרד שלך הוא הפנים של מדינת ישראל, הדואג למבקרים מכל העולם. זה מה שאנחנו מראים לעולם? מסתירים את הקהילה? עוד רגע אני מסיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מסיים? << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שר החוץ – המשרד שמייצג את ישראל בעולם, לא ראוי שייצגו את המדינה גם יוצאי אתיופיה? שר התקשורת, המשרד שלך הוא בייצוג הנמוך ביותר של יוצאי אתיופיה. אתה נושא את דגל ההכלה, האוכלוסיות המגוונות. את העובדים במשרד שלך אתה בודק? במדינה מתוקנת נציבות שירות המדינה הייתה חוסמת כל מכרז, כל גיוס עובד במשרדים האלה, לא הייתה מאשרת את מינויי המנכ"לים במשרדיכם ללא טיפול בבעיה הזאת. אני לא עומד פה בקריאה הזאת, אדוני היושב-ראש, רק כדי להאשים. זוהי קריאת השכמה. תתעוררו, תטפלו במחדלים הללו; תבדקו כמה מנהלים בכירים יש במשרד שלכם. כולכם, כל שרי הממשלה, האחריות היא אך ורק שלכם. בציפייה לשינוי בקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה רבה לשר חיים כץ, שיושב איתנו. אני חושב שהנושא הזה יעניין אותך, השר כץ, באופן מיוחד, כי זה נוגע לעבר שלך בתור יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. סעיף 15א מסדר את הייצוג ההולם. מסדר? רבותיי, זה נשמע יותר כבדיחה מאשר כסידור. איך זה יכול לסדר את החובה לייצוג הולם, כשמקופחים כל אלה שזה אמור לייצג את הייצוג ההולם שלהם? הם נשארים מקופחים. והרי המטרה הייתה שלא יקופחו, ואף יעודדו העסקתן של השכבות החלשות שצריכות את העידוד הזה. אבל מה לעשות שיש גם מגמה דווקא לצמצם, וכשיש רצון יש דרך – יושבים ומטכסים עצה כיצד לצמצם את הייצוג ההולם הזה. "הבה נתחכמה", אומרים. כל אלה שמדברים גבוהה-גבוהה על הנושא של השוויון הם אלה שעומדים לרועץ לשוויון. אני מברך את חברי הכנסת שהעלו את הנושא, אני מברך את חברי הכנסת שהציעו חוקים שונים וטובים דווקא בשביל לשפר את המצב הזה. אבל אני מבקש, אף על פי כן – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> יש חוק, אבל לא מיישמים אותו. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גברתי הנכבדה, זה בדיוק מה שהלכתי להגיד. מה שאני מבקש – שלמרות כל החוקים ולמרות כל ההסדרים, אני מבקש שכן יעבירו את הנושא לוועדה, כדי שנוכל לפקח, כדי שנוכל לדאוג שהם יישמו את החוק, ונוכל להביא למצב הזה ולהציע פתרונות, וכדי לעקור סוף כל סוף את הקיפוח הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק קרויזר – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. הפעם, כדי לא לשכוח, הפעלתי את הזמן בזמן, תראה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לנושא עצמו של ההצעה לסדר-היום, אני רוצה להתייחס במשפט אחד לנושא של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. ב-24 השעות האחרונות נרצחו שלושה אנשים, אחד מהם רופא, רופא שיניים. המצב מחמיר והפשיעה חוגגת, ועדיין אין מענה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> כמה אנשים נרצחו ב-24 שעות? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שלושה אנשים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> כמה מתחילת השנה? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> 119, בהשוואה ל-111 בכל שנת 2022. המצב ממש ממש מצריך טיפול. נאמר כאן מכת מדינה, נאמר מצב חירום. אנחנו עדיין לא רואים שום דבר שנעשה בתוך הנושא, ואנחנו פונים מכאן גם לראש הממשלה, גם לממשלה: חבריי, תתחילו לעשות משהו בנושא הזה. אני אתייחס להצעה לסדר-היום. כבוד היושב-ראש, בהחלטות ממשלה מס' 2579 משנת 2007 ובהחלטה מס' 4436 משנת 2009 נקבע כי 10% מעובדי השירות הציבורי יהיו בני החברה הערבית. בחלק ממשרדי הממשלה יש ייצוג, באמת הגיעו ליעד, בעיקר במשרד הבריאות – הייצוג שם הגיע ליעד. אבל במשרדים אחרים אנחנו עדיין בייצוג שממש ממש שואף לאפס, ויש מקומות שבכלל אין ייצוג לחברה הערבית. אני אתן דוגמה: המשרד לשירותי דת, מערך הסייבר הלאומי, נמל חדרה ויש עוד דוגמאות שבהן אין כלל ייצוג לחברה הערבית. יש מקומות שהייצוג שואף לאפס, כמו הרשות לאכיפה במקרקעין, מינהל התכנון, הרפואה המשפטית באבו כביר ומשרד האוצר, משרד החוץ, משרד הכלכלה, משרד התקשורת ועוד משרדי ממשלה, שבאמת הייצוג שם שואף לאפס. בנוסף, כל הייצוג של החברה הערבית במדרגים בכירים הוא נמוך מאוד. הוא לא הגיע ליעד. מדובר על 3.6% בסך הכול מהסגל הבכיר שמגיע מהחברה הערבית. צריך לעשות עוד הרבה נוסף על מה שיש. השאיפה היא להגיע ליעדים. אני חושב שעל הממשלה לדאוג לעשות אכיפה ולעקוב אחרי כל החלטות הממשלה, כדי שבסופו של דבר יהיה ייצוג הולם לחברה הערבית ולכל המיעוטים בתוך השירות הציבורי. אני אסיים. לפי כל המידע וכל חוות הדעת של כל החוקרים, גיוון בתעסוקה זה סוד ההצלחה של כל חברה, גם בשירות הציבורי וגם של כל חברה עסקית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רביבו – לא פה. ישיב השר חיים כץ, שר התיירות. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא, אני אתן לך כוס מים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה? בשם שר העבודה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני לא יודע איפה הוא. מאיפה אתה רוצה שאני אחזיר אותו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאסר, פאדי אמר למסור לך ד"ש ולתת לזה זמן, אבל אתה ירדת. הוא אומר שטוב שחיים כץ עולה, כי הוא גם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בטח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, כי שר העבודה – – – << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> ינון, תרגיע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגיד לי, איפה היית עד עכשיו, ינון? ההצעה שלך, זהו, הלכה, היא לא תעבור לוועדת כספים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת עמית הלוי, חבר הכנסת ינון, חבר הכנסת מגיש ההצעה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מישרקי. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> – – יצחק מישרקי? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> יונתן. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> יונתן מישרקי. בזמן האחרון אני לא בכנסת, אז אני לא מכיר כל כך. אבל אני אתחיל דווקא בהצעה הקודמת לסדר-היום. ההצעה הקודמת לסדר-היום הייתה של יוסי טייב. מענה על הצעה דחופה לסדר-היום: תוכנית חירום להעלאת יהודי צרפת. אני לא מבין למה לא נתנו לי לעלות פה ולהגיד את זה, אבל יאללה, נו, שחררתי אותו. עכשיו אני כבר לא צריך את המזכירות. אני – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, צריך את המזכירות – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לכן אני אענה את תשובתו של אופיר סופר. כל מה שכתוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – לפני חצי שנה נכנסתי לתפקידי כשר העלייה והקליטה – תדעו שזה לא אני, זה אופיר סופר. שלא תהיה פה אי-הבנה שאני נכנסתי להיות גם שר העלייה והקליטה. לפני חצי שנה אופיר סופר נכנס לתפקידו כשר העלייה והקליטה, ואני יודע ממנו שאחת ממשימות הדגל שלו הייתה ועודנה תוכנית להעלאת יהודי צרפת ויהודי ארצות הברית. אני יודע שהוא רואה ביהדות צרפת קהילה עם פוטנציאל עלייה גדול. הוא ביקר שם כמה פעמים מאז כניסתו לתפקיד, ומצא שם אנשים יקרים, בעלי אהבה מיוחדת למדינת ישראל, שמחנכים את ילדיהם לערכים של ציונות ואהבת הארץ. בצרפת מתגוררים כחצי מיליון יהודים. במשך השנים הוזנחו, לצערו של אופיר סופר, התשתיות לעליית יהודי המערב בכלל ועליית יהודי צרפת בפרט, דבר שהביא לירידה דרסטית בנתוני העלייה – כ-43%. אופיר מאמין שאם נכין תשתיות נכונות ותוכניות מותאמות עבור היהודים מצרפת, הם יגיעו לישראל בכמויות גדולות, ולכן בחודשים האחרונים אנחנו עמלים במשרד על התוכנית להעלאת יהודי צרפת. במסגרת התוכנית משרד העלייה והקליטה בונה תשתיות ותוכניות מותאמות לעלייה מצרפת. המשרד שם דגש על הליווי של המשפחות והקהילות ובמיוחד על עלייתם של צעירים. ביום ירושלים האחרון המשרד פרסם תוכנית משותפת ומקיפה לקליטת צעירים ומשפחות בעיר ירושלים. כמו כן, ממש לאחרונה פרסם המשרד תוכניות אקדמיות מקיפות הכוללות קבלה לאוניברסיטת אריאל לצורך לימודי הנדסה וקדם-רפואה. התוכניות כוללות מעטפת של קורסים אקדמיים בצרפתית בשנה הראשונה לתואר, לצד ליווי חברתי ולימוד עברית בצורה אינטנסיבית. נוסף על כך, פרסם המשרד תוכנית לימודית ללימודי מאסטר IL, שמעוררת, לשמחתו של אופיר, התעניינות רבה בקרב יהודי צרפת. תוך כדי אני מתרגם את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה עושה שינויים מתבקשים. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> כן, כדי שלא תהיה פה איזו אי-הבנה. בדבר האירועים האחרונים בצרפת, המשרד עקב בדריכות אחרי הפרעות האלימות בצרפת. המשרד מקיים קשר הדוק ורציף עם אנשי הקהילות היהודיות בצרפת, ובשבוע שעבר קיים שר העלייה והקליטה אופיר סופר דיון חירום במשרדו יחד עם ראשי הקהילות בצרפת, ראשי קהילות יהודי עולי צרפת בישראל, נציגי הסוכנות היהודית ויו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ידידו – ידידו – יעקב חגואל. בעקבות המצב בצרפת והתחושות בקרב הקהילות היהודיות, מקיים צוות משרד העלייה והקליטה בימים אלה דיונים מקצועיים מהירים ועמל על דיוק התוכניות כדי להביא פתרונות מהירים יותר לטובת העלאתם של יהודי צרפת ארצה, גם עבור המשפחות וגם עבור הצעירים, על מנת שמי שיחפוץ לעלות ארצה יוכל לעשות זאת בקלות. אני חושב שהתשובה של אופיר סופר היא תשובה יפה. אני מבין שזה עבר לדיון בוועדת העלייה והקליטה, ואני מקווה שריציתי את אופיר סופר בהקראתי ובהתאמות שעשיתי תוך כדי קריאה. עכשיו אני אענה על ההצעה לסדר-היום על חוסר ייצוג הולם – איפה משה סולומון? הלך? לא נעים. גם דיבר שש דקות יותר מהזמן, גם לא התייחס ליו"ר שאמר לו לסיים – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כבוד השר, אני אעביר לו את הדברים, ברשותך. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אתה תעביר לו. אז במקום לתת לקצרנית את הדף שאני מקריא בשם יואב בן צור, אני אעביר לך. או שאתה כותב. אתה רוצה שאני אקריא באופן הכתבתי כזה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני יכול – – – << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> שורה תחתונה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> שורה תחתונה. חוסר ייצוג הולם לאוכלוסיות ייעודיות בשירות המדינה – תמונת מצב מדאיגה עולה מנתוני דוח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת 2022. ואללה, הוא כתב קטן. אתה מבין? חוסר התחשבות. שר העבודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה גודל. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תראה איזה אותיות, בקושי אפשר לקרוא. אתה יודע, אופיר כתב יותר גדול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסוף אתה תצטרך ללכת לרופא תעסוקתי עם הכתב הזה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, שוב, חבריי חברי הכנסת, תגובה על שאילתות 1445, של חבר הכנסת יונתן מישרקי; 1497, של חבר הכנסת רון כץ, שלא היה לו זמן להישאר פה היום, אני יודע שהוא הולך לדברים חשובים; של חבר הכנסת אליהו רביבו, שהלך עם רון כץ; 1460, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, שנמצא פה; חבר הכנסת יצחק קרויזר, שנבחר היום אז הוא הלך לחגוג; 1453, של חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת משה רוט, שנמצא איתנו ומחכה לתשובה; חבר הכנסת משה סולומון – שאני לא יודע, משום מה נעלם לנו. נעלם חבר הכנסת. ואללה, חיכיתי, אולי עכשיו הוא פרץ את הדלת – אבל הוא לא. הממשלה משקיעה מאמצים ומשאבים מרובים על מנת – זו תשובת השר יואב בן צור. אני לא רוצה להגיד את מה שיש לי להגיד כמי שהיה שר העבודה בשנים 2015 עד 2019. הממשלה משקיעה מאמצים ומשאבים מרובים על מנת לעמוד ביעדי הגיוון התעסוקתי. חשוב להבין כי יש להבחין בין אי-עמידה מלאה לעמידה חלקית ביעדים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות, מאחר שמדובר בשינוי תפיסתי וחברתי שהטמעתו אינה מיידית, וכן יש להבחין בין יעד ייצוג ליעד גיוס בנוגע למגזר החרדי. אימא שלי, עליה השלום, הייתה נוהגת לומר לי: חיים, יש שני סוגי אנשים – יש מסבירים ויש מצליחים. כשאתה מצליח אתה לא צריך להסביר. אז ההסברים על עמידה חלקית – בסדר, הבנו. נציבות שירות המדינה עם משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות פועלים להגברת הגיוון והשינוי התפיסתי המתבקש, הן בהיבט של קביעת מדיניות משלבת כלפי האוכלוסיות השונות – תוכניות הכשרה, ייעוד משרות, הדרכות לוועדות בוחנים והנהלות, בחינה ושינוי של נוהלי ההעסקה, התאמות והרחבות של זכויות בתחומי הרווחה ועוד – והן בהיבט של הכשרה וליווי מקצועי לכ-80 ממוני גיוון במשרדים וביחידות, שפועלים באופן ישיר על פי מאפייני המשרדים והיחידות. נושא המעבריות בין הדרגים מצוי במוקד הפעילות, על מנת להגיע לייצוג הולם בכל הדרגים והדרגות כמתחייב בחוק. זו תשובתו של השר. מן ההגינות לומר שנתנו לי שתי אפשרויות לתת תשובה. ינון, יואב הוא חבר שלך, אז מן ההגינות לומר שקיבלתי שתי אפשרויות להשיב – האחת קצרה, על חצי עמוד, והאחת ארוכה, על שני עמודים. בארוכה על שני עמודים האותיות יותר קטנות, כאילו, זה מתבטא בארבעה עמודים. הסדרן עכשיו נכנס בינינו. עוד דקה אנחנו הולכים. ברור לי שלא הייתי יכול להקריא ארבעה עמודים באותיות כאלה – אני יודע, אחר כך עוד היו עושים הפגנות על זה. לא רציתי שיהיו הפגנות על אי-יכולת הסתגלות לקריאה, אז בחרתי את התשובה הקצרה. אני כמעט בטוח שבתשובה הארוכה יש יותר תשובות. את התשובה הקצרה שהקראתי אני אתן לקצרנית. את התשובה הארוכה שלא הקראתי אני אתן ליהונתן מישרקי שיעביר למשה סלומון שיקרא. איפה אתה רוצה שיהיה הדיון? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו עכשיו דנים על זה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אתה מסתפק בתשובתו או בהקראתו של השר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברור, ברור. אם לא אז זו הצבעה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אתה רוצה התייעצות סיעתית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, בוא, סיים את התשובה שלך, אדוני השר, והם יחליטו אם הם מסתפקים בתשובה שלך. בוא נראה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> שאלתי אותם אם הם מסתפקים בתשובה שלי, כי סיימתי את תשובתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יושב-ראש עוד לא היית, נכון? יושב-ראש עוד לא היית. התפקיד היחידי שלא עשית, נראה לי. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> כי לא רציתי. לא היה לי עניין בלשבת פה ולנהל את הישיבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן, בטח. רגע, שהשר ירד. תגיד לי, האם אתם מסופקים מתשובתו של השר? << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> רוצים לשמוע את מה שהשר ממליץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה שהוא יקרא עוד פעם את התשובה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> נסתפק בתשובתו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסתפקים. תודה רבה. אז אנחנו לא מצביעים, חברי הכנסת. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ח בתמוז התשפ"ג, 17 ביולי 2023, בשעה 16:00. תודה רבה. תם סדר-היום. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:32. << סיום >>