דברי הכנסת

דברי הכנסת לד / מושב ראשון / ישיבה פ"ד / כ"ח בתמוז – ב' באב התשפ"ג / 17–20 ביולי 2023 / 34 חוברת ל"ד ישיבה פ"ד הישיבה התשעים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: 6 1. הממשלה הכושלת מקום המדינה, שמובילה אותנו למשבר כלכלי, ביטחוני, מדיני, משפטי וחברתי; 6 2. ממשלת ישראל הורסת את מרקם היחסים עם ארצות הברית ופוגעת במעמד מדינת ישראל בעולם; 6 3. החרבת קשרי החוץ האסטרטגיים של ישראל עם ארצות הברית ופגיעה בביטחון הלאומי; 6 4. ממשלה שמובילה מדיניות המחזקת את הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית 6 מאיר כהן (יש עתיד): 7 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 11 גלעד קריב (העבודה): 14 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 18 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 47 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 49 מירב בן ארי (יש עתיד): 67 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 70 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 72 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 73 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 74 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 75 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 79 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 80 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 81 מרב מיכאלי (העבודה): 83 אבי מעוז (נעם): 87 בועז ביסמוט (הליכוד): 91 שר הפנים משה ארבל: 105 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 106 ציון יום ז'בוטינסקי 125 היו"ר אמיר אוחנה: 125 שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 128 יאיר לפיד (יש עתיד): 133 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: 136 1. הממשלה הכושלת מקום המדינה, שמובילה אותנו למשבר כלכלי, ביטחוני, מדיני, משפטי וחברתי; 136 2. ממשלת ישראל הורסת את מרקם היחסים עם ארצות הברית ופוגעת במעמד מדינת ישראל בעולם; 136 3. החרבת קשרי החוץ האסטרטגיים של ישראל עם ארצות הברית ופגיעה בביטחון הלאומי; 136 4. ממשלה שמובילה מדיניות המחזקת את הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית 136 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 157 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 157 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 158 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 158 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ח בתמוז התשפ"ג, 17 ביולי 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3711/25 וכלה בהצעת חוק פ/3756/25: הצעת חוק הכרה בוותק של עולים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – עיגון זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, עמית הלוי, לימור סון הר מלך, טלי גוטליב, משה סעדה, צבי ידידיה סוכות, משה סולומון ויוסף טייב; הצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום, עופר כסיף, גדי איזנקוט, אלעזר שטרן, יוסף עטאונה, רם בן ברק, רון כץ, דבי ביטון, סימון דוידסון, אליהו רביבו, שלי טל מירון, שלום דנינו, חילי טרופר, יסמין פרידמן וניסים ואטורי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות לרכישת דירה ראשונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות לרכישת דירה ראשונה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק קידום תעשיות עתירות ידע בצפון ובדרום, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הפגנה ליד בתי מגורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק מיסוי רווחי יתר של תאגידים בנקאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן רבתי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (שינוי הוראות התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק עיטור ההדר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון לפני מינוי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – בני משפחה מטפלים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת הנגשת אוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון הסעת יולדת באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בילדים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקמת מצבה לאדם ערירי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (שינוי הוראת התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה במערכת החינוך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הגדרת זיקה אישית או פוליטית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חילי טרופר, שלי טל מירון, מטי צרפתי הרכבי וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק יום הדמוקרטיה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, נאור שירי ושלי טל מירון; הצעת חוק חישוב דרגת הזכאות של מורה להשתתפות המדינה בדמי ההחזקה לילד במעונות יום ובמשפחתונים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי שימוש ברכב), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, ולדימיר בליאק ורון כץ; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך לשוויון מגדרי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על כניסה לשדה המשחק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – השוואת תנאי ביטוח סיעודי לתנאי המוסד לביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הסיוע הניתן מטעם המדינה לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר ושרון ניר; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – מניעת הרחקה גורפת מאירועי ספורט), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דיווח שנתי או חצי שנתי לסוגי נכסים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שינוי מבנה פתק ההצבעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, אורית פרקש הכהן, גדי איזנקוט, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא ואלון שוסטר; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך למניעת הטרדה מינית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לנכי צה"ל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – סמכויות האפוטרופוס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – זכות לשכר ביום הבחירות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – קדימות בתור לטיפול או שירות רפואי לאדם עם מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעה לגמלה והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק הגנה על בתי תפילה ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – מספר סגני שרים), מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – מתווה הוצאת ילד ממשמורתו), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, דבי ביטון, ישראל אייכלר, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל, סימון מושיאשוילי, יונתן מישרקי, טלי גוטליב, ארז מלול, משה רוט, יוסף טייב, חנוך דב מלביצקי, אחמד טיבי, אריאל קלנר, ניסים ואטורי, ששון ששי גואטה וינון אזולאי לקריאה הראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 35), התשפ"ג–2023; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. הממשלה הכושלת מקום המדינה, שמובילה אותנו למשבר כלכלי, ביטחוני, מדיני, משפטי וחברתי; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת ישראל הורסת את מרקם היחסים עם ארצות הברית ופוגעת במעמד מדינת ישראל בעולם; << נושא >> << נושא >> 3. החרבת קשרי החוץ האסטרטגיים של ישראל עם ארצות הברית ופגיעה בביטחון הלאומי; << נושא >> << נושא >> 4. ממשלה שמובילה מדיניות המחזקת את הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום יהיה הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. שלום לך, חבר הכנסת כהן. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים נמצאים שם, נכון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר נמצא, כן. שר החינוך פה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלום, אדוני שר החינוך. חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני היושב-ראש, ככל שאני שומע, ככל שאנחנו שומעים את התקשורת בימים האחרונים, אני חושב שגם אני וגם אתה וגם כולנו שואלים את עצמנו: מה אנחנו צריכים את החקיקה הזאת? האם כל מה שצריך במדינה הזאת ברגעיה הקשים הוא שאנחנו נתכנס בתוך ועדת החוקה ונחשוב שזה חזית הכול, וכל מה שנעשה – לא נטפל במדינה ובצרכיה? ובאמת אנחנו לא מטפלים במדינה ובצרכיה, אלא עסוקים בוויכוחים מתישים – אתם חושבים שאתם צודקים ואנחנו אומרים שזה הרס הדמוקרטיה, אבל עסוקים בוויכוחים מתישים, שהאזרחים, רובם הגדול, לא מבינים למה צריך את זה. 50% ממצביעי הליכוד, אדוני, לא מבינים למה צריך את הרפורמה. כ-80%, 90% ממצביעי המחנה השני בוודאי ובוודאי אומרים שלא צריך, אבל גם מתוככם. מה קורה למדינה הזאת? מה קורה לממשלה הזאת? מה קורה לשני אנשים שמובילים את ראש הממשלה באף? וזה לוין וזה רוטמן. ואדוני רוטמן, אני מודיע לך מעל במה זו – אני מבין שאתה מנסה בוועדת החוקה להגיע לכל מיני פשרות: אף אחד לא ילבין את החקיקה המיותרת הזאת שלך. אנחנו לא נגיע איתך לפשרות. האופוזיציה לא תשב איתך ולא נקבל שום החלטות. אתה רוצה להעלות את ההצעה המוטרפת הזאת – תעלה, זאת הבעיה שלך. אנחנו נילחם בה ונתנגד. ושוב, אדוני היושב-ראש, אני מכיר אותך, יש בך היגיון גדול מאוד. אני לא רוצה להגיד מה אתה חושב, אבל אין לי שום ספק שגם אתה שואל שאלות, כמו שאנחנו שואלים. למה צריך את זה עכשיו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם אדוני כבר פונה אליי אז אני אגיב. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני חושב שאם 50% מאנשינו לא מבינים למה צריך, אבל 80%, 90% מאנשי הצד השני לא מבינים, זאת אומרת שיש רוב – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, מהצד השני לא רוצים את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זאת אומרת שיש אחוזים שמטים את הכף לטובת הרפורמה. זה בעניין המתמטי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> פרשנות מעניינת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל לשאלתך, אדוני, אני חושב שיש צורך בתיקונים משמעותיים מאוד במערכת המשפט. אני חושב שהדבר הזה נאמר, בטח על ידי ובטח על ידי רבים נוספים לפני הבחירות, כך שאי-אפשר לומר שהציבור לא ידע על מה הוא מצביע. ואת הדבר הזה אנחנו צריכים לחולל. אני שואף לכך, ואני מקווה שהשכל הבריא ינצח ונעשה זאת בהסכמה, כי אני חושב שעל דברים רבים אפשר להסכים, וזה מטבע הדברים מה שהבית הזה אמור לעשות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעקבות הדברים שלך – ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש – אני אומר שזה הזמן להפסיק את החקיקה הזאת, ללכת שוב ולנסות להגיע להסכמות, עם אנשים מתונים כמוך ועם עוד אנשים מתונים במחנה שלכם. צריך לתקן; אסור לכפות ולגעת בעצבים החשופים של הדמוקרטיה הישראלית. אדוני, אני רק רוצה להגיד לך, ראה במה אנחנו עסוקים; כמה מהאירועים שקרו השבוע – תקשיב, אדוני: קיצצו 100 מיליון שקלים מתקציב המדינה – התקציבים של הילדים שלנו, הילדים שלי, שלך; התקציב של אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים – כל זאת כדי להעביר 100 מיליון שקלים, אדוני חילי טרופר, לקצבאות החרדים. אף אחד מאיתנו לא אמר שלא צריך לטפל בחרדים, אבל היעלה על הדעת שהיום, עכשיו, אנחנו מעיזים להוריד 100 מיליון שקלים בפלאט על המשרד של השר יואב קיש והמשרד של מרגי? קיצצו שעה מהילדים האוטיסטים כי אמרו שאין תקציב. מרגי, השר שהחליף אותי במשרד הרווחה נאנק תחת משימות גדולות מאוד, ואין לו תקציב. אבל לאברכים? מוצאים. עכשיו, אני לא חשוד בזה שחלילה אני תוקף אברכים. אף אחד מאיתנו לא. אבל זה מה שצריך לעשות עכשיו? העליתם הצעת חוק שתעביר את סמכות קביעת המזונות לבתי הדין הרבניים. ריבונו של עולם, כל מי שמבין מעט בנושא רווחה, בנושאים של משפחה, איך מתנהלת משפחה, איך מגיעים להחלטות על גירושין והסדרים – מה פתאום להעביר את זה לסמכות רבנית? זה מה שצריך עכשיו? מה עזות המצח הזאת? מה החוצפה הזאת – יש לנו 64 אצבעות אז אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים? אני לא חושב ש-90% מחברי הכנסת של הליכוד מסכימים לדבר כזה. הם יודעים – כל הנשים שלוחמות איתנו בוועדות הרווחה, חברות הליכוד, יודעות שברגע שזה יעבור לסמכות רבנית אוי ואבוי לנו. אבל זאת הממשלה הזאת, בזה היא עסוקה – סחטנות של סקטורים: יש לנו כוח, עכשיו אנחנו בחצי השנה, בשלושת החודשים הקרובים, נסחט את הלימון עד תום. לפרק את הרשות למעמד האישה? מה קורה לכם, תגידו? מה קורה לכם? ולשמוע תירוצים ש"אנחנו רוצים שכל הנשים ייהנו משוויון"? אנחנו – אנחנו – עשינו הכול כדי שנשים חרדיות תגענה לאוניברסיטה. תעיד על כך עדינה, בתו של זכר צדיק לברכה. היא תעיד על כך. כמה נלחמנו ביחד איתה כדי שיאפשרו – אתה זוכר את זה, חילי? שיאפשרו לנשים חרדיות להגיע בשוויון מוחלט. חוקקנו לטובתן לקבלת עבודה, פתחנו במודיעין עילית ובמקומות אחרים עוד ועוד מפעלי תעסוקה ומרכזי תעסוקה לנשים חרדיות. אז עולים לפה ומבטלים את הרשות למעמד האישה? באיזו מדינה עושים את זה? היום, כשכל המדינות מדברות על מעמד האישה, היום, כשכולם מנסים לעשות הכול לצמצם את הפערים – ממשלת ישראל מקבלת החלטה לסגור את הרשות למעמד האישה. ואתם שותקים ולא פוצים פה. ואני רואה את חברי הכנסת מהליכוד חופנים את ראשם בידיהם, לא יכולים לשאת את הבושה, אבל לוחצים על הכפתור. לא רק זכויות נשים וילדים ואוכלוסיות מיוחדות – הגדלתם לעשות וסירבתם להצטרף למדינות המערב, ובראשן ארצות הברית, הידידה הגדולה שלנו, לגינוי החקיקה המפלה של הקהילה הלהט"בית בהונגריה. באיזו עוד מדינה מתוקנת, דמוקרטית, מתקדמת, אנחנו לא מצטרפים לגינוי הזה? זאת חובתנו, בלי קואליציה, בלי אופוזיציה; אלה הילדים שלנו, אלה האחים שלנו, אלה החברים שלנו, אלה האזרחים שלנו. כל המדינות מגנות – הממשלה הקיצונית, כמו שאמר ביידן הנשיא, תופסת צד, הולכת הצידה ולא רוצה לגנות. בושה וחרפה, בושה וחרפה. זה לא שייך לפוליטיקה ולא לשמאל וימין; זה שייך לאמות מידה דמוקרטיות ליברליות. בתפיסה אין הבדל ביני לבין יואב קיש, אבל הוא רוצה לחפון את ראשו, לסגור את אוזניו ולהתעלם מהקריאות האלה. אני מנסה לשמוע את השר לביטחון פנים, אדוני היושב-ראש. אני לא מאמין, הוא עומד ומאשים את הממשלה הקודמת באיבוד המשילות. אתה מסתכל על הנתונים – הוא לא נותן לנתונים ולעובדות לבלבל את מסכת השקרים שלו. יש התפרקות של משילות. זה לא התחיל לפני שלושה חודשים, לא התחיל לפני חצי שנה, אבל אני כשר האחראי על הבדואים בשנה שעברה ישבתי עם יואב סגלוביץ', עם בנט, עם יאיר ועם מפכ"ל המשטרה שבוע אחרי שבוע. תכננו, ירדנו לשטח, טיפלנו והתחלנו לראות, בלי להטיל אשמה על אף אחד. מעולם לא אמרתי שהליכוד אשם במצב של הבדואים; כולנו היינו אשמים, אבל אנחנו העדפנו לשים מגפיים, לרדת לבוץ ולעבוד. ואתם, חבריי מהליכוד, מסתכלים על השר לביטחון פנים שלא עושה כלום, ואתם נותנים לו גיבוי. למה? זה יפגע בכם כמו שזה פוגע בנו. לנסוע בכביש 25 לדימונה – דימונה מתפתחת, קורים דברים נהדרים בעיר הזאת. אבל אומרים לי החבר'ה הצעירים: אדוני היושב-ראש, אנחנו מפחדים לנסוע ביום שישי בלילה, כי הבדואים הורגים אותנו. אתה מכיר את זה, גדלת שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ביום חמישי אני בא לראות מקרוב מה קורה בדימונה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תבוא. אני אומר לך, אתה תמצא עיר מפותחת, יפהפייה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל היא נמצאת בתוך אזור שאין בו משילות. היה לי עוד הרבה להגיד, אדוני. תודה רבה שהקשבתם. לכן צריך לפרק את הממשלה הזאת, ואת כל הקיצוניים נשאיר בצד. זה לא מתאים לכם, חבריי מהליכוד, לא מתאים לכם שתובלו באף על ידי בן גביר ועל ידי סמוטריץ'. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת כהן. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חילי טרופר לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אלה ימים טעונים, כולם בעצבים חשופים, ובלב מבעבעת חרדה עמוקה לגורל השותפות שלנו כאן. כמו רבים אחרים בארץ הזו, בליבי יש תקווה שהחקיקה החד-צדדית תיעצר, שאנשי המילואים ימשיכו להתנדב ולשרת ביחד בלי קשר למחלוקת הפוליטית, ושכולם יעמדו בצורה ברורה מול כל ביטוי של שנאה. ישראל ממש מבעבעת משנאה. מה שהכי מפתיע וכואב הוא הפעמים שבהן מי שמדברים בשם היהדות מפיצים שנאה. שוב ושוב שרים וחברי כנסת עולים לבמה הזו ומדברים בשם דאגתם לזהותה היהודית של המדינה. הם עושים זאת במילים רושפות שנאה, בהטחת עלבונות אישיים ובביזויים של בני האדם וקהילות. אבל אולי צריך להגיד את המובן מאליו: שנאה ויהדות לא הולכות ביחד. מי שזורע פירוד, מגדף ומנאץ, לא מרומם את היהדות, אלא מטביע אותה בביבים; מי שנזעק על אובדן הצביון היהודי של ישראל אך עושה זאת בדרך של שנאה, עובר על הצו של "לא תשנא את אחיך בלבבך". מדי יום שני עולה לכאן השר אמסלם למופע שכבר קיבל את הכינוי "המופע של אמסלם דוד בשני", תוקף באופן אישי ומעליב דמויות שונות. מה הטעם לזעוק על זהותה היהודית של המדינה בדרך של שנאת אחר והלבנת פני אדם ברבים? המסורת היהודית מאוד חדה בעניין הזה: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". ובמקום אחר בגמרא: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". מי שצועק את זהותה היהודית של המדינה אך בדרך של הלבנת פני אדם ברבים, לא מייצג נאמנה את היהדות; מי שמבזה אחרים ואינו נוהג ב"ואהבת לרעך כמוך", מחמיץ את אחד מעיקרי היהדות. אפשר וחשוב לנהל את המחלוקות, ואני מבין שהדברים בוקעים מעומק הלב ויושבים על צלקות ישנות וכאבים שנצברו, אבל שלא יהיה זה בדרך של ביזוי, לעג ושנאה. יש רבים שבוחרים ללעוג ולבזות. היה למשל חבר כנסת שבשם היהדות הסביר שהקהילה הלהט"בית מסוכנת מאויבינו המרים ביותר, עד כדי כך. התכווצתי בתוכי פעמיים גם משום הפגיעה והעלבון במי שאורח חייו ואמונתו אחרים, וגם משום שזה נאמר כביכול בשם תורת ישראל. לפני כמה חודשים העיתונאי יאיר שרקי חצב מתוך ליבו מילים במתח הזה שבין דת לבין אהבה, ואמר: "אני אוהב בנים ואוהב את הקדוש ברוך הוא. את ההתנגשות שבין ההעדפה המינית הזאת לבין האמונה אני חי כל הזמן. יש כאלה שפתרו לעצמם את הקונפליקט בכך שאין אלוהים, אחרים מסבירים שאין הומואיות. מבשרי אני יודע", כך אומר שרקי, "ששניהם קיימים, ואת הסתירה הזאת אני מנסה ליישב בתוכי בכל מיני דרכים. אלו דברים שבין אדם למקום". כך אמר שרקי. ההתנגשות שבין אהבתו לגברים לבין מה שלימדו אותו – בין מה שכתוב בתורה, שאותה הוא גם אוהב, למה שחינכו אותו שהיא דרך אלוהים, שגם אותו הוא אוהב – קשה וכואבת ומלאת ייסורים. שרקי העיר על האפשרות האנושית הזו לתת מקום שלם ושווה לכל אדם באשר הוא. גם כשיש מתח וקושי הלכתי אמוני, שאינני מתכחש אליו, לא מגיע למישהו לשקוע בתוך ייסורים. כל אדם זכאי לחיות חיים שלמים ומלאים מבלי להיכנע לייאוש; להיות אדם שמחזיק גם באהבת בנים וגם באהבת אלוהים, בשפתו של שרקי. זה קשה במיוחד בחברה הדתית, אבל זה לגמרי אפשרי, כי הרי גם את זה אומרת היהדות: "חביב אדם שנברא בצלם" – כל אדם. בכל מקרה, ההכרעה שלי ברורה: כל אלה הם דברים שבין אדם לאלוהיו. כחברה צריך לקבל, לכבד ולהימנע מכל אפליה ופגיעה. בדיני נפשות מדובר. יותר מדי פעמים חברי כנסת ממיטים בושה על היהדות ועל הדת. מעשיהם לא ירבו יהדות בישראל, רק ימעטו בה; לא יקרבו, אלא ירחיקו. כמה עצב נמלאתי מול הפרשנות הצרה והפוגענית של היהדות. לפעמים יש כל כך מעט יהדות בשם מי שמדבר בלי סוף על היהדות. היהדות גם קושרת בין הציווי לאהוב את רעך לבין מצוות קידוש השם. בעצם, מי ששונא את חברו, עולב בו ומבזה אותו, לא חוטא רק כלפי אותו אדם, אלא חוטא גם כלפי אלוהים. בכל פעם ששמעתי חברי כנסת שמדברים בשם היהדות בצורה מכוערת, נקמנית ומתריסה, נזכרתי בגמרא, במסכת יומא, שמדגישה כי חטאם של המתדיינים בצורה פוגענית כפול – כלפי הנפגע וכלפי הקדוש ברוך הוא; כל מי שמדבר בנחת ומכבד את רעהו – מצוותו כפולה. במסכת יומא כתוב: "ואהבת את ה' אלוקיך שיהא שם שמיים להתאהב על ידך". אבל מי שאין משאו ומתנו באמונה, ואין דיבורו בנחת עם הבריות – מה הבריות אומרות עליו? "אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלימדו תורה, אוי לו לרבו שלימדו תורה. פלוני שלמד תורה – ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו". מי שלא אוהב את אחיו, גם אם הוא חלוק עליהם – גם פוגע בהם וגם נמצא מחלל שמיים. איבדנו את היכולת לנהל מחלוקת נטולת שנאה, לנהל ויכוח שאין בו הטחת עלבונות אישיים. כל המדינה על הקצה. כולם זועקים מנהמת ליבם, ויש ערך להקשיב לכאבים כולם. אבל גם בתוך הסחרחורת האיומה שבה אנו מצויים צריך לקיים שיח בלי שנאה, להימנע מלרמוס זה את זה. מי שמדבר על אחדות ועל היותנו אנשים אחים, לא יכול לטפטף רעל ולזרוק בוץ. זה פשוט לא הולך יחד. האר"י הקדוש היה פותח את תפילתו בכל בוקר במילים: "הריני מקבל עליי מצוות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך', והריני אוהב כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי". אולי ראוי היה שכל מי שעולה לבימה הזאת, בוודאי בפתח השבוע הסוער הזה, יפתח את דבריו בדברים אלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. אני מודה לחבר הכנסת טרופר. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לנמק את ההצעה מטעם סיעות העבודה וישראל ביתנו. בבקשה, אדוני. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון. זה המצב. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> באמת, זה חזון אחרית – לא הימים. חבר הכנסת קריב, אתה ודאי יודע למה, ואני אחסוך ממך את התשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב מאוד. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> מה לא עשיתם ואמרתם כשליברמן נכנס לממשלות? מה לא עשיתם? מה לא אמרתם? ועכשיו אתם מגישים אי-אמון? זאת חרפה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני השר, אין רחבים כשערי התשובה. אנחנו שמחים שמר ליברמן התפכח. הוא הרי מכיר היטב את נתניהו. אפשר להתחיל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> אני מציע למנסור עבאס, שחבר הכנסת המכובד ליברמן גירש אותו ממדינת ישראל – בעיקר לא נעים לספר על היחסים בין תורה והעבודה ההיסטורית לישראל ביתנו. שים לב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רואה שהשר הגיע במצב רוח לוחמני, אולי בגלל ההפגנות מתחת לביתו. נתחיל. << קריאה >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << קריאה >> חס ושלום, במצב רוח מצוין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נהדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> פולמוס מבורך איננו מלחמה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זה נכון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, בראשית דבריי אני מבקש לאחל לראש הממשלה באמת ובתמים התאוששות מהירה – ברוך רופא חולים. לצערנו הרב, אנחנו לא יכולים להשתמש באותו מטבע ברכה ביחס לדמוקרטיה הישראלית. בניגוד לעצותיו לציבור הישראלי, לחבוש כובע ולשתות הרבה מים, ראש הממשלה נתניהו מעדיף את הדמוקרטיה הישראלית רזה, כחושה, מצומקת – בסגנון הונגרי כזה – עם הרבה רוטב של פופוליזם לאומני, שוביניזם והסתה נגד קבוצות מיעוט. באופן טבעי יש להניח שחיבתו של ראש הממשלה לסגנון ההונגרי, שהלכה והתפתחה בשנים האחרונות, לא באה על חשבון אהבתו הגדולה לכל דבר שמריח "אמריקה" – שהרי ראש הממשלה רואה את עצמו כמנהיג בסדר גודל עולמי, כזה הנמצא ליגה אחת מעל כל הגמדים שמקיפים אותו – והפעם אני לא מתכוון לגמדים במובן של חולצות יוקרה; אבל מה לעשות שבשעה שנתניהו מתקבל בכבוד מלכים אצל ויקטור אורבן הלאומן, בוושינגטון הוא הפך לפרסונה נון גרטה? אכן, ליגה אחת מעל כולם. כל ראשי הממשלות של מדינת ישראל המתינו רק שבועות אחדים להזמנה לבית הלבן; נתניהו ממתין כבר יותר מ-200 ימים, ויונת הדואר עדיין מחפשת את דרכה מעל האוקיינוס האטלנטי. ראש ממשלה שחדור בהערצה עצמית, מנופח מחשיבות עצמית ומוקף תדיר בלהקת חנפנים, עסוק בלקושש פגישות קצרות וחסרות תוחלת עם מנהיגים במדינות ברחבי העולם, בשעה שנשיא המעצמה המובילה – בת הברית האסטרטגית של ישראל והמדינה היחידה מחוץ לישראל שבה חיים מיליוני יהודים – אינו מעוניין לפגוש בו. על פניו היינו יכולים להמשיך ולהתייחס לאירוע הזה בציניות, איך "מר אמריקה" של הפוליטיקה הישראלית זוכה לכתף קרה מ"מר אמריקה" האמיתי – אבל האמת היא שאין מקום לציניות, אלא רק לדאגה עמוקה: ממשלת נתניהו השישית הולכת ורושמת את עצמה בספר דברי הימים של הבית השלישי כממשלה שחיבלה ופגעה ביחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית; ממשלת נתניהו השישית הולכת ורושמת את עצמה בספר דברי הימים של הציונות כממשלה שהרימה את ידה על הגשרים העמוקים והעבותים עם רוב בניינה ומניינה של יהדות ארצות הברית ועם המעגלים הרחבים של אוהביה וידידיה של מדינת ישראל. תנועת המלקחיים של הממשלה המסוכנת הזו – המהפכה המשטרית מזה ומהפכת הסיפוח מזה – סוגרת לא רק על החברה הישראלית, אלא גם על מערכת היחסים עם בעלת הברית המרכזית שלנו. המהפכה המשטרית מעלה בקרב ידידיה הבולטים של ישראל בארצות הברית תהיות כבדות על המחויבות של נתניהו ושותפיו לערכים הדמוקרטיים המשותפים. התעקשותו של ראש הממשלה נתניהו לרקוד טנגו – או ליתר דיוק סמבה ברזילאית, צ'רדש הונגרי ומזורקה פולנית עם שורת מנהיגים לאומניים ואנטי-דמוקרטיים – רק מעצימה את התהיות הללו. וכבר דיבר השר לשעבר מאיר כהן על הסירוב המביש להצטרף לגינוי הבין-לאומי של העולם הדמוקרטי נגד החקיקה האנטי-להט"בית בהונגריה. העובדה שנתניהו מינה לתפקידים בכירים בממשלתו פוליטיקאים שבקלות רבה היו יכולים להשתלב בהנהגת הקו-קלוקס קלאן הופכת את התהיות של מיטב ידידינו בארצות הברית לתחושה עמוקה שראש הממשלה נתניהו מתאים לפוליטיקה האמריקאית בתקופתו של הסנטור מקארתי, ולא לזו של המאה ה-21. מה הפלא שראש הממשלה ויתר על נשיאת דברים כאן במליאה היום לציון יום ז'בוטינסקי? שהרי גם חוזה המדינה וגם מחולל הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי היו משפילים עיניים במבוכה ובבושה לו היו רואים את מעללי הממשלה הזו, שנושאת את שמם לשווא. ואם לא די בדהרת ה-D9 על בית המשפט העליון ועל שומרי הסף אל קדחת הקיצוניות המציבה את ישראל על לוח טקטוני אחד ואת ארצות הברית ובעלות ברית נוספות בעולם הדמוקרטי על לוח שני – מצטרפת גם מהפכת הסיפוח. הנשיא ביידן אמר לא אחת כי הוא מכיר את ראש הממשלה נתניהו שנים ארוכות; אני בטוח שתחת האמירה הזו מסתתרת גם ההכרה ביכולותיו הגדולות של האיש, אבל גם בנטייה שלו להפוך על ראשו את הציווי המקראי "מדבר שקר תרחק". כשם שחוסר האמינות של ראש הממשלה נתניהו הפך לשם דבר במדינת ישראל, גם בקרב תומכיו – כך גם שמעו של חוסר אמינות זה יצא למרחוק, אפילו עד לוושינגטון. ועדיין, גם מבעד לערפל הדיפלומטיות והנימוסים האמריקאים קל להבחין כיצד ידידינו האמריקאים משפשפים את עיניהם בתדהמה לנוכח יכולתו של ראש הממשלה לשלוח את ראש המל"ל ואת ראש השב"כ לעקבה ולשארם א-שייח' ובפיהם מסר אחד, ולמוחרת היום להעביר מסר אחר לשותפיו הקואליציוניים הקיצוניים – אלו שמבקשים להחזיר את חיילי צה"ל באופן קבוע ללב הערים הפלסטיניות ולהפוך כל פתרון פוליטי עתידי של הסכסוך למשימה בלתי אפשרית. כידוע, נתניהו לא מוזמן לוושינגטון, אך אם היה מוזמן, סביר להניח שכל ישראלי היה נבוך מקריאת דפי התדרוך שהיו נמסרים לבני שיחו ומהדרך שבה נתפסות אמינותו, רצינותו וכוונותיו של ראש הממשלה. אתמול דיווחו כלי התקשורת – ולא אתפלא אם התדרוך הגיע מסביבתו של ראש הממשלה – כי השגריר בוושינגטון, תת-אלוף במיל' מייק הרצוג, ננזף על ידי ראש הממשלה כי הוא אינו פועל באופן נחרץ להשגת ההזמנה המיוחלת לבית הלבן. למה הדבר דומה? לשיחת נזיפה שהיה מקיים ראש הממשלה עם מחנכת הכיתה של בנו הבכור, מדוע אין לילד נימוסים טובים. ראש הממשלה נתניהו מדרדר את יחסיה של מדינת ישראל עם בעלת הברית החשובה והאסטרטגית שלנו, וזאת דווקא בימים של התעצמות המתיחות האזורית ושל עלייה משמעותית ברף הסיכונים הביטחוניים הניצבים לפתחנו, בראשם ההתייצבות של איראן כמדינת סף גרעינית – עוד הצלחה מסחררת של ראש הממשלה – ההיחלשות הדרמטית של הרשות הפלסטינית, האנרכיה בלבנון והתעצמות חיזבאללה וערעור היציבות הגלובלית בעקבות המתקפה הרוסית על אוקראינה. ואל תוך הקלחת המבעבעת הזו של יחסי ישראל וארצות הברית המגיעים לסף רתיחה, שופכת ממשלת נתניהו עוד מרכיבים מסוכנים בדמות העמקת הקרע עם יהדות ארצות הברית – מהצבת האיום על שינוי הגדרות חוק השבות ועד לבוז המתנשא כלפי הקהילות והזרמים הליברליים והכוונה להחריף את ההדרה שלהן בישראל. כבר כמה שנים טובות אנו מכירים את מקסמי השווא של נתניהו, שלפיהם אין כבר חשיבות אסטרטגית לקשר ההדוק עם יהדות ארצות הברית; החבורה הזו מצאה לה מזמן משענת חדשה – הציבור האוונגליסטי. אלא שכל מי שעיניו בראשו יודע עד כמה מדובר במשענת קנה רצוץ. לקשר ההדוק, החם וההדדי עם יהדות ארצות הברית, הליברלית בעיקרה, אין תחליף מן הצד הערכי, ההיסטורי והמוסרי ומהצד של האינטרסים הקיומיים של מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, בעוד שעות אחדות ימריא נשיא המדינה מר הרצוג לביקור בבית הלבן. אנו מאחלים לו הצלחה רבה בביקור, ובטוחים כי חוכמתו, מעמדו, ניסיונו ומתינותו יקרינו על הביקור ויסייעו למתן במעט את הנזק הנורא שהממשלה וראש הממשלה גורמים ליחסים עם ידידתנו הגדולה. אבל אין אדם אחד בבית הזה, ואין אדם אחד בוושינגטון או בניו יורק – אפילו השוער בבית המלון – שאינו יודע שביקורו של הנשיא הרצוג מעיד לא רק כמה הוא מקובל בבית הלבן ובקונגרס, אלא גם על כך שהאזרח מס' שתיים שלנו, ראש הממשלה נתניהו, פשוט אינו רצוי שם. נתניהו, נשיא ארצות הברית, ידיד ישראל, ג'ו ביידן, איבד את האמון בך; גם אנחנו איבדנו את האמון בך. אנחנו לא מאמינים לך. אנחנו לא מאמינים בך. למדינת ישראל מגיע מנהיג אחראי, כזה שדלתות הבית הלבן נפתחות בפניו, לא נטרקות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת קריב. יעלה להשיב על הצעות האי-אמון השר המקשר בין הכנסת לממשלה, השר דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת קריב, אני רוצה לומר לך משהו באמת כתחושה של אזרח ישראלי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> של – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> של אזרח. אני באופן אישי, לא יודע למה, אני מאוד אוהב את הנשיא ביידן. הוא משדר לי איש רגיש, איש טוב, אוהב ישראל. באמת תמיד – תמיד – הייתה לי פינה חמה בלב, באינסטינקטים, ברגש שלי. הוא באמת אוהב ישראל הרבה מאוד שנים, לא מהיום. כבר עשרות שנים הוא בקונגרס האמריקאי, בבית הנבחרים. היה בוודאי סגן נשיא. באמת – גם כבן אדם, כאישיות, בלי קשר לתפקיד – אני לא יודע למה, אבל אני מתחבר אליו. אני מתחבר ברגש, באינסטינקט, אני סוג של אוהב אותו. אני לא מצליח להבין מה קורה באירוע הזה. ואני אגיד לך מה המחשבות שלי – אין לי ספק, דרך אגב, שארצות הברית היא ידידת אמת של מדינת ישראל. אין ספק בזה. יש לנו ערכים משותפים, בגלל שאנחנו מדינה דמוקרטית – וגם הם מדינה דמוקרטית. דרך אגב, להערכתי, מדינת ישראל יותר דמוקרטית מארצות הברית. שאלתי את עצמי – אנחנו רוצים לתקן את הדמוקרטיה הישראלית – הרי בארצות הברית בית המשפט העליון נבחר על ידי הנשיא. הנשיא ממנה אותם. עזוב עכשיו את הקשקושים – יש סנאט, יש זה – בסוף הנשיא קובע. זה מה שקורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבר יש לי תשובה על זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, עזוב, הרי אנחנו לא מבלפים את עצמנו, אנחנו יודעים שאם הנשיא מביא מועמד לבית המשפט העליון – הוא עובר. למה? ככה. מה זה משנה? הוא עובר את הקונגרס, לא עובר – בסוף הוא עובר. למה? ככה הנשיא קובע. אפילו על ההפלות, דרך אגב – דבר שאני, ככה, הרמתי עליו גבה – ארצות הברית של אמריקה החליטה לאסור הפלות, למרות שגם מבחינה יהודית זה מסתדר עם היהדות, אבל לא קשור – אני מדבר על דמוקרטיה. לבית המשפט העליון בארצות הברית ודאי ובוודאי אין את הסמכויות של בית המשפט העליון בישראל. אין בית משפט עליון בעולם שיש לו את הסמכויות שיש לבית המשפט העליון כאן. עכשיו אני אומר דבר מאוד פשוט: הרי יצאנו לבחירות – איך אמר ברק פעם? אין לו לשופט אלא את אמון הציבור ואת העט שהוא כותב בו. אין לו גייסות. אבל מה לעשות, הציבור לא מאמין להם. איך אני יודע? בגלל שבחרו בנו, 64 מנדטים, כדי שנעשה בדיוק את הרפורמה הזאת. אנחנו לא באמת באנו ואמרנו "אנחנו נהיה בימין" וחתכו לשמאל; אנחנו שמנו את זה במערכת הבחירות. אני אישית, דודי אמסלם, באתי לכל האולפנים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם ראש הממשלה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, שנייה. אני, דודי אמסלם, באתי לכל האולפנים. בכל האולפנים – ערוץ 12, ערוץ 13 – אני אמרתי, ואני אומר את זה גם עכשיו: אנחנו מפלגה אידיאולוגית עם תפיסות עולם. בניגוד אליכם, אנחנו לא רצים לבחירות כדי לסדר למישהו שיירה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב. הלכתם לבחירות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, תקשיב עד הסוף. אני, דודי אמסלם, הלכתי לכל אולפן – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל אתה לא ראש הליכוד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שלושה חודשים, ואמרתי: רבותיי, בלי רפורמה משפטית אין ממשלה. דרך אגב, כל מרכיבי הקואליציה אמרו את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חוץ מנתניהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן רק שנייה. עכשיו, אנחנו בניגוד אליכם – הרי אם אתה פותח את הפה, אתה בחוץ, בדיוק כמו גנץ, כמו כל אלה; אנחנו, יש לנו מנעד רחב של דעות. לזה רוב המחנה הלאומי מצפה מאיתנו, ועל זה הלכנו לבחירות. שמנו את זה על השולחן. גם ראש הממשלה אמר: אנחנו נעשה רפורמות עמוקות במערכת המשפט. דרך אגב, אם הוא לא היה אומר את זה, לא היינו נבחרים, אני אומר לך. אני לא הייתי בוחר בו. עכשיו, בנושא הכלכלי, איך אני אומר – בנושא הביטחוני, ברור שאם אתם מתחברים למנסור עבאס יש בעיה. למה? האינטרסים הם אחרים. הם לא רק של מדינת ישראל היהודית, גם לו יש ציבור שמשפיע עליו, ובצדק. אני לא נכנס לשיקולים שלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם הממשלה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רק מסביר. לכן, כשמנסור עבאס יושב בממשלה, אני יודע שאני חרד לביטחון מדינת ישראל. למה? בגלל שהוא ערבי שדואג לאוכלוסייה הערבית, לנרטיב הערבי. דרך אגב, אני לא כועס עליו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואתה לא אמור לדאוג לאוכלוסייה הערבית כשר בישראל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אני מדבר על הנושא הלאומי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בנושא הזה, אתה יודע, גם מנסור יודע. אני אמרתי את זה כאן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אזרחי ישראל שווי זכויות וחובות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל אזרח ישראלי – אין ספק. אני אגיד לך יותר מזה, חבר הכנסת קריב, גם מנסור עבאס יודע. בתפיסת העולם שלי אני – כל אזרח ישראלי שווה בחובות ובזכויות במדינת ישראל, לא משנה אם הוא ערבי, יהודי, צ'רקסי, דרוזי – לא משנה. אדם הוא אדם, אזרח הוא אזרח. מגיע לו הכול – חינוך, תשתיות. כולם אותו דבר. הוא יודע את העמדה שלי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נו, איפה היא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בנושא הלאומי – אירוע אחר. גם מנסור וגם אני מכירים את המציאות – הוא ראש התנועה האסלאמית. הוא לא יכול לוותר על מדינת ישראל מבחינה דתית, בגלל שזו אדמת וקף מבחינתו. זה כמו שמחר אני אגיד לרב פרוש: שמע, סע בשבת. הוא אומר: אני לא יכול, זו הדת שלי. לכן אין לי מחלוקת איתו. אני גם לא שונא אותו בכלל; להפך, אני די מחבב אותו ברמה האישית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אשריך באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, אני יותר קרוב אליו במנטליות מאשר אליך. תבין, אם אנחנו מפרקים את הבעיה הלאומית, אני מתחבר אליו ברגשי יותר מאשר אליך. יש לי איתו הרבה יותר דו-שיח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הכול בסדר. אני לא בטוח שהוא שמח על זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לו הכנסת אורחים, יש לו כבוד. מה לעשות, ההורים שלי באו ממדינת ערב. יש לנו יותר משותף – מהמוזיקה, התרבות, הכבוד אחד לשני, המאכלים, במה שאתה רוצה; פחות מאשר יש לי איתך. אלא מאי? אתה יהודי, אז זה מקבל נפח אחר. יש לנו תרבות אחרת, יש לנו נושא לאומי אחר. לכן, כשהוא היה איתכם בממשלה – דרך אגב, לא אכפת לי להיות קואליציה–אופוזיציה, זה לא הסיפור שלי. אני הבנתי שמדינת ישראל בבעיה – השיקולים שלכם לא יכולים להיות נטו מדינת ישראל, העם היהודי – לכן התנגדתי, ולכן פעלנו להפיל את הממשלה הזאת. עכשיו, אני שואל את עצמי: איך האמריקאים נכנסו לעניין? איך הנשיא האמריקאי נכנס לסיפור? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תן לי לנחש: בלבלו אותם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, תן לי רק שנייה. אתה לא מכבד אותי. אני אזרח ישראלי, אתה לא מכבד. הרי הנשיא האמריקאי בוודאות מכבד את עם ישראל, מכבד גם את הציבור הישראלי. אם הציבור הישראלי החליט שבית המשפט העליון שלו לא נכנס, והוא מגביל אותו בעילת הסבירות – אני רוצה לשאול אותך שאלה – אתה יודע, מעניין אותי, וגם אותך, מנסור עבאס – שאלתי את עצמי, אדוני היושב-ראש, מה זאת עילת סבירות? הרי יש חוק; כל דבר שכתוב בחוק אמורים לבצע, אין שאלה על כך. כל דבר שלא כתוב בחוק, אני מניח שלאזרח רגיל או לכל מוסד – מותר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן? איפה כתוב חוק שאסור ניגוד עניינים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. תן רק שנייה, עד הסוף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה כתוב? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> "ניגוד עניינים" זה מילים מכובסות לשוחד, אבל בוא נמשיך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי, יש לכם פתרון לכל דבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, אני אספר לך. עכשיו, מה קורה, אדוני היושב-ראש? יש עילת הסבירות, יעני, השופט קם בבוקר, מחליט: לא סביר בעיניו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני שואל אותך, חבר הכנסת קריב: למה אנחנו צריכים חוקים? בואו נשים את השופטים – הרי יש להם סבירות בכל נושא ונושא. למה הם צריכים בכלל קונטקסט של חוקים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה הרי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, אם הנושא הוא סבירות, השופט יבוא, יגיד: רק שנייה, כתוב בחוק שמותר לנסוע 110 קילומטרים – אני חושב שאי-אפשר; 70. למה? ככה אני חושב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יודע שזה לא המצב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שאנשים – תן לי רק שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יודע מה זו עילת הסבירות? אתם לא מחזירים אותנו לעידן – – – אתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל תן לי, חבר הכנסת קריב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד עכשיו אלה היו הערות, עכשיו זה מתחיל להיות נאום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, בוא תקשיב לעומק של העניין, תבין את האבסורד שאנחנו מצויים בו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה לעשות, אנחנו חלוקים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, הרי בסוף השופט מחליט, נניח מחר, שלדוד אמסלם אין השכלה, והוא לא יכול להיות שר – הוא לא יהיה שר. למה השופט חושב ככה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה מה שהיה עד היום? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. אבל מה זה משנה? אתה לא הבנת, יש רעיון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה מאוד משנה, אמסלם. מאוד משנה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא – – – נו, באמת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, סימון, תן לי רק שנייה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אוה, בדקתי אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני בא לרעיון. הרי בסוף יש חוקים. שנינו מסכימים – מה שכתוב בחוק זה מה שכתוב בחוק. לא משנה אם החוק – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר אמסלם, הסבירות מעניינת אתכם רק כדי לפטר את היועצת המשפטית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, אבל אני רוצה לדבר – חבר הכנסת קריב, תלמד גם להקשיב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מקשיב לך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה תבין כמה אתם שטופי שנאה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו שטופי שנאה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. בלי להבין את האירוע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו לא מבינים את האירוע ואנחנו שטופי שנאה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך. אנחנו, בניגוד אליכם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא ייאמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אספר לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר על שנאה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו, בניגוד אליכם – אני, דוד אמסלם, מתעסק בנושא הזה שש שנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הגשתי למעלה מ-25 הצעות חוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ומה איתנו? אנחנו לא מתעסקים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. אני אומר לך, אני. אתם עובדים למולך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לכם כאן – הרי אתה יודע את האמת. יש לכם כאן בן אדם שמסית את כל מדינת ישראל, שלטעמי צריך לשבת בבית הסוהר. קוראים לו אהרן ברק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אהרן ברק או אהוד ברק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב. אהרן ברק; גם אהוד ברק. דרך אגב, אהוד ברק בן אדם רק קצת יותר שטחי. לטעמי ולפי הבנתי, גם יותר מושחת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> של נעליך. התרומה של אהרן ברק גדולה יותר מהתרומה של רוב שרי הממשלה אם לא של כולם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אהרן ברק – אתה יודע, כשבני ישראל אמרו שירה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להפסיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – רש"י אמר: מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אז איציק זרקא צריך לשבת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הקדוש ברוך הוא קצת כעס. הרי אהרן ברק השתלט על מערכת המשפט בשנות השמונים, מעשי ידיו טובעים בים היום – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא טובעים, לא טובעים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לכן הוא נלחם את מלחמתו של אהרן ברק. הוא חשב שהוא משאיר איזו מורשת לעם ישראל, הוא רק לא הבין שהוא הורס את עם ישראל. דרך אגב, לא אני אומר את זה – השופט לנדוי, שהיה נשיא לפניו, יותר מוכשר ממנו, בן אדם הרבה יותר רציני ממנו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא – – – השופט לנדוי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – מהבריון המשפטי הזה. איך אמר? הכול שפיט. פעם שאלו אותו: תגיד – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר אמסלם, די, באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי לדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להפסיק להפריע. אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פעם שאלו את אהרן ברק: תגיד, מה זה "הכול שפיט"? אם פלוגה תוקפת מימין או משמאל – שפיט? אמר להם: כן. תבינו את האבסורד, תבינו את המגלומניה של הבן אדם. עכשיו, למיטב הבנתי ולפי תפיסתי, יש חוק; אתה רוצה לשנות את החוק? אהלן וסהלן, תשנה. דרך אגב, חוק זה חוק; יש חוקים פחות טובים, לטעמי, יותר טובים, אבל הכנסת נבחרה על ידי הציבור לחוקק; פעם בארבע שנים הציבור שופט אותה אם היא מחוקקת בסדר או לא בסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין לזה שום קשר לסבירות. הסבירות היא עניין – – – אתה לא מבין על מה אתה מדבר אפילו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אהרן ברק, כן, עד היום, בגיל 85, בן אדם – עד היום יושב בבית, עוד מנהל לנו את ההפגנות בחוץ, בגיל 85. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הכול מילים – – – מעניין – – – סמוטריץ', ולפטר את היועצת המשפטית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מארגן שום דבר, הוא יושב בבית עם אשתו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה – בן אדם עשה הפיכה במדינת ישראל במו ידיו. אני לא מכיר איש כזה שעשה נזק יותר ממנו למדינה אחת בעולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – על אהרן ברק – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, נו, באמת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> החוק להכשרת הג'ובים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו באים לסבירות. הרי אני שואל אותך: מה זה סביר? אתה יודע איך הוא כתב? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בוא אני אסביר לך מה זה דיני סבירות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מנסור עבאס, איך הוא כתב? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> "בעיני האדם הסביר". שאלתי את עצמי: מי זה האדם הסביר? דוד אמסלם הוא אדם סביר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אימא שלי זה אדם סביר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פורטונה זה בן אדם סביר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ודאי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דימונה זה אנשים סבירים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דרך אגב, בג"ץ הגן עליהם הרבה יותר – – – כל אחד אחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מגינים על דימונה? אתם מגינים על דימונה – – – רק מהפריפריה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט אני אספר לך מי זה בג"ץ. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הגן עליהם יותר מכל אחד אחר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי לדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא רציתם למגן – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אספר לך – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אני יכול להגיד לך משהו שאתה לא תופתע ממנו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם יש התנשאות גזענית, אם יש התנשאות פשוט מטורפת, כן, זה כשבא שופט ואומר "האדם הסביר". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא – – – אתה כנראה – – – אתה פשוט לא יודע מה זה האדם הסביר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מתבייש? האדם הסביר, אני אגיד לך מי זה – מי שמצביע בקלפי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. זה האדם הסביר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אתם הרי, לפי הסבירות הזאת – איך אמרתי גם למנסור עבאס? זו רק שאלה של זמן, אני אומר לך, עד שיעלה לפה מישהו ויגיד שאנחנו לא יכולים להצביע – אנחנו, עיירות הפיתוח והערבים. אין להם השכלה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי – – – הבחירות זה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הם לא מבינים כל כך, הם לא מבינים, אנחנו האפוטרופוסים שלהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – ניסיתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך הוא אומר? איך אומר היום – איך אומר היום – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? קמפיין שלם של הערבים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שנייה, ואם אתה תמשיך להפריע אתה תצא. ולא כדאי, יש לך עוד יום ארוך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך אומר היום מר חלוץ בטלוויזיה? הוא אומר: המדינה היא אנחנו. יעני, אנחנו לא המדינה. תבין טוב, 64 מנדטים – לא המדינה; הם המדינה, הצפונבונים בתל אביב. אלה המדינה. זה האיש הנאור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלה שבהפגנות – האנשים הנאורים. אנחנו לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר אמסלם, חמש דקות לא – – – בלי – – – חמש דקות בלי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו פח אשפה, אנחנו. דרך אגב, מנסור, אני אספר לך, גם עליך הם חושבים אותו דבר. על כל האוכלוסייה הערבית, שלא תתבלבל. אני תמיד אומר, השמאל הוא האנשים הכי אלימים, הכי אנטי-דמוקרטים, הכי גזענים שיש. הם מתנשאים בהגדרה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> למה ההסתה? למה השנאה הזאת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך הוא אומר? אנחנו פרופסורים, יצאנו להפגנה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה אכול שנאה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרופאים יצאו להפגנה, הטייסים יצאו להפגנה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם לא אומרים "האינסטלטורים". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם לא אומרים "פועלי הבניין". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם לא אומרים "שוק מחנה יהודה". למה מי אלה? בררה. אנחנו, אנחנו מנהלים את העסק. איך אמר בן כספית פעם בטעות? כל התל"ג צועד באיילון. אמרתי: רק רגע, ואנחנו לא עובדים? מה זאת אומרת התל"ג? 64 מנדטים, כולל עשרה של הערבים – לא עובדים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בן כספית. לא הבנתי, מה, אנחנו יושבים בבית ורק מחכים שתשלחו לנו צ'קים? הרי אנחנו עושים את כל העבודה במדינה, רובנו; את העבודה השחורה, הכי קשה. אבל לא, אתם לא לגיטימיים. אתם לא נאורים. עכשיו, אני שואל אותך, מנסור עבאס – עזוב אותם, עזוב את הכנופיה הזאת. הם יום אחד יבואו, יחסלו אותך, אל תדאג – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – גם יומך יגיע. איך אני אומר? אתה יודע, פעם מישהו שאל אותי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אתה אכול שנאה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – למה התרנגולות בלול – כשאתה בא להוציא תרנגולות אחת, כל השאר מקרקרות? אמרתי לו: למה? בגלל שהן יודעות שגם תורן יגיע. מנסור, גם אתם תגיעו, אל תדאגו. אתם לא נאורים; אתם כמוני, לא נאורים. אתם – משתמשים בכם עכשיו כדי לחסל אותנו, וגם יומכם יגיע. אל תדאגו. אלה האנשים הכי גזענים במדינת ישראל. איתם אתם הולכים לישון? איתם אתם עושים עסקאות? עם מי, עם אהרן ברק? איתך? תגיד לי אתה, למי יש יותר במשותף – אני איתך או אהרן ברק איתך? תגיד לי אתה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את האמת אתה יודע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אזרחי ישראל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את האמת אתה יודע: הצפונבונים האלה – אין להם קשר איתכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גלעד קריב. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> למי אתה קורא צפונבונים? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה צפונבונים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע את האמת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני צפונבון? הלו. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רואה את הפרופיל של המפגינים, אתה רואה אותם, אתה רואה בטלוויזיה כמו שאני רואה. אתה רואה אותם. תגיד לי, אתם מתחברים אליהם? אתה חושב שהוא איתך? משהו בך קשור אליך? קשור אלינו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – עשיתם משהו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רק מסביר לך, גם יומך יגיע, בדיוק כמו אותן תרנגולות בלול. הם עכשיו מתעסקים איתנו, ואתה הבא בתור. כל הערבים – למה הם בזים לכם יותר מאשר הם בזים לנו? הם רק משתמשים בכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה איש חצוף אתה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שאלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את האמת אתה יודע. כולכם יודעים את האמת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני שואל אותך: מה זה סבירות? למנסור עבאס יש סבירות א', לדוד אמסלם יש סבירות ב' – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לצפונבון. מה עם השעון והרולקס – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – וליושב-ראש יש סבירות ג'. תגיד לי אתה: בן אדם גמר תואר במשפטים – אחד התארים הבינוניים במדינה. זה לא הנדסה, זה לא איזה משהו מטורף. כל בן אדם היום – כל בן אדם שני לומד משפטים – מגיע פתאום לבית המשפט העליון; בוא תספר לי למה ההיגיון שלו יותר טוב מההיגיון שלך ושלי. אבל אנחנו – לפחות שלחו אותנו כאן כדי לחוקק חוקים בהיגיון שלנו. אם אנחנו לא מחוקקים חוק טוב, אנחנו לא מקבלים פתקים בקלפי. דרך אגב, זה בן אדם שממונה בגיל 30, ועד גיל 70 הוא שם, מסמר בלי ראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? והוא מתנשא ואומר לנו "האיש הנאור", פוסל לנו את העמדה שלנו פה בכנסת. 120 חברי כנסת שווים כקליפת השום. מי אתם? לכן אני שואל את עצמי, ואני שואל אותך, אמיתי עכשיו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני מבקש פעם שלישית. פעם אחרונה שאני קורא לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל: אם יש עילת סבירות, למה צריך בכלל חוקים? יבוא שופט – בכל נושא, כמו שהיה פעם – יבוא השופט, תספר לו: אני רבתי עם חבר שלי – הוא יגיד לך ככה וככה; תגיד לו: אדוני, אני רוצה למנות את פלוני – הוא יגיד לך ככה וככה. למה בכלל אנחנו עסוקים פה מבוקר עד לילה בלחוקק חוקים? מה אנחנו צריכים אותם? הרי בסוף יש את הסבירות של השופט, אז הוא יחליט לפי הסבירות שלו. מה אנחנו עושים פה? לכן, בוא תבין, מפלטו של הנבל זה הפטריוטיזם. ככה משטרים דיקטטוריים עולים. הם מחסלים את הדרג הפוליטי, מחסלים אותו הלכה למעשה ומשתלטים על האירוע. ככה בית המשפט העליון השתלט על מדינת ישראל. בוא אני אספר לכם משהו: ארבעה חודשים אני לא יכול למנות מנכ"ל, אחד המנכ"לים שמדינת ישראל חייבת ואלפי אנשים חייבים לו את החיים שלהם. למה? בגלל שגיל לימון והיועצת המשפטית – לא בא להם על דוד אמסלם. שונאים אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שונאים אותי. ואז קורות החיים יושבים להם ארבעה חודשים. אומרים לי: יש לו עבירת משמעת מלפני 30 שנה. שאלתי: פרקליט המדינה הטריד מינית – אני לא רוצה להגיד פה מה הוא אמר. בסטנדרטים שלי, של דוד אמסלם, של יושר והגינות, הבן אדם הזה לא יכול לשרת בשום תפקיד ציבורי. שום תפקיד. אין, אני אומר לך, אף אישה פה לא הייתה יכולה לשמוע את זה. מה הבן אדם עושה? הוא אחראי על החוק. מר מנדלבליט – 15 עמודים כתב עליו וינשטיין. מה עשה מר מנדלבליט? הוא היה אז הפרקליט הצבאי הראשי. פרקליט המדינה שיתף אותו – היועץ המשפטי; הוא שלח אישה שלו לתוך הצוות המשפטי, והיא השטנקרה – היא סיפרה לו, והוא הלך וסיפר למפכ"ל – שיבש חקירה. על מה? להפליל את גלנט, שגלנט לא יהיה רמטכ"ל. דרך אגב, זו הפיכה בכל נושא ועניין. בכל מדינה דמוקרטית הבן אדם הזה היה נכנס לבית סוהר ולא יוצא עד סוף חייו. מה קרה לו? הלך ובכה לשמגר, כתב לו מכתב. מאיפה אתה יודע, שמגר, מה הוא עשה? כתב לו, כי הוא מהחבר'ה, לא נעים. נתן לו אישור – האבא – נתן לו אישור, פתק; תוך כמה ימים הוא מונה ליועץ המשפטי לממשלה. אבל מר משה סויסה, המנכ"ל של דוד אמסלם, בן אדם שאלפי אנשים חייבים לו את חייהם במדינת ישראל, 45 שנה היה מפקד מחוז של הכיבוי גם בירושלים וגם בדרום – הוא סויסה. הוא לא דיווח על עבירת משמעת טיפשית מלפני 40 שנה, שבכלל יש לה חוק התיישנות. ועל מה העבירה? אני אספר לך: הוא רב עם חבר מועצה בעירייה כשאני עבדתי איתו. זו העבירה. לא הטריד מינית, לא שיבש חקירה וגרם לאלוף בצה"ל לא להיות רמטכ"ל, שזה מבחינתי הפיכה; כולה רב עם חבר מועצה. זה לא. הסבירות. ארבעה חודשים לימון מעביר את זה למיארה, מיארה מעבירה ללימון, וככה יהיה ארבע שנים. אתה מבין איך הגנגסטרים האלה מנהלים לנו את המדינה? אתה מבין באיזה אנשים מושחתים מדובר? אני תמיד טוען, מנסור עבאס: לגנוב כסף זו השחיתות הכי נמוכה, זה סתם גנב קטן; לנצל את הסמכויות שלך כדי לפגוע בממשלה – זו השחיתות הכי גבוהה. למה? קשה להילחם בך. אתה אומר: מה אתם רוצים? אני חושב, יש לי זמן, אני חושב, צריך לכתוב חוות דעת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לשאול אותך שאלה? אדוני השר, אני יכול לשאול אותך שאלה? איפה כתוב בחוק שיועץ משפטי צריך לאשר לך מנכ"ל? אין לך ממשלה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר מה קורה לפי הנוהל. יש להם גם נהלים שהם פיתחו לעצמם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש חוק כזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. אני אספר לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז תיגש לראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני הבאתי – הרי זה אמור להיות – אני אספר לך מה קרה: אני הבאתי את קורות החיים לנציב שירות המדינה. יש לו יועץ משפטי. הם, יש להם נוהל שבהרגל – מעבירים לו. מה הוא עשה? שלח את זה ללימון. אתם מבינים איך זה עובד? זה נוגח את הקרן, זה מזיז את השוער, זה מכניס לשער, הכול בסדר. עכשיו הגישו בג"ץ נגד ראש הממשלה על נבצרות. הרי הבינו את החוק – אתה מבין, שופט עלק עם משקפיים בבית המשפט העליון מקבל 100,000 שקל, עלק נאור, מקבל בכלל את העתירה. יענו, עכשיו הם כל פעם מחזיקים את הממשלה על המנגל. כל רבע שעה יש את הג'ינג'י – דרך אגב, אני רוצה לספר לך, מנסור עבאס, לי לא הייתה זכות עמידה כשהגשתי בג"ץ למה לא מינו את המנכ"ל של התעשייה האווירית. אמרו לי: אין לך זכות עמידה. חבר כנסת, בוודאי אין לי זכות עמידה. אבל היום הם מגישים בג"ץ. לא משנה שזה לא יעבור, בגלל שאם זה יעבור תהיה באמת בעירה בכל מדינת ישראל, אמיתי. לא כל אלה, ה-100,000 הצפונבונים האלה. יצאו מיליונים ולא יסכימו לזה, אם במוח, אם בכוח. בסוף אנחנו מדינה דמוקרטית; אנחנו לא ניתן לכם לנהל את העסק, לא משנה מי אתם. לא בבריונות. יש קלפי. אנחנו נכבד תמיד את ההכרעה בקלפי. לא בבריונות שלכם, לא בהתפלספות שלכם, לא ביענו-תחכום שלכם. הם מסרבים, הם אומרים: זה לא סרבנות, זה אי-התייצבות להתנדבות. הם חוסמים, עושים אנרכיה במדינה. הם אומרים: לא, מה פתאום, זה לא הפרות סדר, זה הפגנות. קראנו ליועצת המשפטית – איך אמרתי? היועצת המשפטית של המחאה; איך כתב עליה השופט היחיד שהיה בוועדה? לא המאכערים האלה, לא דן מרידור, המאכער הממוכר הזה, איש מושחת כשלעצמו, ובוודאי לא מר הנדל, האיש של גדעון סער – לא הנדל; שו אסמו, חבר כנסת מטעמו שהיה בפעם הקודמת, חבר שלו, שהיה בוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צביקה האוזר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> צביקה האוזר. מה כתב השופט גרוניס? היא לא ראויה לתפקידה. היא לא מתאימה. היא לא עומדת בסטנדרט של המינימום. יש צדיק אחד בסדום, והצדיק הזה בסדום אומר להם את האמת; מה הם עושים? שמים אותו בצד, לא חשוב, מתקדמים. ולסיום אני רוצה להגיד לך משהו, מנסור עבאס. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמסלם, מה אתה אומר על הפשיעה ברחוב הערבי? זה לא יותר חשוב? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חמור מאוד. אני מסביר, אני – כואב לי מאוד מה שקורה בחברה הערבית. דרך אגב, זה לא רק בחברה הערבית, זה גם בחברה היהודית. הפרוטקשן גולש עד תל אביב, הכול. אני אמרתי, במצבי חירום נוהגים באמצעי חירום. יש פשיעה רגילה, ויש ארגוני פשיעה שרוצחים אנשים על בסיס יומי, ויותר גרוע מזה: הם באים אליך – אתה פתחת עסק, הבאת את המשפחה, הילדים עובדים 30 שנה, הורג את עצמך מבוקר עד לילה – בא בחור, נותן לך איזו כאפה על הכתף ואומר לך: אדוני, אני שותף שלך. אתה אומר לו: אני לא מכיר אותך. אם יש הרס של חברה זה הפרוטקשן, והפרוטקשן מביא לרצח. למה? בגלל שהחיילים מקבלים כסף מהפרוטקשן, ופתאום אני – יש לי צבא. ולכן אני טענתי, ועדיין טוען היום: נגד ארגוני פשיעה שמוגדרים כארגוני פשיעה – המשטרה יודעת להגדיר אותם. מתנהגים איתם כמו כל טרור. יותר גרוע מטרור. איך אמרתי? הטרור הורג אנשים, ואלה הורגים גם אנשים וגם הורסים את כל החברה. לכן מעצרים מינהליים – הכול, הכול כשר, בגלל שהחברה קורסת פנימה, הכול קורס פנימה, ערבים, יהודים, כולנו. אבל היועצת המשפטית, הרועצת המשפטית, והאיש הסביר ברק – אתה מבין? יש להם ריח טוב באף: זכויות אדם, יש לנו זה. איך אמרתי? מחר נפתחת מלחמה – אם אני עובר את ה-100 ומגיע לזה, אומרים לי: עברת את המהירות, אסור, לא טוב; הם לא רואים את האירוע, אנשים עיוורים. לכן אני אומר גם לחברה הערבית, אני אומר למשטרת ישראל ואני אומר את זה גם לממשלה: כל האמצעים – זה לא קשור לחברה הערבית, זו החברה הישראלית – הכול כשר כדי לחסל את הדבר הזה. הכול. בגלל שממילא הכול קורס פנימה. אנשים מתים כל יום על לא עוול בכפם. רובם אזרחים טובים שקמים בבוקר כדי להתפרנס, הורגים את עצמם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, שתהיה בריא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש טרור שמשתק אותם. אני ראיתי באחד המקומות שיש למישהו 3,000 חיילים. אמרתי: איך הוא מפרנס אותם? אני רק מבין את הגודל של האנשים שמשלמים. אלה, המיעוט שלא משלמים, הקצת, הם מתים. אני מבין עכשיו את האירוע. חבר שלי בתל אביב בנה בית, אומר לי: דודי, אתה לא תבין, עבר פה איזה מישהו מהמגזר הערבי מהדרום, אמר לו: תשמע, אני שומר אצלך בבית; אומר לו: מה פתאום אתה שומר אצלי? לא שומר. שרף לו את הבית. זה נשמע לך הגיוני? זה לא קשור לכסף, זה קשור למושגים בסיסיים – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל בטוח רצחו אותו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – או בכלל למוסכמות בסיסיות של חברה. אבל מה עושה היועצת המשפטית? מתעסקת במחאה. היא היועצת המשפטית של המחאה. באים ויושבים לך פה 15 שופטים, הם אניני טעם, מנותקים, זכויות אדם. איך אמרתי? הבית נשרף והסבתא מסתרקת. זה מה שקורה לנו פה במדינה. לכן אני מציע לכם, מנסור, תשמע לדודי אמסלם, אתה תתמוך בעילת הסבירות בגלל שהיא לא סבירה. אין שופט – שופט הוא לא מעל החוק. כאן הם שמו עצמם מעל החוק. אנחנו נחליט לשכנע אחד את השני בחוק – אהלן וסהלן. לא איזה שופט שאתמול הגיע והחליט שהוא בעל הבית של המדינה והוא בעל הבית של המוסר והוא בעל הבית של ההיגיון, כאילו אנחנו כולנו פה קרטונים, מפגרים, לא מבינים; רק הוא מבין. דרך אגב, זה לא קשור אם החוק נכון או לא נכון. זה החוק. אנחנו יכולים לחוקק חוק היום, יכול להיות שהוא לא כל כך טוב – נתקן אותו מחר. בוודאי לא בן אדם באופן – אני משתגע איך אתם לא מבינים שזה חוסר כבוד עצמי אלינו, לציבור. תשעה מיליון איש לא חשובים – מה העמדה שלהם, מה הם חושבים בכל נושא; 15 איש – הם חושבים. למה? אהרן ברק החליט. הוא עצמו המציא את ההמצאה הזאת. ולכן אני מבקש מכם לחשוב על מה שאני אומר. עזבו עכשיו פוליטיקה, עזבו עכשיו קואליציה, עזבו את גנץ שרוצה להיות ראש ממשלה, זה מה שמעניין אותו, ולפיד רב איתו על זה. בסוף, תזכרו תמיד – תמיד יהיה שופט שבסוף יפעל בניגוד לחוק וידרוס את מי שהוא מחליט; פעם זה יהיה אתכם, פעם אותנו, פעם את כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לנמק את ההצעה מטעם סיעת חד"ש-תע"ל. עשר דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, לפני חודשיים עמדתי בדיוק על הדוכן הזה ודיברתי בדיון שהזמנו ב-40 החתימות על נושא הפשיעה באוכלוסייה הערבית. זה היה בדיוק ב-29 במאי, חודשיים. באותו יום עמד מספר הנרצחים באוכלוסייה הערבית על 83 נרצחים. היום, אחרי חודשיים – 124 נרצחים, ביניהם שבעה תושבים של ירושלים המזרחית. באותו יום ראש הממשלה מר ביבי נתניהו אמר שאני צודקת במה שאמרתי, והזמין את חברי הכנסת לפגישה אצלו. ואכן אנחנו נפגשנו איתו, למרות שבאותו יום אנחנו הגשנו כתב אישום על כל המדיניות של הממשלה בטיפול בנושא הפשיעה. ומה קרה מאז? מה קרה מאז שנפגשנו עם מר בנימין נתניהו? ואני יודעת שהייתה בתוך האוכלוסייה ואצלנו התלבטות אם לעשות את הפגישה, ואמרנו אז: אנחנו הולכים לפגישה כי אנחנו לא נוותר על חיי האזרחים שלנו, ואנחנו נלך לכל מקום שאפשר להציל בו נפשות ולהציל את החברה שלנו מהפשיעה המשתוללת. לצערי הרב, מאז אותה פגישה – ראש הממשלה אמר שהוא מקים ועדה לפי דרישתנו, שתטפל בנושא הפשיעה, והוא יעמוד בראשה והוא יוביל אותה. באותו יום שהייתה צריכה להתקיים הפגישה הראשונה בנושא הוחלט לדחות את הישיבה, כי היו ההפגנות הצודקות מאוד של החברים מהאוכלוסייה הערבית הדרוזית. אבל שתבינו, ההפגנות לא מנעו קיום ישיבות אחרות של ועדות שרים; באותו יום הקבינט של המאבק בבעיית הדיור אכן התכנס. כלומר, מה אנחנו צריכים להבין? אם לא נהיה ילדים טובים, הממשלה תעניש אותנו כנראה בעיכוב תהליכים למאבק בפשיעה. אז אני אומרת לראש הממשלה: מאז שאמרת שאנחנו צודקים המצב רק הולך ומידרדר. זה לא רק לספור את הגופות; אנחנו לא מסכימים להפוך את המאבק שלנו בארגוני הפשיעה למניין גופות, כי מה שאנחנו מאבדים הוא הרבה יותר. אנחנו מאבדים את הביטחון האישי. אני רוצה להגיד לכם, ג'מאל חיג'אזי מטמרה – הגיעו אליו וביקשו ממנו לשלם פרוטקשן. הוא בעל עסק, והוא לא מוכן לשלם פרוטקשן. הוא לא רוצה להיכנס למעגל הזה. הוא הצהיר והוא התלונן ואמר: אני לא אשלם פרוטקשן. אז אני אומרת לכם עכשיו, ג'מאל נמצא בסכנה מעצם העובדה שהוא סירב. מה עושה משטרת ישראל בעניין? האם היא מגינה עליו? א. שהיא עוזרת של ראש רשות מקומית, ניצלה בנס כאשר ריססו את האוטו שלה. היא שוקלת עכשיו לא להמשיך לעבוד בגלל האיומים. התינוק שלה, הבן שלה, בן שלוש שנים, לא יכול לשחק בחצר כי הם מפוחדים, וזה טבעי. אני חושבת שהגיע הזמן לזכור טוב מאוד: לפני יממה נרצחו חמישה אנשים, וביניהם עלאא מרעי, העוזר של ראש המועצה של פוריידיס, בן 33. אנשי פוריידיס יצאו באופן ספונטני – לא אנחנו כמנהיגות ביקשנו מהם לצאת, אלא הם יצאו בגלל הכאב והכעס וחסמו את הכבישים. שיירת ראש הממשלה עברה באותו זמן. עברה – וכולכם ראיתם את זה בטלוויזיה: מר בנימין נתניהו, שמיהר לנפוש בטבריה, בשבילו זה היה עיכוב. הוא לא היה מוכן אפילו לעצור. אני בטוחה שהשומרים שלו אמרו לו על מה האנשים מוחים. הוא לא טרח לדבר עם הציבור, והוא המשיך לנפוש בטבריה. בסוף הלילה יצא, אמר לכולם שהוא בסדר, וביקש מאיתנו לחבוש כובע ולשתות מים. ראש הממשלה כנראה לא מבין שהסכנות שאורבות לאזרחים הערבים הרבה יותר גדולות מכובע. למה שלא תחלק לנו אפודי מגן כדי שנוכל להמשיך לחיות, ראש הממשלה? השמש היא לא האויב שלנו. אולי תגיד לנו: תשתו קצת מים ותירגעו גם כן? אני חייבת להגיד לכם, בסוף השבוע התפרסם בידיעות אחרונות – תשמע את זה, כבוד השר – פרסמו כתבה גדולה, שראשי ארגוני הפשע אומרים בצורה הכי ברורה – אנחנו כבר זיהינו את זה מהשטח, אבל הפעם הם אומרים את זה – אומרים: יש לנו רשימות חיסולים, ומי שלא מצליחים להגיע אליו, אנחנו מכאיבים לו באנשים הכי יקרים לו ומחסלים אותם. אם אנחנו ידענו, ואם העיתונות יכולה לדעת, איפה משטרת ישראל? אני לא מוכנה להאמין שעיתונאי יכול לחקור נושא ולהגיע לאמת ולדבר יותר מאשר אנשי משטרה. בדיון של 40 החתימות הגשנו כתב אישום חמור. היום אנחנו מכריזים שהממשלה מובילה מדיניות המחזקת את ארגוני הפשיעה ומעצימה אותם. זו לא הזנחה וזו לא הפקרה, כי מי שמזניח, ברגע שמצביעים לו על ההזנחה, ברגע שהוא מבין שזה קשור לחיי אדם, אם הכוונות שלו אמיתיות – מתקן; אם הכוונות שלו אמיתיות – פועל. אבל ברגע שהמצב אפילו יותר גרוע, זה אומר שזאת מדיניות. כנראה הממשלה הזו רוצה אותנו – אנחנו באוכלוסייה הערבית, יחידים, מבוהלים, מפוחדים, לא מצליחים להרים ראש, רוצים רק להתחבא ולהגן על החיים שלנו. רוצה לנטרל אותנו מכל מאבק אפשרי. למדו את הלקח, שיש לנו כוח פוליטי, וכנראה רוצים לכרסם בו ולהשאיר אותנו מבוהלים. אז אני אומרת לכם, מי שראה את ההתקוממות – וכן, אני קוראת לזה, מה שאנחנו צריכים היום זה להתקומם כאוכלוסייה ערבית נגד המדיניות הזאת – מי שראה את אנשי פוריידיס ולפני זה עין מאהל וכפר מנדא, צריך להבין דבר אחד: כשנותנים הרגשה לבן אדם שאין לו מה לאבד, הוא יצא להגן על החיים שלו. ואנחנו עכשיו בשלב שאנחנו לא מאמינים שהממשלה רוצה לעשות משהו, ואנחנו נילחם על החיים שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר המקשר דוד אמסלם. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שלומך? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> ברוך השם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת חמד עמאר, אחמד טיבי, אני רוצה להגיד לך משהו, חברת הכנסת תומא סלימאן. האמת היא, שמעתי אותך, התחברתי וכואב לי מאוד. איך אמרת? יש לארגוני הפשיעה רשימה של אנשים שהם יודעים שהם מחסלים אותם. אני מצטמרר מהעניין הזה כבן אדם. דרך אגב, אני לא נכנס כרגע למלחמות ביניהם. רוב האנשים שהם הורגים עכשיו הם אנשים חפים מפשע, מסכנים, שהם מנסים לסחוט אותם. ממש באמצע היום. לכן אני אומר, וגם אמרתי את זה קודם: לטעמי, להבנתי, כל האמצעים כשרים כדי לעצור את האירוע הזה. אם צריך לעצור 1,000 איש, 2,000, 3,000, במעצרים מינהליים – אנשים שהמשטרה יודעת, דרך אגב, כולם יודעים; אם העיתונאים יודעים והתושבים יודעים, המשטרה יודעת. רק צריך לתת לה את הכלים. זה יותר גרוע מטרור. אני כבר אמרתי, זה גם הורג אנשים. הטרור הורג אנשים. זה גם הורג אנשים וגם מחסל את החברה בעומק שלה, בשורש שלה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הכלים שלהם עובדים רק על יהודים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אומר – אני אסביר. לכן אני אומר, לדעתי, להבנתי, ברגע שיינתנו גם האמצעים של השוטרים – כוח אדם וכו', ובעיקר האמצעים החוקיים – דרך אגב, אפילו לא צריך תוספת של שוטרים לגבי ארגוני הפשיעה. זה לפשיעה הרגילה. בן אדם בא, כעס על הבן שלו, בן אדם פרץ לאיזו חנות – זה רגיל. ארגוני פשיעה זה דבר אחר לגמרי, ומשטרת ישראל יודעת. אני עשיתי דיון כיושב-ראש ועדת הפנים על ארגון פשיעה שרצח את ראש המועצה הדתית בחיפה על שיפוץ בית העלמין. קראתי למפקד המחוז, אמרתי לו: מה קורה פה? אתם יודעים מי אלה. אומר לי: אנחנו עוצרים אותם, ולמוחרת בא בית המשפט, שחרר אותם. אנחנו חיים בסרט. יש אנשים מנותקים מהמציאות, לא מבינים מה קורה במדינה. הם לא מבינים שיש לנו פה אירוע, שזה מחסל את החברה הישראלית, ערבים ויהודים ביחד. הפרוטקשן לא מגיע רק מכפר קאסם – הוא ברעננה, בתל אביב, בהרצליה ובראשון לציון ובצפון. אתה רק מפחד, אתה רק עומד על שלך – ונשרף לך העסק. עוד מעט חברות הביטוח לא ירצו לבטח אותך בכלל. תמיד אני אומר שזכות הקניין היא זכות יסוד; בארצות הברית, דרך אגב, יש לך זכות להגן על הקניין שלך בכל מצב. אני שואל – בן אדם קם בבוקר, עובד לפרנסתו, הוא, ילדיו, משפחתו – מקים עסק לתפארת, עובד 20 שעות ביום, משלם מס הכנסה, ביטוח לאומי, עושה את כל חובותיו למדינה, רוצה להתפרנס בכבוד – איך יכול להיות שבא עבריין, סוחט אותו בכסף כשהוא שותף שלו, אם הוא לא מסכים – נשרף לו העסק, ואותו עבריין מסתובב, ובעל העסק נכנס להתמוטטות כלכלית? לכן אני בעמדה – ואני אומר לך את זה, אחמד טיבי, ואני אומר לך את זה, חברת הכנסת תומא סלימאן – זה בעיקר מהאזורים האלה. אני לא אנין טעם, אין לי ריח באף, אני יודע מה צריך לעשות. אניני טעם הם החברים שלך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בינתיים אתם לא עושים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיבי עד הסוף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איפה הייתם 40 שנה? 40 שנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את רואה את אנין הטעם? זה, וכל אלה פה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתם הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיבי, כשאת רואה את המפגינים, אלה שנמצאים, חוסמים את נתיבי איילון – אלה אניני הטעם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. הכול תירוצים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הינה, זה שלידך אנין טעם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנין טעם? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבנת? הוא מריח זכויות אדם, מעולם לא הגן על אף זכות אדם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא הגנתי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, אנחנו רוצים להגן על עצמנו – לא – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתה מקשקש? אתם לא עושים כלום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – חס ושלום. הבנת? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אל תשחקו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קשקשן, אתם לא עושים כלום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואכן אמר לי בן גביר – הוא ביקש מהיועצת המשפטית לעשות מעצרים מינהליים של ראשי הארגונים, היא לא אפשרה לו. למה? אנין הטעם הזה אומר: מה פתאום, מעצרים מינהליים זה רק לטרור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבנת איך זה עובד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם לא עושים כלום ומשקרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבנת? הוא רק צורח מהצדדים. למה הם לא טיפלו בזה? הרי הוא היה יושב-ראש ועדת החוקה בכנסת שנתיים. מה הוא עשה? כלום. רק קשקש. אז לא נרצחו? בוודאי. מנסור עבאס לא היה איתם? בוודאי. אבל אניני הטעם – אתם לא מעניינים אותם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הם לא עשו כלום. מה אתם עושים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כשתבינו שאתם לא מעניינים אותם כמו שאנחנו לא מעניינים אותם, תבינו עם מי יש לכם עסק. לפעמים אני מסתכל עליכם – ראיתי את מנסור עבאס, רציתי להגיד לו: תקשיב, מנסור, אתה יודע מה, אני אגיד לך את זה: עזוב את הנושא הלאומי. בסוף רוב הימין המוחלט הוא אנשים מאמינים, מאמינים גם בקדוש ברוך הוא, אנחנו מאמינים באותו אל – אלה לא מאמינים בכלום – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה גם תקבע לי מה אני עושה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שום דבר – הם רוצים להכחיד גם אותם 15 שופטים, רובם. תבינו על מה מדובר פה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמסלם, איך אתם מטפלים בפשיעה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה הבא בתור, אל תדאג. כשהם יגמרו, הם ירמסו אותך. למה? בגלל שהם בזים לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה רואה למה אין גבול? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם מדברים על החרדים – שישמעו אותם, איזו שנאה יש להם לחרדים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל אותך, ווליד טאהא – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שלחו אותך לעשות את ההצגה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הרי אתה מוסלמי אדוק, אתה מאמין באותו אללה שאנחנו מאמינים בו. אתה מבין למה שונאים את אייכלר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי שונא אותו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה, בגלל שהוא מאמין בקדוש ברוך הוא, והוא עובד בשבילו, מתפלל. דרך אגב, אני מעריך כל מוסלמי שמתפלל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זאת הסתה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלה רוצים – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הבן אדם מסית, אומר שקרים. זאת הסתה. זאת הסתה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבוס שלו מתפרנס ממה? משנאה של יהודים שמאמינים באלוהים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר שאני שונא אותו? אני אמרתי את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מה שיש להם – כמה שיותר לחנוק אותם, כמה שיותר לחנוק את הדת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תבינו, בית המשפט העליון, עלק אנשים נאורים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה נאור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – החליטו – באות נשים דתיות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לך בתור אדם שקוראים לו נאור – אתה האחרון שנאור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתה יודע, וליד טאהא, אתה – אשתך רוצה לראות מופע – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מנאור לנאור, אתה לא נאור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – היא רוצה לראות את זה עם נשים, לא רוצה ערבוב. בחברה הערבית, כמו בחברה היהודית, בוודאי החרדית, יש כללים, יותר מסורת, יש הפרדה – נשים, גברים. מי שרוצה – אהלן וסהלן. לא. רצו לעשות הופעה בעפולה – שופט בבית המשפט העליון אמר להם: מה פתאום, רק מעורבב. עוד מעט רק ערומים, כך אני רוצה. אבל ראש עיריית תל אביב לא אפשר לעשות מופעים נפרדים. אבל אנחנו דמוקרטיה, לא? אלה אוהבים, זאת האמונה שלהם, רוצים לעשות מופע נפרד. מה הבעיה? לא, אבל לפני כחודשיים ראיתי תפילה של מוסלמים שעשו על חוף הים – האמת, התפעלתי, כי בסוף כולנו מאמינים באותו אל – היו נשים לבד, גברים לבד. מכובד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו תפילה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את זה הוא אישר, אבל יהודים? חס ושלום. אלה, ככל שהם הורסים את היהדות – עכשיו תבינו, איך אמרתי? אתם הבאים בתור. אתם לא מבינים את זה? משתמשים בכם. הם לא חושבים שהאסלאם יותר נאור מהיהדות, אל תדאג. הם בזים גם ליהדות וגם לאסלאם. הם משתמשים בכם עכשיו כדי שתהיו איתם. אתה יודע שכל הצד הזה, רובו המוחלט, מכבד את הדת, מכבד אתכם, מכבד כל אדם שמתפלל לאלוהים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה עם הפשיעה, דודי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. אבל אתם מתחברים לאנשים אתאיסטים ברובם, שרוצים למחוק את כל הנושא. אין אלוהים. איך שאלו את אהרן ברק: אתה מאמין באלוהים? הוא אמר: לא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מגזים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה שופט של העם היהודי. בגיל 85 מראיינים אותו. אתה יודע מה? תשקר. שופט בית המשפט העליון, נשיא בית המשפט העליון – אתה שומע, ווליד טאהא? לנו היו בהיסטוריה נביאים, אנשים צדיקים, תנאים, אמוראים – כיבדו אותם, מאמינים באללה. את זה אומר לך נשיא בית המשפט היהודי – הוא אומר לך: אני לא מאמין באלוהים. אתה מבין למה כל הסיפור הזה שלהם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ז'בוטינסקי מתהפך בקבר כשהוא שומע אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין למה מר חולדאי דוחף ולא מאפשר לחב"דניקים להניח תפילין? לא מזמן ראיתי סרטון – אדוני היושב-ראש, הזדעזעתי. יש איזה חב"דניק שם, בכיכר המדינה, איזה דוכן, סימון – באה אליו אישה, אמרה לו: אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דודי, סימון תומך בחב"ד. סימון יהודי מאמין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני רק מסביר לו איפה הוא נמצא. לא הבנת, סימון? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שעה אני אומר לך, ואתה קורא לי "צפונבון", "צפונבון". << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מנאור לנאור אתה לא נאור. זה מה שיכולים להגיד לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סימון, אני הגעתי למסקנה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אל תגיע למסקנות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו תקשיבו. שירי, שירי, אחרי זה תשיר. עוד מעט יש כאן דיון סיעתי. תעלה, תשיר לנו שלוש דקות. אבל אני אגיד לך, אני אספר לך. סימון, אני רציתי – אני אספר לך, סימון, בכנסת כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, עשינו דיון על החופים הנפרדים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ומה יצא מזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אני אסביר לך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אצלי יצא. אצלך לא יצא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לדבר. בחופים הנפרדים, אני רוצה לספר לך – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בתל אביב יש, דרך אגב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – תן לי – לא רק נשים דתיות באות. יש נשים שמרגישות טוב עם עצמן, הולכות לחוף נפרד. אני הגשתי פה הצעת חוק, והתחלנו לקדם. מי התנגד? מרצ ואתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, די. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך. שאלתי, אבל למה? אתה תלך למעורב, הוא ילך לנפרד, האישה תלך לאן שהיא רוצה – איפה הבעיה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, במדינת ישראל יאכלו חמץ בפסח כי החלטנו; במדינת ישראל נשים יתפללו בכותל במעורב כי ככה החלטנו; במדינת ישראל לא תהיה הפרדה בין נשים לגברים; גם באקדמיה, אני רוצה ללמוד לבד – לא, מה פתאום. יש כאן כפייה אנטי-יהודית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה שייך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וזאת הדמוקרטיה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת הדמוקרטיה שלכם. אתה – הבוס שלך, זה שלא שירת בצה"ל, כן, באופן מעשי, ובקושי יש לו 12 שנות לימוד, זה מה שהוא אומר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה באופן מעשי – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את מה שהוא יודע, אתה לא תלמד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, איך אני אלמד? אתה לא מבין, את הרדידות הזאת אני לא יכול ללמוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תראה שגם – – – אתה פריבילג, מסתובב עם – – – ורולקס של 400,000 שקל, ואתה פריבילג. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כשאני אומר לכם את האמת, מה קורה פה? אתם מתפוצצים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה אנין טעם. אתה אנין טעם, מי שמבשל את הארוחות. אתה אנין טעם, לא אני. אתה אנין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שירי, בוא אני אגיד לך משהו. שירי, בוא אני אספר לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ואני אומר לך: מנאור לנאור, אתה לא נאור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חשבתי לעצמי – אני חשבתי לעצמי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שמעת, טלי? הפריבילג משוהם יושב בווילה, מבסוט על החיים שלו, רולקסים – ואנחנו, מה אנחנו? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> רולקס – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ווליד טאהא, שאלתי את עצמי, מה מפוצץ אותם? אני אגיד לך מה הורג אותם – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אמסלם, למה – – – למה – – – איך הפכת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שהם יודעים שזאת אמת. אני לא מכבס שום מילים. אני, אין לי דף מסרים כמו שיש להם. אני לא שפוט של איזה קרטון שאומר לו: הינה, הוא עכשיו פתח את הפה, יכול להיות שהוא לא יהיה כאן עוד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה קיצוני, לא מכבד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר את מה שאני חושב ומרגיש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתה תעלים אותי? לא הבנתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבנת? ולכן הם מתפוצצים. למה? בן אדם רגיל לא כועס משקרים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשקר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלה שטויות. ממה הוא כועס? כשאתה שם לו את האמת בפרצוף והוא לא יודע איך להתמודד איתה. הוא לא יודע, אז מה הוא אומר לך? אתה מפלג את העם. אנחנו מפלגים את העם? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> כן, אתם מפלגים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם מפלגים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי למה הדבר דומה? לאותו אחד שבא אליך עם אקדח, אומר לך: ווליד, או שאתה נותן את הארנק שלך או שאני יורה בך, ותיזהר, אני עוד מעט עומד לירות בך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אלה החברים שלך – זרקא, אלה החברים שלך – זרקא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר גמור, שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שנייה, דקה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש פה ממשלה נבחרת – תבין את כל הבולשביקים האלה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש נבחרת, אבל למה קיצונית והרסנית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והם רצו להעביר חוק שנתניהו לא יכול להתמודד. דרך אגב, אין דבר כזה בתולדות האומות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה ישן טוב כשבן אדם עם כתבי אישום ממשיך להנהיג אותך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסוף יש ציבור בחוץ. יש ציבור בחוץ שמחליט. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן, אני רואה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע מה? הוא רוצה רק אותך, 80% מהציבור רוצים אותך, למה? ככה בא להם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא קורא את הסקרים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלה רואים את זה, מה עושים? מעבירים כאן הצעת חוק שהוא לא יכול להתמודד. אתה שמעת איזה שופט בבית המשפט העליון, עם עיגולדים, משקפיים, שמקבל 100,000 שקל, אומר פתאום: אה, זה אולי לא דמוקרטי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי שעצר את זה – איילת שקד, אחרת – אתה רואה את הבולשביק הזה? זה שמדבר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זלזלתם בה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שלטון החוק והצדק בגרונו – מצביע בעד החוק – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית בעדה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ולא מאפשר לאזרחי מדינת ישראל להצביע עבור המנהיג שהם רוצים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, לדעתי, אם משה רבנו היה צריך לבוא להצבעה פה, הם היו נגדו. הם לא מאפשרים לו להצביע, להתמודד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה נתתם לאיילת שקד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלה האנשים הבריונים. ותזכור תמיד את המשפט שדודי אמסלם אומר לך – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ערב תשעה באב – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתם, יומכם יגיע, רק יותר גרוע. אלה האנשים הכי אכזריים במדינה, הכי אנטי-דמוקרטים, הכי שקרנים. יום אחד הם יטפלו בכם ברמות שאתם תבכו לנו שנעזור לכם. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> די, אתה מביך את עצמך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאין להם דמוקרטיה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אין להם ערכים – אין להם כלום. הם רואים רק את השלטון, והכול כשר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השר הכי פריבילג בממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון סיעתי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא סתם אנחנו לפני תשעה באב והמדינה נראית כמו שהיא נראית. לא סתם, באמת לא סתם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ראשונת הדוברים, מירב בן ארי, נמצאת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה עולה לדוכן, השד מתחיל להתעורר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מירב בן ארי נמצאת? כן. ראשונת הדוברים, מירב בן ארי מיש עתיד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קשה להאמין. אתה פשוט לא שולט בזה, נכון? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אילת שקד – איפה אילת שקד נמצאת היום? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גלעד – – – << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – של שנאה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – דודי אמסלם, תשמע, כבר קראתי לך מזרחי מחמד. בוא, אני אעשה לך סדר. זה שאתה ושלמה קרעי ומאי גולן נהייתם – איך לומר את זה במילים העדינות שלך? ממלאי – – – שפחה נרצעת, מה שלא תקרא, אצל האדונים האשכנזים שלך – לוין, סמוטריץ', נתניהו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תשכחי את רוטמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ושמחה רוטמן, איך? מה קרה לדודי אמסלם הלוחם? תן, שישמע אותי כמזרחית למזרחי, בוא, אגיד לך את האמת בפרצוף: אתה משרת של ארבעה אדונים – שמחה, סמוטריץ', יריב לוין ונתניהו. צריך לעשות עליך הצגה, מזרחי המחמד משרת אותם. את מי אתה שורף? שורף, לוקח איתך את כל המזרחים. בוא תסתכל, כמו שאומרים אצלנו, תסתכל לאמת בעיניים: אתה בסך הכול משרת אותם, משרת את ההגמוניה האשכנזית שאתה כל הזמן מתלונן עליה. באת לפה ואמרת בשבוע שעבר על הטייס שהוא צפונבון – מי יושב איתך שם? מי ישב איתנו? ישבו איתנו ערבים, ישבו איתנו אנשים מהפריפריה. תסתכל פה לאנשים בעיניים – מי יושב איתך? מי? כל העשירים. מי נמצא איתך? טוב שהבאתם כמה נורבגים, שיהיו מזרחים – אם לא, מי נשאר ברשימה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תסתכל – אני אגיד לך, את יודעת מה ההבדל ביני לבינו? שאני מזרחית בדיוק כמוהו, אבל אני לא עושה מזה קמפיין. אני צמחתי מאפס ולא עושה קמפיין. אני יושבת כאן בשבוע שעבר ושומעת שמאי גולן אומרת לנו: פריבילגים, הגמוניה. מי? מי? אני, שבגיל 13 וחצי באתי לאימא שלי ואמרתי לה: מצאתי עבודה? מי? פנינה, שהגיעה מאתיופיה? קארין, שהיא עם כיסא גלגלים? מי ההגמוניה? מי? על מי אתם מדברים? אני באמת לא מצליחה להבין. כל היום לנכס לעצמכם, כאילו שאתם יותר טובים. אתם לא יותר טובים, ואתה מכרת את כל הערכים שלך בשביל לשרת את האדונים האשכנזים שלך. במקום שפעם אחת תעמוד על שלך ותגיד: איפה האמסלמים והביטנים – איפה הם? מי נשאר? מי? ישראל כץ? ניר ברקת? לפחות אצלנו יהיה קצת שאשא ביטון, במקרה יצא שני ביטונים – הופה, אפילו יותר מכם. אבל אתה יודע מה ההבדל? שיפעת שאשא ביטון, נגיד – סתם, כי היינו מאותה מפלגה, ולא הזכרתי אותה בשבוע שעבר – גדלה בקריית שמונה, הלכה עם השם ביטון – ולא עשתה קמפיין. הייתי איתה ארבע שנים בכולנו, במפלגה של כחלון – מישהו דיבר פעם על מזרחים? וזה היה השם של המפלגה – כחלון – אין יותר מזרחי מזה. אני פעם דיברתי על מזרחים? אנחנו התעסקנו בזה? לא התעסקנו בזה. עליתם לפה, הרמתם את כל השד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ורק מילה אחת: אחד התוצרים הדוחים של זה הוא מה שקרה עם האדון המפוקפק הזה, שאני פשוט לא רוצה להזכיר את השם שלו; הגועל נפש הזה, שצמח בשורות האלה והלך והסית ודיבר, ובסוף אמר שגם משישה מיליון לא אכפת לו. אני אפילו לא רוצה להגיד את השם שלו מרוב שזה מפיץ לי גועל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום לבוא לקרוא ביחד לשיתוף, כל מה שאתם עושים זה להסית בין מזרחים לבין אשכנזים. הוצאת את השד העדתי שהיה תקוע בבקבוק שהיה כאן שנים, הכול רק בזכותכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בטוח, קח על זה את כל הקרדיט שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. מטעם המחנה הממלכתי תדבר יפעת שאשא ביטון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, נציגת הפריפריה האמיתית, לא הפייק-פריפריה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם יודע שמזרחים גדלים על אהבת האדם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, אפשר לעשות ביטון אנד ביטון – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רומנים חיים עם רוסים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, כבר לא נשארו לכם מזרחים, וגם המזרחים שיש – תראי מה נהיה מהם. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אשיב לך, חברת הכנסת בן ארי, ואולי אמשיך את דברייך. את יודעת למה לא דיברנו על זה? כי אנחנו עשינו, וכאן יש ממשלה שרק מדברת. הרי היא חיה מהפילוג, מהשיסוי, מהנושא העדתי, לא כי באמת זה מה שמשנה לה, לא כי זה חשוב לה, כי הרי אם זה היה חשוב לה, הם לא היו עוצרים את האוניברסיטה בגליל, הם היו משקיעים בקריית שמונה ובצפון או בדרום. אבל הם לא עושים את זה. הם כל כך עסוקים בתוך הבוץ של עצמם, שמה נשאר להם? רק לקשקש את עצמם לדעת. אבל מה הכי יפה, חברת הכנסת בן ארי? יפה ועצוב – שאני קוראת ברצינות, ואני מקשיבה לאנשים – דווקא לציבור הרחב, שלצורך העניין תומך ברפורמה, תומך בממשלה, והם באמת מאמינים שהממשלה הזו עכשיו ברפורמה המשפטית משחררת אותם מהאליטות, הממשלה הזו שבראשה עומד – מזרחי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מרחביה, אליטיסט. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עומד אשכנזי, פריבילג, אליטיסט – רוטמן, לוין, שני פריבילגים אליטיסטים אשכנזים, הם משחררים את המדינה מההגמוניה. ואני אומרת: רגע, כאילו באמת, מי היה פה 40 שנה? מי היה פה כל השנים האחרונות, שלושה עשורים פלוס ברצף, ושלט במדינה הזו? מי? מי זו ההגמוניה? מי מינה את היועצים המשפטיים שבכל פעם מצאו אותם כשק חבטות חדש? אם זה מנדלבליט ואם זה עכשיו גלי בהרב מיארה ואם זה מזוז ואם זה כל היועצים המשפטיים שלפני כן. אבל לא, הסיפור של להיות אשכנזי ולבוא לספר לכל המזרחיים "אנחנו נבוא ונציל אתכם" – אני חושבת שאין יותר בזוי מזה, אין יותר פטרוני מזה, ואין דבר שמוכיח יותר שכל מה שאתם רוצים זה להשתמש באנשים האלה שהולכים אחריכם כמעט בעיוורון מוחלט ולספר להם שאתם מצילים אותם. אבל אני עליתי לכאן גם להתייחס לסוגיות של האי-אמון, ואנחנו רואים שיש פה התייחסות להרס המרקם של היחסים עם ארצות הברית והחרבת קשרי החוץ, ואנחנו יודעים שיש פגיעה בביטחון האישי. ואני אומרת, תקשיבו, נדמה לי לפעמים שהממשלה הזו באה בגישה של "הבה ונחריבה". אפשר אפילו לשיר את השיר: הבה, הבה נחריבה. ככה, זה מה שהממשלה הזו עושה, מחריבה את הרשות לקידום מעמד האישה. פשוט סיכול ממוקד לנשים במדינת ישראל, כי באמת, אפשר לדבר על זה שרוצים להציל את הנשים, ומצד שני פשוט לפרק את כל מה שמסייע להם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מערכת החינוך שהם מחריבים, הביטחון האישי שהם לא מטפלים בו, מדינה שלמה שהם פשוט מפרקים לגורמים, משרדים שהם מפרקים. הרשות השנייה עכשיו – מי שלא שמע, השר קרעי, בתוכנית חדשה, מפרק את הרשות השנייה – ואני יכולה עוד להמשיך פה שורה ארוכה של דברים. אדוני היושב-ראש, אני יודעת שהזמן נגמר, אבל אתה יודע על מה זה מעיד? שהממשלה הזו כל כך עסוקה בפירוק, שאפילו שלוש דקות – וגם אם היית נותן לי חמש דקות – זה לא היה מספיק כדי לומר מה גודל ההרס. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, סיעת ש"ס, שלוש דקות. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, תחילתו של דבר בסופו: עלינו להפסיק עם השיסוי, לחדול ממחלוקות וקיטוב. אני שואל את עצמי, מה הדרך שאנחנו נבחר בה כעם? הדרך המאחדת, או שמא חלילה דרך של פירוד ושנאה? חבריי, הבחירה היא בידינו, הבחירה היא בידי כל אחת ואחד מאיתנו. עלינו להוות דוגמה לתושבי הארץ, וראשית להתחיל במעשינו. עלינו להוות דוגמה לאלה שלא מסכימים איתנו, ובעיקר, חבריי, להוות דוגמה לעצמנו. לעיתים קורה שאנחנו מתחרטים על מילה או מעשה שאנחנו עושים. אם כבר להילחם, אנחנו חייבים להילחם יחד, יחד, כנגד יוקר המחיה. זו המלחמה האמיתית – ילד או ילדה שאין ביכולת ההורים לספק להם מזון לבית הספר או לגן; אנשים עריריים אשר אין להם יכולת לרכוש מזון בסיסי או תרופות. עלינו להפריח את הנגב – בשבוע שעבר היה כאן דיון ביום הנגב. עלינו להפריח את הנגב. זה אינטרס של כולנו. האי-שוויון שזועק לשמיים בין אזור המרכז לבין הפריפריה; תושבי עיירות הפיתוח ותושבי הפריפריה הגיאוגרפית – כולם זכאים לשוויון בחינוך, ברווחה ובבריאות; ילד או ילדה מדימונה, מקריית שמונה או מהפזורה הבדואית – כולם זכאים להזדמנות כמו ילד או ילדה מרמת גן או מגבעתיים. אנחנו חייבים לזכור שיש דברים יותר גדולים מהצלחה, שזה השוויון וההתייחסות האחד לשני, לכבד ולהכיל האחד את השני. אנחנו לא חייבים להסכים האחד עם השני, אבל אנחנו חייבים להכיל האחד את השני. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לחבר הכנסת הרב יצחק פינדרוס, יהדות התורה. שלוש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום כ"ח בתמוז, יום השנה למי שהיה פוסק הדור מרן הרב אלישיב, זכר צדיק לברכה. 11 שנה. באחת ההזדמנויות שהייתה לי הזכות לדבר איתו, הוא אמר לי: אתה הרי יודע שפוליטיקה כולה שקר. התרגום המעשי של המילה פוליטיקה הוא שקר. והתפקיד שלנו בתוך השקר הזה הוא לדעת את האמת, לעשות אותה גם אם זה לא מסתדר בחישובים הפוליטיים האלו ואחרים, גם אם זה לא עומד בקטגוריה של פוליטיקלי קורקט או אם בפרקטיקה זה לא יעבוד, כי זה התפקיד שלנו כאנשי תורה – לעמוד בתוך השקר הזה. אנחנו נמצאים כאן בשקר, בדיון שקרי. מפלגות האופוזיציה הגישו אי-אמון על יחסינו עם ארצות הברית. מה קרה לארצות הברית? מה מפריע לארצות הברית? קמו קבוצה מפה, מהבניין הזה, שלחו אנשים שקשורים למפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, נסעו נסיעה מיוחדת לארצות הברית ואמרו להם את זה בריש גלי: תשפיעו על הממשל האמריקאי הדמוקרטי בשביל שיתנגדו למה שקורה במדינת ישראל. תשפיעו על מדינת ישראל. ואז הם חוזרים לפה לכנסת וצועקים, הקוזק הנגזל: מה יהיה עם יחסינו עם ארצות הברית? אבל זה בלון אחד של שקר. הולך ראש האופוזיציה, נוסע לארצות הברית, אומר: חבר'ה, תדאגו להגיד להם שיעזרו לנו. ואז הוא צועק "געוואלד". רצים לתל אביב – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה שקר? הייתה פגישה שלו עם ראשי הקהילות בארצות הברית והוא אמר את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מדבר שקר תרחק. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מסתובבים בתל אביב וצועקים בקול גדול: ישראל הולכת להיות לא דמוקרטית. ואחרי זה – מה קרה שזה מפריע לארצות הברית? כן, אני מבין שהממשל בארצות הברית התעמק מאוד בשיטת סולברג או בשיטת אהרן ברק והגיע להכרעה ששיטת אהרן ברק יותר תואמת לו, לתפיסה העולמית שלו. תפסיקו. הרי מי שהוציא את דיבת ישראל רעה בכל העולם – אני ראיתי אותם, את החבר'ה שעולים על המטוסים, עם שיתוף פעולה של חברי יש עתיד, שהיו איתי בשביל להפגין במקומות האלה. באים אז וצועקים את הקוזק הנגזל. אבל עכשיו אני רוצה להתייחס לאמת הפשוטה – שעליה אני אולי לא אאריך, כי אני רואה שהזמן שלי מסתיים, אבל אני רוצה לומר לכם – אוהבים להזכיר כאן שאנחנו ערב תשעה באב ועל מה חרבה ירושלים. אז אני אצטט כמה ציטוטים מהגמרא בשבת על בסיס הנביא ירמיהו: "לא חרבה ירושלים אלא – – – שחיללו בה את השבת" – ללפיד, שלא זוכר על מה וזוכר רק על שנאת חינם – "לא חרבה ירושלים אלא – – – שביטלו בה תינוקות של בית רבן"; "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו בה קטן וגדול" – קראו לזה אז אולי שוויון, דמוקרטיה; "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה" – ראו מישהו עושה משהו רע – לא, לא, אל תוכיח אותו – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – זה יהיה שנאת חינם. "לא חרבה ירושלים אלא – – – שביזו בה תלמידי חכמים". ואני רוצה במשפט סיום, אדוני היושב-ראש, ברשותך, להשמיע שני פסוקים מספר ישעיהו הנביא: "שמעו אלַי ידעי צדק עם תורתי בלִבם, אל תיראו חרפת אנוש ומִגִּדֻּפֹתָם אל תֵחתו, כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים". האמת תצא. לא ניבהל – לא מצעקות, לא מהבושה ולא מהדמוקרטיה. האמת תנצח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידה סוכות, הציונות הדתית, שלוש דקות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסמל המרכזי של ההפגנות הוא האגרוף, האגרוף הקמוץ. אצבעות נוקשות וצמודות ללא מרווח, ללא חלל ריק. אגרוף קר השש אלי קרב ומבקש להלום. אבל, חבריי חברי הכנסת, זו לא הפעם הראשונה שהיד משמשת כסמל מרכזי בשמאל. יד נוספת הופיעה מול ארגוני הטרור והמרצחים הערבים. אומנם לא הייתה זו יד קפוצה ונוקשה, לא יד המוכנה לקרב אלא יד מושטת לרווחה; יד מעודנת, יד מחבקת, יד פתוחה וחמימה. "תנו לשמש לעלות", אמרתם. מדוע? למה כאשר אתם ניצבים מול גדולי הרוצחים של עמנו היד שלכם מושטת לרווחה, במוכנות לפשרה אחר פשרה אחר פשרה, תוך הטפה על האומץ הנדרש לשלום? לעומת זאת, במחלוקות בתוך המשפחה – רק אגרוף קמוץ. למה כאשר מדובר ברוצחי יהודים והתומכים שלהם, הלב שלכם נפתח בהכלה? פתאום אתם רואים את המורכבות של המציאות, את מספר נקודות המבט, את הנרטיבים המגוונים, אבל כאשר מדובר במאבק נגד יהודים, במאבק נגד האחים שלכם – אין נרטיבים מגוונים, אין כמה נקודות מבט; פתאום מחנה השלום כבר לא עייף ממלחמות ומוכן למלחמה חסרת פשרות; לפתע אין מורכבות, אין ויתורים כואבים. המציאות נפרסת כשהיא לגמרי בצבעים שחור ולבן, והכול אצלכם הפך להיות פתאום דיכוטומי לחלוטין. אני כאן כדי לשאול אתכם: למה שלא פעם אחת, מול האחים שלכם, היונה עם עלה הזית, שכל כך הרבה פעמים דיברתם עליה – פעם אחת היונה הזאת לא תופנה כלפי האחים שלכם? תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן מעוצמה יהודית, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני רוצה לדבר על תופעה שבעבר לא היו מדברים עליה. אני רוצה לספר לכם על סמל ראשון עמי משולמי, השם ייקום דמו. עמי גורש מגוש קטיף, מנצרים. משפחתו גורשה. שנה לאחר מכן – אגב, קצת על המשפחה: משפחה מוכרת מאוד מהגוש; אנשים ערכיים, אוהבי הארץ ואוהבי העם – לאחר שנה עמי התאהב ונשא לאישה את אשתו, ובערב פרוץ מלחמת לבנון השנייה עמי נקרא לקרב. עמי התגייס כמובן לשריון, הגיע לקרב – הקרב על הסלוקי – ושם עמי נפל. עכשיו, בימים האחרונים יש כל מיני פריבילגים עם כנפי טיס שחושבים שהם שווים יותר מעמי, ומשום מה, מכל מיני אנשים בכירים, תתי-אלופים וכאלה, שנמצאים באופוזיציה, אני שומע בעיקר שתיקה רועמת. שתיקה רועמת לתופעה המסוכנת הזאת, התופעה שבה טייסים חושבים שהם שווים יותר. אז טייסים יקרים, אותו מיעוט קטן ואליטיסטי ופריבילגי וסרבני, בואו ואספר לכם סוד: אתם לא שווים יותר מישראל השנייה, שמשרתת בגולני ובכפיר ובצנחנים. אני לא ראיתי טייס שדיווח בקשר שהוא כבש את הכיפה; אני לא ראיתי טייס שקם והסתער; אני לא ראיתי טייס שניצח במלחמות. כן, אורנה, את יודעת למה את שמה את היד על המצח? כי השתיקה, גם שלך – גם השתיקה שלך רועמת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה – – – << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר משהו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בין הטייס ללוחם. זהו, פתרת את הבעיות שלך. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עמי משולמי, השם ייקום דמו, היה שווה לא פחות מכל הטייסים הפריבילגים האלה. אותם אנשים שהם חושבים שהם אדוני הארץ, הם חושבים שהם שווים יותר מכולנו פה. אז בואו, אני אספר לכם סוד, מה שעלול לקרות אם הרפורמה המשפטית תיעצר. מה שעלול לקרות זה שאתם תגלו שיש עוד צד למטבע, שיש צד שעלול להיפגע מזה שרומסים את זכותו הדמוקרטית. אותו צד ששנים רבות, גברת ברביבאי, נרמס – שנים רבות הזכויות שלנו נרמסו, אבל היינו מספיק טובים למות בגולני ולמות בגבעתי – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, די. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ולמות בבינת ג'בייל – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> די. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – אבל עכשיו אותם טייסים פריבילגים חושבים – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, די. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שהם שווים יותר מאיתנו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר שטויות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז בואו, אני אספר לכם סוד. גם אנחנו יודעים להפוך את השולחן. הינה, אני אומר לכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מתי נגמר הזמן? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אומר לכם. נגמר הזמן. ברשותך, אדוני, משפט אחרון. אני אומר לכם, כאשר אתם שופכים את התינוק עם המים זה יתהפך גם עליכם. שלא תטעו לרגע, החיזבאללה רוצה לרצוח את הילדים שלכם כמו שהוא רוצה לרצוח את הילדים שלי. ואם אתם מכניסים את הדבר הקדוש ביותר, את הדבר החשוב ביותר – את הקונסנזוס – לתוך הוויכוח הזה, ואתם לא מגנים את זה פעם אחר פעם, אתם שותפים לפשע, ואתם גם תשלמו על זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מעניין כמה זמן דיברת, משתמט – – – << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> משתמט? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא, הוא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, טעות שלי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אני לא מפספס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מספיק גבוה, אבל טעיתי ברשימה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, בוא, אני אגיד לך משהו לטפל בו, עזוב אותך מכל זה, לא יצא כלום ממה שאתה – בוא. הבת שלי גרה בדרום – – – << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, השר אמסלם, אני רוצה לברך את ראש הממשלה, את ממשלתו הכושלת, על ההישג – הישג אדיר – 124 נרצחים במגזר הערבי, יותר מ-1,000 פצועים, יותר מ-1,000 פצועי ירי; השתלטות של ארגוני הפשע, שגובים מיסים יותר מהמדינה, איבוד משילות לגמרי, איבוד משילות. לא רק איבוד משילות – מדינה בתוך מדינה היום במדינת ישראל, אתה יודע את זה? יש מדינה בתוך מדינה היום במדינת ישראל. ארגוני הפשע עושים כל מה שהם רוצים. אם זו המטרה שלכם – הצלחתם, והצלחתם בגדול. אבל אם זו לא המטרה שלכם, אז נכשלתם בגדול. בחצי שנה היו יותר נרצחים משנה שלמה. מה אתם עושים? מתי הממשלה התכנסה ודנה בנושא הרצח במגזר הערבי? תגידו לי פעם אחת שיצא ציטוט של הממשלה בנושא. אני הייתי בממשלה, אין שבוע שלא פתחנו בנושא החשוב הזה. איבדתם את המשילות. הבטחתם משילות ואין לכם משילות, אין לכם כלום. ממשלה של כישלון, אתם הולכים והורסים את המדינה מבפנים. אני אדבר עוד על הנושא של עילת הסבירות ועוד הרס של המדינה. אני שומע חבר כנסת שעולה לכאן ופוגע בטייסים, ופוגע בכל פינה טובה במדינת ישראל. תתביישו לכם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם פוגעים בעצמם. הם פוגעים בעצמם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם פוגעים בעצמם, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, רע"מ. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם פוגעים בעצמם, כשמתנים את ביטחון המדינה ואת ביטחון הילדים שלי ושלך בפוליטיקה. הם היחידים שפוגעים בעצמם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השר אמסלם, בתגובה הקודמת שלך פנית אלינו, פנית לחבר הכנסת מנסור עבאס, פנית אליי, רצית לספר מה ההבדל ביניכם לבינם. "אתם" ו"הם" – השתמשתם במושגים האלה. אני אגיד לך מה ההבדל שאני, כאזרח ערבי במדינה וגם כתושב, אזרח – כמו כל אזרח שמסתכל על התמונה – מה ההבדל שאני רואה. עכשיו, היום – אני מקווה שהסטטיסטיקה לא תשתנה במהלך היום – הגענו ל-124 נרצחים כתוצאה מהפשיעה בחברה הערבית, לעומת 53 בתקופה המקבילה אשתקד. אז אם אתה שואל אותי בעניין הזה מה ההבדל בינך לבינם, ההבדל הוא שאז הקואליציה הקודמת נלחמה בתופעה מלחמת חורמה, הביאה תוצאות, ואתה – מה לעשות, כבוד השר, אני הייתי רוצה ומאחל לך הרבה מאוד הצלחה בתחום הזה – בתחום המלחמה בפשיעה אתה לא עשית כלום. מאז כינון הממשלה ועד היום, שום דבר מעשי לא נעשה בעניין המלחמה בפשיעה. אני אספר לך, השר אמסלם, מה מרגיש חבר כנסת מהחברה הערבית. אתה יודע במה אני עוסק כמעט כל יום, אדוני השר? אני עוסק בלשחרר גופות מאבו כביר. חבר כנסת ערבי במדינת ישראל עוסק בשחרור גופות מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר. למה אני עוסק בזה? כי המכון כבר לא עומד בקצב. הוא לא יכול. הרי אני ואתה מאמינים באיסור הלנת המת; צריך להביא אותם לקבורה מהירה, אבל אי-אפשר לעשות את זה עם הקצב המטורף של מספר הרציחות בחברה הערבית, ולכן נרצחים שוהים במכון שלושה וארבעה ימים, וכל הלחץ של החברה מופנה אלינו: אתם מייצגים אותנו. אנחנו, נציגי החברה הערבית, עוסקים בשחרור גופות. אז מה אני בא לומר? בכל הקשור לפשיעה בחברה הערבית, הפרמטר שלי הוא חיי אדם; הוא מה אתה עשית כדי למנוע רציחות, ומה אחרים עשו כדי למנוע רציחות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כשאנחנו מדברים, אמסלם, כבוד השר, על 124 נרצחים, אנחנו מדברים על מאות פצועים, אלפי פצועים. אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים בתוך משפחות הרוסות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז מה נפיק מזה? במשפט, אדוני. במשפט. כבוד השר התייחס, אמר: לתל אביב הגיע מישהו, ביקש פרוטקשן. אדוני השר, אם זה לא היה מגיע לתל אביב זה היה בסדר? זה מכוער, זה פשע, בין אם זה הגיע לתל אביב, בין אם זה לא הגיע לתל אביב, וצריך להכריז מלחמה על זה. עוד לא ראינו את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, חד"ש-תע"ל. שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, לא פעם קרה בהיסטוריה של מדינות בעלות משטר דמוקרטי תקין שקמו עליהן תנועות פשיסטיות וטוטליטריות למיניהן והשתמשו בכל אותן הזכויות של חופש הדיבור, העיתונות וההתאגדות כדי לנהל את פעילותן ההרסנית בחסותן. מי שמשתמש בשיטה הדמוקרטית כדי לחסלה לא יכול לדרוש ליהנות מהיתרונות של אותה השיטה – כך כתב השופט אגרנט ב-1965 בהתבסס על פסק דינו של השופט ויתקון ודברי מדען המדינה האמריקני ארנסט ברקר. בישראל, שבה הכיבוש ומשטר העליונות היהודית מונעים משטר דמוקרטי תקין מלכתחילה, נקודת הפתיחה מסוכנת אף יותר. מאז ומתמיד ביקשו ממשלות כוח בלתי מוגבל ושאפו להצר את צעדי בתי המשפט. על כך התריע שופט בית המשפט העליון שלמה אשר עוד ב-1980, כאשר אמר כי על בית המשפט העליון להיאבק בקיצוץ סמכותו ולא להירתע כאשר האזרח נפגע על ידי הרשות. חיסול סמכות בתי המשפט עד כדי הריסתם ממש, שאכן יאפשר לממשלה לפגוע קשות באזרחי המדינה, נועד בעיקרו להעמיק את מדיניות הכיבוש והעליונות היהודית ולגדוע כל אפשרות לרסנה. לכן את ההפיכה הדיקטטורית בתוך ישראל אין לנתק מהדיקטטורה הישראלית בשטחים הפלסטיניים הכבושים. מכאן עולה שזוהי ממשלה בלתי לגיטימית בעליל, כזו שלא דגל כחול-לבן אלא דגל שחור מתנוסס מעליה. כפי שכתב יובל דיסקין לפני כמה ימים, ואני מצטט: "זו ממשלה שבראשה נאשם בפלילים שמשתמש בכוחו השלטוני לצרכיו האישיים על חשבון אזרחי ישראל – – – ממשלה שבתפקיד השר לביטחון לאומי עומד עבריין וגזען שמבקש להשתמש במשטרה כמיליציה נגד אזרחי ישראל; ממשלה ששר האוצר שלה הומופוב שדוגל במשטר אפרטהייד גזעני. זו ממשלה שמקדמת 'ערכים' דוגמת 'עליונות יהודית', ממשלה שחבריה תומכים במחיקת כפר פלסטיני, ממשלה שחבריה תומכים בפוגרומים של פורעים ומחבלים יהודים המנסים לשרוף בתים בכפרים פלסטיניים על יושביהם". ממשלה שפועלת כך היא ממשלה בלתי לגיטימית. לממשלה לא לגיטימית מותר ואף ראוי שלא לציית. להחלטותיה של ממשלה לא לגיטימית רצוי ואף חובה לסרב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד משפט, ברשותך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגיטימי, משפט אחד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ביטול עילת הסבירות יוצר מצב של רודנות ומצדיק את זכותנו ואף חובתנו להפיל את הממשלה הזו בכל דרך בלתי אלימה שקיימת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, העבודה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברות הכנסת – אני רואה שיש חברה, חברת הכנסת שרון ניר, לשעבר יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ושוויון מגדרי, אז טוב שאת פה. לא, אני רואה שגם – כן. אז אחת הבשורות המדהימות של הקואליציה הזאת שנחשפנו אליה אתמול או היום היא שהיא רוצה להעביר את כל ענייני המזונות והמשמורת מבתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים. הגיוני סך הכול. הגיוני סך הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בהסכמה גם היום. זה מצוין. זה בעקבות החלטה של בית משפט עליון. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> סך הכול הגיוני. בתי משפט שלא פוסקים לפי החוק במדינת ישראל, שיושבים בהם אך ורק גברים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? גם היום – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – גברים חרדים או אורתודוקסים ברמה כזאת או אחרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? גם היום דנים בזה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אנשים שלא מכירים את החוק בהכרח, לא מחויבים אליו, לא צריכים לפסוק לפי החוק, אלא רק לפי מה שנקרא ההלכה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לה מושג, אין לה מושג. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> וההלכה היא עניין מאוד מאוד רחב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה שטויות, זה שטויות מה שאת אומרת. אין לך מושג. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – – אולי בספרד במאה ה-16? אולי – – – של אבודרהם – אבודרהם, שאמר על כיסוי ראש לנשים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שאישה צריכה – אישה פטורה – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אתה בטח תשמח לשמוע את זה – לפי אבודרהם, לפי דעתי, אישה פטורה ממצוות שהזמן גרמן בשביל שלא תעמוד חס וחלילה ותיקרע בין הבוס הגדול שלה, הקדוש ברוך הוא, לבין הבוס הארצי שלה, הבעלים שלה בבית, אז לכן היא פטורה. בקיצור, חברות, אם זה לא מספיק ברור כמה מופרך להפקיר את גורלם של ילדות וילדי ישראל בידיים של המוסדות האלה באופן בלעדי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה שטויות. כמה בורות את מפגינה. זה במסגרת תיק גירושין, וזה ממילא נדון שם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – בואו נדבר על הדוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה שטויות, מה שאת אומרת. אין לך מושג. כמה אפשר? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שממנו עולה ש-33% מהתלונות על בתי הדין הרבניים נמצאו מוצדקות, לעומת 16% בלבד בבתי המשפט למשפחה. אבל איזה תלונות נמצאו מוצדקות? כאלה של פגיעה בזכויות הכי בסיסיות של צדק – למשל ניהול הליך כשצד אחד פשוט לא נמצא ומקבלים לגביו החלטה, והוא לא יכול להגיב; למשל דיינים שמתערבים באופן קבוע בהליכים שיש להם בהם עניין אישי, או של מקורבים שלהם, בלי בכלל לטרוח להסתיר את זה אפילו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> למשל התבטאויות לא ראויות, כמובן בעיקר כלפי נשים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ובאי כוחן, וכמובן המון המון מאכערים, מאכערים ועסקנים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שעושים בתוך העסק כבשלהם. בקיצור, מסקנה, אדוני היושב-ראש, מעבר לפעולה שוב נגד נשים ונגד ילדות וילדים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נגד נשים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – נגד השוויון ונגד הדמוקרטיה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא נורמליים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל שרון, זה לא נגד נשים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – יש פה עוד ועוד שחיתות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> עוד כוח למקום שמתנהל בצורה לא שקופה, לא דמוקרטית, לא נקייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם לא נורמליים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> והאמת, כפיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין עם מי לדבר, בחיי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נדאג לזכויות נשים, זה מה שנעשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור לזכויות נשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בית המשפט העליון אמר שבית הדין הרבני לא יכול לדון במזונות ילדים כשזה כרוך בתביעת גירושין. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> הם לא יודעים על מה הם מדברים, באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את מכריחה את האישה לפתוח הליך בבית המשפט לענייני משפחה כשהיא לא רוצה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לכם? בטח, היא תנהל שתי מערכות, לא מערכה אחת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ומי ידאג לזכויות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך זה קשור לזכויות? איך זה קשור למזונות ילדים או מזונות אישה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דמי מזונות – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> לא נתחיל ככה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בית הדין הרבני פוסק מזונות גבוהים יותר לילדים מבית המשפט לענייני משפחה. איפה אתם חיים? כל דבר "זכויות נשים". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הדברים שלך מאוד חשובים, אבל אבי מעוז כבר עלה על הבמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אבי. סליחה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זכויות נשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את עוד לא התגרשת, ברוך השם, ושלא תתגרשי, אבל כל מי שהתגרש – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, אבי מעוז לא יכול להתחיל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – וכל מי שייצג בגירושים יודע איך זה עובד. אז די, חבר'ה. די. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תני לו להתחיל. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא נותנים לך לדבר. טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמר לי הדיין ברבנות: תדברי פחות. אולי לא היית מתגרשת. בחיי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ידידי השר אמסלם, כנסת נכבדה, אחד הביטויים החביבים על ראשי השמאל נגד הקואליציה זו המילה "משיחיות" בהטיותיה השונות. חבר הכנסת לפיד תוקף שוב ושוב את "המיזמים המשיחיים" שלי, כהגדרתו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הודעה של השופט סולברג. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בוגי יעלון נוהג לגנות את "הלאומנים המשיחיים", כלשונו. לי הוא קרא "הומופוב משיחי". אגב, לג'ון קרי הוא קרא "משיחי אובססיבי". וחבר כנסת ליברמן כורך עם החרדים, שהוא מייעד למזבלה, את "המשיחיים ההזויים". אז מה אם לפני 20 שנה חבר כנסת ליברמן היה באותה סיעה עם משיחיים הזויים כאלה כמו הרב בני אלון, זיכרונו לברכה, וייבדלו לחיים ארוכים אורי אריאל וצבי הנדל. הכול לגיטימי כשמנסים באמצעות שנאה והסתה לקושש תמיכה ולהפוך ליקיר השמאל בתור אויב מר של נתניהו. אבל חבריי חברי הכנסת, מה זו באמת המשיחיות הזאת שלפיד, יעלון, ליברמן וחבריהם מנסים ללא הרף להפחיד את הציבור הישראלי ממנה? הציפייה למשיח היא מעיקרי האמונה של היהדות. קיבוץ הגלויות ופריחת הארץ הם הסימנים המובהקים לימות המשיח. האמונה הבלתי-מעורערת של עם ישראל שיהיה טוב ושאנחנו, ובעקבותינו האנושות, צועדים אל מציאות שלמה, זו המשיחיות של עם ישראל. האופטימיות הישראלית שבגללה אנחנו מובילים בענק בפריון העולמי זו תוצאה של המשיחיות היהודית. דוד בן-גוריון כתב באמצע מלחמת העולם הראשונה כך: "שאיפת הגאולה מפלסת לה נתיב בלבב האומה – – – ובתוך הסערה מגיע אלינו קול שופרו של משיח". בתגובה לפרופ' רוטנשטרייך, שקרא לשים קץ לתקופת המשיחיות הפוקדת את ישראל, אמר בן-גוריון: “אל ילמדונו שתקופת המשיחיות עברה, כי אם היא עברה לא יהיה לנו קיום". ועוד כתב: "רק מטומטמי המוח וקצרי ההשגה יכולים לדמות שחלום המשיח של עשרות דורות שבעי סבל וייסורים היה רק הזיה ריקה". אז חבריי מהשמאל, צר לי לאכזב אתכם, היהדות במהותה היא משיחית, כי מוטבעת בה האמונה בכך שהעולם צועד אל עבר תיקונו השלם, ומוטבעת בה החתירה המתמדת אל אותו התיקון, בדגש על התפקיד המיוחד של עם ישראל בתהליך הכלל-עולמי והכלל-אנושי הזה. ובהנחה שאתם לא אנטי-יהודים ולא אנטי-ציונים, ובהנחה שאתם פועלים ומתפללים לעתיד טוב יותר לעם ישראל ולאנושות כולה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> – – כנראה שגם אתם, אחרי הכול, משיחיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בועז ביסמוט מהליכוד. אחרון הדוברים לפני הסיכום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בועז, אולי תקריא את תגובת השופט סולברג. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בועז, תתייחס לסולברג, שהוציא הודעה עכשיו. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> מה? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הוא הוציא הודעה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אולי תקריא את זה, בועז, כדאי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הוא הוציא הודעה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> תגובת השופט סולברג באמצעות דוברות בית המשפט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה תגידו עכשיו כשאין את סולברג? זהו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> "ניתנת האמת להיאמר: לא חשבתי אז, לפני שלוש וחצי שנים, באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה; חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה קרה לסולברג? הוא סך הכול אמר שהשופטים צריכים להתאפק ולא לעשות סבירות. ועכשיו כשהשופטים לא התאפקו אז עושים חוק. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> "בסיום הרצאתי אף ציינתי כי פרשנות, סבירות ומידתיות" – תקרא את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קראתי. קראתי. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה, כבוד השר, השר אמסלם – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מה זה? זה לא ייאמן. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני רואה אותם מתלהבים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו נבטל את החקיקה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא, אני פשוט חושבת – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה אומר? זה אומר שאנחנו מצליחים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – שאמרתם סולברג. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להתקרב לדוכן, בבקשה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אמרתם סולברג, סולברג, סולברג – הינה, הוא עונה לכם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להתקרב לדוכן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל היום סולברג. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להתקרב לדוכן. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רוטמן עולה להתנצל בפני השופט סולברג? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << אורח >> קריאות: << אורח >> – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כשאני רואה אתכם מתלהבים, אני מבין – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> כמה פעמים ניסיתם אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אווירת בריונות – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאנחנו מצליחים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הינה, הוא אומר לכם, לא היה ולא נברא. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כשאני רואה אתכם מתלהבים, סימן שאנחנו עושים דברים טובים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אני מתחיל את השעון. רק עכשיו הפעלתי את השעון. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לוקחים שופטים ועושים להם abuse. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לנואם. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תדבר על אקטואליה, חבר הכנסת ביסמוט. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תדבר על סולברג, עילת סולברג, או עילת קהלת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עילת סולברג, כבוד היו"ר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין שזו – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת ניר, אני מבין שזו הדמוקרטיה שלך כשאת קובעת לנו על מה לדבר. אני כבר הבנתי שהיום יש לנו אופוזיציה מיוחדת, שהיא קובעת לנו מה נחשוב, מה נדבר, מה נחוקק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפסיקו את החגיגה עם סולברג כדי שחבר הכנסת ביסמוט, שהוא לא פחות חשוב, יוכל לדבר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> נבחר ציבור, לא פחות חשוב משופט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נבחר ציבור. סולברג לא נבחר על ידי הציבור; ביסמוט נבחר על ידי הציבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר, שמענו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> גם הוא לא חושב שהחקיקה נכונה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ביסמוט, אתה יכול לדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – שופט עליון להוציא הודעה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא ייאמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ביסמוט, אתה יכול לדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הבנת, ביסמוט – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין שהאופוזיציה – בוא נגיד שיש היום אופוזיציה חלשה. אז פעם זו המחאה, פעם זה השופט, זה או אחר – אתם תמיד מחפשים להיתלות במישהו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> למה נתליתם בו? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כי מה לעשות, אתם אופוזיציה חלשה מאוד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל למה נתליתם בו? אבל נתליתם בו. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני יכול להבין. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה קרה? מה קרה? למה את מפריעה לו? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> תנו לי לדבר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אבל נתליתם בו, אל תשקר. למה לשקר? לא ייאמן. הזיה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יכול לדבר, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אתה לא צריך לדבר. אני עוצר את השעון. אתם רוצים לצעוק, תצעקו. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז בואו נאפס אותו. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הזיה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> ביום שישי, כבוד השר אמסלם, ביום שישי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה יכול לאפשר לו לדבר? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כאשר בדיוק כמוך, אתה יודע, אתה חוזר מבית הכנסת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מפעיל את השעון. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתה יודע, יש כזה מנהג, זה דבר לגיטימי, גם מי שלא חובש כיפה הולך לבית כנסת. אני חושב שאנחנו משתייכים לאותו השבט, המסורתיים; אנחנו רבים כאלה בישראל, מסורתיים – אגב, רבים מהם גם תומכים ברפורמה. אני לא יודע אם אתה יודע את זה, אבל רבים תומכים ברפורמה – ואז אני חוזר. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> פשוט שקרים. ממשלה של שקרים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> יש קורלציה בין הדברים. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה? כן, כן, יש קורלציה. ברור שיש קורלציה. יש קורלציה בין הכול. ואז ביום שישי – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הם רוצים למחוק את היהדות. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ביום שישי – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> ואז אני בא – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. ואז אני חוזר מבית הכנסת, ואני רואה התרגשות, התרגשות בקרב השכנים, התרגשות. חשבתי שקרה איזה משהו – אני לא יודע, קרה איזה משהו, ישראל בסכנה, המדינה, אתה יודע, יש אויבים, חזרנו ל-48'. מה קרה? איזה מגיש טלוויזיה ביום שישי הרים איזה שלט: ביידן, תציל אותנו – Biden, save us. נשיא ארצות הברית, תציל אותנו. בסדר. ולאחר מכן, כעבור יום או יומיים, אני לא יודע, ראש הממשלה לשעבר – בעולם זה "ראש ממשלה לשעבר", עבורנו זה "עבריין מורשע" – אהוד אולמרט – לא יודע אם אתה שמעת, אסיר משוחרר – בא ודורש מהאמריקנים הערכה מחודשת במדיניות שלהם כלפי ישראל – אה, חזרה ל-1974, 1975, אז, לתקופה של ג'רלד פורד ויצחק רבין. ואז אתה אומר לעצמך – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יצחק שמיר, זה היה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> רבין. פורד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערכה מחדש זה היה אצל יצחק שמיר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כבר ב-1974, 1978, כבוד היושב-ראש, אפשר לבדוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, בוש האב היה – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> מול מצרים, הסכמי הביניים, מצרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה מדבר על רבין. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. ולמה אני אומר את כל זה? כי כל הסיפור הזה של הרפורמה, הרצון הזה פה להציג איזה מצג שווא: זהו זה, דיקטטורה, החזרנו את יוליוס קיסר, אבי הדיקטטורה, הוצאנו אותו מהקבר, גיירנו אותו והכנסנו אותו למעון ראש הממשלה, דיקטטורה – הקשקוש הגדול. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בועז, בועז. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, מי אומר "בועז"? תן לי רק לסיים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נשאלת את השאלה מהי הרפורמה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום יבגני, לא ראיתי אותך. אתה פשוט מפריע לו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לנו מושג ברפורמה. עכשיו תדבר על הרפורמה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אספר לכם, בואו, הגיע הזמן – אתם המתלהבים הגדולים פה, בואו נספר לכם משהו על יחסי ישראל-ארצות הברית, כולל הממשל הנוכחי. בוא נדבר אבל על עובדות, לא פרשנויות ולא המצאות – עובדות. תקשיבו לעובדות. קודם כול, במקביל, גם נאחל הצלחה לנשיא, כי אצלנו בימין מכבדים אינסטיטוציות וגם את הנשיא. נאחל לו הצלחה במפגש עם נשיא ארצות הברית, גדול ידידינו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אני כבר מסיים. שבוע-שבועיים אחרי ששר המשפטים הציג את התוכנית שלו, את הרפורמה שלו – שאתם מיהרתם לכנות דיקטטורה – באו שליחים מממשלת ישראל לוושינגטון, לארצות הברית, והציגו בפני הממשל האמריקני את הרפורמה. הציגו את הרפורמה. האמריקנים כעבור חמש דקות הפסיקו את האורחים מישראל, נציגי הממשלה – אחד מהם לפי דעתי גם היה חבר ממשלה, הוא עדיין חבר ממשלה – ואמרו להם את המשפט הבא: It's inconsiderable – זה לא מתקבל על הדעת שאנחנו נתערב בעניינים הפנימיים שלכם. רק מה בינתיים? למה התחלתי עם מגיש הטלוויזיה וראש ממשלה או עבריין מורשע לשעבר שפונים לאמריקנים? כאשר קהל מפה ומשם, מארצות הברית, יהודים מבית ומארצות הברית, פונים לאמריקנים ואומרים להם: תלחצו, תלחצו – זו התוצאה. ותרשה לי – בגלל שקטעו אותי, ואני יודע שנגמר הזמן – רק להגיד מילה אחת, כי זה נושא שהוא חשוב, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> בנושא של סרבנות הייתי מצפה לקונסנזוס מכל יושבי הבית פה, לבוא ולהגיד לכל אותם אלה שמאיימים בסרבנות שזה דבר פסול. ורק נזכיר כיצד בית המשפט העליון, בג"ץ, מתייחס לאותם סרבנים וטוען שלא מתקבל על הדעת הדבר הזה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק להגיד עד כמה הגיעה הצביעות. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ישיב ויסכם את הדיון השר המקשר דוד אמסלם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, אתה עולה? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אני לא משיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא מסכם? << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> ביקשתי דקה אחת בשם הממשלה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> יש שר נוסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, יש שר נוסף, כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ואני לא אפרט – – – אני לא מתכוון לפרט. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני ביקשתי את רשותו של השר המקשר ושלך, אדוני היושב-ראש, כדי לקבל את רשות הדיבור. ממש בקצרה. אני רוצה מעל הבמה החשובה הזו, בסיכום מבצע "מרתון דרכון" שנעשה ברשות האוכלוסין וההגירה, להודות מעומק הלב למנכ"ל הרשות אייל סיסו ולקבוצת עובדים מצטיינים: בסניף באר שבע – אביה ישראל ממינהל אוכלוסין באר שבע, בתאל אוחנה מבאר שבע, ליאור אוחיון ממחלקת האכיפה; בסניף חיפה – הישאם ח'טיב, שחומי אזולאי, זהבה מאירוב; מסניף ירושלים – מוריה אליאסי ממטה מרחב, עינב סגל מהמטה, עודד ברכה ממינהל אוכלוסין ירושלים; לאיהאב ח'טיב מלשכת תל אביב; לאורלי שני מלשכת נתניה; לליאת חמו מלשכת יקנעם. תודה רבה לכל אחד ואחת מכם על עבודה מסורה למען אזרחי ישראל. תבורכו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ותודה רבה לשר הפנים על המבצע הגדול. השר אמסלם, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. ככה צריך להיות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יישר כוח. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר הפנים – משה, אני באמת רוצה להודות לך בשם עם ישראל על כל המבצע שעשית. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, מזל שנתנו לך להתערב. לי לא נותנים, אומרים לי: אתה שר, אסור לך. מזל – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מזל שנתנו לך – הרועצת המשפטית נתנה לך גם קצת לעבוד, ובאמת שאפו גדול לכל העובדים, שצמצמו באמת את כל הפערים שהיו, דבר שלא מתקבל על הדעת. תודה רבה. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו לגופו של עניין. חבר הכנסת שלום דנינו, אני רוצה להקריא לך משהו. ינאי המלך אמר לשלומציון המלכה: את אל תפחדי לא מהפרושים ולא מהצדוקים – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אלא מהצבועים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אלא מהצבועים. דרך אגב, הצבועים יושבים בצד הזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל תמשיך: שעושים מעשה זמרי – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שעושים מעשה זמרי – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – ורוצים שכר של פנחס. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ומבקשים שכר כפנחס. זה הצבועים. בדרך כלל, דרך אגב, מר בן ברק, כשאני רואה מישהו מתחסד, אני יודע שזה המושחת הכי גדול. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – של חנפנים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לרוב. אתה יודע, אומרים, למה בעצם החזיר הוא החיה שביהדות אנחנו אוסרים אותה כטמאה ביותר? יש עוד חיות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – מפריס פרסה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כותב רש"י: החזיר, הוא הרי מפריס פרסה, אבל – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא מעלה גרה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לא מעלה גרה. אז הוא מראה לך כאילו הוא מפריס פרסה עם הידיים, שתטעה אולי שהוא חיה – זאת אומרת הוא סוג של צבוע שמנסה לשקר לך. לכן כשאתה אומר "חזיר" אתה בגדול אומר חיה צבועה, אנשים צבועים שרוצים להטעות את הציבור. הם חושבים ששכחנו את ההיסטוריה. ואני רוצה לספר לכם – גם לך, משה – עמוס הראל כותב ב-2005: "חלוץ: סרבן לא יוכל לשרת כלוחם. הרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ" – הכושל במדינת ישראל, דרך אגב, בגלל זה הוא גם הודח – "אישר השבוע שורת צעדים שמטרתם החמרת הטיפול המשמעתי בסרבנים", לקראת יישום תוכנית הגירוש. "חלוץ קבע שחייל שיורשע בסירוב פקודה לא יוכל לשרת עוד כלוחם, וזאת בנוסף לעונש המאסר שיוטל על הסרבן". ומה עוד הוא הגדיל לעשות? הוא אומר: חייל מישיבת הסדר – כי הוא הבין שלמי זה קרוב, הסיפור הזה? לימנים, לחיילים הימנים בישיבות ההסדר, שזה נוגד את תפיסת עולמם האידיאולוגית – מה הוא אומר להם? תקשיבו טוב מה הגנגסטר הזה אומר: "חייל מישיבת הסדר שיסרב פקודה" – הוא, יש לו דין אחר, יש חייל רגיל ויש חייל מישיבת הסדר – "יבוטל לגביו הסדר השירות. פירוש הדבר שהסרבן לא יוכל ליהנות ממסלול שירות של 14 חודשים בצבא, כמקובל בהסדר, אלא יידרש לשרת את מלוא שלוש השנים". תבינו: מדינת ישראל החליטה שיש מסלול הסדר; בא הרמטכ"ל חלוץ – זה שהיום קורא לסרב פקודה, ואיך הם קוראים לזה, השמאל? הם לא קוראים לזה סירוב, חס ושלום, הם כל היום מחפשים מילים. הם אומרים: התנדבות. אני לא מכיר צבא שנשען על מתנדבים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך אמרתי? אני עד גיל 40 עשיתי מילואים, הייתי 45 יום כמעט, מגיל 18 הייתי בשירות מלא, אחרי זה היו לנו 45 יום. לרוב היה חודש בט"ש, שבועיים אימון. יש כאלה, דרך אגב, שצה"ל מכשיר אותם להיות טייסים, אז יש להם מסלול שירות שונה. הם לא באים 30 יום רצוף, כי לא צריך, אז יש להם יום בשבוע או חצי יום או יום וחצי, זה לא חשוב, אבל זה מסלול ההכשרה. לזה הם קוראים התנדבות – "לא, אנחנו לא חייבים". אני קורא לשר הביטחון בהזדמנות הזו לבחון – זאת שעת אמת לעם ישראל. צריך לבחון את כל סוגיית השירות ואת המשרתים, ומי משרת ואיפה. לא יכול להיות שיש איזו קבוצה שמחזיקה את עם ישראל בגרונו, ובאמצעות זה כופה את עמדתה על ממשלת ישראל. זה דבר שלא מתקבל על הדעת בכלל. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת סעדה, אתה יודע, לא שאני משווה, אני רק אומר את הגישה. חבר הכנסת איזנקוט, אתה זוכר שהיה האבא אסד? מי שירת בחיל האוויר? רק העלווים. מי שירת ביחידות המובחרות שלו? רק העלווים. מי היו העלווים? מיעוט קטן שהחזיק את המשטר. אנחנו במדינת ישראל לא רוצים מיעוט כזה שמחזיק את המדינה; אנחנו רוצים את כל עם ישראל בפנים. מי שלא רוצה – שלא יהיה. אף אחד לא מכריח אף אחד להתנדב ולשרת ביחידות מובחרות. העלווים – נכון, כמו שאמר היושב-ראש, הם היו 10% מהאוכלוסייה. 10%. לכן אין מצב – אני מזדעזע, לא חשוב משמאל, מימין – בעולם המושגים שלי ולפי מה שחינכו אותי יש מדינה, יש צה"ל ויש כל השאר. צה"ל לא קשור לשום נושא – לא פוליטיקה, לא כלום. צה"ל, תפקידו כפי שהוא: צבא ההגנה לישראל. פעם זו ממשלה כזאת – דרך אגב, גם כשהיה הגירוש אני סברתי שאין מצב שחייל מסרב פקודה, למרות שזה בבסיס האידיאולוגיה העמוקה שלו. לא כשכש בזנב ואמר "עילת סבירות", לא דמוקרטיה – הרסו לו את הבית. הלכה למעשה, יהודי – גירשו אותו, הלכה למעשה, לא בפילוסופיה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל עדיין אני חשבתי וחושב, כשראינו את החיילים בוכים – איך שמתם להם אז, איזנקוט – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תזכיר לנו מי – – – התנתקות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שמתם להם, לחיילי צה"ל – הרי זו פעולת שיטור – שמתם לחיילי צה"ל אפוד כחול וסמל המדינה. מדוע? בגלל שהם באו לפעול בשם המדינה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם הצביעו בעד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והם באו לפעול בשם המדינה, בשם ממשלה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סובה, אף אחד לא שומע אותך, אתה סתם מפריע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ואני רוצה רק להזכיר לכם שכששרון הלך לבחירות זה היה כמו בנט. הוא אמר: דין נצרים כדין תל אביב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם השרים שלך הצביעו בעד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שנייה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב. תראה, אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סובה, אני רוצה להגיד לך משהו: אני בחיים שלי מדבר כדודי אמסלם. לא מעניין אותי מי היה, מי לא היה, מה עשה ולא עשה. ואת הביקורת שלי יש גם לאחרים, יש לי כלפי אחרים. אני בא לאמת. הוא בא ואמר: דין נצרים כדין תל אביב. אז אנחנו תמכנו בו. הוא אמר: בואו נעשה משאל מתפקדים. עשינו משאל – הפסיד, אבל הלך להתנתקות – לקח 15 חבר'ה מהליכוד והקים את קדימה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נכון – – – אחר כך – – – אל תבלבל עם העובדות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בניגוד להבטחות לבוחר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן רק שנייה, סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני חושב – יש עוד שני דברים. יש עוד דבר שהוא חשוב, חבר הכנסת איזנקוט. יש בעיה. בתפיסת העולם שלי, נניח, עכשיו חוקקנו את חוק הסבירות – ובעזרת השם נעביר אותו – אבל אתם לא מסכימים. בסדר. יעברו שלוש שנים – נניח, תחזרו חזרה להיות בשלטון – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> החוק של סולברג – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – תשנו את החוק. אנחנו מכבדים את העמדה שלכם. אתם השמאל ביצעתם מהלכים בלתי הפיכים גם בהתנתקות וגם בהסכמי אוסלו, ואנחנו כיבדנו את הממלכה תמיד תמיד. אני לפחות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם עשיתם את ההתנתקות. אתם עשיתם את ההתנתקות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כעסתי, הרגשתי נפגע, נעלב, אבל בסוף יש עם ישראל, יש מדינת ישראל. גם כשהממשלה רימתה את הציבור, אריק שרון אז: דין נצרים כדין תל אביב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני זוכר את ההתמודדות שלו בליכוד. אתה היית אולי – אני לא יודע אם היית אז בארץ. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני מכבד. בגלל שהמדינה מעל הכול, צה"ל מעל הכול. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו יכולים להתווכח בינינו, אבל בסוף יש לנו צה"ל אחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו מה קורה, אני שומע טייסים – חותמים, לא חותמים. איך השיח הזה נכנס בכלל? איך בכלל השיח הזה עולה לרמה הציבורית? איך מישהו במדינת ישראל מעז? עכשיו, איך הם עוטפים את זה? בוא, אני אגיד לך, סובה. חבר הכנסת איזנקוט, ככה הם עובדים בשמאל: הם עוטפים את המציאות – יש להם מה שנקרא – הם עובדים על התודעה, הם משנים את המילים: תראה, נכון, אנחנו נגד סרבנים, אבל כאן המדינה הפכה להיות אנטי-דמוקרטית, אז אנחנו פועלים נגד המדינה האנטי-דמוקרטית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תבין את החולניות בחשיבה, בשקר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתם רוצים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים מדינה לא דמוקרטית? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי אתם? אני רוצה לגדל פה ילדים במדינה לא דמוקרטית? אנחנו הרבה יותר דמוקרטיים מהשמאל. תמיד זה היה. דרך אגב, השמאל תמיד ניצל אותנו. באיזה מובן? הימין לעולם לא ירים יד על מדינת ישראל ועל צה"ל, לא משנה מה יקרה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? קודם כול, בגלל שזה בבסיס היהודי שלו – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סובה, סיימת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בבסיס החינוכי שלו, הדתי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רוצה לקרוא אותך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השמאל זה בולשביקים. זה כמו הבולשביקים בברית המועצות שעשו את ההפיכה – מחר מחסלים את הכול, לא מעניין אותם כלום. לכן מעולם, סובה, לא משנה מה יקרה במדינה, מעולם ולעולם הימין לא ירים יד ולא יתבטא נגד מדינת ישראל, בוודאי לא נגד צה"ל ולא נגד מוסדות המדינה האמיתיים הדמוקרטיים – לא בית המשפט העליון שהשתלט על המדינה. את האמת אתם יודעים. סובה, אתה יודע את האמת, המפלגה שלכם יודעים את האמת, כולם, מהקטן ועד הגדול – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל לא מתאים, הפוזיציה. אני אספר לך משהו, סובה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אם נתניהו לא היה ראש הממשלה, היום אתם הייתם בראש המאבק איתנו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? את האמת אתם יודעים כולכם. בגלל שגם אתם לא נמצאים במרכז הפיילה. אתם בדיוק כמונו – בצדדים, בחוץ, לא במעגל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תגיד את כל האמת – – – רשות החברות. תגלה לנו את כל האמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד את כל האמת על רשות החברות. אתה – – – רשות החברות – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה הפיילה? איפה הפיילה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – להיכנס לנושא אחר. אני רוצה לספר לכם – תקשיבו, היה דיון בממשלה לפני שבוע. הממשלה ביקשה מהיועצת המשפטית למחאה להביא נתונים. בסוף, אתה יודע, הצבועים, הם מורחים את העסק. בסוף אני טוען שכל תיאוריה מבוססת על נתונים. תביא את הנתונים – נבנה עליהם תיאוריה. לא לוקחים תיאוריה ומנסים להלביש עליה נתונים. שאלנו – תגידו, חצי שנה יש כאוס במדינה, הפרות סדר המוניות שלא היו מאז קום המדינה. נגד כמה אנשים הוגש כתב אישום? יושב לי פרקליט המדינה החצוף הזה, המטריד מינית הזה, שנבחר – מטריד מינית – קם לי, ז'ונגלר, עם העניבה, מדבר בהתנשאות לראש הממשלה. ראש הממשלה שאל אותו: תגיד, לא הבנתי, אז הוא אומר לו – כרגיל, אתה מכיר את אלה עם האף למעלה? הבעיה איתי, אני כנראה לא הסברתי מספיק טוב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – האיש הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב, לא ראוי להיות בשירות הציבורי. ואז, מה בסוף? הם מדברים על שישה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ארבעה ימנים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אדלשטיין, אני עכשיו שואל אותם: תגידו, השישה – כולם במחאה? לא. בסוף מסתבר שארבעה כנראה הם בכלל מהימנים שבאו נגד המחאה, ושניים שכנראה כמעט הרגו כמה שוטרים ופצעו כמה סוסים – עצרו אותם לכמה שעות ושחררו אותם. איך אמר השופט שהביאו לו אחד כזה? הוא אמר: לא יכול להיות, זה סטודנט עם משקפיים, נראה לי בחור טוב. לא משנה שהוא תקף שוטרים. בעולם המושגים שלו לא יכול להיות כזה דבר שמישהו מהשמאל תוקף שוטרים, אלים. עכשיו, אני רוצה להקריא לכם. באנו וביקשנו נתונים ושאלנו מה מדיניות האכיפה. אתם לא תאמינו. אני מקבל מכתב לפני יומיים, ממי? מהגברת, המשנה ליועצת המשפטית אביטל סומפולינסקי. משפט ציבורי חוקתי. תקשיבו, רבותיי, קראתי את העסק הזה חמש פעמים, ואללה, אני בטוח שהיא לא מבינה מה היא כתבה פה: מצד אחד יש חוק נגד הפגנות, מצד שני מותר לעשות הפגנות, מצד שלישי אסור לעשות תהלוכות, מצד רביעי מותר לעשות הפגנות אבל עד 50 איש, אבל לא 50 איש, ושוטרים ולא שוטרים – רבותיי, אנחנו כולה שאלנו מה מותר. אז בואו אני אספר לכם. כשהתחיל – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני השר, מתחילים עכשיו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אספר לכם. כשרבין עשה את אוסלו היה סיפור כזה, היו הפגנות של הימין, עשינו הפגנות בבלפור. הגישו בג"ץ נגד ההפגנות. מי היה השופט, כרגיל? בבקשה תנחשו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ברק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יפה, ניחשת, אהרן ברק. מה כתב אהרן ברק בפסק הדין? שמותר להפגין בערך פעמיים בשבוע, בשעות 17:00 עד 19:00 או 21:00. למה? א. אי-אפשר להטריד את ראש הממשלה יותר מדי; ב. יש שכנים. אני הייתי אחראי על ההפגנות בירושלים, אני עבדתי בעירייה, אני הייתי נותן את הרישיון. אני הקמתי כיכר הפגנות מול משרד ראש הממשלה, סללתי. בן אדם היה רוצה להפגין הפגנה, היה בא, היינו נותנים לו רישיון להפגנה, מועד, זמן, ערבות וכו'. נהיה כאוס: היום מותר – מאז שעלינו לשלטון מותר הכול, לא צריך כבר רישיונות. מאז בלפור. ומי קבע את זה? אהרן ברק. פתאום באו בבלפור, התחילו לעשות רעשים. אמרו להם – לא, חיות, זכות ההפגנה. לא משנה שיש שם אנשים מבוגרים שכל העולם שלהם חרב. מה זה מעניין? כל עוד זה לא חיות ולא החבר'ה פה, 15 החבר'ה פה, מה זה מעניין? נאורים. עכשיו אני רוצה להקריא לכם משהו. חשוב מאוד שתראו את רמת הצביעות של הרועצת המשפטית, של פרקליט המדינה והשופטים האלה כאן, שאתם רואים אותם פה לידכם, מאה מטר מפה. אני מקריא לכם פסק דין של העליון. של העליון. מצד אחד היא כותבת, אמרתי לכם: "ככל שהציבור בישראל חפץ חיים בדמוקרטיה, עליו לסגל לעצמו, כבכל מדינה מתוקנת, רמת סיבולת ויכולת הכלה של הפגנות". אחרי זה היא כותבת: מרבית ההפגנות אינן טעונות רישיון. אבל מה כן? לפי סעיף 83, 84 נקבע כי אספה של 50 איש ומעלה על נושא בעל עניין מדיני, ותהלוכה של 50 איש ומעלה – טעונות רישיון מהמשטרה. לא הבנתי, על מה הם מפגינים? אחרי זה היא כותבת: "רק אספות בעניינים שהם בבירור מדיניים, כפשוטו של מושג, במובן הצר של המילה". כאילו, אם מחר הם רוצים להחזיר את כל יהודה ושומרון – זה נושא מדיני. כן, בוודאי, אסור לנו להפגין. וכו' וכו' וכו'. לא תאמינו איך היא כותבת דבר והיפוכו: "כמובן, גם באספה או תהלוכה – – – עדיין חייבים המשתתפים בה להימנע מהסגת גבולות של אדם או מיצירת מטרד או ממעשה – – – שיש בו משום הפרת חוק או פגיעה ממשית בזכותו של אחר". חבר'ה, מה הבנתם פה? מותר לחסום כבישים או אסור לחסום כבישים? אני אומר לכם, רבותיי, הגברת הזאת לא מבינה מה היא כתבה פה. בלה, בלה, בלה, כמו שהם כותבים תמיד. שורה אחרונה – יכולים לכתוב לנו משפט אחד: חבר'ה, אנחנו לא סובלים אתכם. אנחנו – יש לנו פה היועצת המשפטית של המחאה, וזהו, תעשו מה שאתם רוצים. עכשיו אני מקריא לכם – חבר הכנסת ביסמוט, בוא תקשיב – פסק דין חשוב מאוד, שכנראה היא לא מכירה אותו. מי כתב אותו? אתם מנחשים עוד הפעם, מי כתב אותו? אהרן ברק. ומי הסכים איתו? אני מקריא לכם: השופט ריבלין, השופטת פרוקצ'יה, השופטת ארבל והשופט חשין. מה היא כותבת? אני מקריא. מה הנושא? היה ערעור – על מה? כתב אישום: מדינת ישראל נגד שי מלכה ואריאל ונגרובר. עכשיו אני מקריא לכם מה כתב השופט הדגול מרום מעלתו ורוממותו, הצבוע הגדול והמסית מס' אחת במדינת ישראל מר אהרן ברק, שלטעמי צריך לשבת בבית סוהר עד סוף חייו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מדבר? איך אתה מדבר? לא ייאמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> "על פי כתב האישום" – אתם שומעים? משה, תקשיב, תקשיב, אתה משפטן. אולי אני לא הבנתי. "על פי כתב האישום, במהלך 2005 קשרו הנאשמים קשר לסכל באמצעים לא חוקיים את – – – תוכנית ההתנתקות, המעוגנת בהחלטות הממשלה ובחקיקת הכנסת. בפעולות שתוכננו למטרה זו – – – ארגון הפגנות המוניות בכל רחבי הארץ, שבמהלכן ייחסמו צירי תנועה ותימנע תנועת כוחות הביטחון; קריאה למפגינים להפר את החוק כדי להיעצר בהמוניהם ולשתק את מערכת אכיפת החוק; גרימת נזק לציוד – – – עידוד סרבנות בקרב משרתי הביטחון". הייתי בטוח שהוא כתב את זה היום. אז לא היה דבר כזה. "הקמת אתר אוהלים סמוך לחבל עזה" – לא משנה שיש פה אוהל ליד בית המשפט העליון, ובכל מקום הם שמים אוהלים חודשים על גבי חודשים; "פתחו חשבון בנק למימון הפעילויות" – פה יש עשרות מיליונים שבאים מטייקונים ומחוץ לארץ ממדינות זרות; "מינו רכזי אזורים" – אני קורץ לכם, יש עתיד, שכל מפגין, מאיר, מקבל 700 שקל. באו אליי מבית הכנסת, אמרו לי: דודי, ב-300 אנחנו מוכנים לבוא. אמרתי להם: אתם יודעים מה? אני אדבר עם לפיד, אני אעשה לכם אחלה הפגנה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זאת הוצאת דיבה. אני לא מצליחה להבין כמה נמוך אתה מסוגל לרדת. זה פשוט מחליא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נשבע לך, באו ביום שישי, כאב לי הלב – ביום שישי באו אליי הביתה שלושה חבר'ה, פתחו שולחן, עלק קידוש, הביאו איזו חבית של רעל, כמו שלפיד נתן להם. אמרתי להם: עלאש, בואו, שבת, תעשו איתי, יותר טוב – נלך לבית כנסת, נאכל כמו שצריך. בשבת, כן? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> די עם הצביעות, אם היית יכול להרוג אותם היית עושה גם את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מבינים? זה האנשים. אמרו לי בבית הכנסת: דודי, נעשה אחלה הפגנה, גם יעזרו לפריפריה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אתה גדלת בבית מזרחי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, דבי, את יודעת, 300 שקל, ניתן לאנשים קשי יום, אני אעביר להם, אחלה הפגנה שבעולם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, גדלת בבית מזרחי. אנחנו לא אנשים רעים, אין לנו רעל נגד אנשים. למה אתה כל הזמן מדבר רע? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, הם עשו כנס בירושלים, קראו להתנגד להתנתקות וכו'. עכשיו בואו תראו מה כותבים הגאונים, הצבועים. השופט הולמס כתב – הרי יש להם תמיד את המשפטים הידועים – שזה לא חופש ביטוי. למה? מי שצועק בתיאטרון "אש" וגורם למהומה – זה לא חופש ביטוי. ולכן, תבינו מה הם כתבו עליהם: "במעשים המיוחסים להם, לא רק שהנאשמים צועקים 'אש' בתיאטרון מלא – – – אלא – – – מציתים אש ליד חביות של דלק. המעשים המיוחסים להם ושבהסכמתם אנו רואים בהם את התשתית לבחינת המעצר עד תום ההליכים" – מעצר עד תום ההליכים, מר ברק, מעצר עד תום ההליכים, של ילדים. "שום משטר דמוקרטי המבקש לשמור על חופש הביטוי אינו רשאי להסכים לה". אתה שומע את זה, אלעזר שטרן? כל משטר דמוקרטי אינו – את זה כותב ברק, הגאון, האדמו"ר שלכם. "ואכן, חופש הביטוי – – – אינו מגן על החופש למנוע מיולדת להגיע לבית חולים". כן, זה מה שכותב אהרן ברק, לא אני. "אינו מגן – – – ממכבי האש להגיע למקום שרפה", אינו משתק את המנגנונים ומסכן את ביטחונם של הפרט והכלל. "הטוען בשם חופש הביטוי לכל אלה, אינו טוען מנקודת מבטה של הדמוקרטיה אלא מנקודת מבטה של האנרכיה" – אתה שומע, חבר הכנסת אלעזר שטרן? תקשיב, זה משפט חשוב: מי שטוען – הוא טוען – לא טוען מנקודת מבטה של הדמוקרטיה – את זה כותב אהרן ברק – אלא מנקודת מבטה של האנרכיה. דרך אגב, על מי הוא מדבר? אני אספר לך: שני חבר'ה עמדו ליד המדרכה, לא חסמו כביש – עצרו אותם עד תום ההליכים. אני מכיר את שי מלכה, זוכר אותו מאז. היה עם פייגלין. פייגלין נעצר ל-18 חודש. זה לא אהרן ברק, זה פייגלין. זה לא אהוד ברק, זה לא בסדרי הגודל של ההשפעה הציבורית. זה לא חלוץ. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, אלה קוראים למרי אזרחי. כל ערב יושבים בבית, מעשנים סיגריה, שותים אספרסו ואוכלים מקרון. לא מבין איך יכול להיות שהם לא יושבים בליזול, מריחים אותו, בעיקר ששם המקום שלהם. אני מקריא לך מה כותב הבן אדם, לא אני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> "טענת השלישייה הינה כי הפעילות המיוחסת להם מהווה מרי אזרחי, ולכן הם זכאים במשטר דמוקרטי. אף בטענה זו לא מצאתי כל ממש", כותב אהרן ברק. "הטענה בדבר מרי אזרחי מעוררת שאלות מוסריות, פילוסופיות ומשפטיות קשות" – הוא מתפלסף עם עצמו. וזמיר – אותו סיפור: "זה אינו מופנה אל היחיד ומצפונו אלא אל רשויות הציבור בהפעלת סמכויותיהן השלטוניות. עם זאת, במקרה שלפנינו, אין לנו צורך לבחון אותה כלל ועיקר, שכן אין בהתנהגותם של אותם שני נאשמים אלא המרדה" – הוא קרא להם, הם ממרידים. "שום תיאוריה של מרי אזרחי אין בה כדי להצדיק עצירת מדינה". שני אנשים, עלק עצרו מדינה. שני אנשים. לא מדבר על 50,000 איש שעומדים באיילון – שני אנשים שעמדו על מדרכה. אמרו: אתם הולכים לרדת לכביש לעצור את האנשים, מעצר עד תום ההליכים. הם, כדי להצדיק שרפת צמיגים – כל איילון, ראיתי אותו, כולו שרוף, רק צמיגים. דרך אגב, לא הבנתי מאיפה הבאתם את כמות הצמיגים בכלל. הזמנתם לדעתי פול טריילרים של צמיגים. אני רואה רק שרפות שם כל לילה. "ושום טיעון פילוסופי לא יצדיק עיכובה של יולדת הצריכה להגיע לבית חולים או עיכובה של מכונית כיבוי" וכו' וכו'. אני לא אקריא לכם את הכול. חבר'ה, הרי גם אתם, ביני לבינכם, מכירים את האמת. אתם גם נגעלים מהאנשים האלה. אתם יודעים בסוף שאלה הצבועים הכי גדולים. אתם יודעים שאהרן ברק, אהוד ברק, דן חלוץ – כל אלה צריכים לשבת בבית סוהר. את האמת אתם יודעים. אתם יודעים שאלה שחוסמים את איילון – היום כביש 4. איך אמרתי? תראה את הבעייתיות המרכזית שאני מצוי בה, וכל אזרח. היום, כשאני יוצא מהבית, חבר הכנסת שטרן – אתה יודע, כשיש הפגנה, סוגרים רחוב, נגיד – מודיעים. בסדר, פעם בשבועיים יש הפגנה – יאללה, אחלה. היום כשאני יוצא מהבית, אני לא יודע. אני אספר לך, ביום שישי הייתי צריך להגיע לריאיון. אני יוצא מהבית שעה לפני, אני מגיע שעתיים אחרי זה לאולפן. למה? מישהו החליט לסגור את הכביש. עכשיו, אני חי ברולטה, אם לא יודע אם אני מגיע או לא מגיע. אין לי מושג. אני יודע שאני מתניע את האוטו. הדבר היחיד שאני בטוח בו – שהתנעתי את האוטו. מכאן אני והאנרכיסטים – לא יודע, אני והמזל שלי. אם קמו איזה ארבעה צפונבונים ובא להם לסגור היום את כביש 6 – ואללה, סגרנו את כביש 6. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תעשה הפסקה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סיפרתי לכם, באתי יום אחד מנתניה – אתה לא תאמין – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רוצה הפסקה שנייה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – עשרה חבר'ה סגרו את הכביש. אני מוצא את עצמי עם אלפי מכוניות עומדים שעות. שוטרים לידם, יותר מעשרה, יש 20 שוטרים. עשרה אנרכיסטים עוצרים את כביש 2, ואנחנו עומדים ככה. נשמע לך סביר? באמת, איזנקוט, אתה עם עצמך, עזוב את הבלפנים האלה. אתה בתוך-תוכך יודע את האמת. אתה איש מוסר, אתה איש אמיתי. הרי את האמת אתה יודע. אתה יודע שמדובר פה בעבריינים, פורעי חוק, שהורסים את המדינה במו ידיהם. אתה יודע שטייס שאומר: אני לא בא לצה"ל – לא משנה, אתה יודע שזה חילול הקודש. אתה יודע שזה צלם בהיכל. אתה גם יודע שיש לזה משמעויות אחרות בעתיד. אתה יודע שיהיו חיילים אחרים שיסרבו על דברים הרבה יותר פשוטים, הרבה יותר פעוטים מזה. למה? בגלל שאם להם מותר, גם לנו מותר. אתה יודע שזה לא קרה מקום המדינה ועד היום, ועברנו דברים איומים ונוראים במדינה הזאת – גם דברים יפים – מלחמות, כישלונות. אבל תמיד צה"ל היה מחוץ לאירוע. מי זה צה"ל? זה אנחנו, זה הילדים שלנו. תבין טוב מה קורה כאן. יש לך כמה מאות טייסים שמחליטים – אני לא מבין מאיפה יש להם את האומץ. אני לא מבין מי נתן להם את ההכשר. בגלל זה אני חושב שאהרן ברק צריך להיכנס לבית סוהר עד סוף ימיו. זה הבן אדם שכיוון אותם. איך הוא אמר? שהרמטכ"ל יחליט לאן מכוונים את הטנקים. אתה יודע מה? אני תולש את השערות שלי. זה נשיא בית המשפט העליון לשעבר שאומר לרמטכ"ל: אתה תחליט? זה קורה בסודאן, זה קורה בלוב, בצפון קוריאה. אנחנו – הרמטכ"ל יחליט? תאר לך שאתה, איזנקוט, הרמטכ"ל, מחליט להפנות את הטנקים לכנסת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה טייס מתנדב, הוא לא חייב לך שום דבר. הוא מתנדב, הוא לא חייב לך שום דבר. אתה מתבלבל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? ככה. תבין בן אדם. ואתם לא קוראים להכניס אותו לבית סוהר. את אהוד ברק – איך הבן אדם המושחת הזה מסתובב בחוץ? אני לא מדבר על זה שנחתו בחשבון שלו 10 מיליון שקלים, ועד היום לא יודעים מאיפה זה. להערכתי, מעסקת נשק אסורה, כי חוץ מזה הוא לא יודע לעשות כלום; העביר אותם דרך זה, קרן זה, נתנו לו זה, אתה יודע. למה, איך אפשר להכשיר דבר כזה? למה שיבואו לך 10 מיליון שקלים? בוא תסביר לי. אני לא מדבר איתך על זה שהוא בא לבית של פדופיל 30 פעמים. דרך אגב, קראתי שאחד הטייסים גם מספר מי היה איתם במטוס. אני מבין, בא עם כובע גרב. זה איש מוסרי? איך אתם בכלל שומעים לחלאה הזאת? איש תת-מוסרי. אני, אין לי חברים כאלה, בגלל שאני מתרחק מאנשים כאלה, בוודאי מחברים של פדופילים. הוא בא אליו הביתה. בא אליו הביתה עם כובע גרב. מה אומר? היה לי קר. תגיד לי, אתה חושב שאנחנו דפוקים? שם כובע גרב, פעם שם כובע. תגיד: אני בא לחבר שלי הפדופיל. אתה לא מתבייש שעשית מה שעשית? אתה עוד בציבוריות הישראלית, יש לך חוצפה לדבר? עוד מזמינים אותו לאולפנים. מי מראיינת אותו? איזו כתבת, אתה יודע, של זכויות הנשים. אני אדבר עם בן אדם כזה? זה עולם המוסר שלכם? זה? איך שנהיה שר הביטחון – איך אמר אולמרט? באותו לילה הוא דפק בדלת שלו ואמר לו: תוציא את עמיר פרץ, אני נבחרתי. רבאק, תן לבן אדם שבוע להתרגל. ישר אשתו הוציאה כרטיסי ביקור של המאכער. הוא בא, שר הביטחון, ואשתו המאכערית, לאנשים. תבין, משהו מטורף פה. תגנוב, אבל בשקט, לא מהבמה הציבורית. ועוד מביאים אותו היום לראיונות, ואני רואה את ההרס, את הרעל. דרך אגב, מרוב שהוא רוצה לדבר ולהרעיל, הוא אפילו לא מספיק לדבר משפטים בעברית, הוא נכנס לתוך המשפט של עצמו, בגלל שהוא כולו, אמרתי, רעל רדיואקטיבי מרוכז. זה האיש שאתם תומכים בו? שומעים אותו? הוא? אהרן ברק? חלוץ – אני ציפיתי ממך כרמטכ"ל לבוא ולגנות את חלוץ ולגנות את כל האנשים שקוראים לסרבנות, כולל אהוד ברק. בגלל שאמרתי: זאת הסכנה למדינת ישראל, ואם אנחנו לא נעצור את זה כאן, אני לא יודע מה יקרה לנו במדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר אמסלם, כנראה שקיצרת. דיברת קצר מדי? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אמרו הצבעה שמית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היושב-ראש עולה, בבקשה. << נושא >> ציון יום ז'בוטינסקי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה, בטרם נקיים את ההצבעות השמיות – וזה ארבע הצבעות במספר – ולאור העובדה שיש לנו אורחים מכובדים שמחכים פה כבר הרבה זמן, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, ולאחר מכן נחזור להצבעות על האי-אמון. הנושא הוא יום ז'בוטינסקי. ביום הזה ינאמו שלושה. אני אתחיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את ראש הממשלה, חבר הכנסת קריב, תוכל לשמוע מחר, באזכרה לזכרו של ז'בוטינסקי בהר הרצל. היום ינאמו כאן השר אופיר אקוניס, שלדעתי מייד ייכנס לאולם, וראש האופוזיציה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חבר הכנסת קריב, אנחנו מתחילים. אנא. חברי הכנסת, אנחנו מתחילים ביום ז'בוטינסקי. השר אמסלם, יום ז'בוטינסקי, אולי תרצה לשמוע, וגם יתר החברים. אם כן, שרים וחברי כנסת בעבר ובהווה, מזכיר הכנסת עו"ד דן מרזוק, נציגי מכון ז'בוטינסקי, ובהם היושב-ראש יוסי אחימאיר, חבר הכנסת לשעבר, והמנכ"ל אלעד פופוביץ', נציגי העמותה למורשת הלח"י, נציגי המועצה להנצחת אישים במשרד ראש הממשלה, נציגי מרכז מורשת בגין, נציגי העמותה למורשת בית אורי צבי גרינברג ובני משפחת ז'בוטינסקי, נכבדינו כולם. חברי הכנסת, בואו נכבד את זכרו של זאב ז'בוטינסקי. קשה להשתמש ביותר מכף יד אחת כדי למנות את האישים מקרב הנהגת הציונות שהשפיעו באופן כה עמוק והותירו רושם בל יימחה גם בחלוף שנות דור רבות כמו זאב ז'בוטינסקי – הוגה ואיש מעשה, שראה בבניית בית לאומי לעם היהודי משימת חייו, ולה הקדיש את מיטב מרצו. מבעד להמולת היום ולרעשי הרקע של תקופתו, ז׳בוטינסקי ניבא את השמדת העם היהודי, לפחות בחלקה, את הקמת מדינת ישראל ואת מלחמת האין-ברירה שנכפתה עלינו על מנת לזכות בה, ובין כל אלו אף עסק במבנה הדמוקרטי של המדינה העברית שבדרך. ב"מבוא לתורת המשק" כתב: "את טעם הדמוקרטיה יש לבקש בתורת ההסכם והפשרה". הדגש בתפיסה הפוליטית והמשטרית של ז'בוטינסקי עסק בצורה מובהקת – חבר הכנסת ביטן – במציאת הסדרים באמצעות דיון פרלמנטרי. ז'בוטינסקי היה תקיף מאוד כלפי אויבים מחוץ – ואויבים יש לנו רק מבחוץ – אך איש של שלום כלפי היריבים הפוליטיים בבית. לאנשיו הוא הנחיל את החובה לנהל את המחלוקות הפנימיות בדרך של הידברות. לכל אורך אותן שנים, גם כאשר אנשיו נרדפו, נודו או הוכו, שמר ז'בוטינסקי על הכלל שלפיו יהודי לא יפגע ביהודי. מבחינתו, מלחמת אחים הייתה קו אדום. בזה אחר זה הוא פגש את מנהיגי התנועות היריבות לפגישות ממושכות כדי לנסות ולנסח הסכמות שיסייעו בידי שני הצדדים לפעול כנגד האויב המשותף. כך פגש בלונדון את בן-גוריון, את גולומב וגם את ברל כצנלסון. ניסיונותיו להגיע להבנות עלו בתוהו, ובסופו של יום הוא זכה לכתף קרה. אך למרות יחסם זה אליו, לא חדל ז'בוטינסקי לנסות להגיע להסכמה ושותפות עם תנועות הפועלים עד יומו האחרון. למרבה הצער, גם ממשיך דרכו, מנחם בגין, אשר התמיד באותו קו של חתירה לשלום פנימי, ספג את אותו היחס. בשנת 1944, בימי הסזון הקשים, שבהם הנהגת היישוב העברי רדפה את אנשי האצ"ל – כן, יהודים רדפו יהודים בעיצומה של מלחמת העולם השנייה – כתב מנחם בגין ממחבואו את הדברים הבאים: "האוויר מלא אבק שרפה. נואמים ומנהיגים אינם חדלים לדבר על מלחמה פנימית. אחד מהם אמר כי היא כבר פרצה – – – וזו תשובתנו: היו שקטים, יהודים נאמנים; לא תהיה בארץ זו מלחמת יהודים ביהודים – – – לא נלך למלחמת אחים. בשום תנאי ולמרות כל הפרובוקציות. יהיה מה שיהיה". כך גם היה ארבע שנים לאחר מכן, בעת הירי על אלטלנה – שלגמרי לא במקרה כונתה כך על שמו הספרותי של זאב ז'בוטינסקי. גם היום ראוי לזכור: אויבים יש לנו רק מבחוץ. בתוך הבית אנו יריבים פוליטיים בני עם אחד. בינינו אין מלחמות – יש מחלוקות, מחלוקות שעלינו לנהל בדרך של הידברות כאן, בבית הזה, לא פסילה, לא רדיפה ולא השפלה. מדובר במשימה לאומית כבדת משקל, אולי החשובה ביותר בדורנו. היא מחייבת את כל חברות וחברי הבית לזהירות, למתינות ולענייניות. אין בכל אלו תגמול מיידי, בוודאי בהתחשב בכללי המדיה העדכניים, אך יש בכך כדי לתת לציבור שבחר בנו, בכולנו, את האמונה וההבנה כי אנו מתייחסים במלוא הרצינות לפיקדון היקר שהניח בידינו – ריבונותו. אי-אפשר לפעול לפי תורת ז'בוטינסקי אם ההחלטה לא תהיה נתונה בידי הציבור באמצעות נבחריו, והכנסת היא המייצגת של הציבור כולו, על כל גווניו – כשמסכימים יותר, כשמסכימים פחות או כשלא מסכימים כלל. אלה הם כללי המשחק: קול אחד לכל אחד. חברי הכנסת, ביום 8 ביולי 1964, יושב-ראש הכנסת אז קדיש לוז, שלימים יהיה גם יושב-ראש הכנסת שתחל את פעילותה במשכן הזה שבו אנו נמצאים, פתח את הישיבה במילים הללו, ואני מצטט: "היום תועלינה לירושלים עצמותיהם של ולדימיר זאב ז'בוטינסקי ורעייתו יוענה, זכרם לברכה. מחר הן תובאנה למנוחת עולמים בבית העלמין שעל הר הרצל, בחלקה המיוחדת לאישים דגולים של התנועה הציונית והמדינה. בתקופה הראשונה של פעילותו זכה ז'בוטינסקי להערכה ולהוקרה בלתי רגילה של הציבור הציוני כולו, ובתקופה השנייה לא רבים עוררו כמוהו הערכה שונה מן הקצה אל הקצה על דרכו בציונות. מצד אחד חסידים מעריצים שראו בו מדינאי גאון, מורה הלכה בציונות, ומאידך גיסא מתנגדים ושוללים תורתו ושיטותיו. חמורה הייתה המחלוקת שנתעוררה בציונות ובעם. עדיין מתלקחים ויכוחים בימינו על משנתו, ועדיין קיימים עניינים בהם היה הציבור מחולק בימי חייו ועומדת מחלוקת". "אנוכי" – אני ממשיך לצטט את קדיש לוז, יושב-ראש הכנסת דאז – "העומד לפניכם להעלות ולכבד את זכרו של ז'בוטינסקי, משתייך לזרם רוחני ופוליטי של הציונות הסוציאליסטית, שעמד ועומד ביחסי מאבק פוליטי נגד התנועה של ז'בוטינסקי. אילו רציתי להקיף בדבריי את מפעלותיו לאורך כל תקופת חייו, הייתי ממילא נגרר אל ויכוח ופולמוס שאינם הולמים דברי אזכרה הנאמרים מתוך כבוד למנוח הגדול". כאן מגולל היושב-ראש לוז באריכות ובפירוט רב את מסעותיו ומפעלותיו של ז'בוטינסקי, ובמילים הבאות הוא מסיים את נאומו – ואלה המילים שגם אני מבקש לסיים בהן את נאומי: "חברי הכנסת, בראשית דבריי הזכרתי את המחלוקת החמורה שנתעוררה בציונות וביהדות עקב פעולתו הפוליטית של ז'בוטינסקי. היה ויש בה משום מחלוקת לשם שמיים לגופי העניינים של הציונות, המדינה והחברה, והייתה וישנה בה גם מחלוקת שלא לשם שמיים. בהביאנו את עצמותיהם של זאב ויוענה ז'בוטינסקי למנוחת עולמים באדמת המולדת, אביע תקוותי שתיתם בתוכנו נטירת איבה, וילכו כל אחד וכל ציבור בדרכם ולשיטתם כשנגד עיניהם טובת המדינה והעם בלבד. חילוקי דעות תוך שמירה על כבוד הדדי הם מגופי ההלכות של סדר דמוקרטי. הבה ונגביר את הכבוד ההדדי גם כשהיננו נתונים במאבקים פוליטיים, כיאה לעם האמון על הדמוקרטיה ובונה מדינה דמוקרטית". ואני, הבנימין שביושבי-ראש הכנסת, מצטרף לתפילה זו. יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי ברוך. תל חי. וכעת, בשמו של ראש הממשלה יישא דברים כבוד השר אופיר אקוניס, שאני מתכבד להזמין לדוכן. לאחר מכן – ראש האופוזיציה. << דובר >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשי מכון ז'בוטינסקי, משפחתו, מוקירי זכרו, "גוסס ואינו מת. הולך לאבדון ואינו אובד" – כך תיאר את מצבו של העם היהודי זאב ז'בוטינסקי, מגדולי המנהיגים הציוניים ואחד מהאבות המייסדים של מדינת ישראל והאומה היהודית בעת החדשה. חברי הכנסת, תכונת יסוד של מנהיג היא לדעת לזהות בעיה ולפרוס דרכים אמיצות ובלתי שגרתיות לפתרונה. "קשה זה אומר אפשרי", אמר בהשראתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, שבו ראה נביא, "בחיר הגורל", כדברי ז'בוטינסקי. במרכז השקפתו, שבלעדיה אין קיום לימין הישראלי – אין לו קיום – שלמותה הטריטוריאלית של ארץ ישראל: "על אדמת ארץ ישראל נוצר – – – העם העברי"; "כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל"; "ישראל וארץ ישראל – חד הם". ובכן, אדם לא יכול להגדיר עצמו ז'בוטינסקאי בלי לתמוך ברעיון שלמות הארץ. כל שאר רעיונותיו – והם רבים וחשובים לא פחות – אינם יכולים לעמוד בלי הרעיון המרכזי הזה. כלכלה חופשית, יזמות פרטית מול כלכלה סוציאליסטית ריכוזית, ליברליזם, זכויות נשים, המאבק למען העברית וסגנון הפעולה של נבחר ציבור, ההדר הבית"רי המפורסם – כולם חשובים ומהותיים, אבל ללא רעיון שלמות הארץ אין קיום לימין הישראלי. אדוני היושב-ראש, אולי חברת הכנסת רייטן תוכל להקשיב קצת למשנתו של זאב ז'בוטינסקי, ההדר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן, חברת הכנסת רייטן, אנא. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רואה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה גם לחבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לרעיון המרכזי הזה התלווה ניסוח מדהים ועוצמתי, שעומד עד היום בבסיס תפיסת הביטחון הישראלית – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת דלל, בוארון. סדרנים, עזרו לנו לעשות שקט בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הרעיון המרכזי שעומד עד היום בבסיס תפיסת הביטחון הישראלית הוא "קיר הברזל" – מסמך מכונן, אקטואלי לשנת כתיבתו, 1923, והשנה נציין 100 שנים לפרסומו. הוא כותב בדיוק מצמית לימינו: הדרך היחידה להגיע להסכם עם הערבים היא קיר ברזל – כלומר כוח בארץ ישראל אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו. כל עוד ניכר בלב הערבים אפילו ניצוץ אחד של תקווה להיפטר מאיתנו, לא ימכרו תקווה זו לא תמורת דיבורים מתוקים ולא תמורת הבטחות שמנות. הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, נכתבים מתוך ההערכה לערבים היושבים בארץ ישראל – לא בהתנשאות, לא בבוז, לא בזלזול. יש לי יסוד סביר להניח שבעוד כמה דקות יעלו לכאן דוברי השמאל וידברו בערגה מלאכותית על ז'בוטינסקי הליברל, הדמוקרט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? יושבים ומקשיבים – – – למה אתה לא – – – יושבים כאן ומקשיבים, לא מפריעים. גם את זה אתה לא יכול? מה קשור לשמאל? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה גדול עליו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, הערותיכם נשמעו. תודה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידברו על כך תוך כדי התעלמות – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ז'בוטינסקי מתהפך בקברו. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> כן, כן. שמענו אתכם. ידברו על כך תוך כדי התעלמות מופגנת מההסתה האיומה שהוא ספג מהשמאל, בעיקר בעשור האחרון לחייו, וביתר שאת כשערער על ההגמוניה במוסדות הלאומיים. זה קרה למרות שעוד לפני כל מנהיג או זרם אחר בציונות – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את משפחתו מה הם חושבים. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – זיקק את הגדרת הדמוקרטיה המודרנית ואמר: "הדרך היחידה ליצירת הנהגה היא המצווה הנאה והישנה של זכות בחירה כללית וישירה". ולמרות זאת, נפל בחלקו – המפוקפק, אדוני היושב-ראש – להיות המנהיג הציוני הראשון שסופג עלילות דם. זאת עובדה שאין להתכחש לה. רצח חיים ארלוזורוב, זכרו לברכה, שהתבצע על חוף ימה של תל אביב, בין המלונות הילטון וקרלטון היום, עלילת הדם השפלה הזאת מעל כולם: הרוויזיוניסטים רצחו את ארלוזורוב. תגידו את זה. אל תשאלו למה, אמרו אז ביישוב העברי. ומי האשם? חברת הכנסת בן ארי, מי אשם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השמאל. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> נכון. כמובן, "הפיהרר" זאב ז'בוטינסקי – כך הוא כונה בעיתונות שהדפיסו יריביו הפוליטיים, לא פחות. ההשוואות האיומות, אם כן, לרייך השלישי מגונות אז ומגונות היום מכל צדדיה של המפה הפוליטית; מגונות, מסוכנות, מעוררות סלידה מכל הצדדים. לעולם אל תשוו את מה שקורה במדינת היהודים למאורעות האיומים בגרמניה בתחילת שנות השלושים ואחר כך בכל אירופה. לעולם לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בואו ננסה. בואו ננסה. << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ז'בוטינסקי לא זיהה רק את הבעיה היהודית בעולם; הוא זיהה את מהות הוויכוח – שהיה אז יחסית בחיתוליו – בין ימין לבין שמאל. עכשיו אני עומד לצטט דברים בשם אומרם. אלה לא תהיינה אמירות פשוטות – לא תהיינה אמירות פשוטות בכלל – אבל אלה דברים בשם אומרם, ציטוטים מדויקים. ובכן: "השמאל איננו יכול להסכים לשלום איתנו, אלא קיומנו עצמו הוא סכנה למפא"י". כך אומר ז'בוטינסקי לפני כ-90 שנה. באופן מצמרר המילים כאילו נכתבו בימים אלה ממש, והוא ממשיך: "אם יכירו בנו" – אם יכירו בנו, זה הרי דבר לא ייאמן – "אם יכירו בנו, בזכות קיומנו, באופן רשמי, זאת אומרת, יגידו לצאנם שאנחנו 'כשר', הלוא מרגישים הם בעצמם שזה יגרום בעתיד הקרוב להגירה חזקה מתוך שורותיהם לשורותינו". וכך מסכם ז'בוטינסקי: "השמאל מוכרח לבקש חורבננו ויהיה מה". אלה משפטים שלמים, ללא תיקון, שכותב זאב ז'בוטינסקי. לכן אני אומר כאן הערב הזה: איש לא יעז להטיף לנו, תלמידיו של ז'בוטינסקי, על דמוקרטיה; לא על זכויות אדם, לא על עקרון הפרדת הרשויות, ובטח ובטח שלא על שלטון החוק. משום שמי שאינו מגנה סרבנות איננו שומר חוק, הוא שותף להפרות; מי שאינו מגנה חסימות כבישים איננו שומר חוק; מי שלא מגנה אלימות איננו שומר חוק, ובשתיקתו הוא מעודד אותה. את הדברים הללו היטיב לבטא גדול הדמוקרטים, בוודאי מראשי הדמוקרטים מבין ראשי ממשלות ישראל, מנחם בגין, תלמידו המובהק של זאב ז'בוטינסקי, שזכה גם להכיר אותו וזכה להתווכח איתו ואף לנצח אותו בעימות דמוקרטי. דמוקרטי. מילה כזאת – דמוקרטיה, לא לצווחות ברחובות; לעשייה. וכך אומר מנחם בגין ערב הבחירות של 1981: היזהרו מפרובוקציות. הם יודעים לעשות פרובוקציות, תשאלו אותנו, הוותיקים, תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> שניהם, וגם שני ראשי ממשלה נוספים שגדלו לאור משנתו של ז'בוטינסקי – יצחק שמיר, זכרו לברכה, ובנימין נתניהו, ייבדל לחיים ארוכים – אינם מסכימים לעריצות הרוב, אבל הם בוודאי אינם מסכימים לעריצות המיעוט. אדוני היושב-ראש, היום ומחר, ערב האזכרה הממלכתית למנהיגנו, אני מציע לכל חברי הבית – אגב, לכולם – ללמוד שיעור קטן מאיש גדול: "את הטעם בדמוקרטיה יש לבקש בתורת ההסכם והפשרה". לא בהכנעה של הצד השני, לא בניסיון לגזול את קולם של מיליוני, מיליוני ישראליות וישראלים טובים ולבטל את בחירתם. לא להתנשא. "אם עבד, אם הלך – נוצרת בן מלך". בישראל, בדיוק כפי שחזה ז'בוטינסקי הנביא, כל קול שווה. דמוקרטיה היא רצון העם, ובלעז, למען מאזינים בניכר, The will of the people. חברי הכנסת, בית"ר דום. הכנסת והעם היהודי כולו מצדיעים היום למנהיג ציוני גדול, שעל תורתו חונכנו ואת צוואתו נממש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לשר אקוניס, ומתכבד להזמין את ראש האופוזיציה יאיר לפיד לשאת את דבריו. חבר הכנסת לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחת ז'בוטינסקי, ברוכים תהיו בבית הזה. "שטות היא" – "שטות היא", כתב ז'בוטינסקי – "לזהות את שלטון הרוב עם תמצית הדמוקרטיה והחירות. תמצית החירות היא השאיפה לכך שאיש לא ייאלץ להיכנע למה שמצפונו מתנגד לו, אפילו נתמכת קביעה זו על ידי הרוב". לא הטייסים אמרו את זה, לא "אחים לנשק", לא "המילואימניקים", לא הנשים של מצעד השפחות, לא הנואמים במצעד הגאווה – ז'בוטינסקי אמר את זה, אבי התנועה הלאומית-ליברלית, האב המייסד ההיסטורי של תנועת החירות, שעליה מבוסס הליכוד. הוא כתב גם את זה: "דעה מוטעית היא זו האומרת שממשלה הנשענת על רוב פירושה ממשלה דמוקרטית – – – דמוקרטיה פירושה חופש. גם שלטון הנתמך על ידי רוב יכול לשלול את החופש. ובמקום שאין ערובות לחופש הפרט – שם אין דמוקרטיה". הוא כתב את זה, ובגלל זה הם קראו לתנועה שהם הקימו "חירות", כי הם האמינו בחירותו של האדם. זה היה הבסיס, זו הייתה המשמעות היסודית של להיות לאומי-ליברלי – להאמין בחופש ולהאמין שלמדינה אסור לדרוס את הפרט. לא נשאר מזה כלום. הטכניקה המקורית של פייק ניוז הייתה לקחת איזה גרעין של אמת, איזה שבב של המציאות, ועליו לבנות את השקרים. היום אפילו את זה הממשלה לא עושה. מה שאתם עושים היום בבניין הזה, עכשיו, הוא עיוות גמור של כל מה שז'בוטינסקי האמין בו אי פעם. אבל זה לא באמת מעניין אתכם. העיקר שהתמונה שלו תלויה על הקיר, והעיקר שלבניין קוראים מצודת זאב. עשיתם את זה לז'בוטינסקי, עשיתם את זה לבגין; ראש הממשלה עשה את זה פה, מעל הפודיום – אני מודה שזה היה משונה במיוחד לג'ון לוק ולמונטסקיה, שאמרו דברים אחרים לגמרי ממה שהוא טען שהם אמרו על החירות ועל הפרדת הרשויות. ועכשיו אתם עושים את זה גם לכבוד השופט העליון נועם סולברג. אין דבר כזה "מתווה סולברג". מעולם לא היה, כפי שהוא הבהיר הערב בהודעה מיוחדת. כל מה שאתם מסתמכים עליו זה מאמר מרתק, ראוי לדיון, שהשופט סולברג פרסם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> השילוח. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בעיתון השילוח. זה מאמר ארוך, אבל אתם יודעים מה אין בו – אין בו שום הצעה לשנות את החוק. במקום שקרים והמצאות, אני מציע לכולם פשוט ללכת לטקסט. "עיון בדברים המצוטטים", כותב השופט סולברג, "של לנדוי, של גרוניס ושלי – מגלה כי גם אנו, 'השמרנים', חוששים מפני סתימת הגולל על עילת הסבירות המהותית". מה שהקואליציה מובילה עכשיו, שזה ביטול גם של עילת הסבירות וגם של הבסיס הדמוקרטי של מדינת ישראל, לא קשור בשום דרך שהיא למאמר של סולברג. סולברג צריך לתבוע את רוטמן ולוין על הוצאת לשון הרע. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> הוא לא יעשה את זה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בצד ז'בוטינסקי וסולברג, גם לי יש את הכבוד המפוקפק להיות חלק מהקטגוריה הזאת של אנשים שהממשלה מעוותת דברים שאמרו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בגלל ז'בוטינסקי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> היי, היי, די, נו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמח שהח"כ הוציא את עצמו מהמליאה. זה פתרון לא רע. השר לוין, שיושב פה, וגם חבר הכנסת רוטמן, לא מפסיקים לצטט נאום שנשאתי ב-2016, דווקא בפני פורום קהלת. אתה עשית את זה, השר, לא מזמן פה, מעל הפודיום. אני הלכתי, אגב, אז לשם, לפורום קהלת, מפני שאז עוד חשבנו שפורום קהלת הוא ניסיון מעניין להביא לשולחן דעות ומחשבות אחרות. זה היה לפני שהפורום חשף את פרצופו האמיתי כחלק מהשופרות. אז רוטמן ולוין לא באמת ראו את כל הנאום שנשאתי שם, רק חתכו בשבילם כמה משפטים שבהם דיברתי נגד שימוש יתר במבחן האדם הסביר. מה שהם החמיצו זה את העובדה שעיקר הנאום אמר כמובן בדיוק את ההפך. עיקר הנאום אמר, השר לוין, שלשמחתי, כבר עשר שנים – שבינתיים הפכו ל-17 שנה – בית המשפט העליון נזהר מן האקטיביזם. בית המשפט העליון עושה הכול כדי להימנע משימוש יתר במבחן האדם הסביר. שלושת הנשיאים האחרונים – גרוניס, נאור וחיות – הם לא אקטיביסטים; הם שופטים מידתיים וזהירים, שניסו להימנע ככל האפשר מהתערבות בהחלטות הממשלה. הסיבה העיקרית לכך שבית המשפט לא מצליח להימנע לחלוטין מהתערבות בהחלטות הממשלה היא הממשלה, כי ממשלות נתניהו עלו על טריק: בכל פעם שהן צריכות לעשות החלטה לא פופולרית, בכל פעם שהמציאות מתנגשת עם רצונו של הבייס, הפתרון שלהם הוא לזרוק את הבעיה על מדרגות בית המשפט. הם לא מצליחים לפנות את ח'אן אל-אחמר בגלל האיחוד האירופי – יזרקו את זה לבית המשפט; לא רוצים לגרש משפחות מחבלים בגלל האמריקאים – בית המשפט; לא יודעים איך להוציא ממדינת ישראל מהגרים – רצים לבית המשפט; לא מעוניינים לגייס חרדים – לזרוק את זה על בית המשפט, ונגיד גם לחרדים וגם לחילונים שהכול בגלל בית המשפט. זה קל, זה פשוט. כל מה שצריך זה לוודא שההחלטות שלהם מנוגדות לייעוץ המשפטי שהם קיבלו, ומייד תהיה עתירה, והם יפסידו, כמו שהם תכננו – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואז הם יוכלו לעשות את הדבר שהם הכי אוהבים – להתבכיין ולהגיד שבית המשפט העליון אשם. יבואו לבייס, יגידו לו: אם זה היה תלוי בנו, כבר לא היה מהגר אחד בדרום תל אביב; כבר לא היה בדואי אחד בח'אן אל-אחמר. זו לא אשמתנו שאנחנו לא עושים שום דבר – בית המשפט אשם. זה מאוד נוח, יש רק בעיה אחת: היום יש לנו למה להשוות. לפני חצי שנה הייתה פה ממשלה אחרת. עמדתי בראשה. היא עבדה. לא הייתה לה בעיית משילות, כי היא באה לעבוד. לא הייתה לה בעיה עם הייעוץ המשפטי, כי היא פעלה במסגרת החוק. ואני אומר לכם, אין פה שום בעיית משילות, יש פה רק ממשלה שלא רוצה לעבוד. מדינת ישראל נחטפה בידי מיעוט קיצוני. הממשלה הזאת מפרקת את יסודות עולמנו כדי להתמודד עם בעיה שלא קיימת. הם הופכים את ישראל למדינה לא דמוקרטית, מפרקים את הצבא, מרסקים את הכלכלה, הורסים עד היסוד את היחסים עם ארצות הברית, והכול בגלל בעיה שיכולנו לתקן יחד בלי לקרוע אחד את השני לגזרים. אין בעולם מערכת שאי-אפשר לתקן ולשפר. זה כולל גם את המערכת המשפטית. אנחנו יכולים לתקן ולשפר אותה יחד, קואליציה ואופוזיציה. לא מאוחר מדי לעצור את זה. אני חוזר פה על הקריאה: במקום הכאוס והטירוף, עצרו את החקיקה, נחזור לבית הנשיא, נדבר, נתקן, נגיע להסכמות רחבות. זה אפשרי. אנחנו עוד יכולים להביא בשורה לעם ישראל. הרוב הישראלי לא רוצה לראות אותנו מתרסקים, לא רוצה לראות אותנו מוותרים על חיים משותפים ועל הטוב המשותף. תקשיבו לז'בוטינסקי, אל תוותרו על הדמוקרטיה. עצרו את החקיקה המטורפת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לראש האופוזיציה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. הממשלה הכושלת מקום המדינה, שמובילה אותנו למשבר כלכלי, ביטחוני, מדיני, משפטי וחברתי; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת ישראל הורסת את מרקם היחסים עם ארצות הברית ופוגעת במעמד מדינת ישראל בעולם; << נושא >> << נושא >> 3. החרבת קשרי החוץ האסטרטגיים של ישראל עם ארצות הברית ופגיעה בביטחון הלאומי; << נושא >> << נושא >> 4. ממשלה שמובילה מדיניות המחזקת את הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא. כאמור, אנחנו חוזרים להצבעה על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. ההצבעות תהיינה הצבעות שמיות, ואנחנו נתחיל בהצבעה על ההצעה להביע אי-אמון של סיעת יש עתיד. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – בעד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד דוד ביטן – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד ואליד אלהואשלה – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כנציג הממשלה, חייבים לעצור את האלימות והפשיעה בחברה הערבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הפשיעה בחברה הערבית? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כן. חייבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה צודק, אבל – אז תצא. שיצביע ויצא, מה הבעיה? (חבר הכנסת ואליד אלהואשלה יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד בועז ביסמוט – נגד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד טלי גוטליב – נגד משה גפני – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אוהד טל – נגד חילי טרופר – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד איימן עודה – אינו נוכח אריאל קלנר – נגד גלעד קריב – בעד משה רוט – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו באולם שעוד לא הצביע ומבקש להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) ואליד אלהואשלה – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שעוד לא הצביע? אף אחד לא אומר. תמה ההצבעה. חברי הכנסת, הרי התוצאות: בעד – 53, נגד – 60. הצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם הצבעה זו תהיה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה משתתפת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ואליד אלהואשלה – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח יואב גלנט – נגד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד דני דנון – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד ניסים ואטורי – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח שלי טל מירון – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת צגה מלקו – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת גלעד קריב – בעד אליהו רביבו – נגד שמחה רוטמן – נגד אלון שוסטר – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מישהו במליאה שעדיין לא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד יוסף טייב – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע ורוצה להצביע? לא רואה. תמה ההצבעה. חברי הכנסת, אלה תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 60 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת העבודה וישראל ביתנו. גם ההצבעה הזו תהיה שמית, לבקשת האופוזיציה. המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לחזור על שמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד עופר כסיף – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד איימן עודה – אינו משתתף יוסף עטאונה – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת שמחה רוטמן – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש עוד חבר כנסת באולם שלא הצביע? יש שם, שרן. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) שרן מרים השכל – בעד אלון שוסטר – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תמה ההצבעה. אבקש למנות את הקולות. 44 בעד, 60 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה. נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה וישראל ביתנו. סליחה, אנחנו עוברים להצבעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת חד"ש-תע"ל. ההצבעה תהיה שמית. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – נגד יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אוריאל בוסו – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח דני דנון – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אוהד טל – נגד מתן כהנא – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש חבר כנסת באולם שעדיין לא הצביע? אין. אפשר לספור את הקולות. תמה ההצבעה. 45 בעד, 60 נגד. אני קובע שההצעה לא התקבלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הבריאות. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוריאל בוסו; הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אושר שקלים ומירב בן ארי בנושא: העלייה בשיעור הפגיעות המיניות בקרב ילדים. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מיכאל מרדכי ביטון, גלעד קריב, יוסף עטאונה וואליד אלהואשלה בנושא: התמודדות הממשלה והשלטון המקומי עם המחסור בסייעות בגני הילדים. מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ועמית הלוי בנושא: דרישה להוציא את ועדת המעקב העליונה מחוץ לחוק ולזמן לחקירה את ראשי הוועדה בגין תמיכה בטרור. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי לדיון בהצעות חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, תדון בהצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, פ/3248/25, של חבר הכנסת אלמוג כהן. כמו כן, אבקש להודיע כי חבר הכנסת יצחק קרויזר יכהן כממלא מקום קבוע של חבר הכנסת צביקה פוגל בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל הוועדה לביטחון לאומי לדיון בהצעות חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום) מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי 18 ביולי 2023, כ"ט בתמוז התשפ"ג, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:29. << סיום >>