דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ד ישיבה צ"ו הישיבה התשעים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, א' באב התשפ"ג (19 ביולי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 8 47. תוכניות הממשלה להתמודדות עם ההגירה השלילית מגוש דן 8 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 8 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 9 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 11 46. קרן וקסנר 14 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 14 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 15 48. ממצאי מבקר המדינה – ב-65% מבתי הספר בשש רשויות מקומיות בפריפריה ישנם ליקויי בטיחות חמורים והזנחה 24 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 24 שר החינוך יואב קיש: 25 49. הטרדת נוסעת מעכו על ידי איש ביטחון של חברת אל על 30 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 30 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 31 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 33 נאום בכורה של חבר הכנסת יצחק קרויזר 37 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 37 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 41 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022 44 אברהם בצלאל (ש"ס): 45 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022 46 נעמה לזימי (העבודה): 46 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023 47 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 47 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023 48 יונתן מישרקי (ש"ס): 48 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 49 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023 71 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 72 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 72 ינון אזולאי (ש"ס): 73 הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023 83 שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: 83 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 86 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023 94 שר העבודה יואב בן צור: 94 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 101 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 103 שר המשפטים יריב לוין: 104 מירב כהן (יש עתיד): 112 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 124 שר המשפטים יריב לוין: 125 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 128 הצעת חוק הפרות מינהליות, התשפ"ג–2023 137 שר המשפטים יריב לוין: 137 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 148 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) 158 אפרת רייטן מרום (העבודה): 159 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 164 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) 167 גדעון סער (המחנה הממלכתי): 168 שר המשפטים יריב לוין: 170 אפרת רייטן מרום (העבודה): 179 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 181 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 199 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 199 הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – חובת אישור החלת ריבונות במשאל עם) 200 גלעד קריב (העבודה): 200 שר המשפטים יריב לוין: 202 גלעד קריב (העבודה): 207 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 215 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 215 הודעה אישית של חבר הכנסת מיקי לוי 215 מיקי לוי (יש עתיד): 215 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ג–2023 216 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 216 יאיר לפיד (יש עתיד): 219 שר העבודה יואב בן צור: 221 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – משך תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל ועבר עבירת מין), התשפ"ג–2023 222 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 223 שר התקשורת שלמה קרעי: 233 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 252 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023 260 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 260 שר החינוך יואב קיש: 264 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 269 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 270 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 280 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 281 הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – שעות לימוד עברית), התשפ"ג–2023 282 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 282 הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג–2023 285 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 285 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 291 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 291 הצעת חוק סבסוד מוצרים ללא גלוטן, התשפ"ג–2023 291 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 291 הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ג–2023 295 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 295 שר התקשורת שלמה קרעי: 299 הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג–2023 300 אלי דלל (הליכוד): 301 שר המשפטים יריב לוין: 302 הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה של אזרחים המשרתים שירות לאומי-אזרחי בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023 303 אוהד טל (הציונות הדתית): 304 שר התקשורת שלמה קרעי: 304 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023 306 אליהו רביבו (הליכוד): 306 שר המשפטים יריב לוין: 309 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 310 אליהו רביבו (הליכוד): 312 הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג–2023 317 יוסף טייב (ש"ס): 318 שר המשפטים יריב לוין: 318 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 320 יוסף טייב (ש"ס): 322 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023 324 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 324 שר המשפטים יריב לוין: 327 הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023 329 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 329 הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023 330 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 330 שר המשפטים יריב לוין: 331 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 333 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023 336 חוה אתי עטייה (הליכוד): 336 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2022 338 יעקב אשר (יהדות התורה): 338 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 339 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023 341 ארז מלול (ש"ס): 342 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023 342 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 343 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 343 הצעת חוק הקרימינולוגים השיקומיים, התשפ"ג–2023 345 אופיר כץ (הליכוד): 345 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 346 הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 347 אריאל קלנר (הליכוד): 348 שר התקשורת שלמה קרעי: 349 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023 351 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 351 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023 352 מירב בן ארי (יש עתיד): 352 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023 353 יסמין פרידמן (יש עתיד): 353 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 354 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023 356 אוהד טל (הציונות הדתית): 357 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 358 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ג–2022 359 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 359 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 360 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65), התשפ"ג–2023 362 (קריאה שנייה וקריאה שלישית) 362 אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): 362 ינון אזולאי (ש"ס): 365 הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 39) (זכאות לתגמולים וכן לפיצויים לפי חוק אחר ולפיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 366 שרון ניר (ישראל ביתנו): 367 הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023 369 יעקב אשר (יהדות התורה): 369 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי א' באב התשפ"ג, 19 ביולי 2023. לפני שנתחיל, ברשותכם, אני מבקש לציין אורח מכובד שנמצא איתנו כאן ביציע המכובדים – קצין הכנסת החמישי ניצב איתן בן אליהו, שכיהן בתפקיד כעשור, בין השנים 1988 ו-1998. הוא שירת בסך הכול 41 שנים במשמר הכנסת, והיה הראשון שמונה לתפקיד קצין הכנסת מתוך המשמר. היום, בשנתו ה-91, זו הפעם הראשונה שהוא מבקר בכנסת מאז פרישתו. איתן, תודה רבה לך על השנים הרבות והטובות שהקדשת למשכן הזה. אנחנו נברך אותך בשם כל באי הבית באריכות ימים טובים, מלאי בריאות ונחת, יחד עם כל המשפחה שמקיפה אותך כאן. ברוך שובך הביתה, איתן. ונעבור לנושא הראשון על סדר-היום, רבותיי. מדובר בשאילתה. אנחנו נעבור לשאילתה של חברת הכנסת אורנה ברביבאי לשר הבינוי והשיכון השר גולדקנופ. בבקשה, אנא, תפוס את מקומך. כן, חברת הכנסת ברביבאי, בבקשה. << שאילתה >> 47. תוכניות הממשלה להתמודדות עם ההגירה השלילית מגוש דן << שאילתה >> << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> אדוני שר הבינוי והשיכון, אני העברתי אליך שאילתה. אני אשמח לקבל תשובה בנושא מחיר מטרה. אנחנו יודעים שיש הגירה שלילית – זאת עובדה – מגוש דן, ובוודאי מתל אביב. צעירים מרגישים שהם לא יכולים לשאת את יוקר המחיה בערי הביקוש. כמו שאתה יודע, מחיר מטרה הוא כלי משמעותי עבורם לאפשר להם לקנות דירות גם באזורי ביקוש – הגם שהן קטנות, אבל מאפשרות להם לחיות שם – ולא לשנות את הצביון של הערים באזורי הביקוש. אני רוצה לשאול אותך: האם יש תוכנית לקביעת ערי מטרה באזורי הביקוש? אם כן – מתי היא צפויה לצאת לפועל? מהם הקריטריונים מבחינתך שיאפשרו בעתיד לצעירים לגור גם באזורי הביקוש כאמור בגוש דן? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> טוב, אני מבין, אורנה, שאת מכינה את עצמך להיות ראש עיריית תל אביב. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עוסקת בסוגיות משמעותיות גם בתל אביב, כן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים שיושבים כאן איתנו, חבריי חברי הכנסת, והרי דבריי – אני מצטט: "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו, כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. מאמץ זה יקבע את גורלה של מדינת ישראל, ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי". כך אמר ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה, בנאומו המפורסם, לצד אמירתו: "אם לא נעמוד על הנגב לא תעמוד תל אביב". האמירות הללו של דוד בן-גוריון היו נכונות לשעתן, אך לטעמי הן נכונות עוד יותר היום, ואם יורשה לי להוסיף, לא רק בנגב אלא גם בגליל, בגולן, ביהודה ושומרון ובכל רחבי מדינת ישראל. רבותיי, מדינת ישראל גדולה ברוח ועצומה בחזון, אך קטנה מאוד בשטחה הגיאוגרפי. בנסיבות אלו היא איננה יכולה להרשות לעצמה שהמושג "פריפריה" יתקיים בשטחה. כשהמרחק הגיאוגרפי בין סביון לבאר שבע הוא שעה ורבע, בלתי מתקבל על הדעת שהפערים בכל הפרמטרים יהיו של עשרות שנות דור. מצוקת הדיור או דמי השכירות המופרזים במרכז הארץ הם מחיר אפליית הפריפריה. אם לא נשכיל להשקיע בדרום או בצפון ולהפוך אותם לאטרקטיביים, לא נוכל להלין על פקק, צפיפות אוכלוסין, המתנה ארוכה לתורים או אבטלה במרכז הארץ. מדינת ישראל לא יכולה להתקיים רק בין גדרה לחדרה. החלוציות שאפיינה את ימי הקמת המדינה, הקיימת גם היום, אך באופן שונה – ללכת ולהתיישב בנגב, בגליל וביהודה ושומרון – היא חלוציות לא פחות מאשר בימי הקמת המדינה. לכן, המדיניות שאותה אני מתווה מיום כניסתי למשרד הבינוי והשיכון היא יצירת פתרונות דיור ראויים בכל רחבי ארץ ישראל ללא יוצא מן הכלל, במטרה לעודד הגירה של אזרחים מערי המרכז לכל חלקי הארץ, ובפרט אוכלוסיות חזקות, צעירות, שיכולות לתרום תרומה משמעותית לערים בפריפריה. רק כך נוכל למחוק את המושג "פריפריה" במדינתנו הקטנה. בעשור האחרון ניתן לומר כי יש מגוון רחב של מקומות לרכישת השכלה בנגב ובגליל. די אם נזכיר את האוניברסיטאות באר שבע ואריאל, לצד הפקולטה לרפואה בצפת, אוניברסיטת חיפה והטכניון. כך גם בנושא חינוך איכותי לילדים, תעסוקה מכובדת ותחבורה נגישה. כמובן שיש עוד לא מעט מה לשפר כדי להגיע לרמה הקיימת כיום במרכז הארץ. בדיוק לשם כך אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם שאר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, מה שיחזק את עיירות הפיתוח וגם יביא בסופו של התהליך, לצד מהלכים נוספים, לירידת מחירים באזורי הביקוש, שהיום הם בלתי סבירים. לשם כך יזמנו גם את תוכנית המענקים לדירות יד שנייה, שאושרה בקבינט הדיור, במטרה לעודד קניית דירות בפריפריה, לצד שיקום שכונות והקמת חמישה יישובים חדשים נוספים בנגב ובגליל ומהלכים נוספים שעוד יראו אור בעתיד הקרוב. יחד עם זאת, חברת הכנסת הגב' אורנה, אני מודע היטב לכך כי ישנם צעירים שמסיבות אישיות ומקצועיות מעדיפים להתגורר באזור גוש דן, ועלינו לאפשר זאת למי שמעוניין בכך. אז אני מודיע: משרד הבינוי והשיכון רואה מחויבות לדאוג גם לאותם זוגות צעירים, סטודנטים וחיילים משוחררים, ולאפשר להם לחיות במקום שבו יוכלו למקסם את כישרונם ועתידם המקצועי. אחד הכלים העומדים לרשות המשרד על מנת למנוע את ההגירה השלילית הוא הרחבת דיור בר-השגה, על מנת שנוכל לאפשר לאותם צעירים לחיות במרכז. לאור חשיבות הנושא, אני מודיע שבישיבת מועצת מקרקעי ישראל, שאני עומד בראשה, הוחלט בין היתר על תיקון החלטת המועצה המורה על שינוי היקף ההנחות במסגרת מכרזי מחיר מטרה, הכוללת גם את אזורי הביקוש, במטרה לאפשר לזוגות צעירים דיור במחיר שידם משגת, ומאזנת את ההנחות הניתנות באזורי הביקוש, ואף מאפשרת הנחות בדירות קטנות באזורי יוקרה. ההצעה הועברה לפני יומיים לחתימת שר האוצר. בתום העבודה על נוסח ההצעה, בהתאם לדיון שיתקיים במועצה, ולאחר התיאום של הנוסח מול משרד האוצר, היא תיכנס לתוקף, בעזרת השם, מייד עם חתימתו של שר האוצר. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת אומרת ממש בקרוב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך? זו השאלה הזאת? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, קודם כול אני רוצה להודות לו. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> כן כן, היא מהירה. כן כן, בקרוב ממש. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לך על התשובה הזאת. אני חושבת שזאת בשורה אמיתית – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והיא יכולה בהחלט להשאיר את הצעירים בגוש דן. אני רק רוצה לשאול מתי זה אמור להתפרסם, ואם הקריטריונים כבר ידועים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברשות השר, עוד שנייה, יש שאלה נוספת לחבר הכנסת חמד עמאר. נאפשר לו. שאלה נוספת רצית, נכון? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> והשר ישיב במרוכז. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, שלחתי לך גם מכתב בנושא, ועדיין לא קיבלתי תשובה. פנו אליי משכונת חיילים משוחררים הישנה בשפרעם, שנבנתה בשנות השישים. אז זאת הייתה שכונה ראשונה של חיילים משוחררים, ודווקא עמידר בנתה את הבתים שם. מעיון בנסחי הטאבו שנמצאים היום התברר שרמ"י עשתה עסקת חליפין על הקרקע שהוקצתה לחיילים משוחררים שבנו את הבתים שלהם בשנות השישים. עכשיו יש להם הערת אזהרה של משפחה פרטית על אותה קרקע של אותם חיילים משוחררים. יש להם הסכמי חכירה, לאותם חיילים משוחררים, שהיום הם לא בחיים – ליורשים שלהם יש הסכמי חכירה ל-99 שנים, וזה מסתיים ב-2056. יש לי את הסכמי החכירה. אני לא מבין איך דבר כזה קורה במדינת ישראל, שמעבירים שכונת חיילים משוחררים לאנשים פרטיים אחרי שיש להם הסכמי חכירה. הם בנו את הבתים שלהם, הילדים שלהם בנו את הבתים שלהם. ביקשתי את ההתערבות שלך, ועד עכשיו לא קיבלתי שום תשובה. לכן, אם אין לך תשובה בנושא, אני אשמח לפגוש אותך בנושא ולתת לך את כל הניירת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לכם. כעת השר ישיב, ולאחר מכן נעבור לשאילתה של חבר הכנסת אביחי בוארון. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רק רגע, אני עוד לא גמרתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן, כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אני רוצה להשיב. גב' ברביבאי, שאלת אותי מתי התאריך ומהם הקריטריונים. אני עדיין לא יודע אם הכול מסוכם במאה אחוז ואני יכול להגיד את זה. בכל אופן, את הנתונים לפניי – אין לי. אני אדאג שיהיו לך הנתונים היותר-מדויקים, נעביר לכם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני מודה לך, השר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> ולך, חבר הכנסת – אני לא זוכר את השם – לא ראיתי את המכתב. אני זוכר משהו שעבר בשיחות בעניין הזה, ואני יודע שבודקים את זה מבחינה משפטית. שאלת שאלה באמת חזקה ויסודית, ואנחנו רוצים הבהרות על הדברים האלה. אני אעביר לך את ההבהרות האלה בכתב. אם יש לך את המסמכים ואתה רוצה להוסיף, בבקשה, תוסיף, זאת אומרת, כמו שאתה מדבר על קושאן או טאבו – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הסכמי חכירה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> – – או הסכמים או דברים כאלה, ודאי שהדברים האלה יועילו, כדי שיוכלו לתת לך את התשובות. אני רוצה להמשיך ולומר כמה מילים. אציין כי רק השבוע אישרנו, שר הבינוי והשיכון יחד עם שר הפנים, 22,000 יחידות דיור בערים בית שאן, אשקלון, פתח תקווה, קריית ביאליק, רחובות, רמלה, לוד, לקידום ולבנייה, ורוב-רובן של הערים הללו נמנות עם אזורי הביקוש. לסיכום, אני רוצה לומר שלצד המדיניות של יצירת פתרונות דיור בכל רחבי המדינה, המשרד בהובלתי עובד כדי לספק מענה גם לנושא של הצעירים המעוניינים להתגורר דווקא בערי המרכז. אני חוזר. אני רוצה לסיים בפסוק שכתוב בפרשת השבוע, פרשת דברים. ספר דברים נקרא משנה תורה, והוא חוזר על ארבעת הספרים בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר. דברים חוזר, ואומר משה רבנו את משנה תורה. בפרק א' פסוק כ"א נאמר: "ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ, עלה רֵשׁ כאשר דבר ה' אלהי אבתיך לך, אל תירא ואל תֵּחָת", ככה שאנחנו נמצאים במדינה ובארץ הזאת – היא שלנו, ואנחנו נמשיך לבנות אותה ולקיים אותה. אני מקווה ומתפלל שהמאמצים שאנחנו עושים יחד עם משרדי הממשלה ישאו פרי, ונוכל ליצור בכל רחבי הארץ סביבה מאפשרת, שמחה, ושגשוג לכל האזרחים, מה שללא ספק יביא החזרה של המחירים בשוק הדיור לפרופורציה. אני לא משלה את עצמי ויודע שמדובר במשימה קשה, אבל אם נאמין ונרצה ונפעל בכוחות משותפים, בעזרת השם גם נצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר הבינוי והשיכון כבוד השר גולדקנופ. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת אביחי בוארון, ועליה ישיב השר המקשר בין הכנסת לממשלה כבוד השר דודי אמסלם, שיתפוס את מקומו ליד הדוכן. << שאילתה >> 46. קרן וקסנר << שאילתה >> << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שלום, אדוני השר. עובדי מדינה שהשתתפו בתוכנית וקסנר לשנת 2024, זכאים להיעדרות בשכר למשך כשנה. ב-2019 החלה להתגבש עמדת משרד המשפטים בעניין שיתוף פעולה של נציבות המדינה במשרד ראש הממשלה עם קרנות פילנתרופיות. 1. האם על פי חוות הדעת יש התניה להתקשרות, והיא פגיעה בשמם הטוב של עובדי ציבור? 2. מהן ההנחיות? 3. האם נציבות שירות המדינה פועלת על פי אותה חוות דעת? 4. מה דעתך על וקסנר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, כבוד השר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> תודה על השאלה, אביחי בוארון. אני אתחיל קודם כול מהשאילתה עצמה. יש לי עוד כמה נושאים לדבר עליהם, מה שנקרא בענייני דיומא. אז קודם כול קרן וקסנר נותנת שנים ארוכות מלגות לעובדי ציבור ולעובדים בשירות הציבורי. לטעמי, יש בעיה כשעובד יוצא לחו"ל לתקופה של לימודים במשך חודשים על חשבון הקרן ובמקביל מקבל את כל משכורתו ממדינת ישראל. לא הבנתי איך המדינה – מי רשאי במדינה לתת משכורת למי שלא עובד. אני מניח שזה לא עבר בחוק. מי שרוצה ללמוד, דרך אגב, ולא בישראל, חבר הכנסת בוארון, לא מקבל. יש אוניברסיטאות – לך תלמד, קח שנת חופש על חשבונך, תשכיל את עצמך, כמו כל אחד שלמד פה. אין לי מושג איך זה מתבצע בכלל הלכה למעשה. כמובן שאתה גם יודע לבד את מי בוחרים. לא בוחרים באיזה מנהל מדור בעיריית ירושלים או באיזה מפקח מס הכנסה בנתניה. האליטה בוחרת את עצמה גם פה. אלה קציני צה"ל – לך תדע מה לומדים שם, ומה מכניסים להם לראש – אנשי מערכות הביטחון, הפקידות הבכירה. דרך אגב, למה להשכיל רק את הפקידות הבכירה? הפקידות היותר-זוטרה, לא מגיע להיות מושכלת? לכן, חבר הכנסת בוארון, זה כשלעצמו, אני רואה את זה כדבר שלא מתקבל על הדעת. דרך אגב, אנחנו מדברים על מדינה. אם מדינת ישראל חושבת שצריך לתת השכלה כזאת או אחרת לעובדיה, שתואיל בטובה להוציא מתקציבה. אנחנו לא כל היום מקבצי נדבות, זה כבר נגמר מזמן. המדינה צריכה לממן את זה, אם היא בכלל מחליטה. יש קריטריונים ברורים מי זכאי ומי לא. אבל איך אנחנו יודעים? תמיד החתול שומר על השמנת של עצמו. תמיד, דרך אגב, הוא לא יגיד לך: אני החתול. הוא יגיד לך: אתה יודע, זה חשוב, אלה קצינים, אלה בכירים. וזה בדיוק מה שקורה. אתה יודע, כשהייתי בעיריית ירושלים – בוא אספר לך סוד, אדוני היושב-ראש – התחילו אז הסיפורים של החוזים האישיים. היינו בעירייה מנכ"ל, עשרה מנהלי אגפים; אני ממונה בשנת 2000 בערך למנהל אגף. קורא לי מנכ"ל העירייה, אומר לי: תשמע, דודי, תעבור לחוזה מנכ"ל, אתה תקבל 90% שכר מנכ"ל ישן. לא אלאה אתכם. המנכ"ל החדש – אז הייתה תקופה שהממשלה החליטה להוריד טיפה באותה שנה את השכר של המנכ"לים במדינה, וזה נגזר גם על העירייה. הסתכלתי עליו, עשיתי חשבון כמה יוצא. המשכורות שהייתי צריך לקבל שם עם הכול – בסביבות 30,000 ומשהו שקל. אמרתי לו: אני מוכן בתנאי אחד. שאל אותי: מה? חבר הכנסת אלמוג כהן, אמרתי לו: בתנאי שאתה מעביר את כל העובדים שלי לחוזים אישיים. התוצאה הייתה שאני נשארתי בחוזה דירוג דרגה והרווחתי 18,000 שקל עד שפרשתי מהעירייה. זה לא שאני נותן עצות; ככה נהגתי עם עצמי. דרך אגב, הפסדתי הטבה במהלך השנים האלה, למעלה ממיליון שקל, אבל לפחות חייתי עם מצפוני. החוזים האישיים נולדו כדי לחתוך את האליטה ולא לקשור אותה עם שאר העובדים, שהם 98% מהעובדים. עד אז היה דירוג דרגה – איזה בכיר רוצה עוד 1,000 שקל, אתה פותח עוד דרגה, אז הוא גורר את כולם, גם אלה שבדרגה 5 נהיים דרגה 6. אז הם הציעו, ומה הם אמרו? אנחנו נעשה מה שנקרא חוזים אישיים לשכבה הזאת, וכל השאר רגיל. זו רמת המוסר של הצדקנים האלה, גם אלה שיושבים במשרד המשפטים וכל הצדיקים הגדולים, מהשופטים וכו' – לעולם לא ידאגו לדַּלַּת העם, לאנשים שעובדים הכי קשה. הם לא מעניינים. והם תמיד באים בבלופים, מספרים לך איזה סיפור. איך הם יתרצו? לא, אנחנו עושים לו חוזה אישי, הוא לא קבוע בעבודה, אבל אז תנסה לפטר אותו – דרך אגב, יש לו קביעות. לכן גם קרן וקסנר, בהגדרה – אני לא מקבל את תפיסת העולם. מדינת ישראל היא מדינה שסוברנית לקבל החלטות לגבי כל מיני נושאים, בין היתר גם השכלה של עובדי המדינה, ושתממן את זה היא. אנחנו לא צריכים נדבות מאף אחד. יש מספיק מקומות שווקסנר יכול לתרום בהם, יש מספיק עניים במדינה. שיתרום לתיקים, יתרום אוכל, יבוא לפריפריה וכו'. אלא מאי, מי שתורם לדבר הזה, כנראה יש לו תפיסת עולם, ויש מספיק אנשים בארצות הברית, בוודאי יהודים, שיש להם עניין להשפיע על מה שקורה במדינת ישראל. הם שם והם משפיעים עלינו פה. תמיד הכסף משפיע. לכן, כשמגיע מישהו לשם, והוא קודם כול מתרגש מאוד, מבסוט מעצמו – הם שולטים על סדר-היום, על הסיבובים, מה יראה, מה לא יראה, את מי ישמע או לא ישמע; אחרי שנה הבן אדם קיבל שטיפת חליאה ז'ונטיל בלי להרגיש. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ג'פרי אפשטיין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט נגיע אליו. זה לגבי הנושא כנושא. עכשיו ספציפית לגבי קרן וקסנר – עד היום היו הרבה שמועות שריחפו מעל ראשו של מר וקסנר. השמועות האלה לא הוסיפו לתדמיתו. הנושאים האלה לא הוסיפו לתדמיתו. דיברו על כך שהוא היה מודע לסחר בקטינות שביצע חברו הטוב מר אפשטיין, ועדיין מדינת ישראל לא ניתקה את הקשר עם קרן וקסנר, שמי שניהל אותה הלכה למעשה הוא חברו הטוב מר אפשטיין. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה מכיר את קרן וקסנר? אני הבוגרת שלה; הרמטכ"ל לשעבר שלך בוגר של קרן וקסנר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זאת הבעיה. << קריאות >> קריאה: << קריאות >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זאת הבעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת בדיוק – לא הבנת? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – לעשות ציונות בהרווארד. אתה פשוט מדבר שטויות, כל הזמן מדבר שטויות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שנאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן, קריאה שנייה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שנאה ועוד שנאה. בושה שאתה שר בממשלת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את ממשיכה להפריע. חברת הכנסת פרקש הכהן, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בושה. הרמטכ"ל של מדינת ישראל למד בהרווארד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לצאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בדיוק אני מדבר על הבעיה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יודע מה לומדים בהרווארד? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו הבעיה צורחת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יודע מה לומדים שם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הינה, הבעיה צורחת עכשיו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> "הינה הבעיה". אני לא צורחת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את הבעיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת פרקש הכהן, נא לצאת. תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על זה אנחנו מדברים, דרך אגב. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה השר לאנרגיה אטומית שלנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני מניח שבצד הזה אף אחד לא למד בקרן וקסנר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מה שאתם יודעים: בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הייתי מאפשר לך שאלה נוספת. (חברת הכנסת אורית פרקש הכהן יוצאת מאולם המליאה). << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לאחרונה נוצרה בעיה חדשה: יש כמה תביעות בארצות הברית, ומי שתובעות הן נשים שנפגעו, שטוענות שווקסנר ידע על אותם מעשים שאפשטיין עשה. אפשטיין, דרך אגב, ניהל את כל הכסף של וקסנר. יותר מזה – וקסנר עצמו לא נענה להזמנות בית המשפט בימים אלה בארצות הברית, ולא התייצב לתת עדות שבע פעמים בבית המשפט. לאור הממצאים החדשים האלה, ולאור זה שגם בארצות הברית מתחילים גופים לנתק יחסים עם מר וקסנר, בכוונתי לדרוש מהנציב – אתה שומע, חבר הכנסת בוארון? לעצור את שיתוף הפעולה עם קרן וקסנר. לא יכול להיות שאנחנו נשלח עובדי ציבור בכירים שיקבלו מלגות ממר וקסנר אחרי מסכת העובדות המתוארות. אני מזכיר שהוא המממן הבלעדי של הקרן, לפחות על פי מכתב מיולי 2019 של עידו נחושתן, יושב-ראש הקרן בישראל. אני אישית מתכוון לפנות אל נציב שירות המדינה ולדרוש ממנו לעצור לאלתר את ההתקשרויות עד לבדיקת עומק הנזק מול התועלת למדינת ישראל. דרך אגב, אני עוד לא נכנס לסיפור שאתם מכירים, של אהוד ברק, איך הקרן נתנה לו 2.2 מיליון דולר. הוא גם בא לבית של אפשטיין כמה פעמים, אתם זוכרים את זה, עם הכובע גרב והמסכות, אבל אף אחד לא בודק את זה אף פעם. אין צ'אנס. דרך אגב, הוא טוען שהוא עשה עבודות מחקר. אמרו לו: בוא תראה לנו – קרן שמחלקת מלגות. אני טוען, לפי ההיגיון שלי, מה שקרה – אהוד ברק לא יודע לעשות שום דבר חוץ מלסחור בנשק. להערכתי, בוצעה פה עסקה אסורה, ואי-אפשר לדווח עליה בכלל. זו העמדה שלי. למה אתה לא מגלה מאיפה הכסף? לא הבנו. הרי מהקרן בליינד לא קיבלת, אבל הרבה פעמים אנשים מלבינים את ההון שלהם, את הכספים, את הפעולות, דרך קרנות שלכאורה מישהו תורם מפה, והוא מקבל את זה משם. זה כל כך שקוף, אבל כמו כל דבר אצל אהוד ברק – עד היום הוא יושב במגדלים בתל אביב, בכל בוקר מוציא את הסיגר, משחק ברולקס, שותה אספרסו קצר עם עוגיות מקרון ועובר על החוק בכל דקה, אבל אף אחד לא יעצור אותו. למה? בגלל שהוא לא דוד אמסלם. אם היו נכנסים לי לחשבון 10,000 שקל, אני מניח שכבר היו אצלי בבית, אוזקים אותי בידיים וברגליים. דרך אגב, לקחו אותי פעמיים ככה בלי שעשיתי שום דבר. תאר לך שהייתי עושה משהו. לכן, בושה וחרפה. הכול מתקשר להכול: הקרן מתקשרת להפגנות, ההפגנות מתקשרות לחברת הכנסת שצרחה פה עכשיו, שהיא הייתה בקרן וקסנר. ולכן, חבר הכנסת בוארון, אני בעמדה שאנחנו נבדוק את זה לעומק ונפעל. דרך אגב, כפי שאמרתי, זה לא לכבודה של מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינה עשירה כקורח, ואם היא מחליטה לעשות משהו, היא לא צריכה לקבץ נדבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לחבר הכנסת בוארון יש שאלת המשך. אנא, השר יישאר איתנו לשאלת המשך. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אתה אמרת עכשיו בדברים שלך שאתה תדרוש מנציבות שירות המדינה, מהנציב פרופ' דניאל הרשקוביץ, להפסיק את ההתקשרות עם קרן וקסנר עד לבדיקה של הדברים או בכלל? אני מבקש לחדד את הנקודה הזאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אבקש, בגלל שאני רואה את זה כתפיסה לא נכונה של המדינה, כתפיסה מדינתית – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אומר לאור הממצאים החדשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. לאור הממצאים זה מחדד את העניין עוד יותר, אבל כידוע לך – ואני לא מחדש לך הרבה, ולדעתי אני לא מחדש פה לאף אחד – בסוף הממשלה באמת לא שולטת; הפקידים מחליטים מה שהם רוצים. תראה את היועצת המשפטית: אתמול סגרו את הרכבת – הכול טוב; שדה התעופה – הכול בסדר; המדינה בכאוס – הכול בסדר. לטעמי היא הבן אדם הכי מסוכן היום במדינת ישראל. יש מרד הלכה למעשה היום בצה"ל, והיועצת המשפטית עושה פנים ורולים ולא רואה כלום, לא רואה, לא שומעת. לכן, אני אפנה אליו. מה יהיה? לא יודע. אתה יודע, כל פקיד עושה מה שבראש שלו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל עצם זה שהשר ידרוש – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי זאת הממשלה? בסדר, הממשלה ממליצה. קראנו לה בשבוע עבר לממשלה, היועצת המשפטית באה עם פרקליט המדינה, כל החבורה, מה שנקרא. בדיחה עשתה שם, ביזתה את הממשלה. בייניש ישר יצאה, אמרה לה: כל הכבוד, את אישה חזקה, תמשיכי ככה, תמשיכי לפרוע את החוק במדינה, הכול טוב. אהרן ברק ממשיך: את נפלאה. ככה זה עובד. עד שלא נזיז אותה משם – ואנחנו צריכים להזיז אותה כבר אתמול – זה נזק ביטחוני בכלל ליציבותה. הגברת הזו, לטעמי, מהווה היום סכנה ממשית ליציבותה של מדינת ישראל דמוקרטית. בן אדם אחד. תזיז אותה – פתאום תראה שכל מי שעובר על החוק נענש על פי החוק, הופכים להיות מדינה נורמלית, הופכים להיות מדינה שעבריין – פועלים נגדו; אזרח מן השורה פועל על פי החוק והכול בסדר. בן אדם אחד. כשגדעון סער הביא אותה, שמר עליה, השופט היחיד שהיה בוועדה, השופט גרוניס, אמר שהיא לא ראויה. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, הוא לא אמר: היא לא מתאימה. "לא מתאים" זו מילה – אתה יודע מה? "אתה לא ראוי" זה משהו הרבה יותר עמוק: אתה לא ראוי גם ברמה המקצועית וגם ברמה הערכית. זה מה שאמר, דרך אגב, וינשטיין כשהוא כתב את המסמך על מנדלבליט, שאז לא הבנתי אותו והיום כל עם ישראל מבין. הוא כתב: הוא לא ראוי – לא ברמה המוסרית ולא ברמה המקצועית. אבל מה זה משנה? שים לב איך פקיד אחד הורס מדינה. מדינת ישראל נכנסה לכל הסחרור הזה – התחלנו עם מר מנדלבליט, הגאון מווילנה, כמעט שש שנים אנחנו פה, עוד מעט אחד הורג את השני. כל זה מנדלבלוף, ועכשיו הממשיכה שלו הרגילה – בגלל שזה השמאל, ככה עובד השמאל, משתלט לך על כל מוקדי הכוח במדינה. לא משנה אם מחר תהיה 70 מנדטים, 80 מנדטים, לא חשוב. לכן אני רוצה רק לסיים את זה ולקשור את זה. ראיתי אתמול את מכתב הטייסים. האמת היא, אדוני שר החינוך, אתה יודע מה? לא האמנתי. לא האמנתי. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> גם אני לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אומר לעצמי הרבה פעמים: כל משבר הוא גם הזדמנות. הרי אם היו מספרים לנו את זה לפני חצי שנה היינו צוחקים, צובטים את עצמנו, לא מאמינים. איפה? היינו חושבים שצריך לאשפז את הבן אדם שמדבר כך. יש אירוע דרמטי. אני אמרתי את זה אתמול בכנסת. אצל הנשיא אסד בזמנו – הוא היה נשיא סוריה הרבה מאוד שנים, והצבא הסורי נשען על העלווים. למה? הנשיא היה עלווי. מי זה העלווים? איזה מיעוט קטן בסוריה, אפילו לא 10%. הם היו טייסים, הם היו מנהלי החטיבות, הם היו הכול, וכך בעצם הדיקטטור תפס את המדינה, באמצעות הצבא. מסתבר לי שיש לנו פה סוג של אנשים שלוקחים את הדין לעצמם ומחליטים. אני לא אגיד לך שהם עלווים, אבל הם מתנהלים כאילו אין מערכת ביטחון, אין צבא, אין כלום. איש הישר בעיניו יעשה. ועוד היום אני שומע את אחד מהם מתרץ: תראה – הם מחפשים מילים – זו לא סרבנות, זו המדינה שהופכת להיות לא דמוקרטית. אנחנו לא רוצים להגן על מדינה לא דמוקרטית. זה לא משנה שעילת הסבירות באה למדינת ישראל בתחילת שנות השמונים, כשאהרן ברק היה. עד אז לא היינו דמוקרטיים; לא הייתה לנו עילת סבירות, אז עד אז לא היינו דמוקרטיים. לכן, דרך אגב, אני קורא גם בהזדמנות הזאת, אחרי שנצא מכל האירוע הזה, גם לשר הביטחון, לראש הממשלה בוודאי, אני והממשלה – אנחנו צריכים לתת את הדעת שלנו איך הגענו למצב שיש מקומות בצבא שיש שם איי שמאל שתופסים את המדינה בגרון. זה לא יכול להיות. אני בטוח, דרך אגב, אמרתי, ההבדל בין ימין לשמאל מעולם ולעולם, לא משנה מה יקרה, לא יערב את צה"ל ולא יפגע בצה"ל ולא במדינת ישראל, לא משנה מה יקרה. לכן אנחנו חייבים לתקן את הדבר הזה אחת ולתמיד, לעשות משהו לעומק, להבין שזה לא איזו מחאה עכשיו, זה אירוע הרבה יותר עמוק ממה שחשבתי, ולתקן את העסק מהיסוד, שיהיו שם טייסים מקריית מלאכי, מדימונה. אני רואה סבא, אבא ובן, אני מבין שיש פה אירוע – אתה שומע, אדוני השר? הסבא טייס, האבא טייס, הבן טייס, גם הנכד יהיה טייס. אין עוד אנשים אחרים במדינה, אני מבין. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> דודי, זה גם אצל שריונרים. אתה לא יכול להגיד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אבל אני אגיד לך מה ההבדל: בשריון, כשהיינו באים, כל מי שרצה הגיע. רק תבוא, – להכניס אותך. אבל אתה מבין – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> תקשיב, אני אגיד לך עוד דבר. אני אגיד לך דבר אחר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה הם אומרים "בושה"? הם יודעים את האמת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> דודי, יש טייסים מדימונה. תפסיק להקטין אותם. זה מלח הארץ, האנשים האלה. מה אתה מקטין אותם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם מבינים שאנחנו צריכים לחזק את צבא ההגנה לישראל שיהיה צבא העם, לא צבא שיש בו אליטות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> דודי, אבא שלי, זיכרונו לברכה, היה צנחן, אח שלי הגדול צנחן, ואני יצאתי כבשה שחורה, טייס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת מושיאשוילי. ישיב לו שר החינוך. שר החינוך, אנא תפוס את מקומך. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, בנושא: ממצאי מבקר המדינה – ב-65% מבתי הספר בשש רשויות מקומיות בפריפריה ישנם ליקויי בטיחות חמורים והזנחה. בבקשה. << שאילתה >> 48. ממצאי מבקר המדינה – ב-65% מבתי הספר בשש רשויות מקומיות בפריפריה ישנם ליקויי בטיחות חמורים והזנחה << שאילתה >> << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, על פי הנחיות משרד החינוך, וכמובן כמקובל, על הרשויות המקומיות לדאוג לתנאים פיזיים נאותים ללימוד ולמשחק במוסדות החינוך. בחודשים מאי עד נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה מר אנגלמן את טיפול הרשויות המקומיות בנושא התחזוקה והבטיחות של בתי הספר העל-יסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. הבדיקה נעשתה ברשויות המקומיות הגלבוע, טמרה, קריית אתא, מעלה עירון, נתניה ושוהם. ב-65% מבתי הספר נמצאו נזילות מהגגות, סימני רטיבות בקירות, שירותים מוזנחים, מזגנים לא תקינים, תקלות בחשמל ובתאורה, מחסור בשטחי הצללה, שולחנות וכיסאות שאינם ראויים לשימוש ומחסור במרחבי למידה. עוד עולה מדוח המבקר, אדוני השר, כי בכ-65% מבתי הספר נמצאו ליקויי בטיחות בדלתות, בארונות, בברזיות – דבר שיכול היה להביא לפגיעה בגוף ולסכנת נפשות, במיוחד כאשר מדובר בנערים. עוד עולה כי ברשויות טמרה ומעלה עירון ישנם בתי ספר שדרכי הגישה אליהם אינן בטוחות מכיוון שהן צמודות למדרון שעלולות ליפול ממנו אבנים, מצב שיש בו סכנת נפשות ברורה. לצד משרד החינוך, הרשויות המקומיות הפכו בשנים האחרונות לגורם משפיע משמעותי על הישגי התלמידים במערכת החינוך, ובמיוחד בהשקעה – או למרבה הצער, בחלק מהם, בהזנחה – של בתי הספר. לאור האמור, אדוני, ברצוני לשאול: כיצד בכוונת המשרד לפעול לתיקון המצב בבתי הספר, במיוחד כאשר מדובר בנקודות שעלולות לסכן חיים של תלמידי ותלמידות בתי הספר בישראל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רק רוצה להתייחס לנקודה שעלתה פה קודם. דיבר פה השר אמסלם על נושא חיל האוויר ומה קורה בהכשרה ובבחינה של טייסים. ברור – אני חושב שזה לא רק בחיל האוויר; אני חושב, רם – אתה היית במטכ"ל, נכון? אז ברור שאיפה שהאבא משרת, יש לזה הרבה השפעה על הבית, וקרבה, וזה תהליך טבעי; אני חושב שמן הסתם מי שהיה בשריון אז גם בשריון, וזה תהליך טבעי ונכון. כך זה גם בחיל האוויר. יש משפחת חיל האוויר, וזה נכון שיש אחוז מסוים שהוא גבוה יותר – לדעתי בכל חיל, תבדוק את זה – של ילדים ממשיכים. אז זה דבר טבעי. איפה הדבר שאני חושב שכן צריך לעשות בדיקה ולהתייחס אליו? אני חושב שאנחנו צריכים למצות את הפוטנציאל בפריפריה בנוגע לחיל האוויר. אנחנו עושים את זה ב-8200 בצורה אקטיבית יחד עם הצבא – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא עושה את זה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הצבא עושה את זה עם משרד החינוך ביחד, בשיתוף פעולה מצוין. זה שינה – אני אומר בצורה ברורה – את האחוזים של הפריפריה בקרב אנשי 8200. אני חושב שהדבר הזה ראוי שייבחן גם בחיל האוויר, ואני, כמשרד החינוך, אלך בשיתוף פעולה מלא עם חיל האוויר בשביל באמת לנסות למצות את הפוטנציאל של חיל האוויר בתוך הפריפריה. חד-משמעית. אני מפריד את זה מהאירוע שאני חושב שהוא טבעי וקורה בכל חיל. אמרתי קודם בצחוק שאבא שלי, זיכרונו לברכה, היה בצנחנים, גדלתי על הצנחנים, אח שלי הגדול התגייס לצנחנים, הייתי בטוח שאני הולך להיות צנחן, וגמרתי טייס בסוף. אז גם זה קורה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להגיד לשר אמסלם – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הנושא המרכזי זה שצריך לקרב את חיל האוויר לפריפריה, ללא קשר לשום דבר אחר, ואת זה אנחנו נעשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, אתה יכול להגיד לשר אמסלם שגם בקורס טיס – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק שנייה אחת. כרגע השר משיב. אם תרצה במסגרת שאלה נוספת, אני אאפשר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מפריע. הערה, אני אפילו לא ציני. אתה יכול להגיד לשר אמסלם ולציבור שרואה אותך עכשיו: גם בקורס טיס, גם בסיירת מטכ"ל, בכל המבדקים, אתה מספר. אף אחד לא יודע מה שם המשפחה שלך, מאיפה באת. אתה בסוף עובר כמספר – מס' 19 עבר, מס' 20 לא עבר. כל הניסיון הזה לדבר על איזה אליטות, על שחבר מביא חבר, זה פשוט לא נכון, אז חבל להגיד את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב. תודה, חבר הכנסת בן ברק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. זה לא במה שאתה תיארת. מה שאתה תיארת זה לא הבעיה. הבעיה היא שאנחנו לא ממצים את הפוטנציאל מתוך הפריפריה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכים איתך. זה לא קשור לאליטות כאלה ואחרות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר, אני שמח שאתה מסכים איתי. עכשיו אני רוצה רגע להתייחס לשאילתה. בעצם, היא מבוססת על עיקרי המלצות הביקורת של דוח המבקר. דוח המבקר פותח, ובצדק, בכך שהאחריות לשיפוץ של בתי הספר העל-יסודיים – הם כמובן באחריות הרשויות המקומיות. אנחנו בעצם כמשרד החינוך לא הגורם המרכזי שאליו הופנתה הביקורת, אבל אני כן רוצה להגיד מה נעשה במשרד החינוך. קודם כול, חלק ניכר מהליקויים תוקנו בבתי הספר המוזכרים בדוח, בתהליך שהתחלנו בחודש פברואר 2023, לפני כחצי שנה. נמצאו ליקויי תחזוקה של נזילות מהגגות וסימני רטיבות, ואנחנו אכן מצפים מהרשויות לתקן את הליקויים הללו – זה בסמכותן ובאחריותן בצורה מפורשת. בעניין בית הספר שנבדק בקריית אתא, בסוגיית בעלי התפקידים המנהלים את נושא הבטיחות, אין כפילות בתפקיד בין הקב"ט הרשותי לבין מנהל הבטיחות במוסד החינוך. הרשות המקומית הגדירה חלוקת סמכויות ברורה בין השניים, ואנחנו, המשרד, פועלים להגביר את התיאום והשיח בין שני בעלי התפקידים. בנושא המחסור בוועדות הבטיחות ורכזי הביטחון ביישובים שוהם, קריית אתא ומועצה אזורית גלבוע, חשוב לציין כי משרד החינוך עוסק לכל אורך השנים בהדגשת תפקידו של רכז הביטחון, חשיבותה של ועדת הבטיחות בהכשרות ודגשים לקציני הבטיחות ברשויות. הופץ גם מנשר המדגיש את חשיבותו של מינוי רכז ביטחון בבית הספר והפעלת ועדת הבטיחות הבית-ספרית. הדגשנו לאחרונה את הנושאים במסגרת ריענון שמבוצע לרכזי ביטחון ובטיחות בית-ספריים, כולל ברשות המבוקרות בדוח, והנושא מובא בכנסים ומפגשים של המשרד עם אנשי הרשויות, קב"טים ומנהלי בטיחות מוסדיים ברשתות המקומיות. סוגיית מגרש החנייה בחצר בית הספר התיכון מושרייפה במעלה עירון נמצאת באחריות ובסמכות מלאה של המועצה המקומית להסדרה. מחוז חיפה במשרד החינוך עקב אחרי הטיפול בנושא מול המועצה המקומית, ולאחר בדיקתנו נושא החנייה בתחום בית הספר אכן טופל, לאחר הביקורת. בנתניה, כמו ברשויות אחרות, טופלו הליקויים על ידי הרשות המקומית בהתאם לדוחות שנרשמו בדוח המבקר. התמקדו בעיקר בארונות, דלתות, מתקני שתייה. לאחר שבדקנו מול הרשות המקומית – אני חייב לומר לך שלא הלכנו פיזית לבדוק בכל מקום ומקום, אבל נמסר לנו כי הנושא טופל על ידי הרשות. היו שתי הערות למשרד החינוך עצמו בדוח. אני רוצה רגע להקריא אותן: הערה 1 – משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לחדד את הנחיותיו בנושא השימוש במעבדות לכלל הרשויות המקומיות ומוסדות החינוך בהן ובנושא הצורך של הרשות לוודא שכל המעבדות היו תקינות בהתאם לכללים. אז אני רוצה להתייחס לכך שבחודש יוני – יוני 2023, אנחנו מדברים ממש לא על הרבה זמן – ביצע משרד הכשרות לכ-220 לבורנטים בכל הארץ כדי לקדם את המודעות והידע המקצועי לניהול הבטיחות במעבדות. זו הערה אחת. הערה נוספת שמתייחסת למשרד ישירות, ללא קשר לליקויי הרשויות שעברתי עליהם: משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבצע עבודת מטה על צורכי שיפוץ הקיץ, לבדוק את מתכונת ההקצאה לבתי הספר ולתת תיעדוף לרשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך, בהתחשב בתקציבים המשלימים שרשויות, בעיקר בקצה הגבוה, יכולות להקצות ממקורותיהן שלהן. אני רוצה לומר שבהקשר לזה, אנחנו הקמנו במסגרת הגפ"ן סל רשותי לשיפוץ שעומד על 130 ש"ח לתלמיד, והוא ניתן בעבור כל התלמידים בעיר ללא הבדל במעמד של המוסד – פטור, מוכר וכל אלה. זה נועד לתת לרשות למנעד רחב של צרכים ולשיפוצי הקיץ בהם. עכשיו, גם זה דיפרנציאלי, זאת אומרת, אנחנו משתתפים ב-130 שקלים האלה באופן דיפרנציאלי, בין כמעט מלא ל-70% במקומות שהם יותר חזקים. ולכן, גם באיתנות הפיננסית מתחשבים, בהיקף מענק האיזון שמקבלת הרשות ממשרד הפנים, ויש פה נושא של מדד הפריפריאליות של הרשות, וכל זה נכנס לתוך התקצוב הזה. בעצם, הרשות מנהלת את זה לפי העדפותיה. השנה התקציב הזה לכל הרשויות עמד על 325 מיליון שקלים, כולל המצ'ינג של הרשויות. זה מעבר לקול קורא ודברים נוספים שאנחנו מכניסים בנושא שיפוצי קיץ. ממש עכשיו גם אמורה לצאת תוכנית לשיפוצים. אם אני מסכם ואומר, אני מברך את חבר הכנסת מושיאשוילי על הערנות שלו, על הטענות. יש פה דוח שפורסם רק לאחרונה באמת – נדמה לי שב-2023 הוא פורסם – ואנחנו לקחנו לתשומת ליבנו את כל הנושאים אלינו לבדיקות מול הרשויות. אני חייב לומר, שאלנו את הרשויות; לא כל דבר הלכנו ובדקנו בעצמנו. ראית את התשובות בכל מה שקשור. יש שאלת המשך, או שאני אסכם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שאלת המשך? << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין לי שאלת המשך, רק הערה או בקשה. אני יודע שהכתובת היא הרשויות המקומיות, בעיקר. הן הכתובת. אולי כדאי שמשרד החינוך – ואני בטוח שתעשו את זה – מין דיון מעקב, זה הכול. רק לעקוב אחריהן, אחרי הרשויות ששוחחת עליהן. תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ראשית, אנחנו בקשר ישיר כל הזמן, גם שומעים את הצרכים שלהן בכל מה שקשור לבינוי, ויש קשר שוטף בין כל הרשויות למשרד החינוך בכל מה שקשור לבינוי ושיפוצים. במקרים שנתגלו ליקויים, אנחנו בודקים ואכן רוצים לראות שהדברים הסתדרו. אנחנו סומכים על הרשויות בדיווח בעניין הזה. תודה על ההערה. לסיום דבריי, אני לא יכול שלא להתייחס במילה לתקופה שאנחנו נמצאים בה – – << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. – – במיוחד לאווירה שכביכול נמצאת – לצערי, אולי הרבה – שנאת חינם. אני מציע לכולם טיפה להוריד את הלהבות. הייתי בריאיון, ומישהו אמר שביטול עילת הסבירות – או צמצום עילת הסבירות, אנחנו אפילו לא מבטלים, כן? משמעותה חורבן בית שלישי. אז באמת אני רוצה לומר: אנשים, מי שתופס את השקר, הפייק הזה, כמציאות, אני יכול להבין את הלחץ שלו, אבל זה כל כך רחוק מהאירוע. אנחנו נמצאים בליבת הקונסנזוס. היינו בשיחות בבית הנשיא. גם שם, יכול להיות שהנוסח היה יותר מרוכך, פחות מרוכך, אבל היה ברור לכולם שאין פה שום חשש לדמוקרטיה הישראלית. אנחנו היינו דמוקרטיה לפני שאהרן ברק התחיל את המהפכה שלו בנושא הסבירות, ואנחנו נשאר עם דמוקרטיה יציבה גם אחרי שהחוק הזה יתוקן. לקחת את זה ולגרום לאנשים, לשכנע אנשים לסרבנות, זה אירוע מסוכן, זה אירוע לא ראוי. אני מגנה את זה. מעל כל במה אנחנו צריכים לשמוע את כל הפוליטיקאים בבית הזה מגנים את זה. סרבנות ופגיעה בצה"ל – אני שמחתי מאוד לשמוע את הרמטכ"ל ואחרים – לא להיכנס למקום הזה. אנחנו נמצאים בליבת הדמוקרטיה. אין שום חשש ושום סכנה לדמוקרטיה. אני מציע לכולם להוריד את הלהבות, להירגע. החוק יעבור. מדינת ישראל היא דמוקרטיה יציבה. בתי המשפט – בג"ץ עצמאי, חזק. אני מציע לכולם להוריד את הלהבות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> "נצח ישראל לא ישקר". השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת אחמד טיבי, לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב אל הדוכן. שלום לך, אדוני. << שאילתה >> 49. הטרדת נוסעת מעכו על ידי איש ביטחון של חברת אל על << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי סגן השר מקלב, איש ביטחון של אל על הפנה שאלות פוגעניות, אינטימיות, מטרידות, לגברת הנאדי ביאעה, תושבת עכו, בשדה התעופה של ברלין בשבוע שעבר, כגון: איך את נוסעת בלי בעלך? אצלכם זה לא מקובל. שאלה שנייה – אמר לה: למען ביטחונך: האם היית במגע אינטימי בברלין? היא הייתה המומה, בוכייה. ברצוני לשאול: 1. האם יש חוק נגד הטרדות מיניות לגבי סלקטורים ואנשי ביטחון של אל על? 2. מדוע לא ייחקר האירוע? 3. מדוע לא יושעה המטרידן מתפקידו? 4. האם זה נחשב כסטייה מינית של איש הביטחון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טיבי. כפי שביקשתי בעבר, אני מבקש לדבוק בנוסח השאילתה שאושר על ידי המזכירות. סופרים מילים, אנא. בבקשה, כבוד סגן השרה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אני גם אוכל לענות על השאלות שחבר הכנסת טיבי שאל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> על פי הנוסח שאושר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא על הכול אני יכול לענות, אבל אשתדל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה ששאלתי, אשאל בשאלה חוזרת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא תמיד יש לי תשובות גם בשאלה נוספת, במיוחד בנושאים שאתה העלית עכשיו, אבל קודם כול אני רוצה להודות לך על השאילתה. מסוף השאילתה תבין שבסופו של דבר לא נוכל לעזור לגב' ביאעה מעכו פרט להתנצלות, אבל למנוע בעתיד זה גם דבר חשוב. בכל מקרה, אני רוצה לחלק את דברי התשובה – החלק העובדתי, שהיה צריך בירור ויש על זה מחלוקת, והחלק העקרוני בנושא התשאולים של נוסעים בשדות התעופה. אני אומר לך מראש שקצת התקשינו להשיג את התשובות, מכיוון שמשרד התחבורה בסופו של דבר הוא רגולטור של אל על כחברה פרטית; אל על מעסיקה או לא מעסיקה את גופי הביטחון שקשורים יותר למשרד הביטחון ולא ישירות, אין לה שום say מול השאלות האלה, היא לא מדריכה, היא לא מנחה אותם. אין לה גם סמכות. אני כן רוצה להגיד ששמחתי לראות שנעשו מאמצים – היו מעורבים בזה מנכ"לית אל על, סמנכ"לים, התייחסו לזה במלוא הרצינות ובדרגים הכי גבוהים ששייכים לשאילתה הזאת, והשקיעו בזה מאמץ. אני מקריא את התשובה הכתובה כלהלן: הנושא הועבר לבדיקת ראש אגף ביטחון התעופה הישראלית, ולהלן ההתייחסות של אגף הביטחון: בבסיס פעולות התשאול והבידוק הביטחוני לנוסעים עומדים טעמים ביטחוניים בלבד, בהתאם להנחיות הגורמים המוסמכים, שב"כ ונוהלי אבטחת התעופה המקצועיים, וכל זאת לצורך שמירה על ביטחון הנוסעים והצוותים. נדגיש כי פעילויות אלה מבוצעות תוך שמירה מרבית על כבוד הנוסעים. עם זאת, לעיתים עשויה להיגרם אי-נעימות מסוימת הכרוכה בתהליך התשאול או הבידוק באשר הוא. אנו ערים לכך ומתנצלים על התחושה. מהפנייה עולה כי שאלות או הערות עובד הביטחון במהלך התשאול הביטחוני התפרשו אצל הנוסעת בצורה אחרת וכי היא נפגעה מהדברים. אנו מצירים על האי-נעימות ומבקשים להביע את התנצלותנו בפני גב' ביאעה על כך. אני עוד מבין גם שמענה ברוח הדברים הועבר לנוסעת ישירות על ידי נציגת אל על, ששוחחה איתה טלפונית; אני לא יודע אם אתה מודע לזה או לא, אבל בכל אופן דיברו איתה. חשוב לציין כי מהבירור עולה שאמירות שיוחסו לאיש הביטחון בפנייה ובאמצעי התקשורת לא נאמרו כלל על ידי עובד הביטחון. זאת הגרסה בנושא הזה, בנושא העובדתי. זאת הגרסה שלהם. אבל אני כן מתרשם גם מההתייחסות, גם מהנוסח שכתבו לי וגם ממה ששמענו בעל פה, שלא מזלזלים – מבינים שיש תחושות כאלה, וגם חודדו הנהלים. יותר מזה – הגורמים המוסמכים באגף הביטחון חידדו את הנהלים תוך מתן דגש והקפדה על שיח מקצועי ומכבד עם הנוסעים כולם. אלה הדברים שקיבלתי. גם לפי התחושה שלי לא זלזלו, מבינים את התחושות בשאלות האלה, וחודדו העניינים כדי לשמור על כבוד הנוסעים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה, מכובדי סגן השר. הקשבתי בקשב רב לתשובה שלך, שהיא תשובת אל על. גם אני פניתי לאל על באופן ישיר, ואני יודע שפקידה באל על התקשרה לגב' ביאעה. מהתשובה מייחסים לעובד, איש הביטחון, שהוא לא אמר את הדברים; אני קובע קטגורית שהוא שקרן, כי זה לא המקרה הראשון שבו נשים ערביות אומרות ששאלו אותן את השאלה הזאת. הינה, הינה, עאידה תומא, שאלו אותה את אותה שאלה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ב-1995 – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנשי ביטחון באל על שואלים נשים את השאלה הזאת, במקרה הזה נשים ערביות: האם היה לכן מגע אינטימי? איזה מין שאלה זו? אתה אדם דתי. אתה מסכים שישאלו את הבת שלך שאלה כזאת? תענה לי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא גם סוטה וגם שקרן, כי זאת שאלה שחוזרת על עצמה. חוץ מזה, זה לא העניין שלו אם אישה נוסעת לבד, עם משפחה, עם האח שלה. מה זה השאלות האלה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> "זה לא מקובל אצלכם". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא מקובל אצלכם – מה זה הדברים האלה? מה זה הסגנון הזה? אני אספר לך על עוד מקרה שהיה בשנה שעברה לגבי שתי צעירות. לאחת אמרו: אני לא בטוח שאני אתן לך לנסוע עם המזוודה, ואם תמשיכי להתנגד, את לא תיסעי בכלל – אוקיי. היא אומרת לו: תבדקו את המזוודה. הוא אומר לה: אני יודע את העבודה שלי. עומדת לצידה בחורה שנייה, עורכת דין, אומרת לו: למה אתה מדבר איתה ככה? היא הגיעה בזמן, היא מוכנה להיבדק, תבדוק כל מה שאתה רוצה. הוא אומר לה: אם תמשיכי להפריע לי, אני אעצור אותך. הוא אמר לעורכת דין: אני אעצור אותך. אני אומר לך שההוא מברלין הוא מטרידן, וזה ששאל את שתי הבחורות ורצה לעצור אותן הוא גזען. צריך להפסיק את הגזענות על ידי אנשי ביטחון באל על, והתשובה הזאת, שהוא לא אמר את הדברים, אומרת הכול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. שאלה נוספת – חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, מהצד. לאחר מכן סגן השרה יענה על שתי השאלות. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> כבוד סגן השרה, ראינו אתמול את האירוע שהיה בתחנות הרכבת. אני לא רוצה להיכנס לכדאיות, ראוי או לא ראוי, אבל כאשר משרד התחבורה יודע על הצפי של ההפגנות ברציפי תחנות הרכבת, היה מן הראוי אולי שיפעלו בהתאם ויתכוננו בהתאם. אותו – אני לא יודע איך לקרוא לו, איך לכנות אותו – מפגין, לא מפגין, שהרים את בלמי החירום ברכבת נוסעת, מתכוונים לפעול כנגדו? מתכוונים לעשות משהו? אני שואל דווקא בהליך האזרחי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה. קודם כול אענה לחבר הכנסת אחמד טיבי. שאלת אותי אם אני מסכים או לא מסכים. אני אומר לך בפירוש: אני לא מסכים. למה אני לא מסכים? אם אלה שאלות מקצועיות, איך אני יכול להתערב? בגלל שאני מבין מתוך התשובות שלהם שהם לא רואים את השאלות האלה כשאלות לגיטימיות. עכשיו, אני אומר – זו לא סתירה של דבריך, אבל אני לא יכול להגיד שההוא, יש לו נטיות לא טובות. אם זאת ההנחיה – אני רוצה להאמין שזאת לא ההנחיה. אם זאת ההנחיה, בעצם אלה השאלות שמנחים אותו לשאול, וזאת לא שאלה אישית שלו. זה מה שאנחנו צריכים לברר: האם יש הנחיה לשאול את השאלות האלה? אם זה דבר שחוזר על עצמו וזה לא רק מאחד – נניח שזה לא אותו אחד, הרי הם מתחלפים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה חוזר על עצמו. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אם זה חוזר על עצמו, ואני מניח שזה לא אותו אחד שישאל את זה, בעצם זה הרבה יותר חמור וצריך בירור. אנחנו צריכים לברר אם זאת ההנחיה, ואני אעשה את זה – לשאול, לחדד: האם יש הנחיה לשאול? אלא שמדברי התשובה של מי שענה, ראש אגף ביטחון התעופה הישראלית, זה לא אדם זוטר במערכת, מדובר בראש האגף הביטחוני בתעופה הישראלית, שהוא מוסמך, ואם יש הנחיה הוא צריך לדעת, ואם הוא לא יודע את זה, אנחנו מצפים שינחה את זה בצורה ברורה. בסופו של דבר אני רוצה להאמין ואני גם חושב שאלה לא שאלות שצריך לשאול. אני גם אשאל אם יש הנחיה כזאת. לכן, שאר הדברים, אני מניח, שאתה לא מחכה לתשובה – אם ההנחיה תשתנה, הדברים האחרים – אם זה ככה, ההוא יש לו נטייה כזאת או נטייה אחרת, היא כבר לא נפקא מינה, היא כבר לא משנה שום דבר. אני מודה לך על הדברים. אני גם מרגיש שהנושאים מתחדדים. אנחנו מכירים את התשאולים. התשאולים הם חודרניים, הם עושים את זה, לפעמים אני לא יודע מה התועלת, אבל אני קטן לעומת אנשי הביטחון – השאלות שחוזרות על עצמן: האם מישהו נתן לך, האם עשית. אלה דברים שעושים גם כיום, לאו דווקא בנסיעות, אבל זאת ההנחיה הביטחונית. אני מניח שזה גם משהו בין-לאומי, זה לאו דווקא משהו שקשור למדינת ישראל, התשאולים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש הבדל בין הטרדה מינית – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני חושב שהמקום להתלונן, אולי בגרמניה – אבל בסופו של דבר, חבר הכנסת אחמד טיבי, אנחנו נגד אכיפה בררנית. היום זה על סדר-היום, שאנחנו חושבים שאם יש אכיפה, שיש אנשים שיש להם אכיפה הרבה יותר הדוקה והרבה יותר מסיבית מול ציבור אחר, אנחנו חושבים שהרי זה הדבר הבסיסי, שזה לא יכול להיות במדינה דמוקרטית, וגם תשאול בררני לא צריך להיות. תודה רבה. זה בחלק הזה. אם ירצה השם, אני גם אשאל ואחדד את הנושא. לגבי השאלה הנוספת, לגבי רכבת ישראל, טוב שהעלית את הנושא הזה. כפי שאתה יודע, משרד התחבורה ורכבת ישראל עושים מאמצים גדולים מאוד לשמור על ביטחון הנוסעים, משקיעים בזה הרבה זמן, מודאגים מהדבר הזה. גם ככל שיש בסמכות של רכבת ישראל להיערך, היא נערכת. אבל גם מודיעין וגם הפעולות האחרות של עצירה של מפגינים שעוברים מהשלב של ההפגנה לשלב של התפרעות ולפעולות פליליות – בוודאי שיש גוף של משטרת ישראל. המעשה הזה של בלימת חירום הוא עוד משהו, עוד הידרדרות חלקלקה במדרון החלקלק של לקחת דברים, לסכן נוסעים, לקחת בלם חירום ולעצור נוסעים בשביל הפגנה. לא יעלה על הדעת. אני מאוד מקווה שלמשטרת ישראל – אני חושב שיש לה את האמצעים להעמיד לדין פלילי אדם שעשה דבר כזה. לכן ההכוונה שלך לכיוון רכבת ישראל והשאלה שלך – אני מודיע לך קטגורית שעושים כל מאמץ, כל מאמץ, לשמור על הביטחון של הנוסעים וגם לתת את השירות הכי טוב, שיצאו בזמן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> האירועים האלה פוגעים בכל האנשים, לא רק פוגעים באלה – גם במפגינים זה פוגע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגן השר, המשטרה אומנם תפעל בדרכים שלה. השאלה היא אם משרד התחבורה מתכונן לתבוע אישית או אזרחית את מי שעשה פגיעה אנושה. האם הוא יוכל לפעול בנושא? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יש מה שנקרא "קם ליה בדרבה מיניה". אם המשטרה תעשה את התביעה הפלילית, אז זה ממנה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל יש מעבר לפלילי, נושא אזרחי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – אבל אני אבדוק את זה, אם יש לה גם את האפשרות לתבוע את הנזקים שיש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חשוב מאוד. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני חושב שזה רעיון טוב. אני אעביר את זה לגופים המוסמכים ברכבת ישראל, במשרד התחבורה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגן שר התחבורה הרב אורי מקלב ולשואלים. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת יצחק קרויזר << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ובכן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, חלק מאוד מרגש וחשוב – נאום בכורה של חבר הכנסת יצחק קרויזר. אומנם אתה כבר מורגל כאן בעמוד ומלומד, אבל נאום בכורה הוא נושא חשוב. בבקשה. לאחר מכן יברך אותו השר יצחק שמעון וסרלאוף, כמובן. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, מזל טוב. כבוד יושב-ראש הישיבה, כבוד השר, ברשות הוריי, אבי ואימי היקרים, עדי רעייתי והחברה שלצידי, ילדיי האהובים, משפחתי אשר כאן איתי ואלה שאינם נמצאים כאן פיזית אך נמצאים כאן ברוחם ובעיקר בליבי, מכובדיי כולם, היום א' באב, חודש שמוגדר כחודש הפורענות והאבלות, חודש שבו נפתח מחנה ההשמדה בוכנוואלד, החלה ההשמדה במחנה טרבלינקה, חוסלו גטו ביאליסטוק וגטו לודג', נחרב בית המקדש. משנכנס אב, ממעטים בשמחה. אך חודש אב נקרא גם מנחם אב – זאת הנחמה שתבוא לעתיד לבוא. זהו בתמצית סיפורו של עמנו, שיצא מאפלה וגם התקומה לעתיד לבוא. זהו גם הסיפור המשפחתי שאציג בפניכם בדקות הקרובות. אני עומד כאן לפניכם נרגש, בנם של הרב יהודה ושלומית קרויזר, נכדו של סבא אברהם, איש ירושלים שלחם כנער בקרבות המרים של מלחמת הקוממיות, נכדו של סבא אליהו מצד אימא, שגם הוא איש ירושלים שלחם לשחרורה עוד כנער. בדקות הקרובות אני מבקש לחלוק איתכם סיפור משפחתי הנע בין תחנות שונות. חלק מהתחנות נוגע בחדוות העשייה, חלק אחר – בכאב ובצמיחה ממנו. החוט המקשר בין הפסגות לתהומות הוא הניסיון לחיות חיים של שליחות ומשמעות. אצלנו במשפחה מכנים את זה במילה אחת: ציונות. נולדתי במצפה יריחו שבבנימין. הוריי היו ממקימי היישוב, ואבי משמש רב היישוב עד היום. בתחילתו הוקם היישוב על ידי מייסדים חילונים ודתיים כאחד. שם היישוב ניתן לו על היותו צופה על יריחו, העיר הראשונה שכבש יהושע בן נון, שכן על פי המדרש, יריחו הייתה סוגרה של ארץ ישראל: אם שחררת את יריחו, הרי שפתחת את השער לכל הארץ ישראל. בבית הספר היסודי למדתי ביישוב מצפה יריחו, אך מסגרת מקובעת ופרונטלית פחות התאימה לי. המבחן המוטל עלינו כהורים הוא לשלב את יכולתנו לצַפות עם הצורך להכיל ולגלות סובלנות, הקשבה לרצונו של הילד ואמונה ביכולותיו, גם כאשר הוא מבקש לסטות לשביל הנראה לנו כדרך חתחתים. למזלי ולשמחתי, הוריי האמינו לי, הקשיבו לי ואפשרו לי לעבור למסגרת מכילה יותר, שברבות הימים התבררה כמתאימה לי יותר. אני מכיר תודה להוריי על ההחלטה הזו עד היום. בתיכון למדתי ביפתח; פגשתי בצוות מסור לתפקיד, אנשי חינוך אמיתיים שידעו איך להיכנס ללבבות, להתחבר אל התלמידים. זה מה שנתן לי כיוון לחיים, ומשם כבר יכולתי לצמוח. בזכותם פיתחתי קרבה מיוחדת לנושא החינוך. הבנתי אז, ואני מבין עוד יותר היום, כמה חשובים מורים טובים לחיים. גדלתי בבית שבו אבא אוהב תנ"ך והצליח לחבר באהבתו גם אותנו לכך. למדתי מאבא שהיהודי התנ"כי הוא לא רק איש רוח אלא איש מעשה, איש אדמה, כמו דוד המלך. דוד המלך היה איש הרוח המכונה "נעים זמירות ישראל". הוא היה רועה צאן. מסופר שכשהוא היה רואה כבשה פצועה, נהג לשאת אותה על כתפיו, ועל כן נבחר להנהיג את עם ישראל. אני נשוי לעדי, החצי השני שלי, פשוטו כמשמעו, חברה ושותפה מלאה לחיים. עדי מטפלת באומנות. היא צמחה בבית שונה מעולמות התוכן שמהם באתי, אך היא שותפה לערכים של כבוד לזולת, שיתוף, קבלת האחר, כך שעם עדי קיבלתי גם משפחה נוספת, חמה, תומכת ובעיקר מכבדת. יחד הבאנו לעולם את שלושת ילדינו, טליה, בת תשע, יפתח, בן שבע, ועופרי, בת חמש. עדי גדלה בבית חילוני, ויחד אנחנו מקיימים אורח חיים ייחודי המשלב ומושתת על אדני הכבוד והשיתוף. קבענו את ביתנו במושב המעורב נטור שברמת הגולן. מצאנו שם קהילה חמה, נפלאה ומשפחתית. כמו מצפה יריחו, גם הוא נמצא במרחק קצר משרידים המספרים את ההיסטוריה העתיקה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ואת זכותנו עליה. מי שיתבונן בנסיבות פיצולו של מצפה יריחו, יוכל לראות בסיפוק ובתקווה שמה שנפרד למעלה מארבעה עשורים התחבר בהצלחה בנטור. בנטור מצאנו קהילה ושותפים לערכים של חברה מעורבת, לשילוב של חקלאות, התיישבות ועשייה, שהפכו גם לעיסוק הקודם, טרם כניסתי לפוליטיקה, במסגרת חברת הנדסה אזרחית שהקמתי. שורשי משפחתי מצד שני הוריי הינם שורשים של משפחה ירושלמית ותיקה עוד טרום הקמת המדינה. כנערים התגייסו שני הסבים שלי להילחם במלחמת השחרור. סבי אליהו, זכרו לברכה, נצר למשפחת תעשיינים ונדבנים ירושלמית, התנדב להגנתה ולקח חלק בשחרור לוד ובפריצה לנגב. סבא אליהו חרש את ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה ותנ"ך בידו. עם שחרורו ממילואים, הוא הקים את יחידת המתנדבים של המשטרה, ובה המשיך להתנדב עוד 25 שנים. סבי סבא אברהם קרויזר, זכרו לברכה, התגייס להגנת ירושלים בגיל 17. הוא נשלח למושבה נווה יעקב, שהייתה מבודדת וסבלה מהצקות חוזרות ונשנות. שיירות שהובילו אליה נשק ואספקה הותקפו וספגו אבדות קשות. ב-14 במאי, עם סיום המנדט, קיבלו תושבי עטרות פקודה להתפנות לנווה יעקב. הקרב היה קשה. התחמושת, המים והמזון אזלו, והם ביקשו רשות להיכנע, אך זו לא ניתנה להם בשל החשש שיהיה גורלם כשל מגיני גוש עציון, שנכנעו ונרצחו. סבא ולוחמים נוספים יצאו לסייע בידם. בלית ברירה אספו המגינים בבית הכנסת, קברו את שמונת הנופלים ואת שני ספרי התורה בקברים זמניים, והחלו במסע לילי להר הצופים. אף שנפצע במהלך הלחימה, סבא אברהם נשא פצוע על גבו עד לבית החולים. למרות שהיה פצוע בעצמו, היה מסופק מיכולתו לשרוד את המסע בחיים. הוא הצליח הודות לתמיכה והחיזוק של סבא, שבכך הציל את חייו. כמה אופייני לסבא לא להשאיר ולא להפקיר פצוע בשדה הקרב. הקרב בקושי נזכר בספרות ההיסטורית המתעדת את קורות מלחמת הקוממיות. הדבר הכאיב לו מאוד, מאחר שראה חובה מוסרית לחבריו, ובעיקר לנופלים, ועל כן נאבק על אזכורו של הקרב עד שהביא לתיקון העוול ההיסטורי. הקשר עם סבא היה קשר הדוק וחם, וכך גם השיחות היום-יומיות בינינו. הוא הרבה לשתף בסיפורים מחייו בירושלים של טרום הקמת המדינה, על חיי פשטות וצניעות מתוך תחושת שליחות. סבא אברהם היה קרוב אליי אישית, וקרוב אליי גם בדעותיו הפוליטיות. חבל שלא זכה לראות אותי כאן, במשכן הכנסת. אלה השורשים שמהם ינקתי, ומכאן גם שלושת הערכים המרכזיים המובילים אותי במהלך חיי ובעשייתי: חקלאות, התיישבות וחינוך. תולדות הציונות בימים של טרום המדינה שזורים ביכולת העיקשת להיאחז בקרקע חרף קשיים בלתי רגילים. המפעל הציוני עמד בפני סכנת כליה ממשית בימיו הראשונים. מאמצי החקלאים עלו לא אחת באש; חקלאים ונוטרים מסרו את נפשם. מגש הכסף שעליו ניתנה לנו מדינת ישראל הוא לא רק גבורתם של הלוחמים במלחמת הקוממיות; לא פחות מכך היא יכולתם של מתיישבים בכל קצוות הארץ להיאחז בקרקע בעיקשות שאינה יודעת גבולות – מראשית הציונות, דרך הקמתה של מדינת ישראל ועד לימינו אנו ממש. אני רואה בחקלאות ביטוי נעלה של ציונות מעשית ושורשית הקובעת גם היום את ריבונותנו ואחיזתנו בארץ הזו, באמצעות להב המחרשה ועיקשות ידיו של החקלאי האוחז בה. בעבורי, הזכות שניתנה לי לייצג בוחרים בכנסת ישראל היא גם החובה להוביל עשייה של ציונות מעשית המשלבת חקלאות וחינוך: חינוך לבחירה בחיים של משמעות; חינוך להתיישבות ועבודת אדמה; חינוך לאהבת העם והארץ. את המורשת שעליה צמחתי, לצד ערכים שמובילים אותי, מצאתי במפלגה שאותה אני מייצג. חקלאות, התיישבות וחינוך הם עבורי גם הביטוי המזוקק ביותר של מפלגת עוצמה יהודית. הייתי אומר שהעוצמה האמיתית היא לא מוחצנת אלא פנימית: כשאתה מודע לחוזקותיך, לצד חולשותיך האנושיות, אתה מרגיש נינוח גם בקרב הסובבים אותך, גם אם הם חזקים ממך בתחומים מסוימים. זה לא מקטין אותך. להפך, זה מאפשר להם לצמוח, ולך – לצמוח איתם. כמו שנהג אחי שלמה להגיד: כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים. זה נכון גם לים, לאומה ולחברה. זה נכון וחשוב בעיקר ביחס שלנו כחברה לחלשים ולמוחלשים. בזה אנחנו נמדדים כחברה בכלל ואנו כנבחרי ציבור בפרט. שמתי לעצמי מטרה להיות שליח ולהביא את קולם של החקלאים הסובלים מטרור חקלאי ושעמל יומם נגזל; קולם של בעלי העסקים בענפים השונים הנסחטים בגביית דמי חסות; קולם של אנשי הפריפריה הנאבקים לחיים של ממש; קולם של אחינו ואחיותינו הלומי והלומות הקרב שנלחמו למעננו אך חזרו משדה הקרב חלקם פצועים, חלקם שלמים אולי בגופם אך משהו בנשמתם נשאר פצוע, נשאר עדיין שם. אדוני כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מעבר לסיפור המשפחתי ולשורשים שמהם צמחתי, יש גם טרגדיה כואבת שעיצבה את חיי. גדלתי למשפחה בת 11 נפשות. היינו תשעה אחים. מבין אחיי הייתי קרוב מאוד לאחי הגדול שלמה. בזמן התיכון משך אותי שלמה, אחי הגדול, לטייל איתו, ויחד גם להתנדב במד"א ובמכבי האש. היינו עושים יחד משמרות – חוויה וזיכרון שאני נוצר עימי. לאחר כמעט ארבע שנים בשירותי כלוחם החלטתי לצאת לטיול יחד עם חברים מהשירות. התחלנו בארצות הברית. ניו יורק. אבל אחרי שלוש שבועות הרגשתי שהספיק לי, לא הרגשתי בבית. ביקשתי מאחי שלמה לקנות לי כרטיס חזרה. שלמה שירת כמפקד פלוגה בגדוד חרוב. בפעמים הבודדות שהצליח לצאת מוקדם, נהג לעבור בבית הספר שבו למד אחי הצעיר ישי כדי לאסוף אותו ולבלות עימו. וכך, לפני 15 שנים, בב' בכסלו תשס"ח, הגיע שלמה במפתיע לבית הספר. ההתרגשות אחזה באחי הצעיר ובחבריו למראה האח הגדול – המדים, הטנדר הצבאי. שלמה אסף את ישי ואת שלושת חבריו, שהרגישו בני מזל להצטרף לנסיעה. בצומת השומרוני הטוב פגע אוטובוס ממוגן של המועצה בטנדר שבו נסעו. שני אחיי נהרגו במקום; שני חבריו של ישי מהיישוב נהרגו גם הם, ואילו החבר הנוסף יצא, למרבה המזל, ללא פגע. הבשורה הקשה עשתה את דרכה לניו יורק לחבר, ובלי לחשוב פעמיים רכש מייד כרטיס על חשבונו וליווה אותי לארץ. בדיעבד, השיחה עם שלמה, שבה ביקשתי ממנו לקנות לי כרטיס, הייתה השיחה האחרונה שלי איתו. להלוויה לא הספקתי להגיע. אימי ואחותי המתינו לי בשדה. אימא לא יכולה הייתה להוציא את המילים מפיה, ואחותי הייתה זו שבישרה לי את הבשורה הקשה. משם נסעתי לשבעה, לעמק הבכא של משפחתי. בתוך השבר העמוק הראה אבא עוצמה ודוגמה אישית בלתי רגילה. בבית הוריי, במרפסת הצופה אל מול נוף ים המלח, היה זה רגע מכונן. אבא אסף את כולנו, העמיד אותנו אל מול הנוף, כשאנו צופים לים המלח, ואמר: אנחנו עכשיו באופן מעשי פשוט זורקים לים את כל השאלות: למה, איך, מדוע. מכאן אנחנו מקבלים את הדין ומרימים את הראש. היה בצעד הזה שילוב של מנהיגות, תעצומות נפש והשראה. בדיעבד אני יודע לומר שזה העמיד אותי – אותנו – על הרגליים. בתום השבעה חזרתי לשירות קבע נוסף. לקחתי על עצמי להקים מפעל חסד, עשייה והנצחה, סיוע למשפחות נזקקות, עזרה לחיילים בודדים, הקמת מרפסת ים המלח, מירוץ לזכרם ועוד. האירוע המכונן הזה, שאני נושא כל חיי, עיצב את תפיסת המנהיגות שלי: גם כשיש קושי – לעצור, לכאוב, אך להישיר מבט קדימה ובעיקר לפעול. את המקום של הכאב ניתבתי לעשייה ולחיבורים. בעבורי זוהי דרך חיים, ואני מקווה להצליח להביא אותה לעשייה הציבורית שלי גם כאן, בכנסת. יחד איתכם, חבריי, אני תקווה שנצליח בעשייתנו המשותפת לפעול לחיבורים, לקירוב לבבות, ולמצוא יחד את המשותף והמחבר. אני מודה על הזכות שניתנה לי להיות נבחר ציבור, מתפלל לקדוש ברוך הוא שיכוון אותי וישלח ברכה במעשה ידיי, ומתחייב שאעשה הכול כדי לשרת את הציבור נאמנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את השר יצחק שמעון וסרלאוף לברך את חבר הכנסת קרויזר. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, הכנתי משהו כתוב אבל אני לא יכול שלא להביע את ההתרגשות שחוויתי במהלך הנאום שלך, חברי חבר הכנסת יצחק קרויזר. תראו, אני לא יודע איך חברי כנסת אחרים הגיעו למשכן הזה אבל אני כן יודע מה אנחנו, אני וחבר הכנסת קרויזר, עברנו כדי להגיע למקום הזה, למעמד הזה. אתה יודע מה, קרויזר? אני יושב שם, בשולחן הממשלה פה, במליאה, ואני רואה אותך נואם כחבר כנסת, כיושב-ראש הסיעה שלנו, ואני פשוט מתחיל לצבוט את עצמי. אני אומר שאם מישהו יודע פה, במשכן, אילו תלאות עברנו בדרך – וזו לא דרך של שנה ולא של שנתיים, אנחנו מכירים כמעט 12 שנים – ואדוני היושב-ראש, כמה כאב ותסכול, ואתה יודע מה? אני לפעמים גם אומר את זה, גם ייאוש חווינו, במיוחד בשלוש השנים האחרונות, במועד א' ומועד ב' ומועד ג' ומועד ד', במועד ד', כשהצלחנו להיכנס סוף-סוף אחרי מאמץ גדול. אבל היו גם ונמצא פה הרב יהודה קרויזר, מורנו ורבנו, שהוא יודע והיה שותף לכל התהליכים הללו, לכל הבירורים הללו – היו מועדים מסוימים שרצנו כנגד כל הסיכויים, כי האמנו בדרך שלנו, האמנו באמת שלנו, בבשורה שיש לנו. וכולם צחקו עלינו ואמרו לנו שאנחנו הזויים ושנפרוש, והרב אמר לנו: אתם אומרים את האמת, אתם הולכים עם האמת, אל תפחדו. "סוף הכבוד לבא" – על אותה הדרך הזאת ואותה המסירות, כשאתה יודע שאין לך בקצה הצלחה. כשאנחנו מדברים, עוד כשהייתי מנכ"ל והיה צריך לארגן חוגי בית ולצאת לצומת ולתלות שלטים, ואנחנו יודעים שאנשים בזים לנו – לא במחנה השני, בתוך הבית, השכנים שלנו, החברים הכי טובים שלנו – ולהמשיך בשותפות הזאת ובנאמנות הזאת ובמסירות הזאת, ואז להגיע לכאן אחרי כל המסע הארוך הזה, ולתת את הנאום הזה בפני כל עם ישראל, זה הרבה מעבר למרגש אותי. זו דוגמה לכל אדם מהי התמדה ונחישות, מהי האמונה בצדקת הדרך. זה זה, זה מה שאנחנו רואים פה היום. איציק, אתה יודע? אני זוכר שלפני הבחירות עבדנו קשה מאוד, והתלבטתי אם לעשות חוג בית ברמת הגולן. אמרת לי: תשמע, אם יגיעו 20 איש זה אירוע. אמרתי, יגיעו 20 איש – זה אירוע, אמרת: זה כנס פוליטי, יגיעו 15 איש. אבל אמרת לי: תשמע, אני מרגיש את השטח, אני מחובר לשטח, חייבים לארגן פה כנס, יבואו אנשים, תהיה הפתעה, לדעתי. לקחנו את הריזיקה הזאת, אתה הובלת את זה. האולם היה מפוצץ, כמדומני היו שם 200 איש. אני חושב שלא היה דבר כזה ברמת הגולן, אין לזה אח ורע. וכשאתה יודע לחוות את הכישלון המר, הזמני, אתה יודע להעריך את ההצלחה, ומי כמונו יודעים להעריך את ההצלחה, אחרי מה שעברנו. אתמול בשעה כמעט – אחרי חצות, נפגשתי עם איתמר, השר בן גביר, יושב-ראש המפלגה שלנו. נפגשתי איתו לקראת הנאום שלך, כי הוא לא היה יכול להיות פה כדי לברך, ואמרתי לו: איתמר, אל תכתיב לי נאומים. אני שואל אותך במילה אחת, תענה לי באינטואיציה, במקום. אני שואל אותך, אני אומר עכשיו "חבר כנסת קרויזר" – מה עולה לך בראש? הוא ישר אמר לי: הפתעה. הפתעה. עכשיו, תשמע, זו לא הפתעה של מישהו שאני פוגש אותו בפעם הראשונה ואז אני מופתע והוא מרשים אותי. כמו שאמרתי, אני מכיר אותך כמעט 12 שנים, אבל אין מילה מדויקת מהמילה הפתעה, כי אתה פשוט הפתעה עבור כולנו. יום-יום אתה נמצא פה בכנסת ומביא את ההישגים ואת החקיקה ואת העבודה הפרלמנטרית שלך ואת הוועדות, את השעות על גבי שעות שאתה מתמסר פה והרבה מעבר לכך. אתה יושב פה עם שרים ודורש מהם ומקדם את האידיאולוגיה שלנו ואת הדרך הערכית שלנו בצורה יוצאת דופן. רק לאחרונה היו הבחירות לוועדה למינוי שופטים, והבאת 86 קולות. זה הישג חסר תקדים, וזה רק מראה מי שאתה, זה רק מראה את היכולת שלך לייצר שיתוף פעולה, שותפויות וחיבורים בין קואליציה לאופוזיציה. אמר השר בן גביר במליצה: אולי צריך להזמין אותך לשימוע, יש לך פה יותר מדי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> או שיזמין אותו לפיתה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נאור, אנחנו באווירה חגיגית, אבל לפחות אני זוכר את השם שלך הפעם במדויק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כתוב לך פה, אתה לא זוכר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חברים, אתה יכול להסכים איתי, חבר הכנסת נאור שירי יקירי, שחבר הכנסת קרויזר הוא בן אדם של אנשים, הוא בן אדם של חיבורים, הוא איש ערכי. הגעתי לבית שלו לפני כמה בחירות – פעם ראשונה נחַתי אצלך בבית, זה היה ב-01:00, ישבנו כאילו אין מחר, כאילו אין לנו יום עבודה מחר, ישבנו ודיברנו על הכול, גם פוליטיקה, גם על המצב במדינה. ואז אמרתי לך: איזה בית יפה. באמת, יש לו בית יפהפה. הוא סיפר לי שהוא בנה אותו בעשר אצבעותיו. נכון או לא? איש שמחובר לאדמה, מחובר לחקלאות. דיברת על זה כאן קודם. אנחנו מביאים אדם כמוך, בלי פוזה, בלי "מורם מעם", מגיע מהשטח, שאכפת לו באמת מעם ישראל. אני יודע אילו פניות אתה מביא אליי ללשכה שלי, לפעמים אני משתגע מכך שאתה מנדנד לי: זה חשוב, מה קורה עם זה? ולפעמים, אתה יודע, נמאס לי, אבל תדע לך שאני מעריך כל פנייה וכל רגע שאתה משגע אותי, כי זה מראה כמה זה חשוב לך וכמה זה אכפת לך וכמה אתה לא תוותר ולא תניח ידך מזה. עכשיו אגיד לך עוד משהו: יש מפלגות שחברי כנסת רוצים להצליח, ולפעמים הם חושבים שזה צריך להגיע על חשבון אחרים, מין תחרותיות כזאת. אצלנו אין את זה. אבל אצלך במיוחד, לא רק שאין את זה – הפוך. אתה רוצה בהצלחתי ואתה רוצה בהצלחת חברי הכנסת פוגל וחברת הכנסת לימור וכל החברים, וההצלחה שלנו מפארת אותך. אני חייב לומר גם משהו כדי לחבר את זה. יש גמרא במסכת סנהדרין, הרב: "שקר החן זה דורו של משה ויהושע, והבל היופי זה דורו של חזקיה, יראת ה' – – – זה דורו של ר' יהודה ברבי אילעאי. אמרו עליו, על רבי יהודה ברבי אילעאי, שהיו שישה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה". חזקיהו המלך – הדור שלו, אנחנו יודעים, חיפשו מדן ועד באר שבע תינוקות, לא מצאו מדן ועד באר שבע תינוקות שלא בקיאים בהלכות טהרה. בתקופה של רבי יהודה ברבי אילעאי שישה תלמידים – שומע, פוגל? שישה תלמידים היו מתכסין בטלית אחת ולומדים תורה. מה הפואנטה? שואל רב חיים שמואלביץ שאלה שהתשובה שלה היא מסר לכולנו. שואל: שישה אנשים לא יכולים להתכסות בטלית אחת. אין. טכנית, לא יכולים. איך שלא שתנסה את זה, זה לא מכסה את כולם. הוא עונה משהו שיכול להיות קוד חברתי שאנחנו צריכים לאמץ אותו. אני אומר, צריכים לאמץ אותו, כי זה קוד שאתה מממש אותו ומיישם אותו מדי יום, והלוואי שבכנסת כולה היינו מיישמים אותו. הוא אומר: כששישה מתכסים בטלית אחת וכל אחד דואג שהוא יתכסה בטלית, אז אין סיכוי, אבל כששישה מתכסים בטלית אחת וכל אחד רוצה שהחבר שלו יהיה מתחת לטלית, אז יכולים להיות שישה מתחת לטלית. אז אני אומר לך, חבר הכנסת קרויזר, חברי, את הערכים הללו שאתה מביא לפה לכנסת, את הערכים של אחדות, של חריצות ומסירות, קודם כול כולם רואים את זה, כולם מרגישים את זה, כולם מעריכים אותך כאן, כולם מספרים עליך שבחים. וכמו שאמר השר בן גביר, אתה הפתעה לא רק עבור סיעת עוצמה יהודית אלא עבור הכנסת כולה ועבור כל עם ישראל. אני מאחל לך שתצליח בכל הפעילות שלך כאן, בשליחות החשובה שלך, עוד הרבה שנים טובות ונעימות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר יצחק שמעון וסרלאוף על הברכות והדברים הנפלאים. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/698/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. הצעה ראשונה – חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל לנמק את הצעתו. תודה רבה למשפחת קרויזר, שהיו אורחים אצלנו כאן היום במליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד למשפחה של איציק התותח. עושה טוב לעם ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יצחק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני קוראת לו איציק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני קורא לו יצחק, וכך קראו לו – – – << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, דבר ראשון, באמת מצטרף לברכות לידידי חבר הכנסת יצחק קרויזר ולמשפחתו שהגיעה לפה. דעו לכם, יש לכם בן יקר, בעל יקר, אבא יקר באמת, שעושה רבות, והכול בנעימות ובגובה העיניים. אז יצחק, ידידי חבר הכנסת, מאחל לך המשך הצלחה ונחת, ושלא תצא שום תקלה תחת ידך, ותעשה עוד הרבה הרבה דברים טובים בבית הזה. אני היום מציג את החוק, אני חושב שזה החוק הראשון שלי בכנסת הזאת, חוק התעבורה, שבא להסדיר – אנשים נכנסים לחניונים פרטיים, נכנסים לחנות, ולצערי הרב לפעמים משלמים הרבה יותר מהזמן שהם נמצאים בחניון עצמו. אני יכול להגיד לכם, ביום שני שעבר הייתי בשיבא, בתל השומר, הלכתי לבקר חבר שעבר ניתוח קשה מאוד, ואני מאחל לו באמת רפואה שלמה. הייתי שם, אני חושב, 32 דקות, משהו כזה, בחניון עצמו, ושילמתי 25 שקלים לחניון. מדובר על מחירים מאוד מאוד גבוהים בחניונים. אני חושב שכמו שבפנגו בן אדם משלם לפי הדקות שהוא נמצא, אין שום סיבה שגם בחניונים אדם לא ישלם על הזמן שהוא משתמש בחניון ולא מעבר לכך. אז אני חושב שסיעת ש"ס, שתמיד נמצאת בחזית החברתית – זה חוק שנוסף לכל החוקים של חבריי, החוקים החברתיים. אני רוצה באמת להודות פה דבר ראשון לשר האוצר ולשרת התחבורה, שהביעו את תמיכתם בחוק הזה. הוא עכשיו בקריאה טרומית, ואני מקווה שמהר מאוד נגיע ונוכל לברך על המוגמר, ושהוא יעבור גם בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נמצאים היום בראש חודש אב, ואני שמח שבהמשך הנאומים ינאמו גם חברים מהאופוזיציה שהוצמדו לחוק הזה. אנחנו בימים שעושים חשבון נפש על חורבן הבית, על שנאת חינם, אבל אתה רואה שגם בכל הטרלול והמצב שאנחנו נמצאים בו, שכביכול אנחנו נמצאים בזמן של חושך גדול מאוד, יש גם קצת אור. יש אנשים שיודעים ומבינים שיש דברים שזה לא קואליציה–אופוזיציה. בשביל האזרחים ובשביל האנשים צריך לדאוג ולעשות, ואני שמח שגם הם עושים את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> רק אשא תפילה, תפילתו של רבי אלימלך מליז'נסק – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דקה יש לך. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שאמר: אדרבא, תן בליבנו שנדע כל אחד ואחד לראות את מעלת חברו ולא את חסרונו. תודה רבה. אני אשמח שתצביעו בעד החוק הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אברהם בצלאל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/234/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> להצעת החוק הזו הוצמדו שלוש הצעות חוק נוספות. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את הצעתה. סיעות, הצעת החוק הבאה, של ואליד אלהואשלה, הוצמדה. אם לא – זה ירד. הינה, אני מתריע מראש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, כבוד יו"ר הישיבה. תודה רבה לחבר הכנסת המציע אברהם בצלאל. את ההצעה הזו כתבתי לפני כשנה. אני רוצה רגע להסביר איך היא בכלל הגיעה אל העולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדקה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בהחלט. פנה אליי חבר ואמר לי: יש גזל. היום אם בן אדם מחנה את הרכב הוא משלם על שעה מלאה גם כשהוא היה רק עשר דקות. הקשבתי לו, אמרתי לו: תן לי לבדוק. רצה הגורל ובאותו שבוע ביום שישי הגעתי לשבת באירוע עם בן זוגי. הוא הלך להחנות את הרכב, לא מצא חניה, זאת אומרת לא הייתה חניה, עשה סיבוב וחויב על שעה מלאה. אז הבנתי שיש פה משהו שלא מתקבל על הדעת. אנחנו כן רוצים לחסוך ולהוריד רכבים מהכביש, ואנחנו בוודאי ובוודאי רוצים לעודד תחבורה ציבורית, אבל לא על ידי גזל והעשרת בעלי החניונים אלא על ידי מיצוב סביר של תמחור פר זמן. אז אני מודה מאוד על שההצעה הזו הוגשה על ידך, ואני מצפה לשיתוף פעולה, שנצליח להעביר את זה עד הסוף יחדיו, ושיהיה לנו בהצלחה בתיקון הזה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1827/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לנמק את הצעתו, כמובן, גם מהצד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלום לכולם. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהתיקון הזה, אנחנו מחויבים לעשות אותו על מנת להקל על האזרחים שלנו ועל התושבים, גם במצבים כאלה ובמיוחד בזמנים האלה, כאשר כל המחירים עולים, ישנו יוקר מחיה שלא נסבל. התיקון הזה נדרש על מנת להוריד את העלויות לאנשים שנכנסים, משתמשים בחניונים במדינה. לא יכול להיות שכשאזרח נכנס לחניון הוא אמור לשלם על שעה או שעתיים. ולכן התיקון שאנחנו דורשים בחוק הזה הוא שהחישוב יתחיל מהדקה הראשונה, ובכך אנחנו גם מסייעים לאנשים, לאזרחים, לתושבים, להוריד במעט את התשלומים שהם משלמים ביום-יום. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2959/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יונתן מישרקי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי לנמק את הצעתו. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זו הזדמנות מצוינת גם לומר לך מזל טוב לרגל האירוסין של הבת שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בשמחות אצל כולם. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> לצערי לא יכולתי להשתתף אתמול בשמחה, אבל מזל טוב בשמי ובשם כולם. אדוני היושב-ראש, בהמשך להצעת החוק של חבר הכנסת אברהם בצלאל ידידי והחברים המצטרפים, רבותיי, אנחנו רגילים לדבר על יוקר המחיה בתקופה האחרונה. מדברים על חלב, מדברים על דלק. אנחנו מדברים פה על תיקון קטן אבל מאוד מאוד משמעותי עבור האזרח. זו הצעת החוק שאני הגשתי לא מזמן, ואני גאה ושמח, וכמובן מפרגן לחברי על כך שהוא הצליח לקדם את הצעת החוק הזו יחד עם השרים הרלוונטיים. אומנם זה נשמע לנו מחיר קטן, שקל לפה, שני שקל לשם, אבל בסופו של דבר מדובר בסכום גדול שמצטבר, וכשאנחנו מדברים על יוקר מחיה, זו הצעת החוק. אנחנו נמצאים במצב שאנחנו רוצים להילחם ולהוריד את יוקר המחיה בכל הפרמטרים, ואני מודה לך על כך, אדוני חבר הכנסת אברהם בצלאל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר יצחק שמעון וסרלאוף להציג בשם משרד התחבורה את עמדת הממשלה על הצעות חוק הללו. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אם כן, אדוני היושב-ראש, מענה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה של חבר הכנסת אברהם בצלאל וארבע הצעות חוק נוספות שהוצמדו אליה. אני אתן קצת רקע להצעת החוק. עניינה של הצעת החוק בתיקון דרכי החיוב בכלל החניונים במדינה. ההצעה מבקשת שמדידת הזמן של החניה בפועל, כפי שנעשית על ידי כרטיס החניה באמצעות ספירת מספר דקות מכניסת הרכב עד יציאתו, תשמש גם כאמת המידה לתשלום, דהיינו, ההצעה מבקשת לבטל את תשלום החניה לפי שעות ולעבור לתשלום מדויק לפי דקות, כך שאדם שחנה בחניון כשעה ורבע, לא ייאלץ לשלם על שתי שעות חניה. תשמע, חבר הכנסת בצלאל, חד-משמעית, זו הצעת חוק מתבקשת. אני בתל אביב – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אגב, אני חושב שמעבר לנושא הכלכלי, אם אתה אומר לאדם שהוא משלם פר חניה, זה יזרז אותו לצאת יותר מוקדם וזה עושה תחלופה, זו מטרת התשלום בהסדר חניה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נכון, נכון. בתל אביב כל שעת חניה זה חצי משכנתה, אתה מבין? אני כתושב תל אביב יכול לומר כמה זה משמעותי עבורנו. עמדת גורמי המקצוע במשרד: הצעת החוק בעלת אספקטים כלכליים שוקיים מובהקים, ואין לה נגיעה ישירה לתחומים הנמצאים בפיקוח משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, על כן המשרד אינו מתנגד להצעת החוק. עמדת ועדת השרים לחקיקה: ועדת השרים החליטה כי הממשלה תתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לקידומה בתיאום עם משרד התחבורה ושאר הגורמים הרלוונטיים. אדוני היושב-ראש, בלי קשר להצעת החוק, אני רוצה שנייה לנצל את הבמה ולספר על ביקור שלי. לפני כחודש הגעתי בשעת לילה מאוחרת לבקר במסגרת ייחודית ומיוחדת בשם כולל עמלים בתורה, כאן בבירה, בירושלים, מסגרת שהקים אותה הרב משה בוקשפן. מטרת המסגרת הזאת להעניק לתלמידים ביטוי מיוחד ולחנכם לשילוב תורה ועבודה. המוטו הוא שמירה על אורח החיים החרדי באופן מלא לצד עידוד והכוונה לתעסוקה והשתלבות בחיי המעשה. אחד מהתלמידים שישב שם הוא מוישי. ביום-יום הוא עובד בחברה נדל"נית גדולה, מקדם פרויקטים, ואחרי הצוהריים הוא מגיע להיכל הכולל להגות בתורה. לצידו יושב יוחנן. בשעות הבוקר הוא עובד במטבח של משרד האוצר, ואחר הצוהריים הם יושבים ולומדים ושומרים על הדרך שבה גדלו והתחנכו במגזר החרדי. כך ישבו מולי עשרות חרדים, האחד לומד הנדסה, השני מתקין מזגנים, השלישי מפקח בנייה בפרויקטים עצומים, וכולם מתאספים – מי בבוקר ומי אחר הצוהריים – לקיים את האידיאל של תורה וגדולה על שולחן אחד. אני מברך את תלמידי עמלים בתורה שיעלו ויצליחו. אגב, שאלתי אותם – אדוני היושב-ראש בוסו, תשמע רגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> גם אלייך, הינה, את פה. למה אני סיפרתי עליהם עכשיו? אמרתי להם: יש הרבה כוללים, אבל אני רוצה לשאול אתכם שאלה. אם אתם תדעו, אני אפרגן לכם במליאה, בכנסת – שאלה מהתנ"ך. אני אשאל את זה גם פה, בוא נראה אם מישהו ידע – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אולי מהצופים, אולי מהקהל: מישהו מהתנ"ך שנולד לפני אבא שלו, נפטר לפני אימא שלו ונקבר עם סבתא שלו. מישהו מהתנ"ך שנולד לפני אבא שלו, נפטר לפני אימא שלו ונקבר עם סבתא שלו. זו שאלה מאוד מאוד קשה, ואחד התלמידים בכולל פיצח את זה תוך דקה. הייתי בהלם. מה התשובה? חבר הכנסת אברהם בצלאל, קודם דנו בהצעת החוק שלך, עכשיו אני שואל אותך חידה: מישהו מהתנ"ך שנולד לפני אבא שלו – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אדם, אדם וחוה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – נפטר לפני אימא שלו ונקבר עם סבתא שלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא אדם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> איפה שלמה קרעי? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זו לא גימטרייה, אנחנו צריכים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, תגיד שוב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אין את זה בגוגל, תשכח מזה. הוא נולד לפני אבא שלו, נפטר לפני אימא שלו ונקבר עם סבתא שלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שוב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נולד לפני אבא שלו, נפטר לפני אימא שלו ונקבר עם סבתא שלו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – זו קייטנה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אלה לא אדם וחוה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר, מרגיש לי כמו קייטנה עכשיו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, לא, שאלה אחת. לא שמעת את ההתחלה ואת הסיבה שאמרתי את זה. בקיצר, אני לא אשאיר אתכם במתח. מדובר בהבל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז למה לא אמרת בקול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא רציתי – – – תשאל אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רצה לבייש אותך, הוא רצה להראות לך ששאלת חידה שאף אחד לא יודע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בקיצר, בכולל שם, ברוך השם, היו תלמידים שידעו לענות תשובה מהירה בתוך דקה ולקדש שם שמיים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא משנה, השר תמיד צודק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר יצחק שמעון וסרלאוף. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעות חוק. תחילה נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת בצלאל וקבוצת חברי הכנסת. לבקשת האופוזיציה, ההצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמי, אנחנו רוצים – – – שמי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמי, שמי, לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, תתחיל. << נושא >> הצבעה שמית << נושא >> << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – לא משתתף מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – גד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי - אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת פעם נוספת עבור מי שלא נכח בהצבעה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, סיעות. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח דבי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עליזה, עליזה, זעקתך נשמעה היטב. חברי הכנסת, המזכיר כמעט לא שומע את עצמו. שמענו. נהלו את העסק בתוך הסיעות. נא להרגיע. אתם מפריעים לו, הוא לא מצליח להקריא את השמות. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ששון ששי גואטה – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת שעוד לא הצביעו, לפחות שיקשיבו למזכיר. להקשיב למזכיר, להקשיב להקראת השמות. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> ( קורא בשמות חברי הכנסת) יאסר חוג'יראת – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד אוהד טל – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד ישראל כץ – בעד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו משתתף בהצבעה יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הינה אלון שוסטר. אלון שוסטר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אלון שוסטר – נגד פנינה תמנו – אינה משתתפת בהצבעה << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא משתתפת, נמנעת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פנינה, החוקים שלכם – גם אנחנו – – – אנחנו נגד – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא הבנתי. לא הבנתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנינה, בעד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתם מצביעים נגד – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – בעד יריב לוין – בעד בועז ביסמוט – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני לא אשאל עוד פעם. מי שמעוניין להצביע – שיגיד עכשיו, שלא יקראו לו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר – בעד זאב אלקין – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד דוד ביטן – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו אותה הצבעה. זה מי שקראו לו פעמיים ולא היה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) ישראל אייכלר – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אלה אנשים שלא היו בשתי ההצבעות, ועכשיו שואלים. האם יש מישהו שנוכח וטרם קראו בשמו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) גדעון סער – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יואב סגלוביץ'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצביע, הצביע נגד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יואב סגלוביץ', כבר הצבעת נגד. האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא הצביע, הרב גפני. הרב גפני הצביע. זה החוק הראשון. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 75 בעד, 19 מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מעמד האישה? עוד ועדה שמישהו מעוניין? הוועדה לקידום מעמד האישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ועדת הקליטה. אם כך, היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה אלקטרונית. אני אעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת נעמה לזימי. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 89 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 89 בעד, אין מתנגדים ויש נמנע אחד. אני קובע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את בתוספת לפרוטוקול. לפרוטוקול. זה עוד לפרוטוקול, זה לא משנה את ההחלטה. אני קובע שאף הצעת חוק לתיקון – חברי הכנסת, אי-אפשר לנהל הצבעות עם רעשי רקע, אלה ההצבעות עצמן – פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת נעמה לזימי אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> זכויות הילד. לא, לא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זכויות הילד. היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אף הצבעה זו תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 89 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 89 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, עוברים להצבעה – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. חברי הכנסת, לא להפריע לפחות למזכיר הכנסת. קשה לו להתנהל ברעש כזה. תודה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו משתתף בהצבעה איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה משתתפת בהצבעה אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו משתתף בהצבעה משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה משתתפת בהצבעה נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת למען מי שלא היה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שנוכח ומעוניין להצביע, וטרם קראו בשמו או שלא היה כאן? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) זאב אלקין – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עוד מישהו? לא. אם כך, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת יספור. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 63 בעד, אין מתנגדים, פה אחד. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי התקבלה, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2417/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), של חבר הכנסת יהונתן – ינון אזולאי. תשובה והצבעה במועד אחר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. אין נימוק מהצד? השר פרוש. ינון, הבנת למה קראתי לך יהונתן בטעות? למעשה כבר הבנתי שזה – השר פרוש ישיב. מייד לאחר מכן – הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, כן, הצבעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר פרוש ישיב? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ויש גם מתנגדת אחת. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר לשיתוף פעולה אזורי תומך בהצעת החוק. אנחנו גם מברכים את המציע, חבר הכנסת ינון אזולאי, על ההצעה. השר, כאמור, מבקש להמשיך את הליך החקיקה – כמובן כמו שחבר הכנסת אזולאי יודע – בתיאום עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, להביא את זה להצבעה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי הגיש בקשה. חבר הכנסת אחמד טיבי ביקש להתנגד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבר הכנסת אזולאי, אני לא ראיתי בהצעת החוק אם זה כולל את כל העמותות האזרחיות של כל האזרחים, כל הנזקקים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איך תהיה החלוקה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך תהיה החלוקה? הדברים האלה לא הופיעו בהצעת החוק, שהמטרה שלה היא מטרה טובה. אני מבקש ממך לעלות ולהסביר את זה בצורה מפורטת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טוב, מציע ההצעה רוצה להשיב? יכול, נכון? בבקשה, חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, ידידי היקר אחמד טיבי, אני כבר אענה לך, אבל לפני זה, אני רוצה לאחל ברכת מזל טוב ליושב-ראש ועדת הבריאות, סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אוריאל בוסו, שאתמול אירס את הבת שלו. אני פה מעל הבמה חייב גם להצהיר – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מזל טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל אנחנו בניגוד עניינים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – שהוא לקח גם משפחה טובה וחתן לעילא ולעילא, מהדרגה הראשונה, שתדע לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה בן אחותו, אז אנחנו כמעט בניגוד עניינים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> חתונה בתוך המשפחה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הכול בתוך המשפחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דברים טובים משאירים בבית. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מבקש לדעת: האם נעשו הסכמים בכתב או בעל פה ביחס לדברים שאנחנו ראינו פה לפני ההצבעה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שתדעו לכם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל קרה לי משהו שלא קרה – פעם ראשונה שאני קורא לחבר הכנסת ינון אזולאי יהונתן אזולאי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> האם היה מידה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק שתראו כמה זה השפיע עליו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> האם יש הסכמים בין הצדדים שלא הוגדרו? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין הסכמים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הייתה מידת הסבירות? היה סבירות? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> צריך להציג את שני הצדדים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק אומר את זה פה מעל דוכן הכנסת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הייתה סבירות? היה סבירות או לא? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשהחתן והמשפחה לקחו את אוריאל בוסו, הם לקחו אותו בתור חבר כנסת, ויש לנו חשש, שהוא כנראה גם יבוצע, שבסופו של דבר אחרי החתונה, כשבועיים אחרי החתונה, הוא כבר יהיה כחתן של ראש העיר בני ברק. אז אנחנו עדיין לא יודעים אם זה טוב או פחות טוב. מבחינת מה שצריך לתת אנחנו כבר נסגור את זה בתוך המשפחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לו זיקה אישית – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חברים, לגבי הצעת החוק – אחמד טיבי, אני רוצה להשיב לך לגבי הצעת החוק. הצעת החוק בעצם באה ואומרת: יש היום כ-130,000 טונות – רק בחברות הממשלתיות – שנזרקים מדי שנה, ויכולים ללכת לנזקקים ולמשפחות מוחלשות. אוכל טוב, אוכל שיכול להיות בר-אכילה, אוכל בריאותי, ולצערי הולך לפח – 1.9 מיליארד. בסך הכול, אוכל שנזרק במשך השנה – קרוב ל-22 מיליארד שקל. ולכן, הצעת החוק הזאת באה ואומרת שהאוכל הזה לא ייזרק, יחולק לעמותות – כמו שטיבי בעצם אמר – עמותות לכולם. בעמותות לא יהיה הבדל – לא גזע, לא דת ולא מין, כלום. יהיה לעמותות שעובדות אצל כולם. אני חייב להגיד שאת הצעת החוק הזאת – מי שהעלו את זה בפניי היו לקט ישראל, שכבר עושה את זה יום, באמת ביד נדיבה. יותר מזה, יש חשש שאולי יהיו תביעות בגלל הבריאות או בגלל משהו, אז גם תביעות לא יהיו. הכול יוסדר בהצעת החוק ובתיאום מלא עם המשרדים הרלוונטיים. אני גם רוצה פה להודות לשר דודי אמסלם, שבאמת, כשבאתי אליו, ליבו באמת רחב והוא יודע מה זה החלש. הוא אמר לי: ינון, תתקדם, ואדרבה ואדרבה נמשיך ונעשה את זה ביחד. אז קודם כול תודה רבה גם לשר דודי אמסלם. תודה רבה גם לכם, ואני מבקש מאוד מכולם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק הזאת. יש הצעת חוק דומה של יסמין פרידמן, שהיום היא כנראה לא תוצג, אבל גם היא בעיתה ובזמנה תגיע, וביחד אנחנו נקדם את החוק זה. זה חוק שהוא חשוב למען החלשים ולמען האוכלוסייה באמת הכי נזקקת בעם. הגיע הזמן שיהיה להם – לפחות אם אנחנו נותנים להם, שיהיה להם בצורה מכובדת. מגיע להם בזכות ולא בחסד. ולוואי שלא יצטרכו ולא יזדקקו לתרומה הזאת, אבל כשהם קיימים בתרומה הזאת אז אולי זה לפחות ילך למוסדות, ואם צריך שזה יגיע לעניים, שזה יגיע לעניים, והכול בצורה מכובדת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אם כך, חברי הכנסת, הוגשו כאן 20 חתימות להצבעה שמית. אנחנו נעבור להצבעה – הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – תרומת מזון עודף) התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו משתתף מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו משתתף משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה משתתפת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת, למען מי שלא היה נוכח. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח נאור שירי – אינו נוכח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שנוכח כעת וטרם קראו בשמו ומעוניין להצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לספור. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, אין מתנגדים. פה אחד. אני קובע שהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לשם הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1464/25; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 56.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, תשובה והצבעה בלבד. יעלה השר ישראל כץ, שר האנרגיה והתשתיות, להשיב בשם הממשלה. בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני השר. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, באשר להצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון בעניין חוק איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי – זו לא הפעם הראשונה שהחוק עולה, והוא ליווה תהליך שלם שקרה ברשות החשמל, כאשר הנושא נבחן לאחר החלטת בג"ץ ובמשך הזמן, ולהלן תשובתי. אני נמצא כאן כדי להשיב על תיקון להצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון בעניין חוק איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי. בהצעה שלפנינו, שהוגשה לפני תיקוני אמות המידה של רשות החשמל, מוצע לקבוע איסור ניתוק אספקת חשמל לצרכן ביתי, ולקבוע שגביית חובות תתנהל בהליך אזרחי בלבד. עוד מוצע כי בסיום התהליך, צרכן אשר יוחלט לנתק אותו מאספקת החשמל, יחובר למונה תשלום מראש שיאפשר לו חיבור לאחר תשלום מראש על החשמל שהוא צורך. מתשלום זה ניתן יהיה לגבות שיעור מקסימלי של 5% על מנת לכסות את החוב שצבר טרם הניתוק. בהתייחס להצעה זו, חשוב לציין כי משק החשמל מתנהג כמשק סגור. במשק מסוג זה, הפועל על בסיס כלכלי, יש לשמור על האיזון בין ההוצאות להכנסות, שכן אחרת עשוי הדבר להוביל לערעור יציבותו של משק החשמל, והחוק עשוי להוביל להגדלת התעריף שיושת על כלל צרכני החשמל. חוק משק החשמל הנוכחי קובע כי ברירת המחדל היא שספק שירות חיוני נותן את השירות בכפוף למתן תשלום. בחוק נקבע כי על רשות החשמל לקבוע אמות מידה שלפיהן יהיה רשאי ספק שירות חיוני להפסיק או להגביל את אספקת החשמל כאשר לא מבוצעים התשלומים עבור השירות. בהתאם, רשות החשמל קבעה אמות מידה לגביית חובות, אמות מידה שאף עודכנו בחודש נובמבר 2022 בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה, בין היתר, כי יש להכיר במצבים רפואיים נוספים ומצבי קצה של מצוקה כלכלית ככאלה שלא ניתן לנתקם מחשמל. חשוב לציין שלא מתקיימת הפרה של פסיקת בג"ץ. תכלית עדכון אמות המידה הייתה לקבוע הסדרים המתחשבים במצוקות של אוכלוסיות מוחלשות ונזקקות, תוך יישום הליכי גבייה באמצעים מדורגים, סבירים ומידתיים, אשר מאזנים בין ההבנה כי השימוש בחשמל הוא מצרך חשוב, ולעיתים אף צורך חיים בסיסי, לבין הצורך הציבורי בגבייה אפקטיבית של חשבונות החשמל. במסגרת אמות המידה, נקבעו מגוון אמצעים להקלה על ציבור הצרכנים המתקשה בתשלום. ראשית – איסור ניתוק על קבוצות הנכללות בקטגוריות של מצב כלכלי חריג או מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי. לגבי קבוצות אלה, כהגדרתן באמות המידה, יוכל ספק שירות חיוני לגבות חוב רק בהליכים אזרחיים, ולא באמצעות ניתוק או התקנת מונה תשלום מראש ככלי גבייה. שנית – קביעת הקמת ועדת חריגים בחברת חשמל שתדון בבקשות צרכנים לאי-ניתוק ככלי גבייה, אפילו אם הם אינם עומדים בקריטריונים הקבועים באמות המידה. בנוסף – איסור ניתוק אספקת חשמל בימי שישי ושבת, בחגים ובערבי חגים, במזג אוויר קיצוני או בשעת חירום. אלו רק חלק מאמות המידה המעודכנות שנקבעו ושבעקבותיהן, ובהתאם לנתוני חברת החשמל, עולה כי היקף ניתוק החשמל נמצא בירידה חדה. ואני מדגיש עוד פעם: לפי הנתונים עולה כי היקף ניתוקי החשמל נמצא בירידה חדה, וזו בשורה חשובה. לפי מודל שבנתה רשות החשמל, המתבסס על נתוני האי-תשלום במהלך תקופת הקורונה, עמדת הרשות היא כי הצעת החוק הנדונה עלולה להוביל בדיוק למצב הפוך – לכך שכ-20% מצרכני החשמל יבחרו להימנע מתשלום. במקרה כזה, העלות השנתית של חובות אבודים אלו תעמוד על בין 1.5 ל-2.5 מיליארד ש"ח בשנה, שמשמעותם עלולה להיות עלייה של בין 5.5% ל-7.7% בתעריף החשמל לכלל האוכלוסייה. כמי שכיהן כשר האוצר בתקופת הקורונה, שהייתה חסרת תקדים מבחינה בריאותית וכלכלית, פעלנו וסייענו לכלל שכבות האוכלוסייה ולעסקים, והנתון המדהים הוא שבתקופת הקורונה רמת החיים עלתה בכ-2.5%; לא ירדה, עלתה. הזרמנו סכומים עצומים לטובת רשת ביטחון למי שהיו בגבול קו העוני ומתחת לו. סייענו מתוך ערבות הדדית לשכבות באוכלוסייה ולמי שנזקק לכך. שינינו את החוק כך שמקבלי קצבאות לסוגיהן יקבלו גם דמי אבטלה ברגע שהפסיקו לעבוד. סייענו למי שעבד והפסיק לעבוד בדמות מענקים של אלפי שקלים בחודש. אף אחד לא בחר להיות עני, ואף אחד לא בחר להיות ברף התחתון של ההכנסות. המדינה חייבת לסייע, אבל צריך לעשות את זה בדרך נכונה, ואני כל הזמן אמשיך בהתייעצויות כדי לוודא שהדבר אכן מתבצע בדרך הנכונה. לצד זאת, אני חוזר ואומר את המובן מאליו: לא ניתן לנהל את משק החשמל ללא תשלום של אלפי ומאות אלפי צרכנים. עוד ברור כי אילו היה נקבע שיש חובה קטגורית להמשיך ולספק חשמל ללא כל תבחין, כפי שמוצע בהצעת החוק, היה גדל מספר הצרכנים שאינם משלמים את חובם במועד, וגם הייתה גדלה צריכת החשמל שלהם, ובהתאם, הייתה כאן פגיעה חמורה ביכולתה של חברת החשמל לספק חשמל, וכלל הצרכנים היו נפגעים, בעיקר בנושא התעריף. זאת, כאמור, בכפוף לחריגים שנקבע לגביהם כי הם עומדים בקריטריונים לניתוק מחשמל או שוועדת החריגים החליטה לגביהם כי הם לא ינותקו מחשמל, כפי שקבעה הרשות בהתאם להכרעת בג"ץ גם מעבר לקריטריונים. עמדתה העקבית של הרשות היא שלא ראוי להשתמש בתעריף החשמל ככלי מיסוי, שכן הדבר יגרום בפועל לסבסוד של צרכני החשמל שאינם משלמים את חובם על ידי עשרות אלפי צרכנים אחרים שמשלמים תעריף מופחת. אני ער למצוקות של אוכלוסיות מוחלשות ונזקקות, תוך איזון בין ההבנה כי השימוש בחשמל הוא מצרך חשוב ואף צורך חיים בסיסי לבין הצורך הציבורי בגבייה אפקטיבית של חשבונות החשמל. אני מבחינתי סיימתי לבטא את עיקרי המדיניות, וכפי שהדגשתי, גם לא בפעם הראשונה. אני מעריך את דאגתו של חבר הכנסת מיכאל ביטון בנושא, אבל בחנתי, עקבתי, ליוויתי, והפתרון והתקנות, בהתחשב בהיבטים של הנושא, הם בהחלט לשביעות רצון. הדבר הכי חשוב הוא שבפועל – וזו הבשורה החשובה – בהתאם לאמות המידה האלה, לקריטריונים שנקבעו ולתהליך, מספר הניתוקים ירד בצורה משמעותית. זו בעצם ההוכחה שהתהליך שהובל וקורה כאן הוא תהליך נכון. ולכן, נוכח האמור לעיל, אני אבקש להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר האנרגיה והתשתיות, השר ישראל כץ. אני רוצה להזמין את מציע ההצעה, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, להשיב ולומר את עמדתו ביחס לתשובת הממשלה. חברי הכנסת, אם אפשר קצת יותר בשקט, מאוד מפריע הרעש, בפרט מפה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ, איך אתם, התלמידים של בגין וז'בוטינסקי, שדיבר על חמשת המ"מים של קיום בכבוד, של מזור, מרפא, מחסה, לא יכולים לתמוך בהצעת החוק שמונעת ניתוקי חשמל לאנשים עניים וחסרי כול. אתם הממשלה שהביאה בחוק תאגידי המים נוהל שמונע ניתוקי מים ללא ועדה מייעצת. אתם גזרתם על עצמכם במים שתהיה ועדה מייעצת ואליה יופנו הבקשות המיוחדות לניתוקים. הצעת החוק שלי דומה למים. המים זה קיום בכבוד מינימלי והחשמל זה קיום בכבוד מינימלי. אז גם ש"ס, גם יהדות התורה וגם הליכוד, התלמידים של דוד לוי וזאב בנימין בגין, אתם הולכים להתנגד לחוק שיקל על העניים ביותר. באתי אליכם, לרשות החשמל, ואמרתי: תביאו את הנוהל שלכם. הם הבטיחו לי נוהל, ישראל, הם הבטיחו לי נוהל שיציג שיטת עבודה שתקטין את הניתוקים. אמרתי: תביאו את הנוהל – אני מסיר את הצעת החוק, רק תביאו אותו, תראו מה אתם עושים שדומה לענייני המים. תביאו את מה שאתם עושים כמו במים. למה מים אסור לנתק בלי ועדה מייעצת ואי-אפשר פה, בחשמל, לעשות את אותו נוהל של המים? מה, משק המים קרס כי דאגנו לחלשים ביותר? לא. גם משק החשמל לא יקרוס. ועוד שני דברים: האחד – למה לפחות את העניין שאם מישהו נותק וחוזר לשלם במנוי הזמני, שלא ייקחו לו על החוב הרבה כסף? שרוב הכסף ילך לקיום שלו וייקחו 5% על פני שנים, ישלם את החוב. למה בזה אתה לא תומך? שיגבו סכום קטן מהטעינה בלבד לחוב ורוב הכסף שהוא טען והתחיל לשלם ילך לקיום שלו. זה דבר שהייתי מצפה שאתה תתמוך בו. ואני קורא לך בכל זאת לשקול מחדש לתמוך בחוק הזה ולהביא אותו לוועדות ונתקן אותו ביחד. לא נעשה שום דבר ששונה ממשק המים. ועוד פרדוקס – אתה יודע שלפי החוק של עיקולים אסור לעקל לבן אדם – מלול, אתה לא מקשיב לי. לפי חוק העיקולים אסור לעקל לבן אדם את המקרר ואת התנור שלו, כי זה קיום בכבוד. אז משאירים לו בבית תנור ומקרר אבל מותר לנתק לו את החשמל, אז איזה קיום בכבוד? חוק אחד אומר: אל תיקח לי את המקרר, וחוק אחד אומר: מותר לי לקחת לך את החשמל. אז אתם, ש"ס, יהדות התורה והליכוד, שבגין אהב, תצביעו בעד איסור ניתוק חשמל כמו שיש את זה במים, ואל תביישו את הבית הזה ואת המורשת של המנהיגים שלכם מהעבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. לבקשת 20 חברי האופוזיציה בחתימותיהם. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבוטבול, תתבייש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיכאל ביטון. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תתבייש. אני הצבעתי בעד החוקים שלכם היום. היום הצבעתי בעד המזון ובעד דברים חברתיים שלכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון, תודה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ניתוק חשמל? אתם לא מסוגלים להצביע בעד, כמו חוק המים? תתביישו לכם. כל אחד מכם שלא מצביע בעד שיתבייש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת ביטון, באמצע הצבעה לא עושים קריאות ביניים. תודה. לא להשיב. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אמיר אוחנה – נגד << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני הצבעתי על חוקים שלכם היום – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגן השר אבוטבול, תודה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אני קורא אותך קריאה ראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תצביעו בעד. מה זה? תצביעו בעד. זה על השם שלך – – – << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו משתתף בהצבעה משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת פעם נוספת, למי שלא נכח בהקראה הראשונה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח שלי טל מירון – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע ולא קראו בשמו? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מאיר כהן – בעד רם בן ברק – בעד דבי ביטון – בעד משה טור פז – בעד סימון דוידסון – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע? אם כך תמה ההצבעה. נא לספור. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 40 בעד, 50 מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל לצרכן ביתי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, נדחתה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1562/25; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 53.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, החוק הבא שעל סדר-היום – אף כאן מדובר בתשובה והצבעה בלבד – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. ישיב השר יואב בן צור. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אפשר שם? חבר הכנסת טייב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביטון, אתה שומע? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת טייב, אתה יותר מדי בצד השני בזמן האחרון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול מתחילים מלברך – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, הוא היה בצד השני יותר מדי, חבר הכנסת טייב, אנחנו מודאגים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אוהד, אני לא מדבר כל יום, כדאי לך לשמוע אותי. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> סעיף 174, קודם כול – כן, יש גם דברים מדיניים שנאמר פה, אדוני, השר מלכיאלי, הכול בסדר. חוץ מזה, אתה גם יכול לנסוע לנסיעות מדיניות לאיפה שבונים מקוואות בחו"ל. אני עונה בתשובה על הצעת החוק שהגיש מיכאל ביטון, בנושא: עבודה מועדפת בשמירה על החקלאות. אני חייב לומר שהנושא הזה של עבודה מועדפת כבר למעלה מ-30 שנה לא השתנה, לא למטה ולא למעלה. אף אחד לא הכניס משהו ואף אחד לא הצליח להוריד משהו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, אז הגיע הזמן. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתה צודק. אנחנו חשבנו שהגיע הזמן בקדנציה הקודמת, וזה לא עבד. הייתם יכולים לעשות את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מספיק, רק שנה וחצי. תעשו אתם. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי – – – << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר: << קריאה >> אני מציע לך לא להתנגד עכשיו, לא להצביע עכשיו, לדחות את זה עכשיו, ולתת לנו זמן לטפל בזה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מקובל עליי. מיכאל, תגיד לי מה אתה רוצה לעשות. אני מוכן לדבר – רגע, מיכאל, תקשיב – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא דיאלוג. תשמע, הבאתי את החוק הזה לא מזמן – אמרנו: נעשה דיון והצבעה במועד אחר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני יודע, אומרים, לא ממך באה ההצהרה הזאת. כל עבודה מועדפת – יש לנו שלוש הצעות חוק: לעזור לחקלאות בשמירה, לעזור למטפלים, וכנראה יש עבודה מועדפת – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> ולמאבטחים של המחסומים באיו"ש – רוצים גם עבודה מועדפת. שר התרבות והספורט רוצה באצטדיונים, סדרנים בעבודה מועדפת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מאבטחים בבתי חולים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מאבטחים בבתי חולים רוצים עבודה מועדפת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אגיד לך משהו על זה – יהיה פה שקט אז תקשיב. מה זו עבודה מועדפת? זה סטודנטים, זה צעירים חסרי כול, זה שכר מינימום. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> עבודה מועדפת זה חיילים משוחררים – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע, תן לי לסיים. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבל אתה אומר דברים לא נכונים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תקשיב לי רגע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, עבודה מועדפת זה מקום שאין בו ידיים עובדות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו – המדינה המציאה לאחרונה דבר שנקרא מענקים למקבלי שכר נמוך. מה זו עבודה מועדפת? האוצר סופג בערך שלושה, ארבעה שקלים לשעת עבודה, לחצי שנה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> 1,500 שקל לפחות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז 6,000 לבן אדם. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, 1,500 כפול שישה חודשים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> במקום לקרוא לזה מענקים למקבלי שכר נמוך, תן את זה לכל צעיר שרוצה לעבוד. תגדיל את אחוז הצעירים שעובדים. הקורונה גרמה לצעירים לחזור הביתה ולהסתמך על השולחן של ההורים. אתה לא מוכן להחליט את זה, אבל אם הליכוד ושר החקלאות אומר לי שהוא דוחף את זה, אני מוכן. אם הליכוד – שר החקלאות אומר: אני לוקח – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> שר החקלאות דיבר עכשיו ואמר לי שהוא מוכן שאם נדחה את זה לתחילת המושב, הוא ואני נעשה איזשהו סוג של מאמץ. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יאללה, בסדר, מקובל עליי. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבל בגלל שהכנתי נאום, תשמעו אותי בסבלנות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אתה לא חייב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, למה? עד שבאתי לדבר, זה לא יפה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יואב, דבר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> תודה. ברגע שזה יפסיק לעניין, תגידו לי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בוא ננסח את ההחלטה, שיהיה ברור. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> זאת לא החלטת ממשלה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, רגע, אני רק אומר משהו אחד: אפשר כרגע להוריד את זה, ללא ההצבעה, ברגע שהשר מסכים וגם אתה, אבל בפעם הבאה שזה יעלה, אין תשובת שר, אין נימוק, אין כלום – רק הצבעה. תחליט מה שאתה רוצה. שיענה עד הסוף? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה עכשיו שמה שנאמר כאן ייאמר לפרוטוקול באופן סדור. שר החקלאות ושר העבודה, יש להם רצון בחוק הזה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבל אתה יודע, אני אגיד לך משהו עכשיו שאתה לא יודע, מיכאל. תשמע אותי שנייה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, אתה יכול להשיב. השר בן צור יכול להשיב. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כבר היום – תקשיב. מיכאל, תקשיב שנייה, אם אדבר איתך על הנושא שהכנתי, אתה תראה שאולי זה מתייתר, אבל תשמע אותי עד הסוף. רבותיי, סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי חייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת או נדרשת ולא מיצה את זכותו לדמי אבטלה, יהיה זכאי למענק, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. לעניין זה, עבודה מועדפת או נדרשת היא עבודה מסוג העבודות המנויות בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי, והיא כוללת בין היתר עבודות שבהן קיים חוסר בידיים בלתי מקצועיות בעיקרן, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה שסובלים מחוסר בידיים עובדות. תכלית נוספת של החוק הזה היא שתהיה עבודה ישראלית במקצועות שבהם יש נטייה להעסיק עובדים זרים, כגון בניין, מפעלי תעשייה ומלאכה, חקלאות. הצעת החוק שבנדון מבקשת להוסיף לרשימת העבודות המנויות בלוח ח' גם עבודת שמירה ואבטחת אזורים חקלאיים. איפה שר החקלאות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר דיכטר. איפה השר דיכטר? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> השר דיכטר פה? השר דיכטר פה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יצא כנראה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב. מיכאל, תשים לב למה שאני אומר עכשיו. על פי פסיקת בית הדין לעבודה, כבר כיום לחיילים העוסקים בעבודות אבטחה מוכרת הזכאות, ובכל המקרים והענפים שבהם מוכרת עבודה בלתי מקצועית כמזכה למענק עבודה מועדפת, כגון בתחום החקלאות. לכן, בהקשר הזה, נראה כי אין ההצעה מוסיפה זכאות נוספת ביחס למצב הקיים. זה אומר שכבר כיום, בנושא של שמירה חקלאית ואבטחה של אזורים חקלאיים, מוכר הנושא של העבודה המועדפת. זו פסיקה של בית הדין לעבודה. לאור האמור לעיל, הצעת החוק לא מוסיפה למצב הדין הקיים כיום, וכבר כיום מוכרים לצורך עבודה מועדפת חיילים משוחררים בגין שמירה באזורים חקלאיים. אני לא אומר שנוריד את זה. מיכאל, תקשיב. נעשה בדיקה נוספת עד תחילת המושב. והיה שאכן זה המצב ואין בזה שום סטיות לכאן או לכאן, אנחנו לא נצטרך את החוק, אבל יהיו סטיות לכאן או לכאן – נראה איך אנחנו מקדמים אותו לחקיקה. מקובל? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מיכאל ביטון רוצה להשיב, ומקבל את העמדה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד, קודם כול, שיש הרבה מה ללמוד מהשר בן צור על תשובה וכבוד כשעולים דיונים ועולים קונפליקטים, ופותרים את זה כמה שיותר בהסכמה. כואב לי על ההצבעה הקודמת של חוק החשמל. כואב לי שלא הבאנו את זה בקריאה ראשונה, והיינו דואגים לעניים האלה. הייתי מוכן לתקן ולשנות את החוק הזה, ועדיין לא מאוחר. תביאו את זה כחוק ממשלתי – כי במים אנחנו מגינים על האנשים מניתוקים שרירותיים בוועדה מייעצת, ופה בחשמל אנחנו לא עושים את זה. אין סיבה שזה לא יהיה. לגבי החוק הזה של המועדפת, השר בן צור, היא הנותנת. אם כבר יש תביעה משפטית שיצרה תקדים, וכיוון שיש תקדים שבסוף מחייב לשלם מועדפת לחייל שעסק באבטחה, בואו נעגן את המעמד של אבטחה של החקלאות, או בכלל את העיסוק באבטחה בכל התחומים, ונכניס אותו למועדפת, כי אז זה לא עולה כלום, כי זה כבר תקף. אז נכניס את זה לחוק. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> מיכאל, בגדול אני אומר לך – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> – – אני בעד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז עכשיו אני רוצה לכבד את השר דיכטר, שאמר לי: אני רוצה לקדם את החוק הזה. חבר הכנסת גואטה אמר, גואטה אמר: אני רוצה לקדם את זה, כמי שהחקלאות חשובה לו. שר העבודה אמר שהוא רוצה, וחבר הכנסת דנון אמר שהוא רוצה לקדם את זה. כיוון שיש פה כוח קואליציוני גדול, אנחנו נדחה את ההצבעה לתחילת המושב הבא, ונביא חוק בהסכמה. עוד חוק בהסכמה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם כך, מאחר שחבר הכנסת ביטון קיבל את העמדה, אין כעת הצבעה. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2024/25; דברי הכנסת, חוברת י"ט, ישיבה 56.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור להצעה הבאה בסדר-היום – הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), של חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת. מאחר שהצעה הזאת נומקה, יהיו רק תשובה והצבעה. שר המשפטים – הרגע ראיתי אותו פה – בבקשה. שר המשפטים ישיב על ההצעה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לאחר מכן את תוכלי להשיב בשלוש דקות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ככל שהעמדה שלו תהיה להתנגד, חברת הכנסת. ככל שהעמדה להתנגד, תוכלי לעלות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחר כך. עשר דקות לרשותך, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מוכרח לומר שאני מצר על כך שהצעת החוק הזו מועלית כאן בכל זאת. אני חושב שהיה נכון להמתין איתה, ואפשר היה, בסופו של דבר, להגיע לתוצאה הנכונה, ולא להגיע למצב שהכנסת תצביע נגדה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל – – – אמרתם – – – אמרו לי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בסדר. אוקיי. זו זכותך. את יודעת, זו זכותך. זה בסדר. אסביר את הדברים. אני חושב, חברת הכנסת מירב כהן, שאני מוכיח פה בכל שבוע הרבה מאוד ענייניות בעבודה של ועדת השרים, אבל יש גם דברים שמצריכים עבודת עומק במשרד, שלוקחים זמן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל הייתי בקשר עם לשכתך. אמרתם לפחות חודשיים וחיכיתי ארבעה חודשים – אמרו לי: אין טעם, לא נעביר לך. אז מה אתה רוצה שאני אעשה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בסדר. אני אומר, זו זכותך, אבל – אוקיי, זו החלטה שלך, זו זכותך, אבל אני גם אומר, בהנחה שהכנסת תדחה את הצעת החוק הזו, שאני אמשיך לטפל בעניין הזה. אני מקווה שגם נוכל להביא תוצאה בנושא בהמשך. החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר לבית המשפט, בהתקיימות אחת מהעילות בחוק, לתת צו הגנה להגנת בן משפחה שכולל איסור על אדם להיכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו, להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, איסור להטריד את בן משפחתו ואיסור לפעול בדרך המקשה או המונעת שימוש בנכס. הצעת החוק הזו מבקשת לתקן את החוק הקיים ולהוסיף לבית המשפט אפשרות לתת צו למניעת אלימות כלכלית במקרים שבהם התרשם בית המשפט כי קיימת אלימות כלכלית. ההגדרה של אלימות כלכלית היא לא פשוטה, צריך לומר. זו לא שאלה חד-ערכית, כמו שמדובר באלימות פיזית, זה דבר שקשה מאוד להגדיר אותו. הוא מצריך בחינה לעומק, הוא מצריך הסדרה מאוד מאוד מדויקת ולא פשוטה. יש פה שאלה שהיא גם הרבה פעמים לא מוחלטת. יכול להיות שבנסיבות מסוימות, או בחברה מסוימת, או בציבור מסוים, נקיטת צעד כלכלי כזה או אחר – כמו שלאחד מבני הזוג אין חשבון בנק על שמו, או אין לו כרטיס אשראי – יכול להיות שזה דבר שבאמת עולה לגדר אלימות כלכלית. יכול להיות שבחברה מסוימת, שבה הדברים האלה פחות נהוגים, ואנשים מסתובבים יותר עם כסף מזומן וכו', זו לא אינדיקציה לכלום. זו סתם דוגמה. אני יכול לתת אין-ספור דוגמאות כאלה. זה דבר שצריך להגדיר אותו, והוא דבר מורכב ומסובך. בסוף אנחנו הרי רוצים לעשות חוק שלא רק יציף את בתי המשפט, שגם ככה מוצפים באין-ספור תיקים. אתם כל הזמן מדברים כאן על העומס בבתי המשפט. אז רוצים להביא מין חוק כזה – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תקים את הוועדה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שברור שיביא להידיינויות אין-סוף. שוב, כמה שופטים שלא נמנה, זה לא יפתור את הבעיה. תאמין לי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, תקים את הוועדה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הבנתי, הבנתי. תתמכו בחוק לתיקון הוועדה, ונמנה שופטים. מה אתה אומר? זו הרי בדיוק אותה רמה של טיעון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין שופטים, אתה יודע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נו, באמת. הבעיה היא לא שאין שופטים. הבעיה היא שהעומס נובע מדין שהוא דין לא ברור – אין ודאות משפטית, סדרי דין ארוכים מאוד; שורה שלמה של בעיות. בדיוק מה שרוצים לעשות בחוק הזה, זו דוגמה טובה. להביא חוק כזה, שבמקום לשבת ולעשות עליו את העבודה עד הסוף, כמו שצריך, תבוא ההצעה, ואחר כך ירוצו מהר מהר כדי להראות – כי הרי מי שלא יסכים מייד להעביר בקריאה ראשונה ואחר כך בשנייה ובשלישית, הוא כביכול לא רוצה להיאבק באלימות כלכלית בין בני זוג – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מכנס את הוועדה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – דבר שהוא כמובן ההפך מהמציאות, בוודאי לגביי ובוודאי לגבי הדרג המקצועי אצלי במשרד, שהנושא הזה חשוב לכולנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה יודע, חבר הכנסת להב הרצנו, היא עוד לא הוקמה, יש לי חדשות בשבילך. אפילו לשכת עורכי הדין עוד לא בחרה את נציגיה. אבל מה מעניינות אותך העובדות? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה לא בחרת. גם אתה לא בחרת שרים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כמה שופטים? אדוני השר, כמה שופטים – – – בתוכנית? כמה, כמה שופטים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הרי העובדות לא מעניינות אותך. הכול פופוליזם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה אתה לא ממנה חברי ממשלה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא ממנה שרים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר לך חד-משמעית, חבר הכנסת להב הרצנו, אני לא יכול לכנס ועדה שאפילו לא הוקמה. כשתקום, אני אומר את דעתי עליה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תמנה את השרים. תמנה את השרים. תמנה את השרים ותכנס אותם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב. עכשיו אולי נתייחס לנושא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת יוראי, שאלת? ענה לך תשובה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אולי נתייחס לנושא? הנושא לא מספיק חשוב? כל הדבר זה הקשקושים האלה? אולי תקשיב לגוף העניין? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוועדה לבחירת שופטים זה קשקושים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אתה מתעצבן? אל תתעצבן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוועדה לבחירת שופטים זה קשקושים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת להב הרצנו, חשבתי שהנושא של אלימות כלכלית מספיק חשוב כדי לא לעסוק בנושאים אחרים, אז תקשיב, תקשיב. לכן אנחנו נקבל מצב שנקבל ים של תביעות וניצול לרעה של הדבר הזה למטרות שלא לשמן הוא נועד, אם לא נדע להגדיר אותו נכון ולעשות כאן עבודה יסודית. עכשיו, אני מוכרח לומר שהצעת החוק הזאת זהה להצעת חוק ממשלתית שניסו לקדם בכנסת העשרים-ושלוש, ונשמעה על ההצעה הזו ביקורת רבה מאוד, ביקורת מוצדקת בחלקה, לא על הרעיון בכללותו – שהוא נכון – אלא על האופן שבו רוצים ללכת כאן. כאשר הדבר הזה הגיע אליי, חברת הכנסת מירב כהן, כאשר הדבר הזה הגיע אליי – לא במקרה, אגב, החוק הזה לא עבר אז ולא העברתם אותו בקדנציה הקודמת, כשאת ישבת בממשלה. הרי מה קרה בקדנציה הקודמת? למה לא קידמתם את החוק הזה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> קידמנו, היה לנו – – – ישבנו עם הדרג המקצועי של משרד המשפטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קידמתם עד כדי כך שהוא לא עבר. למה הוא לא עבר? סתם ככה? כי התברר – חברת הכנסת מירב כהן, את יודעת את האמת – התברר שהחוק כמו שהוא מוגש וכמו שהוא מוכן, הוא לא נכון, הוא לא מדויק, הוא לא נותן מענה לבעיות שישנן. לכן, רבותיי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו, חברת הכנסת כהן, אני אומר עוד דבר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת כהן, הרי תהיה לך הזדמנות להשיב לי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עכשיו אומר לך עוד דבר: הצעת החוק הזו, כדי שהיא גם באמת תעבוד, היא גם מצריכה, מה לעשות? תקציב, כמו הרבה מאוד דברים. אני לא ראיתי שאת מצביעה על מקור תקציבי. את מביאה הצעת חוק ככה באוויר, אין לה מקור תקציבי, אין לה שום דבר, אז איך את רוצה שהדבר הזה יעבור עכשיו סתם ככה באוויר? עכשיו, אני אומר לך, חברת הכנסת מירב כהן, אני אומר לך: היה טוב לו היית פשוט מאפשרת למערכת המקצועית במשרד להשלים את העבודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> עשיתי את זה, חיכיתי פי שניים זמן ממה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם ישבתם פה קדנציה שלמה ולא עשיתם את זה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איזו קדנציה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קדנציה שלמה; למעלה משנה, בטח כפול זמן ממה שעבר עד עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ישבתם למעלה משנה ולא העברתם את זה. לא במקרה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אגב, לא במקרה לא העברתם את זה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר, חברת הכנסת כהן, התכלית היא תכלית ראויה. צריך לעשות את זה. צריך לעשות את זה בצורה נכונה, צריך לדאוג לתקצב את זה כמו שצריך. זו עבודה שלוקחת זמן, לכן לא במקרה זה לא עבר – לא בכנסת העשרים-ושלוש, וגם לא בכנסת העשרים-וארבע. הנושא חשוב. הוא מבחינתי במקום גבוה בסדר עדיפויות. אני רציתי שאת תחכי – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> חיכיתי. אבל למה אתה לא אומר שחיכיתי? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – וכשנביא את הממשלתית, תוכלי להעביר את הצעת החוק שלך, ונמזג אותה, וגם את תקבלי קרדיט על מהלך שהיית שותפה לו מתחילת הדרך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא רצית. זכותך להתעקש, אבל במצב הזה אני אומר, לצערי, בלית ברירה, שאני אבקש מהכנסת לדחות את הצעת החוק, להצביע נגדה ולהמתין עד שתבוא הצעת חוק ממשלתית מסודרת בעניין הזה. אדוני היושב-ראש, אנחנו נבקש הצבעה שמית בשם הממשלה, בכל מקרה, על החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן מבקשת להשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל הוגשה הצבעה שמית. שלוש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד שר המשפטים, עד כה חשבתי שאנחנו חלוקים רק אידיאולוגית, אבל באמת, מה שאמרת פה, מעל במת הכנסת, זו פשוט לא האמת. אתה הבטחת מעל הבמה הזו – הדברים מוקלטים – שתוך חודשיים תביא הצעת חוק ממשלתית. בפועל עברו ארבעה חודשים. המתנו, לא חודשיים – ארבעה חודשים. יתרה מזאת, פניתי ללשכה שלך ולדרג המקצועי, אמרתי: אתם רוצים שאני אחכה עוד? האם יש סיכוי שתביאו את זה? התשובה הייתה: לא. התשובה הייתה: לא – אז אתה לא אומר את האמת – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי אני, בשביל להגן על נשים שחוות אלימות כלכלית, הייתי מוכנה להמתין. עניינית. האם השתתפת ולו בישיבה אחת על נושא אלימות כלכלית כלפי נשים? הקדשת לזה חמש דקות של עבודה? שיחת טלפון? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> התשובה: כן. הדרג המקצועי שלי עובד על הנושא הזה – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה פעמים ביקשתי לפגוש אותך? כמה פעמים ביקשתי שתידרשו לזה? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> הדרג המקצועי שלי עושה את זה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שזה לא בסדרי העדיפויות שלך. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הפיכה משטרית – לא מעניין. לא הפיכה משטרית – לא מעניין. אלימות כלכלית זו תופעה קשה. זו הצעת חוק שעובדים עליה שמונה שנים. כמה זמן עוד צריך כדי לדייק את הנוסח? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו היינו בתהליכי חקיקה מתקדמים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה זמן עוד צריך כדי לדייק את הנוסח? אנחנו היינו בתהליכי חקיקה מתקדמים. מתקדמים. הנושא של אלימות כלפי נשים היה בראש סדרי העדיפויות שלנו. אנחנו תקצבנו את התוכנית הלאומית למיגור האלימות במשפחה. שקל לא הבאתם לזה. שקל לא הבאתם לזה. זה עניין של סדרי עדיפויות. אתה מוכיח במעשים: לא הפיכה משטרית – לא מעניין. עכשיו, רק כדי שהאנשים בבית יבינו מה זו אלימות כלכלית: כשגבר לוקח את המשכורת של האישה; כשהוא רושם עליה חובות; כשהוא לא מאפשר לה לצאת לעבודה; כשהוא נותן לה קצבה חודשית; כשהוא מאיים עליה שאם היא תעזוב אותו הוא יקבור אתה תחת חובות – זו אלימות כלכלית, זו הטלת אימה, זו שליטה בחיים של האישה. כל מקרי האלימות במדינת ישראל שנבדקו על ידי ה-OECD, בכל מקרי האלימות שנבדקו – ונבדקו מאות אלפים – קדמה לזה גם אלימות כלכלית. מוטב שתקשיב, זה נושא חשוב. זה אומר שאם היינו ממגרים את האלימות הכלכלית, גם היינו מצילים נשים, שאחר כך האלימות הכלכלית הפכה לאלימות פיזית בבית וגם לרציחות בבית. זה מתחיל בזה. אם היינו משכילים להגדיר את זה כעבירה, היינו יכולים להציל הרבה מאוד נשים. חבל מאוד שלא הקדשת לזה ולו ישיבה אחת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מקשיב, הוא לא מקשיב. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אם זה לא מהפכה משפטית זה לא מעניין. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשלוט בשופטים – אני בטוחה שהקדשת לזה הרבה מאוד ישיבות, אבל כדי להציל נשים –אפילו לא שווה להקשיב. החוק הזה מגדיר – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אלימות כלכלית כעבירה, וחבל שהוא לא עמד במילתו, פה, מעל במת הכנסת – שהוא מבזה אותה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אמר: תוך חודשיים אני מביא הצעת חוק ממשלתית. לא קרה. אני מקווה שלפחות אתם תרגישו איזושהי אחריות. הדברים הובטחו כאן, וחבל שאי-אפשר להאמין למילה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב כהן. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת. לבקשת 20 חברי כנסת מהאופוזיציה ולבקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מזכיר הכנסת, קרא שוב בשמות חברי הכנסת, למי שלא היה בקריאה הראשונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תכף, תכף, כרגע הוא קורא פעם שנייה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז כרגע הוא קורא פעם שנייה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד גדי איזנקוט – בעד ואליד אלהואשלה – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד מירב בן ארי – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברות הכנסת, אני לא חושב שזה מכובד במליאה כרגע לנהל את התמונה הקבוצתית עם ההופעה החדשנית. זה לא העיתוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש מקום בפרסה ויש מקום בחוץ. אני מבקש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מבקש, זה לא – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה לעמוד פה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, זו לא הצגה וזה לא דוכן ראווה. בבקשה, סדרניות, אני מבקש לפנות את המקום. מבקש לפנות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברות הכנסת, שלא איאלץ להוציא אתכן החוצה. חברות הכנסת, אני מבקש, שלא איאלץ להוציא אתכן החוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה הן עושות? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא מכובד לעמוד כרגע במופע ראווה כזה. זו לא צורה, זה לא הזמן – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה, סליחה, תיקח את זה לאן שאתה רוצה. טוב, סדרניות, אני מבקש להוציא את חברות הכנסת בחוץ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, זה גם לא הזמן – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, תודה. כשאתה תשב פה, אני אסביר לך איך להתנהל. תודה. סדרניות, אני מבקש להוציא את חברות הכנסת החוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נצא לבד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. אפשר לצאת, להצטלם ולחזור להצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הן התפזרו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שנוכח מעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד אחמד טיבי בעד – בעד חילי טרופר – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? אם כך, תמה ההצבעה. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 49 בעד, 54 מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק – סליחה, חברות הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברות הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אתם לא מתביישים? בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מי שקורא בושה במליאה, זה נקרא הפרה חמורה. אני יכול להוציא אותם בלי אזהרת קריאה ראשונה, שנייה ושלישית. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אני מבקש, אל תאלצו אותי. זה חוזר כל פעם, כל פעם אותה מנטרה. אי-אפשר להתנהג ככה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה "בושה" זו הפרה חמורה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יוראי, תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה "בושה" זו הפרה חמורה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. כשאתה תהיה בנשיאות בכנסת, תלמד את הכללים ואת החוקים ותחליט. אני קובע שהצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2340/25; דברי הכנסת, חוברת כ"ח, ישיבה 78.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי עבירות) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת גדעון סער. גם הצעת החוק הזו נומקה, אלו רק תשובה והצבעה. אני מזמין את שר המשפטים, סגן ראש ממשלה, לתת את תשובת הממשלה ואת עמדתה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קיים בחוק הקיים – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא משנה. לא צריך להשיב, אבל לא על כל הצעת חוק יצעקו פה במליאה "בושה". << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק הזו, בסופו של עניין – נדמה לי, כפי שאמרה, אם שמעתי נכון, חברת הכנסת גוטליב – לא תשנה שום דבר באופן מהותי, משום שגם כך הסיוע המשפטי שניתן היום מקיף למעשה את רוב הדברים שהצעת החוק הזו מבקשת להביא. אבל אני מודע לכך שחבר כנסת סער, כאשר היה שר המשפטים, הביא הצעה בנוסח הזה לכנסת העשרים-וארבע. אני גם מוכרח לומר – אמרתי אז – שביקשתי בשעתו, כאשר דיברנו – נדמה לי, בפעם הקודמת שהובאה הצעת החוק – ואמרתי לך שגם את הנושא הזה, כמו הרבה מאוד הצעות חוק אחרות, אנחנו בוחנים לעומק. לפחות על פניו, נדמה שהבעיה העיקרית כרגע היא יותר בנוהל הביצוע של החוק הקיים מאשר בצורך לחוקק חוק נוסף. אנחנו מנסים לגשר בדיוק על הפער הזה. והכוונה היא באמת, שכאשר הנוהל הזה יגובש, אם יהיו עדיין פערים כלשהם, להשלים אותם באמצעות חקיקה. גם בעניין הזה אני חושב שלא היה קורה כלום אם היינו מחכים עוד קצת, שהעבודה הזאת תושלם. כפי שאמרתי גם ביחס להצעת החוק הקודמת, בלית ברירה לא נוכל לאשר אותה כרגע, כל עוד אנחנו לא השלמנו את העבודה המקצועית הזאת שנעשית במשרד בנושא הזה. אמרתי לחבר הכנסת סער, כפי שאני אומר גם לחברת הכנסת כהן, שהייתי מעדיף שאם אכן יתברר שצריך בכל זאת להשלים איזשהם חוסרים בחקיקה, שאנחנו נעשה את זה, ואתה תוכל להעביר את החוק שלך בקריאה טרומית, ותקבל גם את הקרדיט שמגיע לך על המהלך הזה. אבל אם ישנה ההתעקשות, אנחנו נצביע היום נגד החוק, ובמידת הצורך נביא אותו אחר כך בהמשך, ונקדם אותו – אני מקווה גם בתמיכתך. אבל, אדוני היושב-ראש, אני לא יכול שלא לנצל את ההזדמנות כדי להקריא כאן מעל הדוכן דברים שאני פשוט לא יודע איך להגדיר אותם – אולי מדהימים, אולי מקוממים, אולי שני הדברים גם יחד – מריאיון או שיחה שהתקיימה הבוקר ברדיו גלי ישראל, בריאיון שערכו שרון גל ויעקב ברדוגו עם ד"ר אלכס לוין, סגן יושב-ראש ההסתדרות הרפואית, שבעזות מצח ובחוצפה בלתי רגילה השביתה שירותים רפואיים, שצריכים לעמוד מעל כל מחלוקת פוליטית. הרי מסבירים לנו כל הזמן ששבועת הרופא מחייבת לטפל אפילו בגרוע שבמחבלים ובגרוע שברוצחים, ואכן זה כך. אבל פתאום, כשיש איזה עניין פוליטי והשקפת עולם פוליטית שאין לה דבר וחצי דבר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ימנית. ימנית. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – עם שירותי הרפואה של אנשים שעומדים בראש ההסתדרות הרפואית, הם מרשים לעצמם למעול מעילה מוחלטת בחובתם כלפי הציבור שמשלם להם את המשכורת. ומה לעשות? משכורתם משולמת מכספי הציבור כולו, כולל ציבור עצום – רוב הציבור – שתומך ברפורמה במערכת המשפט. הם מנצלים את התלות של ציבור עצום בהם כדי לעשות מעשה שלא ייעשה ולפגוע בבריאותם של אזרחי ישראל, תוך הפרה בוטה של שבועת הרופא. אבל אני רוצה להקריא לכם מה היה בריאיון הזה. אז אמר סגן יושב-ראש ההסתדרות הרפואית ד"ר אלכס לוין: אנחנו שובתים כי אנחנו רוצים לשנות את רוח העם. שואל אותו שרון גל: אוקיי, אבל תהיה ממוקד יותר. מה מפריע לך בעילת הסבירות? ממה אתם חוששים, שאתם שובתים היום מלטפל באנשים? מה עונה לו ד"ר לוין? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תשאל אותי, אני לא מבין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא עניין של דוגמאות, זה עניין של למנוע מהממשלה. אז אומר לו יעקב ברדוגו: בוא נשים את הדברים על השולחן: אתה לא יודע כלום. אתה מונע טיפול באנשים בגלל הצעת חוק שאין לך מושג מה היא אומרת. הבאת עכשיו דוגמה שקשורה לניגוד עניינים. קח בבקשה חופש מהעבודה, ואז תפגין. אני לא הייתי רוצה שתטפל בי. אסור להיות בידיים שלך ושל כמותך. אתה אדם מסוכן שמסכן אנשים כדי לקדם את עצמך. אתה מבין ברפואה ולא במשפט – כך אומר לו יעקב ברדוגו. מה עונה לו ד"ר לוין? יכול להיות. אומר שרון גל: תסביר לנו בבקשה את השינוי בצמצום עילת הסבירות. עונה ד"ר לוין, סגן יושב-ראש ההסתדרות הרפואית, שמונע היום טיפול – אני לא יודע, אולי אפילו ממאות אלפי אזרחים ישראלים, בוודאי עשרות אלפים. הוא אומר: תסביר לנו את השינוי בצמצום עילת הסבירות. מה עונה לו ד"ר לוין? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא עורך דין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא משפטן, אני לא הולך להסביר מה הצעת החוק אומרת. אתם שומעים את זה? אין לו מושג. ואז אומר לו שרון גל: מה? אתם משביתים היום את המערכת למשך שעתיים בלי להבין למה? ואז עונה לו ד"ר לוין: נגיד לסיום, מערכת הבריאות צריכה להיות נקייה מפוליטיקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות, זה לא אמיתי. אלה האנשים שעומדים בראש ההסתדרות הרפואית בישראל. אומר לו שרון גל: אתה צוחק עלינו עכשיו? אתה אומר את זה בבוקר שבו אתה מכריז על שביתה פוליטית? אז הוא עונה לו, ד"ר לוין: זו לא שביתה פוליטית, זו שביתת אזהרה לכנסת. שמעתם את הדבר הזה? באים אנשים במדינה דמוקרטית ואומרים לנבחרי הציבור: אנחנו מאיימים עליכם, אנחנו מזהירים אתכם, לא תצביעו כמו שאנחנו חושבים – אוי ואבוי לכם. תתארו לכם – – – << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> אני מסתכל לאנשים – – – ההפגנה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תארו לכם שאת אותו דבר היה אומר ראש ארגון פשיעה – ושלא תהיינה אי-הבנות, לא משווה בין הסתדרות הרופאים לארגון פשיעה, אבל תחשבו שהיינו רוצים לקדם פה חוק נגד משפחות פשע, והיה אומר ראש ארגון פשיעה: זאת לא שביתה פוליטית, זאת שביתת אזהרה לכנסת. מה זה הדבר הזה? ואומר לו ברדוגו: אם מחר בבוקר יכריזו על התנתקות, גם תכריזו על שביתה? אז אומר לו ד"ר לוין: אנחנו לא מסכנים אף אחד. אז אני לא הבנתי, אנשים שבאים לטיפול רפואי ולא מקבלים אותו, זה לא מסכן אותם? זה רופא? מה זה הדבר הזה? ועונה לו שרון גל: אתם משחקים בבריאות הציבור. ואני שואל אתכם, חברי הכנסת מהאופוזיציה, אני שואל אותך, השר לשעבר גדעון סער – שבוודאי תכף תעלה ותישא פה נאום חוצב להבות: למה לא היה אפשר לחכות עם הצעת החוק הזאת עוד איזשהו פרק זמן? למה אתה לא מגנה את הדברים האלה? תעמוד כאן עכשיו על הדוכן אחריי ותגנה שימוש במערכת הבריאות לצרכים פוליטיים. אני קורא לך לגנות את זה. היית צריך לעשות את זה מיוזמתך, אבל אני קורא לך לעשות את זה עכשיו על הדוכן הזה אחריי, משום שהדבר הזה הוא דבר שאי-אפשר לקבל אותו. לאף אדם אין זכות לסכן את הבריאות של אדם אחר, לאף אחד, ובטח שלא לרופא ובטח לא למי שעומדים בראש איגודים מקצועיים של רופאים. תודה רבה. אנחנו רוצים הצבעה שמית, עליזה? עליזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, רק שנייה, קודם כול יש את גדעון סער. ישיב על עמדת הממשלה חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> התשובה של שר המשפטים לוין הייתה לא פחות ממדהימה. קודם כול, כרגיל, הוא חזר לדיבוק שלו. בנושא עצמו הוא עסק רק בשוליים. אבל הלכתי לפרוטוקול של הישיבה הקודמת, לראות מה הוא אמר בישיבה הקודמת – התשובה הקודמת סותרת את התשובה עכשיו. אז הוא דיבר על פיילוט ברשויות מקומיות, ושצריך לברר היבטים תקציביים; עכשיו הוא סיפר שבכלל הוא לא בטוח אם צריך את הצעת החוק. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> נכון, כי עשינו בדיקה, מה לעשות? << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שמשרד המשפטים, הסיוע המשפטי עצמו, ואחרי עבודת מטה שהובלה על ידי מנכ"ל משרד המשפטים דאז, הוא שהציע את ההצעה, וגם אתם, כשהייתם באופוזיציה, הצבעתם בקריאה הראשונה בכנסת הקודמת בעד הצעת החוק. אז אחרי חודש וחצי, אני המתנתי, כי אמרתי: אתה רוצה לבדוק את ההיבט התקציבי. אמרתי לך: יש היבט – דבר שמשוריין. ואני אומר לך שהרבה מאוד נפגעות עבירות מין ונפגעי עבירות מין לא מממשים את הזכויות שלהם, ואני משוכנע שאתה גם יודע את זה, מהטעם שאין להם סיוע משפטי ואין להם ליווי משפטי, והצעת החוק הזאת נותנת מענה. אז בשביל לעלות ולתת תשובה עם טעמים שונים לחלוטין, כאילו השיב פה שר אחר, היית יכול לעלות למליאה ולהגיד: תשמע, חבר הכנסת סער, אתה חתום על הצעת החוק הזאת, אז פשוט לא בא לי להעביר אותה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> באמת? הרי אני – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה מה שאמרת פה במילים אחרות. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אתה – – – ועדת שרים לחקיקה, לא אני. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> והעניין בכלל לא נוגע לקרדיט. אדרבה, אם הייתם מביאים את אותה הצעת חוק שהייתה הצעת חוק ממשלתית מטעם משרד המשפטים שאתה עומד היום בראשו, לכאורה – לכאורה, כי רוב הזמן אתה או תוקף את השופטים או תוקף את הייעוץ המשפטי או תוקף את הפרקליטות, ולא ראיתי שאתה מביא לפה איזושהי חקיקה בנושאים שנוגעים למשרד המשפטים בכלל. אז בתור השר המתקרא שר המשפטים, המתקרא שר המשפטים, אחד משני שרים – כי יש היום שני שרים במשרד המשפטים, שניהם בעיקר מסיתים נגד משרד המשפטים ועובדיו – אז התשובה היא כל כך צינית. עם זה אי-אפשר להמתין? אתה, שמוביל מדינה שלמה במסלול ריסוק, אתה, שקורע את החברה – עם זה אתה שואל אם אי-אפשר להמתין? על נפגעי ונפגעות עבירות מין אתה גיבור? אז תדעו לכם, כל חברי הכנסת מסיעות הקואליציה – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – שחלקכם גם הצביע בעד, אלה שהיו בכנסת הקודמת, כי כשזה עלה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, זה לא היה במחלוקת – זו פגיעה מיותרת באנשים החלשים ובנשים החלשות ביותר בחברה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה. ככל ההצבעות עד עכשיו, זו תהיה הצבעה שמית. נבקש מהמזכיר לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שעוד לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – אינו משתתף בהצבעה יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ששון ששי גואטה – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח רון כץ – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו במליאה שלא הצביע ומבקש להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אורנה ברביבאי – בעד יאסר חוג'יראת – בעד ואליד אלהואשלה – בעד אוהד טל – נגד ינון אזולאי – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) גילה גמליאל – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין עוד מישהו שרוצה להצביע? ההצבעה תמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצבעת כבר. הוא עוד לא הצביע? בסדר, אז תשאל אותו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) גלעד קריב – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שרוצה להצביע ולא הצביע? אין. תמה ההצבעה. והרי תוצאות ההצבעה: 45 בעד, 52 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הפרות מינהליות, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3172/25; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 71.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף י"ב – הצעת חוק הפרות מינהליות, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת גדעון סער, שכבר נומקה. תשובה והצבעה על ההצעה הזאת – מפי שר המשפטים, חבר הכנסת יריב לוין. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת גדעון סער, שלושה דברים לי אליך: הראשון – ביקשתי, סברתי, קיוויתי שתגנה את ההשבתה הזאת, חסרת האחריות, הפושעת, במערכת הבריאות. לא מצאת לנכון לעשות זאת כאשר עלית לדוכן קודם, אבל מאחר שאתה תשוב ותשיב לי, אני מקווה שאולי בניסיון שני זה יצליח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כי הם צודקים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפרופו גינויים, אולי תגנה אתה את דברי ההסתה החמורים של השר אמסלם נגד היועצת המשפטית לממשלה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת להב הרצנו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מתיר את דמה ואתה שותק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היושב-ראש, בינתיים, מי שמופקר באכיפה בררנית זה אנשים אחרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא מתיר את דמה, שר בממשלה. הוא מתיר את דמה ואתה שותק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היושב-ראש, לא יכול להיות שיהיו לי הערות בלתי פוסקות מחבר הכנסת להב הרצנו כל פעם שאני עולה לדוכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו השיטה שלו. אדוני, אל תתייחס אליו. זו השיטה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני נתתי עד עכשיו, כשזה נקרא הערת ביניים. מעכשיו אנחנו נקרא לסדר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זו הנקודה הראשונה. הנקודה השנייה היא לגופה של הצעת החוק. אכן פורסם תזכיר בנושא הזה להערות הציבור. פרסום התזכיר, חבר הכנסת סער, כפי ששנינו יודעים, נועד לא לצורך הפרוטוקול או לצורך הפרוצדורה אלא כדי לקבל הערות וכדי שאחר כך תהיה בחינה של הצעת החוק לאור מה שהתקבל. ואכן, כתוצאה מהתזכיר הסתבר שהצעת החוק במתכונת כפי שהוגשה על ידיך וכפי שהופיעה בתזכיר המקורי כנראה לא הולכת בכיוון שהוא בהכרח הכיוון שנכון ללכת בו. יש כל מיני נושאים כבדי משקל, למשל השאלה אם נכון לקדם הסדר של מודל מינהל מלא, שמשמעותו ניתוק מלא מהדין הפלילי, או לקדם איזשהו הסדר של מודל משולב מינהלי-פלילי, שיקבע ברירת מחדל של מסלול מינהלי ולצידו מסלול פלילי, ואולי בחלק מהדברים ואולי בנסיבות חמורות. יש כאן הרבה מאוד שאלות שמצריכות בירור, והדבר הזה אכן, שוב, נעשה, ועובדים על הנושא הזה בצורה מסודרת. אני מוכרח לומר, חבר הכנסת סער, שיש לי ספק אם בתום העבודה הזאת בכלל יהיה נכון להביא הצעת חוק כזאת, כל שכן בוודאי בנוסח הזה. אבל הדבר היותר-חשוב שאני מוכרח לומר לך, חבר הכנסת סער – יש לך איזשהו מנהג, שאני חושב שהגיע הזמן לחדול ממנו, והוא להפוך את הוויכוח על עקרונות ועל תפיסת עולם, שהוא לגמרי לגיטימי, לעניין אישי; להפוך דיון שצריך להיות דיון ענייני, לגופו של עניין, לדיון לגופו של אדם. אתה עלית לכאן קודם, ובהחלט לגיטימי שתבקר את המדיניות שלי במשרד, כמו שלי הייתה ביקורת על המדיניות שלך כשאתה ישבת בתפקיד הזה. אני לא זוכר שאי-פעם הטלתי דופי בזה שאתה מחויב לתפקיד כשר המשפטי ומחויב לעבודה שלך כשר המשפטים. והניסיון הכל-כך – אני אומר לך את האמת – פשוט מכוער וגם כל כך לא חברי, להטיל איזה דופי כאילו אני שר משפטים שהמשרד לא מעניין אותו וכו', הוא דבר שמקומו לא יכירנו. הוא גם לא מתאים לך, והוא לא מכובד. אבל כדי לסבר את האוזן, כדי להראות לך עד כמה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא יכירנו – – – לביקורת – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע, בבקשה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה ממש לגיטימי. ממש לגיטימי זה היה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> עוד מעט תלכי – – – בעיריית תל אביב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שאני יכולה – – – אותך? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע, לא להפריע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, השר קרעי, אני זקוק לזמן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שאני יכולה לתבוע אותך על זה שאתה שקרן? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> האמן לי, אני צריך את הזמן שיש לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא סתם שקרן – – – לא יודע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, לא להפריע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כדי להראות לך שהמעשה שעשית – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לדבר תוך כדי. אמרתי לך. שקרן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, קריאה ראשונה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תעיר לו. תעיר לשקרן. תעיר לשקרן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שלחת חצי מהעם לעזאזל. כדאי שתשתוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את אומרת עוד פעם "שקרן", אז אני אקרא אותך בקריאה שנייה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא משקר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא נהוג להגיד "שקרן" במליאה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אה, נהוג לשקר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תשתוק. תשתוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא נהוג. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> נהוג לשקר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. ודאי לא לחברי כנסת מכובדים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם שלחת חצי עם לעזאזל. תשתוק. כדאי שתשתוק – – – ישראל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת לוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעיר לשר – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> וקראת לראש ממשלה נבל. כדאי שתשתוק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – בושה וחרפה. בושה וחרפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שב בשקט. בושה. אתה בושה לאולם הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר קרעי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני יוסיף לי בבקשה את הזמן, כי אני אזדקק לו. חבר הכנסת סער, מעבר לזה שעשית מעשה שהוא גם לא ראוי, גם לא נכון וגם לא חברי, גם מה לעשות שהדברים שאמרת הם פשוט – אני לא רוצה להגיד שקריים, אבל הם בוודאי בוודאי רחוקים מאוד מאוד מהאמת. ברשותך, אקריא לך – ואני מקווה, אדוני היושב-ראש, שאני אספיק בזמן שיש לי – את רשימת התקנות והחוקים שבהם טיפלתי מאז כניסתי לתפקיד, ואזכיר שאני נמצא בתפקידי פרק זמן של פלוס-מינוס שבעה חודשים ואפילו קצת פחות. אני מתחיל להקריא את הרשימה – חבר הכנסת סער, על רקע דבריך, שאני שר משפטים שמתעסק רק ברפורמה ולא בשום דבר אחר. אם כן, טיוטת תקנות רואי חשבון, שנועדה להגביר את התחרות ולהקל מעבר של לקוח מרואה חשבון אחד לשני, אושרה לפרסום להערות הציבור; תיקון לתקנות סדר הדין האזרחי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שמיסד את מנגנון המזכיר המשפטי – – << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שנועד להקל בעומס המוטל על שופטים, נחתם; תקנות רואי החשבון, שעדכנו הוראות שונות בתחום בחינות הרישוי למקצוע ראיית החשבון, נחתמו; תקנות החברות, שמטרתן הייתה להאריך את הוראת השעה שלפיה חברת בית משותף זכאית לפטור מתשלום אגרה שנתית בתנאים מסוימים, נחתמו; צו הגנת הפרטיות, שנועד לאפשר העברת מידע מרשות האוכלוסין למוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה, לצורך בחינת זכאותם של גמלאי המוסד לקצבת פנסיה תקציבית, אושר והועבר לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין מסמכים ואגרות), שקובעות מסלול חדש להגשת בקשה עראית לרישום פטנט בצורה קלה וזולה – מהפכה חשובה מאוד – אושרו, ונשלחו לאישור ועדת החוקה; תקנות הפטנטים שעוסקות בייפוי כוח ותעודה אלקטרונית, בהמשך לתקנות קודמות שנועדו להקל רישום פטנטים ועל יזמים בתחום הזה, פורסמו להערות הציבור; תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הדרכה להתנהגות כלכלית נכונה), תקנות חשובות מאוד שיעזרו לאנשים שנקלעו להליכי חדלות פירעון, אושרו על ידי ועל ידי ועדת החוקה, נחתמו על ידי והועברו לפרסום לרשומות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמה מתוך זה של האופוזיציה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – איסור אלימות בספורט), נחתמו על ידי ונשלחו לרשומות; תקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי), שנתנו פתרון לבעיה שלא היו עמותות מוכרות שיכלו לטפל בנושא האימוץ, נחתמו על ידי ונשלחו לרשומות; טיוטה של תקנות סדר הדין האזרחי, שנועדו להרחיב את האפשרות להגיש מסמכים בהליך אזרחי באופן דיגיטלי, נחתמו על ידי ונשלחו לרשומות; תקנות סדר הדין האזרחי (תיקונים שונים), שנוגעים להבהרת פרטי הצדדים להליך ומענם, הגשת תצהירים, עיגון בתקנות של נוהל הנשיא ביחס לבקשות לדחיית דיונים, נחתמו על ידי ונשלחו לרשומות; תקנות סדר הדין האזרחי, שעוסקות בתיקון ארבעה סעיפים שקשורים לבהירות מסמכים שמוגשים על ידי צד להליך, פורסמו להערות הציבור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אפשר לדבר בשקט? ואטורי, סעדה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היושב-ראש, הזמן לא יספיק לי עם העצירות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אתם מדברים בקול ומפריעים לנואם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז דברו בשקט. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היושב-ראש, אני משתדל לקרוא הכי מהר שאני יכול, כדי לנסות להספיק לפחות חלק. תיקון לתקנות סדרי דין משפחה – הוספת טופס בקשה לבדיקה גנטית וקביעת אבהות, נושא חשוב מאוד – שמאשרות הקמת פיילוט שבמסגרתו ממונה בפעם הראשונה ממונה לקשרי משפחה מטעם המדינה במשרד המשפטים, שתפקידו – תקשיב טוב, חבר הכנסת להב הרצנו – לקצר ולייעל את ההליך שנדרש לצורך קבלת צו לבדיקה גנטית, אושרו על ידי ונשלחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט; תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים), שנועדו להסדיר את נושא המומחים שהוסמכו לתת חוות דעת בנושא ייפוי כוח מתמשך, יאפשרו מימוש של עשרות אלפי ייפויי כוח מתמשכים שניתנו בעבר ושיינתנו בעתיד – כל זה אושר על ידי ונשלח לאישור ועדת החוקה ולהסכמת שר הרווחה ושר הבריאות. הלאה. אני עובר לחקיקה, אלא אם כן, חבר הכנסת סער, אתה רוצה עכשיו להתנצל על דבריך, או שאתה רוצה לעשות זה כשתעלה לדוכן? חוק העונשין (תיקון 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) – הארכת הוראת השעה שלפיה תקופת המאסר המרבית שאותה ניתן לשאת בעבודות שירות – משישה חודשי מאסר לתשעה חודשי מאסר – אושרה בכנסת בקריאה שלישית, אחרי שכמובן הובאה על ידי לכאן; החלת דין רציפות על הצעת חוק הגנת הפרטיות, שקובעת ארבע חובות שיוטלו על בעלי מאגרי מידע בישראל, נמצאת כבר בהכנה לקריאה השנייה והשלישית; החלת דין רציפות על חוק הפרות תעבורה מינהליות, שנועד לטפל בנושא של עבירות שמוגדרות כברירת משפט או כהפרות תעבורה, אף היא הוכנה לקריאה שנייה ושלישית; דין רציפות על חוק הסיוע המשפטי אף הוא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית; טיוטת חוק בתי המשפט – תיקונים שנועדו להרחיב את האפשרות למנות שופט עמית – עבר בקריאה הראשונה; טיוטת חוק תובענות ייצוגיות – תיקון שעוסק בכל הנוגע להגשת תובענות נגד רשות מקרקעי ישראל – עברה בקריאה הראשונה; טיוטת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידוק) – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני השר, אפשר לסכם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שנועד לתת סיוע משפטי לאנשים שחוו אפליה אסורה, עבר את ועדת השרים לחקיקה ומובא לכאן, לכנסת; חוק החברות (חברות ללא גרעין שליטה) – תיקון רחב שמתאים את כללי הממשל התאגידי החלים על חברות שאין בהן בעל שליטה לאלה הנהוגים בעולם – התיקון המורכב הזה אושר על ידי אחרי דיון עומק משמעותי שנעשה, ועולה לוועדת שרים לענייני חקיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי השר יגיד משפט סיכום, ואת ההמשך – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לבקשת היושב-ראש אני אעצור כאן. היושב-ראש רואה שיש לי עוד רשימה ארוכה ארוכה בכתב קטן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כן, את הרשימה, אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סער, תתנצל. תתנצל, לא יזיק. באמת לא יגרע מכבודך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, אתה עולה עוד מעט עוד פעם, אז תוכל להמשיך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי במקום להתעסק באגו שלך, תגנה את דברי הסתה של השר אמסלם – – – ושל הממשלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במקום להתעסק באגו שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, שקט. עכשיו אנחנו עוברים – – – << קריאה >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מבקש להשיב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, זכותך להשיב, סליחה. שלוש דקות. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא שאני הבאתי לכנסת, בלי לפגוע בתוכנה של רשימת המכולת שהקראת כאן, הוא נושא שנוגע לליבת הבעיות של מערכת החוק במדינת ישראל – לשתי בעיות: לעומס האדיר על בתי המשפט ולעודף כתבי אישום נגד אזרחי ישראל. המהלך של דה-פליליזציה – שזה מהלך ענק, שעבדו עליו שנה במשרד המשפטים, שמעביר כתבי אישום פליליים לעבירות מינהליות, הרבה מאוד דברי חקיקה – הוא מהלך שנותן גם מענה לעומס על בתי המשפט, שיש עודף כתבי אישום במדינת ישראל; והוא גם כמובן מגן על אזרחי ישראל, כי הוא הופך לעבירה מינהלית עם תשלום קנס הרבה מאוד מהדברים שהיום מתבררים עם חקירה ועם כתב אישום ועם הרשעה ועם החתמה, שאחרי זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אם יהיה – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> את, חברת הכנסת גוטליב, מכירה היטב את הנושא הזה. אני עוד זוכר את קריאות הביניים שלך בדיון הקודם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא יסגרו תיקים. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואת מבינה כמה הדבר הזה נדרש וחיוני. ומאחר שהוא נדרש וחיוני, אין שום סיכוי שהשר יריב לוין יעשה אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. אבל זה לא נכון. אתה תפגע בנאשמים. לא יסגרו תיקים. אם אתה תהפוך ותעשה עבירות מינהליות מעבירות קלות, שזה הבסיס לעבירה מינהלית, לא יסגרו תיקים. זה פליליזציה. זו טעות איומה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה פנית אליה, אתה צריך – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני השבתי לקריאת ביניים, אבל זה נאום ביניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבירות חמורות לא מתאימות למינהלי, העבירות הפשוטות נסגרות. חבל. אני מעדיפה לסגור תיקים מאשר שייתנו לי עבירה מינהלית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב, חברת הכנסת גוטליב, התשובה התקבלה. בבקשה, חבר הכנסת סער ימשיך בלי הפרעות. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני המתנתי, דרך אגב, כי החלטת ועדת שרים לחקיקה מלפני למעלה מחודשיים אמרה שהם יביאו הצעת חוק ממשלתית, אז אמרתי: אולי בכל זאת, אין לי ציפיות, אבל אולי בכל זאת אני אופתע לטובה. אז גם לא הבאת, ואתה גם לא מתמודד עם הבעיות הכי רציניות של המערכת, וזאת הבעיה הרצינית של המערכת בשני הממדים. אבל נוסף על זה, אתה עוד עולה לפה כקצין גינויים, ונותן הנחיות לחברי האופוזיציה. לפני כמה שעות עמד פה על הדוכן הזה השר במשרד המשפטים דודי אמסלם והתיר את דמה של היועצת המשפטית לממשלה, כי אין דרך אחרת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא התירה את דמנו. היא התירה את דמנו. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אין דרך אחרת להתייחס לנאום ההסתה המופרע הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תהיי בשקט. תהיי בשקט. תהיי בשקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהיה אתה בשקט. אתה לא תגיד לי להיות בשקט. אני אגיד מה שאני רוצה. היא התירה את דמנו. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני יגן עליי. אני לא מוכן לזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אתה סיימת את זמנך. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, אני לא סיימתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה סיימת את זמנך. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא סיימתי את דבריי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה כן סיימת. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, הכול היה קריאות ביניים של – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיימת. אתה סיימת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך אתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצת אחריות – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. השר אמסלם התיר את דמה של היועצת המשפטית לממשלה כשאמר: היא פוגעת בביטחון המדינה, היא האדם הכי מסוכן בישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא פוגעת בביטחון המדינה. היא מסוכנת. היא מסוכנת. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואתה, שר המשפטים, אתה נותן לזה יד. אתה החרשת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מתפקידך כשר המשפטים היה לתת לה את ההגנה מול דברי הבלע, אבל אתה מטיף מוסר לאחרים. קשוט עצמך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מינוי שלך, גדעון. זה מינוי שלך. והיא באמת פוגעת בביטחון מדינת ישראל. פוגעת. פוגעת במרקם של חברה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. עכשיו שיהיה שקט, כי ניגשים להצבעה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תשתקי, תכבדי את עצמך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ביקשתי שקט. אנחנו הולכים להצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט נורא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משני הצדדים, כן. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק הפרות מינהליות, של חבר הכנסת גדעון סער. ההצבעה תהיה שמית. המזכיר ייקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו משתתף בהצבעה חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יאסר חוג'יראת – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – נגד אלמוג כהן – נגד עופר כסיף – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח יצחק קרויזר – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו שמבקש להצביע ועוד לא הצביע? שיניף את ידו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר – נגד אחמד טיבי – בעד מיכל מרים וולדיגר – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי עוד מבקש להצביע? יש מישהו? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) רם בן ברק – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שרוצה להצביע ועוד לא הצביע? אין. תמה ההצבעה. חברי הכנסת, תוצאות ההצבעה: 45 בעד, 51 נגד. ההצעה של גדעון סער הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) << הצח >> [הצעת חוק פ/337/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. להצעה הזו הוצמדו עוד שתי הצעות חוק. אנחנו מתחילים עם חברת הכנסת אפרת רייטן – זכות הדיבור. עשר דקות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, שר המשפטים, אני מניחה שאתה יושב בצד. אני רק רציתי לשאול אותך אם את התוכנית של ההפיכה המשטרית אתם תרגמתם מהונגרית, או שאתם כתבתם את זה בעצמכם? את הקמפיין הזה של השקרים וההסתה, כדי להצדיק את ההפיכה המשטרית שלכם – עזרו לכם מקהלת או שזה אתם לבדכם? פרי דמיונכם הרב. כי אין ספק שהצלחתם באמת להשריש בקרב ציבורים רחבים מאוד מאוד, לגרום להם להאמין שהם באמת שווים פחות, אזרחים סוג ב', כמו שאתם אמרתם. הצלחתם לפתח כלים של שנאה, והסתה, ורגשי נחיתות, ותחושת כבוד מזויף. הצלחתם באמת יפה יפה לקרוע את החברה הישראלית מכל כיוון אפשרי. הצלחתם לקרוע את הצבא, את המשפט, את עובדי המדינה, את הרופאים, את המשפחות, את עם ישראל. במקום להעצים את הציבורים – במקום להעצים את הציבור שאתה אמור לייצג, גרמת לו עכשיו לתחושה בלתי נסלחת. הם חושבים באמת שהקול שלהם שווה פחות. כל מי שתומך בממשלה שלכם באמת בטוח בגללכם שהוא אזרח סוג ב', שהמדינה דופקת אותו, שבית המשפט נגדו, המשטרה נגדו, הצבא נגדו, השב"כ, האשכנזים, הקיבוצים. הכול פה באמת נגדו נגדו נגדו. כי בעולמכם המעוות אתם לא אחראים לכלום. אתם באתם לכאן, נחתם עכשיו out of nowhere, נחתם בעולמכם ובעולמנו, עם ממשלה שלא מצליחה לעשות שום דבר, ממשלה רופסת, ממשלה שאין לה כוחות. אולי אלו פשוט אתם החלשים, אולי אלו פשוט אתם חסרי היכולות. אולי אתם פשוט לא רואים את המציאות. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שאתה עם שותפיך, לצערי הרב, שותפים לממשלה חלשה ומסיתה, שככל שהיא נחלשת היא מקבלת ביקורת נוקבת – לא רק בארץ אלא בעולם – ומשתמשת עכשיו באמצעים הרבה יותר כוחניים, יותר אלימים כלפי האזרחים ומתנגדיה, ולא בוחלת בשום אמצעי לפרק את האנשים הפטריוטים, הנאמנים, הישראלים, אוהבי המדינה, אוהבי הארץ והמולדת. איך אמר הרמטכ"ל? כוחנו בלכידותנו ואחדותנו. מה עשית בשביל זה? הציבור הרחב בארץ לא יעמוד מנגד להתנהלות חסרת המעצורים שלכם, והינה, אתם רואים, הוא יעשה הכול כדי למנוע את ההפיכה הזו. אגב, זה באמת אירוע נדיר שבו ההתנהגות היא בהלימה עם התוכן ועם המעשה, כי במקרה הזה, בהפיכה המשטרית שאתם מבצעים, אתם גם נראים כמו החבלנים הראשיים וגם מבצעים עבודת פיצוץ וחבלה ביסודות ובתשתית של מדינת ישראל. עכשיו, איך הקמפיין של האי-שוויון שלכם, האזרחים סוג ב', איך הוא לא בא עכשיו עם ההצעה הזאת לשוויון? אתם הראשונים שהייתם צריכים לעשות את זה. אם אתם אבירי השוויון כמו שאתם מתיימרים להיות, הייתם צריכים להיות הראשונים להגיש את זה, להצטרף להצעה שלי. למה אתם מתנגדים, כי אתם מפחדים מבית המשפט? מפחדים מבג"ץ? ברור. כי אם זה ייכנס לחוק, הרי את מי תוכלו להאשים? איך פתאום יהיו פה אזרחים סוג ב'? מה יהיה? והאמת בהיגיון, מה אפשר לצפות ממך, אדוני השר? קראתי שמאוד התגאית במאבק שלך לביטול המילה שוויון בחוק הלאום ב-2018. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם המילה רפורמי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> המאבק הקשה ביותר שניהלתי, כך אמרת, נועד להבטיח שלא יוזכרו בו, בחוק הלאום, מונח השוויון ועקרונות מגילת העצמאות. אם היינו מכניסים, כך אמרת, את הדברים האלה לחוק, בג"ץ היה עושה בהם שימוש. והרי אתה נגד בג"ץ. איך יכול להיות, אדוני? אתה שר המשפטים, שר המשפטים. איך אתה מונע שוויון מאזרחי מדינת ישראל? למה? למה אתה עושה את הדברים האלה לאחינו הדרוזים, הערבים, הנוצרים והצ'רקסים? למה אתה לא מוכן לתמוך בשוויון בחוקי מדינת ישראל? אולי אתם הפריבילגים האמיתיים, המובהקים. מה עשיתם מאז ממשלת נתניהו הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית, והינה עכשיו השישית, כדי לצמצם את הפערים ולדאוג לשוויון הזדמנויות? מה באמת עשיתם? איך עיגנתם זכויות, את זכות השוויון? מה עשיתם? שום דבר. והינה, עכשיו אתה בא ומציג בהצגה ענקית, ערב הדיון של דרעי – בחרת לך זמן מדהים לבוא ולהציג את הרפורמה המשפטית, וניסית באופן יומרני ומנותק לבצע כאן איזו חקיקה וחוקה חדשה לישראל. אבל מה אתה מציע? צבר של חוקים שמתיימרים לפגוע ולהחליש את מוסדות השלטון ואת המשפט; פגיעה מובהקת באוכלוסייה שהממשלה הזאת מתיימרת לפנות אליה. צריך להסתכל על מי שמייעץ לכם, ואמר שהוא מייעץ לכם, כמו פורום קהלת וחבריהם, כדי להבין את מי הרפורמה הזאת נועדה לשרת. באמת, באמת בלי בושה הופכים את רוב אזרחי מדינת ישראל לנתינים. היום יותר מאי-פעם יותר, מדינת ישראל חייבת לעגן את זכות השוויון בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולעשות הכול כדי שלא תהיה פה אפליה. יש לך פה מדינה שהיא כמעט המדינה היחידה בעולם שבחוקתה ובחוקי-היסוד שלה אין התייחסות מפורשת לזכות השוויון או לאיסור אפליה. אין לנו את הפריבילגיה להרשות לעצמנו להמשיך ולהתנהל ככה. אנחנו – אולי אתם, היום אתם הממשלה – פשוט מדרדרים את המדינה לתהום במקום לעשות את ההפך. אין היום שוויון, ואתם מעמיקים את התפיסה הזו בצורה שלא תתואר. מה עם תושבי העוטף? מה עם תושבי הפריפריה? מה עם הטיפול הרפואי? מה עם שני מיליון איש שחיים מתחת לקו העוני? האזרחים הוותיקים, שקצבת הזקנה שלהם לא עלתה במשך כל תקופות נתניהו? קהילת הלהט"ב, שאפילו לא יכולים להתחתן היום במדינת ישראל? ברור לחלוטין שמדובר פה ביד מכוונת, תוצר של סדר עדיפויות לקוי, משיקולים פוליטיים והישרדותיים, בכוונה, כדי לשמור אוכלוסייה מפוחדת, חלשה, כדי לתת לכם את הכוח, לתת לכם לשלוט, לשלוט ולשלוט. אתם רוצים וצריכים את הפערים החברתיים האלה. אתם מעמיקים אותם במו ידיכם. לסיום, אדוני השר, בנימה אישית: זה ידוע שאתה שנים מחכה להיות שר המשפטים. זה היה ידוע. ואני פונה אליך ואומרת לך: הינה, עכשיו יש לך הזדמנות להיות מקובל – אגב, על כל חלקי העם – לעשות דברים שקשורים לזכויות ושוויון, ולא לבוא נגד אלא לבוא בעד. תאמין לי, מקיר לקיר תקבל פה תמיכה. תחשוב על העתיד, תחשוב על חוסן, תחשוב על לכידות – תקבל פה תמיכה מקיר לקיר. לאהוב את המשפט, לאהוב את החוק, לאהוב את המדינה, לשים את הדברים האלה מול העיניים, במקום להיות שותף למה שקורה ומתחולל פה במדינה הזו במשך יותר מחצי שנה – לגרום לכולנו כאן לבזבז אלפי שעות של הכנסת הזו על תוכניות של כוח, של הרס, של שנאה ושל חורבן. את המילה האחרונה שלי אני רוצה לומר לנשיא ביידן, שקראתי עם עוד מיליוני אזרחים ברחבי העולם את הדברים שהוא העביר לניו יורק טיימס, שאמר שם דברים ברורים לראש הממשלה נתניהו וגם לך, אדוני שר המשפטים. אולי הוא דואג למדינת ישראל יותר מהממשלה שמכהנת היום. הוא מסתכל על היעדר הלכידות, הוא מסתכל על היעדר החוסן ועל מה שקורה פה במדינה הזו. שמעתי אותך גם מדבר ומסית נגד ההסתדרות הרפואית שפוגעים שם בחיים. אגב, זה ממש לא נכון. ממש לא נכון. מה שבוטל היו בסך הכול תורים שאין בהם דחיפות ואין בהם את הדברים האלה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> את שומעת מה שאת אומרת? מבטלים לאנשים תורים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה ציטטת את מה ששמעת הבוקר. שמעתי את תוכנית הרדיו הזאת. מבחינת כל התורים שהיו שם והם חשובים והם דחופים – הדברים האלה קורים. קראת להם ארגון פשע. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא קראתי להם ארגון פשע. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, עוד פעם אחת, שים לב מה אמרת, שים לב מה אמרת. אמרת שהם משתמשים באמצעים כאלה – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא אמרתי. לא אמרתי, ואת תצטרכי להתנצל, כי לא אמרתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר שהממשלה הזאת – אז אוקיי, חוזרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר תכף יעלה לענות ממילא. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> תבדקי מה אמרתי. תבדקי טוב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה תכף עולה ויכול להגיד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר משפט סיכום? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מסיימת. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא, זה לא טוב. אפשר להגיד מה שרוצים, ואז תכף אני עולה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא שומעת. לא, אתה תכף עולה ואומר את הדברים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – כי לא אמרתי. אז אל תגידי דבר שלא אמרתי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מאה אחוז. לא אמרת שהם מתנהגים כמו ארגון פשע? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא. בכלל לא. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הינה, אדוני השר, אני חוזרת בי. שמעת? תראה, יש פה אנשים שיודעים לחזור בהם, תראה מה זה, ויש בזה עוצמה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> מודה לך באמת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא אמרת. לא אמרת. לא אמרת. לא הסתת. אתה ממש דובי לא לא. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> חוצפה כזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לנשיא ביידן תודה רבה על שהוא מסתכל עלינו מרחוק ודואג למדינת ישראל ובא ומנסה להציל את עצמנו מעצמנו. אנחנו לא נפסיק להילחם. האנשים במדינת ישראל לא יפסיקו להילחם. זאת אמונתנו, אמונתנו ותורתנו באותה מידה. לא נפסיק עד שנשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) << הצח >> [הצעת חוק פ/103/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדו שתי הצעות חוק. הראשונה – של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. בבקשה, יעלה ויבוא. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> הצעת החוק שלנו פשוטה. מגילת העצמאות כוללת את המשפט "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין." והינה, בבית הזה, אחר 70 שנה, לא נוכל לטעון כי האזרחים בישראל שווים, כי יצרנו שוויון בכל מעגלי החיים, בכל התחומים שבהם נדרש שוויון הזדמנויות לאזרחים. לא זו אף זו, יש מי שרוצה ליזום חקיקה ולטעון שקבוצה אחת נעלה יותר על קבוצה אחרת. יש מי שרוצה להפר את האיזון העדין שמייסדי המדינה הבינו בחושים הטובים שלהם שמדינה מתוקנת, מודרנית, צומחת, מצד אחד תישען על חזון נביאי ישראל, שמופיע במגילת העצמאות, שדורש צדק וצדקה וחסד ושלום, כפי שכתוב שם – חזון נביאי ישראל – אבל גם על ערכים של מדינה ששואפת לשוויון. לאחר 75 שנה, אין שוויון הזדמנויות בחינוך. גורלו של ילד ייקבע לפי העושר המוניציפלי של הרשות. באותן 262 רשויות – רשות שיש לה ארנונה ועסקים ומסחר ובנקאות ובסיסי צבא, מהכסף הזה, מהעושר המוניציפלי, היא מוסיפה לילד 20,000 שקל ומכפילה את הכסף של משרד החינוך. ילד שייוולד ברשות עשירה, נולד עם 40,000 שקל חינוך לשנה, וילד שייוולד ברשות שאין לה ארנונה שאיננה למגורים, שאין לה את ההכנסות, יתחיל את החיים עם 20,000 שקל. זה זרע הפורענות. האי-שוויון בבריאות ידוע ומתועד, ומשרד הבריאות מוציא דוחות כל שנה ומודה בפה מלא שמספר הרופאים והאחיות ומיטות האשפוז בנגב והגליל קטן פר אותה אוכלוסייה ב-100% בהבדל: שני רופאים ל-1,000 תושבים בנגב – חמישה רופאים בתל אביב, וכן הלאה, בכל תחומי החיים, של תשתיות, של חדרי ניתוח, של תורים לרופאים מומחים. ונעבור להיבט התעסוקתי. ההכנסה הממוצעת לנפש בנגב ובגליל קטנה יותר ממרכז הארץ, ויש אי-שוויון מגדרי ויש אי-שוויון בין זהויות וקבוצות מיעוטים שנשארות עניות, שלא משתתפות בעולם ההייטק, שלא נהנות מהשפע הכלכלי שהמדינה הזאת הגיעה אליו בשנים האחרונות. ולכן, באנו ואמרנו בהצעת החוק כבוד האדם וחירותו את המשפט הבא – פשוט סעיף קטן שלדעתי אף אחד בבית הזה לא אמור להתנגד אליו: "הוספת סעיף 4א בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחרי סעיף 4 יבוא: שוויון – 4א. כל אזרח שווה בפני החוק" – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק משפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אני לא רוצה שתתייחס אליה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לגמור את המשפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המשפט, כן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע, מין" – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תני לו לקרוא את המשפט. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא הבנתי. את נגד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור שאני נגד – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה פתחת שיחה? הזמן תם. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> "כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, ארץ מוצא, גיל או מוגבלות". זה השוויון הראוי למדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) << הצח >> [הצעת חוק פ/1595/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצעה זו הוצמדה עוד הצעת חוק, של חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שוויון לכל האזרחים ובזה זה נגמר. אתה לא יכול לעשות את זה בחקיקה, כי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השתכנעתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צריכה לשכנע אותך. ברוך השם, יש לי 64 מנדטים שמבינים שהמדינה יהודית ודמוקרטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זהו. עד עכשיו, חברת הכנסת גוטליב, יכולת לדבר, כי גדעון סער עוד לא התחיל. מהרגע הזה שהוא מתחיל לדבר אני מבקש שאף אחד לא יפריע לו. בבקשה. << דובר >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן המקום של ערך השוויון, של עקרון השוויון, הוא לא בחוק-יסוד: הלאום, הוא בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, וזה בדיוק ההבדל בין זכויות אישיות, בין זכויות הפרט, לבין זכויות לאומיות. ואנחנו תמיד היינו גאים – ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שמקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה. ולכן אני אומר, הגישה שמתייחסת לערך השוויון או לעקרון השוויון כאילו הוא שייך למחנה פוליטי אחד היא לא נכונה. השוויון הוא הערך הכי יהודי, הכי ציוני, הכי דמוקרטי וגם הכי אוניברסלי. ואני רוצה לצטט, חברת הכנסת גוטליב – אם היושב-ראש יסייע לי לצטט, כי בסוף זה גם על חשבון הזמן שלי, כמו שהיה קודם – את הצעת תנועת החרות לחוקה למדינת ישראל בהתייחס בדיוק לנקודה הזאת שאנחנו דנים בה עכשיו. בפרק ב', סעיף 1, נכתב, ואני מצטט – אני אחר כך אצטט ממגילת העצמאות, אני עכשיו מצטט מהצעת תנועת החרות לחוקה: "במדינת ישראל שווים בני האדם בפני החוק ושווה כבודם האישי". ובסעיף אחר, בסעיף 2 לאותו פרק, נאמר: "בשום מקרה לא תהיה המדינה מפלה אדם לטובה או לרעה, בשום מידה שהיא, מטעמי גזע, צבע עור, דת, לשון, מין, או מטעמי מוצא לאומי, חברתי, או עדתי, או מטעמי השקפות פוליטיות או אחרות, או מטעמי רכוש וקניין". זאת אומרת, מי שהציע את ההצעה הכי מרחיקת לכת בנושא השוויון ועיגונו בחוקת המדינה היה תנועת החרות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מתי? << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בראשית ימי המדינה, בתקופת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הם פותחים את ההצעה הזו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" – כך הם – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מוכן. חברת הכנסת גוטליב, גם לזה אני מוכן. גם לזה אני מוכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לזה אני מסכימה. "ברוך שם כבודו לעולם ועד", לזה אני מסכימה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל איפה הערכים המקוריים של תנועת החרות ושל הליכוד? האם את מעלה על דעתך שמנחם בגין, עליו השלום, היה מזדעק כנגד העיקרון הזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עם העיקרון הזה. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני מדגיש: במקום הנכון ובנוסח הנכון, שעוסק בזכויות הפרט ולא בזכויות לאומיות, לא בזכויות קולקטיביות. ואותו רעיון – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה יבטל את חוק השבות. << דובר_המשך >> גדעון סער (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, כי חוק השבות, כפי שאת יודעת, חברת הכנסת גוטליב, כבר עוגן בחוק-יסוד: הלאום, והחוקה היא דבר שכולל גם את האופי והזהות של המדינה היהודית וגם את הזכויות השוות של כל אזרחיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השוויון קיים, אבל אם תחוקק אותו בחוק-יסוד, החוקים שלא מתכתבים איתו יתבטלו, לרבות חוק השבות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה, את רוצה שנפתח פה דיון על השוויון במשנה הקומוניסטית של 70 שנה, מה זה שוויון, שלום ודמוקרטיה? השר יריב לוין ישיב על הצעות החוק. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים, חברות וחברי הכנסת, טוב, אני אתחיל דווקא באחרון הדוברים, חבר הכנסת סער. את ההזדמנות השלישית לגנות את הפגיעה בבריאותם של אזרחי ישראל ובשירותי הרפואה שמגיעים להם פספסת, אז עדיין לא מאוחר אם אתה רוצה עכשיו. אני אפילו אוכל לאפשר לך את זה בקריאת ביניים. ואתה יודע, אחד מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי היה מרפא, אז ציפיתי ממך, כמי שנוהג לאחרונה לשאת לשווא את שמן של תנועת החרות ושל התנועה הרוויזיוניסטית, שאולי לפחות למרפא אתה תדאג, אבל לצערי זה לא קורה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול. שר המשפטים, אתה יכול לדאוג למרפא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מעניין אותו רק הרפורמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי שאמון על הבריאות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תכף נגיע למפלגת העבודה, תאמין לי. נגיע למפלגת העבודה, מבטיח לך. חבר הכנסת סער, עדיין תהיינה לך, אני מקווה, הזדמנויות לעשות זאת. חבל שאתה בוחר לא לצאת להגנתם של רבים, כולל חברת הכנסת אפרת רייטן מרום: לא קרה כלום, מבטלים כמה תורים, לא נורא. איזה זלזול באזרחים. איזה זלזול בציבור. איזה זלזול באוכלוסיות הכי מוחלשות. איזה זלזול באנשים שזקוקים לבדיקות כי כואב להם, כי הם סובלים, כי הם צריכים טיפול, לפעמים גם מחכים לו זמן רב. על כבוד האדם אתם מדברים כל כך הרבה? נו, באמת. אבל אני חייב להגיד לך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תעצור את הרפורמה – מחר כל בתי החולים עובדים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה אתה אומר, חברת הכנסת שטרן? וזאת המדינה, זאת הדמוקרטיה שלך? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שכמה רופאים ישביתו את המערכת ואנחנו נחליט בכנסת לפי התכתיבים שלהם. הבנתי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא כמה רופאים. 28 שבועות יוצאים מאות אלפים לרחובות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך משהו, אנחנו נרפא גם את מערכת המשפט. עכשיו אני חייב לומר לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום כמה דברים על מה שאמרת ודבר אחד על הצעת החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק דבר אחד על הצעת החוק? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, דבר אחד שמספיק, אני חושב שהוא מספיק. הדבר הזה הוא כל כך גדול ומשמעותי שהוא מספיק, רק אני מקווה שאני אגיע אליו, אם לא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תן לנו לנחש: אי-אפשר עם בית המשפט הזה להכניס את השוויון. הינה, חסכתי לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, דווקא לא זה מה שהתכוונתי. דווקא לא. הינה, אתה רואה, הפתעה, חבר הכנסת קריב. דווקא לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הדיסקוסיה הסתיימה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני בכל זאת רוצה לומר כמה דברים. את יודעת, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, באמת אני מודה, ממך יש לי ציפיות אחרות. הנאום שלך היה באמת תערובת שלמה גם של דברים – ואני אגיד את זה בצורה מאוד עדינה – לא נכונים, משמיצים, וגם, לצערי הרב, מתנשאים בחלק מהדברים, ואני אסביר גם למה. ראשית, מה זה היה הניסיון המביש הזה לומר שאמרתי כאן כאילו שההסתדרות הרפואית היא כמו ארגון פשע? הרי מה שאני אמרתי היה מה היינו אומרים לו היינו מקדמים כאן חוק שנועד להילחם במשפחות פשע, וארגון פשיעה היה מוציא הודעה כפי שפרסמה – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, תקשיבי עד הסוף. – – כפי שפרסמה ההסתדרות הרפואית. הרי היינו מזדעזעים איך ארגון פשיעה – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, תקשיבי טוב. – – מאיים על הכנסת. והוספתי ואמרתי באותו משפט, על מנת שלא תהיינה אי-הבנות, כמובן, שאני לא משווה ואין שום קשר. רק השאלה, חברת הכנסת רייטן מרום – הרי אם ארגון פשיעה היה מאיים על חברי הכנסת באשר לדרך הצבעתם, כולנו היינו מזדעזעים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מכל הדברים זה מה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא משווה, להפך, אני אומר אין – אבל, אמרת, חברת הכנסת רייטן מרום – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מכל הדברים, זאת הדוגמה שעלתה לך לראש? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, אדוני, אי-אפשר. כן. זאת הדוגמה. תביני, אבל תביני כמה הדברים – אולי תקשיבי, אז תביני: אם ארגון פשיעה היה מאיים כאן על חברי כנסת – הרי אנחנו רוצים שבבניין הזה חברי כנסת יצביעו לפי צו מצפונם ועל פי מה שהציבור שלח אותם לעשות. אם ארגון פשיעה יאיים עליהם לא לתמוך בחוק, וחברי כנסת יחששו לשלומם, לבריאותם, אני לא יודע למה, ויצביעו בניגוד לזה, הרי זה סוף העולם. ואני שואל: האם אנחנו מוכנים לקבל שאיזשהו גורם – הסתדרות רפואית או כל גורם אחר – יאיים על חברי הכנסת? אני חושב שזה דבר שאי-אפשר לקבל אותו. אי-אפשר לקבל אותו. כמובן, אני חוזר ואומר, ההסתדרות הרפואית היא כמובן לא ארגון פשיעה, ולא דומה לארגון פשיעה, בדיוק כמו שאמרתי – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, אם הבנתי אותך נכון, התכוונת על הדברים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, הדברים שלי היו ברורים לגמרי, היושב-ראש, לא מצריכים הסבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תן לי להבין, גם לי מותר להבין. אתה רצית להגיד בקל וחומר. אם ארגון פשיעה לא היה עושה את זה, בוודאי אנשי רפואה שנשבעו בשבועת הרופאים, בוודאי שהם לא יעשו זאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא לא לא. אדוני היושב-ראש, לא לסלף. אני מבקש שדבריי לא יסולפו, כי אמרתי דבר מאוד מאוד ברור. אמרתי: בדמוקרטיה לא מאיימים על חברי הכנסת כדי שיצביעו בניגוד לעמדתם, ואם היה עושה את זה ארגון פשיעה, כולנו היינו מזעזעים. לא אלה יכולים ולא אחרים, זה הכול. עכשיו, אמרת, חברת הכנסת רייטן – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, היושב-ראש, זה לא דו-שיח. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה פנית אליה ואתה פונה אליה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני יכול לפנות כמה שאני רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז היא יכולה לענות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> היא דיברה אליי כל הנאום שלה, לא ראיתי שאני כל משפט הפרעתי. חברת הכנסת רייטן מרום, את אמרת: מאיפה לקחתם את – אגב, הטרמינולוגיה השקרית שאתם משתמשים: לא הפיכה, ולא משטרית, ולא מהפכה; זו בסך הכול רפורמה חשובה במערכת המשפט, שצריך היה לעשות אותה לפני שנים. "לקחתם מהונגריה" – מה את אומרת, חברת הכנסת רייטן מרום? 24 שנים אני נאבק על הדבר הזה. 24 שנה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא הליכוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ובמסגרת הזו, 14 שנה בבניין הזה, עם הצעות חוק שהגשתי, ונאומים שנאמתי, החל מנאום הבכורה שלי מעל הדוכן הזה. אז אל תספרי לי שלקחנו את זה מכל מיני מקומות, ואל תעשי השוואות – שהן כמובן מופרכות לחלוטין, ושנעשות בגלל שאין שום דבר אמיתי להגיד על התוכן של הדברים שאנחנו עושים. אחר כך, חברת הכנסת רייטן מרום, עברת לדבר באמת בהתנשאות על הציבור שיש לי זכות ענקית, יחד עם חבריי, לייצג אותו, כאילו מדובר באיזו חבורה, אוסף של כמה מיליוני נבערים מדעת שאנחנו מספרים להם סיפורים והם בולעים אותם. איך אומרים? הציבור שלך, שם כולם אנשים כל כך אינטליגנטים. כל מתנגדי הרפורמה, איך אומרים? הם מכירים אותה על בורייה, ואימצו את עמדתם לבד. רק לפני, לא יודע, חצי שעה? הקראתי כאן את הריאיון המביש עם סגן יושב-ראש ההסתדרות הרפואית, שאין לו בכלל מושג מה זו עילת הסבירות ומה מצומצם בה, במה אנחנו דנים ומה החוק בכלל, שהוא מרשה לעצמו להשבית את שירותי הבריאות. אז תפסיקי להתנשא עלינו, בגלל שהציבור שלנו מבין מצוין, ויודע טוב מאוד למה הוא תומך ברפורמה; למה זכויותיו קופחו במשך שנים; למה ציבורים שלמים – מערכת המשפט הייתה נעולה בפניהם; למה, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, יש אכיפה בררנית, פוגענית – אגב, זה דבר שעוד נדון בו היום בהמשך היום – שפוגעת בציבורים הכי מוחלשים, שאתם תמיד מדברים גבוהה-גבוהה על כך שתגנו עליהם. על מה את מדברת? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> ואתם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – בשטחים, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תכבדו. תכבדו. תכבדו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תכבדו את כל אזרחי ישראל. תכבדו את הציבור שבחר בנו. תכבדו את האנשים שלא מוכנים יותר שיתייחסו אליהם באופן הזה. אנחנו לא נאפשר לכם את זה, זה לא יהיה יותר. עכשיו אני רוצה להגיד דבר אחד לגוף החוק, ובזה אני אסיים. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, הדבר הכי עצוב – שהחוק הזה מובא על ידי חברת כנסת ממפלגת העבודה. אוי לה למפלגת העבודה המפוארת שזו ההצעה שהיא מביאה, הצעת חוק שבעצם הופכת את המדינה הזאת למדינה דו-לאומית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך אתה אומר את זה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> למדינה – כי אתה לא הגבלת את זה לשוויון זכויות אישי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תקרא מה כתוב בהצעת החוק המופקרת הזאת – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שחותרת תחת המשנה של דוד בן-גוריון, תחת היסוד והעיקר, שהמדינה הזו היא קודם כול ולפני הכול – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – מדינה יהודית, שיש בה שוויון מלא לכל האזרחים, אבל לא שוויון לאומי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – במדינה דו-לאומית? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל לא שוויון לאומי. לא זכויות לאומיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> דוד בן-גוריון הענק – כולנו יודעים, וגם את יודעת, חברת הכנסת רייטן מרום, איזה נאום חריף הוא היה נושא כאן כנגד הצעת החוק הזו וכנגד הדברים שאמרת כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זכות התגובה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה התנגדת להצעה שלנו הקודמת, שדיברה במפורש על זכויות לאומיות – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – זכויות, איפה? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> איפה אתה ואיפה – – – << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה, יו"ר הישיבה. שמעתי את דבריך, אדוני שר המשפטים, ועוד יותר נבהלתי ונפחדתי, כי לפי מה שאמרת, אתם הולכים לבטל גם את זכות השביתה, כי אתם הרי בעצם לא רוצים שחברי כנסת ושרים, חס וחלילה – תקשיב מה אמרת: איך אפשר לאיים על חברי כנסת ועל שרים עם שביתות? זה מה שאתם עושים עכשיו. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> מישהו אמר דבר כזה? מה זה קשור? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הם עושים שביתה, זה לא מוצא חן בעיניכם – אולי תבטלו בהמשך את זכות השביתה. זה חלק מהתוכנית הגדולה שלכם? נראה לי שכן. ואתה מדבר על איומים? אתם לא מתביישים? האיומים המזעזעים והמבישים שלכם על שומרי הסף, על היועצת המשפטית – שאתם מתירים את דמה כאן יום אחר יום בכנסת הזו, על ידי השרים שלכם וחברי הכנסת. האם אתה יודע שלפני כמה ימים רוססה כתובת: לרצוח את בהרב מיארה? זה שהכתובת הזו גם נמחקה ככה כלאחר יד, ולא הוגשה תלונה במשטרה – מעניין שזה קרה ממש כמה ימים אחרי הישיבה המבזה והדוחה שלכם. עשיתם לה שם איזשהו שימוע פומבי ודוחה, ואף דאגתם להדליף את הדברים, ובעריכה מסוימת, כדי להראות כמה אתם חזקים וגדולים על יועצת משפטית שלא זזה. פשוט בושה. אתם מאיימים פה על יועצים המשפטיים שמגיעים לוועדת החוקה. אגב, חלקם מפחדים להגיע לפה בגלל מה שאתם עושים להם. על התנשאות אתה מדבר? אתה מדבר איתי על התנשאות? אנחנו באים לכאן יום-יום, מכתתים רגליים – תשאל בבקשה את אדוני שיושב כאן, סגן יו"ר הכנסת. אני מגיעה אליו לוועדת עבודה ורווחה, לא מסתכלת ימינה–שמאלה, יהודי–ערבי, נכה–לא נכה. עובדים בהרמוניה, מסתכלים לדברים בעיניים, עושים ביחד, דתי-חילוני. תבוא, תראה איך הדברים עובדים בהרמוניה, אולי זה ייתן לך כמה רעיונות להמשך. להתנשא? אנחנו מתנשאים? באמת, הפוסל במומו פוסל. ככה אפשר לומר את זה. שמעתי אותך מדבר על סגן יושב-ראש ההסתדרות הרפואית. תראה איך אתה התנשאת עליו. רופא שגם נלחם יום-יום להציל חיים, ואתה מתנשא עליו. בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ההתנהלות שלכם, באמת, היום, היא פשוט מביאה לנו את הסיפוח, והיא זו שדה פקטו מביאה כאן מדינה דו-לאומית. כן חוק שוויון, לא חוק שוויון – כל מה שאתם עושים, ממש צעד אחר צעד בקדנציה הזאת, יביא כאן בסופו של יום למדינה דו-לאומית, במקרה הטוב; במקרה הרע, לסוף דרכה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אז בבקשה, טול קורה מבין עיניך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זכות התגובה גם לחבר הכנסת ביטן. הוא ביקש שאחמד טיבי ידבר במקומו, מסר לו את הזכות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רואים ברחובות, בבתי החולים, כמה הציבור מבסוט. רואים. רואים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לאנרכיסטים שלכם אתם – – – תמשיכו לעודד סרבנים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. חבר הכנסת אחמד טיבי ידבר שלוש דקות בלי שום הפרעות מאף צד. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, יש כל כך הרבה חוקי-יסוד במדינה, לאורך שנים, ואין בהם חוק-יסוד אחד שהוא על ערך השוויון. זה לא מקרי. הוא בעיקר נעדר מכיוון שיש אמירה כללית שאסור שיהיה שוויון בין כמה קבוצות: בין גברים לנשים, ובין יהודים לערבים, אולי גם בין חילונים לדתיים. אם יש קבוצה שמשוועת לשוויון בכלל התחומים של החיים, היא הקולקטיב הערבי, האזרחים הערבים של מדינת ישראל. אנחנו תמכנו בכל פעם שההצעה הזאת עלתה בהצעת חוק-יסוד: שוויון, וכל מי שמתנגד, מקבע מצב של הדרה ואפליה והיעדר שוויון במבנה המתקרא דמוקרטיה. עלה לכאן שר המשפטים יריב לוין והתנגד בתוקף להצעה. אני חושב שאתה יודע שהעמדה שלך היא בלתי דמוקרטית בעליל, שר המשפטים, כי כשאתה מתנגד, אתה אפריורית מניח שיהודים עדיפים על ערבים. אנחנו רוצים להיות שווים ואנחנו לא שווים בכל תחום חוץ מתחום אחד: זכות ההצבעה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אמרתי, שוויון זכויות לכולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה משקר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה אחרי קריאה שנייה, חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל יש דבר אחד שאמרת שיש בו משהו – אני לא יודע מה הייתה יכולה להיות העמדה של בן-גוריון בנושא הזה. אני זוכר שבן-גוריון התנגד שתהיה לו תעודת זהות עם מילים בערבית – למרות שאחרי 67', אמרו לי, הוא דיבר על מדינה פלסטינית. אבל אנחנו מדברים על עכשיו. מדינת ישראל 2023, אין בה חוק-יסוד: שוויון. לא רק שאין בה – ממשלת ישראל מתנגדת לחוק-יסוד: שוויון לכלל האזרחים. אם יש אמירה מפלה, מדירה, מתגזענת, כלפי כל אחר, לרבות עם שיוך אתני, קולקטיב לאומי שהוא הערבים. ההצבעה הזאת של הקואליציה ושל הממשלה היא ההוכחה לכך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. לחבר הכנסת גדעון סער יש זכות להשיב, אבל הוא לא נמצא. אז הולכים להצבעה. אנחנו ניגשים לשלוש הצבעות, וכולן שמיות. ההצבעה הראשונה היא על הצעת חוק-יסוד של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד דבי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח אוהד טל – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד שלי טל מירון – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – נגד גדעון סער – בעד איימן עודה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד יצחק קרויזר – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו שרוצה להצביע ועדיין לא הצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד אלמוג כהן – נגד אבי דיכטר – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו שלא הצביע ורוצה להצביע? יש? שירימו יד. הצביעו. תמה הצבעה. חברי הכנסת, הינה תוצאות ההצבעה על הצעתה של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום: 50 בעד, 54 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה על הצעה שהוצמדה להצעת החוק הזאת, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – אינו נוכח וליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד חילי טרופר – בעד מתן כהנא – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת צגה מלקו – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – בעד חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת יצחק קרויזר – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש מישהו באולם שלא הצביע ורוצה להצביע? שיניף את ידו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) שרן מרים השכל – בעד יסמין פרידמן – בעד מאי גולן – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי עוד מבקש להצביע ולא הצביע? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד מישהו? לא. תמה ההצבעה. חברי הכנסת, הרי התוצאות של ההצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון: 46 בעד, 56 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. עכשיו אנחנו עוברי להצבעה השלישית, על חוק מוצמד של חבר הכנסת גדעון סער. המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכיר יקרא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד דוד ביטן – נגד מירב בן ארי – בעד ששון ששי גואטה – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד סימון דוידסון – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד ניסים ואטורי – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אלון שוסטר – בעד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> האם יש משיהו שעוד לא הצביע ונמצא באולם ומבקש להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – נגד אלמוג כהן – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מישהו שעוד לא הצביע ורוצה להצביע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלהואשלה, הצבעת? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – אתה נגד, אתה נגד. תתנגד. תתנגד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, תמה ההצבעה. חשבתי שלא הצבעת. תוצאות ההצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת גדעון סער: 49 בעד, 56 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם חברי הכנסת עופר כסיף, אברהם בצלאל, גלעד קריב, סימון דוידסון, משה רוט, מיכאל מרדכי ביטון וואליד אלהואשלה בנושא: התייקרות מחירי התחבורה הציבורית. תודה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – חובת אישור החלת ריבונות במשאל עם) << הצח >> [הצעת חוק פ/2666/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, סעיף ט"ז – הצעת חוק-יסוד: משאל עם, של חבר הכנסת גלעד קריב וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת גלעד קריב. עשר דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, בפתח הדברים, בטרם אפנה להצגת הצעת החוק, אבקש להתייחס לעובדה שאנו מצויים בעיצומו של ראש חודש אב. המקורות היהודיים שנשתמרו במסורת שלנו, בעיקר אגדות החורבן בתלמוד וגם מקורות היסטוריים אחרים כדוגמת כתביו של יוסף בן מתתיהו, מלמדים אותנו את המחיר האדיר ששילם העם היהודי על כך שקנאים וקיצונים אחזו בעמדות ההנהגה. 1,953 שנים אחרי החורבן השני, פעם נוספת קנאים, בריונים וקיצונים אוחזים במוסרות השלטון. כמה ראויה הייתה קבלת הפנים שלה זכה השר לביטחון לאומי אתמול בהגיעו לתל אביב, כאשר אלפי מוחים הזכירו לו מאין הוא בא ולאן הוא רוצה להוליך את החברה הישראלית. אבל המסורת שלנו מלמדת אותנו לא רק את המחיר שאנו משלמים על פגיעתם הרעה של הקנאים, אלא גם את המחיר הנורא בגין השתיקה של החכמים המתונים, אותם אלו שישבו בסעודה המתוארת בסיפור קמצא ובר קמצא ולא השמיעו את קולם, אותו כהן זכריה בן אבקולס שבשל ענוותנותו, חוסר יכולתו להתייצב בעוז ובאומץ, חרב הבית. לנו כבר אין ציפיות מהקנאים, לא מהקנאים כדוגמת איתמר בן גביר וגם לא מקנאי המהפכה המשטרית כדוגמת השר לוין. אבל כן יש לנו ציפיות גדולות מאותם חברי כנסת ושרים מתונים במפלגת השלטון, בליכוד, שמבינים לאן מידרדרת מדינת ישראל. הם אומרים לנו את זה בפרסה, הם אומרים לנו את זה בשקט, אבל דומה שכשם שאותם חכמים ישבו ולא מיחו בירושלים בערב החורבן, גם הם מפחדים מידם האימתנית של הבריונים. ואנחנו, הערב הזה, בתקופת תשעת הימים, אומרים לשר גלנט, לשר ברקת, לשר אקוניס, לשר קיש, לשרה גמליאל ועוד לרבים וטובים מבין חברי הכנסת והשרים של מפלגת השלטון: השמיעו את קולכם. שימו סוף לטרלול הנורא. אתם יודעים לאן אנחנו מידרדרים בחסות המנהיגות הקנאית והבריונית שמאפיינת חלק ממשלתכם. עצרו את ההידרדרות הזו. ההיסטוריה הישראלית והיהודית לא תסלח לכם. ועכשיו, אדוני, להצעת החוק. שתי מהפכות מקודמות בימים אלו על ידי הממשלה הקיצונית: המהפכה המשטרית ומהפכת הסיפוח בשטחים. בין שתי המהפכות הללו יש קווי דמיון גדולים. ומה הולם את הזיקה בין שתי המהפכות האלה מאשר העובדה שהבוקר, בשעה שנאבקנו נגד המהפכה המשטרית בוועדת החוקה, ישב השר סמוטריץ' בוועדת חוץ וביטחון וסתר את דברי ראש הממשלה. הוא, ראש הממשלה, אמר בוועדת חוץ וביטחון, על פי הפרסומים בתקשורת, שחייבים לחזק את הרשות הפלסטינית; סמוטריץ' הבוקר הודיע בוועדת חוץ וביטחון שיש לרסק את הרשות. שני ראשי ממשלה יש במדינת ישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הסיפוח בצלאל סמוטריץ'. קווי דמיון גדולים יש בין שתי המהפכות. שתי המהפכות הללו לא הוצגו לציבור על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בקמפיין הבחירות. את שתיהן הוא הסתיר מציבור הבוחרים. לא תמצאו התייחסות רצינית אחת שלו למהפכה המשטרית ולמהפכת הסיפוח בעשרות הראיונות שהוא נתן לפני הבחירות. שתי המהפכות, המשטרית ומהפכת הסיפוח, חותרות תחת יסודות הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. וכן, יש עוד קו משותף לשתי המהפכות: מחוללי המהפכות נושאים לשווא את שמה של הדמוקרטיה. נביאי השקר של המהפכה המשטרית, בראשותך, השר לוין, מצמצמים את הדמוקרטיה רק לשאלת המנדטים בכנסת, כאילו הדמוקרטיה לא כוללת ערכים יסודיים נוספים, ובראשם הגנה על זכויות האזרח וקבוצות המיעוט והרעיון הגדול של ביזור הכוח ומגבלות הכוח. נביאי מהפכת הסיפוח מדברים איתנו על דמוקרטיה; על הצורך לתת לחצי מיליון אזרחים ישראלים שמתגוררים בשטחים חיים נורמליים של אזרחים במדינה מתוקנת. אבל הם לא מוציאים מילה על חצי מיליון תושבים פלסטינים שלשיטתם יצטרכו להמשיך לחיות תחת משטר צבאי. נביאי שקר של דמוקרטיה – נביא השקר יריב לוין, אבי המהפכה המשטרית, ונביא השקר בצלאל סמוטריץ', אבי מהפיכת הפיכתה של מדינת ישראל למדינה שכובשת בכוח הזרוע ומנרמלת את הכיבוש. הדבר הזה מוביל אותנו להצעת החוק. חבריי וחברותיי, במדינת ישראל קיים חוק-יסוד שקובע שפינוי שטח ריבוני מחייב רוב מוחלט של 61 ומשאל עם בעקבותיו, או רוב מכריע של 80 חברי הכנסת. אבל סיפוח והחלת ריבונות אפשר לעשות בהחלטת ממשלה, ואפילו לא להביא את העניין לכנסת, ואם להביא אותו לכנסת, די ברוב רגיל. אז תאמרו לי, נביאי הדמוקרטיה: מדוע שממשלה אחת, או רוב מקרי בכנסת, יכבול את דורות העתיד ויחייב אותם למשאל עם או לרוב של 80 מנדטים? אז אתם, כל אלה שנושאים את שמה של הדמוקרטיה – אדוני השר לוין, אתה זה שמדבר פה כל הזמן על דמוקרטיה – מדוע שרוב רגיל בכנסת יחייב את הדורות הבאים להשגת רוב של 80 חברי כנסת או לקיום משאל עם? אם אתה באמת מאמין בדמוקרטיה, אין לי ספק שתתמוך בהצעה ההגונה הזו, שתשווה את המסלול להחלת ריבונות על שטחים שאינם נמצאים תחת ריבונותה של מדינת ישראל, למסלול שבו אנו מסירים את הריבונות מאותם השטחים. בואו תהיו הגונים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תפסיקו לשאת את שם הדמוקרטיה לשווא – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – במהלכים ההרסניים שלכם להחרבת הדמוקרטיה הישראלית ולהחרבת הרעיון הציוני של בית לאומי לעם היהודי שהוא גם מדינה דמוקרטית הנוהגת בשוויון זכויות כלפי כל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין. תהיו פעם אחת ישרים, הגונים ולא צבועים, אדוני שר המשפטים יריב לוין. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השר יריב לוין, שר המשפטים, ישיב לפי עמדת הממשלה, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השרים, שמעתי פה את הדברים של חבר הכנסת קריב. באמת, אני לא יודע מאיפה להתחיל. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מההתחלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מבצע סבתא, תתחיל הכי מהר שלך ומשם רק תגביר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם לא תיתן לשר להשיב, לא תדע את התשובה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> קודם כול, חבר הכנסת קריב הקדיש את חייו לתנועה הרפורמית. עד שמישהו פה הביא באמת רפורמה, הוא מתנגד כל הזמן, אבל זה כבר מילא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא, יש הרבה רפורמות שאני מקדם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת קריב, הצעת החוק שלך – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש באמת בקשה מהרבה אנשים שתחליף את השם הזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הצעת החוק שלך נתנה לי רעיון אדיר. באמת, שמע, כל הכבוד לך, יש בזה המון היגיון. מה דעתך, בשם היושרה הזאת שדיברת עליה קודם – הרי אם אנחנו צריכים לאשר החלת ריבונות במשאל עם, למה שלא נאשר במשאל עם גם על ויתור על השטח שטרם הוחלה עליו ריבונות. בואו נעשה את זה שווה. לא יהיה אפשר להחיל ריבונות בלי משאל עם, אבל גם אי-אפשר למסור שטח שאין עליו ריבונות. אותו שטח – מה אתה אומר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רעיון – – – בוא נדבר עליו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה מסכים? אז בוא נחשוב. קודם כול, הייתי מצפה שבשם היושרה תביא הצעה מאוזנת. חבר הכנסת גלעד קריב קורא לכך ששטחי יהודה ושומרון וכל שטח אחר שטרם החלנו עליו את ריבונותנו בארץ ישראל, אם אנחנו נחזיק בו, ולא נוכל למסור אותו ללא משאל עם – תשמעי, חברת הכנסת סון הר מלך, אולי באמת כבר לא צריך אותנו יותר. ארץ ישראל בידיים הכי טובות שיכולות להיות. איזה רעיון מהפכני. אני אומר לך, אפילו אנחנו, כשעשינו את חוק משאל עם המקורי, עשינו אותו רק על שטחים שהוחלה עליהם הריבונות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון, כי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> להרחיב את זה גם לכל יהודה ושומרון? זו ברכה עצומה. אבל אתה יודע, חבר הכנסת קריב, אתה היית כל כך חרד. אתה אומר: איך יכול להיות שהכנסת לבד תקבל החלטה כזאת ולא נלך למשאל עם. כמעט הלכתי שבי אחריך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, זה לא יכול להיות, היושב-ראש, הוא לא יכול להפסיק אותי בכל משפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז כמעט הלכתי שבי אחריך, אבל אז נזכרתי מה קרה בממשלה שנשענה על הקול שלך – הרי היה לכם רוב של אחד, אתה – שהלכה כמה ימים לפני בחירות ועשתה הסכם שערורייתי, חסר תקדים, מופקר, ונתנה לחיזבאללה שטח ימי עצום, ועשתה את זה לא בלי ללכת למשאל עם, לא בלי להצביע כאן במליאת הכנסת – בלי אפילו לתת איזה דין וחשבון לכנסת. להציג את ההסכם בלי הצבעה לא הסכמתם. יושב פה ידידי יושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע חבר הכנסת מיקי לוי. לצערי, לא עמדת ולא עשית את מה שלטעמי היה צריך לעשות – לדרוש ולעמוד על כך שההסכם הזה יבוא לכנסת. כך היה צריך להיות. אגב, אני יכול לומר שכאשר אני כיהנתי כיושב-ראש הכנסת ונחתמו הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות הערביות ועם בחריין, ולא היה בהם עניין טריטוריאלי ולא שום דבר, אני עמדתי על כך שההסכמים יובאו לאישור כאן, במליאה. כך זה צריך להיות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז תראה את המצב. כשרוצים למסור שטח ימי לחיזבאללה, לא צריך לא משאל עם ולא כנסת ולא כלום. כשרוצים למסור את נחלת אבותינו מחברון ועד שילה – את זה ניתן חופשי. אבל אם חס וחלילה רוצים לעשות את המובן מאליו, לקבוע שתהיה ריבונות של עם ישראל, של מדינת ישראל, על ארץ ישראל – הא, פה צריך ללכת למשאל עם, שמא אנחנו נעמיד את הדורות הבאים בפני עובדה מוגמרת. תגיד לי, חבר הכנסת קריב – אתה יודע, בראייה היסטורית זה כל כך עצוב, זה אובדן דרך כל כך קשה. אני אגיד לך עוד דבר, אני תוהה מה היה אומר על זה דוד בן-גוריון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – בן-גוריון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה קרה לכם, למפלגה העבודה? מה היה אומר על זה דוד בן-גוריון? אתה יודע, חבר הכנסת קריב, אולי הוא היה צריך לעשות משאל עם על הקמת המדינה? לפי שיטתך; אולי, כאשר הוא עשה את ההסכם שבמסגרתו ואדי עארה עבר להיות חלק ממדינת ישראל, הוא היה צריך לרוץ למשאל עם? לפי שיטתך. מה אתה אומר? למה הוא לא עשה את זה, בן-גוריון הגדול? מה קרה לכם, מפלגת העבודה? מה קרה לכם? איפה המפלגה המפוארת ואיפה ההצעות העצובות האלה, הצעות ששומטות את הקרקע תחת הבסיס הציוני העמוק ביותר, שגדולי האנשים שלכם הניחו כאן. מה זה? אז חבר הכנסת קריב, אני אומר לך, לא יעזרו כל התרגילים האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, שאלת מה אמר בן-גוריון. הוא אמר: אני לא יודע מה העם רוצה, אני יודע מה טוב לעם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, לא, אני באמת אומר, היושב-ראש. אגיד לך, חבר הכנסת קריב, בסוף לא יעזרו כל הניסיונות האלה וכל התרגילים האלה, וגם כל העיכובים וכל המלחמה הזו נגד המתיישבים החלוצים שגואלים את אדמת הארץ. יש אמת אחת פשוטה: לארץ הזו קוראים ארץ ישראל לא סתם, לא כי מישהו החליט לקרוא לה ככה, אלא קוראים לה ארץ ישראל כי היא שייכת לעם ישראל. כך היה, כך הווה, כך יהיה. אנחנו נמשיך לעשות בגאווה גדולה כדי להבטיח שארץ ישראל כולה תהיה שלנו, כפי שצריך להיות. נעשה את זה בשום שכל; נעשה את זה בהתחשבות, ולא בצעדים שהם צעדים לא אחראיים, אבל אנחנו נעשה את זה מתוך אמונה עמוקה עמוקה עמוקה בזכות ההיסטורית שלנו על הארץ הזאת, אמונה עמוקה ששום דבר לא יכול לסדוק אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. זכות התגובה לחבר הכנסת גלעד קריב. שלוש דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מדינה דו-לאומית, זה מה – – – << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> טוב, אדוני השר, אתה יודע, בלי לפגוע בך, אומר כך: את תורת ז'בוטינסקי שכחת, את תורת בן-גוריון אתה לא מכיר, מכיוון שגדולתו של בן-גוריון כבר בשנות השלושים הייתה להתייצב לא רק נגד הציונות הרוויזיוניסטית אלא גם כנגד שותפים מבית בתנועת העבודה ולומר שהקמתה של מדינה יהודית חשובה יותר מהשליטה על ארץ ישראל השלמה. היה זה בן-גוריון שלפני השואה – ז'בוטינסקי הזהיר מפני השואה, אבל בן-גוריון היה זה שהבין שהדרך להקמת מדינה יהודית, הדרך להקמת בית לאומי לעם היהודי, עוברת דרך חלוקת הארץ. אתה אינך יודע דבר על תורתו של בן-גוריון בנושא הזה, ולכן אתה יכול לומר גם כאן, מעל הבמה הזו – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שבן-גוריון לא היה מצביע בעד חוק שמעגן את עקרון השוויון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה נשאר במפלגת העבודה מבן-גוריון? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא זה שעמד על הכנסת העיקרון של שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור לכל אזרחי ותושבי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין. הוא זה שניסח את המילים הללו במגילת העצמאות. אבל אתה, כשם שאתה מסלף היום את תורתו של ז'בוטינסקי, אתה מרשה לעצמך, תחת מסכת השקרים והבדיות שהממשלה שלך מפיצה, לקחת בעלות גם על תורתם של ברל כצנלסון, דוד בן-גוריון ומשה שרת. הם היו רואים אתכם ומזדעזעים. הם היו רואים אתכם כחבורת מחריביה של מדינת ישראל, כמחריבי הבית השלישי בקנאות שלכם. לגופה של הצעת החוק, כמה לא מפליא שלא טרחת לומר דבר אחד ענייני על העיקרון הדמוקרטי הפשוט שאם פינוי שטחים – דבר שצריך להתווכח עליו ולדון עליו – אם פינוי שטחים מחייב רוב של 80 חברי הכנסת, כך גם החלת הריבונות. על הגירעון הדמוקרטי הזה לא אמרת דבר וחצי דבר. אתה רוצה שנשב ונדבר אם פינוי שטחים ביהודה ושומרון מחייב רוב מיוחד? בואו נשב ונדבר. הרי הליכוד הוא שפינה את חצי האי סיני, הליכוד הוא שחולל את ההתנתקות, אז מה אתה מטיף לנו מוסר? הימין הישראלי הוא שוויתר על שטחים שגדולים פי שלושה מהשטח שנמצא היום בשליטתה של מדינת ישראל. אבל אתה, השר לוין, אתה מייצג זרם של ציונות צבועה, פסאודו-ציונות, פוסט-ציונות. ציונות מקולקלת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שמביאה אותנו למדינה דו-לאומית מדממת ולא דמוקרטית. אין בכם גרם של ציונות, רק בריונות, לאומנות, גזענות וניסיון להחריב את הבית השלישי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ניגשים להצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, שר המשפטים האשים אותי, רגע – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רגע, אתה היית יושב-ראש כנסת, אתה יודע מתי דנים. אחרי ההצבעה יש הודעות אישיות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, אחרי ההצבעה, אינני דורש לפני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה, שכחתי לשאול את השר למה אתם לא – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק-יסוד: משאל עם, של חבר הכנסת גלעד קריב וקבוצת חברי הכנסת. סגנית מזכיר הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברת הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה משתתפת בהצבעה מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המזכירה תקרא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת איתמר בן גביר – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – נגד גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מישהו במליאה שעוד לא הצביע ומבקש להצביע? אין אף אחד. תמה הצבעה. הרי תוצאות ההצבעה על חוק-יסוד: משאל עם: 24 בעד, 51 נגד. הצעת החוק למשאל עם הוסרה מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מיקי לוי << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה אישית לחבר הכנסת מיקי לוי. חמש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבל ששר המשפטים עזב את אולם המליאה, היה שומע בדיוק את האמת בפרצופו. אבל נוח לו לעמוד על הדוכן הזה ולהפנות אצבע מאשימה ולעוות את העובדות, כי נוח לממשלה הזו לעוות את העובדות, וכך עשה: הפנה אצבע מאשימה אליי ואמר שכיושב-ראש הכנסת לא כפיתי דעתי על הממשלה להביא את ההסכם עם לבנון למליאת הכנסת. והרי הדברים כפי שהם קרו: כיושב-ראש הכנסת, אמר, לא כפית דעתך. ואני אומר לך: אדוני, איך אמרת? מסרתם חבלי מולדת. אבקש להביא לידיעת המליאה ולידיעתו של שר המשפטים, שהיה אמור להיות מצוי בחומר הזה, כי לא חלה חובה על הממשלה להביא את ההסכם עם לבנון לאישור הכנסת. לא חלה שום חובה על הממשלה הקודמת להביא את ההסכם, מכיוון שלא מדובר בשטח אלא מדובר במים טריטוריאליים – סליחה, במים כלכליים – ולא חלה שום חובה. אבל שר המשפטים יעמוד פה, הוא היחידי שצודק, ויפנה אצבע מאשימה. במקרה הזה לא חל חוק משאל עם. לא הייתה חובה להביא את זה לכנסת. היועמ"ש לממשלה קבעה כי אין חובה להביא את הנושא להצבעה בכנסת, אפילו לא לדיון. כל גורמי הביטחון קבעו כי ההסכם מצוין – צה"ל, אמ"ן, המוסד. הממשלה שלכם, להזכיר לכם, אדוני שר המשפטים, לא הביאה את ההסכם שחתמה עם קפריסין לקביעת קו המים הכלכליים, אבל זה בסדר, לכם מותר הכול. על מה אתם מלינים? חבל ששר המשפטים יצא, יש לי כמה דברים אישיים להגיד לו. ראש הממשלה נתניהו עמד פה כראש האופוזיציה ואמר: כאשר נחזור לשלטון נבטל את ההסכם עם לבנון. כך אמר: נבטל את ההסכם עם לבנון. ואתה, שר המשפטים, שיצאת, אתה היום סגנו. מדוע לא ביטלתם את ההסכם עם לבנון? מדוע לא ביטלתם את ההסכם עם לבנון? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כי זה הסכם טוב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גיבורים גדולים. גיבורים גדולים. גדולים בדיבורים, פחדנים במעשים, זה מה שאתם. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. << הצח >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1813/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וקבוצת חברי הכנסת. את ההצעה ינמקו שניים – חמש דקות חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וחמש דקות חבר הכנסת יאיר לפיד. מי ראשון? בבקשה, חמש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קהל, ילדים מתוקים שצופים בנו, בישראל חיים היום 23,115 אזרחים המוכרים כעיוורים – אדוני היושב-ראש, מאוד קשה לדבר ככה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לשמור על השקט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ביקשנו מזגן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה נושא מספיק חשוב כדי לכבד את הדיון ולא להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא יכול להיות שכל כך קר פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו קופאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל מי שקר לו יכול להתכסות. מי שחם לו לא יכול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבל, את לוקחת מזמנה של חברת הכנסת שיר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעצור לה את השעון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה עוד אני צריך לעשות? להעלות את הטמפרטורה במזגן, לעצור את השעון. מה עוד? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכולה להציע גם להתפטר. בישראל חיים היום 23,115 אזרחים המוכרים כעיוורים נכון לשנת 2022 – – השקט עדיין לא חזר למליאה. אני לא שומעת את עצמי. אני ממש נלחמת עם קולות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא שומע רעש שאת לא יכולה לדבר, בפרט – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. – – נכון לסוף שנת 2022, ובכל שנה מוכרים כ-1,000 נוספים, אנשים שחיים כאן בינינו אבל מתמודדים עם קושי עצום, עם קושי אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שרוצה לדבר בטלפון ולא רוצה שכולנו נשמע, שידבר בשקט. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מילא להצביע נגד עיוורים, אבל גם להפריע בזמן שמנמקים את החוק? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל על הדבר הבסיסי והפשוט ביותר המדינה לא נתנה את הדעת. שנת 2023, ועדיין תעודות של עיוור מונפקות כתעודות רגילות. אתם מבינים את האבסורד? התעודות שמשמשות עיוורים בישראל זהות בגודל, בתחושה ובמשקל שלהן לכל תעודה אחרת שיש לכם בארנק, ולכן אדם עיוור לא יכול להבחין אם התעודה שלו היא תעודת זהות, רישיון נהיגה או כל דבר אחר. המדינה מכירה בבעלי לקויות הראייה, אבל לא נותנת להם את היכולת הבסיסית להיות עצמאיים ואחראים לגורל שלהם. תתארו לכם את התסכול הגדול של בעל לקות ראייה כשהוא מנסה להציג את הרב-קו שלו ברכבת, את תעודת העיוור לשוטר או את כרטיס קופת החולים שלו במרפאה. הפעילויות הכל-כך מובנות מאליהן עבורנו הופכות להיות קשות, ואפילו לפעמים בלתי אפשריות עבורם. בעלי לקויות הראייה מתמודדים עם קושי עצום בפעילויות הבסיסיות האלה, ונאלצים בעל כורחם לפנות לעזרה ולוותר על העצמאות שלהם בכל יום, לפעמים גם כמה פעמים ביום. הצעת החוק הזו נועדה לתקן עוול לעיוורים ובעלי לקויות הראייה ולאפשר להם להבדיל בעצמם בין התעודות שברשותם ולזהות בכל פעם את סוג התעודה שהם נדרשים להציג. נדרש שהתעודות המונפקות עבור עיוורים ולקויי ראייה יונפקו בצורה שבה שם בעל התעודה וסוג התעודה יופיעו בכתב בולט נוסף לכתב הדפוס. לכן, הצעת החוק תדרוש שגוף ציבורי יסמן כל סוג של תעודה רשמית בסימון ייחודי שיאפשר לאדם עם מוגבלות בראייה להבדיל בין סוגי התעודות בעזרת המישוש בלבד. ההצעה הזו כאן היום תוכל לפתוח פרק חדש בשילובם של בעלי לקויות הראייה בישראל ולתת להם הזדמנות לחיים טובים, חדשים ועצמאיים יותר. עוד בספר הספרים נכתב: בפני עיוור לא תשים מכשול. זה לא עניין של אופוזיציה וקואליציה, זה עניין של ציווי מוסרי פשוט וחשוב. אני מבקשת מכם, מהקואליציה: תתעלו על אגו, תתעלו מעל כל שיקול זר או אנוכי ותצביעו בעד הצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, חמש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יושבים פה השר כץ וחבר הכנסת ביטן, שהם שניהם מיודדים עם דודי אמסלם. ישראל, השר כץ – אני יודע ששניכם מיודדים עם השר אמסלם – ביקשו ממני למסור לו ד"ש, אז אני עושה את זה דרככם. ביקש ממני למסור ד"ש אודי אורי, אם אתה מכיר את השם. אלוף משנה אודי אורי זה האיש שהוא קרא לו מעל הדוכן הזה הצפונבון שקיבל סריטה ליד העין, והוא ביקש שאני אמסור ד"ש לשר אמסלם. הוא היה בדיוק אחרי הניתוח השני בעין שהוא נסרט בה והוא בדרך לניתוח השלישי. הוא רצה לעלות לירושלים לפגוש באופן אישי את השר אמסלם, להראות לו את הסריטה ליד העין שמצריכה כל כך הרבה ניתוחים, אבל אסור לו לעלות לירושלים כי הפרש הלחצים בין השפלה להר עלול לפגוע במה שנשאר מהעין, אז אני עומד פה ומוסר ד"ש בשמו. אלוף משנה אודי אורי, הוא היה ילד עם ליקויי למידה, אבל הוא התעקש כמובן להתגייס, התגייס דווקא לשריון – כולם אמרו הטייס הצפונבון – עשה טירונות בשריון, בשיזפון, אחר כך היה בג'וליס מ"מ, ומשם עבר לקורס טיס, עשה את הקורס הכי קשה שיש לא רק בצבא הישראלי אלא ברוב צבאות העולם. אחר כך החליט, אחרי מלחמת לבנון הראשונה, שאפילו זה לא מספיק קרבי בשבילו, אז הוא הלך למסוקי קרב. אלה מאיתנו שהם קצת יותר מבוגרים בטח זוכרים את הפיגוע הגדול בניצנים ב-1990, ששם ארבעה מחבלים חוסלו מהאוויר. זה הוא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא היה טייס המסוק שחיסל את ארבעת המחבלים בפיגוע בניצנים, מהאוויר, הצפונבון. כמובן הוא שירת כל חייו, גידל את ילדיו בבסיסים צבאיים, עד שלא יכול היה לטוס יותר. הלך להפגנה ונפגע מהמכת"זית, ואנחנו מקווים שאחרי הניתוח השלישי יצליחו אולי אולי להציל את העין שלו. הוא אמר לי: תקשיב, אני יודע שזה משפט מוזר, אבל אם אני צריך להקריב עין בשביל שישראל תישאר דמוקרטיה אז זה נראה לי מחיר סביר. והיות שהוא ביקש ממני למסור דרישת שלום לשר דודי אמסלם, שקרא לו הצפונבון עם הסריטה, אז הינה, מסרתי מעל דוכן זה. לגבי הצעת החוק, אמרו לי יואב בן צור – ואין אדם שמילתו נאמנה עליי יותר – וחברת הכנסת גוטליב שראוי שנדחה את החוק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה השר. כל הכבוד לשר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למועד מאוחר יותר ובינתיים ייבחן העניין – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, כי זה תקצוב שאפשר – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וננסה לפתור את בעייתם האמיתית של העיוורים במדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לכבודו ולכבודנו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מודה לכם, ואנחנו מסכימים לדחות את החוק. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאה אחוז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את השר יואב בן צור בבקשה להשיב. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אקצר. אנחנו נבחן באהדה את הנושא הזה, ניתן לו דחיפות, ואני מקווה שהחוק הזה יתייתר. לא צריך חוק, ואנחנו נביא כבר מציאות חדשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפי מה שהבנתי מהשר, אנחנו כרגע לא נצביע על החוק הזה. << הצח >> הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – משך תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל ועבר עבירת מין), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2247/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – משך תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל ועבר עבירת מין), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מיקי לוי ויאיר לפיד. מנמקת חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלנט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי משיב בשם גלנט? גלנט לא כאן, אורנה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> מי משיב בשם שר הביטחון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היא צריכה לדעת מי משיב כדי שהיא תדע – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עד שהיא תגיע אנחנו נגיד. בסדר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תגיד מי השר שמשיב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה משנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? רוצים לדעת למי לדבר. הוא יקשיב לה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> מי משיב מטעם שר הביטחון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד רגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה חשוב, כי זה חוק טוב. אין סיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדעת, כי אולי אני לא אעלה את זה אם אין לי תשובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו בודקים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אתה רוצה לעבור הלאה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה משיב? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לך יש תשובה? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> תתחילי לדבר – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אל תמרח. לך יש תשובה על הצעת החוק? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לי יש תשובות על כל השאלות – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אז אני רוצה לחכות למישהו שיודע לתת לי תשובה. אני לא מדברת עם עצמי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע על מה הצעת החוק, אדוני? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ברור – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה הצעת החוק? אה, אתה קורא משם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני אתחיל לקרוא? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע לקרוא. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ודאי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר בכלל? אתה סגן שר החקלאות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא יכול, אבל אם יש לו תשובה. אין לו תשובה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> סגן שר לא יכול למלא את מקומו על פי התקנון. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> סגן שר החקלאות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא לא לא. אנחנו רוצים לדעת מי משיב בשם השר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד רגע. בסדר, הבנו. כמה פעמים אפשר להגיד אותו דבר? הבנו. דקה, סבלנות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אלמוג, לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> יש תשובות על כל השאלות, לא לדאוג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני בהלם שיש סגן שר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה, יש לך תשובה? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> על כל השאלות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מחכים, יש לנו זמן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה סגן שר? איפה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוה, אוה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. אפשר להתחיל את הנאום. אני מתחיל את עשר הדקות, בסדר? תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה התוכניות שלך לקנסות בתל אביב, לחניה? סיוט, פשוט סיוט – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, יש פה הרבה שרים. אנחנו נחליט תכף מי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ישראל משיב, בסדר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלמה קרעי משיב. בסדר, יש מספיק שרים. חבר'ה, הכול בסדר, בואו נמשיך. קדימה. תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הסכם ערים תאומות עם אופקים, אורנה. תל אביב-אופקים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, לא תמיד חייב לדבר. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להתחיל. יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביאה עוסקת בתיקון חוק השיפוט הצבאי כך שבנוגע לעבירת מין, חוק השיפוט הצבאי יחול על חייל שחדל לשרת גם שנה לאחר תום השירות, גם בתהליך הפלילי וגם בתהליך המשפטי. אתם לא תאמינו, אבל היום, נגיד שהייתה עבירת מין כלפי חיילת בשירות, אם חלפה חצי שנה מיום ביצוע העבירה, אי-אפשר להמשיך את הליך השיפוט. המציאות הזאת היא לא נורמלית, משום שהתהליכים מתעכבים יותר זמן. לא מזמן הייתה קצינה שהוטרדה שחלפה חצי השנה, והייתה צריכה להתחיל את כל התהליך. אנחנו מדברים על הטרדה מינית – הייתה צריכה להתחיל את כל התלונה מהתחלה, על כל המשמעויות והתיאור וכו', כי חלפה חצי שנה. אני פניתי למשרד הביטחון וביקשתי לבוא בשיתוף פעולה, כהצעת חוק ממשלתית אפילו, שייקחו את זה ויקדמו את החוק. בעיניי זה רק טבעי לדרוש להאריך את תחולת חוק השיפוט הצבאי שנה אחרי השחרור. אני, אם זה תלוי בי, לא הייתי מגבילה את זה משום, שמי שעבר עבירה צריך יהיה לתת את הדין, אבל אמרתי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא יישפט באזרחי, את יודעת. זה לא שהתיק נסגר. זה עובר לשיפוט אזרחי. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שהצבא ימצה את הדין, אם חיילת שהייתה בשירות צבאי והוטרדה על ידי לובש מדים בשירות הצבאי, גם אם חלפה שנה מהיום שזה קרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – עצמאית, יש לה מספיק כוח אדם. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת, טלי. אני יודעת מה קורה במערכת הצבאית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני שותקת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני יודעת מה קורה בצה"ל, תאמיני לי. אז פניתי למשרד הביטחון ואמרתי להם: בואו, תגישו את זה אפילו כממשלתי, ולצערי, אנחנו לא מתקדמים עם זה. הובטח לי: תמשכי את זה, אנחנו נבוא אחרי, אנחנו נסדר את זה. לכן, צר לי ששר הביטחון לא כאן ושאין תמיכה בהצעת החוק הזאת. אני מקווה שהקואליציה תתמוך בחוק, משום שהוא חוק חשוב ומשמעותי. אם היה צריך הוכחה לזה, יושבת פה מי שהייתה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, והיה מאוד ברור שנכון לעשות את התיקון הזה כבר מזמן. דוח מבקר המדינה שפורסם בסוף 2022 דיבר על היקף ההטרדות והפגיעה והמשמעויות בביקורת שנעשתה בכלל גופי הביטחון. בעיניי נכון היה שהחוק הזה יעבור בהסכמה ובפה מלא, ואני מקווה מאוד שאנשים פה ימליצו או יצביעו בעד. אני כן רוצה לדבר על המציאות שבה אנחנו נמצאים – משום שיש לי עוד כמה דקות – ולהגיד לכם שהסיפור הזה של הטרדות מיניות או החוק הזה – שלהבנתי תתנגדו לו, משום שיש פה עניינים של קואליציה–אופוזיציה, כאילו יש אישה שמגיעה לה יותר הגנה או אישה שמגיעה לה פחות הגנה. מבחינתי הטרדה כזאת או אחרת שווה כלפי כל אדם, בטח כלפי כל אישה, ולא משנה איזה פתק היא שמה בקלפי. אבל לצערי הממשלה הזאת, הקואליציה הזאת, מקבלת עוד ועוד החלטות שגויות, שפוגעות במעמדן של נשים, גם בהקשרים של בית דין רבני שידון בענייני מזונות, כאילו לא עשינו את כברת הדרך. תראו מה אתם עושים – בסוף תגרמו לנשים, לזוגות, לא להתחתן ברבנות. זאת החלטה שהיא הפוכה להיגיון. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא קראת את החוק. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קראתי את החוק. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא, לא. לא קראת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קראתי את החוק. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא קראת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קראתי. בסוף אתם במקום לקרב מרחיקים, ואז זוג צעיר יגיד לעצמו: לא מספיק לי להתחתן ברבנות, אני צריך אחר כך את ענייני המזונות? ואם אני מתגרש, גם להסדיר מול בית הדין הרבני. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> ההפך. ההפך. בדיוק הפוך. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם הרי צובעים שחור ללבן ולבן לשחור. אז אני מסתכלת, תגיד לי גם ביטול הרשות לקידום המגדרי – אנחנו בכלל לא שם. אתם לקחתם את זה בממשלה שיודעת שיש פגיעה משמעותית בנשים בכל היבט במדינה, גם בהיבטים של סחר וגם בהיבטים של שוויון, אבל את המילה שוויון אסור להגיד לידכם, כי מי שמדבר על שוויון – זאת מילה גסה, חלילה; זה פוגע בכל מיני ערכים אחרים. ואני אומרת לכם, גם הנושא של הקידום המגדרי, גם הנושא של השוויון, גם הנושא של המזונות ועוד כהנה וכהנה החלטות, בוודאי כשאנחנו מסתכלים על נשים צעירות שמתבוננות למעלה – אני רואה פה גם אורחים ואורחות שיש לנו כאן בכנסת, שלום – ומצפות שהכנסת הזאת תייצג אותם נאמנה. אנחנו לא מיעוט. 50% מהאוכלוסייה מצפות שהפרלמנט ידאג לשוויון זכויות, גבר כמו אישה, בכל תפקיד, בכל משרה. אבל מה הם רואים? שבממשלה הזאת כמעט אין שרות, ואותן שרות שיש, פועלות יחד עם חברות הכנסת כנגד הנשים. זה הרי מטורף. מי שילמד פעם, בראייה לאחור, יסתכל ויגיד: מה עשתה הכנסת הזאת? הנשים בכנסת פעלו נגד נשים אחרות, פעלו נגד נשים בכלל בחברה הישראלית, רק כי הן יכלו. עומדות פה חברות כנסת ומספרות לנו סיפור, כאילו שאנחנו לא מבינים על מה הן מדברות, מספרות סיפור שמעמד האישה – להפך, הוא יתחזק והוא יתקדם. איך בדיוק אם נושא השוויון יוצא מהעניין הזה? איך בדיוק אם אתם מקדמים הפרדה והדרה של נשים מהמרחב הציבורי? איך אתם חושבים שזה יבוא לידי ביטוי? אני אומרת את זה, כי יש הרבה פעמים תחושה – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שלא יתגייסו בנות לצה"ל, אז לא יצטרכו את הצעת החוק שלך. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נעשה בכלל צבא מקצועי. שרון, התוכנית היא להגיד שלא צריך את צבא העם, כי אם אין צבא העם, יש צבא מקצועי, ואם יש צבא מקצועי, לא צריך גיוס חרדים, וכולם מרוצים. רק שכחו שבסוף צריך לשמור על המדינה, ולהבטיח שיש מענה מבצעי לצרכים שמדינת ישראל מתמודדת איתם. אבל אתם מספרים סיפורים, והבדיחה על חשבונכם היא שאתם חושבים שאנחנו גם מאמינים לכם; שאנחנו לא רואים מה אתם עושים גם בהקשר של קידום נשים, גם בהקשר של העובדות לאשורן – כמו שאתם מסתכלים בכנסת, בממשלה, בהצעות החוק ההזויות, בהדרה ובלקיחת הנשים אחורה. אני מביאה את הצעת החוק הזאת כדי להגן על חיילות בשירות שעבריין מין שפגע בהן יישפט גם שנה אחרי שהוא שוחרר, ושלא יעשו לו הנחות בגלל שהוא שוחרר, אחרי חצי שנה, ואז החיילת תצטרך לחזור על העדויות שלה ולהגיש את כתב האישום מחדש. אני ממש ממש רוצה לקוות שאתם תצביעו בעד, משום שזה משקף את מה שצריך, את מה שנכון, כדי להגן ולהבטיח שכל אישה בישראל מקבלת את הזכויות המגיעות לה – לא כאיזה פריבילגיה, אלא כמשהו מאוד בסיסי בקיום שלנו כנשים בחברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר התקשורת, השר שלמה קרעי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תיקון החוק שאותו מציעה חברת הכנסת אורנה ברביבאי לתקן, כך שיחול על חייל שחדל משירות עד שנה לאחר תום שירותו, בכל הנוגע להעמדה לדין בגין עבירות מין, הוא תיקון חשוב. ככלל, צה"ל תומך בהרחבת סמכות מערכת המשפט הצבאית ביחס לעבירות מין כך שניתן יהיה למצות את האכיפה הצבאית במקרים המתאימים, ולמנוע מקרים שבהם הדבר לא יתאפשר עקב סד הזמנים הקצר הקיים כיום ביחס לחלק מעבירות המין. בהתאם למצב החוקי הקיים כבר היום, יש עבירות מיו חמורות, אשר לגביהן ניתן להעמיד לדין במערכת השפיטה הצבאית עד שנה לאחר השחרור. יחד עם זאת, נוכח השפעת התיקון על אכיפת הדין במערכת המשפט הצבאית והצורך לבחון את התאמת התיקון המוצע ועריכת השינויים הנדרשים בו, ולנוכח ייחודיות האכיפה במערכת המשפט הצבאית, עמדת מערכת הביטחון היא כי התיקון האמור יהיה חלק מהצעת חוק ממשלתית, ולא כהצעת חוק פרטית. בהזדמנות זו אספר כי בימים אלה שוקד צה"ל על קידום הצעת חוק ממשלתית בנושא. לכן החליטה הממשלה לדחות את הדיון בהצעה בארבעה חודשים, ובמהלכם תקודם הצעת חוק ממשלתית כאמור. אני מקווה כי חברת הכנסת ברביבאי תמשוך את הצעתה לאור המידע הזה, אך בהיעדר הסכמתה, לא ניתן לתמוך בשלב זה בקידום הצעת החוק הפרטית. עד כאן בנוגע להצעת החוק, חברת הכנסת ברביבאי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מושכת אותה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא ציפיתי שתמשכי. תעשי מה שמתחשק לך. אנחנו לא מתרגשים. שמעת את עמדתו של שר הביטחון, זאת לא העמדה שלי. את לא מכבדת אותה, לא מכבדת את עמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון. הכול בסדר. אבל כשאת עומדת כאן ומטיפה: עדיין יש מדינה כדי לשמור עליה, תגני פעם אחת את הסרבנים שבין החברים שלך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אין סרבנים. << אורח >> שר התקשורת שלמה קרעי: << אורח >> אין סרבנים? אנשים חצופים כאלה, שצריך לשלול מהם את הדרגות ולשלוח אותם הביתה בבושת פנים – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אין סרבנים, אבל יש משתמטים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – גם בלי פנסיות תקציביות. מי שמסרב להגן, מי שמשתמט – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש בממשלה משתמטים. הם משתמטים גם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שמשתמש בדרגות שלו כדי לנסות לבצע הפיכה צבאית כאן במדינת ישראל, צריך להישלח הביתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? מי יהיה? אתה? אתה תטיס את המטוס? מי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מדינת ישראל עמדה בפני אתגרים מספיק קשים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי הגולנצ'יקים – – – מי? מי יטיס את המטוסים? מי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – מספיק מורכבים, והיא יכולה גם על 100 או על 200 או על 300 סרבנים שחושבים שבגלל שיש להם דרגות על הכתפיים אז הם יכולים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מוותר על כולם? ואטורי יוביל את חיל הים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פרגנתי לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה הקשר? תגידי לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – חיל הים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. אני מחיל האוויר. אני מחיל האוויר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אלה שחושבים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם אם לא הייתי טייס, אני מספיק שווה, אני חושב. אני מבקש לשבת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> צודק בהחלט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא היה בציניות. שאלתי אותו מי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שחושב שהקול שלו שווה יותר מהקול של אזרחים אחרים בישראל, והוא מנסה לבצע הפיכה צבאית – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוה, אוה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – להשתמש בדרגות שלו כדי לחתור תחת יסודות הדמוקרטיה ולבטל את ההכרעה הדמוקרטית של הציבור בקלפי – מדינת ישראל יותר חשובה ממנו. ואתם, תתביישו לכם שאתם עומדים אדישים או אפילו מעודדים את גילויי הסרבנות האלה. זה דבר חמור מאין כמותו. זו חתירה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם שירתו את נתניהו 15 שנים. עכשיו הם לא טובים לך? עכשיו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, גם את, חברת הכנסת בן ארי, מעודדת סרבנות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני שואלת אותך. תענה לי על השאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם את, חברת הכנסת בן ארי, מעודדת סרבנות? את מעודדת סרבנות? את מעודדת אנשים שיגידו: אנחנו לא נגן על מדינת ישראל? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תענה על השאלה: מי יחליף אותם ?מי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את מעודדת כאלה שאומרים: לא נגן על מדינת ישראל ביום פקודה? אתה מעודד את זה, חבר הכנסת כהן? אתה מעודד את זה, חבר הכנסת כץ? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, אבל זה לא סרבנות. זה לא סרבנות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, לא סרבנות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש חוק. הם מתנדבים. מתי תבינו? הם מתנדבים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אין מתנדבים, אין דבר כזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "אין מתנדבים"? הם מתנדבים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שהצבא קורא לו לבוא ולהגן על המדינה שלו והוא אומר לא, הוא סרבן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית בצבא? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שהחברים שלך יבואו כשהצבא קורא להם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת רייטן, תראי לנו את הידיים, שנראה שהן לא רועדות. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אם אתה מעיר, אז בישיבה. קריאות ביניים – בישיבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני לא קורא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה פריבילג מוועדת האתיקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית בצבא? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הייתי בנח"ל החרדי, והקול שלי לא שווה יותר מקול של כל אזרח אחר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אמרתי בכלל – – – איפה היית. לא ידעתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא אומר את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה מה שאומרים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הכול שווה. יש בן אדם אחד שלא אומר את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשבאים 200 רופאים, או 300 טייסים, או 150 פריבילגים – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא אומרים את זה. לא אומרים את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ואומרים: אם הממשלה לא תקשיב לנו, אנחנו לא נשרת את המדינה, זה בושה וחרפה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא אומרים את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא אומרים? אני שומע אותם יום-יום בתקשורת. הבוקר שמעתי אותם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא שומע כלום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – רק מי שמתנדב יכול לא להתנדב. רוב האנשים – – – במילואים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שמתנדב, חתם על מסמך שהוא בא לשירות כשהצבא קורא לו. הצבא השקיע בו מיליונים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם מי שבצנחנים מתנדב. חבר הכנסת רם בן ברק, אני מבקש לא להפריע. לא להפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הצבא השקיע בו מיליונים, והוא לא עושה טובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "השקיע מיליונים"? למה, הוא לא תרם? הוא לא מסכן את החיים שלו? למה כסף שווה חיים של בן אדם? חיים של בן אדם. הוא מסכן את החיים שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שווה חיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא תרם, ויש לנו הערכה גדולה מעומק הלב. מירב, אני כל שבת, בפתיחת ההיכל, מברך את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון מכל הלב, וכולם עונים אמן. אין, אין, כולם, כולם – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מברך שילכו לעזאזל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. "לכו לעזאזל" זה למי שאומר לילדי עוטף עזה: אני לא אגן עליכם כשיירו עליכם טילים. כן, הוא – שילך. לאן שהוא שולח את הילדים שלי בעוטף עזה – שילך לשם גם הוא. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> שמענו אותך. הוא כבר הספיק לשלוח. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> קרעי, בן כמה אתה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בן 41. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה מילואים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא עושה מילואים, אני חבר כנסת. עשיתי עד כניסתי לכנסת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עד מתי עשית מילואים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עד חצי שנה לפני שנכנסתי לכנסת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> לשלוח אותם – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להתנדב גם בכנסת. גם בכנסת אפשר לעשות שילוב. תראה את איתן כבל – עשה מילואים – – – כשהוא היה פה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רון, אני משרת את המדינה שלי בכל מקום שבו אני נמצא, ואני משרת את הציבור בכל מקום שאני נמצא. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אל תזלזל – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא מזלזל. יש לי כבוד גדול למי שמשרת את המדינה שלו, ויש לי שאט נפש כלפי מי שאומר: אם המדינה, אם הממשלה, לא תקשיב לי – הדעה שלי חשובה יותר מדעתם של מיליוני אנשים שבחרו בממשלה הזו, ואני לא אגן על מדינת ישראל – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה פוגע עכשיו בצבא. באופן שבו אתה – – – אתה פוגע בצבא. אתה, אתה פוגע בצבא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא. מי שפוגע בצבא זה אלו שמנסים להכיל, כמוך וכמו יאיר לפיד וכמו החברים שלכם, שמעודדים את הסרבנות הזו. אתם פוגעים בביטחון המדינה. תתביישו – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה פוגע בצבא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, מהמקום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה תת-אלוף בצבא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז מה אם היא הייתה תת-אלוף? עכשיו היא מעודדת סרבנות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור – – – היא הייתה תת-אלוף. על מה אתה מדבר? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה פוגע בצבא, בטייסים ובביטחון המדינה באופן שבו אתה מתייחס לטייסים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – הוא אז מה היא הייתה תת-אלוף, אז מה אם היא הייתה תת-אלוף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם הייתם רוצים לחיות במדינה שבה כמה גנרלים באים ואומרים לממשלה: אם לא תעשי את זה, אנחנו לא נשרת? זו מדינה דמוקרטית? מה, אנחנו השתגענו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> דמוקרטית, דמוקרטית, דמוקרטית. מדינה דמוקרטית, לא מדינה – – – בין מדיניות לבין – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, למה זה לא קרה אף פעם עד היום? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה לא? זה קרה. בהתנתקות חיילים רצו לסרב ולא ללכת, וכולם הזדעזעו, ובסוף הלכו. בכו וביצעו את הפינוי. למה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חיילים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חיילים וגם קצינים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לי, אתה ביקשת שיביאו לך חוות דעת – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה עשינו עם חיילים שלא רצו לפנות? אתה יודע מה עשינו? אני הייתי בצבא, אתה יודע. פעלנו ברגישות והזזנו אותם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שום רגישות. לא נכון. הם הלכו, אני ראיתי. הם הלכו עם דמעות בעיניים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה לא יודע על מה אתה מדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר לה? היא הייתה בצבא. אתה לא היית בכלל בתקופה הזו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה אומר לה? היא עשתה את זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יודע על מה אתה מדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי, אני לא רוצה לדבר עלייך באופן אישי, כשזו הצעת החוק שלך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> האלופה הראשונה בצה"ל. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה ביקשת שיביאו לך חוות דעת של הפצ"רית – – – דבר על המשמעויות. עליהם, על – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חיילים וקצינים הלכו, ועם דמעות בעיניים פינו את האחים שלהם מהבית, כי ככה החליטה הממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ומי החליט על ההתנתקות? חבר הכנסת קרעי, מי ביצע את ההתנתקות? הליכוד ביצע את ההתנתקות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> וכאן, על מה מדובר? על מה אתם עושים את כל המהומה? על דבר שהוא כל כך בסיסי. אתם יודעים מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – סרבנות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם יודעים מה? אני אגיד לכם משהו. אני מסכים איתכם שחוק לצמצום עילת הסבירות לא היה צריך לבוא לעולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, בכלל לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> במדינה דמוקרטית לא צריך חוק כזה בכלל. ברור ששופטים או יועצים משפטיים לא מבטלים החלטות של נבחרי ציבור בגלל שזה לא נראה להם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זהו, תעצור. כל הכבוד, כל הכבוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. תפרוש בשיא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל במדינה שלנו הכול התהפך. השופטים והיועצים המשפטיים מרגישים שהם לא בדמוקרטיה. הם מבטלים החלטות לא בגלל שהן לא חוקיות, לא בגלל שהן נעשו בניגוד עניינים או בחוסר סמכות, אלא בגלל שלא נראה להם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה החלטות? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה זה חשוב לכם – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני הקראתי בעבר רשימה. אני כבר מסיים. אני אקריא בנאום הבא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – של אנשים שאתה משרת היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די. חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה. די, נו, באמת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה להגיד לו משהו. תקשיב לי, אני מבקשת ממך שתזמין חוות דעת על ההשפעה של צמצום עילת סבירות, ההשפעה הישירה שלה על הגנה על טייסים, על שייטים, בבית הדין בהאג. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שקר וכזב. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ביקשת את זה? זה שקר? ראית חוות דעת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נראה לך שבארצות הברית שופט יכול לבוא ולבטל החלטה של הנשיא כי זה לא נראה לו? נראה לך ששופט יכול לבוא לביידן ולהגיד: אני מבטל לך את צו נשיאותי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עשיתם – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, שב במקום. שב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עשיתם דיון אחד בממשלה על המשמעות של עילת הסבירות לביטחון מדינת ישראל? דיון אחד. שמעתם את עמדת מערכת הביטחון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם פוחדים. פחדנים, פחדנים. אתם פוחדים לשמוע את ההשלכות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הדיון – – – בוועדת החוקה של הכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא התקיים דיון, גם לא בוועדת החוקה של הכנסת. מומחי הביטחון לא נשמעו. לא נשמעו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? הוא לא – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם פוחדים מהאמת כי אתם יודעים אותה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך את הדיון בתשובה הבאה שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. הוא אוהב את זה שאני קורא – – – יש לו פריימריז לעבור. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה יודע מה אני אוהב ומה אני לא אוהב. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יוראי – – – אומר, זה מחמאה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נמשיך את הדיון בהתייחסות הבאה שלי – יש לנו הרבה חוקים עד הבוקר. ואני רוצה לומר לאזרחי ישראל ששומעים אותנו: אלו שמנסים לבצע כאן הפיכה משפטית – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> משטרית, צבאית, משפטית – מה נסגר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אלו שמנסים בכוח הזרוע לבטל כאן הכרעה דמוקרטית של הציבור – אז תנו לנו לאפשר את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אתם, אתם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מדבר עם עצמך – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> רק לסגור את התקשורת מותר. פחדנים, פחדנים. תסגרו את התקשורת כדי שלא יסתכלו כמה אתם פחדנים. פחדנים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתפטר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם עילת הסבירות לא תעבור בשבוע הבא, זה אומר שכל דאלים גבר. ההיסטוריה תזכור לנו את זה שנכנענו לחבורה של גנרלים, חבורה של פריבילגים שחושבים שדעתם היא דעת עליון. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול – – – שתתפטר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתפטר אם זה לא עובר? אתה מתפטר אם זה לא עובר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תנו לו לסיים. הפרעתם לו ללא הפסקה. לא הפרעתי לכם להפריע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואני קורא מכאן לאזרחי ישראל, גם אלו שיושבים ביציע וגם אלו ששומעים אותנו בערוץ הכנסת, אני קורא להם להגיע לעצרת ביום ראשון בשעה 18:00 בקפלן תל אביב לומר את מה שכולם מבינים: בשעה הגורלית הזו לעם ישראל, בשעה החשובה לדמוקרטיה הישראלית, הימין מתייצב מאחורי נבחריו ודורש שהצעת החוק הזו תעבור. והיא תעבור, בעזרת השם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בלי תקשורת, אין תקשורת שתספר כמה אתם פחדנים – – – זה מה שאתם. נלחמים בחיילים שאמורים להגן עליכם. זה מה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי, את רוצה להשיב לו? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כן. אתה יודע מה? אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יופי, אז במקום לצעוק משם, בואי, תשיבי, וזהו. ידעתי שתשמחי לעלות. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> תתחיל מהתחלה, בזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עומד פה שר מטעם ממשלת ישראל – זה פשוט לא ייאמן. אם מישהו היה מספר לי פעם שאי פעם יקרה ששר בממשלת ישראל יעמוד כאן ויתקוף חיילים לובשי מדים שמתנדבים לשירות צבאי ויקרא להם סרבנים ויעלוב בהם ויקרא להם בשמות גנאי רק כי הוא יכול, הייתי אומרת: זה בלתי אפשרי. זה לא סביר. לא יכול להיות ששר בממשלה שרוצה להגן על המדינה, יתקוף את מי שמגן עליה. אבל קרעי – מבחינתו זה הכי טבעי בעולם. הוא יתקוף את החיילים, משום שאם הוא לא יתקוף אותם, מה הוא יגיד לעצמו? הם צודקים? הרי צודק אותו חייל שאומר: אני חושש מהמצב שבו אני אשלח למשימה ולא יהיה מי שיגן עליי. עכשיו, מי זה החייל הזה? זה אחד שהתגייס, נלחם, היה במלחמות, חירף את נפשו, היה מוכן למות על הגנת המדינה, והיום אומר לעצמו: אני מוכן הייתי להתנדב. אני מעבר לגיל הנדרש, יכולתי לקבל פטור, ואני נשאר בצבא. באה הממשלה ואומרת לו, באה הכנסת הבזויה ואומרת לו: לא, אתה לא יכול להחליט שאתה עוזב את ההתנדבות שלך, כי אנחנו מחייבים אותך לעשות שירות, משום שאם אתה לא תשרת, אתה הסרבן. עיוותם את המציאות. יש לכם רבבות של אנשים שלא מתגייסים בכלל לצבא. המצאתם המצאה מגוחכת שאומרת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא סרבנים, הם – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אל תתגייס לצבא, אנחנו נעלים עין ולא נקרא לך להתגייס, משום שראש אכ"א בצה"ל היום החליט מי מקבל צו גיוס, ואם הוא חלילה לא מגיע לשירות, הוא נחשב עריק, ואם הוא הגיע לשירות והוא אומר: אני לא רוצה לשרת בתותחנים, אני רוצה לשרת בשריון – אומרים לו: מי שואל אותך? אתה תלך לתותחנים, והוא הולך ומגן על המדינה. אבל מישהו אחר, שגר חצי מטר ממנו, שלמד בבית ספר אחר – אומרים לו: תשמע, אתה מוגן, עזוב, החוק לא מחייב אותך להתגייס. אז יש לכם אוכלוסייה שלמה שלא מתגייסת בכלל, ומנגד יש אוכלוסייה שעשתה עשרות שנים בעבור ביטחון המדינה, ואתם קוראים להם סרבנים, כי אתם פחדנים, אתם שפנים, אתם לא רוצים לשמוע את האמת. אבל השר קרעי לוקח את הדבר הזה ומביא הצעת חוק נפלאה ואומר: לא תהיה תקשורת בישראל, תהיה רק תקשורת מטעם. למה? כדי שאפשר יהיה לקרוא למי שמתנדב סרבן ולמי שמשתמט – מי שעמד בחוק. זאת בדיחה. אתם מפרקים את המדינה, אתם מפרקים את הצבא, אתם מפרקים את כוחות הביטחון. תמשיכו באיוולת הזאת של חוק סבירות שלא אמור לעניין אף אחד, אבל מפריע לכולם. ועוד דבר אני רוצה להגיד; ראש הממשלה לא פה, אבל אולי הוא ישמע את הדברים שלי. תראו, אני ברחובות כל הזמן. באמת, אנחנו רואים את האנשים נאנקים בחום, הם משתגעים, הולכים ברגל מתל אביב לירושלים כדי לייצר את ההבנה אצל מקבלי ההחלטות. זה ממש לא משנה מי הצביע מה. אתם יושבים פה, ואתם אדישים לכאב הגדול הזה שבא מלמטה. ואני אומרת לראש הממשלה: האחריות היא על ראשך. אנחנו הולכים לכיוון רע מאוד. החוק הזה יעבור כי יש רוטמן, שחשוב לו מאוד להוביל חוק שלא עוזר לאף אחד, שמפרק מדינה; יש שר משפטים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פנאט, פנאט, שהחליט להעביר את החוק הזה, ובדרך תהרסו את הצבא, תהרסו את החברה, תהרסו את הערכים, תהרסו את החוזה שלנו כחברה שאמורה להגן על עצמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. הוגשו חתימות, לכן תהיה הצבעה שמית. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – בעד אוהד טל – אינו נוכח מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש חבר כנסת באולם שעדיין לא הצביע? הינה, יש כאן את ניר. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ניר ברקת – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זהו? תודה רבה. תמה ההצבעה. אני מבקש למנות את הקולות. בעד – 39, 50 מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק שיפוט צבאי לא עברה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2368/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. תציג אותו חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקשת לפתוח בסיפור קטן, סיפור אחד מני רבים. המחבל מוחמד אלעסיבי היה סטודנט לרפואה בן 26. ערב אחד, באחת מסמטאות העיר העתיקה, הוא התנפל בצורה אכזרית על שוטר, חטף את נשקו, הסתובב, הצליח לדרוך אותו, והספיק לירות ממנו שני כדורים. רגע לפני שהספיק לבצע את זמנו ולפגוע ביהודים, הצליחו השוטרים במקום, בסייעתא דשמיא, למנוע פיגוע רצחני. לא עברו כמה שעות ותא סטודנטים של חד"ש באוניברסיטת חיפה הגיב באופן הזוי למעשים של אלעסיבי. הסטודנטים החברים בתא ארגנו מחאה על מותו, ופרסמו שורה של גינויים חריפים ברשתות החברתיות. אני מצטטת: מותו של אלעסיבי הוא חלק מניסיונות הכיבוש הציוני לתאר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, הזמן תם. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ההנמקה מהצד היא דקה, והזמן עבר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מה? טוב, אז תיתן לי עוד קצת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הזמן עבר מזמן. הזמן שלך עבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תסכמי. תסכמי, בבקשה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תא הסטודנטים של חד"ש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אמרו לי שלוש דקות. רגע רגע רגע, אמרו לי שלוש דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, דקה. מהצד זה דקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מסתדר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תא הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטת חיפה אינו עומד בפני עצמו; שותפים לו תאי סטודנטים נוספים ברחבי הארץ שהפכו בשנה האחרונה לזירות הסתה מרכזיות נגד מדינת ישראל. הסטודנטים החברים בהם מביעים כדבר שבשגרה קריאות תמיכה במחבלים מארגוני טרור, מקיימים הפגנות תמיכה באינתיפאדה, חלק מהם נעצרו בחשד למעורבות – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, לימור – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – בארגוני טרור, וחלקם אף הורשעו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – את צריכה לסיים. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא רק שהיא משקרת – היא משקרת – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז משפט אחרון. מול מעשים נפשעים אלו בולטת שתיקתם הרועמת של מנהלי האוניברסיטאות – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שהם מוסדות אקדמיים שממומנים מכספי המיסים של הציבור הישראלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא סיימה, היא סיימה, בסדר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני חושבת שזה עוד חוק חשוב – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שימנע את אותה הסתה שמובילה לטרור רצחני במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ ביקש להתנגד. לא? שר החינוך ישיב. סליחה, שר החינוך ישיב קודם. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, יוסף עטאונה ביקש. אני ביקשתי לפני כן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני ביקשתי להתנגד. יוסף, אנחנו ביקשנו להתנגד – – – << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זכויות הסטודנט (הרחקת סטודנטים תומכי טרור ותאי סטודנטים), של חברת הכנסת לימור סון הר מלך – הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק זכויות הסטודנט ולאסור הבעות תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה. עוד מבוקש לאסור הנפת הדגל של מדינת אויב, ארגון טרור או הרשות, ולבצע צעדים של הרחקה נגד סטודנטים. אני חייב לומר שכשישבתי לשיח עם המציעה, גם בעקבות הערות ובקשות שקיבלתי מוועד ראשי האוניברסיטאות, צמצמנו, בסוף בהסכמה, את הנוסח למינימום שבמינימום. הנוסח שאושר ושהגיע בהסכמה הוא למעשה שתאי סטודנטים שתומכים בטרור או מזדהים עם טרור – על האוניברסיטאות יהיה לסגור אותם. לא מדובר פה באירוע פוליטי, מדובר פה בבסיס הנדרש מהאוניברסיטאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו, זה שהם צועקים, אני מבין, אבל איך מעיזים ועד ראשי האוניברסיטאות להתנגד להצעה הזו, הכל-כך בסיסית, שארגוני טרור לא יהיו בתאי סטודנטים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> השאלה מי מגדיר טרור – – – ההגדרה של טרור. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יותר מתאים לחוק – – – בעלי, כמו בכל ישיבה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מצפה מהמוסדות להשכלה גבוהה להבחין בין השימוש בחופש אקדמי, גם בצורה רחבה, שהוא מכיל מגוון דעות ועמדות, עם ביקורת – וזה בסדר, כך צריך במדינה דמוקרטית – לבין אישור של פעילות המסיתה לטרור או לתמיכה במדינות אויב וארגוני טרור ואין בינה לבין חופש אקדמי שום קשר. גם באקדמיה לא נאפשר פעילות של טרור. ולכן, הצעת החוק הזאת תקודם בדיוק למקום הזה, ובהמשך לכל שאר הסייגים גם הוגדר בשיחה בינינו – אם זה נושא הדגל והרשות, השר בן גביר, אני חושב, מקדם החלטה בנושא, וזה בסדר גמור. אני רק רוצה רגע לעשות את ההסכמה כפי שנאמר. הוסכם כי בהכנת החוק לקריאה ראשונה, יימחקו ממנה רכיבים העוסקים בטיפול המוסדות בסטודנטים שעוברים על החוק ובכלי ענישה והרחקה, מכיוון שאלו נושאים המסורים לסמכותה של המשטרה, וכן הנושא של איסור הנפת דגל אש"ף. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה דגל פלסטין. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ועל השר בן גביר לטפל בתיקון החוק בנושא כדי שייאסר בכל רחבי הארץ ולא רק בקמפוסים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אז מה נשאר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נשאיר לכם שום דבר – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יחד עם זאת, בכל הנוגע לפעילותם של תאי סטודנטים – אשר נמצאים תחת סמכות המוסדות האקדמיים – אשר מסיתים לטרור או לתמיכה במדינת אויב או בארגון טרור, יקודם התיקון לחוק שיקבע כי על המוסדות למנוע את המשך קיומם ופעילותם של תאי סטודנטים אלו. הממשלה תומכת בתיקון, ומצפה אכן שכך ימשיך ויתקדם. עכשיו אני רוצה להתייחס לעוד נושא עוד כשלוש דקות, ואני גם רוצה לומר מדוע אני בוחר להתייחס לעניין הזה. אמרתי, זה שהאוניברסיטאות החליטו בצורה שערורייתית לחבר חופש אקדמי עם תא סטודנטים שתומך בטרור – איפה אתם נמצאים? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מתכוון לאם תרצו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה מתחבר לי להחלטה השערורייתית של רקטור אוניברסיטת בן-גוריון מהיום, פרופ' חיים היימס, שאישר ביום שלישי לסטודנטים לצאת לפעילות מחאה ולקבל מועד ג' – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – וכשפנו אליו סטודנטים מהימין וביקשו להשתחרר ביום ראשון ולהשתתף בהפגנת הימין, התשובה היא לא. איזו צביעות. עכשיו תראו במה מדובר. אני לא בא בטענות לאוניברסיטת בן-גוריון, כי שם אתם רואים, כמו בכל עם ישראל – יש אנשים שמתנגדים ויש אנשים שתומכים. אבל אני בא בטענות לרקטור הצבוע שלהם. איך יכול להיות שביום שלישי אתה עושה ככה וביום ראשון אתה עושה הפוך? למה, כי זה שמאל וזה ימין? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> השוואה מופרכת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה שמאל וזה ימין? איפה החופש האקדמי? מה זה האפליה הזו? מה זה החוצפה הזו, לדרוס את הזכויות של הסטודנטים מהימין באיזושהי אמתלה? הרי הצביעות אצלכם. איך אתם לא מתביישים? << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> אבל כבר משרד החינוך, שיעשה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני קורא לכל הסטודנטים, ואני קורא לכל אותם נשיאי אוניברסיטאות ורקטורים ששחררו ביום שלישי: אל תהיו צבועים. אתם מדברים על חופש אקדמי – תשחררו גם ביום ראשון. אין פה איפה ואיפה. מספיק אנחנו רואים את זה באכיפה, בהתייחסות של המשטרה להפגנות, אבל גם באוניברסיטאות? << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> למה ששר החינוך לא יתערב – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אם אתה הולך למחות נגד הרפורמה, תקבל מועד ג', אבל אם אתה הולך למחות בעד הרפורמה – אסור. יירשם לך אי-ביצוע. שערורייה. אתם פוגעים בסטודנטים שלכם. אתם פוגעים בסגל שלכם. אתם מתנהגים בצביעות. אתם פוגעים באוניברסיטאות, ואתם פוגעים במושג הזה שאתם כל כך נלחמים עליו, "חופש אקדמי". אתם יודעים מי נלחם על חופש אקדמי? הימין נלחם, אני נלחם. כן, אני מכבד את ההחלטות שלכם, אבל אני לא מכבד ההחלטות צבועות וחד-צדדיות. הגיע הזמן שתפעלו באופן שווה לכל סטודנט וסטודנט. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסתכל במראה. תסתכל במראה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא השאירו – – – כלום לא השאירו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רוצה לחזק את חברת הכנסת לימור סון הר מלך על הבנה והחלטה נכונה מה לא בסמכות האוניברסיטאות ומה כן. חד-משמעית, סגירת תאי סטודנטים תומכי טרור – בסמכות המלאה של הנשיאים, ואנחנו נדרוש את זה בחקיקה. לא יכול להיות שהתופעה הזו תקרה, וזה לא חופש אקדמי. לתמוך בטרור זה לא חופש אקדמי. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> השאלה היא מי מגדיר שזה טרור. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עליזה, זהו? תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר החינוך. בין המתנגדים להצעה – חבר הכנסת רון כץ. בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה? למה? למה? אני נרשמתי ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תן לה. אם היא נרשמה ראשונה, תן לה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני נרשמתי ראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תודה רבה. כנסת נכבדה, אין לחוק הזה שום נגיעה לעניין של חופש אקדמי, של מאבק בטרור. זה חוק רדיפה ברורה, לא רק לסטודנטים שלנו אלא לכלל הפעילות הפוליטית של האוכלוסייה הערבית. אומנם זה יוצא מבית מדרשו של השר שיש בו, אחז בו דיבוק של הדגל הפלסטיני, והוא מנסה להשתחרר מהדיבוק הזה – אז הינה, שחררו אתכם. אפילו ועדת שרים חושבת שרוב החוק הזה הזוי, למרות השקרים שנאמרו עכשיו בהסברת החוק, למרות סילוף העובדות שנעשה והדברים ההזויים. אז הינה, הורידו את העניין של הדגל, כי הם יודעים שזה לא בלתי חוקי, והורידו את העניין של הענישה, כי זה לא בסמכות המשטרה ובית המחוקקים. הרי בסופו של דבר, חוק נגד מה שנקרא בעיניכם "הטרור" קיים במדינה, ואם מישהו עובר על החוק הזה, במיוחד אם הוא ערבי – אתם לא מחכים לשאול אף אחד לפני שמענישים אותו. להפך, מענישים אפילו אנשים שעוד לא עשו עבירות מסוג זה. אתם רואים במה מסתכם בסוף החוק? הקשבתם לשר קיש? החוק מסתכם בפירוק ואיסור התאים הסטודנטיאליים באוניברסיטה, כלומר רדיפה פוליטית בהמשך לרדיפה נגד ועדת המעקב. תבינו, התאים הסטודנטיאליים הם תאים של פעילים פוליטיים, שייכים למפלגות רשומות על פי חוק ומיוצגים פה, אז שיהיו גלויים. זה חלק ממסע רדיפה ודה-לגיטימציה של פעילות הפוליטית של החברה הערבית, ואנחנו אומרים לכם, הסטודנטים שלנו ימשיכו לפעול פוליטית לפי העקרונות הפוליטיים שלהם. בואו תענישו את אם תרצו ואת בצלמו, שעושים טרור לא רק לסטודנטים הערבים אלא מפיצים טרור גם נגד מרצים ומרצות וגורמים להם להרגשת פחד ורדיפה. שלא ישלו אתכם, העניין לא קשור לטרור, כי אם טרור, אז בטוח בטוח שלא אנשים שמואשמים בתמיכה בטרור יעסקו בחוקים כאלה. העניין הוא רדיפה פוליטית. ואני אומרת לסטודנטים שלנו: אל תפחדו. תישארו זקופי קומה, תלמדו ותיאבקו פוליטית. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תמשיכי להיות תומכת טרור. בושה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל הכבוד לסטודנטים הגדולים שלנו. אנחנו מאחוריכם. תמשיכו לפעול פוליטית כמו שאתם יודעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. תשיב למתנגדים חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היא בעצמה תומכת טרור, כמו כל הסיעה שלה – – – << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה רוצה לספר לנו איזה עונש קיבלת מוועדת האתיקה? איך הסתרת את זה בשקט בשקט? טוב, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שלא אפשרו לי לומר, אני עכשיו אומר בצורה ברורה. חברת הכנסת אמרה: העניין הוא לא תמיכה בטרור, ואני רוצה לומר: כל ההזדעקות שלה היא תמיכה בטרור היא הסתה לטרור, היא גרימת טרור; היא עולה לנו במחיר דמים, למדינת ישראל, לאזרחים חפים מפשע. לא יעזור לכם שום דבר – לא ניתן לכם פתח, פתח, כל פתח שעד עכשיו הוחל ואפשרנו אותו. לא ניתן לכם אפילו פתח של רגע אחד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין לכם סיכוי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא ניתן לכם לפגוע באזרחים חפים מפשע. החולשה והרפיסות שנתקלתם בה עד עכשיו לא יהיה יותר. אני יודעת, זה קשה לכם, נכון, עאידה? טוב. אני מבקשת לפתוח בסיפור שכבר אמרתי אותו, על אותו מחבל שנתמך על ידי תא הסטודנטים חד"ש באוניברסיטת חיפה. תא הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטת חיפה אינו עומד בפני עצמו. שותפים לו תאי סטודנטים נוספים ברחבי הארץ – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תומכי טרור – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אחכה, אבל אתה תעצור לי את הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שותפים לו תאי סטודנטים נוספים ברחבי הארץ, שהפכו בשנה האחרונה לזירות הסתה מרכזיות נגד מדינת ישראל – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה, אתה מקנא בו? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הסטודנטים החברים בהם מביעים כדבר שבשגרה קריאות תמיכה במחבלים מארגוני טרור, מקיימים הפגנות תמיכה באינתיפאדה, וחלק מהם נעצרו בחשד למעורבות בארגוני טרור וחלקם אף הורשעו. נוסף לכך, בימי העצמאות של מדינת ישראל – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ראש הסיעה שלך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – אף החלה מסורת של הנפת דגלי ארגון הטרור אש"ף על ידם. מול מעשים נפשעים אלה בולטת שתיקתם הרועמת של מנהלי האוניברסיטאות, שהן מוסדות אקדמיים שממומנים מכספי המיסים של הציבור בישראל. אנחנו מבקשים לשים קץ למצב המעוות הזה. לא יעלה על הדעת שסטודנטים ישראלים ייאלצו ללמוד לצד סטודנטים תומכי טרור, לא ייתכן שבלב האוניברסיטאות בישראל יתבצעו בריש גלי מעשים אשר רוקדים על דמם של נפגעי ונפגעות הטרור הרבים בישראל, ולא ייתכן שסטודנטים ישראלים ילמדו לצד אלו ששוללים את קיומם. במסגרת תיקון החוק שאני מציגה בפניכם, מוסדות להשכלה גבוהה ימנעו את המשך קיומם ופעילותם של תאי סטודנטים שהביעו תמיכה במאבק מזוין של מדינות אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, או לחלופין הביעו תמיכה במעשי טרור או בארגון טרור. כולי תקווה שתיקון חוק זה, ביחד עם עוד פעולות נוספות במסגרת המאבק בטרור, יביאו להפסקת פעולתם החתרנית של תאי הסטודנטים בחסות האוניברסיטאות בישראל, בתמיכתם במעשי טרור ובארגוני טרור ובהסתה מפורשת, שכידוע מעודדת את אותם רוצחים נתעבים, שנוטלים חיי אדם חפים מפשע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי שיש לו בעיה – שיתלונן אחר כך. תודה רבה. נעבור להצבעה שמית. הוגשו חתימות. אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת. תודה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד אופיר כץ – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד שלי טל מירון – נגד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת גלעד קריב – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דני דנון – בעד נעמה לזימי – נגד סימון דוידסון – נגד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצבעה נסגרה, אבקש למנות את הקולות. בעד – 50, נגד – 32. אני מודיע שהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023, עברה ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט. מליאת הכנסת יוצאת להפסקה. תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:20 ונתחדשה בשעה 00:20.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו מחדשים את הישיבה. אני פותח בהודעת מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, שהחזירה הוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לדיון בהצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני; הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – שעות לימוד עברית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2519/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זאב אלקין) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק סל קליטה (תיקון – שעות לימוד עברית), התשפ"ג­–2023, של חבר הכנסת זאב אלקין. אני מזמין את חבר הכנסת אלקין. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שלכאורה במצב הנורמלי לא היה בה צורך. הצעת החוק הזאת עוסקת בתיקון בחוק סל הקליטה, התשנ"ה­–1994, ומכניסה לתוך החוק הזה את החובה המינימלית של המדינה, מדינת ישראל, לספק לעולה חדש זכאות ללימוד של לפחות 500 שעות עברית, בתנאים ובמבחנים שיקבע שר הקליטה. לכאורה מדובר בדבר הפשוט והברור מאליו, שחלק מתהליך הקליטה זה לימודים באולפן. אבל לצערי, מדי פעם אנחנו הגענו לעיתות משבר שבהן הדבר הברור מאליו הזה פתאום הפך ללא ברור מאליו, ואנשים נמצאים פה חצי שנה ולפעמים אפילו עד שנה בלי לקבל את הזכות הבסיסית הזאת, כי היא למעשה לא מוסדרת בשום חקיקה ראשית. הצעת החוק הזאת בזמנו, מבחינתי, נולדה עוד בכנסת השבע-עשרה, הכנסת הראשונה שבה כיהנתי, על רקע משבר שבו משרד החינוך, שבאותו שלב הוא האחראי להפעלת האולפנים, התכוון לקצץ – בגלל קיצוצי תקציב שהיו בו ושינוי סדרי עדיפויות – כ-40% מכלל האולפנים במדינת ישראל, ולמעשה היא נועדה להגן על הזכויות של העולים בתקופה הזאת. הגשתי אותה אז יחד עם חבר הכנסת דאז מיכאל מלכיאור והגישו את הצעת החוק הזאת חברי כנסת נוספים בכנסת השבע-עשרה, לאור המשבר שנוצר אז. הגשת הצעת החוק הובילה להידברות עם משרד החינוך וגרמה לו לעצור. מאז אני עוד כמה פעמים הנחתי אותה על שולחן הכנסת, אבל לא חשבתי שיש דחיפות או חשיבות של קידום הצעת החוק, כי האולפנים – טוב, רע – עבדו. לצערי, אנחנו נמצאים כבר תקופה די ארוכה, יותר מחצי שנה, במצב שאנשים נמצאים בארץ חצי שנה, שמונה חודשים, ועדיין לא זכו לקבל ממדינת ישראל אולפן. יש משבר קשה ביותר. מצד אחד, גדלה העלייה; מצד שני, לא רק שלא נוספו תקנים חדשים למורים באולפנים, אלא בגלל עיכוב בלתי מוסבר ומזעזע בחתימה על הסכם קיבוצי בין מורי האולפנים לבין משרד האוצר ומשרד החינוך, הגענו למצב שהיום מורים עוזבים בהמוניהם את ההוראה באולפנים, כי למעשה עדיף הרבה יותר כלכלית היום להיות מורה בבית ספר מאשר מורה באולפן. כולם מסכימים שיש צורך, כולם אומרים שזה או-טו-טו ייחתם, והאו-טו-טו ייחתם הזה נמשך כבר יותר מחצי שנה. לכן אני לא ראיתי מנוס אלא להביא לכאן, לכנסת, את הצעת החוק הזאת, להגיש אותה מחדש ולהביא אותה לדיון במליאה, כי מתברר שמה שברור מאליו כנראה צריך להיות מעוגן בחקיקה ראשית. זה לא הגיוני שמדינת ישראל מתגאה בחוק כמו חוק השבות, מעודדת עלייה, ומצד שני, לא נותנת הגנה הכי בסיסית והדבר הכי בסיסי לעולה – זכות ללמוד עברית. אנחנו היום נמצאים במצב אבסורדי שאנשים מקבלים סל קליטה חצי שנה מלא, בכסף, במטרה אחת – שהם לא יצטרכו לעבוד אלא ללמוד עברית. באים לאולפן – אומרים להם: סליחה, אין לנו מקום, תעמדו בתור. ועוד שבעה, שמונה, תשעה חודשים אומרים להם: הינה, הגיע התור, אבל אז אין להם כלל דמי קיום ולמעשה הם לא יכולים ליהנות מהאולפן הזה כי הם צריכים כבר לצאת לעבוד. המערכת עובדת בצורה מגוחכת בהקשר הזה. לכן אני חושב שאין מנוס אלא לפעול לעגן בחקיקה בצורה מסודרת את הזכות הבסיסית הזאת ללימודי עברית של עולה חדש שמגיע לארץ. אחר כך אנחנו מתפלאים למה יש קשיים בקליטה ואפילו למה חלק מהאנשים חוזרים ולמה אנשים לא מוצאים את עצמם פה תעסוקתית, כאשר המדינה עושה פה חלם – מממנת למעשה לאנשים מלגת קיום לחצי שנה כדי שילמדו באולפן, ואומרת להם: אין לנו מקום בשבילך באולפן, לך תחכה לתקופה שכבר לא יהיה לך מימון. אני מצטער מאוד שוועדת השרים לחקיקה החליטה, נכון לעכשיו, לדחות את הצעת החוק. שוחחתי עם שר העלייה והקליטה והוא אמר לי שהוא מוכן לשקול את זה מחדש ומוכן לשקול את החקיקה. הוא כרגע שוקל את כל הנושא של ארגון האולפנים וארגון הוראת עברית לעולים והוא לא פסל את האופציה לעגן את זה בחקיקה ראשית. לכן, לאור ההידברות הזאת עם שר העלייה והקליטה, בחרתי להיענות להצעה שלו ולא להביא את החוק להצבעה היום אלא רק להציג אותו בפני מליאת הכנסת, ואני מאוד מאוד מקווה שעד חזרתנו מפגרת החגים יקרו שני דברים: האחד סוף-סוף ייחתם – מקווה שבתקופה ממש קרובה – ההסכם עם מורי האולפנים, ולפחות נפסיק לאבד את כוח העבודה שיש שם, ומה שהיה השנה לפחות ימשיך לתפקד בשנה הבאה, אחרת פשוט כל האולפנים ייסגרו; הדבר השני – אני מקווה שגם שר הקליטה יבין שזה נכון שבסופו של דבר הזכות הבסיסית הזאת ללימוד עברית תהיה חלק מחובת המדינה שתעוגן בחוק ולא תישאר ככה באופן שרירותי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלקין. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2716/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג­–2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן. מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני באה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה אני קראתי לחברת הכנסת מירב בן ארי ? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי יש לה צליאק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני יכול להגיד שיש לך – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בטח. לא צריך להגיד חולה, אתה יכול פשוט להגיד שיש לי צליאק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי יש לה צליאק, והיא מטפלת בנושא הזה עוד לפניי. היא גם הציגה אותו בתקופה שכחלון היה שר האוצר, והיום אני מציג את החוק הזה, שמטרתו להקל על חולי צליאק והמשפחות שלהם בעלות הכספית הגבוהה מאוד בהשוואה למשפחות רגילות. הצעת החוק הזו נועדה לתמוך ולסייע לחולי צליאק ולהעניק לחולים תמיכה כלכלית. בנוסף, מטרת הצעת החוק לתת תמריץ לייצר ולמכור מזון ללא גלוטן, במטרה – למה? לעודד ייצור של מוצרי מזון ללא גלוטן. מוצע להעניק הטבת מס ליצרני מזון ללא גלוטן, בדומה לעקרונות שבחוק עידוד השקעות הון. כיום חולי הצליאק מוציאים מאות שקלים בחודש על מוצרים בסיסיים כמו לחם ודגנים. מדובר בהצעת חוק חברתית חשובה, שהוצגה כבר בעבר, ומקדמת צדק בריאותי, נותנת יותר למי שצריך יותר כעניין בריאותי ואף מסכן חיים, לא רק מסכן בריאות; מסכן בריאות וחיים. בישראל ישנם לפי הערכות בין 48,000 ל-76,000 חולים בצליאק – – בעברית כרסת, נדמה לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כרסת, אבל בגלל שזה שם נוראי אז קוראים לזה כבר דגנת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מלשון דגן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי בסוף, גלוטן זה דגן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דגנת, נכון. – – ובהם יותר מ-15,000 ילדים ובני נוער. המחלה נובעת מרגישות לחלבון גליאדין, שיחד עם החלבון גלוטנין מרכיב את הגלוטן, המצוי בחיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל ועוד. הצליאק היא מחלה גנטית המופיעה אצל 10% עד 15% מקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם אצל אלי דלל במשפחה יש. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> גם אצלי, הנכדה שלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חשוב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אולי תגלו שאתם משפחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם הבת של ניר ברקת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כולנו רוצים לעזור למשפחות האלה ולמי שיש לו צליאק. אחד מכל 157 בני אדם לפחות מאובחן כנגוע בצליאק. לפי המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, קיימת תת-הערכה של שכיחות המחלה, שלעיתים מופיעה ללא סימנים חיצוניים ובשל חוסר מודעות לסימפטומים שמחייבים בירור. למחלה אין תרופה או טיפול. הדבר היחיד שמונע – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – את הסימפטומים שלה הוא הקפדה על תזונה נטולת גלוטן והימנעות ממזון המכיל שרידי גלוטן בכמות מזערית. מכאן החשיבות לסבסד את ההוצאה על מזון ולהתייחס לזה כאל תרופה חיונית והוצאה הכרחית ולא מותרות. זאת הוצאה הכרחית, זה לא מותרות – אני חוזר. באירלנד, למשל, חולים יכולים לרכוש מזון נטול גלוטן בבתי מרקחת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו המדינה היחידה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היחידה, כן. – – וחולים בעלי הכנסות נמוכות מקבלים כרטיס שאיתו הם מקבלים את המזון גם ללא עלות. ההוצאה על מוצרים כאלה גבוהה פי שלושה מאשר על מוצרים מקבילים רגילים, ועולה עם עליות המחירים כאן, בזמן שהשכר ושכר המינימום בפרט נשארים ללא שינוי שנים ארוכות. בכך גדלה משמעותית ההוצאה המשפחתית על כל חולה בעבור דבר חיוני ובסיסי כמו לחם. לפי דוח המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, יש פערים של עשרות עד מאות אחוזים בין מחירים של מוצרים בסיסיים כמו לחם, פיתות, קמח, דגנים ופסטה המכילים גלוטן לבין מחירי המוצרים ללא גלוטן. תמחור של סל המוצרים הממוצע ללא גלוטן שערכה הוועדה הבין-משרדית העלה פער של 240 שקלים בחודש לכל חולה ביחס להוצאה רגילה. אגב, בערבית (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בערבית השם של מחלת הצליאק הוא המחלה הבטנית או צליאק; הבטנית הוא השם היותר-נפוץ. קוראים לה רגישות לקמח. ומטרתו של חוק זה הוא לתת תמיכה כלכלית לקניית מזונות האלה שהם ללא גלוטן, שהוא הסיבה של הרגישות שיש לחולה הסובל מהאלרגיה הזאת, שהיא חלק ממחלה אוטואימונית.) אני רוצה לומר מה סיכמתי עם משרדי הממשלה. סיכמתי עם משרדי האוצר, הבריאות והכלכלה שלא תהיה הצבעה היום, ושאני אעביר את זה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת בריאות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לוועדת הבריאות כהצעה לסדר-היום. אבל משרד האוצר התחייב לתת מיליון שקל, שנתי, משרד הכלכלה עוד מיליון שקל, ואחמד טיבי – עוד מיליון שקל. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> מהכיס שלך? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סביר להניח שלא. כלומר, כל אחד משלושתנו צריך להביא את אותו סכום, כדי – – למה, מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לתת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כדי לתת את זה למשרד הכלכלה, ודרכם לסבסד או לעודד קו ייצור של מוצרים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ללא גלוטן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ללא גלוטן. יש המון מוצרים. נבחר איזה מוצרים הם הכי נצרכים, הכי חשובים, וככה נעזור לחולים האלה. אני רוצה לציין לטובה את הפעילות של חברת הכנסת מירב בן ארי בנושא הזה. גם אז וגם עכשיו התייעצנו, ואנחנו נקדם את זה. היא פעלה בזמנו של כחלון. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, העלינו את זה גם בוועדה לזכויות הילד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חבר הכנסת דלל, שהוא יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד. (חוזר על הדברים בערבית.) אמרה מירב עכשיו שגם לו יש במשפחה חולה צליאק. זה רק עוזר לנו לדחוף יותר את הנושא הזה. אני מבקש לאשר את הסיכום. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה משבח שרים וח"כים ביממה האחרונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה רק אומר שהח"כים הערבים, בניגוד לסטריאוטיפים של חלק מכם, מתייחסים עניינית להצעות, ואנחנו לרוב עיוורים לזהות של המציע; אנחנו מתייחסים לנושא. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חבר הכנסת טיבי, אתה מאשר לפעול – – – כמו ההמלצה של ועדת השרים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא. התקדמנו. סיכמנו שלא נערוך הצבעה. סיכמתי עם האוצר, הבריאות והכלכלה, ואני מעביר את זה לוועדת הבריאות כהצעה לסדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ושם – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצעה לסדר-היום. אני מבקש מהכנסת לאשר את הסיכום הזה להעביר את זה לוועדת הבריאות כהצעה לסדר-היום. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, הצעת חוק סבסוד מוצרים ללא גלוטן, התשפ"ג–2023. בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נשמע קודם הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הצח >> הצעת חוק סבסוד מוצרים ללא גלוטן, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1244/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, סבאח אל-ח'יר – עוד לילה. אז לעניינו של דבר, להצעת החוק של מתן סבסוד למוצרים, שעיקר המטרה שלה להנגיש ולספק ולאפשר את הזכות הבסיסית של כל אדם, ולא רק אדם שיש לו יכולת גם לאכול ולצרוך את המוצרים הרגילים, וכן, אנחנו מדברים על קבוצה שמורכבת מכל הגילים. לא ארחיב בנתונים על המחלה עצמה ועל הרגישות וההשפעות שלה. צליאק היא מחלה גנטית, ולצערי הרב המוצרים הקיימים היום הם מאוד מאוד מאוד יקרים, ובנוסף – לא נגישים. כשאנחנו מדברים על חולי צליאק אנחנו מדברים על המחסומים שעומדים בפניהם לאכול אוכל בריא ולא מזיק וגם מגוון, למרות שבפניות הרבות שהגיעו אליי מדברים על הדבר הכי בסיסי: לחם. כשאנחנו משווים את המחירים של פיתות מיוחדות לאנשים עם צליאק ללחם רגיל, אנחנו נמצא שהמחיר הוא כמעט שלוש וארבע פעמים יותר מהמחיר הרגיל; כמובן, שלא לדבר על זה שאנשים לא יכולים לאכול כל מיני ממתקים ודברים אחרים. האמת שיש צורך גם בהעלאת מודעות למחלה הזאת, שהרבה פעמים אנשים סובלים ולא יודעים בדיוק מה קורה בגוף שלהם ולמה התגובות קורות עד שמגיעים לנקודה הזאת. אז בעיקרון, ההצעה הזאת באה באמת להקל את חייהם של האנשים ולאפשר להם תמיכה כלכלית. האמת, ההצעה שלי מדברת על תמיכה במוצרים והקלות נוספות דרך הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני כן מוכנה להצטרף להצעה של המשרדים הרלוונטיים, ואני כן בקשר גם עם אנשים בתוך – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> משרדים מטעם – – – הציעו לך המשרדים? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אומרת שאני מוכנה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגידי לי שאני – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> היא בסיכום, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תכף, אני ממשיכה. למה אתה לא מוכן אפילו לחכות לשמוע את הכול? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, האם הסיכום של חבר הכנסת טיבי מקובל עליך? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אני רוצה להגיד שאני דיברתי עם חבר הכנסת טיבי ובנוסף דיברתי עם אנשים בתוך הממשלה שאמרו שהם מוכנים לתת עוד מיליון שקל לתקציב הקיים כדי לעזור לאותם אנשים. חשוב להגיד שאם אנחנו מדברים בצורה כזאת, חבר הכנסת טיבי – ההצעה שלי הונחה כבר בינואר בתוך המערכת. זה לא כאילו מה שאתה מנסה להגיד עכשיו, וחבל שאנחנו מגיעים למקום הזה. אני חושבת שהמטרה העיקרית היא לתת שירות לאנשים ולספק להם חיים נורמטיביים במידת האפשר, וזאת החובה שלנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני מצטרפת להצעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> את מצטרפת להצעה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואני מתכוונת גם לפעול למען תוספת, כדי להקל עוד יותר על אותה שכבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה – על שתי הצעות החוק, להעביר את ההצעות לוועדת הבריאות כהצעות לסדר-היום. שימו לב, נא לתפוס את מקומותיכם, אנחנו מצביעים. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 12, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה תעבור לוועדת הבריאות כהצעה לסדר-היום. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על אימאן לא מצביעים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא. ההצבעה הייתה משותפת בגלל שהן הוצמדו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ועדה משותפת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, ועדת בריאות. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל איך ההצבעה משותפת, תסביר לי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מזכיר הכנסת, ההצבעה הייתה משותפת לשתי ההצעות. אז כך אומר התקנון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שתיהן עברו לוועדת הבריאות כהצעה לסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2718/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, למרות השעה המאוחרת, הצעת החוק הזאת – או בכלל הנושא של כתות פוגעניות או הטיפול בהן הוא נושא שהרבה שנים לא טופל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עצור שנייה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, הצעתך התקבלה. אנחנו עברנו לסעיף הבא בסדר-היום. נא לאפשר לדובר לדבר. תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר שהנושא של כתות פוגעניות והטיפול בהן הוא נושא שככה הרבה שנים מדובר. בדרך כלל מדובר על הדברים האלה כשפתאום צף על סדר-היום הציבורי נושא של איזושהי כת שתופסת תהודה, ואז יש תהודה גדולה מאוד בתקשורת, ולאחר מכן זה יורד. זה דבר שמאפיין את זה הרבה מאוד שנים. קצת נתונים – הנתונים באים מהמרכז הישראלי לנפגעי כתות: יותר מ-150 כתות פוגעניות קיימות בישראל. 30,000 איש כאלה או אחרים כנראה נמצאים בתוכן. יותר מ-5,000 ילדים ויותר מ-150,000 איש נפגעים במעגל הרחב. מעגל רחב זה אומר כל אותם בני משפחה, שרשורים שלהם וכל מה שקשור בזה. הנושא הזה כבר הרבה שנים נמצא על סדר-יום כזה או אחר. מדובר על חלק שהן כתות סגורות, חלק כתות פתוחות. חלק מהכתות, יש שם אידיאולוגיה רוחנית, וחלק – כתות עם אופי טיפולי; חלק כתות מסחריות פיננסיות. אמרתי קודם כשהתחלתי שיש כל מיני סוגים, וזה פוגע בכולם: בערבים, ביהודים, ביהודים – גם בחילונים, גם בדתי, גם בחרדי. אם אני אזרוק כמה שמות תראו שכל אחד מכם זוכר שהיה כזה דבר. הייתה הכת של דניאל אמבש בחברה החרדית, 2011; של אליאור חן, כת "לב טהור", ששמענו שהפעילות שלה הייתה פעילות שמשורשרת בהרבה מקומות בעולם. אני מדגיש: הרבה מאוד ילדים בתוך האירוע הזה, נשים בתוך האירוע הזה. הרב משה יזדי, בזמנו, מה שנקרא קהילת "עמודי השלום", גם הוא נדון. גואל רצון – לי זה היה מפגש יותר עמוק עם הכת הזאת, כת חילונית, מי שזוכר, גם זה בשנת 2011. הסיפור תמיד קם ועולה כאשר יש אירוע, אבל אין בו משהו שהוא באמת ברמת הטיפול הסיסטמטי המסודר של מדינה. הנושא הזה הוא גם נושא רגיש בעולם כולו, זה לא נושא רגיל. במדינת ישראל אין חוק נגד כתות – תכף אני אציג את החוק הזה. המורכבות היא כמובן להבחין חיצונית בין קבוצות לגיטימיות לקבוצות פוגעניות. אין כלים לרשויות להתערב בהיעדר הוכחות לעבירות פליליות, ויש קושי בהוכחת העבירות גם כשהן קיימות, בגלל המאפיינים של כתות סגורות. בהיעדר החקיקה, למעשה החוקים – או מה שמשתמשים בו בעיקר זה בחוק או בסעיף שנקרא "החזקה בתנאי עבדות", סעיף 375א לחוק העונשין. בכל מה שקשור בעבירות מין, בדרך כלל זה בעילה אסורה בהסכמה, תחת כהן דת או מורה רוחני, ובכל מה שקשור לקטינים זה בעיקר עבירות של התעללות והזנחה או פקודת הסמים המסוכנים. מבחינת גופי שלטון שאמורים להתעסק בזה – זה משרד הרווחה, הבריאות, משטרה, פרקליטות, בתי משפט, אבל אין ראייה כוללת, אין תפיסה כוללת, אין איסוף נתונים, אין את כל הדברים האלה. ההיסטוריה החקיקתית או ניסיונות החקיקה במדינת ישראל גם הם ישנים וותיקים. אני קצת אתן איזה רקע לסיפור. בשנת 1987 פורסמו מסקנות ועדה בין-משרדית בראשות חברת הכנסת מרים גלזר תעסה לבדיקת תופעת הכתות בישראל. מי שמינה אז את הוועדה היה חבר הכנסת זבולון המר, זיכרונו לברכה. היא בדקה במשך חמש שנים עשר כתות שפעלו, והמסקנות היו כי חלק מהכתות פוגעניות, מסוכנות, והפעילות העבריינית המבוצעת במסגרת הכתות נוגעת בהרבה תחומים: העלמות מס, פגיעה בחוקי הגירה, סחר בסמים, אגירת נשק וכו'. ב-2011 הקים שר הרווחה דאז יצחק בוז'י הרצוג צוות משרדי על מנת לגבש קריטריונים לבדיקת התופעה. הוא חזר על אותן מסקנות של אותו צוות של מרים גלזר תעסה מ-1987. הצעת החוק הזו נועדה להסדיר חקיקה. אני אומר מראש: זה לא נכון שזה יגיע כהצעת חוק פרטית. אני אומר: לא נכון שזה יגיע כהצעת חוק פרטית. נכון שהממשלה תיקח את זה. ואני מקדים את המאוחר. מאחר שוועדת שרים לחקיקה אמרה שהיא רוצה לדחות בחודש, אמרתי: חשוב לי, כן – לחברי כנסת שנמצאים פה בשעה המאוחרת הזאת. כי צריך את הגיבוי שזה יקרה, כי זה מורכב, זה מסובך, זה לא הדבר הכי חשוב בסדר-היום הציבורי עד שקורה משהו, אבל חשוב לעסוק בזה. ואני שמח שגם חבר הכנסת צביקה פוגל נמצא פה – ואני רואה גם שאתה מקשיב., זה משהו שהייתי שמח אם היה נכנס גם לאיזה שוליים של הוועדה שנמצאת שבראשותך. אני רק אגיד שהנושא הזה, תראו עד כמה הוא טופל פה בכנסת. זה לא פטנט שלי. אני לקחתי בגלל שהנושא של כתות זה נושא שהוא נקרא קרוב – לא נגיד לליבי, אבל ברור לי שמישהו צריך לקחת את זה ולהתעסק עם זה, ולכן לקחתי את זה כהצעת חוק שרצה פה בכנסת. זו לא המצאה שלי. אני רק אגיד לכם מי היה לפניי, גם אתן את הקרדיט המתאים. הראשון שהתחיל עם זה למעשה זה חבר הכנסת יריב לוין בכנסת העשרים, ולאחר מכן אורלי לוי אבקסיס, לאחר מכן אורלי לוי אבקסיס המשיכה עם זה. כשאני נכנסתי לכנסת כבר לא נגעו בזה אז לקחתי את זה אליי, וכך זה המשיך והתגלגל עד שהגענו לכאן. אני אתן בראשי פרקים, ממש בדקה, שתיים, מה קורה פה בחוק הזה. הדבר הראשון הוא איך מגדירים כת פוגענית. אז יש פה הגדרה שאני מניח שאם הממשלה תיקח את זה ויהיו שם משרדי ממשלה, כנראה זה יהיה מטויב יותר מאותה הצעה שעוד יריב לוין עבד עליה, אבל בעיקרון, שתהיה פה הגדרה מה זו כת פוגענית, עם כל הרגישויות. יש מקומות אמוניים שזו לא כת פוגענית. לכן כאן, בסעיף הזה, זה לא אמור לפגוע באף אחד, באף איש מאמין בשום דת באשר היא במדינת ישראל. אני אומר מראש כי אומרים כתות – מייד נכנסים לחרדה. אבל כן, המטרה היא פה להגן, להגן על אנשים ולהגן על משפחות. יש פה הגדרה מיהו אותו עומד – מיהי אותה כת פוגענית. יש פה קטעים שקשורים גם לתקיפה כלכלית; גם איך אנחנו מייצרים מהלך שיהיה קל להוכיח את העניין. בזמנו, כאשר הסיפור של גואל רצון היה, אני הייתי אז ראש אגף החקירות במשטרה, והאמת היא שלא ידעתי איך להתעסק עם זה, כולל חשש מה יקרה אם הם מתבצרים ומה קורה עם הנשים, כי חלק מהנשים לא רצו בכלל, הן הרגישו שהן שייכות לדבר הזה. ולכן הסיפור הזה, מי שמכיר קצת יודע מה היה עם כת "לב טהור" – שנכון שזה כרגע לא פה, אבל עשו מאמצים מאוד גדולים, גם בחו"ל – מבין עד כמה אנשים כלואים בדבר הזה, ולכן היה חשוב לי לעשות את זה גם בשעה המאוחרת הזאת. ואני אומר עוד פעם, אני מאוד מאוד מקווה שוועדת שרים לחקיקה לא יירתעו מהמורכבות של העניין ומהעול שזה מטיל, ואני אומר מראש, אני אומר גם לשר קרעי שהיה פה, אני גם אומר לחברי הכנסת, בייחוד חבריי מהקואליציה, שכל דבר שהממשלה תחליט לעשות – תגיד: יואב, תמתין לא חודש, תמתין חודשיים, תמתין שלושה חודשים, אבל אנחנו רוצים להתעסק עם זה – אני אומר מראש, אני גם אשמח אם ירצו איזשהו עזרה מבחינתי, אני נכון לכל דבר, אבל שזה לא ירד מסדר-היום. מצד שני, שלא יגידו: בוא תדבר איתנו עוד שנתיים. כלומר, אני מחזיר את זה אחורה בזמן, אלה דברים שמתגלגלים פה בכנסת מכנסת לכנסת, ואם הממשלה תחליט שהיא לוקחת את זה כהצעת חוק ממשלתית ותגיד לי: יואב, תשמע, בוא, קח את הדבר הזה, שים שם, ואנחנו שמים את שלנו – תבורכו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו הצעה מאוד עמוקה וסופר-חשובה, אבל זה דורש היערכות כל כך – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז יש, תראו, יש פה ניסיון למערכות, זה לא שאין. משרד העבודה והרווחה, יש לו ניסיון, למשטרה יש ניסיון, לפרקליטות יש ניסיון, למשרד המשפטים יש ניסיון. הרעיון המרכזי הוא פשוט: אם ייקחו את כולם, יקבצו את כולם, יש רעיונות טובים, יש גם דברים אחרים בעולם. אפשר לעשות את זה. אני לא אומר שאפשר לעשות בחודש. אני אומר מראש, אין לי ציפייה שוועדת שרים לחקיקה תגיד: כן, יופי. אבל אם הם יגידו: אנחנו לוקחים את הדבר הזה על עצמנו, משרד המשפטים – יבורכו. אני חושב שזה לא יהיה נכון לנו ככנסת לשמוע על הכת הבאה עוד חודש, יהיה פרסום גדול בעיתון, ואז אנחנו ניתן פה הצעות לסדר. יש מה לעשות עם העניין הזה, יש תשתית טובה, לכן אני מאוד מקווה שמי שיוביל את זה – משרד העבודה והרווחה, משרד המשפטים, אם ידידי צביקה פוגל ייקח את זה איכשהו לוועדה אצלו – אני בשמחה נכון לכל סיוע, ותודה רבה. אני דיברתי עם השר קרעי לפני זה, ומאחר שוועדת שרים לחקיקה אמרה לדחות חודש, נדחה את זה בחודש, כמובן בהסכמה, שיהיה לפרוטוקול. אבל אני פונה לכל מי שנמצא פה, באמת תנסו שיקרה משהו. תודה רבה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מירב: מקוזזת, מקוזזת, מקוזזת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר קרעי, אני מבין שיש הסכמה לדחייה בחודש. אתה רוצה להגיב? השר רוצה להגיב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצבעה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הצבעה תהיה במועד אחר. השר ביקש להגיב בכל זאת. בבקשה. וחבר הכנסת המציג, יואב סגלוביץ', אם יורשה להעיר, העובדה שפרגנת פה לקודמיך בתפקיד, לקודמיך במציעים, היא לא מובנת מאליה בבית הזה, אז תודה לך. השר קרעי, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו שאמר חבר הכנסת סגלוביץ', יש הסכמה בוועדת שרים לחקיקה לדחות את ההצעה בחודש, והיא תטופל במקביל, בתיאום עם חבר הכנסת המציע. חבר הכנסת כץ, יושב-ראש הקואליציה, אתה צריך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה בנושא של הצעת החוק הזו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני היושב-ראש, אם אני כבר כאן על הבמה – בטח לא יהיה לנו מספיק זמן לדבר, אולי בהצעה של קלנר. אני כבר אתחיל את התגובה להצעה של חבר הכנסת קלנר שתעלה תכף, בנושא תוכנית התקשורת, שתזכיר החקיקה שלה יופץ בימים הקרובים, עד סוף השבוע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תזכיר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה להזכיר, טלי? לפני שניכנס לפרטים, אני רק רוצה לומר למי ששומע אותנו: אל תתרשמו, אל תתרשמו מהפייק ומהשקרים שמפיצים על התוכנית הזאת בערוצי התקשורת. ראיתי משהו מעניין כשהוצאתי את התוכנית ביום שני. כשהיא יצאה, בעצם, עשינו כאן תדריכים לכתבים ולחברי כנסת, ואגב, חברי הכנסת מכל סיעות הבית הוזמנו ומוזמנים ביום שני בשעה 16:30 בוועדת הכנסת לשיח סגור, בלי יועצים ובלי תקשורת, למי שרוצה באמת לשמוע מה יש, ואולי גם לקחת חלק בהמשך בהליך החקיקה הזה. בכל מקרה, כן – אה, זהו? טוב, אז נמשיך את זה בהצעה של קלנר. הצבעה במועד אחר, כמובן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר. כאמור, ההצבעה תיעשה במועד אחר, בהסכמה. << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2994/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק המקרקעין (תיקון – מתקן של חובב רדיו בבתים משותפים) התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת דלל, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שני החוקים הוחלפו, החוק הבא יבוא אחריו. בבקשה, חבר הכנסת דלל, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רשתות חובבי הרדיו הוכיחו עצמן בעבר פעם אחר פעם כאמצעי חשוב וחיוני לתקשורת בעיתות חירום ומצוקה. תקשורת בין חובבי רדיו סייעה בעבר באיתור והצלה של נעדרים ובהעברת מסרים חיוניים, במקום שבו רשתות התקשורת המסורתיות כשלו או קרסו. במדינת ישראל נודעת חשיבות עליונה לקיומה של תקשורת אמינה ויציבה בעיתות חירום. יכולת העברת מסרים ומידע בין כוחות הביטחון והציבור בכללותו מבטיחה תפקוד יעיל ורציף והגברת החוסן הלאומי. בשל כך יש אינטרס לאומי ביטחוני בפיתוחה של תשתית רשת תקשורת של חובבי רדיו כגיבוי ואלטרנטיבה לאותם מקרים שבהם רשתות התקשורת המסורתיות, לרבות אינטרנט, תקרוסנה עקב פעילות יזומה ועוינת, נפילת תשתיות חשמל ואינטרנט ועומסים חריגים על המערכות הקיימות. גם בארצות הברית הוכרה החשיבות של רשת חובבי הרדיו כתשתית תקשורת חיונית בזמני חירום. כבר ב-1994 החליט הקונגרס בהחלטה משותפת כי על הרשויות לפעול לחיזוק ולעידוד קיומה של רשת חובבי רדיו, ולאחרונה אף הוגשה הצעת חוק לסנאט במטרה להסיר את רובן המכריע של ההגבלות על האפשרות להקמת תחנות רדיו לחובבי רדיו על ידי אנשים פרטיים בבתיהם. מאות תחנות חובבי רדיו פרוסות כרגע ברחבי הארץ, מהצפון ועד לדרום, לרבות מערכות ממסר המאחדות ומאפשרות תקשורת באמצעות רדיו ואינטרנט בכל רחבי המדינה. חובבי הרדיו עברו את בחינות משרד התקשורת להקמה ולהפעלה של תחנות רדיו והוסמכו לכך כדין. מדינת ישראל מעודדת את פיתוח חוות הרדיו, גם לצורך טכנולוגי של נוער ואנשים צעירים, גישור על פערים חברתיים והכשרה לעיסוק במקצועות טכנולוגיים גם בצבא. כחלק מקידום הנושא פעלה המדינה לפטור אנטנות רדיו מחובת היתר בנייה ולהפחית את האגרות והתשלומים הכרוכים בהפעלת הציוד. הצעת החוק באה לאזן בין זכות הקניין של דיירי הבניין ברכוש המשותף לבין הצורך של בעל דירה שהוא חובב רדיו להשתמש ברכוש המשותף לשם הקמת אנטנות לשימוש זה, כמו דודי שמש, למשל. הצעת החוק מבקשת לקבוע שימוש מידתי וסביר ברכוש המשותף לצורך מימוש זכותם של דיירים בבניין לחופש עיסוק, וזאת מתוך איזון מתאים כך שלא ייפגעו זכויות הדיירים האחרים בבית המשותף. חשיבותו של ההסדר המוצע גם בכך שהסדר קבוע יוכל לסייע בצמצום ומניעת סכסוכי שכנים. הצעת החוק לא מתירה הקמת אנטנות הפוגעות בסביבה, והכללים המוצעים מבטיחים את בטיחות ההתקנה. הוראות הצעת החוק מבוססות רובן ככולן על הוראות החוק שנוספו לאחרונה לעניין התקנת מתקן פוטו-וולטאי או מתקן אגירה בבתים משותפים המיועדים לשימוש בעל דירה מסוים, והן חולקות אינטרסים משותפים שיש למדינה לקידום פעילות בעלת ערך לאומי-ביטחוני תוך איזון מידתי מול זכויות הפרט. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דלל. ישיב, בשם הממשלה, חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת אלי דלל, אני מבקש לברך אותך על הבאת הצעת החוק הזאת, שמבקשת לתת מענה לצורך המתעורר בעיתות חירום, והוא הישענות על רשתות התקשורת של חובבי רדיו המקימים תחנות בדירותיהם הפרטיות. התחנות האלה לא פעם מהוות את האלטרנטיבה במצב שרשתות התקשורת המסורתיות כשלו. הצעת החוק מבקשת לאפשר לבעל דירה להתקין ברכוש המשותף מתקן שידור לקיום קשר אלחוטי בלא צורך בקבלת הסכמות מבעלי הדירות האחרים בבניין; כל זאת, כמובן, בכפוף למגבלות שונות. הכלל המשותף למתקנים האלה הוא שלצד העובדה שהם מיועדים לשימוש בעל דירה מסוים, יש בהם תרומה ציבורית בעלת ערך, ומכאן ההיגיון בתיקון שאתה מציע. כמובן שהצעה זו מחייבת איזון ראוי בין האינטרס הציבורי, כפי שהצגתי קודם, לבין זכויות הקניין של כלל בעלי הדירות בבית המשותף. לפיכך, הממשלה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרדי המשפטים והתקשורת, על מנת להבטיח שבאמת המנגנון הסופי שייקבע כאן יהיה מנגנון ראוי. אני שב ומברך אותך על ההצעה הזאת ומבקש מהכנסת, כמובן, לתמוך בה בקריאה הטרומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כן, בעד – 27, אין נגד, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת החוק עברה והיא תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך עבודה. << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה של אזרחים המשרתים שירות לאומי-אזרחי בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ25//3153; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה של אזרחים המשרתים שירות לאומי-אזרחי בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל היא כידוע מדינת הלאום של העם היהודי. לפי חוק-יסוד הלאום, על המדינה לפעול בתפוצות לשימור הזיקה של המדינה לבני העם היהודי וכן לפעול לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות. בכל שנה יוצאים כ-100 מתנדבי שירות לאומי-אזרחי לשנת התנדבות בקהילות היהודיות בתפוצות על מנת לקדם בדיוק את המטרות הללו. בנות השירות פועלות במסירות אדירה בקרב קהילות יהודיות בבתי הספר, בתנועות הנוער, במרכזים היהודיים, כדי לחזק את הקשר בין הקהילות למדינת ישראל וכן כדי לחזק את הזיקה למורשת העם היהודי. על פי החוק הקיים, בבחירות לכנסת רשאים נציגי המדינה אשר נשלחו בשמה לחו"ל להצביע בקלפי מיוחדת שמוצבת בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל. לעומת זאת, אזרחים השוהים בחו"ל במסגרת שירות לאומי-אזרחי אינם רשאים כיום להצביע בקלפיות הללו, והם לא יכולים לממש את זכות הבחירה שעומדת להם כאזרחי מדינת ישראל. מטרת הצעת החוק המונחת בפניכם היום היא לתקן את העיוות הזה, להכיר במתנדבי השירות הלאומי-אזרחי היוצאים בשם המדינה למשימתם ולאפשר גם להם לממש את זכותם האזרחית והדמוקרטית. החוק הזה מהווה מהלך משלים לצעדים נוספים שאנחנו מקדמים בימים האלו על מנת להגביר את ההכרה וההוקרה למתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, כמו גם לשאר השליחים הציונים היוצאים למשימה הגדולה והחשובה הזאת ופועלים במסירות נפש כדי לשרת את העם היהודי ואת מדינת ישראל. אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לאשר את ההצעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת טל. ישיב, בשם הממשלה, שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה את אומרת שהם נגד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, כי יש להם אינטרס – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אוהד טל, אני חושב שהתיקון שהצגת כאן הוא תיקון מאוד חשוב. אנשים שיוצאים בשם המדינה צריכים לקבל זכות בחירה בנציגויות בחו"ל. אני קורא לחברי הכנסת מכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר קרעי. אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה של אזרחים המשרתים שירות לאומי-אזרחי בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת – הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 13 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה של אזרחים המשרתים שירות לאומי-אזרחי בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 22, נגד – 13, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק עברה והיא תועבר להמשך עבודה בוועדת חוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כך, היא תועבר לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2227/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. חבר הכנסת רביבו, לרשותך עשר דקות. חבריי חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני ממש מתנצל, אני מוחה על זה. בהצעת החוק הקודמת שלי ביקשת ממני לקצר ושאני אקבל על זה תוספת בפעם הבאה. יש לי עשר דקות, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה מוזמן להשתמש בהן. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שמונה דקות מפעם ראשונה, שתי דקות שמירב בן ארי הבטיחה לי. אני עומד על 20 – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נתתי לך עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, גם אתה נותן לי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רביבו, לרשותך עשר דקות, בבקשה. חבריי חברי הכנסת, נא להיות בשקט. בבקשה. < דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הישיבה, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בשנת 2016 כנסת ישראל חוקקה את חוק המאבק בטרור, והיא עשתה בכך מהלך גדול. עוד לפני שיורדים לפרטי-הפרטים, היא קודם כול הצליחה להוכיח שניתן להעביר ברוב גדול הצעת חוק שקובעת ענישה מחמירה למחבלים ולחברים בארגוני טרור. הכנסת הוכיחה אז שבכל הנוגע למאבק בטרור, באמת שאין הבדל בין ימין לשמאל, בין קואליציה לאופוזיציה, והלוואי שגם בין יהודים ללא יהודים. יש קונסנזוס, והקונסנזוס הוא שמול הטרור צריך להילחם בחומרה יתרה, גם בזירה המשפטית. אבל לצערנו, אדוני היושב-ראש, הטרור לא מפסיק לרגע לנסות ולשכלל את עצמו. הרי הטרור בדרך כלל ניזון מאידיאולוגיות קיצוניות שמעודדות ומצדיקות אותו. בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, אותן אידיאולוגיות קיצוניות מוצאות דרכים קלות ונגישות יותר להיות מופצות לציבורים רחבים. כדמוקרטיה מתגוננת מדינת ישראל חייבת לבחון כל הזמן את הדרכים העומדות לרשותה על מנת להתמודד עם האתגרים המשתנים תדיר שהטרור מציב בפניה. התמודדות זו נדרשת לא רק כדי למנוע מעשי טרור אלא גם את זה שעלול לבוא כנגזרת של קודמו, מה שנקרא "חקיינים". הלוא אנחנו רואים שהרבה פעמים לאחר אירוע טרור ישנם גילויי שמחה שבהם מבטאים אהדה למחבלים, משבחים אותם, מניפים דגלים של ארגוני טרור, קוראים לבצע מעשי טרור נוספים ובאופן כללי מסיתים להשמדת מדינת ישראל על יושביה. הצעת החוק המונחת בפניכם עושה בדיוק את הנ"ל – היא מציעה לדייק את דרכי ההתמודדות במאבק בטרור לנוכח ההתפתחויות המדוברות. סעיף 24(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, סעיף שכותרתו "גילוי הזדהות עם ארגוני טרור והסתה לטרור", קובע כי "העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים". אז מגיע הפירוט מה זה בדיוק אחד מאלה. פסקה 1 קובעת שבאחד מאלה הכוונה בפומבי, בכוונה להזדהות עם ארגון הטרור; פסקה 2 קובעת שבאחד מאלה הכוונה שבנסיבות שבהן יש אפשרות ממשית שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור או עבירה לפי סעיף 22, 23, 25 או 29 לחוק. אלו סעיפים שעוסקים בחברות בארגון טרור וגיוס חברים, במתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור, במתן אמצעים לביצוע מעשה טרור ובאימונים או הדרכה למטרות טרור. הצעת החוק שאני מציג כעת בפניכם מתקנת את סעיף 24 לחוק המאבק בטרור באופן כזה שהיא קודם כול מוחקת את המילים "באחד מאלה", ומכאן שגם מוחקת את פסקאות 1 ו-2. אני מקצר ומתחשב בכם. כאמור, המצב החוקי כיום בהקשר זה אינו מספק, והצעת החוק הנדונה, אשר מתקנת את חוק המאבק בטרור, באה לתת מענה מספק. מי שמעז להזדהות עם ארגון טרור – שידע שעצם ההזדהות שלו מהווה עבירה פלילית. לא צריך להוכיח שבאמת עשית זאת במטרה להזדהות עם ארגון הטרור ולא צריך להוכיח שיש בהזדהות הזאת משום אפשרות ממשית לביצוע מעשה טרור. חברים, מי שמזדהה עם ארגון טרור הוא טרוריסט, טרוריסטי. נקודה. כך יש להתייחס אליו – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – עוצמה יהודית. מה יש לך – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על כל המשתמע מכך. אני אשמח להשיב לך. אם יש לך מה להגיב, אני אשמח להשיב לך. לאור כל זאת, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק הזאת, ומי ייתן שגם חברינו מהאופוזיציה, יהודים כערבים, יתמכו ויראו שהם יודעים לקדש את קדושת החיים לפני מלחמות לא ענייניות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת רביבו. ישיב, בשם הממשלה, חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> רביבו, זה לא יפה שאתה מדבר – – – לא נמצאים פה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מה? בוא תוכיח לי שצדקתי ופניתי – – – קדושת החיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת טיבי, אנא אפשרו לשר המשפטים להגיב על ההצעה. תודה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת רביבו, שוב ברכות על עוד חוק שאתה מביא כדי לחזק את היכולת שלנו להיאבק בטרור ולחזק את המשילות ואת הביטחון האישי. באמת יישר כוח. נדמה לי שאתה גם נימקת את ההצעה בצורה הכי טובה שאפשר. אני רק אעיר – – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, מחילה. הנימוק שלי היה הרבה יותר מפורט, רק התחשבתי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, כן, זה ברור. אני עדיין אומר, אני חושב שהדברים היו בהירים וברורים. אני רק רוצה שתי הערות קטנות: האחת – אכן לציין שההתפתחות הטכנולוגית והרשתות החברתיות מאפשרות הפצה של תוכני טרור בקלות רבה יותר, ולכן יש אכן צורך במציאת דרכים מתאימות להתמודד עם התופעה הזאת, כמובן, בין היתר, גם באמצעות הרחבת העבירה הפלילית כפי שאתה מציע; ההערה השנייה היא שיש כבר הצעת חוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הזדהות עם מבצע עבירת טרור מסוג המתה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת צבי סוכות. מאחר שהנושא של שתי ההצעות האלה הוא בסך הכול קרוב, ההחלטה הייתה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת רביבו בקריאה הטרומית על מנת שהיא תמוזג בסופו של התהליך עם הצעת החוק של חבר הכנסת סוכות, על פי ההתניות שנקבעו בשעתו ביחס להצעת החוק של חבר הכנסת סוכות. כך אפשר יהיה לקדם, בהסכמת משרדי המשפטים והביטחון הלאומי, את הצעת החוק הזאת, ולהביא אותה בצוותא חדא עם הצעת החוק של חבר הכנסת סוכות לקו הגמר. אני מבין שהתנאים מקובלים. אני מבקש, כמובן, מהכנסת לתמוך בהצעה חשובה זו בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר המשפטים יריב לוין. ביקש להתנגד חבר הכנסת עופר כסיף. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ערבים מדווחים שיהודים שמחים עקרו 120 גפנים סמוך לקריית ארבע וריססו כתובת נקמה. גורם בכיר מוסר: "ויין ישמח לבב אנוש". ההודעה הזאת נשלחה אתמול בבוקר בקבוצת הווטסאפ "חדשות הגבעות", קבוצה שבה מופצים חדשות לבקרים עדכונים ודברי שבח למעשי טרור לאומני של מתנחלים כנגד פלסטינים. אך טרור המתנחלים לא נעצר בשטחים הכבושים וחודר גם לתוך מדינת ישראל הריבונית וכנגד האזרחים הפלסטינים. ביום שני האחרון הציתו טרוריסטים מתנחבלים רכבים באבו גוש. ב"חדשות הגבעות" מיהרו לדווח: יהודים שמחים לא שותקים. הצעת החוק הזאת לא תחול על ערוץ הטרור של "חדשות הגבעות", כפי שלא תחול על חברי חוליות הטרור שפורעות, שורפות, הורסות ואף רוצחות פלסטינים חפים מפשע. הלוא לא על מאבק בטרור מדובר ולא על הגדרה ביטחונית אובייקטיבית, אלא על כלי דיכוי פוליטי כנגד העם הפלסטיני הנאבק על חירותו וכנגד שוחרי הדמוקרטיה, מתנגדי הכיבוש, גם בתוך ישראל. האם נעצרו כבר שורפי הכפר חווארה? האם מציתי הבתים בתורמוס עיא נחקרו במשטרה? האם הוגשו כתבי אישום כנגד המסיתים שקראו לפרוע בפלסטינים, חלקם יושבים בבית הזה? בוודאי שלא. מפני שטרור המתנחבלים הוא כלי שרת בידי הממשלה, שדוחפת להעמקת הכיבוש והרצחנות, ובידי קואליציית דמים שעבורה ערבי טוב הוא ערבי סוג מת. נלסון מנדלה, שאתמול צוין היום הבין-לאומי לזכרו, היה כלוא במשך 27 שנים בדרום אפריקה של משטר האפרטהייד באשמת טרור וביצוע פעולות חבלניות. מנדלה, שדגל בראשית דרכו במאבק בלתי אלים, פנה לאימונים צבאיים בשל החרפת הדיכוי של משטר העליונות הגזענית הלבן. אגב, מי ששימש מפקד הזרוע הצבאית של ה-ANC, של הקונגרס הלאומי אפריקאי, הזרוע שנקראה "חנית האומה", אומקונטו וו סיזווה, היה יוס'ל משה'ל ג'ו סלובו, שנולד למשפחה חב"דניקית בליטא, התפכח והפך למנהיג המפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה. כשם שמנדלה וחבריו מוכרים היום כלוחמי חופש וצדק ומדכאיהם ורודפיהם מוקעים כפושעים, כך ההיסטוריה תשפוט גם את הכובשים ואת מתנגדיהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הכובשים והרודפים, מחוקקי חוקי הטרור, היא תזכור כפושעים; את הנרדפים והמורשעים – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בגין חוקי ההבל האלה, היא תנציח כלוחמי חופש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רביבי, אתה מעוניין להגיב? << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן, אל תוותר. רביבו, שלוש דקות. רביבו, לא פחות משלוש דקות. רביבו, תן את זה בכל הכוח שאתה יודע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בחלוף היממות שאנחנו כאן, אני שואל את עצמי אם זה חלום או הזיה. לא האמנתי שאי פעם אני אציע – לא יודע איך להגדיר אותו, שאני אציע לו הצעה. אני מציע לך הצעה. לבושתנו, אתה מייצג בכנסת ישראל, אתה חבר כנסת ואתה חלק מהעם הקדוש הזה שנקרא יהודים, לבושתנו ולצרתנו. מה שנקרא, ערב רב. אני רוצה להציע לך הצעה, אני רוצה להציע לך הצעה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר כנסת בושה; שחור, הוא לא כסיף. אני רוצה להציע לך הצעה. אני רוצה להצטרף איתך לגינויים. בוא תצטרף להצעת החוק שלי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא מצטרף לגזענים – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> עלוב. תתבייש. אנחנו צריכים להתבייש שאחד כזה הוא חלק מחברי הכנסת. עליבות. בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתבייש בגזענות – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, נא לתת לחבר הכנסת להשלים. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> יש גבול. בדברי ההסבר קיצרתי גם משום רצון להימנע מגזל שינה, אדוני היושב-ראש, וגם משום שהנחתי שיש הצעות חוק – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חכה רגע, השר קרעי. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שחייבות להיות בקונסנזוס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר קרעי, ברשותך, חבר הכנסת רביבו מנסה להשלים את דבריו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – בחר ה' מכל העמים. כתוב. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר קרעי, אני רוצה לתת לחבר הכנסת רביבו להשלים את דבריו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מאיפה בא האסלאם? האסלאם מאצלנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הנחתי שיש מעט מאוד הצעות חוק שלגביהן באמת אין חילוק בין אופוזיציה לקואליציה. כך הנחתי. אומנם, מכובדיי – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בסדר, הוא חדש. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אומנם זה לא פונה לדבר ההוא. היום חל יום הילולתו של אהרן הכהן הגדול. היה ידוע שהוא היה אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. חבר הכנסת אלמוג כהן וסגן השר אבי מעוז, ידוע שאנחנו בתשעה ימים מאוד מאוד מורכבים צריכים להרבות באהבת חינם. אני מבקש מכם, תהיו יצירתיים ותסייעו לי. איך מול הדבר הזה אפשר להתנהג באהבת חינם? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא רוצה – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> איך? איך? ביזיון, בושה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כבוד לי – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מזמין אותך לבוא לבצע בדיקת דנ"א. אני מודיע לך שיתגלה שאתה לא חלק מהעם שלנו. תתבייש. תתבייש. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אוי אוי אוי – – – העם שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה דיברת – – אני אגיד לך איזה סורה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן אתה מפריע להמשך ההתנהלות. חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> העם הקדוש, העם הנבחר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. אנחנו מבקשים לעבור להצבעה בקריאה ראשונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מבין. נא לעצור – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> להתנצל על זה? מה לעשות – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא רוצה להוציא אותך. יש הצבעה עכשיו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי אתם? זה נקרא גזענות – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו – הצבעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש, בפעם הבאה תפנק אותי בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> קיבלת. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 19, נגד – שישה, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, עברה ותועבר לוועדת החוץ והביטחון להמשך עבודה. << הצח >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3177/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנו עוברים להמשך סדר-היום – הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו. חבר הכנסת טייב, ההנמקה תהיה מהמקום. אתה מוזמן לתפוס את מקומך. נא להפעיל את המיקרופון. לרשותך דקה. בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, במשך שנים רבות האומנים והמבצעים, זמרים, חזנים, פייטנים, שחקנים, בדרנים ורקדנים, מדובבים ורקדנים, אינם מקבלים תשלום ראוי עבור השימוש שעושים בקולם, בכישוריהם ובצילומיהם, ולעיתים גם לא מקבלים תשלום כלל. הצעת החוק המובאת בפניכם היום באה לשים סוף למצב שנמשך זה עשרות שנים, ולוודא קיום ראוי לאומני ישראל כולם – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים, נשים, גברים, ימניים ושמאלנים. לא עוד מצב שבו אמן ותיק לא מקבל תשלום עבור שימוש בקולו ובפניו רק בגלל שהוא הופיע לפני שנת 1984. זה מצב אבסורדי ומקומם שבו דווקא האומנים הוותיקים, שזקוקים יותר לכספי התמלוגים, אלו שכספי התמלוגים מהווים הלכה למעשה את הפנסיה שלהם, עומדים מול שוקת שבורה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> בעצם הם מאבדים את פרנסתם. אדוני היושב-ראש, לא עוד מצב שבו גופי ענק מגלגלים עשרות מיליארדי שקלים, לוקחים את ביצועי האומנים, את קולם ואת כישרונם ומעלים אותם לשירותי האינטרנט בכל רחבי העולם, והאומן הישראלי שוב עומד מקופח מול שוקת שבורה. אדוני היושב-ראש, ברצוני לברך את ועדת השרים לחקיקה, בפרט את שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי, על זה שהם הסכימו להעביר את הצעת החוק החשובה הזאת בקריאה טרומית, ובעזרת השם ביחד נקדם את זה עם הצעה ממשלתית שתבוא בהמשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. ישיב, בשם הממשלה, שר המשפטים יריב לוין. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת טייב, תודה רבה על הבאת הצעת החוק הזאת, שבאמת באה לעשות צדק עם המבצעים, עם האומנים. בכלל, אני חושב שגם המפיקים – כל הגורמים שעוסקים בתחום הזה נמצאים כל הזמן תחת בעיות מאוד קשות: גם להתפרנס בכבוד, גם להיות במצב שהזכויות שלהם יהיו מוגנות כמו שצריך. אגב, צריך לומר שיש לנו אתגר עצום עכשיו עם הכניסה של ה-AI לתוך כל העולמות האלה. אני יכול לומר שאני עוסק גם בנושא הזה. בכל אופן, הצעת החוק שלך באה לטפל לפחות בחלק מכל הסוגיה המורכבת והחשובה הזאת, ליצור איזו סימטריה והרמוניה חקיקתית בתחום הזה, באמת, כפי שאמרת היטב, לחזק את מעמדתו, חשיבותו ומרכזיותו של האמן המבצע בעידן הטכנולוגיה המודרני. הדבר הזה הוא בהחלט חשוב. האומן בהרבה מאוד מקרים הוא הגורם העיקרי להצלחה המסחרית של היצירה המוגמרת. הוא גם הרבה פעמים הכוח המניע של התעשייה המסחרית של היצירות האלה. אני חושב שאנחנו בהחלט צריכים למצוא את הדרך להגן על אותם אומנים. לפיכך, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי המשפטים, התקשורת והאוצר. צריך לומר, יש כאן מלאכה מורכבת. המלאכה היא לא כל כך פשוטה, אבל אני בטוח שאתה תוביל את העניין בנחישות, במקצועיות, ונצליח להביא את הנושא החשוב הזה לידי גמר. לפיכך, אני כמובן מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר המשפטים יריב לוין. ביקש להגיב על ההצעה חבר הכנסת אחמד טיבי – תיקון, להתנגד להצעה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – נציגים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תן לנו הצעה לפריד אל-אטרש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה, אתה כבר בקריאה ראשונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תפנק אותי בשנייה, אדוני היושב-ראש. אני לקראת קיזוז. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הנאום שנשא חבר הכנסת עופר כסיף – אולי לא אהבתם אותו, אבל הוא מבוסס. הוא מלא עובדות, ובעיקר עובדות היסטוריות. עופר כסיף, שהוא מרצה לפילוסופיה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית, במכללת ספיר, יכול ללמד הרבה מאוד ח"כים גם היסטוריה, גם עמידה על שלו. אני נדהמתי מהטיעון של חבר הכנסת רביבו לחברי עופר כסיף, שאמר לו: צריך לבדוק את הדנ"א שלך, כי כנראה אתה לא מהעם שלנו. זה טיעון של גזענות ביולוגית. גזענות ביולוגית הייתה לפני 80 שנה באירופה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה, הוא גזען על יהודים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הייתה נגד יהודים. גזענות ביולוגית נגד יהודים. כדאי ללמוד את ההיסטוריה היהודית. עכשיו, אני רוצה לרענן את זיכרונו של חבר הכנסת רביבו. אם עופר כסיף, לפי הבדיקה הנטענת – טוב שנכנסת, חבר הכנסת רביבו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתה החזרת אותי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הטענה של בדיקת דנ"א כשייכות לעם שלך – ושללת את זה מעופר כסיף, שהוא יהודי בדעות שונות ממך, והוא ענה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא לא יהודי. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מה פתאום? אין לו את המחמאה הזאת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רביבו, עכשיו הוא מדבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההיסטוריה תשפוט אותו, וההיסטוריה תשפוט אתכם כיהודים, גם אתם וגם הוא. הוא יהיה בצד הנכון של ההיסטוריה. אבל היות שניסית להוציא אותו ממה שהוא, מהעם שלך, לפי בדיקת דנ"א – כך חשבו לפני 80 שנה באירופה על גזענות ביולוגית. כדאי שתלמד שיעור בהיסטוריה יהודית. אבל אני רוצה להגיד לך מי כן בעם שלך, ואתה לא כעסת עליהם, ואתה לא תדבר: גולדשטיין הוא מהעם שלך, יגאל עמיר הוא מהעם שלך, עמי פופר הוא מהעם שלך, וגם איתמר בן גביר מהעם שלך. תודה רבה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שנזכיר לך מי האנשים שהם מהעם שלך? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טייב, אתה מעוניין להגיב על הדברים? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני צריך שעה על הדוכן – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, אם אתה מעוניין, נא לגשת לכאן. לרשותך שלוש דקות, זה הזמן שלך. אני שמח לראות שבשעה הזו יש הרבה כוחות כאן באולם. בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, אני אהיה קצר. חבר הכנסת אחמד טיבי, חשבתי שאתה בא להתייחס לעצם ההצעה, ושתבוא, תברך על הביצועים של אום כולתום ועוד, אבל לצערי, בחרת להתייחס לדברים אחרים. אתה יודע, כשאני הייתי בישיבה, ראש הישיבה – כשהיינו מפריעים לו באמצע השיעור, הוא היה אומר: עד עכשיו לא אמרת כלום, עכשיו התחלת לדבר שטויות. חבריי חברי הכנסת, אני קורא לכם להצביע בעד החוק. תודה רבה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אחמד טיבי התייחס לדברים יותר חשובים – – – זאת הבעיה, שמצפים מאיתנו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג–2023 – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גם את באה עם ז'קט היום? כולכם התחפשתם לכיפה אדומה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן. – – של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו. אנחנו עוברים להצבעה. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 23, אין נגד, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים עברה, והיא תעבור לוועדת הכלכלה להמשך טיפול. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להמשך סדר-היום – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה) – סליחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חינוך, חינוך. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כך, תעבור לוועדת הכנסת. קיבלתי. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3443/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להמשך סדר-היום, להצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> פנינה, פנינה, את תשלמי על הסינונים היום. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי כנסת נכבדים – אני מקווה שהאיומים של חבר הכנסת אלמוג כהן מתועדים, אדוני יושב-ראש ועדת האתיקה. טוב, זה היה בהומור, אבל עכשיו אני רוצה לעבור להצעת החוק הזו, שהיא הצעת חוק מאוד רצינית, שבאה לתקן מציאות מעוותת, ואני אף אומר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רק מבקש לא להשתמש בתפקיד שלך באיום על אלמוג. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברשותכם, חברי הכנסת, זו הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, שדנה לא אחת בדיני נפשות, והיא המשך ישיר לתיקון שנעשה כאן בכנסת לפני כשנתיים, בהובלה של חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת גדעון סער, שר המשפטים לשעבר, אשר שינו את נושא האפוטרופסות כאשר מדובר בהורה שרצח או ניסה לרצוח בן זוג או בת זוג. הצעת החוק שלפניי מתחילה בכך ששירה איסקוב, אישה אמיצה שכולנו מכירים, מגיעה ללשכתי לפני כמה חודשים ומספרת לי מצב אבסורדי, חברת הכנסת מירב בן ארי – חבל שזה לא מעניין אתכם, חברים. אדוני השר, אני מבקשת שיהיה שקט. בואו נכבד רגע את החוק. השעה גם ככה מאוחרת וקשה, ולי אישית קשה להתרכז כשיש רעש. אני מספרת שהצעת החוק הזאת מתחילה כאשר שירה איסקוב, אישה אמיצה מאוד, שורדת אלימות קשה מאוד, שכולנו מכירים אותה, מגיע ללשכתי, ומספרת לי שהיא נמצאת בסיטואציה קשה מאוד ואבסורדית, שבה העבריין המורשע שניסה לרצוח אותה, אביעד משה, דורש לראות על פי הזכות ההורית שלו את הילד, שגם הוא חווה התעללות חמורה ואלימות חמורה, שראה את כל מה שהתרחש בבית, ילד פעוט, שהיום נמצא בטיפולים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואנחנו יודעים עד כמה מסירות יש לשירה עבורו, שגם היא השתקמה על אף הקושי הרב. והבן אדם הזה, העבריין הזה, האלים, מנסה לשלוט בה מרחוק באמצעות הילד והזכות ההורית שלו. ונוצר מצב אבסורדי שלמרות שתיקנו את חוק האפוטרופסות – שבאמת האפוטרופסות נשללה ממנו במצבים של רצח וניסיון רצח, המצב שבו הורה יכול לבוא ולומר: הזכות ההורית שלי, ויש לי זכות לראות את הילד – ולצערי, גם במצבים שהיה הורה שאפילו אנס את ילדו. אנחנו מגיעים – מרחיקים לכת. לכן הצעת החוק הזאת באה ואומרת שלא יכול להיות מצב שהזכות ההורית תהיה מוחלטת, אדוני היושב-ראש. היא לא יכולה להיות מוחלטת וללכת נגד טובת הילד. האינטרס הראשוני חייב להיות האינטרס של טובת הילד, בטח במצבים קיצוניים שבהם הילד חווה התעללות. וכאשר מכים את אימו או מנסים לרצוח אותה או רצחו את אימא שלו זה לחלוטין התעללות שמשנה את כל אורחות חייו, צלקות שהן לכל החיים. הרבה פעמים הקורבנות השקופים זה הילדים לאימהות שנרצחו, הילדים שנשארים יתומים, או אימהות שחוו ניסיונות רצח. אנחנו באים לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), וגם להוסיף בשלילת האפוטרופסות שיהיו מצבים של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329, שבהם ההורה – תישלל ממנו האפוטרופסות. במצב דברים שכזה, אני חושבת שבשנתיים האחרונות עשינו מהפך בנושא הזה, והכנסת יכולה לומר שאפו לעצמה, כבוד לעצמה שהיא רואה את הילדים המסכנים האלה, שהרבה פעמים אנחנו כמדינה לא רואים אותם, לא רואים את ילדי הנרצחות, שלא לדבר על זה שהרבה מאוד מהזכויות עדיין נשארו בידי הרוצחים, כמו הדירה המשותפת, שעל זה אנחנו נאבקים – גם עאידה מכירה את זה; מירב, גם את מכירה את זה. זה פשוט אבסורדי – גבר שרצח את אשתו ועוד נהנה מהרכוש המשותף שלו. ועל כן אני רואה אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת המציעים יחד איתי, שזה הובא לכאן, בין היתר חברי כנסת מהקואליציה, שהם קידמו איתי מולך, אדוני שר המשפטים. אני רוצה להודות לכם שהעברתם את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה, ובין היתר לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית, שקידמה את זה יחד איתי; להודות כמובן לשירה איסקוב, שבשעה הזאת לא יכלה להגיע לכאן, וגם לעו"ד מיקי רויטמן, שיחד איתה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא הייתה שותפה לחוק, שירה איסקוב? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שירה איסקוב באה עם הצעת החוק, יחד עם עו"ד מיקי רויטמן, ברגע שהיא הבינה שהסיטואציה שלה אינה יכולה להיות מתוקנת רק עבורה, אלא עבור כלל מי שסובלות מהסיטואציה הזאת. אני רוצה להודות להן, ואני חושבת שזה מדגים שכמה שאנחנו נהיה קשובים לשטח, לאנשים – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תסיימי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אדוני חבר הכנסת יעקב אשר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוא לא שמע מספיק על החוק, הוא רוצה לשמוע עוד קצת. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זהו, אני מסיימת. לבקשת חברת הכנסת מירב בן ארי, שהולכת להישאר פה עוד שעות, באמת אנחנו משתדלים לצמצם, ואני אפילו סטיתי מהניירות, ואני אשאיר כמה דקות שאני לא מדברת. רק לסכם ולומר שאני מודה גם לקואליציה, שתומכת בנושא הזה. זה מוכיח לנו שיש עניינים שאנחנו יודעים להתעלות מעל הוויכוחים ומעל האינטריגות הפוליטיות והיום-יומיות. אז תודה רבה, ואני מבקשת מכולם להצביע בעד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו. ישיב, בשם הממשלה, חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הזו של חברות הכנסת פנינה תמנו וקטי שטרית – בהחלט ראויות להערכה על הצעה שנוגעת באמת בנושא כאוב, בנושא חשוב, וצריך לומר שוב, למען האמת, גם בנושא די מורכב. אני לא איכנס כאן לכל פרטי התשובה, אבל אני אנסה לומר בקצרה כך: הצעת החוק הזו מבקשת להרחיב את סעיף 27א(א), ולשלול אפוטרופסות מהורה גם במקרה של הרשעה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין כלפי ההורה האחר או אחד מילדיו. בנוסף, מבוקש בהצעת החוק להרחיב את ההסדר הקיים כיום כך שהורה שהורשע בעבירת רצח או ניסיון לרצח שביצע כלפי ההורה האחר או כלפי אחד מילדיו, לא יהיה זכאי לכל זכות כהורה על ילדיו נוסף לשלילת אפוטרופסותו. סעיף 27א(א) נותן מענה למקרה קיצון בעבירות חמורות, שכן הוא שולל אפוטרופסות הורה ללא הליך משפטי. אף שככלל דרך המלך היא בחינת כל מקרה לגופו ובדיקת טובת הילד בנסיבות מקרה מסוים, בהחלט יש מקום לתמוך בהרחבה של הסדר זה לעבירת חבלה בכוונה מחמירה, בהיותה עבירת האלימות החמורה יותר מלבד עבירות הרצח וניסיון לרצח, שכבר כלולות בהסדר. לעומת זאת, בחלק השני של הצעת החוק, שמבקש לשלול מהורה שהורשע בעבירת רצח או ניסיון לרצח שביצע כלפי ההורה האחר או כלפי אחד מילדיו כל זכות כהורה – החלק הזה מעלה קשיים משמעותיים. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מפרט את הזכויות והחובות ההוריות אשר נשללות, ולכן לא כל כך ברור מה הצעת החוק מבקשת להוסיף על כך. יש לציין כי מאחר שהיה צורך והיה רצון להמשיך להטיל על ההורה שאפוטרופסותו נשללה חובת מזונות, היא הוחרגה באופן מפורש בסעיף. התייחסות לזכויות ההורה באופן נפרד משלילת האפוטרופסות עלולה ליצור הסדרים שליליים ביחס לעבירות האחרות שאין הוא מתייחס אליהן. במידה שישנם קשיים מסוימים שונים שעולים בהקשר של מעמדו של ההורה שנשללה אפוטרופסותו בהליכים שונים הנוגעים לילדיו, בהחלט אפשר יהיה לבחון את הדבר הזה תוך כדי הליכי החקיקה, ואם יהיה צורך לבוא בדברים, ולנסות לראות אם אפשר לתת איזשהו פתרון נקודתי במקום שזה נדרש. לאור האמור לעיל, עמדת הממשלה היא לתמוך בקריאה הטרומית בחלק הראשון של הצעת החוק, ללא החלק השני, של שלילת הזכויות ההוריות, וזאת כמובן בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה של משרדי המשפטים, הרווחה והביטחון החברתי. מאחר שאני מבין שהדבר הזה מוסכם, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר המשפטים. אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת השלילה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – הרחבת שלילת האפוטרופסות הטבעית והגבלת מימוש זכות הורות עבור מורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 24, אין נגד, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשפ"ג–2023, עברה והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3326/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), של חבר הכנסת יצחק קרויזר. ההנמקה תהיה מהמקום לדקה אחת, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים). כבוד היושב-ראש, אדוני השר, התופעה של כניסה לבסיסים צבאיים, למחסני נשק ולשטחי אש הפכה לתופעה נפוצה, שמהווה חיזוק משמעותי לעבירות של פשיעה וטרור ומסכנת את שלום הציבור. על פי הנתונים הקיימים בצבא, אלפי כלי נשק נגנבים מצה"ל מדי שנה, וייתכן כי ההיקפים נרחבים אף יותר. עקב הימנעות של חיילים רבים מחתירה למגע בזמן אמת מחשש להסתבכות פלילית בעקבות הוראות פתיחה באש סותרות או לא ברורות, נמנעים חיילים מלירות כדי לא להסתבך, ועל כן התופעה הפכה לסכנה של ממש, כאשר כלי נשק וציוד צבאי בהיקפים גדולים מגיעים לגורמים עבריינים. הצעת חוק זו באה לתקן את העוול הזה, ופוטרת מאחריות פלילית שוטרים וחיילים המגינים על בסיסי צה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3393/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלמוג כהן) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק העונשין, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלמוג כהן. לרשותך דקה מהצד, בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מבקשת להפריע לאלמוג כמו שהוא הפריע לי, ושיתנצל בפניי. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שלא ענית לי, שסיננת אותי פעמיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעצור את השעון. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו היא חשובה מאוד, בייחוד בנושאי הבסיסים בנגב, תחנות המשטרה ושטחי האש. בתקופה האחרונה כוחות צה"ל שמתאמנים בשטחי האש נתקלים בפורעים אשר באים וגונבים תחמושת ולעיתים אף ציוד מסווג. הפתרון שלנו לבעיה הזו הוא למעשה להסיר אחריות פלילית – אגב, כמו בכל המדינות המערביות – בנושא של פגיעה ברכוש של הצבא, גנבה או השחתה של רכוש הצבא. חשוב גם להדגיש, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, שכיום בתדרוכים של הצבא מדברים על דפ"א של גנבה, ואנחנו אפילו נתקלנו במקרים שבהם בסיס צה"ל בנבטים, שהוא בסיס רגיש מאוד, היה מושבת קרוב ל-14 שעות לאחר שאדם פרץ פנימה. לכן הצעת החוק הזו היא סופר-חשובה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנחנו נשמח לתמוך, בשביל כל תושבי הנגב; כן, גם הבדואים סובלים מזה מאוד. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. ישיב במשולב חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים, בשם הממשלה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק של חברי הכנסת קרויזר וכהן בהחלט עוסקת בתופעה קשה, חמורה, רחבת היקף, של גנבת אמל"ח מבסיסי צה"ל והיעדר יכולת מספקת להתמודד עם התופעה הזו. צריך להבין שאמל"ח שנגנב מוצא את דרכו למשפחות פשע, לפעמים לארגוני טרור, ובסופו של דבר נשק נגנב לא כדי שמישהו יתלה אותו בסלון לראווה אלא כדי לעשות בו אחר כך שימוש. הדבר הזה כמובן בסופו של עניין גובה קורבנות, וגם מייצר מציאות של הצטברות של נשק בידי גורמים שאינם מורשים להחזיק בו, עם כל המשמעויות של העניין הזה. הצעות החוק האלה הן הצעות גורפות, רחבות, צריך לומר גם מורכבות, כי בסוף אנחנו רוצים ליצור מצב שלא נגיע לאיזו מציאות אחרת, גם לא של מערב פרוע וגם שלא נחשוף את החיילים שלנו ששומרים למצב שבנסיבות כאלה או אחרות הם ימצאו את עצמם אחר כך מעורבים בכל מיני הליכים, גם בארץ, ובמקרים מסוימים זה יכול אפילו להגיע גם להליכים בחו"ל, כתוצאה מהתנהלות שתיתפס כבעייתית. לכן הממשלה החליטה לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית בכפוף לתנאים הבאים: א. הצעות החוק יוחלו גם על שירות בתי הסוהר. מטבע הדברים גם שם מוחזקים נשקים, וההיגיון הוא אותו היגיון; ב. לאחר הקריאה הטרומית יתקיים דיון בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים ובו תהיה התייחסות גם להשלכות החוק על הדין הבין-לאומי – ומפאת השעה אני לא רוצה לפרט כאן, אבל נדמה לי שכולם מבינים שבעניין הזה צריך לפעול באמת בזהירות ובצורה נכונה. בהמשך הליכי החקיקה יתקדמו בהסכמת משרדי המשפטים, הביטחון הלאומי והביטחון, ומפאת מורכבות העניין, הצעת החוק תוחזר לוועדת השרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה. בכפוף לתנאים האלה, שאני מבין שהם מוסכמים, אני – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפשר רק שאלה קטנה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא לא. ההערה של חבר הכנסת אזולאי היא יותר מנכונה, כי אני אפתיע אותך, חבר הכנסת אזולאי, ואגיד לך שאני נאבק בתופעה הזאת כל הזמן, כי כל משרד וכל שר – תראו, מצד אחד, אני אגיד לכם את האמת, אני עושה מאמץ מאוד גדול לקדם חקיקה פרטית של חברי הכנסת. אני חושב שבסוף זה חשוב מהרבה סיבות, אבל אני אומר אפילו את האמת, גם מהסיבה האישית – אנשים עובדים פה קשה, וראוי שהם גם יוכלו לקדם ולהביא לידי ביטוי דברים שהם מובילים. מטבע – אני חושב שמי שיבדוק יראה שוועדת שרים לחקיקה, אני חושב, מעולם לא נהגה בגישה כזאת כפי שאני נהגתי, של ניסיון לקדם חקיקה פרטית בהיקף כזה משמעותי, אבל הדבר הזה מעורר הרבה קושי, ויש לי כל הזמן התמודדות לא פשוטה עם שרים ועם גורמי מקצוע במשרדים השונים שחוששים מהעניין הזה. יש מקרים – וההצעה הזו היא דוגמה טובה – שבלי התנאי הזה, לא הייתה לי פשוט שום יכולת להצליח – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שיעזרו לנו בוועדות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא לא, אני אסביר, חבר הכנסת אזולאי. – – לא היה לי שום סיכוי להביא את כולם להסכמה על הדבר הזה. אבל אני בהחלט יכול לומר שהדבר הזה מתבקש כמעט אוטומטית בכל חוק, וברוב המוחלט זה לא קורה. אם תבדוק את זה תראה שמספר החוקים שהבאנו היום שעברו הוא לא מבוטל; התנאי הזה היה קיים – אני לא יודע, אולי בשניים או שלושה, אם אני זוכר נכון. אבל ההערה שלך היא בהחלט נכונה. ככלל, אני לא רוצה שהוועדה תדון פעם אחר פעם באותם חוקים – זה גם לא יעיל, זה גם מאריך את הדיונים וזה גם עומס שהוועדה עצמה לא יכולה לעבוד בו. יש מצבים שאני בוחר באופציה הזאת או כי באמת היא הכרחית או משום שזו הדרך היחידה לעזור לקדם הצעות שהן חשובות ויש מקום לעשות מאמץ לקדם אותן, וכך היה במקרה הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר המשפטים יריב לוין. ביקש להתנגד להצעה חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה יש להתנגד? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, נא אפשר לדובר לדבר. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום זה יום השנה להנצחת זכרו של נלסון מנדלה, וחשוב לי לומר לכם כמה דברים. אחד מהם, כבוד שר המשפטים יריב לוין – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי, נא לשמור על השקט, מי שמדבר בטלפון. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שהנהגת הלבנים בדרום אפריקה לא הייתה מצדיקה את האפרטהייד ואת הרוע בגלל עליונות, אלא הייתה עוברת ממדינה למדינה ואומרת להם: אנחנו מסכנים. אנחנו לא יכולים להיות מיעוט במרחב פתוח. זה יסכן את הביטחון שלנו. זה יסכן את הביטחון שלנו. לא תורת גזע, לא לא לא. אנחנו קורבנות. האפרטהייד זה חובה בשביל לשמר את שני העמים. אנחנו לא יכולים להחזיק מעמד אם הכול יהיה פתוח. אתם יודעים מתי נוסד האפרטהייד בדרום אפריקה? אתה יודע את השנה, כבוד היושב-ראש? 1948. אתה יודע מה בותה, נשיא דרום אפריקה, נציג המפלגה הלאומית, היה אומר באירופה? שדרום אפריקה היא המדינה הדמוקרטית היחידה באפריקה. אני שומע את המונח הזה פה, בכנסת. אתם יודעים שהתפיסה הייתה שוויון אבל בנפרד. אין בה שום דבר רע. לקחו את זה מהתפיסה בארצות הברית מול השחורים – להתפתח בנפרד; שם זה היה להתפתח בנפרד. אנחנו לא רעים, אנחנו לא נגדם, אבל רק כך אפשר להתפתח. אבל בעצם בכל מקום הייתה אפליה קשה, ואם תרצו את זה – שאלוהים הוריש להם את דרום אפריקה. תחושת דז'ה וו; אני שמעתי את המונחים הללו הרבה פעמים באולם הזה. והם נאבקו נגד הבריטים במלחמת הבורים הראשונה והשנייה, עד שבדם ויזע קיבלו את המולדת שלהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל בסוף כולם יודעים מי המדינה היחידה שנשארה בקשר דיפלומטי עם דרום אפריקה של האפרטהייד – ישראל. מי שרוצה באמת להנציח את זכרו של נלסון מנדלה צריך להתנגד לכיבוש ולחתור לשלום ושוויון. זוהי דרכו של מנדלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרויזר, אתה מעוניין להגיב? לא. אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הראשונה, של חבר הכנסת קרויזר, הצעת חוק העונשין, התשפ"ג–2023. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 13, נגד – חמישה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה ותועבר לוועדת החוץ והביטחון. אנחנו עוברים להצבעה השנייה, על הצעת חוק העונשין, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אז אם כך, היא תעבור לוועדת הכנסת להכרעה. אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה, להצעת חוק העונשין, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלמוג כהן. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 13, נגד – חמישה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין, התשפ"ג–2023, עברה והיא תועבר – לוועדת החוץ והביטחון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לוועדת הכנסת להכרעה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2948/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר יריב לוין, מכובדיי כולם, חודש טוב לכולם. הצעת החוק המובאת לפניכם היא חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע. לפני שאציג את ההצעה, חשוב לי להזכיר את השותף שלי להצעת החוק, חבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, שסייע ותרם רבות בקידום הצעת החוק. את הצעת החוק הגשתי לאחר שקיבלתי פניות מהורים מודאגים ולאחר ששמעתי באמצעי התקשורת על תאונות נוראות שקרו שבהן היו מעורבים רוכבים בכלים הללו. לעיתים התאונות הללו עלולות להפוך לגמרי את חייו של האדם ולעשותו מוגבל, ובמקרים קשים – להפוך אותו לצמח. השימוש באופניים ובקורקינטים הללו מקל את עומסי התנועה, מקצר את זמני הנסיעה וגם מפחית את זיהום האוויר. עם זה, חייבים לאפשר שימוש בטיחותי ויעיל בכלים הללו. לשם רווחת כולנו צריך להקצות לרוכבים הללו נתיבים מיוחדים בערים וגם לפקח עליהם ולאכוף על הרוכבים את חוקי התעבורה. משנת 2014 נקבעו כמה תיקונים לתקנות התעבורה, כגון גיל הרכיבה, חבישת קסדה ואיסור רכיבה על המדרכה, וגם הורחבו סמכויות האכיפה של הפיקוח העירוני. כללים אלו ואכיפתם מסוכלים במידה רבה כיוון שהכלים ברובם אינם נושאים סימן זיהוי גלוי. לפיכך, הרוכב על הכלי יכול להימלט בקלות משוטר וממפקח. גם אין אפשרות לאתר את כלי הרכב הללו לאחר שנעברה בהם עבירה או לאחר שהיו מעורבים בתאונה. לכן, הוצע בתקנות אלו לחייב את בעלי הכלים הללו לרשום את הכלי באופן מקוון, ללא צורך ברישוי שנתי, אגרות ועוד. מחקר מקיף שנערך לאחרונה הראה כי 62% מבני הנוער הרוכבים על אופניים חשמליים היו כמעט מעורבים בתאונה. נתון זה מצביע על היעדר אכיפה מוחלט ועל תרבות נהיגה מסוכנת בכלי הרכב הללו. לפיכך, המחקר הציע לחייב את הרוכבים להתקין על כלי הרכב הללו לוחיות זיהוי, כדי להגביר את ההרתעה של הרוכבים מביצוע עבירות. אמצעי הזיהוי יאפשר לחברות הביטוח לספק פוליסות ביטוח תאונות אישיות וביטוח צד ג' לרוכבים הללו. ביום 4 ביולי 2023 פורסמו הנתונים הללו בדוח מבקר המדינה לשנת 2022: 3,089 היה מספר הפצועים בשנים 2018–2020 בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים; 2,846 מן הפצועים רכבו על הכלים הללו; 55 היה מספר ההרוגים. בשל הנתונים המדאיגים הללו חשוב מאוד להביא את הצעת החוק הזאת, שעשויה לצמצם את מספר תאונות הדרכים, להציל חיים, למגר את הסכנה ולהפחית ככל האפשר את הפגיעה ברוכבים עצמם ובהולכי רגל שבקרבתם. נוכחנו לדעת כי גם על פי התיקונים לתקנות התעבורה, גם על פי המחקר שנעשה וגם על פי דוח מבקר המדינה, המסקנה היא אחת: חשוב מאוד, חובה, לשים לוחית זיהוי על הכלים הללו. בהזדמנות זו אני מודה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים גב' מירי רגב על אישור הצעת החוק. תודה גם לך – מקלב עדיין לא הגיע? תודה גם לך, אדוני סגן השרה מר אורי מקלב. אני מודה כמובן לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין; לולא יריב ההצעה לא הייתה מתקדמת ומאושרת. אני מודה גם ליו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, ושוב אני מודה למציע איתי, חבר הכנסת יעקב אשר. אודה לכם על אישור הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עטייה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/135/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. ינמק חבר הכנסת יעקב אשר. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מכובדי סגן השר, ההצעה הזאת היא הצעה שעברה בקדנציה הקודמת בקריאה טרומית כשהגשנו אותה, ולצערי הרב, סחבת ומשכת מצד השרה הקודמת – אני אומר את זה כאן ואמרתי את זה גם בהזדמנות אחרת – לסחוב את העניין הזה זמן מיותר, ובסופו של דבר, כשכבר היינו בתוך מערכת הבחירות, יום אחד עשו מסיבת עיתונאים של השרה ובה היא הכריזה על הפרויקט הזה של לוחיות; פייק ניוז אחד גדול מההתחלה ועד הסוף. את החוק שאני יזמתי אז עצרו, היא הודיעה את זה במסיבת עיתונאים במערכת הבחירות, וכמובן שלא נעשה כלום. אני שמח שחברת הכנסת עטייה באה אליי ודיברה איתי בנושא הזה. אמרתי לה: תגישי את זה, נגיש את זה ביחד, נעבוד על זה ביחד. והחשיבות הגדולה – אני אומר במילה אחת; הנתונים והכול, הקפת את הכול, אבל יש נקודה אחת: הנושא הזה של הכלים הללו, הם נראים כלים של משחקים, אופניים של ילדים כביכול, של תינוקות. אין בזה שום דבר רשמי שנותן בסופו של דבר אחריות לבעלים של הכלים החשמליים הללו. לכן, הנושא הזה של לוחיות הזיהוי יהיה נכון. הוא גם יגביר את ההתרעה של רוכבים מביצוע עבירות ויאפשר אכיפה יותר טובה, כי יש מספר. לא יהיה אפשר להעביר את האופניים מאחד לשני, בגלל שבסוף הלוחית היא על שם הבעלים, ואז לא ייתנו למישהו שאסור לו לנהוג, אם בגיל צעיר וכו'. זה יעזור בצמצום תופעת גנבות כלים חשמליים כאלה. מדובר כאן על רישום בפעם הראשונה וזה הכול. אין פה שום רגולציה מכבידה. הדברים האלה יגרמו לדבר אחד – יותר אכיפה, יותר אחריות של בעלי האופניים החשמליים וממילא יותר בטיחות ואחריות. כל אב שייתן לילד שלו, יבדוק ויראה שהוא נוסע עם קסדה, שהוא עושה את מה שצריך, כי יש זיהוי, יש לוחית זיהוי. אני שמח ומודה לוועדת השרים ולשר לוין, שהשתכנע מהר מאוד בחשיבות העניין. תודה רבה לכולם, ושיהיה לנו לילה פורה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת אשר. ישיב בשם הממשלה במשולב חבר הכנסת אורי מקלב, סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי שר המשפטים, יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, דנת בחוק הזה באופן מיוחד ותמכת גם בדיון הנוסף שהיה השבוע. משרד התחבורה רואה את זה כהצעה טובה. בעיקרו זה אמור להיות כלי עזר לאכיפה של נסיעות מסוכנות, פראיות ומסכנות מאוד שנעשות היום בכלים – שהם כשלעצמם הם כלים מבורכים, גורמים ודאי למניעת זיהום מהסביבה וצפיפות בדרכים, יש להם הרבה מעלות, אבל ככל שאנחנו מברכים ומעודדים שימוש בכלים הקלים האלה, אופניים חשמליים וממונעים וקורקינטים ממונעים, ככל שהם מתרבים, כך הסיכון שלהם רב. אנחנו כולנו עדים לכך שאתה יוצא מפתח הבית ובשנייה האחרונה כמעט מישהו פוגע בך, נוסעים על מדרכות שלא כחוק, מסכנים אנשים צעירים, אזרחים סתם וקשישים. אני רוצה רק להגיד ואני רוצה לציין ולחדד שהכלי הזה הוא באמת לא משחק, כפי שאמר חבר הכנסת יעקב ואשר וכפי שאמרה חברת הכנסת אתי עטייה. הוא כלי מסוכן מאוד. זה מגיע עד פגיעות אנושות ממש. זה יכול להגיע לנפילה של קשיש – נפילה, שבירה של אגן, ומי שיודע מה זה אצל אנשים מבוגרים, ואפילו לא מבוגרים מאוד: פגיעה, אשפוז, והדרך – כמה חודשים, בסופו של דבר הילדים יושבים שבעה על אותו אדם, שזה התחיל מפגיעה קטנה מאופניים חשמליים. ודאי שאנחנו עדים גם לתאונות קטלניות בכלי הזה. חבר הכנסת יעקב אשר, לא מזמן נהרג הרב אדרת מפגיעה של אופניים חשמליים בדרכו לישיבה, ללמד לימוד בישיבה. אכן, זה אדם שהכרתי אותו מקרוב, ונהרג מפגיעה של נער, או לא נער, באופניים חשמליים. אני רק רוצה באמת לחדד, היו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אורי, יש רוב. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, אבל יש כאלה שלא יודעים את החשיבות של החוק הזה. חשוב לי לציין שמשרד התחבורה כבר יכול – לפי פקודת התעבורה כבר מעוגנת בחקיקה האפשרות לחייב התקנת לוחיות רישוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע, וחשוב לציין שהמשרד מקדם תקנות שיאסדרו את כל הנושא של התקנת הלוחות בפועל. אבל מתוך הכרה, מתוך הכרה למציעים, לחברת הכנסת עטייה ולחבר הכנסת יעקב אשר – וכתבו לי את זה גם בדברי התשובה, זה לא רק אני אומר את זה מעצמי, עד כדי כך אנחנו רואים את הפעילות הזאת של חברי הכנסת שניסו לקדם את זה כבר כמה שנים ורואים את החשיבות – אנחנו תומכים בהצעת החוק הזו. אני רק רוצה לחדד את ההחלטה של ועדת השרים, שהיא לא החלטה סטנדרטית, והתפתחה, אני חושב, בחוק הראשון; אז התפתחה הדרך הזו שאנחנו מאשרים. משרד התחבורה לא ביקש להחזיר את זה חזרה לוועדת שרים אבל אנחנו מסכמים שזה בהסכמה, ואם משרד התחבורה יחשוב שבעיניו לא הגיעו להסכמה, הוא יבקש מוועדת השרים להחזיר את זה חזרה. אבל כל זמן – ואני מניח – שתגיעו איתו להסכמות, אז אין צורך להחזיר לוועדת שרים, ואפשר לקדם את זה אחרי הקריאה הטרומית לדיון בוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לסגן השר מקלב. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. אנחנו נצביע על שתי הצעות החוק. הצעת החוק הראשונה, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה – הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – תשעה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה והיא תועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה לתיקון פקודת התעבורה, התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שמונה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה, התשפ"ג–2022, עברה והיא תועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אני לא הצבעתי בטעות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שניכם הצבעתם בעד? זה לא משנה את תוצאות ההצבעה אבל זה יירשם בפרוטוקול. תודה. גם ארז מלול וגם ואליד אלהואשלה, שניהם ביקשו להירשם שהצביעו בעד. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3200/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ארז מלול) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ארז מלול. בבקשה. ההנמקה תהיה מהמקום. לרשותך דקה. בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית אפתח בשבחו של שיאן החקיקה השר מלכיאלי, שהיה שותף להצעה זו. מדינת ישראל נמצאת במשבר תחבורתי חמור ביותר. העומס בכבישים הולך וגובר. כולנו משלמים את המחיר. תפקידנו כחברי הכנסת הוא לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו על מנת לגרום ליותר ויותר אנשים להשתמש בתחבורה הציבורית, או לפחות להסיר חסמים ביורוקרטיים מיותרים שמקשים על אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית. אחד הכשלים הוא הרב-קו. הרב-קו נוצר מתוך רצון טוב לייעל את הנסיעה בתחבורה הציבורית, למנוע מהנהגים את הצורך להתעסק עם התשלום בנהיגה, אבל הוא גם הביא למצב שבו אנשים שלא משתמשים באופן קבוע בתחבורה הציבורית, לא ישתמשו בה אפילו מדי פעם. זה מביא למצב שבו אם אדם איבד את הרב-קו, הוא לא ייסע – או נוסע מזדמן או תייר – לא יוכל לנסוע בתחבורה ציבורית. יש עוד יתרון בהצעת החוק – היא תמנע תמונות מביכות של תיירים שמורידים מהרכבת הקלה בירושלים או סתם אזרחים המתקשים לשלם בתחבורה ציבורית כי אין להם רב-קו. תנו להם את האופציה לשלם באשראי ותעודדו את השימוש בתחבורה הציבורית. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3334/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת החוק של ואליד אלהואשלה, גם כן הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה. לרשותך דקה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצורך הזה בתיקון החוק – הוא בא על מנת לשרת את התושבים, לשרת את האזרחים, במיוחד כשאנחנו כל הזמן קוראים לאזרחים להשתמש בתחבורה הציבורית. ביטול התשלום במזומן והמעבר לשיטת הדיגיטציה והתשלום בכרטיס אשראי הוא מצרך חיוני, בתקופה הזאת במיוחד. ולכן אנחנו בעד זה שהתושבים כן יתחילו להשתמש גם בכרטיס אשראי. אבל אני רוצה לפנות גם לסגן שר התחבורה. בכביש 25 ו-31 בנגב שדרגו את הכביש, וזה מבורך, אבל השביתו וביטלו את כל תחנות האוטובוס שם. ולכן הפנייה שלי למשרד התחבורה היא להציב את התחנות מחדש במקומות שמשרד התחבורה הרס את התחנות שם. זו דרישה של התושבים שלנו. (אומר בערבית: הגיע הזמן שהאזרחים במדינה הזאת יוכלו להשתתף, ולשלם באמצעות כרטיס אשראי, כדי שהרשות תוכל – –) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – להיות במעקב אחר התיק הזה, וכדי שההליכים יהיו פשוטים עבורם.) תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. ישיב במשולב על שתי הצעות החוק סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר ודאי נמצא פה. יש כאלה שמבקשים ממני להאריך בדברי התשובה, אז אני אשתדל. אני אשתדל כי אמרתי כל הזמן שמבקשים ממני להאריך בדברי התשובה – אני אשתדל לעשות לכם את זה. לא סתם נתתם לי לחכות עד השעה 02:15, אז מה אתם חושבים, אנחנו נוותר? שלוש שעות לחכות לוועדת החוקה, או ארבע שעות. חבריי חברי הכנסת, אין ספק שההצעה הזאת היא הצעה טובה מאוד. היטיבו להסביר את זה המציעים מהעמדה מן הצד, שזה בא לעודד כאלה שאינם נוסעים קבועים בתחבורה הציבורית ואין להם רב-קו, או שאבד להם הרב-קו, או נוסעים מזדמנים ותיירים, שאנחנו רוצים דווקא לעודד אותם. ולכן משרד התחבורה תומך בהצעת החוק, עם ההתניות שאני אגיד בסוף. אבל בכל אופן אני כן מוצא חובה לבוא ולהגיד – הייתי מרחיב יותר אם זו לא הייתה שעה מאוחרת, אבל בסופו של דבר, חבריי המציעים, גם היום כבר קיים פיילוט של משרד התחבורה, מי שיודע, בתל אביב. יש פיילוט של חברת דן שאנחנו עושים את זה. באופן כללי, אני רק רוצה לתת את ההסבר – שיהיה כרטיס אשראי שהוא כרטיס אשראי משלם זה לא דבר פשוט, מכיוון שאנחנו רגילים להרבה פרופילים – יש הרבה הנחות, של ילדים, של קשישים ושל נכים. כרטיס האשראי לא יודע לעשות את זה. אנחנו עובדים היום, ואני חושב שאני לוחץ על זה – עוד כשהייתי בקדנציה הקודמת כסגן שר, ועכשיו אנחנו נותנים לזה משנה תוקף – אנחנו רוצים להפוך את כרטיס הרב-קו לכרטיס משלם, שלרב-קו תהיינה כל הפונקציות שהוא יוכל לשלם, וגם לא יצטרכו להטעין אותו. הוא יהיה כרטיס אשראי. שוב, לרב-קו גם יהיו כל הפרופילים מונחים והוא גם יוכל לשלם ולא רק להטעין, שיעשו הסכם עם חברת האשראי. אנחנו היום שואפים לכך, מכיוון שיש היום אפליקציות – Moovit ורב-פס עושות את זה, אבל מי שאין לו סמארטפונים לא יכול לעשות את זה רק ברב-קו. זו הדרך שלנו. ועדת השרים תמכה, ואני רק רוצה להגיד שבכפוף – כאותו מודל שעשינו בהצעת החוק הקודמת, זה אמור להיות שהמציעים מסכימים לכך שזה יהיה בתיאום ובהסכמת משרד התחבורה, ואם חס וחלילה לא נגיע להסכמות, אז משרד התחבורה יפנה לוועדת השרים לענייני חקיקה לבקש מהם שידונו בזה עוד פעם לפני שדנים בזה בקריאה ראשונה. זה מנגנון חדש שאנחנו מצאנו בוועדת שרים לחקיקה כדי לא לגרום לכך שכל פעם אנחנו מבקשים אחרי קריאה טרומית להחזיר חזרה לוועדת שרים. אז במידה שאני נותן לכם מוטיבציה להגיע להסכמות, אנחנו תומכים בהצעת החוק ואנחנו מבקשים מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לסגן השר מקלב. אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, נא תפסו מקומותיכם. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ארז מלול – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה והיא תעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים להצבעה על החוק השני, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, 2023, של חבר הכנסת ואוליד אלהואשלה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 13, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק הקרימינולוגים השיקומיים, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3704/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר כץ) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להמשך סדר-היום – הצעת חוק הקרימינולוגים השיקומיים, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, לרשותך עשר דקות. אתה מוזמן למצות אותן, בשביל חבר הכנסת אזולאי. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, טוב לראות אותך פה סוף-סוף, התגעגענו. צריך לסדר לך יותר משמרות. פשיעה, עבריינות ואלימות פוגעים מאוד באיכות החיים של תושבי ישראל. היעדר התמקצעות במאבק בפשיעה מהווה את אחד הגורמים העיקריים לחוסר יכולתה של מערכת אכיפת החוק ושל גורמים אחרים לתת מענה אפקטיבי לבעיית הפשיעה בישראל. מטרתו של החוק המוצע היא שיפור משמעותי של היכולת המקצועית של העוסקים בהתמודדות עם אלימות ופשיעה. תחום הקרימינולוגיה השיקומית הינו התחום המדעי העוסק באופן ממוקד ומובחן במתן מענה מקצועי לפשיעה ולעבריינות. התמודדות אפקטיבית ויעילה עם פשיעה ועבריינות והבטחת הביטחון האישי של תושבי ישראל מחייבות התמקצעות ומיומנות בתחום הרלוונטי. קרימינולוגים שיקומיים בעלי תואר ראשון, שני ושלישי בקרימינולוגיה שיקומית הם אנשים שזכו לקבל הסמכה אקדמית רלוונטית לעיסוק מקצועי בפיקוח על הפשיעה. התוכניות בקרימינולוגיה שיקומית הפועלות באוניברסיטאות ובמכללות בישראל מקנות לבוגרי התוכניות את הידע הרלוונטי הנדרש לצורך תפקודו של איש מקצוע בתחום. למרות כל המתואר לעיל ולמרות הסדרת מעמדם של הקרימינולוגים הקליניים בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, אין לקרימינולוגים השיקומיים בישראל מעמד מקצועי המאפשר להם להשתלב במערכות הארגוניות והמוסדיות העוסקות בפיקוח על הפשיעה. במצב הקיים כיום בישראל, בניגוד למקומות אחרים בעולם, הקרימינולוגים השיקומיים הם משאב יקר שהולך לאיבוד כיוון שלא נעשה בו שימוש לצורך הבטחת ביטחונו האישי של התושב. מוצע בזאת לחוקק את חוק הקרימינולוגים השיקומיים, אשר יקנה מעמד סטטוטורי לקרימינולוגים השיקומיים בישראל. מעמד כזה יאפשר להם לבטא באופן ממוסד ומערכתי את הידע האקדמי והיישומי שרכשו במסגרת לימודיהם לתואר בקרימינולוגיה שיקומית במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובעולם. שילובם במוסדות הפורמליים והבלתי-פורמליים העוסקים במאבק בפשיעה – מינוי קרימינולוגים שיקומיים לתפקידים שונים בתחום המאבק בפשיעה, כגון קציני מבחן – ישפר מאוד את יכולותיהם המקצועיות של מוסדות אלה להיאבק בפשיעה, דבר שיגביר את ביטחונם האישי של תושבי ישראל. כמו כן, מוצע להחיל את החיסיון לפי פקודת הראיות על קרימינולוגים קליניים, בדומה לחסיונות החלים על פסיכולוג מומחה ועל עובד סוציאלי. כפי שסיכמתי עם שר הרווחה, נעביר את הצעת החוק בטרומית ולאחר מכן נפעל בתיאום לקידומה. אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין ולשר הרווחה מרגי על הסיוע בהעברת החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת אופיר כץ. ישיב בשם הממשלה השר חיים ביטון. לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת שהתגעגעתי אליכם. אני חושב שאחרי איך שהמציע הציג את זה אין שום צורך בהצגה נוספת. הממשלה בעד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. נא תפסו את מקומותיכם. השר ביטון, אם היית עושה עכשיו פריימריז באולם הזה, נראה לי שהיית במקום גבוה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הקרימינולוגים השיקומיים, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אופיר כץ. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הקרימינולוגים השיקומיים, התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 16, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הקרימינולוגים השיקומיים, התשפ"ג–2023, עברה והיא תועבר להמשך דיון ועבודה לוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3653/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריאל קלנר) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים להצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר. לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר התקשורת, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, תקשורת חופשית, חופש דעה, כיוון שוק הרעיונות, עזרה לאזרח הקטן לשלם פחות על ערוצי טלוויזיה ולקבל יותר אפשרויות – ארבעת אלה עומדים בבסיס הצעת החוק שאני מציג בפניכם. הגיעה העת לגוון את שוק התקשורת בישראל. הצעת החוק שאני מציג בפניכם מביאה בשורה, בשורה של גיוון, לשוק התקשורת בישראל, בשורה ל-150,000 בתי אב בישראל המחוברים לפלטפורמת עידן פלוס, בשורה גם לאלה שלא יכולים להרשות לעצמם את חבילות הכבלים, אם מסיבות כלכליות ואם מסיבות אחרות. אדוני היושב-ראש, המצב כיום אבסורדי. ערוצי התקשורת הקטנים המעוניינים להיכלל בפלטפורמה נדרשים לשלם 2 מיליון ש"ח בשנה, בשעה שקשת ורשת מקבלות מהאוצר 4.7 מיליון ש"ח ובפועל משלמות רק 1.6 מיליון ש"ח. הקטנים נאלצים לשלם יותר מהגדולים. איזה אבסורד. את האבסורד הזה אני בא לתקן, כדי שגם הערוצים הלא TV, 9, 24, וכן, רחמנא ליצלן, ערוץ 14, יקבלו הזדמנות הוגנת להיכנס לפלטפורמה של עידן פלוס. בנוסף, יונגשו לציבור חומרי הארכיון של התאגיד במחיר הגיוני של עלות שליפתם מהארכיון. בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך אותך, חברי שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, על הרפורמה המתוכננת בשוק התקשורת, רפורמה שתעביר כוח לצרכני התקשורת, אזרחי ישראל. כבר ראיתי את ניצני ההתנגדות: הרס התקשורת, השתלטות על התקשורת ועוד כל מיני כותרות פומפוזיות, וזה גם ברור למה מתנגדים – כי אם יהיה גיוון, יהיה יותר קשה להבהיל מהדיקטטורה המסוכנת עם סיסמאות על הפיכה. המחאה לא גייסה את התקשורת, התקשורת גייסה פה את המחאה. אם יהיה גיוון, יהיה קשה יותר להשמיץ את המתיישבים החלוצים ביהודה ושומרון. היטיב לתאר זאת קלמן ליבסקינד, ואני מצטט ממאמרו: "העיתונות שלנו מתחברת למתנחלים באחד משני מצבים: או כשהם נרצחים, ואז אין אפשרות להתעלם מהם, או כשהם פוגעים בפלסטיני – – – התקשורת הישראלית נמצאת בצד השמאלי של המפה הפוליטית. היא חשה קרובה יותר אל הפלסטינים – – – אין שום דרך שפויה להסביר את העובדה שעיתונאים יודעים היטב כמה גדול היקף ניסיונות הפגיעה היום-יומיים במאות אלפי אזרחים ישראלים, יודעים היטב מה עובר על משפחה שצריכה לנסוע בלילה בדרך חזרה מחתונה ולא יודעת מאיפה תבוא האבן ובמי היא תפגע, יודעים היטב מה מרגיש מי שחברים שלו נרצחו בפיגוע בחווארה וחברים אחרים בפיגוע בעלי, ולא נותנים לשום דבר מזה ביטוי בשום מקום". אם יהיה גיוון, יהיה קשה יותר לממש תוכניות כמו שראינו לפני 18 שנה, כמו הגירוש. אנחנו מזכירים את הגירוש בימים אלה בהקשר של אכיפה בררנית. האכיפה הבררנית לא יכולה להצליח ללא סיקור בררני. אני רוצה להזכיר את המינוח שאנחנו משתמשים בו וכבר הפך להיות מטבע לשון "אִתרוּג". ממה נוצר המונח אתרוג? כשראש הממשלה דאז אריאל שרון הפך משנוא התקשורת ליקיר התקשורת כשהחליט על תוכנית הגירוש. חצי שנה לפני הגירוש אמר העיתונאי אמנון אברמוביץ': "צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג – – – לא רק מפני הדגלים הפוליטיים אלא גם מפני דגלים משפטיים", והם אכן שמרו עליו למען המטרה של הגירוש. אם יהיה גיוון, יהיה קשה יותר לתפור תיקים לראש ממשלה מהימין. מערכות האכיפה יחשבו פעמיים לפני הפעלת רוגלות, לפני שיענו עדי מדינה, לפני שירמסו זכויות של נשים מבוגרות חולות סרטן, לפני שיגישו כתבי אישום מחוררים ומפוררים. עכשיו, אדוני השר שלמה קרעי, הם מתנפלים עליך, וגם זה לא חדש. מאז ומעולם השליטה ב-90% מכלי התקשורת לא הספיקה לליברלים הדגולים. לאורך השנים פעלו לסגור כל ערוץ תקשורת ימני שאיים על מעמדם. הם סגרו את ערוץ 7, פעלו לסגירת העיתון ישראל היום, פעלו לסגור את ערוץ 20; רק לאחרונה היה ניסיון לפגוע גם בערוץ 14. צ'רצ'יל אמר פעם: "יש אנשים שהתפיסה שלהם לגבי חופש הביטוי היא שלהם מותר לומר מה שהם רוצים, אך אם מישהו מעז להתנגד להם הרי זו שערורייה". זה ההבדל בין ליברליזם לבולשביזם, ומתוך כך הצעת החוק הזו שלי – הצעה ליברלית ברוח החירות, חופש הביטוי ומגוון הדעות – ומתוך כך הרפורמה המתוכננת שלך, חברי השר קרעי. ואני מחזק אותך בדרך שלא תהיה קלה, אולם אסור לוותר. אני יודע שאתה מחויב לכך ואני מצפה מכל דמוקרט לתמוך בה בכל כוחו, ובינתיים לתמוך בהצעת החוק הזו שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. ישיב בשם הממשלה חבר הכנסת שלמה קרעי, שר התקשורת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איפה השר? מכובדי השר, ברוך הבא למשכן הכנסת. << קריאה >> קריאה << קריאה >> ברוך הנמצא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק שתדע שהוא שם Waze – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת אריאל קלנר, אני רוצה להודות לך על הצעת החוק הזו, שהיא סנונית ראשונה בעצם בתוך תוכנית התקשורת הכוללת שאנחנו מביאים. הפרק הראשון שלה יצא להערות הציבור השבוע והפרק של הרדיו יצא בעוד כשבועיים, שלושה. בהחלט, המטרה שלנו כאן היא להביא למגוון דעות, להביא למגוון צבעי הקשת בתקשורת, שהציבור הישראלי כולו יוכל להשתקף. ערוצים מכל מגוון הציבור, גם ערוצים מגזריים וגם הערוצים מימין ומשמאל, יוכלו להגיע לכל מקום בארץ, אם זה ברדיו, שהיום מוגבלים כולם באזורי, ואם זה בטלוויזיה, שהיום בעצם ערוצים קטנים לא יכולים להגיע דרך הפלטפורמה שמגיעה למאות אלפי אנשים בישראל והערוצים הקטנים לא נמצאים עליה. לכן ההצעה שלך היא חשובה בעניין הזה. אני רוצה לסכם ולומר, עוד נדבר רבות על התוכנית בתקשורת, אבל תדעו, הם בעצם לא יודעים איך לאכול את זה. הכותרת בצוהריים בחדשות 12 הייתה: "אין פיקוח יותר על התוכן". אחרי שלוש שעות מחקו אותה, שינו: "משטר טוטליטרי, כמו במשטרים אפלים, של שליטה בתקשורת". הם לא מבינים, הם מנסים לתקוף את זה, לא משנה איך, אבל את האמת כולם מבינים. התוכנית הזו נועדה להסיר את ידיה של הממשלה מהתערבות בתוכן, לאפשר חופש, לאפשר מגוון, לאפשר לכמה שיותר קולות ודעות להישמע במרחב הספקטרום של התקשורת הישראלית, ואנחנו נקדם את הצעת החוק של חבר הכנסת קלנר ואת כל התוכנית בכללותה, בעזרת השם בקרוב. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר קרעי. אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה) התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה) התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים עברה והיא תועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2421/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מכיוון שכולם מחכים לנאום ארוך ולפיליבסטר, כי אנחנו מחכים למשא ומתן מסוים, אני אגיד את האמת: אני מצטער שדבר כזה טריוויאלי ונורמלי צריך בכלל הצעת חוק. דבר הכי הגיוני שיכול להיות: יש לך ילד שעובר לאומנה; אם יש לו צרכים מיוחדים אז הוא צריך להחליט אם הוא מקבל את הסל הזה מביטוח לאומי או את האומנה. אם הוא היה אצל ההורים שלו ברור שהוא היה צריך את שני הסלים, אבל כיוון שהוא עבר למישהו אחר והוא לא אצל ההורים שלו, הוא באומנה – הוא לא צריך. עכשיו, מה לעשות, אנחנו עם חכם ונבון ומתוחכם, והצלחנו לבנות מערכת ביורוקרטית שאומרים לך: תקשיב, אם אתה רוצה לעשות משהו הגיוני, אתה צריך להעביר אותו בחקיקה. אז אני שמח שעל אף השעה המאוחרת הוא מגיע לכאן לחקיקה, ואני מודה לעוד שתי חברות כנסת שגם יעלו, גם העלו את הנושא הזה. להעביר אותו מהר, כי ההורים צריכים את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת פינדרוס. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2753/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הוצמדה להצעת החוק הזו הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כיוון שכבר אין לי קול אחרי היום הזה, אז כמובן כל מה שחבר הכנסת פינדרוס אמר. רק חשוב לי לציין את העובדה שהעולם הזה של ילדי האומנה הוא עולם שנחשפתי אליו כשהכרתי את עמותת אור שלום, שהיא עמותה מדהימה, שעושה המון למען ילדי האומנה. אני רוצה להגיד בהזדמנות הזו תודה למשפחות שהחליטו להקדיש את החיים שלהן כדי שלילדים תהיה הזדמנות שווה כמו לילדים ממשפחות עם הורים ביולוגיים. אמר חבר הכנסת פינדרוס, ובצדק, שבעוד המוסד לביטוח לאומי משלם להורים ביולוגיים את התשלומים בשביל להתמודד עם ילד עם מוגבלויות, משרד הרווחה לא מעביר להורי האומנה את התמיכה בילד עם צרכים מיוחדים. היום ידוע שהביטוח הלאומי הוא המומחה בכל מה שקשור בילדים עם מוגבלויות, ולכן רצוי שהוא זה שיהיה אחראי להעביר למשפחות האומנה את התשלום. כמובן שיש גם פער בתשלום, וזה יוצר אפליה ברורה בין משפחות אומנה למשפחות ביולוגיות. דווקא המחוקק צריך, אם לא לתת יותר לילדי האומנה בשל הסיטואציה שאליה הם הגיעו – פה הוא נותן להם הרבה פחות, וזו אפליה שלא לצורך. אני רוצה להגיד תודה לוועדת השרים לענייני חקיקה על התמיכה, וליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ על העזרה. אני רוצה להודות לשר הרווחה יעקב מרגי, שהלב שלו תמיד במקום הנכון, ולכל משפחות האומנה במדינת ישראל, שמקדישות את החיים שלהן כדי שילדים יקבלו הזדמנות שווה כמו ילדים ממשפחות ביולוגיות. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחברת הכנסת בן ארי. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2754/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יסמין פרידמן) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מקצרים היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ותודה לפינדרוס וליסמין. אמרו לקצר. אמרתי לך תודה, לך וליסמין. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת פינדרוס, אני ומירב רוצות להגיד לך תודה על שיתוף הפעולה, תודה על זה שקידמת את החוק הזה, שהוא באמת חשוב מאוד לשתינו. זה חוק שבא לתקן עוול שנעשה למשפחות האומנה בישראל, שעושות באמת עבודת קודש אמיתית, חסד, ולא מקבלות מספיק תמיכה וסיוע מהמדינה בהרבה מצבים, ומתמודדות עם אתגרים רבים שכבר שנים לא זוכים למענה. אבל אני חייבת להתייחס גם למה שקרה הבוקר, ויש לו קשר מובהק בעיניי לשדולה – שאתה חלק מהמובילים שלה – של כפרי הנוער והפנימיות, ושוב שמענו את הקושי הגדול. אני מתייחסת לזה כי מבחינתי זה חלק ממערך שלם, כשבתי המשפט, בצו בית משפט, מוציאים ילדים מהבית, וזה התפקיד שלנו כממשלה לתת לכולם – למשפחות האומנה, לכפרי הנוער, לפנימיות – את הסיוע ואת התקציבים הנדרשים. אני חושבת שעדיין לא הגענו למקום הזה, המדינה לא מספיק מעריכה את זה, ויש לנו עוד דרך ארוכה לתקן את זה. אני חושבת שהורי אומנה הם פשוט קדושים, בעיניי. הם מוכנים להכניס לביתם ילד ולפעמים כמה. לאחת מחברותיי הטובות ביותר יש שתי אחיות בבית, שתי אחיות אומנה, וזה חתיכת אתגר, ואני פשוט מורידה בפניה את הכובע, באמת אין לי מילים לומר. אני חושבת שהם צריכים לקבל את המעטפת הכי טובה מהמדינה. אני יודעת שמדברים כרגע על רפורמה שלמה שנעשית בנושא, ובכנות, אני מקווה שהוועדה שפועלת במשרד הרווחה בוחנת את השינויים הנדרשים ביחס למערך האומנה, ותעשה צדק הן עם המשפחות והן עם הילדים. כולנו מבקשים מחברי הבית להצביע בעד החוק החשוב הזה ולהמשיך לקדם אותו בוועדות. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחברת הכנסת פרידמן. ישיב במשולב על שלוש הצעות החוק השר חיים ביטון, שר במשרד החינוך. בבקשה. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שהחוק הזה הוא חוק שאפילו מוזר שלפני כן הוא היה אחרת, ולכן אני רוצה לברך את המציעים. הגב' יסמין, את לא שמת לב, טעית ואמרת: אנחנו כממשלה. לא התבלבלת סתם. שימו לב: אנחנו, אפילו כשזה חוקים של האופוזיציה, כשזה חוק טוב – אנחנו מביאים אותו, ולכן אנחנו תומכים בו וזה יהיה בהסכמה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מירב, אין לך קול – עזבי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי תודה, אמרתי כי מגיע לו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר ביטון. אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת פינדרוס, גפני ואשר – הצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה ש"י עגנון אמר על זה? ביטון, ש"י עגנון קרא לזה "אהבה שאינה תלויה בדבר". הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, נגד – אין, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי 2023 עברה והיא תועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו ניגשים להצבעה שנייה, על הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 17, נגד – אין, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי, עברה והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצבעה שלישית, על הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 16, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023, של יסמין פרידמן עברה והיא תועבר להמשך דיון ועבודה בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2643/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אוהד טל ושמחה רוטמן. יציג את החוק חבר הכנסת אוהד טל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה שמחה רוטמן, לא – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כך רשום. סליחה, הנמקה מהמקום, נכון. לרשותך דקה, בבקשה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק שלפניכם היא לפתור את המציאות שלפיה תושב ישראל אשר מרכז חייו בישראל אך מקור הכנסתו העיקרי הינו מחוץ לישראל נדרש לשלם מס על ההכנסה הזו, לרבות תשלומי ביטוח לאומי ודמי בריאות, ולמעשה נדרש לשלם פעמיים, בשתי המדינות, עבור אותה הכנסה – זאת למעט מדינות שעימן חתמה ישראל על אמנה בדבר ביטחון סוציאלי. במדינות אלו, תושב אשר משלם דמי ביטוח סוציאלי אצלן יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל וישלם כאן רק דמי ביטוח בריאות. לצערנו, ישנן מדינות רבות שאיתן אין למדינת ישראל אמנה בעניין זה, וביניהן ארצות הברית ומדינות רבות אחרות. הצעת החוק מבקשת לצמצם את הפער בין מעמד העובד במדינה שאינה חתומה על האמנה לבין מעמדו של מי שעובד במדינה שכן חתומה על האמנה כאמור. צמצום הפער ייעשה באמצעות מתן פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי למי שעיקר הכנסתו במדינה זרה והוא משלם שם ביטוח סוציאלי. העובד ימשיך לשלם דמי ביטוח בריאות בהתאם להכנסה שלו, וכן דמי ביטוח לאומי מינימליים – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כדי לשמור על זכויותיו הבסיסיות לגמלאות במוסד לביטוח לאומי. הצעת החוק – משפט אחרון – תגן על הביטחון הסוציאלי של התושבים הישראלים העובדים מחוץ לישראל וכן תעודד עלייה לארץ בלי חשש לשאת בכפל תשלומי ביטוח סוציאלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. ישיב בשם הממשלה השר חיים ביטון. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> גם החוק הזה הגיע לוועדת שרים והופק כחוק חשוב שיש לקדם אותו, וגם בחוק הזה הממשלה תומכת, שיעבור בהסכמה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר ביטון. אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנא שבו במקומותיכם. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023 – הצבעה. << קריאה >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> – – – משמרות, אתה תהיה פה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> עכשיו אתה תראה כמה אתה תהיה פה – – – הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 13, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023, אושרה והיא תועבר להמשיך דיון ועבודה בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/786/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת סלימאן, בבקשה. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברות וחברי הכנסת, החוק הזה בא לתקן עוול שבעיניי מתמשך יותר מדי זמן, בעניין גמלת שמירת היריון. היום החוק אומר שהגמלה משולמת לאישה בהיריון כשהיא יוצאת לשמירת היריון רק אם היא השלימה 30 ימים רצופים לפחות. כלומר אם החליט הרופא של מישהי, בגלל שנשקפת לה או לעובר סכנה, להוציא אותה לשמירת היריון – היא מפסידה ימי עבודה כי היא צריכה לשמור על בריאותה ועל בריאות העובר. בדרך כלל, כאשר מוציאים לשמירת היריון כזאת אף אחד לא שולט מתי האישה יולדת, היא לא מחליטה מתי היא יולדת. גם היציאה לשמירת ההיריון וגם סיום תקופת שמירת ההיריון – זו לא החלטה עצמית שלה. ואז, אם היא יולדת לפני 30 יום, בדרך כלל או שמורידים לה מימי המחלה שהיא צברה או שמורידים לה מימי החופש שהיא צברה, ולכן, היא מפסידה כסף, כי אישה עובדת מפסידה כסף. הצעת החוק הזו באה להגיד: תשלמו לה באופן יחסי לתקופה שהיא הייתה בשמירת ההיריון. היא אף פעם לא תדע מתי זה יסתיים, כי אנחנו מקווים מאוד שכל שמירות ההיריון יסתיימו בלידה בריאה, של האימא ושל העובר, ולכן ההצעה אומרת כך. אני מודה לוועדת השרים, שראתה לנכון, ולממשלה, שראתה לנכון לתמוך בהצעה הזו, שמתקנת את העיוות הזה. אבל אני גם רוצה להתייחס לנושא שקרה היום, לאירוע שקרה היום ולאירועים שקורים בתקופה האחרונה. ראש מנזר הדורמיציון ליווה את שרת החינוך הגרמנית לסיור בכותל. דיילת במקום ביקשה ממנו להסתיר את הצלב שהוא ענד בטענה שזה יהווה פרובוקציה. הצלב שאיש כמורה עונד על עצמו, שזה גם חלק מהסטטוס שלו ומהאמונה הדתית שלו, מהווה פרובוקציה. הכומר התעקש על כך, וטוב עשה. אבל לצערי הרב, התגובה של הקרן למורשת בעיניי היא יותר מקוממת. הם אמרו שהדיילת עשתה את זה כדי למנוע אי-נעימות, כפי שאירע לאחרונה בעיר העתיקה. מה אירע בעיר העתיקה? צעירים יהודים עוברים ליד כמרים וליד נזירות, יורקים עליהם, מקללים אותם. מצלמות מתעדות את האירועים, ומה התגובה של המשטרה? במקום לרדוף את אותם צעירים שעושים את המעשה הנבזי הזה, מבקשים עכשיו מהכמרים להסתיר את הזהות הדתית שלהם, את הסמלים הדתיים שלהם. זה מה שנגיע אליו? זה חופש הפולחן שמדברים עליו במדינה, שהכמרים עכשיו יצטרכו לרדת למחתרת כדי להגן עליהם? זה המצב שרוצים להגיע אליו? זכותו של כל אדם להתגאות באמונה הדתית שלו וזכותו לחופש פולחן שכולל גם סמלים דתיים משלו. עכשיו אני רוצה להגיד כמה מילים. בלתי מתקבל על הדעת שיש כבר כמה מקרים של ניסיון לפרוץ לכנסיית מאר אליאס בחיפה והמקרה חוזר על עצמו. קבוצה של אנשים דתיים מגיעה לכנסייה, מנסה לפרוץ לתוך הכנסייה, וברגע שהיא נכנסת היא מקיימת טקסים דתיים – יהודיים, במקרה הזה. האם זה לכבד אנשים או להתריס ולהעליב ולנסות לפגוע ברגשות של אנשים שהמקומות האלה קדושים להם? הגיע הזמן שתהיה אמירה ברורה מאוד ופעולה של רשויות אכיפת החוק כדי למנוע דבר כזה. כנראה חופש הפולחן, איך שאני רואה אותו עד עכשיו, מגיע רק לצד אחד. בינתיים, גם המוסלמים וגם הנוצרים נפגעים. אני מקווה מאוד שמה שאמרתי יילקח בחשבון, ולאו דווקא יילקח בחשבון בהצבעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תומא סלימאן. ישיב בשם הממשלה השר חיים ביטון. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> המזל הוא שאני מגיב על זה היום, גב' סלימאן, בגלל שאם הייתי מגיב על זה אתמול, הייתי בניגוד אינטרסים. הבת שלי ילדה הבוקר; היא הייתה באותו סיפור של שמירת היריון קצרה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מזל טוב. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אז הייתי בניגוד אינטרסים. כיוון שהיא כבר ילדה, אז אני יכול להגיד שאנחנו, הממשלה, בעד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מזל טוב. << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> בהצלחה. אז הממשלה בעד, ושיהיה כמובן בהסכמה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר ביטון. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, חבריי חברי הכנסת. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת – הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 12, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן אושרה והיא תועבר לוועדת העבודה והרווחה להמשך עבודה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/922; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 64; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, סיימנו את ההצעות הטרומיות, והיות שהוסרו מסדר-היום ההצעות הרגילות, השאילתות הרגילות, אנחנו עוברים להצעות חוק מטעם הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. ואנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65), התשפ"ג–2023, שיציג חבר הכנסת אלון שוסטר בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> של מי הצעת החוק? << דובר >> אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> הינה, עכשיו נשמע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מטעם הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> של ביטן, של ביטן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מי המציע? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, חבר הכנסת ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, ביקש אותי לייצג את הוועדה בהגשת – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> של מי החוק הזה? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – החוק המכונה "סימון ארץ המקור" לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק, שאותה יזמו חברי הכנסת ינון אזולאי ורם בן ברק – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הו, בשביל זה הוא – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – וצריך להזכיר גם את חברת הכנסת לשעבר יעל רון בן משה, בכנסת הקודמת – על בסיס חוק שהיה לי הכבוד ליזום במשרד החקלאות, עיקרה לחייב עוסק המוכר תוצרת חקלאית בתפזורת לסמן באופן בולט את ארץ הייצור של התוצרת. זה חוק חלוץ, שהולך לפני המחנה, מחנה הרפורמה המתמהמהת בענפי הצומח, שתקועה. אני שמח שהתאחדנו כאן בבית הזה, גם אם הממשלה עדיין לא הצליחה, בין משרד האוצר לחקלאות, להביא את הרפורמה כולה, לקדם את החוק החשוב הזה. פרט אחד צריך לומר: הוועדה שמעה את רשתות השיווק, לא קיבלה את כל הבקשות, אבל לגבי שיווק באינטרנט יש החרגה לבשר, עופות ודגים, ולגבי מוצרים אחרים, שר הכלכלה יהיה מוסמך לקבוע תקנות החרגה. לגבי התחולה – חמישה חודשים מפרסום החוק, ולגבי המוצרים האחרים, של האינטרנט, זה יהיה שבעה חודשים מהפרסום. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, ואני מבין שההסתייגויות הוסרו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מייד נשמע. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני מודה לחברי הכנסת אזולאי ובן ברק ולכל מי שתרם לכך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת שוסטר. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. האם קבוצת ישראל ביתנו מסירה? קבוצת חד"ש-תע"ל, חבר הכנסת עודה, מסירה. אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 1 ו-2, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 1–2 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – עשרה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65), התשפ"ג, אושרה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור עכשיו לקריאה שלישית. שוב, הצעת חוק הגנת הצרכן, התשפ"ג–2023 – קריאה שלישית, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – תשעה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65), התשפ"ג–2023, אושרה, והיא תיכנס לספר החוקים. אני מזמין את אחד מיוזמי החוק, חבר הכנסת ינון אזולאי, להתייחס לחוק. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה? זה בשביל להגיד תודה, גם בשעה כזאת. יש אנשים שטרחו; רק בשביל להגיד להם תודה רבה. את עבדת עם אבא שלי תקופה, את יודעת שאצלו התודה הייתה הדבר הראשון, נכון? אז עכשיו את מסכימה? תודה רבה. בכל אופן, אני רוצה קודם כול להודות כמובן גם לרם בן ברק, שהיה שותף, ולך, אדוני אלון שוסטר, שגם כשהיית בתור שר החקלאות, אז, זה התחיל להתקדם, החוק הזה קודם אז, ולדוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, שקידם אותו בכל הכוח, ולניר ברקת, השר ניר ברקת. היו קצת ויכוחים, אבל בסוף הגענו להסכמות, ומתך הבנה הבאנו את זה ביחד על מנת שהחוק הזה יעבור. רק להגיד בקצרה, החוק הזה הוא חוק שאומר סימון תוצרת, שנדע – כשאדם הולך לקנות את הפרי, לקנות את הירק, סימון תוצרת חקלאית, שיבין מאיפה זה הגיע, כי אנחנו רוצים קודם כול לחזק את החקלאות הישראלית שלנו. גם אותן טענות שאומרות שפה אולי זה יוסיף – היו טענות שזה יוסיף עוד יוקר, עוד רגולציה. כמו שאתה כותב כל יום שלוש פעמים ביום את המחיר של הפרי או הירק, תכתוב גם מאיפה זה הגיע. אנחנו רוצים לחזק את החקלאים שלנו, של ארץ ישראל, ויותר מזה, אם החקלאי בארץ ישראל יביא והסחורה שלו תהיה יותר יקרה – אין בעיה, שייכנס לתחרות, והתחרות הזאת בעצם תוריד את יוקר המחיה. זה אחד הדברים שיורידו את יוקר המחיה, התחרות. התחרות בריאה, היא בריאה לכולנו. אני יודע שיש עדיין בעיה עם השווקים, שבאים ומתלוננים שיכול להיות שהם יהיו חשופים לכל מיני תביעות ייצוגיות. אני מאוד מקווה שאנשים לא ינצלו את זה לרעה, ואני מאוד מקווה שגם הסוחרים בשוק מבינים שזה לטובתם ולטובת כולנו, כי בסך הכול כולנו רוצים לחזק אחד את השני, קודם כול בארץ ישראל, קודם כול האחים שלנו פה בארץ, ואחר כך נרוץ למקומות אחרים. גם אני לא יודע כמה המצב הבריאותי של פירות וירקות שמגיעים למשל מטורקיה. מי שראה פעם עגבנייה של טורקיה היה בטוח שקנו אותה בכפר השעשועים. אני אומר לכם, זה לא בדיוק ככה, אבל תיגשו; או שום – אתה לוקח שום, אתה טועם, כאילו זה סוכריה בלי טעם, ללא סוכר. אני לא מבין מה זה. אבל בכל אופן, אני אומר שאנחנו באנו כן לחזק, אז תודה רבה לכולם, לכל החברים שנשארו עד שעה כזאת, וכמובן גם למזכיר הכנסת, לסגנית, לסגניות, לכל עובדי הכנסת, ללשכה המשפטית – איל, תודה רבה לך שאתה מלווה אותנו כאן שעות על גבי שעות, זה לא פשוט – וכמובן למחלקת הפרוטוקולים, הרשמות שעובדות, גם הסדרנים, כולם, גם במסעדה. כולם, תודה רבה לכם. ערוץ 99 כמובן, לא נשכח אתכם, הרי אתם עושים את הפרסומות, כל פעם אתם מפרסמים אותנו. אז תודה רבה לכולם, לאנשי התחזוקה, לקפיטריה. יעקב אשר, שתהיה לכולנו שבת שלום ותודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. << הצח >> הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 39) (זכאות לתגמולים וכן לפיצויים לפי חוק אחר ולפיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/971).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להצעות חוק מטעם הכנסת בקריאה ראשונה. נתחיל בהצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 39), התשפ"ג–2023, של חברות הכנסת שרן מרים השכל, שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת ניר, בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאגש להצעת החוק החשובה שלי, אני מרגישה בעת הנוכחית חובה מוסרית ללובשי המדים לספר את סיפורו של השיר של הזמר והיוצר אריאל הורוביץ, שיר שנכתב לחיילי צה"ל בשנת 2009 על רקע מבצע עופרת יצוקה. ההשראה לשיר הייתה תמונות של חיילי צה"ל, שהיוו בעיני היוצר אנטיתזה לכוכבי הריאליטי שמאכלסים את השידורים בדרך כלל. היות שבשבועות האחרונים השיח המסית והמפלג גלש לצערי לצה"ל, אז אולי מילותיו הקולעות של היוצר והדימוי לאנשים האלה, שמתחבאים בדרך כלל כמו רקפות בין הסלעים, יזכיר לכולנו מהי דרך ארץ ומיהן הרקפות בחברה הישראלית. "בין הצפירות בכביש לרחובות המלוכלכים / בין משפחות הפשע לטלוויזיה השטחית / כמו רקפות בין הסלעים / הפנים היפים של הארץ מתחבאים. // בין הישנים ברחוב לדקירות במועדון / בין מה שבדרך כלל קוראים בעיתון / כמו רקפות בין הסלעים / הפנים היפים של הארץ מתחבאים. // וכשהיא לפתע צריכה / שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה / לא תאמינו איך הם מופיעים / כמו רקפות בין הסלעים. // בין הדגלים הכתומים לחולצה כחולה / בין שוק הפשפשים לקריית הממשלה / כמו רקפות בין הסלעים / הפנים היפים של הארץ מתחבאים. // וכשהיא לפתע צריכה / שמישהו ישכב בבוץ בתוך שוחה / לא תאמינו איך הם מופיעים / כמו רקפות בין הסלעים." מכאן אני רוצה לעבור להצעת החוק. אני רוצה לפתוח ולהודות לשותפתי לדרך חברת הכנסת שרן השכל וליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת ישראל אייכלר. תודה על שיתוף הפעולה הפורה, על הצעת החוק הזאת ועל המשימה המשותפת בדרך להרתעת הטרור. תודה מיוחדת למשפחות השכולות שסייעו וייעצו לנו לאורך הדרך איך לשפר את הצעת החוק ולדייק את המטרה שלשמה היא הונחה. אתן, המשפחות השכולות, שילמתם את המחיר היקר ביותר, והצעת החוק הזאת מוגשת מכאן למענכם. אזרחי ישראל נמצאים תחת איום יום-יומי. אין אף מדינה בעולם שמתמודדת עם אתגר ביטחוני דומה. אנחנו חיים במדינה עם מציאות ביטחונית מורכבת ורגישה ביותר בעת הנוכחית. אנחנו חיים במדינה שבה ילדינו בני ה-18 יוצאים מהבית כדי להגן עלינו. אנחנו חיים במדינה שבה יום העצמאות ויום הזיכרון צמודים זה לזה כי העצב והשמחה מהולים זה בזה. המדינה הזאת מורכבת מכל כך הרבה סיבות, אבל בחרנו בכך, כי כדי לחיות בארץ ישראל, ארץ אבותינו, אנחנו מוכנים לשלם את המחיר. בימים האלה, כשהביטחון האישי והלאומי מאותגרים יותר מאי פעם והממשלה מתקשה להשליט משילות וביטחון בקרב אזרחי ישראל, חובה עלינו לייצר כלים משמעותיים שירתיעו מחבלים מרצח אזרחים חפים מפשע. הצעת החוק הזאת שאנחנו מניחות לפניכם תיתן בפעם הראשונה למשפחות שכולות שיקיריהן נרצחו בפיגועים או לאזרחים שנפגעו בפיגועים את האפשרות לתבוע ישירות את הפוגע או את הרשות הפלסטינית, שמעודדת את המחבלים לצאת ולבצע פיגועי טרור. מרגע מעבר החוק, המשפחות השכולות יוכלו לקבל פיצוי כספי, שאומנם לעולם לא יוכל לכפר על הסבל הנורא שהן חוו, אך הוא יוכל להרתיע ולוודא שרצח יהודים לא ישתלם, כל זאת בלי שיצטרכו לוותר על הזכויות שלהם כנפגעי פעולות עברה. הצעת החוק מתקנת את העוול לאורך שנים שבהן משפחות שכולות נאלצו להחזיר את התגמולים שקיבלו מביטוח לאומי. אנו חייבים לגבות מחיר אמיתי על הגיבוי, הסיוע והעידוד של הרשות הפלסטינית לטרור כנגד אזרחי ישראל. זהו חלק אינטגרלי במאבק בטרור. לצערנו, הרשות הפלסטינית הייתה ועודנה גורם שמעודד ומתמרץ הוצאה לפועל של פיגועים. הם יצרו מעגל אימה ואיבה שמתחזק את השנאה וההסתה נגד ישראל. אין ספק שמאבק במכונת ההסתה של הרשות הפלסטינית הוא צעד ראשון בהחזרת ההרתעה והביטחון האישי לאזרחי ישראל. הכלי הכלכלי הוא הכלי היעיל ביותר, המאפשר יצירת משוואה ברורה: יש מחיר לטרור. המדינה היום עושה צעד גדול נוסף בדרך לתיקון העוול הגדול. משפחות אמיצות שקמו וניסו לגבות מחיר מהמרצחים או מהרשות ששלחה אותם ועברו מאבק קשה בבתי משפט במשך שנים אל מול אותם אנשים שהרסו את חייהם – לבסוף, כאשר קיבלו ולו מעט מן הצדק, למעשה נאלצו להחזיר תשלומים שקיבלו מביטוח לאומי. לא יכול להיות שבתהליך מול ביטוח לאומי להכרה מול זכויות קבלת קצבה, תהליך שהוא בדרך כלל ארוך ומייגע, משפחות שקורסות תחת עלויות כבדות של טיפולים ייאלצו לוותר על מה שמגיע להן רק בגלל שביקשו מעט מהצדק. זוהי חובתנו לעשות הכול כדי לשמור על ביטחון אזרחנו ולוודא שהמחבלים שנושאים באחריות, יישאו באחריות ובנטל על פשעיהם. אני מברכת על הצעת החוק הזאת ושמחה להעביר אותה בשיתוף פעולה מלא של הקואליציה והאופוזיציה, ואני קוראת לכולם יחד לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחברת הכנסת ניר. להצעת החוק הוגשה רשימת דוברים. האם מי מחברי הכנסת הנוכחים מעוניין לדבר על הצעת החוק? אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 39) (זכאות לתגמולים וכן לפיצויים לפי חוק אחר ולפיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 – הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 39) (זכאות לתגמולים וכן לפיצויים לפי חוק אחר ולפיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שישה בעד, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה והיא חוזרת לדיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/973).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת אשר, לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות קובע את הסדרי המיסוי לעניין תשלומים המשולמים לעובדים המועסקים בשל הבחירות בתקופת הבחירות בלבד, ובין היתר קובע הקלות במיסוי תשלומים שמקבלים עובדים כאמור עד הסכום הקבוע בחוק, כולל שלא צריך תיאום מס ודברים מהסוג הזה. תקופת הבחירות מוגדרת כיום כ-30 ימים לעניין כל סוגי הבחירות למעט הכנסת, שזה תוקן לפני כמה שנים. הצעת החוק הזו בעצם מציעה להאריך את התקופה של הבחירות גם לעניין הבחירות למועצות והרשויות המקומיות לסוגיהן ולראשי הרשויות, ככה שלעניין כל סוגי הבחירות תיקבע תקופת בחירות כתקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות. כמו כן מוצעות הגדרות לגבי יום הבחירות וכו'. אני לא איכנס לפרטי העניין. אני מבקש מהכנסת להצביע. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אזולאי, שבאמת נותן תמיכה לאורך כל הדרך. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיצביעו בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת אשר. היות שהדוברים שנרשמו אינם כאן, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות) , התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת – אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9) (הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – חמישה, נגד – אין. אני קובע כי הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אשר אושרה, והיא חוזרת לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום ראשון ה' באב התשפ"ג, 23 ביולי 2023, בשעה 10:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 03:12. << סיום >>