דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ה ישיבה צ"ח הישיבה התשעים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ו' באב התשפ"ג (24 ביולי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה ורע"ם להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. הממשלה הכושלת מקום המדינה שמובילה אותנו למשבר מדיני עם הממשל האמריקאי; 9 2. ממשלה שמפלגת את הארץ וקורעת את צבא העם; 9 3. כישלון הממשלה בהתמודדות עם יוקר המחיה ופגיעה בכלכלה הישראלית; 9 4. האלימות והפשיעה משתוללות בחברה הערבית ללא מתן מענה הולם מצד הממשלה 9 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 10 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 13 עודד פורר (ישראל ביתנו): 16 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 26 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 41 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 48 משה טור פז (יש עתיד): 55 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 56 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 57 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 59 שרון ניר (ישראל ביתנו): 60 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 61 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 62 גלעד קריב (העבודה): 65 אבי מעוז (נעם): 67 דן אילוז (הליכוד): 68 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 69 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 112 מירב בן ארי (יש עתיד): 112 הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022 115 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 115 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 116 שר התקשורת שלמה קרעי: 116 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 127 מירב בן ארי (יש עתיד): 130 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 133 אלעזר שטרן (יש עתיד): 134 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 136 יסמין פרידמן (יש עתיד): 136 אבי מעוז (נעם): 137 סימון דוידסון (יש עתיד): 138 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 139 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 144 דבי ביטון (יש עתיד): 145 רון כץ (יש עתיד): 146 גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): 147 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 148 מיקי לוי (יש עתיד): 149 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 150 עודד פורר (ישראל ביתנו): 151 נאור שירי (יש עתיד): 152 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 154 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 154 החלטת הממשלה על העברת סמכות משר לשר 155 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 155 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 156 מאיר כהן (יש עתיד): 157 מירב כהן (יש עתיד): 158 רם בן ברק (יש עתיד): 160 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 161 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 163 עידן רול (יש עתיד): 165 משה טור פז (יש עתיד): 168 יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): 169 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 170 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 171 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 172 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 173 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 173 אופיר כץ (הליכוד): 176 שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: 184 הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023 204 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 204 רם בן ברק (יש עתיד): 205 מירב בן ארי (יש עתיד): 210 עודד פורר (ישראל ביתנו): 212 עידן רול (יש עתיד): 215 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 216 מירב כהן (יש עתיד): 217 מיקי לוי (יש עתיד): 223 נאור שירי (יש עתיד): 228 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 232 רון כץ (יש עתיד): 233 משה טור פז (יש עתיד): 236 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 242 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 243 סימון דוידסון (יש עתיד): 246 יסמין פרידמן (יש עתיד): 249 עמית הלוי (הליכוד): 251 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 258 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 260 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 261 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 262 הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023 266 שר המורשת עמיחי אליהו: 267 הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11) (הארכת תקופות), התשפ"ג–2023 269 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 269 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023 271 צביקה פוגל (הוועדה לביטחון לאומי): 271 הצעת ועדת הבריאות בדבר פיצול הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022 275 משה רוט (בשם ועדת הבריאות): 275 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לאחר הפוגה קלה, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ו' באב התשפ"ג, 24 ביולי 2023. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3757/25 וכלה בהצעת חוק פ/3814/25: הצעת חוק צוותי התערבות במשבר נפשי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, דוד ביטן, ארז מלול, עודד פורר, אוהד טל, ולדימיר בליאק וזאב אלקין; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, שלי טל מירון, אברהם בצלאל, יצחק קרויזר, אלון שוסטר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק להטמעת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מאיר כהן, מירב כהן, יוסף טייב, אוריאל בוסו, ארז מלול, סימון מושיאשוילי ואברהם בצלאל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אישור הצרכן מראש להעלאת תעריפים בעסקה מתמשכת שאינה עסקה לתקופה קצובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – תשלום תמלוגים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הוועדה למינוי בכירים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק רשות שדות התעופה (תיקון – דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, אלון שוסטר, אביחי אברהם בוארון וצבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – שיפוי רשויות מקומיות בגין הנחה כפויה בארנונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה לפי מקום ביצוע העבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – העלאת שיעור השידורים שילוו בתרגום לשפת סימנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, שלי טל מירון, יצחק קרויזר, אלון שוסטר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, מאת חברי הכנסת משה רוט, ישראל אייכלר, יעקב אשר, אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב טסלר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – ביטול זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה סעדה, בועז ביסמוט, ניסים ואטורי, אליהו רביבו, חנוך דב מלביצקי, עמית הלוי, אושר שקלים, צגה מלקו, אביחי אברהם בוארון, משה פסל, חוה אתי עטייה, דן אילוז, אריאל קלנר וששון ששי גואטה; הצעת חוק מחקר ופיתוח בקנאביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הכנסת (תיקון – הקמת ועדות זמניות לענייני חוקה, חוק ומשפט וביטחון לאומי על ידי הוועדה המסדרת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אוהד טל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 151) (תיקון – דחיית מועד תחילת סעיף 330כד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, לימור סון הר מלך, עמית הלוי, יעקב אשר, דן אילוז, אושר שקלים ודני דנון; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – צילום בבתי משפט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לתלמיד שהוא הורה עצמאי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – מעמדם של ארגוני סביבה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי ונעמה לזימי; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט להטלת מגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלמוג כהן ושלי טל מירון; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הרחבת הזכאות ליתומים שמלאו להם 21 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל, ניסים ואטורי, נעמה לזימי, סימון דוידסון, אריאל קלנר, אלמוג כהן, יצחק קרויזר, מיכאל מרדכי ביטון, טלי גוטליב, אוריאל בוסו, משה גפני, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, בועז ביסמוט, דני דנון, צגה מלקו, אלי דלל, ינון אזולאי, משה סעדה ומשה פסל; הצעת חוק שילוב פעוטות עם צורך במענים ייחודיים במעונות יום, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי, ינון אזולאי, אברהם בצלאל, אליהו ברוכי, אלמוג כהן, חוה אתי עטייה, יצחק קרויזר וסימון דוידסון; הצעת חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי ונעמה לזימי; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – שופט אכיפה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה במסגרות טיפוליות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, נעמה לזימי, יונתן מישרקי, אלי דלל וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית ושובר זיכוי לצרכן בדרך מקוונת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי וולדימיר בליאק; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – הארכת תקופת כהונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – דמי חבר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – עונש מינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ביטול סמכויות גבייה מינהליות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שלום דנינו, אפרת רייטן מרום, דני דנון, ניסים ואטורי, גדי איזנקוט, קטי קטרין שטרית וצביקה פוגל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – גט אוטומטי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה למעשה טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק הרחבת לימודי הבסיס בחינוך שאינו ממלכתי (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק חובת הנגשה לשונית של אתרי אינטרנט ושירותים ממשלתיים מקוונים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, יאסר חוג'יראת ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הרחבת חובת העדפה של תוצרת הארץ), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הרשות לשיקום האסיר (תיקון – חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי על הרשות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק להבטחת קיום הסכמים מדיניים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – פרטי התקשרות למרכז רעלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – חובת הכנת תסקיר בטיחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק חובת הודעה להורים על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות להורה יחיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לילדי החינוך המיוחד עד גיל 21 שנשארים במערכת החינוך), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, שלי טל מירון, אברהם בצלאל, יצחק קרויזר, אלון שוסטר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – תחולה באזור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה רוט; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצר מינהלי של אזרח ישראלי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הארכת מועדים (תיקון – שירות לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות המילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי, יצחק קרויזר, אלון שוסטר, מטי צרפתי הרכבי, מיקי לוי, גדי איזנקוט, רון כץ, מיכל שיר סגמן, בועז טופורובסקי, עידן רול, יוראי להב הרצנו, קטי קטרין שטרית, אופיר כץ, אושר שקלים, אלי דלל, בועז ביסמוט, אביחי אברהם בוארון, נאור שירי, אורנה ברביבאי, שלי טל מירון, מאיר כהן, נעמה לזימי, עודד פורר, חנוך דב מלביצקי, אוהד טל, אריאל קלנר וגלעד קריב. לקריאה השנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראות שעה), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק צוותי התערבות במשבר נפשי, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, קטי קטרין שטרית, נעמה לזימי ויוסף עטאונה בנושא: סכנת סגירת מרכז הגמילה הייחודי לנשים של עמותת "לצידך"; מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן, אברהם בצלאל ואפרת רייטן מרום בנושא: פגיעה כלכלית קשה בזכויותיהם של ילדים עם מוגבלויות עקב ביטול הזכאות לקבלת פנסיית הורה בעת ניוד קרנות הפנסיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה ורע"ם להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. הממשלה הכושלת מקום המדינה שמובילה אותנו למשבר מדיני עם הממשל האמריקאי;; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלה שמפלגת את הארץ וקורעת את צבא העם; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה בהתמודדות עם יוקר המחיה ופגיעה בכלכלה הישראלית; << נושא >> << נושא >> 4. האלימות והפשיעה משתוללות בחברה הערבית ללא מתן מענה הולם מצד הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הראשון על סדר-היום, והוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. רשום לי חבר הכנסת טור פז, אבל אני מניח שזה יהיה חבר הכנסת בליאק, נכון? אז אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק שנייה אחת. המחשב לא עובד לי. שאני אספור ידנית את עשר הדקות? אני יכול לספור ידנית. בבקשה, חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זה יום עצוב וקשה למדינת ישראל ולי באופן אישי. לפני זמן קצר הקואליציה העבירה במליאה את חוק ביטול עילת הסבירות, ביטול עילת הסבירות, בקריאה שנייה ושלישית במעמד צד אחד. אנחנו סירבנו לקחת חלק בקרקס הדיקטטורי של נתניהו והחלטנו לצאת מהמליאה, כדי לייצג מיליוני אנשים, ישראלים פטריוטים שמרגישים כי ממשלת ישראל בגדה בערכים שלהם, בעקרונות הבסיסיים שלהם, בעקרונות של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. נתניהו שבר בכוח את כללי המשחק הדמוקרטיים. הוא צפצף על האופוזיציה והמחאה חסרת התקדים לאורך כל הדרך. הקואליציה הסיתה וטינפה על כל מי שאינו מסכים עם הממשלה ועם חוקי ההפיכה המשפטית. החוק המביש והבזוי הזה הוא אות קלון למדינת ישראל, כתם שחור בהיסטוריה של המדינה המפוארת שלנו. אם לא נעצור את הקואליציה עכשיו, הכתם הזה יהפוך לחור שחור בהיסטוריה של מדינת ישראל, וקשה לחזות כיצד זה ייגמר. השעות האלה אינן שעות קלות, אך אנחנו חייבים להסתכל קדימה. העם הוכיח פעם אחר פעם כי לממשלה אין רוב לחוקק את הסלמי המושחת להפיכה המשפטית. אנחנו נעמוד, גם האופוזיציה כאן בכנסת וגם המחאה, כחומת מגן בצורה, בלתי מתפשרת, מול המתקפה על הדמוקרטיה הישראלית. אין לי ספק שבסופו של יום אנחנו גם ננצח. אני מבטיח כאן על דוכן הכנסת כי הדבר הראשון שנעשה כשנחזור לשלטון כמפלגת שלטון בממשלה החדשה בראשות יאיר לפיד, אנחנו נבטל את חוק ביטול חובת הסבירות. אנחנו נעלים כל זכר להפיכה המשפטית. זאת ההבטחה שלנו לציבור הישראלי. אנחנו נתקן את ההרס שהממשלה המשיחית משאירה אחריה לאחר שנפיל אותה, ואנחנו נפיל אותה. אני מסתכל עכשיו על נתוני הבורסה בזמן אמת. שימו לב: מדד תל אביב 35 יורד ב-1.42%. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> כמה הוא עלה אתמול? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תל אביב 125 אקלים נקי יורד ב-1.71%; תל אביב 125 יורד ב-1.53%; תל אביב פיננסים יורד ב-2%. זה הכסף שלכם, אזרחי מדינת ישראל. זה הכסף של הפנסיה שלכם. לפני כמה דקות הקואליציה החליטה לגזול את כספי הפנסיה שלכם. זאת התוצאה. הממשלה הזאת, שמורכבת במידה רבה מפרחחים מושחתים, אנשים שהורשעו בתמיכה בטרור, הומופובים ושונאי נשים, אינה ראויה לחברה הישראלית, אינה ראויה לייצג אתכם. הסתכלתי על חברי הכנסת מהליכוד במהלך ההצבעות על חוק ביטול עילת הסבירות. אני לא ראיתי ליכוד, הליכוד איננו. מי שמנהל את הליכוד זה פרחח שממלא עכשיו תפקיד שר לביטחון לאומי, אדם עבריין מורשע שהורשע בטרור, בתמיכה בטרור. זה מה שנשאר מהמפלגה המפוארת, מפלגה שפעם הייתה לאומית-ליברלית, שאיבדה את דרכה. בשבועות האחרונים אנחנו פעלנו בכל האמצעים כדי להגיע להסכמות, כדי לעצור את הקרע העמוק שהממשלה המנותקת יצרה. חתרנו בכל הכוח להשיג פשרה ראויה, הסכמה ציבורית רחבה, וכך גם למנוע את העברת החוק הבזוי הזה, שסולל את הדרך לפיטורים של היועצת המשפטית לממשלה, שבונה את המסגרת הנורמטיבית לצעדים הבאים בהפיכה המשטרית. אבל לא הסכמנו ולעולם לא נסכים להתפשר בכל מחיר. הצבנו קווים אדומים ברורים, תנאים ודרישות שישמרו על הדמוקרטיה הישראלית ויגנו על שומרי הסף. לצערי, הקואליציה וראש הממשלה המשיכו בתהליך החקיקה, פעלו בדורסנות וסירבו לתת אסמכתה לנו, לאופוזיציה, כי אכן יעמדו בתנאים של הפשרה. הממשלה הזאת הוכיחה במהלך כהונתה כי היא לא רוצה להגיע להסכמות. היא רוצה לשלוט באופן מוחלט ומושחת ללא פיקוח משפטי, ללא ביקורת שיפוטית. היא הוכיחה כי אין לה קווים אדומים אלא רק מטרה אחת: לפרק את מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. לפרק את הדמוקרטיה, לפגוע בביטחון, לפגוע בכלכלה. בשבעת החודשים האחרונים וביתר שאת היום ראינו שאין כאן ראש ממשלה מתפקד. הוא נסחט בידי חבורת לוין-רוטמן, שלא מסתירה את כוונותיה להפוך את ישראל למדינה אחרת, מדינה עם דמוקרטיה חלולה. כל הכלכלנים הבכירים בארץ ובעולם, המשפטנים, ההייטק, הרפואה, המדע, הסייבר, חיל המודיעין, 8200, הטייסים, רוב גדול של המילואימניקים, רוב גדול של חברי ההסתדרות, מזהירים מפני הסכנות של החקיקה ההרסנית. אך לא רק בישראל רואים את הכאוס שנוצר כאן. הקשרים בין ישראל לבין הידידות שלה בדמוקרטיות המערביות נפגעו, וככה גם הקשרים עם הממשל האמריקאי. הנשיא ביידן מביע דאגה וחשש אמיתי לגורלה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, בגלל המהלכים הדורסניים של הקואליציה. בזמן שישנם איומים ממשיים על ישראל בכל החזיתות, ביידן מסרב להזמין את נתניהו לבית הלבן. ממנהיג בין-לאומי נתניהו הפך למצורע בוושינגטון, וכך גם ברוב המדינות הליברליות ברחבי העולם. ואם זה לא מספיק, אתמול בשעות הלילה פרסם העיתונאי ברק רביד כי הנשיא ביידן קורא לנתניהו, פעם נוספת, לעצור את החקיקה בשל האיומים על ביטחון ישראל. אבל נתניהו, זה שפעם היה מר ביטחון, החליט להפקיר את גורלה של מדינת ישראל וסירב לעצור את מסע ההרס. אנחנו היום במצב חירום לאומי. אני קורא ליושב-ראש ההסתדרות ארנון בר דוד להתגייס למערכה ולהיכנס למאבק. החברה הישראלית מתפרקת. החוסן החברתי שלנו נפגע. זו השעה. בשעה שיש סכנה ממשית לכלכלת ישראל, לעבודה המאורגנת, לכל אחד מהעובדים והעובדות במדינת ישראל, זו העת לבצע פעולה נחושה אקטיבית למען מי שבחר אותך ליושב-ראש ההסתדרות. עשרות אלפי אנשים ממשיכים להפגין. אנחנו שומעים את זעקתם, את החרדה, את הדאגה לעתידה של מדינת ישראל. יש להם כוח עצום. ואני רוצה להבטיח לכם, אזרחי ישראל המפגינים המדהימים, שיוצאים כבר 29 שבועות בכל מזג אוויר, בכל רחבי הארץ, בכל מקום – אנחנו מבטיחים לא לוותר. אנחנו נמשיך להיאבק כאן בכנסת. מכאן אני אצא למפגינים, ואנחנו נהיה יחד איתכם בכל מקום. המאבק לא תם, הוא רק מתחיל. אני מבטיח לכם, ישראל תישאר דמוקרטיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת בליאק. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת כבוד השר דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מציע שאני אענה לכולם בסוף. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. אם כן, אני מזמין את חברת הכנסת שרן מרים השכל לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> אזרחי ישראל הגיעו לכאן בעשרות אלפים, עומדים מול הכנסת שבורי לב על המהלכים המזעזעים האלה שהממשלה הנוכחית מעבירה. ואני שומעת אתכם, אחד אחרי השני, בתקשורת, אומרים ומרגיעים: כן, מה זה כבר עילת הסבירות? מה כבר קרה? זה לא סוף העולם. לא קרה שום דבר. ואנחנו מסתכלים בדיוק על אותם מסרים שהשרים שלכם, חיים, וחברי הכנסת שלכם חוזרים ואומרים פעם אחר פעם בתקשורת. השר אליהו אמר: כן, אנחנו רוצים לשנות את שיטת המשטר; אמר את זה בתקשורת, בריאיון. אתה רואה את סמוטריץ' הולך ומדבר ואומר: כן, זה רק חוק ראשון, אנחנו הולכים להעביר שורה של חוקים. יריב לוין אומר בצורה גלויה: איך שייפתח מושב הכנס, תתחיל החקיקה של הוועדה לבחירת שופטים. אז על מי מנסים לעבוד? אפשר אולי לעבוד על חלק מהעם חלק מהזמן, אבל לא על כל העם כל הזמן. ואנחנו מקשיבים לכם עם עיניים פקוחות ואוזניים פתוחות לרווחה, כדי לשמוע בדיוק, אבל בדיוק, את מה שאתם אומרים ועושים. יותר מזה, לא רק שזה מספק אתכם לעשות את הדבר הזה, ההשתלטות הזאת, אתם גם לוקחים סכין ומסובבים אותו בלב. אתם רואים באיזה תקופה אנחנו, תקופה של שבר גדול, תקופה של קרע בעם. משפחות יושבות מסביב לשולחן שישי ורבות, ארוחות שישי נגמרות בפיצוצים. ומה אכפת לכם? בן גביר אומר: בר הסלטים פתוח. שר הלאפות ושר הסלטים לענייני הממשלה פותח את המזנון. פעם אחר פעם, הממשלה הזאת נראית כמו איזה תאונת שרשרת שאי-אפשר לעצור אותה. ואתם יודעים מה הבעיה? הבעיה היא לא שאתם אולי רוצים, כביכול, לתקן את מערכת המשפט. כי אם זה באמת מה שהייתם רוצים, היו הולכים איתכם. אבל מרגע שהוקמה הממשלה הזאת אתם מוכיחים פעם אחר פעם שאתם באתם לעשות דבר אחד: לתת למקורבים שלכם לקחת כמה שיותר, לשדוד את הקופה איך שאפשר, למנות את מי שאתם רוצים, איך שאתם רוצים, לעשות דווקא, הכול הכול דווקא, ולמנות את מי שבא לכם, מה שאתם רוצים. רק קומבינות, שחיתות, בזיזה – זה מה שמעניין אתכם. הרי ברור שגם החוק הזה מדבר בדיוק על זה. אף אחד גם לא אומר שלא, גם אצלכם אמרו שכן. הרי עילת הסבירות באה לעשות שני דברים: מינוי של שרים מסוימים, פיטורים של יועצים משפטיים מסוימים, ומינוי אולי של יועצים משפטיים אחרים, מטעם-של. למה אתם צריכים לקחת מדינה שלמה לתוך הסחרחורת הזאת? תעשו את זה, פשוט תעשו את זה. ממשלה של שחיתות, מקורביזם, ויותר גרוע. אני הסתכלתי אתמול על שלטים מתוך ההפגנות והייתי בהלם, באמת שהייתי בהלם. כי מה שהציבור מפחד ממנו הכי הרבה – מכם. זו הממשלה הדתית ביותר שהייתה כאן, של אנשים שלא פוחדים להגיד בצורה ברורה, שחור על גבי לבן, "מדינת הלכה". והינה, אנחנו רואים בתוך ההפגנות את השלטים: סנהדרין עכשיו. תיאוקרטיה. דיקטטורה עכשיו. תגידו לי, מה, נפלתם על השכל? מדינה שלמה בפחד אימים מהדבר הזה שאתם בונים ואתם יוצאים אחר כך לרחובות עם השלטים האלה, בדיוק על מה שאנחנו פוחדים הכי הרבה. פשוט, אתם נראים כמו תאונת שרשרת, אחת אחרי השנייה. ואז בא שמחה רוטמן ובא יריב לוין, ואומרים: רגע, זה רק בגלל שהקמפיין שלנו לא היה טוב. לא עשינו הסברה נכונה. חבר'ה, על אף אחד אתם לא יכולים לעבוד. ברור לכולם שמה שעומד מאחורי החקיקות האלה זה אינטרסים אישיים, זה פוליטיקה וזה בזיזה. הציבור פקח את העיניים והוא יוצא לרחובות בדיוק על זה, כי הוא אומר: עד כאן. עד כאן. סחטתם אותי עד טיפת הדם האחרונה – במיסים, ברגולציה, בביורוקרטיה המטורפת. אנשים נחנקים תחת יוקר המחיה, מתגייסים לצבא, עושים מילואים, שומרים על המדינה. כמה אתם יכולים לסחוט אותנו? ועכשיו אתם עומדים ואומרים מי בוזז יותר? ואז, מה התשובה? מס עבאס, נכון? זו התשובה שלהם לכול. מי שבוזז יותר אומר פשוט: מס עבאס. אז למה לא ביטלתם את מס עבאס, שאתם כל כך מדברים עליו? הרי זה בידיים שלכם. אתם פשוט חבורה של שקרנים, ועל הציבור אי-אפשר לעבוד יותר. אתם לא יכולים לשקר לכולם כל הזמן. כבר לא קונים את זה. ואז אתם באים ומדברים על סרבנות. ותראו, יצאנו ראשונים, אמרנו: אי-אפשר, הסרבנות צריכה להיות מחוץ למשוואה הזאת, וחזרנו על זה, כולנו. אבל אתם הממשלה שעכשיו רוצה להביא את חוק הגיוס עם הסרבנות הגדולה ביותר. עומדים מאחוריכם. איך אתם לא מתביישים, השרים, לבוא ולדבר בצורה שבה אתם מדברים אל גיבורים? אני רואה השבוע, לפני כמה ימים, את אלמוג מדבר אל מול טייס. היה איזה עימות, ופתאום הבנתי שכשהבן אדם הזה, הטייס הזה מדבר, והוא אומר, עשר שנים, עשר שנים הוא עושה מילואים, מעל 700 ימים של מילואים, שתבינו, אלה שנתיים של התנדבות, שנתיים של התנדבות – והגידופים שאני שומעת מהשרים שיוצאים מהפה שלהם על אנשים כאלה הם הביזיון הכי גדול שיכול להיות בממשלה הזאת. לא להאמין, השפה, השיח. אתם פשוט כמו תאונת שרשרת, אחד אחרי השני. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת השכל. ישיב על ההצעה, מטעם הממשלה – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> על פי התקנון אתה חייב לעלות. מה שעשית, זה בסדר, אבל תצטרך לעשות את זה, למעט כשהמענה הוא משולב, כשהאי-אמון הוא בנושאים דומים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הנושאים באמת דומים, לכן נענה בסוף לכולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעות ישראל ביתנו והעבודה. בבקשה. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא לא השיב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא עלה והשיב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא נימק את התשובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסדר. תשמעו את התשובה המפורטת והארוכה. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לנושא הכלכלי, אי-אפשר שלא להתייחס קצת למאורעות היום, לסוף השבוע ואולי לחצי השנה האחרונה. בשנת 1923 כתב שאול טשרניחובסקי שיר שכולנו מכירים כשיר עם לחן מפורסם של נעמי שמר: "אומרים ישנה ארץ". לשיר הזה יש שני נוסחים. אני לא יודע כמה אתם מכירים את ההיסטוריה הזאת, אבל השיר הזה נכתב בהתחלה בנוסח עם המון אכזבה וייאוש. הוא ישב ברכבת בברלין וכתב: "אומרים ישנה ארץ, / ארץ שכורת שמש / איה אותה ארץ, / איה אותה שמש? // כבר עברנו כמה / מדבריות וימים, / כבר הלכנו כמה, / כוחותינו תמים. // כיצד זה תעינו? / טרם הונח לנו? / אותה ארץ-שמש, / אותה לא מצאנו. // אולי כבר איננה? / ודאי ניטל זיווה! / דבר בשבילנו / אדוני לא ציווה". כך כותב טשרניחובסקי, והשורה האחרונה בשיר, "אדוני לא ציווה", לקוחה ממגילת איכה. את מגילת איכה יקרא עם ישראל בתשעה באב, החורבן. זאת התחושה שאיתה היה טשרניחובסקי בתחילת אותה שנה, אבל לקראת ועידה עולמית של תנועת החלוץ שינה טשרניחובסקי את השיר והוסיף לו עוד שני בתים. בבתים האלה, השר כץ, טשרניחובסקי משוחח כביכול עם רבי עקיבא. אומר לו: "שלום לך, עקיבא! / שלום לך, רבי! / איפה הם הקדושים, / איפה המכבי? // עונה לו עקיבא, / אומר לו הרבי: / 'כל ישראל קדושים, / אתה המכבי'." אני חושב שהסיום הזה נכון מאוד לתחושה שחשים רבים בעם ישראל היום, ערב תשעה באב: כל עם ישראל קדושים. ואלה שעומדים היום מחוץ לכנסת, ואלה שמפגינים, ואלה שצעדו בסוף השבוע האחרון, ואלה שנמצאים ברחובות ובערים ובכפרים, הם המכבים של הדור הזה, הם לוחמים על דמותה של מדינת ישראל, הם נלחמים עכשיו על הבית השלישי. ואני אומר לכם, בזכות אותם אלה יש תקווה למדינת ישראל; בזכות אותם אלה, אותם מפגינים שנמצאים מחוץ לכנסת – הם כותבים עכשיו את הבתים הנוספים לשיר הזה, כמו הבתים הנוספים שהוסיף טשרניחובסקי לשירו. הם כותבים עכשיו את התקווה למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כדי שתהיה כאן מדינה שבה איש באמונתו יחיה, עם עוגן משותף של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אני אומר לכם, מה שקרה כאן, אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, הוא לא בר סלטים, והוא לא שיטת הסלמי. אתם כל כך עסוקים בתיאורי מזון, אולי תעסקו במחירי המזון. זאת מדינת ישראל, ויש כאן ניסיון – גלוי, אני חייב לומר – להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה דיקטטורית. זה מתחיל, אדוני שר האוצר, ב"כלכלת בעזרת השם" שאתה מוביל, אבל כשאני מסתכל על הנתונים, אני חייב לומר לך, מי שיבחן אותם וישמע אותך מדבר, יש מצב שהוא יצא לתרבות רעה, ואם הוא היה מאמין, הוא יפסיק להאמין בקדוש ברוך הוא, כי אתה מדבר על "כלכלת בעזרת השם", ומרגע שהתחלת לדבר על זה, כל הנתונים מראים אחרת. אני מסתכל על המדדים, מסתכל על מדד תל אביב 35 ומדד תל אביב 125, אני מסתכל על מדד smp500 של 500 החברות המובילות בעולם – כל הזמן, כל השנה שעברה הם הלכו ביחד: כשמדד smp500 עלה, גם כאן עלה; ירד – ירד. היינו חלק מהכלכלה הגלובלית, ממש צמודים אליה, כמקום שמשקיעים בו, בדיוק כמו שמשקיעים במדינה כמו ארצות הברית. אמרו: אפשר להשקיע גם במדינת ישראל. מה קרה מינואר ועד היום? מינואר ועד היום נפרדו המדדים: כשמדד smp500 עלה בחצי השנה האחרונה בכ-13%, מדד תל אביב 125 עלה בקושי ב-2%. אנחנו נמצאים פי שישה מאחור, אפילו קצת יותר – היינו אמורים להיות עכשיו עם עלייה של כ-13% במדדים, ואנחנו בסך הכול עם 2%. זה בגלל המדיניות שאתם מובילים בחצי השנה האחרונה. והתוצאה – ירידה של 80% בפתיחה של סטרטאפים במדינת ישראל, ירידה של כ-70% בהשקעות בהייטק במדינת ישראל. אבל העיקר, אדוני השר – בר הסלטים פתוח. חבל שאתם עוסקים כל כך בבר הסלטים הזה של ההפיכה המשטרית אבל לא כל כך במחירי המזון. אדוני היושב בראש, אני לא יודע מה תהיה תגובתן של חברות דירוג האשראי נוכח מה שקרה פה היום. אני לא יודע. אני כן יודע שמה שקרה פה היום עומד בניגוד לכל התחייבות שנתן להם ראש הממשלה בשיחות הארוכות שהוא ניהל איתם בפעמים הקודמות – – – << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע מה פורסם ומה נאמר גם על ידו – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לא היה, לא נברא ולא משל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כולל מה שנאמר גם לנשיא ארצות הברית, והמשמעות היא שהמחויבות של ממשלת ישראל והמחויבות שהממשלה נותנת, הופכת ונראית פחות ופחות רלוונטית. אפשר לדבר על כל הנושאים האחרים, אבל בסוף לב-ליבו של הוויכוח שמתנהל כרגע הוא על מה שקרה כאן בחצי השנה האחרונה. בחצי השנה האחרונה הממשלה הייתה עסוקה בדבר אחד: בשינוי המשטר החוקתי במדינת ישראל, כדי שיוביל אותנו להפיכת המשטר כאן לכזה שבו יש לממשלה כוח בלתי מוגבל, תוך שליטה על הרשות המחוקקת והרשות השופטת. ונניח, רבותיי השרים, שאתם מאמינים שמה שאתם עושים הוא לא מה שאנחנו אומרים שיקרה, ונניח שאתם עושים את זה באמונה שלמה שאתם עושים את זה למען הדמוקרטיה הישראלית – אפשר להסכים על דבר אחד לפחות: מדובר בשינוי המבנה החוקתי של מדינת ישראל. ואת שינוי המבנה החוקתי של מדינת ישראל לא עושים בכפייה של צד כזה על צד אחר, אלא בהסכמה רחבה. בהסכמה רחבה. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בהסכמה רחבה. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברק לא יושב כאן, אתה יושב כאן. אתה שר האוצר היום. אתה שר האוצר היום. אתה יושב בממשלה. אתה נושא באחריות, ומעליך נושא באחריות ראש הממשלה. אז אותי לא מעניין מה עשה מישהו, אם אני מסכים איתו או לא מסכים איתו, לפני 20 או 25 שנה. אותי מעניין דבר אחד. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אנחנו רוצים לעשות שינוי חוקתי, ואני חושב שצריך לעשות שינויים חוקתיים במדינת ישראל, אני חושב – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד לך תכף. אני אפרט לך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תכף אני אפרט לך, ככל שגם ייתנו לי. נשארו לי דקה ו-20 שניות. אם תיתן לי מזמנך, דודי, אני מוכן לפרט לך עוד עשר דקות. אבל אני אגע בנקודות. אני לא אעשה את זה ארוך. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עודד, תפרט – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגע בנקודות. לא אעשה את זה ארוך. אני לא מחפש למשוך עכשיו זמן. הנקודה היא שברור לי, כמו שצריך להיות ברור לכם, ששינוי חוקתי עושים בהסכמה רחבה. שינוי חוקתי שנעשה אותו בכפייה של רוב רגעי, הוא לא יהיה שינוי חוקתי אמיתי – עם כל הקושי שבדבר, שאומר שכל אחד מהצדדים לא יצא עם מלוא תאוותו בידו, אבל תהיה כאן חוקה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כמה זה רחבה, אם אפשר לשאול? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יודע לתת לך מספר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה זה שינוי חוקתי? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יודע לתת לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שינוי חוקתי זה שינוי של חוק-יסוד, לזה התכוונת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שינוי חוקתי זה שינוי של חוק-יסוד שנוגע בשורש מערכת היחסים בין רשויות השלטון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה בין רשויות השלטון. בואו נגיד כך, שיש דוגמה, למשל, לדברים שחוקקה הכנסת. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אגב, מתי חוקקו, מתי חוקקו את החוק הזה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה, שנייה. הוא משיב. הוא משיב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש דברים שחוקקה הכנסת שלמשל נקבע בהם שאם רוצים להדיח חבר כנסת או לעשות צעד שהוא צעד משמעותי, צריך לפחות עוד עשרה מהאופוזיציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החוק שמחוקק אחרי, אני חושב – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל שינוי חוקתי משמעותי, אתה אומר, צריך מספר – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני חושב, חברים, חייב להיות לא איזשהו שינוי של קואליציה שהיא יחסית צרה, ואומרת אני לא – אני חושב שהאופוזיציה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבנתי. מה אתה אומר על 32 חברי כנסת? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז שאל אותי על זה, שאל אותי על זה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא אולי השינוי החוקתי הכי משמעותי שהיה פה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שאל אותי על זה גם חבר הכנסת סמוטריץ'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם מישהו עשה משהו – שאגב, תקפנו אותו לאורך השנים בצורות כאלה או אחרות בגלל שהוא נעשה בצורה הזאת – לא אומר שצריך לעשות אותו עוד פעם בצורה הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשינו 64, עשינו פי שניים. פי שניים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא פי שניים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 64 זה לא פי שניים? מ-32 זה בדיוק פי שניים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, לפחות בהגינות תסכים איתי שזאת לא הסכמה רחבה. הסכמה רחבה צריכה לכלול חלק נכבד מהבית הזה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כמה זה הסכמה רחבה, לדעתך? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סדר גודל של שני שלישים מהבית, פלוס-מינוס. יכול להיות פחות. אני חושב שגם על מגילת העצמאות – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה היה פחות שני שלישים בנושא – – – רק תגיד לי – – – שנייה, שאלה אחת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד לך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא. מתי חוקק – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם על מגילת העצמאות, בחתימה על מגילת העצמאות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> עודד, עודד, שאלה. שאלה. אחרי זה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, דודי. לי אין זמן בלתי מוגבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הינה, אני לא הפסקתי אותך. נגמר הזמן, לא הפסקתי אותך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. בסדר. כן, כן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מתי חוקק חוק הסבירות? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע בדיוק למה אתה מתכוון. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אם זה בכלל חוקק. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כולל המשמעות של כלים שלקח לעצמו בית המשפט והתפתחו בפסיקה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני לא מדבר על בית המשפט – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע. אני לא בריאיון. בית המשפט, יש לו את הסמכות לפרש את החוק, ומתוך הפרשנות שלו, של החוק, הוא לקח לעצמו ויצר את הכלים האלה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> נו – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שאגב, הם כלים שנמצאים בתוך המערכת החקיקתית שמסמיכה את בית המשפט לפרש את החוק. וככל שאתה לא מרוצה מפרשנות החוק ואתה חושב שצריך לייצר משהו אחר במבנה החוקתי, בסדר. אבל תסכים איתי גם שאנחנו לא עוסקים פה בסוגיית הסבירות לבדה. אנחנו עוסקים פה בתוכנית כוללת. סוגיית הסבירות היא רק הסלטים שהוגשו לשולחן, נכון? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא דיברתי על סבירות. דיברתי על עילת הסבירות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אי-אפשר. אתה לא יכול לדבר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי אתה לא יכול לדבר על שינוי חוקתי כשאתה מדבר על עניין אחד. אגב, כשחוקקו את החוקה האמריקאית והתכנסו אז הנציגים מהקונגרס כדי לחוקק את החוקה האמריקאית, הם נקטו פרקטיקה מאוד מעניינת. הם כינסו את אנשים, אגב, בחדר, ואמרו: לא יהיו פה פרוטוקולים, כדי שלא יגידו: אתה אמרת, לפני חצי שעה אמרת ככה, עכשיו אתה אומר אחרת, כי יכול להיות ששינית את דעתך. ואמרו עוד משהו: אם הצבעת בהתחלה על סעיף 1 ותמכת בו, בכל שלב בהתקדמות, אתה יכול לשנות את ההצבעה שלך לאחור. מכיוון שאם אושר סעיף 8, וכשהוא כבר ביחד עם סעיף 1, אז פתאום אתה לא רוצה את סעיף 1, כי הם מייצרים מצב שבו הפרנו את האיזונים – אנחנו עוסקים באיזונים ובלמים. לכן אני טוען שצריך להגיע להסכמה רחבה. גם על דברים שאני רוצה, אני מניח – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אולי בכל זאת, אדוני, משפט או שניים לסיום? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז בזה אני אסיים. אני מניח – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> תגיד לי, זו סיבה להצבעה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה, מי שאחראי בסוף למה שקורה זה הממשלה. אתם הממשלה. אתם יכולים לכעוס על האופוזיציה, אתם יכול לכעוס על המפגינים – אתם אלה שקובעים את סדר-היום. אתם אלה שמוליכים לאן שמוליכים. האחריות עליכם, ובראש ובראשונה על ראש הממשלה. אבל כשאנחנו מדברים על חוקה – ובזה אני אסכם; כדי לסכם את האירוע הזה, אני מוכן לעמוד פה שעות להסביר על החוקה, ופה אני חושב שאפשר וצריך להגיע להסכמה רחבה – היא צריכה לגעת באמת במערכת היחסים פה בתוך המדינה, כולל הפרדה בין דת למדינה, כדי שהיא תימנע מאיתנו. העובדה שאנחנו רואים את ניסיון ההשתלטות על חיי הפרט באמצעות החקיקה – על שירות לכולם, על שוויון בנטל ועל לימודי ליבה כזכות יסוד של כל ילדה וילד במדינת ישראל ללמוד גם מתמטיקה, אנגלית מדעים ומחשבים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת פורר. ישיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אל תתרגש, בצלאל. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, עודד, אתה חבר, והאמת היא שברגע הזה אני באמת לא כל כך רוצה להתנצח, ותכף אני אגיד למה. אבל אי-אפשר לעמוד כאן על הדוכן ולדבר על הצורך בהסכמה רחבה – שזו ודאי שאיפה צודקת שכולנו היינו רוצים להיות בה – כשאתה חבר במפלגה שהיושב-ראש שלה, לאורך כל התקופה האחרונה, מסרב להיכנס לכל סוג של דיאלוג, ומכריז, כולל הבוקר, שעם נתניהו ועם ממשלתו אסור בכלל לדבר, מכיוון שזה נותן לגיטימציה, כיוון שאי-אפשר לסמוך עליו. הרי אי-אפשר לבדוק את הסיכוי להגיע לאיזושהי הסכמה אם לא מוכנים אפילו לדבר. אז אתה עומד כאן עכשיו, ואני רוצה להאמין שאתה מאמין במה שאתה אומר, ורוצה שיח בהסכמה רחבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל שוב, אתה חבר במפלגה שהיושב-ראש שלה, לאורך כל החודשים האחרונים – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – קורא לכאוס ולסרבנות ולשרפת אסמים ומסרב לדבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הפוך. לא, לא. בצלאל. בצלאל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא זו בלבד שהוא מסרב לדבר, עודד, כשיש מישהו באופוזיציה כמו גנץ, כמו לפיד, שלפחות רוצה לעשות כאילו שהוא מוכן לדבר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה. השר סמוטריץ', שנייה אחת. חבר הכנסת פורר, אני מברך דיאלוג. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר סמוטריץ', לפחות תהיה כן עם עצמך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע. אני מדבר אליך. אני מברך דיאלוג, אבל כל אחד בתורו, כל אחד בתורו. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. ישראל ביתנו מעולם לא קראה לסרבנות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בנוגע לקריאה לסרבנות, אנחנו אמרנו שאנחנו מתנגדים לזה, ואמרנו את זה בכל מסיבת עיתונאים – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מברך על זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – ובכל ישיבה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מברך על זה. אני מברך על זה, ועדיין תסכים איתי שיש איזו סתירה מובנית בין העמידה שלך כאן בקריאה להסכמות, לשיח ולהידברות, לעובדה שאתה חבר במפלגה שהיושב-ראש שלה מסרב לדבר בכל תוקף, ומכריז על זה מעל כל במה – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – וכשמישהו באופוזיציה לפחות רוצה לעשות כאילו הוא מדבר, מייד תוקף אותו באש ובגופרית ומנסה לשלול את הלגיטימציה ולחבל במאמצי ההידברות. אז זה דבר שהוא לא צודק. ועכשיו אני, ברשותכם, רוצה לדבר לאזרחי ישראל. מכיוון שאני באמת עומד כאן עכשיו, ברגע הזה, דקות ספורות אחרי שעשינו מהלך שבעיניי הוא נכון וחשוב וטוב, והוא צעד ראשון בתיקון שאתה ומפלגתך, עודד, רציתם אותו עוד הרבה יותר משמעותי ורדיקלי, ואת, שרן השכל ויושב-ראש המפלגה שלך, גדעון סער – כולכם הרי מאמינים שעשינו את הדבר הנכון והטוב. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא ככה. לא ככה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מצד אחד, אני שמח. מצד שני, אני עצוב, מכיוון שאני כואב מאוד, כואב מאוד את מה שקורה עכשיו ברחובות; ואני כואב מאוד את מה שקורה בצבא; ואני מבין מאוד לליבם של מי שחוששים וכואבים. הרי אני עמדתי במקום הזה של מי שצעק והפגין וזעק וחשב שהמדינה הולכת אל פי תהום על ידי ממשלות שלא ספרו אותו ולא הקשיבו לקולו. ואני מזכיר את זה לא, חס וחלילה, כדי לנהוג באותה מטבע, אלא הפוך. אני מזכיר את זה לעצמי שלוש פעמים ביום כדי לקיים את מאמר חז"ל: דעלך סני, לחברך לא תעביד: מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך. ואני קודם כול פונה למחנה השני, לאחים שלי, שמתנגדים לתיקונים שאנחנו עושים, שחוששים. אני אומר לכם: אני אוהב אתכם באמת, ואני כואב את כאבכם באמת, ואכפת לי מכם באמת, ואני מבין את החששות שלכם באמת. אני גם כואב את החששות האלה, מכיוון שאני חושב שהם נובעים, מבחינות רבות, מחוסר היכרות. אני מאוד כואב את הדה-לגיטימציה, שלא לומר דה-הומניזציה, שעושים לחבריי ולי במחנה הלאומי או לציבור הדתי והחרדי, כאילו אנחנו זה סיפורה של שפחה, וכאילו אנחנו רוצים לפגוע במישהו, לצמצם זכויות, חירויות, לכפות או להתערב בחיים של מישהו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חוק בתי הדין הרבניים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה פשוט לא להכיר את היהדות שאנחנו נושאים, לא להכיר את השאיפות והרצונות שלנו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חוק בתי דין רבניים – ועוד פעם, עודד, אתה רוצה עכשיו להיות פופוליסט, דמגוג, וזו בדיוק הבעיה, שלצערי מובילי המחאה – ויש כאן קמפיינרים עם מאות מיליונים ותקשורת מגויסת וטובי המוחות שמשחקים בראש של אנשים ומפחידים אותם עם מציאות שלא קיימת. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> התורה לא מאמינה בכפייה והיהדות לא מאמינה בכפייה. היא מאמינה באהבה ובהארת פנים ואיש באמונתו יחיה – – << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – וחשבונותיו עם ריבונו של עולם. לי יש את אמונותיי ואת חיי, ואני משתדל לחיות על פיהם כמה שאני רק יכול, מחנך את ילדיי, מנסה לחנך ולהסביר, ממש לא לכפות, ממש לא לכפות. אבל אני מבין את הכאב וגם מבין את החשש, שוב, שהוא תוצר של חוסר היכרות, ואמרתי – של קמפיין דמוניזציה אכזרי שמשחק לכם בראש. ואני באמת חושב שחובת ההוכחה עלינו, כקואליציה, להיזהר בזה ולהבהיר שאין ממה לפחד. אנחנו לא דורסים ולא רומסים, ואנחנו הדמוקרטים האמיתיים, וכן, אנחנו מאמינים בדמוקרטיה קודם כול במובן הפשוט שלה – שהעם הוא הריבון והוא מקבל החלטות, הוא מנהל מדיניות וקובע סט ערכים של חברה, ולא קבוצה קטנה של אנשים שלא נבחרו ולא קיבלו לדבר הזה מנדט מעולם, וכופה את עמדות המיעוט שלה על הרוב. נכון, דמוקרטיה היא לא רק זכויות הרוב, אין על זה ויכוח, היא גם זכויות המיעוט, והיא זכויות אדם וחירויות. אבל דמוקרטיה היא בוודאי לא עריצות המיעוט – לא המיעוט שיושב בבית המשפט העליון או בפרקליטות וגם לא המיעוט שיושב כאן, באופוזיציה. ולכן, רצינו להגיע להסכמות, וקיבלנו בלב קשה הסכמה בסוף המושב הקודם, לא היה לנו קל, וקיבלנו ביקורת מהבייס שלנו, בצדק. הוא הרי שלח אותנו עם 64 מנדטים כדי לממש את המנדט שקיבלנו וכדי לתקן את מערכת המשפט ולייצר איזונים נכונים יותר, ושוב – איזונים, לא שבירה, חס וחלילה, לא כנסת כול-יכולה, לא ממשלה כול-יכולה; איזונים נכונים יותר ממערכת האיזונים שהופרה בשלושת העשורים האחרונים. ולמרות הביקורת הציבורית עמדנו מאחורי ההחלטה של ראש הממשלה, ועצרנו, ונכנסנו לשיחות בבית הנשיא בלב פתוח ובנפש חפצה, באמת מתוך מחשבה לראות איך אפשר להגיע אל עמק השווה, למצוא את שביל הזהב, לקדם את מה שאנחנו מאמינים בו, אבל לעשות את זה בצורה שגם הצד השני יודע לחיות איתה, שהוא מרגיש שנשמרים מנגנוני ההגנה האינהרנטיים בתוך המנגנון הדמוקרטי. כן, הבנתי, לא סומכים רק עליי ועל חבריי שנשמור על זכויות, רוצים את זה כמנגנונים. הבנו את זה, אמרנו: בואו נמצא את זה. ואגב, אני אספר לכם שהיו רגעים בשיחות בבית הנשיא שבהם הייתה תחושה שאפשר להתקדם, שהיו לא מעט סוגיות שהסכמנו עליהן. הרי הרוב המוחלט של החברה הישראלית אומר היום: צריך לתקן את מערכת המשפט. עודד פורר אמר את זה לפני, רוב אנשי האופוזיציה אומרים את זה גם היום. אני כבר לא מדבר על כשהם לא היו בפוזיציה לפני כן, כמה הם דיברו על העיוות שבו בית המשפט מחליף את שיקול הדעת שלנו, על מושגים פלואידיים כאלה, פלסטלינה, כמו סבירות, שבית המשפט מחליט מה סביר, מה לא סביר, וגובר על קנסות וגובר על ממשלות וגובר על אנשים שהמחוקק העניק להם את הסמכות לקבל החלטות, והם גם נושאים באחריות וייתנו את הדין בפני הציבור. כולם מסכימים שצריך לתקן את מערכת המשפט. אמרנו: בסדר, בואו נדבר על איך עושים את זה ביחד. וכן, אנחנו גם מוכנים – פשרה הפכה למילה גסה. זאת לא מילה גסה כשעושים אותה בין אחים, בין שותפים למפעל, למפעל הציוני, שאנחנו זוכים בחסדי שמיים אדירים לכונן כאן ב-75 או כבר ב-100 שנה, שנות ציונות כאן, במדינת ישראל. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בעד – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואז למרבה הצער התברר – שרן, אל תשכתבו, זאת לא היסטוריה, זה ההווה, זאת המציאות של עכשיו, שבה ראשי האופוזיציה מפחדים מראשי המחאה, מהברסלרים, ואני יודע, מהרדמנים, ואני יודע, ברק וחלוץ ואולמרט. תראו את מי הפכתם לפרזנטור שלכם – גנב, עבריין מורשע ששם מעטפות עם כסף בכיס. הוא עכשיו הפרזנטור שלכם? הוא אביר המוסר שלכם? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ממש לא – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא מייצג אתכם? << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל כולכם מפחדים ממנו, ולכן הקשחתם עמדות, סירבתם להגיע לכל הסכמה. ואני לא רוצה לדבר עכשיו על מה היה בחדרים הסגורים, אבל היו הצעות של הנשיא לסכם על סוגיות מסוימות שאפשר להתקדם בהן בהסכמה ולהמשיך לדון באחרות, וסירבתם. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שקרן – – – תפסיק לשקר – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואפילו ב-24 השעות האחרונות היו מי שתדרכו נגדי בקטנוניות עלובה. אני גאה בזה. עד הרגעים האחרונים ניסינו לראות אם יש איזשהו סיכוי שבעולם להגיע לאיזושהי הסכמה. כן, כי כואב לי, כי אכפת לי מהאחים שלי שמרגישים שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא מאמין לך, לא כואב לך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מאוד כואב לי, ומאוד אכפת לי מהאחים שלי במחנה שלי שמרגישים שכבר שנים הקרקע שמוטה להם מתחת לרגליים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> באמת? במאחזים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ומרגישים כבר שנים שהם מודרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם מרגישים כבר שנים שדורסים ורומסים את זכויותיהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה בעמידה? מה זה, הפגנה? לא הבנתי. שב במקום. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שב במקום. קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אלעזר, אלעזר, אני מדבר מדם ליבי. אלעזר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שרן מרים השכל, חברת הכנסת שרן השכל, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אלעזר, אני מדבר מדם ליבי. צעקתם פה, זעקתם פה, עשיתם הצגות פה כמה שעות. אל תפריע לי עכשיו. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מדבר מדם ליבי, אל תפריע לי עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה רגע, אדוני השר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה היה פה? דם ליבך או דם ליבנו? מה זה דם ליבך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, קריאה שנייה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ואטורי, אין פה הרבה אנשים, תרגיע, תרגיע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שירגיעו, למה הצעקות? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יותר מחצי העם הזה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כואב לי הראש, אני יום שלם – כואב לי הראש, כל הזמן רק צעקות. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כואב מאוד. יותר מחצי העם הזה כבר עשרות שנים כואב ומרגיש שהקרקע שמוטה מתחת רגליו, ולא סופרים אותו ואת ערכיו, ורומסים את זכויותיו וחירויותיו בסטנדרטים כפולים ומוסר כפול ושלטון חוק כפול, כבר שנים. אבל אני כואב מאוד גם את האחים שלי בצד השני, שמרגישים עכשיו שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואני רוצה לדבר איתם, ואני רוצה להגיע איתם לעמק השווה. אני לא רוצה להכריע, אני לא רוצה לנצח. << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני רוצה לנצח את האויבים שלי. אני רוצה לנצח את חיזבאללה ואת נסראללה, אני רוצה לנצח את סנוואר ואת חמאס, אני רוצה לנצח את איראן ואני רוצה לנצח את המחבלים ביהודה ושומרון. אני לא רוצה לנצח אחים שלי. אני גם לא רוצה להיות מנוצח. אני רוצה שנדבר בהוגנות, בכנות, ופה אני בא אל האחים שלי שכן, מפגינים פה עכשיו מחוץ לכנסת. הרי גם אתם מבינים – ואני מדבר עם הרבה וגם מתכתב עם הרבה, ויש לי משפחה וחברים טובים משני הצדדים, וזה יישאר ככה. הרי גם אתם יודעים שהסבירות היא לא כצעקתה גם לשיטתכם. היא לא הייתה כאן לפני 30 שנה. היא לא נמצאת באף מדינה מתוקנת בעולם. יש מספיק עילות שיפוט אחרות שבהן בית המשפט יכול לבקר ממשלה שמתנהגת בצורה לא לגיטימית: חוקיות, שיקולים פסולים, זרים, מידתיות. ואתם חוששים, ואני מבין את החשש מההמשך, בצדק. אבל בסדר, אנחנו מבינים, סבירות אפשר להבין, אבל מה תעשו הלאה? אז אני אומר לכם, זה תלוי בכם. אל תאלצו אותנו להתקדם חד-צדדית. אם אתם שחקני וטו ואתם מפחדים מגורמי הקיצון האנרכיסטים בקצה הכי הכי קיצוני של המחאה שלכם, ואתם לא מוכנים לבוא ולדבר באמת, בכנות, בישרות, בהוגנות – להתווכח, לריב, להתכתש, אבל בסוף לצאת מהחדר עם איזשהו מתווה שלפחות אתם יודעים לחיות איתו – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אם אתם לא תעשו את זה, לא תהיה לנו ברירה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אם בצלאל היה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הרי אנחנו מחויבים לקדם את התיקון הזה. אנחנו מאמינים שהתיקון הזה קריטי – הוא קריטי ליהדות של המדינה, הוא קריטי לדמוקרטיה, הוא קריטי לאמון הציבור בכל מוסדות הדמוקרטיה במדינת ישראל, הוא קריטי לכלכלה, הוא קריטי לציונות, הוא קריטי להתיישבות, הוא קריטי לביטחון ולמאבק בטרור, ואנחנו מחויבים לו כי הציבור שלנו שלח אותנו לעשות אותו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל אנחנו רוצים לעשות אותו ביחד, ובשביל זה צריך פרטנר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תשאלו את צחי הנגבי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם תמשיכו להחרים ותמשיכו לקרוע את החבל – ועוד רגע אני אגיד על זה משפט ובזה אני אסיים, וסליחה על האריכות – אם תמשיכו לשרוף מדורות ולחסום כבישים, יהיה נורא קשה לדבר ולא תהיה ברירה, נצטרך להתקדם חד-צדדי, כמו שעשינו היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תהיה לך עוד שמית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל אם תבואו – והינה, אלעזר, אני אומר לכם, עזבו תנאים מוקדמים, עכשיו יש חודשיים וחצי פגרה, אין חקיקה. בואו נדבר. מה יש להפסיד? מה יש להפסיד? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בצלאל, לא, את זה היה צריך להגיד אתמול. למה לא אמרת את זה אתמול? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אמרתי את זה אתמול – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרת את זה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – והייתי שותף לזה אתמול והסכמתי לפשרות אתמול, ואתם סירבתם עם איזו דרישה הזויה לשנה וחצי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו? אנחנו סירבנו? אתה יודע מה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בוודאי. יאיר לפיד דרש שנה וחצי הקפאת חקיקה כתנאי לאיזשהו שיח. תגיד לי, מאיפה הבאת את זה? יש דבר כזה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אופוזיציה באה לקואליציה ואומרת לה: שנה וחצי אתם לא מחוקקים, כדי שנסכים להיכנס לחדר לדבר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא נעים לי להגיד, סליחה, להבדיל בין יהודים למי שאינם, בסדר? הפלסטינים לא מתנהגים ככה, עם תנאים מוקדמים כאלה למשא ומתן. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בצלאל, בצלאל – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רק שנייה, רק שנייה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – הם לא שומעים – – – הם פחדו לקבל בראש, אין להם שליטה במחאה. לא שואלים אותם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין תנאים מוקדמים, אלעזר. אני אומר לאופוזיציה: יש עכשיו חודשיים וחצי פגרה, אין חקיקה, אין שוט, אין חרב. חודשיים וחצי. בואו נדבר. מה יש להפסיד? לא נגיע להסכמה? במקרה הגרוע בעוד חודשיים וחצי כל צד יחזור לעמדתו – אנחנו ננסה לחוקק, אתם תילחמו. בסדר. מה יש לכם להפסיד מלהיכנס עכשיו לשיחות אמיתיות? אגב, לא צריך את הנשיא בשביל זה, צריך לשבת ולדבר בין בני אדם, בין אנשים, בין אחים, בין שותפים למפעל שאולי חושבים אחרת; אגב, כנראה לא כל כך אחרת, כמו שזה נראה, כי בסוף כולם מסכימים שצריך לתקן. בואו נשב עכשיו. אם נצליח להגיע להסכמות – ואני אומר לכם שאם נרצה בכנות, נצליח – מצוין. לא נצליח, כל צד שומר לעצמו את טענותיו. איך אומרים אצלנו, עורכי הדין? לא קרה שום דבר. בלי תנאים מוקדמים, בלי אולטימטומים, בלי חרמות, ובוודאי בלי לשרוף את המועדון ובלי לקרוע את החבל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קיזוז כספי טרור, שנה וארבעה חודשים – עבר לכם. אתה יודע, שנה וארבעה חודשים, קיזוז כספי טרור. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ופה אני רוצה לומר עוד משפט אחרון, באמת לאחיי אהוביי, ואני מסתייג מכול וכול מביטויים פוגעניים, מעליבים, מבזים ומזלזלים. כן, אני חלוק מאוד על אנשים שלוקחים את הביטחון שלנו כבן ערובה במאבק פוליטי, ועדיין אני יודע שהם מלח הארץ והם ציונים והם אוהבים את המדינה לא פחות ממני, ומקריבים את מיטב שנותיהם בשירות צבאי ואחר לטובת מדינת ישראל. ואני אומר לכם, אל תקרעו את החבל. יש לי כל כך הרבה חברים אחרי הגירוש מגוש קטיף שהיו בטוחים שהמדינה נחרבה, נגמרה, אין מה לקום בבוקר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תשווה, אל תשווה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בוודאי שאני לא משווה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> קראת את – – – במקור ראשון, אל תשווה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לעקור 10,000 איש מבתיהם, להוציא מתים מקבריהם, זה הרבה הרבה יותר חמור. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואתה יודע, דודי, אני לא הלכתי עם החליפה, עם התחפושת הזאת, לפני כן. הלכתי עם חליפה בחגים, בשלושת הרגלים. וביום העצמאות הראשון אחרי הגירוש מגוש קטיף הגעתי לבית המדרש בישיבת קדומים בתפילת ליל יום העצמאות עם חליפה ושני דגלים על האוטו, לא אחד. ושאלו אותי – כולם מכירים אותי בלי חליפה – שאלו אותי מה קרה. אמרתי: חבר'ה, אם יש אצלנו כאלה שמתבלבלים וחושבים אולי שזו כבר לא ראשית צמיחת גאולתנו ונפסיק להגיד תפילה לשלום המדינה ונפסיק להגיד הלל ביום העצמאות ולהודות לריבונו של עולם, אז אני בא עם חליפה עכשיו ביום העצמאות, כי זה יום חג של הלל והודאה, ואני שם שני דגלי ישראל מאז על האוטו ועוד שניים גדולים על הבית, כי זה כואב וזה קשה, והממשלה עשתה משהו קשה ורע שדרדר את המדינה, אבל השמים לא נפלו, והמפעל המשותף שלנו נמשך. ואני קורא לכם: אל תקרעו את החבל ואל תפרקו את הצבא ואל תפגעו בביטחון ואל תפרקו את הלכידות החברתית, כי הסיפור המשותף של כולנו כאן יותר גדול מכל אחד ואחת מאיתנו, יותר גדול מכל מחלוקת על סבירות או על דברים אחרים. יש לנו עם אחד, מדינה אחת, ארץ אחת, צבא אחד, ואנחנו צריכים להמשיך ביחד. בואו נדבר באופן כן ואמיתי ונתקדם ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור לנושא הבא, להצעה הבאה – האלימות והפשיעה המשתוללות בחברה הערבית ללא מתן מענה הולם מצד הממשלה, של סיעת רע"מ. מנמק חבר הכנסת מנסור עבאס – דאגתי שנעלמת. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר דוד אמסלם, חבריי חברי הכנסת, מי שיש כאן, זאת לא פעם ראשונה שאני עולה לדוכן, וגם חברים אחרים, ומדברים ומציגים את הנתונים של הפשיעה והאלימות. נכתב לי שמספר הנרצחים 129, עד לפני שעה, והינה, בשעה האחרונה באבו סנאן יש רצח, אז אנחנו על 130 נרצחים, לעומת 54, 55 בשנה שעברה. אחרי הירידה שהייתה – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בתקופה המקבילה. בשנה שעברה היה 100 או – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בתקופה המקבילה, כן. 106 לפי נתוני המשטרה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אז בתקופה המקבילה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בתקופה המקבילה, נכון. צודק. זאת לא פעם ראשונה, השר חיים כץ, שתוך כדי שאנחנו מדברים על הנושא הזה – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> רוצחים עוד אחד. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. – – יש לנו בשורות קשות ומרות. נוסף לזה, כמובן, על מנת לתאר את התופעה, אנחנו מדברים על עשרות – מה זה עשרות, מאות פצועים מיריות. לא מדברים – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אותם לא סופרים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> גם אליהם לא מתייחסים, כי לכאורה אנחנו שומעים שמישהו נפצע, אבל כל החיים שלו הוא מתמודד עם זה, ובמעגל השלישי, המשפחות – אנחנו מדברים על מאות אם לא אלפי משפחות מדי שנה, אז עשרות אלפי משפחות בשנים האחרונות הן קורבן של התופעה הזאת. ולכן, אם מדברים על נתונים, ברור שיש כאן עלייה שהיא עלייה לא מוסברת. ואם אנחנו עושים השוואה, כמובן במשך כל העשור האחרון הייתה עלייה מסוימת בפשיעה ובאלימות. בשנים האחרונות, בשלוש, ארבע השנים האחרונות, העקומה הפכה ליותר תלולה, אבל השנה, 2023, זה מעל ומעבר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מנסור, ממה זה נובע לדעתך? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תראה, בעיקר זה – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> איבדו את הפחד? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן. אין הרתעה. אין הרתעה. הרצח היה מתרחש בדרך כלל בלילות; היום – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> למה אתה מדבר רק על הרצח ולא על הפרוטקשן? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו נוסיף את זה, אותו דבר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אותם אנשים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הנושאים קשורים אחד בשני. למעשה, ארגוני הפשע, על מה רבים ביניהם? עלינו – מי ישליט סדר ומי יגבה פרוטקשן מהאזרחים התמימים, מאנשי העסקים; מי יכפה את רצונו על ראש המועצה לקבל את המכרז. מבחינת תיאור, יש לנו תיאור מלא של התופעה הזאת, וכבר נכתב מסמך מדיניות של מנכ"לי משרדי הממשלה לפני שנתיים, בתקופת גנץ-נתניהו, והמסמך הזה אושר כמתווה לתוכנית להתמודדות עם הפשיעה והאלימות. אלו הנתונים, ואנחנו כל פעם חוזרים על זה. לפני חודשיים הייתה כאן ישיבה של 40 חתימות, וראש הממשלה הזמין חברי כנסת ערבים לבוא אליו. אנחנו העדפנו לשלוח מכתב ובו פירטנו מה אנחנו דורשים מראש הממשלה, מהממשלה: כמובן, החלטת ממשלה שתגדיר את הנושא כמכת מדינה, החלטות ביצועיות משמעותיות, מינוי פרויקטור ברמת הממשלה – לא ברמת המשרד לביטחון לאומי, ברמת הממשלה, כי ההתמודדות עם פשיעה ואלימות היא לא רק ברמת המשטרה או משרד אחד, היא מכלול של דברים. ועד עכשיו, חודשיים אחרי הישיבה הזאת, ראש הממשלה לא מינה פרויקטור שיביא את כל הגורמים ביחד להתחיל לעבוד בצורה רצינית. לא הייתה הנחיה אחת. אתה יודע מה, השר חיים? לפעמים אני ממתין, אולי תצא הנחיה מראש הממשלה, מהשר לביטחון לאומי, הנחיה למשטרה בנצרת להגביר את הנוכחות, אפילו ליום-יומיים, לתת קצת תחושה שאנחנו נמצאים בזירה, באירוע. אין דבר כזה. אף פעם אחת לא שמעתי על הנחיה שבה מבקשים מהמשטרה להגביר נוכחות ביישוב מסוים וכו'. כאילו הדברים ממשיכים לזרום, ומתייחסים לתופעה הזאת כאל משהו גורלי, אנחנו צריכים לסבול את זה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> וכל הניסיון שלנו לנסות לשכנע, אפילו לא בממד המוסרי – הנושא הזה, אני לא צריך לשכנע – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השאלה היא כמה אתם מוכנים להיות מעורבים בזה. הייתי במוצאי שבת בכפר יאסיף, ירו על בית של זקנה מהמגזר, נוצרייה אומנם, היחידי שענה לי זה השר לביטחון לאומי. אתה מבין? והוא עדכן אותי שכבר עצרו שני אנשים. התקשרתי לחברי כנסת ערבים – אף אחד לא עונה לי. אמרתי: בואו, תצרפו אותי לדיון, אני יהודי. באתי לשם, ויתרתי על הילדים שלי, אני לא רואה אותם כל השבוע, ראיתי אותם לילה אחד, יום שישי – זהו, נגמר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ואטורי, אני רציתי שיו"ר הכנסת ימשיך לשבת כאן, כי ביום הראשון שבו הוא מונה למשרד לביטחון פנים אז, קרא לי לישיבה של שעתיים, אמר לי: אני רוצה להבין מה קורה בנושא הזה. ואחר כך שוב קרא לי לישיבה עם כל הקצונה הבכירה, עם – – איך קוראים לזה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הפורום המוביל. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – הפורום של הניצבים במשטרה, וישבנו. זה נוסף לכל העבודה היום-יומית שהייתי עושה מול המשטרה, מרמת המפכ"ל עד רמת השוטר בשכונה. אף אחד לא יכול לבוא, חבר הכנסת ואטורי, ולהגיד שאנחנו לא משתפים פעולה בנושא הזה, או שאנחנו לא רוצים לשתף פעולה. יש מציאות עגומה היום, שהממשלה לא הגדירה את הנושא הזה בראש סדר העדיפות שלה, ולכן אין תשומת לב; אין מי שקם בבוקר ויש לו נושא אחד שהוא חושב עליו – איך להתמודד עם ארגוני פשע ואיך למגר את הפשיעה המאורגנת והלא-מאורגנת בחברה הערבית, אין מי שיחשוב על זה. לכן אנחנו שוב נחזור אחרי הפגרה, נגיש עוד הצעת אי-אמון, 40 חתימות וכו'. נו, באמת. האם אנחנו צריכים לצאת עכשיו להפגין כדי לשכנע את הממשלה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מנסור, אתה יודע שבתקופה האחרונה של החודשיים, תרצה או לא תרצה, כוחות משטרה עצומים עזבו מיליון נושאים, לא רק את זה, והיו עסוקים בלעשות סדר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חיים, בוא נסתכל אחד לשני בעיניים. אם התופעה הזאת הייתה בקרב החברה היהודית, אתה לא חושב שמדינת ישראל או ממשלת ישראל הייתה מכריזה על מצב חירום, הייתה קוראת לכוחות מילואים, למג"בניקים? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אם הם לא יטפלו במגזר הערבי, זה יבוא למגזר היהודי. זה ברור. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה בא, זה בא. אנחנו אומרים שזה יבוא. זה בא. תאמין לי, ארגוני הפשע מתאמים אחד עם השני, זה שבחברה הערבית וגם בחברה היהודית. הפרוטקשן – מי שסובל מפרוטקשן זה לא רק הערבים, גם היהודים. לא מזמן היינו בסיור של ועדת החוקה, חוק ומשפט באזור ראש פינה וקריית שמונה, ושמענו את האנשים ישירות. זה כבר נמצא שם, אבל אנחנו עדיין לא מפנימים – שאנחנו לא נמצאים שם. שוב, הינה, אני עומד כאן ומנסה – במה אני מנסה לשכנע? זה דבר בסיסי, שמדינה חייבת לספק ביטחון אישי וקהילתי וקבוצתי וכו' לאזרחיה. מה אנחנו צריכים לעשות? היום יש כעס ותסכול. אנשים מרגישים שהמדינה מפקירה אותם. זה לא טוב. החברה הערבית היא חברה מאופקת, לא יוצאת להפגין. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זה לא לא טוב, זה רע. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בדיוק. מחר, אם חס וחלילה יקרה משהו, הכעסים של האנשים יצאו, ואז נתחיל להסביר ולהזמין מומחים: מה קרה בחברה הערבית, למה יש תגובת יתר, למה יש פוגרום, למה יש לינצ'ים. אנשים – זה פסיכולוגיה – בתוכם יש עכשיו כעס, יש תחושה של איבוד ביטחון – הילדים, המשפחות. למה זה קשה שראש הממשלה ימנה פרויקטור? זה לא על חשבון השר לביטחון לאומי. מישהו חייב לקום בבוקר ולחשוב על הנושא הזה. מישהו חייב לדבר עם החברה הערבית. אין היום מישהו שמדבר איתנו. אין. אפילו הגעתי למצב שבו לפני שבועיים אמרתי: אני מוכן לקחת את הנושא הזה על עצמי. זה לא עניין של קואליציה וממשלה ולהיכנס לשם, זה אירוע אחר לגמרי. אבל אם הממשלה לא רוצה לקחת אחריות, אנחנו מוכנים לקחת את האחריות הזאת. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ומה זה אחריות? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שאחד מאיתנו יהיה הפרויקטור, יקום בבוקר ויחשוב מה אפשר לעשות עם זה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ומי ייתן לו כוחות ומשאבים? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הממשלה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> למה הממשלה ולא השר לביטחון פנים? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים – בבקשה, שיפעיל את מנגנוני המשטרה, שיביא פתרונות. בינתיים אין, וזה מה שאני מנסה להסביר, השר חיים כץ. הנושא זה לא רק משטרה. זה גם המשטרה, גם רשויות אחרות, גם ליצור את התחושה הזאת שהממשלה יושבת על זה, זה חשוב מבחינתה. יש היום תחושה של הפקרות. אין הרתעה. ארגוני הפשע מבינים ככה, מבינים שהיום מותר. כוחות המשטרה, יש להם עכשיו עיסוק בהפגנות, ושום דבר, הממשלה לא נותנת מענה. אתה לא יכול לבוא היום ולהגיד: אין לנו כוחות משטרה, תחכו עד ש-. זה לא יכול להיות. אנשים נרצחים. ומאוד קשה שכל הזמן אנחנו צריכים לחזור על אותם דברים. אני לא רוצה תשובה מהשר לביטחון לאומי. אין לו תשובה, מבחינתי. יש לנו כתובת – ממשלה וראש ממשלה. הוא צריך לקבל החלטות. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה צריך לקבל תשובה מהשר לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה לקחת אוויר? נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אין לו תשובה. אין לו תשובה. אין לו תשובה. אני יודע, הוא יחזור על אותם דברים. אין לו תשובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, בוא ניתן לו לענות, נראה מה הוא יגיד, בסדר? תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כבוד השר איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי ו-? << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> הרשות לביטחון קהילתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קהילתי זה חשוב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת עבאס, אתה יודע מצוין את התשובה, והתשובה היא שיש פרויקטור שאנחנו מינינו במשרד. אתה יודע אפילו איך קוראים לו – קוראים לו ניצב יורם סופר. זה נכון שאנחנו במשרד לביטחון לאומי אחראים לענייני הביטחון, לא אחראים לענייני החינוך, הרווחה והכלכלה, כל מיני דברים כאלה במגזר הערבי. אני לא אומר לך שאין מענה גם לזה. ישבתי בוועדת שרים לענייני המגזר הערבי, ואני יודע שראש הממשלה כן מתכוון, רוצה, פועל, עושה. אבל לבוא ולהגיד: אין פרויקטור – זה לא נכון. יש פרויקטור שמונה לפני כשבועיים. הוא התחיל את עבודתו והוא עובד. דבר נוסף, חבר הכנסת עבאס – אתה גם יודע, כי שמעת את זה ממני לא פעם ולא פעמיים, כאן על הדוכן הזה. כאשר אני נכנסתי למשטרה מצאתי בוקה ומבולקה. יש שוטרים מצוינים וקצינים נפלאים, אבל יש שמיכה קצרה מאוד. 1,800 שוטרים התפטרו ופרשו רק בשנה שעברה. חסרים אלפי שוטרים, חסרים מרחבים שלמים. כאשר לוקחים את הנתון הזה יחד עם הנתון שאי-אפשר להתעלם ממנו, של הפגנות ומחאות, שלא לומר התפרעויות, כבר במשך קרוב ל-30 שבועות, כאשר כוחות המשטרה, במקום להיות בטובא-זנגרייה, במקום להיות ברהט, במקום להיות במגזר הערבי, הולכים לאותן הפגנות ומחאות, יוצא מצב שבו אין כמעט כוחות, וזאת בעיה. אבל עכשיו אני בא גם אליכם בתלונות. כי אחרי שאנחנו אומרים את הדברים האלה – ובזה מדינת ישראל צריכה לטפל, ולכן דפקנו על השולחן וקיבלנו תוספת של 9 מיליארד, וקיבלנו עכשיו 3,225 תקנים, ואנחנו בונים ומתחילים לגייס משמר לאומי. אבל כל הדברים האלה לוקחים זמן. אמרת, ובצדק אמרת, שאי-אפשר לחכות – אנשים נרצחים. ולכן, דווקא בגלל זה, אני לא מבין את הגישה שלכם. כאשר אני בא ואומר: צריך להכניס את שירות הביטחון הכללי לעניין, וצריך להתחיל במעצרים מינהליים, וצריך לייצר כלים אפקטיביים כדי להילחם במשפחות הפשע, אתם פתאום – – – << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> השר בן גביר, כתבתי את זה לראש הממשלה במכתב. אני אשלח לך אותו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את הנושאים שהעלית עכשיו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> שמה? שאתה בעדם? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מעצרי מנע. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה בעדם? אתה בעד מעצר מינהלי? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כתבתי את זה לראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא מכיר, אתה לא שלחת אליי את המכתב. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> והמכתב פורסם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> צר לי, אני לא כל יום מסתכל בתקשורת. אבל אני כן אומר דבר פשוט: אלה כלים שיש חובה לקיים אותם עכשיו. אני מסכים, אתה לא יכול לבוא ולהגיד: טוב, בסדר, אז תקים משמר לאומי ובעזרת השם, בעוד חצי שנה, שנה, יהיה לנו משמר. אלה בשורות גדולות גם לציבור הערבי, גם לציבור היהודי, לכל הציבורים. הרי אני כל הזמן אומר: זאת לא רק בעיה שלי. קודם כול, זאת בעיה שלכם שם, בכפרים, בערים. ולכן, עד שבא שר ורוצה להניע את כל המערכת, פתאום אני מגלה כל מיני תגובות לכל מיני דברים ואני מופתע. אני מופתע. תראה, העברנו בסופו של דבר את חוק הנשק, שאני קורא לו חוק הנשק. מה החוק הזה אומר? נכנסים לבית בלי צו חיפוש כשיש שם חשד לנשק, ולוקחים נשק. כן, זה תקדימי. כן, זה לא אידיאלי בדמוקרטיה. הייתי מעדיף שבכל בית יוציאו צו חיפוש, אבל כשיש מציאות שהיא מציאות כזאת, אתם הראשונים שהייתם צריכים לבוא ולהגיד: אנחנו בעד החוק הזה, אנחנו בעד הדבר הזה. הרי באמת, הנשק במגזר הערבי, שהוא – לא צריך לספר לכם על התופעה – בהרבה מאוד בתים, זו בעיה לא רק שלנו. זו בעיה קודם כול שלכם. הרי כשיורים בנשק נרצחים ערבים. ערבים רוצחים ערבים. אגיד לך מה יותר מפחיד אותי – שנרצחים ילדים. יכולות להירצח ילדות ויכולים להירצח זקנים וזקנות שלא עשו שום דבר. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נשים נרצחו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נשים. ולכן אני אומר, אלה דברים שאני הייתי מצפה שתגידו בקול ברור וצלול: אנחנו בעד הדברים האלה. אנחנו בעד הדברים האלה. לא יכול להיות שסגן היושב-ראש כאן, ואטורי, שאני באמת כל כך מעריך אותו, מסתובב ומתקשר אליי ופונה אליי, אומר לי: מה הדבר הזה? מה הולך שם בכפרים ובערים? לו זה אכפת ולו זה כואב והוא הצביע בעד החוק הזה, ולעומת זאת אתם הצבעתם נגד. עכשיו, אני לא יודע מה אתה הצבעת על הפרוטקשן. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תשאל את פוגל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אשאל את פוגל. אני לא יודע לגבי הפרוטקשן. יכול להיות שהצבעת בעד. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תשאל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה חשוב. זה עוד חוק שאנחנו עכשיו מעבירים. מה שלא עשו במשך כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה זמן, אנחנו באים ועושים. אגב, אם אתה כל הזמן אומר, הסיפור של הפרוטקשן, למה צריך רפורמה משפטית. הרי הצענו שם חוק מאסר חובה למי שגובה פרוטקשן. זאת תופעה קשה. מי התנגדה? היועצת המשפטית לממשלה. למה היא התנגדה? אני נגד מאסרי חובה. מה זה את נגד מאסרי חובה? מה זה את נגד מאסרי חובה? מה לא משפטי במאסר חובה? מה יותר ברור ודואג לזכויות אדם מאשר לקחת עבריין שהורשע בעבירת פרוטקשן ולשים אותו בכלא לשלוש שנים לפחות? אני אומר לכם, אלה חוקים שיכולים, בעזרת השם, לצמצם את התופעה. אני לא משלה את עצמי, אין 100% ניצחון, אין 100% הצלחה, אבל אנחנו יכולים לצמצם את התופעה הזאת. ושוב אני אומר, אלה דברים שאנחנו עושים כאן, אלה דברים חשובים, אלה דברים מהותיים, אלה דברים שבסופו של דבר יכולים לעזור לכל הציבורים. צריך להבין את הדבר הזה ואת המציאות הזאת. אני רוצה לציין עוד כמה הצעות שאנחנו מטפלים בהן, אם זה תיקון ההגנה על בסיסי צה"ל, חוק דרומי מורחב, מה שאנחנו קוראים, על שטחי אש, אם זה חוק הנוער – שאנחנו מחמירים אותו – שפיטה, ענישה ודרכי טיפול. יש תופעה של נערים בני 12 ו-13 שיורים ושרוצחים. גם להם צריך. המחוקק לא חשב על זה בכלל. המחוקק לא דמיין לעצמו בכלל שיכולה להיות מציאות כזאת. שולחים אותם למעון שהוא מעון שיקומי, אבל סליחה, ילד, גם אם בן 12 ו-13 שרוצח, הוא רוצח. הוא צריך להיענש, כי אם אנשים לא נענשים, אין הרתעה; אם אין הרתעה – זה הסיפור. זה הסיפור של מדינת ישראל, שאנחנו מאבדים את ההרתעה. כמו שנאמר כאן לפני, אין דין ואין דיין, וזו התחושה הכל-כך קשה של הרבה מאוד אנשים. לכן הממשלה הזאת היא דווקא ממשלה שבאמת יוזמת, שעושה, שמה שבמשך שנים רבות, שנים רבות, לא נעשה – אנחנו באים ועושים. יש ביננו מחלוקות אחרות, וזה בסדר וזה לגיטימי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מבחן התוצאה זה מה שקובע. מבחן התוצאה. בוא, אל תקטול. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מבחן התוצאה זה נכון. ולכן אני רוצה להזכיר לך, גברתי היקרה, חברת הכנסת היקרה, שגם זה איזושהי דמגוגיה. מספרים לנו: בוא'נה, היה כאן עמר בר לב והיה יואב סגלוביץ', והינה במבחן התוצאה זה הצליח. את זה אפשר לספר בכלי התקשורת שלא שואלים אתכם שאלות קשות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה, יש נתונים. מה, הם הורידו את הפשיעה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נכון, יש נתונים, והנתונים מראים שבחציון השני של שנת 2022, בדיוק ממש כשבר לב את סגלוביץ' התחילו את התוכניות שלהם, פתאום – הופ, יש זינוק. יש זינוק. גם ביולי, גם ביוני 2022, לא אנחנו ישבנו, אני לא הייתי אז השר לביטחון לאומי, אני ישבתי בדיוק איפה שאת יושבת. גם באוקטובר, גם בספטמבר, יש זינוק, יש קפיצה, עלייה בנתונים, עוד רצח ועוד רצח ועוד רצח. אני אומר את זה עוד פעם, אני לא מתפלא, אני לא מאשים את השוטרים. כשאני באתי אני מצאתי משטרה עם אגף חקירות שפגעו בו; משטרה עם אגף מודיעין שפגעו בו; משטרה עם אגף סיור שכמעט לא קיים; תחנות משטרה ריקות. זו הייתה המשמרת שלהם. אז אני היום לא בא – אנחנו אחרי חצי שנה כבר. איך אומרים, עכשיו באמת צריך בעזרת השם להראות תוצאות. יש כבר דברים שמחלחלים מתחת לפני השטח, מעל פני השטח, אבל גם עשינו כמה צעדים כאן שהם באמת צעדים משמעותיים. שחררנו 18,000 כלי נשק, בניגוד למדיניות הקודמת, 18,000 כלי נשק שנועדו להגן על אזרחים. אנחנו מקילים ומשנים את הקריטריונים. והינה, ראינו דוגמה, לפני שבועיים, כשבא מחבל ויורה ומנסה לפגוע ומנסה להרוג, בא אזרח ויורה בו, ברוך השם, פעם אחר פעם אחר פעם. במדיניות הקודמת הוא היה יושב בכלא, האזרח הזה, במדיניות הקודמת היו שמים לו אזיקים, במדיניות הקודמת היו לוקחים לו את הנשק, והיום שינינו את זה. יש נוהל שגם משטרת ישראל מבינה כמה הוא חשוב, גם המפכ"ל מוביל אותו ומבין כמה הוא חשוב, שמי שיורה במחבל כשהמחבל הזה מסכן אותו, לא לוקחים ממנו את הנשק והוא לא מוצא את עצמו בבית מעצר, אלא בדיוק הפוך. וזה מה שעשינו, אדוני היושב-ראש – לקחנו את האזרח הזה, הבאנו אותו למשרד לביטחון לאומי, נתנו לו צל"ש. אמרנו לו: כל הכבוד. אבל – – – << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אולי גם לתת נשק לכל החברה הערבית, לאנשים שיגנו על עצמם. אולי זה גם – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> קודם כול, לא נעים להגיד, אבל יש הרבה נשק בחברה הערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש שם הרבה נשק, זה למה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יש הרבה הרבה נשק, זו אחת הבעיות. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה לא צודק. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> והנשק הזה הוא לא נשק חוקי. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כבר מתחילים עם כל – – – גם בבתים, תתחיל לחפש. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, הנשק הזה הוא לא נשק חוקי. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה יעצור את הפשיעה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הנשק הזה הוא לא נשק חוקי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש שם התנגדות לנשק. יש שם סחר בנשק. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> וזו הבעיה. וזה מתחיל, אדוני, בתרבות, בתרבות. אני לא מאשים את כל החברה הערבית, אגב. חלק גדול מהערבים בזים לזה, נגד זה. אבל כשיש אחרים שמתייחסים בסלחנות לנשק, וכשיש אחרים שמצביעים נגד חוק נשק שאנחנו הבאנו – שמה הוא אומר? בוא ניקח את הנשק, בוא נחמיר בענישה של מי שיורה בנשק, בוא ניקח מצלמות. כשאתם מצביעים נגד, מה המסר? מה המסר? לא איתמר בן גביר, לא דודי אמסלם, לא הקואליציה הזו; אתם, מה המסר שאתם נותנים לצעירים שלכם, לחברה שלכם? מה אתם אומרים, שזה בסדר? אני אומר, אפשר שיהיו מחלוקות, יש מחלוקות קשות מאוד, קשות מאוד. אבל אלף-בית, שאני הייתי בטוח שאנחנו, כשמביאים הצעה כזאת שאומרת שמחרימים כלי נשק ונכנסים לבתים לקחת כלי נשק ושולחים למאסר ארוך את מי שמשתמש בנשק, לי לא היה ספק, אני חשבתי שאתם תבואו ותגידו: כן, הינה, אנחנו מסכימים. ולצערי לא הסכמתם. לא משנה, ברוך השם, זה עבר. אנחנו נעביר עוד הרבה חוקים והרבה דברים לטובת עם ישראל. רק משפט אחרון אחד, לגבי ההצבעה שהייתה כאן, משפט אחד אני רק אגיד. באמת לא מברכים שהחיינו בימי בין המצרים, אבל אין ספק שהייתה כאן הצעת חוק חשובה, בשורה מאוד מאוד מאוד חשובה לעם ישראל, למדינת ישראל, שתאפשר לה להיות קצת יותר דמוקרטית, קצת יותר יהודית, וכן, תאפשר לנו יותר לשלוט, למשול. בסופו של דבר, זה מה שהציבור רוצה מאיתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, עוברים לדיון הסיעתי. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחיי גיבורי התהילה, ברגעים אלו אני רוצה להצדיע לכם, החברים כאן מחוץ לכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם אחיך גיבורי התהילה – שצרים על הקפיטול? הם אחים גיבורי תהילה, משה? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשרות אלפים, טלי גוטליב, כן, אחיי גיבורי התהילה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מחלל את המילה הזו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחיי גיבורי התהילה, עשרות אלפים כאן – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מחלל את המילה הזו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מאות אלפים, מאות אלפים מסביב לכנסת ובכל רחבי הארץ שבשבילם זהו יום עצוב. אני מצדיע לכם עכשיו מכאן, מכנסת ישראל. היינו איתכם לפני כמה שעות בחוץ, מפגינים וצועקים במר ליבכם "דמוקרטיה". כן, דמוקרטיה. אני יודע כמה כואב לכם וקשה לכם כאשר ביום עצוב כזה מונפות 64 אצבעות מולכם, מולנו. הנביא ישעיהו אומר: "אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה". ואני אומר לכם: אל תיראו ואל ירך לבבכם, לא משמחה רוטמן, לא מיריב לוין ולא מקולות לועגים כאלה ואחרים כאן, בממשלת ישראל. זה קרב אחד על הדמוקרטיה הישראלית, קרב אחד במערכה ארוכה וקשה. נכון, כנסת ישראל היום התחילה לבטל את המנגנון החיסוני של הדמוקרטיה הישראלית, אבל בזכותכם אנחנו לא נהיה הונגריה, לא נהיה פולין; לא בזכות הממשלה הרעה הזו אלא בזכות המעשים שלכם ובזכות העשייה כאן, בכנסת. מה עושים אחרי חורבן? מה עושים אחרי שמפסידים בקרב? גם כאן לא צריך להמציא, ההיסטוריה כבר כתבה בשבילכם. משחרב הבית האחרון – מספרת הגמרא – רבו פרושים בישראל שקראו לא לאכול בשר ולא לשתות יין, כי הם התאבלו. נטפל להם רבי יהושע אמר להם: מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין? אמרו לו: נאכל בשר שבכל יום היה תמיד קרב לגבי מזבח ועכשיו בטל? וכנ"ל, נשתה יין שבכל יום היה מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר לכם: אם כך, לחם לא נאכל, שממנו היו מביאים שתי הלחם; מים לא נשתה, שמהם היו מנסכים על המזבח; ענבים לא נאכל, כי מהם מביאים ביכורים. כך אמר להם רבי יהושע, ואותם אבלים אמיתיים, אותנטיים, שתקו. אמר להם: בניי, להתאבל יותר מדי אי-אפשר, ושלא להתאבל כלל אי-אפשר. אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד – ומשייר דבר מועט זכר ירושלים. שם בעצם נולד הרעיון של זכר לחורבן, שם נאמר: "אם אשכחך ירושלִָם תשכח ימיני, תדבק לשוני לחִכי אם לא אזכרכי" וכל המתאבלים עליה בעולם הזה שמחים עימה לעולם הבא. אז כן, היום הזה הוא יום של חורבן, אבל הוא לא הסוף. זה לא סוף הדמוקרטיה, כי רק התחלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, "נפלתם על הדור הלא-נכון" – המשפט הזה מלווה אותנו כבר קרוב לשנה, פעם מימין ופעם משמאל, פעם כדי לבטא את נחישות המחאה ופעם כדי לבטא את נחישות החקיקה. ומי בתווך מפסיד? הדור, הדור עצמו. סליחה, אנחנו הדור הלא-נכון? חברים מימין ומשמאל, אנחנו הדור הנכון. אתמול בשעות הערב המוקדמות נחשפנו כולנו לתיעוד מתחנת הרכבת בירושלים שבו המפגינים מהמחנות השונים עולים ויורדים זה מול זה. עדשות המצלמה קולטות לחיצות ידיים מעבר למעקה המדרגות. אם אלו לא היו מדרגות נעות, המפגש היה הופך לשיח חם וארוך הרבה יותר. כולנו התרגשנו מהתיעוד הזה, כי הצלחנו להאמין באיזשהו מקום שנפלנו על הדור הלא-נכון, שמלחמת אחים היא עניין של זמן. הרי זה מה ששומעים פה מעל בימת הכנסת, זה מה ששומעים באולפנים. אבל זה לא מה שרואים ברחוב, ואין מפגש יותר נפיץ מהמדרגות הנעות בתחנת הרכבת בירושלים. אנשים אחים אנחנו. נכון, אי-אפשר לטאטא, יש בינינו מחלוקות קשות, כל צד טוען שעמדת הצד השני היא קץ המדינה היהודית, וזה בסדר, אנחנו מכירים פה במליאה את טקטיקת ההסברה כדי לספק כותרות. אבל הדור המיוחד שלנו, דור שמלא בחסד, דור שמפגין ערבות ונתינה ללא גבול, אנחנו חייבים להניח לו לנפשו. נפלנו, יש לנו הרבה נפילות, גם בכתב וגם בעל פה, אבל יש לנו נס, נפלנו על הדור הנכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת ברוכי. הדוברת הבאה – סגנית השר מיכל מרים וולדיגר. לא נמצאת? אני קורא לחבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת שמונה לוועדה שלא מתכנסת ושמח על זה. זה ראשון חברי הכנסת שנבחרים לוועדה ושמחים שהיא לא מתכנסת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אין דבר יותר משמח מלקבל ברכות מהרב גלעד קריב. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הסלט הבא זה איך הם משתלטים על הוועדה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה והשר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עכשיו תקשיב, גלעד, זה נושא חשוב מאוד. כבוד היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, מכובדיי חברי הכנסת, לפני שבוע דנה בן שושן, אם לארבעה קטנטנים שהייתה בהיריון מתקדם, מיילדת, אחות בחסד עליון, אהובה על כל מטופליה, שכל מהות עבודתה הייתה להביא חיים לעולם – אולם עבודתה של דנה הרגה אותה. לפני שבוע, לאחר שסיימה משמרת לילה כמיילדת בבית החולים פוריה, שבו הביאה חיים לעולם, נכנסה דנה לרכבה, ובדרך לביתה נרדמה על ההגה ונהרגה. משפחתה התעוררה לבוקר הקשה מכול. בית החולים פוריה איבד מיילדת מסורה ואחות בחסד עליון. אבל, אדוני היושב-ראש, לצערנו הרב זוהי שגרת יומם של הצוותים הרפואיים אשר עובדים בבתי החולים, ובפריפריה בפרט. הם נאבקים בעייפות אין-סופית המאיימת להכריע אותם דווקא על ההגה בדרך לביתם. הצוותים הרפואיים, שעובדים קשה – ובפריפריה המצב קשה שבעתיים – נאלצים לנהוג לאחר שעות התמחות מרובות בכבישים חשוכים, עקלקלים, לא מפותחים, כבישים שבעבר כבר גבו חיים, והצוותים הרפואיים, לצערנו, מועדים להיות חלק מהסטטיסטיקה של אלו שנפגעו בכבישים אלו. השבוע בדיון בוועדת הבריאות בכנסת העליתי את הנושא לסדר-היום הציבורי. שמחתי שיחד איתי עוד שמונה חברי כנסת הצטרפו לדיון החשוב הזה בוועדה, מתוך הבנה שאם אנחנו רוצים לטפח את הרפואה, וביתר שאת בפריפריה, אנו חייבים ראשית לדאוג לצוותים הרפואיים לתנאי עבודה נאותים, כי גם לפריפריה מגיע החיים. אני רוצה להודות לשר הבריאות ולשר האוצר, שהנושא הזה כבר עלה לידיעתם, והם משנסים מותניים כדי לעזור בסוגיה קשה זו. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, אשר ניהל את הדיון בצורה עניינית, לפרופ' און ארז, מנהל בית החולים, לד"ר טל זילברמן ולכל הצוותים הרפואיים שטרחו להגיע לדיון, הן פיזית והן באופן וירטואלי. אנחנו מתחייבים כאן שנעשה הכול כדי שתחזרו לביתכם בשלום. אני רוצה להודות לכם על עבודת הקודש שאתם עושים יום-יום בהצלת חיים. נעשה הכול כדי לדאוג לבטיחותכם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, "על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה", כך קבע פרופ' ליפמן היילפרין כשחיבר את שבועת הרופא העברי בשנת 1952, עת סיימו 63 הרופאים העבריים הראשונים את לימודיהם בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. לפני כשבוע הודיעה ההסתדרות הרפואית בישראל כי אם תימשך החקיקה בכנסת, מערכת הבריאות תושבת. כן כן, תורים יתבטלו, טיפולים יידחו, חולים ייפגעו. אני לא מדברת על כך שההסתדרות הרפואית אמורה, כך על פי הצהרתה לפחות, להיות ארגון מקצועי השומר על מקצועיות ואתיות של מקצוע הרפואה בישראל. זה לא חדש שארגונים מקצועיים, בחסות מאבק פוליטי חסר מעצורים, זונחים את כל כללי האתיקה ופוגעים אנושות בשמם ובמעמדם של עמיתיהם. אולם הפגיעה בקודש הקודשים של מקצוע הרפואה, פגיעה בחיי אדם, היא דבר חדש, צעד חדש, נוסף, במחאה שחצתה את כל הקווים האדומים; מחאה שערערה את יסודות המדינה והחברה; מחאה שבשם הדמוקרטיה פגעה בחופש התנועה, חופש הביטוי וחופש העיסוק. אמש יצאתי אל המפגינים, כאן, סמוך לכנסת – לא המפגינים בעד תיקון מערכת המשפט אלא המפגינים נגדו. על אף החששות, שחלקם לצערי התגשמו, כי חלק מהאנשים שפניתי אליהם פשוט היו אטומים ולא היו מוכנים בכלל להקשיב – אבל אצל חלקם מצאתי אוזן קשבת, פרטנר לשיח. שוחחתי עימם על הרפורמה, על החברה הישראלית, על מדינתנו היקרה. לא אשקר, מצאנו חילוקי דעות, ורבים, אך לאיש מאיתנו לא היה ספק כי על אף כל המחלוקות ולמרות הכול, אחים אנחנו. רופאים יקרים, אתם עומדים בחזית הטיפול בגוף ובנפש. אתם אלו שאליהם אנו פונים בשעותינו הקשות. אני קוראת לכם: אל תיתנו יד לפוליטיזציה של מערכת בריאות הנפש. אל תיתנו יד לפגיעה בחיי אדם. תעמדו בשבועה שלכם. תעמדו לימין החולים. אסור ששום דבר יעמוד חיץ בין הרופאים לבין החולים. אני רוצה לומר שהיום הזה הוא יום היסטורי. הצלחנו להעביר את השלב הראשון – את צמצום עילת הסבירות. אני יודעת שלחלק זה קשה, זה כואב, אבל זה היה חשוב ונכון. כולי תקווה שאת יתר הרפורמה נצליח להעביר בהסכמה רחבה יותר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יש לנו חודשיים וחצי של פגרה. אני מזמינה גם אותך, חבר הכנסת גלעד קריב, ואת כל היתר לבוא ולדון – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אומרת בפגרה – לא בוועדה, בפגרה. – – לשבת ולדבר, ולהבהיר את הדברים שחשובים כל כך למדינת ישראל ולאזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ממשלת הרס וזדון, ממשלה שעלתה עם D9 על החברה הישראלית. הבית הזה צריך לרעוד כי מכהנת בו ממשלה שבמקום לכנס הבוקר את הקבינט הביטחוני ולקבל מהרמטכ"ל סקירה על השלכות ההפיכה המשטרית על כשירות, על לכידות ומוכנות צה"ל, היא בחרה להעביר באטימות מוחלטת חוק קיצוני ובלתי סביר בעליל. מבחינת הממשלה הזו, שייחרב צה"ל. אחריהם המבול. שר ביטחון שמסתובב במליאה בחוסר אונים, ומנסה למצוא סולם לרדת בעזרתו מהעץ ולהוריד את החוק מסדר-היום, בוחר להצביע בסוף בעד החוק, נגד מערכת הביטחון. פשיטת רגל. ההצבעה שנערכה כאן לפני שעה קלה היא מחדל. נטרפה עליכם דעתכם, ממשלה של מנותקים ומשתמטים שפוגעים בביטחון הלאומי ובחוסן הלאומי. איפה האחריות שלכם לביטחון המדינה? הפרובוקציות של נסראללה עברו כל גבול, ובמקום לטפל בביזיון הזה אתם מפרקים את הצבא מבפנים, מסיתים את לוחמי היבשה בלוחמי האוויר. בושה וחרפה. אני קוראת מכאן לאזרחי ישראל שאוהבים את המדינה הזו וששוטפים את הרחובות כרגע: דעו לכם, נעתור לבג"ץ ונדרוש לפסול את החוק ונמשיך להיאבק ביחד, כי המדינה הזו יקרה לנו. צה"ל הוא של כולנו, וכעת יש לנו אחריות גדולה יותר לשמור על המדינה, כי הממשלה הכושלת הזאת מנותקת מהמציאות. בכל נושא בחיים הרגשנו את ההרס וההידרדרות. ממשלה שהבטיחה לטפל ביוקר המחיה, ומה קורה בפועל? המחירים של כל המוצרים מזנקים: מוצרי החלב עלו; מוצרי פירות וירקות עלו; מחירי תחבורה ציבורית יעלו מחר ב-12%. אין אור בקצה המנהרה. הבטחתם שתחזירו את המשילות, תספקו לאזרחים ביטחון אישי, אבל כל יום שעובר אנשים יותר מפחדים ללכת ברחוב. בכל עשרה ימים בממוצע נרצחת אישה מאז כניסת הממשלה הזאת לתפקיד. אנחנו סופרים כבר למעלה מ-130 נרצחים בחברה הערבית, ואנחנו רק בחודש יולי. מדובר בעלייה מדאיגה במספרים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אנו רואים גם את האלימות ברחובות, שהולכת וגדלה. המשטרה במשבר כוח אדם מסוכן, אין שוטרים בניידות, אין מי שיאכוף את החוק, ובינתיים ארגוני הפשיעה בכל הארץ משתלטים. תופעת הפרוטקשן ממשיכה באין מפריע. הצלחתם להגדיר מחדש את האי-אמון. אי-אמון זה אנדרסטיימנט בשבילכם. זה כבר לא סתם אי-אמון, יש כאן חרדה; אזרחי ישראל מפחדים מהממשלה הרעה שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת וליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, משרד החינוך, באמצעות שני אגפים – אגף בכיר כספים תיאום משכורות עובדי הוראה ואגף בכיר כוח אדם בהוראה – פרסם חוזר לבעלויות. הכוונה לבעלויות על החינוך במוכר שאינו רשמי. ואולם החוזר של שני האגפים האלה במשרד החינוך לא מופנה לכלל הבעלויות במוכר שאינו רשמי אלא מופנה ספציפית לשתי בעלויות: הבעלות על בתי הספר היסודיים בחינוך הרגיל רשת מעיין החינוך התורני, והבעלות על בתי הספר היסודיים בחינוך הרגיל רשת החינוך העצמאי. החוזר הזה מתכוון או מכוון לרפורמת אופק חדש, שעד כה לא הייתה בתוך בתי הספר במוכר שאינו רשמי. ומכיוון שהסיעות החרדיות התנו בהסכמים הקואליציוניים שלהם את כניסת בתי הספר של המוכר שאינו רשמי שלהם לאופק חדש, אזי משרד החינוך, באמצעות האגפים האלה, פנה אליהם ספציפית כדי שיתחילו בהיערכות לכניסה לתוכנית אופק חדש. אני רוצה לומר, היושב-ראש, אנחנו כבר ראינו הרבה מאוד דברים, ראינו הרבה מאוד אפליה, ראינו הרבה מאוד הזנחה, אבל להגיע לכדי רמה של אפליה בין ילד לילד בסוגיה שאמורה להיות שווה בין כל הילדים במדינה זה כבר חציית כל הקווים. אם כבר משרד החינוך רוצה להתחיל בהחלת אופק חדש בבתי הספר במוכר שאינו רשמי, אז הוא מתבקש לעשות זאת כלפי כל הבעלויות במוכר שאינו רשמי, ולא רק על רשת מעיין, ולא רק על רשת החינוך העצמאי. כמה אפשר להיות מזעזעים? כמה אפשר להיות כאלה שלא אכפת להם מילדים? אם כבר מחילים – ואנחנו מברכים על ההחלטה להחיל את זה במוכר שאינו רשמי – אז שיעשו את זה לכלל בתי הספר, לכלל הבעלויות, ולא לסוג ספציפי של בעלויות במוכר שאינו רשמי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני הולכת לדבר בערבית. חשוב לי שהנאום הזה ייאמר בערבית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לפני שעה בערך עלה על הבמה הזאת חבר הכנסת מנסור עבאס. ביום שכזה כולנו מרגישים שיש יותר ויותר הידרדרות פוליטית שהממשלה הימנית הפשיסטית הזו מובילה. חבר הכנסת מנסור עבאס כיוון את החיצים שלו רק אל רשימת חד"ש-בל"ד ואל עמיתיו חברי הכנסת. כל מה שהיה לו לומר זה רק לתקוף אותנו ולהפיל עלינו את האחריות להפלת הממשלה הקודמת, אשר הוא ישב בקואליציה שלה. ואני רוצה לשאול את חבר הכנסת מנסור עבאס: עד מתי תימשך ההצגה של "הפלתם את הממשלה"? ככל הנראה ההלם שלך מההפלה שלך גרם לך לשכוח, גרם לך לשכוח שהקואליציה נפלה משום שחברי כנסת, כולל השותפים והעמיתים שלך ברשימה, לא הסכימו להמשיך בדבר המגוחך הזה, לא הסכימו, והתביישו להצביע על חלק מהחוקים אשר אתה הסכמת להצביע עבורם. להזכיר לך את עמיתך מאזן גנאים? להזכיר לך את חברת הקואליציה ג'ידא רינאוי? להזכיר לך את השותפה לשעבר שלך עידית סילמן? הקואליציה הפילה את עצמה מבפנים. ואני אומרת לך בכל האומץ, הלוואי שהיה ביכולתנו להיות האחראים להפלת הממשלה הזאת. בכל פעם שהרסו בית בנגב, היינו מוכנים להפיל את הממשלה; בכל פעם שהפגיזו, כלאו ורצחו את האחים הפלסטינים שלנו, היינו מוכנים להפיל את הממשלה; בכל פעם שהיו סיטואציות מביכות, היינו מוכנים להפיל את הממשלה. אולם הממשלה הפילה את עצמה בעצמה. תזכור טוב: ראש הממשלה שהיית מרוצה ממנו, בנט, הוא בעצמו התפטר והוא אשר הביא להפלת הממשלה, ולפיד, היה באפשרותו לחשוב על הצלת הקואליציה של הממשלה, אבל הוא לא רצה בזה. היום אנחנו במצב קשה – עכשיו עכשיו, במהלך הגשת הצעת האי-אמון, נפל נרצח נוסף בחברה שלנו. ובמה אתה עסוק? אתה עדיין בוכה ומלקה את עצמך על הממשלה הקודמת. תתעורר, תתרכז איתנו, תצא מהשוק שלך.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (התחושה שלך שאתה יתום לאחר שדרוקמן נפטר – –) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – תיפטר ממנה, ואל תציע להיכנס לממשלה – –) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – כמו שעשית בשבוע שעבר.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אין לנו במה להתבייש.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה, נגמר הזמן. חבר הכנסת גלעד קריב. תריבו בבית. למה אתם רבים פה? לא הבנתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה, הבית הזה הוא לא שלהם? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זאת אומרת "תריבו בבית"? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא תדבר, בוא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבית הזה הוא לא שלהם? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זאת אומרת "תריבו בבית"? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, אני מתחיל ללחוץ על הזמן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתחיל. אני אעלה לדוכן, יש פה כללים בבית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די לעשות מכל דבר סכסוך, באמת, נו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה די לעשות מכל דבר? די להעיר הערות גזעניות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל פעם שאתה תגיד משהו אני אגיד לך: לך תריב בבית. לך תריב בבית. לך תריב בבית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך תריב בספינה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מהבוקר אתה רבת עם כולם. מה הבעיה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, מה אתם לוקחים קשה כל דבר? נו, תמשיך. פשוט היו צריכים להחליף אותי לפני 45 דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על זה אנחנו מסכימים, שהיו צריכים להחליף אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, סבבה. תתחיל וזהו, נו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ואטורי, תעדכן את השעון, תתחיל מחדש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש להתחיל לסכם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> במקום לפרגן על זה שהבנתי את הנאום בערבית, אתה מבין? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אדוני השר, הפסדנו היום בקרב. הפסדנו היום בקרב למרות כל המאמצים ההירואיים של מאות אלפי ישראלים בימים האחרונים. הפסדנו בקרב, וההפסד צורב, מכיוון שמדובר בקרב חשוב. חיסול עילת הסבירות פותח פתח לשחיתות שלטונית, פותח פתח לשיבוש טוהר הבחירות, פותח פתח להדחת היועצת המשפטית לממשלה. מדובר היה בקרב חשוב, והפסדנו בו למרות כל המאמצים. אבל אנחנו לא מתכוונים להפסיד במערכה. הציבור הישראלי האדיר שגודש את הרחובות בשעות האלה, וגודש את הרחובות בששת החודשים האחרונים, לא התייאש. אנחנו יודעים שיותר מדי מונח על הכף – העתיד שלנו, של ילדינו, של נכדינו כאן בארץ הזו. ואנחנו לא נתייאש ולא נאבד את התקווה, ונעשה הכול על מנת להצליח במערכה. אני מבקש לשלוח מכאן ברכת יישר כוח לכל מוחים והמוחות. אל תתרגשו ממסע ההסתה של חבורת ההרס. וכן, הערב הזה צריך לומר עוד דבר אחד בצער גדול. הערב הזה ראינו ראש ממשלה כנוע, אסקופה נדרסת, ראש ממשלה שנסחט על ידי הגורמים הקיצוניים בממשלתו. כל חברי הכנסת ראו כיצד ראש הממשלה, השר גלנט, שר הביטחון ועוד גורמים בממשלת ישראל ובקואליציה מנסים לעכב את החקיקה, אבל יריב לוין ואיתמר בן גביר הם בעלי הבית בממשלת נתניהו השישית. ראש ממשלה חלש, ראש ממשלה שהוא אסקופה נדרסת, זהו ראש ממשלת ישראל. ולכן הערב הזה אנחנו אומרים בצורה ברורה: החלה נפילתה של ממשלת נתניהו השישית. גם אם זה ייקח זמן, גם אם עוד ייערמו נזקים בדרך, תם עידן נתניהו בפוליטיקה הישראלית. ואנחנו נעשה הכול כדי שאת ממשלת הזדון וההרס הזו תחליף ממשלה שתגן על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ותשרת את כל אזרחי ישראל בלי הבדל דת, גזע ומין. תם עידן נתניהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. את המשפט הזה אמרו לפני הרבה שנים. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בוא נראה. בוא, אני מציע לך באמת להתמודד בבחירות לבני ברק, השקעה יותר טובה, נראה לי. אתה יודע, דרך אגב, לא רק נתניהו, גם דרעי ניסה, וגם אותו ניצח איתמר בן גביר. דרעי הוא עוד מפסיד של הערב הזה, עוד אסקופה נדרסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת מעוז. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי תפסיקו כבר לשקר לציבור במצח נחושה? עילת הסבירות מעניינת אתכם כשלג דאשתקד, לא ככה? הרי אהרן ברק, הכהן הגדול שלכם, אמר בזמנו שאין לו בעיה שיבטלו את עילת הסבירות. לפיד, ליברמן וסער ביקרו בעבר בחריפות את עילת הסבירות ורצו לצמצם או לבטל אותה. אז פתאום זה הפך להיות הרס הדמוקרטיה? גם ההתנגדות לרפורמה היא לא מה שמניע אתכם, נכון? כי ההכנות למחאה מבית היוצר של אהוד ברק נעשו עוד לפני ההכרזה של שר המשפטים על הרפורמה, הרבה לפני. וזו אפילו לא השנאה התהומית האישית שלכם לנתניהו. הרי ראינו באיזו מהירות אתם מסוגלים לשנות יחס של שנאה לחיבוק ענק כלפי מי שעובר טיפול המרה, כמו למשל ריבלין, שרון, אולמרט, בנט ודומיהם. אז אם נתניהו היה עורק אליכם, מזמן הייתם הופכים אותו ליקיר האומה. רק על זה שהוא עמד בניסיון הזה מגיע לו פרס ישראל. מה שבאמת מפחיד אתכם הוא הפחד העמוק, או אפילו הייתי אומר, האימה העמוקה שמקננת בכם. זו לא הדמוקרטיה, זו הדמוגרפיה. איך כתב עקיבא נוביק בהארץ? לגולדקנופ, לפרוש ולאייכלר יש ביחד 36 ילדים, ולכל אחד מהם וגם לי יש יותר ילדים מלכל חברי הכנסת של מפלגת העבודה ביחד. כך כתב עקיבא נוביק בהארץ. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה להגיד? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אבל לא רק הדמוגרפיה – אתם רואים שעם ישראל מסרב להתנתק מהזהות הלאומית, היהודית שלו ומתחבר יותר ויותר לזהות המסורתית שלו. הניסיון למחיקת הזהות של העם הזה, שהחל עוד בגזיזת הפאות במחנות העולים והמשיך בכל שטיפת המוח והאינדוקטרינציה דרך מערכות התקשורת, האקדמיה, התרבות, החינוך והמשפטים, לא צלח. המוני היהודים בציון, אלה שאתם מתייחסים אליהם ולהכרעה שלהם במערכת הבחירות בכזה זלזול וביטול, מסרבים להיגרר ולהשתעבד לערכים הפרוגרסיביים שלכם. הם מסרבים להיכנע לניסיון להידמות לתרבות הכושלת באירופה ובאמריקה. הם מבינים שהאושר והמשמעות לא נמצאים במקסם השווא שאתם מנסים למכור להם בחתירה העיקשת שלכם אל מדינת כל אזרחיה, אלא דווקא בחיזוק הזהות הלאומית והזהות היהודית בעלת המורשת והמסורת. מזה אתם כל כך מפחדים, את זה אתם מנסים בכל דרך לסכל, ובגלל הפחד הזה יש בכם גם כאלו שמוכנים לשרוף הכול. אבל זה לא יצלח. עם ישראל צועד עם הפנים אל העתיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת דן אילוז – אחרון הדוברים. לאחר מכן יסכם השר דוד אמסלם. סיעות, לאחר מכן יסכם השר, ונעבור להצבעות, תתחילו לגייס. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז הקמת הקואליציה השיח הציבורי גועש בכל הנוגע לסוגיות דת ומדינה. ברוב השיחות על דת ומדינה מחלקים את מדינת ישראל בין דתיים וחרדים מצד אחד לחילונים מצד שני. זה קורה למרות שהקבוצה הגדולה ביותר במדינת ישראל לא שייכת למגזרים האלה אלא מגדירה את עצמה כמסורתית. כנציג של הליכוד, המפלגה של הציבור המסורתי, עובדות אלו מצערות אותי. דווקא למסורתיים יש המון מה להציע ולהוסיף לדיון החשוב הזה. להיות מסורתי זה לאהוב את התורה מכל הלב, אבל להתנגד לכפייה; להיות מסורתי זה להאמין במדינה עם זהות יהודית חזקה שבה כל יהודי יכול להחליט איך לעבוד את ה'; להיות מסורתי זה לחלקנו לשמור שבת, כמוני, אבל לאהוב את אחינו שבוחרים לא לשמור אותה; לפעמים זה להגיד קידוש לפני צפייה במשחק כדורגל ולהתפלל שהשחקן האהוב יבקיע גול; להיות מסורתי זה לקבל את ההלכה בלי לשנות אותה בכלל, גם אם לא מצליחים לשמור את כולה, ובכלל, להתעסק יותר בשמירת ההלכה שלנו מאשר של אחרים; להיות מסורתי זה לאהוב את עם ישראל מספיק כדי לדעת להכיל את האנשים מכל הגוונים. בשולחן השבת המסורתי לא מחרימים אף אחד, ויש מקום לכולם – חרדים יושבים עם להט"בים, מרקסיסטים עם קפיטליסטים, תומכי רפורמה עם מתנגדי רפורמה – לא בגלל שאין למסורתי דעה – יש לו – אלא כי הוא קודם כול מאמין באהבת ישראל. הוויכוחים בשולחן השבת של המסורתי מעניינים יותר מקבוצת הדיבייט של אוקספורד. להיות מסורתי זה לאהוב את צה"ל, לראות בשירות בצה"ל עבודת קודש, וגם בלימוד תורה; להיות מסורתי זה לרצות שכל יהודי יהיה מחובר לשורשים שלו, ולא חשוב אם השורשים בתימן, מרוקו, פולין או פרס, אבל גם לדעת שבסוף השורשים האמיתיים שלנו הם רק בארץ ישראל, ולא בגלויות. לציבור המסורתי ולמתינות הספרדית יש בשורה שיכולה לפתור הרבה מהבעיות הקיימות בחברה הישראלית לא רק בנושאי דת ומדינה, אלא גם בכל הגישה שיש לנו אחד כלפי השני. בסוף המושב הסוער הזה אני לוקח על עצמי להביא את הגישה הזאת לקדמת הבמה ולוודא שהקול המסורתי יישמע בשיח המתקיים בין כותלי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז. יעלה ויבוא לסכם את הדיון השר המקשר, השר דוד אמסלם, השר במשרד המשפטים. לאחר מכן נעבור להצבעות. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת רם בן ברק – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – האמת היא שהיום יש לי איזה חשבון קטן עם השקרים של החבר'ה שלכם. סימון, גם אתה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> התעוררנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ביום שישי אני רואה מעריב, רואה את בן כספית כותב שאני הודחתי בגיל 35 מהמילואים, מהפלוגה. אז קודם כול, בואו אני אספר לכם: בן כספית שירת בגדוד שלי בפלוגה אחרת. בגיל 26 הוא כבר לא היה במילואים, כשהיינו בעזה. זה כותב עליי, תבינו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא בן כספית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אני אביא את הכול. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה בטלוויזיה, חבר שלך מהמילואים אמר את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. הוא שלח את אותו אחד בטלוויזיה, אין לי מושג מי הוא. אני עד גיל 35 עשיתי מילואים, עד שהמ"פ שלי בעצם סיים את התפקיד שלו, וגם אני סיימתי. עברתי לחטיבה, עשיתי עוד כמה שנים בחטיבה, אבל מה זה מעניין אותם. בן כספית, אתה לא מתבייש? טול קורה מבין עיניך. אתה עצמך לא עשית מילואים. כשהיינו בעזה, אתה הלכת. אתה לא מתבייש לכתוב עליי? אבל ככה אתם, הצפונבונים השמאלנים האשכנזים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, עוד פעם עם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה חייב לשקר, למה יש לך עט, ואתה יכול לכתוב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז אם הוא לא עשה, אז אתה בסדר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אותי הדיחו? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כן – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי הדיח אותי? תגיד לי מי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> על מי הוא מדבר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תגיד לי, כשיש הליך הדחה, כתוב משהו – תראה לי. יא חתיכת נוכל, אתה סתם רכלן. תמיד היית ותמיד תישאר רכלן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> דודי, מה השעה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, נעבור לעניין – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, רבותיי, היום ראיתי את ערוצי התבהלה – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה השעה? יא פריבילג, מה השעה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת משה סעדה, נשבע לך בהבל – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה השעה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ראיתי את ערוץ 12, 13 וחשבתי שקרה להם משהו – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – של ש"ס. מפלג, מסית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – חשבתי שמשהו בקוצב, משהו השתנה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> רוע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כולם שם היו נפולים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> עוכר ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חשבתי שיש איזו ידיעה מרעישה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת – – – אני לא מעוניינת לשמוע את עוכר ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש קפה בחוץ. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא מעוניינת לשמוע – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מיכל שיר, רוצי לחניון. תראי כמה זמן את עושה את זה עד פה. עכשיו, האמת היא שכל הרעש – גם אתה יודע את האמת, רם בן ברק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם רם בן ברק? מה יש לך מרם בן ברק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע את האמת. אתה יודע שעכשיו התעוררנו למדינה קצת יותר דמוקרטית מאשר הייתה לפני שעה. איך אמר החבר של הפדופיל, זה שמממן ורוצה לראות גופות בירקון – לפני שלוש שנים, לא היום, לפני שלוש שנים עשה תוכנית עם קצינים וכו'? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אמסלם, אמסלם, אתה יודע – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך אמר? מחר נתעורר לשחר של יום חדש. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מחר נתעורר למדינה יותר מתוקנת מאשר היום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – מדברים שטויות. אתם מדברים שטויות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך משהו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא יודעים לעשות פעם אחת משהו בעל ערך מעל הדוכן הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא תשמע, בוא תשמע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> פעם אחת, פעם אחת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רם, רם. חבר הכנסת רם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא תשמע, בוא תשמע, רם בן ברדק, בוא תשמע. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – יום אחרי יום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רם בן ברדק, בוא תשמע משהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא תשמע. האמת היא שכשחוקקו, הגישו – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – את חוק עילת הסבירות, חיפשתי את חוק הסבירות. חשבתי שיש חוק ואנחנו צריכים לשנות אותו. חיפשתי בכל ספרי החוקים במדינת ישראל ולא מצאתי את חוק הסבירות. ואז התחלתי ככה להיכנס קצת לאינטרנט ולעשות קצת עבודת עומק, והסתבר שאהרן ברק, אותו אחד שבעצם היום – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – שרם בן ברק לא עשה מילואים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – התחיל את כל הכאוס במדינת ישראל – זה האדמו"ר שלהם, שאני חושב שהוא צריך לשבת עד סוף ימיו בבית הכלא ולא לצאת – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, די. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הבן אדם הזה בשנות השמונים המציא את עילת הסבירות. עכשיו, אני שואל אתכם: אם הייתה מהפכה, לשיטתכם, לכאורה מישהו חוקק אותה. פעם זה לא היה. אז הייתה מהפכה, והיום יש מהפכה? אני רוצה להבין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אז אהרן ברק, האדמו"ר שלכם, עשה מה שהוא רוצה בחוק. הוא עשה כבתוך שלו מה שהוא רוצה – חוקק, מחק, הוסיף – זה לא ריגש אותם; היום כשאנחנו בעצם מתקנים דבר שמישהו המציא, אנחנו עושים הפיכה. אז לכן אני רוצה להרגיע אתכם ואני רוצה לספר לך, רם בן ברק: מדינת ישראל היום התחזקה בדמוקרטיה בעוד צעד, למרות כל השקרים שלכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אנשים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל השקרים. עכשיו אני רוצה לומר – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רואים את זה בחוץ – עם ישראל יצא לחגוג בריקודים, מסיבות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סימון, אתה אפילו לא יודע כמה אנשים. אני אספר לך כמה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתי לו "סיימון", הוא אמר "סימון". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא, אני אגיד לך. איך אמרתי? אצלכם יש הכול: יש כסף, יש זמבורות, יש לכם את כל הכבישים, יש לכם יועמ"שית שלכם במלא, יש לכם פרקליט מדינה שעובד אצלכם. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק דבר אחד חסר לכם. תמיד אני אומר: יש לכם כסף, יש לכם תקשורת, יש לכם הכול, אבל איפה הבעיה שלכם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נו, איפה הבעיה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתם ניצחתם בבחירות. די לקטר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין לכם פתקים בקלפי. האמת היא שזה דבר לא כל כך חשוב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זאת קדנציה אחרונה שלך כשר עד 2050. לעולם לא תהיה שר במדינת ישראל. מי שנמצא בחוץ יחליף אתכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סימון, אני רוצה לומר לך, זה הדבר היחיד שחסר לכם. אני מסכים איתכם שזה דבר לא כל כך חשוב, מסכים איתכם. בגלל שאין לנו מספיק כסף, אנחנו לא מספיק מפותחים, לשיטתכם – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אין לנו חיל אוויר. אתה צודק – אין לנו חיל אוויר – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יש לכם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אין לנו טייסים שלנו שמאיימים על הממשלה, אין לנו – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – – יש לכם צבא מלא. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לכם צבא. דקה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אף אחד. אף אחד אתה לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לכם צבא, יש לכם חיל אוויר, יש לכם יחידות מיוחדות, יש לכם כסף – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – יש לכם את כל ראשי המשק, יש לכם את ראשי הבנקים – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הממשלה שאתה שר בה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם שלכם. אין טייס מזרחי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – רק לצד שלכם. אתם, השמאלנים, חסרים לכם רק פתקים בקלפי, כמו שאמרתי. כל השאר – הכול בסדר. לכן יש לכם את התחושה של העליונות. לכן אתם לא מקבלים אותנו כלגיטימיים. עכשיו, בוא אני אגיד לך משהו, סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט יהיו בחירות, אתה יודע, בעוד שלוש שנים וחצי. אם אתם תנצחו, אני אכבד את זה, אין שום שאלה. אני רוצה להגיד לכם יותר מזה – כל מה שאנחנו עושים היום בחקיקה, אתם יכולים להחזיר אחורה, אבל את גוש קטיף ואת ההרס אנחנו לא יכולים; עכשיו להוציא את הרשות הפלסטינית אנחנו לא יכולים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתם עשיתם את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. אנחנו לא יכולים. להחזיר עכשיו את השטחים שהחזרתם ללבנונים, לחיזבאללה, אנחנו לא יכולים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל הרי אם תגיעו לשלטון – בעזרת השם, אני לא רואה אופק כזה, אבל אם, בוא נשחק אותה עכשיו מדע בדיוני – תחזירו הכול. מה הבעיה, רם בן ברק? איפה אתה רואה בעיה עם זה? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לספר לך – הרי אני ראיתי את אחד הצבועים הגדולים אצלכם. קוראים לו גדעון סער. הוא בא והתחיל לחבל בכל המבנה, גם כשרצו להסכים בבית הנשיא. מי שחיבל בכול הוא מר גדעון סער. גדעון סער, במצע שלו – אני שומע אותו בטלוויזיה במו אוזניי – אתם יודעים, לא קראנו – שמענו שהוא טוען לפני הבחירות – ועל זה הוא הלך לבחירות, זה המצע שלו – שהוא חושב שהסבירות של בית המחוקקים בוודאי לא נופלת משל השופטים, ולשופטים אין סמכות. אני שמעתי את אהרן ברק השקרן, שעושה פליק-פלאק, אומר אתמול: מה פתאום, לא הסכמתי. אבל איך אמר המראיין? אבל יש ארכיון, מה לעשות? והוא אומר לפני שנתיים, אותו אהרן ברק, האדמו"ר שלך, סימון, אומר לך: אין בעיה. בשנת 2020 הוא חשב שהסבירות היא דבר קטן ואין בעיה. אבל היום – זה נהיה ענק, ויש בעיה. אתה מבין את הצביעות שלכם? אתם מבינים שזה לא הסיפור של החוקים? אתם מבינים את האמת. עכשיו, אני אומר למר גדעון סער – ובוא אני אספר לך משהו עכשיו, אולי קצת תזדעזע ותבין למה אנחנו צריכים להמשיך ברפורמה בכל הכוח. מר גדעון סער, שרץ לבחירות האחרונות, הקים מפלגה. חבר הכנסת שלום דנינו, בוא אני אספר לך, לא היית פה. הוא היה צריך ערבויות כשהוא פרש מהליכוד. היה מישהו בשם קלובר שנתן לו 4 מיליון שקל ערבות, בן אדם אחד מתוך 16. עברתי על דוח מבקר המדינה – אחד נתן 4. מה עושה קלובר? יש לו חברת קנביס. מה גדעון סער מכניס להסכמים הקואליציוניים? לקדם את חוק הקנביס. מה עושה שרן השכל כאן בכנסת הקודמת? מעלה את חוק הקנביס, ואלה נלחמים ולא מבינים מה קורה פה. ולמה לא עבר החוק? בגלל שמנסור עבאס אמר להם בדקה ה-90: חבר'ה, זה מנוגד לדת שלנו. ככה נפל החוק של הקנביס. הבן אדם מצד אחד קיבל 4 מיליון שקל, זה המושחת הזה שכל היום עם המשקפיים משחק לי אותה פה עכשיו האדמו"ר מנדבורנא, והעביר חוק והכניס להסכמים. אני כותב את כל זה לגב' מיארה – הכול בעיתונים. אתה חושב שהיא ענתה לי, גב' סער מיארה? לא. אבל עכשיו אני אספר לכם מה מיארה עשתה. אני מבקש למנות ארבעה חודשים יהודי, גיבור ישראל, בשם משה סוויסה. דרך אגב, כל חייו היה בכיבוי, והגיע לדרגה מקבילה לאלוף – רשף – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גיבור, גיבור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – חילץ אלפי אנשים במהלך כל חייו משרפות, מתאונות – כולל לסכן את חייו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הבן אדם היה כבאי מס' אחת בארץ. אני מגיש אותו, ואז אני רואה, בינתיים לא עונים לי, חודש, חודשיים, שלושה. לפני שבועיים – את שומעת, חברת הכנסת טלי גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני תמיד מקשיבה לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיבי עד הסוף מה קרה פה. אני מתקשר לנציב שירות המדינה, אומר לו: תגיד לי, קרה דבר כזה? הוא אומר לי: לא, אף פעם, אין לזה תקדים, דודי. אמרתי לו: איך? מה עניינה של מיארה? הוא אומר: אני ברגיל שלחתי את זה ליועץ המשפטי, כנוהל רגיל, והוא שלח את זה לשם, ושם זה כבר ארבעה חודשים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תפטר אותה, אדוני. תפטר אותה. תזיז אותה הצידה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, תקשיב עד הסוף. תקשיב, תקשיב כבר. בן ברדק, תקשיב קצת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה? תמשלו, עכשיו תמשלו. תזיז אותה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב. תקשיב. אבל תקשיב. תקשיב, תקשיב, אבל. לא חשוב. אני מספר לחבר'ה, שידעו. את שומעת, טלי? ואז אני מתקשר למזכיר הממשלה ואומר לו: הם אומרים שהיה חסר פרט קטן שהוא לא מילא בטופס. אז אני אומר לנציב שירות המדינה: אני מבקש ממך, תביא את זה קודם כול לוועדה שלך למינוי בכירים ונביא את זה לממשלה. הם שם לא נותנים לו. לפני שבועיים הוא אומר להם: חבר'ה – קבע דיון בניגוד לעמדתם. כינס את הוועדה. סוויסה היה חולה באותו יום. מדוע? הוא כבר קיבל התקף לב ועשה ניתוח מעקפים, היום הוא עוד בבית חולים. אז אמרתי לנציב: שמע, בן אדם חולה, נדחה את זה בשבועיים. הם לא האמינו בפרקליטות. תשמע, תשמע, משה, אתה לא תאמין, הם החליטו לעצור את זה. איך? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> באיזו עילה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אספר לך. הם הגישו – היום מיארה פנתה ל-443 שיפתחו בחקירה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על מה? על זה שהוא לא מילא את הטופס. קבלת דבר במרמה. אתה מבין טוב? הם הקימו, אמר סגלוביץ'. היחידה לפשעים חמורים במדינת ישראל לא חוקרת את הרצח של הערבים, לא חוקרת את הפשיעה הלאומנית, לא חוקרת כלום. אלף חוקרים עכשיו צריכים לחקור את סוויסה, שחולה בבית, למה הוא שכח למלא איזו רובריקה. אתה מאמין? למה? בגלל שעמדנו להביא את זה לממשלה, ואם זה עולה לממשלה אז זה עובר. אצל אמסלם לא יעבור אף מנכ"ל. אנחנו נפתח חקירה נגד המנכ"ל. אתה לא מאמין – פשע מאורגן, נשבע לך, פשע מאורגן – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם הבכי שלך. אי-אפשר לשמוע אותך כבר. אי-אפשר. ממנה עבריין. יאללה כבר, בשביל מה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך, זאת צריכה להיות מועמדת לדין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל היום המתקרנף הראשון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פשט מאורגן, היא ופרקליט המדינה, זה שאמר: יש לך חוטיני בארון. זה בסדר. אני מתבייש לומר מה הוא אמר לבחורה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, די. די. אתה משרת של כל האשכנזים – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, בטח. הייתה אימא עם ילדים. מה קורה כשלוחצים לו למטה. לא מתביישים, יא צבועים. יא צבועים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה משרת, זה מה שאתה. אתה משרת ארבעה אשכנזים שלא סופרים אותך בכלל. לא סופרים אותך בכלל. יאללה, יאללה, שמענו אותך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מירב, מירב, מירב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מירב, תמתיני. זה גיל לימון ומיארה. התפקיד שלהם זה לא לעצור את הפשיעה שקורית ברחוב. מה פתאום. לא את הכאוס. המנכ"ל של דוד אמסלם, שלא רשם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השר לביטחון לאומי, הכישלון הזה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ויש להם פרויקט לסכל שר בממשלת ישראל. זו המשימה. למה? אלה ההנחיות שהיא קיבלה ממר סער, שמינה אותה. הרי עליה אמר השופט היחיד בוועדה שהיא לא ראויה. הוא לא אמר היא לא מתאימה – היא לא ראויה. אתם מבינים לאן הגענו היום במדינת ישראל? אני מפחד. עכשיו כל מי שרוצה לעבוד איתי, צפויה להיפתח נגדו חקירה, לא פה בחקירות בירושלים – ב-443. למה? זו יחידה שלה, היא מפעילה אותם. כל הגוף הזה שייך למיארה. מחר רוצה – חוקר אותי, מחר חוקר אותך, בדיוק כמו שעשו לראש הממשלה נתניהו, אותו דבר. רבותיי, צריכה לקום ועדת חקירה, ואני במצוקה עצומה. אנחנו ממשלה ואנחנו נרדפים על ידם. זה לא יאומן, לא יאומן כי יסופר. האופוזיציה הזאת מפעילה אותם נגדנו ואנחנו בממשלה. אתם מעכלים דבר כזה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי, אתה נורא עצוב. רגע, שינוגנו הכינורות. הלב נשבר. זה נורא עצוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מעכלים דבר כזה? מנהלת רשות החברות – אישה שעוברת על כל חוק. אני חודש שם, לא מיניתי בן אדם. אבל אם אתה רוצה היום להיות שומר סף – לכל פקיד במדינה אני אומר: אם אתה רוצה להיות שומר סף, צא נגד השר שלך, המנכ"ל שלך, המנהל שלך – מאותו רגע קוראים לך שומר סף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תבוא לדודי אמסלם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תנו לו כפיים. זו הקואליציה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, חבר הכנסת רם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה לא תאמין איזה שומר סף אתה תהיה, איזו הגנה תקבל. רק צא נגד הממשלה שלנו, לך צא נגד השרים שלנו – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כמה שתשפיל אותנו הרי זה משובח, ואתה תהיה שומר סף וגם יעלו אותך לנאום בהפגנות. עליזה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם אלוהים, אתם. אתם חבורה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, ירדת, מספיק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – הרסתם את המדינה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, השר. יכול לרדת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מירב, קיבלת כבר קידום מלפיד – – – לפיד קידם אותך קצת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – למטה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על בסיס הצעקות שלך פה והקרקורים, קידם אותך בשני מקומות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ביזיון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה ביזיון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה אמרת? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, השר. תודה רבה לשר דודי אמסלם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אמרת? קרקורים? מה יש לכם עם הקרקורים? למה אתה לא יכול לדבר כמו בן אדם? אני פעם אמרתי לך שאתה מקרקר? מה זה השפה הזו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר'ה, בואו נוריד קצת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי לך שאתה מקרקר? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה אמרת לי עכשיו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי לך שאתה מקרקר? מה אמרתי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בואו נוריד טונים. רם בן ברק, תודה רבה. חברי הכנסת, הוגשו כאן בקשות – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם עם החליפות שלכם, עם העניבות שלכם, אתם חבורה של אפסים, זה מה שאתם. חבורה של אפסים, זה מה שאתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רם, בואו, אולי תצאו לקפה ביחד, להתפייס? רם בן ברק, חבר הכנסת רם בן ברק, תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו מתביישים שהילדים שלנו רואים אותך בטלוויזיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברים, חברים, בואו, היה לנו מספיק – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מוציא מילה מהפה שהיא לא הסתה או שנאת חינם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אנא, תשבו. לשבת. חברי הכנסת, היו לנו מספיק יומיים מתוחים, בואו נרגיע קצת. בואו נעבור לדציבלים אחרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה אחרי זה שתיתן לי הודעה אישית, כי הוא אמר את השם שלי, ואני כבר לא יכולה לסבול את זה שכל הזמן אומרים לי על הקרקורים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין בעיה, אני אתן לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נעים וזה מבזה. די כבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב, אני משאיר – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כשאני מדבר, דברי אליי בכבוד – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי לך – – – אבל למה הדיבור המגעיל הזה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> את דיברת אליי לא יפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי אתה חנה בבלי. עולה למליאה כולו – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> את צעקת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מירב, אני אתן לך הודעה אישית אחר כך. השר אמסלם, היא נפגעה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יכולה לסבול את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מירב, אנחנו נשארים בהצבעות שמיות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעות שמיות שהוגשו בשם האופוזיציה על הצעת אי-אמון. תחילה נצביע על הצעת אי-אמון של סיעת יש עתיד. סגנית מזכיר הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגנית מזכיר הכנסת תקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהקראה הראשונה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח רם בן ברק – בעד ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד נאור שירי – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו מחברי הכנסת שמבקשים להצביע, שטרם קראו בשמם? לא. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אמרת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתי: תמה ההצבעה. חבר הכנסת ביטון, אחרי שאמרתי את המילים "תמה ההצבעה", ו"נא לספור", הרמת. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני שמעתי אותך – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כולם שמעו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה צריך לשאול, לא אני. אבל אני שאלתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, הוא אמר. מיכאל. הוא אמר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הסתכלתי בדיוק לכיוון שלכם, ולא – גם יוראי להב לא הצביע. אתה לא הצבעת. שאלתי. אני חושב שהוא לא הצביע. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 57 מתנגדים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. אף כאן הוגשו 20 חתימות לבקשת האופוזיציה להצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – נגד אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהקראה ראשונה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד משה סעדה – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – נגד אלמוג כהן – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם? חבר הכנסת מיכאל ביטון, הצבעת? אני לא עושה איתך טעות פעם שנייה. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 42 בעד, 57 מתנגדים. אני קובע שההצעה להצביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי אף היא נדחתה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו והעבודה. אף על הצבעה זו הוגשו 20 חתימות לבקשת האופוזיציה להצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגנית מזכיר הכנסת תקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהקראה הראשונה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד משה ארבל – אינו נוכח דבי ביטון – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח ניר ברקת – נגד מאי גולן – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח אבי מעוז – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו? חברי הכנסת, האם יש מישהו שמעוניין להצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 50 בעד, 57 מתנגדים, אני קובע שההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו והעבודה, אף היא נדחתה. נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת רע"מ. גם כאן הוגשו 20 חתימות להצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – נגד דני דנון – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד ישראל כץ – נגד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – נגד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד ארז מלול – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – נגד לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד משה רוט – נגד שמחה רוטמן – נגד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סגנית מזכיר הכנסת תקרא שוב בשמות חברי הכנסת, בשביל מי שלא היה בהקראה הראשונה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח מאי גולן – נגד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, למה קשה להקשיב לסגנית המזכיר בזמני ההצבעות? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – נגד משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד ניסים ואטורי – נגד יוראי להב הרצנו – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח אבי מעוז – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש מישהו באולם שנוכח ומעוניין להצביע? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עידן רול – אינו נוכח זאב אלקין – בעד << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו, או שנכנס לאחר הקראת השם? לא. אם כך, תמה ההצבעה, נא לספור. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 49 בעד, 57 מתנגדים. אני קובע שאף ההצעה של סיעת רע"מ להציע אי-אמון בממשלה נדחתה. אם כך, נדחו כל הצעות האי-אמון, ומשכך הממשלה בינתיים ממשיכה לכהן. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, ולפני שנעבור לסעיף הבא בסדר-היום, אני רוצה להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי להודעה אישית, לבקשתה. חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, עוד פעם עלה לכאן שר, השתמש בכוח שלו ואמר לי שאני מקרקרת. והינה, אני רוצה להגיד לכן אחת ולתמיד: אומנם הקול שלי כבר גמור בשבועיים האחרונים, אבל ההערות השוביניסטיות, המיזוגיניות, הדוחות האלה יום אחד ייעלמו. ואף אישה, אף אישה לא מסוגלת פעם אחת לבוא ולהגיד: מספיק – כולל את, גילה, חברה שלי, שאני רואה בך חברה, בניגוד לאחרות. לא יכול להיות שיעלה שר לפה ויגיד לי שאני מקרקרת. די כבר עם זה. מספיק. אני לא יכולה לשמוע את זה, זה צורם לי באוזניים. ועוד איזה שר – התלמיד בשיעור של חנה בבלי, הנפש השברירית דודי אמסלם. אמרתי לו: למה אתה מדבר ככה? את דיברת עליי. וואי, מה זה? מי לא עבר דרך הפה של דודי אמסלם בחודש האחרון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר כנסת אחד מפה ניצל? שומר סף אחד ניצל? הבן אדם מגיע לפה ושופך זוהמה על המדינה, על הכנסת, על חברי אופוזיציה; שולח את רם בן ברק: עוף, עוף לאורוות שלך. מה זה הגועל נפש הזה? על מה? ואחרי זה הוא אומר לי: את יכול להפסיק לצעוק, יאיר לפיד קידם אותך. מה זה הגועל נפש הזה? מה זה השוביניזם הזה? מה זה יאיר לפיד קידם אותי? אני פה בזכות עצמי, וכל אישה פה נמצאת בזכות עצמה. אבל החבורה הזאת, העלובה הזאת, שאין לי שום ציפיות ממנה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל למה עלובה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם אחת שאישה תעלה לפה ותדבר על איך שמדברים פה לנשים. פעם אחת. שלוש פעמים עולים לפה ואומרים לי: את מקרקרת, מדברת כמו תרנגולת. והינה, אני אומרת לכם, אני אומרת זה בגרון ניחר לא כי אני נפגעת – אתם לא מעניינים אותי; כי זו בושה. כי כבר אין לי קול. ביום שהמדינה נשרפת, לא אכפת לי מעצמי, אכפת לי מהדיבור המגעיל הזה. ועוד ממי? ממי? יש פה ח"כית או ח"כ אחד שלא עבר בפה הזה? די עם הגועל נפש הזה. פעם אחת שאישה תבוא ותגיד: מספיק לדבר אל נשים בצורה כזאת מגעילה, כל הממשלה הפסארה הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. קולך נשמע היטב. חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – החלטת הממשלה בדבר העברת סמכויות מהשר לשיתוף פעולה אזורי לשר התקשורת – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. יש – – – הודעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע. רגע, רגע. שנייה. מה? << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> טופורובסקי מחכה פה להודעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> של מי? << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> יש הודעה, הודעה שלי, על הרציפות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אבל – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> מה שתחליטו. רק תגידו לי איפה. << קריאה >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >> – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> לא דיון. זו הודעה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא דיון, הודעה. ועדת החוקה? << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> הודעה של יושב-ראש ועדת החוקה. << נושא >> הודעת ועדת החוקה, חוק ומשפט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022 << נושא >> [דברי הכנסת ה-24, מס' כ/918, מושב ראשון, חוב' י"ג, ישיבה 35.] << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה של יושב-ראש ועדת חוקה. הודעה בלבד. בבקשה, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי ועדת החוקה, חוק ומשפט הצביעה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022. בהצעת החוק מוצע להוסיף את מקצוע הקרימינולוג הקליני לרשימת בעלי התפקידים הנהנים מחיסיון אשר אינם מחויבים במסירת ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותם, מלבד במקרים חריגים כמפורט בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> של מי זה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זו הצעת חוק של חבר הכנסת טופורובסקי מהכנסת הקודמת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אה. חשוב לחדד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בהתאם לסעיף 5 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, רשאית סיעה להציע, תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה בכנסת על החלת דין הרציפות, שזה היום, שדין הרציפות לא יחול על הצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יעלה ויבוא שר התקשורת. סעיף מס' 2: החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) בדבר העברת סמכות מהשר לשיתוף פעולה אזורי לשר התקשורת. בבקשה, אדוני. כמובן שרשימת הדוברים נעולה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברוך אומר ועושה. אנחנו מיישמים בהחלטת הממשלה הזו הלכה למעשה את ההיגיון הצרוף מאחורי צמצום עילת הסבירות. על מי שמוטלת האחריות, לו יש גם את הסמכות להחליט. כמו שבעילת הסבירות אנחנו אומרים: האחריות מוטלת על הממשלה, ולכן היא מחליטה מה סביר ומה לא סביר – גם בהחלטת הממשלה הזו אנחנו אומרים: אם האחריות מוטלת על שר התקשורת, כמי שאמון על שירותי הדואר, גם הסמכויות יהיו בידיים שלו גם תוך כדי תהליך ההפרטה וגם לאחר ההפרטה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מתי זה עבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מתי זה עבר? בממשלת הקודמת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, לא. זו החלטה שאנחנו עכשיו – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. מתי זה הגיע לשר לשיתוף פעולה אזורי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה ממשרד האוצר. זה רשות החברות. הוא עצמו ממונה על רשות החברות, לכן זה נמצא אצלו באופן אוטומטי. אבל מכיוון שהאחריות נמצאת אצל שר התקשורת, אנחנו נאמנים לעמדה שלנו שאצל מי שנמצאת האחריות, יש לו גם את הסמכות. אני רוצה להתייחס לעילת הסבירות, למה שהיה כאן היום. לפיד וגנץ מבינים שהאוויר מהבלון שניפחו לנו בו את הראש על קץ הדמוקרטיה יוצא, האוויר יוצא מהבלון, ושהשקר הולך להתגלות, והם מודאגים. הם מבינים שאחרי שהחוק עבר בקריאה שנייה ושלישית, עולם כמנהגו ימשיך לנהוג, והם מפחדים. הם מפחדים כי כשהאבק שהעלו רגלי הצועדים ישקע ויתברר שעדיין השמש זורחת במזרח, ואפילו שוקעת במערב, ושהדמוקרטיה איתנה יותר משהייתה קודם לכן, אף אחד לא יתייחס יותר לזעקות השבר המדומות ולדמעות התנין שלהם, ולכן הם מפחדים. ולכן הם גם השתמשו בכל הארטילריה שהייתה להם כדי לשנות משהו, אפילו פסיק, אפילו משהו שלא באמת ישנה למישהו. תוך כדי הדיונים פה רצו משהו, איזו הסתייגות. למה? כדי שיגידו שאילולא השינוי הזה, היינו מגיעים לקץ העולם. אבל לא הסכמנו לזה. אזרחי ישראל, אתם ראיתם מה היה כאן היום. בלמנו בעצם את ההידרדרות המסוכנת לתהום של שלטון צבאי במדינה דמוקרטית. העברנו את החוק ככתבו וכלשונו. למה? כי לחקיקה הסמלית הזו יש משמעות של החלת ריבונות – ואתה יודע את זה, חבר הכנסת כהנא – של יש ממשלה בישראל. איומים וסרבנות והפיכה צבאית לא משפיעים. יש דמוקרטיה בישראל ויש ממשלה בישראל. עכשיו אפשר להמשיך לדבר. יש לנו סבלנות ואורך רוח, ודלתנו פתוחה כרגיל להידברות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ממש בית ספר להסכמות ולהידברות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל בלי איומים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל בלי איומים ובלי הפחדות. בלי איומים. לבוא ולדבר, בלי לפוצץ. להבא, גם אל תהיו גיבורים גדולים ואל תפוצצו שיחות כשאין לכם תחמושת בקנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מי אתה מדבר? על מי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על מי? דיברתי על לפיד ועל גנץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו – – – שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בכלל, חברת הכנסת בן ארי – אגב, כשאת דיברת פה, אני חייב לומר בהערת ביניים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דיברת פה. אני חושב שצריך לדבר באופן ראוי. כל אחד והסגנון שלו. אני לא שמעתי מה היה כאן, אבל כשאת מדברת על לדבר יפה לנשים ונשים שצריכות – ישבה כאן חברת הכנסת פרידמן והיא הקשיבה לך ברוב קשב. ורק אתמול במליאה היא עמדה כאן והשמיצה שתי נשים שאין להן את הזכות לעמוד כאן ולהגיב לה, שתי נשים: הדס שון לוי, שמונתה לסמנכ"לית במשרד ראש הממשלה – היא אמרה עליה: היא זכתה במקום 46 בליכוד, בגלל זה, הכול קומבינות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה מעליב בזה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא אמרה עוד כמה דברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם זכית במקום 46 בליכוד וקיבלת מינוי, מה? אבל זו המציאות. זה לא משהו מעליב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. בואי. חברת הכנסת בן ארי, היא עמדה כאן ואמרה דברים כדי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תדייק לי. בזה אסור לשקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. אני לא זוכר את המילים שלה, הכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז איך אתה רוצה שאני אגיב? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל היא אמרה – היא הזכירה אותן כדי להעליב אותן ולא כדי לשבח אותן, בסדר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרה עליה כלום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, גם אותי מזכירים כדי להעליב אותי. אין לי בעיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשהוועדה שמינתה, שבחנה את המינוי שלה, אמרה פה אחד שהיא משבחת את זה שאישה מקבלת את התפקיד הזה, ואז אתן מדברות על נשים. ועומדת כאן פרידמן ומלכלכת עליהן, כשלהן אין זכות בכלל להגיב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן? מה היא אמרה? מה היא אמרה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא אמרה שהן – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא לא שיבחה אותן, בסדר? היא לא שיבחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דודי אמסלם אמר לי שאני מדברת בקרקורים. זה מעליב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> טלו קורה מבין עיניכם, זה הכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טול אתה קורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה כשהיא מס' 46 בליכוד וקיבלה מינוי, זו המשילות שלכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם – אני חוזר לנושא שלנו – בכלל, בתקשורת, אתם אלופים, היא המגן והמשענת שלכם, אבל בתהליכים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר התקשורת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר, אני עובד על זה, חכי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כבר שבעה חודשים אתה שר, מה יש לך לעבוד על זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בואי, עם הפקידות ועם הייעוץ המשפטי ועם כל דבר שתהליך כאן צריך לעבור, זה לוקח זמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלמה, אכלו לי, שתו לי זה לא אידיאולוגיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא מתלונן. אני עובד ביסודיות, ואני הזמנתי, וחברי כנסת הגיעו לתדריך על תזכיר חוק השידורים שמפורסם היום, ואני אניח בפניכם כאן הרבה חומר שתוכלו לקרוא וללמוד ולהבין כמה התקשורת מהדהדת פייק ושקר כשהיא לא רוצה תחרות והיא לא רוצה מתחרים חדשים שייכנסו לשוק שלה. אני עובד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, מי בא מהאופוזיציה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מהאופוזיציה הגיעו אליי לפגישה אחד על אחד, אני לא צריך להזכיר שמות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, הם לא באו לכינוס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם לא באו לכינוס, יצאו כנראה להפגנות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא נראה לי כזה יום טוב לכינוס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – זה היה יותר חשוב, ההפגנות. התקשורת היא המגן והמשענת שלכם, אבל במהלכים ובתורת המשחקים ראש הממשלה נתניהו משאיר לכם עשן. לפוצץ שיחות בבית הנשיא, כשהציבור מבין שהכול שקר, והציבור מבין שאין פה באמת מישהו שדואג לאינטרסים שלו, אלא רק מנסה לייצר כותרות – זה מה שגרם בסוף שאת המהלך הראשון העברנו היום. ואני רוצה לומר לאחיי מהשמאל – – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מתוך כמה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מתוך כמה שנצטרך, הציבור יחליט. ואני רוצה לומר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הציבור לא איתך. בקושי 100,000 איש באו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר – הם באו לקלפי, חברת הכנסת בן ארי – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, הוא לא איתך מזמן, אין לך רוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שניים וחצי מיליון, לא צריכים להוכיח את העמדה שלהם בכל פעם מחדש כשמתחשק לכם להפגין. ואני רוצה לומר לאחיי מהשמאל שחושבים שהם מפגינים למען ערכים נעלים – לרופאים שמאמינים לאידיוט שמספר להם שצמצום עילת הסבירות תפגע במערכת הבריאות, ולטייסים שמאמינים לחלוץ וברק המופקרים, שמסבירים להם שצמצום עילת הסבירות תפגע ביכולת המבצעית של צה"ל – אני רוצה לומר לכם, חברים לא יקרים: אתם לא נלחמים על האינטרס שלכם, אתם מסכנים. אתם נלחמים בשביל כמה מנהיגים תאבי שררה וכמה עשירים תאבי כוח שממציאים המצאות. הם פשוט משחקים בכם. הם לא ראויים לאמון שאתם נותנים בהם. עילת הסבירות לא הייתה צריכה בכלל לבוא לעולם במדינה דמוקרטית, וביטולה רק יחזק את הדמוקרטיה בישראל. זה ברור לכל בר-דעת. כדאי שתפקחו את העיניים. אני רוצה להתייחס גם לכל אותם איומים קיומיים על חיינו, כל אלה שחושבים שהמדינה של אימא שלהם, ושאם לא נרכין ראש בפני דעותיהם הנאורות, הם ישלחו אותנו להילחם על חיינו בידיים חשופות. אז שידעו להם כל אלה שמתנשאים עלינו מגובה 30,000 רגל, מאחורי מסכת הרופא או מבעד למסך התעמולה: עם ישראל חי וקיים איתכם או בלעדיכם. ההשתדלות שאנחנו עושים ונמשיך לעשות כדי להגן על עצמנו, לעשות את כל מה שנדרש כדי להיות אומה גאה ועוצמתית בכל התחומים, לא פוגעת לנו בביטחון שיש לנו באלוהי ישראל. כך גדלנו, כך חונכנו וכך חונכו אבותינו ואבות אבותינו דורות על דורות, לפי מסורת ישראל. זה נמצא בדנ"א שלנו, בעזרת השם. תודה לאל, זה הדנ"א. אנחנו לא תלויים אפילו לא באחד שחושב שבלעדיו חיינו אינם חיים. סיפר לי אבא שלי השבת שכנער היה מסייע לסבא שלו לעבור מכיסא הגלגלים למיטה, ותוך כדי שהוא מרים אותו על הידיים מכיסא הגלגלים למיטה, הוא שומע אותו אומר בערבית תוניסאית: יא רבי, (אומר בערבית ומתרגם:) כלומר הקדוש ברוך הוא, אני נשען עליך ונאחז רק בך. הנכד שלו מרים אותו על הידיים, והוא אומר לקדוש ברוך הוא שזה בכלל הוא. אז גם מול הסרבנים המאיימים ואפילו מול ידידינו בעולם אני אומר: יא רבי, (אומר בערבית ומתרגם:) אנחנו נשענים עליך ונאחזים רק בך. אנחנו לא תולים את מבטחנו ואת יהבנו באף אחד שחושב שבלעדיו חיינו אינם חיים. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איפה טלי? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה טלי לא פה כשהוא דיבר ערבית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא מסכימה שידברו ערבית במשכן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל אני תרגמתי מייד לעברית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחמד, אתה יכול לתרגם לי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני תרגמתי מייד. תודה. אנחנו נחזק את המדינה היהודית שלנו ואת המשטר הדמוקרטי האמיתי שלנו. אנחנו מקשיבים ומוכנים למדינה יהודית עם משטר דמוקרטי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מקשיב לכלום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מקשיבים ומוכנים להסכמות רחבות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו מדינה יהודית-דמוקרטית. איזה הסכמות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אבל מתוך הבנה של המכנה המשותף שלנו על הארץ הזו, ושאחים אנחנו, ולא מתוך איומים והפחדות למיניהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה אחים? ככה מתנהגים אחים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לסיום, שלמה המלך אומר: "שומע לעצה חכם". לעצה – ראשי תיבות: לחוק צמצום עילת הסבירות, וגם את זה מימשנו היום. ועוד משפט אחרון לסיום, אני רוצה לומר לכם שזה מתאים דווקא לשבוע הזה. כולם אמרו כאן: שבוע של תשעה באב – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בטח, שבוע של תשעה באב, שבו אתה לא אוכל בשר, אתה צם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כן, זה מתאים. זה בדיוק הזמן לתקן, כמו שקראנו השבת, חבר הכנסת כהנא, בהפטרת חזון. מה קראנו בשבת הזאת? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> "שריך סוררים וחברי גנבים". << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה היה בממשלה הקודמת. אנחנו התקדמנו, זה היה – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שריך סוררים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – את זה תיקנו כבר, זה היה בממשלה הקודמת. אנחנו בפסוק הבא – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא לא לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – "ואשיבה שֹׁפטיך כבראשנה ויֹעֲציך כבתחילה, ואחרי כן יִקָרֵא לך עיר הצדק קריה נאמנה". זה אומנם לא "אשיבה שפטיך" באופן מלא, אבל זאת בהחלט התחלה טובה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר התקשורת, השר שלמה קרעי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> מר קרעי, אתה יוצא? יש לי שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, בעיניי זה יום עצוב. זה יום עצוב, כי ניצחתם את עם ישראל. ניצחתם את עם ישראל, וחברי השר קרעי, בסוף אתה יודע היטב שגם בקואליציה וגם בין שרי הממשלה היו כאלה שחשבו שנכון להביא גרסה אחרת של הסבירות, גרסה יותר מרוככת, גרסה שעם ישראל יוכל לחיות איתה, גרסה שתהיה פשוט בהסכמה רחבה. עכשיו, אתה צודק, אני מאלה שחושבים שב-30 שנים היו פה תהליכים לא טובים, ולבית המשפט העליון יש יותר מדי כוח, וצריך לאזן את זה. נכון, הכול נכון. השאלה היא אם אתה עושה את זה חד-צדדית על הראש של כל השאר, או שאתה עושה את זה בהסכמה רחבה. עכשיו, אני יכול להגיד לך באחריות שהמחנה הממלכתי מאוד רצו מההתחלה – מההתחלה רצינו לעשות את זה בהסכמות רחבות, בהידיינות, מתוך הבנה שצריך לעשות את התיקונים האלה, כולל בנושא הסבירות. אני חושב שהיו גם הצעות טובות על הפרק, ופשוט כואב הלב שאנשים, חברי קואליציה, בין שהם שרים ובין חברי כנסת שהם קיצוניים, לא נתנו לממשלה להביא גרסה יותר מרוככת, פשוט לא נתנו להביא גרסה יותר מרוככת. עכשיו, תראה, אני מצטט מהתקשורת: ניסיתי עד הרגע האחרון להשיג פשרה וריכוך, לוין לא היה מוכן – מפי שר הביטחון גלנט. היו לא מעט שרים כמוהו שחשבו שנכון להביא גרסה אחרת. עכשיו תשמע, אתה כל הזמן מדבר על הטייסים וכו' וכו', וכל הזמן אומרים פריבילגים וכו'. אתה יודע מה הפריבילגיה של הטייסים האלה, קרעי? אני אומר לך, אני מכיר אותם 30 שנה, הם האחים שלי, בסדר? יש להם פריבילגיה אחת – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זו לא הצדקה לסרבנות. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – הם מאוד מאוד פריבילגים, הטייסים האלה. יש להם פריבילגיה להגן על מדינת ישראל בגופם – זו הפריבילגיה שלהם. אגב, הם לא היחידים, גם שאר אנשי המילואים עושים את זה, רק הטייסים הפריבילגים האלה עושים את זה 60 ימים בשנה. 60 ימים בשנה יש להם פריבילגיה לבוא ליום מילואים, לסכן את החיים שלהם, לצאת מהבית בלי לדעת אם הם יחזרו הביתה בסוף היום הזה, כי הם עושים משהו מסוכן. והמילואימניקים האלה טסים לכל המבצעים בכל המזרח התיכון. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אלה האנשים האלה. אגב, קרעי, הם עשו את זה גם תחת ממשלות שהם התנגדו להן בכל תוקף והם לא אמרו מילה, והמשיכו לטוס והמשיכו לרוץ לטייסת גם למבצעים ולמלחמות שהם חשבו שהן לא נכונות ולא מוצדקות, והמשיכו לעשות את זה. אני אומר לך, איך שאתה מתייחס אליהם זה פשוט מחפיר. ואני באותה נשימה מוסיף, אני קורא לאחיי המילואימניקים: תמשיכו להתנדב למילואים. ביטחון המדינה על הכתפיים שלכם. לגבי הביטחון בהשם – בעשר השניות האחרונות – בוא, קרעי, אל תלמד אותי על ביטחון בהשם. אנחנו בוטחים בהשם, אבל אנחנו גם צריכים צבא חזק. אנחנו צריכים צבא חזק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים צבא חזק. וכשאתה שולח את הטייסים לעזאזל, אתה פוגע בצבא. ועכשיו עוד 30 שניות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא שלחתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת בקולך. אתה אמרת בקולך. לפחות תבוא ותתנצל. שלחת את החיילים לעזאזל. שלחת את החיילים לעזאזל. אין לך אומץ לבוא ולהגיד: טעיתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. לסיים. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, תן לי 30 שניות. קרעי, 30 שניות. היושב-ראש נתן לי עוד 30 שניות, תן לי לנצל אותן. כולם שאלו אותי אחר כך, רצתי פה עם איזה משהו, הראיתי לשר הביטחון, הראיתי לדרעי, הראיתי לגפני, הראיתי לראש הממשלה, רצתי עם איזה ווטסאפ להראות להם. שאלו אותי: מה הראית להם? הראיתי להם משהו שטייס שלח לי היום, כשהוא נמצא בטייסת. הוא אומר לי: אנחנו לא מצליחים לאייש את המטוסים לטיסות אימונים. אני אומר לכם, אתם לא מבינים את הפגיעה בצבא של הדבר הזה, את הפגיעה בחיל האוויר. אתם בכלל לא מתחילים להבין את האירוע הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מבין. איך הוא יבין? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וזה אנשים שבמשך עשרות שנים, עשרות שנים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכלל לא מבין את האירוע. מבלבלים את המוח. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – היו מוכנים למסור את נפשם בשביל מדינת ישראל. זה אנשים באמת הכי מסורים למדינת ישראל. תודה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה מעורר השראה, אבל לא משתמשים בהתנדבות או במילואים לצורך סרבנות או לצורך הפיכה צבאית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הרבה יותר חמור הפיכה צבאית מאשר – – – ובזה אתה צריך להבין. שגנרלים יחליטו כאן מה הממשלה תעשה ומה לא – מה, אתם השתגעתם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר ושר התקשורת, אתה פשוט לא מבין, כי אתה נמצא בתוך ממשלה שברובה השתמטה משירות צבאי, שברובה לא שירתה דקה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהפירומן הראשי, הלוא הוא השר לחידלון לאומי, שלא יודע איך נראה צבא, שמעולם לא היה במסגרת, שפגש את המשטרה או כשייצג את העצורים המתנחלים שלו או כשהיה עצור בעצמו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ושלא לדבר על שר כלכלת בעזרת השם שלך, שר האוצר, שלא רק השתמט – גם שיקר ואמר שהוא בכולל, ובסוף הסתבר שהוא סטודנט למשפטים. ואני אמשיך עם עוד ועוד ועוד אנשים שלא עושים מילואים, שאין להם מושג מה זה לקבל הודעה עכשיו מחבר ש-20 שנה בסיירת מטכ"ל שהשתחרר סגן אלוף, שהוא כבר הרבה מעל גיל 42, שמתנדב, והוא אמר לי: אני לא מתנדב יותר. מי יתנדב, החברים של גולדקנופ? מי יתנדב? מי יעלה למטוסים? מי? ואז עולה לי האלמוג הזה בשידור, אומר: אנחנו נכשיר אותם להיות טייסים. איפה אתה חי? אתה חושב שהצבא הוא שעושה את הפערים בחברה הישראלית? הצבא מקבל את הפערים. ילד בגן שמתחנך בעיירת פיתוח, כן, מקבל הרבה פחות מילד שגר בעיר מאוד עשירה או ברחוב או בשכונה. כשהם מגיעים לצבא, העסק כבר גמור. הצבא מנסה לאחות. אבל אם הוא לא הולך למכינה והוא לא הולך לשנת שירות והוא לא גדל במקום כזה, הוא לא יוכל, מה לעשות, לא להיות טייס, כנראה לא ב-8200 ולא במטכ"ל. ויושב חבר הכנסת הזה ומפטפט שהצבא יבוא ויעשה אותו טייס. מקשקש, מבלבל את המוח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוסר הבנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי קצינת חינוך של חטיבת גולני. נכנסו אליי לוחמים שבחלקם לא ידעו אנגלית. היו פערים עצומים. מה, הם באו ככה בגלל צבא? לא, זה מה שהיה בתיכון, זה מה שהיה בבית הספר. כשהצבא קיבל, ואני קיבלתי אותם כקצינת חינוך, היינו צריכים לצמצם פערים ותוכנית מיוחדת לבגרויות. אגב, גם גדי הוביל את זה כשהיה רמטכ"ל. מספיק כבר לדבר על דברים שאתם לא מבינים כלום, מספיק לחשוב שמישהו מפה יחליף אותם. לא, אי-אפשר להחליף את הטייסים ולא לוחמים של סיירת מטכ"ל. אי-אפשר. ומה שעשיתם היום – הלכתם על הראש של כולם. הפנסיות של כל אזרחי ישראל היום הצטמצמו, כי 125 מיליארד שקל הלכו. מי יחזיר את הפנסיה הזאת לאימא שלי? מי, אתם? מה היא אשמה? מה עם הביטחון? מה עם זה שאף מנהיג לא מגיע לפה כבר חמישה חודשים? שהנסיעה האחרונה שלו לקפריסין – גם זה בוטל? כל העולם הפך אותנו למדינה מצורעת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשביל מה? בשביל מה? לא ביטחון, לא כלכלה, לא חוץ. כולם משלמים על הסבירות, ועכשיו הוא בטח יעשה מסיבת עיתונאים ב-20:00: דלתי פתוחה, אבל מה, הוא לא מסכים לשאלות של העיתונאים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואללה, אני קוראת כאן מילה אחת אחרונה לכל עיתונאי שיש לו עמוד שדרה: אל תלכו למסיבת העיתונאים שלו. למה? שישלח לכם את הפלייבק ונגמר הסיפור. העיקר, אחרי זה תגידו לי תשעה באב, אחים אנחנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היה לי עוד מה להגיד על תשעה באב, אבל אני כבר אשאיר את זה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יהיו לך עוד דיונים היום להגיד מה שאת רוצה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר אי-אפשר להסתיר שאנחנו בעיצומה של הפיכה משטרית ושל מאבק כנגד שבא להגן על ישראל הדמוקרטית; מאבק נגד שלטון שבז לערכי מגילת העצמאות, שלא מאמין בדמוקרטיה, שלא מאמין בשוויון זכויות, שלא מאמין ביהדות מכילה, שרוצה להרוס את הבית השלישי ועל חורבותיו להקים פה בית רביעי חשוך, קנאי ורודני. אנחנו ראינו היום את הבוז של ממשלת ישראל אל מול הציבור שיוצא לרחובות 30 שבועות, איך לא אכפת להם. בבוז מעבירים פה, עם חיוכים וסוכריות, הפיכה משטרית. אם אנחנו חפצי חיים, אסור לנו לשתף פעולה עם הסוסים הטרויאניים שחדרו לקודש-הקודשים של מדינת ישראל ושל ממשלת ישראל. זו החובה הלאומית שלנו. הכת הביביסטית-כהניסטית רוצה שגם יאשרו לה כוח אבסולוטי על כל מוסדות השלטון, על כל שומרי הסף, על כל הרשויות – המבצעת, המחוקקת, השופטת – על התקשורת, ואז הם רוצים שאנחנו גם נסמוך עליה שלא תנצל את הכוח הזה לרעה. לסמוך על ביבי. האירוניה קורסת לתוך עצמה. והינה חלק מהחקיקה ההזויה של ממשלת הביזיון הזו: ביטול עילת הסבירות, שעבר היום – בושה; מינוי עבריינים לשרים; שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים; מאסר של נשים שמגיעות לכותל בחולצה קצרה; סגירת הרשות למעמד האישה; העברת דיני המזונות לרבנות; איסור הפגנות; כוח צבאי פרטי של השר לביטחון לאומי; הכפפת מח"ש לדרג הפוליטי; חיסול רשות החברות הממשלתיות; הקמת הרשות לזהות יהודית בראשות ההומופוב שונא הנשים אבי מעוז, והרשימה עוד ארוכה. ולזה הם קוראים, שימו לב, אי-ניצול כוח לרעה. הם חושבים שהם יכולים לשקר לכולם כל הזמן, לנצל את כולם כל הזמן, להכפיש את כולם כל הזמן, אבל מולם אנחנו מציבים קיר של ברזל, קיר של ערכים, של ציונות ושל תרומה למדינה. ובנימה זו, חשוב לי לחזק את כל המוחים והמוחות, אלה שתרמו ותורמים לחוסנה ולביצורה של ישראל הדמוקרטית; אלה שלא מתביישים לקום ולהילחם כי הם רואים איך שלטון בז לערכי מגילת העצמאות, איך שלטון בז לעם שלו, איך ממשלה מבזה את שבועת הנאמנות והקוד האתי של צה"ל – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כדברי ז'בוטינסקי כי שקט הוא רפש. אנחנו ישראל הדמוקרטית, הפלורליסטית, התורמת, המשרתת, הנושאת בנטל השירות ונטל המס, ואנחנו לא הולכים לתת להם להחריב פה את הבית השלישי. אנחנו לא נשחק את המשחק את הכהניסטים והביביסטים. אנחנו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לכם מספיק זמן לדבר. אנחנו נאבקים בסוסים הטרויאנים בממשלה, ובראשה במשיח השקר שבתאי צבי נתניהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. אל תתגלחו, אל תצומו, תמחקו את הצביעות הזאת. בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה שלי – לא ראיתי כאן היום ראש ממשלה. ראיתי שר מהצד הזה מסתודד איתו, שר מהצד הזה מסתודד איתו. ראש ממשלה, גם הוא, כמונו, אובד עצות מול ממשלה אובדת דרך, שמעולם לא החליטה על הרפורמה הזאת. דיון אחד לא היה בממשלה. וכן, תתגוללו על הטייסים, על הסרבנים – חצי מהממשלה הזאת בכלל לא יודע מה זה מילואים; אני לא אומר שהוא לא יודע מה זה לסכן את עצמו – לא יודע מה זה מילואים. ועל מי הם מתגוללים? ועוד יגידו לנו שבוועדת חוקה היו דיונים. בטח שהיו דיונים, רק לא הקשיבו ולא הביאו את מי שהיה צריך להביא. אולי את הפצ"ר, שיסביר מה המשמעויות לגבי הטייסים וקציני המילואים של מהפכה כזאת, אם בממשלה לא היה דיון על זה? אובדן כוח, אובדן רסן, יהירות. עכשיו תתחננו פה. אחים אנחנו, תגידו. כן, אנחנו אחים. אמר פה סמוטריץ' קודם: הרגשנו מיעוט נרמס. ככה בנית את כל המאחזים הבלתי-חוקיים, וקראת להם אחרי זה התיישבות צעירה, אבי מעוז? אתם מיעוט נרמס? 40 שנה המילואימניקים האלה משרתים במקומות שחלקם לא מאמינים שהם צריכים להיות שם, משלמים מיליארדים שהולכים למקומות שהם לא מאמינים בהם, ואתם – אנחנו המיעוט הנרמס, אלה שלובשים כיפות וציצית. צניעות קצת. צניעות. לכו לשאול אותם מה זה כשממנים כאלה שרים, כמו שיושבים מסביב לשולחן הזה, ושרות משם, שמטנפים ומדברים בגסות, ומעליבים ומשסים, ספרדים ואשכנזים ופריבילגים. אתה מסתכל על זה ואתה אומר: תגידו, לאן עוד תלכו? ואתה מסתכל על האנשים שיושבים מסביב לשולחן הממשלה הזאת ואתה אומר: תגידו, איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? אני אגיד לכם, פעם מישהו אמר לי במנזר השתקנים הזה שמי שיצא נגד ביבי, לא יחליף את ביבי, ולכן הם לא יוצאים נגדו, כל מי שרוצה פעם להחליף אותו. היום הם אומרים: היינו מוכרחים בגלל הסרבנים, אבל אף אחד לא סירב פקודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. עבר זמנך. תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחפשו תירוצים אחרים להתנהגות העלובה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. סליחה, נכון. יש לי פה שני חיצים, כי שניים התחלפו. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-19 ביוני 2018 – אני עדיין זוכרת את אותו ערב ביציאה מהכנסת לאחר שחוקק חוק הלאום. אני עדיין זוכרת שהחוק הזה עבר ב-62 קולות. באותו לילה ההרגשה הייתה מאוד כבדה. אני לא זוכרת שהיה אירוע פוליטי שגרם לי להזיל דמעות חוץ מהאירוע ההוא. הרגשתי באותו יום שנפל משהו. לא שהיו לי אשליות מהיחס שקיבלנו מממשלות ישראל לאורך השנים, אבל באותו היום הרגשתי שאנחנו מתחילים ופותחים עידן חדש, שבו המדינה מתנכרת ל-20% מהאזרחים שלה ודוחקת אותנו מחוץ למעגל האזרחות. אני אומרת לכם, באותו היום, כשיצאתי מהכנסת, לא היו אותן הפגנות שיש היום בחוץ. אבל אני יכולה להרגיש ויכולה להבין במאה אחוזים את ההרגשה האוחזת בכל תנועת המחאה הלילה. אני יודעת שרבים מאזרחי מדינת ישראל מרגישים הלילה שיש קשר חדש, או מנסים לגלות איזה סוג של קשר הממשלה תופרת להם עם המדינה שלהם. אני חושבת שיש דמיון רב בין מה שהרגישו האזרחים – אני לא מדברת עכשיו על הסיבות, לא מדברת על האם באמת היחס שוויוני בעניין הזה, אני שמה את זה בצד, אבל אני חושבת שהרגשת העוול, הדיכוי והפחד ממה שעלול עוד להגיע היא אותה הרגשה שחווינו ביוני 2018 באוכלוסייה הערבית כאשר חוקק חוק הלאום. ולמה אני אומרת את זה? כי העניין הוא לא רק עניין של רגשות, חבר'ה. העניין הוא ששני הדברים קשורים אחד בשני, וחוק הלאום היה הפרומו. חוק הלאום היה התשתית שנפרסה כדי להביא חוקים כמו שאנחנו רואים היום. הגיע הזמן להבין את הקשר הזה ולהבין שאי-אפשר לפצל מאבקים ושהמאבק חייב להיות כללי למען דמוקרטיה אמיתית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-בראש, חבריי חברי האופוזיציה, מחריבי הדמוקרטיה בקואליציה, בזמן שעמדתם בתור לסלפי עם לוין, חגגתם וצחקתם, חצי מעם ישראל מדמם את נפשו. בזמן שזלזלתם במפגינים, קראתם להם אנרכיסטים ובוגדים, אני ראיתי פטריוטים אמיתיים שאוהבים את המדינה הזאת. לא כמוכם אלא הרבה יותר; לוחמים אמיתיים, מלח הארץ, שיצאו להפגין בכל זמן ובכל מזג אוויר, הפגינו ברחובות בגשם זלעפות וגם בחום אימים. לשנייה הם לא עצרו, לא משנה כמה לא נוח זה היה. ראיתי לוחמים בכל הגילים, מכל המגזרים, חובשי כיפות וחילונים, מהפריפריה ומהמרכז, גברים ונשים, ימנים ושמאלנים. ראיתי אותם מוותרים על ימי עבודה, על הזמן החופשי שלהם, על שעות שינה, מוותרים על זמן עם המשפחה, ואלה שהתאפשר להם לקחו את המשפחה יחד איתם. הם לא נזקקו להסעות, לא לפרסומים ממומנים שהגיעו אליהם ישירות לנייד, לא לחמ"לים של טלפונים, לא לכרוזים שמסתובבים ברחובות ומבקשים מהם להגיע. שבוע אחרי שבוע, 29 שבועות של מחאה, חצי עם ישראל פשוט לקח דגל ובא, בלי דרמות ובלי תחנונים. אל תתבלבלו, הנאום הזה נכתב בלשון עבר לא בגלל שהמחאה מאחוריכם. כל מה שראיתם עד עכשיו זה רק הספתח, הפרולוג. המלחמה האמיתית עוד לפנינו. רציתם לעשות לנו דווקא? להכניס למחנה השני, שיראו מה זה? אבל לא רק בנו פגעתם היום. פגעתם קשות בדיירי הדיור הציבורי, שפסק דין ממש מהשבועות האחרונים עשה שימוש בעילת הסבירות כדי להגן על זכויותיהם. פגעתם בחיילי צה"ל ובביטחון המדינה – לא רק שאנשים מסרבים להמשיך להתנדב עבור מדינה שהיא כבר לא אותו הדבר, העמדתם את חיילי צה"ל בסכנה: חיילים שנשלחו על ידינו לבצע פעולות בשירות המדינה, כעת יהיו חשופים לתביעות בבית הדין הבין-לאומי בהאג. פגעתם בכלכלה, בתעסוקה, בחברות ההייטק. פגעתם במאבק בשחיתות. זה רק עניין של זמן עד שתתחילו למנות אנשים מושחתים, לא ראויים, לא סבירים. את חלקם כבר התחלנו לראות. בטווח הארוך אני לא דואגת, עם ישראל עוד יבוא איתכם חשבון. אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה. איבדתם את הרוב שלכם בסקרים מזמן, וזה רק הולך ומידרדר. אין לי ספק שהחיוכים שלכם היום יימחקו על ידי הדמעות של איבוד השלטון. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאן אתם חותרים? מה הדוגמה והמופת שאתם רואים לנגד עיניכם, שלשם אתם רוצים להוביל את עם ישראל? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> האם צרפת הפרוגרסיבית, שרחובותיה בוערים על ידי הכיבוש האפריקאי והמוסלמי בעקבות טשטוש הזהות הלאומית? שמא שבדיה הנאורה, שנשותיה הפכו להפקר לחסדי המהגרים שאסור לגנותם או אפילו להזכיר בשמם בהקשר לפשיעה הזו, בגלל המדיניות המתקדמת של הפוליטיקלי קורקט? אולי אתם מכוונים לקנדה, שם אבא נעצר כי לא שיתף פעולה עם הבן הקטין שלו, שסבל מדיספוריה על רקע מגדרי. בית המשפט שם נתן צו שלפיו האבא חייב לפנות לבן שלו כבת. זה מה שאתם רוצים – בית משפט שמתערב ביחסים בתוך המשפחה וכופה שם את האג'נדות הפרוגרסיביות שלו? האם אתם רוצים להוביל את החברה הישראלית ברוח החזון של חברת הכנסת מיכאלי ביחס למשפחה? כמו שיושבים לפני כמה שנים, צופים אוסטרלים מבועתים ורואים בטלוויזיה שלהם כיצד חברת כנסת יהודייה, מהעם שאמור להיות אור לגויים, מסבירה שהמשפחה המסורתית היא המקום הכי פחות בטוח עבור ילדים, ושהגיע הזמן לפרק אותה. זה מה שאתם מייעדים לנו? הרי המופת שלכם הוא החברה המערבית, זו שבה לא מתחתנים, ואם מתחתנים, לא מביאים ילדים לעולם, ואם מביאים ילדים לעולם, זה בערך ילד וחצי בממוצע למשפחה; חברה בהכחדה עצמית. זה החלום? לעומת זאת, אם נושאים עין לעבר התורה והזהות היהודית, יש אמונה ותקווה לחברה עם חלום וייעוד שונים לחלוטין – חברה שבה יש כבוד למורי הדרך הרוחניים, לאנשים המבוגרים, ובמיוחד כבוד לאבא ואימא; חברה שבה לא מחרחרים מלחמות בין גברים לנשים ולא מערערים לילדים את הסמכות והיחס להורים, אלא כולם יחד משתייכים למסגרת משפחתית אחת מלוכדת, שהיא מקור העוצמה והאושר שלהם; חברה אופטימית שמאמינה בתיקון עולם וחותרת אליו ללא הפסקה; חברה שכבר כיום נמצאת במקום הרביעי במדד האושר העולמי – אושר באל"ף, כמובן; חברה שבה ככל שיש יותר חיבור למסורת, למורשת ולתורה, וככל שמשתייכים למסגרת משפחתית יותר גדולה ויותר יציבה, יש יותר שביעות רצון מהחיים ויותר אופטימיות, כמו שמראים סקרים באופן עקבי. האם יש לכם ספק באיזה מהחלומות עם ישראל ובעקבותיו האנושות כולה יבחרו? תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום הבנתי דבר אחד: שעות ישבנו במליאה, והאמת היא שאני ריק מאנרגיות לחלוטין. רוקנתם את האנרגיות שלי ושל חבריי ושל עוד מאות אלפי אנשים במדינת ישראל. אבל מה שהבנתי היום הוא שאין לנו ראש ממשלה. ראש הממשלה שלנו לא מתפקד כראש ממשלה. הנהג שהיה עם שתי ידיים על ההגה במשך תקופה ארוכה, איבד את כל השליטה באוטובוס שהוא נוהג בו. ראיתי ראש ממשלה שרוצה, באמת רוצה, להגיע לאיזושהי פשרה, אבל חבריו בצד שמאל וימין, יריב לוין ואיתמר בן גביר, פשוט הפעילו עליו press ולחץ, והוא נשבר. הוא לא עמד בלחץ, והוא אפשר לקואליציה ההזויה הזאת להעביר חוק נוראי למדינת ישראל. ואם מישהו חושב שהחוק הזה, כמו שהם אומרים: היי, זה שום דבר, זו רק עילת הסבירות, צמצמנו אותה, הוא לא משהו חשוב – הוא טועה. כי בקנה נמצאים עוד 140 חוקים – 140 חוקים שחלק מהם מסוכנים לחברה הישראלית, חוקים שיש בהם שחיתות ציבורית שזועקת לשמיים. ואני רוצה להגיד משהו לחבריי חברי הכנסת מהליכוד ולא רק מהליכוד, יש לי חברים רבים בקואליציה: לא יכולתי להסתכל לכם בעיניים. ראיתי אתכם במסדרונות, היינו בפרסה, לא יכולתי לדבר איתכם, לא יכולתי להסתכל עליכם. כל אחד שהיה חלק מההצבעה הזאת היום, הצביע נגד מדינת ישראל, נגד מאות אלפים שמתחננים, מבקשים ומייחלים להפסקת החקיקה המטורפת הזאת, אנשים שאוהבים את מדינת ישראל. ואני אגיד לכם דבר נוסף: הם לא יפסיקו. הם ימשיכו לצאת לרחובות, ימשיכו להפגין, ימשיכו להיות במחאה. כי כל אחד מהם מבין דבר אחד – שזו רק ההתחלה, ההתחלה של חקיקה מטורפת שתפגע ופוגעת במדינת ישראל בפנים ובחוץ. אני חסר מילים, אני מאוכזב, ואני חושב שהיום הזה ייחקק לרבים בהיסטוריה כיום שחור בחיים האישיים שלהם בפוליטיקה, ומה שהם גורמים לילדים שלהם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, המדינה האהובה שלנו נמצאת בצומת דרכים דרמטי. הדמוקרטיה, יסודה של מדינתנו, מתבססת על ערכים, על עקרונות בלתי רשמיים, ובין היתר עקרון עילת הסבירות. היום עבר חוק לביטול עילת הסבירות, כלומר, ביטול אמצעי הגנה החיוני לדמוקרטיה, לקידום ההוגנות, השקיפות, הכשירות, האחריות ואמון הציבור. עילת הסבירות פועלת כגורם מרתיע מפני שחיתות, התנהגות לא אתית, מרתיעה מפני מינויים שאינם מקצועיים. למה כל כך רציתם להעביר את החוק? רציתם להחליש ולנטרל את הגופים והמוסדות הדמוקרטיים במדינה? אתם משתלטים בכל תחומי המדינה, גם בתחום הבריאות. המסמר הראשון בארון הקבורה הגיע בדמות הצעת חוק שנמוך מקצועות הבריאות, כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ותרפיה באומנות. כאשר חברי ההסתדרות הרפואית הצטרפו למחאה כנגד ההפיכה שאתם מובילים, מייד הענשתם אותם בתגובה. אדוני היושב-ראש, אני לא נכחתי בדיון בוועדת הבריאות שניהלת ביום חמישי, אבל כתוצאה ראיתי שתואר עוזר רופא שונה לשם עמית רופא, ולא עמית רפואה, כפי שהיה מוסכם על כולם בוועדה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הפוך. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דיברנו – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עמית רופא משרד הבריאות ביקש. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אמרנו שעמית רפואה כן, ועמית – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עמית רופא לא עוזרי רופאים רצו ולא משרד הבריאות רצה – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הר"י התנגדו, הסתדרות הרופאים התנגדו לכך. וזה שביטלת סמכות של הסתדרות הרופאים, שהמועצה המדעית ייתנו הכשרה לעוזרי רופאים – ביטלתם את זה. למה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם ייתנו הכשרה, ייתנו הכשרה, רק לא לאותם 100 ספציפיים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. ההכשרה צריכה להיות מקצועית, היא לא יכולה להיות פוליטית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, הם ייתנו. את יודעת שזה לא יהיה פוליטי. הם ייתנו הכשרה. מדובר – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נראה כמו נקמה, נקמה על זה שהם הצטרפו למחאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אסביר לך: קודם כול מדובר על אותם 100 עוזרי רופאים שמי שייתן להם את ההכשרה – אגב, עדיין אין להם תוכנית, אז אמרו, הם או מישהו, כל מי שיחליטו; הפקולטה לרפואה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מי אמור לבנות תוכנית מקצועית – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עדיין אין להם תוכנית. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אם לא המועצה המדעית? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בכל מקרה, עדיין אין להם תוכנית. הר"י אמרו שיכינו תוכנית לאותם 100 שרוצים לעבור מרפואה דחופה להיות עמית רופא. הם עדיין לא הכינו, אז אמרו: מי שיחליטו, או שפקולטה אחרת. אבל – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי בעיני הציבור, זה נראה כנקמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל, אבל – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאילו יש רופאים שהם – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל התואר זה לא הר"י ולא אף אחד, זה תואר שני, זה המל"ג. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – שהעזו למחות נגדכם, ואתם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא למחות נגדנו. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – רוצים לקחת מהם סמכויות. כך זה נתפס בציבור. זאת הסיבה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כי תמיד – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהרופאים – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כי תמיד מספרים סיפורים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – גם יוצאים לשביתה. זאת הסיבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת הסיבה, כי אתם נותנים תחושה שאתם לוקחים גם את החלק המקצועי מהגופים המקצועיים ברפואה. ההחלטה שלכם היא עדות חיה לשימוש לרעה בכוח השלטוני. בפועל, מטרת ההחלטה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היא אצבע בעין של הסתדרות הרופאים, והיא עלולה לגרום למינויים לא מקצועיים, לגרום לסכנה חמורה, לגרום לטיפול לקוי ולא מקצועי, וזוהי רק דוגמה קטנה להתנהלות עוינת שלכם כנגד מוסדות וגופים ציבוריים במדינת שלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המחאה הגדולה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא לא לא. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והמרגשת ביותר שהייתה כאן מאז קום המדינה, מבשרת על התעוררות של המחנה הדמוקרטי-ליברלי כאן, במדינה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. היא נולדה כדמוקרטיה ליברלית, והיא תישאר כזאת. האחריות לקריעת העם והרס המדינה שלנו תהיה על שמכם ותיזכר לדיראון עולם, לצערנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מזרסקי. חבר הכנסת חילי טרופר. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כל כך הרבה תחושות קשות וכל כך הרבה צער. אני לא חושב שרק מי שמתנגד למהפכה מרגיש ככה הערב. כל מי שמסתכל על מה שקורה ברחובות, מבין שהעם שלנו קרוע, אנשי צבא קרועים. אנשים שכל החיים שלהם רק רגילים להתייצב, פתאום עומדים לפני ההחלטה הקשה הזו, שגם אם אני חולק עליה ומסתייג ממנה, אני כל כך מעריך את האנשים האלה ומקווה שהם ימשיכו גם לשרת. חלקים גדולים בבית הזה ראו את המחיר הזה, הבינו את המחיר הנורא הזה תוך כדי הצבעה, אני חושב שכל המצלמות קלטו את זה. ניסו, פעלו, באו אלינו עם כל מיני הצעות. היה אפשר אולי לחלץ אותנו מהמבוי הסתום, אבל בכל פעם מחדש הם נתקלו בקיר שהעמידו הקיצוניים בקואליציה. אחרי ההצבעה ראיתי כמה שמחה לאיד, את הסלפי המרוגש, כבר את ההבטחות ואת ההצהרות מה צפוי לנו בהמשך, ובעיקר ראיתי כמה מעט ערבות הדדית ושותפות בכאב יש בקרב חלק מחברי הקואליציה הזו, ושילוב בין קיצוניות לבין קהות. בחרתם היום, חברי הקואליציה, בדרך חד-צדדית. לא יעזרו כל הספינים. בחרתם בנוסח הכי קיצוני שיש, ולא יעזרו כל המילים המרוככות. חלקכם בוחרים במילים של מתק שפתיים, אבל המעשים – מעשים כוחניים ודורסניים. היום הזה הוא קצת סיפור על אהבה וחושך, כשם ספרו הנודע של עמוס עוז. יש פה הרבה מאוד מחוץ לבית, בתוך הבית, אהבה לארץ ולעם הזה וכל כך הרבה חושך של קיצוניות ואטימות. אבל אנחנו לא מכירים אפשרות אחרת מלבד להעדיף תמיד את התקווה על פני הייאוש ואת האהבה על פני השנאה. הלוואי שיבואו ימים טובים מאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני עולה על הבמה הזו לאחר שהייתה היום הצבעה מאוד מאוד קריטית מבחינתי, מבחינת העם שלנו, מבחינת המפגינים שלנו. זה יום קשה. התחושה היא שאנחנו עכשיו בתקופת בין המצרים לפני תשעה באב. מרגיש שחרב עוד בית, עוד בית שבעצם היה צריך להיות מבצר לאזרחי ותושבי מדינת ישראל. התחלתי ואמרתי שהיום הוא יום קשה – קשה לי, קשה לחצי עם שנמצא ברחובות. היום כנסת ישראל, במיוחד ממשלת ישראל, הצביעו נגד עילת הסבירות ברוב של 64, לרבות ראש הממשלה ושר הביטחון. בעצם עילת הסבירות היא אחת העילות החשובות שקיימות היום בבית המשפט. זה לא שבית המשפט מחליט ולוקח את החוק לידיים ועושה מה שהוא רוצה. לא, הוא פשוט בוחן החלטות מינהליות שמגישים אזרחים – ולאו דווקא – והוא בוחן אם זה סביר. לא אחת ציינתי שאני באופן אישי חייבת את חיינו ואת חיי נכדיי וילדיי וערים שלמות לעילה זו. כשממשלת ישראל – וזה מה שיקרה עכשיו – כשהיא תקבל החלטה לא למגן – ובמקרה של שדרות, ב-2007, הם קיבלו החלטה, כולל משרד הביטחון, לא למגן בתי ספר, להסתפק במעבדות וכיתות מיוחדות, ובית המשפט, בג"ץ, אמר לפי עילת הסבירות שזה לא סביר שבגלל תקציב לא נמגן ונסכן את חיי ילדינו ואת כל מערכת הביטחון. כאימא משדרות וכסבתא שיש לה נכדים בכפר עזה, ולא רק באופן אישי אלא בכלל, כל האזור המאותגר ביטחונית, אני פשוט רוצה להגיד תודה על העילה הזו, כי בזכות העילה הזו ממשלת ישראל הייתה חייבת למגן את בתי הספר. ואני אמשיך ואדגיש את הדוגמה הזו, משום שזה מראה בדיוק למה העילה הזו חשובה, למה היה מיותר היום לצמצם אותה ובגדול לחסל אותה ולתת כוח בלתי נדלה לשרים, לראש ממשלה, למנות ולהחליט מה שהם רוצים. מה, הם באמת חושבים שבג"ץ לא יתערב? אז יש לכם טעות. לסיום אני רוצה לומר שאנחנו ממשיכים להצטרף למחאות, ואנחנו נגרום לזה שזה ירד מהשולחן. אסור לנו לתת יד לפגוע בבית המשפט. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, זה אחד מהימים העצובים והכואבים שהיו לי בבית הזה. אני לא זוכר מתי ישבתי פה בכזאת חרדה והתפללתי שאולי יקום מנהיג מהקואליציה הרעה הזו, וראיתי את שר הביטחון כמעט מתחנן לשר המשפטים ומקבל סירוב גורף, וצפיתי בשר הפיתות והטיקטוק כמעט מתנשא על שר הביטחון ולועג לו ואומר לו: זה לא יקרה, חבל שתתחנן. ראיתי את כל השרים שיושבים פה מרכינים ראש ומצביעים בעד ביטול עילת הסבירות. אני יודע כמה התאמצנו. מה לא עשינו, כמה ניסינו למצוא פתרון למשבר שמפרק את העם שלנו, את הצבא שלנו, את הכלכלה שלנו, את המעמד הבין-לאומי שלנו. ולניסיון הזה היו שותפים רבים: נשיא המדינה היה מעורב בזה, הרבה אנשים טובים שיושבים בצד זה ואכפת להם לקחו על עצמם את המשימה, למרות שהם לא אמורים לקחת את המשימה הזו. המשימה הזו היא משימה שמונחת לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא יכול להיות שהרמטכ"ל של מדינת ישראל מבקש פגישה להסביר את הנזק של החקיקה הזו ואומרים לו: לא, אנחנו לא נפגוש אותך, אתה תחכה לאחר החקיקה, שלא תצליח לשכנע אותנו, ויושבים פה שרים שיודעים את זה ולא עוצרים בשביל לשמוע את ראש המטה הכללי של צה"ל. זו בושה וחרפה שראש הממשלה לא מקשיב לשר הביטחון שלו ושומע את הרמטכ"ל רק אחרי החקיקה. ואני בטוח במה שהולך לקרות הערב בהצהרה של ראש הממשלה נתניהו. הוא יגיד: ניסינו, לא היה מישהו בצד השני. תסמכו עליי, מעכשיו נעשה את הכול בהסכמות רחבות. אני ואני ואני. זה אותו בן אדם שהבטיח לנו להילחם ביוקר המחיה. זה אותו בן אדם שהבטיח לנו חינוך חינם לגיל הרך. זה אותו בן אדם שמשקר לנו במשך שנים, והגיע הזמן שהבית הזה יגיד לאדם הזה: אתה לא ראוי להיות ראש הממשלה. הממשלה הזאת לא ראויה להיות ממשלה במדינת ישראל. הקואליציה הזו היא קואליציה פסולה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שהאחים שלנו עומדים בשמש, ישנים בגנים במשך ימים, והעם הזה לא שומע אותם. משפט אחרון, אדוני היו"ר. אמרו חכמים ממני: קול המון כקול שדי. קול ההמון הוא קולו של אלוהים. תפתחו את האוזניים שלכם ואת הלב האטום שלכם ותשמעו את האחים שלנו. אתם לא תצחקו להם בפנים. לא ניתן לזה לקרות. היום התחיל סופה של הממשלה הזו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חבר הכנסת גדי איזנקוט. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, לפני זמן לא רב עבר חוק לצמצום עילת סבירות. בתקופה של אתגרים ביטחוניים, חברתיים, כלכליים ובין-לאומיים, התעקשתם להמר ולחוקק חוק באופן חד-צדדי – פגיעה קשה באמון בממשלה, פגיעה קשה בהסכמה הלאומית ובלכידות. מעבר לפינה אנחנו רואים חוק שיפגע קשה בצה"ל, אם הוא יעבור, כצבא עם ממלכתי – חוק הגיוס. לפני כמה שבועות, ב-25 ביוני, העבירה הממשלה החלטה חסרת תקדים, החלטה 682, שמורה לשר הביטחון להימנע מגיוס תלמידי ישיבות. חוק-יסוד: צה"ל קובע שצה"ל כפוף לממשלה, נתון למרות הממשלה, כפוף לשר הביטחון, ויש חוק נוסף, שמחייב את צה"ל לגייס לשירות חובה על פי החוק. הממשלה מורה לצה"ל לנהוג בניגוד לחוק, לקיים אכיפה בררנית ולהוציא מתחולת הצו 12,000 תלמידי ישיבה. יש לי כבוד רב לתלמידי ישיבה, אבל אתם יודעים שיש גם אלפים שלא לומדים ואותם לא מגייסים. הפגיעה היא בהמשך לפגיעה מתמשכת עקב ירידה בהיקף המתגייסים. היקף האיומים עולה, והיקף המשתמטים גדל. רק חמישה מכל עשרה חייבי גיוס מסיימים שירות. בימים האלה נדרשת הירתמות מלאה של הדור הצעיר, שיזדהה עם המדינה, שיתגייס לצבא, שישרת בשירות לאומי-אזרחי, ימלא את חובתו כחלק מחובה של צעירים במדינת ישראל ובערבות הדדית. צה"ל כצבא העם הממלכתי הוא מקור העוצמה של מדינת ישראל, הוא תעודת הביטוח של מדינת ישראל, ואתם עומדים לפגוע בארגון הכל-כך חשוב הזה בימים מורכבים בגלל קוניונקטורה פוליטית, תחושת שיכרון כוח וחוסר התמצאות במרחב. בדקה ה-90 אני קורא לכם לנהוג באחריות ובממלכתיות, ולא להעביר את החוק שיפגע בביטחון מדינת ישראל. החוק הדרוש הוא חוק שירות לכול, הוא חוק שירות אזרחי שיחייב כל צעיר וצעירה לשירות צבאי, שירות לאומי או שירות אזרחי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, באמת לא מזמן דיברנו על העברת סמכויות. עכשיו, תקשיבו טוב: הממשלה הזאת קמה לפני שבעה חודשים, והם עדיין מעבירים סמכויות בין המשרדים לבין השרים. האזרחים צריכים להבין, במקום לחוקק למען הגמלאים, העצמאים, האוכלוסיות המוחלשות, למען נשים, עולים חדשים, להיאבק ביוקר המחיה, להגביר את הביטחון האישי – הקואליציה שרפה כבר, להערכתי, לא פחות מ-50, 60 שעות של דיונים כאן במליאה על העברת סמכויות משר אחד לשר אחר, ממשרד מיותר אחד למשרד פיקטיבי אחר. תקשיבו, זה פשוט בדיחה. זה בדיחה ומעילה בתפקיד הממשלה לעבוד למען האזרח. עכשיו, אני מבין שאנחנו מדברים פה על העברת סמכויות מהשר אמסלם לשר קרעי. מישהו יכול להסביר לי מה השר אמסלם עושה? שמעתי שהוא שר בשלושה משרדים. חוץ מלנסות לסדר ג'ובים לחברי מרכז הליכוד בחברות הממשלתיות, לטנף על שומרי הסף ולנבל את הפה במליאה, לזהם את השיח הציבורי, מה הוא עושה? על מה הציבור משלם לו? כן, חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כלום ושום דבר. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. תודה רבה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם וגם? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> המסית והגזען. בושה לכנסת. חרפה של נבחר ציבור. בערב שבו מדינת ישראל נשרפת והקואליציה מפרקת את החוסן החברתי שלנו, כל אחד ואחת יצטרך לבחור צד. צד אחד – מי שטובת המדינה חשובה לו, והצד הנגדי – אלה שמשמידים את הדמוקרטיה הישראלית, את מערכת המשפט, את הכלכלה שלנו, את הביטחון שלנו. ואז, אנחנו מוצאים בצד אחד את כל הכלכלנים בארץ ובעולם, כמעט כל המשפטנים בארץ ובעולם, כל ההייטק, כל הרפואה, כל הסייבר, כל המודיעין, 8200, כמעט כל הטייסים, כמעט כל ראשי זרועות הביטחון לדורותיהם, כל הידידות הדמוקרטיות של ישראל בעולם המערבי, כולל הממשל האמריקאי, ובצד השני יריב לוין, שמחה רוטמן ועבריין הפיתות והסלטים איתמר בן גביר. באמת נראית לי בחירה מאוד מאוד קלה. למרות הכול, אני אומר את זה גם הערב: ישראל תישאר יהודית, דמוקרטית וליברלית. אין לנו שום כוונה לוותר על כך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, במהלך החקיקה היום אחר הצוהריים הסתכלתי על פניהם של חברי הקואליציה הנוראה הזו. כמעט כולם, חוץ מהקיצוניים, הביטו על השולחן, טמנו ראשם בין שתי ידיהם. הבושה גדולה. לא ידעו את נפשם מרוב בושה. ראש הממשלה, פניו אומרות הכול. הבעת פניו אטומה, מבטו מבט של קרח – אינו יודע את נפשו. גלגלי השיניים במוחו עובדים. הוא דן עם עצמו בשאלה אחת: איך ההיסטוריה תזכור אותו? ובכן, אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה תזכור אותך כאחד שנתן ידו לריסוק החברה הישראלית, לכאוס משתולל, לריסוק הכלכלה הרביעית בעוצמתה בעולם, לפגיעה בחוסן הלאומי, לפגיעה בעוצמתו של צה"ל, פגיעה ברוח צה"ל; ראש ממשלה שלא מקבל לשיחה את הרמטכ"ל שלו. ראיתי אותו מתייסר, פניו לבנות, נפולות, אבל לא היה לו האומץ לעשות מעשה. בתוך-תוככם אתם יודעים מה עשיתם. נתניהו והממשלה כולה נלקחו בשבי על ידי חבורה משיחית קיצונית. כל ה-64 שהרימו את ידם ייזכרו לדיראון עולם. היום בעוד דקה יעלה ראש הממשלה נתניהו לשידור בטלוויזיה, ובפנים רציניות יגיד: אזרחי ישראל, היום חיזקנו את הדמוקרטיה הישראלית. אני ראש הממשלה של כל אזרחי ישראל. אני מבטיח לכם, לא אתן לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ולא בבית המשפט העליון. אזרחי ישראל, עם אחד אנחנו, אחים אנחנו. אדוני ראש הממשלה, עכשיו אתה עולה לטלוויזיה. יותר ממחצית העם, יותר ממחצית העם, גם הבוחרים שלך, אינם קונים יותר את השקרים שלך. אינם קונים את זה. ראיתי את הפנים שלך ובליבי ריחמתי עליך, איך נלקחת בשבי על ידי קיצוניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אם היה לי זמן הייתי מנסה לעשות חיקוי, אבל לא ייתנו לי יותר מדי זמן. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, "בסוף ימותו כאן אנשים. זה לא יקרה בהכרח מחר או מוחרתיים או בעוד שבוע או שבועיים, אבל בסוף ימותו כאן אנשים – – – אין שום דרך למנוע את הרצח הממשמש ובא. העימות הקטלני והטרגי בלתי נמנע", כך כתב אתמול חבר הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה זוהיר בהלול בעיתון הארץ. תוצאות ההצבעה שבה אישרה לעצמה הממשלה, באמצעות שליטתה המוחלטת בכנסת, לפעול ללא ביקורת שיפוטית, בהיעדר סבירות ובלי איזונים ובלמים, רק הוכיחו כי פניה אכן לעימות ושפיכות דמים. ממשלה הפועלת נגד המדינה ונגד אזרחיה, ומעוניינת, ממש שואפת לרחובות שטופי דם ועצמות שבורות – זה מה שאמר השר הבטל בזמנו למפקד מחוז תל אביב המודח, וזה מה שאנחנו רואים שהמשטרה עכשיו מיישמת. בשנת 2020 ניסה נתניהו לספח את השטחים הכבושים למדינת ישראל. בהפיכה הדיקטטורית העכשווית מתרחש תהליך הפוך: דיקטטורת הטרור של המתנחבלים בשטחים הפלסטיניים הכבושים מספחת אליה את מדינת ישראל ומשעבדת את כולנו לטירופה המשיחי הרצחני. האוטובוסים שיצאו להפגנת הימין הפשיסטי אמש בתל אביב לא במקרה יצאו בעיקרם מההתנחלויות בשטחים הכבושים. רעיונות תורת הגזע היהודית שבבסיס המשטר הדיקטטורי של נתניהו בן גביר סמוטריץ' יצאו מבית מדרשם של כהנא וטאו. ההתקפות האלימות נגד מפגינים, עיתונאים ושומרי סף הן המשך ישיר למתקפות הרצחניות נגד רועים וחקלאים פלסטינים שיוצאות ממאחזי הטרור של הכיבוש. במקביל, עוצמת ממשלת הכהניסטים את עיניה ומאפשרת לגל עכור של רציחות ולארגוני הפשיעה בחברה הערבית לנהוג כרצונם, כי על המשטרה מופקד כהניסט שעבורו כל ערבי שנרצח הוא עוד גולגולת לאוסף שלו. אני רוצה לחזק מפה את מאות אלפי מתנגדי ההפיכה שלא חסכו מאמץ במאבקם נגד הכנופיה הכהניסטית שהשתלטה על המדינה. בד בבד אני קורא לכם: אין דמוקרטיה עם כיבוש, אין דמוקרטיה עם אפרטהייד ואין דמוקרטיה עם טיהור אתני. רוצים דמוקרטיה? התנגדו גם לכיבוש; מרדו בממשלת האפרטהייד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שטפו את הרחובות והכיכרות נגד משטר העליונות היהודית הגזענית. רק כך נצליח להעיף את ממשלת הפשע והרשע הזו לכל הרוחות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – אני לא רואה מי השר פה. אה, השרה דיסטל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוה, יש שרה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש שרה, לא שר, כן. תראו, הכנסת סיימה את אחד הימים הדרמטיים – אני לא מדבר רק על המושב הזה, אלא אני חושב שידענו בבית הזה, ואני שואל את עצמי: על מה נלחמה הממשלה כל כך? היא נלחמה לטובת האזרחים? היא נלחמה כדי למנוע את ההשתלטות של חיזבאללה על ההתנחלות הבלתי-חוקית שהם הקימו בגבול הצפון שלנו? היא נלחמה כדי למנוע או להילחם בפיגוע שחיזבאללה הוציאו בלי חשש, כי היא איבדה לחלוטין את ההרתעה, הממשלה הזאת, בצומת מגידו? הדיון היה על מאות הנרצחים בחברה הערבית והיהודית, ובכלל בחברה הישראלית? על אובדן הביטחון האישי? לא. דבר אחד עניין אתכם – עילת הסבירות, מה שכמעט אף אזרח לא מרגיש את ביום-יום שלו, כי הוא לא מבין שהעילה הזו היא ההגנה שלו בעצם אל מול החלטות בלתי סבירות של הממשלה, שנעשות בצורה שרירותית כנגד אזרחים. אבל ככה זה כשהממשלה משרתת את עצמה במקום לשרת את אזרחי ישראל. וכולם פה, אני שומע שמספרים לי – יריב לוין, השר יריב לוין הוא זה שהוביל, רוטמן. חברים, לאירוע הזה יש אחראי אחד, קוראים לו בנימין נתניהו. הוא ראש הממשלה, הוא נושא באחריות והוא זה שמוביל את מדינת ישראל לאבדון רק בגלל האינטרסים האישיים שלו. רק כדי לפתור את הבעיות המשפטיות שלו הוא מוכן לשרוף את כל מדינת ישראל ולא להקשיב לכל מה שקורה מסביב. ואני אומר, ריבונו של עולם, נניח שהוא צודק בעילת הסבירות, נניח שהתזה של יריב לוין ושל רוטמן נכונה – והיא לא. נניח. על ראש הממשלה מוטלת האחריות לראות את התמונה הכוללת, להבין שמדינת ישראל מתפרקת מבפנים, להבין שהוא מאבד את האמון של כלל הציבור ובוודאי של זה שנושא בנטל ומשרת. ורואים את זה בכל המספרים. מאות אלפים יוצאים לרחובות שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע. לא תקשיב להם? לא תעצור רגע? מה בוער לך? אז אני רק יכול להגיד במסר אחד, גם למי שרואה אותנו וכואב את מה שקרה כאן היום ודואג: זו לא התחלת הסוף, זה רק הסוף של ההתחלה. זה הסוף של התחלת המאבק שלנו על חוקה לישראל. המאבק הזה התחיל – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בזה אני אסיים, אדוני. – – המאבק הזה התחיל, וחייבים להגביר אותו עד שנעביר את החוקה יחד עם העברת הכהונה של הממשלה הרעה הזו. שתקום כאן ממשלה, ואיתה נחוקק חוקה, ונחזור לעסוק במה שחשוב לציבור ולא במה שחשוב לפוליטיקאים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי עם הזמבורות פה של ההפגנה? זה עושה לי טוב. יכול להיות שזה באמת מבחוץ? לא. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – שומעים מבחוץ – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לא לא. דווקא זה מכניס אותי לאווירה. אל תנמיכי, נהפוך הוא. קודם כול אני רוצה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> להודות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול היה לי נאום הודיה. אתה ראית את נאום ההודיה? כשאמרתי שרציתי לסקור את פעולתו של השר דודי אמסלם למען צמצום הפערים בחברה הישראלית, הודיתי לו בערך שתי דקות של כלום ושום דבר. אבל אני רוצה לומר היום לאזרחי מדינת ישראל שראש הממשלה מזמן כבר לא סופר אותנו. אני עכשיו שמעתי שהוא עושה את מסיבת העיתונאים, הצהרה לתקשורת. זו מסיבת עיתונאים שעיתונאים לא מוזמנים אליה. זה יועבר – פעם לא היו שאלות, נכון? הייתה הצהרה שהיו מוזמנים עיתונאים, ואז ביטלו את הקטע שעונים על שאלות, כי למה צריך שאלות אם אי-אפשר לשלוט בהן, נכון? שר התקשורת שלמה קרעי, אם אין שאלות שאנחנו יכולים לשלוט בהן אז למה צריך עיתונאים? זה עלי גבה. העיתונאים, שימו לב, התקשורת, אתם – ואני אומר לכם את זה, אתם תגידו: הראשון שזיהה – אתם עלי גבה של הרפורמה, בסדר? הרפורמה הבאה עליכם, על הראש שלכם. אז הוא לא סופר אותנו, לא בהצהרת הבריאות שלו, משקר לנו שהוא מתייבש ועושים לו צנתור, והוא לא סופר אותנו בשאלות והוא לא סופר – גרוע מזה שהוא לא סופר אותנו, לזה כבר אנחנו רגילים – הוא לא סופר את שר הביטחון שלו. היום, בין הצחוקים לבין הכעס שהלך בהצבעות, אני ריחמתי, כאזרח מדינת ישראל, על שר הביטחון שלי. ריחמתי עליו. הרגשתי אי-נוחות שהוא היחידי שאשכרה ניסה לבוא, ומה הוא ניסה לעשות? לבוא לאופוזיציה, שמייצגת חלק בעם, חלק לא קטן, ניסה לבוא בין הקואליציה לאופוזיציה ולהיות גשר. והוא היחידי. אפילו אתה, יו"ר הקואליציה – היחידי – יכולת לזרוק לו עזרה, קצת להיות לידו, להגיד לו: אולי, בוא ננסה לעזור. היחידי, מפרפר פה בין יו"ר האופוזיציה לראש הממשלה. בא הסגן יריב לוין, סגן ראש הממשלה, צועק עליו, מצטרף אליו פיתמר בן גביר, והם היום השוליים שמובילים את העסק הזה. שר הביטחון של מדינת ישראל הפסיד היום למי שהוא לא מלש"ב, זה הסיפור. בן אדם שהוא לא מלש"ב ניצח את שר הביטחון שלנו, ואני אומר לכם שריחמתי עליו. סך הכול הוא הפסיד לאנרכיסט, שאומנם לא היה בצבא אבל בהחלט ארגן פלוגות חבלה, והוא מחבל היום בחברה הישראלית. זה מה שהוא עושה, זה התפקיד שלו; הוא קם בבוקר, הוא רצה להכניס מפגינים שיפגעו באוהלים, הוא נותן אלות לשוטרים, הוא מוודא שהמכת"זית, ישנו את הכינון שלה שיפגע באופן ישיר במפגינים. זה הסיפור שלו. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היום היה בואש. השתמשו בבואש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום אני ראיתי והראיתי לכם, לכמה חברי כנסת, את הכינון הישיר שבו פוגעת מכת"זית בבן אדם שלא קשור בכלל להפגנה. הוא יושב על חומה, לא בכביש – בכינון ישיר. זה לא נורמלי. הבן אדם עף, עשה פליק-פלאק כאילו הוא עושה צוקהארה. אף אחד זה לא מעניין אותו, זה כברwater under the bridge, in the מכת"זית, ואחרי זה נתרגם גם לסמוטריץ'. משפט אחרון. השיא של השיא היה בסלפי הביזיוני של שורפי האסמים, שצוחקים פה ועושים פה איזה דחקה על חצי מהעם, שמרגיש דרוס לגמרי. זו המציאות של החברה הישראלית, ככה אתם נראים. אתם גם מחוקקים על הראש של כולם ואתם גם דורסים את כולם ואז אתם גם יורקים על כולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, ברשותך. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ג–2023; הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשפ"ג–2023; הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 5) (מתווה לשינוי שיטת היבוא), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << נושא >> החלטת הממשלה על העברת סמכות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום ראיתי ראש ממשלה חלש, אפילו חלש מאוד, מובל. ראיתי שהבן אדם הזה הבין את גודל האירוע אבל לא יכול להשפיע, לכן הוא מובל על ידי החבורה מסביבו, כי הוא ידע מה שאנחנו רואים עכשיו – היחלשות של השקל, צניחה של הבורסה. ואני אומר לכם, דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד, ואז אנחנו נשלם על ההלוואות שניקח הרבה יותר ריבית, וגם האזרחים ישלמו הרבה יותר ריבית. היום כל צעיר וצעירה משלמים בממוצע 1,000 שקל יותר על המשכנתאות שקיבלו. ועוד, אחרי שירד דירוג האשראי נשלם עוד יותר על הריבית. לכן אני אמרתי, ראש הממשלה הוא חלש, מובל. זה בדיוק הבן אדם שהיה צריך להוביל את המהלך, להוביל את המדינה. זה תפקידו של ראש הממשלה, לא להיות מובל על ידי חבורה שרוצה רק להרוס את המדינה, רק להשתלט, רק לבטל את הרשות השופטת. זה כל מה שהם עושים מאז שנכנסו לממשלה. כל ההבטחות שלהם – הבטחות הבחירות, משילות, יוקר המחיה – הכול, אנחנו לא שומעים יותר. איראן – כלום אני לא שומע על הדברים האלה. מה שאנחנו מתעסקים בו מאז שנכנסה הממשלה הזאת זה רק לשבור ולרסק את הרשות השופטת, זה כל התפקיד של הממשלה הזאת. אבל אני גם חייב לדבר על השר לביטחון לאומי בן גביר. שמעתי אותו היום עונה על האי-אמון על האלימות במגזר הערבי. המשפטים שהוא אמר – אני מזדעזע. אחרי שנרצחו 130 בני אדם מהתחלת השנה, הוא אומר בתשובה שלו: זו הבעיה שלכם יותר מאשר הבעיה שלנו. ערבי הורג ערבי, זה המשפט שלו. ערבי הורג ערבי – זה הבעיה שלכם יותר מאשר שלנו. בן גביר, אתה השר, אתה האחראי. אתה שאמרת שתביא משילות, אתה צריך להשתלט על הפשיעה, והבטחת. כל ההבטחות שלך ירדו לטמיון. אל תזרוק את האחריות על האחרים, אתה האחראי. זה לא להוציא עוד דברים ולדבר בטיקטוק שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה היום שר, ושר צריך להוביל, ואתה לא יכול להוביל כי אתה חלש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן – איננה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שתי תמונות שהן חלק מסרט אחד. תמונה ראשונה – בנימין נתניהו עומד על מדרגות בית המשפט המחוזי בירושלים, אחריו שריו וסורריו, ומנאץ את מערכת המשפט בשל משפטו; תמונה אחת פה היום – סלפי מכוער, מטופש, מטורלל, של שר משפטים ומאחוריו חבורת חברי כנסת ושרים. זה חלק מהסרט, הסרט הרע שאתם הכנסתם במדינת ישראל לא ביום אחד ולא ביומיים. והתסריטאי והבמאי ומלהק השחקנים, שמו בנימין נתניהו, רק קרה משהו לבמאי. הבמאי לקח אנשים והכניס אותם וליהק אותם כשחקנים, שחקנים שהוא לא בדק את הרזומה שלהם או לא בדק מה הם יכולים לעשות, והוא הכניס חבורת אנשים שהם סוכני כאוס בהגדרה. החוק הזה שהגיע היום הוא חלק מאותו סרט, הוא חלק מהדרך של בנימין נתניהו לרסק את המדינה לטובתו האישית, אל תתבלבלו. אל תתבלבלו, הוא עושה את זה כל הזמן בשיטתיות, הוא מלהק את השחקנים והם נכנסים, כנסת אחרי כנסת, ומתחרים מי ינאץ יותר, מי יקלל יותר, מי יפלג יותר, מי ישניא יותר, ושם הם מקבלים את התמורה – בתפקידים, בג'ובים. וככל שהם משניאים יותר ומדברים סרה, ככה הם נהיים שרים יותר. זאת המציאות וזאת התמונה שראינו פה היום. ואחרי שאני אמרתי את העניין הזה, נאמר מילה אחת על הסיפור של מה שעבר פה היום. בושה לממשלת ישראל – לא קיימה דיון בקבינט על הסכנות הביטחוניות. אנחנו כחברי אופוזיציה יודעים פחות מכם, ויודעים כמה זה מסוכן. לא סתם הטייסים מביעים פה. ומה אתם עושים? עולים ומשתלחים ומלכלכים – את מי? את מי שמתנדב? ממשלה של משתמטים. הרי במושב הבא תביאו את החוק שיפטור אתכם בדין. תגידו: מותר לנו לא לשרת, אבל אתם – תתנדבו. לא נתנדב לממשלה דיקטטורית, שהתחילה היום את דרכה אבל גם התחילה היום את סופה. למרות הכול, ביום הזה אני אופטימי – המדינה חזקה יותר מהממשלה. בהליך דמוקרטי אתם לא תחזיקו מעמד. והצינים שישבו פה: אבי דיכטר, שלא מרים את הראש ולא מסתכל ימינה לראות מי החליף אותו; השקרן, הפוחז, העבריין איתמר בן גביר, שאומר "משילות" – 130 נרצחים היום מול 62 בשנה הקודמת, כשהייתה הממשלה הקודמת, והוא משקר ומשקר ואתם שותקים; ניר ברקת, שיושב בשקט; ישראל כץ, שיושב בשקט. אתם חבורת שתקנים פחדנים. לא נשכח לכם את זה, לא אני – הציבור לא ישכח לכם. ביום שאחרי נתניהו תגידו: תבחרו בנו, אנחנו מנהיגים. לא הייתם וגם לא תהיו. אפסים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי נמצאת? לא. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, קשה לי להשתחרר מהסלפי הזחוח הזה, יושב-ראש הקואליציה; הסלפי של האנשים הזחוחים כאן, כשחצי כנסת ריקה, ובחוץ האזרחים שנלחמים על צביונה של מדינת היהודים – כן, מדינת היהודים, שכולנו שותפים לה. את מי ניצחתם, את האחים שלכם? את אזרחי המדינה הזאת? יום עצוב היום גם לכם, אנשי הליכוד, ואתם יודעים את זה. גם לכם זה יום עצוב – יום שבו ניצחה אתכם ברית הקיצונים, שורפי האסמים, מחרחרי הריב והמדון. גם אתכם הם ניצחו. אני יודע, אני שומע אתכם במסדרונות הכנסת. החיוך הזחוח של השר לביטחון פנים שיושב בטלוויזיה, אופיר כץ, ואומר: זה עבר בזכותי כי אני לא נתתי לזה; היו אנשים שלא כל כך רצו, אבל אני – השר בן גביר – בזכותי זה עבר. לא רק שהתבזיתם, גם הפכתם לזנבו של בן גביר. אויה לכם שככה הידרדרתם. היכן ההדר שלכם? היכן הליברליות? היכן האחדות שראש הממשלה מנפנף בה כל דקה? אחיי ואחיותיי אנשי המחאה, היו ברוכים. היו ברוכים, לוחמי החופש, היו ברוכים על הנחישות שלכם. אנחנו איתכם. אני מודה לכם על הרוח הגבית שאתם נותנים לנו בבית הזה. גם לכם, אחיי ואחיותיי מצביעי הליכוד, שהיום יודעים, רובכם הגדול, שלא לילד הזה פיללתם. נילחם גם בשבילכם, כי אתם יודעים, ההחלטה היום היא חרב פיפיות לכל אזרח שלרגע החליט לתמוך בזה. כי מחר כשהוא יעמוד ויצטרך את הסינונים של בית המשפט זה לא יהיה שם. אני איש של תקווה, אדוני היושב-ראש. אנחנו נגן על מערכות המשפט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מבקש לפנות לשוטרים ולשוטרים ולמפכ"ל: המפגינים נלחמים גם על העצמאות שלכם וגם על המעמד שלכם כשומרי הסף במדינה דמוקרטית. תזכרו, כשאתם מקבלים את המכת"זית וכשאתם מפעילים את הפרשים, שאזרחים טובים נמצאים בצד השני. כן, חלקם גם בני המשפחות שלכם. היו זהירים בכבודם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשו את תפקידכם בזהירות גדולה. אלה לוחמי חופש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ראש הממשלה שלנו היה צריך לבחור בין טובתו האישית לבין טובת המדינה, והוא בחר, הוא בחר בטובתו האישית. תנו לזה רגע לחלחל: יושב פה ראש ממשלה שיודע באיזה משבר נמצא הצבא, שיודע איזו פגיעה אדירה קורית ברגעים אלה בכלכלה, שרואה מיליוני אנשים ברחובות, ולא אכפת לו,. פשוט לא אכפת לו – העיקר שהוא יהיה מוקף באנשים שיהיו מוכנים לקדם מהלכים שיסייעו לו במשפט הפרטי שלו. אפילו לבוא ולהביא איזשהו ריכוך למראית עין, להראות אות של רצון טוב, משהו – לא אכפת לו. חשוב לי לפנות מכאן למוחים, לכל אותם מיליוני אנשים שיוצאים לרחובות כבר חצי שנה באהבה גדולה ללא אלימות: תרימו ראש. לא להרים ידיים. תרימו ראש. אנחנו נמשיך בכל הכוח. ויהיה פה יותר רע, אנחנו הולכים לתקופה שהיא לא פשוטה, אבל בסוף אנחנו ננצח, כי הצדק איתנו. רוב עם ישראל אלו אנשים מתונים שלא רוצים את הטירוף שהולך כאן במדינה. ההפיכה המשפטית הזאת מבוססת כולה על שקרים. עמד פה שר המשפטים היום וסיפר שזה לא ביטול עילת הסבירות, זה רק צמצום עילת הסבירות. זה ביטול מוחלט. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולא, סולברג לא תומך בזה – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ותפסיקו לשקר. הוא בעצמו היה צריך להוציא הודעה מיוחדת – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שמפלגת השלטון, שראש הממשלה – לא נעים לבן אדם במעמד כזה להגיד "משקר", אז הוא אומר: עושה שימוש לא מדויק. כמה אפשר לשקר? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> תסבירי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אנחנו יכולים לחיות במדינה שבה כל מילה שיוצאת לראש ממשלה מהפה היא שקר? אפס אמינות. אין מילה אחת שאנחנו יכולים להקשיב לה ולהגיד: ואללה, הבן אדם אומר אמת. איזה ביזוי של המעמד. לצערי, כולם הולכים לשלם את המחיר על ההחלטה הקיצונית כל כך הזאת. כולם ירגישו את זה בכיס. הבורסה עכשיו כבר בירידות דרסטיות; חברות דירוג האשראי התבססו על כך שראש הממשלה אמר להן שכל מהלך שיקרה, יקרה בהסכמה. הם לא מכירים את נתניהו, הם לא יודעים שזה לא אמת. הם תכף יגלו את זה. אנחנו נשלם ריבית גבוהה יותר; כולם ישלמו משכנתה גדולה יותר בגללכם. אפס חשיבה על האזרח הקטן, רק חשיבה על עצמו ועל משפטו. זה כל כך מבייש, אבל אנחנו לא נרים ידיים. אנחנו נמשיך במאבק וביחד ננצח, כי הצדק איתנו. שמעתי שראש הממשלה קורא לנו עכשיו להידברות. שמעתם את זה? הוא אומר: פניי לשלום. בן אדם חצי שנה לא לקח את המתווה של הנשיא, לא לקח את המתווה של ההסתדרות, ועכשיו בלי למצמץ הוא מספר בהתרגשות שהוא קורא להידברות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד, אתה חושב שכולם מטומטמים? אף אחד לא רואה מה אתה עושה? תתבייש לך. בושה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר – איננה. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – בזמן האחרון יש לי כאן פחות חברים, אבל מה לעשות – היום התביישתי. היום באמת התביישתי. הסתכלתי על הממשלה שלנו וראיתי ממשלה מנותקת, עבריינית, משיחית, שבחרה את השרידות שלה על השרידות של צבא ההגנה לישראל ועל השרידות של מדינת ישראל. ראיתי את הנאום של נתניהו – הנאום, אם אפשר לקרוא לזה נאום, של נתניהו – לפני כמה דקות, או שמא עליי להגיד "השקרן נתניהו", ראש הממשלה שלי, לצערי, נאום שבו הוא אומר לנו שהוא מושיט לנו יד לשלום. איזה יד לשלום אתה מושיט, נתניהו? אנחנו הרי הסכמנו להסכם פשרה שלא חיינו איתו טוב. בניגוד לבייס שלנו – גם לך יש בייס, גם לנו יש בייס – בניגוד לרצון של הבייס שלנו הסכמנו ללכת לפשרה הזאת. ראש האופוזיציה החליט להיות המבוגר האחראי, לקחת את התפקיד שלך, שאתה צריך לשמור על המדינה הזאת, ולקבל פשרה שפגעה בו פוליטית על מנת שהקרע, אפשר יהיה לאחות אותו, שאפשר יהיה עוד לדבר. אבל אתה דחית אותו. למה דחית אותו? לא בגלל שלא רצית, אולי רצית באיזשהו מקום; בגלל שפחדת מיריב לוין, פחדת מאיתמר בן גביר, פחדת מבצלאל סמוטריץ'. ראיתי את בן גביר בטלוויזיה מתרברב איך הוא קיפל אותך; איך למרות שבנימין נתניהו ואחרים, בכירים בקואליציה – אני מצטט, אני חושב, נכון – רצו להגיע לפשרה; אנחנו אמרנו להם לא, אנחנו לא נלך לפשרות, לנו יש משימה. הרי מעוז אמר להם, חבר הכנסת מעוז, סגן השר מעוז, אני יודע מהו? במשרד ראש הממשלה, אמר להם: מי צריך את ה"דמוקרטית"? אנחנו נשאיר רק את ה"יהודית", ואנחנו קיפלנו את בנימין נתניהו הסחיט, וקיפלנו את גלנט, וקיפלנו את ישראל כץ, וקיפלנו אחרים. אבל האמת שלא כל כך הרבה, כי רוב האנשים בממשלה הזאת – מאי גולן ויואב בן צור ומאיר פרוש ומיקי זוהר ואבי דיכטר, כולם בעצם – רוצים את אותו הדבר: לשלוט בכל מחיר, גם במחיר הרס המדינה הזאת. היום התביישתי, התביישתי מאוד, ואני רוצה לבקש סליחה מכל מי שהצביע לנו על זה שאנחנו לא הצלחנו לנצח בבחירות האחרונות ונתנו לחבורה הפשיסטית הזאת לעלות ולשלוט ולהיות בממשלת ישראל. פשוט בושה גדולה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי את החיוכים הזחוחים של חברי הקואליציה אחרי שהחוק עבר, עושים סלפי, מחלקים ממתקים כאילו הם בטיול שנתי של חטיבת ביניים. את מי בדיוק ניצחתם? על מה אתם שמחים? על הקרע העצום בעם ישראל? על זה שחצי עם מרגישים זרים במדינה שלהם? שהמון אנשים פה בחרדה, לא ישנים בלילה, לא יודעים אם יהיה להם ולילדים שלהם מקום במדינה הזאת? על התפוררות צבא העם? על שאתם מאלצים אנשים שהקדישו עשרות שנים להגנת המולדת להפסיק להתנדב? על הבורסה, שצונחת החל מהבוקר בגלל שאנשים מאבדים אמון בכלכלה שלנו? על היחלשות השקל? על בריחת הכספים מההייטק? על שדרדרתם את היחסים עם בעלת הברית הכי חשובה של ישראל? איבדתם כל קשר לעם. אתם מפיצים פחד ושנאה, משקרים בלי הפסקה, מסיתים איש באחיו. במה אתם גאים? במה אתם גאים? שהכנעתם מאות אלפי מפגינים שעומדים בחום כבר יומיים בתקווה שאולי תקשיבו להם? שדרסתם אותם? שירקתם להם בפנים? שהתעלמתם מהאזהרות של הרמטכ"ל, מראשי השב"כ והמוסד לשעבר? שהצלחתם לאטום את ליבכם לזעקת השבר של כל כך הרבה אנשים? והכי עצוב – אתם בוחרים לנצל את המנדט שהעם העניק לכם כדי להחריב במקום לעשות את העבודה שלכם: לעבוד למען הציבור ביוקר המחיה ובבריאות ובחינוך ובביטחון ובכלכלה. בזבזתם את כל חצי השנה האחרונה בלהחריב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה זה, שלוש דקות? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברות וחברי הכנסת ואזרחי ישראל, כמובן, ו' באב התשפ"ג ייזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של העם היהודי. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין פה שרה, לדעתי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> יש, גלית פה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ערב ט' באב, וממשלת ישראל, שאמורה להיות הדתית ביותר אי פעם מקום המדינה, בחרה להביא היום חוק מפצל, כואב, פוגע, שקורע את העם, שקורע אותנו והולך נגד כל מה שלמדנו בהיסטוריה של העם היהודי. שלא תתבלבלו, לא מפגינים בחוץ קרעו את העם, לא האופוזיציה קרעה את העם אלא מי שאוחז בהגה, הממשלה הזו. בעבר הייתי אומר שהכול זה נתניהו, אבל מה שראינו היום זו תמונת הראי של נתניהו גם באותה תשפ"ג במלוא חולשתו. ראינו אותו יושב כאן לידינו במושב שלו, מנסה להגיע לפשרה. שר הביטחון שלו, שר הצבא, מצד אחד, ומצד שני שר המשפטים, ונתניהו מתחנן, ושר המשפטים אומר לא. נתניהו מנסה, וראש הממשלה אומר: אינני מסוגל. זה ראש ממשלה שהיה פעם ליגת-העל, והיום – אני לא רוצה לבייש את ליגה ג' אבל היום הוא ליגה ג'; מראש ממשלה שהיה פעם דוגמה ומופת, וכל האנשים היו באים ומסתכלים עליו, לאחד שכולם מתנערים ממנו ורואים עד כמה הוא חלש; ראש ממשלה שאינו מסוגל לאכוף את רצונו על הקיצוניים. אנחנו רואים, לקראת פעם שלישית – אבל הרבה פעמים זה קרה בעבר – שהקיצוניים הם אלה שמובילים את עם ישראל ואת העם היהודי; הקיצוניים הם אלה שמכתיבים את הטון ואוכפים את עמדתם על הרוב. שוב מדינה שקיצוניה, הקיצונים שבה, הורסים אותה וקורעים אותה. שוב קריאות שכולנו רואים עכשיו, קריאות לסרב לשרת את המדינה, קריאות לקריעת העם, לפילוג העם, קריאות שמסבירות למה יש כמה עמים בתוך עם בישראל, קריאות של אנשים שמסתכלים בטלוויזיה, כיכר העם של פעם, ורואים מבואסים את מנהיגי העם צוחקים, צוחקים עלינו, על עם ישראל. פשוט הנהגה להתבייש בה. אבל אנחנו אומרים כאן לאזרחי ישראל: אל תדאגו. תדאגו, אבל אל תפחדו. תפחדו, אבל שלא תאבד התקווה שלכם. אנחנו נתמיד, נילחם, לא נוותר, לא נפסיק עד שאנחנו נשנה את רוע הגזרה ועד שאנחנו נחזיר את המדינה בחזרה לידיים הטובות והבטוחות של רוב העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נראה לי שככה כולנו עם גרון ניחר וחור גדול בלב. כאן במליאה נעים לנו, יש מזגן, הכיסאות שלנו מרווחים; לפעמים אפילו קר מדי לחלקנו הנשים. יש לנו אוכל טוב בפרסה מאחור, יכולים לשתות קפה, הפוך, לאטה. אבל ממש לא רחוק מכאן, עשרות מטרים מכאן, בחוץ, ניצב עם ישראל, ציבור הבוחרים שלנו, אנשים שאנחנו נשבענו לשרת אותם כנבחרי ציבור. להם כבר חודשים, ובטח בימים האחרונים, פחות נעים. חם להם מאוד. הם מזיעים. גרונם ניחר. השמש קופחת. צפוף להם. אנשים מתעלפים, כן. היום אפילו ראיתי אנשים שהתעלפו מעומס חום. כשיצאנו אחרי ההצבעה האומללה שהייתה אחר הצוהריים לכיוון המפגינים, ראיתי שתי חומות של בריקדות, כמו במשטרים חשוכים, ראיתי פרשים, ראיתי עשרות שוטרים, מכת"זית שרק ממתינה בהיכון לכינון ישיר, והמון המון המון אזרחים מודאגים, כואבים, בוכים – בוכים בדמעות, מדאגה, מחרדה על עתיד הארץ הזאת. אני מודה, גם אני בכיתי. האזרחים האלה עזבו הכול, באו, והם ימשיכו ויבואו שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע, כי המדינה הזאת יקרה להם, כי הדמוקרטיה הזאת יקרה להם. והיום, ממשלת ישראל, אתם קרעתם קרע גדול בעם. קירבתם אותנו עוד צעד אחד למלחמת אחים. התעלמתם מכאב של ציבור גדול והעברתם חוק דיקטטורי, ואז עמדתם כאן במליאה – כולנו הסתכלנו וראינו – כמובן, עם המזגן והכיסאות הנוחים, ועשיתם סלפי, מחויכים למצלמה. והיום במהלך הדיונים צפיתי בראש הממשלה – ראיתי אדם מבוגר, עייף, חלש, לא רק באופי אלא גם פיזית, מנותק; לצערי, סחיט, מנוהל, לא כשיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט סיכום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז היום נעצתם מסמר אחרון, מסמר ראשון בארון הקבורה של הדמוקרטיה של ישראל. הבאתם את חורבן הבית השלישי, ואתם ממשיכים לחייך. אתם לא ראויים להיות נבחרי ציבור, לא לציבור של עם ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול בלילה הייתי פה. הגעתי בלילה, ראיתי את כל המאהל המרשים והמדהים והמרגש בדרך לכנסת, כי נאמתי שעה במהלך הלילה. אחרי זה הלכתי ללשכה שלי לנמנם קצת, והתעוררתי לשמחתי לקול של זמבורות וקריאות של מפגינים שהגיעו עד לחלון שלי, אז התארגנתי מהר כדי לצאת ולראות שהם בסדר, לחזק אותם, לוודא שאין אלימות משטרתית, שהכול בסדר. הגעתי לחזק, ומאוד מהר הגעתי לשיחה עם קבוצה של לוחמי יום הכיפורים, לוחמים מעוררי השראה שסגרו לי איזושהי פינה של ספק קל שהייתה לי, אולי. דיברתי איתם, שמעתי מהם עד כמה הם חושבים שאנחנו נמצאים עכשיו במערכה מסוכנת אפילו יותר עבור מדינת ישראל, והם עדיין אמרו לי: אנחנו לא מודאגים. ניצחנו אז – ננצח גם הפעם; התייצבנו אז – נתייצב גם עכשיו. למעשה, הם אמרו: לא משנה כמה זמן המערכה הנוכחית על הדמוקרטיה הישראלית תימשך, אנחנו כאן, אנחנו נבוא; אנחנו נבוא גם עם פיליפיניות שלנו, אבל אנחנו נבוא. ואנחנו איתכם. ומחבר הכנסת שהגיע כדי לחזק ולהודות להם, מצאתי את עצמי עטוף על ידם ממש כמו בן על ידי הוריו, מחוזק ומבין שהמטרה צודקת, והמטרה פה היא הצודקת ביותר – היא הצלת עם ישראל והצלת מדינת ישראל. הצלת המפעל הציוני זו מטרה נעלה, והם, ואנחנו, ואתם, וכל מי שעכשיו שם בחוץ מכל רחבי הארץ, ננצח. אז דווקא היום תרימו ראש, ותדעו שדווקא היום אנחנו מתחילים בדרך לניצחון. ולכל אותם אנשים שהיו פה היום, וזרעו מדון, וחייכו – ממש כמו השרה שם בפינה, שרת הפרופגנדה האישית שלנו, ממש כמו השרה מירי רגב, ממש כמו השר דוד אמסלם – תחסכו מאיתנו, בגלל שהיום קרענו את המסכות מעל כולם, וכולם יודעים איפה כל אחד עומד ומה כל אחד מרגיש ועד כמה כל אחד מחויב לעם ישראל, ליהדות ולנס הציוני הזה שנקרא מדינת ישראל. אז תנו לי לבקש רק דבר אחד. גברתי השרה, את יודעת, אני מאוד לא מחבב אותך. מאוד לא מעריך אותך. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> אני מחבבת אותך מאוד. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד לא מעריך אותך. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> הבן זוג שלך – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועדיין, עדיין, אני מבקש ממך רק דבר אחד. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> מעניין. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעוד יומיים, כשיהיה ערב יום תשעה באב ואת תעשי את מה שאת, מירי רגב ושכמותכן תמיד עושות – תעלו איזה פוסט, תלכו לכותל, תתהדרו פתאום באותם ערכים יהודיים שבעיניי הם נעלים, אבל נעלים תמיד, כל השנה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – תעשי לי טובה, ותחסכי מכולנו את הפוסט בפייסבוק שאומר: חברים, בוא נרבה באהבת חינם ונמנע משנאת חינם, כי את ממפיצי השנאה הגדולים בבית הזה. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> והבית הזה, אלוהים ישמור, ידע מפיצי שנאה. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לפחות תכבדו את היהדות שאני מאמין בה ולי היא חשובה, ואני לפחות מספיק ירא שמיים כדי לא יום אחד לחרב את עם ישראל ולפלג אותו – – << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ויום למוחרת לצעוק בפייסבוק: עם ישראל, כולנו אחים, בואו נימנע משנאת חינם. אז אני מציע לך, אם את מרבה בשנאת חינם, לפרנסתך כמעט, תחסכי מאיתנו לפחות בערב תשעה באב את כל דיבורי הסרק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> – – – תסביר לי, לאישה המזרחית, שלא יודעת איך להתנהג. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – אישה מזרחית – – – את כרגיל כל כך שטחית ומנסה להיצמד לסטריאוטיפים כדי לכסות על העובדה שאת בן אדם פשוט רע, ולכסות על העובדה שאת עושה רק נזק למדינת ישראל במסגרת התפקיד הבזוי שלך. קשה לך, דיסטל, מה שאת עושה – לא כי את אישה, ולא כי את מזרחית, אלא כי את מי שאת, כמו שדודי אמסלם בן אדם בזוי בגלל מי שהוא, לא כי הוא מרוקאי ולא כי הוא גבר ולא שום דבר אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רול, אתה מפריע לטור פז לדבר. חבר הכנסת טור פז. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תתכסי מאחורי מאבקים חברתיים צודקים וכואבים כדי לכסות על העוונות שלך. את גרועה בגלל מי שאת, לא כי את מזרחית, חס וחלילה, בטח לא – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << קריאה >> סיימת, כפרה? סיימת להסגביר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת טור פז, בבקשה, להתחיל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכל שנה אנחנו מקבלים סקירה כיצד אלפי מבנים במדינת ישראל נמצאים בסכנת קריסה בגלל חוסר יציבות, כי אנחנו יושבים על קו תפר, על אזור מסוכן בין מדינה אחת למדינה אחרת – שבר סורי, שבר אפריקאי. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, מבנים לא מתפרקים מהחלונות, הם מתפרקים מהיסודות שלהם. מה שאנחנו רואים כאן היום, מה שראינו כאן היום, הדגמה חיה, זה מגמה מדאיגה של חקיקה שהורסת את היסודות הדמוקרטיים. היום עקרתם את החלונות של הדמוקרטיה, אבל פגעתם פגיעה אנושה ביסודות. זה לא רק החקיקה של היום או חקיקה אחרת, זה רצף מדאיג שאזרחי ישראל מסתכלים עליו, אם זה חוק טבריה, אם זה חוק דרעי. תקצר היריעה. כל הערכים עפים מהחלונות שעקרתם: ערך הרעות, ערך אהבת המדינה, ערך האחריות, ערך הציונות, ערך הפטריוטיות. המדינה היום התערערה עוד. יסודות הכלכלה זזים – שער הדולר עולה, שוק המניות צונח. תראו את הצבא, תראו את אחיי אנשי המילואים מיואשים מהפרת החוזה. אם היה לי שקל על כל איש מילואים שכותב לי: אני מתלבט אם אני אשאר או לא, כנראה שלא הייתי צריך משכורת מהכנסת. תראו את הקרע בעם, מה נשאר מהבית הזה. חז"ל אמרו: אדם לא יתפלל בבית נטול חלונות. הבית הזה, הכנסת הזאת הפכה להיות נטולת חלונות, אטומה לסביבה, מעורערת יסודות, עוד רגע מתמוטטת עלינו, יושביה. אבל הבית הזה – זה לא גזרת גורל – הבית הזה לא מזמן היה בנוי לתלפיות; מה זה, לא פעם, עוד לפני פחות משנה. אבל אתם כל כך צודקים, כל כך חכמים, כל כך שמחה רוטמנים, הוי, האיש הכי צודק בחדר, הכי חכם בחדר. אלה בדיוק האנשים שמחריבים את הבית. לא נשאר הרבה מהבית הזה אחרי הערב הזה. הרסתם בו עוד יסוד. אל תשאירו אלפי אנשים ללא קורת גג. זה הזמן להתעורר. אומנם ניצחתם בקרב אחד, אבל אל תהרסו, אל תהרסו את הממלכה כולה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת; חבר הכנסת פינדרוס – איננו. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני עולה לכאן בתחושות מאוד מאוד קשות, לא רק בגלל היום הקשה הזה, אלא גם בגלל התמונות הקשות שראינו עכשיו על המרקע, של מפגינים שיצאו, באמת מדם ליבם, להיאבק על הבית שלנו ונדרסו. הרכב הזה שפשוט עובר ביניהם ודורס אותם בקור רוח, באכזריות – אפשר לראות את זה רק מהתמונות. וכל זה קורה רגע אחרי הצהרה של ראש ממשלה שבלי בושה עומד שוב מול האומה ומשקר, פשוט משקר שהוא ניסה להגיע להסכמות, אחרי שכולנו ראינו את הפארסה שהייתה כאן. חושב בפעם המי יודע כמה שכו-לם מטומטמים. כמה אפשר לחשוב שכולם מטומטמים? וזה אחרי שראינו אותו פה כראש ממשלה חלש, רופס, חסר עמוד שדרה, שבוחר לשרת את בן גביר במקום לשרת את אזרחי מדינת ישראל, כזה שבז לכולם. ורגע אחרי שעברה ההצבעה האומללה הזו ראינו את המחזה אבסורדי של חברי הקואליציה מצטלמים, מלאי בוז כלפי אזרחי ישראל, כלפי כל אזרחי ישראל, תומכים ומתנגדים של ההפיכה המשטרית; כולם, כי כולם נפגעים מההרס שהם זורעים כאן, אם זה מהאיום הביטחוני והכרסום בכשירות של צה"ל, אם זה בנושא הכלכלי. מחר יש עלייה של מחירי התחבורה הציבורית, בעוד שבוע עלייה של הדלק, הפנסיות של כולם נפגעות, של כו-לם, בגלל הפגיעה בבורסה, השקל נחלש. כל אזרחי ישראל ירגישו את העול הזה. זה לא קשור למתנגדים או תומכים, כולם יישאו בעול. והקרע, הקרע הזה שבתוכנו, שבאמת מכרסם בכולנו, יפגע בחברה של מדינת ישראל, בכולה. מדינה שלמה משלמת מחיר על ממשלה שיש בה חבורה של אנשים חסרי אחריות, פשוט חסרי אחריות, נוטפי רגשי נחיתות, כמו ששמענו את השרה עכשיו – תמיד המזרחים, תמיד הקורבנות, אכלו לי, שתו לי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ומקריבים את כל המדינה על מזבח השנאה שלהם. משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. אמר סמוטריץ' על ראש הממשלה – כולנו זוכרים: שקרן בן שקרן. צדק, אגב. אנחנו רואים את זה באופן שיטתי, רק מה שיש לי להגיד לסמוטריץ' זה: תיזהר, אתה נדבק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם לא מתביישים? חבורה של רוקדים על הכאב, חבורה של רוקדים על הדם, סלפי ניצחון, חיוכים. חצי מהעם כואב, חצי מהעם דואב, מאות אלפים ברחובות, אלימות, דריסות, ואתם – סלפי במליאה, סלפי של מנצחים. את מי ניצחתם, את המחדלים של עצמכם? את מי ניצחתם פה, חצי מהעם שלא איתכם? בקרבכם אין לכם תומכים. שפנים הסתובבו פה ולא פתחו את הפה, שהיו יכולים לעצור את הדבר הזה. קיבלתם מסרים וקריאה להסכמות, ההסתדרות קוראת לכם להסכמות, הנשיא קורא לכם להסכמות, ואתם מספרים סיפורים. אתם חושבים שאנחנו מטומטמים? תקעתם סכין בגב האומה, השפלתם חצי מהעם, דרסתם אותו, ואז, אחרי שעה – נופת צופים, בית ספר להסכמות, קוראים לפשרות. איך ראש הממשלה התרגש שהצועדים לחצו ידיים ברכבת. מה אתה חושב, שהעם מטומטם? שהמחאה מטומטמת? שהבית הזה מטומטם? כשאתה מדבר איתנו על הסכמות, מה זה הרשלנות הזאת שאתה יושב פה במליאה ושר הביטחון מנסה לעצור ושר המשפטים מטיל וטו, ואתה יושב עכשיו דומם? לא יכולת להוציא את המליאה להפסקה? לא יכולת לחכות כמה שעות ולנסות להביא הסכמות? אבל העדפת לשבת. העדפת לראות את שר המשפטים מטיל וטו ומשפיל את שר הביטחון. העדפת לתקוע סכין בגב האומה. ואתה עוד מוסיף ומציע לנו שלושה חודשים של הידברות, כשאתה יוצא לפגרה חודשיים וחצי, מתכנן את חוק הגיוס לאוקטובר, ובנובמבר רוצה להתקדם בחקיקה בלי הסכמה. אתה מציע לנו שלושה חודשים של הסכמות? איפה היית לפני שעתיים? אנשים פה דיברו מדם ליבם. אתמול נאמתי שעה בצורה מפויסת, שעה אמרתי את הכאב של הימין, שאפשר לתקן את הכול ביחד, ואתם רוקדים על הכאב, תוקעים סכין בגב האומה. אבל זה סיבוב ראשון. בסוף גם ננצח, וכל אחד מכם ישלם מחיר, כל הכיסאות האלה ישלמו מחיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מקווה שתשאיר אותם בחיים לפחות. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נוהגים לדבר לאחרונה על 64 אצבעות, על רוב בכנסת. ובכן, חברות וחברים, יש אכן רוב אוטומטי של 64 אצבעות אל מול 56, אבל שתי הערות על כך: 1. חלק מהאצבעות הללו מאותן 64 מורמות אל על כמי שקפאן שד. בהצבעה האחרונה היו רבים, אצבעות רבות, שחשבו שאסור לעשות את המהלך הזה, והם הצביעו בכוח הרוב הקואליציוני או חישובים פוליטיים הרסניים. 64 האצבעות הללו אינן מגובות בעם. העם מתנגד ברובו למהלך הנבזי הזה, מתנגד ברובו למהלך השקרי, שלא דובר עליו לקראת הבחירות. רוב העם, כולל מצביעי הממשלה, כולל חלק מתומכי הממשלה הזאת, סקר אחר סקר מודים: זאת טעות. הסכנה המיידית ורק המיידית היא פגיעה בביטחון המדינה, פגיעה קשה במוכנות שלנו. משרתי המילואים, מתנדבי השירות, אינם חייבים. הם באים כי רוצים לשרת את האומה, אבל יותר ויותר מהם, לצערי העמוק, בוחרים שלא להמשיך לעשות כן. הם לא עושים את זה מסיבות פוליטיות, הם עושים את זה משום שהם לא מוכנים לשרת ראש ממשלה שממשלתו מזלזלת בהם. בטווח המיידי ייפגע מעמדה של ישראל באומות, תיפגע כלכלתה של מדינת ישראל, ובמתח הפנימי אנחנו ניפגע גם כן. אבל כל זה רק הסכנה המיידית. בטווח הבינוני והארוך, התסכול, העצב והוויתור על המאבק יובילו לוויתור על שותפות, יובילו למציאות שבה טובי בנינו ובנותינו לא יראו כאן את המקום שבו הם ירצו לחיות. אני הזהרתי ואני ממשיך להזהיר את הממשלה ואת ראש הממשלה הנעדר על כך שדמה של מדינת ישראל בראשם. האנרגיה העצומה של זעם ושל חרדה אינה פוליטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא זעם על פגיעה בנס, על פגיעה על מה שנעשה כאן, וחרדה אמיתית, אותנטית, על העתיד. ראש ממשלה מונחה פחדים ומובל על ידי קיצוניים מגחיך את עצמו לדעת בדיבורי סרק על שותפות לאחר שהוא פירק אותה. תתבייש לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שרן מרים השכל, שלוש דקות. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אני יודעת שאומנם חברי הקואליציה, רובם לא נמצאים פה, אבל אנחנו עומדים כאן שבורי לב, באמת, אחרי יום רגשי. אני אומרת לעצמי, איך יכול להיות שמישהו אחד, שני אנשים, שלושה אנשים, ארבעה אנשים מהליכוד, לא קמו ואמרו: חבר'ה, תעצרו, תחכו. תקשיבו, אני אומרת לכם, בכנסת העשרים אנחנו היינו קואליציה של 61 – על רבע ממה שהיה פה בחוק המרכולים, זה אפילו לא רבע ממה שהתנהל במדינה, אני לא הסכמתי להצביע. ותקשיבו, הלחצים, ודודי אמסלם, הבריון הזה, שלקח אותי לבית הדין של הליכוד, ואיזה לחצים מנתניהו וכולם. ואני אומרת, אפילו אחד לא הצליח לגלות אחריות, מנהיגות, לצאת? תקשיבו, אני עכשיו עמדתי והסתכלתי קצת. אתם יודעים, יש את כל הנתונים בטלגרם. ממש צייצתי את זה, כי זה נשבר. זהו, זה נשבר. תקשיבו, עמית סגל מדווח על לא פחות מפיגוע דריסה, דרסו מפגינים, דרסו אותם. רואים שם את המכונית בזעם יוצאת. תקשיבו, אני מגוללת שם ומסתכלת על התגובות – תקשיבו: חבל שעצרו אותו; חבל שלא דרסו עוד; כל הכבוד לו; מלך. נתניהו, זאת המורשת שאתה רוצה להשאיר? קואליציה, חברי ליכוד, זאת המורשת שאתם רוצים להשאיר? אנחנו בימים הנוראים, חורבן בית המקדש, וזה קורה לנו מול העיניים. אתם יושבים ולומדים שנה אחר שנה, צמים, מגדלים זקנים. מה זה עוזר? מה זה עוזר, כל קריאות האזהרה, אורות מהבהבים לכם מול העיניים? דורסים יהודים ותראו מה אומרים שם יהודים אחרים, כאילו איזה מחנה ג'נין עכשיו מחלק סוכריות על איזה פיגוע דריסה. איך הגענו למצב כזה? ואפילו לא מנהיג אחד שיקום ויעצור את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. מוותרת. חברת הכנסת פנינה תמנו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי כנסת וחברות כנסת נכבדים, זה יום קשה בעיקר כי אוי לעם ישראל שאלו הם מנהיגיו. אוי לעם ישראל שזהו ראש הממשלה שלו, שלא מסוגל לראות ולחוש את כאבם של מאות האלפים שיוצאים כבר למעלה מחצי שנה לרחובות כדי שזעקתם אולי תצליח לבקוע מעבר לקירות של הבית הזה. היום בדרכי לכנסת ירדתי מהרכב וצעדתי כמה מאות מטרים. פגשתי מפגינים ומפגינות. באופן אקראי יצא שמרבית המפגינים והמפגינות שפגשתי, לפי הניחוש שלי, היו סביב גיל 70 – אנשים עם ניסיון חיים, אנשים שאוהבים את המדינה, תאמינו לי, לא אנשים שאומרים לעצמם: אנחנו נעזוב את ישראל ונעבור לגור במקום אחר; אנשים שחלק מחברי הקואליציה הזאת בוחרים לגדף, לקלל ולהסית נגדם. ואני שואלת את עצמי: מה אתם מנסים לעשות מעם ישראל? מה אתם מנסים לעשות ממדינת ישראל, מדינה אחת לעם אחד שמפוצל לשניים? דווקא בימים אלה, כשאנחנו דיברנו כל כך רבות על תשעה באב, אין לכם מסוגלות להתעלות מעבר לתאוות הכוח, מעבר לרצון להשתית בכוח את השלטון שלכם ולבוא ולומר ששלום עם ישראל יותר חשוב. אפילו ברמה המהותית, מה עשיתם היום? קיצצתם את זכויות אזרחי מדינת ישראל רק כדי שלכם יהיה יותר כוח, יותר מינויים, יותר אפשרות לפטר. לא שחיכיתם לביטול עילת הסבירות; אתם כבר מפטרים. אתם כבר מחפשים את מי שלא דומה לכם בדעתו כדי לרדוף אותו וכדי לרסק את המגזר הציבורי. ההשתוללות שלכם, להביא אותנו למקום מושחת – זה לא ימין. הרסתם את הימין, הרסתם את הליכוד, והקיצוניים בתוך הליכוד – זאת ההוכחה למה שהיה כאן היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב – איננו. חבר הכנסת אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה – אומרים לי שיש שרה שם, בירכתי המליאה – חבריי חברי הכנסת, אני כבר מרגיש באיזשהו דז'ה וו, לעמוד על הבמה הזאת ולדבר על העברת הסמכויות של הממשלה הזאת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תודה שמזמן לא הבאנו. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שבועיים, שלושה מקסימום, אופיר. לממשלה הזאת יש איזושהי אהבה מיוחדת להעברת סמכויות. היא כל הזמן מתעסקת בעצמה ובסידור עצמי ובהעברת סמכויות משר אחד למשנהו. אז ראינו פה כל מיני העברות סמכויות הזויות, העברת סמכויות אחת תמורת אחת, אני אעזור לך פה, אתה תעזור לי שם – כל מיני דברים ראינו כאן, בדרך כלל דברים שקל מאוד להחליט שאתה מצביע נגד, כי זה נראה הזוי. עכשיו פה זה העברת סמכויות שאני חייב להגיד, הייתי בהתלבטות קשה מה לעשות. כי מצד אחד, מציעים לקחת סמכויות על חברת הדואר מהשר דודי אמסלם, כאשר כל מי שמסתכל על מה שהשר דודי אמסלם עושה ברשות החברות וצורת ההתבטאות שלו מול מנהלת רשות החברות, לכאורה מביא אותך למסקנה שכל סמכות שתעבור מהשר דודי אמסלם – חוץ מהגרעין; בגרעין אסור לגעת, לא נשכח שהוא מאוד חשוב, הוא יישאר אחראי לוועדה לאנרגיה אטומית. אבל חוץ מהדבר החשוב הזה שמופקד בידי השר דודי אמסלם, כל דבר שקשור ברשות החברות, לכאורה ברכה שלוקחים ממנו, כי דבר טוב לא יוצא משם. כל דבר שהוא נוגע זה פשוט תקלה ובלגן וניסיון הדחה של אנשים, ועוד הכול בשפה גסה, מלאת ביבים והשתלחויות. כל תזוזה לטובה. אז לכאורה, בכלל היה כדאי לנו כאופוזיציה לשקול לתמוך בהעברת הסמכויות הזאת. פחות סמכויות לשר דודי אמסלם ברשות החברות – פחות נזק לחברות ממשלתיות. מצד שני, כשאתה מסתכל למי מעבירים את הסמכויות – מעבירים אותן לשר קרעי, שרק לפני כמה רגעים, יחד עם השר דודי אמסלם, פעל להדחה של יושב-ראש הדואר בגלל כל מיני אינטרסים פוליטיים בתוך ועד הדואר. אגב, דיברה כאן חברתי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה לפניי על כך שהם מדיחים כל מי שלא דומה להם ולא בהשקפות שלהם. את טועה. הם מדיחים גם את אלה שדומים להם. דווקא אותו יושב-ראש ועד הדואר בא משורשים ליכודיים ונציג עדות המזרח. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כל מי שלא סר למרותם. צודק, תודה על התיקון. כל מי שלא סר למרותם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. לכאורה, ממש בשר מבשרה של הליכוד, בזמנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תסכם, משפט סיום. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וגם אותו הדיחו. גם אותו הדיחו. לכן, זה נבלה וזה טרפה. גם להשאיר את זה בידי השר דודי אמסלם זה תקלה מאוד גדולה; גם להעביר לשר קרעי, שכבר הצטיין בעניין הזה, זו תקלה מאוד מאוד גדולה. אני חייב להגיד שהממשלה הפעם מייצרת לנו אתגר אמיתי, ובסוף, עצוב מאוד שביום כזה, בדרמה ציבורית כזאת, כל מה שמעניין את ממשלת ישראל זה כל המשחק הפנימי הזה של העברת סמכויות משר אחד למשנהו, כדי שאחר כך שניהם ביחד ימשיכו להדיח ולמנות מקורבים וניהול מושחת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חצי שנה הם בשלטון, והם מתעסקים עדיין בלהעביר סמכויות ממשרד למשרד. שום משרד עוד לא עובד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך על החוק שעבר פה היום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז תברך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה בדיווחים – האופוזיציה פה שאלו: איך בכלל העזנו להעביר את החוק? איך העזנו לממש את רצון הבוחר שלנו? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איך לא התביישתם, לזה התכוונו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להציג את מה שאנחנו חווים בחודשים האחרונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, תן לי להתחיל בכינורות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לאפשר ליושב-ראש הקואליציה לדבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להציג את מה שאנחנו חווים, כי יש עוד אזרחים במדינה; עבורכם ועבור התקשורת זה אזרחים שקופים שלא צריך להתחשב בהם. המחנה הזה, שלא מקבל ביטוי בתקשורת – אותם לא מראיינים כמובן בתקשורת; איפה שהם גרים, המחנה הזה, איפה שהם גרים, אין משדרים מיוחדים עם כל הכתבים פרוסים בשטח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו בצלאל רבע שעה דיבר בטלוויזיה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> התמונה נחלקת ל-16 תמונות: אחת בקפלן, הכתבת הזאת שם – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תצא החוצה, תראה מה קורה בחוץ. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> המחנה שאנחנו מייצגים הוא שקוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה אתם לא נותנים לו לדבר? אף אחד לא הפריע לכם לדבר. תנו לו לדבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתם מנשנשים את האוכל של חיים כהן והמדינה בוערת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תנו ליושב-ראש הקואליציה לדבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> במחנה שלנו, כפי שאמרתי, אין את המשדרים המיוחדים שכל הכתבים פרוסים. אותם אזרחים שהם שקופים על ידי התקשורת, שקופים על ידי האליטות. הם לא נחשבים בכלל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שקופים על ידיכם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בן גביר היה בערוץ 12, רבע שעה היה בערוץ התעמולה. אתם באמת לא יודעים מה קורה. נתק מוחלט. נתק מוחלט. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל כמה שהם שקופים עבורכם, הם חשובים עבורנו, ובדיוק בשביל זה אנחנו פה. אנחנו פה להשמיע את הקול שלהם. אנחנו פה בשביל לייצג אותם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> 40 שנה לא עשיתם שום דבר בשביל הפריפריה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני גר בעפולה, ואני רוצה להעביר לכם את מה שגם אני עובר. כשאני עושה את הקניות ביום שישי, במיוחד בחודשים האחרונים, תופסים אותי תושבי עפולה, באמת, בכמויות, ממש ברגש, בדמעות: אל תעצרו, אל תיתנו להם להשפיל אותנו. אתם מייצגים אותנו. אל תוותרו על הקול שלנו. אל תוותרו על הקול שלנו. הקול שלנו נחשב. גם את הקול שלנו צריך לספור. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הם הבינו על מה החוק? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות שאנחנו לא נחשבים פה, שמה שאנחנו עושים לא נחשב בכלל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר שלא? אבל אל תעשו את זה חד-צדדי, תעשו בהסכמה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל היום התקשורת – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שמעניין אותם, תושבי עפולה? לא יוקר המחיה, לא הביטחון האישי, רק עילת הסבירות? זה מה שמעניין אותם. בטח. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ועוד איך מעניין אותם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תחרטט אותנו, אופיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא מחרטט. אני מזמין אותך – – – ואתה תראה את זה במו עיניך. אתה תראה את זה במו עיניך – – – אני יודע את זה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, תושבי עפולה, זה יפגע בהם. אתם תפגעו בתושבי עפולה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפסיקו להפריע ליושב-ראש הקואליציה לדבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיעו כל האליטות במדינת ישראל ואמרו: אנחנו נפסיק, לא נעשה ככה, לא נעשה ככה. אין דמוקרטיה, אין נבחרי ציבור. הם יגידו, הסרבנים, הטייסים, הרופאים, להפסיק לטפל, להפסיק לטוס, ולכן אתם לא תחוקקו. איזה מין דבר זה? זו המציאות של מדינה דמוקרטית? לאן הגענו, לאיזה שיח? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם בוחרים בחצי העם? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שעשינו היום זה לחזק את הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת ביטון, אף אחד לא הפריע לך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שעשינו היום זה להביא לידי ביטוי את הקול השקוף עבורכם, אלה שאתם לא מסתכלים עליהם, לא שומעים אותם, לא מראים אותם בתקשורת. ואנחנו פה בשבילם, בשביל התושבים האלה, בשביל האזרחים האלה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאגו, החוק הזה ילך בבית משפט. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? אתה רק תפגע בהם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אופיר, איך בחור רציני כמוך נקלע לסיטואציה הזאת? איך זה יכול להיות? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מספר את האמת, מה שאני חווה. נמאס להם, נמאס להם שלא סופרים אותם. פשוט נמאס להם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יכול להיות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל בוא איתנו להפגנות בעפולה, לא תשמע – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הם פחדו, הם פחדו שנעצור בפעם השנייה. הרי למה הם הלכו לבחירות? בשביל שיבואו כל מיני אליטות ויגידו להם: אם אתם תעשו את זה, אנחנו לא נעשה את זה ואת זה ואת זה? מה זה, זה דמוקרטיה? זה דמוקרטיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא אליטות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 40 שנה הם עשו מה שאמרתם. אתם בשלטון – – – אתה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – להיות דודי אמסלם? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לסיום, עליתם לפה ודיברתם על דריסת המפגינים, וכמובן אני מגנה כל פגיעה בכל אזרח, בין שהוא מפגין ובין שלא. אבל אף אחד מכם לא דיבר על סרטון מזעזע שרץ ברשת עכשיו, באמת סרטון מזעזע. אני רואה אותו פעם אחר פעם, וישבתי פה כמה שעות, כל הדיון על החוק הזה, על העברת הסמכויות. זה פשוט מזעזע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אמרתי שאני מגנה, וכולכם הזכרתם את זה פה, אבל אני מדבר על סרטון של אימא שנוסעת עם הילדים שלה, שלושה ילדים קטנים ברכב, עומדים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הייתה דריסה עכשיו. דרסו מפגינים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי שאני מגנה. אמרתי שאני מגנה, וכל פגיעה אני מגנה, ברור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי מה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אף אחד מכם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משווה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד מכם לא דיבר על האימא שנוסעת עם הילדים שלה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה פיגוע דריסה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועומדים ארבעה, מסתכלים עליה גם בהתנשאות כזאת: את לא תעברי, את לא תיסעי. ואז הם מתקדמים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ניסו לרצוח פה אנשים. מה אתה משווה בכלל? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא נוסעת מצד ימין שלהם – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה משווה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ופתאום הילדה צועקת: אימא, שברו את השמשה. שברו את השמשה. זרקו משהו, שברו את השמשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ניסו לרצוח אנשים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הילדים בוכים, צורחים מהפחד, מהבהלה. אימא עם שלושה ילדים, זורקים עליה אבן, שוברים את השמשה. יכלו לפצוע את הילדים האלה, ילדים בני ארבע, חמש, שש. השתגעתם? ילדים קטנים, לזרוק עליהם משהו? לנפץ את השמשה? אימא שנוסעת עם הילדים הביתה. מה עובר עליכם? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הרכב הזה שדרס שלושה אנשים? את זה גינית? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גיניתי את זה פעמיים. כנראה יש לך שמיעה סלקטיבית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אין לי שום שמיעה סלקטיבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> השרה המסכמת, השרה גלית דיסטל, שרת ההסברה. << דובר >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני יושבת פה כבר שלוש שעות ומקשיבה לעלבונות שאתם מטיחים בנו, תוך כדי הנהי והקינה על זה שאנחנו לא מכבדים. ואני תוהה איך אתם לא מבינים. אם נראה לכם שמה שעשינו היום זה אצבע בעין, אם מה שנראה לכם שעשינו היום זה זחיחות, אם מה שנראה לכם שעשינו היום זה לעשות לכם דווקא, אתם כל כך לא מבינים, אתם באמת לא מבינים, וגם לא עושים מאמץ להבין את הצד השני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את שרת ההסברה, תסבירי לנו. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> "שר הטיקטוק", "שר הפיתות", "שרת ההסברה", "נתניהו בורח ממשפט". אתם באמת לא מייצגים בכבוד את הציבור שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גלית, יש לי שאלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. לא להפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את מבינה את הסכנה? את מבינה את הסכנה? << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> הגישה הרדודה כל כך, כל כך רדודה. יש לכם פה אנשים – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת כץ, לא להפריע. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – מיליוני אנשים שמרגישים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את מבינה את הסכנה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – שאין להם שום כוח – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שום סכנה אין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שום סכנה אין? << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – שהכוח היחיד שהיה להם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – הכוח היחיד – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כלום. שום סכנה אין – – – שום סכנה אין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> גם בלי הסרבנים שלכם נסתדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, אל תפריע לשרה לדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בוא תשמע את הרמטכ"ל. אם אתה רוצה לשמוע רמטכ"ל, אתה גם יכול לדבר איתו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפסיקו להפריע. אני לא רוצה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> הרמטכ"ל דיבר. הרמטכ"ל דיבר. הוא כבר הפריך את השקר שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הרמטכ"ל אמר שיש מצב סכנה בגללכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אל תשקר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אני לא רוצה להוציא אנשים היום, אבל לא תהיה לי ברירה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> לרדת? שאני ארד? נעצור את השעון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לא לא, בשום אופן. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> תעזור לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – מסיתים. מסיתים ומדיחים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, לא להפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בושה – – – אתה לא רוצה לשמוע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, אני אתחיל להוציא אנשים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתם כל היום מסיתים. מסיתים, משקרים ומדיחים. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> מה שאתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר להגביר את הרמקול של הנואמת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך להגביר את הרמקול – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא להגביר את הרמקול של הנואמת, כי היא לא יכולה לעמוד בצעקות. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הישיבה, אני מבקשת שיהיה פה שקט. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שתשלח לנו פקס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. ואם לא יהיה שקט, אני פשוט אוציא אנשים. אין כבר מילים שעוד לא אמרתם עלינו. אתם יכולים להמשיך, אבל לא עכשיו. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אף אחד לא רצה להוציא לכם אצבע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא? לא? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא לענות. לא להפריע. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אף אחד לא רצה להיות זחוח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אף אחד לא רצה לעשות לכם דווקא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת השכל, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אתם צריכים להבין – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – יש פה עם שקצה נפשו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> את לא מעניינת אותנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> זה לא משפט של נתניהו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> זה לא "שר הפיתות" וזה לא "שרת הפרופוגנדה". די להאכיל בפחמימות הריקות האלה את הציבור שלכם. אתם מייצרים רדידות. אתם מייצרים חומה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תשתי לו את הכסף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> בחיים לא ראיתי נבחרי ציבור שאשכרה מעודדים אקטיבית, מעודדים אקטיבית חוסר חשיבה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עם אנשים כמוך תיחרב המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רם בן ברק, אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> הפחמימות הריקות – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> את בעצמך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – שאתם מאכילים את הציבור שלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אולי תגידי לו שאני לא רוצה להוציא אותו. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> יש פה פריפריות שקצה נפשן. אתם לא לבד במדינה הזאת. האגרוף הזה, המנוכר הזה – תפתחו אותו כבר, תפתחו אותו למשיחיסטים, תפתחו אותו לפריפריה, תפתחו אותו לחרדים. יש פה מדינה שלמה שהיא לא רק אתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת השכל, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> אתם מעודדים ניכור, אתם מעודדים שנאה לכל מי שלא דומה לכם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – עם הטייסים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – ואנחנו רואים את זה ברחובות. מזרחים – בבונים, מכונת רעל, מה שבא, סבבה. חרדים – פרזיטים, סבבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רואים אותך. מי זה – – – << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> מתיישבים, משיחיסטים, סבבה. רק אתם, רק אתם, רק אתם טובים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. רק את צודקת. רק את צודקת. לא, רק את טובה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – רק אתם תורמים, רק אתם מתגייסים. איך אתם, איך אתם שותקים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי שבזה לטייסים, שלא תטיף לנו מוסר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> כשעומדים טייסים ואומרים לחבר'ה מהפריפריה: לא רק שאתם לא תיכנסו לקורס טיס, כי הוא מועדן סגור – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רם בן ברק, אתה כבר בקריאה שלישית. אולי תצא להירגע קצת. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – ולא רק שאתם לא תיכנסו ל-8200, כי זה מועדון סגור – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תפסיקי עם ההסתה שלך כבר. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – אם אתם תעזו ללכת לקלפי ולבחור – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת פורר, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> – – משהו שלא מוצא חן בעיני הטייסים, אז הם יורידו את הפריפריה על ארבע, על ארבע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> כבשת הרש, כבשת הרש של ישראל השנייה הייתה הפתק בקלפי, וגם את זה רציתם לקחת. הדיל הזה לא עובד יותר. הוא לא עובד יותר. אתם הופכים לבועה שמהדהדת את עצמה, מנותקים לחלוטין מהטופוגרפיה הישראלית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תצאי החוצה, תסתכלי מה קורה ברחובות. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> כל דבר, כל דבר, אתם נגדו. פחמימות ריקות – ביבי פה, ביבי שם. איזה ביבי? 64 מנדטים צועקים חמס, הם לא קיימים, כי באולפנים שלכם לא נותנים להם קול, כי בפרקליטות רודפים את הנבחרים שלהם. אז הם לא קיימים? הם קיימים – הם קיימים בשדרות, הם קיימים בבית שאן, הם קיימים בירוחם, והם בחרו ברפורמה, לא "שר הפיתות", לא "שרת הפרופוגנדה" ולא ביבי. הם, הם קיימים, קיימים. והרפורמה הזאת היא השוויון שלהם. אנחנו לא שונאים אתכם. אנחנו לא הפוסטר הגזעני שאתם עושים אותנו. יש לנו פי אלף יותר ליברליות ממה שאתם מעלים על דעתכם. תראו איך בפריפריה מקבלים את הלהט"בים. תראו איך הפריפריה מקבלים את הלהט"בים – אימהות מרוקאיות, עם קמע בארנק, מחבקות את הבן הגיי שלהם. למה אתם מרדדים אותנו? למה אתם חושבים שהליברליות היא רק שלכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> כמו שאתם פטריוטים – אתם לא בוגדים, אתם פטריוטים, השמאל פטריוט – הימין ליברל. אנחנו ב-80% מהמקרים מסכימים על אותו דבר. מה השנאה? מה הניכור? מה האגרוף? תפתחו את האגרוף. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה שלכם, היא שלכם, השנאה היא שלכם. השנאה היא שלך. את אמרת שאת בזה לטייסים. את אמרת שאת בזה לטייסים. מי שבזה לטייסים, לא ראויה להיות פה. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> מיקי, זה לא נכון. זה לא נכון. אנחנו הושטנו לכם יד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת לוי, כשמישהו היה עושה ככה כשהיית יושב-ראש, היית מוציא אותו. << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> כבר חצי שנה מושיטים לכם ידיים ואתם מסרבים, כי אתם באמת פוחדים מהקומץ של מנדט אחד שיצא באלימות ולא מוכן לשום משא ומתן. תודו בזה. תודו בזה. הציבור שלכם נראה לא טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה ככה, למה ככה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – טייסים – – – שלנו – – – << דובר_המשך >> שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: << דובר_המשך >> סיימתי? תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ניגשים להצבעה, ואני לא ארשה צעקות בהצבעה. מי שלא יכול להיות פה יכול לצאת. הולכים להצבעה שמית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצים להצביע – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שלא רוצה, שישב בנחת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצים לצאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אתה רוצה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רוצה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם היית עושה מה שהיית רוצה, השם ישמרו עלינו. אני יודע בדיוק מה אתה רוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו ניגשים להצבעה שמית. סגנית מזכיר הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – נגד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי כנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח מירב כהן – נגד עופר כסיף – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מישהו במליאה שרוצה להצביע ועדיין לא הצביע? אין. תמה ההצבעה. 48 בעד, 37 נגד. אני קובע כי החלטת הממשלה בדבר העברת סמכות מהשר לשיתוף פעולה אזורי לשר התקשורת אושרה במליאה. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1646).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות חוק מטעם הממשלה לקריאה ראשונה. הצעה ראשונה – הצעת חוק שירות ביטחון. יגיש השר וסרלאוף, בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר על תיקון חוק שאנחנו מבצעים היום, צעד נוסף בדרך לסיום שירות החיילים והחיילות בשירות בתי הסוהר כשירות צבאי סדיר. הסוגיה הזאת הגיעה לפתחנו עם כניסת השר למשרד הביטחון. בעצה אחת עם השר לביטחון לאומי, לנוכח החשדות לאירוע האונס הקשה שאירע בכלא גלבוע והנתונים המדאיגים שהוצגו בדוח מבקר המדינה בנושא, החלטנו לסיים את גיוס החיילים והחיילות לאגפים הביטחוניים בבתי הסוהר. תוקפה של הוראת השעה הנוכחית שמסמיכה להציב חיילים בשירות חובה ביחידות ביטחוניות של שירות בתי הסוהר עתיד לפקוע ביום 15 באוגוסט 2023. לנוכח העובדה שטרם הושלמה עבודת המטה של המשרד לביטחון לאומי והשב"ס להמרת תקני החובה בתקני קבע, מוצע לקבוע הוראת מעבר שתאפשר את המשך הצבת החיילים עד לסיום תקופת שירותם על פי החוק – 32 חודשים לגברים ו-24 חודשים לנשים – או עד ליום 31 בדצמבר 2024, לפי המוקדם. יובהר כי במהלך התקופה האמורה לא יוצבו חיילים חדשים בשב"ס וכי החיילים ימשיכו לשרת שם וימשיכו לחול הכללים הקובעים בהוראת השעה, לרבות תחולת חוקי השיקום והחקיקה הנוגעים לזכויות חיילים משוחררים. כמו כן, סוהר או סוהרת שיבקשו לעבור לתפקיד אחר יקבלו מענה מיידי. לאור מועד הפקיעה הקרוב של הוראת השעה, ובשים לב לסיום מושב הקיץ של הכנסת בסוף חודש זה, קיימת דחיפות באישור הצעת החוק. אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק ולהעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון, ולאחר מכן כאן, במליאת הכנסת, עד סוף החודש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני פותח את הדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה. אני סוגר את רשימת הדוברים. אלה שנרשמו – רשומים. בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, יש כבר תאריך להצבעה על החוק של 01? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה כבר מונח על – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, כי צריך לראות שזה עולה, כי זה חוק חשוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – – זה על השולחן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יופי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פגשתי אתמול בבסיס תל נוף את רפאל דוד, שעובד בשק"ם. רפאל הוא ליכודניק, שרוף על ביבי. הוא אמר לי את הדבר הבא: הממשלה הזו לא דואגת לאזרחים, לא מטפלת במה שכואב לנו. באמת, איך הגיוני? לדוגמה, מחוב של 2,000 שקל מגיעים לחובות של 500,000 שקלים ועיקולים, ולמדינה פשוט לא אכפת; לא מתעסקת, לא מקשיבה. המשפט הפשוט הזה בשק"ם בתל נוף, כשאני סוחב את הנכדה שלי על הידיים, עם אזרח מן המניין, שמרוויח משכורת, אני מניח, לא גבוהה מדי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שרוצה לדבר, שידבר בשקט. לא להפריע לנואם, חברים. רון כץ, אתה מפריע לחבר שלך לנאום. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – המפגש הפשוט הזה עם אזרח מן המניין מתמצת את כל הסיפור. הממשלה הזאת לא עובדת למען האזרחים. אגב, רפאל לא נמצא בצד שלי מבחינה פוליטית, אבל זה לא משנה; במציאות מתוקנת זה לא אמור לשנות. הממשלה היא ממשלת ישראל, שאמורה להיות של כל אזרחי ישראל – לדאוג להם, להקשיב למכאובים שלהם, לקום בבוקר כדי לבנות להם עתיד טוב יותר מכל הבחינות. ומה עושה הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש? היא עושה בדיוק את ההפך. כל-כולה, כל-כולה מתעסקת באיך לדאוג לעצמה. אנחנו היום מאשרים חוקים, אחרי חצי שנה שיש ממשלה, של העברת סמכויות ממשרד למשרד, זאת אומרת, הם עדיין לא בנו את המשרדים שלהם. חצי שנה הממשלה לא מתפקדת לחלוטין; הם רק עסוקים בלהעביר סמכויות מאחד לשני ולבנות כאן את המפלצת הזאת, אני יודע איך לקרוא לזה? 30 משהו שרים. הרי אני בטוח שרוב אזרחי מדינת ישראל לא יודעים למשל שיש כאן שרים והם לא יודעים את השמות שלהם, מרוב הגודל של הממשלה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אין פה שר תורן. אין פה שר תורן, נראה לי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרים הם כאלה שזה לא אכפת לי אם הם פה או לא פה. אין לזה שום משמעות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> נראה לי שאין פה שר תורן. מי שר תורן? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם ממילא לא עושים שום דבר. הם יושבים במשרדים שלהם ומוצאים איך להעביר רפורמות הזויות – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> פשוט תעצור עד שיגיע שר תורן. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו לבלבל במוח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעצור, אין שר תורן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומעבירים היום את הרפורמה שגורמת – את יודעת, הם יושבים כאן והם לא מבינים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – תעצור. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לעצור, אני אגיד לך למה, חברת הכנסת מירב כהן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לו זכות דיבור, הוא לא צריך לעצור. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לעצור, מפני שהשרים שלהם ממילא לא שווים כלום, ואם הם נוכחים או לא נוכחים, הם לא מוסיפים ולא מעלים שום דבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז למה להתערב? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אני רוצה להגיד לך, זה המצב, לצערי הרב. אתם יושבים כאן, אוכלים בפרסה את האוכל של כהן, שהוא מצוין, ולא מבינים שהמדינה נשרפת בחוץ. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שנייה? מה, אתה אומר לי מה לעשות? היושב-ראש, שנייה הוא אומר לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא רוצה להביא לך – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא היה עד עכשיו – – – << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> או, הינה השרה גולן. עכשיו אפשר לדבר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, עכשיו כבר אפשר לסיים, אדוני. סיימת את הזמן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל השרה לא הייתה. עכשיו אני אתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, כשהיא לא הייתה נתתי לך להמשיך לדבר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא הייתה, טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי חשבתי שהיא לא הייתה, אבל היא כן הייתה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא אכביר במילים, פשוט עלתה לכאן שרת התעמולה וכמובן הוציאה עלינו את כל הכעסים וכל התסכולים, אז אי-אפשר לעמוד מנגד ולא להגיב. הרי בסוף אתה צריך להיות אטום וקר כדי לא לראות שהמדינה נשרפת. תסתכלו מה קורה מחוץ להרים של הכנסת, תסתכלו מה קורה בכל הארץ. ועוד יושבת פה הבחורה שבאמת מבזה את חיילי צה"ל, את הטייסים, שאומרת להם מי צריך אותם, שאומרת שמשלמים להם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היא אמרה שהיא בזה להם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה שווים החיים שלך? באיזה כסף בכלל אפשר לאמוד חיים של בן אדם, כשהיא אומרת שלטייסים – אנחנו משלמים להם מלא כסף, אז שיגידו תודה. כמה עולים החיים שלך? אפשר לתמחר בכלל חיים של בן אדם? איך זה קורה? מה קרה לכם? אף אחד מכם לא מסתכל מה קורה? היה עכשיו פיגוע דריסה, אי-אפשר לתאר את זה במילים אחרות. עולה רכב ופשוט דורס מפגינים וממשיך. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה הגינוי שלך – – – נורא ואיום. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אבל מה היה בהתחלה? מה היה בהתחלה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראית את הסרטון? מה היה? עמדו מפגינים – אז מגיע להם. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> עשו לו לינץ'. תגידי מה היה שם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, אתה רציני? איזה לינץ'? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נורא ואיום, נורא ואיום – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לי קול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא ברח. ראיתי הכול. הוא ברח. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נורא ואיום, הדריסה. נורא ואיום. איפה הגינוי על הילדים באוטו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גב' מיכל וולדיגר – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> נורא ואיום, הדריסה, נורא ואיום. איפה הגינוי על הילדים באוטו? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת שלאף אחד מכם – במחלקת הדגים הקפואים בסופר – הרי אין טיפה של אינטגריטי פנימי של לבוא לראות בן אדם שעולה עם אוטו על מפגינים ולגנות. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> זה נורא ואיום, אבל תגידי כל מה שהיה שם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצד שני, תשמע, אתה יודע משהו? אני הייתי – כבר אין לי כוח לדבר על זה – יו"ר הוועדה לביטחון פנים, וכשהשתמשו במכת"זית וכשהרביצו למפגינים, אני הייתי שם. על מי? כשהפגינו חרדים והרביצו להם, אני הגנתי. מה הוא אומר, השר הזה, החידלון הלאומי הזה? ראיתם מה הוא מדבר? הולך ובודק באוהלים של גן סאקר שכל החוליגנים שלו יפריעו. כותב בטוויטר: בר הסלטים פתוח. מה זה, תגיד לי, זה שר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה שר? מדינה שלמה מתביישת. זה השר שאחראי למשטרה. מזל שהשוטרים יודעים להגיד לו לא. מזל. אבל יום אחד, לא רחוק היום – הרי הוא מחליף את כולם: את נציבת שב"ס, את המפכ"ל, את מפקדי המחוז – יהיו שם חבורה של חיילים, ואז מה נגיד? ואז, האם יקום כאן אחד ויגן על מפגינים שנלחמים על הדמוקרטיה? אין לי קול. אם היה לי קול הייתי ממשיכה. תחסוך, אני יורדת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הקואליציה – הוא שם בתוך התא, נכון, אופיר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שמעתי אותך קודם עולה כאן לדבר על כמה האזרחים היו מוטרדים – סוף-סוף שומעים אותנו – ואמרתי: ואללה, באמת כנראה הקשבת לאזרחים ודאגת. אתה מודאג איך יכול להיות שבממשלה שקוראת לעצמה ימין מלא מלא מלא יש התנחלות של החיזבאללה, בלתי חוקית, בשטח ריבוני ישראלי, ואתם לא עושים כלום, ומודאגים מזה. או שאולי האזרחים מודאגים מזה שהיה פיגוע של החיזבאללה במגידו לפני כמה חודשים והממשלה לא מגיבה בכלל, לא מגיבה. חיזבאללה העז להוציא פיגוע – אין קול ואין עונה. או שאולי האזרחים מודאגים והתקשרו אליך כל הזמן כי סיפרת להם שמחר אתם מעלים את מחירי התחבורה הציבורית ב-12%, וזה מה שמטריד אתכם. או שמתקשרים אליך על המשכנתה החונקת. הצלחתם איכשהו לשכנע את הפעילים שלכם שהאיום הכי גדול על מדינת ישראל זה לא איראן, החיזבאללה בצפון כבר לא מאיימת, וגם זה שהם הולכים לסופר ולא מצליחים למלא את העגלה – כל זה בגלל מה? בגלל עילת הסבירות. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> חשבתי – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כאילו כל המצביעים שלכם כל היום היו על עילת הסבירות. חשבתי שאולי הסרטון הזה, שרואים איך באור יום באים חמושים לתוך אתר בנייה בלוד, אולי זה מה שמטריד אותך. לא. עילת הסבירות זה מה שמטריד. שיהיו חמושים בתוך אתרי בנייה בלוד, שיירצחו אנשים ברחובות, שיידרסו, שהחיזבאללה ישתלט, אבל עילת הסבירות. ואני שואל את עצמי למה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל איך זה קשור לחיזבאללה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי בזה אתם מתעסקים חצי שנה, לא בחיזבאללה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור לחיזבאללה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החיזבאללה נורא נהנית מעילת הסבירות. זה מה שקריטי. אז אני שואל את עצמי שאלה אחת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרצח במגידו זה לא חיזבאללה. ואתה רוצה שאני אתייחס אליך ברצינות? מה זה קשור לחיזבאללה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, תהיי דקה בשקט. דקה. דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אהיה כמה שאתה רוצה. אתה התבלבלת פשוט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דקה ביקשתי, לא יותר, ותעני לי על השאלה: בשביל מה מישהו רוצה לבטל את עילת הסבירות? אני אסביר לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כדי לעשות משהו לא סביר, וזאת כוונתכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שיאיר לפיד עשה? הרי הוא היה בעד זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול. שלוש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לפעמים כשאנחנו עומדים פה ומנסים להסביר לכם ולהאיר לכם את העיניים, שתבינו את גודל האסון שקורה פה, ומנסים להגיד לכם שזו ממשלה לא מאוד שונה מהקודמות שלכם, ואף פעם לא הייתה מחאה כזאת, ומנסים להגיד לכם שאנשים לא שמים את החיים שלהם על hold סתם כי משעמם להם, אלא כי באמת המדינה והעם הזה מתפוררים – אני מנסה לחשוב, אולי יש פה משהו מעבר. אולי אתם פשוט חושבים שהעיסוק בזה יסיח את דעת הציבור מהמשברים האחרים שאתם יוצרים. כי בסוף הציבור שיוצא שם כל יום וכל לילה בפועל החוצה כדי להיאבק בהפיכה המשטרית שלכם הוא ציבור שאין לו זמן להיאבק על יוקר המחיה, שאין לו זמן להיאבק על הבעיות היום-יומיות. והרי הבעיות האלה לא הלכו, הן רק מחמירות. האנשים שלוקחים ימי חופש מהעבודה וזה עולה להם בכסף, עצמאים שמפגינים יום-יום, אנשים שלא רואים את הילדים שלהם – כל הבעיות האלה רק מחמירות. עדיין יקר לחיות פה, ועוד יותר יקר לחיות פה. מי שעצמאי, לא יחזירו לו את עשרות הימים שהוא מפגין עבור המדינה הזאת, עבור הילדים שלו. אתם רק מחמירים להם את המצב. ומה שיקרה ביום שבו אנחנו ננצח את הזוועה הזאת שאתם עושים, כשאנחנו נבין וכל הציבור יבין שהוא שקוע עוד יותר בבוץ, הוא שנצטרך להתחיל לבנות. אבל העובדה היא שאתם מצליחים לגרום לאנשים שבילו את מיטב שנותיהם כאן במדינה, באמת הקדישו את מיטב שנותיהם פשוט לעשייה, לבניין הארץ – העובדה היא שאתם הצלחתם להפוך אותם לאויבים מבית, לאנרכיסטים, להגיד שצריך לאסור אותם, לקרוא להם סרבנים, לגנות אותם, לבזות אותם, להסית נגדם, והיום גם דורסים אותם. זו עובדה שפשוט לא האמנתי שאי פעם אני אעמוד ואדבר על זה. לא האמנתי שיגיע היום שאנשים שלחמו במערכה קשה ומדממת כמו מלחמת יום הכיפורים, ייאלצו ללכת היום ולהסביר לשלטון למה הם לא אנרכיסטים. אנשים שצריך היה לשאת אותם על כפיים עד סוף ימי חייהם בגין זה שהם בנו את הארץ הזאת, היום צריכים ללכת ולנסות לטהר את שמם. אבל הם לא עסוקים בזה – הם עסוקים בלהציל את המפעל הציוני. איך באמת אתם מסוגלים לשבת פה וביד אחת לחרב את המפעל הציוני וביד השנייה כל היום לדבר על איך כל עם ישראל אחים? איך אתם, ממשלה ציונית גדולה, שרק משילות מעניינת אותה – הרי מה שאתם עושים זה ההפך ממשילות. אתם מפוררים חברה, אתם מפוררים מדינה. איך לפורר מדינה זה משילות? איך אתם אוהבים להעביר פה כל היום חוקים ולדבר על האויבים שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. נא לסכם. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם עושים דברים שאף אויב מבחוץ לא יכול להם. אנחנו תמיד ידענו להתאחד בעיתות משבר מול אויב חיצוני. הבעיה היא שהפעם מי שממיט עלינו אסון זה הממשלה שלנו. ממשלה אנטי-ציונית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אחד השקרים הנפוצים בשבעת החודשים האחרונים הוא שמישהו כאילו הצליח להוציא מאות אלפים ומיליונים במצטבר לרחובות בכסף, במניפולציה, באמירה של פוליטיקאים. לא, העם לא טיפש. הוא יוצא בתבונה. נגעו לו בציפור נפשו, נגעו לו באמונה, נגעו לו בערכים, נגעו לו בדברים שהם דם ליבו. והצועדים והנאבקים, ביום הזה שהם מוכפשים, זכאים לשיר הלל שלנו מכנסת ישראל. מכאן, בשמי ובשם חברי כנסת רבים, אנחנו רוצים לומר לכם שיר הלל, לצועדים ומחאה בליבם: אהלל היוצאים מבית ותום בליבם, אהבת ארץ ועם, ודגל בידם, ואין עוד מלבדה מאותה אהבה; אהלל הלוחם של יום כיפור, הצועד בסך; אהלל המילואימניקים הזועקים מדם ליבם; אהלל האישה שאיננה רוצה לחזור אל חושך וגלימה אדומה; אהלל הסבתא שאמרה: אין בייביסיטר, סבתא מגויסת, סבתא מובילה מחאה עצומה; אהלל תינוקות של בית רבן באוהל סיירים, במנשא אימם, לוחמים על עתידם ותקוותם, אין מורא, אין פחד בקרבם; אהלל את הנוער הנאבק על עתידו, צועד ומוכח ונוכח, עזב את המסך, כי בחושיו הבהירים, אם לא יהיה כאן ועכשיו, אין עוד מאבק מלבדו. ואין בהם דופי, ואין בהם רבב. בתום ליבם חשו כי נפל דבר בישראל. פתאום קם עם ואומר: כולנו מתייצבים כאן ועכשיו. ולכם, הנאבקים, אני אומר: זה לא הסוף של ההתחלה; זאת איננה ההתחלה של הסוף. זה אפילו לא אמצע המשבר. לא נראה חולשה, לא נישבר, לא נציג עייפות – אנחנו נתגבר. רק נחישות והתמדה, או כמו שאתם אמרתם: אם לא יהיה פה שוויון, נפיל את השלטון. נפלתם על הדור הלא-נכון. רציתם הפיכה – קיבלתם מחאה. נפלתם על הדור הלא-נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, שלוש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעיניי זה יום מאוד מאוד עצוב. אני פותחת את מהדורות החדשות, אני צופה תוך כדי הדיונים כאן במליאה במה שקורה בחוץ, והלב שלי מתמלא בדאגה, בעצב – לאן הגענו. הממשלה הזאת מטיפה למשילות כל הזמן. ככה נראית משילות? מדינה שלמה שבוערת, אש ברחובות, אלימות בין אנשים, הכלכלה מתרסקת, העולם לא איתנו, הצבא בשפל. ככה נראית משילות? זה מה שהבטחתם? אתם באמת מאמינים לעצמכם? 16 שנה נתניהו הוא ראש ממשלה; הליכוד – עשרות שנים. 16 שנים הוא ראש הממשלה. זה עדיין לא מונע ממנו ומהשרים שלו לעלות כאן לבמה פעם אחרי פעם ולהאשים את כל העולם בזה שהם מיעוט נרדף. אני לא מבינה איך זה יכול להיות. 16 שנה אתה בשלטון. באים לכאן ואומרים: התקשורת. מאשימים את התקשורת. אין רגע שאני פותחת ערוץ כלשהו ואני לא רואה מרואיין מהממשלה. אין. בן גביר? התקשורת בנתה אותו. התקשורת היא זאת שנתנה לו סיקור יתר, ובגלל זה הגענו למצב כזה של שפל שהוא שר פה, בממשלה. על מה אתם מדברים? תסתכלו על העובדות. אין רבע פריים בלי בן אדם מהליכוד, מהקואליציה. זה עדיין לא מפריע לכם לבוא ולהאשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי גוטליב חורשת, חורכת את האולפנים. אין אולפן שלא השארת ריק. כל היום עוד תקשורת, עוד תקשורת, עוד תקשורת, ועדיין תגיד: התקשורת לא מראיינת אותי. אני לא יודעת, אני לא יודעת. אחר כך באים ואומרים: כל הפקידים בממשלה שלכם. ואללה, מנדלבליט – אנחנו מינינו? אנשים שמיניתם פשוט ראו מקרוב מה אתם עושים, ואומרים את האמת שלהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם ממנים אנשי מקצוע, והם באים ורואים מקרוב איך אתם מתנהלים, ונבהלים. נבהלים. הם נדרשים לבוא ולהגיד את האמת שלהם. אתם מיניתם אנשי מקצוע. אתם כל היום בתקשורת. תפסיקו למכור איזה נרטיב של מיעוט נרדף. 16 שנים אתם בשלטון, על מה אתם מדברים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שתתמודדו עם האויב האמיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את בעצמך משקרת. את בעצמך משקרת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי גוטליב, החיזבאללה פתחו לנו עמדה בתוך שטח ישראל. זה האויב. התבלבלת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את הכנסת את האנרכיסטים לכאן. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את התבלבלת. האויב זה החיזבאללה שאתם לא מגיבים לו. לתוך שטח ישראל הם נכנסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את הכנסת למליאה, לקודש-הקודשים, את האנרכיסטים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא האויב. מי האויב? המפגינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. תתביישי לך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> המפגינים הם האויב, לא החיזבאללה, שפולש אל תוך השטח של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> האויב הוא המפגינים שמסתובבים עם דגל ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את משקרת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת הבעיה שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני כבר לא הולכת שולל אחרי הנחמדות שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיקו לברוח מאחריות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את משקרת. את הבאת לכאן את האנרכיסטים. את הכנסת אותם. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שאחראי למצב הזה במדינה, לשבר הזה, הוא את וחברייך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את, את. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> המורשת של נתניהו היא בושה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 17 מנדטים, ובעזרת השם, זה עוד ירד. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוסר לקיחת אחריות ואי-אמירת אמת. תפסיקו להתייחס אלינו כאויבים. האויבים שלנו הם מבחוץ, והם כרגע מאושרים לראות את מה שאתם מעוללים למדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה אתם, זה אתם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה על הידיים שלך ועל המילים שיוצאות לך מהפה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את קראת למפגינים בוגדים. את. את קראת להם, אז מה את מתפלאת בכלל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, טלי, כל מי שהולך לריקודי עם, יוצא גם להפגנות. כל אנשי ריקודי העם יוצאים גם להפגנות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – החברים שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – איבדתם כבוד עצמי, איבדתם את הכבוד למדינה הזאת, לכלכלה שלה, לביטחון – כולכם, כולכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתם הורסים את המדינה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מה עשיתם? קשה לי להסתכל עליכם. קשה לי להסתכל עליכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מיקי עולה עכשיו לדבר. נא לתת לו לדבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כשעושים צעד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סימון, נא לתת לחבר הסיעה שלך לדבר. בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עושים שחרור, ודאי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם מתחרים מי צועק יותר כשהבוס שלכם יאיר לפיד יושב פה. פשוט מביש. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, אדוני היושב בראש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, להקשיב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מביש. מביש. חבר'ה, די. יש לכם אחריות במדינה הזאת. יש לכם אחריות על המדינה הזאת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – על מה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, עצרתי את השעון, אז בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהיה לכם בוס. כבר אין בוס. יריב לוין הוא הבוס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז בבקשה, תתחיל לדבר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה דקות עומדת כאן שרת ההסברה דיסטל ומטיפה לנו מוסר: תחשבו מחוץ לקופסה. אני לא שונאת אתכם. זו השרה שאך לפני שלושה שבועות אמרה שהיא בזה לטייסים, שהם נמושות, שהם לא מלח הארץ. לנו את מטיפה מוסר, השרה דיסטל? את, שבזה לטייסים? את, שבזה למשרתים, לאלה שמסכנים את חייהם? אנשי המילואים, הטובים לטיס, שפעם בשבוע מגיעים ומסכנים את חייהם, אפילו בטיסה פשוטה, לא טיסת קרב של תקיפה כל שבוע בסוריה. איזה בושה. לא מתביישת להטיף לנו מוסר. ולפני שראש הממשלה עלה לדבר בטלוויזיה, עמדתי כאן ואמרתי לכם מה הוא יגיד: אני ראש ממשלה של כולם. לא ניכנע. אני אתן לכם זמן. איפה היית עכשיו שלושה חודשים? איפה היית היום כשהתרוצצו מצד לצד כדי שתעצור הכול? ישבת כאן בפנים נפולות, הרגשת נורא, נראית נורא. איבדת את זה. לקחו אותך בשבי. יריב לוין, סמוטריץ', בן גביר, רוטמן – אתה שבוי. אין לך שום תקווה עם הממשלה הזו. ואני אומר לכם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין פה אף אחד – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין אף אחד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הזמן ביקשנו לבוא ולדבר, אבל יריב לוין לקח את ראש הממשלה בשבי. חנק אותו, שם אזיקים על ידיו, איים עליו – הוא, בן גביר, סמוטריץ' ורוטמן. זה לא אותו ראש ממשלה שהיה בליגה לאומית; הוא בקושי בליגה ד'. דלתות כבר לא נפתחות לו בעולם. הוא לא נספר בארצות הברית. אנחנו שומעים מה אמר נשיא ארצות הברית עוד היום. לאן הוא נוסע? לקפריסין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא נוסע גם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אהה, כבר לא נוסע לקפריסין. גם שם לא רוצים לקבל אותו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נוסע לטבריה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן, אל תבלבל לנו את המוח שאתה ראש ממשלה של כולנו. אתה פשוט לא דואג ל-60% מהעם הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאמרת בטלוויזיה. אל תוליך אותנו שולל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להודיע לחברי הכנסת שהתפרסמה עכשיו ידיעה שחובש חרדי מאיחוד הצלה היה בהפגנה וטיפל ב-20 מפגינים, ואמר: כולם התייחסו אליי בכבוד והערכה, עד שהגיע אחד וצעק עליי: אתם הסרטן, אתם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראוי לגינוי. ראוי לגינוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רק אומר שכשאנחנו מדברים פה, צריך לקחת בחשבון – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איפה התפרסמה הידיעה הזאת? לא ראיתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בהארץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא ראיתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה קורא הארץ? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה מגיע אליי בווטסאפ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איפה? אני רוצה לראות את הכתבה הזו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני שולח אליך אל זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה, אתה חושב שהיושב-ראש ממציא את זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה ראוי לגינוי, גם כשזה פה וגם כשזה שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, לא, אני לא ביקשתי גינויים. רק רציתי להגיד שידעו מה העם – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם מגנים. אתם מה זה מגנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להיזהר קצת בדיבורים. חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מסיתים ומעודדים אלימות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני תמיד מגנה. מה שראוי לגינוי אני אגנה, מה שלא ראוי אני לא אגנה. לדבר על חרדי, לדבר על חרדי שמתנדב באיחוד הצלה – ככה מדברים? די כבר, די, באמת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אמר – – – לפנות בוקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אם תהפוך את כל הסרטונים שלי לא תמצא קללה אחת. אפילו לא אחת. יש מספיק מילים בעברית, לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הם מצטערים, תסתכל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> – – – והוא סיפר שכולם התייחסו אליו בכבוד והערכה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, את זה לא הקראת. לא הקראת את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הקראתי את זה, לא שמעת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אמרת – לא, אתה סיימת רק בזה, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, התחלתי עם זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התחלת וסיימת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. התחלתי עם זה שהחובש אומר שהוא טיפל ב-20 מפגינים וכולם התייחסו אליו בכבוד והערכה, עד שהגיע מישהו וצעק לו: אתם הסרטן, אתם. ומפגינים ששמעו את זה ניגשו להתנצל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עדיין תגנה אותו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. אבל – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך להתנצל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל כדי שזה לא יקרה, צריך פשוט להיזהר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדי שזה לא יקרה, אפשר פשוט להפסיק להסית נגד חצי מהעם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זהו. בואו נתחיל מזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> החצי הזה והחצי הזה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני איתך. אז בוא נעשה דיל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז עכשיו אני מתחיל את השעון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלום, אדוני היושב-ראש – כבוד שר המורשת, נכון? מה עשינו בעם ישראל בלי שר מורשת? איך מורשת ישראל הגיעה עד 2023, חברים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאל את בן גוריון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בלי שר מורשת? אבל לא עליך אני רוצה לדבר. סתם, כי ראיתי אותך במליאה ואמרתי, באמת, תהיתי מה תפקידך בכוח. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז הבנתי שאין ממש תפקיד בכוח, אבל זה לא משהו שזר לממשלה הזו – – << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אתה מסית ומפלג. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי אתם מעבירים מסמכות לסמכות בלי שום סמכות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה שר מורשת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מורשת. מורשת של מה? לא יודע, מורשת. אני תוהה על מורשת ישראל. איך היא התקיימה רבבות שנים בלי שר? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אולי תשאל את בן-גוריון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה באמת היה – זה נשגב מבינתי. אבל אתה – 30 שניות, 40 שניות, לא לעניין המורשת. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אבל אם הייתה לך קצת מורשת, אולי היה לך עדיף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראיתי עכשיו, בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת מירב כהן על הבכיינות של הימין שהם לא בתקשורת, ובאמת, איפה שאתה לא פותח אתה רואה או את סמוטריץ' או את טלי או את כולם. אז עכשיו יושב סמוטריץ', שב-2017 – ואני אומר את זה כבר ארבע פעמים או חמש, שש פעמים, פה בדוכן הזה – כתב במאמר להשתמט מצה"ל בגלל השתלטות אג'נדות פרוגרסיביות על הצבא, כתב מאמר מנומק על להשתמט מצה"ל – נכון, השרה מאי גולן? בהתה ועשתה. בסדר גמור. יושב החצוף הזה ומדבר על מילואימניקים. זה שהטיף להשתמטות מנומקת, יושב ואומר, ומלין על משתמטים, שהם בכלל לא משתמטים. חצוף. ממשיך יו"ר הקואליציה, שלקח קורס מזורז בלהיות דודי אמסלם בעתיד, ודיבר על תושבי עפולה, שנורא נורא משמעותי, והוא מסתובב ברחוב וכולם קופצים עליו: אתה חייב להעביר את עילת הסבירות, ומחר השמש תזרח. זה בכלל נהיה תשובה טובה למה יקרה מחר בבוקר: השמש תזרח. באמת, כל הכבוד, זו תשובה מנומקת, והשמש מעולם לא זרחה, אבל נניח. הוא דואג לתושבי עפולה, שהחיים שלהם הרי לא ישתנו בסנטימטר מחר בבוקר – לא בבריאות, לא בחינוך, לא באחוזי בגרות, לא ביכולת השתכרות, לא בתחבורה, לא במקומות תעסוקה. בכלום ושום דבר. בזה אתם לא מתעסקים, אבל עילת הסבירות – מחר בבוקר, חנוך מלביצקי, כל תושבי עפולה ירגישו בהבדל. הם יקומו בבוקר, והשמש, כמובן, תזרח, יהיה משהו באוויר – אתם מכירים את האוויר אחרי שיש הרבה, שיורד הרבה גשם, יש ריח באוויר; זה הריח שיהיה מחר בבוקר בעפולה, בירת העמק. יסלח לי רם בן ברק, או כמו שקרא לו היום השר דודי אמסלם, רם ברק, או ברק, כשהוא יוצא עליו. יסלח לי. בירת העמק, מחר החיים שלכם הולכים להשתנות. למה? כי במשך שלושה חודשים או שבעה חודשים שהממשלה הזו קיימת, היא הצליחה להעביר את ביטול עילת הסבירות. רבותיי, זהו שחר של יום חדש בעפולה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אני חוזר ואומר, מי שרוצה לדבר יכול לדבר בשקט ולא להפריע לנואמת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, עמיתיי מכל סיעות הבית, אני לא יודעת אם באמת הקואליציה מאמינה שהחוק לביטול עילת הסבירות הוא חוק דמוקרטי ואם היא באמת מאמינה שזה חוק שיעזור למדינה. למרות שמומחים, בעלי תפקידים ואנשי ביטחון לשעבר, ומנהיגי עולם, וכמובן בראש ובראשונה נשיא ארצות הברית – כולם אומרים להם את ההפך, אבל הם בטוחים שזה חוק שיחזק את הדמוקרטיה. הם בטוחים שהם עשו משהו שהוא נכון למדינה. אז אני באמת לא יודעת מאיפה הייתה התעוזה להיות כל כך זחוחים היום, לחייך למצלמה, כשבחוץ יש אזרחים, אזרחים שנשבעו אמונים לשרת אותם, אזרחים שזועקים בכאב. אז לצערי, היום נבנתה קומת המסד של הדיקטטורה המשיחית שהקואליציה הזאת מקימה. את היסודות הם כבר יצקו במהלך חצי שנה עם חוקים פרסונליים מושחתים, ועכשיו קומת המסד. אז אנחנו – מה, עוד יומיים תשעה באב, וחלק מחברי הבית הזה נוהגים מנהגי אבלות, תפילות, מגדלים זקן, נמנעים מבשר, אבל מה? מחייכים למצלמה, כשבעצם לחצי מהעם נשבר הלב. חצי מהעם חרד, לא ישן בלילות. אז מנהיגות אמיתית – ואני פונה לראש הממשלה – מנהיגות אמיתית היא לזהות מבעוד מועד את השבר שבו אנו נמצאים ולעצור רגע, לחשב מסלול מחדש. אבל לא, הקואליציה הזאת, וראש הממשלה בראשה, החליטו לשעוט קדימה בלי לבדוק אם מישהו נרמס בדרך. והיום, באמת, תרתי משמע, מישהו נרמס בדרך. דריסת מפגינים בכביש 531. אז עכשיו ראש הממשלה, שבאמת נאלם דום, שלא מדבר עם העם, לא אומר "אזרחי ישראל", פתאום, עכשיו, הוא פונה אל האומה ומדבר על פשרה, מדבר על הידברות. אילו רק היה עומד במילתו לעשות את מה שהבטיח – משילות, יוקר מחיה, שלום, גרעין איראני. אז מה יש להם עכשיו בדף המסרים? עמדה כאן גם השרה דיסטל. בדף המסרים: אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו מושיטים לכם יד, למה אתם קומצים אגרוף? הינה, תפתחו את היד לשלום. אבל, אדוני ראש הממשלה, איפה המנהיגות? הערב הזה אני מקבלת דיווחים – לצערי, לא הייתי הלילה בחוץ אלא כמה פעמים במשך כל היום – שמכת"זית פוגעת בכינון ישיר במפגינים. הינה, עופר חזר, כולו רטוב ממכת"זית. שוטרים מפרקים במכות מפגינים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואש בירושלים. הצחנה שדבקה ביום הזה – הצחנה הזו תדבוק בהיסטוריה של מדינת ישראל. זה ייכתב לדיראון עולם בהיסטוריה, וכל העולם מריח, כל העולם מריח את מה שהיה היום במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, היום אושר ביטול עילת הסבירות. ניצחתם אותם, הראיתם להם מה זה. החוק אושר על אפם ועל חמתם, על הראש שלהם, וחבל שאתם שוכחים שהם, הם לא אויבים שלכם – הם המשפחות שלכם, הקולגות שלכם, התלמידים, החיילים מהיחידה שלכם. תמונת הסלפי ניצחון המזעזעת הזו שהייתה פה בזמן שמאות אלפי ישראלים פטריוטים נלחמים, חוששים באמת, פוחדים שכל מה שהם הכירו הולך להיהרס, היא תמונה שתיזכר לעד בזיכרון האומה, היא תמונה שילמדו עליה. מה שקרה פה היום בבית הזה – ילמדו עליו. קשיחות הלב והרוע שהפגינה הקואליציה הזו זה משהו שעם ישראל לעולם לא ישכח. הפחדנות שהפגינה הקואליציה הזו היא משהו שעם ישראל לעולם לא ישכח. יום יבוא ותהיה החלפה של מנהיגות בכל הסיעות שישבו פה עכשיו, ואותם אנשים שיושבים בכיסאות הללו יפנו אל הציבור ויגידו: תבחרו בנו, כי אנחנו מנהיגים. אז הם לעולם לא יוכלו להתנער מהרגע המביך הזה שהם התחננו אחד לשני בשביל שהשר המורשע בטרור יאשר להם לעשות משהו בשביל האחים שלהם שנשכבים על הכביש. היום תקעתם סכין בלב האומה. בעוד יד אחת אוחזת בסכין, היד השנייה מושטת לפיוס. כמה צבועים אתם? כמה אתם חושבים שהציבור מטומטם? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תדע שמישהו ירה עכשיו באוויר. אתה מדבר על יד אוחזת בסכין. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חנוך, בוא, אני אגיד לך, אני אגיד לך עוד משהו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – מישהו ירה באוויר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך עוד משהו, וחשוב שתשמע את זה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תמשיכו להסית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני באמת מדבר על אחדות העם, אז חשוב שתשמע את זה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ירה באוויר, ירה באוויר, ירה באוויר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע למה זה קרה? אתה יודע למה הדבר הזה קרה? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ירה באוויר, ירה באוויר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין, ירה באוויר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בדיוק רוצה לדבר על זה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מתי תירגעו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי כשראש ממשלת ישראל – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מתי תירגעו? מתי תירגעו? מתי תירגעו, כשיהיה פה דם? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כשראש ממשלת ישראל בוחר לשתף סרטון, הוא ישתף את אותו סרטון שנוח לו פוליטית, אבל הוא לא יגנה את הדריסה. כשיושבים פה רמטכ"ל לשעבר ושר ביטחון לשעבר שאומרים לכם שזה הרס הצבא, ושר הביטחון שלכם מתחנן אליכם שתעזרו לו, שתעזרו לו מול הקיצוניים האלה, אתם מלגלגים עליו, אתם צוחקים לו בפנים, ואתם שולחים אותו להתחנן פה לכולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי אתם בכלל שתהרסו את צה"ל? מי אתם שתהרסו את מדינת ישראל? חבורת פושעים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו קודמי, רון כץ, הסתכלתי גם אני על החוק הזה, חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) – ככה הוא נקרא – עוסק בשירות בצה"ל ובהשאלות שצה"ל נותן למקומות אחרים. אז תקשיבו, אנשי האופוזיציה, זו אזעקת אמת. אני מתבטא כבר יותר מחצי שנה נגד סרבנות, נלחם בה בפועל כבר 18 שנים; כן, גם נגד ביטול התנדבות. עד לפני כמה חודשים עוד הצלחתי לשרת בתור חבר כנסת. אבל אתם, אתם באמת הדלקתם פה את הפראיירים. לא סתם קבוצת המחאה החזקה ביותר נקראת "אחים לנשק" – ככה הם נקראים. 40,000 מתנדבים יש שם. בקואליציה הזו יש שתי מפלגות שהן נגד גיוס לצה"ל. גם אלה מתוכם שהתגייסו בעצמם כבר לא שולחים את הילדים שלהם, כי מה שהיה טוב להם כבר לא טוב לחינוך של הילדים שלהם. עוד מפלגה מובלת על ידי מורשע בטרור, שבגלל זה לא שירת בצה"ל, ועל ידי עוד אחד מהולל שעשה שירות מקוצר. אני מקווה שאני טועה. הלוואי שאני מגזים, אבל אני חושב שיש סכנה ברורה ומיידית לביטחון ישראל בגלל העברת החקיקה הזו. יקומו אנשים, ובניגוד לרצוננו, בניגוד לעמדתנו יגידו: עד כאן. בעבר זו הייתה סנונית אחת, היו שתיים. היום אני מפחד. אני מפחד, חברים. אני קורא כאן – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה חושב שיירו באנשים ויהרגו? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קורא כאן לאחיי המילואימניקים לא לסרב – לא לוותר על הדמוקרטיה, אבל גם לא לסרב. ועוד דבר לאחיי החרדים – כן, גם לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, אל תדבר על החרדים. אני שואל אותך אם במה שאמרת עכשיו רמזת שיכול להיות שייהרגו אנשים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראיתי, והדברים חמורים מאוד. אבל עוד דבר לאחיי החרדים: בזמנים אחרים יכולנו להסכים על הגיוס. יש לנו הצעה לחוק גיוס גם ביש עתיד. יכולנו לשבת עליהן ולהעביר אותן בהסכמה. התכוונו לעשות את זה בממשלה הקודמת. אתם חושבים שעכשיו אתם תוכלו להעביר חוק גיוס? אתם באמת מאמינים שהציבור הזה, הציבור הזה שקם היום במאות אלפים, לא יקום במיליונים אם תנסו להעביר לו על הראש חוק חד-צדדי? אתם טועים. הפראיירים נגמרו. האחים לנשק רק יתגברו. חברים יקרים, הברית הקדושה בינינו תלויה בתחושה של שני הצדדים. אם צד אחד ירגיש שזרקו אותו לאשפתות, אל תצפו שהוא ימשיך לשאת בנטל ככה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. ואם אתה חושב שעם שנאה והסתה של 70 שנה אתה תשכנע אנשים שהם יהיו פראיירים שלך, גם אתה טועה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה פראיירים שלך? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי הפראיירים שלי? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה אמרת שלא תהיה פראייר שלנו? אנחנו לא נהיה פראיירים שלכם. לא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא הקשבת לי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי ששונא אותנו שנאה, מי שמסית נגדנו, שלא יצפה מאיתנו שאנחנו נהיה עבדים שלו. לא. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשמשהו לא נוח לכם, כשאיזשהו חוק עובר, אתם מייד אומרים שאתם לא תוכלו לשרת, נכון? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> בכתף שלי יש שקע כתף שאין אצלך, אייכלר. לי יש שקע כתף שאין לך, לא לך ולא לחברים שלך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, תתבייש לך. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני אתבייש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה עומד פה ומאיים בהריגת אנשים. אתה לא שמעת מה אמרת. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> בכתף שלי יש שקע שאין לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עכשיו אנחנו במצב כל כך רגיש – אני מציע לך לא לדבר על החרדים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הילד שלך לא יוצא עכשיו לסכן את החיים שלו. הילד שלך לא מסכן את החיים שלו כמו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תתבייש לך. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני אתבייש? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. כי אתה מעלה את האש, ואחר כך תגיד – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני? בדיוק ההפך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההפך? אולי לא הבנתי מה שאמרת. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר לך שאתה לא תעביר חוק גיוס חד-צדדי. תקשיב למה שאומרים לך, למרות שאתה יושב-ראש עכשיו. אני אמרת לך שאתה לא תעביר חוק גיוס חד-צדדי. זה צריך לעבוד איתנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה עדיין מדבר? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אתה זה שדיברת אליי. זה הכללים פה, אדוני. אתה דיברת אליי – אני חוזר אליך. גם אני יודע לשבת שם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה עמדת פה ודיברת. אמרתי לך – אתה אמרת בעצמך. מה אתה אמרת? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי לך שאתה לא תעביר חוק גיוס חד-צדדי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שהצד שלך היום מרגיש שהוא לא רוצה להיות פראייר, נכון? זה מה שאמרת, ועניתי לך באותה מטבע ממש. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב טוב, אייכלר. אמרתי לך שזה לא יהיה חוק חד-צדדי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כן. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – ושהילד שלי לא יסכן את החיים שלו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא מדבר על החוק, אני מדבר עליך. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> בכלל. תקשיב, אני מדבר אליך. אני מדבר אליך. אני מדבר אליך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה אמרת שהצד שלך, כשהוא מרגיש שמסיתים נגדו, הוא לא יהיה פראייר. אמרתי לך שגם הצד שלנו, ש-70 שנה מסיתים נגדו, לא יהיה פראייר שלכם. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר על הבן שלי שמסכן את החיים שלו. על שקע הכתף שלי אני מדבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> בסדר גמור. בסדר גמור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ואם אנחנו לא הבנו, נדבר תכף. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בנשיאות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא בנשיאות, בחוץ. אנחנו יודעים לדבר, זה לא בעיה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני ניגש למה שתכננתי לדבר עליו, עד כמה שהזמן יאפשר, אני חזרתי לפני כחצי שעה מההפגנה המופלאה בחוץ, הפגנה של אלפי אנשים לא אלימים, שלווים, שעומדים או יושבים ונאבקים על העתיד של כולנו, ומולם משטרה שהפכה אט-אט, למרבה החרפה, למיליציה של טרוריסט מורשע, שפועלת באלימות, משתמשת במכת"זיות. פצעו שם אנשים, אחד פונה באמבולנס מדמם מפניו. כפי שאמרתי שם אני גם אומר כאן: ממשלת הדמים הזאת, קואליציית האימה הזאת, מובילה את כולנו לשפיכות דמים שעוד לא נראתה. אני מזהיר פה את כולם. אני מזהיר את כולם. אנחנו עומדים בפני סכנת כיליון. תהיה פה שפיכות דמים איומה. הקראתי היום והתייחסתי גם בעצמי לדברים שנכתבו על ידי זוהיר בהלול, אבל הוספתי על זה: תהיה פה מלחמת אזרחים, יהיה פה רצח, ומי שיהיה אחראי והדם יהיה על ידיו זה קואליציית הדמים, ובראשה מי שמכונה ראש הממשלה, שעושה הכול כדי להיחלץ מאימת הדין. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא כבר לא ראש הממשלה. יריב לוין ראש הממשלה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בסדר. לפחות על הנייר. שלשום בדיוק לפני 72 שנה החלה שביתת הימאים ופועלי הרכבות הגדולה שהיממה את ישראל הצעירה. אנשים פשוטים, פועלים, עובדי כפיים עמלים, ביקשו תנאים סוציאליים, פרנסה ושוויון. האלימות שהפעילו נגדם בן-גוריון ואבא חושי לא שברה אותם, והם התמידו במאבקם. מה עשתה עם כך הממשלה? כבוד היושב-ראש, תקשיב. שלחה צווי 8 למנהיגי השביתה, כלומר שימוש פוליטי בצבא לשם קידום מדיניות אנטי-חברתית של הפרד ומשול. חבר הכנסת תופיק טובי, חבר מפלגתי, אז חבר כנסת, כתב בנושא הזה כך: הממשלה לא תצליח להפחיד במשטרה או בצבא את הימאים ואת מעמד הפועלים התומך במאבקם – כך הוא אמר בדיון שדן בנושא של שליחת צווי הגיוס למנהיגי השביתה. ממשלות ישראל אימצו מאז את פטנט המלחמות וגיוס החירום, וכל אימת שנתקלו בהתנגדות או מחאה עממית, דאגו לאיזו מלחמה או מבצע קטן. הכה הפלסטיני והתחמק מביקורת ציבורית – הפך להיות לחם חוקן של ממשלות ישראל. אני רוצה להזהיר ולהתריע. ממשלת הביבים הדיקטטורית תעשה הכול כדי לשבור את ההתנגדות, בעיקר בקרב משרתי המילואים, גם באמצעות יציאה למלחמת שווא. אל תלכו שולל אחרי ממשלת הדם, הגזע והדמעות. אל תסכימו לשמש לה כבשר תותחים בשירות ההפיכה הדיקטטורית. התנגדו, סרבו. כן, אני קורא פה לסרב. מרדו בכל דרך לא אלימה שיש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> טוב שאמרת "לא אלימה". << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – איננה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, ביממה האחרונה קיבלתי כמה עשרות הודעות מאנשים שאני מכירה ולא מכירה, ואחד הידידים הטובים שלי מכרמיאל שלח לי סיפור, סיפור אישי שקרה לו ולמשפחתו לפני 20 שנה, איך עילת הסבירות, חוק עילת הסבירות השפיע על חייו וחייה של אשתו. לפני 20 שנה אשתו נכנסה להיריון – וזה קשור לביטוח לאומי, ואתה יושב-ראש ועדת הרווחה, אז זה יהיה גם סיפור מאוד מאוד מעניין ורלוונטי גם בשבילך. היא נכנסה להיריון אבל ההיריון לא הצליח. אחרי 28 ימים הייתה הפלה. האישה אושפזה, והפעולה הושלמה בגרידה. היא הייתה מאושפזת כמה ימים, והאריכו את האשפוז בגלל המצב הנפשי שלה, בגלל שזאת הייתה ההפלה השנייה שלה, והאישה הייתה בסטרס והיא הייתה מאושפזת עוד שבועיים. לפי תקנות של ביטוח לאומי והחוק, קצבת שמירת היריון משולמת רק אם תקופת שמירת ההיריון נמשכת ברציפות 30 יום. ההיריון נפסק אחרי 28 ימים, אז היא לא הייתה לפי החוק זכאית לשום קצבה, למרות שהייתה מאושפזת שבועות בבית חולים. התביעה שהם הגישו לביטוח לאומי נענתה בשלילה, אבל לכל אזרח יש זכות להגיש ערעור. הם הגישו ערעור, וקיבלו שוב תשובה שלילית. אז הם לקחו עורך דין מהמדינה, סיוע משפטי מהמדינה, והגישו תביעה, ערעור לבית המשפט השלום. בית משפט השלום קבע שכן האישה זכאית לקבל קצבה, ומדובר ב-3,500 שקלים בלבד, לא סכום ענק שהמדינה תפסיד, וביטוח לאומי סירב לשלם להם. ביטוח לאומי הגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי, ושוב השופט קבע שכן, האישה זכאית לקבל את הקצבה לפי עילת הסבירות, למרות שמדובר ב-28 יום ולא 30 יום, והאשפוז כן היה קשור להיריון. ביטוח לאומי סירב לשלם לה את הקצבה של חודש אחד, והמשיכו להגיש תביעה לבג"ץ. אחרי בג"ץ זה עבר כבר למשפט של שלושה שופטים, שגם, לפי עילת הסבירות קבעו שהאישה כן זכאית לקבל קצבה, ויתרה מזו – אמרו שעכשיו ביטוח לאומי צריך לשלם, המדינה צריכה לשלם לאישה 20,000 שקלים כקנס עבור עוגמת הנפש. כל הסיפור הזה, כל התהליך נמשך שלוש וחצי שנים, ואם המדינה או ביטוח לאומי יחליטו שוב להגיש ערעור, אז הם יהיו צריכים לשלם לאישה 100,000 שקלים. אז פשוט אני אומרת שסבירות וחוק עילת הסבירות – אנחנו צריכים אותו. רק מי שמפר ורוצה לעשות דברים – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה היה בגלל עילת הסבירות או שזה היה בגלל שזה סביר? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם קבעו שהיא זכאית לפי עילת הסבירות, לפי החוק והתקנה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, הם קבעו את זה לפי החוק הזה? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התקנה אומרת שרק 30 יום, והיא הייתה 28, אז רק לפי עילת הסבירות היה בסיס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל שופט סביר יכול להחליט את זה. גם אחרי החוק של היום שופט סביר יכול להגיד שיומיים זה סביר. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומרת פשוט איך זה יכול להשפיע על חיי כל בן אדם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואנחנו לא נוותר על הסבירות. חבל שזה עבר, מאוד מאוד חבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואנשים שומעים אותנו. תאמינו, אנחנו כאן. יכול להיות שאנחנו רואים שהאולם חצי ריק, אבל שומעים. ואזרחים דואגים, ולא סתם יוצאים לרחובות, יוצאים להפגנות ומחאות, כי זה קשור לכל אחד, לחייו של כל אזרח. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. אני מתנצל, אבל אני חייב להחליף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מחליף את הנאום שלי עכשיו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל ניסים התעורר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשבתי שאני אדבר על משהו מסוים, ראיתי שוואטורי עולה – אני מחליף את הנאום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל תדבר לכבודו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. הכנתי נאום, אבל בגלל שראיתי מי היושב-ראש – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה אוהב להיות – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שירי, הוא מקנא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שלום, קפטן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני סקיפר. אתם יודעים שאני סקיפר? יש לי סקיפר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה בשלוש דקות הקרובות לחזק, לחבק ולהגיד כמה שאני וחבריי למפלגת יש עתיד מעריכים את כל אותם מאות אלפי אנשים שנמצאים ברחובות כבר 28 שבועות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 29. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 29 שבועות. תודה, ולדימיר. 29 שבועות, אדוני היושב-ראש, שאנשים יוצאים כל מוצאי שבת עם דגל ישראל כדי לבכות ולמחות על כל מה שקורה במדינת ישראל. אפשר להגיד שהם צודקים, לא צודקים, זה כבר לא העניין, אבל אי-אפשר שלא להעריך את אותם מאות אלפי אנשים שעושים את זה כל שבוע. והיום אני רוצה לדבר על הנקודה שהכי כואבת לליכוד, שהכי מגרדת לכם, שאתם לא מבינים איך זה קרה – על העיר נתניה, העיר שלכם, מעוז הליכוד, שהפסדתם אותה. בנתניה גם במוצאי שבת הקרובה יהיו מעל 20,000 איש, שמגיעים כל מוצאי שבת – מגיעים, ובאמת עם ציונות ונשמה גדולה, בלי אלימות, בלי דגלי פלסטין, בלי כל הסיפורים שאתם מספרים, מגיעים ומוחים, מקשיבים לנואמים, צועקים "דמוקרטיה", ובאים כדי לשמור על המדינה שלהם. כדי שזה יקרה אתה צריך צוות של אנשים. זה לא נופל מהשמיים. במשך 29 שבועות יש צוות מדהים של אנשים שפשוט דואגים שהדבר הזה יקרה, ומפה אני רוצה להגיד להם תודה. אבל לפני שאני אגיד להם תודה, אני רוצה לקרוא לכל תושבי נתניה והסביבה להמשיך ולהגיע, ולהראות את הכוח של המחנה הליברלי, המחנה שמתנגד לכל ההפיכה המשטרית השלטונית שקורית במדינת ישראל, לכל אותה חקיקה שהתחלתם. ואנחנו לא נפסיק, אנחנו לא נרים ידיים. אנחנו הרבה יותר חזקים ממה שאתם חושבים. כואב לנו, היינו בדיכאון היום, אבל היום אני רוצה לומר לכולם: אני קורא לכולם להגיע. ואני רוצה להגיד תודה לכל אותם אנשים שעובדים קשה כל מוצאי שבת כדי שהדבר הזה יקרה. ויש כמה אנשים שאני אומר להם תודה: דודו סלמה, זיו אורן, רון פרי, טובה דולב, שוש ערער, חמי שניידר, נפתלי בחטיאר, ענבר חביב, עומרי רייטמן, מיקי פישמן, שרון רשתי, דוד אלימה, ליאור עופר, ריקה אידלמן, עדה, קלרה ואלינה. אלה האנשים שדואגים לזה שבכל מוצאי שבת ההפגנה והמחאה תעבוד בשקט, ותעבור עם ציונות, עם דגלי ישראל, והרבה אהבה למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כל הכבוד על היכולת שלך לקרוא ולפרגן ככה לאנשים, באמת. בלי ציניות. בלי ציניות. כל הכבוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ואטורי, לילה טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לאן אתה הולך? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שמור לי על הכנסת, תעשה לי טובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משתדל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוה, זה בעייתי. לא בגלל שזה אתה, אלא לשמור על הכנסת בכלל לבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני כמעט נפגעתי. כמעט נפגעתי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לשמור על הכנסת ביחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש נוכחות יפה פה בכנסת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. האמת שאני אעשה את זה ממש קצר, כי עליתי לומר שני דברים ממש ממש פשוטים. האחד – להגיב לשרת ההסברה על משהו מאוד מאוד ספציפי. גם אלמוג מדבר על זה כל הזמן. הוא מדבר על ההשתתפות של אנשי הפריפריה, החבר'ה הצעירים של הפריפריה, בקורס טיס, ביחידות 8200. אבל אחד התנאים הכי חשובים, הכי ברורים להיכנס ליחידות האלה זה חמש יחידות מתמטיקה. עכשיו, מה עשתה הממשלה? ביטלה את התוכנית של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט של חמש יחידות מתמטיקה – תוכנית שתוקצבה, שהייתה נהדרת, שהתמקדה בעיקר בפריפריות. ביטלה אותה. אז איך מצפים, איך מצפה שרת ההסברה, איך מצפה אלמוג כהן, שיהיו יותר חבר'ה צעירים מהפריפריה ביחידות האלה, אם לא עושים איזשהו משהו? ואני רוצה גם לפנות אליהם ולשאול: מה כן עשיתם? מה כן חוקקתם? מה כן תקצבתם כדי לשלב אותם וכדי להגדיל את המעורבות שלהם ביחידות האלה? דבר שני שהיה חשוב לי לומר זה שאני בימים האחרונים מרגישה כל הזמן שמנסים לחנך אותי – לחנך אותי להיות יותר יהודייה, אולי יותר שומרת מצוות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דמוקרטית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי יותר דמוקרטית, אולי יותר זה. כל הזמן מנסים לחנך אותי. עכשיו, ראשית חשוב לי לומר שקיבלתי חינוך מצוין בבית, ואין לי שום צורך שמישהו יחנך אותי. אני חושבת שאפשר ללמוד יפה מאוד מההורים שלי מהו חינוך, בטח ובטח כשיושבים פה במליאה הזאת אנשים עם כתבי אישום, אנשים שנעצרו, אנשים שהשתמטו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שהורשעו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנשים שהורשעו, אנשים שישבו בכלא. ויושבת פה גם שרה שהבן שלה כמעט הרג מישהו, והרג טלה בבעיטות, והיא רוצה להטיף לי מוסר איך להתנהג. אז לדעתי החינוך שלה – לא לדעתי, אני חושבת שזה צריך להיות לדעת כולם שהחינוך שלה כנראה לוקה בחסר, והיא האחרונה שיכולה לחנך אותי או את כל אחד אחר. עדיף שהיא לא תחנך אף אחד, אם אלה המעשים של הילדים שלה. זה מה שרציתי לומר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. דיברת בדיוק בזמן, לא קיצרת כל כך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> חינכו אותי לעמוד בזמנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, מוותר? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא. סבבה, אין בעיה. שאלתי בכנות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> שאלת ועניתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ינון, ינון, בסדר? << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברותיי וחבריי לכנסת, בעיקר חברותיי וחבריי לאופוזיציה – נאור, גם אתה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם אני באופוזיציה, כן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> התכוונתי בחבריי. הכלל הראשון המתועד של מחוקקים יהודים מופיע בפתיח של פרקי אבות, אלו אנשי כנסת הגדולה, שאמרו "הוו מתונים בדין". זו כנסת הגדולה שעל שמה קרויה הכנסת הזאת, והבסיס שהיא הניחה לדיון ציבורי, להכרעות ציבוריות, שמחייבות אחריות ציבורית, הוא מתינות. "הוו מתונים בדין" – מתינות, פרופורציה. ומתינות, חבריי, באה עם רציונליזם, עם נאורות. היה הייתה כזאת נאורות שהתבססה על עובדות, על מחקר, על ניתוח ביקורתי שלהם, ותראו מה קרה לכם, נאור. דווקא אתם, שמדברים בשם הנאורות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מתקופת הנאורות בא השם "נאור" – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איפה כל זה נעלם? איך אתם מטביעים את הנאורות באוקיינוס של סיסמאות אמוציונליות? מה קרה – אני אומר את זה בעצב – לראש אמ"ן לשעבר? לראש השב"כ לשעבר? נמצאים פה בכירים של מערכת הביטחון שלנו, אנשים שאמורים להיות בעלי אמת מידה לניתוח של נתונים – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איך ניצחנו – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנשים שהיו בתפקידים בעלי אחריות ציבורית. אתם רוצים לספר איזשהו נרטיב לעצמכם, להעמיד את החיים הפרטיים שלכם על אמוציות, על איזה דוגמה דתית – נהייתם קנאים דתיים, רם, כמו בכנסייה הקתולית. זה – בבית שלכם, אבל להטריף את הציבור, בלי עובדות. הינה, גלעד קריב הגיע לוועדה, אמר: אני מביא מחקר משווה של מדינות. האם יש בהן ביקורת שיפוטית של עילת הסבירות? אף לא אחת. אף לא אחת. אז מה, הן מדינות בחורבן, רם? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה, יש חורבן? ארצות הברית חרבה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסטרליה חרבה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> חיזקנו את הדמוקרטיה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ניו זילנד חרבה? ספרד חרבה? אתה מדבר על דמוקרטיה. בבקשה, אפשר לדבר על דמוקרטיה, אבל אתה יודע מה העיקרון הראשי בדמוקרטיה? העיקרון הראשי, שלא הפנמתם אותו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הזכות לבחור ולהיבחר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שלא הפנמתם אותו. נניח שהצמצום של עילת הסבירות הוא נורא ואיום. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שמירה על זכויות המיעוטים, זה העיקרון היהודי בדמוקרטיה. זה העיקרון היהודי בדמוקרטיה – שמירה על זכויות המיעוטים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נניח, בועז – אני זורם איתכם – נניח שזה איום ונורא. נניח שזה איום ונורא. מישהו מנע מכם להסביר? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> שמירה על זכויות המיעוטים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי מה זה דמוקרטיה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – עד היום – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שכנוע והסכמה של רוב ומיעוט. תבואו עוד שלוש שנים, רם, תסבירו לציבור למה זה כל כך נורא. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בחירת הרוב – זה דמוקרטיה של פשיזם, בחירת הרוב. דמוקרטיה של יהודים זה שמירה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תסבירו לציבור עוד שלוש שנים, אולי יבחרו בכם, מיקי. מה קרה? אולי יבחרו בכם עוד שלוש שנים. תסבירו. מה, לא היה פה שלטון מפא"י 30 שנה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לבטל את הכול – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שכנענו, החלפנו את השלטון. מה, לא היה בארצות הברית 20 שנה שלטון של המפלגה הדמוקרטית, עד טרומן? שכנעו, החליפו. זו דמוקרטיה. אפילו את העיקרון הזה לא הפנמתם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ועוד משהו. בשביל מה כל זה? בשביל החקיקה הזאת, מה, לרסק את הנאמנות למדינה, את האחווה היהודית? מה הלגיטימציה? הגורל היהודי, ששרד כל כך הרבה מחלוקות – לרסק אותו בשביל מה, בלי שום סנטימנט? וזאת אחווה שהייתה צריכה להיות בלתי מותנית, והיא באמת בלתי מותנית, האחווה בינינו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> וכשפירקו בגוש קטיף זכויות יסוד ממש, מישהו מאיתנו העז לפרק – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הליכוד פירק. הליכוד – – – הליכוד פירק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את האחווה? לפרק את האחווה? מישהו אמר: אנחנו מבטלים את החוזה עם המדינה, כמו שאמר נדב ארגמן? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הליכוד פירק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נדב ארגמן אמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. הליכוד. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו אמרנו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> המפלגה שלך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מסיים. אני קורא למפגינים, ולרוב המפגינים, שהם אנשים לא אלימים ואנשים טובים: תתעשתו, אל תיגררו אחרי הקבוצה האלימה. תקראו קודם כול את החוק, תהיו מתונים, תבדקו את העובדות. אל תבחרו בדרך של הכנעה. תשכנעו, אל תכניעו. אל תלכו בדרך של רופאים שמתנים את הטיפול הרפואי בהחלטה פוליטית שאנחנו נעשה כאן, כזאת או אחרת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה בן אדם ישר – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראו כמה טוב עשה הסרטון הזה של אנשים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – כמה טוב עשה הסרטון הזה, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כדאי שתרד ותשמע חדשות, כי יכול להיות שהנאום לא רלוונטי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כמה טוב עשה הסרטון הזה של אנשים שבאו משני כיוונים שונים ברכבת, משתי השקפות שונות, אבל היה להם דגל אחד – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> עמית הלוי, מי קיבל את ההחלטה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הושיטו יד אחת לשנייה. וגם אם אנחנו בקרונות שונים, וגם אם הקטר – פעם ההגה בידיים שלנו, פעם ההגה בידיים שלכם – זו אותה רכבת, רם. אל תשרפו את הרכבת. תהיו מתונים בדין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – ואתם הפכתם אותה לרכבת שדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איפה טלי? איפה טלי – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תעיר אותה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אין ברירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נוכח. דרך אגב, היו עכשיו יריות בקיבוץ חצרים, חשבתי שאולי לא שמעת את זה. אני אומר, אנחנו צריכים קצת לנהוג בסבלנות גם כאן בבית הזה וקצת לכבד אחד את השני, ככה אולי גם האזרחים יראו את זה, כי זה הגיע כבר לשלב של יריות. נראה לי שזה כבר קו אדום שאנחנו באמת הגענו רחוק מדי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בטח הוא קיבל את הנשק ברפורמה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כולנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ללא ספק המקום הזה מקום מכובד, שבו נושאים חברי הכנסת דודי אמסלם, השר קרעי, גלית דיסטל ועוד כהנה וכהנה – ללא ספק מקום מכובד מאוד שמדברים פה דברי כיבושין, מדברים יפה לאנשים, לא מקללים, לא מנאצים, ללא ספק דוגמה אישית מעולה, ואני מצטרף לדבריך, ללא ספק. יום חמישי תשעה באב, ואללה, שבוע סמלי במיוחד מצאתם פה בממשלה הזאת, בכנסת הזאת, להביא את החוק הזה. ואז, ביום חמישי – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> בעוד אלפיים שנה יאחדו את זה יחד. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. ביום חמישי אנשים שמאמינים יצומו, תהיה תענית, ידברו דברי כיבושין על החיבור של עם ישראל, אנחנו נשמע אולי את ראש הממשלה באיזו דרשה מיוחדת מספר על החיבור הגדול ועל חיבור העם וכמה חשוב לנו, והחיבוק הגדול הזה שאותו אנחנו מרגישים תקופה כל כך ארוכה מהממשלה, באמת, באמת הרכה, הענוגה, המופרעת והרעה הזאת. ירדו המסכות. זה אומנם תשעה באב, אבל אני מרגיש כאילו נגמר פורים. יודעים בדיוק איך אתם, מי אתם, מה אתם. רואים אתכם, בכל מקום רואים אתכם, רואים לכם, מקשיבים לכם. זה פרצופכם, לא תוכלו להסתתר. אבל יש גם יתרון בתקופה הזאת. כשיורדות המסכות אתה רואה בצורה ברורה וצלולה מול מה אתה מתמודד. אתה רואה שאתה מתמודד מול גזענות, מול הומופוביות, מול קיצוניות, מול שנאת האחר. אתה רואה אנשים חסרי יכולת, חסרי מעש; בדיבורים טובים, במעשים – פחות. אתה רואה את כל הדברים האלה בצורה ברורה. אתה רואה את השר לביטחון לאומי, לכלום ושום דבר – ראיתי אותו משוטט במליאה קודם, מדבר על משילות, הוא לא מסוגל למשול בלשונו, בוודאי לא בדברים שקשורים לפשיעה. אני שומע את כל הנאומים פה שמדברים: אוה, סוף-סוף כרגע יש לנו, יש לנו סוף-סוף את היכולת שלנו למשול בזכות החוק הנפלא שאנחנו חוקקנו. אין להם מושג בשום דבר. רואים שר ביטחון רץ פה מאחד לשני לראות אולי אפשר לעשות משהו, והוא לא מסוגל לעשות דבר. זה מה שאנחנו רואים פה מאז שהממשלה הזאת כוננה. וב-38 השניות האחרונות שנשארו לי אני רוצה להגיד משפט אחד. אולי אתם חגגתם היום בסלפי והצטלמתם בחיוך לקראת תשעה באב, להראות איך ניצחתם, איך ניצחתם כמו החשמונאים, איך הצלחתם להעלות את נס המרד, איזה גיבורים גדולים אתם. עשיתם סלפי נהדר, אבל פרצופכם בסלפי הזה יישאר פה בבית הזה בזיכרון של כולנו. הסלפי הזה הוא תחילת הסוף של הממשלה הזאת, כי ממשלה שמאבדת לגיטימציה של חלקים גדולים בעם, שוכחת את תפקידה. ממשלה, כל ממשלה, צריכה לטפל בכל העם, גם אלה שלא הצביעו לה – גם ביהודים, גם בערבים, גם בנוצרים. לא רק לטפל במי שהצביע לך. ומרגע ששכחת את זה – ונתניהו שכח את זה, הוא שכח את זה, אם הוא ידע את זה אי פעם – ברגע ששכחת את הדבר הזה, סימנת את תחילת הסוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבר כנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לילה טוב, או פחות טוב, לאור כל מה שקרה פה היום וקורה כרגע ברחובות. יש איזשהו הרגל משונה לממשלה הזאת או לקואליציה הזאת לקלל את האופוזיציה, להסית נגד מיליוני אזרחי ישראל, להגיד לנו: תקפצו לנו, לכו לעזאזל, ואז, לקראת סוף השבוע, לקראת שבת, להעלות תמונות מהכותל, תמונות עם הסירים, ולומר: אחים אנחנו. אז יש לי חדשות בשבילכם: אחים לא מתנהגים בצורה כזאת. ככה לא מתנהגים – בטח לא פוליטיקאים אחראיים, אבל גם לא אחים. לא אומרים לאחים: לכו לעזאזל. לא אומרים לאחים: אנחנו לא סופרים אתכם. ככה לא מתנהגים אחים. חבר הכנסת עמית הלוי, שיוצא בדיוק, דיבר עכשיו על המתינות. אני הסתכלתי היום עליכם, חברי הקואליציה, במהלך ההצבעות על החוק הזה. ראיתי חיוכים רחבים, ראיתי סלפי, ראיתי זלזול ברגשות של אותם מאות אלפי ישראלים שהיו ברחובות וכאבו את האירוע. אז אני אפילו לא רוצה להתייחס לתוכן של החוק עצמו, ודיברנו על זה לא מעט בוועדה – גם בנוסח לא הייתה מתינות, אבל ודאי בהתנהגות שלכם לא הייתה מתינות. כל דבר היה; מתינות – לא. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שריככנו – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא חוקקתם במתינות – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – דרג מקצועי. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא ניהלתם את האירוע במתינות, וגם היום בהצבעה וגם מייד אחרי ההצבעה לא התנהגתם במתינות. אז אולי היום הצלחתם לדרוס אותנו, הצלחתם לדרוס חלק גדול מהציבור הישראלי. אולי אתם חוגגים היום, אבל החגיגה הזאת בסופו של דבר תתהפך עליכם. היום הזה הוא תחילת הסוף של הממשלה הזאת. אין לי ספק שהיום אנחנו מתחילים את הדרך לפיזור הכנסת הזאת, לבחירות חדשות ולהרכבת ממשלה חדשה בראשות יאיר לפיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, בכנסת הקודמת הצבענו נגד החוק הזה, לצרף חיילים לשירות בתי הסוהר. כך נעשה גם היום בסיעת חד"ש-תע"ל. התנגדנו עקרונית אז, ואנחנו מתנגדים גם היום. אבל אי-אפשר שלא לדבר גם על ההצבעה בעד ביטול עילת הסבירות. כידוע, בג"ץ לא נתן סעד לפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ולא בשטחים הכבושים. למשל, הוא סירב להתערב בעתירה של חוק הלאום, וכך גם דחה את העתירה על חוק ועדות הקבלה, שמחר מובא בהרחבה. הוא אישר חיסולים, גירוש, הריסות, התנחלויות – בעצם הוא הכשיר את כל עוולות הכיבוש. הוא הכשיר את הכיבוש. למרות כל זה אנחנו אומרים, בראייה רחבה, שאנחנו לא רוצים לתת עוד כלים בידי ממשלה ימנית פשיסטית עם גורמים גזעניים ימניים פשיסטיים להשתלט על מערכת המשפט עוד יותר. למשל, כבר לפני כמה שנים חוק קמיניץ שחוקק לקח את החוק מהפן המשפטי של בתי משפט, ששם היה יכול בעל הבית שיש נגדו התראה לפנות לערכאות כדי לקבל ארכה, דחייה, ביטול צו ההריסה – בא חוק קמיניץ ולקח את זה למינהלי. הוא משך אותו מבתי המשפט והשאיר את גורל עשרות אלפי בתים, בעיקר בחברה הערבית, לרבות הגליל, המשולש, הנגב, יישובים דרוזיים, חלק מהמושבים בחברה היהודית – להטיל עליהם לשלם קנס מינהלי של 300,000, 600,000, 900,000, 1.5 מיליון – פקיד אחד קובע. לכן הצבענו היום בסיעת חד"ש-תע"ל נגד ההצעה שהביאה ועדת החוקה והביאו רוטמן ולוין, ונמשיך להצביע ביתר שאת נגד בכל הצבעה שמתוכננת במסגרת ההפיכה המשפטית. תודה רבה, מכובדיי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ; חברת הכנסת מאי גולן. השר בן גביר מסכם, לא? חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. תסכם השרה מאי גולן, בבקשה. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחרי יום כזה האמת חייבת להיאמר: מדינת ישראל מתמודדת לראשונה עם ניסיון להפיכה צבאית. קבוצת טייסים שהחלה עם מפגשים תמימים ורצון לשינוי מבחינתם – זה המשיך לכדי קבוצה קיצונית שמנצלת את כוחה על מנת לאיים על ממשלה נבחרת ולשתק אותה. ואיך אמר מארגן הכנס גיא פורן? אהוד ברק הוא בעל המניות בייסוד פעילות הקבוצה. ברק גם דרבן ואמר: אתם טייסי חיל האוויר לשעבר, אתם מותג חזק בחברה הישראלית, אתם צריכים למצוא ביניכם קבוצה משמעותית שמוכנה לתכנן ולבצע פעולות על גבול החוקיות שיקבלו תשומת לב ציבורית ויציתו גל מחאה גדול. מדברים איתנו על חוזה שהופר בין המדינה לאזרח, אבל בבית המשפט של היום ידוע שלא משנה מה כתוב בחוזה, אלא פרשנותו. מה שאנחנו מבינים במגילת העצמאות זה מוטיב חוזר של מדינה יהודית – הם מפרשים שזאת דמוקרטיה מהותית. אז בואו נדבר על הפרת הסכמים ועל איפה היו כל אבירי הדמוקרטיה והחרדים לשלטון החוק. בהסכם אוסלו הממשלה קיימה משא ומתן בחשאי, בניגוד לחוק המפגשים, שקבע שאש"ף הוא ארגון טרור וחל איסור שאזרח ישראלי ינהל כל סוג של קשר מולו. מה עשתה ממשלת השמאל? שינתה את החוק. כן, להם מותר לשנות חוקים; אותה ממשלה אשר כל מערכת הבחירות הבטיחה שלא לנהל משא ומתן מול אש"ף, אותה ממשלה שגם בהצבעות שיחדה את גונן שגב בתפקיד שר, מיודענו רב-המעללים, וכמובן את אלכס גולדפרב והמיצובישי. ההסכמים האלהו שינו את פני ישראל והחברה דורות קדימה, וכאן לא שמענו על שום חוזה שהופר. כשהשמאל עושה, זה לטובת המדינה גם כשהכול מקורו ברמייה ונוכלות. עכשיו נעבור להתנתקות, שנמאס להם לשמוע – אז נעבור. אריאל שרון קבע את המושג "דין תל אביב כדין נצרים". זה לא גרם לו לשנות כיוון. בהחלטה של איש אחד, בניגוד להבטחת בחירות, בניגוד מוחלט למפלגתו – כ-60% הצביעו נגד תוכנית ההתנתקות – ובניגוד מוחלט לרוב העם, שהתנגד. גם כאן, כמו באוסלו, התועמלנים בתקשורת או הדמוקרטים בעיני עצמם, לא ראו מקום לדרוש משאל עם או הסכמה רחבה. כאן הם דרסו ברגל גסה את הדמוקרטיה ואת רצון העם. איך אמרת, אברמוביץ'? חייבים לאתרג אותו. עכשיו הוא משלנו. ובדיוק כמו כינון הממשלה הקודמת, שכולה, אבל כולה, הוקמה על בסיס שקר ורמייה – גם כאן הציבור, כמו בכל הפעמים הקודמות, תיקן זאת באמצעות הבחירות הדמוקרטיות ולא על ידי הפיכה צבאית או אנרכיה משפטית ואזרחית. ההבדל הוא פשוט וחוזר על עצמו פעם אחר פעם; ההבדל הוא שציבור המחנה הלאומי הוא ציבור ממלכתי אמוני שהעם ומדינת ישראל היא קודש-קודשים עברו. שמעתי בדמעות את מרים פרץ, שסיפרה על אלירז בנה בזמן ההתנתקות. אלירז, זיכרון צדיק לברכה, קיבל פקודה לפנות את ביתו ואת בית דודתו, קרע את חולצתו כאות אבל, ובדמעות ביצע את הפקודה. למה? כי הוא יודע מהו דינא דמלכותא – דינא. אפילו שהדבר הוא בניגוד גמור למשפט העברי, מסירת שטחי מולדת, ואפילו שהדבר מתחילתו ועד סופו שחיתות דמוקרטית, הכלל אומר: לא פוגעים באחדות ישראל. מבחינתו, שלמות העם ונגד מלחמות אחים זה מעל לכול, גם במחיר של הריסת ביתו שלו ושל משפחתו. ולקודש-קודשים הזה, לקודש-הקודשים הזה הם בזים, ומסיתים כל היום. משיחיים וקיצוניים. הם ממציאים לנו חוזים, דיקטטורה שקרית, מיצגים של דם ברחובות, פגיעה בנשים, הדתה ומדינת הלכה. איך יודעים שמדובר בניסיון הפיכה צבאית ולא בניסיון להגיע להבנות? פשוט מאוד. מיום פרסום הרפורמה כל העת הייתה דרישה אלימה – לראשונה, אגב, בתולדות הכנסת – לעצירת החקיקה. הממשלה כמובן התנגדה, כי בניגוד לממשלות השמאל, אנחנו מאמינים במוסדות הכנסת והשיח. לא רק – לפני שנה לפיד, בניגוד לעמדת היועמ"שית, שהייתה באיזושהי תרדמת חורף, העביר שטחים ריבוניים לארגון טרור בלי כנסת ובלי רוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – השטות הזאת – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ראש הממשלה, מתוך אחריות – ואם לומר את האמת, מתוך ידיעה על פגיעה במחנה הלאומי, שהיה צריך לוותר עוד פעם, עוד פעם – אמר: פנינו לבית הנשיא ולהידברות. ומה היה מצופה מראשי המחאה וההפיכה, אילו היו הגונים? היה מצופה מהם לבוא לפוליטיקאים שלהם ולדרוש מהם להגיע בלב פתוח ונפש חפצה, והכי חשוב – להגיע להסכמות. למה? למה? כי טובת המדינה ולא טובת המחאה היא זו שחשובה. אז קיבלנו את גדעון סער, שכבר בשלב הראשון הסכמנו שכל הרפורמה תהיה מצע מפלגתו; קיבלנו את לפיד, שבהסכמים הקואליציוניים היה חתום על פיצול תפקיד היועמ"ש; את מרב מיכאלי לבושה באדום – מנסה לייצר כותרות, לגעת באחוז החסימה; ליברמן – שלא הגיע, כי אם יוזכרו הציטוטים שלו על מערכת המשפט, ינון מגל יעשה כל שעה ליברמן שעתי. ובכל הקרקס הזה יש את מנהיגי המחאה אהוד ברק וגב' ברסלר, שמאיימת על גנץ: תיזהר שקפלן לא תגיע אליך הביתה, כי אנחנו במומנטום שלא היה כמותו. יש טייסים, יש את איילון, תקשורת וכסף כמו מונופול. תיהנה מהסקרים ותשמור את הסלוגן "ישראל לפני הכול" לעצמך. לא בכדי עד לרגע זה שום אזרח בישראל, לרבות צוות המשא ומתן, לא ראה אות של הצעה מצד האופוזיציה לפשרה. איך מפגין לא שואל את עצמו: מה ההצעה של גדעון סער ואלקין? איפה מתן כהנא הממלכתי, שמקפץ בין רבנים? איפה ההצעה של ליברמן? מה השינוי שהם מציעים או מסכימים לו? למה? כי אין נייר כזה. אין רצון כזה. אין נייר עמדה של האופוזיציה לגבי שינוי מערכת המשפט. לא מעניינות אותם פשרה או רפורמה. הם במסע לריסוק המחנה הלאומי. הם שונאים את החרדים, הם שונאים את הדתיים הלאומיים, הם שונאים את כל מי שהוא לא הם. הם רואים את השינוי בתקשורת, הם רואים את המגמה בעם. הם לא יכולים לחשוב על זה שהעם לא בוחר בהם. אהוד ברק ישב בבית והשתגע, וכך, בזמן הטיסות המרובות לאפשטיין, הוא רקח תוכנית הפיכה והציג אותה לפרטים בפורום 555, ועכשיו, למי שלא יודע, הם בסעיף 3 – שלב הכאוס. כל זה, אגב, נבנה לפני שלוש שנים. ברק מתכנן ומשנורר כספים מחו"ל, והסנצ'ו פנצ'ו שלו גיא פורן מחתים טייסים. אולמרט מצא טעם לחיים – מאסיר משוחרר להיות מרואיין מבוקש, חלוץ קם לתחייה, ויאיר גולן חזר למארבים על מספרה. כל הלשעברים למיניהם מצאו סוף-סוף חיוניות לחיים – נואמים, מובילים, חזרו למרכז העניינים. והמדינה – אם היא לא כמו שהם רוצים, שתישרף המדינה. כל היום רק סיסמאות על הרס הדמוקרטיה, פגיעה בנשים, רופאים, בעלי חיים, ועוד רגע, עוד רגע נגיע גם לחייזרים. אז אני מודיעה לכם בצורה הכי ברורה: לא ניתן לכם לאיים על מרכז החיים הדמוקרטיים שלנו בכוח צבאי, לא פרסומאים לנשק, לא כוח קפלן ולא כוח שושנה – רק כוח העם בקלפי. עכשיו אנחנו יוצאים לפגרה, אז תגלו מנהיגות. שבו בכבוד כדי להגיע להסכמות, ובאמת בואו בלב פתוח ונפש חפצה למשא ומתן, בלי אהוד ברק ושקמה ברסלר, אולמרט וחלוץ. תדרשו מהפוליטיקאים שלכם להגיע להסכמות, שלא נעמוד כאן שוב בעוד ארבעה חודשים באותו מעמד. זה לא סוף הדמוקרטיה ולא נעליים. אני אישית לעולם לא אצביע על חוק שהוא בלתי הפיך, ובעוד שלוש שנים, כשנעמוד שוב לבחירות, בעזרת השם, תעמוד גם האופוזיציה ותציג את עמדתה לתיקון ו/או ביטול החוקים. כולנו נלך אל העם שוב, ונראה מי ינצח – הסקרים או אנחנו. ואני אגיד רק בנימה אישית: כשאני מותקפת היום בפתח המלון, פתח החדר של בית המלון שבו שהיתי, על ידי מפלצת תאבת בצע, גזענית, מתנשאת ופלורליסטית שמקללת ומגדפת אותי ואת אימי בת ה-76 ומאחלת לנו דברים זדוניים, אז אני יודעת שההסתה במחנה הזה היא הסתה לצורך הפקרת דם. וכשאני שומעת שבשעה האחרונה ביישוב חצרים הרימו נשק וירו כדי – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> פעיל אחים לנשק. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אומרים פה: פעיל אחים לנשק. אני לא יודעת. – – כדי להרגיע כמה מפגיני ימין שהעזו לחסום – אפילו לא מילימטר ממה שהם עושים – אז אנחנו מבינים שהשמאל הוא חלק מההפקר, ויש פה מישהו שרוצה את הרצח הפוליטי הבא. ואני אומרת לכם, דמכם בראשכם. אתם תמשיכו להסית – אנחנו נמשיך לאחות, אבל מה שיקרה פה יהיה על הראש שלכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק על הראש של ראש הממשלה, רק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, הצבעה אלקטרונית. נא לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה על הראש שלכם, ואתם לא עוצרים את זה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מי שמדבר סרה על טייסים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סרבנים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזכיר, אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על טייסים – סתום את הפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם היית מסרב, גם אתה היית נכנס איתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה בקריאה ראשונה. בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 25 בעד, ארבעה מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק תעבור לוועדה לביטחון לאומי. היא עברה בקריאה ראשונה, כמובן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא – – – << הצח >> הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1641).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023. מציג – חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש פה את התמצית, אופיר, אם צריך. התמצית פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם מבינים מה המחיר של נורבגי? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מציג את הצעת חוק בשם משרד המשפטים. הצעת תיקון הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023, של משרד המשפטים, מבקשת להאריך בשנה וחודשיים נוספים את תוקפה של הוראת השעה שנקבעה בחוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס 17 – הוראת שעה), התשע"ח–2018. בהוראת שעה זו, שנקבעה לכתחילה לתקופה של שלוש שנים, הוקמה היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, יחידה מינהלית ייעודית הפועלת בשירות בתי הסוהר אשר הוסמכה למחול ולקבל החלטה בבקשות לשחרור על תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, למעט אסירים שנדרשת בעניינם חוות דעת מקצועית מיוחדת בשל עבירות שבהן הורשעו, למעט קטין שנגזר עליו עונש מאסר העולה על שישה חודשים. הצורך בהקמת מנגנון זה עלה לאחר שהתחוור כי המנגנונים שהיו קיימים באותה עת לשחרור על תנאי ממאסר של אסירים שנשפטו לתקופות קצרות, אינם נותנים מענה מיטבי ומותאם לצורכי המערכת ולמאפייניה של אוכלוסיית אסירים זו. המנגנון של היחידה לשחרור ממאסרים קצרים מותאם לאסירים אלה באופן שמאפשר בחינה במועד של בקשות שהגישו לשחרור על תנאי תוך הקלת העומס המוטל על ועדות השחרורים. היחידה הוסמכה לקבל את החלטתה על יסוד בקשה בכתב של האסיר ועל בסיס מסמכים שיונחו בפניה בלא שיתקיים בפניה דיון בנוכחות הצדדים. מתכונת זו משקפת את האיזון בין הצורך הקיים בדיונים יעילים בלוח הזמנים התואם את משך המאסרים ומועדי השחרור מצד אחד, ואת הצורך להבטיח בחינה מקצועית בהפעלת שיקול דעת כנדרש בגיבוש ההחלטה אם האסיר ראוי לשחרור ואם שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור מצד שני. כדי לשמור על איזון זה, חבריי חברי הכנסת, לא הוחלה סמכות היחידה על אסירים שנדרשות לגביהם חוות דעת מקצועיות מיוחדות ושיש מקום לקיים לגביהם דיון ברמת הצדדים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, במזכירות שם, אתם מפריעים לשר להתרכז. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> – – כלומר האסירים המרצים מאסר בשל עבירות מין או אלימות במשפחה או אסירים הסובלים מהפרעה נפשית. מהטיעונים עד כה, נראה כי הוראת השעה משיגה את תכליתה וכי הקמת היחידה אכן הביאה לייעול בקבלת ההחלטות בעניינם של האסירים שנידונו לתקופות מאסר שאינן עולות על שנה. על כן, יש לאפשר את המשך פעילותה של היחידה כפי שנקבע בהוראת השעה. בהצעת החוק הנוכחית מטעם משרד המשפטים מוצע להאריך את תקופת תוקפה של הוראת השעה בשנה וחודשיים, כדי לאפשר בחינה של ההצעות שעלו לאחרונה לגבי שינויים במודל הקיים, ואחריה תתקבל החלטה בדבר הסדר הקבע שייקבע בנושא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תראו, לכבוד תשעה באב ושלום בין אחים, האופוזיציה והקואליציה הסכימו – יש כאן רשימת דוברים ארוכה, והחליטו שאנחנו נוריד אותה כרגע. מי שרוצה לדבר ונמצא כאן במליאה – יש מישהו כזה? לא. אוקיי. השרה מסכמת, או שר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא צריך. אוקיי. עוברים להצבעה. אני מזכיר, אנחנו מצביעים על הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023. יושבים? כולם במקומות? הדובר במקום? הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת לביטחון לאומי להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11) (הארכת תקופות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1642).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11) (הארכת תקופות), התשפ"ג–2023. יציג השר וסרלאוף, בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב – החוק מסדיר את ענף הרכב בישראל על תחומיו השונים על מנת למנוע מצב של ריק סטטוטורי ביחס לאותם תחומי פעילות בתחום הרכב שבהם טרם עלה בידי המשרד להשלים את חקיקת המשנה לפי החוק. מוצע לתקן את החוק ולהאריך את התקופה שבה יעמדו צווי הפיקוח בתוקפם עד יום י"ב באב התשפ"ד, 16 באוגוסט 2024. מוצע גם להאריך את תקופת תוקפן של הוראות השעה האמורות כך שיעמדו בתוקפן עד יום י"ב באב התשפ"ד, 16 באוגוסט 2024. ההארכה כאמור תאפשר לקדם בתקופה האמורה שינוי בדרישות מיבואני הרכב כהוראות זמניות, שיאפשרו לבחון את השפעתן על התחרותיות בשוק יבוא הרכב, וזאת על רקע הפקת לקחים מהנעשה בשוק יבוא הרכב ובהמשך לעבודת המטה לגיבוש הצעות חקיקה בעניינים כאמור, אשר טרם הושלמה. אשר על כן, אבקש לאשר את הצעת החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה, בסדר. שוב, יש כאן רשימת דוברים, וקיבלתי הסכמה של האופוזיציה מהגב' חברת הכנסת מירב בן ארי – אף אחד לא רוצה לדבר, אני מבין. בסדר גמור. עוברים להצבעה, חברים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בהסכמה זה הבנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא כתבה לי בפתק: אני מסכימה לך. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, חברים. אני מבקש לא להפריע, חבר הכנסת ינון אזולאי. הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נגמר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא נגמר, חברים. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11) (הארכת תקופות), התשפ"ג–2023, לוועדה הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11) (הארכת תקופות), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכלכלה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1644; דברי הכנסת, חוב' ל"ג, ישיבה 92; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק מטעם הממשלה בקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023. מציג – חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פוגל, כל העיניים נשואות אליך. קיבלת – – – הילדים אומרים – – – << דובר >> צביקה פוגל (הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסכם. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> – – אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. קצת היסטוריה, אדוני היושב-ראש. בשנת 2017 ניתנה פסיקה של בית המשפט העליון בדבר הצפיפות בבתי הסוהר שבה נקבע כי מרחב המחיה לאסיר בתאו צריך לעמוד על 4.5 מטר מרובע לפחות. הממשלה נקטה כמה צעדים ליישום הפסיקה, ובין היתר נפתחו אגפים חדשים בבתי הכלא עופר ונפחא ואגפים נוספים נבנים כרגע בבתי הסוהר אלה, מעשיהו וצלמון. כמו כן ננקטו צעדים שונים להרחבת השימוש בחלופות מעצר וחלופות מאסר, כגון עבודות שירות, פיקוח אלקטרוני ובתי משפט קהילתיים. בנוסף, הורחבו השחרורים המינהליים, ובהם עוסקת הצעת חוק זו. השחרור המינהלי ככלי לריווח מקומות הכליאה מעוגן בפקודת בתי הסוהר מאז 1990. החוק מסמיך את נציב בתי הסוהר לשחרר אסירים לפני תום תקופת מאסרם לתקופות הקבועות בחוק. בשנת 2018, כחלק מהצעדים שנקטה הממשלה ליישום פסיקת בג"ץ, תוקנה פקודת בתי הסוהר ונקבעו בה תקופות שחרור מינהליות מורחבות בהוראת שעה לשלוש שנים. הוראת שעה זו הוחלה על כלל האסירים למעט האסירים הביטחוניים, שלגביהם נותרו על כנן תקופות השחרור המינהלי הרגילות. בשנת 2021 הוארכה הוראת השעה בתקופה נוספת, וכן צומצמה תחולתה ביחס לעברייני מין, אלימות חמורה ואלימות במשפחה, ולפני כחצי שנה היא הוארכה בשלישית בתיקונים שונים. הוראת השעה הזו עתידה לפקוע ב-31 ביולי, קרי, בשבוע הבא ביום שני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הוועדה סברו כי השחרור המינהלי, ועל אחת כמה וכמה השחרור המינהלי המורחב, רחוק מלהיות פתרון אידיאלי, שכן הוא מביא לשחרורם המוקדם של אסירים בלי שהובאו בחשבון האיזונים שנקבעו במתן גזר הדין – נסיבות העבירה עצמה, נסיבותיו האישיות של העבריין וההשלכות על נפגעי העבירה – ובלי שהובאו בחשבון שיקולים כגון הליכי שיקום שעבר האסיר. יחד עם זאת, במהלך השנה וחצי האחרונות חלה עלייה חדה במצבת הכלואים בבתי הסוהר, וחרף הצעדים שננקטו, מצוקת המקום גברה. משכך, השתכנעה הוועדה כי אין ברירה אלא להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, עד ל-31 ביולי 2024, בכמה תיקונים שאפרט. התיקון הראשון נוגע לאסירים ביטחוניים. מלכתחילה כשנחקק השחרור המינהלי המורחב בשנת 2018 הוחרגו האסירים האלה מתחולתו והוחלו עליהם תקופות השחרור המינהלי המקוצר. בהצעת חוק זו, אדוני היושב-ראש, החלטנו במסגרת הוראת השעה להחריג את האסירים הביטחוניים מההסדר בכללותו כך שלא יהיו עוד אסירים ביטחוניים שזכאים לשחרור מינהלי מכל סוג שהוא. מדינת ישראל מנהלת מלחמת חורמה בטרור, וכחלק ממאמץ זה סברנו שלא ראוי לתת את ההקלות הקבועות בחוק למחבלים שנשפטו ומרצים עונשי מאסר. האסירים הביטחוניים ביצעו עבירות קשות לא רק כלפי פרטים אלא גם כלפי המדינה כולה, כחלק מאידיאולוגיה שנועדה לחתור תחת עצם קיומה. אכן, מחובתנו כמדינה דמוקרטית להעניק תנאי מחיה בסיסיים לכלל האסירים, גם אלה הבזויים והנקלים שבהם, אך השחרור המינהלי אינו תנאי בסיסי ואינו זכות מוקנית. השחרור המינהלי הוא הנאה עקיפה ממחסור מערכתי נקודתי במקומות כליאה לאסירים, וככזה מדובר בזכות שסברנו כי לא ראוי לתת לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון. זאת, בדומה לזכויות אחרות שנשללו מהאסירים ביטחוניים, כגון שימוש בטלפון, חופשות ולימודים אקדמיים. לדברי שירות בתי הסוהר, השפעות ההחלטה הזו על מצבת הכלואים בבתי הסוהר היא תוספת של 120 עד 140 כלואים. מאחר שממילא תוספת המקומות בשנה האחרונה הייתה באגפים הביטחוניים, השינוי לא יורגש ביתר האגפים. במקביל, יש בהצעת החוק הקלה על אסירים המבצעים תקופות מאסר שבין 18 ל-36 חודשים, ולגביהם תקופת השחרור המינהלי תתארך בכמה שבועות. הסדר נוסף בהצעת החוק קובע כי תקן הכליאה בבתי הסוהר ימשיך לעמוד על 14,500 מקומות עד 31 בינואר. הוועדה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, דנה רבות גם בסוגיית עברייני המין והאלימות. כבר במסגרת התיקון שנערך ב-2021 נקבעו סייגים לגבי עברייני מין, אלימות חמורה ואלימות במשפחה, ונקבע כי אסירים שנגזרו עליהם עד שלוש שנות מאסר יהיו זכאים לשחרור המינהלי, ורק אם קוצר עונשם בהחלטת ועדת השחרורים לאחר שנבחנה מסוכנותם והחלו הליך שיקום, הם באמת יהיו זכאים לשחרור המינהלי המורחב. לגבי אסירים שנגזרו עליהם שלוש שנות מאסר ומעלה, מלכתחילה קבע ההסדר כי לא יקוצר עונשם בידי ועדת השחרורים. שחרורם המוקדם של אסירים אלו מכווץ את הבטן לכולנו, וקיבלנו את ההחלטה בנושא לאחר לבטים לא פשוטים, אך במצב הדברים הנוכחי, נוכח מצוקת הכליאה בבתי הסוהר, לא נותרה לנו ברירה. יחד עם זאת, היות שבמהלך השנה הקרובה צפויים להיפתח אגפים נוספים וצפויה גם הרחבה של השימוש בחלופות מעצר, ייתכן שמצב הצפיפות בבתי הסוהר ישתפר, ונוכל להחריג גם אסירים אלה מההסדר. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשת רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הזו הוגשו כמה הסתייגויות – של קבוצת יש עתיד, קבוצת העבודה, קבוצת המחנה הממלכתי. האם קבוצת יש עתיד – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מושכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מושכים. תודה רבה. המשיכה הכי טובה שהייתה היום. אנחנו נעבור להצבעה על סעיפי החוק. הצבעה ראשונה – על סעיפים 1 עד 3, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–3 – 12 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, מתנגד אחד. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ונעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 12 נגד – 1 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 12, מתנגד אחד. אני מודיע שהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג–2023, של חבר כנסת צביקה פוגל, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת ועדת הבריאות בדבר פיצול הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022 << הצח >> [נספחות.] << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – פיצול הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022. מציג חבר כנסת משה רוט, בשם יושב-ראש הוועדה. << דובר >> משה רוט (בשם ועדת הבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022, נדונה בכנסת העשרים-וארבע בקריאה ראשונה, והכנסת העשרים-וחמש החילה על הצעת החוק דין רציפות. הצעת החוק מבקשת להרחיב את הזכאות להחזר דמי נסיעה בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס של מד"א גם בעד מבוטח שהוסע לבית החולים ונפטר בטרם האשפוז ובעד מבוטח שמלאו לו 80 שנים וזכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א, ולגמלת סיעוד בשיעור הגבוה ביותר לפי חוק הביטוח הלאומי. במשך שבועות התנהלו בוועדת הבריאות כמה ישיבות להכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. במהלך הדיונים עלתה לדיון השאלה אם לעגן בחקיקה את הזכאות להחזר דמי נסיעה גם עבור נסיעות שמבוצעות באמבולנס שאינו אמבולנס של מד"א. במהלך הדיונים התברר כי סוגיה זו מעוררת שאלות רבות ובעלת השלכות רוחב על כל נושא הפינויים לבתי החולים באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ, לרבות סוגיות תקציביות כבדות משקל. לפיכך, ועל מנת לאפשר לוועדה לקיים דיון מעמיק ונפרד בסוגיה זו, נוכח ההשלכות הרבות שיש לסוגיה, החליטה הוועדה לפצל את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות – אני יכול לבקש שקט שנייה אחת, רבותיי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ארז מלול, אני מסתדר, תודה רבה. הצגת חוק זה עשר דקות למציג החוק. << דובר_המשך >> משה רוט (בשם ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> כן, אבל אני לא צריך עשר דקות, אני רק צריך דקה אחת של שקט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין בעיה. גם אם תסיים בחצי דקה זה בסדר. << דובר_המשך >> משה רוט (בשם ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> זה בסדר גמור. רק דקה אחת של שקט, אני רק רוצה לסיים. חלק אחד של ההצעה יכלול את נושא זהות האמבולנס שיבצע את ההסעות לבית החולים, והוא יישאר על שולחן הוועדה להמשך דיון, ואילו חלק אחר של ההצעה יכלול את נושא הרחבת הזכאות להחזר דמי נסיעה לגבי שתי הקבוצות האמורות, ואותו תבקש הוועדה לקדם לקריאה שנייה ושלישית בהקדם האפשרי. חברי הכנסת הנכבדים, אני פונה אליכם וקורא לכם לאשר את הפיצול האמור כפי שהציעה הוועדה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אוריאל בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות, ולחברת הכנסת חוה אתי עטייה, על המסירות והעבודה היסודית לקידום החוק הזה, שהוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה. תודה רבה. בהזדמנות זו אבקש לחזק את הרופאים הנאמנים למלאכתם של ריפוי חולים והקלת סבלם של הנאנקים שלא מערבבים שיקולים זרים או פוליטיקה בתוך מלאכתם. כל הכבוד להם. תודה רבה. נא להצביע עבור הפיצול. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לדעתי, אופיר, דנו בזה בוועדת חוץ וביטחון, אז אם אתה חושב – צריך להעביר את זה לשם. טוב, אחרי ההצבעה נעשה את התיקון הזה, בסדר? מישהו רוצה לדבר? תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. תחזור למקום, בבקשה, חבר הכנסת מלול. אנחנו מצביעים, דרך אגב, על החלטת ועדת הבריאות בדבר פיצול הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה – 12 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הבריאות בדבר פיצול הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 65) (החזר דמי נסיעה באמבולנס לחולה סיעודי ובעד חולה שנפטר), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נצביע שוב, בקריאה שלישית. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 4 נגד – אין נמנעים – אין << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זו לא קריאה שלישית, זה פיצול. מצביעים פעם אחת, זה הכול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, פיצול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, מה יש עכשיו? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא נועל, יש לנו עוד נושא. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לנעול את המליאה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לנו עוד נושא על סדר-היום, לא? יש פה עוד נושא. לגבי נושא א' – כן או לא? מחכה לאישור? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לגבי שב"ס, של החיילות, זה סמכות של חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, דיברנו על זה בחוץ וביטחון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה סמכות של חוץ וביטחון, לא של חוקה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה, בועז? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בעיה של העברה לוועדה. הם כבר סוגרים את זה. תסגרו מה שתסגרו. תנעל את הישיבה. מה שתסגרו – אנחנו מאשרים. זה אמור לעבור לוועדת הכנסת גם כך. כלכלה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מעמד האישה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – מעמד האישה, כספים, ביקורת המדינה – אין לי בעיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו תשלחו את זה לוועדת הכנסת. אם לא יודעים להחליט, תשלחו לוועדת הכנסת. זהו, הכי פשוט. אומרים שתי ועדות, ומישהו פותר את זה בוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, לאור טעות בהעברה לוועדה הנכונה, הוועדה שאליה תעבור לדיון הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), יש לתקן בפרוטוקול: העברה לוועדת חוץ וביטחון על פי המלצת הייעוץ המשפטי. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי ז' באב התשפ"ג, 25 ביולי 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:07. << סיום >>