דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ה ישיבה צ"ט הישיבה התשעים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, ז' באב התשפ"ג (25 ביולי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 נאומים בני דקה 6 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 7 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 7 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 8 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 9 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 9 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 10 אבי מעוז (נעם): 10 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 12 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 13 גלעד קריב (העבודה): 14 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 14 אוריאל בוסו (ש"ס): 15 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023 16 אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): 16 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 21 גלעד קריב (העבודה): 23 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 30 אלעזר שטרן (יש עתיד): 32 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 34 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 35 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 36 הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023 36 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 36 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 37 רם בן ברק (יש עתיד): 40 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 41 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 43 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 46 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 47 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 49 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 52 מיקי לוי (יש עתיד): 54 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 56 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 58 אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): 61 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 154) (חלוקת הכנסות), התשפ"ג–2023 64 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים): 64 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022 67 אוריאל בוסו (ש"ס): 67 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 68 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 68 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022 69 יונתן מישרקי (ש"ס): 69 יאיר לפיד (יש עתיד): 70 שרון ניר (ישראל ביתנו): 71 יסמין פרידמן (יש עתיד): 72 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 73 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 74 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 75 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 76 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 78 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 78 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 154) (חלוקת הכנסות), התשפ"ג–2023 78 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022 78 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022 78 משה טור פז (יש עתיד): 78 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 80 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 82 רון כץ (יש עתיד): 83 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 84 גלעד קריב (העבודה): 85 מאיר כהן (יש עתיד): 89 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 94 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 97 הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג–2023 101 סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: 102 אלעזר שטרן (יש עתיד): 103 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 104 משה טור פז (יש עתיד): 105 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 106 הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג–2023 109 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 109 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 110 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 110 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 112 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 113 הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023 114 ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): 115 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 118 הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023 121 יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 121 חילופים בוועדות הכנסת 123 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 123 הודעות ועדת הכנסת 124 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 124 הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 125 יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): 126 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 127 ינון אזולאי (ש"ס): 131 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ז' באב התשפ"ג, 25 ביולי 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – החלטה בדבר תיקון טעות בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. לוח תיקונים להצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי כנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע "בעד" כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יוסף עטאונה. אבל אנחנו נמתין עוד דקה קלה לכניסתו של השר, ברשותך, חבר הכנסת עטאונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כל השרים תופרים חליפות לדוח המיוחד של מודי'ס הערב. מעניין אם הממשלה צופה בו במרוכז במסיבת צפייה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתם מתקשרים? מתקשרים אל השר? השר הגיע, בשעה טובה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנראה מישהו לא חיכה הרבה זמן אחרי ביטול עילת הסבירות כדי לקבל החלטה לא סבירה. אני אקריא לך הודעה שקיבלתי היום בווטסאפ, על מנהלת מחלקה בבית החולים סורוקה, מה היא כותבת לעובדים שלה: בוקר טוב, מבקשת להעביר הודעה לכל מנהלות ומנהלי הסיעוד בבית החולים. השפה המדוברת הינה עברית בלבד. בהעברת משמרות ובכל השיחות בתוך המחלקה יש לדבר בשפה העברית בלבד. ההחלטה הזו – ההודעה הזו עברה היום על ידי אחת ממנהלות המחלקות בסורוקה. אני רואה בחומרה התנהגות כזאת בבית חולים ציבורי, היחידי באזור באר שבע, כש-37% מאוכלוסיית הנגב הם דוברי ערבית, וכמעט 30% מצוותי הרפואה שעובדים בתוך בית החולים הם גם דוברי השפה הערבית, ובאי בית החולים, בגלל המציאות הקשה בנגב, הם כמעט 50% – ובאים למנוע מהם לדבר בשפה הערבית? אני מבקש באופן אישי גם את ההתערבות שלך, כי אי-אפשר שיהיה דבר כזה. אני כבר פניתי לשר הבריאות, והוא הבטיח שהוא יברר את העניין. אנחנו לא נסכים למציאות הזו. השפה הערבית היא השפה שלנו, ועל בית החולים ועל כל מוסד ציבורי להנגיש את השירות לאנשים בשפה שלהם, כולל ערבית, אמהרית, רוסית וכל שפה אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אל עטאונה. וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת אלהואשלה, אם הוא באולם – איננו באולם. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. אם ייכנס חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, נאפשר לו, ואם לא, אז חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון, בכל הנאומים של רוב חברי הכנסת שדיברו על אלימות, פשיעה ורצח בחברה הערבית, ספרנו 129 נרצחים. היום המספר עלה ל-130. אתמול הגיע השר לביטחון לאומי וענה לחבר הכנסת מנסור עבאס על הצעת אי-אמון בגלל העלייה בפשיעה והרצח בחברה הערבית, ואז הוא אמר לו שאין לו שוטרים. בתקופה האחרונה, בשנה וחצי האחרונות, התפטרו הרבה שוטרים, ואין לנו שוטרים; השוטרים מטפלים במחאות. אני ציפיתי משר בממשלת ישראל להגיע ולהגיד: אלה התוכניות שלי, אלה התוכניות שלי למיגור הפשיעה והרצח בחברה הערבית. שתהיה תוכנית מובנית, כשר בממשלה שהוא לא רק חבר כנסת. אבל לצערנו, כנראה שאנחנו, החברה הערבית, עדיין לא בסדר עדיפויות עליון של הממשלה הזאת ושל השר לביטחון לאומי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה טרם חזר אלינו. אם כן, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, גם השבוע אקריא את פרטי תאונות הדרכים הקטלניות שאירעו בשבוע החולף, ולצערי יש לא מעט: ביום שלישי 18 ביולי נהרג רוכב אופנוע בשנות השישים לחייו, לאחר שפגע בנוסע אופניים חשמליים, התהפך ונפצע קשה בכביש 40, כביש הדמים. מותו נקבע שעות ספורות לאחר התאונה. ביום רביעי 19 ביולי נהרג רוכב אופנוע נוסף לאחר שהחליק בכביש 667, הסמוך לקיבוץ מירב. בהמשך אותו היום נהרג הולך רכב בשנות השישים לחייו, לאחר שנדרס בעת שחצה את הכביש לא במעבר חציה, שוב בכביש 40. טרגדיה נוספת באותו יום – נהרג רוכב טרקטורון בן 50. רכב פרטי פגע בו ופצע אותו אנושות, וכעבור יומיים הוא נפטר מפצעיו. הרוג רביעי באותה יממה מדממת: רוכב אופנוע – עוד רוכב אופנוע – בן 20 נפגע מנהג רכב פרטי בכביש 20. ביום שישי 21 ביולי נהרגה ביסאן אבו ר'דיה, בת תשע מרהט, לאחר שנדרסה ברהט. מותה נקבע במקום. ביום ראשון 23 ביולי נהרג גבר בשנות השלושים לחייו לאחר שהתהפך עם רכבו בכביש 444. השבוע נפטרו עוד שני בני אדם פטירה מאוחרת לאחר שנפגעו בתאונות דרכים. מתחילת השנה נהרגו 214 אנשים בכבישים, עשרה בשבוע האחרון. יו"ר הרלב"ד התפטר מתפקידו. הסיבה להתפטרותו היא שלא נעשה מספיק, ולצערי, ממשיכים למות בכבישים. שנה מדממת ביותר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שראיתי אותו כבר באולם. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת אוהד טל, אני מבין שוויתרת על זכות הדיבור? מאה אחוז. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלום לכולם. ראינו אתמול בלילה איך המשטרה מתייחסת למפגינים בתל אביב, וכך מתבקש. לעומת זאת, ראינו אתמול מפגן כוח משטרתי, אלים, ברוטלי, כנגד המפגינים הערבים בג'יסר א-זרקא שהשתתפו בהלוויית מוחמד עמאש ורשא עמאש. לא יכול להיות שהמשטרה מתנהלת בשתי פנים. הדרישה שלנו היא שתהיה אכיפה אחידה כלפי כל המפגינים, וזה מה שנדרש עכשיו. לא שבג'יסר א-זרקא המשטרה מתנהלת בצורה מסוימת ובתל אביב בצורה שונה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני חייב לומר שאני מצטרף לקריאתו של אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמרתי את זה גם כשר. ההתייחסות צריכה להיות שוויונית. לא יכול להיות שתהיה איפה ואיפה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, היום חבורה של מנוולים, חלאות המין הלא-אנושי, מקן הטרור חוות מעון, פלשו לשני – אפילו קשה לקרוא לזה כפרים – באמת, האנשים הפלסטינים העניים ביותר בטובא ובמע'ייר אל-עביד שבספר העיירה יטא, בחסות כוחות הכיבוש במדים. הם פלשו לתוך האוהלים שלהם ולמערה – הם גרים במערה ובאוהל – חיטטו להם בדברים, הכול מצולם ומתועד, בזמן שהצבא מאפשר להם את זה, לא מונע מהם להיכנס לאיפה שגרים הפלסטינים ולחטט בחפצים האישיים שלהם. כך נראה בדיוק הכיבוש, כך נראה האפרטהייד, כך נראה הגועל נפש של פשעי המלחמה שמקבלים גיבוי בבית זה. אנחנו נמשיך להיאבק נגד הפשעים האלה, נגד הכיבוש והאפרטהייד, נגד המנוולים שעושים את זה, עד שיושג פה – עם סיום הכיבוש – שלום אמיתי, שיאפשר לשני עמי הארץ לחיות בשגשוג. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> מוותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מוותר. חבר הכנסת סגן השר אבי מעוז, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> נאום הנדסת תודעה 96. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 95. הפעם פנייה אישית. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, רבותיי, רבותיי, נא לכבד את הדובר, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא ספר הנדסת תודעה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בועז, אני עוקב אחרי הנאומים שלך, ואתה עוקב אחרי הנאומים שלי, סחתיין. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, אפילו לומד מהם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אתמול נשלף האקדח, אתמול נורתה ירייה ראשונה – לא על ידי פרחח, אלא על ידי קב"ט, וכפי שפורסם, הוא פעיל באחים לנשק. בהנדסת תודעה חסרת אחריות, מובילי המחאה, ובראשם אנשים פגומים מבחינה מוסרית כמו ברק ואולמרט, מעבירים את הציבור שטיפת מוח כאילו ישראל איננה דמוקרטיה עוד, העם קרוע ובדרך למלחמת אחים, הצבא מתפרק, הכלכלה קורסת ויחסי החוץ בשפל. נבואה שמבקשת להגשים את עצמה. חברי הכנסת גנץ, איזנקוט, סער, מאיר כהן, מזרסקי, סגלוביץ', אלקין, טרופר, כהנא, ביטון, שוסטר, תמנו, פורר וסובה, אתם יודעים שאלו שקרים. אנחנו חולקים זה על זה, וזה לגיטימי. לגיטימי גם לבקר את הקואליציה ואף למחות כנגדה, אבל אתם יודעים שזו ממשלה שנבחרה באופן לגיטימי בידי הציבור ושהיא מבקשת לעשות טוב למדינה על פי ערכיה ואמונתה. קחו אחריות. אל תניחו לחסרי האחריות לגרור את כולנו לתהום. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואחריה – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. היא נמצאת איתנו? נמצאת. למי מזל טוב, ללימור? מזל טוב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> טוב, אז בגלל שיש לי יום הולדת, לפני שתתחיל את הדקה, אני רוצה לאחל באמת לכל חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד דקה עליי, לכבוד יום ההולדת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אוקיי, אני רוצה לאחל לכל חברי הכנסת חברי הבית הזה שבעזרת השם לכולם תהיה בריאות שלמה ואיתנה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – כוחות, שמחה, אהבה, אחדות, ובעזרת השם, שהקדוש ברוך הוא ימלא את כל משאלות ליבכם לטובה ולברכה. בעזרת השם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נאום קול המושתקים מס' 24. בכל שבוע אני עומדת כאן, מעל הבמה הזו, לספר לעם ישראל על פיגועי הטרור המושתקים. חלקם הושתקו לגמרי, וחלקם כמעט שלא דווחו. בכל שבוע אני מתפללת שהנאום שלי יתייתר ולא יהיה בו צורך, אך עד שלא נשנה את מדיניות ההכלה, לצערי זה כנראה לא יקרה. כדי להביא את כל הפיגועים המתרחשים מדי שבוע אצטרך לעמוד כאן כמה שעות, אבל יש לי דקה אחת, אז אספיק מה שאספיק. ביום שלישי שעבר ערבים זרקו אבנים סמוך למעבר אליהו. באותו יום, בלילה, מחבלים זרקו בקבוקי תבערה בכביש גוש עציון–חברון החדש. בדרך נס לא היו נפגעים. ביום רביעי שעבר ערבים זרקו אבנים על רכב שבתוכו יהודים שנסעו בכביש 90 ליד הכפר עוג'ה. נזק נגרם לשמשה. ביום חמישי שעבר בבוקר, סמוך לשעה 05:30, ערבים מכפר המרצחים אל-מוע'ייר הניחו מטען חבלה על כביש אלון, ליד צומת מלאכי השלום. זמן קצר לאחר מכן נמנע פיגוע בכניסה לשכונת גבעת האבות בקריית ארבע. בסייעתא דשמיא, ובזכות ערנות של חיילי צה"ל, נתפס מחבל חמוש בסכין שהיה בדרכו לפגע. בערב של יום חמישי נפצע בשכונת גילה בירושלים אור סייר, צעיר בן 25, באורח קשה מאוד. שלושה מחבלים דקרו אותו בכל גופו. מפה אני רוצה לאחל לאור בריאות, ומתפללת שיחזור לאיתנו כמה שיותר מהר. פיגוע טרור נוסף התרחש ביום חמישי בלילה בכביש גוש עציון. האמבולנס של קריית ארבע חטף בקבוק צבע מרכב חולף בצומת אל-חאדר. המחבלים, יימח שמם, ניסו כמה פעמים לעקוף ולחסום את האמבולנס, ובסוף זרקו עליו את הבקבוק. ביום שישי מחבלים השליכו מטען לעבר כוחותינו, סמוך לבית אומר. קצין צה"ל במילואים נפצע באורח קל. באום צפא התרחשו עימותים קשים, לאחר שבמשך שעה ארוכה פעילי שמאל קיצוני הפריעו לחיילי צה"ל ונתנו רוח גבית לטרור. ביום ראשון, ממש לפני יומיים, נזרק בקבוק תבערה על רכב שבו נהג יהודי בין פדואל לברוכין. ברוך השם לא היו נפגעים. שעה לאחר מכן דווח על זריקת אבנים על רכב פרטי בכביש 90 סמוך לעוג'ה. הנהג נפצע קל ונגרם נזק לרכב. גם אתמול, יום שני, אתמול בלילה, פיגוע ירי בכפר המרצחים חווארה. ערבים ירו ללא הבחנה לכיוון אוטובוס שבו נסעו יהודים. בנס לא היו נפגעים. הלילה, בהר חברון, ערבים יידו בקבוק תבערה דרומית לצומת זיף. הרכב התלקח, והנהג הספיק להימלט. הבוקר ניסיון לפיגוע ירי לעבר רכב צבאי ליד השומרונים. שלושה מחבלים חוסלו, ברוך השם, על ידי כוחותינו המסורים. אדוני שר הביטחון, משהו חייב להשתנות. לא ניתן להמשיך כך. אנחנו נמשיך לזעוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. בישראל 2023 זכויות הנשים בסכנת הכחדה. בקואליציה שבה מספר הנשים הנמוך זה שנים – רק שש שרות ורק שלוש מנכ"ליות מתוך 32 משרדי הממשלה – בעצם שנים של מאבקים והישגים נרמסים. לדוגמה: אי-חתימה על אמנת איסטנבול, הפסקת השימוש הדו-מגדרי במכרזים, הצעת החוק להעברת סמכויות בענייני מזונות לבתי הדין הרבניים, פעילות לקידום הפרדה מגדרית במרחב הציבורי במסגרת חוק ההסדרים, התנגדות לחוק האיזוק האלקטרוני, והשיא – ביטול הרשות לקידום מעמד האישה. השבוע פרסמו חברותיי ראשות הרשויות בישראל גילוי דעת, והן הביעו דאגה רבה מהפגיעה המכוונת והשיטתית בזכויות נשים. עוד 97 ימים, ב-31 באוקטובר 2023, יתקיימו הבחירות המוניציפליות, ולמרות שהקמפיין לעידוד נשים להתמודד בוטל, אני קוראת לכל מי שמתלבטת – תתמודדי, וקוראת לכל האזרחיות והאזרחים שלא להצביע לרשימות ללא ייצוג שוויוני לנשים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש לנצל את הדקה שעומדת לרשותי על מנת לחזק את ידיה של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה. ראש הממשלה מנחם בגין, עליו השלום, אמר: יש שופטים בירושלים, ואנחנו היום אומרים: יש שומרי ושומרות סף בירושלים. הבית הזה הוא אכן הרשות שמייצגת את הריבון, אבל הבית הזה גם חייב לפעול במסגרת הכללים הבסיסיים של השיטה הדמוקרטית, וכשהבית הזה מנצל את הסמכות המכוננת, אולי הסמכות הקדושה ביותר שהופקדה בידי הבית – כאשר אנחנו מנצלים את הסמכות הזו על מנת להעביר חקיקה פרסונלית ומושחתת, שכל תכליתה לחלץ את ראש הממשלה מהסכם ניגוד העניינים שהוא התחייב אליו, אז בהחלט ראוי ששומרי ושומרות הסף ימתחו את הקו האדום. ראש הממשלה ושותפיו הם אלו שהביאו אותנו אל פתחו של המשבר החוקתי, והם אלו שצריכים לתת את הדין על כך. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעה האחרונה מתפרסמת הידיעה על כך שהיום בערב סוכנות דירוג האשראי מודי'ס תפרסם דוח חריג באשר לכלכלתה של מדינת ישראל. אני לא יודע מה יהיה כתוב בדוח; אני רק יכול להניח ולשער מה יהיה בדוח, אבל אני לא יודע ולא שולט במידע קונקרטי. יש לי תחושה ובסיס, יסוד, להניח שזה לא יהיה דוח מחבב ודוח שנותן תקווה לכלכלתה של מדינת ישראל. אנחנו התרענו במשך חודשים מאז פרסום הרפורמה על כך שכלכלה של מדינת ישראל עלולה להינזק כתוצאה מהרפורמה, כתוצאה מהמהלכים כאן בכנסת ללא הסכמה רחבה. אני אסביר ממש בכמה שניות מה המשמעות של הורדה בדירוג האשראי. כולנו נשלם יותר, משום שהורדה בדירוג האשראי ובתחזית להשקעות לכל החברות הגדולות שמשקיעות בישראל – המשמעות שלה היא שנצטרך לשלם יותר על הלוואות שמדינת ישראל לקחה, והמשמעות היא שכולנו נשלם על כך, אם זה בהעלאת מיסים, אם זה בקיצוץ משמעותי של ההוצאות שלנו כמדינה, כאזרחים. אז כולנו נרגיש את זה בכיס שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השרה דיסטל הזמינה למסיבת צפייה הערב. יש פופקורן. אני לא דיברתי עם מודי'ס. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לסגן יושב-ראש הכנסת לדבר. בבקשה, אוריאל. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לשר הבריאות הרב משה ארבל, שהתייצב היום בעצמו באופן נחרץ עם כל הלשכה המשפטית בבית הדין לעבודה, ודאג לכך שהשביתה הלא-מוצדקת של הר"י במרכזים הרפואיים, שבינה לבין בריאות אין שום דבר – ובין הטיפולים שהיו אמורים להתבטל: ניתוחים בעמוד שדרה, גינקולוגיה, עיניים, אף, אוזן, גרון, כריתת איברים ועוד, כולל בבתי החולים הפסיכיאטריים, וזה עלול לפגוע באנשים שמחכים להם חודשים – אנא מכם, תוציאו את הבריאות מחוץ לפוליטיקה. ובנימה אישית, אדוני היושב-ראש, בסיומו של מושב בערב תשעה באב – בית המקדש הראשון נחרב על כל העבירות האמורות בתורה: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אבל נבנה לאחר 80 שנה. בית המקדש השני נחרב רק על שנאת חינם, וכמעט אלפיים שנה אנחנו עדיין לא מצליחים לבנות אותו, כי הוא ייבנה רק באהבת חינם. אהבת חינם צריך להתחיל כאן בבית, ומכאן זה יוקרן החוצה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עכשיו נזכרתם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> בוקר טוב, אליהו. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/934; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 64, וחוב' כ"ז, ישיבה 63; מס' פ/1832; דברי הכנסת, חוב' כ"ח, ישיבה 78, וחוב' כ"ט, ישיבה 79; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לחקיקה, הצעות חוק מטעם הכנסת לקריאה השנייה והשלישית. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים חבר הכנסת אוהד טל להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשמי ובשם חבריי חברי הוועדה למיזמים ציבוריים, נציגי קואליציה ואופוזיציה, שעמלו יחד כתף אל כתף בשבועות האחרונים על החוק החשוב הזה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023. ההצעה הזו החלה את דרכה עוד בכנסת העשרים-וארבע, והיא מיזוג של כמה הצעות חוק פרטיות, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, שרן השכל ויצחק קרויזר. הצעת החוק הזו כשמה כן היא – תיקון, והיא באה לתקף את תמיכתן של כל סיעות הבית הציוניות במפעל ההתיישבות בנגב, בגליל ובאזורי עדיפות לאומית, ולאפשר את המשך קיומם והתפתחותם של היישובים במרחבים אלו. חוק ועדות קבלה, שהוא למעשה תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות משנת 2011, עיגן לראשונה בחקיקה את האפשרות לקיים מנגנון לקבלת תושבים ביישובים קהילתיים. מאז אותה חקיקה, ועדות הקבלה פועלות רק ביישובים קהילתיים ובהרחבות קהילתיות של מושבים וקיבוצים בנגב ובגליל שגודלם עד 400 משפחות. בבואנו להעלות על נס את ערכה של ההתיישבות ותפקידה המרכזי בפיתוח ובצמיחה של מדינת ישראל, הקפדנו גם כי הזכות לשוויון לא תיפגע יתר על המידה. בחוק שגיבשנו מוצעים התיקונים שאפרט להלן, ואליהם הגענו לאחר דיונים ארוכים, הקשבה למגוון הדעות ולגורמי המקצוע ובחינת האתגרים והצרכים של הקהילות השונות במרחב הכפרי. בהצעת החוק שלפניכם מוצע להרחיב את האפשרות לקיים הליכי מיון באמצעות ועדות קבלה בשני היבטים עיקריים: ביישובים קהילתיים גדולים יותר ובאזורים נוספים. לגבי גודל היישובים, בשונה מרוב צורות ההתיישבות – ואת זה צריכים להבין – היישובים הקהילתיים בנויים על מנגנון של ניהול עצמי. השמירה על תפקודו של יישוב כיישוב קהילתי מצריכה את תושביו לקיים מערכת פנימית ייחודית של שיתופי פעולה בתחומי החיים השונים. החוק במתכונתו הנוכחית, זה שנועד במקור לשמור על לכידותה וחוסנה של הקהילה, שימש בפועל כחסם להתפתחות ולצמיחה, וכך נוצרה מציאות שיישובים קהילתיים ותיקים רבים החלו למעשה להזדקן במהלך השנים, והגיעו לנקודה שבה תפקודם כקהילה חיונית ופעילה נפגע. נוצר צורך גדול לאפשר לאותן קהילות להמשיך ולצרף משפחות נוספות, תוך שמירה על מנגנון ההתאמה והקבלה, שיאפשר את קיום המרקם הקהילתי המשותף שחיוני לתפקודו של היישוב, גם כשהישוב גדל מעל 400 משפחות, כמוצע בנוסח החוק הקיים. בדיונים הרבים שמענו גם את המורכבות שבשימור הליך קבלה ככל שהיישוב גדל, ועל כן ההצעה שהתגבשה היא קביעת הסדר מדורג במתכונת הבאה: לפי המוצע, יישוב קהילתי שהתפתח והתרחב מעל 400 משפחות יגיש בקשה להרחבה של עד 700 משפחות והכרה כיישוב קהילתי המשכי. ההכרה הזאת תינתן לאחר בדיקה של ועדה מינהלית חדשה, שתיקרא הוועדה ליישובים קהילתיים. ועדה זו תהיה מורכבת מגורמים מקצועיים בתחום ההתיישבות ומנציגי משרדי הממשלה הנוגעים בעניין, והיא תבחן אם היישוב האמור מתפקד כיישוב קהילתי ומצדיק בשל כך את המשך קיומן של ועדות הקבלה. בחלוף חמש שנים מיום כניסת החוק לתוקף ניתנת סמכות לשר הכלכלה, באישור הכנסת, להרחיב את האפשרות להמשך קיומן של ועדות קבלה גם ביישובים קהילתיים המשכיים שיבקשו להתרחב מעל ל-700 משפחות. בסמכות השר יהיה לקבוע בצו את הגודל המרבי של היישובים לעניין זה. תיקון נוסף לחוק נוגע בהרחבת האזורים שבהם יחול החוק. לפי ההצעה, בנוסף ליישובי הנגב והגליל, החוק יחול גם על יישובים קהילתיים באזורי עדיפות לאומית, יישובים אשר בעניינם החליטה הממשלה כי ישנו אינטרס לאומי לחיזוק מיוחד על פי מפת העדיפות הלאומית של משרד הבינוי והשיכון. בנוסף, על היישוב להיות מסווג באשכול 1 עד 5 במדד הפריפריאליות של הלמ"ס. כל זאת בשל הרציונל של החוק, שלפיו דווקא במרחב הכפרי בפריפריה ישנה חשיבות גדולה יותר לחיזוק המערכים הקהילתיים, הלכידות והחוסן של התושבים. במקביל להרחבת ההסדר הקיים של ועדות הקבלה, הוספנו מנגנונים מאזנים שנועדו לתת מענה לחלק מן הביקורות שהושמעו כלפיו לאורך השנים. בין התיקונים המוצעים ניתן למנות למשל את אלו: 1. מוצע לתקן את הרכב ועדת הקבלה כך שלא יתאפשר בה רוב מובנה לנציגי היישוב הקהילתי, וכך תצומצם השפעה של גורמים שאינם פועלים בתום לב; 2. מוצע להסדיר את אופן פעולת הוועדה, תוך הבהרה כי המועמדים זכאים לפנות ישירות לוועדה במועצה האזורית, והיא זו שתנהל את הטיפול בפניות המועמדים. גם כאן צמצמנו למעשה השפעה של בעלי אינטרסים, משקיעי נדל"ן למיניהם; 3. הוספנו בחוק הוראה שלפיה על ועדות הקבלה במועצות להעביר דיווח תקופתי לכנסת בעניין פעילותן, והן יהיו שקופות וחשופות לביקורת נבחרי הציבור. לסיכום דבריי, אני מבקש להודות לצוות הוועדה – ליוני בן הרוש, למיכל כהן, לדובר הוועדה קותי תנעמי; לצוות הייעוץ המשפטי – לגור ולניצן, שנמצאת כאן; לצוות הפרלמנטרי שלי, שעבד קשה מאוד כדי לקדם את הצעת החוק הזו; לחברי הכנסת יוזמי החוק, שהזכרתי אותם בתחילת דבריי. ואני רוצה להודות מאוד לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות חברת הכנסת אורית סטרוק, שהיא שותפה נאמנה, ועבדה יחד עם כל הצוות שלה באמת לילות כימים על מנת שנוכל כולנו לעמוד כאן היום כשהחוק מושלם. אני רוצה להודות גם לכל השותפים מחוץ לכנסת, במועצות ובארגונים הרלוונטיים, שפעלו יחד איתנו להביא את הצעת החוק כפי שהיא מוגשת בפניכם היום. לסיכום, משפט אחרון, אני רוצה לחזור ולהזכיר כי התיקון החשוב הזה, שנועד לחזק ולתת רוח גבית למפעל ההתיישבות בנגב, בגליל ובכל אזורי העדיפות הלאומית, התקבל בוועדה פה אחד ובהסכמה רחבה. אני וחבריי לוועדה – כאמור, קואליציה ואופוזיציה – המכירים בתפקידה החשוב של ההתיישבות – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא אומר "ביהודה ושומרון"? << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> – – בחלקם האינטגרלי של היישובים, בחזון הציוני – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שוסטר, למה הוא לא אומר "ביהודה ושומרון"? << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> – – ובמחויבות שלנו כשליחי ציבור לסייע לקהילות לצמוח – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מחביא את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה הבעיה? למה אתם לא אומרים? << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> – – כולנו גאים ונרגשים להביא את החוק בפניכם היום. במיוחד בימים אלו, כשרוחות המחלוקת סוערות, תהליך העבודה המשותף – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל תגיד את האמת, תגיד שגם ביהודה ושומרון, למה אתה לא אומר את זה? מה אתה מתבייש? << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> – – הוכיח את עצמו כרכיב מרכזי ומהותי בעבודת הבית הזה. אני באמת, כולי תקווה שהעבודה מהסוג הזה שהראינו בוועדה תחזור ותהיה סימן ההיכר של הפרלמנט הישראלי. ואסיים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל חבר הכנסת טל, תגיד: אנחנו גם רוצים שזה יהיה תקף ליהודה ושומרון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם יהודה ושומרון. << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> אל תדאג. אתה דואג? חבר הכנסת לוי, אתה דואג? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה דואג? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל תראה, הזכרת נגב, הזכרת גליל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לוי, אתה דואג? גם יהודה ושומרון. << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז בשביל הפרוטוקול תזכיר גם את זה. << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> אל תדאג, אל תדאג. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא קורא לזה – איך קראת להם? אזורים מיוחדים? << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> אסיים במילותיו של הנביא ישעיה: "הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי", ובבניין הארץ ננוחם. אנו מבקשים מכולכם לדחות את ההסתייגויות שהוגשו ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוהד טל. להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות, ואני רוצה לקרוא את הקבוצות שהגישו את ההסתייגויות לפני שהם יבואו לנמק: קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת עודה, טיבי, סלימאן, כסיף ועטאונה; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מיכאלי, לזימי, קריב ומרום; קבוצת רע"מ – חברי הכנסת עבאס, טאהא, אלהואשלה, יאסין וחוג'יראת; קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת לפיד, ברביבאי, כהן, אלהרר, כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, בן ארי, בן ברק, סגלוביץ', טופורובסקי, שיר סגמן, עידן רול, להב הרצנו, בליאק, כץ, צרפתי הרכבי, מזרסקי, פרידמן, ביטון, טור פז, דוידסון, שירי וטל מירון; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, סער, איזנקוט, תמנו, יפעת שאשא ביטון, טרופר, אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, כהנא, פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר. אלה המסתייגים, ולפי הרשימה שיש בידי, אלה ביקשו לדבר מהם – ראשון הדוברים, חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי שמסתכל על הצעת החוק הזו, בואו נגיד את האמת ובואו נקרא לילד בשמו: הפשיזם כבר כאן, האפרטהייד גם כאן – חי, קיים ונושם בהצעת החוק הזו. הצעת החוק, על מה היא מדברת? על ועדות קבלה ליישובים קהילתיים בנגב ובגליל. וכשמציעי החוק מדברים על התיישבות בנגב והגליל הם מונחים מתפיסת עולם גזענית, הם מבדילים בין אזרח לאזרח. אם הייתה בבסיס התפיסה הפוליטית-חברתית של האנשים האלה תפיסה אזרחית שוויונית, לא היו מביאים הצעה כזו. ההצעה הזו של ועדות קבלה תחת הכותרת "מרקם חברתי", "מרקם תרבותי", "אי-התאמה במרקם החברתי והתרבותי", היא להגיד לא ל-20% מאזרחי המדינה – לא להיכנס ליישובים הקהילתיים האלה בנגב ובגליל. כבוד היושב-ראש, תאר לעצמך מצב שאתה – אתה ולא מישהו אחר – בגלל איך שאתה נראה – ואני מכבד את זה – אם בצרפת או באנגליה או בארצות הברית, אסור לך לגור ביישובים מסוימים כי יש לך כיפה על הראש, כי יש לך פאות, כי אתה אדם דתי. וכל אדם באמונתו יחיה. בהצעת החוק הזו שאתה והקואליציה שלך הולכים להצביע עליה אין לך אפשרות לגור במדינה אחרת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שאלת את השאלה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל העולם היה קופץ. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, שאלת שאלה. יש ראשי ערים בישראל שאין להם שום בושה להצהיר שהם לא רוצים חרדים בעריהם ובשכונותיהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> או שיש כאלה שלא רוצים חילונים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו דוחים את זה. אני שותף איתך לדעה הזו. ולכן, אני קורא לכם להתנגד להצעת החוק הזו. אין במדינה דמוקרטית מקום להצעת החוק הזו, שבאה להפריד בין אזרח לאזרח. אין לנו התנגדות בתפיסה לפיתוח הנגב והגליל, אבל כשבאים לפתח את הנגב והגליל, צריך לפתח גם לערבים, גם ליהודים, וגם ליהודים ולערבים שיוכלו לגור יחד. ההצעה הזו היא הצעת אפרטהייד. היא לא באה לחזק את הנגב והגליל – היא באה להילחם באוכלוסייה הערבית בנגב ובגליל תחת הפרנויה של המאזן הדמוגרפי, ולכן אין מקום בדמוקרטיה להצעת חוק כזו. מי שביטל אתמול את עילת הסבירות רואה היום את התוצאות בהצעה הזו. אני קורא מכאן לכל מי ששותף לדמוקרטיה אמיתית: מי שעמד בצד, מי שנתן לגיטימציה לפני שבע-שמונה שנים לחוק ועדות הקבלה ולא היה שותף למאבק של האוכלוסייה הערבית, לא יכול לבוא היום בטענות לאוכלוסייה הערבית, למה היא לא משתתפת במחאה; מי שנתן לגיטימציה לחוק הלאום ולא יצא להילחם עם האוכלוסייה הערבית, לא יכול לבוא היום בטענות לאוכלוסייה הערבית, למה היא לא במחאה. מי שרוצה להילחם על דמוקרטיה צריך לשלב ידיים, ערבים ויהודים, בתפיסת עולם פוליטית, חברתית, אזרחית, שוויונית, שנילחם עליה יחד, יחד, למען עתיד טוב יותר. ועוד פעם, אנחנו התנגדנו בוועדה לחוק הזה של ועדות הקבלה. אנחנו נתנגד כאן. אנחנו קוראים לכל מי שבעד דמוקרטיה ונגד גזענות, שיירתם בחוק הזה ויצביע נגד. ולכם – אתם, כן – החרדים והדתיים, אין מקום לפי החוק הזה. יש הרבה יישובים שאתה לא יכול לגור בהם עם הכיפה שלך. יש הרבה יישובים – תחת הכותרת "מרקם חברתי", "מרקם תרבותי", אתה יכול לפסול אותו מלגור. ולכן, הצעת חוק זו היא גזענית, ואין לה מקום בשום ספר ובית מחוקקים לדמוקרטיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך זה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הוא מחליף את לזימי. עשר דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, יש שר איתנו? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש שרה, כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> השרה פה? הינה השרה, בסדר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, טרם אתייחס להצעת החוק, אבקש, אדוני היושב-ראש, להתייחס לדבריו היפים של חבר הכנסת בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות, על כך שבימים אלו אנחנו צריכים להקפיד באהבת חינם. דבריו מתכתבים עם הדברים מעוררי ההשראה של יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מרגשים, מרגשים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שדיבר היום על הצורך לנהוג במתינות, להקשיב איש לרעהו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> זה היה מרגש מאוד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר כך: תראו, אנחנו מבינים שאתם בקואליציה חושבים שאנחנו אנרכיסטים; אני גם מבין שאתם חושבים שאנחנו אזרחים לא נאמנים, לא פטריוטים. אבל תעשו טובה, אל תחשבו שאנחנו מטומטמים. יש הבדל בין אנרכיסטיים לבין מטומטמים. מטומטמים אנחנו לא. אז אחרי חצי שנה של הסתה, של שנאה, של דריסת כל נורמה פרלמנטרית בבית הזה, אחרי שמיניתם את דודי אמסלם כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, והאיש לא מסוגל להוציא מהפה שלו מילה אחת שהיא לא שנאה, הסתה והשמצה; אחרי שהשרה דיסטל הקימה – לא יודע אם שמעתם – את האגף ללכידות בחברה הישראלית – שמעתם? הדבר השני, אחרי שהיא חיברה את המדפסת – האגף ללכידות בחברה הישראלית. היא, דיסטל אטבריאן – תעשו לנו טובה, אל תדברו איתנו על אהבת חינם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> טוב שיש על מה לחייך היום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קחו את הפגרה, תעשו קצת סדנאות משותפות לכל הקואליציה ותעבדו קצת על אהבת חינם. נדבר איתכם במושב הבא. בינתיים אל תוציאו את המילים הללו מהפה שלכם, כי אתם קואליציה של שנאת חינם ושל שנאת אחים. אחרי זה חשוב לומר שבניגוד למיתוס, הבית השני לא חרב בגלל שנאת חינם. אומנם הגמרא אומרת, באחת מאגדות החורבן, שירושלים חרבה על שנאת חינם, אבל ירושלים לא חרבה על שנאת חינם; היא חרבה מכיוון שהקנאים והקיצוניים השתלטו על עמדות ההשפעה והשלטון, והמתונים נסוגו לאחור או נהדפו לאחור. זו האמת. ירושלים חרבה מכיוון שחבורה של קיצוניים מחרחרי ריב, אנשים שלא היססו לטבוח באנשים מתוך עמם על רקע פוליטי, הם אלו שהובילו את עם ישראל לחורבן השני. וכשאני רואה את הזובור שאתם עשיתם אתמול לשר הביטחון ולרמטכ"ל – טוראי גלנט היה צריך לרוץ כמו פורפרה בין רב-אלוף איתמר בן גביר לאלוף בדימוס יריב לוין. למזלו, תת-אלוף סמוטריץ' לרגע ניסה לעזור לו. אבל אחרי שראיתי את הזובור שלכם, ואחרי שראיתי את הזובור שראש הממשלה, הגאון הביטחוני והגאון הכלכלי, עשה לרמטכ"ל כשהוא סירב לשמוע אותו, אז כן, יש לנו סיבה לדאוג מאוד לבית השלישי. כי הבעיה שלנו היא לא רק שנאת חינם, אלא שחבורה של קנאים, של בריונים, של אנשים שמכשירים כל סוג של אלימות לאומנית, השתלטה על עמדות ההנהגה. ממשלת ישראל הנוכחית היא ממשלה שבה הפונדמנטליסטים מנהלים את המופע. זאת לא ממשלת נתניהו השישית, זו ממשלת בן גביר הראשונה. בגלל זה אנחנו צועדים לעבר קטסטרופה. ואנחנו, חברי האופוזיציה, יחד עם מיליונים, מיליונים, של ישראלים נעשה הכול כדי להחזיר אתכם, הקיצוניים, לשוליים. עכשיו אחרי הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, לעניין הצעת החוק. אני אומר את הדברים, ולא כולם בהכרח קלים לי. על ההצעה הזו, אדוני היושב-ראש הוועדה חבר הכנסת טל, אפשר לומר את מה שאמר החכם למלך הכוזרי: הכוונה היא אולי רצויה, אבל המעשים מובילים למקום הלא-נכון. אני מאמין בערך ההתיישבות; אני מאמין גם בהיבט הציוני שלו, ואני מאמין גם בהיבט האזרחי שלו. אני חושב שמדינה מתקדמת צריכה לעודד פיזור אוכלוסין. אני מאמין שמדינה מתקדמת צריכה, בצד חוט השדרה של היישובים העירוניים, לקדם גם התיישבות קהילתית כפרית, בין שהיא חקלאית ובין שהיא לא חקלאית. אני חושב גם שמדינה מתקדמת צריכה לעודד את ערך הקהילתיות גם בחיים העירוניים, ובוודאי בפריפריה. קהילתנות היא ערך חשוב מאוד וראוי מאוד, וקהילתנות מוצלחת מחייבת גם איזשהו רצף דורי ותחלופה דורית והתחדשות. וכן, יישובים קהילתיים – יש בהם ממד מוגבר של ערבות הדדית. אבל הדרך לייצר את אותם חיים קהילתיים לא צריכה לעבור דרך חקיקה שפוגעת או מאיימת לפגוע בערכי היסוד של החיים הדמוקרטיים שלנו, ובראשם עקרון השוויון. ישנן דרכים רבות להבטיח את העתיד של היישובים הקהילתיים בנגב ובגליל. ישנן דרכים רבות להבטיח את היכולת של בני הדור השני, ואחריו בני הדור השלישי, לגור ליד הוריהם. יש דרך לעודד תושבים שגרים היום במרכזים האורבניים במרכז הארץ לבנות את חייהם בנגב ובגליל. אבל אף אחת מהדרכים הללו, אדוני יושב-ראש הוועדה, אף אחת מהן לא נדונה לעומק אצלך בוועדה כתחליף להצעת החוק המאתגרת הזו. כל הניסיונות לבחון אם יש כלים מתאימים יותר, שעולים בקנה אחד עם עקרון השוויון בצורה טובה יותר – כל הבקשות לדון באותם כלים למעשה נדחו על ידך ועל ידי הקואליציה. יותר מזה, לא טרחתם – – – << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> השתתפת בכל הדיונים? גלעד, היית? השתתפת בכל הדיונים? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אבל קראתי את מה שהתפרסם. צפיתי בלא מעט מהם. ובאלה שהשתתפתי, סירבת, אדוני היושב-ראש, לאפשר דיון במנגנונים חלופיים. יותר מזה, הצעת החוק שאתה קידמת אינה נשענת על תשתית עובדתית ראויה. הדברים ששמענו בוועדה הם אכן דברים שבאו מן הלב. אני מגיע מתנועה שמחוברת בכל נימי נפשה להתיישבות העובדת. אני אומר כאן, יש לנו תפקיד – – – << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> – – – זאת הבעיה, שהתנתקתם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אדוני, אתה התנתקת. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> – – – חבל, חבל. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בוא, בוא, שמעתי, כן. אתה חבר בקואליציה שבמשך שנים – – – << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> – – – כשאין תשובה אתה מתחיל – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אוהד. אוהד, בוא, תן לי. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> חבל, גלעד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תן לי, כי אני אומר את הדברים, אתה יודע, לא בתקיפות, אבל אומר אותם באמונה שלמה. אני מגיע מתנועה שמחוברת בכל נימי נפשה להתיישבות העובדת, להתיישבות בכלל. זו המפלגה, מפלגת העבודה, ביחד עם עוד שותפים, שהתייצבה תמיד לצידה של ההתיישבות הקהילתית. והדברים ששמענו בוועדה מפי נציגי ההתיישבות הגיעו מן הלב וחדרו אל הלב. אבל אתה כיו"ר ועדה לא טרחת להניח תשתית עובדתית ראויה, שהייתה נחוצה לנו על מנת לענות על השאלה לגבי הצעת החוק הזו, שיש בה קשיים חוקתיים גדולים, שהיא מדרון חלקלק – היא מדרון חלקלק גם ביחס לאזרחי ישראל הלא-יהודים, אבל היא מדרון חלקלק גם ביחס לאזרחי ישראל שהם חלק מהקהילה הגאה. ההצעה הזאת היא מדרון חלקלק ביחס לאזרחי ישראל ששייכים לקבוצות מוחלשות ומודרות. ההצעה הזאת היא מדרון חלקלק ביחס להורים יחידניים. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> – – – אתה מדבר שטויות, ואתה יודע שאתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תראה, אדוני, אתה יודע, בכל זאת, יו"ר ועדה בכנסת. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> חבל לי. אני באמת מכבד אותך בדרך כלל, אבל אתה מדבר שטויות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ידידי – אנא, רק תוסיף לי עוד דקה, כי אני מוצא את עצמי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תפריע, ואני לא מוסיף לו כלום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> למה לא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי ככה אני החלטתי. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> הוא פנה אליי. הוא פנה אליי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כך החלטת, נו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אל תפריע לו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עוד אביר של שנאת חינם ואפליה. בכל מקרה, זאת לא הדרך. ההצעה הזו לא מתכתבת עם פסיקת בג"ץ. ההצעה הזאת לא נשענת על תשתית עובדתית ראויה. ההצעה הזו עוקפת פתרונות ראויים. ההצעה הזו היא מדרון חלקלק, כי בפעם הראשונה היא מאפשרת לשר בחתימה של צו להרחיב את מספר יחידות הדיור המשפחתיות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בקיצור, לא לילד הזה אנחנו מפללים כשאנחנו מדברים על חיזוקה של ההתיישבות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ומילה אחת אחרונה, ברשותך, היושב-ראש, היסטורית – היסטורית, אדוני – – – << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> אבל הסתיים הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט אחד אני נותן לכולם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. בוא, אתה הפרעת, אז תמתין. אתה לא צריך ללכת בדרכיו של שמחה רוטמן. יש לך את הסגנון שלך, הוא קצת יותר ראוי וממלכתי. תעשה גם לעצמך שירות טוב. אדוני היושב-ראש, יש מנה גדושה של צביעות בכך שנציגי קואליציית הימין, הקואליציה בהובלת הליכוד, מדברים למען ההתיישבות העובדת בנגב ובגליל. אתם אלו שהצרתם את דרכה של ההתיישבות העובדת, הקיבוצית והמושבית, בנגב ובגליל, מתוך שנאה יוקדת – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שבאה לידי ביטוי גם בדברים של השרים שלכם כאן מעל הדוכן. אתם האחרונים שאכפת לכם באמת מההתיישבות הקיבוצית והמושבית. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוהד, לא מתאים לך. יש לך פנים יותר מדי נחמדות כדי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לחבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביום חמישי שעבר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מספיק לכם רוטמן אחד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לא להפריע. אני מתחיל עכשיו מחדש. אתה תקבל עוד דקה. יש לך ארבע. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ארבע דקות, לא? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה תקבל עוד דקה. אני אוסיף לך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ביום חמישי בלילה נרצחו ביישוב ג'יסר א-זרקא מוחמד ורשא עמאש. גופותיהם של שני הנרצחים הצעירים שוחררו מהמכון לרפואה משפטית אבו כביר רק אתמול, והם הובאו למנוחות בשעות אחר הצוהריים. בעקבות ההלוויה, האנשים הכועסים – ובצדק כועסים – רצו להביע מחאה על המשך מקרי הרצח, להביע את הזעם ואת הכעס שלהם, ואז המשטרה נכנסה בהם בברוטליות, באכזריות, עם אלות, השתמשה ברימוני הלם, כאילו אנחנו בשדה קרב. בסך הכול התושבים בג'יסר א-זרקא רצו להביע מחאה וכאב על הרציחות המתמשכות ביישוב, וכך היה טיפול המשטרה בהם. כמה ימים לפני זה, ביישוב השכן פוריידיס, נרצח עוזר ראש המועצה, וגם אז התושבים יצאו להביע כעס על מקרי הרצח שלא מסתיימים, וגם אז המשטרה עמדה מולם עם נשק, אלות, ובברוטליות, כאילו הם מתכוננים לקרב. אז רבותיי, אתמול עקבנו אחר הנעשה באיילון בתל אביב, ולמען האמת ראינו מראות מזעזעים: כניסה של שוטרים עם פרשים, עם סוסים, באנשים; כיוונו את לחץ המים על האנשים, להרים אותם, לזרוק אותם מעל המחיצות שם. אבל השוטרים לא היו עם נשק ולא היו עם אלות, והשימוש ברימוני הלם – נעשו עליו 1,150 דיונים. ולא שאני מצדד בזה. המשטרה לא הייתה צריכה לעשות את זה. המפגינים – זכותם למחות, להפגין, להביע דעה, והמשטרה לא צריכה להתנהל מולם בברוטליות. כמה משפטים על החוק שבנדון. כבוד היושב-ראש – טוב שהתקנת את השעון – יש לי הצעה. האזרחים הערבים לא מתלהבים ללכת ליישוב קהילתי זה או אחר כדי לרכוש דירה. האזרחים הערבים רוצים, מתפללים, מייחלים ליום שבו שלטונות המדינה יתחילו באמת לתכנן את היישובים הערביים, להרחיב שטחי בנייה, להמציא פתרונות דיור לזוגות הצעירים. הם לא רוצים את היישובים הקהילתיים שהיהודים לא רוצים אותם בהם. אף אחד לא רוצה לעזוב את היישוב שלו. אבל תתכננו את היישובים, תאשרו תוכניות כוללניות, תאשרו תוכניות מפורטות, תקדמו תכנון. תפסיקו עם מדיניות התכנון הלאומי, אפילו הלאומני – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – התכנון הפוליטי, התכנון הלעומתי. האזרחים הערבים לא ירצו בכלל לחשוב להגיע ליישובים קהילתיים כדי לרכוש בהם דירה או לרכוש בהם אדמה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אלעזר שטרן, חמש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב, יש כאלה שמפחיד אותי שיגיעו ליישובים האלה יותר ממך. עמיתיי חברי הכנסת, יש חשיבות גדולה בעיניי להגדלת ההתיישבות בגליל, בנגב. אני רק רוצה להגיד דבר אחד – אמרתי את זה פה כבר כמה פעמים: כשאנחנו מגדילים את האפשרות עם חוקים כאלה גם ליהודה ושומרון, אז ביישוב אחד ביהודה ושומרון, שקוראים לו קרני שומרון, יש יותר מאשר בכל גוש קטיף יחד. למה? בגלל המרחק מכפר סבא. אני מאחל לשכנים שלי ולחברים שלי מהמצפים האחרים שבזכות החוק הזה גם הילדים שלהם יבואו לגור יותר קרוב. אני לא יכול להצביע בעד שום חוק שממשלת החורבן הזאת מביאה לכאן בימים האלה, וכך אני מסתכל על השמות שיושבים כאן מסביב. זאת ממשלת חורבן. אני רוצה להגיד עוד משהו. אל תגידו לי "אנשים אחים אנחנו" אם אתם מפסיקים ולא הולכים לפסוק הבא. הפסוק הבא, בראשית י"ג ט' – פסוק אחד אחרי "אנשים אחים אנחנו": "הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי" – לשם אתם מוליכים אותנו. מ"אנשים אחים אנחנו" – "היפרד נא מעליי". ואם אתם רוצים, עוד פעם, להמשיך קצת בפרשיות ולהגיע לפרשת וישב, אז יש אחד שהוא מיעוט. הוא אומר: "את אחי אנכי מבקש". ומה אומרים לו הרוב, האחים? אני אגיד לכם מה אומרים לו: "וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם"; "לכו – – – ונשלכהו באחד הברות". מתי זה משתנה? לא צריך את מודי'ס, לא צריך שום דירוג אשראי: "ויהי רעב בארץ" – ואז יורדים למצרים. וכשאין אוכל, גם הרוב שרצו להשליך אותו לבור יורדים להתחנן. אבל גם זה התחיל במיעוט שאמר: "את אחי אנכי מבקש". מספיק עם מחולות ה"אחוי" הזה. נבדוק אתכם רק במעשים. שר האוצר, לא ראית את התמונה של הורדת דירוג האשראי – אמרנו לך; לא ראית את שער הדולר – אמרנו לך; לא ראית את הבורסה – אמרנו לך; בנית על המשיח, כמו אז. מה לעשות, הקדוש ברוך הוא לא עובד לא אצלי, אבל גם לא אצלכם. תדעו את זה. אל תשחקו בעתיד של כולנו. ישב פה אתמול כבוד ראש הממשלה בנימין נתניהו – סליחה, לא ראיתי ראש ממשלה. קשה לי להגיד את זה. יש לי הערכה גדולה להרבה דברים טובים שהוא עשה, אבל לא ישב פה ראש ממשלה. ומה אתם מביאים היום, גפני? דירוג האשראי, אתה מבין? אני אגיד לך: יושב-ראש הכנסת אמר: הפעם הראשונה ששמעתי על המהפכה המשפטית הייתה במסיבת עיתונאים. לא היה אף דיון בממשלה. הינה, היום הגשתם, רוט, אייכלר, אשר, ברוכי, גפני, טסלר, פינדרוס, המבינים הגדולים בביטחון ישראל: "ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי" – איך אתם יודעים מה זה? הייתם שם פעם? לא אומר לכם: כדור שרק עליכם. אתם יודעים מה זה להיות בהנדסה קרבית? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה ההבדל בין פוניבז' לגולני? מי אתם שתגידו שזה אותו דבר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> והממשלה הזאת – אל תאמינו ליושב-ראש הקואליציה – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תאמינו לראש הממשלה. הממשלה הזאת – גם את זה תאשר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 85% מההייטק ברחו. הקטר הישראלי ברח. הקטר הישראלי ברח. חורבן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הנביא ירמיהו אומר שהחורבן הוא "מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו. נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד ה'. נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים. נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת" – "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם". חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ה' עוזר למי שעוזר לעצמו. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהחוק הזה נותן הצדקה לאפליה, נותן הצדקה לגישות שיש בהן הדרה של קבוצות וגם של יחידים במישורים שונים. יגידו אזרחים אחרים שנמצאים לא רק ביישובים קהילתיים אלא ביישובים אחרים, בעיריות, בערים, שאנחנו רוצים את השכנים שלנו מזן מסוים, מקבוצה מסוימת, מדת מסוימת, מלאום מסוים, והם יכולים להישען על הטיעון הזה שיש חוק שמאפשר לקבל או לא לקבל בהתאם לפרמטרים או אמות מידה מסוימים. לכן, כעמדה עקרונית אני חושב שהחוק הזה – מלכתחילה הייתה טעות לחוקק אותו ולתת לגיטימציה לגישה הזאת. קל וחומר שהיום רוצים להרחיב את השימוש בחוק הזה. חברי הכנסת מודעים לזה שבחברה הערבית יש בעיית דיור קשה ביותר גם ברמת התכנון, גם ברמת הקצאת קרקעות, גם ברמת הרחבת היישובים לשכונות חדשות. ואם רוצים גם לדבר על הקמת יישוב חדש, שייתן מענה מודרני, שיאפשר לדלל, לתת פתרון לכמה יישובים יחד ולהקים יישוב חדש – זה גם לא על הפרק. לכן רבים מהצעירים בחברה הערבית נוטים היום לצאת ליישובים אולי סמוכים ואולי רחוקים ולקנות שם דירות או בתים, ואנחנו רואים שהתופעה הזאת הולכת ומתרחבת. אין לי דעה לגבי בחירתו האישית של כל בן אדם שמחליט לצאת מהיישוב שהוא גדל בו ורוצה לגור במקום אחר לגמרי. ברמה האינדיבידואלית אין לנו זכות לקבוע למישהו איפה הוא צריך לגור. אבל אין ספק שכתופעה חברתית, שבה המון צעירים משכילים ומצליחים מבחינה כלכלית בדרך כלל מעדיפים לנטוש את היישובים שלהם, ואז מחלישים את היישוב בהיבטים שונים, גם כלכלי, גם תרבותי, כדי לגור במקומות אחרים – התופעה הזאת, אין ספק שהיא פוגעת ביישובים הערביים ולא מאפשרת לקהילה בתוך היישוב להתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים החברתיים שיש ביישוב. כמובן, האתגר העיקרי אצלנו עכשיו הוא הביטחון האישי והלכידות שיש בתוך היישובים בין קבוצות, משפחות וקהילות שונות. לכן, כעמדה עקרונית הגישה צריכה לתת מענה רחב לכל האזרחים, במיוחד לקבוצות ומגזרים שסובלים ממש מדוחק בתחום התכנון והבנייה. מתן מענים בתחום הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. הרב גפני, לא הקראתי תפילה, הקראתי ממגילת איכה, כי יש הרבה שאומרים שיש חורבן בגלל שנאת חינם, ויש כאלה שאומרים שבגלל הקנאים. אז הזכרתי מה שאומרים הנביאים ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל, על אסון עזיבת התורה. על זה אף אחד לא מדבר. במגילת איכה הוא מזהיר ומקונן על זה, ולכן הזכרתי כמה פסוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יוסף טייב. תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חמש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. מכובדי היושב-ראש, ב-2011 החוק הזה הועלה והוצבע בפעם הראשונה. הצבענו נגדו, והיה שיח ברור שמדובר בחוק המפלה נגד ערבים כדי למנוע כניסתם ליישובים הקהילתיים. אז החוק הוגבל ב-400 משפחות לכל יישוב קהילתי. זה בא לאחר תקופה של פסק דין קעדאן. הרקע – מצוקה גוברת של שיכון, קרקעות ובתים ביישובים הערביים. מעולם לא הוקם יישוב ערבי חדש בגליל ובמשולש. אין תכנון כזה. יש מצוקה של קרקע לזוגות צעירים, חלקות קרקע. התכנון במדינת ישראל הוא תכנון אידיאולוגי ציוני, וכך הוא מדיר ועוין את האוכלוסייה הערבית, עד כדי כך שמדינת ישראל המציאה חוק שהפקיע סמכויות מבית המשפט והעביר סמכויות מינהליות – קראו לו חוק קמיניץ – שמגביר את האפשרות גם לתת קנסות וגם להרוס ביישובים הערביים. גם ליישובים הערביים יש זכות לתכנון עתידי, והתכנון הזה, העתידי, לא מתקיים. העתידי ביותר זה לראות יותר ויותר דחפורים, יותר ויותר קנסות של קמיניץ. אם תשאל צעיר ערבי, הוא ירצה להתיישב ולהמשיך לגור ביישוב שלו, אבל לפתח אותו, עם אורח חיים עכשווי, עדכני, נוח במידת האפשר, וזה לא המצב. ולכן חלק מהצעירים הערבים, מספר גדל, יוצאים ליישובים אחרים, יישובים מעורבים, יישובים יהודיים שכנים, ערים – פחות ליישובים קהילתיים. אבל החוק הזה מונע מהם להיכנס לכמעט 900 יישובים, ועכשיו מגדילים את המספר ל-700 משפחות, או יותר או פחות, ומרחיבים את זה ליישובים באזור עדיפות לאומית. אני יכול להציב כאן את החשש שהאיסור הזה יורחב בעתיד גם לערים מעורבות ולשכונות של יהודים. יגידו לו: יש פה, בשכונה הזאת, רוב x, רוב y וכדומה. גם לא בונים לערבים, גם הורסים לערבים, גם חונקים את הערבים, גם לא מתכננים להם, וכשהם רוצים לצאת לבדוק אפשרות אחרת – מחוקקים חוקים מפלים ומדירים כאלה, חוק שנקרא חוק ועדות קבלה. בזמנו, נדמה לי, האגודה לזכויות האזרח פנתה לבג"ץ, ובג"ץ דחה את העתירה בגלל חוסר בשלות. כך אמרו שופטי בג"ץ. כמה זמן לוקח לחוק להיות בשל? מ-2011 עד היום – 12 שנים, הוא התבשל או לא? מה זה התבשל? הוא התרחב, נהיה גזעני יותר, רחב יותר, מדיר יותר, מפלה יותר. אולי בג"ץ, שכולם מגינים עליו מול ההתקפות – וגם אנחנו הצבענו נגד ההפיכה המשפטית – ייזכר שיש קולקטיב ואוכלוסייה שהוא לא נותן להם סעד בדברים הגדולים – לא בחוק הלאום ולא בחוק ועדות הקבלה, שמתרחב באופן גזעני ומדיר, כפי שבא בהצעה הזאת של חברים בקואליציה הזאת. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, חמש דקות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את הנימוקים נגד החקיקה שדיבר עליהם כאן חבר הכנסת טיבי, וגם חברים אחרים, גם בחד"ש-תע"ל וגם ברע"מ. הם עקביים בהתנגדות להצעת החוק הזאת, אבל אני חייב להגיד שהם פחות עקביים בגישה, חבר הכנסת טיבי, ואני אסביר. קודם כול, הבסיס של החקיקה לא נולד בחקיקה הזאת. כפי שציינת, בצדק, זאת הייתה חקיקה שעברה בזמנו בכנסת, שנתנה את הבסיס המשפטי לכל המושג של ועדות הקבלה. גם אז הייתי כאן בכנסת, ותמכתי בחקיקה הזאת. נדמה לי שזה היה בתקופה שהייתי יו"ר קואליציה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לזכותך – – – שתמכת גם בחוק הלאום. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הינה, אתה רואה, כמו שאתה עקבי, גם אני עקבי בעמדותיי. הן לא משתנות מפוזיציה. סברתי כבר אז שזה מהלך נכון, ואני סובר כך גם היום. ומה שעושה החקיקה הזאת, היא מרחיבה את המסגרות המספריות. אני יכול להגיד לכם, כמי שרק עד לאחרונה כיהן כשר הבינוי והשיכון, שכל היכולת של ההתפתחות של המגזר הכפרי במדינת ישראל ויכולת הבנייה בו תלויות בשני דברים: האחד הוא החוק הזה, והשני הוא שינוי של לוח 2 במשרד הפנים – מהלך שהתחלנו אותו בממשלה הקודמת, ואני מאוד מקווה שהממשלה הזאת תעשה אותו, כי יש הרבה יישובים שמוגבלים לא בגלל ועדות קבלה אלא פשוט כי הם הגיעו להיקף המקסימלי שלהם מבחינת היכולת של משרד הפנים. זה לוח שלא עודכן שנים רבות, וצריך לשנות אותו. כמו שאמרתי, התחלנו את ההליך הפורמלי בממשלה הקודמת, ואני מאוד מקווה שהממשלה הזאת תסיים את המהלך הזה ותוריד גם את המגבלה הזאת. שני השינויים – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה יותר מאוחר, אבל על זה לא בטוח שאני רוצה לדבר מעל דוכן הכנסת. גברתי השרה, אני אשמח לנהל על זה איתך שיח, בחנתי את זה לעומק, וזה הרבה יותר מורכב ממה שאת חושבת. אם תרצי – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה לא יודע מה אני חושבת, אז אתה לא יודע אם זה יותר מורכב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם תרצי, נדבר על זה. אבל שני החסמים הגדולים הם אלה: ההיקף של גודל היישוב מבחינת חוק פקודת האגודות השיתופיות – חוק ועדות הקבלה בפשטות, כפי שקוראים לו – ולוח 2. אז בלוח 2 אני מקווה שאתם תמשיכו לטפל ותסיימו. ואני שמח שגם החקיקה הזאת – שגם אותה, אגב, התחלנו להעביר בממשלה הקודמת – הבשילה ומגיעה כאן לקריאה שנייה ושלישית, כי בלי התיקון הזה – אני פגשתי הרבה מאוד יישובים כפריים, ביקרתי בהרבה מועצות אזוריות, ומכולם שמעתי: אם אנחנו חוצים את הרף הזה של ועדת קבלה אנחנו לא מוכנים להתרחב. אין דרך לחייב יישוב להתרחב מבחינה מעשית כשהוא לא רוצה בכך, ולכן הרבה מאוד יחידות דיור שיכלו להיבנות במגזר הכפרי ולשמש חלק מהפתרון הלאומי לנושא הדיור וגם לחזק את המגזר הכפרי, במיוחד במקומות שמדינת ישראל בפריפריה רוצה לחזק אותו, בצפון ובדרום – כל זה לא קורה בגלל המגבלה של חוק ועדות הקבלה. גם המציאות במדינת ישראל משתנה, ומספר שנבחר לפני יותר מעשור – הגיע הזמן לעדכן אותו. ולכן, אני מאוד שמח שאנחנו מביאים לכאן את החקיקה הזאת, ואני כמובן, כמו שאמרתי לחבר הכנסת טיבי, מתכוון לתמוך בה. אבל בסיום דבריי אני רוצה להגיד משהו – ודווקא נמצא פה חבר הכנסת ווליד טאהא, זה נוח לי – חבר הכנסת טיבי יצא – כי גם הוא היה מולי בסוגיה הזאת. אני, כשהייתי שר השיכון, באתם אליי ואמרתם: ביישובים הערביים אנחנו מבקשים לשנות דרמטית את המספר של בני המקום, כי היישוב צריך לשמר את הצביון שלו. עשינו ביחד מהפכה. עשינו ביחד מהפכה: העלינו את זה מ-25% עד ל-75% עד 100% בחלק מהאזורים. האמנתי בתפיסה הזאת. אמרתי, אם יישוב רוצה לשמור על הצביון שלו, המשפחות רוצות להישאר באותו מקום, אין סיבה שנריץ צעירים מפה לשם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – אמרתי, בואו תתכננו את היישובים הערביים, להשוות תוכניות כוללניות, תוכניות מפורטות – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא חולק עליך. חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה יודע שאני לא חולק עליך. חבר הכנסת מנסור עבאס, אתם שניכם יודעים שגם דחפנו את זה מאוד בממשלה הקודמת, גם את התכנון וגם את הבנייה ביישובי המגזר, כי אנחנו מאמינים שזה נכון. אבל גם דחפתי – ולכן פה אני מציע לכם להיות עקביים – כשבאתם אליי ואמרתם שחשוב שיישובים ישמרו על צביון, במספרים הרבה יותר גבוהים מ-700, יישובים הרבה יותר גדולים מ-700 – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אפשרנו להם לשמור את הצביון ולהשאיר שם רק את בני המקום. ועדת קבלה לא עושה את זה, היא לא משאירה רק את בני המקום, היא רק מאפשרת ליישוב לשמר באופן כללי את הצביון שלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז מה שחשבתם לנכון ליישובים ערביים, אין סיבה שלא יהיה נכון גם ליישובים יהודיים. תהיו עקביים. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא עניין של צביון, זה גם עניין של צרכים – – – של האוכלוסייה הזאת. השיקול הוא לא צביון – – – << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם חמש דקות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני תומך בחוק הזה. אני לא אצביע בעדו, אחרי שווידאתי שיש לכם רוב, כי אני לא רוצה להצביע לשום דבר שהממשלה הגרועה הזאת מביאה לפה. אני תומך בו. אני תומך בו בלב כבד. יש בחוק הזה הרבה מאוד בעיות, אבל המציאות היא מורכבת, ואין לנו ברירה אלא לחזק את ההתיישבות בגליל ובנגב, ולכן אני תומך בו. אבל אני רוצה לדבר על דברים אחרים. יש לי הרבה מאוד חברים, חלקם כמו אחים שלי. הם חילונים, חרדים, ערבים, עם ישראל כולו, אזרחי ישראל כולם – לא רק עם ישראל – כולם חברים, ורובם חברים שלי כמו אחים שלי. אבל מי שפועל לפירוק המדינה הוא לא אח שלי; מי שפועל להשחתת המדינה הוא לא אח שלי; מי שקורא לי "אנרכיסט פריבילג" הוא לא אח שלי; מי שקורא להכניס לוחמים לכלא על אי-רצון להמשיך להתנדב הוא לא אח שלי; מי שפועל להפוך את ישראל למדינת אפרטהייד הוא לא אח שלי; מי שרוצה יועצים משפטיים כנועים הוא לא אח שלי; מי שרוצה שופטים מטעמו, ומטעמו בלבד, הוא לא אח שלי; מי שממנה מנכ"ל רק בגלל שהוא קבלן קולות הוא לא אח שלי; מי שחושב כמוני שחבורה משיחית סוחטת את ראש הממשלה וממשיך לשתף איתם פעולה, הוא לא אח שלי; מי שחושב שישראל היא יהודית ולא דמוקרטית רק כי זה לא כתוב בתורה הוא לא אח שלי; מי שחושב שנשים – מקומן בספסלים האחוריים, הוא לא אח שלי; מי שבגללו הבת שלי שומרת על מאחז לא חוקי ומסכנת את חייה כשהוא מפר חוק, הוא לא אח שלי; מי שאומר לי, ועכשיו לילדים שלי: תשמור עליי, תמות בשבילי, ואני אלמד בינתיים, הוא לא אח שלי; מי שדורס מפגינים הוא לא אח שלי; מי שמתעקש לשמור בורות ולגדל דור של נזקקים, גם הוא לא אח שלי; מי שחושב שבמדינה אחת יש אזרחים סוג א', יהודים, וסוג ב' שאינם יהודים, הוא לא אח שלי; מי שזורק בקבוק תבערה לבית פלסטיני על הגרים בו הוא לא אח שלי; מי שמגבה אותו גם הוא לא אח שלי; מי שמתעקש לשים ישיבה תורנית באמצע יישוב ערבי או שכונה ערבית הוא לא אח שלי. האחים שלי יכולים להיות חרדים וחילונים, יהודים וערבים, מהקהילה הגאה ומהקהילה הסטרייטית, אבל בשביל להיות אח שלי צריך להאמין בישראל יהודית, דמוקרטית ושוויונית; ישראל שמכבדת ושומרת על הזכויות של כל האזרחים, גם של מהגרים וגם של פלסטינים; כזאת שהיא חלק מהעולם הנאור, הליברלי, ולא חלק מהעולם הפשיסטי. אני לא אח של כל אחד. אגב, האח הביולוגי שלי נהרג במלחמת יום כיפור בהגנה על המדינה היהודית והדמוקרטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השרה, אני חושב שראוי להמשיך את סדר-היום אחרי היום הקשה שהיה אתמול. אני בעיקר אומר את זה משום שהתריתי כל החודשים הללו שמה שקורה זה שאנחנו בוזזים את הזמן הלאומי בנושאים מיותרים ומזיקים עד מאוד, ואין זמן לעסוק בדברים החשובים. ואלה הדברים החשובים, בין מי שמסכים לחוק ובין מי שאינו מסכים. אני קודם כול רוצה להודות לחבר הכנסת אוהד טל, יו"ר הוועדה, על הניהול ההגון והענייני, וגם לשרה סטרוק, על ההובלה המקצועית ועל היכולת לרדד את החוק או להתאים אותו כך שיהיה בר-קיום, בר-קיימא, גם במבחן משפטי. תראו, אני מזהה לגבי החוק הזה מהלך של ציור שדים על הקיר, ומתחילים לתקוף את השדים הללו. אני רוצה לומר דברים בצורה מאוד מפורשת: פה מדובר על הכפר שעיקר מרכיביו הם יהודים. הכפר העברי. לצד זה, הכפר הערבי והעיר הערבית והעיר היהודית בעיקרה – הממשלה חייבת להתארגן, לתכנן ולאפשר בהם בנייה כפי שצריך. אגב, גם יישובים יהודיים לא בונים עכשיו, אבל יישובים ערביים כן צריך, וצריך לאפשר את מה שנעשה, אני מקווה, מאוחר מדי, אבל לבצע תוך כדי האצה. אבל על מה מדובר כאן? קוראים לזה "חוק ועדות הקבלה". זה סלנג יפה של מי שרוצה להתנגד. אבל חברים, מדובר פה על חלק מפקודת האגודות השיתופיות. מבחינתי, זה לא חוק לייהוד הגליל, זה חוק למתן לגיטימציה ליישובים ייחודיים, בתנאי שהם מבססים באמת, כפי שכתוב ומצוין בחוק, את הייחודיות שלהם באופן ברור, בולט, מפוקח ומנוטר לאורך השנים. כפי שיש יישובים מהסוג שאני מכיר מקרוב, קיבוצים ומושבים, ששם האינטגרציה או הייחודיות והסולידריות החברתית והכלכלית היא חזקה, כך גם ביישובים קהילתיים או שכונות קהילתיות. יש מיסוי נוסף, יש התנדבויות, קבלת החלטות מרכזיות על אורח חיים מסוגים שונים וצביון חינוכי. החוק הזה, בין השאר, מאפשר – מי שמדבר על נושא השוויון, שימו לב: לא מוכנים ביישובים הקהילתיים לקבל אנשים שמה שהם רוצים זה עסקת נדל"ן טובה – לחיות במקום עם נוף יפה, להגיע בסופי שבוע בקיץ, או לחכות להאמרת המחירים ולמכור את זה למרבה במחיר. לא, אנשים רוצים לחיות ביחד בשותפות. כעומק הייחודיות האמיתית שלהם, שתיבחן על פי החוק, כך יהיה עומק האוטונומיה. כשאומרים "ייחודיות", אין זכר בדברים לנושאים חברתיים או תרבותיים, ולא לשאלות באיזו שפה שרים, במה מאמינים ובאיזה מגדר חושקים. אנחנו מדברים על התאמה קהילתית ולא על מקורות תרבותיים. אני רוצה לחדד את העניין: זאת תהיה עבירה על החוק – לא על החוק הכללי, הפלילי, על החוק הזה – אם יהיה מקרה אחד של אפליה על כל רקע שהוא. זה מה שהחוק אומר. ועדת הקבלה – אפשר לפנות אליה באופן ישיר ולא על ידי סינון מקדים ביישוב. ועדת הקבלה מורכבת מאנשים חיצוניים ליישוב, ועל זה אפשר להשיג אל מול אנשים נוספים מערכאות נוספות, מנציגויות אחרות לחלוטין. תראו, חוק הוותמ"ל, שאני מכיר אותו, מאפשר דיור ייחודי לחרדים, לערבים. אני חושב שבארץ שלנו – לפני שאנחנו הולכים אל מה שכרגע מדברים עליו יותר מדי, על היפרדות למדינות, לתת-מדינות ואוטונומיות, ובהינתן שאנחנו שבטים שונים – אחת המשימות היא לאפשר את הפריחה, את הגיוון תרבותי שקיים כאן. היישובים בגליל קמלים. הכיתות נסגרות, הגנים נסגרים. המשימה שלנו היא לפתוח חסמים. לפתוח חסמים זה לא רק מה שקורה קורה כאן ובחוק הזה, אלא גם תכנון מאפשר – אותו לוח 2, שיאפשר הגדלה – ועלויות קרקע נורמליות, וזה כבר קשור לרשות מקרקעי ישראל, שיאפשרו קליטה של אנשים מבחוץ ואנשים מתוך היישובים, ובכך תבוא בשורה לעוד רכיב – אנשים שרוצים לחיות בשיתוף, לצד אנשים שגרים בערים וביישובים רגילים שאין בהם רכיב שיתופי. אני אבקש להצביע בעד החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה לחבר הכנסת שוסטר. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חמש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, את האמת, ישבתי והקשבתי לדברי ההסבר שנתן חבר הכנסת אוהד טל על הצעת החוק הזו. אם הייתי מאלה שהם בעלי זיכרון קצר מאוד או שנמחק להם הזיכרון במיידית, הייתי באמת משתאה מהצעת חוק שנדונה באופן דמוקרטי, כפי שהסביר חבר הכנסת אוהד טל. הוא הסביר שנלקחו בחשבון כל ההערות שהובאו, רק מה, הוא שכח להגיד שהצעת החוק הזו היא בעצם תיקון של חוק, ואדבר קצת על ההיסטוריה של החוק שהוא כאילו מתקן אותו, שבעיניי אי-אפשר לקלקל את המקולקל יותר מאשר הוא מקולקל. החוק הזה גזעני מהיום שהוא נולד. וכל "תיקון" שאתה מדבר עליו זה להתגזען עוד יותר; זה להעמיק ולהרחיב את הגזענות בצורה אפילו יותר רחבה ממה שהיה עד עכשיו. אם דובר אז על יישובים שהם 400 בתי אב – או אֵם – או לא, בעצם, היישובים האלה לא כל כך אוהבים משפחות שהן לא מוגדרות בצורה הכי פטריארכלית, "בתי אב". "בתי אם" זה בספק; "בתי אם" – אני לא בטוחה שיקבלו אותם. אימא יחידנית, אני לא בטוחה שהיא תתאים לאורח החיים שלכם. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> אבל – – – את מדברת סתם. את מדברת סתם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא מדברת סתם. אני יודעת. אתה מדבר סתם. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> – – – היה דיון שהוכח בו שמה את אומרת זה קשקוש מוחלט. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה עמדת על הדוכן הזה וקשקשת. פשוט מאוד קשקשת. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> לא. את מקשקשת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כחבר כנסת חדש תלמד משהו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת הביניים הסתיימה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם אתה מביא תיקון לחוק, כדאי מאוד להזכיר על מה החוק מדבר, לא רק על הכאילו-פרוצדורה שניהלת. << קריאה >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> את לא היית – – – את לא יודעת על מה החוק הזה אפילו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מסך העשן הדמוקרטי שהפצת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה תכף עולה לענות, נכון? אז תרשום לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם היית צריך לתקן את החוק, היית צריך לבטל את החוק הגזעני. חסר רק דבר אחד – אין סעיף בחוק הזה שמחייב כל יישוב קהילתי לשים שלט בכניסה שלו: אסורה כניסת ערבים, ואולי מזרחים, ואולי – אני לא יודעת מי עוד. כל אחד יבחר לעצמו את הקבוצה שהיישוב הולך להתגזען עליה. אז תשימו שלט. למה אין לכם סעיף שאומר שבכניסה ליישובים האלה ישימו את זה, את השלט הזה? שיהיה ברור, זה אחד מחוקי האפרטהייד הכי גלויים וברורים. השיח סביבו – אני מתפלאת שאנשים שנאבקים על הדמוקרטיה רוצים להצביע בעד החוק הזה. על איזו דמוקרטיה אתם נאבקים? על חוק שבעצם לא רק גוזל אדמות ובונה – אחד הסעיפים אומר שיש זכות לשר להרחיב את היישוב ולהקצות מקרקעין מקרקעות המדינה, אדמות המדינה. אז בואו נזכיר לכם, האדמות שאתם לא רוצים שאנחנו נשתמש בהן, ברובן הופקעו מאנשים, מהאבות שלנו, מהכפרים שנהרסו ב-48', מאנשים שגורשו ממולדתם. ועוד, לא רק שהמדינה גזלה את האדמות, היא עוד מונעת מאיתנו להשתמש בהן. זה אחד מהחוקים הברורים שגם בג"ץ – שכבר 30 שבועות מנהלים מאבק כדי להגן על בג"ץ – אתם יודעים שבג"ץ דחה את העתירה הזו. הוא ראה בה סבירה. הצעת החוק הזו כנראה הייתה סבירה. עילת הסבירות לא הייתה סיבה מספיקה כדי למחוק את החוק הזה, חוק התועבה הזה, הגזעני, מספר החוקים. אבל לצערי הרב, כאשר רואים שביסוס משטר אפרטהייד ועליונות יהודית והתיישבות קולוניאליסטית לא חושב איך לפתור בעיית הדיור אלא איך להפוך את המאזן הדמוגרפי – בצורת חשיבה כזו, זה כבר כנראה חוק נורמלי ורגיל וגם סביר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אמרתי? צריך להגיד ואליד או ואליד, זה w? ואליד זה שם יפה. גם לך יש שם כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל את זה למדתי כבר, אלהואשלה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למדת טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ארבע דקות. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני חצי שנה הורכבה ממשלה, והממשלה אמורה לתת מענה לאזרחים, לתושבים. לצערנו הרב, מאז שהורכבה הממשלה היא לא מטפלת בנושאים הבוערים בחברה הערבית. אני בא מהנגב; אני רוצה להגיד לכם שמאז שהוקמה הממשלה, היא רק הורסת בנגב ולא בונה. לא מתכננת יישובים, לא נותנת אופק לאנשים ולא נותנת אופק לאזרחים. פשוט אין תקווה. אנחנו כל יום עולים לכאן ופונים לשרי הממשלה על מנת שהממשלה הזאת תיתן תשובות לאנשים. היא הורסת ברהט, באבו קרינאת, הורסת בא-זערורה ובתל ערד, והיא לא נותנת תשובות לאנשים על ההריסות שהיא מבצעת יום-יום. אנשים פונים אלינו ושואלים אותנו למה הממשלה הזאת לא נותנת מענה. מאות צווי הריסה אנחנו מקבלים כל חודש. תפקיד הפקידים במשרדים הממשלתיים הוא לתת מענה לאזרחים, לא להרוס לאנשים את הבתים בלי לתת להם אופק. יש לנו ארבעה יישובים במועצה האזורית נווה מדבר שהוקמו מאז 2003: ביר הדאג', אבו תלול, אבו קרינאת וקסר א-סיר. עד עכשיו אין אפילו שכונה אחת בכל היישובים. למעלה מ-20 שנה מאז היישובים האלה הוקמו, עד היום אין אפילו שכונה אחת, אין תשתיות, אין חשמל. ולכן, מוטלת על הממשלה הזאת האחריות המלאה לטפל בכל הנושאים האלה. במועצה אזורית אל-קסום, ביישובים תראבין, אום בטין, א-סייד, סעווה, כחלה, מכחול ודריג'את – כנ"ל, הממשלה והפקידים גם לא נותנים מענה לאנשים. מסע ההרס נמשך, אבל אין אופק לאנשים, לאזרחים. אין פתרונות. לכל היישובים בנגב יש אזור תעשייה גדול אחד, ברהט. בשאר היישובים – בחורה ובשגב שלום יש שני אזורי תעשייה קטנים. אבל איפה ההשקעה של המדינה? לפי דוח מבקר המדינה האחרון, אחד מכל שלושה צעירים בדואים חסר מעש. איך האנשים האלה לא ילכו לכיוון הפשיעה? איך נמנע מהם? מה אנחנו צריכים? אנחנו צריכים שהמדינה תשקיע באזורי תעשייה ותשקיע באקדמיה על מנת שיהיה אופק לצעירים שלנו. מכאן אני פונה לממשלה: אנחנו אזרחים שווים. הדרישה שלנו היא מהממשלה. אנחנו לא נגד המדינה. כל הזמן הושטנו יד לשרים בממשלה. אנחנו דורשים מהממשלה שתתייחס לאנשים בכבוד ושתיתן להם את הזכויות שלהם. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, חמש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי, הבוקר התעוררתי וככה חשבתי שאני אתמהמה בהגעה לכנסת, אבל קצת הרגשתי כמו אריה בכלוב, אז התלבשתי, עליתי על האוטו ועליתי לירושלים. למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יש בעצם שני ערכים מאוד משמעותיים שמשלימים זה את זה: ה"יהודית" וה"דמוקרטית". שני הערכים האלה, "יהודית" ו"דמוקרטית", חיו בשלום 75 שנים בסטטוס קוו. אני חושבת שעל מנת שהמדינה תמשיך להתקיים ככזאת, יהודית ודמוקרטית, אנחנו חייבים – אבל חייבים – לשמור על האיזון הזה שבין היהודית לדמוקרטית. מעין מאזניים עם שני צידי המאזניים: באחד ה"יהודית" ובאחד ה"דמוקרטית", וזה מאוזן, ואסור לנו להטות את כף המאזניים לצד כזה או אחר. כבר עכשיו, באופן מובנה, יש איזשהו חוסר איזון בעצם זה שיש מגזר שלם, גדול מאוד, שלא משרת בצבא, לא עושה שירות לאומי, לא עושה שירות אזרחי ולא נושא בנטל. זה לא מגזר אחד, זה גם התושבים הערבים וזה גם כמובן החרדים, וזה לא בדיוק שוויון בנטל. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז נכון, זה לא אמור להיות כך. בעצם המטרה המקורית – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אמרת ש-75 שנה חיינו כך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חיינו כך, אבל החוכמה היא לא להפר את האיזון הזה, אדוני, ובאמת לשמור את הסטטוס קוו הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> דיברת על האיזון, נכון? זה היה חלק מהאיזון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, נכון, נכון. אבל הפלח שלא נושא בנטל הולך וגדל ביחס לשאר הפלחים באוכלוסייה. ברשותך, אני אמשיך. הכוונה המקורית הייתה שיהיו כמה מאות תלמידי חכמים גדולים בתורה, שהם ישבו וילמדו תורה, כי יש לזה ערך, והם ישמרו את הגחלת של לימודי התורה. אבל במקור זה לא היה מיועד להיות כל כך גורף. ועכשיו, הבוקר, כולנו ראינו את הצעת החוק, חוק-יסוד: לימוד תורה, של יהדות התורה, שבעצם מבקשת לעגן את מעמד לימודי התורה כערך יסוד שווה ערך לשירות משמעותי למדינה. ערך יסוד שמהווה בעצם פטור מלסכן את החיים למען ביטחון המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה פשוט הגנה מפני הבג"ץ. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכובדיי, חוק-יסוד: לימוד תורה הוא פטור מהשכול. אני אומרת את זה בכאב, כיתומת צה"ל. פטור מהשכול. אפשר להסכים או לא להסכים על חשיבות לימוד התורה. אני מכבדת כמובן את מי שרואה בכך ערך עליון, אבל קצת לא סביר – אם מותר לי להשתמש במילה "סביר" – שהממשלה, שקוראת לגיבורי ישראל ששירתו את המדינה שנים ארוכות "משתמטים", באותה נשימה מבקשת לעגן בחוק את ההשתמטות משירות צבאי, לאומי או אזרחי עבור מגזרים שלמים. אני מכבדת את המגזר הדתי-לאומי, וגם את אלה שביהדות התפוצות – כן, גם האורתודוקסים ביהדות התפוצות – שיודעים ומשכילים לשלב תורה ועבודה; שמבינים שכדי להתקיים בכבוד חייבים לעשות גם וגם – גם לעבוד וגם ללמוד – כי כתוב "ששת ימים תעבד". אבל מדינה לא יכולה להתקיים כשמגזר שלם, מגזר שהולך וגדל עם השנים, מחליט בחקיקה שהוא שווה יותר, שדמנו מותר ושהוא לא נושא בנטל הקיומי של המדינה. אז כדי להגן על המדינה, כדי לייצר הכנסות למדינה, צריך מסה קריטית של אוכלוסייה שמשרתת ועובדת. החוק הזה שעלה היום מפר את האיזון העדין בין ה"יהודית" וה"דמוקרטית", את אותם מאזניים, ומסכן את עצם קיומנו כמדינה. אני יהודייה מאוד גאה. לא שומרת מסורת, מאמינה מאוד בדמוקרטיה. אני לא מוכנה לפגיעה במדינה שלי, באמונה שלי בדמוקרטיה, בשם ערך המדינה היהודית. זה האיזון. אז דעו לכם שהחוק הזה רק מרחיק ציבור שלם אזרחים יהודים מסורתיים, שיש להם זיקה וכבוד לדת ולתורה ושאינם רוצים לקחת חלק בביטול האיזון הזה. האחריות ההיסטורית תיחקק עליכם, כמי שמעמיקים את הקרע העמוק ותחושת הזרות כלפי תורת ישראל ומסורת ישראל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, חמש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק ועדות הקבלה הוא חוק הסלקציה והאפליה. עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת הייתה מפורשת: בחוק הזה ישנה מורכבות חוקתית, והוא מעלה קשיים משפטיים חוקתיים משמעותיים של פגיעה בזכויות יסוד, ובראשן זכות היסוד לשוויון. כך נאמר מטעם הייעוץ המשפטי לכנסת. ומה עומד מאחורי השפה המשפטית? החוק הזה נועד לאפשר עוד אפליה ולהחריף את האי-שוויון – האי-שוויון הלאומי בין יהודים לערבים, כחלק ממשטר דיכוי של עליונות יהודית, האי-שוויון החברתי והעדתי בתוך הציבור היהודי, והאי-שוויון המעמדי בין מי שידם משגת ומי שהפרוטה אינה מצויה בכיסם. זו הצעת חוק אנטי-דמוקרטית, שעומדת בניגוד להיגיון הבסיסי של שוויון מלא בין האזרחים. בראש וראשונה מופנית הצעת החוק נגד הציבור הערבי, כהמשך לתהליך הגזעני של מה שמכונה ייהוד הקרקע – ליצור עוד יישובים ליהודים בלבד, גם מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינה דמוגרפית: גיאוגרפית – באמצעות הרחבה של המחוזות שבהם ועדות הקבלה יפעלו מהפריפריה החברתית-כלכלית לכל רחבי המדינה וגם לשטחים הפלסטיניים הכבושים – כלומר, מדובר בסיפוח דה פקטו, בניגוד לחוק הבין-לאומי, ואלה כללים דמוקרטיים בסיסיים; דמוגרפית – מדובר בהגדלת מספר בתי האב ביישוב הקהילתי שבו תתבצע האפליה. השנה ימלאו 100 שנה לפרסומו המקורי של החיבור "על קיר הברזל" של ז'בוטינסקי. זכרו מה כתב שם על העם הפלסטיני – וכן, הוא במפורש מכנה את ערביי הארץ בשם עם שארץ זו מולדתו. הוא כותב: עם זה קשור למולדתו ולאדמתו ככל עם, ומי שינסה לנשלו מהן ייתקל בהתנגדות. זה מה שאתם עושים, לא רק עם הכיבוש אלא גם עם המפלצת הגזענית של "ייהוד". אך העוול הזה יפגע בכל קהילה מוחלשת: הוא יפגע במזרחים, ביוצאי אתיופיה ומדינות חבר העמים ובכל מי שאינו מגיע מהרקע הנכון ובעל הקשרים הנכונים. מדהים כיצד קואליציה שמדברת גבוהה-גבוהה על צמצום פערים מקדמת הצעת חוק שמטרתה המוצהרת היא להרחיב את האי-שוויון ולאפשר סלקציה גזענית. בהובלת המתנחלים משחזרת הממשלה את הגזענות והסלקציה המפא"יניקיות. בסרט "סאלח פה זה ארץ ישראל" מצוטטים פרוטוקולים משנות החמישים המעידים על הגזענות המובנית במדיניות היישוב הממשלתית. וכך אומרים הפרוטוקולים מתחילת שנות החמישים: "נכון שהחומר האנושי הזה" – הכוונה לצפון-אפריקאים – "פרימיטיבי מאוד. ייתכן גם שהוא ירוד מבחינה גופנית, אבל אין ספק שהוא ייקלט באזורי הפיתוח ביתר מהירות מאשר העירוניים, שרמתם התרבותית גבוהה יותר"; "את הפולנים אין אנו יכולים לקלוט בכל מקום יחד עם 1,000 מרוקאים". כך נאמר בפרוטוקולים בשנות החמישים כנגד המזרחים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי כתב את זה? מי אמר את זה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה בפרוטוקולים שמאז. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל מי אמר? מי אמר? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי אמר לו? אני לא זוכר. את הגזענות של מפא"י דאז הופכים עכשיו הליכוד והציונות הדתית לחוק. הצעת החוק הזאת שומטת את הקרקע מתחת לשקרים שהממשלה מלעיטה בהם את הציבור בחודשים האחרונים בעניין ההפיכה הדיקטטורית. מטרת חיסולם של בתי המשפט – להפוך את האי-שוויון להיגיון המארגן והמסדר של השיטה כולה. אלא שכאן חשוב לעצור ולהזכיר שההצעה שלפנינו היא למעשה מיזוג של שתי הצעות חוק, והראשונה ביניהן היא הצעת חוק מהכנסת העשרים-וארבע, שקודמה על ידי הקואליציה בשעתו בשיתוף פעולה עם הקואליציה הנוכחית. ואז, כבר אז, אנחנו התנגדנו. וחברי חבר הכנסת דאז ברשימה המשותפת אוסאמה סעדי אמר כך – אני מצטט אותו: "מה, באמת חשבתם שחוק גזעני כזה יעבור בלי שנגיד איזה חוק זה? בלי שנדבר על הגזענות שבחוק הזה? גם אם יש לו רוב משני הצדדים – –" << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "– – גם רוב יכול להיות גזעני. תחזרו להיסטוריה. היו משטרים שלמים שהיו גזעניים. 'יש רוב' – 'עריצות הרוב'". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים, כבוד היושב-ראש, משפט אחד. זה מה שבא ותוקף כעת את כולנו – משטר של עריצות שבבסיסו עליונות גזענית. ואני מזהיר ואומר שוב: הגזענות הארורה הזאת, שמגולמת גם בחוק האפרטהייד הזה, היא קודם כול נגד המיעוט הלאומי-הפלסטיני, אבל היא גם נגד היהודים המזרחים, שגם הם יצטרכו לעבור ועדות קבלה ביישובים מסוימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תזכרו את זה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ארבע דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו בכל יום שאנחנו נמצאים במקום הזה, עוד הצעת חוק, שגם היא תעבור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אפשר לדבר, אבל בשקט, אם אפשר, בצד שמאל. חבר הכנסת קרויזר, אפשר לדבר אבל בשקט. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הצעת חוק שהיא גזענית, שבאה לשרת מגזר ספציפי ובו בזמן להתעלם ממגזרים אחרים. אין ספק שכל העיקרון של ועדות הקבלה הוא עיקרון פסול, כי הוא בנוי על הדרה ועל סלקציה ועל מתן זכות קדימה למישהו, ולרוב זה על חשבון מישהו אחר. בדברי ההסבר של יושב-ראש הוועדה שעסקה ועמלה על החוק הזה הוא מודה לשרה, שרת ההתנחלות, שידועה באג'נדה שלה ובמה שהיא מאמינה, ואחר כך הוא ממשיך ואומר שהחוק התקבל פה אחד. << קריאה >>אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, אני התנגדתי ואמשיך להתנגד. << קריאה >>אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> לא היית בהצבעה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ברוויזיה לא הייתי. << קריאה >>אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << קריאה >> לא היית בהצבעה. לא היית בהצבעה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוקיי. נמשיך להתנגד ולהגיד: אפילו שאתם תנסו לשווק לעולם, ולעצמכם קודם כול, שזה כאילו עובר בהסכמה – זה לא בהסכמה, ודברים כאלה לא אמורים לעבור בהסכמה. ולצערי הרב, יש רוב בגלל הרוב היהודי שנמצא כאן. אז אני רוצה לשאול את כל מי שיש לו נגיעה בהחלטה: במה שונים היישובים הקהילתיים האלו מהכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, עשרות כפרים, שחיים בתוכם מאות אלפי אנשים? אם העיקרון הוא מרקם תרבותי ושמירה על המרקם הקהילתי, אז יש לנו עשרות כפרים שנמצאים על אותו עיקרון, רק בהבדל אחד – שהם שם על אדמת אבותיהם מלפני קום המדינה, ועדיין הם לא מוכרים. והמשמעות של האי-הכרה היא לא רק בשם; זו אי-הכרה בזכויות הבסיסיות שלהם. האמת? אני אישית לא מופתעת, לא מהחוק הזה וגם לא ממה שיבוא אחריו. כי אנחנו רואים יום-יום איזה אנשים נמצאים במקום הזה ומה האג'נדות שלהם, ומה הם רוצים לקדם ועל מה הם מתחרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואנחנו כאן נמשיך להגיד שהאפליה המובנית, שעכשיו היא גם מבוססת על חוקים, היא רק תעשה רע – לא רק למקום הזה בתוך הכנסת, אלא למדינת ישראל בכלל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אתמול נפל דבר במדינת ישראל: חקיקה שהורידה את מדינת ישראל על ברכיה, את הדמוקרטיה הישראלית, בכניעה. במהלך החקיקה הסתכלתי על פניהם של חברי הכנסת מהקואליציה הנוראה הזאת – כמעט כולם, חוץ מהקיצוניים, הביטו אל השולחן, טמנו את פניהם בבושה גדולה, לא ידעו את נפשם. ראש הממשלה, פניו אומרות הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה מהם? << דובר_המשך > מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שניהם. אחד שמח, אחד – לא יודע. ראש הממשלה – פניו אומרות הכול. הבעת פניו אטומה, מבטו מבט חלול של קרח. אינו יודע את נפשו, רוצה להימלט. גלגלי השיניים במוחו עובדים שעות נוספות, והוא דן עם עצמו כיצד תזכור אותו ההיסטוריה, לא מה קורה למדינת ישראל. ראש ממשלה שנלקח בשבי על ידי קיצוניים משיחיים. ההיסטוריה תזכור את נתניהו כאחד שנתן את ידו לריסוק החברה הישראלית, לכאוס משתולל, לריסוק הכלכלה הרביעית בעוצמתה בעולם, לפגיעה בחוסן הלאומי, לפגיעה בעוצמתו של צה"ל, פגיעה ברוח צה"ל; ראש ממשלה שלא קיבל לשיחה את הרמטכ"ל, אבל קיבל לשיחה עיתונאי, בכיר ככל שיהיה, כי הוא יותר חשוב; ראש ממשלה שלא מטה אוזן לרחשי הצבא. ראיתי אותו בסיום ההצבעה האישית שלו, לא מחכה לסיום ההצבעה, אץ רץ – נמלט – אחרי שקראו בשמו, אל מחוץ למליאה, פניו מבוישות, פניו נפולות – אבל לא היה לו האומץ לעשות מעשה. בתוך-תוככם, חבריי חברי הקואליציה, אתם יודעים מה עשיתם. נתניהו והממשלה כולה נלקחו בשבי על ידי חבורה קיצונית משיחית שתביא עלינו חורבן. אתם, ממשלת החורבן, תיזכרו לדיראון עולם, כל אלה שהרימו את ידם והצביעו בעד החוק הנורא הזה. כמו שחשבתי, אתמול עלה נתניהו ואמר: זה טוב לדמוקרטיה. אחים אנחנו. תפסיק עם השטות הזו, תפסיק למכור לנו לוקשים, אנחנו לא טיפשים. הוא אמר אתמול "אזרחי ישראל" – אז זהו, נתניהו, אף אחד לא מאמין לך. רופאים מחפשים עבודה בחו"ל, רילוקיישן. מעל 1,000 רופאים נמצאים ברשימת הרילוקיישן מאתמול; השקל נחלש מול הדולר – נכון להיום בבוקר, 3.72; שוטרים פורשים; אזרחים מבקשים להוציא דרכונים בחו"ל; בעלי היכולת רוכשים נכסים מחוץ לגבולות המדינה; סוכנויות דירוג האשראי – מודי'ס ואחרות – מודיעות כי יוציאו הודעה חריגה לגבי עוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל. אתמול הפסידו אזרחי מדינת ישראל כ-20 מיליארד שקלים. הוא לא רצה להאזין למה שהרמטכ"ל רוצה להגיד לו, לא רצה להאזין למה ששר הביטחון אומר לו. מדינת ישראל נמצאת בפני סכנה קיומית. איראן מתחזקת, הסנקציות הכלכליות של ארצות הברית אינן עוזרות, והאיום מהצפון על ידי חיזבאללה מוחשי ביותר – והכול בגללך, אדוני ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך > מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וההיסטוריה לא תסלח לך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מיקי, ראית את הגרף של החסכונות והפנסיה? כי זו קריסה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יוסף עטאונה? יאסר חוג'יראת אחריו. דיברת כבר? אה, דיברת ראשון, אתה רשום פעמיים. טעות. אתה יאסר חוג'יראת? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אם אתה לא יודע מי זה יאסר חוג'יראת, זה לא טוב. זה לא טוב. זה לא טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מחליף תמיד בין שניכם, זה מדהים. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה היית אצלי בוועדה? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו שני בדואים, נכון, מתחילים ביו"ד, בגלל זה. יאסר חוג'יראת יש רק אחד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרון הדוברים, יאסר חוג'יראת. אבל עטאונה באמת רשום פעמיים. למה? טעות. ארבע דקות, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כשמדברים על דמוקרטיה, אומרים: זו זכותו של הפרט לחיות בכל מקום שהוא רוצה בתוך המדינה שלו. זכותו להביע דעה. החוק הזה של הקבלה הוא בעצם חוק שרוצה לעשות יישובים הומוגניים, ובגנטיקה הומוגניים זה לא טוב. כשיש לך אוכלוסייה הומוגנית, זו אוכלוסייה מאוד רגישה. כל מחלה יכולה לפגוע בה. כנראה המשורר, כשהתכוון לחוק הזה, הוא התכוון לחוק כזה גזעני נגד החברה הערבית או נגד הערבים, אבל בעצם זה יכול להיות מכוון לכל חברה ולכל קבוצה בתוך החברה הישראלית, גם לחרדים. יכולים אחר כך להקים יישובים של מרוקאים, יישובים של תימנים, יישובים של אתיופים, ואי-אפשר יהיה להיכנס לתוך אותם יישובים. אז לדעתי הומוגניים זה לא טוב. זה חוק גזעני, ולדעתי צריך לשנות אותו ולהצביע נגדו. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתייחס לעוד נושא של החברה הערבית. היום הייתי בוועדת הכספים, והגיעו לוועדת הכספים ראשי רשויות שרצו להשמיע את קולם לגבי תקציבים ועיכוב בשחרור התקציבים. תקציב תוספתי של מענקי איזון של 200 מיליון שקל; תקציבי פיתוח, שמשנת 2022 לא שוחררו, משהו כמו 600 מיליון שקל; עוד תקציבים של בניית כיתות לימוד שהם מאושרים – הכול מעוכב. בסך הכול יש לנו כ-74 מועצות מקומיות בחברה הערבית. יש לנו שלוש מועצות אזוריות, ורוב המועצות המקומיות הערביות הן מועצות עניות – רובן הן מדורגות בדירוג סוציו-אקונומי מ-1 עד 2, ובודדות נמצאות בסוציו-אקונומי 3. המשמעות היא שהמועצות המקומיות הערביות תלויות מאוד במענקי האיזון. זה כסף שמשרד הפנים נותן לעניים, ומענקי האיזון המשלימים, מענקי האיזון התוספתיים, הם מענקים שהוחלט עליהם בתוכנית 550, שאושרה על ידי הממשלה הקודמת וגם אומצה על ידי הממשלה הנוכחית. התקציבים מעוכבים, ולכן המשמעות היא שחלק מהמועצות לא משלמות שכר לעובדים, לא מקימות או לא נותנות את השירותים הבסיסיים לאותם תושבים – שגם להם מגיע לקבל שירות כמו כל תושב במדינת ישראל – למרות שהייתה ישיבה לפני חודשיים עם ראש הממשלה, שהשתתף בה גם ראש ועד ראשי הרשויות הערביות, והובטח לו אז שהתקציבים ישוחררו מיידית תוך 30 יום. הזמן עבר, ועדיין שום שקל לא שוחרר. פנינו, והיום בוועדת הכספים הובטח על ידי יושב-ראש הוועדה שייעשה מעשה כדי לקדם את שחרור הכספים למועצות הערביות. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כסף, זה 550 – – – << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי, כסף, 550. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רק אסיים בסיפור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא בסיפור, במשפט. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה במשפט. זה גם לחברי הכנסת, לבדוק את האינטליגנציה. יש מרצה אחד באחת האוניברסיטאות בעולם שפנה לסטודנטים שלו בשאלה. הוא אמר: יש לי ארבע ציפורים על העץ, שלוש החליטו לעוף. כמה ציפורים יישארו על העץ? סטודנט אחד אמר: ציפור אחת; סטודנט אחר אמר שיישארו ארבע ציפורים. התשובה הנכונה הייתה ארבע ציפורים, כי הציפורים החליטו לעוף, אבל הן בעצם לא עפו. לא כל מה שיוחלט – יבוצע. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. השרה אורית סטרוק תציג את עמדת הממשלה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים ערב תשעה באב, ובימים אלה של אבל על החורבן אין טוב יותר מלעסוק בתיקון ובבניין. בראש ובראשונה תיקון חטא המרגלים. חטא המרגלים הוא היסוד לכל החורבנות כולם. אומרים לנו חז"ל שאבותינו שבכו בלילה ההוא בכייה של חינם, בכייה של מאיסה בארץ חמדה, הם אלה שגזרו עלינו בכייה לדורות, וכשאנחנו באים לתקן את חטא המרגלים, הדרך לעשות זאת היא באמצעות חיבת הארץ ויישוב הארץ. כאן, בחוק הזה, שאנחנו נצביע עוד מעט בעדו, אנחנו מיישבים את הארץ בענק. אנחנו מייצרים תנופת התיישבות במקומות האסטרטגיים ביותר – בנגב, בגליל, ביישובים שבעדיפות לאומית, ביישובים שבשנים האחרונות עמדו מלכת כי פחדו לגדול, ועכשיו, בעזרת השם ובעזרת החוק הזה שכולנו שותפים לו, הם יוכלו לגדול סוף-סוף. בחוק הזה אנחנו מתקנים גם את החטא של שנאת החינם. זה תיקון שייעשה רק באהבת חינם. כשנכנסתי לתפקידי כשרת ההתיישבות הופעתי בכנס התנועה הקיבוצית. אתם יודעים שרוב חברי התנועה הזו הם לא מהמיליה שלי ולא יצביעו בעדי לעולם, אולי גם להפך. אמרתי בכנס הזה לחברי התנועה הקיבוצית: אני השרה שלכם, אני השרה של כל ההתיישבות הכפרית, ואני אפעל למענכם ללא שום משוא פנים. לא משנה לי בכלל אם אתם בשמאל או בימין, אם אתם דתיים או חילונים. לא משנה לי מה אתם חושבים על הממשלה שלנו. מצידי אתם יכולים ללכת להפגין נגדנו, אמרתי להם, ואני אמשיך לפעול עבורכם, כי אתם ההתיישבות, וההתיישבות באשר היא היא קדושה, היא ציונית, היא חשובה, וחובתי וגם זכותי העצומה לפעול למענה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראינו איך שר האוצר דאג למשקי החלב – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד מהמקום הזה לחברי חבר הכנסת רם בן ברק, שזה עתה הסביר לי ולאחרים שאנחנו לא אחים שלו – אני רוצה לומר לך, רם, אתה אחי. אתה אחי האהוב והמוערך גם אם אתה לא מרגיש כך. הכאב שלך הוא כאבי. אני לא מזלזלת בכאב הזה, אני בוכה עליו. מספיק שנים הייתי בצד של אלה שמפסידים, שנרמסים, ושנוסף לכול גם מזלזלים בכאב שלהם. אני לא אזלזל ולא מזלזלת בכאב של אחיי מהשמאל. אני רוצה לספר על הבנות שלי, שבימים ההם בזמן הזה, ערב חורבן גוש קטיף, שאלו אותי: אימא, איך לנהוג בחיילים שמגיעים לגרש אותנו? ואני אמרתי להם: תסתכלו על כל חייל ותחשבו שהוא בן – בן זה הבן של אחותי. הוא לא איש ימין, הוא לא גדל בציבור שלנו, והוא היה באותם ימים חייל. אמרתי להן: תחשבו שזה הבן דוד שלכן. אם תסתכלו על כל חייל כאילו הוא אח שלכן, בן דוד שלכן, תדעו איך לפעול כלפיו. אני מאושרת על הזכות להעביר את החוק החשוב הזה בערב תשעה באב. זה חוק אסטרטגי, חוק שפותח חסמים להתפתחות ההתיישבות הכפרית בגליל. החוק הזה נותן לנו צלע אחת מתוך שלוש: צלע אחת היא החוק הזה, שמאפשר ליישובים לגדול ללא חשש; הצלע השנייה תהיה הצלע של תיקון תמ"א 35, לוח 2; הצלע השלישית גם תגיע בקרוב, בעזרת השם – הנחה במחירי הקרקע. בשלוש הצלעות האלה אנחנו מאפשרים להתיישבות הכפרית ולהתיישבות בכלל, באזורים בעלי חשיבות לאומית, חשיבות אסטרטגית, לגדול ולהתפתח סוף-סוף, לא לקפוא במקומם מתוך חשש לאיבוד המרקם הקהילתי שלהם. החוק הזה, חבריי, מכיר בזכות של יישוב קהילתי להמשיך ולקיים את חיי הקהילה שלו, שהם בסיס החוסן שלו ושל תושביו. הוא מכיר בחשיבות של החוסן הקהילתי הזה במקומות המאותגרים האלה ומסכים שאין לפגוע בהם. חשוב לי לציין שבחוק הזה אנחנו לא ממציאים את הגלגל. הגלגל הומצא בשנת 2011 כאן במליאת הכנסת, כאשר על הדוכן עמד חבר הכנסת דודו רותם, זיכרונו לברכה. כבר ציינו שהחוק הזה עמד במבחן בג"ץ. טענו העותרים בפני בג"ץ שהחוק הזה יהיה חוק מפלה, ובג"ץ אמר במילים פשוטות: נחיה ונראה. ובכן, חיינו וראינו. עברו למעלה מעשר שנים, והוכח בכל ועדות ההשגה שהחוק איננו חוק מפלה, ואם חלילה יש אפליה – היא מתוקנת בוועדת ההשגה. הוכח שהגלגל הזה, שלא הומצא היום, נוסע מצוין, רק מה – הצמיג התבלה, וצריך לחדש אותו באופן שיתאים לימינו ויאפשר ליישובים להמשיך ולגדול. בעצת הייעוץ המשפטי לכנסת, חשוב לי לציין שהממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת ומסכימה לעלות התקציבית שלה. חשוב לי לומר גם לאזרחי ישראל הערבים – ראשית, נכון, החוק הזה הוא חוק ציוני. אנחנו לא מתביישים בציונות שלנו. ציונות איננה גזענות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – ציוני שווה גזעני – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כדאי שתקשיבי. ציונות איננה גזענות. ושנית – ואת זה חשוב לי לא פחות לומר לאזרחי ישראל הערבים – חשוב לי שתדעו שממשלת ישראל, שאני חברה בה, מחויבת גם לכם, גם לפתרונות הדיור שלכם, פשוט כי אתם אזרחים במדינה הזו, ואנחנו רואים בכם אזרחים שחייבים להיות שווי זכויות, כי זו דרכו של עם ישראל, זו דרכה של תורת ישראל – לדאוג לכל אדם באשר הוא. לכן הממשלה שלנו מתכוונת כבר בשבועות הקרובים לתכנן ביתר שאת גם ביישובים הערביים. אני מכירה את התוכניות האלה, ואני מקווה מאוד שכבר בשבועות הקרובים נוכל להביא בשורה גם בתחום הזה. אני מבקשת להודות מעומק הלב לכל אלה שליוו את החוק. ראשית, לאנשי החטיבה להתיישבות, שמראשית חקיקת החוק הזה עזרו בניסוח ובדחיפה ובהובלה שלו; לכל ראשי המועצות האזוריות בנגב ובגליל; ליושב-ראש פורום המועצות האזוריות שי חג'ג'; לפורום לב בגליל. תודה גדולה ועצומה ליועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, שסייעה בכל יכולתה לכוון את החוק כך שהוא יהיה מידתי ונכון, ולמסייעים על ידה – עו"ד גור בליי ועו"ד ניצן רוזנברג, שאני רואה אותה מכאן ומודה לה מאוד מכאן; למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד כרמית יוליס, ולצוות היועצים המשפטיים שאיתה. תודה מיוחדת ליועץ שלי, עו"ד שמואל שניידר, שממש זכיתי בו. תודה לשמחה היקר, לשמחה, שמחה רוטמן, שאפשר לי לקבל את עו"ד שמואל שניידר לשירותי. תודה. נהניתי ממנו מאוד בחקיקת הזה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לכל צוות המשרד שלי, תודה. לחברי האופוזיציה שליוו את חקיקת החוק, ובמיוחד לחבר הכנסת אלון שוסטר, שממש שקד עליו בהתמדה רבה ובשיתוף פעולה שמאוד נהניתי ממנו; לכל חברי האופוזיציה שתומכים בחוק, התמיכה שלכם חשובה מאוד. ותודה עצומה לחברי חבר הכנסת אוהד טל. אוהד, תודה גדולה על ההובלה של החוק הזה בוועדה בראשותך, וכמובן ליושב-ראש המפלגה שלנו בצלאל סמוטריץ', שהשכיל להכניס את החוק הזה להסכמים הקואליציוניים שלנו. בזכותו הגענו עד הלום. תודה לכולם. אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל, רוצה להשיב בקצרה למסתייגים? << דובר >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להשיב לכמה מחברי הכנסת שעלו כאן והציגו את הסתייגויותיהם. אני רוצה לפנות קודם כול לגלעד קריב – אני לא יודע אם הוא כאן, אבל גלעד האשים אותנו שהדיונים בחוק היו לא רציניים, לא מעמיקים ולא מקצועיים. אז אני רוצה, כדי שזה לא יהיה בסיסמאות – בחוק הזה השקענו שבעה ימי דיונים, השתתפו בו נציגים של משרד החקלאות, הכלכלה, הביטחון, המשפטים; שמונה ראשי מועצות אזוריות ישבו שם. שמענו סקירות מקצועיות מהראל ארנון, מומחה למשפט חוקתי, משלומית שיחור, לשעבר רשמת האגודות השיתופיות, מד"ר שי בן יוסף, מומחה ליישוב סכסוכים ותהליכי עומק קהילתיים, מאלוף במיל' איל בן ראובן, מנציגי החטיבה להתיישבות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום שילה, האגודה לזכויות האזרח, קולקטיב מזרחי אזרחי, האיגוד החקלאי, תנועת המושבים, לב בגליל ועוד ועוד ועוד. אי-אפשר להגיד שהדיון הזה היה לא רציני, לא מעמיק ולא מקצועי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אמרתי שלא נבדק עובדתית הצורך – – – << דובר_המשך >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר_המשך >> זה מה שאמרת, גלעד קריב. עכשיו לגבי נתונים. אתה רוצה נתונים – תקבל נתונים, כדי שהסיסמאות הריקות מתוכן שלך ייתקלו בחומת המציאות, מה לעשות. כל שנה מתקיימות כ-4,000 ועדות קבלה; בין 2014 ל-2023, כמה הסתייגויות – כמה עררים הוגשו על ועדות הקבלה? 109 בלבד. 60 התקבלו, 49 נדחו. 109 השגות, הסתייגות, מתוך כ-36,000 ועדות. היישובים, בשונה מעלילות הדם שאתם משמיצים והסיסמאות הריקות, מקבלים ספרדים ואשכנזים, הם מקבלים דתיים וחילונים, הם מקבלים סטרייטים ולהט"בים, הם אפילו מקבלים יהודים וערבים. 97.5% מהפונים מתקבלים. אלה הנתונים, אלה העובדות. אתם יכולים לדבר בסיסמאות, אתם יכולים לעקם את האף, וכמו שאמר ראש הממשלה בגין, אז יהיה לכם אף עקום. ולחבר הכנסת רם בן ברק, שבאמת, אני חייב לומר, כאב לי מאוד לשמוע את הנאום שלו, בעיקר בגלל שדווקא בוועדה ובדיונים היה לנו שיתוף פעולה מצוין, ובכלל הוא חבר בוועדה שלי ויש לנו שיתופי פעולה מצוינים. אני רוצה לומר לרם, ההבדל בין להיות אחים לבין חברים זה בדיוק ההבדל שכשאתה משפחה של מישהו זה לא על תנאי וזה לא בערך וזה לא לבחירה. אנחנו משפחה. כן, גם כשאנחנו לא מסכימים. כשרועי קליין קפץ על הרימון, הוא קפץ על הרימון כדי להגן על חבריו בלי לבדוק אם הם מסכימים איתו או לא מסכימים איתו, אם הם תומכים בדעתו או מתנגדים לדעתו. זאת הערבות ההדדית של עם ישראל. ואני מתחנן בפניכם, חברי האופוזיציה, בואו ננהל שיח ענייני. קצת פחות סיסמאות, קצת פחות שיח מרחיק, וקצת יותר שיח מקרב, לפחות בימים האלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לאוהד טל, יושב-ראש הוועדה. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023. אני מבין שכל ההסתייגויות של קבוצת חד"ש-תע"ל, קבוצת העבודה, קבוצת רע"מ, קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי הוסרו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הכול הוסר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הכול הוסר, כל ההסתייגויות הוסרו. לכן אנחנו ניגשים להצבעה בקריאה שנייה על כל הסעיפים כנוסח הוועדה, מסעיף 1 עד 7, כולל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–7 – 42 נגד – 12 נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 42 בעד, 12 מתנגדים, ולכן אני קובע שחוק פקודת האגודות השיתופיות התקבל בקריאה שנייה. מה רצית להגיד? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> למה הצבעת נגד? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, מה אתה רוצה שאני אגיד, שהצבעת או שרצית להצביע? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מודיע לפרוטוקול ששמחה רוטמן רצה להצביע בעד. המזכיר, אפשר לגשת לקריאה שלישית? עכשיו אנחנו עוברים לקריאה שלישית על חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 3 בעד החוק – 42 נגד – 11 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 42 בעד, 11 נגד. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות התקבלה בקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 154) (חלוקת הכנסות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/974).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 154) (חלוקת הכנסות). יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה, חבר הכנסת אשר, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אני שמח להעלות היום לאישור לקריאה הראשונה את הצעת החוק על צדק חלוקתי לכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, בפקודת העיריות ניתנה סמכות לשר הפנים, בהסכמת שר האוצר, ואחרי עיון בהמלצות של ועדת חקירה שהוא ממנה לצורך זה, להחיל מצב שבאזור תעשייה שאין בו מגורים אשר מצוי ברשות עירייה או מועצה מקומית מסוימת, ההכנסות המתקבלות באותו אזור תעשייה ומסחר – שהוא בדרך כלל אזור עתיר ארנונה – יחולקו בין אותה רשות לבין רשויות סמוכות או גובלות עם אותה עירייה או רשות מקומית. הרציונל של הסמכות לקבוע צו חלוקת הכנסות בא לבטא צדק חלוקתי: לקחת אזור שהמדינה הקצתה למסחר ותעסוקה, שהוא משרת ומתפרנס מכלל האזור ומערים אחרות – הכוונה היא שיש מקומות שבהם האזורים הללו מתפרנסים מכל היישובים והרשויות שנמצאות מסביב – ולחלק את ההכנסות עם יתר הרשויות הסמוכות אליו. דבר זה מחזק את החוסן הכלכלי של אותן רשויות, משפיע על הרווחה, על החינוך ועל פרמטרים נוספים. אנחנו רוצים שכל ילד או תושב יקבל את המגיע לו, גם אם הוא גר בעיר שיש בה פחות אזורי תעסוקה, מסיבות תכנוניות, או אזורי מסחר עתירי ארנונה וכו'. לאור זאת, הצעת החוק מבקשת לתת סמכות לשר הפנים למנות ועדת חקירה לעניין הכנסות, ולקבוע בהתאם חלוקת הכנסות גם במקומות שמעבר לקו הירוק – כיום לא ניתן לעשות זאת. אני רוצה לומר לכם, חבריי מהאופוזיציה, לא מדובר פה בשום חוק שנוגע למהלך מדיני כזה או אחר – שגם זה לגיטימי; מדובר פה על דבר מאוד מאוד פשוט: יש כלי ממשלתי – שאגב, הצליח להציל הרבה מאוד רשויות – שכל המטרה שלו זה לעשות צדק חלוקתי ושוויון של משאבי הקרקעות עתירות הארנונה. הקו הירוק זה ויכוח אחר, לא קשור לעניין. אותן רשויות מקומיות מעבר לקו הירוק מתוקצבות על ידי אותו משרד פנים שיושב כאן בירושלים. הוא קובע את מענקי האיזון, הוא קובע את מענקי הפיתוח, הוא מתקצב אותם. משרד האוצר אחראי על אותן רשויות. אז יש קו ירוק שנמצא, לא לוקחים מהן – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים): << דובר_המשך >> אל תהיה כזה שמרן, תהיה קצת רפורמי, תתקדם קצת. אתה מחזיק איזה קו כל כך הרבה שנים? ירוק – תהפוך אותו לוורוד. ולכן כל הסיפור פה – ואני אומר את זה גם לידידיי מהמפלגות הערביות, אין פה שום עניין מדיני – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – התנחלויות. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא מחזק את ההתנחלויות, והוא אומר שאין עניין מדיני. מה זה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים): << דובר_המשך >> אני אומר לכם שוב, אין פה שום עניין, לא מדיני ולא נגד אף אחד. ברור, אתם מסתכלים על זה מההיבט שלכם. חבריי, אתם מכירים אותי מהוועדה. אני בא מעולם הפרקטיקה – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מתפלא עליך. אני מתפלא עליך שאתה מביא הצעה כזאת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים): << דובר_המשך >> – – והפרקטיקה מבחינתי היא שהכול זה הצגה. למה? אותו משרד פנים מתקצב. ישב ווליד בכיסא שלי קודם וניהל דיונים על דברים שבהם משרד הפנים הזה, שיושב פה בירושלים, מתקצב את כל הערים מעבר לקו הירוק. כן. מה קורה? מדובר כאן על הכנסות שיכולות להגיע מפנים ישראל לאותן ערים, וגם יכול להיות שיהיו ערים שמשרתות ציבורים אחרים, ואני לא מתייחס לאף אחד במיוחד. אני יודע דבר אחד: כשאני כתבתי את הצעת החוק הזאת, וכשאני הצטרפתי להצעה הזאת – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה התכלית של ההצעה הזאת? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים): << דובר_המשך >> – – גם בקדנציה הקודמת, כשהגיש אותה חברי השר לענייני דתות – חבר הכנסת מלכיאלי, אני מזכיר אותך, שאתה יזמת את הדבר הזה – בקדנציה הקודמת, כשהוא היה כאן עוד חבר כנסת פעיל, רציני, מוכשר, מחוקק מוכשר, והיום הוא שר מוכשר ברוך השם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – להתנחלויות. אתה לא מבין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה גם לחברים מהאופוזיציה – ואני גם שמח שלא כל האופוזיציה נגד העניין הזה, כמו שאני רואה – אני מבקש לתמוך בהצעה הזאת, בצדק החלוקתי הזה, שמונע מרשויות להתמוטט ולקרוס כלכלית. אני בא מעיר שהצליחה להרים אזורי תעסוקה במרכז הארץ. בני ברק – היום זה מה שמחזיק אותה. והערים האלה לא יכולות, כי כמו שאנחנו יודעים, בגלל שזה קו ירוק זה גם תלוי בחלק ההוא הרבה במינהל האזרחי, ופחות ופחות מאשרים להן אזורי תעשייה. ולכן הדברים האלה הם באמת חוסר שוויון משווע. אין פה שום עניין מדיני, אין פה שום עניין לאומני, ולכן אני מציע לכולם להצטרף להצבעה בעד. צדק חלוקתי זה דבר נכון מאוד בכל עניין. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/454/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אוריאל בוסו) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> להצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר – תודה רבה לך – הוצמדו עוד שתי הצעות חוק: האחת של חבר הכנסת אוריאל בוסו והאחת של חבר הכנסת יונתן מישרקי. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בהמשך להצעות החוק שהגישו ידידי חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, וחבר הכנסת יונתן מישרקי – ונמצא כאן באולם גם השר מיכאל מלכיאלי, שלמעשה הצעת החוק שאני הגשתי היא הצעת חוק שלו במקור, ועקב התמנותו לשר המשכתי לפעול; אני לוקח חוקים כאשר אני רואה בהם היגיון וצדק אמיתי, ואני מאמין בזה, ולכן ראיתי לנכון לקדם אותו. כפי שהציג כאן מציג החוק חבר הכנסת יעקב אשר, אנחנו לא מדברים כאן על לקחת משאב מהאחד לשני סתם, אלא לסדר מצב קיים היום של אי-שוויון אמיתי בחלוקה. באחד המקומות שביקרתי, מבלי לנקוב באזורים ספציפיים – אני מבלה באיזה אזור תעשייה, מרכז מסחרי, משלם כסף, הולך, ואני בטוח שזה שייך לאותו שטח טריטוריאלי, אותו אזור, והארנונה מגיעה לאותו מקום. מסתבר שיש קו מפריד, נקרא לזה קו דמיוני, שלא נותן לעיר הסמוכה, שהיא למעשה המפרנסת של המקום הזה, ליהנות מאותן הכנסות של אותו מרכז מסחרי או אותו אזור תעשייה. אם אתה הולך להסתובב בדרום ובעוד מקומות – אזורים מסוימים מזינים ארנונה והכנסות למקומות שלא זקוקים להם בכלל, מלבד זה שהם לא חלק מהם. ואתה מסתכל על מקומות אחרים, שזה למעשה – מלבד פקודת הרשויות שעשו כאן בתקציב המדינה בוועדת הכספים, אני מדבר כאן על משהו שצריך להסדיר בשביל לחזק את הרשויות שזקוקות לאותן הכנסות. לפעמים מרכז מסחרי אחד, שניים, שלושה ואזור תעשייה יכולים להחזיק מועצה שלמה או עיר סמוכה שלמה. לכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה. כפי שאמר יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, אין כאן עניין במקרה הזה בין יהודים לשאינם יהודים, או כניסה לסוגיית השטחים או לא שטחים, אלא זה במרכז הארץ, במקומות שאתה בחיים לא היית יודע שאם אתה נוסע, אתה עובר קו דמיוני שגורם לחלוקה לא שוויונית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 67), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הבריאות. פרוטוקול בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם בדבר תיקונים להסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם בדבר שירותי אוויר, שנחתם ב-25 בינואר 2006. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/3349/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יונתן מישרקי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת חוק מוצמדת של חבר הכנסת יונתן מישרקי. חבר הכנסת מישרקי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כשאנחנו מדברים על צדק חלוקתי, אנחנו מדברים על סגירת פערים – פערים בין הפריפריה למרכז, בין עשירים לעניים, בין אוכלוסיות מיעוט לאוכלוסייה הכללית. צדק חלוקתי מבוסס על קריטריונים של שוויון, ומטרתו לתת מענה למצבים מסוימים של חוסר שוויון. לכן כאשר אנחנו מקדמים מהלך חקיקתי שבבסיסו עומדים עקרונות השוויון, על מהלך זה להיות שוויוני. אני אקצר, חברים, לאור לוחות הזמנים, ואני אומר שמטרת הצעת חוק זו כשמה כן היא – להביא צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל, ולקבוע כי שר הפנים יהיה רשאי להחליט על חלוקת הכנסות, גם אם הרשויות המקומיות הסמוכות לרשות המקומית שבתחומה נמצא השטח האמור, או הגובלות בה, נמצאות באזור יהודה ושומרון. הצעת חוק זו הובאה בעבר, כמו שהוזכר פה על ידי השר לשירותי דת הרב מלכיאלי, והיום היא מגיעה בשנית לקריאה ראשונה. מדובר בהצעת חוק חברתית, שבאה לתת מענה לקיפוח של שנים. שימו לב, הצעת החוק הזו אינה מחייבת להעביר את ההכנסות בין הרשויות, אלא מכניסה את הרשויות ביו"ש למניין הרשויות שלשר הפנים סמכות לקבוע חלוקת הכנסות לגביהן מרשויות אחרות, לאחר עבודת מטה מקצועית ומשפטית – הנדרשת גם היום לגבי כל סוג של חלוקת הכנסות. ופה זה גם המקום לציין לשבח את הוועדות הגיאוגרפיות שמתנהלות במקצועיות רבה במשרד הפנים על ידי גורמי מקצוע בלבד. בשלב הזה ברצוני להודות לשר הפנים, כמובן, על תמיכתו בחוק החשוב הזה, ולידידי יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר, שקידם את הצעת החוק במסגרת ניהול הדיונים בוועדת הפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לרשימת הנואמים. חבר הכנסת סימון דוידסון – איננו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> בגלל שעשינו החלפה, אני, ברשותך, אהיה ראשון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה ברשימה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> הם ביקשו לעשות החלפה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין בעיה. חבר הכנסת דן אילוז – גם לא נמצא. אז עכשיו חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המליאה די ריקה היום, תסתכלו עליה. כשהמליאה הזו ריקה, יותר קל לזכור שאנחנו יכולים למלא אותה במשהו אחר, בכל מה שלא היה פה אתמול – בתקווה, באנשים שאכפת להם, בכל מה שטוב במדינת ישראל. אני רוצה להגיד מפה לכל מי שהיה אתמול ברחובות, לכל מי שהתייצב מול המכת"זיות, וגם לכל מי שישב בבית והרגיש שעולמו חרב עליו: אנחנו נתקן את זה. אנחנו, ביחד, כל האנשים שמאמינים שהמדינה הזו היא נס שאסור לוותר עליו, כל מי שמאמין שממשלות באות והולכות אבל הדבר שהקמנו פה הוא חזק ונכון – אני אומר לכם: אני מבטיח לכם, אנחנו נתקן את זה. אנחנו נבטל את החוק שעבר אתמול. אנחנו ניכנס לפה, למליאה, 64 או 65 או 75, ואנחנו נצביע, וכל מה שהם עשו אתמול יעבור מן העולם, ייעלם כלא היה. אנחנו נבטל את החוק, אבל זה לא יכול לעצור שם. אנחנו לא יכולים להסתפק בזה, אנחנו צריכים לתקן את מה שעמד אתמול מאחוריו, את מה שהפך את האסון לאפשרי. האבסורד הגדול אתמול היה שלמיעוט היה רוב. לוין ובן גביר הם לא רוב – הם מיעוט קיצוני שניצל נסיבות יוצאות דופן: ראש ממשלה שנחלש, מפלגת שלטון שהתנוונה והליך משפטי שנמשך ונמשך. מול המיעוט הקיצוני הזה עומד הרוב הישראלי המתון. הוא כולל הרבה מאוד אנשים שחושבים שצריך לתקן את מערכת המשפט, אבל לא ככה – לא במחיר של קרע בעם, לא במחיר הפגיעה האנושה בביטחון שלנו, בפרנסה שלנו, ביחסים עם העולם. האנשים האלה הם שותפינו. הם צריכים להיות איתנו. אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי להתחבר אליהם, כדי לבנות איתם קואליציה. לא רק קואליציה כאן בבניין – קואליציה של רעיונות, קואליציה של אכפתיות ושל אהבת ישראל. לכל מי ששואל אותנו: מה התוכנית שלכם? זו התוכנית שלנו. אנחנו נתקן את זה. זה לא יהיה קל. זה לא יקרה ביום, אבל זה אפשרי, וזה יקרה. הניצחון שייך לאלה שמאמינים בו ולאלה שמאמינים בו יותר זמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יממה עצובה, אחרי שפה, במשכן הזה, חוקקנו אתמול חוק שעבר תהליך של חקיקה שרירותית – חוק בלתי סביר בעליל, שגרם לעשרות אלפי ומאות אלפי ישראלים לשטוף את הרחובות; ישראלים שהם ציונים, פטריוטים, ששוטפים את הרחובות עם עצבים חשופים בחברה הישראלית. אני יכולה להגיד שזאת אחת התקופות שמייצרות לנו איזשהו סוג של וקטור שבו אנחנו מזהים שבר עמוק בחברה הישראלית. ואתה יודע מה הכי נורא, אדוני היושב-ראש? שאנחנו בתוך הסיטואציה הזאת פחות מיממה, ומתעוררים להצעת חוק נוספת, שאני לא יודעת אם היא מטרילה או שהיא חלק מהסכמים קואליציוניים, אבל היא הצעת חוק שמנסה לייצר סימטריה בין המשרתים בצה"ל לבין לומדי התורה. ולא שיש לי חלילה דבר על לומדי התורה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מדברת על חוק פקודת העיריות? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני מדברת על החוק שהונח על ידי משה רוט היום בבוקר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אה, זה נושא אחר. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני אומרת שהחוק הזה שהונח הבוקר הוא פשוט סוג של אצבע בעין לצבא שלם, שמתמודד עם מציאות קשה מאוד של פגיעה בלכידות כתוצאה ממה שקורה פה בבית הזה, כתוצאה מחוקי ההפיכה המשטרית. כשאני צריכה לשמוע את הרמטכ"ל היום פונה – ואני מכאן מצטרפת אליו כמובן, ופונה לכל אנשי המילואים ואומרת להם: תגיעו, תשמרו על הצבא שלנו; הצבא שלנו צריך להיות מחוץ לשיח הפוליטי ומחוץ לחוקי ההפיכה המשטרית. אבל פה בתוך הבית יש מפלגה שאומרת: עזבו רגע צבא – אנחנו שמים לנגד עינינו את חזונו של גפני, שחצי העם ישרת וחצי העם ילמד תורה, ואנחנו גם נייצר שוויון מעוות בין השניים. זה מה שהמפלגה הזו אומרת בתקופה שהצבא צריך להתמודד עם אתגרים ביטחוניים יוצאי דופן, עם מציאות ביטחונית מאוד מאוד מורכבת ועם סיטואציה שצריך לשמור על הלכידות. הרי הדבר הכי יפה בצה"ל בסוף זה עצם העובדה שכולם מתגייסים לצה"ל מכל חלקי החברה הישראלית, ואפשר לייצר פה וקטור אחד. אז אני אומרת כאן ומעבירה מסר אחד ברור לצבא: אנחנו לא ניתן לאף אחד לשנות או לפגוע כהוא זה במעמדם של המשרתים בצבא, במעמדם של אלו שתורמים לצבא ולביטחון המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות פגשתי באחד הדיונים בכנסת את ציפי לביא. ציפי היא מייסדת ארגון "נבחרות חרדים לעתיד" – ארגון של נשים חרדיות שמסרבות להשלים עם העובדה שאין להן ייצוג בכנסת. בכנסת. אחרי הדיון שוחחתי עם ציפי והבטחתי לה שבכל פעם שתרצה היא תוכל לשלוח לי נאום שכתבה, ואני אקריא אותו בפני חברי הכנסת במליאה; בלי עריכות, בלי ביקורת – פשוט להקריא. במקום כמו משכן הכנסת, שאמור לייצג את כולם, חשוב שישמעו גם את דעותיהן של אלו שאין להן נציגות, כמו הנשים החרדיות. אז את הדברים האלה כתבה ציפי אתמול בעודה נמצאת בהפגנה בירושלים: רוב מי שכאן יחזור היום הביתה ויקבל טפיחה על השכם על זה שהוא או היא יצאו היום להילחם על הדמוקרטיה, תקבל טפיחת שכם על זה שיצאה להשמיע קול נגד ביטול עילת הסבירות. אני רוצה לדבר אל אחיותיי החרדיות שנשארו בבית, אותן אחיות שלא טופחות על שכמי אלא לפעמים מזדהות בשקט, לפעמים מזדהות בקול, ולפעמים גם ממש כועסות עליי. עילת הסבירות היא לא נושא של חילונים, היא לא נושא של שמאלנים, היא לא נושא של המשועממים שיוצאים לרחובות וזועקים מילה לא ברורה. דמוקרטיה היא נושא של כולנו. המטוטלת מתנודדת מצד לצד, אחיות. עכשיו היא בצד אחד, עוד שנייה וחצי היא תהיה בצד השני. אני רוצה להזכיר לכן מה קרה כשהיא הייתה בצד ההוא – ואת זה אומרת ציפי. הייתה פה ממשלה שאישרה החלטה שאומרת שמהרגע להרגע לא יהיה לילדים שלכן סבסוד למעונות היום. אני זוכרת את החרדה שלכן, את האי-ודאות, את הפחד הקיומי. אני זוכרת את הכעס והשנאה שפיזרתן עליי כשחברתי למפלגה שהובילה את הממשלה הזו. ואתן צדקתן. לא אני אומרת, בית המשפט אמר, בג"ץ. כן, בג"ץ הוא זה שקבע שזה לא סביר באופן קיצוני לשלול מכן את הסבסוד הזה בהתראה כל כך קצרה. אחיות שלי, בפעם הבאה שהמטוטלת תגיע לצד השני, השם ישמור עליכן, כי בית המשפט והחוק לא יעשו את זה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבל שהמציע, ידידי יעקב אשר, לא נמצא במליאה. בהצגת החוק הוא דיבר על צדק חלוקתי. הוא גם דיבר על התמוטטות רשויות ועל החוק והתכלית שלו שבאה לענות על זה. היום בוועדת הכספים התקיים דיון בהשתתפות ראשי רשויות מהחברה הערבית, שהעלו את הטענות שלהם כלפי משרד הפנים ומשרד האוצר, שהם כמעט לא מצליחים לשלם משכורות כי מתעכבים איתם במענקי איזון, תקציבי ביטוח וגם בקרן לצמצום פערים. מי שרוצה צדק חלוקתי צריך קודם כול, לפני, להסתכל מעבר לקו הירוק; הוא צריך להסתכל על 20% מהאוכלוסייה שנמצאים בתוך מדינת ישראל, ולפי כל הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם נמצאים באשכולות הכי נמוכים חברתית-כלכלית. במקום לבוא ולתמוך באוכלוסיות המוחלשות האלה, הערביות, באים ומביאים הצעת חוק שמתעלמת מהמציאות ורוצים לחזק התנחלויות. ידידיי המציעים, התנחלויות לא צריך לחזק, התנחלויות צריך לפרק. המכשול לשלום ולסגירת מעגל הדמים בין שני העמים, הישראלי והפלסטיני, הוא ההתנחלויות. במקום לחזק התנחלויות צריך לקבל את האומץ להסתכל למציאות בעיניים ולפרק התנחלויות, לא לחזק אותן. לכן, חבל שאתם משתמשים בטרמינולוגיה מוטעית – "צדק חלוקתי", "צמצום פערים בין מרכז ופריפריה". יוני, אנחנו לא חלוקים, לא בצדק חברתי ולא במרכז ופריפריה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מדובר פה על – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל בקטע של חיזוק התנחלויות אנחנו חלוקים, ולכן אנחנו מתנגדים להצעת החוק. גם מהבחינה המדינית היא טועה ומטעה ומנציחה את הכיבוש, שצריך להסתיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם בצד החברתי היא מתעלמת מהמצוקה האמיתית של האוכלוסייה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה נמצא? לא. אה, תעל, שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין צדק חלוקתי. תהום פעורה בין הסיסמאות של הממשלה לבין המציאות. את הזמן שנותר אני תורם לציונות הדתית ולשר האוצר שעומד בראשה כדי לחשב מסלול מחדש. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איפה מציע החוק? מישרקי, אנת מווג'וד? איך מפלגה חברתית חרדית מציעה הצעה מושחתת כזאת? אתם לוקחים כסף מכאן, ארנונה, ומעבירים להתנחלויות. מה זה הדבר הזה? מה, אין לכם עניים בפריפריה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לוקחים ממי שמרוויח ונותנים למי – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה זה הדבר הזה? מה זאת המחשבה העקומה? שמעתי אותך עונה ואומר שמדובר ביישובים גדולים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שירות בצבא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש הבדל בין פשע גדול לפשע קטן? פשע הוא פשע, מלחמה. התנחלות גדולה זה פשע מלחמה גדול. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> יישובים גדולים מאוד שהקו הירוק הדמיוני עובר ביניהם בתוך היישוב עצמו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא דמיוני. אפילו ישראל מחויבת כלפי החוק הבין-לאומי, אבל לא מכבדת אותו. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – מקבל כסף מאזור תעשייה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אתה לוקח כסף משם ומעביר להתנחלויות. אתה לא משאיר עבודה לבצלאל סמוטריץ'. אתם – מה זה הדבר הזה? יש פריפריה, יש יישובים ערביים; תפתרו את בעיית מענקי האיזון ברשויות קודם, הכסף שעדיין תקוע במשרד האוצר אצל סמוטריץ', שמשרד הפנים רוצה להעביר אבל סמוטריץ' רוצה לבדוק, לשקול. לכן החוק הזה הוא חוק נורא, חוק גרוע, חוק בלתי שוויוני בעליל, ובעיקר הוא חוק בלתי צודק. אני מודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להצטרף למה שאמר חברי חבר הכנסת טיבי – זה חוק שבאמת אני לא מבין את מציעיו לאור יומרתם החברתית. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר בכל זאת, כי אני לא אחזור על מה שנאמר קודם. שר הכישלון הלאומני, השר הבטל, אמר היום שאם בג"ץ יפסול את חוק ביטול עילת הסבירות, "נראה בזה ניסיון הפיכה", הוא אומר. "נראה בזה ניסיון הפיכה". אז קודם כול אני רוצה לומר לבור הגזען, לכישלון הלאומני, שילמד כמה דברים. דבר ראשון – הסברתי את זה באריכות כשדיברתי נגד ביטול עילת הסבירות, אבל אני אחזור לטובת הבור – ההפיכה היא של הממשלה, לא של אלה שיוצאים כך או אחרת נגד החוק הזה וההפיכה בכללה. ההפיכה היא של הממשלה, לא של בג"ץ אם יפסול ולא של הציבור. רק בדיקטטורות השלטון מעל החוק, ולכן כל החלטה, קביעה או אמירה נגד השלטון יכולה להיחשב כניסיון הפיכה או כהפיכה. במשטרים דמוקרטיים השלטון כפוף לחוק. זה חלק ממה שמכונה שלטון החוק. וכאשר השלטון עצמו חותר תחת שלטון החוק ומחסל אותו, הוא עצמו עושה הפיכה. ואם הוא עצמו עושה הפיכה, זכותו של הציבור ואפילו חובתו למרוד בו, באותו שלטון. אני רוצה לפנות פה לחבריי. מי רוצה לנחש מי כתב את הדברים הבאים, מטי? חידון. מי כתב את הדברים הבאים? זה ציטוט: "זכאי אדם להתנגד בפועל לדיכוי ולעריצות ולהתגונן כפי הצורך בפני כל התנגשות בלתי חוקית בחייו, בשלמות גופו, בכבודו ובקניינו". שימו לב: "חיללה הרשות את זכויות האדם והאזרח, וגם הערבויות החוקיות חדלו למעשה מלהיות מגן לו – יהא המרד לזכות ולחובה לעם וכל חלק בקרב העם". << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בגין או ז'בוטינסקי? מי? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמעט. מי שכתב את הדברים האלה היה ד"ר יוחנן בדר. זה חלק מהצעת תנועת החרות לחוקה. 1950, כמדומני. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה על השיעור בחוק – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אסיים, ברשותך, משפט אחרון, רק כדי לסכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פעם בדר-עופר לקח לכם הרבה קולות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק כדי לסכם, תנועת החרות של ז'בוטינסקי ובגין, במילותיו של יוחנן בדר, אומרת שכאשר השלטון עושה הפיכה נגד שלטון החוק ולמעשה פוגע בזכויות האדם – זכותו וחובתו של העם למרוד בו, וזה מה שאני קורא לציבור לעשות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הסכם שירותי אוויר בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של אזרבייג'ן. לקריאה שנייה ולקריאה השלישית: הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 154) (חלוקת הכנסות), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת אוריאל בוסו) << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2022 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת יונתן מישרקי) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שני יתושים רכבו על גב של אריה. אמר יתוש אחד: איזה אריה חזק. אמר יתוש שני: וואו, איזה אריה טוב יש לנו. פתאום צייד ירה חץ, והאריה כרע ונפל. אחרי זמן קצר הוא קם והמשיך ללכת לאיטו, צולע. זו תגובה רגעית, אמר היתוש הראשון. כשהאבק יתפזר יתברר שהאריה הוא חזק מאוד, אמר היתוש השני. איזו חוצפה, היתושים מגיבים על ההתרסקות הכלכלית, על ההתרסקות הביטחונית, על הקרע בעם. היתוש הראשון מוביל את כלכלת "בעזרת השם" או כלכלת הגרנדמייזר; היתוש השני, מר כלכלה, מדבר על האבק שהתפורר. אתם יתושים על גב האומה, סמוטריץ' ונתניהו. האריה הזה חזק, אבל ירו לו ברגל. מי ירה לו? אתם יריתם לו. אתם היום לקחתם את האריה הזה והורדתם אותו על הברכיים. אתם מתקשים להבין את גודל השבר. מה זה בכלל עילת הסבירות? אז אני אגיד בשפה שלפחות חלקכם מבינים. מעבר עילת הסבירות אתמול הוא כמו חוק לא להניח תפילין, אדון אבוטבול. כן, בשבילי, בשביל חבריי הליברלים, זו גזרת דת. נכון, זו דת ליברלית, אתה לא מזדהה איתה; נכון, אתה לא מבין על מה האירוע, אבל זה בסדר, אנשים אחרים לא מבינים מה זה בשבילי להניח תפילין בבוקר. אבל גזרת הדת הליברלית עברה אתמול ב-64 אצבעות כאן, בכנסת ישראל. זו גזרה דתית מהותית עבורנו הדמוקרטים. כך אנחנו חיים. זה מה שעשיתם אתמול. ואני קורא כאן לאחיי לנשק – כן, גם ל"אחים לנשק" – אל תיראו, אל ייפול לבבכם. נכון, חטפנו מכה, אבל אנחנו לא נשברים. אנחנו לא יורדים מהארץ. אנחנו לא מסרבים פקודה. אנחנו נשארים ונלחמים. זו הדרך היחידה שאנחנו מכירים. כן, גם דמוקרטים וליברלים נשארים ונלחמים, ואנחנו נחליף את הממשלה הרעה הזו, ואנחנו נביא תקווה, ואריה חזק מכל יתוש שרוכב עליו ומתהדר בו. האריה הזה לא מפחד מדרך ארוכה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה מבין אבל שמה שעושה בית המשפט, אצלנו זה כמו לאכול חמץ? אתה מבין את זה, או שגם את זה אתה לא מבין? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני מבין מצוין, אבל לא להעביר את זה על הראש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא רק תפילין יש; יש חמץ, יש שבת. אתה עושה השוואות, אז תיקח גם את הצד השני, בבקשה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> בשמחה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה שהם צועקים שם, את – – – אתה שותק להם. גם לנו יש פה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי, אני רוצה ככה לספר לכם על עוד שלב באנרכיה המזדמנת עלינו. זה בשבילך במיוחד, יואב. המשרד לביטחון לאומי מקדם תקנות רישוי שיאפשרו למאות אלפי אזרחים לקבל נשק אישי. חזון אחרית הימים. ברור שזה נכון שבגל הטרור ששטף את המדינה היו כמה אזרחים בודדים שהיה להם נשק אישי – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ממש לא בודד, וב-2015 רוב הפיגועים שסוכלו היו על ידי – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אזרחים שהשתמשו בנשק האישי ובאמת הצילו חיי אדם. אבל לצד היתרון יש גם סכנה גדולה מאוד במתן נשק לכל דורש והצפה של המדינה בנשקים אישיים. כדי לאחוז בנשק נדרשת מיומנות וכשירות מבצעית, ורוב האנשים לא מיומנים. גם כאלה שיש להם היום רישיון לא מיומנים בשימוש בנשק, גם אם אחת לכמה שנים – ובעוונותיי, בעבר היה לי אקדח – גם אם עושים מטווח אחת לכמה שנים. נכון שיש מתנדבי משמר אזרחי שרשאים לשאת נשק, והם עושים מטווח אחת לשנה והם איכשהו בכשירות יותר גבוהה, אז אדם שהוא לא מיומן בנשק יכול להיות מסוכן. אנחנו יודעים מה קורה בארצות הברית עם הזכות לאחוז בנשק כחלק מהתיקון של החוקה שלהם, ואנחנו רואים שם הרבה מאוד מקרי שימוש בנשק וירי המוני וסכנה יום-יומית. אז בארצות הברית הנושא יצא מכלל שליטה, וזה מסוכן, ואני לא חושבת שאנחנו רוצים להיות במקום הזה בישראל. ספק גדול אם הסכנות שטמונות ביוזמה הזאת של חלוקת מאות אלפי נשקים שוות את – אם הסכנות הן מעל היתרונות. הרציונל שעומד מאחורי התקנות האלה שמקדמים זה כמובן שיקום המשילות. הם מאמינים, מציעי החוק, או שר הכאוס מאמין, שאם יהיה יותר נשק בקרב האזרחים תהיה יותר משילות. ההיגיון לא כל כך ברור לי. אז אני קוראת לא לאשר את התקנות האלה בלי לבחון לעומק מה ההשלכה של הכנסת נשקים למרחב האזרחי בכאלה כמויות; מה ההשלכה של היות נשקים בהרבה מאוד מבתי האב; מה ההשלכות לגבי ילדים, מה ההשלכות לגבי השמירה, מה לגבי תאונות קטלניות של שימוש בשוגג, מה לגבי תגבור הנשקים בחברה הערבית. מתוך 126 הנרצחים בחברה מתחילת השנה, 114 נורו למוות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכולה לומר לכם שהאקדח האישי שלי נגנב מתוך הכספת. משפט לסיכום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממש משפט, כי אנשים מחכים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. ואני חייבת משפט על נשים. נשים נרצחות על ידי בני זוגן, וגם בזה יהיו השלכות, מה גם שלאחרונה יש פיחות במעמד הנשים ובתוכניות מניעת אלימות ובתקציב למקלטים ובאיזוק האלקטרוני. אז הגיע הזמן ששר הכאוס, הוא עצמו יתחיל למשול, ולא להעביר את האחריות לאזרחים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עדיף שהוא יתפטר או יפוטר, הקלגס הכושל הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד הרבה זמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הזמן אצלך יהיה נטו. בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי את החיוכים הזחוחים של חברי הקואליציה אחרי שהחוק עבר אתמול. עושים סלפי, מחלקים ממתקים אחד לשני כאילו הם בטיול שנתי בחטיבת ביניים. את מי ניצחתם? על מה אתם כל כך שמחים, על הקרע העצום שנפער בעם ישראל? על זה שחצי מהעם שלנו מרגישים לא בבית במדינה שלהם? שהמון אנשים פה בחרדה קיומית, לא ישנים בלילה, לא יודעים אם יהיה להם או לילדים שלהם מקום במדינה הזאת? על התפוררות צבא העם? על זה שאתם מאלצים אנשים שהקדישו עשרות שנים מהחיים שלהם להגנת המולדת להפסיק להתנדב? על הבורסה שצונחת החל מאתמול בגלל שאנשים מאבדים אמון בכלכלה שלנו? שהשקל קורס? שחברות דירוג האשראי מאיימות להוריד את הדירוג של ישראל? על שדרדרתם את היחסים עם בעלת הברית הכי קרובה של ישראל? במה אתה גאים? שהכנעתם מאות אלפי אזרחים שכבר נמצאים חצי שנה ברחובות, מקווים שתקשיבו להם? על שהתעלמתם מכל האזהרות של הרמטכ"ל, של ראשי המוסד והשב"כ לשעבר? המיעוט הקיצוני ניצח; מדינת ישראל הפסידה. עכשיו אנחנו עומדים פה, וחצי שנה חלפה מאז אותו נאום מצמרר של שר המשפטים שבו הוא הכריז על כוונתו להוציא לפועל הפיכה משטרית מלאה בישראל. נכון, אתמול ספגנו מכה קשה וכואבת. ביטול עילת הסבירות הוא דגל שחור לדמוקרטיה הישראלית והוא מכה קשה לאחדות העם, לעתיד המשותף שלנו כאן בארץ הזאת. הסיבה היחידה שהחלומות הפרועים ביותר של יריב לוין, של איתמר בן גביר, של בצלאל סמוטריץ', לא התממשו במלואם היא המחאה. צמחה פה תנועת המחאה הגדולה והמרשימה ביותר בתולדות מדינת ישראל, שלא תאפשר הפיכה משטרית; קבוצה גדולה וגדלה של אנשים, שלא מוכנה לוותר על המדינה שלה, על העתיד שלה, על ההבטחה להיות עם חופשי בארצנו. אין לנו פריבילגיה לוותר, אין לנו כוונה לוותר, כי אין לנו ארץ אחרת. אני אומר לאחים ולאחיות שלי, למפגינים ולמפגינות: תרימו ראש. המאבק הגדול עוד לפנינו. הקיצוניים שיכורי הניצחון שהשתלטו על הממשלה כבר מסמנים את הכיוון – הפיכה משטרית מלאה. ולכן, המחאה האזרחית, ההתגייסות של כל אחת וכל אחד מאיתנו, היא קריטית הרבה יותר. אי-אפשר לנצח במאבק הזה בלעדיה. אי-אפשר לנצח במלחמת העצמאות השנייה של ישראל בלעדיה. תרימו ראש, קחו דגל ובואו להיאבק על ישראל יהודית ודמוקרטית, על הבית שלנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, מיום הקמת הממשלה הזו היא שמה לה למטרה להחליש 52% מאוכלוסיית ישראל, אוכלוסיית הנשים, והם עושים זאת בשיטתיות: מיום הקמת הממשלה הזו הם ביטלו את היוזמה לחופשת לידה של אבות; סירבו לחתום על אמנת איסטנבול; פיטרו את תשע המנכ"ליות במשרדי הממשלה; הגישו הצעת חוק לרחצה בנפרד; מקדמים את הגדלת הסמכויות לבתי הדין הרבניים; הגישו את הצעת החוק שמאפשרת מאסר על חוסר צניעות בכותל; הפילו את חוק האיזוק האלקטרוני; הגישו את החוק לביטול חזקת הגיל הרך; הקימו את הוועדה ליוקר המחיה עם נציגה אחת מתוך 14 שרים; פיטרו את המנכ"לית לרשות מעמד האישה; גנזו קמפיין לעידוד נשים במוניציפלי; הגישו את הצעת החוק לפירוק הרשות לקידום מעמד האישה ולמחיקת השוויון המגדרי; כמובן, חוקקו את ביטול עילת הסבירות; הגישו הצעת חוק ממשלתית להרחבת סמכויות בתי הדין הרבני במזונות; נציב שירות המדינה הודיע על שינוי הפרסומים והמשרות ללשון זכר בלבד ללא לוכסן; בבית הזה עשיתם כנס שכל תכליתו עידוד הפרדה מגדרית. אנחנו רואים תמונות של אזרחים עוצרים אוטובוס רק כי הנהגת אישה. נשים מרגישות הרבה פחות בטוחות. 18 נרצחו רק מתחילת השנה. תקרת הזכוכית, שהתנפצה בממשלה הקודמת, הפכה להיות תקרת בטון חשוכה שאתם מובילים על נשים במדינת ישראל. ואני רוצה לשאול אתכם, חבריי לקואליציה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – למה אתם שונאים נשים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי נמצא? לא. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת? איננו. חבר הכנסת פינדרוס? איננו. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שר. אורית פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אין שר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אין שר, יש שרה, למרות שאמרו שאין שרות, אבל יש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שרה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, שוב לוקחים מושגים נעלים כמו צדק חלוקתי ומשתמשים בהם, לדעתי, שימוש – לא יודעת איזו מילה באמת יכולה לתאר כמה עוול נעשה למושג הזה. צדק חלוקתי – קודם כול שיתייחסו לאלה שבתוך הבית. היום בוועדת הכספים הגיעו ראשי רשויות מהחברה הערבית למחות על התקציבים שנעצרים, אם זה מענקי איזון, אם זה תקציבים לפיתוח ולפרויקטים, אם זה תקציבים לבניית חדרי לימוד. ואגב, אנחנו לא מדברים על זה שצריך להתאמץ ולחשוב מאיפה להביא את התקציב הזה ולשים תוכניות; הכול נמצא וקיים, והכול באמת במטרה לעשות צדק חלוקתי לאוכלוסייה של אזרחים בתוך המדינה ולפני קום המדינה, לקבוצת מיעוט ילידית. אז קודם כול תעשו את מה שצריך כאן, ואחר כך תחשבו על משהו אחר: האם באמת השם הנכון להצעת החוק הזאת זה חיזוק התנחלויות? זה חיזוק כיבוש, ולא משהו אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה – רגע, אדוני יסלח לי ואני אחליש, זה לא ראוי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, בפתח הדברים, בטרם אתייחס להצעת החוק המוזרה הזו, אני מבקש לברך את שר האוצר. בתוך חצי שנה האיש הצליח בתוכניתו להעביר את כלכלת ישראל מכלכלה מוטת תעשיית הייטק לכלכלה מוטת אמונה בעזרת השם, וזה מהלך יפה בתוך חצי שנה. אחרי שאנחנו קראנו את ההודעה של מודי'ס ושמענו את האזהרה של בנק ההשקעות סטנלי מורגן, אנחנו באמת במצב שאין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים, כי על החבורה הזו כאן מסביב לשולחן אי-אפשר לסמוך. חבורה כושלת. חבורה כושלת, חבורה שלא מבינה באיזה עולם היא חיה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ויש פה באמת תרגיל חשוב בעבור כל אזרחי ישראל, של חיזוק האמונה באבינו שבשמיים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, אחרי שבירכתי את השר סמוטריץ', אני רוצה גם לברך אותך, השרה סטרוק, שלקראת צום תשעה באב הזכרת לנו את הדבר שראוי להזכיר, שיסודו של יום תשעה באב בחטא המרגלים, באותה מנהיגות רפת ידיים ואחוזת ייאוש. אלא שהגמרא אומרת שחמישה דברים רעים הרעו את אבותינו, לא רק חטא המרגלים. ואז מגיעים לשני החורבנות ולמרד בר כוכבא, ומגלים שהמשך אירועי יום הצום יסודם במנהיגות של קנאים, של קיצוניים, של בריונים, שחברו לשלטון מושחת, יהיר ותאב כוח. אז אוי לנו ממנהיגים רפי ידיים – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> הגמרא לא אומרת ככה. הגמרא אומרת שהמקור הוא בחטא המרגלים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ורפי אמונה, ואוי לנו ממנהיגות של קיצוניים ולאומנים כמו שיש לנו היום. עכשיו לעניין החוק הזה. תראו, אין הרבה מה לדבר ולהרחיב. החוק הזה הוא חלק ממגמת הסיפוח דה פקטו. ממשלת ישראל יודעת שהיא לא יכולה לבצע סיפוח פורמלי, היא לא יכולה, אז היא לוקחת את נושא הסיפוח ומפרקת אותו למאות חוקים, ומבקשת להחיל את החוק הישראלי על השטחים באמצעות החלה ישירה. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. רוצים לסייע לאזרחים ישראלים ברשויות מוחלשות? תעשו את זה בדרך שעולה בקנה אחד עם הדין הבין-לאומי וגם עם החוק הישראלי. אל תמכרו לנו סיסמאות של צדק חלוקתי שמסתירות סיפוח דה פקטו. יש רק דבר אחד טוב בחוק הזה: הוא משקף את העובדה שהציבור היחיד בשטחים שגדל – הציבור היהודי-ישראלי היחיד בשטחים שגדל הוא הציבור החרדי, כי יתר הציבורים לא מגיעים – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אוי אוי אוי, אוי אוי אוי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – להתנחלויות, בטח לא הציבור החילוני – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> שקר על שקר, שקר על שקר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואפילו לא הציוני-דתי. מסתבר שלא הצלחתם להתנחל בלבבות, ויש מאזן הגירה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לסיים, הזמן תם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שלילי מההתנחלויות, למעט הציבור החרדי. אלה המספרים, אלה העובדות. לא התנחלתם בלבבות. לא תצליחו להתנחל בלבבות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נא לרדת, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> וגם בסוף לא תצליחו בתוכנית – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סיימת את נאומך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שלכם לסיפוח דה פקטו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מה, אתה מתגזען על חרדים עכשיו? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא הבנתי, אתה לא רוצה שהם יתרבו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רפורמי, הביתה. רפורמי, הביתה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני ממש שואל אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הביתה, רפורמי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני ממש שואל אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רפורמי, הביתה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבוטבול, סיפרתי לך מה החברים שלך מש"ס אומרים עליך בפרסה? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> קריב, זה לא מתאים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא, מה לעשות, תצעקי עליו – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לך הביתה, חצוף. חצוף. רפורמי, הביתה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבקש שקט כדי שחבר הכנסת כהן יוכל לדבר. בבקשה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – הביתה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תנו לחבר הכנסת כהן לדבר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רבותיי, מי שרוצה להתווכח יכול לצאת החוצה. חבר הכנסת מאיר כהן רוצה לדבר, ואני לא אתן להפריע לחבר הכנסת כהן. בבקשה, אני מאפס את השעון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי כנסת נכבדים, אדוני היושב-ראש, כבוד השרים שנמצאים כאן, אני רק רוצה להגיד למשה אבוטבול, חברי הטוב – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה ש"ס – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מוישה, ששש. חבר הכנסת משה אבוטבול, אני מכיר אותך מדרשות ששמעתי, ונהנינו מזה שהתחלת כל דרשה במילתא דבדיחותא והוספת לנו. אני רוצה רק להגיד, אדוני, עשר שנים הייתי ראש עיר מקביל אליו ונהנינו, אבל אני רק רוצה להגיד דבר אחד בעקבות הקריאות האלה: "לא תשנא את אחיך בלבבך", הוכח תוכיחו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא שמעת את מה שהוא אמר על החרדים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה שמעת, מאיר, מה הוא אמר? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ששש, רגע, רגע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מאיר, בוא, תסתכל עליו ותגיד לו את הפסוקים. מאיר, תקשיב, תסתכל אליו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אני מתקן. לאלה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, תסתכל אליו ותגיד לו פסוקים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מוישה, לאלה וגם אלה – שנייה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מאיר, אי-אפשר לשמוע רק – – – תקרא, תסתכל גם עליו. תקרא לילד בשמו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, ברשותך. תן לי דקה, דקה. מוישה, דקה, אני מבקש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מאיר, עד כאן. זה כבר לא – – – זאת כבר שיטה, אתה מטפל רק בי? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מאיר, יש גם פסוק אחר – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הבן אדם טינף את הפה שלו על החרדים – קיבל בכינון ישיר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – "הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט". << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שאני רוצה להגיד הוא כך: כל אמירה שכזאת מישהו נושא עליו חטא, בין שזה הוא ובין שזה אתה. לכן אני אומר, כשאתה עומד בכנסת ישראל או כשהוא עומד בכנסת ישראל, וזורקים את אלה החוצה ואת אלה החוצה, וזורקים את אלה הביתה ואת אלה הביתה, אי-אפשר שלא להגיד את הפסוק הזה. עכשיו אני רוצה להגיד משפט אחד שהוא – לכן אני אומר – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תסתכל גם עליו קצת, מאיר. תסתכל עליו קצת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, מפאת ההיכרות העמוקה איתך אז אני מסתכל עליך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> סבבה. לא, אני רק – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. תראו – – – << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שבסוף הדברים שלך הם יצליחו להתחבר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ינון, ינון, אני רוצה להגיד לך משהו. אתמול הייתה המון זחיחות בסלפי שצולם כאן, אבל היום שמעתי – ואני אומר לחבריי מהליכוד, היום שמעתי – מאי, בבקשה, כבוד השרה – שמעתי היום בבוקר את בן גביר בריאיון איך הוא סיפר שהוא התעקש, ולמרות שהליכוד והאנשים בליכוד רצו להגיע לפשרה, הוא ולא אחר זה שדאג שהחוק יעבור. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם אנחנו דאגנו לזה, מאיר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> צר לי מאוד – לא, אל תפריע לי, אני מבקש ממך, קרעי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא עקבת אחרי זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> צר לי מאוד, צר לי מאוד – – << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> ממתי אתה מאמין לו? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאנשי הליכוד, שאני סומך עליהם, על רובם הגדול, הפכו להיות גרורותיו של בן גביר הקיצוני. צר לי עליכם. חזרו נא למה שהייתם – אנשי כבוד – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, כן, הוא כבר מסכם. משפט סיכום. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אנשי הוד והדר, ואל תיתנו לקיצוניים. מזה לא ניוושע. תודה. ואדוני, סליחה שהארכתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חברת הכנסת טלי גוטליב – איננה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אייכלר, ואחרון? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרי זה יבגני סובה ומירב בן ארי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, החוק המוצע, שהפעם הוא מוצע בשמו של חבר הכנסת יעקב אשר, שאמר על הדוכן שהוא לקח אותו מחבר הכנסת מלכיאלי – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אני הגשתי איתו ביחד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הגשת איתו ביחד, למרות שיש לי מלא ספקות בלב שהמקור של החוק הזה – לא אתה ולא מלכיאלי; צריך שיהיה לו מקור אחר. למה אני אומר את זה? כי החוק הזה עוסק ברמאות כפולה. בפעם הראשונה הוא מרמה בשימוש במושג צדק חלוקתי. צדק חלוקתי? יעקב, אתה רציני? צדק חלוקתי, יש כזה דבר? צדק חלוקתי – מישהו אחר השתמש במושג הזה, לא אתה. אתה סובל מהיעדר צדק חלוקתי. אתה בא לדבר על צדק חלוקתי? אין כזה דבר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לשם אנחנו שואפים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לוקחים כסף ומעבירים לאחרים בצורה מלכתחילה לא שוויונית. עשו את זה לא נכון בהתחלה כשמיקמו את זה במקום x ומנעו מאחרים, ואז עשו מהם כמי שצריכים לחיות על הנדבות שמישהו ייתן להם. הרמאות השנייה היא רמאות מדינית. הרי כל תכליתו של החוק הזה – לא כל חוק הוא חוק חוקתי; יש מלא חוקים עלי אדמות שהם זוועות, לא חוקתיים, אבל נכנסים לספר החוקים. אז הוא קודם כול מרמה בשימוש במושג צדק חלוקתי, בפעם השנייה הוא מרמה את האזרחים בשימוש המדיני. הרי כל הכוונה שלך, יעקב, היא להעביר כסף מתוך גבולות מדינת ישראל אל ההתנחלויות בשטחים הכבושים. אתה מתבייש לומר זאת מפורשות, אז הכנסת מכבסת מילים, ויצאת עם חוק שמדבר על צדק חלוקתי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אפשר לכנות אותו חוק עם רמאות כפולה, אפשר לכנות אותו הכול, אבל חוק של צדק חלוקתי הוא לא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה. לכן אנחנו נזמין את יושב-ראש ועדת הפנים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא מדבר? אפשר לגשת להצביע? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז יש לנו שלוש הצבעות נפרדות. אנחנו ניגשים להצבעה על החוק הראשון, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 154) (חלוקת הכנסות), של חבר הכנסת יעקב אשר, שזו ההצבעה בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 20 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 154) (חלוקת הכנסות), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 34 בעד, 20 נגד. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. עכשיו אנחנו עוברים לשתי הצבעות בקריאה טרומית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מעמד האישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> עדיין מעמד האישה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה קריאה ראשונה, זה חוזר אוטומטית לשם. עכשיו יש שתי הצעות חוק טרומיות. הצעת החוק של חבר הכנסת אוריאל בוסו – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי). מי בעד הצעת חבר הכנסת אוריאל בוסו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 19 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 34 בעד, 19 נגד, ולכן ההצעה אושרה ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כלכלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה אמרתם? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה יעבור לוועדת הכנסת להכרעה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מעמד האישה, תמיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נגע הסמים, הוא ביקש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מיזמים לאומיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש ועדה להצלת הדמוקרטיה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה השלישית, של חבר הכנסת יונתן מישרקי – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי). << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מוסיף לפרוטוקול את ואליד אלהואשלה, שהודיע שהוא רצה להיות נגד החוק. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת אוריאל בוסו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 17 נמנעים – אין << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> סליחה, טעות שלי. אני עוצר את ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי על בוסו כבר הצבענו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך לבטל, לא משנה של מי זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חוזר על ההצבעה – של חבר הכנסת מישרקי. עכשיו אנחנו הולכים להצביע על הצעת חוק של חבר הכנסת מישרקי, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי). מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 20 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עובדים זרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הצעירים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת האתיקה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 34 בעד, 20 נגד, ויש הרבה דרישות לוועדות, אז זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. שתי ההצעות בקריאה טרומית – גם של בוסו, גם של מישרקי – עברו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וכמובן, הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר בקריאה ראשונה עברה ואושרה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הראשונה בוועדת הפנים, כן. ברור. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. שתי האחרות בוועדת הכנסת. הראשונה, של יעקב אשר, אוטומטית לוועדת הפנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1643).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג. אני מזמין את סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי הכנסת הנכבדים, מאז תחילת המאה ה-21, הכלכלות המתפתחות באסיה הן הצומחות ביותר בעולם. מדינת ישראל רואה בפיתוח ובחיזוק הקשרים הכלכליים והמדיניים עם מדינות אסיה יעד אסטרטגי, במטרה למצות את הפוטנציאל הגלום עבור המשק הישראלי. בשנת 2017, כחלק מהמאמץ הישראלי להרחיב את קשרי המסחר עם מדינות אסיה, החלו לפעול יחד משרד האוצר ומשרד החוץ במאמץ לצרף את מדינת ישראל לבנק האסייני לפיתוח, ADB – מוסד פיננסי בבעלות משותפת של מדינות, המקדם השקעות ומדיניות לטובת פיתוח בר-קיימא במדינות מתפתחות באסיה ובאזור האוקיינוס השקט. כיום ישראל חברה בארבעה בנקים לפיתוח, ומשרד האוצר, בתור הגוף המייצג – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני סוגר את רשימת הדוברים. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> משרד האוצר, בתור הגוף המייצג של ישראל במוסדות אלו, שם דגש על השקעה בסקטורים שבהם לישראל יתרונות יחסיים, כדוגמת מים, חקלאות, אנרגיה, טכנולוגיה, סייבר ובריאות. פעילות זו מסייעת לגיוון היצוא הישראלי וממצבת את ישראל כמובילה בתחומה. הבנק האסייני הוקם בשנת 1966 על ידי ממשלת ארצות הברית ויפן. נכון להיום חברות בבנק 68 מדינות – 40 מתוכן הן מדינות מתפתחות, ו-28 מדינות מפותחות. חלק מהמדינות הן ארצות הברית, יפן, אוסטרליה, גרמניה ועוד. בשנת 2022 פעילות הבנק הסתכמה בכ-20.5 מיליארד דולר עבור פרויקטים במגוון תחומים. בכך הבנק האסייני לפיתוח הוא הבנק הבין-לאומי לפיתוח השני בגודלו ובהיקף ההשקעות השנתיות אחרי הבנק העולמי, שגם בו אנו חברים. להצטרפותה של ישראל לבנק חשיבות גדולה בהיבטים מדיניים וכלכליים, בפרט על רקע המציאות הגיאו-פוליטית העולמית העכשווית. חברותה של ישראל בבנק תגדיל את הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין המשק הישראלי לבין מדינות אסיה. הדבר הזה יקרה בפרויקטים במימון הבנק. הפרויקטים של הבנק מהווים הזדמנויות עסקיות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה רק לחברות ממדינות החברות בבנק. כמו שאמרתי, הדבר נעשה על ידי שיתוף פעולה בין חברות ישראליות לבין ממשלות וחברות ממדינות אסיה בפרויקטים שיממן הבנק. תכליתו של חוק אמנת הבנק האסייני היא לאפשר למדינת ישראל לבצע את הוראות האמנה. אנחנו צריכים לבצע את הוראות האמנה על מנת להיות חלק מהחברות בבנק הזה. לכן אני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהעבירה לוועדת כספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לסגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל וולדיגר. חברי הכנסת, נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, זה נדיר שאני עומד פה ורוצה לברך את ממשלת ישראל, אז ברכותיי, חברי הכנסת מהקואליציה – אני לא רואה פה שר – שסוף-סוף מודי'ס משבח את כלכלת ישראל ומעלה את דירוג האשראי ואת התחזית העתידית לפריחה ולייצוב, שתביא גם להורדת המיסים. זה מה שהתפרסם היום אחר הצוהריים. אני רוצה לברך את הממשלה הזאת, שכמו שהבטיחה לנו, סוף-סוף, תוך תקופה קצרה, הצליחה להוריד את המשכנתאות באלפי שקלים לחודש לכל זוג צעיר בעיירת פיתוח או במרכז. << דובר_המשך >> סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר: << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לברך את הממשלה הזאת שהמשילות בנגב עלתה. יש לי בת שמתגוררת שם באחד היישובים; היא אומרת שמאז שהממשלה הזאת נמצאת ממש יש משילות בנגב: רואים משטרה בכל מקום, אין פשיעה, מתנהגים כמו שצריך בתוך היישובים ובכבישים. אני רוצה לברך את הממשלה הזאת שהודות למאמצים שלה, וכמו שהיא הבטיחה לנו, גם ביהודה ושומרון השנה היו 28 הרוגים. אני כבר לא זוכר מתי בפעם האחרונה ממשלה בישראל הצליחה לשמור ביהודה ושומרון על מספר כל כך גבוה של חללים מקרב המתיישבים וחיילי צה"ל, ואני אומר את זה, כמובן, בכאב גדול. אני רוצה להודות לממשלה הזאת שסוף-סוף היום הונחה הצעת חוק, שהיא חלק מההסכם הקואליציוני, שלימוד בישיבה בתל אביב, בבני ברק או בירושלים יהיה שווה לשירות בהר דוב בהנדסה קרבית, בגולני בגבול עזה או לטייס שצריך לטוס במב"מ – במלחמה שבין המלחמות – בסוריה. אני רוצה להודות לממשלה הזאת שבחצי שנה באמת הצליחה לחזק את השקל ביחס לדולר, הצליחה להעלות את הבורסה, ומעל הכול – שהממשלה הזאת – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – באמת – אחדות העם, תרמה כל כך הרבה לאחדות העם. אחלה יציאה לתשעה באב. סיכום מצוין לכל מי שמבין מה באמת קורה פה גם למושב החורף הזה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בכבוד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קיבלתי היום פניות רבות מאחים ואחיות בבית החולים סורוקה על כך שמנהלת הסיעוד בבית החולים שלחה להם הודעה לא לדבר בשפה הערבית בבית החולים. אני טלפנתי למנכ"ל של בית החולים וביקשתי לברר את העניין הזה. הם חזרו בהם. הייתה טעות שם בבית החולים, והדברים לא יחזרו על עצמם. בית החולים משרת את כלל האזרחים, יהודים וערבים, ולא אמור להיות ויכוח על עניין של שפה בבית החולים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בהחלט דברים ברורים. אגב, הכנסתי לתקציב האחרון מתורגמנים רפואיים למקרים כאלה, כדי שלא תהיה אי-הבנה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לטובת מי שמתקשה באנגלית – הגרנדמייזר ואחרים – תרגום חם: ב-24 ביולי הפרלמנט הישראלי העביר חוק שימנע מבית המשפט העליון להשתמש בעילת הסבירות לביטול החלטות ממשלה ושרים. הממשלה מאמינה שהסטנדרט הזה אפשר לבית המשפט העליון להשתמש בכוח שלא הוענק לו רשמית, אולם מתנגדיה חושבים שזה הצעד הראשון אל עבר ערעור האיזונים והבלמים, שהם חלק אינטגרלי מדמוקרטיה חסונה. קיים סיכון גבוה שהמתחים הפוליטיים והחברתיים שנובעים מהנושא יימשכו, עם השלכות שליליות על כלכלת ישראל וביטחונה. הממשלה הציגה לראשונה את תוכניותיה לשינויים במערכת המשפט, כולל התיקון שחוקק אתמול, כבר במהלך ינואר, אולם עצרה את הדחיפה קדימה בגלל מחאות משמעותיות. הניסיונות להשיג פשרה עם האופוזיציה נכשלו, והחקיקה הבאה כנראה תתמקד בשליטת הממשלה בוועדה לבחירת שופטים. שינינו את התחזית של ישראל, A1, מחיובית ליציבה באפריל כדי לשקף את התפיסה שלנו שהמשילות בישראל הידרדרה, כפי שהודגם בהצעה לשינויים במערכת המשפט. ספציפית אנו מאמינים כי הצעות מרחיקות הלכת של הממשלה יחלישו באופן מהותי את עצמאות מערכת המשפט, יפריעו לאיזונים ולבלמים בין ענפי השלטון השונים, ואלה היבטים חשובים עבור מוסדות חזקים. לישראל אין חוקה כתובה, והארגון המוסדי שלה מתבסס בצורה משמעותית על פיקוח משפטי. בנוסף, הרשויות המחוקקת והמבצעת הפכו לפחות צפויות, והן נכונות יותר ליצור סיכונים משמעותיים לכלכלה וליציבות החברתית. אישור חוק הסבירות מגיע על רקע מחאות חברתיות של ארגונים אזרחיים שמתקיימות מאז ינואר, ואנו מצפים שיימשכו. עתירות נגד החוק הוגשו לעליון, ועולה הסיכון למשבר חוקתי בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. מספר גדול של אנשי מילואים, כולל טייסים מובחרים, איימו להפסיק להגיע לאימונים אם החוק יעבור – צעד שמנהיגי הצבא חוששים שיסכן את ביטחון ישראל בתקופה של התחדשות האלימות עם הפלסטינים. למרות שבאופן מסורתי מתחים גיאו-פוליטיים ופנימיים לא השפיעו באופן משמעותי או לטווח ארוך על הכלכלה הישראלית, החמרה רצינית במתחים עם הפלסטינים יכולה לסכן את היחסים עם החותמים של הסכמי אברהם, שנרמלו יחסים עם ישראל – האמירויות, בחריין, מרוקו ודרום סודאן – ועלולה לסכן גם את שיפור היחסים עם כוחות אזוריים כמו ערב הסעודית. זהו הדוח שסוכנות מודי'ס מפרסמת הערב על מדינת ישראל. אין לך חילול השם גדול מזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה טור פז. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אף היא אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון –אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אחמד טיבי. קיבלת את אישורה של עליזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצר, הוא אמר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסדר, אנחנו ניתן לו רק דקה. יש תקנון ויש הוראות. התקנון – שלוש דקות; הוראה זה דקה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש בוסו, שוב על גל הרציחות הבלתי-נפסק. לפני כמה ימים נרצחו בג'יסר א-זרקא מוחמד עמאש ורשא עמאש. את רשא אני מכיר כי פגשתי אותה בלשכתי בטייבה. היא הייתה מלאת חלומות, דינמית מאוד, רוצה לפעול בקהילה ורוצה לשנות את המציאות העגומה. כדורים של שלושה פושעים השיגו אותה ואת מוחמד בחצר הבית בזמן חתונה. הפושעים ברחו, ובמרחק של כמה מטרים הייתה ניידת משטרה שלא השיגה אותם, משום מה לא השיגה אותם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא השיגה אותם למרות שהייתה במרחק – רדפה ולא השיגה. הם ירו עוד פעם וירו באוויר כדי שאף אחד לא יבוא. כמה ימים לפני כן אני הייתי בניחום אבלים בפוריידיס, שם איבדו אבדה קשה, את עלאא, שהוא עוזר ראש המועצה, עלאא מרעי. כל היישוב יצא כעוס, הפגנה, חסמו כביש. גם בג'יסר א-זרקא אתמול הפגינו וחסמו כביש. איך פיזרו אותם? בשונה ממה שמפזרים בימים האחרונים מפגינים יהודים: אלות, גז – בברוטליות. ועל מה ההפגנה? זעקה נגד הרצח המתמשך ונגד אובדן האנשים היקרים מהיישובים, גם מג'יסר, גם מפוריידיס ובכלל ביישובים הערביים. אז אם מדובר על מוסר כפול, זה מוסר כפול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תשאל מי רוצה לדבר וזהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא אמרה לי שצריך לקרוא, כי יש פה. ברשימה הבאה אני אקרא ואשאל מי מעוניין לדבר, יהיה יותר קל, אבל כרגע אני אעבור על השמות. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת יצחק פינדרוס – מוותר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה היא אומרת, כן או לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם לא מרשים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היא אומרת לא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת סגן השר אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. חברי הכנסת, האם צריך לסכם את החוק או שנעבור להצבעה? האם סגנית השר מסכמת או שאין צורך? אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג–2023, מטעם הממשלה, בקריאה הראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 23 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מיזמים לאומיים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מיזמים לאומיים? היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1645).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג–2023. תציג השרה אורית סטרוק, בשם שר החינוך, את הצעת החוק מטעם הממשלה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה ועליזה הנכבדה, חזקה עליי מצוותה של עליזה להקריא בקיצור. עם זאת, חברי שר החינוך יואב קיש ביקש ממני להקריא את כל הטקסט הזה. אני אעשה פשרה באמצע. קודם כול אני אגיד שהמביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. כל הטקסט הוא טקסט שכתב השר יואב קיש. אני אקריא מתוכו את הדברים החשובים ביותר, וזה שהחוק שלפנינו נועד לאפשר סיוע לתלמידים שתרמו למדינה, בין באמצעות שירות סדיר או שירות מילואים בצבא, בין באמצעות שירות לאומי, שירות לאומי-אזרחי, שירות בתי הסוהר, יחידות במשטרה וכדו'. זו מהות החוק. עכשיו אני מקריאה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, יש גם משרתים ערבים בשירות הלאומי, אפילו היו לנו מצטיינים ערבים. עכשיו אני מקריאה את השורות שחברי השר קיש הדגיש. אני מניחה שהן חשובות לו ביותר. כך כתב השר יואב קיש, שר החינוך, ברוך השם: במיוחד בתקופה זו, נוכח קריאות לסרבנות, הממשלה מבקשת להביע את הערכתה לכלל חיילי המילואים מימין ומשמאל, מתוך הבנה שאנשים אחים אנחנו וכי צבא העם הוא אחד העקרונות החשובים בתקומת עם ישראל בארץ ישראל. מול האתגרים הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל זו חובתנו, של כולנו, לשמור על הבית, על עמנו, על משפחותינו ועל חברינו ולהתייצב לכל משימה. עוד הדגיש השר קיש שהוא מציין בצער כי הסיוע לחיילי המילואים במסגרת קרן הסיוע בשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ג, בוטל בתקופת הממשלה הקודמת על ידי השרה הקודמת, לאחר שניתן במשך שנים רבות. אומר השר קיש: לא ניתן לקשיים משפטיים חסרי בסיס למנוע מהממשלה לתעדף את מי שנותן יותר. אני מאמין, כותב השר קיש, וכך גם כל שרי הממשלה, כי מי שנותן יותר צריך לקבל יותר. לאור כל האמור כאן – גם מוזכרים התקציבים והכול, אבל לאור בקשתה של עליזה אני אקצר – השר קיש וגם אני מבקשים מכל חברי הכנסת להצביע בעד החוק החשוב הזה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשרה סטרוק. חברי הכנסת, במקום לעבור על כל הרשימות, מי מעוניין לדבר? אני מבין שחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין מעוניינת לדבר. בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עופר כסיף וחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, עוד הצעת חוק מבית היוצר של ממשלת נתניהו שעוסקת בלפלג ולהדיר אוכלוסיות בתוך החברה הישראלית. אני רוצה לקצר ולהגיד: הסטודנטים שלנו נמצאים במצב קשה, כל הסטודנטים. אני אומר רק דבר אחד – שהגיע הזמן, מזמן מזמן, שהשכלה גבוהה תהיה חינם ונגישה לכלל הסטודנטים במדינה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, לימוד סטודנטיאלי הוא זכות, אבל הוא לא קל להרבה משפחות, להרבה סטודנטים. סטודנטים שלנו, למשל, חייבים לעבוד כדי לממן את שכר הלימוד. יש כאלה שמפסיקים את הלימודים כי אין להם יכולת. ההצעה הזאת היא הצעה מפלה. במשרד הביטחון אתם עושים מה שאתם רוצים, אבל פה זאת מועצה להשכלה גבוהה, זה אוניברסיטאות, זה אקדמיה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הכול אותו דבר, הכול אותו דבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן ההעדפה הזאת היא אפליה ברורה נגד הסטודנטים הערבים. בועז, זה נגד הסטודנטים הערבים. לכן אנחנו נתנגד. תמיד התנגדנו לניסיון להפלות בתוך האוניברסיטאות על רקע שירות צבאי. מה קשור לימוד באוניברסיטה בפרינסטון, בתל אביב או בכל מקום אחר לשירות צבאי? רק בחברה הישראלית המיליטריסטית זה מדד לסיוע לסטודנטים. שאלתי את השרה סטרוק כשהציגה את הנושא: היום, למשל, הצעת החוק היום של החרדים דיברה על כך שמי שלומדים תורה הם שווי ערך למשרתים בצבא; האם חרדים שלומדים תורה ולא משרתים יקבלו, למשל, מתן עדיפות בסיוע לתלמידים? יקבלו סובסידיה, מלגה? חשוב להבין את זה, אתם חרדים, (אומר בערבית ומתרגם:) אולי גם אתם רוצים. עכשיו, לגבי החוק שלכם, החרדים. מי שלמד רפואה – זה יהיה שווה ערך גם לשבע שנים של רפואה או לארבע שנים של רוקחות? זה קצת יותר קשה מלתלמידים חרדים בישיבות. ללמוד רפואה קצת יותר קשה, ללמוד רוקחות קצת יותר קשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוא תלמד – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מודה לך על ההצעה. היה לי אתגר אחר, הצלחתי בו. אבל אני שואל, אולי תמצאו תשובה. אם למשל מי ששירת את מערכת הבריאות ואת כלל הציבור שבע שנים או ארבע שנים במקצוע מאתגר כלשהו, אולי גם אותו תיקחו בחשבון? אבל התשובה שלכם תהיה לא. חברה מיליטריסטית מצביאה – מכניסה את הצבא – את המועצה להשכלה גבוהה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אחרון הדוברים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כן, מיליטריזם וגזענות זה שם המשחק בחברה הזאת. אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר קודם, אבל אני כן רוצה לומר שני דברים. בתור מי שבא מהאקדמיה, בתור מי שהיה באקדמיה רוב חייו, למעשה, בין אם זה התארים ובין אם זה ללמד באוניברסיטה – לא רק בארץ, בעוד אוניברסיטה בחו"ל – מה הקשר בין שירות כזה או אחר לבין הזכות והנגישות השווה, השווה, להשכלה גבוהה? מה הקשר? גם לפי אמנות בין-לאומיות, בין אם זאת ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם מ-1948, בין אם זאת האמנה בדבר זכויות תרבותיות, נדמה לי מ-1966, גם שם נאמר שחינוך, כולל חינוך גבוה, זאת זכות. היא לא כרוכה בחובה. עזבו רגע מה אני חושב, אם צריכה להיות או לא צריכה להיות חובת שירות. עזבו את זה רגע. הזכות לחינוך לא צריכה בכלל להיות כרוכה באיזושהי חובה כזאת או אחרת. אני מתחבר למה שאמרה גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שחינוך בכלל וגם השכלה גבוהה צריכים להיות חינם אין כסף, נגישים לכל אחד שיכול מבחינת הישגים. וגם צריך לעשות הכול כדי שיהיו, שתהיה נגישות שתאפשר הישגים. רק חברה חולה עד כדי ריקבון יכולה לקשר בין לימודים לבין איזושהי חובה, קל וחומר חובה של שירות צבאי. אני רוצה לפנות פה לחבריי דווקא מהסיעות החרדיות. ארז, אני אשמח אם תקשיב לי רק לרגע. אני לימדתי ארבע או חמש שנים במכינה החרדית של האוניברסיטה העברית. אני חייב להגיד שזאת הייתה אחת מהמסגרות שהכי נהניתי ללמד בהן. רוב מוחלט של הסטודנטים שהיו לי במכינה החרדית באוניברסיטה העברית לא שירתו בצבא ולא עשו שירות לאומי. האם זה צריך למנוע מהם להגיע ללמוד? חס וחלילה. איך אתם, חבריי, מרימים יד – הייתי אומר "מרימים יד" תרתי משמע – על הזכות והאפשרות של הציבור שלכם להגיע ללמוד במוסדות אקדמיים אם לא עשו שירות? למה? למה למנוע מהם? אני אומר לכם בתור מי שלימד אותם, ופונה אליכם באמת מלב אל לב בתור מי שלימד בכיף גדול סטודנטים חרדים ארבע או חמש שנים: אל תמנעו את זה מהם, אל תרימו יד בעד החוק האווילי הזה, תפילו אותו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה, והצעת החוק הבאה, כמדומני – חבר הכנסת ינון אזולאי, תקראו לו. את הצעת החוק הבאה הוא צריך להציג בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהצעת החוק הזאת היא הצעה מפלה כלפי הסטודנטים הערבים, ומצופה מהממשלה שכמו שהיא משקיעה משאבים לסטודנטים שתורמים למדינה, שהיא תשקיע גם בסטודנטים הערבים שאין להם את היכולת לממן את הלימודים שלהם, לפחות הסטודנטים שנמצאים ביישובים בפריפריה. הציפייה – כל אזרח היום מצפה מהממשלה שתיתן מענה לכלל האזרחים ולא תיטיב עם קבוצה על פני האחרת. אדוני היושב-ראש, לפני חודש, בחג הקורבן, עיד אל-אדחא, המל"ג קבע מועדים לסטודנטים בימי החג. תראה לאן הגענו, בימי החג קובעים לסטודנטים הערבים מבחנים. ולכן, הדרישה שלנו גם מהמל"ג וגם משר החינוך היא לא לקבוע מועדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמדומני שהבקשה עברה בעיתוי ההוא שדיברו בערב חג. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא. לא עברה. המשיכו עם זה גם בחגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. בקשה ראויה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> צריך לכבד את הסטודנטים הערבים, לבוא לקראתם, גם מבחינת המלגות וגם במועדים שנקבעים למבחנים, ולא להביא אותם בימי החגים. אני מצפה מראש הממשלה, מהשרים בממשלה, להתייחס לאזרחים הערבים ולסטודנטים הערבים כאל אזרחים שווים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אם כך, סיימנו את רשימת הדוברים. אני מבין שלא צריך לסכם. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג–2023, מטעם הממשלה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 22 בעד, ארבעה מתנגדים, שלושה נוכחים. אני קובע שהצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית לוועדת החינוך, התרבות והספורט. << הצח >> הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1640; דברי הכנסת, חוב' ל"ג, ישיבה 91; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה השנייה והשלישית – הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, מ/1640. יציג חבר הכנסת ינון אזולאי, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יותר פשוט – – – על החוק, לא נצטרך לבוא לפה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. תגידו לנו לפני, אולי נצמיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. סוף-סוף יש מפלגה שעובדת למען כלל האזרחים. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, לא הבנתי מה מפריע שאנחנו נמצאים פה כל הזמן, הנוכחות שלנו פה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חס וחלילה. הנוכחות שלכם מבורכת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אה. אוקיי. חנוך, רצית משהו. אנחנו נמצאים פה בשביל עם ישראל. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לגמרי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לגמרי, רק בשביל עם ישראל. ועכשיו אני נמצא פה על הדוכן כדי להציג הצעת חוק של השירות הלאומי-האזרחי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ההתקדמות המטאורית שלך פשוט מרשימה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תשמע. אתה יודע. ביום חמישי אני אוכל דגים, ובאמת, חם גם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרו לי שאתה מרוקאי, לא תוניסאי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה, ביום חמישי הזה? לא יום חמישי הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לקחתי את האחיין שלו, אמרו מרוקאי. אני רואה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> ביום חמישי הזה אפשר לאכול בערב, אחרי הצום אפשר לאכול. לא ב-17:00 כמו כל פעם – אפשר לאכול אחרי הצום. חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מסי 4), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. בשנת 2014, נחקק פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון, שהסדיר את דחיית שירותם של תלמידי הישיבות ואת האפשרות לשלבם בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי. במקביל לחקיקתו של החוק נחקק גם חוק שירות לאומי-אזרחי, שקבע את מסגרת השירות של תלמידי הישיבות בשירות לאומי-אזרחי. מלכתחילה נקבע ההסדר כולו כהוראת שעה, ובחוק שירות לאומי-אזרחי נקבע כי הוא יעמוד בתוקפו עד יום 30 ביוני 2023. בשנת 2017 ניתנה פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון, שביטלה את פרק ג'1. בית המשפט נתן כמה ארכות לחקיקת הסדר חלופי, האחרונה שבהן אף היא עד יום 30 ביוני 2023, ומשלא נחקק הסדר חלופי, פקע תוקפו של הפרק ביום זה. בהחלטה מס' 682 מיום 25 ביוני 2023 קבעה הממשלה הצעת חוק המסדירה את הנושא בכללותו במהלך כנס החורף. כדי שלא ליצור ואקום בנוגע לשירות הלאומי-אזרחי, הוגשה הצעת חוק זו, שמטרתה להאריך את תוקפו של החוק בשנה נוספת, עד 30 ביוני 2024. במסגרת הצעת החוק מוצע לאפשר גם למי שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 ערב פקיעתו להשתלב בשירות הלאומי-אזרחי באותם תנאים שהיו קבועים בפרק ג'1, ובכלל זה התנאי בדבר גיל מינימלי של 21. יצוין כי לגבי מי שמשרת כבר כיום בשירות לאומי-אזרחי, החוק מ-2014 כבר קבע כי יוכל להשלים את שירותו גם אם יפקע תוקפו של החוק. עוד מוצעים בהצעת החוק כמה הסדרים משלימים הנובעים מפקיעתו של פרק ג'1. כאמור, הצעת חוק זו נועדה לתת מענה זמני שיאפשר את המשך ההשתלבות בשירות לאומי-אזרחי עד להסדרת הנושא באופן כולל במהלך כנס החורף. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. ואבקש מחברי הכנסת שביקשו רשות דיבור לא לדבר, אלא לדבר מהמקום באופן עצמוני אחד לשני ולא לדבר פה מעל הפודיום. זו בקשה חדשה. יש בקשות דיבור, אז ביקשתי שאלה שביקשו בקשות דיבור שידברו ביניהם. אני רק אסכם לכם בקצרה את מה שקראתי לגבי חוק הגיוס שפקע. מה שאנחנו מבקשים, בדרך כלל – גם שירות לאומי אזרחי פוקע באותו זמן. אנחנו מבקשים הארכה של זה, כי בכנס החורף יבוא גם חוק הגיוס. אז חוק שירות לאומי-אזרחי – להאריך את תוקפו, כדי שמי שכרגע נמצא בגיל 21 יוכל להיכנס לשרות לאומי-אזרחי. זה בגדול. אני רוצה להודות למנהל הוועדה, ועדת החוץ והביטחון, אסף פרידמן, ולצוות שלו; ליועצת המשפטית מירי פרנקל-שור ולעידו בן-יצחק, גם היועץ המשפטי; כמובן לכל החברים בוועדה; ליולי אדלשטיין, יושב-ראש הוועדה, שבאמת סומך עליי שאני אעמוד פה ואגיד את מה שהוא מבקש שאני אגיד. אני חושב שזה לא פשוט לסמוך עליי, אבל אם הוא סומך עליי, אז אני מודה לו. תודה רבה. סליחה, אני חייב להתעכב עוד 30 שניות. יש לי חוב ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ. בפעם שעברה עליתי עם הצעת החוק שלי שהוא עזר לי בה, ולא הודיתי לו. אז אני מודה לך על כל הכנס הזה. תודה רבה. אני מודה לך על שעבדתם בשבילנו, כתנועת ש"ס, כי אנחנו עובדים למען האזרחים. אדוני יושב-ראש הקואליציה, יש לך מה ללמוד מתנועת ש"ס, אבל אנחנו עובדים ביחד, ולכן אנחנו אוהבים אותך ומכבדים אותך. אני אומר לך, אם הייתי בפריימריז של הליכוד, אתה מבחינתי מספר אחת. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. רק אל תשכח. יציג חוק גם כן חבר הכנסת טייב, אז עוד לא גמרנו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> שיהיה רק צום מועיל לכל עם ישראל. שנרבה אהבת חינם ונסלק את שנאת החינם. עברנו מה שעברנו. כולנו יוצאים לפגרה. נודה פה לכולם – גם לסדרנים, גם לאנשי משמר הכנסת, גם למזכירות, לסגנית מזכיר הכנסת, כמובן גם לרשמות, תמיד אני מודה לכולם, גם לאלה שבמזנון. מפה נמסור גם דרישת שלום לאחת והיחידה שהייתה איתנו פה, ציונה, שהקדוש ברוך הוא ישלח לה רפואה שלמה, שכולנו אוהבים אותה וזוכרים אותה תמיד, וייתן לה כוחות. עליזה – אנחנו עוד נשמע אותה עד סוף המושב עוד כמה פעמים, אבל בכל אופן, תודה רבה, עליזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. להצעת חוק זו לא הוגשו בקשות רשות דיבור והסתייגות. אבל טרם נעבור להצבעה, על פי סעיף 31 לתקנון ביקשה השרה סטרוק להתייחס לחוק, והיא תדבר בקצרה. ברשותכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בקיצור, רק מדברים, אז אני גם אדבר. יש לי הרבה מה להגיד. אני רוצה לעלות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אורית, זה מוגזם. יש לנו הסכם איתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. לא רוצים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתם באים, יורדים עלינו, אני סותם. אבל אם אתם לא מכבדים אז כולם יעלו. אין בעיות. הכול בסדר. יש לי הרבה מה להגיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה לא ידעה שיש הסכם כזה. השרה כבר עלתה, צריך לכבד. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אני אומרת שלא ידעתי שיש לכם הסכם. האמת היא שהסיבה האמיתית שעליתי – אחרי שינון הסביר כל כך יפה על מה החוק, אין סיבה שאני אעלה, אבל הסיבה היחידה שעליתי היא משום שקודם אמרתי תודות על החוק של האגודות השיתופיות ושכחתי איש אחד שתרם רבות לחוק הזה, וזה יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. רציתי להגיד לו תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תתנצל. תתנצל. בועז – אבל אין רשות דיבור ובקשות. היא שרה, זה על פי התקנון, 31. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כמה שמותר, אני רוצה לעלות לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא. בחוק הזה אי-אפשר. בשנייה ושלישית אין הסתייגויות, יש בקשות לרשות דיבור. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי רשות דיבור. תגיד לי כמה רשות דיבור יש לי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אין. אין רשות דיבור בחוק הזה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה, אל תיתן לי לעלות ולדבר. בחוק הבא אני יכול לדבר? בחוק הזה של אורית סטרוק אפשר לדבר? אין. אני רוצה לדבר. אני, שתגידו לי מתי וכמה אני יכול לדבר. אל תבוא אליי בטענות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, בועז, על פי התקנון, קראתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני אעלה מתי שאני יכול. הכי טוב שתגידו לי שאני לא יכול עכשיו, ובחוק הבא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בסדר, הוא כרגע לא יכול, אופיר. מאחר שלא הוגשו בקשות דיבור ולא הסתייגויות, הוא לא יכול לדבר. השרה עלתה על פי התקנון. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין, אין, אין. בהצעה האחרונה יש לך, ואתה תעלה לדבר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה והשלישית על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023. הצבעה בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה, הצבעה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> נגד המשתמטים. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–6 – 21 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 21 בעד, מתנגד אחד, ארבעה נוכחים. אני קובע שהצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה. נעבור לקריאה השלישית, הצבעה. נעבור לקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 20 נגד – 1 נמנעים – אין חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 20 בעד, מתנגד אחד וארבעה נוכחים. אני קובע שהצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1603; דברי הכנסת, חוב' כ"ח, ישיבה 76; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-ביום: הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023. יציג את ההצעה חבר הכנסת יוסף טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023. זוהי הצעת חוק ממשלתית שוועדת החינוך, התרבות והספורט הכינה ואישרה לקריאה שנייה ושלישית. חוק הצלילה הספורטיבית, התשל"ט–1979, קובע הוראות לעניין הצלילה הספורטיבית, המוגדרת כצלילה בעזרת מכשיר צלילה אישי שלא לשם ביצוע עבודה או פעילות צבאית או משטרתית. החוק מסדיר גם את רישוי מרכזי הצלילה, הסמכת מדריכי הצלילה והפיקוח עליהם. לפי החוק הקיים חל איסור בצלילה ספורטיבית על ילד מתחת לגיל 12 וכן על מי שאינו בעל תעודת צולל. כמו כן, בחוק הקיים אין התייחסות מפורשת לצלילת היכרות. לכן, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכם להצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הזאת הוגשו בקשות רשות דיבור. חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן השכל, אלון שוסטר – הם רשומים בהצעת החוק לבקשות דיבור, אין כאן הסתייגויות והם לא נמצאים. מאחר שהם לא נמצאים, נעבור להצבעה בקריאה השנייה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד מהנוכחים לא נמצא? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצבעה בקריאה השנייה. הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023 – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–8 – 22 נגד – 3 נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 22 בעד, שלושה מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה. נעבור לקריאה השלישית. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 22 נגד – 2 נמנעים – אין חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 22 בעד, שני מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע שהצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 3), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. זוהי הודעה עם הצבעה, חברי הכנסת, ללא דיון. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות, כמפורט להלן: מטעם סיעת הליכוד – בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת עמית הלוי, תכהן חברת הכנסת טלי גוטליב. כמו כן, חבר הכנסת עמית הלוי יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה; בוועדה המיוחדת לזכויות הילד, במקום חבר הכנסת אופיר כץ תכהן חברת הכנסת טלי גוטליב; בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת משה סעדה, שכיהן כממלא מקום קבוע, תכהן חברת הכנסת טלי גוטליב. מטעם סיעת יש עתיד – בוועדה המיוחדת לעובדים זרים, במקום חברת הכנסת יסמין פרידמן יכהן חבר הכנסת סימון דוידסון; בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, במקום חבר הכנסת סימון דוידסון תכהן חברת הכנסת יסמין פרידמן; בוועדת הבריאות, חברת הכנסת מירב בן ארי תכהן כממלאת מקום קבועה בוועדה. << נושא >> הודעות ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להקים ועדה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בהתאם לסימן ג'1 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, שכותרתו "מעצר בפיקוח אלקטרוני". הוועדה תהיה בת 12 חברים, שישה חברים מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת המדע והטכנולוגיה – חברי הכנסת איימן עודה – יושב-ראש, סימון מושיאשוילי, מטי צרפתי, צבי ידידיה סוכות, יאסר חוג'יראת, אורית פרקש הכהן; מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – חברי הכנסת משה סעדה, טלי גוטליב, יעקב אשר, יצחק קרויזר, מתן כהנא, אריאל קלנר. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן. הוועדה לביטון לאומי תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023, פ/3393/25, של חבר הכנסת אלמוג כהן; 2. הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023, פ/3326/25, של חה"כ יצחק קרויזר. ועדת הכלכלה תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג­–2023, פ/3177/25, של חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי הכנסת; 2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, פ/234/25, של חברת הכנסת נעמה לזימי; 3. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון – תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2022, פ/698/25, של חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת. ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה של אזרחים המשרתים שירות לאומי אזרחי בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, פ/3153/25, של חבר הכנסת אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום א' באב התשפ"ג, 19 ביולי 2023, להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, פ/2227/25, של חבר הכנסת אליהו רביבו, לדיון בוועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, הודעת ועדת הכנסת זו דורשת הצבעה. ההודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד הצעת ועדת הכנסת – 18 נגד – 2 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, מוועדת החוץ והביטחון לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 18 בעד, שני מתנגדים, נוכח אחד. אני קובע שהחלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק מוועדה לוועדה התקבלה. << הצח >> הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1577; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 46; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף האחרון בסדר-היום: הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה). להצעת חוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. מהנוכחים כאן – חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רגע, קודם שיציגו את הצעת החוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס יציג את החוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (בשם ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בשמו של יושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק לעידוד תעשיות עתירות ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהוחל לגביה דין רציפות. בהצעת החוק מוצע לקבוע הטבות מס מסוגים שונים למשקיעים בחברות הייטק ולחברות הייטק. בהצעת החוק מוצע לקבוע זיכוי ממס, בשונה מההסדר הקיים היום על ניכוי מס למשקיעים בחברות הזנק וסטרטאפ. כמון כן, מוצע לאפשר את דחיית תשלום המס על רווח ההון במכירה של חברה לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת סטרטאפ. בנוסף מוצע בהצעת החוק להכיר השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס לחברה אשר רוכשת שליטה בחברה אחרת, ישראלית או זרה, כך שניתן יהיה לנכות את עלות ההשקעה במשך חמש שנים לאחר השגת השליטה. הטבה נוספת שמוצע לקבוע במסגרת הצעת החוק היא פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית או מהפרשי הצמדה שבהם נושאת חברה ישראלית כחלק מהחזר על ההלוואה שנתן לה אותו מוסד פיננסי. יתרה מכך, מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה ולהאריך את ההטבה שניתנה במסגרת סעיף 92א לפקודה כהוראת שעה עד חודש יוני 2022, והוארכה מכוח סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת עד לחודש פברואר 2023 – בשל השקעות בחברות מו"פ אשר מונפקות בבורסה, כך שהשקעה מזכה במניה של חברת מו"פ תוכר למשקיע כהפסד הון בשנה שבה ביצע את ההשקעה עד לגובה של 5 מיליון שקלים. הטבות המס האמורות נקבעו במקור בהצעת החוק כהוראת שעה לתקופה שעד תום שנת 2025. יחד עם זאת, הוועדה החליטה להאריך את תוקפה של הוראת השעה כך שתחול עד תום שנת 2026. כמו כן, נקבע בהצעת החוק כי מנהל רשות המיסים והמנהל הכללי של הרשות לחדשנות ידווחו לוועדת הכספים לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הוראת השעה על מידת מימוש הטבות המס, סכום ההטבות שניתנו, התועלת שצמחה מהצעת החוק, ואם מן הראוי להמשיך להחיל את ההטבות. מדובר בהצעת חוק שנועדה להיטיב עם ענף ההייטק ולקדם את המשק. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ולדחות את כל ההסתייגויות. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות ובקשות דיבור בשם המחנה הממלכתי. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן תדבר בשם כל רשימת המחנה הממלכתי – בסך הכול 35 דקות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא תיקחו לאורית את הקרדיט על מה שהיא עשתה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ערב טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ערב טוב לכולם. זה רגע מעורב – הרגע הזה, בשבילי – של סיפוק ושמחה, אבל גם של עצב – חברים, זה קשה ככה. ההצבעה על החוק הזה, אדוני היושב-ראש – זה רגע מאוד מאוד משמח בשבילי ומלא סיפוק, כי הוא המשך של עבודה של כמה שנים שעשיתי כשרת החדשנות והמדע בממשלה הקודמת, אבל גם של עצב. קשה לי לדבר ככה, היושב-ראש, זה לא – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר'ה, זה מפריע לה לדבר. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולמה רגע של סיפוק? זהו רגע של סיפוק כי זהו באמת חוק שקידמתי כשרת המדע והחדשנות, כשרה בממשלה הקודמת. חוק חשוב מאוד, שהעברנו בקריאה ראשונה, אני ביחד עם שר האוצר איווט ליברמן, ועל כך התודה לו שבאמת נתן כתף בקידום החוק. ובאמת הרגע הזה הוא מלא סיפוק. אבל למה הוא מלא עצב, אדוני היושב-ראש? כי החוק הזה בעצם עבר בקריאה ראשונה על ידינו, על ידי כשרה בממשלה הקודמת, בתקופה שבה ההייטק שבר את השיאים של כל הזמנים: עד שנת 2023, בתקופת החקיקה, בהייטק היו כבר כמה סבבי גיוס בשיא; יוניקורנים ישראליים חדשים, רק בשנת 2021, היו 23; התאגדויות בחו"ל – ראינו מגמה מאוד מאוד טובה של חברות שבוחרות להירשם בארץ ולהיות חברות ישראליות. ההייטק היה באמת בשיאו בדירוגים, בהשקעות ועוד ועוד, ובאמת, זו הייתה חקיקה שבה הסתכלנו קדימה, שבה חשבנו איך לחזק ואיך לקדם. ולמה, אדוני היושב-ראש? כי בהייטק הישראלי יש משהו מיוחד. זוהי כיפת הברזל של הכלכלה הישראלית. כל שקל שהממשלה משקיעה בתעשייה הזו חוזר אליה במיסים ובהכנסות ובמקומות עבודה ובמעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל – פי שבעה. לא פחות מזה – פי שבעה. ולכן, הצטערתי מאוד לשמוע שבממשלה הזו שלנו – כמו שאתה יודע, יצאנו לבחירות בצורה בלתי צפויה. לצערי, אתם הייתם אופוזיציה נגד המדינה ולא נתתם לחוק הזה לעבור. אז על כך אני באמת רוצה לומר שזה רגע מלא סיפוק, שלפחות עכשיו אנחנו משלימים את העבודה החשובה הזו, ובאמת לומר תודה גם לשר האוצר כעת, לסמוטריץ', וליושב-ראש ועדת הכספים, כי עוד טרם הקמתה של הממשלה הזו – צריך להגיד, הרעה מאוד הזו – ב-15 בדצמבר, בעודי שרה יוצאת, מה שנקרא, והוא השר המיועד – כי הממשלה אפילו עוד לא הוקמה – פניתי אל השר המיועד בצלאל סמוטריץ', וכתבתי לו את המכתב הבא: אני פונה אליך בבקשה כי תפעל על מנת להחיל דין רציפות על תזכיר החוק החשוב הזה לעידוד תעשייה עתירת ידע, ואני מפרטת לך את תוכן התזכיר החשוב הזה ואת הדחיפות בקידומו על ידך. תעשיית ההייטק היא כבר מזמן לא רק הדובדבן שבקצפת עבור הכלכלה הישראלית; היא הפכה להיות הקטר הכלכלי שמחזיק ומוביל את הכלכלה, והיא תעשייה שאחראית במידה רבה לחוסנה של כלכלת ישראל ולמעמדה האסטרטגי. התעשייה הזו – כך אני כותבת לו – שברה את השיאים בממשלה הזו: היא מעסיקה עד 14% מהמועסקים במשק; העובדים של ההייטק תורמים למעלה מרבע ממס ההכנסה; תעשיית ההייטק אחראית למעל ל-50% מהיצוא; ההייטק הכניס לתקציב המדינה פי שלושה בשנת 2021. הוא הציל את המדינה אחרי הקורונה, את הכלכלה. ואנחנו בשיא של הנפקות, בסכום של מעל ל-80 מיליארד דולר – עלייה של מאות אחוזים בהשוואה לשנת 2020. אני גם מספרת לו, בשנת 2021, שאנחנו בשיא גיוסים של חברות ההייטק, שגייסו יותר מפי שניים מהשנה הקודמת: 27 מיליארד דולר. ומה אני מספרת לו? אני פונה אליו כשהכול טוב, לפני החורבן של הממשלה הזו, ואני בעצם אומרת לו: העוגנים של תעשיית הייטק חזקה הם שלושה. אנחנו רוצים לעודד ולחזק ככל שניתן סטרטאפים, כן? חברות הזנק, שהן יהיו החברות הבאות, החברות הגדולות הבאות. הן בעצם הלב הפועם, והן מכניסות כל הזמן את המוח הישראלי ואת החשיבה למערכת, עם רעיונות חשובים ועכשוויים. ושם ראינו מגמה של ירידה, ולכן רצינו לחזק את ההשקעות בחברות הסטרטאפ בישראל. בעצם, אנחנו רצינו לטפל ולחזק את התופעה הנהדרת שהתחלנו לראות, של חברות ישראליות, של מה שנקרא חברות צמיחה גדולות של ההייטק הישראלי, מתבססות בישראל, מתחילות להקים מרכזים מאוד גדולים – לא כמו מרכזי פיתוח של אפל, של גוגל, שהם עצם מעסיקים את הטופ של הטופ, את אנשי הטכנולוגיה המובילים בישראל ובכל העולם; אנחנו רצינו חברות ישראליות שתתחלנה לגלגל את ההישגים ואת הרווחה ואת המשכורות הטובות שהן משלמות לעובדיהן גם לגרפיקאית, גם למזכירות, גם לאנשי המכירות. שתהיינה פה חברות ישראליות. ובעצם רצינו לייצר תמריצים לחברות הללו גם במקרים של מיזוגים ברכישות, שהן תישארנה בישראל ושהן לא יהיו החברות שאותן רוכשים. הנקודה השלישית שהחוק בא לטפל בה היא חסמי מימון. בעצם פה אנחנו הצענו לחוקק חוק שמבטל את המס שהמדינה גובה בגין ריבית על הלוואה, אם ההלוואה היא מבנקים בעולם. והסיבה היא שמערכת הבנקאות הישראלית, שגם ככה מאוד ריכוזית ומאוד בעייתית, לא יודעת איך באמת לממן הייטק. וההייטק הישראלי מוצא את עצמו באופן אוטומטי הולך להלוואות בעולם, ושם, בעל כורחו, מגלגלים עליו את המיסים הללו. וככה באנו עם החוק הזה, בשיאה של התעשייה – כי אנחנו, אדוני היושב-ראש, עסקנו בלבנות, לא בלרסק – איך נותנים להם עוד? והחוק הזה מטפל בשלושת הראשים האלה: פעם אחת הוא נותן הטבות מס וכסף חכם, הוא בעצם אומר: אנשי הייטק שעשו אקזיט, אם אתם תשקיעו שוב בחברת הזנק מסוכנת, תוכלו לדחות את תשלום המס; הוא נותן הטבות שונות לחברה ישראלית שרוכשת ונכנסת לעסקה עם חברה זרה, על מנת שהחברות האלה תישארנה ישראליות ולא תהפוכנה להיות חברות זרות; וכמובן, הנושא השלישי, הריבית. וזה באמת באמת רק ממעוף הציפור מה שיש בחקיקה הזו. והינה, אדוני היושב-ראש, אני נמצאת כאן, בערב הקשה הזה, בערב שבו יש צונאמי על כלכלת ישראל ועל התדמית שלה, כשבעצם אנחנו רק ערב אחד אחרי הזוועה שראינו אתמול, עם ביטול עילת הסבירות. בעצם, חברת מודי'ס יצאה עם הערה שלילית מאוד מאוד חזקה כנגד כלכלת ישראל בגין ממשלתה הרעה ומציינת נתונים מאוד קשים, שאנחנו בשפל של השקעות, שההייטק הישראלי בעצם מראה נתונים רעים, אבל כמו הבורסה שלנו, הוא בעצם מתחיל להתנתק מהביצועים בעולם. כלומר, בכל העולם יש עכשיו משבר, ויותר קשה, אבל ההייטק הישראלי מראה ביצועים עוד יותר גרועים מהעולם. והם בעצם גם אומרים: הממשלה הישראלית איננה צפויה, ואין לנו מה להגיד יותר, כי ראש הממשלה שלכם שיקר לנו שהכול יהיה בהסכמה. ומה עשו שר האוצר שלנו וראש הממשלה שלנו בתגובה? – מזל שיש לי פה טישו – הוא אמר שזה רק אבק. זה רק אבק. אני פשוט מנקה פה את האבק של כל האזהרות האלה, כי זה רק אבק. פשוט כבר אין לתאר את התת-רמה של ההתייחסות הזו. הבנק מורגן סטנלי ועוד בנק אמריקאי, מהרציניים בעולם, בעצם הוציאו אזהרה לא להשקיע במדינת ישראל יותר. ועל האזהרות של אנשי ההייטק, שהפכתם אותם לאויבי המדינה כשהכול התחיל, אין כבר מה לומר – כי הם הזהירו, והם התריעו, ואמרו שמשקיעים חייבים דבר אחד: הם חייבים שיהיה אקוסיסטם חיובי ושתהיה ודאות. שתהיה ודאות. ואני רוצה להגיד כאן לכל המקשקשים – ראיתי את שמחה רוטמן בערוץ 12 והתפלאתי איך האף שלו לא גדל, איך הוא לא נהיה פינוקיו בשידור חי. איזה הצעות קיבלנו, היושב-ראש בוסו? איזה הצעות קיבלנו? אנחנו במחנה הממלכתי לא רצינו פשרה? הכול נעשה, הכול נעשה בשביל לרפא את מה שקורה במדינה הזאת. בא ראש הממשלה שלכם, בלי בושה, ואמר: אנחנו ניתן לכם ארבעה חודשים. הרי אנחנו יוצאים ביום ראשון הקרוב לפגרה של שלושה חודשים, אז איזו מין הצעה מטומטמת זאת? נדבר חודש, ואתם כבר תדעו – יש את השופטים בקנה, ויש את ההתגברות בקנה. וכל היום וכל הלילה, כשהם מדברים איתנו, עולה עוד שר ומדבר על המנה הראשונה, ועוד שר ומדבר על הסלטים. אז מה אתה היית עושה? מי שאכפת לו ממדינת ישראל היה בא והיה אומר: אנחנו נעשה כאן משהו, שנשב ונחליט שהדברים האלה עוברים בהסכמה רחבה. אני יודעת שסטיתי מהנושא, אבל תשמע, פשוט אי-אפשר. ההתנהלות היא אותה התנהלות בכל מקום: משקרים לנו, משקרים לציבור, משקרים לחברות הדירוג, ו"זה רק אבק", "זה רק סנטימנט", "זה לא קורה", "אתם לא מבינים". פינוקיו, פינוקיו, פינוקיו. תפסיקו לשקר ותתחילו לחבר את העם הזה. אז עכשיו, באמת, אני מברכת. בכל זאת, אני רוצה לומר תודה גדולה מאוד, באמת, על קידום החוק הזה בוועדה. אני יכולה להגיד לך שזה הדבר היחיד שעשה לי קצת נחת בכנסת הזאת והציל אותי מימים שלמים של טירוף, ובאמת, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, אנחנו חושבים שעשינו כאן משהו טוב. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה הרב גפני, שקידם את הדיונים בצורה ראויה ומקצועית, וגם הוא מבין היטב כמה אנחנו צריכים להשאיר את האנשים המוכשרים האלה בישראל; אני רוצה להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי – איפה ינון? – ינון, שהיה גם חבר וגם מקצוען בוועדה, שאל שאלות טובות ועזר לנו ביחד לתקן את החוק, לשפר את החוק – לא כמו עילת הסבירות, שהיא באמת נכנסה; השכינה מדברת עם שמחה רוטמן. אני רוצה להודות לאנשי רשות המיסים, רולנד עם שלם וישי פרלמן; אני רוצה להודות לאנשי רשות החדשנות, אבירם זולטי, צפריר נוימן; אני רוצה להודות לאנשי אגף התקציבים; אני רוצה להודות לקרן נבו וג'ייסון שוורץ מפורום חברות הצמיחה. באמת, תודה רבה לכולם. זה חוק חשוב. אני מקווה שזה לא מעט מדי ומאוחר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן. את מסירה את ההסתייגויות, אני מבין? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. ההסתייגויות של המחנה הממלכתי הוסרו. ביקש את רשות הדיבור לסיכום חבר הכנסת ינון אזולאי, ולאחר מכן נעבור להצבעות. אני מבין שקבוצת ישראל ביתנו אינה, אז לא צריך להצביע על ההסתייגויות שלה, וגם קבוצת רע"מ אינה. כל ההסתייגויות מוסרות. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – אורית, אורית פרקש, אני גם אגיד לך מילה טובה. הסברת את החוק בכללותו. באמת, חוק טוב, שבעצם מועיל לחברות. יש לנו ביקורת על הבנקים בישראל, שהם עדיין לא למדו איך לעזור ולסייע לחברות ההייטק אצלנו, לחברות ישראליות שרוצות לקנות חברות זרות. זה בעצם החוק הזה, אחד מהיסודות של החוק הזה, שבא לעזור לחברות הישראליות לקנות את החברות הזרות. במדינת ישראל הבנקים עדיין לא יודעים איך לעשות את זה. אגב, גם העלינו רעיון שאולי יתכבדו מדינת ישראל וממשלת ישראל וייתנו ערבות – לא יקרה כלום – שזה גם יעזור ויסייע. אני יודע שהחוק הזה היה באמת דגל אצלך עוד מהקדנציה הקודמת. אני רוצה להגיד פה גם תודה רבה – מלבד, כמובן, ליושב-ראש ועדת הכספים, שאנחנו יודעים כמה הוא השקיע בשביל החוק הזה – לשר המדע אופיר אקוניס, שהביא את זה לממשלה והחיל על זה דין רציפות, השתתף בדיון ונתן את הטון ואת ההסכמה. הוא פרגן כמה שיותר, בא והראה ודיבר – גם בוועדה, גם מחוץ לוועדה – על החשיבות והקו, לראות שהחוק הזה עובר, והיה חשוב לו שזה יעבור. ולכן – מילה טובה לשר אופיר אקוניס, שר המדע, וכמובן, תודה רבה ליועצת המשפטית שלומית ארליך – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – גם בשם אורית. אני חייב להגיד לכם, מי שמכיר את החוק הזה – זה חוק של עשרות עמודים, והוא מצד אחד כולל כול מיני מושגים שאפשר להתעצבן רק מלקרוא אותם, אבל לילות שלמים היא הייתה יושבת, ועוד פעם, ועם רולנד מרשות המיסים, ועם שי ועם כולם – הייתה יושבת ובודקת וחוזרת לוועדה, ועם הערות, והייתה על קוצו של יו"ד. ולפעמים כשאמרנו: נו, אולי קצת נזדרז, היא הייתה אומרת: אני רוצה שחוק טוב יצא בצורה הטובה ביותר, בצורה הנכונה ביותר והמועילה ביותר, שלא נצטרך לחזור ולעשות תיקונים על החוק הזה. אומנם זו הוראת שעה, אבל בסופו של דבר החוק הזה יעבור גם מעבר להוראת שעה, אם זה ילך ויצליח. אני חושב שזו בשורה גדולה להביא עוד הייטק לישראל, להביא עוד ידיים עובדות לישראל – אבל איכותיות, כמה שיותר. אז תודה רבה לכולם. קודם הודיתי ושכחתי להודות לערוץ הכנסת, אז אני מודה הפעם לערוץ הכנסת בנפרד; להודות גם לאוריאל בוסו, לסגן יושב-ראש הכנסת, שעשה פה באמת ימים שלמים ועשה את זה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לילות, לא ימים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ימים, לילות, באמת, ביד רמה. אופיר כץ, אני עכשיו לא מודה לך, כי כבר קודם הודיתי לך, אז אל תכעס עליי. אז תודה רבה לכולם, ושיהיו בשורות טובות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, מאחר שהוסרו כל ההסתייגויות, אנחנו נעבור להצביע על הצעת החוק בקריאה השנייה, סעיפים 1–10, כנוסח הוועדה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, את רוצה להצביע בטח, נכון? הצבעה. הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–10 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 – סעיפים 1–10, כנוסח הוועדה – התקבלה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, מחר, יום רביעי ח' באב התשפ"ג, 26 ביולי 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:00. << סיום >>