דברי הכנסת

דברי הכנסת לו / מושב שני / ישיבות ק"ס–קס"ג / כ"ג–כ"ו בתמוז התשע"ד / 21–24 ביולי 2014 / 36 חוברת ל"ו ישיבה ק"ס הישיבה המאה-ושישים של הכנסת התשע-עשרה יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ד (21 ביולי 2014) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 3 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3 הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 23), התשע"ד–2014 6 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים): 6 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 202), התשע"ד–2014 9 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים): 10 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 203), התשע"ד–2014 11 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים): 12 החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ד–2014 13 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים): 13 דב חנין (חד"ש): 14 ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים): 16 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 110), התשע"ד–2014 17 דוד אזולאי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 17 אלעזר שטרן (התנועה): 19 הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 39), התשע"ד–2014 19 יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת): 20 הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014 22 סגן שר האוצר מיקי לוי: 22 נסים זאב (ש"ס): 24 דב חנין (חד"ש): 26 איתן כבל (העבודה): 28 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 31 הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון מס' 2) (יושב-ראש ועדת הכנסת לענייני השירות), התשע"ד–2014 36 יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת): 36 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 37 נסים זאב (ש"ס): 39 דב חנין (חד"ש): 40 דב ליפמן (יש עתיד): 42 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 43 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 43 <מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת> <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, היום כ"ג בתמוז תשע"ד, 21 ביולי, 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. חברי הכנסת, אין לנו היום הצעות אי-אמון. כל סיעות הבית, מסיבות ברורות, בחרו להסיר את הצעות האי-אמון. אני רוצה, קודם כול, לפתוח במילות תנחומים בשם כולנו למשפחות שאיבדו את יקיריהן, חיילים וקצינים, בימים האחרונים, בלחימה, שהיא במלוא מובן המילה הגנה על הבית. ראינו לאן מובילות המנהרות; ראינו מי בדיוק היעד של אותן מתקפות שהיו חס ושלום עלולות להתרחש. ברצוני לחזק את המשפחות שכרגע נמצאות בבתי-חולים עם יקיריהן הפצועים; לשלוח מכאן, בשם כל חברי הכנסת וכל הבית, ברכת החלמה מהירה לכל הפצועים, ולחזק את ידי חיילי צה"ל וקציני צה"ל, שכרגע הם בעיצומה של מערכה חשובה. צה"ל ימשיך במשימתו וישיג את היעדים כל עוד תושבי – קודם כול דרום המדינה, ומדינת ישראל בכלל, לא יכולים לחיות בשקט, לבנות בשקט, לנהל אורח חיים נורמלי. אני חושב שבימים האחרונים ראינו למה ומה היו בדיוק הסיבות לכך שחיילינו יצאו למערכה. בשם כולנו אני מאחל להם בהצלחה. אנחנו בסדרה של חוקים, אבל לפני החוקים – הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, גברתי. <מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:> ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 77), התשע"ד–2014, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 12) (רישום פרטי שולח על-גבי דבר דואר רשום וציונם בהודעה), התשע"ד–2014; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 72) (עבירת עקירה), התשע"ד–2014; הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ד–2014. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 6) (מכר ושיווק של גז טבעי על-ידי מזקק נפט), התשע"ד–2014, של חברי הכנסת רוברט אילטוב ואיילת שקד; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) (החמרת הענישה בעבירות הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים), התשע"ד–2014, של חבר הכנסת מרדכי יוגב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 14) (אסיר עולם שהורשע ברצח חריג בחומרתו), התשע"ד–2014, של חברת הכנסת איילת שקד וקבוצת חברי הכנסת. לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק שמספרה פ/2622/19 וכלה בהצעת חוק שמספרה פ/2657/19 – הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס ערך מוסף בשיעור אפס על מים), התשע"ד–2014, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – הגדרת זכאות), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – קצבת זיקנה כהכנסה נוספת), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – עבירה הקשורה לספורט – נסיבות מחמירות), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת יואל רזבוזוב, עמרם מצנע, עדי קול, יוני שטבון ורוברט אילטוב; הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – חובת הכנת תסקיר בטיחות), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת עמרם מצנע, פנינה תמנו-שטה, דב חנין, נחמן שי, עפו אגבאריה, דב ליפמן, יחיאל חיליק בר ואיתן כבל; הצעת חוק ערבות למשכנתאות (תיקון – ערבות מדינה לדירה יחידה), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שמעון אוחיון, רוברט אילטוב וחמד עמאר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הסכמה מדעת של קטינה בהיריון), התשע"ד–2014, מאת חברות הכנסת עדי קול וגילה גמליאל; הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים (תיקון – שינוי הרכב מועצת ההנדסה והאדריכלות), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת איילת שקד ויריב לוין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותים דחופים לרפואת ילדים בקופת-חולים), התשע"ד–2014, מאת חבר הכנסת יעקב ליצמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות-החולים בעת מעבר תושב), התשע"ד–2014, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור לתרופות), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, חיים כץ, יעקב ליצמן, אורלי לוי אבקסיס, תמר זנדברג, עיסאווי פריג', זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, איציק שמולי, שולי מועלם-רפאלי ומיקי רוזנטל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי ושמעון אוחיון; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת תאגידים מקומיים להתקשר במכרז), התשע"ד–2014, מאת חבר הכנסת נחמן שי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פטור מהיטל השבחה למתקני אנרגיה מתחדשת), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת חנא סוייד, מוחמד ברכה, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב שווי שימוש ברכב לשומרי שבת וחג), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע רפואי לאחר), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת אורית סטרוק, שולי מועלם-רפאלי, מירי רגב, דוד אזולאי, איילת שקד ומאיר פרוש; הצעת חוק העונשין (תיקון – פנייה למוקד חירום והצלה בקריאת שווא לעזרה), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת עמר בר-לב, אמנון כהן, איתן כבל, מרב מיכאלי, רות קלדרון, פנינה תמנו-שטה, מיקי רוזנטל, יחיאל חיליק בר ואבישי ברוורמן; הצעת חוק העונשין (תיקון – פנייה למוקד חירום והצלה בקריאת שווא לעזרה), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, יצחק כהן, רינה פרנקל, שמעון אוחיון, אורית סטרוק ואיציק שמולי; הצעת חוק שימוש חוזר במים אפורים, התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת זבולון כלפה, מירי רגב, תמר זנדברג, איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי, מרדכי יוגב, יעקב מרגי, יריב לוין, גילה גמליאל ודב חנין; הצעת חוק להסדרת תקופת השכירות ולהגבלת העלאת דמי השכירות של דירות למגורים, התשע"ד–2014, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר; הצעת חוק להסדרת הבטיחות ותנאי המחיה בדירות להשכרה, התשע"ד–2014, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר; הצעת חוק להסדרת האחריות לתשלום דמי תיווך בהשכרת דירה למגורים, התשע"ד–2014, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבת הילדים), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת מרדכי יוגב, אורלי לוי אבקסיס, מירי רגב, יעקב מרגי, יעקב אשר, גילה גמליאל, יוני שטבון ואורית סטרוק; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הגבלת סכום ההשתתפות העצמית בתכשיר מרשם), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה גפני ויעקב ליצמן; הצעת חוק להסדרת האחריות לתשלום שכר טרחת עורך-דין בשוק השכרת דירות למגורים בישראל, התשע"ד–2014, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – חישוב הכנסה לנכה), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת משה גפני, אלעזר שטרן, דב חנין, יריב לוין, אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הזכות להישכח), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת עפר שלח, משה גפני, קארין אלהרר, יריב לוין, מיקי רוזנטל, איילת שקד וחמד עמאר; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – גמול עבודה ביום עבודה מקוצר), התשע"ד–2014, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – אי-חובת ציון שם הורה בתעודת זהות), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, עמרם מצנע, זהבה גלאון, דב חנין, יחיאל חיליק בר, מירי רגב ודב ליפמן; הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון – הבטחת זכויות בנייה לקונה), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת מאיר שטרית, איילת שקד, רינה פרנקל, בועז טופורובסקי, יפעת קריב, עפר שלח, יחיאל חיליק בר, עמר בר-לב, אילן גילאון, זהבה גלאון וגילה גמליאל; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – הכנסה נוספת), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת איילת שקד, אלעזר שטרן, איציק שמולי, יריב לוין, שולי מועלם-רפאלי ודב חנין; הצעת חוק להסדרת חובות המשכיר והשוכר בשוק השכרת דירות למגורים בישראל, התשע"ד–2014, מאת חברת הכנסת סתיו שפיר; הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (תיקון – הגדרת תשלום דמי הפיקדון), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, מירי רגב, איתן כבל, אבישי ברוורמן, רונן הופמן, עמר בר-לב, אלעזר שטרן, דב חנין ומשה מזרחי; הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת עמרם מצנע, קארין אלהרר, דב חנין, נחמן שי, עפו אגבאריה, מירי רגב, יעקב אשר, יחיאל חיליק בר, רונן הופמן, אלעזר שטרן, איתן כבל, עמר בר-לב ומרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – טיפולי שיניים לילדים עד גיל 18), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת יעקב ליצמן, יעקב אשר, ישראל אייכלר, משה גפני, מנחם אליעזר מוזס, ניצן הורוביץ, איילת שקד, יואב בן צור, אברהם מיכאלי, יצחק וקנין, יצחק כהן, דוד צור, אלעזר שטרן, יעקב מרגי, איתן כבל, שלי יחימוביץ, זהבה גלאון, דב חנין, באסל גטאס, מסעוד גנאים, מיכל רוזין, אריה דרעי, נסים זאב, אחמד טיבי, אילן גילאון, תמר זנדברג, אורי מקלב, אורלי לוי אבקסיס, אורית סטרוק, שולי מועלם-רפאלי, מרדכי יוגב, אמנון כהן, עמר בר-לב, מיקי רוזנטל, טלב אבו עראר, עפו אגבאריה, זבולון כלפה, ניסן סלומינסקי, דוד אזולאי, יוני שטבון ועמרם מצנע; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, יעקב מרגי, נסים זאב, אברהם מיכאלי, יואב בן צור, אליהו ישי, יצחק כהן, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, דב חנין, אמנון כהן, קארין אלהרר, פנינה תמנו-שטה ואורי מקלב. החלטת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 9), התשע"ד–2014. הסכם בדבר שיתוף פעולה בתחום החקלאות בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת גאורגיה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה למזכירת הכנסת. <הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 23), התשע"ד–2014> [מס' מ/504; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ג', עמ' , הכנסת ה-18, מושב שני, חוב' ל"א, עמ' 10580; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 23), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני. אין הסתייגויות לחוק. <ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים):> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת ייעול אולי: מאחר שיש לי כאן שלושה חוקים ושני צווים ואין אליהם שום התנגדות וזכות דיבור, אז אפשר לעשות את כולם ביחד ולהצביע פעם אחת? <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> לא, לא. <ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים):> אני יודע, רק צחקתי. רק צחקתי, אבל זה בסדר. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אני חושב שבימים אלה גם קצת פעילות פיזית – תרד, תעלה. <ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים):> אני עושה כל יום 10 קילומטרים. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 23), התשע"ד–2014. עיקרה של הצעת החוק הוא שינוי ההסדר שלפיו רשאיות קרנות חוץ להציע יחידות או מניות לציבור. על-פי המצב כיום, קרן חוץ רשאית להציע יחידות או מניות לציבור, ועל מנהל הקרן יחולו הוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994. אולם רשות ניירות ערך רשאית לפטור את קרן החוץ מדרישות החוק האמור, כולן או חלקן. יצוין כי מאז שנת 1999, עת הוסדרה האפשרות של קרן חוץ להציע יחידות או מניות לציבור, לא עשתה רשות ניירות ערך שימוש בסמכות שניתנה לה. בהצעת החוק המונחת בפניכם, שעבדו עליה באמת בנאמנות גדולה כוועדת משנה – ויושב-ראש ועדת המשנה הוא ידידנו חבר הכנסת, סגן השר לשעבר יצחק כהן. אז לכן, באמת, יש כאן עבודה רבה. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע להתיר לקרן חוץ, שהיא הסדר או תאגיד שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפים מהחזקתם ומכל עסקה, בהתאם לתנאים שיקבע שר האוצר, ובלבד שיחידות קרן החוץ מוצעות על-פי אישור מאת הגוף המפקח במדינה שבה ניתן ההיתר. שר האוצר הוסמך לקבוע תקנות לעניין הצעת יחידות של קרן חוץ שיבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל וכן לעניין התנאים להצעת יחידות קרן החוץ, וכן החובות והתנאים שיחולו על המציע יחידות של קרן חוץ. בתקנות כאמור, שר האוצר רשאי להתייחס למדינה שבה ניתן ההיתר לקרן החוץ, לדין שלפיו קרן החוץ הוקמה או פועלת, פיקוח על קרן החוץ, מאפייני הקרן ומאפייני מנהל הקרן. בנוסף, לרשות ניירות ערך ניתנה סמכות שלא להתיר לקרן חוץ להציע יחידות אם סברה, על-פי מידע שהובא לידיעתה, שיש חשש שעניינו של ציבור המשקיעים בישראל אינו מובטח די צורכו – כי זה בחוץ, לא תמיד יש לנו שליטה – ולאחר שניתנה למנהל הקרן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. בהצעת החוק נקבעות גם חלק מההוראות שחלות על קרנות ישראליות, שיחולו גם על קרנות חוץ ושמטרתן להגן על ציבור המשקיעים בישראל. כן מוצע להתיר לגוף מוסדי שהוא מנהל קרן להציע יחידות של קרן חוץ לציבור, ולתקן את חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, כך שהוא יחול גם על יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל. תחילת התיקון לעניין קרן חוץ הוא בתחילתן של תקנות שיקבע שר האוצר, כאמור. אציין כי רוב קרנות החוץ שצפויות להציע את יחידותיהן לציבור בישראל יהיו קרנות חוץ אירופיות, וכן אפיקי ההשקעות של הציבור בישראל יורחבו, ובכך יורחבו ההשקעות של הציבור בישראל. יתר סעיפי הצעת החוק נוגעים לנושאים שונים, ובהם: פירוק או מיזוג של קרן בעלת שווי נקי נמוך של נכסים; הסמכה לקבוע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באספת מחזיקים; סירוב ליתן היתר לפרסום תשקיף; אחריות נושא משרה בתאגיד, וקביעת עיצום כספי על הפרת חלק מהתיקונים המוצעים. מאחר שלחוק הזה אין הסתייגויות ואין זכויות דיבור, אני מבקש מחברי וממליץ לאשר אותו בקריאה שנייה ושלישית. את התודות אגיד בסוף, אחרי כל חמשת הדברים. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. חברי הכנסת, כאמור, הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 23), התשע"ד–2014. אין הסתייגויות, לכן נצביע בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 1 בעד סעיפים 1–40 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–40 נתקבלו. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. יכולים אנחנו להצביע בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 23), התשע"ד–2014, נתקבל. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות כנוסח הוועדה. <הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 202), התשע"ד–2014> [מס' מ/768; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ז, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אני מתכבד להזמין עוד הפעם את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 202), התשע"ד–2014 – גם כן לקריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, אדוני. <ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים):> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הפעם הרבה יותר קצר. הצעת החוק היא חלק שפוצל מהצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ד–2013. בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 87א לפקודת מס הכנסה, אשר קובע כי בקביעת ההכנסה החייבת במס לא יחול תקן חשבונאות מס' 29, שקבע המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, כך שאי-תחולתו של התקן האמור תוארך עד לשנת המס 2013. מוצע כי התיקון האמור יחול באופן רטרואקטיבי משנת 2012, כיוון שגם בשנה זו לא חל התקן החשבונאי האמור. להצעת חוק זו אין הסתייגויות. לפיכך אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה לך, אדוני. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 202), התשע"ד–2014 – קריאה שנייה כנוסח הוועדה. אין הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–3 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק אושר בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 202), התשע"ד–2014, נתקבל. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> קריאה שלישית – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 202): 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק אושר כנדרש בשלוש קריאות. <הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 203), התשע"ד–2014> [מס' מ/768; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ז, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, אני עוד הפעם מתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי להציג לנו הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 203), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, אדוני. <ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים):> אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, ברשותך, ברשות אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 203), התשע"ד–2014 – תקופת שומה מיוחדת. הצעת החוק היא חלק שפוצל מהצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ד–2013. בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 7 לפקודת מס הכנסה, אשר מסמיך את המנהל להחיל על נישומים תקופת שומה מיוחדת, שמשמעותה שהמס לגבי כל שנת מס יוטל בתקופה של 12 חודשים שתחילתה במועד אחר מ-1 בינואר של כל שנה. כיום, סמכות זו ניתנת למנהל, בין היתר, ביחס לחברה ש-51% מהון מניותיה ומכוח ההצבעה בה מוחזקים בידי חברה תושבת חוץ שמניות שלה נסחרות בבורסה מחוץ לישראל. בגלל שינויים בשנות – שנים שונות במדינה, מוצע לאפשר זאת גם אם החברה מוחזקת בעקיפין על-ידי חברה תושבת חוץ. להצעת חוק זו אין הסתייגויות, כך שאני מבקש מחברי לאשר את זה בקריאה שנייה ושלישית. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 203), התשע"ד–2014, ללא הסתייגויות, כנוסח הוועדה. נא להצביע – בקריאה שנייה. הצבעה מס' 5 בעד סעיף 1 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> בקריאה שנייה יש לנו 20 בעד, אין לנו מתנגדים, אין גם נמנעים. החוק אושר כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 203), התשע"ד–2014, נתקבל. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 203), התשע"ד–2014, קריאה שלישית – התוצאה היא: 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי החוק אושר כנדרש בשלוש קריאות. <החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ד–2014> [נספחות.] <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ד–2014. בבקשה, אדוני. <ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים):> רק שאני אדע, מה קרה לתיקון מס' 10, למה ירד ברגע האחרון? <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> בימי שני בבוקר אנחנו מקיימים ועדת הסכמות, ובוועדת ההסכמות בין האופוזיציה לקואליציה הוחלט שזה לא עולה היום, זה המצב. אז יש לך תיקון מס' 11, בבקשה, אדוני. יש לנו את דב חנין שנרשם לדיבור. <ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים):> בסדר. אז זה צו, רק בחלק הפרוצדורלי. בדרך כלל צו שמאושר על-ידי ועדה לא צריך הצבעה במליאה. מניחים אותו. לאחר שבוע שהוא נמצא במליאה, אם זה מאושר, אז הוא מאושר. החוק מסתייג ואומר שאם זה בשלושת השבועות שלפני תום המושב, אז הסיפור הוא אחר בגלל לחצים, ואז כל צו כן צריך להיות מאושר. לכן הצו הזה, צריכים להצביע עליו והוא צריך להיות מאושר אף שזה צו. מטרת הצו הזה היא אחת ויחידה – להוריד את יוקר המחיה. לכן באים ומורידים. רוצים לבטל את המכס המופחת על מכסות וולונטריות לייבוא מוצרי חלב, וזאת במטרה להוריד ולהגביר את התחרות על אותם מוצרים בשוק המקומי. כלומר, אנחנו יודעים שככל שיש תחרות גדולה יותר, יש סיכוי, וזו הדרך הטובה ביותר להוריד את המחירים, בפרט אם אנחנו לא רוצים ללכת לפיקוח על המחיר. לכן רוצים לאפשר לייבא דברים מסוימים, להפחית את המכס או לבטל אותו במקרה הזה, וכתוצאה מזה תבוא סחורה ותהיה תחרות גדולה יותר. שוב, לצו הזה גם כן, איך אומרים, אין הסתייגויות ויש זכות דיבור. אני פונה לחברי לאשר אותו. זה אחד הדברים שיביאו להורדת יוקר המחיה. תודה לך. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת סלומינסקי. כפי שנאמר, זה בשלושת השבועות, תרתי משמע, לכן דרושה הצבעה. חבר הכנסת דב חנין מכיר את התקנון – אם אנחנו מצביעים, אפשר גם להתבטא. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. <דב חנין (חד"ש):> אדוני היושב-ראש, תודה לך, היום הזה הוא יום קשה מאוד. משפחות שכולות. אני מכיר את זה מקרוב, יותר מדי מקרוב. הלב של מי מאתנו לא נשבר כשאנחנו שומעים את הילד בן ה-12 של אמוץ גרינברג אומר על קבר אביו שפעם הוא חשב שהוא סופרמן, ורשימת שמות החיילים שנפגעים ונהרגים הולכת ומתארכת. עמיתי חברי הכנסת, לכל אחד מהם יש אימא שגידלה אותו כמו פרח, ואבא שכל כך דאג כשהילד איחר לחזור הביתה, ולכמה מהם יש ילדים שכל כך אהבו לחבק אותם בידיים הקטנות שלהם, וכל אלה קורבנות. ויש גם אזרחים ישראלים קורבנות: דרור חנין, בשבוע שעבר, שהותיר אחריו שלושה ילדים; עוד אל- וויג' בן 32 מכפר ערבי בדואי לא מוכר בנגב. התינוקת שלו בת שלושה חודשים פצועה קשה בבית-החולים. ורשימת הקורבנות בצד הפלסטיני היא רשימה ארוכה מאוד מאוד מאוד, וגם להם, לכל אחד מהם יש שם. אני אקריא כמה שמות: כינאן חסן אכרם אל-חלאק, בן שש, מוחמד אל-חלאק, בן שנתיים, מוחמד אשרף רפיק עאיד, בן שש, מוחמד ראמי פתחי עאיד, בן שנתיים, מתוך רשימה ענקית של ילדים שנהרגו בשכונת אל-שג'אעיה בעזה. והלב של מי מאתנו לא נשבר כשאנחנו שומעים על האבא הפלסטיני שרוכן על ילדו המת וצועק: תתעורר, תתעורר, קניתי לך צעצוע. עמיתי חברי הכנסת, ביום הקשה הזה אנחנו בכנסת לא רק חייבים להביע את הצער והכאב על כל ההרוגים; אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מציעים לעם שלנו, לשני העמים שלנו, דרך אחרת בארץ הזאת. והדרך האחרת היא דרך של שלום, של הידברות, כי מעימות לעימות, מסיבוב לסיבוב, יש עוד הרוגים, ועוד פצועים, ולמרבה הצער עוד שנאה ועוד כאב, אבל אין יותר ביטחון. להפך, מסיבוב לסיבוב מצב הביטחון שלנו, אזרחי ישראל, נעשה יותר קשה. ולכן דווקא ביום הזה צריך לומר מעל הדוכן הזה שהדרך האחרת חייבת להיפתח; דרך של הידברות, של שלום, של נכונות אמיתית להגיע כאן להסדר הוגן לשני העמים, שיבטיח לעם השני את מה שאנחנו דורשים לנו – עצמאות וצדק, כדי שאנחנו וילדינו אחרינו לא נצטרך לבכות הורים וילדים ואזרחים ונשים וחיילים ולוחמים, אלא נוכל סוף-סוף לומר לעצמנו, בארץ הזאת, שיש לנו עתיד, יש לנו ביטחון, יש לנו חיים כדי שנוכל לחיות אותם. תודה רבה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אין דוברים נוספים בהצבעה על החלטת הוועדה הזאת. החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ד–2014, כפי שהציג יושב-ראש ועדת כספים – דרוש אישור בהצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההחלטה – 17 נגד – אין נמנעים – אין החלטת ועדת הכספים בדבר אישור צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשע"ד– 2014, נתקבלה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, אם כן, 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי החלטת ועדת הכספים בדבר אישור צו תעריף המכס אושרה על-ידי המליאה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, להודות – היו פה שלוש הצעות חוק וצו, לכן ודאי נאפשר לו להודות לכל אלה שעסקו במלאכה. <ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת הכספים):> לפני שאני מודה, אני רוצה באמת להשתתף באבלן של המשפחות, לשלוח ברכת רפואה שלמה לפצועים ולאחל לכל ילדינו, חיילינו, כוחות הביטחון, שישלימו את משימתם ויחזרו כולם לשלום ובבריאות הביתה. ולך, ידידי דב, רק אל תיתן לנו את התחושה שאנחנו עוד צריכים להתנצל על זה שרוצים להרוג אותנו. אותו צעצוע שהאבא דיבר עליו זה הצעצוע שעף וניסה לפגוע בתל-אביב או בכל יישוב אחר, אז אל תיתן לנו את התחושה שאנחנו צריכים להתנצל על מה שאנחנו עושים בצדק. אני רוצה להודות, כמו שאמרתי, על החוק הראשון, לחברי חבר הכנסת איציק כהן, שהיה יושב-ראש ועדת המשנה; להודות ללשכה המשפטית, לייעוץ המשפטי שלי, אייל לב-ארי ושלומית ארליך, לעוזרי הנאמנים, רועי וולף, הילה סובול ואלדד עוזרי, ולצוות ועדת הכספים: מנהל הוועדה טמיר כהן, ליאת, אירית ואילנה, ולכל חברי חברי ועדת הכספים, שרובם היו שותפים ואישרו את החוקים האלה והצווים. תודה, אדוני. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. <הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 110), התשע"ד–2014> [מס' כ/552; "דברי הכנסת", חוב' ל"א עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת דוד אזולאי. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 110), התשע"ד-2014, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חבר הכנסת אזולאי יציג את ההצעה בשם יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו כן, חברי הכנסת, שכחתי לומר את זה בפתיחת הישיבה – ראיתי את חבר הכנסת דוד אזולאי ונזכרתי – שימו לב שביום רביעי נצביע הצבעה חשאית כאן במליאה – נציג הכנסת בוועדה למינוי הקאדים. כרגע יש לנו מועמד אחד, שהוא הדובר המכובד, חבר הכנסת דוד אזולאי. לכן, מי שמעוניין להצביע, יתייצב ויצביע. ההצבעה היא בעד ונגד. אנחנו מכבד את פרטיותו של חבר הכנסת דוד אזולאי, ונצביע בהצבעה חשאית. בבקשה, חבר הכנסת דוד אזולאי, נא להציג את הצעת החוק. <דוד אזולאי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. זה מה שנקרא, מגלגלין זכות על-ידי זכאי. אני מודה לך על התזכורת. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 110), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ"ח–1998, קובע כי התאריך העברי יצוין בכל מכתב רשמי בשפה העברית הנשלח על-ידי רשות ציבורית. כיום נרשם תאריך הלידה ברישיון נהיגה לפי הלוח הלועזי בלבד. כדי לחזק את מעמדו של לוח השנה העברי, מוצע לקבוע כי תאריך הלידה ברישיון נהיגה יירשם גם לפי הלוח העברי. עוד מוצע, כי מי שזכאי לקבל רישיון נהיגה יוכל להודיע כי הוא מבקש שתאריך הלידה שלו יירשם לפי הלוח הלועזי בלבד, בדומה לקבוע בחוק מרשם האוכלוסין, לעניין תעודת זהות, תעודת לידה ותעודות אחרות. אם בעל הרישיון הודיע כאמור לאחר שכבר ניתן לו רישיון הנהיגה, יינתן לו כפל רישיון – שבו יירשם התאריך הלועזי בלבד. מוצע כי ההסדר ייכנס לתוקפו בתום תשעה חודשים מיום פרסומו של התיקון המוצע, וכי הוא יחול לעניין רישיונות נהיגה שיינתנו או יחודשו מיום התחילה ואילך. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, לכן אני מבקש כי הכנסת תאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. תודה, אדוני. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי, שהציג בשם ועדת הפנים את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 110), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אנחנו יכולים להצביע. כאמור, אין הסתייגויות. קריאה שנייה כנוסח הוועדה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–2 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. <קריאה:> - - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> יש לך עוד קריאה. בשבילך השארתי עוד קריאה. אם כן, בעד – 15. אין מתנגדים, אין נמנעים. בקריאה שנייה אישרנו את הצעת החוק כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 110), התשע"ד–2014, נתקבל. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> בקריאה שלישית – 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות, ומזמין את אחד היוזמים, חבר הכנסת אלעזר שטרן, להודות לאלה שעסקו במלאכה. בבקשה, אדוני. <אלעזר שטרן (התנועה):> תודה. תודה גם לחבר הכנסת דוד אזולאי שהציג את החוק. אני לא ארחיב, ואני אנצל את ההזדמנות הפעם, כשאנחנו עומדים ביום הזה, גם להביע את הכאב שלי, עם ההורים של החיילים הלוחמים, שבאמת, אני חושב שאין ביטוי נעלה יותר מהמציאות הזאת של חירוף הנפש לטובת הגנה על תושבי מדינת ישראל באשר הם. אני מודה על החוק ליושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חברת הכנסת מירי רגב; לחברי חבר הכנסת דוד צור, שניהל את הדיון בוועדה על החוק הזה; לחברי הכנסת החתומים אתי על ההצעה – חברי הכנסת זבולון כלפה, פנינה תמנו-שטה, יעקב אשר, איתן כבל, יעקב מרגי, יעקב ליצמן, דוד צור ומשה פייגלין, ולכל החברים בבית הזה שהרגשתי שהם תומכים בחוק, ולא סתם אין הסתייגויות; למנהלת ועדת הפנים והגנת הסביבה לאה קריכלי ולצוות של הוועדה; ליועץ המשפטי של ועדת הפנים עורך-דין תומר רוזנר ולעורך-דין גלעד קרן על הטיפול בהצעה; ליועצים הפרלמנטריים החרוצים יהודה פישמן שעזב, תני פרנק שנמצא אתי כל יום וכל שעה ומשה וידר. החשיבות של החוק – אני חושב שרישיון הנהיגה הוא תחליף לתעודת הזהות, ואני באמת חושב שהנושא של התאריך העברי הוא חלק מהזהות של העם ושל כל אחד באופן פרטי, ואני מודה על כך. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. <הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 39), התשע"ד–2014> [מס' כ/541; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אם כן, אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 39), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת יריב לוין. <יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, גם אני בפתח הדברים מבקש לשלוח את תנחומי למשפחות החיילים שנהרגו, לאחל החלמה מהירה לפצועים ולחזק את כל העושים במלאכת ההגנה על מדינת ישראל ועל אזרחיה. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 39), התשע"ד–2014; הצעה שהוכנה על-ידי ועדת הכנסת. הצעת החוק הזו הוגשה במקור על-ידי חבר הכנסת דאז וסגן השר דהיום צחי הנגבי, אשר עם מינויו לסגן שר החוץ, לאחר שההצעה כבר אושרה בקריאה הראשונה, העביר אלי את המקל הזה על מנת להשלים את ההליך. אני מודה לו על כך שהוא העביר את ההצעה הזו על שמי ואפשר לי להשלים אותה, מכיוון שאני חושב שהיא באמת הצעה נכונה וראויה ויש לה משמעות סמלית אפילו מעבר לתוכן הפשוט, לכאורה, שיש לה על פני הדברים. סעיף 14 לחוק החסינות קובע איסורים החלים על חברי הכנסת והשרים לאחר סיום כהונתם, ובהם האיסור שלפיו מי שהיה חבר הכנסת, ראש הממשלה, שר או סגן שר, אסור לו, לאחר תום כהונתו, להבליט בכתב בכל עניין הכרוך בעסקו או במקצועו את העובדה שהיה חבר הכנסת, ראש הממשלה, שר או סגן שר. איסור דומה, אדוני היושב-ראש, איננו קיים לגבי מי שמילאו תפקידים אחרים בשירות הציבורי, החל בבעלי תפקידים בכירים בצבא או במשטרה דרך מי שמילאו תפקידים ברשות השופטת, אף מי שכיהן כמבקר המדינה, נציב שירות המדינה או נגיד בנק ישראל. בעלי תפקידים אלה יכולים לציין ללא כל הגבלה את תפקידם הקודם. משום מה, רק לגבי הדרג הנבחר הדבר נאסר, אף שיש מי שיאמר שאולי זה היה צריך להיות, אם בכלל, ההפך. זה גם לא מקרי. אדוני היושב-ראש, נדמה לי שאם אנחנו נעיין בדברי החקיקה שיצאו מן הבניין הזה – נדמה לי שבכל פעם היה פה תהליך כלשהו של הרכנת הראש של הרשות המחוקקת בפני הרשויות האחרות, והדבר הזה יצר שורה ארוכה מאוד של אבסורדים ושל הבדלים מאוד גדולים שבסוף בסוף מסתכמים לאיזו תמונה שפוגעת במעמד הכנסת. אני חושב שבהקשר הזה, הצעת החוק הזו, שאומנם מתקנת מרכיב מאוד קטן בתוך הפסיפס הזה, היא עדיין חשובה משום שהיא מורה דרך כלשהי שבאה לבטא את עקרון הבסיס החשוב ביותר של כל משטר דמוקרטי, שיש שוויון מלא בין שלוש הרשויות, ובוודאי כאשר יש הבדלים שהם בבחינת אבסורד, על פניהם. אגב, האיסור הזה שאנו מבקשים לבטל היום, ימיו כמעט כימי המדינה. הוא נחקק בשנת 1951. נדמה לי שברור לחלוטין שאין לו היום שום הצדקה מעשית, ולכן מוצע לבטלו. הצעה זו אושרה בוועדת הכנסת פה-אחד, לא הוגשו לה הסתייגויות, ואני מבקש לאשר אותה בקריאה השנייה והשלישית. אני מבקש לשוב ולהודות לסגן שר החוץ צחי הנגבי, למנהלת הוועדה אתי בן-יוסף, לצוות העובד עמה נועה בירן-דדון ועאליה עודה; ליועצת המשפטית של הוועדה ארבל אסטרחן ולצוות שמלווה אותי – לילך שלי, מיכל גרסטלר, אוהד אפריאט ודן אילוז. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת יריב לוין. כאמור, אין הסתייגויות. הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 39), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה כנוסח הוועדה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אם כן, בקריאה שנייה: 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אישרנו את ההצעה כנוסח הוועדה. ועוברים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה, חברי הכנסת, נא להצביע – מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 39), התשע"ד–2014, נתקבל. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. תיקון מס' 39 לחוק החסינות אושר כנדרש בשלוש קריאות. <הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/860).] (קריאה ראשונה) <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014. אני מתכבד להזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי להציג את ההצעה. מדובר בהצעה לקריאה ראשונה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני רוצה לשלוח את תנחומי למשפחות הנופלים, ואני מאחל החלמה מהירה לפצועי צה"ל. לעצם העניין, בהתאם לחוק איסור הלבנת הון יש חובת סודיות על רשם נותני שירותי המטבע ועל המפקחים מטעמו. חובת הסודיות מונעת מהרשם והמפקחים להעביר מידע שהגיע אליהם אגב מילוי תפקידם, אלא לפי הוראות החוק או לפי צו של בית-משפט. מכיוון שלא נקבעו בחוק איסור הלבנת הון הוראות לעניין העברת מידע פלילי לרשויות האכיפה השונות, מנועים הרשם והמפקחים מלהעביר מידע או מסמכים שגילו אשר מעלים חשש לביצוע עבירה פלילית לרשויות ולגורמי האכיפה והחקירה לצורך בירור העבירה. בהתאם לנתונים של גורמי הפיקוח והאכיפה בשנים האחרונות, מסתבר שבמקרים רבים עבירות הלבנת הון והעלמות מס מבוצעות תוך שימוש בשירותיהם של נותני שירותי מטבע. בעוד שרגולטורים אחרים שמפקחים על גופים פיננסיים רשאים להעביר מידע לצורך הליך פלילי מכוח החוקים הספציפיים שמכוחם הם פועלים, רשם נותני שירותי מטבע אינו רשאי לעשות כן. זה מצב לא סביר, שעובד ציבור שמגלה אגב עבודתו חשש לביצוע עבירה פלילית אינו רשאי לגלות את המידע לגורם הרלוונטי לצורך המשך החקירה וטיפול בעניין. התיקון המוצע בחוק איסור הלבנת הון יאפשר גם לרשם נותני שירותי מטבע ולמפקחים שהסמיך לפי החוק להעביר מסמכים לגורמי האכיפה והחקירה אם מצא שמסמכים אלה יכולים לשמש לצורכי הליך פלילי, בין שהחשד לביצוע עבירה פלילית התעורר על-ידי הרשם ובין שהתקבלה אצל הרשם בקשה מגוף חקירה לקבל את המידע לצורך הליך פלילי והרשם השתכנע שהמידע נדרש לצורך אותו הליך. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לסגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי. מדובר בהצעת חוק לקריאה ראשונה, לכן יש דוברים – שביקשו לדבר. חבר הכנסת נסים זאב – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת איתן כבל. <קריאה:> אני רשום - - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תכף נעיין ברשימות ונגיד לך. <נסים זאב (ש"ס):> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין שהמלחמה שלנו היא בהון השחור. אני מקווה שבכלל יהיה פה הון במדינת ישראל. עוד מעט לא יהיה לא שחור ולא לבן. בקצב הזה, אנשים שנמצאים כל כך בדוחק, ומשפחות ברוכות ילדים אין להן אפילו פת לחם, אז באמת, אני חושב שהגיע הזמן שקודם כול הממשלה תדאג לאותם עניים, לאותן משפחות, כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד, ובמקביל אפשר גם לפעול נגד ההון השחור, אם בכלל יש דבר כזה. אני חושב שבסופו של דבר מה שקיים בבנקים, הרי הכול מדווח והכול רשום, ותמיד יש זכות, בצו בית-משפט, לקבל אישור מיוחד כדי לדעת על כל סוגיה ועל כל פעולה בבנקים. אין פה שום דבר שהוא בעצם – דרך צו בית-משפט אתה מנוע מלקבל אינפורמציה על כל אזרח, אם יש לך איזה חשד. כך אני חושב. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אני אתן לך עשר שניות - - - <נסים זאב (ש"ס):> בבקשה, אדוני. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> - - - הרשות להלבנת הון שמוכנסים 10 מיליארד שקל או מיליון שקל, אם – לצורך העניין – רק אם הם ממוענים ככספי טרור החוק מאפשר העברה לרשויות כדי לבחון. אבל אם הם יתגלו כהלבנת הון, החוק אינו מאפשר. זה נשמע נורמלי? <נסים זאב (ש"ס):> ודאי שלא, אבל עדיין יש לך זכות, בלי החוק הזה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> אז תצביע בעד. <נסים זאב (ש"ס):> אבל בלי החוק הזה. מיקי, על זה אני מדבר. לא רק לגבי טרור, יש לך זכות דרך צו בית-משפט לקבל על כל פעולה שנראית לך חשודה בלי שום צורך בחוק הזה. אם אתה מדבר על הצ'יינג'ים ולגבי המטבעות, אני אומר לך ששם עובדים כל כך טוב וכל כך בתחכום ששום חוק פה לא יעבוד, שום דבר בסופו של דבר לא נרשם ולא יירשם, ואנשים יעבירו את הכספים שלהם למדינות אחרות. יש הרבה אפשרויות להוציא את כל המיליארדים, השחור יותר מהלבן, שזה מחוץ לתחום מדינת ישראל. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> - - - <נסים זאב (ש"ס):> פה אנחנו נהיה המדינה הכי ישרה בעולם, וכל הכספים שחס ושלום יש בהם איזה צבע שחור, הכול יהיה מחוץ למדינת ישראל. זה מה שיהיה בסופו של דבר, ומי שייהנה זה מדינות אחרות ולא מדינת ישראל. אבל זו הדרך שלנו – יכול להיות, אנחנו רוצים להיות צדיקים יותר מאפיפיורים. עכשיו אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, יש כאן מצב בלתי נסבל, שעומדים פה חברי כנסת ונותנים לנו מוסר על ההרוגים הפלסטינים שנהרגים פה, במבצע הגנה של מדינת ישראל מאז קום המדינה. זו מלחמת קיום של מדינת ישראל. על מה אנחנו מדברים? כשנותנים פה רשימה של פלסטינים שנהרגו, שיפנה אותו חבר כנסת להנייה, שם, ששולח את הרקטות למדינת ישראל כדי להרוג אנשים, נשים וטף. תאמר לו הרף למשחית, אם יש לך כל כך השפעה. במקום למנות את השמות שלהם, ותמנה אותם גם מחר וגם מחרתיים, בוא אתה תמנע – יש לך כל כך הרבה כוח השפעה, חבר הכנסת הנכבד, במקום להביא רשימה של הרוגים, תביא את הרשימה של אותם אנשים שרוצים לחיות. אנחנו בדיוק רוצים לחיות כמוהם, אבל הם משתמשים באותם ילדים כמגן אנושי. בית-החולים "אל-ופא" – זה מגרש משחקים לילדים, מסגדים, בתי-עלמין, זה רק חלק קטן מהמקומות שבהם מסתירים המחבלים את הרקטות. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה. <נסים זאב (ש"ס):> רק בשבוע שעבר – אני רק אומר את הסיפור שכולנו יודעים אבל צריך כל פעם להתעורר ולזכור אותו מחדש: בית-חולים "אל-ופא" בשג'אעיה. במקום הזה, כשצה"ל ירה ואמר שיש שם משגר של רקטות, של טילים, באותו מבנה ריק, וביקש מנהל בית-החולים להוציא את הקשישים משם, הוא סירב – ה"חמאס" לא נותן לאנשים להגן על עצמם, שולח אותם כמגן אנושי. תמות נפשי עם פלישתים – זה מה שהוא עושה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה. <נסים זאב (ש"ס):> אז לכן, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאנחנו לא מדברים על נושאים שנויים במחלוקת, אז בבקשה, שחברי הכנסת הנכבדים לא יעוררו את זעמנו על מלחמה שאין צודקת ממנה, כשמדינת ישראל מתבקשת בימים אלה להגן על עצמה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני. רשימת הדוברים סגורה. <דב חנין (חד"ש):> אדוני היושב-ראש, תודה לך, עמיתי חברי הכנסת, אכן, הדבר החשוב ביותר הוא לא רק לחשוב – מובן שכולנו חושבים על ההרוגים והמתים, וכולנו משתתפים בצערן של כל המשפחות, של מי שנהרגו קרוביו, יקיריו. חושבים עליהם, אבל גם, כמו שאמר חבר הכנסת זאב, נכון, צריך לחשוב על אלה שרוצים לחיות. ואני רוצה, עמיתי חברי הכנסת, להקריא לכם דבר שכתב היום בבוקר סופר ערבי מיפו, קוראים לו איימן סיכסק, ואני מבקש מכם להקשיב לדברים, גם לשמוע אותם, אבל גם לנסות לחשוב עליהם. כותב הסופר הזה, תושב יפו, ערבי, אזרח ישראלי בן העם הפלסטיני. הוא אומר: אתה רואה את התמונות מעזה ונחרד. ואז קוראים לחבר הכי טוב שלך למילואים ואתה מוצא את עצמך דואג לו, מחכה להודעות שלו, מריץ בראש תרחישי אימה שבהם הוא לא חוזר. אתה אומר לו לשמור על עצמו, אבל איפה אתה עומד כשאתה מזהיר אותו? מי אתה כשאתה דואג לשלומו? הרי לאימא שלך יש קרובי משפחה בשג'אעיה; אתמול היא שוב לא הצליחה להירדם. ובתוך זה אתה חושב על אימא שלו, שלא נרדמת בגללו, ועל הפארסה העצובה הזאת שבמסגרתה אתה נגעל מזירת הדמים בעזה ומייחל לשלומם של חיילים בעת ובעונה אחת. ולא ברור לך אם הלב שלך מתרחב כדי להקיף עוד ועוד ממה שקורה סביבך, או שהוא איבד לגמרי את הצפון. אתה רק יודע שלאימא שלך יש קרובים בשג'אעיה ולך יש קרובים במדים. ואתה לא בוכה על אף אחד יותר, כי הבכי במקום הזה מגייס אותך לאחד הצדדים. אז אתה שומר את הכול לעצמך, מגנה את הזוועה בפני מי שצריך וממשיך לעקוב בעל כורחך, חולק את הפחד, כמו לחם, עם אנשים אחרים. אבל גם הם לא יודעים שהבוקר, כשהקריאו את שמות החיילים ההרוגים ברדיו, עוד סדק התהווה בתוכך, וכל התכולה שלך התכווצה באחת מהקושי הזה לגלם את כל התפקידים בו-זמנית, וכל מה שיכולת לשמוע את עצמך חושב הוא: אלוהים, רק לא לשמוע את השם שלו. עמיתי חברי הכנסת, אלה הם דברים אנושיים, של אדם, של אזרח, של אזרח ערבי, מישראל, שדואג וחושב ורוצה חיים ועתיד, ולא מוות וחורבן. עמיתי חברי הכנסת, הימים האלה של המלחמה הם ימים של הרבה קולות כאלה, אנושיים, של יהודים וערבים שמסרבים להיות אויבים. אבל, אני אומר לכם, בצער גדול, שדווקא היום קראתי סטטוס שפרסם שר החוץ בפייסבוק שלו, ובו הוא קורא לאזרחי ישראל להחרים עסקים של ערבים שמשתתפים בשביתת מחאה היום. הדברים האלה, עמיתי חברי הכנסת, הם בדיוק ההפך ממה שצריך. זה הרגע לייצר הידברות, הבנה, שותפות, עמידה משותפת של יהודים וערבים. זה בטח לא הרגע לחרחר עוד מריבה, עוד הסתה ועוד גזענות. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת חנין. אני מזמין את חבר הכנסת איתן כבל; בבקשה, אדוני. ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת ישראל אייכלר. <אורי מקלב (יהדות התורה):> - - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> סליחה. צודק חבר הכנסת מקלב, הוא גם רשום לדיון, נקרא גם לך. <איתן כבל (העבודה):> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברותי וחברי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, ברשותכם, גם אני מבקש להעביר את תנחומי למשפחות של הנופלים ולאחל החלמה לפצועים. זו לא קלישאה מבחינתי לומר שלבנו אתם, ושלא נדע עוד כאב וצער במדינה שלנו. ברשותכם, אדוני היושב-ראש, אני קודם כול תומך בחוק, אבל אני רוצה – וחבל שסגן השר לא כאן - - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> הנה, לכבודך הוא כאן. <איתן כבל (העבודה):> אדוני סגן השר, בלשון החדשה, הצעת החוק הזו מתכתבת – מה שהיום אוהבים לומר – עם הצעת חוק אחרת שאני - - - <קריאות:> - - - <איתן כבל (העבודה):> חבר הכנסת, סגן השר מיקי לוי, אמרתי שהצעת החוק הזו מתכתבת עם הצעת חוק אחרת שאני בא בדברים לגביה עם אנשי משרד האוצר, ואני מקווה שנצליח להגיע להידברות, ואני רוצה בכל זאת לנצל את ההזדמנות הזו ולהתייחס לזה. המלחמה בהון השחור היא מלחמת קודש, ואני מאחל לכולנו שנצליח בה. זו באמת מלחמה שיכולה לשנות או להיות גורם מאוד מרכזי בשינוי פניה של הכלכלה הישראלית. אבל כמו תמיד – אתה יודע – יש אלה של המיליונים, של מאות-אלפי הדולרים כל חודש, כל שבוע, ויש המסכנים, האנשים קשי-היום שהם עלולים, הם היום כבר מוצאים את עצמם בפלונטר מאוד גדול, והקל וחומר יהיה כשתוכרז מלחמת חורמה. הרי אלה אנשים שלא מצויים בכיסם 10,000 שקלים, והיום אנחנו מדברים על כך שיהיה מעבר מכסף מזומן רק לכרטיסי אשראי. חזרתי ואמרתי כאן, יש אנשים, שלא בטובתם – ואי-אפשר להפוך את כולם לחבורת נוכלים, רמאים, שקרנים – שלא בטובתם, אדוני היושב-ראש, נקלעו למצוקה, חשבון הבנק שלהם עוקל, הם אינם יכולים לפתוח חשבון, כי הייתה התמוטטות – באמת, ממקומות הכי לא – וזה קורה, זה יכול לקרות לכל אחד ואחת. מחר בבוקר יכול בן-אדם, חס וחלילה, לחזור מהמילואים, או שהעסק שלו כתוצאה מהאירועים – אלה דברים שיכול שיקרו. מה, אנחנו לא מכירים? כמעט אין מאתנו מישהו שלא מכיר מישהו שהקים עסק ופתאום חלה, ופתאום אין מי שיחזיר את ההלוואות. מכירים את זה, זה מעשה יום ביומו. וביקשתי, אי-אפשר לשים x לדיראון עולם על האנשים האלה. לא מספיק שרובם באמת חיים ב-level התחתון, חלקם גם כן מקבלים בראש מהחיים, ולא מתאפשר להם, למשל, להתחבר לכבלים, ללוויין, כי אומרים לו: אי-אפשר, אי-אפשר במזומן. האם אתה מדמה בנפשך שמישהו כזה עכשיו ירכוש 10,000 מנויים כדי להלבין הון? זה כולה לבוא לשלם את החשבון, שיתאפשר לו לא להיות מנותק מן העולם. אני מאוד מקווה, אדוני סגן השר, שאני אצליח לבוא בדברים, באמת לשכנע, גם כשעושים דבר טוב, לא לדרוס את החלשים פעם נוספת. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> - - - <איתן כבל (העבודה):> לא, לא. אני, ברור לי, אבל זה - - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> הוא פתח בכך שהוא בעד הצעת החוק, אבל - - - <איתן כבל (העבודה):> אדוני סגן השר, אמרתי - - - <סגן שר האוצר מיקי לוי:> חבר הכנסת כבל, אני הבטחתי לעזור. <איתן כבל (העבודה):> אדוני סגן השר, הטענה המרכזית שלא קיבלו את החוק הייתה החוק הזה, לגמרי. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> - - - <איתן כבל (העבודה):> הוא, נכון, חוק אחר, אבל הטיעון שעליו ישבה ההתנגדות הוא שעכשיו עושים את החוק הזה. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> הבטחתי לעזור - - - <איתן כבל (העבודה):> נכון. <סגן שר האוצר מיקי לוי:> - - - <איתן כבל (העבודה):> ותודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה. <איתן כבל (העבודה):> תודה, אדוני. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת מקלב. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשעה זו מיליוני יהודים אזרחי הארץ נמצאים ליד חדרי המיגון, רבבות חיילים נמצאים בשדה הקרב, ומשפחות רבות דואגות ומבכות את ההרוגים ומתפללות להחלמת הפצועים. כולנו חייבים להצטרף ולהתאחד אתם יחד ולבקש מהקדוש-ברוך-הוא שיסיר מאתנו את הקללה העזתית הזאת. היא לא חדשה. יש בספר תהילים, פרק נ"ו: "למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת". כבר אז. אני רק אומר כמה פסוקים מזה: "חנני אלוקים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני"; "יום אירא אני אליך אבטח"; "באלוקים אהלל דברו"; "עלי אלוקים נדריך אשלם תודות לך"; "כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלוקים באור החיים". מי ייתן שכל החיילים שנמצאים שם וכל האזרחים שבבתיהם יעברו את המלחמה בשלום בלי שום פגע, ובעזרת השם ישרור השלום בארצנו. אבל, אדוני היושב-ראש, כתבתי לך מכתב. עדיין לא ראית את זה. עוד לא קיבלתי תשובה. בשעה שעם ישראל בחרדה וכולם רוצים להתאחד, פה בכנסת יש מנהרות חקיקה שמכריזות מלחמה נגד מיליוני אזרחים בארץ-ישראל, ובהם החוק להטלת מע"מ על אזרחים שאינם מוצאים חן בעיני חלק מהאוכלוסייה. אתה, אדוני היושב-ראש, החלטת נכון שלא להעלות נושאים שנויים במחלוקת בתקופה כזאת קשה. בזמן חירום ומלחמה, כשהטילים אינם מבחינים בין אזרחים, החליטו אפילו סיעות האופוזיציה להימנע מאי-אמון בממשלה. אין שום סיבה בעולם להריץ חוקים והחלטות שנויות במחלוקת – ואני מדבר על מה שנקרא חוק מע"מ אפס, שהוא חוק שנוי במחלוקת גם בין כלכלנים, וכשאני הצעתי את החוק הזה לכלל האזרחים האוצר התנגד בכל תוקף, אבל פתאום עכשיו כל כך – ועדת הכספים יושבת שעות ארוכות, ימים ולילות. איזו זכות יש לכנסת לשבת ולדון בשעת חירום כזאת בחוקים שאינם טובת האזרח? אם זה היה לטובת האזרחים, אם זה היה אפילו מוריד את מחירי הדירות, הייתי אומר, נו ניחא, בשעות האלה, גם אם נמצאים בחזית, עדיין צריך להוריד מחירים. הרי זה לא יוריד מחירים, כי אם אתה מוציא 2 מיליון צרכנים מהמשוואה, זה לא מוריד מחירים. אז כל החוק הזה הוא חוק – כבר הגדרתי אותו, ובימים כאלה צריך, איך אומרים, לדבר חלש, אני לא רוצה להשתמש במינוחים החזקים שלי לעניין הזה – אבל אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, אל תיתן להם לנצל את השבועות האלה עד הפגרה בשביל להעלות נושאים כאלה שגורמים רק למתח, רק לאיבה, רק לתחושה אמיתית של חוסר צדק, חוסר הגינות מינימלית של שלטון כלפי האזרח. בזמן שמידת הדין מתוחה והקדוש-ברוך-הוא מטה ידו להגן מפני טילים וחצי מוות המשוגרים לכל ערי ארצנו, אסור להתריס בצורה כזאת. אני לא מדבר רק על החוק הזה, אני מתכוון לעוד כמה חוקי התרסה, שברוך השם, את חלקם כבר הורדת, ואני מקווה שלא תעלה אותם בשבועות האלה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש - - - <אלעזר שטרן (התנועה):> גם בעזרת הקדוש-ברוך-הוא, גם בעזרת חיילי צה"ל ומהנדסי רפא"ל - - - <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> הקדוש-ברוך-הוא לא צריך עזרה מאף אחד. <אלעזר שטרן (התנועה):> - - - <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> בלעדיו לא היית יושב אלא היית שוכב עכשיו על הרצפה, כי כשהקדוש-ברוך-הוא לא נותן את הנשמה לאדם, אז חלק האב והאם, הגידים והגוף, זה כמו פגר מת. <אלעזר שטרן (התנועה):> - - - <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> אז אל תגיד: הקדוש-ברוך-הוא צריך את עזרתך. הקדוש-ברוך-הוא הוא הנותן לך כוח לעשות חיל, הוא ציווה לנו לעשות השתדלות, הוא הנותן לנו ביטחון, הוא הנותן לנו פרנסה - - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> רצית לומר משפט סיום, אדוני. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> לא, הוא - - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> בסדר, אבל זמנך תם. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> חבר הכנסת, משום מה, יש לו שני אלוהים – אלוהים שהוא ברא ואלוהים של אבא שלו ושל סבא שלו. אין שני אלוהים. יש אלוקים אחד - - <דב ליפמן (יש עתיד):> - - - <סגן שר האוצר מיקי לוי:> - - - <קריאות:> - - - <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> - - וכל המהות, כל החיילים שהולכים עכשיו לחזית, הולכים בשם ה' אלוקי ישראל. <קריאות:> - - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> הם הולכים להילחם - - <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> - - למען עם ה' אלוקי ישראל, ולכן הקדוש-ברוך-הוא יעזור להם, והקדוש-ברוך-הוא יציל אותם, והקדוש-ברוך הוא יחזיר אותם בשלום. <דב ליפמן (יש עתיד):> - - - <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> אל תפריע לי. משפט אחרון. <דב ליפמן (יש עתיד):> הבנתי, הבנתי - - - <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> אתה מקבל כסף בשביל להפריע לי, אבל לא תמיד אתה צריך לעבוד כל כך קשה. <דב ליפמן (יש עתיד):> - - - <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו - - <דב ליפמן (יש עתיד):> אחדות. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> - - הקדוש-ברוך-הוא ישמור וינצור ויציל את כל חיילי צה"ל ואת כל אזרחי ישראל מידי כל אויביהם מבית ומבחוץ. תודה. <דב ליפמן (יש עתיד):> אהבת ישראל ואחדות במלחמה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. אם כן, תמה רשימת הדוברים בהצעת החוק הזאת. אנחנו עוברים להצבעה. כאמור, הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014, קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> בעד – 15, אין מתנגדים, יש נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. <הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון מס' 2) (יושב-ראש ועדת הכנסת לענייני השירות), התשע"ד–2014> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/562).] (קריאה ראשונה) <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> הסעיף הבא הוא: הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון מס' 2) (יושב-ראש ועדת הכנסת לענייני השירות), התשע"ד–2014 – לקריאה ראשונה. מטעם ועדת הכנסת יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני. <יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת):> אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה הראשונה את הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון מס' 2) (יושב-ראש ועדת הכנסת לענייני השירות), התשע"ד–2014, מטעם ועדת הכנסת. ההצעה הוכנה בעקבות פנייה של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון לאחר שנתקל בהוראה יוצאת דופן שנקבעה בחוק השב"כ לגבי זהות יושב-ראש הוועדה בכנסת העוסקת בענייני השב"כ. סעיף 6(א) לחוק השב"כ קובע, כי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תשמש כוועדת הכנסת לענייני השירות לעניין חוק זה; יושב ראש הוועדה יהיה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוראה זו היא חריגה, שכן הרכבי ועדות המשנה של ועדות הכנסת והיושבים-ראש שלהן נבחרים על-ידי מליאת הוועדה ולא מוסדרים בחקיקה ראשית כדרך כלל. לכן מוצע לתקן את הסעיף כך שיושב-ראש ועדת הכנסת לענייני השב"כ, שהיא ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון, לא יהיה בהכרח יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אלא אחד מחברי ועדת המשנה שתבחר ועדת החוץ והביטחון בהתאם להוראות תקנון הכנסת, כפי שנעשה בדרך כלל כאשר מדובר בוועדות משנה. מובן כי תיקון זה לא יפגע בסמכויות הפיקוח של הכנסת על שירותי הביטחון, אלא יאפשר לוועדת החוץ והביטחון את הגמישות הדרושה בניהול פעילותה. ההצעה אושרה בוועדת הכנסת פה-אחד, ואני מבקש לאשרה בקריאה הראשונה ולהחזירה לוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת יריב לוין. כמה דוברים נרשמו; הרשימה סגורה. חבר הכנסת ישראל אייכלר הוא ראשון הדוברים. <איתן כבל (העבודה):> אייכלר, זה שב"כ, אז אני מבקש לא להגיד הכול. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חבר הכנסת אייכלר רוצה לקבל את ההצעה של עצמו לדבר חלש בימים אלה. הוא לא הצליח בפעם הקודמת אבל עכשיו אני בטוח שהוא יצליח. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> לא, אני רציתי לדבר חלש, אבל פשוט חבר הכנסת שטרן לא הבין שכתוב: שלושה שותפים באדם – אימא ואבא ואלוקים. החלק של האב והאם הוא גופה, החלק האלוקי זה הנשמה; כשהקדוש- ברוך-הוא – "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרת" – הוא המהווה, הוא המחיה את האדם. וכשהוא אומר שאלוקים צריך את עזרתו, אמרתי לו: בלעדי זה אתה כלום, מה אתה בכלל? ולכן את זה הוא צריך להבין, יש פה אי-הבנה במונחים. אנשים חושבים שאם אדם אומר שאני אלך עכשיו לעשות עסק, אז זה אומר כאילו יש פה שתי ישויות, יש מה שהוא עושה ויש מה שאלוקים עושה. והבדיחה הכי תפלה שאני שומע זה שאלוקים עוזר למי שעוזר לעצמו. הם פשוט לא מבינים את היסוד, אדוני היושב-ראש – יסוד האנושות. האדם כולו, כל המהות שלו, כל תנועה שהוא עושה, אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזים עליו מלמעלה. הרמב"ן אומר שאפילו הדברים של הטבע הם נסים אלוקיים. זה שהשמש זורחת בבוקר זה נס אלוקי, אבל זה בתוך הטבע כי כך רצה הבורא. הבורא רצה שהאדם לא יוכל לאכול אוטומטית, אלא הוא יצטרך לזרוע, לקצור, לעבוד, להתפרנס, לאפות, לטחון. לכן אחד טוחן, השני אופה, השלישי תופר בגדים, וככה האנשים עוזרים, וכך מתנהלים החיים. אבל כל החיים – וגם בענייני ביטחון אותו דבר, יש אויבים מסביב שרוצים להרוג, אז צריך להתגונן, ודאי שצריך להתגונן. ולכן אנחנו חבים הכרת תודה לכל מי שעושה ויעשה כדי להגן על עם ישראל – בוודאי, את כל הכבוד. אבל בידיעה ברורה, כמו שכתב אותו מפקד של גבעתי: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד; את הפסוקים שכתובים בתורה. <אורי מקלב (יהדות התורה):> וינטר. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> איך קוראים לו? עופר וינטר. תקפו אותו כאילו אסור לקצין יהודי לדבר על השליחות שהקדוש-ברוך-הוא נותן לו לעשות חיל. ואת זה אני רציתי, אדוני היושב-ראש - - - <יעקב מרגי (ש"ס):> אם הוא היה מצטט את דרווין, לא היו תוקפים. <ישראל אייכלר (יהדות התורה):> אם הוא היה מצטט אפילו את צ'רצ'יל או מישהו; אם הוא היה מצטט אפילו איזה קצין, מצביא מרוסיה מאי-פעם, כולם היו רואים את זה כטבעי. אבל כשהוא ציטט מן התורה מה שהכוהן הגדול אומר לאנשים שיוצאים למלחמה, תקפו אותו שהוא לא ראוי להוביל את צבא ההגנה – למה? הם לא אשמים, הם לא חונכו על הבסיס הזה. לכן אני רוצה להבהיר, אדוני היושב-ראש, צריך להיות ברור לכל אדם: אין שום דבר שהאדם עושה. הקדוש-ברוך-הוא הוא עושה, עשה עושה ויעשה לכל המעשים. האדם קיבל – זה כמו, אני אומר את זה לפעמים, למשל, לא ברור, אבל אגיד את זה בצורה ברורה: יושב ילד בספסל האחורי מאחורי אביו שנוהג ברכב, והוא ילד חכם. והאבא נותן לו הגה צעצוע כזה, והילד יודע שעכשיו צריך לנסוע ימינה ועכשיו שמאלה, והוא מסובב כל הזמן את ההגה, והנה זה פלא, גם האבא עושה ככה, והוא נוסע כאן והוא נוסע כאן. כשהאבא נוסע לכיוון הפוך, הוא אומר: אבא, מה קרה? למה אתה נוסע לשם? אני רוצה לפה. כך הוא האדם. האדם הולך להרוויח, הולך לעשות עסק. יש לפעמים שהוא מצליח כי הקדוש-ברוך-הוא מצליח בידו; יש לפעמים שהוא מפסיד, ואז יש לו טענות. כל האמונה – כתוב בפרשת השבוע האחרונה, ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, זה הדבר אשר ציווה ה'. גם כשאדם נופל – מדבר על המטות, מלשון מָטָה – גם כשאדם מטה ידו, הוא צריך לדעת: זה הדבר אשר ציווה ה'. עכשיו הקדוש-ברוך-עשה לי ככה, מחר הוא ייטיב אתי. ובעזרת השם, אני רוצה לחזור ולברך את עם ישראל כולו בשלום. תודה רבה שנתת לי לעלות. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת נסים זאב – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת דב חנין. <נסים זאב (ש"ס):> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים קשים של המלחמה בטרוריסטים, שחיילי צבא הגנה לישראל עומדים מול טרוריסטים אכזריים, צמאי דם, שלא חסים על האוכלוסייה שלהם ומשתמשים בה כבחומת מגן, כולנו צריכים להתאחד מול אותו ארגון טרור ולגבות את חיילי צה"ל ולתת חיזוק לכל המשפחות. וכולנו שוב משתתפים בצערן של המשפחות השכולות ומאחלים החלמה מהירה לכל הפצועים. אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מדברים על המנהרות והמלחמה במנהרות, שזה למעשה המאבק המרכזי, המלחמה המרכזית של מדינת ישראל, צריך לזכור שהמנהרות התחילו קודם כול בכנסת ישראל. המנהרה הראשונה התחילה על-ידי אנשים מבפנים שחותרים תחת אושיות המדינה. כאשר חברת הכנסת זועבי מפרסמת וקוראת לכל המדינות הערביות להתאחד נגד מדינת ישראל, ולפלסטינים – להפסיק את התיאום הביטחוני עמה ביהודה ושומרון, לצאת להתקוממות עממית נגד מדינת ישראל, להטיל על מדינת ישראל מצור; ואת המאמר הזה היא מפרסמת, לא פחות ולא יותר, באתר של ה"חמאס". היא מדברת על התוקפנות האכזרית מצד מדינה שאין לה מדיניות זולת קיבוע המצב הקיים על-ידי סדרה מתמשכת של פשעים והפרות נגד הפלסטינים. היא קוראת לכולם: עלינו לנטוש את השילוש הקטלני ולהכריז על התנגדות עממית במקום התיאום הביטחוני ולהטיל מצור על מדינת ישראל. זאת נשבעת אמונים, הבלוף הגדול. כבר אמרתי שצריכים אולי לפטור חברי כנסת שאומרים – איך אומרים – את השבועה הזאת מהשפה ולחוץ, לא לחייב אותם. בשביל מה להכריח אותם להישבע או להצהיר הצהרת אמונים כזב למדינת ישראל? עכשיו, מה אחמד טיבי, כשהוא קורא ברשות הפלסטינית ואומר כהאי לישנא, בערבית כמובן, וכולם מוחאים לו כפיים: בהיסטוריה של העמים ובמאבקיהם, השהיד הוא שיא התפארת. אין ערך נעלה יותר מאשר השהאדה, שהוא מוות למען אללה. השהיד פורץ את הדרך, הוא מסרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור. השהיד הוא סמל המולדת. ברכות לשהידים שלנו ושלכם, בתוך הקו הירוק ומחוץ לקו הירוק, לכל אלפי השהידים. בעוד אנו אומרים – אלה שהכובש רצה שיכנו אותם "מחבלים" – בעוד אנו אומרים כי אין נעלה יותר מהם. כאשר מעודדים ומחזקים – וזחאלקה רוקד ואומר: "בדם ואש נפדה את פלסטין". אם אלה חברי הכנסת שלנו ואם אלה המנהרות שחופרים מתחת אושיות המדינה, הם מייצגים חלק ממדינת ישראל – אבוי לנו שכך, עתה, בימינו ובגורלנו. לכן, אדוני היושב-ראש, אין צורך לחפש עוד חקיקה איך להעמיד אותם לדין; יש פה הסתה פרועה וברורה. לכן, אדוני היושב-ראש, במקום לחפש עוד חוק אפשר להשתמש בחוקים הקיימים ולהעמיד אותם לדין בהקדם. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני. אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת דב ליפמן. <דב חנין (חד"ש):> אדוני היושב-ראש, תודה לך, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אלה הם הימים שבהם חשוב במיוחד להשמיע בחברה שלנו קול אחר, קול של יהודים וערבים שמסרבים להיות אויבים, מתייצבים יחד נגד מלחמה ובעד שלום. אני רוצה להקריא לכם עדות של עורך-דין, וסים חוסרי, שהוא איש שלום פעיל, גם חבר אישי, אני אומר. הוא הגיע במוצאי-שבת לחיפה, למרכז הכרמל, בשעות הערב, להשתתף בהפגנה יהודית-ערבית שהתקיימה שם נגד המלחמה ובעד השלום. בדרכו לשם – הוא מספר: פגשתי אותם. הם באו מהכיוון הנגדי ושמעו אותנו מדברים ערבית. ניסו לקרוא לנו ולעצור אותנו. צעקו: אתם הולכים להפגנה? ואז: מוות לערבים. פתאום התנפלו עלינו והחטיפו לנו מכות קשות. אני חטפתי אגרוף קשה לפנים, ואחי – מכה קשה בכתף. חבר נוסף קיבל אגרוף בעין. שמענו צעקות, נתקפנו חרדה, ורצנו לעבר המשטרה, בתקווה שהישועה אולי תגיע מהם. הדרך לשוטרים הייתה ארוכה מדי; עוד לפני שהצלחנו לקום ולהתאושש מהלם המכות, היו כאלה שרצו להמשיך. לא יודע כמה רחוק רצו להמשיך. הצעקות נמשכו, הפחד לא נגמר, רק הלך והתגבר. זרקו עלינו חפצים. השוטרים לקחו אותנו לכיוון ההפגנה שלנו, והזמינו אמבולנס. האמבולנס נעצר בנקודה הכי מפחידה, בגיהינום שלא יכולתי לתאר – באמצע ההפגנה הפאשיסטית המתלהמת. היו אלה הדקות הארוכות בחיי. אחד האנשים הצליח לפתוח את דלת האמבולנס ושאג בשאלה: יהודים או ערבים? בהינו, עד שהפרמדיק האמיץ צעק, וסגר את הדלת. הם חבטו והכו את דלתות האמבולנס, צעקו בחוץ קריאות קשות, רצו שנמות. לא הספיק להם ששברו לי את האף ולאחי את הכתף, הם רצו עוד דם. ואנחנו, בתוך האמבולנס, עצמנו את העיניים, רק קיווינו שייגמר. זהו, זה רק מה שרציתי שתדעו, שלא תגידו שלא שמעתם ולא ידעתם. עמיתי חברי הכנסת, הדברים האלה מתרחשים ברחובות ישראל. כאשר אזרחים יוצאים להפגין ולהשמיע את דעתם, הם מותקפים. כאשר אזרחים הם ערבים הם מותקפים כי הם ערבים. אם אנחנו לא נדע להתייצב יחד נגד הנחשול העכור הזה, שמאיים להטביע את כולנו, בארץ הזאת, אנחנו נגיע לימים אפלים מאוד. הרגע להתייצב נגד הדברים האלה הוא עכשיו, להשמיע קול מעבר לוויכוחים הפוליטיים, מעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים, להתייצב יחד בעד הדמוקרטיה ונגד הגזענות. <מיקי לוי (יש עתיד):> אני מסכים עם כל מה שאמרת, רק לא שמעתי אותך אומר מילה אחת וחצי מילה על הפגנה שהשתתפת בה, שביקשו שה"חמאס" ימטיר טילים על תל-אביב. לא שמעתי ממך חצי מילה. אתה עולה כבר פעם שנייה לדוכן ומדבר על הנושאים האלה, אבל פעם אחת לא בגנות הצד השני; הצד השני הוא מלאך משמים, הוא שיא - - - הוא - - - <דב חנין (חד"ש):> חבר הכנסת מיקי לוי, סגן שר האוצר, אף פעם לא השתתפתי בשום הפגנה כזאת. בשום הפגנה שאני השתתפתי לא שמעתי את הקריאה הזאת. אם הייתה קריאה כזאת, היא מתועבת בעיני – היא מתועבת בעיני, ואני מגנה אותה. אבל הגיע הזמן – אתה חבר כנסת מכובד, וסגן שר, ואיש עם עבר עשיר – הגיע הזמן שתבחין בין הפגנות שונות. ההפגנות שאני משתתף בהן הן הפגנות משותפות של יהודים וערבים בעד שלום, נגד מלחמה, נגד טילים, נגד הפצצות, בעד חיים, בעד הגנה על אזרחים, נגד פגיעה באזרחים. זו הדרך שלי, זו הדרך של חברי. אם יש לך ויכוח, הוא לא הוויכוח אתי. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דב ליפמן, אחרון הדוברים. בבקשה, אדוני. <דב ליפמן (יש עתיד):> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, תנחומים למשפחות השכולות והחלמה מהירה לחיילים שנמצאים בבתי-חולים. אני דווקא רוצה להתמקד בשני חיילים שנהרגו, שון כרמלי מטקסס ומקס שטיינברג מקליפורניה. מדובר על חיילים בודדים; חיילים שהייתה להם אפשרות לחיים נוחים בארצות-הברית, במכללה, באוניברסיטה, גם פרנסה, והם החליטו – הם הבינו לעומק את המסר של משה רבנו מפרשת השבוע: אחיכם ילכו למלחמה ואתם תשבו פה? והם עמדו, הם הגיעו, הם שירתו בצבא, והם הקריבו את חייהם עבור כולנו. ראיתי קריאה מאוד עצובה מהחברים של שון; הם קראו לאנשים להגיע להלוויה שלו הערב, כי פשוט אין לו כאן חברים כמו שיש לשאר החיילים, וקראו לאנשים לנסות להגיע. מדברים על הלוויה הערב, בבית-העלמין הצבאי בשכונת נווה-דוד בחיפה, עכשיו אמרו שזה ב- 23:00, לא ב- 21:00, כי ההורים שלו פשוט בדרך מטקסס, להשתתף בהלוויה. לכן אני קורא לחברים, לכל מי שנמצא באזור, לנסות להגיע הערב להלוויה של שון, ואני חושב שמחר תהיה לנו ההלוויה של מקס. אבל יש גם הזדמנות פה פשוט להבין לעומק את המצב של החיילים הבודדים, שהגענו למצב שחייבים לקרוא לאזרחים להגיע להשתתף בהלוויה. אני רוצה מפה להגיד לכל החיילים הבודדים: אנחנו מעריכים אתכם, אנחנו אוהבים אתכם, אתם באמת מודל לחיקוי לשאר המדינה – של ציונות, של יהדות לעומק, ואיך אנחנו חייבים באמת להיות עם אחד. אני מקווה שאנחנו נמשיך הלאה עם ההרגשה שאנחנו עם אחד, גם בתקופות לא קשות לנו כעם, ועל כולנו לזכור את הפסוק של דוד המלך: השם עוז לעמו ייתן השם יברך את עמו בשלום. תודה רבה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לחבר הכנסת דב ליפמן. חברי הכנסת, תמה רשימת הדוברים. הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון מס' 2) (יושב-ראש ועדת הכנסת לענייני השירות), התשע"ד–2014, קריאה ראשונה, כפי שהציג יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת לוין – אפשר להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון מס' 2) (יושב-ראש ועדת הכנסת לענייני השירות), התשע"ד–2014, לוועדת הכנסת נתקבלה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> חברי הכנסת, 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה אושרה בקריאה ראשונה, ותוחזר לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. <מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת> <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> הודעה לסגן מזכירת הכנסת. <סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:> ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 17), התשע"ד–2014, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 102), התשע"ד–2014, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159), התשע"ד–2014, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת נסים זאב, אורית סטרוק ודב חנין בנושא: אי-יישום חוק התגים. תודה. <היו"ר יולי יואל אדלשטיין:> תודה לסגן מזכירת הכנסת. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ד בתמוז תשע"ד, 22 ביולי 2014, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. <הישיבה ננעלה בשעה 17:21.>