דברי הכנסת

דברי הכנסת לו / מושב ראשון / ישיבה ק"א / י"ב באב התשפ"ג / 30 ביולי 2023 / 36 חוברת ל"ו ישיבה ק"א הישיבה המאה-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום ראשון, י"ב באב התשפ"ג (30 ביולי 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 12:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 8 הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 8 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): 9 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 11 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 22 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 25 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 28 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 28 הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 29 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 29 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 33 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): 35 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 35 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 41 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 41 הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 42 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 42 הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 43 טלי גוטליב (הליכוד): 43 הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 46 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 46 גלעד קריב (העבודה): 48 אלעזר שטרן (יש עתיד): 50 סימון דוידסון (יש עתיד): 53 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 56 דבי ביטון (יש עתיד): 57 טלי גוטליב (הליכוד): 59 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 60 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 61 הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 61 יסמין פרידמן (יש עתיד): 61 רון כץ (יש עתיד): 62 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 63 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 67 מאיר כהן (יש עתיד): 68 מיקי לוי (יש עתיד): 71 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 74 הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023 75 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 75 שר הביטחון יואב גלנט: 82 יאיר לפיד (יש עתיד): 85 אורנה ברביבאי (יש עתיד): 86 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 89 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 89 הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023 89 רם בן ברק (יש עתיד): 90 מירב כהן (יש עתיד): 91 רון כץ (יש עתיד): 92 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 94 מיקי לוי (יש עתיד): 95 דבי ביטון (יש עתיד): 97 חילי טרופר (המחנה הממלכתי): 98 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 100 שרון ניר (ישראל ביתנו): 102 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 104 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023 108 שר החוץ אלי כהן: 109 עודד פורר (ישראל ביתנו): 115 גלעד קריב (העבודה): 117 משה רוט (יהדות התורה): 123 הצעת חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג–2023 126 עמית הלוי (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): 126 אופיר כץ (הליכוד): 129 רון כץ (יש עתיד): 133 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 136 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 138 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 139 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 139 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 140 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 144 מירב בן ארי (יש עתיד): 155 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 161 רון כץ (יש עתיד): 163 דבי ביטון (יש עתיד): 163 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 165 סימון דוידסון (יש עתיד): 167 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 169 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 173 נעמה לזימי (העבודה): 176 גלעד קריב (העבודה): 178 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 181 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 183 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 184 נאור שירי (יש עתיד): 195 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023 209 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 209 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 212 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 213 הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023 214 אריאל קלנר (בשם ועדת הכלכלה): 215 מירב בן ארי (יש עתיד): 216 הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג–2023 218 אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): 218 רון כץ (יש עתיד): 220 הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 222 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 222 הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 227 אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): 228 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023 230 אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): 231 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 235 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 238 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 239 הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023 240 אליהו רביבו (בשם ועדת הכספים): 241 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 245 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 247 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023 250 אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): 251 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023 254 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 255 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 256 משה רוט (יהדות התורה): 257 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 147) (הוראות לעניין היטל השבחה – דחיית תשלום אגב פירוד ופטור לשיפורי מיגון), התשפ"ג–2023 260 מירב בן ארי (יש עתיד): 261 הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 262 מירב בן ארי (יש עתיד): 262 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023 264 יונתן מישרקי (ש"ס): 264 אופיר כץ (הליכוד): 266 הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023 268 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): 269 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023 271 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 271 מירב בן ארי (יש עתיד): 273 הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023 275 ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): 275 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023 284 יצחק קרויזר (בשם הוועדה המשותפת): 284 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 286 יצחק קרויזר (בשם הוועדה המשותפת): 289 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 291 ניסים ואטורי (הליכוד): 293 שמחה רוטמן (יו"ר הוועדה המשותפת): 294 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 67), התשפ"ג–2023 296 אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): 296 מירב בן ארי (יש עתיד): 299 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 301 חוה אתי עטייה (הליכוד): 303 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום ראשון י"ב באב התשפ"ג, 30 ביולי 2023. למעשה, זו הישיבה האחרונה למושב הזה. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת דן אילוז כי הוא חוזר בו מהצעת חוק העונשין (תיקון – חסימת כבישים), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/2768/25. כמו כן, אבקש להודיעכם כי הונחה על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בעניין ניגוד עניינים עקב הליך משפטי שחבר הכנסת צד לו. בנוסף, הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שלי טל מירון, יונתן מישרקי, מתן כהנא, אחמד טיבי ומשה רוט בנושא: העדפת ועדת סל התרופות לממן טיפול בחולי סרטן הנמצאים בשלבים הראשונים של המחלה על פני חולים קשים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/970; דברי הכנסת, חוב' ל"ג, ישיבה 82; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום – הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש הוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לדיון בהצעת חוק תקיפה מינית על רקע לאומני. חבר הכנסת צביקה פוגל, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> לעונג לי לפתוח את המושב האחרון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, שיזמו חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, לימור סון הר מלך, יבגני סובה, שרון ניר ויצחק קרויזר. הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, נועדה להתמודד עם פגיעה מינית או הטרדה מינית על רקע לאומני. ההצעה כוללת שלושה תיקוני חקיקה. התיקון הראשון בהצעה המונחת לפניכם הוא בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016. כיום, לפי החוק, העונש בצד עבירה שהיא מעשה טרור הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, אבל לא יותר מ-25 שנות מאסר. הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת להבהיר כי עבירות מין חמורות, הכוללות את העבירות אינוס, מעשה סדום ומעשה מגונה, עשויות להתבצע בנסיבות שבהן ייחשבו למעשה טרור. כך, העונש על ביצוע עבירות אלו יהיה כפל העונש הקבוע בחוק ולא יותר מ-25 שנה. התיקון השני שמבקשת הצעת החוק לערוך הוא בחוק העונשין כיום, הקובע כי העונש על עבירות מסוימות, ובכלל זאת עבירות מין שנעברו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור מחמת דת או קבוצה עדתית או נטייה מינית או סתם היותם עובדים זרים, הוא כפל העונש הקבוע בחוק לאותה עבירה, ולא יותר מעשר שנות מאסר. תיקון זה בהצעת החוק מבקש להרחיב את המענה למעשי הטרדה מינית המבוצעים על רקע גזענות או ממניעים של עוינות כלפי ציבור, על ידי החלת הוראות החמרת הענישה הללו גם על עבירות לפי חוק למניעת הטרדה מינית כמשמעותה בסעיף 5 לחוק הטרדה מינית. כך, העונש בגין עבירות בנסיבות אלה יהיה כפל העונש הקבוע בחוק, כשמדובר בעבירות שהעונש עליהן לא עולה על עשר שנים. לבסוף, אדוני היושב-ראש, מוצע לקבוע כי בעבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניעים של גזענות או עוינות כלפי ציבור, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על כפל הסכום הקבוע בחוק, כלומר 240,000 שקלים חדשים. יש להדגיש, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כי במקרים אלה יש לנהוג בזהירות יתרה ויש צורך בהוכחת המניע, שכן לא בכל מקרה של עבירות מין או עבירות הטרדה מינית של אדם מלאום אחר הדבר נובע בהכרח ממניע לאומני. לצד אלו, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, וכדי לפקח על אכיפת ההסדרים המובאים בהצעת חוק זו, הוועדה כללה סעיפים המטילים חובת דיווח על שר המשפטים ועל השר לביטחון לאומי בדבר מספר תיקי החקירה שנפתחו ומספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות מין או עבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, או שהן מעשה טרור. אציין גם כי במהלך דיוני הוועדה שקוימו בהצעת החוק – וחשוב לציין פה שזו הייתה ועדה משותפת עם הוועדה למעמד האישה בראשות פנינה תמנו – הובהר המצב המשפטי הקיים, שלפיו עבירות מין שהן מעשה טרור או שבוצעו ממניע של גזענות עשויות לזכות את הנפגעים או הנפגעות בתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, התש"ל–1970. מדובר בהליך שנערך מול משרד הביטחון כרשות מאשרת שתחילתו בהגשת בקשה באמצעות הביטוח הלאומי. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק המהווה שינוי משמעותי למה שקיים עד היום, ותודתי ליוזמים את ההצעה ולשותפות בין שתי הוועדות שחוקקו או הציעו את הצעת החוק הזו. להצעה הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד ליושב-ראש הוועדה המשותפת על הצגת דבריו. אני אבקש לדעת לפני שנתחיל אם קבוצות המסתייגים השונות עומדות על ההסתייגויות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. אם כן, בשם קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע. בשם יש עתיד – האם קבוצת יש עתיד עומדת על ההסתייגויות או מושכת אותן? יש לנו מישהו שיאמר בשם יש עתיד? מה סוכם? ראש הקואליציה, יש סיכום? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מושכים, מושכים. חד"ש-תע"ל מדברים – הסתייגויות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מושכים. מאה אחוז. אם כך, אנחנו נעבור להסתייגויות בשם קבוצת חד"ש-תע"ל, ויש הסתייגויות לשם החוק. מי ינמק הסתייגות אחת? חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא עושים את זה ביחד, 15 דקות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמרנו – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה שתסכמו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמרנו כל אחד הסתייגות על החוק הזה. אחרי זה יש עוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על החוק הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חמש דקות לכל מי שרוצה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה הסיכום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רבע שעה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רבע שעה, אמרו לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, רבע שעה, אבל לא לכל אחד – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכל אחד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, הסתייגות אחת לכל אחד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמרו לנו שעה לחד"ש-תע"ל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא אמרו לי שעה, אבל בסדר. עשר דקות זה יספיק? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא אמרו לי שעה, אבל בסדר, תעשה שתיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין בעיה, אין בעיה, אין בעיה. עשר דקות, אוקיי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה, מכובדי היושב-ראש. האמת היא שחלק מההצעות מתחילות להיות קריקטורה של גזענות. רק מוח מעוות יכול להמציא סוגים כאלה של חוקים. לזכותן של המציעות – הן מהקואליציה ומהאופוזיציה ביחד. החמרת הענישה על אונס על רקע לאומי. אונס הוא דבר חמור, מביש, שראוי לעונש קשה ביותר. נקודה. זה עונש. כהניסטים רוצים – כמו שעשו באירופה ליהודים – לייחד קבוצות אתניות מסוימות. זו ההצעה – כאילו שאונס מתבצע רק על ידי קבוצה מסוימת. ככה רוצים להדביק תווית. למה לא להציע הצעת חוק החמרת הענישה של אונס והטרדות מיניות על ידי רבנים? לאחרונה יש כאלה. לא רק שאין החמרה – יש טיוח כאשר מדובר ברבנים שמטרידים או אונסים. אתם שותקים. לא ייחדתם לזה חוק. כשהיה אונס בגדרה, רץ לשם השר לביטחון הפנים – רץ, דהר – כאילו זה המקרה היחיד, החמור ביותר. אבל יש עשרות מקרי אונס אחרים. הוא לא התעניין בהם. לא התעניין בהם. כך בדיוק עשו באירופה לפני 80 שנה. זה ניסיון לתייג קולקטיב או קהילה על ידי עבירות כאלה. בזמנו אמרו שרק היהודים גונבים כסף או מועלים בכספים. רק היהודים, למרות שגם גרמנים, איטלקים וצרפתים, יהודים וערבים, כולם גונבים. פה – כאילו אונס מתויג רק לקבוצה אחת. אולי החמרת יתר לשוטרים וחיילים שמטרידים נשים תחת כיבוש? מה דעתכם? לא חשבתם על זה שגם ניצול מרות, גם כיבוש, גם עבירה הכי אכזרית ומבישה שיש בספר החוקים, מלבד נטילת חיי אדם? אתם יודעים כמה מקרים היו כאלה של ניצול? אישה באה להתלונן, ואז קצין משטרה ניצל אותה, לא חמור? חמור יותר. או חיילים בשירות סדיר. אני מזכיר את המקרים האלה כדי להצביע על הצביעות, על הדו-פרצופיות, על המוסר הכפול. החמרה לגבי אונס – כולנו נתמוך, בכללי, אבל לא לתייג קבוצה מסוימת. בלאו הכי, במערכת המשפט בישראל נאשם שהוא ערבי מקבל עונש גדול יותר מנאשם שהוא יהודי, על אותה עבירה. אתם יודעים את זה? אתה יודע את זה, חבר הכנסת פוגל, יושב-ראש הוועדה? יש מחקר של פרופ' אריה רטנר מאוניברסיטת חיפה שקבע שעל אותה עבירה, עבירה ראשונה, לנאשם יהודי ולנאשם ערבי, חבר הכנסת שטרן, העונש הוא קשה יותר ב-30% או 40% לנאשם הערבי בהשוואה לנאשם היהודי, על אותה עבירה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא נכון. לא נכון. אני לא רוצה להתייחס, אבל שיהיה ברור לאזרחי ישראל, זה שקר. אני פליליסטית 22 שנה. זה לא נכון. תיקון 113 לחוק העונשין גרם – – – בענישה. לא להקשיב לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תרגיעו אותה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להקשיב לו. פשוט יש הבדל בין החזקת אקדח אחד להחזקת 30 אקדחים. יש הבדל בין גנבת קלצ'ניקוב מצה"ל לגנבת אקדח מבית. די כבר. שיהיה ברור לעם שזה המצב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נו, נו. סוף-סוף עורכת דין פלילית לא יודעת על מה היא מדברת בנושא הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קשקוש בלבוש. אין ענישה מחמירה. ערבי שאנס, קיבל חמש שנים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מקובל עליי המחקר של פרופ' – תפסיקי לצרוח, די כבר, תפסיקי עם המנהג הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> די. את לא יכולה לצרוח על כל דבר. די. את לא מגלה ידע בחומר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד את האמת. תביא לי 30%–40% פער ענישה, תביא לי, תביא. תביא גזר דין אחד – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש מחקר, תלכי ללמוד את המחקר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחד תביא לי, אחד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תלכי ללמוד את המחקר של פרופ' אריה רטנר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחד תביא לי, פסק דין שערבי קיבל 30% – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל טוב שהתנגדת, כי עכשיו זה מקבל highlights. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, סליחה, אדוני היו"ר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב שהתנגדת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אדוני היו"ר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אגב, כל ההתנהגות שלך מוכיחה שאת בת לאצולה ממשפחה בריטית, ואת בוגרת מכללת לקסינגטון בנימוס ואדיבות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לפחות אני לא תומכת טרור. עדיף לא להיות תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. עכשיו אני חוזר על מה שאמרתי כשהח"כית הפריעה לי. יש מחקר באוניברסיטת חיפה – שעדיין הרפורמה המשפטית לא הגיעה אליו, או ההפיכה לא פיטרה אותו – על השוואה בין פסקי דין נגד נאשם יהודי ונאשם ערבי על אותה עבירה. קוראים לו פרופ' אריה רטנר, והתוצאות ברורות, חד-משמעיות; הן נדונו גם כאן בכנסת. יש אפליה במערכת המשפט. נקודה. אני אומר שלמרות שיש אפליה במערכת המשפט ולמרות שבתי המשפט כמעט – כמעט – לא נותנים סעד לערבים, לפלסטינים, אנחנו עומדים כחומה בצורה נגד הניסיון של ה-D9 להרוס אותם. לא כאן – זו עמדה מאוד, It's complicated, עמדה מאוד מורכבת, אבל עמדה ערכית. למשל, כשאנחנו מתנגדים לגזענות, מתנגדים לגזענות. לפני כמה ימים חברי כנסת הצביעו כאן על חוק ועדות קבלה מורחב – חוק סגרגציה, מפלה, גזעני – הצביעו בעדו שלושה מהאופוזיציה, כל האופוזיציה יצאה, וכל הקואליציה תמכה בו, ואנחנו, הח"כים הערבים ושניים ממפלגת העבודה, התנגדנו. יש עקביות. יש אנשים שהם גזענים תמיד – גם זו עקביות – ויש אנשים שהם נגד חוקים גזעניים, וזו עקביות ערכית. אנחנו מתנגדים לעבירות האלה – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש תומכי טרור שהם עקביים מאוד במליאה הזאת. תומכי טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, הכהניסטית, את רוצה להגיד משהו? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תומכי טרור שהם עקביים מאוד יש כאן במליאה הזאת. יושבים פה גם תומכי טרור שהם מאוד מאוד עקביים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אגב, כל הנאומים שלך, בגרמנית היו יכולים להישמע אחרת. הנאומים שלך בגרמנית היו יכולים להישמע אחרת, במיוחד על הסבתא שלך. את משקרת בשם הסבתא שלך. את שקרנית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא לא שיקרה, והיא איבדה את הבעל שלה בפיגוע. תהיה בשקט. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תומך טרור, תחשוף את הפנים האמיתיות שלך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעלה נרצח בפיגוע – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – בגלל שאת משקרת. למה לשקר, יא כהניסטית? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תחשוף את הפנים האמיתיות שלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את כהניסטית. תתחילי לנאום בגרמנית כאן. בגרמנית. יעשו לך סעיף מיוחד, יתרגמו את הדברים שלך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תשחקי לידיים שלו, אל תסתכלי עליו. לא להסתכל עליו. לא מסתכלים לעיניים שלו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אמשיך. לא פלא שזאת המציעה של החוק. לא פלא. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני גאה בזה. אני גאה בזה. חוק היסטורי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת סון הר מלך, את תקבלי רשות דיבור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם בגרמניה היו גאים על חוקים כאלה. חוקי גזע. זה חוק גזע, ואתם, כולכם, מרימים ידיים אוטומטית, באופן מכני, בלי בושה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשמחבל אונס יהודייה כי היא יהודייה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בלי בושה. אני מציע שבנושא אונס תהיי צנועה, חברת הכנסת גוטליב. בנושא אונס תסכיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי תסכיתי, ואל תפנה אליי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תסכיתי בנושא אונס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תסכיתי זה בעברית טובה. אני לא אומר לך לסתום את הפה, אני אומר לך תסכיתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשמחבל אונס יהודייה זה מעשה טרור. מעשה טרור. כשמחבל אונס יהודייה זה מעשה טרור. די כבר, די. אי-אפשר לשמוע אותך. בושה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בניגוד לעמדה של כמה מחבריי שאמרו שאת בהמה, אני מתנגד לאמירה הזאת. אני לא חושב שאת בהמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא קרא לי בהמה. אתה שוביניסט. אף אחד לא קרא לי בהמה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא חושב שאת בהמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא קרא לי בהמה. אף אחד לא קרא לי ככה. אבל אתה, אדוני, אתה, אדוני, תומך טרור ושוביניסט. שוביניסט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תראו לה – – – אני לא חושב שאת בהמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אני מבקשת להסות אותו על המילים האלה שלו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני לא חושב שאת בהמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, לסיום, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא כמוך, בכיינית, מתלוננת לאתיקה. לך תתלונן, אדון טיבי הבכיין, אתה והחברים שלך, לוועדת האתיקה. רצים להתלונן כל היום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אבל יש תלמידים, בואו לפחות תהיו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו שירי לא קרא לי בהמה, נכון? אפילו שירי לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קראו לך. אפילו אחד מחברייך קורא לך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם לא יסמין פרידמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני הכחשתי שאת בהמה, אבל את מוכיחה שאני טועה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת, אחרי שהוא קרא לי ככה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל אמרתי שאני לא מסכים שאת בהמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי בכלל, אדוני. אתה יכול לפנות לערפאת, לא אליי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עופר קרא לך. עופר, כן. שמעתי אותו. אני לא הסכמתי איתו. הוא קרא לך דברים אחרים, נכונים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, אתם יודעים מה הכי כואב בחוק הזה? שני דברים מכאיבים בחוק הזה: הדבר הראשון הוא שדווקא נשים שבזכות מאבקי נשים הגיעו לכנסת, מנצלות את כאבן של נשים שעברו את הדבר הכי נוראי שאפשר לחשוב עליו בחיי נשים – או אונס או הטרדה מינית – מנצלות את הכאב הזה דווקא כדי להכפיש, כדי להסית, כדי להטמיע חשיבה גזענית מאוד ברורה בתוך החוקים. החוק הזה לא שונה במאומה מהחוק שהועבר בצורה מבישה, וכל האופוזיציה שתקה עליו, בעניין היישובים ומניעת כניסת ערבים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חלקם תמכו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הם שתקו ויצאו, כדי שלא יצטרכו – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שלושה תמכו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. שלושה מתוכם תמכו, לצערי הרב. החוק הזה עובד באותה צורת חשיבה. אף אחד לא חשב שיבוא יום, ודווקא בעניין של אונס ישתמשו בצורה כזאת. כולם יודעים מה העמדה שלי בעניין תקיפות מיניות של נשים. אני הקדשתי ועדיין מקדישה 35 שנים מהחיים שלי לטפל בנושא הזה. איגוד מרכזי הסיוע יכול להעיד, הנשים שתמכתי בהן יכולות להעיד, הנשים שארגנתי שיופיעו בכנסת, יהודיות כערביות, יעידו על זה; אבל פתאום חברות כנסת, לא מעניין אותן להבין מה זה לעבור את החוויה הקשה הזאת. אני אומרת לכם, לנאנסת, לנתקפת, ממש לא משנה בכאב שלה מה הזהות של התוקף; הכאב שלה הוא עמוק אם הוא, התוקף, יהודי הכי טהור, או אם הוא פלסטיני ערבי. בשבילה כאב הוא כאב. רק רגשות טמאים בגזענות יכולים למיין ולעשות היררכיה של כאב של נפגעות תקיפה מינית. אין היררכיה בכאב הזה. כל אחת עוברת את הכאב שלה בצורה שהיא יכולה לעבור אותו ולשרוד אותו. בושה שמתחילים למיין סוגים של אונס: יש אונס יותר חמור מאונס שני, לא בגלל שהיה בו שימוש באלימות מופרזת, לא בגלל שזה סיכן חיים, לא בגלל שזה נעשה מול ילדים, אלא בגלל זהות התוקף – אם הוא ערבי או יהודי. זה מביש. אלה בדיוק תיאוריות הגזע שמחלחלות לתוך החקיקה, לתוך הכנסת. זה ניסיון להסית לא רק נגד אוכלוסייה שלמה, אלא ברגע שאומרים שזה על רקע לאומני, כאילו רגשות לאומיים אצל ערבים מובילים אותם לבצע את הפשעים הכי נוראיים. לא להיאבק על זכויות, אלא הכול בגלל שיש להם ראש מעוות, שרק מחפש איך לפגוע. אז אני אומרת לכם, מי שכתב את הצעת החוק הזאת – הוא והיא בעלי הראש המעוות, שמנסה להנדס תודעה מחדש. הם אוהבים לדבר על הנדסת תודעה, אז זה ניסיון להנדס לא תודעה, אלא להנדס גזענות ופשיזם. במציאות של אובדן הסבירות, הכול סביר; סביר גם להגיד לאישה: חכי, חכי, לא מגיעות לך אותן הזכויות. אומנם נאנסת, אומנם את פוסט-טראומטית, אומנם את לא מצליחה לתפקד, אבל תשמעי, יקירתי, לא מגיעות לך אותן זכויות. הרי התוקף שלך יהודי, את מיוחסת במתקפה שקיבלת. אבל זאת שהותקפה על ידי ערבים מסכנה יותר, היא תקבל יותר פיצוי. מבחינתי – וכל מי שיודע איך הצבעתי כל הזמן על חוקים לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית, יודע טוב מאוד שאני בעד לקבל את כל התמיכה האפשרית בעולם, אם זה מענקים, אם זה ליווי, אם זה טיפולים נפשיים ובריאותיים. אני בעד שיקבלו את הכול, אבל ברגע שמתחילים לעשות מיון והיררכיה על רקע גזעני, זה כבר לא קשור להטרדות מיניות, זה לא קשור לאונס, זה לא קשור בכלל לזכויות נשים – זה קשור לתיאוריות גזעניות; זה קשור לאנשים שעצם קיום האחר בתוך הארץ הזאת, עצם קיום הפלסטינים מפריע להם. לא כשהם תוקפים – עצם קיומנו. זה שאנחנו חולקים אותו אוויר מפריע להם. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> תמשיכי לשקר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וזה מה שמביש. מנסים להשתמש באמנות בין-לאומיות. בדיונים על החוק הזה המציעות השתמשו דווקא בהחלטת מועצת הביטחון 1325. שתדעו לכם, בעבר שלי אני תדרכתי בהחלטת האו"ם הזאת, שעניינה הגנה על נשים ושיתוף נשים בפתרון קונפליקטים מזוינים. אני לא יודעת אם עברו על ההחלטה וקראו אותה, או רק בחרו לצטט אותה כדי להגיד שהם יודעים, וחבל, כי זה דווקא מצב נדיר שחבר כנסת מהימין מצטט החלטות ואמנות בין-לאומיות. עכשיו פתאום אמנה או החלטה בין-לאומית – לציטוט, להכניס אותה ללוגיקה של חוק מעוות, שאין בו שום לוגיקה או סבירות, פתאום כן אפשר. אבל מי שמבין ב-1325 ורוצה לצטט אותה, שידבר גם על הגנה על נשים פלסטיניות, שהן הקורבן במצב הנוכחי. הן עוברות לא רק הטרדות מיניות, אלא היו מקרים של הטרדות ותקיפות מיניות בחדרי חקירות של השב"כ. למה לא מדברים גם על זה? לא רק על הנשים, אלא מאיימים על הגברים שנכנסים לחקירות: נביא לכם את אחיותיכם מולכם, נביא לכם את נשותיכם. מה זה אם לא תקיפה מינית, לא ניצול מיני? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – באמת, אולי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה שמישהו סוף-סוף יבין שכאשר מדברים, צריך להגיד את כל האמת. ואני אומרת לכם עכשיו: כל אדם שתוקף מינית אישה הוא בזוי, הוא נאלח. שיירקב בבית סוהר, מצידי, וממש לא אכפת לי אם הוא ערבי, אם הוא יהודי, אם הנתקפת ערבייה או יהודייה, ימנית או שמאלנית. ממש, שיירקב בבית סוהר. זאת העמדה הנכונה. לא להתחיל למיין ולא לעשות היררכיות. תתביישו על החוקים האלה. הגיע הזמן לסגור את בית ספר הטרור והגזענות הזה שמייצר חוקים כאלה כל יום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, מעוניין? בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, את הצעת החוק הנאלחת הזאת, הבאמת-מחליאה – וחבריי הסבירו קודם מדוע, ואני אולי קצת אחזור על דבריהם, אבל אנסה גם לגעת בנקודות שלא הוזכרו – ההצעה הזאת היא חלק ממבול ההצעות של התקופה האחרונה. יש לנו כאן ממשלה פשיסטית למהדרין, שיש בה מרכיבים שאני לא אנקוב בשמם, אבל יבינו למה אני מתכוון – מרכיבים שלפחות חלקם גם הציעו את הצעת החוק הזאת – אפילו יותר גרועים מפשיזם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר להשתמש במילה פשיזם – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וההצעות האלה, מבול ההצעות הזה, מבול של הצעות גזעניות, הצעות שאם היו מציעים אותם במקומות אחרים בעולם, בבית הזה היו – בצדק – מתלוננים וקופצים וצועקים על אנטישמיות ועל גזענות. אבל כאן מותר, כאן מותר. יש פה מבול של הצעות חוק שקשורות, כמובן, גם להפיכה המשטרית, זה חלק מההפיכה המשטרית. ההפיכה המשטרית היא לא רק חוק מבחיל שעבר בשבוע שעבר, זה לא רק עוד חוקים שבאופן ישיר מוזכרים כחלק מההפיכה המשטרית, חוקים שמטרתם לחסל את עצמאות בתי המשפט, לחסל את שומרי הסף, את התקשורת, וכמובן, בסופו של דבר חוקים שמטרתם הסופית היא לממש את תוכנית הפתרון הסופי של השר סמוטריץ', מה שמכונה תוכנית ההכרעה. החוק הזה הוא בדיוק חלק מזה, חוק גזעני ושוביניסטי בו זמנית. החוק הזה – אני רוצה לצטט מהקריאה הראשונה מה אמרה אחת המציעות, שיהיה ברור על מה מדובר. בקריאה הראשונה אמרה המציעה – דיברה על תחושת המוגנות של נשים יהודיות. עאידה, את שומעת? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שומעת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בקריאה הראשונה היא אומרת כך: מדובר בתחושת המוגנות של נשים יהודיות. חוק זה בא לחייב התייחסות ראויה ונכונה למען האישה היהודייה הנפגעת. זאת האמת. אל תכבסו מילים. מכבסה הפכתם פה, הפכתם למכבסה 24/7 – מזכירה לי את המכבסה מהסדרה שובר שורות, אם כבר; מכבסים מילים, מציגים כל דבר כביכול זה למען צדק, כביכול זה למען הדמוקרטיה. יש כאלה שאפילו לא מנסים לומר שזה דמוקרטי, לפחות הם קצת יותר ישרים. שקרנים, לאומנים חשוכים, כל אחד ואחד מכם. מה ההבדל ביניכם לבין מפלגות כמו המפלגה של לה פן בצרפת, או המפלגה הפשיסטית באיטליה? באמת חברים טובים שלכם, בצדק – יש לכם שפה משותפת, גם במיזוגיניה וגם בלאומנות החשוכה. אני אגיד לכם במה אתם אפילו יותר גרועים: אתם יותר גרועים בזה שיש פה גם כיבוש. כפי שאמרו קודמיי, אלימות מינית כנגד פלסטיניות היא עניין יום-יומי שכוחות הכיבוש עושים, ואף אחד לא יגיד שזה טרור, אף אחד לא יכניס את זה תחת הקטגוריה הזאת. למה? כי כפי שאמר – כפי שאמרו, לא אמר, אמרו כמה וכמה שרים – חרפה – שרים וחברי הכנסת משלכם: אין דבר כזה טרור יהודי. אמר את זה השר סמוטריץ' כשהיה חבר כנסת על החלאות ששרפו את משפחת דוואבשה בדומא. לא הצליחו להוציא ממנו מילה, להסכים לכנות את הפשע הנתעב הזה "טרור". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואני בתמימות חשבתי לעצמי – – – משפחת פוגל – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה טרור, אבל הם לא יכנו את זה "טרור", כי מבחינתם, כולל הצרחן הגזען הזה – לא יקראו לזה טרור. מבחינתם טרור הוא רק כאשר ערבי תוקף יהודי. כשיהודי תוקף ערבי, זה לעולם לא טרור, אפילו לא פשע, לכן הוא יכול גם ללכת לדרכו. ואת זה רוצים להחיל עכשיו גם על פשיעה ותקיפה מינית. כפי שציטטתי מדבריה של חברת כנסת כהניסטית, שלמרבה החרפה היא והכנופיה שלה יושבות פה, היא מדברת במפורש על זה שזה יהיה רק לצד אחד. כל פשע וכל תקיפה מינית ראויים לענישה חמורה ביותר. אגב, יש פה גם עורכת דין שיודעת איך להתעלל בקורבנות של פשיעה מינית, יש גם מספיק עדויות על זה. אולי גם בזה צריך לחשוב על איזושהי סנקציה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על איזשהו חוק שמונע התעללות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סנקציה זה כולל חוק, בהחלט רעיון מצוין, חברתי. אבל כל תקיפה מינית, לא משנה מי הקורבן ומי התוקף, ראויה לענישה חמורה. מה זה קשור אם זה יהודי מול ערבייה או ערבי מול יהודייה או אחרת? אני אקריא לך מה זה קשור, משום שבבית הזה, למרבה הבושה והחרפה, למרבה הגועל, יש תלמידים נאמנים של קבוצות פוליטיות מלפני 90 שנה באירופה, שמבחינתם יחסי מין מוסכמים בין יהודי ללא יהודי הם דבר פסול שצריך לאסור; עוד יגיע גם חוק כזה, עוד יגיע גם חוק כזה. אין להם עכבות, אין להם גבולות. הם רוצים לשמור על טוהר הגזע. לא מעניין אותם בכלל טובתה, ביטחונה, רווחתה של האישה. אם זה היה מעניין אותם הם לא היו מציעים הצעות חוק כל כך שוביניסטיות השכם וערב; אם זה היה מעניין אותם הם לא היו מארגנים יום חינוך לגברים בלבד, כמדומני בשבוע הבא. מה שמעניין אותם הוא טוהר גזע. הם מתחילים בחוק גזעני שמתייחס באופן מפלה לקורבן ממוצא אחד ותוקף ממוצא אחר, ואם לא נעצור את זה כבר עכשיו, זה ימשיך באיסור קיום יחסי מין, כמו שהיה בחוקי נירנברג. כן, אתם לא שונים ממחוקקי נירנברג. תתביישו לכם. אתם תיזכרו לדיראון עולם. אני הצעתי הצעת חוק שמתנגדים לה – הצעתי הצעת חוק שנותנת פתרון לכל הנושא של תקיפות מיניות, בלי קשר למי התוקף ומי הקורבן, הצעת חוק לתיקון חוק פשעי שנאה. ב-2004 התקבל בבית הזה חוק שמגדיר פשע שנאה. פשע שנאה מוגדר בגדול כפשע שנעשה על רקע זהותו הקבוצתית של מאן דהוא. יש פירוט: בחוק מ-2004 כתוב שמי שפוגעים בו בשל היותו בן דת מסוימת, או שייך לקבוצה דתית מסוימת, אם בגלל שהוא עובד זר, בגלל מה שמכונה גזע או מוצא, בגלל נטייה מינית – כל אלה מוגדרים ונכנסים תחת הכותרת של פשע שנאה, שהעונש עליו הוא כפול מפשע זהה שלא נעשה על רקע של שנאה. כל מה שהצעתי בהצעת החוק שלי הוא להוסיף מין ומגדר, כי כרגע אלימות כלפי נשים לא מוגדרת כפשע שנאה. אני הצעתי את זה, לזה הממשלה מתנגדת, אבל לחוק שלפנינו לא. למה? בגלל אותה אפליה, אמרתי, בגלל אותו מניע אמיתי שעומד מאחורי זה – טוהר הגזע. תזכרו את המילים האלה – טוהר הגזע. זה מה שאתם מעוניינים בו. אתם רוצים להעניש בחומרה תוקפים מיניים על רקע קבוצתי? יש כבר חוק שקיים, החוק מ-2004 כבר קיים. אם תוקפים היום אישה בגלל זהותה הלאומית, לצורך העניין, לא משנה אם זה יהודי נגד ערבייה או ערבי נגד יהודייה וכן הלאה, החוק כבר נותן לזה את הענישה הכפולה. זה חוק מיותר. אבל מה שלא קיים בחוק – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. מה שלא קיים בחוק – ואני הצעתי ואתם לא מוכנים לקבל – הוא להוסיף מין ומגדר, כך שאם אישה מותקפת מתוקף היותה אישה, בלי קשר לזהותה הלאומית, גם זה ייכנס תחת אותה ענישה כפולה. זה חוק גזעני ומיותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023. תודה. << הצח >> הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני רוצה להזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין להסתייג, כן? כמה זמן יש לה? עשר דקות? חמש דקות. לאחר מכן יעלה יושב-ראש הוועדה – יש עוד זכויות דיבור? יוליה מלינובסקי. חמש דקות. חברת הכנסת הר מלך, אחרי הקריאה השלישית את יכולה, את לא מסתייגת. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, מן המיותר להדגיש ולזעוק שוב ושוב בתקווה שאולי יימצאו אוזניים שמוכנות לשמוע ושכל שמוכן להפנים: אונס הוא אונס; אונס הוא חוויה קשה וטראומטית לכל החיים שאי-אפשר להיגמל ממנה אף פעם, ועל זה כולנו מסכימים ומסכימות, ואף בן אדם, גבר או אישה, לא יכול להגיד משהו אחר על הדבר הנורא הזה. אבל מפה ועד להגיע להצעה הזאת, שהמקור שלה הוא גזעני, והוא מדבר רק על צד אחד ולא מתייחס לאדם כאדם ולנאנסת כנאנסת – הוא מבקש לבסס תורת גזע חדשה, שכאב יושב על מי שפוגע ומי שנפגע, ולא על זה שהכאב הוא כאב אוניברסלי, כללי וטראומטי, ואין מילים שיכולות לתאר אותו דווקא במקרה הזה. אבל להגיד לכם את האמת, מהממשלה הזאת אני כבר לא מצפה למשהו אחר. אנחנו עדים בכל יום שבו אנחנו נמצאים במליאה, ורוב ההצעות שמביאים הן הצעות גזעניות, אבל לרדת לרמה הזאת ולעשות הפרדה בין נאנסות – אני לא יודעת איך לקרוא לזה. יש נאנסת רגילה, ויש נאנסת על משהו אחר. לאן עוד אנחנו יכולים לרדת? איך אתם יכולים להסתכל על עצמכם בראי? מה תגידו לאישה שנאנסת? תגידו לה: לא, את נאנסת רגילה – תקבלי את הפיצוי הזה, והוא יקבל את העונש הזה, אבל ההיא – היא נאנסת מיוחדת בגלל הגזע שלה? זה משהו לא יאומן, לא נתפס. אי-אפשר לתאר אותו ואי-אפשר אפילו – אתם יודעים מה? לספר אותו. שום היגיון לא יכול לקבל את הדבר הזה. ומה פתאום כל ההתעוררות הזאת? איפה הייתם כשבכל יום נאנסות נשים פלסטיניות בצד השני? איפה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה זה תהרוש? מה זה תהרוש? מה זה תהרוש באסלאם? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני לא מבינה על מה אתה מדבר בכלל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> את לא יודעת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את לא יודעת? נזכיר לך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תרדי, אני אראה לך בדיוק על מה מדובר, את תביני אותי מצוין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא הבינה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מבינה ויודעת היטב שהאסלאם לא מבקש, אפילו דורש את כל העונש שבעולם לכל מי שעושה מעשה נבזה כזה – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הבעיה היא לא – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ואני מאמינה שזה בכל הדתות. אבל לקחת את הדברים ולשייך אותם לגזע מסוים, זה האבסורד שיש בזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא לגזע. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, פרשנות, פרשנות, פרשנות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה אתם לא קמים להתנגד לכל הפשעים שקורים גם עם הילדים וגם עם הנשים, הריסות בתים ומה לא? אני לא רוצה לעשות השוואות, כי אנחנו מדברים על סוגיה אנושית מדרגה ראשונה, שהכאב שלה הוא לכל החיים. פתאום נהייתם אנשי-על כאלה. פתאום נהייתם – לא יודעת איך לתאר את זה. לאן עוד תגיעו? לאן עוד תגיעו? הבנו, הצעות חוק שמטיבות עם אוכלוסייה מסוימת, ששייכות לגזע מסוים. אבל להגיע לרמה הנמוכה הזאת, ותסלחו לי על הביטוי – להגיד שלנאנסת מסוג מסוים מגיע טיפול – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הנסיבות, הנסיבות, רק הנסיבות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נסיבות? איפה היו הנסיבות בשאר הדברים, איפה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כשיהיה, נדון בזה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אה, כאילו לא היו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשמחבל אונס – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים מה קורה כאן. הממשלה הזאת – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גברתי, ילדה בת 13 עם אוטיזם נאנסה הבוקר, היום. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – היא הממשלה הגזענית. זה דבר נבזה. כל מי שאונס, חייב את העונש הכי גבוה והמרבי בעולם, אבל לעשות את החלוקה הזאת בין נאנסת לנאנסת – זה הפסול. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בגלל זה את צריכה להצביע בעד. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? כל מה שיושב על זה הוא על טהרת הגזע. אתם מנסים לבסס אותה בקדנציה הזאת בכל הכוח, אבל החיים הם גלגל, והגלגל מתהפך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, תודה רבה. בקשת רשות דיבור הוגשה על ידי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני לא מכיר ביהדות שיש מישהו שאונס בגלל – – – << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כמה סימבולי, אני פותחת עכשיו ynet – הפרשה שזעזעה את הדרום: המדינה לא תכיר בפגיעה מינית בילדה כפעולת איבה. אתם זוכרים את האירוע הזה שקרה לנו בנגב? אונס מזעזע של ילדה בת עשר בדרום, בנגב. אז עכשיו, בדיוק היום, פורסם ב-07:24 שהמדינה לא תכיר בה. אתם יודעים למה המדינה לא תכיר בה כנפגעת פעולות איבה? כי לא חקרו את האירוע הזה, פשוט לא חקרו. כי מדינת ישראל שנים רבות התעלמה מהתופעה. היה מאוד נוח לממשלות הימין לדורותיהן להתעלם. זה לא היה, כי איך אמר פעם בנימין נתניהו? אין כלום כי לא היה כלום. התעלמתם – האמת היא שזה כל שרי המשפטים והביטחון לאומי לדורותיהם – כי זה כל כך לא פוליטיקלי קורקט. להגיד שיש אירועים כאלה, יש תקיפות מיניות על רקע לאומני, זה להגיד שסתם לאנוס זה בסדר, אבל אם זה רקע לאומני – אנחנו נתעלם, אנחנו נעצום עיניים. מהתעסקות של שנים רבות בנושא הזה אני יכולה להגיד לכם: זה קיים, ועוד איך קיים. אנחנו רואים בתקשורת מקרים קשים כמו האירוע הזה שקרה בנגב לילדה בת העשר. מקרים רבים אפילו לא מגיעים לתקשורת. צריך להודות באמת – האמת מכוערת, האמת מגעילה, האמת מאוד מאוד לא נעימה – זה קורה על בסיס יום-יומי. אז יש מקרים קשים שאנחנו שומעים ורואים, אבל יש מקרים שזה על סדר-יום רגיל כזה – שם הטרידו אישה, שם תקפו, שם אמרו מילות גנאי. זה קורה על בסיס קבוע, ולכולם מאוד נוח עם זה. אם אנחנו נעצום עיניים זה ייעלם? זה לא יקרה? אני מתעסקת בנושאים האלה כבר שש שנים, אפילו יותר, ואני זוכרת את הדיון הראשון בכנסת על הנושא הזה, פעם ראשונה ואחרונה שזה קרה, וכולם ברחו. אני אגלה לכם פה עכשיו מי ברח: שר החינוך היום – אז הוא היה חבר כנסת – קיש, נכנס לדיון, שמע מה קורה שם, וברח כמו עכבר; ליכוד – הוא פחד מה יגידו, כי זה לא נעים. שר האוצר סמוטריץ', כשביקשתי ממנו לקיים דיון המשך בוועדת הפנים של הכנסת שהוא היה חבר בה, ישב אצלי במשרד, פרסתי בפניו את כל המסמכים ואת כל הנושאים, וביקשתי ממנו: בצלאל, תקיים על זה דיון בפנים, אתה חבר שם – כי לא יכולתי להמשיך בוועדה למעמד האישה. הוא אמר לי: תעזבי אותי, זה מסוכן מאוד. זה ימין. אני אשת הימין, אני ישראל ביתנו, ואתם כולכם צועקים שאנחנו עברנו צד. לא, אנחנו בצד הנכון. אני התחלתי בנושא הזה לפני שש שנים ולא עזבתי את זה, והיום, בזכות לימור – עשינו את זה ביחד, אנחנו מביאים את החוק הזה לשנייה ושלישית. מה יקרה, מה החוק הזה עושה? הוא יאלץ רשויות חקירה לחקור, כי אנחנו ראינו שכולם בורחים, כמו קיש ובצלאל – פשוט בורחים, כי מפחדים, כי זה ללכלך ידיים. לא. אנחנו חייבנו – קודם כול הכנסנו לחוק תקיפה מינית. בפעם הראשונה בחוק טרור בכלל מדברים על תקיפה מינית, זה לא היה. אנחנו אמרנו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש חוק – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש ויש, אבל לא מספיק. אנחנו גם התייחסנו להטרדות מיניות. אנחנו חייבנו שרים לתת דיווח לכנסת מה קורה בכתבי אישום, מה קורה בתיקי חקירה, כי מה התברר? אין, נאדה, לא קיים, לא חוקרים ולא שואלים, מתעלמים. החוק הזה גם ייתן מענה להכרה בנפגעות כנפגעות פעולות איבה. מה הבנו? ברגע שאין חקירות, ברגע שאין תשתית, מאוד קשה להכיר באישה הזאת, מאוד קשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נאלץ את רשויות החוק לחקור, להגיש כתבי אישום ולהתייחס. לנפגעות אני אומרת: אתן לא אשמות. זה קרה בגלל שאנחנו נמצאים באזור סכסוך, ואי-אפשר להתעלם מזה. לצערנו, אנחנו לא בשווייץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו ניתן סיוע לקורבנות ונטפל ביד קשה במי שמרים יד על אישה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדה לביטחון לאומי ולוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לסכם את הדיון ולענות למסתייגים. לאחר מכן השר לביטחון לאומי ייתן בשם הממשלה התייחסות כוללת על ההסתייגויות. לאחר ההצבעות חברת הכנסת לימור סון הר מלך תישא דברים. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, עבירות מין הן מעשה בזוי; עבירות מין על רקע לאומני הן מעשה טרור בזוי. אני ממליץ לכל המתנגדים לקרוא היטב את הצעת החוק. אין בה טיפת גזענות. יש בהצעת החוק הרבה צדק והרבה היגיון של חברה שרוצה להגן על עצמה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות למציעים, חברי הוועדה לביטחון לאומי וחברי הוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי בראשות פנינה תמנו, שעשו רבות לגיבוש ההצעה המונחת כאן להצבעה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד תודה רבה לצוות המשפטי ולהנהלת הוועדה על הנחישות ואפילו על הגמישות בליווי ובהוצאה לאור של הצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. אני רוצה להזמין את השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, חבר הכנסת איתמר בן גביר, להשיב בשם הממשלה, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, יום חשוב למדינת ישראל – שלל חוקים שיעלו כאן, יעברו כאן במהלך היום, יגבירו את המשילות, יגבירו את המלחמה במאיימים. יגבירו. לא סתם התנגדתם. לא סתם התנגדתם. בהצעה הזאת שעוברת עכשיו – הצעת חוק החמרת ענישה על עבירות מין על רקע לאומני – אין שום גזענות, שום גזענות, אבל יש כאן אמירה ברורה למי שפוגע בבנות יהודית כי הן יהודיות, למי שפוגע ורוצה לפגוע בעם ישראל. יש כאן אמירה ברורה – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – נגמרו המשחקים, נגמרה הקייטנה. הקייטנה הזאת נגמרת היום גם כשאנחנו נביא את חוק הפרוטקשן וגם כשאנחנו נביא את חוק הצימוד האלקטרוני ועוד שלל חוקים שיבהירו היטב שיש כאן מלחמה שנלחמת בגזענים, נלחמת באלה שאלימים. לא מכלילה את כולם; מי שרוצה לחיות כאן בשלום ובשלווה – אהלן וסהלן, אבל מי שלא – כן, יש כאן ממשלה שקובעת כללים אחרים. אני רוצה להגיד יישר כוח אדיר לחברת הכנסת לימור סון הר מלך ולחבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה, על העבודה הנפלאה שלכם, על העשייה. גם לחברת הכנסת יוליה ליקובסקי – יוליה, משבחים אותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלינובסקי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מלינובסקי, כן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> ליקובסקי זה ביבי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא משנה. מה רע בביבי? מה רע בביבי? יוליה מלינובסקי, שבהחלט מגיע לה גם יישר כוח. את רואה, יוליה, אצלנו לא עושים חשבון של שמאל וימין. כשההצעות הן חשובות, אנחנו מגלים ענייניות. אני יכול לספר לך שכשאני הייתי באופוזיציה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יוליה, הוא אמר שאת שמאל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – בפעם הקודמת – יושב-ראש הקואליציה – בכל פעם אמרו: לא, לא, זו הצעה שלו, לא מעבירים. לא היה אכפת להם כלום. אצלנו, יוליה, בקואליציה שלנו, הכול ענייני, והעניין כאן הוא להילחם נגד האלימים ונגד מי שפוגע בנשים. יישר כוח גם לראש הקואליציה על העבודה הנפלאה שלך. בכלל, כל המושב הזה אתה תמיד נמצא כאן כדי להעביר, כדי לחוקק, כדי לעזור, כדי לתת וכדי לתת את הכלים. עכשיו הכלים הם בידי המשטרה, בידי הרשויות. ההצעה הזאת חשובה מאוד, ואני אומר: יישר כוח לכל העוסקים במלאכה, כמובן, לכל הצוותים ולכל העוזרים ולכל היועצים המשפטיים. תחי מדינת ישראל, ובעזרת השם, הצעה חשובה מאוד שמבשרת ומעבירה מסר אחד: מי שרוצה לפגוע בבנות, מי שרוצה לפגוע בנשים – יש היום כלים יותר חזקים לטפל בו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר לביטחון לאומי על הדברים. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעות. בטרם נעבור להצבעה על החוק, יש כאן הצבעות על הסתייגויות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה. הסתייגות לשם החוק – מס' 1. אנא תפסו את מקומותיכם. למיטב הבנתי, יש הצבעות רק על שתי הסתייגויות: על ההסתייגות הזאת לשם החוק, ולאחר מכן – על הסתייגות מס' 5, לסעיף 3. כל יתר ההסתייגויות הוסרו גם מהסיעות ומשאר החברים, גם שנמצאים וגם שאינם נוכחים. אז כעת אנחנו נצביע על ההסתייגות מס' 1, של קבוצת חד"ש-תע"ל. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 39 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לשם החוק לא נתקבלה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מילה טובה לפוגל. כל הכבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה בעד, 39 מתנגדים. אני קובע שההסתייגות הוסרה. כעת נצביע על סעיפים 1 ו-2 בהצעת החוק כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה, כמובן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> רק – – – אני לחצתי בטעות – – – בהצבעה הקודמת. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–2 – 38 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו כבר לא פעם ראשונה שלך, רוטמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בהסתייגות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 38 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע שסעיפים 1 ו-2, כנוסח הוועדה, התקבלו. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 5, של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אני לא הצבעתי? אבל אני הצבעתי. למה לא כתוב שהצבעתי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת רוטמן הצביע בהסתייגות בטעות לא במקומו, כי הוא לא עומד מקדימה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> בטעות במקום של יולי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אולי תשב במקום נורמלי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – היא לחצה וזה לא הופיע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא הופיע. לא משנה – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא הופיע – זה לא משנה. אז אנחנו נרשום – תבדקו את זה, את המקום. חברי הכנסת, כרגע נצביע על הסתייגות מס' 5, לסעיף 3. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 39 נמנעים – אין ההסתייגות (5) של קבוצת חד"ש-תע"ל לסעיף 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שישה בעד, 39 מתנגדים. אני קובע שההסתייגות הוסרה. כעת נצביע על סעיפים 3 ו-4 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 3–4, כהצעת הוועדה – 39 נגד – 7 נמנעים – אין סעיפים 3–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 39 בעד, שבעה מתנגדים. אני קובע שסעיפים 3 ו-4 התקבלו כנוסח הוועדה. כעת נעבור להצבעה על הצעת החוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני בקריאה השלישית. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 39 נגד – 7 נמנעים – אין חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 39 בעד, שבעה מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, נתקבלה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> רגע – – – < יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, סליחה, סליחה, סליחה. לפני כן, חברת הכנסת לימור סון הר מלך מבקשת לדבר שלוש דקות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואני – – – שהוא קרא לי בהמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – ולאחר מכן הודעה אישית לחברת הכנסת טלי גוטליב. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בינתיים, הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, וכן לוח תיקונים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לומר שאני גאה בחוק הזה. אני גאה בחוק הזה, חוק היסטורי של עשיית צדק מהמעלה הראשונה, צדק עבור החברה בישראל. בעולם מתוקן החוק שעבר כעת לא היה צריך להיחקק. פגיעות מיניות על רקע לאומני אוטומטית היו מחייבות כפל ענישה: גם על הפגיעה המינית, שמותירה בנפגעות צלקות נפשיות שאינן מתאחות לעולם, וגם על הפגיעה המינית שנעשתה על רקע הלאום והשייכות של הנפגעת לעם מסוים. לצערי, עוד הדרך ארוכה לתיקון עולם, ולכן הייתה עלינו החובה לחוקק את החוק הזה. פגיעות מיניות על רקע לאומני הן תופעה נרחבת, גם אם יכחישו זאת. ואני אמשיך לזעוק ולא לאפשר להשתיק את קולן, ולדאוג לביטחונן הפיזי והנפשי של נשים ואזרחיות בישראל. במו עיניי פגשתי את הניסיון להשתיק את הבנות הללו. השתתפתי בפאנל באחת מהערים המעורבות. עלתה אחת מבנות התיכון וסיפרה בבכי קורע לב על הפגיעה המינית שחוותה, כשאותו פוגע קורא לה ומכנה אותה "יהודייה מסריחה". מייד מייד השותפים לפנל אמרו: ששש, שקט, בואו נדבר על נושא אחר, ואני אמרתי: לא, תנו לה לדבר. תנו לה להשמיע את הקול שלה. אתם לא תשתיקו את הקול הזה. למה? כי זה לא יפה לדבר על זה? כי זה לא פוליטיקלי קורקט? זו הסיבה? כן? זהו, אז אנחנו לא נשתיק את זה. אני מכירה ראשי ערים שהקימו סיירות שיטור ייעודיות להתמודדות עם התופעה הזאת, ואם לא היה פה את העניין של האימה הם היו גם מודים בכך בפרהסיה. בנימה אישית – פגשתי אותן, את אותן בנות, שמעתי את הקול שלהן. גם כשהסתובבתי, ככה, לפני הבחירות בפאנלים, שמעתי את הזעקה, את הסיפורים המזעזעים, שמישהו באופן עקבי דואג להשתיק אותם. שמעתי את הצער, שמעתי את הכאב, שמעתי את ההשפלה, שמעתי את חוסר התפקוד והמאיסה בחיים. שמעתי את כל הכאב הזה. הסתכלתי לבנות האלה בעיניים ואמרתי להן: אני אדאג לכן. אני אשמיע את קולכן. והיום אני עומדת כאן וניצבת מול אותן נשים ומול אותן בנות – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ואני רוצה לומר להן: אני מקיימת את ההבטחה שלי. אני מקיימת את ההבטחה שלי עבור נשים, עבור כל בת בעם ישראל. אני רוצה להודות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שגייס את כל הכוחות לקידום החוק; למפלגת עוצמה יהודית על איחוד הכוחות; לשותפיי להגשת החוק, חברי הכנסת יצחק קרויזר ויוליה מלינובסקי; ליושבי-ראש הוועדה המשותפת חבר הכנסת צביקה פוגל וחברת הכנסת פנינה תמנו, על קידום החוק בוועדה ברגישות ובמקצועיות רבה; לייעוץ המשפטי – מירי פרנקל שור; לכל צוות הוועדה. כמו כן, לאופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שהינו שותף מלא בקידום החוקים שנלחמים בטרור בישראל. אני מודה לכל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק. בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, ויישר כוח על העברת החוק. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב – הודעה אישית. בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת פינדרוס – כמדומני כאן, כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלום רב לאזרחי מדינת ישראל. אדוני היו"ר, אני עליתי לכאן לאחר שאחמד טיבי, יועצו של יאסר ערפאת, מי שנתן עצות ליאסר ערפאת בזמן האינתיפאדה כנגד צבא ישראל, עומד כאן מעל דוכן הכנסת ואומר – הוא יודע גם לשקר, הוא עושה את זה במופלאות – שהוא שמע שאמרו עליי שאני בהמה. רציתי להגיד לאחמד טיבי שאולי אצלו, אצלם שם, אצל – לא יודעת אפילו איך להגדיר את זה – אולי אצלם אישה היא חפץ, היא בעל חיים. הרי אצלם, אצל המוסלמים, מחתנים אישה בעל כורחה. הם מגרשים אותה: טאלכ, טאלכ, טאלכ, בעל כורחה. אז אולי אצלם קוראים לנשים בהמות. אצלנו לא קוראים לנשים בהמות, כי נשים הן כאן, וזכותן להיות דעתניות. והשוביניזם שלך, מר אחמד טיבי, עובר לי מעל לראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך את הדבר הזה, ואני רוצה לומר את זה בעיקר לאזרחי מדינת ישראל. כשקוראים את חוק המפלגות, שואלים איך מפלגה שחותרת תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נמצאת כאן בתוך כנסת ישראל. גם העובדה שאדם אוחז בדעות הללו מונע ממנו להיות חבר כנסת. אפשר להיחרד – אנחנו יושבים פה, לפעמים, אנשי ימין וגם אנשי שמאל, אנחנו שומעים אותם פה, עומדים מעל בימת הכנסת, מחללים את המילה "גזענות". כי הצעת החוק של לימור סון הר מלך שעברה עכשיו בקריאה שנייה ושלישית לא קשורה בשום צורה לגזענות. אנחנו לא מחמירים ענישה של ערבים, לא. אנחנו לא גזענים כלפי ערבים, לא. אנחנו גזענים כלפי מחבלים. אנחנו נוקיע מחבלים, וזאת לא גזענות, זו חובה שלנו. וכשאנחנו אומרים שמחבל אונס אישה כי היא יהודייה, מגיע לו החמרת ענישה, לא כי הוא ערבי, לא; כי הוא מחבל שמנצל את העובדה שהוא טרוריסט לפגע ולהשפיל אישה על יהדותה. וזה מה שאחמד טיבי שוכח, ואנחנו כאן כדי להזכיר לו – לימור, גם אני וגם את. הוא יכול לקלל אותנו עד מוחרתיים. הם לא מבינים שזה עובר לנו מעל הראש, זה לא נוגע בנו כהוא זה. אנחנו רואים להם, חברת הכנסת סון, חבר הכנסת פוגל. אנחנו רואים להם, ואנחנו רואים אותם, ואנחנו יודעים מי הם, והם לא מפחידים אותנו. ואם יש משהו אחד שמאפיין את הכנסת הזאת זה שאנחנו לא נותנים להם להיות יותר בעלבתים. הם הולכים פה, כולם מסתחבקים איתם, שוכחים את מיהותם ומהותם. אחמד טיבי, חברו הטוב של מרואן ברגותי – אם אתם הייתם יודעים איך הוא ממליך אותו, ואיך הוא מדבר עליו בפאר, ואיך הוא מהלל את משפחות השהידים. מהלל השהידים נמצא כאן בכנסת ישראל. אז הוא יגיד לי עד מוחרתיים שלא לקחתי את הכדורים, יש לו את אותם משפטים, כי הוא שוביניסט רדוד. לא לקחתי את הכדורים. מה עוד הוא אומר? אמרו עליי שאני ככה וככה, שהייתי סנגורית פלילית. אדון טיבי, אתה צריך להבין, מעל הראש שלי זה עובר. וכמו שהבטחתי לך פה שאני לא אתן לך להיות סגן יו"ר הכנסת – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – עם כדורים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני לא יודעת, בדיוק. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הבטחתי שאני לא אתן, ואני אמנע בכל דרך שיש לי את מינויו, את ההצבעה לו על ידי אנשי ימין להיות סגן יו"ר הכנסת. לא יקרה. אנחנו לא נאפשר את זה. לא לכבודנו, לא לכבוד חיילינו, לא לכבוד המורשת שלנו, הערכים שלנו, השואה והתקומה גם יחד. אנחנו נזכור לו ונזכיר לו, וזה למה אני יושבת כאן במליאה ושואלים אותי מה אנחנו יושבות פה כל כך הרבה שעות. כשהם פוגעים בכבודם של חיילינו, בכבודנו שלנו כנשים יהודיות, כשהם מנסים להפוך אותנו לגזענים או לגזעניות, כשהמטרה היא להכשיר ולטהר את הטרוריסטים ולפגוע בכבודם של חיילינו – אין פה לאף חבר קואליציה בעיה עם ערבים. אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, מדינת הלאום היהודי, שוות זכויות לכל האזרחים. אבל אנחנו לא נאפשר לטרוריסטים להרים את הראש. הם לא יהיו בעלבתים פה יותר, וזה שהם נמצאים פה – אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, עומד להדק את חוק המפלגות ואת ההגדרה כך שלא נאפשר להם לשבת בכנסת ישראל. ואם טיבי ימשיך לקלל אותנו, זה עובר לנו, מה שנקרא, מעל הראש, והפוסל במומו פוסל. ולכבוד מדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, לא נאפשר כאן את הקללות ההזויות שהוא מעז, הוא וחבריו לסיעה, כעניין שבשגרה – לא ניתן לזה להתרחש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. << הצח >> הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/975).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ונעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס להציג את הצעת החוק. רשימת הדוברים נעולה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, רגע, באתי למליאה, באתי להירשם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כבר אמרתי נעולה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה ראית שאני באתי. לא, תרשום אותי, בבקשה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפנים משורת הדין. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני קמתי להגיד, לא באתי סתם להגיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול לתת לו שתי דקות שלי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שוט. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא אעכב אותך עשר דקות, קח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, תן לי תוספת שלוש דקות שמגיעות לי. תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח מייד אחרי תשעה באב, מוצאי שבת נחמו, להציג כאן את הצעת החוק לפיצוי לנפגעי טרור. המצב החוקי היום, לצערי הרב, מעביר את משפחות נפגעי הטרור ויה דולורוזה, ויה דולורוזה בבתי משפט, בגלל שלא ברור את מי הם תובעים. אף שעבר חוק הקיזוז כאן בכנסת, לצערי הרב, כנראה, בשגגה או שלא בשגגה, זה לא היה מספיק לבתי המשפט בשביל להבין שנפגעי הטרור לא צריכים לעבור ויה דולורוזה, וכספי הקיזוז שמקוזזים צריכים ללכת למשפחות שנפגעות. זה דבר מינימלי שמדינה מתורבתת ומתוקנת אמורה לעשות. כך זה נעשה בארצות הברית וכך זה אמור להיעשות גם פה. אני שמח שעורר אותי אדם רציני שטיפל בנושא הזה בארצות הברית, עורר אותי על הנושא הזה כאן. ברור לי שרוב-רובם של חברי הבית גם חתמו על הצעת החוק וגם יתמכו בהצעת החוק כאן היום. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון עו"ד מירי פרנקל שור, שעזרה מאוד בכל הסבך של התמלול המשפטי והמורכב בשביל להביא למצב המינימלי שאותן משפחות לא יעברו את אותו ויה דולורוזה. אני מקווה שמהר מאוד יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שלקח את הנושא הזה מאוד ברצינות, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יעביר את זה כאן לקריאה שנייה ושלישית, ואני מבקש מכל חברי הבית לתמוך. אני רוצה לומר עוד משפט אחד, מכיוון שאנחנו נמצאים במוצאי שבת נחמו, על המאיימים בפירוק מדינת ישראל, ועל המאיימים שזו סופה של המדינה, ומה יהיה, ותחזיות שחורות, מאהוד ברק ועד לכל המומחים למיניהם שמסבירים לנו שזהו, זה סוף המדינה, אלה שמאיימים על הכלכלה, אלה שמאיימים על הביטחון, אלה שמאיימים על כל הדברים. אנחנו נמצאים היום במוצאי שבת נחמו. אנחנו קראנו בחלק השני של ספר ישעיהו ואנחנו הולכים לקרוא בשבעת השבועות הקרובים – רוב ההפטרות באות מספר ישעיהו – שהקדוש ברוך הוא מבטיח, וכמו שראינו, ראינו בשנים האחרונות את ההתקיימות והתגשמות הנבואות כאן בארץ ישראל, נמשיך לראות. "ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'"; "בצדקה תכונני רחקי מעֹשק כי לא תיראי וממחִתה כי לא תקרב אליך". מאמינים כולנו בדברי הנבואות, בדברי הנבואה שהתגשמה. בזה שאנחנו – לא יעזור לכם, "כל כלי יוּצַר עלַיִך לא יצלח". לא תצליחו להזיז שום דבר. "חסדי מאתֵּך לא ימוש". הקדוש ברוך הוא לא עזב את חסדו ועם ישראל לא יעזוב את חסדו. הנבואות תתגשמנה, ולא יכול אף אחד – כל כלי שקם ומאיים וחושב שסופה של המדינה – בגלל עוד קצת לימוד תורה, עוד קצת יהדות, עוד קצת התקרבות, הדבר הזה לא יעזור. אנחנו נמצאים בשבעה דנחמתא, ושנזכה לראות מהר מאוד בהתגשמות דברי הנבואה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. ראשון הדוברים – חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מתכוון לתמוך בהצעתו של חבר הכנסת פינדרוס, אם כי לא ניתן להישאר אדיש לדבריו על הניסיונות לפרק את המדינה. למיטב זיכרוני, הוא זה שהציע להפציץ מן האוויר את בית המשפט העליון של מדינת ישראל, ואמר את הדברים בדרשת חג או בלימוד חג לקראת יום העצמאות. נו, אז הוא האחרון שידבר איתנו על פירוק המדינה. אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי לעלות על מנת להתייחס להצעת החוק שזה עתה אישרה הכנסת. לא הייתה לי רשות דיבור במסגרת הדיון בחוק. ואני מבקש לומר כך: החוק שהועבר על ידי הכנסת, יש בו דבר אחד חיובי ונכון – אותו תיקון בחוק העונשין שקובע כפל ענישה על עבירות שבוצעו על רקע של גזענות, של שנאה, על רקע השתייכותו של הקורבן לקבוצה מסוימת, זה מהלך ראוי, ואנחנו הצענו בדיוני הוועדה שזה המהלך שבו ראוי להסתפק. אלא שמטעמים פופוליסטיים לחלוטין, גורמים בקואליציה עמדו על כך שבאמצעות החוק הזה נתקן גם את חוק המאבק בטרור. וצריכים אזרחי ישראל לדעת שהתיקון הזה הוא כל-כולו מהלך פופוליסטי, מכיוון שהוא לא משנה דבר מהותי בחוק המאבק בטרור. הסיבה היחידה שהחוק תוקן זה על מנת לתת פרס לתפיסת העולם הכהניסטית, שמיוצגת גם סביב שולחן הממשלה וגם בקואליציה. חוק המאבק בטרור כיסה מלכתחילה מקרים של חבלה גם על רקע עבירות מין כשמתקיימים יתר היסודות שקבועים בחוק. אלא שהמפלגה הכהניסטית כאן בבית הזה ביקשה להשתמש בחוק הזה על מנת להעצים את המסע הלאומני והגזעני שהיא מקדמת. וכאן, אדוני, אני מבקש לפנות דווקא אל חבריי באופוזיציה ולומר משהו לכם, חברי יש עתיד והמחנה הממלכתי, שאני אומר בלב לא קל: חברי ישראל ביתנו תמכו בהצעת החוק. דעתם לא כדעתנו. יש בינינו גם חילוקי דעות אידיאולוגיים. הם בחרו לתמוך בחוק הפופוליסטי והמיותר הזה – בבקשה; אבל אני לא מצליח להבין את חברי יש עתיד ואת חברי המחנה הממלכתי, שיודעים שהחוק הזה הוא חלק מהקמפיין של הכוחות הכהניסטיים שנמצאים כאן – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, החוק הקודם. – – אבל בוחרים לצאת מהמליאה. וחברים יקרים, הגיע הזמן שתבינו שאנחנו בקרב איתנים לבלימת הצונאמי הכהניסטי, ומול הצונאמי הזה הפטנט של לצאת מהמליאה ולא להצביע על ההצעות שלימור סון הר מלך חוגגת כאן מעל הבמה הזו, ואיתמר בן גביר הולך לנהל עליהן קמפיין – האופציה הזו היא לא אופציה ראויה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חברים יקרים, מול הצונאמי הכהניסטי צריך לבנות חזית אופוזיציונית. צאו מהאלם. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת אלעזר שטרן. אמרו שאולי יהיה איזה נאום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהיה, יהיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי אחר כך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל החלפת איתי? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אמרו לי שוויתרת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא ויתרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סימון לא מוותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרו שאתה טיפוס ותרן. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת שטרן, אנחנו מחכים לך באמת בשקיקה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע, את צודקת. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, תביאו בשורה. יוצאים לפגרה. תביאו בשורה. הבאתם שיסוי, הבאתם שנאה, הבאתם פגיעה כלכלית אנושה, הבאתם פגיעה ביטחונית אנושה – נתאושש מזה, אבל תביאו בשורה. אל תגידו לנו: נתקדם בהסכמה רחבה. אנחנו לא מאמינים לכם. כבר שיקרתם לנו. לא הטעיתם אותנו – שיקרתם לנו. ניסיתם להרדים את כולם – אותנו כאן, את המפגינים שם – ובסוף לפני שבוע דרסתם את האמון האחרון שעוד נשאר. להגיד לכם מה צריכים לעשות? את מה שאתם קוראים במקור ראשון: תגנזו. תגנזו, ואחר כך ניפגש. גם התומכים הכי גדולים שלכם אומרים לכם: תגנזו. הם מסתכלים על הנזקים. אתם הממשלה, לא אנחנו. אנחנו לא יכולים לגנוז, אנחנו לא יכולים לעצור. אתם דרסתם, וחובת התיקון רק עליכם. אנחנו קראנו יותר מפעם אחת. גם אנחנו קיבלנו ביקורות: איך אתם מוכנים לפשרה – רק עכשיו שמעתם. אמרנו: אין לנו ברירה. תסתכלו, גם האנשים הטובים – מנכ"ל משרד החינוך, יושב-ראש הדואר – גם הם כבר נדרסים בתוך החקיקה הזאת. אני קורא מכאן לרופאים, להייטקיסטים: אל תעזבו לא את בתי החולים, לא את ההשקעות, אל תעבירו את החברות לחו"ל. יהיה פה טוב יותר. יש פה יותר מדי אנשים טובים מכדי שהממשלה הזאת תצליח להמשיך ולהרוס את כל מה שבנינו כאן, אבל בתנאי אחד – שלא תעזבו. אתם, הרופאים, אנחנו צריכים אתכם פה; אנחנו צריכים פה את ההייטקיסטים, צריכים פה את ההשקעות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסיים. נכון, לא על זה יצאנו להפגנות. הם לא ישרתו בצבא, אבל הם ייתנו דין וחשבון למי שימשיך להגן עליהם. אתם לא תלמדו רפואה בגלל שאתם לא לומדים רפואה; אתם תגידו תפילה ו"מי שברך" לחולים, אבל הרופאים יהיו בבתי החולים, לא הרופאים שאתם מגדלים, בגלל שאין לכם מקצועות ליבה. אתם תמשיכו לא ללמד ולסמוך עלינו. אתם חושבים שתקימו מאחזים בלתי חוקיים, תקראו לזה אחר כך התיישבות צעירה, ואנחנו נמשיך ליפול במלכודות האלה. עד כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נישאר כאן, נילחם כאן, כיוון שבסוף ננצח. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. האצבע הזאת יותר מדי מאיימת ומאשימה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, ככה. אני באמת מאשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. בבקשה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> סיימון, בהצלחה, סיימון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, די כבר עם סיימון – – – << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> סיימון, בהצלחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סיימון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סיימון טמפלר, לא סתם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סיימון. אבל תותיר עלינו חותם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם פה יש לך חברים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בשבילי זה יום קצת עצוב. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, היום את מסיימת ובעצם יוצאת לדרך חדשה ומרתקת, והיה לי חשוב לעלות לפה לדוכן כדי להגיד לך כמה דברים. אני בטוח שאני מייצג חלק גדול, גם מעם ישראל ובמיוחד ממפלגת יש עתיד. האהבה הגדולה שלנו אלייך – באמת אי-אפשר לתאר אותה, והעזיבה שלך היום היא מצד אחד יום עצוב לי ולחברי הכנסת, ומצד שני דרך חדשה. אני בטוח ואין לי ספק שאת תהיי ראש העיר הבאה של עיריית תל אביב. בשבועות האחרונים מאוד מאוד צרם לי שאת ישבת פה בכיסא הזה, ועלה לפה יום אחרי יום במיוחד השר אמסלם, ודיבר כל הזמן על ספרדים ואשכנזים ועל הקיפוח ועל זה שאנחנו שמים בצד את אנשי הפריפריה, שהם שמים בצד. והיום בבוקר בדרך לפה קראתי שוב את הביוגרפיה שלך, ואני רוצה להגיד לשר אמסלם ולכל מי שנמצא פה שאורנה ברביבאי נולדה ברמלה וגדלה בעפולה למשפחה עם שבעה ילדים, שלא היה תמיד הכי קל והכי פשוט, ולמרות ולמרות – אורנה ברביבאי בסופו של דבר הייתה האלופה הראשונה בצה"ל, ראש אכ"א, שרת הכלכלה, אחת מהטובות ביותר שהיו במדינת ישראל, וכאחד שישב ימים ולילות בחוק ההסדרים ויודע מה עשית במשרד הזה ימים ולילות – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אבל סימון, אתה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני פה עומד כדי להגיד תודה ענקית – תודה ענקית בשם מפלגת יש עתיד, בשמי קודם כול, בשם כל הפעילים שלנו. אנחנו נעשה הכול ונהיה בכל מקום שצריך כדי שהדבר המדהים הזה, ראש עיריית תל אביב – האישה הראשונה תהיה אורנה ברביבאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, סימון. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> בהצלחה, אורנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם. בהצלחה, אורנה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לסיכום, אני רוצה להגיד גם לחברי הקואליציה שאין כמו אורנה, ולא יהיה כמו אורנה – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> הגיע הזמן, ראשת העיר תל אביב, אישה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואנחנו אומנם לא עושים איזה הספד, אבל האהבה שלי אלייך גדולה, ואני מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם. אוהב אותך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תודה, סימון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. קודם כול, דבר טוב ששמענו – אם נולדת ברמלה, כרמלאי לרמלאית – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> – – זה ודאי מקום נפלא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא בבני ברק? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אני אעשה בלי שתצעקי עליי? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> איך, נו מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך, איך נסתדר בלי שתצעקי עליי בחוקה? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ביקרתי ביישוב אבו תלול שבנגב, לאחר שהדחפורים של מינהל מקרקעי ישראל הגיעו לשם ביום רביעי שעבר, הרסו שבעה בתים ביישוב אבו תלול ושלושה בתים ביישוב כסייפה. כבר שבועות אנחנו פונים למשרדי הממשלה, לשרים, וגם פנינו לראש הממשלה על מנת להפסיק את מסע ההרס הזה של הבתים של התושבים והאזרחים בנגב. לא סביר ולא יכול להיות שהמדינה מתנכלת לאזרחים ביישובים הבדואיים ולא מספקת להם פתרונות. אדוני היושב-ראש, אנחנו דורשים מהממשלה להפסיק את ההריסות ולתת פתרונות לאנשים. 11 יישובים בשתי מועצות אזוריות, נווה מדבר ואל-קסום, ללא אופק תכנוני, ומזה שנים רבות אנחנו דורשים מהממשלה שתספק פתרונות לאנשים. היא הורסת באבו תלול, הורסת בכסייפה, הורסת בחורה, בא-סייד, קסר א-סיר, מחלקת התראות ולא נותנת אפשרויות וחלופות לאנשים. אני אספר לכם סיפור של פקיד ממשלה אחד, פקיד של מינהל מקרקעי ישראל, שהגיע לאנשים, ושאלו אותו האנשים: מה החלופה, איזו חלופה אתה נותן לנו? הוא אומר להם: לכו, תגורו על הירח. איזה מין תשובה זאת שפקיד ממשלתי מספק לאנשים? במקום לתת חלופה לאנשים, הוא אומר להם דברים נוראיים כאלה. ולכן הדרישה שלנו מהממשלה וגם מהפקידים היא להתחשב במזג האוויר השרבי הזה ולהתחשב באנשים, להפסיק את מסע ההריסות בנגב ולתת חלופות לאנשים, לתכנן יישובים על מנת שנגיע להסדר שיתאים לאנשים בעידן החדש הזה. אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה וגם המדינה תתעשת ותספק פתרונות לאנשים. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל טוב על הגיוס, חברת הכנסת דבי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מזל טוב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היום יום מרגש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ספרי לנו. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היא אמרה מזל טוב על הגיוס – אז ביום שלישי הבת שלי מתגייסת, ואני מאוד מאוד מתרגשת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> בהצלחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בשעה טובה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הילדה הקטנה שלי, הקטנה-גדולה, והיא תתגייס ללוחמה. זה מרגש אותי, כי הינה, יש לנו בנות מצוינות שילכו וישרתו את מדינת ישראל. כבוד היושב-ראש, אנחנו מסיימים היום את מושב הקיץ ונערכים למושב הבא. בנימה אישית אני רוצה לומר שהמושב הזה היה מושב מורכב, קשה. ראינו מה קורה ברחובות, ראינו את העם שלנו. עם זאת, עדיין היום אנחנו נצליח להעביר כמה חוקים חיוביים, בין שזה התיקון של חוק הנכים ובין שזה החוק על אלימות במשפחה, ועוד כמה חוקים שהם אופטימיים, שהם לטובת הציבור. אני שמחה שהממשלה מצאה לנכון בתקופה המאוד-כאוטית הזאת לשים על שולחנה גם חוקים חשובים, ויש לנו צורך להמשיך ולזכור שאנחנו בעצם נבחרנו למען האזרחים. אני קוראת בהזדמנות זו לראש הממשלה, לקואליציה ולאופוזיציה, להתכנס ולסגור את המשבר הזה. בטלו את עילת הסבירות. בואו נלך לוועדה מסודרת, בואו נקדם. צריך רפורמה, צריך רק לעשות אותה נכון, ולא בנימה של "ניצחנו, אנחנו הגיבורים", אצבע בעין. זה לא מתאים, זה לא מתאים למדינה שלנו. לסיום, ברשותכם אני רוצה לומר לחברת הכנסת, השרה לשעבר, החברה – ואני נחנקת עכשיו – אורנה ברביבאי, שעוזבת אותנו היום, אבל לטובת מטרה מצוינת – כפי שכולכם יודעים, השרה לשעבר תתמודד לראשות עיריית תל אביב, ואני מתה מקנאה שאני לא תושבת העיר תל אביב. אין לי ספק שאת גם תיבחרי וגם תובילי את העיר המצוינת הזו. אם קוראים לך אלופה, את אלופה, תרתי משמע. אני רוצה לומר לך תודה, כי כשאני באתי לכנסת הזו, את היית האימא שלי, המורה שלי, אף על פי שאני בת גילך כמעט, אבל את היית הכול בשבילי, המנטורית. את תחסרי לי כאן באופן אישי, אבל אני בטוחה שאנחנו נשמור על קשרים מצוינים. אני באמת רוצה לאחל לך מכל הלב שתצליחי. את ממש מעוררת השראה. כשאני דיברתי על הבת שלי עם הצבא, הדוגמה הראשונה שיכולתי לתת – תסתכלי על האלופה אורנה ברביבאי. זה החלום. אז תודה רבה לך על הכול. תודה לכולכם. שתהיה לכם פגרה נעימה, ובאמת, בואו תעשו חישוב מסלול מחדש, בואו נאחד את העם הזה. מגיע לנו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לסיום המושב אני מבקשת לומר כמה דברים לעם ישראל ולכנסת ישראל. כשנכנסתי לכנסת, חשבתי שזה משהו מאוד מאוד גדול, ואני אהיה מחוקקת, וזה איזה מין משהו – ומסתבר שזה לא משהו בכלל. זה מורכב מאוד, ובעיקר זה מורכב ממשחקי כוחות שאני חושבת שכל אחד מאיתנו – אני חושבת שגם האופוזיציה ראתה את זה, צריך לחשב בעניין הזה. משהו פה לא הגיוני. לא הגיוני שאנחנו נתנגד לחוק של האופוזיציה רק כי זו אופוזיציה; לא ייתכן שהאופוזיציה תתנגד לחוק רק כי זו הקואליציה; לא ייתכן שהאופוזיציה ככזאת תעשה כל מה שהיא יכולה למוטט קואליציה שכבר התכנסה וקיבלה את תיקוף ואמון הכנסת, כי זה הופך פה את השגרה לבלתי נסבלת, ואני אסביר לכם גם למה. הרי הסיכוי של ממשלה שקיבלה את תיקוף הכנסת ב-64 מנדטים להצליח ולשרוד הוא בינוני פלוס עד גבוה, כי מה לעשות, ברגע שעובר תקציב, אף אחד לא רוצה לפרק ממשלה, ובטח לא ללכת לבחירות. ואני אומרת כאן, ואני תוהה בעניין הזה, אני חושבת שיש חברי כנסת מהאופוזיציה שיודעים שכשיש הצעות חוק שמשום מה יש להן התנגדויות אבל יש בהן היגיון, אפשר לקדם אותן ולחשב את זה מחדש ולהביא את זה לקידום, כי כך נכון לעשות. אני אומרת כאן בצניעות ובהתרגשות גם יחד: 1. כולנו מחויבים לטובת עם ישראל. נקודה. ובאשר למחויבות שלנו לעם ישראל, אני אומרת: זה לא משנה אם אתה נבחר ציבור או אתה ציבור – לא יצאו מהפה שלי אף פעם המילים שאני אעשה הכול כדי שכלכלת ישראל תיפגע, שאנשים לא יוכלו לשלם כסף למשכנתה, לא יוכלו לקנות במכולת, וכל זה כי אני רוצה למוטט ממשלה. לא יצאו המילים האלה מהפה שלי. זה לא מכבד אותי, זה לא מכבד את המדינה שלי בשום צורה שהיא, ולא משנה אם הייתי בשלטון או לא הייתי בשלטון. גם בשלטון בנט, שהייתי נגדו בצורה נחרצת וחשבתי שזו פגיעה אנושה באמון הבוחרים, מה שנכון – מעולם לא שמעתי את עצמי ולא העליתי בדעתי שאני אומר שאני אעשה הכול, אפגע בכלכלת ישראל, בנראות מדינת ישראל ובחוסן הלאומי שלה. ולכן, לסיום אני אומרת כאן לעם ישראל בכלל: יש לנו מדינה אחת, לא היפרדות ולא שני חלקים, ולא ישראל ולא יהודה – מדינת ישראל אחת, מדינה יהודית ודמוקרטית, שוות זכויות לכל אזרחיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בשם הטייטל הזה אנחנו נמצאים פה ואמורים וחייבים לדאוג לעם ישראל בדרך הנכונה. אין לי בעיה עם נוקבות, אין לי בעיה עם ביקורת נוקבת שאנחנו סופגים ומעבירים, אבל מסתכלים עלינו ונושאים אלינו עיניים. ולחבריי מהקואליציה: מחזקת אתכם. קיבלנו מנדט, נמשיך לפעול ולעשות. אני מבהירה פה באמת – הרי כל בר-דעת יודע, העברנו את צמצום עילת הסבירות – מזכירה, יאיר לפיד היה בעדה, גדעון סער היה בעדה, אין בה שום דבר. כל משפטן מבין שמותר ויש לבג"ץ את היכולת להמשיך להעביר ביקורת על החלטות ממשלה ושרים מכוח עקרונות הצדק. אבל אני מבהירה פה שחוקקנו, אדוני יו"ר הקואליציה, כי היינו חייבים לחוקק – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זכותנו לחוקק, ואני בטוחה שכך נמשיך לעשות, וחובתנו, כולנו, לשמור על הקואליציה הזאת ולמלא את ימיה של הכנסת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת – וחברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה רבה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לאחר מכן – חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אורנה, זו הזדמנות להגיד לך תודה ענקית. הכנסת מפסידה פרלמנטרית ושרה מדהימה, אבל תל אביב מרוויחה. אני לא נפרדת, כי לא נעים לי להגיד לך שאת לוקחת אותנו – זו עסקת חבילה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> יש הרבה בעלי חיים בתל אביב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש הרבה בעלי חיים בתל אביב, ולמעשה על זה רציתי לדבר. עליתי לכאן, לא תכננתי לדבר היום, אבל הווטסאפ שלי והפייסבוק שלי, כל מדיה אפשרית שלי מופצצת בהודעות חוזרות לגבי הפרות האדומות. אם לא מספיקות לנו הצרות במדינה, שר המורשת – המשרד הכי מיותר, שהיה מחלקה והפך להיות משרד עם תקציבים ועוזרים – החליט לייבא לארץ לטובת זיווג ויצירת עוד פרות אדומות. מה הם הולכים לעשות עם הפרות האדומות, אורנה? לשרוף אותן חיות, לשרוף אותן חיות כאיזשהו משהו לטובת בית המקדש השלישי, כל מיני דברים הזויים. עכשיו אני פונה כאן לשר החקלאות: לא ברור לי איך בכלל אפשרת לדבר כזה לקרות, לייבא לכאן פרות אדומות. אני פונה לשרה להגנת הסביבה: בואי תגני על הסביבה, כי אם את לא תגני, אני וכל מיליון פעילי בעלי החיים בארץ הזו נעמוד כחומה בצורה. אנחנו לא נאפשר לשרוף פרות חיות בשביל טקס. אז קחו לתשומת ליבכם, אנחנו מתכוונים להילחם בזה בכל הכוח. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הנאום הזה לדבר על האלופה לשעבר, השרה לשעבר, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בעבודה השוטפת פה אנחנו לפעמים לא שמים לב איזה יהלומים יושבים בינינו בכיסאות הללו. כשמדברים על נשים פורצות דרך, מדברים על אורנה: האישה הראשונה שקיבלה דרגת אלוף בצה"ל; האישה הראשונה שהייתה יו"ר ועדת חוץ וביטחון; מדליקת משואה; אבירת איכות השלטון; שרת הכלכלה שעשתה אולי הכי הרבה עבור כלכלת מדינת ישראל. אני יכול לומר את זה ממקור ראשון – הייתי שם, ליוויתי מקרוב את רפורמת היבוא, שבאמת בפעם הראשונה עשתה שינוי אמיתי. אתם יכולים לדבר עם בכירי האוצר שבאו אליי אחרי כל דיון ואמרו לי: תקשיב, 20 שנה אנחנו חולמים על זה – אורנה באה ופתחה את הדלת הזו; קיצור שעות המתמחים ברפואה – עוד לא נגמר, אבל אורנה הראשונה שאמרה: כן, מגיע להם, צריך לעשות את זה. ולא הרבה יודעים שהיא יצאה באמצע כנס של ראש המפלגה שלנו לפיד, עזבה הכול, כי היא ראתה אותם וראתה שכואב להם. והכי חשוב – אין פה מישהו בבית הזה שלא יודע שכאשר מדברים על אורנה, מדברים על אנשים. אני לא יודע איך את עושה את זה. באמת, אני לא יודע איך את עושה את זה – מהפוזיציה, מהמקום שלך, באמת לראות כל אחד ואחד שנמצא בכל מקום. ואני מסתובב איתך הרבה, ואני רוצה לומר לך קודם כול שיהיה לך ברור שאנחנו לא נפרדים – איפה שאת תהיי, אני אהיה שם וכולנו נהיה שם. בתור מישהו שהגיע מהשלטון המקומי, את בדיוק מה שהעיר הזאת צריכה. היא צריכה שמישהו ירד ויראה את האנשים; שמישהו יסתכל עליהם; שמישהו ייגע בהם; שמישהו יתקן את כל הדברים שלא נגעו בהם; שמישהו ייכנס לכל השכונות – אף אחד לא עשה את זה; שמישהו עם יכולות אמיתיות ייקח את הדבר הענק הזה. אני חושב שכאשר בוחרים מישהו עם יכולות אמיתיות – בוחרים מישהי שעשתה את זה, ניהלה מערכות הרבה יותר גדולות, הרבה יותר מאתגרות, הרבה יותר קשות, בעיתות חירום. אורנה, אני אומר לך מפה, אנחנו כולנו מגויסים. אני חושב שיש קונסנזוס בבית הזה: אין דבר יותר עצוב מזה שאת הולכת, ואין דבר יותר שמח מזה שאת תיכנסי למשרד ראש עיריית תל אביב ותהיי האישה הראשונה אי פעם שמכהנת בתפקיד הזה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, ולאחר מכן – חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הקשר ההדוק בין המסורת היהודית לקהילה היהודית הוא זה ששמר עלינו לאורך כל ההיסטוריה מכל הבאים עלינו לכלותנו. ההיסטוריה מלמדת אותנו שעם יכול להתקיים מנותק מאדמתו, תחת חורבן, בגלויות, בחיי עבדות, אבל להתקיים בזכות דבר אחד – בזכות זה שהוא מאוחד סביב המסורת וחיי הקהילה המיוחדים. שום אויב לא יכול למחוק מעל דפי ההיסטוריה עם שהוא אחד, יחיד ומיוחד. אני רוצה להעביר מכאן מסר לאויבים שלנו העוקבים אחרי ההתפתחויות האחרונות כרעבים לטרף: היינו ונשארנו אחים, עם אחד, יחיד ומיוחד – מאוחדים כפי שהיינו כשיצאנו ממצרים, חצינו את הים ונלחמנו על ארץ כנען; מאוחדים כפי שהיינו כשיצאנו לגלות אלפיים שנה; מאוחדים כפי שהיינו במחנות העבודה; מאוחדים כפי שהיינו בפרעות במזרח אירופה, בפרעות הקשות במרוקו, בלוב, בכל רחבי העולם; מאוחדים כפי שהיינו בעלייה הראשונה לארץ וגם בכל העליות שבאו אחריה; מאוחדים כפי שהיינו כשחגגנו ברחובות מדינת ישראל כשהקמנו את המדינה; מאוחדים כפי שהיינו כשנלחמנו עליה יום אחר יום במערכות שונות במלחמת העצמאות, ב-1967, ב-1973; מאוחדים כפי שהיינו בתקופות האינתיפאדות, המבצעים ומלחמות ישראל; מאוחדים כפי שהיינו בכל יום זיכרון ובכל יום עצמאות. בדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה מותר ואף רצוי למתוח ביקורת על הממשלה, על חברי הכנסת, על השרים. אך תפקידנו כנבחרי ציבור הוא לשמור על אחדות העם. אנשים אחים אנחנו, חרף כל האי-הסכמות או מחלוקת פוליטית כזאת או אחרת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> די, מספיק. תעשו מעשים, לא רק דיבורים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אם תקשיב עד הסוף, תבין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתם לא עושים מעשים, רק דיבורים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אך ידעו האויבים, שיזכרו היטב כי עם ישראל אחד ומאוחד על כל חלקיו. באף מצב לא נאפשר שוויכוחים ואי-הסכמות פוליטיות בינינו ישרתו את האינטרסים של האויבים שלנו, שמבקשים את הרעה שלנו, אלה שבאים לכלותנו. אני קוראת לכם: בימים אלה אני מגבשת הצהרה – הינה, בבקשה, אני מגבשת הצהרה, מיקי, הצהרה פומבית בדבר אחדות העם, כדי להעביר מסר חזק: אנחנו נשארים אחים עם כל המחלוקות. זה בסדר, מותר להתווכח, אפילו רצוי להתווכח, אבל אנחנו נשארים מאוחדים סביב – יחד איתנו, כדי שהאויבים שלנו ידעו שלא באים לכלותנו. ואני מבקשת מאוד שגם באופוזיציה – בינתיים בקואליציה חתמו על זה. אני אשמח מאוד אם תרימו את הכפפה גם אתם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הם חתמו תוך כדי זה שמצביעים בעד חוק הסבירות או אחרי? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> רם, אתה הרי יודע טוב מאוד שזה באמת לא זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> כן? מה אני יודע? אתה יכול לצעוק עד מחר "אחים". אני רוצה לראות מה עשית. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> שזה באמת לא זה. הרי אם המחאה – הרי אני ישבתי שם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הצענו לכם פשרה, הצענו לכם פשרה. למה לא קיבלתם אותה? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אורנה וגם אני ישבנו שם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אחים מתפשרים. אחים מתפשרים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> יכולנו להגיע להסכמות, אבל אתם נבהלתם, אתם נבהלתם – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> איך שר הביטחון התחנן פה – התחנן פה לפני יריב לוין. מה, מה קרה לכם? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכשמאיימים כל היום בפיצוץ השיחות, כך זה נגמר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקי עם הצביעות הזאת. תפסיקי עם הצביעות – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר'ה, הדיון הזה לא ייגמר עכשיו. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אם אתם רוצים להמשיך את הפער – אתה יודע מה זה מזכיר? את הסיפור – אני רק אספר סיפור קצרצר על אותו אחד שהיה בספינה ויחד איתו היו עוד אנשים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לעלות על הדוכן, לעמוד על הדוכן ולהגיד: אחים, אחים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ניסים ואטורי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> רם, תקשיב, זה לא דבר קשה. הם ישבו בספינה, והוא קודח חור. הם אמרו לו: למה אתה קודח? הוא אמר: מה אכפת לכם? זה בחלק שלי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תקפיאו, תקפיאו, תקפיאו את החוק. תקפיאו את החוק. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> נראה אתכם מקפיאים את החוק. תעשו צעד. תעשו צעד. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> זהו. שלום על ישראל. שלושה חודשים לא היה, שלושה חודשים לא היה שום דבר. הפסקתם? לא הפסקתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית. תודה רבה. חבר כנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי כבוד השר שיושב במליאה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השר גלנט, השר כהן, השר מלכיאלי. יש פה שרים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש פה שרים? אוקיי. אדוני היושב-ראש, אני שמח שדווקא אתה מנהל עכשיו את הישיבה. כיושב-ראש ועדת הבריאות אני קורא לך לכנס את הוועדה מייד בעקבות מה שקורה עם הרופאים והקבוצה, אותה קבוצת ווטסאפ של רופאים ששוקלים לעזוב את המדינה. אני לא יודע אם שינוי המנגינה הזאת והקריאה לאחדות קשורים לאותה קבוצה. אם כן, קודם כול, אני מוריד את הכובע, מודה ושמח על כך. שבעה חודשים אמרתם: טייסים – זה למעלה, לא מעניין, אפשר למצוא תחליף; כלכלנים בכירים – לא מעניין, הכלכלה חזקה; משפטנים – מה הם מבינים? אנחנו נביא את המשפטנים שלנו, הם לא מבינים שום דבר. פתאום, כשזה מגיע לרופאים, שיניתם את המנגינה, ואני אומר, טוב ששיניתם את המנגינה. עכשיו אני אגיד משהו. להכין רופא מקצועי לוקח יותר מעשר שנים, ולמדינה זה עולה למעלה ממיליון וחצי שקלים. אני כבר לא מדבר על כל מערכת הבריאות, שצריך להשקיע ולשדרג בשביל שהרופאים יישארו בארץ. משנת 1991 עד תחילת שנות האלפיים עלו למדינת ישראל למעלה מ-43,000 רופאים מהעלייה הגדולה של ברית המועצות. רובם הגדול לא למדו בארץ, מדינת ישראל קיבלה אותם בחינם. נכון, הושקעו תוכניות, השקיעו בשדרוג שלהם, בהכשרה הנוספת שלהם, אבל את הכסף הגדול מדינת ישראל לא שילמה, ועכשיו אנחנו נמצאים לפני סכנה ממשית – אלפי רופאים פשוט יעזבו את המדינה. כשאני שומע ריאיון עם רופא בכיר בשיבא שאומר: אני בלב כבד מחפש מקום לכמה שנים לרדת מהארץ, ואנשים כמוהו יש שלושה בכל המדינה – אדוני היושב-ראש, אני חושב שאין סיבה מוצדקת מזו לכנס מייד את הוועדה ולדבר ולבדוק את הסוגיה הזאת, כי הסוגיה הזאת תפגע בכולנו בסוף. אני אומר לכם, חברים, אם לא תתעוררו ותפסיקו להשמיץ ולדבר בגנאי: תלכו, תלכו, זאת המדינה שלנו, יהיה יותר טוב – המדינה תמות, תרתי משמע. התורים יהיו יותר ארוכים, האנשים האלה לא יגיעו בכלל לפריפריה. להכין רופא זה לא לעמוד עם שלט: אני אהיה פעם טייס F-16, כמו שראיתי בהפגנה בקפלן. להכין רופא לוקח עשר שנים. עד שהפריפריה תכין רופאים – ודרך אגב, יש מספיק רופאים שבאים מהפריפריה – זה ייקח שנים, הרבה כסף, והמדינה הזאת תמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני אצנזר, אורנה, אני רק אגיד שיכול להיות שאנחנו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל היה נעים להכיר אותך במציאות – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יכול להיות שאנחנו נפסיד אותך פה, על כל מעלותייך, והן רבות – את באמת אישה מיוחדת ומקור לחיקוי להרבה מאוד נשים בארץ הזאת, במיוחד לנשים שבאו מהמקום שאני ואת באנו ממנו. והשמיים הם הגבול. אז יכול להיות שנפסיד אותך, אבל העיר תל האביב והשלטון המקומי ירוויחו אותך בגדול. תהיי ברוכה, תצליחי. אני כל הזמן שומע, אני שומע את קטי, חברתי הטובה. קטי, בדקה ה-90 ניסה גלנט, שר הביטחון, להגיע לאיזו פשרה, וראינו, כל עם ישראל, איך הוא נדחה בגלל העקשנות. אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש. תקשיבו. וגם חברת הכנסת טלי גוטליב, עם הרגישות שלך, אני מבקש שתקשיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני תמיד מקשיבה לך, מאיר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום בממשלה, אדוני יושב-ראש ועדת הרווחה, קיצצו מהרווחה והחינוך 164 מיליון שקלים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא מהרווחה והחינוך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נכון גם נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אל תעשו את מה שידיעות אחרונות – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד את דבריי, ואתם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא קיצצו את זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, רבותיי. אנשי הרווחה שהכינו את הקיצוץ יודעים על מה הם מדברים, עם כל הכבוד לזה שאתם צועקים. אני רוצה לשאול דבר כזה: האם במציאות כל כך קשה – והייתי בשתי ממשלות, מעולם לא הסכמתי שיהיה קיצוץ ממשרדים חברתיים. מעולם. עכשיו, אני לא אומר לכם את זה כביקורת. אני מכיר את הרגישות שלכם. תעמדו על זה שזה לא יקרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל זה לא מתוך הרווחה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, מה זה משנה מאיפה זה? אלה כספים שאמורים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא קיצוץ. זה לא קיצוץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, זה לא דיונים. בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין דיונים. תאמינו לי, אני קצת יותר מבין, ואני יודע מה זה כספים שנשארים בדצמבר, ואיך כשרוצים לקצץ, מקצצים וקוראים לזה "אחר". << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, לא בגלל זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל ואני מבקש מכם – ליכוד, יש עתיד, כל מי שאתם רוצים: בואו נתאחד, קטי, כמו שידענו בכנסות קודמות, ונהיה אגודה אחת כשמדובר בקיצוצים במשרדים חברתיים. תזכרו – שמעתי אותך, קטי, שמעתי את יושב-ראש הוועדה, כיצד אנחנו נלחמים שלא יקצצו שעות לילדים האוטיסטים במשרד החינוך. זה מה שאני רוצה להגיד. בואו נתעלה לרגע, שכולנו נבהיר: מהמקומות האלה לא מקצצים. והדבר השני – ואני פונה לשר מלכיאלי, ראיתי אותו כאן: האמן לי, כראש העיר שילמתי בכבוד את משכורתם של רבני הערים, ואני שומע הבוקר שרוצים להעלות את שכרם ורוצים להוסיף להם דרגות. חבריא, ברגעים כאלה, אדוני השר, אל תעשה את זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש רגעים שבהם – תכבוש את יצרך. לעיתים הם מקבלים שכר יותר גבוה משל חברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. לאחר מכן יסכם את הדיון חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברתי היקרה חברת הכנסת אורנה ברביבאי, האלופה בצה"ל, שרת הכלכלה, יושבת-ראש ועדת החוץ והביטחון, אישה רבת-פעלים, ששברה כל תקרת זכוכית אפשרית, היכולות שלך – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, אני רוצה להבין, נפרדים ממך היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, היא התפטרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הגישה התפטרות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז תגידו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היכולות שלך כל כך גדולות – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי להם שלא צריך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא הבנתי, מי נכנס במקומך? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אנחנו מברכים אותך על הדרך החדשה שבחרת בה כדי לתרום לציבור. יותר נוח לשבת פה, בכיסא הזה, אני מודה, מאשר ללכת ולרוץ לראשות העיר תל אביב. וכן, את יכולה את זה, אנחנו לצידך, לימינך, לשמאלך. ככל שנצטרך – נעשה, ואין לי ספק בכלל שתכבשי גם את הפסגה הזו. בהצלחה. אוהבים אותך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, יש לי זמן, בשביל זה באתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, עבר עליי שבוע קשה, עליי ועל חבריי. ראיתי את שר המשפטים יושב משמאלו של ראש הממשלה ואת שר הביטחון מימינו של ראש הממשלה. שר הביטחון כמעט מתחנן על נפשו – אבל תן להם משהו – אבל שום דבר, וראש הממשלה יושב בשקט, לא מוציא הגה מפיו, איבד את זה לחלוטין – את המנהיגות, את כושר קבלת ההחלטות. הצביע ונמלט מהמליאה, דקה לא נשאר במליאה. חבריי בקואליציה, ראיתי את רובכם, פניכם קבורים בשולחנות שלפניכם, רובכם בבושה, מבינים את גודל השעה ואת גודל המשבר. הינה, אני אומר לכם, אני מבקש מהרופאים לא לרדת מהארץ; אני מבקש מהכלכלנים לאחוז בכלכלה חזקה; אני מבקש מאנשי המילואים לבוא ולהמשיך להתנדב ולהמשיך לשרת במילואים; אני מבקש מכולם לנסות ולהחזיר את הרכבת לפסים. אבל אתם לא רוצים להחזיר את הרכבת לפסים. אתם נאחזים במשפט "אחים אנחנו", אבל לא עושים שום דבר. שום דבר. תחוקקו, תלכו הלאה, תחוקקו את כל נושא הוועדה לבחירת שופטים, אין בעיה. אני אומר לכם, אם אנחנו לא נחזיר את חוק השפיטה לאחור ונדון בו מחדש, אין על מה לדבר הלאה. אני מבין, מבין היטב את הפחד שאחז בך, אדוני ראש הממשלה. רגליך רועדות. אתה רואה מה נעשה עם הכלכלה, עם הצבא, עם כל העולם, איך הוא מתייחס אליך. עכשיו, אדוני ראש הממשלה, הכול על הכתפיים שלך. אתה נושא באחריות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור > תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס לסכם את הדיון. לאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני שוב רוצה לומר, החוק הזה בא לעשות צדק שכבר נעשה, אבל בפועל, המשפחות עברו סבל. אני שוב רוצה להודות לסנדי ברגר, שעשה את כל המאמצים גם בארצות הברית וגם האיר את עינינו פה, בישראל, על הסבל הבלתי-נתפס של אותן משפחות. אני מודה ליושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, אני מודה לסנדי ברגר, אני מודה ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. בעזרת השם, נביא אותו גם לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. חברי הכנסת, נעבור להצבעה – הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס וקבוצת חברי הכנסת, פ/2967/25. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 26 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1574; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבות 43 ו-45; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום. חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), לקריאה השנייה והשלישית. יציג יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד על החוק הזה. כל הכבוד ליו"ר הוועדה – – – כל הכבוד לשר גלנט על הקידום של החוק הזה. זה היה מאוד קשה, מאוד מהיר, עם עבודה מאוד מאומצת עם האופוזיציה ביחד. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד שר הביטחון יואב גלנט, חברי הכנסת, חברי ועדת העבודה והרווחה שישבו ימים ולילות על הצעת החוק שאני עומד להגיש בפניכם, הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחר שבת נחמו, אני רוצה להגיש את החוק הזה, אני מרוגש להגיש את החוק הזה. בחוק הזה אני רוצה להתחיל דווקא בתודות, לא כפי שנהוג – בסוף – ואסביר מדוע. החוק הזה כבר נמצא בוועדה זה 11 שנים, חוק שעובדים עליו כבר 20 שנה, חוק שכשנכנסו אליו לא האמנו שנצליח לעמוד בלוח הזמנים ולהשלימו לרווחת הנכים. בחוק הזה חובה להודות לכל מי שהיה שותף לתהליך המדהים הזה. בראש וראשונה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא, שזיכה אותי להיות שליח נאמן למען הנכים כיושב-ראש הוועדה, ועדת העבודה והרווחה. תודה לאותם נכי צה"ל, ובפרט הלומי הקרב, שהשתתפו מדי יום ביומו בדיונים ארוכים ומפרכים. לא תמיד היה קל לשבת בחדר ולשמוע את ההתמודדויות שלהם, שלעיתים הביאו אותנו לדמעות בעיניים ומחנק בגרון. למרות הכול, אני מודה לכל אחד ואחד מהם ולבני משפחותיהם שנתנו את אמונם בוועדה, ורק כך הצלחנו להגיע עד הלום ולהעביר את הצעת החוק בוועדה פה אחד, קואליציה ואופוזיציה באחדות מלאה לטובת הנכים. אני לא יכול למנות עכשיו את כל החברים בוועדה ואלה שלא היו בוועדה ונכנסו לדיון הזה, אבל אני לא יכול שלא להזכיר את חבר הכנסת טרופר, שבכל פעם שהיה קשה מאוד, הוא נכנס עם הלשון הרכה שלו, שזה שובר גרם, את רם בן ברק, שהגיע ברגע האחרון, ואני תכף אספר על זה, ומאיר כהן וכל החברים. אני ממש מתנצל בפני מי שאני לא זוכר – צגה מלקו ואתי עטייה, כל החברים שבאו ועבדו ימים ולילות. תודה ליושב-ראש ארגון נכי צה"ל ידידי עידן קלימן, ויד ימינו היועץ המשפטי עו"ד אייל בן שושן. מצד אחד, הוא עמד על דרישותיו בכל שלבי החקיקה לטובת ולרווחת כל נכי צה"ל והלומי הקרב, ומצד שני, השתדל שלא לתקוע את הליך החקיקה, לטובת כולם. תודה לאנשי משרד הביטחון כולם ולעומד בראשו שר הביטחון יואב גלנט ומנכ"ל משרדו, האלוף במילואים אייל זמיר, שהשתתפו שניהם במהלך דיוני הוועדה והוכיחו לציבור הנכים כי לא מפקירים, חלילה, את הפצועים ומתמודדי הנפש, בדיוק כמו פצועי הגוף, שגם הם עוברים טראומה קשה. אני לא זוכר בהיסטוריה של מדינת ישראל ששר ביטחון יבוא להופיע בוועדת העבודה והרווחה, אבל הוא מצא לנכון. אני חייב לציין כי דלתו של השר הייתה פתוחה כל הזמן. מצאנו אוזן קשבת ולב גדול לכל הבקשות של הנכים ולדרישות שעלו מתוך הדיונים בוועדה. הדבר הזה הביא להכנסת שיפורים רבים לתוך נוסח החוק לטובת הנכים. כאן המקום לציין כי יועצת השר נטע זהבי ליוותה את העניינים המכריעים מאחורי הקלעים גם בימים שבהם השר היה עסוק בצורכי הביטחון התכופים והדחופים. כמובן, אי-אפשר בלי היועצים המשפטיים, עורכי הדין של משרד הביטחון, ערן יוסף, דורון נגרין, הילה שר ואביבה פאר ממשרד הביטחון, שהיו צריכים להסכים להרבה הרבה דברים שהיה קשה להם כנציגי משרד הביטחון. עו"ד יואב סטשבסקי ממשרד המשפטים, ולא לאחרונה – עו"ד שלומי מור מהביטוח הלאומי, וכמובן עו"ד רות פרמינגר, מיוזמי הקמת ארגון נפגעי פעולות האיבה, שדאגו להשוות את נכי פעולות האיבה והתאמת הסעיפים בחוק גם לביטוח הלאומי. בכך ניהלו במקביל את ההתאמות הנדרשות לנפגעי פעולות האיבה, שגם להם המדינה דואגת ולא מפקירה, חלילה. תודה גם לנציג משרד האוצר דן נימני, שבלעדי מקורות התקציב לא היה עובר כלום. אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת, שקשה להיות איש האוצר כשנפתחים שערי חמלה. ברכה מיוחדת מגיעה לראש אגף השיקום הגב' לימור לוריא וצוותה, שעמלו ללא לאות על כל פרט ופרט, להיטיב עם הנכים. מאז מינויה לראש האגף כבר נפתרו חצי מהבעיות, עם הלב הרחב, שידעה לטפל במקצועיות וכמעט באופן אישי, ובעיקר ברגישות, בכל אותם מקרים קשים ומורכבים. אחרונים חביבים – צוות ועדת העבודה והרווחה, שעבד מסביב לשעון בשעות-לא-שעות כדי לגבש את הנוסחים והתנאים, להעיר ולהאיר, לעקוב אחרי כל תו ותג ולהביא את החקיקה עד הלום. קודם כול מנהלת הוועדה, הגב' ענת כהן שמואל, סגניתה הגב' אורית ארז, ומי שעומדת מאחורי הקלעים, הגב' מעיין בן עמי, שכל אחת מהן תרמה את חלקה למען המטרה, להביא את פרקי החוק הנוכחיים לקו הסיום ולקיים דיונים ארוכים ומתישים, לכבד כל אחד מהמוזמנים, גם אם זה צריך להיות בימי ראשון וחמישי וגם לתוך שעות הערב. כמובן, גם הדוברת מור אברג'ל, ומעל כולם – היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד יעל סלנט, שדאגה שבאותיות והסעיפים ותתי-הסעיפים לא תצא תקלה בחוק. היא שניצחה על כל המלאכה ונתנה שעות רבות, לילות כימים, במקצועיות ובמסירות אין קץ. בלעדיה לא היינו עומדים כאן לברך על המוגמר. תודה רבה לצוות לשכתי, ובראשם ראש המטה איציק פיליפ, שעשה ימים ולילות כדי להצליח במשימה. ראשית, אעבור ואמנה בתמצית, ברשותכם, חברי הכנסת, את ההטבות שהצלחנו להכניס בהצעת החוק שלפנינו: לראשונה הוגדרה בחוק הגדרה לנפגעי פוסט-טראומה, לרבות תגובת קרב; הטבות גדולות והגדלת סכומי התמלוגים לסיוע בניידות לכל נכי צה"ל; הפחתת רף הזכאות לסיוע בדיור, שר הביטחון הסכים להוריד מ-50% ל-30% נכות בעניין הדיור – זה דבר גדול מאוד, בעיקר להלומי הקרב; הגדלת מענק והלוואה לרכישה או החלפה של דירה לכולם; ביטול מבחני הכנסה נוספת כתנאי לזכאות לתגמולים – פעם הייתה מחשבה שאם יש לו הכנסה נוספת הוא לא זכאי, היום ביטלנו את הדבר הזה; לראשונה עיגון בחקיקה של סכומי סיוע מוגדלים לניידות ולדיור; נקבע מנגנון עדכון אוטומטי של הצמדת הקצבאות למדד המיטיב; הארכת הזכאות להשתתפות בשכר דירה משלוש שנים לשש שנים; הקמת ועדת חריגים ייעודית שתוכל להעניק סיוע מותאם לכל נכה, לרבות נכי פוסט-טראומה ונפש, תוך התאמת חליפה אישית לכל נכה לפי מצבו; פתרונות דיור יצירתיים להלומי הקרב, כמו קרוון וכדומה; התאמת רכב גדול לנכה בעל משפחה עם ארבעה ילדים; ועדת חריגים שתוכל לדון במענק נוסף לנכה עם שישה ילדים ויותר; קיצור משך תקופת החלפת רכב לשלוש וחצי שנים; הגדלת מימון לרכב ל-85%; ביטול הדרישה האוטומטית להפניה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מרב"ד, לצורך המשך החזקת רישיון רכב; אלמנות של נכי צה"ל לא יידרשו להחזיר כספים בעקבות מכירת רכב הנכה שהלך לעולמו; שר הביטחון התחייב בוועדה להקמת מחלקות ייעודיות בכל מחוז לטיפול במתמודדי פוסט-טראומה וליווי אישי בביורוקרטיה המינהלתית לקבלת כל זכויותיו; התאמת כלל ההישגים והתוספות לנפגעי פעולות איבה החוסים תחת חוק הביטוח הלאומי. כעת נעבור לנוסח של הצעת החוק כפי שקיבלתי אותה מהוועדה. הצעה זו היא החלק השני מתוך הצעת חוק ממשלתית של הביטוח הסיעודי, כפי שאתם זוכרים, שפוצלה ועברה בכנס הקודם ביום האחרון. בחלק זה של ההצעה מוצע לעגן לראשונה בחקיקה ראשית זכאויות שמקבלים נכי צה"ל בתחום הרכב והדיור שניתנו עד היום מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון, וכן לעגן את סכומי הזכאויות בתחומים אלה, שהוגדלו לפי החלטת ממשלה מיוני האחרון בעקבות צוותי עבודה שפעלו במסגרת רפורמת נפש אחת. הוועדה בראשותי שמעה ברוב קשב את טענותיהם של כלל הנכים שהשתתפו בדיוני הוועדה לגבי הקשיים שאיתם הם מתמודדים והצרכים הייחודיים שלהם, ובכלל זה שמעה את הנכים הפוסט-טראומטיים. אני מודה לכל הנכים ובני משפחותיהם שהגיעו לוועדה להשמיע את קולם. נוכחותכם וקולכם סייעו לנו מאוד בעבודת הוועדה להשגת הטבות המגיעות לכם בצדק. חברי הכנסת, אני מבקש את הקשבתכם. חברי הכנסת מהקואליציה, יושב-ראש הקואליציה וחברי האופוזיציה – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מהאופוזיציה, התכוונת מהאופוזיציה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> – – היות שכולכם תמכתם, אני מבקש, למען כבוד הנכים ובני משפחותיהם, הקשיבו עוד כמה דקות, אנחנו מסיימים. לאור ההערות שנשמעו בוועדה, הוחלט להוסיף לחוק הגדרה להפרעה בתר-חבלתית – פוסט-טראומה. הגדרה זו מבטאת בעיני הנכים הכרה בהם ובפועלם, והייתה חשובה מאוד עבורם, ואני שמח שהוכנסה לחוק. בתחום הזכאויות לדיור, עוד קודם לדיוני הוועדה מינה משרד הביטחון ועדה בראשות מר יחיאל שרשבסקי לבחינת מענים בתחום הדיור לנכים פגועי ראש ונפש, ובכללם פוסט-טראומטיים. מר שרשבסקי הופיע בפני ועדת העבודה והרווחה והסביר את ההמלצות שנתנה הוועדה בראשותו לאחר ששמעה גם נכים הסובלים מפוסט-טראומה. בעקבות הדיונים שקיימנו ולנוכח המלצות ועדת שרשבסקי החלטנו לתקן את ההוראות הנוגעות לזכאויות נוספות בדיור, וכן הסיוע שיינתן לנכים פגועי ראש ונפש, ובכלל זה נכים פוסט-טראומטיים, במענק ובמלווה לרכישת דירה ראשונה או להחלפת דירה, וכן במענק להתאמת דירה – הושווה לזה הניתן לנכים פגועי גפיים תחתונות באותה דרגת נכות. כלומר נכים פוסט-טראומטיים ופגועי ראש ונפש יוכלו לקבל סיוע במענקים כבר מדרגת נכות של 35% וכן סיוע במלווה לדיור. בנוסף, נקבע בהצעת החוק כי במסגרת ועדת החריגים יוכלו נכים פגועי ראש ונפש, ובכללם הפוסט-טראומטיים, לקבל סיוע בפתרון דיור שהוא לאו דווקא לפי הוראות החוק, למשל מגורים בקרוון, וכן לקבל סיוע בהחלפת דירה, גם אם כבר קיבלו סיוע בדיור בעבר, אם הדבר נדרש בשל שינוי בדרגת הנכות או בהרכב המשפחתי שלהם. חשוב להבהיר: תיקונים אלה אינם ממצים את המלצות ועדת שרשבסקי, שהמליצה על מענים נוספים לקבוצת אוכלוסייה זו שלא במסגרת החקיקה, למשל ליווי וייעוץ פיננסי בתהליך רכישת דירה – לא כל אחד יכול לעמוד בזה; צעדים שיסייעו לנכים להתמודד עם הקושי שבהשגה ובמימון של ביטוח משכנתה; הקמת בתי הפוגה שאליהם יוכלו הנכים הפוסט-טראומטיים לפנות לכמה ימים לצורך התארגנות והפוגה; הקמת מסגרות שיקומיות לטווח הביניים ועוד. אני קורא למשרד הביטחון ליישם את ההמלצות החשובות הללו במהרה, וכן לפעול להקמת מחלקה ייעודית בתוך משרד הביטחון שתיועד לסיוע לנכים הפוסט-טראומטיים בכל ההתנהלות הביורוקרטית מול המשרד. שיפור נוסף שנעשה בהצעת החוק נוגע למשך תקופת הסיוע בשכירות לזכאים לכך. עד היום הם קיבלו רק שלוש שנים; מהיום הוא עלה לשש שנים במקום שלוש השנים הקבועות בהוראות כיום. בתחום הניידות – גם כאן עוגנו הזכאויות הנוספות לניידות, שהוגדלו לפי החלטת ממשלה ביוני האחרון. בניגוד למודל הקודם, שהתבסס על סמ"ק ורכב יציג ואחוזים, הוחלט לעבור לסכומי סיוע מפורשים בחוק. כדי למנוע שחיקה של סכומי הסיוע הם הוצמדו למדד המכוניות החדשות, ודמי הניידות הוצמדו למדד דלק ושמנים. לאור ההערות שנשמעו בוועדה, משרד הביטחון נעתר להוספת רמת סיוע מיוחדת למי שיש לו ארבעה ילדים לפחות, או שהוא נכה פוסט-טראומטי הנעזר בכלב שקיבל ממשרד הביטחון ויש לו שלושה ילדים לפחות. גם במסגרת ועדת החריגים ניתן יהיה לתת פתרון למשפחות ברוכות ילדים, גדולים יותר, או לנכים המסתייעים בכלב ממשרד הביטחון, ואני מודה למשרד הביטחון שהיה קשוב לצרכים האלה של משפחות ברוכות ילדים. לעניין זכאות לרכבים בבעלות המדינה, הצעת החוק תוקנה כך שכל הנכים בעלי דרגת נכות מיוחדת יהיו זכאים לרכב בבעלות המדינה. כל הזכאויות בתחומי הרכב והדיור יחולו כמובן גם על נכים נפגעי פעולות איבה. לסיום, אני שמח לבשר כי ועדת העבודה והרווחה כללה בהצעת החוק גם הוראה קבועה לעניין מבחני הכנסה מקילים, שיחולו בכל הנוגע לתגמולי קיום – תגמול מחוסר פרנסה, תגמול של מי שאיבד את כושרו להשתכר באופן קבוע ומלא, מה שכונה עד היום תגמול נצרך, ותגמול פרישה מוקדמת. אזכיר כי בכנסת העשרים-וארבע נחקקה בעניין זה הוראת שעה, והייתה אמורה לפוג בראשית חודש אוגוסט הקרוב, ממש מחר. לאחר דיונים עם משרד הביטחון הוחלט להפוך הוראה זו להוראה קבועה ולקבוע כי לגבי כל התגמולים שציינתי לא יובאו כלל בחשבון הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד. לגבי תגמול קיום למי שאיבד את כושרו להשתכר באופן מלא וקבוע, שעד עתה כונה תגמול נצרך – הוחלט להפסיק להשתמש בכינוי זה – מוצע כי יוכל להשתכר עד לגובה שכר המינימום בלי שתגמולו ייפגע, וגם יהיה לו מעל שכר מינימום. בשל הכנסה שבין שכר המינימום לשכר הממוצע יופחת חצי שקל על כל שקל שהוא משתכר, ורק אם הוא משתכר מעל השכר הממוצע, תיפסק זכאותו לתגמול זה. כדי שלא ייווצר לנכה חוב, מוצע כי הניכוי מהתגמול או הפסקת התגמול ייעשו רק לאחר שחלף חודש ממסירת ההודעה לנכה על הפסקת התגמול או ניכוי מהתגמול. לגבי תגמול פרישה מוקדמת, נקבע כי מי שמשתכר מעבודה עד לגובה שכר מינימום, לא יהיה כל ניכוי מתגמולו בשל הכנסה זו. תיקון נוסף שנעשה בהצעת החוק נוגע לכך שתגמולים מסוימים שכבר היו מעוגנים בהוראות פנימיות של משרד הביטחון, הועלו גם הם לרמת חקיקה ראשית, שאינה תלויה בהחלטות פנימיות. כמו כן, הוסדר בחוק מנגנון לעדכון תגמולים, ולפיו התגמולים לפי חוק הנכים וכן לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה יעודכנו מעתה באופן אוטומטי, ולא יהיה צורך בהבאת הצווים לאישור הוועדה. כמו כן, קבענו מנגנון לעדכון סכומי הזכאויות הנוספות. רבותיי חברי הכנסת, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות מהותיות, מלבד אחת של רם בן ברק, שרצה לעמוד עד הרגע האחרון ולהיות בטוח שהלומי הקרב יקבלו את המגיע להם. הייתה אפשרות, ואמרו לי: יש לנו שבעה נגד אחד, לא צריך. אמרתי: אני לא מסכים בשום פנים ואופן להצביע על שום הסתייגות בהורדת ידיים. אני רוצה שתושג פשרה והסכמה מקיר לקיר. ואכן, הגיע רם בן ברק, בעזרת חברת הכנסת אפרת רייטן, שהייתה יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה הקודמת, ויש לה כישורים בנושא גישור – גם היא התנדבה להיכנס, להושיב את אנשי האופוזיציה, את רם בן ברק, והיא – ויחד עם הגב' לוריא ממשרד הביטחון הגיעו לנוסח שבו יהיה ברור שהנכה יקבל את הטיפול האישי הראוי לו. כך גם הסתייגות זו הוסרה בוועדה, והצעת החוק עברה פה אחד. חבר הכנסת לפיד, ראש האופוזיציה, החוק הזה עבר פה אחד על ידי חברי האופוזיציה והקואליציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי אנחנו ענייניים. יש לנו כאבי בטן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> אנשי יש עתיד התייצבו, ואנשי העבודה – כולם התייצבו פה אחד בעד החוק הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, כי זה נכי צה"ל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> כי כשמיטיבים עם נכי צה"ל והלומי הקרב, אין קואליציה ואין אופוזיציה. כולם, מכל סיעות הבית, הצביעו פה אחד ואישרו את החוק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> בהחלט. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הרב אייכלר, גם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בפעם הקודמת דפקתם את הנכים, את – – – אנחנו ענייניים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הכול נגד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> רבותיי, אני רוצה גם להגיד משהו על הנכים החרדים והדתיים. לא ידעתי שיש כל כך הרבה. גם להם – ישבתי עם ארגון נכי צה"ל וגם עם אגף השיקום, שהם לא יקופחו בצרכים ובדברים הנוגעים אליהם, הייחודיים שלהם. אך טבעי שבימים אלו, שבהם אנו קוראים את פרשיות הנחמה לאחר חורבן הבית, יתאחדו כל חברי הכנסת, באי הבית הזה, ויצביעו פה אחד למען חוק חשוב זה, ונאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרנו בוועדה. תודה מיוחדת מיוחדת ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, ולכל מי שנתן יד לעניין, ועוד פעם תודה לך, יואב גלנט, שהתייצבת בוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בטרם נעבור לבקשות רשות דיבור ולמסתייגים, ביקש להתייחס שר הביטחון חבר הכנסת יואב גלנט, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש להגיד תודה רבה ליושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת הרב אייכלר, יושב-ראש הוועדה, כל חברי הוועדה פה אחד ביקשו להודות לך על עבודה מצוינת ועל האוזן הקשבת. מדובר בחוק ארוך ומורכב. יישר כוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרבה מאוד – – – נוגעים בדבר. << דובר >> שר הביטחון יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא בכל יום יש לנו הזדמנות לחוקק חוק חשוב. זה לא רק חוק חשוב, אלא גם הזדמנות להתקדם במימוש של מהלך שהוא לא פחות ממהלך היסטורי ולהביא בשורה חשובה מאוד לרבבות נכי צה"ל ובני משפחותיהם. זו בשורה שציפו לה למעלה מעשור, וחבר הכנסת אייכלר תיקן אותי – הוא אמר לי שאפילו כמעט 20 שנה מאז שעברה השורה של התיקון האחרון. הבשורה הזאת תאפשר לנו לתקן ולשפר את חייהם של נכי צה"ל באופן משמעותי. לפני שאני נוגע בנושא עצמו ובמרכיבים העיקריים של הצעת החוק, אני רוצה לומר כמה מילים על היסודות הערכיים שמבחינתי הצעת החוק הזאת נשענת עליהם. מילת המפתח שאני רואה לנגד עיניי, שעומדת לדעתי ביסוד של החוק הזה, היא ללא ספק מחויבות. כשם שכל אחד ואחת מנכי צה"ל היה מוכן להקריב את עצמו, לשלם, לשרת, ולצערנו גם נושא את צלקות השירות הצבאי והקרב על גופו ובנפשו, כשם שכל אחד ואחת מאלה עשו את זה, כך אנחנו מחויבים להם. הם מימשו את המחויבות הגדולה ביותר עבור מדינת ישראל, ואנחנו חייבים כמדינה, מחויבים לעשות כל מה שאפשר על מנת לסייע להם, וכן להראות לדורות של חיילים שהולכים להתגייס מעתה ואילך שאם חלילה, חס וחלילה, יקרה למישהו מהם דבר, מדינת ישראל תעמוד מאחוריו. אני ראיתי לאורך עשרות שנים בשירותי בצה"ל אנשים שחוזרים משדה הקרב, ולפעמים, לצערי, גם מתאונות, כשהם משותקים, נכים, מאבדים יד ורגל ולפעמים יותר מזה, והדבר הזה, שמלווה את היחידה שלהם, את החברים שלהם, לאורך תקופה מסוימת, מלווה אותם ואת בני משפחותיהם לאורך כל חייהם. אני נוכחתי לדעת אילו תעצומות נפש נדרשות מהנכה על מנת להתגבר על הדברים הפשוטים ביותר כל יום. וכאשר אני מסתכל על התסכול שנוצר לעיתים מול המערכת שלנו, שאנחנו כמדינה, כמשרד ביטחון, לפעמים גם כצה"ל, לא מספיק רגישים, מתוקף זה שמדובר על ביורוקרטיה – ואני לא בא בטענות לאיש – כאשר אני רואה את הדברים האלה, אני אומר: מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. הגיעה השעה שאנחנו נטפל בנושא הזה. אני רוצה לספר לכם דבר אישי. אני השתחררתי אחרי 35 שנים בצה"ל, ובא אליי יושב-ראש הארגון הקודם ואמר לי: בוא תיקח על עצמך להקים את אגודת הידידים של נכי צה"ל, ונרתמתי למשימה הזאת. כשהתחלתי את זה, חשבתי שאני מבין משהו במה זה נכי צה"ל, כי ראיתי את האנשים לאורך כל השנים. כשנכנסתי לעומק העניין, אני אומר לכם, רק אז למדתי איזה כאב ואיזה סבל האנשים האלה עוברים במשך שנים, וזה, דרך אגב, לא משנה אם הם נפגעו בתאונת דרכים או בתאונת אימונים או שחלילה בקרב או במבצע. ואני חש היום סיפוק מאוד גדול שבהובלתך, חבר הכנסת אייכלר, הצלחנו להגיע למצב שיש רוב מוחלט, למעשה פה אחד, בין כל חברי הוועדה, אופוזיציה וקואליציה, שבאים ואומרים: אנחנו נתמוך בהצעה הזאת. אז ראשית אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת אייכלר, שאני יודע שזאת הייתה מלאכה לא קלה, כי יש הרבה מאוד אנשים שיש להם מה להגיד, ולעולם לא יהיו 100% ששבעי רצון ממה שקרה. אבל גילית בעניין הזה אומץ לב וקור רוח ונחישות שלדעתי הביאו לעניין הזה. בלי להיכנס לפרטים, אמרו לי אנשים בממשלת ישראל בתחילת הקדנציה: זה לא יעבור כי לא יהיה אפשר לעמוד בלחץ הציבורי. אני חושב שזה שאתה הובלת את הדברים, אפשרת לנציגי מערכת הביטחון להשתתף ולהביע את העניין, וגם הדרך האנושית שבה נהגת, והכרת כמעט כל אחד ואחד מהפונים והמייצגים, היה לזה ערך מאוד מאוד גבוה. הצעת החוק שאנחנו מניחים על שולחן הכנסת היום לקריאה שנייה ושלישית מבקשת לעגן ולהרחיב את הזכויות של נכי צה"ל. היא כוללת שני פרקים – האחד בתחום הדיור והשני בתחום הניוד. אלה שניים מתוך שישה פרקים. ארבעת הנוספים יגיעו במעלה הדרך. פירט חבר הכנסת אייכלר, יושב-ראש הוועדה, את הדברים, אבל מדובר פה גם על עיגון במבחן ההכנסה לנכי צה"ל בהוראת קבע, במטרה לעודד את הנכים להשתלב בשוק העבודה; קביעת מנגנונים אוטומטיים לעדכון סכומי התגמולים; הרחבת הזכויות בתחום הניידות והדיור; הפחתת רף מענק הסיוע לרכישת דיור לנכי צה"ל המתמודדים עם פוסט-טראומה, בעיקר כאלה שהם פגועי נפש וראש; הרחבת הסיוע לרכב רפואי לנכי צה"ל עם ארבעה ילדים ומעלה; קביעת הגדרה ייעודית לפוסט-טראומה, דבר מאוד חשוב, והקמת ועדת חריגים שאני נתתי לה הנחיה מפורשת ללכת באופן מרחיב לקראת האנשים. חשוב לי להדגיש שמה שאנחנו מגישים עכשיו הוא איננו סוף פסוק אלא תחילתה של דרך. בכוונתי להניח על שולחן הכנסת כבר במושב הבא את הצעת החוק המשלימה לעיגון זכויות נכי צה"ל גם בתחום הפסיכו-סוציולוגי, שיקום בתעסוקה, בלימודים, הטבות רפואיות והטבות רווחה, ואנחנו נשלים את כל החקיקה הזאת. שוב, אני מודה לך, חבר הכנסת אייכלר. עשית את הלא-מובן מאליו. יכולת למשוך, להתחמק. מגיעות לך כל הברכה וכל ההערכה. אתה נשאת בזה, בנטל, ביחד עם כל חברי הוועדה, שחלקם יושבים פה. כל הכבוד. הרבה הערכה. אני מודה לאופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שבחוכמתו ניתב את הדברים כמו שצריך. גם זה לא היה מובן מאליו, כי היו צריכים לשחק פה עם הדברים. אני מודה לכל חברי הכנסת ששותפים, אופוזיציה וקואליציה. הלוואי שנצליח ברוח הזאת להגיע להסכמות על כל דבר באופן משתף, באופן מאחד, באופן שפועל למען עם ישראל ולטובת מדינת ישראל. תודה לעו"ד עידן קלימן, נכה צה"ל משותק, שהוא יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, שעמד כחומה בצורה מול לחצים מאוד גדולים. חבריי חברות הכנסת וחברי הכנסת, אני מבקש את תמיכתכם בהצעת החוק. זו הצעה שתכליתה היא לגרום לכל נכה צה"ל להרגיש ולדעת שהמדינה מעריכה אותו, עומדת לצידו לאורך כל הדרך. יש לנו עוד לא מעט אתגרים במאמץ החשוב הזה. יש לנו כיוון. אנחנו נגיע למטרות שהצבנו. תודה רבה. בריאות טובה ורפואה שלמה לנכי צה"ל. כל טוב לכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר הביטחון חבר הכנסת יואב גלנט. תודה באמת גם ליו"ר הוועדה חבר הכנסת אייכלר על ההובלה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי. ראשון המסתייגים – חבר הכנסת ראש האופוזיציה יאיר לפיד. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במהלך השבועות האחרונים, ובעיקר במהלך השבוע האחרון, עשיתי כל מאמץ להגיע להסכמות רחבות עם הממשלה והקואליציה. היו אנשים רבים, גם בתוך המחאה, אפילו בתוך המפלגה שלי, שלא אהבו את זה. אני מכבד את דעתם, אבל זאת הייתה חובתי לנסות. אני מאמין שאנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי למנוע התפרקות של הצבא, למנוע התרסקות של הכלכלה הישראלית ולמנוע קרע בעם ישראל. נכון שהאחריות היא קודם כול של הממשלה, אבל אם יש לנו ממשלה קיצונית ומשיחית שאי-אפשר לסמוך עליה, לפחות אנחנו באופוזיציה צריכים לעשות כל מאמץ כדי לשמור על מדינת ישראל מהתפרקות. ביום שני, גם הנשיא וגם אני חשבנו שיש כבר הסכם מוכן לחתימה אלא שאז יריב לוין ובן גביר דפקו על השולחן ואיימו בפירוק הממשלה. ראש הממשלה נבהל ונכנע להם. חוק הסבירות עבר במתכונת הקיצונית ביותר האפשרית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא נכון. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מרגע שעבר החוק, הממשלה מדברת על חזרה להידברות. על זה בדיוק נכתב הביטוי "הרצחת וגם ירשת". איך אנחנו אמורים לחזור לדבר איתכם? כרגע הוכחתם שאי-אפשר לסמוך עליכם. התפקיד שלי והתפקיד של האופוזיציה כולה הוא לא לסדר לנתניהו ביקורים בבית הלבן ולא להרגיע את סוכנויות הדירוג, שנתניהו שיקר להן. אם הממשלה רוצה להגיע להסכמות רחבות, חובת ההוכחה עליה. הפתרון האפשרי היחיד, הדבר היחיד שיאפשר חזרה להידברות, הוא הקפאה בחקיקה. הממשלה והאופוזיציה צריכות לחוקק ביחד. הקפאה של 18 חודשים, שבמהלכם יתקיימו שיחות בבית הנשיא. גם במהלך 18 החודשים האלה אפשר יהיה לחוקק חוקים הנוגעים לביקורת שיפוטית והפרדת הרשויות, אבל רק ברוב של שני שלישים, כלומר בהסכמה אמיתית בין הקואליציה לאופוזיציה ובין כל חלקי העם. הקפאה כזאת הייתה חלק מההסכם שעמדנו לחתום עליו, כך שלממשלה לא אמורה להיות בעיה איתה. זה גם אינטרס מובהק של חברי הכנסת מהליכוד, שהבינו ואמרו בקול רם שכך אי-אפשר להמשיך. כל עוד אין הקפאה בחקיקה, אין טעם ואין היגיון לדבר על חוקים אחרים או הסכמות אחרות, מפני שברור לגמרי שהממשלה שוב תברח ברגע האחרון. הגיע הזמן שנתניהו יראה שהוא שולט בקואליציה שלו ויכול לעשות צעדים גם לטובת המדינה, לא רק נגדה. מרגע שיעבור חוק של הקפאה, ניכנס מחדש להידברות מתוך רצון אמיתי לתקן את מה שטעון תיקון. עד אז – לא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. אני מזמין את חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בפעם האחרונה כחברת כנסת בכנסת הזאת, בברכת הצלחה. חברת הכנסת ברביבאי תציג את ההסתייגות מצידה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, ראש האופוזיציה מר לפיד, אתה יכול ללכת אם – באמת. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> השתגעת? אני חייב לוודא שאת עוזבת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שזאת הפעם האחרונה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה חייב לוודא שאני עוזבת. האמת, הרגשתי קצת כמו מנוחה בחדר, כשהספדתם אותי. אני רוצה להגיד לכם, יש לי חדשות בשבילכם: אני עוזבת את הבית הזה, אבל אני לא עוזבת את המשפחה. אז אף אחד לא נפרד, ואנחנו בסך הכול בחוויה של מאמץ משותף למען המדינה בכל מקום שנהיה בו. אולי זה מה שעושה אותנו, יש עתיד – אולי זה מה שעושה אותנו מפלגה כזאת, שפשוט רוצה טוב עבור המדינה. כל אחד מאיתנו, איפה שיהיה, יעשה את מה שצריך. הצטרפתי לפוליטיקה בינואר 2019. בינואר 2019 עמדנו יחד בבית סוקולוב, הכרזת על ההצטרפות שלי למפלגה. לא הייתי בטוחה שפוליטיקה זאת הזירה שבה אני רוצה להיות, אני מודה, וזה עוד לפני טירוף המערכות הגדול שחווינו פה בחודשים האחרונים. הגעתי ממערכת צבאית – 33 שנים בצבא – ואחר כך עשיתי כל מיני דברים מעניינים: הורדתי זיהומים בבתי חולים; הגשתי תוכנית ברדיו בגל"צ; הייתי יו"ר הוועד המנהל במכללת יזרעאל, כי רציתי להחזיר השכלה לעפולה, משום ששם גדלתי והבנתי תמיד שהשכלה היא תנאי להתפתחות. אבל אז הגיע חוק הלאום, וחוק הלאום, מבחינתי, היה איזה סמן מאוד מטריד. חוק הלאום אמר – החלק הראשון היה – ישראל היא הבית לעם היהודי. ואמרתי, בוודאי שישראל היא הבית לעם היהודי. אבל אחר כך, כיהודים, אנחנו היינו יכולים להרשות לעצמנו להתעמר באחרים, אז היה צריך חוק שמגדיר את ההתעמרות שלנו. אנחנו, היהודים, שנרדפנו בכל שנות קיומנו כעם. חשבתי שזה מחייב שינוי, ואז אמרתי: כן, באה אני לפוליטיקה, להזמנת לפיד, ויצאנו למסע משותף. בחיים לא הייתי מאמינה שנהיה חמש מערכות בחירות בטווח כל כך קצר. אותי זה העציב מאוד בשל חוסר היציבות עבור אזרחי המדינה. מבחינתי, אני הצדעתי לדגל הזה בכל פעם. אתם יודעים, בהפגנות, בכל פעם שאומרים התקווה, אני כמעט מצדיעה באופן אוטומטי. אתה משרת את הממלכה, אתה משרת את הדגל, אתה משרת את הרעיון של ישראל יהודית-דמוקרטית. משהו השתבש בדרך, השתבש במובן הזה שאנחנו בבית הזה לא התעלינו. הבית הזה לא הצליח להתעלות לראיית טובת האזרח מחוץ לדלת, בשער. הדבר הזה שנקרא כנסת ישראל, שכל תכליתו הייתה לנסות להתכתש ולריב ולהפוך את היוצרות, ולעקם את המצפן של יהודית-דמוקרטית, ולעשות את זה בכוח, ומה שלא הלך בכוח בחודשים האחרונים הלך בעוד יותר כוח, כי אנחנו, הקואליציה, חזקים ויש לנו 64 מנדטים, ואתם לא מכבדים דמוקרטיה, ואתם כאלה ואתם אחרים. הכול היה, כמובן, לא נכון, לא רלוונטי. כולנו היינו פה שרים בשורה הראשונה, העברנו כלאחר כבוד את תפקידנו לשרים שנכנסו במקומנו לתפקידים, השתדלנו לעשות עבודה מצוינת. צריך גם להגיד ששיתוף הפעולה בין לפיד לבנט, בעיניי, היה דוגמה לזה שפוליטיקה בצד, כשטובת ישראל עומדת על הפרק. היינו ממשלה שבאה לעבוד. אחר כך היו כל העיוותים: נתתם ככה, עשיתם ככה, לא זה. אבל בסוף, כשבודקים בראי ההיסטוריה מה עשינו כממשלה, מה עשינו כחברי כנסת בוועדות, בכל המקומות שפעלנו ביחד – אני הייתי בחוויה מאוד מעצימה בשנה וחצי האלה. ואז הגיעה ההתרסקות. התרסקות לא במובן הפוליטי על זה שזכו מי שזכו וזכותם להקים קואליציה. הגיעה התרסקות במובן הזה שהכנסת הזאת לא יודעת לעבוד עבור הציבור. היא עובדת עבור עצמה, היא משרתת את עצמה, היא משריינת ומבצרת ומחסנת ראש ממשלה שחושש מכל השדים ומכל הפחדים בעולם, ויש לו סיבות טובות לזה. וכולם, כל החלק הזה, עובד אצלו כדי לשרת אותו. ואז מגיע שר משפטים מטעם עצמו, ומחליט לקחת את המדינה לתהום. יש לו מוציא לאור – הידיים המבצעות זה אדון רוטמן, שעושה את זה בדריסה מוחלטת של כל מה שנקרא עבודת קואליציה-אופוזיציה, והוועדות האלה מתרוקנות מתוכן, כי יש יו"ר שהוא קובע ועל פיו יישק דבר, וכל השאר שטויות. ואז, אם יש מישהו שמפריע, כמו היועצת המשפטית לממשלה, שאומרת: רגע, חבר'ה, זה לא סביר שתתנהגו ככה, אומרים: לא לדאוג, אנחנו נפטר אותך; ואם לא נפטר אותך – נפצל אותך; ואם לא נפצל אותך – נאיים עלייך. ואז, אם יודעים שזה יגיע לבית משפט, אומרים: רגע, בואו נחסל את בית המשפט, כי בית המשפט לא טוב לנו בסידור הזה, כשאנחנו רוצים לעשות מה שאנחנו רוצים. אז בית המשפט ראוי לחיסול או לשינוי או למניפולציה כזאת או אחרת שלא תאפשר לשופטים לבצע את עבודתם. אז אמרתי שאני עוזבת היום את הבית הזה, את הקירות, את המליאה, בהרגשה שאפשר אחרת, שיכולנו להיות, הקואליציה הייתה יכולה להיות יותר מחויבת כלפי הציבור שבחר; אגב, לא רק בחר, כי כשאני רואה בכל הפגנה – ואין הפגנה שאני לא נוכחת בה, בכל מקום – אני אומרת לעצמי: אם מישהו היה פה, בבית הזה, מסתכל על המפגינים מבפנים, לא מבחוץ, והיה אומר: מי אלה המפגינים האלה? זה בשר מבשרנו, אלה האנשים שלנו. אלה אנשים שרוצים להילחם על המדינה הזאת ועבורה, וצריך להקשיב להם ולשמוע אותם. אני לא מרגישה שאני נפרדת מהחברים שלי – אני הולכת לתל אביב, אני מתמודדת. אני חושבת שהגיע הזמן להחליף הנהגה בתל אביב, במיוחד בעת הזאת, שבה הרשויות המקומיות כל כך מאוימות, הדמוקרטיה מאוימת, הסמכויות שלה מתערערות. היום שמעתי שלא מספיק שמשרד הדתות ימנה את הרב הראשי, הוא גם יחליט כמה משלמים לו על חשבון העירייה. כל הרבנים. זאת אומרת, יש פה בכלל דינמיקה – הרשות הארצית תקבע למקומית מי יכהן, באיזה סמכויות וכמה כסף הוא יקבל על חשבון העירייה. ושלא לדבר על נשים שילכו לקבל מזונות מהרבנות הראשית; שלא לדבר על מס ארנונה שניקח מעירייה שמתנהלת ביעילות מרבית ונעביר אותה לעיריות כושלות; ושלא לדבר על ועדה קרואה כזאת, שנמנה אותו כי הוא חבר של חבר בטבריה, וניתן לו יתרון בניגוד מוחלט לחוק. אז נתקן את החוק, נבצר ונעשה דברים אחרים. אז באמת, אני חושבת שיש לכם הזדמנות – דיברו פה לפניי; לפיד דיבר על הרצון לשמור על הדמוקרטיה. אני חושבת שמהמקום הזה הסכמה תהיה רק בתנאי שהדמוקרטיה הזאת תהיה בראש סדרי העדיפויות. אנחנו מבינים, כולנו, שיש אנשים שלא רוצים מדינת ישראל דמוקרטית, ואולי נשארנו האחרונים להגן על הבית, להגן על הרעיון של הציונות. נמצא פה הרצל כמי שחזה את הציונות. אנחנו חייבים את זה לדור הזה. זה במשמרת שלנו. כדי להבטיח שמדינת ישראל – אני גם הולכת לתל אביב, כמגדלור לערכים האלה – תישאר מדינה ליברלית ויישארו ערים ליברליות שנלחמות ברצון לעקם ולשנות את הצביון של מדינת ישראל. אני רוצה להודות לכל אחד מכם, חברים אהובים ויקרים שלי. אנחנו נתראה בהמשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, האלופה, תודה רבה על חמש שנים של הטבעת חותם בבית הזה. מאחלים לך המון הצלחה. מי שמכיר את אורנה יודע שהבחירות שלה הן אף פעם לא בחירות רגילות, אז נאחל לה שגם הבחירות הבאות שלה לא יהיו רגילות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעת סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת יצחק קרויזר כי הוא חוזר בו מהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – מספר סגני שרים), שמספרה 3755/25. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. שוב, תודה לחברת הכנסת ברביבאי. << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הדובר הבא – חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אורנה, את מפריעה לניהול הישיבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק, לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בראשית דבריי אני רוצה באמת לברך את חברת הכנסת ברביבאי, שהיא גם קולגה למפלגה, גם חברה וגם הולכת לתפקיד שאני מאוד מקווה – אני בטוח שתצליחי, וזו תהיה גאווה גדולה לראות אותך בראשות העיר. קצת צער על זה שאת עוזבת – בכל זאת הייתה לך איזו תרומה קטנה פה במפלגה. קטנה. יושב-ראש הוועדה אייכלר, אני רוצה, גם אני, להגיד לך תודה רבה. אני ישבתי בחלק לא מועט מהישיבות שניהלת. הן היו ישיבות עם הרבה מאוד רגש, הרבה מאוד אמוציות, ואתה צלחת את זה באמת בקור רוח. נתת כבוד לכולם, לא הוצאת אף אחד, הרגעת – באמת, פן שלא הכרתי אצלך. אני באמת מאוד מאוד מעריך את זה, ואני חושב שהיווית דוגמה מאוד יפה לאיך אפשר לקדם חוק שכל כך הרבה זמן ניסו לקדם אותו. הובלת אותו עד הסוף, ובאמת תודה רבה. הייתי גאה להיות חלק מהמאמץ שאתה הובלת. החוק עצמו הוא חוק חשוב מאוד, ונותן פתרון חוקי להרבה מאוד מהסוגיות שלא היו פתורות. החוק, בפעם הראשונה, גם נוגע בבעיות הנפשיות שנובעות מהקרב ומפציעות שונות. לטעמי, הגענו להישגים. עדיין שמחתי לשמוע ששר הביטחון אמר שימשיכו לקדם את הדברים האחרים בזמן הקרוב. זה מאוד מאוד חשוב. יש שכבה גדולה מאוד של אנשים הלומי קרב שהם פצועים קשה מאוד ולא מקבלים את הזכויות המגיעות להם בגין זה שאנחנו עדיין לא יודעים איך לתמחר את זה – אני לא מוצא מילה אחרת – או איך להעריך את הפציעה הזאת, כי זה מאוד קשה. אנחנו התעקשנו שתקום מחלקה מיוחדת במשרד הביטחון, באגף השיקום, שתדע לטפל באנשים האלה בצורה פרטנית, אחד-אחד, בכל תחומי החיים: דיור, תעסוקה, שיקום. אנחנו נוודא שהמחלקה הזאת אכן קמה ושהיא על תקנים של משרד הביטחון ולא outsourcing והיא תעשה את עבודתה. אני חושב שאם נדע בסופו של דבר להגיע לאותם – לא כל כך הרבה אנשים, 100, 150 אנשים הפגועים קשה, ולתת להם פתרון ושיקום, אז אני חושב שכל מי שהיה מעורב בזה באמת יוכל להגיד לעצמו ברבות הימים שהוא עשה משהו חשוב בכנסת הזאת. אז תודה רבה לכולם, ואני מקווה שזה מה שיקרה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת רם בן ברק. אני קורא לחברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אם יורשה לי, חבר הכנסת אייכלר, באמת בנימה הזו, להצטרף – הדרך שבה ניהלת את אחד הנושאים הרגישים ביותר בכנסת הזו, ובאמת בשיתוף פעולה נדיר של כל סיעות הבית והאנשים שנוגעים בדבר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך את החברה שלי אורנה, שעוזבת אותנו היום – אומנם את המשכן, אבל לא עוזבת את משפחת יש עתיד – ורצה לכבוש עוד פסגה. את אישה אמיצה, חכמה, השראה לכולנו, ואנחנו נהיה איתך גם שם בשטח, ואני בטוחה שתמשיכי לעשות שירות מדהים למדינת ישראל. את גאווה גדולה גדולה גדולה לכולנו. אוהבת אותך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום אנחנו נצביע על הצעת חוק חשובה שלי שהיא חלק מהמאבק העיקש במלחמה בעושק הקשישים. אני פעלתי למיגור עושק הקשישים עוד הרבה לפני שנכנסתי לפוליטיקה, ולמעשה זו הסיבה שגרמה לי להחליט להכניס את הידיים לבוץ, להיכנס לתוך הפוליטיקה ולשנות את הכללים מבפנים. עוד לפני שנכנסתי למערכת הפוליטית ליוויתי מאות מקרים של אנשים מבוגרים שנוצלו בצורה נוראית. נוכלים גנבו מהם לעיתים מאות אלפי שקלים ומיליוני שקלים, ממש לקחו את כל כספי הפנסיה שלהם, בהיקפים מאוד מאוד מאוד גדולים. אני לא יודעת אם ראיתם, אבל סדר גודל של 40% מהתלונות שיש ברשות להגנת הצרכן זה ממבוגרים שנוצלו כלכלית, וזה פוגע בהם גם כלכלית, אבל גם נפשית, פוגע בכבודם, פוגע בתחושת הביטחון שלהם, בעצמאות שלהם. לכן, אני החלטתי שזה הפרויקט שלי, זו השליחות שלי, ועם זה נכנסתי לפוליטיקה. כשהיינו בממשלה, כשהייתה לי הזכות לפעול מתוך הממשלה, העברנו החלטת ממשלה תקדימית בנושא הזה, ויחד עם שרת הכלכלה גם הקמנו את מאגר "אל תתקשר אליי", שמהווה חומה בצורה לאנשים ששמים שם את הפרטים שלהם ואז לחברות מסחריות אסור ליצור איתם קשר. היום אנחנו מעבירים חוק שהוא חלק מאותה תוכנית, ובעצם החוק הזה קובע שמי שינצל קשישים ואוכלוסיות אחרות שהן חסרות אונים, ישלם קנס מוגדל של פי אחת וחצי מהקנס הקבוע בחוק הגנת הצרכן, וזה כדי להעביר מסר ברור שאנחנו לא ניתן להפוך את הזקנים שלנו לטרף קל. אנחנו נוודא שהעבריינים ישלמו את המחיר, וזה חלק מחבילה גדולה של חקיקה והחלטות ממשלה שאנחנו מקדמים, ויבואו, בעזרת השם, חוקים נוספים בדרך, שיבטיחו שהעבריינים ישלמו את המחיר ושזקנים יוכלו להזדקן בכבוד במדינה שלהם. אז אני רק אומר לסיום תודה לכל השותפים והשותפות: לרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה, לשר הכלכלה ניר ברקת וליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת ביטן, שגם חתום על ההצעה הזו, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ ולמזכירות הסיעה שלנו, לנטע אטיאס ולכולם, שבאמת עשו מאמצים גדולים כדי שהחוק הזה יגיע היום לקריאה שנייה ושלישית. נמשיך להילחם בכל הכוח למען הזקנים שלנו, אם מהקואליציה ואם מהאופוזיציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב כהן. ביקש לנמק הסתייגות חבר הכנסת רון כץ. בבקשה, חמש דקות. לאחר מכן – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, בימים האחרונים אנחנו רואים תופעה מוזרה בבית הזה. אנחנו רואים חבורה שבמשך חמישה חודשים אמרה: אנחנו לא סופרים אתכם, תמשיכו להפגין, חבורה של נמושות. שלחו אותנו לעזאזל. היו עוד כל מיני אמירות כאלה ואחרות. ואז, הפלא ופלא, מגיע תשעה באב, ורגע לפני תשעה באב מחזירים את כל המסכות. לא ראיתי צביעות כזאת הרבה מאוד זמן. יושב פה האיש שכמה ימים לפני צייץ שבר הסלטים פתוח. לידו ישב מי שאמר: לא יעזור לכם, אני לא מכנס את הוועדה, אני עושה מה שבא לי. לידו ישב זה שלפי פרסום ערוץ 2 אמר: הייתי כורך את ההצעה הזו יחד עם הוועדה לבחירת שופטים. פה מאחור שמענו כל מיני קריאות: לא נעצור, לא משנה מה אתם אומרים, לא משנה מה חצי מהעם חושב, לא משנה מה הנזק. אז בוא נדבר רגע על הנזק, כי מאותו יום הנזק הפך להיות תהומי. סוכנויות הדירוג הבין-לאומיות מתריעות אקטיבית – אולי בפעם הראשונה, ממה שאני זוכר – נגד השקעות במדינת ישראל. ברור, לחברי הכנסת מהקואליציה זה לא מזיז יותר מדי, אבל מה המשמעות האמיתית של הדבר הזה? המשמעות האמיתית אומרת שחברות הייטק במדינת ישראל כבר לא ירצו להירשם פה, כי לקבל פה משקיעים והשקעות זרות יהיה כמעט בלתי אפשרי. ראינו את קבוצת הרופאים, שמתפוצצת מרופאים שרוצים לעזוב את המדינה, ואני שומע שהיחס לדבר הזה – שדיברו איתם, ואני לא יודע עד כמה מתרשמים מהנחישות שלהם. אותי זה מאוד מדאיג. אנחנו רואים קבוצות הולכות וגדלות של טובי בנינו שאומרים: אנחנו לא מוכנים לשרת תחת ממשלה שאנחנו לא בטוחים אם ההחלטות שהיא תקבל יהיו דמוקרטיות, יהיו סבירות בכלל, ואז כמובן קינחנו את זה בתמונת סלפי שתיזכר לעד – כמי שמנסה לפרק את החברה הישראלית. את התמונה הזו צריך לקחת ולהדביק בכל ספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. כל מערכת חינוך במדינת ישראל בסופו של דבר תדבר על התקופה הזו, וזה מה שיזכרו מראש ממשלה, שהגיע לפה ולא הצליח להשתלט על הממשלה שלו. הוא ישב ביניהם, שר הביטחון שלו כמעט התחנן לחסד, לפתחון לב, לטיפה הקשבה. אבל איך הוא יקשיב? איך ראש הממשלה הזה יקשיב אם הרמטכ"ל שלו מבקש פגישה לפני ההצבעה והוא דוחה אותו? הוא אומר לו: אני לא איפגש איתך עד אחרי ההצבעה. וזה לא נגמר שם. שלחו לכנסת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עם ברדוגו הוא נפגש. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. שלחו לכנסת את ראש אגף המבצעים ואת ראש אמ"ן כדי שייתנו תדרוך אמיתי לחברי הכנסת מהקואליציה ולשרים, ועוד פעם – הפתעה, גם להם לא היה זמן להיפגש איתם, אבל היה להם זמן לשבת פה מאחור בפרסה ולקשקש על כל מיני שטויות. אבל לשמוע את ראש אמ"ן לא היה להם זמן. ואני באמת רוצה לשאול את ראש הממשלה ואת חברי הקואליציה: מה עובר עליכם? מתי תפסיקו? באיזה שלב תהיה נקודת האל-חזור, שתבינו שהנזק שעושים למדינת ישראל הוא פשוט גדול מדי? ומאז אנחנו גם שומעים על מרד בליכוד. אז אני רוצה לומר לכם, חברי הליכוד: מרד עושים בזמן אמת, לא עושים בתקופת הפגרה, לא עושים אחרי שכבר אי-אפשר לעשות כלום, לא עושים את זה כדי שתרגישו טיפה יותר טוב עם עצמכם. כי בזמן האמת, כשישבתם פה ויכולתם לעשות מעשה ולתמוך בשר הביטחון, שרץ פה כמו אני לא יודע מה, לא עשיתם את זה. אז תחסכו מאיתנו את ה"אחים אנחנו", כי המשך המשפט הזה אומר: אחים אנחנו ומפה ניפרד. ומה שאתם עושים הוא התחלה של הסוף של מדינת ישראל. אני שומע את האויבים שלנו חוגגים, ואני באמת אומר לכם: זה לא צריך להיות מרד, זאת צריכה להיות החלטה שאומרת: מבטלים את ביטול עילת הסבירות, חוזרים לדבר, מאמצים את ההצעה של יו"ר מפלגת יש עתיד וחוזרים להיות מדינת ישראל הנורמלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ולאחר מכן – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית, חברת הכנסת אורנה ברביבאי כבר יצאה, אבל אני רוצה בכל זאת לאחל לה המון הצלחה, ובעיקר להודות לה על כך שהיא הקימה מחדש את משרד הכלכלה, שלא היה קיים הלכה למעשה הרבה מאוד שנים, ולא רק הקימה אותו מחדש אלא הפכה אותו למשרד מתפקד, למשרד שהתניע הרבה מאוד רפורמות מאוד מאוד חשובות לכלכלת ישראל. הלוואי שהרפורמות האלה יימשכו, וביתר שאת, כי הן המפתח, הן המפתח להורדת יוקר המחיה. כשאני מסתכל על כל מה שקרה פה וקורה פה בשבעת החודשים האחרונים, אני חושב שאת כל זה, את כל הטרלול הזה, אפשר היה למנוע. כל מה שצריך היה לקרות זה ששר המשפטים יריב לוין היה מכנס ב-4 בינואר 2023 את מסיבת העיתונאים שלו ומודיע: חברות וחברים, הממשלה שאני חלק ממנה מעוניינת לבצע שינויים משמעותיים, שינויים משמעותיים במערכת המשפט. לצורך כך אני מקים ועדה ציבורית רחבה שתכלול את פרופ' נבות, את פרופ' אלבשן, את פרופ' דותן ואפילו ד"ר בקשי מפורום קהלת, כל המוחות, והוועדה הזאת תתכנס ותדון ברפורמות במערכת המשפט במשך שישה, שמונה חודשים, 12 חודשים, ותגיש לממשלה את המלצותיה על הרפורמה. ואת ההמלצות אנו מתחייבים לאמץ ולהמיר לחוקים אשר יאושרו בכנסת. זהו, זה כל מה ששר המשפטים היה צריך לעשות. ואז ההייטק הישראלי לא היה נהרס, והמשקיעים לא היו נמלטים, והכנסות המדינה לא היו קורסות יחד עם הבורסה, שמציגה ביצועים עלובים, והשקל לא היה נחלש ב-6%, וקרנות הפנסיה שלנו לא היו מאבדות 20 מיליארד שקלים, וצה"ל לא היה מאבד מכשירותו, ולא היו מפגינים פצועים ברחובות. כל זה היה נמנע עם קצת שכל, פחות משיחיות ונקמנות, יותר מתינות, יותר שיקול דעת בקבלת ההחלטות. הממשלה הביאה את כל המחאה הזאת על עצמה, והיא מביאה עלינו גם היום את האסון האסטרטגי מהגדולים שחוותה מדינת ישראל. רק הקואליציה, רק הקואליציה נושאת באחריות לקרע והשבר הנוראיים שנוצרו בחברה הישראלית. אני מקווה שאתם מבינים את זה. גם היום עוד לא מאוחר לעצור. ראש האופוזיציה הציג כאן לפני זמן קצר את המתווה שלו לחזרה להידברות. רוב גדול של המצביעים שלנו ורוב גדול של המצביעים שלכם, הקואליציה, רוצים הסכמה ציבורית רחבה. זה צו השעה. זה מה שאנחנו אמורים לעשות. אני קורא לקואליציה לקבל את הצעתו של ראש האופוזיציה ולחזור לשולחן ההידברות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בקדנציה הקודמת ישבתי על הכיסא הזה וראיתי איך האופוזיציה שישבה כאן – כולל אותך, אדוני היושב בראש – הצביעה על כל החוקים, גם חוקים שהם לטובת מדינת ישראל, לטובת החברה בישראל: לא, לא, לא, לא. מה הייתם עושים עכשיו אם אנחנו באופוזיציה – שיותר מאיתנו נמצאים בבניין מכם, בדקתי – היינו מצביעים ועכשיו היינו מפילים את כל החוקים? החוקים שמובאים לכאן היום הם חוקים טובים, הם לטובת החברה בישראל. הפלתם את חוק האיזוק האלקטרוני, הפלתם את חוק הוויזה, הפלתם את חוק הנכים. כל חוק אמרתם לא, כל חוק הצבעתם לא. מה הייתם עושים עכשיו אם הייתי מזעיק את כל חברי האופוזיציה שיבואו להצביע והיינו מפילים את החוקים? איך הייתם מרגישים? לא רוצה להגיד את דעתי עליכם. בשבוע שעבר ראיתי אתכם בצרתכם. ראיתי אתכם טומנים ראשיכם בשולחן מרוב בושה. ראיתי אתכם מבינים את הנזק האדיר שנעשה לכלכלת ישראל, לעוצמה של צה"ל, לחברה בישראל, לתחום המדיני; אין שום דבר שלא גרמתם בו נזק. לא טיפלתם בשבעה חודשים בכלום, לא ביוקר המחיה. אדוני, הייתי רוצה לראות את הסרטון של ש"ס על עלייה קטנטנה במחירים בסופר. מה הייתם אומרים עכשיו, כשהדולר מתרסק והמחירים בסופר מאמירים? אי-אפשר לעבור בקופה בכלל. הייתי מאוד רוצה שתעבירו את הסרטון הזה רק לצד השני, לראות את ההבדלים. לא טיפלתם בכלום ושום דבר. ראש הממשלה מפוחד, מבוהל, נלקח בשבי על ידי לוין, סמוטריץ' ובן גביר וחלק מחברי סיעתו שמאיימים עליו. ראיתי אותו בזמנים טובים יותר – ראיתי אותו ב-2012, 2015 וכן הלאה. ראש הממשלה איבד את זה, איבד את זה, כאילו היינו בממשל של משטר בננות. ראש הממשלה, אתה חייב די חשבון על בריאותך גם לציבור הרחב. אז קודם התייבשת, אחר כך – משהו ששמו לך כאן והיה צריך להשתיל לך קוצב. אמר הקרדיולוג שלך: אגלה לכם משהו, דיברתי עם ראש הממשלה בארבע עיניים, אני חושב שיש למה לצפות. לפני יומיים פרסם כתבה ענקית על כך שראש הממשלה לא הבין דבר וחצי דבר ממה שהוא דיבר אליו, ולא נותר לו אלא להביע את אכזבתו מראש הממשלה. הלכתם צעדים ארוכים מדי. שמעתי את השר אבי דיכטר אומר: מישהו דוחף אותנו אל פי התהום. השר דיכטר, מישהו כבר דוחף אותנו כבר מעבר לתהום. זה אתם. ריסקתם את הכלכלה בישראל, ריסקתם את החברה בישראל. המעשים שלכם גורמים לשליחת יד איש ברעהו. אם אתם חושבים שההפגנות ברחוב תיפסקנה מעצמן כי הצלחתם לבטל את פסקת ההתגברות, אתם טועים. הייתי שם אתמול, הייתי בהרצליה וגם ברמת השרון, ושמעתי את האנשים. אין להם שום כוונה להפסיק. אין להם שום כוונה להפסיד את הדמוקרטיה ואת העתיד של הילדים שלהם בארץ הזו. לא, לא תיקחו את המדינה הזו בשבי. אנחנו נמשיך להיאבק על זכותנו לחיות במדינה דמוקרטית, יהודית וליברלית, או יהודית, דמוקרטית וליברלית. לא תיקחו אותנו בשבי. כוח הזרוע לא יועיל לכם. ותפסיקו עם הצביעות – עם אחד אנחנו. יורד השר בן גביר, מחמם האווירה, מבעיר האסמים מהר הבית, ואומר: עם אחד אנחנו, אחים אנחנו. לא, אתה לא אח שלי. מבעיר בעירות. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> גם אם אתה לא רוצה, אנחנו אחים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מבעיר את האסמים. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> גם אם אתה לא רוצה, אנחנו אחים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיות אח של בן גביר. אני לא אח של בן גביר. תפסיקו עם הצביעות הזו. תעשו מעשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך מבן גביר? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעשו מעשים. חצי מהעם הזה נמצא בסכנת הישרדות, נמצא באכזבה מוחלטת, בפחד אימים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיקו לדבר, תעשו מעשים. אתם דוחפים אותנו אל פי תהום. כשהשר בן גביר עולה בתשעה באב לחמם את הר הבית ואומר: אחים אנחנו, וכולכם שותקים – ראיתי כאן את האצבעות ואת ההגעה לסלפי המפורסם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קצת בושה אין לכם. תתביישו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מעריכה שבעוד כמה רגעים אנחנו נצביע בשעה טובה על הצעת חוק הנכים. כחברת ועדת העבודה ורווחה ברצוני תחילה לפתוח בתודות – תודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת ישראל אייכלר על ניהול ועדה מכבדת, על הסבלנות וההכלה. מי שהיה בוועדות ראה בדיוק את המצב של הנכים שם, של הלומי הקרב, את סערת הרגשות, את הבכיות, את המשפחות, ולא היה אפשר להישאר אדיש, כיצד לאורך השנים באמת לא נתנו דעתם על הלומי קרב. אז נכון שאין להם יד קטועה ואין להם רגל קטועה. יש להם נפש קטועה. מי שלא יודע להבין מה זה נפש – ודי לנו שאפילו נרגיש עצבות בבית, בליבנו, שזה רק רגעי, ואנחנו מבינים איזה מחיר. כמי שבעברה עבדה כאחות בבית חולים ולימים גם ייצגה לא מעט נפגעי איבה – ואחד התסמינים הבולטים של נפגעי איבה הוא הנפש – לא יכולתי לרגע לשבת בוועדות האלה, לשמוע את האנשים ולא להבין איך עד היום לא הבחינו בנזק. והנזק לא מסתכם בו – זה מסתכם גם בילדיו ובדורות האחרים. הייתה לי הזכות לנהל את ישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד – החלפתי את היושב-ראש דלל, שחש לא בטוב – וזה דווקא היה מאוד סמלי מבחינתי לנהל את הישיבה ביום ההוקרה להלומי הקרב ולבני משפחותיהם. ישבו שם אימהות וסיפרו על ההתעוררות בלילה, על הבכי, על הנזקים שזה גורם לילדים. חשבתי לעצמי כמה עוצמות, כמה הכלה. אם כל אחד מאיתנו באמת חושב – ובאמת, כאימא לילדים מיוחדים – שאצלו בבית יש את הדבר הכי נורא, אז יש מקרים הרבה יותר חמורים והרבה יותר קשים. אני באמת רוצה כאן להודות. הוועדה הזאת התקיימה, ושמענו את כל הקולות ואת כל האנשים. אני רוצה מפה לשלוח גם חיבוק, חיבוק למר איציק סעידיאן, שדווקא במעשה הקשה שהוא עשה הציף את מה שהקולות האחרים אמרו. הוא שילם מחיר לא פשוט בפגיעה הגופנית שלו, אבל הייתה לי שיחה עם האדם האציל הזה, ואני רוצה לומר לכם שאין מה לומר חוץ מלהצדיע. הוא בעצם הקריב את עצמו למען קבוצה מאוד גדולה שעוד פעם, לא מסתכמת בהלומי הקרב אלא בדורות ומעבר. אני שמחה מאוד על ההחלטה. אני באופן אישי – ברור שאנחנו נצביע בעד החוק החשוב הזה. גם בימים טרופים אלה ובקרע הנוראי, אלה הם פניה של כנסת ישראל, כי כשיש חוקים טובים והם למען אנשים ולמען אזרחים – שימו בצד, קואליציה ואופוזיציה, שיקולים הזויים של פוליטיקה. יש לנו פה אנשים, ואנחנו צריכים להיות למענם כאן. אז אני שוב מודה לכבוד הרב חבר הכנסת אייכלר על ניהול ועדה מקצועי, וכמובן גם לחברי חבר הכנסת רם בן ברק, שמניסיונו ידע להביא בדיונים האחרונים את סיום המחלוקות, כי לרגע חששנו. היה חשוב לי לציין שהוועדה הזו שמה לה למטרה, וכמובן בהובלה של חבר הכנסת אייכלר, שאנחנו לא יוצאים לפגרה עד שהחוק הזה עובר, ואני באמת שמחה ונרגשת. אני מניחה שיש לנו עוד הרבה מה לתקן, עוד מה לשפר, אבל זה צעד גדול וחשוב. בהזדמנות זו אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ארגון הנכים עידן קלימן על ההקשבה, על הפתיחות ועל כל מה שיכולנו על מנת שהחוק הזה יתגבש. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, בימים שבהם החברה מתפצלת וים של מחלוקות נפרס בין קבוצות שונות, טוב שיש אי של שותפות. החוק שעולה כאן היום הוא ביטוי של השותפות העמוקה ביותר ושל ערך הערבות ההדדית בחברה הישראלית. מדובר בחוק שנוגע לתגמולים ולשיקום פצועי ונכי צה"ל, אבל בעיקר, בעיניי, מדובר בחוק שנוגע לחובתה הערכית של מדינת ישראל כלפי מי ששירת ולחם למענה. החוק הוא במידה רבה תוצר של עבודה שהחלה עוד בתקופתו של שר הביטחון לשעבר חבר הכנסת בני גנץ, ונמשך בעבודה משותפת של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בוועדת העבודה והרווחה בשבועות האחרונים יחד עם אגף השיקום במשרד הביטחון; וכאן ראוי לציין גם את אייל זמיר, מנכ"ל המשרד, ואת לימור לוריא, ראש האגף, ארגון נכי צה"ל בראשות עידן קלימן ועוד רבים וטובים. הוועדה בראשות היושב-ראש הרב ישראל אייכלר, שבתבונה, ברגישות ובמסירות דאג לפנות כמעט את כל סדר-היום של הוועדה בשבועות האחרונים לטובת קידום חוק זה – ישבנו בוועדה ימים ארוכים ושעות אין-ספור במטרה שהפרקים המוכנים ברפורמת נפש אחת ייכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. החוק הזה הוא החובה שלנו כלפי פצועי צה"ל, כלפי מי שהתגייסו לשירות צבאי ונפצעו במהלכו; החובה שלנו כלפי מי שמדינת ישראל שלחה לקרב והם שבו ממנו פצועים. החוק הזה הוא גם עבור החברים בצוות שלי, צוות 90 בפלגה אדומה ביחידת דובדבן, שמתמודדים עם פציעותיהם, שחלקן נראות וחלקן שקופות. הוא עבורם ועבור לוחמים מכל הצוותים ביחידה ועבור לוחמים ולוחמות מכל יחידות צה"ל שנפצעו בגופם ובנפשם כשיצאו להגן על העם והארץ. זה בשבילכם, חיילי ולוחמי צה"ל שהתגייסו, שירתו ולחמו למעננו ושילמו על כך מחיר יקר בגוף ובנפש. זה לא חסד למענכם – זו החובה שלנו כלפיכם. במשך שנים רבות נוצר פער כואב. לוחמי צה"ל יצאו בלי שאלות לכל משימה שאליה נשלחו. הם נתנו אמון מלא במדינה ובמפקדיהם ומילאו אחרי הפקודות גם אם הן היו כרוכות בסיכון חיים, אך כששבו משדה הקרב פצועים, הם נתקלו באין-סוף שאלות, בדיקות ומבחנים וגילו שהם אולי נתנו אמון במדינה, אך המדינה לא ממש מאמינה להם. אחרי המקרה הנורא של איציק סעידיאן, פצוע נפש שכוחותיו כלו, הוביל בני גנץ תהליך עמוק של תיקון. לשמחתי, יואב גלנט, שר הביטחון, ממשיך בתהליך זה. מדובר בתיקון שנוגע בפרקטיקה של החיים, וסעיפי החוק הם חלק ממנו, אך יותר מכול מדובר בתיקון ביחס של החברה לפצועי צה"ל, ויש בו בחירה להגיד לכל מי שהקריבו את גופם או נפשם: מאמינים לכם, מחויבים לכם; לא תישארו לבד בקרב שאחרי הקרב – בקרב על החזרה לחיים, בקרב על השיקום, בקרב על השפיות. יש עוד דרך ארוכה, אבל הצעדים הראשונים נעשו ונעשים, וגם בזה יש כדי לחסוך לא מעט כאב ועלבון. חבר קרוב מהצוות שלי, שמתמודד עם פוסט-טראומה אחרי שנים רבות כלוחם נועז, משלם כל יום מחיר כבד על השירות המשמעותי שלו. הוא אומר לי בכל פעם מחדש, גם בתוך הייסורים הקשים שהוא חווה: בשביל המדינה הייתי חוזר על הכול. אז עבור האנשים האלה, הטובים והמסורים ביותר שיש לנו, צריכה המדינה לעשות הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אחרון המסתייגים, לפני בקשות רשות דיבור – אני רוצה להזמין את חבר הכנסת בני גנץ, שר הביטחון לשעבר, שלמעשה פעל רבות לרפורמת נפש אחת עוד בכהונתו כשר ביטחון, וכעת קם הדבר ונהיה. בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יישר כוח. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, דווקא בימים הסוערים האלה חשתי צורך להיות כאן ולראות שרפורמת נפש אחת ממשיכה להתקדם שלב אחרי שלב. מערכת הביטחון עברה שינויים רבים בשדה הקרב. יש לנו אמצעים מתקדמים יותר מאי פעם, יש לנו שיתופי פעולה פורצי דרך, אבל אין ולא יהיה לנו תחליף לאנשים. מה שמובא פה היום לאישור הוא עוד נדבך בתוך שורה של עשרות פעולות שנעשו לשיפור חייהם ורווחתם של פצועי צה"ל, מעיגון הסדר מבחן ההכנסה, שיאפשר ליותר נכי צה"ל לעבוד ולהתפרנס בכבוד, דרך הגדלת התמלוגים והתאמתם לצורכי הנכים ודרך שיפור השירות בוועדות הרפואיות והליווי ההדוק יותר של צה"ל – כל אלו הם הדרך שלנו להגיד לכל המשרתים, לא רק לאלה שנפצעו: עם ישראל מאחוריכם. השינוי הוא לא רק בחוקים, בנהלים ובתמלוגים. השינוי הזה – שאותו מוביל אגף השיקום במשרד הביטחון בהנהגתה של לימור לוריא, שזכיתי למנותה לתפקידה, וביחד עם ארגון נכי צה"ל והיושב-ראש המסור עידן קלימן, שאני מאחל לו מכאן בריאות טובה – הוא קודם כול שינוי בגישה, גישה של עבודה ביחד למען המטרה, גישה שרואה קודם כול את האדם וגישה שמאפשרת פתרונות הנגשה ושירות. אני רוצה מכאן לחזק את כל עובדי אגף השיקום ואת כל נכי צה"ל: המשיכו לעבוד יחד, המשיכו למצוא פתרונות מורכבים למצבים השונים ולאתגרים הקשים, המשיכו להיאבק למען המטרה החשובה הזו. כולנו איתכם. אני מודה גם לשר הביטחון ולמנכ"ל המשרד, שממשיכים בדרך החשובה הזו. אני מבקש גם להודות לך, חבר הכנסת אייכלר, על ניהול הוועדה והמשך קידום הצעת החוק המאוד-מאוד חשובה הזו. יש עוד כברת דרך ארוכה, ייקח עוד שנים, ולעולם יהיה במה להשתפר, אבל אני עומד כאן וממש מתרגש לראות את ההתקדמות. אין רפורמה צודקת מזו, ואין נושא ראוי מזה לסיים את המושב הקשה הזה עם קצת תקווה בכל זאת. מכובדיי, בימים שבהם השירות בצה"ל וערך השירות כולו נמצאים בלב הדיון הציבורי, עלינו לומר את המובן מאליו: המחויבות של המשרתים לביטחון המדינה לא נמדדת ולא תימדד לעולם בכסף. גם אם יעלו את דמי הקיום, צה"ל הוא צבא העם. הנכונות של אדם לסכן את חייו, להקריב אותם אם יידרש לכך, להיפצע ולחיות חיים שלמים עם הפציעה, נובעת קודם כול מהאמונה שלו במדינה ובדרכה. דווקא בימים האלה, המסר שכדאי שנשלח מכאן – ואני מאמין שגם בשמם של כל פצועי צה"ל – הוא שחייבים להמשיך לשרת; שחייבים למצוא את הדרך שבה כל האוכלוסיות ישרתו את המדינה; שחייבים לשמור על האתוס המשותף שלנו ועל צבא העם, כי אין לנו דרך אחרת לשרוד בשכונה הזו. מול כל סימני השאלה, עלינו לשים סימן קריאה אחד, חד וברור: צה"ל מגן על העם והמדינה, וצה"ל חייב להישמר כצבא העם, ושום דבר אחר לא יכול להיות קודם לו. על ערך השירות צריך לשמור; את מודל השירות נכון וצריך לעדכן. אבל אסור לגרום לעיוותים ולוויתור על בכורת השירות הצבאי, כי הוא שמקיים אותנו במרחב המאוים שבו אנו חיים, והוא המקום היחיד שבו אתה לוקח סיכון אישי על חייך בהחלטה לשרת למען המדינה, ואת זה אסור לטשטש. לפני סיום, לפני כמה ימים הלך לעולמו אלי בירנבאום, יו"ר הוועד הפראלימפי, שהיה גם ממובילי המאבק למען צוללי הקישון – נושא חשוב שטופל גם הוא במסגרת הרפורמה. אלי היה לוחם עד יומו האחרון – לוחם בקרב, לוחם למען אחיו ולוחם למען חיים טובים לכל נכי צה"ל והנכים בישראל בכלל בתפקידיו השונים. אני מבקש להשתתף בצער משפחתו של אלי ולהצדיע לו על כל פועלו לאורך השנים. אני בטוח שמורשתו ודרכו ימשיכו ללוות את עשייתנו. תודה רבה לכולם, ובהצלחה בהמשך קידום הרפורמה ובשמירה על צה"ל ודרכו על מדינת ישראל כולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בני גנץ, שר הביטחון לשעבר. בקשות רשות דיבור הוגשו על ידי כמה חברי כנסת. נמצאת כאן חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה. לאחר מכן, ככל שלא יהיו בקשות רשות דיבור נוספות, יעלה גם חבר הכנסת אחמד טיבי, ולאחר מכן יסכם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הוא יום היסטורי, שבו לאחר עשור של פעילות, של טלטלה, של איסורים, של שינוי תפיסה במשרד הביטחון באשר לנכים, אנחנו סוף-סוף מחוקקים ומעגנים את זכויותיהם של נכי צה"ל. אני מבקשת לנצל את הבמה הזאת ולפנות אליהם מכאן. נכי צה"ל, אחיי ואחיותיי הגיבורים, סיפור הגבורה שלכם ייחרט לעד בדברי ימיה של מדינת ישראל. תודה לעשרות אלפי חיילים פצועים פיזית ונפשית הנושאים בעול המלחמה עד היום. כקצינה בכירה בצה"ל נחשפתי לסיפורים אישיים מעוררי השראה, הירואיים, של חיילים ומפקדים בעלי תעצומות נפש אין-סופיות, שלמרות הפציעות הקשות שגבו מחיר רב גם באירוע וגם לאחריו, הם לא ויתרו וממשיכים להילחם עד היום. האומץ שלכם ושלכן מתבטא לא רק בנקודת זמן מסוימת בהיסטוריה, אלא במאבק יום-יום ושעה-שעה. תודה גם למשפחות, זו הזדמנות טובה להעריך את המשפחות. נכי צה"ל ראויים להערכה לא רק במילים אלא גם במעשים. רפורמת נפש אחת, שעליה שקדו כבר בממשלה הקודמת, מעוגנת בימים אלה בחוק, ונועדה לשדרג את איכות החיים של האזרחים שכל כך ראויים לה, אלה שלחמו ותרמו. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לאנשים שמאחורי הפרטים הקטנים: לעידן קלימן, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל, ולגב' לימור לוריא, ראש אגף השיקום במשרד הביטחון, אלה שבאמת שקדו על כל פסיק וכל אות בחוק הזה. תודה לכם. תודה על זה שהבאתם אותנו עד הלום. תודה לחבר הכנסת אייכלר על כך שניהל את הוועדה ברגישות אין-סופית ודאג שנגיע עד לישורת האחרונה. אני רוצה לומר שבסוף החוק הזה הוא באמת ביטוי לדבר הכי משמעותי, למפעל הציוני הכי חשוב שיש לנו בהיסטוריה של מדינת ישראל – לצה"ל; עצם העובדה שאנחנו שמים על ראש שמחתנו את צה"ל, את המשרתים בו, וגם אלה שלחמו ונפצעו, וגם את הלוחמות, כמובן. ויצא לנו, לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, לכנס גם ועדה, הוועדה לקידום מעמד האישה, שעוסקת לא רק בנכי צה"ל אלא גם בנכות צה"ל והלומות קרב. אז אני רוצה לומר מכאן גם ללוחמים וגם ללוחמות, גם לנכים וגם לנכות, גם לפצועים פיזית וגם לאלה שהם הלומים: אנחנו כאן מאחוריכם, כולנו. וצה"ל באמת צריך להיות מעל ומעבר לכל מחלוקת פוליטית פה, בבית הזה. תודה רבה. אנחנו נמשיך לתמוך בנכים ובבני משפחותיהם, ששילמו בגופם ובנפשם את המחיר הגבוה ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. אני מבין שאין בקשות רשות דיבור נוספות כעת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה לסכם, ולאחר מכן נצביע. האם ההסתייגויות מוסרות על ידי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסירים את ההסתייגויות שלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קבוצת יש עתיד מסירים. אני מבין שגם קבוצת המחנה הממלכתי מסירים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז כל ההסתייגויות הוסרו, וכשאנחנו נצביע, נצביע על הצעת החוק כנוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים להצעת החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא רוצה לומר תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה יקרה אם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו בהסכמה, מה את מתעצבנת? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – הוא רוצה לדבר, כי הוא שמח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עליזה, עד שעובר פה משהו בהסכמה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הוא שמח – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תתחיל, תתחיל. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בזמן הזה הוא כבר היה יכול לרדת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוהבים אותך, עליזה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עליזה, תצביעי נגד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עליזה, תירגעי. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות לכל אחד מכם שדיבר מלב חם, מלב אוהב, לנכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. כי בסופו של דבר יש רגעים בחיים של עם – והם רבים – שבהם מתגלה היופי של האדם. אפילו במליאה הזאת, שעכשיו היא בתקופה כל כך קשה, זכינו היום ליום שבו קואליציה ואופוזיציה פתחו את הלב לנכי צה"ל ולכל האנשים שסובלים בגלל קיומה של מדינת ישראל בכל המלחמות האלה. הם משלמים את המחיר ביום ובלילה, כולל הלומי הקרב. הכנסת נותנת להם את הכבוד להתאחד כולנו יחד עם חוק שבא לעזור להם. אני רוצה לומר – ואני לא רוצה להאריך, אבל יושב-ראש הקואליציה אמר שגם הם רוצים להיכנס, אז תגידו למרכזת הקואליציה שתכניס אותם, כי כל אחד רוצה זכות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, בסדר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, אדוני שר הביטחון לשעבר בני גנץ, אתה דיברת על דברים מאוד מאוד חשובים, שלא במסגרת החוק הזה – על העניין של לעדכן את מודל השירות וכל הדברים האלה, ועל הצורך בצבא העם והצורך שתהיה חומת מגן, כי מדינת ישראל מוקפת אויבים, והדברים ברורים ומלאים. אבל אמרת נקודה מעניינת מאוד – שכל המערך הביטחוני השתנה מאז שנות החמישים עשרת מונים, בטכנולוגיות וביכולות ובכל הדברים. גם המודלים צריכים להתעדכן, ובזה אני מסכים איתך. אבל אני רוצה לתת לך דוגמה של מודל של אדם שהביא אותי למצב שבו ישבתי עם הנכים והרגשתי את רגשותיהם. אבא שלי, זיכרונו לברכה, הרב מנשה אייכלר – אני לא יודע אם שמעת – הוא היה במחתרות והוא היה בכל מלחמות ישראל, ממלחמת השחרור עד מלחמת לבנון הראשונה, כמתנדב, והוא עסק כל-כולו בטיפול בפצועים ובפינוי, בגמילות חסד של אמת. הפעם הראשונה שהוא עשה את זה זה היה בפיצוץ הידוע בבן יהודה, כשהבריטים עשו פיגוע. לא כולם יודעים היום את ההיסטוריה – הבריטים עשו משאיות שהתפוצצו בבן יהודה כדי לנקום ביהודים, בישראלים, ואז לא היה אף אחד שיבוא לאסוף את הפצועים כי שום דבר לא היה מאורגן. אבא שלי היה מהראשונים שאספו אז פצועים, ומאז הוא לא פסק. גם במלחמת ששת הימים, כאשר הוא היה עם הצנחנים שירדו אל הכותל המערבי והר הבית, הוא בא כמתנדב ואסף פצועים ואפילו הוליך אותם בדרך אל הכותל המערבי, ולכן יש את התמונה המפורסמת, האזרח עם החולצה הלבנה יחד עם הצנחנים בכותל המערבי. הוא לא עזב את הדברים האלה במלחמת יום הכיפורים, הוא וחבריו. הוא ארגן חברים מתנדבים מהחברה החרדית והם ירדו לסואץ. אני ראיתי אפילו תמונה. הוא לבש מדי צה"ל, כי אז הוא היה חייב את זה, והוא עמד על הגשר – אתם מכירים את הגשר הזה במלחמת יום הכיפורים שעבר את תעלת סואץ – ואחרי זה הוא עלה לרמת הגולן והוא עסק בפינוי פצועים וחללים רבים. כל החיים שלו הוא עסק בדבר הזה, והוא מודל מאוד מאוד יפה ומאוד מאוד מעשי, בלי לכפות ובלי גיוס חובה ובלי כל מיני דברים כאלה. אני לא רוצה להאריך יותר, אבל אם אמרתי לכם שמהמחתרות עד מלחמת לבנון הראשונה – אתם מבינים בעצמכם כמה הוא חי את הדבר הזה. ולכן, כשאני ישבתי עם נכי צה"ל וראיתי את הכאב שלהם, ראיתי את האבא שלי למול עיניי, איך הוא טיפל באנשים האלה ובאבותיהם, בטח בדור הקודם. זה היה מאוד מרגש לראות את האנשים האלה, הלומי קרב, שהיו זועמים, ובצדק. איציק סעידיאן, למשל, היה גורם ממתן. הוא בא ועזר, וכל החברים, גם כשהם זעקו – זה כאב גדול, אבל הם היו עם לב גדול מאוד והיו מוכנים לעזור לחברים שלהם שרצו להעביר את החוק, והם הסכימו. בעזרת השם, אני מקווה שבזכות ההתאחדות, ההתלכדות סביב הנושא הזה של נכי צה"ל, שזה חסד, עם ישראל יזכה לאחות את הפצעים ולאחד את השברים ונזכה כולנו יחד להיות מאוחדים, להיות גאים כשאנחנו יהודים של תורה, וכשנסראללה ירצה לחשוב שהינה, הכול מתפרק, אנחנו נראה לו פה שאנחנו עם אחד בלב אחד, כולנו בעד כולם, ותודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. חברי הכנסת, מאחר שהוסרו כל ההסתייגויות, אנחנו נצביע כעת בקריאה שנייה על הצעת החוק, סעיפים 1 עד 53, כולל לוח התיקונים להצעת החוק. אנא תפסו את מקומותיכם, מי שרוצה להיות חלק מהזכות הזו. הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–53 – 43 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–53 נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 43 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה. כעת נעבור לקריאה השלישית, כנוסח הוועדה, כמובן, כולל לוח התיקונים להצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32). הצבעה מס' 8 בעד החוק – 42 נגד – אין נמנעים – אין חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 42 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אצל סימון נלחץ ולא נספר – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> פה, אצלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טכנאים, לבדוק. חבר הכנסת סימון דוידסון טוען שהוא לחץ. האם זה לא נקלט? אם לא, אנחנו נתקן גם את התוצאה. נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא נקלט, אז אנחנו נתקן. לחצת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. ככל שנצטרך, נתקן את התוצאה מ-42 ל-43. תכף זה ייבדק. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1648).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה הראשונה, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023. אני מזמין את שר החוץ מר אלי כהן להציג את הצעת החוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> שר החוץ אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני גאה היום להביא כאן להצבעה במליאה את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית). בהתאם להצעת החוק, נקבע שכל מי שימונה לראש נציגות דיפלומטית, בין שהוא ימונה לשגריר או לקונסול, לפני שיימסר לו כתב המינוי, הוא יתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שהוראה כזאת קיימת גם לגבי בעלי תפקידים כמו נשיא המדינה, שרי ממשלה, חברי הכנסת ומבקר המדינה. ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית הוא הנציג הבכיר ביותר של מדינת ישראל באותו מקום, ולנוכח החשיבות של התפקיד, הייצוגיות והממלכתיות שהוא נדרש להן מתוקף תפקידו, הוא חייב לבטא את נאמנותו למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עולה השאלה, חברים יקרים, מדוע אחרי 75 שנה נדרש החוק הזה. הרי על פניו, מדובר בחוק בסיסי ביותר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, שלא תוסיף גם שרים – – – << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן נשאלת השאלה מדוע זה נדרש אחרי 75 שנה. ואני רוצה לומר לכם, זה נדרש מכיוון שהממשלה הקודמת אישרה בממשלה את המינוי של מי שהייתה חברת הכנסת, רינאוי זועבי, להיות קונסולית ישראל בשנחאי – כן, אותה רינאוי זועבי שלא מכירה במדינת ישראל כמדינה יהודית, שקוראת לחיילי צה"ל בשמות גנאי, שתומכת בתנועות החרם כנגד מדינת ישראל. היא יכולה לייצג אותנו בחו"ל? התשובה היא בטוח שלא, אבל הממשלה הקודמת של לפיד חשבה שנכון למנות אותה ואישרה את המינוי שלה בממשלה, מישהי שמתנגדת למדינה. לא יכול להיות – מישהי שהיא אנטי-ציונית, מתנגדת למדינה כמדינה יהודית, בזה לסמלי המדינה, היא לא יכולה להגן על האינטרסים של ישראל בעולם. זה אבסורד. ולכן, על מנת למנוע מינויים הזויים מעין אלו בעתיד, שכל מה שהם נועדו זה אך ורק לבוא ולתת אתנן פוליטי – הם יימנעו בעתיד. האם הייתם מעלים על דעתכם ששגריר אמריקאי יבוא ויחתור תחת ארצות הברית? שגריר צרפתי יבוא ויחתור תחת צרפת? אנחנו ראינו שיש כאלה, כמו רינאוי זועבי ואחרים, שמה הם רוצים לעשות? לבוא ולקבל כסף מהמדינה, לבוא וליהנות מהפירות של מדינת ישראל, המדינה החזקה שאנחנו הקמנו, אבל בה בעת, בזמן שהם רוצים לקבל ממנה שכר, לחתור תחתיה בישראל ובעולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לך דוגמה? << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> בהחלט. הממשלה הקודמת, שאתה היית חבר בקואליציה שלה, אישרה את רינאוי זועבי בצורה מוחלטת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לך דוגמה לשגריר? << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> באף מקום בעולם אין – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת קריב, תן להשלים את הדברים. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, באף מקום בעולם לא חשבו לעשות את זה. אגב, לכן אני אומר לך, גם אנחנו מעולם לא חשבנו להעביר חקיקה כזאת, כי על פניו זה היה לבוא ולעשות את הדבר המובן מאליו. חברים יקרים, יש בעולם יותר מ-200 מדינות, אך יש מדינה אחת שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. אני רוצה רק לומר לכם שתחשבו לרגע על הציונות, תחשבו מה עשו ההורים שלנו, הסבים שלנו, כשהחליטו לעזוב ברוב המקרים את הרכוש שהיה להם, את מקור התעסוקה, את הבית, לעקור את הילדים ולעלות למדינת ישראל – כפי שאומרים, ארץ לא זרועה. הם לא עלו למיאמי והם לא עלו לפריז, הם באו לכאן כי הם רצו מדינה יהודית. ואני בטוח שבבית הזה יש הסכמה מימין ומשמאל שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי לשמור על המדינה שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. אני רוצה להזכיר לכולנו את רוח מגילת העצמאות, שבה נקבע: "בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". כן, זה מה שגם היה בדיוק, אחד לאחד, במגילת העצמאות. ולכן אני אומר, אם יש דבר אחד שמאחד אותנו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – סירבתם לכתוב "יהודית ודמוקרטית" בחוק הלאום. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> – – כל מי שהוא ציוני – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> – – זה לשמור על המדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צבוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אתנהג יפה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באופן יהודי, דמוקרטי, ממלכתי – – – << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, ההבדל הוא אחד: מה שאני מצביע עליו הוא עובדה שעשתה הממשלה שלכם. ולכן, עם כניסתי לתפקיד שר החוץ, הודעתי על כוונתי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה הישג. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> – – לחוקק חוק שיחייב כל דיפלומט שיוצא לייצג את המדינה להצהיר שישמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואני שמח שהחוק הזה עולה היום לקריאה ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל למה לא לחייב גם את חברי הממשלה לעשות את זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עזוב, עודד. הוא יהפוך לפרסונה נון גרטה בכל בירות אירופה. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> לחוק הזה, חברים, יש משמעות סמלית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, תכבד את השר. הוא לא כל יום פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מוציא את עצמי להתרעננות כדי להירגע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשתה קפה גם בשבילנו. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> התרעננות נעימה וארוכה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קריאה עצמית, קריאה עצמית. אני מוציא את עצמי בקריאה עצמית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> לחוק הזה, חברים, יש משמעות סמלית, אך גם משמעות מעשית חשובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אנחנו נשרוד – – – << דובר_המשך >> שר החוץ אלי כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם שלהיות דיפלומט בעולם זה משימה לא פשוטה. להיות דיפלומט של מדינת ישראל זה המשימה המורכבת ביותר, עם האתגרים שעומדים לפתחנו, בין היתר בנושא של מדינות שאיתן אין לנו קשרים, מול תנועות החרם ובכלל. לכן, שליחי ושליחות משרד החוץ ברחבי העולם הם חומת המגן המדינית, והם עומדים בחזית ונלחמים למען מדינת ישראל. הם לעיתים פועלים גם תוך כדי סיכון הביטחון שלהם, אבל ללא ספק, הדיפלומטים הישראלים עומדים בחזית העולמית. דיפלומט שלא מאמין בערכיה של מדינת ישראל, לא יכול לייצג אותה בעולם. מי שלא מזדהה עם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, לא יהיה מוכן להילחם למענה בזירה המדינית. חשוב לי להדגיש שלחוק הזה אין קשר לזהותם, דתם או אמונתם של הדיפלומטים שלנו. מדינת ישראל התברכה בדיפלומטים מוכשרים ומסורים בני כל העדות ובני כל המגזרים. יש לנו דיפלומטים מהמגזר הדרוזי, המוסלמי, הנוצרי, באזרבייג'ן, בטורקמניסטן, במצרים, בירדן, שעושים עבודה מצוינת ועבודה נאמנה. אני באופן אישי, אפעל כדי שנראה עוד מוסלמים, דרוזים ונוצרים בשליחות משרד החוץ, שיראו את הפנים היפות של מדינת ישראל. אני, אגב, קבעתי שגם במסגרת קורסי הצוערים יהיה ביטוי לכלל רובדי האוכלוסייה, גם בקרב בני המיעוטים, כמובן. זאב ז'בוטינסקי, שבין היתר בהשראתו קמה מדינת ישראל, דיבר על חברת מופת לבני כל הדתות והדגיש את אלו שיכירו בכך שזוהי מדינת הלאום של העם היהודי. החוק שעליו נצביע היום ימנע בעתיד מינויים הזויים שיפגעו במדינת ישראל. תפקידם של שליחי המדינה ונציגיה הוא לייצג את מדינת ישראל וערכיה בעולם ולפעול למען האינטרסים שלה. מדינת ישראל הייתה ותישאר לעד מדינה יהודית ודמוקרטית, ומי שלא מכיר בעובדה הפשוטה הזאת, לא יוכל לכהן כשגריר או כקונסול ולייצג אותה. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, וכך היא תישאר לנצח נצחים. אני קורא לכל חברי הכנסת, לכל מי שרואה את עצמו ציוני, לכל מי שרואה את עצמו פטריוט, לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לשר החוץ אלי כהן. חברי הכנסת, נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חברת הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני חייב לומר, הסכמתי לכל מילה בנאום שלך, רק היה חסר לי דבר אחד פשוט. מדוע בחוק הזה אתה לא מתקן גם את חוק-יסוד: הכנסת ואת חוק-יסוד: הממשלה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תיתן לו רעיונות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כדי לתקן את הצהרת האמונים של חברי הכנסת וחברי הממשלה? כי היום חבר ממשלה לא נשבע אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אלא מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל. השר כהן, אני אשמח אם תקשיב לי. זה חשוב, כי זה חוק שאתה מחוקק, ואני את ההסתייגות הזאת גם אגיש לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני ניסיתי לתקן את החוק, ואני רציתי שגם חברי ממשלה, כמו החברים בממשלה שאתה יושב בה, יצהירו אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אבל מה לעשות שבממשלה שאתה חבר בה יש חברי ממשלה שהתנגדו לזה. יש חברי ממשלה בממשלה שאתה חבר בה שלא יסכימו להתחייב למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אז אני מציע שלפני שאתה בא ומספר סיפורים על הממשלה הקודמת, שלא היו וכן היו, כי לא הגיע אף אחד למינוי – בוא, קח ותרים את הכפפה, קח ותרים את הכפפה, תתקן את החוק כמו שצריך, ותקבל גם תמיכה שלנו. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> מה שאתה אומר זאת השערה. אני ציינתי עובדה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תתקן את החוק: מי שמייצג את מדינת ישראל יתחייב להקים מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל גם מי שחבר ממשלה בממשלת ישראל יצהיר אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וגם מי שחבר כנסת יצהיר אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אבל מה לעשות, את זה אתם לא תעשו. אתה יודע למה? כי השותפים שלכם לא מוכנים להתחייב למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אז לפני שאתה בא ומטיף לכולם, כדאי שתבדוק את עצמך. אני את ההסתייגות הזו אגיש, ואני מצפה לקבל את תמיכת הליכוד ואת תמיכת שר החוץ בהסתייגות הזאת, שהיא אפילו לא תעלה כהסתייגות אלא כחלק מחקיקת החוק. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת גדי איזנקוט – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב – נוכח, יעלה ויבוא. פספסת את תורך. האם אתה מעוניין לדבר, חבר הכנסת רון כץ? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא נורא. אני בחוק הבא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, תאמר לי, אין גבול לצביעות? אין קו אדום לנושא הזה של צביעות, של כפל פנים? פתאום אתה מדבר בשבח ההגדרה של "יהודית ודמוקרטית"? תאמר לי, השר כהן, אתה היית כאן כשחוקקו את חוק הלאום? אני פשוט לא זוכר את קורותיך כחבר כנסת, אבל אם אני לא טועה כבר היית חבר כנסת כשחוקקו את חוק הלאום. אתם סירבתם להכניס את הביטוי "יהודית ודמוקרטית" לחוק הלאום, אז פתאום אתה מדבר איתנו על "יהודית ודמוקרטית"? בחוק הלאום, בחוק שמגדיר את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, השר יריב לוין התעקש שלא להזכיר את הביטוי "יהודית ודמוקרטית", התעקש שלא להזכיר את מגילת העצמאות. פתאום אתה אביר "היהודית והדמוקרטית". אולי תתחיל קודם כול בלתקן את חוק הלאום ולהכניס לשם את הביטוי "יהודית ודמוקרטית"? הרי ברור שהחוק הזה נועד לדבר אחד. לא באמת מעניינת אתכם היכולת של הנציגים הדיפלומטים לייצג את ממשלת ישראל – הרי יש לכם את כל הכלים להחזיר הביתה דיפלומט שלא מייצג כראוי את ממשלת ישראל – אבל אתם רוצים להכניס אצבע בעין ל-20% מאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> ממש לא, לא – – – כלום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ממש כן, ממש כן. אחת מתוך עשרות הצעות. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> אנחנו רוצים למנוע מינויים הזויים כמו של הממשלה שלכם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הצעות חוק שמטרתן להכניס אצבע בעין ל-20% מאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> רוצים למנוע מינויים הזויים כמו של הקואליציה שאתה היית חבר בה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו תראה כמה אתם צבועים, תראה כמה אתה ואתם צבועים. לאחרונה התפרסם שחברת הכנסת לשעבר ג'ידא זועבי נפגשה – עם מי, לפני ההצבעות הגורליות שהביאו לנפילת הממשלה שלנו? עם מי? השר אלי כהן, הרי אתה יודע. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> מאיפה אני יודע? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עם השר יריב לוין. הרי אתה יודע שחברת הכנסת לשעבר זועבי שימשה כיועצת במשרד הפנים תחת ממשלת נתניהו; היא שימשה כיושבת-ראש אגודת הידידים של בית החולים הממשלתי פוריה; המרכז שהיא הקימה להעצמת הרשויות המקומיות במגזר הערבי הוא מרכז שעבד עם ממשלת נתניהו. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> המינוי שלה כשגרירה טוב או לא טוב? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז תפסיק. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> המינוי שלה כשגרירה טוב או לא טוב? למה אתה לא עונה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא צריך להגן על חברת הכנסת לשעבר שהפילה את קואליציית השינוי, אבל אתם חבורה של צבועים. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> צבועים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> צבועים. אתם רוצים לקחת 20% מאזרחי המדינה ולדחוק אותם אל הפינה. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> אתם, אין לכם קווים אדומים. אין לכם שום קווים אדומים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ועוד לדבר בשם הציונות – – << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> אין קווים אדומים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כאשר ברור למה אתם לא רוצים את מגילת העצמאות בחוק הלאום – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – כי מגילת העצמאות דיברה על שוויון זכויות ועל ייצוג מלא במוסדות המדינה. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> שוויון זכויות – – – הכרה במדינה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם ממשלה לאומנית, גזענית, קיצונית. ואתה יודע מה הכי עצוב? << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שאתה עובד קשה להיות פרסונה נון גרטה בבירות אירופה וארצות הברית. אתה חושב שתקבל איזושהי הזמנה לביקור במדינה דמוקרטית אחרי הצעת החוק הזו? אתה תהיה פרסונה נון גרטה. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> אנחנו – – – שאתם, אתם מסיתים נגד מדינת ישראל בעולם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> אתם מסיתים נגד מדינת ישראל בעולם. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה משמידים את המעמד של מדינת ישראל בעולם. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> קוראים לסרבנות. אומרים שאנחנו? אצלנו האהבה למדינה לא תלויה בדבר. אין לכם קווים אדומים, שום קווים אדומים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואתם עוד מדברים עלינו? אתם מוציאים את דיבתה של מדינת ישראל בהצעות חוק הזויות, קיצוניות, פופוליסטיות ולאומניות. תתבייש לך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת, נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה שר חוץ, לא יושב בספסלים האחוריים של הבית הזה. << קריאה >> שר החוץ אלי כהן: << קריאה >> תתבייש אתה, תתבייש אתה. זו הסיבה שלא יחזרו לממשלה של – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. השר לא יטרח לענות לו, באמת. חברת הכנסת אורנה ברביבאי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת חילי טרופר – אף הוא אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז, סגן השר – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת משה רוט – אינו נוכח. יסכם, אם יש צורך, שר החוץ. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> אני נוכח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה לא רשום. אתה רוצה לדבר? << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> אני רשום, אמרת את השם שלי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> סליחה. חבר הכנסת משה רוט, אחרון הדוברים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כבר עברנו את השם שלך, חבר הכנסת טיבי, אמרנו כבר "אחרון הדוברים". בחוק הבא. לאחר מכן השר אלי כהן רוצה לסכם או שאין צורך? השר כהן מסכם או שאחר כך אין צורך? לאחר מכן הצבעה. בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> ברשות כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, השר כהן, אני אגיד לך את האמת, אני די מתפלא שבכלל צריך חוק כזה. זה היה אמור להיות מובן מאליו, טבעי. איך יכול להיות אחרת? בן אדם שהוא נציג, הוא שליח, הוא צריך לעמוד בשם המשלח. זה די פלא שבכלל צריך חוק כזה, אבל אם צריך, אז בוודאי שאני מודה לך שהבאת את החוק הזה. אני לא עומד פה כדי חס ושלום לנגח אלא להפך – אני משבח את החוק הזה, והלוואי שזה יוסיף עוד קצת לנושא של הנאמנות למדינה וישפיע גם על אחרים. אבל עם כל זה אני רוצה – כמו שאומרים, מעניין לעניין באותו עניין – להעיר הערה חשובה מאוד במשהו אקטואלי. השבת, שהייתה אמורה להיות שבת אחרי תשעה באב, שבת לפני ט"ו באב, שנחשבת לשבת חגיגית, הרבה יהודים ישבו בחושך, לא היה חשמל, לא היו מזגנים, אנשים סבלו כמעט יומיים, 30 שעות ברצף. היו הפסקות חשמל נרחבות, ובאיזה ריכוזים? פה במדינת ישראל, לא במדינת עולם שלישי, בריכוזים חרדיים: בירושלים, בבני ברק, במודיעין עילית, בביתר עילית, בבית שמש. אלפי בתי אב ישבו בחושך בשבת הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בביתר גם עכשיו, גם עכשיו. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וגם עכשיו, אתה אומר, חבר הכנסת. עכשיו, אני מתפלא איך דברים כאלה קורים בו בזמן – חבר הכנסת ביטן לא נמצא פה, אבל כבר היה דיון בנושא הזה בדיוק בוועדת הכלכלה לפני חודשיים. אז דיברו אחרי שהיה עליהום גדול על אגירת חשמל, כשפתאום החליטו שאגירת חשמל טובה לציבור החרדי; בסוף מתברר שאין שום קשר דווקא לציבור החרדי. אבל הינה, כשבא הקיץ, מי הכי נפגע? הציבור החרדי. ושואלים למה, ואין תשובה. אומרים סיפור של תשתיות, אבל מדברים על שכונות חדשות. איך ייתכן דבר כזה? אני באמת שואל: האם אנחנו מופלים לרעה? האם יש מישהו שחושב שזה מקרי? אנחנו נמצאים במדינת ישראל וקורים כאלה דברים? זה מזעזע. אני רוצה להיות פה לכאב הגדול של המשפחות האלה שעברו את הסבל הגדול הזה, שיש בו – סליחה שאני אגיד – גם סכנת חיים לאנשים מבוגרים או לילדים קטנים בחום כזה. ואין פוצה פה, אף אחד לא מדבר על זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה קרה רק בערים חרדיות? << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק בריכוזים חרדיים, ואף אחד לא מדבר. תחשוב שזה ערבים, בסדר? מזמן היית צועק אם אלה היו ערבים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ערבים זה המדינה, זה – – – << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לך, אתה האחרון שיכול לדבר מילה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם אתה צריך – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאלתי אותך שאלה. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא מפלה, אני לא – טוב ששאלת, טוב ששאלת. כן, רק בריכוזים חרדיים, לא בתל אביב ולא ברמת אביב. לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה שר האנרגיה אומר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר, זה דבר שצריך טיפול יסודי, ואנחנו צריכים לעשות הכול. כאלה דברים לא יכולים לקרות במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023, מטעם הממשלה, בקריאה ראשונה. אנא תפסו את מקומתכם. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 19 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20) (הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/960; דברי הכנסת, חוב' כ"ז, ישיבה 75; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק מטעם הכנסת לקריאה שנייה וקריאה שלישית, הצעת חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג–2023. אני מזמין את – מי מציג בשם יושב-ראש ועדת החינוך? חבר הכנסת עמית הלוי, בשם יושב-ראש ועדת החינוך, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה חוק כדי ששום ערבי או דרוזי לא יוגשו לקורס צוערים. זה חוק – – – של אזרחים ערבים משירות החוץ. << דובר >> עמית הלוי (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברותיי וחבריי לכנסת, בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט, אני מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע. ההצעה היא מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות שיזמו חברי הכנסת אופיר כץ ורון כץ, אז זו הזדמנות טובה להודות לשניכם, ליו"ר הקואליציה, חברי חבר הכנסת אופיר כץ, וגם לחברי מהאופוזיציה חבר הכנסת רון כץ. זו הזדמנות חשובה להודות, כיוון שאנחנו עוסקים בחוק הזה בבעיות האמיתיות – לא בבעיות דמיוניות, לא בקמפיינים של הפחדה, לא בחורבן, לא בקץ הדמוקרטיה, אלא בכץ, כמו שאמרתי, גם אופיר וגם רון. בימים אלו, כשאנחנו רוויים בקמפיין שלא מבוסס על עובדות, אז טוב שהיום אנחנו מתעסקים בדברים ממשיים. זאת האחריות של המדינה. אם יש אחריות למדינה להתערב דווקא, להתערב ממש, גם בעיסוק וגם בתוך מסגרות שאנחנו מדברים עליהן, זה בדיוק המצב, זו בדיוק הסיטואציה: הגנה על ילדים וחסרי ישע על רקע מקרים רבים של פגיעה דווקא מצד אלו שאחראיים לשלומם. כמה אכזריות יש בתופעות הללו. ולכן ההצעה מציעה לאסור עיסוק והעסקה של מי שהורשע בעבירות אלימות והתעללות בילדים עד גיל שש ובחסרי ישע במוסדות הרלוונטיים. כדי לאכוף את זה ההצעה למעשה מחייבת את המעסיק לקבל אישור משטרה המעיד על היעדר הרשעות כתנאי להעסקה במוסדות אלו. היעדר בדיקה, על פי הצעת החוק, ייחשב עבירה פלילית. לשם איזון ההסדר מוצע להקים ועדת מומחים בראשות שופט או שופט בדימוס שתכלול מומחים מהתחום, והיא תוסמך להחריג אדם מהאיסור אם היא שוכנעה שהוא לא מהווה יותר סיכון לילדים או לחסרי ישע, אם מצד הזמן, אם כי הוא מיצה תהליכי שיקום וטיפול. ההסדר הזה דומה למה שקבוע בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, שעוסק בעצם העסקת עברייני מין מורשעים במוסדות המיועדים לאוכלוסיות פגיעות. אני רק מעיר כאן שאנחנו בוועדת החינוך עסוקים בשבועות האחרונים גם במניעת העסקה לא רק של מי שמורשעים בטרור, וגם זה על אותו מישור, על אותו עיקרון של היכולת לאפשר לאנשים להיכנס למוסדות חינוך שנמצאים בהם ילדים וחסרי ישע בהגדרה, ובמקרה של טרור, פשוט לטמטם את המוחות ואת הלבבות שלהם, לחנך אותם לרשע ולעוול. גם את זה אנחנו נתקן. במהלך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה נוספו ותוקנו בהצעת החוק כמה היבטים לשם האיזונים השונים, ואני מונה את השינויים: התקופה שבה יחול האיסור – מוצע לקבוע תקופת איסור של עשר או 18 שנים, בהתאם לעונש המרבי על העבירה שבה הורשע האדם; הצגת אישור המשטרה להורים – גם בזה בעצם מוצע בהצעת החוק לאפשר להורים להבטיח את ההגנה על ילדיהם, אבל בלי להטיל נטל מכביד מדי על הגננות, ולכן ההסדר מאפשר פנייה של נציגות הורים יישובית למעסיק, אם מדובר ברשות מקומית, או פנייה של הורה למנהלת גן, משפחתון או כל מסגרת אחרת, כדי שיוצגו להם אישורי המשטרה שעליהם דיברתי. לצד זאת, כמובן, נקבע איסור, גם בחוק הזה, להעברת המידע או לכל שימוש אחר בו. עוד הוחלט כי הוראות אלו לא יחולו על משרד החינוך, שבו מערך הפיקוח לעניין מידע פלילי מתקדם ביותר. ראינו את זה גם בדיוני הוועדה לגבי הטרור. ניתן יהיה להחריג משרדי ממשלה, רשויות מקומיות נוספות, אם יהיה גם אצלם מערך פיקוח בדומה למה שקורה במשרד החינוך. העסקת מטפל או מטפלת בבית – מוצע שקבלת אישור משטרה ובקשה להצגתו יתאפשרו גם כשההורה או אחראי הוא המעסיק, או שהוא מתכוון להעסיק אדם בטיפול בילד, כמו מטפלת או בייביסיטר. גם בזה יתאפשר להורה לבקש את האישור של אי-הרשעה בעבירות שדיברנו עליהן. לעניין מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות אלימות והתעללות כאמור, הצעת החוק מבקשת, נוסף למה שנכתב, לבצע תיקון עקיף לחוק המעצרים, שאם הוגש כתב אישום מהסוג הזה, על בית המשפט לשקול במסגרת תנאי השחרור גם לקבוע איסור עיסוק במוסד כאמור – אני מניח שזה בגלל מיזוג הצעות החוק, אבל בעצם שניהם יגרמו לתוצאה, לשורה התחתונה דומה – ואם לא קבע בית המשפט איסור כזה, אז יהיה עליו לנמק זאת. לבסוף, נוספו לחוק הוראות תחילה, בהתחשב בזמן הנדרש להקמת ועדת המומחים והמערכת הממוחשבת במשטרה, והוראות תחולה ומעבר לעניין מועסקים קיימים ביום תחילתו של החוק. לפי המוצע, ועדת המומחים תוקם בתוך חצי שנה; החוק בכללותו ייכנס לתוקף בתוך שנה; לעניין העובדים הקיימים – בתוך שנה ושלושה חודשים. זאת, כדי לאפשר היערכות של המעסיקים לפנות למשטרה לקבלת האישור ולוועדת המומחים שציינתי מקודם. בשל משך הזמן שיידרש לבדיקה ידנית של המשטרה בתיקי העבר, נקבע סייג מיוחד מאחריות פלילית למעסיק, שיאפשר במקרה הצורך העסקת עובד למשך שלושה חודשים גם בטרם התקבל אישור של המשטרה. הסייג הזה בתוקף למשך עשר שנים. עוד מוצע לחייב פרסום לציבור, כדי ליידע את הציבור בכלל ואת המעסיקים והמועסקים בפרט בדבר ההסדר החדש. הפרסום ייעשה סמוך למועד תחילת החוק וסמוך להקמת ועדת המומחים. מידע על אפשרויות הפנייה לוועדה יימסר גם באופן פרטני, למי שקיבל הודעה שחל עליו איסור העסקה. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות. אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, ואני חוזר, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, למה שפתחתי בו: הצעת החוק הזאת, שמיטיבה עם המדינה, היא מסוג ההצעות שהמדינה צריכה דווקא לגלות אקטיביות, להתערב בהן, כיוון שהיא צריכה למנוע מהאנשים – בין שהם מטפלים, בין שהם מורים או גננות – להתעלל בחסרי ישע. זה בדיוק התפקיד של המדינה. אז אני שוב מודה ליו"ר הקואליציה אופיר כץ ולחבר הכנסת רון כץ. אמרתי קודם, רון, שבניגוד לבהלה של "קץ הדמוקרטיה", יש לנו כאן "כץ", התיקון. עשיתם את זה ביחד, וזה דבר חשוב, וזה מה שאנחנו עושים גם בדברים אחרים שאנחנו עושים – גם בדברים האחרים שאנחנו עושים אנחנו באים לתיקון המדינה. טוב שבמקרה הזה התבססתם על עובדות, ואנחנו מתקנים כאן דבר חשוב, בלי צעקות ובהלה דמיונית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אני מבין שלהצעת החוק יש בקשות לרשות הדיבור. אין הסתייגויות. אז חבר הכנסת אופיר כץ? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש כמה בקשות רשות הדיבור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – כץ נוסף שמצטרף אלינו. אנחנו הצטרפנו אליו בעצם, רון. חבריי חברי הכנסת, אני מאוד נרגש – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש פה יותר כוהנים מישראלים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. אני מאוד נרגש שבכל הבלגן היום-יומי שאנחנו עוברים פה – הפוליטי, המשפטי – יש גם רגעים כאלה, רגעים שבהם אני זוכה לנחת, שאני מקבל תזכורת למה רציתי להיות חבר כנסת בישראל. אני חי יום-יום את המלחמה הזו נגד אלימות כלפי פעוטות, וזה אף פעם, לצערי, לא נגמר. אבל המלחמה היא לא רק מול המתעללות. יום אחד זה מלחמה מול משרד המשפטים, יום אחר – מול הפרקליטות, אחר כך – מול המשטרה, היום זה מול משרד החינוך. זו מלחמה שלא נגמרת, והיא קשה כי כמעט בכל מקום שאליו אתה פונה, מעמידים לך קיר: אי-אפשר, זה לא נהוג, זה לא מקובל, יש מניעה, המחקרים מראים אחרת, זה לא תואם. אבל פעם אחר פעם אני נחוש, אני לא נסוג ולא מפחד, כי אני יודע שאני משמיע את הקול של עשרות אלפי הורים שהקרקע נשמטת תחת רגליהם יום-יום, וזו הסיבה שאני לעולם לא אוותר במלחמות שלי למענם. כמה שינסו להתיש אותנו, לעצור בעדנו – זה לא יעבוד. החוק שיעבור היום הוא חוק כל כך חשוב. זה עוד צעד גדול במלחמה בתופעת ההתעללות בפעוטות. מי שהורשעה באלימות כלפי קטינים וחסרי ישע לא תוכל להתקרב אליהם יותר. לא ניתן שעוד ילד או ילדה יהיו שק חבטות של עברייניות מורשעות. כל מי שאני מספר לו על החוק מוכה הלם מכך שהיום זה בעצם אפשרי, שהמדינה מאפשרת לכך לקרות. אף אחד לא מבין מדוע צריך לחוקק את המובן מאליו, אבל לצערי, זו המציאות, וגם היום יש מקרים של מתעללות שחזרו לעבוד עם ילדים ותקפו שוב. יצרנו הסדר חדש מהיום שבו כל מי שתרצה לעבוד עם קטינים או חסרי ישע תצטרך לקבל אישור מהמשטרה שלא הורשעה בעבירות אלימות כלפיהם. החובה והאחריות הפלילית יהיו הן על המועסקת והן על המעסיק, והחשוב ביותר הוא שאתם, ההורים, תוכלו לראות את האישור הזה. במעונות היום בגילי לידה עד שלוש תוכלו לבקש ממנהלת הגן שתציג את האישור לגביה ולגבי הצוות, ובגני שלוש עד שש – נציגות הורים תוכל לבקש מהרשות המקומית להציג אישור לגבי הסייעות. זה חוק הכרחי, ואנחנו עושים היום משהו חשוב בזה שאנחנו מעבירים אותו. אני רוצה להודות בראש ובראשונה למטה המאבק למען הילדים – אנשים, הורים, שעושים עבודת קודש למען הילדים בהתנדבות מלאה, מסביב לשעון. אתם הפנים היפות של החברה הישראלית. אלונה דניאל היקרה, המון המון תודה על מה שאת עושה. נמצאות איתנו פה גם שירן וימית, שלצערן הן אימהות שנכנסו למעגל ההתעללות, ומחכות פה כבר שעות. תודה שבאתן לחזק. הן מחכות פה כבר שעות כדי לראות שהחוק הזה עובר. תודה לכן. הן פה גם בוועדות ובכל תהליך, הן פה כדי להזכיר לנו לעשות את הדברים החשובים. אנחנו פה בשבילכן, ונמשיך לעשות ולחוקק בשביל להגן על הילדים שלנו, אז תודה לכן על כל מה שאתן עושות. אני מודה ליו"ר ועדת החינוך יוסי טייב – שלצערי לא נמצא איתנו היום – על העבודה הקשה, על המסירות, הנכונות להעביר את החוק. יוסי, אומנם אתה לא בארץ, אבל אגיד לך מפה שבלעדיך החוק הזה לא היה עובר. המון המון תודה. אני מודה גם לחברי חבר הכנסת רון כץ, שותפי לדרך, שביקשתי ממנו להצטרף לזה, ובכלל, לכל הסיעה למען הילדים, כי אני יודע כמה הנושא הזה קרוב – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לפקוד אותו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לפקוד אותו. – – קרוב לליבו, חשוב לו. כשאני התחלתי לטפל בנושא הזה אז הגעתי לעיריית פתח תקווה, לראות איך זה עובד ברשויות, ורון היה אז מנהל אגף חינוך, וכבר מאז הוא בעצם היה הגורם שהפנו אותי אליו, למישהו מתוך העירייה שחשוב לו שנטפל בזה, אז מרגע שהוא הגיע לכנסת, אנחנו עובדים ביחד. ביקשתי את זה מעוד סיבה – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – יפטרו אותך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חיים, ביקשתי את זה מעוד סיבה – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – מאיר יפטר אותך, עזוב אותך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> חיים, ביקשתי את זה מעוד סיבה: להראות – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – הוא נבחר, אותך אפשר לפטר. דמוקרטיה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להראות גם להורים וגם לילדים שכל מה שקשור אליהם – לא יהיה פה לא אופוזיציה ולא קואליציה, אלא יד אחת נעשה את הכול ביחד בשבילם. אני מודה כמובן לצוות הוועדה – לתמי סלע, על הנכונות והיצירתיות והסבלנות, עם כל ההצקות. גם כשהיו מחלוקות עם משרדי הממשלה, ידעת לבוא ולפשר ולהביא לכך שהחוק באמת יהיה בשל, ובזכות זה אני עומד כאן היום ואחריי רון, אז תודה. אני מעריך מאוד את העבודה הקשה ואת המאמץ שלך ושל הצוות. לנירה לאמעי ומאיה גונן – באמת, לכולם על ההשקעה הרבה; למנהלת הוועדה יהודית גידלי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לחברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לך סבלנות. דוקטור, דוקטור, אבל בלי סבלנות. אז יהודית, שוב, תודה רבה על העבודה הקשה, על האכפתיות וההעמקה בתוכן החוק והמעורבות. תודה, אנחנו מעריכים את זה מאוד. לכל חברי הכנסת שהשתתפו בדיונים, למשרדי הממשלה, שבסוף ראו לנכון להתגמש, לשר איתמר בן גביר, השר שבאמת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז בואו אני אחדש לכם: אתם על אוטומט נגדו. אתם על אוטומט נגדו. אבל בחוק הזה הוא ביקש לקיים פגישה עם כל צוות המשרד, עם המשטרה, לקח אחריות על החוק. בדרך כלל, המשרדים בורחים מאחריות על החוק. פה הוא התעקש לקחת אחריות ולהיות אחראי לזה. הוא לקח את זה בשיא הרצינות, ואני מודה לו על כך. זה חשוב שיש שר שמחויב לנושא. אני מסיים, אדוני היושב-ראש – לשר המשפטים יריב לוין על העזרה, לחיים ביבס, יושב-ראש השלטון המקומי, על שיתוף הפעולה, ובדרך כלל כשמחוקקים אז מודים גם לצוות שסייעו בהצעת החוק. אז אני יכול להגיד שבלי ראש המטה שלי, נטע מולכו – החוק הזה יותר שלה מאשר שלי. אמיתי. עם כל ההשקעה והצירוף בין המשרדים ובין השרים – באמת, עשית עבודה. אין מילים. ושוב, אני חוזר ואומר שהחוק הזה הוא יותר שלך מאשר של חברי הכנסת, כי באמת עשית את הכול וסגרת את כל הפינות במשרדי הממשלה, אז תודה בשם חברי הכנסת, בשם ההורים ובשם הילדים. ולסיום, אדוני, משפט אחרון: אני אמשיך ואילחם למען הילדים, למען ההורים. עומד לפנינו אתגר מאוד מאוד חשוב – תיקון חוק המצלמות. אני בטוח שלמרות שיש גורמים שעושים הרבה רעש נגד החוק מסיבות שאני לא מצליח עד עכשיו להבין אותן – פעם אחת דחו לי את החוק בוועדת השרים. עכשיו ביקשו ממני, הממשלה ביקשה ממני לחכות כי יש איזושהי ועדה משרדית שרוצים להקים. לא כל כך הייתה לי ברירה, אבל אני מתחייב שלאחר הפגרה, את החוק הזה אני אעלה להצבעה, ובסוף יהיו מצלמות בגני הילדים, יהיה המחיר אשר יהיה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אגב, המצלמות מגינות על הגננות לא פחות מאשר על הילדים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נכון, זה מה שאנחנו לא מבינים. למה גם הם לא מבינים את זה? מה שאתה בשנייה הבנת – הם עוד לא. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני גאה לעמוד כאן היום ולהביא את החוק הבאמת-חשוב שמונח, חוק תקדימי, שלקח לנו הרבה מלחמות והרבה עבודה קשה, אבל בסופו של דבר הצלחנו להביא אותו, והוא עושה איזון אמיתי בכל הנושא של העסקה בגיל הרך. ביום שנכנסתי לכנסת הבטחתי להביא לשינוי אמיתי ועמוק בגיל הרך, והיום אני שמח וגאה לבשר שבאמת עשינו שינוי אמיתי בחוק הזה. זה לא עוד חוק הצהרתי, זה חוק שממחר בבוקר ישנה את התמונה בתוך המעונות האלה, בתוך כל התחום של הגיל הרך וחסרי הישע. הגיל הרך במדינת ישראל עדיין לא מוסדר כמו שצריך, והאחריות במקרה הטוב נופלת על הרשויות המקומיות, ובמקרה הרע – פשוט לא נופלת ולא מטופלת באף מקום. ולצערי, למרות אותו רצון טוב שבאמת קיים ברשויות המקומיות, מקרי האלימות עדיין קיימים. מקרי האלימות הקשה קיימים. רק לאחרונה, ותוך כדי דיוני הוועדה, נחשפנו לסיפורים קורעי לב. האירועים הטרגיים האלו ממשיכים לפגוש ילדים בגיל הרך, וזה קורה כי החקיקה עדיין לא מוסדרת, ומה שאנחנו מביאים לפניכם היום הוא בשורה אמיתית שתביא לשינוי המצב. מהיום, לאחר שנצביע על החוק הזה, כבר לא יהיה אפשרי שמי שהורשע בעבירות של התעללות בחסר ישע יחזור לעבוד במקום אחר. אני יודע שזה נשמע דמיוני וזה נשמע כמו משהו שלא צריך לחוקק, אבל היום במדינת ישראל, לצערי הרב, מי שמועמד לדין בעבירות של התעללות בחסר ישע יכול ללכת ולעבוד בגן אחר בזמן שהוא מחכה למיצוי העונש שלו. אני יכול לומר לכם שאני וחברי חבר הכנסת אופיר כץ שמענו את זה ממקור ראשון, ואלה דברים מסמרי שערות. זה לא נורמלי לשמוע שמי שהתעללה בגן א', תעבור ותעבוד בגן אחר בעיר אחרת. מהיום, לאחר שנצביע על החוק הזה, זה כבר לא יהיה אפשרי. מי שפגע בתינוק או חסר ישע לא יעבוד יותר עם תינוק או חסר ישע. תם העידן האבסורדי שבו כל אחת ואחד יכולים להגיע לעבוד בגני הילדים ובמעונות היום. אנחנו היום קובעים שמדיניות החצר האחורית של מערכת החינוך בגיל הרך מסתיימת. לפי כל המחקרים, הגיל הרך הוא התקופה החשובה ביותר בהתפתחות הילד. בזמן הזה אנחנו מפתחים את השפה, את הוויסות הרגשי, ומניחים את היסודות לעתיד. הורים יקרים, זהו שלב חשוב בפיקוח והגנה על הילדים שלנו. אני בטוח שאחרי ההצבעה הזו נרגיש מוגנים יותר ונדע שיש פיקוח טוב יותר על הצוותים. חשוב לי לציין שלמרות הבעיות הרבות בגיל הרך, הוא בנוי מצוותים מצוינים שעושים את עבודתם בשליחות אמיתית. חשוב לומר את זה בכל פעם שאנחנו נוגעים בגיל הרך. רוב-רובם של הצוותים הם טובים, ואנחנו צריכים להיות במקומות שהם לא טובים. זהו צעד משמעותי שהצטרף לחקיקה נוספת לגיל הרך שאני מקדם יחד עם חברי חבר הכנסת אופיר כץ. החוקים שכבר בקנה הם חוק המצלמות, הכשרות לסייעות, הגדלת הפיקוח כך שיחול על יותר מעונות יום והעברת סמכויות לרשויות המקומיות. כולם, כל החוקים הללו, ייכנסו לתוכנית מסודרת, ובגלל שאנחנו שני "כצים", אז אפשר לקרוא לה "תוכנית כץ לגיל הרך". התוכנית תיבנה עם אנשי מקצוע ולאחר שנים של ניסיון בתחום. אופיר סיפר, כשהכרתי אותו לפני – זה היה כבר חמש, שש שנים, אופיר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ארבע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארבע שנים. לפני ארבע שנים אופיר הגיע אליי כחבר כנסת שרוצה לקדם את הגיל הרך, ואני הייתי סגן ראש עיר וראש מינהל חינוך, ונחשבתי פורץ דרך בתחום, כי הקמתי את היחידה הראשונה לגיל הרך. כבר אז היה לי ברור שאני אגיע לפה וזה מה שאני אעשה, וזה כבוד גדול לעשות את זה ביחד איתך, אופיר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> באיזה תפקיד היית לפני כן? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש מינהל החינוך. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בעיריית פתח תקווה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעיריית פתח תקווה, כמובן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העידן המוניציפלי משתלט על הכנסת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה הוא דוגמה טובה לכך שגם בימים סוערים אפשר למצוא נקודות אחיזה, ודווקא היום צריך לשים את המחלוקות בצד ולפעול למען עתיד המדינה הזו – הילדים שלנו. אני רוצה להודות לצוות הוועדה, ועדת החינוך והספורט, ובראשם ליושב-ראש ועדת החינוך והספורט יוסי טייב, שלא נמצא איתנו היום, אבל הוא אחד השותפים המרכזיים לעובדה שאנחנו עומדים פה היום, שדאג לדיונים עניינים ודחף לקדם את החוק; למנהלת הוועדה גב' יהודית גידלי וצוותה; לצוות הייעוץ המשפטי, ובראשם עו"ד תמי סלע; למשרדי הממשלה שליוו אותנו, וגם כשהיה לא פשוט מולם הצלחנו בסופו של דבר למצוא את הפתרונות; לשותפי לחוק יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שהשותפות שלנו בנושא החינוך לגיל הרך רבת-שנים ועוד תביא פירות נוספים; לנטע, שנמצאת פה – באמת אין לי מילים להודות לך על כל נקודה שהיית בחוק הזה. הוא לא פחות משלך מאשר שלנו. אופיר אמר את זה וצדק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ליועץ הפרלמנטרי שלי עידן יפת – ובאמת הצוות הזה עשה עבודה מדהימה – על יצירת השותפויות, על הטיפול המסור, על ההתמדה ועל הראייה הכוללת שהביאה לחקיקה הנכונה. אני מצטרף לדברים ואומר שבלי הצוות שלי החוק הזה לא היה קיים. לבסוף – להורים היקרים, לעמותה לגיל הרך, למורי, למטה המאבק, לאלונה, מיכל וימית, שהלכו איתנו יד ביד באמונה שלמה, ששיתפו אותנו בסיפורים האישיים ביותר והקשים ביותר. נמשיך ללוות ולעמוד לצידכם תמיד. לילדים היקרים שלנו, שמגיע להם החינוך הטוב ביותר, נמשיך לפעול למענכם ולמען העתיד שלכם. אני מתחייב פה שלא נפסיק עד שאני ארגיש שהילדים במדינת ישראל מוגנים ולגיל הרך יש בית אמיתי ומי שדואג להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי ביקש גם הוא זכות דיבור. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, השתתפתי בחלק מהדיונים, במיוחד בישיבה האחרונה לפני שנייה ושלישית בוועדת חינוך, ותמכתי בהצעה של חברי הכנסת כץ את כץ. היא הצעה טובה, ולכן ראוי שכולנו נתמוך בה. אני עדיין לא משתחרר מההצבעה שהייתה כאן לפני שעה קלה על חוק הגזע, מה שנקרא "אונס לאומני". אני שייך לאלה שחושבים שאונס הוא אונס הוא אונס, לא חשוב מי האנס, ואז אני נזכרתי שיש כאלה שהיסטורית אנסו ואחר כך התקדמו, למשל מהעדויות של חייל אלכסנדרוני יוסף דיאמנט על כיבוש טנטורה. הוא אומר, דיאמנט, אדם מבוגר כיום: אחד מאיתנו אנס שם ילדה בת 16, משהו כזה, ואז לקחו את האנשים ורצחו אותם בתוך המכליות. היה לנו תת-מקלע והחלפתי מחסנית וירינו. שרפו אנשים חיים וקברו אותם. אני לא רוצה לפרט, כי זו תהיה שערורייה, אמר הקשיש דיאמנט. אני אתרגם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בנוגע לחוק הגזעני הזה, שהוא כמו החוקים שהיו בגרמניה, למה למשל שלא יוסיפו לגזר הדין חכמים שאנסו? קציני צבא? קציני משטרה? או הגיבורים שלכם לשעבר בטנטורה, שהעדות שלהם קיימת עד היום, שהעדות שלהם מדברת על אונס של ילדה בת 16 בטנטורה ולאחר מכן שרפת האנשים, הריגתם וקבורתם בקברי אחים? מיץ הזבל האנושי. ועכשיו מגיעה כאן מישהי מהאופוזיציה ואחת מהקואליציה ומגישות הצעת חוק בנוגע לאונס על רקע לאומני. אנחנו חושבים שהאנסים – כל אנס עליו להיענש, ובחומרה. בחומרה. הדת שלנו מענישה בחומרה על זה, וכל הדתות. אבל כאן מחוקקים חוק גזעני אשר היו מחוקקים אותו בעבר הגרמנים באירופה נגד היהודים. ייתכן שעליכם לחוקק חוק שמי שאנס בעבר, כמו אלו בטנטורה, יש למצות איתם את הדין גם לאחר מותם, ולא להעלות אותם בדרגה כמו שאתם עושים, הזבל והאשפה האנושית שאונסים כך ילדה בת 16, ואלו החוקים.) תודה רבה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה טלי גוטליב כשצריך אותה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נשארו 50, הוא הזכיר לי. מה שאלת, חברי? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה טלי גוטליב כשצריך אותה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא מגינה רק על אנסים יהודים, לא מגינה על אנסים ערבים. בכל זאת יש גאווה לאומית. בכל זאת יש גאווה לאומית. בבקשה, גאווה לאומית עלק. יש דברים שמצמררים. יש יהודים שלא יודעים מה ההיסטוריה שלהם, חבר הכנסת גלעד קריב, ממה הם סבלו, במה האשימו אותם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זיכרון קצר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן אמרתי לח"כית ההיא, שמשקרת בשם הסבתא שלה, הכהניסטית, שהיא בדרך כלל צריכה לנאום כאן בגרמנית. נקודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. רבותיי, היות שהוסרו ההסתייגויות, אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע על הצעת חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג, בקריאה השנייה, על כל החוק כולו בקריאה השנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–19 – 24 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–19 נתקבלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק אושר בקריאה שנייה. ונעבור להצבעה על הקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד החוק – 24 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי החוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשעו באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג, התקבל, וייכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה רוט, רון כץ, יצחק קרויזר, אביחי אברהם בוארון ומיכאל מרדכי ביטון בנושא: מעל 20 ילדים נשכחו ומעל 900 ילדים ננעלו ברכב וחולצו מתחילת שנת 2023. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה רוט, אחמד טיבי, יצחק קרויזר, רון כץ, אימאן ח'טיב יאסין וצגה מלקו בנושא: הוצאות הפרסום של לשכת הפרסום הממשלתית לפי קבוצות אוכלוסייה נעשית באופן לא שוויוני: תמונת מצב מדאיגה העולה מנתוני דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת אורית פרקש הכהן וצגה מלקו בנושא: הצרתו של פרויקט כביש הברך לצורך שמירה על פארק המסילה בירושלים. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת בנושא: חסמי בנייה של רשות מקרקעי ישראל מונעים פיתוח המרחב הכפרי שבנגב ובגליל. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1572; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 88; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק מטעם הממשלה בקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה). יציג חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. חבר הכנסת פוגל, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. על הצעה זו הוחל דין רציפות. אנחנו נוהגים לקרוא להצעה הזאת איזוק אלקטרוני. הצעת החוק נועדה לסייע באכיפת צווי הגנה כאשר נשקפת סכנה גבוהה לבן המשפחה המבקש צו הגנה, ולאפשר לבית המשפט במקרים המתאימים ליתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי תוך קביעת הסדרים מתאימים. כמו כן מוצע לקבוע חוק זה כהוראת שעה למשך שלוש שנים מיום תחילת החוק. כיום חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, מאפשר לבני משפחה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו הגנה להגנת בן משפחה מפני אלימות. אף שהפרת צו ההגנה מהווה עבירה פלילית, הרי שמלבד אפשרות העמדה לדין פלילי ופנייה לבית המשפט, אין היום אמצעי המסייע באכיפת הצו ואין מעקב אחר קיומו בזמן אמת. הפיקוח הטכנולוגי יכול לסייע באופן ממשי ואפקטיבי בהגנה על בני משפחה מאוימים. הפיקוח הטכנולוגי ירתיע מפני ההפרה ויאפשר שמירה על ביטחונם ואורח חייהם של נפגעות ונפגעי אלימות. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי בית המשפט יבחן שלושה תנאים בבואו ליתן צו הגנה בתנאי פיקוח אלקטרוני: ראשית, על בית המשפט להשתכנע כי שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי אכן נדרש לשם הגנה על בן המשפחה בשל חשש ממשי להפרת הצו או בשל סכנה גבוהה הנשקפת כלפיו; שנית, נדרש כי האדם שכלפיו מתבקש הצו הורשע בעבר בעבירת אלימות או בעבירה שמפאת חומרתה ונסיבותיה יש הצדקה להטלת הפיקוח, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות כאמור או שהפר צו הגנה קודם; שלישית, נדרש שתתקבל הערכת מסוכנות בעניין מי שכלפיו מתבקש הצו, ובלבד שנערכה לפי הקבוע בהצעת החוק. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנוסף, כדי לתת מענה למצבים שבהם נשקפת סכנה גבוהה או חשש ממשי לחייו של בן המשפחה, מוצע לקבוע חריג לתנאים הנדרשים למתן צו הגנה שלפיו גם בהתקיים רק התנאי הראשון של מסוכנות גבוהה יהא רשאי בית המשפט לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי. צו הגנה שניתן בנסיבות אלו יעמוד בתוקפו למשך עשרה ימים עם אפשרות להארכת התקופה בשישה ימים נוספים, ונדרשת הגשת הערכת מסוכנות לבית המשפט בתוך תקופה זו. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק אף קובעת כי במסגרת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי בית המשפט יורה הן על טווח ההפרה, כלומר המרחב שאליו נאסר על המפוקח להיכנס, או שבן המשפחה מצוי בו, ועל טווח האזהרה – התחום שממנו ניתן להימנע מלהיכנס לטווח ההפרה. בדיונים שנערכו בוועדה נתנה הוועדה דעתה לחשיבות של קיום שלושת התנאים הנדרשים למתן צו כאמור, כמו גם ערכה דיון מעמיק וממושך בחריג להם, כך שמחד גיסא תידרש בחינה מקיפה מצד בית המשפט לפני מתן צו, ומאידך גיסא תהיה האפשרות למתן מענה אפקטיבי במקרים חריגים. בנוסף, אדוני היושב-ראש, הוועדה הייתה ערה לרגישות הקיימת בהטלת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי. משכך, ומתוך רצון לשמור על חופש התנועה ועל הזכות לפרטיות של האדם שכלפיו מבוקש צו ההגנה באופן מרבי, הוסיפה הוועדה סעיף הקובע כי בית המשפט ייתן צו כאמור לאחר ששקל את הפגיעה בזכויות אלה אל מול הסכנה הנשקפת לשלומו של בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו, ורק כאשר נוכח כי לא ניתן להשיג את מטרת הצו בדרך אחרת שפגיעתה פחותה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאורך דיוני הוועדה נדונה באריכות הפעלת מנגנון של מכסות אמצעי הפיקוח הטכנולוגי מתוך רצון לאזן בין יכולת אספקת האמצעים לבין חשיבות המענה הניתן לבן המשפחה, זה המבקש צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי. במקרה זה מוצע לקבוע כי השר לביטחון לאומי – בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר המשפטים, וכמובן באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – יקבע בצו את המספר המרבי של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי שניתן לעשות בהם שימוש, ובלבד שמספר זה יעלה על המספר המרבי שנקבע במכסה בשנה הקודמת, אם נקבעה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה המכסה? << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> 200. עוד ביקשה הוועדה להוסיף אפשרות לקבלת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי מותנה, אם סבר בית המשפט כי מתקיימים התנאים למתן צו בתנאי פיקוח טכנולוגי, אך אין אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי. כך, אם יתפנה אמצעי כאמור, תודיע על כך יחידת הפיקוח הטכנולוגי לצדדים כדי שיתאפשר המשך ההליך. עם זאת, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק מוצע לקבוע כי בית המשפט יורה על ביצוע הערכת מסוכנות של מי שכלפיו ניתן או מבוקש הצו על ידי מעריך מסוכנות, וזו תוגש לבית המשפט בתוך עשרה ימים, או במועד מאוחר יותר שיורה לשם ביצוע הערכת המסוכנות אותו בית משפט. מוצע כי שר הרווחה והביטחון החברתי ימנה מעריכי מסוכנות שהם עובדי מדינה, וכן יקבע תנאים לכשירות ומומחיות הנדרשים כדי למלא תפקיד זה. הוועדה סברה כי קיימת חשיבות מרבית להיות מעריך המסוכנות עובד מדינה, וזאת במיוחד לנוכח המידע הרגיש שאליו ייחשף, כגון מידע פלילי על אודות בן המשפחה שכלפיו מתבקש או ניתן הצו, צווי הגנה או מניעת הטרדה מינית שניתנו נגדו, או דוחות סוציאליים, הערכת מסוכנות קודמת ומידע רפואי. הוועדה, אדוני היושב-ראש, ערכה דיונים רבים שבהם התמקדה בנושא מכסות להערכת המסוכנות שנקבעו לצורך יישום החוק. משכך, בהצעת החוק מוצע כי מכסה זו תיקבע בכל שנה על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר המשפטים – גם פה, כמובן, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – בניסיון למנוע מצבים שבהם לא יינתן צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי בשל היעדר מכסה פנויה. לצורך זה קבעה הוועדה כי מכסת הערכות המסוכנות לשנה נתונה לא תפחת מהמכסה הקבועה בשנה שקדמה לה. אנחנו מדברים, סימון דוידסון, על 300 הערכות מסוכנות. היחידה לפיקוח טכנולוגי – הוועדה אף ערכה דיון בשאלת הקמת היחידה לפיקוח טכנולוגי ובשאלה מי הגורם שיהיה אחראי ליחידה. אדוני היושב-ראש, התלבטויות רבות היו בעניין. חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק אנחנו מציעים כי היחידה לפיקוח טכנולוגי תוקם בשירות בתי הסוהר, ותהיה אמונה בין היתר על ניטור מקום הימצאות המפוקח ובן המשפחה, מניעת ההפרה של צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי והגנה על בן המשפחה באמצעות אזהרת המפוקח, ובמקרים המתאימים – הזעקת כוח משטרתי או אזרחי, וכן הקמה וניהול של מאגר מידע שכולל מידע שהתקבל מאמצעי פיקוח טכנולוגיים על נתוני האיכון המעידים על הפרת צו או על כניסה לטווח אזהרה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מוצע כי בראש היחידה יעמוד סוהר בכיר שימונה על ידי השר לביטחון לאומי. ביחידה יפעלו בעלי תפקידים דוגמת מבררים האמונים על עמידה בקשר עם המפוקח ועם בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו, ומוקדנים האמונים על מעקב אחרי התראות, קבלת פניות ומעקב אחרי חיוויים ותקלות. הוועדה, אדוני היושב-ראש, דאגה כי תפקידים אלה יבוצעו על ידי עובדי מדינה, מתוך הבנת חשיבות התפקידים ורגישותם. בנוסף, מוצע כי מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי ימנה נציגים מתוך החברה המפעילה את אמצעי הפיקוח לשם הסתייעות בהם לביצוע תפקידי היחידה, כגון טכנאות וסיוע אזרחי לבן המשפחה להיכנס למקום בטוח. בהצעת החוק מודגשת גם ההבחנה בין תפקידים אלה לתפקיד מנהל היחידה, שעליו מוטלת הסמכות להפעיל שיקול דעת בנוגע לתפקידו. בנוסף, מוצע כי השר לביטחון לאומי, בהמלצת גורמים מקצועיים ממשרדו ובשירות בתי הסוהר, יאשר מכשיר או יישום כאמצעי פיקוח טכנולוגי, אם הפגיעה בזכויות המפוקח אינה עולה על הנדרש לשם הגנה על בן משפחה, והוא ברמת אמינות מספקת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בעניין מאגר המידע שאותו מוצע שתקים ותנהל היחידה לפיקוח טכנולוגי, מוצע לקבוע הוראות בדבר חיסיון המידע המצוי בו, איסור מסירת המידע והרשאות הגישה אליו. כמו כן מוסדרים בהצעת החוק הגורמים המדינתיים שאליהם ניתן להעביר מידע מתוך המאגר, תוך שמוגדרות מטרות העברתו, הכוללות את הבטחתו של הצו, קיום הליכים פליליים כנגד המפוקח, ביצוע עבירות אלימות ועוד. מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית על השר לביטחון לאומי, שר הרווחה והביטחון החברתי ומינהל בתי המשפט לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בדבר קיום חוק זה. זאת החלטה מאוד חשובה, שתאפשר לנו באמת לבחון את יעילות החוק לאורך שנים, וכך גם נוכל לשפרו בתום שלוש שנים. כל הדברים האלה הם בפרמטרים שונים שנקבעו בהצעת החוק. עוד מוצע לקבוע חובת דיווח של השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי כאשר נעשה שימוש ב-80% ממכסת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, או שבוצעו הערכת מסוכנות בשיעור של 80% מהמכסה שנקבעה, וזאת כדי שנוכל לקדם חקיקה או תקנים נוספים. לבסוף, מוצע להקים ועדת היגוי לשם ביצוע מחקר מלווה ליישום הוראות חוק זה, וכן לקבוע כי יום תחילת חוק זה יהיה שנה מיום פרסומו, על מנת לאפשר התארגנות ליישומו. בנוסף, בהצעה מוצע כי לאחר שנה מיום התחילה, תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את האפשרות להאריך את תוקפו של צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי שניתן ללא הערכת מסוכנות. אני מוצא לנכון לנצל את ההזדמנות ולהודות בצורה מאוד מיוחדת לחברי הכנסת שהיו שותפים בוועדה בעבודה סיזיפית ומאוד רגישה. במיוחד אני חייב לציין שתיים שהיו יותר מאשר יד ימיני בחקיקה הזאת – מירב בן ארי ועאידה תומא סלימאן, שסייעו לי ולצוות המקצועי של הוועדה לגבש את הצעת החוק הזאת. תודה רבה לשב"ס, שהבינו את גודל השעה והמשימה, ונרתמו, למרות שלא ממש רצו בהתחלה, להוציא את החוק לפועל. תודה למשרדי הממשלה לביטחון לאומי, לרווחה וביטחון חברתי, למשרד המשפטים ולכל הגורמים שהיו שותפים לשינויים ולדיונים הפוריים. להצעת החוק, כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, הוגשו הסתייגויות. אני אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. לפני ההסתייגויות, זכות הדיבור לשרה למעמד האישה מאי גולן. חמש דקות. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמחה להביא היום לאישור את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023. אני רוצה לומר, אלימות נגד נשים היא לא גזרת גורל. אלימות נובעת בראש ובראשונה מחינוך ועד, כמובן, אכיפה. אלימות אינה פיזית בלבד. נשים רבות סובלות מאלימות מילולית, אלימות כלכלית ואלימות רגשית. המחקרים אף מראים כי נשים שומרות את האלימות כלפיהן בסוד. מדינת ישראל נמצאת עכשיו בפני אתגרים רבים, וזהו אחד האתגרים החשובים, מבחינתי, ואני יודעת שגם מבחינת הממשלה הזאת; מבחינתי קודם כול בגלל שאני אישה, ושנית, בגלל שראיתי את האלימות הזאת כמעט כל חיי. מאז היותי ילדה קטנה שגדלה והילכה ברחובות התחנה המרכזית הישנה בתל אביב ראיתי אל מול עיניי אלימות קשה מאין כמותה, יחד עם ניצול על ידי סרסורים אכזריים כנגד נשים חסרות אונים; אלימות של לקוחות מול אותן נשים אומללות; אלימות של נרקומנים נגד נשים. וכמובן, ראיתי שנים רבות מה שלפעמים פחות מסתדר עם אג'נדת-העל – אלימות חסרת תקדים של מסתננים בלתי חוקיים, שהעלו את רמת הפשיעה ב-37%, וזאת על פי הנתונים, בעיקר נגד נשים מבוגרות מאוד או צעירות מאוד. אני רואה במלחמה באלימות נגד נשים יעד מרכזי של משרדי ושל הממשלה כולה, וזו הסיבה העיקרית שאני וחברי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ביקשנו יחד ללמוד את החוק, לתקצב אותו כנדרש, לחדש אותו, ולהסכים כי בהתאם לנתונים שנקבל, גם נדאג לתקן אותו לכשנצטרך במהלך הקדנציה הזאת, על מנת שנגיע למקסימום יעילות. בשל כך ולצורך בחינת החוק אנו נפעיל מאות זוגות של צמידים טכנולוגיים ברחבי ישראל. בעזרת השם, אנחנו לא נעצור בהצעת החוק החשובה הזאת, והממשלה הזאת תפעל עוד להביא סל כלים שלם שימנע אלימות במשפחה וישמור על ביטחונן האישי של נשים בצורה המרבית, ובתוכו בין היתר החמרת ענישה בעבירה של הפרת צו הגנה, החמרת ענישה בעבירה של תקיפת בת הזוג, העברת מידע מציל חיים לגורמים הרלוונטיים, כגון גורמים מטפלים בקהילה והמשטרה, במידת הצורך, וזאת כיוון שבמקרים רבים של רצח בני זוג או ילדים, בשנים האחרונות, הטיפול נעשה על ידי מערך הבריאות או בריאות הנפש. כמו כן הוארכה הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי, ובמסגרת הוראת שעה זו הוחרגו ממתווה השחרור המינהלי המורחב אסירים בעלי מסוכנות גבוהה, כמו אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – הרשות לקידום מעמד האישה? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זאת, במטרה להקטין את הסיכון הנשקף לציבור בשחרור אסירים אלו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השרה, חלק מהתוכניות הן לסגור את הרשות למעמד האישה? תעני על זה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר תודה לשרים שהתכנסו לדיונים הארוכים והרבים, החל משר המשפטים יריב לוין, השר במשרד המשפטים דודי אמסלם ושר הרווחה יעקב מרגי. אני גם רוצה לומר תודה מיוחדת לשרים שמשרדם אינו נוגע לנושא הנ"ל אך החליטו לתמוך תקציבית בחוק בכל זאת – השר לחדשנות, מדע וטכנולוגיה השר אופיר אקוניס ושר הכלכלה ניר ברקת. תודה אישית מקרב לב גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, שעל אף עיסוקיו הרבים עמד בראש כל הישיבות, ודאג שמשרדו לא ירפה מן הנושא – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – לסגור את הרשות לקידום מעמד האישה? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שקט כרגע. תודה למנכ"ל – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שקט כרגע? שקט כרגע? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הערת ביניים זה פעם אחת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה, מה זה שקט? מי אומר "שקט כרגע"? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבר ארבע פעמים את מעירה הערת ביניים. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ארבע פעמים את לא מפסיקה. שקט – כדי לתת לי לסיים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> האם התפקיד שלך בתור שרה הוא לסגור את הרשות לקידום מעמד האישה? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את לא תשאלי אותי באמצע נאום, את תשאלי אותי אחר כך. אני מבקשת שהזמן הזה יחזור אליי. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> האם זה התפקיד שלך בתור שרה לקידום מעמד הנשים לסגור את הרשות לקידום מעמד האישה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את זה אמרת בפעם החמישית. זו הייתה הערת ביניים? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> סיימת? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני שמחה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ותעני. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא חייבת לענות לך. אני לא עובדת אצלך. "תעני" תגידי לחברים שלך, אני לא חברה שלך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אה, אז "שקט כרגע" זה בסדר? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הגב' תמנו שטה, לצקצק במקום אחר. אל תדאגי, מה שאני אעשה, את לא תעשי כל החיים שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אין מה לעשות, פופוליזם גובר על הכול, חבר הכנסת קריב – על הכול. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה הקשר לפופוליזם? תגידי את – האם התפקיד שלך הוא להרוס את – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני יודעת שקשה לך, קשה לך שאני מעצימה את הרשות, קשה לך שאני מביאה יותר תקציבים – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> קשה לי? לא קשה לי. תביאי – נפרגן לך. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – קשה לך שאת לא יד בדבר. קשה לך שהפופוליזם של הבוסים שלך לא עובד. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תביאי – נפרגן לך, אבל אל תהרסי את מה שקיים. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מה שאני אעשה ועושה, לא תעשי כל החיים שלך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה את אומרת? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מה שאת שומעת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> באמת? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מבקשת שיחזירו לי את הדקות האלה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא ראיתי שברזומה שלך יש כל כך הרבה עשייה למען נשים. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון. לא שמעתי שבאת בטענות לשר התחבורה שלא העביר נושאים בנושא תחבורה; לא שמעתי שבאת לשר הבריאות שלא העביר חוקים בתחבורה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> פופוליזם זול, זה מה שאת מייצגת, פנינה תמנו שטה. פופוליזם זול, קטן וירוד. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – את לא תהרסי את מה שבנינו, ואם תעשי דברים טובים, גם – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי לך פעם, אני מציעה לך גם עכשיו להתקדם. תתקדמי. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מציעה לך להתקדם. אמרתי לך את זה כשהיית בקואליציה, ואני אומרת לך באופוזיציה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – ולהרוס מה שכבר הושג. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מה אמרת לי, שהתעללתי גם במסתננים? האידיאולוגיה שלך ברורה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – החוק הזה, תשאלי את איתמר בן גביר. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא ידעתי שאת תקצבת אותו ולא המשרד שלי תקצב אותו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ממש. שלך? עסק פרטי. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> העיקר שאת צועקת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עסק פרטי. תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מה זה שמחה שצעקת והתווספו לי עוד דקות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה רבה. עסק פרטי. מדינת ישראל מתקצבת מכספי המיסים. תודה, אדוני היושב-ראש. אני שותקת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אולי כדאי שתודיעי לי מתי את מסיימת, כי אז אני מתחיל לספור את הזמן שלה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מחילה מכבודך, אני שותקת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אין בעיה. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אחזור ואומר תודה אישית מקרב הלב לראש הממשלה נתניהו, שעל אף עיסוקיו הרבים עמד בראש כלל הישיבות, דאג שמשרדו לא ירפה מן הנושא; תודה למנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי ולסמנכ"לית משרד ראש הממשלה הדס שון לוי, על העבודה והאכפתיות האין-סופית למען קידום החוק. אגב, במאמר מוסגר אני אגיד, הדס שון לוי – כבר כל ארגוני הנשים כועסים נורא שמקודמת אישה במשרד ראש הממשלה, כל עוד זה לא מהמיליה שלהם. אבל נמשיך. אני נרגשת על כך שהחוק הראשון שיתוקצב במיליוני שקלים על ידי המשרד בראשותי, המשרד לקידום נשים בישראל, הוא החוק הזה. כן, הפלא ופלא, יש להצעת החוק הזאת מקורות תקציביים, וזה בניגוד למה שהתרחש בממשלה הקודמת, שברגע האחרון היא בחרה להוריד אלמנט כל כך חשוב בהצעת החוק, כי מה לעשות, היה צריך לשים שם כסף – הערכת מסוכנות של הגבר על ידי גורמי המקצוע במשרד הרווחה, שעולה כסף ודורש תקציב, מה לעשות. שהרי בהצעת החוק המקורית, שהייתה אמורה להגן על נשים מגברים מסוכנים, אין שום אלמנט של בדיקת מסוכנות – חשוב להבהיר את זה – לעומת הפופוליזם והדמגוגיה שהתקשורת עושה בחוץ. כזכור, הכול, הכול רק כי הממשלה הקודמת לא התכוונה באמת לחוקק אותו. מה היא כן התכוונה לעשות? לעשות יחסי ציבור מדהימים, ריקים מתוכן, עם רונן צור, זה שמגן על אנסים ופדופילים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי לא לעלות לדבר, עכשיו כולנו נעלה לדבר. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בכיף, שיתווספו לי עוד דקות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, תדבר אחר כך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אחר כך כולנו נעלה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> למי שתהה, למי שצקצק בלשונו, הדיונים בנושא היו מקצועיים ונטרלו את כל, אבל את כל, רעשי הרקע, החל מהאולפנים ועד לספסלי האופוזיציה שלימיני, כי מה שעמד לנגד עינינו הוא אך ורק לפעול לכך שהחוק יתחדד וימלא את ייעודו בצורה המקצועית ביותר וייושם בצורה המהירה והמונגשת לכלל האוכלוסייה. לצד זה אני מרגישה חובה לומר כאן, בעמדה המכובדת הזו, שאיזוק אלקטרוני לבדו לא יכול לעצור לחלוטין את האלימות כלפי נשים. מניסיוני אני יודעת שהכלי הכי אפקטיבי מול אלימות נגד נשים מגיע אך ורק מהסביבה. ברוב הפעמים אישה תחת אלימות לא יכולה להתמודד עם זה לבד; היא מדחיקה, מסתירה, והיא תמיד תמיד מרגישה לבד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כן, דקה האחרונה. כאן מגיע המקום שלנו כחברה ובמיוחד הסובבים אותה, כי אתם בידיכם יכולים למנוע את מקרה הרצח או האלימות הבא. חלה עליכם חובה לדווח בכל מקרה ובכל סוג של אלימות ולשים טוב טוב לב לאימהות שלנו, לאחיות שלנו, לחברות שלנו, לבנות שלנו, גם אם קיים אפילו ניצוץ קטן של חשד. שתדעו, זה יכול להתחיל לגמרי במקרה, אבל כשאתם עדים לסיטואציה לא נעימה כלפי נשים – תקומו, תעמדו זקופים ותעמידו את האדם התוקף במקומו. אסור להתעלם, אסור להעלים עין, בטח שלא לגחך את הסיטואציה. תמיד תראו לנגד עיניכם את האימא, את הבת, את האחות, את הדודה. דעו תמיד שאנחנו כאן בשבילכן ולמענכן. לא נירתע ולא ניגרר אחרי פרובוקציות, לא של התקשורת ולא של ארגונים מטעם. כל העשייה שלנו – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – היא רק למענכן, נשות ישראל מכל – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – אבל מכל המגזרים, נעמה לזימי – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את רשומה לדיבור, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – מכל שכבות האוכלוסייה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, אפשר שאלה עניינית? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאלה עניינית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה צריך חבר כנסת – – – המשרד לביטחון לאומי הוא אחד המשרדים הגדולים בתקציבם. למה צריך לגזול את כבשת הרש, תקציב המשרד שלך, למהלך הזה? השרה גולן, זה לא בהתרסה. יש מיליארדים בביטחון לאומי. למה צריך שאת תיתני תקציב? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עשר דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, כבר כל הימים האחרונים אני בסערת רגשות – רגע, לפני הכול צריך גם לברך את המודחת הראשונה מהמשרד לקידום מעמד האישה, הלוא היא עו"ד איילת רזין בית-אור. תודה רבה שהצטרפת אלינו מהיציע. בעיקרון היית אמורה לשבת פה בחוק הזה, אבל מה שנקרא, יש חוקים משלהם, אני כבר לא אחראית לממשלה, ואני מברכת גם אותך. אני אגיד שאני ברגשות מעורבים כל סוף השבוע הזה – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה זה את כבר לא אחראית? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המודחת הראשונה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מתי היית אחראית לממשלה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי: אני לא אחראית לפיטורים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אמרת: אני כבר לא אחראית לממשלה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אחראית לממשלה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אז מעולם לא היית אחראית לממשלה הזאת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, וגם עכשיו. זה לא סותר את מה שאמרתי. למה אתה מתווכח איתי על שטויות? זה לא מעניין אותי בכלל. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא מתווכח. שימי לב למה שאת מדברת פה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? עדיין יש דמוקרטיה ואני יכולה להגיד מה שאני רוצה, סבבה? אפשר להתקדם? למה, לכל מה ששמעתי פה הסכמתי? מהרגע שהיא עלתה, לכל מילה לא הסכמתי. הרי היא דיברה דברים שאין להם שום קשר למציאות, ועדיין ישבתי ושתקתי. ואללה, אדוני השר – שיש לי הרבה הערכה אליך, לא מהיום – כשעלתה הגברת, לא הסכמתי עם אף מילה ושמרתי על זכותה לדבר. עכשיו, ברשותכם, תנו לי להגיד, כי יש כאן אנשים שמ-2016 עם החוק הזה, וכל השבוע מתהפכת להם הבטן, כי מצד אחד יושב יו"ר ועדה ענייני, שלקח את החוק ועשה איתו עבודה טובה והקשיב לאופוזיציה, והוא שמע דברי טעם וידע להגיד: זה בסדר וזה לא בסדר, אבל הקשיב – משהו שכבר לא קורה פה. איפה את? בואי, עאידה, בואי, אני אשמח. הקשיב, כי הוא הבין שיש פה באמת נשים שבאות לא מפוזיציה אלא מתוך דאגה אמיתית. והקשבתי לך לכל מילה כשדיברת, ואני יודעת שהלב שלך במקום הנכון, וצריך להגיד לך תודה על זה. ואני רוצה להגיד לך שהבטן שלי מתהפכת כי מצד אחד, סוף-סוף יש איזוק. סוף-סוף. מצד שני, רציתי חוק אחר – רציתי חוק שלא מגביל את מספר האזיקונים או את התסקירים, ורציתי חוק שגוף אזרחי נפרד מפעיל ולא שב"ס, כי שב"ס – בסוף תפיסת ההפעלה היא לפגוע בחירות של הפרט, והאזיק בא ואומר לאישה ולילדים: אתם חופשיים להסתובב, ואפילו לגבר הם אומרים: אתה חופשי להסתובב. אבל שב"ס – ואני ביקרתי בבית של אזוק – זו חלופת מעצר ומאסר, ולכן כל התפיסה אחרת, אבל קיבלנו כי אין זמן וצריך להתקדם. ואני ברגשות מעורבים, כי אני אומרת: הינה, זאת רגל בדלת, זה מה שרצינו – אבל רציתי משהו אחר. מותר. ואני יכולה גם להגיד לך שמה שעברנו בחודשים האחרונים – אני אומרת עליי, על עאידה, אבל עוד חברות כנסת כאן באופוזיציה, שגם יושבות פה – עברנו התקפות לא הגיוניות, כאילו הבאתי את החוק בשם הפמיניזם. הביאו את ארגוני הגברים. מה קשור? אין לי מלחמה עם גברים, יש לי מלחמה עם גברים אלימים. אין כאן עניין של גירושים, של ניכור הורי. אלה דברים שצריך לטפל בהם. חוק האיזוק הוא לא מלחמה בין נשים לגברים. אוי ואבוי, כי גם אם לגבר יש אחות שמרביצים לה, הוא לא רוצה שהיא תחיה ככה. גם בזה שמו אותי במלחמה. אז לא, אין לי מלחמה עם ארגוני הגברים, בטח לא באיזוק, בטח לא בכלל. ואחרי זה באה אשתו של השר. את לא מכירה את החוק, יושבת באולפן של אופירה וברקו ומתחילה להגיד לנו שהחוק לא אפוי. סליחה, מי שמך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שמך בכלל? מי שמך לדבר על החוק שלנו – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – בכלל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שנלחמנו עליו? אני ישבתי שנה כיו"ר הוועדה לביטחון פנים, ובכלל לא התיימרתי עד שלא הלכתי לראות מה זה איזוק, הלכתי לחברה, ראיתי את האיזוק, הבאתי לכאן, למליאה, את האזיקים יחד עם פנינה, עם מרב. כל הח"כיות כאן – שמנו אזיקים. באתי לראש הממשלה, הנחתי לו על השולחן את האזיק, והוא אמר לי: זה הסיפור? אמרתי לו: כן, זה הסיפור. במקום לבוא ולעזור, כל הזמן הייתי צריכה להדוף. באים שרים בממשלה, כותבים פוסטים. בפייסבוק הם כתבו פוסט שאנחנו תקענו את החוק, אנחנו. תהיי איתי רגע עאידה – דז'ה וו, פיזור הכנסת העשרים-וארבע, יום כזה של ניקוי שולחן, שאני מקבלת תגובות: אתם אופוזיציה? כן, אני אופוזיציה עניינית, אבל אני סוגרת. אין לי זמן לדבר עליהם. ככה היינו בניקוי שולחן. הוא ישב שם, בצלאל סמוטריץ'. מיכל רוזין – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – גם כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה היא? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני תכף אגיע גם אליך. התיישבת רחוק. בכזה יום של ניקוי שולחן יושב בצלאל סמוטריץ', כמו שעכשיו מתחננים – באה אליי אתי עטייה ואמרה לי: מירב, אני מתחננת, יש לי חוק בשנייה-שלישית שיעזור לקשישים עריריים. מה אמרתי לך, אתי? אני מבטיחה לך שאני אעשה הכול כדי לעזור לך. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ומה אני אמרתי לך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואלקין, כולם. אבל כשאני באתי לבצלאל סמוטריץ' עם מיכל רוזין וקרן ברק, התחננו ואמרנו לו: תן לנו את האיזוק בשנייה-שלישית – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל הם שולטים בליכוד היום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא אמר לי: את לא תקבלי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נכון – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת אופוזיציה עניינית – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עד שלא יצאנו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשיש חוק טוב – אני עברתי בין אחמד ווליד – הינה, שמעת אותי, נכון, אימאן? ולרומן מישראל ביתנו, אבל לפני – הייתי פה בפיזור הכנסת העשרים-וארבע; לא היה לי קול, התחננו, והוא אמר לי: לא, את לא תקבלי את האיזוק, כי יש תלונות שווא של נשים על הטרדות מיניות. עזבו רגע שזאת טענה מטומטמת, אבל תראו איך מתנהגת אופוזיציה, שלוחצת לו את היד ואומרת לו תודה, שעוזרת לאתי עטייה להעביר חוק ושרואה את טובת הציבור לפני טובתה האישית – שנייה, אני בסדר. את יודעת מה? עזבי את זה. שבעה חודשים כותבים עלי פוסטים שאני עיכבתי את החוק של האיזוק. אני. למה להגיד דבר כזה? אני התחננתי אליו שייתן לנו בשנייה-שלישית, והוא אמר: יש תלונות שווא של נשים, אז את לא תקבלי את החוק. נכון? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> צודקת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את היית איתי פה, עם מיכל רוזין וקרן ברק. אז מילא שלא נתתם לנו את החוק, אבל למה לכתוב פוסט שהוא כולו שקר? הוא כולו שקר. אני ישבתי כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ואני אומרת לכם מהלב, ניסיתי לעשות הכול, והוא הסתכל לי בעיניים ואמר לי: לא יקרה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי גם בגלל זה, אתה תמיד צריך להגיע מהרשות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – רשעות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה רגע לנשום, כי עזבו אותי, את מירב בן ארי. אני חזרתי ועזרתי, ועאידה חזרה ועזרה, לא הלכה, אני הלכתי וחזרתי, אבל האנשים שחשבו שאני עיכבתי להם את החוק – אני, שמהיום שהגעתי לפה אני נלחמת עבור נשים נפגעות אלימות. ולכתוב פוסט שהוא כולו שקר על הממשלה שלנו, על מי? וגם למה? עשינו הכול כדי לעזור לפוגל להעביר את החוק, כדי שנשים כמו אלישבע – איפה היא? פה? – יקבלו הזדמנות לחיים נורמליים, שהילדים יוכלו להיות בבית ספר, שהיא תוכל להיות בבית, שהיא לא תצטרך לברוח לדירת מסתור ולמקלטים. ובמקום לבוא ולאחד שורות – כמו שפוגל עשה, הוא צופף את השורות; הינה, חבר כנסת מהקואליציה שעל מלא דברים שאני לא מסכימה איתו, אבל הוא ידע לצופף שורות ולעבוד יחד, בשבילם, לא בשביל מירב שכותבים עליה פוסטים שהיא מעכבת את החוק. סליחה, אני מסיימת, אבל אני חייבת להגיד רק תודה, ברשותך. לפוגל אמרתי ולעאידה אמרתי, אבל צריך להזכיר גם את חברות הכנסת מיכל רוזין, קרן ברק, זהבה גלאון ושולי מועלם, שהיו כאן כל הדרך, ועליזה לביא, וללייזר, המשנה למנכ"ל בט"פ, שצופה עכשיו, ולכל הצוות של שב"ס, ולקטי פרי, הנציבה, שלצערי מסיימת – מגיע לה – לעיתונאיות, לתקשורת שליוותה אותנו, לכל ארגוני הנשים שנמצאים איתנו, ולנשים האלה שתקועות עמוק ברצפת הבטון – לא אלה שפורצות תקרת זכוכית – שהחוק הזה יעזור להן לצאת ליום אחד ממעגל האלימות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', עד עשר דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם, ויותר טוב שיהיה חוק, גם אם אני לא חושב שהוא החוק האופטימלי, אבל שיתחיל כבר משהו סוף-סוף. אני אלך קצת להיסטוריה – ההיסטוריה שמירב הזכירה לפניי – של כל אותן חברות כנסת שרצו אחורה בזמן והגישו את ההצעות כהצעות חוק פרטיות. גם אני הצטרפתי אליהן באיזשהו שלב עם הצעת חוק כשהייתי באופוזיציה, ואז הייתה הזדמנות, והייתי סגן שר במשרד לבט"פ, והחוק שאתם רואים פה עכשיו, למעט כמה תיקונים – לא נעים להגיד לקואליציה, אבל החוק הזה הוא חוק שנכתב בכנסת הקודמת, בממשלה הקודמת, ועבר תיקונים. ואני מודה פה לצביקה לא על התיקונים, אלא על זה שהצלחת לא לתת לקלקל יותר מדי אל מול האמירות שהיו בתחילת הדרך, ועל כך תודתי לך, שלא נתת לקלקל אותו כל כך. ואמרתי בהתחלה, טוב מאוחר מאשר אף פעם, וטוב שיתחיל משהו, אבל זה לא המשהו הנכון שהיה צריך להתחיל איתו. אני אמנה שלוש נקודות כשל שאני חושב שיקרו, ואני חושב שראוי באמת שהוועדה תמשיך ותפקח על זה באופן מהיר וענייני: הנושא של הגשת תזכיר תוך עשרה ימים – אין סיכוי שזה יהיה בעשרה ימים, אלא אם כן ישבו עם פטיש על הראש כל הזמן; מספר המפוקחים הוא לא ריאלי, הוא קטן מדי; שב"ס – עוד פעם, זה אילוץ, לא אידיאולוגיה, זה אילוץ. אבל מאחר שהתחלת במלאכה והצלחת להוציא את העניין הזה מהארכיון שהממשלה הזו רצתה להכניס אותו אליו פנימה – כי רצו להכניס אותו לארכיון. התבטאו בצורה הבוטה ביותר: לא בשל, לא נכון, פוגעני, כל המילים הגבוהות. אני שמח שהצלחת למוסס אותן בים של ענייניות. עם כל האילוצים אני מודה לך על זה שייצרת – לא חוק טוב, אבל קודם כול יש חוק ונתחיל ממשהו. שלוש נקודת הכשל האלה הן נקודות עיקריות, ואני חושש מאוד שלוחות הזמנים יתמוססו. אני חושב ש-12 חודשים זה זמן רב מדי. בכל הכבוד לכולם, זה זמן רב מדי לתחילת החוק בניסוח שלו עכשיו. אני יודע שזה מאפשר למערכות להגיד: אוקיי, זה 12 חודשים. מהיכרותי עם המערכות, בעוד עשרה חודשים או עוד שבעה חודשים נקבל בקשת הארכה, ולכן אני מבקש, מציע, להיות עם היד על הדופק לגבי ההתקדמות של העניין הזה. להקים את המערך הזה בשב"ס זה אירוע שהוא לא נכון תפיסתית, אבל אוקיי, העיקר שיש אכסניה, לפני שבועיים לא ידעו מה יהיה איתו בכלל. טוב מאוחר מאשר אף פעם. אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי אלימות כנגד נשים ובכלל. הסיפור הזה הוא לא הפתרון, זה עוד כלי, עוד אמצעי לתת ביטחון לנשים שחיות בפחד. אני אומר את זה כגבר – הדאגה ששמענו מכל הארגונים הגבריים למיניהם, שגם אני פגשתי אותם בזמנו, דיברתי עם חלקם, היא דאגה שאין בה אמת, כמו שאין אמת בתלונות השווא. הרבה דברים נאמרו בממשלה על ידי שרים; אני לא רוצה לחזור עליהם מפאת חגיגיות המעמד. הדברים הללו הם הבל ורעות רוח, הם פשוט קשקושים שאין להם מקום בשום מקום נורמלי. המקום הזה גם לא כל כך נורמלי, אז במקום לא נורמלי לפעמים צריך להסתפק במועט. החוק הזה הוא הסתפקות במועט, מועט מדי, מאוחר מדי, אבל אני מבטיח שאעשה כל מה שאני מסוגל גם לסייע כחבר כנסת, אומנם מהאופוזיציה, כדי לראות שהעסק הזה לא יתמוסס. כמו שאמרתי קודם, שלוש נקודות הכשל המרכזיות הן עשרה ימים, מספר מועט מדי של מפוקחים והאחריות של שב"ס. מילה אחת לגבי הפיקוח והנושא של הדאגה הכוללת. בסוף זה אמור למנוע גם את אותם המקרים שאנשים טוענים – הרי זה בדיוק הפוך מהטענה: כל מי שמדבר על תלונות שווא וכו', בבקשה, יש את ההוכחה הכי טובה שזה לא יכול להיות. מה שזה מאפשר לאותן נשים שייכנסו לתוך הפרויקט הזה זה להיות מסוגלות ללכת לקניות בשקט, להיות מסוגלות ללכת לסרט או להצגה ולא להסתכל כל הזמן מאחורי הגב. התחושה שאנשים חיים בפחד היא תחושה שקשה להסביר אותה ולהבין אותה למי – רובנו לא חיים בפחד. רובנו פה, בכלל, לא חיים בפחד קיומי. אם יש מקום שבו מדינה יכול לעזור, לסייע, למנוע תחושה שאנשים באופן כללי ונשים בפרט לא יסתובבו בפחד, להסתובב בתחושה של איום ושל טרור מתמיד ושל חשש ושל פחד – אין דבר נורא מזה. בסיכומו של דבר כמובן אצביע בעד החוק הזה למרות שאני אומר, צביקה, בצער, הוא חוק שהיה צריך לעשות אותו טוב יותר. אני מודה לך, מודה לכל מי שנטל חלק, לכל ארגוני הנשים, לכל חברות הכנסת שנלחמו על העניין הזה. מי שזוכר את הימים האחרונים של הכנסת הקודמת, ברגע האחרון – חבל שלא העבירו את זה בדין רציפות ואנחנו היום שבעה חודשים אחרי. יכול להיות שזה הרבה קודם ויש עוד שנה קדימה, אז אם תוכל לצמצם את לוחות הזמנים ולפחות שלא יהיה איחור – אני חושב שזה גם יהיה הישג נוסף, שלא כתוב בחוק הזה. הרבה תודה לכולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לומר לך, צביקה, יש חוק וזה בזכותך, ועל זה באמת יישר כוח. אני יודע שלא היה פשוט, גם בדיונים בוועדה וגם מול המשרדים. אני יודע שזה לא היה פשוט. עם זאת, אני חושב שאפשר היה לעשות אותו הרבה יותר טוב בזמן שלקחו בשביל לחוקק אותו. אני הייתי פה בכנסת הקודמת, ובכנסת הקודמת ממש על הבאזר החוק הזה נפל. הוא כבר היה מוכן, הוא כבר היה מתוקצב, כולם היו רתומים למהלך, והוא נפל, כמו שאומרים, על זמן טכני. בינתיים, בזמן הטכני הזה נשים מאוימות, נשים נפגעו ונשים נרצחו במדינת ישראל. לכן קשה לשבת פה ולשמוע גם את השרים ולקרוא מה הם אומרים כשהם מדברים על הממשלה הקודמת. ראיתם פה את מירב בן ארי, והיא לא סתם – זה באמת משהו שהיא חיה אותו, היא מקדמת אותו עם כל הארגונים. יושבת פה השרה לשעבר מירב כהן, שנלחמה על החוק הזה בצורה הכי משמעותית שיש. יושבים פה כל החבר'ה שהיו קואליציה והיום אופוזיציה – נעמה לזימי, עאידה, מיכל רוזין – שהתחננו שיעבירו את החוק הזה בקריאה השלישית, והוא היה מוכן. אז לשבת פה ולשמוע שהם הביאו חוק טוב יותר – הם לא הביאו חוק טוב יותר. לשבת פה ולשמוע שהיו חייבים לדחות את הזמן – לא היו חייבים לדחות את הזמן. לשבת פה ולשמוע את בן גביר עם כל מיני תירוצים – חבל על כל תלונה שלא טופלה בתירוצים האלה. ואני באמת מקווה שירחיבו את התקציב, כי מה עושים אחרי 200? מה קורה ב-201? ב-201 לא מטפלים בגבר האלים הזה? אני יודע שאתה מסכים איתי, ואני לא בא אליך בטענות. זה למשרד האוצר ולשר האוצר, שלדעתי אטום בנושא הזה; לבן גביר, שמתיימר וטוען כל הזמן שהוא קיבל תוספת תקציבית, אז אם תוספת תקציבית, יש משהו יותר חשוב מאשר להוסיף תקציב לדבר הזה? יושבות מולי נשים שיודעות על מה אני מדבר. 200 נשים זה טיפה בים, זה באמת טיפה בים. זה ייגמר, אנחנו נדבר פה במושב הבא, אני אעמוד פה ואגיד: נגמר התקציב, מה עושים עכשיו? אני אומר לכם מפה: אל תחכו לרגע שייגמר התקציב והגבר לא יהיה מטופל והאישה לא תוכל לחיות יותר. האזיק הזה נותן להן את החופש לחיות בחברה שלנו, לצאת מהבית בלי פחד, ללכת למסעדות, ללכת לחוג עם הילדה בלי כל רגע להסתכל מעבר לכתף ולראות שאולי מישהו יתקוף אותה. אני באמת מפציר בכם – נוריד בפניכם את הכובע, נעמוד פה ונגיד שאתם הכי טובים שיש: תביאו עוד תקציב בשביל שהגבר ה-201 והנרצחת הבאה לא יקרו במשמרת שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מברכת – לא על המוגמר, כי זה לא מושלם, אבל זה בהחלט חוק מאוד מאוד חשוב. אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת פוגל, שבאמת דאג להביא את זה לפני שנצא לפגרה. זה מאוד חשוב. בנוסף, אני רוצה לומר תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי, שהייתה יושבת-ראש ועדת הפנים, שנשים זה בדמה. אף אחד לא יכול להגיד מילה אחת. אני, כאישה, כאימא, מגדלת ילדות ויכולה לומר לכם מהמקצוע, ואני עסקתי בנשים וליוויתי נשים, לצערי לחלקן זה קצת מאוחר, אבל נשים אחרות נוכל להציל. אין פה נשים שמתלוננות תלונת שווא. גם כשמישהו צועק עליך, זה ראוי לתלונה וזה מפחיד. לכן, החוק הוא לא מושלם, אבל אני שמחה שגם בית המשפט קיבל את האפשרות כן לקבל החלטה בסופו של יום. אני רוצה להודות באמת על המהלך החשוב, מירב. תודה רבה על מי שאת ומה שאת. את נכס לנשות מדינת ישראל, וכל מי שחושב אחרת טועה טעות מרה, כי כנראה הוא לא מבין מה זה אישה, מה זה אישה מוכה, מה זה אישה שסובלת. לכן, יישר כוח. יישר כוח לכל מי שנתן באמת את דעתו וקידם את החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רשום אצלך? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה לא רשום? כן, סליחה, אתה רשום. את הילד הכי טוב תמיד שוכחים. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סימון, אתה רוצה לעלות? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אחריה, בסדר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אחריה, בסדר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, מציעות החוק חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחברת הכנסת מירב בן ארי, וגם נציין את השר לביטחון לאומי בן גביר, וכמובן אותך, חבר הכנסת פוגל, שבאמת באופן מעורר הערכה ניהלת את הדיונים ושמעת את כל הקולות של חברי הכנסת, אם זה מהקואליציה ואם זה מהאופוזיציה. תודה רבה לך, וכמובן לצוות המשפטי, שעמל רבות. בסופו של דבר, מירב, אני חושבת – אני שמעתי את הדברים שלך, שבאים מן הלב וחודרים אל הלב, ואני חייבת לומר, הרבה שנים הבית הזה ידע לעשות עבודה שחוצה מחנות, שחוצה אופוזיציה וקואליציה, בטח כשמדובר בדיני נפשות – אבן יסוד בתוך היהדות שלנו. מה אם לא דיני נפשות? לכן, נכון, זה לא החוק שרצינו במלואו – לא רצינו מכסות, ורצינו באמת תנאים אחרים ולא בהכרח התנאים המצטברים הם אלה שייחלנו להם, וראיתי איך עאידה נלחמת בוועדה ולא זזה ממנה – מעת לעת נכנסתי – ועדיין אני חושבת שיש פה הישג מאוד משמעותי וחשוב, שלא היה קורה ללא חברות הכנסת שניהלו פה מאבק עיקש מהאופוזיציה, מאבק עיקש תוך גידופים וקללות, ולומר "פמיניזם קיצוני". סליחה, האלימות – האם היא יודעת לדלג על מגזר כזה או אחר? כמה פעמים אמרו לנו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אין שר באולם. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אין שר באולם, אז אני – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדברי. הוא הלך – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כמובן שאי-אפשר לעצור את השעון. תעצרו את השעון שלי בינתיים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תעצרו את השעון. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא יוסיף לי. אני סומכת על היושב-ראש, שמנהל את זה בכל כך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, תתבייש לה כל חברת כנסת שתעז לומר: אתן, מהמיליה שלכן. איזה מיליה? אנחנו נשים שנלחמות נגד האלימות עבור כל אישה באשר תהיה, בין שזו אישה עשירה ובין שזו אישה ענייה, בין שזו אישה יהודייה ובין שזו אישה ערבייה, בין שזו אישה שהיא חסרת מעמד ובין שזו אישה ישראלית מן המניין. לבוא ולנסות להכתים את הדיון הזה ולהפוך אותו לפוליטי בזמן שהוא, כמו שאמרתי, צריך להיות חוצה מחנות פוליטיים – ואני באמת חושבת שיש לנו עבודה רבה לעשות, אבל המדינה בחוק הזה לוקחת אחריות ואומרת: אנחנו נשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותנו, כולל האמצעים הטכנולוגיים. הרי צריך להיות באיזה פיגור מסוים, להישאר באיזה עולם מאחור, אם אנחנו לא יודעים להשתמש באמצעים הטכנולוגיים כאשר יש אישה שהסיכון לחייה הוא ממשי ומיידי. מה יותר חשוב מזה, מלהציל נשים? כמה נשים עוד נקבור? מתחילת השנה נרצחו למעלה מ-17 נשים. למעלה מ-17 נשים. תספרו את היתומים, תספרו את הנשים שגם לא הזכירו אפילו את שמן. יש אלמוניות שעדיין לא מפרסמים את השמות שלהן – נשים שהן מכל המגזרים, כמו שאמרתי. אני חושבת שהחובה שלנו היא לשים בצד שיח שהוא לא ענייני ולהילחם, כמו שידעתי כשהייתי בממשלה חברה בוועדת שרים לענייני חקיקה, וידענו להעביר פה חוקים לאופוזיציה, ואז הייתה חברת הכנסת קרן ברק יחד עם עאידה תומא סלימאן, שהגישו יחד, שתי חברות הכנסת, וידענו להעביר את זה, וזה עבר בקריאה ראשונה. אני אומרת לכם, המאבק הזה, לא נרפה ממנו בוועדה לקידום מעמד האישה. אני שמחה, חבר הכנסת פוגל, שאתה הכנת את זה, ואנחנו נעשה גם שיתופי פעולה עם הוועדה, כי בסוף המאבק הוא על מי שמקדש את החיים. אני תמיד אומרת, לכולנו יש אימהות, יש לנו אחיות ויש לנו סבתות, וחברה מתוקנת יודעת להגן על החלשים ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני לא תכננתי לעלות לדבר עד שמאי גולן הגיעה לפה והתחילה עוד פעם לתקוע לנו את האצבע בעין ולהגיד כמה אנחנו לא בסדר, כמה היא בסדר וכמה אנחנו לא פעלנו והיא כן פעלה. אז בואו נשים את הדברים על השולחן ונפסיק עם הצביעות הזאת. שנתיים וחצי מירב בן ארי עובדת על החוק הזה. שנתיים וחצי. באה לפה השרה לקידום מעמד האישה ובאמת עם אצבע בעין להגיד: כמה אני, אני, אני ואני, וכמה מירב לא בסדר וכמה הצד – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> קצת יושר, קצת יושרה – לבוא ולהגיד: כל הכבוד, עשית, פעלת, דחפת. זה כבר יכול היה לעבור. זה יכול היה לעבור לפני חודשים, להציל כמה נשים. אז מה? אנחנו באים לפה ללטף את האגו של מי? אז כן, צריך להגיד פה בכנסת: החוק הזה מהתחלה נולד עם מירב בן ארי, ושנתיים וחצי – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא רק – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, לא רק, עוד חברות כנסת. עוד חברות כנסת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> החוק הזה נולד בפעם הראשונה בממשלה הקודמת – – – < קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מי נתן – – – לא עושים תחרויות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מסכים. סליחה. עאידה, סליחה. אני מצרף אתכן, חברות הכנסת היקרות. עבר, קודם. גם בוועדה אצלך, עאידה, פעלו ועשו. באים לפה והופכים את כל התמונה כאילו הוא נולד עכשיו, רק עכשיו עושים אותו. אז צביקה פוגל, כל הכבוד שלך על הפעילות בוועדה עצמה, אבל אני לא יכול לברך את איתמר בן גביר. על מה אני אברך אותו, שהוא היה נגד? שהוא משך את זה? ואם לא היו באות עשרות נשים למשרד שלו ולוחצות, זה לא היה קורה. אז תפסיקו עם הצביעות הזאת. איתמר בן גביר לא בסדר. הוא היה יכול מזמן לקדם את זה, מזמן להעביר את זה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא מצליחה להבין – – – ארגוני הנשים. כל היום מקללים נשים שפועלות, ארגוני הנשים. אני לא מבינה איך – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואו נסכם את הדיון הזה. צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה, יישר כוח על קידום החוק הזה. כל הנשים שפעלו בשנתיים וחצי האחרונות, יישר כוח, מגיע לכן. אתן אלה שדחפתן לחוק הזה. בזכותכן החוק הזה קיים בכלל. הלו, קצת להעריך אנשים שעבדו. קצת. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כל אחד בא לפה: בן גביר, בן גביר. עאידה, סליחה, אני מביא לך מתנה מחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עאידה, אל תשכחי – – – הוגה ויוזם החוק. לא רק הוגה החוק, הוא גם – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אל תביא לי שום מתנה. כמו שאני מכבדת את העבודה של כולם, תכבדו את המאבק שלי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> צודקת. אני פשוט אמרתי את זה – נתנייתית – – – בנשמה שלי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת, האמת, אני כבר כמה ימים בהתלבטות קשה. זה חוק שהתחלתי את המסע שלי איתו מ-2015, מאותו יום שנכנסתי לכנסת הזו. יזמתי את החוק הזה, נאבקתי על החוק הזה, ואני זוכרת את הרגשות שלי באותו יום שזה עבר בקריאה טרומית, פעם ראשונה כשהעלינו אותו אני וחברתי דאז עליזה לביא. זאת הייתה פעם ראשונה שהחוק הזה עבר בקריאה הטרומית. הוא היה הליבה, הבסיס. הוא לא ממש תואם את מה שקיבלנו היום, אבל הרעיון שעמד מאחורי החוק הזה, זה מה שגרם לי להמשיך להיאבק עליו. פעם ראשונה טרומית – נפלה הממשלה; פעם שנייה טרומית – נפלה הממשלה. פעם שלישית טרומית, ואז הצטרפו עוד ח"כיות וח"כ – שני ח"כים, יוראי גם הצטרף באיזשהו שלב – ואז, אני זוכרת את היום האחרון של הקדנציה הקודמת. וכן, ישב מי שהיום יושב על הברז. כנראה בגלל זה אנחנו לא מקבלות תקציב על החוק הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא התנגד, גם בישיבת הממשלה הוא התנגד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא התנגד, השר סמוטריץ', ואמר שזה לא יעבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם עכשיו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואז, אני זוכרת טוב מאוד את המאבק העיקש שאלישבע ניהלה, ואני זוכרת באותו יום איך היא הופיעה בכל תוכנית, בחדשות ובטלוויזיה, והיא אמרה: באיזה זכות אתה לוקח ממני את האפשרות לחיות חיים נורמליים? ורק אז התחילו מי שהיום שרים לחזור בהם, והצלחנו להעביר את זה בקריאה ראשונה. אחרת, הסיפור שלי עם הטרומיות היה מגיע לרביעית עוד פעם, לפעם רביעית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עוד פעם אין שר, תגידו לי? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל עאידה, זה לא עבר בקריאה הראשונה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עוד פעם אין שר במליאה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל עאידה, אל תבני על הטרומיות. אצלנו זה לא עבד. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עאידה, זה לא עבר בקריאה הראשונה כי הם היו באופוזיציה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד דבר אחד, חכו, חכו. אנחנו היום צריכות לחגוג את זה שהחוק הזה ניצל מניסיון חיסול ממוקד. החוק הזה, רצו לחסל אותו, לקבור אותו, לרוקן אותו מתוכן. ואני אומרת לכם שלצערי הרב, השר האחראי לביטחונם של הנשים והגברים במדינת ישראל הוא שעמד מאחורי הניסיון הזה. אבל נאבקנו, נאבקנו קשות, נלחמנו – למרות שאני לא אוהבת מלחמות – נאבקנו, כי אני אמרתי לעצמי: עאידה, תפסיקי להתלבט. אם היה נולד לך תינוק או תינוקת עם מומים או עם נכות מסוימת, היית אוהבת אותו, מגדלת אותו, מטפחת אותו, או לא? והתשובה ברורה. זה לא אותו חוק שייחלתי לו כשהתחלתי את המסע לפני שמונה שנים, אבל זה החוק שלי למרות כל הנכויות והפגמים. הוא החוק של הנשים שנאבקו שנים רבות כדי לשרוד את האלימות. הוא החוק של אלישבע והוא החוק של הנשים שלא שרדו בגלל שלא היה חוק שיגן עליהן בצורה המיטבית; הוא גם החוק של ופאא עבאהרה. אני נאבקתי שמונה שנים למרות שאני יודעת שהנשים שאני בעיקר מייצגת אותן פה, הנשים הערביות, לא ייהנו באופן שווה מהחוק הזה, והן יישארו בסכנה, כי אין להן תשתיות אינטרנט בכל מקום, כי אין להן משטרה שתקפוץ להציל אותן, ובכל זאת נאבקתי, כי אני לא מבדילה בין דם לדם. בשבילי כל הנשים, צריך להגן עליהן מאלימות. וכן, אני אומרת נשים, ולא אכפת לי מהשיח של כאילו אני שונאת גברים ואני נלחמת בגברים. גברים אלימים – צריך להיאבק בהם. נקודה. ממש לא אכפת לי, שיגידו מה שיגידו. 99% מהנפגעים מאלימות במשפחה זה נשים וילדים, וכן, חובתנו להגן עליהם, ולהגן עליהם עד הסוף. בחוק הזה, לצערי הרב, הוכנסו כמה מוקשים, ועבדנו מאוד קשה כדי לפרק אותם. לא הצלחנו בכול. התנאים המצטברים זה אפקט מסננת שאפשר לזרוק מחוצה לו הרבה הרבה מאלה שצריכים את החוק הזה וצריכות את החוק הזה, עצם ההתעקשות על הצטברות של כמה תנאים. ונכון, נתנו לנו בסוף כאילו החרגות, אבל תתארו לעצמכם שאתם יושבים במקום שופט או שופטת, ואז הוא צריך קודם כול להשתכנע שיש סכנה, ואז, אחר כך הוא יבדוק אם יש עבר פלילי. וצרחנו מאה פעמים בוועדה ש-50%–60% מהנשים הנרצחות – אין לרוצח עבר פלילי רשום. אז מה, הנשים האלה, האישה שבפעם הראשונה הוא ירצח אותה, אז מה, לא מגיע לה? אם היא תיגש ותגיד: אני בסכנה, היא לא תקבל? אז לא, אמרו לנו שיש הערכת מסוכנות, אבל הערכת המסוכנות צריכה להיות בתוספת. הערכת מסוכנות, באו ואמרו – תבינו, יש 10,000 בקשות לצווי הגנה במדינת ישראל, וכמה הערכות מסוכנות קיבלנו בחוק הזה? 25 הערכות מסוכנות לחודש. האישה ה-26, אם היא תגיע ב-20 בחודש וכבר נגמרו המכסות, מה נגיד לה? חביבתי, תבואי בתחילת החודש הבא? זה מה שנעשה? והכול על מה? כמה מיליונים, תגידו לי? ראיתי מיליארדים עפים בבניין הזה על כל מיני שטויות. על פרות אדומות הוצאתם מיליארדים. על החיים שלנו מתקמצנים בצורה כזאת? מה זה, אידיאולוגיה? מה זה? ועוד, מכסות של צמידים אלקטרוניים, רק 200. האישה או הגבר שיגיעו ויבקשו ויהיו ה-201 יחכו לשנה הבאה, ובואו נשב בינתיים ונתפלל שלא יהיה רצח עד שיהיה הצמיד. אני רוצה להגיד לכם, ניסו לפגוע בחוק הזה מכל הכיוונים, כי זה לא עניין של תקציבים, זה עניין אידיאולוגי. מי שמעלה את השיח של תלונות שווא – בשבילו זאת אידיאולוגיה; מי שהורס את הרשות שעמדה בפתח וניסתה להגן – אצלו זאת אידיאולוגיה; ומי שמנסה להעביר הצעת חוק ומדבר על זכות להפרדה מגדרית – אצלו זאת אידיאולוגיה. ואצלי האידיאולוגיה אומרת שצריך להגן על כל המוחלשים ועל כל המוחלשות. אני אמרתי שהנשים הערביות לא ייהנו מהחוק הזה, ויש עוד קבוצה שלצערי חלק ממנה יישאר בסכנה – גם נשים חרדיות, שאין שם אינטרנט, ואין שם שירות, וגם הן יצטרכו למצוא דרך להגן. אז אני אומרת לכם, מי שעושה שקלול ומאזן בין חופש התנועה של אדם מסוכן לבין זכות הנפגע להגנה ולחיים נורמליים ולשגרת חיים נורמלית, בעיניי פסול, ולא יכולים לתת לו להיות אחראי לביטחוננו. אין מה להשוות. ומי שמסוכן – כן, צריך שיהיה מוגבל בתנועה שלו, אשכרה. אני רוצה להגיד ככה: תודה לכל מי שדחף והרים טלפון ושאל אותי: עאידה, מה עם האיזוק האלקטרוני? וכל אישה שאמרה: בואו, יאללה, תעשו את זה. אני מודה לכם, חיזקתם אותי. המאבק שלכם להישרדות הוא שדחף את המאבק להישרדות החוק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה לכולכם. תודה לכל מי שעבד וניסה לקדם את החוק, ואני מאוד מקווה – נצטרך לעשות הרבה שיקום אחר כך לחוק. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני עובר לנושא אחר שאני רוצה לדבר עליו, אני רוצה קודם כול לברך את כל העושים ובעיקר העושות במלאכת החקיקה, שזאת באמת עבודה שראויה להערצה. לצערי הרב, מה שיצא בסופו של דבר מהליך החקיקה זה לא הילד שפיללנו לו. אנחנו כולנו זוכרים איך הפילו את ההצעה המקורית, למרבה הבושה, אבל לפחות משהו יצא, ואני מקווה מאוד שבעתיד אפשר יהיה גם לשפר את הדבר הזה. תרשו לי להודות במיוחד לחברתי הוותיקה עאידה – בכוונה אני לא אומר "חברת כנסת עאידה" וכו' אלא עאידה – חברתי הטובה מזה שנים רבות. אני לא יודע אם אנשים יודעים שעאידה למעשה הקימה את העמותה הראשונה בחברה הערבית למאבק באלימות נגד נשים, כבר לפני למעלה מ-30 שנה, עמותה ראשונה שגם פתחה מה שנקרא מקלטים לנשים מוכות וגם מיסדה מוקד סיוע טלפוני. חשוב מאוד לדעת שבין האנשים שיושבים פה – ואנחנו יודעים שבציבור, ובצדק, אין לנו שם יותר מדי טוב, אבל אם יש כאן מישהו שצריך להצביע עליו ככזה שנותן שם טוב לבית הזה זאת עאידה, והעבודה המקודשת – קשה לי להגיד את זה בתור אתאיסט, ובכל זאת – העבודה המקודשת שהיא עושה ובאמת משקיעה מהלב למאבק למען שוויון מגדרי. תבורכי. אני חייב להגיד עוד משהו, ואז באמת אני רציתי לדבר על נושא אחר, כמה שהזמן יותיר לי. בכל זאת אני רוצה כאן ברשותכם – – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתאיסטים לא מקדישים את עצמם לכלום? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. אמרתי "מקודשת", לא אמרתי "מקדישה". אבל אתה צודק, אפשר להגיד "מקדישה", זה יהיה הרבה יותר נכון. חברי הכנסת, אני רוצה לומר עוד משהו, ואני מסכים לגמרי עם מה שאמרה עאידה לגבי, גם, הצביעות שנוגעת לנושא של המאבק באלימות כלפי נשים. החוק שהתקבל קודם בנושא של לכאורה הפיכת אונס לפשע לאומני על פי החוק, זה חוק שאני אמרתי כבר קודם שלא רק שהוא גזעני, הוא חוק שפוגע אנושות לא רק בקורבנות ערביות אלא גם בקורבנות אחרים, אחרות בעיקר. כתבה לי עם העברת החוק – אני רוצה, ומאוד חשוב לי שתקשיבו, מירב. עם העברת החוק הקודם כתבה לי קורבן אונס, היא כתבה לי כך: הממשלה שלי קבעה – האונס שלי חמור פחות כי אנס אותי יהודי טהור. והיא המשיכה וכתבה אחר כך, לי ולאלה שהצביעו נגד הצעת החוק היא כתבה: תודה שידעתם שהאונס שלי לא חמור פחות רק כי אנס אותי יהודי טהור גזע, ונקטתם עמדה למרות גזענות רוב האופוזיציה שהצביע בעד. חברים וחברות, להצביע בעד החוק שעבר או לברוח מהמליאה כדי לא להצביע נגדו זה בושה; זה בושה לא רק על הבסיס הגזעני, אם כי בעיקר, אלא גם על הבסיס המיזוגיני. זאת פגיעה בנשים. מי שלא נתן ידו להפיל את החוק הנורא הזה שותף למיזוגיניה. אני רוצה לעבור לנושא אחר, ברשותכם, ולהקריא את מה שתכננתי. בסוף השבוע האחרון התפרסם בעיתון הארץ ריאיון עם חוקרת הדיקטטורות פרופ' אריקה פרנז מאוניברסיטת מישיגן, המתארת כיצד הדיקטטורות החדשות לא נזקקות להפיכה צבאית אלימה אלא מפרקות את הדמוקרטיה באמצעות כלים פנימיים, מבפנים, דרך הפרלמנט ושליטה במנגנון הבחירות ובאמצעות דיכוי ואלימות כנגד המיעוטים. וכך היא אמרה בריאיון: "בעבר משטרים רודניים לא ניסו כלל להסתיר את העובדה שהם כאלה. כיום התמונה שונה לחלוטין. הדיקטטורות החדשות מתחילות מדמוקרטיה, ותהליך ההשתלטות הרודנית מתבצע תוך כדי כהונתו של מנהיג נבחר, תוך שמירה על פסאדה של הגנה על המוסדות הדמוקרטיים". כך כתבה פרופ' פרנז. אנחנו בשיאו ובעיצומו של תהליך השתלטות דיקטטורי על שרידי המרחב הדמוקרטי המצומצם מלכתחילה בישראל. זה היעד שאליו נעה הממשלה במהירות דורסנית. תחת ראש ממשלה נאשם בפלילים הממנה שרים תומכי טרור ותורת גזע יהודיים, הממשלה הפכה לכלי הרס סופני ומוחלט של שלטון החוק. שרים מתחרים מי יממש את תוכנית הזדון הדיקטטורית יותר מהר ויותר עמוק: השתלטות עוינת על התקשורת החופשית, איסור פעילות פוליטית של סטודנטים בקמפוסים, פיקוח מחמיר על תוכניות הלימוד בבתי הספר ובמוסדות האקדמיים, מינויים מושחתים לתפקידי שומרי סף, חקירות הפחדה והשתקה פוליטיות נגד מתנגדי משטר ומוחים ועידוד האלימות המשטרתית והחברתית כנגדם, ובצד כל זאת – פוגרומים של טרוריסטים מתנחבלים והרג שיטתי של פלסטינים בשטחים הכבושים. בין מובילי המחאה היום ישנה פיזיקאית מצטיינת, ואני לא אומר את זה בציניות, אבל כנראה בפוליטיקה והיסטוריה היא מבינה קצת פחות. למען תבין היא את הקשר, שהיא מכחישה, בין הדיקטטורה הפשיסטית הקורמת עור וגידים לבין הכיבוש הנפשע שבשטחים, אשתמש בכלים מתחום הקינמטיקה, תחום המכניקה בפיזיקה. ואני אומר כך: אם מטרת הממשלה כגוף היא הפיכה דיקטטורית, והמהירות שבה היא נעה אל יעדה גלומה בהפעלת הסמכויות והכלים האנטי-דמוקרטיים, אזי התאוצה של ההפיכה היא משטר הכיבוש הרודני. בפיזיקה, תאוצה היא קצב שינוי המהירות של גוף נע. התאוצה יכולה לשנות את גודל המהירות, את כיוונה או את שניהם יחדיו. וכך, הכיבוש הוא שמכווין את קצב המהירות והדורסנות שבה נעה החברה הישראלית לעבר משטר פשיסטי מובהק. מערוגות הרעל של השטחים הכבושים הגיחו פורום קהלת, נוער הזוועות כהנא-יוגנד, מפלגות הטרור היהודי ושרי תורת הגזע והעליונות היהודית. ב-1968 פרסם ישעיהו ליבוביץ' מאמר נבואי בידיעות אחרונות, שבו התריע כך: "התוכן של המפלצת הקרויה 'ארץ ישראל השלמה' לא יהיה אלא קיום המנגנון השלטוני-מינהלי שלה". מן הבחינה החברתית המדינה "תהיה בהכרח מדינת ש.ב., עם כל מה שמתחייב מזה כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי. השחיתות האופיינית לכל משטר קולוניאלי תדבק גם במדינת ישראל. המינהל יצטרך לעסוק בדיכוי תנועת מרי ערבית מזה, וברכישת קוויזלינגים ערבים מזה". ואכן, משטר הכיבוש שבו כבר מופעלת דיקטטורה כחול-לבן נגד מיליוני נתינים חסרי זכויות, שבו מתנחבלים זוכים לחסינות מוחלטת מהעמדה לדין – אותו משטר הוא המכתיב היום את קצב הפיכת ישראל למדינת ש"ב. ואנחנו רואים את זה היום גם, בין השאר, ברדיפה פוליטית של מפגינים – שימו לב באיזה הקשר: שוטרים אלימים שברוח המפקד מפוצצים במכות רצח מפגינים שלווים, הם לא רק שלא מועמדים לדין, אלא הם, גם בלי לקבל אישור מהפרקליטות, מזמנים לחקירה באזהרה את קורבנות האלימות של המשטרה. ואת מי המשטרה חוקרת ועל מה? על זה שפרסמו את פרטי הקלגסים במדים, אלה שפוצצו מפגינים במכות. אני קורא פה לכולם – קודם כול, אני מחזק את ידי המפגינים, ואני קורא לכם: אל תהססו ואל תפחדו. אל תחששו מהבריון המכונה שר. פרסמו את פרטיהם המלאים של אותם קלגסים במדים שמכים, כי הם הפושעים, לא אתם. לאלה הטוענים כי אל למחאות לחבר בין הכיבוש לבין הפשיזציה בתוך ישראל אני רוצה להזכיר את הדברים שאמר מרטין לותר קינג לחבריו הלבנים המתונים כביכול. שימו לב מה אמר מרטין לותר קינג. כך הוא אמר: "אני כמעט הגעתי למסקנה שאבן הנגף הגדולה ביותר העומדת מול הכושי במהלכו לקראת חופש איננה הגזענים או הקו קלוקס קלן אלא האדם הלבן המתון, שמאמין בסדר יותר מאשר בצדק, המעדיף שלום שלילי שמהותו היא היעדר של מתיחות על שלום חיובי שבו שורר הצדק". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון: "אדם שאומר תדיר: אני מסכים איתך על המטרה שאתה רוצה להשיג, אך אני לא מסכים עם דרכך הישירה; אדם שבהתנשאות מאמין כי הוא יכול לקבוע את לוח הזמנים לחירותו של אדם אחר; אדם שחי בתפיסת זמן מהאגדות, ומייעץ לכושי להמתין לעונה נוחה יותר". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מוטב לכל נושאי שם הדמוקרטיה להטות אוזן וכתף לקריאת ההשכמה הזאת. סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית הם גם מתכון לשחרור שלנו מפשיזם, מגזענות, מדיקטטורה, כי אין, לא יכולה להיות ולעולם לא תהיה דמוקרטיה עם כיבוש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. יש לנו שתי בקשות דיבור. חברת הכנסת נעמה לזימי ראשונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, קודם כול לך, מירב – אני לא יכולה לא לפתוח במה שהיה עכשיו, כי המקום הזה הוא לא רק המקום שבו אנחנו עובדות ועושות, הוא גם בית שני שלנו. אנחנו פה יותר זמן מאשר אנחנו נמצאים בבית שלנו. הרגשתי אותך, הרגשתי אותך, את הכאב, את הכנות. היינו כולנו יחד – כנסת קודמת – אני אזכיר את עאידה, כמובן, אבל גם מיכל רוזין, גם קרן ברק, גם יוראי להב הרצנו, נלחמנו, ואת בוועדה שלך אמרת: לא תביאו תזכיר? אני מעבירה את זה כך. אני זוכרת את המילים שלך, אני זוכרת איך נלחמת. אני זוכרת איך הגענו יחד עם עו"ד איילת רזין ואלישבע, איך הסתובבנו בין כל חברי האופוזיציה דאז להתחנן, להתחנן שיעבירו את זה. הלכנו, אלישבע ואני ועאידה יחד, יד ביד, ואמרנו להם: תסתכלו עליה, אל תדברו איתנו. תסתכלו עליה. בואו נעביר את זה. ראיתי אטימות, וראיתי גם משמעת אופוזיציה כשאמרו לנו שקיש וסמוטריץ' לא מעוניינים בחוק. אנחנו ראינו את זה בעיניים. נלחמת, ויחד עם מיכל ועם אחרות הצלחנו לקריאה הראשונה, לדין הרציפות. הם התנו את זה שלא ייתנו להעביר את זה לקריאה שלישית – רק להזכיר את ההיסטוריה של החוק הזה. אבל אני כן רוצה להגיד – אני אגיד משהו בכנות. אני לא רוצה – קשה לי להודות למי שהוציאו לנו את המיץ ואת הדם על חוק שייתן, כמו שדיברנו היום בבוקר, איכות חיים ויציל חיים. אני כן רוצה להגיד לך, צביקה, יו"ר הוועדה, כל הכבוד שהעברת את זה מהר, והעברת גם התאמות. החוק לא מושלם, אבל לפחות אני יודעת מחברותיי שהיית קשוב, ראית את הצורך, לא אטמת את ליבך למציאות, והצלחת להעביר את זה לרגע הזה. בעיניי, זה מבורך וחשוב. חשוב לי גם להגיד תודה למשרד לביטחון לאומי, שהיה המשרד לביטחון פנים בשנה שעברה. להגיד תודה לשר בר לב והצוות שלו, לסגן השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה גם לתומר לוטן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כתוב לי תומר לוטן, בוודאי. תומר זה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כתבתי אותו ולא הספקתי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בוודאי, הוא כתוב לי. גם לסגן השר יואב סגלוביץ', גם למנכ"ל המשרד לשעבר תומר לוטן – לאנשים שהבינו את גודל השעה ועשו את המעשה. הרגע הזה הוא רגע שמאחד אותנו סביב חוק טוב, חוק חשוב. אין ספק שהוא לא מושלם ולא כמו שהיינו רוצות אותו. אין ספק שאם זה היה עובר בכנס הקודם, היינו נערכים אליו תקציבית, ויכולים לתקצב יותר לחוק החשוב הזה. זה עצוב. בזבוז הזמן הזה היה עצוב, וכשמי שאמונה על התפקיד הזה משתלחת בארגוני הנשים, במי ששנים ארוכות חוצבות בסלע כדי שהחוק הזה יעבור – אני, כשהייתי חברת מועצת עיר בחיפה, דחפתי עד שביתת הנשים הגדולה בשביל שנעורר לתופעה הזאת. אנחנו שנים בדבר הזה. אז אני רוצה להגיד לארגוני הנשים: תודה לכם. תודה על הלחץ הציבורי. תודה לכל העיתונאיות, נשות התקשורת שדחפו. תודה לכן. באמת, היה פה גם מאבק אזרחי. ואני רוצה להגיד לשתיכן, מירב ועאידה, תודה גם על העת הזאת, שנלחמתן והבאתן את זה. אני רוצה להקריא שיר מהפואמה של איריס אליה כהן "רצח בהסכמה". << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לך דקה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ומה עשית. "ומה עשית בזמן שהתקרב / עם האקדח, לפות בכף ידו? / האם ראית את מבטו? // האם ישבת? האם עמדת במטבח? / האם בישלת דבר מה? // האם צרחת שייזהר, פן בשגגה – / האם הפצרת שיירגע? // האם שמעת את האוויר נחתך? / את האימה / שאחזה בך רגעים לפני – / את הדממה שאחרי? // האם הרגשת כיצד חולפת / מגופך הנשמה?" אני יכולה להגיד משהו אחרון, בהקשר? אני רוצה להגיד משהו לנו, האופוזיציה. המליאה הזאת בהסכמה, אבל בשבוע שעבר העבירה הממשלה הזאת את ביטול עילת הסבירות. אני חושבת שבמושב הבא, הגיע הזמן שחוץ מחוקים כאלה, חברתיים וטובים, נעשה את כל מה שאפשר, כאילו כל חוק מושחת או משנה כללי משחק או גזעני הוא החוק לביטול עילת הסבירות, הוא חלק מחוקי ההפיכה. פיליבסטרים גדולים, אפס התקזזויות בחוקים האלה – – << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – מאבק אמיתי של אופוזיציה, כי הממשלה הזאת מסוכנת לעם ישראל. כולנו יחד, בלי יוצא מן הכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, עד חמש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, בטרם אגש להצעת החוק, נציין שבשעה זו מתקיים דיון בהרכב מורחב לא הרחק מכאן, באולם ג' בבית המשפט העליון, בעתירה נגד החוק המושחת והפרסונלי בעניין הבחירות המקומיות בעיר טבריה. השופטים אומרים שם את מה שהיה צריך להיאמר כאן, בבית הזה, על ידי נציגי הממשלה ועל ידי נציגי הקואליציה – חוק מושחת, חוק פרסונלי, חוק שתפור למידותיה של עיר אחת ולמידותיו של אדם אחד. אתם מחוקקים חוקים מושחתים ואז מתפלאים מדוע בג"ץ מתערב. אל תחוקקו חוקים פרסונליים, אל תחוקקו חוקים שמשנים את כללי המשחק באמצע המרוץ הדמוקרטי, ואז בג"ץ לא יידרש לאקטיביזם שיפוטי. ועכשיו לעניין שניצב לפנינו. אין ספק שיש לברך על הבאת החוק הזה אל קו הגמר – ברכות לך, חבר הכנסת פוגל – אבל באותה נחרצות צריך לומר שהחוק הזה מגיע לקו הסיום מקוצץ כנפיים. מקוצץ כנפיים גם מבחינת היקפי התקציב שניתנים לו, וגם שמענו שהתקציב מגיע מהמשרד לקידום מעמד האישה ולא מתקציב המשרד לביטחון לאומי. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> גם, גם, הרי זה הגיע אחרי התקציב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר, בסדר גמור. והוא גם מקוצץ כנפיים מבחינת הסדריו. הוא מגיע לקו הסיום באיחור של למעלה משנה מכיוון שגורמים, חלקם בעלי עמדה אידיאולוגית וחלקם בעלי עמדה פוליטית צרה, פעלו לסכל את השלמת החקיקה בכנסת הקודמת, והדבר אינו ראוי. ראשית, אחרי שציינתי את פועלך, חבר הכנסת פוגל, אני מבקש לברך את איילת רזין בית-אור ויחד איתה שתי חברות נוספות, אלישבע ורוחמה, שורדות אלימות במשפחה, שנמצאות איתנו כאן ביציע. ואני מבקש דרככן לשלוח ברכת חזק ואמץ לכל ארגוני הנשים ולכל הנשים שפעילות בארגוני הנשים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סובלות – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ארגונים שנמצאים תחת מתקפה מכוערת מאוד בחודשים האחרונים. אשרינו שיש לנו אתכם. אני מבקש לברך את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הראשונה שהציגה את הנושא הזה כאן במליאת הכנסת – לאחר מכן הצטרפה חברת סיעתי חברת הכנסת לזימי, כבר דיברנו גם על תרומתך – את חברת הכנסת בן ארי ואת חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אנחנו שעות אחדות אחרי שהבית הזה העביר חוק פופוליסטי, גזעני ומיותר שעוסק באלימות נגד נשים, ואני רואה בעובדה שאנחנו מאשרים היום הצעת חוק שהיוזמת הראשונה שלה היא חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, תיקון קטן למה שנעשה פה לפני כמה שעות. המאבק באלימות מגדרית הוא מאבק משותף לערביות וליהודיות, הוא מאבק משותף לנשים ולגברים, וכך הוא חייב להתנהל. ועכשיו, אחרי שאמרנו את הדברים הללו, בדקה וחצי האחרונות שנותרו לי אני רוצה לומר לכם, חברי הקואליציה: אין לי ספק שראש הממשלה היה שמח לברך מחר את ברכת הגומל על שהכנס הזה הסתיים. אבל ראש הממשלה, וגם חלקכם, טועים בדבר אחד: אם אתם חושבים שהיציאה לפגרה תביא לאיזושהי דעיכה במחאה הדמוקרטית המפוארת ברחובות, אין לכם מושג על מה אתם מדברים. למעלה מ-350,000 ישראלים וישראליות – אני אחזור על המספר: 350,000 איש ואישה – יצאו אתמול לרחובות ממטולה וצומת גומא בצפון ועד הצומת בחבל אילות בואכה אילת, ואנחנו והם לא מתכוונים להפסיק. מי שיוצא לפגרה, חבריי בקואליציה, זו הכנסת, זה לא אנחנו. אנחנו לא יוצאים לפגרה, ואנחנו נעקוב בשבע עיניים אחרי כל מהלך של הממשלה הרעה והמסוכנת שלכם בשלושת החודשים הקרובים, ונהיה בכל ישיבה בוועדת הכספים שבה יעבירו תקציבים מסעיף לסעיף, ובעיקר – אנחנו נהיה עם מאות אלפי מוחים ומוחות שלא יאפשרו לכם להמשיך בבליץ המעשים שלכם לריסוק הדמוקרטיה הישראלית ולהשלטת תפיסת עולם גזענית ולאומנית על מדינת ישראל, ביתו הלאומי של העם היהודי ומדינה דמוקרטית של כל אזרחיה ללא הבדלי דת, גזע ומין. תודה רבה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שכחת גם פשיסטית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, את זה אני משאיר לעופר כסיף. אני בוחר את מילותיי בקפידה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> יפה, יפה מצידך. יפה מצידך. לא סתם אתה רב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחמד טיבי, דקה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל למה אתה נושא את שמי לשווא? תגיד מה אמרת, לא שמעתי אותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היא אמרה ששכחתי "פשיסטית", אז אמרתי ש"פשיסטית" זה בשבילך. אני לא ממהר להכריז "פשיסטית". מספיק גרוע להיות לאומנים, לא צריך להגיע לפשיסטים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. מכובדי היושב-ראש, מדובר בחוק חשוב למניעת אלימות נגד נשים. אני רוצה להודות לכל היוזמות והיוזמים ועל ההכנה בוועדה על ידי יושב-ראש הוועדה. אני עליתי כדי להגיד תודה לחברתי לסיעה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שתמיד טיפלה בנושאים האלה במסירות רבה, וכך גם בחוק הזה. היא נאבקה על החוקים האלה בציפורניה, וטוב שהיא עשתה כך תמיד. לכן מגיעה לה בשם הסיעה שלנו כולה, לה ולכל היוזמים והיוזמות, הרבה תודה. המשפט השני – אני רוצה להגיד תודה לחברי כנסת יהודי אחד שהוא לא עופר כסיף. בשבוע האחרון היו שני חוקים, חוק הגזע של עבירות מין על רקע לאומי וחוק ועדות קבלה מורחב. חבר הכנסת גלעד קריב הצביע נגד בשני החוקים האלה. מגיע לך שאפו גדול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם נעמה הצטרפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מצרף את חברתי נעמה לזימי, שבחוק ועדות הקבלה המורחב גם הצביעה נגד. בימים אלה אני מתגעגע לזהבה גלאון וחבריה, אבל טוב שאתם פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להשיב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פוגל, קודם יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קודם יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> נכון, אולי קודם צביקה. צביקה. תן לצביקה ואחרי זה אני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל, חברי היקר, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לפחות תקשיב למישהו שמבין בביטחון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בכל זאת, יש לו כמה שנות שירות למען מדינת ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עשה משהו למען המדינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? אתה יודעים, איתמר עשה הרבה כמלש"ב. אה, הוא לא היה מלש"ב. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> סגור את הפה כשאתה מדבר, אתה לא יכול לדבר עם אוכל בפה – – – פעם אוכל, אתה לא יכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> במלש"בים אני מבין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה בפיתות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מתאפק. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, החוק המונח לפנינו נועד, כמו שכבר נאמר פה על ידי רוב הדוברים, לאפשר למשפחה – לא רק לנשים, גם לילדים וגם לבני זוג מאותו מין – לחיות חיי שגרה נורמליים, מוגנים מאלימות ומאיום. אני מאמין כי לאחר שנלמד ונרכוש ניסיון, נוכל לשפר עוד יותר את החוק ואת המכסות. אני רוצה להודות לצוות הוועדה: למירי ואיילת, שהיו אחראיות לניסוח החוק תוך השקעת מחשבה ויכולת מקצועית ראויה לחיקוי – הדרך שבה הן עבדו מול משרדי הממשלה ומול הארגונים השונים ראויה לחיקוי; ללאה, מנהלת הוועדה, שמצאה תמיד את הדרך לגייס את כולם לדיון; לקותי, דובר הוועדה, שידע ברגישות לעדכן את הציבור בכל פעם במה שהיה נכון לעדכן באותו רגע. חבריי חברי הכנסת, זה לא היה פשוט, אבל אני מאמין שזה היה כדאי. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בבקשה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> השר, בלי לעצבן אותנו. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני לעצבן? אני? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> השר – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני? לעצבן? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כבר קיבלת בראש על זה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, יום חשוב למדינת ישראל. והאמת היא ששמעתי כאן את הנאומים, אדוני היושב-ראש, וציפיתי, קיוויתי, ייחלתי, התפללתי שיבואו, ואני באמת מעריך את חבריי, יש בתוכם הגונים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא באמת מעריך אותנו, ואנחנו לא אותך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – איתמר, זה היה נראה אחרת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יש בתוכם ליצנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ואנחנו גם לא חברים שלך ולא אחים שלך ולא נעליים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יש בתוכם אנטי-דמוקרטים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הינה, עוד פעם, אתה לא יכול לעצור את זה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל יש בתוכם גם אנשים ישרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא חבר שלו ולא אח שלו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני ציפיתי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני אעשה – – – לא מעריך אותי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני ציפיתי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל בסדר, זה הדדי. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל הממשלה נתנה לך בראש, ואתה עוד – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הספסל האחרון שם באופוזיציה, בבקשה לשמור על השקט. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הספסל האחורי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> האחורי האחורי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחורי, אמרתי אחורי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני ציפיתי שיבואו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת שירי – סליחה, אדוני השר – יש לך נוהל: בכל פעם שאני עולה לפה, אתה חייב לקרוא איזו קריאה או שתיים, אתה יודע, בקשיש שלוש. בוא פעם אחת נשמור על השקט בלי שאני קורא אותך לסדר, טוב? תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אתה, זה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני ציפיתי, אדוני היושב-ראש, שיבואו ויגידו: תודה, יישר כוח, יישר כוח. אנחנו במשך שנתיים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה, די, נו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו במשך שנתיים לא הצלחנו להביא הצעה שחשבנו שהיא כל כך חשובה וכל כך נכונה, אנחנו רק קשקשנו ודיברנו ודיברנו וקשקשנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עם בר הסלטים? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> וכמו שאומרים, הם צועקים – אנחנו מחוקקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מחוקקים את מה שאצלנו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, על מה הסעיף הראשון בחוק? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל, אדוני היושב-ראש, מה שיותר מדהים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – זה שההצעה שהם הביאו הייתה הצעה כושלת, הייתה הצעה שהייתה יכולה להוביל לתופעה של תלונות שווא, לתופעה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די עם השקר הזה. אתה כל הזמן משקר. די כבר, אי-אפשר לשמוע את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ד-מו-קר-טיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה לעצור שנייה. תודה רבה, אדוני השר – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תוריד אותו. זה מביך, הדבר הזה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם השקר הזה. הוא כל היום משקר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> – – תודה רבה על הטיפול המהיר של המשטרה. אני דיברתי, הפריע לי מישהו בחוץ, איים עליי, והמשטרה עצרה אותו. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ברוך השם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע את זה. תהיה שתי דקות כמו פוגל. שתי דקות. תהיה ענייני. איזה תלונות שווא? יש לך נתונים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה שנייה. אני מבקש לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, אי-אפשר לשקר כל היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה שלישית. אני מבקש לצאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אצא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע שרצית לצאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רציתי לצאת. אני ישבתי פה בשקט והקשבתי לו, אבל יש דברים ששורפים לי את האוזניים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שומע את עצמי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> וההצעה שהצענו, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די. כל הזמן משקר. (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – היא הצעה מאוזנת, שבאמת הכניסה קריטריונים לתוך הנושא הזה של האיזוק האלקטרוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ההצעה שהגשנו, אדוני היושב-ראש, היא הצעה שיש בה פתאום קריטריונים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איזה קריטריונים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> והרי לא נשלח בן אדם לאיזוק רק כי התלוננו. אבל עבירה של הרשעה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה אמיתי, מה שאתה אומר? אתה נורמלי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם תצעקו ואנחנו נחוקק, הכול בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת שירי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם תצעקו ואנחנו נחוקק. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – אבל לא משנה, תציין שרק 2% זה תלונות שווא. 2%. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – או כתב אישום או הערכת מסוכנות, שמבחינתנו זה המינימום – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזו הערכת מסוכנות? היה צריך לעשות לך הערכת מסוכנות – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – של המינימום של המינימום שצריך לעשות כדי באמת שהחוק יהיה מאוזן. אני שמח להגיד לתושבי מדינת ישראל שברוך השם, יש כאן ממשלה טובה שמעבירה חוקים טובים – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע על מה הוא מדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – שבניגוד אליכם ולקשקושים שרק קשקשתם ורק צעקתם – אנחנו מעבירים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד תודות ולפתוח בתודה גדולה, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג. אין לך שמץ של מושג. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אין לך בושה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – לכל המשרדים שהיו שותפים להצעה החשובה הזאת והמאוזנת הזאת – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למרות שהיא אישה – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – וקודם כול, בראש ובראשונה לחברתי, שותפתי, השרה מאי גולן, גם חברת כנסת, שהיא באמת בעלת ברית נאמנה, שהולכת באש ובמים ונאבקת על זכויות נשים, ושנאבקת מול קבוצת הרעשנים האלה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. אני מבקש לצאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא דיברתי, לא דיברתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה תמים. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ולחברי, שעשה עבודה נפלאה, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, שהוביל והנהיג וניהל את הדיונים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – בצורה ממלכתית, שמע את כולם, נתן פתחון פה לכולם, וקיבל יחד עם חברי הוועדה את ההחלטות הנכונות כדי לדייק – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה שם לב שאין אישה אחת שמצביעה בעד החוק שהצעת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ראשונה, מה שנייה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הייתה ראשונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא הייתה ראשונה. לא הייתה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רשמתי אותה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – לדייק את ההצעה הזאת, וכמובן, לכל חברי עוצמה יהודית, שהם שותפים מלאים בהצעה הזאת – לחברת הכנסת לימור סון הר מלך, שעוזרת לנו ופועלת למעמד האישה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ולחבר הכנסת אלמוג כהן, ולשר יצחק וסרלאוף – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ולשר עמיחי אליהו – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מסתדר. חבר הכנסת כץ, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה לא סופר נכון מרוב שאתה צועק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הייתי באחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ולחבר הכנסת יצחק קרויזר, יושב-ראש הסיעה, שעושה עבודה מעולה – באמת אחד-אחד – וכמובן לכל השרים שהיו שותפים – השר אקוניס – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – השר גולדקנופ. איפה אתה, השר וסרלאוף? הזכרתי את שמך, לא היית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> השר ברקת, השר מרגי – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה שלישית. אני מבקש להוציא אותו מהאולם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני שלישית? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה צועק, אתה לא שומע אפילו. (חבר הכנסת סימון דוידסון יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – וכמובן, כמובן, לראש הממשלה היקר בנימין נתניהו ולשר המשפטים היקר יריב לוין – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – שכולנו – בניגוד לכם – לא מדברים אלא עושים; לא צועקים אלא מחוקקים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ונלחמים על זכויות הנשים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה שלישית. שתה כוס מים ותחזור להצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – (חבר הכנסת רון כץ יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> איזה אנרגיות שליליות. כמה אנרגיות שליליות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה אתה עושה? אתה בושה, אתה בושה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במקום ביום הזה – הרי אתם צווחתם במשך תקופה ואמרתם: אתם לא תעבירו את זה, והינה, העברנו את זה. במשמרת שלכם אתם לא העברתם את זה; במשמרת שלנו אנחנו מעבירים את זה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, די. תכף הצבעה, אני לא רוצה להוציא. תחזרו תכף, הרי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה שחרר אותנו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תנו לו לדבר, זכותו לדבר, אני לא מבין. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – – כי באמת עוצמה יהודית היום מעבירה שורה של חוקים – אם זה החוק הזה, אם זה בחוק הפרוטקשן שיבוא אלינו לטובה, אם זה בהחמרת ענישה על רקע לאומני ואם זה בשורת חוקים שכולנו יודעים שאם הייתה כאן תקשורת הגונה, כולם היו עומדים ומוחאים כפיים ואומרים: איזה יופי, איזה יופי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה המדינה הייתה עושה בלעדיך, איתמר בן גביר. מה היינו עושים בלעדיך. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל מה שיפה – כמה שאתם לא תוקפים אותנו, זה עובד בדיוק הפוך – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מה זה הדיבור הזה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – כי עם ישראל מספיק חכם כדי לדעת מי מגן על זכויות נשים ומי מקלקל אותם – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה, זה רק אתה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – מי יושב בממשלה שדואגת לנשים ומי ישבו בממשלה של מועצת השורא, שפוגעת בנשים, שהופכת נשים לשפחות, שרוצה להחפיץ נשים. אבל אני, כמו שאמרתי, אני לא רוצה להכליל את כולכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אף פעם לא מכליל. יש גם אנשים מתוככם שמאוזנים ופעלו גם הם, וגם הם – אני נותן להם שותפות. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> הם גם פלורליסטים וליברלים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> כן. גם הם חושבים ויודעים כמה חשובים האיזונים שהכנסנו להצעה הזאת וכמה נכונה ההצעה הזאת במתכונתה הנוכחית. אדוני היושב-ראש, החוקים שאנחנו מעבירים היום יסייעו במשילות, ילחמו באלימות, ובהחלט אנחנו מקווים, מצפים, שבעזרת השם יתברך – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הוצאתי אותך עדיין? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – החוקים האלה יעשו את שלהם. מה שבטוח, אדוני, זה דבר אחד – במשך שנתיים הם ישבו כאן ולא העבירו שום חוק על פרוטקשן. במשך שנתיים הם ישבו כאן ולא העבירו את חוק האיזוק האלקטרוני – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – תפסיק לבלבל במוח. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במשך חצי שנה, רק חצי שנה, אנחנו יושבים כאן – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ומעבירים את האיזוק, מעבירים את הפרוטקשן, את החקיקה נגד פרוטקשן, מעבירים חקיקה נגד – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא לצלם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – מי שמטריד על רקע לאומני – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברים, אסור לצלם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – מעבירים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא הפסיק, הוא הוריד את המצלמה. הוא הוריד אותה. לא שמתי לב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – את החוקים האלה שיאפשרו יותר משילות. אז אני אומר לחבריי מכל הקואליציה הזאת: יש לכם במה להיות גאים. אנחנו מסיימים שבעה חודשים של – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איזה משילות? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – חקיקה חשובה למען עם ישראל, למען מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אנחנו מסיימים שבעה חודשים, ובעזרת השם, כן, במושב הבא נוסיף ונכפיל ונשלש – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה? כמה נרצחים? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – כי אנחנו, יש לנו שליחות – שליחות למען תושבי המדינה, שליחות למען הארץ הנפלאה הזאת, שליחות למען החברה הישראלית כולה. עם השליחות הזאת, בעזרת השם יתברך, ננצח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תמשיכו לצעוק – אנחנו נמשיך לחוקק. לחוקק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר איתמר בן גביר. אני מבקש לקרוא לחברי הכנסת שהוצאתי בדיון – להחזיר אותם למליאה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אנחנו נצעק רק מה שנכון. אנחנו אומרות אמת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – כמה נרצחים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה לא אומר כמה נרצחים בחצי שנה הזאת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ במקום? לקרוא להם. הינה, רון פה. טוב, חבר הכנסת נאור שירי הגיע, אפשר להתחיל. מרוב שאתם צועקים, אתם לא שומעים שקוראים לכם בקריאה ראשונה ושנייה. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על ההסתייגויות בתוספת לוח תיקונים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די. תגידו לי, מה קורה איתכם? עוברים להצבעה. אחרי זה אתם לא תשמעו גם כשמצביעים. נמסר לי שכל ההסתייגויות הוסרו. חבר הכנסת אלמוג כהן, די. נמסר לי שכל ההסתייגויות הוסרו למעט הסתייגויות 10–12, של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות מס' 10. חבר הכנסת ביטן, אתה יכול לשבת. הסתייגות מס' 10 – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 7 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – שבעה, נגד – 25. אני מודיע שהסתייגות מס' 10 נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 11. הצבעה על הסתייגות 11. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 15 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 15, נגד – 25. אני מודיע שהסתייגות מס' 11 נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות לחלופין. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 16 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 11 לחלופין לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 16 בעד, 25 מתנגדים. אני מודיע שגם הסתייגות 11 לחלופין נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 12. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 18 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 12 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 18 בעד, 25 מתנגדים. אם כן, כל ההסתייגויות הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 1–8 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–8, כהצעת הוועדה – 43 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–8, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 43. אני מודיע שהחוק עבר בקריאה שנייה. נעבור לקריאה השלישית – הצבעה בקריאה שלישית על החוק, סעיפים 1–8. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 44 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 44 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' 1628, פ/2075; דברי הכנסת, חוב' ל"א, ישיבה 85; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023. מציג חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על שקט. << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. זוהי הצעת חוק פרטית שיזמה חברתה כנסת מירב כהן, וחברת הכנסת אורנה ברביבאי ואנוכי הצטרפנו אליה. הצעת החוק הפרטית הוסבה להצעת חוק ממשלתית זהה, וזו ההזדמנות להודות לכל העוסקים במלאכה, הן מהכנסת והן מהממשלה. הצעת החוק נועדה להרחיב ולבסס את ההגנה על צרכנים פגיעים מסוגים שונים – קשישים, עולים חדשים, אנשים עם מוגבלות, קטינים ועוד – וזאת על ידי הסמכת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל על עוסקים עיצום כספי מוגדל בשל הפרה שבוצעה כלפי צרכן פגיע. סעיף 22ד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, שעניינו הפרה בנסיבות מחמירות, קובע כי אם היה לממונה להגנת הצרכן והסחר ההוגן יסוד סביר להניח כי העוסק הפר הוראה מהוראות לפי החוק בנסיבות מחמירות, הוא רשאי להטיל עליו עיצום כספי ששוויו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה. "נסיבות מחמירות" מוגדרות באותו סעיף כהפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של צרכנים. הצעת החוק נועדה להרחיב את רשימת הנסיבות שייחשבו נסיבות מחמירות כך שהפרה של הוראות מסוימות בחוק, כפי שאפרט בהמשך, תיחשב להפרה בנסיבות מחמירות אם בוצעה כלפי צרכן שהוא אזרח ותיק, עולה חדש או קטין, כלפי צרכן שניכר שהוא ניתן במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי צרכן שאינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. למותר לציין כי המטרה של הגברת ההרתעה מפני ביצוע הפרות כלפי אוכלוסיות פגיעות אלה היא מטרה נעלה וחשובה מאין כמותה. עם זאת, בהתחשב בכך שמדובר בהקניית סמכויות נוספות להפעלת אכיפה מינהלית, סברנו כי ההסדר שהוצע במקור היה רחב מאוד והעלה קשיים משפטיים הנובעים, בין היתר, מכך שניתן להטיל עיצום כספי גם ללא הוכחת יסוד נפשי, כלומר מודעות או כוונה. לפיכך, בעת הדיונים בוועדה הוספנו תיקונים משמעותיים להצעה, כפי שאפרט כעת. ראשית, כפי שציינתי קודם לכן, הצעת החוק מרחיבה את ההגנה על צרכנים פגיעים מסוגים שונים, לגבי אדם שנתון במצב של חולשה שכלית או גופנית או שאינו שולט בשפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה. הדרישה בהצעת החוק היא כי מדובר באדם שאפשר להבחין בבירור במצבו כאמור. לגבי אזרח ותיק, עולה חדש או קטין, מספיק שההפרה בוצעה כלפי אחד מהמנויים לעיל כדי שתיחשב הפרה בנסיבות מחמירות, בין שניתן להבחין בבירור כי מדובר באחד מהם ובין שלא ניתן להבחין כאמור. הקושי בקביעה שלפיה הפרה תיחשב הפרה בנסיבות מחמירות גם במקרים שבהם העוסק לאו דווקא מודע לכך שמולו עומד צרכן פגיע, וכן הממד הסובייקטיבי הטבוע במונח "ניכר", שכן לעיתים מה שניכר בבירור לאחד כלל לא ניכר לאחר, הובילו את הוועדה להוסיף להצעת החוק הוראה שלפיה הממונה יהיה רשאי להטיל עיצום כספי מוגדל רק בהתאם לנהלים שיורה עליהם. כמו כן קבעה הוועדה כי נהלים אלה יהיו טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. נוהל האכיפה, שעיקריו הוצגו בקווים כלליים על ידי נציגי הרשות בוועדה, אמור לקבוע כללי אצבע ליישום ההסדר המוצע לטובת יצירת ודאות כלפי ציבור העוסקים. שנית, במקור הצעת החוק קבעה כי סמכות הממונה להטיל עיצום כספי בשיעור של פי אחד וחצי תחול ביחס לכל אחת מההפרות המנויות בחוק. הוועדה, לעומת זאת, הייתה ערה לכך שלא כל ההפרות רלוונטיות, ותחולה גורפת מדי עלולה להביא להטלת עיצום כספי מוגדל במקרים שאינם מתאימים. כך, למשל, עוסק המחויב לפי החוק לספק לצרכן מענה טלפוני אנושי תוך שש דקות, עשוי להיות חשוף להטלת עיצום כספי מוגדל אם הצרכן הוא אזרח ותיק, אף שכלל לא ידע מי מחכה בצד השני של הטלפון. ברור לכול כי הפרה מעין זו היא הפרה שאינה מכוונת כלפי צרכן או קבוצת צרכנים מסוימת. לפיכך, הוועדה עמדה על כך שרשימת ההפרות שניתן להטיל בגינן עיצום כספי בנסיבות מחמירות, תצומצם רק להפרות שעניינן הפעלת השפעה בלתי הוגנת על צרכן, הטעיה של צרכן והפרות הנוגעות לביטול עסקה. ביחס להפרה של הטעיה בפרסומת, החלטנו לסייג זאת למקרים שבהם הפרסומת מכוונת לקבוצת צרכנים הנמנים עם האוכלוסיות שהזכרנו. רשימת ההפרות תהיה מנויה בתוספת לחוק, שניתן לשנות באמצעות צו שיקבע שר הכלכלה והתעשייה באישור הוועדה. שלישית, מאחר שכבר היום החוק קובע איסור על הפעלת השפעה בלתי הוגנת, ובמסגרת זו ישנה הוראה שאוסרת ניצול מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של צרכן וכן ניצול העובדה שצרכן אינו יודע במידה מספקת את השפה שבה נקשרת העסקה, סברנו כי בהפרות אלה אין משמעות להוכחת נסיבות מחמירות, שכן הן כבר טבועות ביסודות ההפרה. לפיכך, החלטנו ליצור מדרג חדש לגבי הפרות אלה, ולהעלות את סכום העיצום הכספי שניתן להטיל בגינן לעיצום ששיעורו פי אחד וחצי, כלומר בדיוק לשיעור העיצום שניתן להטיל בשל הפרה בנסיבות מחמירות. לבסוף, לצד ההבנה וההכרה בחשיבות ההגנה על אוכלוסיות פגיעות, לנגד עיני הוועדה עמד גם הצורך לאפשר לעוסקים לטעון את טענותיהם לעניין התקיימותן של נסיבות מחמירות. לפיכך, הוספנו להצעת החוק הוראה שלפיה במסגרת ההודעה על כוונת חיוב שמוסר הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן למפר טרם הטלת עיצום כספי עליו, יפרט הממונה את הנסיבות המחמירות בביצוע הפרה, אם היו. מעבר לכך, הבהרנו בנוסח כי זכות הטיעון המוקנית למפר בחוק חלה גם ביחס לטענות בנוגע להתקיימותן של נסיבות מחמירות. חברות וחברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק חשובה ומשמעותית מאוד לצרכנים שנמנים עם הקבוצות שהזכרתי, והיא חלק ממהלך כולל שעליו החליטה הממשלה בשנת 2020 – כשהיית שרה, נכון? מהלך לחיזוק המאבק בעוקץ וניצול אזרחי ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים. אני רוצה לומר קודם כול כל הכבוד למירב כהן, חברת הכנסת, שגם הייתה שרה. זו מלחמה שאת נלחמת כל הזמן, ועל מנת להצליח במשימה צריך לבצע המון תיקונים בחוקים הקיימים וגם לשכנע את הרשויות ליצור גם פיקוח וגם טיפול יותר רחב היקף בעניין. טוב מאוד שאת עושה את זה ולקחת את המשימה הזאת על עצמך. אנחנו נעזור לך ככל שניתן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני שב ומודה לחברת הכנסת מירב כהן, שיזמה את המהלך והובילה בנחישות רבה את הצעת החוק, וכן למשרדי הממשלה שגילו גמישות והסכימו לשינויים הרבים שביקשה הוועדה להכניס בהצעת החוק במטרה לדייק ולטייב אותה. אני מקווה כי ההצעה אכן תגביר את ההרתעה כלפי עוסקים שלעיתים מנצלים בצורה בזויה את הצרכנים הפגיעים ביותר. אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית ולדחות את כל ההסתייגויות, אם יש כאלה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל וקבוצת סיעת המחנה הממלכתי – אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להציג את ההסתייגות של קבוצת חד"ש-תע"ל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד, דוד. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח, באמת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות כנסת, אני יודעת שכולם כבר מרגישים שהם או-טו-טו בחופשה ושהם רוצים לסיים, אז אני רק אומרת לכם, אני עליתי כדי לברך על ההעברה – על זה שחוקקנו את החוק של האיזוק האלקטרוני, התיקון לחוק מניעת אלימות במשפחה. אני התעקשתי כן לעלות וכן לברך, כי אני חושבת שהמסע המטלטל הזה של החוק הזה וכל מה שכרוך בחיי נשים ובחיי נפגעי אלימות במשפחה, זה נושא שחייבים לברך עליו כאשר צועדים צעד קדימה. אני רוצה להגיד, למרות המחזה שראיתם, למרות התשובות של השר ולמרות השר – החוק עבר. אני אומרת לכם, ממחר בבוקר נתחיל לחשוב איך להכניס עוד תיקונים בחוק הזה, כדי שיחזור להיות אותו חוק שייחלנו לו. אבל לכלל הנשים, לכלל המאוימים, לכלל המאוימות, נתנו עוד כלי. אני חייבת להגיד, לא התחננו; שמענו על הדוכן הזה הרבה פעמים "התחננו". אני יודעת למה התכוונו חברות הכנסת, אבל התחנונים האלה היו מאבק. אל תגידו "התחננו" – נאבקנו; נאבקנו, ונמשיך להיאבק. ושוב, תזכורת לכולנו: החיים לא מחולקים לפי יהודים וערבים. אפשר למצוא את הגשר שמחבר בינינו, אם נסתכל טובטוב ונראה מי פוגע באנשים, מי פוגע בעתיד שלנו, בעתיד של ילדינו, ונתחבר ביחד. ואז אולי כולם יזכרו איך נראית דמוקרטיה, איך נראות זכויות אדם ואיך נראות זכויות אישה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לדבר על הסרטון שראינו אתמול, של שוטרים בירושלים המזרחית שפורצים לבית בירושלים בשעה 03:00 כדי לבדוק את תעודת הזהות של אייהם בן ה-14 ולבדוק אם הוא במעצר בית, והשוטר אומר: אלה ההוראות שקיבלתי. לעיתים לא צריך לרצוח ולהרוג אנשים. מעשים כאלה הם זוועה יום-יומית, הטרדה יום-יומית, התנכלות יום-יומית בכל מקום, במיוחד באל-קודס. (אומר בערבית: בעיקר באל-קודס, בעיקר בירושלים. תלמיד בן 14, אייהם אלבאסטי, וגם משפחת סוב לבן, שגורשו על ידי המתנחלים והמדינה, מדינת הכיבוש.) אלה תופעות שמקוממות ומסלימות את המתח והרצון להתנגד, לזעוק ולהפגין על העושק גם בגירוש משפחת סוב לבן וגם בפגיעה בילדים פלסטינים באשר הם, בכל מקום. אחת התמונות המזוויעות ביותר – הן לא קשות כמו לרצוח ילד – היא הבטון שהכיבוש יצק לתוך מעיין מים באזור מוחאיים פווארה. בחודש הכי חם שיש בשנה בשנים האחרונות, לאטום מעיין מים על ידי בטון – איזה מעשה קלגסות, גבהות לב, אכזריות, נבזות. אנשים משתמשים במעיין הזה, בבאר מים הזאת, כדי להשקות את גידולי הירקות שלהם. מייבשים את הירוק הפלסטיני באמצעות מעשה טיפוסי לכיבוש ואכזרי, ולכן הפשעים האלה חייבים להגיע לאיפה שצריכים להגיע – לבית המשפט הבין-לאומי בהאג. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברי הכנסת, אני מבין שהוסרו כל ההסתייגויות, ואנחנו נצטרך להצביע על החוק בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), של ועדת הכלכלה, סעיפים 1–8, כמובן כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה – הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד סעיפים 1–8 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. פה אחד. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023, בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 66), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1642; דברי הכנסת, חוב' ל"ה, ישיבה 98; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023. יציג חבר הכנסת אריאל קלנר, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה. << דובר >> אריאל קלנר (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס׳ 11), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק כוללת שני נושאים. האחד – הארכת תוקפם של צווי הפיקוח, צווים מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, שבהם מוסדרים כמה תחומים בתחום ענף הרכב. צווים אלה, שהם חקיקה לשעת חירום, אמורים להיות מוחלפים בתקנות עדכניות שיותקנו לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016. כדי לאפשר למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים את הליך התקנתן של אותן תקנות, נקבע בעת חקיקת החוק בשנת 2016 כי צווי הפיקוח וכן הוראות נוהל שנקבעו מכוחם ימשיכו לעמוד בתוקף לכל המאוחר עד לתום שנתיים מיום תחילת החוק, אלא אם כן יותקנו קודם לכן תקנות שיחליפו אותם. ואולם, מאז נחקק החוק, לפני כשבע שנים, לא הושלמה התקנתן של התקנות הנדרשות, והיה צורך להאריך כמה פעמים את תוקפה של הוראה זו. מאחר שנכון להיום טרם הותקנו כל התקנות הנדרשות, וכדי למנוע מצב של ריק סטטוטורי בתחומים שטרם הותקנו תקנות לגביהם, למשל לעניין רישוי מוסכים ושמאי הרכב, מוצע להאריך בשנה, עד 16 באוגוסט 2024, את תוקף צווי הפיקוח. בנוסף, מוצע להסמיך את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור ועדת הכלכלה, להאריך בצו את תוקפם של צווי הפיקוח בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שישה חודשים. הנושא השני שנכלל בהצעת החוק הוא הארכת תוקפן של שתי הוראות שעה הקבועות בחוק: הוראת השעה המאפשרת ליבואן זעיר לייבא רכב משומש, כלומר רכב שטרם חלפה שנה ממועד ייצורו, והוראת השעה הפוטרת את היבואנים הישירים מטיפול בכלי רכב שהם אינם מייבאים, אם מדובר בכלי רכב שאינם רכב נוסעים או רכב מסחרי. בעניין זה אציין כי כדי לקדם תחרות בענף הרכב, החוק מטיל חובות על יבואנים ישירים לתת שירותי תחזוקה ואחריות לכל רכב מתוצר המיובא על ידם, גם אם מי שייבא אותו הוא יבואן מקביל. הוראת השעה מחריגה מקיום חובות אלה כלי רכב מסוגים מסוימים, למשל רכב דו-גלגלי וטרקטורון, ונועדה במקור לאפשר ליבואנים הישירים להיערך למילוי חובותיהם לפי החוק. בהצעת החוק מוצע להאריך את תוקפן של שתי הוראות השעה עד ל-16 באוגוסט 2024, ולאפשר לשרת התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, להאריך בצו את תוקפן לשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חצי שנה. בעקבות הערות רשות התחרות בדיון שקיימה הוועדה בהצעת החוק, החלטנו כי אם שרת התחבורה תבקש להאריך בצו את הוראת השעה הנוגעת לחובות היבואנים הישירים, היא תהיה מוסמכת להחיל אותה לגבי סוגי כלי רכב מסוימים, ולמשל לחייב את היבואנים הישירים לתת שירותי תחזוקה ואחריות גם לרכב דו-גלגלי שיובא על ידי יבואן מקביל, ובכך לקדם תחרות ביבוא רכב מסוג זה. אציין כי הארכת הוראת השעה המובאת כעת נועדה בעיקר לאפשר לממשלה להשלים את עבודת המטה לגיבוש תיקוני חקיקה, ובכלל זה הסדרים קבועים בנושאים המוסדרים היום בהוראות השעה שהזכרתי. חברי הכנסת, אני מקווה שמשרד התחבורה ישלים בקרוב את מלאכת התקנת התקנות הנדרשות וכן את גיבוש תזכיר החוק כך שלא נידרש להארכות נוספות. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. חברי הכנסת, להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי – מקבוצת יש עתיד ביקשו שני חברי כנסת להביע את הסתייגותם ולשאת דברים, חברת הכנסת מירב בן ארי, ולאחר מכן חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ככל שהוא יהיה כאן. אם לא, נאור שירי ימלא את מקומו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני בסך הכול רוצה לעלות לפה כדי לברך על העברת חוק האיזוק. בנאום שלי לא הצלחתי להגיד תודה, אז אני רוצה באמת להגיד תודה גם ליו"ר הוועדה, גם לעאידה, השותפה לדרך, לחברות הכנסת שהיו כאן, לצוות של הוועדה, מירי, היועצת המשפטית, הצוות של המשרד לביטחון פנים, תומר לוטן, המנכ"ל הקודם, שעשה הכול כדי להעביר את החוק, לייזר, המשנה למנכ"ל משרד הבט"פ, באמת לכל האנשים הטובים במשרדי הבט"פ, משפטים ומשרד הרווחה, וכמובן לארגוני הנשים ולכל הנשים שהיו איתנו. פגשתי עכשיו בחוץ גם את אלישבע, והיא הראתה לנו את התמונות של הבן שלה. היא לקחה חלק מאוד מאוד פעיל במלחמה על חוק האיזוק. אבל אני לא יכולה שלא לתהות איך גם ביום כזה חשוב, איך עד שכבר עושים משהו, עולה לכאן השר ופשוט מתריס כנגד נשים ומדבר על האירוע הכל-כך מיותר הזה של תלונות שווא. הרי אין לו שום נתונים, הוא לא שומע, הוא לא מכיר שום דבר, ולמרות זאת, עד שהוא כבר עושה משהו טוב, הוא חייב לבוא ולהרוס אותו, כמו D9, עובר והורס והורס כל חלקה טובה. למה? עשית משהו טוב, העברת את חוק האיזוק – די, די. פעם אחת תבוא לפה ותדבר לעניין. וגם מה זה הקשקוש הזה שלא עשיתם כלום? הרי אני עליתי לפה וגרוני נחנק מהעובדה שעשינו, עשינו הכול, ואתם טרפדתם לנו. אז למה לא פעם אחת לבוא, להגיד: תודה רבה, היה חוק טוב, הגיע דין רציפות, המשכנו, הוספנו כמה שינויים? אתה יודע, אני רק חייבת לך משהו, אדוני היושב-ראש. אם לא ההתעקשות שלי כיו"ר הוועדה לביטחון פנים להביא את החוק, להצביע עליו, הרי גם לא היה דין רציפות. לא היה. לי אין בעיה, אני אומרת תודה למשרדים, אני אומרת תודה לפוגל. מה הבעיה לבוא, להגיד תודה רבה שהכנסת הקודמת הביאה החוק, עשתה דין רציפות, והינה, המשכנו ועשינו עבודה טובה ביחד? למה גם את הרגע הכי חשוב פה היה צריך להרוס? זה פשוט מדהים אותי. מדהים אותי. טיפה ענייניות, טיפה רצינות, להגיד תודה רבה ולהמשיך הלאה. הכול הוא חייב להרוס. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אני מבין שאין עוד מישהו מחברי הכנסת שמבקש לדבר. אז אם כך, חברי הכנסת, אני מבין שההסתייגויות של קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי מוסרות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מושכים את ההסתייגויות. אם כך, נצביע על הצעת חוק כנוסח הוועדה, סעיפים 1, 2 ו-3, בקריאה השנייה. הצעת חוק רישוי שירותים – אני רק לא אמרתי, אתם לא מבקשים לסכם את החוק, נכון? הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023, בקריאה השנייה – הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד סעיפים 1–3 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11), התקבלה בקריאה השנייה. נעבור לקריאה השלישית, כמובן כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11) התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/888; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 89; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג–2023. יציג חבר הכנסת אלי דלל, יושב-ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד): << דובר >> אדוני היושב-ראש חבר הכנסת אוריאל בוסו, כבוד השרה מאי גולן, כנסת נכבדה, בשם הוועדה המיוחדת לזכויות הילד של הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס׳ 21), התשפ"ג–2023, שיזמו חבר הכנסת רון כץ, ידידי, וקבוצת חברי הכנסת. תודה למנהלת הוועדה תמי ברנע וליועצים המשפטיים עו"ד צח בן יהודה ועו"ד תמי סלע, שעמלו על הצעת החוק. כיום חוק עבודת הנוער, 1953, והתקנות מכוחו, כוללים הגבלות והסדרה מפורטת בעניין העסקת ילדים עד גיל 15 בהופעות ציבוריות, אומנותיות, ובמיוחד בעולם הפרסום והדוגמנות. כך למשל החוק מחייב קבלת אישור הורים, אישור רפואי, הסכמות מהמוסד החינוכי, היתר של משרד העבודה ונוכחות של הורה או של קרוב משפחה אחר בזמן ההעסקה או התיווך להעסקה עד גיל מסוים. אלא שכיום החוק לא כולל הגבלות ותנאים בכל הקשור לתיווך להעסקה או להעסקה של בני נוער בגילים 15 עד 18 בתחומים אלו, אף שהניסיון מלמד שגם בגילים האלה מתרחשים לצערנו מקרים של ניצול ופגיעה. הצעת החוק נועדה לשפר ולעודד את מעורבות ההורים בהליכי ההעסקה של ילדיהם בתחום הפרסום והדוגמנות גם בגילי 15 עד 18, כדי להפחית מקרים של ניצול ופגיעה בהם ולחזק את ההגנה עליהם. זאת, בשל גילויים חוזרים ונשנים של פרשות הקשורות לפגיעה בנערים ונערות צעירים המועסקים בתחומים האלה. לשם כך, מוצע לחייב קבלת הסכמה הן של בני הנוער והן של ההורה או קבלת הסכמת האפוטרופוס שלהם כתנאי לתיווך או להעסקה בתחום הפרסום והדוגמנות גם בגילים 15 עד 18. ההסכמה תינתן בטופס מובנה שיכלול בעיקר את פרטי הקטין וההורה, פרטי המתווך או המעסיק, פרטי ההופעה ותקופת ההעסקה. הטופס עצמו יהיה זמין ונגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד העבודה. כדי להפחית רגולציה ולהקל על כל הגורמים המעורבים, ובעיקר על ההורים, מוצע לאפשר במקרים של המשך תיווך או המשך העסקה, שההסכמה תינתן גם במסרון, בדואר אלקטרוני או באמצעי דיגיטלי אחר. בכל מקרה, על המתווך או המעסיק לשמור ולתעד את ההסכמה למשך שבע שנים מתום תקופת התיווך או ההעסקה. בנוסף, מוצע להדגיש שמתן ההסכמה לא מונע מההורה או מכל בן משפחה בגיר אחר של הנער להיות נוכח בזמן התיווך או ההעסקה של הנער בהופעת הפרסום או הדוגמנות, כולל בזמן ראיונות ומבחני במה וחזרות. ולסיום, מוצעים עוד תיקונים שיאפשרו אכיפה של ההוראות, ובין היתר לקבוע שהפרתן היא עבירה שעונשה קנס עד 29,200 ש"ח, ואם נעברה בידי תאגיד – כפל קנס. היות שהצעת החוק מבקשת לחזק את ההגנה על בני הנוער, שלא פעם מנוצלים ונפגעים בתחומים הדוגמנות והפרסום, אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק, המוגשת ללא הסתייגויות, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, העידן שאנחנו נמצאים בו היום מגדיל את הרצון של ילדים ונוער להיות מפורסמים. הם חושקים לגעת בזוהר, לקבל את ההטבות, להיות מוכרים, אך עולם הפרסום והתרבות לעיתים אינו זוהר כפי שנראה לכולנו מבחוץ. עם הגידול במספר בני הנוער והילדים שרוצים להיות חלק מעולם הפרסום הגיעה תופעה מדאיגה – תופעת ניצול שמובילה לפגיעה מילולית ופגיעה פיזית. סוכנים אשר מצאו פרצה להגיע לליבם התמים של הילדים והנוער מבטיחים הבטחות גדולות, קריירות מפוצצות, שכר מתגמל מאוד, תנאים יוצאי דופן, אבל בעצם מוליכים שולל את אותם צעירים שמגיעים אליהם. את החוק שמונח כאן הבאתי לאחר שנחשפתי לאירוע שטלטל את עולם התרבות והדליק את כל הנורות על תהליך האודישנים עבור ילדים ונוער. למדתי מעדויות רבות שמשרדי הסוכנים התבררו כדירות מגורים, חדרי מלון. האודישנים נעשו בתנאים לא נאותים, בשעות לא נאותות. אי-אפשר לעמוד מנגד ולשתוק מול הניצול המחריד הזה של הדור הצעיר. החוק שמובא לפניכם ידרוש כי כל העסקה של ילד או נער בתחומי הדוגמנות, הופעות, מבחני במה ואודישנים, וכן חוזה מול סוכן, תיעשה אך ורק בהסכמת הורה או אפוטרופוס, ועדיף בליווי מבוגר. תם עידן המפגשים עם קטינים דרך הודעות ברשתות החברתיות; תם עידן ההבטחות הגדולות והסכנות הגדולות. החוק הזה יאפשר מנגנון הגנה ופיקוח הדוק, דבר שיצמצם את הפרצה המטרידה בתחום ויפחית את הסיכונים בדרך להגשמת החלום של אותו קטין. חבריי חברי הכנסת, זה לא עוד חוק. זה חוק שיכול לשנות חיים שלמים לילד, לילדה, שכל חטאם הוא שיש להם חלום. זהו חוק נוסף שישמור על הילדים של כולנו. אסור שתהיה אופוזיציה וקואליציה בהצעה הזו. הצעת החוק הזו תטפל במקרים שבהם נפגשים קטינים עם בגירים ותמנע מפגשים שעלולים להסתיים בפגיעה של הבגיר בקטין. מהיום לכל נער ונערה עם חלום נוצץ להיות חלק מעולם הדוגמנות והפרסום יש גם הגנה חוקית. החוק ייאלץ מעסיקים בתעשיית הבידור לקיים מבחני במה ואודישנים לילדים ונוער מגיל שמונה ועד גיל 18 אך ורק בהסכמת הורים או אפוטרופוס. ביחד נגן עליהם מהסיכונים שבדרך לחלום. זאת גם הזדמנות להודות לצוות ועדת זכויות הילד, ובראשו יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אלי דלל. בזכותך החוק הזה קיים. דחפת אותו בצורה מרשימה, ואני חייב לציין את זה. באמת, לקחת על עצמך את החוק הזה כאילו הוא שלך, ומבחינתי הוא גם שלך; למנהלת הוועדה, גב' תמי ברנע והיועצת המשפטית לוועדה עו"ד תמי סלע, שדחפו ולא ויתרו על העלאת החוק במושב הנוכחי. תודה ליועץ הפרלמנטרי שלי עו"ד עידן יפת על יצירת השותפויות, על הטיפול המסור, ההתמדה, על הראייה הכוללת שהביאה לחקיקה הנכונה; למשרדים הממשלתיים שליטשו, הרחיבו והעמיקו את החוק עד כדי הבאתו לכאן. תודה גם לחברתי חברת הכנסת לשעבר לימור מגן תלם, שהייתה שותפה לחוק הזה בכנסת הקודמת. תם עידן ניצול בני הנוער והילדים בעולם הפרסום. מהיום אנחנו עושים סדר, יש כתובת, וכל התנאים, כל הטפסים – הכול יופיע בצורה מסודרת באתר משרד הכלכלה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> וכל הכבוד לממשלה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לממשלה זה לא היה קשור, אבל זה בסדר. האמת שהחוק הזה – עם הממשלה הקודמת בדין רציפות, אבל לא רציתי להיכנס לפוליטיקה, כי החוק הזה יותר חשוב מכולנו, ואם החוק הזה ימנע פגיעה מינית אחת בילד או בנערה, עשיתי את שלי ואנחנו עשינו את שלנו. תודה רבה לכם, חברים, ואני מפציר בכם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצביע על החוק כנוסח הוועדה. אין הסתייגויות, כמובן, ולכן נעבור להצבעה על החוק עצמו כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 1–11 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–11 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 23 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/973; דברי הכנסת, חוב' ל"ד, ישיבה 96; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה), התשפ"ג, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. החוק הוגש על ידי יחד עם חברי כנסת מכל סיעות הבית, ונדון בוועדה – ה-וועדה – ועדת הפנים והגנת הסביבה. חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו, קובע את הסדרי המיסוי לעניין תשלומים המשולמים לעובדים המועסקים בשל הבחירות בתקופת הבחירות בלבד, ובין היתר קובע הקלות במיסוי תשלומים שמקבלים עובדים כאמור עד לסכום הקבוע בחוק – נושא של תיאום מס, כל מיני דברים שחלים בדרך כלל על עובדים רגילים. מטרת המחוקק הייתה לעודד עבודה בבחירות, לעודד את המושג של בחירות, שהוא דמוקרטיה אמיתית. לכן, זה היה החוק, נכון להיום. תקופת הבחירות מוגדרת כיום כתקופה של 30 ימים לעניין כל סוגי הבחירות, למעט תקופת הבחירות לכנסת, שקבועה כיום כתקופה של 60 ימים, המסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות, כפי שתוקנה בחוק הבחירות לכנסת העשרים-וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב. בהצעת חוק זו, שיזמתי כאמור עם חברי הכנסת מכל סיעות הבית, מוצע להאריך בהתאם את תקופת הבחירות גם לעניין הבחירות למועצות ולרשויות המקומיות על סוגיהן השונים ולראשי הרשויות המקומיות, כך שלעניין כל סוגי הבחירות למעט פריימריז, תיקבע תקופת בחירות כתקופה של 60 יום המסתיימת ביום ה-14 שלאחר יום הבחירות. בנוסף החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה כי שיעור המס שיחול על העובדים המועסקים בתקופת הבחירות יהיה 18%, במקום 25% כפי שקבוע היום. התברר לנו במהלך הדיונים שהקביעה הזאת של 25% היא קביעה שנעשתה על סמך בדיקה של המס שמשולם על ידי עובדים. לטעמנו, לדעת כמה חברי כנסת – ואני תכף ארחיב על זה – ולדעתי, הקביעה של 25% הייתה קביעה קצת גבוהה, ולכן הוועדה ביקשה לתקן את זה. כאן ההזדמנות להודות למשרד האוצר, לשר האוצר ולרשות המיסים, שקיבלו – בואו נאמר, נקרא לזה ככה, הסכימו? אני לא יודע. בליאק, זה נקרא הסכימו? קיבלו את הצעת הוועדה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בלית בררה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> בשל הצורך לבחון את השפעות ההסדרים המוצעים קיבלה הוועדה את עמדת האוצר לחוקק את החוק הזה בשלב זה כהוראת שעה שתוקפה שנה מיום פרסומו. הצעה זו מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני מבקש להודות קודם כול לצוות שלי בלשכה, לעו"ד יהודה כהן ולכל צוות הלשכה. אני רוצה להודות לצוות ועדת הפנים והגנת הסביבה, למנהלת לאה קריכלי ולכל הצוות המשפטי בראשותו של עו"ד תומר רוזנר. כמו כן, אני רוצה להודות לחברי הוועדה, ובמיוחד לחבר הכנסת בליאק, שידיעותיו כרואה חשבון ידועות כאן בבניין, וגם העניין הזה בא לידי ביטוי בחוק הזה, עם בדיקה של המספרים, ולהודות גם לחבר הכנסת טיבי, שהיה נוכח בהצבעה, ובא והצביע יחד עם חברי הכנסת. אני מודה לכם, ובהזדמנות זאת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות למזכירות הכנסת, שהטרחנו אתכם עם הרבה חוקים. גם אני באופן אישי יכול לסמן לעצמי את המושב הזה, בסייעתא דשמיא, כמושב שבו באמת הצלחנו להכניס כמה וכמה חוקים – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חוץ מהחוקים הפשיסטיים שלך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> – – לקריאה שנייה ושלישית. החוק הפשיסטי שאתה מדבר עליו הוא בקריאה ראשונה, אבל אני מודיע לך שהוא יעבור גם בשנייה ושלישית. ותעשה פנים שאתה נדהם, נדהם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אשר, אל תערבב שמחה בשמחה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות, באמת, ולומר דבר אחד, אדוני היושב-ראש – גם להודות לך, ואתה, באמצעותך להעביר לכל יושבי-הראש שנמצאים פה על הכיסא הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תערבב שמחה בששון. תן לנו לתמוך בזה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> מה שרואים בעיתונות ומה שרואים בכותרות זה לא מה שקורה כאן בבניין. יש עוד ועדות חוץ מוועדת החוקה, ויש עוד חוקים חוץ מפסקת ההתגברות ופסקאות אחרות – סבירות. זה לא סביר שכל הזרקורים יהיו רק על זה ולא על העשייה, על החוק שהעביר עכשיו רון ועל החוק הזה. זה לא סביר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תעצור אותו, תעצרו אותו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אבל לא צריך שבית המשפט יקבע שזה לא סביר. אני יכול לקבוע שזה לא סביר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שאתה יותר חזק מרוטמן. תדע לך שאתה יותר חזק מרוטמן. ביבי לא; אתה כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אבל הדבר הכי חשוב, הדבר הכי חשוב זה הח"כים שנמצאים כאן, והעבודה שנעשית בוועדות – יושבים פה ח"כים אחד-אחד, שהעבירו פה חוקים נהדרים. יוני ודלל ויושב-ראש ועדת הבריאות – אנחנו מעבירים פה הרבה חוקים לטובת כל הציבור, לא לטובת ציבור מסוים, לא משנה איך אני נראה ומה יש לי על הראש. אנחנו דואגים לכולם, זו העשייה הגדולה שיש פה, כן. זו עשייה שגם חברים באופוזיציה איתנו עושים. זה היופי של הכנסת הזאת, זה היופי של מה שקורה כאן, ואני מאחל לכולם חופשה נעימה – אין לנו חופשה, מהציבור אתה לא מקבל חופשה, אתה כל הזמן נמצא מול הציבור, ואנחנו שמחים לעשות את זה. בשביל זה אנחנו כאן, בדברים הקטנים והגדולים, זה הכוח של חקיקה. אני אסיים אולי במילה אחת. אתה יודע, אחמד, אתה הכי ותיק פה כרגע. כשאני הגעתי לכאן אחרי הרבה שנים מוניציפליות, במיוחד חמש השנים האחרונות כראש עיר, היה לי קשה בהתחלה. שאלו אותי: אתה יכול להשוות את זה לעבודה של ראש עיר? אמרתי – ניתחתי את זה ככה אחרי כמה חודשים: ראש עיר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, גם אם טייבי תגיד לך להפריע לי, אל תפריעי לי, למרות שהיא הקובעת. דקה, תקשיבי לסיפור הזה. שאלו אותי: במה יש יותר סיפוק בעבודה, להיות ראש עיר או חבר כנסת? אמרתי: אלה שני דברים שונים. בסוף זה לשרת את הציבור – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – יש הבדל אם זו עיר – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אל תפריע, אתה יודע מי קופץ בראש. רגע. אין ספק, ראש עיר יכול לבוא, לקבל החלטות – מחר הוא רואה ביצוע: זה זז לפה, זה בונה פה, זה עושה שם. אפשר לעשות המון בשביל הציבור. כאן בכנסת צריך הרבה סבלנות – לגלגל חוקים לאט-לאט, לעבוד על זה שלושת רבעי שנה, חצי שנה, כמה חודשים – אבל בסוף אתה עושה דברים חשובים שמיטיבים עם כל העם, עם כולם. הדברים האלה הם הזכויות שלנו, ועם זה אנחנו צריכים לצאת, לא מהכותרות בעיתונים. מה שאנחנו עושים פה – החוק שלך עכשיו על היטלי ההשבחה, בנושא של משפחות שהגיעו לגירושין, חוק חברתי – זו העשייה הגדולה שנעשית כאן. את זה אני אומר בסיום מושב הקיץ הזה. בזה אנחנו מתגאים, לא בכותרות שמייצרים. שיהיה לכולם קיץ טוב ובריא, ונחזור בכוחות משותפים למשהו יותר טוב, בעזרת השם, במושב החורף הקרוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נראה לי שהצגת החוק הזה תופסת את כל החוקים קדימה, נכון? לא הוגשו הסתייגויות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי זה חוק טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חוק טוב, מצוין. לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה על החוק כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד סעיף 1 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 13, אין מתנגדים, הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות עברה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 25 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס 9 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 13, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס 9 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מ/1612; דברי הכנסת, חוברת כ', ישיבה 59; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023. יציג חבר הכנסת אוריאל בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות. << דובר >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בראשית הדברים, בשם חבר הכנסת יעקב אשר אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת יעקב אשר, הודיתי בשמך לראש הקואליציה. עליתי במיוחד. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> שלום לשרה רגב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ״ג–2023. הצעה זו למעשה פוצלה מחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, וכעת השלמנו את הדיונים בה, לא לפני שנבחנו ההשלכות שלה על הצרכנים. התאגיד לפיקוח וטרינרי הוקם למעשה מכוח חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה) עוד בשנת 2015 כדי להיות גוף הביצוע המרכזי של הפיקוח הווטרינרי, שעד אז היה מבוזר בין גורמים שונים. התאגיד מעסיק רופאים וטרינרים שקיבלו ממשרד הבריאות או ממשרד החקלאות הסמכה לביצוע הפיקוח. התאגיד ממומן על ידי האגרות שהוא גובה בעד ביצוע הפיקוח הווטרינרי הנדרש על פי דין לפי כמה חוקים, וכן מתשלומים בעד שירותים נוספים שהוא רשאי לתת. התאגיד שהחל לפעול טוען כי האגרות שנקבעו עם הקמתו אינן מאפשרות לו לבצע את משימותיו למרות התנהלותו היעילה. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי התאגיד יפעל בניהול תקציבו ביעילות על יסוד חישובים כלכליים כמשק כספים סגור ותוך מזעור עלויות הפיקוח, אולם מוצע לבטל את הסעיף הדורש חשב לתאגיד. כמו כן מוצע לתקן את חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, ולקבוע כי השר יקבע בתקנות את סכומי האגרה בעד פיקוח במפעל, תוך הסמכה לקבוע אגרות שונות בעד פיקוח בשעות עבודה רגילות, שזה למעשה ברשויות, בשעות חורגות, בשעות לילה, ובעד תפקידי הפיקוח השונים. סכומי האגרה יתאימו להיקף הפיקוח שהרגולטורים במשרד הבריאות או במשרד החקלאות ידרשו. מוצע לשנות את סכום האגרה הבסיסי שבזיקה אליו ייקבעו סכומי האגרות בתקנות, וכן לקבוע כי האגרות ייגבו בתוספת מע"מ. כך, למרות שבסך הכול סכום האגרה גדל לעומת הסכום הקבוע היום, הרי שבשל האפשרות לקזז מע"מ, ההשלכה על מחירו הסופי של המזון תהיה קטנה, והוועדה שמעה את נימוקי הממשלה בסוגיית ההצדקה לגביית מע"מ על האגרה. אני אומר כאן שאני אדאג ואני אעקוב שכספי התאגיד, שכרגע עולים, לא יממנו מנגנון לניפוח התאגיד, אלא יגיעו בסופו של דבר לווטרינרים, שמהם שמעתי תלונות שהם עדיין נמצאים במחירים מאוד מאוד נמוכים. עוד מוצע לקבוע כי המנגנון לעדכון האגרות ייעשה על בסיס השינוי הממוצע השנתי של השכר הממוצע של עובדי החברות הממשלתיות. בדומה לכך מוצע לשנות את סכום האגרה שהתאגיד גובה ומעביר לרשויות המקומיות בעד פיקוח בשווקים, שתיגבה גם היא בתוספת מע"מ ותעודכן לפי אותו מנגנון. מוצע לתקן גם את החוקים העוסקים באגרות שגובה התאגיד בעד פיקוח וטרינרי במפעלי יצוא הבשר וכן בבתי המטבחיים, ולקבוע כי התקנות שלפיהן נקבעות האגרות יתחשבו בפרמטרים של פיקוח בשעות עבודה רגילות, בשעות חורגות ובשעות לילה ובהתחשב בתפקידי הפיקוח השונים, וייגבו גם הן בתוספת מע"מ. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, אופוזיציה וקואליציה, ואין לה הסתייגויות. לפני סיום חשוב לי להדגיש: לאורך כל תהליך קידום הצעת החוק – וגם זה התעכב – רק לאחר שבחנו לעומק שוב ושוב את ההשלכות האפשריות על הצרכן בקצה, רק לאחר שהשתכנענו שאכן לא צפויה להיות עלייה משמעותית המושתת על הצרכן, רק אז אישרנו את הצעת החוק. לולא כן, לא הייתי מאפשר את קידום הצעת החוק. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רוצה להודות – יש לי ארבעה חוקים שאני אודה עליהם, ואני כבר אודה להנהלת הוועדה, מנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל, ליועץ המשפטי, לכל הלשכה המשפטית בוועדה שמלווים אותנו והצוות שלי, ואני אודה להם בסופו של יום על הצעות החוק. אני אבקש מכולם כמובן לאשר את הצעת החוק כנוסח הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אין הסתייגויות, לכן נעבור להצבעה על הצעת החוק כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 26 בעד סעיפים 1–5 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק כנוסח הוועדה עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 27 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, נתקבל << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מ/1552; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 144; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023. שוב חבר הכנסת אוריאל בוסו יעלה להציג את החוק. << דובר >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הפעם אני אומר לכם שהצעת החוק שאני מציג כרגע היא באמת היסטוריה ומהפכה אמיתית ומשמעותית במערכת הבריאות והוספת כוח אדם לרפואה במדינת ישראל – הוספת מקצוע חדש במערכת הבריאות, פשוטו כמשמעו, והסדרה של מקצוע נוסף. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2003. זו הצעת חוק שהגישה הממשלה, ועימה מוזגו הצעות חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי, אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא. הצעת החוק מבקשת להסדיר במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008, שייסד למעשה חבר הכנסת אחמד טיבי, שני מקצועות בריאות חדשים – עמית רופא, מה שמוכר בשם הקודם עוזר רופא, ודימותן רפואי – וכן לקבוע סמכויות למתן מרשם תחילי שיינתנו לאח או אחות מומחים. עמית רופא – הצעת החוק מציעה לקבוע מקצוע בריאות חדש, עמית רופא, שמהותו עיסוק ברפואה בפיקוח רופא מומחה לפי מודל שמקובל בחלק מהמדינות בארצות הברית, שמאפשר ביצוע מגוון של פעולות רפואיות בפיקוח רופא מומחה ולפי הרשאה אישית מרופא מומחה. בימים אלה דנה המועצה להשכלה גבוהה בהסדרת תואר אקדמי של עמית רופא, ולוועדה נמסר שהדוח מצוי עדיין בשלבי דיון מתקדם במודל הזה. עמית רופא יקבל תעודת עמית רופא ממשרד הבריאות לאחר שישלים את דרישות הלימודים האקדמיות במקצוע עמית רופא או במקצוע הרפואה בארץ או במוסד בחו"ל שמנכ"ל משרד הבריאות הכיר בו לעניין עמית רופא בלבד, וכן ישלים הכשרה מעשית ויעמוד בבחינה, וזאת נוסף על התנאים הכלליים, כגון תושבות והיעדר רישום פלילי, ונוסף על הוכחת ידע בסיסי בשפה העברית. כדי להקל על עמיתי רופא שלמדו בחו"ל, מוצע לאפשר למנכ"ל משרד הבריאות להכיר בבחינה שנערכה בחו"ל לשם קבלת תעודת עמית רופא באותה מדינה כבאה במקום הבחינות בארץ, כולן או חלקן, בכפוף לתנאים שהוא רשאי לקבוע לעניין השלמת הכשרה מעשית או בחינה מעשית. גם לאחר קבלת התעודה ממשרד הבריאות עמית רופא יוכל לבצע פעולות רפואיות רק אם ניתנה לו הרשאה אישית מרופא מומחה לבצע את אותה פעולה, ורק בפיקוחו של הרופא המומחה שנתן לו את ההרשאה, או אם הפעולה היא טיפול רפואי דחוף במצב חירום רפואי. אני קצת אדלג על הנקודות, אבל למעשה ביצוע פעולות רפואיות בידי עמית רופא ללא הרשאה אישית או ביצוע פעולות שאינן כלולות בהרשאה – אלו יהיו עבירות פליליות, כמובן; הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. חריגה של עמית רופא מהוראות ההרשאה האישית או מההגבלות שבתקנות תיחשב עבירת משמעת. משרד הבריאות יפרסם באתר האינטרנט את פרטי עמית הרופא, הרופא המומחה שנתן לו את ההרשאה, תחום המומחיות ותוקף ההרשאה. כמובן, קופות החולים יוכלו לגבות על כך את סכום ההשתתפות העצמית שהיו יכולות לגבות עבור שירותי בריאות הניתנים בידי רופא מכוח חוק בריאות ממלכתי. כדי להבטיח שהפיקוח יהיה אפקטיבי, מוצע לדרוש כי הרופא המומחה המפקח והעמית הרופא – הם חייבים לעבוד באותו מוסד רפואי אך לא באופן שהרופא כפוף לעמית הרופא, ולאסור מתן תמורה מעמית רופא לרופא בעד הפיקוח או ההרשאה האישית. אי-קיום חובת הפיקוח בידי הרופא המומחה, כמו גם קבלת תמורה, ייחשב לעבירה פלילית – יתרה – ועבירת משמעת. בהצעת החוק נכללו הוראות מעבר שיוכלו לאפשר לכ-100 החלוצים בתחום זה בישראל, שנקראים "דור המדבר" – אותם עוזרי רופאים שיהיו הראשונים והחלוצים כאן במדינת ישראל יקבלו עמית רופא לא רק במה שהם התמחו עד היום, ברפואה הדחופה, אלא יוכלו, לבקשתי – וזאת הייתה דרישה אישית שלי, וחברי הוועדה תמכו בה – נקבע בהסכמת משרד הבריאות כי אם הם יעברו בהצלחה הכשרה ייעודית שמשרד הבריאות יאשר מראש עבורם – רפואה פנימית, רפואה אורתופדית או רפואה כירורגית – הם יוכלו להמשיך ולא להישאר רק ברפואה דחופה, ואני מברך אותם על כך, כי הם גם היו הדוחפים והיוזמים במהלך כל אותה תקופה, לאחר עשור שהם התעסקו בנושא הזה כחלוצים במדינת ישראל. כמובן שתחילת החוק תהיה שנה מיום פרסומו, ותהיה אחר כך שנה נוספת מיום התחילה שבה ימשיכו לפעול עמיתי הרופא שפעלו כעוזרי רופא עד למעבר לתואר עמית רופא. נוסף בהצעת החוק מתן מרשמים בידי אחות מומחית ועמית רופא. הרחבנו את הסמכויות, שיוכלו גם אחיות מוסמכות וגם עמית רופא לתת תרופות במרשם, מה שלא היה להם עד היום. לכן, אני גם מודה לארגון האחיות, שהצטרף להובלת הצעת החוק. בנוסף, מוסדר היום מקצוע נוסף לאחר שנים רבות, דימותן רפואי, ואני שוב מודה לאחמד טיבי, הראשון שייסד ב-2008 את הסדרת מקצועות הבריאות, והיום אנחנו מסדירים פרק נוסף – דימותן רפואי, רנטגנאים, שכרגע יהיו מוסדרים בחוק. מוצע להסדיר את מקצוע הבריאות דימות רפואית ולקבוע את התנאים לקבלת תעודת דימותן רפואי מבחינת תנאי השכלה, הכשרה מעשית, נוסף על התנאים הכלליים. כמובן, לא הגבלנו את זה למקום מסוים, אלא מה שהיה עד היום ימשיך להיות, כולל אלה שעושים בשאר בתי החולים. הם יוכלו לעשות פעולות ייחודיות בתחום ה-MRI, CT, רנטגן ועוד, כמובן תוך הגנה על בריאות המטופלים והכשרה אמיתית ומעשית. עם זאת, להוראות ייחוד הפעולות האמורות נקבעו חריגים, כך שבכפוף לתנאים שפורטו בחוק, יהיו בעלי מקצוע נוספים שיהיו רשאים לבצע את הפעולות הייחודיות, כגון רופא, עמית רופא, שיננית ועוד. מוצע כמובן לקבוע – התייחסנו בהוראות מעבר לאותה תקופה של אלה שכבר הוכשרו בעבר, אלה שלומדים ואלה שבעלי תעודות, שייכללו וייכנסו להיות חלק מאותם דימותנים ורנטגנאים, שימשיכו לכהן בעלי תעודות. כמובן שבהמשך להגבלה הקובעת כי עמית הרופא והרופא המומחה עובדים באותו מוסד רפואי, תיקנו גם בסעיף 34, שיובהר שזה אינו רק מקום פיזי אלא מתן שירותים מקוונים או טלפונים או טיפול בבית החולה – שיוכלו לעשות כמו כל רופא. עמית רופא למעשה זה רופא חדש במדינת ישראל, עם הרשאות מסוימות וברורות מרופא מומחה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סליחה, זה מקצוע חדש שלומדים אותו ארבע שנים? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> מקצוע חדש. רופא היום לומד שש שנים רפואה; עמית רופא לומד ארבע שנים בלימודי תואר שני, והמועצה להשכלה גבוהה תלווה את זה כמקצוע בעל סמכות לכל דבר, עם הרשאות ועבודה מאוד מאוד מיוחדת, והוא כמעט רופא לכל דבר. אגב, אני מוכרח לומר שהתעקשתי שיקראו לו "עמית רופא" כדי לכבד ולייקר את המקצוע, שהוא מסתובב ולא יהיה כמו אחד מאלה שנמצאים במחלקה, שהמטופל ירגיש ביטחון לקבל ממנו טיפול אמיתי, וכמובן שכל הזמן הרופא המומחה שנותן לו את ההרשאות יעקוב אחרי המקצועיות שלו, והוא יוכל לשלול לו את ההרשאות או לחדש לו הרשאות נוספות ולהאריך לו, או להוסיף לו הרשאות נוספות בהתמחויות שהוא יכול לעבוד בהן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסביר, אדוני. אנחנו ניהלנו את זה יחד בניצוחו של היושב-ראש. ארבע שנים זה תואר ראשון או תואר ראשון ותואר שני? זה חייב הסבר. ארבע שנים זה תואר ראשון? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> ארבע שנים זה לא תואר ראשון, זה תואר שני, למעשה. זה יהיה מקצוע שהוא תואר שני, שהוא ייקבע – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תואר שני. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> כן, הוא מקביל לכך. לכן אנחנו נתנו את זה להובלה במועצה להשכלה גבוהה. לאותם אנשים ששאלו מי ילווה את ההכשרה ומי יעשה, מדובר בהכשרה מקצועית, וכמו שרופא מקבל את ההכשרה שלו מהפקולטות המקובלות בארץ ובעולם, מה שידוע במשרד הבריאות, גם כאן מדובר בהכשרה מקצועית שתלווה על ידי משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה, שילוו את זה עד ההכשרות הסופיות והמעשיות. אני רוצה להודות. קודם כול, אני שמח שהייתה בידי הזכות – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> בנוסף, חבר הכנסת אחמד טיבי וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין העלו במהלך הצעת החוק עצה נוספת: יש הרבה רופאים שעשו לימודים שש שנים, אבל את המבחן האחרון הם לא עברו, וחבל לאבד אותם. לכן נקבע כאן שאותם בעלי לימודי רפואה יוכלו לעשות מבחן בלבד של עמית רופא, שיקבע משרד הבריאות, וייכללו כעמית רופא, ולכן יכול להיות שקיבלת רופא במחיר עמית רופא, עם תעודה של עמית רופא. בכך אני חושב שיהיה כוח עזר נוסף לרפואה של מאות רופאים, שנמצאים כבר ועברו תהליך ואו נכשלו או שהחליטו בסוף, אחרי חמש שנים, לא לעשות, אבל בסוף הם למדו את כל לימודי הרפואה, כולל עמית רופא, ולכן זה יוסיף כוח אדם. אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי, יחד עם כל חברי ועדת הבריאות, לאשר את החוק המיוחד הזה. מדובר בהצעת חוק היסטורית, ואני רוצה להודות גם למנכ"ל משרד הבריאות מר משה בר סימן טוב, לד"ר ספי מנדלוביץ', שליווה אותנו בכל המהלך, ולאגודת עוזרי הרופאים. אני מבקש להודות גם למי שלקח חלק: עמותת נפש בנפש, שדחפו אותי, לאחר שהבנו שיש למעלה מ-200 עוזרי רופא בארצות הברית שרצו להגיע לארץ, וברגע שהם שמעו שהצעת החוק מקודמת – קידמו כבר את התהליכים של העלייה שלהם לארץ, ויודעים שיש להם כאן מקצוע, שבארצות הברית מוסדר כבר לא מהיום, איך שזה נקרא שם, וכאן המקצוע הזה עכשיו מוסדר. לכן מדובר בהצעת חוק היסטורית. לכם, עמיתי הרופא והדימותנים – הפעילים ואלה שיבואו בהמשך – אני מבקש לומר לכם משהו קטן: אתם מקבלים היום בידכם באופן רשמי וסטטוטורי אחריות רבה וכבדה על חייהם ואיכות חייהם של מטופלים וחולים. אני בטוח ומשוכנע שתדעו להשתמש בה בתבונה, במסירות, ברגישות, במקצועיות ובהצלחה רבה. ושוב אני רוצה להודות לכל הנהלת הוועדה ולצוות המשפטי, ובסוף אני אודה בשמות לכולם. תודה רבה. אני מבקש מכולם להצביע על הצעת החוק כפי שהוגשה, בנוסח הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוגשו כמה הסתייגויות של קבוצת המחנה הממלכתי וקבוצת יש עתיד. אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק להציג את ההסתייגויות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לנמק את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לנמק את ההסתייגויות. אני מקווה שלא תקרא לי עכשיו לדיון בוועדת האתיקה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם לא יגישו, אני לא אקרא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוריאל, אתה רוצה להחליף אותי? גם תחתום על החוק וזהו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, זה כנראה הנאום האחרון שלי בכנס הקיץ של הכנסת, והיו לא מעט. אני רוצה לברך על אישור החוק של חבר הכנסת יעקב אשר, שהייתי חלק מהעבודה עליו, חוק על מיסוי בתקופת הבחירות. הבשורה הגדולה של החוק הזה היא שעובדים בתקופת הבחירות סוף-סוף ישלמו, במקום מס מופרז של 25%, מס אמת בגובה של 18%, בזכות העבודה הענפה והיסודית שעשינו מול רשות המיסים. זה לא סוד שהעבודה מול הקואליציה הנוכחית היא לא קלה לי, וגם ועדת שרים לענייני חקיקה במהלך שבעת החודשים האחרונים הפילה – אני חייב לומר שבלא דיון רציני – את כל הצעות החוק הכלכליות שהגשתי. חוקים חשובים למען כלל הציבור, למען העצמאים, למען המאבק ביוקר המחיה – פשוט הפלתם ומחקתם אותן. למרות זאת, כשיושב-ראש ועדת הכספים משה גפני ביקש ממני לעזור באישור חוק עוסק זעיר במסגרת חוק ההסדרים, התגייסתי ועזרתי; כשדוד ביטן ביקש ממני לעבוד על נוהל לחיצת כפתור לטובת העצמאים, התגייסתי ועזרתי; כשיעקב אשר ביקש ממני להכין עבודה מול רשות המיסים כדי להוריד את המס לעובדים בתקופת הבחירות, התגייסתי ועזרתי, אדוני יושב-ראש הקואליציה. כך גם אמשיך לעשות, כי זה בנפשי. אמשיך לעבוד למען העצמאים, למען העובדים, למען העולים החדשים, ולצד זה להיאבק על הדמוקרטיה ועל עצמאות מערכת המשפט. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אימאן ח'טיב יאסין, לא? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> קודם מצביעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, בסדר. משכתם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מסירים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצבעה על הצעת חוק בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. סעיפים 1–24, כנוסח הוועדה – נעבור להצבעה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 28 בעד סעיפים 1–24 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–24 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית. סעיפים 1–24 – הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – מה? אה, ברכות. למי יש בר-מצווה? בבקשה, אימאן ח'טיב יאסין. אתם עושים סלט, נו. ממתי אחמד רצה, הוא רצה וכבר נתתי לו. אחמד, בבקשה, אחמד טיבי, חבר הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מברך קצר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין בעיה. הוא לא ביקש, היא ביקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. מכובדי היושב-ראש, אין ספק שהחוק הזה, שיוצר מקצוע חדש, עמית רופא, הוא צעד היסטורי במערכת הבריאות, חסר תקדים כאן בארץ, והוא דומה למקצועות שקיימים – המקצוע הזה קיים בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה ותורם למערכת הבריאות ולבתי החולים. אני העליתי פוסט בפייסבוק שלי, לשאול איך נקרא לו בערבית: "מוסעד ט'ביב" או "ט'ביב מוסעד" או "נד'יר ט'ביב". כנראה שלפי התיאור הנכון זה "מוסעד ט'ביב", עוזר רופא, למרות שבעברית זה "עמית רופא". יש האצלת סמכויות מהרופא בתחומים שונים שהוזכרו. חשוב גם לציין שזה מקצוע חדש, לומדים ארבע שנים עם הקבלה לתואר שני, ובנוסף, כמו שאמר היושב-ראש, אנשים שנבחנו ברפואה, למשל, ולא עברו את הבחינה כמה פעמים והם רוצים לעבוד בדיוק במקצוע הזה של הרפואה או בתי החולים, מערכת הבריאות, הם יעשו מבחן מיוחד במשרד הבריאות ואז יוכלו לעסוק במקצוע מוסעד ט'ביב, עמית רופא. החוק גם כולל את נושא הדימות, דימותנים, (חוזר על המילים בערבית.) החוק הזה, על שני חלקיו, גם עמית רופא וגם דימות, מסתמך על החוק שהעברתי ב-2008, הסדרת העיסוק במקצועות פארה-רפואיים. אני מלא גאווה שפעם אחר פעם בכנסת הזאת החוק שלי מהווה בסיס להכרה בעוד מקצוע ועוד מקצוע ועוד מקצוע. בעוד שעה חבר הכנסת בוסו ואני נעביר עוד מקצוע. זה המקום להגיד תודה ליושב-ראש הוועדה אוריאל בוסו, שמנהל את הוועדה למרות שאין לו השכלה רפואית, אבל הוא מנהל אותה באופן מקצועי ודקדקני. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אתה מזלזל בו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הייתי לידו, והוא לא היה צריך טיפול. הוא עושה את זה באופן מעמיק, מקצועי, מקשיב ונותן הזדמנות לכל אנשי המקצוע לומר את דעתם, והתוצאה בסופו של דבר היא טובה. תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. אני מקווה שתישאר כאן ולא תעבור לבני ברק. הנקודה השנייה – מגיעה מילה טובה למנכ"ל בר סימן טוב, שהיינו בקשר איתו בנושאים האלה, וגם מגיעה מילה טובה לסמנכ"ל שהיה, בוסו – – << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> ד"ר ספי מנדלביץ', משנה למנכ"ל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ד"ר ספי מנדלביץ', משנה למנכ"ל. הוא היה מהדוחפים של הנושא הזה, ולכל מי שעסק באישור הנושא של מקצוע הדימות. (אומר בערבית: מומחי הדימות הרבים בחברה הערבית – –) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים, ברשותך. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: – – בחברה הערבית, זה חוק אשר עושה סדר בעבודה, גם במקצוע עוזר רופא וגם במקצוע הדימות, והוא פותר את הבעיה עבור כל מי שעבודתו אינה סדירה. מהיום והלאה זה רק דרך משרד הבריאות ובאופן מסודר. יש בחינה כמו במקצועות האחרים – הרפואה הקונבנציונלית, הרפואה המשלימה, ריפוי בדיבור ובשמיעה, דיאטה וכו'. אנו ממשיכים.) תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני מצטרפת לברכות ומברכת על היוזמה, גם של יושב-ראש הוועדה וגם של חבר הכנסת אחמד טיבי. אין ספק ששתי ההצעות שמוזגו עם ההצעה הממשלתית יביאו פתרון, יקלו את הנטל הקיים במערכת הבריאות ויביאו בשורה טובה גם למערכת, גם למטופלים וגם למטפלים עצמם. כבוד יושב-ראש ועדת הבריאות, אני פונה אליך מדוכן זה לגבי פנייה ששלחתי אליך, ואני בטוחה שתיקח אותה ברצינות ותקדם אותה למקום הראוי. יש לנו עוד בעיה רצינית של כל הבוגרים והבוגרות שמסיימים סיעוד בחו"ל. הבוגרים והבוגרות נתקלים בבעיות של קבלת עבודה וכניסה לעולם התעסוקה. למרות המחסור הקיים, עדיין הם מקבלים סירוב. למרות שמפרסמים צורך בתקנים ובעובדים שיודעים מאיפה הם באו ושהרישיון שלהם זמני, לא נותנים להם לעבוד. אני הצעתי הצעה, בפנייה שלי אליך: כמו שעושים לגבי הרופאים שבאים מחו"ל – עושים הגרלה למקום שבו הם צריכים לעשות בו את הסטאז' שלהם. למה משרד הבריאות לא לוקח אחריות גם על נושא הסיעוד? שיעשו הגרלה וישימו אותם במקומות עבודה כמו שעושים לרופאים, ואחרי התקופה שהם מסיימים הם יקבלו את הרישיון הקבוע. לא יכול להיות מצב של להשאיר מאות אחים ואחיות, אחרי שעמלו, עבדו, למדו והשקיעו ארבע שנים – והם יישארו בלי עבודה. אז אני שוב פונה לכבודך מהמקום הזה וסומכת על היכולות שלך ועל הראייה הנכונה שמשרתת את החברה ואת מערכת הבריאות ביחד. שנצליח להביא לפתרון הולם גם לאוכלוסייה הזו. ברכות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תודה לממלא מקום הוועדה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הממשלה הבא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – שיש לו עתיד כמנהיג. הוא תימני – מישרקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1623; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 69; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023. מציג חבר הכנסת אליהו רביבו, בשם יושב-ראש ועדת הכספים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע, טיבי? אתה אמרת לו – – – אנחנו אומרים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שיגיד מה שהוא רוצה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ממתי אתם מחליטים מה שאתם רוצים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> אליהו רביבו (בשם ועדת הכספים): << דובר >> ינון, אנשים יודעי דבר אמרו לי שבדיון האחרון של הכנס מותר להשלים את כל החוסרים. כל מה שקיזזתי לאורך כל הנאומים, אני יכול לתת אותו עכשיו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חופשי. עכשיו זה הזמן של המקלחות. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אמרו לי: אתה צריך לנעול את זה מול ינון, כדי שזה יהיה מוסכם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חופשי. כמה – – – חוסרים בוועדת הכספים – – – במליאה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> וואו, זה ממש הרבה. לא, נראה לי שפה אני נכנס לדו"צ עם מירב – לא הוגן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני את המקלחת שלה כבר הפסדתי. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז לפחות לא את שיר הערש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם הפסדתי. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, לא נראה לי שבקיץ – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בקצב הזה היא תפסיד גם את הגיוס שלה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אני אדלג, כמו בנאומים בשבוע שעבר. אדוני יושב-ראש הכנסת, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בשם ועדת הכספים, אני מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023. קודם כול, ברשותכם, נעשה מעט סדר. חשוב לזכור שלוש נקודות בתור רקע: 1. החוק להסדר הימורים בספורט הוא חוק שמסדיר חלק משמעותי מההימורים החוקיים במדינה; 2. אלה הימורים שמוסדרים על ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט; 3. המועצה להסדר הימורים בספורט היא תאגיד סטטוטורי שפועל מתוקף החוק להסדר ההימורים בספורט. התיקונים המוצעים כעת נועדו בין היתר לשפר את תפקודה של אותה מועצה, וזאת באמצעות עדכון הסדרים מתחום הממשל התאגידי, למשל שינוי הרכב המועצה, סדרי העבודה שלה, דרכי מינוי חבריה, קציבת תקופות הכהונה והוראות בעניין גמול והוצאות שמשולמים להם. בהקשר הזה אני רוצה להדגיש דבר חשוב: הצעת החוק הזו מסמיכה את המועצה לראשונה לקבל ולשקול מידע פלילי ומשמעותי על חבריה, עובדיה וזכייניה בתור תנאי למינוי להעסקה או להתקשרות איתם. יתרה מזו, קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך יהיה רשאי להעביר לתאגיד, במקרים המתאימים בלבד, חוות דעת שלפיה יש מניעה להעסיק עובד או להתקשר עם זכיין או עם בעל תחנה בשל מידע ממשי שהצטבר לגביו ומטעמים של שלום הציבור וביטחונו. למה כל זה חשוב? כי יש בכך גם כדי לתרום למקצועיות ולטוהר המידות של העוסקים בתחום ההימורים החוקיים. הלוא אנחנו יודעים עד כמה חשוב לשמור על טוהר מידות, במיוחד בתחום הזה ובמיוחד לאור כך שכיום, לצערי, תחנות הימורים משמשות כידוע לא פעם להלבנת הון. המטרה היא, כמובן, לצמצם תופעה פסולה שכזאת. כמו כן, הצעת החוק מגדילה את הסכום המרבי שמוקצה למועצה לצורך עריכת הסכמי שיווק ותפעול עם גופי ספורט מ-46 מיליון שקל לשנה ל-70 מיליון שקל כל שנה, מה שיאפשר למועצה להרחיב את שיתופי הפעולה שלה עם גופי ספורט באופן מגוון. הצעת החוק גם מגדילה את התשלומים לזוכים בכ-70 מיליון שקל. המטרה היא ברורה: להשאיר את האנשים עד כמה שרק ניתן בתחום ההימורים החוקיים ולמנוע זליגה שלהם לתחום ההימורים הבלתי-חוקיים. צריך להודות על האמת: בעניין הזה עלולה להיות בעיה. מצד אחד, אנחנו לא מעוניינים בזליגה לתחום ההימורים הבלתי-חוקיים, אבל מצד שני, אנחנו גם לא רוצים לעודד הגדלת היקף עיסוק בהימורים באופן כללי, כולל החוקיים, ואף חלילה התמכרות אליהם. לכן, ההגדלה הזאת בכ-70 מיליון שקל על חשבון האוצר היא בהוראת שעה לחמש שנים בלבד, ואני עמדתי על כך. כעבור ארבע שנים לכל המאוחר ימסור שר התרבות והספורט דיווח לוועדת הכספים ולוועדת החינוך לגבי ההשפעה שהייתה להגדלה הזו. בכלל, אני רוצה לומר לכם שהצעת החוק המקורית שונה למדי ממה שאני מציג לפניכם כעת. בדיונים שהתקיימו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית נוספו להצעת החוק תיקונים שמדגישים את האחריות החברתית של המועצה להסדר ההימורים בספורט כתאגיד ציבורי, ואביא לכך כמה דוגמאות. למשל המחויבות למשחקים באחריות – מה זה "משחקים באחריות"? הכוונה היא למדיניות שבאה לקדם הימורים, אבל תוך כדי מזעור הנזק הנלווה להם לחברה בכלל ובמיוחד לקבוצות פגיעות. זוהי מדינות שלוקחת בחשבון את ההשפעה שיש להימורים על היבטים חברתיים, והמטרה היא בין השאר לצמצם את תופעת ההתמכרויות להימורים על בסיס מחויבות לעקרונות בין-לאומיים בנושא. הצעת החוק הנ"ל מציינת במפורש את מחויבות התאגיד למדיניות זו. העקרונות של אותה מדיניות גם יהיו בין השיקולים שוועדת החינוך תצטרך לשקול בבואה לאשר שינוי או הוספה של תוכנית הימורים. הוועדה בעצם תצטרך לבחון מהי ההשפעה שיש לתוכנית ההימורים על הסיכון להתמכרויות להימורים בכלל ושל קטינים וקבוצות פגיעות בפרט. דוגמה נוספת לאחריות חברתית: הרכב המועצה הציבורית ייעשה מגוון יותר על ידי הוספת נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי אשר מתמחה בטיפול בהתמכרויות. שניים מבין שבעת נציגי הציבור שממנה שר התרבות והספורט יהיו בעלי מומחיות בנושאים שהם מעבר לתחום הספורט נטו, למשל מניעה וטיפול בהתמכרויות, מאבק בעבריינות וגם מתחומי הכלכלה והפיננסים. נקודה נוספת שראוי להתעכב עליה – במהלך דיוני הוועדה התברר לנו שישנה בעיה באכיפת איסור מכירת כרטיסי הימורים לקטינים, בעיה של ממש, אדוני היושב-ראש. יש פה בעיה אמיתית, וחייבים בתחום הזה להגביר את הפעילות של גורמי האכיפה ושל המועצה. לכן הוספתי בוועדה הוראה המחייבת את שר התרבות והספורט ואת השר לביטחון לאומי לדווח פעם בשנתיים לוועדת הכספים ולוועדת החינוך, התרבות והספורט על הפעולות שנעשו לאכיפת האיסור האמור. כאן אני רוצה להגיע לנקודה שאני גאה עליה במיוחד, מכיוון שהיא פרי מעורבות אישית ואינטנסיבית שלי. תראו, הצעת החוק הממשלתית המקורית התמקדה בהעלאת התקציב להסכמי השיווק והתפעול עם גופי הספורט, וכבר עמדתי על כך לפני כן. זה מהלך טוב שיאפשר הרחבת שיתופי פעולה. אבל היה לי חשוב שחלק מהסכומים האלה יוקצו לקידום מטרות חברתיות. אתן לכם כמה דוגמאות למטרות חברתיות שכאלה: קידום שוויון מגדרי בספורט; צמצום נזקי הימורים ומניעת התמכרויות; עידוד השתתפות ומצוינות בספורט ובפריפריה; הנגשת הספורט לקבוצות אוכלוסייה עם מוגבלות; קידום ערכי סובלנות ומניעת אלימות בספורט. למטרות הללו יוקצה סכום שלא יפחת מ-7 מיליון שקל, ואני יכול לבשר לכם, בענווה אבל בגאווה גדולה, שלאחר משא ומתן עיקש הצלחתי שהסכום המרבי יועלה ל-25 מיליון שקלים. כלומר, אם כבר מחליטים להוסיף תקציב, ראוי שחלק לא מבוטל מאותה תוספת יופנה למטרות חברתיות חשובות לטובת כלל הציבור, ובמיוחד, כאמור, לחלקים בציבור הזקוקים לתוספת סיוע, וכך בעזרת השם יהיה. אני רוצה להודות לחברי שר התרבות והספורט מיקי זוהר, על הצעת החוק הטובה והמאוזנת ועל האוזן הקשבת שתמיד ניתן למצוא אצלו למען הספורט בישראל. כמו כן, תודה מיוחדת ליועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט עו"ד תמי סלע על הסיוע המשפטי המצוין שהיא העניקה במסגרת הדיונים על הצעת החוק. תודה אחרונה נתונה לאופוזיציה, שפעלה באופן אחראי, ובעיקר לחברי חבר הכנסת סימון דוידסון, שפעל באופן נמרץ ובמסירות על מנת להביא את הצעת החוק הזאת אל חוף מבטחים, באחריות רבה, בשיקול דעת רב וללא שום שיקולים זרים. שוב הוכח שיש נושאים שבהם אין ימין ושמאל, אין אופוזיציה וקואליציה. יש שיתוף פעולה פורה ומוצלח. ומילה אישית אחת לסיום. מעולם לא נמניתי עם המהמרים, אני גם לא בעד הימורים, אף פעם לא הימרתי, ואני גם לא מבין בזה. אבל אם כבר מהמרים, שומה עלינו כנבחרי ציבור לוודא שההימורים יתבצעו באופן חוקי, הגון, חינוכי ומבוקר. ניתנה בידי ההזדמנות להוביל את הצעת החוק, ופעלתי על מנת להוליך אותה כך שהיא תהיה מאוזנת, מדויקת, חברתית ומפוקחת. רבותיי, הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ולפיכך אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אין הסתייגויות, כמובן. חברי הכנסת שביקשו רשות דיבור – חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גם אצלכם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה נסגר היום? מה כל חוק? יש 22. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כל חוק עולה פעמיים, אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עד שיש לי הישג מסוים. תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להודות על חוק חשוב, לא רק חוק להסדרת מועצת ההימורים והספורט, אלא גם על האספקטים החברתיים שיש בו מגיעה מילה טובה לשר היוזם חבר הכנסת והשר מיקי זוהר. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אני לא חבר כנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חבר הכנסת לשעבר והשר שיהיה לשעבר בעתיד. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אתה לא יכול בלי פוליטיקה לפחות פעם אחת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וגם כמובן לחבר הכנסת אליהו רביבו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> וגם לך. אתה סייעת והגעת באופן נמרץ לכלל הדיונים הרלוונטיים, ותמיד ידעת לתת את המילה הנכונה ולדייק. צריך להגיד את האמת. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> ואתה כמובן צריך לציין – אנחנו, היה לנו מאבק על 18 מיליון, והוא ביקש בוועדה 30, ואז, אחר כך עשינו משא ומתן עם האוצר. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> הם נעצרו על 22. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> וזה נסגר על 25 מיליון לנושאים חברתיים. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> ובזכות העובדה שאמרתי שאני לא יכול לאכזב את המנטור שלי, העלו לי את זה ל-25. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אז 25 מיליון לנושאים חברתיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה תגיד את זה מפה, כבוד השר. << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> אני אגיד את זה גם מפה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפני כמה קדנציות הייתה לי הצעת חוק לחייב את המועצה, מועצת ההימורים, להפריש סכום מסוים לעניינים חברתיים, במיוחד לטיפול בגמילה מהימורים ובנזקי ההימורים. לא הצלחנו בעבר. בהצעה הזאת ניצלתי את ההזדמנות שחבר הכנסת רביבו, שניהל את הישיבה, ביקש ממני לנהל במקומו, ובדיוק בנקודה הזאת הסכום המוקצב לעניין קידום כמה ערכים: קיום שוויון בספורט, נזקי הימורים וגמילה, הנגשת הספורט לאנשים עם מוגבלויות, קידום סובלנות ומניעת אלימות – הצלחנו כולנו יחד, ואני גאה על החלק שלי, להגיע לסכום של 25 מיליון שקל. אני ביקשתי 30 בהתחלה, הגשתי רוויזיה בסוף, והשר ביקש להסיר אותה. אז שוב, תודה לחבר הכנסת רביבו. שוב תודה לשר. הצעת חוק חשובה. יש המון מקרים שהגיעו לכולנו על ההתמכרות להגרלות האלה ולמשחקים האלה, ולעזור בגמילה זה חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שר התרבות והספורט מר מיקי זוהר, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תצביע ואחר כך. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברותיי חברות הכנסת, יש כאן את מירב, שהיא עוד כאן, ובהכרח רוצה כבר לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, אני מנשקת את הבת שלי. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אז אני לא רוצה לעכב יותר מדי. אני רק אומר שמדובר בחוק שהוא בעיניי משמעותי מאוד, משום שלאורך שנים – הטוטו בתחילת דרכו היה במשרד התרבות והספורט, לאחר מכן לתקופה מסוימת הוא עבר למשרד האוצר, ועכשיו מחזירים עטרה ליושנה בכך שהמשרד שלי קולט חזרה את המועצה להסדר ההימורים בספורט עם חוק מאוד טוב, מנוסח כפי שצריך. ופה יש גם להודות למי שעסקו בניסוח החוק – ליועץ המשפטי של המשרד דני חורין, שעשה עבודתו בהכרח נאמנה, יחד עם כל הגורמים המשפטיים במשרד, יחד איתנו, ועבדנו באמת שעות אם לא ימים ארוכים על חקיקת החוק הזה ועל תיקונו, תוך כדי הכנסת דגשים מאוד מאוד חשובים, שהופכים את החוק הזה להרבה יותר רלוונטי והרבה יותר משמעותי והרבה יותר, נקרא לזה, עדכני לתקופה הזו; גם לייעוץ המשפטי של הכנסת, כמובן, שתרם את חלקו ועשה את עבודתו. בהזדמנות הזאת אני גם מודה כמובן ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת רביבו, שבאמת עשה עבודה מאוד מקצועית, מאוד עניינית, בחן את הסוגיות, נכנס איתי לשיח ער לגבי תוכן החקיקה, שיפר הרבה מאוד דברים בחקיקה. כך צריכות לעבוד ממשלה וכנסת: הממשלה מביאה נוסח, הכנסת בודקת, בוחנת, מפקחת, משפרת ומתקנת. ובאמת, לדעתי יצא נוסח שהוא קרוב למושלם; אין מושלם, אבל קרוב למושלם. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> תודה לך, אדוני השר, שלא שכחת את התחושות של חבר כנסת ושל יושב-ראש ועדה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> מכיר אותן היטב. כיהנתי ושירתי פה. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> יש הרבה כאלה ששכחו. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אני יודע בדיוק מה המשמעות של זה. חד-משמעית אני חייב לומר שחברי כנסת הצליחו להטביע חותם על החוק. כפי שאתה, אדוני היושב-ראש, הצלחת להטביע חותם על החוק, גם חבר הכנסת אחמד טיבי הצליח להטביע חותם על החוק, להטמיע בתוך החוק הזה את הנושא של התקציב היותר-גבוה לטובת פעילויות חברתיות. אגב, זה קרה מתוך מחווה של השר טיבי – של חבר הכנסת טיבי. אמרתי השר טיבי, אוי ואבוי, זה לא בתוכניות שלנו – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לך. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> – – אבל של חבר הכנסת טיבי, שהוא בעצם הואיל בטובו לבוא ולשבת ולערוך חלק מהדיונים, ותוך כדי דיון הוא הצליח להגדיל את הסכום, יחד עם עבודה נהדרת שלך, כמובן, היושב-ראש, לאורך כל החקיקה, שעות ארוכות שהקדשת, ויצא כאן נוסח מצוין. כמובן, אני אודה גם ליושב-ראש הוועדה בפועל חבר הכנסת משה גפני, בוא נגיד, על הדחיפה והתמיכה שהוא נתן מאחורי הקלעים, למרות שהוא לא יכול להיות חלק מהחקיקה – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> המועדים. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> – – והמועדים שהוא אפשר לנו לעשות, ולייעוץ המשפטי, כמו שאמרתי, של כולם. אז אני מודה לכולם ואני מאחל לכולנו באמת הצלחה גדולה, ולכם, בכנסת, אני מאחל פגרה נעימה ושקטה ומוצלחת. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד סעיפים 1–16 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–16 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים. ההצעה עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שחוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023, עבר בקריאה השלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/972).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023, לקריאה הראשונה, של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוריאל בוסו. מציג חבר הכנסת אוריאל בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות. << דובר >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> עם חברי ועדת הבריאות טטיאנה מזרסקי, אחמד טיבי. אחמד, אם אני לא קבוע על הכיסא, אני קבוע על העמוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא לצאת, עוד מעט חוק הפרוטקשן של אלמוג – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני שמח להציג בפניכם את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ב–2022, ובשם הפחות-רשמי והיותר-מוכר לציבור "הצעת חוק הפרמדיקים", שהציע חבר הכנסת אחמד טיבי. מטרת החוק היא להסדיר בחקיקה ראשית את העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אחמד טיבי הוא קואליציה או אופוזיציה, לפי החוקים שהוא מעביר? סתם שאלה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> רגע, רגע. גם איחוד הצלה, חכה, אנחנו עכשיו מכניסים פה. – – ובשלב הראשון – את העיסוק של פרמדיקים ופרמדיקים בכירים, כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצועות אלה לשם הצלת חיים והגנה על בריאות הציבור. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אחמד טיבי, מסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות המפורטים בתוספת הראשונה שבו וקובע את התנאים לקבלת תעודה במקצועות אלה. בין היתר נדרש כי למבקש יהיה תואר אקדמי במקצוע הבריאות שבו הוא מבקש לעסוק. לפי עמדת משרד הבריאות כפי שהובנה בדיוני ועדת הבריאות של הכנסת, בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות יש להסדיר רק מקצועות שבהם נדרש תואר אקדמי כתנאי למתן תעודה. מכיוון שלגבי פרמדיקים מוצע לקבוע תנאי כשירות הכוללים לימודי תעודה ולאו דווקא תואר אקדמי, מוצע לעגן את המקצוע בחוק נפרד ועצמאי, ובהמשך אפשר יהיה לכלול בו מקצועות טיפול רפואי נוספים שתנאי הכשירות שלהם יכללו גם הם לימודי תעודה. עם זאת, כדי ליצור אחידות בחיקוקים המסדירים עיסוקים במקצועות הבריאות ובמקצועות טיפול רפואי, מוצע ככלל להחיל את הוראות חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות גם על מקצועות הטיפול הרפואי המוסדרים על פי החוק המוצע. הצעת החוק שמונחת לפניכם היא המשך להצעת החוק שיזמה יושבת-ראש ועדת הבריאות בכנסת העשרים-וארבע, השרה דהיום עידית סילמן, אשר העבירה אותו אליי בכנסת העשרים-וחמש להמשך קידומה. ההצעה למעשה מיישמת את המלצת מבקר המדינה משנת 2019 וכן את דוח ועדת תדמור משנת 2014 אשר קראו להסדיר את מקצועם של הפרמדיקים בחקיקה ראשית, וזה מה שאנחנו עושים היום. חבריי חברי הכנסת, לצערנו, רגילים לראות את הפרמדיקים בזירות הפיגועים. אנו פוגשים אותם בזירות תאונות דרכים קשות, בניידות טיפול נמרץ, ביחידות הקרביות של צה"ל, בחדרי מיון, ובתקופת הקורונה ראינו אותם אף במחלקות הקורונה. המפגש עם הפרמדיקים הוא מפגש עם החברה הישראלית כולה. בניידת טיפול נמרץ לא משנה לאף אחד אם קוראים לפרמדיק הזה אחמד או אהוד. בתאונת דרכים לא משנה לאף אחד אם הפרמדיקית גרה בכפר הרא"ה, בכפר תבור או בכפר חב"ד, אם הוא שירת כפרמדיק בגולני או בשירות אזרחי. פרמדיקים ופרמדיקיות מכל קצוות החברה הישראלית עושים לילות כימים ונותנים מעצמם רק בשביל דבר אחד – להציל חיים. אחרי שלושה עשורים שבהם הפרמדיקים פועלים בישראל בלי שהמקצוע מוסדר בצורה ראויה, אחרי שנים שהנושא נדחה ונדחק, אנו כעת מסדירים את המקצוע. ההסדרה המוצעת של המקצוע בחקיקה תבטיח את המשך הפיתוח שלו ותסייע לעוסקים בו להתמודד עם האתגרים הרבים הכרוכים בעיסוקם. הצעת החוק כוללת הסדרה של תחומי הכשרת הפרמדיקים, מעגנת את מעמד הפרמדיק ומסדירה למעשה עיסוק נוסף, פרמדיק בכיר, שזהו מסלול מתקדם יותר אשר ייכללו בו סמכויות טיפוליות נוספות. ההצעה כוללת גם את הסדרת הסמכתם וסמכויותיהם של הפרמדיקים, אופן הפיקוח של פעולות הפרמדיקים, תהליך פיתוח המקצוע, אתיקה, משמעת ועוד. הצעת החוק תבטיח כי השירות הרפואי שמספקים הפרמדיקים בישראל יהיה מיטבי, וזוהי החובה שלנו כלפי אזרחי ישראל לדאוג לכך שהמענה הרפואי הטרום-אשפוזי יהיה טוב, זמין יותר ומתקדם יותר. אני מבקש להודות לחבר הכנסת אחמד טיבי, שמוביל יחד איתי את הצעת החוק ואפשר לי להציג את הצעת החוק גם כאן, שזה לא דבר מובן מאליו; למשרד הבריאות; איגוד הפרמדיקים הישראלים; לארגון מד"א ואיחוד הצלה, שיש להם פרמדיקים רבים; לצוות ועדת הבריאות; לצוות הלשכה המשפטית ולצוות המקצועי שלי על כל העשייה והסיוע בקידום הצעת החוק. תודה לכולכם. אני קורא לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק כרגע כאן בקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שתשאל אם יש מישהו שרוצה לדבר בדוכן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי. בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם לא, לא צריך להקריא את השמות. רק מי שרוצה לדבר. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> – – – את כל השמות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור, חברים, הכול בסדר. אני על הדוכן, אני רואה את הדברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, הוא יודע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחמד טיבי נרשם לדבר, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה, יש עוד יוזמת, טניה, היא חיכתה פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם מפריעים לי. רגע, אני כבר מזמין אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קודם היוזמת ואחרי זה – – – << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2735/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוצמדה להצעת החוק הזאת הצעת חוק של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי לדיון מוקדם, לכן אני מזמין אותה לבמה להציג את החוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טניה, אם אפשר שלא יהיה ארוך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה ארוך, אני אפילו לא אסתכל בדפים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שציין יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, זאת הצעת חוק שקידמתי יחד עם עידית סילמן, שהייתה יושבת-ראש ועדת הבריאות בכנסת הקודמת, בכנסת העשרים-וארבע. קידמתי יחד איתה את הסדרת מקצוע הפרמדיקים, ואני מודה לאוריאל בוסו ולאחמד טיבי שממשיכים את הקידום ומקדמים את הסדרת המקצוע. מקצוע חשוב, הפרמדיקים. אני חושבת שאין אף אזרח במדינת ישראל שלא מכיר את מקצוע הפרמדיק. כשקורה משהו, כשיש תאונה, כשיש מצב חירום, מי הראשון שמגיע להעניק עזרה וטיפול והערכת מצב? מגיעים פרמדיקים. אנחנו מכירים עובדים ומתנדבים של ארגון ההצלה הלאומי, מגן דוד אדום, אנחנו מכירים את האפודים הכתומים של איחוד הצלה, אנחנו מכירים ניידות ואמבולנסים של חברות פרטיות, ואנחנו יודעים שהאנשים האלה הם הראשונים, והם לא מתחשבים לא בשעות ומתי זה קורה ומה המרחק – הם רצים להעניק עזרה וטיפול. הגיע הזמן להסדיר את המקצוע בחוק. נכון, החוק הזה מדבר על שתי דרגות של המקצוע – שיהיה פרמדיק בכיר, שמקבל השכלה אקדמית, ופרמדיק זוטר, פרמדיק שמקבל תעודה מקצועית לאחר ההכשרה המקצועית ויעבוד בצמוד לצוותים הרפואיים. אני רוצה להודות לכל מי שעוסק במקצוע, כל מי שפתוח ושואף לעזור ולהעניק עזרה וטיפול רפואי ראשוני, אלה שעובדים ברפואה דחופה ורפואת חירום. מגיע להסדיר את המקצוע בחקיקה. אני רוצה שוב להודות ליושב-ראש ועדת הבריאות אוריאל בוסו על עבודה מאוד פורה שהייתה לנו במהלך כל הכנס – כנס קצר, כנס הקיץ. תודה שאתה קשוב לנושאים חשובים מאוד לחברה הישראלית ואתה פתוח לקדם את זה גם הלאה. שיהיה לך בהצלחה בכל מקום שתבחר. תודה לאחמד טיבי, רופא יחיד בין חברי הכנסת, שאתה קשוב ולא נשאר אדיש ואתה מקדם את כל הנושאים שקשורים לבריאות. גם אני התגייסתי בכנסת, כחברת כנסת, לפעול לצמצום פערים בבריאות. המערכת שלנו זקוקה לצמצום פערים – פערים בתקינה, בתקינת כוח אדם, בהצטיידות, במרכזים רפואיים ועוד ועוד. אני מקווה מאוד שמשרד הבריאות ימשיך לקדם את הסדרת מקצועות הבריאות ולא ימשוך את התקנות, התקנות המקצועיות, כמו שהוא למשל מושך את תקנות הכירופרקטים; שהוא לא ימשוך כל כך הרבה זמן את התקנות המקצועיות במקצוע הפרמדיקים, שהוא יציג את התקנות ביחד עם האיגודים המקצועיים, ואנחנו נשמח לאשר את זה בוועדת הבריאות. בהצלחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה, כמובן, ויש לי פה רשימה ארוכה. לפי סיכום עם האופוזיציה אני לא הולך לקרוא אותה, אז מי שרוצה לדבר – בהצבעה. תודה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, הצעת החוק הזאת, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי – פרמדיק, פרמדיק בכיר (חוזר על הדברים בערבית) – היא עוד הצעת חוק בסדרת הצעות החוק שהתחלתי ב-2008 ומבוססות על חוק הסדרת העיסוק במקצועות הרפואה שהסדרתי ב-2008. מילה טובה מגיעה לסגן השר לשעבר ליצמן, שעזר בזמנו להעביר את החוק ההוא, והיום מגיעה מילה טובה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אוריאל בוסו, שדחף וקידם באמצעות דיונים מעמיקים את הצעת החוק של פרמדיק ופרמדיק בכיר. חשוב להסדיר את כל המקצועות שעוסקים בתחום הבריאות. אנחנו רוצים גם שיפור בטיפול בתוך בית החולים או במרפאה, אבל גם שיפור בטיפול פרה-האשפוז או ההגעה לבית חולים או לחדר המיון או למחלקה. את החוק ההוא אז, ב-2008, לקח לי כמה שנים עד שהצלחתי להעביר. כמעט כל שבוע-שבועיים, כל חודש, אנחנו מעבירים נושא חדש. זאת רפורמה אמיתית, רפורמה בהכרה במקצועות הפארה-רפואיים. אסור להשאיר אף מקצוע לא מוסדר ולא מוכר, כי מדובר בחיי אדם. מדובר בחיי אדם. וכששואלים מה עושים בכנסת, הינה דוגמה של דברים וחוקים שנוגעים לחיי אדם וחברי כנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה חוברים יחד כדי לקדם אותם. אני גם רוצה להודות לך, חברתי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שאת משתתפת בדיונים, תורמת באופן מעמיק, וגם לך יש הצעת חוק בנושא הזה. זאת קריאה ראשונה. אנחנו נמשיך לקדם את החוק בוועדה גם לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> יש לנו בוועדה גם תרפיה באומנות, יש עוד דברים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבר העברנו את ההצעה לגבי תרפיה באומנות, ויהיו גם נושאים נוספים. אני אגיד משפט בערבית. (אומר בערבית: זה החוק בקריאה ראשונה. הוא בא לעשות סדר בתפקיד ובעבודה של הפרמדיק והפרמדיק הבכיר.) כל הכבוד לפרמדיקים, שעושים עבודה מצוינת. אין אדם שלא נתקל בהם. (אומר בערבית: כל הכבוד לפרמדיקים על מה שהם עושים. החוק הזה בא לעשות סדר בעבודה באופן רשמי מטעם משרד הבריאות.) תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> חבר ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר ועדת הבריאות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מתחיל להרגיש שלהיות חבר בוועדת הבריאות זה כבוד גדול. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה שהזכרת שאני מדבר בתור חבר ועדת הבריאות. סליחה, גברתי השרה, כי אני מדבר לא רק בשם ועדת הבריאות אלא בשם כל עם ישראל. אני רוצה להודות לחבר הכנסת בוסו, שניהל את הוועדה באצילות ובחוכמה והצליח ללכד את האופוזיציה והקואליציה בהרבה טקט, ירד לעומקם של דברים והצליח. רק היום הוא מביא שלושה חוקים חשובים מאוד, אבל הוא תרם המון השנה לבריאות הציבור במערכת הציבורית. חן-חן לו ולכל אלה שהיו בוועדה, והרגשתי צורך לבוא לפה ולהגיד: שירבו כמותו בישראל. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> יש לנו ארבעה חוקים. ארבעה חוקים. יש בסוף עוד אחד. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן, אמרנו: שלושה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ארבעה. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ארבעה. סליחה, ארבעה – עוד אחד. היד נטויה. אבל במושב הבא אנחנו עוד נמשיך, בעזרת השם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוסו, כל עוד אתה לא מוצא מישהו אחר ברמה שלך שימלא את מקומך, אל תעזוב אותנו. תודה רבה. << קריאה >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> מזל שאפילו למשה רבנו היה מחליף כשהיה צריך להיכנס לארץ ישראל, אז לכולם יש מחליף. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא עניין של מחליף, אני אמרתי "באותה רמה". לא מחליף – באותה רמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצביע על הצעת החוק בקריאה הראשונה, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוריאל בוסו. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוריאל בוסו, עברה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת הבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אשתדל להגיע לוועדה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שהיושב-ראש שלה הוא בוסו והמשנה וממלא המקום הוא מישרקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תפריע לי, חבר הכנסת אחמד טיבי. נעבור להצבעה על הצעת החוק של טטיאנה מזרסקי בדיון מוקדם, קריאה טרומית. הצבעה. אבקש להצביע. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הצבענו, הצבענו. אבל מישרקי הוא ממלא המקום של בוסו בוועדת הבריאות. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה, ד"ר טיבי. תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק תראה איזה כבוד עושים לך. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הבריאות להמשך דיון. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 147) (הוראות לעניין היטל השבחה – דחיית תשלום אגב פירוד ופטור לשיפורי מיגון), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/976).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 147) (הוראות לעניין היטל השבחה – דחיית תשלום אגב פירוד ופטור לשיפורי מיגון), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יוסף טייב, מירב בן ארי וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת מירב בן ארי תציג את החוק, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה). אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק עושה צדק עם זוגות שמתגרשים ומונעת מהם לשלם היטל השבחה אף שלא הייתה השבחה של הנכס. לפי סעיף 4 בחוק מיסוי מקרקעין ניתנה דחייה לבני זוג שמתגרשים מתשלום מס רכישה ומס שבח ולא ניתנה דחייה מתשלום היטל השבחה. ההנחה היא שכשזוג מתגרש, בעצם אחד ההורים או הילדים עדיין מחזיק בדירה, לכן אין כאן עסקה ואין כאן אירוע מס. בדומה לדחיית תשלום מס רכישה ומס שבח, אנחנו מציעים – אני וחבר הכנסת יוסף טייב – ליצור דחייה גם לתשלום היטל ההשבחה, מכיוון שלא נעשתה שום השבחה של הנכס. אומר בקצרה: החוק הזה עבר בקריאה טרומית בתמיכה של קואליציה ואופוזיציה. החוק הזה משותף גם לי וגם לחבר כנסת יוסי טייב, שלא היה יכול להגיע לכאן. אני קוראת לכם להצביע בעד. אין סיבה שלא. גם ועדת השרים וגם שר האוצר אישרו את זה. בסוף, כשזוג מתגרש – אין עסקה, אין מכירה ואין סיבה שהם ישלמו מס. אני רוצה להודות שוב לחבר הכנסת יוסי טייב, השותף שלי לחוק, ולחבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים, על התמיכה בחוק. אני קוראת לכם להצביע בעד, ומקווה מאוד שנקדם אותה. מכיוון שיש ערערים תלויים ועומדים של זוגות שמתגרשים, ככנסת, אנחנו צריכים לקדם ולמנוע מהם לשלם את המס המיותר הזה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת טייב. האם מישהו כאן באולם מעוניין לדבר? ככה לא אצטרך לעבור על רשימת הדוברים. לא? אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 147) (הוראות לעניין היטל השבחה – דחיית תשלום אגב פירוד ופטור לשיפורי מיגון), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יוסף טייב, מירב בן ארי וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 147) (הוראות לעניין היטל השבחה – דחיית תשלום אגב פירוד ופטור לשיפורי מיגון), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 147) (הוראות לעניין היטל השבחה – דחיית תשלום אגב פירוד ופטור לשיפורי מיגון), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יוסף טייב, מירב בן ארי וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה ראשונה, ותעבור להכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/978).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי – תעלה ותבוא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשב"ס. כנסת נכבדה, החוק שאני מציעה בפניכם הוא חוק טוב, הוא חוק פשוט, שבעצם אומר שפעם בשנה המפכ"ל, נציבת שב"ס – או נציב, מי שיגיע – ידווח לוועדה לביטחון לאומי ויציג את נתוני התלונות ודרכי הטיפול בהטרדות מיניות בארגון. כבר היום יש מודעות הולכת וגדלה, ואנחנו רואים – צה"ל מדווח וולונטרית, ואוניברסיטאות מחויבות לדווח על הטיפול בהטרדות מיניות. אני מאמינה ששקיפות בארגון, ובעצם יצירת מערכת תומכת, כבר גורמות גם לנשים וגם לגברים להתלונן, אבל בעיקר יוצרות סביבת עבודה בריאה וטובה. אני חושבת שיש חשיבות רבה לכך שהוועדה לביטחון לאומי, שמפקחת על הארגונים האלה – גם על שב"ס, גם על המשטרה – תתייצב גם לצד אותם נפגעים ונפגעות, חלילה, או מתלונות על הטרדות מיניות. אנחנו הצענו בוועדה לצרף גם את צה"ל. אני חושבת שזה נכון. אין סיבה שיגיעו בצורה וולונטרית – גם הם מחויבים לתת סביבת עבודה בריאה וטובה, ואם הם גם ככה עושים את זה, אין סיבה שגם לא יהיו תחת הוועדה לביטחון לאומי, כי בסוף זה עוד גוף של ביטחון שאמור לתת סביבת עבודה טובה לאותם מוטרדים. כבר היום – מאז הקמפיין של MeToo – אנחנו רואים שיש מודעות, וראינו גם את הארגונים שהגיעו לוועדה ודיווחו. אני רוצה לציין לשבח את שב"ס, שגם שלט בנתונים, גם נתן סביבת עבודה תומכת. גם המשטרה שם, אני יודעת, אבל אין ספק ששקיפות מתוך הבנה תיצור בסך הכול מחויבות לכנסת. אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה חבר הכנסת צביקה פוגל, שליווה אותנו בתהליך והתעקש על העברת החוק בקריאה ראשונה. זה חוק שהוא צודק, הוא יחזיר לציבור את האמון באותם ארגונים, וכמובן יעשה את הדבר הכי חשוב בעיניי, שזה פיקוח של הכנסת על הגופים שמפוקחים גם ככה באמצעותנו. לתת לנשים וגברים סביבה טובה זה בעצם אחת המטרות שלי מהיום שהגעתי לכנסת. אין סיבה שאנשים שמוטרדים בתוך הארגון לרגע יחששו שהם לבד. הם לא לבד – אנחנו נפקח. תודה רבה, אדוני, על התמיכה, ואני קוראת לכם להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, גם להצעת החוק הזו ישנה רשימת דוברים, אבל אני מבין שאין כאן מישהו באולם שמעוניין לדבר, וגם אין מי שיסכם, כי הצגת החוק היא הסיכום. אם כך, נעבור להצבעה. הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי, בקריאה ראשונה – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים. פה אחד. אני קובע שהצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לביטחון לאומי. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/977).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023, של יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת מישרקי, בבקשה. ככל שתנצל את מרב הדקות, עשר דקות לרשותך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני שמח להביא בפניכם את הצעת חוק הבנקאות (הודעה על סיום הטבה בנקאית), לקריאה ראשונה. כאשר אנחנו מדברים בתקופה של יוקר מחיה על נטל כלכלי, אנחנו צריכים לזכור שלעיתים הנטל הכלכלי בא לידי ביטוי בפרטים הקטנים: עמלות מיותרות לחברות כרטיסי האשראי, תשלומים חריגים על חשבונות סלולר שקפצו בתום תקופת תשלום ראשונית ועוד. גם בעולמות הבנקאות קיימת התופעה של תשלומים שאותם נדרש הלקוח לשלם, ובהרבה מהמקרים הוא אינו מודע לקיומם של תשלומים אלו ולשירות שאותו הוא מקבל בגינם. אין אחד מאיתנו שלא יצא לו להיתקל במצב שבו הוא מוצא את עצמו נדרש לשלם עבור שירותים ששווקו כחינמיים לתקופה מוגבלת, כגון עמלות כרטיסי אשראי ושאר הטבות בנקאיות, והתשלום ממשיך להילקח גם בתום התקופה הראשונית. כיום ישנה תופעה בעייתית בכל הקשור לתשלום של לקוח בתום תקופה של הטבה בנקאית הניתנת לו על ידי הבנק. בכללי הבנקאות נקבע כי על תאגיד בנקאי לשלוח הודעה ללקוח על סיום הטבה בנקאית, אך מסתבר שהודעות מסוג זה נמסרות ללקוח במובלע, במסגרת הודעה שבה יש כמה נושאים, או שההודעות נמסרות באופן שאינו מיידי ונגיש. מצב זה גורם לכך שלקוחות רבים אינם מודעים לסיום ההטבה, ונושאים בתשלומים שיכלו להימנע מהם אם היו מקבלים הודעה מסודרת מראש. מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את המצב הקיים ולקבוע כמה כללים שלפיהם יחויבו הבנקים למסור הודעה ללקוח. תיקון ראשון – לחייב תאגידים בנקאיים לשלוח ללקוח הודעה על סיום הטבה בנקאית שניתנה לו 21 ימים לפני מועד סיום ההטבה, וזאת במקום תקופת זמן של שבועיים הקבועה כיום בחוק; תיקון שני – חיוב הודעה כאמור תצטרך להיעשות בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, למשל במסרון, ולבעלי טלפונים כשרים – בהודעה קולית; תיקון שלישי – שינוי נוסף בהצעת החוק מבקש להחיל הוראות אלו גם על מפעילים המנפיקים הטבות שאינן בנקאיות. לא עוד אותיות קטנות החבויות במכתבים גדולים. הצעת חוק זו, כמו הרבה מהמהלכים הפרלמנטריים שאנו כחברי הכנסת מקדמים בבניין זה, עלתה מהשטח – אין-ספור פניות מלקוחות שמוצאים את עצמם משלמים פעם אחר פעם על מוצר שהם אינם מעוניינים בו. עלינו כנבחרי ציבור מוטלת החובה למנוע ניצול צרכני זה. מפלגת ש"ס בהובלתו של יו"ר התנועה הרב אריה דרעי, התחייבה לבוחר לקדם מצע חברתי, וברוך ה' אנחנו עומדים בהבטחתנו לציבור. עלינו לזכור כי סדר-יום חברתי בא גם לידי ביטוי באופן משמעותי בשינויי חקיקה חברתיים המתמקדים בפרטים הקטנים, ובמקרה של הצעת חוק זו – באותיות הקטנות. אני מודה לשר האוצר על תמיכתו בחוק, ליושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים חבר הכנסת אוהד טל, ללובי 99, וכמובן לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה ולעו"ד איתי עצמון, שליווה את הצעת החוק. תודה רבה גם ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ על הכנסת החוק לסדר-היום. אני מבקש לנצל דקה אחת, ברשותכם, ולשלוח מכאן ברכה לתלמידי הישיבות, שיצאו היום, מייד לאחר תשעה באב, לבין הזמנים, בברכת "וקוי ה' יחליפו כח". אנא שמרו על עצמכם ונהגו על פי כללי הבטיחות. כולנו מצפים ומתפללים לראות אתכם חוזרים בריאים ושלמים לזמן אלול בכוחות מחודשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יונתן מישרקי. חברי הכנסת, גם להצעה הזו הוגשו בקשות דיבור, ואני מזמין את יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. קיבלנו אישור מיושב-ראש הקואליציה לתת לך זמן לדבר. היה דיון בנושא. הוא נרשם, הוא נרשם כמו ילד טוב, אישרנו לו באופן חריג ומגיע לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> הוא ילד טוב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שזה החוק האחרון לקריאה ראשונה ובגלל זה ביקשתי לדבר, לנצל עם סיום המושב את ההזדמנות להגיד תודה. תודה למנהלי הסיעות – לעליזה בראשי, על עבודה באמת חשובה שמסייעת לנו פה כשצריך לעורר את האנשים עם הבעד ונגד. אז אומנם היא רק יומיים וחצי בתפקיד, אבל נראה שיש לה ניסיון עשיר. דניאל ואוראל, תודה לכן על השעות-לא-שעות שאתן נמצאות פה איתנו ובאמת עושות עבודה מדהימה. עליזה אוזן, מנהלת סיעת ש"ס, טייבי מיהדות התורה, אורי בנק ויוסי כהן מהציונות הדתית, רוני צוריה ואביתר בוזגלו מעוצמה – להגיד לכל מנהלי הסיעות תודה רבה על העבודה. לא היה יכול להיות כנס כזה מוצלח בלי העבודה שלכם. בהזדמנות זו – להגיד תודה לייעוץ המשפטי של הכנסת, למזכירות הכנסת, עובדי הכנסת, עובדי משמר הכנסת, על לילות שאנחנו לפעמים נשארים פה שעות. לכל מי שיש לו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להגיד להם תודה גם מחברי הכנסת של האופוזיציה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, התודה היא בשם הקואליציה, ונציגת האופוזיציה מצטרפת לתודות, אז באמת, כל מי שיש לו חלק בעבודה החשובה הזאת בכנסת ישראל – תודה רבה לכולם, באמת תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הייתי אומרת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> השרה רגב, אני רוצה לומר לך מילה אחת. יש הרבה שרים שיוצא להם ליפול כשר תורן במשמרת, ומגלגלים זכות על ידי זכאי. אם מישהו ייקח את סדר-היום של היום וירשום את החוקים שעברו היום בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה והשלישית, פרטיות וכנסת – מדובר בהטבעת חותם ובמגע עם כל אזרח ואזרח והיסטוריה אמיתית, ונפל בחלקך להיות שרה תורנית – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> ותוסיף את החלטת הממשלה היום על חיבור מדינת ישראל מקריית שמונה ועד אילת – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מקריית שמונה עד אילת – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – והתחבורה הציבורית ב-12%. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נפל בחלקך להיות שר תורן בחוקים כל כך חברתיים, אז תשמחי בכך שאת נמצאת כאן. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה נפל על החוקים החברתיים עם שרה חברתית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אמרתי: על ידי זכאי. שום דבר לא מקרי. נעבור להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מישרקי המצוין. הצעת חוק חברתית. הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023, לוועדה למיזמים ציבוריים נתקבלה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדה למיזמים ציבוריים. << הצח >> הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1632; דברי הכנסת, חוב' ל"א, ישיבה 85; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה השנייה והשלישית, מס' 1632, הצעת שירות אזרחי (תיקון מס' 4). תציג חברת הכנסת אתי עטייה, בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שאנחנו מאחלים לו מכאן מזל טוב. בשבוע האחרון הוא אירס שני נכדים ביום אחד, אבל הוא היום טס לציריך כדי להשתתף במסיבת האירוסין של נכדו. מזל טוב – הרב אייכלר, כמובן. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית. סעיף 48 לחוק שירות אזרחי, התשע"ז–2017, מסדיר את ההליכים להכרה בגוף מוכר שאחראי למתנדבי השירות האזרחי. בעת חקיקת החוק בשנת 2017, נקבעה הוראת מעבר שלפיה גופים מוכרים שפעלו ערב חקיקת החוק יוכלו להמשיך ולפעול למשך ארבע שנים עד שיוסדרו הליכי ההכרה לפי החוק. הוראת המעבר הייתה אמורה לתת זמן להיערכות לרשות השירות האזרחי ולשר הממונה לקראת הסדרת הליכי ההכרה בגופים המוכרים. הוראת המעבר פקעה ביום כ"ט באדר ב', 1 באפריל 2022, אולם הליכי ההכרה לא הסתיימו, והתקופה הוארכה בשל תקופת הבחירות בחוות דעת משפטית עד ליום י"ד באלול התשפ"ג, 31 באוגוסט 2023. כעת מבקשת הממשלה, בהצעת החוק שלפניכם, לאפשר לה להשלים את הליכי ההסדרה של ההכרה בגופים מוכרים ולהאריך את ההכרה בגופים הפועלים כיום עד ליום ז' באלול התשפ"ה, 31 באוגוסט 2025. במהלך הדיונים התחייבו נציגי הרשות לשירות אזרחי כי התקנת התקנות והליכי ההכרה בגופים יושלמו עד לתום תקופת ההארכה כאמור. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אתי עטייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קבוצת יש עתיד הגישו הסתייגויות וההסתייגויות האלה מוסרות. הוגשו כאן בקשות לדיבור – אני מבין שאין מישהו שמעוניין לדבר. לכן, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 1, כמובן, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023 – הצבעה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 37 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, לאחר כל הפרגונים לך, צריך לזכור שהייתה לך כאן פרטנרית מהצד של האופוזיציה, מירב בן ארי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא עשתה לי חיים קשים, אבל – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עשתה לך חיים קשים, אבל הצלחנו להעביר דברים חשובים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1520; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 64; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה והשלישית, מטעם הממשלה. יציג חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. הצעת החוק אושרה בוועדה בכנסת הקודמת וכן הונחה על שולחן הכנסת הקודמת אך לא הובאה לקריאה השנייה והשלישית. עיקרה של הצעת החוק, וזה החלק החשוב, הוא הסדרת הפיקוח והרישוי של דמוי כלי ירייה לצד הסדרים נוספים, כפי שאפרט מייד. חשוב פה להסביר שבעצם יש אוכלוסייה שלמה במדינת ישראל שמשתמשת בכלי נשק למשחק, לשעשועים, ולצערי הרב חלק מהעבריינים והטרוריסטים למדו לעשות הסבה של כלי הנשק האלה ולהשתמש בהם במקומות שאנחנו לא היינו רוצים לראות אותם. בשנים האחרונות הצביעה משטרת ישראל על השימוש בכלים הדומים לכלי ירייה, ובכלי האיירסופט בפרט, ככלים שהוסבו לנשק חי, ותופעה זו נמצאת במגמת עלייה. הצעת החוק נועדה להתמודד עם התופעה באופן כולל באמצעות רישוי ופיקוח של השימוש בדמויי כלי ירייה הניתנים להסבה לכלי ירייה. מוצע לקבוע כי רכישה, אחסנה, הובלה, ייצור, יבוא, יצוא וסחר בדמויי כלי ירייה יהיו טעונים רישיון של האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, והחזקתם תותר רק במועדונים שהפעלתם תהיה טעונה רישיון. בנוסף, החזקת דמויי כלי ירייה מחוץ למועדוני קליעה וכן רכישה, הובלה, ייצור, יצוא ויבוא במסחר בהם ללא רישיון – אלה יהוו עבירה פלילית. יש פה הפרדה מושלמת בין מי שכן ירשיין את הנשק שלו לבין מי שלא. במהלך דיוני הוועדה, אדוני היושב-ראש, בהכנת הצעת החוק שמעה הוועדה גם את בעלי המועדונים, גם את השחקנים המשתמשים כיום בדמויי כלי ירייה כתחביב בשעות הפנאי. הוועדה הייתה ערה לנטל שההצעה עתידה להטיל על המועדונים ועל השחקנים, שכיום רשאים להחזיק את דמויי כלי הירייה ללא הגבלה, וניסתה למצוא את האיזון שבין הצורך להגן על הציבור מפני הדמויים המוסבים לכלי נשק לבין יכולתם של אנשים טובים והגונים להמשיך בתחביבים ובעסקיהם. בנוסף, כדי לאפשר תקופת היערכות להסדר החדש, קובעת הצעת החוק כי בתוך שלושה חודשים יידרש השר לביטחון לאומי לקבוע בצו מהם דמויי כלי הירייה שעליהם יחול ההסדר. בכל מקרה, החוק קובע כי ניתן יהיה לקבוע בצו רק דמויי כלי ירייה שניתן להסב אותם, ולא כל צעצוע שרק דומה לנשק. הצו ייכנס לתוקף שישה חודשים לאחר פרסומו, ובתקופה זו ייאספו ויסומנו דמויי כלי הירייה הפזורים ברחבי הארץ ויאוחסנו במקומות המתאימים. במקביל, כדי שלא ליצור ואקום, קבענו כי הצו של שר הכלכלה האוסר יבוא דמויי כלי ירייה, שעתיד לפקוע ב-15 באוגוסט, ימשיך לעמוד בתוקפו עד מועד כניסתו לתוקף של הצו של השר לביטחון לאומי. לצד הסדרים אלה כוללת הצעת החוק כמה הסדרים נוספים הנוגעים לפעילותו של האגף בכללותו, ולא רק לסוגיית דמויי כלי הירייה; אני אחסוך לכם כרגע את כל ההסדרים, הם כתובים ורשומים. לבסוף, במסגרת הצעת החוק כללנו גם הסדר המחיל את הוראות הפיקוח ובעניין צווי הפסקה מינהליים גם על גופים ביטחוניים, תוך שינויים המאפשרים את השגת תכליות הפיקוח לצד שמירה על ביטחון המדינה, ובכפוף לנהלים שיקבע השר לביטחון לאומי. רבותיי חברי הכנסת, הן בכנסת הנוכחית והן בכנסת הקודמת קיימה הוועדה דיונים רבים כדי להגיע להסדרים מאוזנים, שיאפשרו מצד אחד להילחם בתופעת ההסבה של דמויי כלי ירייה לכלי ירייה קטלניים, שכבר הפילו חללים ברחבי מדינת ישראל, ומצד שני לאפשר לענף להמשיך ולהתקיים ולפעילים בו להמשיך בתחביבם. אני סבור שהגענו להסדר ראוי ומאוזן, ובכל מקרה, במהלך השנה הקרובה, כשנדון בתקנות מכוחו, תהיה לנו הזדמנות לשוב ולבחון אותו. זאת הזדמנות להגיד תודה רבה לכל אלה שעסקו בגיבוש הצעת החוק, ובמיוחד למירי ועידו, היועצים המשפטיים שלנו, שבלעדיהם לא היינו מצליחים לנסח את זה, וללאה גופר, מנהלת הוועדה. הם אלה שגורמים לחוקים לקרום נוסח ותוקף. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות על ידי סיעת המחנה הממלכתי, ואני מבין שמאחר שהם לא נמצאים כאן אז גם לא נצטרך להצביע עליהן. אבל הוגשו כאן בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, אני אדבר קצר, כמו שדיברתי בחוקים הקודמים, אבל כן חשוב לי לומר מילה על חוק כלי הירייה, או בשמו העממי "חוק האיירסופט". החוק הזה הוא חוק של הכנסת העשרים-וארבע, של הממשלה שלנו, ולצערי גם הוא נבלם בגלל שיקולים לא ענייניים. כן חשוב לי לציין את סגן השר סגלוביץ', שהוביל את החוק הזה של האיירסופט. אני באופן אישי הייתי במשטרה, ראיתי את האיירסופט. חשוב לציין שהיה מקרה של אישה שיצאה ממקלט לנשים נפגעות אלימות, ובמהלך הטיול שלה בקניון, כשהיא יצאה עם חברה שלה, היא נחטפה על ידי בני המשפחה שלה לתוך רכב עם רובים שהם רובי איירסופט – ראיתי גם הסרטון של המשטרה – ובסוף הצליחה המשטרה אז לחלץ אותה בעקבות הדיווח של חברה שהייתה איתה. האיירסופט הזה – אומנם צריך לומר שמשמש גם כלי משחק ולספורטאים שבשבתות הולכים ומשחקים, ובאמת היה צריך לאזן בין אותם משחקים לבין אותם אנשים אלימים. כן, טוב שהגענו לחוק הזה וטוב שהוא מובא היום, ואני גם אמשוך את ההסתייגויות ואתמוך בו. אבל אני גם רוצה להגיד שזו עוד דוגמה לחוק טוב, חוק מציל חיים, חוק שהוא כלי משמעותי במלחמה בפשיעה בחברה הערבית, כי בסוף את כל הכלים האלה אפשר לרכוש היום מעלי אקספרס ואתרי אינטרנט שונים, ואנחנו הבאנו את החוק הזה וניסינו, וגם הוא טורפד משיקולים לא ענייניים. החוק הזה הוא חוק חשוב, חוק האיירסופט – עוד כלי אמיתי למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. כמובן, אני אמשוך את ההסתייגות שלי, אדוני מזכיר הכנסת, ואתמוך. חבל שזה לא קרה גם בעבר. זה יכול היה לעבור כבר לפני שנה וחצי. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבין שההסתייגויות נמשכו, ולכן אנחנו נצביע על הצעת החוק בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד סעיפים 1–25 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–25 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – שמונה, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השנייה. ולכן נעבור כרגע להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, עברה בקריאה השלישית, והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1646; דברי הכנסת, חוב' ל"ה, ישיבה 98; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023. מציג חבר הכנסת ינון אזולאי, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. ערב טוב לכולם. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, בשם יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין – שכבר אני מודה לו בכלל על עבודתו ועל הזכות שכל פעם הוא נותן לי להציג חוקים טובים – אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023, שיזמה הממשלה. בשנת 2005 עברה האחריות לניהול בתי הסוהר הביטחוניים מצה"ל לשירות בתי הסוהר. במקביל, וכדי לאפשר לשירות בתי הסוהר למלא את המשימה החדשה שהוטלה עליו, נקבע כי ניתן יהיה להציב חיילים בשירות בתי הסוהר. לפי ההסדר, ניתן להציב את החיילים רק בבתי סוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים בלבד, או באגפים המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים, ולצורך אבטחתם או ליווים בלבד. בשנת 2009 נוספה הוראה המאפשרת הצבת חיילים גם בתפקידי מינהלה הנוגעים לארגון כוח אדם וטיפול בפרט לאותם חיילים סוהרים. סוגיית הצבתם של חיילים בשירות בתי הסוהר, כמו גם ביחידות אחרות מחוץ לצה"ל, הייתה לאורך השנים שנויה במחלוקת, הן בוועדת החוץ והביטחון והן בוועדות ציבוריות שונות שבחנו את הסוגיה. לבסוף הוחלט לפני כחצי שנה להפסיק את הצבתם של חיילים בשב"ס. הוראת השעה הוארכה רק עד יום כ"ח באב התשפ"ג, 15 באוגוסט 2023, והכוונה הייתה שהחל ממועד זה לא ישרתו עוד חיילים בשב"ס. כבר בעת דיוני ועדת החוץ והביטחון בחודש פברואר העלו חברי הוועדה את חששם ששב"ס לא יצליח לגייס כוח אדם חלופי בפרק זמן כה קצר, ואכן, לקראת פקיעת הוראת השעה התברר שאף שלאחר אישור תקציב המדינה הוקצו התקנים המיועדים לכך, טרם הסתיים איושם. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי אומנם חיילים חדשים לא יוצבו בשירות בתי הסוהר, אך אלה שכבר הוצבו שם עד כה ימשיכו לשרת עד יום ל' בכסלו התשפ"ה, 31 בדצמבר 2024, או עד תום תקופת שירותם, לפי המוקדם. מנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי אחרוני החיילים הוצבו בשב"ס באפריל האחרון. אציין כי בדיוני הוועדה עלה כי יש כ-100 חיילים שב-31 בדצמבר 2024 עדיין לא יסיימו את שירותם. לוועדה נמסר כי לחיילים האלה יוצעו שתי אפשרויות: חזרה לצה"ל להמשך שירותם או גיוסם לשב"ס בתנאי קבע, לתקופה שמשכה פי שניים מיתרת שירותם. כלומר, אם לחייל נותרו ארבעה חודשי שירות, הוא יוכל להשלימם בצה"ל או להתגייס לשב"ס בתנאי קבע לתקופה של שמונה חודשים. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות דיבור. אבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. זה המקום להודות למנהל הוועדה אסף פרידמן וצוות לשכתו, כמובן, ליועצת המשפטית מירי פרנקל שור וצוות הלשכה שלה, וכן, נודה לכולם. קודם כול – גם לערוץ הכנסת. בפעם שעברה שכחתי אותם. ירדתי לפה ואמרתי להם תודה רבה. אמרו: רשמנו. הם לא זכרו שאחר כך עליתי להגיד להם תודה רבה, אז עכשיו אני מודה להם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אבל לא חשוב. עזוב, אחי, אלמוג. אנחנו לא לוקחים על זה פרוטקשן. עוד מעט אתה עולה עם החוק הזה, נכון? אנחנו בסדר. וכמובן, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, באמת על כנס מיוחד, איך שידעת לנהל אותו יחד, עם הבנות – אסור להגיד הסכמות – עם מירב בן ארי. לא הסכמות, זה הבנות. נכון, מירב? מירב בן ארי, לא הסכמות – היו הבנות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אמרתי שאופיר כץ ניהל את הכנס באמת ביד רמה, עם הבנות, לא עם הסכמות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. תראה, בסוף, כשיש חוקים טובים, אנחנו מתנהלים אחרת. אמרתי את זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> כמובן. אני אמרתי, באמת, שעשינו דברים ביחד למען עם ישראל. זה רק מוכיח שאנחנו יכולים לעשות למען עם ישראל דברים טובים. צריכים לתת דגש באמת על יוקר המחיה, ואנחנו יודעים שהוא משתולל. צריך לעשות הכול על מנת לתת למשפחות לחיות בכבוד, להתחיל את החודש בכבוד, לסיים אותו בכבוד. אלה דברים שאפשר לעשות בכנס הבא ביחד, באחדות. אלה דברים שאנחנו לא חלוקים עליהם. אלה דברים שאנחנו יודעים לעבוד, ומי שיבוא לוועדת הכספים יראה איך עושים המון דברים ביחד. אני מאמין שיש פה עוד כמה ועדות, כמו שראינו אצל פוגל ואצל אחרים – דברים שאפשר להביא באחדות. אני רוצה להודות, כמובן, ליושב-ראש הכנסת, גם על כנס פורה; למנכ"ל הכנסת צ'יקו אדרי, וכמובן לכל צוות לשכתם. לסגן ניסים ואטורי, האחד והיחיד – תקשיב, ניסים, באמת, אתה מיום ליום משתפר, ואני חייב לתת לך את הציון הזה. כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אני קטן בשביל לתת לך את הציון הזה, אבל מגיע לך, אחי. כשמגיע, מגיע עד הסוף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אז באמת, תודה רבה גם לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זהו, אני יכול לפרוש בשיא, אחרי שקיבלתי – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> קודם כול תעשה שיט, אחר כך תפרוש. תפרוש בכיף. כמובן, אני רוצה להודות ליועץ המשפטי של המליאה איל לב ארי, וכמובן גם ליד ימינו ליזה. לאנשי הסאונד – לפעמים אנחנו מדברים פה, לפעמים צועקים. בפעם שעברה, אגב, איימו עליי שאם לא, הם יורידו לי את זה, אז הפעם אני לא נותן להם להוריד לי את הווליום. אני מודה לכם מראש. לא רוצה להתעסק איתכם, לא רוצה לצעוק. תודה רבה לכם. למחשוב – לבני ולצוות לשכתו. אם כבר מדברים על המחשוב, יש את שמעון חממי, שמגיע לו מזל טוב ליום הולדתו, אז מזל טוב, ועד 120. לרשמות והרשמים שעושים עבודה נפלאה; למזכירות הכנסת, כולם; כמובן לאנשי המזנון, במיוחד אלה שבפרסה, שמחזיקים אותנו בלילות. לא פשוט להחזיק פה את חברי הכנסת בלילות; לסדרנים, למשמר הכנסת; כמובן, לייעוץ המשפטי של הכנסת ובראשו היועצת המשפטית שגית אפיק. מי כמוני יודע איזה כנס עבר, במיוחד עליה, איזה ביקורת. יוני, יוני מישרקי, לפחות כשחבר סיעה שלך, יו"ר סיעה, מדבר, אל תפריע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> תלמד ממירב בן ארי שלא מפריעים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני מתנצל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יו"ר ועדת האתיקה, חודשיים בלי משכורת, והוא בחיים לא מדבר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> כמו שאני מכיר את יוני, יום בלי משכורת, ותראה איך הוא מדבר. אני רוצה להודות לייעוץ המשפטי של הכנסת ובראשו היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק. אנחנו יודעים שעבר כנס, מה שנקרא כנס קיץ חם, אבל חם. היא עמדה והכול. עם כל הכבוד, כשאנחנו לפעמים כועסים – חברי הכנסת פה כועסים ומביעים ביקורת, אבל אנחנו יודעים את האמת. כשכולם נמצאים ומדברים פה בפרסה, אומרים ששגית הולכת עם האמת שלה, ואנחנו מאחלים לה שתמשיך תמיד ללכת עם האמת שלה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> גם אם יש ביקורת, זאת לא ביקורת עליה אישית, חלילה. הביקורת היא ביקורת שלנו כחברי כנסת אולי על עצם חוות הדעת, אם זה נכון או לא נכון, אבל לפעמים, גם כשאנחנו מגזימים כחברי כנסת ומרימים את הקול בצעקה, זה לא מגיע לה. מגיע לה רק יישר כוח. אני רוצה להגיד לקראת סיום שיש שתי ועדות בכנסת שלא שומעים עליהן. רק כשהן עושות משהו לא טוב, שומעים עליהן, ואף פעם לא מודים לצוות שלהן. הראשונה היא הוועדה לביקורת המדינה. אני לא חושב שפעם העלו פה איזה חוק של הוועדה לביקורת המדינה, והיושב-ראש עמד – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היי, היי, אני העברתי בקריאה שלישית את הטיפול בחושפי שחיתויות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אמרתי, כמעט שלא שומעים עליהן פה. צריך להגיד לצוותות של הוועדות האלה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לצוותים. אין צבתות. צבתות זה מ"צבת". << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> סליחה, אם מרב מיכאלי הייתה פה, היא הייתה אומרת צבתות וצוותים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש גם עברית. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אז אל תגידי לי איך לדבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה את מתקנת אותו, בגלל שהוא ספרדי? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> להגיד להם יישר כוח. אני יושב-ראש ועדת האתיקה. מירב, ועדת האתיקה – נשמע קולה רק כשהיא מוציאה איזו סנקציה, ואז יש חברי כנסת שהולכים ממורמרים. אבל אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ספר לי על זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – שהחיים נמצאים ביד הלשון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חיים ומוות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> חיים ומדון ביד הלשון. שאנחנו, חברי הכנסת, נשמור קצת על סבלנות, נשמור על הפה שלנו, ולא נצטרך להגיע לשם. תאמינו לי, כיושב-ראש ועדת האתיקה, עם חבריי לוועדת האתיקה, לא כיף לנו. לא כיף לנו לפעמים להוציא סנקציה, כי אחר כך הם מסתובבים פה, וחברי כנסת מסתכלים עלינו, לפעמים גם כועסים עלינו. אני רוצה להגיד תודה רבה למנהלת הוועדה תמי בר, לצוות לשכתה אתי ועידית, שעושות עבודה נאמנה באמת, ולא שומעים עליהן – להגיד להן תודה רבה. זכינו שגם בוועדה שלנו יש את היועצת המשפטית של הכנסת שגית. לפעמים חברי הכנסת יוצאים, ואחר כך יוצאים באיזשהם ציוצים עם ביקורת על חוות הדעת המשפטית: הייתה כזאת, לא הייתה כזאת; מרשים לעצמם לצייץ ולבקר. אז אני אומר לכם דבר אחד: אנחנו כחברי ועדת האתיקה לוקחים את האחריות על ההחלטות, ואני כיושב-ראש ועדת האתיקה לוקח את האחריות על כל ביקורת שיש לחברי הכנסת. הביקורת תהיה עליי בלבד. הביקורת תהיה עליי כחבר כנסת, כיושב-ראש ועדת האתיקה. אל תכעסו על הצוותים המקצועיים; אל תכעסו לא על מנהלת הוועדה וכמובן לא על חוות דעת של היועצת המשפטית, שעושה את עבודתה נאמנה. לא יכול להיות שחבר כנסת שתוטל עליו סנקציה, יצייץ אחר כך ביקורת, ביקורת לא מכבדת. הגיע הזמן שתבינו שאם אתם רוצים לא להגיע לשם, אנחנו כחברי הכנסת צריכים לשמור על מעשינו ועל פינו, ורק כך נצליח להביא את הכנסת למקום טוב יותר, למען עם ישראל, למען חינוך ילדינו, שיראו, ואנחנו ניתן להם דוגמה. אז שתהיה חופשה נעימה לכולם, בין הזמנים טוב. וכמובן, גם למוחים ברחובות: עזבו, לכו, תנוחו. הילדים שלכם רוצים שגם תיהנו. יש שקט עכשיו. לכו, תיהנו. בשביל הילדים של כולנו, נלך, ניהנה, נחזור עם כוחות חדשים למען עם ישראל. תודה רבה לכולם, ואני לא יודע אם ניפגש עוד פעם לפני ראש השנה, אז שתהיה שנה טובה לכולם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, ותודה אחרונה לחבר הכנסת ינון אזולאי, שנמצא בכל ועדה – אתה מגיע לוועדת החוץ והביטחון, לכל ועדה שאתה מגיע, הוא נמצא – ועל זה שהוא מתמודד עם כולנו, עם כל הבלגן שהיה במושב הזה. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא אלי כהן של הליכוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוגשו כמה הסתייגויות להצעת החוק הזאת – של המחנה הממלכתי, של קבוצת יש עתיד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איפה המחנה הממלכתי? היושב-ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את ההסתייגויות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רגע, היושב-ראש, איפה המחנה הממלכתי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> המחנה הממלכתי לא נמצאים, ולכן נדלג על זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצבעה על החוק, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד סעיפים 1–2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 11), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השלישית, והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/965; דברי הכנסת, חוב' ל"א, ישיבה 85; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023. מציג חבר הכנסת יצחק קרויזר, בשם הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי. << דובר >> יצחק קרויזר (בשם הוועדה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק העונשין (תיקון מס׳ 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023 – אדוני היושב-ראש, בשם הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העונשין (תיקון מס׳ 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023. הצעת החוק מבקשת לתת מענה לתופעה הקשה של גביית דמי חסות, המכונה "פרוטקשן". בהצעת החוק יש ארבעה חלקים: הוספת עבירה חדשה של גביית דמי חסות, עם שתי דרגות חומרה; קביעת עונש מינימום לעבירה החדשה; הסדרי חילוט חדשים. עונש המינימום והסדרי החילוט נקבעו כהוראת שעה לחמש שנים ודיווח לכנסת. התופעה של גביית דמי חסות מצד גורמים עברייניים הולכת ופושה בחברה. לא אחת אנשים ועסקים נדרשים לשלם סכומים ניכרים כדי לשמור על שגרת חייהם, על שלומם הגופני ועל הרכוש שלהם ושל קרוביהם. כפי ששמענו בדיוני הוועדה וכן בסיור שארגנה הוועדה, עם התפשטות התופעה היא שינתה את פניה, וכיום אינה כוללת בהכרח איומים מפורשים, ואף לא תמיד כוללת איומים משתמעים, אלא העברת מסר באמצעות מעשי אלימות, הצתה או נזק בסביבה. במקרים רבים אפילו אין צורך בהעברת המסר – אנשים ובעלי עסקים מודעים ל"חברת השמירה" שאחראית לאזור גיאוגרפי מסוים, ומקדימים תרופה למכה בכך שהם פונים ביוזמתם לאותה חברה ומשלמים לה על שירות שהם אינם מקבלים בפועל. התנהגות זו מקשה על הוכחת הקשר הסיבתי בין האימה שמטיל העבריין ובין הדרישה או הקבלה של דמי החסות מקורבנות העבירה, כך שסעיף 428 לחוק העונשין, שעניינו סחיטה באיומים, אינו נותן מענה מספק לצורך העמדה לדין של מי שגובה פרוטקשן. העבירות החדשות – כדי להעניק כלים חדשים לתביעה להתמודד עם קשיים אלה, מוצע בהצעת החוק לקבוע עבירות חדשות בחוק העונשין בשתי דרגות חומרה. העבירה הראשונה עניינה גביית דמי חסות בדרך של ניצול מצוקה שאין בה יסוד של איומים, והעונש המרבי על עבירה זו יהיה מאסר של שש שנים. עבירה זו כוללת חזקת מודעות, המעבירה את נטל ההוכחה למי שגובה את דמי החסות, כך שתקום חזקה כי הוא ידע שהתשלום נעשה עקב מצוקה – אלא אם כן יוכיח אחרת – אם הוא קיבל את דמי החסות באופן שיטתי או מתמשך, ובסביבת המגורים או העסק של הקרבן נעברו לכאורה עבירות נגד הגוף או הרכוש שעלולות לגרום לאדם לחשוש. הוועדה השתכנעה שנכון לקבוע חזקה זו על אף הרתיעה הכללית מהפיכת הנטל במשפט פלילי, כדי להתמודד עם המצב בשטח, שלא תמיד כולל, כאמור, אפילו איום משתמע. מובן שהתביעה עדיין תצטרך להוכיח כי שאר יסודות העבירה התקיימו. העבירה השנייה החדשה שמוצעת כאן עניינה גביית דמי חסות תוך שימוש באיומים, והעונש בצידה חמור יותר ומחולק – כפי שקיים היום גם בעבירה של סחיטה באיומים – לשתי דרגות, עם עונש מרבי של שבע שנים אם העסקה לא הושלמה, ועונש מרבי של תשע שנים אם העסקה הושלמה. עונשי מינימום על עבירות חדשות אלה – ביקשנו לקבוע עונש מינימום של רבע מהעונש המרבי, אשר לא יהיה כולו על תנאי. כאמור, עונש המינימום נקבע כהוראת שעה לחמש שנים. הסדרי החילוט – במהלך הדיונים להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ומפאת ייחודיות המאפיינים של העבירה החדשה, הוסיפה הוועדה להצעת החוק הסדרי חילוט, גם הם כהוראת שעה של חמש שנים, המבוססים על ההסדר הקיים בפקודת הסמים תוך ביצוע התאמות. החלק הראשון של הסדר החילוט כולל בתוכו חובה להורות על חילוט לאחר הרשעה של העבריין בעבירות החדשות. בית המשפט יחלט כל רכוש שישמש לביצוע העבירה או שיתקבל כתקבולי עבירה. במסגרת החילוט הפלילי הזה נקבע כי אם תקבולי העבירה יתקבלו בכסף, ניתן יהיה לחלט כל רכוש או כסף אחר בשווי הכסף שהתקבל. בנוסף, ניתנה סמכות חריגה לבית המשפט להורות על חילוט רכוש כאמור בהליך אזרחי גם ללא הרשעה וללא הוכחת יסודות ביצוע העבירה מעבר לכל ספק סביר. במסגרת אותו חילוט אזרחי, אם תקבולי העבירה התקבלו בכסף, ניתן יהיה לחלט גם כסף אחר באותו סכום, וכן רכוש בשווי הכסף האמור, שהגיע לידיו של המשיב לאחר מועד ביצוע העבירה. כיוון שהעבירות החדשות בעצמן נוסחו באופן רחב יחסית במטרה להקל על רשויות האכיפה להעמיד את העבריינים לדין, הוועדה קבעה כי לא יהיה ניתן לעשות שימוש בחילוט האזרחי אם בית המשפט היה צריך להתבסס על החזקה כדי לקבוע כי נעברה העבירה. בנוסף, הודגש בנוסח ההצעה כי על מנת לעשות שימוש בהסדר החילוט האזרחי נדרש שפרקליט המחוז ישתכנע כי אין מקום להגיש כתב אישום או להמשיך בניהול הליך פלילי, משום שעל אף קיומן של ראיות משמעותיות, הראיות אינן מספיקות ברמה הפלילית, או שהחשוד לא בישראל או לא ניתן לאיתור, כך שהמשטרה לא תסתפק בכלי של החילוט האזרחי, אלא תנסה ככל הניתן להעמיד את העבריינים לדין. לבסוף עמדה הוועדה על זכותו של המשיב בבקשת החילוט לקבל את רשימת חומר החקירה של החומר הנוגע לבקשת החילוט, אף שלא מדובר בניהול הליך פלילי נגדו. הוועדה שוכנעה כי באופן זה הסדר החילוט המוצע מאזן כראוי בין הצורך ליצור כלי אפקטיבי למיגור עבירות של גביית דמי חסות לבין הפגיעה שיכולה להתקיים בחפים מפשע מעצם חילוט ברף הוכחה נמוך מרף ההוכחה הפלילי. לסיום, חובת דיווח – הוועדה קבעה חובת דיווח מפורטת למשך עשר שנים על שימוש בעבירה החדשה של גביית דמי חסות ועל השימוש בהסדרי החילוט שנקבעו לעבירה זו. דיווח זה נדרש כדי לאפשר לכנסת ולציבור וכן לרשויות עצמן לעקוב אחרי הטיפול בתופעת גביית דמי חסות; כפי שעלה בדיונים, למשטרה ולפרקליטות אין היום נתונים על העונשים שהוטלו בגין עבירות של פרוטקשן. כך, בסיום תקופת הוראת השעה תוכל גם הכנסת לבחון את הצורך בהמשך קיומן של ההוראות שנקבעו כהוראת שעה לחמש שנים. תודה לחברי הכנסת היוזמים על החוק החשוב הזה, חבר הכנסת קרויזר, חבר הכנסת אלמוג כהן, חבר הכנסת ואטורי. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כאמור, הוגשו כמה הסתייגויות, של קבוצת יש עתיד וקבוצת המחנה הממלכתי וקבוצת העבודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מסירה את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. קבוצת יש עתיד מסירה את ההסתייגויות. יסכם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> קצר, קצר. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – יום היסטורי למדינת ישראל. לפעמים ההחלטות ההיסטוריות נעשות כאן כשהפוקוס לא על המליאה, כשאין הרבה חברי כנסת, אבל כשיש, חברת הכנסת בן ארי, קונסנזוס מלא מלא בחומרת התופעה, נדמה לי, בעובדה שמדובר במכת מדינה, בעובדה שהחוק הזה מביא פתרונות ששנים רבות המשטרה ייחלה להם, אם זה במצב המשפטי הנורמטיבי, אם זה במציאות של הענישה, עונשי מינימום, ואם זה גם בחילוט, שהוא כלי מאוד מאוד חשוב. אני רוצה להודות מכאן לכל חברי עוצמה יהודית: בראש ובראשונה למציע החוק חברי יצחק איציק קרויזר – תודה רבה לך על המסירות, על הנחישות, על ההובלה; חבר הכנסת ויושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל, תודה רבה לך על העקשנות, על הרצון להעביר את ההצעה הזאת; תודה רבה לך, חבר הכנסת אלמוג כהן, על הנחישות והרצון והשותפות במהלך הכל-כך חשוב הזה; לכל חברי סיעת עוצמה יהודית, לכל העוזרים, ולחבר הכנסת ויושב-ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן, שקיים דיונים בנושא, שהוביל את הנושא, ובאמת הוביל יחד עם כולנו הצעה כל כך חשובה. אחרון חביב, היועץ המשפטי שלי – אני לא יודע, הינה, הוא כאן, דוד בבלי, יועץ החקיקה – שאפו, דוד, שאפו, שאפו, שאפו על העבודה גם לך, גם למנהלת הסיעה, גם לסגן המנהלת, לאביתר, לרוני, באמת אחד-אחד, איש-איש והפעילות שלו. אדוני, אני מקווה שההצעה הזאת תביא מחר לשחר חדש, למציאות אחרת, שאפשר יהיה להילחם בתופעה כל כך כואבת שפוגעת בימין כבשמאל, בדתיים כבחילונים – בכל עם ישראל. אנחנו נקווה שהכלי הזה שאנחנו נותנים הערב למשטרה ייתן לה את הכוח. לא שכחתי את חברי ראש הקואליציה. תודה מיוחדת לך, שאתה יושב כאן גם בשעה הזאת, מקשיב, מאזין, ובעיקר בעיקר דוחף את ההצעות האלה. זה רשום בהיסטוריה המשפטית, בהיסטוריה החוקית של מדינת ישראל גם על שמך, אדוני ראש הקואליציה; כמובן, לעוזרת הנאמנה שלך, שגם היא דחפה להצעה הזאת. תודה לכולם – לשרת התחבורה מירי רגב. זכינו לכהן בממשלה שהעבירה היום לפחות, לדעתי, יותר מארבעה, חמישה, שישה, שבעה חוקי משילות שאני מקווה שיביאו שחר חדש על מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק כנוסח הוועדה המשותפת. הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד סעיפים 1–2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. ההצעה עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יש. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא – ביקשו לברך. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תודה, תודה, תודה – אבא שבשמיים, תודה לך – – – אפשר להיכנס בהם. << דובר >> יצחק קרויזר (בשם הוועדה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר לביטחון לאומי, כבוד השרה, יושב-ראש סיעת עוצמה יהודית חבר הכנסת איתמר בן גביר, חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת חוקה, חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, יושבי-הראש של הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדה לביטחון לאומי – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (בשם הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כנסת נכבדה, זהו רגע מכונן בכנסת, רגע מכונן לאזרחי מדינת ישראל. אנו מביאים לכם היום בחזרה את הכבוד – לכם, החקלאים, לכם, הקבלנים, לכם, בעלי העסקים, לכם, האזרחים התמימים והטובים שיוצאים לעבודה מדי יום ועמל יומכם נגזל ונרמס ברגל גסה, וגם לנו, אזרחי המדינה, שלא מודעים לכך שהם נסחטים על ידי הפרוטקשן. כן, גם אתם נסחטים על ידי הפרוטקשן בלי שאתם מודעים לכך, מכיוון שכשקבלן או בעל עסק משלם פרוטקשן, הוא נאלץ לגלם את ההוצאות שלו בתוך ההכנסות, וזה עולה לנו, לכולנו, יותר. אנחנו מביאים בשורה – בשורה לכל אלה שנסחטו אבל שתקו כי פחדו; בשורה, כי אנחנו אומרים את הדבר הפשוט: אנחנו הריבון ואנחנו שולטים, לא אותם סחטנים שמשליטים טרור ופחד ברחובות. אזרחי מדינת ישראל, באנו לזקוף לכם היום את הראש ולהגיד: לא עוד. בהצעת חוק זו שאני מתכבד להביא לפניכם, תופעת גביית דמי החסות, ובלשון העממית "פרוטקשן", הינה מכת מדינה של ממש. חובה עלינו כמחוקקים לפעול כצו השעה לטובת אזרחי המדינה. כולנו מבינים כי מדובר בתופעה בעלת ממדים אדירים, ויעידו על כך הצעות חוק רבות שהוגשו על ידי חברי כנסת רבים בכנסת הזו ובכנסת שקדמה. חבריי חברי הכנסת, מי שהשתתף בסיורים שהובלנו יחד עם הוועדה ויחד עם השר בנושא הספציפי הזה – בוודאי, לא שכחנו את חבר הכנסת שמחה רוטמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, לא, ביקשתי הודעה אישית. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (בשם הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> הודעה אישית? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ביקשתי הודעה אישית. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (בשם הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, שניהל את הוועדה במקצועיות, בהגינות ובעמל רב, שלא יכולנו – כל מי שהשתתף בסיורים בהובלתו של השר ויושב-ראש הוועדה המשותפת ובסיורים שלנו, סיעת עוצמה יהודית, בנושא הזה של הטרור החקלאי והפרוטקשן, לא יכול להתעלם מהתופעה. כאשר לא היו מצלמות, נחשפו בפנינו אין-ספור סיפורים כואבים של בעלי עסקים אשר שיתפו בכאב ובפחד והקושי וההיקף הלא-נתפסים של התופעה הזאת. התופעה הזאת קיימת בכל רחבי הארץ, אולם בפריפריה הדרומית והצפונית בפרט. היא מאיימת על יסודות הסדר האזרחי, על משטר חוקי במדינה דמוקרטית. היא פועלת באופן עצמאי מעל החוק, ובעלי עסקים נענים לאיומים המופעלים עליהם מתוך חשש לביטחונם. העבריינים הפכו בעלי הבית. התופעה קיימת בתחומים רבים – בחקלאות, בבנייה, בעסקים קטנים, בעסקים גדולים – והנזק הוא נזק גדול ומשמעותי. כמו שאמרתי, בסוף זה מתגלגל גם אלינו, האזרחים, שנאלצים לשלם. דנו רבות בתופעה הבזויה הזאת, ואני רוצה להודות מקרב לב ללא מעט אנשים, אדוני היושב-ראש, שעמלו קשה מאוד בחודשים האחרונים בוועדה המשותפת כדי להביא את הצעת החוק הזאת: לחברי יושב-ראש הוועדה המשותפת חבר הכנסת שמחה רוטמן, חבר הכנסת צביקה פוגל, חבר הכנסת אלמוג כהן, חבר הכנסת ניסים ואטורי, שהיו שותפים בניהול הוועדה בתבונה, בנחישות וביעילות, ובזכותכם הגענו לרגע הזה; לעו"ד גור בליי, יועמ"ש הוועדה, ולעו"ד אפרת חקק, העוזרת המשפטית של הוועדה, על עבודה בשעות לא שגרתיות ובמסירות רבה; למר אייל קאופמן, מנהל הוועדה, ולצוות של הוועדה; לשר לביטחון לאומי יושב-ראש סיעת עוצמה יהודית חבר הכנסת איתמר בן גביר, שהאמין ותמך בחוק הזה לכל אורך הדרך, והיה הרוח התומכת מאחורי הצעת חוק זו; לעו"ד דוד בבלי, יועץ החקיקה של השר לביטחון לאומי, על עבודה מסורה בלי להרפות; לנציגת היועמ"ש של המשרד לביטחון לאומי עו"ד קרן אבירם; לצוות היועמ"שים של המשטרה בראשות סגן ניצב גלעד בהט; לצוות המשפטי של משרד המשפטים וכמובן לשר המשפטים יריב לוין; לחבריי חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שהיו שותפים לדיוני הוועדה ובאו לחזק ולהשתתף בהצבעות בקריאה שנייה ושלישית. ואחרונים חביבים – תודה רבה מקרב לב לצוות לשכתי המסור, שהיה שותף מלא לעבודה הקשה סביב הצעת החוק הזו, ובעיקר ליועצת החקיקה אורית סטבון, שעמלה רבות כדי שנגיע לרגע הזה. לסיכום, חבריי חברי הכנסת, כולנו מבינים כי תופעת הפרוטקשן היא תופעה רחבת היקף, וצריך לטפל בה טיפול שורש עמוק ונרחב, וכנבחרי ציבור מוטלת עלינו החובה כלפי אזרחי המדינה להחזיר את הביטחון האישי. כצו השעה אני קורא לכולכם להצביע היום איתי בהצעת חוק חשובה זו בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לפני שאני קורא לחבר הכנסת אלמוג כהן, נמצא איתנו פה ביציע אמיר מזאריב, יושב-ראש מועצת זרזיר, סגן אלוף במילואים, איש יוצא יחידות מובחרות; אני לא אציין את השמות כאן. תודה רבה לכל מי שגם במגזר – חלק גם סובלים מהעניין הזה. תודה רבה לכם. בבקשה, חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> כל חברי עוצמה יהודית עולים, מה קורה פה? בסדר, די, כבר – – – אחד לשני – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תפרגן גם למירי קצת. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> פרגנו לי מספיק היום. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. היום, חברים, עשינו היסטוריה. עשינו היסטוריה, כי לאחר שנים רבות שבהן בעלי העסקים והאנשים הפרטיים בנגב ובגליל נאנקים תחת עול הטרור הפלילי, תחת אותם עבריינים בזויים ושפלים, שלא יודעים מה זה לעבוד קשה, שלא יודעים מה זה להזיע בשביל הלחם שלהם, שלא יודעים מה זה מוסר, שלא יודעים לכבד את דרך אבותיהם, שחשבו שאנחנו פראיירים – האולם על פניו ריק, אבל אני רוצה לומר לכם, אני רואה אותו מלא: הוא מלא באנשים, הוא מלא בבעלי עסקים שהקימו עסקים לתפארת, שהזיעו, שלימדו את הילדים את העבודה, שהעסיקו מאות עובדים, שהוסיפו לכלכלה, שפיתחו את הנגב והגליל, ואז הגיעה חבורה של פורעים – חשוב לי רק להגיד שבעלי העסקים האלה לא רק יהודים, התופעה הזו קיימת גם במגזר הבדואי – ואז הגיעה חבורה של פורעים שהחליטו שהם אדוני הארץ, הם מחליטים מי משלם ומי לא משלם. ואני אומר לכם כאן קבל עם ועדה: זה רק הצעד הראשון עד שנרדוף אתכם, עד שנוריד אתכם עד עפר. אתם לא תטילו טרור על האנשים שעובדים בעמל יומם. תושבי הנגב, הבאנו כאן בשורה אדירה, אחת מתוך רבות. נמשיך לרדוף את הכנופיות של הטרור הפלילי עד שנביא שקט לנגב ולגליל. נחנוק את ארגוני הטרור הפלילי, את צינור החמצן הפיננסי שלהם, עד שהם יגידו: די, תעזבו אותנו. תודות בסוף. חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת חוקה, תודה על ליווי מקצועי, הגון, נחוש. זה לא מובן מאליו, ואני מודה לך מאוד. יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, מורנו הגדול צביקה פוגל, תודה רבה לך על שלא ויתרת, תודה שלא ויתרת עלינו, תודה שלא ויתרתם על תושבי הנגב. חברי ורעי יצחק קרויזר, אני מודה לך מאוד על הדרך, על הסיוע, על השותפות יד ביד, על עבודה קשה בוועדות. על אף כל הקשיים, הצלחנו היום להביא מזור לעשרות אלפי אנשים. יושב-ראש מפלגת עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר, אני מודה לך על האמון שנתת בנו, על היד שהושטת לנו, על התמיכה המלאה ללא סייג וללא שאלות. אמרת שמה שצריך הוא לקיים את הבטחת הבחירות שלנו. לכל היועצים המשפטיים, לכל מי שלקח חלק בחקיקה ההיסטורית הזו, אנחנו נמשיך ולא נוותר על הנגב, כי זה – היועצים המשפטיים, כמובן, דוד בבלי, האיש והאגדה, תודה רבה לך. אנשי לשכתי התותחים, שעמלים קשה וסובלים אותי יום-יום, תודה רבה גם לכם. אם שכחתי מישהו אני מתנצל, זה לא אישי, זה הפרעות קשב. אני רוצה לומר לתושבי הנגב: נמשיך ונלך איתכם יד ביד. התפקיד שלכם מהיום הוא לא לוותר, הוא לראות עתיד ורוד למען כל תושבי הנגב והגליל. תודה, אדוני היושב-ראש. תודה לשרה, שבעזרת השם תביא לנו רכבת ושדה תעופה לנגב. אנחנו, בעזרת השם, נהפוך את הנגב למרכז קיום בטבור הארץ. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלמוג כהן. אני רוצה להזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי, מיוזמי החוק. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> זה לא ייגמר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ייגמר, ייגמר. בסוף אנחנו נועלים את המליאה היום, אל תדאגי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתם מתנהגים כאילו יש לכם שוטרים שיאכפו את כל החוקים האלה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמח להיות חלק מהחוק הזה. הצמדתי את החוק שלי לקרויזר, שהיה החרוץ מביננו. אלמוג כהן, שמחה רוטמן, צביקה פוגל, הגיע הזמן שאנשים יבינו שיש כאן משילות, במדינה הזאת. הגיעה ממשלה, כנסת, שיש בה חברים מאוד נחושים, לוחמים אחד-אחד. זה לא היה עד היום. אנחנו מאוד נחושים להביא למשילות, לריבונות, בנגב, בגליל, בגולן. אנחנו, חברי הכנסת, שלושת היוזמים, נמצאים בתוך התופת הזאת – בתוך התופת של עבריינים שמאיימים על אנשים, על השכנים, על החברים שלנו. כולנו, ארבעתנו נמצאים – גם צביקה פוגל, אלמוג כהן, אני, קרויזר – אנחנו, שגרים בגולן, מקבלים את האיומים האלה יום-יום, שעה-שעה. החברים שלנו – הם מגיעים לשכנים, אנשים לא עבדו דקה בחיים שלהם, ובאים לגבות כסף. יש לי הודעה אחת בשבילכם: נגמר הסרט. אנחנו לא פוחדים מאף אחד, אנחנו נחושים, ואתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים – זה לא יהיה. לא יהיו יותר האיומים האלה. נגמרה העבריינות של הפרוטקשן. אנחנו נחושים להילחם. נביא עוד חוקים והבאנו חוקים ויש חוקים בדרך. היום הוכחנו לכם: הממשלה הזאת, הכנסת, הקואליציה בראשות אופיר כץ, עושות עבודה נפלאה. תודה רבה לכולם. אוהב אתכם. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אחרון המברכים – יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, מיוזמי החוק, חבר הכנסת שמחה רוטמן; לא יוזם החוק אבל ועדה משותפת. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אז אני לא אחזור על דברי התודות והברכות, כי אני מצטרף לכולם. אני רוצה כן להגיד, מי שישב על החוק הזה – אני רואה פה את האנשים שמחייכים. צביקה, באמת מגיעה לו תודה מיוחדת, מעבר לכל התודות שהוא קיבל. הישיבות הרבות – אנשים באו אליי ואמרו: מה אתם עושים ישיבה שנראית כמו ישיבת ועדה, אבל רק ישיבות ההכנה – איזו יסודיות בהכנה לפני, כדי לדאוג שכולם יכירו וידעו לאן מתקדמים, לאן הולכים, איך לוקחים הצעת חוק שהייתה על השולחן בהתחלה ברמת הרעיון ולאט-לאט בונים אותה ועושים ממנה משהו שבאמת יודע לתת מענה גם בסוגיית עונשי המינימום, גם בסוגיית החזקה הראייתית, גם בסוגיית החילוט האזרחי שהתווסף, ועם הלחץ והכול, ובסוף הכול קורם עור וגידים; וכמובן ליצחק קרויזר, חבר הכנסת, שאנרג'ייזר זה מילה עדינה. הוא ישב פה, חילק כאן ברכות לכולם – באמת מסירות שלא ראיתי כדוגמתה. תודה רבה; אופיר, שהתגייס לטובת הדבר הזה, פינה זמן, יצר ישיבות מליאה מיוחדות רק כדי שהדבר זה יתכנס ויתקדם רק מתוך הבנה. צריך לומר גם מילה טובה לאופוזיציה. אני רוצה לחבר אתכם שנייה לשני דברים, ואני חושב שהדברים האלה לא היו קורים בלי גופים שבאמת מצליחים. אנחנו לפעמים בכנסת – לא יודע אם אתם יודעים, לפעמים יש מריבות בכנסת, יש מתחים, יש לחצים. זה לא קורה הרבה, אבל גם זה קיים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חצי מזה בוועדה שלך. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> בוא בוא בוא, אופיר, הייתי גם אצלך בוועדה, הכול בסדר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ו-10% שנשארו בוועדת החוקה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כן. אבל באמת הדברים האלה בין היתר קורים בזכות הגופים של החברה האזרחית. בתור מי שהגיע מארגון כזה, אני רואה לעצמי חובה קדושה להזכיר אותם. היה פה גם את רגבים וגם את השומר החדש וגם את היוגב וגם את נשיאות המגזר העסקי עם הגר יהב, שישבה פה בכל הישיבות וישבה לכולנו, ברוך השם, על הווריד כדי שהדבר הזה יקרה, וכתוצאה מהדבר הזה הצלחנו להביא חוק. אומרים: מריבות; אומרים: מתחים; אומרים: לחצים. הייתה תמונה סוריאליסטית לחלוטין של ההצבעה האחרונה בוועדה בחוק הזה. זה היה בין שתי ישיבות על נושא הסבירות. בישיבות בנושא הסבירות, מי שמסתכל על החדר חושב שאנחנו לא יכולים להסכים על כלום, עוד שנייה חונקים אחד את השני, מריבות וצעקות. לא יכולים להסכים על כלום. בין ישיבה על סבירות לישיבה על סבירות יושבים כולם, מגיעים – באמת, זה היה מחזה – יושבים מהמשותפת, מיש עתיד, מרע"מ, מעוצמה יהודית, מהציונות הדתית, מהליכוד, כל סיעה שלחה נציג, כולם באו ובירכו, כולם הבינו את גודל השעה והתאחדו והגישו חוק שלא היה טריוויאלי לעשות בכלל. אני שמח על הזכות שהייתה לי לעשות את זה. אפשר להגיד שוב, למרות כל התודות של כולם, מגיעה לאפרת תודה מיוחדת, שבאמת, גם כשאנחנו עם ההצבעות של בעד–נגד על הסבירות, עם עיניים טרוטות, היא רודפת אחרי עם דפים, היא אומרת: את זה עכשיו אישרו ממשרד הבט"פ. מה אתה אומר, יהיה או לא יהיה? תקבע ישיבה למחר. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> שמחה, מה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> ותודה רבה לשרה מירי רגב, שבלעדיה אני לא אדע שאני צריך לסיים לדבר. תודה רבה. וכמובן, לכל המציעים, תודה רבה לכולם. אני שמח על החלק – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פעם ראשונה תורנית והיא מזרזת את כולם. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> בגלל שהשרה רגב היא השרה התורנית, יש לי רק עוד עשר שעות דיבור קצר של פיליבסטר עד שאסיים. תודה רבה לכולם. אני מקווה שהחוק הזה ייכנס לפעולה כמה שיותר מהר. אנחנו עשינו את העבודה שלנו בכנסת. עכשיו הכדור עובר למגרש של המשטרה ולשר לביטחון לאומי, ולוועדה לביטחון לאומי לפקח שהדברים האלה מתבצעים. הכנסנו פה חובות דיווח די חריגות, שאנחנו נקבל דיווח על החוק הזה כל חצי שנה. אנחנו חוקקנו את החוק הזה כדי שהוא ייושם, ואנחנו נשגיח ונדאג שככה זה יהיה בכוחות משותפים, קואליציה-אופוזיציה, בשביל כל האזרחים וגם בשביל המועצות והתושבים. ותודה לראש מועצת זרזיר, שגם בא לזרז בדבר הזה. הדבר הזה חשוב לכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אגב, יושב-ראש המועצה של זרזיר הוא יושב-ראש הרשויות הבדואיות בצפון. תודה רבה. הוגשו מספר – סליחה, זהו. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 67), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' כ/924; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 64, חוב' ל"ה, ישיבה 98; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 67), התשפ"ג–2023. חבר הכנסת אוריאל בוסו, יושב-ראש ועדת הבריאות, יציג את החוק. כמעט דילגתי עליך, תשמע. << דובר >> אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אם עד עכשיו חשבת ששמעת חוקים חברתיים, יושב-ראש הקואליציה, אני לא יודע אם יש משהו יותר סמלי מלסיים את מושב הקיץ בחוק יותר חברתי מהחוק הזה. תקשיבו טוב על מה מדובר. הצעת החוק שמונחת לפנינו, חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 67), מקורה בהצעת חוק פרטית שיזמה חברת הכנסת חווה אתי עטייה, ואני רוצה להגיד לך הערב מזל טוב. מי שראה אותה בוועדה כשהיא רק מדברת על החוק ופשוט פורצת בבכי – ואם היא תעלה לכאן אתם תראו את הרגישות שלה – אני חושב שמדובר בהצעת החוק הכי חברתית שהוועדה הזאת הובילה. כיום, אדם שנוסע באמבולנס לבית חולים, חולה דיאליזה או חולה אונקולוגי, מקבל החזר 50% או החזר מלא, וגם אדם שמוסע בטיפול נמרץ, ואז הוא מאושפז ולא צריך לשלם. אבל מה קורה לגבי אדם, לא עליכם, שנסע לבית חולים ובסוף נפטר? המשפחה יושבת שבעה. חודש אחר כך אפילו מקבלים החזר על האמבולנס, והאדם זה כבר לא קיים. הצעת החוק הזאת קובעת שלא ישולמו דמי אמבולנס. יתרה מזו, השרה רגב, תדעי לך שיש מצב שאנשים סיעודיים מעל גיל 80 ברמת סיעוד בדרגות 5 ו-6 חושבים פעמיים אם להזמין אמבולנס והם נשארים בבית, ולפעמים מדובר בפיקוח נפש, כי הם אומרים: אם אני אסע ובסוף לא אתאשפז, אני אצטרך לשלם דמי אמבולנס. הצעת החוק החברתית הזאת קובעת שאדם מעל גיל 80 ברמות סיעוד 5 ו-6 בדרגות של ביטוח לאומי, יקבל החזר של לפחות 50% מההוצאה על האמבולנס, כדי שלא יהיה להם את הספק אם להזמין אמבולנס. זו הצעת החוק שחברת הכנסת אתי עטייה נלחמה עליה, הלכה לאוצר והביאה כספים ותיקנה. אני שמח שהתעקשתי להביא את הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ושלישית. במהלך הדיונים שקיימנו בוועדה, הועלתה הסוגיה של מתן החזרים בחברות אחרות, של איחוד אמבולנסים, מעבר למד"א. אני מוכרח לומר שהוועדה דנה שעות ארוכות, ולאחר שהוצגו שאלות, שלא לגמרי הסתמכו, בכל זאת נענינו לבקשת האוצר ופיצלנו את הצעת החוק. אני מודיע שהוועדה תמשיך לדון בסעיף הזה בשביל להרחיב את זה, כדי שתהיה תחרות, וכולם יוכלו לקבל את ההחזר באמבולנסים נוספים, מעבר למד"א. לכן, אני מבקש לומר שהצעת החוק חברתית וחשובה, שמסייעת למבוטחים ומחזירה להם את דמי הנסיעה באמבולנס, זה מתבקש וצודק. אני מבקש להודות לך, חברת הכנסת אתי עטייה, על המסירות ועל הנחישות. יישר כוחך. כמובן שלהצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור, אבל אני מבין שכולן מוסרות. חברי הכנסת, לפני שאני מסיים, מכיוון שזו הצעת החוק האחרונה בסדר-היום ובמושב הזה, ובכלל הוועדה היום העלתה ארבעה חוקים במליאת הכנסת, אני מבקש להודות לכל חברי ועדת הבריאות, שעובדים יחד למען אזרחי ישראל, קואליציה ואופוזיציה כאחד – חברי הכנסת יאנה מזרסקי, משה רוט, אחמד טיבי, יאסר חוג'יראת, לימור סון הר מלך, רון כץ, ניסים ואטורי, קטי שטרית, אושר שקלים, צבי סוכות, חילי טרופר וממלא יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יונתן מישרקי, שעושים יחד עבודה קשה ואינטנסיבית. לכל השותפים שלנו במשרדי הממשלה – משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד המשפטים – שעובדים איתנו ברמה יום-יומית כתף אל כתף כדי להגיע להסכמות ותיאומים נרחבים – וראיתם היום את הצעות החוק הדרמטיות וההיסטוריות שעברו היום. ללא תיאום והסכמה בין כולם לא היינו מגיעים לכך, ואני מודה להם. תודה גדולה ליושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה וכמובן ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ – לולא התמיכה שלך והסיוע, כל מה שקרה היום לא היה קורה – כמובן שביחד עם חברת הכנסת מירב בן ארי, שתמיד ראתה למול עיניה דברים חשובים וחברתיים ונתנה את ההסכמה של האופוזיציה. זה לא מובן מאליו. למי שנמצאים מאחורי הקלעים ודואגים למימוש כל העשייה שניתן היה לראות היום במליאה: לצוות ועדת הבריאות – למנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל, לרכזיות הוועדה רינת בניטה ושירה טחן ולדובר אורי מיכאל, לראש צוות תחום בריאות שלי לוי, לצוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לצוות הלשכה המשפטית – עו"ד נועה בן שבת, היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ענת מימון, עו"ד יעל סלנט ועו"ד נתן פרלמן ואריאל צרפתי; לעובדי הכנסת – לצלמים, לעובדי ערוץ הכנסת, אנשי הזום והרשמים הפרלמנטריים ואנשי משמר הכנסת, שבלעדיכם אי-אפשר אפילו לפתוח את הוועדות, ואנחנו מודים לכם על כך; לצוות שלי – לראש המטה המקצועי עו"ד יעקב שטרן, ליועץ מאיר פנחס, לעוזרים וגם ליועצים נתי בן יוסף וראובן הופמן. תודה לכולם. אני מודה לכל חברי הכנסת. ליושב-ראש הסיעה חבר הכנסת ינון אזולאי, תודה לך על התמיכה לאורך כל המושב החשוב והמכונן הזה. לכם, חברי הכנסת, תודה רבה, וכמובן למזכיר הכנסת דן מרזוק ולסגנית. אתם עושים עבודה נפלאה, והתמיכה שלכם בשותפות שלי גם כיושב-ראש המליאה וגם כיושב-ראש ועדה – תודה לכם. תודה לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה כמובן ליושב-ראש ועדת הבריאות אוריאל בוסו על עבודה – באמת חרוץ מאוד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הנמרץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למדתי את זה בישיבה איתו בוועדת הבריאות. תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עבודה full time. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוגשו הסתייגויות להצעת החוק, של קבוצת יש עתיד – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיד משהו לפני. אני יכולה לדבר כמסתייגת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כמסתייגת. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני אחרי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט חייבת לעלות לכאן, למרות שאנחנו כבר בזמן פציעות של הפציעות, ולהגיד תודה בשם האופוזיציה, כי דיבר ינון, דיבר בוסו ודיברו כאן הרבה חברי כנסת, וגם אני – הכול בסדר, וחברי האופוזיציה תומכים, וזה שהם לא פה מתנגדים, זה כי אנחנו באמת תומכים – רוצה להגיד תודה באמת לעובדי הכנסת, למזכיר הכנסת, לדן, לכל הצוות שלו, להגיד תודה למשמר, לסדרנים ולאנשים שנמצאים כאן שעות, וגם לכל הצוותים שלנו, למזכירות הסיעות, למנהלות הסיעות, לאנשים ונשים שעושים כאן שעות בשביל לסייע לנו, לעובדי הכנסת. אם יש משהו שלמדתי כשהגעתי לכנסת זה שבאמת זה מקום שכל העובדים כאן – מירי, גם את בטח תסכימי – עושים הכול כדי שהח"כים יצליחו, ממש כולם, ממנכ"ל הכנסת ועד העובדים, באמת. את מי שכחתי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אופיר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אל תדאג. אני כבר פגעתי לו בפריימריז כמה פעמים ואני לא רוצה עוד פעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא צריך. תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא כבר מכיר אותי. העניין הזה, שיש כאן עובדים שנמצאים מאחורינו בכל השעות וכל הלילות, זה משהו שאנחנו הרבה פעמים לא מספיק מכירים תודה. אז ביום האחרון, בחוק האחרון, ובטח בחוק החשוב זה – להגיד תודה לכל עובדי הכנסת ולכל האנשים שמלווים אותנו כדי שאנחנו נצליח. כן, תודה גם ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שהכנס הזה – לפעמים יש ימים כמו היום שיכולים להראות לכם שאפשר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מירב, גם למרפאת הכנסת, לעובדים שלה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, נראה לי גם. תודה רבה. תודה. תודה לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ההסתייגויות הוסרו, ולכן אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הסרתי את ההסתייגות. השרה יכולה לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בטח, עמדת הממשלה. היא עסוקה בלהניח עכשיו רכבות מהירות מהצפון עד לדרום. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> בהחלט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מחכים לזה אצלנו. בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, מירב, חבריי כאן בקואליציה שנשארו – את הנציגה היחידה מהאופוזיציה שנשארה כאן, מירב, אז יישר כוח. אני מנצלת את ההזדמנות הזאת שהיום אנחנו סוגרים את המושב הזה כדי להודות לכל חברי וחברות הכנסת, לשרים ולשרות, על עבודה מצוינת שנעשתה במושב הזה. רק הבוקר הבאנו בממשלה הצעת מחליטים של חיבור מדינת ישראל מקריית שמונה עד אילת. זה חלום שהפך למציאות. זה לא היה ברור מאליו. ללא ההתערבות של ראש הממשלה נתניהו, אנחנו לא היינו מצליחים להביא את החזון הזה. איך אמרתי לסמוטריץ' היום? המלחמות איתו מביאות בסוף דברים טובים, אז הצלחנו באמת להביא את ההחלטה הזאת. זו בשורה אדירה לאזרחי מדינת ישראל, שאדם שגר בקריית שמונה יוכל לעבוד בתל אביב ושאדם שגר בתל אביב יוכל לעבודה בדימונה ולנסוע ממקום למקום. זה מביא לפיזור תעסוקה, לפיזור האוכלוסייה ולמוביליות חברתית. זה שינוי אדיר בחברה הישראלית. כמובן, בעזרת השם תהיה גם רכבת מבית שאן לכיוון ירדן, ערב הסעודית והמפרץ, ממפרץ למפרץ. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה עם האוטו? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> זו תוכנית גרנדיוזית שבסופו של דבר מחברת את מדינת ישראל גם לאורך וגם לרוחב. אני רוצה לתת עוד בשורה שהיא חשובה מאוד ולהודות כאן גם לחברי מקלב, סגן השרה, שהבאנו איגום משאבים ועצרנו את עליית המחירים של 12% בתחבורה הציבורית – עלייה שהיא באמת גזרה קשה על הציבור, וזו עוד ירושה מהממשלה הקודמת. לא רק שעצרנו את עליית המחירים, גם הבאנו להנחות משמעותיות לכלל אזרחי ישראל, ואנחנו נציג את זה כמובן בצורה מסודרת לאחר שנאשר את זה בוועדת המחירים. לסיום, אני רוצה באמת להודות לכולם, ולהגיד שהיה מושב לא פשוט. אני יודעת שעניין הרפורמה חילק ככה הרבה מאוד משפחות והרבה מאוד חברים, שחלק הם בעד הרפורמה וחלק נגד הרפורמה. אבל דבר אחד ברור: יש ממשלה בישראל ויש כנסת בישראל. 64 הצביעו בעד הרפורמה. אנחנו כמובן רוצים להגיע להסכמות, ואמר את זה ראש הממשלה, רוצים להגיע לפשרות, אבל בסופו של יום יש לנו אג'נדה, נבחרנו בעד אג'נדה. אנחנו רוצים לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט, וזה מה שאנחנו נעשה. אני מקווה שהפגרה הזאת תאפשר לכולם רגע לחשוב, להיכנס פנימה, לעשות דברים ביחד, כי יש לנו רק מדינה אחת, רק עם אחד ורק צבא אחד. בעניין הזה אני רוצה לסיים ולהגיד תודה לך, אופיר, יושב-ראש הקואליציה, שהובלת את המושב הזה ביד רמה, עם אתגרים לא פשוטים, ועשית את זה בצורה מצוינת. אני רוצה להודות לכל צוות הסיעה בראשותה של עליזה, לכל חברות וחברי הכנסת, לשרים ולשרות, לעובדי ולעובדות משכן הכנסת. היום האחרון הזה הראה שאפשר לעשות הרבה מאוד דברים ביחד. אם יש קצת רצון ואם כל אחד מוותר קצת על האגו אפשר לעשות את זה, אז בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשרה מירי רגב, שרת התחבורה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. אני אתן לכם תזכורת אחרי כל הדיבורים שלנו – הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 67), התשפ"ג–2023. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד סעיף 1 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שבעה בעד. אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 67), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 67), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חברי הכנסת, תם סדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, היא רוצה לברך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בבקשה. חברת הכנסת אתי עטייה תברך, האחרונה שלנו בדוברים למושב הזה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> מירב, חכי, אני רוצה לברך אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אשאר בשבילך, נשארתי עד עכשיו. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לך, כי אילולא את זה לא היה עובר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, ברשותכם, אין מתאים ונכון יותר עבורי ברגע המרגש והמיוחד הזה מאשר לברך יחד איתכם: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כידוע לכם, חזרתי לכנסת ישראל בזכות החוק הנורבגי. האמת היא ששמחתי לחזור ולמלא את שליחותי הציבורית, בראש ובראשונה כדי להשלים את המלאכה שקיבלתי על עצמי בקידום הצעת החוק הזאת, שלא הספקתי לסיימה בכנסת הקודמת. אני כל כך שמחה ונרגשת לנעול את מושב הקיץ בהצעת החוק שלי, שסוף-סוף אני זוכה להעביר את החוק החברתי החשוב שיזמתי. בדרך כלל אנו מחוקקים לאחר שחווינו אירועים בחיי היום-יום. על הצורך בחוק זה למדתי כאשר הוריי, זכרם לברכה, נאלצו כל כמה ימים – סליחה, אני לא יכולה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הכול בסדר, אתי. הכול בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, שתי מים ותמשיכי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתי, אתי, זה קרה גם לי. תנשמי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> פשוט תמשיכי, יקרה, תמשיכי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תנשמי, אנחנו כאן. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברור, הנושא אישי, וזה מאוד מרגש. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> על הצורך בחוק זה למדתי כאשר הוריי, זכרם לברכה, נאלצו כל כמה ימים לנסוע – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני עברתי את זה היום. תנשמי דקה, הכול בסדר, נחכה לך. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> על הצורך בחוק זה למדתי כאשר הוריי ז"ל נאלצו כל כמה ימים לנסוע באמבולנס לבית החולים. נוכחתי לדעת שהעלויות ששילמו לאמבולנס היו רבות וגבוהות. מן החוויות עם הוריי ז"ל הבנתי עד כמה העלויות של האמבולנס פוגעות בקשישים. על מצבם הכלכלי של קשישים אין צורך לדבר; מצבם ידוע לכול. זה שנתיים אני עמלה על הצעת החוק הזאת, והיום סוף-סוף החוק נכנס לספר החוקים. החוק שאושר טומן בחובו בשורה חברתית משמעותית לקשישים סיעודיים המקבלים הבטחת הכנסה ונזקקים לשירותי אמבולנס רבים, וגם מיטיב עם השכבות החלשות וכן עם משפחות של חולים שלצערן נפטרו. החוק נועד לתקן עוול הקיים שנים במצב החוקי הקיים כיום. החוק אושר היום הודות ליו"ר הוועדה חבר הכנסת אוריאל בוסו. אדוני יושב-ראש הוועדה, הופתעתי לטובה מהמהלך היצירתי שעשית לקידום החוק בכך שפיצלת את הצעת החוק לשני חלקים. כמעט שוויתרתי ורציתי לדחות את החוק. היו עליי לחצים גדולים ממשרד האוצר למשוך את החוק ולקחת את 6 מיליון השקלים ולנתב אותם לטובת העיוורים, לתסמונת דאון או לנכים. אך – אני ממש מודה לך, בוסו – לא הסכמת ולא ויתרת, ואמרת: בלי נדר, אני מעביר לך את החוק עד סוף המושב הזה, וכך היה. יישר כוח, קבל את הערכתי הכנה. היה קשה מאוד להעביר את החוק. כנראה שאין מקריות, ולא בכדי אנחנו מעבירים היום את הצעת החוק לאחר שקראנו אתמול, בשבת, את פרשת השבוע ואתחנן. כמה תחנונים וכמה מאמצים היו במסע החקיקה. לעיתים כבר חששתי שכמו שנאמר בפרשה, גם אני אעלה על ראש הפסגה ואראה את הארץ המובטחת רק מרחוק, ולא אזכה לראות בעצמי את החוק מאושר בקריאה שנייה ושלישית. בתחילה היו נוסחים רבים להצעת החוק. נתקלתי בקשיים רבים זה שנתיים: להעביר את החוק מול משרד הבריאות, קופות החולים, בעקבות השאלה על מי יחול החוק – מרותקים למיטה, מרותקים לבית, מתניידים בכיסאות גלגלים, מטופלי דיאליזה, חולים אונקולוגיים? בסופו של דבר ניצחה הקטגוריה הנ"ל. מדובר בהצעת חוק שעלותה 6 מיליון שקלים. חשוב לי לציין פעם נוספת כי את הצעת החוק קידמתי לזכר הוריי, זכרם לברכה, נוכח חוויה אישית שעברתי איתם. הוריי נזקקו רבות לשירותי אמבולנס, ולצערנו קצבת הזקנה שלהם נוצלה כולה לתשלום אגרת אמבולנסים. לצערי הרב אני עדה כי לפני שהקשיש מחליט להזמין את האמבולנס, הוא שוקל אם יוכל לעמוד במימון האמבולנס. לעיתים הקשיש צריך לבחור בין הזמנת אמבולנס ובין רכישת תרופות שאינן בסל התרופות. זה מצב בלתי נתפס שאנחנו היום מפסיקים להשלים איתו. אני מקווה שהחוק שעבר יעזור להם להתקיים בכבוד, כפי שמגיע להם. אני פונה מכאן לשר הבריאות, ליו"ר ועדת הבריאות, למשרד הבריאות, להרחיב את החוק ולהחילו על עוד אוכלוסיות, ולהוזיל הוזלה משמעותית את המחירים הגבוהים והבלתי-סבירים של שירותי האמבולנס. כיום פועלים ספקים של שירותי אמבולנס, בכללם אגודת מגן דוד אדום ועוד כ-158 חברות וארגונים נוספים. אני מצדדת בהגברת התחרות בין כל חברות האמבולנס ובהורדת יוקר המחיה בעקבות הוספת חברות למתן שירותי אמבולנס. אדוני יושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה שהשתתפו בדיונים, אני מודה לכם שנית – חבר הכנסת משה רוט, חברת הכנסת טטיאנה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, חבר הכנסת אחמד טיבי, שליוויתם אותי מאישור החלת דין הרציפות ועד לאישורה הערב במליאה. אדוני היושב-ראש, הובלת את הדיונים, כמו שמירי רגב אמרה, ביד רמה. אני אהבתי את זה. אני מודה לשר הבריאות חבר הכנסת משה ארבל על תרומתו הרבה להגיע לעמק השווה בין המשרדים השונים; אני מודה גם לשר המשפטים יריב לוין; אני מודה לשר התיירות חבר הכנסת חיים כץ; אני מודה לך בהזדמנות הזאת, גברתי השרה מירי רגב; אני רוצה לציין לשבח את יו"ר הקואליציה, שהובלת את המושב ביד רמה, בסובלנות – זה לא פשוט – וגם לך, חברת הכנסת בן ארי; לכל מנהלי הסיעות והאופוזיציה שתמכו בכך שההצעה תובא היום לאישור המליאה, לפני היציאה לפגרת הקיץ. חברת הכנסת מירב בן ארי, ריגשת אותי היום. גיליתי שאת עם הרבה חמלה ואת פועלת עם הרבה לב ונשמה. ואי-אפשר לשכוח גם את חבר הכנסת ינון אזולאי. תודות למשרד הבריאות: ד"ר אירית לקסר, ראש אגף גריאטריה במשרד הבריאות, וד"ר הדר אלעד; תודות למשרד האוצר: מר יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים, רועי רייכר, רפרנט הבריאות, ואי-אפשר לשכוח גם את הגב' תמר צין. לצוות הנפלא של ועדת הבריאות, עו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית בוועדה, ועו"ד נועה בן שבת, היועצת המשפטית של הוועדה, לעו"ד יעקב שטרן, היועץ שלך לחקיקה, ולגב' מיכל דיבנר-כרמל, מנהלת הוועדה. אי-אפשר שלא להודות לאלי בין, מנכ"ל מד"א; למר משה טייטלבאום, יושב-ראש איחוד הצלה; למר אפי פלדמן, יושב-ראש איחוד האמבולנסים; ליועץ המשפטי של איחוד הצלה מר אוריה לוז. תודה גם לגב' נטע מולכו, העוזרת הנאמנה של אופיר, ולצוות הנפלא, עליזה בראשי, דניאל שמש, אוריאל אלביליה, וגם לצוות המסור שלי, נוי חממה, זיו ברבי ויוסי דרבקין, ולכל העוסקים במלאכה. מאחלת לכולנו פגרת קיץ מהנה. חזרו בשלום, בכוחות מחודשים. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> כל הכבוד לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נשארנו בשבילך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ריגשת מאוד. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> נשארתי רק בגלל ההורים שלך. רק בגלל ההורים שלך – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מודה למזכיר הכנסת, לסגניתו ראדה, ליושב-ראש הכנסת והסגנים, לעובדי הכנסת כולם, לסדרנים, למאבטחים, בראשות המנכ"ל וסגניו. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני א' בחשוון התשפ"ד, 16 באוקטובר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:51. << סיום >>