דברי הכנסת
דברי הכנסת
א / מושב ראשון / ישיבה א' /
י"א בניסן התשע"ה / 31 במרס 2015 /1
חוברת א'
ישיבה א'
הישיבה הראשונה של הכנסת העשרים
יום שלישי, י"א בניסן התשע"ה (31 במרס 2015)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
פתיחת הכנסת העשרים 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
נשיא המדינה ראובן ריבלין: 3
נאום נשיא המדינה ראובן ריבלין 3
נשיא המדינה ראובן ריבלין: 3
הצהרת אמונים של חבר הכנסת עמיר פרץ 7
נשיא המדינה ראובן ריבלין: 7
קריאת פרק קכ"ב בתהילים וקטעים מההכרזה על הקמת מדינת ישראל 8
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8
דברי פתיחה של ממלא תפקיד יושב-ראש הכנסת עמיר פרץ 8
היו"ר עמיר פרץ: 8
הצהרת אמונים של חברי הכנסת העשרים 12
היו"ר עמיר פרץ: 12
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 13
הודעת ממלא תפקיד יושב-ראש הכנסת על הטלת התפקיד להרכיב את הממשלה 18
הרכב הוועדה המסדרת 20
זאב אלקין (יו"ר הוועדה המסדרת): 20
בחירת יושב-ראש הכנסת 22
היו"ר עמיר פרץ: 22
היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 24
הודעת הממשלה על מינוי ראש הממשלה לתפקידי שרים שחדלו לכהן ועל מינוי סגני שרים 27
סגן שר במשרד ראש הממשלה אופיר אקוניס: 27
הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת 29
זאב אלקין (יו"ר הוועדה המסדרת): 29
<פתיחת הכנסת העשרים>
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
קהל נכבד, שקט בבקשה. הטקס מתחיל, נא לשבת. רבותי, הטקס מתחיל.
אבקש מהקהל לקום. כבוד הנשיא!
(חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.)
(תרועת חצוצרות)
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
נא לשבת.
<נשיא המדינה ראובן ריבלין:>
אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של הכנסת העשרים. היום יום שלישי, י"א בניסן התשע"ה, 31 בחודש מרס 2015 למניינם.
<נאום נשיא המדינה ראובן ריבלין>
<נשיא המדינה ראובן ריבלין:>
אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה; נשיאת בית-המשפט העליון מרים נאור ומר אריה נאור; שופטי ישראל; ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג ורעייתו מיכל; יושב-ראש הכנסת התשע-עשרה חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; ותיק חברי הכנסת עמיר פרץ ורעייתו אחלמה; הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו; יושבי-ראש הכנסת לשעבר; שרי הממשלה; חברי הכנסת לשעבר; שרים לשעבר; חברות וחברי הכנסת אשר נבחרו לכנסת העשרים; היועץ המשפטי לממשלה עורך-דין יהודה וינשטיין; מבקר המדינה השופט יוסף שפירא ומבקרי המדינה בעבר השופט אליעזר גולדברג והשופט מיכה לינדנשטראוס ורעיותיהם; נגידת בנק ישראל קרנית פלוג; ראש העיר ירושלים ניר ברקת; ראשי הסיעות הנבחרות של הכנסת העשרים; מכובדי סגל א' של המדינה; ראשי הנציגויות הזרות בישראל; ראשי העדות הדתיות בישראל; גברתי מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ; היועץ המשפטי לכנסת עורך-דין איל ינון; קצין הכנסת יוסף גריף; מזכ"ץ הנשיא, תת-אלוף חסון חסון; מנכ"ל בית הנשיא הראל טובי; מנכ"ל הכנסת רונן פלוט; משפחות שכולות; מכובדי כולם, ביום הבוחר האחרון הוכיחה שוב הדמוקרטיה הישראלית שהיא חזקה, בועטת ובלתי צפויה. בכרמיאל ובנצרת, בבני-ברק ובתל-אביב, באריאל ובכוכב-יאיר, בנחל-עוז, ברהט ובנתיבות, בירושלים ובארץ כולה יצאו מיליוני אזרחים ואזרחיות להרכיב את הפסיפס הישראלי של הכנסת העשרים. ביום דין הבוחר הם קבעו מי ינוח ומי ינוע, מי יישפל ומי ירוּם. גזר-דינם הוא שעיצב את פני הכנסת הזאת, ומכוחה – את פניה ועתידה של מדינת ישראל לשנים הבאות.
חברי, טרם הושלמה המשימה, כל עוד לא הושבעה ממשלה בפני כנסת נבחרת זו. אני מפציר בכל הצדדים הנוגעים בדבר לחתור לסיום המשא-ומתן הקואליציוני בהקדם. המערכת הציבורית סובלת משיתוק זה חודשים ארוכים, ויש לאפשר לה לשוב ולתפקד. כל יום שעובר גובה מהעם בישראל מחיר יקר.
חברי וחברותי, אנו עומדים בערב חג הפסח, הוא חג החירות. שלושה דברים מגדירים את מהותו של החג: פסח, מצה ומרור. כך, ישנם שלושה דברים שעליהם עומד הבית הזה: על השליחות הציבורית, על ייצוג פניה של הישראליות המשתנה ועל האחריות שבהכרעה. חברי וחברותי, אתם – אתן ואתם – שליחיו של הציבור.
במהלך מערכת הבחירות נדמה היה לפעמים שהדרמה מתחוללת בין הפוליטיקאים לבין עצמם, בין הפוליטיקאים לתקשורת, בין קמפיינים לספינים, בין "הם" ל"אתם" ו"אנחנו". אבל כעת, משתמו ההתכתשויות, הגיע הזמן לשוב אל השחקנים הראשיים – אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל.
לא, לא אתם היושבים כאן, יקירי חברות וחברי הכנסת, המפסידים או המנצחים, אלא הם; הם, שבשליחותם אנו פועלים כמשרתי ציבור, ולא כנבחרים מורמים מעם. יושבים כאן היום לא מעט חברי כנסת חדשים. דעו לכם, הבית הזה הוא בית זכוכית, אולם קירות הבית הזה שקופים לא רק בשל עיני העם הנשואות לכאן, אלא כדי שעיניכם יהיו נשואות אל העם, אל הציבור שאתם נציגיו, אל העם שאתם עכשיו משרתיו. אל תשאירו את כאבי העם הזה ודרישותיו מחוץ לכותלי המשכן – את כאבם של חסרי הדיור וחסרי הישע; את מצוקתם של העובדים העניים; את דרישותיהם של העובדים הלא-מתוגמלים; את חששם המתמשך של תושבי עוטף-עזה. הביאו אותם אתכם לישיבות הסיעה, לחדרי הוועדות, למליאה הזאת. אל תשכחו לרגע מי שלח אתכם לכאן. אמון הציבור הוא הנכס היקר ביותר שיש בדמוקרטיה, והאמון הזה נתון עכשיו בידי כל אחת ואחד מכם.
נכבדי, היסוד השני שעליו עומד הבית הזה הוא ייצוג פניה של הישראליות המתהווה והמשתנה עם השנים. במהלך ההתייעצויות שהתקיימו בשבוע שעבר ישבתי עם נציגי כל סיעות הבית הנבחרות, נציגי מגוון האידיאולוגיות והמגזרים בחברה הישראלית. ישבתי עמם לא רק כנשיא אלא גם, ובעיקר, כחבר ותיק, כאוזן קשבת. הרגשתי כיצד כל רשימה, ללא יוצא מן הכלל, מגיעה אלי חבוטה וחבולה, נושאת עמה כאב או עלבון, בשם הציבור שאותו היא מייצגת. "מצעד החבוטים", כך כתב וכך כינה זאת עיתונאי חד לשון.
במיוחד לכדה את אוזני הערתו של ידידי חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן; הוא שאל אותי בפשטות – ואנא סלח לי, רבי יעקב, שאני מרשה לעצמי להזכיר זאת כאן – הוא שאל אותי: מדוע לאורך כל מערכת הבחירות לא טרחה התקשורת לשאול אותי מה עמדתי, למשל, לגבי היחסים בין ארצות-הברית למדינת ישראל? מדוע ההתעקשות הזאת להמשיך ולקבע אותי, אמר יעקב ליצמן, כסקטוריאלי, כחרד לחרדים בלבד, כאשר הדאגה והאחריות שלי הן לציבור הישראלי כולו? כך שאלת, חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן. ובכן, אני חושב ששאלתך, ראוי שתהדהד באולם המליאה הזה, שכן דווקא הבית הזה מסמל יותר מכול את האמת שביקשת להביע. זה סוד כוחו ומהותו, זה האתגר המונח לפתחו.
בבית הזה יושבים יחד, כשותפים שווים, כל נציגי החברה הישראלית. יחד הם, אתם, מעצבים את משמעותה של האזרחות הישראלית – בחדרי הוועדות, בשדולות, וכאן במליאה – את דמותה ועתידה של מדינת ישראל. לכל אחד שיושב כאן תואר שווה וקול שווה.
חברי, דווקא בכנסת – ודווקא הכנסת מוכרחה להיות ערה לשינויים התרבותיים והדמוגרפיים הדרמטיים המשנים את פניה של החברה הישראלית לבלי הכר. מספיקה הצצה להרכב תלמידי כיתות א' במערכת החינוך, לתמהיל המשתנה של תלמידים חילונים, דתיים, ערבים וחרדים, כדי לעמוד על כך. אין יותר מיעוטים, כי המיעוטים בכיתה א' עד ג' הם הרוב. המציאות הזאת, הגם שאינה פשוטה לעיכול, אינה מאפשרת לנו להמשיך לחשוב במונחים הישנים של ממלכתיות מול סקטוריאליות, של רוב ומיעוט. ככל שעובר הזמן אנו מוכרחים להפנים שסביב שולחן הסדר הישראלי יושבים לפחות ארבעה בנים ובנות – חילונים, דתיים, חרדים וערבים. כולם – כולם יודעים לשאול, וכולם שותפים לחוויה הישראלית. הבית הזה הוא המקום שבו מיוצג הסדר הישראלי החדש והמתהווה, לא רק פעם אחת בשנה, אלא יום-יום ושעה-שעה.
עם כינונה, אני מבקש מכם: אל תראו בפסיפס הישראלי הנוכח כאן גזירה שיש להילחם בה. להפך, ראו בו אתגר וייעוד, המחייבים את כולנו במציאת שפה וחזון משותפים.
יקירותי, יקירי, מכובדי כולם, היסוד השלישי שעליו עומד הבית הזה הוא האחריות שבהכרעה. בדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו הבית הזה הוא המקום שבו מתקבלות ההחלטות. ההכרעות שאתם מקבלים כאן הן התגשמות החירות שלנו כעם במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, הדמוקרטית והיהודית.
לא זכינו בחירות מן ההפקר, שילמנו עליה, ואנו עדיין משלמים, בדמים רבים. אנו נמשיך להגן עליה מכל משמר בחזית הביטחונית, אבל גם כאן, בחזית האזרחית, בחזית היהודית והדמוקרטית.
בעוד זמן קצר תישבעו אמונים לכנסת ישראל. נבחרתם כדי להכריע. עם זאת, זכרו את כובד החירות והאחריות שבכל הכרעה. אינכם מכריעים רק עבור מי שבחרו בכם; אתם מכריעים עבור כלל הציבור בישראל. הינף יד שלכם מעצב היסטוריה, חורץ וקובע את גורלו ועתידו של עם.
בבית הזה נחתמו הסכמי שלום ואושרו הסכמי שלום, שביתות נשק. בהכרעותיו של בית זה נקרעו רבבות רבבות אזרחים מבתיהם, נגזרו גזירות ונחקקו חוקים שעיצבו את חובותינו, את זכויותינו ואת דמותנו כעם – חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק לימוד חובה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בידיכם נתונה האפשרות לחוקק חוקה למדינת ישראל, חוקה אשר ועדת החוקה, חוק ומשפט מצפה לה כבר 67 שנים. האחריות הכבדה הזאת מונחת על כתפי האופוזיציה והקואליציה כאחת. אתם כולכם עכשיו 120 מנהיגי העם ודייניו.
חכמי ישראל אמרו: "לעולם יראה הדיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צווארו – – – וידע את מה הוא דן, ולפני מי הוא דן, ומי עתיד להיפרע ממנו אם נטה מקו האמת". בשם העם בישראל, אני מתפלל שתשרה ביניכם רעות ואחווה ושיתקבלו הכרעותיכם בעוז, תבונה וענווה. היו ברוכים.
<הצהרת אמונים של חבר הכנסת עמיר פרץ>
<נשיא המדינה ראובן ריבלין:>
אני מתכבד להזמין את ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ, לעלות לבמה.
חבר הכנסת עמיר פרץ, אני מזמין אותך להצהיר אמונים.
<היו"ר עמיר פרץ:>
אני, חבר הכנסת עמיר פרץ, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
<נשיא המדינה ראובן ריבלין:>
אדוני, יושב-ראש הכנסת בפועל, אני מתכבד להעביר אליך את שרביט ניהול הישיבה. בבקשה, אדוני.
<היו"ר עמיר פרץ:>
תודה, אדוני הנשיא.
<קריאת פרק קכ"ב בתהילים וקטעים מההכרזה על הקמת מדינת ישראל>
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
פרק קכ"ב בתהילים מפי המשורר ארז ביטון, זוכה פרס ישראל לשירה לשנת תשע"ה:
"שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית ה' נלך. עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. ששם עלו שבטים שבטי-יה עדות לישראל להדות לשם ה'. כי שמה ישבו כסאות למשפט, כסאות לבית דוד. שאלו שלום ירושלם, ישליו אהביך. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך".
קטעים מההכרזה על הקמת מדינת ישראל בקולו של דוד בן-גוריון, יושב-ראש מועצת העם, ביום ה' באייר התש"ח, 14 במאי 1948:
"בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, חינוך, תרבות ולשון; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.
"אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם היהודי העצמאי בארצו."
<דברי פתיחה של ממלא תפקיד יושב-ראש הכנסת עמיר פרץ>
<היו"ר עמיר פרץ:>
אדוני נשיא המדינה ראובן ריבלין והגברת נחמה ריבלין; אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו והגברת שרה נתניהו; נשיאת בית-המשפט העליון השופטת מרים נאור ומר אריה נאור; שופטי ישראל; הרב הראשי לישראל דוד לאו; הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו; יושב-ראש הכנסת התשע-עשרה חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג והגברת מיכל הרצוג; יושב-ראש הכנסת לשעבר דן תיכון והגברת לודמילה תיכון; חברותי וחברי חברי הכנסת והשרים לשעבר; היועץ המשפטי לממשלה עורך-דין יהודה וינשטיין; היועץ המשפטי לכנסת עורך-דין איל ינון; מבקר המדינה השופט יוסף שפירא; נגידת בנק ישראל קרנית פלוג; ראש עיריית ירושלים מר ניר ברקת; מכובדי סגל א' של המדינה; ראשי הנציגויות הזרות; ראשי העדות הדתיות בישראל; מזכירת הכנסת הגברת ירדנה מלר; מנכ"ל הכנסת רונן פלוט; קצין הכנסת; המזכיר הצבאי של הנשיא; אזרחים יקרים, אורחים יקרים, מכובדי כולם, שרי הממשלה, חברי וחברותי חברי הכנסת, ותיקים וחדשים, בני המשפחות הנרגשים, לפני 27 שנים, יומיים לפני ההשבעה, חיכיתי עם אבי זיכרונו לברכה להגעתם של הגדנ"עים שבאו למסור לי את תעודת חבר הכנסת. זו הייתה המסורת באותם ימים. זו הייתה התרגשות גדולה עבורי וגאווה גדולה לעיר שדרות. למחרת חציתי בצעדים מדודים ובפיק ברכיים את מפתן הכניסה לכנסת. תחושת גודל המעמד ועומס המשימה גרמה לי לצעוד בחשש, שמא אמעד חלילה, והרי עיני כל העם נשואות. היום אני כאן, ותיק חברי הכנסת, עדיין מלא התרגשות, עדיין בתחושה של התחדשות.
חברות וחברי הכנסת, לא אל היכל התהילה הגעתם, אל תחפשו אותה בכל פינה, בכל קצה מסדרון, בכל חדר ועדה, ולא באולם המליאה. הכנסת היא משכן של מחויבות ועבודה קשה, עבודת קודש ממש. עלינו להקפיד כי כל מעשה חולין ייעשה מתוך חרדת קודש.
חברי וחברותי חברי הכנסת, שמו של בית-המחוקקים, הפרלמנט, נגזר מהשורש הצרפתי parler, דיבור. אני פונה אליכם, חברי הכנסת: אל תקלו ראש במילים הנאמרות כאן. מילים אינן רק צירוף של אותיות והברות, מילים הן הוויה בפני עצמה. הן לא רק מתארות את ההיסטוריה, הן מעצבות ויוצרות אותה. מילים יכולות לרומם ולהפיל, לפסול ולנפץ, לקרב ולהרחיק, להפיח חיים וליטול חיים, לחרחר מלחמה ולבשר שלום. מילים הן כמו חץ הנורה מקשת – לעולם לא נוכל להסיגן לאחור ולבטל את השפעתן. מילים יכולות להסב לדובריהן תהילת נצח או דיראון עולם, וכפרפראזה לדברי אבטליון, בהשמטה של אות אחת, אומר לכם, חברותי וחברי: ח"כים, היזהרו בדבריכם.
עלינו לזכור כי נאומים מלוטשים, צחצוחי לשון או שפה מושחזת אינם תחליף לתוכן משמעותי. ההיסטוריה אינה חסרה מנהיגים גדולים ששינו את העולם, בהם נואמים דגולים כמו מרטין לותר קינג, נלסון מנדלה, דוד בן-גוריון, מנחם בגין. אך היו מנהיגים שלא כושר הדיבור עמד להם, אלא עוצמת המסר והחזון, כמו משה רבנו, שהיה כבר פה וכבד לשון, או מלך אנגליה ג'ורג' השישי.
תקשורת ההמונים השתנתה והשתכללה פלאים. מרחק גדול עברנו מאז נאומי הכיכרות באתונה של אריסטו, סוקרטס ואפלטון ועד לעידן התקשורת האלקטרונית והווירטואלית, הקולנוע, הטלוויזיה, הפייסבוק, האינסטגרם והטוויטר. כלי התקשורת השתנו, אך כללי התקשורת נותרו בעינם. אל לנו ללכת שבי אחרי תעלולי פרסום וגימיקים. בל נגחך את עצמנו לדעת.
חברותי וחברי חברי הכנסת, מלך צרפת לואי ה-14 טבע את המילים: "המדינה – זה אני", ואילו אנו מחויבים לומר לאזרחי ישראל באומץ וביושר: המדינה – זה אתם. אתם, אזרחים בני כל הדתות, יהודים וערבים, דרוזים, נוצרים, צ'רקסים ובני דתות אחרות. אתם, בני כל העדות, תושבי העיר והפריפריה, מושבים וקיבוצים, כפרים ויישובי הבדואים; אתם, ותיקים וחדשים, אישה ואיש, נערה ונער; אתם, דתיים וחילונים, נשים וגברים, שכירים ועצמאים, עובדים וגמלאים. המדינה – זה אתם.
אדוני הנשיא, גם אתה נבחרת לכנסת לפני 27 שנים, ויחד היינו עדים לאירועים ומבחנים קשים שעברו על מדינתנו הצעירה. עברנו מלחמות עקובות מדם, חלקן בהסכמה רחבה, חלקן במחלוקת קשה. עברנו מהפכים שלטוניים; כאן התמודדנו עם רצח שר, כאן חווינו בכאב עצום ובתדהמה רצח ראש ממשלה. עברנו מהפכים פוליטיים של התיישבות במחלוקת, כמו גם פינוי כואב של משפחות מבתיהן. נחשפנו לגילויי גזענות חשוכה, לאלימות ולשנאת אדם שהרימו ראש ועוררו בנו סלידה ובושה. ידענו אתגרים, ידענו סכנות, אך הדמוקרטיה הישראלית ידעה להתמודד עם כולם.
תפקידה המרכזי של הדמוקרטיה – לשמור על חירותו של האדם באשר הוא אדם ולא לשכוח לרגע כי מבחנו של הרוב – להגן על זכויות המיעוט.
מכובדי, הדמוקרטיה הישראלית אינה מסיתה, אינה מגנה, אינה מתנגדת לאלה המתייחסים אליה ברצינות ומאמינים כי היא כלי לשנות את חייהם; היא אינה מגנה אלא מכבדת המוני קיבוצניקים חדורי אידיאולוגיה שמגיעים לחדרי האוכל להצביע בהמוניהם. היא אינה מגנה אלא מכבדת מתנחלים שמתייצבים כאיש אחד בקלפיות, חדורי להט אידיאולוגי, להצביע בהמוניהם. היא אינה מגנה אלא מכבדת אלפי חרדים חדורי אמונה שנוהרים לקלפיות להצביע בהמוניהם. היא גם אינה מגנה אלא מכבדת אזרחים ערבים שנוהרים לקלפיות חדורי אמונה ואידיאולוגיה להצביע. אלה וגם אלה בניה האהובים, הרצויים והמוערכים של הדמוקרטיה הישראלית.
חברותי וחברי חברי הכנסת, על שערינו מתדפקות רוחות עזות של שנאה, השואבות את תוקפן מהדתות השונות. מלחמות דת מכל סוג שהוא הן איום גדול לאזורנו, לעולם כולו. עלינו להזכיר שוב ושוב כי שורשיהן האמיתיים של הדתות השונות יונקים את השראתם מהרעיון הנאור של "ואהבת לרעך כמוך", מסר אוניברסלי העומד בבסיס כל הדתות המונותיאיסטיות. ביהדות, בוויקרא פרק י"ט, פסוק י"ח, נאמר: "ואהבת לרעך כמוך"; ורבי עקיבא הוסיף והשלים: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". בנצרות, בברית החדשה, בבשורה על-פי מתי, פסוק 19, נאמר: "כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך". באסלאם – בחדית' אל-נבאוי א-שריף מיוחסת למוחמד האמרה: "אף אחד מכם אינו מאמין באמת עד שהוא מבקש עבור אחיו את מה שהוא מבקש עבור עצמו". כל מי שעורף ראשים, שורף נערים, רוצח ילדים, סוקל נשים, אינו מקדש את הדת אלא מחלל אותה. נגד כל אלה אנחנו צריכים להתאחד למלחמת חורמה ללא פשרות, לא מתוך שנאה, אלא מתוך הגנה עצמית – על ערכינו האוניברסליים; כי התנגדות לשנאה באמצעות שנאה רק גורמת להפצתה.
מכובדי, שדים רבים מתרוצצים בתוכנו: השד העדתי, השד הלאומני, השד הדתי, ועוד שדים רבים הגדלים כאן בסתר, בחסות החשכה, ממתינים לאות, לפתיל שיוצת באמירה מסיתה, באפליה פוגענית או בביטויי שנאה וגזענות. לאחרונה נחשפנו לאירועים קיצוניים מכל עבר, אירועים קיצוניים של אלימות נגד אמנים המביעים את דעתם ואירועים קיצוניים בדמות אמירות פוגעניות של פרופסורים, אמנים ואנשי רוח, ואינני יודע להחליט איזה מעשה נבלה שפל יותר, אם שפלותו של איש הזרוע המפעיל אלימות של עבריינים, או שמא שפלותו של איש הרוח המבזה אחרים ללא מעצורים.
אני פונה מעל דוכן זה לאחריות לאומית של כל אזרח ואזרח: אנא, החזירו את חרבות השנאה והזעם אל נדניהן. בואו ניתן להן הזדמנות להפוך לאתים ומזמרות, כי ילדינו כולנו הגדלים כאן, חילונים ודתיים, מזרחים ואשכנזים, ערבים ויהודים, יודעים היטב כי לא על אמנות הכידון והחרב ייבנה עתידם אלא על אמנות התעשייה המתפתחת, החקלאות הפורחת, המחשב והמקלדת.
אדוני הנשיא, הפערים בחברה הישראלית מעמיקים וכואבים, ויש למצוא להם תשובה אמיתית. מחאות וזעקות היוצאות מן הלב לא ימצאו מזור על-ידי הצהרות; מאות אלפי קשישים וילדים רעבים לא ישבעו מדוחות עליית התל"ג. זוגות צעירים לא ימצאו קורת גג תחת נתוני הצמיחה. אל לנו להסתפק בחיזוק הכלכלה, עלינו לחזק גם את החברה והאדם החי בתוכה. אל לנו להסתפק במדינה עשירה, אלא למצוא דרך לחזק את עניי עירנו.
אדוני ראש הממשלה, בקרוב הכנסת תעניק לך אמון מחודש, ואתה תעמוד בפני דילמות, דילמות של מנהיג; כי יש נאומי בחירות ויש מציאות, יש התחייבויות פוליטיות ויש מחויבות למדינה, יש מחויבויות לטווח הארוך ויש מחויבויות לעתיד הרחוק יותר. אדוני ראש הממשלה, אתה ראש הממשלה של כולנו, וזוהי חובתך לרפא את הפצעים בתוך החברה הישראלית.
כמו כן, מחובתך להתייצב למערכה המדינית הקשה והמורכבת המצפה לנו בעצם ימים אלה. עליך לגייס את כל כישרונותיך כדי שהעולם המערבי כולו, ובראשו ארצות-הברית, יעמוד לצדנו באותה נחישות ועוצמה שבה עמד לצדנו כל השנים, ומול הציר – ציר איראן–לוזאן–תימן – נדרש לבנות את ציר ריאד–עמאן–רמאללה–קהיר. מול כל אלה תצטרך להתייצב לא כמנהיג הליכוד, לא כמנהיג הקואליציה, אלא כמנהיג המדינה וכמשרת העם.
אדוני ראש הממשלה, במקורות אין הפרדה בין צדק חברתי ובין שלום, וכך נאמר בספר תהילים: "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשָקו אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף". ועוד נאמר: רדוף שלום והשיגהו. לכן, אדוני ראש הממשלה, אני מאחל לך כי ממשלתך החדשה, שתקום, תפעל תחת מדיניות של צדק חברתי ושלום נפגשו ונשקו.
אדוני הנשיא, חברותי וחברי חברי הכנסת, מכובדי כולם, אסיים בנימה אישית. כשבועיים לפני פטירתו של אבי זיכרונו לברכה הצלחתי לנהל עמו את השיחה האחרונה לפני שצלל לתוך ערפול וחוסר יכולת לתקשר. שאלתיו: תגיד לי, אבא, מה אני יכול לעשות וטרם עשיתי כדי להחזיר לך ולו מעט מהחוב העצום שאני חייב לך על כל מה שעשית עבורי, יחד עם אימא, זיכרונה לברכה, במשך כל חייכם? אבי חייך אלי חיוך אחרון של טוב לב ואמר: אינך חייב לי אישית דבר, זה אינו חוב, זוהי מחויבות העוברת מאב לבן, ומבן לנכד, במשך כל הדורות. עשה למען ילדיך, עשה למען עמך, בכך יתאזן החשבון מול אימא ומולי. במילותיו האחרונות האיר לי אבי את הדרך לחיים: הוא בחר שלא להטיל עלי חובות לפירעון. הוא בחר שלא להעיק עלי בהתחשבנויות ובתחושות אסירות תודה. הוא בחר להעניק לי השראה ותקווה לעתיד.
אני מאמין בכל לבי שזוהי הבחירה שצריכה להאיר את דרכנו. אנו, חברי הכנסת, שנשבעים אמונים למדינה ולחוקיה, חייבים לראות בשבועה זו התחייבות להעניק לציבור חזון גדול שיבטיח את עתיד הדורות הבאים.
חברותי וחברי חברי הכנסת, אנו בערבו של חג הפסח, חג החירות, ואני מאחל לכל בית ישראל שלא תהיה משפחה אחת שלא תסב סביב שולחן הסדר.
אני רוצה לאחל לאחינו הנוצרים בישראל חג פסחא שמח, עיד פסְח מובארק, ולאחינו המוסלמים ובני כל הדתות – כול עאם ואנתום בח'יר, ושהאביב הקרוב יביא עמו בשורות של צמיחה ופריחה לכל אזרחי ישראל. חג שמח והצלחה לכולם, חג שיבשר צדק חברתי ושלום.
אני מבקש להודות לסופר והמשורר ארז ביטון, חתן פרס ישראל, ולזמר ארקדי דוכין, שהסכימו להשתתף בטקסי הכנסת היום. זו עוד הוכחה בקיבוץ הגלויות במדינת ישראל.
אני מבקש להודות לצוות המקצועי בכנסת, שעמל בהיערכות לישיבה חשובה זו, למנכ"ל הכנסת מר רונן פלוט, לצוות העובדים כולו, למזכירת הכנסת הגברת ירדנה מלר, למנהלת מחלקת הטקסים הגברת מירי יכין, ליועץ המשפטי ולצוות היועצים המשפטיים, ולכל העובדים כולם. תודה רבה, בהצלחה, שיהיה לכולם מזל טוב.
<קריאה:>
בראבו, עמיר.
(מחיאות כפיים)
<הצהרת אמונים של חברי הכנסת העשרים>
<היו"ר עמיר פרץ:>
עכשיו אני עובר להצהרת האמונים של חברי הכנסת.
אני רוצה להודיע, חברים יקרים, באופן חד-משמעי: בכנסות קודמות היו מקרים שחברי כנסת סטו מהצהרת האמונים ככתבה וכלשונה. אחרי שאני מצהיר את הצהרת האמונים, והמזכירה קוראת בשמות חברי הכנסת, על חברי הכנסת לומר "מתחייב אני" ללא שום תוספות, משום סוג שהוא. על-פי תקנון הכנסת, חבר שלא יצהיר הצהרת אמונים כלשונה, יישללו ממנו כל זכויותיו כחבר הכנסת, כל זכויותיו הכספיות ואחרות. אני מודיע זאת מראש. אני אומר, אני אינני מתכוון לעצור. חברים יקרים, נא תשומת לבכם – נא תשומת לבכם, אני מאוד מבקש – לא התכוונתי לדפוק אפילו פעם אחת בשעתיים שאני הולך להיות היושב-ראש, אז – אני מבקש מכם. אני רוצה להבהיר: אני פונה למזכירת הכנסת לאחר שאני מקריא את ההצהרה, ולאחר מכן אינני מתכוון לעצור בגלל מישהו מחברי הכנסת שלא הגיב נכון. היועצים המשפטיים יעבירו לי את הרשימה, ואני אחזור על הרשימה, אתן הזדמנות נוספת. מי שלא יעשה זאת – החוק יפעיל את התקנון והתקנון יפעל כנדרש.
ואני קורא: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". בבקשה, גברתי. כל אחד שמזכירת הכנסת קוראת בשמו מתבקש לקום ולומר: "מתחייב אני", "מתחייבת אני", ולשבת בחזרה. בבקשה, גברתי מזכירת הכנסת.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
עבדאללה אבו מערוף – מתחייב אני
טלב אבו עראר – מתחייב אני
יולי יואל אדלשטיין – מתחייב אני
מיכאל אורן – מתחייב אני
דוד אזולאי – מתחייב אני
ישראל אייכלר – מתחייב אני
רוברט אילטוב – מתחייב אני
אלי אלאלוף – מתחייב אני
קארין אלהרר – מתחייבת אני
זאב אלקין – מתחייב אני
דוד אמסלם – מתחייב אני
אופיר אקוניס – מתחייב אני
גלעד ארדן – מתחייב אני
אורי אריאל – מתחייב אני
זאב בנימין בגין – מתחייב אני
זוהיר בהלול – מתחייב אני
נאוה בוקר – מתחייבת אני
דוד ביטן – מתחייב אני
מיכל בירן – מתחייבת אני
מירב בן ארי – מתחייבת אני
אלי בן-דהן – מתחייב אני
נפתלי בנט – מתחייב אני
יואב בן צור – מתחייב אני
איל בן ראובן – מתחייב אני
יחיאל חיליק בר – מתחייב אני
איתן ברושי – מתחייב אני
עמר בר-לב – מתחייב אני
ענת ברקו – מתחייבת אני
יוסף ג'בארין – מתחייב אני
באסל גטאס – מתחייב אני
אילן גילאון – מתחייב אני
שרון גל אלגאוי – מתחייב אני
זהבה גלאון – מתחייבת אני
יואב גלנט – מתחייב אני
גילה גמליאל – מתחייבת אני
מסעוד גנאים – מתחייב אני
משה גפני – מתחייב אני
יעל גרמן – מתחייבת אני
אבי דיכטר – מתחייב אני
דני דנון – מתחייב אני
אריה דרעי –
<אריה דרעי (ש"ס):>
אריה מכלוף דרעי.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
אריה מכלוף דרעי – מתחייב אני
צחי הנגבי – מתחייב אני
יצחק הרצוג – מתחייב אני
יצחק וקנין – מתחייב אני
מכלוף מיקי זוהר – מתחייב אני
חנין זועבי – מתחייבת אני
ג'מאל זחאלקה – מתחייב אני
תמר זנדברג – מתחייבת אני
עבד אל חכים חאג' יחיא – מתחייב אני
ציפי חוטובלי – מתחייבת אני
אורן אסף חזן – מתחייב אני
דב חנין – מתחייב אני
יואל חסון – מתחייב אני
אחמד טיבי – מתחייב אני
<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>
כל כך הרבה ערבים פה.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
(קוראת בשם חבר הכנסת)
מנואל טרכטנברג – מתחייב אני
<היו"ר עמיר פרץ:>
סלח לי, אחמד, חבר הכנסת טיבי. תודה.
<מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
מרדכי יוגב – מתחייב אני
יוסי יונה – מתחייב אני
שלי יחימוביץ – מתחייבת אני
חיים ילין – מתחייב אני
משה יעלון – מתחייב אני
איתן כבל – מתחייב אני
אלי כהן – מתחייב אני
יצחק כהן – מתחייב אני
מאיר כהן – מתחייב אני
משה כחלון – מתחייב אני
חיים כץ – מתחייב אני
ישראל כץ – מתחייב אני
עליזה לביא – מתחייבת אני
ציפי לבני – מתחייבת אני
אורלי לוי אבקסיס – מתחייבת אני
ז'קי לוי – מתחייב אני
מיקי לוי – מתחייב אני
יריב לוין – מתחייב אני
אביגדור ליברמן – מתחייב אני
יעקב ליצמן – מתחייב אני
סופה לנדבר – מתחייבת אני
יאיר לפיד – מתחייב אני
ינון מגל – מתחייב אני
מנחם אליעזר מוזס – מתחייב אני
ירון מזוז – מתחייב אני
מרב מיכאלי – מתחייבת אני
אורי מקלב – מתחייב אני
יעקב מרגי – מתחייב אני
אראל מרגלית – מתחייב אני
אברהם נגוסה – מתחייב אני
משולם נהרי – מתחייב אני
איילת נחמיאס ורבין – מתחייבת אני
בנימין נתניהו – מתחייב אני
קסניה סבטלובה – מתחייבת אני
רויטל סויד – מתחייבת אני
ניסן סלומינסקי – מתחייב אני
בצלאל סמוטריץ – מתחייב אני
אוסאמה סעדי – מתחייב אני
איימן עודה – מתחייב אני
רחל עזריה – מתחייבת אני
דניאל עטר – מתחייב אני
חמד עמאר – מתחייב אני
רועי פולקמן – מתחייב אני
שי פירון – מתחייב אני
טלי פלוסקוב – מתחייבת אני
מאיר פרוש – מתחייב אני
יעקב פרי – מתחייב אני
עיסאווי פריג' – מתחייב אני
נורית קורן – מתחייבת אני
יואב קיש – מתחייב אני
איוב קרא – מתחייב אני
מירי רגב – מתחייבת אני
מיכל רוזין – מתחייבת אני
מיקי רוזנטל – מתחייב אני
יואל רזבוזוב – מתחייב אני
יפעת שאשא ביטון – מתחייבת אני
יובל שטייניץ – מתחייב אני
נחמן שי – מתחייב אני
סילבן שלום – מתחייב אני
עפר שלח – מתחייב אני
איציק שמולי – מתחייב אני
סתיו שפיר – מתחייבת אני
איילת שקד – מתחייבת אני
עאידה תומא סלימאן – מתחייבת אני
ברכת הצלחה לחברי הכנסת העשרים.
חברי הכנסת והמוזמנים מתבקשים לקום לשירת "התקווה".
)שירת "התקווה")
הקהל יישאר לעמוד בצאת הנשיא. כבוד הנשיא!
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.)
(תרועת חצוצרות)
נא לשבת.
<היו"ר עמיר פרץ:>
חברי חברי הכנסת, אני רוצה להודיע על הפסקת הישיבה עד השעה 18:00. עד לשעה 18:00 תיערך הפסקה בישיבה, שבה נעלה לטרקלין שאגאל להרמת כוסית ולצילום המסורתי של ראשי הרשימות. בתום קבלת הפנים תתחדש הישיבה, בשעה 18:00.
בין היתר, אנחנו נבחר את יושב-ראש הכנסת הקבוע, ולכן אני פונה עכשיו לכל סיעה – סליחה, חברים, אני מבקש שקט. סליחה. אני מאוד מבקש, שלא יהיו אחר כך אי-הבנות – אני פונה לכל הסיעות: כל סיעה המבקשת להציג מועמד לתפקיד יושב-ראש הכנסת רשאית להגיש בקשה זו עד השעה 17:45. תוגש הבקשה למזכירות הכנסת, ובשעה 18:00 אני אעלה את ההצעות האלה לדיון ולהצבעה.
לכן אני מכריז עכשיו על הפסקה, ומאחל ברכה והצלחה לכולם. תודה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 16:55 ונתחדשה בשעה 18:32.)>
<הודעת ממלא תפקיד יושב-ראש הכנסת על הטלת התפקיד להרכיב את הממשלה>
<היו"ר עמיר פרץ:>
חברותי וחברי חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. אני פונה אל כולם: הייתה לנו ישיבת פתיחה מאוד ממלכתית, מאוד טובה, ואני מאוד מבקש שנסיים בצורה כזאת.
חברותי וחברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לקרוא בפניכם את ההודעה שהגיעה אלי, הודעה על הטלת התפקיד של הרכבת הממשלה. בהתאם לסעיף 13(א) לחוק-יסוד: הממשלה, אני מתכבד להודיע כי נשיא המדינה הודיע לי שביום רביעי, ה' בניסן התשע"ה, 25 במרס 2015, הוא הטיל על ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה.
<אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):>
רוויזיה – – –
<קריאות:>
– – –
<היו"ר עמיר פרץ:>
רוויזיה. יפה. יש שכלולים בתקנון. יפה מאוד, חברי אחמד.
<זאב אלקין (הליכוד):>
בעוד ארבע שנים ותשעה חודשים יהיה לך – – –
<קריאות:>
– – –
<הרכב הוועדה המסדרת>
<היו"ר עמיר פרץ:>
חברים יקרים, סעיף 2: הודעה בדבר הרכב הוועדה המסדרת. כולכם מודעים לחשיבותה של הוועדה, ולכן עלינו לתת לה להתחיל לפעול באופן מיידי. ימסור את ההודעה יושב-ראש הוועדה המסדרת זאב אלקין.
<זאב אלקין (יו"ר הוועדה המסדרת):>
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי השרים וחברי הכנסת, נציגי הסיעות לכנסת העשרים התכנסו ביום 25 במרס 2015 וסיכמו פה-אחד על הרכב הוועדה המסדרת אשר תכין את הרכב ועדות הכנסת הקבועות.
סעיף 2א(ב) לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, קובע לאמור: "הייצוג בוועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת ארבעה חברים או יותר יהיה נציג בוועדה המסדרת".
ההרכב המוצע של הוועדה המסדרת הוא כדלקמן: בוועדה יהיו 32 חברים, ובראשה יעמוד חבר הכנסת זאב אלקין. החברים – לסיעת הליכוד שמונה חברים: זאב אלקין, יריב לוין, דוד ביטן, ז'קי לוי, מיקי זוהר, נאוה בוקר, אברהם נגוסה ונורית קורן; לסיעת המחנה הציוני שישה חברים: מרב מיכאלי, איתן כבל, מיכל בירן, מיקי רוזנטל, דניאל עטר ויואל חסון; לסיעת הרשימה המשותפת שלושה חברים: ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי ודב חנין; לסיעת יש עתיד שלושה חברים: מיקי לוי, עפר שלח ועליזה לביא; לסיעת כולנו שלושה חברים: רחל עזריה, יפעת שאשא ביטון ומירב בן ארי; לסיעת הבית היהודי שני חברים: איילת שקד וניסן סלומינסקי; לסיעת ש"ס שני חברים: יעקב מרגי ויואב בן צור; לסיעת ישראל ביתנו שני חברים: רוברט אילטוב וחמד עמאר; לסיעת יהדות התורה שני חברים: מאיר פרוש ואורי מקלב; לסיעת מרצ חבר אחד: אילן גילאון.
אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו.
<היו"ר עמיר פרץ:>
חברי הכנסת, אנחנו נמתין לשובו של חבר הכנסת זאב אלקין לכיסאו.
אני מעמיד הצעה זו להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 1
בעד הרכב הוועדה המסדרת – 107
נגד – אין
נמנעים – אין
הרכב הוועדה המסדרת נתקבל.
<היו"ר עמיר פרץ:>
תוצאות ההצבעה כדלקמן: 107 חברים בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים.
<בחירת יושב-ראש הכנסת>
<היו"ר עמיר פרץ:>
אני עובר, אם כך, לסעיף 3. סעיף 3: בחירת יושב-ראש הכנסת הקבוע.
חברים יקרים, על-פי תקנון הכנסת, ותיק חברי הכנסת מקבל – איך לומר – את האפשרות לנהל את הישיבות. בדרך כלל זה מתקיים עד תאריכים מסוימים. היו כמה כנסות שבהן יושב-ראש הכנסת הקבוע נבחר באותו היום; בחלק גדול מהכנסות יושב-ראש הכנסת הקבוע נבחר רק לאחר כחודש ימים, עד הרכבת הממשלה. אני בהחלט חשבתי שהדרך הטובה ביותר היא לנסות ולקיים הצבעה באופן מיידי. אף-על-פי שעומדת לרשותי האפשרות – וגם בשל העובדה שאנחנו נמצאים בתקופת פגרה – לנסות ולדחות את ההצבעה הזאת למועדים אחרים, חשבתי שהדבר הנכון ביותר הוא לעשות זאת באופן מיידי, בשל שתי עובדות. עובדה ראשונה – ברור לחלוטין שלאחר שסיעת הליכוד בחרה את חברנו יולי יואל אדלשטיין כמועמד לתפקיד יושב-ראש הכנסת, וברור לחלוטין שהוא אכן יכהן כיושב-ראש הכנסת בשלב זה או אחר. העובדה השנייה הברורה היא שמדובר במועמד ראוי, מועמד שאכן קיים את תפקידו בצורה מאוד טובה, אני חושב שלשביעות רצון כל חברי סיעות הבית היוצא, ואין לי ספק שיעשה זאת בצורה ראויה גם בכנסת שעושה את צעדיה הראשונים היום.
ולכן, אני מבקש, בשם כל סיעות הבית שהגישו את ההצעות, להמליץ על חברנו חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לתפקיד יושב-ראש הכנסת – אני יודע שיש סיעה אחת שלא הגישה ולא פנתה, אבל גם לא הוצג בפני מועמד אחר, ולכן המועמד היחיד שעומד להצבעה בפני חברי הכנסת הוא חברנו חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. אני פונה אל חברי הכנסת ומעמיד זאת להצבעה.
חברים, נא להצביע הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה לבחור את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין ליושב-ראש הכנסת – 103
נגד – 1
נמנעים – 7
ההצעה לבחור את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין ליושב-ראש הכנסת נתקבלה.
<היו"ר עמיר פרץ:>
103 בעד, אחד נגד, שבעה נמנעים. חברנו חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין נבחר ליושב-ראש הכנסת. אני מאחל לך הצלחה – – –
(מחיאות כפיים)
<שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום:>
רגע – – – הצבעתי נגד – – –
<היו"ר עמיר פרץ:>
סילבן שלום, מה יש לך להגיד להגנתך?
<שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום:>
– – –
<היו"ר עמיר פרץ:>
אני משנה את הצבעתו של סילבן שלום מהצבעה נגד להצבעה בעד, ולכן יש 108 תומכים, שבעה נמנעים, אפס מתנגדים.
<קריאה:>
104 – – –
<היו"ר עמיר פרץ:>
104 תומכים, שבעה נמנעים, אפס מתנגדים. אני מכריז כי חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין נבחר ליושב-ראש הכנסת הקבוע. אני מודה לכם על שיתוף הפעולה בתקופתי, בכהונתי הקצרה.
(מחיאות כפיים)
היה לי לעונג לעבוד אתכם בשעתיים וחצי האחרונות. תודה רבה לכולכם. אני מזמין את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לעלות לבמה. הרשו לי, חברי הכנסת, להעביר לחבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין את הפטיש שהוא מורגל אליו כל כך.
(מחיאות כפיים)
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. לא רק חברי המחנה הציוני רוצים לברך את עמיר פרץ, גם אני רוצה לברך אותו, אבל החברים עומדים. אדוני יושב-ראש האופוזיציה, חבר הכנסת הרצוג, נא לשבת.
אדוני ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, יושב-ראש הכנסת בפועל עד לפני דקה חברי חבר הכנסת עמיר פרץ, אדוני יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג, מכובדי כולם, אני מאוד מבקש להודות לכל חברי הכנסת על האמון שנתתם בי. אני לא רואה בזה הישג אישי או איזו הכרה אישית בהישגים; אני רואה בזה את היכולת שהפגינה הכנסת העשרים, כבר בישיבה הראשונה שלה, להציג חזית אחידה, ואני מקווה מאוד שההצבעות האלה – אולי לא נגיע להרבה הצבעות עם אותה תוצאה, אבל סביב נושאים שחשובים לכולנו, ללא הבדל – קואליציה, אופוזיציה, סיעה זו או סיעה אחרת, השקפה זו או השקפה אחרת – נדע לייצג את הכנסת בהצבעות מקיר לקיר. אני באמת רוצה להודות כאן לכל חברי הבית על התמיכה הזאת.
אני לא אפתיע אתכם אם אני אודה מאוד גם לחבר הכנסת עמיר פרץ, שהיה, כמו שאמרתי, יושב-ראש הכנסת בפועל עד לפני שתיים-שלוש דקות. הוא גם נשא נאום מרגש, וריגש את כולנו, וגם נהג באופן הכי ממלכתי, למרות ניסיונות של כל מיני אנשים, משום מה, להכניס פה איזה טריז ולפרסם כל מיני דברים. לא אתה ולא אני, לא האמנו בשטויות האלה מן הרגע הראשון. ובאמת, הפגנת גם כאן, כוותיק חברי הכנסת, דוגמה לחברי הכנסת איך אפשר לשתף פעולה גם בדברים שאפילו נוגעים באופן אישי.
מכובדי, כבוד גדול הוא, לאחר כנסות רבות שזה לא קרה, להמשיך ברצף מן הכנסת התשע-עשרה לתפקיד יושב-ראש גם בכנסת העשרים. אני מייחל לכך שאצדיק אמון זה ואמלא באמונה את התפקיד שאני מתייחס אליו ביראת כבוד גדולה.
מכובדי, עבורי היום הזה הוא גם סגירת מעגל מרגשת. דיבר כאן בנאום שלו חבר הכנסת עמיר פרץ על אותם גדנ"עים שהגיעו אליו הביתה ב-1988. אלי בפעם הראשונה הגיעו הגדנ"עים רק ב-1996, אבל עוזרי הנאמנים מצאו עדות – הכנסת היא מוסד מסודר ויש פרוטוקולים של כל דבר, אז עוזרי הנאמנים מצאו עדות לביקור הראשון שלי בכנסת. ביקורי הראשון בבניין המכובד הזה היה לפני 28 שנים, שבוע ימים לאחר שעליתי ארצה, כשהוזמנתי לישיבת ועדת העלייה והקליטה. הייתה שם, מטבע הדברים, התרגשות רבה, והחברים התעניינו במה שעבר עלי בשנותי מאחורי מסך הברזל.
יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת מרים גלזר-תעסה, פתחה וציטטה מדברי הנביא ישעיהו: "על הר גבֹה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכּח קולך מבשרת ירושלם". את הרעיון המובא בפסוק זה אני לוקח עמי עד היום: ההבדל בין ציון לירושלים הוא כמו בין הדרך, שאליה יש לעלות תוך מאמץ, לבין היעד, היא ירושלים, שנקראת להשמיע את קולה ברמה. ידידי, גם המעשה הפרלמנטרי הוא לעתים דרך חתחתים הדורשת תמרון, סבלנות, דבקות במטרה וכישרון להגיע להסכמות. נדרשת מלאכה מורכבת כדי להצליח בקידום יוזמה או חקיקה. זו דרך המשולה לטיפוס במעלה ההר שבפסגתו – בשורה גדולה והשמעת קול גדול. זהו האתגר העומד בפניכם, בפנינו.
חברי הכנסת, אני מבקש לפנות בעיקר לחדשים שבכם, שהפעם מספרם מגיע – מספרכם, בעצם – לכשליש מחברי הבית: אנא התייחסו למקום הזה בחרדת קודש. ראו במשכן הכנסת מעין מקדש מעט. אל תיתנו למלעיזים, ללועגים ולציניקנים להסיח את דעתכם ולרפות את ידיכם. אתם נכנסים היום לתפקיד שאין שני לו בשליחות הציבורית. שאו על כתפיכם את משא העם; היו קשובים לציבור; גם כשתמלאו כאן תפקידים אלו ואחרים, שוו תמיד לנגד עיניכם את האזרח ואת דאגותיו. אמצו אל לבכם את המימרה התלמודית על אותם אנשים פשוטים שהעלו אותם לגדולה, אבל מרגע שהגיעו למעלה לא הסתכלו עוד למטה. הם התעלמו מן הפניות אליהם, ובלשוננו: סיננו את השיחה, ואפילו לא החזירו טלפון. אמר להם מי שמינה אותם: "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם". אכן, חברי לכנסת, כהונת חבר הכנסת אין משמעותה שיכרון הכוח או המעמד; לא שררה היא אלא עבדות. כי כך יש לראות את התפקיד – מילוי שליחות בשירות הציבור, זה שבחר בכם וגם זה שלא.
אני מפציר בכם לבחון את עצמכם בשבע עיניים כדי שחלילה לא תצא שגגה תחת ידכם, שלא לפגוע בכבוד הכנסת במעשה או בדיבור. רוב רובם של חברי הכנסת הם אנשים מעולים ומסורים, אבל מספיק אחד או שניים שמקלקלים את דרכם כדי להבאיש את ריחו של הפרלמנט כולו. לא אאפשר לאיש לפגוע בכבוד הכנסת. זכרו, מי שיעניש נבחר ציבור סורר לא יהיה ועדת האתיקה וגם לא יושב-ראש הכנסת אלא הציבור עצמו, כי במשטרנו הוא הריבון, הוא בעל המניות, הוא בעל המאה וגם בעל הדעה.
יש לנו דמוקרטיה מפוארת וכנסת לתפארת. ודאי שמעתם גם אתם לאחרונה מן הסובבים אתכם, לאחר שהתקיימו מכאן שידורים ישירים בעת הבחירות, עד כמה המבנה הזה נאה ומכובד. אבל הכנסת היא לא רק יפה, היא גם ירוקה, וגם את זה שמעתם וראיתם. היא הכי ירוקה שיש, בין כל הפרלמנטים בעולם. היא גם הפכה לשקופה מאין כמותה לציבור ומהווה אבן שואבת לרבבות מבקרים מדי שנה, מכל שכבות הציבור ומכל הגילאים. אך זכרו, קל מאוד להרוס את כל ההדר הזה במחי שטות אחת, במחי מעידה רשלנית אחת. לא חבל?
אני נושא תפילה ותקווה שכנסת זו תביא עמה בשורה לעם בישראל. את הרוח הרעה שעברה עלינו, של השמצות וקיטוב, חייבת להחליף בהקדם רוח סולידרית, והבשורה צריכה להתחיל דווקא מכאן. במרוצת השנים הייתי עד לשיתופי פעולה מבורכים של חברי כנסת מהקצוות המנוגדים ביותר, לכאורה, שקידמו יחד נושאים שיש עליהם הסכמה רחבה לטובת החברה והסביבה. מי ייתן ויתקיימו בנו מילותיו של רבי אלימלך מליז'נסק: "אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם – – – ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה".
אני מאחל לכנסת העשרים, ודאי יחד עם כולכם, דרך צלחה ועבודה פורייה. שנשמיע מכאן אך בשורות טובות לאזרחי ישראל כולם.
מזכירת הכנסת צודקת, כרגיל – לא שמתי לב לנוכחותם של נשיאת בית-המשפט העליון כאן, בישיבה הזאת, השופטת נאור, ובעלה הפרופסור נאור. אתכם הסליחה, ותודה רבה שטרחתם ונשארתם גם לישיבת עבודה זו. כבוד גדול הוא בשבילי, גברתי הנשיאה. תודה.
חברי הכנסת, במיוחד החדשים, אנחנו נכנסים כבר לעידן הפרוצדורלי. כרגע יש לנו צורך בשני דברים: 1. שתתכנס הוועדה המסדרת שזה עתה אישרנו ותביא לנו החלטות מאוד חשובות לגבי תאריכי הפגרה, תאריכי הישיבות – וזאת סמכותה. אני יכול רק להמליץ לוועדה; הם צריכים להחליט, להצביע – אתם, 32 חברים צריכים להמליץ ולהצביע. לאחר מכן אנחנו נצטרך לאשר את העניין הזה כאן בהצבעה במליאה. לכן, מה שאנחנו נעשה – ויש לנו גם עניין של הודעה על מינוי סגני שרים. אנחנו את כל זה נעשה לאחר ההפסקה שאני מכריז עליה. מכיוון שאין לי מושג כמה זמן ייקח הדיון בוועדה המסדרת, אני מאוד מקווה ומפציר ביושב-ראש, חבר הכנסת אלקין, שזה יהיה קצר.
<זאב אלקין (יו"ר הוועדה המסדרת):>
רק מודיעים, רק מודיעים.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
רק הודעה.
<זאב אלקין (יו"ר הוועדה המסדרת):>
רק הודעה – – –
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
אבל עדיין, ההודעה צריכה להימסר. צודק, צודק חבר הכנסת אלקין, לא יתקיימו הצבעות, אבל אנחנו צריכים לפתוח את המליאה מחדש ולשמוע את החלטת הוועדה. אין צורך בהצבעה, לכן אין פה עניין של קואליציה–אופוזיציה. כל הדברים האלה ייחתכו בוועדה עצמה. אבל אם כן, ואם זה המצב, אני מקווה שהישיבה לא תהיה ארוכה במיוחד. נוכל לחדש את הישיבה. כרגע אני מכריז על הפסקה עד להודעת מזכירות הכנסת לכל חברי הכנסת. נא לעקוב. תודה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 18:53 ונתחדשה בשעה 20:05.)>
<הודעת הממשלה על מינוי ראש הממשלה לתפקידי שרים שחדלו לכהן ועל מינוי סגני שרים>
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. נא לשבת. חברי הכנסת, אני מתכבד להזמין – חבר הכנסת בגין, מה עם דוגמה אישית, מחזור 88'? גם כבוד יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, נא לשבת.
אני מתכבד להזמין קודם כול את סגן השר אופיר אקוניס, המקשר בין הממשלה לכנסת, למסור הודעה בדבר מינוי ראש הממשלה לתפקידי שרים שחדלו לכהן והודעה על מינוי סגני שרים. בבקשה, כבוד סגן השר חבר הכנסת אופיר אקוניס.
<סגן שר במשרד ראש הממשלה אופיר אקוניס: >
תודה.
אדוני היושב-ראש, ברכות מקרב לב להיבחרך מחדש, ברכות לחברות וחברי הכנסת החדשים וגם לישנים.
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להודיע, בהתאם לסעיף 9(א)(10) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 30(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, למנות את ראש הממשלה לתפקידי השרים הבאים: שר האוצר, שר הבריאות, השר להגנת הסביבה, שר החינוך, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים.
כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לאשר את מינויו של חבר הכנסת אופיר אקוניס, על-ידי ראש הממשלה והשר להגנת הסביבה, לתפקיד סגן שר במשרד להגנת הסביבה, נוסף על תפקידו כסגן שר במשרד ראש הממשלה; לאשר את מינויו של חבר הכנסת צחי הנגבי, על-ידי ראש הממשלה ושר הבריאות, לתפקיד סגן שר במשרד הבריאות, נוסף על תפקידו כסגן שר במשרד החוץ; לאשר את מינויה של חברת הכנסת ציפי חוטובלי, על-ידי ראש הממשלה ושר המדע, הטכנולוגיה והחלל, לתפקיד סגנית שר במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, נוסף על תפקידה כסגנית שר במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, ייכנסו המינויים לתוקפם במועד מסירת הודעה זו בכנסת. תודה רבה וחג פסח שמח.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה לסגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת אופיר אקוניס. אין צורך באישור ההודעה בהצבעה, לכן נעבור לסעיף הבא.
<הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת>
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
אני מתכבד להזמין, לצורך מסירת הודעה מטעם הוועדה המסדרת, את יושב-ראש הוועדה המסדרת חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה, אדוני.
<זאב אלקין (יו"ר הוועדה המסדרת):>
תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף לברכות של סגן השר המקשר, ומהרגע הזה גם סגן השר לאיכות הסביבה, חבר הכנסת אופיר אקוניס – – –
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
להגנת הסביבה.
<זאב אלקין (יו"ר הוועדה המסדרת):>
להגנת הסביבה, מהרגע שהוקראה ההודעה. ברכות לך על בחירתך מחדש לתפקיד יושב-ראש הכנסת.
אני מתכבד להציג בפני חברי הכנסת – זאת הודעה שלא דורשת הצבעה – את ההחלטה של הוועדה המסדרת, מתוקף סמכותה לפי סעיף לפי סעיף 2א(ה) לחוק הכנסת, לבחור שתי ועדות זמניות, לענייני כספים ולענייני חוץ וביטחון, עד לבחירתן של ועדות קבועות על-ידי הכנסת.
שתי הוועדות תהיינה בנות 17 חברים, בהרכב הבא – ועדה זמנית לענייני כספים: מסיעת הליכוד – חברי הכנסת גילה גמליאל, חיים כץ ואיוב קרא; מסיעת המחנה הציוני – חברי הכנסת שלי יחימוביץ, סתיו שפיר ואראל מרגלית; מסיעת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת אחמד טיבי, באסל גטאס ועאידה תומא סלימאן; מסיעת כולנו – חברי הכנסת אלי אלאלוף ואלי כהן; מסיעת יש עתיד – חבר הכנסת מיקי לוי; מסיעת הבית היהודי – חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; מסיעת ש"ס – חבר הכנסת יצחק כהן; מסיעת יהדות התורה – חבר הכנסת יעקב ליצמן; מסיעת ישראל ביתנו – חבר הכנסת חמד עמאר; מסיעת מרצ – חברת הכנסת זהבה גלאון. המומלץ, המיועד להיות יושב-ראש ועדת הכספים הזמנית הוא חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.
לגבי הוועדה לענייני חוץ וביטחון – גם ועדה זמנית: מסיעת הליכוד – חברי הכנסת זאב אלקין, יריב לוין, מירי רגב, דני דנון ואבי דיכטר; מסיעת המחנה הציוני – יצחק הרצוג, ציפי לבני, עמר בר-לב, חיליק בר ועמיר פרץ; מסיעת כולנו – חבר הכנסת מיכאל אורן; מסיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד ועפר שלח; מסיעת הבית היהודי – חבר הכנסת מרדכי יוגב; מסיעת ש"ס – חבר הכנסת אריה דרעי; מסיעת יהדות התורה – חבר הכנסת משה גפני; מסיעת ישראל ביתנו – חבר הכנסת רוברט אילטוב. המיועד והמומלץ על-ידי הוועדה המסדרת לתפקיד יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הזמנית הוא חבר הכנסת יריב לוין.
יושבי-ראש הוועדות ייבחרו לתפקידיהם בעקבות המלצה של הוועדה המסדרת בישיבות מיוחדות של הוועדות האלה. התבקשתי, בגלל קוצר לוחות הזמנים, להודיע מכאן, מעל במת הכנסת, שוועדת החוץ והביטחון הזמנית מיועדת להתכנס מחר בשעה 09:30 לבחירת יושב-ראש הוועדה, וגם לבחירת ועדת המשנה לענייני מודיעין; ועדת הכספים הזמנית מיועדת להתכנס מחר בשעה 14:00 לבחירת יושב-ראש ועדת הכספים הזמנית, בהתאם להמלצות של הוועדה המסדרת.
נושא אחר, אדוני היושב-ראש: הוועדה המסדרת גם אישרה את המלצתך למועדי הפגרה – מועדי פגרת פסח – ואת נוהלי הדיון בוועדות בתקופת הפגרה. ברשותך, אקריא בפני הכנסת את החלטת הוועדה המסדרת – גם היא לא דורשת הצבעה: בעקבות פניית יושב-ראש הכנסת, ובהתאם לסעיף 9 לחוק הכנסת וסעיפים 18 ו-112 לתקנון הכנסת, קיבלה הוועדה המסדרת את ההחלטה הבאה לעניין מועדי פגרת הפסח התשע"ה ופעילות ועדות הכנסת בפגרה, פגרת פסח: הפגרה תחל ביום רביעי, י"ב בניסן התשע"ה, 1 באפריל 2015, קרי מחר, ותימשך עד יום ראשון, י"ד באייר התשע"ה, 3 במאי 2015. כנס הקיץ של המושב הראשון של הכנסת העשרים יחל ביום שני, ט"ו באייר התשע"ה, 4 במאי 2015.
עבודת הוועדות בתקופת פגרת הפסח: בתקופת הפגרה תפעל ועדת הסכמות שתורכב משני חברים: נציג מסיעת הליכוד ונציג מסיעת המחנה הציוני. הוועדה המסדרת רשאית לקיים ישיבות בעניינים שבסמכותה, וההזמנה תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר.
הוועדות הזמניות לענייני כספים ולענייני חוץ וביטחון: בהתאם לסעיף 112(א) לתקנון הכנסת, שתי הוועדות יהיו רשאיות לקיים דיונים, אם ביוזמת יושב-ראש הוועדה ואם ביוזמת שליש מחברי הוועדה, רק באישור מראש של ועדת ההסכמות. הפניות לוועדת ההסכמות ייעשו באמצעות מזכירות הכנסת. בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, יושב-ראש הכנסת רשאי להתיר לשתי הוועדות לקיים ישיבה במקרים מיוחדים, לפי בקשת הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה. מדובר במקרה שאין הסכמה של ועדת ההסכמות. הבקשה תכלול פירוט של הנושא או הנושאים שלשמם נדרש כינוס הוועדה. במקרה שבו לא אישרה ועדת ההסכמות קיום ישיבות הוועדה כאמור בסעיף קטן (א), רשאים 40 חברי כנסת לפחות לפנות ליושב-ראש הכנסת ולבקש את אישורו לקיים ישיבת ועדה, כאמור בסעיף קטן (ב), בדומה לפניית הממשלה.
הזמנה לישיבות שתי הוועדות בפגרה תימסר לכל חברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, ולפחות ארבעה ימים לפני יום כינוס הישיבה. במניין הימים ייכללו יום ההזמנה ויום כינוס הישיבה, וכן ימי שבת, חג ומועד. יושב-ראש הכנסת רשאי, במקרים מיוחדים ודחופים, לקצר תקופה זו. ההוראה בדבר ארבעת הימים לא תחול לגבי הישיבה הראשונה של הוועדות הזמניות, שתיוחד לבחירת היושב-ראש שלהן.
יובהר כי לא ניתן לקיים ישיבות נוספות בוועדה ביום שבו נקבעה הישיבה, או להוסיף נושאים לסדר-היום שנקבע, אלא בהודעה מראש, כאמור לעיל. ואולם, אם ביום כינוס הישיבה תתכנס גם מליאת הכנסת, ניתן למסור את ההזמנה שלושה ימים מראש.
ועדת המשנה לענייני מודיעין של ועדת החוץ והביטחון רשאית לקיים ישיבות ביוזמת היושב-ראש שלה ובאישור מראש של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ללא צורך באישור נוסף. ההזמנה לישיבות ועדת המשנה תימסר לחברי ועדת המשנה מוקדם ככל האפשר, אף אם פחתה תקופה זו מארבעה ימים.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה לחבר הכנסת זאב אלקין, יושב-ראש הוועדה המסדרת. לטובת חברי הכנסת החדשים, אף שהטקסט היה מוכן מראש, על-ידי הייעוץ המשפטי, וחבר הכנסת אלקין קרא אותו כדרכו במהירות מרבית, מדובר כאן בעבודה חשובה מאוד של הכנסת. החיים לא נעצרים עד שתורכב הממשלה. אנחנו מקווים שזה יקרה במהרה בימינו, אבל פיקוח נאות על-ידי ועדת החוץ והביטחון וגם ועדות המשנה – שנתתי אישור להקימן כבר מחר – ודאי גם ועדת הכספים, זה אחד מהתפקידים שלנו. ולכן, אומנם אין צורך בהצבעה, אבל אני שמח מאוד שההודעה נמסרה מייד למליאה ושיש הסכמה סביב הסעיפים. אני מאחל ליושבי-ראש הוועדות המיועדים, חבר הכנסת לוין וחבר הכנסת סלומינסקי, עבודה פורייה בתקופה לא פשוטה זו.
אנחנו סיימנו את סדר-היום. חברי הכנסת, תם סדר-היום. אני מודיע שהישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ט"ו באייר, 4 במאי 2015, בשעה 16:00, אלא אם כן, כפי שכולנו מקווים, יעלה בידו של חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש הממשלה, להרכיב לפני זה את הקואליציה ואת הממשלה. על כך הוא יודיע לנשיא המדינה ולי, ואז נכנס בתוך ימים ספורים את ישיבת הכנסת. ישיבה זו נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 20:15.>