דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ב' ישיבה ק"ח הישיבה המאה-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י' בחשוון התשפ"ד (25 באוקטובר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 3 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023 3 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 4 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 6 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 7 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 9 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 11 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 11 הצעת חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 11 השר במשרד החינוך חיים ביטון: 12 גלעד קריב (העבודה): 13 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 14 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 15 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 16 מירב בן ארי (יש עתיד): 18 אריאל קלנר (הליכוד): 19 הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד–2023 21 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 22 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 25 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 25 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 26 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 26 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י' בחשוון התשפ"ד, 25 באוקטובר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023; הצעת חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2023. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1664).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום – הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד-2023, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר חיים ביטון, בשם שר המשפטים, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק המאבק בטרור (צריכת פרסומי טרור), התשפ״ד–2023, מבקשת לקבוע עבירה ייחודית וחדשנית בחוק המאבק בטרור בהוראת שעה למשך שנתיים, שעונשה יעמוד על שנת מאסר. העבירה המוצעת אוסרת צריכה שיטתית וממושכת של פרסומים של ארגוני טרור מסוימים שיפורטו בתוספת – ובשלב זה של דאעש וחמאס – שכוללים תכנים שמעודדים או משבחים מעשי טרור או קוראים לביצועם באופן ישיר, או פרסומים המתעדים מעשי טרור, וזאת למעט צריכה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה. מטרת העבירה היא מתן כלי נוסף במאבק בפיגועי יחידים, המתאפיינים בכך שהמבצעים אינם משתייכים בהכרח לארגוני טרור, והמוטיבציה שלהם נובעת מצריכה אינטנסיבית של פרסומי טרור של ארגוני טרור מסוימים, שעלולה לייצר תהליך של אינדוקטרינציה, מעין שטיפת מוח עצמית, שעלולה ליצור סיכון לביצוע מעשה טרור על ידי אותו אדם. עם זאת, חשוב לציין כי עבירה זו היא חריגה מאוד בעולם המשפט הפלילי, שכן אחד הכללים הבסיסיים הוא שאין מענישים על מחשבות שבלב. לכן, הפללה של אדם על מעשים שהוא מבצע בד' אמותיו ללא מאפיין של פומביות וללא ביצוע מעשה אקטיבי המלמד על יצירת סיכון היא מורכבת מאוד. לנוכח הקשיים האמורים, גדרי העבירה המוצעת הוגבלו בכמה היבטים במטרה לשמור על האיזונים העדינים. ראשית, פעולת הצריכה חייבת להיות אינטנסיבית, קרי, שיטתית ומתמשכת, והתכנים צריכים להיות של ארגון טרור. שנית, התוספת לחוק קובעת את ארגוני הטרור שצריכת התכנים שלהם תהיה אסורה. המבחנים להוספה של ארגוני הטרור לתוספת הם מאפייני הפרסומים של הארגון, אזורי הפעילות שלו, כולל, כמובן, בזירה המקוונת, ואופן ומידת השימוש של הארגון בפרסומים כאלה במטרה ליצור תהליך של אינדוקטרינציה בקרב מי שצורך אותם בלי שתתבצע בהכרח הצטרפות פורמלית שלהם לארגון. ברי כי בחינת התקיימות מבחנים אלו צריכה להיות מבוססת על חוות דעת של גופי הביטחון. הארגון שמאפייניו עונים בצורה ברורה לגמרי על המבחנים הוא ארגון דאעש, שמתאפיין בכך שהוא על-אזורי, אינו משתייך לאזור גיאוגרפי מסוים, ולמעשה גיוס הפעילים לארגון ולביצוע פעולות טרור בשמו מתבצע בעיקר באמצעות פרסום של תכנים ברשת, שהארגון משקיע בו אמצעים ומשאבים רבים. הארגון השני שמופיע בתוספת הוא ארגון החמאס, שחשף את פניו בשבת, 7 באוקטובר, בשעה שביצע את אותה מתקפת פתע רצחנית שבמסגרתה נרצחו כ-1,400 אזרחים ואנשי כוחות ביטחון, אלפים נפצעו, ומעל 200 איש נחטפו ונשבו בידי הארגון. את כל זה עשה החמאס תוך ליווי של כוח תקשורתי שתיעד את המתקפה והמראות הקשים בשידור ישיר, ואלו הופצו באמצעי המדיה השונים. אירוע חריג וחמור זה דומה למאפייניו של דאעש. לכן קיים חשש כי פרסומים אלו יעצימו את הסיכון לביצוע מעשי טרור בידי מי שצורך אותם באופן אינטנסיבי. שלישית, העבירה תחול רק ביחס לפרסומים של ארגון טרור שכוללים תוכן שמעודד או משדל לביצוע מעשה טרור, או תוכן שקורא באופן ישיר לביצוע מעשה טרור, או תוכן המתעד מעשה טרור, כשלכך מתלווה צריכה של פרסום דברי שבח והלל או קריאה ישירה למעשה טרור. הסייג הרביעי הוא – נקבעו סייגים לעבירה הקובעים כי צריכה שיטתית ומתמשכת אינה כוללת צריכה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה, כמו העמדת מידע לציבור או לצורך מניעת עבירות טרור או לצורכי מחקר, והרשימה אינה ממצה. חמישית, ההוראה נקבעה כהוראת שעה, נוכח החריגות והרגישות המיוחדים שבקביעת האיסור הפלילי על התנהגותו של אדם בד' אמותיו, וזאת במטרה לבחון את האפקטיביות של עבירה זו ואת אופן אכיפתה בחלוף התקופה. כפי שצוין, העבירה נקבעה על רקע הצורך הביטחוני, אך הקשיים המשמעותיים העומדים בצידה הם ברורים. זאת, בפרט שאין לחקיקה זו אח ורע במדינות העולם המערבי. לכן הוצעו בהצעת החוק אותם מנגנונים מאזנים שיש בהם כדי לתת מענה לאותם קשיים. מנגנונים אלו נוסחו בקפידה, תוך שימת לב לאיזונים העדינים בין חופש המחשבה והביטוי לבין האיסור הפלילי המוצע, וחשוב לשומרם. לבסוף אציין כי מוצע לקבוע עוד שני תיקונים כהוראת קבע: האחד – מוצע לתקן את סעיף 94(ב) לחוק כך שיאפשר ליועצת המשפטית לממשלה להאציל את סמכותה להגשת כתב אישום בעבירות לפי סעיף 24 לחוק לפרקליט המדינה או משנהו; שנית, מוצע לתקן את התוספת לחוק סדר הדין הפלילי כך שבחלוקת התיקים בין גופי התביעה, כלל עבירות העוון הקבועות בחוק המאבק בטרור יטופלו על ידי הפרקליטות, כפי שנהוג כבר היום. לכן, נוכח האמור לעיל, הממשלה תומכת בהצעת החוק שהובאה בפנינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר ביטון, ואנחנו נעבור עכשיו לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מעוניין לשתף אתכם בסיפור שכולו תקווה, תקווה לאחדות ושותפות. עאמר אבו סבילה, בן 25 מאבו תלול בנגב, נרצח בטבח שהיה ב-7 באוקטובר, אבל סיפורו לא פשוט. עאמר, זכרו לברכה, נרצח כשניסה להציל את אודיה סויסה ושתי בנותיה לאחר שדולב, אב המשפחה, נרצח. עאמר יכול היה לברוח, אך בחר לעזור למישהי במצוקה משום שהרגיש אחריות כלפי כל אדם, וערכי האנושיות הטמונים בו אינם מבדילים בין ערבי ויהודי. את מה שעשה עאמר, כל אזרח ערבי במדינה היה עושה. סיפורו של עאמר מהווה דוגמה חיה לגורל המשותף של החברה הישראלית, גורל שבו כולנו חיים ביחד ובו אנחנו תלויים זה בזה. הוא מזכיר לנו את הפוטנציאל שטמון במדינה ואת החשיבות לפעול למען השלום והאחדות. אבו סבילה הוא רק דוגמה אחת מתוך שני מיליון איש אשר נמצאים בבתי החולים, בבתי המרקחת, בכוחות ההצלה, בתחבורה הציבורית, בחזית ובעורף המדינה, בכל עבודה חיונית במצב חירום, ותורמים בכל מערך המדינה. הם נהיו הנפש החיה והנושמת של אחדות ושותפות הגורל. אך בימים האחרונים אנו נאלצים להתמודד עם גורמים קיצוניים המפיצים מידע שקרי והסתה, במיוחד לגבי החברה הערבית בישראל. ההתערערות של האמת וההתרחקות מהמציאות עלולה להביא לפילוג במדינה אשר יוליד פחד מהאחר. זו השעה לעצור את מסע ההתרסה וההסתה נגד החברה הערבית. עלינו להתמודד באומץ עם פייק ניוז ולחשוף את האמת. בימים אלו עלינו לזכור שאנחנו כולנו, יהודים וערבים, קודם כול בני אדם בעלי רגשות ותפיסות. חשוב להפריד בין הסתה אסורה הפוגעת בזולת לבין הזכות לחופש הביטוי. ככלל, בחברה דמוקרטית, ובאופן מיוחד במסגרת האקדמיה, עלינו לכבד ולשמור על חופש הביטוי. במקום לחוקק חוקים שמגיבים על מצבים חריגים ומבטלים את זכויות הרבים בשם הגבלת המעטים, בואו נתחבר יחד וניצור שותפויות רבות וחזקות. בואו נזכור את עאמר ואת כל הקורבנות, ונתמקד במה שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את החיים ולהביא לשלום במקום שבו אנו חיים. בואו נפעל לקידום ההבנה ההדדית והאחדות בינינו, כי רק כך נגשים את האפשרות לחיים משותפים. חבריי חברי הכנסת, אנו נדרשים להוביל שינוי ולשחזר את היוקרה של הדיאלוג הציבורי, לקטוע את שרשרת ההסתה ולקרוא לדו-קיום ולשותפות. חבריי חברי הכנסת, לפעול לחיזוק האחדות בינינו – זה באחריות שלנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. אני מזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני מבין שכל החברה נמצאת בטראומה, טראומה מובנת, ולכן תוך כדי אווירה של מלחמה וטראומה יש הצעות שהיה עדיף שלא היו באות. יש כלים קיימים בחוק, לא צריך להביא הצעות כאלה. אני רוצה מכאן לדבר – – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אחמד, לא הביאו את זה בגלל המלחמה. שנתיים עבדו על החוק הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם אז התנגדנו, חבר הכנסת מלול. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> בסדר, זה לא בגלל – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לדבר על כמה מקרים שבהם יש טעויות קשות שגורמות לעוול נורא. אני רוצה להציג את המקרה של ד"ר עבד סמארה מטירה, מנהל מחלקת מיון בבית חולים השרון – אדם, רופא, משכמו ומעלה, והוא עשה רבות גם למען החולים, יהודים וערבים כאחד, וכולם דיברו בשבחו. פתאום מישהו צילם איזה סטטוס שלו ושלח אותו כאילו הוא מהיום, עם דגל האסלאם, ונפתחה תיבת פנדורה ומלחמת עולם. עליהום. הוא הושעה מייד מבית חולים השרון – אני קורא בשמו של בית החולים – ששייך לקופת חולים כללית, ש-70% מהמבוטחים הערבים הם אצלה, ורק לאחר מכן התברר שזה סטטוס מלפני שנתיים, ומי שהאשים אותו שזה דגל החמאס טעה – במקרה הזה, שר הבריאות – כי זה דגל האסלאם, זה אפילו דגל של מפלגה שמיוצגת בכנסת, וליד הדגל הזה, שהוא לא דגל חמאס, יש יונת שלום, יונת שלום עם עץ זית. זה לא הרגיע. אחר כך מביאים משפט שהוא אמר של חסן אלבצרי, שיש בו ביקורת פנימית דווקא. מאז אף אחד לא קרא לו לשימוע, אבל שלחו לו – הוא הושעה. מנהל חדר המיון הושעה, עכשיו הוא מושעה; אנשים שמכירים אותו – יש קמפיין וכדומה. יש כאן מקרה של טעות ברורה, אבל בינתיים הוא ומשפחתו מקבלים איומים. כך לגבי ד"ר ענאן עבאסי, סגן מנהל מעפולה: הוא לא עשה, הוא לא הואשם; אשתו נעצרה ושוחררה. עכשיו המשטרה עוצרת אנשים, אדוני, על לייק; מגיעה בכוחות גדולים בלילה, אנשים נחקרים ומשתחררים. תראה מה קורה אחרי שהם משתחררים, אדוני היושב-ראש – מפעילים נגדם אמצעים כלכליים שמפעילים נגד ארגוני פשיעה. למשל חברת ישראכרט שלחה למישהו: בעקבות התמיכה שלך, שקיבלנו מהמשטרה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ששחררה אותו – התמיכה שלך בחמאס, למרות שהוא לא כתב "חמאס", לא כתב כלום – אנחנו עוצרים לך את האשראי. זהו, אתה אצלנו לא קליינט. בושה לחברת ישראכרט. בושה גם לעיריית חיפה, ששלחה לאותו אדם עבירות, קנסות בדיעבד, כי המשטרה ביקשה ממנה, על מישהו ששוחרר – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ולא הואשם, אדוני. מה שנוגע לך כיושב-ראש – אין חבר כנסת ערבי שלא מקבל איומים ברצח, מובהקים: אתה חייב להירצח; אתה תירצח בקרוב; כדור בין העיניים, לחלק מחבריי. אין בין חברי הכנסת משתי הסיעות חבר כנסת אחד שלא קיבל איומים. גם חברי כנסת מהימין מקבלים איומים ברצח. למה לגבי האנשים האלה המשטרה לא פועלת מהר? כל התלונות הועברו לקצין הכנסת. עכשיו, אני אומר שיש כאן טעויות, גם טעויות בתרגום, אבל יש אווירה של עליהום. האווירה של העליהום גורמת להשעיית מנהל יחידת חירום – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואסור, אסור, אסור ללכת לשם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. לאחר מכן נעבור להצבעה, אלא אם כן השר ביטון ירצה לסכם – או שאין צורך? בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ההסתה היא השורש לטרור. קו ההגנה לעולם ייפרץ. אין לנו שום סיכוי לעצור את הטרור הנאצי הזה בהגנה בלבד, זה פשוט לא ילך. אבל אנחנו עומדים גם מול הנהגה אכזרית וצמאת דם. הטרור לא מגיע סתם, אנשים לא סתם פתאום קמים בבוקר ומחליטים ללכת ולרצוח יהודים; זה מגיע מתוך ביצה שמצמיחה יתושים, שמצמיחה את הטרור. ילדים שגדלים למציאות – שמענו כולנו אתמול את ההקלטה של ילד שהולך ומתלהב מול ההורים שלו כמה יהודים הוא הולך לרצוח וכמה יהודים הוא רצח, ואיך שהוא מתלהב, ואיך שמכבדים אותו על הדבר הזה. הדבר הזה, לצערי, לא קורה בחלל ריק. נתחיל מהרשות הפלסטינית – רשות שמממנת, מעודדת ותומכת בטרור, כשאבו מאזן משלם כסף, משלם משכורת לכל ילד שירצח יהודי – לרוצחי משפחת פוגל, שטבחו תינוקת קטנה, רצחו אותה בסכין, אבו מאזן משלם להם כסף, והאדם הזה נהפך איכשהו למנהיג לגיטימי בעולם. זה לא נעצר רק באבו מאזן. לצערי גם בבית הזה: חבר הכנסת אחמד טיבי כינה את חמאס "ארגון לגיטימי"; חבר הכנסת איימן עודה עמד כאן על הדוכן בזמן הלוויית חייל צה"ל שנפל בג'נין וצעק פה, ממש מעל הדוכן הזה: יחי מחנה הפליטים ג'נין. הדבר הזה, רבותיי, הוא זה שמוביל לטרור – הדבר הזה, המקום הזה שבו אנשים כביכול נאורים, אנשים מבוגרים, הולכים ומשבחים מחבלים, הולכים ומבקרים אותם בסוכות האבלים. כשיושב-ראש ועדת המעקב של ערביי ישראל מצטלם עם מחבלים וקורא לישראל "פושעת מלחמה", מה אנחנו מצפים מהילדים הקטנים? מה אנחנו מצפים בסוף מכל אחד שגדל לתוך מציאות נוראה כזאת, שהוא לא ילך ויתמוך בטרור? שלא ילך וירצח יהודים? הרי לשם מגדלים אותו, לשם החברה מסלילה את הדרך שלו. הוא יודע שאם הוא ילך וירצח יהודי, הוא יהפוך לגיבור השכונה – התמונות שלו ייתלו בכל מקום, המשפחה שלו תקבל משכורת לכל החיים, בסוכת האבלים של המשפחה שלו, במקרה שהוא ימות, יבואו לבקר מנהיגי החברה, וכשהוא ישב בכלא, יהיו הרבה מאוד מי שידאגו לו. לכן, רבותיי, החוק הזה, שבא להילחם בהסתה, הוא כל כך חשוב. בשבועיים וחצי האחרונים מדינת ישראל אמרה: מה שהיה, לא יהיה עוד. יש כבר למעלה מ-110 עצורים שנעצרו בחשד להסתה לטרור, מספר שהוא למעלה מכל העצורים שהיו בחמש השנים האחרונות בתחום הזה, והחוק הזה, שבא להעניש גם את מי שצורך את ההסתה לטרור, הוא חוק חשוב ועקרוני מאין כמוהו. אני מבקש מכולם לתמוך בחוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת סוכות. אנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם, מי שמעוניין להצביע. חבר הכנסת סוכות, אם אתה מעוניין להצביע, אנא שב במקומך. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 17 בעד, שמונה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הראשונה. המלצת הייעוץ המשפטי היא שההצעה תעבור או לוועדת החוקה או לוועדה לביטחון לאומי. אני שומע פה גם חוץ וביטחון. בכל מקרה, לפיכך, ההצעה תעבור לוועדת הכנסת, וזו תקבע את הוועדה שתטפל בה בהמשך. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסעיף הבא על סדר-היום – הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לקריאה הראשונה. גם את הצעת החוק הזו יציג השר חיים ביטון, בשם שר המשפטים. בבקשה. בינתיים – הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעת חוק, חוב' מ/1665).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, השר ביטון. << דובר >> השר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, החוק הזה גם הוא בהקשר למצב שבו אנחנו נמצאים. הצעת החוק נקראת הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. הצעת החוק מבקשת לקבוע הוראה המאפשרת לספק הגנה מפני עיקולים עבור מענקים הניתנים מכוח סמכותה השיורית של הממשלה שנקראת "מענקים מינהליים". במצבים מסוימים הממשלה נדרשת לעשות שימוש בסמכותה השיורית לצורך מתן מענקים. זאת, למשל, במצבי חירום כגון זה שאנחנו חווים עכשיו, שבהם יש צורך להעניק סיוע מהיר למי שמושפע ממצב החירום. בדרך זו ניתן מענה ראשוני, ובמידת הצורך המשך הסיוע ניתן באמצעות חקיקה ייעודית. לשימוש בכלי זה יש גם מגבלות, ובהן שלא ניתן להגן על מענקים אלה מפני עיקול בהחלטת הממשלה עצמה, שהרי החלטת ממשלה לא יכולה להתגבר על זכות העיקול המוקנית בחקיקה. היעדר הגנה מפני עיקול עשוי לסכל את מטרת המענק; למשל, אם מדובר במענק סוציאלי שנועד לספק לזכאי איזושהי עזרה כספית ראשונית, עיקולו בידי נושה של הזכאי לא יאפשר לו לעשות שימוש באותה עזרה כספית. מסיבה זו, ונוכח המצב החריג שבו אנו נמצאים, שיש להניח שבמהלכו הממשלה תזדקק לעשות שימוש בסמכותה למענקים מן הסוג הזה, מוצע לקדם חוק שיהווה מעין פלטפורמה שתאפשר להגן על מענקים מסוימים מפני עיקול. לפי ההצעה, החלטות ממשלה שיימנו בתוספת בחוק יהיו מוגנות מפני עיקול במשך 90 ימים מיום ששולמו לזכאי. ההגנה שהחוק מציע אינה גורפת על כל מענק מינהלי, אלא שר האוצר ושר המשפטים יוכלו לעדכן בתוספת החלטות ממשלה ספציפיות שיזכו להגנה. על השרים יהיה לשקול את מאפייני המענק והיקף ההגנה שיש לתת לו, תוך שיהיה עלינו לשקול גם את האיזון בין הזכאי למענק לבין הנושה, בהתחשב, בין היתר, בתכלית המענק, גובהו, זהות הזכאי וכדומה. אני מדגיש שההצעה לא חלה על מענקים שיינתנו בחיקוקים, שכן דרך המלך היא להכניס בחקיקות אלה הגנות בהתאם לאיזונים הנוגעים למענק שנקבע באותו חוק. בחוקים אחרים המקנים הגנה מפני עיקול, תקופת ההגנה על המענק אחרי שהוא משולם היא על פי רוב 30 ימים. בהצעה זו מוצע להרחיב את ההגנה ל-90 ימים, ולהחיל את ההרחבה הזו גם על חוקים נוספים, כגון חוק הביטוח הלאומי. זאת, כדי לתת שהות לזכאים למענקים ולגמלאות לנצל אותם בתקופה שבה ייתכנו קשיים כלכליים נוספים, וכן יש קושי לנהל את המענק באופן מהיר בשל הנסיבות, ובין השאר – מפונים שנמצאים במעברי מגורים. כבר עם הנחת הצעת החוק אנו מציעים להגן על שני מענקים מינהליים שעליהם הוחלט בתחילת הלחימה: הראשון – מענק "משב הרוח", שניתן למפונים המתגוררים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מרצועת עזה. מענק זה כבר משולם בפועל והבהיר לנו את הצורך בחוק שלפניכם, משום שהתברר שלחלק מהמפונים יש עיקול על חשבונם המונע מהם לעשות שימוש בכספי המענק. אנו מציעים לקבוע שאם המענק טרם מומש בידי הנושה, אז העיקול יוסר בדיעבד. השני – סוג של מענק שיינתן למשפחות החטופים והנעדרים. התקבלה החלטת ממשלה שמציעה להעניק להן גמלאות שניתנות היום למשפחות החללים, החלטה 982. בסופו של דבר תהיה חקיקה שתסדיר את הנושא, אבל עד אז חלק מהתגמולים יינתנו בהחלטת ממשלה, ואנו מבקשים להגן עליהם מפני עיקול. יש דחיפות גדולה לאשר את הצעת החוק על התוספת שבה, כדי לספק הגנה ביחס למענקים האמורים, שהם בעלי תכלית סוציאלית מובהקת, ולמנוע את עיקול הכספים. הצעת החוק משותפת לשר המשפטים ולשר האוצר. הממשלה מבקשת, על כן, כי הכנסת תתמוך בהצעת חוק זו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר ביטון. נעבור כעת לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. שלוש דקות. רשימת הדוברים נעולה. תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב. אנחנו כמובן נתמוך בהצעת החוק החשובה הזו, אבל אני מבקש לנצל את הבמה, אדוני היושב-ראש, בשביל להתייחס לעובדה שאנחנו נמצאים ביום ה-19 של המלחמה, וממשלת ישראל טרם הציגה תוכנית סיוע לעסקים, לעצמאים ולעובדים. הבוקר כונס דיון בוועדת הכלכלה, והדובר המרכזי היה שר הכלכלה ניר ברקת, שהגיע לדיון כדי להציג את התוכנית שלו, וזאת יומיים אחרי שהוא עשה זאת גם בוועדת הכספים וימים אחדים אחרי שסגן ראש אגף תקציבים הציג את התוכנית של האוצר בוועדת הכספים. ואנחנו שואלים, ואיתנו גם מאות אלפי בעלי עסקים ומיליוני שכירים שואלים: מתי שר האוצר ושר הכלכלה יואילו לדבר ביניהם ולגבש בעזרת הקבינט החברתי-כלכלי תוכנית אחת בשם ממשלת ישראל, שתובא לממשלה ואחר כך לכנסת? האם זה הגיוני ששר האוצר ושר הכלכלה מתווכחים ביניהם, ועושים זאת באמצעות אולפני הטלוויזיה וועדות הכנסת, במקום שיתכנסו הם ויתר השרים המופקדים על התחומים הכלכליים, החברתיים – שר החקלאות, לדוגמה, שגם הוא צריך להציג מענה לחקלאים – ויביאו אחת ולתמיד תוכנית בשם הממשלה? ואם השרים לא מסוגלים להפסיק להתקוטט ביניהם, ייגשו לראש הממשלה, שיכול רגע לחדול מהסיורים שלו ומהצילומים שלו עם היוניקלו. ישב ראש הממשלה ויכריע במחלוקות בין השרים, ויעביר באמת מסר של חיזוק החוסן הלאומי. המצב הזה שבו שרי הממשלה הבכירים מתקוטטים כאילו הם נמצאים בעיצומו של קמפיין פריימריז, במקום לשבת ביחד 24/7 ולהביא בשורה למשק הישראלי, זה עוד דוגמה לכשלים התפקודיים הדרמטיים של הממשלה בעת הזו. והדברים לא נאמרים רק כביקורת פוליטית. כולנו נסכים שיכולתה של מדינת ישראל לנצח במלחמה החשובה הזאת, היכולת הזו נשענת הן על הרגל הצבאית והן על הרגל הכלכלית-חברתית. אז יעשו לנו טובה גם שר האוצר וגם שר הכלכלה, ויפסיקו להגיע לכאן למסעות יח"צ, ייפגשו היכן שייפגשו, יגיעו לסיכום, יעברו דרך הקבינט ודרך הממשלה, ואם הם יציגו כאן תוכנית ראויה, גם חברי האופוזיציה יצביעו בעדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת קריב. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, לצד הכרזת מצב החירום במדינה, מצב החירום החוקתי, שורר בקרב אזרחי המדינה מצב חירום מנטלי. בהתאם למצב החירום המנטלי הזה, התובע מכיר את עצמו, וגם הנתבע, לכאורה, ידוע מראש. אנחנו מקבלים, כנציגי החברה הערבית, עשרות פניות, אפילו מאות, של אזרחים ערבים – של רופאים, אחים, אחיות, רוקחים וכל מיני מקצועות אחרים – על לכאורה ניהול שיחה רגילה בין חברים לעבודה – לא פוסט, לא התבטאות בכלי תקשורת, לא שום דבר מהדברים האלה, רק שיחה בין רעים, בין עמיתים לעבודה, שהופכת אחר כך לעילה לרדיפה ולזימון לשימוע והשעיה מהעבודה. זאת אומרת, בהתחלה אנחנו מענישים אותך, ואחרי שמענישים אותך הולכים לברר אם באמת זה הגיע לך או שזה לא הגיע לך. רבותיי, מדינות דמוקרטיות נמדדות בשעות הכי קשות שלהן – בשעות מלחמה, בשעות משבר. ואנחנו מכירים, אדוני היושב-ראש – הממשלה הנוכחית, הקואליציה הנוכחית, התחילה את תהליך חיסול הדמוקרטיה במדינה עוד לפני שהתחילה המלחמה האחרונה במה שנקרא "הרפורמה המשפטית" וכל ההפגנות שהיו נגד הדבר הזה. לפני כמה דקות עבר חוק דיקטטורי לכל דבר ועניין, חוק ששם בצד את כל הזכויות של האזרחים והוא חוק רדיפתי, שלא רודף אותך בגין מעשה שעשית, הוא רודף אותך בגין כוונה, כאילו רצית בעקבותיה לעשות מעשה. זאת אומרת, אנחנו מאבדים את זה. מישהו צריך להתעשת. אזרחים תמימים לא צריכים לשלם את מחיר השיגעון, וטוב להתעורר מוקדם כדי לא לסבך את אזרחי המדינה בדרכים אפלות שאנחנו לא רוצים שיגיעו לשם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נכפתה עלינו מלחמה לפני למעלה משבועיים וחצי, ועם כל הצער – אני לן בבתי מלון בירושלים, אני רואה את המפונים; אנשים שאתמול בלילה אמרו לי: תשמע, יצאנו עם הטרנינג מלמעלה – כך אמרה לי אחת באחד ממלונות ירושלים. אני חושב על היום של עוד דקה, מחר, עוד שבוע, עוד חודשיים, בתקווה שלעולם לא יהיה; המלחמה בחזית הצפונית. אנחנו חייבים להתכונן, חייבים להתכונן ולא להיתפס עם – מנסים לפנות חלק מאשקלון, הצלחנו חלק קטן, מנסים עוד חלק. נחשפתי למספרים בוועדת הכספים – כמה פינו עד היום, כמה עוד נותר לפנות מאשקלון. בצפון, אם חלילה, הבעיה תהיה אולי חמורה שבעתיים. כבר היום, אני כתושב הקריות נחשף למתח. נכון שהחנויות, רשתות המזון, פתוחות שם. אבל ממה שאני רואה – לא אנשים מספרים לי, אני רואה, אני נוכח – אני רואה שלאף אחד אין חשק ואין רצון לצאת ולרכוש מוצרי – בימים האלה אני קורא לזה מותרות, כמו ארון לדוגמה, או אפילו נעל ספורט, אלא מזון ומוצרי טואלטיקה. אנחנו חייבים להתכונן לדברים האלמנטריים. כמדינה, אנחנו חייבים לספק את זה לאזרחים. תושבים מנהריה מתקשרים אליי ואומרים לי: תשמע, למעלה מ-30% מתושבי העיר התפנו בכוחות עצמם. יפה שעה אחת קודם, ושלא נצטרך לזה, בתקווה שלא נצטרך לזה, בתפילה שבורא עולם באמת ירחם עלינו. תודה לכולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, ואחריה – חברת הכנסת מירב בן ארי. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. אני מניחה שאין ישראלי שלא שמע את שיחת הטלפון של המחבל הנאצי שהתקשר להוריו בזמן שהוא טובח ביהודים ומתגאה: אבא, אבא, הרגתי עשרה, אבא, הרגתי עשרה. והאבא אומר לו: כל הכבוד, ואז מעבירים את הטלפון לאימא, וגם האימא: כל הכבוד. באמת, זה הזכיר לי את השיחות, להבדיל אלף אלפי הבדלות, שישראלים עושים להורים שלהם כשהם עוברים שלב בכוכב הבא, נגיד, באיזו תוכנית: אבא, התקבלתי, התקבלתי. זאת אומרת, השמחה של האבא והאימא על זה שהבן המוצלח, המוצלח, זה שתוכנת לרצוח יהודים, הביא ציונים מדהימים – עשרה, לא פחות. ואני שואלת את עצמי, הוא נאצי, על זה אנחנו כולנו מסכימים; אבא שלו מה? אימא שלו מה? מה הם? איפה אנחנו שמים את הקו בין חמאס לבין החפים מפשע בעזה? איפה אנחנו שמים את הקו? זאת שאלה שאנחנו חייבים להכריע עכשיו. ברשות הפלסטינית במזרח ירושלים יש ספרי לימוד שבהם המורה לאזרחות נותנת לתלמידים שלה את התמונה של דלאל מוגרבי, שרצחה 35 ישראלים, ביניהם 12 ילדים. ילדים. המורה הזו לאזרחות באה לתלמידים שלה ואומרת להם: האישה הזו קדושה. איך אנחנו קוראים למורה הזו? איך אנחנו קוראים לבית הדפוס שהדפיס את הספר הזה? איך אנחנו קוראים להורים של התלמידים, שיודעים שהילדים שלהם לומדים בבית הספר שמי שרוצח 12 ילדים הוא קדוש? מה הם? אנחנו יודעים שחמאס הם נאצים. מה הם? איך אנחנו קוראים לבעל פיצרייה שרואה אישה בת 80 פלוס הולכת לשבי בחמאס ועושה מזה לוגו מצחיק לפיצה שלו? אנחנו יודעים שחמאס נאצים, אבל מה הוא? מה הוא? איך אנחנו קוראים למי שמנהל את הרשות הפלסטינית, שהדוקטורט שלו הוא הכחשת שואה? אז חמאס הם נאצים, אבל הוא מה? איך אנחנו קוראים למי שמנהל את תעשיית ה-pay to slay – נשלם לך כדי שתרצח יהודים? זה בכל הרשות הפלסטינית, יש אפילו תפריט: רצחת ראש אחד – תקבל x; רצחת שני יהודים – תקבל x כפול שתיים; רצחת עשרה יהודים – אתה והמשפחה שלך מסודרים. מה הם? אנחנו יודעים שחמאס הם נאצים, אבל מה הם? איך אנחנו קוראים להם? הגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה shift בחשיבה שלה. אנחנו וילה שמוקפת בנאצים, באנשים שהאינטרס היחיד שלהם, המוטיבציה היחידה שלהם תמיד הייתה – זה לא כיבוש וזו לא טריטוריה, זה רצח יהודים. וזה צריך להתגבש גם בספרי הלימוד שלנו, וזה צריך להתגבש גם בקוד של צה"ל. לא אסא כשר צריך לקודד את הקוד המוסרי של צה"ל, הוא פשוט לא מתאים, הוא לא קורא את המפה. אנחנו צריכים אנשים מפוכחים מספיק, שיודעים לקרוא את המפה ולומר ביושר: אנחנו מתעסקים פה עם חיות אדם. ואנחנו צריכים להיערך בכל החזיתות – אקדמיה, מערכת החינוך, צה"ל, פרקליטות, עליון. כולם צריכים להתחיל להבין מול מה אנחנו מתמודדים, כי אם נמשיך לעצום עיניים ולקרוא רק לחמאס נאצים אבל כל השאר חפים מפשע, אז האסון הבא יתדפק לנו בדלת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. אני חייב להוסיף, כמי שאת השבועיים האחרונים העביר לא מעט בכפר עזה, בבארי, ברעים, שחמאס יזם את המלחמה הזאת, אבל מי שהצטרפו אליה – אנחנו מדברים על מאות רבות של מחבלים של הג'יהאד האסלאמי ומאות רבות, כנראה למעלה מ-1,000, מתושבי עזה שאין להם שיוך ארגוני – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תושבי עזה זה חמאס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – תושבי עזה שאין להם שיוך ארגוני לאחד מארגוני הטרור המוכרים, והם ביצעו חלק ממעשי הזוועות. אני לא יודע אם המתקשר הזה שהזכרת, גברתי, אני לא יודע אם הוא משתייך לארגון או שאיננו משתייך לארגון. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ההורים שלו הם הבעיה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מכיוון שמסתבר שהנאומים שלי מתגלגלים לאסלאמונאצים, זו הזדמנות לפנות גם מפה למלכת ירדן, שטענה היום שלא ערפו ראשים של ילדים. הבעיה של מדינת ישראל, הבעיה – האתגר של מדינת ישראל הוא שהיא מדינה דמוקרטית, ליברלית, ששומרת על התושבים שלה, וככזאת היא לא מפרסמת בערוצים הממשלתיים את תמונות הזוועה, קודם כול כדי לכבד את אותם תושבים שגרים בעוטף שהמשפחות שלהם נטבחו. אז אני רוצה להגיד למלכת ירדן ולמזכ"ל האו"ם ולכל אותם יפי הנפש: עשו לנו שחיטה. הייתי בשבוע שעבר בכפר עזה, ועכשיו אני בדרך לשם. לא רק ששחטו, כדי לוודא, גם שרפו. אני כל הזמן בהתלבטות אם לספר את הסיפורים שאנחנו שומעים מהחיילים, מאנשי זק"א, או שלא לספר. האם לספר? אני כל הזמן בדיסוננס, ואני באמת באמת מנסה מצד אחד לתת את הזכות לאותם אזרחים שטבחו להם במשפחה לשמור על המוות של אותם אנשים – ובין להראות להם את הפרצוף האמיתי. גלית דיברה על שיחת הטלפון. מה הכי הפריע לי בשיחה, או הדהד? שאימא שלו אומרת לו: הלוואי שהייתי איתך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היא אומרת לו בסוף: תהרוג, תהרוג עוד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יודעים, אנחנו נמשיך להיות המדינה הזו ששומרת על הזכויות של התושבים שלה והאזרחים שלה גם אחרי שהם מתים, אבל אם את לא מסוגלת להסתכל בסרטים ובתמונות, אל תשקרי. אל תשקרי. כי ערפו ראשים, ושרפו ילדים, והוציאו להם איברים, ואני לא רוצה להיכנס יותר, אבל פשוט אל תשקרי. כי אם אנחנו עם ששומר גם על המתים שלו, לפחות תעשו את הצדק עם אותם נרצחים ותצפו בסרטונים שלהם, ותהיו בצד הנכון של ההיסטוריה, לא בצד של הרוצחים והשוחטים האלה. אנחנו נעשה הכול כדי להילחם על המדינה שלנו, אבל תפסיקו לשקר לעולם. רצחו, טבחו, שרפו, אנסו – אצלנו, בבית שלנו. תלמדו את העובדות. תפסיקו לשקר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. לכל מי שיש לו ספקות, לכל מי שמפקפק, אני מציע לשמוע את אלוף משנה גולן ואך, שבמו ידיו החזיק בידו האחת תינוק כבן שנה ובידו השנייה את הראש שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע, אתה כל הזמן בדיסוננס עם עצמך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לשאלה של גברתי אם לפרסם או לא לפרסם, אני חושב שיש במקורותינו משפט חשוב: "זכור את אשר עשה לך עמלק". לזכור ולא לשכוח. חבר הכנסת אריאל קלנר, ואחריו נעבור להצבעה, אלא אם כן השר ירצה לסכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמיר, גם כשהיינו בכפר עזה אני זוכר שעמדנו באיזה מקום ושאלנו: מה היה פה? אז אמרו לנו: פה היה חייל בלי הראש שלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "לעולם לא עוד", נשבענו אחרי השואה. כמה נורא שהסיסמה הזו מושמעת שוב היום מכל עבר, ובצדק. גם אני ביקרתי באזורי המוות – בבארי, במקומות אחרים בדרום. אויב נאצי ג'נוסיידי וברברי טבח ולא חמל לא על נער ולא על זקן, לא על נערה ולא על זקנה, לא על עולל ולא על יונק. ואחר כך ברחובות העיר עזה ובמקומות שונים ביהודה ושומרון חילקו ממתקים ובקלאוות, שמחה על הדם היהודי הטהור שנשפך כמים. חבריי חברי הכנסת, עכשיו כבר לא צריך להתאמץ לשכנע שההבדל בין חמאס לנאציזם הוא ביכולות בלבד, ושלו היו יכולים, אדוני היושב-ראש, היו טובחים בנו שישה מיליון בלי למצמץ. אבל מה אם חמאס היו נכשלים באותה שבת שחורה? מה אם את הדיון הזה היינו מנהלים אולי לפני חודש? האם אז חמאס לא היו נאצים? אדוני היושב-ראש, הנאצים היו נאצים לא בגלל הישגי ההשמדה המטורפים שלהם, אלא בגלל הכוונות הזדוניות והאידיאולוגיה הרצחנית. לא צריך לחכות לשואה כדי לדעת שנאצים הם נאצים. אבל רגע, גלית, מה עם אבו מאזן – נכון? וחבריו המתונים מהפתח, אלה שלא – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מכחיש את השואה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מכחיש השואה, כמובן. – – אלה שלא מגנים ואף חוגגים את הפרעות בבארי ובכפר עזה; אלה שמשלמים משכורות למרצחים שפלים; אלה שקוראים כיכרות על שם רוצחי ילדים יהודים; אלה שמחנכים את ילדיהם מגיל אפס שרצח יהודים הוא האידיאל הנעלה ביותר. מה ההבדל בינם לחמאס ולנאצים? ההבדל הוא רק ביכולת. כוונות יש להם, והם לא מסתירים אותן מאף אחד. לו היינו חלילה במציאות שבה יש מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, היא הייתה מדינה נאצית לכל דבר ועניין. מימוש תאוות הרצח הברברי ביישובי השרון היה אז רק שאלה של זמן. המלחמה ברשע אינה יכולה להישאר רק כנגד אלה שהצליחו במזימתם; היא חייבת להתייחס לכוונות ולאידיאולוגיה רצחנית. "לעולם לא עוד" לא יכולה להישאר רק סיסמה. לא פתח ישמור עלינו מחמאס, לא חמאס מג'יהאד ולא שום קשקוש אחר. רק אנחנו נגן על עצמנו. "הקם להרגך השכם להרגו". לעולם לא עוד הכלה, מתינות והידברות עם נאצים. לא צריך לחכות לשואה כדי להבין שהנאצים הם נאצים. כוונות זה מספיק. בשעה זו אני מחזק ומתפלל – אני מחזק את הממשלה ומקבלי ההחלטות ומתפלל להצלחת כוחות הביטחון ולשלומם, כוחות ההצלה והרפואה, וכמובן, אזרחי ישראל. מלחמה לנו ברוע המוחלט עד הניצחון. "לעולם לא עוד" היא מחויבות חיינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. השר ביטון מעוניין לסכם או שנעבור להצבעה? אם כן, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ההגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, בקריאה הראשונה. חבר הכנסת קלנר, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה כעת. בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ההגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1662; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 107; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אין הסתייגויות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש בקשות לרשות דיבור. אין הסתייגויות, יש בקשות לרשות דיבור. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאגיד משהו על החוק הזה אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו קודם לכן. אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא מקדים רפואה למכה, ובשבת שלפני אותה שבת שחורה, לפני שמחת תורה, הפעם האחרונה שקראנו בתורה הייתה פרשת האזינו. שירת האזינו מסתיימת בפסוק שאני חושב שצריך שיהיה אצלנו בראש, ובייחוד לאור דבריה של חברת הכנסת מירב בן ארי ואחרים, גם אצל אומות העולם. הפסוק שבו מסתיימת שירת האזינו – ברשותך נתחיל שלושה פסוקים או ארבעה – שהקדוש ברוך הוא אומר: "כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעֹלם. אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם. אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב. הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכִפֶּר אדמתו עמו". אנחנו אומרים את הפסוק הזה כמעט כל שבת בבית הכנסת, וכמובן גם בשמחת תורה אמרנו אותו, בסוף תפילת "אב הרחמים" שנתקנה לזכר פרעות שעברנו בארצות הגלות. אז, כאשר אמרו את המילים "וכפר אדמתו עמו", לא היה "אדמתו" – היינו בגלות; כעת, כאשר אנחנו בארצנו, אין לנו אלא לחזור ולהתפלל ולבקש "הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכִפֶּר אדמתו עמו". אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקת מתקני גז), התשפ"ד–2023. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שמבקשת לקבוע הסדרים שעניינם הארכה אוטומטית של תוקפם של מגוון אישורים רגולטוריים, דחיית מועדים הנוגעים לעיצומים כספיים ודחיית מועדים לבדיקת מתקני גז, וזאת בהמשך להסדרים דומים שנקבעו בעבר במהלך ההתמודדות עם משבר הקורונה. כמובן שאנחנו לא מעוניינים שאנשים שנמצאים כרגע בצו 8 או מפונים – בכלל, כל אדם שכרגע מצב החירום משפיע על יכולתו להתמודד עם הדרישות הביורוקרטיות והרגולטוריות, לא יצטרך להטריד את עצמו בכך. גם משרדי הממשלה השונים, אשר גם הם פועלים לפעמים בתקן חסר או שעובדיהם מגויסים, לא יכולים להתמודד עם העומס הרגיל של חידושי רגולציה ואישורים. ההצעה קובעת כי אישורים שפקעו ושיפקעו במהלך התקופה שנקראת "התקופה הקובעת", דהיינו מ-7 באוקטובר 2023 עד 7 בינואר 2024, יוארכו אוטומטית בשלושה חודשים. סוגים מסוימים של אישורים יוארכו בארבעה חודשים. אגב, זו תוספת שהדיון בוועדה הוסיף, לחדד את האפשרות להאריך אישורים מסוג מסוים בארבעה חודשים. חשוב להדגיש שהארכת האישורים מכוח החוק היא אוטומטית ואיננה מחייבת הגשת בקשה או תשלום אגרה בעד עצם ההארכה, אולם הרשות הציבורית יכולה להחליט כי ההארכה לא תחול לגבי אישור רגולטורי מסוים או שתקופת ההארכה לגביו תהיה קצרה יותר, כדי לאפשר פיקוח ובקרה על החלטות כאלה. גם זה דבר שהתווסף בדיוני הוועדה. מוצע לקבוע כי רשות ציבורית שמחליטה לקצר את תקופת ההארכה תידרש לדווח על כך לראש רשות האסדרה, ומדי שלושה חודשים הוא ידווח על כך לוועדה, כדי שאנחנו נדע מתי לא עושים שימוש בהארכה האוטומטית הזאת. בנוסף, מוצע לקבוע הסדר דומה לעניין מועדים לעיצומים כספיים, שלפיו המועדים הנוגעים לעיצומים כספיים יידחו באופן אוטומטי בשלושה חודשים, והסדר דומה לעניין דחיית בדיקה של מתקני גז, כי גם תנאי לאספקת הגז הוא קיום בדיקה במועד. גם כאן ניתן להאריך את זה באופן אוטומטי. בשל חוסר הוודאות הקיים באשר למועד חזרת המשק לפעילות מלאה בישראל, מוצע לאפשר להאריך את ההסדרים המוצעים. לפי המוצע, בהתקיים נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ניתן יהיה להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו על תשעה חודשים סך הכול. הארכה ראשונה של עד שלושה חודשים היא באישור הממשלה, ובכל הארכה נוספת נדרש גם אישור הוועדה. בנוסף, מוצע לקבוע שבהתקיים התנאים, ניתן יהיה להאריך גם את תקופת ההארכה של תוקף האישורים – לא רק את התקופה שהאישורים בה מוארכים, אלא גם אישור שכבר הוארך בשלושה חודשים ניתן יהיה להאריך אותו בעצם בשלושה חודשים נוספים, אבל מדובר רק באישורים שהם מלכתחילה באורך של שנה, כלומר, שלא יהיה מצב שמישהו קיבל במקור איזה אישור לחודש והוא בעצם מקבל אישור לשבעה חודשים. לצד זאת יש רשימה בתוספת שנייה עם אישורים שעליהם יש הסדרים נוספים שכבר נעשו – למשל, הבולט שבהם תחום כלי הירייה, ויבורך המשרד לביטחון לאומי על כך שכבר האריך באופן אוטומטי את תוקפם של הרישיונות, הוא לא צריך את ההסדר הכולל שבחוק – ומשרדים שונים שנתנו גם הם הסדרים פרטניים. יש דוגמאות נוספות לסוגים שונים של אישורים רגולטוריים שלא צריך להחיל עליהם הוראה גורפת מסיבות רבות ונוספות שנדונו אתמול באריכות בוועדה. צריך לציין – ואני רוצה כמובן להודות לצוות הוועדה המסור, לעו"ד אלעזר שטרן, שישב לכל אורך הדיון ולצוות הממשלתי שעבד – עברנו על התוספת השנייה פרט-פרט וניסינו להבין איפה אפשר לגרוע את הפרט כדי שכן יהיו אישורים רגולטוריים וגם לצמצם את תחולתו. בעיניי, צמצמנו בצורה מאוד מאוד משמעותית מבחינת מספר האישורים. להערכתי – לא עשיתי בדיקה מספרית מדויקת – יש מאות אלפי מבקשי אישורים שכתוצאה מהעבודה המסורה של צוות הוועדה והצוות המשפטי במשרד המשפטים והמשרדים האחרים לא ייאלצו לחדש בתקופה הקרובה את האישורים הרגולטוריים שלהם. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. יש אומנם רשות דיבור, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. כאמור, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של חברי הכנסת מסיעת חד"ש-תע"ל. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – ממילא אינו יכול לקבל רשות דיבור על פי החלטת ועדת האתיקה ואינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. לכן, חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד– 2023, כנוסח הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–7 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. אנחנו נעבור כעת להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) התשפ"ד–2023. גם ההצבעה הזאת תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז) התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מתקני גז), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אני קובע כעת הפסקה בדיוני המליאה. חברי הכנסת יקבלו הודעה של רבע שעה מראש לפני חידוש הישיבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:58 ונתחדשה בשעה 13:13.) << הפסקה >> << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מחדש את הישיבה. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהכנת הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והורדת שעה) (צריכה פרסומי טרור), התשפ"ד–2023, מ/1664, לקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי על פי סעיף 96(ה)(1) לתקנון הכנסת, עקב מינוים של חברי הכנסת שלהלן לשרים ביום כ"ז בתשרי התשפ"ד, 12 באוקטובר 2023, הוסרו מסדר-היום הצעות חוק שהגישו כמציעים יחידים, ושמם נמחק מהצעות חוק שהיו שותפים להן עם מציעים אחרים: גדי איזנקוט, אוריאל בוסו, בנימין גנץ, חילי טרופר, גדעון סער ויפעת שאשא ביטון. על אף האמור, על פי סעיף 96(ה)(2), השרים שלהלן הודיעו שחברי כנסת אחרים יהיו יוזמים של הצעות חוק במקומם, כמפורט להלן: השר גדי איזנקוט העביר את הצעתו שמספרה פ/3836/25 לחבר הכנסת מתן כהנא; השרה יפעת שאשא ביטון העבירה את הצעתה שמספרה פ/2189/25 לחבר הכנסת זאב אלקין, ואת הצעותיה שמספרן פ/3043/25, פ/2507/25 – לחברת הכנסת שרן מרים השכל; השר חילי טרופר העביר את הצעותיו שמספרן פ/3927/25, פ/2512/25 לחבר הכנסת אלון שוסטר, ואת הצעותיו שמספרן 1956/25, פ/3330/25, פ/2624/25 – לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; השר גדעון סער העביר את הצעותיו שמספרן פ/3883/25, פ/3482/25, פ/2361/25, פ/3344/25, פ/2901/25, פ/2418/25, פ/2402/25, פ/1747/25, פ/1604/25 פ/1549/25 לחבר הכנסת זאב אלקין, ואת הצעתו שמספרה פ/3352/25 – לחברת הכנסת שרן מרים השכל; השר אוריאל בוסו העביר את הצעותיו שמספרן פ/66/25, פ/675/25, פ/956/25, פ/2556/25, פ/921/25, פ/631/25, פ/676/25, פ/16/25 לחבר הכנסת יונתן מישרקי, את הצעותיו שמספרן פ/109/25, פ/917/25, פ/82/25, פ/63/25, פ/52/25 – לחבר הכנסת אברהם בצלאל, את הצעותיו שמספרן פ/1947/25, פ/1405/25, פ/217/25 – לחבר הכנסת ארז מלול, את הצעותיו שמספרן פ/575/25, פ/153/25 – לחבר הכנסת יוסף טייב, ואת הצעתו שמספרה פ/272/25 – לחבר הכנסת סימון מושיאשוילי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ט"ו בחשוון התשפ"ד, 30 באוקטובר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:14. << סיום >>