דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ג' ישיבה ק"י הישיבה המאה-ועשר של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 הצעות לסדר-היום 4 חובת הממשלה לסגור מיידית את ערוץ אל-ג'זירה, המסית נגד מדינת ישראל ותומך בחמאס תוך שהוא משדר משטח ישראל 4 עודד פורר (ישראל ביתנו): 4 ארז מלול (ש"ס): 5 משה רוט (יהדות התורה): 6 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 8 שר התקשורת שלמה קרעי: 9 עודד פורר (ישראל ביתנו): 14 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 16 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 16 הצעת חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 16 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 16 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 19 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 19 הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023 19 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 19 שר הפנים משה ארבל: 27 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 29 הצעת חוק התגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים בפעולת איבה או במלחמה, התשפ"ד–2023 29 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 30 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 33 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 34 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 35 גלעד קריב (העבודה): 36 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 37 נעמה לזימי (העבודה): 39 מירב בן ארי (יש עתיד): 40 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 42 הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023 44 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 44 גלעד קריב (העבודה): 45 נעמה לזימי (העבודה): 47 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ז בחשוון התשפ"ד, 1 בנובמבר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חובת הממשלה לסגור מיידית את ערוץ אל-ג'זירה, המסית נגד מדינת ישראל ותומך בחמאס תוך שהוא משדר משטח ישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: חובת הממשלה לסגור מיידית את ערוץ אל-ג'זירה, המסית נגד מדינת ישראל ותומך בחמאס תוך שהוא משדר משטח ישראל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת עודד פורר, זאב אלקין, משה פסל, שמחה רוטמן, ארז מלול ומשה רוט. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני ביקשתי את ההצעה הדחופה הזאת אחרי שראיתי, לצערי, שאחד הנושאים הקריטיים במאבק שלנו על הנרטיב, במאבק שלנו על צדקת דרכנו, במאבק שלנו אל מול האויב, מתחיל להיגרר. אני חייב לברך, ראשית, את היוזמה שנקט שר התקשורת, שאמר: אני רוצה לסגור את ערוץ אל-ג'זירה. היוזמה הזאת נתמכה כמעט על ידי כל גורמי המקצוע. היה ברור שמדובר בערוץ תקשורת – תבינו, חברים – ערוץ תקשורת שיושב בתוך מדינת ישראל, בזמן מלחמה, ומשדר את התעמולה של האויב ומסית כנגד מדינת ישראל. ולא רק שהוא מסית כנגד מדינת ישראל, ולא רק שהוא השופר של החמאס על כל המסרים הזדוניים של הטרוריסטים השפלים האלה, הוא גם משתף פעולה עם האויב. ומסתבר שהוא מסכן את חיילי צה"ל והוא מסכן את אזרחי ישראל בכך שהוא מעביר מידע, כי יש לו את הזכות להסתובב במדינת ישראל. הם עיתונאים, הם מסתובבים פה. יש לדעתי כ-30 עובדים בערוץ הזה. הם יכולים להסתובב פה, הם מגיעים לשטחי הכינוס של צה"ל, משדרים משטחי הכינוס של צה"ל. בעצם, דה פקטו, גורם של האויב יושב כאן בתוך מדינת ישראל ופוגע במדינת ישראל, מסכן לוחמים, מסכן את אזרחי ישראל ומעביר מידע שהוא מידע רגיש. תמכו בעניין הזה גם הרמטכ"ל, גם שר הביטחון, גם המועצה לביטחון הלאומי, כך פורסם. אפילו משרד החוץ, הבנתי, הודיע על תמיכה. הכול בסדר. אישרה היועצת המשפטית ונתנה את הנתיב שאומר: תקנות, אישור החלטת קבינט. והקבינט לא מקבל את ההחלטה. אני אומר לך, אדוני השר, פה צריך עמוד שדרה. לא יעזור. אני מבין את הלחצים, וקטר וסיפורים. צריך עמוד שדרה. אני חושב שהמלחמה הזאת הוכיחה לנו עד כמה אנחנו חייבים להפגין עמוד שדרה במאבק שלנו בטרור, אסור בעניין הזה למצמץ. מי שנוגע בטרור צריך לדעת שהוא לא יקבל פה שום במה, שום תמיכה, שום יכולת לעבוד. ואני אגיד עוד מילה לסיכום על ההשפעה של הסיפור הזה על העם היהודי ועל הקהילות היהודיות. אנחנו סובלים היום מהתפרצות של אנטישמיות ברחבי העולם. הערוץ הזה משדר מכאן בערבית ובאנגלית. צורכים אותו במדינות שונות בעולם, במדינות אירופה ובמדינות אחרות. אם בצרפת התחילו, אנחנו רואים שעל בתים של יהודים מסמנים מגן דוד על הדלתות; אם אנחנו רואים בדגסטאן את מה שקרה שם בשדה התעופה, את ההסתה ואת המראות האלה – אנחנו מתמודדים היום בהתמודדות שהיא לא רק בתוך מדינת ישראל. סגירת הערוץ הזה, וסגירתו המיידית מכאן – ואת האפשרות הזאת שלו לשדר כאן ולפגוע מתוך ישראל בחיילי צה"ל ובאזרחי ישראל – חייבים לעשות היום, מייד, ללא דיחוי ובלי להיכנע לשום לחץ מבחוץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר. חבר הכנסת אלקין – אינו נוכח; חבר הכנסת משה פסל – אינו נוכח; חבר הכנסת שמחה רוטמן – אינו נוכח. חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה רוט. בבקשה, אדוני. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת. הזירה התקשורתית היא זירת מלחמה לכל דבר ועניין. הקרב על דעת הקהל הוא קרב קשה שיכול להכריע את גורל המערכה. שעון החול המדיני הוא תוצאה של עבודה נכונה שלנו על דעת קהל העולם. אני חושב שכמו שהקימו קבינט מלחמה, קבינט חברתי-כלכלי, עלינו להקים קבינט או מעין חמ"ל תקשורתי, להקצות משאבים ולאייש את החמ"ל בנציגים מהכנסת מימין ומשמאל. אנחנו רואים את אדוני יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, איזו פעולה הסברתית הוא עושה בעולם. אנחנו רואים גם את יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה, איך הוא מוסיף. באמרת אגב: אני מצר על כך – למרות שהצהיר שפניו לאחדות, מר לפיד סירב להיכנס לממשלה והציב תנאים שהם נגד האחדות, לפסול ציבור שלם שרבים ממנו היום משרתים בלחימה בעזה. אני מברך על כך שגנץ לא סונדל על ידי מר לפיד, והתעלה למען מדינת ישראל, נכנס ושותף בכל ההחלטות הגורליות של מדינת ישראל ברגע זה. בשעה שאנחנו נלחמים על דעת הקהל בעולם לא ייתכן שנאפשר לאויבים שלנו להשתמש בערוצי התקשורת ולשדר משטחנו – ערוץ התעמולה של אל-ג'זירה. ואתמול שמעתי בדרך למליאה את העיתונאי אבישי גרינצייג, שחשף עוד ערוץ שמשדר מהארץ שקשור לחיזבאללה, ערוץ אל-מיאדין – כבוד השר יודע לבטא את זה יותר טוב – שפועל בשירות החיזבאללה משדרות ומעוטף עזה. מבהיל. חופש הביטוי הוא אחד מיסודות הדמוקרטיה, וגם אדוני היושב-ראש וגם כבוד השר יודעים שחופש הביטוי לא נולד פה בבית המשפט העליון. חופש הביטוי – עוד מזמן התלמוד אנחנו רואים דעות שונות, מחלוקות שונות, סברות שונות, אבל לא עיוות המציאות. אסור שחופש הביטוי ינוצל למטרות של המרדה, הסתה. האויבים שלנו מנצלים את השידורים לצורכי תעמולה נגדנו בזמן מלחמה ולצורך העברת מידע על תנועת הכוחות הצבאיים שלנו לאויב. וכפי שהסביר את זה ידידי עודד, זה ממש פוגע בביטחון חיילינו ואזרחינו במדינת ישראל, מעל כל ספק – לא ספק סביר – מעל כל ספק. על כבוד השר לפעול להפסיק את השידורים האלה, לגרש את הכתבים של הערוצים. ועכשיו, תוך כדי דיבור, אני חושב שאולי דרך הערוצים של yes וכל האלה – לנטרל, שבכלל, אם הם לא נמצאים, שלא יהיה דרך המדיה. אני לא יודע אם זה אפשרי אבל צריך לבדוק את זה. המשך השידורים הוא פגיעה בביטחון המדינה ופגיעה בישראל בקרב החשוב על דעת הקהל העולמית. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מלול. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, ההצעה הדחופה להיום היא צו השעה. אנחנו צריכים חוסן לאומי כלפי פנים וכלפי חוץ. עכשיו, בנתינת האפשרות להסתה ותעמולה נגדנו, אנחנו לא מגלים פתיחות, אנחנו בזה מגלים חולשה, פוגעים בחוסן הלאומי ופוגעים ביכולת שלנו להתמודד כלפי כל העולם. אנחנו במו ידינו מזמינים נרטיב שלילי כלפי ישראל בעצם הדבר שאנחנו לא סוגרים ולא עומדים נגד ערוץ תעמולה שמחפש אך ורק לפגוע בנו. על כן, כבוד השר, אני מבקש שהממשלה תיקח את זה לתשומת ליבה, להבין שהחוסן הזה – בפרט אלה שעומדים בחזית ההסברה יודעים עד כמה זה פוגע וההשלכות של הדבר הזה חמורות מאוד. אבל אני רוצה גם לדבר עוד דקה אחת על הנושא של הסתה ממש. עצם ההסתה בזמננו אנו הוא דבר מכוער ביותר וחמור ביותר, גם כלפי פנים. ברוך השם, ברוך השם שהתעשתנו, ורובנו, רוב-רובנו, בפרט חברי הכנסת, עזבו את כל המחלוקות בצד ובפרט את ההסתה שמו בצד. אבל בשוליים, בתקשורת, פה ושם עדיין שומעים את הקולות המכוערים האלה, קולות של הסתה בהכללה נגד קבוצות – אם זה חרדים, אם זה ערבים או בכלל – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אם זה אנרכיסטים, אם זה שמאלנים. צריך לעצור את הכול – – – << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כל הסוגים האלה של הכללות פסולות ומזיקות, זה החלק המכוער, הראש של הנחש המכוער של ההסתה. אנחנו כחברי הכנסת, כנציגי הציבור, צריכים לעמוד נגד ולא להתפתות לדברים האלה. לכן אני מבקש, חברי הכנסת, חזקו ואמצו באחדות שלקחנו על עצמנו, כי רק ככה, בישועת השם, ננצח. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על האפשרות לעלות. חבריי השרים וחברי הכנסת וכמובן שר התקשורת – שאני מניח שהוא תכף יענה על ההצעה לסדר-היום – קודם כול, אני רוצה לחזק את ידיך על ההובלה של המהלך הזה. אני חושב שהוא הכרחי, הוא נכון. לפי מיטב הבנתי וידיעתי גם קיימת חוות דעת ברורה של גורמי הביטחון על כך שפעילות אל-ג'זירה במדינת ישראל גורמת נזק ביטחוני, וברגע שזה המצב אין סיבה שהפעילות הזאת תימשך. לכן אני גם מופתע למה בכלל נזקקנו לדיון הזה, כי לכאורה היינו צריכים רק לשמוע דיווח שהכלי המיוחד שיצרתם, ואני מבין שגם אושר על ידי הממשלה, הוא פשוט מופעל, ואנחנו מקבלים את התוצאה הסופית של סגירת אל-ג'זירה. אני שומע שמועות – אני מניח שתכף תתייחס אליהן – שיש לזה כל מיני סיבות שקשורות לפעילות המדינית שלנו בעניין השו"ן. אני לא רוצה כרגע להיכנס בכלל לסוגיה המורכבת מאוד, מה צריך להיות היחס הישראלי לקטר בנסיבות האלה, אני בוודאי לא רואה בהם איזשהו מושיע גדול שאנחנו צריכים להודות לו, בסך הכול מדובר על מדינה שתמכה במשך שנים רבות בחמאס וממשיכה לתמוך, וכל מה שהיא עושה היא עושה לא בשבילנו אלא בסופו של דבר כדי לייצר פתרונות לחמאס. אבל בלי שום קשר, אני מפריד את העניין הזה, אני מאוד מאוד מקווה שהשמועות האלה הן לא נכונות – שבגלל שיש לנו שיח כזה או אחר במעורבות קטרית בנושא של שו"ן, אנחנו נמנעים מלעשות משהו שהוא כאמור הוגדר על ידי גורמי הביטחון כצורך ביטחוני. ויש פה עוד עניין מסוים. תמיד יש משמעות הרתעתית למידת האמון שכל מי שסובב אותנו רואה בפעולות של מדינת ישראל. ברגע שמדינת ישראל אמרה שהיא רוצה לעשות את זה – ועוד פעם, אני מניח, אדוני שר התקשורת, זאת לא הייתה רק יוזמה פרטית שלך, אני מניח שהממשלה לא הייתה מאשרת את זה אם זה לא היה נתמך על ידי ראש הממשלה ולא היה מקבל את הגיבוי שלו –אבל ברגע שאמרת את זה ואז פתאום עצרת, הנזק הוא אפילו יותר גדול מאשר אם לא היית מתחיל. כי בסופו של דבר אנחנו מעבירים פה מסר שטלפון אחד מדוחה אולי ואנחנו יורדים ממהלך שהגדרנו אותו כצורך ביטחוני. ולכן, אני חושב שקריטי להביא את המהלך הזה לסיומו, בלי שום קשר לשאלה של המשך המגעים עם קטר. קטר עושה את המגעים האלה, ותמשיך לעשות, עם אל-ג'זירה ובלי אל-ג'זירה, היא עושה את זה כאמור בגלל האינטרסים שיש פה לחמאס, ואם לא תהיה עסקה שהיא תענה על האינטרס של חמאס אז היא לא תהיה, חמאס פשוט לא יעשה אותה. ולכן, בסופו של דבר, אני חושב שצריכים להפריד בין שני האירועים האלה, להמשיך לטפל בשבויים ובנעדרים בכל הכוח, בכל הדרכים האפשריות, אבל יחד עם זה להביא כמה שיותר מהר לסגירה של ערוץ אל-ג'זירה, שהפעילות שלו ממשיכה להסב נזק ביטחוני גדול למדינת ישראל. אני כבר לא מדבר על הנזק להסכמי אברהם וכל מה שמשודר לעולם הערבי בעולם כולו ושלהוב הרוחות, שאחר אחר כך אנחנו מתפלאים מאיפה יש כזאת השתלהבות רוחות כנגד מדינת ישראל בקהלים מוסלמיים בכל העולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלקין. ישיב על ההצעה שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, 12 לוחמים, השם ייקום דמם, חירפו את נפשם למות למעננו. הכאב הזה מתווסף לכאב על הטבח הנורא שהותיר אותנו שבורים ורצוצים. בזמנים כאלו רק האמונה שלנו בבורא עולם ובצדקת הדרך יכולה להיות הגשר על פני המים הסוערים של הכאב והאובדן. אנחנו מאמינים בני מאמינים, ויודעים שהם נמצאים היום בעולם שכולו טוב, במחיצתם של הקדושים שמסרו את נפשם למען עם ישראל לאורך כל הדורות. אבל הכאב הזה מהול גם ברוח הגבורה היהודית, "מנשרים קלו מאריות גברו", של לוחמינו שיצאו למלחמת מצווה. ביקרתי בגבול הצפון, ראיתי את לוחמינו עומדים ממש אל מול פני הסכנה בנחישות, בעוצמה. אמרתי להם, כולכם עברתם את המבחן של הכוהן משוח המלחמה, שביציאה לקרב היה אומר לחיילים "מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישֹב לביתו". לא רכי לבב מצאתי שם אלא גיבורי חיל, אמיצי לב, חוליות חזקות בשרשרת מגיני וגיבורי ישראל לאורך כל הדורות. נישא תפילה לשלום לוחמינו, שילכו ויחזרו לחיים טובים ולשלום ושיחזירו איתם לשלום בריאים ושלמים את כל החטופים הנמצאים בשבי, "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה", שהקב"ה ינחיל אותם תפארת ישועה ועטרת ניצחון. "אל תיראו ואל תחתו", "כי לא יִטֹּשׁ ה' עמו, ונחלתו לא יעזֹב". רדפו אויבינו והשיגום ואל תשובו עד כלותם. אני רוצה, בנוגע לנושא שלנו, קודם כול להודות לחברי הכנסת פורר, אלקין, רוט – מי עוד עלה כאן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> פסל, רוטמן. ומלול כמובן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> פסל, רוטמן ומלול, כל חברי הכנסת – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תבקש סליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כל חברי הכנסת שהעלו את – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מוטב תבקש סליחה על ששלחת לעזאזל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – כל חברי הכנסת שהעלו את הנושא החשוב הזה לסדר-היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה ששלחת לעזאזל. תבקש סליחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס לעניין הזה. קודם כול, יישר כוח. בנוגע לנושא סגירת אל-ג'זירה, ברשותכם, אסקור בקצרה כיצד משרד התקשורת בראשותי פעל ופועל גם כעת בעניין זה. ביום 7 באוקטובר 2023 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, וביום 8 באוקטובר החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה. מאז אנחנו במלחמה. בהתאם לכך ולנוכח העובדה כי נחשפתי להסתה מסוכנת, כמו שהיטבתם לומר בעצמכם, ובלתי פוסקת מצד ערוצי טלוויזיה זרים שונים המשדרים בישראל, ביקשתי לכנס את הגורמים המקצועיים במשרד על מנת לבחון כיצד ניתן להגביל שידורים אלו. בדיונים השונים הובררה תמונת מצב חמורה יותר, ולפיה יש בשידורים אלו כדי להביא לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. נוכח זאת הוריתי לגורמים המקצועיים במשרדי לפעול להתקנת תקנות לשעת חירום על מנת להתמודד עם גורמי שידור זרים שיש בשידוריהם פגיעה בביטחון המדינה. יומיים אחרי תחילת המלחמה, ב-9 באוקטובר, העברתי נוסח של תקנות לשעת חירום שיאפשר מיידית לבצע פעולות כנגד ערוצים זרים הפוגעים בביטחון המדינה. אלה הועברו לקבלת חוות דעתם של כל הגורמים המשפטיים והביטחוניים הנוגעים בדבר: היועצת המשפטית לממשלה, שר הביטחון, השב"כ, המוסד, המועצה לביטחון לאומי ועוד. כולם השיבו לאחר כמה ימים בחוות דעתם כי אכן קיימת סכנה ממשית, וכי הם ממליצים לאשר את התקנות הכלליות לגבי ערוצים כאלו תוך התמקדות בערוץ אל-ג'זירה, שהוא הראשון בתור – לסגור את משרדיו, להחרים ציוד ועוד. לאחר דין ודברים משפטי ארוך בתאריך 16 באוקטובר קבעה חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה לגבי נוסח התקנות: "שילוב הקשיים לפיהם הגורם המקבל את ההחלטה אינו השר הממונה על ביטחון המדינה, והעובדה כי לא עוגנה בתקנות בחינה שיפוטית לאחר מתן הצו, עולה כדי מניעה חוקתית להתקנת התקנות", וזה התעכב. בהמשך לכך, ולאחר דין ודברים עם מזכיר הממשלה, שר המשפטים והייעוץ המשפטי לממשלה, תוקנו התקנות באופן שמלבד אישור הקבינט שכבר נדרש בתקנות שהגשנו, תידרש גם הסכמת שר הביטחון מראש. בנוסף, לאחר אישור הקבינט ייכנסו הצווים לתוקף, אבל יובאו לבחינה שיפוטית בהקדם בפני נשיא או סגן בית משפט מחוזי. בהתאם לכך, ביום 20 באוקטובר התקינה הממשלה את התקנות מכוח סמכותה לפי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה, תקנות למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה. בהתאם להוראות התקנות, על מנת להגביל שידוריו של ערוץ זר הפועל מישראל צריכים להתקיים כמה תנאים. כך, למשל, קבלת חוות דעת של כל גורמי הביטחון הנוגעים בדבר – המוסד, השב"כ, משרד הביטחון וגם הצנזור, המבססת את התשתית העובדתית לצורך מתן הוראה של שר התקשורת להגביל את שידורי הערוץ מישראל בשל פגיעה ממשית בביטחון המדינה; קבלת הסכמת שר הביטחון – עוד תנאי, כמו שאמרנו – שהשתכנע על בסיס עמדות אלו כי שידוריו של גוף שידור אכן פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה; אישור הקבינט. באמצעות תקנות אלו ובהמשך לחוות הדעת המבוססות והמפורטות שכבר קיבלנו מגורמי הביטחון השונים לגבי אל-ג'זירה, ביקשתי לפעול להגבלת שידוריו של ערוץ אל-ג'זירה ופניתי לקבל את הסכמת שר הביטחון ואישור הקבינט. הערוץ, שפועל מישראל מזה שנים רבות ומשמש – אדוני היושב-ראש, אם אפשר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, אנא מכם, קצת יותר שקט במליאה. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. הערוץ הזה, שפועל מישראל מזה שנים רבות ומשמש כזרוע התעמולה של תנועת החמאס, אפשר בשידוריו בין היתר שידור הודעות צבאיות של תנועת החמאס; סילוף עובדות באופן שהביא להסתת ההמונים להתפרעויות; עידוד לחימה לצד מחבלי החמאס; הוא מצלם ומפרסם את מיקום כוחותינו ועוד. אי-אפשר לסבול שכלי תקשורת עם תעודות עיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית, עם משרדים וכתבים בישראל – למיטב ידיעתי, יש לא 30 אלא פי שניים ואף יותר כתבים של אל-ג'זירה בישראל – יפגע בביטחון המדינה, בוודאי בשעת מלחמה. ראש הממשלה הנחה לבצע עבודה ביטחונית, משפטית, שתגביל את שידורי הערוץ הזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מסביר, אני אשלים את הדברים. אנחנו נחושים להמשיך בתהליך הזה עד להשלמתו. רק תדעו, חברים – עודד פורר, תדע שמבחינתנו, הצווים מוכנים – להסרה מהוט ומיס, לסגירת משרדים, להחרמת ציוד שידור מכתבים, לשלילת תעודת עיתונאי, למניעת שידורי תקשורת ואינטרנט על ידי חברות ישראליות. הכול כבר מוכן. תיאמנו עם משטרת ישראל איך לעשות את זה בדיוק. כל הגורמים הנוגעים בדבר מחכים, הצווים ערוכים ומוכנים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, אני מסביר. מכל מקום, הדיון בצורך להגביל את השידורים נמצא בעיצומו. לצורך הגבלת שידורי הערוץ נדרש לעמוד בתנאים המפורטים בתקנות לשעת חירום, ובין היתר עמדת שר הביטחון, שהשתכנע על בסיס עמדות גורמי הביטחון כי שידורי אל-ג'זירה אכן פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. הדבר הזה נמצא לפתחו של שר הביטחון. לאחר הסכמתו, שטרם קיבלנו – תובא הבקשה לאישור הקבינט. בנוסף, אני פועל כעת גם על מנת להגביל שידורים נוספים הפוגעים בביטחון המדינה, כמו ערוץ אל-מיאדין שהזכרת, חבר הכנסת מלול, הפועל מלבנון ומשדר בישראל באמצעות שידורים לווייניים. במכתב ששלחתי בתחילת השבוע לצחי הנגבי, ראש המועצה לביטחון לאומי, למזכיר הממשלה יוסי פוקס ולגורמי הביטחון הנוגעים בדבר, פירטתי דוגמאות שעולה מהן כי הערוץ על כתביו מסיתים נגד מדינת ישראל, מדבררים את ארגוני הטרור השונים, ביניהם חיזבאללה, מסכנים את כוחותינו בשטח, ובכך פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה באמצעות שידוריהם. נוכח הדברים המתוארים, ביקשתי לקבל את חוות דעתם של גורמי הביטחון גם בעניינו של ערוץ אל-מיאדין, על מנת שאוכל לפעול בהתאם לתקנות להגבלת שידורי הערוץ. עוד באותו יום נדרשו גורמי הביטחון על ידי המועצה לביטחון לאומי להעביר את חוות דעתם עד אתמול. אני מקווה שנוציא כבר מהכוח אל הפועל סגירת גוף שידור עוין כזה באופן מיידי, למען יראו וייראו. כמו כן, חבר הכנסת פורר, עוד משהו, שקשור לבקשה שהפנית אליי עוד בתחילת הלחימה – ביקשתי לפעול גם נגד ההסתה המסוכנת ברשתות החברתיות כנגד מדינת ישראל, ולשם כך פניתי למשרד המשפטים. ממשרד המשפטים נמסר לי כי בכל הנוגע להסרת תכנים ברשתות החברתיות, הסמכות היא של משרד המשפטים, וכי הם פועלים בנושא באמצעות צוות מיוחד שפעל להסרת אלפי תכנים מסיתים ומסוכנים. משרד התקשורת בראשותי ימשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת למנוע פגיעה בביטחון המדינה ובלוחמי צה"ל וכוחות הביטחון, הנעשית על ידי שידורים של ערוצים זרים. אני אומר – בכל האמצעים שעומדים לרשותנו, וגם במה שלא עומד לרשותנו. אין לנו קצין מודיעין במשרד התקשורת שיכול לתרגם לנו שידורים בערבית ולתת לנו באמת את התשתית העובדתית, אבל אנחנו נעזרים גם ברשתות החברתיות, בכל מיני גורמים שמציפים את הנושא, וגם בכל מיני גורמים שאנחנו פונים אליהם, ושולחים צוותים – שלחנו לעמותת "ממריא" צוות משפטי שלנו וצוות מקצועי של המשרד, שיקבל מהם חומרים על הערוצים שפוגעים בביטחון המדינה. באופן כללי כל פעולה של משרד התקשורת בראשותי בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה נעשית בתיאום מלא עם גורמי הביטחון. לא את הכול מותר לפרט, ולא על הכול אני יכול לדבר. אבל תדעו לכם שאנחנו עושים הכול בכל ימות השבוע כדי להגן על המדינה היקרה שלנו בכל חזיתות התקשורת – ביבשה, באוויר, בים, במרחב הספקטרום ובמרחב התודעתי. כתוב בפסוק: "ה' ילחם לכם ואתם תַּחֲרִשוּן". השם יתברך הוא בעל המלחמות. אבל יש ציווי שאפשר לפרש אותו גם אלינו: "ואתם תַּחֲרִשוּן" – זו משימה שמוטלת עלינו. תשתיקו את התקשורת שפוגעת בביטחון המדינה, לפחות את זה. בעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר התקשורת. חבר הכנסת פורר, אתה מבקש להצביע, או מסתפק בתשובת השר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. אפשר להשיב דקה מהצד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כן. בבקשה. תפתח את המיקרופון, דקה מהצד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני שר התקשורת, ציינתי גם בתחילת דבריי את הפעילות המהירה, מייד אמרת באמת: אני רוצה לסגור את זה. בפעם הראשונה אני שומע ששר הביטחון הוא זה שמעכב את הנושא הזה להחלטת קבינט. אני אפנה אליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, זה נמצא אצלו. חברים, אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמה. עכשיו, כשאנחנו כאן, הערוץ הזה, בשעה הזו ממש, משדר דברי הסתה ובלע כנגד מדינת ישראל, ממשיך לשלוח את הכתבים שלו לנקודות כינוס ולכל מיני מקומות. אני גם לא יודע לאן המידע הזה עובר בסופו של דבר, והפגיעה היא לא רק כלפי מי שצופה בערוץ כאן בישראל ובעולם הערבי, אלא גם במדינות אירופה, וראיתי את האנטישמיות המתעוררת. אני אנצל את הבמה הזאת, אחת – לקרוא לשר הביטחון בעניין הזה, אין סיבה שהנושא לא יעלה לדיון בקבינט כבר בישיבתו הקרובה, ואפילו לאיזשהו דיון שלא מן המניין, שייקבע מיידית לסגור את הערוץ. חבר'ה, האחריות במובן הזה רובצת לפתחה של הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת, אדוני, האם אתה מסתפק בתשובת השר, או מבקש להצביע על העברה לוועדה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> העברה לוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נצביע כעת על העברת ההצעה לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, עשרה קולות בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, להציג את הצעת החוק. לפני כן – הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק התגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים בפעולת איבה או במלחמה, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1665; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 108; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, יום קשה היום. אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק ההגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שמטרתה לקבוע הגנה מפני עיקול על מענקים שנקבעו לפי החלטת ממשלה בלבד (מענק מינהלי) במסגרת מבצע חרבות ברזל, להבדיל ממענקים שנקבעו בחקיקה, זאת לשם סיוע והקלה על התושבים בעת הזו. ביחס למענקים שנקבעו בחקיקה ייקבעו הוראות הגנה על מענק בחקיקה. עם זאת, החלטת ממשלה אינה יכולה להתגבר על זכות המוקנית מכוח חוק לעיקול, ולכן לא ניתן לקבוע את הוראות ההגנה על מענק במסגרת החלטות הממשלה, ומוצע לקבוע אותן במסגרת הצעת חוק זו. החלטת ממשלה איננה יכולה לעמוד מול עיקול, ולכן צריך את החוק הזה. בהתאם לתוספת להצעת החוק, הגנה מפני עיקול תינתן ביחס לשני מענקים שכבר התקבלו במסגרת החלטות הממשלה: מענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו ומענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של חטוף או נעדר. כמו כן, מוצע להקנות סמכות לשר האוצר ולשר המשפטים באישור ועדת הכספים – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – שלא יהיה ניתן לעקוף את הכנסת. אז אומנם שר האוצר ושר המשפטים רשאים לעשות את זה, אבל זה צריך להיות באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת, להוסיף או לגרוע מענקים שהתקבלו במסגרת החלטות ממשלה שעליהן תחול ההגנה מעיקול, וכן תנאים או מגבלות לתחולת הגנות המענק. בנוסף, מוצע להתאים את תקופת ההגנה שנקבעה במסגרת הצעת חוק זו, שעומדת על 90 יום שבמהלכם לא ניתן לעקל כספי מענק כאמור, לתקופת ההגנה שנקבעה בחוקים אחרים ועומדת על 30 ימים בלבד, כך שלגבי כספי הגמלאות המשולמים לפי חוק הביטוח הלאומי, וכן לגבי תגמולים והטבות המשולמים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959, חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954, חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, וחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007, תוארך תקופת ההגנה ל-90 ימים גם כן, שבהם לא ניתן לעקל את המענק, הפיצוי או ההטבה, כאמור. במקרה שבו הסתיימה תקופת המצב המיוחד בעורף לפני תום 90 הימים כאמור, תמשיך ההגנה מפני עיקול לחול עד תום 30 ימים מיום סיום תקופת המצב המיוחד בעורף. אם הימים המיוחדים יסתיימו באמצע, עד תום 30 ימים מיום סיום תקופת המצב המיוחד בעורף. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, היא עברה בוועדה פה אחד. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת גפני. כאמור, להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות או בקשות רשות דיבור, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק ההגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית, אנא שבו במקומותיכם. לאט-לאט, עוד לא התחלנו. הצבעה כעת, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–10 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 22 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק ההגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. גם ההצבעה הזאת תהיה אלקטרונית, אנא שבו במקומותיכם. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ההגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023 << נושא >> [מס' מ/1657; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 105, וחוב' ב', ישיבה 107; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. כזכור לכם, בשבוע שעבר קיבלה הכנסת את החוק שקבע את דחיית הבחירות לרשויות המקומיות – שהיו אמורות להתקיים אתמול – בשלושה חודשים, עם אפשרות לדחייה נוספת של חודש אחד. עוד נקבע, בחוק שכבר התקבל, עקרון ההקפאה, שלפיו כל הפעולות והמועדים שננקטו לקראת הבחירות עד 16 באוקטובר יוקפאו ולא יהיה צורך לחזור עליהם, כולל רשימת המועמדים, וכל התקופות שהחלו להימנות לפני הבחירות ימשיכו ברצף עד מועד הבחירות החדש. במהלך הדיון בהצעת החוק התברר שלדחיית הבחירות יש השלכות על הרבה מאוד עניינים, אדוני היושב-ראש, שלא ניתן להם כל מענה בהצעת החוק הממשלתית שבאה בדחיפות, והיא קצרה. רק לסבר את האוזן, הצעת החוק הממשלתית הייתה חמש-שש שורות, והצעת החוק שאני כרגע מסביר היא עשרה עמודים, ואין מילה אחת מיותרת שם. אבל זה בדיוק תפקידנו, ועשינו את זה בתיאום עם שר הפנים והצוות שלו. ההשלכות הללו חשובות, ואנחנו מצאנו לנכון לטפל בהן עקב דחיית הבחירות, שלא להשאיר חלל ריק שעלול להוביל לכאוס. לכן הצענו לפצל את הצעת החוק כדי לאפשר לוועדה לטפל באותם עניינים ולהביא עכשיו, היום, בפני הכנסת הסדר משלים ומקיף ככל האפשר בסוגיות שהתעוררו. ואכן, הוועדה קיימה דיונים אינטנסיביים, מעמיקים, במגוון רחב של נושאים הנובעים מדחיית הבחירות. הצעת החוק המונחת בפניכם היום היא תוצר של עבודת הוועדה, והיא כוללת שורה ארוכה של הסדרים שהתגבשו במהלך דיוני הוועדה בשיתוף פעולה של כל סיעות הבית ומשרדי הממשלה השונים, לאחר שנשמעו בוועדה הערות של גורמים רבים מקרב הציבור, נציגי השלטון המקומי, מועמדים, עצמאים, מפלגות וכל מי שקשור לעניין הזה. על פי דרישתנו, שר הפנים אשר השתתף בדיון, שביקשתי ממנו להגיע, הודיע לפרוטוקול כי עד 15 בדצמבר משרד הפנים יגבש עמדה לגבי רשויות מקומיות – לצערנו שם לא יהיו בחירות בכל מקרה, בין אם זה יהיה בעוד שלושה חודשים, בין אם זה יהיה בעוד ארבעה חודשים – רשויות שנהרסו בעוטף. שר הפנים והצוות המקצועי שלו עובדים עכשיו בדיוק על הדבר הזה. היה חשוב לנו שהוא יבוא לוועדה ויבהיר – לא רצינו להכניס את זה לחקיקה – כדי שתהיה ודאות, שאנשים ידעו. כי ראשי מועצות היום מתמודדים עם בעיות יום-יומיות קשות מאוד, וכמובן, אי-אפשר שירחף עליהם גם עניין הבחירות. אבל צריך למצוא את הסיסטם הנכון, כי בסוף זה הליך דמוקרטי וצריך לדעת איך לעשות את זה. לגבי רשויות אלה אמר השר לפרוטוקול: תוצע על ידי הממשלה הצעת חוק נפרדת שתסדיר את סוגיית הבחירות בהן בהסדר מיוחד. עוד הודיע השר לוועדה, שהנחה את הדרג המקצועי במשרדו לבחון את ההסדרים החוקיים שיידרשו במקרה שחלילה לא ניתן יהיה לקיים בחירות בכל הארץ, לא במועד הראשון ולא במועד השני ובמועדים שנקבעו בחוק. אני חושב שעבודת המטה הזאת היא חשובה, אני מקווה שלא נזדקק לה, אבל בכל מקרה מה שהורינו לשר הפנים וביקשנו: כשיגיע הדבר הזה – שיהיו פתרונות גם על ההוצאות שהיו, גם על העבר וגם על ההווה. ועכשיו אסקור את הדברים השונים שמוצעים בהסדרה. אני אפתח דווקא, אדוני היושב-ראש, חבריי, בדבר בעל רגישות, טרגדיה ממדרגה ראשונה, שהיא תוצאה כואבת של אירועי הזוועה שניחתו עלינו ב-7 באוקטובר. עמדתי על כך כבר בישיבה הראשונה, שיהיה הסדר לאותם מועמדים שנרצחו. יש לנו ראש מועצה, אופיר ליבשטיין, זיכרונו לברכה, ומתמודדת שנרצחה אף היא. אמרתי: אני לא מביא את החוק הזה לשום מקום עד שאנחנו לא פותרים את הבעיה. לא יכול להיות שמשפחה באבלה תצטרך גם לטפל בחובות או בעיזבון, שתצטרך לטפל בעניין הזה. ואכן, הוועדה קיבלה החלטה על פתרון בעניין הזה. ההצעה שלנו, ההצעה שמופיעה עכשיו בחוק: משרד הפנים ישיב לעיזבון את כל ההוצאות שהוציאו המועמדים בפועל וכדין עד לסכום המימון – ברוך הבא, אדוני שר הפנים. אני בדיוק מדבר עכשיו על הסיפור של אופיר ליבשטיין, זיכרונו לברכה, והמועמדת השנייה. אני מסביר את מה שהכנסנו בחוק: משרד הפנים ישיב לעיזבון את כל ההוצאות שהוציאו המועמדים בפועל וכדין, עד לסכום המימון המרבי שהיו יכולים לקבל במסגרת מימון הבחירות, בניכוי מקדמות שקיבלו, וזאת בהתאם לדוח שיגישו נציגיהם בעניין הבחירות, אשר ייבדק על ידי מבקר המדינה האמון על הנושא הזה. משרד הפנים יעביר באופן מיידי, לאחר בדיקת המבקר, את הסכום לעיזבונו של המנוח. הסכום הזה, אדוני, יהיה מוגן מעיקול או שעבוד, ככה שיובטח שכל הסכום יגיע לעיזבון בתוך זמן קצר וללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים או אחרים. אעבור עתה לנושאים נוספים. העניין הראשון הוא המועדים להגשת עתירות לבית משפט בנושא פסילה או אישור של המועמדים והרשימות. מצאנו את המועדים, קבענו מועדים חדשים כדי שערעורים כאלה יוכלו להגיע לידי מיצוי. עניין שני הוא נושא המועמדים שנדרשו להתפטר או לצאת לחופשה, חל"תים, מעבודתם במגזר הציבורי. על פי המצב המשפטי הקיים, עובדים במגזר הציבורי, הכולל בין היתר את עובדי המדינה, הרשויות מקומיות, משרתי צבא הקבע, אנשי חינוך וגופים ציבוריים נוספים, אשר מעוניינים להתמודד – ידידי חבר הכנסת ביטן, רק אם אפשר בשקט; ההתייעצות הסיעתית בשקט, אני לא שומע את עצמי – נדרשים במקרים מסוימים להתפטר מתפקידם 90 ימים לפני הבחירות, ובמקרים אחרים לצאת לחופשה ללא משכורת 60 או 40 יום לפני הבחירות. בשנים האחרונות ניתנה על ידי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית פרשנות מרחיבה מאוד להוראת החוק האוסרת על עובדי ציבור לעסוק בתעמולת בחירות, אשר הביאה לכך שהדרישה לחל"ת הורחבה מאוד והיא חלה על אלפי מועמדים. כעת, כשהבחירות נדחות לתקופה של שלושה-ארבעה חודשים, נוצר פה מצב לא נורמלי. ובאמת, לאחר ישיבה ארוכה מאוד עם משרד המשפטים ועם משרד הפנים, קיבלו את עמדתנו, ואני מודה להם על כך: עובדים שהיו בחל"ת יחזרו לעבודתם עד 30 יום לפני הבחירות, למעט עובד שעובד ברשות אחת ואותו עובד גם מתמודד באותה הרשות. שם יש בהחלט היגיון שלא ינצל את המשאבים של אותה רשות בשביל להיבחר. לאור זאת, הצענו שני הסדרים. אוקיי, אני אעביר את הדברים לקצרנית, לא ניכנס לכל ההסדרים, אבל בכל מקרה, גם את הדבר הזה פתרנו. לגבי עובדי ציבור שהתפטרו מעבודתם בכמה וריאציות, מוצע לקבוע שלעניין דמי אבטלה יראו בהתפטרות כזאת התפטרות מוצדקת, והם יוכלו לפחות לקבל דמי אבטלה – כאלה שהיו מחויבים להתפטר ואין להם אפשרות לחל"ת, שזה נושא אחר. נושא מרכזי נוסף שמוצע לקבוע לגביו הסדרים מיוחדים לבחירות הנוגעים למימון הבחירות והעניינים הכספיים הנוגעים לרשימות ולמועמדים: הוועדה שמעה מספר רב של מועמדים עצמאיים, שאינם קשורים למפלגות הכנסת, וגם את מפלגות הכנסת, אשר העלו בפניה את הקשיים המיוחדים בשל דחיית הבחירות, ובעיקר את הקושי התזרימי. ולכן, הצענו כמה הוראות שעה שיוחדו לבחירות האלה על נסיבותיהן המיוחדות. ראשית, הערבונות שהפקידו הרשימות והמועמדים כתנאי להגשת המועמדות לבחירות. זה עירבון, זו ערבות בנקאית – ערבות בנקאית זה כסף, זה עולה כסף, וזה יוקטן ל-20% מהסכומים שהופקדו, ו-80% מאותם סכומים יוחזרו למועמדים ולרשימות בתוך 30 יום. שנית, סכום המקדמה על חשבון מימון הבחירות שהסיעות יוכלו להשתמש בו – אלה שלא קשורות למפלגות הכנסת – יוגדל מ-60 ל-75. הגדלה זו לא תחול על רשימת מועמדים מטעם מפלגות הכנסת, מפלגות הכנסת מתוקצבות באופן שוטף, לסיעות הכנסת ייוותר סכום המקדמה כפי שהיה קודם. הגדלה דומה של שיעור המקדמה מ-10% ל-12.5% תהיה לגבי מועמדים לראשות מועצה אזורית. עוד דבר שתיקנו: מועמדים ורשימות שאינם קשורים לסיעות הכנסת, אשר נדרשו – עד היום דורשים 110% ערבות בנקאית לעניין הזה, זה המון כסף. זה גרם לכך שהרבה לקחו מקדמות, משכנו בתים וכו'. אנחנו הורדנו את גובה הערבות ל-40%, ואני רוצה להודות לשר האוצר, לצוות לשכתו ולגורמים המקצועיים באגף התקציבים שהסכימו לבסוף על העניין הזה, זה דבר מתבקש. ולכן יוחזר הכסף הזה. אפשר יהיה לקחת מקדמה ולשים 40% כערובה לעניין הזה. דבר נוסף שפתרנו – שימו לב, אנחנו באים מכל כיוון. אני מרחיב כי זה חשוב. התמונה הכוללת חשובה, אדוני היושב-ראש – תקרת סכום התרומות המותרת לרשימות המועמדים שאינם קשורים לסיעות הכנסת תוגדל ל-10,000 שקלים לכל תרומה, כי יש הגבלה של עד 5,000 שקלים, ועכשיו עשינו את זה ל-10,000 שקלים. ואילו לגבי סיעות הכנסת, מוצע ששנת 2023 ו-2024 ייחשבו כשנת בחירות שלמה, ככה שהתקרה גם תעלה, ובכל אחת מהשנים היא תהיה 2,500. כשאתה מכפיל זה עולה בערך: באופן זה מוגדלת תקרת התרומות לסיעות בבערך 40%. בהקשר זה הוצע עוד, ונמצא בחוק, לגבי רשימה ומועמד שלא קיבלו מנדטים – אחרי הבחירות, הוא לא קיבל מנדטים ונשאר עליו כל העול. עשינו תיקון: אפשר יהיה לגייס תרומות, ותקרת סכום התרומה תהיה 20,000 שקלים, לכיסוי הגירעונות. זאת בתקופה של שנה אחת לאחר הבחירות. כפי שניתן לראות, אדוני היושב-ראש, מדובר בשורה של הקלות שלדעתנו נותנות מענה, ולו חלקי, לקשיים הכספיים שאליהם עלולים להיקלע רשימות ומועמדים עצמאים. קיים חשש לא מבוטל שאם לא היינו מאפשרים הקלות אלה, היו הרבה רשימות ומועמדים עשויים להסיר את מועמדותם בבחירות. אני אמרתי בוועדה: אנחנו חייבים לשמור על ההליך הדמוקרטי הזה שנקרא בחירות, ולאפשר לאנשים – שלא יקרה מצב שאנשים יבואו היום ויסירו מועמדות כי הם נופלים כלכלית בגלל זה. וזאת הייתה העבודה הגדולה של הוועדה שלנו. מרכיב מרכזי שבו עסקה הוועדה בקשר למימון הבחירות היה נושא גובה יחידת המימון, גובה יחידת החישוב שממנה נגזר למעשה גובה תקציב המימון בכלל. זה סכום המימון שמקבלים הזכאים למימון בסופו של דבר. כמעט כל המתמודדים שהופיעו בפני הוועדה, הן נציגי המפלגות, הן נציגי העצמאים, טענו כי דחיית הבחירות מחייבת הגדלה של התקציב. יש הוצאות קבועות, שכירות ודברים כאלה. יש תכנון שלם. יש כאלה שכבר הוציאו את כל הכסף על דברים שהיום הם לא יכולים להשתמש בהם. אבל לפי החוק, ככלל, הסמכות להגדיל את יחידת החישוב מסורה לוועדה ציבורית בראשות כבוד השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות ודחופות שבשלהן הכנסת מבקשת להסדיר את העניין. אני הרמתי טלפון לשופטת והחלטנו לעבוד בשיתוף פעולה בעניין הזה. היא תשמע את הדברים, והיא הייתה גם בוועדה. ביקשנו לקיים דיון, ובשיח שהתקיים בינינו הגענו להסכמה, שבאה לידי ביטוי בחוק המוצע כאן, שלפיה הוועדה הציבורית תדון בשאלת הגדלת יחידת החישוב ותיתן החלטה לעניין הבחירות במועד החדש. השופטת אמרה שהיא תפתח את דיוני הוועדה ב-15 בדצמבר, ועד ל-29 בדצמבר תיתן החלטה. ביקשתי ממנה – ואני גם מבקש כאן מעל הדוכן – אולי אפילו להקדים את זה בימים ספורים; שוב, כדי שתהיה ודאות. אבל הרציונל שקיבלתי בהצעת יושבת-ראש הוועדה, כבוד השופטת, היה שנקבל את ההחלטה בזמן שנדע באמת אם יש בחירות ומתי, ולא נקבל את ההחלטה באופן כללי. והשופטת גם אמרה שהיא מזמינה את כל נציגי המפלגות, כל נציגי המתמודדים, כל מי שיש לו הערות להעיר, ואף ביקשה מהממ"מ לרכז לה נתונים. ולכן, אני מציע שכל מי שיש לו מה לומר בעניין הזה, שבאמת יפנה ויופיע בדיוני הוועדה. אני בטוח שהוועדה הציבורית תטה אוזן קשבת לטענת המתמודדים ותביא בחשבון את הנסיבות החריגות. עד כאן בנושא המימון. אני כבר בעמוד האחרון, אדוני היושב-ראש, תהיה אופטימי. עניין כספי נוסף, כבוד שר הפנים. לא, אתה יכול לשבת שם, אבל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שר הפנים משה ארבל. פונה אליך חבר הכנסת אשר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> לא רק שאתה לא מקשיב לי, אתה גם – – – << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> תודה רבה. אני לא מסוגל לעשות שני דברים במקביל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> כן, אבל אתה עושה את זה בקול רם. חבר הכנסת עטאונה, אתה היית איתי בחוק. אני מדבר גם בשמך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שהוא לא יכול לעשות שני דברים במקביל. אמר את זה מי שהיה שר הפנים ושר הבריאות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> טוב. אני חוזר לעניין הרציני שלנו. עניין כספי נוסף שנדרשנו אליו נוגע – חברי חבר הכנסת בליאק, שאתה מקשיב סדרתי – למיסוי התשלומים מתקופת הבחירות, שכידוע מוסדר בחוק מיוחד הקובע מנגנון מיסוי ייחודי למי שמועסק בקשר לבחירות. כיוון שדחיית הבחירות מאריכה את התקופה שעליה חוק המיסוי חל כך שתחול מאמצע ספטמבר ועד שבועיים ממועד הבחירות החדש, וזאת הארכה משמעותית, ומוצע להכפיל את סכום התקרה של התשלומים שעליהם חל ההסדר מ-18 ל-36, ברעיון של תשע, תשע, תשע. אעבור עתה לכמה נושאים משלימים שנכללים בהצעת החוק ונדרשים להבטחת התפקוד התקין של העוסקים במלאכה ברשויות המקומיות. מוצע לרכך את ההוראה הגורפת הקבועה היום בחוק שלפיה ראש רשות מקומית שאינו מתמודד בבחירות הקרובות מנוע מלבצע שורה ארוכה של פעולות מטעמים שונים. מוצע לאפשר לראש רשות כזה לבצע פעולות נדרשות במישרין לצורך ההתמודדות של הרשות המקומית עם מצב החירום – רק לצורך זה – וזאת באישור הממונה על המחוז, שיצטרך להחליט בעניין בתוך חמישה ימי עבודה. לבקשת ועדת הבחירות המרכזית יתאפשר בבחירות האלה להעביר עתירות לענייני תעמולת בחירות לדיון בפני ממלאי מקום. אישרנו גם ממלאי מקום יושבי-ראש ועדות. הוספנו כוח אדם בעניין הזה, ועל זה אני גם מודה לאוצר. ובאמת ימונו גם כוננים, כדי שיוכלו לתת את זה כדי להקל על העומס המוטל על השופטים ומנהלי הבחירות ולאפשר גמישות בתפקודם, בהתחשב בנסיבות המלחמה. במהלך הדיונים עלה נושא נוסף, שהוא נושא קריטי שהעלה אותו שר הפנים. שר הפנים העלה בפניי את הנושא בשיחת טלפון, הנושא של המשך תפקוד ועדות תכנון ובנייה. אנחנו נמצאים במשבר דיור. אז יש הוראות שבתקופת בחירות צריך להיזהר מדברים – אני מסכים עם זה, זה בהחלט מקובל עליי, אבל לא יכול להיות שאנחנו נעצור היום ונדחה בנייה. אנחנו נחזור אחרי המלחמה, בעזרת השם, עם ניצחון בשדה הקרב, אבל עם משבר של יוקר מחיה ויוקר דיור וחוסר בהתקדמות בבניית יחידות דיור בצורה מדהימה. ולכן עשינו ישיבה מחוץ – זה לא מופיע כרגע בהצעת החוק הזאת, אבל אני כבר נותן פרומו להצעת החוק הבאה, שתהיה כנראה בשבוע הבא. ישבנו עם נציגים ממשרד המשפטים, משרד הפנים, הייעוץ המשפטי, וקודם כול תצא הנחיה ברורה לרשויות ב-24 השעות הקרובות, עם גידורים מסוימים, אבל גידורים שצריך, ולא הפחדה: אל תעשו כלום כי יש בחירות. תהיה הנחיה ביחד עם משרד המשפטים, הנחיה שבהחלט תכוון את השוק להמשיך לעבוד ולא לעצור – דבר אחד. יהיו כמה שינויים בחקיקה, אנחנו נצמיד אותם לחקיקה שנמצאת בדרכה אלינו עכשיו בתזכיר ממשלתי. אני קורא מפה לראשי הרשויות: כל מי שבאמת מקדם בנייה, לא לצרכים פוליטיים, אלא באמת – אנחנו נעמוד מאחוריו. ותעשו את זה, כי אחרת המשק ייקלע למשבר אדיר. נושא נוסף. אדוני שר הפנים, פה אני רוצה את הקשבתך המלאה. נושא נוסף – דיברנו עליו, ואני מבין שאתה גם פועל בצורות כאלה ואחרות. אותו משבר דיור, אם לא יהיו ידיים עובדות – ואין ידיים עובדות – זה לא יהיה, יהיה משבר מטורף. הוועדה בראשותי קיימה שני דיונים עם רשות האוכלוסין. חבר הכנסת סעדה, אני בכינון ישיר אל שר הפנים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני לא מפריע לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> ואני אומר, כי אתה יודע שאני מחזק את המטרות שאתה מוביל לאורך כל הזמן, שבנושא הזה מה שמתברר – אין ידיים עובדות, אין אפשרות להביא כמויות גדולות של עובדים מחוץ לארץ, כי יש הסכמים בילטרליים כאלה ואחרים שלוקחים זמן, וזה איטי. זה יגיע. אלה תהליכים שצריך להמשיך אותם, אבל במקביל, כרגע, בשעת חירום, חייבים לקבל החלטת ממשלה, ואני מבין שמשרד השיכון ברגעים אלה אמור להגיש את הצעת המחליטים. אני מבקש משר הפנים ומראש מינהל האוכלוסין וכל הצוות לקדם את הדבר הזה. זה אירוע emergency. אנחנו צריכים שבשבועות הקרובים, אם נוריד את ההגבלה הזאת כרגע של ההסכמים הבילטרליים, כפי שנעשה ממש בימים אלה בנושא החקלאות, וטוב שנעשה, תוכל להגיע לפה כמות גדולה של פועלים והבנייה במדינת ישראל תימשך. ואל חשש, כמה שלא יהיו, וגם כשיחזרו עובדים אחרים שעבדו עד היום – יש המון עבודה. יש שיפוץ של כל המקומות שנהרסו, יש בנייה של מקומות חלופיים ויש צורך לפתור את משבר הדיור. ולכן, אני פונה, ואני לא אעזוב את העניין הזה עד שתתקבל החלטה בממשלה. אדוני שר הפנים, אני מבקש ממך להוביל אותה ככל הניתן, כדי שלא ניקלע למשבר. אחד הניצחונות של החמאס יהיה אם מדינת ישראל תהיה בכאוס של משבר דיור, תהיה בכאוס של משבר כלכלי. גם זה ניצחון, ולא ניתן להם גם את הניצחון הזה. זה ממש בידינו כאן, זה לא בחזית – זה פה. כאן החזית של המשבר הכלכלי, או משבר הדיור, שאנחנו יכולים למנוע אותו במו ידינו, כפי שידענו לעשות בקורונה. אדוני היושב-ראש, אתה היית מעורב בדברים שם. ידענו בקורונה לטפל מחוץ לקופסה. הסכמים בילטרליים זה דבר חשוב, אני לא מזלזל בזה. זה יחכה לאחרי המלחמה – לא עכשיו. עכשיו להביא עובדים, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר על ההצגה המפורטת של הצעת החוק. כאמור, להצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות דיבור של חברי סיעת רע"מ. ככל שיהיו מעוניינים בכך, כמובן שנאפשר זאת. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, מעוניין או מוותר? מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. אם כן, אני מזמין את שר הפנים לומר את דברו לפני שנעבור להצבעה. בבקשה, שר הפנים. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני היום פונה אליכם, אזרחי העולם החופשי, אני פונה אליכם כשר הפנים של מדינת ישראל, שר הפנים שאמור לשמור, ביחד עם יתר חבריי בממשלה, על כל אזרחי ישראל – יהודים, נוצרים, מוסלמים, בדואים ודרוזים – לשמור להם על מדינת ישראל כחלק מהעולם החופשי. אני פונה אליכם כרגע כי מישהו מספר לכם שאני מבקש לשלול אזרחות מתושבי ישראל. אני פונה אליכם כי אני לא בטוח שהוא מספר לכם את האמת בנוגע לסיבה שבגינה אני מבקש לשלול להם את האזרחות. ב-7 באוקטובר, בבוקר יום שבת ושמחת תורה, נכנסו לתוך מדינת ישראל מפלצות. מפלצות שרצחו אותנו, ערפו לנו את הראשים, אנסו אותנו, שרפו אותנו חיים וחטפו אותנו לתוך עזה – תינוקות, נשים, ילדים. הם לא בחלו באמצעים. אלו היו המפלצות של חמאס, וכולכם ראיתם את שחווינו והבנו ביחד – חמאס זה דאעש. מה שחלקכם פספסתם באותו 7 באוקטובר היה נאום של מוחמד דף. מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אותו חמאס שטבח בנו, אותו חמאס שאנשים שאני מבקש לשלול להם את האזרחות תומכים בו ומזדהים איתו כחלק ממנו. באותו בוקר נאם דף בפני העם הפלסטיני ותומכיו בעולם הערבי ובישראל, ואמר להם בזו הלשון: תהרגו אותם באשר תמצאו אותם, ותוציאו אותם מהמקום שממנו הוציאו אתכם, תהרגו זקנים וילדים והסירו את הטומאה הזאת מעל אדמתכם ומקומותיכם הקדושים. היום, כל מי שיש לו רובה, שיוציא אותו. זו העת שלנו. למי שאין, שיוציא גרזן או רכב או שופל. מי שלא יכול להשתתף השתתפות פעילה, שישתתף בהפגנות ותמיכה. צאו לכיכרות. זקנים וילדים, הוא ביקש מהם לרצוח. "לטהר את ישראל", כך הוא הגדיר את המשימה, וכך הם ביצעו אותה. הם טבחו בכולנו, אזרחי ישראל יהודים וערבים, ללא הבדל דת, גזע ולאום. להילחם בכל דרך שהם יכולים. וכך עשו הטרוריסטים של חמאס, וגם אותם אזרחים בודדים שהקשיבו לו גם הם. ובכך הם ימשיכו בכל העולם אם לא נעצור אותם. אזרחי העולם, אתם רואים אותי כאן היום. אני אדם דתי, וכאדם דתי יש לי סמכות רוחנית. הסמכות הרוחנית שלי, מרן הרב עובדיה יוסף, אמר על חיילי צה"ל: "כולם אנשי חסד, השם ישמור צאתם ובואם לחיים טובים ולשלום". שלום הוא ביקש. שלום. מכאן אתם צריכים להבין, המלחמה הזו היא לא מלחמה של ישראל, זו מלחמה של העולם החופשי כולו, של תושבי כדור הארץ כולם המבקשים לחיות בשלום, בחיים שלווים וחופשיים, חיים טובים. זוהי מלחמת בראשית השנייה, מלחמה שהחלה בתוהו ובוהו, בהרס שמתוכו נוצר הטוב והרע. תהליך שלילת אזרחות לתומכי ופעילי שלוחת דאעש בעזה החל. הצוותים המקצועיים עובדים ביעילות ובחריצות. התודעה חייבת להשתנות, והיא תשתנה. הצטרפו אלינו אל הטוב. כולנו יחד, יהודים וערבים, ביחד נגיד כולנו לרע: אתם לא חלק מאיתנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר הפנים משה ארבל. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא, שבו במקומותיכם. אפשר לכבות את הטלפון הזה? זה מרעיש, אני לא יודע מה אני שומע. תודה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–13 – 26 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–13 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. אנחנו נעבור כעת להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023. גם ההצבעה הזאת תהיה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה כעת. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 26 נגד – אין נמנעים – אין חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. יושב-ראש הוועדה מעוניין לומר כמה תודות. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אקצר, אבל באמת מגיעה תודה גדולה לחברי הוועדה – מייצג אותם כרגע חבר הכנסת ארז מלול; כמובן לצוות המשפטי של הוועדה, בראשות עו"ד תומר רוזנר וגלעד – אני לא זוכר את שם המשפחה – וכל הצוות כמובן; להנהלת הוועדה בראשותה של מנהלת הוועדה לאה קריכלי; למשרדי הממשלה – שיתוף פעולה אדיר; למנהלי סיעות, מר משה שיפמן, מנכ"ל המפלגה שלי, שגם עזר לנו הרבה מאוד בייעוץ, ועוד הרבה אנשים טובים. אני חושב שיצא דבר גדול – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ומרכז השלטון המקומי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> ומרכז השלטון המקומי, וכל המועמדים וכל המנכ"לים, ובאמת למשרדי הממשלה, משרד הפנים וכל המשרדים האחרים, תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הפנים. << הצח >> הצעת חוק התגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים בפעולת איבה או במלחמה, התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/983).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים בפעולת איבה או במלחמה, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, השרים, כואב מאוד הלב שצריך לפתוח את הצעת החוק, הכואבת בפני עצמה, באסון הגדול של חללים ושבויים שקרה בשמחת תורה. גם היום הזה התבשרנו בבשורה נוראה על נפילת חיילי צה"ל בעזה, השם ייקום דמם. אני יכול רק לומר מה שאומרים בתפילה: "ציון במר תבכה וירושלים תִתן קולה. לִבי לִבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם – – – כי אתה ה' באש הִצַּתָּהּ. ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: 'ואני אהיה לה נאֻם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה' – – – מנחם ציון ובונה ירושלים". חברי הכנסת, בעוד נושא התגמולים והסיוע למשפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה מוסדרים בחקיקה שהתפתחה במשך שנים רבות, לא הייתה מטריה חקיקתית שתוכל לטפל באסון בעוטף עזה בסדר גודל שהיה בשמחת תורה, ובפרט הסיוע למשפחות החטופים והנעדרים. לכן בא החוק שלפניכם – שהוא פרי שותפות של 83 חברי כנסת ועוד רבים שהיו רוצים להצטרף אבל איחרו, או שרים וסגני שרים שלא יכלו חוקית להשתתף – להעניק בסיס חוקי ומשפטי למענקי סיוע לכל הנפגעים שהחוקים הקיימים כבר עוסקים בהם ולמשפחות שהחוק הקיים עד היום עדיין לא מאפשר זאת להם. אדוני היושב-ראש, במקום שאני אגיד את התודות בסוף ואשכח מישהו, אני רוצה לפתוח בתודות קודם כול לאנשים המציעים, לחברי הכנסת המציעים; ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שבלעדיו שום דבר לא היה יכול לזוז, ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק ולאדוני היושב-ראש עצמו, שהבינו את החשיבות של הדבר ולקדם כמה שאפשר מהר יותר את הסיוע למשפחות; ולצוות הוועדה, כמובן. כל אחד בשמו יבורך, ןהם הבינו שלא רק החוק צריך להיות מהיר, אלא כבר אישרנו בוועדה את ההסכם שבין הממשלה והביטוח הלאומי לגבי הסיוע עד שהחקיקה הזאת תיכנס לתוקף. אני רוצה להציג בפניכם חלק מהחוק, שהוא כמובן ארוך, ואני לא אעשה את זה ארוך יותר. בחוק, בדברי ההסבר, נאמר: ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 למניינם, בשעה 06:00, החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה ובמהלכה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים, והתבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו מאות אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, ונפצעו אלפים. בתום שלושה שבועות מהמתקפה המספרים המעודכנים עומדים על לפחות 1,000 נרצחים ואלפי פצועים. כמו כן, דווח על קרוב ל-240 אזרחים וחיילים שנחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה, ועל עשרות שעודם נעדרים ועוד לא יודעים מה איתם. על פי חוק, ניתנים תגמולים והטבות שונות לבני משפחה של אנשים שנפטרו בפעולת איבה, גם לבני המשפחה של חיילי צבא הגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון שנספו בשירותם וכן למי שנגרמה להם נכות בנסיבות אלה. אולם, ההסדרה לגבי נעדרים וחטופים חסרה. לפי הוראות סעיפים 3 ו-19 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), שנקרא "חוק משפחות חיילים שנספו במערכה", אפשר להכיר בנסיבות מסוימות בחייל נעדר כנספה כל עוד לא הוכח אחרת. ההכרה הזו מזכה את בני המשפחה בתשלומים לפי חוק מימון הוצאות משפחות שבויים ונעדרים. גם הוקמה הוועדה המוסמכת לאשר בקשות של בני משפחה של שבויים ונעדרים למימון הוצאות לשם קידום המאמצים לשחרורם או לאיתורם. למעט הוראות אלה אין הוראות בדין המזכות בני משפחה של שבויים או חטופים או בני משפחה של נעדרים אזרחיים בתגמולים או בהטבות. לכן, אם אני אתמצת את החלוקה של החוק הזה, אז יש שני חלקים: יש את החלק של המעטפת והתגמולים הבסיסיים של משפחות החטופים, כדי שיהיה להם ממה להתפרנס. זה הרובד הראשון, שאותו יקבלו כל המשפחות האלה, כולם בלי שום הבדל. אבל יש לנו רובד נוסף, החלטנו להעניק מענק לכל משפחה כדי שיוכלו לטפל בצרכים של המשפחה. סליחה שאני מבקש, אדוני היושב-ראש, שמי שיכול לא להפריע – זה מאוד יעזור. אני לא מבקש עזרה, אני רק מבקש לא להפריע, כי החוק הוא חוק מורכב, והוא מאוד מאוד חשוב מדי בשביל להפריע. ולכן אומר כך: הבסיס של הסיוע הוא בסיס קבוע, ומוצע לקבוע כי כל זכות שמוענקת לבן משפחה הזכאי לגמלה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תינתן גם לבני משפחות הנעדרים והחטופים. זכותם של בני המשפחה של החטוף והנעדר לא תחול אם הם הוכרו כזכאים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ממועד ההכרה, ובן המשפחה לא יהיה זכאי לתשלומים מכוח החוק המוצע והחוקים האמורים בעד אותה תקופה. הזכאות של בני המשפחה לא תגרע מזכותו של החטוף או הנעדר לפי כל דין. מוצע לקבוע כי סכומי התגמולים וההטבות לפי החוק המוצע וסכומי המענק שיינתן לפי סעיף 2א המוצע לחוק מימון הוצאות משפחות שבויים ונעדרים, יהיו פטורים ממס הכנסה. מוצע גם להשוות את זכותה של אלמנה שהיא גם שכולה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה לזכויות הניתנות לה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. יש רובד שני, שדיברתי עליו, שבו מדובר על מענק תלת-חודשי למשפחה, של 90,000 שקלים פעם בשלושה חודשים, שישולם בבת אחת. זה אומנם יוצא 30,000 שקל לחודש, אבל זה 90,000 שקל לכל שלושה חודשים במשך השנתיים הקרובות. בחלוף השנתיים הקרובות, הכנסת תוכל להאריך בשנה נוספת את הרובד השני. את הרובד הראשון מקבלים כל הזמן עד שישובו או עד שייקבע מה מעמדם. אני רוצה לציין, רבותיי חברי הכנסת – ולציבור: את השבר הגדול שקרה אף אחד לא יוכל לרפא. רק הקדוש ברוך הוא יוכל לרפא את השבר הנפשי, הפיזי. אבל הסיוע מהצד – זה התפקיד שלנו, לעזור. לאפשר למשפחה, לאנשים, גם לאחים ולאחיות שלא היו מסוגלים לעבוד, שהם מרוכזים כולם בפעילות למען הצלת השבויים שיחזרו הביתה בשלום – אלה דברים שאנחנו יכולים לתת כמדינה. זאת, בנוסף לארגונים החברתיים, שאני רוצה לציין אותם, מעבר לכל משרדי הממשלה – ואני לא אמנה אותם כאן – שעובדים ופועלים לנסות לשקם את המשפחות, לבנות את ההריסות ולעזור לאנשים. יש את הארגונים החברתיים שמוכיחים עכשיו שבלעדיהם לא הייתה המדינה – עם הפקידות הקיימת, שגם כך היא מתוחה עד הקצה – יכולה להתמודד מול הצרכים הגדולים מאוד. כאן אני רוצה לציין את הארגונים האלה, ואני גאה לומר שרוב הארגונים שעוסקים באופן התנדבותי בסיוע הזה הם ארגונים דתיים וחרדיים. לא רק זק"א, כמובן, שעומדים בחזית הקשה ביותר בזיהוי הנפגעים, שזה מלאכת קודש קשה מנשוא, אלא גם בבתי המלון שסיירתי בהם וגם במקומות המפונים וגם בפינוי עצמו. היה לנו דיון על פינוי אנשים עם מוגבלויות. התברר שהארגונים כמו עזר מציון ואחרים הם אלה שנאלצו לעשות את זה, כי המערכת השלטונית דאגה לאוטובוסים, אבל אנשים עם מוגבלויות לא יכולים לעלות לאוטובוס. דוגמה אחת בלבד. ולכן אני רוצה לברך את כל הארגונים החברתיים, ולא רק לברך, לפנות – היום היה לנו דיון ופנינו יחד, חבר כנסת מיכאל ביטון – שהממשלה תתחיל לסייע ולעשות מערכת ארגונית שמסייעת לאנשים. יהיו הרבה, חס וחלילה, אנשים שיש להם טראומות, שיוכלו לעזור להם בעת מצוקה בכל הרשויות, שיהיה אדם שיכול לתכלל כל פנייה. שאדם לא יצטרך לפנות ל-20 גורמים, אלא לאדם אחד בכל רשות והוא יוכל לעזור בכל הנושאים. אני מבקש שתקראו את הצעת החוק, וכמובן תאשרו אותה, כדי שנוכל להכין אותה לקריאה השנייה והשלישית במהירות. שוב תודה ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ ולכל האנשים שעוסקים במלאכה כדי שנוכל להביא את זה לקריאה השנייה והשלישית בקרוב ממש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. נעבור לדיון אישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת איימן עודה. אתה השם הראשון שאני מזכיר כסגן יושב-ראש הכנסת. זה השם הראשון, פעם ראשונה שאני על הכיסא. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפני השלוש דקות, אני רוצה לברך אותך על תפקידך החשוב. אני בטוח שתנהל אותו בממלכתיות, כמו שאני מכיר אותך. בהצלחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, סיעת חד"ש-תע"ל תצביע בעד פיצויים למשפחות החטופים. ומעבר לכך, אנחנו קוראים להחלפת שבויים מיידית. אתמול בקיבוץ שמרת שבצפון נפגשתי עם כמה ארגוני שלום. בסוף הישיבה הצטרף יהודה בננו, סיפר לי על בתו וחתנו שנחטפו על ידי חמאס. יהודה נאבק למען שיבת בתו וחתנו ותומך בעסקת חילופי שבויים. הוא אמר לי: והעיקר, איך נקדם את השלום. התרגשתי מאוד מעילוי הנפש של יהודה. אתם זוכרים את ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, שעליו דיברתי לפני שבועיים מעל דוכן זה. ד"ר עז א-דין הוא איש שלום מובהק. רק הלילה נהרגו בהפצצות עוד 22 מבני משפחתו, ומבני אחיו ואחותו. זאת בנוסף ל-25 בני משפחה נוספים שנהרגו בהפצצות לפני שבועיים, ובנוסף לשלוש בנותיו שנהרגו בשנת 2009. הוא שלח לי את תמונתה של אלנה בת השנתיים שנהרגה בהפצצות. הימין נמצא בשלטון זה 15 שנים רצופות בראשות בנימין נתניהו, כולל שנה אחת תחת ראשות נפתלי בנט, ראש מועצת יש"ע לשעבר. כל הממשלות ב-15 השנים האחרונות אחראיות על האסון שפוקד את שני העמים. אני רוצה להציע לכם שני כיוונים, את כיוון ממשלות הימין או את הכיוון של יהודה ועז א-דין אבו אל-עיש. או את הכיוון הזה או את הכיוון האחר. אם אנחנו רוצים להמשיך במעגל הדמים, בכיבוש, במצור, ברצח, בטבח, לחיות על החרב לנצח, יש כיוון. אבל יש כיוון של יהודה ועז א-דין בשביל לחתור לשלום אמיתי ולביטחון אמיתי. אני בוחר בכיוון של יהודה ועז א-דין וקורא לאזרחי המדינה לבחור רק בכיוון הזה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, ברכות על תפקידך החדש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני בטוח שתמלא אותו בצורה ממלכתית ומכובדת, כדרכך. הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים, זה מסוג החוקים שכולנו אומרים שהיה עדיף שלא היו נוצרות הנסיבות – מביאים חוק כזה אחרי הזוועות שהיו בדרום. האמת היא שכשהחוק הובא מישהו שאל אותי למה אני לא חתום, או חבריי משתי הסיעות, על החוק. האמת, חבל שלא פניתם אלינו כדי לחתום, היינו חותמים. אבל זה המקום לומר שלא רק חותמים, אנחנו גם תומכים, ולכן נצביע בעד הצעת החוק הזאת. השתתפנו גם בדיונים בוועדת העבודה והרווחה, ותמכנו גם שם. המוות ממלא את האוויר והאווירה. רוח קודרת נושבת בכל מקום. אנחנו הצגנו כל הזמן תזה שאומרת שאפשר אחרת, אפשר שלום ישראלי-פלסטיני, מדינה לצד מדינה. ניסו הכול, אבל לא את מה שהצענו. כל הממשלות, אגב, לא רק הממשלה הזאת. גם הממשלה שקדמה לה, ממשלת בנט, לא ניסתה, היא עצרה תהליך מדיני. ועכשיו המלחמה גובה מחיר יקר. עדיין אפשר לעצור את הדם, את המוות, את ההרג, את הרצח, ולחסוך בחיי אדם. לכן הקריאה שלנו, היא הייתה תמיד והיא הינה ביתר שאת, לעצור את המלחמה. זה יחסוך חיי רבים, בעיקר חיי ילדים, שאלפים מהם נהרגו ונרצחו. אני נזכר במה שאמר לי מעוז ינון כשהתקשרתי לנחם אותו על מות הוריו בנתיב העשרה. הוא אמר לי: הבית שלנו הוא בית של שוויון, אחווה, צדק ושלום. אנחנו תמיד נשמח לראות אותך בינינו. נדמה לי שגם לך, איימן, הוא אמר את אותם הדברים. כך גם ד"ר אבו אל-עיש. איזה אנשים אצילים, איזה כוח צריך לאזור כדי ללכת מתוך הכאב בדרך שחוסכת בחיי אדם. צריך לקדש את ערך החיים ולא את ערך המוות, הכוח וההרג. אפשר אחרת, וזאת הדרך שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת מרים וולדיגר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברים נכבדים, בראש ובראשונה אני רוצה להשתתף באבלן של כל משפחות החיילים, החיילים האמיצים והקדושים שנהרגו אתמול בעזה – רועי ולביא, אריאל, אסיף, עדי, הלל, ארז, עדי, עידו, ליאור ורועי. יהי זכרם ברוך. אני מתפללת להחלמה של כל הפצועים. שהשם ישמור על כל החיילים שלנו ויחזיר אותם בשלום הביתה אחרי ניצחון מוחץ בעזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ובמעבר חד או לא חד, לחוק. אני רוצה לברך את חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת אייכלר, אני מברכת אותך על החוק החשוב הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפחות את הברכות תשמע. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא, זה בסדר. אני מברכת על החוק החשוב הזה, על תיקון החוק החשוב הזה. גם את כל חברי הכנסת הנוספים, חברי הוועדה, כל מי שתרם ועשה למען החוק. זה חוק כל כך חשוב, תיקון כל כך טריוויאלי, שבא לכסות לקונה שברוך השם לא כל כך נתקלנו בה עד היום, ואני מקווה שזאת תהיה אות מתה ולא נצטרך להשתמש בה יותר לעולם. אבל ברגע הנוכחי הזה זה כל כך חשוב וכל כך נכון. משפחות של נעדרים ושל חטופים לא היו זכאיות על פי החוק הקיים לקבל את ההכרה כנפגעי פעולות איבה – הכרה שהיא לא רק רשמית. גם הרשמית חשובה, אבל מעבר לכך יש בה מעטפת ועזרה לאותן משפחות. בלעדי הדבר הזה הן לא רק מפורקות היום, הן עלולות להיות מפורקות פי כמה וכמה. ואני לא מדברת רק על הצרכים הפיזיים, הטכניים. הכסף מאוד חשוב, כולכם מבינים שבניית חוסן זה דבר ראשון שינה טובה, זה קורת גג, זה איך להביא אוכל הביתה. ולכן מאוד מאוד חשוב לתת למשפחות את הדבר הזה, כי כל מרצן, כל המרץ שהן מוציאות, הוא כדי לאתר את הנעדרים או להשיב את החטופים הביתה, ואין להן כל כך הרבה זמן ומשאבים נפשיים ופיזיים כדי לתכנן ולהשיג את כל היתר. אבל לא פחות, הדגש הוא גם על הצד הנפשי. לתת להן את התמיכה הזאת. לתת להן משענת. להגיד להן: אנחנו איתכן, אלה אומנם הילדים, הנשים, הבעלים, הנכדים הפרטיים שלכן, אבל למעשה הם של כולנו. החטופים הם של כולנו, הנעדרים הם של כולנו. הם חלק מהעם שלנו, ואנחנו ניתן את כל מה שאפשר כדי להחזיר אותם הביתה, ובוודאי להגן על המשפחות שלהם. אני מברכת על החוק. אני מקווה שהוא יעבור ממש בדקות הקרובות – בעצם ביום שני – בקריאה שנייה ושלישית, ושלא נצטרך לחוק הזה יותר. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – לא נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, הלוואי, עמיתי וחברי, שישיבתך הראשונה כיו"ר המליאה הייתה בימים יותר שמחים. גם אני, אדוני היושב-ראש, מצטרף כמובן לברכות לכל חברי הכנסת שהיו מעורבים בחקיקה, ליושב-ראש הוועדה, ליושב-ראש הקואליציה. מן הראוי להזכיר כאן – ובוודאי יושב-ראש הוועדה עשה זאת ויעשה זאת – את תודתנו לייעוץ המשפטי של הכנסת, שעבד רבות, לנציגי כל המשרדים הממשלתיים והמוסד לביטוח לאומי, אבל אני מבקש להוסיף גם את תודתנו העמוקה למטה משפחות החטופים, שאיננו גוף רשמי, אבל התארגן בתוך שעות למערכת שמלווה את הרוב המכריע של המשפחות, ומסייעת בקשר המאוד-מורכב הזה, וגם ללשכת עורכי הדין, שליוותה את כל מעשה החקיקה ותרמה לו בשמן של המשפחות. אנחנו כמובן נצביע כולנו כאיש אחד בעד החוק החשוב. בהמשך לדבריה של חברת הכנסת וולדיגר, אין ספק שהמבחן הגדול שלנו בשבועות הקרובים יהיה מבחן הליווי והקשר עם משפחות החטופים והנעדרים – גם הליווי והקשר שלנו כמחוקקים, אבל הציפייה המוצדקת של המשפחות היא שבראש ובראשונה מי שילווה אותן, יעמוד איתן בקשר שוטף, יחשוף בפניהן את מה שניתן לחשוף, ויקרין להן תחושה שבאמת יש כאן מערכת ממשלתית, ביטחונית, משומנת, שעובדת היטב – החובה הזאת מונחת בראש ובראשונה לפתחה של הממשלה. וכאן אני מבקש לומר בזהירות – כי היום הזה הוא יום שמתאים לדיבור יותר שקט, הייתי אומר – שבשלושת השבועות האחרונים ראינו גם סימנים שצריכים להטריד אותנו ביחס להתארגנות הרב-זרועית הזאת לטיפול בנושא החטופים והנעדרים והליווי של המשפחות. למרות שכבר עמדתי כאן על הדוכן וגם אמרתי שחלק מהכשלים נובעים לא מההתארגנות המהירה, אלא מערבוב עניינים שלא מן העניין, וכולנו יודעים במה מדובר וזוכרים את האירועים המצערים הללו – אני אצא לצד הזכות, כשבאמת יש פה משימה מאוד מורכבת ואירוע חסר תקדים. אבל צריך לומר – ובזה אני מסיים: המבחן שלנו הוא המבחן של הטיפול ההוליסטי, שאף אחת ממשפחת החטופים והנעדרים לא תרגיש שרסיס של אינטרס פוליטי או רסיס של אגו של גורם כזה או אחר או של אדם כזה או אחר מתערבבים בתוך העניין הזה. וגם כאן אני חושב שנדרשת אחדות דעים בין חברי קואליציה לחברי אופוזיציה, וכולנו צריכים לעשות הכול כדי שהטיפול בסוגיה הזאת יהיה נטול אינטרסים, נטול שיקולים פוליטיים ונטול שיקולים אישיים, והלוואי ויתגשמו במשפחות ובכולנו דברי הנביא ירמיהו: "ושבו מארץ אויב". תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש גם פסוק "שבו בנים לגבולם". תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, ברכות לחבר הכנסת אייכלר על היוזמה המבורכת הזאת להכניס את משפחות החטופים לתוך קונטקסט שעוזר להן. זה באמת אחד הדברים הקריטיים והחשובים שאפשר היה לעשות בזמנים האלה. כל הכבוד על היוזמה. אנחנו מדברים על כל התנאים הסוציאליים, הנפשיים, הכלכליים של המשפחות האלה, ובצדק רב. אני רוצה לדבר רגע על אלמנט רוחני אחד קטן שצד את עיניי ואת אוזניי. אני מדברת על מרגלית מגידיש, אימא של אורי מגידיש, שחזרה הביתה, ברוך השם. כמה ימים לפני שאורי חזרה הביתה – יש איזה צילום של האימא, של מרגלית, עומדת ועושה הפרשת חלה, ובזמן שהיא עושה את הפרשת החלה היא מתפללת לקדוש ברוך הוא ומבקשת ממנו את הרחמים, את העזרה, מבקשת ממנו להחזיר את הילדה הביתה. זה הדבר שהאוזן שגורה בו והעין שגורה בו, זה נראה טבעי, זה נראה הגיוני, הרבה אנשים מתפללים בזמן הזה. אבל במהלך התפילה הזאת, שהייתה ספונטנית לחלוטין, היא פתאום אמרה בתוך הדמעות, בתוך הצער האימתני שאין לו סוף, בתוך המתח הנפשי – הילדה שלה בעזה, הילדה שלה בידיים של החמאס – בזמן שהיא מתפללת פתאום כמעט בדרך אגב יוצא לה מהפה: "הקדוש ברוך הוא, אני אוהבת אותך". ואני הסתכלתי על זה ואמרתי: אלוהים ישמור – אוהבת? ברגע הזה את אומרת לקדוש ברוך הוא – מתוך הנשמה, מהקישקע זה יצא לה, עם דמעות – "אני אוהבת אותך"? הילדה שלך בעזה אצל החמאס. אני לא הצלחתי לעכל את זה, ומאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה. אני יודעת שלהרבה אנשים זה נראה כמו משהו מאוד פרימיטיבי, לא מורכב, פשוט, לא מתוחכם, וודו, ממבו-ג'מבו של אישה שלא קולטת איפה שהיא נמצאת. אני רוצה לומר שברגע שהיא אמרה את זה, קינאתי בה, קינאתי בדרגת האמונה הבלתי-נתפסת שלה. זו לא פשטות, זו לא פרימיטיביות – זו רוחניות בדרגתה העליונה ביותר, זו רמה רוחנית כל כך גבוהה וחזקה ומתוחכמת. אני חושבת על כל זן הבודהיסטים או על נזירי ויפאסנה או על אנשים שמקדישים את החיים שלהם כדי להתעלות רוחנית, הם לא מגרדים את האדמה שמרגלית עמדה עליה באותו רגע, מפני שהיא הבינה לעומק שההשגחה האלוהית כולה מתחילה ונגמרת בטוב, וגם כשאתה נמצא בגיא צלמוות, אתה לא תירא רע, כי הוא איתך, ושיש איזה אמת מטפיזית ענקית, שבה כל דבר שקורה, גם אם אתה בתוך בור אפל – אימא שדואגת לתינוקת שלה, שנמצאת בידיים של הטורפים באדם, פראי האדם, גם אז היא מבינה עמוק בלב שהקדוש ברוך הוא עושה משהו שהוא לטובת איזה עניין כללי, שכרגע בעיני הבשר שלה היא לא מצליחה לראות. אני אדם מאוד מאמין, מאוד מאמין, אבל אני מאמינה על יבש, אדוני יושב-ראש הכנסת. אני מאמינה בהשגחה האלוהית, ואני מאמינה שהכול לטובה, ואני מאמינה שיש איזה מתמטיקה עליונה בעולמות עליונים שאני לא מצליחה להבין בעיני הבשר שלי, אבל אני מאמינה בזה כשאני בטוחה בבית ומתפללת עם נרות שבת, לא כשחס וחלילה אחד הילדים שלי נמצא בסכנת אימים. אני רוצה לומר למרגלית, האימא הצדיקה הזאת: את גיבורה שלי, את אות ומופת עבורי, את המודל שלי, והלוואי, הלוואי שאני אצליח להגיע לדרגות הרוחניות ולקידוש השם כמו שאת עשית. תמשיכי להתפלל על כל שאר החטופים, מרגלית, יש לך קשר ישיר לקדוש ברוך הוא. תמשיכי את, וכל חיילינו האמיצים. עם ישראל בסינרגיה מדהימה, חיילים גיבורים בשטח, ונשים מתפללות. אין יותר טוב מזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלית, אותי חיזקת. חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היו"ר, אין חוק נכון וראוי מזה, אבל אין צער גדול יותר מזה שאנחנו נאלצים לחוקק את החוק הקשה הזה, שמלמד אותנו על האסון הגדול והנורא. בדיסקית שלי פה כתוב: "הלב שלנו שבוי בעזה". זה משהו שעכשיו מסתובב במאבק משפחות החטופים והנעדרים, כי הלב שלהם שבוי היום בעזה. וזה לא נתפס, וזה קשה. אתה יודע, בשנה שעברה, בממשלת הקודמת, הייתה איתנו פה חברת כנסת מאוד פעילה וחרוצה ותושבת העוטף, נירה שפק. היא גרה בכפר עזה, והיא גם ניצלה מהטבח הנורא, היא ומשפחתה. ויחד איתה ניסינו לקדם את החוק להכרה בנעדרים אזרחים. הביא לנו את זה האלוף איל בן ראובן. מוסי רז, נירה ואני הגשנו את החוק, והיא לקחה את החוק הזה כמשימת חייה – להעביר אותו. הוא עבר בקריאה ראשונה. אני מקווה שמתישהו נצליח להעביר אותו גם בקריאה שלישית פה, בכנסת הזו. אבל כל כך מוטרף שהיום הסיטואציה היא חטופים אזרחים. ההבנה היא שעלינו לחבק את המשפחות, לתת להן את כל המשאבים, הסיוע, הליווי, הטיפול, בחוק ולא באופן שתלוי בטוב ליבו של איש כזה או אחר – בחוק ברור. אבל אני גם קוראת לנו להיות איתם. להגיע אליהם, לדבר איתם, לסייע להם. הם צריכים את זה. הם צריכים אותנו, נבחרי הציבור. הם גם צריכים את הרשויות, את המשרדים הממשלתיים. הם צריכים שנלווה אותם עד שנחזיר כל אחד ואחת לכאן. אתמול הייתי במפגן מטלטל בכיכר ספרא בירושלים. אומן הציג 230 מיטות, חלקן של תינוקות, חלקן לולים, חלקן חדרי שינה, כדי להמחיש את מי שלא ישנים היום כאן איתנו בישראל, את מי שנמצאים שם ולא ישנים במיטתם. היה מטלטל. היה שם ציבור גדול. ואני חושבת שהיום אין אדם בישראל שלא הולך לישון – אם אפשר לישון בכלל עם התמונה – עם התמונות שלהם, של התינוקות, של החטופים, ולא קם בבוקר ומתפלל שתהיה בשורה. ופה, במקום הזה, טוב שעשינו את זה יחד. טוב שאנחנו עושים את זה ועושות את זה מהר. וכמה שיותר מהר שייכנס לתוקף, ועוד יותר מהר שלא יהיה צורך בחוק הזה, כי הם יחזרו אלינו במהרה בריאים ושלמים. אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. בהצלחה לך גם בתפקיד כסגן יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הראשון שלך עכשיו, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, נכון – הראשון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהצלחה. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על רב-סמל אלון ברד, שהייתי אצלו בשבעה. אלון היה שוטר חוקר במשטרת רהט. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתה לו אישה מקסימה – אורלי, ושלושה ילדים. היא הייתה כאן היום, תכף אני גם אסביר למה. ובשבת השחורה של 7 באוקטובר, אלון היה אחד השוטרים מבין 34 שוטרים שחירפו נפשם כדי להציל את המבלים במסיבה. מתוך 34 שוטרים שהיו במסיבה, רק ארבעה שרדו. 30 נהרגו. אלון הקריב את החיים שלו והציל את המבלים, נלחם עד הכדור האחרון, אבל כמו שאתם יודעים, לא הצליח לצאת מהמסיבה בחיים. בזמן השבעה – אגב, אני הלכתי למשפחה בשבעה – אורלי סיפרה לי על אלון הגיבור, על כך שהוא נשאר. הוא יכול היה ללכת הביתה, הוא סיים את המשמרת. ב-06:00 הוא סיים והוא היה יכול ללכת הביתה, אבל הוא נשאר שם ונלחם. ובאותו זמן שמתקיימת השבעה, בתוך הרשת מתנהל פרסום פייק, פרסום נוראי, של אדם בזוי, ישראלי, יהודי, מנתניה. למה אני אומרת את זה? כי באיזשהו שלב חשבו שזה איראני, בוט איראני, אבל זה לא. זה אדם שקוראים לו אריה חלטניק – זה השם שלו, אוקיי? ישראלי, גר בנתניה. הוא הפיץ פוסט שכולו שקר, ובעצם השווה את אלון השוטר למחבל. והפייק הזה – לא רק הבחור הזה אשם, אלא כל מי ששיתף את הפוסט הזה. תבינו, בזמן שהמשפחה יושבת שבעה על אלון, השוטר הגיבור, מפורסם הפייק. ואנשים שיתפו את זה, ובטח גם אתם נתקלתם בזה שמראים את התמונה של אלון – אתה ראית את זה? – וליד זה בחור עם חולצה תכלת מדבר בקשר. ואמרו במסגרת הפייקים והקונספירציות: האם יכול להיות שבעצם השוטר משתף פעולה? תבינו, בזמן שמשטרת ישראל צריכה להתמודד עם עשרות שוטרים הרוגים, עם שמירה על ביטחון הציבור, עם לחימה פעילה, היא צריכה להתמודד עם הפייק הנורא הזה. וברשותך, אדוני, רק עוד חצי דקה. הפייק הזה שותף והגיע למאות אנשים. תבין, כשאני הולכת לשבעה של שוטר בנתיבות, והמשפחה של השוטר מראה לי את זה ואומרת לי: תגידי, זה הגיוני ששוטר שיתף פעולה? המשפחה בנתיבות, של שוטר מתחנת שדרות. ואני רוצה להגיד: חברים, עזבו רגע שזה הכול שקר, עזבו את האלמנה, שהגיעה היום לדבר בכנסת – תחשבו שנייה לפני שמפיצים דברים. איזה אסון למשפחה. תבינו, פרסמו את הכתובת שלה, את הטלפון שלה. תבינו מה האלמנה המסכנה הזו עברה. לא מספיק שהיא איבדה את האבא – היא הייתה צריכה להתמודד עם פרסום הכזב הזה, השקר הזה. והינה, אני אומרת לכם, גם אנחנו, כנבחרי ציבור, יש לנו אחריות לבדוק עשר פעמים לפני שאנחנו מפרסמים. אלון ברד היה גיבור ישראל. הציל, באמת, הציל מרצח יהודים במסיבה, ובאמת מגיע לו כל הכבוד; אנחנו, כחברי כנסת, אבל גם כאזרחים – אלון ברד היה גיבור ישראל בנופלו – צריכים לחשוב עשר פעמים לפני שאנחנו משתפים דברים נוראים כאלה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב, הנואם הבא, יושב-ראש ועדת החוקה, שמחה קיים היום דיון מעמיק בנושא, ובאמת זה היה דיון פורה, ואני מקווה שיהיו תוצאות. זה דבר מאוד – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, באתי לדיון שלו. הייתי שם. הוא גם נתן גיבוי למשפחה – זה חשוב. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שמירב פה חסכה לי את הצגת המקרה. למען האמת, אני רציתי לעלות כי בתחילת הדיון הייתה הצעה דחופה לסדר-היום, שבינתיים הועברה כבר לחוץ וביטחון, בעניין אל-ג'זירה. אבל הדיון שבגללו התעכבתי, השיחה שלאחר הדיון עם אותה האלמנה של הגיבור, גיבור ישראל, שהפצת תוכן שקרי וקונספירטיבי ברשתות גרמה להעמקת הפגיעה בה – זה באמת מחייבת את כולנו לקחת אחריות על מה שמפיצים, על מה שמשתפים. אני רק מחדד, וזה גם עלה בדיון, את הדילמה הקשה, כי לפעמים אנשים הם גם עם כוונה טובה ועם כוונה לגינוי של התוכן – זאת אומרת, הם רואים תיאוריית קונספירציה שכזו והם משתפים אותה כדי להגיד: תראו איזה קונספירציה נוראית, זה שקר; בעצם הפעולה הזאת, לפעמים בכוונה מאוד טובה, הם מעצימים את הפגיעה, כי יותר ויותר אנשים נחשפים לשקר, כי הם מקבלים במונחים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם אם הם לא ידעו על זה, עכשיו הם – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון. במונחים התורניים אנחנו קוראים זה "פלגינן דיבורא". מאמינים לך על הריטרוט, אבל לא על הטקסט שכתבת, שזה שקר. הם רואים ומפיצים. הדבר הזה דורש זהירות, דורש ישיבות רבות, כפי שאמרו גם חברי הקואליציה וגם חברי האופוזיציה בוועדה. אנחנו נצטרך לקחת את זה כפרויקט – איך מתמודדים עם התופעה של מה שקורה, בזמן מלחמה ולא בזמן מלחמה, עם נושא של השפעות של רשתות בוטים זרות, ועוד ועוד דברים שעלו בדיון היום. אני כן ביקשתי לעלות כדי להתייחס לנושא קשור אך לא קשור, כי הנושא היום בוועדה היה ההשפעה של רשתות בוטים זרות, ובגללו לא הצלחתי להגיע להצעה לסדר-היום בנוגע להשפעה של רשתות לא בוטים זרות, רשתות תקשורת שפועלות בישראל ושצריך לסגור אותן. דובר על אל-ג'זירה. יש את ערוץ אל-מיאדין, שהוא אלטרנטיבה שיעית של אל-ג'זירה, שמופעל ומזוהה עם איראן והחיזבאללה. יש כתבים, כולל כתבים ערבים ישראלים – כתבת ספציפית שמדווחת, עובדת עבור הגוף הזה. הערוץ הזה מפיץ דברי שבח ואהדה לטרור מעשה של יום ביומו. תוך כדי השידור שבו מדווחים משדרות ביום הטבח הנורא, במקביל רצות תמונות של אנשים שמחלקים כנאפה עם הכיתוב "סופת אל-אקצא" ו"פלסטין ערבית". ב-2019 עשו שם משדר מיוחד לציין את הניצחון של החיזבאללה, ציון יום השנה, עם תמיכה גלויה בטרור ועם תמיכה גלויה בחיזבאללה. יש גופים – ואני רוצה לציין במיוחד את הכתב אחיקם הימלפרב, שאוסף את הנושאים הללו באופן שיטתי ועקבי. גופי התקשורת האלה שפועלים מישראל חייבים להיסגר. תעודת עיתונאי לא יכולה לשמש במדינת ישראל כצ'ק פתוח לתמיכה בטרור ולהפצת תכנים של טרור. אנחנו צריכים כולנו להתאחד ולפעול כנגד הדבר הזה. יש את הכלים המשפטיים הרגילים, המיוחדים, תקנות לשעת חירום. זו לא שאלה משפטית, זו שאלה ערכית. את אל ג'זירה, את אל-מיאדין וגופי תקשורת דומים צריך לסגור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. המציע, חבר הכנסת אייכלר, מוותר על סיכום, לא רוצה לסכם. נעבור להצבעה על הצעת חוק התגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים בפעולת איבה או במלחמה, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים בפעולת איבה או במלחמה, התשפ"ד–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעד ההצעה – 17, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה עברה בקריאה ראשונה, ותחזור לוועדת הרווחה. << הצח >> הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1669).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר מאיר פרוש, בשם שר המשפטים יריב לוין, להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם אני הראשון שעולה לדוכן לאחר שהצעת החוק של חברי הרב אייכלר התקבלה כאן בקריאה ראשונה, אני חייב לומר משפט אחד. לא אקח מזמנכם, אבל עשיתי את זה כבר גם בישיבת הסיעה לפני שבועיים כאשר הוא הציג את החוק, וכולנו חשנו שהוא בעצם שליח ציבור של כל העם בהצעת החוק הזה, שנדרש; אף אחד מאיתנו לא חשב אף פעם שנצטרך להגיש הצעת חוק כזו, אבל לצערנו, אחרי מה שקרה בשבת שמחת תורה זה היה נדרש, והוא זכה והוא שליח הציבור של כל העם כדי להגיש הצעת חוק כזו, עד כדי כך שאני גם אומר את זה: אין פה איש, גם לא מהאופוזיציה – כולם, בני כל העמים מסכימים עם הצעת החוק הזאת. אני מברך אותך על הפעולה ועל היוזמה החשובה הזאת, ואנחנו מקווים מאוד לראות אותך כאן מעל הדוכן, מציג את החוק לקריאה שנייה ושלישית. מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם היא הוראת שעה שנועדה לאפשר את הארכת כהונתו של נציב תלונות הציבור על שופטים בשנה אחת נוספת. כהונת הנציב המכהן כעת תסתיים ב-12 בנובמבר 2023, דהיינו בעוד 12 יום, וזה יהיה בתום חמש שנים. בהתאם להצעה, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים יוכלו להאריך את כהונת הנציב המכהן בשנה אחת בלבד. כדי להסביר לחברים: חוק נציב תלונות הציבור על שופטים קובע כי בראש הנציבות יעמוד נציב, ותפקיד הנציבות לברר תלונות על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם. בנסיבות המלחמה ומצב החירום שבו שרויה המדינה, ועל מנת לשמור על היציבות של נציבות תלונות הציבור על שופטים, מוצע לאפשר לשר המשפטים, ביחד עם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, להאריך את כהונת הנציב המכהן, שכאמור זמן כהונתו מסתיים בעוד כמה ימים. נתבקשתי לציין גם כי ההצעה מתואמת עם ממלא מקום נשיאת בית המשפט העליון. הדרך הזו נבחרה על מנת להימנע ממצב שבו הנציבות תיוותר ללא נציב בראשה ואף להימנע ממצב שבו נידרש למנות נציב זמני לתקופות קצובות של שלושה חודשים. אנחנו נמצאים במלחמה; ישנו צורך לנתב את המשאבים שלנו להתמודדות עם המצב, ומאחר שהוועדה לבחירת הנציב טרם התכנסה וטרם נבחר מועמד לכהונת הנציב, יש קושי למנות נציב בהתאם להוראות החוק. לצורך שמירה על יציבות המערכת, כפי שציינתי לפני דקה, מוצע לחוקק הוראת שעה שתאפשר את הארכת כהונתו בשנה אחת נוספת. זהו פרק זמן סביר, שמאפשר המשכיות ויציבות, ועד תום השנה ייבחר נציב חדש בהתאם למצב החוקי. חברי הכנסת, אנחנו מבקשים להצביע בעד הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשר פרוש. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, כבר אמרתי שהיום הזה הוא יום שראוי לשפה מעט יותר זהירה ומתונה, אבל גם ביום הזה מוטלת עלינו המצווה של "הוכח תוכיח את עמיתך" אם הדבר נדרש. ולכן גם היום אני עומד על הצורך לומר בצורה ברורה שהצעת החוק הזו – לידתה כל-כולה בחטא, חטא היוהרה והקנאות הפוליטית של שר המשפטים, שלא טרח להגיע לכאן למליאה, כאילו מדובר בהצעה סתמית פרוצדורלית, ובעיקר לא טרח ולא הכריח את עצמו להתעלות לגודל השעה הנוראה שנכפתה עלינו. במקום להתייצב מול אזרחי ישראל ולהצהיר כי הוא מבין את גודל השעה ואת כמיהת העם לאחדות השורות ואשר על כן הוא מכנס לאלתר את הוועדה לבחירת שופטים, הוא כופה עלינו ועל מערכת המשפט את הצעת החוק הלא-ראויה הזאת. במקום להוכיח הלכה למעשה לאזרחי ישראל כי אירועי שמחת תורה והמלחמה הרעידו לא רק את אמות הסיפים של החברה הישראלית אלא גם את אמות הסיפים של ההתנהלות הפוליטית שקדמה לאסון, שר המשפטים ממשיך בסרבנות שלו לממש את התפקיד שהוטל עליו בחקיקת היסוד של הבית הזה לכנס את הוועדה למינוי שופטים, שהיא גם הוועדה שממנה את נציב התלונות על השופטים. הדברים אינם רק בגדר שיעור בנימוסים פוליטיים. כך כתב באחת מהחלטותיו שניתנו בשבועות האחרונים, אחרי אירועי שמחת תורה, כבוד השופט רון שפירא, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה: אבהיר כי לא ניתן לקבוע מועד קרוב יותר, וקיימת אפשרות שגם המועד הזה יידחה. בבית המשפט המחוזי בחיפה חסרים כעת שבעה שופטים, מהם חמישה שפרשו ו/או נמצאים בהליכי פרישה. עקב אי-מינוי שופטים חדשים אין אלא לקבוע סדרי דיון שנותנים עדיפות לקיום דיונים שלא ניתן לדחותם בשל הוראות החוק. דברים דומים נכתבים בעוד אין-ספור החלטות של שופטים בכל הערכאות בכל רחבי הארץ. בימים אלו פועלים בתי המשפט במתכונת מיוחדת בשל המלחמה. העומס הבלתי-נתפס בבתי המשפט רק ילך ויחריף ביום שאחרי שוך הקרבות. האם כינוסה של הוועדה למינוי שופטים אינו צעד מתבקש לטובת החוסן הלאומי והחברתי שלנו? האם מינוים של עשרות שופטים חדשים לבתי המשפט השלום והמחוזי, לרבות באזורים שנתונים כרגע תחת התקפות של הטרוריסטים מהחמאס, אינם דרושים לטובת מאמצי השיקום והריפוי והבניין? האם הותרת הסוגיה הזו של הוועדה למינוי שופטים מאחורינו אינה דרושה לנו כעת כמסר של תקווה ושל תיקון למען כל אזרחי המדינה? השר לוין, למרות שאתה לא כאן, אני אפנה אליך: כל השערים ננעלו ברגעים הקשים שאנחנו נמצאים בהם, חוץ משערי התשובה ומשערי אחדות העם. בושה גדולה שלא טרחת לבוא היום בשערים הללו של לקיחת האחריות ושל תרומה לאחדות האומה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נא לסיים, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בושה גדולה שלא טרחת לבוא בשערי הבית הזה כדי להציג בעצמך את הצעת החוק הזו, שמטילה עליך קלון גדול. תתבייש לך, שר המשפטים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הכנסת. קודם כול נפתח בזה שהמלחמה ממשיכה לגבות מחירים כבדים מאיתנו, ונציין את עשרת החיילים הגיבורים שנפלו במערכה על הגנת ישראל, וגם, אחרי הבשורה הקשה אתמול, שני חיילים נוספים. הזכרנו גם לפני כן את 240 החטופים שבעזה, וכן נזכיר אותם כאן מעל כל במה. אני רוצה לומר שהייתי מצפה שהעת הזו תגרום, גם אם לא לשינוי חשיבה, לפחות להתכנסות – התכנסות מאחדת, שמבינה את גודל השעה ומתעלה לגודל השעה. אמר פה חברי גלעד קריב: אכן הצעת החוק הזו נולדה בחטא. אם שר המשפטים היה מכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יכול היה לבחור את האדם הבא. במקום זה עוד תרגיל של חקיקה שנועדה כדי למנוע את כינוס הוועדה לבחירת שופטים. וזה לא רק הצעת החוק הזו. הרי תבינו, עכשיו בעת לחימה יכול להיות שיהיו עובדים שיפוטרו שלא כדין בזמן שהתותחים רועמים; יכול להיות שיהיו חקלאים שיצטרכו לתבוע; יכול להיות שיהיה ציבור שיצטרך את כל מערכת המשפט, גם בערכאות הנמוכות, שעכשיו סובלת מאותה סחבת ועינוי דין. האם אנחנו בעת לחימה נפעל לעינוי דין ממשי ולא נכנס את הוועדה? אתה רוצה לעזוב את העליון? נדבר על זה אחר כך. אני אומנם לא מסכימה, אבל עוד ניחא; למה לא לכנס את הוועדה ולבחור את יתר השופטים שמחכים למינוי למחוזי, לבית הדין לעבודה ותעבורה? למה בעת הזו אנחנו מקשים על הציבור עוד יותר? גם ככה מערכת המשפט קורסת – קורסת בגלל היעדר תקינה, כוח אדם ותקצוב של כל מה שיכול היה באמת לפתור את הסחבת ועינוי הדין. אבל את המעט שיש, את מימוש התקנים החסרים, את המינויים המתבקשים, אפילו את זה לא נעשה בעת הזו? שר המשפטים צריך להיכנס למאמץ המלחמתי. הוא צריך להיכנס למאמץ הלאומי. זה אומר לכנס את הוועדה ולמנות את השופטים החסרים בכל הערכאות כדי לאפשר לציבור גישה למערכת המשפט. מה הוא רוצה שיהיה כאן? לאן נגיע? חקיקה ספציפית בגלל שהוא לא מוכן לכנס את הוועדה? אומרים לנו שהוא בדיכאון; אומרים לנו שהוא כרגע במצב קשה בגלל הלחימה. אני רוצה לומר: לא רק שזה לא היה ולא נברא, אלא להפך – חקיקה שממשיכה את אותו מנגנון קשה שהוביל אותנו למצב המשסע הזה שאנחנו נמצאים בו היום כחברה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> במקום לתקן אני מבקשת להתעשת, ושכל שר יעשה את תפקידו בשגרה, ובעת הזו להקל על הציבור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה נוכחת. כבוד השר רוצה לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023, בקריאה ראשונה. נא לשבת. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (הוראת שעה) (הארכת משך הכהונה), התשפ"ד–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוצאות: שישה בעד, שני מתנגדים. אני קובע שההצעה אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום חמישי י"ח בחשוון התשפ"ד, 2 בנובמבר 2023, בשעה 11:00, וזאת בהתאם להחלטת ועדת הכנסת. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:07. << סיום >>