דברי הכנסת

דברי הכנסת ד / מושב שני / ישיבה קי"ג / כ"ב וכ"ד בחשוון התשפ"ד / 6 ו-8 בנובמבר 2023 / 4 חוברת ד' ישיבה קי"ג הישיבה המאה-ושלוש-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 נאומים בני דקה 7 צגה מלקו (הליכוד): 7 סימון דוידסון (יש עתיד): 8 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 8 אבי מעוז (נעם): 9 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 9 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 10 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 10 הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023 11 השר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם: 11 טלי גוטליב (הליכוד): 13 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 14 אבי מעוז (נעם): 21 שרון ניר (ישראל ביתנו): 21 מירב בן ארי (יש עתיד): 23 אופיר כץ (הליכוד): 26 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 27 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 27 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023 28 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 28 טלי גוטליב (הליכוד): 29 מיקי לוי (יש עתיד): 30 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 31 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 33 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 35 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 37 ארז מלול (ש"ס): 41 עודד פורר (ישראל ביתנו): 44 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 46 מירב בן ארי (יש עתיד): 47 גלעד קריב (העבודה): 48 אושר שקלים (הליכוד): 50 סימון דוידסון (יש עתיד): 54 נאור שירי (יש עתיד): 55 רון כץ (יש עתיד): 58 יאיר לפיד (יש עתיד): 60 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146), התשפ"ד–2023 62 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 62 יוסף טייב (ש"ס): 63 מירב בן ארי (יש עתיד): 65 גלעד קריב (העבודה): 66 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 68 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 68 הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 69 השר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם: 69 טלי גוטליב (הליכוד): 69 מיקי לוי (יש עתיד): 71 מירב כהן (יש עתיד): 72 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 73 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 73 הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 73 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 74 שר הבריאות אוריאל בוסו: 83 רון כץ (יש עתיד): 84 עידן רול (יש עתיד): 85 נעמה לזימי (העבודה): 87 יסמין פרידמן (יש עתיד): 89 שרון ניר (ישראל ביתנו): 89 עמית הלוי (הליכוד): 90 אריאל קלנר (הליכוד): 92 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 93 אופיר כץ (הליכוד): 94 הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 97 טלי גוטליב (הליכוד): 98 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023 100 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 100 הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023 101 שר הבריאות אוריאל בוסו: 101 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 103 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 103 הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023 104 דן אילוז (הליכוד): 104 הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 107 שר התיירות חיים כץ: 107 הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023 109 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 110 מירב בן ארי (יש עתיד): 114 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 115 אופיר כץ (הליכוד): 116 הצעת חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 119 שר התיירות חיים כץ: 120 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 123 גלעד קריב (העבודה): 124 הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023 126 סימון מושיאשוילי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): 126 הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023 129 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 129 הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5 – הוראת שעה), התשפ"ד–2023 134 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 134 גלעד קריב (העבודה): 135 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 136 חילופים בוועדות הכנסת 139 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 139 הודעת ועדת הכנסת 140 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 140 הצעת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023 142 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 142 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ב בחשוון התשפ"ד, 6 בנובמבר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4043/25 וכלה בהצעת חוק פ/4049/25: הצעת חוק יום לציון אירועי כ"ב בתשרי ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מרחבים מוגנים), התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים ימיים של צאן חי לשחיטה), התשפ"ד–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מימון תרופות שאינן בסל שירותי הבריאות לילדים שהוריהם מקבלים גמלת הבטחת הכנסה), התשפ"ד–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – אדם הנזקק לטיפול רפואי בשל מעשה טרור), התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הכנסת מקצועות הסיעוד לקרן ממדים ללימודים), התשפ"ד–2023, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הצגת מחיר בשעת חירום), התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת יעקב אשר. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. לקריאה הראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023; הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023; הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023; הצעת חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין פיצול הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023. תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023; תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה) (תיקון), התשפ"ד–2023. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. הצבעה כעת. תמה ההצבעה. עד שאקבל לידי את הרשימה – ראשונת הדוברים, חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, היום הבאנו להצבעה בוועדת העבודה והרווחה את חוק החטופים והנעדרים. המשפחות עברו תקופה קשה, לילות ללא שינה, לא ניתן לתאר את הכאב והתסכול שהם חווים בימים אלו. החוק מאפשר קצת אוויר לנשימה בימים טרופים אלו. היה לי חשוב שהחוק יכלול גם את אברה מנגיסטו, המוחזק מעל תשע שנים בארגון טרור רצחני, חמאס, ובאמהרית (אומרת בשפה האמהרית: אחינו היקר אברה מנגיסטו נמצא כבר תשע שנים בשבי החמאס, ארגון טרור, בתנאים קשים.) החוק מאפשר קצת למשפחות שדואגות ליקיריהן, מתרוצצות בכל מקום, בשגרירויות זרות, בכל מיני מקומות, למצוא פיסת מידע על היקירים שלהן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> כולי תפילה ותקווה שהחטופים והנעדרים ישובו אלינו בריאים ושלמים כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חבר הכנסת סימון דוידסון, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה, אחת הנוראיות של מדינת ישראל. כולם נכנסים מתחת לאלונקה, כולם – עמותות, חברה אזרחית, אזרחים פשוטים, חיילים, חיילות, כל מי שיכול. מי לא נכנס מתחת לאלונקה? הבנקים. הבנקים פשוט מרגישים שהם לא חלק מהמשחק. ואני אספר לכם שאתמול צפיתי בטלוויזיה וראיתי איזושהי פרסומת של אחד הבנקים, ופשוט חוזרים על זה כל הזמן: אנחנו, הבנק, נותנים אפשרות לשלם משכנתה לאנשי עוטף עזה. אבל מי נמצא בעוטף עזה? רוב האוכלוסייה היא בקיבוצים בכלל. איזה קיבוצניק לוקח משכנתה בכלל? מי צריך משכנתה בקיבוץ? אז אני קורא לבנקים להיכנס מתחת לאלונקה, להיות חלק מהמאמץ של מדינת ישראל בלחימה בתקופה הנוראית, שאנחנו רק בתחילתה. הגיע הזמן שגם הבנקים יעזרו למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה מהקשות ביותר שידענו מול ארגון טרור בעל שאיפות להשמיד אותנו. יש לנו משימה לאומית להתאחד, לנצח. אני מאמין שגם בימים אלה חשוב לציין את המאבק בקטל בכבישים. לצערי, אנחנו רואים עלייה במספר תאונות הדרכים וההרוגים מפרוץ המלחמה בשנה שגם כך הייתה קשה בדרכים. זו תקופה מורכבת לעלות על הכביש, זאת תקופה מורכבת להתעסק בכך, אבל חשוב לזכור ולהקשיב להוראות פיקוד העורף – הן מצילות חיים גם בכבישים. 305 בני אדם נהרגו מתחילת השנה בכבישי ישראל, תשעה מהם רק בשבוע החולף. אני רוצה להשתתף בצער משפחות הנרצחים והנופלים מפרוץ המלחמה ובצער המשפחות ששכלו את יקיריהן על כבישי ישראל, יש כאלה שגם וגם; לשלוח איחולי החלמה לפצועים, לא נשכח אותם, ולעולם לא נשכח את החטופים עד שנשחרר אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מאז פרוץ המלחמה התקבע בחלק מהשיח הציבורי שמה של המלחמה כ"מלחמת 7 באוקטובר". אפשר להבין זאת בשל הסמיכות של התאריך הלועזי הזה לתאריך הלועזי של מלחמת יום כיפור. אבל נראה לי שכשם שבמלחמה ההיא אז, לפני 50 שנה, השם שהתקבע אצלנו נקרא על שם היום הקדוש שדווקא בו בחרו אויבינו לממש את שאיפתם לנסות להשמיד, כך שמה של המלחמה הנוכחית ייקבע בתור "מלחמת שמחת תורה". אל מול האויב האכזר שביקש ומבקש להפיל את רוחנו, עם ישראל נלחם על השמחה; אל מול המפלצתיות שכל שאיפתה להשמיד, להרוג, לאבד ולהרבות מוות, עם ישראל נלחם על החיים, על תוספת חיים ועל קדושת החיים; אל מול הרוע הצרוף עם ישראל נלחם על זהותו, על התורה ועל שמחת תורה. יהי רצון שיתקיים בנו במהרה הפסוק בישעיהו: "וּפְדויי ה' ישובון וּבָאו ציון בְּרִנָּה ושמחת עולם על ראשם". תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, ואחריו – חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, פג'ר ג'מאל, ילד בן עשר מרמלה, סובל מאוטיזם. לפני שבועיים המורה בבית הספר, בית ספר יהודי, שאלה אותו: עם מי אתה, עם ישראל או עם עזה? הילד חייך ולא הבין את הנושא. אז היא גירשה אותו מבית הספר. אני כבר שבועיים במעקב יומי, מדבר עם הוריו כל הזמן. עירבתי הרבה אנשים, אבל לצערי הרב לא הצלחנו להחזיר אותו לבית הספר. היום הוא התקבל לבית ספר אחר. פג'ר זה שחר בעברית. תפקידנו שיהיה שחר של יום אחר, ללא גזענות, ללא רדיפה. זהו תפקידנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחזירו את החטופים. להחזיר את החטופים. להשיג לנו מידע על החטופים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, ואחריה – אחרונת הדוברות לשלב זה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ב-7 באוקטובר יחידת הקומנדו אגוז עזבה את אזור חווארה, אזור השומרון, ועברה להציל את התצפיתניות והחיילים שנשארו בחיים במוצב כיסופים, ביניהם ילד חמד בשם יונתן סביצקי. יונתן גדל בנעלה ולמד בתיכון במודיעין; ילד יפה תואר, בן יחיד להוריו. יש לו עוד אחות אחת, והוא בן יחיד להוריו. הוריו שמעו בדרך אגב שיש את חוק ההמשכיות – שעדיין לא חוקק, כי הוא מתעכב מסיבות ביורוקרטיות במשרד הביטחון – והם ביקשו לשאוב זרע מהחלל, אבל הם איחרו את הזמן. היום ישבתי עם ההורים, עם בלה ועם גרשון, שבכו בדמעות ואמרו: מה שלנו קרה, אנחנו לא רוצים שיקרה לאחרים. אני עומדת כאן ומבקשת ומתחננת, דווקא באמצע עיתות מלחמה, שמשרד הביטחון יהיה פתוח יותר ויסייע לנו לבצע את השאיבות האלה. יש בהן הרבה יותר מהמוסר. לא רק החייל, ההמשכיות שלו, כי זה מה שההורים רוצים מאוד מאוד, אלא גם הניצחון על אותו ארגון טרור חמאס ועוד אחרים שיקומו לצערנו הרב – אנחנו יודעים שזה או אנחנו או הם – שנבוא ונאמר להם: חוק ההמשכיות זה לא רק כי יש בו את האלמנט של המשך הדור, אלא אם אתם רוצים להכחיד אותנו – לא ניתן לכם, אנחנו נמשיך ונתקיים. אני מאוד מקווה שהלב והאוזן יהיו קשובים יותר לבקשות של ההורים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכאמור, אחרונת הדוברים לשלב זה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הנא, אישה מטירה, קיבלה היום טלפון שמחכה לה דבר שאמור להגיע בדואר, אבל בגלל שהדואר לא מגיע לכפרים הערביים היא צריכה להגיע לכפר סבא לקבל אותו. היא נכנסה לסניף, והתברר שנעשה לה אמבוש, כי הנא היא עיתונאית, עובדת עם אל-מיאדין, אזרחית מדינת ישראל, עובדת באופן חוקי, גלוי, עושה את העבודה שלה נאמנה. חיים אתגר העיתונאי עשה לה אמבוש, התקשר והתחיל לרדת עליה. הפך גם לשוטר וגם לשופט וגם למבצע את פסק הדין בלייב, הסית נגדה, וגרם למתקפה פיזית כמעט כאשר מנע ממנה להיכנס לאוטו שלה ולהסתלק. הוא עושה את זה כבר בפעם השנייה. ההשתוללות הגזענית הזו וההסתה נגד עיתונאים שעושים את העבודה שלהם נאמנה ובצורה אובייקטיבית – והנא היא אישה מאוד מקצועית – זה בלתי מתקבל על הדעת. אני שמחה שהנא החליטה היום להגיש תלונה במשטרה על ההסתה הפרועה הזו, ואני מאוד מקווה שהמשטרה תטפל בעניין הזה, כי העניין גובל בהתרת דם במצב המאוד-מאוד רגיש שאנחנו נמצאים בו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1673[.( (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר דוד אמסלם בשם שר המשפטים להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. בבקשה, כבוד השר, עד עשר דקות. << דובר >> השר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברצוני קודם כול להעביר את תנחומיי למשפחות השכולות, והחלמה מהירה לכל הפצועים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> השר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, גם להבטיח שמדינת ישראל תעשה הכול, אבל הכול, כדי להשיב את כל החטופים הביתה בשלום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> השר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מחבק את המשפחות, וכמובן, אני מתפלל בכל יום ובכל דקה שחיילי צה"ל יחזרו איש-איש לביתו שלמים ובריאים. לגבי הצעת החוק – אני אקצר, אני אעשה את זה ממש בקצרה – מדובר על הצעת חוק להארכת תקופות ודחיית מועדים בחוק בכל מיני נושאים – מפריע לי, חבר'ה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, שקט במליאה, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> השר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא אקריא את הכול, אבל יש מועדים קבועים בחוק. היות שאנחנו נמצאים במלחמה, אנחנו בעצם מאפשרים לא לעמוד במועדים הקבועים בחוק בגלל כל מיני סיבות, לא אלאה אתכם – גם האנשים במילואים, גם באים בכלל לקראת האוכלוסייה שנשארה בבית וכו'. אז יש פה סדרה של נושאים שעליהם אנחנו רוצים להצביע. את זה החוק בעצם רוצה להסדיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. נעבור כעת לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הראשון הוא חבר הכנסת השר דוד אמסלם, אז את השנייה, אבל את ראשונת הדוברים בשלב הזה של הדיון האישי. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלום לעם ישראל, קבלו צ'יזבט נוסף מבית היוצר של האבסורד במדינת ישראל בבג"ץ: 568 עזתים הגישו עתירה, קבלו. אנחנו עצרנו עזתים עם אישורי שהייה ביום הפרעות והתופת שבא עלינו. עצרנו אותם. הופסקו האישורים, לאחר שהתברר שחלק מהעזתים שימשו ושיתפו פעולה עם המחבלים המרצחים תוך כדי, לפני, אחרי ומכל הצדדים. אז עם כל הכבוד, כשאנחנו נמצאים בשעת חירום ובשעת לחימה, אנחנו נחזיק אצלנו במשמורת כזאת או אחרת, שגם אותה אני לא אפרט, כי הוגש גם בג"ץ להורות על מיקומם של אותם עצורים – בטח אנחנו נגלה להם איפה מתקני הכליאה ולמה. הוגש בג"ץ, הבג"ץ ההוא נדחה. אבל עכשיו הוגש בג"ץ, ובית המשפט הורה למדינה להשיב למה 568 עזתים נמצאים במתקני כליאה של ישראל. אגב, היו עצורים הרבה יותר, אני לא אומר פה את המספר, אבל אחרי ששירות הביטחון וגורמי הביון והחקירה ניטרו את החקירות שלהם, את האינפורמציה שניטלה מהם וניתנה מהם, מי שלא שייך, שוחרר. ועד אז אין שום כוונה שמדינת ישראל תצטרך להשיב לבג"ץ כזה. לו הייתי מייצגת את המדינה שלי בשעת מלחמה, והייתי מקבלת את הבג"ץ ההזוי הזה, שאומר לי לתת טעם למה 568 עזתים עצורים, הייתי אומרת: רבותיי, אין לעזתים האלה זכות עמידה. עכשיו, כבר טענתי והסברתי לכם מה זה זכות עמידה. קבלו את הדבר ההזוי הבא: אם אתה מגיש בג"ץ ואתה מייצג אחד – אתה צריך לתת ייפוי כוח; הם מגישים את הבג"ץ, אדוני היו"ר, ייפוי כוח הם לא מצרפים של 568 העזתים האלה. זאת אומרת, הם עושים את זה על דעת עצמם. אין לנו ייפויי כוח, אין לנו תצהירים, אין לנו שום דבר. כל מה שיש לנו זאת אמירה פומפוזית, מקוממת, שפוגעת בחוסנה של המדינה ובלגיטימציה של המדינה להחזיק מחבלים – מחבלים – במתקני כליאה כדי לאסוף מידע רלוונטי. אנחנו שוקדים על השבת החטופים לישראל, ואני מבהירה פה לכל יפי הנפש: אם נדמה לכם שאתם תתחננו לחמאס והחמאס ישיב לכם איזה חטוף, שיהיה לכם בהצלחה. אם נדמה לכם שמדינת קטר רואה את החטופים שלנו ממטר, היא לא רואה אותם ממטר. קטר מספקת פייקים בלי הכרה בהקשר של החטופים. אם אתם רוצים מבצעים הירואיים כמו שחרורה של החיילת, אנחנו צריכים להחזיק במתקני הכליאה שלנו בסוד גמור עזתים ששיתפו פעולה עם מרצחים מחבלים, ואנחנו נשיג מהם מודיעין, כי זו הדרך שלנו להשיג את החטופים – בכוח, בכוח וביותר כוח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. אני מודיע כי רשימת הדוברים לפרק זה נעולה. הדובר הבא, חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז –אינו נוכח. חבר הכנסת טיבי, אני כבר קראתי בשמך – בחוק הבא, יש הרבה חוקים היום. מאה אחוז. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כנראה למישהו מפריעה ההתנהגות של האוכלוסייה הערבית בחודש האחרון. אי-אפשר להסביר את המתקפה, את הרדיפה של האוכלוסייה הערבית, במיוחד בקרב סטודנטים, מרצים, רופאים והשירות הציבורי. במכללות ובאוניברסיטאות הוקמו קבוצות מיוחדות להגיש קובלנות נגד סטודנטים ערבים. מי שמנצל בציניות את המצב החזיק בעמדות האלה, הוא הסית נגד האוכלוסייה הערבית בכל השנים האחרונות, והיום מנצל בציניות את המצב בכדי לרדוף את האוכלוסייה הערבית, במיוחד באוניברסיטאות ובבתי חולים. אנחנו כל יום מקבלים פניות מהרבה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, אתה מפריע. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – צעירים וצעירות בחברה הערבית שמוזמנים למשטרה, לחקירות שב"כ, ומוגשים כל יום דיונים לבתי המשפט והארכות מעצר על דברים שהם לכל הדעות בגדר של חופש ביטוי. קלות כזאת כלפי האוכלוסייה הערבית; לא יכול להיות מצב שצעירה ערבייה מהנגב, עוצרים אותה, מאריכים לה מעצר לשלושה ימים על שיתוף פוסט של מישהו יהודי שכתב על הזוועות בעזה. מי שכתב את הפוסט, בגלל שהוא יהודי לא נעצר; הצעירה – עוצרים אותה, מביאים אותה לבית המשפט, מאריכים לה שלושה ימים, ואני בטוח שהיא תקבל עוד שלושה ימים, כי היו מקרים. יש מקרים של צעירים שכתבו על אותו יום "בוקר טוב" – עצרו אותם. מה אתם רוצים, שכולנו נדקלם את דף המסרים של נתניהו? אנחנו לא נדקלם את דף המסרים של נתניהו. יש לנו עמדה ערכית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה העמדה הערכית – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – עמדה עקרונית, גם עמדה היסטורית שאנחנו נגד מלחמות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עמדה ערכית. מה העמדה הערכית? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר בצורה הכי ברורה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – נגד טרור, מאוד פשוט – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אנחנו לא נדקלם את דף המסרים של נתניהו ואת המלחמה הזו צריך לעצור ומיידית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה העמדה הערכית שלך? איזה ערכים – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה נגד טרור או שאתה תומך טרור? מאוד פשוט. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כי מספיק, מספיק הדם. אנחנו אומרים בצורה ברורה: מי שאכפת לו מדם – אנחנו לא מפרידים בין דם לדם, אנחנו לא מפרידים בין אדם לאדם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל מי שיוצא, מי שיוצא אתמול, שר במדינת ישראל – מה אומר שר במדינת ישראל אתמול? צריך להשמיד שני מיליון בעזה, כולל החטופים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגנה את הטרור – – – תגנה את הטרור – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על זה אף אחד לא מדבר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על זה אף אחד לא מדבר? שר בממשלת ישראל אומר: צריך להשמיד עם. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לחסל את כל עזה – – – לחסל את עזה – – – את המחבלים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת ואטורי, תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא חדש? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לחסל את עזה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> השר הזה בא מבית המדרש של הימין. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לחסל את כל המחבלים בעזה, כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה ראשונה. תודה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> יכולים להיות אחים שלך, נחסל אותם. נחסל את כל העזתים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, קריאה שנייה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נחסל אותם – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו לא מפרידים בין דם לדם – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו לא מפרידים בין דם לדם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, כמה זמן – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו לא מפרידים בין כאב לכאב. אתם מפרידים, אפילו בתוך הדם היהודי אתם מפרידים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, כמה זמן? תודה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נחסל, נהרוג את כל עזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – תומך טרור – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת ארז מלול – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבי הוא קואליציה משלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אומר דברים חשובים בזמן מלחמה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חשובים למי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לעם ישראל על כל גווניו וחלקיו. כל חלק, יש מישהו שמשמיע את העמדה שלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שקט במליאה, בבקשה. תודה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בספר דניאל מתואר סופה של מלכות בבל. מסופר שם על כך שבלשאצר המלך, לאחר שניצח את אויביו באחד הקרבות, ערך משתה יין והשתמש בו בכלי המקדש שנלקחו על ידי נבוכדנצר בחורבן בית המקדש הראשון. בלשאצר ואנשיו, שטובעים בחומרנות המשתה ומשבחים את אליליהם, לא יודעים שהאויב כבר נלחם על העיר. תוך כדי המשתה רואה המלך יד יוצאת מן הקיר וכותבת עליו כתובת. בחרדתו הוא קורא לכל חכמיו, אבל למרות שהכתובת מתנוססת על הקיר הם לא מצליחים לקרוא ולפענח אותה. רק דניאל שמוזמן לשם מפענח את הכתובת, ומסביר לבלשאצר שבשל גאוותו וחוסר כניעתו לבורא עולם נגזר עליו שתינטל מלכותו, כפי שאכן קורה באותו הלילה כאשר בלשאצר נהרג. במהלך מלחמת העולם הראשונה עשה מרן הרב קוק זצ"ל אנלוגיה ליכולת של דניאל לפענח את הכתובת שעל הקיר, וקרא לעם ישראל להיות זה שמפענח את הכתובת המטושטשת שנמצאת במאורעות ההיסטוריה, להיות זה שמזהה את הרוח החדשה שתצמח מתוך התופת של מלחמת העולם. ומהן הרוחות החדשות-ישנות שצומחות מתוך התופת של שמחת תורה תשפ"ד? רוח ההכרעה והניצחון של צה"ל, ההכרה כי תפקידו העיקרי והבלעדי הוא להכריע את אויבי ישראל הקמים עליו ולכלותם לא רק עד הסיבוב הבא, אלא לנַצח; רוח מופלאה של אחדות בקרב מאות אלפי החיילים, שמוכנים לעשות הכול, כולל למסור את נפשם למען עמם ולמען אחיהם שבשבי, ובקרב המוני האזרחים שברוח נישאה של אחדות נודבים בכל ליבם כל מה שהחיילים או אחיהם המפונים צריכים; רוח של הכרה ברורה בשייכותה של הארץ על כל מרחביה לעם ישראל, ובאיוולת, בסכנה ובחוסר הצדק שבהפקרתה לאויבינו; רוח של חידוש היכולת להצביע על כך שיש אמת ושקר, טוב ורע, של הראייה הבהירה שיש רע בעולם ושתפקידו של עם ישראל להכרית אותו ולהביא טוב לאנושות; רוח של זהות יהודית, שחזרה להיות מושא לגאווה ולהזדהות. רוח של אמונה, רוח של שמע ישראל, רוח של חיבור לכל מה שמייצגת מסורת ישראל כמו ציצית, תפילין, הדלקת נרות והפרשת חלה. בעזרת השם, שנזכה לצמוח כולנו יחד על ידי כל הרוחות הללו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איש חכם שחי מעבר לים אמר לי שבעת שיח גיאו-פוליטי על אודות מדינת ישראל הוא שואל את האדם שמולו שאלה אחת פשוטה: האם אתה חושב שלעם היהודי צריכה להיות מדינה יהודית? אם התשובה לשאלה הזאת היא כן, אז אפשר לדבר על גבולות, על אופי, על מרכיבים, אפשר לדבר על שוויון ועל זכויות, אפשר לבקר את הממשלה, את הצבא, אפשר לדבר על הכול. אבל אם התשובה לשאלה הזאת היא לא, אז אין טעם לדבר בכלל. כל עוד יש אנשים בעולם שמודעים להיסטוריה של העם היהודי ועדיין חושבים שלעם היהודי לא מגיעה מדינה, אז רבותיי, האנטישמיות כאן, חיה ובועטת, והיא רק לובשת כל פעם פנים חדשות. העם היהודי בשנת 2023 עדיין סובל משנאה, מגזענות ומרוע טהור. זוהי אנטישמיות לשמה. אחרי השבת השחורה ב-7 באוקטובר הוסרו המסכות, ותופעת האנטישמיות המכוערת הרימה את ראשה וחזרה לקדמת הבמה; הסנטימנט התחלף, והגישה האנטי-ציונית בעולם התחזקה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל יש עלייה של כ-500% בדיווחים על אירועים אנטישמיים לא רק במזרח התיכון ובמדינות ערב אלא בכל רחבי העולם. יש עלייה של 400% בשיח האנטישמי ברשתות החברתיות; כ-87% מהיהודים בתפוצות דיווחו על ירידה דרמטית בתחושת הביטחון האישי. אנו עדים לתקיפות פיזיות ומילוליות. רק בשבוע שעבר ראינו סטודנטים יהודים נעולים בספרייה באוניברסיטה בניו יורק; אישה יהודייה נדקרה שלשום בביתה בליון בצרפת; סמלי צלב קרס רוססו על חנויות ובתים פרטיים; מזוזות נעקרו מדלתות ביתם של יהודים, ובטורקיה כבר הציבו שלטים: "אסורה הכניסה ליהודים". הקריאות בהפגנות "מהנהר ועד הים" קוראות באופן ברור לשים קץ למדינה יהודית. באיזו מציאות אנחנו חיים? אסור לנו לתת להיסטוריה לחזור על עצמה. הקו האדום נחצה כאשר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גונטרש העז לומר שההתקפה הנאצית של החמאס לא הייתה בוואקום, ולאחר מכן הגדיל לעשות ומינה את איראן לראש הפורום החברתי במועצת זכויות האדם. גם בתוכנו יש מכחישי שואה, וכאלה שהגדילו לעשות ומכחישים את הפיגוע ומרחץ הדמים האכזרי שקרה כאן ב-7 באוקטובר. המלחמה הזאת היא מרובת זירות לחימה, אבל הזירה הבין-לאומית היא זירת תודעה והיא חשובה לא פחות מכל הזירות. זוהי חובתנו המוסרית להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי בארץ ישראל ולהילחם באנטישמיות ביחד חזקה. המאבק נגד האנטישמיות מחייב אותנו להכיר בכך שאין לנו אף אחד מלבד עצמנו, ואין לנו ברירה אחרת אלא לנצח בכל הזירות. פחות מניצחון זה כישלון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הרבה זמן לא התראינו, לצערנו זה בנסיבות קשות. אתה יודע, אנחנו כאופוזיציה מרכזים מאמץ יחד עם הקואליציה להגיע להסכמות על חקיקה ובאמת לעשות מה שטוב למען אזרחי ישראל. אנחנו מתנהלים באחריות כל החודש האחרון – אני מניחה שגם היושב-ראש יודע את זה – ובכל דבר שאפשר לסייע לחיילי צה"ל וכמובן לתמוך במלחמה למוטט את שלטון החמאס. עם זאת, אני חייבת לומר רק הערה לגבי התגובה של השר עמיחי אליהו אתמול, השר לענייני כלום ושום דבר, שזה בעצם שר המורשת או איך שזה נקרא. בכלל, אני רוצה להגיד לכם שכשאנחנו היינו בממשלה כל הזמן דיברו כאן על הנורבגים. השר דודי אמסלם דיבר על זה הרבה – הנורבגים והנורבגים, כמה שהם מיותרים. בואו נקרא פעם אחת, קואליציה ואופוזיציה, למרות שכנראה חלק אולי ילכו הביתה, שכל הנורבגים יחזרו, ימלאו את תפקידם. הרי אתה הראשון שהובלת את העניין הזה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, אני מדברת אל דודי אמסלם. הוא מסתכל עליי והוא מבין אותי. אני לא יודעת אם את נורבגית או לא, אבל בסוף השרים – לא יודעת, זה גם לא משנה לי. אני לא מדברת על צגה ולא על אף חבר כנסת. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מדברת על זה שבימי מלחמה חברי הכנסת הנורבגים צריכים להתפטר והשרים צריכים לחזור לפה ואת המיליונים האלה לתת למלחמה ולתת לתמיכה במלחמה, בחיילי צה"ל ובמפונים. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שבימי שגרה ודאי אפשר לחשוב על הגדלה של הכנסת, אבל בימי מלחמה – הינה, אני יכולה לתת לך מחמאה על מה שאמרת היום בנשיאות? הכנסת הולכת לצמצם מהתקציב שלה, וזה בסדר, 80 מיליון שקל לטובת המלחמה. אני לא יודעת אם היושב-ראש אמר – אני אגיד: אם הכנסת כולה מצטמצמת, שתצטמצם גם הממשלה ושתקבל אחריות; שכל השרים יבואו לפה וחברי הכנסת הנורבגים ילכו הביתה. מה לעשות? המשק שלנו במצב קשה. אני לא צריכה את השר שעליו אני אדבר אחר כך ועל ההתבטאות האומללה שלו והנזק למאמץ ההסברתי. איזה נזק הוא עשה. זה לא משנה לי, עליו אני אדבר אחרי זה. אני רוצה לדבר על זה שהשרים חייבים לחזור לפה. הח"כים הנורבגים ילכו הביתה ויישארו כאן רק שרים שהם חברי כנסת – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואת כל מאות המיליונים – אני לא יודעת בכלל אם את נורבגית או לא וזה גם לא משנה לי. היא נורבגית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא נורבגית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עזוב, זה בכלל לא משנה לי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אל תדאגי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אם הכנסת חוסכת מתקציבה 80 מיליון שקל, שהממשלה תחזור לפה, שחברי הכנסת הנורבגים ילכו לנוח, ואת הכסף ייתנו לציבור, למלחמה שצה"ל מנהל ולעורף שצריך לחזק. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולם, קואליציה ואופוזיציה, צריכים להתכנס לאירוע הזה. תלמדו מהכנסת. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תלמדי מיושב-ראש הכנסת, שהוא מהסיעה שלך, איך מצמצמים משאבים. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> את יודעת רק לצרוח. את לא אומרת את האמת. את – – – היושב-ראש שלך – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר כץ, אחרון הדוברים, בבקשה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – נורבגים. 31 נורבגים אתם הבאתם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מירב, זה לא לעניין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתם עושים? מה התרומה שלכם פה? מה? הנורבגים יכולים ללכת לנוח. הנורבגים יכולים ללכת לנוח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, רשות הדיבור כרגע ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בהקשר של החוק שאנחנו דנים בו כרגע, אמרנו שנעשה אותו בהסכמה ויש להם הסתייגות על סעיף אחד מהחוק. אז סיכמנו שנעביר את זה כעת בקריאה ראשונה וההכנה לקריאה שנייה ושלישית תידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. לגבי הסעיף הזה – נעלה אותו בהסכמה יחד עם האופוזיציה. בלי הסכמה לא נעלה את הסעיף הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון בנייה), התשפ"ד–2023. השר אמסלם, אין צורך לסכם, נכון? מאה אחוז. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5 – הוראת שעה), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין פיצול הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את החלטת הוועדה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> שלום וברכה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק המאבק בטרור כללה בתוכה שלושה עניינים: עניין אחד, שהוא היה לב-ליבו של ההסדר, מה שמכונה צריכת פרסומי טרור. הגענו בנושא הזה להסכמות נרחבות, קואליציה ואופוזיציה, למרות מורכבותה של הצעת החוק ולמרות ראשוניותה, והכנסנו לשם את ההסדרים המתאימים לשביעות רצונם של רוב מוחלט של חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה. ההצעה כללה הסדר נוסף, שעוסק בשאלה של היכולת – והוא הסדר שהוא הוראת קבע – יכולתו של היועץ המשפטי לממשלה לאצול את סמכותו בעניין הגשת כתבי אישום, גם בנושא הטרור והסתה לטרור, גם לפרקליט המדינה ולמשניו. הסעיף הזה גם הוא קשור לנושא ולאור העומס החדש שהעבירה החדשה תייצר, הוא בוודאי גם נצרך וגם דחוף. החלק השלישי הוא חלק מעט יותר טכני והוא עוסק בחלוקת הסמכויות והתפקידים בין התביעה המשטרתית לבין פרקליטות המדינה. מאחר שנושא זה קשור גם בנושאים אחרים ולגביו טרם הגענו להסכמות, לא רצינו לעכב את נושא צריכת פרסומי הטרור ואת נושא הורדת העומס בעניין הגשת כתבי אישום מהיועץ המשפטי לממשלה באמצעות יכולת האצילה, ולכן פוצלה הצעת החוק. סעיף 3 להצעת החוק נשאר על שולחן הוועדה ואילו סעיפים 1 ו-2, ככל שתאשר הכנסת, כמובן, את הפיצול, יעלו להצבעה לקריאה השנייה והשלישית בנוסח שהוסכם על ידי הרוב המוחלט של חברי הוועדה וחברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. קיבלתי לידיי את הרשימה. ראשונת הדוברות – חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. אתה רוצה שנוסיף אותך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם אפשר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני יכול להוסיף, ולאחר מכן אני נועל את הרשימה. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני קודם כול רוצה לומר משהו לראש הממשלה ולממשלה. אני מבינה את ראש הממשלה – כולם על הראש שלו, כולם באים אליו בטענות, כולם רוצים שהוא ייקח אחריות, כולם וכולם שמים אותו על המנגל כל היום. אז מה? אתה ראש ממשלה, אתה מבוגר אחראי, קח אוויר ואל תרד לזירה הזאת של הריב הזה, לא באמצעות הודעות שלך ולא באמצעות הודעות של אחרים, ואני גם אגיד לך למה. עם כל הכבוד, מבחינתי ראש ממשלה בזמן מלחמה הוא המבוגר האחראי. המבוגר האחראי. ותאמינו לי שאין פה אנשים רפי שכל. את כל מה שהציבור שואל גם אנחנו שואלים – על השב"כ, על אמ"ן, על הראש הזה, על פה, איך יכול להיות ואיך ואיך ואיך, אלף שאלות של "ואיך". שום שאלה לא תישאל בזמן המלחמה. גם בוועדת חוץ וביטחון אנחנו נזהרים. ושלא תבינו, שאף אחד לא יחשוב – אני אוספת עדויות, אני אוספת חומרים, אני בעצמי, כי אני גם בזמן אמת התרעתי כל מיני התרעות. אז מה? אבל מי אני? אדוני ראש הממשלה, אני לא אומרת עכשיו: אמרתי, אמרתי, אמרנו, אמרנו לנו, נסמכנו. לא מעניין. אתה לא יורד לזירה הזאת של – אתה מתחיל לשמור: אני בסדר, הייתי ככה, אמרו לי ככה, זה השפיע, לא השפיע. לא מתאים. בזמן מלחמה יש לנו אחריות, וגם לראש ממשלה יש אחריות. ולראש ממשלה יש אחריות להיות מבוגר אחראי. זה לא אומר – ביום מן הימים נדון, ונחקור ונתהה בדבר הזה, אנחנו נעשה את הכול. אבל עכשיו, כשהחיילים שלנו בחזית – שקט דממה מגזרת ראש הממשלה ויועציו ומקיפיו וגורם בכיר כזה וגורם בכיר כזה. לא רלוונטי. אנחנו רוצים פה שקט כדי להצליח לנצח את המלחמה הזו. מה שאני אומרת – גם כך קשה לנו עם ערוצי התבהלה. למה אני קוראת להם "ערוצי התבהלה"? אתם לא תאמינו למשמע אוזניכם. היום ערד ניר פוגע בביטחון מדינת ישראל. בהקשר של פרסום סרטון הזוועות שראינו, ערד ניר, בערוץ 12, אומר את הדבר הבא – הסרטון אצלי בסלולרי, למי שרוצה – בקשר לפרסום הסרטון חשוב לו להבהיר שמה שעולה מהסרטון זה הפקרה, הפקרת האזרחים. אומנם מאוד קשה לראות את הדברים, אבל בעצם זה התאפשר לחמאס, כך הוא אומר, כי הייתה הפקרה, ממשלה וצבא – מתפלק לו גם צבא, לא פחות ולא יותר. ואת זה הוא אומר בערוץ 12. ועוד אומר אדון ערד ניר, ופוגע בחוסן שלנו, שאנחנו צריכים להביע את צערנו הרב על תושבי עזה. אז תקשיב לי טוב, אדון ערד ניר: אני לא שרת התקשורת, אני מזמן הייתי מלאימה, מלאימה באל"ף, לפי החוק, כל מי שמפרסם פעולה תבוסתנית שפוגעת בנראותנו בעיני העולם, אבל אני לא שרה, אני רק חברת כנסת. הייתי עושה את זה. ואני אומרת לכם בהיבט הזה, היזהרו בכבוד צבא ההגנה לישראל. אם אתם רוצים לגיטימציה – אגב, לשיטתי אין צורך בלגיטימציה; אנחנו נתנו התרעות לתושבי עזה הלא-מעורבים – נאמר ונניח שיש כאלה – לעבור דרומה, פתחנו להם מסדרון הומניטרי שעלה לנו בתקיפות חמאס את החיילים שלנו כדי לעבור לדרום. מבחינתי, אגב, מי שנשאר בצפון הרצועה הוא לא בלתי מעורב והוא לא חף מפשע ולא שום מילה מכובסת כזאת, כי אני במלחמה, מלחמה על הבית שלי, על הביטחון שלי, על כל ההגדרות הכי לגיטימיות של המדינה. ולכן, אם אנחנו נאפשר לאנשים כמו ערד ניר לפגוע בביטחון מדינת ישראל אנחנו לא נצליח. כדי לנצח לא רק ראש הממשלה צריך להחריש; גם אמצעי התקשורת צריכים וחייבים להזהיר את עצמם מפני תעמולה תבוסתנית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חודש ימים אנחנו ממלאים פינו מים, לא מדברים, לא מתבטאים בתקשורת, נזהרים בכבודו של ראש הממשלה, לא אומרים מילה רעה על כל נושא, כי אנחנו מבינים שמדינת ישראל נמצאת במלחמה. העת תגיע. לא זה הזמן, לא זה הזמן. ואנחנו נזהרים, מלבד קריאה אחת שאני קראתי, בעוונותיי כי רבים, כי עמד פה השר קרעי ואמר שראה אנשי חיל, הדבר היחידי שצעקתי לעברו: רק לפני כמה חודשים שלחת אותם לעזאזל. אנחנו לא מדברים, אנחנו שותקים, אבל מי כן מדבר? ראש הממשלה. ראש הממשלה מצייץ כנגד ראש אמ"ן וכנגד ראש השב"כ ומפנה אליהם אצבע מאשימה בזמן קרב, ואחר כך חוזר בו ואומר: טעיתי, כשהוא הבין את מהומת האלוהים שהוא גרם. ושלשום ההתבטאות האומללה הזאת כנגד אותם טייסים שרק הלך לבקר. אז אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לנצל את הקשרים הטובים שלך עם ראש הממשלה. תבקש בשם הכנסת, בשמנו, אם תרצה, מראש הממשלה להתאפק קצת. להתאפק, להתרכז במה שעכשיו לפתחו – בניצחון טוטלי על חמאס, לא בניצחון על ראש שב"כ, על ראש אמ"ן ועל טייסי צה"ל. תגיד לו, תבקש ממנו. למרות שני האירועים הענקיים האלה, שלא מפסיקים לדסקס בתקשורת והם מגיעים לפתחו של כל בית, כאילו זה יעזור אחר כך, תבקש ממנו למתן. אנחנו לא מוציאים מילה, לא בתקשורת ולא באולם הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מכובדי השר, השבוע פלט שר המורשת עמיחי אליהו משפט על האופציה להטיל פצצת אטום על עזה כדי למחוק אותה. למחוק אותה זה למחוק ילדים, נשים, תושבים, שניים וחצי מיליון אנשים. המערכת הפוליטית סערה. הציבור לא אהב. גינוי כמעט מקיר לקיר, אפילו נתניהו השעה אותו, או לא השעה, מישיבות הממשלה. נאמר אפילו שבבית הלבן מורטים שערות, כי זה פוגע בדעת הקהל הבין-לאומית. רוב המתנגדים בישראל ששמעתי אותם הסבירו את ההתנגדות שלהם בכך שזה פוגע בהסברה בחוץ לארץ. מעטים הסבירו שפצצת אטום זה דבר לא מוסרי, פשע נגד האנושות ופשע מלחמה נוראי. האמת, חשבתי על זה שהקמפיין נגד השר ההזוי הזה הוא קמפיין צבוע. למה צבוע? הוא בסך הכול אמר את מה שרבים אחרים אמרו ואומרים. שרים, חברי כנסת, אורחים באולפנים אמרו שצריך למחוק את עזה, (חוזר על הדברים בערבית) לכתוש אותה. פצצת גרעין מוחקת את עזה. פצצת אטום מוחקת את עזה. גם הטלת יותר פצצות ממה שהטילה ארצות הברית באפגניסטאן – גם היא מוחקת את עזה. מחיקת עזה היא מחיקה של כל תושבי עזה – ילדים, נשים, זקנים וטף. ולכן, כשאמרו שדברי השר אליהו הם ג'נוסייד, שכחו להגיד שגם הביטוי "למחוק את עזה" הוא ג'נוסייד. בחודש האחרון בעזה נהרגו יותר ילדים מב-15 השנים האחרונות ביחד. כל עשר דקות נהרג ילד. כפי שאמרתי מייד אחרי הזוועות שהיו ב-7 באוקטובר בדרום, בעוטף: הומניות היא לא ערך סלקטיבי. אין חצי הומניות. מי שהתנגד לפגיעה בילדים, באזרחים ובכולם ב-7 באוקטובר בעוטף, ובזוועות שהיו שם, בכל הזוועות, לא יכול עוד לשתוק על מחיקתה ההדרגתית של עזה, ועל העובדה שעד כה נהרגו שם יותר מ-4,500 ילדים. 4,500 ילדים. על כן, דרשנו ואנחנו עדיין דורשים את הפסקת המלחמה. הדבר הנורא ביותר מבחינתי זה סנטורים אמריקאים ופוליטיקאים בין-לאומיים שאומרים, בתשובה על שאלה: אין הגבלה על מספר הילדים והאזרחים שנהרגים בעזה שאפשר לשים לצבא. התקרה פתוחה (אומר בערבית: תהרגו כמה שתרצו.) זה צ'ק פתוח לג'נוסייד, (אומר בערבית: רצח עם.) המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית דגלה והתבססה על ערכים ליברליים וזכויות אדם. והנשיא ביידן, לפי אמריקאים רבים מהמפלגה שלו, כשל כישלון מוסרי שיביא להפסד בבחירות. אומרים לו במפלגה הדמוקרטית, אנשים אומרים לו, מתוך המיליה שלו, שהוא מאפשר ג'נוסייד ורואה בעין אחת בלבד, כאשר את הסבל צריך לראות בשתי עיניים. בינתיים צריך לכסות את אחת מעיניה של האישה בפסל החירות, לפי הנשיא ביידן. ילד הוא ילד הוא ילד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מייד. אין לאף אחד בעולם זכות לומר שילד פלסטיני מעזה שווה פחות, או שחייו זולים יותר מחייהם של אחרים. חייהם של הילדים בעזה, של ג'אנה או של מחמוד, או חייהם של רות וליאור, לא פחות חשובים מחייהם של רוברט או נעמי, נכדיו של הנשיא ביידן, או מחיי ילדיו של ראש ממשלת בריטניה, קרישנה או אנושקה. ילד הוא ילד הוא ילד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> החיים שלנו לא יכולים להתבסס על נקמה. עין תחת עין – זה משאיר את כולנו עיוורים. מוות לא מרפא מוות. די למלחמה.Stop the war . (חוזר על הדברים בערבית.) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, האתר שיחה מקומית חשף מסמך סודי של משרד המודיעין שאומר כך: המסמך ממליץ לישראל לפעול לפינוי האוכלוסייה העזתית לסיני, להקים ערי אוהלים וערים חדשות בצפון סיני שיקלטו את האוכלוסייה המגורשת, ליצור אזור סטרילי של מספר קילומטרים בתוך מצרים, לאפשר חזרה לפליטים. זו תחושה של דז'ה-וו אצל כל פלסטיני, של שנת 1948, וזוהי התוכנית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה מלחמת העצמאות. די כבר. די. נו, אי-אפשר. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זוהי התוכנית. אני רוצה להגיד שזו לא התוכנית בגלל 7 באוקטובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תביא לי את החטופים. תביא לי מידע על החטופים. תביא לי מידע על החטופים מהחברים שלך ברשות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפני כמה חודשים ישבתי עם חברי כנסת מהליכוד שסיפרו לי שזוהי התוכנית שלהם. נתניהו הציע את התוכנית הזו לכל מיני נשיאי עולם לפני חמש שנים ועשר שנים. בשנות החמישים זה היה החלום של בן-גוריון. גם בשנת 1970 זו הייתה התוכנית. אני חושב שאחרי המסמך הזה – שבסופו מה כתוב? הוא בן תשעה עמודים, ובסופו כתוב שהחלופה הכי מסוכנת זה שהרשות הפלסטינית תחזור לעזה. ולמה היא המסוכנת ביותר לפי התוכנית הזו? כי זה ייצור רצף שמעודד הקמת מדינה פלסטינית, שזהו הדבר המסוכן ביותר מבחינת המשרד הממשלתי. אני רוצה להגיד לכם שבצל המסמך החשוך הזה צריך להבין שלא למדו שום דבר, לא למדו כלום. לא הפנימו שיש עם פלסטיני, שבסופו של דבר חייבים להכיר בזכויות הלאומיות ושמי שרוצה לחיות בביטחון חייב לחתור לשלום. אין דרך אחרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי, אתה מאיים עלינו? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חברים, אין דרך אחרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מאיים על מדינת ישראל? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק הדרך הזאת. (אומר בערבית: ואת, תסתמי את הפה שלך ותסגרי את הפה שלך ותעזבי אותי כבר.) תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מאיים עלינו. אדוני, אל תאיים עלינו. אל תאיים עלינו. תביא לי מידע על החטופים, אתה והחברים שלך ברש"פ, אותה רשות שהעברת לה כסף, השתמשת בחסינות שלך. אולי זה הגיע לחמאס, אולי, לא אתפלא. העברת כסף לרשות הפלסטינית, איימן עודה. הרבה כסף העברת. אני יודעת על זה. אתה מאותרג ואתה משתמש בחסינות שלך, והכסף שהעברת, יש מצב שהגיע לחמאס, אדון איימן עודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, מאז אותה שבת שחורה, קשה, אנחנו עוברים הרבה, ואנחנו נמצאים במצב שהוכרז עליו כמצב מלחמה. לצערי הרב, האוכלוסייה הערבית, שהרגישה את הכאב על אובדן ילדים, ממשיכה להרגיש גם את הכאב על ילדים ישראלים, יהודים וערבים, שנרצחו באותו יום, על אזרחים שנחטפו, עדיין, וגם התווסף לזה הכאב על אובדן של ילדים, נשים ואזרחים בעזה. הכאב הוא עצום, ובכל זאת החברה הערבית גילתה לא רק אחריות, אלא עצמה הייתה בהלם בהתחלה, ועדיין עד היום מגלה אחריות מתוקף היותה מבינה טוב מאוד. אזרחי ישראל הערבים הפלסטינים מבינים שאין מי שיגן עליהם מהמתקפה הגזענית והרדיפה הפוליטית שמתקיימת בימים האלה חוץ מעצמם והתנהגותם והרצון שלהם באמת להגן על הצעירים בעיקר. כאשר תוקפים בנתניה מעונות סטודנטים וצועקים "רצח לערבים", מפנים את הסטודנטים המותקפים. לא שמעתי על אחד שעוכב או על אחד שנעצר על האמירות הגזעניות האלה וההסתה הזו. צעירים ערבים, מעל 270 צעירים וצעירות ערבים וערביות היום, או שנחקרו או שנמצאים במעצר, לפעמים על לייק, על לייק ששמו. על זה שמשתפים פוסטים נגד המלחמה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ועם הרגשת כאב על ההרג של ילדים בעזה, שנכתבו על ידי אזרחים יהודים. אני אומרת לכם, המצב הזה לא יכול להימשך ככה. נכון שיש מצב מלחמה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל יש גם מתנגדים למלחמה. ואנחנו כן מתנגדים למלחמה ולא רואים בה שום פתרון. ואנחנו רוצים, כן, שישובו החטופים לבתים שלהם, אבל גם רוצים להפסיק את ההרג של הילדים וההפצצה של בתי חולים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים. נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ובתי ספר בעזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי מפציץ בתי חולים? מי מפציץ בתי חולים? החמאס – – – מי מפציץ בתי חולים – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – איננו. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי מפציץ בתי חולים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לכי כבר מהכנסת. באיזה עוד עולם יש חברי כנסת כאלה? באיזה עוד עולם האויב יושב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי כנסת מכובדים, חברי הכנסת, נא לתת לדובר לדבר, בבקשה. לא צריך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי פתח במלחמה הזאת? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. חברי הכנסת, נא לתת לדובר לדבר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – שלנו ממה שקרה ב-7 באוקטובר. אי-אפשר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת, לא לענות עכשיו. נא לא לענות עכשיו. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תפסיקו. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באיזה עוד עולם בפרלמנט יושב – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, גברתי, תני לו לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה עוד אחד. עכשיו נשמע, בואו נשמע מה הוא מחדש לנו. מתי הוא כבר יוציא את השם – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תני לו לסיים בשקט. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת פורר, אתה שאלת את חברתי עאידה מי מפציץ בתי חולים. כולנו ראינו – סליחה – כולנו ראינו 100 רופאים חותמים על עצומה להפציץ בתי חולים בעזה. דבר כזה לא קרה בהיסטוריה. תחזרו לכל ההיסטוריה – רופאים לא היו בשירות מלחמה, רק במקרה הזה 100 רופאים חותמים על פנייה להפציץ בתי חולים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טונות של חומרי נפץ בבית החולים, טונות של חומרי נפץ. אתם משתמשים בבני אדם כמגן אנושי, ברברים, ברברים שכמוכם. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, מתחילת המלחמה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי תגיד מי הפציץ בית חולים – – – מי הפציץ את בית החולים בעזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בית חולים – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 100 רופאים חותמים, להפציץ בתי חולים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי הפציץ, לא מי חתם – מי הפציץ בית חולים בעזה? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לרופא שחותם על דבר כזה צריך לשלול את הרישיון. לרופא שחותם על דבר כזה צריך לשלול את הרישיון. לרופא שחותם על דבר כזה צריך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לפרוטוקול מי הפציץ. תגיד לפרוטוקול מי הפציץ. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת פורר, הוא הבין את השאלה. הוא הבין. הוא הבין את השאלה. לא צריך להסביר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – אל-אקצא זה היה צעד – – – אפילו אם יש ויכוח על מעַמדאנִי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי הפציץ את בית החולים בעזה? תגיד לפרוטוקול. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התקיים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבאר שבע דיון על הקלות לבניית ממ"דים בנגב. לפני שבועיים התקיים דיון כזה בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. מהיום הראשון למלחמה אין יום שלא דיברנו על מיגון. עברנו מוועדה לוועדה, משר לשר, לפיקוד העורף, לראש הממשלה. מהיום הראשון אמרנו: 35 יישובים בנגב, 120,000 תושבים שהמדינה לא מכירה בהם, והיום במלחמה היא מפקירה אותם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יום-יום ביקשנו שיהיה מיגון. אני פונה מכאן – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ניסינו את כל הדברים. אני פונה מכאן לשר הפנים: בסמכות שלך, באחריות שלך, במשמרת שלך זה קורה. היום כל המסלולים שמינהל התכנון מציע – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת עטאונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – זה לא – תן לי לסיים בשני משפטים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה חוזר על עצמך. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מדבר על דבר חשוב מאוד, על חיי אדם, מתחילת המלחמה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נכון, אבל אתה חוזר על עצמך. אתה חוזר על עצמך, הבנו. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אף אחד לא נותן להם מענה. אז תן לי שני משפטים לסיים את הדברים. אני פונה עוד פעם לשר הפנים: כל המסלולים שמינהל התכנון מציע לא יכולים לעזור לבדואים בנגב, כי הם לא מוכרים. שר הפנים, הגיע הזמן להכיר בכפרים הלא-מוכרים ולתת להם את כל השירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עטאונה. תודה רבה. חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות על התפקיד. שיהיה השם בעזרך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. אמן. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר עמדה על הדוכן כאן חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן והביאה את סיפורה המרגש של אם גיבורה אשר בתה נחטפה על ידי ארגון המרצחים החמאס, האימא של החיילת אורי מגידיש. האימא אמרה לכולם רגע לפני שהשתחררה – זה מפריע לי, אדוני היושב-ראש, זה מפריע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. תנו כבוד לחבר כנסת שמדבר, וכשאתם תדברו, הוא ייתן לכם את הכבוד. מובטח לכם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני – – – את מה שאמרת. חבל שלא אמרת את זה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא הייתי פה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, היית פה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אה, כן. השתקתי את כולם. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> תעצור את הזמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. בואו ניתן לו לדבר, ואחרי זה נתווכח. אני מבקש את סליחתכם. בפעם הבאה, בעזרת השם. סליחה, סליחה, תנו לבן אדם להמשיך. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע לפני שהבת השתחררה, האימא אמרה לכולם באיזה טקס: הקדוש ברוך הוא טוב, ואנחנו אוהבים אותו למרות שקשה. בהקשר זה אני רוצה לצטט דברים שאמר לא מזמן מזכה הרבים הגאון הרב יגאל כהן בלוויה של נכדתו הקטנה, שהוא היה מאוד קשור אליה: אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על הטוב שנתן לנו גם ברגעים הכי קשים. ברגעים שבהם לכאורה אין תקווה, כאן בא לידי ביטוי כוח האמונה בקדוש ברוך הוא. כוח האמונה ליווה את עם ישראל אלפי שנים. בכל התקופות הקשות של עם ישראל האמונה הייתה הכוח שליווה אותנו. התלמוד מספר שרבי עקיבא הוצא להורג על ידי הרומאים, וברגעי חייו האחרונים אמר את הפסוק שהוא יסוד האמונה: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", והוא האריך במילה "אחד" עד שיצאה נשמתו. שואלים מפרשי התלמוד – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, לשמור על השקט. תנו לו לדבר. בקושי אפשר לשמוע אותו. תודה רבה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> שואלים מפרשי התלמוד: למה רבי עקיבא האריך דווקא במילה "אחד" ולא במילה אחרת כשיצאה נשמתו? והם מתרצים שהיו בתקופתו כאלה שסברו שיש שני אלוקים. לא ייתכן שמי שגוזר חיים הוא יגזור מוות; מי שגוזר בריאות, הוא יגזור חולי; מי שגוזר עושר, יגזור עוני – אלא יש שני אלוקים, אחד נותן טוב ואחד רע. בא רבי עקיבא ואמר, לא זו בלבד שיש רק אלוקים אחד, אלא שהאחד הזה הוא עושה רק טוב ואין רע יורד מן השמיים. אין רע יורד מן השמיים. הבעיה היא, שאנחנו לא תמיד – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לקחו לי 30 שניות. הבעיה היא שאנחנו לא תמיד מסוגלים להבין את הטוב בתוך מה שנראה לנו כרע. כאן כוח האמונה מעניק לנו את הכלים להבין שגם מה שנדמה לנו כרע, זה בעצם טוב. האמונה שליוותה את עמנו, ראינו אותה אצל משפחת מגידיש, והיא הזכירה לי גם את סבתי, זכרה לברכה, עליה מור יוסף, מהעדה המרוקאית, שגרה בשיכונים בקריית מלאכי, אם שכולה מלאת תמימות ואמונה. בכל בוקר, תפילת השחרית שלה לא מהסידור – היא הייתה פותחת את החלון, מוציאה ידיים כלפי השמיים ואומרת בשפה המרוקאית, שפת האם שלה: אלוקים, תשמור על המדינה, תשמור על חייליה ועל משפחתה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני רוצה לסיים בפסוק "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". בבוקר, כשיש אור והכול זורם, רואים את החסדים. אבל החוכמה היא שגם בלילה, כשרואים את החושך ולא רואים את האור בקצה המנהרה, אז באה האמונה. האמונה תמשיך ללוות אותנו, ובעזרת השם אנחנו נזכה לראות בניצחון ישראל על כל אויביו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – איננו; חבר הכנסת דני דנון – איננו; חבר הכנסת אבי מעוז – גם איננו. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, לפני שאגע בדברים שלי, רק לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שדיברה פה על הפצצת בתי החולים: מי שהפציץ בית החולים – זה הג'יהאד האסלאמי שהפציץ את בית החולים בעזה; מי שהפציץ בית חולים באשקלון זה החמאס, שירה טילים על אשקלון ופגע בבית החולים ברזילי. את יכולה ללכת, את יכולה להפנות את הגב, אבל אל תדברי על הפצצת בית חולים בלי לדבר על מי מפציץ את בתי החולים, בלי לדבר על זה. תברחי מפה, זה בדיוק מה שאת צריכה לעשות. בושה וחרפה, לעמוד פה ולדבר על הפצצת בתי חולים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי מפציץ בתי חולים? תגידי את מי את צריכה לגנות שמפציץ בתי חולים? כי מי שמפציץ בתי חולים זה החמאס, הג'יהאד האסלאמי והחיזבאללה. הם אלה שמפציצים. ולעניין הזה, אדוני היושב-ראש, ואני חייב לומר גם לך, אדוני השר, אני שומע שאנחנו לא רוצים – כל הזמן מספרים לי שאנחנו לא רוצים מלחמה בצפון. אנחנו מנסים לפרש – אני שומע את הפרשנים – את כוונותיו של נסראללה – האם פניו למלחמה או לא למלחמה. מה צריך להעיר אתכם? יותר מ-30 אזעקות, 30 שיגורים, רק עכשיו, על הקריות, על נהריה, על מפרץ חיפה ועל הגליל העליון. מה צריך להעיר אתכם כדי שתבינו שאנחנו כבר נמצאים במלחמה בגבול הצפון. אנחנו במלחמה שם. אני לא יודע למה נותנים לנסראללה להיות זה שקובע את הקצב, זה שמכתיב את הווליום, ומשאירים את תושבי הצפון להיות פליטים בארצם. כ-100,000 איש מהצפון פליטים בארצם, מתרוצצים בין יישובים, לא יכולים להגיע הביתה, אבל על גבול הצפון החיזבאללה נח בשלום. אם הוא יורה, יורים עליו בחזרה. זה לא עובד בשיטה הזאת, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל היקרה. אנחנו לא יכולים להשלים עם ארגון טרור על הגבולות, לא בדרום וגם לא בצפון. מתי אתם חושבים תגייסו עוד הפעם מאות אלפי חיילים במילואים? מתי אתם חושבים ירוכז כאן במזרח התיכון כוח אש כל כך גדול, באמת, עם תמיכה משמעותית ומדהימה של המעצמה הגדולה בעולם? מתי אתם חושבים שנוכל להתמודד עם זה? באיזה יום תגידו לתושבי הצפון: תחזרו לבתיכם? מה תגידו, החיזבאללה מורתע? שמענו כבר את סיפורי המורתע. צריך לקחת את המצב שאנחנו נמצאים בו היום, אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, אדוני השר, ולקבוע כאן כללים חדשים. שיהיה ברור, מדינת ישראל לא יכולה להשלים עם ארגון טרור על הגבולות, לא בדרום ולא בצפון, וצריך לכפות את מימושה של החלטת מועצת הביטחון 1701, שאמרה שהחיזבאללה צריך להיות צפונית לליטני. לחלופין, לקבוע רצועת ביטחון של 5, של 10 ק"מ שטח מת, ומי שנכנס לאותו השטח צריך להבין שדמו בראשו. זה בחובתה של ממשלת ישראל ואי-אפשר – ובזה אני אסיים – לסיים את האירועים האלה בכך שיפקירו ויגידו לתושבי הצפון: עכשיו הם מורתעים, עולם כמנהגו נוהג, אנחנו נחכה לראות מה נסראללה יעשה. הגיע הזמן שיחכו שם לראות מה אנחנו נעשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, 31 יום למלחמה שנמשכת, מלחמה שנכפתה על מדינת ישראל. הצבא התעשת, אנחנו לא מדברים כרגע על מה שהיה אלא מאחלים לכל חייל שלנו שיחזור הביתה בריא ושלם. כרגע הוא נמצא במשימה – חיילות וחיילים. החברה הישראלית התעשתה. לא ראיתי מעולם חיבוק כזה כפי שהאזרחים העניקו אחד לשני. בשנייה אחת נעלמו כל הוויכוחים שהיו לפני המלחמה הנוראית הזאת, לפני המתקפה הברוטלית ב-7 באוקטובר. אנשים, שכנים, קולגות לעבודה שרבו, שמאל, ימין, כן ביבי, לא ביבי, בבת אחת הפכו למשהו אחיד ואחד וכבר 31 יום עוזרים אחד לשני בלי כל סייג. מי לא התעשת? רק הממשלה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לבקש שקט? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אחזור. מי עוד לא התעשת? אני אומר את זה בצער רב, רק הממשלה. הממשלה, שאמורה לדאוג לא רק לחיילות ולחיילים שלנו שנמצאים בחזית ובתוך עזה אלא גם למשפחות שלהם, לבני הזוג שלהם, למפונים שנמצאים באילת, בים המלח, בשפיים, בירושלים, בטבריה ובכל מקום בארץ. אנחנו שומעים סיפורים של ביורוקרטיה. שומעים סיפורים של אי-ודאות. שומעים הסברים שזה לוקח זמן, ייקח זמן עד שאנחנו נכין, עד שאנחנו נעשה. וגם אנחנו באופוזיציה, דרך אגב, אמרנו שלא נפריע לשום הליך חקיקה שבא לשרת את הלחימה, לשרת את המפונים, לשרת את הלוחמים, החיילות והחיילים שלנו. אבל לצערי זה לא המצב. ואני, אדוני היושב-ראש, אגיד למה לצערי זה לא המצב. כל אחד צריך לעשות מה שמוטל עליו לעשות. שרים שמופקדים על המשרדים שאמורים לסייע לא צריכים לשבת ולתת עצות בנושא המלחמה. התפקיד שלהם – להבין ולעכל את המציאות הקשה. ולצערי לא כך הדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, יש לי עוד 15 שניות, לא אומרים לפני 15 שניות, תגיד שתי שניות לפני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, כן, שלושה משפטים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן אני קורא לממשלה להפנים את המצב ולהתחיל להבין ולעכל את האירוע, שמעולם לא היינו בו, כי אם אנחנו לא נעכל, יהיה לנו קשה לנצח במלחמה הזאת. המלחמה זה לא רק בעזה ולא רק בחזית אלא גם בעורף, ואם העורף חזק ואיתן, גם נוכל להבטיח את ניצחוננו בעזה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – לא נמצאת; חבר הכנסת עמית הלוי – איננו. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היו לי שני דברים לדבר עליהם: אחד – על פיטורי הנורבגים. הגיע הזמן לצמצם הוצאות של המדינה. הדבר השני שרציתי לדבר עליו הוא על ההתבטאות של שר המורשת, אוקיי? כי אני הזכרתי אותו בחטף ולא נתתי לו מספיק תשומת לב על ההתבטאות האומללה שלו, וחשוב גם להתייחס לזה. אגב, אני לא מבינה איך כשהוא מדבר על הטלת פצצת אטום, כשהוא שוקל את זה, הוא לא התייעץ איתך, דודי אמסלם, בתור שר האטום, כי הרי אם הוא היה מתייעץ איתך, היית אומר לו שפצצה אטומית על עזה כנראה תפגע גם בתושבי שדרות, גם בתושבי אשקלון. או שהוא היה פשוט עושה גוגל, זו גם אופציה. אבל הוא לא טרח להתייעץ. הוא אמר שזו מטפורה. אתה שומע, מיקי? זו מטפורה, בסדר? אבל במטפורה הזו הוא גרם לנו נזק בין-לאומי, למדינה. כשכל הקבוצות היצירתיות, שעושות את הכול בהתנדבות, כבר שבועות ארוכים נלחמות למען המדינה, בא שר אחד ובהתבטאות אומללה עשה נזק להסברה הישראלית, שבאמת, מיותר לציין מה אני חושבת על התפקיד שלו. אבל כן חשוב לציין שבשביל עמיחי אליהו זו לא הפעם הראשונה שיש לו התבטאויות אומללות. למקרה שמישהו שכח, נזכיר שגם לנגיד בנק ישראל הוא קרא אידיוט; לשופט בעליון הוא אמר שהוא צריך להיכנס לכלא, עמירם בן אוליאל לא עשה כלום. זאת אומרת יש לו כבר היסטוריה של אמירות בעייתיות מטורפות. והבעיה הכי גדולה היא שהאמירה האחרונה שלו גם הפכה אותו ליקיר של ה-BDS. עכשיו, מה עשה נתניהו? הוא בא ואמר: אני משעה אותו. אממה, אי-אפשר להשעות שר. אין חיה כזאת. אתה יכול לפטר שר. מה גם שהשעיה לא כל כך עבדה, כי בערב במשאל הטלפוני הוא כבר הצביע. אז מה זה הבדיחה הזאת? עכשיו, אני אומרת לך, אדוני ראש הממשלה, היית צריך לפטר אותו. כנראה אם היית מפטר אותו, זו הייתה הפעם הראשונה, לדעתי, בשנה האחרונה שהיית מקבל תמיכה ציבורית מקיר לקיר, כי, מה שנקרא, בימין ובשמאל הבנו שיש בעיה. והבעיה הכי מרכזית פה היא שלעמיחי אליהו יש מלא זמן פנוי, ובזמן הפנוי שלו, במקום שיעזור למדינת ישראל, הוא עושה נזק. אגב, אתמול – כמובן, אני לא צופה, אבל נשלח לי הקטע, אני לא יודעת מי מכם ראה – בערוץ 14, כששאלו אותו: כמה אתה תורם? הוא אמר שכל העובדים שלו הלכו לעבוד במשרדים אחרים. נתניהו לא יכול לפטר את השר עמיחי אליהו, כי הוא לא קיבל אישור מהשר לחלוקת נשק. השר לחלוקת נשק לא מאשר לו, כי הוא יצטרך אותו בשש אחרי המלחמה – את כל הסיעה הזאת. ולכן אי-אפשר לפטר את השר אליהו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי, נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לבוא ולומר שהשעית אותו – אני מסיימת – זה פשוט בדיחה ולעג לרש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, ראשית, ברכות לך, היושב בראש, על ניהול הישיבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עמיתיי המכובדים, רבים מאיתנו בחרו בלב לא קל לצפות בסרט שהוכן על ידי דובר צה"ל ביום רביעי האחרון, ורבים מאיתנו התייחסו למראות הקשים והמזעזעים, אם בראיונות לתקשורת ואם ברשתות החברתיות. גם אני מבקש לומר בעניינו של הסרט ובעניינן של העדויות הכל-כך קשות שראינו דבר אחד שחשוב, חשוב לומר אותו. בשבועות האחרונים אנחנו שומעים לא מעט סיפורי גבורה. סיפורי הגבורה הללו שמגיעים משדה הקרב – בין שמדובר בשדות הקיבוצים שהפכו לשדות קרב ובין שמדובר בשדות הקרב בתוך רצועת עזה – הסיפורים הללו, סיפורי הגבורה של חיילים, מפקדים ושל אזרחים, מלמדים את כולנו שיעור חשוב על עוצמתה של הרוח הישראלית. סיפורי הגבורה הללו הם חלק חשוב מבניין העוצמה שדרושה לנו על מנת לנצח במלחמה הזו ולהתמודד עם הזוועות שנכפו עלינו. העוצמה הזאת דרושה לנו על מנת שנתחיל אט-אט לאסוף את השברים, או ליתר דיוק, לסייע למשפחות השכולות ולמשפחות החטופים לאסוף את השברים. אבל חשוב שנזכור כולנו – ואני חושב שכל חבר או חברה שראו את הסרט הזה יעידו על כך – שכל מי שמצא את עצמו באותה שבת ארורה ובימים שבאו בעקבותיה בתוך התופת, בין שנחלץ ממנה ובין שלצערנו לא נחלץ ממנה, הוא בחזקת גיבור. כל הורה שניסה להגן על ילדיו, כל אזרח קשיש שנותר לבדו בבית למול פני הזוועה וכל אדם שיצא מתוך התופת הזו על מנת להושיט יד מסייעת לשכן או לשכנה, כולם כולם גיבורים. אני יצאתי מתוך הסרט הזה נרעד ונרגש כמו כולנו, אבל גם מתוך הרכנת ראש עצומה מול כל אותם גיבורים וגיבורות – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – שנקלעו אל הגיהינום הזה, ואני אומר פעם נוספת – בין שנחלצו ממנו ובין שלא נחלצו מהגיהינום הזה, כולם גיבורי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – איננו. הוא פה? אה, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הלכתי שנייה לאופוזיציה. שיחה בין חברים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נסלח לך על זה, אם זה רק שנייה. בבקשה, לאדוני שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת היא שאני אפילו אקצר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מדברים על הנושא של איסור הפצה של חומרי טרור וכל מה שקשור לאותם אנשים מנוולים שרוצים להשמידנו. אז עם כל הכבוד לאותם חומרים, לצערי אנחנו נתקלים באנשים שגם פה, מתוך הבית הזה, תומכים בטרור, מגינים על טרור, מזדהים עם טרור. אנחנו צריכים באמת למגר את התופעה הזו. ובאמת כאקט מנע אני יחד עם חברים נוספים התחלנו להחתים כאן את חברי הכנסת בשביל פשוט להרחיק מהמשכן את אותה חברת כנסת שאמרה את האיוולת, את אותן אמירות קשות שהן באמת בגדר תמיכה והסתה לטרור. גם אם אחר כך הייתה איזושהי התנצלות, זה ממש לא מעניין. בימים כאלה קשים, כשאנחנו כואבים ואבלים ובוכים ונלחמים, לא ייתכן שפה, מתוך הבית הזה, יהיו אנשים כאלה שתומכים בטרור, שיסיתו לטרור. לכן יש למגר את התופעה הזו. פשוט מי שלא איתנו – הוא נגדנו, זה דבר מאוד פשוט. מי שאומר שחמאס, הארגון הזה, יימח שמו וזכרו – שלא מסוגל להגיד אם הוא גוף טרוריסטי – הוא נגדנו. זה מאוד פשוט. חמאס הוא ארגון טרור, נקודה. מי שלא מסוגל להגיד את זה – הוא נגדנו. הוא נגד עם ישראל, הוא נגד מדינת ישראל, נגד חיילינו וכוחותינו, שמחרפים עכשיו את גופם ואת נפשם כדי לשמור עלינו ולהגן עלינו. ולכן אני באמת קורא כאן – אני ראיתי שבאמת יש התגייסות מאוד גבוהה וגדולה מתוך חברי הבית, אופוזיציה וקואליציה, בשביל לצרף ולהצטרף ליוזמה הזו. חברו אליי גם חנוך מלביצקי, גם אלמוג כהן, גם עידן רול מהאופוזיציה. תבורכו על כך. יש כאן אמירה של אפס סובלנות לכל תומכי טרור למיניהם, על אחת כמה וכמה מתוך הבית הזה – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יושב בממשלה שיש בה שר תומך טרור. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתה עכשיו, על ראש הגנב בוער הכובע, תשב בשקט. תשב בשקט ואל תפריע, אל תפריע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. סליחה, סליחה, סליחה, לשמור – קצת כבוד, קצת כבוד. תנו לו לסיים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, תן לו לסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בזה שאתה עכשיו מפריע לי, אתה מעיד על עצמך שאתה תומך בטרור. אתה לא מסוגל להגיד שחמאס, יימח שמם וזכרם, שחמאס הוא גוף טרור. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה יושב בממשלה שיש בה שר תומך טרור. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> חמאס הוא ארגון טרור. אתה מסוגל להגיד את זה? אתה לא מסוגל להגיד את זה, נכון? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה, אתה לא מסוגל להגיד? אתה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תשב בשקט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא צריך להיכנס לוויכוח צד. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם אתה מגנה את מה שאני אומר עכשיו, מקומך לא כאן, סליחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אושר, הינה אני אומרת לך, זה שבן אדם מעיר לך, זה לא אומר שהוא תומך בטרור. אל תתחילו להתפזר יותר מדי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. הוא מסוגל להגיד אם חמאס הוא ארגון טרור או לא? הוא לא מסוגל להגיד, אז אל תעשי לו הנחות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, לא להתווכח עכשיו, סליחה. חבר הכנסת שקלים. תדאג לסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. יותר מזה אני אגיד – אמר גם מנסור עבאס – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חבר הכנסת שקלים, אתה בעד המסרים של נתניהו. אנחנו לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, אולי תסיים, אל תיכנס לוויכוח. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אמר גם מנסור עבאס שהוא בעד להרחיק את אותה אישה, שאני לא רוצה להגיד את שמה אפילו. אז בואו נראה אם הוא יצטרף ל-70 החתימות או ל-90 החתימות שיגיעו אחרי זה, נראה באמת עד כמה הוא רציני. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה הפנים של נתניהו, זה לא יעזור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. סליחה, שקט. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, בהצלחה במינוי החדש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שלוש דקות לרשותך. תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 7 באוקטובר, היום הכי שחור למדינת ישראל. קמנו ב-8 באוקטובר למציאות שבה כל מדינת ישראל השתנתה. כל אחד במדינה נרתם למען המאמץ האזרחי והצבאי. גם פה חברי הכנסת הקימו חמ"ל ונרתמו למען עבודה מאוד מאוד קשה למען הצבא ולמען האזרחים המפונים. יושבת פה שלי, שעבדה ימים ולילות, ואני באופן אישי מאוד מעריך את כל מה שעשיתם ועשית. אבל אני אגיד לך לאן אני חותר, כי באמת נעשתה פה עבודה יוצאת מהכלל, ואני זוכר את השיחות ואת ההודעות: צריך קסדות, צריך כסף למפונים, צריך אוכל, צריך שמפו, צריך 1,000 שקל, צריך 5,000 שקל, פה צריכים 10,000 שקל, ואנשים מתחננים, והרבה דברים נפתרו גם דרך הבית הזה. אבל גם בחברה האזרחית נרתמו אנשים. אבל איפה לא נרתמה המדינה? וטלי גוטליב, תקשיבי למספרים. אחרי כל מה שאמרתי וכל מה שהאזרחים תורמים, וגם פה בכנסת, אתה בא ואתה פותח את ספר התקציב, ואתה מסתכל על משרדים – אני לא יודע אם אתם בכלל יודעים מי השרים במשרדים האלו ומה התפקיד של המשרדים האלו, וכמה כסף עד היום וגם בעתיד המשרדים האלו מושכים. המשרד למשימות לאומיות – 268 מיליון שקלים; משרד המורשת – 146 מיליון שקלים; משרד ירושלים ומסורת ישראל – 51 מיליון שקלים; המשרד לשיתוף פעולה אזורי – 44 מיליון שקלים; משרד המודיעין – 52 מיליון שקלים. אז אני עשיתי חשבון פשוט, וזה יוצא 561 מיליון שקל. 561 מיליון שקל סתם, עלא פאדי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> 561 מיליון שקל, בזמן שאנחנו פה קוששנו עוד 10,000 שקל ועוד 2,000 שקל. ואתם יודעים את זה, כי הייתם חלק מזה, ואתם יודעים כמה אזרחים פנו אליכם ביום ובלילה, ומפונים שאין להם איפה לישון ואין להם שמפו ואין להם בגדים. דאגנו להם, והאזרחים דאגו להם. אבל כשאתם רואים את המספר הזה, 561 מיליון שקל על חמישה משרדים מיותרים, אני מצפה מחברי הקואליציה, מכם, שתגידו: די, מספיק, זה לא הזמן לזה. תסגרו את המשרדים האלה, הם מיותרים. 561 מיליון שקל סתם. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, איננו? הינה הוא. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא אנצל את כל שלוש הדקות, גם כי יעקב אשר רוצה להצביע על החקיקה, וגם כי אני חושב שלכולנו יש דברים טובים יותר לעשות. אני כן רוצה להתייחס לדברים של השר אליהו, אבל מזווית שונה, שבעיניי פחות התייחסו אליה. הנטייה הראשונה שלנו הייתה להתייחס לכל נושא הפיגוע ההסברתי בקטע של פצצת האטום. אני שם את זה בצד. מעבר לרעיון האווילי הזה – לא שצריך יותר מדי לשים את זה בצד, אבל הוא אמר בסיפא של הדברים שלו, כשנשאל לאחר הטלת הפצצה, שהחטופים הם חלק מהנזק או המחיר שהמלחמה גובה. אנחנו בכנסת, קודם כול יש איזו אמביוולנטיות מסוימת איך לנהוג, איך לדבר, כמה לייצר רעש ומה הצורה שבה הרעש הזה מתבצע. אבל אני אנסה לחשוב ולפנות אליכם – לא שיש פה שר, לא יודע אם יש שר במליאה, אבל זה לא כזה משנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש שר. למה, נאור? גם דאגנו לך, לקרוא לך – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אכפת לי מהשר, זה היה שולי. אני מנסה לומר לכם דווקא כבן אדם, לנסות להתחבר ל-state of mind. בא בן אדם ואומר שילדים קטנים וילדות קטנות שישבו ביום שישי, וביום שבת התעוררו לבוקר של תופת – וכולנו ראינו את הדברים, אי-אפשר בכלל להתחיל לתאר את זה – בן אדם שבא ואומר לילדות בנות תשעה חודשים, שלוש, ארבע, שנחטפו מההורים שלהן וראו את ההורים שלהן נרצחים: אתן נזק, או איזה נזק משני, או מחיר המלחמה. מה עובר על בן אדם כזה שחושב את הדברים האלה? איך זה הגיוני בכלל שיש לנו שר במדינת ישראל שזו המחשבה שלו? ואף אחד לא דיבר איתו על זה – דיברו איתו על פצצת האטום. זו הבעיה שלנו, שיש שר שקובע מדיניות שזה ה-state of mind שלו. ילדים בני תשעה חודשים שישבו בבית שלהם הם מחיר הלחימה. זו בדיוק הבעיה שלנו. ועברו כבר כמה? 40 שעות, 30 שעות, 36 שעות מאז שהוא אמר את המשפט הזה, והכול בסדר, עולם כמנהגו נוהג, הכנסת ממשיכה לתפקד, עולים לפה חברי כנסת וממציאים סיפורים על זה שאנחנו מפציצים בתי חולים, והכול זורם. עולים לפה חברי כנסת אחרים, ואומרים את אותם דברים במילים אחרות, והכול בסדר, הכול זורם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויושבות משפחות בחוץ – לכולם נתת פה הרבה יותר משלוש דקות, אז תעמוד בזה שאתה תיתן לי עוד דקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אעמוד בזה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכולם יושבים פה, ועולם כמנהגו נוהג והכול בסדר, ויש צחוקים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש צחוקים, כי זה אומר וההוא אומר, ומבחוץ הכול בסדר. וניסים ואטורי עולה בוועדה ואומר: תודה, אני הגעתי מרמת הגולן. תודה רבה שהגעת לעבודה בכנסת ישראל. הכול בסדר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויש שר בממשלה שרואה בילדה בת תשעה חודשים נזק לגיטימי במלחמה. כל זה בסדר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה רבה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה מסלף דברים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. לא חייבים להגיב. חבר הכנסת רון כץ נמצא? בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מסלף שום דבר. תעלה – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה תראה את כל הסרטון עד הסוף ותבין על מה דיברתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רואה סרטונים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אל תראה סרטונים. רק כשאתה מופיע שם איתי, אה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את רואה את הצחוקים? << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, חודש עבר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החיילים שלנו – – – לא להתסיס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מבוקר שבת המזוויע שעבר על מדינת ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עזבי, טלי, אתם הייתם צריכים לפטר אותו, לא אנחנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די, באמת. עוד קצת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולצערי, מאז יש כאלה שמנסים להכחיש את מה שקרה ואת מה שעבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קצת יותר כואב מזה, באמת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תנו לו לדבר, בבקשה. תנו לו לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, חברים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלפי נרצחים, מעל 240 חטופים, מעשי טבח נוראיים. אני לא ידעתי איך להתייחס לסרטון התיעוד של דובר צה"ל ולא ידעתי איך להעלות אותו, אבל בימים האחרונים, כשאני שומע קולות מהעולם ולצערי גם מתוך הבית הזה, מתוך כנסת ישראל, שמפקפקים או מעלים איזשהן תהיות לגבי מה שקרה ביום הנורא הזה, אני רואה את זה כחובה שלי וחובה של כל אחד מאיתנו שצפה בזוועות האלה לעמוד פה ולדווח ממקור ראשון מה ראינו. לצערי הרב, ראינו מעשי רצח ברוטליים, ראינו התעללות בגופות, ראינו רצח של תינוקות, ראינו פגיעה קשה בנשים, בגברים, במבוגרים, ראינו חבורה של טרוריסטים פחדנים שהגיעו למסיבה ופשוט רצחו את כל מי שהם ראו, ואחרי זה גם זרקו רימונים, ואחרי זה גם הציתו גופות. ראינו את חמאס-דאעש מבתרים גופות, פוגעים בכבוד המת. ואת הדברים האלה אנחנו חייבים לשקף לעולם. חייבים לשקף, לכל מי שחושב לרגע, לרגע, לנסות להכחיש את זה. והדברים הקטנים האלה שיוצאים מהבית הזה וממקומות אחרים בעולם – אותם אנחנו צריכים למנוע, כי מה שקרה לנו, מה שקרה לנו, לעם שלנו, ביום הזה זה משהו – אסור לנו לרגע להחריש. אין דבר צודק יותר ממה שצה"ל עושה עכשיו ברצועת עזה. אין דבר צודק יותר מהמלחמה הזאת נגד חמאס – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואסור לנו להפסיק עד שהארגון הזה לא יהיה קיים יותר. זו מלחמה של הטוב נגד החושך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קיבלתי היום מכתב משייח' מוואפק טריף, שהוא יושב-ראש המועצה הדתית הדרוזית העליונה, הוא בעצם המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, מכתב עצוב יותר מכל דבר אחר. הוא דיבר שם על ההרוגים של העדה הדרוזית בחודש הנורא הזה – על סגן אלוף עלים סעד, זכרו לברכה; רב-סמל ג'ואד עאמר, זכרו לברכה; על רב"ט דניאל ראשד, זכרו לברכה; כמובן על גיבור ישראל סגן אלוף סלמאן חבקה, זכרו לברכה. הוא אמר: אני הולך להלוויות, ואנחנו עומדים שם ונושאים איתנו עדיין את עלבוננו על חוק הלאום. תתקנו אותו, זה הזמן, זה הרגע. אנחנו נלחמים איתכם, אנחנו מסכנים את חיינו, אנחנו מאבדים את הטובים שבלוחמינו, אנחנו בפעם המי-יודע-כמה מקדשים את הברית הזו בדם. תתקנו את חוק הלאום. לא מבקשים מכם לבטל אותו, לא מבקשים מכם להפר את ההבטחה שנתתם לעצמכם על ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אבל תתקנו את חוק הלאום ברגע הנורא הזה שבו אנחנו קוברים את מתינו לצד מתיכם, והחיילים שלנו נלחמים לצד החיילים שלכם – או שהם כולם בעצם חיילים של אותו צבא, של אותה מדינה, של אותה ישראליות. אז אני רוצה להעביר מפה ולהצטרף מפה לבקשתו של השייח' טריף: בואו ברגע הזה בחיי המדינה נתקן את חוק הלאום, כדי שיהיה ברור שבחייהם ובמותם שווים הם. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תמה רשימת הדוברים. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן לסכם את הדיון. בבקשה. הוא לא רוצה לסכם? הוא לא נמצא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך. אפשר להתחיל את ההצבעה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט, בעניין פיצול הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית, נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 20 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בעד – 20, נגד – אחד. אני קובע כי החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין פיצול הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור), התשפ"ד–2023, התקבלה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' כ/976; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ל"ו, ישיבה 101; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146). מקורה של ההצעה הוא בהצעת חוק פרטית של חברי הכנסת יוסף טייב, מירב בן ארי, בצלאל אברהם והשר אוריאל בוסו, בהיותו עדיין חבר כנסת – אתה רואה, מכוח האינרציה אתה עובד. הצעת החוק מטפלת בשתי סוגיות. סוגיה אחת חברתית, חשובה ממעלה ראשונה, וסוגיה שנייה שקשורה לנושא של שיפור מיגון, וזו גם הסיבה שאנחנו מביאים את ההצעה לדיון בימים אלה. חוק התכנון והבנייה קובע הסדר מפורט בעניין תשלום היטל השבחה, בשל השבחה במקרקעין הנובעת מאישור תוכנית, מתן הקלה או היתר לשימוש חורג. עוד קובע החוק כי גביית היטל ההשבחה תיעשה בעת מימוש הזכויות במקרקעין. הצעת החוק נועדה להתמודד עם מצב שבו במסגרת הליך פירוד בין בני זוג מועברות זכויות במקרקעין או בין בני הזוג או בין בני הזוג לילדיהם. על פי החוק הקיים זה נקרא כאילו עסקה במקרקעין ומחייב היטל השבחה, והדבר הזה הוא לא מוצדק, כי הזכויות במקרקעין נותרות בידי חלק מבני המשפחה ומחולקות בדרך אחרת. בהצעת החוק נקבע כי העברה כזו הנעשית במסגרת מצבים שונים של פירוד בין בני הזוג לא תקים חיוב בהיטל השבחה. הוראה דומה קיימת כבר היום בחוק לגבי מס שבח ומס רכישה. סוגיה שנייה שהועלתה בוועדה על ידנו, כשדיברנו על נושא של היטל השבחה, מדברת על חיוב או על אי-חיוב בהיטל השבחה בשיפורי מיגון. יש מקומות שבהם אין אפשרות לעשות ממ"ד, ואז שיפור המיגון הוא בעצם חלופה מיטבית שמצילה חיים. הצעת החוק הזאת מובאת לאישורכם דווקא בימים אלה כי באמת בימים אלה אנחנו עושים כל מאמץ, כל חקיקה, כל דבר, מיישרים, מורידים רגולציה. כל מה שקשור לחדרי ביטחון, לממ"דים, לשיפור מיגון, כל דבר מהסוג הזה מקבל מה שנקרא מסלול ירוק. אנחנו ממש, מדי יום, ביחד עם מינהל התכנון משפרים את הדברים הללו. אני אפרט את השינוי בחקיקה הזאת. בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), חוק ההסדרים האחרון, נוספה לחוק התכנון והבנייה הוראה שלפיה תוספת שטחי שירות לצורך בניית חדר עם שיפורי מיגון, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו מבנה, לא תיחשב סטייה ניכרת. הצעת החוק נועדה להשלים את המהלך כך שההשבחה שתיווצר כתוצאה מבניית החדר עם שיפור המיגון תהיה פטורה מהיטל השבחה – כמו ממ"ד רגיל, שהוא לא מחויב כשטח עיקרי. באופן זה יוכל מי שמתגורר בבית שלא ניתן להקים בו מרחב מוגן, לבנות חדר עם שיפורי מיגון מבלי שיחויב על כך בתשלום נוסף של היטל השבחה. זו הצעת חוק חשובה, שהיא עוד אחת מהזרועות שאנחנו מטפלים בהן בימים אלה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לאשרה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של כמה חברי הכנסת. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יוסף טייב, שהוא מציע החוק, מהיוזמים. חמש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר, שמצא לנכון לקדם ולזרז את הצעת החוק ואפילו לשפר אותה במעט, ולתקן ולהוסיף דברים שאכן היו נצרכים בנדון. הצעת החוק הזו נולדה, ברעיון להגשתה, לאור פניות רבות של עולים מצרפת, שבעצם בעקבות גירושי האישה או הבעל היו צריכים לקנות את הזכויות של הדירה מבן זוגם, ואז בעצם הופתעו והיו צריכים לשלם את אותם המיסים. אני רוצה לומר שזה לא היה מובן מאליו בתקופה כזו לבוא ולתקן את העוול הזה. יכול להיות שאותם אנשים שפנו לא יוכלו ליהנות מאותה הצעת חוק, לפחות במקרים שלי, אותם מקרים שפנו אליי. אבל אני חושב שהתיקון היה נצרך. אנחנו מתקנים פה עוול אמיתי לאותן משפחות שמזלן לא צלח, תלוי מאיפה אתה מסתכל על זה. ולכן, שוב, אני רוצה לברך גם את חברת הכנסת בן ארי, שנלחמה באמת כמו לביאה, גם להבאת החוק היום לאישור המליאה. יעקב, לך אני כבר פרגנתי – – – << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השם שלה מעיד על זה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, כן, בהחלט. אז באמת תודה רבה, חברת הכנסת בן ארי. תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב אשר. אני קורא לכלל החברים בבית להצביע בעד החוק. מדובר בתיקון עוול, שאגב, לדעתי בטעות המחוקק לא שם לב להשלכות של החקיקה המקורית, ולכן מעצם זה שאנחנו עכשיו מבקשים להחיל את ההסדר הזה בין היתר על גירושים וביטול נישואים או הפקעתם, אני חושב שבסוף, דווקא בפרק זמן כזה ובתקופה כזו שבה אנחנו, האזרחים, מתמודדים עם אתגרים גדולים מאוד, לפחות שאותן משפחות שנמצאות בפרידה בדרכן ומנסות להתחיל פרק חדש בחיים – להוריד עוד מיסים ולתת להן עוד אפשרות לבוא ולהתחיל את הכול מחדש ללא המשא, הדבר הזה מבורך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, מיוזמי החוק, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אדבר בדיוק דקה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים, לתומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה. החוק הזה החל בכלל בכל מה שקשור לפרידה בין בני זוג, אבל בהחלטה של פיקוד העורף החלטנו שהסעיף השני לחוק יעסוק בזה שמרחב מוגן בעצם לא יהיה כעסקת מכר ולכן לא יחול עליו היטל ההשבחה. לכן הצלחנו לסייע כאן גם לבני זוג שנפרדים, שבעצם לא יצטרכו לשלם את מס היטל ההשבחה כשמוכרים את הנכס, ועל הדרך הכנסנו כאן את המרחב המוגן, ולכן זה גם נכנס בימים האלה של ימי המלחמה. אין סיבה שאם מישהו עושה מרחב מוגן ומשביח את הנכס שלו, שעוד יצטרך לשלם על זה מס. כל כך הרבה אזרחים פונים אלינו ואומרים: תקלו את הביורוקרטיה בבניית מרחבים מוגנים וממ"דים – החוק הזה בהחלט מקל עליהם. תודה ליוסי טייב, חבר הכנסת, השותף שלי לחוק הזה. לאורך כל ההליך שנינו ישבנו, שנינו קיבלנו פניות ציבור – נכון, יוסי? בשני המקרים, מה שנקרא, הצורך הגיע מהשטח. אני מודה לכל מי שסייע לקדם את הצעת החוק החשובה הזאת ולו להקל במעט על אותם אנשים שגם מבקשים להקים לעצמם מרחב מוגן, אבל גם מבקשים למכור את הבית בלי לשלם עליו עוד מס מיותר. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << קריאה >> מה יש לך לומר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לשבח את יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << קריאה >> לא, לא, לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה, תשבח אותו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני אהיה קצר, לא אנצל את כל חמש הדקות. מכיוון שהחברים המכובדים יושבים כאן במליאה, אני מניח שהם פחות חשופים למה שמתרחש כרגע בחדר ועדת הכספים. אז מכיוון שאני בא משם, הרשו לי לעדכן אתכם שאחרי שישיבת הוועדה הסתיימה ב-14:30, ונאמר גם לחברי הוועדה, גם לחברי הכנסת שמתעניינים בחוק הסיוע לעסקים וגם לעשרות נציגי ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים, סקטורים שונים – אחרי שנאמר שהישיבה תימשך בשעות אחר הצוהריים באופן מרתוני כדי להגיע למצב שבתום השבוע החמישי למלחמה תהיה תוכנית סיוע ממשלתית, אז עכשיו קיבלנו הודעה, כל מי שהיה בחדר ועדת כספים, שהישיבה לא תתקיים, היא תתחדש מחר בבוקר. פעם נוספת, אחרי אין-ספור סיבובים בתוך הממשלה, בין משרד האוצר לבין יתר המשרדים, עוד פעם הכול התפוצץ. אני יודע שזה לא עניין של אופוזיציה וקואליציה, הרי יושבים כאן חברי קואליציה שמסרו נפשם בשביל קידום החוק הזה, שייצגו את אותם קהלים נפגעים לא פחות מכל חבר אופוזיציה. אני באמת שואל: איך נראה את פנינו מחוץ למשכן לאזרחי ישראל, ימין ושמאל, כשביום ה-31 ללחימה אין תוכנית סיוע כלכלית של ממשלת ישראל? האם מחר בבוקר נחזה עוד פעם במחזה שבו שר הכלכלה ניר ברקת מגיע לוועדה של הכנסת כדי לדבר נגד הצעת חוק ממשלתית שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה? האם נראה שרים אחרים מהממשלה נכנסים כדי לומר: המשרד שלי עובד מצוין, האוצר לא יודע לתפקד? מה קורה פה? הרי בסוף השבוע הזה, אם אינני טועה, ביום חמישי, אדוני היושב-ראש, זה 9 בחודש. על פי החוק עד 9 בחודש כל המעבידים צריכים לשלם את משכורת אוקטובר. אף אחד מבעלי העסקים והמעבידים שנפגעו ישירות מהמלחמה בעוטף עזה, בערים הסמוכות – באשקלון, באופקים, באשדוד, בבאר שבע, בקריית שמונה – אף אחד עוד לא קיבל שקל מהמדינה. תעזבו אותם, המלונות שקלטו את המפונים עוד לא קיבלו שקל מהמדינה. איך הם ישלמו משכורות? זה לא חלק מהחוסן הלאומי? זה לא חלק מהעוצמה שדרושה לנו על מנת להכריע את אויבינו? איך יכול להיות שוועדת הכספים, אחרי שכבר אושרה הצעת החוק הממשלתית, לא יושבת בישיבה מרתונית כל הלילה ומביאה לכאן למחר להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, או הכי מאוחר ביום רביעי? אנחנו פשוט השתגענו. פשוט השתגענו. אני רואה פה – אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני בזה אסיים, ואני באמת לא אומר את הדברים בהתרסה, באמת לא בהתרסה. מכיוון שניכר שהממשלה לא מסוגלת לסיים את המלאכה בעצמה בתוך ארבע האמות של הרשות המבצעת, והשרים רבים זה עם זה, ומשרד ראש הממשלה, שאמור לתכלל את האירוע ולדפוק על השולחן ולגשר על הפערים, לא עושה את המלאכה, אני קורא לך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, ביחד עם חברי קואליציה אחרים שמנוסים בעניין הזה, לשנס מותניים, להטיח ראש בראש ולסיים את המלאכה, מכיוון ששרי ממשלת ישראל נכשלים במשימה הבסיסית הזו. אנחנו סומכים עליכם, לצערי לא סומכים כרגע על שרי הממשלה. לכו, עשו את המעשה המתבקש, ואנחנו נתמוך במה שתביאו אל ועדת הכספים, כי המציאות הזאת פוגעת במאמציה של מדינת ישראל להתגבר על אירועי 7 באוקטובר ולנצח במלחמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – איננה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–2 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – 20, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146), התשפ"ד–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בעד – 23, אין מנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 146), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 33), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת ועדת החוקה חוק ומשפט בעניין פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונת תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1674).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר דוד אמסלם, בשם שר המשפטים, להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. תודה רבה. << דובר >> השר הנוסף במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מהות החוק היא בעצם להסמיך את שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, או בהסכמתו, לפי העניין, להכריז כי יהיה ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט ובבתי הדין שלא בנוכחות עצורים ואסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית; זאת, לאחר ששוכנע כי קיים סיכון ממשי בהבאתם לדיונים בשל מצב החירום המיוחד. כמו כן, מוצע להקנות סמכות זהה לשר הביטחון ולהכריז כאמור ביחס לדיונים בבתי הדין הצבאיים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בתוך כנסת ישראל יושבים תומכי טרור, וזה עובר כאן מתחת לקו הרדאר. רציתי להגיד את הדברים הבאים: איימן עודה התראיין, איימן עודה. הוא אמר שאנחנו בהשפלה של הממסד ואנחנו צריכים להחזיר אסירים בבתי הכלא של הכיבוש. אני מצטטת מילים מדויקות של איימן עודה, שיושב כאן בכנסת ישראל. עוד הוא אומר שההתקפות של צה"ל, צבא ההגנה לישראל, בעזה – הוא אומר: פשעים החוזרים על עצמם. את כל זה אומר איימן עודה, שאתם לוחצים לו את הידיים ואתם אומרים לו שלום, והוא תומך טרור בתוך כנסת ישראל. אימאן ח'טיב יאסין, שרק אתמול אמרה – אחר כך היא נורא מיהרה להתנצל, אבל היא אמרה שלא היה אונס נשים ולא הייתה שרפת תינוקות, שהיא לא ראתה, לא הייתה שרפת תינוקות. רציתי להגיד לה שתלך למחנה שורה. אני אספתי שם עדויות. אני לא אדבר על הראש של התינוק שכרות ומנסים למצוא התאמת דנ"א, אחרי שרפה, לגופה של תינוק, את זה נשים בצד; אני לא אדבר על עשרות תינוקות מבארי בתוך שקיות, שרופים; אני לא אדבר על עדויות של אנשי זק"א, מזועזעים עד עמקי נשמתם, על חילול גופותיהן של נשותינו. אז בכל הכבוד לאימאן ח'טיב יאסין, היא תומכת טרור ומבצעת תעמולה תבוסנית בעת מלחמה. רגע, לא סיימנו. גם אחמד טיבי. אחמד טיבי, אתה זוכר, אני הבטחתי לך פה, כשהגענו לכנסת, אדון תומך טרור, יועצו של גדול המרצחים יאסר ערפאת – אני הבטחתי לו שהוא לא יהיה סגן יו"ר הכנסת. הבטחתי. הוא רק לא ידע שאני מבטיחה וגם מקיימת. משנת 2006 אדון אחמד טיבי, תומך הטרור ומהלל השהידים – שהוא נגד מלחמה, מתראיין בזמן שאנחנו במלחמת קיום שנכפתה עלינו, והוא נגד המלחמה, לא פחות ולא יותר; מבקשים ממנו לגנות את חמאס, חמאס, ארגון טרור, הוא לא מוכן לגנות את חמאס – שאנס, רצח, טבח, כרת ראשים, כרת איברים. ריססו את חברינו האזרחים במסיבה. לא, הוא לא יכול לגנות אותם, ממש. אני אמרתי לאחמד טיבי, אתה לא תהיה סגן יו"ר הכנסת, הוא רק לא האמין שאני גם אקיים את זה. אני אומרת לכם, משנת 2006 הוא היה סגן יו"ר הכנסת, בחסות הליכוד, בין השאר. עברתי פה אחד-אחד ואני הזהרתי את חבריי מהמפלגה, וגם שרים, הם יגידו לכם; היו כאן שרים, שאני לא אנקוב בשמם, שאמרו שצריך למנות אותו. אני אמרתי שמי שיעז להצביע לאחמד טיבי יקבל, בשיטתי שלי, פרסום שלילי על תעוזתו להצביע לתומך טרור שיש במוסד הזה שנקרא סגן יו"ר הכנסת. אז עכשיו תשמעי, גברת, איך, ח'טיב יאסין, הגברת הזו שמתלוננת כל הזמן באתיקה על כל דבר שאומרים לה, שקוראת לנו פה ומדברת על החיילים שלנו בביזוי כזה חמור במהלך השנה האחרונה, ואני היחידה שיוצאת נגד זה; אז אני אומרת לגב' יאסין: אני פה ואני אומרת לכם – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, גברתי, נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שאם תומכי הטרור ימשיכו לבזות את הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שוות זכויות לאזרחיה, ואם הם יעזו לפגוע ולחלל בזיכרון המעשים הנוראיים והתופת שחווינו, אנחנו נבוא איתם חשבון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לעולם חוסן. כמו שאמרתי לחברי הכנסת האלה, הם לא בעלבתים פה, והם לא יהיו בעלבתים פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מילואימניק, נוי עוזרד – אני מצטער ומתנצל על המילים הלא-יפות, הלא-פרלמנטריות, אני קורא כפי שזה: משתינים עלינו בקשת, 215 שקלים ביום. נוי עוזרד, קצין, גויס בצו 8 עם תחילתה של מלחמת חרבות ברזל בבוקר 7 באוקטובר. 31 ימים לתוך הלחימה, הוא חושף את שכר המילואימניקים. "איך משלמים שכר דירה? איך משלמים גנים לילדים? משכנתה" וכו'? פוסט קורע לב. משרתי המילואים בצה"ל נלחמים בשטחי העוטף ורצועת עזה כבר 31 ימים תוך סיכון חייהם. הוא מצרף את תמונת העובר ושב שלו, והוא כותב כך: "אחרי לילה – – – של לחימה ולפני אחד נוסף, זועם ולא נרדם מרוב כעס – – – לא יכול להכיל את החרפה הזו – – – 215 ש"ח ליום מילואים. פחות מ-10 ש"ח לשעה. 5,379 ש"ח ל-25 ימי לחימה". גויסתי בצו 8 בשבת הנוראית ההיא, ואני עדיין משרת ומעביר פקודות ל-30 הלוחמים שלי. הוא המשיך: "מאז עד רגע זה ברצף פעילות בחזית העשייה של הלחימה – – – אני מפוצץ מגאווה ואנחנו ננצח". אבל איך משלמים משכנתה ואיך שולחים את הילדים לגן? לבקש עוד פעם מאבא שלי כסף, או לפנות לחמ"לים האזרחיים לעזרה כלכלית? "מי דואג ללוחמים וקציני החוד, החי"ר והשריון שנמצאים ברגע זה ממש בעזה, נלחמים כמו אריות בחירוף נפש ואין להם יכולת אפילו לכתוב – – – למה כבר הייתי בסאגה הזו במרץ האחרון, כתבתי מכתב לקצין מילואים ראשי אבל לא זכיתי למענה? למה מנהיגי המדינה מעבירים כסף לעצמם, למגזרים שלהם, לחברים שלהם, ועלינו משתינים בקשת?!", סליחה על המילה. "אני רוצה להגיש בג"ץ כנגד המדינה, שמורידה אותנו על ברכיים", כך הוא כותב, "אותנו, האזרחים הכי טובים, הכי תורמים, הכי לוחמים, העובדים ויוצרים. יש לזה מחיר, אתם החלשתם וממשיכים להחליש את צה"ל. אני מאשים, ואף על פי כן אנחנו ננצח". עם של אריות, ממשלה של אפסים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, לצערי בשנים האחרונות התנהל קמפיין ארסי ומתמשך נגד התנועה הקיבוצית ונגד החברים שלה. קיבוץ הפך בעיני קבוצות מסוימות בישראל לשם נרדף לפריבילגים. אפילו פה היו מי ששלחו כלפיהם חיצי רעל והציגו אותם ממש כאויבי המדינה לא פעם. אז ברשותכם אני מבקשת לרגע לעשות קצת סדר בנתונים. הקיבוצניקים מהווים פחות מ-2% מהאוכלוסייה בישראל. קוראים להם פריבילגים? אז תקשיבו, יש כ-268 קיבוצים בישראל, כאשר 75% מהם נמצאים בפריפריה. כ-100 קיבוצים ממוקמים ממש בגבולות של המדינה, בגליל, בגולן, בערבה, בקו התפר וכמובן בעוטף עזה. רק בעוטף לבדו יש 28 קיבוצים, ששמרו על המדינה ועל האדמות מסביב לעזה לאורך כל השנים. חלק מהקיבוצים האלה אפילו היו בעוטף עוד לפני שקמה מדינה. הקיבוצים נשארו בעוטף במשך עשורים, בזמן שבכלל לא הייתה גדר, לא היה שום מכשול שמגן עליהם. ותאמינו שהם גם יחזרו עם הרבה כוחות לשם בתום המלחמה. קוראים להם פריבילגים? עוד לפני השבת השחורה הקיבוצים איבדו מעל ל-3,100 חללי צה"ל ופעולות איבה, מספר שמהווה מעל ל-12% מכלל חללי צה"ל, והוא פי שישה יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה הישראלית. ככה לא נראה מעמד פריבילגי. ככה נראית אוכלוסייה שתורמת, תורמת למדינה. ב-7 באוקטובר העמידה האיתנה של הקיבוצים הייתה גורם קריטי בכך שמחבלי חמאס האכזריים לא המשיכו עוד יותר פנימה לעומק המדינה, מעבר לאופקים ונתיבות. מחצית מהחטופים והחטופות לעזה נחטפו מהקיבוצים. הקיבוצים חטפו מכה חסרת תקדים בהיסטוריה של המדינה אבל לא נשברו. צריך להגיד את זה, לא נשברו. גם היום, במטעים שאפשר להגיע אליהם הקטיף נמשך, איפה ששרדו הרפתות ממשיכים גם עכשיו לחלוב. ניר עוז, תקשיבו, רודפים אחרי ספקים כדי לשלם להם – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה, נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואפילו מכונות הדפוס בקיבוץ בארי חזרו לפעול. ככה לא נראה מעמד פריבילגי. ככה נראה עמוד תווך של המדינה והחברה בישראל. 30 ימים עברו מאז 7 באוקטובר, ואני חושבת שהגיע הזמן שגם ראשי המדינה יכירו תודה ויוקירו את הקיבוצים על תרומתם העצומה לאיתנות של המדינה. ובנימה אישית – קיבוצניקים וקיבוצניקיות, יקרים ויקרות, אני מודה לכם. אני מצדיעה לכם. ואני בטוחה שכל עם ישראל מרגיש ככה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הודעה לסגנית המזכיר, סליחה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הצח >> הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, אדוני. שני דברים. קראתי עצומה של 100 רופאים שחתמו על עצומה בקריאה להפציץ בית חולים בעזה. המלחמה הזאת תסתיים, ואני מקווה שהיא תסתיים היום, צריך לחסוך בחיי אדם. אבל המכתב הזה ייזכר לדיראון עולם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחזיר לנו את החטופים. תחזיר את החטופים. להחזיר את החטופים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כמכתב הכי נאלח ופחות מוסרי בתולדות העוסקים ברפואה. רופאים הדורשים להפציץ בית חולים. הנקודה השנייה – שמעתי את המדרובה, חברת הכנסת גוטליב. היא מדרובה. היא סרוטה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תדבר בצורה כזאת. כבוד היושב-ראש, השיח – – – לא מדברים ככה. תעיר לו, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא סרוטה שתוקפת את חברי הכנסת הערבים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, לא שמעתי, אני מתנצל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא כינה חברת כנסת "מדרובה". לא מדברים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אל תפריע לי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, הוא כינה חברת כנסת – – – תעיר לו, בבקשה. תעצור אותו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. אני אעצור את השעון. לא הקשבתי ולא שמעתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני כן אומר דבר אחד: אם יגידו משהו שעל פי התקנון אסור בשום פנים ואופן להגיד, אני בוודאי אעצור את הדובר, לא משנה מי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בשיח בין בני אדם זה דבר שאסור להגיד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עמדה פה וכהרגלה הטיחה בח"כים הערבים, דווקא בתקופה הזאת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, מי הוא שהוא יגיד לי "מדרובה", ואדוני לא משתיק אותו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שבה הח"כים הערבים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה תומך טרור. אסור לך להיות פה. אתה מבזה את החללים שלנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, סליחה. שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך מכאן. לך מפה. תתבייש לך. תומך טרור. תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכי לבית חולים הפסיכיאטרי הקרוב ביותר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת, זה לא מכבד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את סרוטה. את צריכה טיפול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. לעצור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את, צריך להטיס אותך על טיל יריחו לבית חולים פסיכיאטרי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, זה לא מכובד ולא מקובל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ביקשת לשלוח טיל יריחו לעזה, יא מטומטמת, יא סרוטה – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תומך טרור. אתה לא תהיה – – – עוד הרבה זמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – את חולת רוח, את מג'נונה, את מטורפת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה כאן עוד הרבה זמן. אתה לא תהיה פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את זקוקה לטיפול. רוב הציבור בישראל מתעב אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תהיה פה. אתה לא תהיה פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, שנייה, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את חולת רוח. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו. לא מדברים ככה. תראה מה הוא אומר. תוריד אותו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל היא לא יכולה לעשות מה שהיא עושה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך היא עדיין פה? אני לא מבין, איך היא עדיין פה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. לא יכול – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו. שלא ידבר, שלא ידבר, האיש הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך היא עדיין פה? תלביש אותה בלבן וקחו אותה לבית חולים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יקרא לי "חולת רוח" ולא "מדרובה". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא קרא לך בקריאת גנאי? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את סרוטה, מנצלת ימי מלחמה כדי להסית. תפסיקי להסית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני מבקש להפסיק. לא לקרוא לחברי כנסת בקריאות גנאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תהיה פה. אתה לא תקרא לי לא "חולה" ולא "מדרובה". << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא השתקת אותה כשהיא תקפה אותנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ועוד איך השתקתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, בניהול שלך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השתקתי אותה קודם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בניהול שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייתי בחוץ. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי, גברתי, גברת, תני לי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את סרוטה. את סרוטה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> טיבי, אתה בושה למקום הזה. זו בושה שאתה עדיין חבר כנסת. זו טעות שלנו כמדינה שאתה עדיין חבר כנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. בוז. בוז לך, תומך טרור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לעצור מייד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את נושאת באחריות למחדל, את והחברים שלך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא להפסיק, איפה שאתה עומד. << קריאה >> קריאה << קריאה >> תעצור אותו. שלא ידבר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני עוצר את השיחה באופן טוטלי. זה הכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך אתה מוכן – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, אני לא מוכן, גם לזה לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שילך מפה. לך מפה, תומך טרור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש ממך, או לשבת – אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זו טעות שלנו שאתה פה בכלל. טעות שלנו שאתה פה כל כך הרבה שנים. טעות שלנו שאפשרנו לך להיות חבר כנסת כל כך הרבה שנים. טעות שלנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שר הבריאות, בבקשה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זו לא דמוקרטיה מתגוננת, זה בטוח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אני מבקש לא להגיב. לא להגיב בכלל, כמו בכנסת. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא גינית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מבקש, תיתנו – רשות הדיבור לשר הבריאות עכשיו. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> חבר הכנסת אחמד טיבי, ניצלתי – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זו טעות שלנו שהוא פה. טעות שלנו שמאפשרים לו שנים להיות פה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אני ביקשתי לנצל את התקנון וההזדמנות והאפשרות של שר לעלות, וכשר הבריאות אני אומר לך פעם אחר פעם: האמירות שאתם אומרים כאן לחברי כנסת בנושא בריאות הנפש, זה פוגע בציבור גדול מאוד. אף אחד לא ייתן פה כינויים לאנשים, לא תוויות ולא טיקטים. זה לא התפקיד שלנו. ואני מבקש מכם לחדול מהאמירות האלה בכנסת. אתה יכול להתווכח, אבל אלה לא אמירות שיכולות להיאמר כלפי בני אדם. אני מבקר במקומות הללו, ישנם אנשים שבסך הכול צריכים תמיכה נפשית, ואנחנו מקטלגים אותם – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אי-אפשר להתנפל על הח"כים הערבים – – – מפריע לה שאנחנו נגעלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – תומך טרור. צא מכאן. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> בלי להיכנס לגופו של ויכוח, אני מבקש לחדול מהאמירות הללו כאן כלפי חברי כנסת בנושא בריאות הנפש. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת בוסו, שר הבריאות, אני מודה לך על הבהרת הדברים. הדבר הזה יהיה חד-משמעי. מישהו שישתמש – זה לא רק פוגע בחבר כנסת, זה לא רק פוגע בכנסת, זה פוגע בהרבה מאוד אנשים. זה מקומם, זה לא ייתכן ולא יהיה. ואני אומר דבר אחד, בהמשך למה שאמרת, שר הבריאות. אני רק רוצה להגיד שחברת הכנסת שקראו לה בשם גנאי כזה מקבלת הודעה אישית בסוף הדיון, חמש דקות. גב' גוטליב, אני מבקש להסתפק בזה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, יש לי זכות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גב' גוטליב, כבר נתתי לך. אני מבקש ממך להסתפק בזה, בלקבל חמש דקות הודעה אישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מספיקה לי דקה. אולי בינתיים יגידו את זה במקומי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שלוש דקות לרשותך. נא לכבד. תודה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יו"ר הישיבה. קודם כול, אני רוצה לומר בצורה ברורה: מה שראינו פה עכשיו הוא בושה וחרפה למקום הזה. בושה וחרפה שככה חבר כנסת נוהג כלפי חברת כנסת. לא ייתכן שבבית הזה ידברו ככה לחבר כנסת אחר, בוודאי לאישה. צריך לגנות את זה, כולנו. לא יכול להיות שנשב פה, נעמוד פה ונשמע את הדברים האיומים האלה. טלי, אני רוצה לחזק אותך, אף אחד לא צריך לעבור את זה. ואני רוצה לחזק גם את שר הבריאות, שעלה ואמר נכון: השימוש בשפה הזו חייב להיפסק. אי-אפשר להמשיך עם זה. אני עליתי לפה דווקא בשביל לפנות לשרי הממשלה, שלא נמצאים פה עכשיו, וחבל. בייחוד אלו שבמהלך הקמת הממשלה היו צריכים לעבוד קשה בשביל להמציא להם משרדים שאף אחד לא יודע מה הם עושים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לשמור על השקט, אני מבקש, כבדו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הזמן לקבל אחריות. המשרדים האלו הומצאו לצורך פוליטי בלבד של הקמת הממשלה. אין בהם צורך יותר היום. לממשלה הזאת נכנסה סיעה נוספת. לא יקרה שום דבר אם אנשים יקבלו מנהיגות, יפרקו את המשרדים האלו וינתבו את מאות המיליונים לטובת הלחימה, לטובת המפונים, לטובת העורף ולטובת כל מי שזקוק לכספים עכשיו, לכלכלה הישראלית, לכל מקום אחר. שרה אחת עשתה את זה, וצריך לפרגן לה על זה. גלית דיסטל עשתה את זה, היא הבינה שאין טעם במשרד הזה וחבל על כל הכספים, וביקשה לנתב אותם למלחמה. אני מצפה שבזמן הזה יקומו שרים נוספים, שבינם לבין עצמם יודעים שאין שום צורך במשרד שלהם, שהמשרד הזה לא עושה דבר וחצי דבר; יקומו מחר בבוקר, ישלחו מכתב לראש הממשלה ויבקשו לנתב את הכספים לאיפה שצריך אותם. ואני גם רוצה להזכיר שיש 9 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים שקפואים, תקועים באוצר, ועדיין לא שוחררו לטובת המלחמה, לטובת העסקים, לטובת המשק שקורס, לטובת עובדים שלא יודעים אם יוצאו לחל"ת, לא יוצאו לחל"ת, לא יודעים מה יקרה, לטובת ערים שנמצאות 7.2 ק"מ מהגבול, אז לא קיבלו כלום. ואני באמת קורא לשר האוצר, לראש הממשלה, ליו"ר ועדת הכספים: צאו החוצה, תשמעו את האנשים האלה, שמשוועים לכספים האלה, תתעוררו ותפסיקו עם הפוליטיקה הקטנה בזמן מלחמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – איננו. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על הסוגיה של לגיטימציה בין-לאומית. הסוגיה הזו עולה הרבה בתקופת המלחמה. היא סוגיה חשובה, היא סוגיה ראויה, היא סוגיה שעסקתי בה ואני עוסק בה המון. אבל אני רוצה לסדר את המדרג של מתי מכניסים שיקולים של לגיטימציה בין-לאומית. אנחנו, מדינת ישראל, צריכה קודם כול להגדיר מה הצורך המבצעי שלנו, מה אנחנו מנסים להשיג – אם זה חיסול החמאס, זה צורך מבצעי אחד, רחב יותר; אם זה נטרול בעיית המנהרות, זה צורך מבצעי. אחרי שהגדרנו צורך מבצעי, אנחנו צריכים לשטוח את הדפ"אות השונות, את דרכי הפעולה השונות, איך אפשר להשיג את המטרה הזאת. אם אנחנו רוצים לנטרל את המנהרות, אם אנחנו רוצים להוציא אותם החוצה מהמנהרות, את המחבלים של חמאס, אנחנו צריכים להגיד: יש כמה וכמה דרכים, ומה המחיר של כל אחת. מה המחיר של כל אחת ברמה המבצעית, מה המחיר של כל אחת ברמה של הלגיטימציה הציבורית, הביקורת שנקבל מהעולם. אחרי ששקלנו מה המחיר של כל אופציה – שוב, לאור המטרה, כי המטרה שלנו היא מעל הכול; הצורך שלנו, הצורך הקיומי שלנו, הצורך המבצעי שלנו כדי להיות בטוחים פה, הוא מעל הכול. אחרי שבחרנו את האפשרות הכי טובה ושקלנו את כל השיקולים, ובגללם אמרנו שזו התועלת הכי גדולה עם מינימום נזק – או לא מינימום נזק, אבל זו עדיין התועלת הכי גדולה וזה מחויב המציאות – נכנס הנושא של לגיטימציה בין-לאומית, שלא נתבלבל. אני אסביר קצת יותר ברור למה אני מתכוון: אחרי שבחרנו מה אנחנו רוצים לעשות, אנחנו צריכים להבין מה יהיה המחיר של הזירה הבין-לאומית, ואז לפעול לרכך את הדבר הזה, לפעול למזער את הדבר הזה. כשעושים שיקול בדרך הזאת, אנחנו לא מתפשרים על דברים שאנחנו חייבים לעשות כדי לשמור על החיילים שלנו, כדי להשיג את היעדים המבצעיים שלנו. ככה פעלנו תמיד. פעלנו בצורה הירואית לאורך ההיסטוריה, צה"ל עשה דברים אדירים שידע שיש בחובם סכנה גדולה מאוד לביקורת ציבורית מכרעת, ועדיין עשינו את זה, כי קודם כול אנחנו צריכים לדאוג לביטחון של האזרחים שלנו. אחרי זה יש המון מה לעשות בזירה הציבורית. אני רוצה לומר פה משהו לממשלת ישראל: השיקול הגבוה, השיקול העליון, הוא הביטחון של החיילים שלנו והביטחון של האזרחים שלנו. אבל אם אנחנו מבינים שהזירה הבין-לאומית היא זירה ששעון החול שלנו בה מתקצר, בואו לא נחכה לעולם לקבוע לנו מה צריך לעשות; בואו נצא בפעולה נרחבת בזירה הבין-לאומית להעלאת הלגיטימציה. אם אנחנו צריכים לעשות עכשיו בתי חולים שדה – כן – בדרום הרצועה, כדי שיאפשרו לנו חופש פעולה גדול יותר בחלקים אחרים, אנחנו צריכים להגדיר את הכללים. יוזמה היא חלק גדול מלגיטימציה. אם יגררו אותנו לעשות משהו – אז אם אנחנו יודעים שיש משהו שסביר שיקרה בעוד שבועיים, בואו נעשה אותו, כדי שנדע שאנחנו יזמנו, ושיבינו מה שאנחנו יודעים: שאנחנו מדינה מוסרית, שאנחנו צבא מוסרי, ושאנחנו פועלים תמיד להשיג את המטרות שלנו בצורה הכי מוסרית – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ובמינימום פגיעה. ולכן צריך קודם כול להחליט מה טוב לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, שימו לב מה הוא אמר. כל הכבוד לחבר הכנסת רול על ההסברים, בעיקר על הקביעה של המטרות, עם האופציות השונות, עם השקלול של סיכון וסיכוי. כל הכבוד לו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. היו"ר, כנסת נכבדה, קודם כול נגיד שהיום זה 30 לאסון ולטבח הנורא, אבל של ממש. אני רוצה לספר על אישה שביקרתי בשבוע שעבר, מעיין קורן. חמישה מבני משפחתה נחטפו ביום האסון, בשבת השחורה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברת הכנסת. רשימת הדוברים סגורה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מעיין בכלל גרה בצפון, בקיבוץ פלך. במקור היא גדלה בעוטף עזה, בקיבוץ ניר יצחק, שמהווה קו ראשון לגדר. מעיין היא אישה חזקה, היא לא נחה לרגע – היא מתראיינת, מפגינה, מנסה בכל כוחה. סיפור משפחתה של מעיין מתחיל ביום הולדת לאחת הנכדות, שהתקיים בשעות אחר הצוהריים של יום שישי לפני השבת הנוראה. לאחר יום ההולדת בחרו כמה מבני משפחתה של מעיין להמשיך לארוחת השבת בקיבוץ אצל אימה, ונשארו לישון בביתה. באותו היום מעיין הייתה חולה בבית, מה שהציל אותה בסופו של דבר. באותו בוקר הם התחבאו כולם בממ"ד הבית. מעיין דיברה עם אימה וניסתה להבין את שמתרחש. היא הרגיעה אותה שהם בממ"ד והכול בסדר, ששכנים מדווחים שהמחבלים רק נכנסים לבתים, עושים קצת בלגן והולכים. אף אחד לא יכול היה לצפות את האסון הגדול. אני רוצה להגיד, אימא של מעיין, קלרה מרמן, תחגוג 64 ביום שישי הקרוב – התאריך של הבת שלי, רונה אסתר. היא עבדה מעל 30 שנה כגננת לגיל הרך בניר יצחק ונחשבת לגננת מיתולוגית. לואיס הר, בן 70 מקיבוץ אורים, הוא בן הזוג של אימא של מעיין. הוא עבד עד חודש ינואר האחרון בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, ולאחרונה רק יצא לפנסיה. דוד של מעיין הוא פרננדו מרמן, בן 60, גר בכפר סבא; דודתה של מעיין היא גבריאלה ליימברג, בת 59, עובדת בעמותת שק"ל לשילוב בעלי צרכים מיוחדים בקהילה מעל ל-30 שנה; בת דודתה של מעיין היא מיאה ליימברג, רק בת 17, תלמידת י"ב, גרה בירושלים. סיפור של משפחה. חמישה מבני המשפחה נחטפו. ככה כ-240 ישראלים וישראליות, תינוקות, נשים, ילדים, גברים, קשישים. אנחנו חייבים וחייבות להחזיר אותם לכאן. כל עסקה יש לקבל. אין מצווה גדולה יותר מפדיון שבויים. במקום הזה עלינו לומר: הם הופקרו בפעם הראשונה כשהצליחו לחטוף מבתים אזרחים בישראל. אסור להפקיר אותם בפעם השנייה. ואני גם קוראת כאן, בכנסת – אמרו לי את זה היום המשפחות, והתביישתי: בכניסה למקום הזה צריכים תמונה של כל החטופים והחטופות. כשאנחנו נכנסים לכאן, אנחנו צריכים להסתכל בתמונה שלהם. לראות אותם, להסתכל. לקום איתם בבוקר, לישון עם התמונה שלהם בערב, ולזכור שזו המשימה הכי חשובה עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – איננו; חבר הכנסת יוסף עטאונה – איננו; חבר הכנסת ארז מלול – מוותר. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, רבות דובר בחודש האחרון על העם הנפלא הזה. עם של אריות, קראו לו בכל מקום, וצדקו. אבל היום אני רוצה לדבר על הלביאות, כי אנחנו גם עם של לביאות – לוחמות לביאות בחזית, שנלחמות כתף אל כתף עם טובי הלוחמים; לביאות בשמיים, מטיסות ומחלצות; הלביאות במשטרה, שחתרו למגע ולא היססו לשנייה; הלביאות בממ"דים ביישובי העוטף, שהחזיקו נשק, ידית של ממ"ד, תוך כדי הרגעת פעוטות, שביצעו חוסמי עורקים ומילטו ילדים, שראו את בן זוגן וילדן נרצחים אל מול עיניהם, שהגנו עד הכדור האחרון, עד טיפת הדם האחרונה, שנשרפו חיים תוך כדי ניסיון לגונן על הגורים; הלביאות שיושבות עכשיו במנהרות טחובות ומתמודדות עם הגיהינום; אלה שעדיין בגבולות, במילואים, וגם אלה שבעורף, שנותרו לבדן כי החצי השני בצו 8, והן עובדות ומטפלות בילדים ומתנדבות בכל רגע ורגע, אורזות, מבשלות, מסיעות, מגייסות כספים. אני רוצה לבקש מכן סליחה. סליחה שנאלצתן לשמוע בעבר שאתן מיותרות בקו ההגנה, ההתקפה וביחידות המובחרות. כי אם היה למישהו ספק, הוכחתן שאתכן אי-אפשר לנצח. ואבוי למישהו שרק יעז לחזור על דברים כאלה באוזנינו, באוזני כל העם הזה. התרומה, ההקרבה, המסירות שלכן למדינה, לא ניתנות לתיאור. ואני – וכל מדינת ישראל – מצדיעה לכן. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – איננו; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו. חברת הכנסת שרון ניר – איננה – סליחה, סליחה, נמצאת, נמצאת. בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מבקשת אני לייחד את דבריי לדור הניצחון. אותם אלו שקפצו ב-7 באוקטובר, בשבת השחורה, ב-06:29 מהמיטות. בדקת קריאה קפצו מהבתים לטייסות, לקוקפיט, לטנקים, לבארי, לניר עוז, לכפר עזה, לשדרות, לכל יישובי העוטף. הדור שחונך כאן הוא התשובה הניצחת לצורר הנאצי חמאס-דאעש, והתשובה הניצחת למנוול מהצפון, שמחזיק בתיאוריית קורי העכביש. הדור הזה, שיוצא לנו לפקוד את חלקו, לצערנו, בבתי העלמין, בניחומי האבלים, הוא דור אמיץ לב ועז רוח. אני רוצה לספר לכם על ביקור ניחומים שעשיתי אתמול ביישוב ניל"י בביתו של סמל ראשון עדי ליאון, ואני רוצה להקריא לכם קטע מתוך מכתב שהוא הותיר לאימא נורית ולאבא אמיר. הוא כותב כך: "אני יוצא למלחמה הזאת בידיעה שאני לא באמת חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת, ועכשיו תורי להגן עליה ולנקום את נקמתם של כל האזרחים והחיילים, התינוקות, הזקנים וכל הנשים שהיו פשוט חסרי אונים מול התופת של חמאס. זה החינוך שנתנו לי הוריי. בזה אני מאמין. מקווה שתזכרו אותי, עדי". עדי היה לוחם אמיץ בפלוגת החוד בגדוד צבר בגבעתי. אימא נורית מספרת על עדי בנה הבכור שהיה אדם מלא תעוזה, בעל חשיבה לא שגרתית, שתמיד היה קשוב לצו ליבו ולמצפונו. אשרי העם שאלו הם בניו. אני מצדיעה לעדי, ואני מצדיעה לכל המשפחות השכולות. אני רוצה מכאן לשלוח חיזוקים לכל לוחמינו ברצועה ובצפון ולחזק אותם. אני אומרת לכם, לכל אויבינו: העם הזה, כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדור הזה לא מתבלבל. בואו לא נתבלבל גם אנחנו. נצח ישראל לא ישקר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – לא נמצא; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – לא נמצאת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חברי שר הבריאות, חברותיי וחבריי לכנסת, אני חזרתי עכשיו מפגישה עם נשיא האספה הפרלמנטרית של נאט"ו, חבר הפרלמנט הפולני וראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית עם ישראל מיכאו שצ'רבה, ואמרתי לו בארבע מילים, שאחזור עליהן כאן, את המסקנה העיקרית, או אחת המסקנות המרכזיות ממה שאנחנו חווינו לפני חודש וממה שאנחנו חווים בחודש האחרון. באנגלית אמרתי לו: The west is next. המערב הוא הבא בתור של מה שראינו כאן בכפר עזה ובבארי, כיוון שהתור שעמדו בו תושבי בארי ותושבי כפר עזה לא היה תור מול אויב שנאבק על טריטוריה, הוא לא היה אפילו מול ארגון טרור. הוא היה תור מול אסלאם עם אידיאולוגיה דתית מאוד מבוססת, מאוד רצחנית, מאוד ברברית; עם אידיאולוגיה דתית שמבוססת על הפסוקים בקוראן כפי שהם קוראים אותם, על החדית'ים, על הסירה – כפי שהם קוראים אותם, כפי שהם מפרשים אותם, בצורה הכי ברברית; על ההוצאות להורג של השבט היהודי אז, של בני קוריט'ה, ושאר כל הסיפורים הללו. זה התור שעמדו בו תושבי בארי ותושבי כפר עזה. ובדיוק בתור הזה, בדיוק בחזית הזאת, ניצב כל העולם המערבי היום. ואנחנו רואים את התגובות, אדוני היושב בראש. אנחנו רואים את התגובות של צרפת, אנחנו רואים את התגובות של בריטניה. אני חושב שאם היו צריכים תזכורת לאותו אדם שבאמצע הרחוב ערפו לו את הראש – בבריטניה, באמצע הרחוב, לא בכפר עזה בחדר; זה קרה לפני כמה שנים – שכחו. מה שקרה כאן בישראל, שנמצאת היום בחזית הבין-לאומית מול האסלאם הפונדמנטליסטי – עריפת הראשים, שרפת התינוקות, אונס הנשים – שלא נסטה מההתפכחות העיקרית, שלא יקהו חושינו: אנחנו ניצבים מול אידיאולוגיה, לא מול ארגון טרור – מול אידיאולוגיה. ועד שלא נשמיד את האידיאולוגיה ולא נשתף פעולה ונקרא – אמר פה ידידי עידן רול שצריך ליזום, ליזום עם העולם היהודו-נוצרי, ליזום עם העולם המערבי, בחזית הזאת, אל מול האסלאם הפונדמנטליסטי. אם יש זמן שבו בפריז, בלונדון, בוושינגטון – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו רואים את ההפגנות, אדוני היושב בראש, מול זה ישראל צריכה לעמוד, ומשרד החוץ צריך לעמוד בראש היוזמה הזאת, לקרוא לכל הכוחות הללו, הכוחות הלאומיים, הכוחות הדתיים הללו, לעמוד מול האסלאם הזה. אם לא ננצח את האידיאולוגיה, אנחנו לא נסיים את המערכה הזאת בניצחון. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת גלעד קריב – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. הינה, בבקשה, אמרתי. שלוש דקות לרשותך, בבקשה, אדוני. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית אני כמובן רוצה להשתתף בצער המשפחות, משפחות הנופלים, השם ייקום דמם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> רפואה שלמה כולנו כאן מאחלים לכל הפצועים, חיבוק לחטופים, למשפחות שעוברות את הדבר הנורא הזה, וחיבוק גדול לכל עם ישראל, שמתגלה בימים אלה בתפארתו. אז מה למדנו בשמחת תורה התשפ"ד? אם הדבר היחיד שלמדנו הוא שהחמאס הם נאצים, לצערי לא למדנו דבר. החוכמה היא לא לזהות נאצים אחרי שהם רוצחים שישה מיליון, החוכמה היא לא לדעת שחמאס הם נאצים אחרי הזוועות – החכמה היא לזהות נאצים לפני זה. ובשביל זה יש להפיק לקחים אחרי, אחרי הטבח. אז איך מתמודדים עם נאצים? איך מונעים את בארי הבא, את כפר עזה הבא? קודם כול, אדוני היושב-ראש, לא מנרמלים נאצים; לא מנרמלים אידיאולוגיה נאצית; לא מנרמלים את מי שמחנך מגיל קטן לשנוא יהודים; לא מנרמלים את מי שמחנך מגיל אפס שהדבר הנעלה ביותר הוא להרוג יהודים; לא מנרמלים את מי שמלמד בכל הזדמנות שהמטרה היא שחרור כל ארץ ישראל והפיכת הארץ הזאת לנקייה מיהודים; לא מנרמלים את מי שהמנהיג שלו הוא מכחיש שואה שמטיף דברי אנטישמיות ארסיים, או בקיצור, לא מנרמלים יותר את הרשות הפלסטינית הנאצית. מיותר לציין שיש להוריד לאלתר את האופציה של העברת השליטה ברצועת עזה לרשות הפלסטינית הנאצית, ולא רק בעזה – ישות נאצית לא צריכה להתקיים גם ביהודה ושומרון. לא צריך לחכות שהם יטבחו אותנו, 2,000 יהודים, אנשים, נשים וטף בכל מיני מיתות משונות שלא ברא השטן, כדי שנבין שלא מנרמלים נאצים. מה כן? יש להחיל ריבונות על כל השטחים הפתוחים; יש לאסוף את כל הנשק באזור; יש לבצע דה-נאציפיקציה של האוכלוסייה באזור על פי המודל שבוצע בגרמניה 1945 על ידי בעלות הברית. במקום הרשות הפלסטינית – מינהלות מקומיות. זה ייקח זמן, אבל אין לנו ברירה. לאחר השלבים הראשונים ההכרחיים יש לפעול מול מינהלות מקומיות שיהיו אחראיות על החיים השוטפים בקלקיליה, ברמאללה, בג'נין, בשכם, בחברון, ביריחו ועוד, בכל מקום בנפרד. המינהלות יונהגו על ידי מנהיגי החמולות והשבטים, ודרך ההתנהלות תהיה בילטרלית באמצעות מקלות וגזרים מול השלטון הישראלי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון – כל זה, כמובן, תוך הקפדה על לקחי העבר: שליטה ביטחונית מלאה שלנו, שליטה במעברים, כל השטח מפורז לחלוטין, פיקוח מלא על תוכני החינוך. לעולם לא עוד המראות של בארי וכפר עזה, לעולם לא עוד הכלה של ישות נאצית לידנו. לעולם לא עוד – מחויבותנו הבלעדית. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מאז אסון 7 באוקטובר אני נמצא הרבה בשטח. פגשתי אלפי אנשים שפונו מהבתים שלהם. הייתי ב-15 בתי מלון באילת, בים המלח בתל אביב, בשפיים, בנתניה. בכל יום אני שומע את הכאב ואת הבעיות. עדיין אין למפונים דמי קיום ראויים. האמת היא שעדיין שלא פגשתי בעל בית מלון אחד שקיבל את הכסף מהמדינה. עכשיו, יכול להיות שיש – אני לא פגשתי. בשבוע שעבר הגיעו אל שולחנה של ועדת הכספים שתי פניות ממשרד האוצר על סך 1.352 מיליארד שקל, למינהלת העוטף, למענקים למפונים וגם לבתי מלון, 652 מיליון שקל לבתי מלון. אנחנו עדיין ביום שני, אישור הכספים הללו עדיין לא על סדר-היום של הוועדה, לא על סדר-היום של ועדת הכספים. אני לא מבין מדוע – או שאני כן מבין מדוע, או שעדיין מתנהל מאחורי הקלעים איזשהו משא ומתן על הכספים הקואליציוניים. כי למרות כל ההצהרות שאנחנו שומעים גם מהממשלה וגם מהקואליציה על הקפאה, על עצירה, הכספים הללו עדיין – ואני אומר שעדיין אפשר "להציל" בערך 7, 8 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים שאושרו רק בחודש מאי האחרון –הכספים האלה עדיין לא הופנו לצרכים של החזית ולצרכים של העורף. אז הגיע הזמן שלמישהו פה ייפול האסימון. אנחנו כבר חודש במלחמה. מדינת ישראל במלחמה. הגיע הזמן שמעבר להצהרות גם בקואליציה וגם בממשלה יגידו בקול חזק וברור לאזרחי מדינת ישראל: אנחנו לוקחים את כל הכספים הקואליציוניים, בלי משחקי מילים, בלי לעצור ובלי להקפיא, ואנחנו מפנים אותם לצרכים של החזית והעורף, כי זה צורך השעה, ומספיק עם המשחקים. אני מצפה שעוד השבוע 1.352 מיליארד למינהלת העוטף, למענקים למפונים לבתי מלון, יאושרו בוועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לגנות את מופע האימים שהיה פה מקודם. התבטאות פשוט – שפת ביבים של חבר כנסת כלפי חברת הכנסת טלי גוטליב. פשוט בושה וחרפה איך שהוא עמד ודיבר כאן. אני חושב שהבושה היא קודם כול שלו – המילים שהוא השתמש בהן, וההשוואות שהוא עשה, זה פשוט מוריד את הבית הזה באמת לתחתית. דבר שני, כשאומרים "אויבים מבית" – היום הייתה לנו דוגמה טובה למה זה אויבים מבית. כשמדינת ישראל נאבקת בהסברה באמת בזירה מאוד מאוד קשה, כשהאויבים שלנו – כשהחמאס מפציץ בית חולים אצלו בעזה, ואנחנו נלחמים ובהתחלה סופגים, כי חשבו שזה אנחנו, ומוציאים אחרי זה תיעוד, את אותה רקטה שחזרה והפציצה את בית החולים, עומדת כאן חברת כנסת במדינת ישראל, ואומרת שצה"ל מפציץ בתי חולים. זה פשוט לא להאמין שאנחנו מאפשרים לחברי כנסת שפוגעים במדינת ישראל, עושים נזק למדינת ישראל, להיות בבית הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, מדהים. עאידה סלימאן עמדה פה ואמרה. היא אמרה פה היום בכנסת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כל המאמצים בארץ, יהודים בעולם, כולם מנסים להסביר את האמת, להביא את האמת. לא שאנחנו ממציאים משהו, אנחנו מביאים את האמת. והיא עומדת פה ומשקרת בשביל לשרת את האינטרס של האויבים שלנו. דבר נוסף, חבריי בליכוד התחילו בתהליך החתמה על הדחתה של חברת כנסת שניסתה להכחיש את כל הזוועות שקרו ב-7 באוקטובר, חבריי אושר שקלים וחנוך מלביצקי, ואני מברך על כך, ואני גם חתמתי. ואני רק רוצה להזכיר היסטורית שלצערי אותם אנשים שתמכו בטרור – אם זה בשארה, שהביע תמיכה בפעילויות התנגדות למדינת ישראל, שנפסל בכנסת בוועדת הבחירות ואחרי זה בית המשפט העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות והחזיר אותו ברוב של שבעה מול ארבעה, וב-2007 הוא ברח מישראל אחרי שהוגש נגדו כתב אישום בגין סיוע לחיזבאללה, יצירת קשר עם סוכן זר, העברת מידע לאויב בזמן מלחמת לבנון השנייה – אותו הם החזירו. אותו דבר היה עם היבה יזבק, שאני הגשתי את בקשת פסילתה, אותה גברת שאמרה על סמיר קונטאר, שרצח את משפחת הרן בנהריה, "הלוחם השהיד". היא היללה אותו. היא היללה את דלאל מוגרבי, מי שפיקדה על מעשה הטרור בכביש החוף ב-1978, שבו רצחו 35 ישראלים, בהם 12 ילדים, ועליה היא אמרה: "היא הספיקה לעשות כל כך הרבה, אף על פי שהיא מתה בגיל 20. מצדיעה להתנגדות הנשים". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייתה פה חברת כנסת. זה לדפוק את הראש בקיר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם אותה בית המשפט העליון החזיר, לצערי, ברוב של חמישה מול ארבעה, אחרי שפסלנו אותה בוועדת הבחירות. עכשיו, אני לא בא לתקוף, תקפנו מספיק. אני רק אומר שהיום המציאות שלנו היא סוף-סוף מציאות של אפס סובלנות כלפי תמיכה בטרור, אפס סובלנות כלפי הסתה לטרור, ואנחנו רואים את זה, גם איך המשטרה פועלת, בעסקים, אנשים פרטיים. ואני מקווה – כי אני מאמין שתהליך ההדחה הזה יושלם, כי כך צריך להיות, אין לה מקום בבית הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> וכשזה יגיע שוב, וזה יגיע לבג"ץ, אני מקווה שגם שם תהיה רוח של אפס סובלנות להסתה ותמיכה בטרור. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת ניסים ואטורי – לא נמצא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, יש לי זכות תגובה על אחמד טיבי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, אחרי ההצבעה יש לך. מי מדבר? שר הבריאות? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אין? אוקיי, אין מסכם. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לפני שאנחנו ממשיכים בסדר-היום – חברת הכנסת טלי גוטליב, הודעה אישית. חמש דקות לרשותך, גברתי. וכמו שאמרת, את לא צריכה חמש דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צריכה חמש דקות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא לא שווה את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא שווה את זה. בשם עם ישראל אני אומרת פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, אני עמדתי כאן היום במליאת הכנסת ונאמתי כנגד תומכי טרור שיושבים כאן במליאה בהתייחסות לציטוטים שלהם מראיונות מהימים האחרונים. אני אומרת כאן את הדבר הבא: אחמד טיבי, אני יודעת שיש לכם פה כל מיני עניינים איתו, אתם לוחצים לו את היד ואתם מחייכים אליו והכול, ואתם נורא נורא נחמדים אליו. אני לא אהיה נחמדה אליו, ואני לא אלחץ לו את היד לעולם, ואני גם לא אומרת לו שלום, כי הוא תומך טרור. ומה שהוא עושה – אתם לא מבינים, הוא משתמש בכם ומרגיל אתכם לחשוב שהוא משלכם; הוא מרגיל אתכם לחשוב שהוא בסדר; הוא מרגיל אתכם לחשוב שאתם איתו בקליקה. הוא בז לכם. זאת השיטה, הוא משתמש בנחמדות שלו כדי לחבר אתכם אליו. הוא תומך טרור. ואתם יודעים למה אני משגעת את אחמד טיבי? כי אני רואה לו מ-day one. אני עוקבת אחרי כל הציטוטים שלו, לא רק פה במליאה. אני מכינה ספר ציטוטים של כל אחד מתומכי הטרור כאן. ואני לא אתן לזה לעבור אף פעם לסדר-היום. זה מה שמשגע אותו. אחמד טיבי חשב שהוא בעל הבית. מהרגע שבאתי לפה – ומה לעשות, משמיים נכנסתי לוועדה המסדרת; הייתי דקה חברת כנסת, לא ידעתי מה זה בכלל. שמעתי טיבי – להצביע לו, אמרתי: לא קורה. ואז הוא קילל אותי: לכי לעזאזל. לא משנה, הלכתי, אבל הוא לא סגן יו"ר הכנסת. אפילו אנשים בליכוד רצו אותו סגן יו"ר הכנסת, משיקולים כאלה ואחרים, זה לא מעניין אותי. אבל השיקול היחיד שאותי מניע הוא כבוד המדינה שלי וכבוד העם שלי. לא לכבוד העם שלי שיועצו של יאסר ערפאת, גדול מרצחינו, יהיה פה בכנסת בכלל. לא יעלה על הדעת שמי שמהלל שהידים בשוטף ישב כאן בכנסת. אבל תראו, מה שמדהים, מה שקרה כאן היום, כשלעצמי אני לא מסתכלת על אחמד טיבי כשהוא נואם, זה יושב על האמונה האישית שלי, אני יוצאת מהמליאה כשהוא נואם, אחרי שנאמתי את נאום תומכי הטרור בכנסת. הוא קורא לי "מדרובה", "מזרובה", תקשיבו טוב, באמת, לא פחות ולא יותר. חבר הכנסת תומך הטרור, המיזוגן השוביניסט הזה, משתגע שאישה מבטיחה ומקיימת. משתגע שהבטחתי לו שהוא לא יהיה סגן יו"ר הכנסת, והצבענו – הוא לא סגן יו"ר הכנסת לראשונה משנת 2006. וכולם כל כך נחמדים אליו וכל כך מחייכים אליו, כי אולי הוא יתקזז איתם באיזה הצבעה. אז אני אשב פה גם 100 לילות לבנים, ואני אשב פה שעות, ואני לא אתקזז עם תומך טרור, ואני לא אתחבר עם תומך טרור, ואני לא אקדים לו שלום. גם איימן עודה, שאתם לוחצים לו את היד, אומרים לו שלום – תראו איזה ציטוטים ציטטתי לכם היום. הוא אומר שצה"ל מבצע פשעים בעזה, ואתם לוחצים לו את היד ומהנהנים לו לשלום. לא מהנהנת לו לשלום, ולא לוחצת לו את היד. הם תומכי טרור שפוגעים בצבא. עאידה סלימאן עומדת כאן היום, תומכת הטרור הזאת, ואומרת שאנחנו מפציצים בתי חולים. שלוש פעמים הפציצו לנו את בית החולים ברזילי. לא הודיעו לנו מראש, חס וחלילה. הם מפציצים את עצמם, מאשימים אותנו, אחר כך אומרים: אה, אופס, סליחה. גם אנחנו מאשימים את עצמנו, כי אנחנו כל כך רגילים להאשים את עצמנו, עם כל הכבוד. ואגב, אני אומרת גם את מה שאמרתי באשר לבתי חולים: בבתי החולים שלנו אין חומרי נפץ וגם אין מחבלים – לא, לא, לא, יש רק מחבלים שאנחנו מטפלים בהם ברוב טמטומנו, ועוד אנחנו מקזזים מכספי הרשות, תקשיבו טוב, חצי ממה שאנחנו לוקחים על אשפוז של יהודי. אין לתאר. אז בתוך המקום הזה עומד חבר כנסת תומך טרור שמתעב אותי. עכשיו, הוא לא יודע להתנהל. הרי מה הוא עושה? הוא קורא לי בקללה "מזרובה", אומר לי: את חולת רוח, לכי לפסיכיאטר. קודם כול, סליחה מכל מתמודדי הנפש, שמישהו חושב שזה מעליב להיות מטופל. אני גאה בכל מתמודדי הנפש, אל תקשיבו לאחמד טיבי, אל תקשיבו. אבל המסר פה חייב להיות שבכנסת ישראל לא ישבו תומכי טרור. אני אספוג עוד הרבה רעל מטיבי, אל תדאגו. אני מביאה לו את הסעיף. עכשיו, אדון טיבי, אני יודעת שאתה מסתכל אחר כך בסרטונים, יש לך איזה פטיש אליי. אז תקשיב לי טוב, אדון טיבי: הבטחתי לך שלא תהיה סגן יו"ר הכנסת? הבטחתי וקיימתי, נכון? אני לא ארד לך מהצוואר. אני כל הזמן מפעילה מערך שלם של איסוף מידע על כל מילה שיוצאת לך מהפה. תומכי טרור כאן בכנסת לא יקבלו תהילה. מי שיפגע בהגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שוות זכויות לאזרחיה, לא ישב כאן; מי שיפגע בחיילי צה"ל לא ישב כאן; מי שישתמש בשפה מבזה לחברת כנסת או לחבר כנסת לא יהיה כאן. עכשיו, אני, בשונה מטיבי, לא רצה להתלונן בוועדת האתיקה. אני לא תינוקת, אני לא צריכה מישהו שיגיד לי שהוא עשה משהו פסול. הוא עשה משהו פסול ובזוי. אבל מה שיותר נורא מזה הוא שתומך טרור נמצא בתוך כותלי כנסת ישראל. אסור שהדבר הזה יהיה. וכמו שאמר יו"ר הקואליציה אופיר כץ: אלה החלטות שבהן וועדת הכנסת בהתאם לחוק המפלגות – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – פעלה נכון, ואסרה את שהייתם כאן בכנסת. בג"ץ הוא ששהתערב פעם אחר פעם בהותרתם של תומכי טרור פה בתוך הפרלמנט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. << הצח >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [נספחות.] << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: פיצול הצעת חוק. החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023. מציג חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מזמין את חבר הכנסת. תודה רבה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני חושב ששם החוק יהיה יותר ארוך ממה שאני אגיד עכשיו כדי להציג את הפיצול. הצעת החוק עוסקת בנושאים רבים, ובהם תכנון ובנייה ואומנה. נושאי תכנון ובנייה ואומנה נמצאים בליבת עבודתן של ועדת הפנים וועדת העבודה והרווחה, וכדי שהן יוכלו לעשות את ההסדרים באופן המיטבי לנושא זה, החלטנו בוועדת חוקה לפצל את הצעת החוק לחלקים אלו, שבשלב יותר מאוחר יועברו לוועדות הרלוונטיות, בעזרת השם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש מהמליאה לאשר את הפיצול. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. נעבור להצבעה על פיצול הצעת החוק – החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה. סליחה, תנו לאנשים להצביע. הצבעה מס' 7 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 10 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023, התקבלה. << הצח >> הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב מ/1671).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר הבריאות אוריאל בוסו בשם שר החינוך להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, שבמסגרתה חדרו מחבלים מתועבים ליישובים בדרום הארץ. במתקפת טרור נפשעת זו נרצחו מעל 1,200 אזרחים פלוס חיילים ואנשי כוחות הביטחון, וכן נחטפו, נפצעו ונעדרים אזרחים ואנשי כוחות ביטחון רבים. בעקבות האירועים האמורים יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל להשמדת ארגון הטרור המתועב חמאס ועוזריו ברצועת עזה ולמיטוט יכולותיו השלטוניות והצבאיות וכן להשבת החטופים. בשל האירועים הקשים גם בפני מערכת החינוך עומדים אתגרים עצומים – הן בכל הנוגע לנפגעים, הן בכל הנוגע למפונים והן בכל הנוגע לכלל אנשי מערכת החינוך ברחבי הארץ: תלמידים, עובדי הוראה, הורים ועובדי מטה. כאשר מדובר בחינוך המיוחד, אתגרים אלה אף מתעצמים. לנוכח מצב המלחמה המתמשך, הכולל אף פינוי מאות אלפי משפחות מאזורים שונים ברחבי הארץ מבתיהן, מוצע בהצעת חוק זו תיקון לחוק חינוך מיוחד בשל המצב החריג והקיצוני שבו אנו מצויים, ומכיוון שניהול מערכה זו משפיע משמעותית על קבוצות אוכלוסייה רבות ומביא לכך שהן אינן מנהלות שגרת חיים רגילה, וכדי לייעל ולהקל את ההליכים הביורוקרטיים הכרוכים במימוש זכויותיהם של תלמידים בחינוך המיוחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו הצעה מעולה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> לפיכך, מוצע להאריך באופן אוטומטי בשנה נוספת את זכאותו של תלמיד לשירותי חינוך מיוחדים אם ועדת זכאות ואפיון קבעה את זכאותו כאמור במהלך שלוש שנות הלימוד הקודמות, וזאת ללא צורך בקיום דיון חוזר בוועדת זכאות ואפיון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החלטה מדהימה, באמת. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> הקלה זו נועדה לתת מענה לחידוש זכאות לשירותי חינוך מיוחדים לתלמידים כאשר מערכת החינוך נדרשת להתמודד עם השלכות המלחמה. כך לא יצטרכו תלמידי החינוך המיוחד והוריהם להידרש להופיע בפני ועדות זכאות ואפיון בעוד הם חווים קשיים רבים, וזכאותם תוארך אוטומטית. במקביל, הפסיכולוגים במערכת החינוך, אשר עסוקים כיום במתן מענים רגשיים לתלמידים רבים, יוכלו להתפנות לעבודה חשובה זו, ועבודתם בוועדות אלה תפחת משמעותית. אדגיש כי לפי ההנחיה שניתנה במשרד החינוך, מי שירצה לעלות לוועדת זכאות ואפיון לצורך שינוי הזכאות והאפיון, ותלמידים חדשים במערכת החינוך, יוכלו עדיין לעלות לוועדה. עם זאת, מוצע שלא להחיל הוראה זו על תלמיד שמסיים את לימודיו במערכת החינוך בסוף שנת הלימודים הנוכחית, זאת אומרת אין צורך להאריך למי שבין כה וכה מסיים, מאחר שאין בכוונת המשרד להעניק זכאות לשירותי חינוך מיוחדים מעבר להיקף הזכאות הקבוע היום בחוק החינוך המיוחד – זכאות לשירותי חינוך מיוחדים במסגרת שילוב בכיתה רגילה בחינוך הרגיל עד גיל 18 וזכאות לשירותי חינוך מיוחדים במסגרת מוסד לחינוך מיוחד עד גיל 21. בשל האמור אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק ממשלתית חשובה זו. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5 – הוראת שעה), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עכשיו נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מוותרת. אחריה, חבר הכנסת מיקי לוי – לא נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עידן רול. אני רואה שהוא לא נוכח. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, היושבת-ראש. כנסת נכבדה, ברשותכם אני רוצה לדבר לעולם, ולכן אני אעשה את זה באנגלית, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי: History, at times, draws a line in the sand – a line between good and evil – and each person, each nation, must decide on which side of the line it stands. Today, Israel stands firmly on the side of good, combating the clear and present evil of Hamas. Our soldiers are on the front lines, not just defending our homes in Jerusalem and Tel Aviv but also freedoms in London, Paris, and New York. The 7th of October unveiled the true face of Hamas, a face of extreme evil. They committed an unprecedented massacre, murdering over 1,400 in cold blood, similar to an atrocity that would claim 45,000 Americans proportionally. Our streets ran red, thousands of rockets terrorized our civilians, and over 240 souls, young and old, were abducted and torn from their homes. But it's not only the numbers, it's the depths of cruelty. Babies burned alive, women raped and flaunted around, the elderly abducted without their medications. The tales of horror are too grisly to voice here. The path forward is without question. Hamas must be eradicated. Israel’s response must resonate with might and clarity from Tehran to Lebanon, and wherever else evil dares to raise its head. Since we started this righteous defense, there are murmurs around the world of ceasefires, misguided parallels drawn between our just actions and the evil actions of Hamas. This false equivalence is a disgrace. It legitimizes darkness. To draw such lines is like to blur the distinction between firefighter and arsonist. Recall when the free world faced the evil of the Nazis, the line was clear. There was no middle ground. It was clear the Nazi regime needed to be eradicated. No ceasefire. The same unyielding clarity was there when we faced ISIS. To equate the indefensible evil with the defenders of freedom is to side with the oppressors. Hamas has etched its name into the annals of the most horrible regimes in history. Israel, a beacon of democracy and human rights, can accept no compromise. Our mission is as just as it was in the days of fighting the Nazism and ISIS. Total eradication of the regime. This is not solely Israel’s fight; it is a fight for the soul of the free world. Should Hamas prevail, it signals a dire omen for all free societies. Make no mistake – Israel is the first line of defense, but it will not be the last if we falter. The West could be next. Paris, London, New York and Texas could be next. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> Israel will triumph. For the sake of history, for the sake of humanity, Israel will prevail. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חברת הכנסת נעמה לזימי; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת ארז מלול – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר; חבר הכנסת ניסים ואטורי. אם כך אני מזמינה את שר הבריאות, השר בוסו, לסכם את הדיון בשם שר החינוך. אין צורך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך לסכם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023, בקריאה הראשונה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. חברי הכנסת, נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוצאות ההצבעה: עשרה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק חינוך מיוחד (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת זכאות), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1672).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, נמשיך לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את השר חיים כץ בשם שר העבודה להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לאשר בקריאה הראשונה את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שהוגשה מטעם משרד העבודה. ביום 7 באוקטובר 2023 החלה מתקפת טרור מרצועת עזה על מדינת ישראל, ובעקבותיה הוכרז על מלחמת חרבות ברזל ועל מצב מיוחד בעורף ביחס לשטחי מדינת ישראל כולה. בשל כך הוטלו מגבלות על האוכלוסייה ופונו יישובים רבים מאזור הצפון ומאזור הדרום, מה שמקשה על קיום שגרת עבודה רגילה הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. משכך, לנוכח המצב שלפיו תושבים ביישובים מסוימים התפנו מבתיהם וכן לנוכח המצב הייחודי שבו מצויים בני משפחות החטופים, השבויים והנעדרים, מבוקש לבצע תיקונים בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו–2006, בהוראת שעה, כדי להחיל את ההגנה מפני פיטורים גם על העובדים הבאים: 1. עובד שהתפנה ממקום מגוריו אשר נמצא באחד מהיישובים המפורטים בתוספת, שניתן יהיה לשנותה בצו; 2. עובד שנעדר, שבוי או חטוף, כתוצאה מפעולות האיבה או מפעולות המלחמה; 3. עובד שהוא הורה או בן זוג של נעדר, שבוי או חטוף, בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה, וכן עובד שהוא בן משפחה אחר של אלה, ובלבד שהם נדרשו להיעדר בשל הנסיבות האמורות. כמו כן מוצע לתקן את החוק כך שהאיסור החל על מעסיק לפטר את עובדו שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו יחול גם לעניין עובד שהוא הורה במשפחת אומנה. בנוסף מוצע כי ההוראה על איסור הפיטורים תחול באופן רטרואקטיבי החל מיום 7 באוקטובר 2023 לעניין הסעדים האזרחיים ולצורך רציפות בעבודה אך לא לעניין ההוראות העונשיות הקבועות בחוק. את הוראת השעה יהיה ניתן להאריך באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בתקופות נוספות, שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שסך כל תקופות הוראת השעה לא יעלו על 12 חודש. אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. נעבור להתייחסויות חברי הכנסת. חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – לא מעוניין; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת ארז מלול – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – מוותר. אני מזמינה את שר התיירות, השר חיים כץ, בשם שר העבודה, אם הוא רוצה לסכם את הדיון. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מוותר. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, בקריאה הראשונה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוצאות ההצבעה הן שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' כ/983; דברי הכנסת, חוב' ג', ישיבה 110; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת – סליחה, רגע, יושב-ראש הוועדה. יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, יוזם החוק, בבקשה. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> תודה רבה. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התגמולים לבני משפחה של נעדרים וחטופים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023. אני לא זוכר או חושב שיש דוגמה להצעת חוק שמישהו מציע וכולנו מריצים את זה ורוצים שזה לא יתקיים, שזה לא יבוצע, שלא נזדקק לזה, שבעזרת השם כל השבויים, כל החטופים וכל הנעדרים ישובו הביתה במהרה בשלום ולא נצטרך את החוק הזה. אבל בזמן שהם יושבים שם והמשפחות עומדות ומחכות למזור ותרופה – אנחנו לא נוכל לרפא את שבר ליבן עד שבעזרת השם כולם ישובו הביתה, אבל בצד הכלכלי והקיומי והחברתי וההזדהות והסולידריות הלאומית, כדי להראות לאנשים האלה, למשפחות האלה, שכל העם איתם, אני גאה להגיש הצעת חוק פרטית – פרטית כביכול – שהגשתי עם עוד 82 חברי כנסת. אדוני היושב-ראש, זה לא פרטי בכלל, אלא זה מלמד על האחדות והסולידריות של כולם. היא תאפשר מתן סיוע מהיר למשפחות של חטופים ונעדרים במתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה, ובמקום שייאלצו להמתין להצעת חוק ממשלתיות, באופן מהיר, וזאת בהמשך לזכאות שניתנה להם לתגמולים לפי החלטת ממשלה והסכם עם המוסד לביטוח לאומי שאישרנו בוועדה. הצעת החוק נועדה להשלים חסר בחקיקה. כיום היא איננה נותנת מענה לבני משפחה של חטופים ונעדרים למעט אפשרות להחזר הוצאות נסיעה לחוץ לארץ, הוצאות נוספות לפעילות של איתור ושחרור שבויים ונעדרים ואפשרות לקבוע בתנאים מסוימים כי יראו חייל נעדר כנספה. הצעת החוק שבפניכם משלימה את החסר בשלושה רבדים: הראשון, בהמשך להסכם שאישרנו עם המוסד לביטוח לאומי ולהחלטת הממשלה וכרובד ראשון של זכאות, הצעת החוק קובעת זכאות של בני המשפחה לתגמולים ולהטבות שניתנים לבן משפחה של נספה עקב פגיעת איבה או של חלל צה"ל, תוך הגנה מפני עיקולים ופטור ממס הכנסה – זה תגמול נטו – וכן היא מעניקה לבני המשפחה מקבלי התגמולים וההטבות זכאויות נוספות הניתנות מכוח חוקים אחרים לבני משפחה של חללי צה"ל ושל נספים בפעולות איבה. מוצע עם זאת להסמיך את שר הביטחון לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה, שינויים והתאמות במתן הזכאויות באופן שיתאים לצורכי בני משפחות החטופים. בהצעת החוק נקבע מי מוסמך לקבוע שאדם הוא נעדר או חטוף, וקביעה זו תאפשר לזכות את בני המשפחות ואף את החטוף והנעדר עצמו, כשישוב בעזרת השם לחיק משפחתו, בהטבות ברבדים הנוספים שאפרט בהמשך. מוצע כי תנאי לזכאות הוא שמתקיימים בחטוף או בנעדר תנאי תושבות או אזרחות או כניסה כדין לישראל, או שהוא חייל המשרת בכוחות הביטחון. לפיכך, ניתן יהיה לשלם תשלומים לפי החוק המוצע לבן משפחה של חטוף שנכנס לישראל שלא כדין רק אם יינתן לכך אישור חריג. מוצע לקבוע כי ההוראות החלות לעניין בני משפחה של אזרחים וחיילים החטופים עתה בעזה יעמדו גם אם בעתיד ניתקל חס ושלום במצב של חיילים שבויים. הצעת החוק מבהירה כי היא אינה גורעת מזכויות החטוף והנעדר בכל עניין. מאחר שהמצבים שבהם נתקלים בני משפחות החטופים והנעדרים כוללים גם מקרים של אסון כפול, לצערנו, מוצע להשוות את זכותה של האלמנה שהיא גם שכולה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה לזכויות הניתנות לה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. שנית, בנוסף לזכאויות ברובד הראשון, שבעיקרן כבר ניתנו בהסכם ובהחלטת הממשלה, מוצע להעניק זכויות משמעותיות נוספות לבני המשפחה של החטופים והנעדרים כדי לאפשר להם להתמודד עם המצב שנקלעו אליו ולפעול לאיתור הנעדרים ולשחרור השבויים. הוועדה שמעה על הקשיים והאתגרים העצומים שעומדים בפני המשפחות. מעבר למכה שנחתה על המשפחות בעצם החטיפה או ההיעדרות של החטוף ואי-הוודאות הכרוכה בכך, הן נדרשות לגייס כוחות לנקיטת מאמצים אקטיביים ומתמשכים להשבתו. הוועדה נחשפה לעוצמת האסון שאליו נקלעו בני משפחה שהם עצמם נפגעו באירוע – חלק מיקיריהם נהרגו, אחרים נחטפו ולעיתים מדובר בכמה בני משפחה יחד. לוועדה הוסברו ההיבטים הכספיים של אובדן ההכנסה של החטופים, יחד עם הפגיעה ביכולתם של בני המשפחה הנותרים להתפרנס ולהמשיך בשגרת חייהם עקב הצורך לנקוט פעולות של ממש לטובת החטופים. לפיכך, ועדת העבודה והרווחה בראשותי גיבשה הסדר, שייקבע בשלב זה כהוראת שעה לשנתיים עם אפשרות להארכה לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת, וזאת מתוך תקווה שעד אז ישובו כל הבנים לגבולם. בכל מקרה, כדי שבתקופה הזו ניתן יהיה ללמוד על צורכי המשפחות ועל הדרכים המיטביות לתת להן מענה, תוך עידוד שיקומן ואפשרות פעולתן לטובת החטופים, לפי ההסדר המוצע יינתנו למשפחות של נעדרים וחטופים מענקים כספיים שישולמו אחת לשלושה חודשים באופן שיאפשר למשפחה גמישות בשימוש בכספים ופעולה מיידית. למשפחה ישולם, אדוני היושב-ראש, סך 90,000 שקלים חדשים, מחציתם לבת הזוג של החטוף או הנעדר ומחציתם, בחלקים שווים, להוריו. בהיעדר אחד מהם מוצע לקבוע את סדר הזכאות לבני משפחה נוספים ככל שישנם ואינם חטופים או נעדרים בעצמם, ובהם ילדיו או אחיו. בהיעדר בן משפחה כאמור יוכלו פקיד תביעות במוסד לביטוח לאומי או קצין התגמולים במשרד הביטחון לשלם את התשלום לקרוב משפחה אחר. נוסף על כך, יהיו האחים של החטוף וילדיו הבגירים זכאים גם הם למענק של 21,000 שקלים חדשים לכל אחד לשלושה חודשים, ובלבד שלא משולם להם או בעדם תגמול חודשי בשביל אותו חטוף או נעדר. הוועדה נעתרה לבקשתם של בני משפחה של ילדות חטופות והחליטה לכלול לעניין חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים הגדרה של המונח "אח" שכוללת גם אח חורג, בתנאים שנקבעו בהצעת החוק, המעידים כי הם גדלו כמשפחה אחת. כאמור, המענקים ישולמו אחת לשלושה חודשים עד לתקרה שהוגדלה לסך 200,000 שקלים חדשים למקבל מענק בכל תקופת תשלום. הרי יש כאלה, לצערנו, שהם כמה וכמה ממשפחה אחת. מענק ששולם לא יוחזר, גם במהלך אותם שלושה חודשים ישוב החטוף לחיק משפחתו או יאותר הנעדר. אציין כי למענקים יהיו זכאים גם בני משפחה של נספה שגופתו מוחזקת בידי כוחות אויב, אך בני משפחה של נעדר שהתברר כנספה לא יהיו זכאים להם עוד מאותו מועד ואילך. מוצע כי המענקים ישולמו בעד התקופה שהחלה בכ"ב בתשרי התשפ"ד, יום 7 באוקטובר 2023, למי שהיה חטוף באותו מועד ולכל מי שנחשב נעדר ביום תחילת החוק. המענקים יהיו פטורים ממס הכנסה והם אף לא ייחשבו להכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן שר הביטחון קבע אחרת בתקנות. כמו כן, המענקים יהיו מוגנים מפני עיקול או שעבוד גם לתקופה של 30 יום בחשבון הבנק, ובזמן ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עקב מלחמת חרבות ברזל – לתקופה של 90 יום. מוצע כי לגבי חטוף או נעדר שבן משפחתו מקבל מענק כאמור לא יינתנו הוצאות נסיעה בישראל לפי הוראות החוק הקיים, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהאפשרות לאשר להם הוצאת נסיעה לחוץ לארץ והוצאות נוספות לפי החוק הקיים. עוד מוצע לקבוע אפשרות עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטות של הוועדה המאשרת את ההוצאות למשפחות. הרובד השלישי של ההטבות נוגע לזכות של החטוף עצמו, עם שובו, בעזרת השם, לחיק משפחתו, לקבל תשלומים חודשיים לפי חוק התשלומים לפדויי שבי, התשס"ה–2005, שניתנו עד כה רק לפדויי שבי שהם חיילי צבא הגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון. מוצע לקבוע כי הן הוראות חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים והן הוראות חוק תשלומים לפדויי שבי יחולו גם על מי שנעדר, נחטף או נפל בשבי לפני יום תחילתו של החוק המוצע, אולם תשלומים אלה ישולמו רק מהתקופה שמתחילה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. כאמור, נקבעו בהצעת החוק הוראות רבות המבקשות להגדיל את הסכומים המגיעים למשפחה תוך מתן פטור ממס והגנות מפני עיקולים או מפני קיזוזים עקב הכנסה זו. כהשלמה לכך החליטה הוועדה להגביל גם את שכר הטרחה שעורכי דין או גורמים מסייעים אחרים יוכלו לגבות מבני המשפחה בשל הגשת בקשות למימוש הזכויות ברבדים האמורים, וזאת כל עוד מדובר בהליכים הפשוטים של פנייה למימוש הזכאות, שבהם הבסיס לזכאות הוא עצם הקביעה העובדתית כחטוף או כנעדר. הגבלה זו לא תחול בהליכים המשפטיים הנדרשים בערכאות בשל דחיית בקשה למימוש הזכויות שלא מטעמים טכניים בלבד. יצוין כי מכוח החלטת הממשלה 982 זכאים בני המשפחות גם לסיוע משפטי חינם, ללא מבחן הכנסה, בעניינים שונים הקשורים במצבם. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, אדוני היושב-ראש, ויש לזה סמליות גדולה מאוד. אני מבקש מהכנסת גם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה פה אחד. אדוני היושב-ראש, אני לא אסיים בלי תודות. ראשית אני מבקש להודות ל-83 חברי הכנסת שהצטרפו להצעת החוק תוך הבנת חשיבותו ונחיצותו. אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, שהתגייס לעניין החקיקה הזאת, ויש לנו הכבוד שהוא נוכח בהצבעה זו. אני מודה גם לשרי הממשלה, שהבינו לנכון שלהצעת חוק הממשלתית ייקח יותר זמן, ואין לנו את הזמן הזה; למרות שהם העדיפו חקיקה ממשלתית, הם הבינו שאנחנו צריכים לתת מענה מיידי למשפחות המתמודדות עם התקופה הקשה הזאת, ולכן הם תמכו בהצעת החוק. אני חייב לציין את ידידי יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שליווה את הצעת החוק מהרגע הראשון, דרך כל הדיונים מאחורי הקלעים ולפני הקלעים. ניתן לומר שבזכותו – אתה שומע, אופיר? בזכותך, בעזרת השם, הצלחנו לעמוד ביעד החקיקה המהירה הזאת. תודה רבה בשם העם כולו. אני רוצה להודות גם ליועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, שדחפה את החוק במקצועיות ובנחישות; להודות לנציגי כל משרדי הממשלה והביטוח הלאומי, שבאו, הגמישו ונענו לכל הדרישות שלנו, וכמובן, והן אולי הראשונות – ליועצות המשפטיות של הוועדה שניסחו את החוק ועמלו לילות שלמים בדיונים ארוכים כדי להוציא דבר מתוקן: עו"ד נועה בן שבת, עו"ד יעל סלנט, עו"ד טליה אידלס. ועל כולנה – הצוות המקצועי של הוועדה, המנהלת של הוועדה, ועדת העבודה והרווחה, ענת כהן שמואל, סגניתה אורית ארז, מעיין בן עמי, וכל עובדי הוועדה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת וחברי הוועדה שהשתתפו בדיונים, ותרמו מחוכמתם – כל אחד בשמו יבורך. אני רוצה לחזק את ידי המשפחות המצפות לשחרור יקיריהן. דמענו כולנו כששמענו את התיאורים הבלתי-נתפסים מן התופת. אנו מתפללים יחד עם כל עם ישראל למען יקיריהן שיחזרו בשלום במהרה. אני רוצה להודות לעורכי הדין שהתנדבו להיות להם לפה – עו"ד רז נזרי, עו"ד ערן בקר ועו"ד ענת קאופמן מלשכת עורכי הדין, שעשו את זה בהתנדבות. אני רוצה להזכיר את הנציגה של הממונה על החטופים גל הירש, גב' יעל גורן, את אנשי המוסד לביטוח לאומי וארגון נפגעי פעולת איבה. אחרונים חביבים, צוות לשכתי, שמלווה אותי בכל צעד: מנהל הלשכה איציק פיליפ, יצחק פלדמן, אהרן פרישמן ויהושע רוזנפלד. אסיים בתקוה כי בעזרת השם ישובו כל החטופים בריאים ושלימים במהרה, כמו שאמר הנביא ירמיהו: "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים. רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו". בסוגריים – השנה, בי"א בחשוון, יום פטירתה של רחל אימנו, קברה היה שומם בגלל המצב. אבל הקדוש ברוך הוא אומר ומבטיח: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך – – – ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך – – – ושבו בנים לגבולם". אמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אין הסתייגויות לחוק הזה, יש רק בקשות רשות דיבור. לכן אני אקרא בשמות המבקשים, וככל שהם יבקשו לדבר, נאפשר להם זאת. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; קארין אלהרר – אינה נוכחת; מירב כהן – אינה נוכחת; אלעזר שטרן – אינו נוכח; מיקי לוי – אינו נוכח. מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הייתי בהרבה לוויות ושבעות בחודש האחרון, אבל את השבעה שלך אני לא יכולה לשכוח. זה היה חודש קשה מאוד, מטלטל. לרוץ, להניח נר, לשבת עם בני ובנות זוג. ישבתי עם בן זוג אחד – ישבתי עם מלא בנות זוג, אבל ישבתי עם בן זוג אחד, עומר. החוק הזה מדבר, באמת – לצערנו הוא ידבר למאות אנשים, אבל אתה נכנסת לי ללב – אל תבכה, אם תבכה אני גם אבכה. ישבתי בבית המקסים שלכם בהרצליה ולא הפסקת לבכות. קרעת לי את הלב. ויוראי המתוק – איפה יוראי? גם הוא בא אליך, ודיברנו שנינו כמה שהוא רץ בשביל לתקן בשבילך. הבטחתי לך שיש עוד הרבה דברים לתקן – אני מצטערת שאני מסתכלת רק על עומר. זה שלא נתנו לך לקרוע את החולצה, אני לא אשכח את זה. עומר ביקש לקרוע את החולצה כשהתאבל על מות בן זוגו, ששש שנים היו ביחד. עומר היה שבוע לפני החתונה. מי שלא יודע, את הזר של החתונה הניחו על הקבר. עומר, הבטחתי לך בשבעה, ואני מבטיחה לך פה – איך התחברתי אליך בשנייה: יש לנו עוד מלא לתקן, יש לנו מלא מה לעשות. הבטחתי לך, ואתה יודע שיש לנו עוד משימות. בכלל, רציתי לדבר על שגיא, אבל נראה לי, יוראי, שאתה תדבר, בסדר? אני רוצה להגיד לך שאנחנו, מדינת ישראל חייבת לך וחייבת למאות בנות זוג, ולמשפחות. יש לנו הרבה מה לתקן, ואני בטוחה שגם אתה תעזור לי, אדוני היושב-ראש, כי מה שעומר עבר בשבעה, לא צריך לעבור לעולם אף בן זוג. המשימות רבות, אבל היום זו כבר רגל בדלת. ואל תודה לי. המדינה חייבת להודות לבן הזוג שלך, שגיא האמיץ, שקם בשבת בבוקר ונסע לבסיס שלו בלי לחשוב פעמיים, ועזר לחלץ מבארי, מהתופת, ושילם שם בחיים שלו. אמרתי לך משהו בשבעה, ואני אומרת לך גם עכשיו. אני לעולם לא אשכח אותך. ואל תדאג. זוכר מה אמרתי לך גם אז? אתה לא לבד. אנחנו איתך, ואנחנו עם כל, כל, כל עם ישראל ועם כל בנות הזוג. וכל מי ששילם בחיים שלו, אנחנו נהיה שם. תודה. ותודה גם לאייכלר, אדוני יו"ר הוועדה, על כל מה שעשית, ולחברי אופיר כץ – על התמיכה והליווי. ותודה, עומר. אל תבכה, עכשיו אנחנו ביום שעושים משהו טוב. יהיה מספיק זמן. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אין מילים – – – זו תופת של כולם, באמת אני אומרת לך. כולנו עברנו תופת, מלחמת קיום. כל מה שאתה רואה פה זה ניסיון להחזיר למדינה את החוסן, לחזק את החיילים שלנו, שנמצאים בחזיתות. אנחנו באמת תחת מלחמה איומה. אתה שילמת מחיר שאין לו מילים, אבל זה לא עוזר, התופת היא תופת של כולם – אני מבקשת להעביר לך את המסר הזה – של כולם, ממש, אבל. זה מהדהד, זה לא עובר. אנחנו קמים עם זה, אנחנו נושמים את זה, אנחנו פוחדים מזה, אנחנו רוצים לעשות מה שצריך. אנחנו רוצים להשיב את החטופים, אנחנו רוצים להצליח במערכה הזאת. זה כל הזמן, זה כל הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – יוראי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 31 יום שהם נמצאים בעזה, היקרים שלנו – ילדים, נשים, ניצולי שואה, אימהות, אבות, אנשים חפים מפשע שנחטפו מהבתים שלהם, מהמיטות שלהם, על ידי ארגון טרור רצחני. 31 יום, והמשפחות תלויות בין שמיים וארץ, לא יודעות היכן האהובים שלהן מוחזקים ובאיזה תנאים. הלב של כולנו יוצא לכל אחת ואחד מבני המשפחות, אבל אף אחד מאיתנו לא באמת יודע, לא יודע להבין את מה שעובר עליהם. חוק התגמולים למשפחות החטופים והנעדרים הוא חוק חשוב וקריטי כי הוא נותן למשפחות את התמיכה הבסיסית והחשובה, תמיכה חיונית, כדי שהם יוכלו לייחד את כל המשאבים שלהם למען השבת החטופים הביתה. בתוך החוק יש תיקון חשוב נוסף, תיקון היסטורי. היום אנחנו מתקנים עוול ביחס של מדינת ישראל לחברות ולחברי הקהילה הגאה. חוק משפחות חיילים, שחוקק ב-1950, יתוקן כך שהגדרת "בן הזוג" תחול על כולם, גם על זוגות להט"בים ועל ידועים בציבור. יחד עם האגודה למען הלהט"ב עמדנו על כך שהתיקון יבוצע בחקיקה ראשית כדי שלא יהיה ספק ולו הקל שבקלים שכל מי שיוצא לקרב ידע שהאהובים שלו יקבלו יחס שווה. כי להט"בים הם חלק מהחברה הישראלית, אנחנו נמצאים בכל יחידות צה"ל, נלחמים בכל הזירות כדי להגן על המדינה האהובה שלנו. סרן שגיא גולן, זיכרונו לברכה, לא חיכה שיקראו לו. מייד עם פרוץ המלחמה ביום שבת הארור ההוא הוא התייצב, הוביל צוות של לוחמי לוט"ר ונפל בגבורה בקרב על בארי. שגיא ועומר בן זוגו היו אמורים להתחתן שישה ימים אחרי פרוץ המלחמה. הם חלמו להקים משפחה ובית כאן, בישראל. כמו שכבר אמרה חברתי מירב בן ארי, עומר נמצא איתנו כאן ומכבד אותנו בנוכחותו כאן במליאת הכנסת. שגיא התייצב כשהמדינה שלו קראה לו, ועכשיו, חברות וחברי הכנסת, זה הזמן להתייצב לצד אהוביו של שגיא. עומר, עומר יקר, החוק הזה הוא למענו ובשמו של שגיא, בשם כל מי שמאמין בשוויון. זה צעד חשוב, אבל זה רק הצעד הראשון. יש לנו עוד כברת דרך ארוכה לעשות כדי להגיע לשוויון, כי אם אנחנו מספיק טובים בשביל לשרת ולהילחם וליפול למען הגנת המדינה, אז אנחנו מספיק ראויים כדי לחיות כאן בכבוד ובשוויון. זה למענו של שגיא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מתי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; יסמין פרידמן – אינה נוכחת; דבי ביטון – אינה נוכחת; משה טור פז – אינו נוכח; סימון דוידסון – אינו נוכח; נאור שירי – אינו נוכח; שלי טל מירון – מוותרת; ירון לוי – מוותר. אופיר כץ, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בדיון הראשון על הצעת החוק הסתכלתי על משפחות החטופים והנעדרים. ישבו מולי שלי שם טוב, שבנה עומר נחטף, נועם דן, שחמישה מבני משפחתה נחטפו או נרצחו, ומיכל לובנוב, שבעלה אלכס נעדר. הסתכלתי עליהן וראיתי את הכאב הבלתי-נתפס. אין יכולת לתאר במילים מה עובר עליהן, מה עובר על כל משפחות החטופים והנעדרים. אמרתי להן את זה בוועדה, אמרתי את זה בדיון המסכם היום ואני אגיד את זה גם כאן: אני מתנצל, אנחנו מתנצלים על המצב שהגעתם אליו. אנחנו אחראים על המצב הזה, ואנחנו אחראים גם להמשיך ולעשות הכול בכדי להחזיר את יקיריכם הביתה. הצלחנו להעביר פה חוק שנותן ולו מעט שקט נפשי למשפחות, שייתן להן מעטפת כלכלית וטיפולית וכן סיוע במימון לפעילויות משפחה לשחרור יקיריהם. הבטחתי שנעשה את זה במהירות האפשרית, ואכן עבדנו ימים ולילות בשביל שההצעה תעבור הכי מהר שאפשר, יותר טוב ויותר יעיל מכל הסכם ממשלתי שהוצע. הצעת החוק הגיעה בצורה מסוימת לוועדה. ישבנו והקשבנו להערות נציגי המשפחות, יישמנו, והוצאנו חוק טוב יותר ומשופר יותר. הגדלנו את המענק הרבעוני מ-60,000 שקלים ל-90,000 שקלים; הארכנו את תקופת הוראת השעה, במקום שלושה חודשים – שנתיים ואופציה לשנה נוספת – אמן שלא תזדקקו לזה; הכללנו אחים חורגים בקבוצת מקבלי הפיצויים לאחר שהאחים סתיו ואודין ערבה אליעז הגיעו לוועדה ושיתפו אותנו במצבם: אחים חורגים לשתי ילדות חטופות, שרצחו את הוריהן ואת אחיהן. הכנסנו ושיפרנו כל הערה ששמענו. אנחנו ניתן כל סיוע אפשרי בשביל להקל על המשפחות. אני מקווה שחלק ממשרדי הממשלה יאמצו גם את התפיסה הזאת ויתחילו להבין באיזה מצב אנחנו נמצאים. עובר פה היום חוק חשוב, שמספק מענק כלכלי מקיף ורחב. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה אייכלר, עשית עבודה באמת יוצאת מן הכלל – להוריד את הכובע. השקעת את כל-כולך, עבדת באמת מהלב והנשמה, וזה הורגש והוצאנו באמת חוק טוב, חוק שנותן לפחות את השקט הכלכלי למשפחות. אז בשם כולם אני רוצה להודות לך, תודה על העבודה הגדולה והחשובה שעשית. אדוני יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, כמובן, איך שפנינו אליך אפשרת לנו את כל הכלים האפשריים, באמת, כל מה שהיינו צריכים בבית הזה אפשרת לנו – תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נועה בן שבת, היועצת המשפטית, פשוט כל הכבוד שהצלחת. אין מילים, מה שעשית. הרגשנו לא נעים להגיד לך: אם תצליחי לנסח, לא תצליחי לנסח, נספיק להביא את זה היום – כי הבטחנו שנביא את זה בשבועיים. עמדת במשימה בצורה רגישה, הבאת פתרונות כשהגענו לצמתים מסוימים, ובאמת תודה ענקית על כל העבודה המאומצת שלך, החשובה והיקרה. תודה, תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תודה לך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לסגניתה, יעל סלנט, שגם הייתה שותפה לעבודה הקשה על הצעת החוק – באמת, כולכן הבאתן פתרונות יצירתיים כדי לשפר את ההצעה; לענת כהן שמואל, מנהלת הוועדה ולסגניתה אורית ארז; לערן בקר וענת קאופמן היקרים, נציגי לשכת עורכי הדין, שעשו עבודה מופלאה בהתנדבות מלאה לייצג את משפחות החטופים, שבאמת הם היו גורם סופר-משמעותי, הביאו את הכול, הביאו את הצרכים של המשפחות, ובעבודה משותפת, ביחד איתם ובזכותם, הבאנו לחוק, שיצא, כפי שאמרתי, יותר טוב. לרז נזרי, נציג המשפחות; לנציגי משרדי הממשלה שהיו, ליוו והיו שותפים מרכזיים, ובאמת הפעם היו נדיבים ממה שאנחנו מכירים בדרך כלל בוועדות; יעל גורן, ראש המטה של גל הירש; רותי פרמינגר מארגון נפגעי פעולות איבה; ולכל חברי הכנסת, שעבדנו ביחד, בשיתוף פעולה, להעביר את החוק הזה. מי ייתן וכל החטופים והנעדרים יחזרו הביתה בריאים ושלמים במהרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. בכך תמה רשימת מבקשי רשות הדיבור. על כן, רבותיי, נעבור להצבעה. הצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית, אנא שבו במקומותיכם. הצבעה כעת. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–16 – 19 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–16 נתקבלו << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה. כעת נצביע על ההצעה בקריאה השלישית. הצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, הצבעה כעת. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה בקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים. ואני מבקש – סליחה, חבר הכנסת כץ, חברת הכנסת בן ארי – לומר כמה מילים של תודה בעצמי, גם בשם חברנו הטוב חבר הכנסת לשעבר חיים ילין, שביקש ממני לומר כמה מילים ואני גם אוסיף כמה תודות משלי, גם ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, ולכל חברי הכנסת שחתמו וקידמו ופעלו לשם קידום הצעת החוק הזאת; גם ליושב-ראש הקואליציה, שפעל בעצמו, אופיר כץ, יחד עם חברת הכנסת מירב בן ארי, מרכזת האופוזיציה, במיוחד; גם ליועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק ולייעוץ המשפטי של הוועדה ולצוות הוועדה, שפעלו באמת במהירות שיא כדי להביא את החוק החשוב הזה. איך חיים אמר? מעולם לא חשבנו על המעמד המשפטי של חטופים ולנעדרים. אני מצטט את חיים: צר לי שהיינו צריכים לעבור שואה כדי שכנסת ישראל ומדינת ישראל יחוקקו את החוק הזה, שלא חשבנו שנזדקק לו לעולם, ולמרות הכול נמשיך קדימה, עם כל הצער והכאב, כי זה הבית שלנו. ואני מבקש בעת הזאת, בשם הכנסת כולה, לחזק את כל המשפחות והחברים של כל חטוף וחטופה שנחטפו לעזה, ולהתפלל ולייחל יחד עם כל עם ישראל לשובם אל משפחותיהם. "ויש תקווה לאחריתך נאֻם ה' ושבו בנים לגבולם" בעזרת השם, במהרה בימינו, ונאמר כולנו אמן. << הצח >> הצעת חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1675).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה על סדר-היום: הצעת חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. יציג את ההצעה שר הרווחה חיים כץ. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות מלחמה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, הצעת חוק ממשלתית של משרד הפנים והמשרד לביטחון לאומי. כנסת נכבדה, ביום שבת 7 באוקטובר 2023, החלה מתקפת טרור רצחנית של ארגון הטרור חמאס על מדינת ישראל. באותו יום הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף. הוכרז בצה"ל על מבצע חרבות ברזל. ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה. במתקפת טרור זו נרצחו מאות אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, נפצעו אלפים, ומאות אזרחים, לרבות חיילים, נחטפו לרצועת עזה ומוחזקים שם כבני ערובה. כמו כן, ישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. אירועים אלה העמידו את מדינת ישראל בפני צורך דחוף וחסר תקדים בגיבוש תמונת מצב מהירה וברורה ככל הניתן, הן עבור מקבלי ההחלטות והן עבור משפחות הנפגעים, בכל הנוגע לזיהוי הנרצחים, הפצועים, החטופים והנעדרים. מייד לאחר מתקפת הטרור התקינה ממשלת ישראל, מתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה, שני סטים של תקנות שעת חירום – תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים), התשפ"ד–2023, וכן תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד–2023, אשר נועדו לאפשר לרשות המאגר הביומטרי במשרד הפנים להעביר למשטרת ישראל ולגופי הביטחון האחרים, לפי בקשתם, תוצאות זיהוי וכן אמצעים או נתונים ביומטריים, לצורך הספציפי של זיהוי הקורבנות ואיתור הנעדרים והחטופים. בנוסף, נקבעו באותן תקנות הוראות בדבר סמכותו של שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר ידיעות ומסמכים לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה שזהותה אינה ידועה או מוטלת בספק, לצורך איתור נעדר או שבוי. תוקפן של התקנות האלה הוא עד ליום 8 בנובמבר 2023, יום רביעי. יש לציין כי גופי הביטחון, ובראשם משטרת ישראל, עסוקים זה מספר שבועות במלאכת הזיהוי הקשה והמורכבת של המספר העצום של קורבנות שנרצחו במתקפת הטרור הרצחנית, ועושים ממש עבודת קודש לזיהוי הקורבנות ואיתור הנעדרים בדרך המהירה ביותר האפשרית לטובת המשפחות וכלל ישראל. לנוכח מצב החירום והלחימה המתמשכת, שעלולה להתפתח גם לזירות נוספות, ובשל הצורך המתמשך בהעברת מידע למשטרה ולגופי ביטחון אחרים לצורך זיהוי הקורבנות ואיתור הנעדרים והחטופים – מידע אשר עלול להידרש גם לאחר סיום פעולות הלחימה – מוצע לעגן, בשינויים, את ההוראות שנקבעו בתקנות שעת החירום המנויות לעיל בחוק שנועד להסדיר עניינים אלה. כמו כן מוצעים תיקונים נוספים הנדרשים לצרכים האמורים עקב האירועים, ובכללם תיקונים הנוגעים לנושא חיוב שמירת טביעות האצבע במאגר הביומטרי ואיסור מחיקתן מן המאגר, אופן השימוש בתמונות תווי פנים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, וכן הוראות בדבר סמכות דרישת ידיעות ומסמכים לצבא ההגנה לישראל. עיגון התיקונים האמורים מוצע בחוק זה במסגרת שלוש הוראות שעה: אחת, בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגר המידע, התש"ע–2009; שנייה, בפקודת המשטרה; והשלישית, במסגרת החוק המוצע, לעניין הסמכות המוצעת בדבר דרישת ידיעות ומסמכים לצבא ההגנה לישראל. מוצע כי הוראות השעה יעמדו בתוקפן למשך שנה מיום תחילתו של חוק זה עד ליום 7 בנובמבר 2024, ובכפוף לסמכות הארכת תקופה זו על ידי שר הפנים, השר לביטחון לאומי או שר הביטחון, לפי העניין, על פי הצורך. פרק זמן זה נועד להבטיח את העברת המידע בהתאם לצורך המתמשך בו, בהתאם לנסיבות, גם לאחר סיום פעילות הלחימה. בשעה קשה זו של הלחימה שעימה מתמודדת מדינת ישראל, קיים אינטרס לאומי ראשון במעלה, לתת את הכלים האפשריים למשטרת ישראל ולגופי הביטחון האחרים, שיסייעו להם במלאכת הזיהוי המורכבת, החשובה והקשה שעימה הם מתמודדים. הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 5 בנובמבר 2023. לפיכך, אציע לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. בהזדמנות זו אני רוצה לשלוח חיזוק גדול לכוחות הביטחון שמחרפים נפשם להגן על מדינת ישראל וארץ ישראל, וחיבוק גדול למשפחות הנופלים, החטופים והפצועים. אני קורא לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. יחד עם זה, מאחר שחברי הכנסת הלכו לוועדת הכנסת, והם ביקשו ממני להמשיך ולדבר – מאז 7 באוקטובר קרה משהו במדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> הם הלכו לוועדת הכנסת. הם יחזרו, טלי. תקשיבי עכשיו למה שאני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני מקשיבה לך. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> מאה אחוז. מאז 7 באוקטובר קרה משהו במדינת ישראל. 243,800 איש עזבו את הבית בעקבות המלחמה. פונו 90,901 למלונות; 35,848 עברו לקהילה; ו-117,051 עזבו באופן עצמאי. מאחר שהחיים במלונות הם לא בילוי ולא תיירות, והמשפחות כלואות בחדרים, הגינו תוכנית אלטרנטיבית שתאפשר למשפחות לנסות ולחיות חיי משפחה. הגענו להסכמה והעברנו בוועדת העבודה והרווחה הסכם שאומר שכל משפחה שתרצה לעזוב את המלון והיא בתוכנית הכלולה – זהו? והיא בתוכנית הכלולה של הממשלה לפינוי, תוכל לבוא ולקבל מהמדינה, מהביטוח לאומי, תוך שלושה, ארבעה ימים מיום שהיא ממלאת טופס, 200 שקל ליום למבוגר ו-100 שקל לילד. זאת אומרת זוג פלוס שני ילדים יוכל לקבל 18,000 שקל נטו, שלא יוכרו כהכנסה, כי אם הם יוכרו כהכנסה, הם יאבדו קצבאות. התהליך התחיל היום. היום ב-08:00 התחיל התהליך. נכון לעכשיו, מ-08:00 עד עכשיו, נרשמו באתר 22,448 אנשים. לכן, כל מי שרוצה לעזוב את המלון, לנסות לשכור חדר, לעבור למשפחה, לנסות לשנות את החיים שלו, זה בכניסה פשוטה לאתר – אני מדבר על האנשים שפונו על ידי מדינת ישראל גם בדרום, גם בצפון; הם יצטרכו לעזוב את אתר הפינוי שלהם, לחתום על הצהרה פשוטה, ותוך שלושה-ארבעה ימים יוכלו לעבור למקום מגורים כמו Airbnb, לשכור בתים, לנסות למצוא בקהילה מקומות שבהם יהיה להם יותר קל, לעזוב את המלונות, לקבל את הכסף. היום פנתה אליי מישהי ואמרה לי: תראה, יש לי שישה ילדים, אני לא יכולה לחיות במלון. אמרתי: שישה ילדים וזוג – 31,000 שקל, תלכי היום, האתר נפתח. תעדכני אותי אם עשית. היא אומרה לי: עשיתי. תוך שלושה ימים היא תקבל 31,000 שקל. אני בטוח ש-31,000 שקל נטו יאפשרו לה לנסות לשקם קצת את מה שהיא עברה. כל משפחה שתרצה – מילוי טופס, כניסה פשוטה לאתר הביטוח הלאומי – תוך שלושה ימים תקבל כסף. אבל היא תצטרך לפנות את המלון, אז עדיף קודם כול למצוא דירה, אני לא יודע, צימר, דירה, שיהיו יותר גדולים, עם חצר, עם משהו, שייתנו טיפה בית, והביטוח הלאומי ישלם. אני מקווה שאותם אנשים יוכלו לחזור במהרה במהרה לבתים שלהם, אחרי שמחקנו את עזה – מחקנו. שיהיה נוף לים, נוף לים, בלי בתים, שלאנשים לא יהיה את החשש. מה שעברנו היה מספיק. תודה רבה לכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא מספיק מה שאמר השר אליהו? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דיברתי מספיק להיום. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת ארז מלול – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה, את מוזמנת. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים, הגעתי עכשיו מניחום אבלים בעתניאל אצל משפחת מרק, שאיבדה בן משפחה רביעי במספר. ישבתי עם אחת האחיות, ישבתי עם האימא. זה פשוט לצבוט – לא להאמין שיש לנו כאלה משפחות מדהימות שמאבדות את היקרים להן מכול, ולמרות הכול ועל אף הכאב העצום והבלתי-נתפס שהן יישאו לעד ולנצח-נצחים, הן עדיין מסוגלות לראות את טובת הכלל ואת המטרה הכל-כך חשובה, להמשיך ולהילחם. אומרת לי אורית: בעלי עכשיו נמצא איתי בשבעה, אבל מייד בתום השבעה הוא חוזר לקרב, הוא חוזר למלחמה, כאילו לא ישבנו שבעה. זה באמת מעורר, מעורר השראה. לפני שנסעתי, הייתי גם בהלוויה של נערן חיים אשחר, באמת חייל מדהים שכולכם בוודאי שמעתם שתרם ממש לפני זמן מועט כליה אחת למען אדם שהוא לא הכיר, נאבק כדי שיגייסו אותו למילואים. לא רצו, והוא נאבק שוב ושוב. הוא נפטר היום, לאחר ששבוע שכב במצב אנוש אחרי תאונת אימונים בצפון. גם שם שמענו את המשפחה, שמענו את החברים. באמת, אשרי העם שככה לו. איך זכינו בעם נפלא כזה. אני רוצה לברך כאן את חבריי, חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת אופיר כץ ואת כל יתר חברי ועדת הרווחה על תיקון חוק כל כך חשוב, חוק משפחות חטופים ונעדרים, שזה בעצם פתרון לסוג של לקונה שהייתה בחוק. לא היה להם שום מעמד, וכאן בא החוק לתקן. כי לא נוכל להחזיר להם כרגע את החטופים. אני מקווה מאוד שנחזיר את כולם הביתה בשלום, את כל הבנים והבנות שלנו הנעדרים והחטופים, אבל עד אז בהחלט יש לתת להם את המענק, ואני שמחה מאוד שהחוק הזה עבר, לתת להם קצת, קמעה. וזה לא רק הכסף, זה לא רק המענקים, זה בעיקר להגיד: אנחנו, המדינה, אנחנו כאן איתכם. כן, לצערנו הרב, אנחנו המדינה שגרמה לדבר הזה ולא עמדה שם מספיק על המשמר, ועכשיו היא חייבת, חייבת לעמוד ולתמוך ולסייע למשפחות היקרות הללו ובכלל לכל אזרחי מדינת ישראל. ואני מקווה, בעזרת השם, שנצא מחוזקים הרבה יותר ונצמח מהשבר הענק הזה. כולנו ביחד מאוחדים למען ניצחון גם בדרום, גם בצפון ובכל מקום שהוא. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכיוון שלא הייתה לנו רשות הדיבור לפני אישור החוק החשוב של הסיוע למשפחות החטופים, אני מבקש להתייחס אליו בקצרה. אני כמובן מצטרף לכל התודות גם לגורמי הממשלה, לגורמי הכנסת וכמובן למטה המשפחות ולנציגי לשכת עורכי הדין שליוו אותן. אני חושב שכולנו נסכים שהחוק החשוב הזה ומעטפת התמיכה והסיוע שניתנת למשפחות הם הקומה השנייה של החובה שלנו כמדינה. הקומה הראשונה, היסודות של החובה שלנו, היא המאמץ העיקש והבלתי-מתפשר להשיב את החטופים ואת הנעדרים בשלום לחיק משפחותיהם ולבתיהם. החובה הזו חייבת להוביל את ממשלת ישראל ואת כל הגופים שעוסקים במשימה להפוך כל אבן ולמצות כל אפיק מדיני, פוליטי וצבאי כדי לעמוד בחובה הקדושה שלנו. אנחנו חייבים לגשת אל המשימה הזו עם ראש פתוח ויצירתי, עם נכונות להסתייע בכל גורם שמציע לנו עזרה בקהילה הבין-לאומית למאמץ הזה, ולא להימצא במצב שבו בעוד ימים, שבועות או חודשים נצטער על כך שלא בדקנו נתיב אפשרי מסוים. אני מבקש לשתף את יושבי המליאה שהערב הזה בקיבוצים בכל רחבי הארץ הוארו חדרי האוכל הקיבוציים באור אדום בקריאה למאמץ לאומי להשבת החטופים והנעדרים בשלום לבתיהם. אני מתעכב על הנקודה הזאת כי בעיניי אחד מגילויי העוצמה והגבורה של השבועות האחרונים הוא העובדה שהקיבוצים ביישובי עוטף עזה – אלו שאומרים: אנחנו רוצים לחזור, אבל איננו מוכנים לחזור אם החמאס ממשיך להיות מעבר לגדר – אנשי הקיבוצים הללו הם הראשונים שאומרים שהדרישה הראשונה שלהם היא להשיב את חבריהם החטופים והנעדרים הביתה, ושבלי המאמץ הזה ובלי השגת המשימה הזו לא ניתן לדבר על שיקום החוסן והביטחון. זו אמירה חשובה, אמיצה ומופלאה בעיניי. כאשר אנשים שפונו מבתיהם אחרי יומיים איומים של קרב אומרים: אנחנו לא מסתפקים בהכרעת האויב, אלא אנחנו דורשים בראש ובראשונה את השבת חברינו אל הבית, אל הקיבוץ, וישנם כמובן גם לא מעט חטופים ונעדרים שהם לא תושבי עוטף עזה, זה בעיניי גילוי גם של חברות וגם של ערכי הערבות ההדדית שמאפיינים את התנועה הקיבוצית ואת כלל החברה הישראלית, והלוואי שנעמוד בחובה הזו שלנו כלפי החטופים ומשפחותיהם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. אני מבינה שהשר כץ בשם שר הפנים מוותר על סיכום הדיון. לכן נעבור להצבעה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם, לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת, בבקשה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם, לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדה המשותפת לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009, נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> התוצאות: עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם, לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדה המשותפת לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009, להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' מ/1451; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' י"ג, ישיבה 39; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה והשלישית. יציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי החליטה להסיט תקציבים לטובת תמיכה בקהילות המפונים והמתפנים במדינת ישראל באתרים השונים, בדגש על מניעה וטיפול בתופעות והתנהגויות סיכון ומצבי קיצון בקרב בני הנוער. במקביל הרשות הלאומית בנתה תוכנית לטיפול בשאר הרשויות המקומיות ברחבי המדינה שגם בהן בעקבות מצב החירום והמלחמה יש עלייה בשימוש בחומרים מסוכנים ובתופעות של אלימות, בעיקר בקרב המתבגרים. נכון להיום, כיוון שאין מורשה חתימה, הליך מינוי המנכ"ל או ממלא מקומו אורך זמן. המשמעות הינה שהרשות לא יכולה לחתום על הסכמים חדשים ולעבוד עם ספקים חדשים עד למינוי מורשה חתימה. הדרך הקצרה ביותר היא העברת החוק בקריאה שנייה ושלישית, וכך מורשי חתימה של המשרד לביטחון לאומי יוכלו לחתום. אציין שההסכמים וההתקשרויות עם הספקים החדשים נדרשים לאור הסטת תקציב ותוכניות לטיפול ביישובים שפונו. מדובר בשירות חיוני בעת זו לתושבים, והרשות הלאומית הינה חלק משמעותי מהחוסן הקהילתי והלאומי, במיוחד בעת החירום הנוכחית. כמו כן, מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהוגשה בממשלה הקודמת, והייתה אמורה לעבור בסוף המושב הקודם. על כן, הוועדה לביטחון לאומי מבקשת אתכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. שיהיו ימים טובים יותר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות מטעם קבוצת יש עתיד, קבוצת ישראל ביתנו, קבוצת העבודה. כן, חברת הכנסת בן ארי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אוקיי. את כל ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם מפלגת העבודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> וגם מפלגת העבודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> והאחרים עברו לקואליציה, אז נראה לי – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, ישראל ביתנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא נמצאים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא נמצאים. אוקיי. ההסתייגויות של המחנה הממלכתי מוסרות. כל ההסתייגויות הוסרו, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–9 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת, כי הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית, כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית, נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובעת כי הצעת חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1667; דברי הכנסת, חוב' ג', ישיבה 109; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נמשיך בסדר-היום. הנושא הבא על סדר-היום הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חוק חשוב, אבל קשה לשמוע את הטיעונים. נועד להקל על משפחות החטופים בבית משפט לענייני משפחה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בחוק שהייתי מעדיף שלעולם לא היינו צריכים להביא להצבעה, אך במציאות הקשה שנוצרה אני חושב שמדובר בחוק שבעבודה קשה ומאומצת, גם של אנשי משרד המשפטים – הרשם לענייני ירושה, האפוטרופוס הכללי – והייעוץ המשפטי של הוועדה, ניסינו לייצר הסדר חוקי למציאות בלתי אפשרית. החוק נועד לתת מענה למציאות שקיימת בחוק הישראלי של שניים שמתו כאחד. זאת אומרת, כאשר לא ניתן לקבוע מי מהמורישים שנפטרו ביחד נפטר קודם, וממילא קשה לקבוע את סדר הירושה, קובע ההסדר החוקי הקיים כיום בחוק הסדרים שלפיהם יורשי ודאי קודמים ליורשי ספק. ההסדר שקיים היום מבוסס על הדין העברי, והוא נותן מענה, בעיניי גם נכון וגם צודק, במקרים רבים. אולם במקרים שחווינו בתחילת מלחמת חרבות ברזל, במיוחד בימים 7 ו-8, במציאות הזו, שבה לצערנו אנשים רבים מבני אותה משפחה נפטרו ואיננו יודעים מי נפטר קודם – הם נפטרו באותו יום או באותם שני ימים – למען האמת, ההליך המשפטי שעלול להיווצר כדי לברר האם באמת אנחנו יודעים או לא יודעים מי מת קודם, יפתח פצעים למשפחות, יעכב את היכולת שלהן לקבל את הירושה ועלול לייצר הרבה הרבה יותר נזק מתועלת. לכן התקבלה במשרד המשפטים החלטה לא פשוטה. אני חייב לומר שזה אחד המכתבים הראשונים ששלחתי, עם היוודע גודל האסון, לרשם לענייני ירושה, כדי שינסה ויקדם לתת מענה, והם ישבו במשרד המשפטים וניסחו וגיבשו את ההסדר. ובאמת, ניסינו להביא בוועדה הסדר שייצר את התוצאה הצודקת ביותר בנסיבות העניין. שני המרכיבים העיקריים של הצעת החוק: האחד הוא הרחבה של הסדר ההסתלקות. הסתלקות מעיזבון היא פעולה שבא אדם ואומר שהוא לא מעוניין לרשת או שהוא מעוניין להעביר את חלקו או חלק מחלקו בעיזבון לטובת אדם אחר. ההסתלקות הזאת היא רלוונטית, בעיקר משמעותית, כאשר מדובר בנכס או כאשר יש שיקולי מס שמעורבים בעניין, ולכן מדינת ישראל מגבילה בדרך כלל את האפשרות להסתלק רק לקרובים מדרגה מאוד מאוד קרובה, כדי למנוע כל מיני תכנוני מס והעברות בתוך המשפחה של רכוש בפטור ממס. בנסיבות שנוצרו, ההסדר הזה, שנוגע בעצם לכלל אירועי האיבה והרוגי כוחות הביטחון שהתרחשו לכל אורך התקופה הקיימת כעת, מדינת ישראל קיבלה את ההחלטה, הנכונה בעיניי, לא לצמצם, ויותר נכון להרחיב את הסדרי ההסתלקות ולאפשר זאת ליותר קרובי משפחה, בייחוד כאשר אנחנו יודעים שבמשפחות מסוימות נפגעו רבים מבני המשפחה יחד ונוצרו מצבים אנושיים קשים מאוד. כדי להקל ולאפשר לבני משפחה שנותרו להסדיר את היחסים הממוניים ביניהם בדרך טובה יותר ללא אירועי מס, הורחבה האפשרות הזו. אני רוצה פה להודות באופן מיוחד ליועצת המשפטית נעמה, ששמה לב לצורך להרחיב את זה אפילו יותר מההצעה הממשלתית, ובדיוני הוועדה גם הוספנו, בנוסף להרחבה שקבועה בסעיף 10 לחוק, גם מקרים של בני זוג לשעבר – שאלה גם מקרים שאנחנו יודעים עליהם – שמחזיקים בחלק מהילדים, שבעקבות התפרקות המשפחה עקב האירועים הקשים חלק מהם בעצם הפכו להיות ההורה העיקרי, או כל מיני סיטואציות שאפשר לקרוא להן בשם קוד סיטואציית איוב ממש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטוח לא כללנו את הכול, כן, כי יש – – – של מקרים. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. אז אפשרנו גם לבני זוג לשעבר, מלבד לקרובי משפחה במובן הרחב ביותר, להיות חלק מהאנשים שמסתלקים לטובתם מהירושה. ויש גם סיטואציות של ילדי אומנה או ילדים שהם מאומצים בתהליכים שונים, שהאימוץ שלהם הוא לא פורמלי – לאפשר גם למשפחות מורכבות יותר גמישות מרבית ככל הניתן בסיטואציה הקשה המתוארת. אז ההסדר הזה, מאחר שהוא הסדר מקל, הרחבנו אותו גם לכלל החיילים, לכוחות המשטרה, לסוהרים ולכיתות הכוננות, ולא רק לאירועים הללו, כדי שהוא יהיה רחב. אני יכול לומר שלמען האמת – יכול להיות, ואני מקווה, וגם נאמר בדיוני הוועדה, שההסדר הזה יישקל כהסדר של קבע, באופן תמידי, לנפגעי פעולות איבה ולאנשי כוחות הביטחון, מאחר שכמעט תמיד בסיטואציות האלו מדובר במוות חטוף והאנשים לא הכינו צוואה או לא נערכו בצורה הנכונה, וזה גם הרבה מאוד פעמים פוגע במשפחות במובן הרחב. נכון להיום, ההסדר הוצע כהסדר שחל שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. זאת אומרת, לא רק – בוודאי על האנשים שנהרגו בשני הימים הראשונים, ב-7 וב-8, אבל גם על כל נפגעי פעולות האיבה וכל אנשי כוחות הביטחון וכיתות הכוננות שנפגעו מאז. זה ההסדר הראשון. ההסדר השני הוא הסדר מורכב הרבה יותר, אבל חשוב לא פחות. ההסדר השני מדבר על הסיטואציות כאשר, כמו שאמרתי, לא יודעים מי נפטר ראשון. ההצעה קובעת, וכך גם נקבע בהצעת החוק הממשלתית, שמי שנפטר ב-7 או ב-8 באוקטובר יראו אותם כמי שמתו כאחד. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים בכלל לאפשר את הדיון המשפטי שינסה לברר מהיכן בדיוק חדרו המחבלים או מי נפגע ראשון או מי מת ומי בא להציל. אלו דיונים שאנחנו, כמדינה, קיבלנו את ההחלטה שאנחנו לא רוצים שהם יתקיימו כדי לא לפגוע באנשים. ולכן כל מי שנפגע, ששני מורישים או לפחות אחד מהם נהרג בימים 7 ו-8, יראו אותם כשניים שמתו כאחד ואז יחול עליהם ההסדר. אבל מאחר שההסדר הזה הוא גורף מאוד ומאחר שאנחנו לא מאפשרים פה ניהול הליך, אפשרנו לבתי המשפט ולרשמים לענייני ירושה, בהסכמה, לייצר חלוקה אחרת של הירושה: גם לכלול יורשי ספק, גם לכלול יורשים אחרים, ולהתוות את שיקול הדעת בדרך הזו, וגם לאפשר מנגנונים אחרים של חלוקה, כאשר ניתן לשקול שיקולים מצומצמים, רחבים אך מצומצמים; והעיקר מבחינתנו שהשיקול של מתי בדיוק נפטר אדם לא יהיה אחד מהשיקולים. זאת אומרת, אנחנו מעוניינים שהחזקה הזאת, שהחזקה שנקבעה בחוק, תהיה חזקה חלוטה, שלא יעסקו בה, שלא ידושו בה, כדי חס ושלום לא לייצר עוד פגיעה לאנשים שחרב עליהם עולמם. אני רוצה, כמו שאמרתי בהתחלה, להודות לכל אנשי משרד המשפטים, הרשם לענייני ירושה, האפוטרופוס הכללי, ולייעוץ המשפטי של הוועדה, ובמיוחד לעו"ד נעמה מנחמי. צריך להבין את הסיטואציה, וחשוב לי לשתף בזה. אנחנו עוסקים בסיטואציה שבה מצד אחד הפער בין העיסוק הכמעט טכני, נוקדני, בכל מיני סיטואציות ותרשימים ומה יקרה בדיוק במקרה א' או במקרה ב' או במקרה ג', וכמעט כל הנוכחים בחדר או מכירים או שמעו או קראו על אנשים שהתרחישים האיומים והנוראים האלו נוגעים להם ולחייהם. הדבר דרש באמת מסירות נפש גדולה מאוד מצד כל אנשי המקצוע שעסקו בנושא, וחשבו עליו בפרק הזמן הקצר מאוד שהחוק הזה נמצא על שולחננו והיה צריך לחוקק אותו מאוד מאוד במהירות, חשבו בכל שעות היום והלילה איך אנחנו מקילים כמה שיותר על משפחות הנרצחים וההרוגים. להצעה לא הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ולהקל במעט על משפחות הנרצחים וההרוגים. שיתקיים בנו "בִלע המות לנצח ומחה ה' אלוהים דמעה מעל כל פנים". שנשמע ונתבשר רק בשורות טובות. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. להצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של סיעת חד"ש-תע"ל. אני אקריא את השמות. מישהו מהסיעה נמצא כאן ורוצה לנצל את זכות הדיבור? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא נמצאים – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> טוב. אני רואה שגם חבר הכנסת גלעד קריב רשום לדיבור – מוותר. אוקיי. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. חברי הכנסת, נא לשבת. ההצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–3 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוצאות ההצבעה הן שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית, אנא שבו. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוצאות ההצבעה הן שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5 – הוראת שעה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1669; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ג', ישיבה 112; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5 – הוראת שעה), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מביא בפניכם את הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5 – הוראת שעה), התשפ"ד–2023. על פי סעיף 6 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002, נציב תלונות הציבור על שופטים ממונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים. המינוי נעשה בידי הוועדה לבחירת שופטים לפי הצעה של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. בהצעת החוק מוצע בהוראת שעה לאפשר לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון להאריך את כהונת הנציב בשישה חודשים נוספים. הצעת החוק מוצעת כהוראת שעה לחצי שנה, המשמעות היא שהיא תחול על הנציב המכהן בלבד. כפי שהוצג בדברי ההסבר להצעה על ידי נציגי הממשלה בדיון, הצעת החוק הוצעה על רקע מצב החירום שהוכרז בישראל ביום 7 באוקטובר 2023 ועל רקע קושי למנות נציב לפי ההסדר החוקי הקיים. נציגי הממשלה הציגו בפני הוועדה כי החלופות להסדר המוצע בהצעת החוק עלולות להוביל לחוסר יציבות של המערכת והדגישו את החשיבות הציבורית בשמירת הרציפות התפקודית של הנציבות ועצמאותה. במהלך הדיון החליטה הוועדה, בהסכמה של נציגי הממשלה, לקצר את משך התקופה שהוצעה להארכת הכהונה כך שבמקום אפשרות להארכה בת שנה, הארכת הכהונה תהיה אפשרית לתקופה של חצי שנה. להצעה לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת – כי זה מה שכתוב בדף הנאום שלפניי – לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני מציין, גם לטובת הפרוטוקול, שבאופן מאוד מאוד חריג אני נמנעתי בוועדה על הצעת החוק הזאת. אני לא ארחיב מפאת כבודה של הוועדה, כבודם של חברי הוועדה, ואני מקווה שדוגמה אישית זו תשמש גם את חבריי, ואם לא – והיה זה לא שכרי. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של סיעות חד"ש-תע"ל והעבודה. האם נמצאים כאן חברי כנסת שרוצים לדבר? חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, חמש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, אדוני השר, עמיתי יושב-ראש ועדת החוקה, לא אוכל להיעתר לבקשתך ולא להתייחס לנסיבות העברת החוק, כי האמת צריכה להיאמר. דייקת היטב בתיאור ההסדר המוצע בהצעת החוק, אבל בדבר אחד לא דייקת – בנסיבות שהובילו את הממשלה להניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת. בין הצעת החוק הזאת לבין המלחמה שאנחנו נתונים בה אין דבר וחצי דבר. כל עניינה של הצעת החוק הזאת במלחמה שהכריז שר המשפטים יריב לוין, שגם הערב לא טורח להיות כאן במליאה, נגד מערכת המשפט; לא רק נגד מערכת המשפט, אלא במידה רבה נגד הכנסת, שהרי הרשות המחוקקת קבעה הסדר מפורש מיהו הגורם הממלא את נציב התלונות על השופטים – הוועדה לבחירת שופטים. כבר לפני לא מעט חודשים, אם אינני טועה בחודש יוני, בחרה הכנסת את נציגיה לוועדה לבחירת שופטים. כך עשו גם יתר הגורמים המעורבים בהקמת הוועדה ובאיוש הרכבה. אבל שר המשפטים של מדינת ישראל אינו מקיים את הוראות החוק, ובמשך חודשים הוא לא טרח לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ובשל כך הוא לא עסק במינויו של נציב חדש לתלונות על השופטים. שר המשפטים, שמדי נאום כאן בבניין מדבר על הפגיעה בכבודה של הכנסת, בכבוד הרשות המחוקקת, רומס את כבודה של הכנסת בכך שהוא לא ממלא את הוראות החוק שהכנסת הזאת חוקקה, מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, ומוביל אותנו למציאות שבה אנחנו נדרשים לחקיקה לא טובה על מנת לכסות על ההתנהלות הנפסדת שלו. עכשיו אומרים לי: הינה, שר המשפטים תיקן את דרכיו. ראשית הוא הודיע על מינוי 14 שופטים עמיתים, 14 שופטים עמיתים, דהיינו מינוי של שופטים שפרשו לתקופה זמנית תחת יותר מ-50 שופטים שיש למנות עד סוף שנת 2023 על מנת לאפשר למערכת המשפט, שגם ככה עמוסה מעל הראש, לתפקד כהלכה. אומרים לי: הינה, שר המשפטים הודיע לבג"ץ שהוא יכנס את הוועדה תוך 15 ימים. אז ראשית, באמת תודה רבה. יודע שר המשפטים שבית המשפט העליון היה מוציא פסק דין שמחייב אותו לקיים את חוקיה של הכנסת, אז הוא הקדים והוציא את ההודעה הזו. אבל מי שלא קורא רק את הכותרות בעיתונות אלא קורא את השורות התחתונות, רואה כיצד שר המשפטים מודיע שהוא יביא לשולחן הוועדה רק נושאים בהסכמה רחבה. הרי מינוים של שופטים לבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לא דורשים קונסנזוס בוועדה, די ברוב רגיל. אז מה הפעם מודיע שר המשפטים? שהוא לא יפעיל את הוועדה על פי חוקי הבית הזה, אלא אם כן תהיה לו זכות וטו במקום שבו הבית הזה לא העניק לו זכות וטו. אז אני מסרב להתרשם מההודעות של שר המשפטים, לא רואה בהן סימן שהוא מבין את גודל השעה. יש כאן בבית לא מעט חברים וחברות גם מהצד הזה וגם מהצד הזה שבאמת מבינים שנפל דבר נורא בתולדות ישראל, וביום שאחרי המלחמה לא נוכל לחזור למה שהיה כאן מיום כינונה של הכנסת העשרים-וחמש. אבל בהצעת החוק הנלוזה הזו, בהודעה הנדיבה שלו שהוא ממנה 14 שופטים עמיתים, ובהתחכמות שלו בהודעה שהוא יעלה על סדר-יומה של הוועדה למינוי שופטים רק נושאים בהסכמה רחבה, דהיינו רק נושאים שהוא יסכים עליהם, שר המשפטים מאותת לכל אזרחי ישראל שהוא לא למד דבר. הוא רק ממתין בשקט לשש אחרי המלחמה כדי להמשיך את המערכה שלו נגד הרשות השופטת. לא כך ציפינו משר משפטים במדינת ישראל, תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. אני מבינה שיו"ר הוועדה רוצה לעלות ולסכם לפני שנעבור להצבעה. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רק רוצה לציין למען הפרוטוקול: כפי שאמרתי, הודעתי בוועדה, מאחר שזו הצעת חוק שנמנעתי לגביה ואינני מתומכיה, שאם יהיה ולו מתנגד אחד להצעה בוועדה או תוגש הסתייגות אחת, אני לא אעלה אותה להצבעה. אני חושב שהיה נכון וטוב שמי שלא התנגד לחוק ולא הגיש הסתייגות לחוק היה נמנע בזמן שכוחותינו לוחמים בעזה לאוורר את מחלוקות העבר שלו, וברוח האחדות וההסכמה היה משאיר את האווירה הציבורית נקייה יותר. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק, למרות שנמנעתי בעדה. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה מצביע בעדה? << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אני אחליט בדרך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בבקשה, תצביע בעדה. הלוואי שאלו היו מחלוקות עבר – לא היינו צריכים להידרש לעניין. אלה מחלוקות ההווה, תוך כדי לחימה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד סעיף 1 – 3 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוצאות ההצבעה הן שלושה בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובעת כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת, הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד החוק – 3 נגד – אין נמנעים – 1 חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 5) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זו התוצאה: שלושה בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת כי הצעת חוק נציב תלונות הציבור על השופטים (תיקון מס' 5) (הוראת שעה), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שר המשפטים לא מסוגל לכבוש את – – – הוא ממשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עזוב, אנחנו לא בהתססה ולא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי מתסיס? הוא מתסיס. תתחילו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די קריב, די – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תתחילו – – – בהתנהגות של שר המשפטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלאה. זהו. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – חברים, בואו נרגיע את האווירה, בואו נתקדם. הנושא הבא על סדר-היום: הצעת ועדת הכנסת להגדלת מספר החברים בוועדת הבריאות. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת הכנסת, יו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, להציג את החלטת הוועדה. אני מבינה שיש לך עוד הודעות. אז אולי פשוט תעשה הכול ברצף? אי-אפשר. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> קודם כול יש לי הודעה בלי הצבעה, לאחר מכן הודעה עם הצבעה, אני אצביע, ואז עוד הודעה עם הצבעה. אני מתחיל עם ההודעה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תתחיל עם הגדלת מספר חברי ועדת הבריאות, זה הנושא כרגע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> קודם ההודעה, ואחרי זה הבריאות, כי ההודעה הזאת היא בלי הצבעה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדה לענייני ביקורת המדינה מטעם סיעת ש"ס, במקום חבר הכנסת בוסו, שהתמנה לשר, יכהן חבר הכנסת אברהם בצלאל. בוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום הפנוי לסיעת הליכוד תכהן חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום מטעם ועדת החוץ והביטחון במקום חבר הכנסת גדעון סער, שהתמנה לשר, יכהן חבר הכנסת זאב אלקין; מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט במקום חבר הכנסת יונתן מישרקי יכהן חבר הכנסת אברהם בצלאל. בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים לתקציב הביטחון לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מטעם ועדת החוץ והביטחון במקום חבר הכנסת גדי אייזנקוט, שהתמנה לשר, יכהן חבר הכנסת מיכאל ביטון. כמו כן, חבר הכנסת זאב אלקין יכהן כממלא מקום קבוע בוועדה המשותפת במקום חבר הכנסת גדעון סער, שהתמנה לשר. בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון לפי חוק האזנות סתר ובוועדה המשותפת של הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוקה, חוק ומשפט לפי חוק האזנות סתר, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת יונתן משריקי, יכהן חבר הכנסת ארז מלול; בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה, במקום חבר הכנסת אוהד טל, תכהן חברת הכנסת מיכל וולדיגר. בזה, כפי שאמרתי, אין צורך בהצבעה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הנושא הבא: אני מתכבד להציג את הצעת ועדת הכנסת להגדיל את מספר חברי ועדת הבריאות מ-12 ל-14. כיום יש 12 חברים בוועדת הבריאות: שמונה חברים לקואליציה וארבעה – לאופוזיציה. בהתאם לכך, החליטה ועדת הכנסת בישיבתה היום להמליץ לכנסת להוסיף לוועדת הבריאות חברה אחת לסיעת הליכוד – חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן וחברה אחת לסיעת יש עתיד – חברת הכנסת מירב בן ארי. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> להצעה זו נרשמו דוברים, נקרא את השמות. האם מישהו מחברי הכנסת שנרשם מעוניין לדבר, לנצל את זכות הדיבור? אם כך, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית, נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד הצעת ועדת הכנסת – 2 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב ועדת הבריאות נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> התוצאה היא שניים בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת יו"ר ועדת הכנסת וועדת הכנסת להגדלת מספר החברים בוועדת הבריאות התקבלה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר פיצול הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ליו"ר ועדת הכנסת יש עוד הודעות. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. יו"ר הוועדה, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הכנסת החליטה בישיבתה היום להעביר את הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023, מ/1673, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. בהמשך לכך, ולפי הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, החליטה הכנסת על פיצול הצעת החוק לשלושה חלקים על מנת שחלק אחד יישאר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חלקים נוספים יעברו לוועדות אחרות לפי הנושאים הכלולים בהם. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר שניים מהחלקים שפוצלו מתוך הצעת החוק האמורה מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדות כמפורט להלן: 1. ועדת העבודה והרווחה תדון בהארכת תקופות ודחיית מועדים לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, סעיף 5 להצעת החוק; 2. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהארכת תקופות ודחיית מועדים בתחום התכנון והבנייה – סעיפים 23,19,15,4(ג), פרטים (74) ו-(76) לתוספת הראשונה, פרטים (128) ו-(129) לתוספת השנייה והתוספת הרביעית. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד הצעת ועדת הכנסת – 4 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר פיצול של חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (החלטות מינהליות ופעולות כלפי רשות ציבורית, אומנה לילדים, תקופות כהונה, תאגידים, בתי דין מינהליים ותכנון ובנייה), התשפ"ד–2023, נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – ארבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת יו"ר ועדת הכנסת התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי כ"ד בחשוון התשפ"ד, 8 בנובמבר 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:55. << סיום >>