דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ו'
ישיבה קי"ח
הישיבה המאה-ושמונה-עשרה של הכנסת העשרים-וחמש
יום רביעי, ט' בכסלו התשפ"ד (22 בנובמבר 2023)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
תוכן העניינים
שאילתה דחופה 3
1061. קריטריונים, סמכות וכמות הנשקים שחולקו לאחרונה 4
נאור שירי (יש עתיד): 4
שר המורשת עמיחי אליהו: 4
סימון מושיאשוילי (ש"ס): 12
הודעת ועדת הכנסת 13
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 14
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 14
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 14
הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023 15
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 16
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 21
<< נושא >> שאילתה דחופה << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >
חברי הכנסת, חברות הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ט' בכסלו התשפ"ד, 22 בנובמבר 2023.
הנושא הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות לשר לביטחון לאומי. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, שלהבנתי, תועבר בהסכמה לשבוע הבא – או שתישאל? אם היא תישאל, גם את התשובה נקבל היום. מה שאדוני בוחר.
<< קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >>
אדוני, חשבתי לשאול את השאלה הנוספת שיש לי, ואז – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אי-אפשר לשאול את השאלה הנוספת לפני ששואלים את השאילתה העיקרית. אפשר שאלה נוספת אולי אם – אני לא יודע אם חבר הכנסת נאור שירי – השר אליהו, שוחחתם? אתה תשיב? אז אפשר. אדוני, אני אקח אותך בתור שאלה נוספת לשאילתה של חבר הכנסת נאור שירי, בסדר?
<< דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>
והשאילתה תידחה לשבוע הבא?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
ואז השאילתה תידחה לשבוע הבא. בסדר?
<< דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>
תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
מאה אחוז.
אם כך, אני מזמין את השר עמיחי אליהו להשיב על השאילתה הדחופה של חבר הכנסת נאור שירי בנושא קריטריונים, סמכות וכמות הנשקים שחולקו לאחרונה. השר, בבקשה, גש לדוכן. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.
<< שאילתה >> 1061. קריטריונים, סמכות וכמות הנשקים שחולקו לאחרונה << שאילתה >>
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מבין משיחות לפני שאין תשובה על השאילתה, זאת אומרת, גם השר המיועד לא הגיע. השר החליפי לא קיבל אפילו תשובה להקריא מהכתב.
<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>
יש.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, בסדר. לפני 34 שניות לא היה, אבל אם עכשיו יהיה, וגם אני חייב – – –
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
נאור, אתה מבין את הסיטואציה עכשיו, אנחנו במלחמה – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
שנייה, שנייה. בואו נאפשר לחבר הכנסת שירי, ואז – – –
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם אם אנחנו בלחימה, אני לא – – –
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
לא, אתה צודק.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לכנסת יש תפקיד במדינת ישראל.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
חד וחלק.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, גם אתמול השר – זו כבר שאילתה שנייה שאני מקבל ומאשרים בנשיאות הכנסת לשר; לא, עוד לפני תקופת הלחימה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
השאילתה הראשונה – אני מזכיר לאדוני שאדוני לא הגיע.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, לא, לשר לביטחון לאומי, אני לא מדבר על השאילתה הזו. אמרתי, עוד לפני תקופת המלחמה, אני מזכיר שעלה ונשלח שר אחר. גם אם יש תשובה מקצועית, בסוף בנושאים מקצועיים יש לנו בעיה לקבל תשובה אמיתית, כי השר, גם עכשיו כשהוא מחפש את המענה בווטסאפ, זה ייראה מגוחך. וזה ממשיך – גם אתמול – משפט אחרון – בגלל שהוציאו את היועץ הפוליטי שלו, השר משך אתמול את כל גורמי המקצוע מהוועדה לביקורת המדינה. זה ממשיך את הזלזול בכנסת ישראל, אז – – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
אוי, מיקי לוי – – – קורא לשר בישראל ליצן – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
רגע, רגע, רגע. חברת הכנסת גוטליב.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא להפריע.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
רגע, רגע, לפני שאדוני ישאל, אני בכל זאת רוצה להתייחס. קודם כול, לגבי האירוע האחרון שהעלית – אני עוד אידרש אליו, ונתייחס אליו. אני חושב שיש הערות לשני הצדדים, אבל נגיע לזה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אותי הוציאו מוועדה על הרבה פחות.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
מאה אחוז. בכל אופן, ברגיל אדוני צודק. השר הרלוונטי הוא שאמור להגיע ולהשיב על שאילתות. אני סברתי שהשאילתה שלך חשובה, ולכן אישרתי אותה, כמו שאדוני יודע ורואה. אני עוד לא יודע מה ישיב השר בשם השר בן גביר. אבל אכן קיבלנו פנייה, ואדוני יודע שבעת הזו הכנסת לא מתנהלת כבימי שגרה, ולפי תקנון הכנסת, אפשרי לאפשר לשר אחר להשיב מטעמו. אני מקווה שנקבל תשובה, ואם לא, תגיע תשובה בהמשך, אולי אפילו בכתב, אבל בוא נשמע מה התשובה ונתייחס בהתאם.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
רק משפט אחרון: אפילו השר שעונה הוא שר שב-5 בנובמבר הושעה, אז אני מקבל מענה משר שהושעה.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
לא הושעה, לא הושעה – מישיבות ממשלה – – –
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא הושעית? אוקיי, בסדר. אני אשאל את השאלה, ואני מקווה לתשובות מקצועיות.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
נו, אז חבל לעשות סתם פרובוקציות.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לאחרונה חולקו עשרות אלפי נשקים לאזרחי ישראל במסגרות השונות.
רצוני לשאול:
1. כמה נשקים חולקו?
2. מי זה שמחליט על חלוקת הנשקים ?
3. מה הקריטריונים לחלוקתם?
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
אני עונה בשם השר לביטחון לאומי, השר בן גביר. שאילתה 1061 – קיבלתי את השאילתה בנושא הנדון. להלן תשובותיי: עם פתיחת מבצע חרבות ברזל ביום 7 באוקטובר 2023 עלתה ביתר שאת חשיבותן של כיתות הכוננות ביישובים בהגנה על תושבי היישוב. פעילותן סייעה לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה אזרחית, והייתה חלק מקו ההגנה הראשון מפני המחבלים בני העוולה שביקשו לפגוע באוכלוסייה אזרחית. בעקבות כך – – –
מה לא מובן? יותר לאט?
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אדוני מקריא מהר ובשקט; בצורה קצת יותר ברורה.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
אוקיי. בעקבות כך המשרד לביטחון לאומי, יחד עם משטרת ישראל, החליט להרחיב את פריסת כיתות הכוננות לאזורים נרחבים בארץ, ובהם המרחב הכפרי, המרחב העירוני וקווי התפר. החלטה זו קיבלה משנה תוקף עם אישורו של ראש הממשלה לפריסה נרחבת של כיתות הכוננות בהתאמה לתפיסת ההפעלה הסדורה של משטרת ישראל. כיתות הכוננות, הפועלות תחת אחריות מג"ב ותחת מחוזות משטרת ישראל, מורכבות מאזרחים מתנדבים, ומטרתן לתת מענה ראשוני ומהיר להגנה על היישובים במצבי חירום. המתנדבים מצוידים בציוד לחימה ומיגון בהתאם לסטנדרטים שנקבעו על ידי אגף המבצעים במשטרת ישראל, ועוברים מערך הכשרות סדור לצורך מילוי תפקידם.
מודל החלוקה והקצאת ההצטיידות לכיתות הכוננות מבוסס על קריטריונים מקצועיים שהותוו על ידי משטרת ישראל, ונשען על סדרי עדיפויות מבצעיים שעוגנו בוועדות ייעודיות בנושא. זאת ועוד, בהתאם להחלטת ממלא מקום מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, הוקמה ועדה מקצועית לקביעת סדר חלוקת כלי הירייה והציוד לכיתות הכוננות בראשות המשנה למנכ"ל במשרד לביטחון לאומי וסמפכ"ל משטרת ישראל, ונמצאים בה נציגים נוספים. הוועדה מתכנסת באופן שוטף ובוחנת את המלצות משטרת ישראל לחלוקת כלי הנשק אל מול התיעדוף שנקבע במודל להקמת כיתות הכוננות ביישובים השונים ובהתייחס למספר כלי הנשק המצויים בידי המשרד לביטחון לאומי באותו הזמן. כאמור, גורמי המשרד מחויבים לפעול בהתאם להחלטת הוועדה המקצועית. המשרד מוודא את העברת כלי הנשק מהספק אל משטרת ישראל ומשם ליעדם בהתאם להחלטות הוועדה.
מספר הנשקים שחולקו לכיתות הכוננות מסווג ברמת שמור, ועל כן אין זה המקום למסור נתונים. בברכה – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
ומה הקריטריונים? זה מופיע?
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
לא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני אומר כך, לפני שחבר הכנסת שירי יבקש בוודאי לשאול שאלת המשך: זה לא מענה. אם יש במענה האמור דברים מסווגים, יש דרך לעשות זאת, אפשר לעשות זאת בצורה מסווגת שלא תפגע בסודות מדינה ובדברים שאנחנו חושבים שלא יועילו לביטחון המדינה. יש דרך לעשות זאת, אבל אפשר וצריך היה לעשות זאת מראש, והיינו מתמודדים עם זה.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
אני אעביר את ההערה הזו הלאה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
בבקשה, שאלת המשך.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מודה ליושב-ראש גם על התמיכה. אני רוצה רק להבהיר כי אני לא שאלתי את השאלה הזו בשאילתה דחופה. אני מודע לצרכים של הממשלה בניהול הלחימה הזו.
אנחנו שאלנו – ולא רק אני; שאלו גם חברי כנסת נוספים בוועדות השונות. בוועדה לביטחון לאומי למשל בדיון שהיה ב-13 בנובמבר שאלתי את המשטרה את השאלות האלה, ונושא השמור והמידע שציינת הוא פשוט לא נכון, זה לא מדויק, כי שאלתי. אמרתי: אם בנושאים שאני שואל עליהם, אם בשאלות שאני שואל עכשיו, שהן שאלות לגיטימיות, יש איזו בעיה, צריך לסווג אותם – אני מוכן לצאת החוצה, ואני מוכן שגם יתייחסו לזה בוועדה החסויה, שאני לא חלק ממנה, רק שיהיה מענה.
אז התשובה לך, מעבר לזה שלא ענית על שום דבר ששאלתי – באמת, כלום, ואני רשמתי את התשובה שלך, פשוט שום דבר ממה ששאלתי, ואני לא מאשים אותך, כי לא קיבלת תשובה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אגב, מה שאומר חבר הכנסת שירי בהחלט יכול להיות מענה. אנחנו נאמר את הפרטים שנשאלו בוועדה הסגורה, למשל בוועדה לביטחון לאומי, ככל שיש אפשרות לסגור אותה, או בוועדה אחרת שעוסקת בנושא.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
יש גם ועדה חסויה בוועדה לביטחון לאומי.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
או ועדה חסויה. בבקשה. זו תשובה אפשרית.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
ועדת חוץ וביטחון – – –
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
טוב, נאור, אני מקבל את מה שאתה אומר. אני אעביר את הדברים הלאה. אני מבין את ההיגיון למה לא לספר על מספר הנשקים שחולק – – –
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני רק רוצה לתאר, כי אני לא מצפה לתשובה – קודם כול נראה לי שהבנו את זה. נושא הסמכות של כיתת כוננות הוא הדבר הכי חשוב שיש. אנחנו מחלקים נשקים ארוכים, רובי סער, ואקדחים, לאנשים שמתנהלים במתאר אזרחי בלי שום סמכות. אף אחד לא יודע מה הסמכויות שלהם, לא הוציאו להם פקודה.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
טלי, בבקשה, די, די, אי-אפשר. את גם לא יודעת על מה את מדברת, כמו שראינו אתמול, וגם כל שנייה את קוטעת אותי. די, בחייאת.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
תחסוך ממני – – –
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
סבבה, אז תחסכי ממני את הקול שלך ואת ההערות שלך. את גם לא יודעת על מה את מדברת. תפסיקי עם החיילים – לא רק את עם החיילים – ותפסיקי להעיר לי. די.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
חברי הכנסת – –
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
זה לא מעניין – – –
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
– – חברי הכנסת, זה לא ויכוח.
<< קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >>
– – – הם היו אתמול בוועדה.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
לא להיכנס לוויכוח.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
נאור, כמו שאתה מבין, אני לא – – –
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נושא הסמכויות וגורמי המקצוע שיושבים פה – עזוב, לא נקבל את התשובה, נכון? הסמכויות של כיתת כוננות ולהבהיר לאנשים שהם לא יכולים כהוא זה לעצור אנשים; להעביר להם דף ופקודה מסודרת לגבי הסמכות של חייל שמגויס או מתנדב במשטרה, שאין להם סמכות. הם לא יודעים מה הסמכות שלהם, והם פועלים בחוסר סמכות בהמון המון מקרים. ושיהיה גם גוף שאפשר יהיה להתלונן דרכו, שאם מישהו עוצר עכשיו בן אדם ואומר לו: תביא לי תעודת זהות, אתה מעוכב – צריך להגיד לו: למה יש לך יכולת בכלל לעצור אותו, ומה הסמכות האזרחית שלך לעצור אותו. זה אלף-בית כשאתה מפעיל כוח, בטח ובטח כשאתה נותן לו רובה סער ואקדח. זה אלף-בית, ואנחנו לא מקבלים על זה מענה, לא מהיום. אף אחד לא אומר לא לחלק נשקים, אף אחד לא אומר שלא צריך להגביר את הביטחון האישי. כל הביטחון האישי לא שמור לצד אחד במערכת הפוליטית, אבל יש צורך לסדר את זה.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
לא, לא, אין פה ימין ושמאל, אני לא חושב שבכיתות כוננות יש ימין ושמאל, ואני חושב שהשאלות שלך הן שאלות נכונות. בוודאי שצריך להגדיר את הסמכות בהפעלת הכוח. אני לא בטוח שאין לזה מענה, מכיוון שאני לא מכיר את הסמכויות, אבל אני אעביר את זה – – –
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני חבר בוועדה. אני אומר לכם, גם יו"ר הוועדה, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, לא מקבל על זה תשובות, לכן שאלתי את השאילתה. אני אומר לכם, הוא לא מקבל. הוא פה? הוא לא פה. תשאלו אותו. אני לא רוצה סתם להביא לפה את השרים, אנחנו רק רוצים לקבל תשובות, זה אלף-בית.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אין ספק שהעיסוק בנושא הזה הוא חשוב, חשוב מאוד, והשאילתה במקומה.
יש שאלה נוספת, לחבר הכנסת מושיאשוילי, לפני שהשר ירד מהדוכן.
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
תודה, אדוני היושב בראש. מכובדי השר, האמת היא שאני מעט מאוכזב מזה שהשר לביטחון לאומי לא הגיע.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
בגלגול הבא אני אנסה להיות השר לביטחון לאומי.
<< דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>
ואני מקווה שבגלגול הבא תהיה תשובה עניינית, זה חשוב יותר מהגעת השר.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
בעזרת השם תהיה. כמו שאמרנו, הייתה פה איזושהי תקלה, ובשבוע הבא – – –
<< דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>
אני רק אחדד: אני יותר מאשמח לקבל תשובה עניינית במועד הזה, שבוע הבא; תשובה באמת עניינית. מדובר ברמה העקרונית, מדוע, בצעד שנראה אכזרי אפילו, השב"ס שלל חופשות מאסירים בתחילת הלחימה; בתקופה האחרונה הוא צמצם את זה. הרי מדובר באנשים שמשלמים את חובם לחברה, אנשים שמעדו. לא מדובר ברוצחים שפלים. מגיע להם לכל הפחות הדבר היסודי הזה, העיקרון היסודי הזה, לצאת לחופשות, ומעבר לזה, ביקורים אפילו – גם ביקורים בהתחלה שללו להם, ואישרו ביקורים רק בזום. יותר מזה, אנחנו מענישים גם את בני משפחתם, את האישה ואת הילדים, שצריכים אותם בימים האלה.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
זאת שאלה חשובה, ואני גם אדבר עם השר לביטחון לאומי. אני חושב שצריך פה מענה. השאלה במקום.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני אישרתי להעביר לשבוע הבא את השאילתה הזו, ואנחנו נשמע אותה בשבוע הבא עם מענה ועם פירוט.
<< דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >>
תודה, אדוני. תודה.
<< דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >>
תודה לך.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה לך, השר.
<< נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
אני מבין שכעת אנחנו יוצאים להפסקה – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. לאחר מכן נצא להפסקה לצורך החקיקה. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר. בהחלט קשה גם לשר המחליף לעמוד פה – הוא לא יכול, הוא פשוט לא יודע, והשאילתות מרוקנות.
אבקש להודיע על הוספת חברת הכנסת צגה מלקו כממלאת מקום קבועה בוועדת הבריאות מטעם סיעת הליכוד.
<< יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >>
תודה רבה, רבותיי.
אנחנו יוצאים להפסקה. לאחר ההפסקה תתחדש פעילות הכנסת, ואנחנו נודיע – רבע שעה לפני? חצי שעה לפני הכינוס של המליאה נודיע על כך מראש. תודה רבה לכולם.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:16 ונתחדשה בשעה 15:40.) << הפסקה >>
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אני מחדש את הישיבה.
הודעה למזכיר הכנסת.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<< הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023 << הצח >>
[מס' מ/1673; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 113; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת חוקה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אתה חבר ועדת חוקה?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
כן, אני חבר ועדת חוקה. איפה היושב-ראש? בדרך כלל הוא מדייק. עודד, אתה חבר ועדת חוקה? לא. נמתין לו, ליושב-ראש ועדת חוקה. השר פרוש, אולי תגיד שיר המעלות להצלחת העסקה?
<< קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >>
אתה היושב-ראש, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אתה השר. במקום מבוגרים – – –
<< קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >>
אתה יכול להזמין אותי להגיד תהילים.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
כן? בוא, אני מזמין אותך.
<< קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >>
אני לא חושב שזה מכובד.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – שאיחר – חבר הכנסת שמחה רוטמן, להציג את הצעת החוק.
<< דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >>
באתי ברגע שקראו לי.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023. זוהי הצעת חוק מטעם הממשלה שמטרתה לדחות תקופות ומועדים הקבועים באופן קשיח בחקיקה ראשית או משנית ולערוך התאמות נוספות בהסדרים שונים, כדי לאפשר את המשך התפקוד של הרשויות הציבוריות ושל הציבור הרחב באופן המותאם למציאות שנכפתה עלינו נוכח מצב החירום הנוכחי. בהתאם להחלטת הוועדה והכנסת פוצלו מההצעה סעיפים שעסקו בתחום התכנון והבנייה ובתחום אומנה לילדים, הועברו לוועדות הרלוונטיות, והכנסת כבר הצביעה בעדם ואישרה אותם.
אין ספק שמדובר בהצעת חוק חריגה, שכוללת שינויים משמעותיים מההסדרים הרגילים בתחומי משפט שונים ומגוונים, והכול על רקע הנסיבות הקיצוניות שאנו נמצאים בהן, ובכללן גיוס מילואים נרחב, אנשים רבים שפונו מבתיהם – מה שמקשה על קיום שגרת חיים רגילה במגזר הפרטי והציבורי כאחד.
ראשית, מוצע לדחות את המועד שבו נדרשות רשויות ציבוריות לתת החלטות מינהליות, ככל שמדובר בהחלטות שקבוע בחיקוק שחייבים לתת אותן עד ליום מסוים או תוך תקופה מסוימת. בשונה מההסדר שהוצע בתחילה בהצעת החוק – וכאן אני באמת רוצה להודות גם לחברי הוועדה, גם לייעוץ המשפטי לוועדה, שבזכות העבודה המאומצת והחזית האחידה שהוצגה מול עמדת הממשלה בנושא זה השתנתה הצעת החוק בצורה משמעותית ונערכה הבחנה בין החלטות עבר שכבר היו אמורות להינתן עד למועד חקיקת החוק לבין החלטות שיינתנו בעתיד.
לגבי מועדי עבר, מיום 7 באוקטובר 2023 ועד היום, 22 בנובמבר 2023, לרשויות תינתן דחייה גורפת של חודשיים על כל ההחלטות המינהליות שהיו צריכות להתקבל בתקופה הזאת, למעט רשימה של רשויות והחלטות שנמצאות בתוספת הראשונה לחוק. הדבר הזה מביא בצידו גם דחייה גורפת של חודשיים להחלטות שהגיע הזמן והמועד של האזרחים. לכן, מתוך תפיסה והבנה שאנחנו נמצאים בסוג של כלים שלובים, מה שקרה מ-7 באוקטובר ועד היום מקבל דחייה של חודשיים לטובת התארגנות כל המערכות. זה לגבי העבר.
לגבי החלטות שהרשות צריכה לקבל בעתיד, ממחר ועד 7 בינואר 2024, נקבע – וזו שוב עבודה של הוועדה – שלא תינתן דחייה גורפת אלא מודל opt-in: רק רשות מינהלית שתרצה לדחות את המועד למתן החלטות באותה תקופה תכניס באופן יזום, או תיכנס באופן יזום על ידי החלטת השר, לתוך התוספת השנייה, ואז יחולו עליה הארכות. יש כמובן כמה רשויות שמופיעות בתוספת השנייה שכבר הכנסנו בהליך החקיקה, אבל המספר בוודאי מצומצם בהרבה מההיקף האין-סופי שהיה במודל הראשוני של הצעת החוק. השר הרלוונטי יוכל לעשות כך בצו, תוך מסירת הודעה לוועדת החוקה ופרסום לציבור. כמובן שמצופה ממנו לעשות זאת רק לאחר איזון בין הקשיים המינהליים הנובעים מהמצב הביטחוני המיוחד, בשים לב לזכויות ולאינטרסים של הציבור שבו הדחייה עשויה לפגוע.
שנית, הצעת החוק דוחה את המועדים הקבועים בחיקוק לפנייה של אדם אל הרשויות. למשל, אם אדם נדרש להגיש השגה, למסור לרשות דיווח עד למועד מסוים, מתוך רצון להקל על האזרחים בימים מורכבים אלו, מוצע כלל אחיד שיחול עד ליום 7 בינואר 2024. זאת אומרת, גם על התקופה שמ-7 באוקטובר עד היום וגם על התקופה מהיום עד 7 בינואר, לאזרחים יש באופן גורף חודשיים של ארכה, למעט בנושאים מסוימים שנמצאים בתוספת השלישית לחוק, שהוחרגו באופן מיוחד מתחולת החוק.
את התקופה הקובעת ניתן להאריך בתקופות שיבואו בעתיד. ההארכה נעשית בצו של ראש הממשלה, באישור הממשלה והוועדה, ועדת החוקה, ורק בהתקיים נסיבות מיוחדות שיצדיקו זאת עקב המצב הביטחוני. מלבד התקופה שבה חל החוק, ניתן יהיה להאריך פעם נוספת או פעמים נוספות, אבל בסך הכול עד חודשיים נוספים, את הדחייה עצמה, זאת אומרת, שתהיה דחייה מקסימלית של ארבעה חודשים.
השילוב בין המורכבות של הצעת החוק לחשיבותה לכלל הציבור הוביל את הוועדה להוסיף בהצעה הסדר מובנה של חובת פרסום לציבור – שהרשות תפרסם באופן בהיר ונגיש ככל האפשר את עיקרי ההשלכות של החוק על הנושאים שהיא אחראית להם, כדי שהציבור ידע מה נדחה, מה לא נדחה, מה נמצא בתוספות וכיצד לכלכל את צעדיו אל מול הרשות.
תיקון שלישי עוסק בחוק חופש המידע. בנוגע לחוק חופש המידע הוחל הסדר מצומצם בהרבה. הוא רק חל על התקופה של החודש מ-7 באוקטובר ועד 6 בנובמבר, אפילו לא עד היום, והוא אומר שהתקופה הזאת לא באה במניין. כלומר, רשות שלא התייחסה לבקשת חופש מידע כי הממונה או צוותו יצא למילואים ולא היה לו זמן להיערך בחודש הראשון, אז החודש הזה לא בא במניין מבחינת המועדים הקבועים בחוק חופש המידע, אבל אין הארכות נוספות. זה לא משפיע מכאן ולהבא, ולכן ההסדר הזה לחוק חופש המידע ניתן בצורה מדודה ומתאימה ונתפר באופן פרטני.
התיקון הרביעי מציע להאריך בארבעה חודשים את תקופת הכהונה של בעלי תפקידים בשירות הציבורי ובגופים ציבוריים, ובהם – לדעתי את השירות הציבורי הורדנו, זה רק גופים ציבוריים או חברות ממשלתיות – דירקטורים, יושבי-ראש דירקטוריון שמונו לפי חוק החברות הממשלתיות, חברים בבתי דין מינהליים, חברי מועצה או הנהלה אחרת של תאגידים שהוקמו בחוק ועוד. ההצעה המקורית עסקה גם בבעלי תפקידים בשירות הציבורי, אבל לאחר בדיקה על איזו קבוצה זה חל – השירות הציבורי, שירות המדינה, במובן של שירות המדינה – החוק לא חל לגביהם כי אין צורך. מה שבהחלטות ממשלה יתקיים בהחלטות ממשלה, ואלו שבחיקוק – נבדק מול המשרדים הרלוונטיים ולא היה בכך צורך.
מדובר בארכה של ארבעה חודשים לכל הגופים שהוזכרו. התיקון נועד לצמצם את הפגיעה בניהול השוטף של אותם תאגידים וגופים ולאפשר לדחות את הצורך במינויים בעת הזו, מתוך תפיסה שבאה ואומרת: אל תמהרו למנות כאשר חלק גדול מהממונים האפשריים נמצאים כרגע במילואים או לא יכולים להשתתף בכל מקרה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
גם המועמדים.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
המועמדים האפשריים – דווקא כדי לשפר את שוויון ההזדמנויות עבור משרתי המילואים ואנשים שעקב מצב הלוחמה לא יכולים להתמודד.
הוספנו בוועדה הסדר גם לגבי דירקטורים מסוימים שממונים בידי הרשות המקומית לתאגידים עירוניים, לתאגידי מים וביוב. אבל בנוגע אליהם ההסדר הוא עד שלושה חודשים לאחר הבחירות המקומיות, גם כדי לא לייצר מציאות שרשות מקומית שכהונתה כבר פקעה בעצם ורק הוארכה באופן מלאכותי בגלל מצב החירום, תמנה לתקופות זמן ארוכות דירקטורים בתאגידים עירוניים.
תיקון חמישי עוסק בהארכת מועדים לתאגידים מסוגים שונים בסקטור הפרטי, חברות פרטיות. מוצע שהמועד האחרון האפשרי לכינוס אספה שנתית יידחה אוטומטית בארבעה חודשים. לגבי חברות ציבוריות, מוצע להן להחליט על דחיית המועד האחרון לכינוס אספה שנתית, מה שיוביל למעשה גם להארכת כהונת הדירקטורים. מוצע לאפשר הארכה של ארבעה חודשים לכהונת דירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים וגם להאריך בתקופה דומה הסדרים מיוחדים שאמורים לפקוע, כמו עסקאות עם בעלי עניין וכדומה. הסדרים דומים יוחלו בהתאמה על שותפויות מוגבלות וציבוריות.
באגודות השיתופיות – והנושא הזה זכה לתשומת לב ממוקדת מהוועדה, כי בין האגודות השיתופיות יש גם אגודות שיתופיות שנפגעו בצורה אנושה במתקפה המחרידה של 7 באוקטובר – מוקד מרכזי הוא הבחירות לוועד האגודה ולרשויות אחרות שלה. גם פה שינתה הוועדה את ההסדר שהוצע, שקבע דחייה גורפת, והפך להסדר שבו נדחות הבחירות לרשויות האגודה בארבעה חודשים, אולם הוועד או הרשות הרלוונטית יכולים, לפי בחירתם, לחרוג מהכלל הזה ולבקש בכל זאת לקיים את הבחירות; לא לבקש אלא לקבוע לגבי קיום הבחירות. רשם האגודות השיתופיות יוכל להתערב בנושא זה רק אם הוא השתכנע שאי-דחייה או הוויתור על תקופת הדחייה פוגע בסדרי הבחירות פגיעה של ממש או בזכות לבחור ולהיבחר לאגודות. אנחנו נתנו את הגמישות הזאת גם כדי שרשויות ואגודות שיתופיות אחרות – למשל, יש משרתי מילואים רבים לא יכולים להתמודד בבחירות; הבאנו את הדוגמה של יישובים מפונים, חברים שנפגעו במלחמה, פצועים וחטופים וכדומה.
תיקון שישי שמוצע בהצעת החוק קבע הסדר ייחודי של סדרי דין בבתי דין מינהליים אשר מאריך באופן גורף את המועדים להגשת עררים, תקופות או מועדים אחרים שקבע בית הדין, כך שכל מועד שנקבע עד ליום 7 בינואר 2023 יקבל דחייה של חודשיים אלא אם כן יקבע בית הדין אחרת. כל הדיונים שנקבעו לתקופה שממחר עד 7 בינואר 2023 יידחו. בכל מקרה, לבית הדין הרלוונטי יש תמיד סמכות לקבוע אחרת במקרה פרטני.
תיקון שביעי מאפשר הקלה בדרישות מינימום של מספר חברי הרכב לשם קבלת החלטות דחופות וחיוניות בחברות ממשלתיות ובתאגידים סטטוטוריים, מה שמכונה "דרישת קוורום"; מאחר שלנוכח המצב יש לנו בעיות במינוי של בעלי תפקידים – לאפשר להם לקבל החלטות חיוניות גם בהיעדר קוורום. כדי לוודא שלא נעשה שימוש לרעה בדברים האלה, נוספה בעבודת הוועדה חובת שקיפות. כל החלטה שתתקבל מכוח סעיף זה בחברות ממשלתיות תדווח לרשות החברות הממשלתיות ותתפרסם באתר של הרשות ושל החברה. כאשר מדובר על תאגידים סטטוטוריים, תימסר הודעה לשר הממונה, תפורסם באתר של המשרד הרלוונטי ויימסר דיווח לוועדת החוקה.
להצעה לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני לא יודע כמה ינצלו את זכויות הדיבור שלהם, אבל ככל שינצלו את זכויות הדיבור, בכל מקרה, כדי לחסוך את ההגעה אחר כך ולסכם, אני אגיד כבר עכשיו תודה רבה ממש על העבודה המסורה מאוד של כל חברי הוועדה, שגילו מעורבות גם כאשר הדיונים התקיימו רק בנוכחותי, היו מעורבים וצפו ועדכנו והגיעו להשגיח על סוגיות ספציפיות.
<< קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >>
גם לא חברי ועדה שהגיעו.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
וגם לא חברי ועדה שהגיעו והשגיחו על נושאים חשובים, נכון. ובכלל – לכל חברי הכנסת שהבינו את החשיבות שבהצעת החוק הזאת ואת החשיבות שבהעברתה בהסכמה וסייעו ככל הניתן גם באמצעים הפרוצדורליים וגם בהערות ובשינויים שהוכנסו.
זה לא היה פשוט, זה נטל, עומס גדול מאוד גם – בעיקר אפילו – על הצוות המשפטי של הוועדה, שנאלץ לעשות זאת בלוחות זמנים מאוד קצרים. גור נמצא – – –
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >>
לכל הצוות – אני יודע שעבד על חלקים שונים של ההצעה המאוד-מאוד מורכבת וגדולה הזאת. תודה רבה לכולם, ואני מבקש את אישורכם.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
באמת יישר כוח ליושב-ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן. כפי שנאמר, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של סיעות העבודה וחד"ש-תע"ל. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
<< דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, אין ספק שהמשפחות מחכות בקוצר רוח לשובם של היקירים שלהן. במשך התקופה הזאת נפגשנו עם המשפחות. כבר בהתחלה אמרנו – זה גם מה שאמרה סיעתי – שילדים, מקומם בבית עם המשפחה, וצריך ללכת על מה שמוצע כהסכם חילופין.
בהתחלה הדברים לא נפלו על אוזן קשבת, ועכשיו זה מתקיים. עדיף מאוחר מאשר בכלל לא. אני נדהם מאנשים שמצביעים ומדברים נגד ההסכם הזה ונגד ההחלטה שהועברה בממשלה. אחד מהשרים אמר: צריך להשאיר את הילדים כדי לזכות באהדה בין-לאומית. זה נורא. חברת הכנסת לימור סון הר מלך ומפלגתה מתנגדות לשחרור ילדים יהודים שנמצאים בידי החמאס בעזה, אבל היא תומכת בשחרור של עמירם בן אוליאל, ששרף ילדים. בלתי נתפס, אבל חשוב שהדבר הזה קורה.
דעתנו, שלא התקבלה עד כה, היא שדי למלחמה, די לסבל, די להרג. דעתנו על הזוועות שהיו ב-7 באוקטובר כבר הייתה ברורה, והיא הוקעה מוחלטת. אני כאן גם כדי לדבר על העובדה שכל אדם שנהרג – אם הוא ילד, אישה, עיתונאי; עשרות עיתונאים נהרגו, וגם צלם ynet נרצח כאן בארץ – זה נורא, ולכן צריך לעשות הכול כדי לשים לזה קץ. 5,000 ילדים זה 5,000 יותר מדי. 40 ילדים חטופים זה 40 יותר מדי. גם ילדים שנהרגו, נרצחו, יחד עם נשים וגברים.
באווירה הזאת קל לאנשים להתלהם. למשל, שמעתי לפני יומיים את שר הספורט מדבר על הצורך לשלול אזרחות מהשחקן עטאא ג'אבר, ששיחק במשחק פיפ"א בין-לאומי רשמי, שבו פיפ"א הודיעה שתהיה דקת דומייה לזכר אלפי ילדים שנהרגו. אני חושב שחלק מפה גם מוכנים להביע צער או עצב על אלפי ילדים שנהרגים. יש כאלה שלא. אבל לדרוש לשלול אזרחות על דבר כזה כאשר לא דרשו לשלול אזרחות מעמירם בן אוליאל, ששרף ילדים פלסטינים, או מיגאל עמיר, שרצח ראש ממשלה – אלה דברים שצריך לשים בפרופורציות, אדוני היושב-ראש. גם המעצר של מאיר ברוכין, שהשתחרר בסוף למרות שהשחירו את פניו ועשו לו שיימינג. בתקופות כאלה, במלחמות, יש תמיד מקרתיזם ששוטף את כולם, ובסוף נרפאים ממנו אט-אט, אבל לא תמיד נרפאים, כי זאת מחלה מידבקת.
אני מקווה שרבים יצטרפו לתביעה שלנו באמירה "די למלחמה", כי היא אמירה נכונה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה. הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד סעיפים 1–25 – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–25 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
חמישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
כעת נעבור, חברי הכנסת, להצבעה בקריאה שלישית על הארכת תקופות מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד החוק – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023, נתקבל.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בעד – שישה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023, נתקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ד בכסלו התשפ"ד, 27 בנובמבר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:02. << סיום >>