דברי הכנסת

דברי הכנסת ח / מושב שני / ישיבה קכ"א / כ'–כ"ג בכסלו התשפ"ד / 3–6 בדצמבר 2023 / 8 חוברת ח' ישיבה קכ"א הישיבה המאה-ועשרים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום ראשון, כ' בכסלו התשפ"ד (3 בדצמבר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023 4 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 4 מאיר כהן (יש עתיד): 22 דבי ביטון (יש עתיד): 29 עידן רול (יש עתיד): 30 מיקי לוי (יש עתיד): 30 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 32 מירב כהן (יש עתיד): 33 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 35 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 36 אלעזר שטרן (יש עתיד): 39 מירב בן ארי (יש עתיד): 41 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 43 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 47 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 48 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 54 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 55 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 58 סימון דוידסון (יש עתיד): 60 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 62 רון כץ (יש עתיד): 63 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 64 נעמה לזימי (העבודה): 66 יאיר לפיד (יש עתיד): 68 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 70 ירון לוי (יש עתיד): 71 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 74 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 76 עודד פורר (ישראל ביתנו): 77 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 79 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 83 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 84 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 85 נאור שירי (יש עתיד): 87 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 88 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 89 אבי מעוז (נעם): 93 שרון ניר (ישראל ביתנו): 95 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 96 שלי טל מירון (יש עתיד): 98 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 100 גלעד קריב (העבודה): 106 אפרת רייטן מרום (העבודה): 108 יסמין פרידמן (יש עתיד): 109 יוסף טייב (ש"ס): 112 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 118 מרב מיכאלי (העבודה): 123 משה טור פז (יש עתיד): 127 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 128 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 132 אוהד טל (הציונות הדתית): 135 צגה מלקו (הליכוד): 137 טלי גוטליב (הליכוד): 140 עמית הלוי (הליכוד): 142 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 145 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום ראשון כ' בכסלו התשפ"ד, 3 בדצמבר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023. תודה. << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1684).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, על סדר-היום – הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח הדברים אני מבקש לבשר – ואני סמוך ובטוח שכולכם תתמכו – שאחרי דיון ארוך ומעמיק שהתקיים היום במשרד האוצר, קיבלתי החלטה להאריך את מתווה הפיצויים הכללי לכל העסקים במשק גם למהלך חודש דצמבר. כידוע, ועדת הכספים והכנסת אישרו את המתווה לחודשים אוקטובר-נובמבר. שר האוצר רשאי, בצו, באישורה של ועדת הכספים, להאריך לדצמבר. אנחנו מקבלים את ההחלטה היום, בתחילת החודש, ואני לא אכחד שהיו שיקולים וסברות לכאן ולכאן. אבל כפי שאמרתי, ממש מהשבוע הראשון של המלחמה, אחרי שקו הביצורים הראשון, הפשוט, של הקיום, של הביטחון, נפרץ, אנחנו בונים את קו הביצורים השני, הכלכלי, זה שבונה מחדש את האמון של אזרחי מדינת ישראל במדינה. יש מדינה, היא כאן בשעת צרה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין ספק שהכספים הקואליציוניים הולכים לזה, מבחינת האמון, כן. אם אתה במגזר המתאים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אפשר לסמוך עליה. כפי שאמרתי, יש ערך גדול לוודאות ויציבות. אנחנו אומרים לבעלי העסקים, מצד אחד: בואו נחזור כמה שיותר לשגרה. אנחנו אומרים להורים – הכול כפוף להנחיות פיקוד העורף: תשלחו את הילדים לבתי הספר; בעלי העסקים – תפתחו את העסקים; הורים – לכו לעבודה, לכו לקניות, שבו במסעדות, לחזור כמה שרק אפשר לשגרה בתקופת המלחמה. זה נכון לחוסן הלאומי והחברתי של כולנו. זה חלק מתמונת הניצחון שלנו. אני חושב שבעניין הזה אין מחלוקת. ולמרות זאת, כן, אנחנו אומרים בתחילת החודש לכלל בעלי העסקים במדינת ישראל: יש לכם רשת ביטחון גם בחודש דצמבר. כשר האוצר אביא את הצו הזה, בעזרת השם, ממש בהקדם לוועדת הכספים. אני סמוך ובטוח שהצו יאושר פה אחד, קואליציה-אופוזיציה. ומכאן להצעת החוק שעומדת על שולחננו. אני מקדים ואומר: זו הצעה שמתקנת את המסגרות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, קצת יותר שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש לנו, כידוע, שני כללי מסגרת: האחד – הגירעון; השני – כלל ההוצאה. החוק שבפניכם מעדכן ראשית את יעד הגירעון, מגירעון של 2.25%, שבמקור היה מתוכנן לשנת 2023, ל-3.75%. תכף אני אדבר רגע על ההשלכות של הדבר הזה, אבל אנחנו מגדילים את הגירעון הצפוי השנה ל-3.75%, ואנחנו מתקנים גם את כלל ההוצאה בשני מרכיבים: 17 מיליארד שקלים תוספת לתקציב הביטחון – הדבר הזה שווה גם 3.75% מסך התקציב; ו-8.8 מיליארד שקלים להוצאות המלחמה האזרחיות. זה כמובן מצטרף לעוד 4.5 מיליארד שקלים בערך של התייעלות – 4 מיליארד בתוך התקציב, חצי מיליארד הוצאה מותנית הכנסה, בעזרת השם, מקק"ל. סך כל אותה קופסה, מה שאנחנו רגילים לכנות, הגדלת התקציב – 30.5 מיליארד שקלים, מתוכם 13.5 להוצאות האזרחיות. מה יש בדבר הזה? אני מקווה שמחר יונח חוק התקציב על שולחן הכנסת, וביום רביעי נצביע עליו בקריאה הראשונה. אבל כבר שנבין, לשם מה אנחנו מגדילים את המסגרת של התקציב? אז אמרנו, 17 מיליארד שקל הוצאות הביטחון, לצבא באופן ישיר – חימושים, ימי מילואים. פשוט. מה יש בהוצאות האזרחיות? אז יש 3.5 מיליארד שקלים בערך למימון הפינוי לבתי המלון והחלופה שיצרנו; יש בערך 2 מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי – מימי מילואים ועד הקמת מאות רבות של כיתות כוננות, ציוד, חימוש; עוד פעם, אני לא נותן עכשיו מספרים מדויקים, זה יונח פה על השולחן, בעזרת השם, מחר. יש כמיליארד שקלים תוספת מיידית, מזומן, למערכת הבריאות, עוד לפני ההתחשבנות עם קופות חולים, עוד לפני ההתחשבנות עם בתי החולים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, סליחה שאני שואל, כי אני מבין שהיה על זה דיון בוועדת הכנסת. זה בטוח יונח מחר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בעזרת השם. השאיפה היא להניח את זה מחר. עוד פעם, "בטוח" – אתה יודע, בעולם הזה שום דבר לא בטוח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כי זה חשוב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> השאיפה שלנו להניח את זה מחר על שולחן הכנסת כדי להצביע על זה בקריאה ראשונה ביום רביעי. אנחנו חייבים את זה כמה שיותר מהר, וזה תכף מה שאני אנסה להסביר. מיליארד שקלים למשרד הבריאות; כמיליארד למשרד הרווחה; 700 מיליון למשרד החינוך, עוד לפני הקמת בתי הספר העורפיים הזמניים במסגרת החזרה לשגרה של יישובי העוטף. זה מתוקצב במינהלת תקומה, שמתוקצבת בכמיליארד שקלים. באמת, המון המון כסף לאזרחים. עכשיו אני רוצה לומר על זה מילה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מיליארד שקלים – – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> ל-2023? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הכול ל-2023. כל מה שאנחנו דנים. חוק המסגרות הנוכחי, כפי שאמרתי, התיקון של הגירעון ושל כלל ההוצאה, וחוק התקציב שיובא לכאן בהמשך השבוע – הכול ל-2023. תוספת של כ-30.5 מיליארד שקלים – 17 ו-13.5. 30.5 הוצאות נוספות בגין המלחמה, בשלושה חודשים בערך, מ-7 באוקטובר ועד סוף דצמבר. למה זה נכון? וזה לא היה מובן מאליו. היו הרבה מאוד אנשים שלא רצו שנעמוד כאן בכנסת ונבצע את החקיקה הזאת. אגב, לראשונה מאז קום המדינה פותחים תקציב באמצע שנת תקציב לא רק כאיזושהי קופסת ביטחון לצבא. אני עמדתי בתחילת המלחמה בדילמה, והתייעצתי, אתם יודעים, עם שרי אוצר קודמים ועם בכירים לשעבר ועם כלכלנים בהווה, איזו מדיניות כלכלית נכון ליישם כרגע במלחמה. קיבלתי החלטה על מדיניות כלכלית מרחיבה, ואני מודה, לא כולם אוהבים אותה. אני מזכיר לכם שבלבנון השנייה לא קיבלו החלטה כזאת, ועשרות אלפי ישראלים תושבי הצפון היו באוהלים של גאידמק על חוף הים כי המדינה החליטה שהיא לא מממנת להם פינוי, מקסימום שולחת אותם לישון במתנ"סים, בכיתות לימוד, באולמות ספורט על מזרנים, ולהתקלח במקלחות של תיכוניסטים באולמות ספורט. וגם פה היו כאלה שרצו שזה מה שנעשה. והיו כאלה שאמרו: מערכת הבריאות תסתדר ומערכת הרווחה תסתדר, הכול יהיה בסדר. והרשויות המקומיות – איפה שכחתי – כמעט מיליארד שקל לרשויות המקומיות – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי, מי אמרו את זה? שנדע. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אלה שפונו, אלה שקולטות, על ההוצאות המיוחדות שלהן. ומענקים שנתנו למפונים ולניצולים בשבוע השני, וקיבלנו החלטה בשבוע שעבר לתת להם עוד סבב כזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תגיד לנו מי אמרו את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> המון, המון. אין לך מושג עד כמה, נעמה. אין לך מושג עד כמה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מי, מי? תגיד לנו. תגיד לנו מי אמרו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כמה אנשים אמרו: עזבו, אל תפתחו את התקציב, נסתדר בפנים. קצת קואליציוני, קצת זה – ואז אין לך כסף לכלום. ועל כל דבר מוציאים את הנשמה עם כפית כי צריך לשמור על הקופה. עכשיו, תראו, אני לא מזלזל בזה. אני לא מזלזל בזה. צריך לשמור על הקופה, אין ארוחות חינם. כל מה שניקח היום נשלם מחר. ולצד המדיניות המרחיבה יש צורך גם כן לשמור על אחריות ועל ריסון, ולדעת לא להיות פופוליסטיים ולשים את המגבלות. לשים את המגבלות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז למה יש כספים קואליציוניים? אז למה יש כספים קואליציוניים? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עזוב את הקמפיין השקרי הפופוליסטי הזה, הוא גם לא עומד פה על הפרק. הוא לא רלוונטי בכלל לחוק הזה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא לא רלוונטי לחוק הזה. זה לא חוק התקציב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין כספים קואליציוניים? אתה עושה פוליטיקה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תפסיקו עם הפופוליזם המקושקש הזה. כן, יש בתקציב הזה המון דברים טובים. ואני אומר לכם, אתם יודעים מה? אני אגיד לכם חד-משמעית: מי שמצביע עכשיו נגד, מצביע נגד תקציב למלונות של המפונים ונגד חלף הפינוי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה פוליטיקה. בזמן המלחמה אתה עושה פוליטיקה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מי שמצביע נגד, מצביע נגד תקציבי הרווחה והבריאות והחינוך והבל"מ, נגד הטיפול במפונים, בגלל פופוליזם זול של כמה עשרות מיליוני שקלים שאתם אוהבים או לא אוהבים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת להב הרצנו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואתם נתתם פי אלף. פי אלף. נתתם פי כמה וכמה בממשלה הקודמת, שאתם הקמתם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל נתתם את זה למנסור עבאס, לרע"מ, כן. זה לא יאומן כי יסופר. תשמעו, עם ישראל, תשמעו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא יודע אם שמעת, אבל קריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עם ישראל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היושב-ראש, תשמע. תשמע, היושב-ראש, אתה חייב לשמוע את הסיפור הזה. אתמול מנסור עבאס נתן איזה רעיון – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אה, גם זה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שקורא לערבים להתפרק מנשקם. ואז, זה לא יאומן כי יסופר, חזר בו. הפרטנר שלכם בממשלה הקודמת, שנשענה על תומכי טרור אנטי-ציוניים, אתמול חוזר בו מקריאה לפרק את הנשק, שמשמעותה שאת הנשק לא צריך לפרק – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ולו נתתם מיליארדים על גבי מיליארדים. זה היה בסדר לתת קואליציוניים. זה היה בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הצביעות – תקשיבו, זה חבל, זה חבל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ממשלה של מחדל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כי לעם מחוץ לבית הזה, שעוד רגע יטבע מהצביעות שנוזלת לכם מהאוזניים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בשעת מלחמה אתה עושה פוליטיקה? תתבייש לך. תתבייש לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, אני קראתי לך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – מחוץ לבית הזה יש אחדות אדירה, יש לכידות אדירה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז אל תעצרו אותה. אל תעצרו אותה עכשיו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז תפסיקו לעשות פוליטיקה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנשים נלחמים אחד עם השני, דתיים וחילונים, וימנים ושמאלנים, ובני הכפר ובני הקיבוץ והמושב והעיר, ונלחמים יחד חרדים ודתיים וחילונים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז תעבירו קצת כסף – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והעורף כולו מחזיק ידיים ועובד יחד בלכידות מטורפת, ורק אתם – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רק אתה לא. רק אתה לא. רק אתה לא. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> שקרן – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – קטנים, קטנים, עושים פוליטיקה, והצביעות נוזלת לכם מהאוזניים. ואז תגידו: איך אתם עושים פוליטיקה – אתם עושים את האבא של האימא של הפוליטיקה. יש פה תקציב מצוין – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין ממשלה. אין ממשלה – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שמקפל מדיניות כלכלית אחראית, מקצועית, לאומית, שעליה קיבלתי החלטה, כמו שאמרתי, מדיניות מרחיבה שמגדילה את התקציב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואתם, כמו אנשים קטנים, מסכסכים בין החרדים לחילונים. אתם תקועים עוד ב-6 באוקטובר, תקועים ב-6 באוקטובר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה אתה, היחיד – – – יש לך עוד הרבה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. שקרן אחד. תתבייש לך. אתה עושה פוליטיקה בזמן מלחמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בפלגנות, בהסתה, בשנאה – שם אתם תקועים. שם אתם תקועים. ואני אופטימי, אני אופטימי, כי עם ישראל בז לכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש להסית, שקרן. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, קראתי לך קריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה בושה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עם ישראל רוצה את האחדות, רוצה את הלכידות, רוצה את האהבה בינינו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – הקואליציה שלך – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני מבקש ממך, את על סף קריאה שלישית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – רוצה שנדאג לכל הצרכים של כל המגזרים ושל כל שכבות האוכלוסייה. זה מה שעם ישראל רוצה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז תיתן לו את זה, תיתן לו את זה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז תיתן לעם ישראל, אל תיתן למי שנוח לך. תכניסו פסיכולוגים ופסיכיאטרים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והוא מתקומם בכל נימי נפשו מהקמפיין השקרי והציני, והמסית, באמת, הנמוך, הרדוד הזה שאתם מובילים. אני חוזר ואומר, אני גאה במדיניות הכלכלית שאני מוביל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בזה אתה גאה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני גאה בזה שאני דואג למפונים ולניצולים ולחבל התקומה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> צא מהסרט שאתה חי בו. אתה משקר. אתה משקר – – – בושה וחרפה. לעשות פוליטיקה בזמן המלחמה זאת בושה. זאת בושה לעשות פוליטיקה בזמן מלחמה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והיה אצלי דיון ארוך עם כל המשתתפים על איך חוזרים כמה שיותר מהר לשגרה. אני גאה על התוספות לבריאות, ולחינוך, ולרווחה, ולמשרד הבל"מ – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בוא תראה מה קורה במלונות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ולתרבות ולספורט, שנתנו להם מתווה. ואני גאה על מיליארדים על גבי מיליארדים סיוע לכל העסקים במשק. אני גאה על ההחלטה שלי עכשיו להאריך את זה גם לחודש דצמבר. אני גאה על החוק הזה. ואני בעיקר עצוב בשבילכם, שבשביל כמה גרושים שאתם אוהבים יותר, אוהבים פחות, כי זה הולך לחרדים, אז אתם לא מתביישים להצביע נגד התקציב הטוב הזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה שקרן. אתה משקר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ומבחינתכם שהמפונים ישנו על מזרנים ושהניצולים יהיו אצל קרובי המשפחה שלהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם תצביעו נגד התקציב האחראי והטוב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> המפונים אומרים עליך דברים קשים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית, נא לצאת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והינה, בליאק, אתה הרגע, בבוקר, שיקרת בציוץ שלך, כי אופק חדש זה 34 מיליון ולא 177, וזה כבר תוקן בגוף ההחלטה, רק אתה לא מעודכן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא פגשת מפונה אחד. אתה עושה פוליטיקה על הגב של המפונים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> באמת, איך אתם לא נבוכים מעצמכם, איך אתם לא נבוכים מעצמכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. בושה וחרפה. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תקציב כל כך גדול, כל כך טוב, כל כך אחראי, כל כך לאומי, כל כך נותן רשת ביטחון לכל החלקים של החברה הישראלית – אלה שבחזית, אלה שבעורף. לא דיברנו על המענקים למשרתי המילואים ולבני המשפחות שלהם. אנחנו עובדים עכשיו על עוד חבילה גדולה, תקציב כל כך טוב, ואתם לא מסוגלים להתגבר על קצת שנאת חרדים צינית, על כמה מיליונים – אתם לא אוהבים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? למה אתה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וכמו שאמרתי, אתם הרי נתתם פי כמה וכמה לתומכי הטרור, שמזדהים עכשיו עם מה שקורה עם חמאס בעזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר מוחלט, כי זה אותו תקציב. לקחת את התקציב של השנה שעברה. שקרן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים? אני גאה בתקציב הזה, הוא יעבור כאן ברוב גדול. אתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, והציבור הישראלי יראה אתכם מצביעים נגד – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שקרן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – נגד תקציב טוב, מרחיב, אחראי, שבונה את חומת הביצורים הכלכלית שאזרחי ישראל כל כך צריכים אותה בצפון, בדרום, בכל מקום. חבריי, אנחנו עושים את הדבר הנכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שקרן. בלי בושה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא הביא עלינו את האסון הכי גדול בתולדות המדינה, הדבר הזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תצביעו בעד. זה יעבור, אנחנו ניתן מענה אחראי לכל צורכי המשק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לשר האוצר. חברי הכנסת, נעבור לדיון האישי, וראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אוי, לאן הבאתם אותנו, לאן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה שקרים? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תתבייש לך, סמוטריץ'. אתה עומד כאן בהנהונים ובנפנופי ידיים. מה, אתה עושה טובה למפונים, תגיד לי? אתה עושה טובה למשפחות של הנרצחים? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לפחות לא – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתבייש לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חצוף. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתבייש לך. אתה עושה טובה למישהו, אחרי שהפקרתם אותם להירצח? אחרי שכבשו את כל הדרום בגללכם? אתה עומד פה, מחוצף שכמוך. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אנחנו הפקרנו? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה, אתה, אתה. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – בינינו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תתבייש לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה. תברח. בושה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עומד פה, באיזו זכות? אתה עושה להם טובות? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתבייש לך. תתבייש. לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתבייש לך. מעולם לא הרמתי את קולי עד ששמעתי אותך. אתה ממשיך לשסות ולפלג. הבן שלי והבן שלך והבן שלו והבת שלה נלחמים עכשיו, ואתה עומד פה ומשסה? תתבייש לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבן שלו. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. תפסיקי, תורידי את זה. תתביישו לכם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה תתבייש – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה העם רוצה אתכם? תתביישו לכם. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה מתבלבל בין אויב לבין אוהב. תתבייש לך. פשוט תתבייש. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נראה אתכם ישנים – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עומד שם ראש הממשלה אתמול – וכל העם שותק – ומשסה וממשיך עם הנרטיב הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולוקח, מקריב את האנשים הטובים של זק"א בכדי להפוך אותם לצד בוויכוח. איזה ויכוח יש לנו עם זק"א? איזה ויכוח יש לי עם החרדים? איזה ויכוח? יושבים מיטב החברים שלי, ועולה שר האוצר וממשיך את המנהיגות של ראש הממשלה הכושל. למה? למה? אתם לא שואלים את עצמכם למה? למה צריך את זה היום, למה? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סולומון, תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה צריך את זה? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סולומון, אני שמעתי אותו ולא הפרעתי לו. תשמע אותי ואל תפריע לי. אז מותר לנו להתווכח ולהגיד לכם שבמלחמה לא נותנים כספים קואליציוניים. מישהו יוצא נגד מורות חרדיות שצריכות לקבל על פי דין את מה שמגיע להן? לא. אבל תגידו לי אתם, אני אקרא לכם, תגידו לי, תגידו לי עכשיו, 177 מיליוני שקלים עבור הגדלה לכל המורים, גם אלה שלא באופק, למה עכשיו? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה כסף קטן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שימו לב, מיליארד שקל תמיכה במוסדות תורניים. אתם – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כי הבטיחו להם, הם כבר עבדו. הם כבר עבדו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי. אל תפריעי לי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אני עונה לך. אתה שואל אותי, אני עונה לך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם, אחיי מש"ס, יכולתם לדחות את זה בעוד כמה חודשים ולהגיד: עכשיו מלחמה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> הם כבר התחילו ללמוד, התחילו לעבוד. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> יש אנשים מאחורי זה. יש אנשים שעובדים. אני לא מבינה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו מלחמה, בשביל מה? 55 מיליון שקל לקידום מיזמים בתחום המורשת, למה עכשיו? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הם התחילו ללמוד. המילואימניקים לא יכולים ללמוד. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> זה לא פוגע בהם. זה לא פוגע. גם להם מגיע. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 39 מיליון שקל למשרד ירושלים, למה עכשיו? מלחמה. 75 מיליון שקלים לרשות לפיתוח כלכלי של המגזר החרדי, למה עכשיו? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> בדקת כמה הכסף של הבימה? אז מה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אם זה נכון, אבל למה עכשיו? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מה זה "נכון"? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 30 מיליון שקל עבור תוכנית לעידוד העלייה, למה עכשיו? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> איפה זה פוגע במלחמה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> 255 מיליון שקלים עבור התעצמות – ביהודה ושומרון. זה צריך להיות בכספים קואליציוניים? << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מגיע לכם? זה לא בכספים קואליציוניים. אתם צריכים להילחם שזה לא יהיה בכספים קואליציוניים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> והבימה והקאמרי – הורדת? הספורט – הורדת? מה הקשר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן, לסיום. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל עולים זה לא קשור. עולים זה לא קשור. זה בבסיס התקציב צריך להיות. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> סתם פופוליסט. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מאוד מבקש מכם, אל תגידו לי מה מתאים ומה לא מתאים, תשמעו את האמת, כי אני יודע שבתוך-תוככם גם חבריי מהליכוד נגד. הם אומרים: למה עכשיו כספים קואליציוניים? ותחשבו על זה כשאתם מצביעים. ואתה, בני גנץ, טול קורה מבין עיניך, טול קורה מבין עיניך. תודה רבה, וסליחה אם נשמעתי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפעמים דווקא הדבר שאנחנו לא יכולים לשנות הוא הדבר שמשנה אותנו. היום, 3 בדצמבר, אנו מציינים את היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות. ביום זה אני מתבוננת בגאווה על ההתקדמות שעברה החברה הישראלית בנושא, אך יש עוד הרבה עבודה לפנינו. זכויותיהם של אנשים עם צרכים מיוחדים אינן רק סיוע פיזי או רגשי, אלא יש לשים דגש על כבוד, שוויון זכויות, הכלה וקבלת האחר. המיוחדים שלנו – כמו שאני אוהבת לפנות אליהם – הינם אנשים עם יכולות ותובנות יוצאות דופן. יש לנו המון מה ללמוד מהם. מרביתם משתלבים במסגרות חינוך רגילות, עובדים ואף מתגייסים בהתנדבות במסגרת "שווים במדים". עם זאת, לצערי, היום הזה בישראל הוא לא יום חג. הממשלה בישראל רק אומרת, ובטח תגיד גם ביום הזה, עד כמה חשוב לתמוך בבעלי הצרכים המיוחדים. אבל קיים פער עצום בין ההצהרות של הממשלה לבין הצרכים של האנשים היקרים, שאני מבקשת לשמש להם פה. סדרי העדיפות של הממשלה הזאת מופרכים כמעט בכל פרמטר. אדוני ראש הממשלה ואדוני שר האוצר, אם הייתם מגלים מעט חמלה, רק מעט, הייתם מעבירים אותה לטובת חסרי הישע; אנשים הזקוקים לסיוע יום-יומי רצוף, שידם אינה משגת. אדוני היושב-ראש, מעל במת הכנסת, בציון יום זה, אסור לנו לשכוח שב-7 באוקטובר המרצחים המתועבים לא חסו על רות פרץ ז"ל, בת 16 עם ניוון שרירים ומוגבלות שכלית, שנרצחה במסיבה בנובה יחד עם אביה אריק ז"ל, שרק רצה לחגוג שלום לצידה; ולא על נויה דן בת ה-13, על הרצף האוטיסטי, שרק באה לחגוג ערב שמחת תורה לצידה של סבתא כרמלה, זיכרונה לברכה, שאהבה כל כך. שתיהן נרצחו על ידי המרצחים המפלצות. השם ייקום דמן. אנחנו לא שוכחים ולא סולחים. אני פונה מפה לקהילה הבין-לאומית ביום הזה. אנו מחויבים לא לשכוח את אלה שיש להם הכי הרבה צורך בעזרה, בתמיכה, ברגעים קשים אלו. עכשיו תורכם לעמוד איתם בצד הנכון של ההיסטוריה ולצד זכויות של אנשים עם צרכים מיוחדים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת עידן רול. בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה שנדבר על יובל קסטלמן, זיכרונו לברכה, גיבור ישראל אמיתי. אני חושב שיש שני דברים שהבית הזה צריך להסכים עליהם: הראשון הוא שמדובר במוות טרגי. השני הוא שתקרית כזאת חייבת להיחקר. צריך שצה"ל והמשטרה ירדו לשורש העניין ויעשו את כל הבדיקות הנדרשות. המשפחה של יובל צריכה לדעת שהדבר הזה קורה. כל דבר מעבר לזה, מבחינתי – הבית הזה נותן יד למחול שדים שמתרחש כרגע ברשתות. מי שקם וצועק או מצייץ "רצח" – נוקט עמדה; מי שלא מצייץ "רצח" – נוקט עמדה; מי שאומר "הריגה" – נוקט עמדה. אנחנו לא שופטים, אנחנו לא מוסמכים לבדוק את זה. באים אליי בטענות ואני אומר: אני, כנבחר ציבור – המחויבות שלי היא לוודא שתקרית כזאת נבדקת, ונבדקת באופן יסודי. אנחנו לא רוצים להיות במקום – אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שבה תקריות כאלה קורות, שהוראות הפתיחה באש לא ברורות, לא נאכפות. אבל הבית הזה, אסור לו לתת יד – אני זאת מבקש מכם, באמת מכל סיעות הבית – לפוליטיזציה של המקרה הזה. מה שקורה ביומיים האחרונים זה פשוט עוול נוראי. יש פה טרגדיה. יש פה משפחה בשעתה הקשה מכול, וזה מה שאנחנו צריכים להתמקד בו – איך אנחנו יורדים לשורש העניין, איך אנחנו דואגים שהרשויות האחראיות יבדקו. כל דבר מעבר לזה מתדלק משהו והופך אותו למקרה פוליטי; מתדלק רשתות, שהן גם ככה בטרפת על כל דבר, ועם שנמצא במקום נפיץ, כואב, מתאבל ודרוך. התפקיד שלנו זה להרגיע את הרוחות, והתפקיד שלנו זה לא להפוך את זה פוליטי, והתפקיד שלנו זה לדאוג שדברים כאלה לא יקרו. פשוט מאוד. כל דבר מעבר לזה מבחינתי רק יוצר נזק. אני מאוד אשמח שכל הבית הזה יצטרף אליי בדיוק בקו הזה, ונדאג לכבד את המשפחה של יובל קסטלמן, גיבור ישראל אמיתי, זיכרונו לברכה. לתת להם תשובות על מה שקרה ולהבהיר לציבור שזה לא עניין פוליטי. לעצור את מחול השדים הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מרשה לעצמי להצטרף לדבריך, חבר הכנסת עידן רול. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כל הדיבורים, כל ההצהרות שהצהרתם בעניין הקיצוצים והכנת תיקוני התקציב לעת הזאת – הכול חוסר אמת. ואני נזהר לא להגיד שקר. משרד ראש הממשלה מצהיר אך לפני שבועיים: נעשה קיצוץ של למעלה מ-70% בכספים הקואליציוניים. חבל ששר האוצר יצא. משרד האוצר – הסטה של 1.6 מיליארד שקלים מהכספים הקואליציוניים לטובת חיזוק העורף. בפועל הוסטו רק 860 מיליון ש"ח, פער של כמעט 750 מיליון ש"ח. תקציב הישיבות בשנת 2022 – ואני לא נגד ישיבות – 1.2 מיליארד ש"ח. תקציב הישיבות בשנת 2023 – 1.7 מיליארד ש"ח, 500 מיליון יותר בשנה הקשה למשק הישראלי, כשהוצאות המלחמה מרקיעות שחקים. אתם נורמליים? בעת הזאת חצי מיליארד שקל במקום לחזק את הצפון ואת הדרום? זה הצורך? אי-אמירת האמת הפכה מטבע – לא רוצה לומר שקר, אבל שקר אחד גדול. תשמעו טוב, חבריי מהצד הזה – אני שומע את זעקת המילואימניקים. אני מסתובב בקרבם. זה בלתי נסבל. בנקים מתעללים במילואימניקים. מילואימניקים נקלעו לקשיים כלכליים בגלל המלחמה. חברים, אתם אומרים "שקר", תקשיבו בדיוק מה החישוב: 12.75 שקלים לשעה. 12.75 שקלים לשעה, מחיר שעה של מילואימניק. 306 שקלים ליום, שבעה ימים בשבוע. תעשו את המכפלות, תחלקו ל-24, כי הוא נמצא בשטח – 12.75. איזו בושה. ואתם רוצים שהראש של המילואימניק לא יהיה בבית, לא יהיה בתשלומי הארנונה, גני הילדים, משכנתה. תתעוררו. זה בסדר שמילואימניקים ישרתו, יסכנו את חייהם. אין לכם אלוהים. נראה לי כי שר האוצר חי בעולם משלו. כאילו אינו מצוי בעובדות. אין מה לצפות משר האוצר, שדואג לאנשי שלומו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. זה פשוט מדהים, פשוט בלתי נתפס, יושבים בממשלה ובכנסת ראש ממשלה ואנשים אחרים בתור חברי כנסת ושרים, שלא מבינים מה קרה, לא מבינים את גודל השבר, את הבגידה של המדינה והממשלה באזרחים שלה. במה אתם מתעסקים בוועדת הכספים? במה? בעידוד ישיבות תורניות להתנחל בערים המעורבות? באופק חדש ללא קריטריונים למורים חרדים שלא מלמדים ליבה והם בעצמם חסרי השכלה אקדמית? בהעצמת ההתיישבות ביהודה ושומרון? שמעתם על ההתיישבות בעוטף עזה? שמעתם שאנחנו בונים את חבל תקומה? באיזה מדינה אתם חיים? 50 מיליון שקל לתרבות יהודית, 50 מיליון שקל נוספים לזהות יהודית, 40 מיליון לחיזוק זהות יהודית באמצעות מיזמים ופרויקטים. מה יש לכם מהזהות שלכם? אתם לא בטוחים בזהות היהודית שלכם, שאתם כל הזמן מחזקים אותה? כל הזמן מחזקים את הזהות היהודית, כאילו שיש לכם בעיה עם זה. אני אגיד לכם באיזה מדינה אתם חיים. במדינה שאתם חיים בה מה שחשוב זה 64 מנדטים. זה הדבר היחיד שחשוב לראש הממשלה, שלצערי הוא גם ראש הממשלה שלי. זה הדבר היחיד החשוב לשר האוצר כדי להמשיך את הפנטזיות המשיחיות שלו. זה הדבר היחיד החשוב לשר לביזיון לאומי, שעסוק באיך לא להפריע לפורעים ביהודה ושומרון להמשיך לגרש פלסטינים ממטעי הזיתים שלהם. ואני אגיד לכם עוד משהו: כל הקואליציה הזאת אשמה; כל אחד ואחת מכם אשמים בכך שאחרי מה שקרה לנו אתם ממשיכים לתת להם לנהל אתכם, לנהל את המדינה. אני בז לממשלה ולכל השותפים שלה, חברי הכנסת שלא עושים סוף לסאגה המטורפת הזאת; שבמקום אחדות אמיתית, זריקת הקיצוניים ותחילת השיקום והאיחוי, בחרתם ב-64. בחרתם בחרפה. אתם לא ראויים לעם הזה. ולאנשי כוחות הביטחון, לצה"ל, לשב"כ, למוסד ולמשטרה – לכם אני אומר: כל הכבוד לכם. בזכותכם יש לנו תקווה. הלוחמים והלוחמות – אותן הלוחמות שהציונות הדתית של סמוטריץ' כל כך זלזלה בהן; השוטרים והשוטרות, לוחמי ולוחמות השב"כ, וגם מפקדי צה"ל והשב"כ, אותם מפקדים שמכונת הרעל תוך כדי לחימה דואגת להאשים אותם, דעו לכם, מפקדים ומפקדות, אנחנו אוהבים אתכם, סומכים עליכם ומאמינים בכם, רק בכם. כדי להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים, אנחנו זקוקים לכם ולא לממשלה הביזיונית הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את המוסד הזכרת, רם? את המוסד שכחת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיע לדיון הזה הערב בתחושות מאוד קשות. במלחמה הקשה שמדינת ישראל מנהלת מזה 58 ימים, מול הטרגדיה שחווינו, מול האובדן הקשה והמאמץ המלחמתי העצום, שחוצה מחנות, "זכינו" במנהיגות כלכלית כושלת, הזויה, מגזרית, לא מקצועית. ראשית, לגבי הצעת החוק, אין שום ספק כי הממשלה חייבת להגדיל את הגירעון. הבעיה היא שבהתנהלות הפוליטית והפיסקלית היא טועה פעם אחר פעם. הממשלה שמגדילה את הגירעון, ללא ניצול של כל המשאבים הקיימים בקופת המדינה, מעבירה מסר רע מאוד גם לציבור, גם לשווקים הבין-לאומיים, גם לחברות הדירוג. יש לכך השלכות, ויש לכך סיבות. ומעל הכול, ביזת הכספים הקואליציוניים הגדולה. אחרי שעיכבה במשך שבועות רבים את התקציבים למפונים, לרשויות בדרום ובצפון, לעסקים הקטנים, הפעם הממשלה, בניגוד מוחלט לצורכי המלחמה וגם להבטחות של עצמה, מנסה בכל הדרכים הפסולות לשמר את השמנת הקואליציונית של השותפים. במקום להפנות כל שקל בתקציב לצורכי החזית והעורף, הממשלה מקצצת, שימו לב, רק 14.7% מהכספים הקואליציוניים. מעל 85%, כמעט 5 מיליארד שקלים, יופנו לחינוך שלא מלמד ליבה, לתלמידי ישיבות שלא מתגייסים, ובעיקר לקופה הקטנה של מפלגת הציונות הדתית במשרד המיותר של אורית סטרוק. זה מקומם ובלתי נסבל. הערב אני פונה אליכם, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ': ההיסטוריה לא תשכח את המחדל הביטחוני העצום של השבת השחורה, 7 באוקטובר, אבל לא פחות את המחדל הכלכלי בעת המלחמה – את הפוליטיקה הקטנה, את השקרים, את חוסר האחריות, את ההפקרות. כבוד השופט בדימוס אליקים רובינשטיין אמר פעם: לציבור הזכות לדעת לא רק על עבירות פליליות של איש ציבור אלא גם על התנהלות בלתי מוסרית מצידו שיש בה מידה של כיעור. היום אנו מבחינים היטב בהתנהלות הבלתי-מוסרית והמכוערת של הממשלה הזאת בזמן המלחמה, ולכן זו חובתנו המוסרית לא רק להציב לה מראה, אלא גם להיאבק ולהוקיע את ההתנהלות הזאת, ולקדם תקציב נכון, הוגן וצודק, למען כלל החברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> "ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה". רציתי לשאת היום נאום של אחדות, של ערבות הדדית, וזה כואב לי שאני צריכה להגיד דברים אחרים. אבל אחרי מעשה שפל שנעשה בממשלה בשבוע שעבר, שאותו כנסת ישראל מתבקשת לאשר עכשיו, כבר אין ברירה. ממשלת ישראל החליטה, תוך כדי מלחמה עקובה מדם, בזמן ש-300,000 אנשים עזבו את הבית, את המשפחה, עלו על מדים ובאו למלחמה, דווקא עכשיו להגדיל את התקציב לאברכי כוללים ותלמידי ישיבות ב-500 מיליון שקלים, ובסך הכול 1.7 מיליארד שקלים. ממשלת ישראל החליטה לעודד ולתגמל השתמטות המונית משירות צבאי תוך כדי מלחמה. אין דרך לייפות את זה. ההשתמטות של החרדים מהצבא אינה ראויה גם בשגרה, אבל לתמרץ אותה, לתעדף אותה בעיצומה של מלחמה, זה כבר באמת שפל מוסרי חדש. כזה עוד לא ראינו. נתניהו כראש ממשלה וסמוטריץ' כשר אוצר סופגים, ובצדק, את רוב האש מהציבור הישראלי, שנגעל מהמהלך הפוליטי והציני הזה. לצערי שותפים למהלך הזה כל השרים שהצביעו בעד או שהתנגדו לפרוטוקול בלבד, בידיעה שהתקציב הזה יאושר בכל מקרה. אבל הכי כואב לי על ראשי המפלגות החרדיות דרעי וגולדקנופ. התפללתי שלא אצטרך לשאת את הנאום הזה, התפללתי שדרעי וגולדקנופ יודיעו שהם מבקשים להסיט את התוספות של מאות מיליונים מהאברכים שלא משרתים אל העורף, אל החיילים, אל המפונים. התפללתי שבשעתה הקשה של מדינת ישראל הם יתעלו לרגע ויעדיפו את הממלכה על המגזר, אבל לצערי זה לא קרה. אנחנו נזכור, נזכור מי נרתם למאמץ המלחמתי, ומי ניצל את המלחמה על מנת להמשיך ולבצר את ההשתמטות מהצבא ולהעביר תקציב אנטי-ביטחוני שמעודד 150,000 גברים צעירים בגילאי גיוס ובגילאים של מילואים להמשיך להשתמט. אחיכם באו למלחמה. אבל אתם, אתם לא באתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היא בישיבת סיעה בליכוד. אני לא יודע אם שמעתם, אבל יש ישיבת סיעה לליכוד. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו כולנו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הגיע הזמן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הייתה איזה הדלפה אחת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא ייאמן. אמסלם בישיבת סיעה קורא "בולשביקים" למפגינים נגד הממשלה. אומר לו ראש הממשלה: זה לא הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, נראה לי שאתה דיברת כבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא הזמן. לא ייאמן. לא ייאמן. איזו בושה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> חלק מההדלפות קיבלנו עוד לפני שהתחילה הישיבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם בספר השיאים של גינס הייתה קטגוריה לממשלה הגרועה וההרסנית בעולם – הממשלה הזו הייתה במקום הראשון, בפער גדול מאוד. ככה זה כשהממשלה מורכבת מגורמים קיצוניים, הגורמים הקיצוניים ביותר בחברה הישראלית. וככה זה כשהעומד בראשה עסוק כל-כולו בהישרדות אישית. השמדת ערך בפחות משנה של הממשלה השלושים-ושבע. בשיטתיות, ההפיכה המשפטית של לוין, רוטמן ונתניהו החלישה את המדינה, ריסקה את הכלכלה, פילגה, שיסתה ופירקה לגורמים את החברה הישראלית. ואז הגיע 7 באוקטובר. השבת השחורה משחור. האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. ממשלת ישראל והעומד בראש הפרו את החוזה הבסיסי של המדינה עם אזרחיה. הממשלה נתפסה לא מוכנה. לא החמאס – הממשלה נתפסה לא מוכנה, ואזרחי המדינה הופקרו באופן הנורא ביותר. הם שילמו ועודם משלמים מחיר דמים כבד. אז מה חשבתם, שהממשלה תתעשת? אז זהו, שלא. ממשלת ישראל ממשיכה ומפירה את החוזה עם אזרחיה. במקום לעסוק בהחזרת כל אחיותינו ואחינו החטופים, ככה, מולנו – עכשיו להחזיר אותם – ולעסוק בלהביס את חמאס, בניהול המשבר הנורא גם במערכה בחזית, אבל גם בעורף, בחברה האזרחית – אפילו עכשיו לממשלה אין היכולת ואין הרצון. האם חשבתם שבעת משבר כל שקל באמת יופנה למלחמה ולחוסן הלאומי? אז טעיתם. נתניהו, סמוטריץ' שר האוצר, דרעי, גפני, גולדקנופ, מחלקים מיליארדים של כספים קואליציוניים ומשקרים לציבור. כן, משקרים לציבור. משקרים לנו על קיצוץ של 1.6 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים, כאשר בפועל כולנו יודעים שמדובר בחצי, 860 מיליון. כמה הם מחלקים לעצמם? 4.96 מיליארד שקלים, כמעט 5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים. מתוכם 1.7, שליש מהסכום, מיועד לישיבות. אז כל הכבוד, ממשלת ישראל השלושים-ושבע, שברתם שיא של כל הזמנים, 1.7 מיליארד שקלים. מיליונים לעמותות שמסייעות למשתמטים לקבל פטור מהצבא – קצת מפריעות לי, אדוני היושב-ראש, הצעקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת בצלאל, זה מפריע. אבל את צריכה לסיים. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיליונים לעמותות שמסייעות למשתמטים לקבל פטור מהצבא. עוד שני משפטים. כן, לחרדים בישראל יש פטור מהשכול. עשרות מיליונים לתגבור החינוך הדתי, לחיזוק הזהות היהודית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. משפט אחרון, נכבד. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם משקרים, מזלזלים בציבור, מזלזלים בחיילי צה"ל שבחזית, שנמצאים רחוק ממשפחתם, שנלחמים בעוז ובגבורה. כן, והחיילים האלה משלמים גם בחייהם. אז אתם רוצים לדבר על אחדות ואהבה? בואו נתחיל בזה שתפסיקו לשקר לנו, תפסיקו לעשות פוליטיקה ותתחילו לדאוג למדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. שר האוצר, השר סמוטריץ', רוצה להגיב. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאיר, הבית הזה שמע הרבה אמירות קשות. לצערי אין חוק שאוסר לשקר בו, ומותר, לצערי – אני חשבתי שבמלחמה צריך לשים בצד פוליטיקה, וצריך לשים בצד חילוקי דעות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה כולל אותך. אמרת שנתנו כסף לחמאס, לערבים, לקחת את אותו כסף ונתת להם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל כמה נמוך אפשר לרדת? אני אשם בטבח? זה מה שאתה אמרת. אז תבוא לפה, תתנצל ותחסוך לי את הנאום. אתה אמרת שלי יש דם על הידיים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה מה שאמרת. יש פה טלוויזיה שצילמה את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא אומר לך שהוא לא אמר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז תבוא להתנצל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אפשר – – – את זה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מבקש שהוא יבוא עכשיו. תבוא להתנצל. יש אמירות שלא אומרים. אני לא עסוק עכשיו במי אשם. אני חודשיים אומר שיהיה מספיק זמן, בשש אחרי המלחמה, לחשבון נפש שכל אחד יעשה בעצמו. אבל לא אני תמכתי בהסכמי אוסלו שהתחילו את הבריחה הנוראה הזאת מהטרור ומעזה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – 15 שנה, יכולתם לבטל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני חטפתי מכות משוטרים בסוף כיתה ח' כשהפגנתי נגד וניסינו למנוע את האיוולת הזאת. "אל תיתנו להם רובים", זעקנו בגרון ניחר, ולא הקשיבו לנו. לא אני מחאתי כפיים בגירוש מגוש קטיף, עוד פעם, כשהקמנו קירות וגדרות וברחנו, ואמרנו: לא נורא, לא נורא, יהיה בסדר, יהיה שלום, מזרח תיכון חדש. לא אני. לא אני, לא חבריי, לא המחנה שאני בא ממנו. אנחנו שנים צועקים נגד כניעה לטרור. שנים אני אומר שנצטרך לכבוש את עזה מחדש. הפכו אותי לסהרורי ולמשוגע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ברור – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא אעז, מאיר, לא אעז. יהיו תחקירים שאחרי המלחמה, ויהיה חשבון נפש. ואמרתי אין-ספור פעמים: אני את חשבון הנפש שלי אעשה. יהיו גם אנשים שיצטרכו להפיק לקחים אישיים. אני לא אעז בחיים להאשים. יש אשם אחד בדבר הנושא הזה, קוראים לו חמאס. הנאצים של דאעש וחמאס הם אשמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חטפת על חמאס. חטפת על חמאס. אמרת שחמאס זה נכס. אמרת שחמאס זה נכס. אתה אמרת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואתה עשית בעיניי מעשה שלא ייעשה. רק שם נמצא הדם על הידיים. רק שם נמצאות האשמה והאחריות. תתבייש לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שחמאס זה נכס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שחמאס זה נכס. אתה אמרת שחמאס זה נכס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי, אל תאלץ. חבר הכנסת אלעזר שטרן, שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאמרת, להראות לך צילומים? חמאס – נכס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בצלאל, בוא רגע, בוא דקה. אני אומר בשמו של חבר הכנסת מאיר כהן: גם אם הבנת ככה, אתה לא מואשם בזה שלך יש דם על הידיים. יש גוף אחד – אולי בן אדם, אולי שניים, סנוואר, דף, לא משנה מה. הם שם. גם מה שאמרת אחר כך, לדעתי כבר התחלת איזשהו דיון, שעוד יגיע זמנו, על מי היה בעד ומי היה נגד, אבל זה לא הזמן הזה. תודה. אבל ברשותך, אם אתה כבר כאן, שר האוצר, כולנו חפצי אחדות. על זאת הפוליטית יש עוד מחלוקת – אתה מכיר את העמדה שלי, אני גם בעד האחדות הפוליטית; על זאת של "ביחד ננצח" על פניו אין מחלוקת, כולנו יחד. אבל אתה חבר בממשלה, ואתה מביא תקציב, ואני באמת שואל אתכם, אני באופן אישי – אתה יודע מה, אני אדבר עליי: אני מתאמץ לא לתקוף, לא להגיד, לא להאשים. כמו שאתה אמרת, וזה מקובל גם עליי, וכמו שאומר הרמטכ"ל, יגיע זמן התחקירים. ואם אמרתי רמטכ"ל, אני רק מבקש להגיד פה, אדוני היושב-ראש: אין לנו אנשים יותר טובים מהרמטכ"ל, מראש השב"כ. הם לקחו אחריות, אמרו שייקחו אחריות, אבל מזל שהם שם עכשיו, גם הרמטכ"ל הרצי הלוי וגם ראש השב"כ רונן. עמוד השדרה שלהם והמסירות שלהם ישאירו אותם אצלי תמיד – תמיד הם יישארו בתוך אחיי גיבורי התהילה. אבל אני רוצה להגיד משהו לכאן. אני מצפה מכם את מה שלנו אין. אתם ממשלה. אני אדבר רק על שלוש נקודות: אחת זו סוגית התקציב. למה הייתם צריכים? למה הייתם צריכים ככה? ידעתם שיש מחלוקת כזאת קשה. ידעתם שזה בקלות גולש לוויכוחים שאנחנו לא רוצים להיות בהם. יכול להיות שחלק מהתקציבים היו נדחים. תרבות יהודית, זהות יהודית, בואו אולי נדבר קצת מה זה. למה נותנים את הכסף הזה, לאיזו זהות יהודית – מאחדת או מפלגת? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – אני רוצה משפט אחד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אין בתקציב הזה שקל אחד קואליציוני. עבר תקציב במאי שיש בו הרבה דברים שאולי אתה לא אוהב – – – כל מה שאנחנו מביאים עכשיו זה נטו מלחמה, אין שקל תוספת קואליציונית, יש רק קיצוץ. למה הקואליציוני על השולחן? כי ריכזנו את – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר האוצר, בצלאל, זה לא הדיון. זה לא הדיון אם יש תוספת קואליציונית, הדיון זה אם נותנים את הקואליציוני הזה. זאת השאלה. אז מה אם זה עבר? עבר, אז גם לא הייתה מלחמה. אז גם חמאס לא היה שם, אז גם 250 או 300 או 350 היו מגויסים, אז גם 300 היו באזור שלהם. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אז למה אנחנו – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא משנה אם זה עבר תקציב. זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, עוד שתי נקודות קצרות. אל תדאג, אל תדאג. שתי נקודות קצרות. ואם חפצי חיים אנחנו עכשיו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה "רגע"? לא, לא. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תדאג. אני מבטיח לך, דקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה "דקה"? מה "דקה"? על חשבון מי? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כחלק מהמלחמה הזו, אני חושב שאתם יכולים לתקן את חוק הלאום. אתם רואים את העדה הדרוזית, את הכאב הגדול. כחלק מהייחוד הזה, אני מציע, במיוחד אחרי שהחבר שלך לסיעה רוטמן אמר: המהפכה המשפטית לא תימשך, תכנסו את הוועדה לבחירת שופטים, תמנו נשיא לבית המשפט העליון – תנו לחברה הישראלית להאמין שבאמת אתם מאמינים שרק ביחד ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן. חברת הכנסת מירב בן ארי, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, שמעתי את כל הצעקות שלך, והרמת הידיים, ואתה יוצא ונכנס ויוצא ונכנס. זה התקציב שאתה גאה בו – תשב פה ותשמע את כל הביקורת. ואל תעלה כל חמישה דוברים, תעלה בסוף ותענה לכולם. מה, אתה מנצל את זה שאתה יכול? מה זה הדבר הזה? מה שיש לך פה זה בושה וחרפה. אין מילה אחרת לזה. לא סתם הם עדיין בישיבת סיעה. לא סתם הם לא יושבים פה, לא סתם חברי כנסת אומרים שיש בעיה עם תקציב הביזה הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמתביישים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמתביישים. מה זה? חילקת לכל החברים שלך כסף? אני רוצה לקרוא לתקציב הזה "תקציב ביזה" או "החברים של בצלאל". החברים של בצלאל יקבלו 55 מיליון שקל להנחלת המורשת היהודית. נתת פה 255 מיליון – אני בהלם מזה – להתעצמות יהודה ושומרון. כל החברים של בצלאל יקבלו – לא המשטרה, לא הצבא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, לא מכובד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מוחא לי כפיים? אני שמחה. ואללה, אתה הולך ונגמר במנדטים. ככל שהמנדטים שלך יורדים, הכסף לחברים עולה. תעלו. חבל שאין לך שמונה, עשרה מנדטים. אולי זה לא היה עולה כל כך הרבה כסף. למה, מי ישלם את זה? תגיד, מי ישלם את כל הכסף שאורית סטרוק קיבלה? ואז על הדרך הם אומרים לנו: אבל המכינות קיבלו – המכינות קיבלו מיליון שקל; אבל זק"א קיבל – כמה פירורים זרקת לזק"א? כרכת את כל החרדים בזק"א. אני אפילו לא יכולה לקרוא את מה שכתבתי מרוב שהכול פה בושה. 27 מיליון שקל למניעת נשירה מהישיבות. מה? 27 מיליון שקל לזה שתלמיד חכם אומר: יודעים מה, אני בעצם רוצה לעבוד. לא, לא, לא, לא, ממש לא, אתה לא מחליט, שר האוצר יחליט לך; אתה לא תעזוב את הישיבה, ואתה לא תלך למקום עבודה, ואנחנו נקצה לזה 27 מיליון שקל, למניעת נשירה מהישיבות. לא למניעת נשירה מבית ספר של נוער בסיכון – למניעת נשירה. תרשום לך את זה במחיאות כפיים שלך. יש לי כל כך הרבה דברים פה שאני לא יודעת מאיפה להתחיל את ההזיה הזו. רגע, יש עוד אחד. 15 מיליון – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה גם נשירה? מי שהולך לצה"ל זה נקרא נשירה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לנשור מהישיבה לטובת הצבא. וואי וואי, אין לי זמן. 15 מיליון שקל להעלאת מודעות להתבוללות. מה? 15 מיליון. מילואימניקים מחפשים גרביים, מחפשים אפודים קרמיים. איך תלך ותבקש תרומות מחו"ל כשכל מה שאתה עושה זה תורם לעצמך? איך תשלח – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, הוא גם דיבר. הוא גם דיבר – אתה מוכן לתת לי חצי דקה? ככה זה עובד, אדוני היושב בראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. תודה על העצות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. הינה, אני אומרת לך. וזה גם לא בסדר שהוא לא מקשיב לי. כי בסוף איך נלך אנחנו ונבקש תרומות כשאת כל הכסף לקח בצלאל ל"חברים של בצלאל"? יש לי פה עוד הרבה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז אסון 7 באוקטובר כל המשאבים שלנו מוקדשים לניצחון במלחמה הארורה הזו שנכפתה עלינו. כל מחשבה, כל רגע, כל תפילה, כל שקל שאפשר לגייס. כל החברה הישראלית נרתמה. כולנו – המילואימניקים, האימהות שמבשלות לחיילים, אנשי איחוד הצלה וזק"א, החמ"ל הלוגיסטי של אחים לנשק; אלפי יוזמות מעוררות השראה של ערבות הדדית והתנדבות אזרחית. המלחמה יצרה גל מופלא ואדיר של אחדות. כולנו מאוחדים ברצון להחזיר את כל החטופים הביתה ולמוטט את שלטון חמאס. כולנו הפנמנו שהאיום האכזרי הזה, בהיקף שלו ובעצימות שלו, מחייב כיול מחדש, שאם לא נעמוד מולו יחד, פשוט לא נעמוד. עכשיו זמן אחדות וניצחון, יהיה מספיק זמן לפוליטיקה אחר כך. כולנו הפנמנו, אדוני היושב-ראש, חוץ מממשלת ישראל, חוץ מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמביאים היום תקציב פוליטי, אטום ומופקר. 4 מיליארדי שקל ועוד 960 מיליונים, שמועברים לצרכים פוליטיים בשיאה של המלחמה הקשה הזו. בניגוד לכל ההבטחות, בניגוד לכל חוות הדעת המקצועיות, הם מעבירים שוחד פוליטי לאור יום. אני שם בצד את זה שגם ראש הממשלה וגם שר האוצר שיקרו בנוגע להיקף הכספים הקואליציוניים. אבל אני רוצה לשאול את חברי כנסת מהקואליציה, שלא נמצאים כאן, בעיצומה של המלחמה: איך 55 מיליוני שקלים להנחלת המורשת עוזרים לישראל לנצח? איך 1.6 מיליון לקידום המשפט העברי עוזרים לנו לנצח? איך חצי מיליון שקל להילולת הבבא סאלי עוזרים לנו לנצח? איך 8.7 מיליון שקלים למינהלת זהות יהודית עוזרים לנו לנצח? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, איך אתה נותן לו לדבר על הבבא סאלי? זה מהאזור שלך, הוא תקף את ההילולה של הבבא סאלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא תקף את ההילולה, הוא תקף את הכסף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מפריע לו? תן לו לדבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תדאג לו, הוא מסתדר לבד. הוא מהדרום. חבר הכנסת מאיר כהן יסביר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי תענה לי אתה, אדוני היושב-ראש, איך חצי מיליון שקלים עכשיו שמועברים להילולה של הבבא סאלי עוזרים לישראל לנצח במלחמה? איך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ההילולה עוד חודש, חודשיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך 27 מיליוני שקלים למניעת נשירה מהישיבות עוזרים לישראל לנצח? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא סתם – – – על נתיבות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך 3 מיליון – ואני מצטט – 3 מיליון שקלים לתמיכה במערת המכפלה – עוזרים לישראל לנצח במלחמה? לפי סדר העדיפויות של בנימין נתניהו וסמוטריץ', תמיכה במערה ובצרכים הסקטוריאליים קודמת לתמיכה בחיילי צה"ל, במפונים, בתושבי קו העימות בצפון ובדרום, כדי לשקם את חייהם. באמת. באמת, נתניהו, באמת, סמוטריץ', באמת, כל חברי הכנסת של הקואליציה – אלו סדרי העדיפויות שלכם? איזה מסר זה שולח למילואימניקים שמסכנים את חיים ונלחמים בגבורה בשעה הזו ברצועת עזה? איזה מסר זה שולח למאות אלפי המפונים שמשוועים לטיפת סיוע ולטיפת תקווה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – נותן תוספת זמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא כבר קיבל over. אתה לא שם לב. תהיה הוגן, נאור. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה מסר זה שולח לבעלי העסקים שקורסים? איזה מסר זה שולח לכל הציבור בישראל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכסף הזה על הידיים שלכם. תתביישו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. לגבי הכנה להילולת בבא סאלי – זה כסף להכנה, שלא יהיה, חלילה, אסון מירון. ההילולה תתקיים בכל מקרה וצריך לדעת להתכונן. מדובר פה בחיי אדם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, נו באמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תלמד את הנושא לפני שאתה מדבר. תודה רבה. חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, כל שקל צריך להיות מופנה לצורכי המלחמה, כל שקל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגיד לי "בסדר" – זה מה שצריך להיות כאן עכשיו. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אף אחד לא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מהתיאטראות לא הורידו כלום, ברוך השם. שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, והשר, אני מקווה שהוא כאן. מה שהיה כאן, גם הצורך – גם שלך, סליחה, אדוני היושב-ראש – להגן על הילולת הבבא סאלי על פני כל הדברים, וגם מה שהיה עם שר האוצר – אתם יודעים, אנחנו יכולים להגיד כאן הכול, אבל העם רואה עד כמה אתם פשוט מנותקים לחלוטין ממה שקורה בשטח. כמו שאתם לא מסתובבים ולא רואים מה קורה בבתי חולים, אצל המפונים, מה קורה אצל האזרחים – אותו הדבר אתם לא רואים מה קורה בכל אספקט ואספקט בחיים. אם אין לחם, תאכלו עוגות, אמרה מארי אנטואנט, למרות שאומרים שזו הייתה מארי מספרד, אבל לא משנה. זה היה מה שייצג את הניתוק לפני המהפכה הגדולה בצרפת. אז "אלו החיים", זה המשפט של ראש ממשלת – או מלך – ישראל, שמייצג את הניתוק, שהוא אמר לגבי יובל קסטלמן, שירו בו אחרי שהוא נטרל את המחבל ואמר: אני נכנע. זה הניתוק של ראש הממשלה, שאומר: אה, יורים לפעמים גם באנשים שלנו. אלה החיים. זו הכוונה. זה הניתוק. ניתוק, כי כאן הכול נמשך כביכול כרגיל. אומרים: אנחנו בקבינט מלחמה; האופוזיציה בכנסת אומרת: אנחנו במלחמה, נעזור לאשר הכול. אבל הניתוק נמשך כאילו לא נהרגו לנו 1,300 ילדים וילדות של עם ישראל. ניתוק, כי יש גופים, עמותות, כמו פתחון לב, רותי ברודו, עומר אדם, שעוזרים לחיילים עם הצרכים שלהם, כולל ח"כים כאן, שרצים ממקום למקום, נותנים לזה מעיל, לזה איזה קפלס"ט, לזה אפוד טקטי או כל משהו טקטי אחר. אבל כאן, במקום שאנחנו נבוא ונילחם שלכל חייל יהיה הכול, נלחמים על הבבא סאלי, נלחמים על אברכים, נלחמים על להביא כסף לאנשים שלא עשו צבא, ששמעו על צבא בסיפורים, על הצבא של דוד המלך אולי. איפה שותפות הגורל? איפה האמת? איפה אנחנו, כשאנחנו מקבלים גם בחמ"ל של חברי הכנסת, שנמצאים פה אנשים מהקואליציה ומהאופוזיציה, בקשות ותחנונים מאנשים בצפון שקופאים מקור כשיורד גשם, ואולי אפילו שלג? כאן באים ורוצים לתת עוד לסטרוק, עוד לעמותות של אלה, עוד לשל אלה. אבל אפילו יושב-ראש הקואליציה אמר במשהו שהודלף מהסיעה של הליכוד עכשיו: לחדר מיון בדרום, שכולם מבינים עד כמה היו צריכים עוד חדר מיון עכשיו – לזה מקצצים בכספים הקואליציוניים. זה הניתוק שאתם נמצאים בו. אנשים נלחמים על העתיד של המדינה, וכאן ממשיכים כרגיל – לשמן את הבייס, לשמן את הכסת"ח, לעבוד בשביל האנשים שבאים לכאן, שיש להם זמן לבוא לכנסת וללחוץ עלינו, ולא בשביל האנשים שבאמת עושים יומם ולילה בצבא, בשטח, בחברה האזרחית. כל פעם אני בא לכאן לישיבה, שומע על עובדי משרדי ממשלה שעובדים ימים ולילות, ולכן הם מבקשים לדחות כל מיני דברים שהחליטו כאן פעם. כל הזמן. לכן החלטות על עזרה למפוטרים, עזרה לעסקים, נדחות בעוד שבוע, בעוד שבועיים. ימים ולילות, סליחה, לא עושים כאן. יש כאן ניתוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלה החיים שאתם יצרתם. אני מסיים, אדוני, במשפט אחרון, כי הכסף – שר האוצר לא נמצא כאן; על הדם, שר האוצר, אנחנו נדבר באמת אחרי המלחמה, אבל גם הכסף הוא בידיים שלכם, של כל אחד ואחת שמצביעים כאן. ההיסטוריה תראה איך התנהגתם, על מה הצבעתם ואיפה היה המרד שלכם והכוח שלהם בשעה גורלית כזאת של עם ישראל ומדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא אצטט את כל הפרק במשלי י', י"א, על הרוע והשקר, כמה שהוא חלול, אבל זה פשוט בלתי ייאמן. מגיעים פה לדיון היום, רק בשביל ההגינות, על קיצוץ של 1.6 מיליארד שקל בתקציבים הקואליציוניים, והמשמעות של 1.6 מיליארד שקל היא, חוץ ממשרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים, 70% מהכספים הקואליציוניים שהם לא פרויקטים ישנים או פרויקטים של שכר, שהיו חלק מהעניין; 70% מהתקציב הפנוי באים לקצץ, 1.6 מיליארד שקל. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> 800 קיצצתם מ-5.5 – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 1.6 מיליארד שקל. כשאתה אומר 5, אתה יודע שזה לא נכון. היית פה בתקציב ההמשכי ואתה יודע, אתה יודע יותר מכולם פה, כי אתה קצת יותר ותיק, שיש אין-ספור כספים קואליציוניים שעל בסיסם חלק מהתקציב: ארגוני הנוער, כל תקציבי משרד החינוך לפעילות. אתה יודע את זה שהם נרשמים כתקציב קואליציוני כתרגיל אוצרי ידוע. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כשנוח לפקידים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע את זה. אין אף ציבור במדינת ישראל שקיצצו לו – לא אומנים, לא שחקנים, לא בתרבות, לא ברווחה, לא בשום דבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם לא בקואליציוניים. הם לא בקואליציוניים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> המקום היחידי שקיצצו זה בתקציבים – אתה יודע את זה. גם אתה, כשהיית בהמשכי, דרשת שכל הפרויקטים שהיו בקואליציוניים יימשכו; אתה, כשאני ניהלתי את הוועדה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, אבל לא בעת מלחמה. לא בעת מלחמה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לבוא היום, כשמורידים 1.6, ולצעוק את זעקת הקוזק הנגזל – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 27 מיליון – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ומה לעשות, מה לעשות, מנסים באחוז מסוים להשוות את החינוך שכבר עבר, לא מבקשים כסף חדש – על זה אתם באים ונזעקים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. כל זה – תסתכל על הסעיפים. תסתכל על הסעיפים: מניעת נשירה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תוריד את המסכה. מיקי, תורידו את המסכה. תגידו: הילדים שלך, לא מגיע להם חינוך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מניעת נשירה בעת הזו? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לילדים שלך לא מגיע חינוך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מישהו דיבר פה על החרדים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת מירב בן ארי, די. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לילדים שלך לא מגיעה רווחה – תאמר את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא דיברנו. תגיד לו. אני דיברתי על המורות החרדיות? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תספר שבאנו לבקש כסף, כי אנחנו הורדנו 1.6 מיליארד שקל והוספנו לחיילים, הוספנו למפונים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הוא לא מדבר עליהן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שהוא אומר. להפך. די כבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הוספנו – – – ואתה יודע את זה, 26 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, לא הצלחתם למחוק לגמרי את הילדים שלנו. צר לי עליכם, תנחומיי הכנים. אבל את האמת תאמרו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה מחיר שעת עבודה של מילואימניק? אתה יודע מה שעת עבודה של מילואימניק? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני משתתף בצערכם, לא הצלחתם להרעיב לגמרי את המורות שלנו. משתתף בצערכם. משתתף בצערכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 12.75 שקלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, די. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר איתו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני משתתף בצערכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אתה לא יכול לדבר איתו. מה אתה מדבר איתו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שעת עבודה של מילואימניק – 12.75 שקלים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> נו, אז תוריד מדברים אחרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא מעניין אותי, תדאגו לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אבל זה מה שאתם אומרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא נוכחת. פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה היא? לא ראיתי. סליחה, היא כל כך צדיקה ושקטה שלא ראיתי. בכבוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> "תודה, נאור, שעזרת לי". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, נאור, שעזרת לי. הינה, אתה רואה, אני יודע גם להודות. שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דבריי אני רוצה להזכיר ש-137 חטופים וחטופות עדיין מוחזקים ומוחזקות בעזה. המטרה העליונה של המלחמה חייבת להיות השבת כולם הביתה. אין ניצחון בלי השבת והחזרת החטופים. אני כמובן משתתפת בצערן של משפחות חללי צה"ל הגיבורים ומאחלת רפואה שלמה לכל הפצועים. כמובן, בכל מלחמה יש למדינה צרכים – לאוכלוסייה האזרחית, לעסקים, לצבא. למרות שהצרכים האלה ברורים, סדר העדיפויות של הממשלה ממשיך להיות פוליטי. הממשלה מבקשת להגדיל את הגירעון, ובמקביל אינה מסכימה לוותר על הכספים הקואליציוניים. מלכתחילה התקציב השנה הוא התקציב הגרוע בתולדות המדינה. אפילו במלחמה, למרות צו השעה, הממשלה ממשיכה בביזת התקציב הציבורי. בקול אחד מדברים על אחדות ובקול שני מזרימים כספים למשרדים המיותרים שלהם, לבוחרים שלהם, על חשבון כלל הציבור. בעקבות המלחמה ישראל ניצבת בפני משבר חסר תקדים בתחום בריאות הנפש. המלחמה חשפה אותנו לאירועים טראומטיים ולמראות מזעזעים. ברור שיש צורך בהתערבות פסיכולוגית וציבורית באופן מיידי. הטיפול בזמן קרוב בחשיפה לאירועים טראומטיים הוא קריטי למניעת פוסט-טראומה או תחלואת הנפש. טיפול נכון משפיע גם על היכולת לחזור לתפקוד בעתיד. הממשלה הזו הצביעה בעד תקציב שיש בו 300 מיליון שקלים לעמותות ובתי חינוך של ש"ס ויהדות התורה, וכמעט לא מלמדים שם מקצועות ליבה. אבל בתקציב הזה אין 300 מיליון שקלים, הנדרשים, לפי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, להסכם שכר חדש לפסיכולוגים, שיכולים לעזור למערכת הציבורית ולתת שירות. אני מדברת על פסיכולוגים מומחים עם הכשרה מותאמת, שהניסיון שלהם קריטי במצב המורכב ובמספר המטופלים שלפנינו. ככה נראה סדר העדיפויות שלכם במלחמה: התקציבים – קודם למקורבים ואחר כך לאנשים שבאמת צריכים. לא הקשבתם לגורמי המקצוע שהזהירו אתכם מהתקציב הראשוני שהעברתם; לא הקשבתם להם כשצעקנו, והם צעקו, לעצור במלחמה ולהקפיא את הכספים הקואליציוניים, ועכשיו אתם מקפיצים את הגירעון. את הנזק שעשיתם לכלכלה הישראלית מתחילת השנה אתם עושים עכשיו גם לבריאות הנפש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת, נא לסיים. תודה רבה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הגדלת הגירעון היא פגיעה משמעותית בכלכלת המדינה, ואת המחיר נשלם אנחנו, האזרחים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר כאן על הגדלת הגירעון בתקציב המדינה עד סוף השנה. אני רוצה לפנות לכל מי שמקבל את ההחלטות, אם זה בכנסת ואם זה בממשלה. החברה הבדואית – מאז 7 באוקטובר, כשהרקטות נפלו על הבתים שלנו, ועד עכשיו, הגורמים הרשמיים במשרד האוצר, אם זה מס רכוש ואם זה משרד האוצר, לא מתחשבים באוכלוסייה. עד היום לא יצרו קשר עם האוכלוסייה, ואין להם שום כוונה לפצות את האנשים בכפרים הלא-מוכרים. פנינו גם ללשכת ראש הממשלה וגם לפיקוד העורף ולמשרד הביטחון על מנת להציב מיגון בכפרים הלא-מוכרים, וההתעלמות מהתושבים הבדואים היא מוחלטת. זה מאוד מפתיע בתקופה הזאת, כאשר המדינה התחייבה לא להשאיר אנשים מאחור. פיקוד העורף וגם משרד הביטחון לא מתייחסים לחברה, לא מתייחסים למנהיגות הבדואית בנגב, לא מתייחסים לאנשים וגם לא נותנים פתרונות. אני חושב שבתקציב המדינה ובגירעון שמוצע אסור להשאיר את האנשים מאחור, אסור להשאיר את החברה הבדואית מאחור. צריך להתייחס לאנשים, וצריך לכבד אותם. הבדואים, יש להם אחריות מאז 7 באוקטובר ואפילו לפני זה, והם מחויבים למדינה. אני חושב שהגיע הזמן שאנשים יקבלו החלטות בהתאם ויתייחסו לאנשים בצורה שווה. היום הייתה לנו ישיבה בוועדת החינוך – אומנם ישיבה לא רשמית, שולחן עגול – בנושא השביתה במועצה האזורית אל-קסום. יש בתי ספר בחרבת אל-וטן, באל-פורעה, בסעווה ובעוד יישובים – בתי ספר שלמים ללא מיגון. הדרישה שלנו ממשרד החינוך היא – א. לאשר את ההרשאות במשרד החינוך ולהציב מיגון; ב. גם להסדיר את כל נושא ההסעות שם על מנת שאנחנו לפחות נסיים את השנה הזאת בהתייחסות טובה לתלמידים שלנו; ולאשר את התקציבים למועצה על מנת שהיא תצליח להתנהל ולעזור לתלמידים בתקופה הקשה הזאת. אני חושב שהגיע הזמן שיסתכלו על החברה הבדואית, החברה הערבית בנגב, בצורה שווה, וייתנו לה את כל מה שמגיע לה. תודה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זו גם הזדמנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר. < קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, יצאת בחיים מהישיבה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החיים והמוות גם ביד הלשון וגם בידי אלוקים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מה עכשיו דובר צה"ל? מה קרה לך עם דובר צה"ל? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – בלעדייך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מיקי, תכבד את קארין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל את טלי. סליחה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, מתקפת הטרור של 7 באוקטובר היא הרצחנית ביותר שידענו. למעלה מ-1,200 הרוגים, נרצחים; 240 חטופים – חלקם, לשמחתנו, שבים; אלפי פצועים; עשרות אלפי פליטים בארצם. מדינה בטראומה. כל זה במשמרת של הממשלה הזאת, ולצערי הם עדיין לא התעוררו. מסתכלים על הכספים שמחלקים כאן, ואין מילה אחרת אלא תדהמה. 75 מיליון שקלים למוסדות שלא מלמדים לימודי ליבה. למה, למה זה חשוב עכשיו? זה לא מניע את הכלכלה. זה יוצר דור של בורות ועוני, וזה לא צריך לקרות. בואו נדבר על כל המשרדים המיותרים – משרדים שלא ברור מה עושים בהם אבל תקציב יש להם. כל זה פוגע במאמץ המלחמתי. הכספים האלה לא מושקעים במה שחשוב. בואו ואתן לכם דוגמה מה חשוב. כולנו ראינו מה עברו האנשים בעוטף עזה, בדרום, טראומות שייקח שנים לרפא, אם יצליחו. מערכת הבריאות גם כך מורעבת. החלק של בריאות הנפש תמיד היה אח חורג בממשלה הזאת, ועכשיו, כשהכי צריך את זה, משרד הבריאות הגיש תוכנית לתקצוב – אפילו לא מאוד יקרה; אם אתם שואלים אותי, חסרים בה, בתוכנית הזאת, כספים. 2 מיליארד שקלים, על זה הם עוד לא קיבלו אישור. זה לא מספיק חשוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוני. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה חשוב? יוני מישרקי, דווקא אתה צריך לקבל את המידע הזה. אתה מכיר אותו. מה חשוב? חשוב שהאברכים שלא רוצים ללמוד בישיבות, יוקצה תקציב כדי לשמר אותם בישיבות. חשוב המשרד לשיתוף פעולה אזורי, חשוב המשרד למסורת, חשוב המשרד למשימות לאומיות. למה זה חשוב עכשיו? אתם משקרים לציבור במצח נחושה. יש איזה סלוגן, "ביחד ננצח", נכון? מי זה ה"יחד" הזה, ואיך אתם רוצים לנצח? במקום להשקיע את הכספים במפונים, בניצולים, בטיפולים, במה אתם משקיעים אותו? נתניהו יעשה הכול כדי לשמר את ממשלת הימין מלא מלא – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שלא מפסיקה לעשות פוליטיקה על מלא מלא בזמן מלחמה, מלחמה עקובה מדם. אני קוראת מכאן לכל חברי הכנסת שיש להם טיפה יושרה, טיפה מצפון: אם יש לכם עוד מעט מזה, תצביעו נגד התקציב הרע הזה, כדי שבאמת ביחד ננצח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רפורמת אופק חדש קיימת משנת 2008. רפורמת אופק חדש מתגמלת מורים על שיעורים פרטניים, שאלה שיעורים עם קבוצות קטנות יותר, על יותר נוכחות במוסדות הלימוד, על השתלמויות מקצועיות שמאושרות על ידי משרד החינוך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איזה מורים? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זו רפורמת אופק חדש. זה, אני מבין, מה שמפריע לכם לנצח את המלחמה, רפורמת אופק חדש לציבור החרדי. על זה שמתם את יהבכם, על זה אתם יוצאים לקמפיין. לא למדתם כלום מהשנאה? לא למדתם כלום מהמדון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה. יש מלחמה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקו עם שנאת החרדים הזאת. תפסיקו. תפסיקו, זה עלה לנו בדמים. די כבר. זה מה שאתם רוצים? שילד חרדי יקבל פחות? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> שמורה שמלמדת חרדים תקבל פחות? על מה ולמה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיד לו: לא. חנוך, זה עיוות. חנוך, זה עיוות. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> באמת מספיק. מספיק. יש גבול לכל דבר. תעצרו. אתם רוצים לתקוף את התקציב, תתקפו, אבל על אופק חדש, על זה? באמת, די. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה צריך, הזהות היהודית שלנו בבעיה – 8 מיליון שקל? אתה לא חש יהודי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. על זה נאמר: קצר וקולע. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה – צריך כסף. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה עיוות – מה שאמרת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מלביצקי, אל תלך. דב, חכה שתי דקות. שמעתי אותך באריכות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באריכות? הלוואי שכולם היו כמוהו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא מתאים לי כל כך, אבל עשיתי עבודה – לקחתי את כל הסעיפים וסימנתי במרקר, חילקתי את זה לצבעים. הכנתי שמונה צבעים, ואני אקריא לך את הצבעים: צבע ירוק לדת ויהדות; צבע כתום לחרדים; צבע כחול – ירושלים ומורשת; צבע ורוד – התיישבות; צבע סגול – סטודנטים; צבע צהוב – מילואימניקים; צבע אדום – דרוזים; צבע טורקיז – עצמאים. מה גיליתי, חבר הכנסת היקר מלביצקי? גיליתי שיש רק ארבעה צבעים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – זאת הבעיה – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק ארבעה צבעים. יש לי ירוק לדת ויהדות, הרבה מאוד, יש לי כתום – חרדים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה, אני אוסיף לך זמן. דוידסון, אבל חלק זה בבסיס. הבעיה היא שכל אלה בקואליציוניים. זה לא הוגן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יש לי את ירושלים, מורשת, ויש לי התיישבות. לא מצאתי סעיף אחד שיכולתי לסמן אותו בצבעים האחרים – לא לסטודנטים, לא למילואימניקים לא לדרוזים ולא לעצמאים. לא מצאתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי הם בבסיס, הם בבסיס. זה לא יפה. זאת אחיזת עיניים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מצאתי. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם משהו: אני אוהב אתכם, אני לא שונא אתכם. יושב פה יושב-ראש הוועדה יוסי, ואני אומר לכם: זה שאתם מכניסים כספים קואליציוניים לתשלומים למורים זה פסול שלכם. זה היה צריך להיות בבסיס התקציב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. אתה צודק. בזה אני מסכים איתך. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה היה צריך להיות חלק מהתקציב. אבל מה עשיתם – תן לי רגע לסיים. עשיתם הכול הפוך. הכול הפוך. אם הייתה לכם קצת צדקה ציבורית – ינון, אתה יושב בוועדת כספים יומם וליל. איך עשית דבר כזה? למה זה לא בתוך תקציב החינוך, למה זה נמצא בחוץ? למה כל תנועות הנוער לא נמצאות בתוך התקציב המלא, למה זה בחוץ? ואחרי כל מה שאמרתי, עומד פה דב מלביצקי ואומר שאנחנו שונאים, ואומר שאנחנו קיצוניים. יש לי שאלה: למה לא אמרת מילה על חמישה משרדים שאתה לא יודע מי השר שלהם בכלל? אין לך מושג מה הם עושים, אין לך מושג כמה תקנים יש שם, כמה השרים שם מפזרים כספים. 560 מיליון שקל – אני אגיד לך על מה, על חמישה משרדים מיותרים. המשרד למשימות לאומיות – אתה יודע כמה כסף? 284 מיליון שקל; המורשת – 146 מיליון שקל; שיתוף פעולה אזורי – 44 מיליון שקל; מודיעין – 52 מיליון שקל. למה על זה לא דיברת? למה לא דיברת על 560 מיליון שקל? במקום לתת לסטודנטים, למילואימניקים, למה צריך לפזר את הכסף ככה? על זה אתם לא מדברים. לא מדובר על חרדים ולא מדובר על דתיים. מדובר פה על השקפת עולם של ממשלה עקומה, פושעת, שלא דואגת למי שצריך במיוחד בימים האלה, ואתם צריכים להתייבש ולהתבייש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. הייתי מוחק את המילה "פושעת". חבר הכנסת אריאל קלנר – לא נמצא. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 12.75 שקלים – – – << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר קרה לנו הדבר הנורא ביותר שקרה אי פעם מאז קום המדינה הזאת. יש אחריות. יש ממשלה בישראל. יש ראש ממשלה בישראל. הוא צריך להוביל את המדינה, והוא נגרר, והוא מספר סיפורים. אז לא אגיד מה שאמר עליו שר האוצר, שהוא שקרן בן שקרן, אני לא מערב הורים, אבל שר האוצר שקרן וראש הממשלה שקרן כשהוא בא ונואם נאומים שקריים, כי הוא יודע את הנתונים. הוא פשוט שקרן. זה שהוא שקרן, זה לא חדש. עכשיו אנחנו נמצאים במצב של מלחמה. אלפי אנשים הופקרו על ידי המדינה הזאת, והם עדיין מופקרים על ידי הממשלה המופקרת הזאת. ואתה מסתכל מן החוץ – ואנחנו רואים מלחמה. אתה מסתכל על הבית הזה, אתה רואה את ישיבת הממשלה, שנראית כמו כיתה טיפולית. יושבים בכיתה שלמה ומייצרים – את זה? הצופה מבחוץ מצד אחד רואה מלחמה, ומצד שני לא רואה שום דבר, לא בהתנהלות של הממשלה הזאת, לא במשרדיה, לא בביצועיה, לא בתקציבה. ולכן צופה כזה היה אומר: ואללה, אין פה מלחמה, הכול שגרה. כאשר בוחנים את הקשר בין המילים למעשים, המונח הזה, "ביחד ננצח" – מה זה ה"ביחד" הזה, זה הקואליציה? כל הסלוגנים של משרדי הממשלה שמופיעים בטלוויזיה, אין לכם בושה? ביחד – ה"ביחד" היחיד זה הקואליציה. הכול פה פוליטי. ראש ממשלה עוסק בפוליטיקה כל הזמן, ואז נאום לאומה בערב, זה מה שקורה פה. ואתה רואה את הסעיפים התקציביים שמשנים – זה מה שקורה שם. עזבו את הכספים הקואליציוניים – המשרדים: אתה סופר את משרד ירושלים, משרד מורשת, משרד ההתיישבות ומשימות לאומיות, משרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התפוצות, המשרד לשוויון חברתי – נתתי הנחה, לא שמתי את כולם בפנים – רק זה 420 מיליון שקל. אתה מסתכל על הסעיפים הקואליציוניים בתוך העניין, רק מסגירת המשרדים – ואז באים לפה היום להעלות את הגירעון ולהגדיל את ההוצאה. אתה מעלה אותם על בסיס מה שתכננת. זאת חבורה של בוזזים ושודדים, והשודד הראשון, ראש וראשון, עם האחריות המלאה למלחמה, עם הכישלון מתחילתה – 7 באוקטובר זה כישלון טוטלי, קולוסלי, של האיש שקרא לעצמו מר ביטחון. אני אומר לכם, לא שקרן בן שקרן – אפס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להשתתף בצערה של משפחת קסטלמן על האירוע שובר הלב, הטרגי והנורא שקרה במדינת ישראל. אני גם רוצה לקרוא מפה לשני הצדדים: אל תסיקו מסקנות. תנו למשטרה לחקור, תנו לצבא לחקור, תנו לפרקליטות לגבש ממצאים. אנחנו חייבים לחקור את זה עד תום באופן נקי לגמרי משיקולים פוליטיים. האירוע הזה חייב להיבדק ולהיחקר, כי מגיע לנו לגור במדינה כזאת שכשקורית בה טרגדיה כזאת, אסון כזה, אז חוקרים, ואם יימצאו אשמים, אז מעמידים אותם לדין, ויש מערכת סדר מסודרת. אז באמת, אני מבקש מכל מי שיושב בבית הזה: אל תיכנסו לאירוע. חכו שזה ייגמר, ואז כל אחד יגיד מה שהוא רוצה להגיד. שמעתי את ראש הממשלה: זה קורה. לא, זה לא קורה. דבר כזה לא קורה. דבר כזה חוקרים, ומי שאשם, מעמידים אותו לדין. אני רוצה לדבר על מה ששמעתי פה קודם כששר האוצר עלה לדבר וניסה שוב להחזיר את ההיפרדות שלנו ואת הריבים המיותרים בחברה הישראלית. אז אני רוצה לומר משהו לשר האוצר: המורים החרדים צריכים לקבל בדיוק את אותם תנאים כמו המורים של הילדים החילונים, והתקציב הזה צריך להיות בבסיס תקציב. זה לא צריך להיות קופה קטנה של אף אחד. לא צריך לעשות את זה במחשכים. ילד חרדי וילד חילוני צריכים לקבל אותו דבר, באותו דיווח, באותה שקיפות, עם אותה מערכת כמו בכל מדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בתנאי שילמדו ליבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמו בכל מדינת ישראל. מערכת הלימוד צריכה להיות מפוקחת כמו שקורה בהרבה מאוד מקומות במדינת ישראל. אז אני מאוד מצטער לאכזב את שר האוצר, לא תצליח לפלג אותנו בנושא הזה. כן, יש לי אליך הרבה שאלות: למה בירור יהדות, שהגיע ממשרד ראש הממשלה – אני לא יודע מה זה אומר, כנראה זה המשרד של אבי מעוז – קיבל 2 מיליון שקלים? משרד המסורת, שהוא בעצמו עדיין לא יודע מה הוא עושה, קיבל 9 מיליון שקלים. הקשרים עם התפוצות, אחד הדברים החשובים ביותר שיש במדינת ישראל, קיבלו פחות מתקציב מערת המכפלה ופחות מתמיכה באנשים עם מוגבלויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני, ברשותך. אני רוצה לשאול את שר האוצר: איך אתה מרגיש בנוח עם העובדה שאנחנו חברי הכנסת מקבצים פה נדבות בשביל הלוחמים שלנו, בשביל המפונים, ואתה לוקח את הכסף הזה לעצמך בשביל פוליטיקה קטנה? הציבור רואה, הציבור יזכור, וכל מי שיהיה מעורב בדבר הזה גם ישלם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. תפדל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, תודה רבה. היום נודע לי כי מבנה בירושלים המזרחית קיבל צו הריסה, ולא במקרה במבנה גר השייח' עכרמה סברי. מתברר שהמבנה הזה קיבל ב-1998 צו הריסה. עורכי דין טיפלו, והצו הוקפא ב-2003. היום הבניין כולו, 15 יחידות דיור, קיבל צו הריסה, שהדביקו על כל דירה. 15 דירות. הרי ברור שמדובר במעשה נקמני בגלל ההסתות, בגלל אווירת המלחמה – הזדמנות לנקום במישהו שלא הוגש נגדו כתב אישום. נוקמים פה על הדרשות שלו, על העמדות שלו, אולי על ההסתה של חבר הכנסת שמחה רוטמן מכאן. ברור שצריך להמשיך לנהל את ההליך המשפטי, אבל מעולם נקמנות לא הייתה דבר חכם ביותר; היא דבר נבזי במקרה הזה. מכובדי היושב-ראש, אני ער לסערה המוצדקת על הירי הקטלני בעו"ד יובל קסטלמן. אדם שכורע ברך, מרים את ידו, צועק בעברית, זורק את הארנק שלו, ובכל זאת חייל מילואים, שהוא נער גבעות, ירה בו ורוקן את המחסנית, לפי דברי אשתו. הדבר החמור ביותר הוא שפרמדיקים, לפי דיווח באחד העיתונים, עברו שם ודילגו מעליו. מה יותר נורא מהמוות הזה? הוא תוצאה של ההתבהמות גם בקשר לפלסטינים ושל היחס של נוער הגבעות אל הפלסטינים, שיש להם נשק והם יורים בפלסטינים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יורים באנשים בבתיהם. למשל, כמו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אלוהים, שלח לי סבלנות, אני חסר אונים בלעדיך, אלוהים. אוקיי, תשתיקו אותה.) תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תחזיק עליי פרסום ממומן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. תמשיך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. מוסטפא עאסי, זיכרונו לברכה, אב לשישה, היה בביתו כאשר נוער גבעות ומתנחלים עם נשק ירו בו והרגו אותו בקרוואת בני חסאן. הנשק הזה הוא נשק קטלני, ולכן צריך לפרוק אותם מהנשק, מנוער הגבעות והמתנחלים האלה, כי זה הוכח פעם אחר פעם, עשרות פעמים. ומה עושה נשיא ארצות הברית? אומר: אני אוסר עליכם להיכנס לארצות הברית. ואללה, (אומר בערבית: באמת?) מה זה העונש הזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה דבר קטלני, שהוכיח שהוא נפשע, ולכן יש לפרק אותם מהנשק. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה – אבל אני אשמח לשקט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. כשתדברי תגידי מה שאת חושבת. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מוסיף לי עוד זמן. אני מבקשת את הזמן, את 20 השניות הללו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 15. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. התקציב לפירוק החינוך הממלכתי והציבורי בישראל, זה הסיפור של התקציב הזה. אני רוצה להסביר. מדינת ישראל מתקצבת ב-100%, תקצוב חינוך והוראה, את החינוך הציבורי הממלכתי שהיא רואה בו החינוך לישראליות קולקטיבית, מחברת, מסלילה לתעסוקה, לפרנסה, לכל מה שהיינו רוצים מהילדים והנערים שלנו. הרי לא הגיוני שהחינוך הפרטי, המפלגתי, ללא הליבה, ללא השקיפות, ללא הדיווח, ללא המינהל התקין, שמסרב לחשבת, שמסרב למפקחים – לא ייתכן שזה חינוך שיקבל כמו החינוך הממלכתי. אבל יותר מזה, מה יקרה רגע אחרי אופק חדש ברשתות החרדיות? יוגש בג"ץ על ידי החינוך הפרטי בישראל וגופים נוספים, ויבקשו השוואה. חוות הדעת שבוחנות את זה כבר אומרות שלא יהיה אפשר לסרב לתת גם להם. אז המיליארד השנתי הזה יהפוך ל-2.5 מיליארד שיוצאים מהחינוך הממלכתי הציבורי שלנו אל חינוך ממיין וסלקטיבי ומעמדי. מצד אחד חינוך שלא מאפשר ליבה והזדמנות שווה, ומצד שני חינוך מעמדי פוגע. מי ייפלו? השכבות המוחלשות והפגיעות, אבל גם ישראל שאנחנו רוצות ורוצים לראות כאן. זה בדיוק מה שיקרה כאן. אני מאמינה, כבוד היו"ר, בחינוך ממלכתי חרדי. עשיתי על זה כנס. אני מאמינה שזרמים יכולים להיות חלק מהחינוך הממלכתי בדיוק כמו הרב עובדיה, זכרו לברכה, בדיוק כמו המורשת שלו. אתם מחריבים את הבסיסים שהאומה הזו נשענת עליהם בגלל אתנן פוליטי, בגלל ברית פוליטית – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השנאה שלך – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אל תגידי לי "שנאה", טלי. אל תגידי לי "שנאה". הקשר שלי עם החברה החרדית ידוע שנים ארוכות. לא תוציאי את זה ממני. ואני מבקשת להמשיך לדבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת, די. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת כאן דבר עקרוני. מה שהמדינה מתקצבת כשירות ציבורי, ממשלתי, מוסדי, לא יכול להיות לחינוך הפרטי באשר הוא, ובטח לא לזה המסליל בערות והיעדר הזדמנות. חד-משמעית. ואני רוצה להגיד לך, שנאה זה מי שמונעים מילדים חרדים, מנוער חרדי, שוויון הזדמנויות. לא בכדי אין מומחה אחד בישראל לתחום החינוך, אין מומחה אחד לתחום חקר האי-שוויון בישראל, שתומך באיוולת הזו. לא סתם לא תמצאו מומחה אחד, כי כל אדם שמבין את השלכות הרוחב של פגיעה אנושה בחינוך הממלכתי מבין מה קורה כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ואני אסיים – כבוד היו"ר, סליחה – בשירו של נתן אלתרמן מ-4 ביולי 1958 "למורי ישראל בוועידתם": "יש אומרים: המורה הוא אומן. יש אומרים: הוא אומן. אך יש רגע / אשר בו הוא למעלה מזה: הוא לוחם ובונה ובורא! // לו ישקיף המורה בגאון על דרכו שעבר בה עד הנה, / לו ישקיף במלוא און לבאות ויאמר: אך התחלתי מלאכתי! / לו יהיה בית הספר לבית היוצר! כך דינו! לו תהיה נא / כמנוף לו, ולא כמין סד, החותמת 'מוסד ממלכתי!' / זו חזית אשר אין בימינו כבדה ונכבדת ממנה / ודמיון ותנופה וחידוש היא דורשת כיום לא בכדי!" למען ישראל של כולם, של שוויון הזדמנויות, של עתיד, תעצרו את האיוולת הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שאלה לממשלה: המלחמה נגמרה? כל החטופים חזרו לבתיהם? חמאס מוגר? המילואימניקים חזרו הביתה? יחיא סנוואר קיבל כדור בראש כמו שמגיע לו? המלחמה נגמרה ולא סיפרו לנו? אתם כל הזמן אומרים לנו שלא עושים פוליטיקה בזמן מלחמה; יש יותר פוליטיקה בזמן מלחמה ממה שאתם עושים פה היום? מחלקים מיליארדים, כסף למפלגות, כסף לאינטרסים, כסף לקבלני קולות, כסף לסחטנות פוליטית. חיילי צה"ל מגייסים תרומות לאפודים קרמיים ולברכיות. אזרחי קריית שמונה ושדרות מפונים מביתם, וכל מה שהם מקבלים מהממשלה זה התקציב המושחת הזה. ראיתי את מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה אתמול. הייתה חסרה לי שאלה אחת: איך אתה ישן בלילה? במשמרת שלך 1,200 נרצחים, מאות חטופים, יישובים שלמים נשרפו. במקום לשים את המפתחות, לבקש סליחה מעם ישראל, אתה מביא את התקציב הזה? מסתתר מאחורי הקדושים של זק"א ושל איחוד הצלה? אני בעד כסף לזק"א, אני בעד כסף לאיחוד הצלה; מה זה קשור למיליארדים שמחלקים פה אחד לשני? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם לילדים של זק"א ולמורים של זק"א. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכולתם לתקן, יכולתם להוכיח שאתם חולקים את הכאב של כולנו: לסגור את המשרדים המיותרים, להעיף לעזאזל את הכספים הקואליציוניים, להוכיח לפחות שאתם כואבים איתנו ביחד. תסתכלו ללוחמים בעיניים. תסתכלו לתושבי שדרות בעיניים. איך אתם יכולים להצביע על תקציב כזה? לא למדתם כלום מהמלחמה הזו? היא לא השפיעה עליכם? יולי, גילה, ברקת, ביטן, למען העם למען חיילינו, למען השם, מספיק, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יולי לא שר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נתחיל לתקן את המדינה הזו, לרפא את פצעיה. התיקון הישראלי הגדול יכול להתחיל היום. ישראל החדשה יכולה להתחיל להיבנות היום. כל מה שצריך לקרות הוא שיהיו בקואליציה הזו כמה אנשים שיעשו את מה שמצפונם מורה להם ויצביעו נגד התקציב המושחת הזה. עם ישראל במלחמה. לא, היא לא נגמרה. אתם לא יכולים להצביע על כספים קואליציוניים בזמן מלחמה. אני קורא לכל חברי הקואליציה שנותר בליבם שמץ של מצפון להצביע נגד התקציב המושחת הזה. תודה רבה. << קריאה >> היו"ר ארז מלול: << קריאה >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, לפני שבוע בדיון בוועדת הפנים, כשדיברתי על סוגיית המיגון וההכרה בכפרים הלא-מוכרים, אמרתי לך – פניתי באופן ישיר ואמרתי לך: בוויכוח בין ישראל הראשונה לישראל השנייה יש את ישראל השנייה השקופה, בנגב, שאף אחד לא רואה אותה. כשמדברים על התקציב אני רוצה להרגיע את ישראל הראשונה וגם השנייה, כי ראש הממשלה אמר לכולם אתמול שאין בעיה עם כסף ויש כסף לכולם. אני רוצה לענות לראש הממשלה מעל דוכן זה. אכן, אולי אתם תתווכחו, בסוף תמצאו את הכסף גם לישראל הראשונה וגם לישראל השנייה. אבל לערבים הבדואים בנגב, למערכת החינוך הערבית הבדואית בנגב, אין לכם את הכסף. יותר משנה – מעל כל דוכן ובכל דיון בוועדת החינוך – 5,000 ילדים בגילי שלוש עד חמש במערכת החינוך הערבית הבדואית בנגב, אין להם כיתות גן. לא רק שאין להם כיתות גן – אין שום מחשבה למשרד החינוך, לממשלה, איך למצוא פתרון לילדים האלה. יושב כאן יושב-ראש ועדת החינוך. היינו בסיור, ראינו את המציאות הקשה שם, אבל עד רגע זה אין שום מחשבה רצינית, לא בממשלה ולא במשרד החינוך. תארו לעצמכם 5,000 ילדים יהודים שאין להם מסגרת חינוך, אין להם גן. מה הייתם עושים? באים להתווכח, בתקציב, על חינוך חילוני, חרדי? אני מאמין שלכולם מגיע וכולם צריכים לקבל, גם חילונים, גם חרדים וגם ערבים. אבל במציאות הקיימת, הערבים בכלל והבדואים בפרט, בכל מה שקשור לתקציב הם לא נמצאים בתוכנית הממשלה. לכן אני בא ואומר: כשבאים להתדיין על תקציב, הדבר הראשון שצריך להיות בפנים הוא האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, ובמיוחד במערכת החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. רק לא הזכרת שאני ביקשתי לעשות דיון מיוחד על כל המוסדות האלה בדרום עם מטה התכנון ועם יעקב אשר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ארז, אלפי דיונים, ארז. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה יהיה בדיון המיוחד? עוד דיון מיוחד אתה רוצה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תפריע לחברך ירון לוי. אל תפריע לו. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, זאת הפעם הראשונה שאני עומד כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בהצלחה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה לכולם. אני חייב לשתף אתכם. כחבר כנסת חדש, לפני שנכנסתי תהיתי אם המקום הזה וכל הרעל שיש במקום הזה, לכאורה – אם מה שאנחנו סופגים כאן מועבר החוצה או מבחוץ אלינו. אז אני אומר לכם באופן חד-משמעי שהשיח הזה עובר החוצה. אני רוצה להתחיל ולדבר כאן על התקציב. כל חבריי דיברו עליו. הייתי רוצה לגעת בנקודה שאף אחד לא העלה אותה ולהתמקד במה כן אפשר לעשות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני אשמח – אני יודע. זאת פעם ראשונה – מוותרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, למה את מפריעה? חבר כנסת, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים כאן היום כי אנחנו דנים בתקציב, ואנחנו עושים פוליטיקה בזמן מלחמה, למרות שכולם דיברו על זה שזה הזמן להגיע להסכמות ולהבנות. ועדיין אנחנו רואים, מהמעט שאני נמצא כאן בבניין הזה, שעדיין הפוליטיקה נמשכת. כנראה מישהו שכח בממשלה שאנחנו בזמן מלחמה. אני רוצה לדבר על מערכת בריאות הנפש, שנמצאת במצב מאוד קשה. זו מערכת שהורעבה במשך שנים וגם הוזנחה. תהיתי לעצמי אם מישהו בממשלה מבין את גודל הבעיה שיש כיום במשרד הבריאות, בעיקר במערכת בריאות הנפש. אנחנו עוברים ימים מאוד קשים, כולנו. כל אחד יכול להבין מהסביבה הקרובה שלו איזה מאמץ, ובאיזה מקום רגשי אנחנו נמצאים. רציתי לשאול את כבוד השר: האם בזמן שאתם מחלקים את הכסף מחדש חשבתם, בשינוי התקציב, לראות איך משפרים את השכר של הפסיכולוגים והפסיכולוגיות בשירות הציבורי במדינת ישראל, כדי שיוכלו לחזור ולעבוד בשירות הציבורי? כי היום פסיכולוג מרוויח פחות מבייביסיטר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 40 שקלים לשעה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 40 שקלים לשעה. כל אזרח היום, או חלק גדול מהאזרחים במדינת ישראל פונים היום לשירות הפסיכולוגי, ועוד לפני השבת הארורה היינו צריכים לחכות שנה וחצי כדי לפגוש פסיכולוג. היום המצב הרבה יותר קשה. השאלה שלי, עוד הפעם, לאחד מחברי הממשלה שנמצא כאן: אם כבר אנחנו מתעסקים בכסף ובשינוי תקציב, לא לגעת בנושא? התשובה היא לא, אני רואה, בסדר. ואם אנחנו כבר מתעסקים בכספים קואליציוניים ובשינוי תקציב, האם אנחנו יכולים להקדים את הפעימה השנייה לרפורמת הישג לעובדים הסוציאליים ולשפר את שכרם? ואולי נוכל למלא גם תקנים של 1,500 תקנים של עובדים סוציאליים ריקים. יש תקנים. יש כסף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נתתי לך לפני משורת הדין. פעם ראשונה, אבל – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד השר, זאת הפעם הראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ראיתי את הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ירון, זה לא יפה. כיבדתי אותו ולא – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בסדר. אני רק מסיים, ברשותכם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, ירון, איפה שר? עולה לנאום ראשון ואין שר? תן לו חצי שעה, לא דקה יותר. חצי שעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשך חודש אנחנו דנים בוועדת הבריאות על השינויים במערכת בריאות הנפש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מוכן לדבר בשביל כל הח"כים – – – << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני מסיים. אנחנו במשך חודש דנים בוועדת הבריאות לגבי בריאות הנפש. בשבוע האחרון נאמר לנו שיש 2 מיליארד שקלים, ועכשיו השר הוריד את זה למיליארד. אבל הדבר הכי אבסורדי הוא שבמשך שמונה שנים, מ-2015, כשהרפורמה יצאה לפועל, משרד הבריאות לא הצליח להעביר, או שהוא לא יכול להעביר, נתונים לגבי הפעילות של קופות החולים והכספים שעוברים עבור השירות הפסיכולוגי. אז אני אומר, איך אפשר לבנות תוכניות או לתכנן תוכניות אם אין לנו נתונים? אנחנו יודעים את התשובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה. לאחר מכן, חברת הכנסת מיכל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לאחל לך בהצלחה. פעם ראשונה שאני מדבר, ואתה מנהל את המליאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחרי זה, אני שמעתי את שר האוצר, והוא אמר: עכשיו אנחנו בזמן מלחמה, לא צריך להכניס פוליטיקה. נכון, אדוני שר האוצר, לא צריך להכניס פוליטיקה, אבל להביא תקציב פוליטי כזה זו לא רק בושה – זה מעבר לבושה, אם יש מילה כזאת; וגם לשקר כשמציגים את התקציב. קוצצו, סך הכול מהכספים הקואליציוניים פחות מ-15%, פחות ממיליארד שקל. הנתונים המדויקים: התקציב הקואליציוני היה 5 מיליארד ו-820 מיליון – קוצץ ל-4 מיליארד ו-800 מיליון. אז בסך הכול פחות ממיליארד שקל קוצצו. למה לשקר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לעלות לכאן, לדבר את האמת, להגיד: אנחנו שמים כסף קואליציוני, זה לא מעצבן אף אחד. אבל לעלות לכאן ולשקר? מעצבן את כולם. מעצבן את החיילים שנלחמים בפנים. תתביישו לכם. זה לא הזמן לתקציב הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע בכלל מה זה כסף – – – לא יודעים מה הם מדברים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> צריך לסגור את המשרדים המיותרים שלכם. ראש אגף תקציבים מעיר לכם אחרי המלחמה, אומר לכם: יש לכם שישה משרדים מיותרים, עם 1.2 מיליארד שקל, תסגרו אותם – לא סוגרים אותם. ותאמינו לי, רציתי לדעת כמה משרדי ממשלה יש לנו. כמה שרים יש לנו. חיפשתי באינטרנט, כי אני לא יודע כמה שרים יש לנו. מצאתי במקום אחד 38 שרים; במקום שני 37 שרים וחמישה סגני שרים. אתה יכול להגיד לי כמה שרים יש לנו? אתה היושב-ראש עכשיו – אתה לא יודע, ואף אחד כאן לא יודע, כי יש לנו כל כך הרבה שרים מיותרים שלא צריכים לשבת בכלל בממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה, אנחנו במלחמה, ובמלחמה נלחמים. במלחמה מביאים תקציב שישרת את המלחמה, לא תקציב שישרת את המפלגות שיושבות בממשלה. תקצץ את המשרדים המיותרים. תסגור אותם. קח את כל הכסף הקואליציוני, תזרוק אותו לפח. מישהו עלה לכאן ואמר: אנחנו ממשיכים פרויקטים; אתם יודעים כמה כסף קואליציוני היה ב-2022? 700 מיליון שקל, זה הכסף שהיה ב-2022. אתם יכולים ללכת ולשים 700 מיליון שקל לדברים החיוניים, לדברים ההמשכיים. אבל לא מעל 4.86 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בושה לתקציב כזה. בושה שאנחנו מתריעים כאן על התקציב הזה. אסור להצביע על התקציב הזה. אני מצפה משרי הממשלה שאני לא יודע מה המספר שלהם בכלל, שלא יצביעו עם התקציב הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת, בבקשה לסיים. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי הנכבדים, ראשית אני משתתפת בצערה של משפחת קסטלמן על מותו של יובל הגיבור, שמנע פיגוע קשה הרבה הרבה יותר, ומברכת על ההחלטה לחקור את האירוע הטרגי הזה. היום הוא היום הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלות, אז אולי תתפלאו, אבל בתוך הכספים הקואליציוניים יש לא מעט עבור אנשים עם מוגבלות. לדוגמה, 6 מיליון לנופשונים לאנשים עם מוגבלות לשנת 2023, ו-12 מיליון לשנת 2024; 5 מיליון לשנת 2023 לכפרים לנוער בסיכון, ו-10 מיליון לשנת 2024. 6.3 מיליון לשנת 2023 לפעילות לחיזוק וסיוע לנוער בסיכון, 20 מיליון ש"ח לשנת 2024. 10 מיליון לשנת 2023 לשילוב קהילה בקהילה של מתבגרים המתמודדים עם קשיים נפשיים, ו-10 מיליון לשנת 2024. 35 מיליון ש"ח לגרעינים משימתיים – גרעינים מכל קצוות החברה הישראלית שעשו, ועושים לא מעט לחברה הישראלית בכלל ולחברה עם מוגבלות בפרט, בשגרה ובעיתות מלחמה, ואני יכולה להמשיך ולפרט. ובכל זאת, אני עומדת כאן, והכאב הוא עצום. הכאב לא נותן לי מנוח. מאז שמחת תורה הוא לא נפסק – על הנרצחים, על החטופים, על הפצועים, על החיילים שלנו, על המשפחות שנשארו מאחור, על שמפלצות נכנסו לקיבוצי ויישובי ארצנו ועשו בנו שפטים, אבל כן – גם על שנאת חינם. על הדלק שאנחנו מתדלקים את האויבים שלנו, ואני לא מתכוונת לדלק למשאיות שלהם – גם על זה, אגב – אלא על השנאה שבינינו. שר האוצר עומד פה ומבקש להעביר תקציב שהוא מעולה בעינינו – תוספת של 30.5 מיליארד ש"ח לשנת 2023 עבור מעט פחות משלושה חודשים עבור המאמץ המלחמתי לחזית ולעורף. כן, 30.5 לפחות משלושה חודשים. והאופוזיציה צווחה פה כאילו עומד מולם אויב העם, כאילו שכחנו את מה שעברנו. שכחנו את הפילוג ואת השסע. עומד שר לשעבר, ואני מקווה שהוא עוד יבקש סליחה, ומאשים אותנו באירועי שמחת תורה, טוען שיש לנו דם על הידיים. התבלבלת לגמרי, התבלבלת בין אויב לבין אוהב. מי שרצח, שבזז, שאנס, שביתר, ששרף, שביזה, וכמובן עשה את כל הדברים הכי איומים בעולם – זה סנוואר. אלו החמאס, אלו אותן מפלצות איומות. יש גבול. יש גבול, אל תחצו אותו. אנחנו יכולים להתווכח מה נכון למדינת ישראל, מה נכון לאזרחיה. אנחנו יכולים להתדיין איך הדרך הכי נכונה להגיע לטוב הזה. מותר להתווכח, זה חשוב. אבל אין לי ספק שאנחנו עם אחד, ידידי מאיר כהן. אנחנו עם אחד. כולנו עם אחד. ואנחנו צריכים לזכור את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו לא יכולים לתת לשונאים שלנו לטפל בעניינים האלה. אני רק רוצה לומר עוד משפט אחד. אתם מנפנפים במושג כספים קואליציוניים כאילו מדובר באיזו קללה. אז כן, גם אני הייתי מעדיפה שהכספים האלה ייכנסו לבסיס התקציב, בדיוק כמו כספים לספורט ולתיאטרונים ולחינוך ממלכתי ולבריאות. אבל כל עוד הם לא שם, זה לא אומר שהם לא חשובים. אני מסיימת. החרדים, כמו גם תושבי יהודה ושומרון, הם חלק מאזרחי מדינת ישראל, וגם הם זקוקים לחוסן. גם להם מגיעים מורים, מסגרות לנוער נושר. גם שם יש ילדים, נשים, גברים, וקשישים. אז, בבקשה, תפסיקו, תפסיקו עם השסע והשנאה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, חברת הכנסת ווֹלדיגר, אני שומע פעם אחר פעם את הדיבורים גבוהה-גבוהה על האחדות ועל היחד, שבאמת באים לידי ביטוי בשדה הקרב, אבל היחד צריך לבוא לידי ביטוי גם בסדרי העדיפויות. מה זה תקציב, תקציב מדינה? זה לא מספרים. תקציב מדינה הוא סדרי העדיפויות של מדינת ישראל. כשממשלה מביאה תקציב היא אומרת במה היא משקיעה, מה חשוב לה ומה פחות חשוב לה. וזה בדיוק מה שצריך לעשות עכשיו, בעיקר כשאנחנו מגדילים את התקציב באופן כזה שאנחנו מעמיקים את הגירעון. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> 30.5 מיליארד ש"ח – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה אתם אומרים בתקציב הזה שאתם מביאים עכשיו? אתם אומרים שכסף למיגון הצפון – אין. אין. בתקציב הקודם הרי כבר קיצצתם, במקום שיהיו 5 מיליארד שקל למיגון הצפון – תוכנית שאושרה עוד בממשלה הקודמת – אתם קיצצתם בתקציב הזה ל-100 מיליון שקל. אז אתם מביאים עכשיו תקציב שבו אתם אומרים: אנחנו מגדילים את הגירעון בגלל המלחמה. איפה הכסף למיגון הצפון? הם לא אזרחים במדינת ישראל, לא מגיע להם מיגון, כמו שמגיע לכל שאר מדינת ישראל? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> מגיע, מגיע – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איפה הכסף לעיר אילת, שטובעת, ואתם יודעים שהיא טובעת? אתם נמצאים בדיונים בוועדת הכספים. לזה אין כסף. למה יש, בסדרי העדיפויות של הממשלה? לשישה משרדי ממשלה מיותרים יש כסף. למה יש כסף במשרדי הממשלה? לתקציבים קואליציוניים, לכל מיני אתננים פוליטיים, יש תקציב. אנחנו מקבלים, חברי הכנסת – ואתם יודעים, כי מהקואליציה והאופוזיציה שותפים בחמ"ל – כמה הודעות מחיילים בגדודים? אנחנו מבקשים תרומה לציוד מגן, אנחנו מבקשים סיוע בתרומה לחרמוניות וציוד לחימום החיילים שלנו שנמצאים בחרמון – מבקשים תרומה לאלף ואחד דברים. חיילים צריכים לפנות לחברי כנסת לבקש תרומה כשאתם מביאים תקציב לכנסת, ובתוך התקציב הזה אתם קובעים סדרי עדיפויות והם לא מופיעים שם? אז אל תספרו לנו על אחדות ועל ביחד, כשאתם לוקחים את אלה שנלחמים ביחד, שמים אותם אחרונים בתור, ואת הפוליטיקה שלכם בראש סדר העדיפויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאילת נמצאת בתקציב? אני רק אומרת, אם העובדות משנות פה למישהו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, כל מה שאת שומעת, כשאת נואמת תעני להם אחד-אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח. על הכול אני אספיק לענות. בעיקר על השקר של אחמד טיבי, שדיבר פה על מישהו שלא היה, גם על אירוע שלא היה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מי השר פה? עם מי אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי השר? הינה, השר סופר. שמחה, אתה מסתיר את השר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה הסתתרת שם מרוב בושה? הבנתי. טוב, אנחנו כולנו יודעים מה המצב בשטח. חלק מחברי הכנסת גם לקחו – עשייה משמעותית בחמ"ל הכנסת, וגייסנו פה כספים לציוד לחיילי צה"ל. בזמן אמת לא דיברנו על זה, כי לא רצינו לפגוע במורל, לא רצינו לספר סודות לאויבינו, אבל המצב היה קטסטרופה. אנחנו הח"כים, והחברה האזרחית והעמותות ואנשים מחו"ל, פשוט הביאו לפה ציוד במיליונים. יושבת פה חברת הכנסת שלי מירון. היא יודעת, נכון? חבר הכנסת פינדרוס יודע מצוין; ח"כים אחרים יודעים, הם היו פעילים באותה קבוצה של חמ"ל הכנסת. ועכשיו אתם מספרים לנו שהכול בסדר, שיש תקציב, יש כסף, הכול מצוין? כל יום עמית סגל מפרסם אצלו בטלגרם בקשה לציוד לפלוגה כזו או אחרת. חסרים דברים. אנחנו ממשיכים להעביר למילואימניקים ולסדיר ציוד, כולל ביגוד תרמי, ואתם אומרים לי שהכול בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואת היית באותה ישיבה, ואת שמעת את החוסרים. ועכשיו מתברר שיש לנו כסף לכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את פוגעת בצבא. יוליה, מה קרה לך? אל תדברי על חולשת החיילים – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא מוכנה לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם היא לא רוצה שאני אשמע אותה, שתדבר לאולם הריק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יוצאת, אין צורך. דברי לקירות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה כבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לפחות מקשיבה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה, שלישית, צאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יצאתי לבד. למה קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי את לא יצאת. את מדברת ויוצאת. תצאי בלי לדבר, בסדר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לוקח לי רגע לצאת, שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זו ההזדמנות להוציא אותה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור, אל תעזור לי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יכול להוסיף לי את הזמן, בבקשה? תודה. למה עוד אין כסף? אין כסף לטיפול בבריאות הנפש. אתם מספרים לנו שיש בתקציב הזה כסף לזה? סליחה, זה לא נכון. משרד הבריאות הכין תוכנית, 2 מיליארד שקל. אנחנו כמדינה צריכים טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, לכולנו. זה היעד הבא. ומה עם נפגעות אלימות מינית ותקיפה מינית? האם יש בתקציב הזה משהו שמיועד לנשים האלו? אנחנו עוד לא יודעים את כל הסיפורים. למה יש כסף? תראו, דיברו פה הרבה על כל מיני דברים. יש פה כסף, בתקציב הזה: 40 מיליון שקל – חיזוק זהות יהודית. 55 – קידום מיזמים בתחום מורשת לאומית. טהרת המשפחה – 3. אם זה היה לטהרת הממשלה, הייתי מסכימה; טהרת המשפחה – זה הדחוף, זה החשוב? איך הסתדרו קודם בלי דברים כאלה? איבדתם את זה. אתם לא מבינים איפה אתם נמצאים. אתם ממשיכים באותו דבר. בסוף זה כספים ששייכים לאזרחי ישראל. והיום כל המשאבים, כל מה שיש לנו, צריכים ללכת או לצורכי המלחמה או לצרכים האזרחיים של אותם אנשים שנפגעו – נפגעו וממשיכים להיפגע עכשיו – גם למפונים, גם לניצולים, גם לאלה שחזרו מהשבי, גם לאלה שצריכים עזרה וטיפול, שעברו דברים נוראיים, עסקים, מילואימניקים. אתם יודעים שיש ממש עכשיו זעקה ברשתות על מילואימניקים שעזבו הכול והעסקים שלהם קורסים? במה אתם מתעסקים, טהרת המשפחה? תתביישו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת אביגדור ליברמן. לאחר מכן – חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתנצל מראש, אני הולך לדבר רק כלכלה, כי אני מאוד מוטרד מהמצב הכלכלי, מהתקציב ומההשלכות. אם התקציב הזה יתממש, אנחנו הולכים לקראת קריסה כלכלית. צריך להבין שאנחנו פועלים בסביבה מאוד מאוד טורבולנטית. הריבית הבסיסית –4.75%. אנחנו מדברים על גירעון 3.7% בסוף 2023, וכנראה ב-2024 אנחנו גם נעבור, אולי 6%, 6.5%. ולכן בתנאים כאלו חייבים להוציא כל גרוש בצורה מושכלת. מה קורה אם אתה סתם מוציא כספים בנתונים האלו? כשאתה מוציא בנתונים האלו כספים, מפזר אותם מהמסוק, אתה יוצר אינפלציה. אם אנחנו גם בריבית 4.75%, בגירעון 3.7% וגם כרגע נאיץ את האינפלציה, זה מתכון לקריסה. אנחנו חייבים להשקיע את הכספים באותם מנועי צמיחה שכרגע הם פשוט חנוקים. אנחנו מדברים על שלושה מנועי צמיחה: אחד זה הסטרטאפים הישראליים, ההייטק הישראלי שנחנק. כל היוזמות, כל הסטרטאפים משוועים לכסף ראשוני, ל-seed money. לשם חייב ללכת הכסף. זה מנוע הצמיחה הגדול. הדבר השני – נדל"ן. רמ"י לא משווקת קרקעות כבר חודשיים, אין מכירה של דירות חדשות. זה מנוע ענק, לשם חייבים לתת כסף. והדבר השלישי – עסקים קטנים, שהם באמת כמעט קורסים. בטח ובטח אותם עסקים קטנים שבהם אנשי המילואים עזבו את העסק והכול בנוי עליהם. אני שומע גם הרבה שטויות. ואני מצטער, היושב-ראש, אומרים: יצאנו מהקורונה. הקורונה הייתה תופעה עולמית, כולם היו באותה סירה, אנחנו גם נהנינו מהסימפתיה של העולם. פה זה הפוך – זה אירוע לוקלי, מקומי. ולא שאין סימפתיה – יש הרבה אנטי למדינת ישראל. יתרה מזאת, אנחנו ניצלנו מהקורונה, הריבית הייתה אפס. יותר מזה, בקורונה כל כוח העבודה – המנוע הכלכלי העיקרי עבד. 300,000 מילואימניקים אלה אנשים צעירים, בגילים 23–45, בשיא כוחם. הם המנוע הכלכלי החשוב, הם כוח העבודה החשוב. הם כולם עבדו תוך כדי קורונה. גם עובדים זרים ברחו מכאן, כולם. כלומר, מבחינה כלכלית ההתנהלות היום – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב רק עוד משפט. אני אומר לך, אדוני, הנושאים שהם כרגע באמת – גם כלכלה וגם ביטחון. הזכיר עודד פורר: מיגון הצפון – 400,000 איש ללא ממ"דים, ללא שום מיגון. פשוט לא יכול להיות שלמרות כל הדוחות של מבקר המדינה, כל המסקנות, לא נמצא הכסף למיגון הצפון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מנסור עבאס לא קיבל 50 מיליארד מהכסף הקואליציוני? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, 850. אותו סכום, הסכום שעבר לטובת החברה הערבית – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור, נאור, זה לא דיון פה עכשיו. לא, לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה "זה לא דיון"? אתה לא שם לב שכולם מדברים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, להזכיר לך, את בקריאה ראשונה. את פתחת את הדיאלוג הזה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נחשו מי אמר: ילד חרדי הוא לא חצי ילד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל ילד הוא לא חצי ילד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ילד חרדי הוא לא חצי ילד – נכון מאוד. נכון מאוד. ילד חרדי הוא ילד ולא חצי ילד. אבל ראש הממשלה, שאמר את הדבר הזה, ושר האוצר שלו, מוכיחים במעשיהם שמבחינתם ילדים בישראל – יש בהם גם חצי ילדים. מבחינתם, ולפי סדר העדיפויות שלהם כפי שרואים בהצעות התקציב, ילד ערבי הוא חצי ילד. היושב-ראש, בהצעת החוק אין כסף לילד הערבי בנגב כדי להבטיח לו מיגונית, ואין כסף לילד הערבי בנגב שיקנה לו טיפול נפשי ורגשי בעת מלחמה. ואין כסף בהצעת התקציב כדי להשוות את התנאים בין ילד לילד במדינת ישראל, בין ילד יהודי לילד ערבי בכל הקשור לתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות, ובכל התחומים. יודעים למה לילדים הערבים אין כסף בהצעת החוק? כי בעיני ראש הממשלה ושר האוצר הגזען שלו, ילד ערבי הוא חצי ילד, ולא מגיע לו את מה שמגיע לילד אחר. הוא צריך להתבייש. הוא ושר האוצר שלו צריכים להתבייש שבעת הזו מעבירים כספים למתנחלים, שמתנכלים לפלסטינים ומדכאים אותם, תוך כדי שמירה של חיילים. תתבייש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא פעם מהדוכן הזה אני ציטטתי את וינסטון צ'רצ'יל, שהיה ראש ממשלת בריטניה. יש פה באולם הזה אנשים שמחבבים את הציטוטים של צ'רצ'יל, יש כאלה שקוראים את ספרו של צ'רצ'יל בלי הפסקה כמה פעמים – אני מתכוון לראש הממשלה. אז גם הפעם אני החלטתי להביא ציטוט של צ'רצ'יל, שנשמע ככה: "מדי פעם אנשים נתקלים באמת, אך רובם תופסים את עצמם וממהרים לדרכם כאילו דבר לא קרה". זה פחות או יותר מה שעושה ממשלה שמקווה שאנשים לא ייתקלו באמת. לא כך הדבר. המלחמה תסתיים בניצחון שלנו, אבל הציבור לא ישכח את מה שהממשלה הזאת לא עושה. הוא לא ישכח מה שהממשלה עשתה, ויותר חשוב, הוא לא ישכח מה שהממשלה הזאת טרם עשתה. כשאני מסתכל על התקציב הזה, כשאני מסתכל על הצעדים של הממשלה, א. אני לא מאמין שאנחנו ביום ה-58 למלחמה ועדיין יש אנשים שלא קיבלו סיוע, יש אנשים שלא יודעים איך לקבל סיוע, יש אנשים שלא מבינים בכלל למה לא עוזרים להם. וכל שר, במקום להתעסק במשרד שלו, עוסק באסטרטגיה צבאית וכיצד צריך להניע את הכוחות שלנו בצפון הרצועה. לא ככה עובדת הממשלה. ממשלה צריכה לעבוד למען הציבור, וממשלה צריכה לטפל בציבור – לא מה שאתם עושים. וחבל שדיון כל כך חשוב אנחנו מנהלים באולם ריק, ואנשים לא שומעים את הדיון בכנסת ואחר כך מתפלאים שלא מכבדים אותם בתוך הכנסת. אני לא יודע מה יהיה השבוע. אני לא חושב שזה בכלל יעבור השבוע – שלושת החוקים שקשורים לתקציב. 1. זה הפחתת הגירעון. אם תשאלו היום את הציבור מה המשמעות של הפחתת גירעון והגדלת גירעון למעשה ל-1.75, אנשים לא יודעים בכלל מה זה הדבר הזה. אז צריך להגיד לציבור: מי שעובד, מי שמשרת ומי שמשלם מיסים, ישלם יותר. זו האמת בפרצוף של הציבור. ומי שלא משרת, מי שלא עובד ומי שלא משלם מיסים, הוא יקבל לפי הכסף הקואליציוני. זה המשפט הפשוט לכל החוקים שהקואליציה מנסה להעביר. משום שמי יישא בנטל של ההוצאה הגדולה? מי שמשלם מיסים. מי שלא משלם מיסים לא ירגיש את הנטל. לסיום, אני רוצה להגיד בשני משפטים. לצערי, שר האוצר לא נמצא פה, אבל שר האוצר בשבוע שעבר התגאה בכך שההייטק זה הקטר של הכלכלה הישראלית. אז נאלצתי להזכיר לשר האוצר שבזמן שהוא היה שר האוצר, לפני האירוע של 7 באוקטובר, לפני המלחמה, ישנה ירידה משמעותית בנושא של ההייטק – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי בזמן שהוא היה שר האוצר – תן לי חצי שנייה, אני משלים את המחשבה שלי – במקום 1,200 חברות שנרשמו בשנה שקדמה לתפקידו כשר אוצר, נפתחו רק 400 חברות. לכן, אדוני היושב-ראש, אם שר האוצר חושב שהוא זה שמוביל את ההייטק – לא נכון. מי שיוביל את ההייטק זה דווקא השר לשעבר יזהר שי, שבנו נהרג במלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השם ייקום דמו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השם ייקום דמו. הוא אמר שמעתה מי שיקים חברה צריך לקרוא לכל חברה חדשה על שם של ההרוג, אם זה חייל, אם זה אזרח. דבר מבורך ביותר, אבל אין לזה שום קשר לדברים שאמר שר האוצר בהקשר של ההייטק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נראה לי שיהיה קצת די טריוויאלי ומשעמם לעבור על הסעיפים של כל הדברים הקואליציוניים שאתם מביאים, ואני גם חושב שחבריי יעשו את זה טוב ממני וגם עשו את זה טוב ממני. הבעיה העיקרית שלי עם התקציב, או יותר נכון עם האנשים של התקציב, היא שני דברים. אחד, יושב שר אוצר – ואני חושב שתהיה פה הסכמה: הבן אדם באמת השר הכי יהיר שיש. אתה מדבר איתו, אתה שומע אותו מדבר – האמת רק אצלו. אף אחד לא שולט בנתונים, אף אחד לא יודע כלום, רק הוא יודע. לא משנה כמה אתה מראה לו, כמה נתונים יזרקו, כמה סעיפים מהתקציב נבוא עכשיו ונראה שלא צריך למלחמה ואפשר להכניס לבסיס התקציב – הוא יודע הכול. הבעיה השנייה שלי עם השר היהיר – הוא גם מדבר ביהירות, מינימום הוא הביא לנו את עסקת ה-new deal. כאילו זה רוזוולט כזה. הבן אדם היה שר חצי שנה בממשלת מעבר, שר תחבורה, ועכשיו יושב שר האוצר כאילו הוא הציל את העולם המערבי מאיזה great depression. אבל בסדר, זה משהו אחד. הבעיה העיקרית שלי היא ראש הממשלה שלנו. כי בסוף, אין מה לעשות, הבן אדם זה מי שמנהל את המדינה. והוא מדגים את הניתוק הכי גדול שראיתי, באמת, ושובר את השיא. ראינו את זה אתמול. קודם כול בנושא המגדר. שאלו אותו שאלה – אגב, בהמשך למסיבת העיתונאים אתמול, אם אני הייתי טופז לוק, הייתי אומר לראש הממשלה: אל תעשה יותר מסיבות עיתונאים. באמת, עברתי על מסיבת העיתונאים, יכולתי למלא פה שעה, שעה וחצי, על כל משפט שלו. הניתוק שלו – כשדיברו על נשים במוקד קבלת ההחלטות, למשל. הוא אומר: יש נשים במצומצם, במורחב, בחזקת שתיים, בשורש ריבועי. הבן אדם לא באירוע. אין נשים במוקד קבלת ההחלטות. זה – 1. והניתוק הכי גדול, ובאמת – האמת, זה גם ניתוק מבאס – זה הצורה והדרך שבה הוא דיבר על האירוע של יובל, זיכרונו לברכה. אתה אומר, ראש ממשלה, כל המדינה גועשת ורועשת וראתה את הסרטון. באמת, כל אחד כבר הביע דעה. לא יכול להיות שיש ראש ממשלת ישראל שיושב ולא מכיר את האירוע. עונה בכלל על המדיניות של חלוקת נשקים – כן נכון, לא נכון. הוא תומך בה, כי, מה לעשות, יותר חשוב מהכול זה ה-64. הוא תומך בחלוקת הנשקים בלי שום קשר לאירוע. הוא פשוט לא הכיר את האירוע, וזה דבר עצוב. זה דבר עצוב שראש ממשלה, ממשלת ישראל, לא מכיר את האירוע. באמת, כשאתה רואה את הסרטון – אני אפילו לא יודע לתאר את החלחלה שיש לכל אחד בגוף כשהוא רואה בן אדם מרים ידיים, מקבל כדור ללסת ואז למרכז מסה. וראש הממשלה, ראש ממשלת ישראל, אומר: אני בעד, אלו החיים. מהיוצרים של "החיים עצמם" קיבלנו את "אלו החיים". הבנת? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, ואחריו – חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ראשית, פטור בלא כלום בעניין יובל קסטלמן, זכרו לברכה, אי-אפשר. יובל נהרג משום שלא עמדנו כולנו – מדובר בחיילים, מייצגים גם אותי – לא עמדנו בהוראות הפתיחה באש. לא יורים באדם שנכנע. כלל ידוע וסגור. לגבי התקציב, אנחנו נמצאים בסיטואציה הזויה, אדוני היושב-ראש. אנחנו היינו צריכים לצמצם את ההוצאות שלנו לקראת קשיים גדולים מאוד. בוודאי לא לעסוק בהוצאות שנויות במחלוקת. כל מה שצריך להיכנס לתקציב צריך להיכנס לבסיס התקציב לאחר דיונים. ברשותך, אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי כדי לתת חלופות שהן רלוונטיות למצב הביטחוני, ולהציע אותן כחלופה להוצאות הלא-נכונות בשלב הזה. 1. אני מזכיר לכנסת שממשלתו של נתניהו החליטה לפני חמש שנים להשקיע 5 מיליארד שקל במיגון הצפון, ולא הצלחנו לבצע משום שנתניהו לא עמד בצורך לקיים תקציב. ועכשיו יש לנו הזדמנות. אולי יש לנו הזדמנות – אם יש עודפי תקציב, יש לנו הזדמנות. ואני מאתגר את אנשי האוצר, כמו את ראש הממשלה – אנא, נא לחזור לגרף של השקעה במיגון הצפון. השנה היינו צריכים להשקיע כבר 500 מיליון שקל. צח"י וצח"ש – צוותי חירום יישוביים וצוותי חירום שכונתיים בערים ובכפרים, אירוע חשוב ביותר; בסך הכול כמה עשרות מיליוני שקלים, לא מאות. ייתנו לנו ציוותים, הכשרה ויכולת התמודדות אל מול מצבי משבר שעוד נכונים לנו. סטודנטים נמצאים במילואים, וחובתנו לסייע להם. גם כאן מדובר בסכומים לא קטנים, מאות מיליונים. הינה לכם מה אפשר לעשות במאות מיליונים בזמן משבר כאשר זה מכוון ישירות לצרכים של הצעירים שנחלצים ומבצעים את משימתם. אני אתן לך דוגמה, אדוני היושב-ראש, לעניין נוסף. בצפון וגם בדרום יש יישובים שלא קיבלו הנחיה להתפנות, אבל הם במרחק של 1–2 ק"מ מהקו שהורו לו להתפנות. עולה כסף, הם משלמים בעצמם. הרשויות שלהם אומרות להם: כן, אתם צודקים. אין להם שירותים בעיר הנפה או במועצה שלהם. כפר סאלד, דוגמה מצוינת, הוא במרחק של 5 קילומטר. וגם זאת משימה שאפשר לבצע באותם כספים מיותרים בשלב הזה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר נפל דבר. מדינת ישראל איננה אותה המדינה. אנחנו לא כשהיינו. הלב כואב גם עם החטופים, גם על כל חייל שנופל או נפצע, על המשפחות. ואנחנו חווים מלחמה ואתגרים שכמותם לא חווינו – לא בהיקף, לא בכמות, לא בחוסר הוודאות שהם מביאים איתם. ומתוך השבר הגדול הזה, אחרי שנה באמת נוראית של הפקרות, באמת, עם ממשלה מהרעות שידענו, אם לא הרעה ביותר, קרה דבר מדהים, נפלא – ערבות הדדית. העם מראה לנו את גדולתו, יחד ננצח. אני וחבריי במחנה הממלכתי נכנסנו מתחת לאלונקה, כי אין קואליציה ואין אופוזיציה בימים אלה. את הפוליטיקה נשאיר לאחר כך. אז אני רוצה להגיד עכשיו דברים מאוד חמורים. את ועדת החקירה שתקום אחרי המלחמה הזאת נצטרך להרחיב גם להפקרות הכלכלית של הממשלה הזאת, שלקחו את הכסף שלנו ובזבזו אותו בחרפה. ומה שאני אגיד עכשיו אני אגיד לפרוטוקול של אותה ועדת חקירה: שיקרו לנו. ב-9 באוקטובר הודיע ראש הממשלה לכל מדינת ישראל על אחדות, פעולה אחרונה בעלת חשיבות עליונה. המטרה העליונה שלנו, הפילוג בתוכנו נגמר, כולנו מאוחדים – וכשאנחנו מאוחדים אנחנו מנצחים. העם מאוחד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> את לא חלק מהממשלה? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סמוטריץ' – ב-15 באוקטובר הודה שר האוצר שנכשל, שעליו לשנות את סדרי העדיפויות בחלוקת התקציב – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אורית, את לא חלק מהממשלה הזאת? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך להודות ביושר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא שאל אותך שאלה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שמחה, כדאי שתהיה – ששש, כמו שאומרים. "צריך להודות ביושר, נכשלנו, סדר העדיפויות ישתנה", אמר שר האוצר שלנו. ב-12 בנובמבר הוא אומר: כשראש הממשלה פנה אליי ואמר לי: קח אתה את הניהול האזרחי, הוא אמר: אני לא עושה שום שיקול פוליטי, מה שהמדינה צריכה – אני נקרא לדגל. פקידי האוצר הגיעו, נקראו לדגל, והגישו הצעה: קצצו מהשנה הקרובה 2.5 מיליארד שקלים; יש כמעט 15.5 מיליארד שקלים שאתם יכולים לבחור מהם. תקפיאו את הכספים החרפתיים של 2024. שר האוצר שמע, וב-9 בנובמבר הכריז בתקשורת: אני אקצץ 1.6 מיליארד שקלים. בינתיים, בלי שנרגיש, הוא וגפני עיכבו בוועדת הכספים מיליארד שקל למפונים, לבתי מלון, למינהלת תקומה, כי פתאום הם קלטו שבאמת צריך לשנות סדרי עדיפויות. ביום 26 בנובמבר פורסמה הצעת התקציב – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חברת הכנסת אורית, תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. ההצעה עמדה על 961 מיליון שקלים בלבד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ובאותו הלילה גם צנחה ל-717. אתם חושבים שזה הסוף? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 818 מיליון שקלים זזו בכיסאות מוזיקליים ונוספו למשרד הדת, למשרד המורשת, למשרד המשימות הלאומיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש, אני מבקש לסיים. חברת הכנסת אורית פרקש, תסיימי. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לסיים. אדוני היושב-ראש, הציבור מסתכל על הממשלה הזאת, שאנחנו נכנסנו לתוכה מתוך תחושה שדברים באמת יהיו אחרת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא נקרא לסיים, זה נקרא להתחיל. חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – והציבור נגעל. נציגי הממשלה דואגים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אורית פרקש, זה לא מכובד. את סגנית יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני אומרת: עוד לא מאוחר לתקן. עוד לא מאוחר לתקן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה היית עושה במקומי עכשיו? מה היית עושה במקומי? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אני אומרת ואני מסיימת: עוד לא מאוחר לתקן – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – כי כשאתם תבואו אלינו אחרי המלחמה הזאת, עם מלווה מלחמה ועם מיסים, הציבור לא יקשיב לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק לא הבנתי מהנאום הארוך איך יצביעו שרי המחנה הממלכתי. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו נצביע נגד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא חברי הכנסת, שרי המחנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא חייב להבין הכול. הכול אתה מבין, רק את זה לא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וטוב שלא. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש עוד כמה דברים שלא הבנתם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בואו נפתור בקטנה את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כנראה שיש כמה דברים שאתם לא הבנתם. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים בפתח הדיונים על תקציב המדינה בצל מלחמת שמחת תורה. אולי גם ביחס לתקציב, הגיע הזמן שכחברה נעשה סוג של חשבון נפש. כואב לומר, אבל כחברה שקענו כולנו בעשרות השנים האחרונות בחומרנות יתרה. עסקנו ללא הרף בניסיונות להעלות עוד ועוד את רמת החיים הכלכלית. קפצנו על כל הזדמנות לנסוע לחוץ לארץ, הרחק ממציאות החיים המסובכת שלנו במזרח התיכון. דמיינו כאילו אנחנו עוד עם ככל העמים. התאמצנו להסיח את הדעת מהזהות שלנו בעזרת פסטיבלים ומסיבות. שיפור רמת החיים זה חשוב, אבל לאן כל זה הוביל אותנו, אדוני היושב-ראש? כאשר המטרה הלאומית הבלעדית היא שיפור רמת החיים, מאוד מפתה לדמיין כאילו גם אויבינו מחפשים בסך הכול את אותה רווחה ורמת חיים משופרת. כשזה המצב, אפשר להפקיר את ביטחוננו בהסכם אוסלו ובהתנתקות בידי אויבים מרים ואכזריים שלרגע לא זנחו את תוכניותיהם להרוג בנו ולגרש אותנו מארצנו. כשזה המצב, אפשר לקצץ עוד ועוד בתקציבי הביטחון, לסגור יחידות וטייסות, לצמצם אימונים ולהקטין את מספר הטנקים לטובת רווחה כלכלית והעלאת רמת החיים – עד שזה מתפוצץ בפנים. אבל כשאנחנו שוקעים בכזאת חומרנות, מתברר פתאום באימה שהמקלט שחשבנו שהוא מאוד בטוח, איננו בטוח כלל, ואפשר לחדור אליו דרך כל שכבות ההגנה. כשאנחנו מתמסרים להזיות מבית מדרשו של שמעון פרס על עזה שתהפוך לסינגפור ועל המזרח התיכון שהולך והופך לשווייץ – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> שמעון פרס? יש לך ראש ממשלה חי שאחראי. הוא כבר מת. איזה הזיה, אלוהים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> – – אנחנו מתעוררים בבעתה ומגלים את מה שהיה ידוע כל הזמן למי שלא סימא את עיניו והחשיך את מוחו – שאנחנו חיים בתוך ג'ונגל אכזרי כשמסביבנו פראי אדם צמאי דם שמתעלים אפילו על הנאצים באכזריותם. הגיע הזמן לחזור להיות חברה ערכית, חברה שמחוברת עמוק לזהותה היהודית והלאומית; חברה שמחוברת עמוק לייעוד האלוקי של להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש ואור לגויים; חברה שבה רווחת הפרט היא לא המוקד הערכי, אלא כל מה שמתגלה במלחמה הזאת – רעות, מסירות נפש, השתוקקות להכרעת האויב, אהבת חינם, חיבור ליהדות, קשר לארץ והכרה בהירה בהבדל שבין אמת לשקר ובין טוב לרע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – ראש ממשלה חי – – – הוא לא אשם – – – ראש הממשלה הנוכחי. על ראשי ממשלה שמתו, זה הגיוני, כן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 14 שנה בשלטון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> במקום מים צריך להוסיף לכם ממחטה לבכיינות שלכם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחודשיים החולפים אני פוגשת את האזרחים ששילמו מחיר כבד מנשוא במלחמה הנוראית: את הורי החללים שנפלו בקרבות, את משפחות החטופים, את המשפחות שפונו מצפון ומדרום. נחשפתי לסיפורים שוברי לב רבים. ברוב המקומות שבהם הגעתי לחזק, יצאתי מחוזקת כשפגשתי את הישראלים היפים באמת של הארץ הזאת לאורכה ולרוחבה. לפני כשבועיים הגעתי לבית משפחת גורטובניק, משפחה שמתגוררת במודיעין. ההורים עלו לארץ בשנות התשעים. הגעתי לנחם אותם על נפילתו של בנם, סמל שלמה גורטובניק, שנפל בקרב עקוב מדם בצפון הרצועה. שלמה, בן למשפחה ציונית ופטריוטית, ינק ערכים של אהבת הארץ ואהבת אדם בבית הוריו. אני מבקשת להקריא בפניכם את המילים שייחד לו אביו, אלכסנדר גורטובניק: שלמה, בן יקר שלי, סבא-רבא שלך, שקראו לו גם שלמה גורטובניק, נפל במלחמת העולם השנייה בקרב נגד נאצים. 80 שנה אחרי, שלמה גורטובניק נפל במלחמת חרבות הברזל בקרב נגד הנאצים. מורדי מחנות הריכוז היו מאושרים באדם, אם רק הייתה להם אפשרות למות עם נשק ביד במלחמות ישראל. אנחנו לא טובים מהם. ולנו הזכות. אין שנאה בליבנו, רק בית עזוב. למדת על אפלטון בבית הספר. הוא היה מודה לאלוהים על כך שהוא יווני ולא ברברי, חופשי ולא עבד, גבר ולא אישה. להוסיף אני רוצה: תודה שהולדת אותנו לעם העברי השנוא והנרדף בכל העולם. תודה שהילדים נולדו בארץ קטנה ואמיצה מאוימת בכל החזיתות. תודה ששירתנו בצבא העם הערכי והמוסרי בכל הזמנים. הסיפור הזה של שלמה גורטובניק, ו-80 שנה אחרי – של שלמה גורטובניק, הוא תמצית הסיפור הציוני של כולנו, מדינה של ישנים וחדשים. אני יכולה רק לקוות שבתום המלחמה אנחנו נראה עלייה גדולה של יהודים מכל קצוות תבל לכאן, מדינת היהודים. זה הבית שלנו, ואנחנו לא הולכים לשום מקום. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עולם כמנהגו נוהג. האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל – נרצחים ונרצחות, נאנסות, חטופים וחטופות, הלוחמים והלוחמות שלנו שמסכנים את חייהם – ורק עבור אלה, האחראים למחדל, מממני חמאס, רק אצלם עולם כמנהגו נוהג. המשק כולו מגויס, אלפי בעלות ובעלי עסקים על סף קריסה, ובממשלת המחדל – כלום. משרדי הממשלה ברובם לא תפקדו ועדיין לא מתפקדים, וחלקם, בואו נודה על האמת, בכלל מיותרים ושורפים מיליונים על אגו ופוליטיקה. נזקי המלחמה מגיעים לעלויות עתק של מיליארדים, והגדלה של תקציב הביטחון הכרחית, והיא מחייבת שינוי עמוק בסדרי העדיפויות. אבל רק אצל ממשלת המחדל, וההוא שעוד חושב שיישאר ראש ממשלה שנייה אחרי שהמלחמה הזאת תיגמר – הם מוסיפים חטא על פשע ואחרי שמימנו את חמאס, באים עכשיו עם הצעת חוק שכל-כולה היא שוד הקופה הציבורית. הרי מיליארדים של כספים קואליציוניים, מרגע שיאושרו עכשיו, יוכנסו ברובם לבסיס התקציב ויחייבו שנים קדימה את הגדלת ההוצאה הציבורית. אני התלבטתי עד כמה להיות חריפה – כי אחדות, וכי יורים, וכי העם שלנו פצוע ודואג, וחסר, אבל אתם לא רואים בעיניים. המחדלים שלכם הביאו אותנו אל סף תהום. ולא רק שאתם מסרבים להודות באחריותכם ובאשמתכם, אתם עוד מארגנים שוד של הרגע האחרון, כי אתם הרי יודעים מצוין שמה שלא תחמסו עכשיו, בשנה הבאה אתם כבר לא תצליחו. אבל הכי עצוב זה שאתם עוד מאשימים את הקורבנות, את הציבור, את אלה שבאמונם בגדתם, את אלה שהפקרתם, את אלה שקראתם לדגל. את כל אלה אתם מאשימים באפליה כשהם מתרעמים על העובדה שאתם פועלים כגנבים בלילה. אתם לוקחים מוסדות שאין עליהם כל פיקוח, ואתם מסרבים שיהיה עליהם פיקוח, ונותנים להם צ'ק פתוח שאף מוסד חינוכי לא מקבל ללא שום בדיקה, ומזרימים לשם מיליוני שקלים במסווה של אופק חדש. באמת? איפה רשימת המורים המלאה במוסדות האלה? במקום לדאוג לבארי, לשדרות, למשפחות השכולות – קול דמי אחינו ואחיותינו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זועק מהשמיים, ואתם חירשים וחומסים, ועוד יש לכם את העוז לדבר על ה"ביחד ננצח" – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – או על "שקט פוליטיקה". ולא רק שאתם לא חסים על הציבור, אתם גם שודדים אותו ועושים פוליטיקה על הגב של כולנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לך. תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שידעו כל הלוחמים והלוחמות בחזית, המפונים והמפונות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בעלי העסקים והשכירים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מי גוזל מעתידם ומביטחונם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מיכל, תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו ננצח את החמאס – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואז אנחנו נבוא איתכם חשבון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב. סליחה, דווקא אותה? לא מגיע לה. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני דווקא רוצה להתחיל בלומר מילה טובה. אני חושבת שבתוך רכבת ההרים הרגשית המאוד-מאוד גדולה שכולנו חווים בחודשים האחרונים, היו גם רגעים אמיתיים ומזוקקים של גאווה, של אחדות, של דברים טובים שקרו לנו. אני פונה אליך, חבר הכנסת יוסי טייב, כי אני רוצה להגיד לך שאני באמת באמת התרגשתי כשראיתי את החיילים החרדים מתגייסים. התרגשתי לראות אנשי משפחה שמחליטים להתגייס בגיל מאוחר. התרגשתי מאוד מהעשייה של זק"א ושל איחוד הצלה. התרגשתי מההתנדבות האין-סופית שהייתה בחברה. ראיתי גם הרבה מאוד חרדים שהיו להם כל מיני יוזמות מאוד מאוד יפות בחברה. ובאמת, אמיתי, זה ריגש אותי מאוד. ואני אומרת את זה מכיוון שאני חושבת שהדיון פה עכשיו הוא בדיוק הפוך מפוליטיקה, הוא בדיוק המשהו האחר, ואני אסביר את עצמי. זה לא נוגע לפוליטיקה כמו שזה נוגע בעיניי להגינות בסיסית של בני אדם. הייתה לי זכות מאוד מאוד גדולה לקחת חלק מאוד משמעותי גם בהקמה של חמ"ל חברי הכנסת וגם בעבודה השוטפת של החמ"ל הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראיתי, הייתי נוכח. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומצאתי את עצמי עושה קשת של דברים מאוד מאוד רחבה – אם זה גיוס לטובת החיילים שלנו של ציוד, אוכל, למשפחות המפונות. כמובן, עברנו מהלוויה להלוויה ומשבעה לשבעה. עשינו הכול מהכול. ומצאתי את עצמי משתפת פעולה ויושבת מהבוקר עד הלילה ברצף עם אנשים פה במשכן שכנראה חודש לפני לא הייתי חולמת שזה יקרה. הינה, קטי נכנסה. אז הייתה קטי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עבדנו יפה. עבדנו יפה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עבדנו יפה ביחד. קטי, יוליה, פנינה, פינדרוס, וסרלאוף, ועוד רבים וטובים – אני לא רוצה לשכוח אנשים. שיתפנו פעולה והצלחנו להגיע גם להישגים ולעזור לחברה הישראלית, שזה הדבר העיקרי והחשוב. שמנו את הפוליטיקה בצד ועשינו הכול לטובת עם ישראל, לטובת חיילינו, וכמובן לטובת חטופינו. בתוך רכבת ההרים הרגשית הזאת שאנחנו חווים, לפחות אני מרגישה בתוכי, בחשבון הנפש הפנימי שלי, שעשיתי כל מה שאני יכולה כדי לנצל המשאבים שיש לי, כדי לנצל את היותי נבחרת ציבור כדי לעשות למען העם. ואפילו שהפכתי להיות רס"פית שמדברת מהבוקר עד הלילה עם מג"דים, ומ"פים, וחיילי מילואים, ואימהות שלהם, ודואגת לנעליים, לשק"שים, למזרנים, לאוהלים, הכי התגאיתי בזה בעולם, כי ידעתי שזה מה שצריך עכשיו, זה מה שחשוב עכשיו, וכולנו צריכים להתעלות מעל הפוליטיקה. אז בחשבון הנפש שלי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, אני כבר מסיימת. בחשבון הנפש שלי אני מרגישה בסדר גמור. אבל לא הגעתי לחלק המרכזי, שזה התקציב שמובא בפנינו. ואני רק רוצה להגיד, כי לא הספקתי להגיד את כל מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את לא חייבת. סיימי בנימה טובה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שני משפטים. רק שני משפטים. בסוף בסוף גם הציבור מסתכל עלינו ורואה מה אנחנו עושים. ויש לכם עדיין זמן לעצור את זה ולהוציא את הכספים האלה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מהצעת החוק הזאת שאנחנו הולכים להצביע עליה. הציבור יזכור את זה ביום שאחרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – היא נוכחת. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני תכננתי לנאום על משהו אחר, אבל האוזן שלי תפסה משפט שנאמר פה על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי על החשוד המיידי, היהדות. היא קינחה את הנאום שלה בזה שהחינוך החרדי מוביל לבערות. לבערות, לא פחות. אני לא יודעת מה השתבש בנו כעם שאנחנו באים עם כל כך הרבה רגשי נחיתות סטריאוטיפיים ומחשבות קדומות על אחד ממפעלי המחשבה האנושיים המפוארים ביותר שאי פעם התקיימו, וזה שלנו. כל התשתית של המחשבה ושל המוסר בעולם המערבי בנויה על היהדות. בזמן ששאר האנושות הייתה עסוקה בעבודה פגאנית, בחוסר מוחלט של אתיקה בסיסית בין גבר לאישה, בין המוחלשים בחברה, כלכלית, חברתית, באה היהדות כמו מטאור והביאה לעולם נס מחשבתי משוגע שעומקו הוא אין-סופי. לקרוא לזה "בערות", לקרוא למה שמכונן אותנו "בערות", לקרוא ליהדות "בערות", זה מבחינתי עצוב ברמות שאני לא יכול לתאר במילים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק שאף אחד לא קרא ליהדות בערות. אף אחד לא קרא ליהדות בערות. כל – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש לפני מספר – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלא. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל ממש לפני שעה קלה חברת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל ממש לפני שעה קלה חברת הכנסת לזימי קראה לחינוך החרדי "בערות". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל לא ליהדות, ואת אומרת – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> החינוך החרדי הוא יהדות. החינוך החרדי מתמקד ביהדות. ואני רוצה לומר משהו בהקשר הזה, אם יורשה לי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, ממש לא, לומר שהיהדות זו בערות זה שקר. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם יורשה לי, אם יורשה לי. הגיע הזמן שאנחנו, החברה הישראלית כולה, על כל גווניה, נשלים עם הזהות היהודית שלנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> משלימים מצוין. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שלא, כי אני רואה שבכל פעם שהנושא החרדי עולה, בכל פעם שהנושא החרדי עולה, גם אם מדובר במורות שנכנסות לתוכנית אופק חדש ומרוויחות טיפה יותר משכר מינימום, פתאום כולם קמים. אני רוצה לומר כך, אני רוצה להציע הצעה, כבוגרת תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, שנתיים אחרי זה באוניברסיטה העברית, פילוסופיה דטרמיניסטית מפה עד טימבוקטו, כמי ששירתה בצבא, וכל משפחתה שירתה בצבא, כמי שמשלמת מיסים, כמי שמאוד דומה לעולם החילוני – למה לא להפנים את אחד העקרונות היפים ביהדות, והוא רגל אחת פה ורגל אחת כאן? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה מה שאנחנו רוצים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, תלמידים חכמים הם לא בוזזים. אני רוצה, אני מעוניינת להעניק להם כסף. אני חושבת שהמיסים שלי, אחד המקומות הטובים ביותר שהמסים שלי הולכים אליהם זה לתלמידי החכמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה היית בעשרת הדיברות? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> והינה למה, הינה השוס. כי ממרומי האינטלקט האקדמי שלי, והמיסים שאני משלמת כל חיים, והשירות הצבאי שלי ושל כל משפחתי, אני מאמינה בלב שלם, ואני לא מתכוונת להתבייש בזה, שכשתלמיד חכם לומד תורה ומתפלל, הוא שומר על החייל בצה"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגל פה, רגל שם; רגל עשייה ורגל תפילה; רגל לחימה ורגל רוחנית. למה זה חייב לבוא זה על חשבון זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מה הקשר – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה לא יכולה להיות תפיסת עולם אינטגרטיבית, רוחניות יהודית, שמגינה עלינו ושומרת עלינו לצד לוחמים שמגינים עלינו ושומרים עלינו? זה מה שרוב העם בישראל מאמין בו, רק מתבייש לומר מרוב פחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לא. גם תורה מגינה עלינו, לא רק עוצם ידי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> את שקרנית, את שקרנית. בעלי מורה לתנ"ך. בעלי מורה לתנ"ך, אל תלמדי אותי על יהדות. אל תלמדי אותי על יהדות. את לא בחזית כמוני. תתביישי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש רשמתי. ממש רשמתי. את אמרת "בערות". את מעוניינת להתנצל? בואי תתנצלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעמה, נעמה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתביישי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אתבייש? נעמה, לקרוא לחינוך היהודי "בערות"? את צריכה להתבייש. את, את. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אופק חדש – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – לא ללמד ליבה, הסללה לבערות. זו האמת. לא יהדות. בעלי מורה לתנ"ך, חמודה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תכבדי את היהדות, זה כל מה שיש לנו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני מסורתית, את לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הטייסים הם הבעיה. הטייסים הם הבעיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שנים ראש הממשלה? תכניסו לבסיס התקציב. מה אתם רוצים? מה אתם רוצים, מה – – – יש לי בקשה, עכשיו, אדוני היושב-ראש, לעלות כל פעם עם ממחטות לנגב את הדמעות של כל מי שהוא מהליכוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעמה, נעמה, נעמה, כבר הוציאו אותך היום, לא? די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האוצר לא מסכים – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, קטי. חברת הכנסת קטי שטרית. חבר הכנסת יוסי טייב, חבר הכנסת יוסי טייב, די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה אתה צועק? לא שמעת כלום. זו הבעיה שלך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – זה טוב מאוד, רק חבל – – – האוצר – – – זהו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קטי, הטייסים, הטייסים הם הבעיה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דווקא – – – כי הם רוצים – – – זה טוב מאוד. רק חבל שהאוצר לא רוצה שזה ייכנס לתקציב – זהו, זה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאללה, בכבוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר, מכובדי, שבירכתים, אדוני היושב-ראש, אלה החיים. אלה החיים, אתה שומע? זה מה שהיה לראש הממשלה לומר על אובדן החיים המזעזע של גיבור ישראל יובל דורון קסטלמן, זכרו לברכה. שעות אחרי האמירה העלובה הזו יועצי הטיקטוק של נתניהו, העובדים החרוצים היחידים בכל הלשכה שלו, שלחו אותו להתקשר למשפחה האבלה והנדהמת. אבל כולנו יודעים שמה שיוצא מהפה באופן אינסטינקטיבי משקף את האמת הפנימית, וזו האמת של בנימין נתניהו. עשרות אלפי פליטים חיים היום בארצם, וראש הממשלה שלנו בילה את השבועות האחרונים באחוזת פאר, בניגוד לחוק, כי אלה החיים. יועציו של ראש הממשלה וחברי הסיעה, היום ממש, מתדרכים נגד מפקדי צה"ל תוך כדי לחימה. אלה החיים. שרים מיותרים וחסרי מעש, מה לעשות, אלה החיים. למעלה מ-200,000 מילואימניקים עצרו את שגרת חייהם. רבים מהם יחזרו לעסקים קורסים, ממשלת ישראל מגדילה ב-0.5 מיליארד את המלגות החודשיות לאברכים בגילי גיוס מילואים, אבל היי, אלה החיים. תלמידי החינוך הממלכתי-דתי מקבלים את התקציב הכי גבוה פר תלמיד במדינת ישראל, אבל בכספים הקואליציוניים מוסיפים 50 מיליון שקל ייחודיים רק לחינוך הממלכתי-דתי, כי אלה החיים בגרסה של נתניהו וסמוטריץ'. ועכשיו תקשיבו. מוסדות התרבות והפנאי ביישובי העוטף נחרבו, אבל בכספים הקואליציוניים המעודכנים נוסף סעיף חדש, שלא היה במקור: 8 מיליון שקל למוסדות תורניים ביישובי העוטף; לא לכלל מוסדות התרבות, ובתוכם גם מוסדות תורניים, אלא רק למוסדות תורניים ביישובי העוטף, כי אלה החיים במשרד של השר קיש והשר ביטון. 4 מיליון שקל הוקצו ברגע האחרון לעריכת טקסי בר-מצווה במשרד המיותר והמומצא של השר פרוש, ונחשו מה ?זה בדיוק גם הסכום בכספים הקואליציוניים לסיוע בשכר דירה לחיילים בודדים. אז מה לעשות, חיילים בודדים יקרים? תבינו, אלה החיים. אלה החיים במדינת ישראל. וכן, ראוי להזכיר עוד דבר אחד. בישראל קמה ממשלת חירום לאומית שבה מפלגת מרכז מובילה נכנסה מתחת האלונקה. שם, מתחת לאלונקה, ראש הממשלה ושותפיו הטבעיים יורקים להם בפרצוף, באלה שנושאים איתם את האלונקה, כי מה לעשות? זו הגרסה הרגילה של ראש הממשלה בעל אלף הפרצופים. זו תוכנית חיים שכאלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. צריך לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחרון. ולכן הערב הזה אנחנו אומרים לראש הממשלה ולשר האוצר: אלה החיים שלנו, לעזאזל, ואנחנו לא מוכנים שתמשיכו לשחק בהם. אנחנו נעשה הכול כדי לקצר את ימיה של הממשלה המופקרת הזו, כי בנפשנו היא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, הממשלה הזו שוב הוכיחה שיצר ההישרדות הוא היצר החזק ביותר בטבע, והרצון לשרוד הוא המניע הבסיסי ביותר. גם הממשלה הזו, שנכשלה כישלון חרוץ מיומה הראשון, מנסה כעת לא להיכחד ולפנות את מקומה, כמו שקורה בטבע למינים מותאמים יותר, וכמו בטבע, גם הממשלה הזו פיתחה תחבולות מתוחכמות ורב-גוניות כאסטרטגיית הישרדות, בחיקוי, בהסוואה, ברמייה ובשקר, העיקר לשרוד. אבל אנחנו לא נקבל שבמקביל לניהול מלחמת עזה, הקשה והאכזרית ביותר שידענו, עם למעלה מ-1,200 נרצחים, מאות חללי צה"ל, מעל 200 חטופים, רובם אזרחים, ומעל ל-100,000 מפונים מהדרום ומהצפון, מתנהלת בימים אלה מלחמת הישרדות מקוממת ובוטה של הממשלה והעומד בראשה, תוך שימוש בתחבולות ורמייה והסוואה ומתק שפתיים. כמה מהר חזרה הממשלה לסורה הקלוקל, תוך זריקת בוץ על האחר, אי-לקיחת אחריות, המשך הסתה נגד ציבורים, עיוות של נתונים ומספרים ודאגה בלתי נתפסת אך ורק למגזר ספציפי ולא לכלל אזרחי המדינה. כבר יש גורמים בקואליציה שמדברים בלשון חרישית בחדרי-חדרים נגד הילוכה המחפיר של הממשלה; שמודים שצריך לבטל משרדים מיותרים של מאות מיליוני שקלים; שמותחים ביקורת חריפה שהתקציבים שקוצצו על ידי שר האוצר הם מבתי חולים מהפריפריה. אבל אני לא מתרשמת מהקולות האלה, כי הקולות המובילים הם דווקא של אותם גורמים שלא הפנימו את מה שהעם כולו הפנים ב-7 באוקטובר. אין לנו יותר סבלנות. אנחנו לא אוכלים ואנחנו לא רוצים יותר לאכול את הסגנון הכושל ואת המציאות המעוותת הזאת. קצנו בעיוורון, וזה לא עיוורון רק של עצמכם אלא כתוכנית פעולה. קצנו בסיסמאות, במערכת שיווק משומנת שיודעת למכור צלופן. קצנו בזה שנרמלתם תפיסה שאתם עושים לנו טובה. קצנו בזה שנזרק איזה סכום של כסף לטובת הציבור הכללי ושכדאי שנגיד תודה, אחרת גם זה יילקח מאיתנו. קצנו שממנים אישה אחת לתפקיד בקבינט כי צריך, ולא כי חלילה חלחלה ההבנה של המשמעות של תפיסה וראייה אחרת מכל פאנל הגברים שיצא למלחמה. אולי אם הייתם מממנים את הנשים הנכונות, היינו יכולים גם למנוע את המלחמה. אולי, אם רק הייתם מקשיבים. קצנו בדיבורי סרק של מי שעשו קריירה פוליטית לטובת כוח וכסף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני ממש בסוף, אדוני היו"ר, תודה. ואנחנו אומרים לכם שהעידן הזה נגמר, העידן של טרום מלחמת עזה נגמר, העידן הזה השתנה. אנחנו כבר יודעים את זה, אנחנו מכירים את ההסתה הזו. ההסתה היא בראש שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הפוסל במומו פוסל, וזה נגמר, אתה יודע למה? כי אלה החיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, שוויתרה וויתרה וויתרה והגיע תורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לאן יש לנו למהר, ארז? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הכול בסדר. מוויתור לא מפסידים אף פעם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמחה לראות אותך פה. זאת פעם ראשונה. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, בשקט בשקט נהייתה כאן תרבות חדשה. לי אין בעיה עם תרבויות חדשות, אני מאוד בעד, אבל דווקא פה מדובר בתרבות רעה, תרבות של שקרים. "אבל זו פוליטיקה", אומרים; אז לא, זו לא פוליטיקה. בתרבות השקרים הזאת, שר האוצר וראש הממשלה מרשים לעצמם לשקר לציבור על התקציב, וזה כתוב שחור על גבי לבן. זה קיצוץ של 1.6 מיליארד שקלים מהכספים הקואליציוניים, טענו – אבל לא, זה קיצוץ של 860 מיליון שקלים. אגב, 3 מיליון מהכספים הקואליציוניים האלה הולכים לטהרת המשפחה. עכשיו, באמת שאני לא יודעת, מישהו יכול להסביר לי מה הופך משפחה לטהורה? איך הופכים משפחה לטהורה? כנראה שיש איזושהי עמותה שמומחית בסיפור הזה; וזה לא מקוואות, אגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יסמין, זה לא יפה, זו בורות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לא יפה? אני באמת שואלת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את יודעת מה זה טהרת המשפחה? זה חלק נכבד ביהדות. זה לא משהו מיסיונרי או משהו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה זה לא בבסיס התקציב? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הכסף הזה הוא לא למקוואות, כי יש 0.5 מיליון ש"ח – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא משנה, היא שאלה מה זה. גלעד, היא שאלה מה זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, היא אמרה שהכסף הזה הוא לא למקוואות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עזבי את הכסף, אני מדבר על המהות. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא למקוואות, זה לא כסף של מקוואות, אוקיי? לא מדובר על כסף של מקוואות, אני בדקתי את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש חוץ מזה 50 מיליון ש"ח למקוואות ולמוסדות דת. תפסיקו. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה כנראה מיועד לעמותה, לפי מה שהבנתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנת נכון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול ראש הממשלה טען שזה פופוליזם לדבר על הכספים של אופק חדש – מורה חרדית היא לא מורה? ילד חרדי הוא חצי ילד? זה כמובן עוד שקר. התקצוב של אופק חדש הולך למוסדות שאין בהם פיקוח, לא על התוכן, לא על שעות העבודה של המורים. בבתי הספר הממלכתיים היו צריכים לעשות רפורמות בשביל להתאים לאופק חדש, לא משהו שצפוי להיות בבתי הספר החרדיים. אבל מה אנחנו מתפלאים שהם מרגישים כל כך בנוח לשקר כשיש ערוץ שנותן במה לשקרים? ולמה? כי זו האמת שהם רוצים לשמוע, ולא משנה להם שזה שקר. עכשיו גם רוצים להוסיף עוד יום שידור, כי לא מספיק שישה ימי שקר, צריך עוד אחד, כי פיקוח כיסא נתניהו דוחה שבת. כמה קל להסית, לשקר. שר המשפטים, המשפטים, יושב באולפן – האולפן היחיד שהוא מסכים להגיע אליו, אגב – ומסביר שפסיקות בג"ץ משפיעות על הלחימות בעזה, מה שלא היה ולא נברא. אראל סג"ל, המנחה המהולל, גם טוען שפסיקות בג"ץ הן שאפשרו למחבל המתועב להתקרב כל כך לגדר ולרצוח את בראל חדריה, זיכרונו לברכה. אותו הדבר עשה גם ישראל כץ, שטען שהייעוץ המשפטי הוא שאסר תקיפה של תשתיות בלבנון. גם זה לא היה ולא נברא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היה, היה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא היה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה קל לינון מגל להגיד – טלי, תני לי לסיים – בערוץ השקרים שיצרנו מפלצת בדרום, ותודה לרבין, שרון ופרס וכל החבורה, לדבריו. חמאס עלה ב-2007 לשלטון בעזה. לא רבין, לא שרון ולא פרס היו ראשי ממשלה מ-2007. הצלחתם להפוך את השקר לאמת ואת האמת לשקר. איך האזרחים אמורים לסמוך עליכם בכלל? אז כמה נוח לשקר על התקציב שכולנו נשלם עליו בסוף בריבית-דריבית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסי טייב, ואחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להכות על חטא. הכספים הקואליציוניים האלה היו מזמן צריכים להיכנס לבסיס התקציב במדינת ישראל – הכספים לתקנת ארגוני הנוער, הכספים לתוספת תקציבית לבריאות, הכספים לרווחה, לביטחון תזונתי, כרטיסי המזון, לחינוך, רפורמת אופק חדש. יעידו עלי חבריי בבית הזה שאין אצלי ילד חילוני, ילד חרדי וילד ערבי. שמעתי קודם את חבר הכנסת ווליד טאהא, שדיבר על הילדים בנגב. אז אני רוצה לומר לך שנושא המיגוניות לבתי ספר בנגב אינו קשור לבעיה תקציבית, ואני מזמין אתך לבוא להשתתף איתי גם בשולחנות עגולים שאני מכנס עם חבר הכנסת יוסף עטאונה, עם ואליד אלהואשלה, ועוד היום, כדי לפתור את המשבר אצל הבדואים. אני נלחם גם לכספים לתרבות וספורט של כל המגזרים – חרדי, חילוני, ערבי, עולים. אני מנהל מלחמת חורמה מול ראשי האוניברסיטאות לדאוג למתווה ראוי יותר לאנשי המילואים, ואנחנו הולכים לכנס ועדה נוספת על הנושא עם חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני שומע טענות על כספים קואליציוניים שאמורים להגיע לעולים. אני גאה בכל שקל שמגיע לעולים בזמן הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – נגדם. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> כספים למורים חרדים? האם מורה חרדי שמלמד מתמטיקה, מלמד אנגלית, שווה פחות ממורה חילוני? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> די עם הדמגוגיה הזולה הזאת שלכם, בואו תצטרפו, תגיעו לוועדת החינוך, תיחשפו לנתונים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> למה אתם מסיתים? אתם מתבלבלים, אתם טועים, אתם יורים לכיוון הלא-נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בעד. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> נרטיב שקרי, שבא – ואת יודעת מאיפה מגיע הנרטיב הזה? אני אגיד לך, אפרת. אני אגיד לך מאיפה הנרטיב השקרי הזה נולד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אתם יורים לכיוון הלא-נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בעד, אנחנו בעד, אתה סתם אומר. אנחנו בעד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> יוסי, יוסי, זה לא נכון. די, באמת. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא נולד מתרגיל אוצרי בזוי, שבמשך שנים גרם לכך שהציבור החרדי הופך להיות שק חבטות של החברה הישראלית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 42 שנה אתה בשלטון. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם בצורה ברורה: אנחנו לא מתנצלים. אני גאה בבחורי הישיבות, באברכי הכוללים. אני גאה בהם. אשריכם, אשרי חלקכם, הלוואי שיהיה חלקי עימכם. רק בחודשים האחרונים נחשפנו לתרומה הענקית שלהם לחברה הישראלית. אותו אברך שאתם מכים בו מבוקר עד ערב הוא אותו מתנדב שמתנדב באיחוד הצלה, בזק"א, בעזר מציון, ביד שרה, בידידים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה? כמה? כמה? << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אלפים, אלפים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> קשקשן, קשקשן. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קשקשן? בוא, אני מזמין אותך. אותו אברך ששקוע ימים ולילות בלימוד התורה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אלפים? קשקשן. שילכו לצבא. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> קשקשן. אתה פופוליסט. קשקשן. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> – – עוזב את הקידוש בליל שבת, מניח את הכוס, עוזב את המשפחה שלו והולך להציל נפשות. תפסיקו להכות בהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יוסי, שילך קודם לצבא ויחזור ליחידה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> תפסיקו, די. אתם רוצים להכות? תכו בי, בחבריי מש"ס, באותם שרים שהולכים ומזיזים את רגליהם והולכים לאותה אוכלוסייה שאנחנו כביכול לא מייצגים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסי טייב. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בוא תצטרף להצעת החוק – – – << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> תפסיקו להכות בהם. תכו בנו. די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו – – – ואתה מסלף עובדות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה בזק"א? 4,000 איש, מול 150,000 איש שלא מתגייסים. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> מה איתי? מה איתי? החתן שלי יושב, לומד כל היום, ומתנדב באיחוד הצלה בלילות. מה אתה מבלבל לי את המוח? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה סלפן, אתה סלפן. סלפן, אתה סלפן. אתה רוצה כך? תלכו לצבא. תלכו לצבא. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – לצבא – – – בשכל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מתפלאת עליכם. אתם יודעים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, יוסי. הטענות לא עליך, יוסי. הטענות לא עליך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מרע"מ ביקשתם שילכו לצבא? מהם ביקשת? מרע"מ ביקשת שילכו לצבא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שיכירו בהם, שיכירו בהם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נו באמת. פופוליסט, אתה גם כן, אתה פופוליסט. פופוליסט – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ביקשת או לא ביקשת? צבוע, צבוע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פופוליסט. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> צבוע, צבוע. צבוע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה, אנחנו באמצע מלחמה, מה נסגר איתכם? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מתפלא עליכם. אתם באמצע מלחמה – – – כספים ייחודיים. אנחנו נמצאים באמצע מלחמה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הנזקים של 7 באוקטובר ברורים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם לא מתביישים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> במקום להניח את המפתחות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, ברכות על התפקיד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> יוסי – – – דיון מהיר על זק"א, שתקוע אצלכם ושאנחנו ביקשנו, ואתם לא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת. חברת הכנסת אפרת. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מכובדיי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים להעביר לזק"א. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי, קטי, די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם בממשלה, לעזאזל – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אין תחליף. אין תחליף. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע, ארז, יש גם את הצד השני. יש שני צדדים במליאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש גם, נכון, אני רואה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש שני צדדים במליאה, שמת לב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תעזור לי. אל תעזור לי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר'ה, נעים מאוד. אתם הקואליציה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני מכל הלב רוצה לעזור לך, כי אתה לא רואה את הצד השני. שים לב, יש שני צדדים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. אל תעזור, לא צריך. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מכובדיי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא אחר קצת, שלא עלה כאן, לא על ידי חברי הכנסת הערבים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוצים להכיר בזק"א. למה אתם לא מכירים? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> כן, בואו, זה הזיה. תכירו בזק"א, בואו. תכירו בזק"א – – – << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ולא על ידי חברי כנסת יהודים מכל הקשת הפוליטית, והוא: מאז – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מלחמה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קטי, קריאה ראשונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אומרת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יודע. בסדר. עדיין זה קריאה ראשונה. את בקריאה ראשונה, די. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לפחות – – – די לשלוף את הסכינים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> בואי, יש פה קונסנזוס. למה אתם לא – – – בואו תנצלו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מה קרה? תתאפקו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. חברת הכנסת קטי שטרית, די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם מדברים? אתם תגישו הצעת חוק ממשלתית. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> יש פה קונסנזוס להכיר בזק"א, ואתם לא רוצים. מה אתם רוצים? אתם רק מדברים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> יש, יש לנו הצעת חוק. יש דיון מהיר. אתם לא עושים כלום. אחר כך אתם באים לטענות לאופוזיציה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. חברת הכנסת אפרת, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, אני עוזר לקואליציה. אני מזכיר להם שהם קואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תעזור. בלי טובות. מויחל טויבעס, אתה יודע מה המשפט הזה? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם חושבים שהם אופוזיציה. אני עוזר להם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גלעד, זו בעיה שהיא בעיה מוכרת. לאחרונה יש פה בעיה כזאת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה ערבות הדדית. כל ישראל ערבים זה לזה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה נגמר. בוא נתחיל. טוב. אתחיל מהתחלה. כבוד יושב-ראש הישיבה, מכובדיי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא אחר, שלא עלה כאן, לא על ידי חברי הכנסת ערבים ולא על ידי חברי כנסת יהודים מכל הקשת הפוליטית, הלוא הוא: מאז פרוץ המלחמה יש תופעה, והיא התרחקות של החברה הערבית משוק העבודה, התרחקות החברה הערבית משוק העבודה, שנובעת מהדרה על ידי מעסיקים; מהיעדרות יזומה בשל פחד; מהשבתת חלק גדול מענף הבנייה; הוצאת עובדים ערבים בתחום המסחר לחל"ת; פחד גדול מהתחמשות האוכלוסייה היהודית; אנשים לוקחים חופשות מחלה ולא מגיעים; נשים עם כיסוי ראש מפחדות להגיע לעבודה. נתוני סקר מדאיגים – סקר תקופתי של ד"ר נמרוד מהאוניברסיטה העברית, ממכון טרומן – מעלים ששיעור היהודים שסבורים שיש לפעול לצמצם את הפערים הכלכליים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית צנח מ-63% באוגוסט ל-39% בנובמבר. בחברה הערבית, נתונים מהמחקר של ד"ר נסרין חאג' יחיא, שעשתה עבור אלפנאר, מראים נתונים מדאיגים. זה מחקר גדול, אבל אני אקח ממנו דוגמה: מספר דורשי העבודה עלה מ-4,424 בממוצע בחודשים ינואר עד ספטמבר של השנה ל-12,242 באוקטובר. זו עלייה של פי 2.8. על פי הפילוח, קבוצת הגיל שנפגעה הכי הרבה מהאבטלה היא קבוצת הגיל הצעירה, בגילים 18–24. העלייה שם הייתה כמעט פי ארבעה בדורשי העבודה. זה נושא ונתון מאוד מדאיגים, ואנחנו כל הזמן דיברנו, בחברה הערבית, כי האוכלוסייה הזאת של הגילים צעירים, 18–24 – כל הזמן היה שיעור גבוה של אבטלה, וחלקם גם הלכו והידרדרו לפשע. אני חושב שעל המדינה ועל הממשלה, בתיקוני התקציב המוצע, להתאים את המענים לחברה הערבית. אני יודע אישית מניהול חברת אלפנאר, שהקימה הרבה מרכזי תעסוקה על ידי כסף ממשלתי וכסף של תורמים בשביל להשקיע ולשלב את החברה הערבית בשוק התעסוקה. הפחד הוא שאם הממשלה לא תשים לב ולא תשקיע בחברה הערבית, כל ההשקעות של ממשלות ישראל שהיו בעשור האחרון ירדו לטמיון. זו נקודה חשובה, ואני מקווה שהיא תמצא אוזן קשבת בממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואחריה – חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בעולם הפנטזיה של נתניהו: קיצצנו 70% מהכספים הקואליציוניים. לא, לא להמציא. ממש ממש לא, ביבי. לא להמציא. קוצצו 760 מיליון מתוך 12.7 מיליארד. פעם נחשבת למי שיודע חשבון, מתמטיקה וכלכלה, נתניהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה. ראש הממשלה בשבילך, ושל מדינת ישראל. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הרי אתה יודע. אתה פשוט ממציא, ולא, לא להמציא. ממש ממש לא, ביבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> או למשל תקציב לחינוך החרדי, שנותן 30 מיליון למורים שמקבלים שכר רעב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אז זה לא – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא להמציא. ממש ממש לא, ביבי. הרי אתה יודע שזה 880 מיליון ש"ח שהולכים למערכות לא מפוקחות, שאנחנו בכלל לא יודעות ויודעים שזה באמת יגיע למורות האלה, שאכן במשמרת שלכם, 15 שנה לפחות, מקבלות שכר ותנאים לא מספיק טובים, אבל הן גם לא עומדות באותם תנאים של אופק חדש. הפטנט הזה של לקבל את מה שנותנים גם לאוכלוסייה הכללית אבל לא לתת את מה שצריכה לתת האוכלוסייה הכללית – אז לא, לא להמציא. ממש ממש לא, ביבי. או סמוטריץ' תחת ביבי: זה תקציב טוב עבור המפונים, הביטחון, החינוך, הרווחה והבריאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה – – – ראש הממשלה בשבילך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תפריעי. חברת הכנסת טלי, אל תפריעי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא להמציא. ממש ממש לא, בצלאל. ממש ממש לא. לא להמציא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה תקציב שמפקיר את המפונות והמפונים, את כל אלה שנפגעו בצורה כל כך אנושה באסון הזה שאתם – אתם, על הידיים שלכם. נפגעות ונפגעי הנפש – אין תקציבים לטפל בהם טיפול נפשי. לעומת זאת, יש מי שדואג לגרעינים התורניים; לעומת זאת, יש מי שדואג לבר-מצווה; לעומת זאת, יש מי שדואג לקומבינות של הציבור המאוד-מאוד ספציפי שלו כדי להישאר בשלטון. זה מה שיש בתקציב הזה. לא למפונים, לא לחינוך, לא לרווחה, לא לבריאות, ובטח ובטח לא לביטחון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את לא מכירה את התקציב. איך את יכולה להגיד דבר כזה, שלא דואגים למפונים – – – חוסר מקצועיות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> או כמו שאתה אומר את זה, נתניהו, ה-protector of Israel, לא, לא להמציא, ממש ממש לא, ביבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה בשבילך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את לא מכירה את התקציב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. כן, שיתכונן נפשית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את ממשיכה להיות – – – ולא מפסיקה לשקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה עולב שבעולב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את עוסקת – – – יפה. זה שירות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם אתה רוצה כבוד לכנסת, אני אקרא לך פה "חבר הכנסת". חבר הכנסת – כן – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה עולב שבעולב? זה החנפנות שלך שמודלפת על ידך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, להפסיק. אתה בקריאה ראשונה, ואתה מפריע – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, עולב שבעולב לדבר ככה – – – הוא ראש ממשלה, עם כל הכבוד לך. אתה עוד לא ראש ממשלה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה עולב. הציטוטים שלך מישיבת הסיעה זה עולב – שאת מדליפה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גלעד, כמה זמן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה לך. תודה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 300,000 שכפ"צים קרמיים, ועוד יישאר עודף; 5,000 נמ"רים, נגמ"שים ממוגנים, ועוד יישאר עודף; 2,500 טנקי מרכבה 4 עם מערכת הגנה אקטיבית, ויישאר עודף; השלמה לכל אנשי המילואים, מאות אלפים, ויישאר עודף; פיצוי ראוי לאנשי עוטף ישראל בגבול הצפון, או לחלופין הקטנת הגירעון ב-1% שלם – הקטנה שתקטין את תשלומי הריבית שישלמו ילדינו ונכדינו. כל אלו – שיעור קטן בחשבון – הצעות ראויות יותר לסכום של 4.96 מיליארד ש"ח כספים פוליטיים. לא ראוי יותר? זו לא פוליטיקה בשעת מלחמה? עד כאן ביטחון, תחום שאני עוסק בו, לצערי, רבות בימים אלו, אבל בואו ונחזור לאהבה האמיתית שלי, החינוך. בין הכספים הקואליציוניים הלא-ראויים יש תחום אחד ראוי – הגדלת משרות המורים החרדים והשוואתן לאלה של שאר הציבור. ראוי מאוד. עכשיו, שיעור באנגלית. יש משפט שאומר: no sweat – no gain. אני מתרגם למי שלא למד: אין זיעה, או אין מאמץ – אין שכר, או אין הישג. רוצים שכר של אופק חדש? מעולה, אבל עד הסוף: מתמטיקה, אנגלית, מדעים, שעות פרטניות, שעות שהייה, שעות השתלמות, תואר ראשון, תואר שני – כל החבילה – פיקוח, מבחני מיצ"ב, מבחנים בין-לאומיים – הכול. אבל לא, מה שאתם רוצים, מה שאתם מעבירים, זה רק לקחת בלי לתת. ואני מדבר עכשיו על חינוך, לא על הכתף החסרה באלונקה שעליה נדבר עוד בזמן אחר. 482 מיליון שקל ב-2023 שעוד רגע נגמרת; 700 מיליון לפחות ב-2024 שעוד מתחילה. יש סיבה שאתם מביאים את הכספים האלה עכשיו; יש סיבה שביבי החלש נותן לכם את זה דווקא עכשיו. קוראים לזה פוליטיקה בשעת מלחמה, וזה ביזיון. חבריי בעלי עמוד השדרה בליכוד, אתם צריכים להצביע נגד התקציב הזה. ועוד מילה אחת אני מקדיש לך, ידידי סגן יושב-ראש הכנסת ארז מלול, שמנהל כאן את הישיבה, ואולי לפני כן, גם ליו"ר ועדת החינוך יוסי טייב, שצעק כאן לפני רגע: פעם צילמו את דפי ההנחיה של נתניהו לפני נאום שלו, והיה כתוב שם, ליד שורה: טיעון חלש – להרים את הקול. זה מה שקורה פה עכשיו – אתם מרימים את הקול כי הטיעון כל כך חלש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, ואחריו – חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לפנות ליושב-ראש ועדת כספים, שיקבל לאישור את מה שיקרה פה בימים הקרובים, ולהגיד לו: אתה החומה הבצורה, התחנה האחרונה למנוע עוולות חברתיות. הוויכוח הזה על כספים קואליציוניים ועניינים, אני לא נכנס אליו. אנחנו נצביע נגד. עדיף היה למי שרצה לדאוג לפעולות נחוצות לשים את זה בבסיס התקציב. אבל אני לא רוצה להיכנס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה לא? מה הבעיה? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להיכנס לכך שאני לא מצליח למצוא 20 מיליון שקל להחזיר למשפחות שפונו מהבתים של הדיור הציבורי בקריית שמונה ובשדרות וגובים מהן שכר דירה על בית ריק. אז עשיתי על זה רעש ציבורי, ואז משרד השיכון, שלא בא לוועדה ומבזה את הכנסת – ועוד נטפל בו – הוא גם אומר להם בבלוף: אני אתן לכם רק על נובמבר, לא על אוקטובר, ורק אם תמלאו טפסים. אתה יודע מי גר בדיור הציבורי – וש"ס והליכוד בעד דיור ציבורי, לפחות חלק מהאנשים. אנחנו מגיעים לתקציב, ואין 20 מיליון שקל לתת להם החזר על גבייה מיותרת של חודשיים שהוציאו אותם מהבית. לא משנה של-90% מהם אין ממ"ד, את זה נפתור בעתיד. אתם לא יכולים למצוא 20 מיליון שקל עכשיו ולתת לאלה שגבו מהם כסף סתם על בית ריק בקריית שמונה ובשדרות? אלה בעיות שאפשר לפתור. ואני סומך רק על גפני. הוא צריך להתנות את זה שהדברים יגיעו אליו לוועדת כספים. יש עוד בעיה שלא פותרים – 80,000 חיילי מילואים. כל אוניברסיטה, כל מכללה, עושה דין לעצמה – זה נותן הקלות, זה לא נותן; זה נותן מענקים, זה לא נותן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צודק. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לוחם המילואים בעזה ובלבנון, הוא צריך לא לדעת מה גורלו? מוסדות עם 40% סטודנטים – אתה שואל אותם אם יהיה לו שיעור פרטי, אם יהיה לו קורס קיץ, אם ייתנו לו פטור על הקורס אם הוא רוצה – התשובות הן "לא". אז אנחנו נאשר עכשיו תקציבים והסטות ו-80,000 לוחמים סטודנטים לא יקבלו את זה? זה פשע חברתי. אז אני לא סומך על מה שיקרה פה. היום התקציב יעבור, אבל בוועדת כספים, אני מבקש, קטי, אל תיתני לשינויים האלה לעבור בלי חיילי המילואים. אל תיתני לשינויים האלה לעבור – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ברור. אנחנו מגישים הצעת חוק על החיילים המילואימניקים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קטי, לא על שכר הלימוד. הבן אדם לא יודע אם יהיה לו תואר. הוא צריך סיכוי. פעם הייתה פה שביתת סטודנטים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה תודה רבה? על זה אתה אומר לי תודה רבה? אבל לא סיימתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, על הרעיון. לא סיימת? אז תסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> באמצע השוונג. לא עוצרים בן אדם באמצע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה כל הזמן בשוונג. אתה אף פעם לא עוצר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה מקבל לשעה איש מילואים? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קטי, אל תסכימי למתווה של דיור ציבורי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לוקחים להם כסף סתם – לדיירים שלא היו בבתים בקריית שמונה ובשדרות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מחזירים להם את זה רק על נובמבר, לא על אוקטובר – ואומרים להם: תמלאו טפסים בדיגיטל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט אחרון, היושב-ראש. אני אניח בפני היושב-ראש גפני את הסוגיות האלה כמו הרחבת המתווה של המסלול הירוק בצפון בקו העימות – שם הוא לא מורחב לחודש, הדחוף. אני רוצה שיטפלו בבעיות יסוד לפני שמאשרים את זה בוועדת כספים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ואני סומך רק על גפני. וכן, תדאג לארגוני החירום, תיתן כסף לזק"א – הרבה כסף. תיתן כסף לאיחוד והצלה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – תיתן להם פי ארבעה – לא מה שהיה כתוב להם בתקציב. הם הוציאו יותר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תכיר להם בשירות, תכיר להם שירות אזרחי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מיכאל, אל תנצל את זה שאני מחבב אותך. זה לא פייר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט אחרון – והמתווה לעמותות לא מספיק טוב, והעמותות קורסות. הם הלכו לטפל במתנדבים ולתרום ולעזור – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ואנחנו לא דאגנו מספיק לעמותות. יש מתווה, הוא לא טוב, וצריך לתקן אותו. קטי, אני מבקשת ממך, בוועדת כספים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יחד עם גפני – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אל תאפשרי את העוולות האלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני יושבת כאן ואני שומעת אתכם מדברים כאילו אנחנו מנסים להכות בחרדים, יוצאים נגד חרדים – על מה אתם מדברים? אתם רוצים להעביר גם עשרות מיליונים לזק"א, להכשיר אותם כפרמדיקים, לעשות להם שירות לאומי? תעשו את זה. יש עכשיו תקציב עתק של כספים קואליציוניים, מאות מיליוני שקלים; במקום לשלוח אותו למקום שלא יתרום לחברה, למקום שיתקע אותנו במקום – ויותר מזה, מקום שינציח דווקא את העוני והבורות של ילדים חרדים – תשקיעו את זה שם. איפה אתם? איך אתם מסוגלים להעביר את הדבר הזה? ואתם מתלוננים שאנחנו מתלוננים על זה? אתם אומרים שזה כאילו איזה אנטישמיות, כאילו זה איזה אנטי-חרדיות? על מה אתם מדברים? אתם פועלים בדבר הזה להנצחת העוני. הרי אתם יודעים מאיזה מגזרים בעיקר מגיע מצב סוציו-אקונומי נמוך. אתם רוצים למצוא לזה פתרונות באמת, ולא עם חבורה של עסקנים – להעביר מאות מיליונים בלי פיקוח, בלי הכשרה, בלי להוציא אותם ובלי לתת להם עתיד טוב יותר. כי זה מה שאתם עושים. אתם מנציחים את העוני של הילדים האלה. המסכנים האלה נמצאים בידיים של חבורת עסקנים, שמעבירה את זה לרשתות חינוך פוליטיות שהן לא לטובת המורים. יוסי טייב, אתה יושב-ראש ועדת החינוך. גם כשאני הייתי יושבת-ראש ועדת החינוך הגיעו אליי תלונות של מורות חרדיות. אפשר גם ביקורת – זה בסדר, פיקוח ובקרה הזה חשוב. ואתה יודע מה הן סיפרו בשקט-בשקט, בלי שאף אחד ידע, כדי שלא יפטרו אותן? שבסוף החודש, כשהן מקבלות משכורת, אותו "ארגון", אותה תנועת לימודים דורשת מהן כסף חזרה. ואם הן לא נותנות להם את הכסף הזה, הם מפטרים אותן מהעבודה. כשאין פיקוח ואין בקרה, בסוף הם הנפגעים העיקריים. הם רוצים אופק חדש? נהדר – יש להם. שיעשו שני דברים: 1. שייכנסו תחת פיקוח ובקרה של משרד החינוך כמו כל מוסד אחר; 2. תשימו מקצועות אם. מה זה מקצועות אם? אנגלית ומתמטיקה. הרב עובדיה יוסף תמך בכך שחרדים ילמדו אנגלית. הרי היום גם ה"הייטקיסטיות" האלה, שכל אחד רוצה להתחתן איתן, החרדיות האלה שעובדות בהייטק, הן לא צריכות אנגלית כדי לעבוד שם? אז על מה אתם מדברים, על זה שאנחנו מתעקשים שהם יעבדו תחת פיקוח ובקרה, כדי לנסות לתת להם כלים לממש את הפוטנציאל האדיר שיש להם בידיים שלהם? אלה ילדים חכמים, ילדים נבונים, לא פחות ואפילו יותר מהממוצע. ילדים שקדנים, שמסוגלים לשבת על התחת שלהם וללמוד שעות על גבי שעות, ואתם לא מאפשרים להם לייצר מזה כלים לעתיד טוב יותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מילה אחרונה, בבקשה. תקשיבו, 7 באוקטובר שינה הכול, ואתם חייבים לעשות גם את הסוויץ' הזה במוח. אתם ממשלה של כולם, אתם לא ממשלה של מגזר מסוים, וכשאתם עושים – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה, אבל אני לא חותמת על התקציב הזה. אני לא חותמת על התקציב הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כשאתם נותנים כסף בצורה כזאת למגזר מסוים, תזכרו שאתם מפקירים מגזר אחר. למה, הילדים מבתי ספר הדמוקרטיים, אנתרופוסופיים, סביבתיים, מונטסוריים, לא רוצים תקציבים כאלה? בטח שהם רוצים תקציבים כאלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת אוהד טל, ואחריו – חבר הכנסת אושר שקלים. << קריאה >>קריאות:<< קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, די. גם אתה לא אוהב שמפריעים לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש לי הרגשה שאתה מתמקד בי היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי אתה עושה הכי הרבה רעש, מה לעשות? << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> כנראה שיש סיבות טובות, גלעד. טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שומע את שיח הצעקות כאן במליאה בשעתיים האחרונות ואני חייב לומר שאני באמת פשוט עצוב. אני עצוב לראות את מה שקורה כאן. רק בשבת האחרונה דיברתי עם קבוצה של חיילים שהיו עכשיו כמה ימים בהתרעננות וחזרו היום ללחימה בעזה, והם מספרים לי על הרוח הגדולה של מה שקורה שם במלחמה, על העוצמה, על האחדות, על המוכנות, לא בפילוסופיות גדולות – במוכנות אמיתית של אנשים שעד לפני רגע התווכחו על כל דבר אפשרי למסור את החיים אחד בשביל השני. הם אומרים לי שביום הראשון, כשהם יצאו להתרעננות והם נכנסו לרכב והדליקו את הרדיו, הם לא האמינו למה שהם שמעו, לפער העצום בין מה שקורה במציאות לבין מה שהם שומעים בתקשורת ומה שהם רואים בשלטים ומה שהם שומעים בשיח הפוליטי במדינת ישראל. שתי מדינות נפרדות. וגם היום. היום נסעתי לקריה לדיון של אחת מוועדות המשנה של חוץ וביטחון, ובאמת אני רואה באיילון, על אותו מקום שלפני רגע היה שלט של "מנצחים ביחד", פתאום שלט שאי-אפשר להגדיר אותו אחרת, הוא משרת בדיוק מטרה אחת – את המטרה של חמאס, את המטרה של איראן, את השיח שהם מבקשים לקדם. זה מה שמופיע על השלט. לתדהמתי הגדולה אני מגיע לפה עכשיו ואני שומע חברי כנסת שמהדהדים את אותם מסרים בדיוק: בוזזים את הקופה הציבורית, כאילו שמישהו פה הולך עם כסף, לוקח אותו הביתה. אני באמת שואל את עצמי: ריבונו של עולם, אנחנו לא קולטים, לא מבינים מה היה פה בשמחת תורה? לא למדנו שום דבר? אנחנו לא יכולים לנהל שיח בלי להפוך את השני לאויב ישראל? מירב בן ארי עולה קודם וקובלת על כך שיש תוספות בתקציב למניעת נשירה במגזר החרדי ותוספות למרכיבי ביטחון ביהודה ושומרון. עזוב שמירב בן ארי יודעת שזה שקר, אין פה שום תוספת, אבל אתם פשוט התרגלתם, התרגלתם שנשירה במגזרים מסוימים זה בבסיס התקציב, אבל יש מגזרים שצריכים להתחנן לתוספות, צריכים להיות תלויים בכסף קואליציוני. התרגלתם לדבר הזה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז בסדר, הדבר הזה, אנחנו נשנה אותו, בעזרת השם. נשנה אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוד שתי מילים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גפני, יושב-ראש ועדת כספים – – – << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לגבי יהודה ושומרון שהחיים של אזרחי ישראל שגרים ביהודה ושומרון שווים לא פחות מחיים של כל אחד אחר במדינת ישראל. גם עליהם צריכים להגן, וזה שזה בקואליציוני ומקומות אחרים לא, גם את זה אנחנו נשנה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חד-משמעית. חד-משמעית. אל תאשים האשמות שווא. אמרנו רק שתסיטו תקציבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. זה לא שאלות ותשובות. תסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני, אני רק מבקש מכם, חברים: קרה משהו ב-7 באוקטובר. היו כמה שבועות שהצלחנו לנהל גם מחלוקות נוקבות באופן שלא הופך את השני מייד לאויב עם ישראל, שרוצה להשמיד אותו. בואו נמשיך לנהל את הדיון באופן הזה. עם ישראל מתבייש במה שקרה כאן עכשיו. אנא, אנא, בואו נחזור לכבד את עם ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמענו מילה אחת. "שמאלנים בוגדים", קראתם לנו – – – תגידו, הצד הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – יו"ר המפלגה שלך, שעמד והסית מעל הבמה וגידף חצי מהעם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית כששמו פה שלטים של "שמאלנים בוגדים"? חנה בבלי. מטיף לנו מוסר, באמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמשיך, נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית? אל תטיף לנו מוסר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תראה איך הם מתנהגים למפלגה שנכנסה איתם לקואליציה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כפי שאתם רואים אני לא חרדית, אבל כשאני שומעת וכשאני רואה אי-צדק זועק לשמיים, זה כואב לי. אני בעבר לימדתי בקריה האקדמית אונו, בקמפוס החרדי, חרדיות. ראיתי את הרצון שלהן להשתלב, ראיתי כמה הן משקיעות, אימהות לילדים. בתקופת הקורונה לימדתי אותן – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא נגד החרדים. מספיק עם זה כבר. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לימדתי אותן בתקופה של הקורונה. ראיתי כמה ילדים בבית, בלי מחשב, בלי אינטרנט, כמה הם השקיעו והשתלבו. אבל כשאני שומעת היום שזה הפך להיות הספורט הלאומי לפגוע בחרדים, אני לא יכולה לשבת בשקט. לא יכול להיות שאוכלוסייה שלמה, נכפיש אותה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת, מיקי לוי, לא, לא. די. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא נכון. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, זה לא הוגן. נו, תמשיכי, בבקשה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברתי, אני מדברת מדם ליבי. אני מכירה את הסטודנטיות שלימדתי. אבל מצד אחד – עם הצביעות אני לא משלימה. מצד אחד רצו שישתלבו, ומהצד השני – שלא ירוויחו כמו כלל החברים שלהם למקצוע. לא יכול להיות שמורה חרדית תרוויח פחות ממורות אחרות, שגננת חרדית תרוויח פחות. אולי בגלל שהיא אישה? אולי בגלל שהיא אישה? אולי בגלל שהיא אוכלוסייה מוחלשת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא צודקת, מה לעשות? מה לעשות שהיא צודקת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז למה לא שמתם בבסיס התקציב – – – << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם, חבר'ה, זה זועק לשמיים. זו צביעות. אתה לא יכול לקבוע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תטיפי לי על צביעות. כולכם צבועים. כולכם צבועים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, די. די. תכבד אותה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני משתדלת להגיד מה שאני מכירה, מה שאני רואה. אני לימדתי את החרדיות, אני יודעת איך הן משקיעות. אני לימדתי אותן בקריית אונו. חלקן המשיכו לתואר שני. במקום לעודד אותן אנחנו נבוא להתחשבן איתן, להוריד להן את השכר? האם זה אנושי באמת? האם זה נראה לכם נכון? מה זה השנאה הזאת כלפי חרדים, למה לשנוא אותם? אני לא מבינה את זה. זה הפך להיות ספורט לאומי. מה, אנחנו לא ביחד? לא יכולים להיות ביחד? במיוחד אחרי מה שאנחנו עברנו, אחרי 7 באוקטובר, אנחנו צריכים להיות ביחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יכולה להשלים, אדוני היושב-ראש, ולשמוע – זו לא רק צביעות בלבד – דבר שלא מתקבל על הדעת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל, אני קוראת לנאום הזה: נאום השקרנים בכנסת. אחמד טיבי תומך הטרור עומד כאן היום ונואם, ואני יודעת שאני צריכה לשמוע כל מילה ולבדוק כל מילה. עומד פה אחמד טיבי תומך הטרור, יועצו של יאסר ערפאת, ואומר שבסוף השבוע נוער הגבעות רצח את מוסטפא עאסי, אבא לשישה ילדים. איך לומר? לא נשמע לי, כי אני עוקבת קשות, וכפייתית, אחרי החדשות. ביקשתי את עזרתה של חברתי לימור, ישבתי פה. מייד הבאנו את העובדות, והינה הן העובדות: מוסטפא עאסי, שבא ככה כשהיד, היום עשו לו את הלוויה עם דגלים של חמאס; אותו מוסטפא עאסי דווקא ירה זיקוקים מתוך כזה רובה לעבר חיילינו, וחיילינו חיסלו אותו, כמובן בהגנה עצמית. זה המוסטפא עאסי שנוער הגבעות חיסל אותו. הינה דוגמה לשקר כאן בין כותלי הבית. ואנחנו צריכים לבדוק בציציות כל מילה שיוצאת לטיבי מהפה. אגב, אחמד טיבי, שנורא אכפת לו מהתקציב, תגיד לי, אדוני, רציתי לשאול אותך: האם אתה מחזיק פרסום ממומן נגדי על חשבון הקשר לבוחר? מראה לכם מתוך הפלאפון שלי. אחמד טיבי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אסור להוציא חפצים – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה פלאפון, זה כמו מחשב. אחמד טיבי מחזיק פרסום ממומן נגדי, תומך הטרור הזה, אני באה לו כל כך לא בטוב, על חשבונכם, רבותיי משלמי המיסים. ועוד שקרים שאני רוצה להביא לפתחכם, עוד שקרים. במשך חודשיים שלמים ממשיכים לפמפם שקרים לציבור, בין השאר גם חברי כנסת חוזרים על זה בוועדות, ולפי השקר הזה הוסטו כוחות צה"ל, ב-7 באוקטובר הוסטו כוחות צה"ל מהדרום לסוכה ביהודה ושומרון. מפמפמים את זה כל הזמן בטלוויזיה וכאן בכנסת. כמה זמן לוקח לדובר צה"ל להוציא הודעת דוברות מסודרת? רק כשערוץ 7 פונה אליו ביום שישי האחרון, כמעט חודשיים לאחר מכן, דובר צה"ל מודה סוף-כל-סוף בהודעה סדורה שלא הייתה הסטת כוחות, לא היה תכנון להסטת כוחות מהדרום ליהודה ושומרון. אבל בינתיים השקר הזה, שמפומפם בכל מקום, משרת את הנרטיב הבזוי והמקומם שפוגע בכבודם של חיילינו, בכבודם של המתיישבים ובכבודם ובחשיבותם של יהודה ושומרון. השקר הנוסף כאן בכנסת – הלכתי ללמוד מה זה כספים קואליציוניים. כולם אמרו לי: שחיתות, שחיתות, כספיים קואליציוניים. קודם כול, רבותיי עם ישראל, שיהיה כאן ברור: ההתנגדות כאן של האופוזיציה לתקציב לא רק שלא תוביל להפלת הממשלה, כי יש תקציב שעבר; מה שיקרה אם חלילה התקציב לא יעבור, זה שפשוט לא יהיה למשרדי הממשלה כסף לשלם לחיילי המילואים, כסף לשלם לבתי המלון וכסף לשלם למשפחות של מפונים. כי על מה שאתם מצביעים פה – רציתי לעשות לכם סדר, כי כל כך הרשים אותי הפתוס שלכם, שהלכתי ללמוד את הנושא לעומק – אנחנו מצביעים פה על תוספת תקציב של חודש וחצי בלבד, של 31 מיליארד שקלים תוספת לתקציב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. תוספת לתקציב. שיהיה ברור לעם ישראל, הסכומים הקואליציוניים, הכספים הללו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בשנת 2024 יהיו חלק מבסיס התקציב. כרגע, מתוך הכספים האלה מיליוני מיליונים מוסטים לחינוך, לבריאות הנפש, לבתי חולים. אבל מה שאתם רואים פה זה תפארת של פוליטיקה מכוערת בזמן מלחמה שנועדה להחליש את החברה שלנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר הכלכלה מתנגד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זכותו. אצלנו זה לא – – – מותר לחשוב אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה אחרון הנואמים, אחרון אחרון חביב. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, ביקרתי במעלות אצל גלית בן משה, אימא של אריאל. אריאל היה מפקד פלגה בסיירת מטכ"ל. היא סיפרה לי איך הוא נלחם בית בית בקיבוץ רעים מהבוקר. בערב הוא הוכרע אחרי שלא הסכים שיפוצצו את הבית האחרון, כי אולי יש שם ילד יהודי. אח שלו, שביט, המשיך בלחימה. לפנות בוקר הוא צלצל אליה, אחרי שהודיעו לה, והוא שואל אותה אם היא רוצה שהוא יחזור. כך אמרה לו אימא גלית: "בשבילי אתה לא חוזר, תישאר איפה שהלוחמים". אחר כך, בריאיון לאילנה דיין, כששאלה אותה אם יש לה זמן להתאבל, אחרי כל הדברים הגדולים והכלליים הללו, אם יש לה זמן להתאבל על הילד, היא ענתה: "יש זמן לכול. יש כל החיים להתאבל. כרגע צריך לנצח, אני צריכה כרגע לנצח". אני פותח בדברים האלה של גלית בן משה, האישה הגדולה הזו, כי המחויבות שלה לכלל ולמדינה צריכה להיות המופת גם לדיון הזה שלנו, הדיון על התקציב. ואני אסביר. אנחנו נדרשים לאשר כאן שינויי תקציב, הגדלת גירעון היום ושינויי התקציב בהמשך, בשביל המאמץ הכללי של המלחמה. אני רוצה לחזור כאן על מה שדרשתי משר האוצר בוועדת החוץ והביטחון, להציג בפנינו ובפני הציבור לשנתיים הקרובות, להציג בפנינו את התוכנית שלו, כחלק מהשינויים שהוא מבקש מאיתנו לאשר השבוע, כי אחרת יהיה לנו, גם חברי קואליציה, קשה מאוד להצביע בעד שינויי התקציב האלו. המלחמה הזאת היא לא קורונה. ההוצאות של המלחמה הזאת הן לא הוצאות חד-פעמיות. נחשפנו כולנו במלחמה הזאת לכך שחסרים לנו דברים קבועים. אם אנחנו רוצים שהצבא שלנו לא יהיה, כמו שמישהו פעם קרא, קטן ולא מתמרן, אלא צבא שיש לו יכולת תמרון, צבא גדול וחכם, בשביל זה אנחנו צריכים קווי ייצור נוספים, חימושים נוספים, סד"כ נוסף. את כל זה אי-אפשר לכסות בהלוואה אלא בשינוי יסודי של התקציב. אני רוצה למנות כאן שלושה שינויים, אדוני היושב בראש, שחייבים להיות מבחינתי חלק מהתקציב של השנה הבאה, 2024, שלא לומר גם 2025: 1. קיצוץ. קיצוץ בשכר, סוג של היטל מלחמה זמני, כמו שהיה בעבר. קיצוץ בהוצאות של הסקטור הציבורי, קיצוץ פרוגרסיבי. אני אומר את זה על השכר שלנו, חברי הכנסת, על השכר של כל עובדי המגזר הציבורי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> של העובדים הסוציאליים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ח"כים, שרים, כל עובדי השירות הציבורי. חבר הכנסת קריב, באופן פרוגרסיבי. כל אחד ייתן משהו. כל אברך ייתן משהו, כל מלגה, כל עמותה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, רק עוד שני משפטים. כל עמותה, כל הוצאות. כל אחד ייתן משהו. דבר שני – ביטול יחידות ממשלתיות. מה שקרא פעם ראש הממשלה: האיש השמן שיושב על האיש הרזה. להקים ועדה חיצונית שתעבור משרד-משרד, ועדה שתקום עוד השבוע, כמו שביקשתי משר האוצר. יש הרבה מאוד יחידות ממשלתיות שאפשר לבטל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לעשות זאת אחד-אחד. דבר אחרון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחרון – חילוט כספי הטרור של הרשות הפלסטינית. רשות הטרור הזאת, שמכחישה לא רק את השואה, מכחישה גם את הטבח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא לקזז רק, לא להשאיר את הכספים האלה, אדוני היושב-ראש, מוקפאים, ואחרי זה להחזיר אותם, כמו שעשה השר גנץ. לחלט אותם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם נעשה את הצעדים הללו, אלו יהיו צעדים ראשונים שיסמלו שאנחנו בדרך נכונה של מחויבות לכלל, מחויבות אליכם, אזרחי ישראל. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה אורית סטרוק לסכם את הדיון, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא ייאמן, האיש השמן. זה האיש השמן. מה התעצבנתי? האיש השמן זה החברים של ראש הממשלה. הטייקונים – – – אין לו שום גבולות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, השרה רוצה להתחיל. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אחיי ואחיותיי חברי הכנסת, "כשנפגשנו בפעם האחרונה היית קצת מבואס שאתה בצבא ולא יכול לחזור לישיבה". אני אגיד את זה שוב: "כשנפגשנו בפעם האחרונה, היית קצת מבואס שאתה בצבא ולא יכול לחזור לישיבה". במילים האלה התחיל להיפרד אבא עוזי רוזנצוויג מבנו הגיבור סמל ראשון איתן דב, השם ייקום דמו. "אמרתי לך שאתה חלק מכתיבת ההיסטוריה של עם ישראל. ישר אמרת לי: אני יודע, ואני רוצה להיות חלק מכל זה. גיבור שלי". כאלה הם הבנים שלנו שלוחמים עכשיו בעזה; כאלה הם מאות אלפי החיילים שלנו, שלוחמים בגבורה מופלאה, במסירות, בידיעה ברורה שהם עשויים לשלם בחייהם, כפי שאיתן דב רוזנצוויג, השם ייקום דמו, שילם בחייו. הם עושים את זה באהבה מופלאה לעם הזה, לארץ הזו, למדינה הזו, והם עושים את זה מתוך אחדות גדולה מאוד. ובאחדות הזו כולנו מחויבים. כולנו. ובתוך האחדות הגדולה הזו, שבגללה, השר בני גנץ, בגללה אנחנו הסכמנו לפנות לך ולחבריך מקום בקבינט המלחמה – כן, השר גדי איזנקוט, בשביל האחדות הסכמנו, והלוואי שגם מאיר כהן, חברך, היה בא יחד איתך – בשביל האחדות הזו אנחנו מוותרים על לא מעט, ואנחנו מחויבים באחדות הזו, כי היא המסר המרכזי של שמחת תורה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> רון, אני מציעה שתיתן לי לדבר. והינה, מה קורה בתוך האחדות המופלאה הזו שכולנו מחויבים לה, בזמן שארבעה ילדים שלי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מבקשת שתקשיב לי. אני מדברת מדם ליבי, ואני מאוד אודה שתקשיב לי. מאוד, באמת. תודה. אני מעריכה את זה מאוד. תודה, אני מעריכה את זה מאוד. בזמן שארבעה ילדים שלי וארבעה חתנים שלי מגויסים ונמצאים בחזית, אני מקבלת מבול של הודעות למכשיר הזה, מבול, אלפי הודעות, כולן באותו נוסח, ששואלים אותי: איך את מסתכלת לילדים שלך בעיניים בשעה שאתה בוזזת את תקציב המדינה על חשבון המפונים וכו' וכו'? הלוואי שיכולתי להסתכל לילדים שלי בעיניים. הלוואי. אני מתגעגעת אליהם מאוד. הם רחוקים ממני. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ובזמן שהמשרד שלי מתקצב מלווים קהילתיים לכל יישובי העוטף, ומתקצב עבורם, ומשנע – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מבקשת שתקשיב לי. אני מדברת. לך היה תור לדבר. עכשיו תורי. אני לא הפרעתי לך. בזמן שהמשרד שלי מתקצב ומשנע קרווילות לטובת פתרון ביניים למפונים, בזמן הזה ממש, תוך כדי שהעובדים שלי עובדים על הקרווילות האלה ועל המלווים הקהילתיים האלה, אני מקבלת הודעות: מה את עושה לעזאזל לטובת המפונים? בזמן שבנות השירות הלאומי – שאני שלחתי אותן מהיום הראשון למלחמה לעזוב את התפקידים המקוריים שלהן וללכת לבתי המלון, ואומרות לי המפקחות מטעם משרד החינוך: אנחנו לא יודעות מה היינו עושים בלעדיהן, בלי הבנות הנפלאות האלה, שמחזיקות לנו את הילדים – בזמן שהן עוסקות במצווה הגדולה הזו של הטיפול במפונים, באותו זמן, אני מקבלת הודעות נאצה גועליות לטלפון שלי: איך את ישנה בלילה בלי לדאוג למפונים? אני לא דואגת למפונים? תגידו, איפה אתם חיים? את מי אתם מנסים להסית ונגד מה? בזמן שחניכי המכינות הקדם-צבאיות מנקים, משפצים ומכשירים אלפי מקלטים בכל רחבי הארץ בהוראה, בהנחיה שלי, יש מי שטורח לשלוח לפלאפון הזה אלפי הודעות: למה את לא דואגת לעורף? אני לא דואגת לעורף? מי הכשיר אלפי מקלטים בעורף אם לא האנשים שפעלו בשליחותי? מאיפה מגיע הרוע הזה? ואני מסתכלת בפנים של שולחי ההודעות, אני מסתכלת בווטסאפ על התמונות שלהם, על תמונות הפרופיל שלהם, ואני אומרת: אלוקים אדירים, מי בחר להסית אלפי אנשים במסרים של שנאה, של שטנה, של שקר, של כזב, של סכסוך, על כלום, נגד משרד שפועל כל הזמן לטובת המפונים, לטובת שיקום יישובי העוטף, לטובת אלה שבמלונות ולטובת הקשישים, לכל הדברים האלה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את יודעת מי פועל לטובת המפונים? השר וסרלאוף. הוא עובד לטובת המפונים, ומגיע לו. תסגרו את המשרד, תעבירו לו את הכסף. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתה פשוט לא יודע. תבוא ותבדוק. תבוא ותבדוק, חבר הכנסת רון כץ. אז אני אומרת לך שראשי ערים פנו בפנייה נרגשת – נו, באמת. השיא של השיאים, שאני מקבלת הודעה מחברה, חברת ילדות, שאני – אני לא יודעת אם אתם יודעים את זה, אבל אני נולדתי בשמאל, עברתי לימין. אז אני מקבלת הודעה מחברת ילדות, והיא כותבת לי באופן נרגש: תשמעי, אני לא יכולה לעמוד בזה, אני רואה את גדי ירקוני, והוא בוכה מרה למה אין לו תקציב. ואתם יודעים למה אין לו תקציב? אני, את המעט שיכולתי לגרד מתקציב 2022 גירדתי והעברתי לו, אבל למה אין לו עוד תקציב? כי פה מעכבים את התקציב שלי, שאמור להגיע אליו. אז ההתנהלות הזו של הסכסוך, של זריית הרעל, של הכנסת אלפי אנשים לפניקה על כלום ושום דבר, מתוך רצון לפלג, לשסות ולהרעיל – אי-אפשר להבין את זה, באמת. הייתי אצל בנות השירות הלאומי ביום חמישי האחרון, שמעתי על הפעילות המדהימה שהן עושות עם הילדים באשקלון. פעילות מדהימה. אומרים לי אנשי החינוך שאחראים לילדים עם קשיים נפשיים, לילדים עם מוגבלות שכלית, לילדים עם טראומות: אנחנו לא יודעים מה היינו עושים בלי הבנות הנהדרות האלה, שעוזרות לילדים האלה בזמן החירום הזה. אומרים לי מנהלי מחלקות הרווחה: אנחנו לא יודעים איך היינו מטפלים בקשישים בלי הבנות האלה שמטפלות בקשישים האלה. במקום זה הקימו אתר, אתר מיוחד, שכל מה שהוא מתפקד זה לשלוח הודעות נאצה. דרך אגב, אני יכולה לספוג הודעות נאצה בלי סוף, אני התרגלתי, אתם יודעים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את לא הנושא. אני מצטער, המפונים הם הנושא. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני יודעת. הנושא הוא – אבל אנחנו עוזרים למפונים. הנושא הוא אלפי אנשים שמישהו מרעיל להם את המוח וגורם להם לחשוב שיש כאן שוד וביזה כשאין. יש אנשים מסורים שנותנים מענה ונותנים שירות נהדר מהיום הראשון של המלחמה, ויש כאן אחדות, אחדות גדולה מאוד, שכולנו מחויבים אליה, שאנחנו צריכים אותה בשביל להצליח במלחמה מול אויב אכזר שלא מבדיל בינינו בכלל. מבחינתו אין ימין ואין שמאל, אין דתיים ואין חילונים. מבחינתו כולנו בני מוות, וכולנו בני התעללות, וכולנו בני התאכזרות, ומולו כולנו יצאנו להילחם – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אז עכשיו הכול נעלם. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא נעלם כלום. יש חילוקי דעות, וזה בסדר. אבל בין חילוקי דעות לבין שנאה, בין חילוקי דעות לבין לבוא לאימא שיש לה שמונה ילדים בחזית, ולשאול אותה איך היא ישנה בלילה, אז – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני רק אומר: תסגרי את המשרד ותחזירי את הכסף. זה כל מה שאני אומר. בלי שנאה. תסגרי את המשרד. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני חושבת שזה מעשה נבלה. לא כלפיי. אני אומרת שוב: אני יכולה לשרוד את כל השנאה הזו. אבל העם שלנו לא שורד אותה. העם שלנו זקוק לעין טובה, לרוח טובה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – לאהבה, לאחווה, לאחדות, ולא להסתה איש כנגד רעהו. חבר הכנסת גלעד קריב, אתה ניגשת אליי. אתה אמרת לי: הגרעינים המשימתיים – אסור לגעת בהם. הם עושים עבודת קודש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז אתה יודע מצוין. אז איך אפשר לבוא בזמן כזה ופשוט לירוק, לירוק בפנים של 19,000 בני ובנות שירות לאומי שנותנים שירות נהדר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא על זה מדובר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> של אלפי בני ובנות מכינות בכל הארץ שנותנים שירות נהדר? של עשרות אלפי מתנדבי הגרעינים המשימתיים מכל הזרמים, מכל המגזרים? גם המכינות, אגב – מכל המגזרים. לבוא ולירוק בפרצוף שלהם ולהגיד: אתם לא תקבלו את התקציבים שלכם, אתם לא שווים. איך אתם ישנים בלילה? מה אתם עושים למען המפונים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה אותם אנשים היו לפני? מה עשו האנשים האלה לפני המשרד הזה? מה היה? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> זו גישה שכל-כולה הסתה, שכל-כולה פגיעה, שכל-כולה לזרוע רעל בציבור. ואני באמת אומרת, איזה מסר אנחנו מעבירים לילדים של כולנו, לילדים של כולנו, שנלחמים עכשיו בגבורה כזאת, שמוכנים למסור את הנפש, שרוצים למצוא אותנו מאוחדים מאחוריהם כמו שהם מאוחדים בחזית? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> השלטים האלה שנתלו על הגשרים במקום השלטים של "ביחד ננצח", הנאצות האלה, שנשלחות בהמוניהן. בנו אתר מיוחד כדי לשלוח נאצות. איזה מין מסר אנחנו מעבירים? איפה האחריות שלנו כלפי מי שמוסרים את הנפש בעבורנו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איפה באמת האחריות שלכם? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר, להקריא מכתב ששלח לי חניך של אחת המכינות, חניך שמבחינתו – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? אנחנו צריכים לחזור למלונות. אנחנו מפונים – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל תקשיבי, אני מקריאה לך. חניך של אחת המכינות, שמבחינתו הוא חיכה לשנה הזו. זו שנה שהוא היה אמור ללמוד, להעמיק, להכיר את העם, להכיר את הארץ, להתכונן לקראת השירות הצבאי. במקום זה מה הוא עושה? הוא הולך בבוקר לתת התנדבות בחקלאות, בערב – לעבוד עם הקשישים. והוא מספר לי איך ההתנדבות הזו נותנת לו תעצומות נפש, ואיך זה מחנך אותו יותר מכל שיעור מסודר שהוא היה יכול לקבל במכינה. החניך הזה לא שייך למגזר שלי, הוא לא שייך למפלגה שלי. ברוך השם, זכיתי באחריות על המכינות שהן באמת בקשת מגזרית רחבה מאוד מאוד, מכל קצווי החברה שלנו. איך אפשר לירוק בפנים של האנשים שנותנים את הכול בעורף, ואז לבוא גם עם הקמפיין הזה של: אין ממשלה, יש רק מתנדבים. אבל המתנדבים האלה, 19,000 מתנדבים של השירות הלאומי, אלפי מתנדבים של המכינות, עשרות אלפי מתנדבים של הגרעינים המשימתיים – זה אין ממשלה? אלה גרעינים שאני כשרה בממשלה ביום הראשון של המלחמה שלחתי אותם להתנדב בכל המקומות הנדרשים, ומאז זה מה שהם עושים בהנחייתי, בהכוונתי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שכל המדינה עושה. לא רק אתם. כל המדינה עושה את זה. הילדים שלנו, הילדים שלך, כולם. את יכולה לדבר על כולם, לא רק על הילדים שלך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> נכון מאוד. נכון. וכל המדינה עושה את זה באחדות נפלאה. אבל לבוא ולהגיד להם: חברים יקרים, אחרי שנתתם את כל המאמץ הזה במשך כל החודשים האלה, עכשיו אנחנו אומרים לכם: חברים, יוק, אין תקציב, ולמה, כי זה במשרד של אורית סטרוק? אז לא. זו התנהגות שאין לה מקום. עכשיו אני רוצה להגיד על הנושא של הכספים הקואליציוניים. אתם הרי מבינים – הציבור בבית אולי לא מבין, אבל אתם מבינים מאוד יפה שאף אחד להוסיף פה שקל אחד לכספים הקואליציוניים; הפוך – קיצצו אותם. היה תקציב קואליציוני, ומכיוון שקיצצו הביאו אותו שוב לכנסת. אם לא היו מקצצים לא היה צריך להביא אותו לאישור, הרי הוא כבר אושר, אתם כבר הצבעתם נגד. זה כבר אושר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני שואל אותך: כמה? תגידי כמה. אני יודע כמה. להגיד לך? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> על כמה אתה תדון בוועדת הכספים. אני רוצה לדבר לא על כמה, אלא על למה. כשאתה תעמוד פה אתה תדבר על כמה. אני מדברת על למה. אני שואלת למה תקציבים כאלה צריכים להיכנס לקואליציוניים. הרי מה הרעיון של הקואליציוני? הרעיון של הקואליציוני הוא פוליטי, נכון? מישהו יכול להסביר לי מה בדיוק פוליטי בגרעינים משימתיים? הרי הם שייכים לגלעד קריב כמו שהם שייכים לאורית סטרוק, אותו דבר, נכון? מישהו יכול להסביר לי מה בדיוק פוליטי? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> עוד פעם: בוועדת הכספים תדבר על כמה, אני רוצה לדבר על למה. אני אדבר על מה שאני רוצה לדבר, לא על מה שאתה. כשתעמוד פה – תדבר. אתם יודעים מה, מישהו רוצה להסביר לי מה בדיוק פוליטי במכינות הקדם-צבאיות? עוד פעם, הן פרוסות על כל הקשת הפוליטית והאידיאולוגית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פוליטי זה להמציא משרד סתם. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> בדיוק. מה שמפריע לכם – שהמכינות האלה נמצאות במשרד שלי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא מפריעות לי המכינות – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> קודם הן היו במשרדים אחרים וזה לא הפריע. אבל עכשיו, במשרד הזה – זה מפריע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – גם בעבר היו מכינות – – – משימות לאומיות. מה זה המשימה הלאומית שלך? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז אני אומרת: קודם כול, לא לירוק בפנים של האנשים שעושים את המיטב ונותנים מכל הלב, מכל הנשמה, למען כולנו, ומוציאים את הכסף לאורך כל השנה – כי את זה חבר הכנסת בליאק מכיר היטב, וכולכם מכירים היטב; הם את כל השנה מסרו והתחייבו ועשו, ועכשיו מגיע להם לקבל את מה שהם הוציאו כבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קחי דוגמה מגלית. גלית הבינה שזה זמן מלחמה, התפטרה, החזירה את הכסף. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הרי אנחנו לא מדברים עכשיו על תקציב 2024. אנחנו מדברים על תקציב 2023. אנשים השקיעו את כל השנה, ועכשיו באים ואומרים: לא, אנחנו נמשוך לכם את השטיח מתחת לרגליים. אין תקציב. אני רוצה לומר, חברים, חילוקי הדעות בינינו הם רבים. הם רבים. אבל יש דברים שלא נכון לעשות. אגב, לא צריכים לטשטש את חילוקי הדעות. נכון וטוב להתווכח, מותר לפעמים להשתכנע ולפעמים לא להשתכנע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה צריך את המשרד? זאת השאלה היחידה שלי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל לזרוע שנאה, לזרוע פילוג, לשלוח אנשים, להציף בהודעות שכל-כולן שטנה ורעל – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה צריך את המשרד הזה? למה? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – ולמרר חיים של אנשים באמצעות הודעות מכוערות כאלה, זה בעיניי מעשה שסותר לחלוטין את השעה הגדולה הזו שבה אנו נאבקים על החיים של המדינה שלנו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזו שעה גדולה – – – כספים, איזו שעה גדולה? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדבר על המשמעות של המלחמה שאנחנו נלחמים עכשיו. רבותיי, אנחנו נלחמים עכשיו את מלחמת העצמאות השנייה של מדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה קשקוש. זו לא מלחמת עצמאות ולא כלום. איזה קשקוש. מלחמת עצמאות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מדינה, שאחרי זוועות כמו אלה שהיו בשבת של שמחת תורה, אחרי זוועות כאלה שנעשו בה, מאפשרת לאויב שפגע בה בצורה כל כך אכזרית, מנוולת, משפילה, מאפשרת לו להמשיך להתקיים עלי האדמה – היא לא מדינה עצמאית, היא לא ראויה בכלל לשם מדינה. היא לא ראויה. ולכן החובה שלנו, של כולנו יחד, להילחם את המלחמה הזו כדי להשמיד את האויב החמאסי הזה, להשמיד אותו, להשמיד את כל היכולות שלו, את היכולות הצבאיות שלו, את היכולות הכלכליות שלו, את היכולות השלטוניות שלו, להשמיד אותו לחלוטין מעל פני האדמה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יהיה יותר קל אם יהיה לנו יותר כסף בקופת משרד הביטחון. יש מיליארד שקל שאפשר להעביר אליו. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – ולהשמיד כל איום מהכיוון של עזה כלפי מדינת ישראל. אם לא נעשה את זה אנחנו נהפוך לעד בני ערובה, לא רק שלא האויב העזתי הזה – של כל אויבינו כולם, כי הם יבינו עד כמה אנחנו לא מדינה עצמאית שיודעת לעמוד על שלה. ולמען המטרה הגדולה הזו הילדים שלי והילדים של כולנו יצאו עכשיו להילחם. למען המטרה הזו, שאין שנייה לה, שיש סביבה קונסנזוס מוחלט בבית הזה ושכולנו יחד מחויבים אליה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל הנאום הארוך הזה זה כי ניר ברקת לא נמצא פה? תתקדמו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני לא מנהלת את הקואליציה, כמו שאתה יודע, חבר הכנסת כץ, אבל אתה מוזמן להציע את ההצעות שלך ליושב-ראש הקואליציה, וזה – תתנהל מולו, לא בשבילי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה פה? לא ראיתי דבר כזה. יש פה 120 איש בזמן מלחמה. בני גנץ בקבינט מלחמה ולא יכול לצאת מפה כי ניר ברקת נגד התקציב – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חברים, אני רוצה לדבר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על פרשת השבוע – – – לפרשת השבוע. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתה רוצה פרשת שבוע? אפשר. מאה אחוז, נעשה פרשת שבוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה, נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה תודה? זה לא ייגמר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הוא ביקש. אני הולכת לפי הבקשות. בשם האחדות אני הולכת איתך על פרשת השבוע. מצוין. אנחנו נתחיל – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס, בוא, פרשת השבוע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> השבטים שלכם כבר עשו עסקים עם הישמעאלים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עושה עסקים עם הישמעאלים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> פרשת השבוע הבאה או פרשת השבוע הקודמת? מה אתה בוחר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את יודעת מה, אני אתן לך משהו אחד לבחור, תבחרי את זה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מכירת יוסף לישמעאלים, הם רוצים הסבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא ראיתי דבר כזה. זה בן אדם אחד. אז ניר ברקת לא יצביע. מה, זה לא עובר? מה הסיפור? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> או פרשת השבוע – לךְ. לךְ. לךְ. אני רוצה לךְ לךָ. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, לא, זה היה קודם. עכשיו זה או וישלח או וישב, מה אתה בוחר? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> קצת על הישמעאלים שהעלו את המחיר מ-10 ל-20. הם רוצים קצת פירוט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וישלח. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> וישלח. מצוין. פרשת וישלח זו הפרשה הקודמת, ופרשת וישלח זו פרשה חשובה מאוד. "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום". שואלים חכמינו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הרבה אירועים מוזרים היו פה, זה מיוחד. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הכול בסדר. מה מיוחד, דרך אגב? הרבה פעמים הייתה פה פרשת שבוע מעל הדוכן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – שאלות אופרטיביות. לא, באמת, ביטחון ישראל פה. כאילו ברצינות, יש מלחמה, על מה אתם מושכים זמן, על אצבע אחת? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מבחינתי, מה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה? הכול פוליטי אצלכם, הכול. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> בפרשת השבוע שעבר יעקב חוזר לארץ כנען אחרי כל השנים שהוא היה בבית לבן. חוזר עם ארבע נשיו, עם 11 ילדיו – בנימין עוד לא נולד – והוא מתנהל איתו, והינה הוא שומע שעשו אחיו הולך לקראתו ו-400 איש עימו. יעקב חושש מאוד מהמפגש הזה עם אחיו. כתוב בפסוק: "ויירא יעקב מאֹד ויצר לו". אומרים חז"ל, ובעקבותיהם גם רש"י: ויירא יעקב מאוד שמא יהרוג, ויצר לו – סליחה: ויירא יעקב מאוד שמא ייהרג ויצר לו שמא יהרוג. שימו לב – כן, אופיר, מה אומר יושב-ראש הקואליציה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שתעברי ללך לך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, לא, הוא רצה לדייק אותי. אז תשימו לב מה כתוב: ויירא יעקב מאוד שמא ייהרג, ויצר לו שמא יהרוג. כלומר, כבר אז, בימי יעקב אבינו, היה חשש לא רק שמא אנחנו ניהרג, שמא אנחנו נהרוג. כלומר, החשש הזה לא להרוג מה שנקרא חפים מפשע, זה כבר בפרשת השבוע שקראנו אז, מימי יעקב אבינו. ואז יעקב שולח אל עשו מתנות, כדי – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שנקרא בפעם הבאה, כי לדעתי אתם הולכים להצביע. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אין בעיה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זהו, נגמר האירוע? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, לא, אני עם הפרשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הממשלה כבר פה, למי עוד מחכים? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתם יודעים מה? ואומר יעקב – "ויירא יעקב מאֹד ויצר לו, ויחץ את העם אשר אִתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות; ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה. ויאמר יעקב: אלֹהי אבי אברהם ואלֹהי אבי יצחק, ה' האֹמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך. קטֹנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך, כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות. הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי ירא אנֹכי אֹתו, פן יבוא והִכני אם על בנים". רבותיי, זה כאילו שום דבר לא השתנה בהיסטוריה. עם ישראל, כמו אז, גם היום חושש ממי שאמור להיות אחיו, ממי שאמור להיות אחיו עצמו ובשרו, פן יבוא ויכהו אם על בנים. ועם ישראל, כמו אז, גם היום מתפלל לקדוש ברוך הוא ומבקש שהקדוש ברוך הוא יציל אותו בשעתו הקשה. "ואתה אמרת הֵיטֵב אֵיטִיב עמך". ככה מתפלל יעקב אבינו לריבונו של עולם כשהוא חושש מפני אחיו, מפני עשו. ואז מגיע הרגע שיעקב נאבק עם שרו של עשו. הוא לא בוחר במאבק הזה, הוא לא בוחר בו, אבל הוא נאבק איתו, ובמאבק הזה יעקב מקבל את שמו השני, את השם ישראל. מה ההבדל בין השם "יעקב" לבין השם "ישראל"? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא במתח. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> באמצע המתח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, די, די. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> להישאר? מספיק. אני אשאיר אתכם במתח הזה על ההבדל בין השם "יעקב" לשם "ישראל", ובעזרת השם עם ישראל ינצח את כל אויביו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 58 נגד – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מחשב – נא לבדוק אם יש תקלה. מי שסבור שעמדתו לא עבדה, שירים יד. מייד מדור מחשב ייגש אליו. חברי הכנסת, נא לא להתפזר, אם יהיה צורך בהצבעה חוזרת. חברי הכנסת, כל קול ייספר, לא לדאוג. גם אם יש תקלה טכנית, אנחנו נספור את הקול שלכם. לא לדאוג. חברי הכנסת, עקב תקלה טכנית אני אקריא את חברי הכנסת שהצבעתם לא נקלטה, והם יאמרו לי אם התכוונו להצביע בעד או נגד: חבר הכנסת עמית הלוי – בעד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה לא בהתחלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ככה, לא בהתחלה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת קריב – אתה הצבעת נגד? נגד; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – נגד; חבר הכנסת אלהואשלה – נגד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יהיה פלט? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יהיה בסוף גם פלט, אבל זה יצטרך להתעדכן. חברת הכנסת מזרסקי – נגד; מטי צרפתי – נגד; רון כץ – נגד; ולדימיר בליאק – נגד; יוראי להב הרצנו – נגד; עידן רול – נגד, ובועז טופורובסקי. מאה אחוז. הקראתי את כל שמות חברי הכנסת שהצבעתם לא נקלטה. האם יש ח"כ נוסף שהצבעתו לא נקלטה? זאת אומרת 53. אוקיי. לפיכך, רבותיי, להלן תוצאות ההצבעה: בעד, יחד עם קולו של חבר הכנסת עמית הלוי – 59; נגד, יחד עם קולות חברי הכנסת שהקראתי את שמותיהם – 53. לפיכך אני קובע כי הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שני כ"א בכסלו התשפ"ד, 4 בדצמבר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:28. << סיום >>