דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ח' ישיבה קכ"ב הישיבה המאה-ועשרים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"א בכסלו התשפ"ד (4 בדצמבר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 נאומים בני דקה 5 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 5 סימון דוידסון (יש עתיד): 6 אוהד טל (הציונות הדתית): 6 גלעד קריב (העבודה): 7 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 7 אבי מעוז (נעם): 10 דבי ביטון (יש עתיד): 10 רון כץ (יש עתיד): 10 נעמה לזימי (העבודה): 11 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) (מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ד–2023 12 אופיר כץ (הליכוד): 13 אלי דלל (הליכוד): 14 שרון ניר (ישראל ביתנו): 15 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 17 טלי גוטליב (הליכוד): 20 רון כץ (יש עתיד): 22 אבי מעוז (נעם): 22 גלעד קריב (העבודה): 23 סימון דוידסון (יש עתיד): 24 אושר שקלים (הליכוד): 27 מירב כהן (יש עתיד): 28 עידן רול (יש עתיד): 29 עודד פורר (ישראל ביתנו): 31 מירב בן ארי (יש עתיד): 33 שלי טל מירון (יש עתיד): 35 אריאל קלנר (הליכוד): 36 מיקי לוי (יש עתיד): 37 סימון דוידסון (יש עתיד): 41 עמית הלוי (הליכוד): 47 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 54 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023 55 שר הבריאות אוריאל בוסו: 56 נאור שירי (יש עתיד): 58 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 59 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 60 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023 60 עודד פורר (ישראל ביתנו): 60 מירב בן ארי (יש עתיד): 61 מיקי לוי (יש עתיד): 63 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 67 רון כץ (יש עתיד): 74 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 75 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 76 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023 76 שר הבריאות אוריאל בוסו: 76 הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 86 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 86 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 88 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"א בכסלו התשפ"ד, 4 בדצמבר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4112/25 וכלה בהצעת חוק פ/4118/25: הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – אובדן ימי עבודה בשל מצב מיוחד בעורף), התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק רכש טובין ושירותים מתוצרת הארץ או מעוסק ישראלי (חרבות ברזל – הוראת שעה), התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, ינון אזולאי, אלון שוסטר, ניסים ואטורי, מטי צרפתי הרכבי, שלי טל מירון, נעמה לזימי, ולדימיר בליאק, צביקה פוגל, דבי ביטון, אליהו ברוכי, יסמין פרידמן, נאור שירי, יוסף טייב, טטיאנה מזרסקי, אריאל קלנר, חוה אתי עטייה, יבגני סובה, גלעד קריב, משה רוט, סימון מושיאשוילי, משה גפני, יעקב אשר, צגה מלקו, קטי קטרין שטרית, יונתן מישרקי, אושר שקלים, מיכל שיר סגמן, משה סולומון, ירון לוי, ששון ששי גואטה, לימור סון הר מלך, דני דנון, טלי גוטליב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, אלי דלל, רון כץ, רם בן ברק, יולי יואל אדלשטיין, מרב מיכאלי, יצחק קרויזר, זאב אלקין, בועז ביסמוט, יוליה מלינובסקי, אברהם בצלאל, בועז טופורובסקי וחנוך דב מלביצקי; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת מחויבות לשוויון זכויות), מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הקמת קרן למלחמה בעישון ולצמצום והטבת נזקי הטבק ומוצריו, התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – הקמת קרן ייעודית לטובת נפגעי פעולות טרור), התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק הסכם לקליטת תושבים מרצועת עזה, התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת משה פסל. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון), התשפ"ד–2023; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי כנסת המבקשים להירשם, מוזמנים להצביע בעד. כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים, חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. יש תקלה, בני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין 24 איש פה. יש פה עשרה אנשים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברור, ברור. בני, שים לב, יש תקלה. חבר הכנסת קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. טל חיימי, בן 41, נשוי לאלה, שבהיריון מתקדם, ואב לשלושה ילדים, תאומים בני תשע וילד בן שש. טל הוא דור שלישי למקימי קיבוץ ניר יצחק, ומחובר מאוד לקיבוץ. לכן היה ברור שיקפוץ כחלק מכיתת הכוננות ויגן על הבית בגופו – בדיוק כפי שעשה בבוקר 7 באוקטובר, במתקפת הפתע האכזרית על קיבוצו. אני מקריא טקסט שכתב אבא של טל, זוהר, בתפילה שיחד עם כולם יחזור במהרה: ממרחק רואה חייל; מבנה גוף כמו של טל. הנשימה נעתקת לרגע, אולי זה הוא, אולי הוא הגיע. לא, זה לא הוא. זה סתם מאן דהוא. המוח שלי עובד שעות נוספות. בדמיוני מחפש את טל במנהרות ובאילת על המדרכות. ואז מתחילות לזלוג הדמעות. כמה הוא חסר, מתגעגע יותר ויותר. ושוב הכתיבה לי עוזרת וגם משחררת. לפעמים נראה לי שאני רק בסרט שעוד מעט ייגמר, ואני אתעורר למציאות לגמרי אחרת. זוהר, 20 בנובמבר 2023. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. חבר הכנסת סימון דוידסון, ואחריו – חבר הכנסת אוהד טל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הזיה במדינת ישראל. אנחנו נמצאים בעת לחימה. יותר מ-20% מהלוחמים היום בגבול הצפון ובדרום הם סטודנטים. סטודנטים שלנו, של מדינת ישראל. אתם לא תאמינו שלסטודנטים האלה אין פֶּה במוסדות הלימוד שלהם. הכוח של מוסדות ההשכלה הגבוהה נתון רק בידיהם. אין לאף אחד יכולת להשפיע עליהם. יש מכללות פרטיות שכבר החלו את הלימודים, כאלה שהחלו השבוע וכאלה שיחלו בעוד שבועיים. נכון לעכשיו לסטודנטים האלה אין קול. במכללה כזאת מקבלים תנאים כאלה, באוניברסיטה מקבלים תנאים אחרים, אין משהו שהוא בעצם שווה לכולם. הסטודנטים שנמצאים בלחימה נמצאים במצב של חוסר ידיעה מה הולך קדימה בפניהם בנושא הלימודי השנה. אני קורא לכל המכללות ולאוניברסיטאות: תנו יד, הושיטו יד לסטודנטים, עזרו להם. תנו להם, קודם כול, את התנאים שמגיעים להם, את השקט שלהם, להבין שהם יוכלו ללמוד ולסיים את שנת הלימודים בשקט. אנחנו מהכנסת נעשה עבודה בוועדת החינוך מולם, אבל לצערי הרב אין לנו כוח מול המל"ג. זאת בעיה חמורה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים מפורסם שהבכירים של הקרן החדשה לישראל מסתובבים בעולם ומפרסמים שהם עכשיו מקדמים – רואים באירועי 7 באוקטובר הזדמנות ליצירת יחסים חדשים בתוך החברה הישראלית בין דתיים לחילונים ובין ערבים ליהודים. הם מקדמים מכוני מחקר שידחפו את הרעיון של להחזיר את הרשות הפלסטינית לעזה ולהפריח אותה מבחינה כלכלית. זאת אומרת, את אותן תפיסות שראינו, שהביאו עלינו את האירועים של 7 באוקטובר, הקרן החדשה לישראל ממשיכה לקדם. ובכן, חברים, את הרעיונות האלה עם ישראל דחה בשתי ידיים, ובעזרת השם, אנחנו לא ניתן לדבר הזה להמשיך ולקרות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> – – – חמאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, שקט. שמעת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> תמשיך לעצום עיניים. תמשיך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממשלות הימין – – – << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אפשר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, "ההסכם להחלפת שבויים שאושר, למגינת ליבם של הכהניסטים, שרוצים עוד דם, חייב להיות ההתחלה של סיום המלחמה. יש להמשיך בעסקאות עד לשחרור כלל החטופים, השבויים והאסירים ולעבר הפסקת אש מתמשכת". כך פרסמה תנועתי חד"ש בשבוע שעבר. אני גאה שתנועתי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תנועתך אויבת עם ישראל, אויבת עם ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני גאה שתנועתי תמכה וקראה מהיום הראשון לשחרור כל החטופים, השבויים והאסירים. כולם תמורת כולם. וכשאני אומר כולם תמורת כולם, אני מתכוון גם למי שנראה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אפשר לשמוע אותו, אדוני היו"ר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם את לא יכולה לשמוע, אנא, צאי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה כבוד העם. הוא מדבר עלינו, על השבויים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל גברתי, רשות הדיבור כרגע של חבר הכנסת כסיף ושלו בלבד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת באמת בושה. וה << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וכשאני אומר כולם תמורת כולם, אני מתכוון גם למי שנראה כי נשכחו: אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, שנמקים כבר אלפי ימים בשבי. אני רוצה לשלוח מפה חיזוקים וחיבוקים למשפחות החטופים והנרצחים, ולהתחייב בפניהם: אנחנו לצידכם בכאבכם ובמאבקכם להצלת החטופים, להנצחת הנרצחים ולסילוק הממשלה שהובילה לאסון שנפל עליכם ועל כולנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז. אחריו – חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תגיד, חמאס זה ארגון טרור? אמרת פעם שחמאס ארגון טרור? עוכר ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, רבותיי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אמרת – – – שתגיד שחמאס הוא ארגון טרור? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הוא יגיד? איך הוא יגיד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אחרי חבר הכנסת אבי מעוז – חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 97, והפעם על "לשעברים". ה"לשעברים" מופיעים באולפנים כמומחים בעלי ניסיון. כדי לדעת אם אכן כדאי להסתמך על ניסיונם, רציתי להציע לצופים לבדוק מה הייתה עמדתם ביחס לשאלות האלו: א. האם הם תמכו בהסכמי אוסלו – כלומר בהחייאת ארגון טרור אכזרי, חימושו בנשק והשלטתו על ערי יו"ש ועזה? ב. האם הם תמכו בבריחה המבישה של צה"ל מדרום לבנון תוך הפקרת צד"ל והבאת מחבלי חיזבאללה אל גבול ישראל וגדרות היישובים? ג. האם הם תמכו בהתנתקות מעזה ומצפון השומרון, החרבת היישובים וגירוש המתיישבים? ד. האם הם תמכו בשחרור מעל 1,000 מחבלים רצחניים בעסקת שליט ובראשם יחיא סנוואר, עסקה שהיה ברור שתוביל לשפך המוני של דם יהודים? אני ממליץ לציבור שלא לצפות באולפנים שבהם מופיעים "לשעברים" שביחס אליהם התשובה לשאלות הללו חיובית, כי ברור שהם אינם מסוגלים לקרוא את הכתובת שעל הקיר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון. אחריה – חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר חווינו איזושהי חוויה, אור בקצה המנהרה, כשחלק מהחטופים הם השבים שלנו. שמחנו, התרגשנו, ויש עוד 137 חטופים שמחכים לחזור הביתה. שמענו את העדויות, אנחנו יודעים פחות או יותר מה קורה שם, וחובה, חובה להשיב את כל החטופים. אסור לשנות את סדר העדיפויות. כתושבת שדרות, חמאס היה ונצטרך עוד לטפל בו, אבל החטופים חייבים לחזור הביתה שלמים ובריאים, וכל דקה שאנחנו מותירים אותם שם זה עלינו, אנחנו מסכנים אותם. אני נורא מבקשת להמשיך ולפעול להבאת החטופים, במחיר שיהיה. אנחנו צריכים את החטופים השבים שיהיו אצלנו. זו קדושת החיים שלנו. אנחנו עם מוסרי, מדינה מוסרית, אנחנו יהודים, והם צריכים להיות כאן. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, ואחריו – חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני רוצה שנעלה רגע את מערך המילואים פה לדיון בבית הזה. מערך המילואים, שמחזיק פחות או יותר את הצבא, מורכב מאנשים שנתלשו מחייהם והולכים ונלחמים בשבילנו. היום בבוקר פורסמה כתבת השער של עיתון דה-מרקר, שהצבא שוקל לשחרר חלק מאנשי המילואים לחודש ולקרוא להם בחודש שאחריו. אני רוצה לשאול מפה, מי יעסיק בן אדם כזה? איזה אדם שיש לו עסק יכול להמשיך לנהל אותו בצורה הזו? שלא לדבר על מענקים שעדיין לא הגיעו, ואנשי עסקים שיש להם עסקים, שנלחמים עכשיו בתוך עזה ועדיין לא קיבלו את כל הזכויות שלהם. אני חושב, אני מבקש וקורא לכולם מפה, לפני שאנחנו מתעסקים בדברים אחרים בתקציב, לפני שנכנסים לחלוקה כזו או אחרת, נשים כולנו את מערך המילואים, את הדבר החשוב ביותר, בואו נוודא שהם מקבלים את כל הזכויות שלהם ונקים מנגנון אמיתי שייתן להם מענה 24/7. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. לאחר מכן נעבור לנושא הבא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, כבוד יו"ר הכנסת. אני אקריא כאן לבקשת משפחות החטופים והחטופות שנמצאות כאן איתנו את שמות החטופים שנרצחו בשבי ושמות החטופים שעודם בשבי בעזה, ככל שהזמן יאפשר. שמות החטופים שנרצחו בשבי: עפרה קידר, רונן אנגל, אל"מ אסף חממי, יונתן סמרנו, אביב אצילי, שקד דהן, תומר אחימס, אורן גולדין, שני לוק, רביד אריה כץ, קיריל ברודסקי, אליהו מרגלית, גיא אילוז, אריה זלמנוביץ, מיה גורן, אופיר צרפתי. שמות החטופים שעדיין בשבי בעזה: ארבל יהוד, אריאל קוניו, עידן שתיוי, אלמוג מאיר ג'אן, יצחק איציק אלגרט, ג'ודי ויינשטיין, גד חגי, הירש גולדברג-פולין, אברהם מונדר, כרמל גת, מתן צנגאוקר, אבינתן אור, אליה טולדנו, אנדרי קוזלוב, חנן יבלונקה, שלומי זיו, רן רני גוילי, רון בנימין, יאיר יעקב, אליה כהן, עומר שם טוב, רום ברסלבסקי, עדן ירושלמי, דרור קפלון, איתן הורן, ענבר הימן, איתן אברהם מור, יותם חיים, אוריון הרננדז ראדו, דורון שטיינברכר, אוריאל ברוך, איציק גלרנטר, גדי מוזס, אילן וייס, אלמוג סרוסי, אלון אהל, אלעד קציר, לואיס נורברטו הר, אורי דנינו, בר אברהם קופרשטיין, יאיר הורן, אלקנה בוחבוט, אוהד בן עמי, דרור אור, אוהד יהלומי, יגב בוכשטב, חמזה אלזיאדנה, לירי אלבג, ירדן ביבס, אביתר דוד, אריאל ביבס, יוסף חיים אוחנה, איתן לוי, דוד קוניו, טל חיימי, אלכס לובנוב, דניאלה גלבוע, גיא גלבוע-דלאל, אור לוי, כפיר ביבס, אלכסנדר סשה טרופנוב, דולב יהוד, מוחמד אלאטרש, מקסים הרקין, שירי ביבס, עדן זכריה, עודד ליפשיץ, מתן אנגרסט, צחי עידן, נעמה לוי, רומי גונן, מישל ניסנבאום, סהר ברוך, קית' שמואל סיגל, תמיר אדר, עומר ונקרט, אלכסנדר דנציג, אליקים שלמה ליבמן, אלון לולו שמריז, ביפין ג'ושי, פרחאן אלקאדי, סאמר טלאלקה, ג'ושוע לואיטו מולל, יוסי שרעבי, אלי שרעבי, קרינה ארייב, עופר קלדרון, עמית אסתר בוסקילה, רון שרמן, עמרי מירן, שגב כלפון, חיים פרי, עמירם קופר, שגיא דקל חן, איתי סבירסקי, יוסף חמיס אלזיאדנה, טל שוהם, ליאור רודאיף, נועה ארגמני, פרננדו סימון מרמן, עומר נאוטרה, תמיר נמרודי, יורם מצגר, גלי ברמן, זיו ברמן, אגם ברגר, איתי חן, נדב פופלוול, עידן אלכסנדר, ניק בייזר, נמרוד כהן, שלמה מנצור, אמילי דמארי, שי לוינסון, עוז דניאל, דניאל שמעון פרץ. מי ייתן וישובו אלינו בריאים שלמים כל החטופים והחטופות. יהי זכרם ברוך של החטופים והחטופות שנרצחו בשבי. ותודה לך יושב-ראש הכנסת על הזמן להציג את כולם, תודה רבה. שיחזרו אלינו במהרה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן, וכולם מביטים עלינו כאן מלמעלה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) (מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/984).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) (מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת אופיר כץ, אלי דלל, שרון ניר, מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחות יקרות, אני שמח שהגענו לרגע הנוכחי של העברת החוק בקריאה הראשונה, למרות שכולנו היינו די בהלם בוועדה בהבנה פתאום שהאוצר מתנגד להצעת החוק. אבל כפי שהתחייבתי שהחוק יעלה היום אם עם או בלי האוצר, אז כך קורה. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, או בשמה המוכר "ממדים ללימודים". הצעת החוק קובעת מימון של 100% לשכר לימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה ללוחמות וללוחמים משוחררים. במהלך הדיון בוועדה החלטנו גם להגדיל את הזכאות למימון משלוש שנים מהשחרור לחמש שנים מהשחרור ללוחמי סדיר משוחררים, וכן מחמש שנים לשבע שנים ללוחמי קבע משוחררים. שידעו כל לוחם ולוחמת שמסכנים עכשיו את חייהם, שנמצאים בחזית ושהשאירו את שגרת חייהם מאחור, שאנחנו כאן להגביר את הביטחון הכלכלי ולדאוג לעתיד שלהם. זה מגיע לכם, לוחמים יקרים, בזכות ולא בחסד. היו דיבורים שאולי נוריד ל-90% – דמי רצינות – 95%, 96%. אנחנו אמרנו: לא, לא פחות מ-100%. אתם נותנים 100%, ואתם תקבלו 100% ולא אחוז אחד פחות. ואני רוצה להגיד עוד משהו בפנייה ללוחמים וללוחמות היקרים שלנו: אני מבקש מכם, תתעלמו מהמחזה שהיה פה אתמול, הריבים בין קואליציה לאופוזיציה, ותסתכלו על החוק שאנחנו מעבירים היום בקריאה הראשונה. כל הבית מאוחד ומלוכד סביב המטרה הזו, קואליציה ואופוזיציה, שכל אם ואב ששלחו את ילדיהם להילחם עכשיו למען המדינה יוכלו לצפות בהם מסיימים את התואר שקיבלו במימון מלא מהמדינה, ובעזרת השם שכולם יחזרו לשלום. אנחנו בקשר עם אותם חברים אנרגטיים שמנהלים את המאבק הזה כבר הרבה זמן למען מימון מלא של שכר הלימוד. יש עוד שינויים שנרצה להכניס, ואנחנו נעבוד עליהם בוועדה, לעשות את החוק טוב יותר ונכון יותר וצודק יותר עבור הלוחמים שלנו. אני רוצה להודות בשלב זה – למרות שהתודות הן אחרי שמעבירים בשנייה ובשלישית, אבל אנחנו נעביר את זה כמה שיותר מהר – קודם כול לשר החינוך יואב קיש, שלפני שהוא מונה לשר הגשנו את החוק הזה ביחד, ומרגע שהוא מונה לשר, הוא לא יכול. אני מודה לו, עשינו את זה ביחד; לשר הביטחון יואב גלנט, שמהרגע הראשון תומך, מלווה, דוחף ורוצה להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר; ליו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, חברי, שלמרות העומס על הוועדה הזאת שם את זה בראש סדר העדיפויות בלו"ז הוועדה ומתקתק את זה מהר, כמו שאומרים, כדי שהחוק יעבור כמה שיותר מהר, וזאת תהיה בשורה גדולה ללוחמים שלנו. בנוסף, אני רוצה להודות לחברי הכנסת חברי אלי דלל, חברת הכנסת שרון ניר וחבר הכנסת מיכאל ביטון, שהצטרפו והגישו גם כן את החוק הזה. שוב, המסר שאנחנו משדרים ללוחמים שלנו הוא שאין פה קואליציה ואופוזיציה. כולם ביחד, כל הבית הזה – אולי כמעט כל הבית הזה – מאוחדים בשביל לתת לכם את הטוב ביותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מזמין כעת את יתר המציעים של הצעת החוק. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל עוברת תקופה קשה, אולי הקשה ביותר מאז הקמתה, אבל דווקא מתוך המקום הזה יש דברים שעושים לכולנו קצת נחת ומעלים לנו את המורל, ואלו הם חיילי צה"ל הגיבורים שלנו. רוח גבית מדהימה ומעוררת השראה נרשמת מצד אזרחים ומתגייסים רבים, שמקדישים את כל זמנם ומרצם בימים אלו לטובת המדינה, הלוחמים שלנו ואחדות עם ישראל. כשאני מבקר חיילים וחיילות בשטחי הכינוס, לצד הדאגה ורוחות המלחמה המעיבות ברקע ניתן לחוש גם את רוח הלחימה והאחדות, אחדות שניתן למצוא רק בעם ישראל. חבריי חברי הכנסת, דווקא בעת הזו אין מוצדקת והכרחית יותר מהצעת החוק הזו. חיילי צה"ל נותנים 100%. הם מקריבים את נפשם וחייהם למען המדינה, ולכן מגיע להם וחשוב שניתן להם 100% – 100% מימון ללימודים אקדמיים. תכלית הצעה זו היא להביע הוקרה לחיילים המשוחררים משירות סדיר ששירתו בתפקידי לחימה. אנחנו רוצים לתת תגמול נוסף בעבור השירות בתפקידים אלה לנוכח הקושי הייחודי וסיכון החיים הגלום בשירות בתפקידי לחימה. בנוסף, הצעה זו תיתן ערך מוסך לחיילים ולחיילות המיועדים לשירות ביטחון, לשירות בתפקידי לחימה. תיקון הצעת החוק הזו יסייע ללוחמים המשוחררים משירות צבאי להתמודד עם עומס ההתחייבויות המוטלות עליהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם מילואים. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> תיקון החוק יאפשר לסייע לחיילים ולחיילות המשוחררים לצמצם את פער הזמנים באופן השוואתי וייטיב עימם ברכישת השכלה. החזון שלי הוא לאפשר תואר או מקצוע לכל חייל משוחרר, קל וחומר לחייל קרבי. זה טוב למשק, טוב לכלכלה. התפיסה שלי – ואני מעריך שיש על זה הסכמה רחבה מכל חלקי הבית – היא כי למי שמשרת מגיע יותר. הנתונים מצביעים על כך שחיילים משוחררים משתלבים כשלוש שנים מאוחר יותר באקדמיה ובמשק, ומכאן החשיבות הרבה של הוקרת החיילים המשוחררים. הצעת החוק הזו תעצים את משרתי החובה בכלל והלוחמים בפרט, וזו תהיה הכרת התודה שלנו כלפיהם. המטרה כאן היא לתעדף בכל מקרה לוחמים ולוחמות ואוכלוסיות מיוחדות. כולנו צריכים לשאוף לכך שללוחמים יהיה יותר – כי מגיע להם יותר. אני מבקש מכל חלקי הבית הזה להצביע בעד החיילים ובעד הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות פה ליו"ר הקואליציה חברי אופיר כץ – תודה לך; ליו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, לשר החינוך יואב קיש, לשר הביטחון יואב גלנט, לחברי הכנסת שרון ניר ומיכאל ביטון. רגע לפני סיום אני רוצה להשתתף בצער משפחות החללים, מתפלל לרפואתם של הפצועים, שולח חיבוק ענק ותפילה לשחרורם של החטופים, ולהגיד תודה לחיילי צה"ל שנלחמים כעת בחזית. תודה לכם על ההקרבה, על רוח הלחימה והגבורה, על הנתינה ועל הזכות לחיות פה בזכותכם. בעת הזו במיוחד אני שמח להביא את הצעת החוק שתיתן לחיילינו הגיבורים יותר. ואני אומר שוב: 100% – מגיע לכם שניתן לכם 100%. יחד עם כל עם ישראל אני מצדיע לכם, אתם הגיבורים של כולנו. כולנו מתפללים שתשמרו על עצמכם ותחזרו לשלום, בעזרת השם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דלל. תעלה ותבוא חברת הכנסת שרון ניר. עד חמש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, כשהמסע כל כך קשה ומפרך, קשה לראות את האור. זה קורה לכולנו עכשיו כעם, כשהמלחמה עוד נמשכת. כולנו סוחבים מועקה, דמעות ואבל, חטופים בשבי, מפונים במלונות, מאות רבות של קורבנות, ובכל יום מצטרפים עוד חיילים גיבורים לרשימה המתארכת של הנופלים והאבדות. כל חלל צה"ל הוא חץ בלב של כולנו. קשה להסתכל על המלחמה הזאת בפרספקטיבה היסטורית, כי אנחנו עדיין נמצאים עמוק בתוכה. אנחנו בסוג של אירוע תנ"כי, ועוד לא התחלנו לעכל את קצה-קצהו. אבל בואו נתבונן על האור בשדה הקרב – האור בחזית הוא דור הלוחמים והלוחמות של שנת 2023. אחרי חושך גדול תמיד מגיע אור. במהלך מלחמת יום הכיפורים אמר הרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר "הדור של 1973, הוא עולה על הדור של 1967, שעלה על הדור של 1958, שעלה על הדור של 1948". ובכן, רבותיי, הדור הזה של 2023 עולה גם הוא על כל הדורות עד כה. "הדור החדש הזה הוא דור של לוחמים, שאתם עוד אחרי המלחמה הרבה זמן תכתבו את האגדות שלהם", כך המשיך ואמר דוד אלעזר לפני 50 שנה, וכמה משנה תוקף יש למשפט הזה גם היום. בפסח, כשאנחנו קוראים את ההגדה, אנחנו שרים: "אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכַלותנו". ואכן, כל דור ניצב מול איום קיומי של אלו שרוצים להשמיד את העם היהודי. בדורנו חזקה עלינו – זכות שיש לנו מדינה יהודית וצבא הגנה לישראל. מדינת ישראל, להבדיל ממדינות מערביות רבות, עדיין מחויבת להגן על עצמה עם צבא חזק, סדיר ועוצמתי, כשבחוד החנית הלוחמים והלוחמות. מדינות מערביות כבר סיימו מזמן להילחם על עצם קיומן. מדינות אלו נסמכות על צבא מקצועי ולא על צבא העם. הן לא שולחות את הצעירים שלהן לצבא. בעולם המערבי צעירים בגיל 18 עומדים בפני בחירה אחרת: לאיזה קולג' ללכת, מה ללמוד ואיפה לבלות. במדינת ישראל אנחנו עדיין נלחמים על הזכות שלנו להיות. כשהעולם פתוח בפני הצעירים, החיים פשוטים יותר. קל יותר ללמוד בכל מקום, קל יותר ללמוד מאשר להילחם, קל יותר לחלום חלומות. בישראל הלוחמים והלוחמות מבינים את גודל השעה ובוחרים בדרך שייעדנו להם. הם עולים על מדים לא רק מתוך חובה, אלא מתוך שליחות. בזכותם אנחנו יכולים לקום בכל בוקר ולהמשיך בשגרת חיינו. הלוחמים והלוחמות שלנו חונכו על ערכים של ציונות ואהבת הארץ. יש להם מחויבות עמוקה לארץ הזאת, והם מבינים שזהו זמנם, וזוהי משימתם. הדור הזה בפרט, שהיו כאלו שטעו לכנות אותו דור הטיקטוק, דור השפע, דור פריבילגי – בפועל הוא דור של גבורה. דור של גבורה שפועל בתבונה, באומץ לב, בחירוף ובמסירות נפש, פשוטו כמשמעו. הם פועלים למען הארץ הזאת ולמען המדינה הזאת. דור הלוחמים והלוחמות של שנת 2023 הוא האור של כולנו. החוק שאנחנו נעביר כאן היום הוא המעט שניתן לעשות בעבורם. אין יותר מוסרי וערכי מלחוקק חוק על מנת להבטיח את עתידם של הלוחמים והלוחמות. תקצוב מלא של שכר הלימוד האקדמי ללוחמים לאחר שירות צבאי הוא הדרך של כולנו להביע הערכה ותודה למי שבוחר להשקיע את שנות נעוריו היפות למען ביצור ביטחונה של מדינת ישראל והבטחת קיומה. דעו לכם, אתם בחזית פועלים למען המדינה, ואנחנו בעורף פועלים למענכם. כשתסיימו את השירות הצבאי, תוכלו לרכוש השכלה מגוונת ותוכלו להבטיח לעצמכם עתיד טוב יותר בחברה הישראלית. מדינת ישראל היום מצדיעה ללוחמים וללוחמות שלה, ואומרת בפה מלא: אנחנו רואים אתכם ואנחנו מעריכים את פועלכם. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אכן. תודה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. מיכאל מרדכי? נקרא לו לתורה, נקרא לו את כל השם, כולל האבא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב מיכאל מרדכי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, אצלנו מזכירים גם את האימא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מה שתרצה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מציע החוק, חמש דקות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – בתוך חייהן של מדינה, ממשלה וכנסת, יש גם רגעים מיוחדים – גם בבית הזה – של מפגן של אחדות והסכמות, של המעשה הנכון בזמן הנכון, בעבור מי שראוי ביותר. בתוך הדברים שלי אני רוצה גם לגלגל זכות על ידי זכאים רבים – גם בהיסטוריה של התפתחות התוכנית הזאת, ממדים ללימודים. ראשית, יחד עם חבריי אופיר כץ, אלי דלאל, שרון ניר, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי, יזמנו את החוק הזה במתכונתו הנוכחית, וכולם יבואו על הברכה. אבל הרעיון לעשות תוכנית ממדים ללימודים החל במשרד הביטחון בשנת 2016, ביוזמת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שהיום הוא חבר כנסת ושר בקבינט, ושר הביטחון דאז ליברמן, שהוא מיוזמי התוכנית הזאת. לאחר מכן היו במשרד הביטחון גם בנט, גם ראש הממשלה עצמו. ועוד אדם זכור לטוב בדבר הזה, הוא השר כחלון, שהיה חלק מתמיכה במהלך הזה. המלגה הייתה: בואו נעזור ללוחמים וללוחמות לצמצם פערים, כיוון שהם הקדישו את רוב זמנם ללחימה, ולא קיבלו הזדמנות, כמו אותם מסיימי סייבר ומודיעין, להתכונן לחיים אזרחיים של תעסוקה – הפער הזה בין איש סייבר ו-8200, שמתפרנס מייד 20,000, 30,000 ו-40,000 שקל, בגיל 20 ומשהו, לבין לוחם בגולני, בצנחנים, בנח"ל, בגבעתי, בשריון, שצריך לעבוד על שכר מינימום ובעבודה מועדפת. הרציונל היה: בואו נעשה למענם משהו גדול, למען מי שבחר במסלול של לחימה. היום אנחנו מבינים מה זה לבחור במסלול של לחימה. היום אנחנו רואים את המחיר שאנחנו משלמים בכל יום ובכל לילה באובדן מיטב בנינו ובנותינו בחזית. כדי להבין את מהות החוק צריך ללכת לשנת 1984. אז חוקקנו את חוק קליטת חיילים משוחררים, והחוק הזה נתן תמונה כוללת למען חיילים משוחררים. מאז שהחוק הזה נחקק, היו בו 23 תיקונים, כולל שכר דירה לחיילים; סכומי הפיקדון השתנו. אז אמרנו, נעשה תוכנית ממדים ללימודים, נוסיף את המעשה הזה למען הלוחמים. בראשית הדרך, ב-2016, הבאנו את הכסף מתורמים. הגיעה הקורונה, הרבה חיילים וחיילות לא יצאו לטיול בעולם, היו בבית, הלכו ללמוד – לא היה לנו כסף. בזמן הזה אני רוצה להזכיר לטובה גם את השר בני גנץ ממשרד הביטחון, יחד עם יצחקי ממפעל הפיס, ולשלוח לו בריאות, ויחד עם השר במשרד האוצר יצחק כהן, שכבר פרש מהכנסת, שהוביל את הפתרון הזמני בתקופת הקורונה – מציאת את הכסף בין פילנתרופיה לבין ממשלה, מצ'ינג, כדי לתת את המלגות. ואז אמרנו שלא ייתכן שמלגה כזאת חשובה תתבסס על תורמים, וכך החל גלגול חוק ממדים ללימודים, להפוך את זה מתורמים למדינה, מאחריות שהיא לא ודאית לתת ודאות ללוחמים וללוחמות, שתהיה להם מלגה מלאה לאקדמיה. ובאמת חוקקנו את החוק הזה יחד כאן; קצת עם ויכוחים זה היה, 75%. נאמר במפורש – אני הייתי פה על הדוכן, ואמרנו: יום יבוא ונביא את המלגה הזאת ל-100%. והיום הזה הגיע. ואנחנו חושבים ש-100% זה כל הסיפור, 10,000 שקל לשנה ללוחם או לוחמת, אבל להיות סטודנט באוניברסיטה זה עולה בסביבות 40,000–50,000 שקל. הוא משלם 10,000 למוסד, אבל הוא צריך דירה, חשמל, מים, מחברות, שיעורי עזר, תרגומים והדפסות. זה בסביבות 40,000–50,000 לסטודנט. כך שכל החבילה של הפיקדון, המענק והמלגה אולי מאפשרת ללוחם וללוחמת ללמוד בשקט. אני תכף מסיים, היושב-ראש. אנחנו באמירה ערכית שכשלוחם או לוחמת מסיימים את השירות, במיוחד במלחמה הזאת, תמתין להם מלגה משמעותית. אני רוצה להגיד משפט אחרון: לא סיימנו את העבודה – אופיר, אני רוצה שתקשיב לי. משפט, אבל, משפט. 80,000 חיילי מילואים סטודנטים לוחמים ולוחמות עכשיו בחזית. עננה של אי-ודאות על העתיד האקדמי שלהם. כל מוסד אקדמי – מכללה, אוניברסיטה – עושה דין לעצמו; חלק נדיבים, חלק לא נדיבים. חלק אומרים: אל דאגה, נדאג שיהיה לכם תואר, וחלק אומרים: זו בעיה שלכם, התחלנו ללמוד, תמצאו את הדרך. אנחנו צריכים או להביא את ראשי האוניברסיטאות והמכללות להודיע שאף סטודנט במלחמה לא ייפול מהלימודים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הדבר הזה שווה דיון דחוף. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יוזם דיון על זה, ואני מקווה שכולכם תצטרפו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עשינו – – – << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואופיר, כשנעשה תיקונים בתקציב, אני גם ביקשתי מגפני לשים שם כמה שקלים לשיעורים פרטיים, לקורסי קיץ – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השלמות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – מלגות מוגדלות לכל מי שהיה בקרב וצריך עכשיו להשלים סמסטר, ונקודות זיכוי בציון העובר על קורסים. הוא יחליט אם הוא רוצה ללמוד בקיץ, אם הוא רוצה ציון עובר, או אם הוא רוצה להתאמץ להיבחן בזום או לכתוב עבודה. לתת את כל האפשרויות, שסטודנטים וסטודנטיות שלנו שעכשיו בחזית לא ייפלו בזה. עשינו דבר גדול היום, ממדים ללימודים, בואו נעשה את הדבר הגדול להבטיח את עתידם האקדמי של 80,000 סטודנטים חיילים וחיילות במילואים, שלא ידאגו לעתידם האקדמי בשל יציאתם לקרב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עשינו דיון בוועדת חינוך בשבוע שעבר על – – – << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חיילי וחיילות צה"ל הגיבורים שנמצאים בחזית, זה נאום שאני מקדישה לכם. מוקדם הבוקר התקשרה אליי גיסתי אלישבע רז, אשתו של המ"פ יואל רז, אחי, שנמצא בחאן יונס בלחימת גרילה קשה ומורכבת. היא בכתה שהיא מאוד מתגעגעת לאחי. גם אני מתגעגעת אליו מאוד, ודואגת לכל מי שנמצא בחזית. אנחנו נמצאים פה ומתווכחים על שטויות. כל אחד גוזר לעצמו איזה קופון על איזה חוק לגמרי בסיסי שהיינו צריכים להעביר מזמן, וכל אחד רוצה מחיאות כפיים. לא מגיעות לנו מחיאות כפיים, אמרתי את זה תמיד. אנחנו צריכים לחוקק פה חוקים טובים. אני פונה אלייך מכאן, אלישבע גיסתי, שקשה לי להגיע אלייך לנופים בשומרון כי אני בעצמי מפחדת ממחבלים – אני יודעת שביהודה ושומרון מסוכן מאוד לנסוע, ואנחנו לא מגיעים לעזור לך מספיק. ויואל אחי, אני יודעת שהוא חושב עלייך ועל הילדים ודואג, ומי עוזר בקניות ושבתות ותפילות, ועשרה ילדים. והוא בכלל, יש לו פטור ממילואים, הוא מתנדב. הוא אבא לעשרה ילדים, והוא מ"פ. כל יום אני אומרת תהילים, וקשה לי להחזיק את עצמי, ואני מבקשת מהשם – כי אני יודעת מה קורה בחאן יונס; היום הייתה הלווייתו של נריה שאער מפלוגה ג', השם ייקום דמו. אחי מ"פ של פלוגה א'. זה מרגיש לפעמים כמו רולטה, כשאתה לא יודע במי זה יפגע. כולם היו ילדינו, אחינו, בנינו בעם ישראל. אני מבקשת, יואל אחי, תשמור על עצמך מאוד. אני יודעת שכשאתה הולך בחזית, אתה תמיד אומר שצריך להסתכל בעיניים של האויב, ואתה אומר לי שלכל אחד יש את התפקיד שלו. ואני רוצה להיות ראויה לברכות שאתה מברך אותי תמיד, לפעול למען עם ישראל, להאמין בארץ ישראל השלמה, לזכור את מורשת אבותינו, לזכור שאנחנו בנחלת אבותינו. אתה כמפקד מוביל את החיילים שלך מתוך אמונה אדירה בצדקת הדרך. אני מתנצלת בשם כנסת ישראל על המריבות האינפנטיליות ועל הוויכוחים הפוליטיים חסרי הרמה בעוד חיילינו נמצאים בשטח אויב, בלחימת גרילה קשה – אין לכם מושג כמה קשה, לוחמת גרילה, שבה המחבלים מסתכלים בעיניים של החיילים שלנו. לחיילים שלנו יש אומץ בלתי רגיל, ויש כאן גיבורים וגיבורות אמיתיים, שהם ילדי ישראל, הילדים של הגיבורים ושל האבות, והאחים והאחיות של הלוחמים, והאימהות והאבות, ובעיקר – וזה נאום שמוקדש לך, אלישבע גיסתי, ולכל נשות לוחמי המילואים שנמצאים מחוץ בבית כבר למעלה מ-50 יום בלחימה רציפה בלי יציאה הביתה, בלי טלפון, בלי קשר. השם, הקדוש ברוך הוא, אני מבקשת ממך שנהיה ראויים להיות עם סגולה; שנחזיר לעצמנו את הכבוד שמגיע לעם היהודי בשם המורשת הקשה שלנו ובשם ההיסטוריה שהביאה אותנו עד הלום, בשם הזכויות הבסיסיות ביותר, ככתוב בתורתנו, שהביאו אותנו לכאן, לכנסת ישראל, לשמש פה ושופר. מספיק כבר. מספיק עם המלחמות האינפנטיליות האלה. מספיק לחפש תהילה לכל פוליטיקאי ולחפש את מי או מה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הלוואי. תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בזכות חיילינו ומפקדינו הגיבורים – בזכותם, בזכות עוז רוחם, בעזרת השם, ננצח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנא הצטרפו לתפילות. תחשבו על החיילים שלנו באמת מתוך תקווה שנוכל לנצח, להרים את הראש כאן, בכנסת ישראל. תודה רבה. השם ישמור על כל חיילינו, על כולם, על כולם, וישיבם לשלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי, יישר כוח. כל הכבוד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בימים האחרונים אנחנו עוסקים עיסוק אינטנסיבי באופן הלחימה בעזה, בדרך לטפל בלחימה בשטח בנוי, איך אנחנו מתמודדים עם האוכלוסייה הבלתי-מעורבת. הדין הבין-לאומי ודיני הלחימה מאוד ברורים. אנחנו יודעים מה מותר לעשות, מה אסור לעשות ואיך לפעול. אבל אני כן חושב שחשוב מאוד לחדד מפה שהחיילים לא צריכים לקחת סיכון. מדברים על אוכלוסייה בלתי מעורבת, ואז אנחנו שומעים על רופא בבית חולים שמסייע להחזקת חטופים ועל מורה באונר"א שמסייע להחזקת חטופים ועל חטוף ישראלי שנמלט במשך ארבעה ימים, וכשהוא כבר היה תשוש ופגש בעזה אנשים רגילים, בלתי מעורבים, הם אלו שהחזירו אותו לחמאס. אז אני רוצה לומר מפה, וגם להעביר מסר ברור: מי שייקח חלק, מי שיעזור לארגון הטרור חמאס-דאעש, לא יכול להיות אוכלוסייה בלתי מעורבת. הוא לא ייחשב אוכלוסייה בלתי מעורבת. כל מי שלוקח חלק בלחימה בצורה ישירה, בצורה עקיפה, בתמיכה נגד חיילי צה"ל, צריך לראות אותו כאויב, צריך לטפל בו כאויב. וזה בדיוק מה שדיני המלחמה מדברים עליו, וזה בדיוק מה שצריך לעשות לפי המשפט הבין-לאומי. אני רוצה לחדד מפה בצורה הכי ברורה שיש: כל איום וכל סכנה על חיילי צה"ל צריכים להיות מטופלים במיידי. הגיבוי פה יהיה קונסנזוס של כל הבית הזה. אנחנו נשמור על האוכלוסייה האזרחית, אנחנו נפעל לפי דיני הלחימה, אנחנו נפעל לפי המשפט הבין-לאומי, אבל אנחנו לא נתפשר בהגנה על לוחמי צה"ל וחיילי צה"ל, ואנחנו כולנו נהיה השכפ"ץ שלהם מפה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני למעלה מ-20 שנה, במהלך האינתיפאדה השנייה, כאשר מאות יהודים נרצחו בפיגועי התאבדות, ציטטה המשוררת הלאומית נעמי שמר, זיכרונה לברכה, את בעלה מרדכי הורוביץ, שכתב שנים רבות קודם לכן את המשפט: "הערבים אוהבים את הרצח שלהם חם, לח ומהביל, ואם אי פעם יהיה להם החופש להגשים את עצמם, אנחנו נתגעגע לגזים הטובים והסטריליים של הגרמנים". העיתונאי נחום ברנע הזדעזע אז מהדברים של מי שלדבריו היא גזענית, נמוכה וולגרית, והציע לכל אדם שאיננו נגוע בגזענות הקשה לעשות מעשה אזרחי טוב ולעבור למדרכה השנייה כאשר הוא רואה את נעמי שמר ברחוב. העיתונאי ברנע בפרשנותו אז לא האמין שיגיע מצב שבו המרצחים הערבים יתנהגו באותה שטניות כמו של הנאצים, יימח שמם. עוד פרשנות מופרכת, יהירה ומלאת בורות ושנאה מפיהם של פרשנים ו"מומחים" שברנע מייצג נאמנה, שעסוקים במשך שנים בהטפת האג'נדה הפוסט-ציונית שלהם לציבור במסווה של עיתונאות מקצועית, ולא לוקחים שום אחריות על ההתבדות החוזרת ונשנית של הפרשנויות ההזויות שלהם. ומה פתאום נזכרתי בסיפור העצוב הזה? לא רק בגלל שאירועי הזוועה שהתרחשו בשמחת תורה והעדויות המזעזעות שהולכות ונחשפות ממחישים לנו היטב עד כמה צדקו נעמי שמר ובעלה בכך שאכזריותם של ממשיכי דרכם של הנאצים מהחמאס, מארגוני הטרור האחרים ברצועה ומתומכיהם בעזה, משתווה לאכזריות חיילי האס-אס, יימח שמם, אלא גם בגלל שאתמול אותו נחום ברנע, שלא הפסיק מעולם לפרסם את הגיגיו למרות שהוכח שוב ושוב שאיננו יודע לקרוא את המציאות, כתב שצה"ל נכנס לחאן יונס בלי שום תוכניות ליום שאחרי, מה שמתאים רק לפעולת נקם. ברנע הבטיח שניצחון לא יהיה כאן, הוא ממליץ להתמקד רק בהחזרת החטופים. אני מציע לכולנו להפסיק לקרוא את כתבותיו של האיש הזה ושל דומיו, לחדול מלהאזין לדבריהם, פשוט להתעלם מהפרשנויות הכאילו-אקטואליות, שכל כך מנותקות מהמציאות המזרח-תיכונית ומרוחו של עם ישראל. אני מאחל לראש הממשלה, לראשי מערכת הביטחון ובעיקר לחיילי צה"ל ומפקדיו הצלחה במשימתם להשמדה מוחלטת של האויב האסלאמו-נאצי שבעזה, ומתוך כך, בעזרת השם, גם להחזרת כל החטופים והשבויים במהרה בימינו, אמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, גברתי השרה, הבוקר פורסם בכלי התקשורת שראש אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי מר ישראל אבישר הודיע על התפטרותו. אין אדם אחד שנכח בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בראשות חברנו חבר הכנסת מיקי לוי בשבוע שעבר שאינו יכול להבין את הרקע להודעת ההתפטרות. בישיבה הזו התגלה כיצד השר לביטחון לאומי ויועציו כופפו את החוק והפרו את כללי המינהל התקין, כאשר משרות אמון של השר קיבלו הסמכה כפקידי רישוי נשק מבלי פיקוח והפעילו חמ"ל לרישוי נשק בתוך לשכת השר; כיצד בנות שירות לאומי, מתנדבות שירות לאומי, הוסטו מן התפקידים החברתיים שלהן, ובהיותן בנות 18, חסרות כל הכשרה מתאימה לתחום רישוי הנשק, קיבלו מעמד של פקידות רישוי נשק; וכיצד כאן, בבית הזה, הוקם חמ"ל עם עובדי הכנסת תוך רמיסה של עקרון הפרדת הרשויות ותוך יצירת מצב בלתי נתפס שבו עובדי הרשות המחוקקת עומסים על שכמם משימות של הרשות המבצעת גם ללא כל הכשרה מתאימה. וברקע המהלכים הללו – ולהערכתי עוד יהיו צעדים רבים שיתבררו גם בוועדה לביקורת המדינה וגם בבדיקות שתערוך היועצת המשפטית לממשלה – כתוצאה מהמהלכים הללו עובד ציבור מסור, מוערך ומקצועי הניח את המפתחות. זוהי עדות נוספת לאדמה החרוכה שהשר המסוכן לביטחון לאומי מותיר במשרד לביטחון לאומי. לפני כמעט שבועיים פניתי במכתב ליושב-ראש הכנסת בדרישה לסגור את החמ"ל שממוקם בקומת המרתף של הבית הזה, חמ"ל שעובדי הכנסת מכנים בסלנג "חמ"ל בן גביר". לא קיבלתי תשובה על פנייתי. היום, לאחר שראש האגף לרישוי נשק התפטר, פניתי בדרישה נוספת, בפנייה נוספת ליושב-ראש הכנסת, לסגור לאלתר את החמ"ל שמופעל על ידי עובדי הכנסת תוך רמיסת עקרון הפרדת הרשויות ובאופן שמעלה שאלות כבדות מאוד על העמידה בכללי המינהל התקין. השאלה של מדיניות רישוי הנשק לאחר אירועי 7 באוקטובר היא שאלה כבדה, שצריך לעסוק בה, אבל בטח לא ניתן לנצל את האירועים הקשים על מנת לקדם באופן בלתי חוקי מדיניות שאינה שקופה ואינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין והאינטרס הציבורי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בשבוע האחרון קיימנו בוועדת החינוך דיון ארוך מאוד יחד עם נציגים של האוניברסיטאות, סטודנטים ונציגים של העמותה למען משרתי המילואים. הבנתי שני דברים מרכזיים: הדבר הראשון הוא שלנו, לכנסת ישראל, אין שום יכולת להתערב בנושאים של המועצה להשכלה גבוהה, המל"ג. הם עצמאיים לחלוטין. הם יכולים לקבוע מה שהם רוצים, הם יכולים להחליט מה שהם רוצים. והאבסורד הוא שזה ממומן, מסובסד על ידי המדינה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> ביזיון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, מה מוזר פה בסיפור הזה? אתם צריכים להבין דבר אחד: היום במלחמה הזאת 25% ממשרתי המילואים הם סטודנטים וסטודנטיות. אותם סטודנטים וסטודנטיות לא יודעים מה הם הולכים לעשות בעוד שבועיים – מה המתווה שהאוניברסיטה בעצם מציגה להם, איך הם יסיימו את הלימודים. וכשחפרתי יותר ויותר הבנתי שהמכללות הפרטיות בכלל מרחיקות לכת – חלקן כבר התחילו את הלימודים, חלקן התחילו היום, וחלקן בשבוע הבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת גם בוועדה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. והם עושים מה שהם רוצים. עכשיו, תחשבו על אותו חייל מילואים או חיילת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבן שלי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וגם הבת שלי ביניהם, שצריכים להתחיל את הלימודים בעוד שבועיים, והם נמצאים עכשיו בלחימה, ולא משנה מה התפקיד שלהם – הם לא יודעים איך הם יסיימו את שנת הלימודים. הם לא יודעים איך הם ישרדו כלכלית, הם לא יודעים מתי יהיו מבחנים, מה ההטבות שייתנו להם. חלק נותנים מועד ג', חלק לא נותנים מועד ג'. כל אחד עושה לביתו. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וגובים מהם כסף על מעונות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בכלל סיפור אחר. מי ששכר חדר במעונות ונמצא עכשיו בעזה ונלחם עדיין חייב לשלם על מעונות, למרות שהוא לא גר שם. בקיצור, הנושא הזה פרוץ. הנושא הזה, אין לנו שום יכולת להתערב בו. ולכן צריכים לעשות חשיבה, ואנחנו נעשה בוועדת חינוך. אני שמעתי את מיכאל ביטון גם בנושא הזה. ייתכן שצריכים לעשות שינוי משמעותי – חבל שלא שמעת אותי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שמעתי אותך – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הנקודה המרכזית היא שאנחנו כחברי כנסת לא יכולים לכופף את היד למל"ג. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם יחליטו ומחליטים מה שהם רוצים. אז אנחנו נעשה חוק. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> או בהסכמה או בחוק, המדינה מתקצבת את האוניברסיטאות, עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הכול, יש גם תרומות, אבל עדיין. עכשיו, למרות כל מה שאמרתי, אלי דלל, עדיין יש יוצאים מן הכלל. באוניברסיטת תל אביב הוציאו אתמול מתווה מדהים, באמת עם יד מושטת לסטודנטים, עם רוגע אמיתי לסטודנטים. גם בטכניון עשו את זה, אבל הרבה מאוד עדיין לא עשו את זה. משפט אחרון – אני קורא לכל המכללות והאוניברסיטאות לחתום על האמנה של העמותה למען משרתי המילואים. שלחו לכם אותה. חלק לא חתמו, ואני מבקש לחתום. משפט אחרון: אני רוצה לברך את אופיר כץ, את אלי דלל, את שרון ניר, את מיכאל ביטון, שכחתי מישהו? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יוליה מלינובסקי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יולי אדלשטיין – על החוק. החוק הזה חשוב. כמובן אנחנו תומכים בו, אופוזיציה, קואליציה. יישר כוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ראוי לעשות על זה דיון רציני, מעמיק בוועדת החינוך. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. חבר הכנסת שקלים רוצה להשמיע וגם לחדש דברים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> סימון, הקול שלי, עם הרמקול, יותר חלש משלך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מצטרף באמת לברכות. יישר כוח לאופיר ולקבוצת חברי הכנסת על החוק. מן הסתם אני גם מחויב לתמוך בו כיו"ר השדולה למען הסטודנטים. זה חוק חשוב ומתבקש במיוחד בימים אלו. אני הייתי אתמול בקריית אתא בניחום אבלים בבית משפחתו של אופיר צרפתי הי"ד. הסיפור של אופיר נגע מאוד לליבי. אופיר נחטף מהמסיבה ברעים אחרי שהציל את בת זוגו וקבוצת אנשים נוספים, ופשוט עלה על הרכב הלא-נכון. הוא נפצע, נחטף והתבשרנו בשבוע שעבר שנמצאה גופתו. אני אירחתי לא מזמן את בת זוגו ואת שתי אחיותיו, תליתי אפילו את התליון שלו אצלי בלשכה ואת הסטיקר שלהם אצלי בבית. כשנפרדתי לשלום ממור רייצ'ל, היא ביקשה ממני דבר אחד: שהאובדן של אופיר לא יהיה לשווא. אני מחזק מכאן את ראש הממשלה, את הקבינט, בדבר המחויבות להשמיד את הנאצים החמאס יימח שמם. לפני כחודש וחצי הוקמה כאן ממשלת חירום לאומית, ואתמול בישיבת הסיעה אפילו ביקשתי להרחיב את הממשלה ולצרף גם את סיעת ישראל ביתנו. אני חושב שזה מתבקש – להציג אחדות כמה שיותר בעם. אנחנו נלחמים עכשיו, החיילים שלנו נלחמים כתף אל כתף, שכם אל שכם, דתיים, חילונים, שמאל, ימין, כולם יחד, וזה משהו שמשדר אחדות. זה חשוב מאוד למען הניצחון ולמען מטרות המלחמה. לצערי ישנם כאלה מתוכנו שפועלים בחוסר אחריות לאומית ובפוליטיקה קטנה, ובמקום להילחם יחד איתנו בהנהגה הם מנסים לערער את היציבות השלטונית. בעת מלחמה שהיא קיומית בעבור מדינת ישראל קוראים לפגוע ביציבות השלטונית וקוראים להדחת ראש ממשלה בזמן המלחמה. אסור לנו לאפשר זאת. כעת אנו צריכים להיכנס, כולנו, מתחת לאלונקה, ולהותיר את הפוליטיקה הקטנה בחוץ, בדיוק כפי שפועלים הלוחמים שלנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מייד אסיים. לכן מי שלא מצטרף, לפחות שלא יפריע. לסיום אני מברך את חיילי צבא ההגנה לישראל. עם שלם עומד מאחוריכם. הכו והשמידו את אויבינו, נקמו את דמם וכאבם של אחינו ואחיותינו, וחזרו הביתה בריאים ושלמים, בעטרת ישועה וכתר ניצחון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, ראש הממשלה טען השבוע שהחלת התנאים של אופק חדש על החינוך החרדי הלא-ממלכתי – עניין של 35 מיליון שקלים בלבד. הוא לא ציין, כנראה שכח, שהעלות תהיה 700 מיליון שקלים בשנה הקרובה, וזה רק ילך ויגדל משנה לשנה; והוא לא ציין כמה יעלו למשק כל כך הרבה ילדים שילמדו בלי לקבל כלים בסיסיים שיעזרו להם למצוא עבודה כשהם יגדלו. חשוב לי לומר את זה מעל הבמה הזו. שיהיה ברור: אני בעד לשפר משמעותית את התנאים של המורות במגזר החרדי, אבל אופק חדש בשכר חייב גם לכלול גם אופק חדש בדרישות של ההכשרה והפיקוח, ויותר מזה – מתן אופק חדש גם לתלמידים. אופק של פיקוח על התכנים; אופק של לימודי ליבה מלאים; אופק שבו לצד התורה והגמרא יש גם היסטוריה, מתמטיקה, מדעים, אנגלית ואזרחות; אופק שכולל גם הכוונה לשירות צבאי; אופק שכולל השתלבות בשוק התעסוקה; אופק של מעבר מפרנסה של קצבאות לפרנסה של משכורות; אופק שמטפח את הפוטנציאל של הילדים ולא דוחק אותם תחת תקרת הזכוכית הכלכלית שפשוט נכפית עליהם. הם לא בחרו בזה. בכל העולם – תסתכלו על כל העולם – הציבור החרדי הוא חלק מהמשק. הפרנסה, זה שהם יוצאים לעבוד, בכלל לא מפריעה להם להיות אדוקים מבחינה הלכתית. רק כאן בישראל נבחרי המגזר החרדי מתעקשים, מתעקשים להשאיר את הילדים החרדים עם סט יכולות צר ומוגבל. ממש מכריחים אותם להיות עניים. בזמן שהמשק הישראלי נכנס למים סוערים, החינוך החרדי יכול להוציא משעריו בוגרים, שיהפכו להיות ממש מנוע של צמיחה, שיעזור לנו לצאת מהסערה מהר יותר. אבל מה שטוב לילדים בברוקלין או בצרפת, לא מתאפשר אצל ילדים חרדים בירושלים, בני ברק או צפת. ככה זה כשהנבחרים החרדים עושים ככל יכולתם כדי שהציבור שלהם יישאר בצד, שיישאר למטה. ככה זה כשדרעי וגולדקנופ, בעזרת סמוטריץ' ונתניהו, חוסמים לך את האופק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, קודם כול הדבר הזה: החוק שאנו עכשיו מעבירים הוא מבורך וטוב וצריך להיות מובן מאליו. אני שולח לכל חיילי וחיילות צה"ל את האהבה שלנו כאן, מהבית הזה. אתם ראויים לזה ולעוד הרבה יותר מזה. אתם חושב שאתם ראויים לבית נבחרים הרבה יותר טוב, וזה מה שמטריד אותי במיוחד. החיילים שלנו שנלחמים עכשיו בעזה רואים מהבית הזה שפה והתנהגות ושיח שלא מכבד אותם, וגם לא נוסך בהם ביטחון. אבל לפני שתתחילו ותגידו: בסדר, יש מחלוקות – נכון, יש מחלוקות, הבית הזה לא אמור להפוך לבית בלי מחלוקות פוליטיות, זו מהות הבית הזה, אבל יש דרך. מעבר לזה שיש דרך, אתמול אני ישבתי פה והרגשתי שאנו מאבדים את המעט הזה, את התובנה הזאת הרגשית שהייתה לנו בעקבות הטבח הנורא ב-7 באוקטובר. אתמול הרגשתי שאנחנו מאבדים את האחדות, מאבדים את היכולת לדבר בצורה נורמלית אחד עם השני. זה מעבר לזה, כי זה לא חייב להיות עכשיו "לאבי דאבי", אבל זה עניין של – א. איך מדברים; ב. להיצמד לעובדות. יש לכל צד מספיק דברים מוצדקים לומר ומבוססים מבלי לסלף, וזה חל על כולנו, מבלי להוסיף דברים, מבלי לחבר דברים שלא באמת מתחברים ואנחנו יודעים שהציבור לא יבדוק. אפשר להיצמד לעובדות, וזה עדיין טיעון. זה טיעון יותר חזק, כי זה טיעון שמחזיק מים – ככה הוא מחזיק. ומעבר לעובדות, לא כל דבר בבית הזה הוא משחק סכום אפס. אם אני הצלחתי במשהו זה לא גורע ממישהו אחר. השיח הפוליטי של אם קרה למישהו אחד אסון, זה בהכרח קרה בגלל מישהו אחר, ואם קרה למישהו ככה, לקחו למישהו ככה – זה נורא, זה כאילו לא הפקנו כלום, לא למדנו כלום. השמיכה קצרה, נכון. יש לנו המון בעיות לטפל בהן וכספים מוגבלים. היא לא כל כך קצרה שצריך לגמור אחד את השני; היא לא כל כך קצרה שאנחנו צריכים לחזור ולהילחם על כל דבר כאילו אם מישה אחד טוב לו, אז למישהו אחר רע. זה לא עובד ככה. כשלמישהו אחד טוב, אז גם למישהו אחד יותר טוב. אנחנו חייבים לאמץ בבית הזה שיח יותר טוב, יותר תרבותי, לפחות לתקופת המלחמה. אנחנו חייבים להתחייב בפני עצמנו להיצמד לעובדות. אפשר לנצח בטיעון ולהיצמד לעובדות; אפשר להתנגד לתקציב ולהיצמד לעובדות; אפשר להיות בעד התקציב ולהיצמד לעובדות; לא כל דבר חייב להפוך למלחמת שבטים. והדבר האחרון: אנחנו חייבים להיות מסוגלים לדעת שרווח של אחד – זה לא שהוא נלקח ממישהו אחר. יכול להיות טוב לכולנו ויהיה פה טוב לכולנו, רק אם נדע עדיין לראות ולזכור שאנחנו פה יחד, וחייבים להיות יחד – אבל לא רק יחד במליאה הזו, כי שמו אותנו פה יחד, אלא יחד באמת כעם אחד. הלוואי ונשכיל ונדע להמשיך את זה עוד קצת, אם לא לטובת הגורל המשותף שלנו אז לפחות לטובת החיילים האמיצים שלנו, שמחרפים את נפשם וצריכים לראות שיש מאחוריהם נבחרי ציבור ראויים ומאוחדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. הלוואי שישמעו לקולך. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נאום של מנהיג. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שכולם יהיו כמוך. הלוואי שכולם יהיו כמוך. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הולכים ומאבדים את – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לכל הפחות שישמעו בקולו. לא צריכים להיות כמוהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, גם כמוהו, כן, כי הוא אומר את הדברים מתוך הלב, לא אומר אותם סתם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לכל הפחות שיקשיבו לו, לכל הפחות שיעשו משהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הקשבתי לכל מילה של הנאום שלו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – בסדר, היושב-ראש – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאומרים עליכם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נאור, תלמד, תלמד, תלמד. נשמה, תלמד. מכל מלמדיי השכלתי, זה משפט שצריך להגיד אותו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי מלמדיי? את? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בואו נשמע. אולי נשמע עוד דברים שימצאו חן בעינייך. אז בואו, כדאי לשמוע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – אחד שאומר דברים כאלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בתחושה אישית שמלווה אותי בחודשיים האחרונים. אני בכנסת העשרים-ושלוש מוניתי ליושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. הרבה גבות הורמו, מה פתאום גבר הולך לכהן בתפקיד. כל אלה שתקפו אותי, מכל מיני ארגוני נשים כאלה ואחרים, אני חושב שהכירו והוקירו אחר כך לפחות חלק לא מבוטל מהפעולות שעשיתי במלחמה לקידום מעמד האישה ובמלחמה באלימות המינית ובפגיעות המיניות. אני חייב לומר שהחוויה האישית שאני עברתי כיושב-ראש הוועדה בלשמוע תיאורים קשים מאוד של פגיעות ואלימות כנגד נשים – היו כאלה שהובילו אותי לחזור פעם אחר פעם הביתה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. סליחה, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – עם הסיפורים האלה ועם הבטן שמתהפכת. בעיקר כשאתה מדבר ואתה מסתכל על הילדות שלך, ואתה מבין את העולם שאנחנו חיים בו. ואז מגיע 7 באוקטובר, ומה שקרה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. סליחה, אפשר להנמיך שם את הרעש? תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואז מגיע 7 באוקטובר, ומה שקרה ב-7 באוקטובר, וגם מאז, על ידי המרצחים, המפלצות מהחמאס, בהיבט של פגיעות מיניות, בהיבט של פגיעות בנשים, זה פשע מלחמה מסוגים שלדעתי לא נראו. אני לא יודע מתי ומי בכלל יכול לתאר או לשמוע את התיאורים של מה שקרה שם. במובן הזה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שפה יש תפקיד לכנסת כולה, לכל חבר וחברה בכנסת ישראל, להעלות את הנושא הזה על סדר-היום גם ברמה הבין-לאומית. תנועת MeToo, שיצאה והובילה מאבק כנגד אלימות מינית, כנגד פגיעות מיניות, וארגוני הנשים ברמה הבין-לאומית מצאו את עצמם לא נמצאים במקום הנכון. שיהיה ברור. ב-7 באוקטובר, ברור לחלוטין איפה נמצא הרוע הטהור ואיפה נמצא הטוב; ברור לחלוטין מי בטובים ומי ברעים. ובמובנים האלה, מצופה מאיתנו לעמת – וגם לאמת – את כל הגופים הבין-לאומיים עם האמת הקשה הזאת שאנחנו נחשפים אליה רק עכשיו, עם עוד ועוד סיפורים ועוד ועוד תיאורים על מה שקרה שם ועל מה שקורה שם למי שאולי נשאר שם. זו משימה שאני חושב שכל חברי הכנסת צריכים לקחת על עצמם, לא רק חברות הכנסת או מי שזה בתוך העניין המגדרי. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום עוד פקיד מצוין, Civil Servant במלוא מובן המילה, הודיע שהוא מתפטר. מנהל האגף לרישוי כלי ירייה, מר ישראל אבישר – שהייתה לי הזכות לעבוד איתו בכנסת העשרים-וארבע, כשהייתי יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים – הודיע היום על התפטרותו. עוד אחד שלא שרד את השר לכישלון לאומי; עוד מנהל אגף, אגב, אגף שקיבל אותות הצטיינות מהמדינה, אגף שנלקח בן ערובה – מילה קצת מורכבת בימים אלה – קורבן, אולי אפשר לומר, חטוף של השר בן גביר,­ שלקח את האגף לרישוי כלי ירייה והפך אותו לסניף של עוצמה יהודית. האגף לרישוי כלי ירייה, מסתבר – איך לומר במילים – פתח סניפים. בסניפים האלה ישבו היועצים של בן גביר. היום, בדיון נוסף שהתקיים בוועדה, מסתבר שמראיון פרונטלי עברו לריאיון טלפוני. מי ראיין את המועמדים לכלי הנשק? בבקשה, מיקי, מי ראיין את המועמדים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בנות השירות הלאומי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בנות השירות הלאומי. מה אמר לי היועץ שלו היום – עוד אחד מהכוכבים – גם לוחמת בקרקל נלחמת. אמרתי לו: אתה יודע כמה חודשים לוקח ללוחמת קרקל להכשיר את עצמה להיות לוחמת? הוא לקח בנות שירות לאומי, וביום אחד הכשיר אותן לעשות ריאיון טלפוני. מה זה הדבר הזה? אבל השיא זה שהוא לקח את היועצים שלו – הינה, אתה אומר לי, מיקי – היועצים שלו עשו ריאיון טלפוני. עכשיו, יבואו ויגידו לי: מה, את לא רוצה לתת כלי נשק? אז תתפלאו, בממשלה שלנו אחרי שומר חומות הגרף של בקשות לחלוקת נשק עף. אנשים בעכו ובלוד, בדרום, בצפון, התקשרו, המשטרה לא ענתה – זוכרים, שומר חומות, לא כזה מזמן – כולם רצו נשק. אנחנו, כממשלה תגברנו בתקנים, באנשים שהוכשרו להיות פקידי רישוי, לא שמנו את החברים של בן גביר לענות לטלפונים. אתמול עשיתי כאן נאום על החברים של בצלאל. היום החברים של בן גביר, מסתבר, עושים ראיונות טלפוניים, כדי להבין האם לתת נשק או לא לתת נשק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לתת. רק לתת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו בדיחה הממשלה הזאת. באמת, אני לא מצליחה להבין, אין לכם טיפה אחריות? הרי הנשק הזה יכול לירות על כוחותינו; הרי הנשק הזה יכול להרוג אותה בבית שלה. איך בת שירות לאומי שעברה הכשרה של יום אחד יכולה להחליט למי לתת נשק? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תעצור, אני ארד לבד. איזה בושה זאת. לא, אל תעצור. עזוב, אני נכלמת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא עצרתי. הייתי מלווה אותך אפילו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה בסדר. אתה באמת בסדר. כל הכבוד לך. אבל אתה יודע, כולכם צריכים לדאוג מזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. אני באמת דואג. תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. ברשותך, אני אפנה בשפה האנגלית לארגוני הנשים שעודד דיבר עליהם קודם, והגיע הזמן שיפצו את פיהם וידברו. On October 7th, Hamas initiated the biggest massacre of Jews since the Holocaust, which included war crimes against women. Brutal rape of women, whose bodies were covered in blood, dismembered organs, broken pelvises. A pregnant woman was stabbed, abused, and her embryo was taken out of her body and murdered. Shani Louk, an artist who danced at the peace music festival, was photographed being dragged unconscious in the back of a truck in Gaza, the Hamas terrorists spitting on her and laughing at her broken body. Shani was declared dead. She was murdered. The Hamas and the Islamic Jihad took as hostages into the Gaza strip more than 240 babies, children, women, men, and elderly people. Women and young girls are still being held hostage or are missing in Gaza. Some of the hostages of Hamas and the Islamic Jihad right now are women who were sexually abused. We can only imagine the hell that they are going through. Rape and Sexual assault are war crimes and crimes against humanity. It could have been me, it could have been your mother, your sister; it could have been you. Terror has no boundaries. Every woman’s life is precious. No woman should be deliberately excluded from the fight for justice. UN Women is the United Nations’ entity dedicated to gender equality and the empowerment of women’s life. UN Women was established to make sure all women and girls live a life free from all forms of violence. It simply can't be that women went through this hell and that the UN Women movement didn’t stand up and condemn it when it happened. All of the Yesh Atid women members of Knesset, and myself, wrote a letter for the UN Women about the horrifying crimes that occurred on October 7th, but the letter remained unanswered. After the attack, Israeli women got only brutal silence. They didn't listen to their outcry. Only after two months of fighting just to be heard, Israeli women were mentioned by the UN Women last week, just by the way, in a general and confused statement about both Israeli and Palestinian women that called for a return for a path of peace. I am calling all of the international feminist community: don't be silent, do the right thing. Join the request for an investigation of the sexual abuse and Hamas’s crimes against women according to international law. Call for immediate release of the hostages. All of them. Bring them home now. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "פתח מעולם לא ויתרה על הרובה ולא ויתרה על המאבק המזוין", כך אמר לפני שבוע בכיר הפתח תאופיק טיראווי בטון זועם ונעלב, לאחר שנשאל אם הפת"ח לא לוקחת חלק במלחמה עם ישראל. מנהיגים של חברה מתוקנת, נורמלית, אנושית, מנסים להתנער מפשעים נגד האנושות, ואילו ברשות הפלסטינית נעלבים כשהם לא חלק מפשעים כאלה. אולי הנתונים הבאים מסקר שפורסם ב-16 בנובמבר בקרב ערביי יו"ש יסבירו משהו: 75% תומכים בטבח; 59% מצדיקים לחלוטין את פעולות חמאס בטבח; 98% בקרב ערביי יהודה ושומרון יותר גאים להיות פלסטינים עקב הטבח. אני הייתי מצפה שאנשים יתחבאו, יתביישו, יתנערו – אבל בחברה הערבית ביהודה ושומרון זה מקור לגאווה. שנים סיפרנו לעצמנו סיפורים ומעשיות ברוח שירו של שלום חנוך: האויב שלך בדיוק כמוך. אבל בסוף יש מציאות – האויב שלנו ממש לא כמונו. הוא יותר דומה לאויב שלנו משנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת; האויב שהכניס אותנו לתאי הגזים, שרצח והשמיד אותנו, אנשים, נשים וטף, רק כי אנחנו יהודים. המציאות היא שעמלק נאצי יושב בעזה וגם ביהודה ושומרון. אתם יודעים למה לא קמה כאן ועדת חקירה על טבח אכזרי שבוצע בעמק חפר, כפר סבא ועפולה? רק מסיבה אחת: כי לא קמה כאן מדינה פלסטינית נאצית. יש דיבורים על רשות חדשה, רשות ישנה, רשות מתחדשת. המציאות היא שאין שם מנהיג אחד שאינו מחבל – לא מכחיש השואה אבו מאזן, לא ברגותי, לא רג'וב, לא טיראווי. ולא בכדי הקולקטיביות הפלסטינית המומצאת מרגע היווסדה שוללת קיום ריבונות יהודית בגבולות כלשהם בארץ ישראל, בין שנתחיל באש"ף, שהוקם בשנת 1964, ובין שנלך יותר אחורה בזמן אל שותפו של היטלר חאג' אמין אל-חוסייני, שרצה להקים לנו משרפות בעמק דותן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יימח שמו וזכרו. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אומה חפצת חיים לא צריכה לחכות לטבח. יש להסיר את האיום של הרשות הפלסטינית, יש לפרז את השטח מנשק, יש לבצע דה-נאציפיקציה של האוכלוסייה ולעקור מהשורש את הלאומנות הפלסטינית הג'נוסיידית; יש לעבוד מול הנהגה מקומית שתתארגן במינהלות מקומיות; יש להסיר את האיום מעל מדינת ישראל לפני שיגיע אסון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. לא, איני נגד תוכנית אופק חדש – אני לא. אני בעד שוויון בין תלמיד חילוני לחרדי, אני בעד שוויון בין מורה חרדית למורה חילונית על פי התבחינים. אבל – וזה אבל גדול – בתקציב שהבאתם אתמול יש סעיפים שניתן לבטל לטובת המילואימניקים – ותכף אני אפרט. עומד ראש הממשלה בטלוויזיה ובנאום לאומה הוא אומר כי הצד שלנו מלינים על כך ש-30 מיליון שקל הם עבור זק"א. לא – אנחנו בעד 30 מיליון שקל עבור זק"א. אבל הינה הפירוט של סעיפים שניתן היה לבטל: 11 מיליון שקל – תיאום וקישור; 40 מיליון שקל – תגבור החינוך הדתי; 40 מיליון שקל – חיזוק זהות יהודית. מה, אנחנו לא יודעים שאנחנו יהודים? אתם רוצים עכשיו לחזק את הזהות שלנו? 8.7 מיליון שקל – מינהלת זהות יהודית – הקימו מינהלת; 27 מיליון שקל – תוכנית למניעת נשירה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה רע בזה – – – זאת שנאה לחרדים, זאת שנאה לחרדים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך, קטי, אני אסביר לך. עכשיו תהיי בשקט, עכשיו תהיי בשקט, עכשיו תהיי בשקט. אמרתי שאני בעד – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזו שנאה לחרדים. תפסיקו כבר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עכשיו אל תפריעי לי. אמרתי שאני בעד אופק חדש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזו שנאה תהומית יש לכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא, זה לא, כי אני אמרתי שאני בעד אופק חדש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה כן. אופק חדש זה חשוב – – – אופק חדש. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מדברת שטויות, ועכשיו את תהיי בשקט. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא אהיה בשקט. חוצפה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 50 מיליון שקל – מיזמי מורשת. חצופה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצופה, חצופה. 77 מיליון שקל – אדוני, אני מבקש שתחזיר לי את הזמן ותשתיק אותה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני רק מבקש לא לפגוע בה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא פוגע בה. היא מפריעה לי. אתה תגן על זכותי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גב' שטרית, שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זהות יהודית של חלולים – זה כן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו תהיי בשקט ותקשיבי לאן הסעיפים האלה צריכים ללכת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תיתני לו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי – אל תתפלאי עליי שאני בעד אופק חדש ובעד שוויון, אבל אפשר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמרת – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אפשר – תקשיבי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, תני לו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר וצריך לבטל סעיפים שלעת הזאת לא צריך, כמו שפירטתי – תקשיבי טוב עבור מה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מקשיבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שומע את זעקת המילואימניקים, העסקים שעזבו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה החוק, זה החוק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי, אל תפריעי לי. חצופה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא החוק – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצופה. פשוט, קטי. אני מתפלא עלייך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני – – – תני לו לסיים את דברו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי שאני בעד שוויון, אבל ביטול שאפשר לבטל. תקשיבי טוב, אני שומע את זעקת המילואימניקים. העסקים שהם עזבו – מתלוננים. חבר הכנסת – איך קוראים לו? שכחתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> איזה מהם? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לה לשמוע, אולי היא תבין על מה אני מדבר. בואי, תקשיבי. אני שומע את זעקת המילואימניקים. העסקים שעזבו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הספקתי להגיד כלום. היא הפריעה לי, תן לי עוד דקה. העסקים שעזבו מתמוטטים, הדרישות לתשלום מיסים – בימים אלה מגיע טופס מהמדינה, לא ייאמן. הבנקים לוחצים, מילואימניקים נקלעו לקשיים כלכליים בגלל המלחמה. את יודעת מה שכר מילואימניק לשעה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת. יש לי בן שם. יש לי בן שם כבר למעלה מ-50 יום. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת? תגידי לי מה השכר. תגידי לי מה השכר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש. אני יודעת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת קטי – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם לא עושים את החישוב הזה. הם לא עושים, הם הולכים עם הרבה אהבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגידי לי מה השכר. תגידי לי מה השכר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם הולכים עם אהבה. הם לא הולכים בגלל הכסף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגידי לי מה השכר. את לא יודעת אפילו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם לא הולכים בגלל הכסף, ואנחנו נדאג להם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אינך יודעת מה שכר מילואימניק לשעה. אינך יודעת אפילו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נדאג להם. האמן לי שנדאג להם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אינך יודעת. תתביישי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא אתם – אנחנו נדאג להם. אתם תדאגו לחתולים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פשוט תתביישי. פשוט תתביישי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת, תני לו לסיים משפט אחרון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שכר מילואימניק לשעה – 12.75 שקלים. 12.75 שקלים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אדוני, נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו בושה. איזו בושה. מדוע לא הבאתם את החלק הזה שהזכרתי מהכספים הקואליציוניים, שהיה בהחלט ניתן לוותר עליהם, בעבור המילואימניקים? 12.75 שקלים לשעה. עכשיו אני ארצה את התגובה שלך. בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אחרי זה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, אחרון הדוברים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חצופה. לא ציפיתי לזה ממך, כשאני בא ואומר שאני בעד אופק ובעד שוויון, אבל יש סעיפים שאפשר לוותר – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – תדבר עם אנשי האוצר. הם לא מוכנים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לוותר, בעבור המילואימניקים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתביישי. את בושה. קטי, את בושה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנשי האוצר לא מוכנים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היית צריכה להיות בשקט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, כדאי לשמוע ולהקשיב למילים של חבר הכנסת עמית הלוי, אחרון הדוברים. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה לא הכנסתם את זה לבסיס? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר. 12.75 שקלים לשעת עבודה של מילואימניק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לתת לחבר הכנסת לדבר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ולעבאס היה בסדר לתת את ה-50 מיליארד? על זה לא שמעתי אותך – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה עוד שקר אחד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הם נתנו לסטודנטים שלהם. איפה המלחמות שלכם לסטודנטים שלנו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לכי ללמוד. את אותו תקציב נתתם בתקציב הזה. את אותו תקציב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא נלחמתם. אתה מדבר על בושה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה שקר אחד גדול. אינך מצויה במספרים. את לא יודעת. את לא מבינה כלכלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אני לא מבינה כלכלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת לוי, חבל לחזור על אותו דבר פעם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> קטי, עוד פעם אחת את מדברת על החתולים, אני מעלה על זה ציוץ. תתמודדי עם מיליון פעילי בעלי חיים. נראה אותך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם לי יש בבית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. זהו, שמענו. מיצינו, מיצינו. חוזרים על עצמנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 12 שקלים לשעה למילואימניקים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עוד פעם. סליחה. חבר הכנסת עמית הלוי, אני מתנצל. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, ובפרט חיילי ישראל. חיילינו הגיבורים, אתם שמחרפים את נפשכם, שמוסרים את נפשכם בסמטאות עזה וחאן יונס, אתם קיבלתם השבוע פקודה – כנראה מאלוף הפיקוד – למחוק את הגרפיטי שציירתם על קירות בנייני עזה. המפקדים אפילו דאגו לספק לכם גלונים של צבע ופקדו עליכם לצבוע מחדש את כל הכתובות והסמלים שציירתם. אז אני מבקש מכאן לומר למפקדי צה"ל – שכולנו כמובן מחזקים את ידם בפעולות המלחמה נגד האויב – ולהסביר להם מהו הגרפיטי הזה של חיילי צה"ל. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עמית, במחילה ממך, אל תיכנס לזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> סיסמאות הניצחון, שרון, הדגלים, מגיני דוד – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> די כבר. די להחליש את המפקדים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מחליש. להפך, אני בא לחזק. תקשיבי, ואני חושב שתצטרפי לזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה רק מחליש. זה רק מחליש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> סיסמאות הניצחון האלה, הדגלים – אני אומר את זה אחרי שצלצלו אליי לא חייל אחד ולא שניים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עושים לנו רע בעולם. עושים לנו רע בעולם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני אומר את הדברים מפיהם של החיילים. מה הסיסמאות שהם ציירו? מה אלה הדגלים? מה זה הגרפיטי הזה? מהן הכתובות הללו? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי הם כולם ביטויים של ניצחון טהור על האויב השטני הזה. הרי מה זה הביטויים הללו, מהן הכתובות? מה זה כשחייל מצייר מוות לחמאס? מה זה כשהוא מצייר מגן דוד? מה זה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> במה אתה מתעסק, נו, באמת, עמית, במה אתה מתעסק? מה זה השטויות האלה? אין לך במה להתעסק? אלוהים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה להיכנס לזה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק שלא היה צריך לתת פקודה כזאת – רון כץ, למה להיכנס לזה? כי זאת פקודה שפגעה במורל, ואם אתה רוצה לחזק את מורל הלוחמים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני סומך על המפקדים. אני סומך על המפקדים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה לחזק, מותר להסביר גם. מותר גם לנו להסביר, ומותר גם לנו לפקח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא להסביר. זה לתקוף את המפקדים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, זה להסביר למפקדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לתקוף את המפקדים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך מה המפקדים היו צריכים לעשות. אני אומר לך מה הרמטכ"ל היה צריך לעשות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה תוקף אותם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה שתסביר להם? בתור מה תסביר להם? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסביר. אני לא תוקף. ואני אומר לך מה הוא היה צריך לעשות. הוא היה צריך לומר לדובר צה"ל לחלק חוברות לחיילים איזה סמלים לצייר, עם חנוכיות, עם מגני דוד, עם כתובות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מה זה, גן חובה? מה זה, חוברת צביעה? מה יש לך? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה הוא היה צריך? הוא היה צריך לומר להם את הדמות של דוד שהופיעה בפסיפס בבית הכנסת בעזה, שמנצח את הפלישתים. את הדמות הזאת הוא היה צריך לומר להם לצייר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זו השחתה. זה נקרא השחתה. זה נקרא השחתה, ואת אותו חייל אפשר להאשים לפי הדין הבין-לאומי. לפחות כשאתה אומר פה, תבין מה אתה אומר. תבין מה אתה אומר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שום בסיס חוקי אין לפקודה הזו, להבנתי. תעלה, תסביר את הדין הבין-לאומי להבנתך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין שום בעיה. אני אעלה להסביר – – – אתה לא יכול לעשות את זה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שום בסיס חוקי אין לדבר הזה. כשהרוסים, רון כץ – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול לעשות את זה. אנחנו לא הרוסים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהרוסים ניצחו את הנאצים, על העמודים של בנייני הרייכסטאג חיילי הצבא הרוסי חקקו את השמות שלהם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא הרוסים. אנחנו הצבא הכי טוב והכי מוסרי, שעובד לפי פקודות – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את המקומות שמהם הם הגיעו. היו פקודות להניף את הדגלים. היו חמישה דגלים שחולקו על ידי הצבא הרוסי, איך מנצחים את הנאצים. כמה הקפדה הייתה על זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא רוסים. אנחנו לא רוסים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשצילמו את התמונה מהפרלמנט, שאנחנו החרבנו – אתה שמחת מהתמונה הזאת, או הייתה לך בעיה עם התמונה הזאת? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא דיבר על דגלים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מאוד שמחתי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, שמחת? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה נראה לך נורמלי לעלות ולהגיד: חיילי צה"ל, אל תקשיבו למפקדים? זה מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אמרתי את זה. אל תכניס לי מילים לפה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאתה אומר. זה מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת הלוי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אמרתי את זה. לא אמרתי את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אנחנו רוצים שיציירו על כל עזה, אבל אסור. מה לעשות? אסור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, משפט אחרון, נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רון, המנהג הזה של לומר במקומי, ואחרי זה לומר שטעיתי – לא מתאים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אסור, אסור. יש חוק. יש חוק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת כץ, תן לו לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> להבנתי, זה לא חוקי. אין לזה שום בסיס חוקי, ואני כאן מבקש ממפקדי צה"ל לא רק לא לתת הנחיות כאלו אלא לשבח את מציירי הסיסמאות. אני רוצה לומר לך לסיום, אדוני היושב-ראש, שהחיילים אמרו לי שאין בית אחד, שרון, אין בית אחד שלא היו בו חומר חמאסי, תמונות של רבי-מרצחים, של שהידים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז שישמידו הכול. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק לנקות את הזוהמה הזאת. לא רק לנקות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תנו לו לסיים. תם הזמן. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חלק מהניקוי של הזוהמה הזאת זה לחקוק על קירות ג'באליה ובית חאנון את ניצחון הטוב על הרשע; ניצחון האמת על השקר. טוב שעשו את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> באמת, חברי הכנסת של הליכוד עסוקים בדברים החשובים בחיים, לצייר חנוכיות על קירות. נגמר במה להתעסק? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. תמה מסכת הדוברים. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לסכם את הדיון, בבקשה – הוא מוותר. השרה גולן, נציגת הממשלה, בבקשה. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> כנסת נכבדה, הממשלה תומכת בהצעת החוק. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ככה אנחנו אוהבים אותך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) (מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת אופיר כץ, אלי דלל, שרון ניר, מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) (מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ד–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תוצאות ההצבעה: 32 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25) (מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת אופיר כץ, אלי דלל, שרון ניר, מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1686).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו להציג את הצעת החוק. בבקשה, שר הבריאות. ובהזדמנות זו, בשם הכנסת, מזל טוב לרגל בר-המצווה של הבן יצחק. בשעה טובה ומוצלחת. שתהיה לכם הרבה נחת. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עולה לכאן להציג הצעת חוק. אני אספר לכם איך נולדה הצעת החוק הזו. תבינו את דברי ההסבר, אבל צריך להבין מה עומד מאחוריה. פנה אליי מנכ"ל חברת החשמל שבועיים-שלושה אחרי האסון של 7 באוקטובר, והוא אמר לי: תקשיב, יש לי עובד חברת חשמל שכבר נפטר, ואין לו תעודת פטירה. אמרתי לו: מה זאת אומרת? אבל הוא כבר נפטר, יש סיבת מוות וכו'. הוא אמר לי: הוא כבר נפטר. אמרתי לו: אז מה זה רלוונטי? בדרך כלל צריך תעודת פטירה בשביל לקבור ולאפשר את התהליך. אז הוא אמר לי: אבל צריך תעודה גם בשביל לרשום במשרד הפנים, הזכויות וכו'. התחלתי להתעניין בנושא – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, שווה וראוי לשמוע את דברי השר. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – ואז מסתבר שיש שם סיבת מוות, וכל הנושא כביכול של הטבח הנורא נמצא גם כן בהליך חקירתי, והסמכויות מחולקות – מה רושמים שם, מה הסיבה – וזה מאפשר להוציא תעודה מסודרת. לכן, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת לעגן בחוק את האפשרות של רופא המכון לרפואה משפטית ורופא לשכת בריאות מחוזית לקבל גישה למידע רפואי של נפטרים לשם זיהוי נפטרים אלמונים או לצורך קביעת סיבת מוות, וזאת במטרה לאפשר את הבאתם לקבורה של נפטרים במהירות האפשרית. ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר הארור 2023, החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים מדרום ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים. במתקפת הטרור האכזרית נרצחו כמעט 1,400 אזרחים וחיילים. על העבודה הרגישה והמורכבת של זיהוי חללי המלחמה הרבים אחראים הצבא ומשטרת ישראל בסיוע המכון הלאומי לרפואה משפטית, הפועל תחת משרד הבריאות. תפקידו של הצוות המקצועי במכון כולל ביצוע בדיקות שמטרתן קביעת זהותם של נפטרים אלמונים באופן מדעי וגילוי סיבת המוות של נפטרים. לצורך מילוי תפקידים אלו נדרשים מומחי המכון לקבל רשומות רפואיות ממוסדות רפואיים, ועל פי רוב בלעדיהן לא ניתן להתחיל בביצוע הנתיחה שלאחר המוות או להשלים את תהליך הזיהוי המדעי או את חוות הדעת בדבר סיבת המוות. בנוסף, בהתאם לסעיף 8 לפקודת בריאות העם 1940, גם רופא לשכת בריאות מחוזית או רופאים שהוסמכו לכך על ידי המנהל נדרשים במסגרת מילוי הודעת הפטירה לקבוע את סיבת המוות במצבים שבהם לא נקבעה סיבת המוות על ידי רופא אחר, ולשם כך הם נדרשים לקבל את הרשומות הרפואיות של המנתחים. מי שלא מכיר ולא יודע, גם כשיש מוות בלתי שגרתי בבית או משהו אחר בודקים שזו לא התאבדות או שזה לא חלילה רצח. מטרת התיקון היא להעביר ולעגן את הפרשנות המשפטית שלפיה פעולות אלה של זיהוי מדעי של נפטרים אלמונים ושל קביעת סיבת מוות של נפטרים הן חלק מפעולות שמוגדרות טיפול רפואי. פרשנות זו היא בסיס להעברת מידע רפואי לרופא המכון ולרופאים בלשכות הבריאות המחוזיות בהתאם לסעיף 20(א)(3) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996. מתן האפשרות להעברת המידע הרפואי באופן ישיר לרופאי המכון ולרופאי לשכות הבריאות לצורך ביצוע תפקידם חלף שימוש באמצעים אחרים, הכוללים הסתייעות במשטרת ישראל והוצאת צווים שיפוטיים, מאפשר לייעל ולזרז את הליך זיהוי נפטרים אלמונים ואת הליך קביעת סיבת המוות, ומאפשר את הבאתם של נפטרים לקבורה בהקדם האפשרי. תכלית זו חיונית בעיתות שגרה וביתר שאת במקרה של אירועי חירום, כדוגמת המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר ובאירועי חירום אחרים, כגון אסונות טבע או אסונות אזרחיים. ולכן, רבותיי חברי הכנסת, אבקש מהחברים ומהכנסת לאשר הצעת חוק זו בשביל שנוכל להריץ אותה כמה שיותר מהר. אנחנו עדיין נמצאים באירועים, לצערנו המכון עדיין פועל. יש עוד דברים שתשמעו בהמשך, דברים שהמכון עשה ועושה גם בימים אלו, חלקם מתפרסמים. ראיתם את הפרסום ביום שישי, למשל, שיש עוד כמה נפטרים שנקבעה סיבת המוות שלהם לאחר הליך מאוד מורכב וחשוב ביחד עם הרב הראשי לישראל, השר לשירותי דת, אמ"ן, כמובן, ומשרד הבריאות ובראשם המכון לרפואה משפטית, שהביאו ממצאים מאוד מאוד ברורים ואפשרו לקבוע הליכים מאוד ברורים, עד כדי התרת עגונה. אחד מהמקרים האלה הוא התרת עגונה לכל דבר, כשלמרות שבחלקם אין אפילו גופה או נפטר, יכולים לקבוע. ולכן, הפעולות הללו שאנחנו עושים ושעושים שם במכון הן עבודת קודש, ואני רוצה לברך כאן ולהודות לעובדי המכון המסורים, שעושים עבודת קודש במהלך כל השנה. אנשים לא יודעים, אנחנו מתקשרים אליהם ב-19:00, ב-20:00, לפעמים זו תאונת דרכים – אין דבר כזה רגילה, אבל תאונת דרכים שגרתית שקורית, עם סיבת מוות במקום – והמשפחה רוצה כבר בערב לעשות קבורה; אין רופא – מביאים רופאים תורנים בערב, עובדים ביום שישי, במוצאי שבת לפעמים ובזמנים אחרים ועושים עבודת קודש שמצילה חיים. על אחת כמה וכמה שהם עבדו בתקופה האחרונה, מאז אירוע הטרור הרצחני הזה תחת לחץ בלתי אפשרי. צריך לזכור שאין הרבה רופאים משפטיים פתולוגיים במדינת ישראל, זה מאוד ממוספר. הבאנו גם מתנדבים. עשיתי סיור במכון. יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי גם כן מטפל ועשה דיונים אצלו. אני גם פונה מכאן לאנשי האוצר – בימים אלו יש לי דיון מאוד עמוק איתם, להסביר להם באופן חד-משמעי. כולם מהללים ומשבחים אותם, אבל כשאנחנו רוצים לשלם להם את השעות הנוספות, את המשמרות הבלתי-נורמליות שהם עשו, 300 שעות גם כן, ולא שיחקו שם לא שחמט ולא דמקה אלא עבדו תחת לחץ בצורה נוראית, בחוסר תנאים, חלק מהם מתנדבים – מתחילים אנשי האוצר או החשב הכללי להגיד לנו שעוד אי-אפשר לשלם טכנית. זה לא מתקבל על הדעת. אני הבטחתי להם, וגם מנכ"ל המשרד, שעד השקל האחרון כולם יקבלו. וברור שאני מודה להם בשם כל אזרחי מדינת ישראל. הם עשו עבודת קודש. זה אחד המכונים הידועים במקצועיות שלהם ברמה עולמית, ואנחנו צריכים לסמוך עליהם. הנתונים שמביאים להם, שגורמים להם לקבל החלטות מאוד משמעותיות, זה על ידי עבודה מקצועית שלהם, ולכן אני מודה להם על כך. חברי הכנסת, נא לאשר את ההצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אני רק רוצה לציין, אדוני השר, שאין כזה, אין דומה לו אפילו בעולם, בעולם – אין התייחסות כזאת הן לנושא של כבוד המת והן לנושא הזה של בירור המוות. אין לכך אח ורע. זו ייחודיות שיש אך ורק פה, במדינת ישראל, והאנשים האלה באמת ראויים לכל שבח. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברי הכנסת נאור שירי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לפתוח במילים טובות – השר מרגי, השר בוסו ושרי וחברי הכנסת מש"ס, אפילו ינון אזולאי – להחמיא לכם על העבודה. השר הבכיר בוועדת הכספים והמתאם בין כל האופוזיציה, הקואליציה והחברה האזרחית ינון אזולאי, אני רוצה להחמיא לכם על הדבר הראשון והמתבקש שעשיתם: ירדתם לשטח, הבנתם את הקשיים, עשיתם את העבודה, ואני רוצה באמת להחמיא לכם, כי זה לא משהו שנאמר מספיק, לדעתי, אבל נאמר קצת. וזהו, ינון, אני עובר לצד שאתה אוהב. גברתי השרה – ודווקא טוב שהשרים פה – השירות הציבורי במדינת ישראל עובד בצורה שאין לתאר, בטח ובטח נוכח המציאות הקשה שלנו בימים האלה; גם העומס, גם האיכות, גם המראות, כל מה שאנחנו רואים וחווים. וגם כששר הרווחה – שר רווחה, אדוני השר מרגי, דקה מזמנכם, כי חשוב לי שתקשיבו. סליחה, מיכאל ביטון. השירות הציבורי במדינת ישראל במשבר. ואתם רואים, כל דבר שאתם רואים ורוצים לעשות – אתה עכשיו הסתובבת במלונות והבנת שיש בעיה מסוימת בעולמות הרווחה, או לא משנה, בעולמות הבריאות או עולמות הדת, ציינתם שישר ישב המנכ"ל, ישר ישב אותו מנהל אגף ופתר את הבעיה. תקן אותי אם אני טועה. המחויבות שלהם בשבתות, חגים, לטוס לחו"ל, לחזור לפה, לכנסת, לענות על שאלות מציקות של חברי הכנסת – עושים עבודתם נאמנה. ולמה אני מציין את זה – עכשיו אתה לגמרי יכול לחזור לדבר עם מיכאל ביטון – כי אני רוצה שתסתכלו, חבריי חברי הכנסת, איך בחר השר לביטחון לאומי להיפרד מאותו מנהל אגף רישוי, לא משנה מה הסיבות לעזיבתו, לא משנה שהוא התפטר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יוצא שב"כ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יוצא שב"כ, לא משנה. משרת ציבור בדרג הגבוה במינהל הציבורי במדינת ישראל – שימו לב, הוא היום מתפטר, אני שם בצד למה. "המדיניות שלי לגבי חלוקת נשקים לאזרחי ישראל העומדים בקריטריונים ברורה והמשכית. מי שלא ממשיך לבצע את המדיניות" – שימו לב – "ונלחץ בשל התקפת השמאל בוועדות כאלו ואחרות, אכן לא יכול להמשיך כמנהל אגף כלי ירייה" בשעה שישראל עומדת במלחמה, "וכי יש לחמש כמה שיותר אזרחים אשר עומדים בקריטריונים". באמת, בן אדם עם אפס קלאס, באפס מודעות, אפס הכרת הטוב. פשוט בן אדם עשה עבודה – תסכים איתו, לא תסכים איתו. אנחנו כמדינת ישראל ותושבי ותושבות מדינת ישראל ראויים לאנשים בשירות הציבורי – משפט אחרון – ראויים לאנשים איכותיים. מי ירצה לבוא לעבוד בשירות הציבורי, לעשות עבודה ברמה גבוהה כשאלה השרים, כשזו הכרת הטוב על שלוש שנים של עבודה, אם אתה מסכים איתו על מה שהוא אמר בוועדה או לא מסכים איתו, מי ירצה לבוא לעבוד איתך? איך אנחנו כתושבים במדינת ישראל נקבל שירות ברמה גבוהה אם אלו השרים שלנו, ברמה אפסית? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לפני שנזמין את הדובר הבא – הודעה למזכירות הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב כהן ואלון שוסטר בנושא: קריסת מרכזי היום לקשישים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת עידן רול – איננו. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, מתחילת המלחמה 34 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים נורו לכיוון העיר אילת מהחות'ים התימנים. אתמול דווח על שלוש ספינות במים הבין-לאומיים שהותקפו על ידי החות'ים מתימן במטרה לפגוע בספינות ישראליות – אחת ניזוקה משמעותית. ב-7 באוקטובר גם השתלטו על ספינה הקשורה בישראל. אני מחפש לראות איך הגיבה ממשלת ישראל. איך הגיבה ממשלת ישראל על זה שנורים טילים על העיר הדרומית שלה, על זה שרוצים לחסום את נתיבי השיט? עכשיו, אתם יודעים מה המשמעות של חסימת נתיבי השיט, חברת הכנסת גוטליב? כשספינות ישראליות לא יוכלו לשוט שם באזור באב אל-מנדב בגלל ההתקפות האלה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חס ושלום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ועליית מחירי הביטוח, הן יצטרכו להקיף את כל אפריקה. עוד 30 ימי הפלגה – כמה זה עולה לנו? כמה זמן עד שהציוד הזה יגיע, ומי בכלל ירצה להתקשר עם איזו ספינה ישראלית כדי לעשות הובלה, ולאן תלך ההובלה הימית? אז שואלים אותי איך ממשלת ישראל צריכה להגיב, מה צריך להגיב. איך נדע איך מגיבים על זה שירו עלינו 34 טילים וכלי טיס בלתי מאוישים? אז אני אלך למה היינו אמורים ללמוד מהקונספציה שהיינו בה עד 7 באוקטובר; הרי עד 7 באוקטובר, כשהיו נורות רקטות על מדינת ישראל וכיפת ברזל מצליחה ליירט אותן – מה טוב, לא חייבים להגיב. אף אחד לא נפגע. על ירי הרקטות על מדינת ישראל לפני 7 באוקטובר היינו צריכים להגיב כאילו אחת הרקטות פגעה והרגה, ובהתאם לזה היינו צריכים לעשות את התגובה, לא בהתאם ליכולת שלנו ליירט אותן. הוא הדין עם הטילים מתימן: אם אחד מהטילים האלה היה פוגע בבית מלון מאוכלס, אחד מהטילים האלה היה הורג את מי שנמצא באילת, ברור לחלוטין שהייתה תגובה קשה של ממשלת ישראל. אתם יודעים מה, אולי לי ברור, אני כבר לא יודע, אבל נראה שכן. זאת התגובה שצריכה להיות עכשיו, כאילו אחד הטילים פגע, ולא להסתמך על זה שישנן מערכות הגנה ולחכות עוד ועוד ועוד. כי מה המשמעות? המשמעות היא שאנחנו רק מסמנים לכל מי שנמצא פה בסביבה שאפשר לירות טילים חופשי על מדינת ישראל, וזה יעבור ללא תגובה. את הפטנט הזה הכרנו עד 7 באוקטובר. אז אם מישהו פה רוצה לדבר על קונספציה ולהגיד לי שהקונספציה השתנתה – הקונספציה תשתנה כשיתחילו להגיב על ירי טילים כאילו הם פגעו, ולא רק אחרי שהם יפגעו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, ביום חמישי האחרון חוסל בזירת פיגוע יובל דורון קסטלמן בן ה-38 ממבשרת ציון. קסטלמן היה הראשון שירה לעבר המחבלים בזירת הפיגוע בירושלים ביום חמישי. לאחר שחיסל את המחבלים, הוא נראה בסרטון משליך את הנשק, פושט את מעילו, מרים את ידיו ומפציר בפני חיילים שהגיעו לזירה לא לירות בו. לצערנו, מעבר לכל הכדורים שירו בו, כדור אחד פגע לו בלסת, ולכן הוא לא הצליח לצעוק יותר. החיילים שעברו בסביבה חשבו שהוא מחבל, ולכן ירו בו. קסטלמן היה איש טוב, אמיץ, ישר דרך, הסתער לבדו על המחבלים – מי שראה את הסרטון ראה שהוא ממש עצר את רכבו ונכנס לאירוע, הציל חיי רבים. לצערנו, הוא נורה ונפל על הקרקע ולבסוף מת מפצעיו בבית החולים. נזכיר שהוא גם היה פצוע בשטח, אבל מכיוון שכמעט עשר דקות אף אחד לא ניגש אליו, בסוף נאלצו לקבוע את מותו בבית החולים. העניין הזה נורא בעיניי מכמה בחינות: אחד, מוות מיותר של אזרח אמיץ שחתר למגע, והוא היה נותר בחיים אם החיילים לא היו מתנהלים בצורה שבה הם טעו. שנית, צריך לומר כאן משהו שמשום מה כל הזמן חוששים לומר: לא יורים באדם שלא מהווה סכנה גם אם הוא פצוע; בטח שאם הוא פצוע ונכנע ומתפרק מנשקו, גם אם הוא ערבי וגם אם הוא יהודי, לא יורים בו. הוא מרים ידיים, לא יורים בו. למה אין פה אף מנהיג שמסוגל לבוא ולומר את זה, שלא יורים באדם שמרים ידיים במדינה מתוקנת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מסתבר שזה לא ברור, כי אולי אם זה היה ברור, לא היו יורים בו, ויובל היה איתנו. לבוא אחרי זה, באמת, ולהגיד בתגובה המחפירה הזאת של "אלה החיים", ואחרי זה לתקן ולהוציא סרטון – מזל שראש הממשלה התעשת והוציא סרטון על גיבור ישראל, מעשה גבורה עילאי, משפחה ציונית מופלאה, מלח הארץ – 50 שעות אחרי האירוע, 50 שעות שבהן המשפחה יושבת ומבינה שבנה היקר, ואני שמעתי אותם מדברים, איבד את חייו סתם; 50 שעות לקח לראש הממשלה להוציא הודעה ולדבר עם המשפחה. כך אחריו גם שר החידלון, שהגיע כמובן לזירה, מייד בא ואמר בזירה שזה בזכות רפורמת כלי הנשק – מה הקשר בכלל? זה חייל מילואים שקיבל נשק, אין שום קשר לזה, במקום לקחת טיפה אחריות. ואני חייבת להגיד באופן אישי, אני ביום חמישי גיניתי את האירוע. מיום חמישי עד מוצאי שבת לא הפסיקו לקלל אותי ברשתות החברתיות, מכיוון שכבר ביום שישי באתי ואמרתי שההתנהגות שלהם הייתה מחפירה, וכך לא מתנהגים חיילי צה"ל. אני לפחות שמחה שצה"ל, המשטרה והשב"כ חוקרים את המקרה. טוב יעשו אם אותם אנשים יישפטו וישלמו את חובם לחברה. זה לא יחזיר את יובל הביתה, אבל לפחות זה ילמד באיזו חברה אנחנו – מתוקנת. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – לא נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני חוזר על הנאום הקודם שלי בניחותא לטובתה של חברת הכנסת שטרית. אני אומר פעם נוספת: אני בעד אופק חדש; אני בעד שוויון בין תלמיד חרדי לתלמיד חילוני; אני בעד שוויון בין מורה חילונית למורה חרדית. אני אתחיל עכשיו בסדר הפוך, כדי שהיא תבין. אני שומע את זעקות המילואימניקים, העסקים שעזבו מתמוטטים. הדרישות לתשלום מיסים, שבימים אלה מגיע טופס מהמדינה – לא ייאמן. הבנקים לוחצים את המילואימניקים לשלם תשלומים שונים. מילואימניקים נקלעו לקשיים כלכליים בגלל המלחמה. ואני אומר – ושמעתי את זה גם מאנשי הליכוד, מההדלפות שיצאו מהישיבה שלכם – שבימים האלה לא צריך כספים קואליציוניים. ואיני מדבר על כל הכספים הקואליציוניים. אני מדבר על סעיפים שהיה ניתן לוותר עליהם בימים טרופים אלה לטובת המילואימניקים. אני חוזר על אותם סעיפים – תקשיבי, בבקשה, חברתי קטי שטרית, תקשיבי לאותם סעיפים: 11 מיליון שקל – תיאום בקישור; 40 מיליון – תגבור החינוך הדתי; 40 מיליון – חיזוק זהות יהודית; 8.7 מיליון – מינהלת זהות יהודית, משכורות; 27 מיליון – מניעת נשירה; 50 מיליון – קידום מיזמי מורשת; 77 מיליון – תמיכה בתרבות. את כל הסעיפים האלה ניתן היה לדחות לשנה הבאה. אתם יודעים למה? כי שכר השעה למילואימניק הוא 12 שקלים – גברתי, את מפריעה לי; אדוני כץ, חבר הכנסת כץ. 254 מיליון, הסעיפים שאמרתי, היה אפשר להפריש לטובת המילואימניקים. שעת עבודה של מילואימניק כרגע בשירות – 12.75 שקלים, 12.75 שקלים. הוא מקבל 306 שקלים ליום, תחלקו ל-24, כי הוא כל הזמן נמצא במלחמה, כי הוא כל הזמן במילואים. ואת הסעיפים האלה, שהיה אפשר לממש בשנה הבאה, היה אפשר לתת למילואימניקים. על מה צעקת לעברי? כל מה שביקשתי לומר הוא שהסעיפים האלה אינם סעיפים דחופים, שהיה אפשר להסיט אותם. 254 מיליון שקלים לטובת מילואימניקים, מילואימניק שמרוויח 12.75 שקלים לשעה. הבייביסיטר אצל הבת שלי מקבל 40, 50 ו-60 שקלים לשעה. על מה אנחנו מלינים? על מה היו צעקות פה? הסעיפים האלה בהחלט – אמר חבר הכנסת יולי אדלשטיין ברוב היושרה שלו: לא עת כספים קואליציוניים. ותסתכלו, לא דיברתי על 1.3 מיליארד שקל שמגיעים – ואין לי בעיה עם זה, אין לי בעיה – לאופק חדש ולכל הסיפור של החינוך. יש לי בעיה עם הסעיפים האלה, שהיה אפשר לצמצם לטובת המילואימניקים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אלא אם כן את, חברת הכנסת שטרית, נגד המילואימניקים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה לך. חלילה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה חצוף. חצוף. אתה, אל תגיד לי שאני נגד המילואימניקים. תתבייש לך. הבן שלי שם מיום אחרי האסון, עד היום לא חזר. ויש לו חברה, והחברה שלו קורסת. אתה אומר לי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתה עושה ככה עם היד? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. חבר הכנסת מיקי, אתה צבוע. אתה צבוע. אתה לא דואג למילואימניקים. אם היית דואג, היית בא לוועדות ונלחם עבורם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, כולנו, חברת הכנסת שטרית, כולנו, כולנו, כל הכנסת וכל העם כולו מצדיעים לאימא של כל חייל, בכללם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני כל יום מנהל את הוועדה שלי. לכי תלמדי. לכי תלמדי. בכל יום אני מגיע. בכל יום אני מגיע לוועדה שלי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בכל יום שעות העבודה שלי יותר ממך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בכל יום אני מנהל את הוועדה לביקורת המדינה. על מה את מדברת? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חצופה. חצופה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> השנאה שלכם כלפי החרדים הוציאה אתכם מדעתכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את חצופה. את חצופה. את חצופה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> את חצופה – – – 12 שקלים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זאת הסיבה שלכם. תתבייש לך. לא ראיתי אותך בחמ"ל. לא ראיתי אותך בחמ"ל. לא ראיתי אותך הרבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אנא. חברת הכנסת שטרית, אני מבקש, אנא שימי לב למה שאני אומר לך. חברת הכנסת, העם כולו מצדיע לכל אימא של חייל, ולכל אימא כמו שאת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ראוי שאני אגיב. הוא לא ראוי. אני לא אתן – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיבי טוב, אל תלמדי אותי מי ראוי. אל תלמדי אותי מי ראוי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז זה יכול להיות לך לכבוד שכל העם איתך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. בימים כאלה שבהם צריך להתאחד, הוא רק מוסיף שנאה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> על מה את צועקת? על מה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> להפך. מי שעושה – – – זו את. תתביישי. בושה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כשיהיה שקט, אני אתחיל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא מפעיל את הזמן. Take it easy. Don’t worry. חבר הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר ירדה האפלה הגדולה על הארץ – התקפה נפשעת, רצח מחריד של למעלה מ-1,000 ישראלים חפים מפשע, טבח, ביזה, אונס והתעללות מינית בקורבנות וחטיפת אזרחים תמימים בהמונים לתוככי הרצועה. ההמונים הפכו פליטים במדינתם בעוד בתיהם נחרבו והועלו באש. המילים אינן יכולות לתאר את גודל הזוועה והרשעות שהתגלתה ביום הנורא ההוא. אך האפלה לא פסקה באותו יום שבת ארור, העלטה רק הלכה והשחירה. עזה, שישראל הפכה לבית הכלא הגדול בעולם, כפי שהזהירו חברי הכנסת של חד"ש בהתנגדותם להתנתקות כבר לפני 20 שנה, הפכה עכשיו בידי ממשלת הכהנאים לבית קברות מדמם; רבבות הרוגים, רובם המוחלט אזרחים חפים מפשע, נשים וילדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה הנתון הזה? מאיפה הנתון הזה? מאיפה הנתון הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הייתה התשובה של – – – לרצח ואונס – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם לפי נתוני הצבא עצמו שכונות שלמות הוחרבו. למעלה ממיליון אולצו לנוס מבתיהם תחת הפצצות בלתי פוסקות. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תתבייש לך – – – תתבייש לך, למה אתה לא – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טבח אחד אינו מצדיק טבח אחר, ושפיכות דמים אינה מתירה או מצדיקה נקמת דם, מעשה שבאופן אירוני מייחסת ממשלת הזדון לאלה שבהם היא זו שעכשיו נוקמת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השרה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חוצפן. אתה מבייש את הבמה שאתה עומד עליה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בושה, בושה, בושה – – – אתה מקבל משכורת פה – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כפי שפשעי הכיבוש והמצור לעולם לא יוכלו להצדיק – אדוני, אני לא יכול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השרה, השרה, השרה. שנייה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> בושה וחרפה – – – למי אתה שייך בכלל – – – לחמאס, לפתח, לחזית העממית. תתבייש, חוצפן – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. גברתי השרה, גברתי השרה – המחאה שלך נרשמה. תני לו לסיים. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אתה אפילו לא מתבייש ולדבר – – – אין לך מעט בושה – – – את החמאס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה, גברתי השרה, המחאה שלך נרשמה והובנה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> שיעבור לשירות החמאס. מחבל, זה מה שאתה. תומך טרור, זה מה שאתה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תיתנו לו לסיים את דברו, בבקשה. סליחה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מקבל משכורת מכנסת ישראל ואומר שאנחנו – – – בושה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כפי שפשעי הכיבוש והמצור לעולם לא יוכלו להצדיק את פשעי המלחמה של חמאס, כך פשעי חמאס לעולם לא יוכלו להצדיק את פשעי המלחמה שמבצעת עכשיו ממשלת ישראל בעזה. << קריאה>> קריאות: << קריאה>> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכל איש יש שם – אני מבקש לסיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. כן, כן. הוא רוצה לסיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשמוע את זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נכון. מסכים איתך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז תצא, תצא, תצא. מישהו אומר לך להישאר? תצא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בושה, בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, שנייה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – הוא מצדיק טרור מעל הבמה, אסור לו לעמוד – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא לא מצדיק טרור. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> הוא כן מצדיק טרור – – – הוא מצדיק מחבלים. זה מה שהוא עושה מתוך כנסת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. יכול להיות, אני לא נכנס לסוגיה. גברתי השרה, יש לו 20 שניות לסיים. לקחנו לו 20 שניות, חבל. כן, בבקשה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכל איש יש שם שנתנו לו אביו ואימו. אלפי ישראלים ופלסטינים איבדו את שמם, את הוריהם, את ילדיהם או את אחיהם ב-7 באוקטובר ואחריו. לזכר הקורבנות ולמען הדורות הבאים, חבריי ואני לא נוותר – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ונמשיך להיאבק, גם מול צווחות ההסתה, למען השלום הצודק, שהוא ורק הוא יבטיח לשני עמי הארץ הזו שגשוג וביטחון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה שלום – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, תן לי עוד 20 שניות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל נתתי לך 30 שניות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אני מבקש, תן לי, בבקשה, עוד 20 שניות. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בני אדם חפים מפשע משני הצדדים, ישראלים ופלסטינים, משלמים את המחיר של הכיבוש האלים, הגזעני, המשיחי, השחצני, הפלילי, הרצחני – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואת מחיר תאוות השליטה על עם אחר ודיכויו של ממשלות ישראל, ובעיקר נתניהו, שידיו המגואלות בדם הקרבנות משני העמים, מסרבות לסיים. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – תתגייס לחמאס. תתגייס לחמאס, תומך טרור. תתגייס לחמאס. תתגייס לחמאס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, לא, זה לא מה – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו לא נפסיק להיאבק למען שלום והפסקת שפיכות הדמים בכל עמי הארץ. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> איזה שלום? עם מי שלום? עם מי שרצחו ואנסו? פסיכופט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני מבקש – סיימת כבר מקודם. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, עכשיו גם בזה אנחנו אשמים? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אתם צריכים לחתור להדיח אותו – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה גולן, גברתי השרה, אנא ממך. גברתי השרה, אנא. כולם התנגדו. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השרה גולן, השרה גולן, אנא ממך. כולם התנגדו – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. השרה גולן, בבקשה. עמית הלוי נמצא? איננו. חברת יוליה מלינובסקי – איננה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, אחרון הדוברים. לכולם זכות המחאה באופן שווה. גם לאופוזיציה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זו לא מחאה – – – זו לא מחאה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם הם, מותר להם למחות. קודם כול הם מחו. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זו לא מחאה. מה שהוא עושה זו לא מחאה. הוא לא צריך להיות בכנסת ישראל. זו לא מחאה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, קודם כול, מאי צודקת. דבר שני, זו בושה וחרפה שדברים כאלה נאמרים פה מאחורי הדגל הזה, כשאתה עומד בבית הזה ומקבל שכר מאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה בושה וחרפה. אתה צריך להיות עם הכהניסטים. אתה צריך להיות כהניסט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה רוצה ללכת לפרלמנט בעזה? אתה מוזמן. לך לפרלמנט בעזה. אבל אתה לא יכול לפעול שם 20 שניות. 20 שניות אתה לא יכול לפעול שם. אתה פה, מוגן, בתוך הבית הזה, עם אבטחה בכל מקום שאתה הולך. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה בעד טבח, אתה בעד רצח, אתה פושע. מה אתה עושה פה? תהיה איתם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היית שם, אתה היית הראשון, היו רואים בך בוגד. זו בושה וחרפה. הבית הזה כולו צריך להתאחד מול הדברים האלה. לא יכול להיות חבר כנסת במדינת ישראל שמקבל שכר מהציבור במדינת ישראל וידבר ככה, ויאמר שאנחנו עושים טבח בעזה. אז אני רוצה לומר מפה לאדון כסיף ולכל חבריו: צבא ההגנה לישראל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, שפועל אך ורק על פי דיני המלחמה והמשפט הבין-לאומי. כולנו, כל הבית הזה, מגבה אותו במאתיים אחוז, ולא אתה ולא החברים שלך תדברו מילה – מילה – על חיילי צה"ל. איש קטן ועלוב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כץ. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> קודם כול, הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו לסכם את הדיון. בבקשה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת. חבר הכנסת כץ, אני מצטרף לדברים שאמרת. זה מתסכל. כשאנחנו עומדים מול – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זה בלתי נתפס. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – הצלב האדום ומול ארגון הבריאות העולמי, שמנסים כל הזמן לעשות לנו דמוניזציה כזאת או אחרת, להשוות מעשים שנעשים בעזה בבתי חולים שמשמשים כמפקדות טרור – כבר הוכחנו להם – וכביכול משווים, ופה בבית הזה, מכספי המיסים שלנו נאמרים דברים נגד מדינת ישראל. זה דבר שלא ייעשה בכל רגע, בכל שלב, ובטח לא בעת מלחמה, כשהלוחמים שלנו נמצאים שם. ברגע זה ממש גם נלחמים במקומות נוספים בעזה. עדיין נלחמים בשביל להחזיר את הביטחון – לא רק לתושבי הדרום, אלא לכל אזרחי מדינת ישראל. אם פעם חשבנו שזה קשור רק לעוטף עזה או לגדר, ראינו שהם הגיעו לאופקים ולכל מקום. לאף אחד אין הגנה, אם לא נילחם על זכות הקיום שלנו ועל הביטחון שלנו. אז בבקשה, תתחילו לשמור על השפיות, על הנורמליות, כאן בתוך הכנסת. אני לא יודע אם יש פרלמנט אחר שבו מישהו היה עולה למעלה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – ומדבר ככה נגד הממשל, נגד המדינה, אם הוא היה דקה אחת מחזיק, אם לא הרבה יותר גרוע. חברי הכנסת, קודם כול אני מבקש שבהצבעה – לאחר מכן זה יעבור לוועדת הבריאות. אני ראיתי שרשום ועדת הכלכלה, משום מה, אבל אני חושב שהוועדה הנכונה לדון בהצעת החוק הזו היא ועדת הבריאות. יש כאן השלכות שקשורות לסמכויות של רופאים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השר, כתוב, ועדת הבריאות. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אה, אוקיי. כי בדף רשום ועדת הכלכלה, אז כנראה זה משהו שלא היה מעודכן. אני מבקש לתמוך בזה. עד עכשיו נמנעתי גם בתקשורת מלהתייחס לכל הוויכוחים שקשורים לתקציב המדינה. באמת, כי לאן שלא תיקח את זה יעשו מזה פוליטיקה; פוליטיקה עקומה ולא נכונה. חברי הכנסת, כשדיברו על 70% קיצוץ בכספים קואליציוניים – אני רק אזכיר על מה מדובר, בשביל לעשות סדר, כשאומרים מי משקר ומי מטעה. כספים קואליציוניים, חוץ ממה שבוצע, שזה לא רלוונטי, מה שנשאר, לא דברים שהיו בעבר, אלה דברים תוספתיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 4 מיליארד. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> עוד הפעם, כל הזמן יש כספים קואליציוניים. בדברים התוספתיים שעשו השנה, בניגוד למה שיש לפני כן ולא בוצעו, קוצצו 70%. תבדוק את זה שקל לשקל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוצג. האוצר אמר. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> נאור, חבר הכנסת שירי, אני לא אומר לך סתם, ותעזוב. אני הייתי בלוויה ביום חמישי של המנהלת חנה איפרגן, עליה השלום, השם ייקום דמה, שנרצחה בכניסה לירושלים, וגם בלוויה של המחנכת הצעירה, בת יחידה להוריה, שהייתה גם בדרך לבית שמש. מחנכת. אחת מנהלת אחת מחנכת. שתיהן למעשה אמורות להיכנס תחת הטייטל של תוכנית אופק חדש. אז אני מבין שאחרי שקצת חברי הכנסת הבינו על מה מדובר, אז הם אמרו: לא, אנחנו לא מדברים ספציפית על אופק חדש, על החינוך, אלא על המקרו, של עוד כספים קואליציוניים. צריך לזכור שכספים קואליציוניים זאת כותרת. דיברנו אותו דבר על זק"א, 10 מיליון ש"ח, ואותו דבר איחוד הצלה – הכול במסגרת כספים קואליציוניים. במקור זה מוטעה, כן? אני קצת בכספים. אבל הוויכוח הראשי שהתחיל, מדובר בו על כספים שהיו. אני שואל אתכם, הבת שלי עובדת בממ"ד, בסדר? מתחילת השנה נתנו לה תוספת של 1,000 שקל בחודש לפי הסכמים של רן ארז והכול. מישהו יעז להגיד להם: חבר'ה, עכשיו יש מלחמה, תעצרו את התוספת? כולם יקומו עליכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אדוני השר, אני בעד. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לך עוד משהו. הבת שלי, אמרתי קודם, בממ"ד. אז אני אגיד לך משהו אחר. אשתי עובדת במעיין החינוך התורני, והיא השנה שינתה את כל הקונספציה ואת כל המערכת שלה, וכל בית הספר נכנס לתוכנית אופק חדש. מה המשמעות? מה המשמעות? בבית הספר הזה למשל היו 50 מורים, צריך 60 מורים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> רגע, אני אסביר. הציבור לא יודע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שמעת מה שאמרנו? אנחנו בעד, אבל יש סעיפים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> רגע, אתה אומר בעד, אחרי שעשו להם רצח אופי, אחרי שאותי כשר הבריאות – אני מסתובב ואומרים לי: אתם עושקים כספים, אתם החרדים עושקים. לא מדברים על כל הכספים הקואליציוניים – אתם החרדים עושקים. עשו כזאת דמוניזציה נגדנו שזה פשוט עוול. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בושה וחרפה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> נכון. הינה, באמת. אתם יודעים, כשמדברים על הכסף, אם ניקח את כל הכסף שמשקיעים – אומרים לא לעשות פוליטיקה, ועושים את הפוליטיקה הכי מכוערת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם מראים תמונות? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> כל הקונספט, עוד פעם – אני אסיים – של בית הספר הזה השתנה תחת הכותרת אופק חדש. נכנסו למסלול אחר, עבדו כבר חודש במסלול אופק חדש, קיבלו משכורת ראשונה, אמרו להם: פוס, עצור. איך אמר שר החינוך בממשלה? הוא אמר: חבר'ה, אם האירוע היה קורה ביולי, אפילו בתחילת אוגוסט – חבר'ה, תעצרו. לא מתחילים אופק חדש, גם אם בית הספר כבר השתנה. התחילו לעבוד, משפטית זה בוודאי לא יעמוד בשום מבחן להגיד להם: אחרי שקיבלתם חודש אחד לפי תוכנית מסוימת, חודש הבא לא תקבלו אחרת. אבל גם ציבורית, למה לנהל שיח על הדבר הזה? ברגע שאתם מנהלים, וצריך להתנצל, זה לא מתקבל בתקשורת. תפסיקו. חבר'ה, אנחנו באמת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עליתי לדוכן ואמרתי – הוא יעיד: אני בעד אופק חדש, אני בעד שוויון בין תלמיד חילוני לחרדי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבל שלא אמרו את זה בהתחלה, אבל זה מה שקורה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> היום אומרים את זה יותר, כי הבינו על מה מדובר. אבל אני הצבעתי בממשלה בעד תוספת של 120 מיליון שקל למען משרד התרבות. לא קיצצנו שם לא לבית ליסין, לא להבימה ולא לשום דבר. זה בסדר גמור, כי אנחנו רוצים לחזור לשגרה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, עכשיו 77 מיליון שקל תמיכה בתרבות, זה חשוב? אפשר לדחות את זה בשנה? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אבל אנחנו הוספנו בממשלה 120 מיליון שקל למשרד התרבות של מיקי זוהר. לא לחרדים, לא לדתיים. אמרו שצריך את זה בגלל שהאומנים קורסים – לספורט צריך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, מילואימניק מרוויח 12.75 שקלים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אל תעשה עוד הפעם, המילואימניקים. אין קשר לדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אה, אין קשר. זה בכנסת – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אז אל תיתן משכורת בכנסת בגלל שמילואימניק צריך להרוויח. מה הקשר בין אחד לשני? המדינה מתנהלת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> העסקים שלהם מתמוטטים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, אני עומד פה חצי שעה, שעה, ושומע נאומים בפתוס כזה, ותאמין לי שהם חלולים. אתם עושים עבודת קודש גם בוועדות, כל אחד עושה את העבודה שלו, ובסוף נאום אחד יכול להרוס את הכול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה חלולים? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> תגיד לחבר הכנסת גנץ, שנכנס כביכול תחת האלונקה, ובא לממשלה ואחר כך – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם הוא מצביע נגד. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – ברגע אחד הוא התחיל לתת תקשורת נגד הכספים הקואליציוניים ונגד אופק חדש, בלי לדעת במה מדובר, ולא שאל רגע אחד, הפך את הכול פתאום לנאום הסתה. לכן, חבר'ה, באמת, תניחו לזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אנחנו לא חלולים – – – אל תגיד שאנחנו חלולים. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> נאור, אתה רוצה לשמוע משהו אחד? הרי עבר תקציב 2023–2024, נכון? יכולנו להתנהל, הכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מתוך ה-6 מיליארד שאושרו לשנה נשארו 4 מיליארד. אמרתם שמקצצים 70% – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> נאור, לא אמרנו שמקצצים. תן לי רגע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתוך ה-6. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, תן לו לסיים. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני אסיים במשפט. עבר תקציב 2023–2024, ויכולנו להגיד: חבר'ה, מה שעבר – עבר, ממשיכים הלאה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא יכול, כי בחוק – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני יכול. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> לא, אתה לא יכול, כי בחוק – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אנחנו העברנו את החוק שמקפיאים את הכספים. אנחנו, הממשלה, ואנחנו הצבענו על זה. עשינו סדר. ואחרי כל זה אומרים: רגע, אני אעמיד אותך לסדר. חבר'ה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לכנסת ולהגיש – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שירי, הוא עונה לשאלה שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא לא. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אנחנו התחלנו את התשובה לזה – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה אתה עונה לו בכלל? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני לא מתנצל. אני לא עומד פה בשביל להתנצל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה שהוא לא יענה? למה את מתנשאת? למה את חושבת – – – מי אתם שאתם בכלל חושבים שכל השכל אצלכם? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שירי, הוא עונה לך. שאלת והוא עונה לך. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אנחנו לא עומדים פה בשביל להתנצל. אני קיבלתי תוספת של 650 מיליון שקל למערכת הבריאות, הפעלתי גם את ועדת הסל בעוד תוספת. מערכת הבריאות קיבלה את הדברים שצריכים. אנחנו לא עומדים בדרישות ואומרים: אדוני, אם תוותר על זה, תקבל את זה למערכת הבריאות. הרי אין אחד מול השני. תמיד אפשר להגיד: ומה עם זה ומה עם זה. הינה, עכשיו עוברת התוכנית ממדים ללימודים. מה זה אומר? שגם בלי לבטל את התוכניות הללו, בסוף נמצא מקורות כספיים. לכן, חבר'ה, תניחו לוויכוחים הללו. המדינה מתנהלת והיא צריכה להתנהל. עדיין החליטו והבינו שצריך לעשות ארגון מחדש, ובגלל זה מביאים תיקון לתקציב. תיתנו לתקציב הזה לעבור, כי יש שם המון – ואתם יודעים שנתנו פי-שניים ממה שנתנו בקורונה. אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבאמת, בניגוד לכל התקשורת שתוקפת אותו ולהרבה דמגוגיה שעושים מולו, הוא מתנהל נכון, במקצועיות, ולא נכנע לכל התכתיבים הפוליטיים והתקשורתיים שעובדים. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש להודות לו – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> ולענייננו, אני מבקש מחברי הכנסת: תצביעו בעד החוק החשוב שהונח בפניכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. חברי הכנסת שימו לב – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה עשינו 75 שנים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שירי, אני לא רוצה שתפספס. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023, בקריאה ראשונה. אנא, תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, 17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים – מה לא נקלט? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ההצבעה שלי. היא בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כמובן, נוסיף אותך לפרוטוקול. אנחנו יודעים ש-19 כבר בעד, עופר כסיף בעד וחברת הכנסת מטי צרפתי גם היא בעד. אני קובע כי הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15) (מסירת מידע לזיהוי נפטר או קביעת סיבת מוות), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הבריאות להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1683; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 120; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שנראה לי שאני רוצה להפוך את הסדר, ואני קודם כול רוצה להודות. עוד לפני הצגת הצעת החוק אני רוצה להודות לצוות, למאמץ האקסטרה-מיוחד שהצוות המשפטי ומחלקת נוסח החוק עשו. אנחנו אישרנו את זה היום בוועדה בשעה 11:00. אישרנו את הצעת החוק והם עשו מאמצים גדולים להספיק להביא את הנוסח לקריאה שנייה ושלישית כמה שיותר מהר, כדי שהחוק החשוב הזה יעבור עוד היום. תכף נגיד מה החוק הזה עושה, אבל רציתי לתת על זה תודות מיוחדות – על המאמץ בנושא הזה. בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל). אני מבין שעמדתי בנוגע לכותרת לא השתנתה, לא התקבלה. הצעת החוק הממשלתית שהונחה בפני הוועדה מבקשת להסדיר את חקירתם של ילדים שנפגעו מאירועי הטרור בתקופה הנוכחית, ובמיוחד באירועי 7 ו-8 באוקטובר. החוק לתיקון דיני הראיות מסדיר חקירה עד גיל 14, ויש תוספת לחוק, שקובעת רשימת עבירות שבעניינן ניתן להשתמש בפרוצדורה של חקירה על ידי חוקר ילדים. יש לזה השלכות רבות, כמובן גם על הרגישות הנדרשת בחקירה ובהעדה, וגם אחר כך במסגרת ההליך המשפטי המתנהל. הצעת החוק מבקשת להוסיף כמה דברים: דבר ראשון, היא מבקשת להוסיף שכאשר התקופה – כאשר אנחנו מדברים על העברות שבוצעו בתקופה של 7 ו-8 באוקטובר, שהם בעצם האירועים של פתיחת המלחמה – אז ילד שהיה עד לאירועים הללו או נפגע יוכל להעיד בפני חוקר ילדים למעשה בקשר לכל העבירות הקשורות בנושא הזה, ללא הגבלה לסעיפי עבירה, כדי לאפשר למשטרה ולכל גוף שיחקור – ולפרקליטות – להשתמש בשירותים הטובים של חוקר ילדים, ולהגן על הילדים מפגיעה נוספת שהליך העדות וחקירת העדות בבית המשפט עלולה לייצר להם. אז התקופה הזאת היא מכילה את כל העבירות. נוסף לכל התקופה שבה אנו נמצאים – בתקווה שיהיו כמה שפחות אנשים שייכנסו לתקופה הזאת. למעשה זו תקופה של שנה, מ-7 באוקטובר קדימה – לכל התקופה הזאת להוסיף גם עבירות שקשורות לחטיפה, לרצח, עבירות המתה ועבירות נוספות שעליהן גם ניתן יהיה להגדיל את האפשרות להעיד באמצעות חוקר ילדים. כמובן שכולנו מבינים את החשיבות. הצעת החוק הובאה לוועדה ונדונה – כמובן כדרך הימים הללו – בהסכמה מלאה, קואליציה ואופוזיציה. ואני רוצה במיוחד להודות לחבר הכנסת יואב סגלוביץ', שניהל חלק מישיבות הוועדה בנושא הזה, והוסיף הרבה משלו. שתי תוספות חשובות שדיוני הוועדה הוסיפו להצעת החוק: האחת היא שלמשך התקופה הזאת אנחנו הוספנו למעשה גם את גיל 15. בתוספת ט' הוספנו עד גיל 15 ולא רק גיל 14. הגדלנו בצורה משמעותית את מספר הילדים הזכאים לטיפול הזה, כדי לצמצם את הפגיעה בהם. זו תוספת שנכנסה במסגרת דיוני הוועדה וגם, כמובן, כפי שאמרתי, כללנו בזה את כל העבירות הקשורות לאירועי 7 באוקטובר ו-8 באוקטובר ולא רק רשימה סגורה של עבירות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עד גיל 15. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עד גיל 15. המצב הרגיל הוא עד גיל 14, והוספנו את "עד גיל 15" לאותם אירועים, אירועי 7 באוקטובר. הכול כמובן כדי להקל ככל הניתן גם על הילדים שנפגעו באירועים עצמם בזמן אמת, גם על החטופים ששוחררו מהשבי ועוד ועוד. אני באמת רוצה להודות לכל מי שעסק במלאכה. אני רוצה להודות למשרד המשפטים ולמשרד הרווחה שהביאו את הצעת החוק; לנציגי הפרקליטות והמשטרה וכל הנוגעים בדבר, שעסקו בסוגיה הכול כך רגישה וכל כך רגישה; לחברי הוועדה, לקואליציה ולאופוזיציה, שהסכימו להבאת החוק בלוחות הזמנים המקוצרים הללו, ותרמו מכוחם וממרצם לעניין הזה; לעו"ד נועה ברודסקי לוי וליועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי, שהתגייסו גם הם, כפי שאמרתי, גם להכנת החוק וגם להבאתו בלוחות הזמנים הללו בעבודה נמרצת אל מול מחלקת נוסח החוק; כמובן, למחלקת נוסח החוק; לצוות הוועדה, להודיה, ללירן, לאבירן, לרונית הדוברת ולאיל שתפעל את הכול מרחוק, בעודו משרת את המדינה במילואים, וזאת יכולת מדהימה בפני עצמה. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור, לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לאשר את ההצעה בנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. להצעת החוק, כאמור, לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חברת הכנסת שרון ניר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת חמד עמאר – גם לא; חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת אחמד טיבי; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק שעליו נצביע עוסק בהגנה על ילדים, וכמובן שאתמוך בו. כל ילד זכאי להגנה, וכל אחד מבני ומבנות הארץ הזאת זכאי לחיות בה בשלום ובשלווה, לשגשג ולצמוח. "לתקן את העולם פירושו לתקן את החינוך"; "אין טעם לתיקון עולם ולעשות מהפכות ללא מחשבה תחילה על הילד" – כך כתב יאנוש קורצ'אק. בשבועות האחרונים אני חושב יותר ויותר על גורלם של הילדים, על גורל בניה ובנותיה של הארץ הזאת, ועל העתיד שאותו אנו מעצבים בעבורם. יש מי שרוצים לסמא את עיני הציבור ולמכור חזון של חיים נצחיים על החרב, של מלחמה בלתי פוסקת, שעליה ישלמו אלפים מילדי ההווה – הם בוגרי העתיד. אך לדרך המלחמה יש אלטרנטיבה – דרך השלום. מי שמחפש אלטרנטיבה של שלום בין שני העמים; מי שמחפש חזון לחיים משותפים לשבעה מיליון יהודים ולשבעה מיליון ערבים פלסטינים – אלטרנטיבה לשפיכות הדמים בין בני הארץ הזאת – יוכל למצוא אותה גם במקורות. את האלטרנטיבה לדרך המלחמה והעוינות מצאתי דווקא בספר הספרים, המשותף למורשת שני העמים בתורה שקדושה למאמיני היהדות, הנצרות והאסלאם, ובה מסופר על בריאתה של האנושות כולה, כלל בניה ובנותיה. "וַיִּגְוַע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו. ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו". יצחק וישמעאל, שני האחים בני אברהם ובני הארץ, שזכו שניהם להבטחה האלוהית על נחלה בארצם, מביאים את אביהם לקבורה בשותפות. "והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך – – – וַהֲקִמֹתִי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לְדֹרֹתָם – – – ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מְגֻרֶיךָ את כל ארץ כנען לַאֲחֻזַת עולם". על פי המקרא, הברית האלוהית היא עם כל צאצאיו של אברהם. ואכן, שני בניו, כאמור, הביאו אותו לקבורה במשותף, כמשפחה אחת. לצערי הרב, גם בימינו, כולנו – בני אברהם, לפי המסורת – קוברים את מתינו באותה העת, אך לא בשותפות. לא בכאב אחד של משפחה אחת, אלא באיבה. בימים האלה נדמה שבני אברהם צריכים לבחור עם איזה צד של הכאב והשכול הם מזדהים: הצד היהודי או הצד הערבי? אבל במשפחת השכול והמוות אין צדדים ואין גדרות, רק כאב אחד גדול שחייב להיפסק. כנאמר: "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". כולנו חייבים לבחור בחיים למעננו אנו ולמען דורות העתיד, כדי שיהיו דורות עתיד. מה הכוונה לבחור בחיים? מייד עם חזרתי לישראל, לאחר תקופה שנכפתה עליי בחו"ל, נסעתי לבקר את מאהל המחאה של משפחות הנרצחים מול הכנסת; לפגוש את מי ששכלו את יקיריהם וספגו אלימות ממסיתי הימין ומשוטרי השר מעריץ הרוצח גולדשטיין. סיעתי, חד"ש-תע"ל, נפגשה בכנסת עם משפחות החטופים, כדי לסייע בקידום הסכם להשבתם המהירה. מה ששמענו מהם מפלח לב של כל מי שלב אנוש פועם בו, ולא לב אבן. לפיכך, קראנו בפה מלא כבר מהימים הראשונים של המלחמה להשבת החטופים לחיק משפחתם ולעסקת חילופים מיידית. היו סיעות אחרות בבית הזה, שמתהדרות בכסות של עוצמה ושל יהדות, כאשר בפועל רק ערלות לב, אטימות ואכזריות בהן, שהעזו להצביע נגד החזרת החטופים למשפחתם. לעומתם, אנו נאבקנו והפגנו ברחוב ובכנסת למען הפסקת אש ושחרור כל החטופים בבטחה במהירות האפשרית. "רוח בני האדם הָעֹלָה היא למעלה ורוח הבהמה הַיֹּרֶדֶת היא למטה לארץ", כתב קהלת. המלחמה מדרדרת את כולנו לתהום האבדון, הופכת את רוחנו לבהמית, ומורידה אותה לתחתית הארץ. לא נסכים להתבהם ולהיגרר לשאול תחתיות, ערכית ומוסרית. נמשיך להיאבק נגד יצר הנקמה; להפסקת שפיכות הדמים והחורבן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תן לי עוד משפט, בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, אבל אנחנו כבר אחרי חמש דקות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נתעקש לבחור בחיים משותפים וליצור מציאות, שבה הילדים כולם יוכלו לחיות יחדיו בחופש ובתקווה, שהם ורק הם יכולים למנוע קיצוניות ואלימות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שלום צודק בין שני עמים עצמאיים, חופשיים ושווים, ללא כיבוש וללא מצור, אפשרי והכרחי, היום, אולי יותר מאי פעם. לעולם לא נוותר על מאבקנו להשגתו. תודה לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. יוסף עטאונה – איננו; גלעד קריב; חברת הכנסת מרב מיכאלי; חברת הכנסת נעמה לזימי; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אפשר לעבור להצבעה. לפני זה, אני רוצה להגיד לפרוטוקול שאני מוסיף את קולו של חבר הכנסת עופר כסיף למניין הקולות של ההצבעה על החוק הקודם, נכון? הייתה תקלה במסך, ואני מוסיף את קולו. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. אנא, תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–2 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום רביעי כ"ג בכסלו התשפ"ד, 6 בדצמבר 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:40. << סיום >>