מסקנות ועדה
ה כנ ס ת
מסקנות
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע
הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור
בעקבותהחלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים
כ"ז באדר א'תשע"ו
מושבשני
7
במרץ 2016
בנושא:
פעריםבשירותי הבנקאות והמשכנתאות בין ערביםליהודים
שלחברהכנסת: יוסף ג'בארין
בהתאם לסעיף 60
ג)( (1) לתקנון הכנסת, החליטו יושב-
ראש הכנסת והסגנים, להעביר ל"דיון
מהיר" בועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, את הצעתו
של חבר הכנסת, יוסף ג'בארין בנושא:
פערים בשירותי הבנקאות והמשכנתאות בין ערבים
ליהודים
הוועדה בראשות חה"כ סתיו שפיר, התכנסה לדיון והסקת מסקנות ביום כ"ז באדר א' תשע"ו, 7
במרץ2016
.
יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר: היעדר שקיפות לציבור בנתונים של הבנקים מקשה על קידום
פתרונות דיור, על קידום תחרותיות בענף הבנקאות, ועל פיקוח בשאלות של אפליה בקבלת
שירותים בנקאיים. למרות פניות חוזרות ונשנות של בקשות לקבלת מידע ע"י גופים אקדמיים
ומחקריים, הבנקים השיבו שלא ניתן לחשוף נתונים אלה, בשל חשש לפגיעה בפרטיות ופגיעה
בתחרות המסחרית. דוגמא לכך היא העדר שקיפות בשוק המשכנתאות. במצב היום יש כשל שוק
בסיסיהנובעמחוסר מידע, שכןהמידע שנאסף בבנקישראל הוא מידעכלליבלבד. לפי נתוני מרכז
המחקר והמידע של הכנסת, ישנם פערים בגובה העמלות, בתנאי המשכנתאות ובנגישות
לשירותים בנקאיים בין האוכלוסיה היהודית לבין האוכלוסיה הערבית, והן בין מרכז לפריפריה.
הטענה כי השוני נובע מרמת הסיכון -
כאילו ישנם פערים בהחזרים או במוסר תשלומים, מופרכת
ע"פ הנתונים הקיימים, שמוכיחים כי אין פערים משמעותיים בשיעורי ההחזרים במגזר הערבי
לעומת המגזר היהודי. כלומר,נראה כי מדובר בסטיגמה שככלהנראה מובילה לאפליה.
ח"כ יוסף ג'בארין:
פרסומים, מחקרים, ודוחות שונים חושפים תמונה עגומה של פערים בשירותים הבנקאיים בין
יהודים וערבים בישראל. כך למשל, מספר סניפי הבנקים הפועלים ביישובים הערבים נופל באופן
משמעותי מאלה הפועלים בישובים היהודים. עוד עולה כי קיימת הפרדה בפועל בשירותים
הבנקאים.
פערים נוספים מתגלים כמעט בכל פרמטר שנבחן. בדיקת שוק המשכנתאות בישראל
מעלה תמונה מדאיגה עוד יותר: דוחות רבים מצביעים על כך ש ל-
33%
ממשקי הבית היהודים
הייתה משכנתא, לעומת 7%
ממשקי הבית הערביים.
יש
קושי להשיג נתונים
והדבר מעיד על
היעדר שקיפות בענף זה. מציי כי הוגשה
עתירה מנהלית
על ידי ד"ר דני בן-
שחר, ראש מכון אלרוב
לחקר הנדל"ן מאוניברסיטת תל-אביב, וכן הוגשה תביעה ייצוגית של עו"ד אסף פינק כנגד בנקים
בשל אי-פתיחת
סניפים במגזר הערבי. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בניגוד
למצב בישראל,
ישחקיקה
ב
אירופהו
ב
ארה"ב
המסדירה אתחובת השקיפות בענףהבנקאות.
ד"ר
דני בן-שחר
,ראש מכוןאלרובלחקר הנדל"ן , אוניברסיטת תל-אביב:
יש אפליה ופערים במתן שירותים בנקאיים בין יהודים לערבים, ולכן הגשנו עתירה מנהלית.
נדרשת חקיקה שתחייב את כל נותני האשראי לדיור בישראל לאסוף ולפרסם לציבור נתונים
מפורטים באופן שוטף על כל הלוואה, ובכלל זה מידע על בקשות להלוואות שלא נענו בחיוב, כדי
שיהיה פיקוח ומעקב אחר התנהלות לא שוויונית במתן משכנתאות. מציין כי בארה"ב חוקק חוק
פדרלי בשנת 1975
הדורש מהמוסדותהפיננסיים לפרסם מידעמפורט לציבור
אודות מתן הלוואות
המשכנתא. בישראל, המפקח על הבנקים מדווח לציבור באופן כוללני בלבד -
מה סך כל
ההלוואות לדיור לפי מסלולי הלוואה, תקופת פירעון ושיעור מימון, וכן מהי הריבית הממוצעת על
סך ההלוואות לפי מסלולי ההלוואה תקופת פירעון ושיעור מימון. יש לחייב בחוק את
נותני
האשראי לדיור לאסוף נתונים על כל הלוואה והלוואה ולפרסם הנתונים ולהטיל על המפקח על
הבנקים את הפיקוח על איסוף הנתונים ופרסומם לציבור. הדבר נדרש כדי לעודד את היעילות
הכלכלית של שוק המשכנתאות בישראל.
ח"כ זוהיר בהלול: סבור כי העדר הנתונים וחוסר השקיפות מעילה בתפקיד של המפקחת על
הבנקים, שלא מייצרת שקיפות יום יומית. לבנקים אין מוטיבציה להגיע לישובים ערבים מתוך
דעה קדומה כאילו זהו ציבור שלאמחזירחובות.
מירב שמש, בנק ישראל: בנק ישראל אוסף הרבה נתונים על משכנתאות, גם פרטני, שכן לאור
ההתפתחויות בשוק הדיור יש רצון להבין איך בנוי תיק משכנתאות ומה הסיכונים הגלומים בו.
לא היתה התייחסות להלוואות שהבנקים לא אישרו וגם לא להיבטים של מוצא אתני, שכן הדבר
לא נראה שייך לעניין סיכון הבנקים במתן ההלוואות. בנק ישראל מקדם בחקיקה מאגר של נתוני
אשראי, שייתן נתונים ללווים לצורך מיקוח עפ"י פרופיל הסיכון. החוק החדש יתייחס גם
להיבטים של אבטחתהמידע. מציינת כי בשלוש השנים האחרונות סה"כחלה ירידה במספר סניפי
הבנקים, אך במגזר הערבי מספר הסניפים גדל משמעותית. בשנת 2004
היו 58
סניפים והיום יש
108
סניפים.
ח"כאוסאמה סעדי:
לא יעלהעלהדעת שלבנק ישראל לאיהיוהנתונים מתוך סה"כ המשכנתאות
בישראל כמה קבלו הערבים. כמעט ואין שוק משכנתאות לערבים רק 7%
. מצפה מהבנקים ובנק
ישראללחשוף את הנתונים.
נציג בנק הפועלים: עד סוף שנה יהיו לנו 30
סניפים במגזר הערבי. הסיכון מחושב כמודל אחד
לגבי כולם.פרסוםהנתונים יעשה בהתאם לחוק ובהתחשב בהגנהעל הפרטיות.
נציג בנק לאומי: יש 45
סניפים במגזר הערבי. היה מיזוג עם הבנק הערבי ועמלות הבנק הערבי
בדיוק כמו של לאומי כבר כמה שנים. תהליך המיזוג מעיד על היחס למגזר הערבי כיעד שלנו.
לגבי פרסום הנתונים – אנו נפרסם את הנתונים שמותר לנו לפרסם עפ"י חוק ובהתאם להנחיות
בנקישראל.
נציג בנק מסד:
הבנק אינו אוסף נתונים לגבי מוצא או דת של הלקוחות. מודל דירוג האשראי
אחידלכלהלקוחות.
נציגת רמו"ט (משרד המשפטים), עו"ד שרון שמש:
רשות אינה רשאית לפרסם מידע שעלול
לזהות או לחשוף אדם. המידע שמדובר בו כאן הוא מידע רגיש -
מידע כלכלי, וכן מידע לגבי מוצא
או דת. מאחר שיש היום תופעה של הצלבת מידע ע"י חברות המתמחות בכך, העלולה להביא
לזיהוי ולחשיפת אדם לפיפרמטרים שונים,יש קושי באיסוףנתונים כאלה ופרסומם.
יו"ר הוועדה, ח"כסתיו שפיר:
מדגישה כי המידע הנדרש אינו מידע שיש בו כדי לפגוע בפרטיות, שכן מדובר בפילוחים אנונימיים
שלהמידע, שרובו הגדולנמצא בידי הבנקים.
מזכירה כי יש יתרונות שיווקיים ומסחריים
להפג
נת אחריות תאגידית, כלפי האזרח
שרוצה לחו
ש
אמון במערכת, והיום האמוןהזהנשחק, ביןהיתר גם בשלהאפליה.
מסקנות הוועדה:
הוועדה סבורה כי היעדר שקיפות בנתוני הבנקים מונע אפשרות לברר אם ישנה אפליה
אסורה במתן השירותים הבנקאיים, פוגע בנגישות לדיור וכן פוגע בתחרות בענף
הבנקאות.
הוועדה בוחנת אפשרות לק
דם חקיקה שת
חייב
את
בנק ישראל ו
הבנקים
לאסוף ולפרסם
הנתונים על כל הלוואה והלוואה, כולל בקשות להלוואות שלא נענו בחיוב, וזאת מבלי
לפגועבהגנה עלהפרטיות או בסודות מסחריים.
הוועדה מבקשת כי רמו"ט (משרד המשפטים) תעביר בהקדם חוות דעת מקצועית,
המבוססת בין היתר על בדיקות סטטיסטיות, לגבי הנתונים שניתן לפרסם ביחס למתן
שירותים בנקאיים, מבלילפגועבפרטיות שללקוחותהבנקים.
הוועדה קוראת למפקחת על הבנקים לפעול לאיסוף ולפרסום של המידע המצוי בידי
הבנקים, באופן שוטף. במקביל, הוועדה מבקשת כי הבנקים יעבירו לוועדה תשובה בכתב
אילו נתונים ניתןלפרסם, גםהיום, ללא חובה חוקית.
הוועדה תבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה בדבר המצב המשפטי בארה"ב
ובמדינות אירופה, ביחסלשקיפות ופרסוםנתונים של המערכתהבנקאית.
המסקנות הונחועל שולחן הכנסתביום: כ"ז באדר א' תשע"ו,7
במרץ 2016