דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה רט"ו הישיבה המאתיים-וחמש-עשרה של הכנסת העשרים יום רביעי, י' באדר התשע"ז (8 במרס 2017) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 שאילתות דחופות 7 321. חוף פלמחים 8 איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 8 שר הבריאות יעקב ליצמן: 9 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 10 עודד פורר (ישראל ביתנו): 10 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 11 320. קיצוץ בשכר למורים 16 מאיר כהן (יש עתיד): 16 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 16 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 17 317. ועדה לבחינת מענקי האיזון 20 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 20 סגן שר הפנים משולם נהרי: 21 דב חנין (הרשימה המשותפת): 22 318. מינוי ערבים ונשים למועצה הלאומית לספורט 24 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 24 שרת התרבות והספורט מירי רגב: 25 322. ניצול "חוק השקיות" לגביית תשלום בחנויות ומכולות 31 יואב בן צור (ש"ס): 31 סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: 31 אורי מקלב (יהדות התורה): 32 319. קביעת גיל הפרישה לנשים 33 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 33 סגן שר האוצר יצחק כהן: 34 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשע"ו–2016 40 שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 40 הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017 45 דוד ביטן (הליכוד): 45 הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017 46 נחמן שי (המחנה הציוני): 47 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 47 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 50 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 51 דוד ביטן (הליכוד): 53 נחמן שי (המחנה הציוני): 54 הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי-תפילה), התשע"ו–2015 57 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 57 הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – מניעת רעש ממערכת כריזה בבית-תפילה), התשע"ז–2016 74 מרדכי יוגב (הבית היהודי): 75 השר להגנת הסביבה זאב אלקין: 84 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 104 זוהיר בהלול (המחנה הציוני): 112 מאיר כהן (יש עתיד): 116 הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ה–2015 122 זהבה גלאון (מרצ): 122 הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ה–2015 135 עליזה לביא (יש עתיד): 135 דוד ביטן (הליכוד): 139 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 140 הודעה אישית של חבר הכנסת אורן אסף חזן 144 אורן אסף חזן (הליכוד): 144 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיוע ליוצאים בשאלה), התשע"ז–2017 147 מיקי לוי (יש עתיד): 147 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 150 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 158 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 158 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלת הבטחת הכנסה לקשיש), התשע"ו–2016 158 קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 158 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: 162 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ו–2016 170 תמר זנדברג (מרצ): 170 דוד ביטן (הליכוד): 172 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת) 173 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 174 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 185 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 192 הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2015 193 הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2016 193 דב חנין (הרשימה המשותפת): 195 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 195 הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשע"ז–2017 197 עודד פורר (ישראל ביתנו): 197 סגן שר הפנים משולם נהרי: 200 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל), התשע"ז–2017 203 בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 204 סגן שר האוצר יצחק כהן: 204 דב חנין (הרשימה המשותפת): 215 הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ו–2016 220 ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): 220 שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: 223 זהבה גלאון (מרצ): 225 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 234 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 234 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבן-זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד), התשע"ז–2016 235 יואל חסון (המחנה הציוני): 235 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 241 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התשע"ו–2016 243 דב חנין (הרשימה המשותפת): 243 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התשע"ז–2017 248 תמר זנדברג (מרצ): 248 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 250 דב חנין (הרשימה המשותפת): 254 תמר זנדברג (מרצ): 256 הצעה לסדר-היום 258 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלות המשטרה והדרג הפיקודי באירועי אום-אלחיראן 258 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 258 השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: 261 הודעה אישית של שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל 294 שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: 294 הצעות לסדר-היום 299 כמיליון וחצי ישראלים מודרים מההתקדמות הדיגיטלית בישראל 299 אורי מקלב (יהדות התורה): 299 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 302 השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: 302 הצעות לסדר-היום 307 התפטרותם של כל רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בבית-החולים "הדסה עין-כרם" 307 רויטל סויד (המחנה הציוני): 307 יואב בן צור (ש"ס): 309 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 311 שר הבריאות יעקב ליצמן: 311 אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): 319 עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): 324 הצעות לסדר-היום 325 חידוש תנופת ההתיישבות בכל רחבי יהודה, שומרון ובקעת-הירדן 325 בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 326 יואב קיש (הליכוד): 330 השר איוב קרא: 331 איתן ברושי (המחנה הציוני): 333 אורן אסף חזן (הליכוד): 334 הצעות לסדר-היום 337 פגיעה בחקלאות ובחקלאי ישראל בגלל הורדת מכסים על יבוא ירקות 337 איתן ברושי (המחנה הציוני): 338 אורן אסף חזן (הליכוד): 340 אכרם חסון (כולנו): 343 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 344 יצחק וקנין (ש"ס): 346 סגן שר האוצר יצחק כהן: 348 ענת ברקו (הליכוד): 350 הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו–2016 351 איציק שמולי (המחנה הציוני): 351 דוד ביטן (הליכוד): 358 הצעות לסדר-היום 360 עשרות קצינים וחיילים בדואים הצהירו שיפסיקו את שירותם במילואים בצה"ל 360 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 360 ענת ברקו (הליכוד): 362 סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: 366 השר איוב קרא: 367 הצעות לסדר-היום 370 סכנת קרינה מקווי מתח גבוה שעוברים מעל יישובים שונים 370 יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 371 טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 372 סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: 374 הצעה לסדר-היום 381 חמישים שנה לשחרור ירושלים – הכנסת, העירייה והציבור ממודרים מתכנון האירועים, אם בכלל מתכננים 381 יואב בן צור (ש"ס): 381 השר איוב קרא: 383 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, היום י' באדר התשע"ז, 8 במרס 2017. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הודעות שר החינוך נפתלי בנט על מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עמר בר-לב, מירב בן ארי, ענת ברקו ויעקב פרי בנושא: תקצוב שנת שירות; על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי בנושא: 29 תלמידים מחמישה בתי-ספר יוקרתיים בירושלים נעצרו בחשד לסחר ושימוש בסמים. הודעת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ על מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת יהודה גליק, איל בן ראובן, יוליה מלינובסקי, באסל גטאס וישראל אייכלר בנושא: תופעת שכחת ילדים ברכב. מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת עליזה לביא, שרן השכל ומירב בן ארי בנושא: עלייה של 20% במספר הדיווחים על פגיעות מיניות בצה"ל. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה למזכירת הכנסת. שאילתות דחופות היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשאילתות דחופות. אני מתכבד להזמין את שר הבריאות חבר הכנסת יעקב ליצמן לעלות לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 321, מאת חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. נושא השאילתה: חוף פלמחים. שואלים נוספים נרשמו: חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת טלב אבו עראר. 321. חוף פלמחים איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אדוני השר, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אז אני אתן משתי סיעות שונות. בבקשה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, תודה רבה. משרד הבריאות הורה לסגור את חוף פלמחים בעקבות הזרמת מי שפכים. קיים חשש שהחוף יישאר סגור גם לאחר תחילת עונת הרחצה, ויש חשש אמיתי – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: לאט, לאט, גברתי. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני השר, זה במקום. הערה במקום. משרד הבריאות הורה לסגור את חוף פלמחים בעקבות הזרמת מי שפכים. קיים חשש שהחוף יישאר סגור גם לאחר תחילת עונת הרחצה, ויש חשש אמיתי לפגיעה בפעילות מתקן ההתפלה בשורק מהצד השני. ברצוני לשאול: מה ייעשה כדי לטפל בבעיה הזאת? ומה – טוב, זאת שאלה שנייה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חברת הכנסת נחמיאס ורבין. אדוני השר, בבקשה. שר הבריאות יעקב ליצמן: תודה, אדוני היושב-ראש. עקב פיתוח מואץ והיעדר פיתוח מספק של מערכות השבת הקולחין, אנו עדים בשנים האחרונות לעודפי קולחין לסירוגין בחודשי החורף ולהזרמת קולחין אלו לנחל שורק. אכן, קיים סיכון לאיכות המים בחופי הרחצה ולמתקני ההתפלה. אציין, האחריות לפיתוח משק הקולחין נמצא בסמכות רשות המים. הסמכויות למניעת זיהום מקורות מים נמצאות במשרד להגנת הסביבה וברשות המים. משרד הבריאות אחראי לבריאות הציבור, ולכן עוקב בדאגה אחרי הזרמות הקולחין וההשפעה הצפויה על חופי הרחצה ועל מתקני ההתפלה, כאמור. מתוקף פעילות זו חוף הרחצה פלמחים סגור בשלב זה. מתקני ההתפלה שואבים את מי הים מעומק הים, והמים מנוטרים לפני אספקתם. במקרים שיש חשש לאיכות המים אנו דורשים תגבור ניטור או מורים למתפיל על סגירת המתקן עד לחלוף הזיהום. אני סמוך ובטוח שהגופים האחראים לביצוע התשתיות ולמניעת זיהום מקורות המים יפעלו וימנעו מפגע זה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאלה נוספת לחברת הכנסת נחמיאס ורבין. לאחר מכן – חברי הכנסת סעדי ופורר יוכלו לשאול שאלות נוספות. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני רוצה להודות לצוות משרדך שפעל במהירות בעניין הזה, כי מדובר בבעיה מאוד גדולה, ואנחנו עדים לכך שמדי שנה נסגרים חופים במדינת ישראל. שאלתי היא: מה הצפי לפתרון? אני אציין שיש פיזור סמכויות מאוד מאוד גדול, אדוני השר, וכתוצאה מכך אנחנו עדים באמת לבעיה הזאת כבעיה חוזרת ונשנית. הפעם גם בעיה מאוד מאוד קשה ומסובכת לפתרון, שהצפי לה הוא כמה שנים. אני חושבת שאדוני השר, ככל שהוא יכול, יתערב גם בנושא ביזור הסמכויות בנושא זה, זה יהיה חשוב מאוד. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, חבר הכנסת סעדי. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אני יכול לשאול גם? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני אתן לך שאלה שלישית. אני פשוט מחויב לתת לסיעות שונות, אבל הרמת יד לפני, אז אני אתן לך. בבקשה, אדוני. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אנחנו נפגשנו אתך, אני וחברי חבר הכנסת טיבי וגם חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ודיברנו והעלינו כמה נושאים, בהם גם חדרי מיון קדמיים בבאקה אל-ע'ארביה וגם ברהט. וגם העליתי ופניתי אליך בכתב בנושא של מכון CT בעיר רהט. האם יש לך תשובות, בשׂורות, היום, אדוני השר? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. חבר הכנסת פורר – בבקשה, אדוני. אחריו, לפנים משורת הדין – חבר הכנסת טלב אבו עראר. עודד פורר (ישראל ביתנו): כן, אדוני, תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהמשך לשאלתה של חברת הכנסת נחמיאס ורבין – אדוני, מהמידע, לפחות שאנחנו ראינו, וגם מהמכתבים שהוציא משרד הפנים שהורה לסגור את חוף פלמחים לרחצה – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: פנים ציבורי או בריאות? עודד פורר (ישראל ביתנו): סליחה, משרד הבריאות פנה למשרד הפנים על מנת שיורה לסגור את החוף. הפנייה יצאה ממשרד הבריאות, וטוב שכך. מי השופכין נשפכים ממש בסמוך, ממש בסמוך למקום שאיבת המים, לטובת התפלת המים. האם אין מקום גם להורות אולי על הפסקת ההתפלה באותו מתקן? ולבחון, יכול להיות שמאותו רגע שיפסיקו להתפיל אז פתאום גם ימצאו את הפתרונות למי השופכין. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת פורר. בבקשה, חבר הכנסת אבו עראר. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, ביום 2 במרס נערכה בחינת הרישוי לרפואה; לפני כמה ימים. סטודנטים אשר נבחנו בשפה העברית נדהמו לגלות כי עשר שאלות בבחינה היו עם פתרונות, מוכנות עם פתרון. דבר זה הודלף אחרי הבחינה ליתר הנבחנים בשפות אחרות. חלק מהם פנו אלי, וגם לחברי אוסאמה סעדי פנו. והשאלה: מה מתכוון משרד הבריאות לעשות? האם יתווספו הנקודות האלו לציון הכולל של כל הנבחנים? למה? כי היו מקרים כאלה בעבר, ואז משרד הבריאות הוסיף את כל הנקודות עבור עשר השאלות, או יותר או פחות, למכלול הציונים של הנבחנים. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. אדוני השר, כפי שאתה יודע, אתה מחויב לענות לנושא השאילתה. שאר הדברים, אם אין לך תשובה במקום – – שר הבריאות יעקב ליצמן: כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: – – תוכל להעביר בכתב את התשובה לחברי הכנסת. שר הבריאות יעקב ליצמן: אוקיי, זה בדיוק מה שאני אעשה. חברת הכנסת נחמיאס ורבין, אני אשתדל לעשות את זה מה שיותר מהר. אני אזרז את המשרד, גם אני מבין את הבעיות, ואני אשתדל שזה יהיה מהר מאוד. לגבי CT, חדרי מיון קדמיים – כפי שאמרתי לכם לפני כמה ימים, אנחנו עובדים על זה עם קריטריונים חדשים, לשנות גם את התקצוב וגם את חדרי המיון. אני מתכוון גם לפנות לוועדת הבריאות של הכנסת – העבודה והבריאות של הכנסת – להוסיף לי גם MRI פה ושם. אנחנו נראה בדיוק לאיזה מקומות נוסיף את זה. עודד פורר, לגבי ההתפלה, אני אמרתי את זה בתשובה שלי, שיכול להיות שאם יהיה זיהום, אם תהיה בעיה, אז אנחנו נצטרך לבדוק מה עושים שם. אמרתי את זה בתשובה. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – ביציאה במים המותפלים. שר הבריאות יעקב ליצמן: אני אמרתי בתשובה קודם שנבדוק את זה. אבו עראר, לגבי הבחינות, אני מציע לך, תן לי את זה בכתב, אני אעביר את זה לבדיקה מקצועית; אני לא יודע מה לענות לך. הכי אמת. בסדר? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תקבל תשובה בכתב מהשר. שר הבריאות יעקב ליצמן: תקבל תשובה. תביא לי את זה היום, תקבל תשובה בימים הקרובים. בתוך ימים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. שר הבריאות יעקב ליצמן: ברשותך, אדוני, מותר לי? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, כן, מותר לך. שר הבריאות יעקב ליצמן: אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני על במת הכנסת, ואני רוצה להבהיר כמה דברים שחברי כנסת דיברו אתי על נושא הדסה, ואני רוצה לחזור שוב פעם לנוכח האירועים האחרונים. המחלקה בהדסה, יש בה משבר אמון בין מנהל המחלקה, פרופסור מיקי וינטראוב, לבין מנהל בית-החולים. אני לא רוצה להיכנס לתוכן הסכסוך. ניסיתי לגשר ביניהם אישית; המנכ"ל ניסה. זה כבר חודש ימים שאנחנו מטפלים בנושא הזה ויותר מזה. לצערי, לא הצלחנו. עכשיו אני אגיד את הכללים, ואני אגיד מה עושים, ואני אגיד גם מה ההתפתחויות בשעות האחרונות. אני לא אתן באף מקום בארץ, אני חוזר ואומר כל הזמן, אף בית-חולים – יהיה מי שיהיה, אני לא אתן שהוא ייקח את הרופאים שלו, מחלקה שלמה, ויעבור מבית-חולים לבית-חולים. זה הרס בית-החולים, זה הרס מחלקות, הרס החולים, הרס ההורים, הרס הכול. אי-אפשר. אם יש רופא שרוצה לעבור, רבותי, אני לא אפריע לו – זה מפריע לי גם, הרעש בצד הזה – אם יש רופא שרוצה לפרוש, קטונתי מלהתערב. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הלו – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): חסרים, זה נושא – זה הצלת חיים עכשיו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: טוב, אני אפילו את השמות שם לא יודע. גברתי הצעירה, עוד מילה אחת ולא יהיה לך אישור כניסה למליאה. שר הבריאות יעקב ליצמן: הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, שבן-אדם, מנהל, ייקח את כל הרופאים שלו ויעבור מבית-חולים לבית-חולים. הוא היה אצלי, מיקי וינטראוב, הוא היה אצלי עם מנהל בית-החולים "שערי צדק" כשהוא רצה לעבור אליו, ואני אמרתי להם: לא. לא יכול להיות – א. "בשערי צדק" אין לו רישיון למחלקה – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): להמטו-אונקולוגיה ילדים. שר הבריאות יעקב ליצמן: אין לו. אני מדבר על זה. בטח אין לו. אין לו רישיון. אז אני צריך להסכים להעביר מחלקה שלמה לבית-חולים אחר, ואני צריך להסכים שבית-חולים שאין לו רישיון, להתחיל לתת לו רישיון; אין לו צוות, אין לו אחיות, אין לו שום דבר. רבותי, אסון. אני לא אתן לזה – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אדוני השר, אתמול – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: לא, לא. רגע, גברתי. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): – – – אנחנו הצדקנו את – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: תנו לי. אני אשמע אתכם. תנו לי. אם היושב-ראש ירשה. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אגב, יש הצעה דחופה באותו נושא היום. שר הבריאות יעקב ליצמן: אוקיי. אני ארחיב יותר – אני אקצר עכשיו. לכן, אני לא הסכמתי ולא אסכים. עכשיו, אני הצעתי גישור, את קובי אמסלם, איש מכובד, כולם מכירים אותו. הדסה – המנהל קיבל על המקום; מיקי וינטראוב סירב. בוועדת הכנסת אתמול היה לחץ של כל חברי הוועדה שהוא יקבל את זה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): התחננו לפניו. שר הבריאות יעקב ליצמן: כן, הנה. הוא סירב. קטונתי מלהתערב. עכשיו, הזהיר אותו אתמול מנהל בית-החולים שאם הוא לא יחזור בו, הוא יפטר אותו. כנראה, זה בשעות האחרונות, הוא קיבל את ההתפטרות. הוא התפטר, והוא קיבל את ההתפטרות. עכשיו, אני לא רוצה להרחיב על זה כי את זה נשאיר – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: יש לנו נושא על סדר-היום. שר הבריאות יעקב ליצמן: רוצה לעשות את זה אחר כך, אז את השאר נשאיר לזה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר הבריאות, חבר הכנסת יעקב ליצמן. אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 320. אני מתכבד להזמין את סגן שר החינוך מאיר פרוש לעלות לדוכן, להשיב לחבר הכנסת מאיר כהן. הנושא הוא: קיצץ בשכר למורים. שואל נוסף, יוסף ג'בארין. בבקשה, אדוני, נא לקרוא את השאילתה. 320. קיצוץ בשכר למורים מאיר כהן (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני סגן השר, 18,000 מורים המועסקים ברפורמת "אופק חדש" גילו ששכרם נפגע במאות שקלים בעקבות ההסכם בין הסתדרות המורים למשרד החינוך. במסגרת ההסכם ירדו המכסות לקידום מורים חדשים לדרגות הגבוהות על חשבון שכר הוותיקים. רצוני לשאול: מה המשרד עושה על מנת ששכר המורים הוותיקים לא ייפגע? תודה, אדוני. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, אדוני סגן השר. סגן שר החינוך מאיר פרוש: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת השואל מאיר כהן, ב-30 בספטמבר 2016 נחתם הסכם שכר קיבוצי בין הסתדרות המורים למשרדי החינוך והאוצר. בהסכמים שקדמו להסכם זה נקבעו מכסות לקידום בדרגות הגבוהות של עובדי הוראה, דרגות 7–9, ונוצר מצב שבו מורים, אף שעמדו בתנאים לקידום לדרגות האלה, לא יכלו להתקדם משום שהמכסה הייתה מלאה. במסגרת ההסכם האמור, שהזכרתי, שנחתם ב-30 בספטמבר 2016, בוטלו המכסות לדרגות 7–9. משמעות הדבר היא שכיום כל מורֶה או מורָה העומדים בתנאים לקידום לדרגות אלה יתקדם. ההסכם האמור כולל בין היתר גם תוספת שכר שקלית לכלל המורים, ובכלל זה למורים בדרגות הגבוהות, אשר תגדל באופן הדרגתי בהתאם למועדים שנקבעו בהסכם ותגיע לסכום של למעלה מ-500 ש"ח לחודש למשרה. על-פי ההסכם האמור עודכנו גם טבלאות השכר למורים בדרגות הגבוהות. עדכון השכר בהתאם להסכם בוצע בחודש ינואר האחרון רטרואקטיבית לתחילת שנת הלימודים תשע"ז – זה ספטמבר 2016 – ועל כן, לגבי המורים בדרגות הגבוהות, עודכנו טבלאות השכר ששולמו להם בחודשים ספטמבר–נובמבר 2016, בהתאם לכללים טרם ההסכם האמור. עוד פעם: לגבי המורים בדרגות הגבוהות, עודכנו טבלאות השכר ששולם להם בחודשים ספטמבר–נובמבר, בהתאם לכללים טרם ההסכם האמור. יודגש כי ברוב המקרים, בשכרם של המורים בדרגות הגבוהות חלה עלייה בשכר ביחס למשכורת אוגוסט 2016. מדובר בהסכמות שאליהן הגיעו משרדי האוצר והחינוך עם הסתדרות המורים במסגרת הסדר כולל, שכל מטרתו להיטיב עם המורים ולאפשר להם למצות את קידומם. מאיר כהן (יש עתיד): אפשר שאלה נוספת, אדוני? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאלה נוספת לחבר הכנסת מאיר כהן, וגם לחבר הכנסת יוסף ג'בארין שאלה נוספת. מאיר כהן (יש עתיד): אני מבין, אדוני, על-פי הפניות אלינו ממאות המורים, שקיזזתם לפני שההסכם התחיל. כלומר, היה איחור בהסכם, והתחילו לקזז. הדבר השני, אתמול התפוצץ המשא-ומתן. בכל זאת ארגון הסתדרות המורים ומשרד החינוך מנהלים משא-ומתן לתקן את הסוגיה הזאת. נכון, צודק אדוני שזה נחתם בתקופתו של המזכ"ל הקודם ולא שיערו שזה באמת יגרום לנזק. האם אדוני יכול לענות מדוע התפוצץ אתמול המשא-ומתן? והאם אתם מובילים – אנחנו יודעים שהמורים, יש כל כך הרבה בעיות בשכרם – האם אתם, היות שהם העובדים שלכם והם הליבה של העבודה שלכם, האם אתם בכל זאת מנסים לחדש את המשא-ומתן? תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): כבוד סגן השר, בשבוע האחרון העלינו את השאלה לגבי המכרז החדש של משרד החינוך לגבי אותו קצין מודיעין או אולי יחידה חדשה, ולפי הפרסומים השבוע אני מבין שמשרד המשפטים מתנגד בכלל למכרז שיצא ולמשרה הזו. האם תוכל להעיר על הנושא הזה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת ג'בארין. בבקשה, אדוני סגן שר החינוך. סגן שר החינוך מאיר פרוש: אדוני היושב-ראש, לשאלתו הנוספת של חבר הכנסת מאיר כהן, אני לא יודע לומר שהיה איחור בהסכם. אני יודע, כמו שפירטתי קודם, שהיה משא-ומתן. אני חושב שהמשא-ומתן הזה שיפר את מצבם של המורים. כל המושג הזה של מכסות בוטל, לא כמו שאחרים מנסים לומר. גם לאלה שהם בדרגות הגבוהות יותר, גם להם תהיה תוספת. אז יכול להיות שפה ושם אולי מישהו לא מרוצה או שהוא לא מבין בדיוק מה קרה לו בתלוש, אבל מה שאני מסרתי אלו הם הפרטים שאני עומד מאחוריהם, שהמשרד עומד מאחוריהם, ובדיוק איך שילמו ומתי שילמו ולמי שילמו. עכשיו, הופסק המשא-ומתן. אין לי מושג, לא יודע לומר פרטים על זה, אבל אני יודע שהמשרד עושה את הכול כדי שהמערכת תתנהל ושיהיה רוגע ושיוכלו לתת את התשובות הנכונות והטובות ביותר ושהמורים והמורות וכולם יעשו את עבודתם נאמנה עם שכר ראוי, כך שאם במקרה קורה שדבר קרה ויש הפסקה של משא-ומתן, המשרד שוקד על הדבר הזה, ואני בטוח שבסופו של דבר יעלו שוב על דרך המלך. מאיר כהן (יש עתיד): יש איום של שביתה של הסתדרות המורים, אדוני. סגן שר החינוך מאיר פרוש: גם אם אני אומר כאן: רבותי, אל תתייחסו לאיום – אז הרי זה יפריע למשא-ומתן. מאיר כהן (יש עתיד): – – – סגן שר החינוך מאיר פרוש: הבנו, אנחנו יודעים. אז מה אתה רוצה, שגורם ממשרד החינוך יבוא ויזלזל? גורם ממשרד החינוך יבוא ויעודד? גורם ממשרד החינוך יגיד: אני פסיבי? מאיר כהן (יש עתיד): לכבד – – – סגן שר החינוך מאיר פרוש: אני יודע לומר שמשרד החינוך שוקד על מלאכתו ומבקש לעשות הכול שמורים ומורות יהיו בזמן ובמועד עם מלוא החשק. זה מה שאני יודע לומר, וזה מה שצריך לומר. אני לא רוצה להמעיט ולהגדיל את הבעיה. לגבי חבר הכנסת ג'בארין – תחום המודיעין. אני לא יודע מה משרד המשפטים קבע, אבל את עמדתי האישית, מה שאני חושב שצריך להיות, אמרו חברי כנסת אחרים, כמו חבר הכנסת נחמן שי ואתה, חבר הכנסת ג'בארין, ועוד חברי כנסת שהביעו פליאה על המכרז הזה. ודברים שקורים בין משרד למשרד, ומשרד המשפטים מתנגד – יש הרבה דברים שמשרד המשפטים מתנגד, והוא מאשר, דוחה, מַדְחה – אני לא חושב שזה מקום שהמשרד פה ימסור דיווח על מה שקורה בין משרדי הממשלה ועל פרטים מתוכם. חברי הכנסת אומרים את דעתם, והם צריכים להתגאות בזה שהם יכולים לומר את דעתם, והם לא צריכים להיות סמוכים על עמדה של משרד כזה או אחר. טוב לנו שאנחנו שומעים את חברי הכנסת. מה שהמשרדים האחרים עושים, הם עושים, ואני לא חושב שאנחנו צריכים להתייחס לשאלה הזאת. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – סגן שר החינוך מאיר פרוש: כאשר יהיה לך מועמד טוב, תבדוק אם אפשר עדיין לשלוח לשם מישהו שיכניס את המעטפה על עצמו גם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לסגן שר החינוך מאיר פרוש ולשואלים. אני מתכבד להזמין את סגן שר הפנים משולם נהרי – בבקשה, אדוני – להשיב על שאילתה דחופה מס' 317 מאת חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. נושא השאילתה: ועדה לבחינת מענקי האיזון. חבר הכנסת חנין – שאלה נוספת. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, אי-אפשר, כי זאת הייתה שאלה נוספת לא בתחום השאילתה המקורית. אז זה שסגן השר התייחס כמיטב יכולתו, זה – אילו הוא היה מתחמק מתשובה על שאילתה שהוגשה לו, אז הייתי ודאי מעיר על זה. סגן שר החינוך מאיר פרוש: אני מכבד את חברי הכנסת. אני חושב שחברי הכנסת אמרו מה דעתם, מה משנה לנו איזה משרד אמר מה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. 317. ועדה לבחינת מענקי האיזון עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, בטרם אושר תקציב המדינה הורה השר, שר הפנים, על כינוס והרכבת ועדה שתבחן את נושא מענק האיזון והחלוקה שלו. הוועדה טרם הוקמה או הורכבה. ברצוני לשאול: 1. למה עדיין אין ועדה? 2. מה ייעשה בנידון? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. בבקשה, אדוני סגן השר. סגן שר הפנים משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת חאג' יחיא, הוועדה הורכבה והוקמה כבר בחודש יולי 2016. אני מתפלא שאתה לא מעודכן. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אני מעודכן. סגן שר הפנים משולם נהרי: אז בוא נמשיך לשאלה הנוספת, ואני אמשיך לחדש לך עוד כמה דברים. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): ביולי אמרת? סגן שר הפנים משולם נהרי: כן. ביולי 2016 הורכבה והוקמה ועדה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): כבוד סגן השר – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, אדוני, אדוני. אדוני ישב וסגן השר יסיים את תשובתו. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): הוא אמר שאלה נוספת – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, הוא לא סיים את התשובה. הוא יסיים את תשובתו ואז אאפשר לך לשאול שאלה נוספת. סגן שר הפנים משולם נהרי: לוועדה הזאת יש כבר יושב-ראש, זה המנכ"ל כמובן, ויושבים בה אנשי מקצוע מתוך המשרד ומחוצה למשרד וממשרדים אחרים כגון משרד האוצר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, אדוני, שאלה נוספת. גם חבר הכנסת דב חנין שאלה נוספת. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): כבוד סגן השר, אני יודע שיש החלטה, ואפילו לחצנו שהתוצאות יהיו לפני תקציב המדינה, ועברנו – לכן אמרתי "בטרם אישור תקציב המדינה" ולא נקבתי בתאריך, אבל מאז עברו כבר כתשעה חודשים. כמה זמן צריך לוועדה שתוכל לבדוק את הנוסחה ואת התיקונים בנוסחה? האם סגן השר יכול לתת לנו צפי מתי אפשר לקבל את המסקנות שלה? כי בכל שנה ובכל תקציב צריך ללכת במשא-ומתן ארוך ומייגע ליישובים הערביים כדי לקבל את התוספת תחת שמות אחרים, תוספת של כ-200 מיליון שקלים לכל היישובים הערביים בשמות אחרים שאינם מענק איזון. הגיע הזמן אולי לתקן ולתת חלוקה שווה וחלוקה צודקת. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. בבקשה, חבר הכנסת חנין. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, קודם כול אני מברך על מינוי הוועדה ועל כך שבראשה עומד המנכ"ל; זה אומר שזו ועדה בכירה. אני מקווה שהיא תקבל החלטות מהירות, כי הסוגיה הזאת של מענקי האיזון מבחינת רשויות מקומיות מוחלשות זו ממש שאלה של חמצן. הנוסחה הנוכחית היא אנכרוניסטית, היא בעייתית, היא לא נותנת מענה, ואנחנו מדברים על רשויות מקומיות שצריכות לספק שירותים לתושבים, אבל אין שם אזורי תעסוקה. חלק גדול מהאוכלוסייה היא ענייה ולא יכולה לשלם ארנונה גבוהה, והתוצאה היא שמערכת מרכזית של הממשל, שאמורה לתת פתרונות ותשובות לתושבים, לא יכולה לתת אותם. לכן, הסוגיה הזאת דחופה ביותר, ואני מצטרף לדבריו של חברי חבר הכנסת חאג' יחיא בבקשה אליכם במשרד הפנים להאיץ ככל הניתן את השלמת עבודת הוועדה החשובה הזאת ולקדם את השינוי הזה בפועל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, אדוני. בבקשה, סגן השר. סגן שר הפנים משולם נהרי: קודם כול, הוועדה קיימה עד היום כשבעה דיונים, והיא צפויה להגיש את המסקנות שלה בחודשים הקרובים – – – מאיר כהן (יש עתיד): אני רוצה להוסיף משהו. אני רוצה להגיד שכשאני הייתי ראש עיר, מענקי האיזון היו 2.4 והיום זה 3.2. סגן שר הפנים משולם נהרי: זה החלק השני שלי. מאיר כהן (יש עתיד): אני חייב להגיד את זה בשביל ההגינות. סגן שר הפנים משולם נהרי: אתם יודעים שמענקי האיזון זה לא דבר שאפשר לפתור אותו מיידית. עושים את כל המאמצים. אבל אני רוצה לבוא ולומר שבשנה שעברה היו כ-200 מיליון תוספת למענקי האיזון, 200 מיליון תוספתיים; השנה יש 400 מיליון, ו-400 מיליון זה בבסיס התקציב ולא כתקציב תוספתי אלא מכאן ואילך, וב-2019 ייתכן שיגדל עוד יותר, כאשר הוא נותן – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 400, אתה אמרת, זה לשנה או לשנתיים? סגן שר הפנים משולם נהרי: לשנה, לשנה. הוא גדל באופן משמעותי. כן, כן. תחדד את השאלה ואני אחדד את התשובה. זה לשנה. אני רוצה לומר לך שהמגזר הערבי מאוד ייהנה מהנושא הזה. בעיקר המגזר הערבי, יש לו נתח הגון בנושא הזה. והוועדה תסיים כיוון שיש – זה לא פשוט היום לשנות את כל המבנה של מענקי האיזון. דנים בזה. מביאים בחשבון את הכול כדי שלא נצטרך שוב להתכנס ולדון. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לסגן שר הפנים משולם נהרי. אני מבקש להזמין את שרת התרבות והספורט, חברת הכנסת מירי רגב, לדוכן. פאוזה מוזיקלית. בבקשה, שרת התרבות והספורט מוזמנת לעלות לדוכן להשיב על שאילתה דחופה מס' 318 מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. הנושא: מינוי ערבים ונשים למועצה הלאומית לספורט. שאלות נוספות – רשמתי, אוסאמה סעדי ויוסף ג'בארין. בבקשה, גברתי. שרת התרבות והספורט מירי רגב: תודה רבה לך, כבוד יושב-ראש הכנסת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: רגע, בואי נשמע קודם כול מה רוצים לשאול אותך. 318. מינוי ערבים ונשים למועצה הלאומית לספורט עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): כבוד השרה, בשבוע הבא, כפי שנודע, יוכרז על רשימת המינויים החדשים למועצה הלאומית לספורט. רצוני לשאול: 1. כמה ערבים וכמה נשים ימונו למועצה? 2. האם יש נוהל ברור להבטיח ייצוגם של ערבים ונשים במועצה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. בבקשה, גברתי השרה. שרת התרבות והספורט מירי רגב: תודה רבה. כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, ברשותכם אפתח את דברי בברכה לנשים בכלל. יום האישה הבין-לאומי מצוין היום. נכון, יש עדיין הדרה ואפליה של נשים; נכון, עדיין שכר הנשים והגברים באותם תפקידים אינו זהה. נכון, עדיין לא רואים מספיק נשים בתפקידים בכירים. עם זאת, צעדנו כברת דרך, אנו הנשים, כאן בחברה הישראלית ובעולם. אני רוצה להודות לכל הנשים שלקחו חלק והיו שותפות למאבקים לאורך שנים על מנת ליצור מעמד שווה יותר בין נשים לגברים. צר לי על הדברים שנאמרו על-ידי הרב לוינשטיין, הם אינם במקום ואינם ראויים להיאמר בחברה הישראלית ובכלל. עלינו לעשות יותר כדי לשלב נשים בתפקידים בכירים, ובמקביל – לכבד כל אישה על הדרך שלה ועל החלטתה. יש לנו עוד דרך לעשות, ואני יודעת שביחד אנחנו הנשים, ככוח הנשים, נעשה זאת ונתקדם. בקשר לשאלתך, חברת הכנסת סלימאן, הקדנציה הראשונה של המועצה הלאומית לספורט, שבראשה עומד האלוף במיל' עודד טירה, מסיימת החודש שלוש שנות כהונה, בהתאם לחוק הספורט. אני מייחסת חשיבות רבה למועצה הזו, שמהווה מבחינתי הגוף המקצועי והמייעץ לי כשרה בכל הנוגע למדיניות הכוללת וארוכת הטווח עבור עולם הספורט, וכן בסדרי עדיפויות לעניין הקצאת משאבים בעולם זה. אזכיר שיחד עם המועצה המכהנת ביצענו רפורמה מרחיקת לכת בכל הקשור להנגשת ספורט – וכפי שאת יודעת גם תרבות – במגזרים ובפריפריה. מדיניות זו תמשיך להיות נר לרגליה של המועצה החדשה. בימים אלו אנו שוקדים על ההרכב המחודש של המועצה לשלוש השנים הקרובות. הרכב זה יהיה מגוון ויכלול כמובן נציגי ממשלה, ועד אולימפי, שלטון מקומי, איגודי ספורט, המועצה לקידום נשים – "אתנה", התאחדות ספורט נכים, אנשי ציבור מתחום הספורט, הכלכלה והחברה – כל זאת על מנת להבטיח הרכב שיבטא את מכלול האינטרסים של עולם הספורט הישראלי, של החברה הישראלית. למותר לציין כי הרכב המועצה והמינויים ייעשו גם בעניין הייצוג ההולם בהתאם לחוק הספורט. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, כששמעתי על השאילתה של חברת הכנסת סלימאן, אמרתי לעצמי: איזו חוצפה יש לך. אנחנו ניהלנו נגדך מאבק, ואף קראתי להדיחך מהוועדה על כך שלא היית מוכנה לקיים דיון על נשים בצבא ההגנה לישראל. נשים שמשרתות בצבא, שפועלות למען ביטחון מדינת ישראל, ואת מעזה לשאול אותי מה אני עושה כדי לקדם נשים? עושה יותר ויותר ממה שאת עשית כל חייך, את וחברייך במגזר הערבי. דב חנין (הרשימה המשותפת): איזו מין תשובה זאת? מה זה? מה זה? שרת התרבות והספורט מירי רגב: לא ראיתי אותך באה ופועלת למען נשים בדואיות – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): את מלמדת? איזו חוצפה יש לך? – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): חצופה – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – שרת התרבות והספורט מירי רגב: – – שלא רוצות להיות לא אישה ראשונה ולא אישה שנייה ולא אישה שלישית ולא אישה רביעית. קריאה: מה הקשר? מה הקשר? שרת התרבות והספורט מירי רגב: הן רוצות לקבל את מעמדן הראוי במשפחה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): שטחית. חצופה ושטחית, זה מה שאת מבינה. תרבות זה – – – שרת התרבות והספורט מירי רגב: ולכן, כיושבת-ראש הוועדה החשובה – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – וקרנבל – – – שרת התרבות והספורט מירי רגב: – – לשוויון נשים, אני מצפה ממך – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): תגידי לי איזו תרבות את מייצגת. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – תרבות – – – שרת התרבות והספורט מירי רגב: – – – אני מצפה ממך – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: יש לך עוד מעט שאלה נוספת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. יש לך שאלה נוספת עוד שנייה. קריאה: מושכים את כל השאלות. קריאה: – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): מושכים את השאלות. לא רוצים שהיא תענה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): שטחית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: טוב, תודה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): יש גבול. חשבתי שאפשר לקבל תשובות מקצועיות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בסדר, גברתי, בבקשה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, כרגע השרה עדיין ברשות הדיבור. שרת התרבות והספורט מירי רגב: ולכן, כיושבת-ראש הוועדה המכובדת בכנסת – תצאי החוצה, אני יודעת. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – שרת התרבות והספורט מירי רגב: כשאת לא מטפלת בדברים, את יוצאת החוצה. תצאי החוצה, תמשיכי לקדם את האג'נדות שלך במקום לקדם את מעמד הנשים בישראל – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אני אקדם את האג'נדה שלי, בדיוק כמו שאת מקדמת. שרת התרבות והספורט מירי רגב: תצאי החוצה – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): את חוצפנית, לא מגיע לך. שרת התרבות והספורט מירי רגב: אני אגיד את דברי. אני אגיד את דברי. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): היא לא רוצה תשובה על השאילתה, אז מה תגידי? היא מוותרת. שרת התרבות והספורט מירי רגב: אני אגיד את דברי. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – שרת התרבות והספורט מירי רגב: אני יודעת שאתם – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נא לסיים, גברתי. כן. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): שרת התרבות – – – המועצה הלאומית לתרבות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, השרה צריכה לסיים את תשובתה, ונעבור לשאילתה הבאה. שרת התרבות והספורט מירי רגב: חברי, אני מציעה ליושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה שתפעל באופן אמיתי לקידום נשים ולא לקידום האג'נדות. כפי שאמרתי, המועצה הלאומית לספורט תיתן את הביטוי ההולם, כפי שחוק הספורט מגדיר זאת. תודה רבה לכם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשרת התרבות והספורט. אני מתכבד להזמין את סגן השר להגנת הסביבה חבר הכנסת ירון מזוז להשיב על שאילתה דחופה מס' 322, מאת חבר הכנסת יואב בן צור. נושא השאילתה: ניצול חוק השקיות לגביית תשלום בחנויות ומכולות. בבקשה, חבר הכנסת יקרא את השאילתה. 322. ניצול "חוק השקיות" לגביית תשלום בחנויות ומכולות יואב בן צור (ש"ס): אדוני יושב-ראש הכנסת, מכובדי סגן השר, חוק השקיות מחייב את המרכולים הגדולים לגבות מהצרכן 10 אגורות לשקית, למימון פרויקטים סביבתיים. חנויות, ובעיקר מכולות שכונתיות, גובות מס זה תוך ניצול הבלבול וניצול הלקוח להכנסה נוספת. רצוני לשאול: 1. האם הדבר ידוע? 2. אם כן – האם קיים מנגנון בקרה בעניין, ומה ייעשה למניעת הערמה זו? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. בבקשה, אדוני סגן השר. סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: מכובדי יושב-ראש הכנסת, מר יולי אדלשטיין, כבוד השר יואב גלנט, חברי כנסת נכבדים, מה שמקובל במדינת ישראל, ולפיו שקיות נשיאה חד-פעמיות מגיעות לנו בחינם, צריך להיעלם. הוכח כי עלותן של השקיות הושתה בפועל על הצרכנים באופן עקיף במחירי המוצרים. עלות שקיות הנשיאה החד-פעמיות המחולקות במרכולים וברשתות השיווק בישראל הוערכה על-ידי המשרד ב-80 מיליון שקלים חדשים בשנה. שקית נשיאה הנה מוצר שיש לו עלות ויש לצרוך אותו בחוכמה. בחוק השקיות יש חובות המושתות על קמעונאים גדולים, ובין היתר איסור חלוקה בחינם של שקיות נשיאה חד-פעמיות, שאותן יש למכור לפחות בגובה ההיטל פלוס מע"מ, כקבוע בחוק, ובסך הכול ב-10 אגורות. היות ששקית נשיאה הנה מוצר צריכה, קמעונאי גדול רשאי למכור את השקית במחיר גבוה יותר, ואת ההפרש להכניס למחזור הכספים שלו. באופן דומה, כל קמעונאי, בית-ממכר, מכולות ואפילו שווקים רשאים לגבות מחיר בעד שקיות נשיאה. הדבר אינו היטל, אינו מהווה מס ולא נעשה בעורמה. משכך, מחיר השקית אינו מחיר בפיקוח, והמשרד לא יקיים בקרה על כך. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, סגן השר. שאלה נוספת, חבר הכנסת בן צור. יואב בן צור (ש"ס): אדוני סגן השר, אני יודע שבסך הכול מי שנפגע מהחוק הזה, מגביית כסף במכולות שכונתיות, זה האנשים החלשים, המבוגרים, שלא יכולים להגיע למרכולים הגדולים, ששם אולי היו מקבלים את השקיות ב-10 אגורות. אין לי ספק שגם אתה וגם אני, שנינו דואגים ורוצים לדאוג לאוכלוסיות החלשות, שהן הנפגעות העיקריות, אבל ב-18 בינואר השר להגנת הסביבה זאב אלקין ענה על השאילתה הזאת ואמר את הדברים. האם מאז משהו השתנה או שזה נשאר באותו מצב? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: גם חבר הכנסת אורי מקלב מבקש לשאול שאלה נוספת – בבקשה, אדוני. אורי מקלב (יהדות התורה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, אתה יודע שהיום זה מעסיק הרבה את הציבור, הנושא של השקיות, גם הגבייה אבל גם שקיות רב-שימושיות. בתחילת הדרך, כשיצא החוק, חילקו שקיות רב-שימושיות. הן היו מאוד נצרכות, הציבור קיבל את זה גם בהבנה וגם משתמש בזה. היום רואים שאנשים הולכים עם אותן שקיות. אבל יש מחסור. אם היה מחסור מפני שהציבור מאוד רצה, או שלא היה מספיק, זה לא משנה. כיום אני חושב שהגיע הזמן – ואני חושב שתהיה לזה היענות ציבורית גבוהה מאוד, להרחיב את השימוש בשקיות רב-שימושיות – כך שהמשרד ייתן מבצע חוזר ויחלק ברשתות השיווק את אותן שקיות שהציבור מאוד משתמש בהן, וקיבל אותן בהבנה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת מקלב. בבקשה, אדוני. סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: אני מבטיח לכם שאני מבין את הנושא, ומבין גם את נושא השווקים ונושא האוכלוסיות שיש לנו במדינה, ואני מתחייב להיפגש עם השר. אני נפגש אתו היום ואני אשב אתו בנושא השקיות הרב-פעמיות, וניתן לך תשובה באופן פרטני. תודה רבה לכם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לסגן השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת ירון מזוז, ולשואלים. אני מתכבד להזמין את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן – אייכה? סגן שר האוצר אמור להשיב על שאילתה דחופה מס' 319, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי. הנושא: קביעת גיל הפרישה לנשים. בבקשה, אדוני יעלה לדוכן וישיב לשאילתה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אדוני, אם יורשה לי, עד שיגיע סגן השר לדוכן, הערה לפרוטוקול. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן היא מהפעילות הפמיניסטיות הוותיקות, הבכירות, החשובות והמרכזיות במדינת ישראל מזה – אני לא יודעת אם היא מגלה את גילה, אבל עשרות רבות של שנים. והדבר הזה צריך להיאמר כאן ועכשיו לפרוטוקול. סגן שר האוצר יצחק כהן: למה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנה, נאמר. בבקשה, סגן שר האוצר אתנו, בבקשה גברתי, נא לקרוא את נוסח השאילתה. 319. קביעת גיל הפרישה לנשים מרב מיכאלי (המחנה הציוני): תודה, אדוני. אדוני סגן השר, בעקבות החלטתו של שר האוצר שלא לקבל החלטה מה יהיה גיל הפרישה לנשים, קיבלתי ואני מקבלת פניות מנשים בנות 62 שקיבלו התראות מקרן הפנסיה, מהמעסיק ומהמעסיקה וגם ומהמוסד לביטוח לאומי שאומרות שהן אכן יפרשו בגיל 62, אבל את קצבת הזיקנה או הפנסיה הן יתחילו לקבל רק בגיל 64. רצוני לשאול את אדוני: 1. מתי תתקבל החלטה של השר בנושא? 2. מה תציע לנשים האלה לעשות בינתיים? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, גברתי. בבקשה, אדוני סגן שר האוצר. סגן שר האוצר יצחק כהן: תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת מרב מיכאלי, נושא גיל הפרישה בכלל ושל נשים בפרט הנו נושא מורכב. בשל מורכבותו הקים שר האוצר ועדה ציבורית המורכבת מאנשי ציבור, המגזר השלישי, מעסיקים, עובדים וממשל, אשר תבחן את הנושא הזה לעומק ותמליץ המלצות בפני השר. הוועדה סיימה את עבודתה, היא הגישה את המלצותיה לשר ופרסמה דוח סופי לציבור הרחב. כפי שנאמר, נושא זה הנו מאוד מורכב, אך אל לנו לטמון את ראשנו בחול מול המגמות הדמוגרפיות המתרחשות לנגד עינינו בדמות הזדקנות האוכלוסייה והתארכות תוחלת החיים, ויותר מכך, אל מול היתרונות הרבים אשר העלאת גיל הפרישה טומנת בחובה, בראש ובראשונה לנשים המבוגרות. ראשית, לא ניתן להתעלם כאמור מההתפתחות הדמוגרפית והזדקנות האוכלוסייה. לשינוי זה השפעה מקרו-כלכלית נרחבת וכן השפעה על נשים באופן פרטני: בהיבט המקרו-כלכלי – יש גידול במספר הקשישים באוכלוסייה באופן אבסולוטי, ויחסית לאוכלוסייה בגיל העבודה. גידול זה גוזר עלייה בהוצאות הממשלה, בעיקר בתחום קצבאות הזיקנה, דבר אשר עשוי למנוע מהמוסד לביטוח לאומי לעמוד בהתחייבויותיו ולשלם קצבאות לנשים צעירות בפרט ולדורות הבאים בכלל; באופן פרטני – העלייה בתוחלת החיים גורמת לכך שנשים חיות, ברוך השם, מספר שנים רב יותר בגמלאות, ומערערת את יכולת המימון של רמת החיים שאליה הורגלו. שנית, לגיל הפרישה השפעה רבה על תעסוקתן של נשים מבוגרות, וככל שניתן לומר כי שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות בישראל נמצאים במגמות עלייה בעשורים האחרונים, העלאת גיל הפרישה צפויה להשפיע אף מעבר לכך ולהגדיל את שיעורי התעסוקה של נשים בצורה משמעותית, משלל סיבות שונות, אשר לחלקן השפעה על מעסיקים והסביבה התעסוקתית ולחלקן על האישה עצמה. יש עדות ברורה לכך שהעלאת גיל הפרישה הקודמת, מ-60 ל-62, כמעט הכפילה את שיעורי התעסוקה של נשים בגילים מבוגרים. מעבר לכך, הישארותן של נשים בשוק התעסוקה מעבר לגיל 62 הנה בעלת משמעות קריטית לקצבה הפנסיונית שלהן. על כל שנת דחייה בפרישה מעבודה תגדל הקצבה הפנסיונית בותכנית הפנסיה החודשית כמעט ב-10%. כלומר, אישה אשר תפרוש בגיל 64 תגדיל את קצבתה הפנסיונית בכמעט 20% לכל ימי חייה. לצד ההשפעות החיוביות של העלאת גיל הפרישה, יש נשים אשר עשויות להיפגע מהעלאת הגיל, לפחות בטווח הזמן המיידי, כתוצאה מביטול האופציה לקבלת קצבת זיקנה בגיל 62. ולכן כל צעד להעלאת הגיל ילווה בצעדים משלימים אשר מטרתם למזער את הפגיעה האפשרית בנשים אשר עשויות להיפגע במהלך שכזה. באופן ישיר יותר, בתשובה על שאילתה, שר האוצר יגיש את המלצותיו לוועדת הכספים, בהתאם לכתוב בחוק, עד ליום 30 באפריל 2017, כדי שזו תדון – אני מניח שאת תהיי חברה בוועדה שם – ותיתן את החלטתה בעניין המלצות השר. שנית, החוק קובע כי גיל הפרישה לקבלת קצבת זיקנה הוא 62. בכל מקרה, כל מתווה שעשוי לגרום להעלאה של הגיל יהיה מתווה הדרגתי המתפרס על כמה שנים. לסיכום, שר האוצר יגיש את המלצותיו לוועדה עד סוף חודש אפריל הקרוב, ואחריו יתנהל דיון בוועדה אשר יכריע מהו גיל הפרישה לנשים בשקלול כל הנתונים והשיקולים אשר יוצגו בפניה. שאילתה נוספת. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אפשר שאלה נוספת? היו"ר יצחק וקנין: שאלה נוספת לחברת הכנסת מרב מיכאלי, אדוני סגן שר האוצר. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני. אני לא יודעת מה יותר גרוע – שאתה לא קראת את השאילתה לפני או שמי שהכין לך את התשובה במשרד לא קרא את השאילתה לפני. סגן שר האוצר יצחק כהן: את הבדיחה הזאת אנחנו שומעים ממך רק מדי פעם. זו בדיחה שחוזרת על עצמה בריטואל קבוע. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): ממש אין פה בדיחה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: את אפילו לא הקשבת, את סימסת בפייסבוק שלך. הסתכלתי עלייך, לא הקשבת למילה אחת מכל מה שעניתי לך. היו"ר יצחק וקנין: אדוני – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: את כל הזמן היית עסוקה בפייסבוק, בסדר – – היו"ר יצחק וקנין: אדוני סגן שר האוצר – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – וההתקפה שלך כבר מוכנה מראש. אוקיי, תתקיפי. היו"ר יצחק וקנין: אדוני, תאפשר לה לשאול את השאלה הנוספת. אילן גילאון (מרצ): לא מסמסים בפייסבוק. סגן שר האוצר יצחק כהן: היא אפילו לא הקשיבה – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת מרב מיכאלי, שאלה נוספת לרשותך. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): לא רק זאת שהקשבתי – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא הקשבת, אני הסתכלתי עלייך. היו"ר יצחק וקנין: אדוני יאפשר לה לשאול את השאלה. סגן שר האוצר יצחק כהן: הכינו לךָ? לא הכינו לךָ? די, זה ריטואל קבוע. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אני ממש מצטערת, הייתה שאלה מאוד – כל מי שהקשיבה באולם, במליאה, בערוץ הכנסת, יכלה לשמוע היטב שלא ענית על השאלה שנשאלה. השאלה הייתה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אם היית מקשיבה היית שומעת את התשובה על השאלה שנשאלה, על כל פרטיה ודקדוקיה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אדוני, השאלה הייתה – – – היו"ר יצחק וקנין: בוא נסכם סיכום: היא תסיים את דבריה ותשב, אחרת הדו-שיח הזה לא יסתיים, ואדוני ישיב לה איך שהוא רוצה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אומר זאת כך, אדוני סגן שר האוצר: אני מעולם, בכל השאילתות ששאלתי עד היום, שהייתה לי זכות לשאול כאן, מעולם לא אמרתי את הטענה הזאת שלא קראו את השאילתה שלי ולא התכוננו אליה ולא הביאו תשובה. אבל מה לעשות, השאלה הייתה פשוטה: מה אדוני מציע לעשות לאותן נשים שהן בנות 62 ומקבלות התראה שאומנם הן יפרשו בגיל 62 אבל את הקצבה שלהן, גם מביטוח לאומי, גם מהפנסיה, גם מהמעסיק, הן יתחילו לקבל רק בגיל 64? אני שאלתי שאלה פשוטה: מה אתה מציע לי לענות לנשים האלה שפונות אלי? על זה אתה לא ענית, לא מיניה ולא מקצתיה. אמרת שעד סוף אפריל שר האוצר יביא מסקנות ועדה לוועדת הכספים – שבכלל תהיה בפגרה ואלוהים יודעת מתי תגיע לדון בזה. על זה אני אפילו לא אומרת לך מילה. אני אומרת לך בצורה מאוד מפורשת: לא אמרתי שלא צריך להעלות את גיל הפרישה – – – היו"ר יצחק וקנין: תודה, גברתי. לא צריך לחזור – – – מרב מיכאלי (המחנה הציוני): רגע, אני רוצה ברשותך, אדוני, לחדד – – – היו"ר יצחק וקנין: אבל את צריכה להבין שיש זמן לשאילתה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אני רוצה להבין. אני חיכיתי פה רבע שעה שאני אוכל לשאול את השאלה הנוספת, אז רק שנייה, ברשותך. אדוני סגן שר האוצר, אתם העברתם – אנחנו הגשנו הצעת חוק שמצמידה את השינויים בטבלה בביטוח לאומי בדיוק בשביל למנוע את המצב הזה. אתם לא העברתם את הצעת החוק הזאת. לעומת זאת, העברתם תיקון בתור איזו הסתייגות הזויה שלא קשורה לכלום בתוך חוק ההסדרים. עכשיו יש שתי אפשרויות: או שהתיקון שהעברתם בחוק אינו מספיק, או שלא העברתם את ההוראות של החוק הזה לכל הגופים האלה. היו"ר יצחק וקנין: תודה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): ולכן, בשורה התחתונה, מה אתה מציע לי לענות לנשים האלה? היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. עכשיו אדוני סגן שר האוצר יענה בנחת. כל הזמן שלך. סגן שר האוצר יצחק כהן: א. כן עניתי. היא לא הקשיבה; ב. אני חוזר על זה: יהיה דיון בוועדת הכספים, שבוודאי את תשתתפי בו ותביעי את דעתך שם, ותקבלו החלטה בוועדת הכספים גם על המתווה וגם על הוראות המעבר. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אבל יש נשים שעדיין לא מקבלות קצבה, מה להגיד להן? סגן שר האוצר יצחק כהן: אוקיי, יש עוד שאילתה, אדוני? היו"ר יצחק וקנין: שאלה נוספת אין. אם כן, זאת התשובה, אני לא יכול לחייב אותו לענות מעבר למה שהוא עונה. תודה, אדוני סגן שר האוצר, אני מודה לך, חבר הכנסת יצחק כהן. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשע"ו–2016 [הצעת חוק פ/2599/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו עוברים לחקיקה. חברי הכנסת, הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשע"ו–2016, של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת חברי הכנסת. הנמקה מהמקום. ישיב סגן שר החינוך, התרבות והספורט, הרב מאיר פרוש. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): תודה, אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא חלק משיתוף פעולה פורה ומשמעותי עם המל"ג ועם מוסדות הלימוד האקדמיים, על כל הווריאציות שקיימות, והמטרה שלה היא ליצור התאמות כדי להנגיש את הלימודים האקדמיים לנשים צעירות שיולדות, מבלי לפגוע בשני דברים, שאני מבקשת לא לדרג אותם, כדי לא ליצור פה איזו תחושה שיש דברים חשובים יותר או חשובים פחות, גם אם כל אחד מאתנו נושא את דעותיו. מצד אחד – מקצועיות אקדמית ונוכחות של סטודנטיות בתהליך הלמידה; ומצד שני, אנחנו לא רוצים למנוע מנשים צעירות את האפשרות להיות חלק ממעגל לימודים אקדמי ואת הזכות ללדת. אני מבקשת להדגיש שלכל אחד במשולש הזה יש אחריות – יש אחריות למוסדות האקדמיים, יש אחריות למרצים, ובעיקר בעיקר האחריות היא על האישה הצעירה – – היו"ר יצחק וקנין: תודה. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – שעושה את הדבר החשוב הזה ומשלבת בין לימודים ללידת ילדים, הכול מתוך בריאות ושמחה, בעזרת השם. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת שולי מועלם רפאלי. אדוני סגן שר החינוך ישיב. הרב מאיר פרוש. אדוני סגן השר, רשות הדיבור שלך. סגן שר החינוך מאיר פרוש: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, קודם כול, למען הגילוי הנאות, בהצגת – לפני הצגת החוק הכריז עלי יושב-ראש הישיבה שאני סגן שר החינוך, התרבות והספורט, ולא כן הוא. היו"ר יצחק וקנין: החינוך. סגן שר החינוך מאיר פרוש: החינוך. הצעת החוק הנ"ל נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה בישיבתה ביום 5 במרס 2017. החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת חוק זו בקריאה טרומית בלבד, ולאחריה, כך סוכם, ייבחן הצורך בקידום הנושא במסגרת כללי המל"ג, וכן בכפוף להסכמת משרד החינוך. ככלל, יצוין כי המועצה להשכלה גבוהה קבעה כללים בנושא, ויש הכללים של זכויות הסטודנט, התאמות עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה, התשע"ב–2012. מדובר בכללים הקובעים הסדרים מפורטים בכל התחומים הללו, לרבות בנושאים שעולים בהצעה – היעדרות משיעורים ומועד בחינה נוסף. בקביעת הכללים הסתייעה המל"ג בוועדה מקצועית, שכללה אנשי אקדמיה ונציגי סטודנטים. המל"ג קשובה לפניות ולהצעות המגיעות מהשטח, ותמיד נכונה לבחון אם קיים צורך בתיקון הכללים. על כן, סוכם שההצעה תקודם בכפוף לתיאום עם המל"ג, הן ביחס לצורך והן ביחס לעיגון הנושא בכללי המל"ג. כבר ביום שני האחרון התקיימה פגישה ראשונה עם חברת הכנסת המציעה לבחינת הנושא. לאור האמור, אני מציע לחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה, בכפוף לסייגים שצוינו, ולתמוך בהצעת החוק הנ"ל בקריאה טרומית. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לסגן שר החינוך. חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי, אני יכול לאפשר לך לומר מהצד, אבל – – – קריאה: – – – היו"ר יצחק וקנין: דקה, דקה. את מסכימה לכל ההתניות? כן? שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): בהחלט. בהחלט. היו"ר יצחק וקנין: מסכימה לכל ההתניות. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): על דעת זה זה עבר ועדת שרים. היו"ר יצחק וקנין: אז אפשר להצביע? שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): בהחלט. היו"ר יצחק וקנין: להצביע. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשע"ו–2016, קריאה טרומית, של חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשע"ו–2016, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת העבודה – ועדת החינוך, התרבות והספורט, להכנתה לקריאה ראשונה – – – רחל עזריה (כולנו): – – – רפורמות. בסדר? היו"ר יצחק וקנין: רפורמות. רחל עזריה (כולנו): – – – מירב בן ארי (כולנו): לא. למה? למה? זה שלנו – – – קריאה: – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): לא, לא, לא – חינוך. רחל עזריה (כולנו): לא – – – היו"ר יצחק וקנין: חינוך. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: טוב, זה – תראו, רבותי, אני לא – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – היו"ר יצחק וקנין: אני מכריז ואומר שזה – – קריאה: ועדת הכנסת. היו"ר יצחק וקנין: – – יעבור לוועדת הכנסת ושם יחליטו מה שרוצים. אוקיי, זה לא – חינוך ורפורמות, אף-על-פי שאני לא חושב שזה בכלל שייך לרפורמות. רחל עזריה (כולנו): – – – שיש חוק דומה – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017 [הצעת חוק פ/3927/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דוד ביטן) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת דוד ביטן. עשר דקות לרשותך, חבר הכנסת דוד ביטן. דוד ביטן (הליכוד): אני לא צריך עשר דקות. היו"ר יצחק וקנין: מה שתרצה. אני בכל אופן מפעיל שעון. דוד ביטן (הליכוד): כפי שידוע לכם, הסוכנות קיימת הרבה מאוד שנים. המטרות שלשמן היא צריכה לפעול לא התעדכנו במשך השנים. נוצר מצב שאף שהסוכנות מטפלת בהרבה מאוד דברים שקשורים לעלייה, יש איזשהן בקשות מטעם החשב הכללי, משרד המשפטים, לעשות מכרזים. זה דבר שהוא לא הגיוני לאור העובדה שמי שיכולה לטפל בעלייה זו רק הסוכנות, שלה יש השליחים בכל מקום בעולם והיא דואגת כבר שנים לכל מיני תוכניות לצעירים על מנת להביא אותם לארץ, להיכרות עם הארץ ולגרום להם לעלות לארץ. לכן לא הייתה לנו ברירה, והגשתי הצעת חוק שמעדכנת את המטרות שלשמן יימשך הפטור ממכרז, שהוא פטור שקיים כבר שנים, אבל הוא לא תואם בעצם את – הוא לא תואם את המטרות, שלא עודכנו במשך שנים, ולכן נוצר מצב שיש חוסר התאמה בין פטור המכרז הישן לבין המטרות שלשמן צריך לעבוד, והדבר מצריך פרשנות כל פעם. על מנת להימנע מזה, הגשנו את הצעת החוק הזאת, כדי שנוכל גם לעדכן את המטרות וגם להמשיך עם הפטור ממכרז. אותה הצעה, או דומה מאוד, הגיש גם חבר הכנסת נחמן שי, שהוא גם יושב-ראש השדולה של הסוכנות, יחד אתי, ואנחנו בעצם הולכים על זה ביחד. לכן, אני מבקש מהכנסת שתאשר את ההצעה הטרומית וגם תסכים להעביר את הצעות החוק לוועדת הפנים של הכנסת. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דוד ביטן. ישיב בשם שר – אה, נכון. הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017 [הצעת חוק פ/3926/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת נחמן שי) היו"ר יצחק וקנין: להצעה זו הוצמדה הצעת החוק של חבר הכנסת נחמן שי: הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017. שלוש דקות לרשותך, אדוני. הצעה זו הוצמדה להצעתו של דוד ביטן. נחמן שי (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היוזמה הזאת לתיקון בחוק שבאה גם, בין היתר, בעזרת חברי דוד ביטן ובעזרתי, מיועדת ליצור פה איזשהו גשר א-פוליטי, כפי שהסוכנות היהודית וכפי שהיחסים שלנו עם העולם היהודי צריכים להיות א-פוליטיים. הכוונה שלנו היא לשמר את המצב הקיים שעכשיו מאתגרים, שמשרדי ממשלה, יחידות סמך ומוסדות להשכלה גבוהה וכו' היו יכולים להתקשר עם ההסתדרות הציונית היהודית, שהיא ארגון-האב, ועם הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, שהיא הארגון שמתחתיו, ולהעביר אליהן פרויקטים כדי שהן יוכלו לבצע אותם בשמה ולמען מדינת ישראל. יש, ללא ספק, בסיס ידע ומומחיות מיוחדים וייחודיים לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית. הם כלים שעומדים מאחוריהם עשרות ארוכות של שנים של פעילות בעם היהודי, ויש להם יכולות שלא הייתי רוצה להפריט אותן. היו ניסיונות להפריט תפקידים מסוימים לאורך השנים. הועברו לארגונים שעוסקים בעלייה, לארגונים שעוסקים בחוויה ישראלית וכדומה. אני לא מבקר את הארגונים האלה, אני אפילו מברך; ככל שיהיו יותר שחקנים, ייטב. אבל הייתי אומר שחשוב מאוד שהליבה של העיסוק בנושאים האלה תישאר בידי אותם ארגונים, שבינם לבין ישראל – במדינת ישראל נחתמה האמנה ב-1951, אמנה מאוד חשובה ומרכזית, ואשר הם, בסופו של דבר, השותפים הנאמנים, הקרובים, המסורתיים של מדינת ישראל בביצוע אותם פרויקטים ובקיום אותן מטרות. לכן, נכון מכל בחינה שהיא לאפשר את הפטור הזה ולתת למשרדי הממשלה השונים, באותם תחומים שמוגדרים כמטרות משותפות למדינת ישראל ולגופים האלה – למוסדות הלאומיים, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית לארץ-ישראל – להמשיך ולעבוד במשותף, ולא לבטל את ההסדר ארוך הימים הזה. אני מקבל – מושגי התחרות, לחפש אולי מחיר יותר נמוך, אולי עלות יותר נמוכה; הכול קיים, הכול יפה, אבל בסופו של דבר נראה לי שאת הגשר הזה ואת הקשר הזה צריך לשמר. על כן אנחנו מגישים את הצעת החוק הזאת, שתיים אבל שהן אחת, ומקווים מאוד לקבל את תמיכתה של הכנסת. אני מקווה שהנושא יידון בוועדת הפנים. תודה רבה, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נחמן שי. ישיב על שתי ההצעות שר הרווחה חיים כץ, בשם שרת המשפטים. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), מבקשת לעדכן את המטרות הציבוריות שלגביהן יוכלו להתקשר משרדי הממשלה ומוסדות להשכלה גבוהה עם המוסדות הלאומיים בהתאם לצורכי הציבור המשתנים, ובלי שיהיה צורך בכל פעם לשנות את האמנות שנחתמו בין הצדדים. ממשלת ישראל הכירה במעמדם המיוחד של המוסדות הלאומיים בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. על-פי חוק המעמד, הממשלה מכירה במוסדות הלאומיים – – – היו"ר יצחק וקנין: יש מתנגד לחוק ואני אאפשר לו מייד אחרי השר. יוסף ג'בארין הוא המתנגד הראשון, ואחריו אתה. חבר הכנסת דב חנין, אני אאפשר לך. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: על-פי חוק המעמד, הממשלה מכירה במוסדות הלאומיים כסוכנויות המוסמכות לפעול לפיתוח הארץ ויישובה, לקליטת עולים מהתפוצות ולתיאום פעולותיהם בישראל של מוסדות ואיגודים יהודיים הפועלים בתחומים אלו. פרטי המעמד של המוסדות הלאומיים הללו, תחומי פעילותם ואופן שיתוף הפעולה שלהם עם הממשלה נקבעו באמנות שנכרתו בינם ובין הממשלה. בין התפקידים ניתן למנות משימות של ארגון פעולות עלייה בתפוצות, השתתפות בשיכונם של העולים ועוד. כחלק משיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל למוסדות הלאומיים נקבע בתקנות חובת המכרזים כי התקשרות ממשלתית עם המוסדות הלאומיים למטרות ציבוריות תהיה פטורה ממכרז. על-פי דברי ההסבר, המוסדות הלאומיים רכשו במשך השנים מיומנות בביצוע המשימות ויצרו תשתית ארגונית המסוגלת להיענות בתוך ומן קצר לאתגרים, המשתנים מעת לעת, שעמם מתמודדים מדינת ישראל והעם היהודי. עם זאת, אף שמאז שנחתמו האמנות התפתחו והשתנו הצרכים, ולכן התרחבו תחומי הפעילות של הממשלה והמוסדות הלאומיים גם לתחומים שאינם כלולים במפורש באמנות, האמנות לא תוקנו ותחומי הפעילות החדשים לא זכו להכרה. הצעת החוק מסמיכה את הממשלה ואת יתר הגופים לעשות שימוש בפטור ממכרז בהתקשרויותיהם עם המוסדות הלאומיים למטרות ציבוריות נוספות, כדוגמת מטרות של חיזוק הזהות היהודית, התמודדות עם אנטישמיות, וכן למטרות נוספות שהממשלה תחליט לראות בהן מטרות ציבוריות. לאור האמור לעיל, תומכת הממשלה בהצעת החוק בשלב זה בקריאה הטרומית בלבד – הם מסכימים? אני לא יודע, אני לא צריך לשאול, אבל הם מסכימים? – בכפוף לתיאום עם משרדי המשפטים והאוצר ולהסכמה עם משרדי התפוצות והחינוך. לאחר הקריאה הטרומית תיבחן האפשרות לקידום הנושא בדרך של תיקון תקנות חובת המכרזים. כמו כן, לפני קריאה שנייה ושלישית ההצעה תוחזר לוועדת שרים לענייני חקיקה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. היו"ר יצחק וקנין: תודה, אדוני. חבר הכנסת דוד ביטן, הממשלה תומכת בהתניות, אתם מסכימים לכל ההתניות? התניה אחת – שאתם לא מקדמים את החקיקה. בשנייה ובשלישית אתם חייבים לחזור לוועדת שרים. דוד ביטן (הליכוד): אין. אין ועדת שרים עד סוף המושב. אני לא מסכים. אז אני דוחה את זה בארבעה חודשים. אני לא מוכן. היו"ר יצחק וקנין: זה מה שהוא אמר. דוד ביטן (הליכוד): אני מוכן להוביל את זה יחד עם הממשלה, אבל ועדת שרים אני לא מוכן. אין ועדת שרים. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני, מאחר שהחוק – – – נחמן שי (המחנה הציוני): יש נוהל שמביאים לוועדת שרים? היו"ר יצחק וקנין: טוב, רבותי, אני לא נכנס לעניינים הקואליציוניים. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני רק הקראתי טקסט. היו"ר יצחק וקנין: רק רגע, לפני שעוברים להצבעה, יש מתנגדים לחוק. דוד ביטן (הליכוד): ועדת שרים – אין. אז מה – – – היו"ר יצחק וקנין: אני אמרתי את הדברים לפרוטוקול, אתה ענית. זה עניינים קואליציוניים, אני לא נכנס אליהם. חבר הכנסת יוסף ג'בארין מתנגד, ואיימן עודה גם הוא מתנגד. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, יש לך שלוש דקות. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): כבוד היושב-ראש, ביד אחת הממשלה הזאת מבקשת בחוק הזה לחזק את הזהות היהודית והציונית של המדינה – – ענת ברקו (הליכוד): אוי, אוי, אוי. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – וביד השנייה הממשלה הזאת רוצה להביא היום את חוק המואזין, אותו חוק מסוכן שאנחנו כבר כמה חודשים מזהירים מפני הבאתו לדיון כאן. אחרי חקיקת חוק ההסדרה, שהפקיע את האדמות הפלסטיניות, וחוק ההדחה, שביקש להפקיע את הזכות לשותפות פוליטית של האזרחים הערבים – כבוד היושב-ראש, מה זה הרעש הזה? היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת, חבר הכנסת שמולי, חבר הכנסת פריג'. חבר הכנסת עיסאווי פריג', שב במקומך. אדוני השר אלקין, בבקשה, אם אפשר לשבת, לא שומעים את הדובר. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אחרי חוק ההסדרה, שמבקש להפקיע אדמות פלסטיניות, וחוק הדחת חברי הכנסת, שמבקש להפקיע את הזכות להשתתפות פוליטית, ורק ביום שני היה חוק הכניסה לישראל, שמבקש להפקיע את הזכות לקריאות לחרם על ההתנחלויות הלא-חוקיות – הכנסת רוצה להביא היום את חוק המואזין. החוק הזה הוא שיא חדש במופעים הלאומיים והגזעניים של ממשלת ישראל; מופעים מבית היוצר של הימין הקיצוני. אני מקווה שהכנסת תתעשת ותוריד את הצעת החוק הזאת מסדר-יומה. זהו מופע לאומני גזעני שמכתיב מדיניות של נישול, של דחיקה, של הצרה וכיתור לכל סממן שהוא ערבי-פלסטיני. שוב, בשם חברי ברשימה, אני רוצה להזהיר מפני הסכנות הקשות שיש בחקיקה כה גזענית ואני קורא לחברי להתעשת ולא לתמוך בחקיקה הזאת, יהודים וערבים. החלק שעדיין שפוי בקרב הציבור שלנו צריך להתאחד נגד חקיקה כה גזענית וכה פוגענית. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. יעלה חבר הכנסת איימן עודה, גם הוא מתנגד להצעת החוק. גם לך שלוש דקות. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום הכנסת מביאה את הצעת חוק אל-מואד'ן, כך זה נקרא בערבית אל-מואד'ן, אל-אד'אן, המואזן, אל-מואד'ן. זו רדיפה נגד הציבור הערבי, נגד הנוכחות הערבית, נגד השפה הערבית, נגד היותנו חלק מהמרחב, חלק מהטבע, חלק מהמקום הזה. חז"ל אמרו, וחשוב לי שחברי הכנסת החרדים ישמעו את זה – חז"ל אמרו: אין גוזרים גזירה על הציבור שאין הוא יכול לעמוד בה. אין, לא יכול להיות. זה דבר שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. אנחנו אנשי חוק ונאבקים בצורה לגיטימית וגם חוקית, אבל יש גזירות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. האחד, למשל, זה הגיוס לצבא, לחלק מהציבור שלנו. אנחנו קוראים להם לא להתגייס לצבא הכיבוש. אנחנו עומדים מאחורי זה. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): אתם גם אומרים להם לא לעשות שירות אזרחי. איימן עודה (הרשימה המשותפת): הדבר השני – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת שולי מועלם, את לא יכולה לעמוד ולהרים ידיים. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אדוני, אני יכול להמשיך, זה בסדר. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – היו"ר יצחק וקנין: אני לא אאפשר. חברים, הדיון הולך להיות טעון, ואני לא מתכוון לעשות הנחות, אני אומר לכם. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, אני מבקש את הזמן שלי, בבקשה, שתשמור לי עליו. תודה רבה לך. הדבר השני זה הריסות בתים. זו גזירה שאנחנו לא יכולים לעמוד בה בצל האפרטהייד בתכנון: 700 יישובים ליהודים ואפס לערבים; 961 יישובים שאנחנו לא יכולים לגור בהם; כפרים בלתי מוכרים. לכן אנחנו כן נעמוד מול הדחפורים. הגזירה השלישית זה חוק הנכבה. אנחנו לא יכולים לעמוד בדבר כזה. זאת הגזירה הרביעית, שלא רק שלא יכולים לעמוד בה – זה לא יהיה אף פעם. הקול של המואזין יישאר; היה לפני הגזענים ויישאר אחרי הגזענים. זה חלק מהטבע, חלק מהמרחב, חלק ממולדתנו זו, שאין לנו מולדת אחרת מלבדה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת דוד ביטן, אתה יכול לעלות לדוכן ולומר את דבריך לגבי ההסדרים בינך לבין הממשלה. דוד ביטן (הליכוד): לא, אין הסדרים. הם פשוט מחליטים מה שהם רוצים. זה הסדר? קודם כול, אני חושב שוועדת שרים בזמן האחרון מגזימה בתנאים ובמחסומים שהיא עושה כל הזמן, ואני אמרתי את דעתי בעניין. עם זה, לגבי הצעת החוק הספציפית הזאת, שלי ושל נחמן שי, מובן שהדברים ייעשו בתיאום עם האוצר והמשפטים. אין לי שום בעיה עם זה. אם יהיו תקנות שיתוקנו עד שנעביר את זה בשנייה ושלישית, אז כמובן אני אכבד. אם התקנות ישרתו את אותה מטרה של הצעת החוק, אני אכבד את זה. לגבי ועדת שרים לקריאה שנייה ושלישית, לצערי הרב אין ועדת שרים. אם אני אקבל את העמדה הזאת, זה יבוא רק אחרי הפגרה, ולזה אני לא מסכים, אבל אם ועדת שרים תתכנס במיוחד בשבילי, אז גם עם זה אין לי בעיה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דוד ביטן. נחמן שי לא רוצה. אנחנו עוברים להצבעה בנפרד – – – נחמן שי (המחנה הציוני): למה אני לא רוצה? היו"ר יצחק וקנין: אתה רוצה גם לומר? שלוש דקות לרשותך. נחמן שי (המחנה הציוני): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי, אני מבין שהממשלה לא השקיעה יותר מדי עבודה בבדיקת החוק הזה ולהבין את החשיבות שלו, לכן העלה גם שר העבודה והרווחה, שנפל עליו התיק, פתאום איזה עוד ועדת שרים באמצע. אני לא מכיר עוד ועדות שרים שנכנסות לתוך תהליך החקיקה. מרגע שהוועדה אישרה, זה יעבור לוועדה המתאימה, ויתנהל תהליך, ואנחנו בעד שיתנהל תהליך. אם, אגב – אני אומר פה שאם בסוף יהיו תקנות שיאפשרו להוציא לפועל את המטרה של החוק בלי חוק, בבקשה. בעיני, ואני חושב שגם בעיני דוד ביטן, המטרה קובעת, וזה לא משנה אם זה יהיה בחוק או בדרך אחרת. אני חוזר ואומר: אני חושב שיש חשיבות גדולה גם לסוכנות היהודית, גם להסתדרות הציונית, וצריך לשמר את הקשר המיוחד בינם לבין מדינת ישראל, וזה בדיוק מה שהחוק הזה מיועד לעשות. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נחמן שי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על כל הצעת חוק בנפרד. הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת דוד ביטן, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – 19 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 49 בעד, 19 מתנגדים, אחד נמנע. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. דוד ביטן (הליכוד): ועדת הפנים. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, אין מישהו אחר שרוצה ועדת חוקה? זה כתוב לי. אם יש הסכמה. דוד ביטן (הליכוד): פנים. היו"ר יצחק וקנין: הסכמה – פנים. אז זה יועבר לוועדת הפנים להכנתה לקריאה – – – קריאה: ועדת הסמים. היו"ר יצחק וקנין: ועדת הסמים? אז ועדת הכנסת. אם כן, זה יועבר לוועדת הכנסת להכרעה בין ועדת הסמים לבין ועדת הפנים. הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת נחמן שי, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – 19 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – התקשרות למימוש מטרות ציבוריות), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 49 בעד, 19 מתנגדים, אחד נמנע. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הפנים. קריאה: ועדת הסמים. היו"ר יצחק וקנין: ועדת הסמים. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): להוסיף לפרוטוקול. היו"ר יצחק וקנין: אני מוסיף את קולה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לפרוטוקול בלבד; לא משנה את התוצאה. החוק יועבר לוועדת הכנסת ושם יוחלט גורלו – לאיזו וועדה הוא יועבר. הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי-תפילה), התשע"ו–2015 [הצעת חוק פ/2316/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי-תפילה), התשע"ו–2015, של חבר הכנסת רוברט אילטוב ועודד פורר. הנמקה מהמקום. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, היום אנחנו מביעים להצבעה, בתמיכת הקואליציה והממשלה, את החוק למניעת מפגעים. אני רוצה להודות לכל חברי הקואליציה שתומכים בהצעת החוק. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת, חברי הכנסת. השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: – – – היו"ר יצחק וקנין: ג'מאל זחאלקה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): בינתיים אני שומע אתכם כמפגעים. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אורן חזן, שב במקום. שב, אל תפריע לי. עודד פורר (ישראל ביתנו): לך מפה, לך מפה. לך לסוריה. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): הוא צריך אשפוז, לפסיכיאטר. היו"ר יצחק וקנין: תגבירו לי את המיקרופון. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אורן חזן, שב במקומך. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): תוציא אותו. תוציא אותו. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, אני מציע שתזמין לו פסיכיאטר. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אורן חזן, אתה לא נותן לי להשתלט על הדיון ככה. חברי הכנסת. עודד פורר (ישראל ביתנו): תוציא אותו. תוציא אותו. היו"ר יצחק וקנין: אני לא צריך את העזרה שלך, עודד פורר. לא צריך את העזרה שלך. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, פעם ראשונה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, פעם שנייה. חבר'ה, אני לא אהיה ותרן. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): מה זה מפגע? מה זה מפגע? היו"ר יצחק וקנין: פעם ראשונה אני קורא אותך. שב במקומך. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: שב במקומך, אני קורא אותך פעם – – – אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): הם מבזים את הכנסת. תסתכל איך הם מתנהגים. היו"ר יצחק וקנין: אל תעזור לי, אני לא צריך את העזרה שלך. שב במקומך, אורן חזן. חברי הכנסת, שיהיה ברור. הדיון הזה טעון. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): מה טעון? מה טעון? ממה טעון? ממה? היו"ר יצחק וקנין: שב במקומך. חברי הכנסת, יש לכם אפשרות להתנגד. אני אתן למתנגדים. אבל – חברי הכנסת, תראו, החוק הזה – – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: יוסף ג'בארין, שב במקומך. אני לא רוצה להוציא אף אחד. תקשיב לי, תקשיב לי טוב. הוא יסיים את דבריו. יש עוד מציע בהצעת החוק הזאת. אני אאפשר למתנגדים. אני לא אאפשר פה שיהיה קרקס, חד וחלק. אני אוציא כל מי שיפריע. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה. אני מבקש מחברי הכנסת: אל תעזרו לי לנהל את הישיבה הזאת. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתחיל מההתחלה, למרות מפגעי הרעש שיש לי פה בצד. הצעת החוק הזו באה להסדיר את סוגיית הרעש של בתי-תפילה שקוראים – – – אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אוסאמה, אוסאמה סעדי, אני קורא אותך פעם ראשונה. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אל תיתן לי להוציא אותך. אני מבקש. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): שיהיו כמו בני-אדם – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): תירגע, תירגע. היו"ר יצחק וקנין: תאמין לי שאני יודע שיש. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כדאי שתירגע. כדאי מאוד שתירגע. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אוסאמה סעדי – – – אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני קורא אותך פעם שנייה. אני קורא אותך פעם שנייה ואתה בהתראה. חבר הכנסת רוברט אילטוב, תמשיך. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, הייתי מציע להוציא את מפגעי הרעש מהאולם, אבל כנראה – – – היו"ר יצחק וקנין: אוה, אל תוסיף. אל תוסיף על מה שיש. חבר הכנסת רוברט אילטוב, תקריא את החוק. אל תוסיף. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אני לא רוצה להקריא. אני רוצה לדבר, סליחה. מגיע לי לדבר. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה טיפה לפני השלישית. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): הגזענות זה מפגע. היו"ר יצחק וקנין: את רוצה שאקרא גם אותך? אנא ממך, חברת הכנסת זועבי. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): היהדות הייתה לפניכם ותישאר אחריכם. תירגע. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת רוברט אילטוב, תקריא את החוק. אל תוסיף דברים. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אני רוצה שיהיה פה שקט, סליחה, כבודו. היו"ר יצחק וקנין: יהיה שקט. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): לא נותנים לי לדבר. היו"ר יצחק וקנין: תקריא את החוק. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת חאג' יחיא. חבר הכנסת חאג' יחיא. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): תחזור לערב-הסעודית, אדוני. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר'ה – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, אני רוצה – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת רוברט אילטוב – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אתה יכול, אדוני, לחזור לערב-הסעודית. תחזור לערב-הסעודית. קריאות: – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, סליחה – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אוסאמה סעדי. תוציאו אותו. תוציאו את אוסאמה סעדי. תוציאו. להוציא. רוברט אילטוב, תקשיב, תקשיב. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: לא, לא, אם אתה תקרא קריאת ביניים נוספת, אני אושיב אותך במקום. אתה לא תציג את הצעת החוק. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): למה? היו"ר יצחק וקנין: אל תוסיף שמן למדורה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אני לא יכול להגיב להם? סליחה. קריאות: – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): הם, מותר להם להגיד מה שהם רוצים? אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יצחק וקנין: אורן חזן, לך למקומך ואל תעזור לי. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה בחוץ. הוצאתי אותך. חברים, אני אוציא. לא אהיה סלחן. ואני מציע לך שתיצמד להצעת החוק. אל תנסה להבעיר לי פה. (חבר הכנסת אוסאמה סעדי יוצא מאולם המליאה.) עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת עודד פורר, קורא אותך פעם ראשונה. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – היו"ר יצחק וקנין: קורא אותך פעם שנייה. אני אוציא גם אותך. עודד פורר (ישראל ביתנו): זה לא יעבור בשקט. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד יושב-ראש הכנסת – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: אתה רואה – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): זה לא יעבור בשקט, הוא לא ידבר בצורה – – – היו"ר יצחק וקנין: תקשיב, אני אוציא אותך מהאולם. חבר הכנסת, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – היו"ר יצחק וקנין: פעם שנייה. עודד פורר (ישראל ביתנו): תתביישו לכם. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. חבר הכנסת מסעוד גנאים. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יצחק וקנין: אורן חזן. אני קורא אותך פעם ראשונה, אורן חזן. חאג' יחיא. מסעוד גנאים. חבר'ה, אני סבלני. אני אוציא אתכם. מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: אני קורא אותך פעם ראשונה. אני קורא אותך, מסעוד גנאים, פעם ראשונה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חאג' יחיא, חבר הכנסת חאג' יחיא, אני קורא אותך פעם ראשונה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – עמר בר-לב (המחנה הציוני): איך יכול להיות שאורן חזן הוא פעם ראשונה? איך יכול להיות שהוא לא יצא? היו"ר יצחק וקנין: אל תוסיף, באמת. עמר בר-לב (המחנה הציוני): אני לא מוסיף. היו"ר יצחק וקנין: אתה רוצה שאוציא את כל האולם? קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת מסעוד גנאים. מסעוד גנאים. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יצחק וקנין: אורן חזן, לך למקומך. שב במקומך. אני אומר לך, אני אוציא אותך. אתה רוצה להבעיר אש? למה אתה בא לשם? אני קורא אותך פעם שנייה. שב במקומך. עמר בר-לב (המחנה הציוני): – – – מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני קורא אותך פעם שנייה. צא בחוץ. תוציאו את מסעוד גנאים. תוציאו את מסעוד גנאים. (חבר הכנסת מסעוד גנאים יוצא מאולם המליאה.) קריאות: – – – תמר זנדברג (מרצ): – – – תוציא את הקורבנות שלו. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: שב במקום. תמר זנדברג, אל תעזרי לי. שבי במקומך. תמר זנדברג (מרצ): – – – היו"ר יצחק וקנין: אני קורא אותך פעם ראשונה. אני לא אהיה סלחן, אמרתי את זה. רוברט אילטוב, אני מבקש שתקריא את החוק ולא יותר. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חאג' יחיא, אתה בפעם ראשונה כבר. רוברט אילטוב. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד יושב-ראש הכנסת, החוק שאני מביא היום בא להסדיר את סוגיית הרעש, שבא בצורה לא מוסדרת – – זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): – – במקומות שבהם גרות אוכלוסיות מעורבות – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת זוהיר בהלול. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: יוסף ג'בארין. חאג' יחיא, פעם שנייה. אני תכף מוציא אותך. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, זה פשוט מפגעי רעש שאנחנו שומעים פה. די, מספיק. היו"ר יצחק וקנין: תמשיך, גם אם אצטרך להוציא את כולם. תמשיך. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): סוגיית הרעש וקריאות המואזין מוסדרת גם במדינות אסלאם רבות, והסוגיה הזאת – זה לא שקר. תתחיל ללמוד מערב-הסעודית, לדוגמה. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת רוברט אילטוב, תציג את החוק. יש לך דקה מהמקום. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): אללהו אכבר. אללהו אכבר. אללהו אכבר. אללהו אכבר. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אני קורא אותך פעם שנייה, ג'מאל זחאלקה. רוברט אילטוב, יש לך עוד חצי דקה להציג את החוק. מרגע זה – חצי דקה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): תודה רבה, כבוד היושב-ראש, אבל אני מציע מאוד שגם ייתנו לי לדבר. היו"ר יצחק וקנין: אז תדבר. לעניין דבר. ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אל תיתן לי ציונים, בבקשה. קריאה: – – – תדבר יפה, כמו בן-אדם. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): סוגיית המואזין מוסדרת גם במצרים, גם בערב-הסעודית, גם במדינות מוסלמיות אחרות. לכן חייבים לבוא ולהסדיר את הסוגיה הזאת. לא ייתכן שכל מואזין יקבע מתי שהוא רוצה, יקרא קריאה. הדברים האלה מוסדרים אפילו בקהיר. 4,000 בתי מסגד משדרים את הקריאה לתפילה בזמן אחד, עם הגדרה מאוד ברורה של כמה דציבלים. קריאות: – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אבל כבוד היושב-ראש, אי-אפשר ככה. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: סיים. תסיים, נו. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): הם בכוונה מנסים למשוך את זה לכיוון הדתי. אין פה שום עניין לכיוון הדתי. הם צריכים להתרגל שיש מסביבם גם אנשים אחרים, ומגיע להם גם לישון בלילה. היו"ר יצחק וקנין: תודה, אדוני. תודה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – מניעת רעש ממערכת כריזה בבית-תפילה), התשע"ז–2016 [הצעת חוק פ/3590/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת מרדכי יוגב, מהדוכן. מהדוכן, אדוני. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: עשר דקות. רבותי, תראו, על-פי התקנון הצביעו הרבה. על-פי שיקול דעתי, אתן לשני אנשים, כיוון שיש פה שני חוקים. אני אאפשר לשניים, לפי שיקול דעתי. תאמינו לי – תסמכו שאעשה את זה בצורה המכובדת ביותר. מרדכי יוגב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אורחים יקרים, החוק הזה – – – היו"ר יצחק וקנין: נא לשבת, חברי הכנסת. בואו נרגיע את הדיון הזה. גם ככה הוא – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת והאורחים היקרים, הצעת החוק למניעת מפגעים, תיקון לחוק משנת התשכ"א–1961 – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חאג' יחיא, אני לא רוצה להוציא אותך. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: עבדאללה אבו מערוף, פעם ראשונה. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: אקרא לך שלוש קריאות. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): במה הוא נפגע? במה הוא נפגע? שיגיד במה הוא נפגע. היו"ר יצחק וקנין: עבדאללה אבו מערוף. מרדכי יוגב (הבית היהודי): הוא בראש ובראשונה חוק חברתי, שבא לאפשר לאנשים לנוח, לישון בשעות המנוחה, ולא להעיר אותם בשעות של לפנות בוקר, ב-04:30 או ב-05:15 – – דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: דב חנין, ג'מאל זחאלקה. אתה כבר בקריאה השנייה. אתה רוצה שאוציא אותך? מרדכי יוגב (הבית היהודי): – – ופעמיים, ומדובר על כלל האוכלוסיות – יהודים וערבים כאחד, תלמידים בבתי-ספר מכל המגזרים, נהגים על הכבישים וכל בעלי התפקידים, ואזרח כפי שהוא, זקנים וילדים קטנים. אין בחוק הזה רצון לפגוע במאמינים. אלוהים הוא אחד, וגם אנחנו אומרים: אלוקים גדול, אללהו אכבר. בעניין הזה אנחנו שותפים. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): מאות-אלפי אזרחים במדינת ישראל, בכל אזורי הארץ – בצפון, בגליל, במרכז, בערים המעורבות, חיפה, עכו, נצרת, כך ברמלה ובלוד ובבאר-שבע, בירושלים ובמקומות נוספים – סובלים באופן שגרתי ויומיומי מההשכמה המוקדמת, מרעש שנגרם ממערכות כריזה קבועות בבתי-תפילה, שמטרידות – – – יעל גרמן (יש עתיד): – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת יעל גרמן, זה לא מתאים לך. חברת הכנסת יעל גרמן. מרדכי יוגב (הבית היהודי): חברתי חברת הכנסת יעל גרמן, אני מאוד מעריך אותך. את גרה בהרצליה. קריאות: – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): – – – שמטרידות את מנוחתם כמה פעמים ביום, ובדגש על שעות הבוקר המוקדמות והלילה. קריאות: – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): החוק המוצע הוא חוק חברתי; הוא לא בא לפגוע במאמינים, הפוך מכך – הוא בא לאזן. ולכן, בהצעת החוק שלנו – מיתנּו אותה, ואני מודה – – – קריאות: – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): ואני מבקש רגע אחד להודות לחברי חבר הכנסת רוברט אילטוב, שהגיש במקביל אלי, ולחברים נוספים שחתומים, ולחברי יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן, ולכל צוותי, אהרון ונטע ודובי, שסייעו לאורך זמן להביא את החוק הזה כאן לקריאה טרומית, ולכל התומכים בו. כך עלה גם בסקרים, באוכלוסייה, גם היהודית וגם הערבית. כך קיבלנו פניות גם מבית-חנינא, גם מבאר-שבע, מפרופסור ארביב, גם מהגליל, גם ממקומות נוספים, מכפר-קאסם, שהם שמחים בהעלאתו של החוק. הוא מביא תפיסת עולם פשוטה, שלפיה חופש הדת לא צריך לפגוע בשנתם ובאיכות חייהם של אזרחים, כך ביהדות, כך באסלאם – העבודה לאלוהים, העבודה לאללה, היא לא על חשבון הזולת, אלא היא עבודה ביני לבינו, בלי לפגוע בשנתו של הזולת. את גזל השינה אי-אפשר להשיב. גזל של כסף אפשר להשיב – – קריאות: – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): – – אפשר להחזיר. גזלתי מהשני שקל – אפשר להחזיר; גזלתי ממנו שעת שינה, השכמתי אותו בלא שהוא התכוון לכך – אי-אפשר להשיב את זה. הוא יהיה עייף לאורך היום. ועל כן, מוצע שבבתי-התפילה יוגבל השימוש במערכות הכריזה בשעות הלילה, וביתר שעות היום לא תופעל מערכת הכריזה אם היא חורגת מהוראות ומנהלים שהיו כבר בסעיף 2 של חוק הרעש ולא נאכפו, או לא התכוונו שהם יתייחסו גם לרעש מבתי-תפילה. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): כך גם – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת יהודה גליק, חבר הכנסת גליק – – – קריאות: – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): כך גם נקבע שהעובר על ההוראות, דינו יהיה קנס של 10,000 שקלים חדשים וכו'. רמקולים אינם תופעה מששת ימי בראשית; רמקולים הם עניין של 100 השנים האחרונות. בעשורים האחרונים יש לנו שעונים מעוררים, יש לנו אפליקציות בפלאפונים ובסמארטפונים, וכל מאמין שרוצה לקום – כך יהודים הרוצים לקום לסליחות, כך מוסלמים הרוצים לקום למואזין ולבית-התפילה לפנות בוקר, למסגד – אני מכבד את רצונם זה. קריאות: – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): שיקומו, שיתעוררו, עם השעון המעורר, עם האפליקציה שתקרא להם "אללהו אכבר", וילכו לבית-התפילה ויתפללו. איש לא בא, חס ושלום, לפגוע באמונתם או ברצונם להתפלל. עם ההתקדמות – ואמר את זה חברי חבר הכנסת רוברט אילטוב – מדינות רבות בעולם התקינו את הדבר ותיקנו את הדבר וביטלו את כריזת הבוקר, או מנסים לתאם אותה או להוריד את הדציבלים שלה. ולכן, היה מקום לחוקק את החוק הזה ולהביא אותו, כדי שיגן על שנתם של כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): אל תדבר בשמם של הערבים – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): אני מדבר בשמם של אזרחים ערבים רבים שלאחר העלאת החוק פנו אלינו – ואפילו הזכרתי את שמותיהם של אקדמאים מבאר-שבע, שמותיהם של נהגים מכפר-קאסם, שמותיהם של מורים ותלמידים מבית-חנינא, וכך מהגליל וממקומות נוספים, מנצרת – לא אומַר יותר; גם לא אומַר אותם בשמותיהם. יש לנו רשימה שלהם. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): שקרן, שקרן. אתה משקר, אתה משקר – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): והחוק אומר שלא יפעיל אדם – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת זועבי – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): הוא שקרן, הוא משקר. היו"ר יצחק וקנין: בסדר, אמרת פעם אחת, זה נשמע. שמעו את זה. מרדכי יוגב (הבית היהודי): בהתאם לחוק, לא יפעיל אדם מערכת כריזה בבית-תפילה המצוי באזור מגורים בין השעות 11 בלילה, 23:00, ל-07:00 למחרת – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דוד ביטן, אנא ממך, את כל הסידורים הקואליציוניים תעשו מחוץ אולם. מרדכי יוגב (הבית היהודי): שר הפנים יהיה רשאי לקבוע בצו מקרים שבהם יוּתר השימוש, גם מבתי-תפילה במקרים חריגים, למשל בלילת אל-קאדר או בעיד אל-פיטר או בחגים מסוימים שבהם תותר או יותר השימוש במערכת כריזה, וכך גם בליל סליחות אחד או אחר, במועדים חריגים ששר הפנים ימצא לנכון להתיר את השימוש בשעות כריזה גם בשעות המנוחה, בשעות הלילה. לעניין זה, בית-תפילה – בית-כנסת, כנסייה או מסגד וכל מקום אחר המשמש דרך קבע לתפילה או לפולחן דתי. וזה מה שבא החוק לומר – חוק חברתי שבא להגן על שנתם של האזרחים, בלי לפגוע חס וחלילה באמונתו של אדם זה או אדם אחר, לא מדת האסלאם, לא מדת היהדות ולא בכל אמונה אחרת באלוהים. האמונה הזאת היא משותפת לנו. אללהו אכבר, אלוקים הוא גדול – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): אללהו אכבר, כן. אללהו אכבר. מרדכי יוגב (הבית היהודי): זאת הקריאה המשותפת – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): כן, אללהו אכבר. אללהו אכבר, כן. היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת זועבי – – – מרדכי יוגב (הבית היהודי): – – לשלום כל העולם, לשלום כל האדם, וגם לאפשר לכל האנשים לישון את שנתם ולא להפריע להם, כי עבודה לאלוהים לא יכולה להיות על חשבון האחר – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת חנין זועבי, זה שאני לא עוצר אותך – אני יכול – את כבר בקריאה השנייה. אני לא רוצה להוציא אותך. מרדכי יוגב (הבית היהודי): העבודה לאלוהים משותפת לכולנו, אלא שהיא לא יכולה לפגוע, והיא תיעשה בצורה אמיתית ובלי לפגוע בשנתם של אלפי אזרחים. ואני קורא כמובן לכלל חברי הכנסת, יהודים וערבים כאחד, לתמוך בחוק הזה שהוא חוק חברתי, ולהגן בכך על שנתם של כל האזרחים במדינת ישראל. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מרדכי יוגב. ישיב מטעם הממשלה השר זאב אלקין. על שני החוקים במשולב הוא ישיב. חברי הכנסת, הוגשו לי אחרי כן שני מתנגדים, מאחר שהממשלה תומכת בחוק. יש לי שבעה אנשים. אני צריך, על-פי שיקול דעתי, לאפשר לשניים, ואני אצטרך לעשות פה את החשבון הפנימי שלי. דב חנין (הרשימה המשותפת): זה לא מכבודך. זה לא מכבודך – – – קריאות: – – – קריאה: גם אני רוצה לדבר נגד זה. היו"ר יצחק וקנין: אתה יכול. יש שמונה אנשים שמתנגדים. גם גליק רוצה להתנגד, אבל אני צריך להחליט בשיקול דעת איך אני מייצג את כל הבית הזה. חבר הכנסת, אדוני השר אלקין, רשות הדיבור שלך. עשר דקות לרשותך. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שהאמוציות שהיו כאן עכשיו באולם המליאה מאוד מאוד מפתיעות – – דב חנין (הרשימה המשותפת): מה המטרה של החוק? היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דב חנין – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): מה המטרה של החוק הזה? – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דב חנין – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת דב חנין, אני קורא אותך פעם ראשונה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: – – כי מתנגדי החקיקה הזאת, אדוני היושב-ראש, אומרים בו-זמנית דבר והיפוכו. מצד אחד, כבר נאמו פה חלק מחברי כנסת מהרשימה המשותפת ואמרו: לא יעלה על הדעת, ואף אחד לא יאסור עלינו את קול המואזין, ולא נסכים בחיים לזה. מצד שני, אומרים מתנגדי החוק הזה, למה בכלל לחוקק אותו? זה גם ככה קיים. אז שתי הטענות האלה לא בדיוק מסתדרות לי, ואני חושב שצריך קודם כול – – יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: – – צריך קודם כול לעשות סדר. אין מי שחולק על כך, ואם יש מספר כל כך גדול של חברי כנסת שלא מכירים את זה ומגינים בשצף קצף על משהו שהוא אסור חוקית במדינת ישראל משנת 92', אז הם צריכים לשאול את עצמם איפה הם היו במשך – כמה זה כבר? עוד מעט 25 שנה. איפה הם היו? כי אני אקריא לכם. קריאות: – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: כדי שחברי הכנסת ידעו, היום, לפי תקנות למניעת מפגעים ומניעת רעש משנת 1992 – לא לפני שנה ולא לפני שנתיים, ואפילו האשימו פה את אביגדור ליברמן, הוא אז אפילו עוד לא היה חבר כנסת – משנת 1992, לפי תקנות שהמשרד שלנו אמון עליהם, כתוב בסעיף 7 של התקנות האלה: "לא יפעיל אדם ולא ירשה להפעיל באזור מגורים מגביר קול או מכשיר כיוצא בו כדי", בין השאר – – – אילן גילאון (מרצ): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אילן גילאון. אילן גילאון (מרצ): על מה אתה מדבר? אני גר במקום שהמכונית מגיעה אלי הביתה – לא מואזין – עם הרעש הזה, והמשטרה נמנעת לאכוף את החוק הזה כאשר – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אילן גילאון, אנא, שב במקומך. אילן גילאון (מרצ): – – – כל האחרים. איפה הצביעות שלכם? – – – אוכפת את החוק הזה. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אילן גילאון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: חבר הכנסת גילאון, אנחנו כאן, בבית הזה, כרגע, באולם הזה, מצביעים על חקיקה. אנחנו לא דנים על אכיפה. אתה רוצה – תיזום אכיפה – – אילן גילאון (מרצ): – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: – – שלא מספיק אוכפים את חוק הרעש. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: דב חנין. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אבל הוויכוח הסוער הזה היה: מה מותר ומה אסור במדינת ישראל? יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: יוסף, יוסף. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: ואתה כרגע אישרת את מה שאני אמרתי. הפעלת מואזין, גם מגביר קול, באזור מגורים, אסורה היום במדינת ישראל זה כבר 25 שנה – – קריאות: – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: – – והשמים לא נפלו. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אילן גילאון. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: זה המצב החוקי, למי שלא ידע. אילן גילאון (מרצ): מס שפתיים? – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אז כנראה שלא בדק את עצמו טוב. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – קריאה: תאכוף את החוק. תאכוף את החוק. היו"ר יצחק וקנין: דב חנין, אני קורא אותך פעם שנייה. אילן גילאון (מרצ): יושב פה שר המשטרה. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אילן גילאון. אילן גילאון (מרצ): יכול לעשות באופן אוניברסלי – – היו"ר יצחק וקנין: אוקיי. אילן גילאון (מרצ): – – לגבי כולם. היו"ר יצחק וקנין: תודה. אילן גילאון (מרצ): לגבי כולם בלי יוצא מן הכלל; לא נגד ערבים. לכולם. היו"ר יצחק וקנין: אילן – – – אילן גילאון (מרצ): המשטרה לא אוכפת. בעיר שלי – – – כריזה – – – היו"ר יצחק וקנין: בסדר. אתה לא ברשות דיבור. אז הרשיתי לך להעיר הערה. אתה רוצה שאני אקרא אותך פעם שנייה? השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אני יכול לצטט לכם גם את סעיף 3 מאותן תקנות רעש, שאומר את אותו דבר לגבי שעות הלילה. זה רלוונטי לאחד מן הנוסחים של הצעת החוק. לכן, כל האמוציה הזאת וכל האמירות, שהולכים כאן באופן תקדימי לעשות משהו שלא יעלה על הדעת שיהיה בספר החוקים של מדינת ישראל – עומדים כאן חברי כנסת ומגינים בשצף קצף על משהו שהוא אסור על-פי חוק. אני דבר כזה עוד לא ראיתי – ועוד בכאלה מספרים. יעל גרמן (יש עתיד): למה אתה עושה חוק חדש? למה אתה עושה חוק חדש? השר להגנת הסביבה זאב אלקין: ועוד בכאלה מספרים. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): למה אתה צריך לחוקק חוק – – –? קריאות: – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אז א. בואו קצת נירגע. זה אסור כבר היום. זה אסור כבר היום. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת ג'בארין. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: עכשיו, למה צריך את החוק? תכף, תכף. גם לזה אני אגיע. היו"ר יצחק וקנין: יוסף ג'בארין, אתה שם לב שאני עוד לא קראתי אותך פעם שנייה, ואני לא רוצה לקרוא אותך. אנא ממך. אתה גם עומד וגם צועק, ואתה מפריע בלי הפסקה, אז אנא, לפני שאני אקרא פעם שנייה, ואז השלישית תהיה מהירה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אגב, סתם בשביל השעשוע, פרט היסטורי מעניין: אתם יודעים מי חתום על התקנות האלה, שאסור על-פי חוק להפעיל את הרמקול או את מגביר הקול באזור מגורים, שזה מוציא מהחוק את המואזין? אתם יודעים מי חתום? אני מקריא מהתקנות: השרה לאיכות הסביבה אורה נמיר. אולי החלק הזה של האולם זוכר לאיזו מפלגה היא השתייכה. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): זה לא רעש. זה לא רעש. היו"ר יצחק וקנין: אפילו לא שר מהליכוד. השרה ממפלגת העבודה – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: – – חתמה על התקנות. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת כנסת יעל כהן-פארן. קריאה: – – – מה הקשר? זה לא נגד קבוצה. מיקי לוי (יש עתיד): זה חוק רע. זה לא שייך לחוק הזה – – – בעיניים. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: חברי, הרי בוודאי – אולי בחלק הזה של האולם עוד יחלקו עלי, אבל בחלק הזה של האולם לא יחלקו עלי שמי שנותן פרשנות מה נכנס לתקנות ומה נכנס לחוק הרעש זה היועץ המשפטי הרלוונטי, נכון? אתם בוודאי לא חולקים על זה. אז אני אגלה לכם סוד: לפי פרשנויות של כל היועצים המשפטיים הרלוונטיים, התקנות האלה, שנחתמו על-ידי השרה אורה נמיר והועברו על-ידי השרה ממפלגת העבודה, חלות על קול המואזין במאה אחוז. אין שאלה משפטית. אין ויכוח משפטי כאן. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: לכן, אני מציע גם כאן קצת לצנן את הרוחות. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): – – – שהחוק הזה נועד לחרחר מלחמה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אם יש מישהו שעשה את חוק המואזין במדינת ישראל זה שרה ממפלגת העבודה דווקא, לפני 25 שנה, וכולם חיו עם זה בשלום. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): זו המשמעות. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אז בואו קצת נירגע. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): אז לשנות את החוק הזה. קריאה: – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: עכשיו, שואלים אותי: אולי החוק הזה מיותר. למה צריך חוק אם זה כבר אסור? התשובה לזה מאוד מאוד פשוטה. קריאה: – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: שאל כאן חבר הכנסת גלאון על האכיפה. יש בעיית אכיפה של החוק הזה. הזכרתם את השר לביטחון פנים. הוא, עוד בשבתו כשר להגנת הסביבה – גלעד, נכון? אני לא טועה – ניסה לפנות לשר לביטחון פנים דאז וניסה לשכנע אותו לעשות אכיפה על הסעיף הזה. מה אמרה המשטרה לאורך שנים? היא אמרה דבר מאוד מאוד פשוט: אכיפה של הסעיף הזה היא מאוד מאוד מורכבת, מסיבות ברורות. אתם יודעים מה הקנס שאפשר לתת בסוף תהליך האכיפה? בקושי מאות שקלים. ולכן אומרת המשטרה – ואני יכול להבין אותה: איך אנחנו נלך ונוציא הון תועפות על אכיפה על המסגדים, כאשר במקביל, בסוף, בסוף תהליך האכיפה של מבצע משטרתי, עם הרבה מאוד אנשים, מה שיקרה ומה שישלמו זה מאות שקלים בודדים? הרי זה ברור שזה אבסורד. ולכן, כרגע, המצב החוקי לא מאפשר את האכיפה בדרך נורמלית. אילן גילאון (מרצ): – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: ולכן, זו הסיבה – – – עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): תתקנו את החוק הזה – – – ולא – – – קריאות: – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: ולכן, זו הסיבה שוועדת שרים לחקיקה – – היו"ר יצחק וקנין: עבדאללה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: – – החליטה לתמוך בחוק הזה. אילן גילאון (מרצ): אני לא מבין את ההיגיון – – – היו"ר יצחק וקנין: אילן, אילן, אילן. אילן גילאון (מרצ): אתה אומר – – – היו"ר יצחק וקנין: תאמין לי, אני שומע טוב מאוד. אילן גילאון (מרצ): – – – היו"ר יצחק וקנין: גם אני שומע. אילן גילאון (מרצ): אני שואל אותו – – – החוק הזה. היו"ר יצחק וקנין: שהחוק הזה מיותר – אני שומע, בסדר. אבל אתה לא יכול כל הזמן להפריע, אילן. אילן גילאון (מרצ): לאכוף חוקים קיימים – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: אדוני, אילן, אני פעם אחרונה אומר לך שאתה בקריאה שנייה. אני אוציא אותך אם אתה תפריע. אדוני ימשיך. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: ולכן, כידוע, ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בחוק הזה. יש פה שני נוסחים שונים, שאני מבין שצריכים בסופו של דבר להתגבש לנוסח אחד. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: לפי החוק החדש שיתגבש – שימו לב: זה לא חוק שיאסור את קריאת המואזין. זה חוק שיתיר את קריאת המואזין בשעות היום. זה מה שהולך להיות פה. הרי היום זה אסור בכל השעות. לפי ההסכמות שהגיעו אליהן בקואליציה, לפי מיטב ידיעתי, חבר הכנסת ביטן, עד כמה שאני מעודכן, האיסור הולך להיות רק על שעות הלילה. רק על שעות הלילה. המשמעות של זה היא שהחוק הזה, קודם כול, יתיר קריאות מואזין בכל השעות האחרות. לכן, הראשונים שהיו צריכים – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): אני מבקש, אני לא מתלהם, אבל אני קורע את החוק הזה – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת. חבר הכנסת. נא להוציא את חבר הכנסת. איימן עודה (הרשימה המשותפת): זה חוק שצריך לקרוע אותו – – – היו"ר יצחק וקנין: אדוני איימן עודה – תוציאו אותו בחוץ. איימן עודה (הרשימה המשותפת): זה חוק שלא יהיה מיושם. זה חוק שלא יהיה מיושם – – היו"ר יצחק וקנין: אדוני. תוציאו אותו. איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – ואני קורע אותו. היו"ר יצחק וקנין: תוציאו את איימן עודה בחוץ. אורן אסף חזן (הליכוד): ככה אנחנו נראים. ככה. (חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.) השר להגנת הסביבה זאב אלקין: חבר הכנסת עודה, הרי העובדות לא מעניינות אותך, אלא היית צריך את תמונת הצילום הזאת מול המצלמה שאתה קורע. הרי לא משנה מה יגיד ולא משנה מה כתוב בחוק; העיקר יש תמונה. קריאה: – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: יופי, עכשיו אפשר להמשיך. עכשיו אפשר להמשיך. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): החוק הזה – – – היו"ר יצחק וקנין: יעל כהן-פארן, כל פעם את – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אתה – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת חאג' יחיא, אתה בקריאה שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: אנא ממך, תאפשר לשר, יש לו עוד פחות מדקה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: אני מבקש שתוסיף לי את כל מה – – – היו"ר יצחק וקנין: אני אוסיף לך עוד דקה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: לכן כדאי שחברי הכנסת ידעו על מה הם מצביעים. אז, א. הם מצביעים פה על כך שבסוף תהליך החקיקה הזה כן תותר קריאת המואזין בשעות היום – מה שאסור היום לפי החלטת שרה ממפלגת העבודה לפני 25 שנה. הדבר השני – בשביל מה צריך את החוק הזה ובמה הוא שונה? הוא מעלה בצורה משמעותית את גובה הקנס, ואת זה נכון לעשות, כי ברגע שיעלו בצורה משמעותית, בחקיקה, את גובה הקנס – במקביל החליטה ועדת שרים לחקיקה על כך שיקום צוות של כמה משרדי ממשלה, בהובלה של המשרד לביטחון פנים והמשרד להגנת הסביבה, והצוות הזה יגבש תוכנית אכיפה שיהיה לך טעם ברגע שהקנס יהיה רלוונטי. לצוות הזה ייכנסו גם נציגי משרד האוצר, המשרד לירושלים ומורשת, משרד הפנים והמשרד לשירותי דת. ולכן, הצוות הזה, יחד עם תהליך החקיקה, אדוני היושב-ראש, כשהקנס יהיה רלוונטי ויהיה מה לאכוף ובשביל מה לאכוף, יגבש גם תוכנית אכיפה. כי בסופו של דבר – וזה לא משנה יהודים, מוסלמים, נוצרים – מגיעה לאזרחי המדינה הזאת הזכות הבסיסית, הפשוטה, לישון בשקט. מגיע להם. יואל חסון (המחנה הציוני): אבל – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: דברים דומים ומגבלות דומות קיימים בהרבה מדינות בעולם. היו"ר יצחק וקנין: תודה. חבר הכנסת – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: קיימים באירופה ובמדינות אחרות. קיימים אפילו בחלק מהמדינות בעולם המוסלמי. יואל חסון (המחנה הציוני): – – – בהלול. היו"ר יצחק וקנין: – – יואל. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: לכן, אני מציע לכולם קצת להירגע, קצת לקחת אוויר, לקרוא מה באמת קורה פה. לא אוסרים פה קריאת מואזין, אלא מתירים פה קריאת מואזין בשעות היום. אלעזר שטרן (יש עתיד): – – – השר להגנת הסביבה זאב אלקין: זה חוק לא מיותר, אלא יש לו משמעות, כי יש לו משמעות להפוך האכיפה למעשית, עם קנס גדול – – היו"ר יצחק וקנין: תודה. השר להגנת הסביבה זאב אלקין: – – והחוק הזה, כשיעבור, יביא בסוף יכולת, זכות – גם היא זכות יסוד – לישון בשקט לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר זאב אלקין. אם כן, חברי הכנסת, אני אאפשר לאחד מהרשימה המשותפת, לסגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אחמד טיבי, להתנגד, לעוד חבר כנסת – לחבר הכנסת זוהיר בהלול, מהמחנה הציוני – ובזה יסתיים העניין. קריאה: למה? למה לא – – –? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): – – – מתנגדים. היו"ר יצחק וקנין: שלוש דקות לכל – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: רבותי, הרשימה פה היא של תשעה חברי כנסת. אני, לפי שיקול דעתי, פועל כך. ציפי לבני (המחנה הציוני): מי שצריך לצאת נגד החוק הזה זה יהודים. היו"ר יצחק וקנין: שלוש דקות. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת – – – חיים ילין (יש עתיד): אתה מעביר את התשובה לערבים נגד יהודים. זה לא נכון – – – קריאות: – – – ציפי לבני (המחנה הציוני): – – – יהודים נגד החוק הזה. היו"ר יצחק וקנין: שבו במקום. מאיר כהן (יש עתיד): – – – היו"ר יצחק וקנין: שב במקום. נו, תן לי לנהל. תן לי לנהל את הישיבה. חבר הכנסת – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: כל אחד רוצה לדבר, אני מבין את זה, אבל זה התקנון וזו המציאות. יעל גרמן (יש עתיד): – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת יעל גרמן, את רוצה שאני אוציא אותך? זה לא מתאים שאני אוציא אותך, אז אנא שבי במקומך. עיסאווי פריג' (מרצ): – – – היו"ר יצחק וקנין: עיסאווי פריג', שב במקומך. שב במקומך. עיסאווי פריג' (מרצ): אני רוצה לשמוע את – – – היו"ר יצחק וקנין: אני אאפשר את זה. אני אאפשר. שב במקומך. שב במקומך. חברי, אני אתן לך את כל הזמן. אל תדאג, אחמד טיבי. ציפי לבני (המחנה הציוני): זה לא עניין בין יהודים לערבים. זאת טעות. היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת, נא לשבת. ציפי לבני (המחנה הציוני): תיתן ליהודים לדבר כנגד החוק הזה. קריאות: – – – ציפי לבני (המחנה הציוני): זה לא עניין של – – – היו"ר יצחק וקנין: אולי תיתני לי לנהל את הישיבה הזאת? את רוצה לנהל אותה – בואי לפה. ציפי לבני (המחנה הציוני): עשית טעות. היו"ר יצחק וקנין: אדוני, אני מוסיף לך דקה על מנת שתוכל לדבר את הזמן שלך. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): תודה רבה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: "מנוּוָלים מכל הם החוסמים את מסגדי אלוהים ומונעים את הזכרת שמו בהם, ואצים להחריבם. אלה, לא יוּתר להם להיכנס אליהם בלא חשש. בעולם הזה יעטו קלון, ובעולם הבא צפוי להם עונש כבד".) קריאה: אללהו אכבר, אללהו אכבר. קריאות: – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מעולם קול המואזין – – – היו"ר יצחק וקנין: טלב אבו עראר, שב במקומך. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): מעולם לא היה קול המואד'ן מפגע או רעש סביבתי. מדובר בטקס דתי אסלאמי חשוב, ומעולם כאן בבית הזה לא התערבנו בשום טקס דתי הנוגע לכם, ליהדות. המעשה שלכם הוא מפגע גזעני. אתם מתערבים בציפור הנפש של המוסלמים ופוגעים בדת האסלאם. לא בכדי שני המציעים הם שניים מההזויים והגזעניים שיש בבית הזה – – אורן אסף חזן (הליכוד): אתה הגזען הראשי. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – והם רוצים – – – יהודה גליק (הליכוד): מה זה, יהודים נגד ערבים? אני לא מבין. היו"ר יצחק וקנין: שב במקומך – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – – על חשבון. היו"ר יצחק וקנין: – – אולי תיתן לי לנהל את הישיבה הזאת? יהודה גליק (הליכוד): למה אתה עושה – – – היו"ר יצחק וקנין: שב במקומך. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה – – יהודה גליק (הליכוד): למה אתה הופך את זה ליהודים וערבים? היו"ר יצחק וקנין: – – פעם שנייה, ובשלישית אני אוציא אותך. מספיק עם ההצגה הזאת פה. כל אחד רוצה לדבר. מה אתם חושבים? אני לפי התקנון יכול לאפשר לשניים. שיקול דעתי אם אני אאפשר לעוד אחד יהודי. זה שיקול דעתי שלי בלבד. אנא מכם. ציפי לבני (המחנה הציוני): – – – היו"ר יצחק וקנין: אם את כל כך רוצה לדבר – שיוותר לך זוהיר בהלול, מה הבעיה? אתם מאותה סיעה. כל אחד פה חושב – בואו תהיו במקומי. אדוני, תמשיך. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): תודה. הקריאה "אללהו אכבר" היא קריאה לתפילה; היא לא מפגע, היא לא רעש, היא דבר במהות הדת שלנו. אני קורא לכם להתעשת. אני קורא לחברי הבית שלא לקבל את ההצעה הזאת. האד'אן היה כאן לפני חברי הכנסת הגזענים – – – עיסאווי פריג' (מרצ): תפנה לש"ס ואגודת התורה. תפנה לש"ס ואגודת התורה. אל תהיו צבועים. אל תהיו צבועים. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אני גם פונה אל חברי הכנסת הדתיים: חברי הכנסת גפני, ליצמן, דרעי, שלא נמצא פה, אנשי דת – שר הדתות, אתה מפריע לי. שר הדתות. היו"ר יצחק וקנין: אדוני שר הדתות. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אתה מפריע לי, והקריאה גם אליך: אל תיתנו יד, כי אתם מתחננים בענייני דת שאנחנו לא נתערב, ולכן ההתערבות שלכם היא התערבות בוטה. לעולם לא יושתק – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – – לעולם לא יושתק קול המואד'ן. הקריאה "אללהו אכבר" תמשיך להדהד – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – למרות אילטוב, למרות נתניהו – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אורן חזן, אנא. תאפשר. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – למרות יוגב. עודד פורר (ישראל ביתנו): איפה – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): מי שעומד מאחורי החוק הזה הוא הפירומן בנימין נתניהו, שירוץ עוד מעט כדי להצביע. אורן אסף חזן (הליכוד): תנמיכו את הווליום. קריאות: – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): ולכן, אני קורא לכל המוסלמים: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני קורא לכולם היום בתפילת הערב שתשמיעו כולכם את קול האד'אן מעל לכל בית ומעל כל במה ומסגד, שיישמע "אללה אכבר" – – ) נורית קורן (הליכוד): תרד מהדוכן כבר. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): (– – בחוזקה, חזק יותר מאלה – –) נורית קורן (הליכוד): תרד מהדוכן כבר. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): (– – חזק יותר מהגזענים. את ירושלים כבשו ההתנחלות והכיבוש, והאירופים האלה, למרות כל אלה – –) אורן אסף חזן (הליכוד): אתה פושע. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אורן חזן, שב במקומך. אורן אסף חזן (הליכוד): הוא מסית מעל הדוכן. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): (– – ולמרות ההתנחלות – –) היו"ר יצחק וקנין: שב במקומך. תודה. תודה, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): (– – יתנשא בגאון – – –) היו"ר יצחק וקנין: אדוני חבר הכנסת אחמד טיבי, הסתיים זמנך. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): (החוק הזה גזעני. גורלו להיקרע.) היו"ר יצחק וקנין: נא להוריד אותו. נא להוריד אותו. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: להוריד אותו מעל הדוכן. אורן אסף חזן (הליכוד): מה זה הדבר הזה? בושה. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אורן חזן – – אורן אסף חזן (הליכוד): זה לא בסדר, מה שקורה פה. היו"ר יצחק וקנין: – – קריאה שנייה, אני קורא אותך. אורן אסף חזן (הליכוד): מה זה הדבר הזה? פושע. היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת, אני אאפשר – – – אורן אסף חזן (הליכוד): עבריין, טיבי. אתה עבריין. אתה עבריין. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת זוהיר בהלול. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יצחק וקנין: ואני אאפשר למאיר כהן. אורן אסף חזן (הליכוד): טיבי, אתה מסית. קריאה: הוא השתמש – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אורן חזן. דוד ביטן (הליכוד): זה לא טוב – – – היו"ר יצחק וקנין: זה לא טוב. מה אני יכול לעשות. יהודה גליק (הליכוד): זוהיר, דבר גם בשמי. זה לא יהודים וערבים. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): חברות וחברי הכנסת – – היו"ר יצחק וקנין: שלוש דקות, אדוני. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – אם מאן דהוא בבניין הזה חושב שמדובר במלחמה בין ערבים לבין יהודים, הוא טועה ומטעה. יש לא מעט יהודים כאן שתומכים בנו ומתנגדים נחרצות לחוק הארור הזה. זו מלחמה בין נאורים לבין חשוכים; זו מלחמה בין שפיות לבין גזענות. אמיר אוחנה (הליכוד): אללהו אכבר – זה הנאור? היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אמיר אוחנה. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): זהו כתם על הבניין הזה; זהו אות קין על בניין שפעם אחר פעם מכריז מלחמה נגדנו. זוהי בפירוש הכרזת מלחמה נגד המיעוט הערבי במדינה, ועל כך הבניין הזה צריך לפחות להזיל כמה אגלי זיעה על הפנים שאינן מתביישות לעולם. אני וחברי חבר הכנסת יהודה גליק כרתנו ברית מוסרית ונלחמנו בחוק הזה באמצעות מפגשים מרתקים עם רבנים ועם שיח'ים במדינת ישראל. שיח'ים ורבנים התאגדו בבניין הזה ואמרו לאו רבתי נגד החוק הזה, ואמרו שעדיף למצוא מתווים והסכמות. ומצאנו מתווים והסכמות והגענו לעיר המעורבת רמלה, וברמלה אנשים חובשי כיפה שעדיין המוסר בקרבם ועדיין לא איבדו צל ושמץ של מוסר – כפי שאחדים מהצד הזה, מהאגף הזה, איבדו – אמרו, הרב אבוחצירא מרמלה אמר: כן, אני בעד מציאת מתווה. איך אתם כאן אינכם מתביישים ולא ממצמצים ומנסים להכריז עלינו מלחמה? אני מודיע לחבר הכנסת יהודה גליק: תשמע טוב – אם ירחיקו אותך, אני אתקזז אתך בהרחקה מהבניין הזה; אם יטילו עליך סנקציות, אני אטיל על עצמי מרצון סנקציות, מכיוון שהוכחת שאתה אמיץ, ואתה אינך נכנע לאותם גזענים קטנים שהם פוליטיקאים בלתי נספרים, אפסים – – אורן אסף חזן (הליכוד): זוהיר, לא מתאים לך. לא מתאים לך. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – אפסים כמותם, שמכריזים כאן מלחמה על המיעוט הערבי. אורן אסף חזן (הליכוד): זוהיר, זה לא מתאים לך. זוהיר, זה לא מתאים לך. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): ואני רוצה לסיים ולומר – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אורן חזן. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): תרשום כל מה שאתה רוצה. בפעם הראשונה בחיי אני מתבטא כך – – אורן אסף חזן (הליכוד): לא מתאים לך. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – מכיוון שכולי כלימה – – אורן אסף חזן (הליכוד): זה לא מתאים לך. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת אורן חזן. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): – – מהתנהגותכם, מההתנהלות שלכם, מהכרזת המלחמה שלכם נגדנו. אני איש של שלום, אני איש של פיוס; אני אינני שונא יהודים. הכרזתי על הצעת חוק שבאה להגן על בתי-כנסת בניכר. מי אתם? למה אתם עושים לנו את זה? אני עכשיו בדמעות בגללכם, בגלל חוסר הבושה שלכם, בגלל שאתם מכריזים מלחמה נגדנו, בגלל שאתם מכריזים מלחמה של יהדות נגד אסלאם – בושה וחרפה. אורן אסף חזן (הליכוד): זוהיר, זה לא מתאים לך. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): חזן, סתום כבר את הפה שלך. סתום. היו"ר יצחק וקנין: תודה. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): בושה וחרפה. בושה וחרפה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. חבר הכנסת מאיר כהן – ואנחנו עוברים להצבעה. דוד ביטן (הליכוד): לעוד אחד אתה נותן? היו"ר יצחק וקנין: רבותי, תנו לי לפי שיקול דעתי לנהל את הישיבה הזאת, אוקיי? דוד ביטן (הליכוד): רצינו לעלות – – – היו"ר יצחק וקנין: המציעים יכולים לעלות. חבר הכנסת, שלוש דקות. מאיר כהן (יש עתיד): דודי ביטן, אתה מתנגד שאני אדבר, דודי ביטן? דוד ביטן (הליכוד): לא, לא. אתה כן. מאיר כהן (יש עתיד): תודה רבה. קריאה: מה אתה מחבק אותו? קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר'ה, חברי הכנסת. חברי הכנסת אורן חזן, זוהיר בהלול, אנא מכם, תאפשרו לחבר הכנסת מאיר כהן לדבר. מאיר כהן (יש עתיד): חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה להגיד כמה מילים. אני פונה לחברי הכנסת היהודים. תסתכלו – השרה – אני פונה אליכם. באמת, מרגי, איזו מין חברה אנחנו רוצים להיות? זה רגע שבו אנחנו צריכים להתחבט בנפשנו. האומנם זה מה שאנחנו רוצים? האומנם, בגלל שיש כאן חברי כנסת שבחלקם הם קיצונים, אנחנו צריכים לשפוט ולדון את כל החברה הערבית? האם זה מה שאנחנו צריכים לעשות היום? לדחוק אותם לפינה? אני רוצה לספר לכם – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – מאיר כהן (יש עתיד): – – גדלתי במרוקו. גדלתי במרוקו ברחוב – ככה קראו לו – זרקתוני, ולידי גרו מוסלמים, דלת ליד זה היו ערבים, ודלת ליד זה היו יהודים. ולוגאסי, בליל הסליחות, היה עובר – – – שרת התרבות והספורט מירי רגב: הם לא הפריעו אחד לשני – – – מאיר כהן (יש עתיד): אל תפריעי לי. אל תפריעי לי. שרת התרבות והספורט מירי רגב: הם לא הפריעו אחד לשני. קריאות: – – – מאיר כהן (יש עתיד): נכון – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת, השרה מירי רגב. מאיר כהן (יש עתיד): ובערב הסליחות, אדוני היושב-ראש, ואתה יודע – – – מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): די כבר, שרת ההסתה, בגללך – – – קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: נא לא להפריע לו, מיקי. מאיר כהן (יש עתיד): ובערב הסליחות, בערב הסליחות, עבר לוגאסי – אני זוכר אותו – נקש בכל כוחו על הדלתות – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): אתה לא יכול להסית – – – ואחר כך לבוא הנה להתחנן. מאיר כהן (יש עתיד): – – והעיר את כל השכונה, וזעק "סליחות" וכולנו קמנו. ומעולם למחרת לא שמעתי מילה אחת משכני המוסלמים. מעולם. וסבלנו את המסגד והם סבלו אותנו בסובלנות אין-קץ, וידענו דורות לחיות אחד ליד השני. אז מה קרה? תחרות של מי יהיה יותר קיצוני? האם להיות ימני במדינת ישראל זה לפגוע במיעוט? מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): – – – מאיר כהן (יש עתיד): האם להיות ימני במדינת ישראל זה להתחיל לגעת בנימים החשופים של העניינים הדתיים? צר לי עליכם. אפשר להיות ימני ואפשר לדבר על קדושת הארץ, עשו כרצונכם, אבל אל תהפכו את זה למלחמה של דת. הרי אדוני השר יודע שאת גובה הקנסות אתה יכול לשנות בתקנות. מה אתה עולה לכאן ומבלבל את המוח? יש תקנה – במקום 1,000 שקלים תכתוב 5,000 שקלים. יש את 3(א) בחוק הרעש. צר לי שאנחנו, שצריכים לשדר סובלנות, מאבדים את היכולת שלנו להוות דוגמה. תודה רבה, אדוני. אני מקווה שהחוק הזה לא יעבור. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מאיר כהן. יהודה גליק (הליכוד): אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר. היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת – – יהודה גליק (הליכוד): אדוני, הצעה לסדר. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: – – לפני שנעבור להצבעה – – יהודה גליק (הליכוד): הצעה לסדר. היו"ר יצחק וקנין: – – אנחנו עוברים להצבעה בנפרד על כל חוק. יוסף ג'בארין, אני לא יכול לאפשר לך, כיוון שהייעוץ המשפטי אומר לי במפורש: אין צורך ב-61 חברי כנסת, ולכן אין צורך שתעלה את השאלה שלך. בדקנו את הנושא. אין צורך ב-61. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור – – – ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): מי שמצביע – – – זה חוק נגד האסלאם – – – היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, שב במקומך. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי-תפילה), התשע"ו–2015, של חברי הכנסתי רוברט אילטוב ועודד פורר. מי בעד? מי נגד? קריאות: – – – יהודה גליק (הליכוד): אני ביקשתי הצעה לסדר. קריאות: – – – קריאות: אללהו אכבר – – – הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי-תפילה), התשע"ו–2015, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 55 בעד, 48 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. הצעת החוק תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – מניעת רעש ממערכת כריזה בבית-תפילה), התשע"ז–2016, של חברי הכנסת מרדכי יוגב ודוד ביטן. מי בעד? מי נגד? קריאה טרומית. קריאות: – – – מיקי לוי (יש עתיד): – – – ועדת הסמים. מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): – – – נגד האסלאם – – – תישאר האמונה. אללהו אכבר – – – קריאות: – – – הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – מניעת רעש ממערכת כריזה בבית-תפילה), התשע"ז–2016, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: אם כן, 55 בעד, 47 מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מיקי לוי (יש עתיד): ועדת הסמים, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: ועדת הסמים. אוקיי. ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה. הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ20//132; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטורים של חברות ציבוריות), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שאני מנמקת את הצעת החוק שלי – – – היו"ר יצחק וקנין: עשר דקות לרשותך. זהבה גלאון (מרצ): לפני שאני מנמקת את הצעת החוק שלי על ייצוג של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, א-אפשר לעבור לסדר-היום על הביזיון שהיה כאן. קואליציה קטנה, עלובה, גזענית, רדודה, נכנעת לכמה קיצונים עלובים, וכולכם מתייצבים ואתם עושים תחרות מי יצהיר יותר נאמנות לשנאת ערבים. הקואליציה הזאת השתגעה, אתם לא נורמלים, זה אחד הימים פשוט הכי מחפירים, הכי מחפירים שאני זוכרת בכנסת ישראל. חברי חברי הכנסת, פשוט קואליציה עלובה, עלובה. אתם עלובים, זה מה שאתם. אורן אסף חזן (הליכוד): לא. את. זהבה גלאון (מרצ): עלובים, ואתה העלוב הראשי. אורן אסף חזן (הליכוד): היי, היי, סליחה. זהבה גלאון (מרצ): חבורה של עלובים. חוק המואזין, אלוהים. מי, מי חשב בכלל שנגיע ליום הזה שמשתמשים בכנסת כדי לרדוף – – אורן אסף חזן (הליכוד): תן לי פתק. היא קראה לי "העלוב הראשי". זהבה גלאון (מרצ): – – מיעוט לאומי בחברה הישראלית? במקום שנכבד את המנהגים, במקום שנכבד את המסורת, זה מה שאנחנו עושים? פשוט בושה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: מה עם הפוליגמיה? מה עם הפוליגמיה? – – – זהבה גלאון (מרצ): אי-אפשר להירגע מזה. קודם תתנצל על אום-אלחיראן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: מה עם פוליגמיה? זהבה גלאון (מרצ): קודם תתנצל על אום-אלחיראן לפני שאתה קופץ. קריאות: – – – זהבה גלאון (מרצ): קודם שתתנצל על אום-אלחיראן. היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת זהבה גלאון, תני לי לעשות סדר, אנא ממך. אדוני השר. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: יום האישה, את יושבת-ראש מרצ – – – זהבה גלאון (מרצ): אתה שר ואתה מפריע לי – – היו"ר יצחק וקנין: זהבה גלאון. זהבה. זהבה גלאון (מרצ): – – ואל תיכנס בדברים שלי, קודם תתנצל. היו"ר יצחק וקנין: זהבה גלאון. או שאת נותנת לי – – זהבה גלאון (מרצ): בכבוד. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: תתייחסי לפוליגמיה – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: – – לנהל את הישיבה או שחבל, זה ילך למקום שאני לא – – – זהבה גלאון (מרצ): בכבוד. בכבוד. היו"ר יצחק וקנין: אדוני השר, אני מבקש שלא להפריע לדוברת. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת עאידה, עאידה. אנא, עאידה. קריאות: – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): צריך להתבייש. צריך להתבייש, ביום האישה – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: תודה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, אנא. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – כל גבול – – – היו"ר יצחק וקנין: אדוני, אתה רוצה שאני אוציא אותך? עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): תקרא. מה אני אגיד לך. היו"ר יצחק וקנין: "תקרא". את רוצה שאני אוציא אותך? אני לא רוצה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אני לא רוצה שתוציא אותי – – היו"ר יצחק וקנין: אז אנא. את לא יכולה להפריע. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – אני רוצה – – – היו"ר יצחק וקנין: עכשיו את מפריעה לזהבה גלאון. מפריעה לה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): הגזענות שמחלחלת – – – היו"ר יצחק וקנין: תודה. תודה. תודה. אנא, לא להפריע. בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, קשה לי לעבור במעבר חד – אבל אני מודה שאני לא יכולה להתאפק: יושב כאן השר לביטחון פנים, שמרוחה לו חמאה על הראש בעניין אום-אלחיראן, ואתה מעז להגיד לי: קודם תגידי משהו על הפוליגמיה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – – זהבה גלאון (מרצ): מה העמדה שלי בעניין הפוליגמיה אתה יודע. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: כן. יום האישה – – – זהבה גלאון (מרצ): אתה קודם תתנצל על אום-אלחיראן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: היום יום האישה – – – זהבה גלאון (מרצ): אל תתערב לי בדברים. היו"ר יצחק וקנין: אדוני השר. אדוני השר. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – – פוליגמיה – – – היו"ר יצחק וקנין: אדוני השר, אתה יכול הרי על-פי החוק גם לעלות לדבר, אבל אתה לא יכול להפריע כל דקה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – – היו"ר יצחק וקנין: עם כל הכבוד, אתה לא יכול להפריע לה כל דקה שהיא מדברת פה. זהבה גלאון (מרצ): ותבחר למי אתה מפריע, אדוני. פשוט תבחר למי אתה מפריע, כי אנחנו לא נישאר פה בלי תשובה. אז תשב ותקשיב למה שיש לי להגיד. ובמעבר חד, חברי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים את יום האישה הבין-לאומי. אני מודה שקשה לעשות את המעבר החד הזה, אבל מאבק לשוויון ונגד גזענות זה מאבק כולל נגד נשים ונגד מיעוטים, ובעניין הספציפי הזה שאני רוצה לדבר עליו אני רוצה לדבר על נשים בחברות ציבוריות, בדירקטורים של חברות ציבוריות. אחת החרפות, חברי חברי הכנסת, שלמדנו – ואני רוצה לקרוא בפניכם נתונים שפורסמו רק היום על-ידי הרשות לניירות ערך, ואנחנו מדברים על 2017 כמובן. חברי חברי הכנסת, בחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה, רק 23% מהדירקטורים בחברות הציבוריות הם נשים; רק 2% מיושבי-הראש של הדירקטוריונים הם נשים; נשים מרוויחות 60% משכר הגברים; כמעט אין מנכ"ליות. האם זה נראה לכם מתקבל על הדעת שכנסת שחוקקה את חובת הייצוג – וטוב שהיא עשתה כך – בחברות הממשלתיות, לא מאפשרת חובת ייצוג זהה גם בחברות הציבוריות? איך זה מתקבל על הדעת? אנחנו מדברים על המערכת הכלכלית, על שוק ההון, על רצון לגרום לכך שנשים תהיינה בתפקידים בכירים. כבר למדנו שיש לזה אפקט של כדור שלג. אנחנו יודעים שכשנשים בתפקידים בכירים, זה משליך אחר כך על ייצוג נשים בעוד ועוד ועוד מקומות. ואנחנו יודעים שכשנשים נכנסות לקומת ההנהלה של החברות הכלכליות, הן מועילות, הן מטייבות את אופי הדיון, הן מוסיפות, הן משפיעות, הן מביאות אתן פרספקטיבה נוספת. אבל מה לעשות שבפני הנשים האלה עומדים חסמים, ואנחנו יודעים איך המערכת הזאת עובדת: שמור לי ואשמור לך, ושירתנו יחד בצבא, וצנחנו ביחד, ואכלנו מאותו מסטינג ושכבנו במארבים. אז חבר מביא חבר, אבל הוא לא מביא חברה. ואחר כך הם באים למערכת הפוליטית, וחבר מביא את החבר שלו מהמערכת הפוליטית, ואנחנו נידונים לסיטואציה מביכה שרק 23% מתוך הדירקטורים בחברות הציבוריות הן נשים. ואני שואלת, הייתכן? איך זה יכול להיות שמדינת ישראל לא מאמצת את הנורמות שכבר נהוגות בעולם המערבי, שמבינים – למה בכלל אני צריכה לעמוד כאן על הדוכן ולבקש ייצוג הולם? אנחנו רוצים לפחות 40% נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. זה נכון, זה צודק, וכיוון שזה לא נעשה מעצמו ויושבי-ראש של חברות ציבוריות לא ממנים נשים, אז אנחנו רוצים לתת, בעזרת המחוקק, קביים. קביים. והקביים האלה יקבעו הבטחת ייצוג של 40% לפחות נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. אני רוצה, חברי חברי הכנסת, לתת לכם קצת פירוט על החוק, מה החוק הזה אומר. על-פי ההצעה שלנו, הצעה שמבוססת בעצם על מהפכה עולמית, ואנחנו רואים שמהלך דומה של חוק החברות הציבוריות אושר על-ידי הפרלמנט הנורבגי כבר ב-2003, לפני למעלה מעשור. בעולם בכלל – אנחנו נמצאים במקום מזדחל אחרי העולם: בנורבגיה – 36.7% נשים בדירקטוריונים, בצרפת – קרוב ל-30%, ורק בישראל אנחנו במצב המחפיר של 23%. ולכן הצעת החוק שלנו קובעת שבהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוג של בני שני המינים; אם בדירקטוריון יש שניים-שלושה חברים, יינתן ייצוג לבני שני המינים; בדירקטוריון שיש בו ארבעה-חמישה חברים, לכל אחד מהמינים יהיו לפחות שני נציגים; בדירקטוריון שמונה בין שישה לשמונה חברים, לכל אחד מהמינים יהיו לפחות שלושה נציגים, וכו' וכו' וכו'. כי אנחנו לא מוכנים לקבל את העובדה שכל אחד עושה שבת לעצמו, משלו, ולכן אנחנו גם אומרים שיו"ר ועדת הביקורת של אותה חברה יצטרך לאשר בחתימה שלו, כתנאי לכניסת המינוי שלו לתוקף, שמינוי מועמד לכהונת דירקטור תואם את הוראת חובת הייצוג של שני המינים, ויצטרכו לדווח ולפקח. חברי חברי הכנסת, אני מודה שלא כל כך נוח לי לעמוד כאן היום ולדבר, רבותי השרים, אדוני השר, על למה הכנסת מחויבת. היא פשוט מחויבת, לא בגלל שהיא עושה למישהי טובה או למישהו טובה; בגלל שיש מדיניות ממשלתית של שוויון מגדרי ושל היעדר אפליה. והם אמרו לי שמשרד המשפטים אמר שהוא לא רוצה להתערב בזכות הקניין. איזה שטויות במיץ עגבניות זה? כשהמדינה רוצה למנוע אפליה אז היא אומרת, למשל לבתי-עסק שמונעים כניסה של ערבים, שזו עבירה פלילית, והיא מעמידה אותם לדין – בברים ובכל המקומות ובמועדונים. וכשמדינה רוצה לכפות שוויון, היא יודעת לכפות שוויון גם בחברות פרטיות. אז מה זה הדבר הזה שמסבירים לנו עכשיו: אנחנו לא מתערבים במגזר העסקי? פתאום מתנערים מחובת האחריות. מדינה ששמה לנגד עיניה את הנשים צריכה לדאוג שיהיה ייצוג הולם לנשים בכל המקומות. עשיתם צעד חשוב, חברי חברי הכנסת, קבעתם חובת ייצוג של 50% בחברות הממשלתיות, למה שהדבר הזה לא ייקבע גם בחברות הציבוריות? אני מודה שזה נשגב מבינתי. אני מבינה, אדוני השר, אתה ככה בהיכון, שאתה עולה לתת את התשובה. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני לא בהיכון. זהבה גלאון (מרצ): אתה נראה לי בהיכון. אתה מחייך ככה. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני מחייך. נו, מה לעשות. זהבה גלאון (מרצ): זה גם טוב. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני אגיד לך למה, שהאוהבים שלי יהיו מבסוטים ושהשונאים שלי – שיתפוצצו. זהבה גלאון (מרצ): הבנתי. ולמי אתה מתכוון בדיוק בשונאים שלך, אדוני? בוא נשאיר את זה פתוח. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני יודע, יש איזה שניים, שלושה. זהבה גלאון (מרצ): הבנתי. אז אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצהיר כאן במליאה, מכיוון שאני לא מחשיבה את עצמי משונאי השר, נהפוך הוא, ואני יודעת שהשר יש לו רגישות חברתית – אדוני השר, תתרכז בי – אז רגישות חברתית זה גם לעניינן של נשים. לדאוג לחובת ייצוג לנשים זה לא אינטרס של נשים, זה אינטרס כלל-חברתי. ואני רוצה, אדוני, בבקשה, שנעביר את זה בקריאה טרומית ונבוא להידברות, אדוני, ברשותך – – – היו"ר יצחק וקנין: זהבה, לפני שאת מסכמת, אני רוצה לבקש בקשה אישית. זהבה גלאון (מרצ): בהחלט. היו"ר יצחק וקנין: את קראת מעל הדוכן כלפי אורן חזן: עלוב ראשי. אני חושב שאת צריכה לחזור בך מהביטוי הזה, זה לא ראוי ולא יפה. מיכל בירן (המחנה הציוני): היא רק תיארה את המציאות. היו"ר יצחק וקנין: סליחה, אני לא ביקשתי את העזרה שלך. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אין ספק שבלהט הדברים ובלהט הצעקות של חבר הכנסת חזן, גם אני נסחפתי. אני לא חוזרת בי מהתיאור של הקואליציה כקואליציה עלובה. היו"ר יצחק וקנין: אבל כלפיו ספציפית, קראת לו אישית, ואני חושב שזה לא ראוי. זהבה גלאון (מרצ): אני אמרתי – אז אני מקבלת את ההערה שלך, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): הוא יעזור לך להתנצל. תתנצלי. היו"ר יצחק וקנין: היא – – – אורן אסף חזן (הליכוד): לא, היא לא התנצלה. היא אמרה שהיא מקבלת את ההערה שלך. היו"ר יצחק וקנין: היא אמרה שהיא חוזרת בה. אורן אסף חזן (הליכוד): לא. זהבה גלאון (מרצ): אדוני, אני אמרתי שאני חוזרת מההערה שלי ובזה אני מסכמת את הדיון בנושא של אורן חזן, וזה גם יותר מדי. אורן אסף חזן (הליכוד): לא, היא צריכה להתנצל, יש גבול. היו"ר יצחק וקנין: תודה. אורן אסף חזן (הליכוד): אני – היושב-ראש. היו"ר יצחק וקנין: אני אאפשר לך. אורן אסף חזן (הליכוד): אה, אוקיי, מעולה, תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: אתה יודע שאני אפעל. חשבתי שזה – – – אורן אסף חזן (הליכוד): תודה רבה. אם היא הייתה מתנצלת הייתי מקבל את זה. תודה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חזקה עלי בקשתו של יו"ר הקואליציה, עד שפה מדברים, לחכות; תכף נסתדר, ננסה להסתדר. היו"ר יצחק וקנין: את תוכלי, אחרי כן אני אאפשר לך. זהבה גלאון (מרצ): אני מודה לך, אדוני. היו"ר יצחק וקנין: תודה. אני מודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/133/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק וקנין: יש הצעה דומה, של חברת הכנסת עליזה לביא: הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ה–2015, של חברת הכנסת עליזה לביא ודב חנין. רשות הדיבור שלך, גם לך עשר דקות, כי זאת הצעה שלא הוצמדה, הצעה שונה. עליזה לביא (יש עתיד): תודה, אדוני היושב-ראש, הצעה מאוד מאוד חשובה, מתבקשת והכרחית במציאות החיים שלנו כאן. נשים בדירקטוריונים ציבוריים זה הכרח, זה לא טובה שעושים פה לנשים. ואני רוצה בראש וראשונה לברך את חברות הדירקטוריונים בנבחרת הדירקטוריונים, שנמצאות כאן ביציע, במליאה, לברך אתכן על העבודה הרבה שלכן, על ההישגים, על מודל החיקוי שאתן מציבות בפנינו. ואנחנו צריכים וצריכות לראות איך מגייסים את הכוחות כאן, בבית הזה, כדי שיותר נשים תהיינה בדירקטוריונים. אבל לפני שאני אתחיל לדבר, אדוני היושב-ראש, על החוק החשוב הזה, אני רוצה לדבר על הברכה המזעזעת שקיבלנו כאן בכנסת בשאט נפש, ביום המיוחד הזה של יום האישה. ואני מתכוונת לברכה של הרב לוינשטיין ליום האישה, שהיא הסתה, שנאה צרופה והפחדה. איך הוא מעז לדבר כך נגד גיוס בנות דתיות לצבא ההגנה לישראל? מכפיש את כל מי שהתגייסה. אני התגייסתי לצבא, הייתי קצינה בצבא ההגנה לישראל, נכנסתי יהודייה ויצאתי יהודייה. ואני מציעה לו לחפש בעצמו, משום שבדברים שהוא מדבר, בדרך שהוא מדבר והוא מחנך את מי שאמור להתגייס לצבא ולהיות מפקד בצבא, אז הוא שכח מה זה להיות יהודי. ואני קוראת לשר הביטחון לחזק, ומחזקת אותו בדברים שלו, לבוא ולראות איך מכינה שכזאת מצמיחה אדם שכזה, ולבוא ולראות איך אנשים כאלה לא יהיו בצוות המכין של חיילי צה"ל. לאחר הדברים האלה, אני רוצה לחזור להצעת החוק המאוד מאוד מאוד חשובה. ייצוג הולם לנשים בתפקידי מפתח ובמשרות בכירות זו לא טובה שעושים לנשים, חברי וחברותי חברי הכנסת, זה לא רק בשם השוויון, ההוגנות והצדק. הוכח שגיוון טוב יותר למשק, לפריון, לצמיחה, להגברה של כל התוצר שיש לנו במדינה. והצעת החוק שאני מציגה לכם כאן מדברת על עוד מרכיב חשוב בתיקון הזה, והוא הדירקטוריונים. דוגמה קלאסית, אם רוצים, לצומת המרכזי הזה של קבלת החלטות, שנעדר – אז התיקון משנת 1993, כמו שהזכירה חברתי זהבה, בחברות הממשלתיות, עשה ונותן השלכות בכירות וכבירות, והנה הראיה, שנמצאות פה נשים – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: מה זה כבירות. מה זה כבירות. עליזה לביא (יש עתיד): כבירות, אדוני השר. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: מה זה כבירות – – – עליזה לביא (יש עתיד): כבירות, אדוני השר. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: כבירות – כמה מפוטרים בגלל אי-יכולת. עליזה לביא (יש עתיד): למה? למה? שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אוי, את לא יודעת מה את מדברת. עליזה לביא (יש עתיד): למה, משום שאתה רואה שמ-7% שהיו ב-1993 טרם התיקון בחוק, זה עלה ל-29% ב-1994, וב-2010 – ל-44%. לעומת זה, אדוני השר, נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות – השיעור שלהן נמוך מאוד: שיעור הנשים בחברות מדד תל-אביב 100 – על מה אנחנו מדברים, אדוני השר? שיעור הנשים בדירקטוריונים הוא מתחת ל-20%; בהנהלות הבכירות – מספר מצומצם מאוד; המנכ"ליות, אנחנו מדברים על 4% שעומדות בראש הדירקטוריון בלבד. אז למה אנחנו צריכים להיות במציאות הזאת? הרי מה שמבינים בחברות פרטיות – והם יודעים שהנהלה מגוונת נותנת הרבה יותר – למה לא להבין כאן בדירקטוריונים ציבוריים? והתשובה המאוד מאוד מאוד לא ברורה של משרד המשפטים, שהוא לא רוצה לבוא ולהתערב ולתת את דעתו, באמת זה לא מה שאנחנו רוצות לקבע כאן. אנחנו מדברים בשבוע של יום האישה, והכנסת פה רוצה לאמץ את המחויבות לשוויון ולתיקון בר-קיימא. אז לפני שאנחנו רוצים לאמץ את מה שהאו"ם הציע, ויש מה ללמוד ממדינות אחרות, אז בואו נלמד מה קורה במדינות אחרות גם בכיוונים הללו; בואו לא נצא בהצהרות, ונראה איך הצעה כזאת חשובה – לא מבטלים אותה כאן בכנסת ישראל. ולצערי הרב, בוועדת שרים היא נופלת, ולמה? ועל מה? כי מה? כי היא מגיעה מהאופוזיציה? הרי אתם מבינים מה קרה בדירקטוריונים הממשלתיים, אז למה שלא – ואני פונה אליך, אדוני יו"ר הקואליציה, כמו שביקשנו קודם: בואו תבינו שההצעה הזאת היא הצעה הכרחית והצעה מאוד מאוד חשובה. דוד ביטן (הליכוד): – – – עליזה לביא (יש עתיד): מאוד מאוד מאוד חשובה. היא תבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי ומהותי לנשים בעמדות מפתח. הצעת החוק לתיקון חוק החברות בדבר ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות קובעת כי בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של שני בני המינים, ומציעה להטיל עיצום כספי על חברות בשל הפרה של הייצוג ההולם. אנחנו מציעים כאן שיושב-ראש ועדת הביקורת של החברה יצטרך לאשר בחתימה שלו, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף, שהמינוי של המועמד לכהונת הדירקטור תואם את דרישות הייצוג ההולם בהתאם להצעה הזאת, וכמובן את דרישות הסף. ממחקרים של ארגון קטליסט עולה שחברות שבהן יש שיעור השתתפות גבוה של נשים בתפקידי הנהלה בכירים משיגות תוצאות עסקיות טובות יותר. אז אולי יש פה אנשים שלא נוח להם לשמוע את זה, אבל בכל מקום שבו יש גיוון של דעות והתבוננויות נוספות – וגם כאן בבית הזה אנחנו רואים שכשנשים נכנסות לוועדות שעד לא מזמן הן לא היו בהן – אנחנו רואים שהשיח הרבה יותר רחב, פורה, נשאלות שאלות שלא נשאלו בעבר והידע הרבה הרבה יותר רחב. וכשאנחנו מדברים על דירקטוריונים ציבוריים שהכוח שלהם הוא באמת להוביל למקום טוב יותר, עם פריון גבוה יותר, שורה תחתונה של מאזנים ודוחות טובים יותר, אז למה לא להבין שמה שנעשה בדירקטוריונים הממשלתיים, ומביא תוצאות מצוינות, צריך להיעשות גם כאן במקרה הזה של הדירקטוריונים הציבוריים? הצעת חוק זו מבוססת על חוק החברות הציבוריות הנורבגי, שאושר על-ידי הפרלמנט הנורבגי בשנת 2003. והצעת החוק היא פרי יוזמה של שדולת הנשים בישראל ורו"ח איריס שטרק, חברת עמותת כ"ן, משום שבאמת השטח גם כאן מזהה את חוסר השוויון שקיים ואת ההשלכות החמורות. ואני קוראת כאן לחברים ולחברות לאמץ את הצעת החוק הזאת. ראינו גם בנבחרת הדירקטורים את העיוות שנעשה כלפי נשים שמשרתות בצבא ומסיימות את התפקיד שלהן ורוצות לבוא ולהצטרף לנבחרת הדירקטורים. ואז פניות שמגיעות אלי מלמדות שרק מישהי בדרגת אלוף-משנה יכולה לבוא ובכלל להתחיל את הדרך. וכמה אלופות-משנה, אדוני היושב-ראש, קיימות ונמצאות? ולמה למנוע ניסיון צבאי של נשים שהצטבר? הרי רובן בדרגות סגן-אלוף, אבל הקשיחות של התנאים וההעמדה של הדברים בצורה הזאת לא מאפשרת ליותר נשים. ואנחנו רואים גם את התוצאות של נבחרת הדירקטורים. ולכן, אנחנו באמת מבקשים לאמץ חשיבה יצירתית. זה חוק שאומץ על-ידי פרלמנטים נוספים ומקרין על המציאות באותן מדינות שאימצו אותו. מה שטוב לחוק הדירקטורים הממשלתיים טוב גם לחוק הזה של הדירקטורים הציבוריים. ובשבוע הזה, שכולם פה טורחים ומשתדלים, ויו"ר הכנסת וחברים נוספים מדברים על המקום הזה של קידום נשים ושל שוויון מגדרי ושל התבוננות ראויה ונכונה – גם בשם השוויון וגם בשם המקום החברתי, וההבנה שזכויות של נשים זו לא טובה שעושים לנשים, זה באמת באמת יביא למקום טוב יותר. הנשיא פרס, זיכרונו לברכה, סיפר לי שהנשיא לשעבר אובמה שאל אותו: מתי יהיה שלום במזרח התיכון? ואז הנשיא פרס ענה – סיפר לי שהוא ענה לנשיא הקודם אובמה, ואמר לו: יהיה שלום כשיהיה שוויון לנשים. כי כשיהיה שוויון לנשים, הילדים שיגדלו יהיו ילדים שיגדלו במערכת שוויונית, ולנשים ולגברים יהיה מקום מרווח יותר וטוב יותר ונכון יותר. ושוויון חברתי זה נכס לחברה. מעורבות של מגוון דעות בקבלת ההחלטות, ההשלכות שלה הן השלכות שמצמיחות ולא השלכות שלוקחות אחורה, וזה מה שהחוק הזה בא לעשות – להוביל אותנו כחברה קדימה. דירקטוריונים ציבוריים צריכים ללכת קדימה. החוק הזה יסייע, יעזור ויביא אותנו למקום טוב יותר. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת עליזה לביא. אדוני יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת דוד ביטן, אני נותן לך דקה לפני שאני קורא לשר לעלות. דוד ביטן (הליכוד): אני אומר שאני לא מבין באמת למה ועדת שרים התנגדה לחוק הזה. בסך הכול זה חל בחברות ממשלתיות, זה יכול לחול גם בחברות ציבוריות. אין צורך כמובן בקנסות, מכיוון שאם חברות ציבוריות שלא מיישמות את החוק אז הן לא יכולות להגיש דוחות, לא יכולות לעשות שום דבר, ולכן אין צורך בקנסות. עליזה לביא (יש עתיד): – – – דוד ביטן (הליכוד): ולכן, אני מבקש מהיוזמות שלא יעשו הצבעה היום, ייתנו לנו את האפשרות להעביר את החוק, שהוא חוק חשוב מאוד מבחינת השוואת נשים וגברים, וזה יתאם את החוקים הממשלתיים בעניין הזה, בסדר? עליזה לביא (יש עתיד): תודה רבה. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה. תודה. אז ההצבעה תידחה. הייתה הסכמה. תשובה והצבעה במועד אחר. אבל אני – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני רוצה אבל לענות. רק מילה. היו"ר יצחק וקנין: אתה לא יכול. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא, אני יכול, אני שר. במשפט. היו"ר יצחק וקנין: אבל הם דוחים, אחרת הייתי מאפשר. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: – – – אני לא מקריא את התשובה שלה. אני רוצה להגיד מילה אחת. תן לי מילה. היו"ר יצחק וקנין: אני חורג מהתקנון. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: מאה אחוז. היו"ר יצחק וקנין: ואני לא רוצה לעשות את החריגה הזאת, כי אני אצטרך לעשות אותה במקום אחר. אני מבקש דקה, ואחרי כן אני – מאחר שאין הצבעה אני אאפשר לאורן חזן לעלות לחמש דקות להודעה אישית. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברותי חברי הכנסת, חבל שזהבה הלכה. זהבה גלאון (מרצ): אני פה. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אה, הנה היא פה. להצעת החוק הזאת היה צריך לעשות תיקון נוסף, קל, שיהיה כתוב: שמתאימות לתפקיד. עליזה לביא (יש עתיד): בוודאי מתאימות. נורית קורן (הליכוד): ברור, ברור. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא – – – עליזה לביא (יש עתיד): למה? לגברים – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: תשמעי, תקשיבי. קריאות: – – – היו"ר יצחק וקנין: רבותי, זה לא – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: כי את קובעת מכסות. היו"ר יצחק וקנין: אתה מבין למה לא רציתי? שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: כי את קובעת מכסות. אני בא מחברה ממשלתית עסקית, יש שם ארבע עורכות-דין שאין להן שום מושג, והן מהוות 40% מהדירקטוריון. עליזה לביא (יש עתיד): אתה יודע – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: שיתעסקו בנושאים ענייניים ושישימו 60 – – – עליזה לביא (יש עתיד): אין נשים שעוסקות בנושאים ענייניים? היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת עליזה לביא. עליזה לביא (יש עתיד): – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אז שימנו רק כאלה. קריאה: – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא, אבל זה לא מה שקורה – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: כי זה לא מה שקורה – – – היו"ר יצחק וקנין: חברי הכנסת. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: תקשיבי, שימנו – – – היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת עליזה לביא. אתה הבנת למה לא עכשיו? תודה, אדוני, תודה. זה לא ייגמר. חבר'ה, אנחנו לא סתם אמרנו תשובה והצבעה במועד אחר. אתם תוכלו אחרי כן להגיד מה שיש לכם, אחרי התשובה. הודעה אישית של חבר הכנסת אורן אסף חזן חבר הכנסת אורן חזן, מאחר שאין הצבעה על החוק הזה, יש לך חמש דקות לומר את דבריך, כהודעה אישית. אורן אסף חזן (הליכוד): תראה איך היא בורחת, תראה מה זה. היו"ר יצחק וקנין: אני רק מבקש שאתה – – אורן אסף חזן (הליכוד): אני מכבד. היו"ר יצחק וקנין: – – תכבד את המעמד ולא תשתלח בה. אורן אסף חזן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני רק ראיתי אותה בורחת יותר מהר ממה שיוסיין בולט עושה 100 מטר. מה זה? היא צריכה להיות הפרזנטורית של "נייק" במהירות שהיא רצה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני אגיד לך למה אני עליתי: אני עליתי לא כי אני נפגעתי; אני עליתי כדי להגיד שבעיניה הקואליציה הזאת היא עלובה, השרים שלנו הם עלובים, הממשלה הזאת היא עלובה, עם ישראל הוא עלוב, תורת ישראל עלובה. בעיניה המתיישבים הם עלובים. בעיניה כל מה שקשור למוסר, ליופי, לצדק, לשלום, אבל מגיע מהצד שלנו, הוא עלוב. אבל אתה יודע מה היא לא הבינה, אדוני היושב-ראש? היא לא הבינה שאפילו אי-אפשר להגדיר אותה מיעוט. היא לא הבינה שהיא לא מייצגת שום דבר, ובזכות, אני נותן לה נקודת זכות לאצנית החדשה, הפרזנטורית של "נייק", אני נותן לה נקודת זכות: בזכות הפה שלה וההתנהגות העלובה שלה והצורה המבזה שלה, אנחנו שולטים, והימין ימשיך לשלוט. ואנחנו נמשיך לנהל את המדינה הזאת. למה? כי איזה קומץ, באמת קומץ – לא הייתי אומר "אספסוף"; עלינו פעם אמרו "אספסוף"; אני אגיד לכם שגם אספסוף – אני גאה להיות אספסוף. אנחנו אספסוף גאה, אנחנו קיצונים גאים, אנחנו עולב גאה, אבל הם כלום ושום דבר. ובזכות הכלום והשום דבר הזה אנחנו נמשיך לנהל את המדינה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע מה מעביר אותה על דעתה פעם אחר פעם; הרומן שיש לה עם אחמד טיבי, הטנגו הזה שהם חוגגים ביניהם? אני לא יודע אם זה זה. שנאת החינם שיוצאת מלבה – אדוני היושב-ראש, על שנאת חינם חרב בית-המקדש. אנחנו מלמדים ומחנכים את הילדים שלנו – – אילן גילאון (מרצ): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – את הילדות שלנו, את הבנים והבנות שלנו. תראו את הצעירים, הילדים והילדות שנמצאים – שלום, ברוכים תהיו. תסתכלו עליהם. אותם אנחנו מחנכים לאהבה, לאחווה, לשלום, לרעות, לנחמדות – – איציק שמולי (המחנה הציוני): אורן, מילא אותנו אתה מקלקל. תעזוב את הדור הבא. אותנו כבר גמרת. תעזוב את הדור הבא. אילן גילאון (מרצ): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – לרעות, להדדיות, לנחמדות. אותם אנחנו מחנכים נגד אלימות, אבל אז באה אחת – – אילן גילאון (מרצ): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – אצנית אולימפית, ומתנהגת בבריונות, ומתנהגת – באמת, אם בעולב עסקינן, היה יותר קל לשים פה מראה, אולי אז היא הייתה מצליחה לראות את ההתנהגות שלה. אני לא אנצל את כל הזמן. אני רק אגיד שאני שמח לראות שבסופו של יום, כשדיברנו על משילות, אנחנו מצליחים להביא אותה לידי ביטוי. אני שמח לראות שיש פה שר לביטחון פנים שלא נכנע להלצות של פנאטיות קיצוניות, פמיניסטיות צדקניות, כאלה שלהן הכול מותר. אתם יודעים מה? זה מזכיר לי את מה שקרה רק אתמול. אדוני היושב-ראש, מדברים פה הרבה על כבוד הכנסת. עלתה חברת כנסת, סתם, לא חשוב שמות, עלתה כשכתפיה חשופות. עמדתי פה ופניתי למי לה את המליאה ושאלתי אותה: אני רוצה לשאול שאלה, לו אני, חבר הכנסת חזן, הייתי עולה עם גופייה עם כתפיים חשופות על הדוכן, איך זה היה מתקבל? התחילו להגיד: הוא העליב, הוא פגע, משטרת הצניעות – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): כנראה שזה יקרה. הבעיה שלי, כבוד השר, שהכנסת באמת חשובה לי. זו שאלה אמיתית. מה עשו? עשו ספין. כותרות, משטרת צניעות. במקום לבוא ולהסתכל, בסך הכול דיברנו על קוד לבוש. חבר'ה, הכנסת היא מקום מכובד. המקום הזה שאני עומד בו, לפעמים אני מתבייש לחלוק אותו עם חלק מהחברים שיושבים כאן. למה? כי כבוד, שכחתם מהו. מתי בפעם האחרונה פתחתם מילון אבן-שושן ולמדתם קצת עברית תקינה? אני בטוח שהילדים והילדות כאן יכולים ללמד את חלקכם עברית מהי. הגדרות, לשון. אתם יודעים מה? אם תשכילו לעצור לרגע, להסתכל על האנשים ולא להבין שהכול זה הצגה למצלמה, אולי באמת, ובזה אני מסיים, יהיה פה טוב יותר. ובהקשר לחוק האחרון, שבאמת ניסו להפוך אותו לאיזה מלחמת דת בין יהודים לערבים – בדיחה, פיקציה. אין פה מלחמה ואין פה שנאה, ומה שהכי כואב לי, אדוני היושב-ראש, זה שאותם חברי כנסת שישבו כאן וצעקו והתפרעו דקות לפני ההצבעה עמדו בחוץ ותיאמו שכשזה יגיע לוועדה יהיו הסכמות: אנחנו נעשה את ההצגה שלנו בתוך המליאה, ובוועדה יהיו הסכמות. אז תגידו לי אתם, חברים שלי מהאופוזיציה, אם זה נשמע לכם הגיוני. מה, הכול זה כותרות? הכול שנאת חינם? הכול הסתה? ומשפט אחד אחרון רגע לפני פורים: אז ניסו הכול להרוג, לאבד ולהשמיד את כל היהודים. היום עדיין יש מי שמנסה, אבל אין מה לעשות, יש לנו את בורא עולם לצדנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. וחברים, תשתדלו להיות טובים. תאמינו לי, זה יעשה רק לכם טוב. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אורן חזן. כאמור, על שני החוקים הצבעה ותשובה יהיו במועד אחר. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיוע ליוצאים בשאלה), התשע"ז–2017 [הצעת חוק פ/3702/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי לוי) היו"ר יצחק וקנין: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיוע ליוצאים בשאלה), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, עשר דקות לרשותך. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – יום האישה. שלא יגידו שאני – – – היו"ר יצחק וקנין: אני מצטרף לאיחול שלך. מיקי לוי (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים, הצעת החוק שאני מביא היום בפני הכנסת מבקשת לעזור ליוצאים בשאלה להתמודד עם החיים החדשים שבחרו לעצמם, וזוהי מדינה חופשית. יוצא בשאלה, על-פי ההבחנה שאני מציע בחוק, הוא מי שלמד במהלך חייו במסגרת חוק חינוך חובה במוסד חינוכי שמשרת את האוכלוסייה החרדית. ואני חושב שזו הבחנה ברורה וטובה, והיא קריטית לאפשרות להשתלב לאחר מכן בשוק העבודה בפרט ובעולם החילוני בכלל, למי שבחר לעשות זאת בצורה חופשית. הצעת החוק מבקשת לפטור אותם, את אותם בחורים ובחורות, מתשלום הביטוח הלאומי לתקופה שיקבע שר הרווחה, באישורה של ועדת העבודה והרווחה. חברי חברי הכנסת, חשוב לי להדגיש כבר בתחילת דברי, כי אין בהצעת החוק משום עידוד לאנשים לעזוב את החברה החרדית, לא ולא, או את העולם הדתי, לא ולא, ממש לא. מדובר בסיוע לאנשים שפנו אלי ובחרו לעזוב את העולם הזה משלל סיבותיהם, ואנחנו מדינה חופשית. הם כבר קיבלו את ההחלטה האישית והקשה, שכרוכה גם בקריעה כואבת ממשפחתם, מביתם וממחוזות ילדותם, ובעצם מכל מה שהכירו. הם כבר עשו את בחירתם ואנחנו, כחברה, צריכים לכבד אותם ולסייע. חברי חברי הכנסת, בואו נחשוב לרגע מה צריכים לעבור בחור או בחורה שחיו את חייהם בקהילה סגורה שמנותקת מהעולם החילוני, שרוב מוחלט של אזרחי המדינה חיים בה. מדובר ברצף בלתי אפשרי של קשיים חברתיים, אנושיים, כלכליים, חינוכיים ותרבותיים, שמצריכים זמן רב עד להשתלבות בחברה החדשה ובשוק העבודה. זה נראה כמעט משימה בלתי אפשרית. חברי חברי הכנסת, הקושי המיידי הוא כמובן קושי כלכלי. לצערי הרב, מערכת החינוך החרדית נאבקת שלא ללמד לימודי ליבה, דבר שלא מאפשר השתלבות בשוק העבודה. כן, אפשר ללמוד לימודי ליבה וגם לימודי קודש, אין סתירה בין האחד לשני. הקושי הכלכלי הוא קושי אמיתי לאדם דתי-חרדי שיצא לעולם החילוני. קשה מאוד למצוא עבודה ולהחזיק בה מעמד – עליזה, את מפריעה לי עוד פעם ועוד פעם. בבקשה – בפרט כשאתה לא יודע אנגלית – – היו"ר יצחק וקנין: יש לך מעמד של חברת כנסת. מיקי לוי (יש עתיד): – – ולא מתמטיקה, ולא גיאוגרפיה ומעט היסטוריה, ולא ידע כללי, ובכלל, אין לך מושגים בסיסיים. קשה מאוד להשתלב ולמצוא מקום עבודה כשאינך מכיר את הסלנג ואת השפה, את התרבות, את הערכים ואת צורת החשיבה השונה, שלא לדבר על היכולת להתקדם לאחר מכן ללימודם אקדמיים ולהתפתח בשוק העבודה המשוכלל, למי שלא למד לימודי ליבה ועשה בגרות. נסו לדמיין מה המשמעות עבור בחור או בחורה חרדים להגיע לתל-אביב, לפתוח אינטרנט באייפון או בטלפון סלולרי חכם אחר, אשר איננו טלפון כשר. תחשבו מאיפה הם מקבלים את המידע שלהם על מה שקורה בעולם החדש שהם הגיעו אליו. בקיצור, חברי חברי הכנסת, מדובר על מעבר אחר לעולם אחר, שונה בפתיחות שלו, בשפה שלו, בהוויה שלו, בחשיבה שלו ובאלף ואחד דברים. וכאן מצויה החובה שלנו כחברה לעזור לאותם בחורים ובחורות צעירים שישתלבו בה. ולכן אני מציע, אדוני היושב-ראש, בהצעת החוק שלפנינו, שלפחות בתקופה הראשונה הזאת הם יהיו פטורים מתשלום ביטוח לאומי. מדובר בסכום קטן מאוד, אך למי שמנסה להשתלב בשוק העבודה וירוויח בתחילה משכורות נמוכות זהו סכום כסף משמעותי ביותר. אדוני היושב-ראש, ראיתי בתקשורת שכמה מחברי חברי הכנסת, מהמפלגה החרדית, ניסו להקניט את ההצעה ולקחו את אותה הצעה בדיוק, זהה לחלוטין, שתסייע לחוזרים בתשובה. ואני רוצה לומר לחברי חברי הכנסת מהעדה החרדית: אן לי בעיה עם העניין הזה. אם הוא רוצה, אם אתם רוצים לצרף את ההצעה שלכם ולהעביר את שתי ההצעות גם יחד – אני מתחייב לתמוך. אין לנו דבר כנגד החוזרים בתשובה. אנחנו מכבדים אותם. ולכן, כשאתם באים בטענות אלינו, אלי, שאני מכוון בהצעת החוק הזאת למקום מסוים, אתם מפספסים בכלל את כל העניין. הסיבה שהצעת החוק שלי מיועדת אך ורק ליוצאים בשאלה היא הנסיבות המיוחדות שמאפיינות את האוכלוסייה הזאת, שבניגוד למצב החוזרים בתשובה יוצרות קשיים רבים, גם חברתית וגם כלכלית. בחור שעזב את החברה החרדית עוזב קהילה סגורה ויוצא לעולם החילוני הגדול. לעומת זאת, חוזר בתשובה ברוב המקרים נשאר באותו מקום, ואם הוא עוזב, הוא נכנס לתוך קהילה חמה שעוטפת אותו – ואני מאחל לו הצלחה בדרכו החדשה. במקרה של חוזר בתשובה לא מדובר על קריעה ממשפחתו, ובדרך כלל זה לא קורה בגיל צעיר ולכן כרוך בקשיים כלכליים, כיוון שהוא למד לימודי ליבה ואולי אף עשה תואר באוניברסיטה. הוא נשאר בעבודתו וממשיך לחיות את חייו, במקרים רבים אפילו באותה דירה, באותה שכונה ובאותה קהילה – רק באורח חיים דתי. נקודה קריטית היא העובדה שלרוב הוא לא נקרע ממשפחתו. אז אני מבין את הצורך והרצון לגזור גזירה שווה, וזה בסדר. אני מתחייב לתמוך בגזירה השווה – הן למען החוזרים בשאלה והן למען החוזרים בתשובה – אבל ההשוואה הזאת מנותקת מהמציאות. חברי חברי הכנסת החרדים או מהמפלגות הדתיות, אני מאוד מכבד אתכם. אני מצהיר, ואני מבקש מכם: תפסיקו לקחת את זה למקום הזה של עימות בין חרדים לבין חילונים. ממש לא. טבעי שאנשים בוחרים לעבור מצד לצד, לחזור בתשובה או לעזוב את העולם הדתי ולחזור בשאלה. זהו טבע העולם. אנחנו חיים בעולם חופשי ובמדינה חופשית, יהודית ודמוקרטית. אנשים עושים בחירות, ולא כולם הולכים בתלם שאותה חברה שהם חיים בה קבעה עבורם, ובוחרים בחירות חופשיות. תפקידנו כחברה הוא לא להתערב להם בהחלטות, אלא להיות שם ולסייע בידם, בין שהם כאלה שחוזרים בשאלה ובין שכאלה שחוזרים בתשובה. את שתי הקהילות האלה אני מברך ומוכן לתמוך. אני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. לא מדובר בכסף גדול; ממש בכסף קטן: תשלום מאותם אנשים לדמי הביטוח הלאומי. אני משאיר את זה לשר ולוועדת העבודה והרווחה להחליט בעניין הזה, ואני מאוד מבקש: אין כאן עניין מפלגתי, אין כאן עניין של שמאל וימין; יש כאן עניין של הגינות. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. ישיב שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר חיים כץ. אדוני שר הרווחה חיים כץ ישיב. עשר דקות לרשותך, אדוני. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: כמה? היו"ר יצחק וקנין: עשר דקות. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: למה? למה כל כך הרבה זמן? היו"ר יצחק וקנין: מה שאתה – אתה יכול לדבר גם דקה. אז אתה יודע מה? נתתי לך שמונה דקות. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אדוני היושב-ראש – דוד, תגיד שמית. תגיד שמית. תגיד, תגיד. דוד ביטן (הליכוד): – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: תגיד שמית. קריאה: – – – להצביע נגד. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: שמית. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק הביטוח הלאומי קובע מהן האוכלוסיות שתהיינה פטורות מתשלום דמי הביטוח. הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את הוראת סעיף 351 לחוק ולקבוע כי אדם שלמד במסגרת חוק לימודי חובה במוסד חינוך תרבותי ייחודי חרדי ועזב את החברה החרדית, יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח לתקופה שתיקבע על-ידי השר. מטרת הצעת החוק היא לסייע לאוכלוסייה זו, הנקלעת לקשיים כלכליים עקב הקושי להשתלב בשוק העבודה – קושי הנובע מכך שמבוטחים אלה לא למדו במסגרות החינוך החרדיות את לימודי הליבה, והם אינם בעלי תעודת בגרות. בהתאם להוראות סעיף 351 לחוק, מבוטח שמלאו לו 18 והוא תלמיד במוסד חינוכי על-יסודי לצורך השלמת לימודי הליבה, יהיה פטור מתשלום דמי הביטוח מיום שמלאו לו 18 וכל עוד לא מלאו לו 21, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר או בשירות לאומי לפני שמלאו לו 21. כמו כן, מבוטח שאינו עובד ואינו עובד כעצמאי נדרש כבר כיום לשלם דמי ביטוח בשיעור המינימלי. שיעור דמי הביטוח למי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי הם 67 שקלים לחודש. מתן פטור מתשלום דמי ביטוח לאוכלוסיות היוצאים בשאלה מפלה ביניהם לבין מבוטחים אחרים שאינם עובדים או הם עובדים עצמאיים ומתקשים להשתלב בשוק העבודה: עולים חדשים, מבוטחים מעל גיל 50 וכו'. לפיכך, הגם שמטרת הצעת החוק ראויה, סבור המוסד לביטוח לאומי כי הטיפול באוכלוסייה זו ראוי שייעשה על-ידי משרד העבודה והרווחה, המכיר את האוכלוסייה ויכול לסייע לה להתמודד עם הקשיים הנובעים מעזיבתה את המגזר החרדי, ולא באמצעות מתן פטורים מתשלום דמי הביטוח. תשלום דמי הביטוח הוא חובה החלה על כלל האוכלוסייה, למעט חריגים בודדים, לרבות מי שאינם עובדים, סטודנטים וכו', וזאת על מנת להבטיח את יכולת המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלאות על-פי חוק לכלל הזכאים. משכך, אין זה הכלי הראוי לטפל באוכלוסיות הזקוקות לסיוע מהמדינה. לאור האמור לעיל, ועדת השרים החליטה להתנגד להצעת החוק. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר הרווחה והשירותים החברתיים, השר חיים כץ. חבר הכנסת מיקי לוי. איפה חבר הכנסת מיקי לוי? קריאה: אוכל. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת מיקי לוי – איננו. חברים, אני עובר להצבעה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, שמית? הצבעה שמית. נא להקריא. אני רק אומר על מה אנחנו מצביעים: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיוע ליוצאים בשאלה), התשע"ז–2017, הצעה בקריאה טרומית. נא להקריא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) עבדאללה אבו מערוף – בעד טלב אבו עראר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – נגד אמיר אוחנה – אינו נוכח מיכאל אורן – נגד דוד אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד רוברט אילטוב – נגד אלי אלאלוף – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח היו"ר יצחק וקנין: יושב-ראש הקואליציה, אתה תעזור לי עם קצת – – – מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר אקוניס – נגד גלעד ארדן – נגד אורי אריאל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – נגד זוהיר בהלול – אינו נוכח נאוה בוקר – נגד דוד ביטן – נגד מיכל בירן – אינה נוכחת מירב בן ארי – נגד אלי בן-דהן – נגד יואב בן צור – נגד איל בן ראובן – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יחיאל חיליק בר – בעד איתן ברושי – בעד עמר בר-לב – בעד ענת ברקו – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יגאל גואטה – אינו נוכח באסל גטאס – אינו נוכח אילן גילאון – בעד זהבה גלאון – בעד יהודה גליק – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת מסעוד גנאים – בעד משה גפני – נגד יעל גרמן – בעד אבי דיכטר – נגד צחי הנגבי – נגד יצחק הרצוג – אינו נוכח שרן השכל – אינה נוכחת יצחק וקנין – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח תמר זנדברג – בעד עבד אל חכים חאג' יחיא – בעד ציפי חוטובלי – נגד אורן אסף חזן – אינו נוכח דב חנין – בעד אכרם חסון – נגד יואל חסון – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח מנואל טרכטנברג – אינו נוכח מרדכי יוגב – נגד יוסי יונה – בעד שלי יחימוביץ – בעד חיים ילין – אינו נוכח איתן כבל – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד יעל כהן-פארן – בעד חיים כץ – נגד ישראל כץ – נגד עליזה לביא – אינה נוכחת ציפי לבני – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת ז'קי לוי – נגד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד סופה לנדבר – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח מנחם אליעזר מוזס – נגד שולי מועלם-רפאלי – נגד ירון מזוז – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד אראל מרגלית – אינו נוכח אברהם נגוסה – נגד איילת נחמיאס ורבין – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח קסניה סבטלובה – בעד רויטל סויד – אינה נוכחת ניסן סלומינסקי – נגד בצלאל סמוטריץ – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח רחל עזריה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח רועי פולקמן – נגד עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – נגד יעקב פרי – בעד עיסאווי פריג' – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח נורית קורן – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח איוב קרא – נגד מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת מיקי רוזנטל – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד נחמן שי – בעד עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד סתיו שפיר – אינה נוכחת איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד היו"ר יצחק וקנין: נא להקריא את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו בהקראה הראשונה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – בעד אמיר אוחנה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח זוהיר בהלול – אינו נוכח מיכל בירן – אינה נוכחת נפתלי בנט – אינו נוכח יוסף ג'בארין – אינו נוכח יגאל גואטה – אינו נוכח באסל גטאס – אינו נוכח יהודה גליק – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת יצחק הרצוג – בעד שרן השכל – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח אורן אסף חזן – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח מנואל טרכטנברג – בעד חיים ילין – בעד עליזה לביא – אינה נוכחת ציפי לבני – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח ירון מזוז – אינו נוכח אראל מרגלית – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח רויטל סויד – אינה נוכחת אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עיסאווי פריג' – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח נורית קורן – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח סתיו שפיר – אינה נוכחת איילת שקד – אינה נוכחת היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, גברתי. האם באולם נמצאות או נמצאים חברי כנסת שמעוניינים להצביע? בבקשה, גברתי, יש פה ידיים. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורלי לוי אבקסיס – בעד זוהיר בהלול – בעד היו"ר טלי פלוסקוב: יש עוד חברי כנסת שמעוניינים להצביע, רבותי? לא. תמה ההצבעה. גברתי, אני מבקשת לסכם ולהציג לנו את התוצאות של ההצבעה. תוצאות ההצבעה: בעד – 37 חברי כנסת, 52 מתנגדים. אני קובעת כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיוע ליוצאים בשאלה), התשע"ז–2017, לא התקבלה. חברת הכנסת סתיו שפיר, אין אפשרות בהצבעה שמית, גם לפרוטוקול, להירשם כמצביעה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה, הודעה למזכירת הכנסת. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של אזרבייג'ן בדבר שיתוף פעולה בתחום התקינה, הערכת ההתאמה והמטרולוגיה. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה, גברתי. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלת הבטחת הכנסה לקשיש), התשע"ו–2016 [הצעת חוק פ/3344/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלת הבטחת הכנסה לקשיש), התשע"ו–2016, של חברת הכנסת קסניה סבטלובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חברת הכנסת קסניה סבטלובה להציג את ההצעה שלה. עשר דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): תודה לך. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, שרים, אנחנו כעת סיימנו, לפני שעה קלה, כינוס ייחודי וראשון במינו שעסק במעמד נשים ישראליות דוברות רוסית במדינת ישראל. הייתה נוכחות רבה מאוד, היו נשים מכל קצוות הארץ, מהצפון והדרום, היו צעירות, היו מבוגרות, וכולן כאחת דיברו בדאגה רבה על העתיד שלהן במדינת ישראל. מאיזו בחינה? הרי כל אחד מאתנו מקבל, כשהוא עולה ארצה, תעודת עולה ולאחר מכן תעודת זהות; הרי כולנו כביכול נהנים מאותן זכויות; הרי כולנו שווים בפני החוק. כך זה היה צריך להיות, בתיאוריה, אבל בפרקטיקה לא כך המצב. אנחנו מדברים על כך שאלפי אנשים במדינת ישראל, ליתר דיוק – – – יוסי יונה (המחנה הציוני): לא שומעים. היו"ר טלי פלוסקוב: רגע, גברתי. שנייה. עליזה וכל הצוות. עליזה בראשי. לא, לא, לא. את דיברת ואני שמעתי. אני מבקשת מכל הצוות או לצאת החוצה או לשמור על השקט. תודה. בבקשה, גברתי, תמשיכי. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): תודה, גברתי היושבת-ראש. ליתר דיוק, אנחנו מדברים על כ-188,000 קשישים עניים, כ-150,000 מהם עולים. הם עולים גם מחבר המדינות וגם מאתיופיה וגם ממקומות אחרים. אלה האנשים העניים, הקשישים, החלשים, שמדינת ישראל הפקירה אותם. זו תעודת עניות לכל שר, לראש הממשלה, לכל חבר כנסת, לכל מנהיג ציבור שמחשיב את עצמו לחברתי, שחושב שהוא באמת דואג לעניים ולחלשים. אחד מכל ארבעה קשישים בישראל חי מתחת לקו העוני. המצב של הקשישים במדינה שלנו הוא קשה, והמצב של הקשישים העולים קשה אף יותר, כי מדובר באנשים שבעצם נטשו את כל החיים שלהם, שבאו וקשרו את גורלם בגורלה של מדינת ישראל. זה לא קל לעשות עלייה. עלייה וקליטה, כך קוראים למשרד הזה וכך קוראים גם לוועדה – ועדת העלייה והקליטה. ואני רוצה להגיד לכם שעלייה זה יום אחד; במקרים אחדים, כמו במקרים של העולים מאתיופיה, זה כמה ימים או כמה שבועות, או אף כמה חודשים. אבל הקליטה, רבותי וגבירותי, הקליטה יכולה להימשך לפעמים כל החיים. וזה תלוי בנו, איך אנחנו נדאג לתהליך הקליטה של אותם אנשים שבאו לפני 30 שנה, 20 שנה, עשר שנים, חמש שנים, או שבאו ועלו ממרוקו לפני כ-50 ו-60 שנה ועדיין לא נקלטו כאן במדינת ישראל. החוק שאני באה להציג ואני מבקשת מכם לתמוך בו לא מתייחס רק אליהם; הוא מבקש לספק פתרון לרבים אחרים, גם כאלה שנולדו בארץ ועבדו כאן אך לא חסכו לפנסיה. עד 2008 החוק לא חייב את זה; עד 2008 אנשים, במיוחד נשים וגברים שעבדו בתחומים כמו משק בית וטיפול במבוגרים – ואנחנו יודעים עד כמה התחום הזה חשוב, ואנחנו עכשיו נתקלים כל פעם ביחס מזעזע של מטפלים כאלה ואחרים שהם לא מיומנים והם לא רגישים, ואנחנו יודעים כמה חשוב למשוך אנשים טובים לתחום הזה. כל אלה שעבדו, ובהם נכללת גם אמי, שעבדה במדינת ישראל מהיום הראשון כל עוד יכלה באמת לעמוד על הרגליים, ועבדה פה גם במשק בית וגם בטיפול במבוגרים ועשתה כל דבר אחר – היא, כמו רבים אחרים, נותרה ללא פנסיה. הצעת החוק שלי מבקשת להעלות בשיעור ניכר את גובה השלמת ההכנסה לקצבת הזיקנה, כך שקשיש יחיד יקבל גמלה בסכום של לפחות 85% משכר המינימום. לפחות. אנחנו מדברים על סכומים זעומים, גבירותי ורבותי, ואני שואלת כל אחד ואחת מכם: האם אתם משערים בנפשכם, אילו אתם הייתם קשישים, עולים, עניים, ללא בית, ללא פרנסה, האם יכולתם להשתכר – מסכום זעום של 2,700, 2,800, 2,600, ובמקרים מסוימים גם 1,500 שקלים, האם אפשר לסיים את החודש? האם אפשר לסיים שבועיים בכסף הזה? אנחנו מדברים על כך שהממשלה שנים רבות מזניחה את תחום הדיור הציבורי, אז הסוגיה הזאת לא נפתרת; ואנחנו מדברים על כך שהממשלה גם מזניחה את התחום של הקצבאות, שזה המקום החלש שלנו, ואלה האנשים שזקוקים לנו יותר מכול. על-פי החוק הזה, השלמת הכנסה ליחיד לא תפחת מ-85%, ובכך תיווצר מחויבות של המדינה לביטול העוני בגיל הזהב. כאשר אנחנו מסתכלים על הקשישים שנוברים בזבל, כאשר אנחנו מסתכלים על קשישים שחייבים מדי יום לעשות את הבחירות הקשות בין אוכל לתרופות, קשישים שמתקשרים ללשכתי ושואלים אותי: קסניה, מה יהיה אתנו? איך אנחנו נשרוד את החורף הזה, חורף ירושלמי קשה, כשאין לנו כסף לשלם עבור חשבון חשמל? אז יש פרוטות כאלה ואחרות שפתאום נותנים, פה איזה מענק, פה איזה תלוש, פה איזה משהו. זה לא פתרון סיסטמטי, זה לא פתרון מערכתי. אנשים רבים – גם אנשים שבאו והשתתפו בכינוס שהתקיים היום באולם ירושלים – אנשים שחיכו בכיליון עיניים לרפורמה הפנסיונית שהבטיחו שרים בממשלה, שאמרו: אנחנו נטפל בכם ואנחנו נעזור לכם – בסופו של דבר רבים מהנשים האלה, וגם הגברים כמובן, קיבלו סכומים זעומים בלבד, בין 30 שקלים ל-40 שקלים ל-70 שקלים, והמקסימום שמישהו קיבל, כך דווח לי, זה 92 שקלים לחודש בלבד. 92 שקלים בחודש, 31 שקלים בחודש – מה אתם יכולים לקנות בכסף הזה? אתם יודעים ש"מגה גלופלקס" זאת תרופה שרבים מהמבוגרים נוטלים כדי לחזק את המפרקים, כי הם לא יכולים ללכת, כי הם לא יכולים לקום על הרגליים. התרופה הזאת לא כלולה בסל התרופות והיא עולה מאות שקלים. זה לא מספיק לקופסה אחת של התרופה הזאת; זה לא מספיק ללכת פעם אחת למכולת; זה לא מספיק לשלם חשבון חשמל בבית; זה לא מספיק לשלם חשבון מים בבית. זה לא מספיק לכלום. האם זו הבשורה שאנחנו ציפינו לה? רק כמה עשרות שקלים? זה מה שנזרק לעבר הקשישים האלה. ואני יודעת, כי הודיעו לי שרבים מהם שולחים עכשיו את הצ'ק עם 31 שקלים, ו-52 שקלים ו-92 שקלים, לכאן, לכנסת ולשרי הממשלה: קחו את זה בחזרה, אנחנו לא צריכים את הנדבות שלכם, אנחנו צריכים שתדאגו לנו. לעת זיקנה אל תשליכני – ככה נאמר בכתובים. אנחנו תמיד אומרים: כבד אב ואם, זה מה שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו – אז למה אנחנו בעצמנו לא דואגים? אז למה אנחנו לא יכולים למלא את האחריות הזאת? למה אנחנו עומדים לנוכח הפרץ של כל הרגשות האלה שצפים כל פעם שאנחנו פוגשים את המבוגר או המבוגרת, את הקשישה שבאה ואומרת: אני לא יכולה לסיים את החודש? עכשיו, מובן שמדובר בקבוצות שונות ומגוונות, ובהן גם ניצולים וניצולות שואה, גם הליקווידטורים של צ'רנוביל – גם הם מתקיימים פה מסכומים מועטים ולא זוכים לביטוח חיים, שזו סוגיה בפני עצמה. אנחנו מדברים על אנשים שכל החיים שלהם עברו, ובעצם המיטב, השיא, כבר מאחוריהם. וזו התקופה שבה מדינת ישראל – מדינת ישראל, יהודית ודמוקרטית, קוראת לכל העולים בכל העולם: בואו ותצטרפו אלינו, בואו ותצטרפו אלינו לחיים היהודיים במדינת ישראל, אבל איך מישהו יכול להסתכל בעיניים של עולה קשיש או כזה שעומד להיות קשיש, כזה שהוא בן 40, בן 45, בן 50? מה יהיה אתו אחרי 15 שנה? מה יהיה אתו אחרי 20 שנה? זה מה שאנחנו חווים עכשיו, קבוצה של עולים בני 45 פלוס, שבאו ארצה כאשר הם היו עדיין יחסית בשיא, הם היו אנשים פוריים, הם עבדו, הם לקחו כל עבודה, הם נטלו על עצמם כל עבודה בכל מלאכה שיכלו. אני ראיתי את האנשים האלה במו-עיני, אני גדלתי במשפחה כזאת. ועכשיו, כאשר הם נושקים ל-80, 70, 75 ולא יכולים לעבוד יותר, מה אתם עכשיו? מה קורה אתם עכשיו? אי-אפשר להתקיים בפחות משכר מינימום, אנחנו אומרים שבגלל זה נקבע שכר מינימום, אז איך אנחנו מצפים מאנשים מבוגרים, קשישים, שצריכים גם לבזבז הרבה יותר כסף – גם לחימום, כי קר להם, גם לתרופות, כי הם חולים, גם לכל מיני דברים מיוחדים שאנשים שהם בגיל השלישי זקוקים להם – איך אנחנו יכולים לדרוש מהם להתקיים מחצי משכר המינימום, שליש משכר המינימום? ויש פה כל מיני סכומים שהם הזויים בעיני, וכל התוספות הקטנטנות האלה שנזרקות לעברם בטח ובטח לא מחפות על המחסור הזה. הצעת החוק הזאת, שעליה חתומים כל חברי המחנה הציוני, תביא לכך שכל קשיש, עולה כוותיק, יוכל להזדקן פה בכבוד. עלינו להכיר במחיר ששילמו אנשים שבנו את הארץ הזאת, וגם אנשים שבאו ממדינות רחוקות בגיל מאוד מבוגר, הצטרפו אלינו כאן, עבדו כל עוד הם יכלו לעבוד ועכשיו כבר לא יכולים לעבוד יותר. עד שנות ה-90, דרך אגב – ואנחנו מדברים על זה שהמצב במדינה שלנו הופך ליותר ויותר קשה – עולים קיבלו תוספת עבור אותן שנים שעבדו לפני עלייתם, כדי שיוכלו להתקיים בכבוד. התוספת הזאת, רבותי, בוטלה. התוספת הזאת בוטלה בתחילת שנות ה-90, ולעולים שעלו מאז ובינתיים יצאו לפנסיה אין פתרון. עלינו לתקן את העוול ההיסטורי שנוצר, להכיר ולהוקיר את אלו שעלו ארצה ובנו את חייהם בישראל למרות המחירים הרבים הכרוכים בכך. עולים רבים תלו תקוות גדולות בהבטחות שבכל מיני עתות ניתנו להם – גם בעת עלייתם בשנות ה-90, גם לאחר מכן – על-ידי שרים רבים וממשלות רבות, שלא קיימו את ההבטחות האלה. אז זה הזמן, זה הרגע, עכשיו. אנחנו צריכים לקחת את האחריות בידינו, אנחנו נבחרי הציבור. ואני קוראת לכולכם מהקואליציה – כמובן חברי באופוזיציה, אני יודעת שאתם תומכים בהצעת החוק הזאת – לתמוך, לסיים את העניין המביש הזה, לסיים את העוני הכבד כל כך בקרב הקשישים במדינת ישראל. אנחנו יכולים לעשות את זה, בשביל זה אנחנו נבחרנו, בשביל זה שלחו אותנו לכנסת. ואני אומרת לכולכם, מי שנמצא פה היום, שמי שלא תומך בהצעת החוק הזאת לא יוכל יותר להסתכל בעיניים של אותם קשישים שצריכים כל חורף עוד פעם לבחור בין אוכל לתרופות לחימום לאחזקה של הבית. אני מודה לכם. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. ישיב לנו על הצעת החוק הזאת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה, אדוני. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מצד אחד אני רציתי להיות שר. מצד שני, זה הצד של הקואליציה, שצריכה להתמודד עם הקשיים. מהצד השני יש את האופוזיציה, שברוב המקרים מניחה הצעות חוק ראויות, שאני חושב שהן ראויות. ואני צריך להגיד פה ולהסביר למה לא. אני צריך להיות הרע. אם אני לוקח במדינת ישראל 1.2 מיליון אנשים שמוגדרים – אני לא רוצה להגיד "קשישים", אני אגיד "אזרחים ותיקים", נשים 62, גברים 67 – ואומר שהסכום שהם יקבלו, קצבת זיקנה פלוס הבטחת הכנסה, יושלם לשכר המינימום – למה, אני רוצה להיות יותר נחמד; למה 0.85? ואללה, שיחיו משכר מינימום – זה יעלה את ההפרש, בסדר גודל, אם אני אלך לפי קצבת הפנסיה הבסיסית, שזה 1,500 שקל, ב-42 מיליארד שקל. דוד ביטן (הליכוד): מה אכפת להם מתקציב המדינה? שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: גם אני רוצה להיות נחמד. ארבע פעולות, מחשבון, 5,000 מינוס 1,500 כפול 12 כפול 1.2 מיליון, נקודה, שלום. דוד ביטן (הליכוד): העיקר השקיפות. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אז יגידו שלא כל המיליון צריכים? בסדר, אז יש פה 35 מיליארד. דוד ביטן (הליכוד): חיים, פתאום אתה מדבר הרבה? ככה אתה עושה לי בעיות? שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אי לכך, אני חושב קודם כול שאנחנו צריכים למצוא פתרון, ועמדתי פה על הדוכן יותר מפעם אחת ואמרתי שיש אפשרות, בהצמדה של הגמלאות לשכר הממוצע במשק ויישורן בהפרשים לקו העוני – ואני לא מדבר על עומק העוני – אבל לפחות סטטיסטית לעשות סדר. אנחנו דנים, אנחנו דנים על הקטע של הביטוח הלאומי ומצב הקשישים, וזה ילך ויחמיר. לצערי, אני מבקש מחברי הכנסת שלא לאשר את הצעת החוק. לצערי. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לשר חיים כץ. גם הממשלה וגם האופוזיציה ביקשו הצבעה שמית, ולכן אני פונה למזכירת הכנסת להתחיל בהצבעה. בבקשה, גברתי. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) עבדאללה אבו מערוף – בעד טלב אבו עראר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח מיכאל אורן – אינו נוכח דוד אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד רוברט אילטוב – נגד אלי אלאלוף – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גלעד ארדן – נגד אורי אריאל – נגד יעקב אשר – נגד זאב בנימין בגין – אינו נוכח זוהיר בהלול – בעד נאוה בוקר – אינה נוכחת דוד ביטן – נגד מיכל בירן – בעד מירב בן ארי – נגד אלי בן-דהן – נגד יואב בן צור – נגד איל בן ראובן – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח יחיאל חיליק בר – בעד איתן ברושי – בעד עמר בר-לב – בעד ענת ברקו – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יגאל גואטה – אינו נוכח באסל גטאס – אינו נוכח אילן גילאון – בעד זהבה גלאון – בעד יהודה גליק – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת מסעוד גנאים – בעד משה גפני – נגד יעל גרמן – בעד אבי דיכטר – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח יצחק הרצוג – אינו נוכח שרן השכל – נגד יצחק וקנין – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – נגד חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח תמר זנדברג – בעד עבד אל חכים חאג' יחיא – בעד ציפי חוטובלי – נגד אורן אסף חזן – אינו נוכח דב חנין – בעד אכרם חסון – נגד יואל חסון – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח מנואל טרכטנברג – בעד מרדכי יוגב – נגד יוסי יונה – בעד שלי יחימוביץ – בעד חיים ילין – בעד איתן כבל – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד יעל כהן-פארן – בעד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח עליזה לביא – אינה נוכחת ציפי לבני – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת ז'קי לוי – נגד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד סופה לנדבר – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח מנחם אליעזר מוזס – נגד שולי מועלם-רפאלי – נגד ירון מזוז – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד אורי מקלב – נגד יעקב מרגי – נגד אראל מרגלית – אינו נוכח אברהם נגוסה – אינו נוכח איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח קסניה סבטלובה – בעד רויטל סויד – אינה נוכחת ניסן סלומינסקי – נגד בצלאל סמוטריץ – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח איימן עודה – בעד רחל עזריה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח רועי פולקמן – נגד עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – נגד יעקב פרי – בעד עיסאווי פריג' – בעד עמיר פרץ – אינו נוכח נורית קורן – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח איוב קרא – נגד מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת מיקי רוזנטל – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח אלעזר שטרן – בעד נחמן שי – בעד עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד סתיו שפיר – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, גברתי. נא לעבור על רשימת חברי הכנסת. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) טלב אבו עראר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד מיכאל אורן – אינו נוכח דוד אזולאי – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח זאב בנימין בגין – אינו נוכח נאוה בוקר – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח יוסף ג'בארין – בעד יגאל גואטה – נגד באסל גטאס – אינו נוכח יהודה גליק – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת אבי דיכטר – אינו נוכח צחי הנגבי – נגד יצחק הרצוג – בעד יצחק וקנין – נגד חנין זועבי – אינה נוכחת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח אורן אסף חזן – נגד יואל חסון – בעד אחמד טיבי – בעד יצחק כהן – אינו נוכח ישראל כץ – נגד עליזה לביא – אינה נוכחת אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – אינו נוכח סופה לנדבר – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח ירון מזוז – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אראל מרגלית – אינו נוכח אברהם נגוסה – נגד איילת נחמיאס ורבין – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח רויטל סויד – אינה נוכחת בצלאל סמוטריץ – נגד אוסאמה סעדי – בעד חמד עמאר – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח נורית קורן – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח מירי רגב – אינה נוכחת מיכל רוזין – אינה נוכחת מיקי רוזנטל – בעד יואל רזבוזוב – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת היו"ר טלי פלוסקוב: עאידה תומא סלימאן הצביעה בסיבוב ראשון. טוב רבותי, מי מחברי הכנסת מעוניין להצביע, שלא היה באולם בזמן ההצבעה? מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד דוד אזולאי – נגד היו"ר טלי פלוסקוב: יש עוד חברי כנסת שמעוניינים להצביע, רבותי? לא. אני גם ראיתי שעאידה תומא סלימאן הצביעה. היא הייתה בעד. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: אוקיי, מקובל. היו"ר טלי פלוסקוב: חנין זועבי, אני רואה, מרימה יד. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: (קוראת בשם חברת הכנסת) חנין זועבי – בעד היו"ר טלי פלוסקוב: תמה ההצבעה. אני מבקשת לסכם את ההצבעה ולהציג לנו את התוצאות. היו"ר טלי פלוסקוב: להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 44 חברי כנסת, 46 מתנגדים. אני קובעת כי הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלת הבטחת הכנסה לקשיש), התשע"ו–2016, לא התקבלה. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ו–2016 [הצעת חוק פ/2718/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התשע"ו–2016, של חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חברת הכנסת תמר זנדברג להציג את ההצעה שלה. לידיעתכם, חברי הכנסת, תשובה והצבעה על הצעת החוק הנ"ל תהיה במועד אחר. תמר זנדברג (מרצ): תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. שומעים אותי? יש לי מיקרופון? היו"ר טלי פלוסקוב: אני מבקשת מחברי הכנסת להנמיך את קולכם או לצאת מהאולם. סדרנים, אני מבקשת מכם, בבקשה, או להוציא את האנשים החוצה – תודה. בבקשה, גברתי. תמר זנדברג (מרצ): תודה, גברתי היושבת-ראש. הצעת החוק הזו באה להעמיק, ולמעשה לצקת תוכן ממשי בעיקרון נורא חשוב בפקודת העיריות, שנקרא פומביות הדיון. פקודת העיריות היא חוק מנדטורי שמסדיר את פעולתן של הרשויות המקומיות, אבל אפילו החוק המנדטורי והארכאי הזה, שצריך לשנות אותו, ודיברנו על זה כאן בכנסת כמה וכמה פעמים, מכיר בעיקרון נורא נורא פשוט, והוא שהדיון שמנהלים נבחרי הציבור בעניינו של הציבור צריך להיות פומבי. הוא צריך להיות פתוח לציבור, שיוכל לבוא, לשבת, להתרשם מהנבחרים שלו, וכמובן, בעידן הדיגיטלי ובעידן הרשת – גם להיות מצולם ומשודר. לכולנו, לכל מי שיושב בבית הזה, זה עיקרון נורא נורא מוכר וידוע. הדיון הזה, למשל, מצולם, משודר בשידור ישיר בערוץ הכנסת ובאתר האינטרנט של הכנסת; כל הוועדות שאנחנו יושבים בהן, חברות וחברים, מצולמות ומשודרות בשידור חי באתרים של ועדות הכנסת. לאחרונה הכנסת אפילו הרחיבה והוסיפה כמה מצלמות ואפשרויות לעשות תקריבים וכו' – הכול בשם ההכרה ברעיון של פומביות הדיון ושל השקיפות של מה שמתבצע כאן. עד כאן הכול טוב ויפה. לא היינו צריכים להרחיב יותר מדי בנימוק למה צריך לצלם ולשדר גם את ישיבות מועצות הערים והרשויות המקומיות. יש כאן בבית הזה הרבה חברי כנסת שהיו חברי מועצות ברשויות המקומיות וראשות וראשי ערים ברשויות המקומיות. כולנו יודעים שהדמוקרטיה המקומית היא חלק מהדמוקרטיה הישראלית; שחברי וחברות המועצה ברשויות המקומיות הם נבחרי ציבור בדיוק כמונו, חברות וחברי הכנסת. אומנם התנאים שלהם גרועים ופחותים בהרבה משלנו, ובראשם העובדה שחברי מועצה מכהנים בהתנדבות – אבסורד שחייבים גם אותו לתקן פה בכנסת – אבל העיקרון הדמוקרטי שהם נושאים, השליחות הציבורית שלהם זהה בדיוק לשלנו. עד כאן אני לא רואה למה הייתה צריכה להיות מחלוקת; למה צילום ושידור דיוני המועצה היו צריכים להיות עניין שצריך בכלל להציע הצעות חוק בשביל לתקן זאת, שלא לומר להצביע בעד הצעות החוק כאלה. אבל בימינו שום דבר לא מובן מאליו, ולצערי הממשלה בשלב זה מתנגדת להצעת החוק הזו. אבל היא מתנגדת משני טעמים מעניינים וסותרים אחד את השני. הטעם הראשון הוא: לא צריך את החוק הזה, יש כבר פומביות הדיון – גברתי גם הייתה ראשת עיר. יש פומביות דיון, זה מופיע בפקודת העיריות, אז כביכול הצעת החוק מיותרת. תכף אראה למה היא לא מיותרת. הטעם השני הוא: לא צריך לצלם את ישיבות המועצה. לא שהדיון פתוח ולכן לא צריך את החוק, אלא לא כדאי ולא צריך לצלם ולשדר את ישיבות המועצה. וכאן אני קצת מתחילה להילחץ, כי כאשר אני שומעת מטעם משרד ממשלתי שאולי לא צריך שהכול יהיה שקוף, ואנשים אולי יתנהגו אחרת כשהדברים מצולמים, ואולי הדברים ייסגרו בחדרי-חדרים ולא בפומבי, יש לנו כאן בעיה עם הרעיון הבסיסי ביותר של שקיפות. ואני רוצה לצטט, כפי שאנחנו עושים פה הרבה פעמים, את דבריו של בג"ץ, בית-המשפט העליון, שאמר בפסק דין מאוד יפה: "מקורו של עקרון השקיפות הוא בתפיסת היסוד של מינהל ציבורי כנאמן הציבור: כל אשר מחזיק הוא בו – כנאמן הציבור מחזיק הוא בו, ואילו משלו אין לו כלום" – אני מדלגת – "ומשידענו כי עובד הציבור עושה בנאמנות כשליח ציבור, חייב הוא ממילא בחובותיו של שליח, ובהן החובה ליתן דין-וחשבון על מעשיו, לגלות לשולחיו – לכלל הציבור – מה עשה ומה לא עשה; מדוע עשה כך ולא אחרת, וכשלא עשה – מדוע לא עשה". עקרון יסוד בסיסי, ובאמת אני לא חושבת שצריך היום להכביר עליו יותר מדי מילים. אבל האומנם החוק הזה מיותר, וישיבות מועצות הערים בכל רחבי הארץ מקיימות את עקרון פומביות הדיון ועושות זאת? ובכן, לא. נייר של "המשמר החברתי", ארגון חברתי שכולנו מכירים כאן בכנסת, והתחיל בזמן האחרון לעבוד גם ברשויות המקומיות, מגלה שבכל רחבי הארץ, מנהריה ועד אילת, מהצפון ועד הדרום, המזרח והמערב, לא מתקיים הרעיון הזה. למשל, רק בחודש שעבר נחסמו חמישה פעילי "המשמר החברתי" בנהריה על-ידי חברת אבטחה, חברות וחברים, לא פחות ולא יותר, ונמסר משם שתואם נוהל מיוחד עם משרד הפנים, ולפיו כל חבר מועצה יכול להכניס אדם אחד לישיבה. ממש חבר מביא חבר; והחוק שמחייב להקרין בווידיאו את הישיבה, כדי לשמור על פומביות הדיון אם לציבור לא ניתן להיכנס, כמובן לא ממולא ולא מיושם. בחולון, במקרים חריגים מתירים לתושבים להיכנס לישיבות. בעבר לא הקרינו צילומים מישיבות המועצה, אבל בעקבות מאבק תושבים הן מוקרנות היום, אבל הוועדות חסומות ולא משודרות. ברמת-גן אין אפשרות לצפות בישיבות, לא כקהל וגם לא בצילומי וידיאו, והישיבות אינן משודרות. תושבים שמבקשים להיכנס נענים כי האולם מלא, גם כאשר צילומים שהוגנבו מתוך האולם מראים אחרת. בגבעת-שמואל המועצה קיבלה החלטה האוסרת על התושבים לצלם את הישיבות; בכרמיאל גם – העירייה קיבלה החלטה שלא מאפשרת לתושבים להיכנס לישיבות; בצפת ראש העיר הסביר – ציטוט – "פרצופים זבי חוטם מעלים לרשת סרטונים". אולי באמת נסגור את האינטרנט, כדי למנוע מראשי ערים לתת דין-וחשבון לציבור שלהם. חבר המועצה אמיר כוכבי מהוד-השרון, כמחאה על זה שהעירייה לא אפשרה לתושבים לצלם, צילם בעצמו – חבר מועצה, נבחר ציבור – ובתגובה הוזמנו כוחות משטרה כדי לסלק אותו מהישיבה. כך קרה גם בכפר-סבא, הרצליה, נשר ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ. חברות וחברים, בכל הארץ יש לנו עדויות רבות שמעידות עד כמה הצעת החוק הזו היא לא רק נחוצה, לא רק יש לה מקום, היא לא רק לא מיותרת, אלא היא גם הכרחית. ואני חייבת לומר לסיום שאני מזהה גם סימנים בקואליציה ובממשלה שמכירים בעובדה הזאת. רק אתמול או שלשום, השבוע, חבר הכנסת דודי אמסלם, חברנו יושב-ראש ועדת הפנים, שהיא הוועדה האמונה על הנושאים האלה, הגיש הצעת חוק דומה מטעמו יחד עם "המשמר החברתי". אני רוצה לומר כאן שבהידברות עם שר הפנים ועם הקואליציה ועם יושב-ראש הקואליציה דוד ביטן, והסיבה שאני רואה שיש גם קולות מתוך הקואליציה שקוראים כן להעביר הצעת חוק כזו – אני, אומנם קצת בלב כבד אבל בתקווה שאכן נצליח לקדם את הנושא, אעלה כאן את ההצעה ללא תשובה והצבעה, בתקווה שאכן נוכל, בעתיד הקרוב, להעביר הצעה כזו, ואז גם ההצעה שלי תצטרף אליה ותקבל תמיכה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, דוד. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת דוד ביטן, רצית להתייחס? בבקשה. הצעה. דוד ביטן (הליכוד): מה שאני רוצה לומר, הנושא הזה של שקיפות לציבור של דיוני מועצה זה דבר חשוב מאוד וזה גם נעשה בחלק מהמועצות המקומיות. תמר זנדברג (מרצ): נכון. דוד ביטן (הליכוד): ראשי ערים לא אוהבים את זה כל כך – – תמר זנדברג (מרצ): נכון. דוד ביטן (הליכוד): – – אבל זה גם גורם לזה שבישיבות מועצה אנשים לא מדברים, לא מתלהמים ולא שום דבר, כי הציבור רואה את זה. אבל מכיוון ששמעתי שאמסלם הגיש הצעת חוק דומה, אז אני מצהיר שהיה והממשלה תתמוך באמסלם, בהצעת החוק שלו, אנחנו באותו רגע נצמיד את הצעת החוק של זנדברג ואנחנו נתמוך בה גם כן. אוקיי? תמר זנדברג (מרצ): תודה רבה. אז כאמור, אנחנו נקווה בהחלט שביחד, קואליציה ואופוזיציה, נעביר את זה, לטובת כלל הציבור בישראל. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. כאמור, התשובה וההצבעה במועד אחר. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת) [הצעת חוק פ/1515/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת), של חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבדת להזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, להציג את הצעת החוק שלה. עד עשר דקות, גברתי, לרשותך. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברי, חברותי, חברות הכנסת – – – דוד ביטן (הליכוד): את רוצה להיות חברת כנסת בכוח במפלגת העבודה, כי אם נעביר את החוק הזה, אף גבר לא יוכל להיות במפלגת העבודה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): חברי יושב-ראש הקואליציה – – – דוד ביטן (הליכוד): יש לכם מיליון שריונים – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): – – – אני מבטיחה לך, כשיהיה 70% נשים ברשימות – – דוד ביטן (הליכוד): לא, אבל יש המון שריונים – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): – – אנחנו נדאג לכם באותה מידה שאתם דואגים לנו. דוד ביטן (הליכוד): אולי מישהו ירצה ראשון? – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אני מבטיחה לך. הריני להבטיח לך. תהיה רגוע. דוד ביטן (הליכוד): – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): ביטן, תהיה רגוע, אני מבטיחה לך. דוד ביטן (הליכוד): יש שריונים – – – לא נשאר מקום לחברי כנסת. תאמין לי, אל תשמע להם. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): ביטן, באהבה אני אומרת לך, נתנהג אליך לפחות כמו שאתם התנהגתם אלינו. לא פחות. דוד ביטן (הליכוד): בסדר. דע לך, אתם לא תהיו. תסתכל לפי השריונים, אם, החוק שלה עובר, אם אתה יכול להיות חבר כנסת. איתן כבל בכלל לא יכול להיות. איציק שמולי (המחנה הציוני): נראה לי שאני נדחק למקום 30. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, תודה, תודה, חבר הכנסת דוד ביטן. דוד ביטן (הליכוד): אין להם מה לחפש פה. באמת. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת דוד ביטן, אדוני יושב-ראש הקואליציה, יש לנו פה חברת הכנסת שמציגה את הצעת החוק. אני מבקשת לא להפריע. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): רוצה להציג. היו"ר טלי פלוסקוב: רוצה, נכון. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): רוצה להציג. היו"ר טלי פלוסקוב: רוצה, ועוד לא נתתם. דוד ביטן (הליכוד): דעי לך שיש פה ניגוד עניינים, בחוק הזה. היו"ר טלי פלוסקוב: אני מאפסת לה את השעון, עוד פעם מהתחלה. דוד ביטן (הליכוד): ניגוד עניינים מהותי – – – היו"ר טלי פלוסקוב: ביטן, אתה מדבר על חשבון חברת הכנסת שנמצאת כאן, בבקשה. חיים ילין (יש עתיד): הוא פשוט לא – – – דוד ביטן (הליכוד): יש פה ניגוד עניינים. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): ובכן, חברותי וחברי חברות הכנסת, אני רוצה להגיד מה אומר פה מר ביטן שמסתובב, ואולי מעטות ומעטים מכם, קולו החזק של יושב-ראש הקואליציה לא מגיע לאוזניכן. מסתובב פה יושב-ראש הקואליציה ואומר: אם יעבור החוק הזה שלך, אף אחד מהגברים לא יוכל להיבחר לכנסת. עכשיו, מה אומר החוק שאני עומדת להציג, חברות וחברים? הוא מבקש לעשות תנאי סף לכל מפלגה שרוצה לרוץ לכנסת, שיהיה בה מינימום 40% ייצוג לכל אחד מהמינים, חבר הכנסת ביטן. זאת אומרת, החוק שלי מבקש לשמור על הזכויות שלכם, הבנים, במקרה שאנחנו סוף-סוף נגיע, ונגיע יום אחד, הרי, להיות הרוב, כמו שאנחנו מגיעות מהר מאוד בכל מקצוע שאנחנו נכנסות אליו. נכון, חברתי, יושבת-ראש הכנסת כרגע, טלי פלוסקוב? איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): וראש עיר לשעבר. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): וראש עיר לשעבר, בדיוק. בתחום הזה אנחנו צריכות מה זה אפליה מתקנת, חבל על הזמן. היו"ר טלי פלוסקוב: זה נכון. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אבל אדוני יושב-ראש הקואליציה, ראה, אנחנו רואות מה קורה בשירות הציבורי. נשים מגיעות להיות – רגליכם נדחקות. אני רוצה לשמור על זכותכם ביום שחס וחלילה יהיו פה – אני לא רוצה להגיע למצב הפוך; אני לא רוצה להגיע למצב שהוא המצב שלנו היום, שיש פה 75% גברים ו-25% נשים. נשים, חברי חבר הכנסת ביטן, הן 52% מהאוכלוסייה. בוא אפילו לא נגיד רוב, נגיד רק חצי. לא סביר, לא מתקבל על הדעת, לא הגיוני, שחצי מהאוכלוסייה יהיה מיוצג ברבע. עכשיו בוא רגע נדבר בדוגמאות. החרדה שמדברת מגרונך, אני מבינה אותה, אני מזדהה אתה ואני רוצה לנסות ולהסביר לך למה בכל זאת חבל להיבהל. חבל שהולך יושב-ראש הקואליציה, ולא ידע שבשנותיה הראשונות של מדינת ישראל לא הייתה הגבלה על גיל הנישואים. הידעת את זה, חבר הכנסת ביטן? דוד ביטן (הליכוד): את מה? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל לא הייתה הגבלה על גיל הנישואים. דוד ביטן (הליכוד): נכון, לא הייתה הגבלה לגברים. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): וחיתנו ילדות בנות 14 עם גברים בני 50 – – דוד ביטן (הליכוד): נו, אנחנו נגד זה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): – – וזה היה חוקי, עד שבאה חברת הכנסת עדה מימון ויזמה את החוק להגבלת גיל הנישואים, ואגב, בכנסת הקודמת, אנחנו העלינו אותנו, ברוך השם, מ-17 ל-18. הידעת, חבר הכנסת ביטן, שמותר היה לפטר אישה בהיריון, עד שחברת הכנסת גולדה מאיר העבירה חוק – אגב, היא הייתה שרה אז – היא העבירה חוק שאסור לפטר אישה בהיריון? הידעת, חבר הכנסת ביטן, שפעם קורס טיס, למשל, היה סגור בפני נשים, עד – היה צריך את אליס מילר שתלך לבית-המשפט העליון, ובית-המשפט העליון יכריח את הצבא ואת המדינה, שממש צרחו ובעטו והסבירו באותות ובמופתים איך זה לא מסתייע וזה לא מתאים – הכריחו אותם לפתוח את קורס טיס גם לנשים? ואז חברת הכנסת נעמי חזן העבירה חוק, שעדיין לא מקוים ולא מיושם במלואו, לפתוח את כל התפקידים גם לנשים בצה"ל. האם ידעת, חברי דוד ביטן, שהטרדה מינית לא הייתה עבירה? לא הייתה עבירה כזאת בספר החוקים עד שחברת הכנסת יעל דיין וחברות אחרות העבירו את החוק למניעת הטרדה מינית. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): גם חברת הכנסת לימור לבנת, חשוב לציין. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אני לא רוצה לתת – עוד באמת הרבה מאוד מאוד דוגמאות. אני בכל זאת אסתפק בעוד שתיים: שולמית אלוני יזמה את החוק שאוסר על גבר לאנוס את אשתו. לא היה אסור על בעל לאנוס את אשתו, משום שהוא בעלה ולכן הוא אמור לבעול אותה, ולכן לא הייתה שאלה אם יש דבר כזה, בעילה שהיא איננה מעוניינת בה. אבל שולמית אלוני שינתה, ברוך השם, את החוק הזה. ורק עוד דוגמה אחת אני אתן לך, אדוני: תמר גוז'נסקי, חברת הכנסת לשעבר, היא שהעבירה, הראשונה, במקור, את החוק של חינוך חינם מגיל שלוש. עכשיו, מה אני אומרת לחבר הכנסת ביטן וחברי וחברותי האחרות? מה שאני באה להגיד זה שדברים שרואות מכאן, אתם לא רואים מאיפה שאתם, ולא בגלל שאתם רעים אלא משום שחוויית החיים של גברים שונה מחוויית החיים של נשים. חלק, הרוב, זה בגלל התרבות, בגלל החוק, שמראש מגדלות ומגדלים אותנו במסלול ורוד ובמסלול כחול. אבל המסלול הזה הוא לא הטבע. הטבע – אתן יודעות, חברות וחברים, איפה אנחנו ואיפה הטבע. חבר הכנסת ביטן, אני מעוניינת מאוד לדעת מתי בפעם האחרונה פגשת טבע ואיך הוא נראה, אבל בכל מקרה המין האנושי כבר מזמן מכפיף את הטבע לצרכינו. דוד ביטן (הליכוד): – – – מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אנחנו משנות את האקלים, אנחנו משמידים לבלי הכר מינים, הולדה – זה בכלל נהיה דבר שהקשר בינו לבין הטבע – – – חיים ילין (יש עתיד): הוא שמורת טבע בעצמו. הוא לא צריך את הטבע. הוא שמורת טבע. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): בכל אופן, המסלול הוורוד והמסלול הכחול הם לא יצירה של הטבע, הם יצירה של התרבות, ויותר מזה, יצירה של החוק. יש לנו עוד הרבה מאוד אתגרים, חברות וחברים, הרבה מאוד אתגרים בשינוי החוק שלפיו כולנו חיות וחיים. אנחנו צריכות שהחוק יכיר בעבודות הבית וגידול הילדות והילדים, ולשנות בהתאם את הכלכלה, לנסח מחדש את הכלכלה ככה שהיא תכיר בערך הכלכלי של עבודות הבית וגידול הילדות והילדים. אנחנו צריכות לשנות את החוק ככה שחוק חינוך חינם יחול מסוף חופשת הלידה והוא יחול בשעות ובימים שבהם הציבור עובד ועובדת, ולא בשעות שבהן אחר כך מתפלאות שאין מי שיטפל בילדות ובילדים. אנחנו צריכות לשנות את החוק ככה שתהיה חופשת לידה שוויונית לשני ההורים, מה שגם יעשה מדרגת שוויון מדהימה בעולם העבודה אבל גם יאפשר לגברים את הקשר האישי, הבלתי-אמצעי, הקרוב, עם התינוקות והפעוטות שלהם, את ההיכרות האינטימית הזאת עם הילדה והילד מגיל אפס; וגם על הדרך, אגב, יגרום להרבה פחות תוקפנות בעולם והרבה הרבה פחות מלחמות. אנחנו צריכות לשנות את החוק ככה שמערכת המשפט תפסיק להיות רק הדבר האדברסרי הזה של משחק סכום אפס: אחד צודק, אחד טועה, אחת מנצחת, אחת מפסידה, אלא רצף שלם של צדק מאחה וצדק מעברי וצדק בין-דורי, וגישור, וגירושים בשיתוף פעולה – כל הדברים האלה צריכים להיות חלק ממערכת משפט ומערכת מתקנת שהיא משקמת במהותה, שהיא מחזירה לתוך החברה נשים וגברים תורמות ותורמים שמסוגלים לקיים חיים עצמאיים ומועילים, ולא להמשיך ולשרשר דורות של פשע, של מצוקה, של חוסר תפקוד. אנחנו צריכות, חברות וחברים, לשנות – – – דוד ביטן (הליכוד): אמרתי – – – מרב מיכאלי (המחנה הציוני): חבר הכנסת ביטן, אתה מפריע לי לדבר. היו"ר טלי פלוסקוב: סליחה, סליחה, מה זה הוויכוח פה באולם? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): מילא הולך להצביע נגד החוק שלי, אבל מפריע לי לדבר. דוד ביטן (הליכוד): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת דוד ביטן. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אנחנו צריכות לשנות את החוק באופן כזה שמבטיח שפערי השכר המופרכים של 32% בין גברים לנשים – שעובדות ועובדים בחוץ, בעבודה שיש עליה שכר – מצטמצמים ונעלמים. בקיצור, חברות וחברים, יש לנו הרבה מאוד מאוד עבודה לעשות בבית הזה. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): מה הקשר לרשימה לכנסת? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): חבל, פספסת את תחילת נאומי, חבר הכנסת מוזס היקר. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): – – – את רוצה לראות אותנו בחוץ? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אני רוצה שנשים תוכלנה לייצג את עצמן, וגם נשים חרדיות, חבר הכנסת מוזס היקר. חבר הכנסת מוזס היקר, בכל הכבוד, אתה לא יכול לייצג נשים חרדיות – – מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): – – – סומכים עלי. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): – – ולא אני אומרת את זה, הן אומרות את זה. הן יצאו בתנועה אדירה לפני הבחירות האחרונות ואמרו: לא נבחרות – לא בוחרות. הן השתפנו, למרבה הצער. הן לא הלכו עם זה עד הסוף. אבל הן באו ואמרו לכם: אתם לא יכולים לייצג אותנו. אנחנו עומדות על זכותנו לייצג את עצמנו, לדאוג לאינטרסים שלנו, לבוא ולדבר בשמנו, בקולנו. הזכות הזאת לא יכולה להימנע מאף אדם באשר הוא או היא. מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): – – – מרב מיכאלי (המחנה הציוני): לכן, חברתי היושבת-ראש טלי פלוסקוב – – – מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): מרב, מרב, הם סומכים עלינו – – – מרב מיכאלי (המחנה הציוני): לכן, חברי מר מוזס, חברי מר מוזס, מדינה דמוקרטית לא יכולה – – מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): – – – בכל המצוות. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): – – להחזיק שלט בכניסה לבית-הנבחרים שלה ולהגיד: אין כניסה לנבחרות. לא יכולה לאפשר לאף מפלגה שחושבת שהיא יכולה לשים שלט "אין כניסה" לרוץ לכנסת, משום שזאת מפלגה לא דמוקרטית, וזאת פעולה לא דמוקרטית. אי-אפשר לעשות כאילו – כאילו אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל אנחנו מאפשרות לא לאפשר לנשים להיבחר בכנסת; כאילו אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל בעצם יש לנו ייצוג לא שוויוני של 75% גברים ו-25% נשים. גברתי, אני אגיד לסיום: האי-שוויון המגדרי הוא לא האי-שוויון היחידי בעולם, בפירוש לא. אבל כל סוגי האי-שוויון האחרים מבוססים על המודל של האי-שוויון המגדרי, מתפרנסים ממנו וחיים בזכותו. לכן האי-שוויון המגדרי הוא הדרמטי ביותר לתיקון, ואין לנו מנוס אלא לעשות צעד אקטיבי, צעד פעיל, צעד יוזם, לתיקון האי-שוויון הזה, ולאפשר מינימום 40% ייצוג לכל אחד מהמינים בכל חמישייה בכל רשימה שרוצה לייצג את האזרחיות והאזרחים בכנסת ישראל. אני מפצירה בכם, חברי וחברותי בקואליציה, להצביע בעד. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. בשם שרת המשפטים, ישיב לנו השר גלעד ארדן – בבקשה, אדוני. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: דוד – – – דוד ביטן (הליכוד): לא, לא עכשיו. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: רגע – – – דוד ביטן (הליכוד): – – – חבר כנסת – – – התשובה – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: בסדר, אבל אני מקריא את של איילת, איילת שקד. דוד ביטן (הליכוד): לא. דבר על המשתמע – – – היו"ר טלי פלוסקוב: עשר דקות לרשותך, אדוני השר. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: דוד – – – דוד ביטן (הליכוד): רק נשים יהיו ח"כיות וזהו. בליכוד וזה, במפלגות הגדולות, יש שריונים – – איציק שמולי (המחנה הציוני): אנחנו נעזור לך – – – דוד ביטן (הליכוד): – – ונגמר הסיפור. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: נו, מה רע בזה? שיהיו רק נשים. דוד ביטן (הליכוד): לא רע. נתחפש לאישה ונלך על – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: טוב. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אני מבקש להדגיש שאני מקריא את תשובתה של שרת המשפטים אילת שקד. כיוון שיש פה גם פנייה אישית לחברת הכנסת מיכאלי, אני מחדד שזה לא ממני. אני מקריא את תשובתה של שרת המשפטים. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת) – מי שמתעניין, מספר ההצעה הוא פ/1515 – של חברת הכנסת מרב מיכאלי ואחרים – – חיים ילין (יש עתיד): ממתי אתה מתעניין מה – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: כל פרט. אתם תדעו כל פרט. חשוב מאוד. – – מבקשת לקבוע כי ברשימת מועמדים לכנסת יהיה ייצוג שוויוני לשני המינים, כך או באופן שבכל חמישה מקומות ברשימה יהיו לפחות שני נציגים מכל מין. לא טעית במתמטיקה? איך זה שוויוני אם בחמישה יש שניים? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): חמישה זה חמישה. לפחות שניים – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אז זה לא שוויוני. כשעשיתי את חוק השידור הציבורי ורציתי לוודא שיהיה שוויוני, הראשון בהיסטוריה מאז קום המדינה, כתבנו בחוק שמתוך 12 חברי דירקטוריון לפחות שש תהיינה נשים. זה שוויוני. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אתה יודע מה? בוא נתפשר על 40%. נסכים על 40%. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: זהו, זה לא שוויוני. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): נתפשר על 40%. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: זה עדיין שתיים מתוך חמישה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): נתפשר על 40%. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אולי את רוצה – בוועדה נשפר את זה – אבל אי-אפשר מתוך חמישה לחלק, אז מה נעשה? יואל חסון (המחנה הציוני): נגדיל. קריאה: אנחנו נקבל – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: מה? קריאה: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: טוב. סתם היה חשוב לי לחדד שיש דרך נכונה יותר לעשות שוויון. התניית הזכות להתמודד לכנסת בעמידה בתנאי הייצוג המבוקש, משמעה כי רשימות מועמדים אשר אין בהן ייצוג לבני שני המינים כנדרש לא יהיו זכאיות להתמודד בבחירות לכנסת, או כפי שיושב-ראש הקואליציה – איזו דוגמה נתת, ביטן? קריאה: ביטן, הוא מדבר אליך. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: ביטן, לפי הדוגמה שלך, אם ניישם עכשיו את החוק של חברת הכנסת מיכאלי, על מי אנחנו ניאלץ לוותר כאן? דוד ביטן (הליכוד): אפילו אם שמולי יצא ראשון בפריימריז – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: על סיעת העבודה. דוד ביטן (הליכוד): – – הוא יהיה מקום 40. אורן אסף חזן (הליכוד): שמולי בקטגוריה. שמולי בסדר. דוד ביטן (הליכוד): מקום 40 הוא יהיה. קריאה: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): אני צוחק. אני צוחק – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אז מה אומרת שרת המשפטים בשם ועדת השרים לחקיקה? שלילת האפשרות להתמודד מרשימה שאין בה ייצוג כזה היא אמצעי קיצוני ומרחיק לכת, אשר יש בו כדי לפגוע בזכות היסוד לבחור ולהיבחר, המעוגנת בסעיפים 5 ו-6 לחוק-יסוד: הכנסת. הרי, דרך אגב, התוצאה של הרכבת הרשימה גם הולכת אחורה למנגנונים הפנימיים של כל מפלגה ומפלגה – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – ולמעשה – את זה כבר אני מוסיף פה, עוד טיעון – אם באים ורוצים שחוק כנסת יחייב את זה, הדעת נותנת שצריך להפנים את זה קודם כול במנגנונים הפנימיים של המפלגות, והשאלה היא האם במחנה הציוני יש קביעה כזו, שמחייבת אחוז כזה של נשים בפריימריז. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): במרצ יש. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: במרצ יש. אבל אני שואל אם במפלגת העבודה יש כזו קביעה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אז יהיה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: מה? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אז יהיה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אז יהיה. טוב. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): בגלל שהחוק יחייב, אז יהיה. יואל חסון (המחנה הציוני): גלעד, בתנועה, בכוונת מכוון זה חצי-חצי. חצי גברים וחצי נשים. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: טוב. אז יישר כוח לתנועה – – מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אבל יהיה. אני אומרת לך. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – אבל הייתם צריכים להתנות, כשהצטרפתם, כשהרכבתם את המחנה הציוני, שהעיקרון החשוב הזה ישלוט, ישרור, בכל הרשימה המשותפת. קריאה: – – – לעזור להם. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): מבטיחים להשתפר, אבל קודם כול תטפל – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: מה? בכפייה? קריאה: כן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: בכפייה על-ידי חקיקה ראשית? קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): אנחנו לא הבעיה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: איפה הדוגמה האישית של מציעת החוק? קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): – – – דוגמה אישית – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: טוב, אני חוזר להקריא את דברי שרת המשפטים איילת שקד. יואל חסון (המחנה הציוני): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: חברת הכנסת מיכאלי, כוונתך ראויה, אך הכלי שבחרת למימושה הוא דרמטי וקיצוני. נראה שבשם המטרה החשובה של ייצוג הולם, שכחת את מטרת-העל של בחירות דמוקרטיות – רצון העם כפי שהוא משתקף בבחירת נציגיו לכנסת. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): – – – נשים בכלל. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אני מקריא את עמדתה של השרה שקד. לעניין זה, לא ניתן כמובן להתעלם מכך שבמרקם החיים, כמו גם במציאות הפוליטית בישראל, קיימות, לצערנו, מפלגות שאינן משלבות נשים, וידוע שיש הערכה הדדית בינך לבין חברי הכנסת החרדים, למשל, ואני בטוחה שלא תרצי לחסום אותם מלהיכנס לכנסת. בחברה רב-תרבותית כמדינת ישראל, התערבות בקביעת מועמדי המפלגה לכנסת באמצעות חקיקה ראשית המהווה תנאי להתמודדות, כמוצע, היא פגיעה בלתי מוצדקת בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר ובזכות של כל ציבור בוחרים לייצוג לפי השקפתו ולפי מאפייניה של אותה קהילה. לכן, לאור כל האמור לעיל, הממשלה מתנגדת להצעת החוק ומבקשת להסיר אותה מסדר-היום. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לשר גלעד ארדן. הבנתי שחברת הכנסת מרב מיכאלי רוצה לנסות לשכנע אותנו בכל אופן. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): לשכנע אין טעם, את ראית. היו"ר טלי פלוסקוב: ככה זה נקרא. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): יש פה שילוב של הבהלה הגברית – שהיא ממש נוגעת ללב, אני באמת מאוד מתרשמת – אבל אני רוצה לקרוא מתוך התשובה של שרת המשפטים. שים לב מה אמרת, השר ארדן: שלילת האפשרות להתמודד מרשימה שאין בה ייצוג היא אמצעי קיצוני ומרחיק לכת, אשר יש בו כדי לפגוע בזכות היסוד לבחור ולהיבחר. אבל זה בסדר לתת לרשימה לפגוע בזכות היסוד לבחור ולהיבחר. זה בסדר. אם רשימה עושה את זה מעצמה, זה לא קיצוני, נכון? אבל חס וחלילה שכנסת ישראל תקבע שאסור לאף רשימה לפגוע בזכות הזאת. יש פה סתירה פנימית עמוקה שאתם פשוט בוחרים להתעלם ממנה, ובאופן ממש מחפיר להשאיר את המניעה מנשים לקבל את הזכות הבסיסית של לבחור ולהיבחר. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. כאמור, רבותי, אנחנו נצביע על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת). אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 38 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת) נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 32 חברי כנסת, 38 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת) לא עברה. הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2015 [הצעת חוק פ/2109/20; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' י"ז, עמ' 9807. ] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2016 [הצעת חוק פ/2650/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2015, של חבר הכנסת יוסי יונה וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת יוסי יונה כבר נימק את ההצעה שלו. יש לנו הצעה שהוצמדה. ההצמדה היא של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2016, ואני מזמינה את חבר הכנסת דב חנין. שלוש דקות מכאן, חבר הכנסת דב חנין. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: אני לא שומעת. הנמקה מהמקום זה כשהממשלה מסכימה, תומכת. כעת אין לנו פה תשובה שהממשלה תומכת. סגן שר החינוך מאיר פרוש: תומכת. תומכת. היו"ר טלי פלוסקוב: הממשלה תומכת? סגן שר החינוך מאיר פרוש: אני אעלה ואסביר. היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני יושב-ראש הקואליציה – – – סגן שר החינוך מאיר פרוש: תומכת. תומכת. תומכת. תומכת. תומכת. היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן, אני מבקשת אותך רגע לכאן. האם הממשלה תומכת בהצעת החוק של דב חנין? דוד ביטן (הליכוד): לא. נגד. היו"ר טלי פלוסקוב: לא תומכת. סגן השר אומר שכן. דב חנין (הרשימה המשותפת): סגן השר אומר "תומכת". היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת דב חנין, דקה, אנחנו מבררים. הכול בסדר? בבקשה, אדוני, הנמקה מהמקום. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה לך, גברתי היושבת-ראש, אני פשוט משתדל לחסוך במכסות לסיעה שלי – – היו"ר טלי פלוסקוב: הבנו. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – ואני מודה גם לך, אדוני סגן השר, ולך, אדוני יושב-ראש הקואליציה. גברתי היושבת-ראש, גם אנחנו הצענו את הצעת החוק החשובה הזאת, חוק חינוך חינם לילדים חולים. גם ילדים בין גיל שלוש לגיל חמש זכאים לתמיכה, זכאים לאותם שירותים ולאותם פתרונות שמקבלים היום לפי החוק ילדים מעל גיל חמש. לכן הצעת החוק הזאת חשובה. אני מברך את חברי חבר הכנסת יונה על הצעת החוק שלו ועל העבודה הרבה שהוא עשה בעניין הזה, ואני מקווה שכולנו בכנסת נתאחד בתמיכה בחוק החשוב הזה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. ישיב לנו על שתי הצעות החוק במשולב סגן שר החינוך מאיר פרוש, בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. סגן שר החינוך מאיר פרוש: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת יונה וחבר הכנסת חנין, הצעת החוק הנ"ל נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה ב-5 במרס 2017. עמדת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת חוק זו בכפוף להסכמות עם משרדי החינוך, האוצר והעבודה והרווחה, וכן בתיאום עם משרדי הפנים והמשפטים. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א–2001, ולקבוע כי החוק יחול על כלל הילדים החולים הזכאים לחינוך חובה, ולא החל מגיל חמש, כפי שקובע החוק בנוסחו הנוכחי, היום. משרד החינוך תמך בהצעת חוק זו בכפוף לתוספת תקציב לצורך החלתו. משסוכם העניין התקציבי מול האוצר וכשתעבור הצעת חוק זו את הליכי החקיקה הנדרשים, יפעל משרד החינוך ליישמה. אני רק מבקש לומר לחברי בסיעת יהדות התורה שכאשר החוק הזה יידון, בוועדת החינוך, כנראה – לדאוג שגם ילדי המוכר והפטור יקבלו אותו דבר. לצערי, כרגע בנוסח של התשס"א–2001 זה לא כולל. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה לסגן שר החינוך מאיר פרוש. רבותי, אנחנו עוברים לשתי הצבעות רצופות. כעת נצביע על הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2015, של חבר הכנסת יוסי יונה וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 63 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2015, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 63 חברי כנסת בעד, אחד מתנגד, אין חברי כנסת שנמנעו. אני קובעת כי הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2015, עברה בקריאה טרומית ועוברת לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה. כעת אנחנו נצביע על הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2016, שהוצגה על-ידי חבר הכנסת דב חנין. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2016, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 60 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק חינוך חינם לילדים חולים (תיקון – הגדרת ילד חולה), התשע"ו–2016, עברה בקריאה טרומית, וגם היא עוברת לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה. הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשע"ז–2017 [הצעת חוק פ/3830/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: כעת, רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשע"ז–2017, של חברי הכנסת עודד פורר ויוליה מלינובסקי. ינמק חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. עודד פורר (ישראל ביתנו): תודה, גברתי. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח להציג בפני הכנסת את הצעת חוק הדרכונים, שמתקנת הסדרים מפלים וגזעניים שהיו קיימים עד היום. כדי להבהיר לכל מי שלא מבין ולא למד את הנושא אלא ניזון מכל מיני כותרות, ההסדרים הקיימים היום לענייני דרכונים לעולים לא מותאמים למציאות הגלובלית שאנחנו חיים בה. במצב הדברים כפי שהוא היום עולה חדש שעלה לישראל – ולעתים השאיר משפחה מאחור וחברים בוודאי הוא השאיר מאחור, ולא מעט פעמים הוא גם השאיר עסקים מאחור, הוא ממשיך לנהל אותם בחוץ-לארץ ועבר לגור בישראל – נדרש לשהות בשנה הראשונה לפחות 90% מהימים בישראל כדי שהוא יוכל רק אחר כך לקבל דרכון, וזה לא משנה אם הוא צריך לצאת לעסקים, למשפחה, ואפילו, רחמנא ליצלן, רוצה לצאת לחופש, כמו כל אחד מאזרחי ישראל. צריך להבין למה הכוונה ב-90% מהזמן: זאת אומרת ששלושה ימים בכל חודש – זה מה שהוא יכול לצאת, מעבר לזה אסור לו לצאת, אחרת הוא לא יקבל דרכון. מדובר בתקנות ובמצב שעבר זמנם. זה לא מתאים למדינת ישראל בשנת 2017, זה לא מתאים לימים שבהם רבים מנהלים את העסקים שלהם בחו"ל, וזה לא מתאים כשרבים עושים באמת עסקים חובקי עולם – בין אם הם אזרחים ישראלים שנולדו כאן ובין אם הם אזרחים ישראלים שעלו לכאן וממשיכים לנהל עסקים בחו"ל. המגבלה הזאת, שהוטלה על עולים במשך עשרות שנים, אינה מידתית בעליל. היא לא תואמת גם את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכמו שיש לפעמים מוצרים שהם פגי תוקף, מה שנקרא היו טובים לשעתם, ופג תוקפם באיזשהו שלב, אז גם התקנות האלה, שלא מאפשרות לעולה לקבל דרכון, פג תוקפן. וכפי שהעולה מחויב לשלם מסים, וכפי שהוא מחויב בשירות צבאי, וכפי שהוא זכאי גם לבחור ולהיבחר, הוא גם זכאי לקבל דרכון כמו כל אזרח ישראלי שמבקש דרכון. הזכות הזאת לקבלת דרכון מגלמת בחובה גם את הזכות לחופש התנועה, כמו הזכות לחופש התנועה המעוגנת בסעיף 6 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ומה מקבל אותו עולה בשנה הזו שהוא לא מקבל דרכון? הוא מקבל תעודת מעבר, משהו זמני, ובעניין הזה, דווקא פה יש פגיעה בחופש התנועה ופה יש פגיעה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כי בעצם כשהוא מגיע למדינה אחרת עם אותה תעודת מעבר, עם אותו Laissez-Passer, אז הוא מתחיל להישאל כל מיני שאלות. יש לו עסק בחוץ-לארץ, הוא נוסע עם ה-Laissez-Passer ושואלים אותו: תגיד, אדוני, אם אתה אזרח ישראלי, למה אתה עם תעודת מעבר? יש לך בעיה, אתה עבריין אולי, עבריין מורשע, כמו שנהוג בעולם – הם אלה שמקבלים את תעודת המעבר ולא מקבלים דרכון. והעולה מוצא את עצמו עובר חקירות בשדות התעופה במקום שהוא יתקבל עם שטיח אדום. צריך להבין שאנחנו מדברים על אנשי עסקים שהעבירו את מרכז חייהם למדינת ישראל, העבירו את משפחתם, את ילדיהם, משלמים כאן מסים, ומה לעשות, יש להם גם עסק בחו"ל. הוא צריך לבוא כעני בפתח כל הזמן למשרד הפנים, לבקש את אותה תעודת מעבר ואת אותה טובה שיעשו לו כדי שיאפשרו לו לצאת מהארץ לצורך עיסוקו, ועוד לעבור את החקירות האלה בחו"ל. עכשיו אני רוצה להתייחס קצת לטענות שהושמעו בימים האחרונים בהקשר של החוק הזה. הטענות שהושמעו כאילו יש בחקיקת החוק הזה כדי לסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל או כדי לאפשר לגורמים פליליים להשתמש בדרכון הישראלי הן מופרכות, הן משוללות כל יסוד והן גזעניות, לא פחות מכך. כי מי ששולל מציבור שלם זכות יסוד בכל מיני טענות כאלה, מנותק מהמציאות וגם לא מבין מה המצב האמיתי. ראשית, צריך לזכור, וכדאי שאנשים ידעו: עולה שמגיע למדינת ישראל ורוצה להוציא אשרת עלייה, צריך להביא מספר רב של מסמכים, כדי להוכיח את זכאותו, ובין המסמכים הוא גם צריך להביא תעודת יושר מהמשטרה המקומית. אז על איזה עבריינים אתם מדברים כשאתם אומרים שעבריינים יתחילו לסחור בדרכון? על מה מדברים פה, אם לא על איזשהן אמירות משוללות יסוד וגזעניות? בלי אותה תעודת יושר הוא בכלל לא זכאי לקבל את תעודת הזהות הישראלית, ומכאן בכלל אין לו שום סיכוי ושום צורך גם בדרכון ישראלי. יעל גרמן (יש עתיד): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): לכן, ההכללה הזאת, ההכללה הזאת שעשו בעשרות השנים האחרונות, הגורפת, על ציבור שלם, דינה להתבטל. יתרה מכך, רק בשבוע שעבר אישרה כאן הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק הביומטרי – ולשיטתי, אגב, אין צורך במאגר ביומטרי אבל יש צורך בתעודות ביומטריות – ויהיו לאזרחי ישראל גם תעודות זהות ביומטריות וגם דרכונים ביומטריים, מה שמוריד את הסיכון של שימוש בדרכון או זיוף דרכון, באופן הרבה יותר משמעותי. לכן, כל טענות הסירוב שנשמעו עד עכשיו למתן דרכון לעולה אינן עומדות, לא עם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – ובוודאי, אגב, גם לא עם פסקי הדין שניתנו בעניין לאורך השנים על אזרחים שלא קיבלו דרכון ובית-המשפט חייב את משרד הפנים לתת להם דרכון, הגם שחלק מפסקי הדין לא בהכרח עוסקים רק בעולים אלא גם במתאזרחים. צריך להבין שההכרה במקום מושבו של אדם צריכה להיות זהה, וישנה חשיבות להלום בין המבחנים שבוחנים את מקום מושבו של אדם. המצב היום הוא שלפי מס הכנסה ולפי הביטוח הלאומי ולפי הפרמטרים האלה, העולה נחשב כמי שהשתקע בארץ; אבל לפי משרד הפנים הוא לא השתקע בארץ והוא לא זכאי לדרכון, אלא הוא יתנייד עם תעודת מעבר כמו אזרח סוג ב'. לכן, אין כל הצדקה במבחן ההשתקעות לפי הוראות סעיף 4 לחוק הדרכונים, ולכן, אם האדם הוא תושב ישראל, ובוודאי אם הוא תושב ישראל לעניין ביטוח לאומי ומס הכנסה, אין שום סיבה שהוא לא יהיה תושב ישראל לגבי כל המבחנים האחרים. אנחנו מתקנים כאן היום עוול ואפליה של שנים ארוכות. לקחו ציבור גדול מאוד של עולים מכל המדינות והפכו אותם לאזרחים סוג ב', ובהצבעה הזאת היום ובהסכמה שנתנה ועדת השרים כדי להעביר את החוק הזה, וגם בהסכמה שנתן שר הפנים להעביר את החוק הזה, אנחנו מתקנים עוול. צריך לזכור שבחוק הקיים יש גם שטח אפור, שאפשר עד היום לשר הפנים כן להעניק דרכון לעולה ובלבד שעולה יוכיח שהוא תרם תרומה משמעותית למדינת ישראל. ופה כבר מתחילות השאלות: מהי תרומה משמעותית? למה עולה א' יכול לקבל דרכון ועולה ב' לא יכול לקבל דרכון? האם לעולים עשירים מותר לקבל דרכון ולעולים שאינם עשירים אסור לקבל דרכון? כל התקנות הארכאיות האלה, המגוחכות האלה והגזעניות האלה, דינן להתבטל. ולשמחתי היום, אחרי שאנחנו נצביע בעד החוק הזה – ואני מקווה שגם סיעות האופוזיציה יתמכו בחקיקה הזו – אחרי שאנחנו נצביע בעד החוק הזה, אנחנו נבטל את התקנות האלה. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות, גם לוועדת שרים לחקיקה ובוודאי לשר הפנים, שבסופו של דבר ניאות לבקשה שלנו והסכים לתמוך והסיר את התנגדותו לתיקון החוק. אני רוצה כמובן להודות גם לכל חברי סיעת ישראל ביתנו, שסייעו בידי גם במהלך חקיקת החוק וגם בדיונים שהתקיימו עד לאישורו בוועדת השרים, ואנחנו רק מתחילים את הצעד הראשון פה בהעברת החוק בקריאה טרומית. אני מקווה שנעשה את זה מהר, שנעביר אותו גם בקריאה ראשונה, גם בשנייה ושלישית, ונהפוך את העולים לאזרחים שווי זכויות כפי שהם שווי חובות במדינת ישראל. תודה, גברתי. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. ישיב סגן שר הפנים משולם נהרי – בבקשה, אדוני. יש לנו גם בקשה להתנגדות, חבר הכנסת טלב אבו עראר מבקש – למרות שאני לא רואה אותו כאן. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: טוב. נמתין. אחרי תשובתו של סגן השר תחליטו מי מכם ירצה להתנגד. בבקשה, אדוני סגן השר, עשר דקות לרשותך. סגן שר הפנים משולם נהרי: אני מקווה שלא אצטרך אותן. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, עניינה של הצעת החוק הוא הקניה אוטומטית של דרכון לעולים חדשים מייד עם עלייתם, אף אם אינם משתקעים בישראל, וזאת במטרה להקל על אוכלוסיית העולים. מדובר בשינוי המדיניות הקיימת היום, אשר מבוססת על החלטות ממשלה מס' 303 משנת 1964 ומס' 2422 משנת 2004 ומעוגנת בחוק הדרכונים ובפסיקת בג"ץ, ולפיה ככלל, עולה מקבל דרכון ישראלי בתום שנה מעלייתו ולאחר שהראה כי השתקע בישראל. מדיניות זו, כפי שנימק בית-המשפט העליון, באה על רקע העובדה כי בשונה מהמקובל במדינות העולם המערביות, שבהן קבלת האזרחות נעשית באופן הדרגתי ולאחר תושבות של כמה שנים באותה המדינה, בישראל עולים חדשים מקבלים אזרחות מייד עם כניסתם אליה, וזאת נוכח הייחודיות של חוק השבות, אשר נועד לאפשר לכל יהודי העולם ובני משפחתם לעלות לישראל ולקבל בה מעמד. לאור זאת, היה צריך למנוע מצב של שימוש בדרכונים ישראליים על-ידי מי שמימשו את זכותם לקבל אזרחות ישראלית מכוח השבות אך למעשה זיקתם לישראל היא פורמלית בלבד והביטוי היחיד לה הוא השימוש בדרכון ישראלי – מה שעלול להביא לניצול לרעה של קבלת האזרחות אך לשם קבלת הדרכון הישראלי בלבד. עמדת משטרת ישראל העקבית היא כי הקלות בנוגע להענקת דרכונים למי שלא השתקע בישראל יקלו על גורמי פשיעה מחו"ל לעשות שימוש בדרכון ישראלי. על אף הקשיים האמורים, ועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה ביום 5 במרס 2017, החליטה לתמוך בהצעת חוק זו בכפוף לביצוע הליכי החקיקה בהסכמה עם משרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לביטחון הפנים. האם אדוני מסכים? עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – סגן שר הפנים משולם נהרי: ועדת השרים החליטה לתמוך בהצעת החוק בכפוף לביצוע הליכי החקיקה בהסכמה עם משרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים. עודד פורר (ישראל ביתנו): בתיאום עם משרד הביטחון – – – סגן שר הפנים משולם נהרי: זה הפרוטוקול. אני אומר לך מה שכתוב בפרוטוקול של ועדת שרים לענייני חקיקה. היו"ר מאיר כהן: אדוני סיים? סגן שר הפנים משולם נהרי: רגע, אם הוא מסכים או לא. עודד פורר (ישראל ביתנו): רגע, בתיאום – – – סגן שר הפנים משולם נהרי: לא בתיאום, בהסכמה. בהסכמה, זה מה שכתוב. היו"ר מאיר כהן: אדוני יושב-ראש הקואליציה. סגן שר הפנים משולם נהרי: כתוב בפרוטוקול. אני אביא לך את הפרוטוקול ותראה אותו. היו"ר מאיר כהן: חבר הכנסת חזן. קריאה: בסדר, בסדר, מסכים. סגן שר הפנים משולם נהרי: אוקיי, בתנאים האלה הממשלה תומכת. היו"ר מאיר כהן: תודה רבה, אדוני. הייתה בקשה להתנגדות של טלב אבו עראר. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אני יורד מזה. היו"ר מאיר כהן: אתה יורד. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשע"ז–2017, בקריאה טרומית. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשע"ז–2017, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מאיר כהן: 48 בעד, 28 מתנגדים, אין נמנעים, הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשע"ז–2017, התקבלה ועוברת להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל), התשע"ז–2017 [הצעת חוק פ/3667/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מאיר כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ וקבוצת חברי כנסת. הנמקה מהמקום – בבקשה, דקה, אדוני. בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, הצעת חוק פשוטה, הגיונית, מתבקשת: הטבת מס, הכרה בתרומות לצורכי מס, למעשה סיוע – אזרחי מדינת ישראל משתתפים ב-30% מכל תרומה שמועברת לכזה גוף. אנחנו בחוק הזה קודם כול עומדים על העיקרון הבסיסי, שאומר שמי שאמור ליהנות מן ההטבה הוא מי שגם משלם את המס, ולכן רק ארגונים שפועלים לטובתם של אזרחי מדינת ישראל יוכלו לקבל את זה. מי שפועל לטובת אנשים שהם אינם אזרחי או תושבי מדינת ישראל לא יוכל לקבל את ההטבה הזאת. והדבר השני, ארגון שפועל נגד מדינת ישראל בעולם, פועל להביא להעמדה לדין של חיילי ולוחמי צה"ל בטריבונלים בין-לאומיים, בשל שירותם הצבאי בסמכות וברשות, גם הוא לא יוכל לקבל את ההטבה. נורא נורא פשוט. זה נקרא דוקטרינת כפיות טובה צפויה. מדינה לא אמורה להאכיל את מי שרוצה לפגוע בה. חשוב מאוד לחדד: אין כאן פגיעה בחופש הביטוי, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, לומר מה שהוא רוצה, בארץ ובעולם; נעשית ההבחנה המאוד-ברורה בין לתת לבן-אדם את הזכות לחופש ביטוי לבין לעזור לו. אני לא חייב לעזור למי שפוגע בי. מי שפועל להעמיד את חיילי צה"ל לדין לא יקבל את ההטבה. מי שיקבל זה רק מי שפועל לטובת אזרחי ישראל. תודה. היו"ר מאיר כהן: תודה רבה, אדוני. סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן ישיב בשם הממשלה. לאחר מכן, דב חנין, זכות ההתנגדות. בבקשה, אדוני סגן השר. חבר'ה, אתם יכולים להתווכח ביניכם אבל תכבדו את הכנסת, אי-אפשר בדרך לנהל ויכוחים. אדוני, עשר דקות. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל), התשע"ז–2017, של חברי הכנסת סמוטריץ ואחרים, הצעת חוק פ/3667. ועדת השרים לענייני חקיקה תומכת בהצעת החוק בכפוף להסכמות שהושגו עם משרד האוצר ולהסכמת רשות המסים. איפה סמוטריץ? המשך החקיקה יתואם עם משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות המסים, וההתקדמות תהיה בהתאם. מקובל עליך? בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): כן. סגן שר האוצר יצחק כהן: אז לפרוטוקול, ההתניות מקובלות עליו. על כל פנים, אדוני היושב-ראש – – – היו"ר מאיר כהן: חבר הכנסת ביטן, קולך רועם וזה מפריע, יקירי. אני מבין שאתה מטפל בכל מיני סוגיות. בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אם להתייחס לסערה שהתחוללה היום בכנסת בקשר לחוק המואזין, אני רוצה לומר לך, אדוני, שזה חוק מיותר, חוק מזיק, חוק שאין בו שום תועלת. נחמן שי (המחנה הציוני): אז למה הוא עבר? היו"ר מאיר כהן: לפחות תנו לו לדבר. נחמן שי (המחנה הציוני): אז למה הוא עבר? למה תמכתם בו? היו"ר מאיר כהן: תנו לו לדבר, הוא יסביר. אורן אסף חזן (הליכוד): אבל הממשלה תומכת בחוק. סגן שר האוצר יצחק כהן: אין סיכוי שהחוק הזה יעבור. אורן אסף חזן (הליכוד): אבל הממשלה תומכת בחוק. סגן שר האוצר יצחק כהן: אין שום צעד לאכוף אותו. אורן אסף חזן (הליכוד): אתה עוד פעם קיבלת – – – הממשלה תומכת בחוק. סגן שר האוצר יצחק כהן: סליחה, פניתי אליך? אורן אסף חזן (הליכוד): הממשלה תומכת בחוק. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני לא תומך, הממשלה תומכת. אתה תומך, אני לא תומך. אורן אסף חזן (הליכוד): צריך לפטר אותך. סגן שר האוצר יצחק כהן: מה? אורן אסף חזן (הליכוד): צריך אולי לפטר אותך. מיקי לוי (יש עתיד): הוא סגן שר האוצר, הוא לפחות ישר. אורן אסף חזן (הליכוד): צריך לפטר אותו – – – מיקי לוי (יש עתיד): – – – הוא ישר. אורן אסף חזן (הליכוד): תתמוך בממשלה שלך. סגן שר האוצר יצחק כהן: אתה חושב שבכל מה שאתה תומך אני אתמוך? נראה לך? אורן אסף חזן (הליכוד): – – – תפקיד, תתמוך בממשלה שנתנה לך תפקיד. סגן שר האוצר יצחק כהן: אז אני אומר לך שהממשלה – – – אורן אסף חזן (הליכוד): זה החינוך שלך – – – היו"ר מאיר כהן: חבר הכנסת חזן. חבר הכנסת חזן, אל תפריעו לו. סגן שר האוצר יצחק כהן: אין שום סיכוי, אדוני יושב-ראש הקואליציה – סיימת? אורן אסף חזן (הליכוד): לקחת את תפקיד ראש הממשלה: אין שום סיכוי, אתה יודע, אתה החלטת – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אז אני אומר לך שאין סיכוי שהחוק הזה יעבור, וגם אין סיכוי שמישהו יוכל לאכוף את החוק הזה. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): הממשלה תומכת או מתנגדת? לא הבנו. סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אם אתה לא רוצה שאני ארגיז אותך – – – אורן אסף חזן (הליכוד): רגע, רגע, אתה יושב בממשלה כדי ללכלך על הממשלה? כאילו, אין גבול? סגן שר האוצר יצחק כהן: לא הממשלה תומכת, אל תתבלבל. אורן אסף חזן (הליכוד): הממשלה תומכת. סגן שר האוצר יצחק כהן: אילוצים קואליציוניים אילצו את הממשלה לתמוך. אורן אסף חזן (הליכוד): זה לא משנה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מכיר הרבה ח"כים בממשלה שלא תומכים וגם הרבה חלקים בליכוד שלא תומכים. והרבה מרכיבי קואליציה – – – אורן אסף חזן (הליכוד): רגע, רגע. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, לא רוצה רגע. אורן אסף חזן (הליכוד): רגע. סגן שר האוצר יצחק כהן: לא רוצה, לא רוצה לשמוע אותך. אורן אסף חזן (הליכוד): ראש הממשלה – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא רוצה לשמוע אותך. אורן אסף חזן (הליכוד): אז למה אתה עונה, אם אתה לא רוצה לשמוע – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא רוצה לשמוע אותך. אורן אסף חזן (הליכוד): אז למה אתה עונה, אם אתה לא רוצה לשמוע – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: עזוב, שב בשקט. אורן אסף חזן (הליכוד): אז למה אתה עונה? סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים, רק שתדע – – – היו"ר מאיר כהן: חבר הכנסת חזן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. סגן שר האוצר יצחק כהן: תדע לך שהרבה חברים מהקואליציה לא הצביעו, רק שתדע. אורן אסף חזן (הליכוד): זה שיש לכם התנהלות קלוקלת לפעמים, בסדר. היו"ר מאיר כהן: חבר הכנסת חזן. אורן אסף חזן (הליכוד): אם אני ראש הממשלה, אני מפטר אותך. היו"ר מאיר כהן: אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, חבר הכנסת חזן. סגן שר האוצר יצחק כהן: תעשו את זה, נו. תעשו את זה היום. היו"ר מאיר כהן: חבר הכנסת חזן, אתה בקריאה שנייה. סגן שר האוצר יצחק כהן: תעשה את זה, נו. מירב בן ארי (כולנו): איך אתה מדבר אליו? מותר לו. אורן, איך אתה מדבר אליו? סגן שר האוצר יצחק כהן: על כל פנים, אני אחזור להצעת החוק של סמוטריץ. מה הייתה הצעת החוק? איך? מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): הקואליציה מתפרקת – – – דוד ביטן (הליכוד): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: סמוטריץ – – דוד ביטן (הליכוד): – – – כל מה שקשור לנשים אתם – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – תשאל שאלות, נו. דוד ביטן (הליכוד): מפלגת נשים? סגן שר האוצר יצחק כהן: לגבי המשך התיאום. קריאה: – – – יש לך – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: בבקשה? קריאה: רק זה יש לך – – – קריאות: – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא, הוא – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – חוק המואזין. קריאות: – – – קריאה: לא. הוא מדבר על החוק הזה. אורן אסף חזן (הליכוד): לא. הוא דיבר על המואזין – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: החוק הזה – – – קריאות: – – – קריאה: הוא דיבר על המואזין. סגן שר האוצר יצחק כהן: ועדת השרים את החוק הזה. אנחנו מבקשים מכולם להצביע בעד. אורן אסף חזן (הליכוד): אתה דיברת על חוק המואזין. סגן שר האוצר יצחק כהן: שקט. לא שומעים אף אחד, רק אותך. שה. אורן אסף חזן (הליכוד): דיברת על חוק המואזין. סגן שר האוצר יצחק כהן: שה. אורן אסף חזן (הליכוד): אל תתהפך. סגן שר האוצר יצחק כהן: כן, בחוק המואזין אנחנו נגד. אני נגד. כן, כן, חד-משמעית. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר מאיר כהן: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת דב חנין, שלוש דקות לרשותך. יש לך את זכות ההתנגדות. בבקשה. מירב בן ארי (כולנו): איציק, בוא רגע, תסביר לנו – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – היו"ר מאיר כהן: חבר הכנסת דוד ביטן – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: לא – – – החוק הזה בעד. אנחנו בעד החוק עצמו. היו"ר מאיר כהן: בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה, אדוני היושב-ראש. רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, חבר הכנסת סמוטריץ הוא אחד מהאנשים המוכשרים בבית הזה, ותמיד הוא יודע לעשות בשקט ובנועם הליכות מהלכים דרמטיים ומהפכניים, ותמיד הוא מסביר לנו שלא מדובר בתיקון גדול: הנה, אנחנו בסך הכול רוצים הסדרה, אנחנו בסך הכול רוצים לתקן, אנחנו בסך הכול באים לשפר. ומאחורי כל הדברים האלה, עמיתי חברי הכנסת, יש פרויקט של השתלטות עוינת של פרויקט ההתנחלויות והמתנחלים על כל מה שקורה בארץ הזאת. זה מה שאתם עושים. מה אתה מציע בהצעת החוק הזאת? שמי שמציע, מי שתומך בחרם על התנחלויות, לא יוכל – כן, תקרא את הצעת החוק של עצמך – לא יוכל לקבל הכרה לצורכי מס. עד לאן אתם מגיעים? אתם מתחילים במהלך, וכל הזמן משלימים אותו, מפתחים אותו, משכללים אותו, מקדמים אותו, ואחר כך אתם מסבירים לנו שהכול לא פוגע בחופש הביטוי. אז הנה, למשל אני, בן-אדם שמתנגד להתנחלויות, לא אוכל לקבל הכרה לפטור מצורכי מס אם אני פעיל בעמותה שמגלמת את הדרך הזו. איך אפשר להגיד את כל הדברים האלה ועוד להסביר לנו שזה הכול בהתאם לכללי חופש הביטוי? אני מציע לכם לומר את הדברים אחרת; לומר את הדברים בגלוי, לומר לנו: אנחנו מאמינים בהתנחלויות; זה נכון שאנחנו מיעוט בציבור, אבל אנחנו נשתיק את הרוב ואנחנו נדכא את הרוב, ואנחנו לאט-לאט נגרום לזה שמי שמתנגד לנו לא יוכל לדבר ולא יוכל להתבטא ולא תהיה לו לגיטימציה ולא יהיה לו מקום והוא יוקע, בפינה. כן, חבר הכנסת סמוטריץ, זה מה שאתם עושים. זה מה שאתם עושים. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאת המהלך הזה צריך לחסום. צריך לחסום את האמירה הזו, שמי שמתנגד להתנחלויות פועל נגד ישראל. בדיוק ההפך הוא הנכון: פרויקט ההתנחלויות הוא נגד ישראל; הוא פוגע בישראל; הוא מקדם נזקים לכל האזרחים שחיים במדינה הזו – לערבים, ליהודים; הוא זה שפוגע בסיכוי שלנו להגיע להסדר של שלום עם שכנינו, שזו הדרך היחידה להבטיח לנו ולילדנו חיים ועתיד בארץ הזאת. ומילה אחרונה לחברי חברי הקואליציה: לא כולכם שייכים לימין הסופר-קיצוני, אבל פעם אחר פעם אתם משכנעים את עצמכם שזה לא נורא. עוד צעד ועוד צעד, ונוותר להם פה ונוותר להם שם. אתם מכירים – חבר הכנסת רועי פולקמן, חברת הכנסת מירב בן ארי – אתם מכירים את הסיפור של אוסקר ויילד – – היו"ר מאיר כהן: אדוני – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): – – "תמונתו של דוריאן גריי". תסתכלו במראה ותראו לאט-לאט – – היו"ר מאיר כהן: תודה רבה. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – איך כולנו, כולנו משתנה ממפלגת מרכז – – היו"ר מאיר כהן: תודה רבה. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – למפלגה שתומכת בכל הדברים שאתם מתנגדים להם. היו"ר מאיר כהן: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת סמוטריץ, אתה מתעקש? אז בוא, בבקשה. אחריו – סגן השר. דוד ביטן (הליכוד): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): בצלאל, לא צריך. לא צריך, לא צריך, לא צריך. דוד ביטן (הליכוד): – – – אם אתה – – – הוא נגד. אורן אסף חזן (הליכוד): לא צריך. היו"ר מאיר כהן: אוקיי. דוד ביטן (הליכוד): – – – היו"ר מאיר כהן: סגן השר, גם אתה לא. אם כך, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל), התשע"ז–2017. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. מיקי לוי (יש עתיד): סגן שר האוצר – – – הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 נגד – 36 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר מאיר כהן: 41 בעד, 36 מתנגדים, נמנע אחד. אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכספים להמשך דיון. היו"ר מאיר כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ו – – – מיקי לוי (יש עתיד): ועדת – – – אדוני, לוועדת – – – היו"ר מאיר כהן: לא, כבר סגרנו. לא היה ערעור על זה. קריאות: – – – היו"ר מאיר כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ו–2016. מיקי לוי (יש עתיד): – – – היו"ר מאיר כהן: רבותי, אני הקראתי שזה הולך לוועדת הכספים, ורק אחרי זה. מיקי לוי (יש עתיד): נכון. אז מייד אחרי זה אמרתי: ועדת – – – היו"ר מאיר כהן: אוקיי. אז אנחנו נעביר לוועדת הכנסת. מיקי לוי (יש עתיד): – – – היו"ר מאיר כהן: ועדה – – – חבר הכנסת לוי, איזו ועדה הצעת? מיקי לוי (יש עתיד): ועדת חוקה. היו"ר מאיר כהן: ועדת חוקה או ועדת הכספים – זה יעבור לוועדת הכנסת. הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ו–2016 [הצעת חוק פ/2696/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מאיר כהן: הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ו–2016. אדוני, בבקשה, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני. ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, בחוק יסודות המשפט, התש"ם–1980 – אני חוזר: חוק יסודות המשפט, 1980, קובע איך תתבצע הפסיקה בבתי-המשפט. דבר ראשון – חקיקה והלכה פסוקה, שזה הפשוט: מה החוק אומר, מה הדין אומר, מה ההלכות בבתי-המשפט. אם לא נמצא פתרון לנושא במערכת הזו, כלומר, מה שאנחנו קוראים, יש לקונה – אומר החוק שעוברים להיקש, והשופט יכול בדרך של היקש למצוא, לדמות וכו' ולקבל. אם הוא לא מצא פתרון גם בדרך של היקש, כתוב בחוק: יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. עכשיו, מה זה "מורשת ישראל"? אז כבר נשיא בית-המשפט העליון של מדינת ישראל, השופט יצחק כהן, מייד, שנתיים לאחר מכן, ב-1982, כבר אמר: רבותי, מה זה "מורשת ישראל"? תעזבו את זה. וכך הוא אומר, אני אצטט: "ימיר המחוקק את הביטוי 'מורשת ישראל' שבחוק יסודות המשפט במילים 'המשפט העברי'". מה אנחנו צריכים לפחד מלהגיד את המילים "המשפט העברי"? עכשיו, מה זה המשפט העברי? כשאומרים "משפט עברי", כל אחד מתחיל לחשוב שכאילו מחר עומדים לחייב אותו להניח תפילין או כיסוי ראש וכו'. לא זו הכוונה. אנחנו מדברים על העקרונות, ואני אתן כמה דוגמאות, ואני אקח אותן מספרו של ידידי בני פורת, שהוא ראש המכון לחקר המשפט עברי באוניברסיטה העברית וגם חבר במכון הישראלי לדמוקרטיה. אני אקח ממנו רק כי הוא ריכז פה לפי מה שפרופסור ליפשיץ כתב. אז אני אתן לכם כמה דוגמאות, שנבין למה הכוונה. בשלב השלישי, לפני שהולכים להסתכל מה אומר החוק הניו-זילנדי או החוק האוסטרי, בואו תסתכלו מה אומר המשפט העברי. המשפט העברי, שקיים כבר 3,500 שנה, מתפתח כל הזמן, מטפל בכל הדברים, מאוד מתקדם בתחומים מסוימים. הוא מתקדם יותר מכל החוקים שקיימים אפילו היום בכל הדברים. בוא תציץ בו, השופט, תסתכל מה אומר המשפט העברי. ימצא חן בעיניך – תאמץ את זה; אם לא, אתה יודע מה לעשות. ואני אתן לכם רק דוגמאות לחוקים שריחו של המשפט העברי נמסך בהם, לדוגמה: חוק השבת אבדה – רוח המשפט העברי בנושא של זה; חוק השומרים – יש לנו במשפט העברי את השומרים ויש לנו את חוק השומרים; עבירת השוחד בחוק העונשין; חוק איסור לשון הרע; חוק בתים משותפים; חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים; חוק-יסוד: מקרקעי ישראל, כפי שכתוב "והארץ לא תמכר לצמִתֻת" – אז מזה יש חוק מינהל מקרקעי ישראל, שהאדמה לא תימכר לעולם; חוק פיצויי פיטורין, שעלה לדיון בתחילת המדינה ופנו לראשון לציון, הרב עוזיאל, והוא אמר: המשפט העברי אומר: יש פיצויי פיטורין, כפי שכתוב: "העניק תעניק" – ובהתאם לזה זה נכנס; חוק שעות עבודה ומנוחה. חוקים מהסוג הזה, שרואים את היופי שיש במשפט העברי. ומה רע בזה אם השופט רוצה לאמץ? ישנם חוקים שמבוססים, ממש כמו החוק של "לא תעמד על דם רעך", שקובע חובה משפטית להגיש סיוע לזולת שנתון בסכנה. ואותו דבר יש בנושא של עשיית עושר ולא במשפט, זה נהנה וזה לא חסר. היו"ר מאיר כהן: וזה לא יחסר. ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): לא, וזה לא חסר, אבל לא חשוב. איתן ברושי (המחנה הציוני): ניסן, למה לא מספיקים עשרת הדיברות? ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): יש הרבה פירוטים, ועשרת הדיברות לא כוללים את הכול. אתה יודע, אני לא רוצה לקחת זמן, אבל היה ויכוח כאן, בכנסת, בין בן-גוריון לבין שר החינוך שהיה אז, בן-ציון דינור, האם יש חוקה או לא. היה דיון על חוקה, אבל אז דיברו אחרת. עלה בן-ציון דינור ואמר: רבותי, כבר יש במשפט העברי חוקה. הנה, עשרת הדברות זה החוקה, בואו נעשה גם אצלנו חוקה. עלה בן-גוריון ואמר לו: לא. במשפט העברי עשרת הדברות זה לא חוקה. זה בדיוק – אין לזה שום עדיפות על חוק אחר, ולכן אין חוקה במשפט העברי. לא תהיה חוקה לנו. והוא צדק, בן-גוריון, אבל זו דוגמה. אותו דבר המשפט העברי: שופטים בבית-המשפט העליון מסתמכים בהרבה מהפסיקות שלהם על המשפט העברי או יונקים ממנו דברים יפים, כמו הנושא של גבולות החיפוש הפולשני שסוהרים רשאים לעשות בגופם של אסירים, הרחבת הזכות להגנה עצמית, שתחול גם על אדם שלישי, ועוד דברים מהסוג הזה. בסך הכול – – – קריאה: – – – ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): אני אקצר. בסך הכול, אני אומר – דברים יפים, שיכולים – במקום "מורשת ישראל", שלא ברור, שיהיה כתוב "המשפט העברי", והכוונה לדברים האלה. לשכת עורכי-הדין תומכת בחוק הזה, בשינוי הזה, והוציאה מכתב תומך, נלהב. אני רוצה בהזדמנות הזאת גם להודות לידידי, שבא לכבד אותנו, נמצא פה, המשנה לראש לשכת עורכי-הדין, עורך-הדין איציק נטוביץ, שהיה גם הוא מהתומכים והדוחפים של החוק הזה. רבותי, פשוט, אין כאן שום מהפך. אבל יפה – המורשת שלנו, המשפט העברי, יש דברים יפים, דברים מתקדמים. בדרגה השלישית, אם תהיה לקונה ולא יהיה היקש, במקום לכתוב רק "מורשת ישראל" – לכתוב גם את המשפט העברי. אני פונה לחברי שנאשר את זה בקריאה טרומית. תודה לכם. היו"ר מאיר כהן: תודה רבה. ישיב בשם הממשלה השר אורי אריאל. בבקשה, אדוני. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: מכובדי היושב בראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב בשם השרה איילת שקד, שרת המשפטים. הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי ידידי ואחרים, מבקשת לעגן בחוק את המילים "משפט עברי". לפי ההצעה, בעת לקונה יוכל השופט לפנות לעקרונות המשפט העברי. גם היום שופט המעוניין בכך יכול לעשות זאת מכוח החוק הקיים. עם זאת, ישנה חשיבות סמלית לאמירה המפורשת של החוק, ולכן הממשלה תומכת בתוספת זו. במקום החלק השני, שלא זכה לתמיכת ועדת השרים, החליטה הממשלה לעבות את אחת היחידות הכפופות לשרת המשפטים, כך שזו תוכל מעתה לנפק לשופטים המעוניינים בכך חוות דעת המבוססות על מקורות המשפט העברי. הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף לאמור ובכפוף להתחייבות האוצר ביחס לאחת מהיחידות שתחת שרת המשפטים, במקום סעיף 2. לכן, קידום ההצעה – בכפוף להסכמת משרד המשפטים ומשרד האוצר. חבר הכנסת סלומינסקי, הכפיפויות השונות ודאי מקובלות עליך. אנחנו מכבדים את עצמנו בספר שמות, פרשת משפטים, "ואלה המשפטים": "שֹפטים ושֹטרים תִתן לך". יש לנו מסכת שלמה של תורה שמתייחסת לצער בעלי-חיים – ובעיקר מתייחסת לסבלו של יושב-ראש הקואליציה, שצריך לגייס חברי כנסת, ובכל זאת, הוא מצליח. מה זה, התנועה הזאת? דוד ביטן (הליכוד): אני חושב שהמשפט המוסלמי אולי ירוויח מזה. אורן אסף חזן (הליכוד): עוד דקה. עוד דקה. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: אז ניסן, אתה תגיד לי אם אני יכול – – – אורן אסף חזן (הליכוד): תן דבר תורה. דבר תורה לקראת פורים. דבר תורה. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: בכל אופן, בפרשת השבוע, בעת בניית המשכן, אנחנו מדברים על נתינת תרומה, וכל אחד מישראל שותף לבניית הקודש, המצוות והתורה כולה. ואנחנו מתקרבים לחג הפורים. היות שחג הפורים יוצא במוצאי שבת ויום ראשון, וכידוע יום קודם זה תענית אסתר, היות שאנחנו לא צמים בשבת, וגם ביום שישי זו בעיה, בגלל כניסת השבת, הצום הוקדם למחר. חבר הכנסת ברושי, מחר, מהנץ החמה, בערך 3:50 נדמה לי, ועד כמדומני 18:15, אנחנו צמים לזכר הצום שקיימה אסתר כדי להיכנס למלך אחשוורוש ולקבל את ברכתו להילחם בהמן וביתר הצוררים. ובעת שישראל כולם מתכנסים יחדיו וגם צמים, יש להם אכן תשועה ובאה להם ישועה, וברוך השם זכינו והצעת המן נתקלקלה והעם היהודי ניצל. אני אסיים, ברשותך, יושב-ראש הקואליציה, במצוות שבהן אנחנו עסוקים בחג הפורים: מצווה אחת היא לשמוע מגילה. זו מצווה חשובה. אנחנו קוראים אותה גם בערב וגם בבוקר – גם נשים, יש שוויון עם הנשים. נשים מחויבות לשמוע קריאת מגילה. זה לא בכל המצוות ככה, אבל במצוות שהנשים היו בהן, הנס התקיים בהן, גם הן מצוות. המצווה השנייה היא משלוח מנות איש לרעהו. ומחויבים מנות – זה לפחות שתיים, לפחות שתי מנות, שני אנשים, ולפחות שני דברים בכל מנה, קרי, לא מספיק לשים רק בשר, נניח, אלא צריך עוד דבר. אנחנו פנינו – משרד החקלאות פנה אליכם, לתושבי ישראל, לח"כים, לשרים, לעשות משלוח מנות עם פירות וירקות כדי לאכול בריא וכדי לתת פרנסה לחקלאים. ראוי לעזור להם תמיד, וגם עכשיו, ואני שמח על כך שהשנה נקיים את מצוות משלוח המנות בעיקר עם פירות, ירקות, מוצרים כחול-לבן. המצווה השלישית היא מתנות לאביונים. התורה שלנו מקפידה בענייני הדאגה לחלשים – לגר, ליתום, לאלמנה, לדל, לעני. ואנחנו מחויבים ביום הזה, יותר מאשר לאכול, לשים כסף ולשתות, בעיקר לתת מתנות לאביונים, וכל המרבה הרי זה משובח. אין מצווה, ודאי לא דאורייתא, להשתכר, למרות שיש חלק שמקפידים על זה, זאת לא המצווה העיקרית, ולהפך, ראוי לא להשתכר. והשיר הידוע "חייב איניש לבסומי – – – עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" יתקיים בנו, בעזרת השם, השנה בענק, וננצח את כל אויבינו – – מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): תגיד לי, מה, אתה עושה לנו עכשיו את מגילת אסתר? שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: – – מאיראן, מהודו ועד כוש. שיהיה לכולכם, לעובדי המשכן, לח"כים, לשרים, לכולם, חג פורים שמח. תודה רבה. היו"ר מאיר כהן: תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת זהבה גלאון – שלוש דקות, מתנגדת, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת סלומינסקי. לא יכול להיות שכנסת ישראל שמחוקקת חוקים שוויוניים ולא מפלים תכניס לתוך החוקים שלה, לתוך ספר החוקים שלה, את המשפט העברי העתיק. אני חושבת שזה עוד שלב, עוד שלב בדרך להפיכתה של מדינת ישראל למדינת הלכה ולא מדינה דמוקרטית. יש כאן שורה של חוקים שמבקשים לשים בקדמת הבמה את ה"יהודית" על חשבון ה"דמוקרטית". אורן אסף חזן (הליכוד): ככה צריך להיות. זהבה גלאון (מרצ): עכשיו אני רוצה להגיד, אין ספק – – – אורן אסף חזן (הליכוד): ככה צריך להיות. זהבה גלאון (מרצ): אין ספק שבמשפט העברי – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – ככה צריך להיות. זהבה גלאון (מרצ): אין ספק שבמשפט העברי יש עקרונות של צדק, אני לא מתווכחת על זה. אורן אסף חזן (הליכוד): את שכחת מה זה יהדות בכלל. זהבה גלאון (מרצ): אבל המשפט העברי מכיל בתוכו – – אורן אסף חזן (הליכוד): שכחת. זהבה גלאון (מרצ): – – אלמנטים – – אורן אסף חזן (הליכוד): היא שכחה מה זה יהדות. זהבה גלאון (מרצ): – – מפלים, גזעניים, שרואים באישה קניין הגבר. לא יכול להיות שהכנסת מחוקקת כאן חוקים של שוויון מגדרי – – אורן אסף חזן (הליכוד): זהבה, רק את באה בלי בורקה, זהבה. זהבה גלאון (מרצ): – – ואתם אומרים לנו: נכניס את החוקים המפלים האלה כלפי נשים, כלפי מיעוטים. אנחנו נכניס אותם עכשיו – כלפי לא יהודים. אורן אסף חזן (הליכוד): למה את באה בלי בורקה? זהבה גלאון (מרצ): אנחנו נכניס אותם – – – אורן אסף חזן (הליכוד): כל כך אוהבת את – – – זהבה גלאון (מרצ): אתה יכול פעם אחת לא להיכנס לי בדברים כשאני מדברת? אחר כך אתה מתפלא למה אומרים שאתה עלוב, עלוקה וקרצייה? אי-אפשר כבר לשמוע אותך. אי-אפשר כבר לשמוע אותך. די. היו"ר מאיר כהן: אני מבקש להירגע, משני הצדדים. גם אתה. אתה עומד כאן ומפריע. זהבה גלאון (מרצ): אי-אפשר לשמוע אותך יותר. בכל הצעה שכל אחד עולה אתה מפריע לכל אחד. די כבר. היו"ר מאיר כהן: מספיק. ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): אורן, אורן – – – היו"ר מאיר כהן: די. בבקשה, גברתי. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – התרופה שלה. אני התרופה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש – – – קריאות: – – – היו"ר מאיר כהן: למרות הכעסים, ואני מבין אותם, לא צריך להגיד לחבר כנסת "קרצייה", אנא ממך. אני מבין את הכעסים. בבקשה. תקבלי את זמנך. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אנחנו עדים לפיחות זוחל במעמדו של החוק הישראלי. אנחנו כנסת ישראל, אנחנו צריכים לאמץ חוקים שוויוניים, אנחנו מחוקקים כאן חוקים שוויוניים. לא יכול להיות שאותה כנסת שמחוקקת חוקים שוויוניים תיתן יד עכשיו להחלת החוק העברי הקדום, החוק למשל שמאפשר נישואים וגירושים במדינת ישראל 1950 – – – היו"ר מאיר כהן: סליחה, גברתי. אני מבקש, אדוני השר, אדוני יושב-ראש הקואליציה, גברתי השרה, אני אפסיק את הדיון, אי-אפשר להמשיך כך. אי-אפשר להמשיך כך. ביטן, אי-אפשר, אנשים פה מדברים, לא שומעים אותם, תכבדו אותם. דוד ביטן (הליכוד): – – – היו"ר מאיר כהן: ביטן, אני מבקש ממך. אי-אפשר כך. בבקשה, גברתי. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אנחנו מחוקקים כאן חוקים שוויוניים, ואנחנו עדים באופן סיסטמטי לניסיונות של הבית הזה לשים את ה"יהודית" על חשבון ה"דמוקרטית". כשמדינת ישראל מתייחסת לעצמה כיהודית ודמוקרטית או כמדינתו של העם היהודי ושל כל אזרחיה, חוק כזה שמבקש – – אורן אסף חזן (הליכוד): לא כל אזרחיה. מדינת העם היהודי. זהבה גלאון (מרצ): – – להחיל את המשפט העברי לתוך החוק הישראלי – – – היו"ר מאיר כהן: חזן. אורן אסף חזן (הליכוד): נגמר הזמן. ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): אורן. זהבה גלאון (מרצ): אדוני, אני מודה לך, אני לא יכולה. היו"ר מאיר כהן: תודה רבה. חבר הכנסת חזן, אני רוצה לפני כל הכנסת להגיד לך: אתה עומד כאן ואתה מעיר לכל אחד. אורן אסף חזן (הליכוד): כל אחד עושה את זה. היו"ר מאיר כהן: יש גבול. אורן אסף חזן (הליכוד): אל תעשה פה הצגה – – היו"ר מאיר כהן: סליחה, לא כל אחד עושה את זה. אף אחד לא מגיע לכאן – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – אדוני היושב-ראש. היו"ר מאיר כהן: – – ומרשה לעצמו את מה שאתה מרשה. אורן אסף חזן (הליכוד): אני לא צעקתי מכאן. היו"ר מאיר כהן: בפעם הבאה – – אורן אסף חזן (הליכוד): אל תעשה פה הצגה. היו"ר מאיר כהן: – – אני לא אהסס להוציא אותך מייד. אני מודיע לך את זה. אורן אסף חזן (הליכוד): זה לא – אל תעשה פה פריבילגיות. היו"ר מאיר כהן: אני מודיע לך את זה. אורן אסף חזן (הליכוד): אל תעשה פריבילגיות. היו"ר מאיר כהן: יש גבול. אתה לא עומד כאן – – – אורן אסף חזן (הליכוד): גם אתה צועק כשאתה יושב – – – היו"ר מאיר כהן: סליחה, מותר לך לצעוק, אבל לא לעמוד כאן ולשסות את עצמך בכל חבר כנסת. אורן אסף חזן (הליכוד): לא בכל, רק בשונאי ישראל. היו"ר מאיר כהן: מה קרה? כל הכנסת צועקת? אורן אסף חזן (הליכוד): לא נכון. רק בשונאי ישראל. היו"ר מאיר כהן: תפסיק עם זה. אורן אסף חזן (הליכוד): רק בשונאי ישראל. היו"ר מאיר כהן: תפסיק עם זה, ואני קורא אותך עכשיו קריאה ראשונה לסדר. אורן אסף חזן (הליכוד): רק בשונאי ישראל. היו"ר מאיר כהן: יש גבול. אורן אסף חזן (הליכוד): גם אם תקרא לי – – – היו"ר מאיר כהן: מה, כולם משתתפים בהצגה הזאת? אורן אסף חזן (הליכוד): לא יפגעו במדינה. היו"ר מאיר כהן: קריאה שנייה. אני אוציא אותך החוצה. תכבדו אנשים שמדברים כאן. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. דוד ביטן (הליכוד): טוב, רבותי, להצביע, לשבת. היו"ר מאיר כהן: אנחנו מצביעים בקריאה טרומית על הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ו–2016. קריאה טרומית, בבקשה. אני מבקש לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 41 נגד – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ו–2016, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מאיר כהן: 41 בעד, 32 מתנגדים, אפס נמנעים. אם כן, הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ו–2016, עברה בקריאה טרומית, והיא עוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מאיר כהן: בבקשה, אדוני סגן המזכירה. סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 13), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק זכות השגה על החלטה בעניין רישוי מקצועות בתחום הרפואה והבריאות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 53) (דרכים לביטול עסקה), התשע"ז–2017, של חברי הכנסת יואל חסון, דוד ביטן ואיתן כבל. מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת עליזה לביא ויעל כהן-פארן, בנושא: פרופסור ב"הדסה" ערך ניסוי על נשים הריוניות בניגוד לנהלים; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ, עודד פורר, רועי פולקמן ומנואל טרכטנברג, בנושא: פגיעה במחקר המדעי בישראל על-ידי רשות המסים – מיסוי מלגות. תודה. היו"ר מאיר כהן: תודה רבה, אדוני. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבן-זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד), התשע"ז–2016 [הצעת חוק פ/3473/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מאיר כהן: אם כן, אנחנו עוברים להצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבן-זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד), של חבר הכנסת יואל חסון. אדוני, בבקשה. עשר דקות, אדוני. יואל חסון (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, יש לנו הזדמנות, אחרי היום הקשה הזה, קצת לשפר אנרגיות. אז אני מבקש מחברי הכנסת: בואו נשפר אנרגיות, כי הצעת החוק הזאת בהחלט משפרת את האנרגיה של כולנו. ויש לנו הזדמנות עכשיו לעשות – – חיים ילין (יש עתיד): יואל. יואל חסון (המחנה הציוני): – – משהו טוב. לעשות משהו טוב. ואנחנו הולכים לעשות משהו טוב, כי הצעת החוק הזאת, לשמחתי, נתמכת על-ידי הקואליציה והאופוזיציה. אני אספר לכם עכשיו מה זה הדבר הטוב שאנחנו הולכים לעשות. קודם כול, כפי שכולנו יודעים, לידה זה אירוע גדול, משמח, בחיים של אדם, של משפחה. אבל התקופה שמגיעה אחרי זה היא תקופה לא פשוטה, קשה הרבה פעמים, מרגשת אומנם, אבל קשה פיזית ונפשית להורים הטריים. דוד ביטן (הליכוד): – – – החוק הזה חשוב. שרן השכל (הליכוד): – – – אתה צריך להגן עלינו בוועדה, זה התפקיד שלך. קריאות: – – – יואל חסון (המחנה הציוני): אדוני, יש שם סיטואציה שלא מאפשרת – – – היו"ר מאיר כהן: חבר הכנסת ביטן. דוד. חבר הכנסת ביטן, יו"ר הקואליציה. יו"ר הקואליציה. יו"ר הקואליציה, אתה תעזור לי להרגיע ולא ההפך. דוד, חבר הכנסת ביטן. חבר הכנסת ביטן, מה אתה רוצה, שאני אקרא אותך לסדר? אתה יושב-ראש הקואליציה. קדימה, דוד. חבר הכנסת ביטן, (אומר מילה במרוקאית.) חבר הכנסת ביטן, שב, תירגע. בבקשה, אדוני. יואל חסון (המחנה הציוני): תודה, אדוני היושב-ראש. אז כמו שאמרתי, לידה זה אירוע מכונן, חשוב, מרגש אבל גם קשה ולא פשוט. ההסדר שקיים היום לגבי חוק עבודת נשים בעניין חופשת הלידה הוא עייף, ישן ודי נתקע אי-שם לפני 50 שנה. בעניין חופשות לידה אנחנו רחוקים הרבה מאוד ממדינות ה-OECD, שבהן חופשות לידה הן ארוכות וגם יותר שוויוניות כלפי שני ההורים. אנחנו כחברי כנסת, התפקיד שלנו זה להתאים את עצמנו לחברה משתנה. היום אנחנו בסיטואציות אחרות. בעולם הישן, הגבר מפרנס, בקושי מכיר את הילדים שלו, והאישה צריכה להקריב הכול כולל הכול בשביל הילדים, ובשביל זה החוק הנוכחי עובד מעולה. אבל היום העולם הוא אחר, ואני אומר את זה גם כאבא בעצמי. היום אבות רבים רוצים לקחת חלק פעיל בגידול הילדים, חלק מרכזי, ונשים רבות לא מעוניינות להיות המטפלות הבלעדיות בילדים ולהקריב את כל היתר. הן לא רוצות את הסידור הזה. הן רוצות גם להשקיע בעצמן ובקריירה שלהן ובחיים שלהן. השינוי הרדיקלי בחופשת הלידה נדרש ודחוף, חברי חברי הכנסת. זה דורש משאבים, זה לא פשוט. ובינתיים, כפי שאמרתי, אנחנו רחוקים מהסטנדרט של מדינות ה-OECD או מדינות מתקדמות אחרות. אבל יש פה צד חיובי: אנחנו רואים יותר ויותר הצעות חוק שעוסקות בנושא של חופשת לידה. אני יכול לציין את הצעת החוק של חברת הכנסת תמר זנדברג, שעברה לא מזמן, שמאפשרת לאבות לקחת שישה ימי חופשה ומחלה מייד לאחר הלידה. זו הצעה חשובה. אני רוצה גם לציין כמובן את חברת הכנסת רחל עזריה, שיחד, וביוזמת שר האוצר, הביאו להגדלה או מביאים להגדלת תקופת חופשת הלידה בשבוע נוסף. ההצעה הזאת שאני מניח כרגע בפניכם, חברי חברי הכנסת, מתייחסת לסיטואציה של לידה מרובת ילדים, זה אומר תאומים ומעלה. ואנחנו יודעים שבחברה שלנו יש עלייה גדולה מאוד בלידת תאומים ומעלה, בגלל, בין השאר, טיפולי הפריה. אנחנו יודעים שטיפולי ההפריה הם תהליך לא פשוט וקשה, ואחריהם צריכה האישה להתמודד גם עם גידול של תאומים, והחוק הנוכחי לא מאפשר לבן-הזוג שלה לסייע לה. החוק שלי אומר דבר פשוט מאוד: לידת תאומים ומעלה מאפשרת הגדלה של חופשת הלידה בתשלום – מתאומים – בשלושה שבועות ומעלה. אנחנו באים בהצעה הזאת ומציעים שהגבר, בן-הזוג, יוכל לקחת את אותם שלושה שבועות בתשלום כחופשת לידה ולעשות אותם במקביל, יחד עם האישה – בבחירתם החופשית, לא מכריחים, הם יכולים גם לבחור שלא, אבל יכולים בני-הזוג לבחור לעבור את חופשת הלידה ביחד ובמקביל. חברת הכנסת עזריה, אני ציינתי אותך לפני שנכנסת, בשל החוק החשוב שאת מקדמת יחד עם שר האוצר. רחל עזריה (כולנו): לגבי שלושה שבועות של הסוף של התאומים, לעשות בהתחלה – – – יואל חסון (המחנה הציוני): לעשות בהתחלה ביחד. לעשות את זה ביחד בהתחלה. בלידת תאומים נדרשים יותר מאמץ, יותר היערכות של ההורים – זו תקופה חשובה, לתמוך אחד בשני – והחוק היום לא מאפשר את זה. פעם ראשונה הכנסת היום, בעזרת השם, תצביע בעד אפשרות שגבר יוכל לקחת חופשת לידה בדין, יחד ובמקביל עם בת-הזוג שלו. אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת, שהדבר הזה הוא בהחלט כיוון, אני מקווה, חשוב, ששר האוצר כבר נגע בו: עיסוק בחופשות הלידה בכלל כעיקרון, וגם עיסוק בחופשת לידה במצב של תאומים ומעלה. עכשיו אני רוצה לומר דבר נוסף. תראו, אנחנו חברה שדי מעודדת לידה ומעודדת ילודה ורוצה משפחות גדולות. זה חשוב לנו כחברה, זה חשוב לעם היהודי, זה חשוב לכולם. אבל אנחנו לא מספיק עוזרים. אנחנו לא מספיק תומכים, לא רק בעניין חופשת הלידה אלא גם בדברים אחרים. היום, זוג צעיר בישראל, עשר השנים הראשונות של חייו הן הקשות ביותר, מבחינה כלכלית, חברתית, אישית, זוגית. אלה עשר שנים מאתגרות מאוד. בני-זוג שעוברים את עשר השנים האלה בשלום, יתקדמו סבבה לגמרי, הכול יהיה בסדר. האתגר זה עשר השנים הראשונות. אני, אדוני, עברתי כבר חמש שנים. בוא נקווה שיש לי עוד חמש שנים טובות. היו"ר מאיר כהן: איחולי, איחולי. יואל חסון (המחנה הציוני): בעזרת השם. עמר בר-לב (המחנה הציוני): חכה שיהיו לך ילדים גדולים. יואל חסון (המחנה הציוני): אתה כבר עברת מזמן. רחל עזריה (כולנו): אתה כבר בסדר – – – עמר בר-לב (המחנה הציוני): יואל, חכה שיהיו לך ילדים גדולים. מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): ונכדים. היו"ר מאיר כהן: חברת הכנסת עזריה – – – רחל עזריה (כולנו): אני – 16. היו"ר מאיר כהן: עד מאה ועשרים. יואל חסון (המחנה הציוני): אז חברים, ההצעה הזאת היא אומנם הצעה שכרגע מטפלת רק בכ-5% מהזוגות או מהמשפחות בישראל, אבל אני מקווה מאוד שהיא פותחת פתח לעיסוק נרחב יותר בעניין השוויוני של חופשת הלידה ושל האפשרות להתמודד עם זה ביחד. טוב לנו, למדינת ישראל, משפחות גדולות. טוב לנו שבני-הזוג ידעו להתמודד עם זה ביחד. טוב לנו שיהיו ילדים במדינת ישראל. מובן שהצעת החוק מנוסחת בלשון זכר ונקבה, אך מכוח פסיקה, חשוב להגיד, אך מכוח פסיקה ותקדימים, היא תחול כלפי הורים מכל הסוגים והמינים, כולל משפחות חד-מיניות. עכשיו מילה אחרונה על ההתגלגלות של הצעת החוק, חשוב להגיד. חודשים ארוכים אני מגלגל את הצעת החוק הזאת מול הממשלה, מול גורמי הממשלה, מול שרי הממשלה, ואני חייב לומר שלא היה פשוט. אבל אני גם רוצה לפרגן. אני רוצה לפרגן, קודם כול, לשר הרווחה חיים כץ, שמהרגע הראשון הביע תמיכה בחוק הזה והבין שהחוק הוא חשוב. אני מודה לו ואני מודה לצוות שלו, שהבינו את גודל השעה ותומכים בחוק הזה. אני גם רוצה להודות לשר האוצר משה כחלון ולצוותו, שגם הם הבינו את חשיבות החוק. כמו שאמרתי, הם מטפלים בנושא של חופשות לידה. חשבו והסכימו ונתנו כאן – זה לא פשוט, אני יודע, לא קל לתת קרדיט לאנשי אופוזיציה – אבל הסכימו לתת תמיכה לחוק הזה שלי, וביחד אני מקווה שנקדם מהפכה ורפורמה בחופשות הלידה. אני רוצה תודה מיוחדת ליושב-ראש הקואליציה. דוד ביטן יושב-ראש הקואליציה, תודה גם לך על התמיכה החשובה בחוק הזה, וגם הוא, ברגע שנכנס לתמונה, תמך, עזר לי וסייע לי במשוכות הרבות בדרך לאישור החוק. וגם מילה טובה, חשוב לי לומר – ואחרונה – לאנשי ראש הממשלה, ליועצי ראש הממשלה. אני לא יודע אם ראש הממשלה אישית היה מעורב, אבל אם הוא גם היה מעורב – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – ראש הממשלה. יואל חסון (המחנה הציוני): אל תפריע לי. אורן אסף חזן (הליכוד): אומר לך, יואל, לראש הממשלה. יואל חסון (המחנה הציוני): גם כשמפרגנים אתה לא יודע לקבל. אורן אסף חזן (הליכוד): תפרגן לראש הממשלה. יואל חסון (המחנה הציוני): אני רוצה להודות, קודם כול, לאנשי ראש הממשלה, ליועצי ראש הממשלה, שהיו גם בנושא החוק הזה, הבינו את החשיבות שלו ותמכו בו ועזרו לי להעביר את החוק. ואם הם תמכו, אז כנראה גם ראש הממשלה תמך. אז אני גם מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו. ואני מודה לכם, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, שתתמכו בחוק הזה ונתחיל פה תהליך חשוב של רפורמה. תודה רבה. היו"ר מאיר כהן: תודה רבה, אדוני. ישיב בשם הממשלה השר גלעד ארדן, בבקשה – בשם השר לשירותים חברתיים ורווחה חיים כץ. בבקשה, אדוני. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית לתוספת דמי לידה בעבור שלושה שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה החל מהילד השני. משמעות הדבר היא שיולדת אשר ילדה תאומים תהיה זכאית לשלושה שבועות נוספים, כלומר כ-17 שבועות דמי לידה במקום 14. כמו כן, בן-זוגה של יולדת רשאי כיום להחליפה בחופשת הלידה לאחר שישה שבועות מיום הלידה, וזאת לפרק זמן שלא יפחת מ-21 ימים, ובתנאי שלא ישולמו בגין אותה תקופה דמי לידה גם ליולדת במקביל. הצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון מבקשת לתקן את חוק עבודת נשים, וכן לערוך תיקון עקיף בחוק הביטוח הלאומי, ולקבוע כי שלושת השבועות הנוספים שזכאית להם יולדת בלידת תאומים יוכלו להתחלק בין האב לאם בהתאם לרצונם ובכפוף להסכמת האם, וזאת בכל מועד במהלך חופשת הלידה ובמקביל לחופשת בת-הזוג. באופן הזה, לפי ההצעה, האב והאם יוכלו לשהות ביחד במהלך תקופת הלידה וההורות ולהעניק זה לזו את התמיכה הנדרשת במסגרת הטיפול האינטנסיבי בזוג תאומים ויותר. כמו כן, אם ההורים יבחרו באפשרות הזאת, לא יהיה בכך כדי לגרוע מזכויות אחרות המגיעות להם מכוח החוק. המוסד לביטוח לאומי תומך בעיקרון שבבסיס ההצעה, שלפיו בני-זוג יוכלו לממש את תקופת הארכה הניתנת בשל לידה רב-עוברית מייד עם הלידה, במקביל או ככל שיבחרו. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי סבור כי מימוש הזכות האמורה, בדומה לזכותו של אב להחליף את בת-זוגו היום, לא יכול שיפחת מ-21 ימים, וכך גם תישמר המסגרת העונה על צורכי המעסיקים. ההצעה למעשה איננה כרוכה בעלות כספית, מכיוון שהיא איננה מוסיפה תקופת זכאות נוספת על זו הקיימת אלא מסדירה את אופן מימוש התקופה הבסיסית על-ידי שני בני-הזוג. בוועדת השרים לחקיקה הוחלט לתמוך בשלב זה בקריאה טרומית, בכפוף לכך שההצעה לא תקודם לפני שתוגש הצעת החוק הממשלתית בנושא זה. אם לא תהיה הצעת חוק ממשלתית, תוחזר ההצעה לוועדת שרים לחקיקה לפני קריאה ראשונה. בכפוף לתנאים שבהחלטת ועדת השרים, הממשלה תומכת בהצעת החוק. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה, אדוני השר. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבן-זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד), התשע"ז–2016. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבן-זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד), התשע"ז–2016, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יחיאל חיליק בר: 39 בעד, וכולל דב חנין זה 40 בעד. הייתה לו בעיה. אני מוסיף לפרוטוקול תמיכה של חבר הכנסת מיקי לוי, חברת הכנסת איילת נחמיאס, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא וחבר הכנסת עמר בר-לב. אז בעצם 40 בעד, ללא נגד. ואני קובע כי הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבן-זוג), התשע"ז–2016, עברה בקריאה טרומית. אני מודיע לפרוטוקול שבהצעת החוק של בצלאל סמוטריץ, הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה, ח"כ יעל גרמן הצביעה בעד בטעות והיא מתנגדת, אז זה נרשם בפרוטוקול. רחל עזריה (כולנו): – – – יגיע לוועדת הכנסת, החוק הזה. היו"ר יחיאל חיליק בר: הבנתי. יש מחלוקת על הוועדה, אז זה יעבור לוועדת הכנסת, שתחליט באיזו ועדה זה יידון בקריאה ראשונה. הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התשע"ו–2016 [הצעת חוק פ/3020/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יחיאל חיליק בר: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), של חברי הכנסת שרן השכל ודב חנין. ינמק את ההצעה חבר הכנסת דב חנין. להצעה זו יש הצעת חוק מוצמדת של חברת הכנסת תמר זנדברג, שתנמק לאחר מכן. בבקשה, עד עשר דקות, אדוני. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר – אדוני השר, אדוני השר לביטחון פנים, אדוני השר לביטחון פנים, אני אשמח, אדוני השר ארדן, שאתה תקשיב לדברי, כי אני מניח – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אני מבין שהוא מפעיל את השעון לא רק ברגע שאני – אין חובת הקשבה. דב חנין (הרשימה המשותפת): לא, יש חובת הקשבה, ויש אפילו נימוס טוב. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אין בתקנון חובת הקשבה. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה לך, אדוני היושב-ראש. רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה שאנחנו מציגים כרגע מעורר בכנסת ויכוח רציני, ולכן אני מבקש מכל החברים להקשיב היטב היטב לדברי – – – דוד ביטן (הליכוד): איזה ויכוח? הרי הממשלה כבר החליטה. אתם קובעים לממשלה את הדבר הזה. מספיק. דב חנין (הרשימה המשותפת): אבל חבר הכנסת ביטן, עוד לא התחלת להקשיב. אולי תשתכנע? אולי תשכנע? היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת ביטן, תודה רבה. תודה. דב חנין (הרשימה המשותפת): ולכן, עמיתי חברי הכנסת, חשוב לי שכל אחד ואחת מאתנו – שנקשיב היטב לנימוקים, נשמע בדיוק במה מדובר, וכל אחד יקבל את ההחלטה שנראית לו ראויה ונכונה לפי מיטב שיקול דעתו ומצפונו. דוד ביטן (הליכוד): מה עשיתם עד עכשיו בעניין הזה? דב חנין (הרשימה המשותפת): על מה אנחנו מדברים? עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק שלנו מציעה להפוך את העבירה של צריכה עצמית, צריכה לשימוש עצמי של קנביס, לאנשים שהם בוגרים מעל גיל 21, לעבירה של קנס. סכום הקנס הזה יהיה 300 שקלים, אבל אם העישון נעשה במקום ציבורי, הקנס הזה יהיה בגובה של 1,500 שקלים. אנחנו מציעים שהעבירה תוגדר עבירת קנס, וזאת תהיה המשמעות שלה. מאיפה באה ההצעה הזאת, למה אנחנו מציעים את ההצעה הזאת? ההצעה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, מבוססת על הרבה מאוד מחקרים, ובהם הדוח של הוועדה הבין-לאומית לבחינת מדיניות הסמים העולמית, דוח שהוגש בשנת 2011 לאו"ם. בדוח הזה, עמיתי חברי הכנסת, מנתחים את השאלה של השימוש בסמים מסוגים שונים ואת הדרכים הנכונות להתמודדות עם הסוגיה הזאת. חשוב לי להדגיש, עמיתי חברי הכנסת – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת ביטן, אפשר לאפשר לנהל את הדיון, בבקשה? דב חנין (הרשימה המשותפת): חשוב לי להדגיש, עמיתי חברי הכנסת: אנחנו לא מציעים מהלך שיעודד את השימוש בקנביס ולא מבקשים לייצר הצהרה חברתית שמעודדת את השימוש בקנביס. נהפוך הוא, הצעת החוק הזאת משאירה את הקנביס כסם שמוגדר בפקודת הסמים המסוכנים, וקובעת קנס למי שיצרוך אותו במקומות ציבוריים, למי שיחזיק אותו בכמות העולה על הכמות לשימוש עצמי, ובוודאי למי שעוסק בסחר בצורה כזאת או אחרת בקנביס. יחד עם זאת, הצעת החוק הזאת מונעת הפיכה של אנשים בוגרים ונורמטיביים שמלאו להם 21 שנים לעבריינים בעיני החוק. הצעת החוק הזאת תאפשר לאותם אנשים המשך של החיים הרגילים והמקצועיים ותרומה לחברה, ותמנע את הפגיעה הצפויה בהם כתוצאה מרישום פלילי. היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת ביטן, באמת, אתה מפריע. אתה לא מפסיק להפריע. אי-אפשר ככה. חבר הכנסת ביטן, תודה. בבקשה, אדוני. דב חנין (הרשימה המשותפת): לכן, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לעשות סדר במקום שצריך לעשות בו סדר. היום עישון קנביס על-ידי בן-אדם בוגר זו עבירה שדינה שלוש שנות מאסר, וברור שאנחנו נמצאים במציאות שיש בה פער אדיר בין הנורמה שכתובה בחוק הרשום בספר לבין המצב בשטח. והפער הזה, עמיתי חברי הכנסת, זהו מקור להרבה מאוד בעיות. זהו מקור לבעיה קודם כול של אפליה חברתית. ישנם מקומות בארץ שבהם אנשים מעשנים קנביס ולא קורה להם כלום, אבל ישנם מקומות – בפריפריה, ביישובים ערביים – שבהם בן-אדם מעשן קנביס והוא נתון לחסדיה של המשטרה. זה דבר שצריך למנוע. צריך למנוע את הפער הזה שבין חוק כתוב לבין נורמה נוהגת. וצריך, עמיתי חברי הכנסת, להימנע ממסר כפול – מסר כפול, שבו מצד אחד דבר הוא אסור, ומצד שני, בקריצת עין, במקומות מסוימים ולאנשים מסוימים הדבר הוא מותר, ועל זה הוויכוח. אני מקבל בברכה את היוזמה שיש בממשלה לשינוי המדיניות בתחום הזה, אבל אני חושב שבשינוי הזה צריכה להיות אמירה מאוד מאוד ברורה על מה אנחנו מדברים: האם אנחנו מדברים על משהו שנשאר עבירה פלילית לכל דבר ועניין ורק בחסדיה של המשטרה – המשטרה היא שתחליט, היא שתקבע והיא שתוכל לבד לקבוע מי ייכנס למסלול פלילי ומי לא ייכנס למסלול פלילי? האם זה הדבר הנכון? האם זה הדבר הראוי? האם זה הדבר שמשקף חברה שבה אנחנו רוצים לחיות? אנחנו חושבים אחרת: אנחנו חושבים שהנורמה צריכה להיות אחת, שהיא צריכה להיות חדה, שהיא צריכה להיות ברורה, שהיא צריכה להיות עקבית. ואנחנו מציעים את הנורמה הזאת. אני יודע שיש בבית הזה גם חברים, אולי לא מעטים, שתומכים במהלך של לגליזציה, אבל זה איננו המהלך שאנחנו מציעים היום. אנחנו חושבים – גם לאלה שמאמינים בלגליזציה – שהדרך הזאת היא דרך הדרגתית, והיא צריכה לעבור בשינוי הדרגתי. ואנחנו מציעים להתחיל את השינוי הזה היום, באמירה ברורה של הכנסת ובקביעה ברורה של הקו הנורמטיבי. עמיתי חברי הכנסת, זה הוויכוח האחד שיש כאן. אבל יש כאן ויכוח נוסף, שהוא לא פחות חשוב: ויכוח על תפקידו ומהותו של החוק הפלילי. אני מתייחס לחוק פלילי בהרבה מאוד כבוד. חוק פלילי הוא מכשיר חזק של החברה להתמודדות עם המצבים הקיצוניים ביותר. האם זה ראוי שהחוק הפלילי יהיה המכשיר שלנו, עבירה של שלוש שנות מאסר למי שמעשן קנאביס בביתו הפרטי והוא אדם בוגר? האם מישהו בבית הזה באמת חושב שזה מה שצריך להיות? ואם אתם חושבים שזה לא צריך להיות, אז יש לכם היום את ההזדמנות להצביע על שינוי. אומר לי השר ארדן, ושוחחנו לפני תחילת הדיון הזה, שמבחינתו מספיק שינוי של המדיניות הממשלתית והחוק יכול להישאר אותו חוק. כשהחוק נשאר אותו חוק, אנחנו נשארים במצב שבו זוהי עבירה שדינה שלוש שנות מאסר. האם מישהו באמת חושב שכך אנחנו רוצים להתייחס לחוק הפלילי שלנו? האם באמת מישהו חושב שזה דבר שאנחנו רוצים להגדיר לו עבירה של שלוש שנות מאסר? אני מציע לנו, עמיתי חברי הכנסת, ללמוד מהניסיון הבין-לאומי. היו פעם מדינות – בארצות-הברית היו פעם חוקי יובש, שביקשו להילחם בתופעת האלכוהוליזם על-ידי חוקים שהפכו שתיית אלכוהול לדבר בלתי חוקי. זאת הדרך שאנחנו רוצים ללכת בה? היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת מזוז, חבר הכנסת מזוז, אני מבקש ממך להירגע. תודה, תודה. דב חנין (הרשימה המשותפת): אז לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מציע לנו שאנחנו נלך עם נורמה אחת ברורה, עקבית וישרה. ועוד בעיה, עמיתי חברי הכנסת, היא הבעיה של האכיפה הסלקטיבית. כאשר חוק בנוי ומוגדר בצורה כזאת, התוצאה היא אכיפה סלקטיבית. אצל ערבים אוכפים יותר. בפריפריה אוכפים יותר. בשכונות אוכפים הרבה פחות. גם עם האכיפה הסלקטיבית הזאת צריך להתמודד. ועוד נושא שצריך להעלות כאן הוא הנושא של יחסי כנסת וממשלה. אומרת לנו הממשלה: אנחנו נסגור את הכול אצלנו, אין לכנסת מה להגיד בעניין. למה? למה שהנושא הזה לא יידון גם כאן, בכנסת? ניהלתם דיונים בממשלה – מצוין. הגעתם למסקנות בממשלה – חשוב וטוב. למה שאנחנו בכנסת, בית נבחרי העם, לא נוכל לנהל גם כאן דיון רציני, מכובד, מכבד, ישיר, פתוח, עם ויכוח, על השאלות האלה? אם נעביר היום את הצעת החוק הזאת בקריאה הטרומית, עמיתי חברי הכנסת, תהיה לנו הזדמנות לנהל את הדיון הזה כאן, בכנסת. ואני אומר לכם, בשאלות כאלה עקרוניות, שאלות שיש בהן ויכוח, ראוי וחשוב שהכנסת תפעל, ראוי וחשוב שהכנסת תתווכח, ראוי וחשוב שהכנסת תדון. הכנסת לא צריכה להיות רק חותמת גומי של הממשלה. יש לממשלה עמדה? בוודאי. יש לממשלה גם רוב, יש לה קואליציה. אבל לנו יש את הזכות, לנו יש את החובה לנהל דיונים רציניים, אמיתיים, מקיפים, גם כאן בבית הזה. ואני מבקש מהממשלה, לאחר שהיא כבר התחילה מהלך של שינוי, לא למנוע מהמהלך הזה להגיע גם לכאן, לכנסת, כדי לאפשר לנו בכנסת לנהל באופן אמיתי, פתוח וציבורי את הדיון בשאלה הזאת. לסיכום, אדוני היושב-ראש – – היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים, כן. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – הצעת החוק הזאת איננה הצעה של לגליזציה; הצעת החוק הזאת איננה העצה שהופכת את השימוש בקנאביס לדבר שהוא מותר; הצעת החוק הזו קובעת עבירה, אבל היא עבירה נורמלית, היא עבירה שמאפשרת לנו להפסיק את האכיפה הסלקטיבית, את השימוש בכלי הזה של הקנאביס – כדי לאפשר למשטרה לגייס משת"פים, כדי לגייס אנשים שיעזרו לה – ככלי שהוא לא רלוונטי לא לחוק הפלילי ולא למדיניות שאנחנו רוצים לייצר. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה לחבר הכנסת חנין. אני ממש מבקש מהנהלת הליכוד שם בצד, עליזה, אתם ממש ממש מפריעים. עד שחבר הכנסת חזן בשקט, אתם עושים בשבילו את העבודה. הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התשע"ז–2017 [הצעת חוק פ/3703/20; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת תמר זנדברג) היו"ר יחיאל חיליק בר: חברות וחברים, קודם כול אני מזמין את תמר זנדברג להציג את החוק המוצמד – עליזה. חברות וחברים, עד שתמר תגיע אני רוצה לברך בשמכם, כאן מאחורי הזכוכית, את המשלחת הראשונה בהיסטוריה מגיברלטר, שהגיעה מטעם לשכת המסחר גיברלטר–ישראל. ברוכים וברוכות הבאים לכנסת, Welcome to Israel, our friends from Gibraltar, and welcome to the Knesset. חיים ילין (יש עתיד): מתי אנחנו נוסעים לשם? היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת ילין שואל מתי יגיע לגיברלטר, אז אנחנו – אגב, זה יום האישה הבין-לאומי; המשלחת הזאת מובלת על-ידי אישה מאוד מוכשרת, איילת ממו. אנחנו מברכים גם אותך שבאת. ברוכה הבאה לכנסת. בבקשה, אנחנו עוברים להצעה המוצמדת של תמר זנדברג, הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. תמר זנדברג (מרצ): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, מדינת ישראל נמצאת בימים אלה ברגע מאוד מאוד חשוב, אפילו הייתי אומרת היסטורי: מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מכירה בעובדה שעישון קנאביס בשעות הפנאי הוא לא פשע ולא עבירה, ואנשים שמעשנים קנאביס לצרכים חברתיים, בשביל הכיף, בשביל ההנאה שלהם, הם לא פושעים ולא עבריינים. אחרי שאמרנו את זה, צריך להסתכל ולשאול את עצמנו, להסתכל על הדרך שעברנו עד פה ועל הדרך שעוד נעבור מכאן והלאה. כשאני נבחרתי לכנסת לפני ארבע שנים הצטרפתי לאיזשהו מאבק שנוהל במשך 20 שנה, בעיקר על-ידי פעילים ותנועות חוץ-פרלמנטריות, והיה נחשב הזוי, מוזר, שולי, מצחיק – אין לי מילים לתאר לכם את כמות הבדיחות, הדחקות, שקיבלתי כאן בבית, מאנשים ששאלו אותי אם יש לי כיוון, מאנשים שכתבו לי "מסוממת", מאנשים שעד היום, אפילו חברי הכנסת שהתוודו שהם עצמם עישנו קנאביס אי-שם בימי נעוריהם כאיזושהי משובת נעורים רחוקה שהם צריכים להכות עליה על חטא, באו אלי עם איזה חצי חיוך וחצי קריצה. והיום, ארבע שנים אחרי, משרד המשפטים, הרשות למלחמה בסמים, השר לביטחון פנים, ריבונו של עולם, שעמד בראש "אל-סם" – באמת, אני חייבת לומר, חל כאן בבית, בכנסת, בממשלה ובציבור מפנה משמעותי מאוד. והיום אנחנו אומרים שהגיע הזמן לשנות כיוון, הגיע הזמן שלא להפליל בכוח, לא להפוך את החוק עצמו למה שגורם לאנשים להיות עבריינים, לא בגלל מה שהם עשו אלא בגלל שהחוק הוא חוק לא מתאים, הוא חוק מיושן והוא חוק שלא מתאים למציאות. עכשיו, יש לנו כאן ויכוח איך לעשות את הדבר הזה. השר ארדן – וזו באמת הזדמנות, אדוני השר, גם להודות לך וגם לברך אותך. אני חושבת שאתה עשית צעד משמעותי גם מבחינה אישית, ואני חושבת שההתלבטות וכאבי הבטן שלך הם ניכרים. הצעת החוק הזו שאנחנו מנמקים כאן היום היא במידה רבה מאוד דומה להצעה שלך, היא לא שונה ממנה בהרבה. זו הצעה שבעצם הולכת למסלול של קנסות או לעבירות מינהלתיות במקום להשתמש בפטיש חמש קילו הזה של החוק הפלילי אל מול אותה התנהגות שהיא בסופו של דבר התנהגות שגרתית ונורמטיבית ולא פלילית. אני חושבת שזה לא סוף הדרך, זה לא סוף פסוק. על שולחן הכנסת מונחות כמה הצעות חוק שלי שהולכות אפילו מעבר לזה – שהופכות את העישון בכמות לצריכה עצמית לדבר שהוא לא פלילי בכלל, שהוא לא עבירה; העבירה מתחילה רק מהכמויות הגדולות יותר והלאה. ועל שולחן הכנסת מונחת גם הצעת חוק שלי למודל של לגליזציה, כמו מדינות בעולם – כמו קולורדו וכמו מדינות אחרות, שלא נגרם להן שום נזק; להפך, הן רק הרוויחו מהמלך הזה. לכן, אני חושבת שהמודל הממשלתי והמודל שהצעת החוק הזאת מציעה זה שלב ביניים. זה שלב ביניים חשוב, זה שלב שצריך לעשות אותו וטוב שאנחנו עושים אותו; הוא לא מספק את מלוא תאוותנו. עדיין יש לנו כאן הרבה מאוד חששות. אני רוצה לומר לך, אדוני השר, כשאני נבחרתי לפני ארבע שנים, הציעו לי להגיש הצעת חוק כזאת עם קנסות, ואני סירבתי. אמרתי שאני לא רוצה להיות זאת שתשלח את המשטרה לחלק קנסות לציבור – במקום ללכת לקראת כתב אישום, להפוך את זה לקופה הרושמת על חשבון אזרחי המדינה. אבל אני מאמינה בתהליך הזה שאנחנו הולכים אליו. אני חושבת שיש כאן שינוי משמעותי. אני חושבת שהוא לא הסוף, ושמדינת ישראל תראה עוד שינויי מדיניות בתחום הקנאביס, כי זה מה שנכון וזה מה שצודק. אבל אני גם חושבת שבמאבק ציבורי חשוב מאוד לרשום הישגים בדרך, וזה מה שאנחנו עושים היום. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, גברתי. ישיב על שתי הצעות החוק השר ארדן, במקום השר ליצמן. בבקשה, אדוני. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב במשולב על שתי הצעות החוק שהוגשו על-ידי חברת הכנסת תמר זנדברג, חבר הכנסת דב חנין וחברת הכנסת שרן השכל. הנושא שאנחנו עוסקים ודנים בו כעת – לכן אני כבר סותר את טענתו של חבר הכנסת חנין, כאילו אין מקום לכנסת לדון או לעסוק בנושא. הכנסת דנה בנושא, הכנסת עוסקת בנושא; היא כבר עוסקת בו שנים רבות, אף אחד לא המציא פה את הגלגל. הנושא הזה נדון כנסת אחר כנסת. אני זוכר את ינון מגל מוביל את זה; אני זוכר את תמר זנדברג מובילה את הנושא הזה; אני זוכר שנים רבות של דיונים רבים בכנסת. אבל מה לעשות שמדובר בנושא כבד משקל? זה לא עוד נושא של קנס כזה או קנס אחר, שהכנסת יכולה לעשות הגרלה ולהחליט מה נראה, אלא מדובר בנושא שעוסק בחיי אדם ממש. ונכון, הזכירה חברת הכנסת זנדברג, אני כיהנתי כיושב-ראש עמותות "אל-סם", ואני אספר אולי גם פעם מעל הבמה איך הגעתי לשם: פנה אלי אבא שהבן שלו התאבד לפני שירות צבאי, והוא התאבד לאחר שימוש קבוע ומתמשך בקנאביס. הלגיטימציה – שלצערי אנחנו שומעים בתקשורת בשנים האחרונות, כאילו יש סמים קלים, ואין בהם שום בעיה; איזה בעיה – זה בכלל רק מרפא. המיתוג הרפואי של קנאביס כנראה יצר זילות של כל הנושא הזה, שיש לו השלכות חמורות. אז אני פגשתי בעיניים שלי מאות בני-נוער מגיל 12 ואילך שהתמכרו לשימוש בקנאביס. זה פגע בעתידם – לא רק בגלל הכתם הפלילי המשטרתי; זה פגע בעתידם כי זה חומר משנה תודעה, כי זה חומר שעלול לגרום לנזקים כבדים מאוד, גם פיזיים וגם נפשיים. כל מי שמספר לכם אחרת, אני מזמין אותו לבוא ולראות את המחקרים. אני הקמתי צוות מקצועי. פעם ראשונה, לדעתי, זה שנים רבות שהייתה פתיחות בממשלה. באמת, בעקבות הצעות החוק שבאו מהכנסת, הממשלה הייתה קשובה, חברי חבר הכנסת דב חנין, היא לא הייתה אטומה. אמרת שאתה רוצה שאני אקשיב. תראה איזו חוצפה יש בך. אתה לא התחלת – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: שים לב, אתה לא התחלת עד שאני לא מקשיב, וכשאני מדבר – אתה מדבר כאן במליאה בסלולר. אז עוד צביעות שלכם, אבל זה בסדר, אנחנו רגילים. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אסור לדבר בטלפון במליאה, אני מבקש. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אני לא באמת צריך, אבל אתה לא באמת מקשיב. דב חנין (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אז הנושא הזה הוא נושא שבעיני צריך לגשת אליו בחרדת קודש. הוא לא נושא שזורקים איזה סכום קנס ואומרים: יאללה, בואו נצא טובים, ניראה טוב עם אנשים שרוצים, בכיף שלהם, ביום-יום, לעשן סמים. הנושא הזה הוא נושא חשוב, חמור. בני-נוער לא תמיד מבינים שעל-ידי שימוש בסמים הם לא רק מסכנים את עצמם פיזית – הם גם סוגרים לעצמם דלתות. קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: כי אחר כך, כשהם רוצים לעבוד בשירות המדינה, כשהם רוצים אולי לעבוד בשב"כ, או לשרת במשטרה – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חברי הכנסת ביטן ומיקי מכלוף, נו, באמת, קצת שקט. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – והם מגיעים לשם בגיל מבוגר יותר, הם פתאום מגלים שהאפשרויות נסגרו, וזה לא משנה אם זאת עבירה פלילית או לא עבירה פלילית. לא במקרה, רוב מדינות המערב – אל תיתנו לי את הולנד – רוב מדינות המערב, עד היום, לא הלכו ללגליזציה של סמים. לא הלכו ללגליזציה של סמים. עשינו סקירה מקיפה של כל הנושא הזה. יש לנו את כל המדינות ואת כל המודלים. הדיון, לצערי, הרבה פעמים הוא דיון שטחי. אפילו פורטוגל, שכולם פה העלו כדוגמה, השאירה כאופציה בקצה גם אכיפה פלילית, אם אחרי כל ההתראות ואם אחרי כל הפניות למסלולי טיפול או הקנסות המשתמש לא רוצה באמת ללכת למודל שיקומי או טיפולי. לכן, כאשר הקמנו צוות מקצועי וכאשר נבנה מודל – באמת, אני קראתי לו: אי-הפללה, אבל באחריות. המודל הזה אומר – שתדעו, חברי חברי הכנסת, שאף אחד לא יעבוד עליכם ולא ימכור לכם סיפורים: המודל הזה אומר שבפעמים הראשונות שהאדם ייתפס הוא לא יקבל שום כתם פלילי. לאחר כמה פעמים, אם הוא לא יסכים ללכת לאיזה מסלול, בין של התנדבות למען הקהילה ובין של מפגשים בעמותות כמו "אל-סם" או מפגשים עם גורמים טיפוליים אחרים, אז יש אפשרות כזאת בקצה – וגם אז, זה לפי שיקול דעת – להפנות אותו למסלול פלילי. אבל זאת האופציה האחרונה בהחלט, רק כמוצא אחרון, כי כל המדיניות שגיבשנו בממשלה היא לא לתת כתם פלילי שיפגע בעתידם של אנשים. ולא זו בלבד אלא שרק אתמול, בוועדת הסמים בראשותה של חברת הכנסת זנדברג, אני הצהרתי והתחייבתי שגם אנשים שיש להם כתם פלילי בעברם רק בגלל שימוש בסמים לצריכה עצמית והדבר הזה פוגע בהם, אנחנו נלך, כהנחיה של מדיניות, למחיקה. עכשיו, מה עושים חברי הכנסת, לצערי? מגישים הצעות חוק, בעיני מופקרות, חסרות אחריות, ותראו מה הן עושות: כלפי בוגרים אין פה שום הרתעה; עונש מגוחך של 300 שקלים, שבסופו של דבר, גם אם 20 פעם – אנחנו יודעים, אני לא מתכוון שהמשטרה תעסוק כל היום באכיפה בביתם של אנשים נגד שימוש עצמי, אבל צריך להבין, המשמעות של זה על בגירים היא לגליזציה. זה אומר שאפשר לעשן כמה שרוצים, לצרוך סמים. כמובן, המסר לדור הצעיר הוא ברור. ומה עושה הצעת החוק כלפי בני-נוער, שלגביהם אנחנו הכי הרבה חרדים שלא יתמכרו ושלא יהיה כתם פלילי בעתידם? שימו לב, תקראו – כולה הצעה של סעיף אחד: היא משאירה את העונש הפלילי כלפי בני-הנוער. הנה, תסתכלו, תקראו את ההצעה. ולכן, כשיש צוות ממשלתי שהיה קשוב לכנסת – וזה נדון בוועדה למאבק בסמים בראשותה של חברת הכנסת זנדברג – ששמעו את הציבור, ובאמת עשו עבודה מקצועית, יסודית, למדו מודלים בארץ ובעולם ומביאים הצעה קוהרנטית ומקיפה, שגם בה, כן, יש חששות גדולים, ולכן היא תלווה במחקר – אני חושב שלתמוך בהצעות חוק שנשלפו סתם, כגחמה, או כי אולי איזה גורם חיצוני תל-אביבי או איזשהו מגזין החליט לכתוב אותן עבור חברי הכנסת, זאת תהיה הצעה או תמיכה מאוד מאוד לא אחראית, והתוצאות שלה באמת עלולות להיות קשות מאוד. עכשיו גם שיהיה ברור: אני לא יכול להכתיב לאף אחד פה מה להצביע. אני מנסה לשכנע ברמה ההגיונית ובאחריות הציבורית. אבל שיהיה ברור שאם ההצעה הזאת תתחיל להתקדם במסדרונות של הכנסת, אני לא יכול להיות אחראי לתוצאות שלה. ומבחינתי, המשמעות צריכה להיות שכל מה שעשינו עד היום – צריך לפעול קודם כול כדי לעצור את ההצעה המופקרת הזאת, שעלולה לשים בסכנה עשרות-אלפי בני-נוער ואת עתידם. לכן – ביטן, השתכנעתם כבר? אורן אסף חזן (הליכוד): עוד דקה. עוד סיבוב שכנוע. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לא השתכנעתם? אסביר עוד קצת. לכן, כפי שאמרתי, אני חושב שחברי הכנסת, אם הם מתנגדים להצעה הזאת, לא רק שהם עושים דבר אחראי, הם הרי עושים את הטוב מכל העולמות: הם גם יביאו לאי-הפללה של אנשים נורמטיביים, שאותם אנחנו לא רוצים להפליל ולא להטיל כתם בעתידם, וגם למחיקת את העבר שנוצר להם בגלל העבירה הזאת; ולבני-הנוער אנחנו מעבירים את המסר הנכון של הכוונה למסלולי טיפול, לא להעביר להם מסר של לגליזציה מוחלטת. ולכן, אני מבקש מעומק הלב להתנגד להצעה הזאת, ולא לאשר אותה ולא לתמוך בה. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, אדוני. לפני הצבעה, האם חבר הכנסת דב חנין או שרן – דב חנין מבקש להגיב. מה לעשות, זו זכותו. דוד ביטן (הליכוד): למה הוא עולה – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, ביטן, על העצה. הוא ידבר בכל זאת. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. סליחה, יש גם הצעה מוצמדת של תמר זנדברג. תמתינו עוד קצת. בבקשה, אדוני. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר ארדן, אני דווקא הקשבתי בקשב רב לדבריך, ולכן עליתי כאן על הדוכן כדי להעמיד כמה דברים על דיוקם. ראשית, עמיתי חברי הכנסת, שיהיה לגמרי ברור: הצעת החוק הזאת איננה הצעה של לגליזציה, והדברים נאמרו פה בצורה מאוד מאוד ברורה. דבר שני, דיבר השר ארדן בצורה מרגשת על קטינים. הצעת החוק הזאת איננה עוסקת בקטינים. אנחנו איננו משנים את המצב המשפטי של קטינים בישראל. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: זה הכי גרוע. השארתם – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): אנחנו מציעים להתייחס לאנשים בוגרים – אנשים בוגרים בבתיהם הפרטיים – – – דוד ביטן (הליכוד): – – – ענת ברקו (הליכוד): אתם הצבעתם נגד מחיקת רישום פלילי לחיילים, שזה – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): חבר הכנסת ביטן, למה אתה כל כך מתרגש? ענת ברקו (הליכוד): לא אכפת לכם. דב חנין (הרשימה המשותפת): אנחנו עוסקים באנשים בוגרים בבתיהם הפרטיים, ואנחנו קובעים נורמות ברורות של קנסות – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – אתם לא מפחדים – – – דב חנין (הרשימה המשותפת): קנס אחד, בדרגה בסיסית, של 300 שקלים; קנס שני, בדרגה של 1,500 שקלים, למי שעושה את זה במרחב הציבורי. אמרת, אדוני השר, שהכנסת דנה בנושא – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): קנאביס, קנאביס. דב חנין (הרשימה המשותפת): אמרת, אדוני השר, שהכנסת דנה בנושא, אבל אני מתכוון, אדוני השר, לא לדיון תיאורטי; אני מתכוון לדיון שבעקבותיו יש גם תוצאות, הסכמות, החלטות, מעשים, שינויים. אתה חושב שאת השינויים אתם יכולים לעשות לבד בממשלה. אני לא מזלזל ולא מבטל את היכולת שלכם לבצע שינויים בממשלה, אבל בסוגיה הזאת חייבים לבצע שינוי גם בחוק. אם אנחנו רוצים שינוי שהוא שינוי נורמטיבי, ולא להשאיר מצב שבו החוק מדבר בשפה אחת והמציאות מדברת בשפה שנייה, צריך לשנות את החוק. צריך לשנות את החוק כדי לייצר את הנורמה, כדי לייצר נורמה אחת מחייבת, ברורה, אחידה, חד-משמעית, שתהיה רלוונטית לכל הציבור בישראל. אני רוצה לפנות אליכם, עמיתי חברי הקואליציה, ולומר לכם: הצעת החוק הזאת לא באה לקנטר את הקואליציה. זוהי יוזמה משותפת של חברת כנסת מהקואליציה, חברת הכנסת שרן השכל, ושלי. וזו ההזדמנות לומר: יש נושאים שבהם ההצבעה יכולה להיות מעבר לקווים הקואליציוניים והאופוזיציוניים. אני פונה אליכם, חברי הקואליציה, ואומר לכם: תקראו את הצעת החוק, תחשבו על המצב שקיים במציאות היום ותצביעו לפי מצפונכם. אתם יודעים שהדבר הזה הוא הדבר הנכון; אתם יודעים שהדבר הזה הוא הדבר המתבקש. מה שצריך לעשות זה רק לתרגם את הידיעה הזאת להצבעה. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, אדוני. האם חברת הכנסת זנדברג מעוניינת? בבקשה, עד שלוש דקות. אחרי זה עוברים להצבעה. בבקשה, גברתי. עליזה, את ממש מפריעה. תודה. תמר זנדברג (מרצ): רק משפט קצר, חברות וחברים. באמת, אני לא רוצה שהיצרים כאן יסיטו אותנו מהדבר החשוב שמדינת ישראל עושה. מדינת ישראל היום הולכת במסלול שאומר את המהות, והיא החשובה: עישון קנאביס בשעות הפנאי הוא לא פשע ולא עבירה, ולא צריך את החוק הפלילי כדי להשתמש בו נגד מעשני קנאביס – העישון החברתי. זו בשורה מאוד חשובה. זו דרך חשובה שאנחנו הולכים בה. אנחנו בכנסת, גם בוועדת הסמים וגם כאן במליאה, נמשיך ללוות אותה ככה שנוודא שהיא באמת תקרה. אני יודעת שיש כאן התנגדויות, אבל יש פה גם הרבה מאוד תמיכה. זה הכיוון שהכנסת הולכת בו היום, ונמשיך ללוות אותו. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, גברתי. אם כן, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על כל אחת מהצעות החוק בנפרד. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), של חברי הכנסת שרן השכל ודב חנין. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): נגד סמים. יואל חסון (המחנה הציוני): כל הכבוד לשרן השכל. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 36 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התשע"ו–2016, נתקבלה. היו"ר יחיאל חיליק בר: 25 בעד, 36 מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לא עברה. אנחנו עוברים עכשיו להצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית), של חברת הכנסת תמר זנדברג. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? ההצבעה החלה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 36 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התשע"ז–2017, נתקבלה. היו"ר יחיאל חיליק בר: 24 בעד, 36 מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת חוק זו לא עברה. הצעה לסדר-היום הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלות המשטרה והדרג הפיקודי באירועי אום-אלחיראן היו"ר יחיאל חיליק בר: חברות וחברים, נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלות המשטרה והדרג הפיקודי באירועי אום-אלחיראן, מס' 6536, של חבר הכנסת איימן עודה – שיעלה להציג אותה, בבקשה, אדוני. דוד ביטן (הליכוד): נגד. היו"ר יחיאל חיליק בר: ביטן, זה עוד עשר דקות. ביטן, השאלה המתבקשת היא אם השתמשת בקנאביס או לא היום. בבקשה. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, חברי חברות הכנסת וחברי הכנסת, אני רואה שהשר אורי אריאל מחייך, צוחק. הוא אתמול אמר כך: אם הייתה תקלה באום-אלחיראן, הוא מבקש להתנצל בפני המשפחה. אתה יכול לצחוק, לחייך. רק שני הרוגים, ומחייך. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: החיוך לא היה בהקשר הזה. תפסיק להסית. איימן עודה (הרשימה המשותפת): ואחרי שכינה את יעקוב אבו אלקיעאן מחבל טרוריסט, ואף קשר אותו ל"דאעש", לפתע נזכר שמדובר באזרח ודיבר על תקרית מצערת. אם מישהו חושב שהאוכלוסייה הערבית תסתפק בחצאי התנצלויות וגמגומים, יש לו טעות חמורה. אחרי שכל מסכת השקרים וההסתה התפוררה, נשארו שתי משפחות שכולות שאיבדו את כל עולמן. המינימום שמגיע למשפחת אבו אלקיעאן ולמשפחת לוי הוא לדעת את האמת, וזו גם החובה של כל מי שיושב פה באולם, כלפי הציבור הערבי וכלפי כולנו. המינימום שמגיע להם הוא שאתה, השר לביטחון הפנים, תתפטר. זה המינימום שמגיע לשתי המשפחות. אנחנו דורשים חקירה עצמאית ואמיתית. אנחנו מאשימים ודורשים לדעת: מי קיבל את ההחלטה לפנות באלימות את הכפר בזמן שהתנהל משא-ומתן? מי קיבל את ההחלטה לפנות את הכפר בחושך? מי ירה והרג את יעקוב אבו אלקיעאן? אורן אסף חזן (הליכוד): הוא מחבל. הוא – – – ודרס ורצח שוטר. מגיע לו. איימן עודה (הרשימה המשותפת): מי נתן את ההוראה לתת לו להתבוסס בדמו ולמות ללא טיפול רפואי? מי החליט לצאת מייד במסע הסתה נגד יעקוב ותושבי אום-אלחיראן? מי נתן את ההוראה לירות בי? ומי החליט להפיץ אחר כך את השקר שנפגעתי מתושבי אום-אלחיראן? השר ארדן, שאינו מסוגל להוציא מילה של אמת מפיו, החליט שבזמן שהוא כביכול חוזר בו מההאשמות הקשות נגד יעקוב אבו אלקיעאן, זיכרונו לברכה, ותושבי אום-אלחיראן, הוא ממשיך לשקר ולהסית נגדי באופן אישי ונגד האוכלוסייה הערבית בכלל. ארדן טוען שוב ושוב שלא שיקר והסית נגד כלל הציבור הערבי אלא רק נגד יעקוב ומשפחתו, בעוד שברור לכל אדם בר-דעת שאם היה מדובר באזרחים יהודים איש לא היה מעז להאשים אותם בהאשמות חמורות כאלה ללא כל בדיקה או חקירה, בדיוק כפי שהיה כשארדן האשים את כלל הציבור הערבי ב"אינתיפאדת ההצתות", שמעולם לא התרחשה. בריאיון נרחב ב"מקור ראשון" ארדן טוען שאני הגעתי ערב לפני לכפר על מנת למנוע מהתושבים לחתום על הסכם פשרה, שזה פשוט עוד שקר מכוער ובוטה. כל המעורבות שלי במשא-ומתן הייתה בניסיון עיקש לדחות ולמנוע את עצם הפינוי. ב-01:00, אחרי שהמשא-ומתן כבר התפוצץ, הנהגת הכפר התקשרה אלי והודיעה לי שהם חוששים שהפינוי יקרה למחרת באור ראשון. לצערנו, המשטרה בסוף אפילו לא חיכתה לאור. לכן בשעה 01:00 יצאתי מעכו לאום-אלחיראן והגעתי לשם באזור 03:00, לפנות בוקר. אחת הטענות שחוזרות שוב ושוב היא שבאתי לכפר להתסיס את התושבים. מכיוון שעכשיו ברור לכולם שמי שהיו אלימים הם השוטרים, לא ברור לי את מי בדיוק התססתי. אבל חשוב מזה הוא שכנציג האוכלוסייה הערבית אין לדעתי שום מקום שבו נוכחותי נכונה יותר מאשר עם האזרחים הערבים בנגב, לעמוד אתם כתף אל כתף מול הבולדוזרים שבאים להחריב את ביתם וחייהם. ברגעי האימה שם בכפר בחרתי ללכת ראשון וביקשתי מהפעילים ללכת אחרי, כי חשבתי שהשוטרים ינהגו יותר באחריות כשיראו מולם חבר כנסת. מודה שבזה טעיתי. ביום האירוע השר ארדן כתב: "אני מבקש לומר דווקא ברגע הזה לאיימן עודה וליתר חברי הרשימה המשותפת שהגיעו להלהיט את הרוחות הבוקר: הדם הזה גם על ידיכם – – – אתם חרפה למדינת ישראל". אני מסתכל עליך, השר לביטחון הפנים, איך אתה מרכין את הראש כל הזמן. אני מדבר ואתה לא מסתכל עלי, תמשיך להרכין את הראש שלך. "אתם חרפה למדינת ישראל" – אתה לתפארת מדינת ישראל. ורוני אלשיך, אבו קלבשה, אבו קלבשה, המפכ"ל של המשטרה, תיאר את המחנך יעקוב "מחבל בן עוולה". ועכשיו אני מגיע לנקודה עקרונית. ארדן נתלה שוב ושוב בכך שיש פסיקת בג"ץ שכביכול הכריחה את המדינה, כמו בהתנחלות עמונה, לפנות את הכפר. אבל גם זה, כרגיל אצל השר, פשוט שקר. מקרה אום-אלחיראן אכן הגיע לבג"ץ, אך בניגוד לפסיקה שהתייחסה לעמונה, וקבעה שמכיוון שמדובר בפולשים שגזלו אדמות פרטיות, המדינה מחויבת לפנות אותם, באום-אלחיראן בג"ץ קבע שלא מדובר בפולשים ושמדובר בבני רשות במקום, ולכן המליץ להגיע אתם לפשרה, אך לצערי כן אישר למדינה לפנות אותם, אך רק אם המדינה תרצה בכך – אך רק אם המדינה תרצה בכך. ארדן מדבר הרבה על הקמפיין שלנו נגדו ונגד המפכ"ל, ואני מודה שאני גאה, גאה מאוד, שהצלחנו להוביל התגייסות רחבה של אנשים וארגונים לתמוך בעמדה שלנו. אך בניגוד לארדן, שעומד בראש גופים עם תקציבי דוברות ויח"צנות שעולים למשלם המסים מיליונים, לנו אין את כל זה. לנו יש פשוט את האמת לצדנו, והיא שהובילה לתמיכה רחבה מאוד שאנו זוכים בנושא זה. המדינה רוצה לפנות את אום-אלחיראן על מנת להקים במקומו יישוב ליהודים בלבד בשם חירן, וזה כחלק ממדיניות מקסימום ערבים על מינימום אדמה ומינימום יהודים על מקסימום אדמה. אני מזמין את כולם, אזרחים יהודים וערבים, עיתונאים מהארץ ומהעולם, לבוא ולראות בעצמכם. בואו, סיירו בנגב ועברו בין כפרים לא מוכרים לחוות בודדים, ואז תגידו לי אם יש פה משהו חוץ ממדיניות גזענית שכל מטרתה להפלות את אזרחי המדינה הערבים. אני רוצה לסיים בדברים שאמרה דוקטור אמאל אבו סעד, אלמנתו של יעקוב אבו אלקיעאן, של המחנך יעקוב אבו אלקיעאן, בהפגנה בתל-אביב מול יהודים וערבים. היא אמרה כך: חשוב לי לעמוד כאן ולדבר בפניכם ולהעביר מסר לראש הממשלה ולשרים. למרות ההסתה הפרועה שלכם, הגזענות והאפליה בחקיקה, באכיפה, בתשתיות ובשירותים הממשלתיים, אתם לא תצליחו לפלג בין אזרחי המדינה. כולכם, שעומדים כאן היום, יהודים וערבים, אתם ההוכחה לכך שיהודים וערבים יכולים ורוצים לחיות ביחד ובשוויון. כל אדם בעל מצפון ומוסר שמאמין שניתן לחיות פה יחד, שאפשר וצריך להיאבק על עתיד טוב יותר, אם לא בשבילנו אז למען לדורות הבאים, חייב להצביע בעד הקמת ועדת חקירה. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: יעלה השר גלעד ארדן להשיב על ההצעה לסדר-היום – בבקשה, אדוני. עד עשר דקות גם לך, אדוני. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: רק שמת לב שהוא עסק בי המון, נכון? היו"ר יחיאל חיליק בר: אתה רוצה גם הודעה אישית עליו? אין בעיה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לא, לא. אם אני אעסוק בו, שלא יצא אחרי זה פינג-פונג. היו"ר יחיאל חיליק בר: אז אני אחשיב לך את זה בהודעה אישית. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לא, כי אחרי זה הוא יבקש גם, נכון? היו"ר יחיאל חיליק בר: לא לא לא. אם אתה מגיב על זה, אז אנחנו נגדיר את זה. הוא לא יבקש, אלא אם כן, השר, אלא אם כן אתה תעליב אותו, ואז הוא יבקש בלי קשר. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: זה – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: לא, אין בעיה. אני רק אומר לך מה התקנות שאתם קבעתם. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אז הנה אנחנו נפגשים שוב כדי לדון בנושא שכבר דנו בו והצבענו עליו, דומני, לפני כשבועיים או שלושה. לתומי חשבתי שמי שבאמת עושה הצגות כאילו יש לו עניין לקרב בין אוכלוסיות או להרגיע את המצב, אז הוא יבין שהדיון מוצה, והוא יאפשר לגוף שהוא באמת אובייקטיבי, חיצוני – והוא משרד המשפטים – לבדוק מה קרה באותו יום קשה ועצוב. אבל מסתבר שכשאין לך הישגים אמיתיים להציג לציבור שלך, ההישג המרכזי תמיד, כנראה, ימשיך ויהיה לעשות הון פוליטי ולהסית וללבות ולהכפיש ולנסות לסכסך בין אוכלוסיות שחיות יחד בדו-קיום במדינת ישראל. איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לאפשר לשר לדבר. קריאה: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לא במקרה, לא תמצא לעולם, או לא תמצאו, ח"כ אחד, בטח לא ראש הרשימה, שיקבל את עובדת היותה של מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אוה – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – מה קרה? מה – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: כי הרי יש כאן תוכנית ארוכת טווח בתחפושת – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת עודה, עד כמה שהדברים קשים – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: – – השר ישב פה והקשיב לך בלי להניד עפעף. אני מבקש. אני לא רוצה להוציא אנשים. אני מבקש שתקשיבו. ברור שאתם לא מסכימים, זה בסדר, אבל הוא הקשיב לכם – תכבדו אותו. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – מה אתה מפחד? מה אתה מפחד? היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חאג' יחיא, תכבד ותקשיב. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): מה יש לך להגיד – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: זו התשובה שלו. הוא לא צריך להגיד כמה הוא – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – מפחד. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה על העצה, תודה, אדוני. בבקשה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): ממה אתה מפחד – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, אדוני. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: כיון שהם הפריעו, אני חייב לחזור, וגם השעון לא – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה, אני אוסיף לך זמן, אם צריך. אין בעיה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לא במקרה לא תמצאו אף חבר כנסת מהרשימה הערבית המשותפת שלעולם יכיר בכך שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, ותגזרו – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): מה הקשר – – – קריאות: – – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – תגזרו מכך שכמעט כל דבר שהרשימה הערבית המשותפת עושה נגזר מתפיסת העולם שלה – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – שמדינת ישראל בעתיד צריכה להפסיק ולהיות מדינת העם היהודי – – קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת אבו עראר, תירגע. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – ולהיות מדינת כל אזרחיה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – אתה אזרח – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: ופעם אחת, פעם אחת התחפושת הזאת – אפשר שהפוליגם יפסיק להפריע לי, בבקשה? טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת אבו עראר, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): זה העונש? השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: שהפוליגם יפסיק להפריע לי. היו"ר יחיאל חיליק בר: אני קורא גם אותך, חברת הכנסת זועבי, בפעם הראשונה. אורן אסף חזן (הליכוד): אולי אפשר – – – האנשים של – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: בסדר? הוא ישב והקשיב לדברים שמבחינתו הם לא נעימים. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): שיענה – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: דיברתם עליו גם אישית. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: לא. אני עוצר את השעון, קודם כול. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – שאתה רוצח אותנו? רוצח אותנו? רוצח אותנו? אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אני מבקש שתקשיבו לתשובה. תודה רבה. אורן אסף חזן (הליכוד): את האנשים – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה. גם אתה, חבר הכנסת חזן. תודה. תודה. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. תודה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: חברי הרשימה הערבית המשותפת תמיד יכולים, באותה נשימה, לדבר – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): אנחנו לא – – – אף אחד לפחות. היו"ר יחיאל חיליק בר: חברת הכנסת זועבי, תודה. אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: בפעם השנייה, חברת הכנסת זועבי. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אורן, גם אותך אני קורא לסדר, בפעם הראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אורן אסף חזן (הליכוד): ראשונה. קריאה: – – – שאתה תענה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: חברי הרשימה המשותפת יכולים תמיד לדבר בשפה גבוהה ויפה – דרך אגב, רובם אנשים מאוד מאוד אינטליגנטיים – על שלטון החוק ועל כל מיני ערכים אוניברסליים – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – ועל החשיבות של אכיפת חוק וסדר. אבל כשאתה בוחן את המעשים שלהם, אתה מבין בדיוק לאן הם מכוונים בטווח הארוך. הרי אף אחד מהם לא עלה פה על הדוכן וביקש לגנות, או להתנער מחברם באסל גטאס, שמבריח טלפונים סלולריים – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): ראש הממשלה אמר את זה – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – למחבלים שרצחו. קריאות: – – – קריאה: אום-אלחיראן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אף אחד מהם לא יעלה לכאן ויגנה את חברת הכנסת זועבי על שהיא מצטרפת למשטים ומלבה שם אווירה של אלימות והסתה. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): תסיים את – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אף אחד מהם לא יספר לכם כאן – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – הוא פשע לא – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – – להתבייש – – – בכלל – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חבר הכנסת עודה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – מה הוא עושה בשעות הפנאי שלו – שהוא דואג לעשות דה-לגיטימציה לערבים ישראלים שמוכנים לשרת שירות אזרחי למען המדינה. כי הכול הכול זה חלק מתוכנית ארוכת טווח – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – להביא לחיסולה של ישראל כמדינת העם היהודי. עיסאווי פריג' (מרצ): תענה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: עכשיו אני אתייחס – – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חבר הכנסת אבו עראר. אני לא רוצה להוציא אותך. אני מבקש. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – אתה שקרן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אני אתייחס לאירוע. היו"ר יחיאל חיליק בר: אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – רוצח – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: שב, פוליגם, שב. פוליגם, שב. שב, אל תצעק. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה, חבר הכנסת אבו עראר. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: שב. זו לא הבריונות והאלימות שאתה רגיל. היו"ר יחיאל חיליק בר: תאמין לי שגם לו לא היה קל לשמוע את הדברים של חבר הכנסת עודה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: בסדר, אני מבין. עדיין זכותו לדבר ולהשמיע את דעתו, וזו תשובה רשמית. תודה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אתה שקרן, שקרן, שקרן – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – הנשים – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: למה רק עם הידיים? זרוק משהו גם. זרוק משהו. זרוק, נו. למה רק עם הידיים? טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – זו התשובה? – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת אבו עראר, אני לא רוצה להוציא אותך. אני ממש מבקש. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חזן, אני אקרא אותך לסדר בפעם השנייה. אני אקרא אותך לסדר. תירגע. אורן אסף חזן (הליכוד): העבריין הזה – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תירגע. אורן אסף חזן (הליכוד): העבריין הזה – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תירגע. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – יש לו שתי נשים – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אדוני, הזמן כל הזמן רץ, אבל אתה תוסיף לי, אני סומך עליך. דוד ביטן (הליכוד): זהו, נהיית שר – גמרנו. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לפחות עוד שתי דקות. היו"ר יחיאל חיליק בר: אתם רק מוסיפים לו זמן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לפני כחודש וחצי נדרשה המשטרה, במסגרת תפקידה, לסייע בפעילות לאכיפת חוק בפינוי היישוב הבדואי הבלתי-חוקי – – קריאה: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אני לא יכול. אני חייב להשיב עניינית. דוד ביטן (הליכוד): – – – תענה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לא, עוד לא התחלתי. עוד שלוש דקות. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – אום-אלחיראן, על-פי פסק-דין של בית-המשפט העליון – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – שכשנוח לכם אתם מצטטים אותו וכשלא נוח לכם אז עושים עליו פרשנויות. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – שלנו – – – של – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חאג' יחיא, תירגע. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: ולמרות שטרם המבצע התקיימו דיונים והליכים שכללו חתימת הסכמים עם המשפחות – וצריך שהציבור ידע, עוד פעם, כי מפיצים שקרים: עם 20 משפחות נחתמו הסכמים מאוד מאוד נדיבים. יכול להעיד על כך השר אורי אריאל – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אוהו, מצאת – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – כולל אפילו למי שהיה נשוי עם שתי נשים – אז – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אין אישה אחת. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – דונם לאישה האחת ודונם לאישה השנייה – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): אני מזכירה – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – וכל זאת כדי להקל – זה כיוון שהם עושים השוואות עם עמונה הרי, ועל הפיצוי – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, שולי. תודה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: וכל זאת כדי להקל את התהליך ולמצוא פתרונות ומענה שיהיה מקובל על התושבים. למרות כל זאת, לצערנו – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת ביטן, אתה מפריע. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – ביום הפינוי התקיימו במקום הפרות סדר ומהומות, שלצערנו במהלכן נדרס למוות ארז עמדי לוי, זיכרונו לברכה – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת אבו עראר, אתה בקריאה אחרונה. אני מזכיר לך. אני מזכיר לך. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – על-ידי תושב המקום יעקוב אבו אלקיעאן. משום שהדברים כרגע נחקרים על-ידי גורם אובייקטיבי – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): למה לא שתקת עד – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – וכדי לא לפגוע במהלך החקירה, אני לא אפרט בשלב הזה על ממצאים עובדתיים שידועים למשטרה – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): למה לא שתקת? למה לא שתקת? היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חאג' יחיא, אני קורא אותך בפעם השנייה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – ואני אסתפק בלתאר באופן כללי שהעובדה שהרכב של אבו אלקיעאן עמד שם מונע, מונע – – קריאה: שקר. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – עם אורות כבויים, תוך התעלמות מהניסיונות של השוטרים לעצור את ההתקדמות שלו, לבקש ממנו לעצור, עד רגע הדריסה – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): ממשיך לשקר – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת עודה, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): לא היו שם – – – לא היה כלום. אל תשקר. היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת אבו עראר, אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: נא להוציא את חבר הכנסת אבו עראר. אני באמת באמת התאפקתי. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אדוני, בבקשה. אדוני, בבקשה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – אדם. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): רצחת אדם. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה, חבר הכנסת אבו עראר. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – בן-אדם. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – שקרנים. שקרן, רמאי. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה. נא להוציא אותו. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): רוצח. (חבר הכנסת טלב אבו עראר יוצא מאולם המליאה.) קריאה: – – – קריאה: צודק. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: העובדה הזאת, שהרכב עמד מונע, והנהג לא הקשיב לשוטרים והתחיל להתקדם, לא הותירה בקרב השוטרים בשטח ספקות לגבי הכוונות של הנהג. מעבר לכך אני לא יכול לפרט, כיוון שהאירוע עכשיו נבחן ונבדק על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים, כך שבניגוד מוחלט למה שכתוב בהצעה לסדר-היום – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: שימו לב מה כתב חבר הכנסת איימן עודה – שהמשטרה בודקת את עצמה. אז לא מדובר במשטרה שחוקרת את עצמה, מדובר במחלקה לחקירת שוטרים, ששייכת למשרד המשפטים, ואנחנו ממתינים לתוצאות הבדיקה שלהם. אבל, כמו שאמרתי, אדוני היושב-ראש, גם לפני חודש וחצי כאן, יש דבר אחד שלא מצריך בדיקה, כי הוא ידוע היטב ואפשר למצוא אותו באינטרנט, ויש סרטון שלו. התוצאות הטרגיות של אותו אירוע לא הגיעו יש מאין. וכשאתם שואלים למה המשטרה מגיעה לאירוע כזה כשהיא מצוידת באמצעים אחרים לאירועים אחרים, אז אני אגיד לכם למה: תסתכלו בסרטונים באינטרנט, כי לאירוע הזה קדמה הסתה זדונית, פרועה, שיטתית ומתמשכת, לאורך תקופה ארוכה, שלקחו בה חלק החברים האלה, התמימים והמיתממים, בכנסת הזאת, שלא החמיצו שום הזדמנות – – קריאה: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – להתסיס ולהקצין את העמדות של תושבי המקום – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): כי אנחנו לא – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חאג' יחיא. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: ואני אזכיר מה אמר מי שמבקש היום, באופן הכי ציני וצבוע, להקים ועדת חקירה – שהוא היה צריך להציע אותה על עצמו – מה הוא אמר לתושבים במפגשים שקדמו ליום הפינוי. אז כך הוא אמר: "אנחנו נלך עם הנושא הזה עד הסוף, עד הסוף". והוא הוסיף: "הגענו לנקודת שבירה. לעולם לא נקבל את המצב הנוכחי. לעולם לא". ומה האמירות הנוספות שאמרו חבריו? "אם יישפך דם אז יישפך דם – – קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת עודה, אתה כבר בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – הם צריכים לדעת שבנושא הזה" – אני לא יודע מי זה הם – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – המדינה כנראה – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – "אנחנו משוגעים." היו"ר יחיאל חיליק בר: חברת הכנסת זועבי, גם את בקריאה שנייה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: כנראה שאתם צודקים, דרך אגב. "אנחנו, בני העם הפלסטיני, בנוגע אלינו אנחנו מוכנים למות ולא לעזוב. נכבה שנייה בנגב לא תהיה. הם צריכים להבין את הנקודה הזו." קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חברת הכנסת מועלם. תודה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לסיום אני אומר, אדוני היושב-ראש: לא מדובר בדיון תיאורטי ולא מדובר באיזה כנס אקדמי שהרשימה המסיתה השתתפה בו. היא הגיעה לשם ממש, אל התושבים שחרב הפינוי מעל ראשם – – קריאות: – – – מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): אתה המסית. אתה המסית – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – הסיתה אותם לאלימות פיזית. וכשאנחנו שואלים קודם כול מדוע האווירה שם הייתה כל כך טעונה, מדוע היו חששות כאלה לאירועי אלימות – כשלצערי בסופו של דבר זה מה שקרה – הכתובת הראשונה לוועדות חקירה זה קודם כול הפעילות המקדימה של הרשימה הערבית המשותפת. אני, כשר לביטחון פנים, שמופקד על 30,000 שוטרות ושוטרים, שכל היום נמצאים ברחובות בשם כולנו כדי לאכוף את החוק, והם הגורם המוסמך לקבוע מי עבר על החוק ומי לא עבר על החוק – התפקיד שלי, שאני מאוד מאוד גאה בו, זה קודם כול לגבות את השוטרים שאנחנו שולחים לשטח לאכוף את החוק, בטח ביום שבו נדרס שוטר, בטח ביום ששבוע לפני נדרסים ארבעה חיילים בירושלים, בטח בתקופה שיש פיגועי דריסה בכל רחבי העולם וכל המסמכים המודיעיניים מדברים על כך. מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): אתה ממשיך להסית. אתה ממשיך להסית. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אתם יכולים לשקר ואתם יכולים להמציא – – – קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. חברת הכנסת זועבי, תודה. מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): אתה ממשיך להסית. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: להמציא, בתמיכת התקשורת – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת גנאים, תודה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – אמירות שלא נאמרו מעולם. המפכ"ל לא אמר שהוא מ"דאעש"; המפכ"ל אמר שזה שהוא מורה זה לא אומר שהוא לא יכול לבצע פיגוע, כי בבית-הספר – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – כי בבית-הספר שלו נחקרו על-ידי השב"כ שישה מורים אחרים שלימדו את האידיאולוגיה של "דאעש". קריאות: – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): אתה שקרן. אתה שקרן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אף אחד לא אמר – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת איימן עודה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – שזה שמצאו אצלו גיליון של "ישראל היום", זה מה שקובע שהוא מחבל. דרך אגב, לא גיליון אחד – שלושה, ושלושתם עם כותרות על פיגועים של "דאעש" ברחבי העולם – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – וזה רק סימפטום אחד שאמר שזה מצריך לבדוק הקשר ל"דאעש". אז נוח לכם, נוח לכם – – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: נוח לכם, בדיוק כמו שעשה חבר הכנסת עודה, בשקרים שהוא מכר לתקשורת, שמיהרה לקנות אותם, לגבי – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): תחקור אותו. תחקור אותו. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: לגבי הפגיעה שהוא ספג בראש, כאילו שהוא במקרה אדם תמים שנקלע לזירה – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): אתה שקרן. אתה שקרן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – באת להסית אוכלוסייה שלמה, לשפוך דם. עמדת בראש מפגינים אלימים שזרקו אבנים על שוטרים. איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: אני לא רוצה להגיד לך איך זה היה נגמר במדינות אחרות. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אתה קטן. אתה קטן, קטן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: תגיד תודה שכך זה נגמר. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אתה קטן. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: במדינה אחרת אתה וחבריך – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חזן. חבר הכנסת עודה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – הייתם צריכים להיות מזמן מאחורי סורג ובריח – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – כמו שאני מקווה שחבר הכנסת גטאס יהיה בקרוב. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: ולכן, ועדת החקירה היחידה שצריכה לקום זה לחקור אתכם ואת הנזק האדיר שאתם עושים ל-1.8 מיליון ערביי ישראל, מסכנים שמשלמים את המחיר ביום-יום, כי כשאנחנו רוצים לתת להם שירותי משטרה טובים, הצבועה, חברת הכנסת זועבי, הולכת ויורקת על שוטר ערבי ומקללת אותו – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – ולא סתם בית-המשפט הרשיע אותה – – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: הרשיע אותה. אז את כל גלגול העיניים שלכם, והצביעות, והנזק שאתם עושים לערביי ישראל – – קריאות: – – – השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: – – חבל. חבל שהתקשורת הישראלית לא מקדישה הרבה יותר לזה. קריאות: – – – מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): למה אתה בורח? למה אתה בורח מאחריות? השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: תתביישו לכם. תתביישו לכם. תתביישו לכם. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה. אני מבקש להכניס את חבר הכנסת אבו עראר להצבעה. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לשבת, מי שרוצה להצביע. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חברת הכנסת זועבי. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת סעדי, חברת הכנסת זועבי – – – קריאות: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): אוסקוט. אוסקוט. היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני מבקש ממך לשבת. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: טוב, תודה, חבר הכנסת גנאים. תודה. תשב, בבקשה. תשב בבקשה. אני רק מסביר על מה מצביעים. מי שבעד ההצעה, הוא בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלות המשטרה והדרג הפיקודי באירועי אום-אלחיראן, ומי שנגד, הוא מתנגד להקמת ועדת החקירה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חאג' יחיא, על העצה. תודה רבה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? ההצבעה החלה. אורן אסף חזן (הליכוד): נגד השקרים של המחבלים בכנסת. קריאות: – – – הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 19 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 36 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר יחיאל חיליק בר: 19 בעד, 36 מתנגדים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום לא עברה. אני מאפשר לשר אורי אריאל הודעה אישית. אילן גילאון (מרצ): אני לא רוצה להפריע לך, אבל לא יכול להיות – – – מאיים פה על חבר כנסת – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: מי זה? אילן גילאון (מרצ): זה אורן חזן, הקטן הזה. אורן אסף חזן (הליכוד): יאללה, תפסיק ללקק להם. יאללה, תפסיק ללקק להם. יאללה, תוציאו – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חזן, תירגע. תירגע. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. תירגע. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אורן. אורן. אורן. אורן אסף חזן (הליכוד): אתם מביישים את העם היהודי. היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חזן, תשב בבקשה במקום. הודעה אישית של שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): פחדנים, אתם לא נשארים לשמוע אותו. פחדנים ושקרנים. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: – – ידידי חבר הכנסת – – – קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חברת הכנסת מועלם, תאפשרו לשר אריאל מסיעתך לדבר, בבקשה. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – גורמים נזק לציבור הערבי. גורמים נזק לציבור הערבי. קריאות: – – – מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): לא רוצים לשמוע אותך. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: ברשות היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – היו"ר יחיאל חיליק בר: הודעה אישית, בבקשה. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: – – אני מבקש לתת הודעה אישית קצרה. חבר הכנסת איימן עודה, שעלה לפה, המשפט הראשון שהוא אמר, הוא הפנה אותו אלי. אילן גילאון (מרצ): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): אתה מבייש את העם היהודי. את כל העם היהודי אתה מבייש. קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אתה מפריע. אני מבקש. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: חבר הכנסת חזן. חזן – – – קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת גילאון, בבקשה. קריאות: – – – עיסאווי פריג' (מרצ): תשתוק. תשתוק. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת פריג', אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. קריאות: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): לך – – – עיסאווי פריג' (מרצ): חתיכת פחדן, הביוב הזה שם – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: בסדר, אני פחדן. אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. קריאות: – – – עיסאווי פריג' (מרצ): ביוב. אתה פוחד ממנו? היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת פריג', אני לא רוצה – אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. תוציאו את חבר הכנסת פריג' בבקשה. עיסאווי פריג' (מרצ): – – – הוא ביוב – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה, תצא מהאולם. תצא מהאולם. עיסאווי פריג' (מרצ): – – – אתה פוחד ממנו. היו"ר יחיאל חיליק בר: אין בעיה. בסדר גמור. עיסאווי פריג' (מרצ): ביוב. היו"ר יחיאל חיליק בר: תצא מהאולם, בבקשה. עיסאווי פריג' (מרצ): אתה פוחד ממנו? מוציא אותי? גועל נפש. (חבר הכנסת עיסאווי פריג' יוצא מאולם המליאה.) קריאות: – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר הכנסת חזן, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: חברי הכנסת, חבר הכנסת איימן עודה פתח את נאומו בהביטו אלי ואמר: אורי אריאל מחייך – כאילו אני מחייך על הסיטואציה הקשה, הייתי אומר הנוראה, שבמותם של השוטר ארז לוי ויעקוב אבו אלקיעאן. וזו דמגוגיה. פשוט דמגוג, כפי שהוא נוהג לעשות בהסיתו ובהדיחו את הערבים ואת הבדואים. ציטט פה לפני השר חבר הכנסת ארדן, את המילים הקשות ביותר שהוא אמר, שאף אחד מאתנו, לפי דעתי, לא מעז לומר בשום מקום, ודאי לא בפומבי. אנחנו כממשלה נצליח, למרות הניסיונות שלכם להכשיל, להסדיר את האזור ולתת תשובה לאזרחים הבדואים. זה מגיע להם בזכות ולא בחסד. יש מגרשים. כל בתי-המשפט, כפי שכבר צוין, כולל העליון, דחו את כל הבקשות שלכם, ואנחנו מנהלים כעת משא-ומתן, עם אבו אלקיעאן, כמו גם עם אחרים, כדי למצוא להם פתרונות. צריך לומר בצורה ברורה לגמרי: אנחנו לא נוותר על אדמות המדינה. מי שפלש לאדמות מדינה, יפונה – אחרי משא-ומתן, אחרי הידברות, יפונה. אנחנו נחזיר למדינה עוד השנה, בעזרת השם, מאות-אלפי דונם בנגב שהיה חשש שהם ייגזלו, ואנחנו ניתן אותם למדינת ישראל כמו שצריך. ואני מבקש לסיים בגיבוי מלא, שלם, מכל הלב, לכל כוחות הביטחון, ובעיקר לשוטרים, שאכן, כפי שציין השר לביטחון פנים, עושים עבודתם נאמנה, לילות כימים, ונותנים לנו את הביטחון ואת האפשרות לקיים את החיים וגם את הכנסת הזאת, ולולא הם לא היינו יכולים לעשות זאת. תודה רבה לכם, שוטרי משטרת ישראל. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, אדוני, ואני מבקש להוסיף לפרוטוקול שהשר איוב קרא ביקש להצביע נגד, והוא נגד הקמת ועדת החקירה. בבקשה, רשמנו את זה. תודה רבה. הצעות לסדר-היום כמיליון וחצי ישראלים מודרים מההתקדמות הדיגיטלית בישראל היו"ר יחיאל חיליק בר: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: כמיליון וחצי ישראלים מודרים מההתקדמות הדיגיטלית בישראל, מס' 6444, 6450 ו-6465. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת מקלב, אתה מתבקש לעלות להציג את ההצעה לסדר-היום. אחריו – חבר הכנסת טיבי, אם יהיה פה, ולאחר מכן תשיב השרה גילה גמליאל. בבקשה, אדוני. אורי מקלב (יהדות התורה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, נתאר ככה – קצת שקט אחרי הסערה, וניכנס לנושא שהוא באמת חשוב, שמיליון וחצי אזרחים מודרים מההתקדמות הדיגיטלית בישראל. נתאר לעצמנו ש-20% מהאוכלוסייה עדיין היו משתמשים ככלי תחבורה בסוס ועגלה. היינו רואים מצד אחד טכנולוגיה מתקדמת מאוד, מערכת הסעת המונים, מערכת של רכבים אוטונומיים, היינו רואים רכבים עם חידושים טכנולוגיים, שיפורים טכנולוגיים, ומצד שני היינו רואים ש-20% מתושבי מדינת ישראל היו משתמשים עדיין באמצעי תחבורה ישנים מאוד. היינו מתביישים מעצמנו, לא מה-OECD – מעצמנו היינו מתביישים. היינו מבינים שאנחנו צריכים לעשות משהו בעניין הזה. בעידן הטכנולוגי של היום, בפערים שנוצרים בהתקדמות הטכנולוגית עם אלה שאין להם, שלא מגיעים לזה, כשכל שנה נהפכת לשנת אור בהתקדמות ובהשלכות שיש לה על אותן אוכלוסיות שלא יכולות להגיע, אנחנו מונעים מהם זכויות, שירותים, שירותים הכרחיים. ודאי במישור הפרטי, בשוק הפרטי, אבל לא רק בשוק הפרטי – גם במשרדי הממשלה. שירותים בסיסיים ברשויות המקומיות – הם מודרים מהשירות הזה, הם לא יכולים לקבל את זה, זה פוגע בהם ממש. השאלה המתבקשת מאליה: האם אנחנו עושים, האם צריך לעשות והאם יש מה לעשות. אין ספק שיש הרבה מה לעשות, והציבור הזה הוא לא ציבור פרימיטיבי, הוא ציבור שלא יכול להגיע לשירותים האלה, מכמה סיבות. אנחנו מדברים על אוכלוסייה של אזרחים ותיקים שלא הדביקו את הפער בעניין הזה; אנחנו מדברים על אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים; כן, אנחנו מדברים גם על אוכלוסיות שיכול להיות שבמצב הרגיל מדירות את עצמן ממתן השירות הזה בגלל השלכות חינוכיות, בגלל אורח חיים, אבל בצורה מבוקרת ומסוננת ובצורה שיש אפשרות, כן אפשר להעמיד לפניהם את מתן השירות הזה. הדוגמה שאני נותן לכם: ועדת המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם ממשל זמין, שיתפה פעולה בפרויקט שהיה כבר, אבל הרחיבו אותו, של העמדת עמדות של מתן שירות, מתן מידע. מרחיבים את זה עכשיו לא רק למידע ולשירות אלא גם להרבה – באופן שימושי, יכולים לקבל את כל השירותים. היום בקופת-חולים דורשים ממך את זה, דורשים את זה בבנקים. אם אין לך את השירות הטכנולוגי והדיגיטלי הזה – אתה היום נכנס לסניפי בנק ואין בכלל מתן שירות פרונטלי; אתה עומד מול מערכות ממוחשבות, שאם אתה לא מגיע אליהן אתה לא יכול לקבל אותן ואתה לא יודע להשתמש בהן. ואפשר להכשיר, אפשר ללמד, ונעשים דברים, אבל לא מספיק. העובדה שזה המספר – הפערים האלה נמצאים, זה כבר אומר שפערים כאלה לא צריכים להיות, שעדיין אנחנו לא מדביקים את הפער, אנחנו לא עושים לגבי הפער הזה. אני לא מדבר על כך שזה גורם גם להתנתקות של אנשים מבוגרים, זה גורם להם לבדידות מסוימת; אבל באופן אמיתי – רק כדי לקבל את הדברים המינימליים, ההכרחיים, הזכויות שיש להם. ככל שהזמן עובר, כך אנחנו מגדילים ומרחיבים את הפער. מעבר לזה, יש אפשרות להעמיד אפשרויות טכנולוגיות. אני אתן לכם דוגמה שחשבנו עליה וקשה לנו להרים את זה לבד. נניח משפחות ואנשים, אזרחים ותיקים שבאמת רוצים להשתמש, והם רוכשים להם – בעזרה או לא בעזרה – והם נתקלים בבעיה טכנית, הם לא יכולים להתגבר על הכול. גם אם את הבסיס הם יודעים, אבל יש חסימות, כפי שאנחנו יודעים. לתת שירות טכני, מה שנקרא תמיכה טכנית – אנחנו נעמיד להם תמיכה טכנית, זה יכול להיות היום דרך הטלפון. אם אנחנו נדע להעמיד את זה למען האנשים האלה אנחנו נדע באמת להדביק את הפערים ובאמת לקרב אותם לשירות הזה, ואנחנו נפתח להם עולם חדש. היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים. אורי מקלב (יהדות התורה): בעניין הזה – מתן השירותים, זה יכול להיות במשרדי ממשלה, והיום גם ברשויות המקומיות, כולל תווי חניה, פוליסת ביטוח, חידושים שהיום אפשר לעשות, מס הכנסה שלילי – הכול דורשים ממך, כל השירות הזה נעשה רק בדרך דיגיטלית. בדרך אחרת, אם אין טכנולוגיה, אתה לא מקבל את השירות הזה. ולכן, אם אנחנו נמשיך – ואנחנו נמצאים במצב כזה של 1.5 מיליון או 1.3 מיליון חסרי אוריינטציה דיגיטלית מינימלית ובסיסית – אנחנו רק נגדיל את הפער, רק נרחיב אותו. אנחנו צריכים לקחת ולראות את זה כמשימה, משימה חשובה, משימה שיכולים לעמוד בה. הם לא אנשים פרימיטיביים; האנשים האלה רוצים לקבל, רק תנו להם את היכולות, רק להעמיד להם את האפשרויות. היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים. אורי מקלב (יהדות התורה): אנחנו נראה שינויים דרמטיים. אנחנו צריכים להיות ערים לכך. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעמוד שאננים מול תופעה כזאת ולא להשקיע בזה את מיטב המשאבים שלנו. אפשר – גם כולל מוסדות או עמותות וולונטריות שפועלות ועושות בעניין הזה, אבל אי-אפשר לדרוש מהם באמת להגיע לכולם. אנחנו רואים שזה רק מתרחב. אנחנו רואים שהפער הזה גדל וגדל. היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים, אדוני. אורי מקלב (יהדות התורה): תודה רבה, אדוני. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, עד שלוש דקות. לאחר מכן תשיב השרה גילה גמליאל. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, אני הצטרפתי להצעה של עמיתי חבר הכנסת אורי מקלב, שהיא הצעה חשובה. הוא גם עושה עבודה חשובה בוועדת המדע כיושב-ראש הוועדה. אני רוצה להודות לך. רוב השירותים כיום הם שירותים דיגיטליים במשרדי הממשלה, או גם וגם, ולכן יש להנגיש את השירות הזה, לקרב את האזרח הפשוט לשירות דיגיטלי, לאינטרנט, ל-Wi-Fi. אגב, אני בעד שיהיה שירות של Wi-Fi ביישובים, שירות פתוח. אגב, ברמאללה יש שירות Wi-Fi פתוח; עיריית רמאללה נותנת שירות Wi-Fi לכלל האזרחים. אני חושב שטוב אם הדבר הזה יתבצע במספר רב של יישובים, לצד ההנגשה, קירוב השירות הדיגיטלי – אנשים מבוגרים בעיקר, שלא מכירים, כי הצעירים מכירים את הנושא הזה, כך הם יוכלו להפיק תועלת מהשירותים הדיגיטליים בממשלה, במשרדי הממשלה או במגזר הפרטי. ולכן, אני בהחלט תומך ברעיון שעומד מאחורי ההצעה של עמיתי אורי מקלב, ואנחנו נמתין לתשובת השרה. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. גברתי השרה, בבקשה. השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך על ההצעה לסדר-היום, גם את חבר הכנסת מקלב וגם את חבר הכנסת טיבי. יישר כוח על עצם העלאת הנושא לסדר-היום. אכן, מדובר בנושא מאוד מאוד חשוב, סוגיה מאוד חשובה, סוגיה משמעותית ביותר, שצריכה לקבל את פתרונה, וכשָׂרה לשוויון חברתי זה נמצא לפתחי כמי שאמונה על המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית". חלק מהדברים שאני רואה בהיבט הזה, חלק מהבעיות המרכזיות הקיימות היום בהקשר הזה – מן הצד האחד מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם; רק לא מזמן הארגון הכלכלי העולמי קבע שאנחנו מובילים מקום שני בעולם. זה מן הצד האחד. מן הצד השני, אסור לנו להשאיר אף אחת ואף אחד מאחור. כשאנחנו בוחנים את המצב בעניין הדיגיטלי, מחשב ביתי, טלפון חכם, כל המכשירים הדיגיטליים, כל המידע שקיים, בדברים האלה אנחנו רואים שקיים פער כל כך דרמטי, והוא נותן את אותותיו. לא בכדי עולה ממך כי חלק מהחסכים של הפערים הדיגיטליים נמצאים בחברה החרדית. ואחמד, לא פלא שזה גם בא ממך, כי גם בחברה הערבית בישראל, שם בעיקר אנחנו רואים את הפער הדיגיטלי שקיים. מן הצד האחד אנחנו רואים שבכנס ברצלונה העיר תל-אביב נבחרת במקום הראשון בין הערים החכמות בעולם, ומן הצד האחר יש לנו ערים ויישובים שאפילו אתר אינטרנט בסיסי של העירייה הוא לא בנמצא. על כן החלטנו בראש ובראשונה ליצור סל שבו אנחנו נכניס את כל המוטיבים שמחייבים לתת את המענה בעבור הרשויות השונות בחלקי הארץ, על מנת לשדרג את מעמדן בראייה הדיגיטלית. דבר נוסף, כל ההיבט הגיאוגרפי – יכול לתת מענה אמיתי בנושא של מערכת החינוך. נכון להיום, יש מצב שבו יש מורים שלא מעוניינים להגיע למקומות כמו הנגב והגליל ללמד את מקצועות המאה ה-21, ואז אנחנו רואים ממש חסכים לאורך השנים וירידה דרסטית באותם היקפים של הצלחות. היום בעידן הדיגיטלי מרחק גיאוגרפי אינו יכול להוות כשל מהבחינה הזו, ועל כן, על-ידי לימודים מקוונים, על-ידי פרויקטים שאנחנו מקדמים – הבאתי את ג'ון צ'יימברס, ויחד עם חברת "סיסקו" דאגנו כאן לפרויקט להפיכת הנגב המזרחי לדיגיטלי; ילדים מחורה לומדים עם ילדים מדימונה, והחזון הוא שילדים מכל חלקי הארץ ילמדו ביחד בלימודים מקוונים, וכך הם יקבלו את ההוראה הטובה ביותר מהמורים הטובים ביותר. אבל לא רק – גם החשיפה הבין-אישית הזאת, שתסתובב, לראות את כל הפסיפס האנושי הנפלא שקיים פה בארץ, אולי זה יוביל לעתיד לבוא שההנהגה שתגיע לכאן תדע לנהל שיחה ראויה, ולא מה שראינו כאן לאורך כל היום – כל האלימות המילולית בבית הזה, כשאנחנו מקבלים כמעט כל כמה שעות אמירות שהייתי מעדיפה לא לשמוע בכלל, אבל בטח ובטח לא כאן. בהקשר הזה אני חושבת שזה יכול לתת מענה אמיתי, על מנת לתת את ההיבט – הפתרון. גם בסוגיית הרפואה, נכון להיום, בעידן הדיגיטלי המתקדם, בין 30% ל-40% מהרפואה אנחנו יכולים לקדם כרפואה מקוונת, רפואה דיגיטלית, שבה אנחנו יכולים לחסוך הרבה מאוד משאבים במערכת הבריאות, שיתועלו בחזרה למערכת הבריאות, לצרכים הממוקדים שלה. היום לרופא עור אין צורך ללכת פיזית; היום כשעושים צילומים, מבצעים בדיקות, לא חייבים כל הזמן ללכת פיזית אל הרופאים. ניתן היום, דרך מרפאות, להגיע ישירות, ולעתיד לבוא – גם דרך הפלאפונים. הטכנולוגיה מתקדמת, היא מאוד מתפתחת, וצריך להדביק את הקצב. סקר PIAAC שעורך ארגון ה-OECD, שפורסם ב-2016, מדד גם רמות מיומנויות שונות של בוגרים גילאי 16–65. יש לנו הרבה מה לעשות: התוצאה הראתה כי אנחנו נמצאים מתחת לממוצע במדינות ה-OECD, ועל כן מה שהעליתם כאן היום זה בדיוק חלק מהצורך להציף את הבעיה ולמצוא לה את הפתרונות הייעודיים. הפתרונות לבעיות בסביבה מתוקשבת הם ברמת האוריינות הדיגיטלית של החברה הישראלית. גם יוצאת סיטואציה שבה בחברה הערבית הנתונים מאוד נמוכים, במידה משמעותית, מהאוכלוסייה היהודית; ובאוכלוסייה החרדית – שם התוצאה היא כמחצית משאר האוכלוסייה היהודית. כלומר, אם אנחנו רוצים לכמת את זה בניסיון להבין בדיוק את הפער, אז הפער זועק. אוכלוסייה נוספת שיש בה פער משמעותי בדיגיטציה היא האוכלוסייה של האזרחים הוותיקים. שם גם אוריינות דיגיטלית בסיסית תוכל להפיג בדידות ולקרב אותם לקהילה שבה הם חיים. אנחנו שמנו את זה כיעד אסטרטגי לצמצום הפער הדיגיטלי החמור הזה. כשאני מסתכלת גם על האוכלוסייה בפריפריה – הגיאוגרפית והחברתית, לא רק הגיאוגרפית כמו שתיארתי קודם – אז יש בעיה של היעדר מיומנויות דיגיטליות וטכנולוגיות כתוצאה מנגישות נמוכה לתשתיות מתקדמות וציוד קצה והיעדר הכשרה מתאימה; יש חסמים תרבותיים, וזה מה שבפועל מעמיק את הפערים החברתיים ופוגע חד-משמעית בשוויון הזדמנויות בחברה שלנו. חשוב להבין: כלים דיגיטליים יכולים לסייע לצמצום פערים חברתיים, אך בהיעדר אוריינות דיגיטלית מתאימה הם עלולים להרחיב את הפער ולא לצמצמו, ואנחנו לא ניתן לזה יד. חובתה של ממשלת ישראל להנגיש את העולם הדיגיטלי לכל שכבות החברה, וכשרה לשוויון חברתי, שאמונה על הנושא הזה, אני מתכוונת להטיל את כל כובד משקלי על מנת להוביל לכך שכל התשתיות וכל הידע הזה יגיעו לכל ילדה ולכל ילד במדינת ישראל. אני רואה ב"ישראל דיגיטלית" השקעה ישירה בהון האנושי, השקעה אשר תביא הזדמנויות אמיתיות למוביליות בחברה הישראלית ולכך שלא ירחק היום וילדה מדימונה או מחורה היא שתקים את הגוגל הבא. אני אומרת שבהקשר הזה אין סיבה בעולם שיהיו יישובים במדינת ישראל שלא יקבלו את החינוך הטוב ביותר והאיכותי ביותר, גם באמצעות לימודים מקוונים, גם על-ידי כך שהם יהיו חשופים לחדשנות, ליזמות טכנולוגית במרכזי חדשנות, שיבחרו ללמוד מקצוע מדעי בתוך התיכונים, ולא כמו היום, שכמעט ל-40% מהתיכונים אין מקצועות מדעיים. זאת תעודת עניות. בהקשר הזה אנחנו נוביל לכך שנוכל שכל הילדים והילדות – בעיקר, בדגש על ילדות – הן תוכלנה להשתלב לעתיד לבוא בחברות ההיי-טק ויוכלו לפתח בעצמן, והן יובילו את ההבטחה הבאה שתצא מישראל. זה לא חלום רחוק, זאת מציאות אפשרית. אנחנו משקיעים את המשאבים ואת תשומת הלב בפריפריה, ואני פועלת בנחישות להוביל את ההזדמנות של המהפכה הדיגיטלית לכולן ולכולם. על כן החלטתי לגבש ולהוביל תוכנית לאומית לטיפול באוריינות הדיגיטלית לראשונה בישראל. המשרד לשוויון חברתי – אנחנו נוביל בממשלה את נושא שוויון ההזדמנויות וצמצום הפערים בחברה. לאור זאת, במסגרת מיזם "ישראל דיגיטלית", אנחנו מפתחים תוכנית אסטרטגית, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים נוספים, שכל מטרתה היא קידום האוריינות הדיגיטלית בחברה, תוך מתן דגש על הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ואוכלוסיות מודרות. כבר השנה נתחיל במהלכים מאוד משמעותיים ברשויות המקומיות: הקמה של קהילות דיגיטליות שיתמקדו בצמצום פערים חברתיים בתוך הרשות, לכל האוכלוסיות – האזרחים הוותיקים, הנשים, הצעירים והאנשים עם מוגבלויות. נפעל באמצעות קורסי הכשרה דיגיטליים, הכשרת מתנדבים, קשר רב-דורי – תלמיד תיכון יכול ללמד בני-משפחה בוגרים. אנחנו נפעל בריכוז מאמץ, בשיתוף המגזר השלישי והמגזר העסקי, תוך מינוף הכוח העצום של הקהילה ביישוב. הכול על מנת להוביל ולהביא את כולם לעידן הדיגיטלי. אנחנו נפעל שאף אחת ואף אחד לא יישארו מאחור. אני מאמינה כי תוכנית זו עתידה להוביל למהפכה במוכנות של כולנו לעידן הדיגיטלי ולהפוך את המרחב הדיגיטלי למרחב נוח, קל לתפעול, נגיש וזמין לכלל האוכלוסייה, שיסייע לצמצום פערים חברתיים וכלכליים במשק. אני רוצה שוב להודות למציעים ולומר שמבחינתי אפשר – – היו"ר יחיאל חיליק בר: מה את מציעה? השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: – – כמובן גם להסתפק בדברי, אבל גם, אם מעוניינים, לקדם זאת בדיונים נוספים בוועדה. וכן, ביום הזה אנחנו גם מציינים את יום האישה הבין-לאומי, אז אני רוצה גם לאחל לכל נשות ישראל: יום אישה בין-לאומי שמח. ולכל הגברים, גם כן לזכור שזה עניין חברתי ממדרגה ראשונה. השוויון המגדרי הוא לא רק עניין של נשים, הוא עניין חברתי. לכל גבר יש או בת או נכדה או נינה או אחות, אימא, סבתא – – היו"ר יחיאל חיליק בר: או אישה. השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: – – דודה, אישה. ועל כן, כולנו רוצים לראות את החברה שלנו יותר שוויונית ויותר טובה. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. גברתי, הוא מציע ועדת המדע. זה מקובל עלייך. השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל: מצוין. מצוין. אורי מקלב (יהדות התורה): ועדת המדע. היו"ר יחיאל חיליק בר: ועדת המדע. בסדר. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד להעביר לוועדת המדע את ההצעה לסדר-היום: כמיליון וחצי ישראלים מודרים מהתקדמות דיגיטלית בישראל? נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תשעה בעד, ללא מתנגדים, ואני קובע כי ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת המדע לדיון. לפני שאנחנו עוברים להצעה הבאה, אני מבקש, לבקשתו של חבר הכנסת אכרם חסון, ובשם כולנו כמובן, לברך את בנות השירות הלאומי הדרוזיות מהמגזר הדרוזי, שנמצאות אתנו באולם. ברוכות הבאות, תודה על השירות ובהצלחה בשם כולנו בשירות החשוב. ותודה לאכרם שהפנה את תשומת לבנו. הצעות לסדר-היום התפטרותם של כל רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בבית-החולים "הדסה עין-כרם" היו"ר יחיאל חיליק בר: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: התפטרותם של כל רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בבית-החולים "הדסה עין-כרם", של חברי הכנסת סויד, בן-צור, טיבי וגליק – מס' 6540, 6559 ו-6560. ראשונת הדוברות – חברת הכנסת סויד. אוקיי. אז חבר הכנסת גליק אינו בין המציעים. יירשם בפרוטוקול. איתן ברושי (המחנה הציוני): כן, חברים. היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה, גברתי. רויטל סויד (המחנה הציוני): טוב. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השרים, חברי חברי הכנסת, אנחנו מכירים, במיוחד בבית הזה, שיש משברים. יש משברים בהרבה מאוד תחומים, ואת חלקם פותרים ואת חלקם לא. אבל יש נושא אחד שלא ניתן להרשות שיהיה בו משבר. הנושא הזה הוא כל מה שקשור לרפואת ילדים ובטח ובטח רפואת ילדים חולי סרטן, שחלקם עוברים בימים אלו השתלת מח עצם. היחידה ההמטו-אונקולוגית בבית-החולים "הדסה עין-כרם" עוברת היום את אחד מהימים הקשים ביותר שלה: שישה רופאים, וביניהם מיקי, פרופסור וינטראוב, מנהל המחלקה, קמו יום אחד ועזבו. והשאלה היא: למה? איך קורה ששישה רופאים מצוינים, מסורים, שהמשפחות וההורים, הורי הילדים, קוראים להם "המלאכים" – למה הם קמים ועוזבים ביום אחד את המחלקה הזאת, שהם כל כך מחויבים לה? ואז אנחנו מנהלים דיון, אתמול בכנסת, ומבינים שמסתבר שכבר בנובמבר, בחודש נובמבר 2016, התקיים דיון והבטיחו להם שלא תתקבלנה החלטות בלעדיהם. ואף שהבטיחו להם את זה פרופסור מיקי וינטראוב, שהיה אתמול, אמר את זה: התקבלו להם החלטות מעל הראש. הנהלת בית-החולים "הדסה" קיבלה החלטה – היא קיבלה החלטה שהשתלות מח העצם של הילדים ייעשו עכשיו גם אצל המחלקות של המבוגרים; אותן ארבע מיטות – פתאום יש במחלקה של המבוגרים עוד מיטות. החלטות שהן, איך אמרו הרופאים, הן מסוכנות, פוגעות בחיי הילדים, מסכנות את חייהם. אלה לא רק ילדים חולי סרטן. אלה ילדים שנמצאים במצב כל כך רגיש; הרי מרסקים להם לחלוטין את המערכת החיסונית אך ורק כדי לבנות אותה מחדש ולהבריא אותם. הם בבידוד. אני מלווה את הילדים האלה. הם לא יכולים לראות את האחים שלהם, הם לא יכולים לראות אף אחד. הם גם לא חוזרים אחר כך חודשים לבית שלהם. אז איך יכול להיות שאתמול הגיעו לדיון אבא של עדי, ורועי בעצמו – ילד שעובר כרגע את הטיפולים – והם בוכים והם אומרים: אנחנו רוצים את הרופאים האלה. לא מעניין אותנו "הדסה", לא מעניין אותנו "שערי צדק", לא מעניין אותנו שום בית-חולים; אנחנו רוצים את ששת המלאכים האלה – שיש לנו את הנייד שלהם; ש-24/7 אנחנו פונים אליהם; שהם עובדים 15 שעות ביממה; שהם מעבר לזה לא עושים בשום דרך וצורה שהיא גם רפואה פרטית, כי הם לא יכולים. כי הם מחויבים כולם. אז אנחנו מחויבים קודם כול לילדים האלה. וכשאנחנו מחויבים לילדים האלה, לא יכול להיות שבמערכת ציבורית במדינת ישראל שישה רופאים ילכו הביתה רק כי הם לא מסתדרים עם ההנהלה. וההנהלה, מסתבר, מעבירה להם החלטות מעל הראש. עכשיו, אני מברכת אותך, אדוני השר – – היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים. רויטל סויד (המחנה הציוני): – – כי אתה מינית את המגשר קובי אמסלם לערוך את הגישור. יכול להיות שזה היה קצת מאוחר מדי. אבל עדיין, למרות שהיום בבוקר הבנתי שמנהל בית-החולים, פרופסור רוטשטיין, כבר מינה מנהל מחלקה אחר; למרות זאת, אדוני השר, בכוחך לעצור את העניין הזה. להושיב אצלך בלשכה את כולם עם המגשר ולהגיע למצב שמחזירים את המחלקה הזאת לתפקוד – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. רויטל סויד (המחנה הציוני): – – כמו שצריך. לא יכול להיות שמאבק כזה ייעשה על גבם של חולים. לא יכול להיות שיבוא אבא של ילדה בת שלוש – שקוראת לרופאה שלה "הגננת מירה", מכיוון שהיא מטפלת בה. רצף טיפולי זה לא רק להעביר את זה למנהל מחלקה אחר; רצף טיפולי זה לא רק להמשיך לקבל את הטיפולים; רצף טיפולי קשור גם לטיפול רגשי. והרופאים האלה עשו את זה במסירות נהדרת. ואני חושבת שהנהלת בית-החולים פה עלתה על עץ מאוד גבוה – – היו"ר יחיאל חיליק בר: משפט אחרון. רויטל סויד (המחנה הציוני): – – ולא סתם שישה רופאים שחושבים רק על החולים שלהם מתפטרים ביום אחד. ועכשיו, כרגע, צריך לקחת את הצדדים האלה, על אף העובדה שפרופסור רוטשטיין מינה מנהל אחר, להושיב אותם בחדר אחד, אתך, השר, ועם המגשר, ולגרום לכך שהם יחזרו לעבוד. לא ייתכן – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, גברתי. רויטל סויד (המחנה הציוני): – – שמשבר כזה יגיע ועשרה ילדים מושתלי מח עצם ו-30 ילדים במחלקה יהיו הקורבן של הדבר הזה. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, חברת הכנסת סויד. בהחלט נושא חשוב. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה. אני מבקש להקפיד על זמנים. יענה השר ליצמן, שר הבריאות. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. יואב בן צור (ש"ס): אדוני יושב-ראש הכנסת, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, אני באמת לא רוצה להיכנס לטיבה ומהותה של המחלוקת בין רופאי המחלקה האונקולוגית ילדים לבין מנכ"ל בית-החולים. אני רק מקווה שהמחלוקת הזאת היא לשם שמים – לטובת המאושפזים, ולא חלילה מחלוקת פרסונלית כזאת או אחרת. אני גם לא מתכוון לצדד במי מהצדדים, בטח לא להכריע מי צודק. לשם כך יש לנו שר בריאות מצוין, פופולרי, שזוכה לתשבחות מקיר לקיר. אני סמוך ובטוח שהוא ישכיל להכריע מה עושים וכיצד ממשיכים מכאן והלאה. אבל חברי חברי הכנסת, אני פונה מכאן בקריאה נרגשת בשמי, ואם יורשה לי, גם בשמכם, חברי הכנסת, לרופאי המחלקה בכלל ולמנכ"ל בית-החולים, פרופסור זאב רוטשטיין, בפרט: אנא מכם, תעשו הכול, אבל הכול, כדי שבתקופת הביניים, עד ליישור ההדורים, הילדים שלא שפר עליהם גורלם והם נאלצים לבלות את זמנם במסדרונות בית-החולים לא יהיו חלק מזה, ובטח שלא יינזקו כמלוא הנימה. ולא פחות חשוב מכך: המשפחות, ההורים, אותם הורים שנאלצים לחיות בדאגה והישרדות יומיומית, שנלחמים על בריאות ילדיהם, שלא ייאלצו לדאוג יותר ממה שלצערנו נגזר עליהם. הילדים הללו הם ילדים של כולנו. ההורים, המשפחות שנאלצות להתמודד עם הקושי הנפשי והרגשי, הן המשפחות של כולנו. אין לנו שמץ של מושג מה עובר על אותם ילדים, על אותם הורים, אבל אני מניח שכולנו יכולים לתאר לעצמנו כמה כאב, כמה צער, כמה לילות בלי שינה וימים ללא מרגוע חווים הילדים והוריהם. ולכן, אני פונה באמת בקריאה נרגשת לכל הנוגעים בדבר: אנא מכם, הסתכלו בעיניים התמימות והרכות של הילדים החולים, בעיניהם האדומות והתשושות של האימהות ושל האבות. הם צריכים אתכם, הם זקוקים לכם, ותפקידכם לנתק ניתוק מוחלט את הילדים ומשפחותיהם מהמאבק, תוך הבטחה של רצף טיפולי מיטבי ומרבי. לסיום, אני רוצה להקריא כמה שורות מהצהרת הרופאים, שחוברה על-ידי פרופסור ליפמן היילפרין, מייסד המחלקה הנוירולוגית בבית-החולים "הדסה", כבר בשנת 1952: "וזאת הברית אשר אנוכי כורת אתכם היום לאמור: על משמרתכם הופקדתם יומם ולילה, לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה. ושמרתם עד מאוד חיי אדם מרחם אמו, והיה שלומו ראש חרדתכם כל הימים". אני באמת מקווה ששלומם של הילדים יהיה בראש חרדתכם, ותעמדו לימינם של הילדים הזקוקים לכם, ותתעלו מעל כל המחלוקות לטובתם של הילדים, כי אלו הילדים של כולנו. ולסיום, כשאני מדבר על ילדים חולי סרטן, אני לא יכול להימנע מלשלוח לאותם ילדים מתוקים איחולי רפואה שלמה, לחזק את המשפחות ולקוות יחד אתם שנזכה כולנו שרופאי המחלקה יהיו מחוסרי עבודה, והמחלקה כולה תעבור הסבה למחלקת יולדות, ונזכה שיתקיים בנו הכתוב: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך". תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: אמן ואמן. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. לאחר מכן ישיב שר הבריאות ליצמן, והבעת דעה של חברת הכנסת אורלי לוי. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אף אחד מהמציעים, אדוני השר, לא ינקוט עמדה ויגיד לך אני תומך ב-x על חשבון y, במחנה א', במחנה ב', אבל כולנו נגיד לך: אנחנו ממחנה החולים. גם בשל היותי רופא, אבל אנחנו מכירים וקיבלנו פניות מהורים, ממשפחות. בית-חולים "הדסה" הוא בית-חולים מצוין, מקצועי. גם המחלקה הזאת היא מחלקה מצוינת. אין ספק שעבר חתול שחור – אי-הבנה, חילוקי דעות. אסור שהדבר יוביל לידי המצב שהגענו אליו היום. ולכן, העלינו את הנושא הזה כאן, למרות שאנחנו יודעים שאתה מטפל ואתה נכנס בעובי הקורה ואתה לא רוצה שהמצב הזה יידרדר. שמעתי אותך הבוקר, אדוני השר, אבל אנחנו כולנו רוצים שהילדים, שהחולים, יקבלו את הטיפול הטוב ביותר במחלקה הזאת, ב"הדסה", ושהמצב יחזור לקדמותו, כאשר הטיפול האופטימלי ניתן לחולה כדי או להציל אותו או להאריך את חייו או לשפר לו את איכות החיים. המצב שנקלענו אליו מוסיף צער, תסכול, גם בקרב החולים, גם בקרב המשפחות וגם בקרב צוות הרופאים המעולים שנמצא שם וצוות האחיות. אני פונה אליך, כמו רבים: בואו נחזיר את הגלגל אחורה ונציל מה שאפשר להציל, אדוני השר. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה רבה, אדוני. כבוד השר, שר הבריאות יעקב ליצמן, בבקשה. בבקשה כבודו. שר הבריאות יעקב ליצמן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים ב"הדסה" על אנשי צוותה נחשבת מחלקה מקצועית ומסורה מאוד. כידוע, רישיון לפעילות תחום כלשהו, ובמיוחד המטו-אונקולוגיה, ניתן לבית-חולים ולא למנהל המחלקה. לצערי, איננו יכולים למנוע התפטרות רופאים גם אם נצר על כך מאוד. בכל מקרה – עוד מעט אני אכנס לפרטים יותר, קודם כול אתן את התשובה. בכל מקרה, על הנהלת בית-חולים "הדסה" להבטיח מתן שירות רפואי טוב לטובת הילדים המטופלים בבית-החולים גם לאחר עזיבת חלק מאנשי הצוות, ומשרד הבריאות מוודא שככה אכן יהיה. עכשיו, אני רוצה להסביר כמה דברים, מה שקרה כאן, מה שקורה כרגע: ברור לי, ואני הצהרתי את זה היום בכנסת בבוקר, מעבר לסדר-היום: אני לא אתן למחלקה שלמה לעבור. הצהרתי את זה עשרים פעם, ואני חוזר ואומר את זה: אין מצב – בשום בית-חולים, יהיה מה שיהיה, איפה שזה יהיה, אני לא אתן לאף מנהל לקחת את צוות הרופאים שלו ולעבור לבית-חולים אחר. זה הרס של הצוות, הרס של בית-החולים, הרס הצוות בבית-החולים שרוצים לעבור אליו. זה הרס שלם, והרס לחולים וההורים. זה לא יהיה. חד-משמעי, לא אתן את זה. קל וחומר שרצו לעבור ל"שערי צדק", אלא ש"שערי צדק" – אין לו רישיון להמטולוגית. אין לו. לא פותחים מחלקה כזאת בן-לילה. אין צוות, אין אחיות, אין שום דבר. לא פותחים דברים כאלה בן-לילה ולוקחים חולים. ונניח שחצי, 50% מהחולים, באים אתם, נניח. מה עם 50% האחרים? וסוחבים חולים מבית-חולים לבית-חולים? זה לא יקרה כאן. לכן אני קיצוני בזה, חבל על הזמן. אמרתי את זה לא היום, לא לפני שבוע ולא לפני חודש, יותר מזה. רויטל סויד (המחנה הציוני): אז מה הפתרון? שר הבריאות יעקב ליצמן: רגע, רגע. הם היו אצלי, גם יונתן הלוי, מנהל בית-חולים "שערי צדק", ביחד עם מיקי. הם היו אצלי בלשכה והבהרתי, אני לא יכולתי. אני אומר את זה – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): הם טוענים שאחר כך אמרת: נשקול. אחרי אותה פגישה – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: לא יכול להגיד שאמרתי שאני אשקול כי אני לא יכול לפתוח מחלקה חדשה כזאת, בפרט למחלות קשות כאלה, בן-לילה. אין מצב כזה. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): יש סיבה מוצדקת שהם רצו לעשות את זה? אני לא חושב שיש סיבה. שר הבריאות יעקב ליצמן: מה? עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): כמובן שלא – – – סיבה מוצדקת – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים. שר הבריאות יעקב ליצמן: אבל זה מה שעשו. עכשיו, נתנו לי – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): סליחה, השר, למה אתמול פרופסור רוטשטיין אמר שהוא רוצה הליך גישור, והיום בבוקר הוא הודיע לפרופסור וינטראוב שהוא מביא אחר? הרי כל הדיון היה כדי להגיע להליך גישור. שר הבריאות יעקב ליצמן: חברת הכנסת סויד, עוד לא השלמתי, זה רק קטע קטן ממה שאני רוצה להגיד. עכשיו, אני ניסיתי לשכנע אותם להישאר, חשבתי שזה נכון. לא רק שניסיתי, ביקשתי מהמנכ"ל שישב יותר זמן, לנסות, ביניהם. לצערי, לא הצליח. אני חייב להגיד לכם, קודם כול, שיהיה ברור: הרופאים מיוחדים, טובים. שחלילה וחס שלא יובן שיש לי חלילה וחס משהו נגד. אגב, גם ההורים שהפגינו נגדי בבית אתמול בבוקר, אין לי טיפה טענה אליהם. מבין אותם. חלילה וחס, אין בלבי כלום עליהם. אני מבין את צערם, מבין את הכאב. מבין. אבל כשאני בא להחליט משהו לטובת החולים, אני צריך לראות את כל התמונה ביחד. אין מצב שאני אחליט משהו אחר. החלטתי השבוע שאני מבקש מקובי אמסלם, וקובי הסכים. קובי עבד בשירות המדינה, מקובל, הכול בסדר, היה מאוד מוערך כאן, ביקשתי שייכנס לזה והוא הסכים. ואז צלצלתי לרוטשטיין, אם הוא מסכים. על המקום הוא אמר לי: כן. לצערי, מיקי אמר לא. אני אישית לא דיברתי, ביקשתי מהמנכ"ל. עכשיו, גם בוועדה של הכנסת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, חברי הכנסת, אתם, ניסיתם לשכנע אותו שיסכים, וזה היה הדבר הנכון לעשות. הוא אתמול כל היום סירב לפגישות. רויטל סויד (המחנה הציוני): אחרי הדיון בוועדה? שר הבריאות יעקב ליצמן: גם. אגב, גם חבר הכנסת אלאלוף אמר לי: אין מה לדבר. שהם כאילו – עכשיו, רגע – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): הם בטוחים שהאופציה של "שערי צדק" זו אופציה שעומדת על השולחן. שר הבריאות יעקב ליצמן: רבותי, כדי שלא יגמגמו – ואני לא מגמגם, אני אומר דברים ברורים: לא תהיה מחלקה ב"שערי צדק". בעתיד, לכו תדעו; היום לא תהיה. לא תהיה במצב כזה ולא תהיה בשנה הבאה, ואני מניח שגם לא בעוד שנתיים, אז די, בואו נגמור את זה. אני לא אוהב חלומות באמצע היום. עכשיו ניכנס לזה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): משהו השתנה היום? שר הבריאות יעקב ליצמן: רגע, אני אגיד כמה דברים, עוד לא גמרתי. עכשיו אנחנו מגיעים לחלק השני. כשהוא אמר לרוטשטיין שהוא לא מקבל – הוא אמר את זה גם לרוטשטיין – אז רוטשטיין אמר: תודה רבה, אני מקבל את ההתפטרות, ולקח מישהו אחר. זה נכון. רוטשטיין הודיע לי את זה. אמרתי: אל תפרסם את זה, אני מאוד לא מקבל את זה. אני לא רוצה לשקר לכם, הוא הודיע לי את זה היום. אבל אני עדיין השארתי את קובי אמסלם כאן. אני לא אמרתי לו עדיין. שתי סיבות – – – עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): זה אמצעי לחץ? שר הבריאות יעקב ליצמן: לא. נו, ללחץ אני לא צריך קובי אמסלם, אני – – – עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: אני אסביר לכם. נניח שקובי אמסלם לא יצליח לשכנע את מיקי וינטראוב, אבל יש עוד שישה רופאים, חמישה רופאים. אין סיבה שאני לא אשכנע את האחרים להישאר. נניח שיש מנהל מחלקה אחר – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): לא, אבל הבקשה שלנו עכשיו היא – – שר הבריאות יעקב ליצמן: רגע, רגע. רויטל סויד (המחנה הציוני): – – להקפיא את המינוי של מנהל המחלקה ולנסות בכל זאת. עכשיו, כשברור שאין את "שערי צדק", וכשברור שזה הפתרון היחיד, כן לבוא ולהחזיר את פרופסור מיקי וינטראוב שיעמוד בראש המחלקה, בהליך גישור אתו. כי הדברים של השר – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: הליך גישור שלי, שהיה ההצעה, עדיין עומד על הפרק. אבל ברור – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): גם לראש המחלקה? שר הבריאות יעקב ליצמן: לדעתי כן. לדעתי כן. אני צריך לדבר עם רוטשטיין, אבל צריך להבין שאי-אפשר לחכות עם החלטה כזאת הרבה זמן. המחלקה צריכה לעבוד. צריכים – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): – – – ביוני רק. ההתפטרות היא רק ביוני. שר הבריאות יעקב ליצמן: לא, לא, אבל אי-אפשר לעבוד בצורה כזאת. יוני, יולי, אתמול, שלשום – אי-אפשר לעבוד כך כשאו-טו-טו-טו הולכים. אי-אפשר. צריכה להיות בהירות לגבי איך מנהלים ומי מנהל את המחלקה. אבל אם מיקי היה חוזר, אין לי שום בעיה. על זה לא דיברתי עם רוטשטיין, אני אומר את זה על דעתי בלבד. רויטל סויד (המחנה הציוני): השר ידבר על זה? שר הבריאות יעקב ליצמן: אבל לפחות, לפחות, לפחות אני אנסה גם את שאר הרופאים – מילא מנהל המחלקה עוזב, אבל יש עוד רופאים, אני אשתדל להשאיר את כולם כאן במחלקה. רויטל סויד (המחנה הציוני): השר מוכן לדבר עם פרופסור רוטשטיין גם לגבי גישור עם פרופסור מיקי וינטראוב, כדי שיהיה אפשר גם להשאיר אותו? שר הבריאות יעקב ליצמן: אני מוכן לדבר אתו עוד פעם היום, להגיד לו שבכל זאת, אם אפשר. אבל הדינמיקה עושה את שלה. לא שאני מסכים; אמרתי לכם, גם כשהוא הודיע לי הבוקר, אמרתי לו: חכה רגע, אל תפרסם את זה, אל תעשה לי – אבל כנראה מיקי, הוא הודיע לו שהוא מתפטר, אז הוא אמר שהוא מקבל את ההתפטרות, אז מייד התחיל כל הסיפור הזה. מה שאני צריך לעשות כרגע זה להמשיך ולשמור על המחלקה, לחזק את המחלקה. לפי מה שדיברתי עם רוטשטיין, הוא ישמור, יעשה את כל המאמצים להביא לפחות צוות חדש, אם חלילה וחס כולם הולכים. הוא הבטיח לי, הוא עושה את זה. אני בטוח שבעזרת השם, אני הבטחתי, אף אחד מהילדים לא ייפגע. אף אחד מהם. הטיפול יימשך, נעשה את כל המאמצים. ואני אישית גם כן מתכוון לבקר במחלקה, כמובן ביקור פתע. אני אעשה את זה בימים הקרובים. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: מה אדוני מציע? שר הבריאות יעקב ליצמן: הם רוצים לוועדה, אז לוועדה. לי אין בעיה איזו. היו"ר יחיאל חיליק בר: מה? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): הצעה אחרת. שר הבריאות יעקב ליצמן: מה? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): הצעה אחרת. שר הבריאות יעקב ליצמן: למה לא? היו"ר יחיאל חיליק בר: רגע, לא, את רק אחרי – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: מה שאת רוצה. רויטל סויד (המחנה הציוני): לאיזו ועדה? שר הבריאות יעקב ליצמן: עבודה ורווחה. היו"ר יחיאל חיליק בר: המציעים, מה רוצים? אני אתן לך את ההצעה, רק קודם כול תחליטו על ועדה. שר הבריאות יעקב ליצמן: העבודה והרווחה. רויטל סויד (המחנה הציוני): איזו ועדה? שר הבריאות יעקב ליצמן: עבודה ורווחה. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי, הבעת דעה. וגם חבר הכנסת אבו מערוף. יש לכם דקה לעניין. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): תודה רבה. אדוני השר, שר הבריאות ליצמן. שר הבריאות יעקב ליצמן: כן. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): חשוב לי מאוד שתקשיב לי, כי הדברים שאני אומרת – – שר הבריאות יעקב ליצמן: אני מקשיב לכל מילה. אני פה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – הם בעצם הביאו למצב שבו אנחנו נמצאים. אני חושבת שאנחנו מדברים על טרגדיה של טעויות, וכל אחד שם תרם לתוצאה שהגענו אליה. כאשר אתם הבאתם את המנהל שאמור להציל את הדסה, להביא איזושהי תוכנית, אז הוא בא כמנהל, וכמנהל יש לו סמכויות מסוימות; ולצורך העניין, אתה יודע, יש גם תורת ניהול מסוימת, ותורת הניהול שכנראה הביאה אותו – וחלילה וחס, אני לא באה לבקר, אתם יודעים, כל אחד והדרך שלו – אבל מה שקרה זה שהם אולי הרגישו, הצוות, שדרסו אותם ברגל גסה והחליטו החלטות מאחורי הגב שלהם, וקיבלו החלטות שהן אפילו בניגוד לחוזר מנכ"ל שלך, אדוני השר, שמדבר על כך שיש הוראות שאי-אפשר לעבור עליהן, כמו למשל כונן שחייב להיות רלוונטי לתפקיד שאותו הוא אמור למלא; קרי, אם מדובר באותה מחלקה, אז הוא צריך להיות חלק או לפחות בעל הסמכה וניסיון, שיוכל לתת בשעת חירום את ההמלצה מה לעשות כאשר יש קריסה או כאשר יש אירוע מסוים שצריך את ההתערבות. מה שקרה ברשימה החדשה של הכוננים זה שהופיעו אנשים ורופאים, שבינם – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אורלי, נא לסיים. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – לבין השירות הספציפי הזה לא היה ולא כלום. הרופאים שם הרגישו שמבקשים מהם למעול בתפקידם. וכאשר הנושא הזה צץ ועלה, בהתחלה עם ההשתלות של הילדים במחלקה של המבוגרים בלי המעטפת המתאימה – ואנחנו יודעים כמה המעטפת המתאימה דווקא במקרים של ילדים – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אורלי, נא לסיים, בבקשה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – היא עוזרת להבראה. סליחה, אדוני היושב-ראש, זה באמת לשים פה כמה נקודות. היו"ר יחיאל חיליק בר: לא, בסדר, אבל זו הבעת דעה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): משרד הבריאות היה צריך להתערב – – היו"ר יחיאל חיליק בר: זה לא נאום. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – לפני כמה חודשים כדי לעצור את כדור השלג הזה. להבא – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אנחנו מדברים על להבא. מה שאנחנו מדברים עכשיו זה אולי באמת – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): כי התוצאה – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: סליחה, אדוני השר, זה לא – היא כבר מדברת שלוש דקות, זה יותר מהמציעים. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): הצעה סופית, אדוני היושב-ראש. היו"ר יחיאל חיליק בר: בבקשה, הצעה. כן. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): בסופו של דבר, מה שיקרה כאן, אם אותם רופאים לא יחזרו בהם והמחלקה תתפרק או תעבור כגוש – לא משנה, לאיזשהו בית-חולים, ואמרת שזה בכלל לא על הפרק – הכישלון של המנהל יהיה בלתי נמנע – – היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – ו"הדסה" תתרסק, כי זו אחת מהמחלקות החשובות ביותר בבית-החולים הזה. לכן, לטפל באירוע הספציפי הזה זה לטפל בכל הנושא של שיקום "הדסה". אני מבקשת ממך, אדוני השר, יכול להיות שעכשיו, כאשר יודעים – הצוות, הרופאים – שהנושא של "שערי צדק" לא על השולחן בכלל, כי הם שמעו כל מיני אמירות – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אורלי. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – שמאפשרות את זה – – בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): רגע, אני לא מבין – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – להתערב עכשיו ולהציל. בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): צריך להציל את הילדים, סמוטריץ. אומנם לא מדובר בהתנחלויות, יש פה ילדים שצריך להציל. תעשה ככה, אני יודעת מה דעתך על ילדים ועל מסכנים ועל מסכנות בכלל בחברה – – היו"ר יחיאל חיליק בר: טוב. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – כל עוד לא מדובר בכם, אין רגישות, אין שיתוף, אין סולידריות. היו"ר יחיאל חיליק בר: משפט סיכום. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): למזלנו, אדוני השר קצת שונה מכם, ויהדות אחרת אולי מובילה אותו. אדוני השר, תיכנס לעניין, תציל גם את הדסה, גם את המחלקה וגם את הילדים. אולי עכשיו, כשהם יודעים ש"שערי צדק" לא בתמונה, הם יהיו יותר פתוחים להצעות נוספות. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): חבל, כי בסופו של דבר גם הילדים ישלמו, אבל גם כל המפעל הזה שנקרא "הדסה". תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. חברת הכנסת, אני מבין שזה נושא חשוב וכואב לכולנו, אבל יש כללים, תנסו לדבוק בהם. חבר הכנסת אבו מערוף, יש לך דקה, אני מבקש. בבקשה. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): אני אנסה בדקה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, כבוד השר ליצמן, אני אדבר שתי מילים בהקשר אחר לגמרי. אני מסכים עם מה שדיבר כאן השר ליצמן וההתייחסות לנושא. נכון שהייתה כאן שרשרת של ניהולים או טעויות שקרו, והגענו עד כאן. טוב שזה בזמן, אבל אני מסתכל על העניין הזה בכלל מזווית אחרת. רופא שנמצא בעמדת רופא, להתפטר – אני חושב שזה דבר לא מקובל בכלל, במיוחד עלי, שאני רופא. ולכן, למה הגענו לכאן? אני יודע למה, אבל אני לא אכנס לפרטים שאמרה חברת הכנסת וכל העניינים, שרשרת של טעויות, של ניהולים לא תקינים, כל הדברים של אמביציות. אבל הערך הנשגב של טובת החולה, והילדים שחייבים לקבל טיפול, הדבר שקרה, אני לא אומר רק ביקורת שהרופאים מתפטרים. אני מקווה – ואני לא רק מקווה, אני רוצה – שאף רופא לא יעשה את הדבר הזה שוב, והדברים יכולים להיות עם פתרון ומשא-ומתן. כל פתרון ישנו, אבל לא התפטרות מהעבודה, ולהפקיר את הילדים שחייבים איזשהו טיפול, והם חייבים טיפול רפואי מתמיד ומקצועי בהתאם. לכן, אני פונה לכבוד שר הבריאות, שבהקדם האפשרי העניינים יתוקנו או יוסדרו בהתאם, כיאות, ולדבר הזה לא תהיה הישנות בכלל. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, אדוני. אנחנו עוברים עכשיו – אתם החלטתם על ועדת העבודה והרווחה, אורלי? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): – – – שר הבריאות יעקב ליצמן: כן, כן. היו"ר יחיאל חיליק בר: כן. השר והמציעה. אז אנחנו עוברים להצבעה על העברת נושא התפטרותם של כל רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בבית-החולים "הדסה עין-כרם" לוועדת העבודה והרווחה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? בבקשה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר יחיאל חיליק בר: 12 בעד, ללא מתנגדים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום עברה לוועדת העבודה והרווחה לדיון. הצעות לסדר-היום חידוש תנופת ההתיישבות בכל רחבי יהודה, שומרון ובקעת-הירדן היו"ר יחיאל חיליק בר: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: חידוש תנופת ההתיישבות בכל רחבי יהודה, שומרון ובקעת-הירדן, מס' 6537, 6539, 6542 ו-6546, של חברי הכנסת קיש, סמוטריץ, מוזס, רוזין. ראשון הדוברים, חבר הכנסת סמוטריץ, בבקשה. עד שלוש דקות. נראה אותך עומד בזמנים בנושא הזה, ועכשיו אחרי הצעקות שלך, אנחנו – – – בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, ראש הממשלה היה היום בוועדת החוץ והביטחון – – – יואב קיש (הליכוד): אסור לדבר על מה שהיה – – – בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): אה, אסור לדבר. יואב קיש (הליכוד): מצטער. ענת ברקו (הליכוד): זו ועדת חוץ וביטחון, מה לעשות? בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): קודם כול, תודה רבה – – – ענת ברקו (הליכוד): לא, כי הכול מודלף. ראש אמ"ן מדבר, אז כולם מפרסמים. יואב קיש (הליכוד): לא, זה לא סודי – – – בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): חברים, אני מקבל את ההערה. תודה. היו"ר יחיאל חיליק בר: חבר'ה, תנו לו לדבר – – – בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): לא התכוונתי להגיד שום דבר – – – ענת ברקו (הליכוד): אבל מראש כדאי להגיד לך, לעזור לך. יואב קיש (הליכוד): זה לא סודי. אם זה לא סודי, אתה יכול להפעיל שיקול דעת – – – בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): אז עזבו רגע, אני לא אדבר. סליחה, מההתחלה. שלוש, ארבע ו-. היו"ר יחיאל חיליק בר: נתחיל לחבר הכנסת סמוטריץ את שלוש הדקות, נא לא להפריע. תודה. אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): אה, בגלל זה היה חשוב לך – – – הילדים המסכנים – – – היו"ר יחיאל חיליק בר: אורלי, נו באמת. נו. דיברת חמש דקות. באמת. בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): זאת יכולה להתחרות באורן חזן בפרובוקציות שלה. יאללה. חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אני מוצא איזושהי סתירה לא ברורה בעמדתו של ראש הממשלה, שמצד אחד מדבר על זה שהיישובים ביהודה ושומרון יישארו, ככל הנראה, בכל הסדר עתידי, ומצד שני מקפיא את הבנייה ברובם. אם נשים לב, מתוך 5,500 יחידות דיור ששוחררו – אגב, לא מעט מהן זה די בלוף; חלקן בשיווקים שזה שיווקים חוזרים, שכנראה כבר שיווקו אותן כבר חמש פעמים וישווקו אותן עוד חמש פעמים עד שמישהו יבנה בהן; תוכניות אחרות – אז קידמו אותן עוד איזה רבע שלב במעלה דרך החתחתים של מערכות התכנון. אבל מתוך אותן 5,500, בודדות נמצאות במה שאנחנו קוראים מחוץ לגושים. הרוב המוחלט נמצאות בגושים. אני רוצה להזכיר ש"גושי ההתיישבות" זה מושג שבא מבית-המדרש של השמאל, של הצד הזה של המליאה. בית-מדרש שמסרטט מפות; בית-מדרש שהולך להקים מדינת טרור בלב ארץ-ישראל ומסרטט מפות: איפה יהיה גבול המדינה שלנו, איפה יהיה גבול המדינה שלהם. מי שלא הולך להקים מדינת טרור, את פלסטין, בתוך ארץ-ישראל התנ"כית וההיסטורית, לא מסרטט גבולות, לא מגביל תחומי מושב של יהודים ולא מקפיא בנייה, לא כאן ולא כאן. וכשראש הממשלה מקפיא את הבנייה מחוץ לגושים, אז אני מוטרד מאוד, מכיוון שזה לא הולך ביחד. מי שחושב שהיישובים הישראליים יישארו במקומם בכל הסדר, בכל סוג שהוא – אז מה הטעם להקפיא את הבנייה? אני יכול להבין רציונל של הקפאת בנייה רק אם אנחנו לא הולכים להישאר שם; אז חבל על הכסף, וחבל על האנרגיות, וחבל על האשליה של המתיישבים, וחבל אחר כך שיעלה לנו הרבה כסף – חלילה חלילה חלילה – להרוס את היישובים האלה. מי שלא מתכנן להזיז יישובים, אז מה המניעה מלתת להם להתפתח? מי שלא חושב שההתנחלויות הן השורש של הסכסוך, מי שלא מאמץ את הנרטיב השקרי הזה של הערבים – איך אתה יכול להגיד, מצד אחד, שההתנחלויות זה לא שורש הסכסוך, ומן הצד השני אתה לא בונה בהן? אתה מקבל על עצמך את הנרטיב הזה. אז אתה עומד ומכריז מעל כל במה שאתה לא מקבל את הנרטיב, אבל בפועל אתה פועל על-פיו. מכיוון שאנחנו, הרי ברור לנו שההתנחלויות הן לא שורש הסכסוך והן לא המכשול לשלום, ומכיוון שברור לנו שאיזה הסדר שלא יהיה אנחנו לא נעקור יהודים מארץ-ישראל; הטעות הנוראה הזאת שעשינו פעמיים – בימית, ועוד אחר כך, הרבה יותר חמור מזה, בגוש-קטיף וצפון-השומרון – מדינת ישראל לא תחזור, בעזרת השם, על הטעות הנוראה והאיומה הזאת; טעות מוסרית וטעות יהודית וטעות ציונית וטעות ביטחונית וטעות טקטית, מה שאת לא רוצים. אז אם לא נחזור על זה, אז היישובים צריכים להתפתח. ויישובים לא יכולים להיות סטטיים, הם צריכים להתפתח כדי שיבואו זוגות צעירים, כדי שיהיו גני-ילדים, כדי שיהיו בתי-ספר, כדי שיתקיימו חיים. לכן אני קורא מכאן לראש הממשלה ואני קורא מכאן לשר הביטחון, אני קורא מכאן לכל השותפים בקואליציה שלא הולכים להקים מדינת טרור בלב ארץ-ישראל – וזה המכנה המשותף של הקואליציה שלנו; זה לא נמצא בקווי היסוד של הממשלה, ולא הולכים חלילה לעקור יהודים מביתם ולהחריב יישובים בארץ-ישראל – לעשות כל מה שצריך ולהפעיל כל לחץ שנדרש, כולל מנופי לחץ פוליטיים, כדי לוודא, אדוני השר קרא, שמדינת ישראל תבנה כמה שצריך, בלי שום מגבלה – – היו"ר יחיאל חיליק בר: נא לסיים. בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): – – בהתאם לצורכי הגידול הטבעי, ואפילו יותר מזה. ואנחנו צריכים לפצות על למעלה משמונה שנות הקפאה מאוד מאוד קשה, שפגעה מאוד בהתיישבות. תודה רבה. היו"ר יחיאל חיליק בר: תודה, אדוני. חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. יואב קיש (הליכוד): חשבתי שיהיה פה איזה דיאלוג ביניכם, כמו שהיה בפעם שעברה, כבוד היו"ר. היו"ר יחיאל חיליק בר: הוא חסך לי את זה, תשמע. בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): תכף אני אעשה דיאלוג עם עצמי. היו"ר בצלאל סמוטריץ: שלוש דקות, אדוני. בבקשה. יואב קיש (הליכוד): לא חמש? שלוש, טוב. היו"ר בצלאל סמוטריץ: סומך עליך שתדע לומר מה שאתה צריך. יואב קיש (הליכוד): נושא מאוד חשוב שאנחנו מתכנסים במליאה לשוחח עליו זה באמת הצורך בחידוש הבנייה ביהודה ושומרון, בכלל היישובים היהודיים והקהילות ביהודה ושומרון. אני רוצה להגיד מסר מאוד ברור לכל אלה שצוהלים ומברכים על מה ששמענו – כאילו ריסון הבנייה מצד הנשיא טראמפ: העניין הזה לא נמצא באינטרס האמריקני. הנשיא טראמפ וצוות הממשל החדש שלו מבינים שההתיישבות איננה מכשול לשלום. הדבר הזה נאמר בצורה הכי ברורה על-ידם, ואני חושב שהמסר הזה משם צריך לחלחל – בכך שההתעללות שהייתה בהתיישבות בגלל מדיניותו האכזרית של הנשיא אובמה נפסקה. ראינו את זה בהודעות הבנייה של ראש הממשלה, ראינו את זה בכוונה באמת להמשיך ולפתח ולעזור. אני אומר שזה הזמן לתת את המענה ליישובים. היינו בתקופה שכיתות נסגרו, שגני-ילדים נסגרו; עיר כמו מעלה-אדומים, שסובלת קשות מהקפאת בנייה – אי-אפשר לחנוק אותם. אני חושב שהגיע הזמן לפעול ולעשות, ובסופו של דבר, אני אומר, גם בעלי מערכת העיכול האטית ביותר בסוף יבינו שתוכניות הבנייה יצאו מהמקפיא. אני חושב ששינוי האסטרטגיה צריך ללכת יד ביד עם החלת ריבונות ישראלית. מדינת ישראל צריכה לעשות צעד עצמאי להובלת הסדרה ארוכת טווח ביהודה ושומרון – אני מוביל את תוכנית האוטונומיה, שלמעשה מקבעת את כל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון תחת שלטון מדינת ישראל, באפשרות פיתוח של היישובים האלה ללא מגבלות. ומצד שני, לאפשר לערביי יהודה ושומרון אוטונומיה עצמאית עם שלטון מקומי עצמאי, יכולת מעבר מהצפון לדרום ללא מגבלות. הדבר הזה ידרוש השקעה תשתיתית, אבל יאפשר איזשהו אורך טווח שיאפשר לנו לחיות ביחד, זה לצד זה. כי אנחנו לא הולכים מפה, הם לא הולכים מפה, ואנחנו צריכים לייצר מציאות שבה אפשר לחיות ביחד, מדינת ישראל – מצד אחד, לחזק את ההתיישבות והקהילות היהודיות, ומצד שני, לאפשר אורח חיים באמת חופשי ככל האפשר לתושבים הערבים ביהודה ושומרון. ברור שאת החלת הריבונות הזו אנחנו נצטרך לעשות בתיאום, בזהירות, בהדרגה עם ארצות-הברית, מצד אחד, אבל מצד שני אנחנו לא יכולים להיות תלויים אך ורק במוצא פיו של הנשיא טראמפ. צריך להבין שאפשר – ואני חושב שראש הממשלה עושה את זה: מעביר מדיניות, משוחח עם הנשיא, מנסה להגיע להבנות, אבל בסופו של דבר, כמו שעשה בגין בזמנו ברמת-הגולן, בסופו של דבר – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: משפט סיכום בבקשה. יואב קיש (הליכוד): אז אני מסכם. בסופו של דבר מדינת ישראל צריכה להוביל ולפעול לטובת האינטרס הישראלי, וזה המשך בנייה בהתיישבות והחלת ריבונות. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח. על כן, אנחנו עוברים כעת לתשובתו של השר איוב קרא בשם הממשלה. השר איוב קרא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שראש הממשלה בתקופת אובמה קידם בנייה בהתיישבות ביו"ש ובבקעת-הירדן חרף העמדה הנוקשה של הממשל האמריקני הקודם, ולמרות שהיו חילוקי דעות מוכרים. אי-אפשר לשכוח את זה. אני חייב לציין, אדוני היושב-ראש: היה צריך להמציא ראש ממשלה מיוחד, חכם, מבריק, כדי לעבור את התקופה הזאת. זה לא היה מובן מאליו. רק לאחרונה אישר ראש הממשלה קידום ושיווק של כ-5,500 יחידות בכל רחבי יו"ש ובבקעת-הירדן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אה. השר איוב קרא: אדוני היושב-ראש, זו עובדה. אתה יכול לציין את זה בצורה שהיא לא רצינית, אבל זו עובדה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אבל פחות מ-700 מתוכן מחוץ לגושים. השר איוב קרא: אני לא נכנס לפרטים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: הפכתי ליושב-ראש עכשיו, אני לא אגיד יותר. השר איוב קרא: אם יוכלו לבנות 5,000, 5,500, זה לא דבר של מה בכך. נושא הבנייה בהתיישבות עלה בשיחתו של ראש הממשלה עם נשיא ארצות-הברית בפגישה האחרונה ביניהם, בחודש האחרון בכלל. אומנם ברור שאין צ'ק פתוח לעשות כל מה שרוצים, אבל גם אנחנו שואפים להגיע להבנות. המשמעות היא ברורה: שני הצדדים שואפים להגיע להבנות בנושא הבנייה. ראש הממשלה רואה חשיבות רבה בהתיישבות, ופועל למענה שנים רבות. כולם יודעים את זה. ראש הממשלה עושה זאת בשיקול דעת ובאחריות, ואני חושב שכל בר-דעת מבין כמה שיקול דעת צריך בכל מהלך, וזה כי צריך להסתכל מסביב על כל הקונספציה, לא רק להסתכל באופן חד-צדדי, ואני מעריך שמה שיכולה הממשלה הזאת לעשות, שום ממשלה, אדוני היושב-ראש, לא תוכל לעשות. צריך להבין שלפעמים צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, ואז אתה מבין את המשמעות. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. מה מציע השר לעשות עם ההצעה? השר איוב קרא: אני – להסתפק בתשובה. יואב קיש (הליכוד): דיון במליאה אנחנו מבקשים. השר איוב קרא: אתם מבקשים דיון במליאה? אוקיי. בבקשה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אז אנחנו נצביע על העברת הנושא. הדעה היא לפני ההצבעה? השר איוב קרא: כן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: כן. חבר הכנסת ברושי, בבקשה, דעה נוספת. הבעת דעה. בסדר, אדוני השר יכול לרדת. תודה רבה. איתן ברושי (המחנה הציוני): אדוני השר, היושב-ראש, שלא יתקבל הרושם על-פי הדיון הזה שיש פה אחדות דעים בשאלה של הסיפוח וההתיישבות ביהודה ושומרון. מה שהוכח פעם נוספת הוא שקודם כול הממשלה מחולקת. יכול להיות שהגיע הזמן שהבית היהודי יפרשו מהממשלה כדי לאפשר לממשלה להוביל את העם לדרך אחרת. אני חושב שהוויכוח הזה חייב להסתיים. אנחנו 50 שנה אחרי ששת הימים. או שתחליטו על בחירות. מה שאני חושב – צריך ללכת למשאל עם. מדינה אחת דו-לאומית היא סכנה גדולה. ראש הממשלה בהחלט חושב שזו לא הדרך, ולכן אני חושב שהממשלה צריכה לקבל את ההחלטה. אני מציע, אדוני השר, להביא את זה למליאת הכנסת. הגיע הזמן שנעסוק פה בשאלה המרכזית והחשובה: האם פנינו למדינה אחת או אנחנו בוחרים בשתי מדינות, הסדר היסטורי. ואני חושב שהמחלוקת הזאת היא לא רק בתוך הממשלה, היא בתוך העם, והגיע הזמן לקבל החלטה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה. איתן ברושי (המחנה הציוני): ולכן יזמתי ואני קורא לכם: לכו לשאול את העם. אין יותר מוסמך מאשר לשאול את העם. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, חבר הכנסת ברושי. חבר הכנסת אורן אסף חזן, דעה נוספת, מן הצד. במשך דקה, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): רואים שיושב-ראש הקואליציה היה פה קודם. אדוני היושב-ראש, השר, החברים, צריך להגיד את זה בצורה פשוטה: אני חושב שההתנהלות של מה שראינו היום, שדווקא חברי הכנסת – ועצוב שאני עדיין קורא להם "חברי כנסת" – מטעם הרשימה הפלסטינית המשותפת, דווקא היא שמרחיקה אותנו יותר מחידוש תנופת ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון, ברחבי הבקעה. ואני אסביר את ההקשר. בסופו של יום, כשאנחנו מתעסקים כל היום בלתת להם הסברים, בלתת להם את הבמה, בלבקש סליחה, בלהתנצל, בלהצטדק, במקום להיות עסוקים בלעמוד על זכותנו – והשר הציוני שלנו יודע מה אני מדבר – בלעמוד על זכותו של העם היהודי על ארץ-ישראל, אנחנו מאבדים את עצמנו לדעת. ובמשפט אחד אני אגיד את זה בפשטות: הגיע הזמן, רבותי, שאנחנו סוף-סוף נעמוד ונגיד שצריך לבנות ולהיבנות ביהודה ושומרון, בבקעה, בנגב ובגליל, בכל חלקי ארץ-ישראל; לא מסיבות ביטחוניות, לא מסיבות כלכליות, לא חברתיות – מסיבה אחת: מכיוון שזה שלנו. וכשפיל נכנס לחנות חרסינה, כולם שמים לב. וכשיושב-ראש הקואליציה נכנס לתוך המליאה, כולם שמים לב גם. הייתי באמצע נאום רגיש, היה לי משפט מחץ, אין לתאר. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. אורן אסף חזן (הליכוד): אני רוצה רק במשפט לסיים. כמו שאמרתי, כשפיל נכנס לחנות חרסינה, הכול – וביטן במליאה, אותו דבר. אני אגיד עוד פעם, אנחנו – והיושב-ראש, אני בטוח שהוא יסכים אתי, וגם השר יסכים אתי, וגם כל מי שנוכח כאן אמור להסכים אתי – אנחנו צריכים להגיד דבר פשוט: אנחנו צריכים לבנות מסיבה אחת: כי זה שלנו. בלי תירוצים, בלי גינונים, בלי – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה. הבעת דעה זה דקה. אורן אסף חזן (הליכוד): לא סחור-סחור, ישר לנקודה. תודה רבה. יואב קיש (הליכוד): להעביר לוועדה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: איזו ועדה – חוץ וביטחון או פנים? אורן אסף חזן (הליכוד): חו"ב, חו"ב. חוץ וביטחון. יואב קיש (הליכוד): חוץ וביטחון. אורן אסף חזן (הליכוד): חוץ וביטחון. השר איוב קרא: פנים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: פנים? מה עושים, אדוני סגן המזכירה? יואב קיש (הליכוד): אני לא חבר – חוץ וביטחון. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אבל השר רוצה – – – השר איוב קרא: חוץ וביטחון. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חוץ וביטחון. אז כולם מסכימים על חוץ וביטחון. אז נצביע על חוץ וביטחון. יואב קיש (הליכוד): חוץ וביטחון. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אני מסכים, הוא מסכים, אז אנחנו נצביע על העברת הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תשעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. הצעות לסדר-היום פגיעה בחקלאות ובחקלאי ישראל בגלל הורדת מכסים על יבוא ירקות היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: פגיעה בחקלאות ובחקלאי ישראל בגלל הורדת מכסים על יבוא ירקות, הצעות מס' 6466, 6469, 6474, 6487, 6523 ו-6544. ראשון הדוברים – חבר הכנסת איתן ברושי. אדוני, בבקשה. איתן ברושי (המחנה הציוני): מי עונה? היו"ר בצלאל סמוטריץ: סגן שר האוצר. איתן ברושי (המחנה הציוני): אין פה אף אחד. היו"ר בצלאל סמוטריץ: צריך לוודא, אדוני סגן המזכירה, שהוא יבוא. תכף הוא יבוא. איתן ברושי (המחנה הציוני): אז אני אדבר בלי שעון. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אדוני, שלוש דקות. אין חובת תשובת ממשלה. אדוני ידבר. איתן ברושי (המחנה הציוני): לא הבנתי. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אין חובה של תשובת ממשלה. אז אם השר יבוא, הוא ישיב. אם לא, לא. השר התורן כאן. איתן ברושי (המחנה הציוני): לא, הוא שאל מי עונה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. איתן ברושי (המחנה הציוני): אני רוצה לומר שגם חברי אילן גילאון הצטרף, והוא לא היה ברשימה. תראו, חג הפסח בפתח, ונראה כי אין חג המסמל יותר את המשפט שטבע משה סמילנסקי: אם חקלאות כאן – מולדת כאן. אין מועד יותר מתאים מאשר לומר את זה היום, בחג אשר מדבר על הארץ המובטחת ומהווה גם אחד משלושת הרגלים, המציינים על-פי המסורת היהודית את אבני הדרך בתקומתו של עם ישראל. ערב חג הפסח אנו מתכנסים בקרב המשפחות, אוכלים את מטעמי החג, שרים ומברכים על יציאת בני-ישראל מעבדות לחירות, ומציינים את העובדה שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו – ממש כמו ססמת הבחירות הקבועה של הליכוד. מכיוון שמשחר ימיה קשרה הציונות את אופייה בחקלאות, בחג הזה, שר האוצר, כשתדבר בליל הסדר על העם היהודי ועל הארץ המובטחת, תזכור איך אתה, אדוני, במו ידיך מאפשר לכולם לשכוח שהקשר של העם אל ארצו הוא קודם כול השילוב של אדם ואדמה, ואין מדינה ללא אדמה וללא חקלאות. שוב מגיעים החגים והפופוליזם של האוצר, בדמות הורדת מכסים לא מבוקרת, ללא תיאום עם החקלאים וללא תיאום עם האוצר, בהיקף של 60,000 טונות של ירקות שאין בהם בכלל צורך. אין שום בעיה של מחירים, ופעם ראשונה שהממשלה אומרת שללא התחשבות בהיצע היא תביא יבוא, כאשר בכל המחקרים הוכח שמי שמרוויח מהיבוא זה הסוחרים והיבואנים, שהם בני בית בלשכה ובמשרדי הממשלה, וזה לא יורד לצרכנים. אנחנו כבר בחנו את זה במחלקת המחקר, בוועדות שהוקמו בעבר, ומדובר פה בדבר לא אחראי, שאין בו הצדקה ואין בו צורך חוץ מאשר עוד טלטלה ועוד חוסר ודאות ואיום על קיומה של החקלאות בישראל. ומה יותר ישראלי מעגבנייה, שעכשיו מביאים אותה – תארו לכם שבמחנות צה"ל אוכלים עגבניות מרצועת-עזה, ובינתיים גם לא מקפידים על האיכות ועל הבדיקות. אנחנו חושבים שנכון להבוקר אין שום הצדקה להביא שום דבר. כל מה שהשר הביא זה בהלה וחוסר אחריות וחוסר שיקול דעת, כאשר אנחנו נמצאים במציאות שהחקלאות במשבר, והיבוא הופך אותה עוד מעט לחסרת יכולת קיום. ודווקא עכשיו, אדוני היושב-ראש, כשדנים במסקנות של "צוק איתן", ולא הפסיקו לעבד מטר אחד עד הגדר, דווקא עכשיו אסם הירקות שהוא עוטף-עזה והנגב המערבי – הממשלה מחסלת אותו. זה איום יותר גדול מהרקטות, היבוא של הירקות. ואני רוצה לומר שאם אין שיקול דעת, לפחות תשלמו על זה. לא ניתן אלא לוודא שיש פיצוי למגדלים, וזה לא פחות מ-20 מיליון שקלים. אם הממשלה תנהג בחוסר אחריות – כאשר היא לא קובעת את הגבול של הזמן, היא לא קובעת את התנאים הברורים ליבוא, חוץ מדבר אחד: היא מממנת טייקונים ויבואנים, והיא חוזרת והופכת את הפירמידה. עם שהיה סוחרים וצוענים – רצינו להיות חקלאים ועובדי אדמה ומתפרנסים מעבודה, והנה, הממשלה הזאת מפתחת את היכולת של היבואנים והסוחרים, ופעם נוספת פגיעה אחרי פגיעה בחקלאות, בחקלאים. ממשלה שרק עכשיו דיברה על יישוב הארץ מהים ועד הנהר הורסת את מה שביניהם. אני קורא לכם, שרי הממשלה, לעצור ולשקול מחדש את ההחלטה חסרת האחריות. לא צריך להביא שום דבר, יש כאן הכול. זאת ארץ זבת חלב ודבש, רק יש מנהיגות שנוהגת בחוסר אחריות. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. איתן ברושי (המחנה הציוני): אה, אני מבקש להעביר את זה לוועדת – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: רגע, רגע, רגע, אתה לא – – – דוד ביטן (הליכוד): – – – איתן ברושי (המחנה הציוני): מה? בסדר, אוקיי, תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אדוני, תודה. תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת אורן אסף חזן. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. אורן אסף חזן (הליכוד): היושב-ראש, השר, כנסת נכבדה, אחד הדיונים הראשונים שלי כחבר כנסת בוועדת הכספים היה דיון בנושא החקלאות, עתיד החקלאות, מס מעסיקים ודברים כאלה. קם אחד מחברי הכנסת ואומר את המשפט הבא: החקלאות פסה מהעולם, אין מקום לחקלאות בישראל. אנחנו שרויים בהיי-טק, אנחנו עם הפנים קדימה. היום אפשר להביא הכול מבחוץ. אנחנו לא נעשה שיימינג לאותו חבר כנסת, ששמו חרות לי טוב-טוב בזיכרון בגלל הדברים החמורים, אבל אני רוצה להגיד שכנראה אותו חבר כנסת קיבל איזה זפטה קטנה בראש, וגם הוא, כמו חברות כנסת אחרות פה, לוקה במחלת השכחה. הוא שכח שלולא עובדי אדמה, לולא אנשים ונשים, חלוצים וחלוצות, שתרו ברחבי ישראל, עיבדו את האדמה, הוציאו ממנה פרי, אנחנו לא היינו יכולים להיות כאן היום. אני מסתכל על החקלאות במדינת ישראל, באמת על שארית הפליטה, אפשר לומר, ברושי, בודדים שעדיין מנסים להילחם ולהישאר באותו ענף שפרנסה כמעט אין בו, ומה שכן מרוויחים כבר לוקחות להם הרשתות הגדולות. את הכבוד העצמי שלהם, את השם שלהם, מבטלים לחלוטין כל מיני חברי כנסת שחוץ מלהרים עגבנייה בסופר בחיים שלהם לא נגעו בעגבנייה. חקיקה שמגיעה מחוסר ניסיון ופופוליזם זול, שרק מרחיקה אותנו – יותר נכון אותם – מהאדמה שכל כך חשובה לנו כאן בארץ-ישראל. כל פעם באים ואומרים: אנחנו פועלים למען המאבק ביוקר המחיה, רוצים להוריד מחירים. אם אנחנו נפתח את הגבולות ונתחיל להביא ולהזרים דברים מחו"ל, הכול יהיה פה זול. במקום להזרים דברים מחו"ל ולהרוס, ממש להרוס, אלפי משפחות, אם לא עשרות-אלפי בני-אדם, ברחבי ישראל שעוד עסוקים בחקלאות, ולעזור דווקא לאחרים שכל כך רחוקים מכאן ולא עוזרים לנו בשום מקום – כי אנחנו בוחרים בפתרון קל ומטופש. שוכחים שמעבר לים המים זולים יותר, כוח העבודה זול יותר; שוכחים שמעבר לים המסים קטנים יותר, נמוכים יותר. הפתרון הפשוט הוא להעלות אונייה, לשים עליה פירות, ירקות, צאן, בקר, להביא אותה לכאן – ואודרוב, למדפים. זה יעלה גרוש וחצי פחות, אבל כל עוד לא נילחם בטייקונים, בהון העתק שמרוויחות הרשתות הגדולות, בפערים המטורפים האלה של התיווך, המחיר לא באמת ירד. אני מסכם ואומר דבר אחד: קם בבוקר חקלאי, מעבד את האדמה, משקה, אחר כך בא, קוטף, קוצר, אוסף, שוטף, מחטא, מטפל, מנקה, אורז, משלח – ומרוויח גרוש וחצי; בא עובד סבל, פותח את אותו קרטון בסופר, הגרוש וחצי נהיה גרוש כפול 250%. פה המאבק שלנו. הפתרון הוא לא בפתיחת הגבולות; הפתרון הוא לא – – – דוד ביטן (הליכוד): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): אתה פעם שנייה מוציא אותי מריכוז. אני רוצה לסיים. הנה, אני מסיים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: משפט סיכום, אורן. חלאס, עברו שלוש דקות. אורן אסף חזן (הליכוד): משפט סיכום – אנחנו פרלמנט, פה צריך לדבר. צריך לברך את הנערות שהצטרפו אלינו: ברוכות תהיו. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אורן, משפט סיכום. אורן אסף חזן (הליכוד): משפט סיכום: אם הכנסת הזאת לא תבין שהעתיד נמצא בחקלאות, מי שלא יבין את זה, נראה לו את הדרך הביתה. אנחנו, על הביצים האלה גדלנו, על החלב הזה גדלנו. אנחנו היינו מחכים בתור ילדים לראות את האוטו הגדול, האדום, הירוק, הוא הביא לנו – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה, חבר הכנסת אסף חזן, תודה. אורן אסף חזן (הליכוד): אני מסיים, משפט אחד. היו"ר בצלאל סמוטריץ: לא, אבל סיימת כבר שלוש פעמים, נו. אורן אסף חזן (הליכוד): לא, הפריע לי יו"ר הקואליציה, הוא לוקח את – – – שלו ומפריע. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אורן, נו, חלאס, אורן, די נו, מספיק. אורן אסף חזן (הליכוד): משפט אחד אחרון. הוא הביא לנו מצרכים והוא צריך להמשיך להביא לנו. למה? כי בסוף אין לנו אלא את עצמנו. תודה, היושב-ראש. תודה, האורחות. תודה לברושי – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, ואחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. אכרם חסון (כולנו): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, ללא כל ספק החקלאות היא הפנים היפות של מדינת ישראל. אנחנו מתגאים בחקלאות בכל מדינה בעולם. רוב מנהיגי העולם שמבקרים בישראל הולכים לראות את כל העשייה החקלאית, שהיא לתפארת, לעולם. אין ספק שאנחנו מוכרים טכנולוגיה חקלאית להרבה מדינות בעולם, והחקלאות התקדמה גם במדינות אחרות בזכות החקלאות במדינת ישראל. אבל כמובן כל זה לא פוסל את מה שעושה שר האוצר ביחד עם הממשלה. אני רוצה להגיד לידידי ברושי שאנחנו בחודשים האחרונים ישבנו יחד גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה וגם בוועדת הפנים ועמדנו לצד החקלאים, כי זו חובתנו. חובתנו לתמוך בהם ולקדם אותם, ואתה יודע שגם הצענו להפחית ולהוריד את מחירי המים ב-30% לחקלאות, כי דבר זה חשוב לנו מאוד. אבל מצד שני, לא יעלה על הדעת שקילו עגבניות שמגדלים בעוספיא, אצל אמין סקר, והוא מוסר אותו ב-1.60 שקל, נמכר בשוק כמעט ב-7 שקלים, ומוכרים אותו בחג כמעט ב-12 שקל. ולכן, יש בעיה בשיטה. או שאנחנו צריכים להגביל את כל המשווקים ואת כל רשתות השיווק ואת כל המתווכים, או שצריכים לחוקק חוק כדי לעזור לחקלאים. כל עוד השיטה היא שיטה ישנה וככה מתנהלים העניינים, אנחנו לא יכולים לעזור בהורדת יוקר המחיה כפי שעשה השר – שהוא החברתי ביותר, והוא דאג לחקלאים, והוא ישב עם החקלאים, וגם דיבר וסידר את העניינים באמצעות משרד החקלאות. ואגיד לכם כמה דברים בקצרה: קילו עגבניות ב-2015 עלה 30% יותר מאשר ב-2016, שנה אחרי שפתח שר האוצר את היבוא; מחירי המלפפונים ירדו ב-2016 ב-18%; מחיר קילו פילה אמנון, דגים, ירד ב-20%. אם אנחנו מסכמים את זה במספרים, בשקלים, אנחנו רואים שהשר הצליח לחסוך לכלל עם ישראל בשנת 2016, ביחס ל-2015, 6 מיליון ו-270,000 שקל בפלפל אדום; 39 מיליון ו-343,000 שקלים בעגבניות; 13 מיליון ו-840,000 שקל במלפפונים, 3 מיליון ו-147,000 שקל בקישואים, 2 מיליון ו-946,000 שקל בתפוחי-אדמה; בבצל – 3 מיליון ו-150,000 שקל. סך הכול, ידידי ברושי, 68 מיליון ו-662,000 שקלים חסך שר האוצר לעם ישראל, לכל עמך ישראל, שלא יכול היה לקנות קילו עגבניות ב-12 שקלים וב-14 שקלים בחגים. לכן, המהלך הוא צודק והוא אחראי והוא נכון. איתן ברושי (המחנה הציוני): זה לא נכון. אכרם חסון (כולנו): יש לי טבלה ורשימה משר האוצר כאן. איתן ברושי (המחנה הציוני): – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: משפט סיכום, אדוני, בבקשה. אכרם חסון (כולנו): אני אומר, הדברים האלה נעשים רק בחגים, אבל אנחנו צריכים לשנות את השיטה, לעזור לחקלאים בזה – להפחית את דמי התיווך או בכלל לבטל אותם, או לייצר שיטה, באמצעות חוק, שאי-אפשר להרוויח מאות אחוזים או אלפי אחוזים, כאשר המשווק עושה קופה על חשבון כל המגדלים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת חסון, תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת יצחק וקנין. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה קודם לברך, בשם עניי ישראל, בשם המשפחות ברוכות הילדים, את שר האוצר, את שר החקלאות, את כל מי שהיה לו יד בהבאת ירקות ופירות בשפע כדי להוזיל את הירקות לקראת חג הפסח הקרב ובא. אנחנו צריכים להגיע למצב שאיש לא יבקש שק תפוחי אדמה או ארגז תפוזים בחינם באיזו עמותה לקראת הפסח. אני רוצה לומר לכם, כשאני הייתי ילד, גרנו בשכונת מאה-שערים. היינו אנשים שלא היה להם כסף; מעולם לא היו חסרים ירקות ופירות; היה שפע גדול – זה היה בזול בשוק. קרה משהו באמצע. איתן ברושי (המחנה הציוני): מחסלים את החקלאים. ישראל אייכלר (יהדות התורה): לא, עוד יותר. אילו החקלאי היה מקבל את ה-12 שקלים לקילו, הייתי בא אליו בטענה והייתי אומר לך: אדון ברושי, מה אתם עושים? אני הרי יודע שגם החקלאי מקבל גרושים וגם האזרח משלם יקר. באמצע יש פער תיווך אדיר במחירי המזון, והפירות והירקות בעיקר, שנים רבות. כך גרמו ליוקר המחיה, כך גרמו שאנשים עניים, אין להם מה לאכול, וצריך ללכת לבקש לקראת החג שמישהו ייתן להם תרומה משהו לאכול. משרד החקלאות משמיד פירות וירקות כל שנה במקום לחלק לנזקקים, כדי לשמור על המחירים. במקום לסבסד את החקלאים, שזה הרבה יותר כלכלי למדינה: על-ידי זה מורידים את המחיר בשוק, ומה שהחקלאי מפסיד – המדינה מסבסדת. בלי פערי תיווך באמצע; החקלאי מול הממשלה. אז לאנשים יש יותר כסף לחיות, לקנות, להתפתח. אני חושב שמה שקורה בפירות וירקות זה מה שקורה בדיור. יש מי שלא מעוניין שהדירות יהיו זולות, אבל הציבור צריך דירות זולות. אותו דבר בעניין המחירים של פירות וירקות. אם צריך לסבסד חקלאים זה כדאי, כי רוב ההתייקרויות זה בספסרות שבין החקלאי לצרכן. יש המון מאכערים, המון רשתות עשירות, פערי תיווך אדירים. אני רוצה, בערב פסח, לומר שיש ארגוני חסד ועמותות חסד, וכל אחד בשמו יבורך. אני יודע למשל על ארגון כמו "אהבת חסד" שמחלק לעניים – לאו דווקא לעניים, אנשים שמרוויחים יפה, אבל יש להם משפחה עם ילדים וצריך לעזור להם. יש חלוקת מזון במשרד הרווחה. אילו היו מחירי הפירות והירקות סבירים, הוא היה חוסך מיליארדים בכל הבעיות הסוציאליות. לכן, צריך לקחת כמשימה להוריד מחירי פירות וירקות, גם במחיר יבוא וגם במחיר של סבסוד חקלאים. כל מי שמבקש לשמור על מחירים גבוהים כדי להחזיק את החקלאות לא רק פוגע בחקלאים – כי כמו שאמרנו, החקלאים מקבלים פרוטות מזה; זה רק פערי התיווך והספסרים שבאמצע – גוזרים על הציבור יוקר מחיה. אדוני היושב-ראש, מבקר המדינה כבר כתב על זה שבמזון שנזרק, מדינת ישראל – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: משפט סיכום, אדוני. אני לא שמתי לב לשעון. ישראל אייכלר (יהדות התורה): משפט סיכום. במזון הנזרק, מדינת ישראל היא במקום השני מבין 11 מדינות ה-OECD שנבדקו. הוא אומר מפורשות שאפשר להשתמש באוכל הזה גם לחלק לאנשים עניים, גם לחיות וגם דברים אחרים. המבקר כתב: נושא אובדן המזון לא זכה עד כה לבחינה ממשלתית כוללת, לא הוכנה תוכנית פעולה מערכתית להתמודד עם התופעה ולא נעשה שום דבר כדי למנוע את האובדן של המזון בשרשרת אספקת המזון מהיצרן אל הצרכן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת אייכלר, אנחנו כבר הרבה זמן אחרי הזמן. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, הדברים האלה הם בעלי ערך כלכלי וחברתי חיובי, להבדיל מהשלכת עודפי מזון לאשפה והטמנתם בקרקע. צריך לסבסד את החקלאים, לייבא פירות וירקות כמה שחסר ולהוריד את המחירים בשוק. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה. חבר הכנסת יצחק וקנין, בבקשה, אדוני. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. יצחק וקנין (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי פה ערבוב של דברים וחוסר ידע. אני מצטער שאני אומר את זה. בדרך כלל אני לא אוהב להעביר ביקורת על דוברים. חברים, אתם לא מכירים את המאטריה, פשוט. לא מכירים אותה. ידידי אכרם חסון, דע לך שעגבנייה בשנת 2015 עלתה לא בגלל החקלאים; הייתה מחלה שפגעה בכל החממות וגרמה לכך שיבול שלם הלך לאיבוד. זה דבר שידוע ונאמר פה ודובר עליו פה, כך שהיבוא של השר לא עשה כלום. היבוא לא פתר שום בעיה. אתה רוצה שאני אגיד לך יותר מזה? הטוּנה שאתה מדבר עליה – אני ניהלתי דיון בוועדת כספים – הטונה בעולם, ב-2013, ב-2014 וב-2015, וגם ב-2016, ירדה. רק ב-2016, בסוף השנה התחילה לעלות, הטונה. היא ירדה בקרוב ל-100%. שמע את הנתונים שווקנין אומר לך. תגיד לשר האוצר שיתווכח אתי. אוקיי? שיתווכח אתי. אתה יכול להקריא פה נתונים עד מחר. אני ניהלתי את הדיון בוועדת הכספים, לא מישהו אחר. עכשיו, זאת אומרת שהורדנו את המכסים – וזה לא שר האוצר משה כחלון הוריד אותם; לפיד כבר התחיל בהורדה, וכשהוא הוריד אותם כבר היה פחות 100% במחיר הטונה בעולם במכירה, זאת אומרת שהיינו צריכים לקבל את זה, פה אחרי הורדת המכס, בירידה של 115%. מה קיבלנו פה – 5% פחות? 10% פחות על הטונה ועל הדג שאתה אומר? זאת המציאות שהייתה, לא משהו אחר. אל תטעו אף אחד. אכרם חסון (כולנו): – – – יצחק וקנין (ש"ס): אתה לא תתווכח אתי על נתונים, אדוני. אכרם חסון (כולנו): – – – יצחק וקנין (ש"ס): תקשיב רגע. מי שעשה את הכסף זה היבואנים. הם ישבו אצלי בוועדה. לפני כשנה אני ניהלתי את הדיון הזה. ולכן – ידידי, בוא. אתה יודע שאני מאוד מעריך את שר האוצר, ואני בידידות טובה אתו, אני חושב שהוא עושה פעולות חשובות מאוד, אבל אני אומר לך: הבעיה בחקלאות היא שאין שום סבסוד לחקלאות. עומד ישראל אייכלר – מסבסדים. את מי מסבסדים בחקלאות? תגיד לי את מי. בואו, תשימו על השולחן פה. שקל אחד לא מסבסדים. המדינה היחידה בעולם – ב-OECD, לפחות, 45% סבסוד לחקלאות. מדינת ישראל לא מסבסדת את החקלאות. עוד משהו אני אגיד לכם: המגזר שתורם הכי הרבה לעמותות שדיבר עליהן ישראל אייכלר זה המגזר החקלאי; מעל 600–700 טונות פירות וירקות חינם אין כסף לעמותות, באחריות מלאה. מה שאני אומר לך חתום וסגור. אם מישהו ימצא מילה אחת שלי פה מיותרת, אני יורד מעל הבמה הזאת ומתנצל בפני כל עם ישראל. המגזר החקלאי נמצא באחת השעות הקשות שלו, ואני אומר לך, לא מסבסדים. מחירי המים רק עכשיו – עוד לא ירדו, הם גבוהים מאוד. תבדוק מה משלמים בכל העולם. ואיפה החקלאים? מי עושה עליהם – פערי התיווך בשמים, והחקלאי משלם את המחיר. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת יצחק וקנין. משיב על ההצעה בשם הממשלה סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. איתן ברושי (המחנה הציוני): סגן השר, תאמץ את הדברים של החבר שלך. היו"ר בצלאל סמוטריץ: בבקשה, אדוני סגן השר. סגן שר האוצר יצחק כהן: תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, חברי, יש לציין כי ההחלטה על פתיחת המכסה בתקופת החגים הייתה החלטה של שר האוצר בתיאום מלא עם שר החקלאות. ידעת את זה? איתן ברושי (המחנה הציוני): אין תגובה. סגן שר האוצר יצחק כהן: מהלך זה נועד למנוע מחסור ועליית מחירים בתקופת החגים, והוא המשך של צו דומה שנחתם בשנת 2016, תוך צמצום תקופת היבוא על מנת להפחית את חשש החקלאים מפני יבוא, כפי שיפורט להלן. הצו, שהוכן בתיאום עם משרד החקלאות, מאפשר לייבא מגוון ירקות טריים במסגרת מכסה פטורה ממכס בכמות כוללת של 60,000 טונות. במסגרת הצו ניתן יהיה לייבא מכסה פטורה ממכס של 40,000 טונות במהלך תקופות החגים – פסח וחגי תשרי – של מלפפונים, עגבניות, פלפל, חסה, פטרוזיליה ושורש סלרי, ללא התניה של ההיצע בשוק המקומי. צעד זה נועד למנוע מחסור ועליית מחירים בתקופת החגים, כפי שאכן אירע לפני כשנה וחצי בחגי תשרי. אני מזכיר לכם, ברושי. מניסיון השנה אחרונה עולה כי היבוא בפועל אכן מתבצע רק כאשר יש מחסור ועליית מחירים בירק מסוים. בשנת 2016, חברי יצחק וקנין, הצו האמור הוביל לירידת מחירים משמעותית בהשוואה למחירי הירקות בחגים בשנת 2015. כך, לדוגמה, מחירי העגבניות בחגי תשרי 2016 היו נמוכים בכ-30% מאלו שנרשמו בשנת 2015. יתר על כן, מתוך רצון להפחית את חששם של החקלאים מפני היבוא, בצו של שנת 2017 צומצמה באופן משמעותי התקופה של המכסה הפטורה ממכס בתקופת החגים. יש לציין כי ככלל, מחירי הירקות בישראל אינם גבוהים. כפועל יוצא, אין כדאיות כלכלית לייבא ירקות כדבר שבשגרה. עם זאת, צירוף של נסיבות מסוימות – כפי שאתה ציינת, איציק – כגון וירוסים, תופעות אקלימיות שונות יחד עם ביקוש גבוה בתקופת החגים, עלול להוביל למחסור ולעליית מחירים. במקרים אלה צפוי להתבצע יבוא על מנת למנוע את המחסור. מנגד, ככל שאין מחסור, לא מתבצע יבוא בפועל. השבתי לדעתך, אדון ברושי? נרגעת? היו"ר בצלאל סמוטריץ: מה אדוני מציע לעשות עם ההצעה? סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מציע מה שהחברים ירצו. איתן ברושי (המחנה הציוני): אני מציע להעביר את זה לוועדת כלכלה. סגן שר האוצר יצחק כהן: בבקשה. אין לי שום התנגדות. איציק, ועדת הכלכלה? יצחק וקנין (ש"ס): ועדת הכלכלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אדוני סגן השר צריך להציע, כי המציעים לא יכולים להציע. סגן שר האוצר יצחק כהן: אני מציע לשמוע לעצת חברי – להעביר לוועדת הכלכלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: רגע, לפני הצבעה עוד יש הבעת דעה של חברת הכנסת ענת ברקו – דקה מן הצד. לאחר מכן אנחנו נצביע. בבקשה, גברתי. ענת ברקו (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר איוב קרא, כנסת נכבדה, הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב, גם בהיבט הביטחוני – נושא החקלאות – גם בהיבט הביטחון התזונתי, גם ערך הקשר לאדמה ואהבת הארץ. אני יכולה לומר, דווקא כילדה עירונית, שאנחנו כילדים היינו הולכים לחווה חקלאית כדי לעבוד את האדמה וללמוד על חקלאות. היום הדברים הללו לא קיימים. הנושא של שמירה על הגבולות, כל היישובים צמודי-הגדר שצריכים להתווכח על מכסות ביצים – ובאמת, ההישארות שלהם שם היא שליחות ציונית בפני עצמה. הנושא של ההתהדרות בטכנולוגיות חקלאיות – זה כיף שאנחנו עושים את זה בעולם, אבל עוד מעט לא תהיה לנו חקלאות, אז גם לא יהיו לנו פיתוחים חקלאיים. לכן, באמת הנושא הזה הוא בנפשנו. אני חושבת שצריך לעשות יותר, להבין שגם פשיעה חקלאית מחבלת בעבודה החקלאית ומאיימת על הביטחון של כולנו. נתיבי הפשיעה החקלאית הם גם נתיבי הטרור, ולכן אני תומכת בחברי, ואדוני היושב-ראש, אני מקווה שנגיע למשהו, שנסבסד את החקלאים ונעזור להם לשרוד במדינה שלנו. אי-אפשר לייבא מלפפונים מכל מקום. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת ברקו, תודה רבה. אנחנו כעת מצביעים על העברת הנושא לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 11 תומכים. אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף לפרוטוקול גם את הצבעתו של סגן שר האוצר, שתומך. הנושא עובר לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו–2016 [הצעת חוק פ/3065/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עושים רגע הפסקה בהצעות לסדר-היום ועוברים לסעיף האחרון שעל סדר-היום שלפניכם – הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו–2016, של חבר הכנסת איציק שמולי וקבוצת חברי הכנסת. אדוני חבר הכנסת שמולי, עשר דקות לרשותך, בבקשה, אדוני. אנחנו בקריאה טרומית. איציק שמולי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברותי חברי הכנסת, אדוני השר, הנושא הזה של שדה-דב נמצא בחודשים האחרונים על סדר-היום – גם הציבורי, גם התקשורתי, גם המשפטי – וזה באמת קרב אדיר על החיים של חבל ארץ שלם – הערבה והעיר אילת והתושבים. בחודשים האחרונים אנחנו מנסים כאן לקדם את הצעת החוק שאומרת דבר מאוד מאוד פשוט: כל עוד השדה הצבאי בשדה-דב ממשיך לפעול, אין שום היגיון לפנות את השדה האזרחי. כל עוד מטוסים צבאיים ממשיכים להמריא משדה-דב, לא יכול לקום לא רק מגדל בשטח הזה – אפילו לא בודקה. לכן אי-אפשר לגזור על הציבור ועל העיר אילת ועל הערבה גזרה שלא ניתן לעמוד בה. המשמעות אדירה והרת אסון – סגירת שדה-דב בלי שנמצאה חלופה ראויה היא הרת אסון לאילת ולערבה, ומהווה גזר-דין מוות על העיר ועל תושביה. אנחנו לא מתכחשים לזכותם של בעלי הקרקע לממש את זכויות הקניין שלהם, אבל מנקודת מבט לאומית, של הכנסת, יש להביא בחשבון שיקולים נוספים ורחבים יותר, קל וחומר כאשר ברור שהשדה הזה משמש צינור החמצן העיקרי של האזור הזה, וההשלכות הצפויות על העיר, גם מבחינת הפגיעה בכלכלה, הפגיעה בתיירות, הפגיעה בתחבורה והפגיעה בבריאות – כי יש שירותים בריאותיים שלא ניתן לקבל בבית-החולים "יוספטל", וחולים אונקולוגיים וחולים אחרים נדרשים להמריא על בסיס דו-שבועי, ולפעמים יותר, כדי לקבל את הטיפולים בבית-החולים "איכילוב". אם השדה הזה ייסגר בלי שיש חלופה ראויה, המשמעות היא שכל הדבר הזה ייעלם; התיירות תיפגע, הכלכלה תיפגע, הצרכים הבריאותיים של התושבים ייפגעו. את הנחת המוצא הזאת הבינה ועדת בודינגר, הוועדה הציבורית שקבעה מפורשות כי "כל שדה תעופה – – – שיש כוונה להעתיק ממנו פעילות אווירית לאתר אחר לא ייסגר אלא לאחר – – –ההקמה של השדה החלופי והעברתה המסודרת של הפעילות". זה גם היה הבסיס להחלטה ב-2012, ואפילו בג"ץ, שפסק על פינוי השדה, נתן ארכה, מתוך הבנה שיש צורך לגבש חלופה. הוא לא פסק: תפנו כאן ועכשיו; גם בג"ץ הבין שיש צורך לגבש חלופה. אנחנו שומעים, גם חברי להובלת החוק חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ וגם אני וגם חברי כנסת נוספים, את רעיון העוועים הזה של נתב"ג שנזרק לאוויר. אז בואו נגיד לכם מילה על נתב"ג: נתב"ג הוא שדה תעופה מצוין, אבל לפעילות התעופתית הבין-לאומית; נתב"ג אינו מהווה חלופה ומעולם גם לא היווה חלופה לקליטת הפעילות האזרחית הפנים-ישראלית – כל הפעילות משדה-דב לנמל תעופה בן-גוריון. האופציה הזאת עלתה אך ורק כדי לכסות על חוסר הרצינות של גורמים מסוימים, שלא נערכו כראוי לפינוי השדה. ובכלל, בנמל התעופה עצמו יש גורמים ויש אנשים שרואים ברעיון הזה איזשהו מטרד, וממילא לא נעשה עד היום שום דבר בפועל כדי להכין את נתב"ג לקלוט את כל הפעילות הזאת. אני רוצה להגיד דבר אחד נוסף: בשבועות האחרונים השהינו ועצרנו שוב ושוב ושוב – למיטב זיכרוני, אדוני היושב-ראש, שלוש פעמים – את הכוונה שלנו לקדם את החוק. למה? כי רצינו לתת הזדמנות לפשרה שהועלתה בוועדת השרים. פשרה באמת טובה, שמבוססת על העיקרון של זה נהנה וזה אינו חסר; פשרה שאומרת: בואו ניקח את השדה האזרחי, נעתיק אותו לתוך המתחם הצבאי, ובמקביל יוכלו בעלי הקרקע להתחיל לקדם בצורה מהירה את הליכי התכנון שלהם, וגם זכותם לממש את הקניין שלהם הייתה מתקדמת בצורה טובה. אני רוצה להדגיש: עד שנת 2019 השדה הצבאי נמצא במקום, ולכן אין שום – – – דוד ביטן (הליכוד): – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): בסדר, אני צריך לדבר. דוד ביטן (הליכוד): – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): בסדר, תן לי. קריאה: תן לו, תן לו, ביטן. דוד ביטן (הליכוד): – – – בטלוויזיה. אני אמרתי בטלוויזיה. איציק שמולי (המחנה הציוני): עד שנת 2019 שום דבר לא יכול לצמוח שם. דוד ביטן (הליכוד): אתה לא יכול לזרז את הזמן פה? איציק שמולי (המחנה הציוני): אני אזרז, אני מזרז. דוד ביטן (הליכוד): לא אתה. הוא. הוא לוחץ על כפתור, לא? איציק שמולי (המחנה הציוני): הרסת לי את כל הרצינות. אורן אסף חזן (הליכוד): אתה רואה? כשהוא עשה את זה לי – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): אני רוצה לציין לטובה גם את הממשלה, ובאמת, מהרגע שהאופציה הזאת של הפשרה עלתה, דובר גם על תכנון מפורט, גם על ביצוע מהיר, גם על תקציב שמייד הוקצה לטובת העניין. אבל לצערי, מי שעמד בסירובו ונמנע לקבל את הפשרה אלו בעלי הקרקע, שהחליטו ללכת בגישה אבסולוטית, בגישה "גרידית", שאמרה: אנחנו רוצים לפנות את השדה ויהי מה. ואנחנו אומרים לכם כאן היום: אם אתם מעמידים את הכנסת הזאת בפני שתי ברירות – בין הזכות של הפריפריה להמשיך ולהתקיים ובין הזכות להקים מגדל פאר ומעגן יאכטות – ברור לכנסת וברור לממשלה במה אנחנו בוחרים. חיים ילין (יש עתיד): שמולי, בבקשה, אתה עושה טעות. בצלאל, אם כחלון מגיע לפה זה נופל. איציק שמולי (המחנה הציוני): אנחנו אומרים לכם – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – דוד ביטן (הליכוד): שמולי, רד, רד. תן לי לדבר. אני רוצה לדבר. איציק שמולי (המחנה הציוני): אני רוצה, לפני התודות, לומר רק עוד דבר אחד: כל הדבר הזה יכול היה להתקדם, ויש אפשרות, הייתה אפשרות – אני מקווה שהיא עדיין על השולחן – שאנחנו מפנים אותה לבעלי הקרקע לקבל את הצעת הפשרה. אם אתם לא תקבלו את הפשרה, יהיה חוק, והחוק הוא הרבה הרבה יותר גרוע מנקודת מבטכם. אני רוצה להודות, בראש ובראשונה, לחברי להובלת החוק בצלאל סמוטריץ. אורן אסף חזן (הליכוד): מה, אתם – יש לכם רומן? אני לא מבין. מה זה, רומן אסור? איציק שמולי (המחנה הציוני): למעשה, אתה היית המנוע האמיתי מאחורי הצעת החוק, ואילולא אתה לא היינו עומדים פה היום, ואני חושב שהעיר אילת ותושביה, לפני שחייבים לנו תודה, אני חושב שחייבים לך תודה. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – יאללה, בצלאל – – – דוד ביטן (הליכוד): – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה – – – אורן אסף חזן (הליכוד): בצלאל – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: די, אורן, מספיק. זה לא לעניין. אורן אסף חזן (הליכוד): קיבלת מחמאה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: זה לא לעניין, נו. איציק שמולי (המחנה הציוני): קיבלת מחמאה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: כבד את הכנסת. אורן אסף חזן (הליכוד): דקה לפני, אתה אומר: אני לא מביא את זה להצבעה – – – קריאה: די, די. איציק שמולי (המחנה הציוני): אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, שבאמת נאבק אתנו גם ונלחם אתנו על זה שהצעת החוק הזאת תעבור. ואני אומר לכם – אני מסתכל לך, אדוני ראש העיר, בעיניים, חברי מאיר: הצעת החוק הזאת תעבור עוד במושב הזה. אנחנו רציניים בכוונות שלנו, ואין לנו שום כוונה להיות חתומים על גזר-דין מוות לעיר אילת. אני רוצה להודות לך על המלחמה שלך ועל המאבק שלך. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): אני רוצה להודות לגיל ברינגר – – – דוד ביטן (הליכוד): אני הולך, אני הולך. איציק שמולי (המחנה הציוני): אני רוצה להודות לגיל ברינגר, שעשה עבורנו עבודה מדהימה בוועדת השרים, וגם לך, נדב, יועץ השר. אורן אסף חזן (הליכוד): אתה יכול להודות גם ליו"ר הקואליציה? דוד ביטן (הליכוד): לא צריך – – – אורן אסף חזן (הליכוד): להודות ליו"ר הקואליציה. איציק שמולי (המחנה הציוני): אם היית מקשיב, היית שומע שהודיתי לו כבר מזמן. אורן אסף חזן (הליכוד): לא, עוד פעם. עוד פעם. דוד ביטן (הליכוד): נו, עזוב. תוריד אותו – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): והדבר האחרון – אני רוצה להודות לוועדת השרים, שהלכה אתנו כברת דרך בעניין הזה. דוד ביטן (הליכוד): מה עשתה ועדת שרים? מה זאת אומרת? איציק שמולי (המחנה הציוני): ואני רוצה להודות יותר מכול ליושב-ראש הקואליציה, שאילולא הוא, לא היינו יושבים פה היום. דוד ביטן (הליכוד): לא רוצה – – – אורן אסף חזן (הליכוד): – – – איציק – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. הודעה ליושב-ראש הקואליציה בטרם נעבור להצבעה. אורן אסף חזן (הליכוד): אתה צריך להודות גם לבורא עולם. דוד ביטן (הליכוד): שמולי, זה שיש לך עשר דקות, זה לא אומר שאתה צריך להשתמש בהן. אני אומר: לא מוכן להמתין יותר, לא לוועדת שרים ולא לבג"ץ, לכן אנחנו נצביע על החוק הזה בלי עמדת ועדת שרים – היא לא מעניינת אותי כרגע, ואני מבקש מהכנסת גם לאשר את החוק בקריאה טרומית וגם להעביר אותו לוועדת הפנים, ואנחנו נקדם אותה בוועדת הפנים עם רוב קואליציוני. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, אדוני יושב-ראש הקואליציה. קריאות: – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו כעת – – – יואל חסון (המחנה הציוני): יש ראש קואליציה בירושלים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו–2016, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), התשע"ו–2016, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. דוד ביטן (הליכוד): תציע לוועדת הפנים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 15 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה פה-אחד, והיא עוברת לדיון ולהכנה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הצעות לסדר-היום עשרות קצינים וחיילים בדואים הצהירו שיפסיקו את שירותם במילואים בצה"ל היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום – כרגיל, בעזרת השם – הצעות לסדר-היום: עשרות קצינים וחיילים בדואים הצהירו שיפסיקו את שירותם במילואים בצה"ל, מס' 6478 ו-6551. ראשון הדוברים – חבר הכנסת איל בן ראובן, אדוני, בבקשה. צריך לקרוא לשר. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. איל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני רוצה להעלות כאן לפניכם תופעה שלי באופן אישי כואבת, היא לא ראויה, ומהווה פצע מדמם בחברה הישראלית. במכתב שנשלח לשר הביטחון ולשר לביטחון הפנים הודיעו עשרות קצינים וחיילים בדואים כי לא יתייצבו יותר לשירות המילואים בצה"ל. לטענתם, המדינה הפנתה להם עורף ומרעיפה עליהם קשיים במציאת פרנסה, בין היתר בהשתלבות בעבודות ביטחוניות, וזאת מחשש להוצאת פעולות טרור מקרב האוכלוסייה הבדואית. קריאה זו של ישראלים מקרב האוכלוסייה הבדואית היא תולדה ישירה של אפליה ותסכול מתמשכים –ביחסה של המדינה כלפיהם, והעיתוי הנוכחי מן הסתם ברור – הפעולה הלא-מוצלחת בכפר אום-אלחיראן. במשך שנותי הרבות בצבא מצאתי בהם, בבדואים, שותפים להבטחת ביטחונה של מדינת ישראל בדרכים שונות, הולכים כתף אל כתף אתנו אל שדה הקרב בהגנה על מדינת ישראל. ועם כל זאת, לאורך שנים נמצא המגזר הבדואי תחת מדיניות אפליה גסה ומתמשכת, אפליה שבאה לידי ביטוי בכל תחומי החיים, החל בתשתיות ראויות ביישוביהם ועד יחס בלתי שווה במציאת מקומות עבודה. חברי הכנסת, המקרים של אי-שוויון נערמים, ואוזנינו מתרגלות ומתעלמות, וגרוע מזה – עולים לאוויר ניצוצות התמרמרות וכעס בקרב אוכלוסייה שלמה שדורשת את המגיע לה. ועל הכול מגיע אירוע אום-אלחיראן – אירוע קשה, אירוע עצוב, מיותר, שעדיין קשה למדוד את תוצאותיו הרעות. האירועים האלה מגבירים את גל המתח, התסכול ותחושת האפליה ומביאים לנקודת משבר חריפה בחברה הבדואית. באירוע הזה האסטרטגיה הייתה צריכה להיות התנהגות סופר סופר רגישה של כוחות הביטחון, כמו פינויים אחרים, שססמתם המוצדקת הייתה "בנחישות וברגישות", ולאחר נפילתם של יעקוב אבו אלקיעאן והשוטר ארז לוי, הריצה לעבר הגדרת האירוע כטרור הייתה מיותרת ולא ראויה. ואני שואל מאין זה בא, ואני באופן אישי מתנצל ומבקש סליחה שלרגע גם אני נטיתי לקבל את אותן הצהרות מהירות מדי ולא ראויות שבאו מהמשטרה, מהשר לביטחון הפנים, ועליהן הקפיצות הרגילות של שונאי האחר, שלצערי הולכים ומתרבים בקרבנו. חשוב לי להדגיש שהערותי אינן לשוטרים, אלו שמבצעים את תפקידם במקומות כאלה ואחרים. רבותי, צריך להודות ולהכיר בעובדה שיש כאן אוכלוסייה שחיה בארץ, שרבים מבניה משרתים בצה"ל, ושנדרש לטפל בהם אחרת. בצה"ל הם חיילינו לכל דבר. לא ייתכן שכשהם משתחררים הם חוזרים למצוקה, למצוקה קשה, כמעט בכל תחומי החיים. על ראש הממשלה להתנצל ולהביע צער על אירועי אום-אלחיראן, ולצד זאת – להתגייס לפעולה אפקטיבית לקידום ופיתוח לפתרון המצוקה הבדואית. עכשיו, זאת השעה למציאת פתרון אמיתי ושווה לבעיית יחסה של המדינה למגזר הבדואי כולו, ברחבי הארץ, מהצפון ועד הדרום. היה אך ראוי שיחס המדינה אל תושבי ביר-אל-מכסור בצפון, אום-אלחיראן ויישובים אחרים יהיה שווה ליחסה של המדינה כלפי תושבי רעננה, חיפה ותל-אביב. אני, באופן אישי, אעשה הכול. אני מחר נמצא בביר-אל-מכסור להיפגש עם האנשים, ואני אנסה לשכנע את חיילי המילואים לחזור בהם ממכתב ההתפטרות, אבל זה מחייב שהמדינה תתחיל לעשות משהו ולטפל באוכלוסייה הבדואית. כפי שהיא נותנת לנו, גם המדינה צריכה להשקיע בה. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. איל בן ראובן (המחנה הציוני): אני מציע להעביר את הנושא לוועדת חוץ וביטחון. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אדוני לא יכול להציע דבר כזה. זה, אם השר ירצה. סגן השר יכול להציע. איל בן ראובן (המחנה הציוני): יש פה סגן שר? היו"ר בצלאל סמוטריץ: כן. סגן השר יהיה. חברת הכנסת ענת ברקו – גברתי, בבקשה, אחרונת הדוברים. אחר כך ישיב לנו סגן שר הביטחון. ענת ברקו (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, סגן השר, הנושא הזה הוא נושא כאוב. אני רוצה לספר לכם שאת ארוחת ה"איפטר", שבירת הצום של הרמדאן, עשיתי בצומת המוביל ב"יד לבנים" לזכר החללים הבדואים, עם המשפחות השכולות שם. מהשירות שלי בפיקוד הדרום אני יכולה לספר שהשירות כלל גם את יחידת הגששים. היה לנו את הגדס"ר הבדואי בפיקוד. עשו עבודה נפלאה. לכן אני מבקשת מהקצינים הללו לחזור, וצריך לדאוג להם כמו לכל שאר החיילים המשוחררים, ולתת להם יותר, אם זה דיור ואם זה עזרה בתעסוקה. יש שבר גדול, והוא לא רק בקרב החיילים הבדואים. עכשיו אני רוצה להתייחס לזה שבעצם אנחנו מדברים כאן על איזשהו תהליך של פלסטיניזציה בקרב הבדואים, השתלטות התנועה האסלאמית על המרחב, בעיקר בדרום, של הבדואים – דברים שאנחנו לא ראינו פעם. אני זוכרת שאנחנו – – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): כולנו מוסלמים. כולנו מוסלמים. כולנו מוסלמים. ענת ברקו (הליכוד): כן, אתה – אף אחד לא מתכחש, אדוני היקר. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): כל – – – ענת ברקו (הליכוד): אתה עם כל ההרמון שלך ועם כל נשים שלך – הכול בסדר. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): אני מדברת על חיילי צה"ל, לא יעזור לך. חיילי צה"ל הבדואים האמיצים – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): – – שנלחמים בשביל המדינה הזאת, ואתה מבזה אותם, אתה בעצמך. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): כל האוויר – – – ענת ברקו (הליכוד): אתה מבזה אותם. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): גם בדרום וגם בצפון. ענת ברקו (הליכוד): אתה מבזה אותם. צריך לתת להם להיות מאבטחים ובכל מקצוע צבאי. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): את – – – ענת ברקו (הליכוד): אתה מבזה אותם. אתה והתנועה האסלאמית שלך. אתה, בהסתה שלך, בהפרת החוק שלך – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): – – בהסתה שלך – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): – – אדוני הביגמיסט. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – ענת ברקו (הליכוד): בהסתה שלך. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת אבו עראר. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: אדוני, לא להפריע, בבקשה. ענת ברקו (הליכוד): אדוני, הוא גומר לי את הזמן – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: זה בסדר. ענת ברקו (הליכוד): – – ויש לי עוד הרבה מה לומר על החיילים הבדואים – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת אבו עראר. ענת ברקו (הליכוד): – – כמה שזה כואב לך לשמוע את זה. אתה וחבר הכנסת לשעבר טלב אלסאנע מסיתים את המגזר. הרסתם אותו לגמרי. היה כאן מגזר שתרם, שהשתתף בימי עצמאות, שהיה חלק מהמדינה. אתם דוחקים אותם לשוליים של התנועה האסלאמית – מקרבים אותם לכל מיני ארגונים שאני לא רוצה להגיד – עדיף שאני לא אגיד. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אני גאה – – – אני – – – בתנועה האסלאמית. ענת ברקו (הליכוד): אבל, אדוני היקר, זה לא יעזור לכם. הנה, רישיונות לאוטובוס, אדוני היושב-ראש. למשל: פניתי בבקשה לשר האוצר – עבודה מועדפת לחיילים, סגן השר מכיר את זה. רישיונות לנהיגה באוטובוס – חסרים 5,000 נהגי אוטובוס. למה אי-אפשר לתת לחיילים משוחררים לנהוג באוטובוס? הם פונים, החיילים הבדואים. למה, למה אי-אפשר לתת להם את זה? על מה חוסכים, על הגב של החיילים המשוחררים? תדעו לכם שאני מתכוונת להמשיך ולהילחם בשביל כלל חיילי צה"ל, החיילים המשוחררים והחיילים הבדואים בתוכם, כדי שנחזיר את שיעורי הגיוס למה שהיה פעם, חבר הכנסת אבו עראר. על אפך ועל חמתך, לא יעזור לך, הם ישרתו בצה"ל, ושירות מפואר כפי שהיה לאורך כל השנים. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. משיב בשם הממשלה סגן שר הביטחון הרב אלי בן-דהן. אחריו ביקש רשות דיבור גם השר איוב קרא. בבקשה, אדוני סגן השר. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, צה"ל מוקיר ומעריך את תרומתה של העדה הבדואית, הפועלת, יחד עם אוכלוסיות נוספות המתגייסות לצה"ל, להגנה על מדינת ישראל. צה"ל פועל רבות, מתוך חשיבות הנושא וראייה אסטרטגית, לשלב את בני העדה הבדואית בצה"ל. לאחרונה גובשה מתכונת חדשה להעצמת בני העדה הבדואית המסיימים את השירות הצבאי. המתכונת כוללת הכשרה מוקדמת, תוך הקניית כלים ובדגש על חיזוק השפה העברית בשלושת החודשים הראשונים לשירות. צה"ל פועל כדי להקנות מקצוע לחיים לחיילים בני העדה הבדואית המסיימים את השירות, וזאת מתוך רצון לשלבם בחברה האקדמית, באמצעות שיח עם המל"ג, ביצוע מכינות מקדימות ומתן כלים רלוונטיים. בנוסף, הנחה שר הביטחון כי במסגרת התוכנית "ממדים ללימודים", שבה כל לוחם מקבל במימון מערכת הביטחון אפשרות ללמוד לתואר ראשון, כל חייל משוחרר מהאוכלוסייה הבדואית יקבל גם הוא את המימון ללימודים אלו, ללא קשר לתפקיד שבו שירת. במקביל, פועל צה"ל מול ארגונים שונים, ובהם משטרת ישראל, חברת החשמל ועוד כדי לסייע לחיילים בני העדה הבדואית במציאת מקום עבודה עם שחרורם מצה"ל. בני העדה הבדואית חייבים בשירות מילואים אך ורק אם התנדבו לשירות החל מחודש מרס 2012 והלאה. אלו שהתגייסו קודם לא היו חייבים בשירות מילואים, והיו נדרשים להתנדב במידה שהיו מעוניינים בכך. לסיום, אני רוצה לומר כי שר הביטחון הנחה על הקמת מועצה ציבורית לבחינת הסיוע לחיילים הבדואים ואוכלוסיות המיעוטים המשרתות בצה"ל. זאת, כצעד נוסף כדי להיטיב עם אוכלוסייה זו. שר הביטחון הודיע כי בכוונתו לדאוג לכך שהחיילים הבדואים המשרתים בצה"ל יזכו לליווי ולמעטפת רחבה של עזרה לפני ואחרי השירות, וכי בכוונתו להקצות לשם כך את המשאבים הנדרשים. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, אדוני סגן השר. השר איוב קרא – להציג גם כן את עמדתו. עמדת הממשלה הוצגה לנו על-ידי סגן השר? גם כן נציג הממשלה. טוב. אז, אדוני מייצג את הממשלה גם עכשיו – – השר איוב קרא: כן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: – – במשך חמש דקות. השר איוב קרא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כואב לי. כן, כואב לי שקצינים וחיילים בדואים יוצאים בהצהרה כזאת. כן, האלוף במילואים לשעבר, חבר הכנסת, חברי הטוב, כל מילה שלך בסלע. אני מקבל את זה. צריך לעשות כל דבר כדי להחזיר למסלול תקין ולפרופורציה את כל ההתנהלות סביב העדה הבדואית. אני חושב שזה לא רק בשביל עניין השירות הצה"לי, אלא זו אוכלוסייה חיובית שאנחנו מפסידים אותה. זו דעתי. זו בעיה מאוד בעייתית. אני חושב שמה שעשינו – יכולנו לפתור את זה. יש פה גורמים שהם לא בעד לפתור בעיות. חבר הכנסת בגין מונה בזמנו, והייתי חלק מהתוכנית של מיליארדים שהוקצו כדי לפתור את הבעיה. ופתאום, כשאתה כבר מציג פתרון, מישהו דואג לטרפד את זה. זה כל פעם חוזר על עצמו. עשינו גם תוכנית עכשיו, גם לצפון וגם לדרום, וגם כן מנסים לטרפד את זה. כל מה שקורה סביב העדה הבדואית הוא למשוך אותם לכיוון מסוים, ואין פה מטרה של פתרון. אני אמרתי בישיבת הממשלה – היה דיון – שאנחנו צריכים לעבוד מול הנהגה אותנטית, ישר, שיבואו ויציגו. ישבתי אתם, ישבתי עם הבדואים בנגב, ואמרתי להם: בואו ותציגו תוכנית שלכם, שתהיה הבסיס לפתור פעם אחת ולתמיד את כל בעיות הבדואים. אני מחכה להצעה הזאת, מכיוון שעל בסיסה אני רוצה להגיע לישיבת הממשלה עם החלטה מסוימת, שהם – אתם. לא, אין שום פוליטיקה: שום חבר כנסת מהבית הזה, כולל אותי, לא יהיה חלק בפתרון, אלא ההנהגה עצמה, ראשי הרשויות הבדואיות, השיח'ים הבדואים – הם יהיו הפתרון, סביבם תיפתר הבעיה. כי אחרת בכל פעם שאני אביא – בדיוק כמו שעשינו עם המגזר הערבי. באנו עם המגזר הערבי, לא האמינו, 15 מיליארד. מישהו ידע לגמד את זה ולהגיד שזה לא נכון, למרות שזה נכון. וזה לא חשוב אם זה 10 מיליארד או 15 מיליארד, מעולם לא היה דבר כזה, אבל מישהו דואג תמיד לשסע הזה ולהקצנה הזאת, והדבר הזה צריך להיפסק. אני חושב שמהדיון הזה, שהוא פורה מאוד, אנחנו צריכים לצאת בהחלטה שאנחנו חייבים לעשות כל מאמץ לא להפסיד את הבדואים. אני חושב שזאת אוכלוסייה מאוד חיובית, היא יכולה לייצר לאוכלוסייה בישראל, וככל שנעשה איזה מעשה לפתור את הבעיה, זה יהיה מאוד חשוב; כי זה כמו משהו בעייתי שאני לא יודע לאן ילך. יש אבחנה, יש תוצאות, ואנחנו יודעים מה בדיוק המצב אם לא נעשה את זה, לאן זה מוביל ולאיזה פינות אפלות. ואני מקווה שדברי אלו נופלים על כיסאות קואליציה ואופוזיציה כאחד, כי לנו יש מדינה אחת, אין שתי מדינות. אנחנו רוצים – מי שחיובי ומי שאפשר להביא אותו למצב שיהיה חיובי ויחיה אתנו כאן בדו-קיום, בשלום, באווירה טובה, כמו הבדואים, אנחנו צריכים כולנו לשנס מותניים ולהביא את הפתרונות. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, אדוני השר. אדוני סגן השר, מה אדוני מציע לעשות עם ההצעה? השר איוב קרא: אני אסתפק. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: הייתי מסתפק בדברים האלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: מסתפקים בדברים הללו. מה אומרים המציעים? איל בן ראובן (המחנה הציוני): הייתי בכל זאת רוצה להעביר לוועדה כדי שיהיה דיון. היו"ר בצלאל סמוטריץ: את זה הוא לא יכול לעשות. השר איוב קרא: ועדת חוץ וביטחון אולי. איל בן ראובן (המחנה הציוני): ועדת חוץ וביטחון, זה מה שאני רוצה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אדוני מציע ועדת חוץ וביטחון? סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: – – – השר איוב קרא: בסדר. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת ברקו, ועדת החוץ והביטחון? ענת ברקו (הליכוד): כן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו נצביע על העברת ההצעה. גם סגן השר מסכים? השר איוב קרא: כן. כן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו נצביע כעת על העברת ההצעה לדון בוועדת החוץ והביטחון. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: שבעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תועבר להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. הצעות לסדר-היום סכנת קרינה מקווי מתח גבוה שעוברים מעל יישובים שונים היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: סכנת קרינה מקווי מתח גבוה שעוברים מעל יישובים שונים, הצעות מס' 6485, 6522 ו-6532. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת יעל כהן-פארן. בבקשה, גברתי. שלוש דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברות וחברי הכנסת, לפני משהו כמו שבוע פורסם בחדשות מקרה מאוד מאוד מדהים ומצער. בשכונה מסוימת, בשכונת פסגות אפק בעיר ראש-העין, שממוקמת בסמוך למתח גבוה, מתח חשמל עליון ועל-עליון ארציים, נוצרה סכנה בריאותית חמורה, וזאת מתוכניות הבינוי וההתרחבות של השכונה שהיו מתוכננות. בשכונה הזאת מתוכננות לקום עוד אלפי יחידות דיור, ששווקו במחיר מוזל, מחיר למשתכן ומחיר מטרה, וכל זה כשמתחת לקווי המתח שהשכונה מוקמת בסמוך להם מדדו קרינה שחורגת פי-4.5 מעל התקן שמותר על-פי המשרד להגנת הסביבה. סליחה, פי-3.5, אבל זה לא משנה: התקן שאני יודעת עליו, התקן של המשרד, הוא גבוה פי-שניים מהתקן שמומלץ על-ידי ארגונים בין-לאומיים, אז במקום 4 מיליגאוס, שזו כמות הקרינה האלקטרומגנטית שהמשרד ממליץ שלא נהיה חשופים אליה במשך 24 שעות, מדדו שם 14 מיליגאוס, שזה פי-3.5, אבל התקן שמומחים סבורים שהוא גם הרף המסוכן, הוא 2 מיליגאוס, הוא חצי ממה שהמשרד ממליץ עליו. יש מחקרים שמראים שילדים שגרים סמוך לקווי חשמל, קווי מתח גבוה, חשופים יותר לסיכון לחלות בסרטן, בלוקמיה, יש להם פי-שניים סיכון לחלות בסרטן לעומת ילדים שלא חיים בקרבה לאזורי מתח גבוה. אנחנו מדברים על הרבה מאוד מחקרים ברחבי העולם, שבדקו עשרות אלפי ילדים. והיום מסתבר שכל מי שרכש שם דירה באותה שכונה בראש-העין, הבטיחו לו שקווי המתח האלה יוטמנו, אבל הם לא הוטמנו עדיין, ואנשים מגיעים לגור שם. בית-ספר אחד, גן-ילדים, כבר עומדים להיות מאוכלסים בספטמבר. מי יטמין את קווי המתח האלה עד ספטמבר? העירייה טוענת שהיא ביקשה מחברת החשמל להטמין. משרד השיכון טוען שהוא אמור למממן את ההעתקה, אבל בינתיים זה לא קורה. המרחק שאנחנו מדברים עליו בין בית-הספר והגן לקווי המתח זה משהו כמו 50 או 70 מטר מקו המתח הארצי, ובכלל בעיני, כשמחליטים להקים שכונה כל כך קרוב לקו המתח הארצי לא צריך להתחיל להזיז, אפילו לשים אבן פינה לפני שמזיזים את קו המתח. הרי כולנו יודעים שזה לוקח זמן. במקרים כאלה צריך לקחת את עקרון הזהירות המונעת. זה צריך להיות העיקרון המנחה. גם משרד החינוך, גם משרד הבריאות, גם משרד השיכון, האוצר והגנת הסביבה – כולם צריכים לעמוד כאן ולתת מענה למצב המדאיג הזה, וכמובן חברת החשמל, ולפעול להטמנת הקווים לפני שתיפתח שנת הלימודים. אנחנו מדברים על עוד פחות משבעה חודשים, שמונה חודשים – ולפני שיאוכלסו הבניינים, אפילו לפני שהם יוקמו, כי גם יש אנשים שעובדים שם ימים שלמים, וגם הם חשופים לרמות קרינה מאוד מסוכנות. חשוב לדעתי שהכנסת תידרש לנושא נוכח אוזלת היד של הממשלה. אנחנו קוראים ביחד לממשלה להתחיל לפעול לפני ספטמבר ולפני שיגיעו לחיות שם אנשים. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. חבר הכנסת טלב אבו עראר. שלוש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, קווי מתח גבוה ארציים עוברים מעל בתיהם של ערבים בדואים בנגב ובקרבת בתי-ספר מאוכלסים במספר יישובים, כגון היישובים ואדי-אלנעם, אל-גרין, אל-זרנוג, ביר-אל-חמאם, אום-בטין, קסר-א-סיר, מולדה, עוג'אן, אל-באט, אבו-תלול ויישובים אחרים. הרי רוב הבתים שם הם מפחונים, ואפילו בימי הקיץ זרם החשמל מורגש בפחונים אלו, דבר שמהווה סכנה, גורם לנזקים אדירים. מכובדי השר איוב קרא, למרות שהחשמל או זרם החשמל עובר מעל בתיהם, הם לא מחוברים לחשמל, בגלל שהם לא אזרחים, בגלל שהם בדואים, ובפחונים האלה יש גם חיילים, דרך אגב, למרות זאת הם לא מחוברים, אלא הם לעצמם יוצרים חשמל. ממה? מגנרטורים וגם לוחות סלולריים שמחוברים לבתים. אני חושב שצריך טיפול מהיר להסרת המתח הגבוה מעל בתיהם, כי זה מהווה סכנה. דבר שני, לדאוג להם, כי הם אזרחים במדינה הזאת ומהווים אלפים, לא יחידים או עשרות או מאות. כבוד השר, דיברתם היום, לפני כמה דקות, על חיילים שפושטים את מדיהם ומסרבים להמשיך בצבא עקב מדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הבדואית. היום השר ארדן עלה לכאן. הוא מכחיש בכל תוקף שהיה שם פשע, שהיה שם רצח. הוא ממשיך לשקר, ממשיך למרוח דברים, למרות שהמשטרה שלו הרגה שם שני אנשים, אזרח ושוטר. האזרח נהרג, יעקוב אבו אלקיעאן, על-ידי משטרת ישראל. במקומות אחרים חוץ מבמת הכנסת, השר ארדן אומר: אולי באמת הייתה תקלה, אולי הייתה תקלה, אולי – ושולח אנשים, השר קרא, כבוד השר, שולח אנשים למשפחה שם: האם אני יכול להגיע להתנצל שם. המשפחה סירבה, לידיעתך, אתה כשר ערבי במדינה הזו. שלח אנשים כדי באמת שהוא יתנצל, והמשפחה סירבה. וכאן הוא עושה עצמו "אבו עלי" שמכחיש: בכלל לא, אני עדיין לא מתחרט. כבוד השר, הדבר האחרון שאני הולך לדבר עליו, קאנון אל-אד'אן, חוק המואזין. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אדוני, הזמן תם, אז משפט אחד בבקשה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אם כך, אני מסיים. חוק המואזין זה חוק – באמת הדמוקרטיה צריכה להתגונן מפני חקיקה כזו גזענית שפוגעת באוכלוסייה הערבית מוסלמית בארץ הזאת. הרי את הדבר הזה לא נכבד, זה בטוח. החוק הזה לא ישים. אני בעצמי כחבר כנסת, בתפילת השחר, (אומר בערבית: תפילת השחר,) אני אתפוס את המיקרופון ואני אקרא לתפילה. לא נכבד את החוק הזה בכלל. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): החוק הזה מבייש, החוק הזה גזעני, החוק הזה פוגעני. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): ולכן, כבוד היושב-ראש, אני מתפלא: אם תמשיכו במדיניות הזו – מדיניות נישול הקרקעות, מדיניות הריסת בתים, מדיניות איסור איחוד משפחות – אתם חונקים כאן את האזרח הערבי, מה יעשה האזרח הערבי במקרה כזה? היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה, חבר הכנסת אבו עראר. תודה רבה. חבר הכנסת יגאל גואטה – אינו נוכח. משיב על ההצעה, בשם הממשלה, סגן השר להגנת הסביבה חבר הכנסת ירון מזוז. בבקשה, אדוני. סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: מכובדי היושב-ראש, כבוד השר איוב קרא חברי, חברת הכנסת יעל פארן, חבר הכנסת טלב אבו עראר וחבר הכנסת יגאל גואטה – שאינו נמצא, המשרד להגנת הסביבה אישר בנייה במרחקים שמבטיחים שהחשיפה לא תעלה על מה שנקבע על-ידי המשרד, ועל דעת משרד הבריאות. בית-הספר בראש-העין והבתים שנבנו במרחקים נמוכים יותר נבנו ללא אישור המשרד. למרות זאת, ממדידות שביצעו בבית-הספר עולה כי החשיפה לקרינה עדיין לא עוברת את המלצת המשרד. לאור זאת, סוכם עם עיריית ראש-העין כי העירייה תבצע בכל שנה בחודש אוגוסט, שבו העומס מרבי, ניטור של רמת החשיפה לקרינה, ובהתאם לתוצאות ואם יידרש, יותקן מיגון אקטיבי כדי להוריד את החשיפה לקרינה. המלצנו גם על העתקה או הטמנה של קווי החשמל, שיורידו באופן משמעותי את רמות הקרינה הנפלטת ואת מרחקי הבטיחות שיש לשמור מציר הקו. נושא ההטמנה או ההעתקה של הקווים נמצא בטיפול הרשות המקומית. במענה לשאלתך, חבר הכנסת טלב אבו עראר, בהיתרים שהמשרד מוציא לחברת חשמל יש תנאי שלפיו לא ניתן לבנות קווי מתח מעל או בקרבת מבנים מאוכלסים. ברוב המקרים שנבדקו על-ידי אנשי המקצוע של המשרד נמצא כי המבנים נבנו בסמוך לציר הקו של קווי החשמל, הפעילים מזה שנים רבות. חלק מהמבנים נבנו ללא היתר בנייה – – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): ומה עם החלק שנבנה – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: חלק מהמבנים נבנו ללא היתר בנייה, והם נמצאים באזורים שאכן חשופים לרמת קרינה גבוהה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): מה עם החלק – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: יש לציין – תשמע אותי, תקשיב – יש לציין כי עלות העתקת קווי החשמל לעתים גבוהה בהרבה מעלות העתקה של המבנים, של הבתים. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): לאיפה אתה מציע להעתיק אותם? סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: מה? טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): לאיפה אתה מציע להעתיק אותם? סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: רגע, מבני המגורים – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): יש לך פתרון? סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: – – או הפחונים שנבנו בסמיכות – יש גם פחונים שנבנו מתחת למקומות. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: המשרד יפעל מול הרשויות המקומיות ומול חברת החשמל למציאת פתרונות נקודתיים לעניינים האלה. המשרד שלנו עכשיו, מול הרשות, יפעל אך ורק לגבי המבנים שקרובים לקווי המתח, אבל לא יכול להיות שאנשים יבנו ללא היתר ויצפו אחר כך שיעשו להם את העבודה שלהם. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אבל כשעשו את העמודים האלה, את החשמל הזה, הבתים היו קיימים. לא נבנו, אלא היו קיימים, ובאה חברת החשמל ועשתה את זה, אחרי – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: זה לא קשור. המבנים נבנו ללא היתר, זה לא שאתם – – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: תסלח לי, טלב אבו עראר, זה לא שאתם יכולים לקבוע לחברת חשמל או למשרד איך לבנות. יש תוכניות, יש מתאר. יש מבנים שם שנבנו ליד החשמל, התחנות, ללא היתר. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אבל הבתים האלה מלפני קום המדינה קיימים, קיימים. חברת החשמל אתמול באה. אתה מבין, כשעשתה את החשמל שלה, את העמודים שלה, את הקו הזה, היו הבתים קיימים, אלא – תגיד שהיא התעלמה התעלמות מוחלטת – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: אז המשרד אומר שהוא יפעל באופן נקודתי לבדוק את המבנים שיש שם, אבל אני אומר לך שוב פעם שהמשרד לא ייתן יד לדברים שנבנו או שייבנו ללא היתרים. אנחנו במדינת חוק, זה לא שאנחנו יכולים לבוא להגן על בן-אדם שעשה עבירת בנייה – זה עבירה פלילית – לבוא ולהגן עליו, להגיד לו: תקבל פרס, אנחנו נטמין עבורך את קווי החשמל. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אבל המדינה לא נותנת היתרים. המדינה עדיין לא נתנה היתר, גם היושב-ראש אמר שהוא גר בבית לא חוקי. סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: זה לא קשור. אני מדבר אתך על מה שקורה אתנו פה. קריאות: – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: על מה שאתה ביקשת תשובה. הדברים נבנו ללא היתר, אבל המשרד הבטיח באופן נקודתי לבדוק ולראות מה לעשות עם זה – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. מה אדוני מציע לעשות עם ההצעה? סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: המשרד יבדוק, המשרד ימשיך לטפל בזה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: מה אדוני מציע עם ההצעה הזאת לעשות? קריאה: להסתפק – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: להסתפק בדברים הללו? יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): אני מציעה – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: להסתפק בדברים. אני חושב שהמשרד יטפל בזה. יש את חברת החשמל שצריכה לטפל בזה – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): ועדה. איזה ועדה? סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: – – ובא לציון גואל. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אבל רק השר יכול להציע להעביר את זה לוועדה. אתם יכולים להציע להעלות את זה לדיון במליאה. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אנחנו מבקשים ועדה. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): – – – בוועדה, רק השר? היו"ר בצלאל סמוטריץ: רק השר יכול. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): סגן השר, אתה לא מוכן שזה יהיה בוועדה? יש לך התנגדות? אנחנו רוצים את זה בוועדה. סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: אני חושב שהתשובות פה הן ברורות. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: התשובות פה הן ברורות לגביהם, ששם נבנו בתים ללא היתרים, וגם לגבי ראש-העין, מה שאמרנו פה שהמשרד – – – יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): – – – מספרים, אבל אני – – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): אבל בכל המקרים מעבירים לוועדה. למה אתה לא רוצה? למה אתה מתנגד? סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: ועדה בכנסת. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): כן. טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): כן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אז אדוני מסכים לדיון בוועדה? אדוני מציע שנעביר את זה לדיון בוועדת הפנים? סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: מה אתה חושב? אני – – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: ועדת הפנים והגנת הסביבה? סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: ועדת הגנת הסביבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: טוב. אם השר מציע, אז אנחנו נצביע כעת. המציעים מסכימים, ועדת הפנים והגנת הסביבה? טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): ועדת הפנים, כן. סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז: הגנת הסביבה. יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): כן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אז אנחנו עכשיו נצביע על העברת הנושא לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: שישה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עוברת להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הצעה לסדר-היום חמישים שנה לשחרור ירושלים – הכנסת, העירייה והציבור ממודרים מתכנון האירועים, אם בכלל מתכננים היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים בעזרת השם לסעיף הבא והאחרון שעל סדר-היום, הצעה לסדר-היום מס' 6533: חמישים שנה לשחרור ירושלים – הכנסת, העירייה והציבור ממודרים מתכנון האירועים, אם בכלל מתכננים, של חבר הכנסת יואב בן צור. אדוני חבר הכנסת בן צור, עשר דקות לרשותך, בבקשה. יואב בן צור (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר – חברי אבו עראר, יאללה מספיק. מספיק. יש הרבה אנשים ורוצים לשמוע, אני מבקש. בעוד כחודשיים נציין את יום ירושלים. השנה, שנת תשע"ז, זה יהיה סמלי פי כמה, שכן אנחנו מציינים יובל שנים, 50 שנה לשחרור הכותל המערבי והעיר העתיקה ולאיחודה של ירושלים. ירושלים היא כידוע של זהב ושל נחושת ושל אור, אבל ירושלים היא הרבה יותר מכך. היא "אורו של עולם", היא עיר הקודש והמקדש. הממשלה החליטה להקצות עשרות מיליוני שקלים למימון אירועים וטקסים חגיגיים לכבוד שנת היובל לאיחוד העיר. עיריית ירושלים הכינה סרטון מאוד מרגש. עוצב סמל מיוחד שיוטבע בניירות הרשמיים של המדינה במהלך השנה כולה. משרד החינוך בחר בנושא הזה של יובל לשחרור העיר כאירוע שנתי, על כל המשתמע ועל כל הנגזר מכך. ואם הבנתי נכון, מתוכננת אפילו הופעה של מתיסיהו. יבורכו כל העושים. כל מה שבא להלל ולשבח את עיר תפארתנו הוא לברכה. רבותי, כאן אני מבקש לומר משהו: ירושלים היא לא עוד עיר, וממילא החגיגות לאיחודה של ירושלים לא אמורות להיות כמו עוד חגיגות. אם מדובר על אירועים בירושלים, אני חושב שיש לתת להם את האופי המתאים של העיר המקודשת לנו. אנחנו מציינים פה לא את נפילת חומת ברלין אלא את גאולתו של מקום המקדש הכותל המערבי. על החגיגות והאירועים להתחשב בכך שאנו חוגגים אירוע היסטורי לאומי, אבל בעיקר דתי. מכאן ההצעה לסדר-היום הזאת. אנו רוצים להיות חלק מהגוף שאחראי להכנות ולתוכניות בכל הקשור לציון יובל לשחרור העיר. יותר מזה – לדעתנו ראוי שאנחנו נהיה המובילים בעניין. אני מסופק עד כמה התכנון עומד בלוח הזמנים. יש לי חשש שנגיע לכ"ז באייר לא מוכנים. זו עוד סיבה מדוע אני עומד כעת מעל הבמה הזאת ואני מבקש להאיץ במי שצריך להאיץ. אדוני היושב-ראש, יש לי דעה אישית ברורה באשר לאופי האירועים שיש לתכנן. גם לתנועתי, תנועת ש"ס, יש דעה ברורה. יש לנו אפילו צוות היגוי שכבר הגה כמה רעיונות שנראים לנו ראויים. רק כדי לסבר את האוזן, האם לא ראוי ונכון להקצות כמה מיליוני שקלים מתוך סך התקציב כדי לשפץ ולטפח מקומות קדושים בירושלים – למשל קבר רבי שמעון הצדיק, למשל קבר שמואל הנביא, גם את אזור הקברים וגם את שבילי הגישה אליהם? אין לי ספק, יש אתרים או בתי-כנסת או מבנים בעיר העתיקה שמשוועים לשיפוץ, דוגמת מה שנעשה בבית-הכנסת "החורבה". האם לא ראוי להקצות כמה מיליוני שקלים לפרויקטים יהודיים בעיר העתיקה? הבאתי רק שתי דוגמאות. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, במהלך היום קיבלנו שדרים בנוסח: למה לכם להעלות את הנושא, בואו ניפגש ונשמע מה אתם רוצים. הבטיחו לנו שיתחשבו בנו. באמת תודה. אני רוצה לומר כאן ועכשיו: אנחנו לא רוצים שתתחשבו בנו; אנחנו נתחשב בכם. אתם לא בעלי בתים של ירושלים. כוחה ומעלתה של ירושלים בקדושתה, ואנחנו, במחילה, מבינים טוב מכם בעניינים של קדושה. איך שלא נסתכל, מגיע לירושלים בזכות ולא בחסד שיתקיימו בה אירועים יהודיים. הרי הציבור שומר המצוות הוא רוב באוכלוסיית העיר. אבל זה הרבה יותר מזה: אם חוגגים את שחרור הכותל המערבי ואיחוד העיר, צריך לחגוג את זה באופן הראוי. גם אם אין לנו בעיה עם תהלוכות, מצעדים ופסטיבלים, לא נוכל לוותר על הגישה הפשוטה והצודקת של הקצאת מחצית, אולי יותר, של התקציב לחגיגות ירושלים לדברים שבקדושה. אדוני היושב-ראש, שיהיה ברור: אני מגיע ממקום של תיקון. אין לי מאומה נגד איש. אנחנו מוקירים את השרה מירי רגב, שיש לה הרבה יותר מלחלוחית של יהדות. משרדה גם הוכיח שהוא הודף כל אפליה בין מגזר למגזר. אין לנו מאומה גם נגד ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ובוודאי גם לא נגד השר לענייני ירושלים. להפך, אנחנו באים ממקום של בעד. אוי לנו אם במסגרת חגיגות היובל לירושלים לא נשכיל למנף את המקומות הקדושים בירושלים בכלל ובעיר העתיקה בפרט, ואולי גם לקומם כמה מבתי-הכנסת בעיר שעד כה לא זכו לשום סיוע. אני משער שההצעה הזאת תועבר לוועדת הפנים. כשיתקיים – אם יתקיים – דיון בוועדה, נבקש לשמוע באופן מסודר על מה אמור לצאת הכסף הרב שהוקצה לחגיגות היובל לעיר. נבקש גם לפעול ברוח הדברים שאמרתי פה. ייתכן שבסופו של דבר הדיון בוועדה יהיה מיותר. אני מקווה שבימים הקרובים נמצא את הדרך לשיתוף פעולה בין אלו שלעת עתה אחראים לתכנונים לבין צוות ההיגוי שהקמנו והוא מורכב מאנשי ירושלים החרדים על קדושתה. כאן המקום להעיר שיש לנו אח בבית המלך. השר דוד אזולאי הוא חבר בוועדת השרים לטקסים וסמלים, והוא יציג את עמדתנו בכל תוקפה וחשיבותה בוועדת השרים. לסיום, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אנחנו לא רוצים שמישהו בממשלה או בעירייה ייתן לנו; הכסף הוא של ירושלים ולא של אף אחד, וירושלים היא כידוע עיר הקודש, וממילא החגיגות צריכות להיות ברובן הגדול מנוף להרבות קדושה בעיר. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור על דבריו החשובים. ישיב לנו השר – בכל זאת, מאחר שמדובר בהצעה כל כך חשובה, למרות שלא תוכנן מהתחלה, השר איוב קרא ישיב לנו בשם הממשלה. אי-אפשר להשאיר את ירושלים בלי תשובת ממשלה. בבקשה, אדוני השר. השר איוב קרא: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יואב בן צור, אני נהנה תמיד לשמוע אותך. בטוב טעם, בערכים מיוחדים אתה מציג את הדברים, מפיך. התבקשתי על-ידי השרה מירי רגב, שרת התרבות והספורט, לומר לך שבנושא מימון כל החגיגות של 50 שנה לאיחוד ירושלים בעצם היא פועלת בפן הלאומי – בפן הלאומי וגם בטקס מרכזי שייערך, שהיא מובילה. כל הטקסים האחרים, במסגרת עיריית ירושלים, נשלטים על-ידי ראש העיר ירושלים. היא לא מממנת שום רשות בעניין הזה, חוץ מהטקסים הלאומיים, ולכן אין לה יד בהחלטות שמביא ראש עיריית ירושלים. צריך להביא בחשבון שהיא תשמח מאוד בכל אירוע שייעשה בעניין ירושלים, בעניין איחוד העיר, אבל היא לא תממן, לא מימנה ואין לה כוונה לממן שום אירוע שהוא לא בהגדרה לאומית או ארצית, בכל מקום. יואב בן צור (ש"ס): אבל זה עניין לאומי, אנחנו חלק מהלאום. השר איוב קרא: בעניין הזה אתה מלין על התנהלות האירועים הללו בתוך עיריית ירושלים. בתוך עיריית ירושלים ראש העיר קובע, כמו בכל עיר אחרת. יואב בן צור (ש"ס): אני מלין גם על האירועים הלאומיים – שגם באירועים הלאומיים יש לנו מה לומר. השר איוב קרא: בעניין הזה אני מציע להביא את הנושא לדיון בתוך הוועדה, ואז השרה או מי מטעמה – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: בוועדת הפנים. השר איוב קרא: כן, בוועדת הפנים תוכלו להביא יותר בשורה בעניין הזה. יואב בן צור (ש"ס): בסדר גמור. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אז המציע מסכים? יואב בן צור (ש"ס): כן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אז אנחנו נעבור כעת להצבעה – להעביר את ההצעה הזאת של חבר הכנסת בן צור להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: ירושלים עושה את כל ישראל חברים. ההצעה התקבלה פה אחד: שלושה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עוברת להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, ברצות השם, ביום שלישי, ט"ז באדר התשע"ז, 14 במרס 2017, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 19:49.