דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט' ישיבה קכ"ז הישיבה המאה-ועשרים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום חמישי, ב' בטבת התשפ"ד (14 בדצמבר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 09:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 4 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14) 4 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023 4 הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023 4 מאיר כהן (יש עתיד): 4 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 9 יסמין פרידמן (יש עתיד): 12 אלעזר שטרן (יש עתיד): 14 רם בן ברק (יש עתיד): 17 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 19 משה טור פז (יש עתיד): 24 קארין אלהרר (יש עתיד): 29 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 32 אפרת רייטן מרום (העבודה): 35 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 41 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 45 עודד פורר (ישראל ביתנו): 48 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 52 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 55 מירב בן ארי (יש עתיד): 56 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 61 מרב מיכאלי (העבודה): 62 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 66 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 69 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 71 יאיר לפיד (יש עתיד): 73 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 75 מירב בן ארי (יש עתיד): 134 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 139 שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: 140 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 141 טלי גוטליב (הליכוד): 143 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 145 רון כץ (יש עתיד): 146 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023 147 שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: 148 עידן רול (יש עתיד): 149 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 150 מירב בן ארי (יש עתיד): 151 טלי גוטליב (הליכוד): 154 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני ממשיך את ישיבת הכנסת. היום יום חמישי ב' בטבת התשפ"ד, 14 בדצמבר 2023. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14) << הצח >> << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023 << הצח >> << הצח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1661, מ/1684 ומ/1687; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 126.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בהנמקת ההסתייגויות להצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14), הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023, והצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023. ראשון הדוברים להיום – חבר הכנסת מאיר כהן, עמיתי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לך. בוקר טוב לכל עובדי הכנסת הנכבדים ולשר התורן. אני רוצה לפתוח את היום הזה, שבו הכנסת מצביעה על התקציב, בשיעור כלכלה קצר. אני רוצה, ברשותכם, לצטט: דמיינו אדם ששוקל 45 קילו שסוחב על הגב שלו אדם ששוקל 55 קילו, וזה ששוקל 55 קילו כל שנה מוסיף עוד קילוגרמים, הוא מתרחב, וזה שלמטה, שנאנק לסחוב אותו, מתכווץ. מה קורה במצב כזה? הרזה צריך לסחוב את השמן, ובשלב מסוים הוא לא יכול; קודם כול הוא מאט, אחר כך הוא נעצר, וכשהמשקל כבד מנשוא, הוא פשוט קורס. מי אמר את זה, יואב, חבר הכנסת סגלוביץ'? את הדברים האלה אמר לא אחר מראש הממשלה, כמשל על הסקטור הציבורי לעומת הסקטור הפרטי, כשהיה שר האוצר ב-2003. אני זוכר את האמירות האלה. אין דימוי יותר מתאים מזה, אדוני היושב-ראש, למה שהממשלה כיום עושה לאזרחיה. הממשלה השמנה הזאת, עם המשרדים המיותרים, המנופחת הזאת, מטילה על אזרחיה את כל משקלה הרב והעצום, והעם קורס כלכלית. בשעה של מלחמה אין גבול לציניות, אין גבול לביזה הפוליטית. תקציב של כספים קואליציוניים – כאילו אין מלחמה; כאילו אין ערים שלמות שפונו; כאילו אין ראשי רשויות ומועצות שזועקים לתקציב נוסף, אין מפונים שנותרו ללא בית וללא עבודה, אין עסקים שקורסים, אין צורך בתגבור של שירותי רווחה. בשעה שמבזבזים כספים, לכל 1,000 תלמידים במדינת ישראל מגיע פסיכולוג אחד. בשבוע הבא יהיה כנס בנושא הזה, אדוני היושב-ראש, שלי ושל האיש הטוב הזה, יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב. אני רק רוצה לפרט לכם קצת. אין דבר יותר רע מלבוא ולהגיד לחברי הכנסת שמעלים את הבעיה הזאת: אתם עושים משחק פוליטי. זה לא משחק פוליטי, זה להגיד את האמת בפנים ולקוות שעד השעה 16:00 – או השעה 12:00, כשיתחילו ההצבעות – מישהו יתרצה. 343 מיליון לשרה סטרוק, ואתמול נוספו עוד כמה מאות מיליונים; 101 מיליון לשר אליהו – תגידו לי למה? משרד מיותר; 91 מיליון למשרד התפוצות; 15 מיליון למערך ההסברה – נו, בסדר, מצאתי משהו שהוא נכון; 68 מיליון למשרד ירושלים ומסורת – עכשיו? בשעת מלחמה? זה מה שצריך? 1.87 מיליארד לחינוך העצמאי – עכשיו? זה מה שצריך? 470 מיליון ש"ח למוסדות מוכרים שאינם רשמיים – עכשיו? בשעת מלחמה? הבנים והבנות נמצאים בגבולות, צה"ל לוחם. עכשיו צריך לעשות את זה? 4.4 מיליארד שקלים למינהל החינוך ההתיישבותי – עכשיו? אין גבול לציניות? אין גבול לבושה? 387 מיליון לתרבות יהודית – חשוב, אבל עכשיו? כשאנחנו נאנקים? אין בושה. אין צניעות. היכן הביחד שאנחנו כל יום שומעים? היכן הביחד, הוא רק של צד אחד? ככה זה כשמנהלים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הזכרת את אופק חדש, נכון? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אופק חדש – לא הזכרת. אני שמח. כל הכבוד. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר דבר כזה – אני מכיר את מערכת החינוך. באתי משם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, כי אתמול מישהו הזכיר לי את מה שאמרת בתור ראש עיריית דימונה, איך שיבחת את רשת החינוך העצמאי ועזרת להם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא רק שיבחתי – עזרתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יפה. בסדר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> המורות האלה, שהיו מפטרים אותן ביוני ולוקחים אותן בספטמבר – אני פתחתי קייטנות כדי שגם הילדים ייהנו וגם שכרן יובטח. אבל הכול שאלה של עיתוי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כמה מהכסף הזה אתה חושב שעוד לא בוצע בפועל? אתה מבין עניין. כמה עוד לא בוצע ב-2023? בתקציב 2023. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מוכן לבוא ולספר לך אחרי שאגמור את הדברים. אבל עוד פעם, השאלה החשובה ביותר זה העיתוי. ואני אומר לך, אדוני השר, ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתם הייתם צריכים להתנגד לזה ולהגיד: רגע, יש מלחמה. אפשר לעשות את זה בתקציב 2024. שום דבר לא קרה. גם לכבודכם, כי הבנים שלכם נלחמים שם, הבנים שלכם והבנים שלנו נושאים על כתפיהם את הנטל הזה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מאיר, אולי בתקציב עצמו, בוא נחשוב – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. את מחיר ההישרדות הפוליטית והקואליציונית הזאת אזרחי המדינה צריכים לסחוב על גבם. הממשלה הזאת נוהגת בציניות – אני אמשיך להגיד את זה. בציניות. האזרחים קורסים כלכלית בגלל המלחמה. אנשים שנמצאים ברצועה ואנשים שנמצאים בצפון בשירות מילואים, האנשים הקדושים האלה והנשים הקדושות האלה – שהם הילדים שלנו והילדים שלכם, צריך להגיד את זה בהגינות, לא חלילה לעשות הפרדה – הם קורסים מבחינה כלכלית, ואנחנו מתווכחים בוועדות אם לתת להם שיפוי על התנאים הסוציאליים. זה מביש. זה הכעס הגדול. כשאתה נכנס לתוך הוועדות עם האנשים שלכם והאנשים שלנו, עם מי אני נלחם לשיפוי לאנשי העסקים? עם אייכלר. עם מי אני נלחם להעביר תקציבים למשרד החינוך כדי ששפ"י יתוגבר? עם יוסי טייב. אז אסור להציג את זה כצד אחד כנגד הצד השני. זה היגיון בריא. זה לא להיות ציני, לא להיות אדם שחושב רק על התקציבים הקואליציוניים שלו. את זה עושה שר האוצר, לכן כעסתי, כי אין טיפה של בושה. הוא לוקח את התקציב, ודברים בסיסיים – הוא לא עושה טובה לאף אחד – הוא הופך אותם לאיזה דבר של: הינה, סוף-סוף אנחנו עושים. אף אחד לא עושה טובה לאף אחד. דבר אחד צריך לעשות: לא להצביע על הכספים הקואליציוניים. כשהשרה סטרוק – שיא הזלזול – מפצירה שצריך לקצץ בכספים של קצינים ומילואימניקים, אלוהים ישמור – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> גם שר האוצר אמר את זה בוועדה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי, גם שר האוצר אמר לנו את זה בוועדה מסוימת – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר לי: קודם נקצץ את הפנסיות של הקצינים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואחרי זה אני שומע אותו אומר: לא, היא התנצלה. אתה בעצמך אמרת את זה. מיטב בנינו נופלים. הקצינים והקצינות האלה נמצאים בתופת, מגינים על ילדינו, מגינים על מדינתנו. אנשים קדושים אלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם מהציבור שלה. גם – אתה יודע, הרבה מהציבור שלה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. עוד פעם, לכל מי שמנסה לעשות את "אנחנו והם" – אני מדבר על ההתנהלות של שר האוצר וראש הממשלה. אלה האנשים שאת צריכה היום לפשפש להם בכיסים – שהם חשופים? שכבר יותר מ-60 יום נמצאים בתוך התופת? את מעיזה להטיל דופי בהם? בממשלה שיש לה מצפון, אדוני, ראש הממשלה לא היה מתעסק עכשיו בכספים קואליציוניים. היו צריכים לפתוח את התקציב, לבנות תקציב חדש רק לצורכי המלחמה, רק לצורכי המלחמה; להביא לכאן – להוריד את הכספים הקואליציוניים ולשדר לבנים ולבנות שלנו שנמצאים שם בקווים ונלחמים: הינה, בשעה הקשה הזאת, הכנסת מצביעה כולה, 120 חברי כנסת – ואוי לו למי שלא היה מצביע בשעת מלחמה – הינה, הכנסת כולה מצביעה על תקציב שהוא לצורכי מלחמה, שהוא לצורכי המפונים, לצורכי תקומה, לכל מה שצה"ל צריך. כספים קואליציוניים – אחרי. נתווכח עליהם, אבל לא כשממשלה עסוקה בשרידות. ישמרו על ה-64 גם אם זה לוחץ; גם אם ראש הממשלה יודע שהוא לחוץ בידי הסחטנים האלה, הוא ישמור על ה-64. כל מה שמעניין אותו – 64. זה מה שמעניין אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה, ברשותך, רק להוסיף. אני רוצה לפנות לחבריי בקואליציה: איפה אתם? למה אתם נותנים את ידכם לביזיון הזה, שהכנסת – שהעם יעבור היום? כשתתחיל מערכת הבחירות, אל תשבו ותגידו: אנחנו יודעים לטפל בבור הכלכלי, שאתם, בידכם, יוצרים היום במדינה הטובה הזאת. אני רוצה בשם כולנו, אדוני, למסור תנחומים לכל משפחות הנופלים והנופלות. את זה ראוי שאנחנו נעשה מעבר לכל ויכוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. לא, לא עשיתי לו פרוטקציה, פשוט לא הקצבתי לו את הזמן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שלא יחשבו שאני עושה לו בגלל שהוא מרוקאי. רגע, בבקשה. שמונה דקות לרשותך. אני מניח שתנצל את זה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר – האסון הגדול ביותר אי פעם במדינת ישראל – ב-7 באוקטובר ראש הממשלה בנימין נתניהו ובממשלה שרים רבים, וממשלה שנשענת על 64 ח"כים. נתניהו, אתה חתום על 7 באוקטובר. מאז 7 באוקטובר אנחנו בטראומה קשה ונוראה: 1,200 נרצחים, 445 חיילי צה"ל, פצועים רבים, מפונים שהפכו לפליטים בארצם, יישובי קו עימות שפונו, 135 חטופים שהופקרו – הופקרו – ב-7 באוקטובר ועדיין לא חזרו לביתם; מלחמה קשה בכמה חזיתות; ציבור נפלא שמגויס ומתגייס, ובמקרים רבים מחליף ממשלה כושלת בהתנדבות אזרחית ראויה לכל שבח. "יחד ננצח" – סיסמה בכל צומת, בכל תשדיר. היום אתם מביאים תקציב שלא משקף את המאמץ הלאומי, לא את ההזדהות, לא את החמלה, לא את הכאב ובוודאי לא את ה"ביחד ננצח". אמרתם שתצמצמו כספים קואליציוניים, ב-70%, אמרתם. שיקרת, נתניהו. שיקרתם כולכם. לא צמצמתם אף אחד מהמשרדים המיותרים, שבהם מתבזבזים מאות מיליוני שקלים על כיבודים ועל תפקידים. הביטוי "להיכנס מתחת לאלונקה" נהיה ציני, מנותק ושקרי. נשכבתם אתם על האלונקה, היום נשכבתם, היום תישכבו, ואתם אומרים: סחבו, סחבו אותנו אתם. התקציב אינו תקציב של אחרי 7 באוקטובר, הוא תקציב של 6 באוקטובר, כאילו לא קרה דבר, כאילו לא הבנתם, כאילו לא הפנמתם. התקציב, במקום "יחד ננצח" הפך ל"יחד ניקח" – יחד ניקח כי אנחנו יכולים; תקציב של חלוקת שלל. שתי בועות נפרדות, לא מחוברות, מנוגדות: בועת הלחימה, שבה נמצאים הצבא, כוחות הביטחון, חברה אזרחית פעילה, תוססת, יוזמת, אכפתית; מצד שני בועה שביטויה נמצא כאן, בכנסת ובממשלה – בועה מנותקת, חסרת חמלה, חסרת אכפתיות וחסרת הזדהות, אך עם מנה גדושה של התקרבנות ובכיינות. תקציב מגזרי, שקרי, שבו כולנו נשלם את המחיר; בעצם לא באמת כולנו. אחריות הממשלה וראש הממשלה היא לסמן כיוון, לסלול דרך. כל מלחמה, בוודאי המלחמה הזו, חייבת שיהיו לה יעדים מדיניים. המונח "היום שאחרי" מטעה. על מנת שהיום הזה יגיע, צריך לעבוד, לפעול שכך יקרה. מה יהיה בעזה? מה אנחנו רוצים שיהיה בעזה? מי דואג שמה שאנחנו רוצים אכן יקרה? מה לא? דיבורי רהב זה לא תוכנית. ממשלה שלא מסמנת יעדים מדיניים למלחמה, מועלת בתפקידה. אתם מועלים בתפקידכם. בנימין נתניהו, אתה מועל בתפקידך כראש ממשלה. זה לא בשל העובדה שאתם לא יודעים, כי הקולות נשמעים גם אצלכם; זה כי אתה, ראש הממשלה, לא רוצה. אתה לא רוצה כי אתה יודע שסימון כיוון וסימון דרך יקים עליך את הקיצוניים, שאתה – אתה – הכנסת לממשלה המופקרת שלך. הפחד המשתק מקיצוניים, מקיצוניים אלה ואחרים, גורם לתקציב מופקר בעת מלחמה ובמקביל מונע לעשות את הדבר שחובתך לעשות, והוא לסמן כיוון ודרך. במקביל, בתוך מדינת ישראל קיימים חשש, פחד וחוסר ביטחון אישי כפי שלא היו מעולם. אתם אחראים לכך. מי שאחראי לביטחון האישי הוא סוכן כאוס מסוכן, שאתה נתת לו את הסמכות לעסוק בביטחון של כולנו. מה שהוא עושה מאז הוא לפרק את המשטרה, את שירות בתי הסוהר ואת המשרד לביטחון הפנים. אחד הדברים המסוכנים ביותר לחברה הוא פחד, ואותו מלבה שר מופקר, שמנסה להדליק בכל מקום, על מנת לייצר רווח פוליטי – כן, רק רווח פוליטי מעניין אותו מההתחלה ועד עתה. אבל הוא שר בממשלה שלך. הוא שר בממשלה שלכם. יש לכם אחריות. יש לכם אחריות, לכולכם. במדינת ישראל, באווירת הפחד, החשש וחוסר הסדר, עולות מיליציות חמושות, ומערכת האכיפה לא מטפלת בהן ולא מפרקת אותן. רק למדינה יש מונופול על השימוש בכוח. מתחילים לראות סימני הפרטה מטרידים של ביטחון הציבור, חלקם תוך התנהגות עבריינית. השבוע פורסם בזמן אמת תחקיר של העיתונאית רוני זינגר בנושא התארגנויות אזרחיות, מיליציות. שתיים מהדמויות שהתראיינו – הכוכב הראשון הוא רפי קדושים מהרצליה, מועמד הליכוד, מועמד שלכם, שלך, אדוני ראש הממשלה, לראשות העיר; אליו עולים כל בכירי הליכוד לרגל, עולים כולם, כולל כולם, מועמד לראשות עיר, עבריין מורשע בעברו, שלדבריו השתקם. לכו ראו מה אומר בריאיון מול המצלמה. זו דמותו, זו הדמות שאליה אתם עולים לרגל. הוא מסביר מה הוא יעשה לכל מי שלא נראה לו. הוא יודע מה צריך לעשות לביטחון האישי של כולנו. עבריינים דואגים לביטחון האישי, ואתם מוחאים להם כפיים. או ישראל בן זקרי מחריש, תומך מוצהר של בן גביר. כל זה מול מצלמה. זה הביטחון? זה העתיד של כולנו? זה העתיד שהממשלה מארגנת לנו? וכל זאת אחרי הכישלון הנורא של 7 באוקטובר. כל-כולו על ראשך, נתניהו. כל-כולו על ראשכם. התקציב אינו תקציב של מלחמה. יש בו כל כך הרבה סעיפים שאין קשר בינם לבין מלחמה. רק להתבונן בסעיפים של המשרד המיותר למשימות לאומיות, שתקציבו צמח תוך שבועיים-שלושה מ-133 מיליון שקלים ל-653 מיליון שקלים. זהו תקציב של "היום שאחרי", אבל לא "היום שאחרי" של כולנו – הוא תקציב פוליטי של "היום שאחרי" של הקואליציה המופקרת, המופרעת, המסוכנת, שהביאה על כולנו את האסון הזה. זה תקציב שלא מייצר חיבור, לא מייצר סולידריות. איך ייצר אם מי שמכין אותו, מי שעושה אותו, הוא שר קיצוני לאומן? כן כן, לפחות ממה שראיתי מול עיניי בוועדה, גם שקרן. אותה קואליציה של ימין על מלא, שהיא כל-כולה טרלול על מלא, קואליציה קיצונית, לאומנית, מגזרית, שמתבכיינת על לקחו לי, שתו לי, משקרת בנתונים ולא מתפקדת בביצועים. זו קואליציה של כישלון ומחדל נורא של ראש ממשלה שעדיין בתמימותנו אנחנו מחכים לשמוע אותו אומר: אני אחראי. אין מה להמתין. הוא אחראי. מר ביטחון הוא מר כישלון. "חזק מול החמאס" – זוכרים את השלטים? כסיסמה ריקה. מתברר שהוא החלש ביותר שהיה אי פעם, גם מול חמאס. אפילו מול שריו הסוררים הוא לא מספיק חזק. הטרגדיה של התקופה הזו – שאנחנו עם של גיבורים, של מתנדבים, של מקריבים, המובל על ידי קואליציה של שפנים. עוד כמה שעות אתם תצביעו, 64, בעד תקציב שהקשר בינו לבין האסון והכישלון של 7 באוקטובר קלוש. אין לי ציפייה שתעשו את המעשה הנכון. היו לכם כל כך הרבה הזדמנויות לעשות זאת; הייתה לכם שנה שלמה טרם האסון שאתם אחראים לו. אתם אמרתם: בחוזק ידינו; אתם אמרתם: ביטחון – תוך כדי ריסוק החברה בישראל, נתניהו בראשכם. אני שומע אתכם מדברים על הקונספציה, אבל דבר אחד אתם לא אומרים – שימין על מלא, טרלול על מלא, קיצונים מסוכנים בתוך הממשלה, זה קריסת קונספציה. אז לכו תצביעו כפי שהתרגלתם. אין לי ציפייה מכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מייד לאחר מכן תרוצו לאולפנים ותגידו בקולכם: יחד ננצח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> טוב שסיימת: ביחד ננצח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת של יש עתיד – שהם תמיד היחידים פה במליאה, מה לעשות – אני רוצה רגע להתייחס למשהו. ביום ראשון הייתי בחדר המיון בסורוקה, והמקום שבו עמדתי היה בדיוק המסדרון שמוביל לחדר הטראומה. התחילו להגיע מסוקים עם פצועים, ועוד מסוק ועוד מסוק, והם מובלים באותו מסדרון על אלונקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לי זה קרה ביום שישי בהדסה עין כרם. הייתי לפני שבת והגיעו מסוקים וראיתי איך זה. זה ממש קורע את הלב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> והם היו פצועים, מורדמים, נפוחים, חלקם עם כוויות. הלב שלי נשבר, אבל גם הסתכלתי על הכיסים שלהם, של המילואימניקים שהובילו אותם, והכיסים שלהם לא היו מלאים בכסף; הכיסים שלהם היו מלאים בדם, אורית – אותם מילואימניקים ששומרים עליי בדיוק כמו שהם שומרים עלייך. לא כעסתי כששמעתי את הדברים שאמרת, פשוט נשבר לי הלב מהדברים האלה. לא האמנתי עד כמה הפער הוא כזה גדול בין מה שאני חושבת לבין מה שאת חושבת. אני חושבת שמן הראוי שתתנצלי ותחזרי בך, וכמה שיותר מהר. כשהתחילה המלחמה הנחנו הכול בצד, פתחנו חמ"ל, וכולנו עבדנו למען מטרה משותפת – למען החיילים בחזית ולמען המפונים בעורף. לא צייצנו, לא פצינו פה, פשוט עבדנו בהבנה ברורה שזה לטובת מדינת ישראל. אני בספק גדול מאוד אם ראש הממשלה היה נוהג כך במקרה הפוך. המשכנו בעשייה הזאת במשך חודשיים, נתנו גיבוי לכל החלטות הממשלה, הצבענו בעד כל דבר והגענו להסכמות רחבות. אבל פתאום, לפתע, הגיע התקציב, והבנתי שבזמן שאנחנו עובדים סביב השעון, אתם עוסקים בדילים פוליטיים בזמן הכי קשה של מדינת ישראל. בזמן שטענתם מעל כל במה שיש כסף לכול, הכול למעשה קורס. שלשום בזמן הדלקת נרות באופקים מספר לי תושב נתיבות על הבן ששרד את מסיבת נובה אך בשלושת, ארבעת החודשים הקרובים אין באמת תורים לטפל בו נפשית, והילד במצוקה אמיתית. באותו זמן חילקתם 15 מיליון שקלים למרכז מורשת גנדי. באמת זה הזמן? אי-אפשר לחכות עם זה שנה אחת? בזמן שמגדילים תקציבים למשרד המורשת המיותר ומוסיפים למשרד המיותר הנוסף של סטרוק מיליונים למורשת יהודית, שבכלל אמורה להיות במשרד המיותר של עמיחי אליהו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התכוונת זהות יהודית. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בזמן הזה אני מקבלת בכל יום עשרות טלפונים מעסקים בבאר שבע שזועקים שמפעל חייהם קורס – העסקים סגורים, אין עובדים, כי רבים מהעובדים בבאר שבע הגיעו מהשטחים. לא טרחתם אולי לחשוב על פתרון חלופי. הרי הבעיה לא תיעלם מעצמה. דרושה אלטרנטיבה. עכשיו אני לא מבינה מה בדיוק אתם מצפים שיקרה – ועוד הוספתם חטא על פשע, כי רק 2% מהעסקים קיבלו את הפיצוי של אוקטובר. אתם שומעים מה אני אומרת? מישהו מקשיב? העסקים נסגרים, חשבונות הופכים מוגבלים, משפחות קורסות כלכלית, ואתם מחלקים כסף אחד לשני. בזמן הזה, כשהמשכתם לחלק עוד קצת כסף למשרדים מיותרים ולמיזמים לא ברורים, קיבוץ מפונה מהעוטף מתחנן לחמישה מזרנים ומספר לי שגם השובר של 500 השקלים שקיבלו המפונים מהעוטף לא הגיע אליהם. שבוע שלם אני מתקשרת, ממשרד למשרד, מנסה להבין מי אחראי לזה, מי מתכלל את צורכי המפונים. דיברתם על זה שתקימו מינהלת קטנה, שתקלו עליהם. כלום. הכול באוויר, הכול דיבורים. אז הינה, אני מנצלת את זה שאני פה. אני פונה מעל בימת הכנסת: אם מישהו יודע מי מתכלל את צורכי המפונים, בבקשה שישלח לי את השם ואת הטלפון שלו, כי אני, חברת כנסת, לא הצלחתי לטפל בזה, לא הצלחתי להגיע אליו. אולי זה יעזור. יש חלק מהמדינה שנלחם ויש חברי כנסת שמתנהלים כאילו אין מלחמה ודואגים אך ורק להישרדות הפוליטית שלהם. ראש ממשלה שכבר מצלם סרטוני בחירות וחושב שיש מישהו שיכול להאמין לו כשהוא אומר שרק הוא יכול – היו לו 15 שנה להוכיח. את מה שקרה אתה ספציפית אינך יכול לתקן. יש מחדל 7 באוקטובר, שכנראה ייחקר רבות, אבל יש מחדל שהוא מהשבת הארורה. חודשיים פלוס אחרי – ועדיין הכול נמצא בכאוס. העיר אילת קורסת לתוך עצמה עם עשרות אלפי מפונים שצריך לספק להם חינוך, רווחה, לפנות אשפה, אבל טרם העברתם את הכסף לטובת הנושא, ויש לכם זמן. ראש עיר צריך להתחנן פה כדי שתבינו שאתם לא עושים לו טובה אלא שזו חובתכם כממשלה. העיר ערד, שקלטה מפונים כגודל 10% מתושביה – חילקתם לה נדבה של 190,000 שקלים. הדיור הציבורי, העובדים השעתיים, השירותים הפסיכולוגיים, צורכי המפונים, מערך החינוך, מערך הבריאות – הכול בקריסה. אז איך יכול להיות שאתם מצביעים על התקציב הזה? איך? שר האוצר משתמש במושגים שאתם חושבים שאולי לא יבינו. אתם מכניסים את מדינת ישראל לגירעון עמוק שהילדים שלנו עוד ישלמו עליו; ביזה לאור היום של הקופה הציבורית. שידע כל אזרח ואזרח: הממשלה שלו, שאמורה לדאוג לכלל אזרחי ישראל, דואגת אך ורק לאינטרסים הפוליטיים הכי צרים שלה ולהישרדות שלה, וכל זה על חשבון הבריאות, הביטחון והכלכלה של אזרחיה. אני לא מצליחה להירדם בלילה כשיש עוד לוחמים שמתחננים לציוד, לוחמים שישנים עכשיו בקור ומסכנים את חייהם מתוך אהבה אמיתית לארץ ישראל כדי שאתם ואני נוכל לישון בשקט. איך תסתכלו להם בעיניים? כל יום אנחנו ממשיכים לקבל אין-ספור הודעות על צרכים של חיילים שחסר להם ציוד, כל יום, כולל היום בבוקר. אנחנו נמצאים בעיצומו של אירוע היסטורי שייזכר עוד דורות אחרינו, אבל אתם, כל מי שיצביע בעד התקציב הלא-מחובר למציאות הזה, תיזכרו כמי שלא התייצבו להגן; כמי שלא הסכימו לוותר אפילו מעט לטובת הכלל; שטובת החיילים הנמצאים כרגע בקרבות היא לא הדבר הכי חשוב שצריך לדאוג לו; כמי שפשוט בגדו במדינת ישראל ובאזרחיה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. דרך אגב, אם אתה הולך לדבר על זהות יהודית, אלעזר, אז אני לא מפעיל את הזמן. אני רק רוצה לדבר. מדברים פה על זהות יהודית. מי שאחראי לזהות יהודית – כי זה היה במשרד לשירותי דת, שהייתי שם – זה אחד מהמפקדים שנמצא בעזה, ופגשתי אותו בהלוויה של החייל שלו, יקיר ביטון, והפרויקטים שהוא עושה – השומר החדש, אתה יודע מה זה? זה זהות יהודית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אענה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בפריפריה, לילדים עם עוני – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אל תתחיל. לא כדאי לך להתחיל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – זה זהות יהודית. אלי לבנון – תשאל אותו. הוא עכשיו תחת אש בעזה. אז גם כשאתם תוקפים – והוא שומע את זה – קצת כבוד. על שאר הפרויקטים, שאני לא מכיר, אני לא מדבר. זה, ספציפית, זהות יהודית. זה היה תחת המשרד שהייתי בו, וראיתי מה זה השומר החדש, מה הם עושים, איזו פעילות, וכולכם בטח מכירים את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> ראית שיש גם בדואים, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז מה זה קשור לזהות יהודית? למה מישהו שהוא יהודי, הוא צריך שיחזקו לו את הזהות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עזוב את הכותרת, תראה את המעשים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יחד ננצח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, יחד ננצח – אולי אם היית ראש ממשלה ולא מתנהג כאחרון הפוליטיקאים בעת הזאת. יחד ננצח, בתנאי שבאמת נהיה יחד. דרך אגב, זה לא משנה אם אתה יושב פה או לא יושב פה. זה לא משנה. אתה יודע שאני באמת בעד הביחד. אני גם בעד האחדות. אני מאמין שהיחד הוא אמצעי לחימה. חלק גדול מהשרים שלך לא מבינים מה זה לחימה. הם גם ישנים טוב בלילה. יש הבדל עצום באיך אתה ישן בלילה לא רק אם הילדים שלך שם אלא אם בני הדודים, השכנים, אבל כשאף אחד לא, אתה ישן הרבה יותר טוב. אני מקווה שאתה גם דואג, אולי פחות מימים אחרים. אבל כשאף אחד לא שם, כשאתה רק שומע עליהם, קראת עליהם – על חלקם, דרך אגב, רק דרך המודעות על הלוויות ועל השבעה – אז זה נראה אחרת; הלילות נראים אחרת. אז מה אתה עושה לנו פה היום? במקום להביא תקציב מאחד, מחבר, שיחד ננצח בו – זה אמיתי – שגם אתה תתכוון ליחד; תקציב שנועד לטפל בסוגיות של עכשיו, לא בקואליציה של העתיד. כשיש לך 64 אצבעות – אני יודע שאתה יודע שאם תשמן אותן, אז גם ועדת החקירה שעוד תקום כדי שלא יהיה לנו עוד פעם אסון כזה תהיה ועדת חקירה מטעם – מטעם ה-64 שיצביעו בעד התקציב. לא 64 שמחויבים לחללים, למשפחות, לפצועים, לנכים, 64 שמחויבים לכסף שהיום אתה נותן להם, לכסף שבמחלוקת – ויכולת להימנע. עמדו פה גם חברי כנסת שלך, כאן, בכירים, ואמרו לך: תביא תקציב שיצביעו עליו 110 חברי כנסת. אז מה הבאת? תקציב של 98 מיליון לחיזוק הזהות היהודית. אדוני ראש הממשלה, על איזו זהות יהודית אתה מדבר? ניסה פה להגיד קודם מי שישב, נתן שם של מישהו. איזו זהות יהודית? זהות יהודית של "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו" – ואתה נותן יותר לאלה שיושבים, לא לאלה שנלחמים? זהות יהודית של מוציאים חתן מחופתו? זהות יהודית של פוניבז' או של אלון שבות? של מאה שערים או של בארי ונחל עוז? של "ואהבתם את הגר", או תקבור אותו מחוץ לגדר? איזו זהות יהודית אתה מחזק? מי יחזק לך, השרים האלה, שאני לא רוצה לחזור על השמות שלהם, שאני לא אטעה בשמות המשרדים – הם אחראים לזהות יהודית? הם צריכים זהות יהודית? הם אלה ששמים את הכי הרבה מכשולים בקרב הלוחמים שלנו, שחלקם רוצים להצטרף לעם היהודי גם לפי ההגדרה של ההלכה, והם מרחיקים אותם כבר שנים. הם אלה שמונעים גם את יישום מתווה הכותל מתוך מחשבה שרק הם חזרו מפגישה עם ריבונו של עולם. והרי הוא אמר להם: בוא תשמע אותם גם בוועדת חוץ וביטחון, את הנציגים שלך. קודם כול הקדוש ברוך הוא. אז מחזקים אולי את אלה שחושבים שקודם כול הקדוש ברוך הוא, לא את אלה שמבינים שהקדוש ברוך הוא רוצה שנילחם. הרי גם הם הולכים לרופא, למרות שהם אומרים "רפאנו". כן, גם אני מאמין, אבל שהקדוש ברוך הוא רוצה שנילחם. אני מאמין שלהיות בשג'אעיה ובחאן יונס עכשיו, או בהר דב, או ברכס רמים, או בראש הנקרה – היום מקבלים יותר נקודות מפוניבז' וחברון והר המור. ובהר המור יש הרבה לוחמים, צריך לומר. אבל היהדות שיוצאת משם צריכה להיות יהדות שמחברת גם את היחידות. לא מפלה ולא מרחיקה ולא מסיתה. אבל הכותרת של התקציב הזה היא כותרת שאומרת: בואו נדאג לעצמנו. זאת האמת. וזה כואב לי, זה כואב לי באמת, בגלל שאני באמת מאמין שיחד ננצח. אני הולך למשפחות שכולות כל יום, ללוויות, פוגש לוחמים – גם הבוקר. אני שומע מה הם אומרים, מה קורה בתוך היחידות. יש יחד, אבל כבר מתחילות שאלות קשות לנוכח מה שאנחנו אומרים ועושים בבניין הזה. ואני לא מוותר על היחד הזה, שאתה, ראש הממשלה, ויתרת עליו, חוץ מבסיסמאות; שאתם, שרי ממשלת ישראל, בתקציב הזה, ה"יחד ננצח" מתחיל לגבול בצביעות. אם הייתם מאמינים בו באמת הייתם עושים את מה שאמר יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון כאן, על הדוכן הזה, לפני שבוע. הוא לא במפלגה של האופוזיציה. הוא אמר: תביאו תקציב שיצביעו עליו, אני בטוח, מעל 100 חברי כנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, חבר הכנסת שטרן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו, אדוני היושב-ראש, רצינו ורוצים להצביע על התקציב הזה. תדע, אנחנו באמת חושבים שזה זמן מלחמה, של "יחד ננצח". אבל הממשלה הזאת, פיה וליבה לא שווים בכלל; שווים רק את הקואליציה הבאה, ככה הם חושבים. אבל זה לא יקרה, בגלל שיחד ננצח גם בזירה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שמונה דקות לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל מהסוף. אתה, בנימין נתניהו, אתה אחראי, ואתה אשם בכל מה שקרה ב-7 באוקטובר. רק אתה, באופן בלעדי. לא תעזור לך מכונת הרעל, ולא יעזרו לך הבייס שלך והכת הביביסטית, שטיפחת בעשרות שנות שלטונך. אתה אשם ואתה תשלם. לא רק בזה אתה אשם. גם בזה שאיראן היא מדינת סף גרעינית – גם בזה אתה האשם הבלעדי. בניגוד לדעת כולם, ומשיקולים פוליטיים בלבד, החרבת את היחסים שלנו עם ארצות הברית, ובשביל מה? בשביל שתוכל להגיד רגע לפני הבחירות שאתה לא מפחד מנשיא אמריקאי מכהן? מה קרה? גם יש הסכם וגם קרע בלתי נמנע שאת מחירו שילמנו ואנחנו עדיין משלמים. ואז הגיע טראמפ, ועוד פעם בחירות, ומה עשית? שכנעת נשיא אמריקאי לצאת מההסכם ללא חלופה. ומה קרה? יש לנו איראן, שהיא במרחק החלטה אם להחזיק נשק – כן או לא. ומה עשית בזמן שחלף חוץ מלדבר דברי רהב חסרי ביסוס? מה? כלום. והמזל של כולנו, של כל אזרחי המדינה הזאת, הוא שהייתה פה ממשלה לשנה וחצי שהבינה את הבְּרוֹך ותיקנה את המצריך תיקון. חבל שאני לא יכול להרחיב, כדי שכולם ידעו שאין שום קשר בין מה שאתה אומר לבין מה שאתה עושה. כלום. אפס. ואז הגיע 7 באוקטובר, ומה קורה? אתה סוף-סוף, סוף-סוף, זוכה ליחס חם ואוהד מארצות הברית, ואנחנו כולנו, כל העם המופלא הזה, מתגייס למלחמה קשה וצודקת: חיילים נהרגים בקרב הקשה; מפקדי צה"ל מובילים את הכוחות בראש בגבורה מעוררת השתאות; אנשי מילואים כבר למעלה מחודשיים לא ראו את הבית; עשרות אלפי משפחות מחכות בפחד שמא ידפקו בדלת ויבשרו את הגרוע מכול. לא המשפחה שלך. ואתה? מה אתה עושה? אתה מריח בחירות. ומה עושים כשיש בחירות? מתחזקים את הקואליציה בכל מחיר. על חשבון מי? על חשבון הציבור, על חשבון המילואימניקים, על חשבון העסקים, על חשבון החקלאים. כי אחרי הכול, מה יותר חשוב ממניעת נשירה מישיבות? חס וחלילה, הם עלולים לצאת לעבוד או ישמור השם הם עוד עלולים להתגייס. או לחזק זהות יהודית בקרב סטודנטים, להתיישב בערים מעורבות דווקא בשכונות הערביות – זה חשוב. והחיילים? ואנשי המילואים? הם יחכו. בנוסף, והכי חמור, בפגיעה ישירה בביטחון של כולנו, שוב אותו הדבר: אני ורק אני אעמוד מול נשיא אמריקאי מכהן ואומר לו: מי אתה שתגיד לי מה צריך? אני אנהל איתך ויכוח תקשורתי, להראות לציבור שלי שאני חזק, לא פוחד, אפילו לא מהנשיא, מאותו נשיא שעמד לצידנו באופן מיידי וללא תנאים. אבל מה זה חשוב? יש בחירות, מלחמה – זה לא תירוץ להפסיק להיות פוליטיקאי ממולח, נוכל, שמטרת-העל להישאר בשלטון חשובה לו יותר מהמדינה והאזרחים שלה. אז זהו, ביבי, זה נגמר. אתה והממשלה שלך צריכים לעוף לנו מהעיניים וכמה שיותר מהר, כי כל יום שבו אתם בשלטון מסכן את היכולת שלנו לנצח בעזה ולטפל בחיזבאללה. אתה והממשלה שלכם גם אחראים וגם אשמים. אתם לא ראויים. אתם לא ראויים ללוחמים וללוחמות, לאנשי המילואים – הקצינים עם הכיסים הגדולים, כדברי השותפה שלך אורית סטרוק. בדבר אחד אתה צודק, ביבי: אתה לא בן-גוריון, שלדבריך, לא עמד בלחץ האמריקאי. לא לא, אתם לא דומים בכלום. הוא, בן-גוריון, בנה את המדינה; אתה, ביבי, מחריב את המדינה, הורס אותה, משחית אותה, מרקיב אותה, אתה והחבורה שתומכת בך, ולכן אתם צריכים לעזוב כמה שיותר מהר את הכיסאות שלכם ואת הממשלה, ושנחזור להיות עם חופשי בארצו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו פינדרוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במקום ינון, פינדרוס? לא רשום לי. רגע, סליחה, כתוב לי ינון אזולאי. לא מעודכן. אני לא אוותר על חבר הכנסת יצחק פינדרוס. קשה לוותר. חמש דקות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מי יוותר על פינדרוס? מי? לא אנחנו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התכוננתי להתחיל עם משהו אחר, אבל אני אתחיל – אחרי ששמעתי את אלעזר שטרן, כמעט הזדעזעתי. הוא אמר משפט והיפוכו: אלה שפגשו את הקדוש ברוך הוא, ואחרי זה הוא התחיל להסביר שהם אלה שסומכים על הקדוש ברוך הוא. אנחנו נמצאים בחג החנוכה. אמרנו הבוקר – גם אני, ואני מאמין שגם אלעזר, אין לי ספק, אמר את זה אולי אפילו יותר בכוונה ממני; אני לא חושב, לא לוקח בעלות על התפילה: "רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך". עם ישראל עובר אלפי שנים גלויות, עובר אלפי שנים פרעות, עובר אלפי שנים מלחמות. כן, לא יעזור לך, אלעזר. יש דבר אחד, דבר אחד שהציל אותנו, כן – שבטחנו בקדוש ברוך הוא. זה הדבר היחידי שהציל אותנו. ואם לא למדתם את זה ב-7 באוקטובר, תפתחו את העיניים, תשטפו אותם. כשטכנולוגיה, רעיונות ומערכות והכול – הכול קורס כמו מגדל קלפים, עשר ועדות חקירה לא יעשו את הדבר הפשוט הזה. כן, "אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר". אנחנו נמצאים עכשיו בחג החנוכה, שבו אנחנו מודים, כן, על רבים ביד מעטים. כשבית חשמונאי חשבו שזה מכוחם, בסוף – אחרי כמה דורות – על זה הם נפלו. התחושה הזאת של בצדקתי עשה השם – זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות. כן, "מפי עוללים וינקים יסדת עז – – – להשבית אויב ומתנקם" – אתם מכירים את הפסוק הזה, קראתם אותו. אם אנחנו את הדבר הזה לא נזכור, האויבים שלנו ינצחו אותנו. את הדבר הזה אנחנו צריכים לזכור. ועכשיו אני רוצה לדבר רגע על התקציב. עומדים כאן נציגי האופוזיציה. אחד אחרי השני עולים ואומרים דברים. האמת – אין לה שום משמעות. כלום. אפס. עומד פה אלעזר ומדבר על זהות יהודית, על פוניבז'. כמה דמגוגיה יכולה להיות? זהות יהודית הוקמה על ידי ידידנו משכבר הימים, איש הקואליציה מר נפתלי בנט, ב-2013. בשנת 2022 מר נפתלי בנט היה אחראי לזה באמצעות מתן כהנא; הוא היה השר להתיישבות – שעליו אתם מדברים כל הזמן. נגיע למשרד להתיישבות. נפתלי בנט קראו לו. הוא לא חבר קואליציה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. הוא לא היה השר להתיישבות. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ונתן כסף לשומר החדש. לא ידעתי שהשומר החדש זה פוניבז'. נתן כסף לנוער העובד והלומד והשומר הצעיר. זה פוניבז'? קינלי, תתקן אותי, אני רוצה לדעת, פוניבז' זה הנוער העובד והלומד? השומר החדש זה פוניבז'? קצת. קצת. זה מאה שערים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נערים בפריפריה זה גם לא פוניבז'. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להבין. המשרד להתיישבות, שהיה אצל נפתלי בנט – היה שר ההתיישבות כראש הממשלה ונתן כסף לחטיבה להתיישבות – זה המצאה חרדית של פרוש? אני רוצה לדעת. פעם אחת תגידו את האמת. מדברים פה על המשרד של אורית סטרוק. המשרד של אורית סטרוק – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה משרד חשוב? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע. אתה לא מכיר. תשאל את מנסור, הוא היה בממשלה שנפתלי בנט היה בה, והייתה שם חטיבה להתיישבות, והיה שם כסף – כן, למכינות קדם-צבאיות, שאני גם לא ידעתי שזה בפוניבז', או בחברון, או במאה שערים. היה שם כסף. עכשיו, לשומר הצעיר בגבול עזה, זה הכסף הקואליציוני שהוסיפו בתקציב, ומדברים איתך על תקציב קואליציוני פוליטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה שאני מפריע. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מציע לראות מה היה קורה לו את הדבר הזה היו מקצצים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, סליחה, שאני לא אשכח – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> היה עולה פה רם בן ברק וצועק: איך קיצצתם למכינות הקדם-צבאיות? איך קיצצתם לשומר החדש? איך עשיתם את הדבר הזה? אני מזכיר לכם שבשנה שעברה התקציב עמד על 350 מיליון שקל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אז תקצצו, אל תוסיפו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוסיפו 100 מיליון לדרום, לשומר הצעיר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השומר החדש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון שאתה לא חבר במפלגה הזאת שנעלמה, ואחמד טיבי נותן להם מקום בוועדת הכספים, אבל אני אזכיר לך – השומר הצעיר, היה כזה גוף, איזו מפלגה של ההיסטוריה שנעלמה, מפלגת שלטון, והיום אחמד טיבי עושה להם טובה ונותן להם להיכנס לוועדת הכספים, מרשה להם להיכנס מדי פעם. המפלגה הזאת – אתה שמעת פעם על השומר הצעיר? שמעת פעם על הנוער העובד והלומד? שמעת פעם על כפרי הסטודנטים? זה משהו חרדי, מבני ברק. רם, איפה? למה? כמה צביעות יכולה להיות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הרי המשרד הזה, זה המשרד שלו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא נגמר לך הזמן? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם פשוט הזיה. 100 מיליון שקל לצורכי מלחמה לנוער החולצות הכחולות. מי זה החולצות הכחולות? זה הכתומים ששמחתם שגירשו אותם מגוש קטיף? מי זה החולצות הכחולות? תלמדו אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי, האמת, יש לה גם מקום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תן לי משפט אחד: התקציב שמובא לכם עכשיו הוא קיצוץ בתקציב הישיבות של 300 מיליון שקל; הוא קיצוץ תקציב בחינוך החרדי של 300 מיליון שקל. הוא קיצוץ. אז לא הצלחתם בחלום הרטוב שלכם לחסל את החינוך החרדי, לחסל את עולם הישיבות. לא הצלחתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל אני אחזור על אותו משפט: "מפי עוללים וינקים יסדת עז", להשבית אויב ומתנקם. ונסיים עם התפילה שכולנו אומרים שלוש פעמים ביום בכל בית כנסת: "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב". תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. תודה רבה. הזכרת לי, פינדרוס, שהשרה אילת שקד, שהייתה שרת המשפטים, קראה לי ולשר אזולאי זיכרונו לברכה והתחננה שלא נבטל את זהות יהודית. אמרנו: זה לא כל כך קשור. היא התחננה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש שתי זהויות יהודיות – מעוז – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת טור פז. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מי אחריו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם ב-500 מיליון של מנסור עבאס לא קיצצו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> 500? 500 מיליון? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – 500 עכשיו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מהקואליציוני. שמונה דקות. רגע, אל תדבר, שלא תרד לך אפילו שנייה. "אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו". << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> "כמלוא נימה", בטח במלכות הזאת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדיון הזה הוא דיון תקציב, ואם להודות על האמת, הוא מתמקד ב-5 מיליארד שקלים מהתקציב מתוך למעלה מ-500 מיליארד שהוא מונה. אומנם הסכום האמיתי של הגירעון שמדינת ישראל תתמודד איתו ב-2024 הוא גדול בהרבה. אתה איש כספים, אדוני היושב-ראש – 111 מיליארד ש"ח צופה האוצר גירעון ב-2024, כמעט 6% מהתקציב; 67 מיליארד יותר יהיו עד הגירעון. אבל אני רוצה להפתיע אותך, להפתיע אתכם, חבריי חברי הכנסת: בואו נתחיל בטוב, דווקא כשיש הרבה ביקורת. בואו נתחיל בדברים טובים שהממשלה הזו עשתה: תיקון – העלאת שכר המינימום לחייל מילואים מ-225 שקלים ל-300 שקלים. זה טוב, זה ראוי. זה גורם לזה ששכר המינימום לחייל מילואים עומד על 9,000 שקלים, ורבים מקבלים שכר מינימום; התיקון של הכרה בבני הזוג של נופלי צה"ל החד-מיניים, עם תודה מיוחדת לחבר הכנסת אייכלר על שיתוף הפעולה – כן, מה שמגיע, מגיע; החלטת הממשלה לתת מקדמות למפונים מבתיהם עוד לפני שמגיעים פיצויים – על זה צריך לומר: זו החלטה ראויה; גם תגמולים לבני משפחות השבויים והנעדרים, בדומה לבן משפחה של חייל שנספה, נכללת בדברים הראויים שקרו בחודשיים האחרונים. עד כאן, טוב ויפה. אז למה אני וחבריי למפלגה שנמצאים כאן נתנגד לתקציב היום? כי יש בתקציב הזה, חבר הכנסת פינדרוס, כמה ביזיונות, דברים שקשה להאמין שהם מתקיימים בזמן שבשג'אעיה, בג'באליה ובח'אן יונס אחינו הלוחמים נלחמים. והיות שאני במילואים, אז פונים אליי חיילים וחיילות כל הזמן, ככה מהצד, לומר לי: קינלי, בוא תעזור לנו, אז הינה, אחד לאחד. פנה אליי ירון ואמר לי, נורא פשוט: קינלי, למה התגמול המיוחד לחיילי המילואים בסך של 133 שקלים ליום מסתיים ביום השישי, ורק מי שהוא מ"פ או מג"ד עם המקבילים להם, כ-2,600 אנשים בסך הכול, מקבלים אותו? שאלתי את האוצר. אנחנו היום ביום ה-69 למלחמה – זה 25 מיליון שקלים על כל יום לחימה. כלומר, אנחנו היום בתוספת של 225 מיליון, ולצערנו עוד היד נטויה, ואנחנו כנראה נגיע ל-500, אולי 750. האוצר אומר: אין כסף, אבל הי, ביבי אמר שאין בעיה של כסף. אז קחו אותו מסטרוק, קחו אותו מסמוטריץ' – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> זה כסף קטן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה כסף קטן ממש, ותנו אותו לחיילי המילואים שמשרתים כבר 69 יום. זה בשבילך, ירון. עכשיו לאלי. אלי הוא איש מילואים, 69 יום במילואים. יש לו עסק עצמאי, והוא מייצא לארצות הברית, מכניס לקופת ישראל הדלה דולרים מדי חודש. הוא מעסיק עשרות אנשים, ובהם יש גם חיילי מילואים. אתם יודעים שאלי, כמו עשרות אלפי מעסיקים במשק, מסבסד כל חייל מילואים ב-30%? מה זאת אומרת? כשחייל שלך יוצא למילואים, אתה לוקח מישהו במקומו. אז על המישהו במקומו המדינה משלמת לך, אבל אתה משלם את אותה משכורת לחייל; אתה בעצם משלם שתי משכורות. על מה המדינה לא משפה, חבר הכנסת מלול? היא לא משפה על עלויות המעביד, בממוצע 30% עד 35%. למה? ככה, כי זה הרבה כסף. אז אדם עובד לא נמצא, כי הוא במילואים, המעסיק לוקח אחר במקומו, והוא משלם שליש משכורת סתם. נכון, זה לא מעט כסף – 2 מיליארד ש"ח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אין עלות מעביד. ממלא מקום זה לא עלות מעביד כמו על העובד הקבוע, זה פחות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יותר במידה מסוימת, אבל זה לא משנה. שליש לא ממומן. בחישוב של שנה רגילה זה 2 מיליארד; השנה זה אולי כפול. אבל היי, ביבי אמר שאין בעיה של כסף, אז למה שהמעסיקים יישאו על גבם את המדינה? בוא נדבר על עצמאים. הרי אתם יודעים שסיוט להיות עצמאי במדינה הזאת, שמדינת ישראל עושה הכול כדי להקשות על עצמאים, ואני לא מדבר על אינטל. בואו נדבר על נטלי, עצמאית אמיתית; אפילו הזכרתי אותה כבר פה. יש לה עסק קטן לעיצוב שמלות, והיא משרתת איתי במילואים. המחזור הכספי הוא של כמה עשרות אלפי שקלים כרגע, העסק בתחילתו, אבל היא במילואים. מי יעבוד? מי יעצב? מי ישלם? לא, אבל אין מקדמות לעצמאים, ולכן כרגע, מה שהיא עושה במשמרות, תוך כדי המשמרת, כשהיא יכולה, זה יושבת בצד ומעצבת שמלות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, אבל במתווה העסקים כן תמכתם. במתווה שעבר לפני חודש וחצי אתם תמכתם, זה היה בשיתוף פעולה איתכם. 17 מיליארד שקל היה פה – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה שניתן הודיתי פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – ושיבחו אחד את השני, מירב את ינון, ינון את גפני, כולם. אני הייתי פה ביום חמישי בלילה. ליל שישי העברתי פה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה שניתן אמרתי פה תודה, אבל זה לא ניתן. בואו נדבר על סטודנטים. כשליש מחיילי המילואים הם סטודנטים. בוא נדבר על הדר, קצינה בדרגת סרן במילואים. היא כרגע בשנה שנייה במוסד האקדמי שלה, והמוסד הזה יתחיל בעוד שבועיים. אז כרגע אספו את המוסדות האקדמיים ואמרו להם: אתם תסבסדו, אתם תורידו להם בשכר הפנימייה, אתם תורידו להם במעונות. אבל חברים, זה תפקיד המדינה. הסטודנטים האלה יישאו על גבם את המשק הישראלי. יש פה כמה מאות מיליוני שקלים שנדרשים והם לא מכוסים. אז הגשתי הצעה. למה הגשתי הצעה? כי השר קיש, שר החינוך, אמר בוועדת החינוך, וכולנו שמענו: אין לי כסף לתת לסטודנטים; תגישו הצעת חוק פרטית. ההצעה הוגשה. במלחמת יום הכיפורים כל סטודנט קיבל סבסוד שכר לימוד, והיום בממוצע הוא משלם 12,000 שקלים. אז בואו ניקח את 12,000 השקלים, נכפיל בכמה עשרות, זה יוצא בסביבות 800 מיליון. אבל היי, ביבי אמר שלא חסר כסף בקופה, אז למה לא נותנים להם את זה? למה ביום כיפור כן ועכשיו לא? ועוד אחד אחרון. איתי, בדרך לפה שמעתי אותו מדבר. איתי הוא פצוע צה"ל, נכה צה"ל. בימים הראשונים בלחימה הוא נפצע בעוטף עזה בקרב. כמוהו יש אלפי חיילי צה"ל שחזרו חיים מהקרב אבל נפצעו בגופם, גם בנפשם. אגף השיקום של משרד הביטחון עובר תהליך מופלא בשנתיים האחרונות, במסגרת רפורמת נפש אחת בראשות לימור לוריא, אבל חסר כסף. למשל, נדרשים עכשיו עוד 100 תקנים לעובדים סוציאליים. כמה זה? 30 מיליון שקל בממוצע. אז היי, לא מן הראוי שניתן את 30 מיליארד השקלים האלה בשביל נכי צה"ל? ומה עם מאות המיליונים של למעלה מ-1,000 חיילים שנפצעו בניסיון לחלץ חטופים, בלחימה בשג'אעיה? מי ישלם אותם? חברים, עוד מילה על חינוך. דיברנו פה הרבה על חינוך, ואני אמרתי: אני בעד אופק חדש למורים חרדים. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. אופק חדש למורים חרדים הוא רעיון מעולה. אם הדרישות – לא הגיוני שכשירון, חייל מילואים אמיתי שמשרת איתי במרכז האש, עושה אופק חדש, הוא עושה שעות שהייה, שעות פרטניות, הוא צריך לעשות גמולים, ולמורה החרדי אין. למה אין? כי אין שום משילות על הרשתות החרדיות, הן לא מגישות דוחות פרטניים פר מורה, והן גם לא התחייבו לעשות את זה במסגרת אופק חדש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובואו נזכיר את כל הת"תים שהכנסתם בשנים האחרונות, הת"תים שיש בהם אפס לימודי ליבה; מניתי כבר את שמותיהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא קראת את המכתב של השר חיים ביטון. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, קראתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קראת את המכתב האחרון, את המכתב מאתמול? המכתב מפרט את הכול. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, אני מכיר את מה שחיים ביטון עשה לא כשר אלא כשהוא היה מנכ"ל רשת המעיין. לסיכום, חברים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם היית קורא את המכתב של אתמול, לא היית מעלה את זה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארז, תאמין לי, אם יש משהו שאני מבין בו זה זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני יודע, אבל לא קראת – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכולתם לעשות אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכולתם להביא תקציב ש-120 יצביעו בעדו; יכולתם להשאיר דברים לאחרי הבחירות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכולתם לומר: מה שלא יורה, יקוצץ. אבל התקציב הזה מאכזב, ולעם ישראל מגיע יותר מזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר, חמש דקות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חמש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. את רואה? הורידו לך. איך נאמר, תמיד דופקים את המרוקאים. חמש, נכון? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> חמש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חמש. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, תראו, בתחילת הלחימה ראינו שבהיעדר ממשלה מתפקדת, קו הסיוע האזרחי בשיא תפארתו. אני באמת באמת קיוויתי שאולי, אולי, 7 באוקטובר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיעת יש עתיד, כבדו את קארין. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני לא קשורה אליהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפרת, מי יודע מה יהיה? אני באמת קיוויתי, באמת קיוויתי שאחרי 7 באוקטובר משהו ישתנה, שהובהר לכם בצורה ברורה מה אמור להיות את סדר העדיפויות. אבל כבר שבועות אנחנו נוכחים לדעת שהראש שלכם עדיין טמון עמוק ב-6 באוקטובר, וקודם לכן בקונספציה פוליטית שהיא לא יותר מאנוכית. יצאתם בסיסמה של "ביחד נצח". נשבעת לכם שרציתי ביחד לנצח, אבל אז אני רואה את סדר העדיפויות; אני רואה שבמקום שמי שבאמת צריך יקבל את הכסף, אתם עושים פוליטיקה. אני אתן לכם דוגמה קטנה. אני מלווה את כפרי הנוער והפנימיות כבר שנים רבות. במה מדובר? במקומות שנותנים בית לנערים ונערות, ילדים וילדות, שההורים שלהם לא מסוגלים לטפל בהם מכל מיני סיבות, והם נותנים להם מסגרת חינוכית וקורת גג, משלמים את הוצאותיהם ודואגים לטיפוח שלהם. במקום להוסיף להם תקציב, לקחו מהם את מה שהובטח. היו אמורים לקבל 47 מיליון שקלים תוספת השנה הזו – לא, לא קיבלו. מה גילינו בתקציב? שבעת הזאת – רק לכפרי הנוער והפנימיות של המגזר החרדי. גם להם, גם להם צריך לתת; גם הם ילדים, גם להם יש זכויות, גם להם המדינה חבה, אבל לא רק להם. איפה ה"ביחד ננצח"? איפה לתת לכולם בצורה שווה? איך מדינה יכולה להתנהל בצורה כזאת שרק אחד יקבל, והשני יעמוד מנגד ויחכה שאולי תהיה אי פעם ממשלה שתדאג גם לו? אני לא חושבת שצריך לתת פחות למגזר אחד מאשר למגזר אחר. אני כן חושבת שכולם צריכים לקבל במידה שווה. תגידו לי – עוד דוגמה. 7 באוקטובר מביא איתו, לצערנו, הרבה מאוד אתגרים נפשיים לניצולים, לחטופים שחזרו, למי שראה והיה עד. מי יממן את הדבר הזה? משרד הבריאות הביא תוכנית באמת צנועה, 2 מיליארד שקלים. עומד כאן שר האוצר המגזרי וזורק ככה: הינה, תראו, אני נותן להם מיליארד שקלים. מה? איפה המיליארד השני? וזה המינימום. עכשיו באמת, מה אנחנו מצפים שיקרה? איפה החוסן הלאומי שלנו, שלא יכול להתבטא רק בסיסמאות, רק ב"אחדות עכשיו"? האחדות צריכה להתבטא בסדר עדיפויות תקציבי. האחדות צריכה לבוא לא רק בפה אלא גם במעשים. אני רוצה לפנות לכל חברי הבית הזה, לכל מי שאומר לעצמו כמוני ש"ביחד ננצח" צריך להיות באמת, כדי שנהיה ראויים לכל מי שחירף את נפשו עבורנו, מי שחי כאן, במדינה הזאת. אז אני קוראת להם, לכל אותם אנשים, שמאמינים באמירה הזאת: התקציב הזה לא משקף את הביחד. התקציב הזה הוא תקציב שמשדר שנותנים לסקטור אחד על חשבון הסקטור האחר. ככה אתם רוצים שיישמע אקורד הסיום של הממשלה הזאת? כל מי שירים את ידו בעד התקציב הרע הזה הוא שותף – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הוא שותף לפשע. לא מאוחר לתקן את העוול. אזרחי ישראל נושאים עיניים אליכם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומצפים שתתעלו לגודל השעה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. שמונה דקות לכבודך. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברות חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להשתתף בצער משפחות הנרצחים משבת 7 באוקטובר. אני שולח תקווה למשפחות החטופים שהם יחזרו במהרה, כמה שיותר מהר, בריאים ושלמים, והמון המון כוחות לחיילי וחיילות צה"ל, מפקדי ומפקדות צה"ל, שנלחמים ברגעים אלה בשביל להביא שקט ושלום לאזרחי מדינת ישראל. ברצוני לציין ארבעה לוחמים שנהרגו מ-7 באוקטובר, מהשבת השחורה, לא במלחמה אלא בתאונות דרכים: רב-סרן גל בכר נהרג בתאונת דרכים במהלך פעילות מבצעית; רב-סרן במילואים חן יהלום יצא הביתה לאחר לחימה ממושכת בעזה ונהרג בתאונת דרכים – רכב פגע בו בעת שהוא רכב על אופניו, לא במלחמה, ליד הבית; רב-סמל ראשון במילואים דודי דיגמי מראשון לציון נהרג כשיצא לביתו להתרעננות לאחר לחימה ממושכת בעזה; סגן אלוף במילואים יוחאי הרשברג נהרג בתאונת דרכים צבאית בעת שירותו. אני בוחר להזכיר אותם מכל מאות ההרוגים מצה"ל ויותר מ-1,000 הרוגים אזרחי ישראל כי אני חושב שגם בשעה קשה זו של מלחמה, שנכפית עלינו אחת לדור, אנחנו צריכים לזכור את המלחמה שאנחנו לא מפסיקים להילחם בה מאז קום המדינה ולא מפסיקים גם להפסיד בה – המלחמה בתאונות הדרכים. אז נשאלת השאלה: איך זה יכול להיות קשור לנושא היום? הרי אנחנו כאן דנים על התקציב. ואני אומר לכם שזה קשור, ועוד איך קשור. אומנם בסופו של דבר, האחריות לכל מי שעולה על רכב היא עליו או עליה, אבל יש הרבה אחריות תורמת או רשלנות תורמת למדינת ישראל. רק בתקופה האחרונה – אנחנו חיים במדינה שבה במשרד הבטיחות בדרכים והתחבורה יושב-ראש הרלב"ד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התפטר, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים התפטר, ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית פרש מתפקידו, מנהל אגף הרכבות התפטר, סגנית מנהל הרשות לתחבורה ציבורית התפטרה, מחצית מעובדי המטרו עזבו, ועוד ועוד בכירים פשוט הולכים ועוזבים את משרד התחבורה. כאשר אין אנשים מקצועיים שממלאים את התפקיד, אזרחים מתים בדרכים. המחצית של שנת 2023, לפני השבת השחורה, הייתה הקטלנית ביותר בדרכים בחמש השנים האחרונות. 198 בני אדם נהרגו רק בחצי הראשון של שנת 2023. זו עלייה של 9% בהשוואה לשנה הקודמת. 2023 עדיין לא נגמרת וכבר נהרגו בה 342 אנשים. בכל 2022 נהרגו 333 אנשים. זאת אומרת שכבר עקפנו את השיא, והשנה עוד לא נגמרת – שלא נדבר כמובן על המלחמה עם ההרג המיותר. חייל שנהרג על הגנת המולדת – יש איזשהו אתוס, יש סיפור לספר למשפחה לילדים, לאחים, להורים. אבל אדם שנהרג בתאונת דרכים, מה אפשר לספר? מה אפשר לספר על דודי דיגמי או על חן יהלום? על חן יהלום – מה, שהוא יצא לרכוב על אופניים ורכב לא שם לב והרג אותו? יכולים להגיד: מה הקשר למשרד התחבורה? בסופו של דבר, זה האנשים, זה הטמפרמנט. אז זה ממש לא. כי המועצה האירופית עשתה בדיקה וראתה איזה תוכניות נעשו בכל מדינות אירופה בשנים האחרונות ומה התוצאה, וישראל יצאה מקום אחד לפני אחרון. בעוד בכל מדינות אירופה ממוצע הירידה במספר הרוגים בדרכים היה בערך 22% – 22% בממוצע ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים – במדינת ישראל יש עלייה של 15.8%. בליטא, המקום הראשון, הייתה ירידה של 60% בתאונות הדרכים; בפולין, שיש לנו כל כך הרבה מה להגיד עליהם, הייתה ירידה של כמעט 50% בתאונות הדרכים, 47%. אבל בישראל יש עלייה. למה? זו מדיניות כושלת. זה אפילו חוסר במדיניות. אין תוכנית. לא סתם כל הבכירים מתפטרים. אמרנו יו"ר הרלב"ד, מנכ"ל הרלב"ד. אנחנו מדברים על זה כל הזמן, אבל אף אחד לא מקשיב. אני מזכיר את זה כאן כל שבוע, ואני מרגיש כאילו אנשים מסתכלים על זה כעל גזרת גורל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חלילה, באמת חלילה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חלילה, בהחלט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אסור להסתכל על זה כך. אם נסתכל על זה כך, אז פה סיימת. זה יהיה – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה רק יימשך. זו הסיבה שזה נמשך. אני אומר לכם, לאף אחד זה לא מספיק חשוב. כמו שהמלחמה הזאת היא לא גזרת גורל, גם המלחמה בתאונות דרכים אינה גזרת גורל. כן, זה בהחלט מתחבר לתקציב, כי התקציב הוא לא רק מספרים, התקציב הוא גם מדיניות. אני אומר לכם, אם היה כאן תקציב עם בשורה בתאונות הדרכים, אני הייתי מצביע בעדו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש ירידה בחודשים? נראה לי שזה בגלל המלחמה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, יש עלייה. יש ירידה בגלל המלחמה, כי יש פחות אנשים בכבישים ויש פחות תנועה, אבל יש עלייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, לצערי, אבל זה מתאזן – ההרוגים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי בדיוק קודם, השנה כבר עקפנו את השנה שעברה במספר ההרוגים, והשנה עוד לא נגמרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואי וואי, כואב הלב. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הסיפור זה לא רק ההרוגים, הסיפור זה גם הפצועים קשה ובינוני וכל השיקום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המשפחות. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה קורה כל הזמן. אם בתקציב הייתה בשורה, היינו יכולים להצביע בעדו; אם בתקציב הייתה מנהיגות, מנהיגות שעובדת קשה. זה לא התפקיד שלנו באופוזיציה להשתכנע להצביע בעד, זה התפקיד של הקואליציה, של המנהיגות, של ראש הממשלה, של השרים הרלוונטיים לשכנע אותנו. ואני אומר לכם כאן מעל במה זו, היינו יכולים להביא תקציב שמראה אחדות אמיתית במדינת ישראל. עזבו פוליטיקה ומי בממשלה ומי לא בממשלה. זה היה אפשרי אם רק היינו עולים מעל השנאה והפלגנות ועושים את זה ביחד באמת. אני דיברתי עם חבריי לספסלי האופוזיציה. זו הייתה הכוונה. באמת אמרנו: ידברו איתנו. אין משחקים, אין פוליטיקה. אתם יודעים מה? גם במשחק הפוליטי, מי שעושה פוליטיקה עכשיו מאבד נקודות. אין שום סיבה לפוליטיקה בזמן מלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני, משפט אחרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מנהיגות הייתה מכה על חטא. מנהיגות הייתה לוקחת את הטרגדיה הזו של המלחמה שנפלה עלינו ומנצלת את ההזדמנויות שיש. היא הייתה מביאה תקציב שביחד עם הרס של האויבים שלנו, היה מביא תקווה לבנייה של המדינה שלנו, בנייה של כולנו מאוחדים, ביחד. שיהיה בהצלחה לעם ישראל, וביחד ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, תשע דקות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, שתי הערות: הסתכלתי על הכנסת הריקה הזו, על 120 הכיסאות ועוד קצת כיסאות בגלל החוק הנורבגי. יש פה בערך – יותר מ-130 כיסאות ומקומות ישיבה, וזה המספר של החטופים שיש לנו עכשיו בעזה. בדיוק זה. אני מסתכלת על הכנסת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> יש 138 אנשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. ירדו, ירדו. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> 137. וזה זה. דמיין את כל הכנסת הזו עכשיו מלאה בפרצופים ובאנשים שנמצאים עכשיו בעזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, פה מולנו. אנחנו רואים אותם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה דבר הזוי. וכל אדם שעולה לדוכן – חבר כנסת, שר, לא משנה מי – שיעמוד ככה מול המליאה וידמיין את כל הפנים של האנשים שנמצאים עכשיו בעזה. הערה שנייה היא דווקא למה שמאחוריי, לדגל ישראל, דגל ישראל שלנו האהוב, שבאמת התנוסס בהפגנות הימין ואחר כך החזקנו אותו בהפגנות הרבות נגד הרפורמה ונגד ההפיכה המשטרית. ועכשיו הוא נוכח אצל כולם, הישראלים כולם: מלווה את הדרכים בהלוויות ומתנוסס על ידי לוחמינו בעזה ועוטף את הארונות של החללים ומתנוסס במרפסות הבתים; הוא מונף כעת בחצי התורן, אבל כן, גורם לכולנו להזקיף את הראש ומאיר את הדרך לשבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה שאני קוטע, ההורים שלי גרים ברמת בית שמש ד', בבניין שיש בו גם קצת קיצוניים שאפילו מעלית שבת הם לא מוכנים להפעיל. אימא שלי ואבא שלי אמרו: אנחנו תולים. אמרתי להם – אנחנו תולים, זה הזמן. שיקפצו כולם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ממש ככה. ממש ממש ככה. תודה שאמרת את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ריגשת אותי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה באמת, לכבודם, לדבר על הדגל, לכבודם של גיבורינו שנפלו ב-7 באוקטובר, לכבודם של גיבורנו שיצאו להילחם באויב יחד עם הגיבורים כולם, מטף ועד זקן, בחזית ובעורף. דגל ישראל במקומו הנכון, המאחד והמפייס של כולנו; אנחנו, ששבנו בנסיבות אכזריות להילחם על קיומנו, מלחמה עד המוות, על המדינה היחידה שהיא הבית שלנו, גם אם הבית הזה הפך להיות לא בטוח ביום הארור הזה. אנחנו נלחמים מול אויבים חסרי צלם אנוש, ארגון טרור מבחיל שאין מקומו על פני האדמה. קמנו שוב, העם האדיר והנפלא שלנו, מתוך התהום, תהום האסון והזוועות, ואיחדנו את השורות. וכן, לעם היקר הזה, אנחנו, נבחריו, חייבים ומחויבים – חייבים לעמוד פה ולהיות שלוחיו ונציגיו ברמה הכי ערכית שיש. לא להגיד עוד: נעשה כמיטב יכולתנו, או: אנחנו משתדלים לעשות הכי הרבה שניתן – אלא לעשות, לעשות מבוקר עד ערב; לקחת החלטות ראויות, אחראיות ונבונות; להפסיק למרוח את הציבור בסיסמאות ובהבטחות ריקות. נזכרתי בcut the bullshit- של השרה מירי רגב. אז עכשיו כולם צועקים cut the bullshit, ובואו נפרק דברים שמבחינתנו הם פשוט עיוורון: להגיד למשל, כמו שאנחנו אומרים, שהכספים שאתם מעבירים בתקציב הזה הם קואליציוניים, הם אתנן פוליטי להישרדות ומנוגדי מנועי צמיחה – לא, זה לא אנטישמי, זה לא שנאת חרדים. אני שונאת חרדים? אנחנו לא. זה לא העניין. ביקורת על משרדים מיותרים ומומצאים, שאפילו חבריי בקואליציה מודים בפומבי ומדברים על זה שיש כאן הוצאות של מאות מיליוני שקלים – לא, זה לא דברים פוליטיים. בואו, אני במשך 40 וכמה שנים הייתי בן אדם רגיל; שלוש שנים אני פה פוליטיקאית. אני יותר שנים לא פוליטיקאית מאשר פוליטיקאית, אז יותר קל לי להגיד דברים ענייניים וביקורת ראויה, לא פוליטית. אז בואו, אתם יודעים מה? אפשר לעשות הסכם. אנחנו באמת באמת דואגים למדינה. תראו לנו אחרת, תראו לנו שהכספים האלה יבצרו את ביטחון המדינה ויניעו מנועי צמיחה – קיבלתם, welcome, שוכנענו. תשכנעו. לא שכנעתם. כשאנחנו אומרים למשל ששנים תושבי העוטף חשים מופקרים, זה לא כי אנחנו נגד הממשלה, אלא אלה באמת תחושות אמיתיות שראינו כמה הן התנפצו עכשיו; זה החברים שלנו בקיבוצים שמטווחים לא על ידי גשם אלא על ידי טילים, ואין להם זמן לרוץ לממ"ד, וכל השנים התעלמו מהקריאות שלהם. אז אם מדברים כבר על חטאים, אז כן, כל מי שמכר סיפורים ותחושות והבטחות ריקות, חייב עכשיו דחוף לעשות חשבון נפש ולרדת מכס ההנהגה. זוכרים את השיווק האדיר של המכשול, המכשול האדיר של המיליארדים סביב רצועת עזה? אז אליבא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי זאת? את מדברת בקול. את אפילו לא שמה לב, וזה מפריע לי להקשיב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אליבא דהמכירה והשיווק, שהושקעו בו מיליארדים, הוא הכי טוב, הוא הכי מעולה, הוא הכי מתקדם, אבל ביום הדין התגלה שהוא לא יותר ממבצע להשקטת המצפון ולמען תחושות פסיכולוגיות של התושבים. יום הדין הזה, יום הדין הזה, הנפשי, חייב להגיע – חשבון נפש לכל מי שאי פעם, גם בתקשורת, וגם בציבוריות, עשה שימוש במילה "טפטופים" כשמדובר ברקטות וטילים; חשבון נפש חייב להיות לכל מי שנרמל והקטין בלוני תבערה ששורפים את השדות; חשבון נפש דרוש לכל מי שהיה לו נחמד ומצחיק כשקוראים לקיבוצים "פריבילגים עם שער צהוב" ו"גוזלי אדמות"; חשבון נפש נוקב דורש העם ממי שלוקח כספי המיסים – שלו, של כל אדם ואדם שמשלם את כספי המיסים – ומעביר בזמן מלחמה לג'ובים ולנושאים שהם לא רלוונטיים בעליל. וחשבון נפש נוקב נדרש ממי שביודעין ובאופן מניפולטיבי הופך כל ביקורת עניינית לעילה להטחת האשמה פוליטית וצבועה. איך יכול להיות? איפה חשבון הנפש הזה? ואיפה האמרות של הממשלה, שרק השבוע שמעתי? איך? הייתה לי ביום אחד טרילוגיה של ניתוק, טרילוגיה שלמה. אמירה אחת – נתניהו על בן-גוריון: אומנם ראש ממשלה דגול אבל לא יכול לעמוד בלחץ, הוא נכנע ללחץ האמריקאי; ראש ממשלה שלא יכול לעמוד בלחץ, שלא ייכנס ללשכת ראש הממשלה – נתניהו על בן-גוריון, מייסד המדינה, כן. במילים אחרות, אליבא דנתניהו, בן-גוריון היה לא מנהיג משהו, לא יכול לעמוד בלחץ. דווקא בתקופה שמאז שאני פה אני רואה את נתניהו נכנע לסחיטות קואליציונית מהאנשים הכי קיצוניים. שמענו באותו יום טרילוגיה. מס' 2 – שר המשפטים לוין, למרות האסון הנוראי, עדיין אוחז בתפיסה שהוא רוצה להמשיך עכשיו לממש את חלומו ולשנות את המשטר במדינת ישראל. עכשיו, דווקא עכשיו, תשימו לב למערכת המשפט שלנו, לעבודה של הייעוץ המשפטי, שנותנים ופורסים רשת הגנה מדהימה למפקדינו וללוחמינו שלא יעמדו חס וחלילה למשפטים בין-לאומיים. הם שומרים עלינו. דווקא עכשיו ממשיכים לעשות את הרפורמה? וגם השרה סטרוק, עם כל הכבוד, חשבון נפש נוקב: מאות מיליוני שקלים שהועברו אליה בתקציב השערורייתי של 2023 – אני לא מבינה איך היא מצליחה לישון בלילה. גם עם משרד מומצא, גם עם התואר הכי מחייב והכי גרנדיוזי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, לקחת לי דקה וחצי באמצע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא דקה, עשר שניות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> דקה. – – עם המשרד עם השם הכי גרנדיוזי, המשרד למשימות לאומיות, היא זאת שאומרת: נקצץ בכיסים השמנים של המילואימניקים. אז לסיום אני רוצה לומר לך ככה, אדוני היו"ר: העוטף, באמת היה לו מכשול שאמור היה להגן; אני חושבת שהחומה שנבנתה סביב הממשלה זה הניתוק האמיתי. אנחנו לא יכולים – שואלים אותי אם התפכחתי? כן, אני מקווה מאוד שכולנו התפכחנו. התפכחנו מאשליות של מר ביטחון, של מר כלכלה, של איזה superhero שיבוא, שיהיה פה ראש ממשלה 15 שנים, שיעביר פה מזוודות של מיליונים, מאות מיליונים, שבונה מפלצת אבל לא אחראי לשום דבר, שיש דבר כזה ניהול הסכסוך. אגב, אני אשמח – וזה באמת לסיום, הינה, אתה רואה, אני מראה לך – שיבוא מישהו פשוט שאין לו סימן קריאה בסוף כל משפט, שגם לא יודע את הכול; אדם בשר ודם, אפילו אחד שבוכה; מישהו שאומר: טעיתי, סליחה, אני אלמד מהטעות ואני לא אחזור עליה. אין יותר מקום ליהירות, אין יותר מקום למניפולציות, אין יותר קמפיינים לבייס. אני חושבת – אתה יודע, בן-גוריון אמר: בארץ ישראל אדם שלא מאמין בניסים הוא אדם לא מציאותי. אז אני רוצה שנהיה גם מציאותיים וגם נאמין בניסים, ונאמין באדם וברוחו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במיוחד בחג הזה, על הניסים ועל הנפלאות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק, עם זה רציתי לסיים, והינה, עשית את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, את רואה, גנבתי לך. נתתי לך רק בגלל שאת יושבת-ראש העבודה בפוטנציאל עכשיו, אז אני כיבדתי אותך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> הבנתי. אז תודה רבה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואנחנו מאמינים ברוחו של האדם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מזמין אותך. הבאתי מישהו יותר אוהד ממני שישמע אותך. אני אישאר. יותר אוהד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> עזוב, הוא יותר אוהד ממני. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ארז – – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> אני פה, אני שומע אותך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה זמן יש לו? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תשע. מינימום תשע דקות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלת עשר, יאללה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, עסקינן בתקציב שעבר דיונים רבים שהשתתפנו בהם בוועדת הכספים. אני רוצה להתרכז באספקטים של התקציב בשנה השוטפת הזאת וגם בשנה הבאה. בשנה השוטפת הזאת, כמו שאמרתי בוועדה וכמו שהוציאה הודעה ועדת המעקב במרכז מוסאוא, משרד האוצר מעכב כמיליארד שקל מהתקציבים שהוקצו לחברה הערבית. שליש מהתקציבים האלה, בהיקף של 268 מיליון שקלים, מיועדים לפיתוח דרך משרד הפנים, והם אמורים להגיע לרשויות המקומיות; 360 מיליון שקל מוקצים לחינוך; מאות מיליונים מוקצים לתחומים נוספים, ואני אקריא אותם. העיכוב הזה מחריף את האתגרים הקשים והמצוקות – והצרכים – שבהם נמצאת החברה הערבית, לרבות המאבק באלימות ובפשיעה ונושאי חינוך. יש סברה מבוססת שמנצלים בחודשיים האחרונים את אווירת המלחמה כדי בדיעבד לא להעביר תקציבים בשנה הזאת, בשנה השוטפת, ולכן הדפיציט של מיליארד שקל מהתוכנית. הצרכים שלנו הם הרבה יותר ממה שהוקצה בשנים האחרונות, אבל גם מה שהוקצה לא מועבר. אני אזכיר משרדים שטרם הועברו אליהם התקציבים הנדרשים והמובטחים והמוצבעים, שהצביעו עליהם: פנים, תקציבי פיתוח – 268 מיליוני שקל; חקלאות – 27 מיליוני שקלים; תרבות – 39.7 מיליוני שקלים; ספורט – 58 מיליוני שקלים; אנרגיה מקיימת – 12.5 מיליוני שקלים; פיתוח אזורי תעשייה – 70 מיליוני שקלים; מים וביוב – 86 מיליוני שקלים; עידוד מסלולי תעסוקה על ידי רשות ההשקעות וכו' – 39 מיליוני שקלים; ג'יסר א-זרקא, יישוב שצריך כל יום, כל שנה, כל שבוע לסייע לו – 37 מיליוני שקלים; חינוך, בינוי כיתות – 360 מיליוני שקלים; נגב וגליל, פרויקטים כלכליים, פריפריה חברתית – 50 מיליון שקלים; רשות החדשנות – 27 מיליוני שקלים; השכלה גבוהה – 40 מיליוני שקלים. סך הכול מיליארד ו-114 מיליוני שקלים – שלא לדבר על תקציבים שלא מיושמים במשרד התחבורה, ולכן פרויקטים של סלילת כבישים מיועדים עלולים להיפגע. עכשיו, יש גם את התקציב של השנה הבאה. גם שם קרוב לוודאי שיהיה קיצוץ רוחבי אצל כולם, וזה יפגע גם בנו וברשויות שכבר נפגעות השנה בגלל אי-קיום הבטחות. אמרתי שמנצלים את אווירת המלחמה. יש עוד דברים שמנצלים בהם את אווירת המלחמה. למשל, אנשים שכותבים בפייסבוק או באינסטגרם, עושים לייק, כותבים משפטים שיכולים להתפרש ככה או ככה, ואז מביאים גמלאי שב"כ לשעבר או איש ביטחון או ערביסט שמתחיל לפרשן שטויות, ולהדביק לפסוק מהקוראן, (אומר בערבית: אין מנצח מלבד אללה,) ופתאום – תמיכה בחמאס, תמיכה בטרור. זה מגיע למקרי קיצון. סיפרתי על כמה מקרים בחודשיים האחרונים, אבל תשמעו סיפור. תשמע, יא אבו מוחמד; גם אתה, מכובדי היושב-ראש. יש רופאה פלסטינית שמתמחה בבית חולים תל השומר, פתולוגיה שנה שלישית. רופאה מצוינת, מתמחה, לשביעות רצון המנהלת שלה והנהלת המחלקה – הידיעה הזאת פורסמה על ידי אורן זיו בשיחה מקומית. פתאום משטרה מגיעה למחלקה – תראו את החוצפה, למחלקה בתל השומר – ומבקשים לקחת אותה מהמחלקה, לעצור אותה. אז מנהלת המחלקה אומרת להם: זה לא בסדר, תבואו לחדר שלי וכו'. אומרים: אנחנו חייבים אותה לחקירה. למה? אמרו לה: היא תשמע בחדר החקירות. (אומר בערבית ומתרגם:) לקחו אותה לחדר החקירות. אתה יודע על מה חקרו אותה? (חוזר על דבריו בערבית.) למה את עשית בלוק לחברים שלך במחלקה בפייסבוק ובאינסטגרם? הבנתם? השפילו אותה, עצרו אותה במחלקה, רופאה מצטיינת. אחרי שעות של חקירה שלחו אותה הביתה. היא חזרה לעבוד שבועיים-שלושה, ואז פתאום אומרים לה: אישור הכניסה שלך בוטל. עכשיו היא יושבת בבית, ההתמחות שלה נקטעה, הקריירה שלה נפגעה, כי יש מישהו מהמחלקה שכנראה מאוד לא אהב את העובדה שהיא עשתה לו בלוק. היא ענתה לשוטרים: אני עשיתי דה-אקטיבציה של החשבונות כבר בספטמבר. אבל נניח שהיא עשתה בלוק; מה, ערבי לא יכול לעשות ליהודי בלוק? מישהו שרוצה להיפטר מכל הרשת החברתית לא יכול לעשות בלוק? חסימה, חסימה זאת עבירה? חסימה זה תמיכה בארגון טרור? חסימה זה איום על מישהו? זה לאבד את הראש, לאבד את השפיות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> במשטרים דיקטטוריים, כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפילו. תן לי משטר דיקטטורי שעצרו בו רופאה במחלקה בגלל שעשתה בלוק. (אומר בערבית: תן לי משטר אחד בעולם, במדינות העולם השלישי, שעצרו רופאה כי היא עשתה בלוק.) << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> חנוך יודע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין. גם חנוך – הינה, תראה, הוא המום. זה מביך. כל מי שאני פניתי אליו אומר: זה לא אצלי, זה לא אצלי, זה לא אצלי. א. אני פונה להנהלת תל השומר – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> דמוקרטיה נוסח בן גביר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – תילחמו על הרופאה שלכם שתחזור להשלים את ההתמחות; ב. אם מישהו מרגיש מבוכה, שיעשה מעשה. אני משתדל, אני אמשיך לנסות לעזור לה, כי זכותה להמשיך את ההתמחות שלה וזכותה לעשות בלוק למי שהיא רוצה – אלא אם כן יש חוק ואנחנו לא היינו, אולי עשו חוק בשישי-שבת שערבי לא יעשה בלוק ליהודי במחלקה. אולי בגלל שזה פתולוגיה לא עושים בלוק? לא יודע. תראה, תראה את המבוכה, החיוך של המבוכה. יש דברים (אומר בערבית ומתרגם:) זה לא מתיישב, יא ווליד, לא מתיישב. עכשיו, עוד משהו. אתמול ראיתי שהיו כמה עיתונאים שפרסמו בחדווה ובששון שבג'נין חיילים שמו שירי חנוכה במיקרופון של המסגד. שירי חנוכה במיקרופון של המסגד. איזה ביטחון זה מעניק לכם? זה מעניק ביטחון? להפך. אתם יודעים מה עשו תושבי בג'נין בתגובה? (אומר בערבית: הם שמו את הנתונים של אבו עוביידה.) זה מה שאתם רוצים? זה, (אומר בערבית: זה מה שאתם רוצים?) זה טיפשות, (אומר בערבית: פשיטת רגל.) ככה לנסות להשפיל? עזוב הרס מסגדים. ככה להשפיל אנשים? לשים להם שירי חנוכה? זה לא לגרש חושך, זה חושך. זה החושך. כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, שמעתי את הציטוטים של הנשיא ביידן, שהוא אומר שישראל מתחילה לאבד את התמיכה הבין-לאומית בגלל הפצצות ללא הבחנה, indiscriminate. (אומר בערבית: טוב, אם ישראל מפסידה את התמיכה ואתה כועס, אז למה אתה שולח לה פצצות?) אתה אומר שצריך לשים יעד – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, קיבלת עשר דקות, לא תשע, והזמן עבר, אז בוא, רק תסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אסיים, תודה. לכן אני מדבר כאן על הסטנדרט הכפול, (אומר בערבית: הסטנדרט הכפול של ביידן עצמו, שהוא שותף למלחמה.) כדי להציל חיי אדם, ישראלים ויהודים, יהודים וישראלים, יש להפסיק את המלחמה. אתה לא תאהב את זה, אדוני היושב-ראש. אומרים: צריך לחסל את חמאס עד האחרון; כבר אמרו את זה בעבר. (אומר בערבית: אי-אפשר לבטל את הרעיון.) זה אידיאה. צריך להיות מציאותי, להביט. שמעתי את שגרירת ישראל בלונדון אתמול במצוקה, כועסת על המראיין שאומר לה: שתי מדינות. היא אומרת לו: למה אתה אובססיבי? לא יהיה. קטגורית לא יהיה. אם לא יהיו שתי מדינות צריך שתהיה מדינה אחת מהים עד הנהר – one person, one vote, זכויות מלאות, (אומר בערבית: הבנתם?) או להעמיק את האפרטהייד. אני בטוח שאתה לא רוצה לא את זה ולא את זה. לכן צריך לחשוב קדימה, לא רק כוח וכוח וכוח. וכמו שהאמריקאים היום אמרו – יש פרסום בידיעות אחרונות – 50% מ-29,000 הפצצות – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנא, אנא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אפציץ ואסיים, אוקיי? – – 29,000 ההפצצות הן לא מדויקות. 50%. (אומר בערבית: טוב, אני אומר לך שזה לא 50%, זה רובן.) אז איך נהרגו 7,000 ילדים ו-5,000 נשים? העולם צריך להתבייש, ביידן במיוחד. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טאהא, ואחריו – עודד פורר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הנשיא ביידן, אם דיברנו עליו, הוא אמר עוד דברים. הוא אמר שבמדינת ישראל קמה הממשלה הקיצונית ביותר בתולדות מדינת ישראל. ואם דיברת על מישהי שעשתה בלוק ליהודי – שזה באמת מעשה פסול, זה מעשה פסול. למה לעשות בלוק ליהודי? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על פי חוק. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא הייתה מחפשת ערבי שלא ממש מעורב והייתה עושה לו בלוק. אז זה בדיוק מה שהתכוון ביידן כשאמר שבישראל קיימת הממשלה הקיצונית ביותר מאז ומעולם, מאז שקמה מדינת ישראל. על בלוק, המשטרה של בן גביר, משטר בן גביר מגיע לבית חולים כדי לתחקר רופאה שעושה סטאז' על אמירה בעל פה בין שתי עמיתות ששתיהן אחיות. בגלל שסלדה מכל רצח באשר הוא, האחות הוזמנה לשימוע. אז אדוני היושב-ראש, באמת ימים קשים מנשוא עוברים על כולם. האתגרים רבים ומאיימים, והמלחמה העקובה מדם גובה מאזרחי המדינה מחירים כבדים בכל תחומי החיים. בפתח דבריי אני רוצה להתייחס לממצאי סקר – אפרופו הרדיפות של המשטרה – לגבי סטודנטים בחברה הערבית בתקופת המלחמה. הסקר נערך על ידי עמותת קו משווה, שהיא עמותה שפועלת לחיזוק אקדמאים מהחברה הערבית. בסקר עולה תמונה מדאיגה במיוחד: 78% מהסטודנטים הערבים – הערבים אזרחי המדינה, שמישהו לא יתבלבל – 78% מהסטודנטים הערבים אזרחי המדינה העידו שהם אינם מרגישים בטוחים להביע את הדעות שלהם. אז למה שהרופאה תביע את הדעה שלה ותעשה בלוק לאיזשהו חבר יהודי? 56% העידו כי אינם מרגישים בטוחים לחזור ללימודים בקמפוסים. אני מדבר, אדוני היושב-ראש, על נתונים מזעזעים – 56% אמרו שהם לא מרגישים בטוחים לחזור לקמפוסים; 50% מהסטודנטים העידו שהמוסד האקדמי שבו הם לומדים מתעלם, ולא מתחשב באתגרים ובתחושות שלהם בימי מלחמה; 66% מהסטודנטים הערבים אזרחי המדינה מרגישים שהמוסדות האקדמיים שבהם הם לומדים מפלים ביחס לטובת יהודים במהלך תקופת המלחמה; 7% מהסטודנטים, היושב-ראש, השיבו כי הם מקפיאים או מפסיקים את לימודיהם. נתונים אלה מזעזעים ומדאיגים מאוד, כמובן, והם מחייבים נקיטת צעדים מיידיים לחיזוק הביטחון האישי. לא צריך להגיע לבית חולים כדי לתחקר רופאה על זה שעשתה בלוק למישהו, ולא צריך להגיע לבית באמצע הלילה כדי לעצור צעיר שכתב משהו שמישהו הבין אותו לא נכון. צריך לחזק את הביטחון האישי של הסטודנטים ולהסיר קריטריונים מפלים וגזעניים המופעלים נגדם. כבוד היושב-ראש, מאז 7 באוקטובר האוכלוסייה הערבית סבלה וסובלת רבות, אפרופו הדברים שדיברנו עליהם עכשיו – מצד אחד, בשל מדיניות רדיפה עוינת של גורמים קיצוניים שעומדים בראש משרדים בכירים בממשלה המטורללת הזאת, שביידן אמר עליה שהיא הקיצונית ביותר בתולדות מדינת ישראל; מנגד – ממחיר הדמים ששילמה החברה הערבית הבדואית בנגב. בכל פעם שמופעלת אזעקה או מופעלות אזעקות, האזרחים הערבים נכנסים לתחושה של פחד ואימה. בהיעדר מקלטים ומיגוניות, אין להם שום מקום שיגן עליהם מפני הטילים. חברי לסיעת רע"מ חבר הכנסת ואליד אלהואשלה פעל ופועל רבות מאז 7 באוקטובר מול כל משרדי הממשלה, כולל משרד ראש הממשלה, כדי להבטיח מיגוניות לאזרחים הערבים ביישובים הבדואיים, במיוחד ביישובים הלא-מוכרים, אך לצערנו, ללא היענות וללא אכפתיות. מתוך מציאות עגומה ומסוכנת זו אני מבקש לשאול, אדוני היושב-ראש: האם מגיע למשרדים מיותרים כמו של סטרוק ודומיה יותר ממה שמגיע לאזרח הערבי בכלל ולאזרח הערבי הבדואי בפרט? האם התקציבים למשרדים המיותרים שהתווספו כדי להקים קואליציה שהיא המסוכנת בתולדות המדינה חשובים יותר מחיי אדם? בזמן שאורית סטרוק וחבריה פועלים במרץ כדי לחלוב, לסחוט או לגנוב את המדינה, האזרח הערבי בנגב חיפש למצוא מיגונית מפני הטילים שנפלו בתוך היישובים או לא רחוק מהם, אך לא מצא. בעיני שרים בממשלה הזו ובעיני ראש הממשלה אזרח ערבי הוא חצי אזרח וילד ערבי הוא חצי ילד. התקציב הזה והתוספות שעליהן אנו נצביע מתעלמים לחלוטין מהאזרחים הערבים במדינה; מתעלמים מהביטחון האישי המעורער של האזרחים והסטודנטים הערבים; מתעלמים מהביטחון הכלכלי של האזרחים שהם הנפגעים העיקריים מכל מה שמתרחש היום ונפגעים מהטיפול הרגשי – מהיעדר טיפול רגשי לילדים שחיים בסיוט ביישובים לא מוכרים ובכלל בכל החברה הערבית. נוסף על כל אלה, האזרחים הערבים במדינה נתונים למשטר של רדיפה פוליטית והשתקה טוטלית של חופש הביטוי. אפרופו הרופאה, האחות ועשרות ומאות דוגמאות שהגיעו לכל אחד מאיתנו לגבי רדיפה וניסיון השתקה – חופש ביטוי לאזרחי ערבי היום לא קיים. האם מדינה שטוענת שהיא דמוקרטיה מרשה לעצמה למנוע חופש ביטוי? למשל, להגיד שיש לך עמדה עקרונית נגד מלחמה – למה זה מאיים על מישהו? למה זה מאיים על מישהו לומר שהחברה הערבית היא עקרונית נגד מלחמות? למה זה צריך לאיים על מישהו? למה זה מאיים על מישהו שכואבים את הכאב של כל הנופלים? כואבים את הכאב של הנופל בתוך ישראל וכואבים את הכאב של הנופלים בעזה. למה אסור להגיד את זה? למה זה מסכן מדינה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, הזמן עבר. אם תוכל לסיים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תן לי עוד דקה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשתדל פחות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תן לו על חשבוני דקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה כבר באוברדרפט על חשבונך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז במה שנתן לי היושב-ראש – תודה – אני רוצה להמשיך בעוד סוגיה שיש בה היבט של רדיפה וחנק, והיא חלוקת צווי הריסה נגד בתים בחברה הערבית. בימים האחרונים קיבלו ביישוב ג'ת במשולש תשעה צווים כאלה נגד בתים שמיועדים להריסה. הבתים, היושב-ראש, נמצאים באזור שהוא בתהליך תכנון, וביישוב יש תוכנית כוללנית מאושרת. בחודשים הקרובים, יכול להיות במרץ – הוועדה המקומית תבעה אותם ויש ביניהם הליך משפטי. הוועדה המחוזית נטלה את הסמכויות ושלחה צווי הריסה. אנחנו כבר דיברנו, אתה היית כבר ביותר מדיון אחד על נושא תכנון ובנייה. אדוני היושב-ראש, מצד אחד, המדינה לא תכננה, או שאפשרה לבלגן הבינוי הזה להתקיים בהעלמת עין, ומצד שני, במקום לתכנן ולהריץ תכנון ולהאיץ תכנון ולעשות את זה טוב עבור כולם, הם דווקא נהנים. כן, סמוטריץ' נהנה לשלוח צווי הריסה. הוא מופקד על אגף האכיפה. ועל כן אני אומר שמישהו צריך להבין שככה לא מתנהלת מדינה עם אזרחיה, אז במקום רדיפה – אולי להחליף עם תכנון. זה יהיה עדיף. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פורר, ואחריו – חבר הכנסת אלקין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא רואה שיש שר במליאה, אז את הנאום שהכנתי אני אתחיל כשייכנס השר. בינתיים אנחנו יכולים לדבר על נושאים אחרים, עד שיהיה שר במליאה. אני חושב שזה חלק מההתייחסות של הממשלה. אני לא יודע, אולי צריך להגדיל את הממשלה, כדי שיהיו מספיק שרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלקין, אתה לא שר? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כמה שרים יש לכם? 38 שרים? לא יודע, אם זה לא מספיק בשביל לייצר תורנויות שהשרים יוכלו לשבת במליאה, אז לדעתי, זה המינימום המתבקש, בעיקר כשאתם מביאים תקציב כל כך מנותק מהמציאות. לכן, המינימום הנדרש הוא שאת התורנות שלהם לשבת במליאה, לשמוע את חברי הכנסת, השרים יעשו. הינה, נכנס השר קרעי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חתמתי לך על החוק היום, פורר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אשריך, זכית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זכיתי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כמדומני אתה חבר גם בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדיון שלפנינו הוא על תקציב. אנחנו בחודש דצמבר ומביאים תיקון לתקציב 2023, והמשמעות של התיקון היא שאנחנו צריכים לסדר את התקציב בגלל המלחמה. יש לנו צורכי מלחמה אדירים, ואנחנו חייבים לבצע התאמות כאן בתקציב, שגם אומרות הגדלת הגירעון. הגדלת הגירעון זה אומר שמדינת ישראל נכנסת עכשיו לעוד ועוד חובות שעליהם אנחנו נצטרך לשלם עוד שנים ארוכות. וכשאתה נכנס לעוד חובות, אתה אומר: אוקיי, אבל עכשיו אני נכנס לחובות האלה כדי לנצל את הכסף למשהו. בואו נראה למה אנחנו מנצלים את הכסף. בעצם, המשמעות של תיקון בתקציב 2023 בחודש דצמבר 2023 היא שהוא יענה על שתי מטרות מרכזיות. המטרה הראשונה חשובה מאין כמוה – לענות על צורכי המלחמה. יש צרכים לצה"ל, יש צרכים למערכת הביטחון, יש צרכים ברמת המיגון האזרחי, ברמת הטיפול האזרחי, ולכן חייבים את התיקון הזה בשנת 2023. הטעם השני הוא לאותת למשק, למעסיקים, לחברות דירוג האשראי, לעולם כולו, לכל מי שמשקיע במדינת ישראל, להגיד להם: חבר'ה, אנחנו בהתנהלות אחראית. זה נכון שאנחנו מגדילים את הגירעון בגלל המלחמה, זה נכון שאנחנו עכשיו מוציאים הרבה יותר כסף ממה שתכננו בגלל המלחמה, וגם העובדה שאנחנו במלחמה מאיימת הרבה מאוד על המשק הישראלי, אבל אנחנו מנהלים תקציב אחראי. אנחנו מנהלים את מדינת ישראל באחריות, וכך נצליח גם לשמור על דירוג האשראי שלנו, גם להמשיך ולמשוך משקיעים. כי כולם בוחנים, אומרים, רגע, רגע, האם אני רוצה לשים ולהשקיע את הכסף שלי במדינת ישראל אפילו שהיא במלחמה, בגלל יתרונות אחרים שלה? ואני רוצה לדעת שהמדינה הזו מתנהלת באחריות מהבחינה התקציבית, ואיתות כמובן לקראת תקציב 2024, שברור לחלוטין שיהיה חייב להיות שונה לגמרי ממה שדמיינתם לכם בתקציב שהיה מנותק לכתחילה כשהוגש לכנסת, אבל עכשיו הוא בכלל מנותק פי כמה. בתקציב הזה שאנחנו נצביע עליו היום לא משיגים אף אחת מהמטרות האלה, אף אחת, כי במקום להסיט תקציבים מהביורוקרטיה, מהשומנים, פשוט מפזרים עוד כסף. ולא לוקחים את כל הכסף לטובת תקציב המלחמה, לא נענים כל הצרכים שהם צורכי החיילים בתקציב הזה. אני מסתכל על משרדי הממשלה. כבר תקפנו פה מעל הבמה הזו את העובדה שיש משרדים מיותרים כשהקמתם את הממשלה וכשהעברתם את התקציב. הכול נכון. אנחנו עכשיו נמצאים במצב שונה ממה שהיינו ב-6 באוקטובר. גם אם אתם לא מסכימים איתי על מה שאמרתי על התקציב שהגשתם כשאישרתם אותו, המקורי, גם אם אתם לא מסכימים איתנו על מה שאמרנו כשהקמתם את הממשלה המנופחת הזאת עם כל כך הרבה משרדים, המינימום הוא להגיד – אתה יודע, אני רואה את שרת ההתיישבות יושבת בטלוויזיה ואומרת: הבעיה היא הביורוקרטיה. ממה נולדת הביורוקרטיה? כשיש לך הרבה משרדי ממשלה מיותרים אז יש ביורוקרטיה – אז כל משרד דורך על הרגליים של המשרד השני. ואתה יודע את זה, כי התעסקנו בזה. איך שפרצה המלחמה, כל חמ"ל חברי הכנסת, שהיו שותפים בו לדעתי קרוב ל-100 חברי כנסת – בחמ"ל הזה, כדי לטפל בפניות, אנחנו כחברי כנסת התרוצצנו בין המשרדים, מי מטפל במה, איפה נכנס משרד החינוך ומאיפה יוצא משרד ההתיישבות ומשרד המורשת, ומשרד המסורת, ומשרד ירושלים, והמשרד ההוא. אני כבר לא יודע איפה אנחנו נמצאים. קחו את ההזדמנות הזאת, תראו גם למשקיעים, גם לחברות דירוג האשראי: אנחנו סוגרים משרדים מיותרים, לא רק כדי לחסוך את הכסף המיותר שנשפך עליהם – אנחנו סוגרים את המשרדים האלה גם כדי לרסק את הביורוקרטיה הזו, שארבעה משרדים עושים אותו דבר, ובסוף אף אחד לא עושה כלום. ואנחנו נתקלים בזה. אל תבואו ותגידו שהתקציב הזה נדרש לצורכי המלחמה. הוא נדרש לצורכי המלחמה כשאתם עדיין ממשיכים לקבל – כמוני, אני מניח – הודעות מחיילים, הודעות מיחידות שדה, שמבקשים מאיתנו לאסוף להם תרומות בכל מיני נושאים כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה לקחת לך את הזמן, אבל אני אתייחס לזה, ברשותך, אחרי זה לחצי דקה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר. תשמע, זאת עובדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, הפנייה היא עובדה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסיפור הוא פשוט מאוד: כל שקל נוסף שאנחנו מוציאים – כי הרי אנחנו חורגים מהתקציב. הרי זה לא תקציב שעכשיו אנחנו בתוך המסגרת. אנחנו באים לפה, מגדילים את המסגרת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 26 מיליארד שקלים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אנחנו צריכים כל שקל לחשוב לאן אנחנו שולחים אותו. אם בתוך זה, את הכספים הקואליציוניים, את מה שנדרש לטובת הצרכים הפוליטיים שלכם, לא קיצצתם, זאת אומרת שיש כספים שיכלו להגיע ליחידות שדה, יש כספים שיכלו להגיע למפונים, יש כספים שיכלו להגיע למילואימניקים, ולא מגיעים. אל תספרו לי שאתם נותנים, כי איפה מקצצים? במילואים מקצצים. היום פורסם שיש מענק מיוחד שניתן למילואימניקים שמשרתים יותר מ-60 יום מילואים, בונוס, והיום היה פרסום – אני רואה את הפרסום הזה ומשפשף את העיניים ואני אומר: תגידו, אנחנו חיים במדינה שנמצאת במלחמה? אנחנו במלחמה, וממשלת ישראל מקצצת את המענק הזה לחיילי המילואים, יקבלו אותו רק מדרגת מ"פ ומעלה. למה? חיילי הסדיר שמחרפים את נפשם במילואים יותר מ-60 יום הם לא חיילים? הם לא נלחמים מספיק טוב? לא מגיע להם לקבל משהו מהאתנן שאתם מחלקים פה היום? מהכסף שאתם מחלקים לצרכים הקואליציוניים שלכם? לא מגיע להם? את זה אתם מקצצים? באיזו עזות מצח אתם באים לבניין הזה בזמן מלחמה, כשבוקר-בוקר כל אחד מאיתנו פותח את הטלפון וחושש מה"הותר לפרסום", כשאנחנו יודעים מה ממשיך אחריו? כשמכל קצות החברה הישראלית, דתיים ולא דתיים, חילונים, מזרחים, אשכנזים ומהצפון ומהדרום נמצאים בחזית ונלחמים כתף אל כתף על קיומה של מדינת ישראל? אז אתם מעיזים להביא לפה תקציב של מיליארדים שלא כל שקל ממנו הולך אליהם? ועוד להגיד לחיילי מילואים היום שהבונוס הזה שניתן למי שמשרת מעל 60 יום מילואים מבוטל, ויינתן רק מדרגת מ"פ ומעלה? מה זה, יש פה מעמד של אריסטוקרטים ומעמד של כאלה שהם שואבי מים וחוטבי עצים? איך אתם לא מתביישים? איך תניפו היום את היד שלכם בעד התקציב הזה כשאתם יודעים שמקצצים למילואימניקים? אחר כך עוד תביאו לפה חוק שאומר שכמה אלפים שעושים מילואים כבר בגילים מבוגרים, נאריך להם עוד, לא נפטור אותם ממילואים. אני לא רוצה לדבר על זה שלא מקיימים פה חוקים אחרים, שמחייבים לגייס את כל האוכלוסיות, כי כבר אין דחיית גיוס לגבי מי שלומד בישיבות. אין. אין. אבל הממשלה לא מגייסת. הניתוק הזה פשוט מוציא מהדעת, יחד עם המדיניות שאתם מנהלים, שמראה לחלוטין שאתם עדיין בקונספציה של 6 באוקטובר. אתם בקונספציה הזאת בניהול האזרחי – עד עכשיו, כפי שציינתי – ולצערי אתם בקונספציה הזאת גם בניהול הצבאי, החל ממשאיות הדלק והציוד ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה, כשהחטופים והחטופות שלנו נמצאים שם – בלי שאנחנו מקבלים מידע הומניטרי עליהם, בלי שאנחנו יודעים מה עולה בגורלם, בלי שהם זכאים לביקור של הצלב האדום – עבור בהכלה וההבלגה שלנו על הירי על יישובי הצפון, כשכ-100,000 תושבים מהצפון הפכו לפליטים בארצם, ומי שנמצא שם הוא כמו ברווז במטווח, מחכה לראות אם נסראללה יגביר את האש או יוריד את האש – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ועד למה שקורה ביום האדום, עם יותר מ-30 טילים ששוגרו לכאן על ידי החות'ים מתימן שלא זכו לשום תגובה. הקונספציה שלכם עדיין שלטת גם בביטחון, גם בכלכלה וגם בניהול האזרחי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלקין, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל ביטון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים פה בדיון מנומנם אבל באירוע שלפי מיטב זיכרוני הוא מאוד מאוד חריג. אבל בכלל מדינת ישראל כרגע עוברת למעשה תקופה מאוד מאוד לא פשוטה ומורכבת. קודם כול, אנחנו נמצאים בדיון על תקציב – בניגוד למה שאזרחי מדינה חושבים, כשרואים שבסוף שנת 2023 מתקיים דיון תקציב ואישור תקציב בכנסת, כולם בטוחים שזה תקציב של השנה הבאה. אז לא היא. זה תקציב של השנה היוצאת, תקציב 2023, בניסיון להתאים ולתקן את מה שאפשר במסגרת המציאות החדשה שבה אנחנו נמצאים. מלכתחילה זה אירוע חריג. אבל הולך לקרות פה עוד משהו חריג – יש פה חברים ותיקים בבית הזה; אולי יש אפילו כמה ותיקים ממני – אני לא זוכר כמוהו, לפחות בתקופה שאני בכנסת, כי בהצבעה על תקציב המדינה בקריאה שלישית, סיעה שלמה בקואליציה הולכת להצביע נגד, כולל השרים שבתוכה. זה לא אירוע שקורה יום-יום בכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רבותיי, אנא, יש פה רעש שמאוד מפריע. אנא, כולם. תודה. מנהלות הסיעה שם, אנא מכן. תודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בשם רומן אני מוחה על השם נערות הסיעה. יש גם נערי הסיעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מנהלות הסיעה אמרתי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מנהלות כן, אבל יש גם מנהלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל הוא לא הפריע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את הרעש עושים המנהלים, לא המנהלות. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אומר: לפי מיטב ידיעתי, בפעמיים האחרונות שדבר כזה קרה, זה היה לפני כ-20 שנה, בשתי ממשלות של אריאל שרון, כששרי ש"ס הצביעו נגד התקציב. היה גם אירוע ששרי שינוי הצביעו נגד התקציב. נדמה לי שמאז לא הייתה חזרה על האירוע הזה כאן במליאת הכנסת במשך 20 שנה, לכן זה בהחלט אירוע חריג. אבל זה הולך לקרות, ואנחנו כסיעה שלמה בקואליציה, סיעת המחנה הממלכתי, כולל השרים שבתוכנו, נצביע נגד התקציב הזה, כי הוא תקציב בלתי אפשרי במציאות שבה אנחנו נמצאים. דיברו על זה כאן לא מעט חברי כנסת מהאופוזיציה, וצדקו. מי שיקשיב ככה בשקט ללחשושים של חלק מחברי הקואליציה, יודע שגם הם חושבים שזה נכון. הייתי בלא מעט קואליציות, בחלקן הייתי יושב-ראש. בתקופות משבר ראשי מפלגות הקואליציה תמיד ידעו להבין שמצמצמים דרמטית את הכסף הקואליציוני. זאת הייתה פעולה מיידית, ברורה מאליה, במשברים הרבה יותר קלים מהמשבר שמדינת ישראל עוברת היום. לכן, כשלפני כחודש וחצי, יחד עם חברי יו"ר ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין, באתי ביוזמה לכל ראשי המפלגות לוותר על כסף קואליציוני. הייתי בטוח שזה ברור מאליו שזה ייענה, אם לא כל הוויתור אז לפחות ויתור על הרוב המוחלט. לצערי, זה לא קרה, ואנחנו עדיין מקבלים פה תקציב עם שורות שלמות בתוכו שאף אחד לא מצליח להבין למה הן הכרחיות כרגע, בעת המלחמה. למה לא ניתן להפנות את הכסף הזה, למשל, למינהלת תקומה, ולעזור עוד יותר בשיקום של חבלי ארץ ולמפונים שנמצאים? לכן לא ראינו לעצמנו שום אפשרות לתמוך או להימנע בתקציב הזה. אנחנו נתנגד לו – כפי שאמרתי, מעשה מאוד מאוד קיצוני ולא רגיל במציאות הפרלמנטרית של מדינת ישראל. אנחנו גם הגשנו שורה של הסתייגויות, ועל אחת מהן אנחנו נבקש, לפי הסיכום בוועדת הכנסת, להצביע במיוחד. אני רק אעדכן את חברי הכנסת. זאת הסתייגות שמדברת על הוויתור – למעשה קיצוץ – תקציבים קואליציוניים בתקציבי משרד החינוך, בסעיפים הקואליציוניים הרבים שבתוכו, ומעבירה את הכסף הזה למינהלת תקומה. אני פונה מפה לא רק לחברי האופוזיציה בהצעה לתמוך בהסתייגות הזאת – אני מקווה ומעריך שהם יעשו את זה כברור מאליו – אלא גם לחברי הקואליציה. הרי אתם יודעים שזה הדבר הנכון. הינה, אנחנו חברי הקואליציה הולכים לעשות את זה, אז אני פונה לחברי קואליציה, גם חברי כנסת, גם שרים בממשלה: אתם מפחדים להצביע נגד התקציב בקריאה השלישית? מפחדים לעשות כמונו מעשה חריג בכללי המשמעת הקואליציונית? אז לפחות תהיו מספיק אמיצים להצביע בעד ההסתייגות הזאת ולעשות את הדבר הנכון: לקחת את הכסף ממקום שבו זה יכול לחכות למציאות של אחרי מלחמה ולהעביר אותו למי שבאמת צריך אותו כעת, בזמן המלחמה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אגב, הפנייה מופנית גם אליך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ביטון, ואחריו – חברת הכנסת בן ארי. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשעתה הקשה ביותר של מדינת ישראל, בעת מלחמה, הצטרפנו לממשלה כדי להיות שם, כי הציבור ציפה מאיתנו לעשות את זה, והחיילים והמפקדים ציפו מאיתנו לעשות את זה. לכן, גודל האכזבה על שלא ידעתם להביא תיקוני תקציב טובים למלחמה – שהיינו מצביעים עליהם פה אחד במליאה. לא התאפקתם. יש לעצור רגע ולחשוב מה נכון בעת הזאת. יש בכספים הקואליציוניים מרכיבים שהייתם יכולים להביא איתנו בהסכמה, כי הם טובים למדינה, כי זה מגדיל את התקציב של תנועות נוער ומגדיל את התקציב של מרכז רפואת חירום בקריית שמונה ומגדיל את התקציב של ארגוני נוער. על זה היינו מסכימים איתכם. אבל לראות משרד שהולך לקבל 600–700 מיליון שקל, משרד ההתיישבות, ולשאול לאן הכסף ולמה הוא סקטוריאלי וחלקו לא דחוף עכשיו. לא מורשת דחופה עכשיו ולא זהות יהודית דחופה עכשיו. כתבתי מכתב מנומק לחברי הקואליציה בוועדת הכספים לפני כמה שבועות, כי אני מחפש הסכמות בבית הזה תמיד, אבל אני מחפש הסכמות בעת מלחמה עוד יותר. אתם יודעים שאנחנו שותפים שלכם במלחמה, אז למה אתם מביכים אותנו? אני מבקש מכם לתקצב בתיקוני התקציב של 2023 פתרון לחיילי מילואים שנמצאים עכשיו בעזה ובלבנון. 80,000 חיילי מילואים שהם סטודנטים, מה ביקשנו בעבורם? ביקשנו שכל אחד מהם יקבל מיידית את שכר הלימוד שלו; ביקשנו שיבטיחו להם שיעורים פרטיים כשהם חוזרים; ביקשנו שיממנו להם קורסי קיץ, קורסים כפולים, עבודה בקבוצות קטנות, תרגולים. כתבתי את זה לוועדת הכספים ופניתי לכל חברי הקואליציה והאופוזיציה וגם הגשתי הסתייגויות כאן, את אותן הסתייגויות על חיילי המילואים. ביקשתי גם בקשות קטנות, ממש זעירות: משרד השיכון, באמצעות חברות משכנות, לוקח כפל גבייה. אנשים פינו את הבתים שלהם בדיור הציבורי בקריית שמונה ואשקלון ושדרות, בתים ריקים, והמשרד לא רוצה לתת להם אוטומטית החזר על שכר הדירה של בית ריק. כמה כסף זה עולה? אמר לי מנכ"ל עמיגור, שאחראי לאשקלון ושדרות, הוא אומר: מיכאל, זה עולה לי 1.5 מיליון שקלים. אבל אומרים לי שהם יקבלו אולי חודש, ורק מי שמילא טפסים. חודש וחצי, חודשיים, לתת להם החזר על בית ריק של עמידר ועמיגור. זה עולה 1.5 מיליון שקל. אז אנחנו נעשה פה מיליארדים של קואליציוני, ולא נדאג לחיילי המילואים באוניברסיטה, לא נשים שם כמה מאות מיליונים; לא נשים 10 מיליון לדיור הציבורי; לא נשים מיליארד שקל למיגון. ראש העיר של אשקלון קורס. למה הוא לא מחזיר את אשקלון לפעילות מלאה? לא בגלל שאין ממ"דים בחלק מהבתים – שזו בעיה; בגלל שבתי הספר והגנים לא ממוגנים. הוא אומר: אם תיתנו לי 500 מיליון שקל, בתוך חצי שנה כל הגנים ובתי הספר שלי ממוגנים. אנחנו לא רוצים להחזיר את הציבור לחיים שגרתיים? איפה ה-500 מיליון שקל של מיגון מיידי של אשקלון בתקציבים הקואליציוניים האלה? איפה המיליארד שקל מנה ראשונה למיגון הצפון, כדי שלכל אחד יהיה ממ"ד בבית? איפה ההחלטות שבעת מלחמה צריך לקבל? לחלק מהקואליציוני הזה אנחנו מסכימים. אגב, אם הייתם באים ואומרים: תשמעו, למרות הכול חשוב לנו גם חינוך לחרדים ושיפור לעובדים שלנו, אבל הייתם שמים שם 100, 200, 300 מיליון ולוקחים 4 מיליארד קואליציוני למלחמה, היינו הולכים איתכם. אבל אנחנו לא רואים תשובות למיגון הצפון, לא רואים תשובות למיגון אשקלון, לא רואים תשובות לחיילי מילואים באקדמיה. אין כסף ואין חוק ואין אמירה לחיילי המילואים על ידי ראשי האוניברסיטאות והמכללות. יבוא השר, יבוא ראש הממשלה, ויגיד במסיבת עיתונאים: אף חייל מילואים לא ייפגע באקדמיה. כל נשיא עושה דין לעצמו; כל מנכ"ל מכללה עושה דין לעצמו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אנחנו מביאים הצעת חוק – עכשיו היא רצה פה בין חברי הכנסת – של הבטחת העתיד האקדמאי של חיילי המילואים. אני מבקש מחברי הכנסת שנמצאים פה לחתום על ההצעה הזאת. נביא אותה ברוב גדול. אבל הממשלה צריכה לעשות את זה, היא צריכה להחליט את זה. יש לכם עדיין הזדמנות – בתקציב מופיעה הסתייגות על חיילי מילואים באקדמיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ביטון, חייבים לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. תודה. תאשרו את ההסתייגות הזאת פה אחד היום. על דיור ציבורי זה 10 מיליון שקל – לקחו להם כסף סתם על בתים ריקים – ועל סיוע לחיילי מילואים. שתי הסתייגויות יש לכם היום – תאשרו אותן בהסכמה פה אחד. נראה אתכם, תעשו משהו אחד טוב בכל החגיגה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת בן ארי, ואחריה – חבר הכנסת שוסטר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מי זה השר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השר קרעי, נמצא שם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מיותר לציין מה אני חושבת על התקציב הגרוע הזה. אני אחסוך לכם. דיברתי עליו מספיק בקריאה הראשונה, וגם דיברתי על השר הגרוע הזה. באמת קצרה היריעה. אני רוצה היום לדבר דווקא – אני כל הזמן דיברתי על השר ועל החברים שלו. היום אני רוצה לדבר על החברות של בצלאל – חברותיו לסיעה, חברותיו לתפיסת העולם, חברותיו למגזר. נתחיל, כמובן, איך אפשר שלא, עם השרה למשימות יהודיות, הלא היא ה-BFF של בצלאל – Best Friend Forever, למי שלא יודע את התרגום – זו השרה סטרוק; החברה הכי טובה שלו, שהמנייה שלה השבוע הייתה קרובה להתפוצץ – תכף נדבר גם על ערך המנייה – חברתו שהיא בעצם, אם אפשר לומר, הצינור הבלתי-רשמי להעברת הכספים לחברים ולחברות. השרה סטרוק, שרק בחודש יוני האחרון קראה כמובן לצמרת הביטחון – ראש השב"כ, המפכ"ל והרמטכ"ל – שהם כוח וגנר, ישבה השבוע באולפן והתייחסה לכיסים השמנים של קצינים במילואים. מה, מה, מה אמרת עכשיו, גברת? על מה את מדברת? מי אלה עם הכיסים השמנים? אני באמת לא יודעת. אני רואה אנשי מילואים שעוזבים את הבית, שעוזבים את העסקים שלהם, שמחרפים נפשם, שנהרגים בקרבות. יושבת השרה באולפן של חדשות ערוץ 12 ומדברת על כיסים מלאים. כשאנשי המילואים שלנו בגשם ובבוץ, היא יושבת באולפן המחומם ומרשה לעצמה לדבר עליהם. מיליונים תורמים פה לאנשי המילואים, אבל השרה סטרוק עסוקה בכסף לחברים ובכלל לחברות: מצידי שיגיע מסוק – הבנתי שעכשיו התחילו להכניס ציוד למילואימניקים – מצידי שיגיע מסוק ויפזר להם כסף. השרה סטרוק, מה זה הדיבור הזה? איזה מין חוצפה זאת? אני לא מצפה מראש הממשלה שיפטר אותה, גם בכוח וגנר הוא לא פיטר, אבל קצת צניעות כשאת מדברת על אנשי המילואים. מילה אחת על המניה של סטרוק – אם הייתי מבינה במניות, הייתי משקיעה בזה: הייתה שווה 133 מיליון שקל, משם ל-343, 543, ואז אתם יודעים עם כמה כסף היא סיימה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 766 מיליון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, שירי, יפה, תלמיד מצטיין – עם 766 מיליון שקל סיימה. איפה משקיעים במניה של אורית סטרוק? אל תדאגו, אנשי המילואים, כשאתם תסיימו את השירות, זהות יהודית תהיה לכם בטוח; עסק – אולי קצת פחות. ואם כבר עוסקים בנשות המגזר, איך אפשר שלא להתעסק עם חברת הכנסת, הקפטנית שיצאה השבוע להפלגה, לצפות בחופי עזה, הלוא היא לימור סון הר מלך. לימור יצאה להפלגה כדי לבחון אופציות לנדל"ן כשתחזור ההתיישבות לגוש קטיף בעזה. תמונת הניצחון של לימור היא לא החזרת החטופים, היא גם לא מיטוט החמאס או שיקום העוטף, אלא שיקומה של ח'אן יונס, בכך שילדים יהודים ירוצו ברחובות. אולי כבר עכשיו כדאי שתלך לבדוק את מחירי הנדל"ן, כי הבנתי שכרגע הם ברצפה, והיא בטח תמצא שם אופציות נהדרות. שלא יהיה ספק, את חמאס צריך לחסל, כנראה שגם תהיה שם רצועה ביטחונית לכמה שנים, אבל מאיפה לזה ולמסקנה המופרכת שצריך יישובים בתוך הרצועה? מאיפה זה מגיע? מה זה הדבר הזה? תמונת ניצחון זה לראות את תושבי קריית שמונה ושדרות חוזרים הביתה – אלפי מפונים שגרים במלון, שאין להם עסק, שאין להם עבודה. היא שטה לחופי עזה לצפות באופציות של נדל"ן בח'אן יונס. אבל איזה ציפיות יש לי מאישה שהגיעה השבוע לדיון בוועדה לביטחון לאומי – בשבוע שעבר, ביום ראשון, בדיון שהיינו בו יחד – כשכל מה שרצינו לבחון הוא שבאמת הנשק שאיתמר מחלק לא יגיע למשפחות שבהן יש בעיה של אלימות. זה מה שרצינו, לכך כינסנו את הוועדה. הגיעה הגברת לימון – סליחה, לימור, זה יצא לי בטעות – ונתנה נתון מעניין; היא אמרה: בעשר השנים האחרונות רק 11 נשים נרצחו מנשק חם. אז עזבו רגע את העשור, כי יש לי הרבה מה לומר על העשור, אבל מ-2019 ועד 2021, אדוני היושב-ראש, במשך שנתיים, נרצחו 32 נשים מנשק חם, שליש מהן באמצעות נשק שהוחזק ברישיון. לא רק שהיא הביאה את הנתון המעוות הזה כדי להצדיק את חלוקת הנשקים של איתמר – ראיתי שהיא גם עשתה על זה סרטון. אני מציעה לחברי הכנסת, ובעיקר לחברות כנסת שגם יש להן אחריות, בכל מה שקשור במאבק באלימות נגד נשים, תביאו נתונים אמיתיים, אל תשקרו ואל תסלפו. לצערי, הנתונים מאוד קשים. וכל זה – למה היא הביאה את הנתון הזה? אני מזכירה, 251, והיא דיברה על 11 בעשור. איך אפשר להיות גם אישה וגם להביא נתונים כאלה מעוותים במאבק? זה מדהים אותי. וההתגייסות המטורפת הזאת, של לבוא ביום ראשון בבוקר – יום ראשון, אתם יודעים, זה יום כזה, חצי כוח – של כל חברי עוצמה יהודית בוועדה לביטחון לאומי, רק כדי לבדוק ששום דבר לא יפגע בחלוקה של איתמר כשהוא מחלק נשקים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היה גם ויכוח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש נתונים. אישה נרצחת – יודעים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היה פיקוח בוועדה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אל תדאג, אני מייד מגיעה אליה, כי אל תשכח שאני עוסקת בנשות המגזר. טוב מאוד שהבאת אותי לשם, והזמן שלי קצר, אז אני אעבור למה ששירי אמר, כי איך אפשר שלא לדבר על האישה שאיתו, העזר כנגדו, הלוא היא איילה בן גביר. היא עוד לא החליטה אם היא אישה פרטית או שהיא אשתו של השר, היא לא החליטה – היא אמרה את זה השבוע בריאיון ב-103 לאודי סגל וענת דוידוב; היא עוד לא החליטה. הגב' איילה בן גביר, למי שפספס, ישבה ביום ראשון בין הקהל, ישבה וצפתה בדיון על חלוקת הנשקים של בעלה איתמר. היא ישבה וסרגה – אני לא רואה הרבה אנשים שמגיעים לוועדות וסורגים; מילא, אני לא מתעסקת במלאכה של אדם – הגיעה האישה וצפתה בכל חברי עוצמה יהודית, לבדוק מה הם עושים. אני ראיתי את זה – לא העלבתי אותה, לא ביישתי אותה, ובערב כתבתי על זה ציוץ. אמרתי: איך יכול להיות שאשת שר יושבת בדיון כזה? האם זה פיקוח – מי שקרא את הציוץ, לא דיברתי לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין. עלתה הגברת בתחנת הרדיו ואמרה: אני ישבתי שם, רציתי לדבר – כאילו אני אחראית לוועדה; צביקה פוגל אחראי לוועדה – ומירב בן ארי לא סתמה את הפה כל הדיון. עכשיו, עזבו אותי רגע; עזבו גם איך היא מדברת על חברת כנסת – אני שמה את הכול בצד. אני כבר לא יכולה עם מסכת השקרים הזאת, שעולה אשת השר ואומרת: איתמר בסך הכול רצה שלוחמת מג"ב תוכל להגן על ביתה. בואי, אין לך שום קשר לזה שיש לוחמות מג"ב. להפך, אם זה היה תלוי בך, היא כנראה הייתה עושה שירות לאומי. מה בסך הכול איתמר עשה? הוא העביר מ-07 ל-03. לא, איתמר שלך דרס את האגף לרישוי כלי ירייה. התפטר מנהל האגף. פתחת חמ"לים קטנים, נתת לבת שירות לעשות ריאיון פרונטלי. לא, הוא לא הוריד מ-07 ל-03 – הוא גמר את האגף לרישוי כלי ירייה. וכשאת אומרת: הוא בסך הכול רצה שלוחמת מג"ב – יש לה נשק, היא מקבלת אותו מהצבא, את לא עושה לה טובה. גם אם זה היה תלוי בך, היא כנראה לא הייתה לוחמת מג"ב. ומילה אחרונה, אדוני, אני יודעת שאני צריכה לסיים: לא אכפת לי – אכפת לי שמתירים קצת את האפשרות לחברי כנסת לדבר, כאילו הכול מותר, כאילו אפשר להגיד: מירב בן ארי לא סתמה את הפה כל הדיון. הכול אפשר. הכול אפשר. מה שמפריע לי זה השקרים, זה השקר. כשאת עולה לרדיו ואת מוציאה הודעה דרך דוברות השר, את לא אישה פרטית, את אשת שר; כשאת יושבת בוועדה ומשקיפה על חברי כנסת, את לא אישה פרטית, את אשת שר. ככזאת, יש לך אחריות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא אשת שר, היא לא נשואה לשר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא נשואה לאיתמר בן גביר. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אה, אוקיי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם התחתנו בלאס וגאס, אולי בגלל זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בואי נסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק התייחסתי לדיון. רק מילה אחרונה: זה לא נאום של מיזוגיניה; זה לא נאום של שנאת נשים – תאמינו לי, בזה אני מבינה. בדיוק דיברנו על זה, טלי ואני, על התקפות על נשים. זה לא נאום על זה. זה נאום על זה שנשים, במקום להיות שם למען נשים, מנצלות את המעמד שלהן בדיוק הפוך. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מיכאלי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כמוכם, אני מבקר בבתים, בתים בקיבוצים. היום אני בא מקיבוץ אלמוג. ניחמתי את אשירה, אשתו של תומר גרינברג, מג"ד 13, את ההורים, את האח. הגעתי יחד עם ניר מאיר, שהוא מזכיר התנועה הקיבוצית; הוצאתי אותו מהארון הלאומי, את ניר, ואמרתי שלארבל, הבת של אשירה ותומר, ולניר מאיר עצמו, יש מכנה משותף. המכנה המשותף הוא שאבא שלהם נהרג בכיבוש עזה, נדמה לי שבאותה נקודה ממש, בשג'אעיה. אני חי במקום. הייתי בן עשר כשאבא של ניר מאיר נהרג – נפצע קשה ונפטר מהפצעים. היום, כעבור 56 שנים, תומר ורבים מחבריו, פקודיו לגדוד 13 ומיחידות אחרות, מוסרים את נפשם, משליכים את נפשם מנגד, כדי שיחזרו החטופים, כדי שנמוטט את משטר הרשע, כדי שנוכל לחזור, אדוני היושב-ראש, לחיות במרחב של קו העימות הדרומי. כך אני מקווה שנעשה גם בצפוני. לתומר היה חבר, מג"ד 53 בשריון, סלמאן חבקה. אבא של תומר דיבר בלוויה, דיבר גם היום, על סוגיית תחושת השותפות, שבאה לידי ביטוי בנושא חוק הלאום. אבל מדינת היהודים, חברות וחברי הכנסת, צריכה לחקוק על דגלה, על דגלנו, את העובדה שמיעוטים שחיים איתנו צריכים לחוש במדינת היהודים כבני בית. ואם יש צוואה, היא לא מתמצית רק במטרות שהזכרתי קודם, היא קיימת גם במרחב האזרחי שלנו. ובשבועות הללו של המלחמה הקשה אנחנו עדים לסולידריות מאוד חשובה, מאוד משמעותית. באשר לנושא שאנחנו עסוקים בו היום, אני סבור שלעת הזאת אנחנו צריכים לעסוק אך ורק במאחד, אך ורק במשותף, אך ורק במכנים המשותפים, ולהסיר כל מפריד, כל סעיף שמעורר מחלוקת עמוקה. צריך להימצא לו מקום בתקציב הבא, ייתכן שבתקציב 2024, באופן שלא יעורר מדנים כפי שקורה כרגע. אנחנו נאבקים ביחד על שלוש המטרות שהזכרתי, ובהן אנחנו צריכים לעסוק בשותפות גדולה. שמעתי קודם את חברי מיכאל ביטון מציע רעיונות. יש רעיונות נוספים מה לעשות בכסף המיותר – אם הוא קיים – בשותפות, בהסכמה מקיר לקיר, במכנה משותף. אני אציין שני נושאים שנראים לי חשובים ביותר, אדוני היושב-ראש. המעסיקים שלנו משלמים מאות מיליוני שקלים על הרכיב של המס, הסוציאליות, כן? אנחנו היינו ביחד בוועדת הרווחה. אני מקווה שבהמשך – יש לי הצעת חוק פרטית, אבל אני מקווה שהכנסת תגלה כאן אחריות ותוביל חקיקה שגם תסייע לכלכלה וגם תתמוך במילואימניקים שלנו, ובמילואימניקיות, שיוצאים למערכה. אני לא יכול לסיים בלי לציין 270 מיליון שקל שנגזלו מחקלאי ישראל אחרי שהורדו המכסים בשתי פעימות. חובתנו להחזיר את מה שנלקח, ואני תובע מהאוצר לעמוד בהסכמה שהתקבלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכאלי, ואחריה – חבר הכנסת עודה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> ממש בשעות האלה שאנחנו כאן מדברות ומדברים, חלקנו, נגד התקציב המחריד הזה, פורסם שנתניהו מונע מהאנשים שעוסקים באמת בחילוץ החטופות והחטופים שלנו והחזרתם, ראש המוסד דדי ברנע והאלוף ניצן אלון – מונע מהם לנסוע לקטר בשביל לעשות עוד מאמץ להביא עוד עסקה, להחזיר עוד חטופות וחטופים הביתה. לא ברור לי איך הוא מרשה לעצמו. אני שואלת אתכן ואתכם, חברות וחברים: איך נתניהו – אחרי שאנחנו כבר בלמעלה מ-1,600 ישראליות וישראלים שאיבדו את חייהם מאז 7 באוקטובר, האסון במשמרת שלו – איך הוא מרשה לעצמו לאסור על ראש המוסד ועל האנשים שעוסקים בהחזרת החטופים לנסוע להביא אפשרות לשחרור עוד מהם? נתניהו, שבשנותיו כראש ממשלה איבדו את חייהם כמעט 6,000 ישראליות וישראלים, מרשה לעצמו עכשיו להגיד לא לנסוע להביא עוד סיכוי, להביא עוד חטופות וחטופים. אז איך יודעים שנתניהו ממש בצרות? בשביל שלא נספור לו את ההרוגות וההרוגים, את הנרצחות והנרצחים, בשנותיו כראש ממשלה, בוודאי בשנה הזו, הוא מאשים את אוסלו – אוסלו, הסכם שנעשה לפני 30 שנה. אוסלו, זה מה שעכשיו לנתניהו דחוף לדבר נגדו. מתוך ה-30 השנה האלה, כמעט 17 שנים נתניהו עצמו ראש הממשלה, כן? אבל אוסלו. הוא לא ביטל את אוסלו, לא לא. הוא לא ביטל את אוסלו. הוא רק מדבר נגדו. נתניהו מנסה למזער את המספרים המטורפים האלה של מעל 1,600 נרצחות ונרצחים במשמרת שלו עכשיו, של כמעט 6,000 בכל שנותיו כראש ממשלה, ולהגיד: באוסלו היה אותו מספר קורבנות כמו עכשיו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ביום אחד הוא עשה מה שעשו 30 שנה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל זה לא נכון. זה לא נכון. זה שקר. נתניהו משקר. זה לא פוטר שנתניהו משקר – נתניהו מדבר, אז נתניהו משקר – אבל בהקשר הזה, צריך להגיד את האמת על אוסלו. בחצי שנה הראשונה אחרי אוסלו לא היו פיגועים. אתם יודעות ויודעים מה התחיל הטרור אחרי אוסלו? טבח ברוך גולדשטיין, שבא ורצח 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה, והביא לגל של פיגועי נקמה שעשה – אתם יודעים מי? חמאס. רבין הלך לאוסלו בשביל להילחם באיראן ובחמאס. ביבי, שחיזק את חמאס וטיפח את חמאס – הוא מסית נגד אוסלו. אוסלו הביא לכך שיכולנו לעשות את הסכם השלום החשוב עם ירדן, ששומר על הגבול הכי ארוך של מדינת ישראל. אבל נתניהו, שכמעט הרס את היחסים עם ירדן והחזיר שטחים שלא היינו צריכים להחזיר לירדן גם בצופר וגם בארם נהריים, הוא מדבר נגד אוסלו. אוסלו הביא את זה שמדינת ישראל לא צריכה לטפל בבעיות היום-יומיות של מיליוני פלסטיניות ופלסטינים, אלא הקים את הרשות הפלסטינית, שמטפלת בהם ועושה עם ישראל תיאום ביטחוני שמציל חיים כל יום במניעת פיגועים מאז ועד היום ברצף. אבל נתניהו, שמשתמש בתיאום הביטחוני הזה כדי להציל חיי אדם ולחסוך גם חיים של אזרחיות וחיילים, מדבר נגד אוסלו. אוסלו הוא מה שהביא את הקשרים הראשוניים עם המפרציות, את הקונסוליה של מרוקו, את הביקור של רבין בעומאן. לא הסכמי אברהם הם שפתחו את הדלת. אבל בואו נגיד אפילו שנשים את כל הסיפור הזניח הזה של חיי אדם בצד ונדבר על מה שבאנו לדבר היום – כלכלה. אוסלו הביא למדינת ישראל פריחה כלכלית חסרת תקדים" עלייה של 30% בהשקעות הזרות, מ-180 מיליון דולר בסוף ממשלתו של שמיר ל-5 מיליארד דולר בסוף המשמרת של רבין; אוסלו הביא לישראל המוני מותגים בין-לאומיים שקודם הדירו את רגליהם, החרימו את ישראל, כמו מקדונלד'ס, כמו כל מיני מכוניות יפניות שכולם נוסעות ונוסעים בהם היום. אגב, לעומת עלייה של פי 30 בהשקעות הזרות, אתם יודעים מה המצב בשנה האחרונה אצל נתניהו? ירידה של 60% בהשקעות הזרות. 60% ירידה בהשקעות האלה. הצמיחה מאז אוסלו הייתה 27%, צמיחה בתוצר. אתם יודעים מה הצמיחה תהיה בסוף 2023? אולי 2%. וכמו שזה נראה עכשיו, היא רק תלך ותרד. לעומת 6% בשנה – 27%. הייצוא קפץ ב-50%, והאבטלה – האבטלה צנחה מ-11% ל-6%. האם אתה יודע, אדוני ראש הממשלה, מה אחוזי האבטלה בישראל שלכם עכשיו? 10.4%. אבל נתניהו מדבר נגד אוסלו. הנזק המיידי, המוחשי, שגורם נתניהו לכלכלה הישראלית, שיעלה לכל אחד ואחת מאיתנו בפגיעה אנושה בשירותים החברתיים, בעתיד שלנו, ואו-טו-טו, אל תטעו, גם בהעלאת מיסים – אבל נתניהו מדבר נגד אוסלו. אין מה להגיד, בתוך החורבן הגדול שנתניהו מביא למדינת ישראל הוא מביא גם תקציב שהולם את הימים האלה, ממש תקציב חנוכה, תקציב פח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עודה – לא נמצא; חבר הכנסת עבאס – לא נמצא. חבר הכנסת ליברמן, בבקשה, אדוני. אולי יבוא יום ויהודים יפסיקו להאשים יהודים ברצח יהודים. אולי יבוא יום כזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם אלה שהרמתם את התמונות של הנרצחים פה. מה אתה מסתלבט? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> שנתניהו יפסיק להאשים יהודים ברצח יהודים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הרמתם תמונות של נרצחים פה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא פשוט לא היה פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עשיתם הפגנות יום אחרי אירועים. השר לביטחון לאומי, בכל זירת פיגוע, הלך ורקד. מה אתה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד מישהו? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – רק אני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת שירי, לא יהיו פה קריאות ביניים. די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תעשה לי יאללה, יאללה, בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי יאללה יאללה, אמרתי בסדר, ומותר לקרוא קריאות ביניים באולם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש קריאות ביניים – – – אדוני יושב-ראש הישיבה, יש קריאות ביניים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תיתן קריאות ביניים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול גם להוציא אותי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד מישהו? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה נותן קריאות ביניים, תקבל גם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא נותן קריאות ביניים, ואמרתי שאני לא נותן קריאות ביניים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבין שאתה מנהל את הישיבה, לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברשותך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה שיהיה לך שקט. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מקווה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עברתי על סעיפי התקציב. זה לא תקציב, זאת כלכלה בחירות. הממשלה הזאת לוקחת אותנו ממחדל ביטחוני למחדל כלכלי. שמעתי כמה דוברים מטעם הקואליציה, וכנראה הם באמת לא מבינים מה זה כלכלה. את חלקם גם שמעתי אומרים בראיונות: יצאנו מהקורונה, אז בטח נצא גם מהמשבר הזה. אין שום דבר משותף לקורונה ולמשבר הכלכלי הנוכחי. הקורונה הייתה אירוע עולמי, כולם היו באותה הסירה, מדינת ישראל זכתה לסימפתיה של כל העולם. המצב כרגע בדיוק הפוך – זה אירוע לוקלי, מקומי, שלנו, ואין לנו שום סימפתיה. יתרה מזו, כשאנחנו יצאנו מהקורונה, ריבית הפריים הייתה כמעט אפס; אנחנו כרגע בריבית של 4.75%. בקורונה אותו מנוע כלכלי אמיתי של מדינת ישראל, אותם רבע מיליון אנשים, מילואימניקים, עבדו. גם בקורונה. כרגע הם כולם מגויסים, יותר מחודשיים. זה אותם אנשים בגילים בין 23 ל-45, והם באמת המנוע של הכלכלה הישראלית. הם כרגע לא תורמים לתוצר הלאומי. תוסיפו לזה יותר מ-200,000 מפונים שלמעשה גם לא תורמים לתוצר הלאומי המקומי, התמ"ג, שגם הם מחוץ למעגל העבודה. אנחנו באמת נמצאים פה במצב הכלכלי הכי קשה שאני זוכר אי פעם, וכלכלת הבחירות מובילה אותנו למחדל נוסף. זה פשוט דבר שהוא בלתי נסבל. בתנאים שכאלה, כשכבר יש לך גירעון, לפחות 6%, ויש לך ריבית פריים של 4.75%, הסכנה הנוספת הכי גדולה זאת אינפלציה. וכדי למנוע אינפלציה אתה צריך להשקיע כסף, לא לפזר כסף, ומה שאנחנו רואים פה זה פיזור כסף על בסיס סקטוריאלי. מה שאנחנו חייבים להשקיע בו, כל גרוש, הוא במנועי הצמיחה, ומנוע הצמיחה הכי חשוב במדינת ישראל זה ההייטק הישראלי. לכן הייתם צריכים לתת את כל הכסף לרשות לחדשנות, לתת את הכסף לאותם סטרטאפים ישראליים, להייטק הישראלי; לתת את אותן השקעות שכרגע ברחו מכאן, להביא תחליף להשקעות זרות, בטח ליוזמות. כי התוצאה היא שכל אותם סטרטאפים ישראליים, כולם כרגע נרשמים בחו"ל. אחר כך גם הקניין הרוחני יירשם בחו"ל, וככה אנחנו נפסיד את כל ההייטק הישראלי. הדבר השני – מה המנוע השני בכלכלה הישראלית? הנדל"ן, דיור. תסתכלו על הנתונים. הירידה במכירות הקרקעות היא מעל 60%. מינהל מקרקעי ישראל מדפיס חוברות, מנסה להוציא מכרזים – אין קונים. תסתכלו מה קורה עם קניית דירות חדשות – ירידה של 50%. אף אחד גם לא ייקח משכנתא בריבית כזאת, בריבית פריים של 4.75%. אז מה שצריך פה זה לבוא דחוף לעזרת ענף הנדל"ן, וזה קודם כול עובדים. העובדים הזרים, כולם בינתיים ברחו; אין פלסטינים. צריך להביא תחליף לעובדים הזרים לענף הבנייה. ודבר שני – אנחנו סובלים שנים ממחסור בדיור הציבורי. שהמדינה תיזום, שתבנה כרגע 20,000 דירות לדיור הציבורי. הרי בזמנו מכרו את כל הדיור הציבורי והבטיחו שהכסף מהמכירה ישמש לחידוש מלאי הדיור הציבורי. כל הכסף התאדה, אף אחד לא מצא אותו. כל הכנסת חיפשה את הכסף, מבקר המדינה חיפש את הכסף – לא מצאו. זאת ההזדמנות לעודד כרגע את ענף הבנייה. תזמינו 20,000 יחידות דיור – זה מה שהיה צריך לעשות. מה אנחנו רואים במקום זה? טרלול. אני שומע כרגע שיש החלטה להפסיק את הבונוס לחיילים במילואים. אלה שמשרתים יותר מ-60 יום היו מקבלים בונוס של 133 שקלים, אז לוקחים את הבונוס ומשאירים רק לקצינים מדרגת מ"פ ומעלה, כלומר חייל פשוט שנמצא יותר מ-60 יום במילואים ונהנה מאותו בונוס של 133 שקלים – זהו, נגמר. לזה לא מצאתם כסף. כשהייתי שר האוצר, עם כל הגירעון – 144 מיליארד שקלים – נתנו כסף לחיילים, נתנו דמי קיום חודשיים, כמעט הכפלנו אותם. נתנו כסף לחיילים בודדים. נתנו יותר מ-2 מיליארד שקלים למערכת הבריאות, נתנו מימון לשני בתי חולים בפריפריה, בצפון ובדרום – שכרגע זה כבר בתכנון, בבנייה. פה עושים בדיוק הכול הפוך. מה עוד הורדתם? הורדתם את תוכנית מיגון הצפון. כאילו מיגון הצפון זו קפריזה אישית שלי. שלושה דוחות של מבקר המדינה – מ-2011, מ-2018, מ-2023 – התוכנית היחידה שנותנת מענה, לא רק למיגון מבחינת הטילים אלא זו גם תוכנית שנותנת מענה לאיום של רעידות אדמה. תעברו על דוחות מבקר המדינה – זעקה. שם בצפון – יותר מ-400,000 דירות שאין להן שום מיגון, 400,000 דירות, אותן דירות עמידר, עמיגור. אתה בוודאי מכיר – כל הדירות בשיכונים שם בטבריה למעלה, שאין שם כלום. הן על עמודים, רק מרוח חזקה הן יעופו, ואני כבר לא מדבר על הטילים. אבל גם על רעידת אדמה, תסתכלו, לזה לא מצאתם כסף? אני חושב שזה טרלול. ולכן אני חוזר ואומר: ביטול מיגון הצפון או פגיעה כרגע בחיילים המשרתים במילואים – זה משהו שהדעת לא סובלת. תסתכלו מה בכלל קורה בצפון. למה עדיין לא קמה מינהלת לטיפול בתושבי הצפון? יש שם כבר יותר מ-130,000 מפונים, חלק מפונים על ידי המדינה וחלק לא חיכו לאף אחד והתפנו לבד. תסתכלו על קריית שמונה. השבוע היינו בקריית שמונה, הייתי בכפר יובל. קריית שמונה נראית עיר רפאים. צריך לחשוב כבר להכין תוכניות, לא לחכות. נוסף על כך התקציב הזה הוא תקציב מפלג. במקום לאחד – וכל מה שאנחנו כרגע צריכים הוא אחדות – אתם פשוט מפלגים. במקום באמת לנסות ולנצל את המומנטום, לקרב אוכלוסיות, לעודד אותן להתגייס לצה"ל – כמו האוכלוסייה החרדית – לתת את התקציבים רק לאותם מוסדות שמלמדים לימודי ליבה, חיזקתם, דווקא נתתם את כל התמריצים השליליים, לא ללמוד לימודי ליבה. מה זה בחור צעיר שבגיל 18 לא למד יום אחד אנגלית, מתמטיקה או מחשב? זה אומר שאין לו עתיד, הוא לא יוכל להסתדר לבד לעולם. כל החיים הוא יהיה תלוי בקצבאות. יתרה מזאת, התנועה הלאומית נותנת תקציבים למערכת חינוך שאין בה מילה אחת: ציונות. תעברו על כל תוכניות הלימוד של החינוך העצמאי, של אל המעיין – אילו מילים לא נמצאות שם? אין שם מילה על ציונות, אין מילה על הרצל, אין מילה על ז'בוטינסקי, אין מילה על בן-גוריון. זה מחדל, זה לא תקציב. זו כלכלת בחירות. זה מחדל. זה תקציב מפלג. לכן אני חושב באמת שהממשלה הזאת לא ראויה לשום אמון. אבל אני מזהיר אתכם: אתם מובילים אותנו להתרסקות כלכלית. אתם הולכים לרסק את המשק של מדינת ישראל. אני מקווה שמהר מאוד אנחנו נחליף אתכם. לדעתי התקציב הזה נראה כמו ביזה בדרך לאופוזיציה, השוד האחרון. שהכול יישרף. אז אנחנו בכל זאת נבוא ונציל את המדינה, נתקן את כל המחדלים, גם בביטחון וגם בכלכלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עבאס. אני מבקש, בבקשה, הרחש מצטבר ועושה את זה רעש מאוד מאוד גדול ששומעים פה, אז אנא, בואו ניתן לאנשים לדבר, טוב? תודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, דיברתי אתמול עם ד"ר חליל שקאקי, שהוא סוקר דעת הקהל הנחשב ביותר בקרב העם הפלסטיני. שאלתי אותו על עמדת העם הפלסטיני כלפי השלום בשנות התשעים. הוא ענה לי: 85% מהפלסטינים תמכו באוסלו, בפתרון שתי המדינות ובפיוס היסטורי. הוא הוסיף: אחרי שנבחר נתניהו זה ירד ב-10%, אבל בשנת 1999 זה עלה שוב ל-85% תמיכה. זה לא היה אירוע משנת האפס, אלא זה היה אחרי האינתיפאדה הראשונה, אחרי המלחמה בלבנון, אחרי מלחמות עקובות מדם ואחרי הנכבה האיומה. למרות זאת, רוב מוחץ בקרב העם הפלסטיני תמך בפשרה היסטורית. כבר אמרנו שאחרי היבחרות נתניהו זה ירד בכ-10%, ואנחנו רואים שנתניהו נבחר שוב ושוב ושוב ושוב, יותר מכל ראש ממשלה אחר במדינת ישראל, וזה השתקף גם, לצערי הרב, בסקרי דעת הקהל הפלסטינית – אחוז התמיכה ירד וירד וירד. נתניהו הבטיח להיות מר ביטחון, ואנחנו רואים את התוצאה. הוא הבטיח להיות מר כלכלה, ואנחנו רואים את התוצאה. הוא הבטיח למחוק את הסוגיה הפלסטינית. אפילו לפני חודשיים וחצי הוא עמד באו"ם – היה נפוח, חייב לומר – ואמר שהפלסטינים מהווים 2% מהאומה הערבית. והינה אנחנו רואים את התוצאה: הסוגיה הפלסטינית על קדמת הבמה הבין-לאומית. כולם מדברים על רעיון שתי המדינות ועל החובה להקים מדינה פלסטינית. כמו שאמר פירוס: עוד ניצחון כזה ואבדנו. זהו המצב אחרי המלחמה, שלא מימשו בה את המטרות הישראליות חוץ מהנקמה הברברית, להרוג אזרחים פלסטינים. היום יש 25,000 יתומים פלסטינים חדשים. על מה הם יחונכו? מישהו חושב על ילדים בני שנתיים, חמש ועשר שאיבדו את הוריהם? שלא לדבר על 9,000 ילדים פלסטינים הרוגים. אלו הן תוצאות המלחמה של לעד נחיה על חרבנו. דיברתי על נתניהו ועל הימין, אבל אני גם רוצה לדבר אליכם. הצד הזה לא מדבר על השלום כבר 15 שנה, כבר 15 שנה נטש את הסוגיה של השלום. כשנכנסתם לממשלת נפתלי בנט ואילת שקד, היה כל כך שמח עם הממשלה שהעמיקה את הכיבוש, שעיבתה התנחלויות, שהרגה פלסטינים בגדה המערבית לא פחות מכל ממשלה אחרת של נתניהו. רק אנחנו עמדנו לבד ואמרנו שזוהי הסוגיה העיקרית. במחאה נגד ההפיכה המשטרית נפגשתי עם מנהיגי המרכז-שמאל ואמרתי להם: תראו את הקשר בין הכיבוש לבין ההפיכה המשטרית. מאיפה מגיע בן גביר? מאיפה מגיע סמוטריץ'? מאיפה מגיע רוטמן? כולם מתנחלים. אמרו: זה לא העניין. לא רוצים לדבר על הכיבוש, רוצים לדבר בקטנה נגד הפגיעה בבית המשפט ודברים אחרים. אבל על הסוגיה העיקרית – לא. אנחנו עמדנו על המשמר וקישרנו בין שני הדברים, ואני רוצה להגיד לצד הזה: הינה המחאה, הרפורמה, ההפיכה המשטרית מתממשת היום נגד האזרחים הערבים. משתיקים אותם. בגדה הערבית – מה המתנחלים מעוללים בגדה המערבית. הינה, מועצת חד"ש – הממשלה החליטה לאסור על חד"ש להקים את מועצתה, תנועה פוליטית שהשורשים שלה מלפני יותר מ-100 שנה. למה אסור לערוך את הישיבה הזו? למה לא שמעתי ממנהיגי האופוזיציה מילה אחת נגד ההחלטה הדיקטטורית הזו? ואנחנו בחד"ש, על אפם ועל חמתם, נקיים את הישיבה ביום שבת. על אפה וחמתה של המשטרה אנחנו מקימים את מועצת חד"ש, ממשיכים בדרכנו, שהיא הכי ערכית – למען השלום, השוויון, הדמוקרטיה והצדק החברתי. נמשיך בדרכנו. אני לא מאבד תקווה. לפני כשבוע הייתי בפריז. עברתי ליד שער הניצחון. חשבתי לעצמי על הרייך השלישי, שעבר מתחת לשער הניצחון – מה לא עשה. ואני מתאר לעצמי שני צרפתים ב-underground, במחתרת, נגד הנאצים, אחד מספר לרעהו: בעוד שמונה שנים נקים שוק אירופי משותף עם גרמניה. זה לא רק מלחמת העולם השנייה, ולא רק הראשונה. גם ביסמרק כבש את צרפת וגם נפוליאון בונפרטה כבש את גרמניה, אבל בסוף הגיעו למשוואה. לא רק שוק אירופי משותף – גם מטבע משותף. זה לא כוס התה, אבל אין ספק שזה מראה. האם הפלסטינים והישראלים באמת לא יכולים? ראינו את זה באוסלו. ראינו צעירים פלסטינים בגדה המערבית שיידו אבנים על החיילים – בתקופת אוסלו נופפו בעלה זית ותמכו בשלום. זה אפשרי גם פה. "כי עוד נפשי דרור שואפת, / לא מכרתיה לעגל פז. / כי עוד אאמין גם באדם, / גם ברוחו, רוח עז." אני עוד מאמין ועוד יהיה שלום, והמפתח לשלום – הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67', דבר שיביא ביטחון אסטרטגי ושלום לכולנו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עבאס, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת לפיד. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אומנם אנחנו דנים בתקציב המדינה היום, אבל צריכים לקבוע עובדות לא רק בתקופת המלחמה. ממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר מתעלמת מהחברה הערבית; היא מפקירה אותה מיומה הראשון, מ-1 בינואר 2023. לפי מרכז אמאן, מתחילת השנה יש 235 אזרחים נרצחים במתקפת הפשע על החברה הערבית, לעומת 106 אזרחים נרצחים, לפי נתוני המשטרה, בשנת 2022, נוסף, כמובן, למאות ואפילו אלפים, אלפי אזרחים פצועים, מאות משפחות הרוסות. הממשלה הקודמת הגיעה למימוש של 100% בשנה הראשונה של החלטות החומש – 6 מיליארד שקל מתוך 30 מיליארד לחמש שנים. ספק אם הממשלה הנוכחית תגיע למימוש של 30% בצל שר אוצר גזעני ושר לביטחון לאומי פשיסטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תוכניות החומש – 550, ושאר ההחלטות לגבי הנגב, היישובים הדרוזיים, הערים המעורבות ועוד החלטות – עסקו בתחומים רבים: חינוך, רווחה, תשתיות תחבורה ומבנים ציבוריים, איכות הסביבה, הכשרות מקצועיות, אזורי תעשייה ותעסוקה והייטק, הכרה בחלק מהיישובים בנגב ועוד עשרות תחומים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רבותיי חברי הכנסת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> במיוחד השקענו בדור הצעיר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עבאס, עצור רגע. חבר הכנסת גואטה, אנא מכם. כל מי שעומד פה כרגע ומדבר, זה עושה המון המון רעש. אנא. אוקיי? תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. במיוחד השקענו בדור הצעיר, במקום להפקירו לטובת עולם הפשע והנחשלות. המשמעות של הקפאת התוכניות היא העמקת בעיות העומק בחברה הערבית והרחבת הפערים בין האזרחים והגברת תחושת ההדרה או צניחת האמון במערכות השלטון. החברה הערבית שילמה מחיר כבד ב-7 באוקטובר: 20 נרצחים, שישה חטופים, ובהמשך – הרחבת מעגל העוני לנוכח איבוד מקומות עבודה וירידה בפעילות העסקית, ושקיעה בחובות כספיים, שתביא לפנייה, מתוך אילוץ, לשוק האפור, כי אנשים רבים ירצו מענה מיידי למצוקתם, ובסוף נשלם שוב מחיר כבד נוסף עקב התחזקות עולם הפשע. האזרחים הערבים מילאו את חובתם האזרחית והתייצבו בעבודתם במסירות, למרות החשש והמתיחות באוויר. רופאים, רופאות, אחים, אחיות, רוקחים ורוקחות, פקידים ופועלים באתרי עבודה – כולם התייצבו. אפס אירועים, התנהגות מופתית – כך קבע המפכ"ל קובי שבתאי. אין ספק שהממשלה שוגה שגיאה חמורה ביחס שלה לאזרחים הערבים. ממשלות נתניהו מאז 2009 שגו גם במדיניות ובמהלכים ביחס לזכויות של העם הפלסטיני. מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית לצד מדינת ישראל היא זכות לפלסטינים, והיא בהחלט אינטרס ישראלי ביטחוני וחובה מוסרית. מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית לצד מדינת ישראל תבטיח ביטחון הדדי מלא, ותייתר את תופעת הפלגים החמושים ותפתח עידן של פיוס, סובלנות, שלום ושותפות בין שני העמים. הכרה מיידית במדינה הפלסטינית ליד מדינת ישראל תיתן תקווה ודרך גם לישראלים, אבל בעיקר לפלסטינים, שזקוקים לתקווה כדי לחזק את דרך הפיוס, הסובלנות, השלום וקבלת האחר. לא חכם ולא אחראי להתעלם מטעויות העבר. שילמנו בעקבותיהן מחירים כבדים. אסור לחזור למדיניות שנובעת משיקולים פוליטיים או מפלגתיים צרים. אסור להתעלם או להתכחש או לשים את הראש בחול. כך לא נפתור את הבעיה. ממשלות נתניהו דחקו הצידה כל דיון ציבורי רציני בסכסוך ובדרכים ובמהלכים לפתור אותו. גם היום הוא מנסה להחזיר אותנו לאותה קונספציה כושלת. הציבור ייתן אמון ותמיכה במנהיגות חזקה, אמיצה, חכמה, שתחשב מסלול חדש ותחתור למהלכים מדיניים יצירתיים שמייצרים הזדמנות אמיתית לסיום סופי של הסכסוך הישראלי–פלסטיני, ותפתח אופק רחב לשלום יהודי-ערבי בכל המזרח התיכון ובעולם הערבי והמוסלמי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים לסיכום הדיון. אני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. עד שבע דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – תשע דווקא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, שבע. מזכיר הכנסת, שבע, נכון? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבניין הזה פעם בכמה שנים מציב ברירה חדה ליושביו: מה יותר חשוב לכם, הפוליטיקה או המדינה? זה רגע כזה. כל מי שיצביע בעד התקציב הזה לא יוכל להגיד על עצמו בשעתה האפלה ביותר של מדינת ישראל: הייתי שם בשבילה. אני אומר מפה לחברי הכנסת של הליכוד: לא על התקציב אתם תצביעו היום. אתם תצביעו על עצמכם; אתם תצביעו על השאלה איזה בני אדם אתם; אתם תצביעו על השאלה שעליה תצטרכו לענות כל חייכם החל מהיום – אתם תצביעו על השאלה: איך התנהגתי בזמן המלחמה? כל מי שיצביע בעד התקציב הזה לא יוכל להגיד על עצמו: הייתי שם בשביל לוחמי גדוד 13, הייתי שם בשביל מפוני קריית שמונה, הייתי שם בשביל החטופים מבארי. לא היית. היית פה, במליאה, והצבעת בשביל תקציב שלא רואה אותם ממטר. מי שיודע מה יש בתקציב הזה ומצביע בכל זאת יישא את זה עימו כל חייו. הוא יחזור הביתה ויסביר לילדיו: ככה זה משמעת סיעתית, אלה כללי המשחק. אבל הוא יתבייש בפניהם, והם לא יגידו לו את זה, אבל הם יתביישו בו. הילדים שלכם יתביישו בכם היום. אתם זוכרים כמה גאים הם היו כשהשביעו אתכם, ביום שבו בפעם הראשונה הם ראו אתכם בטלוויזיה עם הכתובת למטה "חבר הכנסת". אז היום הם יתביישו בכם, יתביישו בכנסת הזו ויתביישו בתפקיד שאתם ממלאים בה. המדינה הזו כולה היא שביל שמוביל לבית. בשביל הזה הולכים שני קצינים במדים, ובתוך הבית עומדת אישה מאחורי החלון ומתפללת בכל כוחה שיפנו ימינה או שיפנו שמאלה, רק שלא יבואו לבית שלה. אנחנו מדינה עצובה. נחושה ועצובה. אנחנו מדינה שהכול השתנה בה. זו לא אותה מדינה. היא כבר לא תהיה – לא אחרי שג'אעיה, לא אחרי נובה. אין אדם במדינה שלא מבין את זה, חוץ ממי ששם על שולחנה של כנסת ישראל את התקציב המחפיר הזה. התקציב שמונח פה היום הוא תקציבם של אלו שלא למדו דבר ולא הבינו דבר, אלו שאינם מבינים שאחרי 7 באוקטובר לא יסלחו להם. לא תהיה סליחה על הרגע הזה. לא תהיה מחילה. הייתה לכם הזדמנות אחת, תקציב אחד, להראות שהבנתם, שאתם מתחילים לתקן, מתחילים לרפא את הפצעים. במקום זה הנחתם תקציב שאומר: לא אכפת לנו, לא מעניין אותנו, אנחנו לא רואים אתכם, אנחנו לא שומעים אתכם. ישראל היא מדינה המגששת את דרכה מתוך אפלה, מתנחמת רק בגבורת לוחמינו, מתנחמת רק בידיעה שאנחנו נלחמים את המוצדקת שבמלחמות, ואנחנו נילחם בה עד שננצח. לכל זה אתם מפנים עכשיו עורף, בוגדים באמון, מפקירים את העצב ומפקירים את הגבורה, פוגעים בנחישות ופוגעים בניצחון. אין הרבה רגעים כאלה בבניין הזה. אין הרבה רגעים כאלה בחיים שבהם אין התלבטות מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון, שבהם האמת היא צלולה כבדולח. זה רגע כזה. הטיעון העתיק ביותר בבניין הזה ברגעים כאלה הוא "ככה זה". זה מה שאומרים לכם. זה מה שאמרו לכם בהנהלת הסיעה: ככה זה, אלה חוקי המשחק, כך עושים כולם. אם אנחנו לא היינו עושים את זה, מישהו אחר היה עושה את זה. זה לא נכון. זה ככה רק אם תיתנו לזה להיות ככה. זה ככה רק אם לא תקשיבו לקול הפנימי שאומר לכם: אני לא יכול לעשות דבר כזה. לא עכשיו, לא מול מתינו המוטלים בפנינו. אנחנו צריכים להיות ראויים להם. באולם הזה יש מצלמות. בכל פעם שתצביעו היום, בכל פעם שתלחצו על הכפתור, זה יונצח לתמיד, לדיראון עולם. בכל פעם שתצביעו היום, יראו אתכם בשידור חי; יראו אתכם משפחות הקורבנות, משפחות החטופים, משפחות ההרוגים, משפחות של מאות אלפי מפונים מביתם ומשפחות של מאות אלפי חיילי מילואים והמשפחות שלכם. איש מכם לא יחמוק מתחת לרדאר. אתם לא תהיו הערת שוליים. אתם אלה שעושים את זה. אתם אלה שבזמן שמדינת ישראל נלחמת על חייה, עוסקים בפוליטיקה הגרועה ביותר והצינית ביותר, משרתים את האינטרסים הצרים ביותר והמושחתים ביותר. לפני כמה חודשים היו פה, בבניין הזה, קציני צבא שניסו להזהיר אתכם מאסון. לא הסכמתם להקשיב להם וקרה אסון. עם ישראל צועק אליכם עכשיו, לפחות הפעם תקשיבו. כשהכנסת הזו הושבעה, כל אחד מאיתנו קם ממקומו ואמר: "מתחייב אני לשמור אמונים למדינת ישראל" – למדינת ישראל; לא לקואליציה, לא לממשלה, לא לראש הממשלה. למדינה. על מה התחייבנו? התחייבנו שאם תהיה בישראל שעה קשה, אם תהיה מלחמה, אם יקרה לנו אסון, נדע להתעלות מעל הפוליטיקה. יש מלחמה, קרה לנו אסון, ליבנו נשבר. אם היה פעם רגע שבו צריך לקיים את ההתחייבות, זה הרגע. אם תצביעו בעד התקציב הזה, לא תסלחו לעצמכם, ומדינת ישראל לא תסלח לכם. אני קורא לכנסת ישראל להצביע נגד הצעת התקציב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מזמין כעת את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת גפני, בבקשה. גם לרשות אדוני עומדות עד שבע דקות. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. שרים, חברי כנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023, את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023, וכן את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14). אני מבקש להתחיל בהצעת חוק התקציב, שמשלימה את תקציב 2023. מדובר על סדרי גודל. אני לא נכנס לפרטים, מכיוון שזה נאמר כבר כשהוצג התקציב, אני מדבר באופן כללי. באופן כללי, מי שמצביע בעד התקציב, אדוני ראש האופוזיציה, מצביע על 17 מיליארד שקל בעבור הוצאות הביטחון – הוצאות ביטחון שבחלקן, לפי דעתי, משתמשים כבר. זאת אומרת, השאלה היא אם הכנסת אומרת שהיא מוסיפה 17 מיליארד שקל לביטחון, ומתוך ה-30 מיליארד שקל 13.5 מיליארד הם בעבור תקציב הוצאות המלחמה בעורף, שזה כולל כמובן את פינוי האוכלוסייה, בתי מלון, כיתות כוננות, עובדים סוציאליים ומעונות יום, תעסוקה ועבודה, מענקים ותשלומים למשפחות החטופים, הוצאות מערכת הבריאות, קרן ההלוואות לעסקים, חדשנות, פרויקטים בהייטק, חינוך, כיתות למפונים. כל זה נמצא בתוך התקציב הזה של 30 מיליארד שקל: פנים – סיוע לרשויות דרומיות וצפוניות וקולטות מפונים; מינהלת תקומה, שגם נמצאת כאן בתקציב; חקלאות, תרבות וספורט וכו'. יש דברים נוספים, ואני מניח שזה כבר נאמר. זה הסכום הגדול שעליו מדובר. אני רוצה להגיד לכם משהו. אני לא יודע אם ראש האופוזיציה היה ער לעניין הזה, אבל לפני שהגיע התקציב שעליו אנחנו מדברים עכשיו, קיבלתי עשרות פניות, אדוני היושב-ראש, ואתה גם הרשית לי לנהל דיונים על העניין הזה, בגלל שהיה צריך את הכסף. אתה מצאת לנכון – ואני מודה לך על כך – לאפשר לוועדת הכספים להתכנס כמה פעמים לדברים האלה. ההעברה האחרונה, לפני שהגיע התקציב הזה, הייתה של כמה עשרות מיליונים למשחקי כדורגל, למשחקי כדורסל, למשחקי כדורעף ולמשחקי כדוריד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הרב גפני, זה לא למשחקים, זה לאגודות. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא חשוב. בסדר, תנו לי. הרי אני לא מבין מדי הרבה בזה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רק מתקן אותך. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אני איתך, אני הולך להגיד את זה, רק תאפשר לי, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני הייתי יכול לא להביא; להגיד: מגיע תקציב חדש. אם הייתי עושה חוכמות עם העניין הזה, הייתי אומר, למשל – במקרה הזה אני יכול להביא עשרות כאלה – הייתי אומר: מה פתאום עכשיו? מה זה קשור ללחימה? מה זה קשור למלחמה? מה זה קשור? לא אמרתי. לא שלא אמרתי – אמרתי שצריך את זה, אמרתי בוועדה. הבאתי את זה לדיון, את משחקי הספורט, הבאתי את התרבות. מיקי זוהר דיבר איתי. שר האוצר ביקש ממני להביא את זה – את התרבות. מה שאתם כל הזמן צועקים – על הבימה, על בית ליסין – אמרתי להביא. דיבר איתי מיקי זוהר, שר המדע, התרבות והספורט, והוא ביקש ממני שאני אביא את זה. אמרתי לו: אבל יש תקציב. אז הוא אומר: לא, אבל זה הסיכום שהיה לי עם האוצר. תעזור לי. הבאתי את זה לוועדה לפני שהגיע התקציב הזה. הצבעתי בעד, לא נמנעתי. אמרתי שצריך. החמאס לא יעצור את הפעילות המלאה של המדינה כאן. וכך עברו עשרות העברות, עשרות תקציבי עודפים, הועברו בוועדת הכספים בראשותי, ואני מתגאה בזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כמה זה? כמה זה ביחס – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ואז, אני מבקש לומר, אדוני היושב-ראש, לא הבנתי. אם אנחנו מדברים רק על תקציב לחימה, אדוני ראש האופוזיציה, למה הצבעתם בעד? זה לא לחימה, זה שהמדינה תתנהל ותמשיך להתנהל. ואני שמח שהם הצביעו בעד, וגם אני הצבעתי בעד. אחרי זה באים בטענות וכו' על דברים אחרים, שנדבר עליהם. אדוני היושב-ראש, אני הבאתי – וצריך לדעת לעשות הבחנה בין לפני המלחמה לאחרי המלחמה. המציאות הזאת שבה מביאים את חוק-יסוד: משק המדינה – אמרתי בוועדה, זה היה לפני הלחימה, שלא יכול להיות שיהיו למעלה משנה וחצי בין תקציב לתקציב, והכנסת לא תפקח על עבודת הממשלה. דרשנו בחוק, בחוק-יסוד: משק המדינה, שאני הבאתי אותו – ואני חבר בקואליציה, מבחינה כלכלית אני חבר במקום די בכיר – ואמרתי: לא יעזור הדבר הזה. החברים בוועדת הכספים יעידו על כך. אמרתי: לא יכול להיות שלא ימסרו דוח לוועדת הכספים כאשר יש פער כזה גדול בין תקציב אחד לתקציב השני. והבאתי את החוק הזה, ומי שהכין אותו היה היועצת המשפטית של הכנסת, בשיתוף פעולה עם היועצת המשפטית של הוועדה, והבאנו את החוק הזה בהסכמה. הייתה הסכמה בהתחלה. עד שקרה, לצערנו הרב, ואנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שזה יסתיים ושיסתיים בטוב, ואז התברר שזה לא מה שחשבנו בחקיקת החוק הזה, שיהיה בין התקציב הקודם לתקציב הזה שנה וחצי ולא נדע מה קורה. הכול התהפך עלינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מה שקרה זה שלצערנו הרב היינו צריכים לשבת על תקציבים נוספים – לביטחון, לאזרחים, לפינויים, לכל הנושאים שנמצאים בתקציב הזה – ואז היינו צריכים לנסח מחדש את חוק-יסוד: משק המדינה. המצב השתנה, המציאות היא אחרת, לצערנו הרב והגדול, ואת החוק הזה אנחנו מביאים היום לכנסת. אני אומר לכם בארבע עיניים: גם האופוזיציה בעד, אף על פי שהיא לא בעד, אבל היא יודעת שאני צודק בעניין הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תאמין לי, בוא נדבר פעם עם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ניסיתי להאמין לך, לא הלך לי. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> האופוזיציה בעד. אני מבין שדרשתם שינויים, ואפילו עשינו אותם, את חלקם. אני עמדתי מול הקואליציה, עמדתי מול משרד האוצר. ואני מבקש לסיים, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תודה. אני מבקש לסיים ולשבח את בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, אפילו שהוא לא מהמפלגה שלי. הוא שר שעמד מול תקשורת שפגעה בו כל הזמן, והוא דאג לכולם. הוא לא מהמפלגה שלי, אני לא אגיד לאנשים שלנו להצביע לסמוטריץ' – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – אני אגיד לאנשים שלנו להצביע ליהדות התורה, אבל אני משבח אותו על זה שהוא לא התרגש ממה שתקפו אותו והוא הביא תקציב מאוזן לכולם. אני מודה גם לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> את מי אתה משבח? את מי שחושב – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני מודה לך, אדוני יושב-ראש הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות, אנא תפסו את מקומותיכם. חברי הכנסת כולם, אנו עוברים להצבעות, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו נצביע תחילה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14). להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ועל כן נצביע על הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה. אני עוצר את ההצבעה. יש לנו תקלה טכנית, אני עוצר את ההצבעה. יש תקלה טכנית, מייד זה יתוקן ואנחנו נמשיך. אם כן, רבותיי, אני חוזר: אנחנו נצביע על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14). להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ועל כן נצביע על הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד סעיף 1 – 59 נגד – 53 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 53 נגד. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14) אושרה בקריאה השנייה. וכעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14) בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד החוק – 60 נגד – 53 נמנעים – אין חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14) נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 53 נגד. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 14) התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אנו עוברים כעת להצבעות על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת פנינה תמנו, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכן ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת תתקיים הצבעה על לא יותר מ-15 הסתייגויות. אני מציין לפרוטוקול כי כל ההסתייגויות שלא תתקיים לגביהן הצבעה, מוסרות. יש מיקרופון לחברת הכנסת בן ארי, או שלא צריך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא צריכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא צריך. אני אעבוד מולך על ההסתייגויות. בסדר גמור. חברת הכנסת בן ארי, נא לשמור על ריכוז. אנחנו עוברים כעת להצבעה על ההסתייגויות. על איזה הסתייגויות תרצי להצביע? הסתייגות מס' 3. אנחנו מצביעים כעת על הסתייגות מס' 3, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, 60 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. יש פה קולות שלא נספרו? אני מוסיף את הקול של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בני, אנא בדוק זאת. בכל אופן, זה לא משנה את תוצאת ההצבעה. אנחנו עוברים להצביע. חבר הכנסת בן ארי – חברת הכנסת בן ארי, מירב, על איזו הסתייגות אנו נצביע כעת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 4. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות מס' 4. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 4, עדיין בסעיף 1. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 32 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 32 בעד, 60 נגד, שלושה נוכחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין תקלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין תקלה. אם כן, אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. אנחנו נצביע כעת על הסתייגות שמספרה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 5. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 5. מצביעים כעת על הסתייגות 5, עדיין לסעיף 1. הצבעה כעת. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 60 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. על כן, אנחנו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אם כן, נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה כעת. אנחנו מצביעים על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 43 נגד. אני קובע כי סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. לכן כעת נצביע על הסתייגות מס' 17, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 17, כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות מס' 17 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 60 נגד, נוכחים – שלושה. אני קובע כי גם הסתייגות 17 לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 23. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות 23, לסעיף 2. שימו לב, הסתייגות 23 – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 23 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 40 בעד, 59 נגד, נוכח אחד. נוסיף גם את קולה של מירב כהן. נא לבדוק, בבקשה. בכל אופן, זה לא משנה את התוצאה. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת, נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 25. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – הסתייגות מס' 25. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 25 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, 60 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 26. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 26. בבקשה. הצבעה על הסתייגות 26 כעת. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 26 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 60 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 29. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 29. הצבעה על הסתייגות 29, בבקשה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 29 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, 60 נגד, נוכחים – שישה. אני קובע כי הסתייגות זו לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות מס' – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 30. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 30. הצבעה על הסתייגות מס' 30 כעת. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 60 נגד. אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 31. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 31. הסתייגות 31. הצבעה כעת. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 31 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 60 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 34. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 34. הסתייגות שמספרה 34 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 34 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 60 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי הסתייגות זו לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 36. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 36. הסתייגות מס' 36 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 42 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 36 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 59 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי הסתייגות זו לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 37. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 37. הסתייגות 37 – הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 37 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 40 בעד, 58 נגד, נוכח אחד. גם הסתייגות זו לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 38. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 38. הצבעה כעת. הסתייגות 38, הצבעה על הסתייגות 38. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 38 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, 60 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. וכעת נצביע על הסתייגות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 39. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – 39. הסתייגות 39 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 60 נמנעים – אין הסתייגות 39 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, 60 נגד, שישה נוכחים. אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. לכן, נצביע על סעיף 2 כנוסח הוועדה. מצביעים על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 19 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 43 נגד. סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל גם הוא. על כן, אנו נצביע כעת על הצעת החוק כנוסח הוועדה בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד החוק – 60 נגד – 52 נמנעים – אין חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 52 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24) – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא רוצה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת גנץ? השר גנץ? << קריאה >> השר בנימין גנץ: << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נגד. נוסיף את קולו של השר גנץ נגד. זה לא משנה את תוצאת ההצבעה. אני קובע כי הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים כעת להצבעות על הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023. נצביע תחילה בקריאה השנייה על החלק המספרי של הצעת החוק, ולאחר מכן נצביע על החלק המילולי. אנו נצביע על הסתייגויות קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת פנינה תמנו, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכן ואלון שוסטר; קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת עופר כסיף, אחמד טיבי, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת. נצביע תחילה על שתי הסתייגויות פרטניות של האופוזיציה ושל הקואליציה. ההצבעה כעת היא על הסתייגות של הקואליציה לסעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2023, בעמ' 80, הסתייגות של המחנה הממלכתי – אופק שמשמעותה הפחתת התקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – אופק לסעיף 20 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 46 בעד, 58 נגד, שלושה נוכחים. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות של האופוזיציה לסעיף 4 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2023, בעמ' 19 – הסתייגויות של סיעת העבודה שמשמעותה הפחתת תקציב, סעיף 4 – משרד ההתיישבות. הצבעה כעת. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת העבודה לסעיף 04 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 60 נגד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע כעת על יתר ההסתייגויות. אני רוצה לעדכנכם כי בכל סעיף תקציבי נצביע בהצבעה אחת על כל ההסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. ככל שההסתייגויות לא יתקבלו – נעבור להצבעה על כל ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב; אם ההסתייגויות על תוספת תקציב או הפחתה יתקבלו, נעבור להצביע על כל אחת מההסתייגויות שעניינה תוספת או הפחתה, לפי העניין. ככל שההסתייגויות על תוספת תקציב או הפחתה לא יתקבלו – נקיים הצבעה על הסעיף התקציבי כהצעת הוועדה. ועל כן, אנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2023, עמ' 1, למי שעוקב. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב – הצבעה כעת. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגויות – 36 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 01 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 36 בעד, 59 נגד, ארבעה נוכחים. אני קובע שההסתייגויות לא התקבלו. וכעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגויות – 39 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 01 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 39 בעד, 60 נגד, שני נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. ולכן, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2023, כנוסח הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 25 בעד סעיף 01, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 01, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 01 – נשיא המדינה ולשכתו, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2023, בעמ' 4. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגויות – 34 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 02 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, 60 נגד, חמישה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות הללו לא התקבלו. ולכן נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגויות – 41 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 02 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, 60 נגד, נוכח אחד. גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. ולכן, נעבור להצבעה על סעיף תקציב 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 28 בעד סעיף 02, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 02, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 43 נגד. אני קובע כי סעיף תקציבי 02 – הכנסת, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. נעבור כעת להצבעה על הסתייגויות לסעיף 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2023. עמ' 13, לעוקבים. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב – הצבעה כעת. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגויות – 33 נגד – 63 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 04 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 63 נגד, נמנע אחד ונוכחים – שניים. ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגויות – 40 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 04 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 40 בעד, 60 נגד, שני נוכחים. אני קובע כי גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. לכן, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 31 בעד סעיף 04, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 41 נמנעים – אין סעיף 04, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 41 נגד. סעיף תקציבי 04 – משרד ראש הממשלה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. נעבור כעת להצבעה על הסתייגויות לסעיף 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2023, עמ' 30. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב – כעת. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגויות – 4 נגד – 96 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 05 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ארבעה בעד, 96 נגד, שני נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגויות – 39 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 05 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 39 בעד, 60 נגד, שני נוכחים. גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. לכן, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 34 בעד סעיף 05, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 05, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 43 נגד. אני קובע כי סעיף תקציבי 05 – משרד האוצר, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. וכעת נצביע על הסתייגויות לסעיף 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2023, עמ' 34, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגויות – 36 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 06 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 36 בעד, 61 נגד, ארבעה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. כעת אנו מצביעים על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגויות – 34 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 06 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, 60 נגד, שבעה נוכחים. אני קובע כי גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. לכן אנו נצביע כעת על סעיף תקציבי 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד סעיף 06, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 06, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 60 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 06 – משרד הפנים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. ואנו עוברים כעת להצבעה על הסתייגויות לסעיף 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2023. הצבעה כעת על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגויות – 32 נגד – 70 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 07 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 32 בעד, 70 נגד, נוכח אחד. ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגויות – 42 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 07 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 59 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. לכן, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד סעיף 07, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 07, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 07 – המשרד לביטחון הפנים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2023. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב – כעת. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגויות – 33 נגד – 66 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 08 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 66 נגד, שני נוכחים. ההסתייגויות לא התקבלו. ולכן נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגויות – 42 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 08 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 58 נגד, נוכח אחד. גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. לכן אנו עוברים להצביע על סעיף תקציבי 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2023 כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד סעיף 08, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 08, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 08 – משרד המשפטים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים כעת להצבעה על הסתייגויות לסעיף 09 – משרד החוץ, לשנת הכספים 2023. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגויות – 33 נגד – 67 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 09 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 67 נגד, נמנע אחד ונוכח אחד. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגויות – 42 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 09 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 59 נגד, נוכח אחד. גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. ולכן נצביע על סעיף תקציבי 09 – משרד החוץ, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 46 בעד סעיף 09, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 09, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד, וההסתייגויות הללו גם הן לא התקבלו. ולכן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי – רגע, סליחה. מה זה היה? תוספת? אה, זה הסעיף. אז עוברים לסעיף הבא, סעיף 10. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 10 – המטה לביטחון לאומי, לשנת הכספים 2023, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגויות – 33 נגד – 67 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 10 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 67 נגד, נמנע אחד ונוכח אחד. אני קובע כי ההסתייגויות הללו לא התקבלו. לכן נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב כעת. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגויות – 42 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 10 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, 59 נגד, נוכח אחד. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. ולכן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 10 – המטה לביטחון לאומי, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 49 בעד סעיף 10, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 10, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 10 – המטה לביטחון לאומי, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. וכעת נצביע על סעיף 11 – מבקר המדינה. מה, לא מצביעים? לא מצביעים על זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תקציב מבקר המדינה נקבע בוועדת הכספים של הכנסת. פירוט של תקציב זה מתפרסם בנפרד לפי חוק-יסוד: מבקר המדינה, על כן לא נצביע. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2023 – עמ' 53, לעוקבים – הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב, כעת. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגויות – 33 נגד – 67 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 12 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 33, נגד – 67, נמנע אחד ונוכח אחד. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגויות – 37 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 12 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, 60 נגד, ארבעה נוכחים. גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. ולכן נעבור להצביע על סעיף תקציבי 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 52 בעד סעיף 12, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 42 נמנעים – אין סעיף 12, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 42 נגד. סעיף תקציבי 12 – גמלאות ופיצויים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים כעת להצבעה על הסתייגויות לסעיף 13 – הוצאות שונות, לשנת הכספים 2023 – הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגויות – 34 נגד – 65 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 13 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, 65 נגד, נמנע אחד ושני נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגויות – 38 נגד – 58 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 13 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, 58 נגד, נמנע אחד וארבעה נוכחים. גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. ולכן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 13 – הוצאות שונות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 55 בעד סעיף 13, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 42 נמנעים – אין סעיף 13, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 50 בעד, 42 נגד. סעיף תקציבי 13 – הוצאות שונות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2023. נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 56 בעד ההסתייגויות – 34 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 14 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, 65 נגד, שני נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגויות – 37 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 14 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, 59 נגד, חמישה נוכחים. אני קובע כי גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. נצביע כעת על סעיף תקציבי 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 58 בעד סעיף 14, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 14, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 14 – בחירות ומימון מפלגות, לשנת הכספים 2023, התקבל כהצעת הוועדה. אנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2023, בעמ' 62, לעוקבים – הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 59 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 67 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 15 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 67 נגד, נמנע אחד ונוכח אחד. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 60 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 59 נמנעים – 1 ההסתייגויות לסעיף 15 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, 59 נגד, נמנע אחד וארבעה נוכחים. אני קובע כי גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. ולכן נעבור להצביע על סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 61 בעד סעיף 15, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 15, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 15 – משרד הביטחון, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2023, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 62 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 16 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 60 נגד, תשעה נוכחים. ההסתייגויות לא התקבלו. כעת נצביע על – מה זה? אין הסתייגויות? אין הסתייגויות, אוקיי. אנחנו נעבור כעת להצבעה על סעיף תקציבי 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 63 בעד סעיף 16, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 16, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 58 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 16 – הוצאות חירום אזרחיות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2023, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 64 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 17 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, 64 נגד, שלושה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא נתקבלו. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 65 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 17 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, 58 נגד, חמישה נוכחים. אני קובע כי גם ההסתייגויות הללו לא נתקבלו. ולכן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 66 בעד סעיף 17, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 17, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 17 – תיאום הפעולות בשטחים, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 18 – הרשויות המקומיות, לשנת הכספים 2023, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 67 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 18 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, 60 נגד, שני נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 68 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 18 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 35 בעד, 61 נגד וארבעה נוכחים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נעבור להצביע על סעיף תקציבי 18 – הרשויות המקומיות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 69 בעד סעיף 18, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 42 נמנעים – אין סעיף 18, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 42 נגד. אני קובע כי סעיף תקציבי 18 – הרשויות המקומיות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים כעת להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2023. נצביע כעת על הסתייגויות שעניינן תוספת תקציב. הצבעה מס' 70 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 19 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 33 בעד, 63 נגד, שלושה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד ההסתייגות – 36 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 19 לשנת התקציב 2023, בדבר הפחתת תקציב, לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 36 בעד, 58 נגד, חמישה נוכחים. ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נעבור להצבעה על סעיף 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד סעיף 19, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 19, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 19 – מדע, תרבות וספורט, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים כעת להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2023. נצביע תחילה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 73 בעד ההסתייגות – 36 נגד – 65 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 20 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 36 בעד, 65 נגד, נוכח אחד. ההסתייגות לא התקבלה. אנו מצביעים כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הסתייגויות שעניינן הפחתת תקציב. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 20 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 39 בעד, 58 נגד, שני נוכחים. אני קובע כי גם ההסתייגויות לא התקבלו. לכן נעבור כעת להצבעה על סעיף תקציבי 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 75 בעד סעיף 20, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 41 נמנעים – אין סעיף 20, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 41 נגד, נוכח אחד. סעיף תקציבי 20 – משרד החינוך, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. נעבור כעת להצבעה על ההסתייגויות לסעיף 21 – ההשכלה הגבוהה, לשנת הכספים 2023 – עמ' 90, לעוקבים. מצביעים כעת על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 76 בעד ההסתייגות – 36 נגד – 60 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 21 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 36 בעד, 60 נגד, שלושה נוכחים. בני, נא לבדוק את העמדה של חברת הכנסת מירב כהן. נוסיף את שמה לפרוטוקול, אבל ההסתייגות בכל זאת לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 77 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 21 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 34 בעד, 62 נגד, נוכחים – חמישה. גם ההסתייגויות הללו לא התקבלו. לכן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 21 – ההשכלה הגבוהה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 78 בעד סעיף 21, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 42 נמנעים – אין סעיף 21, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 59, נגד – 42. סעיף תקציבי 21 – ההשכלה הגבוהה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2023, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 79 בעד ההסתייגויות – 34 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 22 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 34, נגד – 62, שישה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. הצבעה מס' 80 בעד ההסתייגויות – 38 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 22 בדבר הפחתת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 38, נגד – 59, שלושה נוכחים. ההסתייגויות לא התקבלו. נעבור כעת להצביע על סעיף תקציבי 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 81 בעד סעיף 22, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 41 נמנעים – אין סעיף 22, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 59, נגד – 41. סעיף תקציבי 22 – המשרד לשירותי דת, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים כעת להצביע על הסתייגויות לסעיף 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2023. מצביעים כעת על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 82 בעד ההסתייגויות – 36 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 23 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מורידה את ההפחתה של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 36, נגד – 59, ארבעה נוכחים. ההסתייגויות לא התקבלו. משקיבלתי את הודעתה של האופוזיציה שהיא מסירה את ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב, אנו מצביעים כעת על סעיף תקציבי 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 83 בעד סעיף 23, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 40 נמנעים – אין סעיף 23, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 59, נגד – 40. סעיף תקציבי 23 – משרד הרווחה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים כעת להצבעה על הסתייגויות לסעיף 24 – משרד הבריאות, לשנת הכספים 2023, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 84 בעד ההסתייגויות – 38 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 24 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 38, נגד – 59, שלושה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב הוסרו על ידי האופוזיציה. לכן נעבור להצביע על סעיף תקציבי 24 – משרד הבריאות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 85 בעד סעיף 23, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 40 נמנעים – אין סעיף 24, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 59, נגד – 40. סעיף תקציבי 24 – משרד הבריאות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2023. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 86 בעד ההסתייגויות – 39 נגד – 59 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 25 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 39, נגד – 59, שלושה נוכחים. ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מורידה את ההפחתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ההסתייגויות על הפחתת התקציב מוסרות על ידי האופוזיציה. לכן אנו נצביע כעת על סעיף תקציבי 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 87 בעד סעיף 23, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 42 נמנעים – אין סעיף 25, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 58, נגד – 42. סעיף תקציבי 25 – הרשות לניצולי השואה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2023, עמ' 107 לעוקבים, הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה מס' 88 בעד ההסתייגויות – 34 נגד – 58 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 26 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 34, נגד – 58, שמונה נוכחים. ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מורידה את ההפחתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> על פי בקשת האופוזיציה, אנחנו מסירים את ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. לכן נעבור להצביע על סעיף תקציבי 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 89 בעד סעיף 26, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 42 נמנעים – אין סעיף 26, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 59, נגד – 42. סעיף תקציבי 26 – המשרד להגנת הסביבה, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 27 – הקצבות לביטוח הלאומי, לשנת הכספים 2023. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה כעת. הצבעה מס' 90 בעד ההסתייגויות – 36 נגד – 57 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 27 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 36, נגד – 57, שלושה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מורידה את ההפחתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבקשת האופוזיציה, נסיר את ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. לכן נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 27 – הקצבות לביטוח הלאומי, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 91 בעד סעיף 27, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 40 נמנעים – אין סעיף 27, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 58, נגד – 40. סעיף תקציבי 27 – הקצבות לביטוח הלאומי, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים להצביע רק על 89 ו-45. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. אבל אנחנו צריכים להצביע בכל זאת? הם מסירים את כל ההסתייגויות למעט ל-45 ו-89. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השאלה היא אם צריך להצביע על כל סעיף בנפרד. מאחדים. אם כן, אנו מצביעים כעת על סעיפים 29 עד 44, כולל, כהצעת הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 92 בעד סעיפים 29–44 – 57 נגד – 43 נמנעים – אין סעיפים 29–44 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 57 בעד, 43 נגד. אני קובע כי כל הסעיפים שמנינו, כהצעת הוועדה, עברו. אנו עוברים להצבעה על הסתייגויות לסעיף 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2023. הצבעה על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב – הצבעה כעת. הצבעה מס' 93 בעד ההסתייגויות – 30 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 45 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 30, נגד – 64, שלושה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מורידה את ההפחתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לבקשת האופוזיציה, אנחנו מסירים את ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. על כן, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 94 בעד סעיף 45, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 40 נמנעים – אין סעיף 45, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 58, נגד – 40, נוכח אחד. סעיף תקציבי 45 – תשלום ריבית ועמלות, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. משקיבלתי את הודעתה של מרכזת האופוזיציה על הסרת כל ההסתייגויות לסעיפים 46 עד 88, אנו נצביע כעת במרוכז – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד 84. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, 84. אנו מצביעים כעת על סעיפים 46 עד 84 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 95 בעד סעיפים 46–84 – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיפים 46–84 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. אני קובע כי הסעיפים שהקראתי, כהצעת הוועדה, התקבלו. ואנו נצביע כעת על הסתייגויות לסעיף 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, לשנת הכספים 2023. נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן תוספת תקציב. הצבעה. הצבעה מס' 96 בעד ההסתייגויות – 32 נגד – 61 נמנעים – אין ההסתייגויות לסעיף 89 בדבר תוספת תקציב לא נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 32 בעד, 61 נגד, שבעה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגויות לא התקבלו. נצביע כעת על הסתייגויות שמשמעותן הפחתת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מסירה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מסירה. מסירים את ההסתייגויות שמשמעותן הפחתת תקציב. לכן, נעבור להצבעה על סעיף תקציבי 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 97 בעד סעיף 89, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 89 לשנת התקציב 2023, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף תקציבי 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר, לשנת הכספים 2023, כהצעת הוועדה, התקבל. משהוסרו יתר ההסתייגויות, אנו נצביע על סעיפים 93 עד 98, כהצעת הוועדה, בבקשה. הצבעה מס' 98 בעד סעיפים 93–98 – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיפים 93–98 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. כל ההצעות שהקראתי את מספריהן, כהצעת הוועדה – התקבלו. עכשיו נעבור להצביע בקריאה השנייה על החלק המילולי של הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים, 2023–התשפ"ד. גם כאן הוגשו הסתייגויות. קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת פנינה תמנו, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת רע"מ – חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, תתקיים הצבעה על לא יותר מ-20 הסתייגויות לחלק המילולי. אני מציין לפרוטוקול כי כל ההסתייגויות שלא תתקיים לגביהן הצבעה – מוסרות. עכשיו, נעבור לחברת הכנסת בן ארי. בבקשה, גברתי, על איזה הסתייגויות נצביע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות 1, לפני סעיף 1 – מצביעים כעת. הצבעה. הצבעה מס' 99 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, 58 נגד, שישה נוכחים. ההסתייגות הוסרה, לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות 1א', לפני סעיף 1. מצביעים על הסתייגות 1א', לפני סעיף 1 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 100 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 1 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, 58 נגד, שני נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 1ב', לפני סעיף 1. הצבעה כעת. הצבעה מס' 101 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 1 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 39 בעד, 58 נגד, שלושה נוכחים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות 1ג', לפני סעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 102 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 1 לחלופין ג לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 39 בעד, 58 נגד, שני נוכחים. גם הסתייגות זו לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 2, לפני סעיף 1. הצבעה כעת. הצבעה מס' 103 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, 57 נגד, נוכח אחד. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות 2א', לפני סעיף 1. הצבעה כעת. הצבעה מס' 104 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 57 נמנעים – אין הסתייגות 2 לחלופין א לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, 57 נגד, שלושה נוכחים. אני קובע כי גם הסתייגות זו לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות 2ג', לפני סעיף. הצבעה כעת. הצבעה מס' 105 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 2 לחלופין ג לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 40 בעד, 58 נגד, שני נוכחים. גם הסתייגות לא התקבלה. 2ד', זה עדיין לפני סעיף 1. נצביע על הסתייגות 2ד', לפני סעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 106 בעד ההסתייגות – 40 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 2 לחלופין ד לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 40 בעד, 58 נגד, שני נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 5. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נצביע על הסתייגות 5, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 107 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 37 בעד, 58 נגד, שלושה נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 6, לסעיף 1. הצבעה כעת. הצבעה מס' 108 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 38 בעד, 59 נגד, שני נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות 7, לסעיף 1. הצבעה כעת. הצבעה מס' 109 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 39 בעד, 59 נגד, שני נוכחים. כעת נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 110 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 43 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 43 נגד. סעיף 1, כנוסח הוועדה, התקבל. כעת נצביע על הסתייגות – חברת הכנסת בן ארי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 9. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתייגות מס' 9, לסעיף 2 – הצבעה כעת. הצבעה מס' 111 בעד ההסתייגות – 43 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 43 בעד, 59 נגד. ההסתייגות לא התקבלה. נצביע כעת על הסתייגות שמספרה 21ב', לסעיף 2. הצבעה מס' 112 בעד ההסתייגות – 41 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 21 לחלופין ב לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 41 בעד, 59 נגד, שני נוכחים. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות 25, לסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 113 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 25 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אם אפשר את הכדור – להוציא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא נוגע בו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש כדור כרגע? בבקשה, תוציא אותו החוצה. 34 בעד, 59 נגד, נוכחים – שמונה. ההסתייגות לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות 26. הצבעה על הסתייגות מס' 26, לסעיף 2. הצבעה מס' 114 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 59 נמנעים – אין הסתייגות 26 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 39 בעד, 59 נגד, שלושה נוכחים. גם הסתייגות זו לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 47. לא, 28ג'. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב. הבנתי. חברת הכנסת בן ארי, אין הסתייגות 28ג', יש 28. את רוצה להצביע על הסתייגות 28? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, אנחנו נצביע לפני כן על סעיף 2 כנוסח הוועדה. אנחנו מצביעים על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 115 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 42 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 42 נגד. אני קובע כי סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 28. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כעת נצביע על הסתייגות שמספרה 28, לסעיף 3. הצבעה מס' 116 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 58 נמנעים – אין הסתייגות 28 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 13 בעד, 58 נגד, שלושה נוכחים. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 47. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לכן נצביע כעת על הסתייגות 47. אם כן, אנחנו מצביעים כעת על סעיפים 3 עד 7 כנוסח הוועדה. כפי שאמרתי, אנחנו מצביעים על סעיפים 3 עד 7 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 117 בעד סעיפים 3–7, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 41 נמנעים – אין סעיפים 3–7, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 41 נגד. אני קובע כי סעיפים 3–7, כנוסח הוועדה, התקבלו. כעת נצביע על הסתייגות שמספרה 47? אין יותר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להצביע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> על החוק. מסירים את כל ההסתייגויות. בסדר, היא מסירה. ההסתייגויות הנותרות מוסרות, ולכן אנו מצביעים כעת – שימו לב, רבותיי – על סעיפים 8 עד 11 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 118 בעד סעיפים 8–11 – 59 נגד – 38 נמנעים – אין סעיפים 8–11 נתקבלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 38 נגד, נוכחים – שלושה. אני קובע כי כל הסעיפים, כנוסח הוועדה, התקבלו. לכן, כעת נצביע על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצעת החוק בקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 119 בעד החוק – 59 נגד – 44 נמנעים – אין חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023, נתקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא הספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא הספקתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הדבר הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 59 בעד, 44 נגד. אנחנו מוסיפים את קולו של חבר הכנסת פורר – למצביעים נגד, נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו זה לחוץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נגד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עד כמה שאני יודע, לא מוסיפים אנשים שלא היו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, חברים, חברים. אצל חבר הכנסת פורר יש תקלה טכנית, לכן אני מוסיף אותו מספרית. חברי הכנסת האחרים, אין אצלכם תקלה טכנית. אני אוסיף אתכם לפרוטוקול, אבל זה לא משנה את התוצאה. זה לא משנה את התוצאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הם לא היו. הם לא היו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי למה – – – איך עובד האירוע הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכיר הכנסת, תוסיף לפרוטוקול את שאשא ביטון, טרופר, גנץ ואלקין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם את פנינה תמנו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הם לא הספיקו להגיע – וגם השר סער . את מי שיש לו תקלה טכנית הוספתי, מירב. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אמרתי. אמרתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מלמעלה. לא נורא. מוסיפים אותך לפרוטוקול. אין לך תקלה. אנחנו נבדוק גם את העמדה של השר סער, שאומר שהוא הצביע. תבדוק אם יש שם תקלה טכנית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עודד פורר – אנחנו נוסיף אותו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין בעיה. אמרתי את זה כבר. אני מציין לפרוטוקול שחבר הכנסת אדלשטיין התכוון להצביע נמנע והצביע בטעות בעד. אתה מוסיף לפרוטוקול? מאה אחוז. מזכיר הכנסת מוסיף לפרוטוקול את מי שיבקשו להוסיף את שמותיהם לפרוטוקול. בכל אופן, אני קובע כי הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1690).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, כבוד השר. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשם שר הביטחון אני מציג לדיון לקריאה ראשונה את נושא חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. החוק בנוסחו הקיים מסדיר בין השאר את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי – לב"ח – וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופת הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים בעת שגרה ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצב לחימה. בעקבות מתקפת הטרור הרצחני שהתרחשה בכ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והחלה מלחמת חרבות ברזל. כבר בתחילת המלחמה עלה הצורך לקבוע הסדרים ייחודיים בנסיבות החריגות שבמסגרתן נתפסו מחבלים רבים העונים להגדרת לב"ח בחוק ושהיו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר. לפיכך התקינה הממשלה, מכוח סמכותה שבחוק-יסוד: הממשלה, תקנות שעת חירום ייעודיות שעיקרן הורדת הדרג המאשר את החזקת הלב"ח והארכת המועדים הקבועים בחוק להבאה בפני שופט או למניעת מפגש עם עורך דין. בהמשך, לאחר שהחל התמרון הקרקעי של צה"ל בשטח רצועת עזה, שבמסגרתו נתפסו מאות לב"חים והובאו לחקירה בישראל, נדרשו התאמות נוספות לנוכח צורכי הלחימה, ובכלל זה הארכה נוספת של המועדים, ונעשו תיקונים מתאימים לתקנות שעת החירום. תקנות שעת חירום האמורות צפויות לפקוע בתחילת ינואר 2024, ולפיכך, במסגרת הצעת החוק המובאת לאישור הכנסת, מוצע לעגן את ההסדרים שנקבעו בתקנות שעת החירום בחקיקה שתהיה בגדר הוראת שעה לתקופה של ארבעה חודשים. במסגרת הצעת החוק בוצעו התאמות נוספות, ובכלל זה הארכה נוספת של חלק מהמועדים, כגון הארכת התקופה שבה ניתן למנוע מפגש עם עורך דין. בנוסף כוללת הצעת החוק תיקון של קבע שעניינו התאמת סעיף 10א לחוק לתיקון מס' 6 לחוק-יסוד: הממשלה, לעניין הסמכת הקבינט להכריז על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות לפי סעיף 40 לחוק-היסוד. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מוותרת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום שבת הקרוב תקיים חד"ש, התנועה שלי, חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון, מועצה ארצית שבה ייפגשו חברים יהודים וערבים, ואני ביניהם כמובן, לדיון פוליטי באתגרים והמשימות בפני כוחות השלום, השוויון והדמוקרטיה במאבק נגד המלחמה והפשיזם. המועצה תתקיים על אפה ועל חמתה של משטרת המחשבות הכהניסטית, שאיימה בשיטות מאפיוזיות על בעלי אולמות ערבים כי אם יעזו לארח את מועצת חד"ש, ידו הנעלמה של המשטר תוביל לסגירתם. אנשי מודיעין של משטרת ישראל מאיימים להוציא צו סגירה ולמנוע כינוס פוליטי חוקי ולגיטימי לכל דבר ועניין של מפלגה המיוצגת בכנסת, מפלגת השמאל הוותיקה ביותר, ששורשיה נטועים למעלה מ-100 שנה בארץ הזאת, כאילו הממשל הצבאי הדיקטטורי הוקם מחדש. זהו מצב ה"דמוקרטיה" בימינו. וכיצד נאלמה האופוזיציה? לאן נעלמו אלה שצעקו במשך שנה "דמוקרטיה"? אלו שזעקו נגד הדיקטטורה ורמיסת העצמאות השיפוטית, כשמערכת אכיפת החוק הופכת לזרוע הארוכה של שר מורשע בטרור? איפה הייתם כשרדפו את ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי וכשאסרו בשרירותיות להפגין ביישובים ערביים? איפה הייתם כשהמפכ"ל הדהד את הטרנספריסטים הגרועים ביותר ואמר שיעמיס על משאיות לעזה את מי שיעזו להביע אמפתיה לתושביה המופגזים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תומכי טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפילו פרקליט המדינה התבטא בחריפות בהוראה למשטרה לחדול מהרדיפה הבלתי-חוקית, אבל האופוזיציה הליברלית שותקת. אם לא תדברו עכשיו, כשיבואו לקחת אתכם איש כבר לא יוכל לדבר. יש לי חדשות בשבילכם: לא תצליחו לנצח את חד"ש. זו חד"ש שנאבקה בהפקעת האדמות, שהובילה את הציבור הערבי-פלסטיני במדינה במחאת יום האדמה למען שוויון זכויות וכבוד במולדתו. חד"ש של נצרת האדומה; חד"ש שקראה ראשונה לדבר עם אש"ף והייתה המשענת הפרלמנטרית והציבורית למשא ומתן מדיני; חד"ש שמסתכלת לכיבוש בעיניים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ואומרת לו לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, אני מסיים, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו נקיים את המועצה הזאת בכוח, במלוא הכוח והעוצמה, על אפם וחמתם של מתנגדינו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה – לא נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, שלוש דקות לרשותך, גברתי הנכבדה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> השר ארבל חושב באמת שבעזה אפשר לשים קלפיות. הוא חושב שאפשר להיכנס לח'אן יונס ולשג'אעיה ולשים שם קלפיות כדי שלוחמים – שנייה – כדי שלוחמים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הצבא חושב ככה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. – – קצינים, מפקדים, חיילים, יצביעו בבחירות המוניציפליות. מדינת ישראל מנהלת את אחת המלחמות הקשות ביותר שלה משחר הקמתה, בחזיתות שונות, פוטנציאל קשה מאוד של סיכון, אבל השר ארבל החליט שהבחירות למוניציפלי יהיו בסוף ינואר, כי זה מאוד חשוב, כי מאוד קשה לרשויות המקומיות להתנהל. רציתי לשאול את השר ארבל מה יותר חשוב: זכותם האלמנטרית של חיילים ומפקדים לבחור ולהיבחר – זה לא רק לבחור. נאמר שאפשר להכניס לשג'אעיה קלפי, אבל מותר לחייל ולוחם לקחת חלק בקמפיין בחירות. זו זכות בסיסית ביותר. מותר לחייל ולוחם לקחת חלק בכל המהלך הזה של בחירות לרשות המקומית. עכשיו, אני אגיד לכם יותר מזה. אל מול זכויותיו הבסיסיות של חייל ולוחם לבחור ולהיבחר, זה הזמן להתחיל להתסיס בתוך הרשויות המקומיות האחד את רעהו? איך יכול להיות שבזמן מלחמה, שר הפנים מותיר את ההחלטה הזאת על כנה? ההחלטה הזאת משרתת מצוין, אדוני, את ראשי הרשויות המכהנים. זה ברור, הם בתוך הבית שלהם, זה צ'יק-צ'ק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ברור לי. אחוזי הבחירות יהיו ככה מאוד מאוד נמוכים – מצוין לנו. חבר'ה, אנחנו במלחמה, ולא יעלה על הדעת שבמשמרת שלנו – אני חייבת לומר שבמשמרת שלנו, כאנשי ימין, אני לא אאפשר לחיילים והלוחמים שלי לקחת חלק במהלך הבחירות. אני אומרת את זה. אני מבקשת מכם לקבל את הצעת החוק שאוהד טל הגיש ואני חתומה עליה. נאלצנו להגיש הצעת חוק פרטית. לאן הגעתי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני אחתום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לאן הגעתי? באמת. אל תדאג, לחוק הזה לא ייתנו פטור מחובת הנחה, כי כנראה האינטרסים חזקים ברמה הפוליטית, אבל אין לקבל שאנחנו נאפשר בחירות לרשות המקומית בזמן מלחמה תוך פגיעה בחיילים. רגע, אבל מה מדהים? השר ארבל אומר את הדבר הבא – ועם זה אני מסיימת – הוא אמר שהוא מנחה את הצבא לשחרר את החיילים והלוחמים שמבקשים להשתחרר כדי לקחת חלק. אם אתה, אדוני השר, תפנה לקצין, לחייל, לוחם, באשר הם, בתוך שדה הקרב ותשאל אותם אם הם משתחררים כדי לקחת חלק בהליך בחירות או לא – אף חייל ואף לוחם ואף מפקד ואף קצין לא יפקיר את שדה הקרב כדי ללכת עכשיו לניהול בחירות לרשות המקומית, בכל הכבוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> החשש הוא אחר. רב ראשי לישראל – צריך להגיד את זה – אם הבחירות יידחו ויהיו עוד בחירות – רב ראשי לישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הקואליציה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכול להגיד לך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת לבד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> צריך להגיד, את היחידה שעולה כאן באומץ. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> היא צודקת, היא צודקת במאה אחוז. מגיע לה את שלוש הדקות שלה בשקט. שלוש דקות, לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, טוב מאוד שפתאום אני שומעת פה שחברי הקואליציה נזכרו שאנחנו במלחמה. לפני עשר דקות, כשהם הצביעו על התקציב, על הביזה הזאת, איכשהו זה נעלם מתשומת ליבם. בסדר גמור, הבנתי, מה שרואים מפה, לא רואים משם. שלשום שרת הסטרוק נשאלה למה לא קיצצה 100 מיליון שקל מתקציב משרדה, וענתה בסיפור על ספינה מלאה בסחורות, ופתאום מתחילה סערה והאנשים בספינה מחפשים מה לזרוק למים, לים, ורואים יהודים ואומרים שמה שמכביד על הספינה זה התפילין. זה הסיפור שסיפרה לנו שרת הסטרוק כשנשאלה על ה-100 מיליון שקל, על זהות יהודית, אגב, בתקציב משרדה. אז אני רוצה לענות לה גם בסיפור תנ"כי, ומי שיבין יבין. הסיפור הוא על יונה הנביא, שקיבל שליחות מאלוהים להחזיר בתשובה את הרשעים מהעיר נינווה. הוא ברח מהשליחות וגם מהספינה שנקלעה לסערה, וכשהנוסעים התחילו להתפלל, כל אחד לאל שלו, הם שאלו את יונה למה הוא לא מתפלל לאלוהים שלו. ואז הוא סיפר להם את הסיפור על זה שהוא ברח מהאלוהים שלו, ואז הם זרקו אותו לים. גם את המשרד שלך, אורית, צריך לזרוק לים, ואת כל התקציבים שבזזת – הם צריכים לעבור לצורכי המלחמה ולמפונים. וכל הממשלה הזאת צריכה לעשות חשבון נפש עמוק ולחזור בתשובה, כמו אנשי נינווה. אדוני השר הנכבד ישראל כץ, תחזרו בתשובה, תחזרו לאזרחי ישראל. מנושאים אלקטורליים קטנים ומגעילים, תיזכרו בזה שאתם נבחרי ציבור של כולם, ושחיילינו במלחמה, וקרובי משפחה של כולנו מפונים, ועוד מעט – אנחנו כולנו יודעים מה קורה עם הכלכלה. תחזרו בתשובה, אחרת נזרוק אתכם מהספינה. עם ישראל יזרוק אתכם מהספינה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת. אחרון הדוברים – חבר הכנסת רוץ כץ. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, אושר עכשיו פרק בתקציב שמעלה מיליארדים לצרכים שאף אחד לא מבין, אף אחד גם לא יבין, וזה גם לא מעניין אף אחד במדינת ישראל. אני רוצה לומר לכם משהו. חיילי המילואים שלנו נמצאים עכשיו – הם לא נמצאים במקום העבודה שלהם כבר מעל חודשיים. אנחנו מקבלים – אני בטוח שגם הצד במחלקת הדגים הקפואים מקבל את זה, בוודאי הצד שנמצא מולי – אלפי פניות מאנשי מילואים שצריכים עזרה. הם צריכים עזרה מול הבנקים, הם צריכים עזרה מול מקומות העבודה, הם צריכים עזרה מול רשויות המדינה, הם צריכים עזרה בכל מקום. אז עליתי לפה להפציר בכל מקבלי המיליארדים – אולי השרה סטרוק תרצה לכפר על האמירות הנוראיות שלה; אולי שר אחר במשרד שאף אחד לא צריך במדינה הזאת יעביר את הכסף לקרן מיוחדת, תקראו לזה באיזה שם שאתם רוצים, שתדאג ללוחמי המילואים שבזכותם יכולנו לשבת פה ולצפות באירוע המביך הזה ולהמשיך לבלבל אחד לשני את המוח בזמן שהם נלחמים עכשיו תחת אש בצפון, בדרום. אז בזמן שכל אחד פה יעשה חושבים עם עצמו, איך הוא רואה את החיים שלו אחרי 7 באוקטובר – כי לפי מה שראינו פה עכשיו, שום דבר לא השתנה; אתם עדיין תקועים ב-6 – אולי, רק אולי, תעשו משהו קטן היום לטובת חיילי המילואים שלנו, שצריכים אותנו עכשיו יותר מתמיד. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. השר כץ, רוצה לסכם? כבוד השר, רוצה לסכם? לא. בסדר, מסוכם כבר. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, בקריאה ראשונה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 120 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1691).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר ישראל כץ להציג את הצעת החוק, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשמו של שר הביטחון, אני מציג את הצעת חוק שירות ביטחון (העלאת גיל הפטור משירות מילואים). אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023. סעיף 36א לחוק שירות ביטחון קובע כי יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו 40 שנים, יהיה פטור מחובת שירות ביטחון בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. יוצא צבא שהוא קצין ושמלאו לו 45 שנים, יהיה פטור מחובת שירות ביטחון בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. עוד קובע הסעיף כי שר הביטחון רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עימם יהיה זכאי לפטור מחובת שירות ביטחון רק אם מלאו לו 49 שנים בתום השנה הקלנדרית שבה הגיע לגיל האמור. במסגרת גיוס המילואים הנרחב שעליו הוחלט בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית ביום 7 באוקטובר 2023, ולצורך ניהול מלחמת חרבות ברזל, משרתים במילואים בימים אלה אלפי יוצאי צבא בתפקידי לחימה ותומכי לחימה אשר יהיו זכאים לפטור משירות מילואים בסוף שנת 2023, בהגיעם להגיע לגיל 40, 45 או 49, לפי העניין. נוכח גיוס החירום ותרומתם המשמעותית של אנשי המילואים למאמצי הלחימה, שחרורם של אלפי אנשי מילואים בתפקידי לחימה ותומכי לחימה בזמן לחימה, יפגע באופן משמעותי בכשירות המבצעית וביכולת הלחימה של צה"ל. לפיכך מוצע, כהוראת שעה לשנה, עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה, 31 בדצמבר 2024, להעלות בשנה את הגיל שבו יינתן פטור מחמת גיל, כך שאם יוצא צבא הגיע לגיל 40, 45 או 49, לפי העניין, לפני סופה של שנת 2023, הפטור משירות מילואים מחמת גיל יינתן לו בסוף דצמבר 2024 במקום בסוף דצמבר 2023. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עידן רול. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, בתחילת השבוע התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדון בסוגיה בוערת וחשובה מאוד, בעלת חשיבות ביטחונית ולאומית. הם דנו בסוגיה של ההכנסה של פועלים פלסטינים מהרשות. לצערי, הם החליטו שלא להחליט. אני אומר שאין לנו זמן לבזבז. הכלכלה הישראלית, המשק הישראלי לא יכול להמשיך להיות תלוי ברשות הפלסטינית. זה נכון בימי שגרה, זה נכון בימי מלחמה, וזה כמובן נכון גם ביום שאחרי אבו מאזן. בדבר הזה צריך לטפל. צריך להבין, זו לא סוגיה שניתן לפתור ביום. זה תהליך; זה מצריך היערכות; זה צריך תקצוב; זה צריך החלטת ממשלה; זה מצריך דדליין. אבל זה צריך להתחיל לקרות. כדי שנגיע לנקודה שבה מדינת ישראל – מדינה ריבונית, עצמאית, חזקה – נגמלת מהתלות בעובדים מהרשות הפלסטינית, צריך להתחיל לעבוד. עכשיו, אין דבר כזה בעיה שאין לה פתרון. יכול להיות שהפתרון מורכב, יכול להיות שהפתרון מצריך כסף, מצריך חקיקה, אבל תמיד יש פתרון, בטח במדינת ישראל. אני יכול לחשוב על לפחות שלושה פתרונות שיסייעו בדבר הזה, ובכל זאת למל"ל ולשאר גופי הממשלה יש הרבה יותר משאבים מאשר לי. קודם כול, כבר נעשית עבודה להבאת עובדים זרים ממדינות נוספות. זה מבורך. זה עדיין נעשה בהיקפים נמוכים. מדברים על כ-20,000; צריך לעלות את זה. צריך להמשיך ולחתום הסכמים בילטרליים ולקדם את הסוגיה. צריך גם להבין שפועלים – לדוגמה, עובדים זרים ממולדובה או מהודו – יצריכו סידורי לינה כאן בארץ. צריך להיערך לזה. צריך לעשות אולי מבנים יבילים בפאתי הערים. צריך שהממשלה תתקצב, תייצר קרן שתעזור – לדוגמה, בענף הבנייה – לחברות קטנות ובינוניות לגשר על הפער, על הדלתא הזאת, בין להעסיק פלסטינים לבין להעסיק עובדים זרים. צריך לחזור ולחזק את העבודה העברית. לא שזה יפתור את כל הצורך בעובדים זרים, אבל זה חשוב. זה ערך לאומי בפני עצמו. יש לנו צעירים מדהימים במדינה וגם בתפוצות שעם תוכנית נכונה של מלגות למגורים, ללימודים, ישמחו לעבוד, לדוגמה, בחקלאות במקום לעבוד במלצרות. ולא פחות חשוב מכל זה – חייבים לאמץ טכנולוגיות בנייה מתקדמות. המדינה צריכה לצאת לתהליך מהיר של חיפוש טכנולוגיות מתקדמות שיצריכו פחות ידיים עובדות ולעשות תהליך תקינה מהיר. אחרי זה צריך להקים קרן שתתמרץ ותתגמל מעסיקים שיאמצו ויטמיעו טכנולוגיות מתקדמות. אלה שלושה דברים שמתחילים תהליך שבסופו נוכל לומר שמדינת ישראל לא תלויה עוד ברשות הפלסטינית בכלכלה שלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עידן, כל מילה – – – לפנתאון – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> תודה, טלי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אומנם לא הייתי לוחמת בצבא ולא תכננתי מבצעים, אבל אני כן אימא. אני רואה את מה שקורה בימים האחרונים, בשבועיים האחרונים, עם חיילי צה"ל, ואני שואלת אנשים, מבקשת הסברים למה זה נראה ככה, ואף אחד לא נותן לי הסבר מניח את הדעת. אני רואה חיילים בתוך מבנים מטים לנפול, חורבות. בתוך החורבות האלה יש מחבלי טרור חמאסניקים איומים, שהחורבה מגינה עליהם, והחייל מזדחל לו בין חדרים. או שטנק עובר בתוך רחוב שיש בו באמת הריסות בתים, חצי בתים, בית עם פיגומים נופלים, כל מיני מכשולים שאנחנו, אחרי כל מה שעברנו, אחרי שהבנות שלנו נאנסו, אחרי שהתינוקות שלנו נשרפו, אחרי שמשפחות נחטפו, אחרי שמוטטו פה בקירוב 100,000 איש במעגל הכללי של הטבח האיום והנורא הזה – משאירים בניינים כדי שהחיילים ילכו בין לבין, ואני לא מבינה את זה. התשובות שמערכת ביטחון נותנת ושהבכירים נותנים הן תמיד נורא אניגמטיות: אנחנו עושים את מה שצריך; ככה זה צריך להיראות; אנחנו משטחים מלמעלה. וגם היום עוד תמונה, וגם אתמול עוד תמונה, וגם שלשום עוד תמונה של חיילים שצולפים בהם מתוך חלונות, מתוך בתים, מתוך רחובות, שהרחובות האלה היו צריכים להיות מזמן מזמן מזמן הרוסים, חרבים עד היסוד. אחרי מה שעברנו, על מי אנחנו מרחמים? על נדל"ן? להודיע לתושבים שם: לכו לדרום. לא הולכים לדרום? אין בעיה. קודם כול, אם יש משהו אחד שישראל צריכה ללמוד – אם יש קונספציה אחת שצריכה להתמוטט – הוא שהחיילים שלנו, החיים שלהם, הדם שלהם, העתיד שלהם, המשפחות שלהם הם בראש המעלה. הרבה הרבה אחר כך – ה-so called חפים מפשע, שבעיניי אין כאלה, כי חמאס היא עזה. אחר כך לדאוג לרווחתם של החפים מפשע. אנחנו שומעים כל יום על כמה חיילים. אין לנו חיילים מיותרים. כל ילד כזה הוא פרח, הוא יהלום. אי-אפשר לראות יותר את אחוזי המוות שעולים ועולים. תשטחו את הנדל"ן המיותר הזה. גם ככה רוב הבתים שם נראים חרבים. אני פונה מפה לחברי הקבינט, לחברי הקבינט המצומצם, המורחב, לשר הביטחון ולרמטכ"ל, לא כמצביאה גדולה אלא כאימא: נא לשטח שם נדל"ן ולא לסכן במאומה, אפילו לא ציפורן של חייל ישראלי קדוש אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – איננו; חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, האמת היא שלא תכננתי לדבר, אבל שמעתי אותך, חברת הכנסת דיסטל אטבריאן. אני מציעה שלפני שעולים לדוכן – ללמוד קצת, לדבר קצת עם אנשי צבא ולהבין, בטח מה קרה אתמול בשג'אעיה, ובטח מה קורה ולמה יש בניינים. לגבי האירוע בשג'אעיה, כדאי שתדברי. אם אין, אז אולי אני אגיד לך. בסוף, היו שם ארבעה חיילי גולני שנותק איתם קשר. בסוף, אם היו מפילים את הבניין, זה היה נופל עליהם, ולא ידעו איפה החיילים. ולא סתם המג"ד קפץ. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמיני לי, בניגוד אלייך – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא דיברתי על בשג'אעיה. לא דיברתי על בשג'אעיה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בניגוד אלייך, גם אני ראיתי את המבנה ושאלתי שאלות, וקיבלתי תשובות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ראית מה קרה היום? ראיתי מה קרה היום? ראית מה קרה היום? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום לעלות לפה, לפודיום, ולדבר ולהחליש את הצבא – לשאול שאלות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שאלתי. שאלתי. לא קיבלתי תשובה. לא קיבלתי תשובה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שהיו שם חיילי גולני שנותק איתם קשר, שאולי יש שם פירים, שאולי יש חטופים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שאלתי. לא קיבלתי תשובה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם לא קיבלת תשובות, תחפשי מישהו שייעץ לך. יש מזכיר ביטחוני לראש הממשלה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כרגע, בעיניי ובעיני רבים, חיל האוויר לא משתמש באמצעים שלו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את עולה לפה ואת מחלישה את הצבא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא. אני שומרת על חיילי המדינה. אני שומרת על חיילי המדינה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את פוגעת בחוסן הלאומי, את פוגעת בצבא. עולה לפה ומדברת על בניינים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני מדברת על החיילים, ואני מתנגדת לקונספציה, והקונספציה עדיין שלטת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אולי תבדקי מה קרה בשג'אעיה. למה מג"ד גולני ירד? למה הוא רץ? למה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ואני לא מדברת על שג'אעיה. את החלטת שאני מדברת על זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תבדקי את עצמך עשר פעמים לפני שאת עולה לפה, לדוכן. תבדקי מה קרה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אתמול ב-16:30, ב-16:30, כשהיה פיצוץ, כשחשבו שהחיילים שם מתחת להריסות. לא אכפת לכם. לא סתם ב-18:30 עומד ראש הממשלה בכנס של המשטרה ועושה שם מופע כאילו הוא איזה כוכב רוק. בזמן הזה – מה קרה בזמן הזה בשג'אעיה? מה קרה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו השרה שבזה לטייסים. זו השרה שבזה לטייסים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שרת ההסברה. תודה לאל שלפחות את לא בתפקיד הזה. אבל לבוא לפה ולדבר על חיילי צה"ל – תבדקו עשר פעמים לפני שאתם מדברים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, גברתי. גברתי חברת הכנסת, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד. אני אומרת את זה כאן, מעל הבמה הזאת, כי אתם תתחלחלו לשמוע שהיום חיילינו הגיבורים קוראים שמע ישראל ברמקול במסגד בג'נין. מה עושה צה"ל? מרחיק אותם מפעילות. מרחיק אותם מפעילות. חיילי מילואים, כך לפי הפרסום, תועדו משמיעים קריאות שמע ישראל. געוואלד, איך הם העזו לומר שמע ישראל ליד מסגד? מושעים מפעילות. אנחנו לא נורמליים. אנחנו לחצנו על כפתור השמדה עצמית, תגידו לי? מה זה? אני לא מאמינה למשמע אוזניי ולמקרא עיניי. שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד. כשהתחילה המלחמה הזאת אמרתי שנקמה היא ערך. נקמה היא ערך. כשראינו את הסרטון של מחבלי החמאס נכנסים וכובשים את הקיבוצים עם הצעקות שלהם, "אללה אכבר" וקללות נוראיות ושמחה וצהלה – אז אנחנו לא יכולים לומר ליד מסגד "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד"? מה קורה בצמרת שמורידה את הפקודות ההזויות הללו? אותה צמרת שנתנה הנחיה לחיילים שלנו בהפסקת האש לצבוע כתובות גרפיטי שהם שמו על הבתים המפורקים בעזה. מה היה כתוב בכתובות הגרפיטי? "עם ישראל חי", מגן דוד. שמים את החיילים שלנו לצבוע גרפיטי ולהתבזות בעיני הצלב האדום, שמשקיף ומצלם אותם עושים את זה. גם היום המחבלים יודעים שאם אנחנו אומרים "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד", החיילים מושעים מפעילות. אני מתביישת בהחלטה הזאת של צמרת צה"ל. אני מתביישת מהטמעה ואינדוקטרינציה של רעיונות שמאל קיצוניים, רדיקליים. אנחנו נלחמים בשם היהדות שלנו, אנחנו נלחמים בשם הלאומיות שלנו, אנחנו נלחמים בשם המורשת והגאווה היהודית-ישראלית שלנו. שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד. מה שמכובד לומר בכנסת ישראל, בטח ובטח שמכובד לומר בשטח האויב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; אחרונה, חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת. השר רוצה לסכם? לא, אין צורך. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023, בקריאה הראשונה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 121 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת אברהם בצלאל, שהוא בעד. אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 27 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני ו' בטבת התשפ"ד, 17 בדצמבר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:16. << סיום >>