דברי הכנסת

דברי הכנסת י / מושב שני / ישיבה קכ"ח / ו' וח' בטבת התשפ"ד / 18 ו-20 בדצמבר 2023 / 10 חוברת י' ישיבה קכ"ח הישיבה המאה-ועשרים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת לנשיא בית הנבחרים של פרגוואי, מר ראול לואיס לאטורה מרטינז 5 היו"ר אמיר אוחנה: 5 נאומים בני דקה 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 6 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 7 מירב בן ארי (יש עתיד): 7 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 7 אבי מעוז (נעם): 8 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 9 אריאל קלנר (הליכוד): 9 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 9 רון כץ (יש עתיד): 10 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 11 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 12 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 13 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 13 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16) (מקבל החלטות זמני לטיפול רפואי), התשפ"ד–2023 15 שר הבריאות אוריאל בוסו: 15 נאור שירי (יש עתיד): 17 מירב בן ארי (יש עתיד): 20 טלי גוטליב (הליכוד): 23 מאיר כהן (יש עתיד): 25 שלי טל מירון (יש עתיד): 30 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 32 רון כץ (יש עתיד): 33 ירון לוי (יש עתיד): 34 יסמין פרידמן (יש עתיד): 35 מיקי לוי (יש עתיד): 37 מירב כהן (יש עתיד): 37 אריאל קלנר (הליכוד): 41 עודד פורר (ישראל ביתנו): 43 נאור שירי (יש עתיד): 45 נעמה לזימי (העבודה): 51 עמית הלוי (הליכוד): 56 אבי מעוז (נעם): 59 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 60 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 60 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023 61 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 61 טלי גוטליב (הליכוד): 62 מירב בן ארי (יש עתיד): 65 מירב כהן (יש עתיד): 69 רון כץ (יש עתיד): 71 עודד פורר (ישראל ביתנו): 73 אבי מעוז (נעם): 75 הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023 76 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 77 טלי גוטליב (הליכוד): 77 מירב בן ארי (יש עתיד): 79 הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023 81 שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): 81 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 84 שלום דנינו (בשם ועדת החוץ והביטחון): 85 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2023 87 יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): 87 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 92 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 93 הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 93 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 93 << נושא >> דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת לנשיא בית הנבחרים של פרגוואי, מר ראול לואיס לאטורה מרטינז << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת היום, יום שני ו' בטבת התשפ"ד, 18 בדצמבר 2023. בטרם נתחיל, רבותיי, אני מבקש לברך את יושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי, שנמצא איתנו כאן. אני אומר ברשותכם כמה מילים בשפה האנגלית: Members of Knesset, I would like to welcome our distinguished guest, the Speaker of the Chamber of Deputies of Paraguay, the Honorable Raúl Latorre, who is here in Israel as part of a solidarity visit – the first high ranking official from Latin America to do so. Welcome, Mr. Speaker, to Jerusalem, the united capital of Israel, and welcome to the Knesset — the beating heart of Israeli democracy. Mr. Speaker, during the course of your visit, we toured Kfar Aza together and we saw the aftermath of the horrors and atrocities that were committed on October 7th. There, on the ruins of Kfar Aza, a once-thriving community that will rise again, you presented me with a copy of a resolution that, thanks to your leadership, passed unanimously in your parliament. This resolution meaningfully expressed the unequivocal support of the Paraguayan nation for the Israeli people. Despite the geographical distance between us, our friendship has never been closer. It is my hope that your next visit to Israel will be under happier circumstances. The upcoming opening of Paraguay's embassy in Jerusalem is certainly one such occasion. It represents true victory, of the forces of light over the forces of darkness. Together we tell our enemies that we are here to stay. Here, in our eternal capital, and here in the State of Israel. Welcome to Jerusalem, Welcome to the Knesset. אפשר למחוא כפיים. תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים) << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, כעת נעבור לנאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים לנאום יצביעו כעת, בבקשה. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, ראשית אני רוצה להשתתף בצער משפחות הנרצחים והנופלים מפרוץ המלחמה ובצער המשפחות ששכלו את יקיריהן על כבישי ישראל – זה עדיין קורה – ולשלוח איחולי החלמה לפצועים, בתקווה לשחרור מהיר ובשלום של החטופים. גם בשעה קשה זו, אסור לנו לשכוח את המאבק בתאונות הדרכים. 351 ימים חלפו מתחילת 2023; 345 נהרגו על כבישי ישראל. 322 תאונות קטלניות ומעל 10,000 פצועים בדרכים, משפחות שלמות איבדו את יקיריהן או צריכות לסעוד אותם לעד. זו תקופה מורכבת לעלות על הכביש, אבל עדיין, היום עשינו בוועדת הכלכלה דיון על תקנות שיסדירו סוף-סוף את הקורקינטים והאופניים החשמליים, וגם אישרנו אותן. הן לא מושלמות, אבל זו התחלה, ואני מקווה ש-27 ההרוגים בדרכים מתחילת השנה בקורקינטים ואופניים חשמליים – המספר הזה ירד כתוצאה מהתקנות ויישומן. 345 בני אדם נהרגו מתחילת השנה בכבישי ישראל, שלושה מהם רק בשבוע החולף. אנא סעו בזהירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טופורובסקי. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 400 תלמידים בבית הספר היסודי אבו סולב, על ציר 25, שובתים מ-21 בנובמבר בגלל שמשרד החינוך הפסיק את ההסעות של התלמידים. אנחנו פנינו למשרד החינוך לפני שבועיים, ועד היום המשרד מתמהמה בפתרון הסוגיה. ישנן סוגיות רבות ובעיות בהעברת הסעות ממועצה אזורית נווה מדבר לאשכול נגב מזרחי, לכן הדרישה שלנו ממשרד החינוך היא להיכנס בעובי הקורה, לסגור את הסוגיה הזאת ולהביא לפתרונה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלהואשלה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול הייתי באירוע השלושים לרב-טוראית נועה מרציאנו. נועה הייתה תצפיתנית במוצב נחל עוז. היא נחטפה מהמוצב ונרצחה בשבי חמאס. ביני ובין המשפחה נוצר קשר עוד בכיכר החטופים. פגשתי את אבי, אבא שלה, ובכל הזמן שהיא הייתה חטופה דיברנו, ייחלנו לכך שהיא תחיה. אבל לצערי הרב, ככה, באופן של חיבור בינינו, ביום הולדתי קיבלנו את הסרטון שנועה נרצחה ב-13 בנובמבר. מאז נוצר בינינו קשר מאוד טוב, ואתמול באמת הגעתי לאירוע השלושים. מה שקרה עם התצפיתניות בנחל עוז חייב להיות הדבר הראשון שיבדקו, איך כל כך הרבה נשים צעירות התריעו ואמרו, סיפרו ואמרו, ואף אחד לא הקשיב להן. אני מאוד מקווה שהסיפור של נועה יחד עם שאר התצפיתניות של נחל עוז יהיה הדבר הראשון שייבדק בוועדת החקירה שתקום על המחדל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חבר הכנסת מאיר כהן. אם לא, אז חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, הגעתי לכאן היום מחורה, מניחום אבלים של משפחת סאמר אל-טלאלקה, שנחטף מעוטף עזה ב-7 באוקטובר ונהרג בשבת או במוצאי השבת בשוגג על ידי הצבא. פגשתי שם באוהל של ניחום האבלים בחור חזק שקוראים לו דני, דני מירן מיסוד המעלה. דני – בנו עמרי חטוף בעזה. הוא הגיע לשם לנחם את המשפחה, ועם כל הכאב שיש לדני, שמעתי ממנו משפטים מאוד יפים, חזקים. הוא אומר: למרות הכול, חייבים לחזק את המשותף בינינו כחברה ערבית וכחברה יהודית. חשוב מאוד לשמוע את המילים האלה מאנשים שבניהם נמצאים חטופים בעזה. אני מייחל לשחרור כל החטופים מהר ככל האפשר. הגיע הזמן לסיום המלחמה, למען הילדים ושחרור החטופים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן, מעוניין? לא מעוניין. חברת הכנסת צגה מלקו? נמצאת איתנו? מוותרת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 98, והפעם על פגיעה במסגד. השיח הציבורי געש בשבוע שעבר סביב קריאת שמע ישראל מהרמקולים של המסגד בג'נין וההדחה של החיילים. גם אני חושב שאסור לפגוע במסגד המשמש כמקום תפילה, אבל לקרוא לחממת טרור "מסגד", זו הנדסת תודעה; לקרוא למוקד הסתה לרצח חיילים ואזרחים יהודים "מסגד", זו הנדסת תודעה. בדיוק כפי שדובר צה"ל מבהיר שמפקדת טרור שמחופשת לבית חולים היא מפקדת טרור ומטרה צבאית הכי לגיטימית שיש, כך גם מקום של הסתה לטרור ושל מצבור כלי נשק וחבלה שמחופש למסגד הוא מטרה צבאית לגיטימית. אם אויבינו לא מכבדים את בתי התפילה שלהם, אנחנו צריכים ליפול בפח הנדסת התודעה שלהם? איפה הח"כים הערבים שמגנים את קריאת שמע ישראל במסגד אבל לא מגנים את הפיכת המסגד לאתר טרור והסתה? אני ממליץ לכולנו לא ליפול בפח הנדסת התודעה הזה, ומחזק מכאן את חיילי צה"ל בהמשך מלחמתם הבלתי-מתפשרת באויב האכזרי שרוצה להשמידנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שומע כל הזמן את הדיבורים על ניסיון שלנו להגיע לאיזשהו פתרון מדיני בצפון ולא להסיר את האיום שם בכוח. הדיבור הוא שיש אמצעים דיפלומטיים כדי להביא ליישום החלטה 1701 של האו"ם – מה שאומר בעצם שחיזבאללה יגיעו אל מאחורי הליטני, ויהיה בסדר, ותושבי הצפון יוכלו לחזור הביתה. והאמת היא שלא יהיה בסדר, כי אם אנחנו נזיז את חיזבאללה לשם והם ימשיכו להתחמש, אז מה שקיבלנו בעוטף עזה הוא רק קדימון למה שחיזבאללה יכול לעשות לנו. לכן עצם הדיבור הזה, ועצם האמירות האלה כאילו יש אפשרות לפתרון מדיני עם חיזבאללה, זה אסון, והדבר הזה צריך להיאמר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, ואחריו – חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום היה דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא רישוי כלי ירייה, והתברר לנו שיש ירידה של 50% במתן רישיונות לכלי ירייה בעקבות הכבדת הביורוקרטיה. כשמכבידים את הביורוקרטיה על עם ישראל, על אנשים נורמטיביים שרוצים להגן על משפחותיהם מפני הרעים – לרעים יש נשק; יש כל כך הרבה נשק בלתי חוקי שמסתובב כאן – אז התוצאה היא תוצאה הרת אסון. אני הייתי מצפה שהדיונים יהיו בדיוק הפוכים. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו נותנים לאנשים – למי שעומד בתבחינים, כמובן, לכל מי שהוא אזרח נורמטיבי, שאין לו בעיות פליליות וכמובן לא בעיות נפשיות – לשחרר כמה שיותר נשקים; לבוא ולתת לעם ישראל להגן על עצמו. זה הוכיח את עצמו בעבר. זה תורם לביטחון, זה תורם לתחושת הביטחון, וזה מה שחשוב לעשות בעת הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, ואחריה – חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, אני חברה בוועדת החינוך, ולוועדת החינוך הגיעו הרבה מאוד תלונות בנושא סטודנטים שמתבטאים בצורה מאוד חריפה בעקבות 7 באוקטובר. כולנו יודעים שאסון פקד את מדינת ישראל, ויש סטודנטים שמהללים ומשבחים את חמאס, וכמובן חלק מהם נשלחו לוועדות משמעת כאלה ואחרות. הגדילו לעשות בסמינר הקיבוצים, ואני תכף אספר את הסיפור. ב-15 בנובמבר קיימנו דיון בוועדת החינוך, ושם הציגו עדויות של סטודנטים שבאו לספר מה קרה אצלם במכללות ובאוניברסיטאות. סטודנט בשם עילאי הררי מסמינר הקיבוצים סיפר על מה שקרה אצלם במכללה. וראו זה פלא: הוא בא לספר על מי שמהללים את האירוע, מהללים את חמאס, והוא קיבל מכתב זימון משמעתי. הוא קיבל מכתב זימון משמעתי שבו הם קודם כול תוקפים אותו: מה פתאום אתה בא ומספר על מה שקורה במכללה? המכתב על הליך משמעתי נשלח אליו על יסוד הטענה להתנהגות שפוגעת בשמם הטוב ובכבודם של הסטודנטים – להזכירכם, הסטודנטים שמהללים את חמאס ואת אותו אירוע מזעזע. התנהגותך, אומרים לו, אינה הולמת את המעמד של המכללה, שימוש לרעה בהודעות שנמצאות בתוך המכללה. חמור מאוד בעיניי שמכללת סמינר הקיבוצים, שמקבלת את תקציבה ממדינת ישראל, ממשרד החינוך, בוחרת לטעון טענות ולהביא להליך שיפוטי משמעתי את הסטודנט הישר, ההגון, שבא להתלונן על סטודנטים שמהללים את האירוע המזעזע ואת חמאס. בושה וחרפה לסמינר הקיבוצים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ, ואחריו – חבר הכנסת יצחק קרויזר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. היום פורסם שמכללת בית ברל פנתה לציבור הסטודנטים והשוותה בין הקורבנות של השבת השחורה לבין הסבל של הצד השני. אני באמת רוצה לשאול את מי שמקבל שם החלטות: זה הזמן? זה הזמן עכשיו, כשאח שכול נמצא בין הסטודנטים, לוחמים נמצאים בין הסטודנטים? גם אח שאחותו חזרה מהשבי נמצא בין הסטודנטים, והוא פנה להנהלת המוסד וביקש שיפרידו את המכתבים. הוא קיבל תשובה שהם לא עושים את זה – הם לא מוכנים להפריד את המכתבים, כי הם רואים את זה כאותו דבר. אז אני רוצה לומר מפה, כשגם יושב-ראש ועדת החינוך נמצא בחדר וכל מי שצריך לשמוע שומע בבניין הזה: אין לאף אחד את הזכות להשוות בין מה שקרה לעם הזה לשום דבר אחר בעולם. אסור לנו לאפשר לזה לקרות. אנחנו צריכים להיות במקומות האלה ולומר: אנחנו לא נאפשר את זה. אנחנו צריכים לבדוק את זה יותר לעומק, איך זה קרה, למה זה קרה, ולשנות ולשפר את זה. אני באמת מתנצל כלפי המשפחות שנפגעו מההחלטה הטיפשית הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, ואחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר ציינו את חג החנוכה, ועם הנרות שהדלקנו היה מתבקש להשוות לסיפורי הגבורה הרבים ששמענו על המכבים הגיבורים של זמננו. ממה שסופר זהו קומץ מזערי של הגיבורים הרבים שסביבנו. יש גיבורים שלא התכוונו להיות גיבורים, או כאלה שלא ידעו שהם גיבורים, אבל סל הערכים שלהם היה כל כך מלא וגדוש, שבשעת מבחן כל כך קשה כל עוצמתם התגלתה במלוא הדרה ויופייה. יש גיבורים שלקחו בשתיקה את סיפורם איתם לעולם הנצח, ואנחנו כאן לעולם לא נדע. ויש גיבורים, שרבים מהם הם דווקא גיבורות, שבסך הכול עושות את העבודה שלהן, ודווקא בגלל זה הם קונים וקונות את כל עולמם, ואלה הם קציני וקצינות הנפגעים, שנאלצים לבשר למשפחות את הנורא מכול; אלה שברגע אחד מביאים את הבשורה הקשה, שמחריבה את כל עולמה של המשפחה. פתיחת הדלת היא פתח לטרגדיה של משפחה שלמה. פתיחת הדלת טורפת את כל החיים שאותה משפחה הכירה עד לאותו רגע, הרגע שבו הכול משתנה. היא נקודת האל-חזור של כל משפחה. עם זאת, בתוך החושך הגדול, במקום של הכאב הכי גדול שאפשר לדמיין, אותם קציני נפגעים מביאים איתם, בתעצומות נפש אדירות, כל כך הרבה חמלה ורגישות. בתוך כל החושך הגדול הם מביאים איתם אור. עם הקמת צה"ל ב-1948 הוקמה מחלקת נפגעים בצה"ל במתכונת מצומצמת. במלחמת יום כיפור עלה הצורך בגורם אחד שילווה ויתמוך במשפחות, וכך התפתחה לה יחידת הנפגעים בצה"ל. מערך הנפגעים הוא מערך מקצועי שהתפתח ומתפתח כל הזמן בארצנו הצעירה אך הפצועה ורוויית האסונות. מערך זה מביא איתו את המוסריות, הרגישות והמחויבות של הצבא לחיילי צה"ל ובעיקר לבני המשפחות שלהם, ומלווה את המשפחות, בשעותיהן הקשות, בעיקר, גם בשמחות. בכתבה שנכתבה בעקבות המלחמה האחרונה התראיינו כמה קציני נפגעים. כשנשאלו על ידי המראיינים מהן התכונות הנדרשות לתפקיד, נשמעה אותה תשובה שחזרה: לאהוב אנשים, את כל האנשים, ולהיות מחוברים לשליחות שבתפקיד. אך מי תומך בתומכים? בתחילת המלחמה, עם הנטל הרגשי הכבד להודיע למספר רב של משפחות את הבשורה המרה, סיון סקלי, קצינת נפגעים, התמוטטה במהלך עבודתה כתוצאה מעומס רגשי רב. אז כשציינו בשבוע שעבר את הגיבורים, ראיתי לנכון להעלות על נס גם את הגיבורים האלה, אלה שבתוך החושך הגדול מצליחים להביא איתם קורטוב של טוב, תקווה ואור. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, בדבריו של אחיו של רב-סרן טל גרושקה, מ"פ בסיירת נח"ל, שנפל ביום הראשון ללחימה במלחמת חרבות ברזל. הוא דייק בדבריו, במילותיו שלו, ואני מצטט: "אני רוצה לשתף אתכם על אנשים שהיו עבורי ועבור משפחתי אור בתוך החשכה", מספר אחיו של רב-סרן טל גרושקה. "הראשונה מהן היא קורן, קצינת הנפגעים שהגיעה לבשר לנו את הבשורה הקשה מכול. הייתי שמח לא להכירה כלל, אך אם נאלצים להתבשר בבשורה כזו, נשים כמו קורן היא האישה היחידה שתרצו לידכם. זו הכתף התומכת היחידה, זו שירדה איתנו לפרטים במתן התשובות לשאלות הקשות, ליווי בתוך הלוויה וגם בשבעה, באמפתיה ובהכלה אין-סופית, דאגה ונתנה לנו כל כך הרבה כוחות בתוך האירוע המטלטל הזה". תודה לכם ולכן, קציני וקצינות הנפגעים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מצטרף ומודה לך, חבר הכנסת קרויזר, על שהזכרת גם את קציני הנפגעים, שאכן ממלאים תפקיד קשה מאוד. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אחרונת הדוברים, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברים נכבדים, אני רוצה לברך את יושב-ראש ש"ס אריה דרעי על ההחלטה הנכונה להסכים לדחיית הבחירות המוניציפליות. אני מקווה מאוד שאותו דבר יחליט גם יושב-ראש המחנה הממלכתי בני גנץ. הדבר הזה הוא כל כך חשוב, מעבר לעניין של חיילי המילואים שנלחמים בחזית. למעשה אנחנו אומרים להם: אתם טובים בחזית, אתם לא טובים בעורף. תילחמו בחזית; לא ניתן לכם את הצ'אנס להילחם בעורף ולנצח. היום גם שמענו וקראנו בישראל היום את העניין שגם הצבא מעלה תהיות וקשיים, כמו הצורך ב-10,000 חיילים בסדיר כדי לקיים את הבחירות כמו שצריך בצבא, אם אני לא טועה, תוספת של 14,000 מאבטחים בעורף שצריך אותם ואין אותם, 8,000 שוטרים שצריך ואין. לכן אני לא מצליחה להבין למה אנשים פה נאחזים בקרנות המזבח ולא מבינים שזה נכון והכי חשוב למדינת ישראל כעת להילחם את המלחמה מול החמאס ורק אחר כך להיכנס לנושא של בחירות מוניציפליות. אני קוראת שוב לכל חברי הבית להבין את צורך השעה ולדחות לפחות ל-27 בפברואר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לגברתי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16) (מקבל החלטות זמני לטיפול רפואי), התשפ"ד–2023, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו להציג את הצעת החוק. עד אז – הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4127/25 וכלה בהצעת חוק פ/4140/25: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – סייג להגבלה על יציאה מהארץ), התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי וישראל אייכלר; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – חובת הפקדת ערובה בהגשת ערר לבית הדין לעררים), התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – מימון שכר לימוד מלא ללוחמים), התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק חובת מיגון לנכים, לקשישים, לאלו שידם אינה משגת, לאזרחים שיש בידם דירת מגורים אחת בלבד ולמתגוררים ביישובי קו העימות, התשפ"ד–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – חובת שקיפות במינוי פקידי רישוי), התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, מירב בן ארי, מיקי לוי, נאור שירי, ולדימיר בליאק וגלעד קריב; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראליים), התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, קטי קטרין שטרית, לימור סון הר מלך, יוסף טייב וששון ששי גואטה; הצעת חוק איסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם, התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, אלי דלל, יוסף טייב, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, משה סעדה, גלית דיסטל אטבריאן, אושר שקלים ומשה פסל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (פטור ממס במשיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות), התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי וארז מלול; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – עבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור), התשפ"ד–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בדיור), התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יאיר לפיד, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', גלעד קריב, אפרת רייטן מרום ומיקי לוי; הצעת חוק פיתוח והתחדשות של יישובים באזור חבל תקומה (תיקוני חקיקה, פיצויים, הטבות, הנצחה והוראת שעה), התשפ"ד–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, אלון שוסטר, דוד ביטן, ינון אזולאי, אופיר כץ, פנינה תמנו, ולדימיר בליאק, חמד עמאר, יצחק פינדרוס, נעמה לזימי, עודד פורר, מיכל שיר סגמן, אורית פרקש הכהן, מיכאל מרדכי ביטון, קטי קטרין שטרית, שלום דנינו, חנוך דב מלביצקי, ששון ששי גואטה, גלית דיסטל אטבריאן, דני דנון, צביקה פוגל, יעקב אשר, ישראל אייכלר, משה רוט, אליהו ברוכי, קארין אלהרר, דבי ביטון, מירב בן ארי, רם בן ברק, סימון דוידסון, בועז טופורובסקי, משה טור פז, מאיר כהן, מירב כהן, רון כץ, יוראי להב הרצנו, ירון לוי, מיקי לוי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, שלי טל מירון, יואב סגלוביץ', יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, עידן רול, אלעזר שטרן, נאור שירי, זאב אלקין, מתן כהנא, אביגדור ליברמן, יוליה מלינובסקי, שרון ניר, יבגני סובה, מרב מיכאלי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023; הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ממלכת בחריין בדבר שיתוף פעולה בתחום התרבות. הודעת שר הרווחה והביטחון החברתי על מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת צבי ידידיה סוכות, אריאל קלנר, יצחק פינדרוס, יבגני סובה, מתן כהנא, ארז מלול, לימור סון הר מלך ומשה טור פז בנושא: סוף שבוע של יריות ברמלה; הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, אברהם בצלאל וחילי טרופר בנושא: היעדר פגייה בבית החולים יוספטל שבאילת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16) (מקבל החלטות זמני לטיפול רפואי), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1689).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד שר הבריאות, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, מזכיר הכנסת, יש פה משהו אירוני ונחמד – מסקנות ועדת הבריאות. אלה מסקנות ועדת הבריאות בראשותי ושר הבריאות ענה לוועדת הבריאות. אז יושב-ראש ועדת הבריאות, היום אני נזהר בתשובות שאני נותן על מסקנות שהוגשו לפני כן, שאני לא אסתור את מה שאני המלצתי כיושב-ראש הוועדה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה רוצה להצחיק את אלוהים, תתכנן תוכניות, או פשוט לשאול את דרעי מה יהיה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, זה הדבר הכי טוב שיש. למה? כי יושב-ראש ועדה מבקש תשובות אמיתיות ואז אתה מגיע בכובעך כשר, וצריך לתת תשובות שבאמת אליהן התכוונת כששאלת. אז אני רוצה להודות גם לך, יושב-ראש ועדת הבריאות, שעושה עבודת קודש. אדוני היושב-ראש, קודם כול צריך להשתתף בצערן של המשפחות. אתם יודעים, לצערנו זה כבר נהיה – אולי שהיום יהיו לפחות פחות מארבעה נופלים או שלושה; אלה נהיו כבר התפילות שלנו. אין יום שאין ארבעה-חמישה נופלים, ואנחנו לא מצליחים להתרגל לזה. אסור לנו להתרגל לזה. לא יכולים להתרגל לזה. אני לא מדבר על הפצועים, כמויות הפצועים שנכנסות למערכת הבריאות כמעט מדי יום. ולא כולם מודעים, זה כבר נשכח – פצועים קשה, פצועים אנוש, פצועים בינוני, פצועים קל. כולם יודעים מה המשמעויות הרפואיות של פצועים קל. אנחנו נתפלל שאותם קורבנות לא יהיו קורבנות חינם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – "ויאמר לצרותינו די", ושנעבור כבר את החלק הקשה הזה. אני רוצה לחזק, אבל קודם כול להשתתף בצערן של משפחות החטופים שנפגעו בשוגג בידי חיילי צה"ל, שעושים עבודת קודש ברצועה. זה המקום לחזק אותן. הכאב הוא עצום, כאב אין-סופי, ואפשר להבין לחלוטין לא רק את המשפחות – להבין אותנו. זה מתסכל כשאנחנו רואים את התחקירים הראשונים, בלי לקבוע מסקנות, שהם סימנו ורשמו גרפיטי ואחר כך הורידו את החולצה ועשו את הכול בשביל להינצל ויצאו ישר לגיא הריגה כביכול בידי כוחותינו. אבל חיילים נמצאים בתנאים בלתי אנושיים, לא נורמליים – לדעתי מעולם לא התמודד צבא עם כזאת סיטואציה שחיילים שלנו צריכים לקחת סיכון. אגב, כששמעתי ביקורות אם נותנים לשבויים להסתובב עירומים או לא עירומים – יש לנו חיילים שנפגעו ממחבלים מתאבדים שנראים אנושיים, וזה חלק מהנקודה. אבל מלבד הצער הכאב הוא עצום. אני מתכוון לנסוע מכאן לנחם את המשפחה בחורה שהבן שלהם החטוף נפל. זו המציאות שאנחנו נמצאים בתוכה. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להציג בפניכם תיקון לחוק זכויות החולה אשר עוסק במקבל החלטות זמני לטיפול רפואי. מטרת תיקון החוק המוצע היא ליצור מנגנון מסודר, יעיל, מהיר ומכבד למתן אישור לשמש מקבל החלטות זמני לעניין טיפולים רפואיים עבור מטופל בגיר שאינו מסוגל בעת הצורך לתת הסכמה מדעת, בלי שיהיה צורך לפנות לערכאה השיפוטית המוסמכת לצורך מינוי אפוטרופוס עבורו או לצורך מתן הוראות בנוגע לקבלת טיפול רפואי מסוים בעניינו. כיום, כאשר מטופל מגיע לבית חולים לצורך טיפול רפואי דחוף ואינו מסוגל לתת הסכמה מדעת עצמו, בעיקר ביחס להליכים המצריכים הסכמה מדעת בכתב, כגון ניתוחים, יש צורך באדם אחר אשר ייתן הסכמה במקומו של המטופל בנוגע לטיפול הרפואי. במקרים כאלה מוגשת לערכאה השיפוטית המוסמכת, על ידי בני המשפחה או על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, בקשה למינוי אפוטרופוס למטופל – ברוב המקרים – או בקשה בנוגע לאישור הפעולה הרפואית הדחופה עבור המטופל כשאין אפילו עם מי לתקשר, כשהוא מגיע כאלמוני. לחלופין, בחלק מהמקרים מתקיימות נסיבות חירום המאפשרות לתת טיפול גם ללא הסכמה. במצב זה, שנפוץ מאוד, נדרשים בני המשפחה להגיע לבית המשפט על מנת לקבל את המינוי, וזאת בשעתם הקשה ובעת שיקירם נותר בבית החולים במצב רפואי שאינו פשוט. מוצע ליצור מנגנון שמאפשר קבלת החלטה על ידי אדם אחר עבור המטופל בלי להטריח את בן משפחתו לפנות לערכאות. ההסדר המוצע מבוסס על תפיסה כוללנית המערבת באופן פעיל את בני משפחתו של המטופל בתהליך הסכמה מדעת בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי הדחוף שהמטופל נזקק לו, תוך התחקות אחר רצונו, השקפת עולמו ואורח חייו של המטופל. בהתאם לאמור, בתיקון מוצע לתת אישור למקבל החלטות זמני מבין בני משפחתו הקרובים של המטופל, לפי סדר הקדימויות המוצע או לפי הסכמה של בני המשפחה, בהתאם להוראות המפורטות בהסדר המוצע. ההסדר המוצע יחול רק במקרה שבו לא מונה למטופל אפוטרופוס לענייניו הרפואיים ולא קיים ייפוי כוח בתוקף לגבי ענייניו הבריאותיים של המטופל, שכן במקרה כזה מי שיקבל את ההחלטה עבור המטופל יהיה האפוטרופוס או מיופה הכוח, לפי העניין. האישור לשמש מקבל החלטות זמני יינתן על ידי עובד סוציאלי במוסד רפואי ויתועד ברשומה הרפואית, כיתר המידע למטופל. האישור יעמוד בתוקף למשך שישה חודשים, והוא יחול ביחס לכל פעולה רפואית הנדרשת בתקופה זו, ובכלל זה פעולות רפואיות הנדרשות בקהילה, ובלבד שלפני כל טיפול יבדוק המטפל מול המטופל קודם לכן אם הוא מסוגל לתת הסכמה מדעת בעצמו על הטיפול המסוים. בהיעדר הסכמה בקרב בני המשפחה או מצד המטופל, או בכל מקרה אחר שבו עולה חשש כי לא יאושר מקבל החלטות זמני שיפעל לטובתו או לפי רצונו המשוער של המטופל, או אם אין למטופל בני משפחה קרובים בהתאם לסדר הקדימויות המוצע, ימשיך לחול הדין הקיים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אפשר יהיה לפנות לערכאה שיפוטית מוסמכת בבקשה לאישור פעולה רפואית, בבקשה למינוי אפוטרופוס ובכל הליך אחר המתאפשר לפי אותו חוק. כמובן, המנגנון המוצע מבוסס על הערבות ההדדית שבין בני משפחה ועל המציאות הנוהגת, שלפיה כשמתחילים בהליך מינוי אפוטרופוס לאדם שיש לו משפחה קרובה, ברוב המכריע של המקרים מתמנה אחד מבני המשפחה לאפוטרופוס ללא מחלוקת בין בני המשפחה בנוגע למינויו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה נכון, אדוני היו"ר, אבל חצי שנה זה המון זמן – – – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא שר, לא יו"ר. הוא היה יו"ר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, סליחה. זה הרבה מאוד זמן. אתם נותנים אפשרות לעובד הסוציאלי – זה בקריאה ראשונה, זה עובר, אבל צריך לדייק את זה לשנייה והשלישית; לא להשאיר חצי שנה בלי אפוטרופוס, של עובד סוציאלי – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> לא, תשמעי עכשיו את ההמשך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, בסדר. רק אומרת. זאת קריאה ראשונה, בסדר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמעי עכשיו את ההמשך, אולי הייתה מתייתרת ההערה. הצעת החוק מבקשת להפוך את התוצאה הזאת לברירת המחדל במקרים שבהם אין מחלוקת בין בני המשפחה ולייתר את הצורך לפנות לערכאה שיפוטית, תוך שהיא שומרת על זכותו של בן משפחה המתנגד למקבל ההחלטות הזמני שאושר להגיש בקשה מתאימה לפי חוק הכשרות המשפטית. שיטה זו נועדה לשמור על כבודו, טובתו ורצונו של המטופל ועל מעורבותם וכבודם של בני משפחתו, ולצד זאת להביא לייעול וחיסכון במשאבים של משפחות, המוסדות הרפואיים, מערכת הרווחה והערכאות השיפוטיות. החלת ההסדר של מקבל ההחלטות הזמני תאפשר לחסוך למשפחה מאמצים וזמן או פנייה לערכאה שיפוטית בבקשה למנות אפוטרופוס בעבור המטופל בשעות קשות שבהן המטופל זקוק לטיפול דחוף והם סועדים אותו על מיטת חוליו, ותאפשר שמירה על רצף טיפולי בכל הטיפולים שהמטופל זקוק להם, גם בקהילה, במהלך תקופת תוקפו של האישור לשמש מקבל החלטות זמני. בימים אלה אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, שאליה נקלעה מדינת ישראל בשל מתקפת החמאס ביום כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר, שבמהלכה, לצערנו הרב, מגיעים לטיפול רפואי מטופלים צעירים הנזקקים לטיפולים דחופים. נוכח גילם הצעיר יש להניח כי לא הפקידו ייפוי כוח מתמשך, לא מונה להם אפוטרופוס קודם לכן ולא קיים ייפוי כוח רפואי בתוקף בעבורם. לכן, התיקון המוצע יוכל לתת מענה למטופלים בכלל ולמטופלים האלה בפרט, וכן לסייע לבני משפחותיהם להיות קרובים לפצוע ולא להזדקק לפנות לערכאה שיפוטית. עוד יצוין כי במקרים רבים אצל המאושפזים הצעירים חוסר יכולתם ליתן הסכמה מדעת הוא מצב זמני, ואין סיבה להגביל את הכשירות המשפטית בדרך של מינוי אפוטרופוס. הצעת החוק תיתן חלופה חוקית נאותה לאמור. חברת הכנסת גוטליב, יצוין כי בכל שלב, אם בית המשפט ימנה למטופל אפוטרופוס לעניינים רפואיים, יפקע תוקפו של האישור למקבל ההחלטות הזמני, וההחלטות יינתנו על ידי האפוטרופוס האמור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, אבל נתת חצי שנה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת תקל מאוד על משפחות רבות ברגעים לא פשוטים בחייהן. אני מבקש, חברי הכנסת – בואו, אסביר עוד פעם. חברת הכנסת גוטליב, מדובר במצב חירום שבו מגיעים לבית החולים, צריך כרגע לעשות פעולה. במקום לשלוח את המשפחה לבית המשפט – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מעולה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – אנחנו נקבל החלטה. אחרי יום-יומיים המשפחה יכולה ללכת לבית משפט ולמנות אפוטרופוס מאותו רגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל מילה נכונה, רק שבהצעת החוק שלך כתוב שאם לא תהיה פנייה לבית משפט לצורך העניין, הצו הזה עומד חצי שנה בתוקף. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> תארי לך שמגיע אלמוני – עברו חודש, חודשיים, שלושה ואין לו אפוטרופוס, אז יהיה מי שיקבל את ההחלטות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, רק שנייה. עד עכשיו החוק מצוין, רק שאני אומרת שחצי שנה זה זמן רב מדי שעובדת סוציאלית של בית החולים תהיה אפוטרופסית. צריך לקצר את התקופה בשנייה והשלישית. זה הכול. בכל מקרה תהיה פנייה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני מבקש מחברי הכנסת לאשר הצעה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אתמול יצאו השר בן גביר והשרה מאי גולן לסיור לחיזוק העצמה נשית. זה בדיוק כמו שזה נשמע. אמר מאיר כהן: ואעליה, ואין לי אלא להצטרף אליו. המסתכל מן הצד יאמר לעצמו: אם ילכו לסיור של העצמה נשית, זה בטח יהיה בביקורים במרכזי העצמה נשית. נכון, שלי? את מכירה את זה מצוין. עמותות, ארגונים, שוטרות שמכהנות כעובדות סוציאליות בקהילה; אולי שוטרות מג"ב, שהן הלוחמות שבקנה; אולי מרכזים להעצמת נשים; אולי אפילו מרכזים לעזור לנשים מוחלשות להעצמה. לא, לא, לא ולא. לאן הם הלכו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אולי למקלטים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאן הם הלכו, שני השרים? למטווח. הם הלכו למטווח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> למטבח? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא למטבח, למטווח. כי הלוא אישה עם נשק היא אישה עוצמתית. היא הלכה והוא הלך לעסק פרטי, למטווח בכפר סבא. אגב, אין לי שום בעיה עם מטווח בכפר סבא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הולנדר? שם אני עושה מטווחים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, יפה, אין לנו בעיה. אנחנו בעד. מי שיש לו נשק, שיעשה מטווח. אבל כשאנחנו עוסקים בהעצמה נשית, מטווח – כמובן, גם מטבח – זה לא המקום. את יכולה להיות אישה מדהימה, מועצמת גם בלי אקדח. אבל את השרה, שבעצם לא יודעת מה זה, ואת השר זה לא מעניין, כי הרי מה להם ולאקדחים? הם מעולם לא היו בצבא. שניהם, יש לומר. כאשר ראיתי את הסרטון – שאני חייבת לומר שהוא ברמה ממש נמוכה; הייתי אומרת שזה כמו סרטון הסיום של הגן של הבת שלי, אבל סרטון הסיום של הגן של הבת שלי היה מדהים – לא הצלחתי לשמוע, אז עקבתי אחרי התרגום. בתרגום אומר השר בן גביר: אומרים עליי שהנשקים יגיעו לידיים הלא-נכונות, ואני אומר: הם לא מעודדים אלימות נגד נשים. אז תשמע, בן גביר, הנשק שלך יכול להגיע לבית אלים מאוד. לא, הנשק לא מעודד אלימות, אבל הוא יכול להגיע לידיים אלימות. הוא אומר – ואין לי זמן, יא אללה – הוא אמר שם כל כך הרבה דברים. טוב, עוד משהו אחד: ב-7 באוקטובר נפגעו, נאנסו ונרצחו נשים בגלל שלא היו מספיק נשים עם נשקים שהגנו על עצמן. אז לא. הנשים נרצחו כי הצבא לא הגיע בזמן. וגם לכיתות הכוננות אחרי חצי שעה, בעולם מתוקן, אמור להגיע צבא. הוא גם לא הגיע לשם. אם הצבא היה מגיע בזמן, כנראה נשים לא היו נרצחות ולא נאנסות, לא בגלל שהיה לה נשק או לא היה לה נשק. בוודאי שאם היה לה נשק זה היה מוסיף, אבל זה לא הפתרון. הפתרון הוא שהצבא יגיע בזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, משפט אחרון. תמיד אפשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נתתי כבר כמה משפטים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, רגע. עוד משפט אחרון וזהו. טוב, אתה יודע מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיכי בסיבוב הבא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסיבוב הבא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי עוד, אבל אני אוסיף – אני רק אגיד לסיכום שאם אתה רוצה להעצים נשים, מטווח זה פחות המקום הרלוונטי להן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, ולאחר מכן – חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אימא ואבא במדינת ישראל מחנכים את הילדים שלהם, ככה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – "אדוני היושב-ראש". ל << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך. אתה לא צריך להעיר לי את זה. אני בכוונה אומרת. הפנייה המנומסת הזאת, אין בכלל חולק שאני רוחשת כבוד – אם אפשר, לא על החשבון – אני רוחשת כבוד רב ליו"ר וגם לכנסת ישראל. אני גם לא קוראת לזה "הבית" ולא "היושב בראש", שזו לא מילה בעברית. זה גם לא הבית שלי, זאת כנסת ישראל. על פי התקנון, אדוני חבר הכנסת מאיר – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבנו, הבנו, הבנו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. זה לא מחוסר כבוד. זה עניין של פנייה. גם בתקנון לא כתוב שצריך לפנות. זה עניין של גישה. אני פונה, כמי שעומדת כאן, מודה ואסירת תודה על הזכות הזאת, לעם ישראל. והיום אני פונה לחיילי צבא ההגנה לישראל ולבני משפחותיהם: קבלו את סליחתי והתנצלותי העמוקות. אני יכולה להביע רק את התנצלותי וסליחתי, כי אני מדברת רק בשם עצמי. כנראה הדעה שלי מאוד מאוד משונה, והדעה שלי אומרת ככה: לא יכול להיות מצב שאימא ואבא מחנכים את הילדים שלהם להיות קרביים ולוחמים ושולחים אותם לשדה הקרב, בין השאר ללחימת גרילה. גרילה – חיילים שלנו נמצאים בעזה, בח'אן יונס, בשג'אעיה, בצפון הרצועה, בכל מיני מקומות, בלחימה קשה מאין כמותה ומסוכנת מאין כמוה, ואנחנו עושים להם משפטי שדה. משפט שדה אנחנו עושים להם. עד כדי כך שכותב הקצין ביחידת תקשוב את הדבר הבא, אני קראתי והתחלחלתי. אור, קצין תקשוב בגדוד 17, ששלושה לוחמים ממנו ירו בשוגג למוות בחטופים בשג'אעיה, פרסם בצוהריים – היום, יום שני – פוסט באינסטגרם שבו מחה על משפט השדה שמבצעים בהם, לדבריו. מי אנחנו, ריבון העולמים? אנחנו במזגן ובתנאי מעבדה נחליט מה היה שם, מה אנחנו היינו עושים, מה הרגיש החייל הזה או החייל הזה, מה ירו עליהם קודם, תחת איזו אש הם היו? פורסם באינסטגרם שיום קודם חיילינו התקרבו לאישה עם תינוקת, נורתה עליהם אש צלפים ואחד מחיילנו נהרג. אז אנחנו נעשה כאן משפט של איך ולמה? אני שואלת את עצמי – אני תופסת את הראש של עצמי. במוצאי שבת עומד הרמטכ"ל: זה היה בניגוד להוראות פתיחה באש. אדוני הרמטכ"ל, אני לא האמנתי. זה טירוף, תסלחו לי, לדבר בצורה שכזאת על חיילינו בשטח. הם גם לא יכולים להתגונן. טלפון סלולרי אין להם. הם אפילו לא יכולים למסור לנו את עמדתם או לספר את הסיפור. אנחנו מחללים את כבודם של חיילינו בשטח. אין לנו את הזכות הזו, כי חיילינו ולוחמינו בזמן לחימה הם קודש-הקודשים. בין שזה יהיה דובר צה"ל, בין שזה יהיה הרמטכ"ל, בין שזה יהיה כתב, זה אותו דבר מבחינתי. אין לנו שום, שום זכות, שום זכות לצאת ולנהל את זה ולדבר על זה. מעבר לזה שזה פוגע בחיילינו, בחוסננו, ברוח הלחימה, זה פוגע בנראות שלנו. זה שם אותנו ללעג בעיני האויבים שלנו. זה שם אותנו ללעג בעיני אומות העולם, שמסתכלים ומדברים על צה"ל, או חלילה על חוסר מקצועיות של צה"ל או על פזיזות של צה"ל. תפסיקו לתת לטירוף המערכות לפגוע בחיילינו. חינכנו אותם להיות לוחמים ומפקדים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו שאמר הקצין בגדוד 17, אל תשפטו את מי ש-80 יום – 80 יום – נמצא בשטחי לחימה. אין לנו את הזכות הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, ולאחר מכן – חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבודו, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עשית את זה בהדגשה, לכפר על טלי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, אנחנו כמובן תומכים בחוק הזה. אני תומך בחוק הזה ובוודאי כל הוויכוח סביב מעמדה של האישה התייתר, ברוך השם. במלחמה הזאת קיבלנו הוכחה לכך שחיילות צה"ל והנשים יכולות לעשות בדיוק את מה שהגברים עושים, ולעיתים טוב יותר. שוב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות לראש הממשלה: ביום שבת במסיבת העיתונאים אמרת, ואני מצטט: "אני גאה בכך" – אמרת, אדוני ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור, אתה מפריע לחבר הסיעה שלך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – "שמנעתי – – – מדינה פלסטינית". תרשה לי להמשיך ולהגיד לך שהתבטאת בעד הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, כולנו זוכרים את נאום בר-אילן המפורסם. אתה דגלת במדיניות של הכלה, וכך צמח לנו ארגון הטרור הרצחני חמאס-דאעש, שביצע את הפיגוע ואת הטבח הגדול ביותר שידענו מתקומתה של המדינה הזאת. לצערי הגדול בשעה של מלחמה אתה, ראש הממשלה, ממשיך ומחזק את הלחימה על ההישרדות שלך. בהתחלה האשמת: לא אני אשם – ההתנתקות. להזכיר לך, אתה הצבעת בעד ההתנתקות פעם ראשונה, שנייה שלישית. נכון שבקריאה השלישית התפטרת לפני זה. הצביעות הזאת חוצה את כל הגבולות. עכשיו יש כיוון פוליטי חדש שאני שומע מראש הממשלה: הוא מאשים את הסכמי אוסלו. זה הזמן? זה הזמן? בשעה שמדינה שלמה חורקת שיניים ונלחמת על קיומה, זה הזמן לעשות פוליטיקה? אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה, ואני שואל אתכם, חברי הקואליציה: אם הסכם אוסלו היה כל כך גרוע, ב-17 שנות שלטון למה לא ביטלתם אותו? אני יודע מה יגיד ראש הממשלה: רציתי, אבל השמאל לא נתן לי. אם היית רוצה, ראש הממשלה, יכולת לבטל את זה. יכולת לעבוד ולבטל את הסכמי אוסלו. מעניין מה תהיה תשובתך. אני מנחש: רציתי, אבל השמאל הפריע לי. כולם אשמים; אני – שום דבר. אתה חושב שבאמת שכחנו את הסכמי וואי? מי חתם על הסכמי אוסלו ב', לממש אותם? אתה. מי החזיר את חברון? אתה. אתה. אתה. הוא החזיר את חברון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא הייתה ברירה, אתם התחלתם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לבטל את – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לכם, חבריא, לכן אני אומר לכם – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – כל הזמן – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לכם, אני – ואתם צריכים להיות שותפים לזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> קיבלתם פרס נובל – – – תחזירו אותו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מבקשים מאיתנו ואנחנו עושים את זה, חורקים שיניים, חורקים שיניים. לא אמרנו בשום מקום, עד שהוא התחיל את המסע הזה, מי אשם. לא אמרנו מי. שתקנו, הסתכלנו, שמנו כתף אל כתף – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רגע, ההסכם הזה טוב או לא טוב? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והלכנו עם תחושת האחריות של כולנו ועם תחושת האחדות של כולנו. לצערי הגדול בימים האחרונים – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבו מאזן טוב – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי, אני יכול ללמד אותך מה זה ימין. תירגע. בימים האחרונים מתחילים לשמוע תהליך של פוליטיזציה, של איזה מסע שמשמיץ ומכפיש את הכול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה – עוד מילה – המדינה הזאת חזקה יותר. אף אחד לא יפגע במפעל הציוני. אף אחד לא יפגע במדינה הזאת. אתם תראו, בעזרת השם, שננצח ונחזור למדינה שכל כך אהבנו לחיות בה וגדלנו בה. תודה, וסליחה על האיחור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בסדר גמור. חברת הכנסת שלי טל מירון, ולאחר מכן – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קיבלתם הוראה לקלקל עכשיו, מה נסגר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה פשוט, קטי, קיבלת שיעור בהיסטוריה. זו לא בושה לקבל שיעור בהיסטוריה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע שזה מעצבן – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – השמאל. מי נתן להם רובים – השמאל. מי הלך למשא ומתן – השמאל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> באמת? את מורה. מה זה הסכם וואי? מה זה אוסלו ב'? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כולם פה יודעים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את יכולה להתחיל. חבר הכנסת נאור, זה על הזמן שלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קטי אמורה להיות מורה בישראל וצריך ללמד אותה שיעורים בהיסטוריה. הימין מחזיר שטחים, השמאל כובש שטחים – זו ההיסטוריה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מי קנה להם נשק? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – האמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – חושבת שראש הממשלה היה ראש האופוזיציה בהתנתקות. הוא עלה לפה ואמר: כשהייתי ראש האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור, נאור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, אתם מוכנים להחזיר את פרס הנובל, תחזירו אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. זהו, יותר מדי. כשתעלי לפה תגידי את מה שאת רוצה. טוב, תתחילי, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש את שלוש הדקות הקרובות לנושא מאוד מאוד חשוב, שאני בטוחה שיהיה פה עליו קונסנזוס מלא: נשות – אני אקרא לזה בנות ובני הזוג של המילואימניקים, כי אלה לא רק נשים; נכון שלרוב זה נשים, אבל אלה גם גברים. אתמול נפגשתי עם ארגון חדש שנקרא "פורום נשות המילואים"; שוב, זה כולל גם בני זוג, לא רק בנות זוג, אבל הרוב הוא נשי. נפגשתי איתן ושמעתי מהן על מה שהן חוות בחודשיים וחצי האחרונים ועל הקשיים האמיתיים שנוצרו. עכשיו, אני רוצה להגיד לפני הכול שכמובן שהפורום המופלא הזה של נשים עוצמתיות ולביאות, הן שלחו את בני הזוג שלהן, ממש דחפו אותם אל המשימה, והן מאמינות במשימה ותומכות בהם בזמן שהם במילואים, וכל הכבוד להן על מה שהן עושות. אבל לצערנו, המלחמה מתמשכת והקשיים הולכים ונערמים. אתם יודעים, בהתחלה זה שבוע, זה שבועיים, אבל בסוף נוצר מצב שחצי מההורים אינם, ויש הרבה מאוד קשיים שהן נאלצות להתמודד איתם לבד. קודם כול הן לבד עם הילדים, הן לבד עם משק הבית, הן לבד עם העבודה שלהן. חשוב לזכור, רבות מהנשים האלה הן בעלות קריירה משלהן, חלקן עצמאיות, חלקן שכירות, והמלחמה ממש פוגעת להן גם בפרנסה, כי חלקן עצמאיות וממש לא יכולות לצאת לעבודה מכיוון שהן צריכות לשמור על הילדים, וגם מכיוון שהזכויות שכן הצלחנו לתת להן עד כה במלחמה – זה פשוט לא מספיק; זו התחלה טובה, אבל זה לא מספיק. אז הן מקבלות איזשהו מענק, והכנסנו למתווה, באמת במאמצים רבים, את ההגנה מפני פיטורים – ואגב, צריך להאריך את הדבר הזה. בסוף בסוף הן מתנהלות לבד בבית, אין להן מי שיחלוק איתן את המשימות. אני מדברת עם מישהי שהיא עצמאית, ובגלל שהיא לא יכולה לעבוד’ כי היא אחראית לשלושה ילדים לבד בבית, היא גם לא שולחת את הילדים לצהרונים, כי היא פשוט לא יכולה להרשות את זה לעצמה מבחינה כלכלית. זאת דוגמה אחת, אבל אסור לנו, אסור לנו שנגיע למצב הזה. אנחנו צריכים לסייע להן. הן הוציאו מכתב לשר האוצר ולשר הביטחון עם רשימה של דברים שצריך לסייע להן בהם, ואני רוצה להגיד מעל הבמה הזאת שהתפקיד שלנו לעזור להן, אם זה ביותר ימי חופשה, מענקים יותר גדולים, תוספת של ימי מחלה לילדים ועוד ועוד ועוד. והנושא האחרון שאני רוצה לגעת בו – כי אני רואה שגם יושב-ראש ועדת הבריאות פה וגם שר הבריאות פה, אז אני רק אגיד במילה. יש עניין רגשי אצל המשפחות האלה ששלחו את האבות למילואים. הן ממש תיארו לי שהילדים ברגרסיות בגלל הקושי שהאבא לא נמצא בבית כבר חודשיים וחצי, והן ממש מתחננות לעזרה רגשית ונפשית. אני יודעת שאתם מכינים תוכניות מאוד רציניות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, תן לי לסיים את המשפט. אני אומרת לשר וליו"ר הוועדה: אני יודעת שאתם מכינים תוכניות בעניין הזה, ואני רוצה להגיד לכם – הן אפילו אמרו לי: זה אפילו לא צריך להיות פרטני, אפילו ברמת הטיפול הקבוצתי, גם לילדים וגם לחלק מהנשים, שמתמוטטות מהמצב הזה לבד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח לדבר איתכם על זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אני נועל את רשימת הדוברים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על סוגיה אחרת, סוגיה שקשורה לכל הרופאים בוגרי חו"ל. רובם, כמעט 90% מהרופאים בוגרי חו"ל, הם מהחברה הערבית. חלק גדול, רוב בוגרי חו"ל, אחרי שעברו את הבחינה, סיימו את הסטז', מתקשים למצוא מקומות להתמחות, כי בבתי החולים מנהלי המחלקות מעדיפים בוגרי הארץ על בוגרי חו"ל, ולאותם רופאים בוגרי חו"ל לפעמים אפילו לא ניתנת ההזדמנות להגיע לוועדות מקצועיות כדי לבחור בהם או לא לבחור בהם להתמחות כלשהי. אני אתן לכם קצת נתונים שהצלחתי לגרד ממשרד הבריאות. הצורך היום, לפי משרד הבריאות, עומד על כ-2,000 רופאים לפחות. מערכת הבריאות צריכה כ-2,000 רופאים. בשנים 2020 עד 2023 קיבלו רישיון – זאת אומרת רופאים, בוגרים, שעברו את בחינת ההכשרה, את בחינת הרישוי – 5,836 רופאים, עברו את הבחינה. לפי נתונים של סקר שעשה פורום הרופאים הערבים – זה סקר אנונימי, ענו על הסקר קרוב ל-200 רופאים ורופאות שלא מצליחים למצוא התמחות בשום בית חולים בארץ; לפי המומחים, בדרך כלל עונים על סקרים כ-20%, כבוד היושב-ראש, זאת אומרת שהמספר האמיתי צריך להיות לפחות פי חמישה מהאנשים שענו, ואם ענו 200, אנחנו מעריכים שיש לנו כ-1,000 רופאים מהחברה הערבית שסיימו את הבחינה, יש להם היתר, רישיון, לעסוק ברפואה בארץ, אבל אין להם מקום להתמחות בארץ. קשה להם למצוא מקום להתמחות, לכן חלקם הולכים ועובדים בכל מיני עבודות מזדמנות כמו רופא מחליף, כמו רופא עצמאי וכו', עד שתהיה להם הזדמנות להיכנס ולעשות אולי התמחות. אבל יש בשורות, והבשורות הן שמשרד הבריאות התקדם צעד אחד כלפי אותם רופאים, וזה בתקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (תיקון מס' 2), 2023, תוקצבו הרבה תוכניות שנקראות "תוכניות לשיפור מיומנויות רופאים". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מסיים במשפט אחרון. יש הרבה תוכניות שברובן כתוב "אוניברסיטאות בלתי מוכרות", ואנחנו מדברים על אוניברסיטאות מוכרות, בוגרים של אוניברסיטאות מוכרות. יש תקצוב לבתי החולים לקורס להכנה להתמחות, אבל לצערי בתי החולים כנראה לא רוצים להשתמש בכסף הזה בשביל להכשיר את אותם רופאים, בכדי להכין אותם להתמחות. זו סוגיה מאוד מאוד חשובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. לאחר מכן – חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר רגע על מה שנראה לפי הפרסומים כאילו מישהו בולם את צה"ל. התחלנו בעוצמה גדולה, ומאז אנחנו מתנהלים בסוג של לחימה בעצימות נמוכה יותר. ואני באמת רוצה לשאול את מי שמקבל את ההחלטות האלה: למה זה קורה? איך זה קורה? מדוע זה קורה? איזה שיקולים מתקבלים? אני חושב שמגיע ללוחמי צה"ל, מגיע למשפחות, מגיע לכולם להבין אם יש איזשהו שיקול שמנחה את ההחלטות הללו, כי אני חושב שאנחנו צריכים להגיב בעוצמה הרבה יותר משמעותית. לא יכול להיות שאנחנו ממשיכים לחטוף בצפון יום אחר יום, ואנחנו מגיבים בתקיפות אסטרטגיות. זה לא הגיוני, לא הגיוניות התקיפות האלה על מדינת ישראל ולא הגיונית התגובה של מדינת ישראל. וזה קורה בזירות נוספות. אני חושב שאחרי 7 באוקטובר אנחנו צריכים לעשות שינוי בתודעה שלנו ולעבור לעצימות הרבה יותר גבוהה, כי זו הדרך היחידה שמבינים באזור הזה. אני מצפה ממי שמקבל את ההחלטות האלה להבין את זה, להפסיק להכיל, ולהכריע את האירוע הזה. האירוע הזה יוכרע רק בעצימות גבוהה של לחימה. כוחות צה"ל ערוכים לזה, התרחישים מוכנים, הציגו את האופציות הללו, ומי שצריך לבחור בין האופציות בוחר באופציות אחרות. אני חושב שצריכה לבוא גם מתוך הבית הזה העובדה שאנחנו מגבים את חיילי צה"ל, את לוחמי צה"ל, ואנחנו מפצירים – אני מפציר בראש הממשלה, בשר הביטחון, להפסיק להכיל אירועים, להתחיל לתקוף ולתקוף בחומרה. בייחוד כשאנחנו רואים את הקמפיין של ראש הממשלה, שהחליט להיות שוב מר ביטחון, חזר לדבר על אוסלו אבל שכח שהוא זה שהזמין את ערפאת לביתו וכל כך התרגש מזה שהוא הגיע. אנחנו צריכים להחליף את הדיסקט הזה וצריכים רגע לצאת מהפן הפוליטי, כי אף אחד לא צריך לעשות קמפיין פוליטי בזמן לחימה. הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות זה להתאחד, כולנו, מאחורי חיילי צה"ל, לתת להם גיבוי מוחלט ומלא לבצע את המשימה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הדבר היחיד שהבית הזה צריך לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת ירון לוי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר פורסם כי הושג הסכם מענקים של עשרות אלפי שקלים לפסיכולוגים בשירות הציבורי. משרד הבריאות ומשרד האוצר, ביחד עם ההסתדרות, הגיעו להבנות והציגו לנו את המתווה לפסיכולוגים. אבל יש בעיה. הם שכחו לשתף את שר החינוך יואב קיש, ולכן הם גם שכחו לכלול את הפסיכולוגים החינוכיים, שהם חלק מהפסיכולוגים בשירות הציבורי. ואם הם היו בודקים את הנתונים האלה, הפסיכולוגים במערכת הציבורית היו נכללים. כ-5,000 פסיכולוגים נמצאים היום במערכת, 2,500 משרות של 50% משרה. אבל מאחר ששיתוף פעולה זה לא הצד החזק של המשרדים, אז הפסיכולוגים החינוכיים לא נכללים בתוך אותו מתווה. אני מנסה להבין את ההיגיון, איך משרד האוצר מגיע להסכם של מענקים לפסיכולוגים מבלי להתייחס לשליש מהפסיכולוגים סך הכול, שנותנים את השירות במערכת החינוכית, לילדים שלנו. אני רוצה לפנות מכאן לכבוד שר החינוך יואב קיש ולומר לו: הילדים שלנו חזרו לא מזמן למערכת הלימודים, עם כמעט אותם התכנים ועם אותה מערכת שעות, אבל הילדים שחזרו לספסל הלימודים, חלקם כבר לא אותם ילדים שהיו ב-6 באוקטובר. האחריות שלך, כבוד השר, וגם שלנו, היא לדאוג שמערכת החינוך תספק סל שירותים טיפוליים רגשיים בתוך מערכת החינוך, כפי שמצופה מהמשרד. ותאמין לי, כבוד השר, זה לא פחות חשוב מציונים. אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת שהמדינה לא ידעה כמותה. לכן משרד החינוך צריך לתת את המענה הרגשי לילדי ישראל, וכיום זה לא קורה בשטח. כבוד שר הבריאות גם נמצא כאן. מי שצריך היום טיפול בשפ"ח, השירות הפסיכולוגי החינוכי, במקרה הטוב ימתין שנה, במקרה הפחות-טוב הוא יצטרך להוציא מאות שקלים פר טיפול. ושוב אנחנו רואים כותרות גדולות, שלצערי לא מבשרות בשורות גדולות, וכדי שהמצב הזה ייפתר, כבוד השר, אנחנו צריכים לסגור את הסכמי השכר של הפסיכולוגים ולא לתת מענקים, שהם בדיוק יכולים – אולי לשנה לדחות את הבעיה, אבל לא לפתור אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן. אנחנו מקדמים בברכה את ההנהלה הבכירה של ארגון בני ברית העולמי מארצות הברית. תודה על תמיכתכם האיתנה בשעה קשה זו של מדינת ישראל. חזקו ואמצו. Welcome to Israel. (מחיאות כפיים) << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בלי פוליטיקה, אמרו אלה שמסרבים לקחת אחריות; לא מדברים פוליטיקה עד לסיום המלחמה, אמר זה שרץ לצלם סרטוני בחירות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז אמר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עולם הפוך פה בכנסת. כשממשלת בנט-לפיד החילה את מס הסוכר, מייד עלו לכאן, לדוכן הזה, אחד אחרי השני חברי הכנסת, וקראו לנו אנטישמים, אנטי-חרדים. לא עזר שהבאנו דוחות בריאות על כריתות רגליים, על סוכרת שמשתוללת דווקא במגזר החרדי. הם בשלהם: זה מס מרושע שגוזל מילדינו את הזכות לחיות עם סוכרת. והינה, מס הסוכר עובר לו בקלות אצל שר האוצר, כי עכשיו הוא זקוק לכל שקל בגירעון, שאותו חפר במו ידיו עם עזרה ענפה מכל מפלגות הקואליציה – כולם כולל כולם, כולל אלה שנכנסו תחת האלונקה. האם תתנצל, סמוטריץ'? אני בספק. בממשלת בנט-לפיד קראתם לתוכנית החומש למגזר הערבי: 53 מיליון לאחים המוסלמים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מיליארד. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיליארד, סליחה. 53 מיליארד לאחים המוסלמים, למרות שהסכום היה מומצא. כן, בהחלט הייתה תוכנית חומש, בדיוק כמו שיש עכשיו. איך אתם קוראים לה עכשיו? האם אמסלם, רוטמן, ובעיקר שר התקשורת קרעי, שנאם בלהט על הכספים האלה, יתנצלו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אותו סכום. אותו סכום בדיוק. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בספק. בדיוק לפני קצת יותר משנה חבר הכנסת שמחה רוטמן דיבר נגד שירות נשים בצה"ל. אני מצטטת: "שירותן לא ממלא צורך מבצעי. אנחנו מרמים את עצמנו. שילובן מזיק לצה"ל, לנשים ולגברים שמשרתים איתן". רוטמן, רוטמן, איך הייתי רוצה לראות אותך במפגש עם הטנקיסטיות האלה. רק הייתי ממליצה לך לזוז מהדרך. גם להן, רוטמן, מגיעה התנצלות. בדיוק לפני שנה וקצת, ב-16 באוקטובר, יושב-ראש עוצמה יהודית – כן, זה, העבריין המורשע, עם 53 תיקים ושמונה הרשעות – תקף את מי שהיה השר לביטחון הפנים, בר לב. "מיום ליום היקף הפיגועים עולה בצורה מסחררת", אני מצטטת, "הטרור גואה בצורה חסרת תקדים. הוא הביא לאחת התקופות הגרועות ביותר לביטחונה של המדינה". אז תרשה לי לתקן אותך. עכשיו זו התקופה הכי גרועה שהייתה למדינה מעולם. האם תישא באחריות? האם תתנצל? מצחיק. ולסיום, ראש הממשלה בתאריך 26 באוקטובר 2022, קצת יותר משנה, ישב באולפן 14 וטען: אני הבאתי את עשר השנים הבטוחות ביותר של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה הנוכחית תלויה בתומכי חמאס, ולכן הטרור מתגבר. וזו המציאות של ראש הממשלה, שרק לפני שנה טען שאנחנו גרמנו לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. לאחר מכן – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני מבקש להשתתף בצער המשפחות של הנופלים ביומיים שחלפו. עם כל הכאב, לצערי זה קצת עובר מתחת לרדאר אצל חלק מהאנשים. הצער הוא גדול. אנשים יצאו וחירפו נפשם להגן על מדינת ישראל – אני מבקש להשתתף בצער המשפחות – נפלו מאש כוחותינו. יהי זכרם של הנופלים ברוך. אדוני היושב בראש, אני רוצה לייחד את הנוכחות שלי פה מעל הדוכן, בהמשך למה שאמרתי על הנופלים, לחייל צה"ל אחד. קוראים לו אוריה באייר, זכרו לברכה. אוריה באייר, שם עברי, שנפל בקרבות ברצועה. אוריה היה בן למשפחת נוצרים שעלתה מגרמניה כדי לכפר על מעשי הנאצים בשואה. ההורים שלו, גדעון ונילי, הקימו בית אבות לניצולי שואה כדי לכפר על זוועות העבר שנעשו כנגד עמנו. בבית האבות גדעון ונילי ובני משפחת באייר סועדים ומטפלים בניצולי שואה במסירות רבה. כל ילדי משפחת באייר התגייסו לצה"ל. אוריה, זכרו לברכה, שירת כלוחם ביחידת הקומנדו מגלן. אוריה, מלח הארץ, זכרו לברכה. אזרחי מדינת ישראל מכירים תודה למשפחת באייר. יהי זכרו של אוריה ברוך. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, כואב לי. כואב לי לומר את המילים האלה באמצע המלחמה, אבל כנראה שאין ברירה. כשראש הממשלה נכשל וממשיך להיכשל ולהכשיל, כשהוא מוכיח שהוא אינו כשיר לתפקיד, שהוא האדם הלא-נכון במקום הלא-נכון ובזמן הלא-נכון, חובה להחליף אותו מיידית. כן. גם, ואפילו ביתר שאת, תוך כדי מלחמה. את זה לימדו אותנו הבריטים, שהחליפו את ראש ממשלתם נוויל צ'מברלין ב-10 במאי 1940, כתשעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. צ'מברלין נאלץ להתפטר לאחר שחבריו למפלגה השמרנית הראו לו את הדלת. תמיד יש מי שיאמרו: זה לא הזמן; אבל תחשבו על זה, אם צ'רצ'יל לא היה מחליף את צ'מברלין במהלך המלחמה ומקים בבריטניה ממשלת אחדות, איך העולם היה נראה כיום? נתניהו כשל. הקונספציה שלו – חיזוק החמאס והחלשת הרשות הפלסטינית – כשלה. המענה למפונים ולעורף שמוביל משרד ראש הממשלה כשל וממשיך להיכשל. תקציב 2023, שבו הקופה הציבורית פשוט נבזזה לטובת שרידות הקואליציה, הוא תקציב אנטי-ביטחוני כושל. נתניהו כראש ממשלה הפך לאבן רחיים על צוואה של המדינה והחברה הישראלית. חבריי בליכוד, שרים, חברי כנסת, אתם רואים אותו מתנער מאחריות ומפעיל את מכונת הרעל נגד הצבא, נגד השב"כ, נגד המשפחות של החטופים. אתם רואים אותו עוסק בפוליטיקה מפלגתית, מבצע סקרים, מנהל קמפיין. אתם רואים אותו דוחף לעימות עם בעלת בריתנו הגדולה ארצות הברית. אתם רואים אותו כבול לאחרון הקיצוניים. אתם רואים שהוא לא כשיר. האם יש ביניכם ליאו איימרי או לויד ג'ורג' או צ'רצ'יל, שיאמר לנתניהו: בשם אלוהים, לך? המפלגה השמרנית עשתה במאי 1940 היסטוריה, והצילה את העולם החופשי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שעתה החשוכה ביותר של בריטניה הפכה לשעתה היפה ביותר. ההיסטוריה תשפוט את כולנו. בואו נוביל יחד את ישראל לשעתה היפה ביותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – אנחנו עושים את זה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אם תמשיכו ככה, אני לא יודעת אם אנחנו נחזיק מעמד, ואני לא צוחקת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה לדבר ככה בזמן מלחמה? למה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה לפני קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לפני ראשונה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפני ראשונה. אתה רואה? אני לארג' איתך. חבר הכנסת אריאל קלנר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה להטיל מורך באנשים? תחזקי את הציבור. תחזקו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה, למה לפגוע בנראות הלאומית והציבורית? למה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא לומר את האמת? למה לא לתת גיבוי לחלוטין לחיילי צה"ל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הילדים שלנו בעזה. מה יש לך? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הילדים שלנו שם. למה להטיל מורך? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה לשים אנשים לא אחראיים במשרדי ממשלה? לא הספיק לנו, לא הספיק לנו, הנזק? לא מספיק נזק עשיתם למדינת ישראל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, שקט. די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה, אתה מפריע לחברך. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מוטב שתשבו קצת בשקט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרתי "משה סעדה" לפני. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ארז, יש לה חסינות, לטלי, וזה עליי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מישהו אחד מגן עליי פעם. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, חבריי, יש הטוענים, וגם דיברו כאן, שהשיח שהתחדש על אוסלו הוא מיותר ואפילו פוליטי, ושמדובר – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הינה, עוד פעם. גם אתה קיבלת דף מסרים? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אולי תקשיבי. תקשיבי, בואי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מי יקשיב לשטויות שלכם? חלאס – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, את מוזמנת לצאת. גם בסדר, גם בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חבר כנסת. מה זה משנה – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה קשה, בסדר. – – ושמדובר בסטייה מנושאים שרלוונטיים לסדר-היום. ובכן, חבריי, אין דבר יותר רלוונטי מהסכמים מדיניים מלפני 30 שנה, שהרי ככה בוחנים מדינאות – בפרספקטיבה של 30 שנה. מדינאות לא נועדה לחודשיים. יש לחזור לאוסלו לא כדי לסגור חשבונות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – עסקת שליטת תהיה בפרספקטיבה – – – יחיא סנוואר – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> גם את עסקת שליט, נכון. עודד, אתה צודק. בוחנים דברים כאלה, ואתה צודק בהחלט. לא בוחנים מדינאות בפרספקטיבה של חודשיים, נכון מאוד. ולא צריך לחזור לאוסלו כדי לסגור חשבונות, חלק גדול מהאנשים שהיו אז כבר אינם חיים היום, וברור לי גם שכוונותיהם היו טובות; יש לחזור לאוסלו כדי ללמוד. ההסכמים האלה הרי הביאו עלינו אסון. דווקא היום, כשחיילינו הגיבורים נלחמים במקומות שפעם אזרחים היו הולכים בהם כמעט בלי חשש; כשכולם רואים שהרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון היא רשות נאצית לכל דבר ועניין, דווקא היום אנחנו חייבים לבחון את הדברים. המציאות השתנתה. המציאות השתנתה בעקבות הסכמי אוסלו והפכה למציאות קטסטרופלית. חייבים לחזור לאוסלו כדי לא לטעות בעתיד. בקרוב שוב נידרש להחלטות מדיניות. יש לחזור לאוסלו כדי להבין איך נרקם, מה היו הנחות היסוד של מכונניו; חשוב לחזור לאוסלו כדי לבחון את תרבות הדיון שהייתה בזמנו: למי נתנו לדבר, את מי השתיקו, למה השתיקו, איזה בכירי ביטחון הביאו לאולפנים, את מי השאירו בבית. אני הייתי אז ילד, שעמד במרכז הכרמל בחיפה עם שלט: אל תיתנו להם רובים. לא הבנתי למה את אלה שחושבים שאוסלו הוא אסון מכנים "אויבי השלום". למה אויבים? כי אנחנו חשבנו אחרת? חשוב לחזור לאוסלו כדי לא ליפול בפח שוב, ושנבין סופית שאין מקום לישות מדינית נוספת ממערב לירדן, בטח שלא אחת עם צבא. לא בעזה ולא ביהודה ושומרון. חשוב לחזור לאוסלו כדי שנפנים שבעולם המדינאות אין מקום להרפתקאות. יש לנהל מדיניות אחראית, למזער סיכונים. חשוב לי שוב לחדד: שוב, אומנם מנהיגינו שגו בהסכמי אוסלו, אבל לא הם ולא צאצאיהם הפוליטיים, הם האויב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. האויב והצורר היו אחמד יאסין, יימח שמו וזכרו, וממשיכיו בעזה וביהודה ושומרון; האויב והצורר היו ערפאת, יימח שמו וזכרו, ויורשיו ברשות הפלסטינית הנאצית. את האויב צריך למגר, את רשות הרצח הפלסטינית צריך לשלוח לפח הזבל של ההיסטוריה, ובמקום רשות ריכוזית אחת יש לפעול מול מינהלות מקומיות, או במילים אחרות, יש לחזור לאוסלו כדי לבטל את קונספציית אוסלו. תודה רבה. >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אחרי כן – חבר הכנסת חמד עמר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שומע פה את הנאומים, ואני קצת לא מאמין. מדברים פה על קונספציה, ולא מבינים שכרגע מה שאנחנו רואים זאת ממשלה שנמצאת בקונספציה, עם פשיטת רגל מוסרית וביטחונית. יכולים לדבר איתי כמה שרוצים על אירועים כאלה או אחרים, כשבפועל רק עכשיו פותחים את מעבר כרם שלום לכניסת סחורות לרצועה. ב-7 באוקטובר, במעבר כרם שלום, חמאס רצח את כל מי שהיה שם. ועכשיו דרך המעבר הזה מעבירים דלק. למי? למי אתם חושבים שעובר הציוד הזה? לאותם חמאסניקים. למי אתם חושבים שעובר הציוד ההומניטרי? לחטופים שלנו שנמצאים שם? התרופות מגיעות אליהם? לחמאס הן מגיעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לזה מצטרפת פשיטת הרגל המוסרית שמעבירים את הדלק, מאות אלפי ליטרים של דלק מועברים בחסות מדינת ישראל לרצועה. וכל מי שמספר לנו שבודקים את המשאיות האלה, אני מציע לו לבדוק ולראות את התמונות של המנהרות שנבנו ברצועת עזה ושאף אחד במערכת הביטחון לא הכיר; שנבנו בזכות המלט ובזכות הציוד הכבד, שעבר כולו, אגב, דרך המעברים ובאישורה של מדינת ישראל לאורך שנים. יחד עם זה – וזה עבר קצת מתחת לרדאר – בזמן הפסקת האש עובר כסף מזומן מצפון הרצועה לדרומה, שיירה תחת אבטחה, באישור ממשלת ישראל, עם 900,000 שטרות של 200 שקל. כל זה שוקל כטונה – 180 מיליון שקל מצפון הרצועה לדרומה. זה מצטרף לעובדה שערוץ אל-ג'זירה, למרות ההצהרות של שר התקשורת פה ושל שר הביטחון וכולם – אני חייב להגיד לכם, הממשלה הזאת אלופה בהצהרות, היא מצהירה מה זה חזק – ערוץ אל-ג'זירה עדיין פתוח. אתם יודעים מה עשה ערוץ אל-ג'זירה? הגיש תלונה נגד מדינת ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג, אבל הוא מקבל את החסות של ממשלת ישראל, העיתונאים שלו, להסתובב פה באופן חופשי, לצלם את נקודות הכינוס ולהמשיך להיות השופר של חמאס. ומעל כל זה – פשיטת הרגל של קונספציית נתניהו, שאמרה: נשלם להם כסף, ניתן להם פרוטקשן, וככה נמנע את המלחמה. בפועל, מאות מיליוני הדולרים במזומן – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מיליארדים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שעברו בגיבוי ממשלת ישראל – השליח הקטרי היה נוחת בנתב"ג, מלווה על ידי נציגים רשמיים של מדינת ישראל וחיילי צה"ל לתוך רצועת עזה כדי להביא את הכסף לחמאס. כל אלה מצטרפים לחשיפה המזעזעת של קרן השקעות של חמאס, שאותה ראש הממשלה החליט לא לסגור ולא להילחם בה. אז כשאנחנו מדברים על קונספציות, הממשלה הזו עדיין שבויה בקונספציה, ובתוך הקונספציה הזו בזמן המלחמה, היא בפשיטת רגל, גם מוסרית וגם ביטחונית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול בנוגע לבחירות המקומיות, עכשיו התפרסם על כל נושא המס של המשקאות הממותקים, שבמקום שיקול שאמור לייצר איזו הבנה לגבי הבריאות של האנשים זה הפך להיות כלי – כלי לחץ פוליטי, אם יהיו בחירות, לא יהיו בחירות או מתי יהיו בחירות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – מפתיע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, אני כאילו לא מבין. עזבו את השיקולים, כי אפס שיקולים. ועדת הפנים – קודם כול אנחנו מתעדכנים מה קורה עם הבחירות המקומיות – איפה? בתקשורת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם ועדת הפנים מתעדכנת בתקשורת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, אני בוועדת הפנים. דחו בחירות במדינת ישראל – אנחנו צריכים להתעדכן מה קורה דרך התקשורת. אחד אומר ב-31, אחד אומר זה, השרים התחילו להתכתב ביניהם. ברגע שאתה מבין שהשרים מתכתבים ביניהם ולא מדברים ביניהם בטלפון – יש לכם טלפון – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה מאבק שלנו, וגם דרעי הצטרף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – תדברו אחד עם השני בטלפון, תפסיקו לשלוח אחד לשני מכתבים. זה – 1. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> משה ואני עשינו את זה ודרעי הסכים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדבר על עוד תופעה – טלי, טלי, אני היום קצר, כי עוד שנייה הוא יגיד לי: משפט אחרון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ארז, תן לו עוד איזה דקה, כדי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש 32 שניות ועוד 30 שניות על העוד-שנייה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין מצב, לנאור אני לא נותן שנייה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נאור ייקח. אני אתמול ראיתי סרטון – סליחה, בטוויטר; לא טוויטר, X – קודם כול ראיתי סרטון שחברי חבר הכנסת רון כץ משבח את וסרלאוף על פועלו, נשבע לך. עשיתי ציוץ אחד למטה, ראיתי ציוץ אחד למטה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וראיתי את השר וסרלאוף מתקשר לראש עיריית אילת – אתם ראיתם את הסרטון הזה? מתקשר לראש עיריית אילת. עונה לו ראש עיריית אילת – הוא רצה לבשר לו במילים האלה: זכיתם בקול קורא; הטרמינל, מרכז תרבות וחדשנות, מאושר, זכיתם ב-9 מיליון שקלים. אתם צריכים לראות את הסרטון כדי שתבינו על מה אני מדבר – זה היה נראה כאילו אראלה ממפעל הפיס מתקשרת לבשר לראש העיר שהוא זכה ב-9 מיליון שקלים. אני בעירייה זכיתי באיזה שניים-שלושה קולות קוראים. אחד היה על מדיחים – גם רון, אני מניח, אתם מכירים. זכינו בקולות קוראים. עכשיו, מה זה זכינו? מילאנו ועמדנו בקריטריונים, לא איזו זכייה, וזכינו – זה לעירייה. מה זה נהיה? מה, זה כסף שלך? מה זה "זכיתם"? אתה מתקשר? שר בחיים לא התקשר אליי ואמר לי: זכית בקול קורא למדיחים. בחיים לא קרה. קרה לך? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אליי לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחיים לא קרה. אתה מסתכל על השיחה – אני אומר לכם, תראו את הסרטון הזה. אתם רואים: אראלה ממפעל הפיס התקשרה, בעוד שלא דואגים לאילת – בגלל שאתה תגיד לי "משפט אחרון", אתה זוכר? יש לי עוד 30 שניות – לא דואגים לאילת, ואני רק מזכיר את זה ליו"ר ועדת הכספים ולמי שפה חבר ועדת הכספים, אני לא זוכר מי: אילת מתמוטטת. העסקים שם מתמוטטים. היא האחרונה לצאת מהמשבר – 75% פחות בהכנסות, ועוד לא קיבלו את כל הכספים. אבל בשיחה הזו, השר – שאתה החמאת לו – עשה כאילו הוא ממפעל הפיס. זה לא כסף שלך. הם מילאו קול קורא והם זכו, זה הכול. ככה זה עובד בקולות קוראים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ושיעור קטן בהיסטוריה – כן, לאופיר כץ מותר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני חייב להגיד, אחד השרים הכי יעילים במלחמה הזאת מבחינת ראשי הרשויות זה השר וסרלאוף, שכל הזמן בשטח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן אמרתי שהוא החמיא. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא כל הזמן בשטח – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל רון כץ אישר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא מהמפלגה שלי – – – הוא אחד השרים היותר יעילים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – אני אמרתי עליו מחמאה. אבל אני אומר לך שהשיחה הזו שיקפה, בעיניי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תרבות לא נכונה, זה נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. אני לא צריך להודות לשר. שר לא צריך להתקשר ולהגיד לי: זכית בקול קורא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בטח כשהוא לא מהליכוד, ואין לו פריימריז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. לא, לא, לא, יש פה 30 שניות של טלי ועוד 30 שניות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, משפט אחרון, כי באמת היא הפסיקה אותי ואופיר דיבר, ואופיר מאשר. הפסקת אותי, והינה, הפסקת אותי עוד פעם. ידעתי שתפסיקי אותי. אני רק רוצה – וחבל שחברת הכנסת קטי שטרית, שהיא מורה בישראל, או מורה לשעבר, עד שהתמנתה להיות נבחרת ציבור בכנסת ישראל, לא יודעת איזה שיעור היסטוריה קטן, כי 17 שנים שבנימין נתניהו ראש ממשלה. 17 שנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמניין טוב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה אפשר לבכות? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז היה אוסלו – איך הוא בכלל מזכיר את אוסלו? מאוסלו הוא המשיך את הסכם וואי – אתם זוכרים את הסכם וואי? הזמין את ערפאת איזה עשר פעמים; שיחרר את יאסין; שחרר את סינוואר; חתם על הכסף של החמאס; הוא הצביע על ההתנקות – הוא לא היה יו"ר האופוזיציה בהתנתקות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא עלה לפה ואמר את זה. הצבעת על ההתנתקות. הוא הבטיח למוטט את החמאס, עמוד ענן, צוק איתן, חגורה שחורה, שומר חומות, מגן וחץ, בית וגן – מה עוד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. זהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חיזבאללה עשה אוהל בצפון – הוא לא הצליח להוריד אותו. אז הוא יחזיר את הביטחון? איך הוא אמר, זה שנכשל – הוא זה שיתקן? לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, ולאחר מכן – חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחמד טיבי אמר – – – << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הישיבה. אני רוצה לשאול פה שאלה: למה ראש הממשלה כן אחראי? אני רוצה לשאול אחת ולתמיד: מהי כן אחריות ראש הממשלה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא עוד לא יודע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אני אמנה לך כמה דברים. תגיד לי, למה ראש הממשלה אחראי במדינה? לאסון הר הכרמל – אחראי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אל תגזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא אחראי. סך הכול 44 הרוגים, עם דוח מבקר קשה מאוד – שום דבר לא שונה. לא אחראי. האסון האזרחי הקשה ביותר שהיה פה, אסון מירון, 45 הרוגים, כשהכול היה ברור לפני במלכודת המוות הזו, שהתעלמו ממנה, אבל ראש הממשלה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – לא אחראי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – לא אחראי. אחריות אינה אשמה, לפי דברי אותה ממשלה. טבח של יותר מ-1,200 אזרחים ישראלים, כולל תינוקות, כולל ילדים, אנשים בבתיהם, טבח; 3,000 מחבלים נכנסים לישראל – לא אחראי, לא שלו. הוא אחראי לעתיד, לא למחדל הכי גדול שקרה לעם ישראל. יותר מ-200 חטופים בעזה, בעזה, תינוקות שעדיין לא הגיעו לגיל שנה חטופים בעזה – לא אחראי, הוא לא אחראי. הוא אחראי רק כשהוא מצליח לשחרר. הוא לא אחראי לכלום, לכלום הוא לא אחראי. למזוודות עם כסף במזומן לארגון טרור רצחני – לא אחראי. הוא לא אחראי. לא, ראש הממשלה לא אחראי למזוודות במזומן לארגון טרור. מה כבר יכול להשתבש? הכסף הקטרי, כרכבת אווירית חופשית – לא, זו לא אחריות של ראש ממשלה מה נשלח לארגון טרור רצחני שרוצה להשמיד אותנו. גם למנהרות, כשראש המוסד מזהיר, הוא לא אחראי. זה בסדר שהוא לא עושה עם זה כלום כשאומרים לו, אבל הוא לא אחראי. הוא לא אחראי. הוא לא אחראי. להתחמשות חיזבאללה בצפון – תקופה ארוכה כבר מזהירים – הוא לא אחראי, רבותיי. זה לא ראש הממשלה, מה קשור ראש הממשלה להתחמשות חיזבאללה בצפון? מה קשור ראש הממשלה כשמבטלים החלטת ממשלה לחיזוק יישובי קו התפר? מה פתאום, למה שיגורו בכלל בקו התפר בצפון? מה פתאום, למה? מה קשור ראש ממשלה כשהוא לא מחזק את כל יישובי העוטף? מה פתאום, מה קשור? מה קשור? ראש ממשלה? מי, מה? הוא לא קשור. למשבר הדיור – אתם יודעים, יש גם החיים עצמם – מה קשור ראש הממשלה למשבר הדיור? הרי זה לא שהמדינה הבעלים של יותר מ-90% מהקרקע. לא קשור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, רגע, משפט, משפט. על יוקר המחיה, זה צריך לדבר אליך, יו"ר הישיבה. יוקר המחיה. ראש הממשלה, לחיים שלנו פה – מה קשור? לא קשור שום דבר. ולקרע בעם – שנה שלמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לזה לא הוא אחראי, זה בין השאר גם אתם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אז טלי, את בעצם מודה שלכל מה שמניתי הוא אחראי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. אני אומרת שהקרע בעם – יש לך חלק בקרע בעם, חלק בקרע בעם יש לך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כי אם הגבת לזה ספציפית – תודה רבה על האישור שלכל מה שמניתי ראש הממשלה אחראי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא אחראי לכול, רק לא לקרע בעם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הבן אדם שהמציא את מכונת הרעל, הבן אדם שפילג אותנו כבר 30 שנה. שכל מה שהוא עושה זה לבדל במקום לאחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> נעמה, אתם לא יכולים להיגמל מפוליטיקה קטנה חודש וחצי? החיילים בחזית לא רוצים לשמוע מפוליטיקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> במקום לאחד, כי אחים אנחנו. הבן אדם הזה, שהקרע בעם הוא על שמו. השנה הכי קשה שידענו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעמה, נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ראש ממשלת הימין על מלא מלא מלא. אפס ביטחון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעמה, תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> 3,000 מחבלים, טבח המוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעמה, תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חטופים לעזה. קרע בעם, מכונת רעל, יוקר מחיה, החיים עצמם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. חבר הכנסת אחמד טיבי – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ריסוק השירות הציבורי וכל המערכות. זה, מה לעשות, על שמו של מי שהתעקש לשלוט – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם מתעסקים בפוליטיקה קטנה בשעת מלחמה. בושה, בושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – של ראש ממשלת ישראל, הנאשם בפלילים, רבותיי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את תעצרי. די. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, ואחרון הנואמים – חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, שלמה המלך אמר: "ככלב שב על קֵאו, כסיל שונה באִוַלתו". יש איזו תופעה אצל כלב, שלמרות שהוא מקיא חומרים מזיקים ממה שהוא אכל, הוא שב ונובר בהם, שב ואוכל אותם. זוהי, מזהיר אותנו שלמה המלך, דרך הכסילים. הכסיל שונה באיוולתו. עומק הכסילות הוא לא הטעות בפעם הראשונה, גם אם היא נבעה מבורות או מחוסר הבנה; הוא בכך שהכסיל לא מפיק לקחים, שהוא שונה באיוולתו, לא מבין בקשר בין הסיבה לתוצאה. האמת שגם אצל חיות זו תופעה חריגה. גם אצלן יש רפלקס מותנה; פעם-פעמיים הן חוטפות, ואז האינסטינקט הטבעי שלהן לשמור על החיים גורם להן לא לחזור על הפעולה כדי לא להמשיך לחטוף. ואנחנו חטפנו, חברותיי וחבריי לכנסת, אוהו, חטפנו ב-7 באוקטובר, ולא ברור לי איך עדיין נשמעים כאן קולות שמתעקשים להמשיך לצעוד במצעד האיוולת של אוסלו כאילו לא למדנו כלום, כאילו איבדנו את האינסטינקט הטבעי של ההישרדות הביולוגית. עכשיו, אני שמעתי, אדוני היושב בראש, לפני כמה ימים שאחד השרים נשאל על מדינה פלסטינית בעזה וביהודה ושומרון, והוא השיב: זה עיסוק בפוליטיקה; אנחנו צריכים להתעסק במלחמה. מדינה פלסטינית היא לא עיסוק במלחמה? זו המלחמה. זה לב המלחמה. זה למעשה שורש המלחמה. במי אנחנו נלחמים בעזה, לא באותם רוצחים פלסטינים שייבאנו מתוניס לעזה? לא בתשתית הפלסטינית שנבנתה פה 30 שנה, מאז ספטמבר 1993 עד אוקטובר 2023? את מי החיילים שלנו פוגשים בג'באליה ובח'אן יונס? את מי הם פוגשים? לא את בוגרי תוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית, זאת שמחנכת מגיל אפס, מגיל גן, אדוני היושב בראש, לדמוניזציה של העם היהודי, לדה-לגיטימציה של ישראל, לטרור, להסתה? הרי את היישום של התוכנית הזאת ראינו בכפר עזה ובארי, היישום המחריד. אז מה, שכחנו כל כך מהר? יוסי ביילין, אתה יודע, אמר קצת אחרי החתימה של הסכמי אוסלו: מבחן אוסלו יהיה מבחן הדם. וכמה נהרות דם זרמו מאז? מה, שכחנו את צומת בית ליד? את הילדים שלנו בדולפינריום? את סבארו, את מסעדת סבארו? את מלון פארק? את טלי חטואל ואת בנותיה? את אלה אבוקסיס, שגוננה על אחיה בשדרות? את יוסי אברהמי וואדים נורזיץ' מהלינץ' המחריד ברמאללה? את אורי אנסבכר? שכחנו? הרשימה הזאת הרי היא ארוכה מאוד מאז אוסלו, יש בה 1,500 אנשים, נשים וטף, שנרצחו ונשרפו ונשחטו ונטבחו, אלפי פצועים שלא יכולים לשכוח, שההסכם הזה הוא איתם כל יום, בכל תנועה שלהם בכל יום. ואנחנו יכולים לשכוח? אני אומר כאן לאותו שר ולחבריי כאן בשמאל, אנחנו הזהרנו כבר אז, והאמת שלא היה קשה לצפות שזאת תהיה התוצאה. הזהרנו מהאידיאולוגיה הרצחנית של הפתח, ביקשנו: אל תיתנו להם רובים, התרענו מהסכנות הצפויות לאשקלון ותל אביב. אתם חשבתם אחרת. אמרתם: שלום עושים עם אויבים. הסברתם: אם נהיה טובים אליהם, אם נפנה את הלחי השנייה, הם ישתנו. אז אנחנו חתמנו, אדוני, על הסכמי אוסלו, הפנינו את הלחי השנייה לאותם אנשי פתח – והם סטרו לנו כל כך חזק, סטרו לנו על הלחי הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד, אדוני היושב-ראש. אלה אותם אנשי פתח שלא השתנו בכלום מאז ועד היום, אותם אנשי פתח ברמאללה וג'נין שמהללים את הטבח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מהללים את חמאס שביצע אותו. אז עכשיו, כשאנו מנקים את השטח מכל הזוהמה הפלסטינית הזאת, עכשיו אתם רוצים לייבא מרמאללה לעזה את אותם רוצחים? עכשיו אני אומר ככה לסיום, אדוני. מותר לטעות פעם אחת, אפשר גם להבין אשליה אידיאליסטית. אני גם מאמין שאצל רבים זה מתוך – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רצון כן לשלום. אפשר אפילו לסלוח עליה פעם אחת. פעם ראשונה זה טעות, אבל לחזור עוד פעם על הטעות זה כבר פשע, ופשע שלא ייסלח. אל תלכו בדרך הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תלכו בדרך הארורה של אוסלו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, אחרון הנואמים. אחרון אחרון חביב. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במשך 130 השנה האחרונות מאז הקמת התנועה הציונית, ואף קודם לכן אצל חלק מחובבי ציון, המוטיבציה לעלות לארץ ובהמשך להקים בה מדינה יהודית הייתה מוטיבציה של מקלט בטוח. כל תהליך השיבה לארץ, ההתקבצות מארבעת קצוות תבל, הבנייה של הארץ והפרחתה, היו מונָעים, לפחות באופן הגלוי, מהרעיון של המקלט הבטוח. מקלט בטוח מפני האנטישמיות והרדיפות שרדפו אותנו בין הגויים; מקלט בטוח מפני הפרעות האנטישמיות באימפריה הרוסית; מקלט בטוח מפני התפרצות האנטישמיות בצרפת במהלך משפט דרייפוס ועוד ועוד. בתת-מודע הלאומי התהליכים אומנם נבעו ממשהו עמוק בהרבה שמוטבע בנו מאז היינו לעם, אבל בגלוי זו הייתה מוטיבציה שמבוססת על שלילה, כלומר שלילת האנטישמיות, רצון להישמר ולברוח מהאנטישמיות, מהסכנה והמוות שבגלות. בהתאמה להתעוררות הלאומית באירופה, ההתעוררות הזאת למקלט בטוח הלכה והתכווננה לרצון ולדרישה להקים בית לאומי. אכן זכינו למדינה מפוארת – כלכלית, מדינית, ביטחונית, טכנולוגית ורפואית. תהליכים לאומיים חברתיים גדולים מבוססים תמיד על ערכים ומוטיבציה חיוביים כמו חירות ושוויון. אבל כשאתה מבסס תהליכים רק על מוטיב שלילי, זה יקרוס בסופו של דבר. כי המרץ והעשייה לא יכולים להתמיד בלי סוף כשאין להם מוטיבציה חיובית, כשאין להם הבנה והזדהות עם המטרה והתכלית. אנחנו נמצאים בתוך תהליך גדול שנביאינו ניבאו עליו כבר לפני למעלה מאלפיים שנה. תהליך שעם ישראל האמין בוודאות התקיימותו במשך כל החושך של הגלות הארוכה, תהליך שאמור להביא אור וגאולה לעולם. אי-אפשר לבסס תהליך שכזה רק על מקלט בטוח, על מניע שלילי, על הגנה מפני אנטישמיות ושלילתה. בניגוד לדמיונות, גם אי-אפשר ממש לברוח מאנטישמיות. לפני 50 שנה, בהפתעה של פרוץ מלחמת יום כיפור, וביתר שאת ובעוצמה גדולה פי כמה, בשמחת תורה השנה, התברר כי המקלט לא תמיד בטוח בהכרח. מה מניע את המוטיבציה האדירה שמתגלה בשבועות האחרונים בחיילינו הגיבורים? רק בקשת מקלט בטוח, או אולי מיגור הרע והכחדתו מן העולם? מה נתבע מאיתנו בשעה הזאת? נתבע מאיתנו לחפש מניע חיובי. אם צריך להקים צוותי חשיבה על היום שאחרי, אנחנו צריכים צוותי חשיבה שיבררו ויעמיקו מהו המניע החיובי שאיתו נתקדם הלאה, ואיך מעבירים אותו לתודעה הגלויה. הגיע הזמן שנברר לעצמנו לעומק מהו ייעודנו בעולם על פי דבר השם המופיע אלינו בתורה, ומה כולל חזון הנביאים, שמוטל עלינו, להביא אור וגאולה לעולם. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. השר ויתר. שר הבריאות לא מסכם, אז אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16) (מקבל החלטות זמני לטיפול רפואי), התשפ"ד–2023, בקריאה ראשונה. אנא, תפסו את מקומותיכם. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16) (מקבל החלטות זמני לטיפול רפואי), התשפ"ד–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוצאות ההצבעה: 15 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16) (מקבל החלטות זמני לטיפול רפואי), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הבריאות להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש הודעה למזכיר הכנסת? כן, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1692).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, לקריאה הראשונה. אני מזמין את כבוד שר הכלכלה ניר ברקת להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, אני מבקש להביא בשם שר האנרגיה חבר הכנסת ישראל כץ התייחסות להצעת החוק. זה שנים שמשק הגז הביתי סובל מחוסר בתחרות. לאורך השנים משרד האנרגיה והתשתיות פועל בנושא ועושה מאמצים רבים כדי לשפר ולהגביר את התחרות בשוק הגז הביתי. אולם מדובר בהליך סיזיפי, שמניב תוצאות לאחר שנים. נכון להיום יש שליטה של ארבע החברות הגדולות באספקה של מעל 80% למערכות הגז לבניינים בישראל. לפני עשור זה היה 90% – אומנם שיפור קטן אבל ברור לכולם שהוא עדיין לא משביע רצון. לשם כך מצורפת בזאת הצעת החוק, שמטרתה לשמור על היכולת והפוטנציאל של חברות שמנסות להחליף את הספק הקיים בבניין מגורים, ולתת להן ודאות כי החלפת הספק לא תסוכל על ידי הספק היוצא, כפי שקרה בעבר. מדובר בהוראות חוק אשר ממשיכות הוראות חוק קודם משנת 2008, והשינוי המשמעותי הוא בתחום לוחות הזמנים של החקיקה. בעוד שבעבר היה מדובר על הצעת חוק זמנית, בנוסח הנוכחי, כיום, מדובר על תיקון קבוע לחוק. הוראות פרק ד' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט–1989, נועדו לקדם את התחרות במשק הגז הביתי, במטרה לשפר את רמת השירות לצרכן הגז ולהוזיל את מחיר הגז לצרכן. בחוק שני סעיפים מרכזיים: סעיף 17א לחוק קובע כי ספק גז יוצא שקיבל הודעה מצרכן גז ביתי על הפסקת ההתקשרות עימו, לא יתקשר עם הצרכן ולא יציע לו הטבות כלשהן בקשר לאספקת גז במשך שישה חודשים מיום מתן ההודעה. סעיף זה נועד להגביל את יכולתם של ספקי הגז לסכל אפשרות של החלפת ספק הגז, וכתוצאה מכך תגבר התחרות בין הספקים. סעיף 17ב לחוק קובע כי ספק גז העוסק בשיווק גז בפריסה ארצית לא יסרב לתת שירות אספקת גז לצרכן גז ביתי שאינו מקבל את השירות כאמור, ומבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה, זולת אם הראה כי קיימים טעמים המצדיקים אי-מתן שירות בתנאים דומים. סעיף זה אוסר על אפליה בין צרכנים דומים של ספקי גז. מדובר בהצעת חוק חשובה, אשר מטרתה להגביר את התחרות בשוק הגז הביתי ולשמור על מגמה חיובית – כפי שציינתי בתחילת דבריי – ובכך להיטיב עם צרכני הגז. לאור כל זאת נודה על תמיכתכם בהצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. נעבור לדיון האישי. בראש רשימת הדוברים חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תראו, אני רוצה להגיד משהו לחברי הליכוד, לכל חברי הליכוד, בין אם זה שרים בממשלה שהם גם חברי כנסת, בין אם זה חברי כנסת: חבריי מהליכוד, אתם לא יושבים על הכיסא הפרטי שלכם. אתם נבחרי ציבור, נבחרתם בפריימריז, בחרתם את ראש הממשלה. הזכות היחידה שיש לכם, כמובן, זה לחוקק או לא, להעביר ביקורת כשצריך, אבל שלא יהיה ספק פה לאף חבר ליכוד שהוא לא עושה כאן משחקים. שמעתי כל מיני רכילויות על הצעות אי-אמון קונסטרוקטיביות, כל מיני מועמדים מהליכוד, כל מיני רכילויות בעניין הזה. שיהיה ברור כאן לכל חברי הליכוד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני תכף אסביר לך מהותית גם למה לא. אני רוצה להבהיר פה לחברי הליכוד: זה לא הכיסא הפרטי שלכם, ואתם לא נודדים איתו בכל מיני הצעות כאלה ואחרות וחותרים תחת רצון הבוחר. אני מבהירה את הדבר הבא. בואו, אני אגיד לכם איך עושים את זה. שאל אותי פה נאור שירי, ושמעתי גם טענות מעודד פורר – אגב, מהותיות – ואני רוצה להבהיר לכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני לא מעבירה ביקורת על הממשלה. אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני לא מעבירה ביקורת על ראש הממשלה. אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני חושבת שלהכניס סחורה לעזה דרך כרם שלום זה נורמלי. בעיניי זו בושה, ואמרתי את זה לראש הממשלה, בעיניי זה אסון. אף אחד לא יכול לחשוד בי שלהכניס דלק לעזה זה משהו שבעיניי מתיישב עם שיקולי ביטחון. אמרתי את זה כאן, אמרתי את זה לראש הממשלה, אמרתי את זה בוועדת החוץ והביטחון. אני גם לא חושבת שצריך להיכנע לביידן, ואני לא חושבת שאני הכוכב ה-53 בדגל ארצות הברית. אבל את כל הדברים האלה אני אומרת כאן, ואני אומרת בוועדת חוץ וביטחון, ואני אומרת בגלוי. אני לא הולכת מאחורי הגב של אף אחד. ולא, אדוני יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, לא, לא, יולי, לא מתראיינים ואומרים מה יהיה ביום שאחרי או לא יהיה ביום שאחרי. אתה לא יושב על הכיסא הפרטי שלך, אדוני יו"ר הוועדה, אתה יושב כאן כי אתה חלק ממפלגת הליכוד. שיהיה כאן ברור לכל מי שמדבר בתקשורת, אני מבהירה לכם – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז תשני. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המטרה שלי לשמור על ממשלת הימין הזו מכל משמר. למה? כי אני מאמינה במשילות ימנית, ולא בגלל שמישהו כאן מושלם בממשלה הזאת. יש לי כאן ביקורת על הממשלה הזאת, כפי שאתם שומעים אותי, החל בתקציב, כלה במשרדים, בדברים שונים, וראיתם. גם לדוגמה הבחירות, שהחליטו על קיום הבחירות לרשות המקומית. עמדתי מנגד? לא. יצאתי נגד זה, אני וגם משה סעדה, וברוך השם דרעי התעשת ודוחה את הבחירות. למה? כי זכויות לוחמים הן על השולחן. אני לא מורידה את הראש שלי בפני אף דבר שלא נראה לי, גם בהקשר של התקציב, ודרך אגב, ב-2024 גם לא יהיו כספים קואליציוניים, הכול יהיה בבסיס התקציב. אני אומרת לכם כאן – אומרת לחברי הליכוד: אנחנו לא משחקים לידי אף גורם פוליטי שחפץ בהפלת הממשלה. נבחרנו, ואנחנו צריכים לעשות הכול, בטח ובטח בתקופת לחימה, לשמור מכל משמר על ממשלת הימין. עכשיו אני מבהירה את הדבר הבא: לצד מה שאני אומרת, חובה על חברי ליכוד לא להיות פיונים ולא להיות מה שנקרא מרכיני ראש או מהנהני הן. לא. חובה על כל נבחר ציבור להעביר ביקורת, לא להיות פה אחד כל הזמן. כל השרים שמצביעים פה אחד – לא, יש לנו חובה אמיתית להמשיך את הלחימה הזאת עד לניצחון. וכמו שאמרתי: כמו שאני מגבה את הממשלה הזאת ושומרת ולא נותנת לשום דילים בתוך הליכוד להרים את הראש – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני אומרת כאן לממשלה הזאת ולראש הממשלה שאם הממשלה הזאת תפסיק את הלחימה לפני הזמן – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואם הממשלה הזאת לא תשיב את הביטחון לאזרחי מדינת ישראל, אתם כבר תשמעו אותי מדברת אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. אני נועל את רשימת הנואמים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה – ככה, אגב, פותחים נאום בכנסת ישראל מאז ומתמיד. נכון, לא הכול כתוב בתקנון אבל יש נוהג, גם קיזוז לא כתוב בתקנון אבל יש נוהג. לבית הזה יש חוקים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא בית שלי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אבל מאז ומתמיד כך היה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני, יש לי בית עם תומכי טרור? אני שותפה איתם בבית? זה לא הבית שלי, זה כנסת ישראל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן – את לא צריכה לצעוק, אני רק אמרתי את הברור מאליו. ועכשיו, ברשותכם, אני רוצה להמשיך עם הסרטון המדובר של שני השרים בן גביר את מאי גולן בסיורם למען העצמה נשית. את ההעצמה הנשית – ראית את הסיור, מירב? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובכן, כדי לחזק את ההעצמה הנשית, לא תאמיני, הם לא הלכו למרכזים להעצמה נשית שאנחנו מכירות; הם הלכו למטווח – לא למטבח, למטווח – כי הרי אישה עם אקדח היא אישה מועצמת, ואישה בלי אקדח היא לא מועצמת מספיק. במסגרת הסיור שלו במטווח הוא עשה סרטון – אני לא ממליצה לך, לא מבינים בו כלום, יש מין מוזיקה דרמטית, התרגום – בואי, את מכירה סרטונים. אל תבזבזו את הזמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי עשה סרטון? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יודעת מאיפה זה הגיע. נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פרויקט גמר של כיתה ד1. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא נגיד שהסרטון – אל תצפו, חבל על הזמן – אבל במהלך הציוץ שהוצמד לסרטון הוא אמר את המשפט הבא: הרי אקדח מציל בית ורובה סער יכול להציל רחוב. עכשיו אני אומרת, אם אקדח מציל בית – שזה נכון, אגב, אנחנו חושבים, אקדח שומר – למה לקח השר לביטחון לאומי את האקדח של המילואימניקים שהפגינו נגד הרפורמה? למה מפגינים מאחים לנשק שהשתתפו בהפגנה – זה מה שהם עשו, השתתפו בהפגנה – לקחו להם את הנשק? רק שתבינו, הצבא נתן להם M16 כי הם במילואים – הם במילואים – אבל השוטר הגיע אליו הביתה ולקח לו את האקדח האישי שלו. בכתבה – צריך לומר, של ערוץ 13, של בר שם-אור בתוכנית הצינור – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא בן גביר לקח, זה השוטר לקח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בן גביר. תקשיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, תדייקי. בן גביר התקשר לשוטר – תיקח? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכיוון שהייתי במשך עשרה חודשים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא פה. סתם להבין את הסיטואציה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומרת לך שגם שאלתי. במשך עשרה חודשים הייתי יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, אז קראו לה "פנים". אני יכולה להגיד לך שהיינו אחרי שומר חומות והמגמה הייתה לתת נשק, כי אנשים בלוד התקשרו, ואף אחד לא ענה, ואנשים בעכו, נשרף להם הבית, ואף אחד לא ענה. אז הוספנו תקנים ולא לקחנו נשק מאף אחד. להפך – נתנו. והרי ציטטתי לכם אותו, שהוא חושב שרובה סער מציל רחוב ואקדח מציל בית, אבל של מי? רק של החברים שלו. איך יכול להיות? אתה יודע, אני ראיתי את זה שלוש פעמים, גם שלחתי את זה לח"כים אצלנו. לא האמנתי שלוקחים נשק מאיש מילואים שגר על הגבול ביישוב סמוך גדר, רק בגלל – את יודעת מה העבירה שלו? שהוא השתתף בהפגנה של אחים לנשק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ורק מילה אחרונה לסיום, אתה נותן לי תמיד את המילה האחרונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמיד – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בן גביר בעצמו השתתף בהפגנות, בן גביר בעצמו חסם כבישים. אם לקחת למילואימניק ששומר היום, למה בעצם השר בן גביר מסתובב עם נשק? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאלה טובה. אתה רואה, הייתי צריכה את הסיכום הזה, כי מי שחוסם כבישים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, בבקשה, היא מכירה את זה מצוין. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> צודקת מאה אחוז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא יכול להסתובב עם נשק – – – האחים לנשק, לוקחים להם כי הם השתתפו בהפגנה – – – אין בושה. אין. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, אנחנו ימים ספורים אחרי חג החנוכה, שבו, כמנהג בית הלל, בכל יום הדלקנו נר אחד יותר. התפללנו, קיווינו, ניסינו מיום ליום להרבות את האור, אבל היו בחנוכה הזה ואחריו לא מעט ימי אפלה קשים, קשים. קשים מנשוא. א"ד גורדון אמר: "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך עלינו להגביר את האור". ויש מי שמעדיפים את דברי הרב קוק, שלפיהם "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק". גם א"ד גורדון וגם הרב קוק האמינו בהבסת הרוע באמצעות הגברת הטוב, אבל צריך לציין ששניהם גם נפטרו לפני מלחמת העולם השנייה ושיאי הרוע והאפלה של הנאצים בשואה. מסתבר שיש זמנים שבהם האור הולך ומתמעט, ובהם כנראה לא מספיק רק להרבות את האור ואת הטוב, אלא צריך גם ממש להילחם בחושך. מאז 7 באוקטובר צה"ל נלחם בכל הכוח בחושך, בזמן שהעורף כאן בישראל מגויס להגברת האור. יש ימים שבהם, פשוטו כמשמעו, קשה לנשום. כזה היה יום שישי האחרון, לאחר הודעת דובר צה"ל על סאמר, יותם ואלון, זיכרונם לברכה. לעם שלם הלב פשוט נקרע. אחרי תקופה שבה הימים הלכו והתקצרו, נגיע השבוע ליום ההיפוך החורפי, שממנו והלאה האור מתרבה ושעות היום מתארכות. אני לא יודעת לומר מתי יום ההיפוך המלחמתי; אני כן יודעת שחברה חפצת חיים צריכה להרכין ראש נוכח האובדן הנורא והאסון הבלתי-נתפס, ובו בזמן גם להרים את הראש בחיפוש אחרי האופק, התיקון והשמש העולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. קצת מן האור מגרש הרבה מן החושך. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ. הינה, השר הגיע. השר הגיע, דיברת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נאור הוא הדובר הבא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, נאור. פרגנו לך פה. חבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת אופיר כץ, השר וסרלאוף הגיע בגללך, הוא שמע שאתה מפרגן לו. הוא בא לאמת את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא. נאור שירי לכלך עליך, חבל על הזמן. אני לא רוצה לחמם, אבל – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אה, על הסרטון של אראלה ממפעל הפיס? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מחלק כסף כאילו אתה אראלה ממפעל הפיס. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> כשלא נותנים כסף, אתם מתלוננים, כשנותנים לרשויות, אתם מתאכזבים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא נותן. המדינה נותנת. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני אמרתי שאני? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הגן עליך במליאה, אל תדאג, יש לך את יו"ר הקואליציה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מגיע לך. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> – – – << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, עד כמה שאני מכיר, הבית הזה אמור לפקח על הממשלה. חלק מהפיקוח במצב מלחמה הוא לפקח על התהליכים שמחליטים גם שם. בשביל זה יש לנו את ועדת חוץ וביטחון, שמנסה לעשות את זה, אבל גם כל אחד פה יכול לדרוש דיונים, יש כלים פרלמנטריים. אני שואל את עצמי: אף אחד לא שואל את עצמו האם מנגנון הסיוע ההומניטרי – ואני חושב שוודאי צריך לעזור לאוכלוסייה האזרחית הבלתי-מעורבת – מתנהל כמו שצריך? האם מישהו חושב שצריך להעביר משאיות של דלק למשל ככה סתם? האם מישהו חושב שצריך להעביר את כל הסחורות? אילו סחורות מעבירים בכלל? מישהו יודע מה מעבירים שם? מישהו יודע אם מישהו בודק אותם? מישהו יודע איך זה נראה? כל התיאוריה של מר ביטחון מתפוצצת לנו בפנים בכל יום. היום גילו מנהרה – לא היום, לפני כמה ימים – בעומק של 50 מטרים, עם פסי רכבת בפנים ומכוניות של חמאס שיכולות לנסוע, היא חמקה מתחת לאף של כולם. אז אם הצליחו לבנות מנהרה כזו, שהיא ממש רחוב תת קרקעי, לא יכול להיות שאולי הסיוע ההומניטרי מגיע לידיים הלא-נכונות? לא יכול להיות שאולי צריך לחשוב על איזשהו קונספט אחר, ולא פשוט לשלוח אותו ולקוות לטוב? היום שמעתי ריאיון עם אחד הלוחמים, שאומר שהם רואים בעיניים שהסיוע ההומניטרי הזה מגיע לידי חמאס; הם רואים בעיניים שמקומות שהם טיהרו – חזרו אליהם. אז על מי אנחנו עובדים? על מי אנחנו עובדים עם הדבר הזה? תמצאו מנגנון מסודר, מפוקח כמו שצריך, שבאמת ידאג לאוכלוסייה האזרחית. ברגע שאתם רואים שזה מגיע לידי המחבלים הארורים של חמאס, תפסיקו עם זה. אין דרך אחרת לעשות את זה. אי-אפשר לשלוח חיילים לסכן את עצמם ומצד שני לתת נשק ותחמושת – כי דלק זה נשק ותחמושת – לידי המחבלים האלה, שיתקפו את לוחמי צה"ל. אז אדוני ראש הממשלה, אתה תצריך להחליט – אי-אפשר גם וגם. אם אנחנו רוצים לחסל את החמאס, וזה מה שאנחנו רוצים, ואם אנחנו רוצים להחזיר את החטופים, וזה מה שאנחנו מחויבים לעשות, אז יש דרך לעשות את זה. לא יכול להיות שאנחנו נכניס סיוע הומניטרי בזמן שהצלב האדום לא ביקר את החטופים שלנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות שלחטופים לא יהיה מה לאכול, ואנחנו נכניס אוכל לרצועת עזה. לא יכול להיות שלא נדע איך החטופים שלנו נושמים מתחת לאדמה, ואתה תכניס דלק למחבלים האלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך לעשות לזה סוף. קודם כול, תדרוש לדעת מה עם החטופים שלנו. תודה רבה. < יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חבר הכנסת ירון לוי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אז ברור שהממשלה הזאת נוהגת בפשיטת רגל מוסרית וביטחונית. ציינתי את זה והראיתי את כל הדוגמאות קודם. אז שואלים בעצם מה עושים, מהם העקרונות שעל פיהם מצופה ממשלת ישראל להתנהג, ומהי תפיסת הביטחון. אז אני רוצה לתת לכם, חברי הכנסת, אדוני השר, שש נקודות. שש נקודות שאם תנהגו לפיהן, באופן הזה אפשר יהיה לשנות את הכיוון הביטחוני שאליו הולכת מדינת ישראל. הנקודה הראשונה היא אפס הכלה: לא מכילים טילים מתימן ולא מכילים רקטות מלבנון ולא מכילים אף ירי על מדינת ישראל. את המילים האלה, "הכלה" ו"הבלגה", תוציאו מהלקסיקון. הדבר השני זה יוזמה ומכה מקדימה. לא יכול להיות שבגבול הצפון מי שקובע את גובה הלהבות זה נסראללה, והיוזמה לא נמצאת בידינו, אנחנו רק מגיבים. יש לשנות את הפרדיגמה. אנחנו חייבים לחזור להיות היוזמים, ואלה שנותנים את המכות המקדימות. הדבר השלישי, שהוא אלמנטרי, והיה תמיד בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל: העברת הלחימה לשטח האויב. תראו את האבסורד: מדינת ישראל פינתה כ-100,000 תושבים בגבול הצפון, שהפכו להיות פליטים בארצם, ובלבנון החיים כרגיל. מעבר לגבול האור דולק – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. פונו הרבה מדרום לבנון. פונו הרבה שם, מאות אלפים ברחו מהגבול. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תבדוק מה קורה במרגליות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מאות אלפי ערבים ברחו מהגבול בלבנון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תבדוק מה קורה במרגליות. ביישוב מרגליות אין חשמל; מעבר לגבול תראה את האורות דולקים בכפרים שמולם. אין שאלה בכלל. הלחימה חייבת לעבור לשטח האויב; הדבר הרביעי זה הכרעה בנוק-אאוט, לא תיקו. אם אני אצטרך לשמוע את שר הביטחון, ראש הממשלה וחברי הקבינט מסבירים לי שהם ניצחו וכמה תקיפות היו וכמה פעמים תקפו וכמה פצצות הטילו – אנחנו בבעיה; ניצחון בנוק-אאוט ברור לכולם, לא איזשהו תיקו שלא ברור מי בדיוק ניצח בסופו של דבר. דבר חמישי הוא מניעה של התעצמות האויב. אי-אפשר להמשיך להתנהל באופן כזה, שבו אנחנו מאפשרים לאויב להמשיך להתעצם גם בכסף, גם בציוד, גם ביכולות. זה נכון גם בצפון וגם בדרום. והנקודה האחרונה, אדוני: מדינת ישראל חייבת להחזיק מלאי חימוש מספיק כדי לנהל מערכה רב-זירתית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. זה נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – של לפחות 45 ימים. זה לא משהו שהוא nice to have, זה must. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> must. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מחדל שזה לא היה לנו. זה משהו שחייב להיות לנו תמיד, ובכל מצב, כדי שכל מי שחושב לנסות אותנו, ידע שהמחיר שהוא ישלם יהיה כבד, אם הוא ינסה לעשות את זה גם באיזושהי תאוריה רב-זירתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז. לאחר מכן – חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על היום שאחרי המלחמה, ולהביא בהקשר זה מבט על הנעשה באירופה. לפני כמה חודשים התחוללה מלחמה של ממש בצרפת, שגלשה גם לבלגיה. הרחובות בערו בפריז, בניס, במרסיי ובשטרסבורג – נזקים של למעלה ממיליארד אירו. הכול כתוצאה מההגירה האדירה ששטפה את אירופה מאפריקה, מאפגניסטן, מסוריה ומעיראק. מתוך התפיסות הפוסט-מודרניות שכבשו אותה בעשורים האחרונים, אירופה איבדה את עצמה לדעת. כחלק מטשטוש הזהויות טושטשה גם הזהות הלאומית. טשטוש הזהות הלאומית הוא מתכון לאסון כלל-אנושי. הגבולות נמחקו בעשרות השנים האחרונות, והאירופים ניסו לצייר לעצמם ולכל העולם ציור דמיוני, כאילו גן עדן חדש קם באירופה. האירופים לא היו מסוגלים לשמור על מדינותיהם מפני שטף ההגירה של המיליונים שזרמו אליהם, ולתומם חשבו שהמהגרים ישתלבו בתרבות המקומית ורק יתרמו לכלכלה ולחברה. רק מעט מדינות זכרו היטב את זהותן הלאומית, וידעו לשמור על גבולותיהן. אני רוצה להציע למנהיגי המדינות ולראשי האיחוד האירופי כיוון של פתרון. מכיוון שבמשך שנים הם מנסים לדחוף אותנו לפתרון המדומיין של שתי מדינות לשני עמים, אולי דווקא בהקשר האירופי זה יכול להצליח: למשל, לחלק את צרפת לשתי מדינות לשני עמים: חלק צפוני לצרפתים המקוריים וחלק דרומי למהגרים בלבד; או אולי פתרון כולל יותר, כמו למשל שתי יבשות לשתי דתות כאשר צפון אירופה תהיה לנוצרים ודרום אירופה תיוחד למוסלמים. נשמע הזוי, נכון, אדוני היושב-ראש? אם התסריט באירופה על שתי מדינות ושתי יבשות הוא דמיוני ומופרך, קל וחומר שהפתרון של שתי מדינות שמנסים לכפות עלינו ביום שאחרי המלחמה, פה בארץ ישראל, הוא מופרך והזוי. למה קל וחומר? כי אם הרעיון הוא הזוי ומופרך כאשר מדובר ביבשת, שהחלוקה בה למדינות ולעמים היא מאוחרת באופן יחסי, אז קל וחומר כאשר מדובר בארץ שהובטחה בצו אלוקי וניתנה לעם שעלה על בימת ההיסטוריה לפני יותר מ-3,000 שנה; ארץ שממנה אותו עם, עם ישראל, עתיד להביא אור וגאולה למין האנושי כולו. וכמו שהובטחנו בנבואת הנביא ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וְנִשָּׂא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וְיֹרֵנוּ מדרכיו ונלכה בְּאֹרְחֹתָיו. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וְכִתְּתוּ חרבותם לְאִתִּים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. תמו הנואמים. שר הכלכלה ניר ברקת רוצה לסכם או מוותר? לא צריך לסכם. אפשר לעבור להצבעה. טוב, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, בקריאה הראשונה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 12, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1693).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את כבוד השר וסרלאוף להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות. לא חייבים עשר דקות, עד עשר דקות. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אני לא אלאה את הציבור. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מביאים היום הארכת הוראת שעה לחוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר). החוק אומר שהורה שילדו נפטר זכאי להמשיך לעבוד ארבע שנים נוספות בלא שניתן לחייבו לפרוש. מדובר בחוק שיש עליו קונסנזוס רחב. החוק הזה עבר לפני כשש שנים בשיתוף פעולה מלא של הקואליציה והאופוזיציה, וכך אני מקווה שיהיה גם כעת. המשרד החל בעבודה מקצועית של הפיכת הוראת השעה לחוק קבוע, והחלה עבודת מטה רחבה בנושא. אולם נוכח הלחימה, ועל מנת לשמור על הרצף התעסוקתי של ההורים של אדם נפטר, אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת עד להשלמת החוק והפיכתו להוראה קבועה. מדובר בחוק חברתי ממעלה ראשונה, אשר נועד לתת מענה להורים החיים את כאב השכול, ומוצאים מפלט בשגרת החיים באמצעות עבודה ועשייה; אנשים שאומרים כי אם הם ישבו בביתם ללא מעש איכות החיים שלהם תרד פלאים. למשרדי פנו אזרחים רבים, כאלו שהתחננו כי הוראת השעה הזאת תהפוך לקבועה, אזרחים מכל הקצוות שאמרו כי שהייתם בביתם ללא מעש תחיה את היגון הצבור בהם. אני, כשר האמון גם על האזרחים הוותיקים, מבקש להאריך את הוראת השעה הזו, ובהמשך, בעזרת השם, להביא את החוק הזה לקביעות. הדבר הזה חשוב ללא הבדלים פוליטיים למען יקירינו הוותיקים, אנשים אשר בזכותם אנו חיים כאן. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. נעבור לדיון אישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חיילים, חיילים יקרים, זכיתי לקבל הודעות מיואל, אח שלי, המ"פ מפלוגה א' בח'אן יונס. אני מקריאה לכם מה רשמתי לו: יואלי, אחי היקר והאהוב, אין לי בכלל מילים לבטא את גאוותי בך ובערכיך. אני שומעת עליך שאתה מפקד מוביל, אחראי, מיומן וערכי, ואני רק אחותך שמתגעגעת ודואגת מאוד, וקוראת תהילים וממש מבקשת שהשם ישמורך מכל רע. אני יודעת שנולדת לשמור על עם ישראל ולחיות עבורו. אתה לא יוצא מליבי לרגע. אני נואמת בכנסת עליך ועל החיילים, ושומרת עליכם בדרכי שלי. אתה לוחם אמיתי את מלחמת היהדות וקידוש השם. אני מתגעגעת אליך ואוהבת אותך מאוד. זכיתי לקבל תשובה: טלטול שלי, את מחזקת אותי ממש. אוהב אותך נורא. את חיילת נאמנה לעם ישראל. גאה בך. כתבתי לו שסרטוני הזוועה מהקיבוצים והנובה, שצפיתי בהם שעות ארוכות, חידדו אצלי את ההכרח בלחימה להשבת כבודנו וגאוותנו הלאומית. הלוחמים והמפקדים, בכם אני תולה את תקוותי להשבת החוסן למדינת ישראל. ואחרי שהקראתי לכם את ההתכתבות המרגשת הזו, אני רוצה לומר לכם מה קרה השבוע כאן על ידי תומכי טרור בכנסת ישראל. אחמד טיבי, לא פחות ולא יותר, בבית המשפט העליון, במסגרת דיון לאישור הפגנה כנגד המלחמה – עתירה שהם חזרו בהם ממנה – אומר את הדבר הבא, אני אקריא לכם את זה מילה במילה כדי שתבינו עם מה אנחנו מתעסקים פה. אחמד טיבי, זה שאמר לפני עשר שנים, אגב, שאין דבר נעלה יותר מהשהידים המחבלים, כך לדבריו, בבית המשפט העליון אומר את הדבר הבא – צורח על עו"ד נתי רום ומאשים את נתי רום בכך שהמתנחלים, המתיישבים ביהודה ושומרון, הם-הם האחראים לטבח 1,200 הנרצחים ב-7 באוקטובר. זה מה שאומר אחמד טיבי, תומך הטרור. בכנסת ישראל יושב ומקבל משכורת. עאידה סלימאן, שנכנסה קודם להצביע ברוב תעוזתה – פגשתי אותה קודם מאחור, לא האמנתי. שאלתי אותה: מה זה, אני רואה או שאני לא רואה? אני משפשפת את העיניים, מה את עושה פה? גב' עאידה סלימאן, שלא ראויה גם לתואר גברת, ראויה לתואר אחד בלבד, וזה תומכת טרור, התראיינה השבוע ואמרה – תקשיב טוב, אדוני היו"ר, תקשיבו טוב, עם ישראל, חברת כנסת, על חשבונכם יושבת פה; עאידה סלימאן התראיינה ואמרה שממשלת ישראל תכננה את המלחמה הזאת זמן רב, זמן רב היא תכננה את המלחמה הזאת. רגע אחד, אדוני, סליחה שאני מעכבת אתכם בדבר הזה, אני חייבת, פשוט אין לתאר את הבושה הזאת. בבקשה – אומרת הגברת עאידה סלימאן: ממשלת ישראל היא זו שמתכננת ותכננה את המלחמה הזאת לאורך זמן. היא תכננה את המלחמה הזאת כדי לכבוש שטחים פלסטיניים. היא לקחה את כל הזעם והנקמה שלה, התחילה מלחמה שאין לה קשר עם כל זה – גב' עאידה סלימאן. יושבים פה שני תומכי הטרור האלה – חכו, אין לי זמן, אחרת גם על איימן עודה הייתי נואמת, על דברים שהוא אמר – ואנחנו משלמים להם משכורת. ואני אומרת לכם פה, טוב טוב טוב אני עוקבת אחרי כל מילה שתומכי הטרור האלה עושים פה. אני מפעילה איסוף מידע כל הזמן עליהם, כי אני לא אתן שהם ישבו פה. ואני אעשה כל מה שאני יודעת לעשות ואני אכריח את כל חברי הכנסת, משמאל ומימין, להתבזות, להתבייש ולהוריד את הראש כשהם נמצאים כאן. כל דקה שהם נמצאים כאן זה בושה לחיילינו, זה בושה למורשת שלנו ובושה למדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול את ראש הממשלה איפה הוא היה ביום שישי בערב. איפה היית ולמה לא ראיתי אותך בטלוויזיה משתתף בצער המשפחות ומביע צער על הטרגדיה? הבנתי שהטרגדיה קרתה כבר ב-10:00, אני מניחה גם שידעת עליה הרבה לפנינו. יכולת לצלם את אחד הסרטונים הייעודיים שלך, אבל לא היית שם. בכלל, אתה האיש שלא היה שם. ביום שישי בערב, כשקמנו מארוחת הערב – אנחנו לא מסתכלים על טלפונים בזמן ארוחת הערב – הסתכלתי על הטלפון, ראיתי את ההודעות והבנתי שמשהו טרגי קרה. פתחנו את הטלוויזיה וראינו את דובר-העל, הלוא הוא דניאל הגרי, דובר צה"ל. הוא, אגב, תמיד שם. קרתה לעם שלנו טרגדיה, אבל אתה לא היית שם, רק דובר צה"ל היה. אגב, קראו לזה הודעה מיוחדת, הודעה דרמטית. זה לא היה מדויק, כי זו הייתה הודעת בלהות. התוצאה הטרגית היא שלושה חטופים ירויים בידי כוחותינו, וזה כל כך טרגי, כי הלוחמים שלנו נמצאים שם למענם, מקריבים את עצמם; וזה טרגי, כי שלושה בחורים שרדו 70 יום מול האויב, אבל לא שרדו את הירי שלנו; וזה טרגי, כי כל יום נותרים פחות חטופים; וזה טרגי, כי הנפש מוצפת ומתקשה להכיל; וזה הכי טרגי, כי ערב שבת היה יכול להיות לילה של בשורה משמחת בתוך אוקיינוס של עצב. כנראה שאם הייתה בשורה משמחת גם אתה היית מופיע שם, אבל תראה מה קרה. בשעות שבאו אחרי הודעת דובר צה"ל, אחרי העובדות, היו גם שאלות. היו שאלות ששאלו הכתבים והפרשנים. האם הם יצאו מפיר? האם הם שהו במבנה הרוס? האם הם ניסו להימלט? האם הם ניצלו את ההזדמנות ורצו אל הכוחות? שאל מואב ורדי בערוץ 11: אנחנו יודעים את הטווח שממנו הם נורו? יכול להיות שאין מספיק מחשבה בקרב כוחותינו שזה אזור שמסתובבים בו חטופים? או נטלי שמטוב, ששאלה: זה תרחיש שלא דיברנו עליו עד היום? עד כמה תמונת המודיעין ברורה יותר לגבי הקבוצות של החטופים? השאלות של הפרשנים הן השאלות ששאלנו בבתים, כי כולם שאלו מה קרה ואיך זה קרה ולמה זה קרה, וציפינו לתשובות. קיווינו לקצת מנהיגות, שתהיה שם בשישי בערב ותיקח אחריות. אבל אתה, אדוני ראש הממשלה, לא הגעת בערב שבת, הגעת רק במוצאי שבת. יש לי תחושה שאם האירוע היה מסתיים אחרת, כנראה שהיית שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כך לא נראית מנהיגות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. נעבור לסיכום, צריך את השר לסכם. השר מסכם או שנעבור להצבעה? אפשר לעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, בקריאה ראשונה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1682; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 120; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת. הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. << דובר >> שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נועדה בנוסח המקורי שלה להאריך את תוקפה של הוראת מעבר שאושרה במסגרת הרפורמה לחיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי ואמורה לפקוע ב-1 בינואר 2024. בדיונים שקיימנו בוועדה החלטנו על שינוי משמעותי בהצעת החוק, כפי שאסביר בהמשך דבריי, אך לפני כן אפרט את הרקע לתיקון. בשנת 2015 אושר בוועדת הכלכלה, במסגרת חוק ההסדרים, תיקון חקיקה מקיף שעיקרו הסמכת גופים פרטיים כגופים בודקים, שיהיו מורשים לערוך בדיקות בטיחות להתקנתם ולהפעלתם של מתקני גז טבעי לצריכה וייתנו אישור תקינות לגביהם, כך שלא יידרש אישור של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה לגבי כל והפעלה של מתקן כאמור. הגופים הבודקים מקבלים הסמכה מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות וכן מהממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה. עוד קבע החוק כי מכון התקנים ישמש אף הוא כגוף בודק. בנוסף לכך, סעיף 8י לחוק הגז, אם סבר הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי, בעקבות פנייה מנומקת שהועברה אליו בידי גורם מוסמך, כי יש חשש לסכנה לבטיחות הציבור בשל שימוש במתקן גז טבעי, רשאי הממונה לתת לבעל האישור והתקינות של המתקן כל הוראה הנדרשת לדעתו למניעת הסכנה לבטיחות הציבור. בנוסף רשאי הממונה להורות לגוף בודק, ובכלל זה למכון התקנים, לבצע בדיקת תקינות למתקן, ובלבד שהגוף שיבדוק את המתקן לא יהיה אותו הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי המתקן. כדי לאפשר היערכות ליישום הרפורמה, ובכלל זה כדי לאפשר את הסמכתם של הגופים הבודקים, נקבעה בחוק הוראת מעבר לעניין סעיף 8י, המקנה סמכות לממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות למכון התקנים לבצע בדיקת תקינות במתקן גז טבעי במקרה של סכנה לבטיחות, גם אם מכון התקנים היה הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי אותו מתקן. הוראה זו נקבעה מאחר שהיה ברור שבתקופת המעבר מכון התקנים ישמש כגוף הבודק העיקרי עד שיוסמכו גופים בודקים נוספים. אולם מאז שאושרה הרפורמה ב-2015 הוסמכו שני גופים בודקים בלבד, אשר, בשונה ממכון התקנים, אינם מוסמכים לבדוק את כל הסוגים של מתקני הגז. בשל מיעוט הגופים הבודקים שהוסמכו מאז נחקקה הרפורמה הוארך שלוש פעמים תוקפה של הוראת המעבר בעניין סמכות הממונה והצעת החוק המקורית שהביאה הממשלה לאישור הוועדה נועדה להאריך אותה פעם נוספת, הפעם לשש שנים, עד לשנת 2030. לקראת הדיון בוועדה בהצעת החוק העיר הייעוץ המשפטי לוועדה כי לא ראוי להאריך את הוראת המעבר זמן כה ממושך, שכן הוראת המעבר מעצם טיבה אמורה להיות הסדר זמני לתקופה קצרה. אם הנוסח המקורי של הצעת החוק הממשלתית היה מתקבל, הוראת המעבר הייתה אמורה להיות בתוקף למשך 15 שנים, עד לשנת 2030. מעבר לכך, כפי שגם נכתב מפורשות בדברי ההסבר להצעת החוק, אין צפי, כפי שלא היה בהארכות הקודמות, להתווספות גופים בודקים חדשים גם במהלך שש השנים הקרובות. בעקבות זאת, בדיון שקיימה הוועדה עלתה שאלת נחיצותו של ההסדר הקיים בנושא סמכות הממונה. בדיון אמר הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי כי מאז שנחקקה הרפורמה ב-2015 התקבלו אצלו רק שתי פניות בהתאם להוראה זו. זאת ועוד, וכפי שציינתי קודם לכן, הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי אינו הגורם שמסמיך את הגופים הבודקים ואינו הרגולטור שלהם. לפי החוק האחריות על הפעלת מתקני גז טבעי לצריכה במפעל היא באחריות בעל המתקן, והרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא הגורם שאמור לבצע בקרה על פעילות הגופים הבודקים. לפיכך הממונה אינו הגורם המתאים לפקח על פעילותם גם במקרה של חשש לסכנה לבטיחות הציבור. לאור זאת, החלטנו לבטל את סעיף 8י לחוק, וכך גם לא יהיה עוד צורך בהוראת המעבר שהתייחסה לאותו סעיף. למען הסר ספק, כוונתנו היא שהממונה על הבטיחות לא יידרש לעסוק כלל בבקרה על הגופים הבודקים, לרבות בדיקות מדגמיות, אכיפה וכדומה. חברי הכנסת, הרפורמה שעברה ב-2015 נחקקה מתוך רצון לייעל את התהליכים הנוגעים לחיבור צרכנים, ובכללם מפעלי תעשייה, למקטעי גז טבעי, תוך שמירה על בטיחותם של מתקני צריכת הגז. לצערנו, מספר הגופים הבודקים שהוסמכו מאז חקיקת הרפורמה הוא עדיין מועט. אני מצפה כי הממשלה תבחן את ההסדר הקיים לעניין הגופים הבודקים, לרבות בעניין אופן הסמכתם של גופים אלה, כדי להקל על עוד ועוד חברות לפעילותן בתחום זה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ואני מבקש לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני רק רוצה להוסיף הערה. מה שהסתבר לנו מהדיונים בוועדה זה שהיו ממש מעט בקשות לחיבור, היו מספר עשרות פעמים למשך חמש-שש שנים, וזו הסיבה לביטולו של סעיף 8י בעיקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלום דנינו. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של סיעות ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל. אני לא רואה מישהו מהם, אז אני עובר להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–4 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגז (בטיחות ורישוי)(תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1690; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 127; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. מציג חבר הכנסת שלום דנינו, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס׳ 4 והוראת שעה), התשפ"ד–2023, שיזמה הממשלה. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, נועד להסדיר את כליאתם של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל או נמנו עם כוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל ואינם נופלים תחת ההגדרה "שבויי מלחמה" שבאמנת ג'נבה השלישית, המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה. החוק קובע הליך סדור לכליאתם של הלוחמים הבלתי-חוקיים, המכונים בקיצור לב"חים, ואמצעי הבקרה והביקורת השיפוטית עליהם. בצד זאת, נותן החוק מענה למקרים שבהם יש היקף נרחב של לוחמים בלתי חוקיים וקובע כי במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון, מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר, והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק נמוך יותר. ואולם, גם מנגנון זה לא נתן מענה מספק להיקף הלב"חים שנלכדו במהלך הלחימה בעזה ולמורכבות החקירה שלהם נוכח הנסיבות הייחודיות של מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר. משכך הותקנו בתחילת המלחמה תקנות שעת חירום שהרחיבו עוד יותר את התקופות המנויות בחוק והורידו עוד יותר את הדרגים המאשרים. בתקנות שעת חירום אלה נעשו שינויים במהלך החודשים האחרונים, והוועדה אישרה את כל ההכרזות שניתנו בעקבות אותם שינויים. הצעת החוק שאני מציג כעת נועדה להחליף את ההסדר שבתקנות שעת החירום בחקיקה ראשית של הכנסת כהוראת שעה לארבעה חודשים. במסגרת הצעת החוק יש הרחבות נוספות אף מעבר למה שנקבע בתקנות שעת החירום. בין השינויים העיקריים – הארכת משך הוראת הכליאה הזמנית ל-45 ימים, הארכת התקופה שעד לסיומה יש להביא את הלב"ח בפני שופט ל-75 ימים, הארכת התקופה שבה ניתן להגביל פגישה של לב"ח עם עורך דין מטעמים של ביטחון המדינה ל-75 ימים והארכת התקופה שבית המשפט רשאי לאשר זאת ל-180 ימים. כן מוצע לקבוע כי הסמכות להגביל פגישה עם עורך דין תינתן לקצין בדרגת סגן אלוף או לראש צוות חוקרים בשב"כ, וכן לאפשר את קיום הדיון בבית המשפט בדרך של היוועדות חזותית. יודגש כי הצעת החוק אינה עוסקת בשאלה אם בסופו של דבר יועמדו לדין אותם לב"חים, לפי איזה דין ובפני איזה בית משפט. החוק מסדיר רק את הליך כליאתם, והצעת החוק כוללת רק שינויים בהליך זה. נוסף לתיקון זה מוצע לערוך תיקון נוסף בחוק, כהוראה קבועה, במטרה להתאים את הוראות החוק לתיקונים שנעשו ב-2018 בחוק-יסוד: הממשלה, המסדירים את ההודעה לוועדת החוץ והביטחון על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות ואת האפשרות של הממשלה להסמיך את הקבינט להכריז על מלחמה או להודיע על נקיטת הפעולות. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלום דנינו. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, לכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–3 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1686; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 122; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ושלישית. החודשים האחרונים הציפו, לצערנו הרב, את העיסוק הנורא של זיהוי חללים, מה שחשף את כולנו לעבודת הקודש של העוסקים במלאכה. כבוד המת ואיסור הלנת המת הינם ערך יהודי שעליו שמרנו במשך אלפי שנים, וגם כיום מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם ששומרת בקנאות על הערך החשוב הזה, יחד עם רופאים משפטיים. בתחילת המלחמה ביקרתי מספר פעמים בבסיס הרבנות הצבאית שבמחנה שורה יחד עם חברי היושב בראש חבר הכנסת ארז מלול, וראינו מקרוב את העבודה הסיזיפית של כלל האנשים הקדושים שעסקו לילות כימים במלאכת הזיהוי ובכבוד המת. גם בדיון שערכנו בוועדת הבריאות לאחרונה בנושא המכון לרפואה משפטית שמענו כולנו על עבודתם המאומצת והמסורה של רופאי המכון בכל הקשור להליך הזיהוי והבאת החללים לקבורה. החוק שמונח לפניכם הינו פועל יוצא של צרכים שעלו במהלך פעילות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> החוק שמונח לפניכם הינו פועל יוצא של צרכים שעלו במהלך פעילות העוסקים במלאכת הקודש של זיהוי החללים, שאליהם נחשפנו גם במהלך דיוני הוועדה וגם במהלך הסיורים בשטח. לאור זאת אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה והשלישית את הצעת חוק זו, שהגישה הממשלה. בבסיס הצעת החוק עומד המרכז הלאומי לרפואה משפטית, שמטפל, בין השאר, בזיהוי נפטרים, בנתיחה ובבדיקה של סיבות המוות, שנזקק כיום לצווים שיפוטיים לשם קבלת מידע רפואי הנדרש לו כדי להבין את הרקע הבריאותי של הנפטר שבפניו ואת הסיבות שהביאו למותו כדי למצוא מאפיינים מיוחדים שיסייעו בזיהוי הגופה. קבלת הצווים מעכבת את הקבורה ומחייבת לעיתים לבצע נתיחה, שניתן היה לחסוך אם המידע היה נמסר במועד, על כל המשמעויות שיש לכך מבחינת כבוד המת. הדבר מכביד שלא לצורך על עבודת רופאי המרכז, ובפרט בימים שאינם ימי עבודה רגילים. כמו כן, מתברר כי הדבר גורם בפועל לחשיפת חומר רפואי רב בהרבה מהנדרש לקביעת סיבת המוות או זיהוי הגופה. הצעת החוק שבפניכם מבקשת להקל על קבלת המידע הרפואי הנדרש למטרת זיהוי גופה או קביעת סיבת המוות. מוצע לכלול בנסיבות המנויות בסעיף 20 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, שבהן רשאי מוסד רפואי מטפל להעביר מידע רפואי לאדם אחר, גם מסירת מידע הנחוץ לשם זיהוי גופה או לשם קביעת סיבת מוות, אם מסירת המידע היא למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרבות גורם אחר שבו מסתייע רופא של המרכז, כגון מומחים אנתרופולוגיים, אף אם אינם בגדר מטפל, או אם מסירת המידע היא למטפל אחר המוסמך על פי דין לזיהוי גופה או לקביעת סיבת מוות – דהיינו רופא בלשכת הבריאות המחוזית שתפקידו לקבוע סיבת מוות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הי – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> את לא בקצב? לא היית בדיונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא קשור. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> לא קשור. אוקיי. אני גם אתמצת בסוף, ככה, במילה וחצי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסוף יש גם אנשים שצופים. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> – – או רופאי השיניים הפועלים כחלק ממשטרת ישראל בזיהוי גופה. הצעת החוק מבהירה כי לעניין זה יראו במסירת המידע הנדרש לשם זיהוי הגופה או קביעת סיבת המוות כאילו מסירת המידע נדרשה לשם טיפול באותו מטופל, כך שבכפוף להרשאות הנדרשות ניתן יהיה לשקול לאפשר לגורמים שמותר למסור להם את המידע, להתחבר למערכות המידע הפועלות במסגרת מערכת הבריאות בישראל – למטרות אלה. כמובן שמסירת המידע כפופה גם לכללים שקבועים כיום בסעיף 20 האמור, המחייבים להעביר את המידע רק במידה הנדרשת ותוך צמצום חשיפת הזהות של המטופל, ולא להעבירו לאחר אלא בכפוף לאותם כללים. לסיום, אבקש להודות לעובדי המכון לרפואה משפטית בניהולו של ד"ר חן קוגל היקר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את זה באמת, את התודות, עשה לאט. באמת. זה חשוב, כי עשו פה עבודת קודש בוועדה שבראשותך. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << דובר_המשך >> בהחלט. תודה רבה. – – לצוותים הרפואיים ולכלל הארגונים השונים העוסקים בחסד של אמת, על פעילותם המסורה, ועבודתם המאומצת 24/7 כפשוטו, בתנאים לא תנאים, שנעשית גם בימים אלה, שבהם הם עדיין פועלים במסגרת שליחות חשובה הזו. אני מבקש גם כן להודות לשר הבריאות אוריאל בוסו על הגשת החוק החשוב הזה; למשרד לשירותי דת ולמנכ"ל המשרד יהודה אבידן, על הפעילות הענפה שעשו בתקופה הקשה הזו, בלהביא את החללים ולשמור על כבודם של המתים. אבקש להודות גם כן למי שהיו שותפים בקידום הצעת חוק זו ובהכנתה לקריאה שנייה ושלישית: למנהלת הוועדה המסורה גב' מיכל דיבנר, לכלל צוות הוועדה, ליועצת המשפטית המסורה שליוותה את החוק הזה גב' נעה בן שבת, וכמובן ליועץ שלי אסף רני היקר. ההצעה אושרה בוועד הבריאות פה אחד, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הבריאות. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 9 בעד סעיף 1 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חבריי, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. הפסקה? יוצאים להפסקה? טוב, כיוון שכמה חוקים מסדר-היום עדיין – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חוק אחד, היוועדות חזותית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חוק אחד, היוועדות חזותית, לא הגיע עדיין. אני יוצא להפסקה במליאה. נודיע לכם על המשך כינוס המליאה. תודה רבה לכם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:44 ונתחדשה בשעה 19:54.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) – להכריז קודם? סליחה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אבל זה לא שם החוק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה מה שהביאו לי. לא, נכון, זו היוועדות – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> קיום דיונים. היא אמרה משהו על לוחמים בלתי חוקיים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הוא צודק. כן, צריך לתקן את הכותרת. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני מוכן להציג גם אותו, רק אני לא מכיר את החוק. צריך קודם להכריז שהיא הונחה. קודם צריך להגיד שהיא הונחה, ורק אז תוכלי להגיד שמדברים עליה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה, סגנית המזכיר, יש לך הודעה. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הצח >> הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1674; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 113, וחוב' ה', ישיבה 116; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> טוב, אז נתקן. חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה, תציג את הצעת החוק. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. בעקבות מתקפת הטרור של חמאס מיום 7 באוקטובר 2023 הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, הכרזה שאושרה על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בשל מצב חירום זה נדרשת יצירת הסדר חקיקתי שיאפשר לקיים דיונים של עצורים, אסירים וכלואים בדרך של היוועדות חזותית, VC, במקום באופן הרגיל בנוכחות העצור או האסיר. לפי החוק המוצע התנאי למתן אפשרות להשתתפות עצורים ואסירים בדיונים באמצעות היוועדות חזותית הוא מתן הכרזה מיוחדת לעניין זה על ידי השרים הרלוונטיים – שר המשפטים והשר לביטחון לאומי. לעניין זה מוצע לקבוע בחוק שני סוגים של הכרזה: הכרזה על הגבלה מלאה והכרזה על הגבלה ביטחונית. הכרזה על הגבלה מלאה תיעשה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, והיא תחול על כלל העצורים והאסירים במדינה כולה או בחלק ממנה; היא נועדה למצבים של סיכון חמור מיוחד הנשקף לחיי העצורים והסוהרים, דוגמת המצב ששרר בימים הראשונים של המלחמה, או אם חלילה תהיה מתקפת טילים לתקופה ארוכה באזור מסוים. ההכרזה תהיה בתוקף לשבעה ימים אם מדובר בהכרזה על כלל המדינה, או 14 יום אם מדובר בהכרזה על חלק מהמדינה, עם אפשרות להארכה. בתקופת הכרזה זו, ככלל, לא יתקיימו דיונים אלא בהיוועדות חזותית, ועצורים ואסירים לא יובאו לבית המשפט. אולם מוצע לקבוע כי נשיא בית המשפט, ובהיעדרו – סגנו, רשאים להורות במקרים חריגים על קיום דיון בנוכחות העציר או האסיר בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה בחוק. לצד זו נקבעה בחוק אפשרות להכרזה על הגבלה ביטחונית. הכרזה זאת, הנעשית על ידי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי ביחד, היא לתקופה של 28 ימים עם אפשרות להארכה. הכרזה ביטחונית תחול אם יש סכנה לחיי אדם או סיכון ביטחוני מוגבר, והיא חלה רק ביחס לאסירים ולעצורים בעבירות ביטחוניות המפורטות בחוק, וזאת נוכח הסיכון הרב הנשקף מהוצאת אסירים אלה מהאגפים שבהם הם שוהים בתקופה הנוכחית, סיכון אשר הוצג בפירוט לוועדה על ידי גורמי שב"ס בדיון חסוי שהתקיים בפני הוועדה, וגם במסגרת – כמובן, מה שהיה ניתן – דיוני הוועדה הגלויים. בהתאם לכך, בתקופת ההגבלה הביטחונית, הדיונים הנוגעים לאסירים הביטחוניים יתקיימו בהיוועדות חזותית ולא בנוכחותם, בעוד הדיונים בעניינם של אסירים שאינם ביטחוניים יתקיימו בנוכחותם הפיזית באולם בית המשפט או בהתאם להסדרים הקבועים בהוראת החוק הרגילה, הוראת השעה בעניין היוועדות חזותית. מתוך הרצון ליצור הסדר מידתי ובשל הפגיעה בזכויותיהם של האסירים הביטחוניים הנובעת מקיום הדיון בעניינם בהיוועדות חזותית, בהצעת החוק מוצעים מספר הסדרים כדי לאזן בין הסיכון הכרוך בהבאתם לדיון לבין הרצון של חברי הוועדה כולם להדגיש את החשיבות בקיום דיון, ככל הניתן, בפני שופט. כך, מוצע לקבוע כי דיון המעצרים הראשון בעניינו של אסיר או עצור החשוד בעבירת טרור שאינה חמורה – שזו הגדרה שקיימת בחוק המאבק בטרור – דיון המעצרים הראשון יתקיים בנוכחותו באולם בית המשפט; יתר דיוני המעצרים הם אלו שיתקיימו בהיוועדות חזותית. ביחס לחשוד בעבירת טרור חמורה, אין חובה להוציאו לדיון בבית המשפט אך מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להאריך את המעצר בדרך של היוועדות חזותית לתקופה העולה על 14 ימים, אלא אם כן היה דיון מעצר אחד בנוכחות שופט, ואז ניתן לקבוע מעצר עד תום ההליכים או מעצר עד להחלטה חדשה. בנוסף, גם בתקופה של הגבלה ביטחונית יכול נשיא בית המשפט, ובהיעדרו – סגנו, לסטות מהכלל האמור ולקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדיון בעניינו של עצור או אסיר ביטחוני יתקיים בנוכחותו בבית המשפט. לצורך זה הוא צריך לשמוע את עמדות הצדדים וגם לקבל את עמדתו של שירות בתי הסוהר, שיכול שתהיה מוגשת במעמד צד אחד. מן הצד השני נקבע כי גם בתקופת תוקפה של הגבלה ביטחונית יכול נשיא בית המשפט, סגנו או שופט שהנשיא הסמיך לכך לקבוע, לבקשת תובע, במצבים חריגים, כי דיון בעניינו של עצור או אסיר שאיננו אסיר ביטחוני יתקיים בדרך של היוועדות חזותית ולא בנוכחותו, אם מתקיימים בעניינו התנאים הרלוונטיים לאסירים ביטחוניים. מוצע לקבוע בהקשר זה גם ברירת מחדל שונה לעניין קטינים החשודים בעבירת ביטחון, שמחייבת את הבאתם לבית המשפט לדיונים במקרים מסוימים. כמו כן, מוצע לקבוע בחוק הסדר לעניין ועדות שחרורים, וכן לעניין בתי משפט צבאיים במקרים דומים. החוק קובע גם הסדרים מיוחדים לקיומם של דיוני הוכחות, אך הוא קובע כלל – שהוא כמובן חשוב ביותר – שדיון הוכחות שבו נשמעת עדותו של העצור או האסיר לא יכול להתקיים בהיוועדות חזותית. החוק המוצע נקבע כהוראת שעה לארבעה חודשים, עם אפשרות להארכה בצו של שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, באישור ועדת החוקה, לתקופות של ארבעה חודשים כל פעם, אולם בכל מקרה תוקפו של החוק מותנה בקיומו של מצב מיוחד בעורף. כשמצב זה פוקע, יפקע גם החוק. החוק מאריך לתקופת תוקפו את הוראת השעה שנחקקה בתקופת שגרה, המאפשרת קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהסכמה של העצור או האסיר במגוון רחב של דיונים, כך שבתקופת החירום שאנחנו נמצאים בה תמשיך להיות האפשרות לקיים את הדיונים בהיוועדות חזותית. להצעה לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אך בטרם נעבור לכך, לאור הסיכוי שאנחנו מייד נעבור להצבעה – אני רוצה להודות באופן מיוחד ליועצות המשפטיות, לנועה ולאפרת, שעבדו לילות כימים וימים כלילות להבאת החוק במועד הזה; לכל נציגי הממשלה; להנהלת הוועדה ולעובדים המסורים של הכנסת, שבאמת השקיעו בהצעת החוק הזאת רבות. תודה מיוחדת אני רוצה להעביר לחברי הכנסת שנכחו בדיונים, ובמיוחד לחבר הכנסת יואב סגלוביץ', שנכח כמעט בכולם. ההסדר הזה מובא, והדבר הזה איננו טריוויאלי. למרות מחלוקות עקרוניות שהיו במהלך הדיונים בנושאים רבים, נעשו מאמצים רבים על ידי כל הגורמים – גורמי הממשלה וחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה – להביא את החוק הזה בנוסח מוסכם, דבר שדרש רצון טוב והרבה מאוד אמון. אני מודה לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה על האמון בניהול הדיונים ועל הסכמתם להבאת הצעת החוק הזאת לשולחן הכנסת ללא הסתייגויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, יו"ר הוועדה. כפי שנאמר, להצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות והוגשו בקשות לרשות דיבור על ידי חברי הכנסת גלעד קריב, מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן, אופיר כץ – אינם נוכחים. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–38 – 1 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–38 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בעד – אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה. ומייד נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 1 נגד – אין נמנעים – אין חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בעד – אחד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, התקבלה פה אחד, ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי ח' בטבת התשפ"ד, 20 בדצמבר 2023, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:05. << סיום >>