דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוב' כ"א
ישיבה רי"ט
הישיבה המאתיים-ותשע-עשרה של הכנסת העשרים
יום שלישי, כ"ג באדר התשע"ז (21 במרס 2017)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 5
נאומים בני דקה 6
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 6
יואב בן צור (ש"ס): 6
איתן ברושי (המחנה הציוני): 8
ענת ברקו (הליכוד): 8
חיים ילין (יש עתיד): 9
יהודה גליק (הליכוד): 10
יוסי יונה (המחנה הציוני): 11
מירב בן ארי (כולנו): 11
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 14
דב חנין (הרשימה המשותפת): 15
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 16
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 17
הצהרת אמונים של חבר הכנסת ג'מעה אזברגה 18
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 18
איימן עודה (הרשימה המשותפת): 19
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 21
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 22
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 23
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 24
הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 5), התשע"ז–2017 24
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 24
הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017 26
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 27
הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8), התשע"ז–2017 30
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 30
הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 33
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המשותפת): 33
דב חנין (הרשימה המשותפת): 37
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 34), התשע"ז–2017 38
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 39
חיים ילין (יש עתיד): 40
יוסי יונה (המחנה הציוני): 42
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 45
חיים ילין (יש עתיד): 48
יוסי יונה (המחנה הציוני): 49
הצעת חוק זכות השגה על החלטה בעניין רישוי מקצועות בתחום הרפואה והבריאות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 50
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 50
שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר: 52
עודד פורר (ישראל ביתנו): 54
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 55
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 61
הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017 61
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 62
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 67
איתן כבל (המחנה הציוני): 69
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 70
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 70
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017 70
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 71
יעקב אשר (יהדות התורה): 73
הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017 74
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 74
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017 76
סגן שר האוצר יצחק כהן: 76
נורית קורן (הליכוד): 80
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 81
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 81
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017 81
נחמן שי (המחנה הציוני): 81
רויטל סויד (המחנה הציוני): 83
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 84
הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017 86
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 87
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 65) (סיום התקשרות בעסקה מתמשכת או ביטולה כמתן הודעת סירוב), התשע"ז–2017 90
אורי מקלב (יהדות התורה): 90
איתן כבל (המחנה הציוני): 94
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 14) (תוכנית רב-שנתית וועדה בין-משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז–2017 98
איתן ברושי (המחנה הציוני): 99
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 106
איתן כבל (המחנה הציוני): 108
נורית קורן (הליכוד): 111
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 66) (שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל), התשע"ז–2017 112
נחמן שי (המחנה הציוני): 113
איתן כבל (המחנה הציוני): 115
נורית קורן (הליכוד): 119
הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017 120
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): 121
יוסי יונה (המחנה הציוני): 125
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 144
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 144
הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017 145
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): 145
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 149
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 149
הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017 149
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום כ"ג באדר התשע"ז, 21 במרס 2017. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה לסגן מזכירת הכנסת.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 49), התשע"ז–2017, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.
דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה על קרן קיימת לישראל – פיתוח מקרקעי ישראל, הדוח המשלים בדבר הניהול הכספי של פעולות קרן קיימת לישראל במקרקעין שבבעלות המדינה.
עוד אבקש להודיעכם כי על-פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, עם התפטרותו של חבר הכנסת באסל גטאס, שנכנסה לתוקפה היום, יום שלישי, כ"ג באדר התשע"ז, 21 במרס 2017, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. כמו כן, הצעות חוק שמספרן פ/1189/20, פ/1083/20, פ/1594/20, פ/1209/20 ופ/1203/20, שהוגשו מטעמו של חבר הכנסת באסל גטאס כמציע יחיד, הוסרו מסדר-היום. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן מזכירת הכנסת.
בהמשך לדברים ששמענו, היום, אכן, בשעה 10:55, בבוקר, נכנסה לתוקף התפטרותו של חבר הכנסת באסל גטאס. מייד אחרי נאומים בני דקה אנחנו נשמע את הצהרת האמונים של חבר הכנסת החדש מטעם הרשימה המשותפת, ג'מעה אזברגה, כך שמי שמעונין להשתתף בזה, עוד כ-20–25 דקות תהיה הצהרת האמונים.
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה על מנת שתוכלו להירשם. בבקשה. חבר הכנסת טלב אבו עראר יפתח את הנאומים, ואחריו – חבר הכנסת יואב בן צור.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת):
תודה. מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, קיבלתי בתדהמה את החלטת בית-המשפט העליון היום בעניין מכרה בריר, מכרה הפוספטים שהולך לקום בערד, שדחתה את עתירתם של עיריית ערד והסביבה שם, כולל כסייפה ותושביה, למרות שמשרד הבריאות מתנגד נחרצות להקמת המכרה הזה, שחושף אלפי אנשים, או עשרות-אלפי אנשים, תושבים שם, לסכנת חיים. בנוסף, המכרה הזה הולך לקום על אדמותיהם של הבדואים מהיישוב אל-פורעה, יישוב שזכה להכרה לפני כמה שנים, ואחרי זה המדינה גם הפסיקה להכיר ביישוב הזה, אבל יושבים שם, מתגוררים שם, מכובדי היושב-ראש, אלפים, בסביבת ערד. לא ייתכן, לא יכול להיות, לא מתקבל על הדעת שהכסף עדיף על חיי אדם במדינת ישראל. ולכן, אני גם פונה אליך באופן ישיר להתערב, למרות שאנחנו כולנו מתאמצים ומשתדלים לבטל החלטה זו. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. חבר הכנסת יואב בן צור – בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איתן ברושי.
יואב בן צור (ש"ס):
תודה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, מאז היווסדה, מדינת ישראל שומרת שבת. מוסדות השלטון סגורים ושקט מרגיע של שבת באוויר. המדינה אינה שומרת שבת מסיבה הלכתית אלא מסיבה ממלכתית. האבות המייסדים הבינו היטב שללא שמירת שבת, ערך הבסיס של האומה, לא תוכל ישראל להיקרא מדינה יהודית. היחידים חופשיים לעשות כרצונם, אבל המדינה כמדינה מבינה שללא שמירת השבת הישראלית, תפקע גם זכותה המוסרית על ארץ-ישראל. גם אם לא כל העם שומרי שביעי, זה עם שמרים בשמחה ובגאון את הדגל של עם מקדשי שביעי. בגולה אמרו לנו: היה יהודי בביתך ואדם בצאתך; אבל אחרי שחזרנו לארץ-ישראל והקמנו בה מדינה יהודית נפלה בחלקנו הזכות הגדולה להיות גם "יהודי בצאתך" – בחיים הציבוריים ובצביון של המדינה.
למרות שעם ישראל חוזר למקורותיו ומתקרב למורשת, חלה מגמה הפוכה, לצערי, במוסדות הממשלתיים והציבוריים, וזה בא לידי ביטוי אצל הדוברים הממשלתיים והדוברים בשירות הציבורי. בעבר ידענו שמדינת ישראל הרשמית לא מגיבה בימי שבת, אבל היום הותר הרסן בשבת. דוברות משרד השיכון מוציאה הודעה על קריאה לחברות בנייה לבנות בישראל, משרד האוצר מפרסם על חברות דירוג, מנכ"ל המשרד מתארח באולפן טלוויזיה, הנהלת בתי-המשפט מודיעה על פטירת שופט וכו' וכו'. כך, גם יוצאות בשבת הודעות של "רכבת ישראל", של רשות השידור, של רשות המסים, של בתי-חולים וכו'. אף הודעה על מינוי רמטכ"ל יצאה בשבת. אפילו לשכות ראש הממשלה וראש האופוזיציה מגיבות דרך קבע על כל מיני פרסומים בשבת. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
יואב בן צור (ש"ס):
זה אסור לפי חוק שעות עבודה ומנוחה; זה אסור לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט; זה אסור לפי כללי התקשי"ר; זה אסור לפי הוראות לשכת העיתונות הממשלתית; זה אסור לפי הוראות תכ"מ. אבל הם מצפצפים. למה? כי אין אכיפה. לאן נעלמו שומרי הסף – מבקר המדינה, הביקורת הפנימית, שירות המדינה? אפילו משטרת ישראל וצה"ל, שפקודותיהם אוסרות במפורש פרסום מודעות בשבת – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
יואב בן צור (ש"ס):
אני מסיים. התמורות שחלו במפת התקשורת והמדיה לא מתירות לחלל שבת. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת איתן ברושי – בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת ענת ברקו.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, שרת הקליטה, הכנתי – לא ידעתי שאת פה, אבל זה מתאים. אני רוצה לדבר על "בית ראשון במולדת". לפני ימים ספורים ציינו 25 שנה, מ-1990, ל"בית ראשון במולדת" בתנועה הקיבוצית. 45,000 עולים עברו בתוכנית הזאת, רובם עולי ברית-המועצות לשעבר; 5,000 עדיין נמצאים בקיבוצים, חלקם בסטטוס של חברים. הקליטה התחילה בכל 270 הקיבוצים. כיום היא מתקיימת ב-45 קיבוצים, כולל שני קיבוצים דתיים ושמונה מועצות אזוריות. רובם ככולם, בדרך כלל, בנגב ובגליל, כולל הערבה הדרומית, כולל מועצה אזורית אשכול, על עוטף-עזה, בגליל העליון ובגבול לבנון.
העולים שמגיעים היום הם מכלל הארצות. בכל שנה 700 עולים חדשים מצטרפים למהלך הזה, לתוכנית הזאת, שמה שחסר בה זה עוד סיוע ועוד שיכון, כמו שאמרתי אתמול על חייליים בודדים. מדובר בתוכנית שנותנת נחיתה רכה ובית חם, ובהחלט קליטה נוחה וטובה למשפחות, בדרך כלל עם ילדים, שעוברות – תוך כדי גיוס מתנדבים מהתנועה הקיבוצית, בדרך כלל גם לאימוץ המשפחות וגם לסיוע בקליטה.
אני רוצה לברך את ילנה קוברסקי, שממלאת תפקיד בשנים האחרונות בתחום הזה, והיא בעצמה בוגרת התוכנית. גם השר אלקין הוא בוגר התוכנית – תראו לאן מגיעים מ"בית ראשון". אני רוצה בהחלט לומר מילה על התנועה הקיבוצית ולהודות לה, לסוכנות ולמשרד הקליטה. היינו ונשארנו מוכנים לכל משימה, בוודאי בקליטת עלייה, בכל שעה ומכל מקום. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת איתן ברושי. חברת הכנסת ענת ברקו – בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת חיים ילין.
ענת ברקו (הליכוד):
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני ממשיכה, עוד חשיפה של השקרים הפלסטיניים. יש לנו מישהו שמציג את עצמו כרודף שלום ועומד לקבל פרס מאוניברסיטת ייל היוקרתית. רק מה קרה? פתאום גילו שהבחור מעלים מס. אותו בחור, שמוביל BDS נגד מדינת ישראל, חרמות – אגב, גם נגד ארצות-הברית, למרות שהוא גם קנה את אזרחותו האמריקנית. אחיו פעיל בשמאל הרדיקלי; דיברנו גם על הברית האדומה-ירוקה, בין השמאל הרדיקלי לבין האסלאמיסטים.
הוא חבר בוועד הפלסטיני למען חרם אקדמי ותרבותי על מדינת ישראל אבל הוא עצמו רכש השכלתו האקדמית במדינת ישראל, שאותה הוא מחרים – הלוא הוא, קבלו אותו: עומר ברגותי, עוד ברגותי אחד. אחד יש בכלא, רוצח סדרתי. עוד אחד מאותה חמולה שהצמיחה אנשים מהסוג הזה. גם אזרחותו הושגה במרמה, וגם הוא חשוד בהעלמת מסים שהוא ניסה להסתיר. הוא פועל מרמאללה, חי בעכו, נולד בקטאר, עבר דרך מצרים. גם נגד שגרירות מצרים הוא הפגין, והיום אני מקווה שאוניברסיטת ייל תעכב את מתן הפרס, שזה לא יהיה עוד פרס כמו לאחד כמו יאסר ערפאת, שגם הוא עסק בטרור.
אני מקווה שאותה פסאדה אקדמית של מי שעושה טרור ובריונות בפסאדה אקדמית – הוא לא יזכה לזה. עומר ברגותי יכול לחזור לקטאר ושם להתאחד עם עזמי בשארה, עוד טרוריסט מדופלם, ואולי ביחד הם יעשו משהו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
ענת ברקו (הליכוד):
בכל אופן, במדינת ישראל אני מבקשת ששר הפנים, שהצהיר שעומר ברגותי קיבל אזרחותו במרמה, ידאג לשלול את אזרחותו, ואזרחותו של בשארה. כבר אין תירוצים, החוק עבר – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה.
ענת ברקו (הליכוד):
– – ואני מבקשת שהוא יעשה את זה. תודה, אדוני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת ברקו. חבר הכנסת חיים ילין, ואחריו – חבר הכנסת יהודה גליק.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הייתי באודיטוריום. יושב-ראש ועדת המדע אורי מקלב, חבר הכנסת אורי מקלב, ארגן את יום המדענים הצעירים. 20 מדענים צעירים קיבלו פרס, הגיעו לגמר. היה מאוד מרגש, באמת מרגש. עכשיו, מה מרגש, שאתה רואה צעירים מי"א ומי"ב שזכו, ואתה יודע שבעוד 15, 20 שנה, הם יהיו אלה, אני מקווה מאוד, שישלמו 5, 6, 7, 8 מיליארד שקל לקופת המדינה במסים, כי הם אלה שיפתחו את מדינת ישראל ויובילו.
לבוא ולראות את זה, זה אחד הדברים המרגשים ביותר. קם בחור, היום קרוב לגיל 40, או פחות, שהיה בסרט הזה לפני כ-20 שנה והיום הוא אחד המהנדסים הבכירים ב"אינטל", וסיפר על ההתפתחות. חברים יקרים, למרות הביורוקרטיה, למרות המדינה, למרות הממשלות ולמרות כולנו, הם מדהימים והם מצליחים. זה גאווה לכולנו להיות חלק מאותה חברה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חיים ילין. חבר הכנסת יהודה גליק – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יוסי יונה.
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, אורחים יקרים, אנחנו השבוע יוצאים לפגרה, בעוד שבוע חצי מבתי-הספר יוצאים לחופשה, ושוב הסכנות שיהיו הן רבות. היום אני רוצה לדבר על סכנה שקיימת, והיא הובאה לידיעתי על-ידי גברת נורית מייקלסון, שהיא אחות במרפאת כוויות בשיבא ומקדמת מניעת כוויות בילדים בישראל. היא מספרת שבמסגרת עבודתה כאחות במרפאה, מדי יום מגיעים אליה לשיבא בתל-השומר אלפי ילדים עם כוויות. כוויות רבות מתרחשות סביב שבתות וחגים, מפני שיש הרבה מאוד מיחמי שבת שנופלים ונשפכים. חלקם הגדול של המיחמים מהסוג הישן – שלוש רגליים, לא יציבים וללא סגר הרמטי, ואם הם נופלים, כל תכולת המיחם נשפכת על הילד.
מעבר לסבל ולכאב הרב, יש הוצאה גדולה מאוד על כל כווייה כזאת. לפי תמחור של בית-חולים "שיבא", 222,000 שקל על כל כווייה, לא כולל אשפוזים חוזרים, ניתוחים ותיקוני צלקות. היא קוראת לציבור להחליף את המיחמים הישנים אבל היא קוראת גם להורים, במיוחד לאנשים שומרי שבת, לקראת החגים: היזהרו עם המיחמים. אין שום סיבה שכבוד השבת תוביל לסכנה. חמירא סכנתא מאיסורא.
שתהיה לכולנו פגרה נעימה, חופשה נעימה, וברוכים הבאים היום לחבר הכנסת החדש, שמצטרף אלינו בעוד דקות אחדות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יהודה גליק. חבר הכנסת יוסי יונה – בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, כחברי כנסת אנחנו אמונים על דברי ביקורת ותוכחה נגד תופעות שליליות שקיימות בחברה, נגד כשלים בעבודתם של משרדי ממשלה וליקויים שמתקיימים בשירותים הציבוריים, כאלה ואחרים. אבל לעתים יש מקום להפנות את האור גם למקומות שבהם נעשית פעילות יפה ומבורכת למען הציבור, ואפילו, אדוני היושב-ראש, הציבור שחי מחוץ לגבולות המדינה.
ביקרתי עם חברי מהמחנ"צ שלשום בבית-חולים וולפסון. למרות התפוסה הגדולה, שחורגת מכל סטנדרט אפשרי, למרות העבודה המאומצת והתנאים הבלתי-אנושיים של הצוות הרפואי שם, גיליתי ולא ידעתי על קיומו של הפרויקט המופלא הזה שנקרא "הצל לבו" – פרויקט שמתמחה בניתוחי לב של ילדים מגיל אפס עד גיל 18. להפתעתי, ראיתי שם ילד שחור, והייתי בטוח שמדובר בילד של מהגרי עבודה. נאמר לי: לא, הילד הזה מטנזניה, והילד ההוא מקניה, והילד האחר מעזה, והילד ההוא מהרשות הפלסטינית, וכולם מגיעים לבית-החולים הזה לפרויקט הזה, ומקבלים טיפול מסור, יפה, נהדר. ולא רק זאת, אדוני היושב-ראש, התחוור לי שהצוות הזה גם מוציא משלחות לארצות הללו ומכשיר שם את הרופאים המקומיים להמשיך באותה עבודה מופלאה.
אז אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, אדוני היושב-ראש, להצדיע לבית-החולים וולפסון, שמוצא את הזמן, והצוות הרפואי מוצא את תעצומות הנפש, לקיים את הפרויקט המופלא הזה, ולקרוא מכאן גם לממשלת ישראל להגדיל את חלקה במימון של הפרויקט הזה. ומשפט אחרון, אדוני היושב-ראש: עד היום רק רבע ממנו ממומן על-ידי הממשלה ושלושה-רבעים על-ידי גופים וולונטריים. יהיה ראוי, יפה ומכבד אותנו, את אזרחי ישראל ומדינת ישראל, אם נגדיל את חלקנו במימונו של הפרויקט המופלא הזה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יוסי יונה. חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחריה – חברת הכנסת קסניה סבטלובה.
מירב בן ארי (כולנו):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, לאור העובדה שזה הנאום האחרון במושב הזה, וכמובן גם במצבי הפיזי, אז אני רוצה להקדיש אותו לנשים בהיריון, בחודש תשיעי.
חיים ילין (יש עתיד):
– – –
מירב בן ארי (כולנו):
אני רוצה להגיד לכם את זה, אני רוצה להגיד לכם משהו בעניין.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
זה יום האם אצלנו, יום האם במגזר הערבי.
מירב בן ארי (כולנו):
יום האם של המגזר הערבי, אז הכול מסתדר לי ביחד.
ענת ברקו (הליכוד):
– – –
מירב בן ארי (כולנו):
אני רוצה להודות לכם ששמרתם על יום האם.
קריאות:
– – –
ענת ברקו (הליכוד):
הפכו את זה ליום המשפחה – – –
מירב בן ארי (כולנו):
אני מוכנה כבר. אנחנו מוכנות.
קריאה:
– – –
מירב בן ארי (כולנו):
תודה, גם לי לא נראה מסתדר. אז אני רק רוצה לומר משהו אחד, כי השבוע עלתה כאן הצעות חוק שבטח שמעתם עליה כולם, על בני 80, שלא יצטרכו לעמוד בתור. ואז בא אלי חבר הכנסת ג'בארין ואמר לי: מירב, למה שלא תקדמי הצעת חוק גם לנשים בהיריון? אז אני רוצה לומר משהו אחד פשוט לכם, ובכלל לעם ישראל או למי שצופה בנו: לא צריך חוק; צריך קצת רגישות חברתית.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בוקר טוב.
מירב בן ארי (כולנו):
רק בשבוע שעבר עמדתי בסופר, וזוג עקף אותי, לצורך העניין, ואפילו לא התווכחתי, כי אתם יודעים, אנחנו, חברי כנסת, מפחדים להגיד מילה, כי ישר יצלמו אותנו ויגידו. לא צריך חוקים. לפעמים צריך רק להסתכל מי נמצא לידךָ ומי נמצאת מולךְ, ואם נמצאת מולךְ או מולךָ אישה בחודשים, מה שנקרא, מתקדמים מאוד להריונה – קצת רגישות, קצת להתייחס בטעם הראוי ופשוט לתת כבוד מסוים. זה יכול להיות בסופר, זה יכול להיות בקופת-חולים, וזה יכול להיות בכלל. רגישות חברתית.
אני אומרת לכם את זה, לא הייתי במצב הזה אף פעם; היום אני יכולה להעיד לכם: זה לא כזה פשוט. זה לא כזה פשוט. לשמחתי, בכנסת זה הרבה יותר פשוט. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. ממש, בראבו. לא הכול צריך להיות חקיק. לקום לנכה בתחבורה ציבורית או לתת לאישה בהיריון או עם תינוק לעבור בתור – אני לא חושב שצריך לזה חוק, אבל טוב, זו שיחה ארוכה.
קריאה:
זה חינוך.
קריאה:
דרך ארץ קדמה לתורה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו נשמע את חברת הכנסת קסניה סבטלובה, ואחריה – חבר הכנסת דב חנין.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בימים אלה אנחנו מציינים 15 שנה ליוזמת השלום הערבית – אל-מובאדרה אל-ערבייה ל-סלאם. לפני 15 שנה קרה דבר שרבים חשבו שהוא לא יאומן, שהוא לא יקרה לעולם. ב-1967 מדינות ערב, בחרטום בסודאן, אמרו לנו שלוש פעמים לא: לא להסדר, לא להכרה במדינת ישראל, לא למדינה יהודית בכלל.
אחרי כל כך הרבה שנים, ב-2002, בעצם נפל האסימון. ואז הם אמרו כן: כן להסדר, כן למדינת ישראל, כן לשלום במזרח התיכון. אבל מה שכן, התחלף התקליט במדינות הערביות, לא התחלף התקליט במדינת ישראל.
ענת ברקו (הליכוד):
– – –
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
התקליט הזה, רבים מסרבים לשנות אותו וממשיכים במלאכת ההסתה. וההסתה הזאת, אנחנו יודעים מאיפה היא נובעת, אבל היא גם מגיעה לפה, לצערי הרב, גם לשורות האלה, כאן, במשכן הכנסת. היא לא נותנת לאנשים – מעוורת אותם ולא מאפשרת להם להסתכל בצורה רוחבית על המזרח התיכון.
רבים הם שמשלים את עצמם וחושבים שאפשר לסכם על דברים ועל שלום עם סעודיה הרחוקה, עם קטאר, עם מדינות אחרות במפרץ, בחריין או נסיכויות המפרץ וכאלה, ולא רואים שבלי התוכן, אם ירוקנו מתוכן את היוזמה הערבית לשלום – שזה ההסכם בין הישראלים לפלסטינים – לא תהיה שום יוזמה, לא תהיה שום התקדמות בשום מישור.
היום שוב שמענו את הדברים, לא מנציג של שמאל, לא מנציג של מפלגת העבודה, חס וחלילה, לא ממרצ, לא מהרשימה המשותפת, אלא מראש המוסד לשעבר. כן, אדון תמיר פרדו היום שוב אומר: לא יהיה שום הסדר, לא תהיה שום התקדמות עם שום מדינה ערבית אם אנחנו לא נזוז ולא נזיז את עצמנו – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
– – לא נצא מהקיפאון במישור הפלסטיני. אני מקווה שאחרי 15 שנה – קצת מאוחר מדי, אבל לעולם לא מאוחר – אנחנו עדיין נוכל להושיט את היד: יד לשלום, יד למזרח התיכון, יד לשכנים שלנו הפלסטינים כאן במזרח התיכון.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת סבטלובה. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. היום צוין בעולם יום המאבק הבין-לאומי נגד גזענות, וציינו את היום הזה גם בכנסת, גם בדיונים בוועדות וגם בישיבת השדולה נגד הגזענות בכנסת.
גזענות היא מחלה ממארת, אבל מאוד מיוחדת: היא פוגעת, קודם כול, במותקף, אבל בסופו של דבר היא מחסלת גם את המתקיף. השתתפתי היום בדיון בוועדת השקיפות של הכנסת שבו שמענו דוח של ארגון "תו מאיר", שמדבר על צורות ומנגנונים שבהם המדינה מממנת ארגונים ופעילויות גזעניות. מה שאתם שומעים, עמיתי חברי הכנסת: המדינה מממנת מכספנו ארגונים ופעילויות גזעניות. המדינה מעסיקה מכספנו אנשים שמסיתים לגזענות. אני חייב לומר בצער שהתשובות שקיבלנו מנציגי משרדי האוצר והמשפטים לא היו מספקות. אסור לעצום את העיניים וחייבים להמשיך לפעול בנושא הזה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – בבקשה, גברתי.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
היום, כפי שאמר חברי חבר הכנסת דב חנין, מציינים את היום הבין-לאומי נגד גזענות. בשדולות, אני וחברתי חברת הכנסת מיכל בירן, וחבר הכנסת יוסף ג'בארין, כינסנו כנס משותף של שתי השדולות: השדולה למאבק בגזענות וגם השדולה לקידום חיים משותפים.
אני חייבת להגיד שהתמקדנו בגזענות בקרב בני-נוער וצעירים. אבל כנראה אי-אפשר להתעלם מאיך שהדברים יוצאים לפעמים גם מהבית הזה, מחלחלים יותר לתוך החברה ומושמעים יותר בתוך החברה. כאשר מישהו מחברי הכנסת לוקח על עצמו פרויקט מסוים, להכפיש כלל, עם שלם, תוך כדי מתן דוגמאות, אני חושבת שזה מה שנקרא – – –
ענת ברקו (הליכוד):
מוחמד ברגותי, זה העם? גטאס, טרוריסט שיצא מפה, זה העם? זה עם שלם – – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
ברגע שמישהו מכפיש את כל העם – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת ענת ברקו.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – זה בדיוק מה שנקרא גזענות. כאשר ראש מוסד חושב: אולי אולי אנחנו נעצום את העיניים ואולי הערבים ייעלמו – גם את זה צריך לבדוק. אבל אני אומרת לכם: הגיע הזמן שנכיר שאנחנו מחויבים לעבודה ומאבק רציני כדי לעצור את תופעות הגזענות.
אדוני היושב-ראש, אם כבר מתחילים בפרויקטים, אני מתחילה בפרויקט אחר: לציין כל פעם שמקרה אלימות קורה, במיוחד נגד נוער ונגד בתי-ספר. זה נושא אחר עכשיו. זאת לא פעם ראשונה שאני מדברת על זה בנאומים בני דקה. היום בבוקר היו חילופי אש חיה ליד בית-הספר "אל-ראזי" בג'דיידה-מכר.
הנושא הזה, אני עוקבת אחריו כבר חודשים, מנסה להזיז את המשטרה לעשות את מה שצריך. האלימות והירי משתוללים בתוך הכפר הזה. הגיע הזמן שהמשטרה תעשה מה שמוטל עליה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. עד כאן נאומים בני דקה.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, גם אני נרשמתי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אדוני, נרשמת. טעות שלי. בבקשה. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס יהיה אחרון הדוברים. הוא נשמט מעיני. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס יקבל שתי דקות.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאוד. אני רוצה להעלות את נושא הדיור, שזה בנפשי. אני הרי הקמתי שדולת דיור כבר לפני שמונה שנים, והדבר הוא בנפשנו היום. אני חושב שהפתרון האמיתי, שיכול לעזור גם בנושא הזה, הוא לאשר מענקים והלוואות לזוגות צעירים ולמחוסרי דיור, לרוכשי דירות יד-שנייה.
אם הוא ירכוש דירה ביד-שנייה ויקבל על זה במענקים או הלוואות מקום בפריפריה, הזוג הצעיר לא יצטרך להמתין חמש-שש שנים לגמר הבנייה, יחסוך דמי שכירות של חמש-שש שנים, יצא מרשימת 80,000 הזכאים הממתינים ל"מחיר למשתכן", אשר היום הסיכוי לזכות בו לפי רשימה עומד על אחד ל-147 זכאים נרשמים – כמות אדירה וסיכוי כל כך נמוך.
כך שרק מענקים והלוואות מקום והלוואות מסובסדות, כמו שפעם היו הלוואות בפריפריה והיו מענקים, זה יכול להביא לפתרון ממשי למצוקת הדיור לזוגות הצעירים וכן למחוסרי מקום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס והתנצלותי הכנה.
חברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה.
הצהרת אמונים של חבר הכנסת ג'מעה אזברגה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו נעבור, כפי שאמרתי, להצהרת אמונים של חבר הכנסת החדש.
חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל-פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת באסל גטאס, שנכנסה לתוקפה היום, יום שלישי, כ"ג באדר תשע"ז, 21 במרס 2017, בא במקומו חבר הכנסת ג'מעה אזברגה. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, אני מזמין את ג'מעה אזברגה לעלות לדוכן.
חבר הכנסת אזברגה, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואתה תשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת".
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
מתחייב אני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ברכות. אתה מוזמן לומר כמה מילים.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
גבירותי ורבותי חברות הכנסת וחברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, אני נכנס לכנסת עם רצון לפעול במלוא המרץ למען ציבור בוחרי והציבור בכלל. צר לי שכניסתי הייתה בנסיבות קשות של פרישתו של ד"ר באסל גטאס מפעילות פרלמנטרית, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לו על תרומתו ולחזק את בני משפחתו בתקופה הלא-פשוטה שהם עוברים.
עבדתי שנים רבות בניהול מערכות בריאות, יש לי תואר ראשון בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בן-גוריון, ומטבע הדברים נושא זה קרוב ללבי והוא יהיה חלק חשוב בפעילותי בכנסת. פעילותי הפוליטית התמקדה בשנים האחרונות בנושא זכויות הציבור הערבי בכלל ובנגב בפרט. פעלתי ללא לאות נגד הריסת בתים, נגד עקירת אנשים מבתיהם רק בגלל שייכותם או מסיבת שייכותם הלאומית. אני מתכוון להיאבק למען הכרה ביישובים הלא-מוכרים בנגב, למען הכרה בבעלות שלנו על הקרקעות שלנו, למען מיגור העוני ולעצירת הנישול של האזרחים הערבים בנגב. מדוע, ריבונו של עולם, במקום לבנות הורסים, ובמקום לפתח מפנים, ובמקום לכבד מסיתים, ובמקום לטעת עוקרים?
אני בא מהאוכלוסייה הערבית בנגב, שהיא הענייה ביותר בישראל, וכל הסקרים מראים את זה. אני נחשף אליה מדי יום ביומו, ולפיכך, הנושא הזה ונושא הצדק החברתי בוערים לי בעצמות וחשובים לי. אני פונה אליכם, רבותי חברי הכנסת. אני שותף לכל מי שפועל למען זכויות העובדים, זכויות העניים, המוגבלים, ילדים, נשים, חולים, סטודנטים, נוער ואחרים. אני בא ממפלגה שחרתה על דגלה את הרעיון הדמוקרטי של מדינה לכל אזרחיה, את רעיון האוטונומיה התרבותית, את עקרון השוויון בין בני-אדם – כל בני-אדם, ללא קשר ללאום שלהם. אני מתכוון להיאבק כאן ועכשיו למען שוויון אמת בין אזרחים ונגד אפליית אזרחים משום שהם ערבים. אני דוגל בשלום צודק שמבוסס בין השאר על החלטות האו"ם. בלי צדק אין שלום, ובשביל שלום צריך רצון, הגינות וקבלת העיקרון של מאזן זכויות ואינטרסים ודחיית העיקרון שיחסי הכוח הם הקובעים. פשוט מאוד.
העם הפלסטיני סבל רבות. כיבוש, נישול, הרס, הגליה וקורבנות רבים. הגיע הזמן לתקן את העוול ההיסטורי הזה שנגרם לו. זה הבסיס לשלום צודק, וזה האינטרס האמיתי של שני העמים החיים כאן.
אני מאמין גדול בעתיד טוב יותר לילדינו וגם לנכדינו. אני מאמין גדול בצדק ושוויון. אני מאמין גדול שאפשר אחרת – אפשר ששני עמי הארץ יוכלו לחיות כאן שניהם, ולא רק אחד מהם, במצב של שלום צודק, שוויון, חירות אמת, בלי גזענות, בלי כיבוש ובלי הגמוניה של שליטה של אחד על השני. תודה רבה לכם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אזברגה. כמקובל אצלנו, אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לברך את הח"כ החדש. אתה יכול לרדת, ואני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה.
בבקשה, חבר הכנסת אזברגה ילווה למקומו על-ידי הסדרן, וחבר הכנסת איימן עודה יוכל לברך את חברו לסיעה. בבקשה, אדוני.
איימן עודה (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אבו עבדאללה ג'מעה אזברגה (אומר בערבית: האחות נאאפה, אמו של עבדאללה, ברוכה הבאה. ברוכים הבאים.)
כל מה שאמרו על פוליטיקאים שהם לא מתרגשים – פשוט מאוד זה לא נכון. חברי ג'מעה, אני מתרגש. אני אוהב אותך ברמה האישית. אתה גם חבר, גם ידיד, בן-אדם מוערך בנגב ובכל הארץ. הכרתי אותך במשך שנים רבות במאבקים בשטח מול הרוע, למען הכרה בכפרים הבלתי-מוכרים, למען שמירה על האדמות בנגב.
חברים וחברות, נכנס לכנסת בן-אדם שמייצג את האוכלוסייה המוחלשת ביותר במדינה, הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים. אין יותר מוחלשים מערביי הנגב, שמחציתם חיים בכפרים לא מוכרים, ללא מים, ללא חשמל, ללא מערכת חינוך. אתה נציג האוכלוסייה המוחלשת ביותר, לכן אני כן מתרגש. בזכותך, בזכות טלב אבו עראר, בזכות הרשימה המשותפת, זו פעם ראשונה שיש שני נציגים מערביי הנגב באותה העת בכנסת, ואני מקווה שבעוד שלושה חודשים יהיה עוד נציג מטעם הרשימה המשותפת בכנסת.
חשוב לי לומר לך כמה דברים, חברי ג'מעה אזברגה: אתה נמצא במקום לא הוגן. לא הוגן. כמו שדיברת פה על החלטות האו"ם, אתה והרשימה המשותפת, עם יותר מ-90% מהעולם, נמצאים בעמדה, ורק פה ישראל, עם מיקרונזיה ועוד 7% מכל העולם, נמצאים במקום אחר. ופה זה אתה הקיצוני, ופה זה אתה הלא-לגיטימי – –
ענת ברקו (הליכוד):
נראה לך.
איימן עודה (הרשימה המשותפת):
– – והרוב הם לגיטימיים. אתה פה על הבמה הזאת דיברת על מדינת כל אזרחיה. זו אמירה לא לגיטימית.
ענת ברקו (הליכוד):
זה סותר את חוק-יסוד: הכנסת.
איימן עודה (הרשימה המשותפת):
אבל מי שמקדם את חוק הלאום וחוקים לאומיים – –
ענת ברקו (הליכוד):
נכון. את חוק-יסוד: הכנסת, אדוני, זה סותר.
איימן עודה (הרשימה המשותפת):
– – הוא הכי לגיטימי פה במקום הזה. אתה נמצא במקום הכי לא הוגן, אבל תישאר בדיוק כמו שאתה.
יחד עם זאת, יש לי עצה, הרשה לי: הם ינסו כל הזמן לעשות ממך לא לגיטימי, להוציא אותך מהמשחק, לעשות ממך בן-אדם לא רלוונטי, ואתה צריך להיות במאזן הזה בין הכבוד העצמי והלאומי לבין גישה דמוקרטית, חכמה, אחראית. ואני הקשבתי לך היטב; יש לך את כל זה, אתה תהיה נכס עבור הרשימה המשותפת.
אתמול הכנסת קיבלה החלטה נגד האוכלוסייה הערבית בנגב. אבל אנחנו, בהנהגתך שלך, יחד עם טלב אבו עראר – אנחנו נהיה אתכם כל הזמן למען הסוגיה הכי צודקת בארץ הזאת, במדינה הזאת, והיא ההכרה בכפרים הבלתי-מוכרים. יש לך הרבה עבודה, בעיקר בארץ, אבל קיבלנו החלטה אסטרטגית שבנושא הכפרים הבלתי-מוכרים אנחנו פונים גם לעולם. זה לא יכול להיות שבמאה ה-21 יש כפרים ללא מערכת חינוך, ללא חשמל, ללא מים. ניאבק ביחד, נהיה בשטח גם מול הדחפורים וגם פה בכנסת, בכל מקום, עד שיכירו בכפרים הבלתי-מוכרים.
אנחנו, בני הארץ, ניאבק למען זכויות לאומיות ואזרחיות. לא ניתן להם לנטרל אותנו מלהיות כוח לגיטימי למען זכויות העם הפלסטיני. אנחנו נהיה כוח לגיטימי גם בהיותנו חלק מהעם הזה, גם בהיותנו חלק מהאזרחים פה במדינה. עם כל העקרונות, וגישתך שלך, החכמה, האחראית, אנחנו עוד ננצח. אנחנו גאים בך. (אומר בערבית: ברוך הבא, אבו עבדאללה.)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת איימן עודה.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יואב קיש, למסור כמה הודעות בשם הוועדה.
חברי הכנסת, אחת ההודעות דורשת הצבעה במליאה.
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות האלה לדיון בהצעות החוק כדלקמן:
ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) (מס' 22), התשע"ז–2017, מ/1113; ועדת הכספים תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל), התשע"ז–2016, הצעה פרטית, פ/3667/20; ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת החוק למניעת מפגעים (תיקון – מניעת רעש ממערכת כריזה בבית-תפילה), התשע"ז–2016, פ/3590/20; ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין קצבת נפגעי עבודה), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת, פ/3719/20; ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – מינוי מומחה מטעם בית-המשפט בתביעת נזיקין בשל עבירת מין), התשע"ז–2017, של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, פ/3697/20; ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשע"ו–2016, של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת חברי הכנסת, פ/2599/20.
נוסף על כך, חברי הכנסת, מליאת הכנסת העבירה לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה הצעה לסדר-היום בנושא: סכנת סגירת עמותת "איילים" ופיזורם של 1,300 סטודנטים בנגב ובגליל, של חברי הכנסת איציק שמולי ויפעת שאשא ביטון. שני חברי הכנסת הודיעו כי הם חוזרים בהם מההצעה. בהתאם לסעיף 59(ג) לתקנון, החליטה ועדת הכנסת להסיר את הנושא מסדר-היום, ואני מתכבד להודיע על כך לכנסת.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
מה הוסר?
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
הסכנה של סגירת עמותת "איילים" – מה שלמעשה טופל וסוכם.
נוסף על כך, אבקש להודיע כי ביום י"ז באדר התשע"ז, 15 במרס 2017, קבעה ועדת הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק הכנסת וסעיף 10(א) לתקנון הכנסת, כי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס פרשה מסיעת ישראל ביתנו כאמור בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת.
וזאת ההודעה שדורשת הצבעה, אדוני היושב-ראש: הכנסת החליטה בישיבתה ביום י' בשבט התשע"ו, 21 בינואר 2016, להעביר את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – מיצוי הליכים בתביעות תחלוף), התשע"ה–2015, לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה הראשונה. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ביקש להעביר את הצעת החוק האמורה לדיון בוועדת הכספים. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת חוק חוזה הביטוח מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זאת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת. כאמור, ההודעה האחרונה שלו דורשת את אישור המליאה.
חברי הכנסת, מי שמעוניין להצביע – נא לשבת. אנחנו מצביעים על העברת חוק מוועדה לוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת ועדת הכנסת – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – מיצוי הליכים בתביעות תחלוף), התשע"ה–2015, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 17, אין מתנגדים או נמנעים. המליאה אישרה את הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יואב קיש.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הכרזה לסגן מזכירת הכנסת.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת הכנסת. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן מזכירת הכנסת.
הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 5), התשע"ז–2017
[מס' כ/678; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 20780; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. יש כידוע לא מעט חוקים, אז בואו נתחיל לעבוד.
הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 5), תשע"ז–2017. יציג את החוק יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, רשמת פרלמנטרית, חברותי וחברי חברי הכנסת, אדוני השר, חוק להסדרת הפיקוח על כלבים. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים משוטטים (תיקון מס' 5), התשע"ז–2017. זוהי הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת נורית קורן, שרן השכל, יואל חסון, יוסי יונה, תמר זנדברג, מיכל רוזין, אברהם נגוסה, אמיר אוחנה, חמד עמאר, דוד ביטן, אורלי לוי אבקסיס, יעל גרמן ורועי פולקמן, ואני מודה להם על כך, לא רק כיושב-ראש ועדת הכלכלה, אלא גם כמי ששנים עסק ומוביל את הנושא בכנסת.
הימצאותם של כלבים משוטטים – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
רק שנייה, אדוני. חברי הכנסת, בקצב כזה אנחנו לא נספיק הרבה. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, שבו נא. בואו נשמע את יושב-ראש ועדת הכלכלה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
תודה, אדוני. הימצאות כלבים משוטטים במרחב הציבורי ללא פיקוח עלולה לפגוע בבריאות הציבור ובשלומו. מאחר שהעלויות הכרוכות בטיפול בתופעה זו גבוהות ואין להן כיסוי, כלבים רבים מומתים או נידונים לחיי סבל והזנחה.
לפיכך, מוצע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, יקבע בתקנות דרכים שבהן תפעל המדינה לשם צמצום ההתרבות של הכלבים המשוטטים שלא בדרך של המתה. למשל, ניתן לקבוע בתקנות חובה לעקר כלבים משוטטים, ועוד. כדי להבטיח את מימון הפעולות האמורות מוצע לקבוע בחוק כי בתקציב המדינה יוקצה לשם כך בכל שנה, משנת 2017, סכום של 4.5 מיליון שקלים.
חברות וחברי כנסת נכבדים, מדובר בהצעת חוק טובה, נכונה, שתועיל לציבור ותביא להפחתת הסבל של הכלבים המשוטטים. להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, ואני מבקש שתאשרו אותה בקריאה שנייה ושלישית.
ברצוני להודות לעורכת-הדין אביטל סומפולינסקי מהלשכה המשפטית של ועדת הכלכלה, שעמלה על הכנת הצעת החוק, וכמובן למנהלת שלנו לאה ורון. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת איתן כבל. אין, כאמור, הסתייגויות או בקשות דיבור. אנחנו נוכל להצביע על החוק כנוסח הוועדה.
חברי הכנסת, הצעת חוק להסדרת הפיקוח על הכלבים (תיקון מס' 5), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–2 – 31
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
31 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אישרנו את החוק בקריאה שנייה, ואנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק להסדרת הפיקוח על הכלבים (תיקון מס' 5), תשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 27, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
חיים ילין (יש עתיד):
אפשר לרשום אותי?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת חיים ילין התכוון להצביע בעד הצעת החוק אך נבצר ממנו.
הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017
[מס' מ/868; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 2598; "דברי הכנסת" ה-19, מושב שני, חוב' ל', עמ' 11060, חוב' ל"ז, עמ' 12597; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רשמת פרלמנטרית, חברותי וחברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017. אדוני היושב-ראש, אני יכול לומר לך שאני – ובשם חברי לוועדת הכלכלה – גאה על העבודה שוועדת הכלכלה עשתה בעניין הזה ולו רק מהסיבה שבתחילת הדרך, כשהממשלה הניחה את הצעת החוק החשובה הזאת, היא לא באה בדברים בשום פנים ואופן עם ציבור העובדים ולא עם הוועד, ורצתה לכפות הר כגיגית על העובדים. אני שמח שניתנה לי הזכות לגרום לכך ששני הצדדים ישבו, גם משרד התחבורה וגם ועד העובדים, והוצאנו יחד אתם מתחת ידינו תוצאה מכובדת וראויה. אני חושב שזה גם מקומה של הכנסת, לעשות את המאמצים, לחבר ולא כל הזמן רק לעסוק במפריד. באמת, תודה לכל מי שעסק במלאכה.
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, התקבלה בקריאה הראשונה בשלהי כהונתה של הכנסת התשע-עשרה, ובכנסת הנוכחית הוחל עליה דין רציפות.
מטרתה העיקרית של הצעת החוק, המתקנת את פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב–1972, היא לקבוע לראשונה הסדרים רגולטוריים לעניין הפעלת מסילת ברזל ארצית. בניגוד להסדרים המפורטים שנקבעו לגבי מסילת ברזל מקומית, אין היום הסדרה חקיקתית לגבי מסילת ברזל ארצית בנושאים מהותיים הנוגעים לבטיחות הפעלתה, ואלה קבועים בנהלים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וכן בנהלים פנימיים של חברת "רכבת ישראל".
ההסדרים המוצעים, בחמישה נושאים עיקריים שאפרט מייד, נקבעו בין היתר בהתאם לדירקטיבה של האיחוד האירופי בעניין בטיחות במסילות ברזל ולהסכמים שנחתמו בין המדינה לבין "חברת רכבת" ישראל ועובדיה:
1. תוכנית הפעלה: לפי המוצע, הפעלת מסילת ברזל ארצית תהיה מותנית בהגשת תוכנית הפעלה שאישר הרגולטור, כלומר המנהל לעניין מסילות ברזל במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. תוכנית ההפעלה תכלול התייחסות לכמה נושאים ובהם ניהול בטיחות במסילת הברזל הארצית והשירות שיינתן לציבור הנוסעים.
2. רישוי הנהגים ברכבת ארצית: מוצע לקבוע חובת רישוי לנהגי הרכבת הארצית ותנאים למתן רישיון ולחידושו, בדומה להסדר הקיים היום לפי הפקודה לגבי נהגי הרכבת הקלה. עניינם של תנאים אלה, בין היתר: בדיקת כשירותם הבריאותית ועברם הפלילי, קביעת גיל מזערי לקבלת הרישיון ודרישות השכלה.
3. תנאים למילוי תפקידים הנוגעים למסילת ברזל ארצית: מדובר בשני סוגי תפקידים: "בעל תפקיד מסילתי", הכולל חמישה תפקידים בעלי השפעה משמעותית על בטיחות הפעלת המסילה, דוגמת בקר מסילה, המאשר את תקינותה של מסילת הברזל הארצית; "בעל תפקיד הדרכה" – כלומר, מי שתפקידם להכשיר את נהגי הרכבת הארצית, את בעלי התפקידים המסילתיים ואת המועמדים לתפקידים אלה. לפי המוצע, לא תחול חובת רישוי לגבי תפקידים אלה, אלא ייקבעו תנאים למילוי אותם תפקידים, בין היתר לעניין כשירות בריאותית, עבר פלילי והכשרה. כלומר, למעשה מפעיל מסילת הברזל לא יהיה רשאי להעסיק אדם באחד מהתפקידים שציינתי אלא אם כן אותו אדם עומד בתנאים למילוי התפקיד כאמור. מאחר שמדובר בהסדרת עיסוק, החליטה ועדת הכלכלה כי תפקידים אלה יוגדרו בחקיקה ראשית, שכן הצעת החוק לא כללה הגדרות מדויקות של אותם תפקידים.
בטרם אפרט לגבי הנושא הרביעי, אציין כי בעת הדיונים על הצעת החוק עמדתי על כך שייקבעו בהצעת החוק הוראות מעבר לגבי מי שמועסקים היום בחברת "רכבת ישראל" כנהג רכבת ארצית או באחד התפקידים כאמור, כך שהם לא יידרשו לעבור בחינה מחודשת לפי התנאים המוצעים, ויוכלו להמשיך בעיסוקם גם לאחר שהחוק המוצע ייכנס לתוקף. הוראות מעבר אלה לא נכללו בנוסח המקורי של הצעת החוק.
4. רישוי בתי-ספר להכשרת נהגים ברכבת הארצית ובעלי תפקידים כאמור: מוצע לקבוע כי הכשרה לקבלת רישיון לנהיגת רכבת ארצית, למילוי תפקידים מסילתיים ותפקידי הדרכה ולשמירת כשירותם הנמשכת, תיערך רק בבית-ספר להכשרה, ככל שהכשרה זו אינה נערכת על-ידי מפעיל מסילת הברזל. לפי המוצע, הפעלת בית-ספר להכשרה תחויב ברישיון מאת המנהל.
5. חקירת אירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית: מוצע להחיל את ההסדר הקיים היום בעניין סמכות המנהל לערוך תחקירים לגבי אירועים בטיחותיים במסילת ברזל מקומית – שיחול גם לגבי אירועים כאמור במסילת ברזל ארצית. לעניין אירוע בטיחותי חמור כהגדרתו בפקודה, מוצע להסמיך את השר למנות ועדת בדיקה, שתוסמך לחקור את האירוע במקום המנהל. בעת הדיונים בהצעת החוק החליטה ועדת הכלכלה לקבוע הוראות מפורטות יותר לעניין ועדת הבדיקה וסמכויותיה, ובכלל זה לקבוע תנאי כשירות ליושב-ראש הוועדה, הוראות למניעת ניגודי עניינים של חברי הוועדה והוראות שיבטיחו את האיזון הראוי בין הצורך לתת כלים למנהל או לוועדת הבדיקה לחקור את האירוע ולהפיק ממנו לקחים, לבין הצורך להימנע מפגיעה בסמכויות החקירה הפלילית של המשטרה.
בנוסף להוראות בנושא מסילת ברזל ארצית, הצעת החוק כוללת כמה תיקונים נקודתיים לעניין הרכבת הקלה, שלא אפרט לגביהם, בשל קוצר היריעה.
חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מניחה מסד חשוב לרגולציה עדכנית ומפורטת הנוגעת לבטיחות הפעלתה של מסילת ברזל ארצית, ואני מקווה כי אכן תתרום להגברת הבטיחות בתעבורה המסילתית שהיקף הפעילות בה הולך וגובר.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
ברצוני להודות מעומק הלב לעו"ד איתי עצמון, התותח, מהמחלקה המשפטית של ועדת הכלכלה, וכן למשה אמסלם, ראש האגף, שבאמת נתן את כל-כולו לעניין הזה, והוא ראוי להערכה רבה על עבודתו ופועלו, ולהילה הדר ממשרד התחבורה, שעמלו על הכנת הצעת החוק. תודה רבה לכם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת איתן כבל.
חברי הכנסת, כפי ששמענו, אין הסתייגויות או בקשות דיבור. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה. הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 9), התשע"ז–2017, כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–14 – 30
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–14 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד ההצעה – 30, אין מתנגדים או נמנעים. אישרנו את הצעת החוק בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 28
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 9), תשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
28 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת החוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 9), תשע"ז–2017, אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8), התשע"ז–2017
[מס' כ/680; "דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' 20574; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8), התשע"ז–2017. יציג את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית חבר הכנסת יואב קיש, יושב-ראש ועדת הכנסת.
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בדרך כלל כשעוסקים בחוק שקשור לערוץ הכנסת, או בכלל לתקשורת, אז יש לא מעט רגשות באולם הזה, ולא מעט חילוקי דעות. הפעם מדובר באמת בתיקון מאוד מינורי, שבסופו של דבר בא להסדיר שבערוץ הכנסת הזכיין החדש יוכל להכניס את מה שנקרא "סקרולים" – בעברית קראנו לזה "כתוביות רצות": יש שידורים שמתנהלים, ותוך כדי זה יש עדכונים למטה כדי לאפשר לציבור להישאר בערוץ ולא לעבור לערוצים אחרים.
אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס׳ 8), התשע"ז–2017, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, מטעם ועדת הכנסת, נועדה לתקן את חוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד–2003, במטרה לאפשר לגוף המשדר בערוץ הכנסת לשלב בשידוריו עדכוני חדשות כתובים, כפי שאסביר. השידורים כוללים את שידורי הכנסת – שהם שידור דיוני המליאה, הוועדות ואירועים ממלכתיים שעורכת הכנסת, וכן משדרים מוספים – שהם יתר התוכניות המשודרות בערוץ הכנסת.
החוק תוקן לפני כמה חודשים ועיגן המלצות של הוועדה הציבורית, שנעשתה לטובת ההסדרה של שידורי ערוץ הכנסת; בין השאר, נקבע כי המשדרים המוספים צריכים להיות בזיקה למגוון היבטי עבודת הכנסת, פעילות חברי הכנסת או פעילות פוליטית. כמו כן, המלצנו על איסור קטיעה של שידורי המליאה לצורך שידור מהדורות חדשות יומיות, ובמקביל – על שילוב בשידורי ערוץ הכנסת של עדכוני חדשות בכתוביות רצות – מה שאמרתי, "סקרולים", הן בנושאים פרלמנטריים והן בנושאים כלליים.
לאור שינוי הגדרת "משדרים מוספים" בתיקון האחרון לחוק, התעורר ספק אם אכן ניתן לשדר את אותם עדכוני החדשות בשיטת ה"סקרולים", גם אם אין להם זיקה לכנסת, לפעילות חברי הכנסת או לפעילות פוליטית. המטרה היא לאפשר לצופים בערוץ הכנסת להתעדכן בחדשות מהארץ ומהעולם ולמנוע את מעברם לערוצים אחרים לשם כך. לכן, מוצע לקבוע במפורש כי עדכוני חדשות כתובים – ה"סקרולים" הללו – בענייני היום בארץ ובעולם ובעניינים פרלמנטריים ייכללו בהגדרה "משדרים מוספים". אני מזקק ומדייק שוב: כן לאפשר לערוץ הכנסת, בתוך ה"סקרולים", להכניס עדכונים על חדשות כלליות – מה שבתוכניות אחרות, כתוכנית, אסור לעשות.
כמו כן, מוצע להבהיר כי ועדת הכנסת תהיה מוסמכת לקבוע בתקנות הוראות לעניין שידור עדכוני חדשות כאמור, וזאת במסגרת סמכותה הקיימת היום לקבוע תקנות מדיניות לעניין שידורי ערוץ הכנסת.
לאחר תחילת הכנס הבא תדון ועדת הכנסת בתיקון התקנות, כך שאופן שידור עדכוני החדשות בטלוויזיה, בכתוביות הרצות בתחתית המסך – להלן: "סקרולים" – ייקבע בתקנות.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש לאשרה בקריאות השנייה והשלישית. ואני רוצה כבר עכשיו להודות ליועצת המשפטית – לעניין זה, של ערוץ הכנסת – המשנה ליועץ המשפטי לכנסת אתי בנדלר. תודה רבה לך על כל העבודה. אנחנו עוברים להצבעה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יואב קיש, יושב-ראש ועדת הכנסת.
חברי הכנסת, אנחנו מצביעים. הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8), התשע"ז–2017. אין הסתייגויות, כפי ששמענו. מצביעים בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–4 – 37
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית: מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 32
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד – 32, אין מתנגדים או נמנעים. הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
מיכל רוזין (מרצ):
לא לחצתי – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת מיכל רוזין גם רצתה מאוד להצביע בעד החוק, וגם חברת הכנסת נורית קורן, וגם חבר הכנסת איתן כבל ועד בכלל, וגם חבר הכנסת אלי אלאלוף. בפעם הבאה, חבר הכנסת סעדי, בפעם הבאה תעשו את המאמץ הזה ותלחצו על הכפתור. נחסוך הרבה זמן.
הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017
[מס' כ/698, פ/1135; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 21406; חוב' י"ח, עמ' 20983; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. מי שתציג את ההצעה היא יושבת-ראש הוועדה המשותפת לוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פיצול דירות) ובהצעת חוק בעניין תקופת הלידה והורות ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, חברת הכנסת רחל עזריה. בבקשה, גברתי.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני מתכבדת ומאוד מאוד מאוד שמחה להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, שמקורה בהצעת חוק פרטית שהגשתי ואליה מוזגה הצעת חוק פרטית שהגישו חבר הכנסת דב חנין וחברי כנסת נוספים.
הארכה של חופשת לידה – וכפי שכבר תוקן בחוק, "תקופת לידה", כי חופשה זה מעולם לא היה – זה נושא שהרבה שנים מסתובב בכנסת. אנשים שואלים אותי: זה בקונסנזוס, למה זה לא קרה קודם? למה רק בפעם השנייה מקום המדינה מאריכים את התקופה הזו? ואני אומרת להם, קונסנזוס, קונסנזוס, זה עולה הרבה מאוד כסף, והיה צריך שר אוצר שגם מאמין בזה, שגם מוכן לשים הרבה כסף מקופת המדינה, ומוכן לפעול וללוות את החוק כדי שהוא יצא לפועל. שר האוצר, משה כחלון, יו"ר מפלגתי – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
רק שנייה, גברתי. יש סדרנים ביציע האורחים?
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
שר האוצר משה כחלון, יו"ר מפלגתי, עשה את שלושתם.
הרפורמה שבפניכם מאריכה את תקופת הלידה וההורות שבגינה משולמים דמי לידה מ-14 שבועות ל-15 שבועות. בנוסף, הרפורמה היא פורצת דרך ומהווה בשורה של ממש לתא המשפחתי, שכן לראשונה מאפשר המחוקק לאבות לקחת תקופת לידה והורות בתשלום במקביל לבת-זוגם, ואני אפרט.
הצעת החוק מבקשת לערוך כמה שינויים בהסדר של תקופת הלידה וההורות. מטרת השינויים היא לאפשר לאישה שיולדת לשהות זמן נוסף בבית עם הרך הנולד. באופן הזה אנו מיטיבים עם התינוק ומעניקים לו זמן נוסף בביתו ובחיק הוריו. כפי שציינתי, השינוי הראשון והמרכזי הוא הארכה של תקופת הלידה וההורות שבתשלום מ-14 שבועות ל-15 שבועות, ושינוי זה יחול על כל אישה שילדה מיום 1 בינואר 2017 ואילך. שימו לב, אם כבר ילדתם, מה-1 בינואר, אתם זכאים להטבה.
כמו כן, ההצעה שבפניכם מאפשרת לאבא לקחת שבוע תקופת לידה והורות במהלך תקופת הלידה וההורות של אשתו ובמקביל אליה, וזאת אם בת-זוגו העבירה אליו את הזכות. זוהי פעם ראשונה שאנחנו מאפשרים לאב לקחת תקופת לידה בתשלום במקביל לאשתו בתקופה הראשונה שלאחר הלידה. באופן הזה אנחנו מאפשרים לאבות מעורבות גדולה יותר בגידול ילדיהם – והצורך הזה חוזר על עצמו בקרב האבות הצעירים – וגם לסייע לאם בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, שבהם היא זקוקה לתמיכה רגשית ולעזרה פיזית.
ברוח זו כוללת הצעת החוק שינוי נוסף, ולפיו האב יוכל להחליף את האם בתקופה הזאת לתקופה של שבוע אחד ומעלה. עד היום החוק אפשר לאב להחליף את בת-זוגו בתקופה זו לפרק זמן שלא יפחת משלושה שבועות; הדרישה להיעדר מהעבודה פרק זמן ארוך גרמה לכך שמיצוי הזכות הזו על-ידי גברים היה נמוך מאוד. אנו סבורים שקיצור התקופה לשבוע יאפשר לאבות רבים יותר לחלוק את תקופת הלידה יחד עם בת-זוגם.
מתוך רצון אמיתי לסיים את החקיקה עד סוף המושב ולאפשר למשפחות ליהנות מההטבה, פיצלה הוועדה את הצעת החוק והשאירה על שולחנה שני נושאים חשובים ומרכזיים להמשך דיון וחקיקה. האחד הוא הנושא של השתתפות המדינה בעלות מעונות יום באותה תקופה שבה האישה זכאית לתקופת לידה; עניין נוסף שנותר על שולחן הוועדה, ובו אנחנו נדון בהמשך, הוא זכאות בני-הזוג של סטודנטיות לחלוק עמן את התקופה.
זהו חוק חשוב, שמהווה צעד נוסף ומשמעותי בדרך לקידום נשים ולתמיכה ולסיוע לזוגות צעירים, וזה חלק מסדרת חקיקות שאנחנו עובדים עליהן הן במפלגת כולנו, מפלגתי, וגם הרבה מאוד בשותפות עם מספר הולך וגדל של חברי הבית.
משפחות צעירות מהוות את עמוד התווך של הכלכלה הישראלית. הם עובדים עד שעות מאוחרות, משלמים מסים, משרתים במילואים, מגדלים ילדים, משלמים משכנתה ומתמודדים עם יוקר המחיה. ולכן לא תראו אותם כאן, במסדרונות הכנסת, במזנון או בוועדות; הם עסוקים מכדי לפעול פוליטית להטבת מצבם. וכאן אנחנו נכנסים, נציגי הציבור. אנחנו כאן בשביל כל אותן משפחות.
אני רוצה לומר, בנימה אישית: להעביר חוק כל כך גדול ומורכב בשלוש קריאות בשלושה שבועות זה ממש לא ברור מאליו. כאישה דתיה אני מאמינה שהיה לי סייעתא דשמיא. אבל מעבר לכך היו הרבה אנשים שסייעו לאורך הדרך והיו ברגעים מאוד נקודתיים וקריטיים כשהיה צורך בעזרה. אני בטוחה שלא אצליח לומר את כולם, אבל רק כדי לתת טעימה: יו"ר הכנסת חבר הכנסת יולי אדלשטיין, נתת לי ברגע האמת את הגיבוי; יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש, יו"ר הקואליציה דוד ביטן, שר הבריאות יעקב ליצמן, שאפילו כשלא היה תורן במליאה רץ למליאה כדי לסייע, סגן יו"ר הכנסת יואל חסון, סגן שר האוצר איציק כהן; ז'קלין אלפסי, מנהלת הסיעה שלי, לימור נאור, מזכירת הסיעה, ואפילו מסיעת יהדות התורה קיבלתי לא מעט סיוע, והרבה מאוד סיוע מעובדי הכנסת, שהרגשתי את המחויבות שלהם ואת הרוח הגבית. אני יודעת שהייתם שם וסייעתם רבות.
אני רוצה להודות לכל מי שסייע באופן רשמי בקידום החקיקה. קודם כול, בראש ובראשונה, לשר האוצר משה כחלון, שלא ויתר, גם הקצה את התקציב וגם תמך תמיכה נרחבת ברפורמה הזו עבור זוגות צעירים. ואני רוצה לומר שזו באמת הייתה משימה מאוד גדולה, והוא גיבה אותי לאורך כל הדרך. כמובן, למשרד האוצר ולביטוח הלאומי, שהיו בכל הוועדות וסייעו; משרד המשפטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; אסנת ואתורי, שהביאה את הקול של הציבור, וגם הצוות שהוקם כדי לפעול לטובת הארכת התקופה; לייעוץ המשפטי, ובייחוד לעורכת-דין ענת מימון, האחת והיחידה, על הליווי המקצועי לאורך כל הדרך במסירות ובמקצועיות; לאריאלה מלכה, מנהלת הוועדה שנלחמה עד הרגע האחרון, לא ויתרה, ואני חייבת לומר, נלחמה בכל דרך אפשרית כדי שהחוק הזה יעבור; לשרי, מזכירת הועדה, על הסיוע הרב; ליועצי: נחלה ליאור, ישי ויסמן, נתנאל דיין ורותם כהן כחלון, אתם שותפי לדרך בכל רגע ורגע. ותודה לכל ההורים הצעירים, אנחנו כאן בשבילכם ואני יודעת שנתתם את הרוח הגבית כדי שזה יקרה.
להצעת חוק זו הוגשה הסתייגות אחת. אבקשכם לדחות את ההסתייגות ולאשר הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה רבה, ויהי רצון שתמיד נוכל לפעול פה בכנסת לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת רחל עזריה. לפני שעה קלה התקיימה ברית של בן של מזכירה מסורה בלשכתי בשם שירן, אז היא כבר תוכל ליהנות, אני הבנתי.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
היא כבר בפנים. הכול בסדר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
יופי, אז ברכות פעמיים.
קריאה:
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בבקשה? מסיר את ההסתייגות. יפה מאוד.
בשמחה רבה אני גם מברך קבוצת צעירים מארצות-הברית ומקנדה שמתנדבים בישראל ונמצאים אתנו ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. יישר כוח על מעשיכם.
חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. שמענו מחבר הכנסת יעקב אשר שהוא מסיר את ההסתייגות, ולכן נצביע על כל החוק בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. בקריאה שנייה כנוסח הוועדה, נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד סעיפים 1–5 – 42
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 42, אין מתנגדים, יש נמנע אחד.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
לפרוטוקול – בטעות לחצתי נמנע במקום בעד.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת מיכל בירן מודיעה שבטעות לחצה על נמנע, כשהתכוונה ודאי להצביע בעד החוק. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. אישרנו את החוק: 42 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אנחנו עוברים לקריאה שלישית: הצעת חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, כנוסח הוועדה, בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 46
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו אישרנו את ההצעה. בעד – 46, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
חבר הכנסת דב חנין, אחד היוזמים, מבקש להודות לאלה שעסקו במלאכה. בבקשה. בבקשה, אדוני.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברתי חברת הכנסת רחל עזריה, את הודית לרשימה ארוכה מאוד וחשובה מאוד של אנשים שתרמו לחוק החשוב הזה. שם מאוד בולט חסר לי ברשימתך, והוא שמך. החוק הזה, עמיתי חברי הכנסת, במידה רבה עבר כאן בזכות המאמץ, הפעולה, המסירות, התבונה, הכישרון וגם העקשנות שאת הפגנת במאבק הזה. אני מאוד מודה לך שהצטרפת לכנסת בכלל, אבל אני מודה לך גם בהקשר הזה.
אדוני היושב-ראש, אני מעורב במאבק הזה מהכנסת השבע-עשרה. הגשתי הצעת חוק להאריך את חופשת הלידה אז ל-16 שבועות, והצלחנו להאריך אותה ל-14 שבועות; ואז חזרנו והעלינו את הצעת החוק הזאת בכנסת השמונה-עשרה וזה לא עבר, ובכנסת התשע-עשרה וזה לא עבר. ובכנסת העשרים הופיעה חברת הכנסת רחל עזריה, ובאמת, בזכותך הצלחנו להעביר את זה.
רחל עזריה (כולנו):
שר האוצר.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
וגם בעזרת שר האוצר, בהחלט. אני מודה גם לו.
החוק הזה, עמיתי חברי הכנסת, הוא חוק נכון לאימהות. הוא חוק נכון לילדים, הוא חוק נכון למשפחה, הוא חוק נכון לחברה. אנחנו הולכים ומתקדמים לסטנדרט של חופשת לידה שמקובלת בארצות מפותחות. אנחנו צריכים להמשיך בדרך הזאת. גם 15 שבועות של חופשת לידה זה עדיין לא מספיק, וצריך להתקדם הלאה. אני מברך גם על הצעד הנוסף שנעשה בחוק הזה, עידוד הגברים לקחת חלק ולהשתתף בחופשה הזאת. המנגנון שהצעת החוק הזאת מייצרת הוא מנגנון נכון, כדי שיותר גברים ייקחו חלק במהלך הזה של ההורות. זה נכון, זה טוב, זה תורם, ובסופו של דבר, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו עושים את זה. אז תודה רבה ובהצלחה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין.
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 34), התשע"ז–2017
[מס' כ/695, פ/3778/20; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' 21184 ועמ' 21185; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו עוברים להצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 34), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת אלי אלאלוף.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי חברי הכנסת, אפשר לבקש קצת שקט וריכוז? אני שמח שוועדת הרפורמות מקדמת חקיקה שקשורה לעבודה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. זה נושא חשוב, זו באמת רפורמה, אבל שלא תתרגלו, רחל: ועדת העבודה והרווחה לא תוותר תמיד על טיפול בנושאים שקשורים לעבודתה. אני אומר את זה כי הוזהרתי על-ידי היועצים המשפטיים של הוועדה: אל תוותר יותר מדי. אז תדעו שאני אקפיד על אי-ויתור. אבל בראבו, זו באמת החלטה והצעת חוק נאותה ומרשימה. בראבו על העבודה שלך ולכל החברים שציינת.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק של חברים שרצו לטפל בנפגעי פעולות איבה – (תיקון מס' 34), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה ושלישית. לצערנו, הטרור – אנא, לא על חשבוני בבקשה. אני מספיק דיסלקטי כדי שלא יפריעו לי כשאני קורא.
היו"ר יצחק וקנין:
מזכירות הסיעות מהצד של – – –
תמר זנדברג (מרצ):
סליחה, זה אנחנו, זה לא הם.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
הצעת חוק היא תוצאה של עבודה אדירה, אם אתם לא זוכרים את זה, ובמיוחד הצעת חוק בתחום הזה של נפגעי פעולות איבה בחוץ-לארץ. אני שמח שהחברים שלי, במיוחד חברי הכנסת חיים ילין ודוד ביטן, יחד עם יוסי יונה ומשה גפני, הציעו שתי הצעות בכיוון הזה, שמוזגו לאחת. הצעת החוק באה לפתור מצב שישראלים אשר נפגעו בפעולות טרור בחו"ל לא קיבלו עד עכשיו הכרה כנפגעי פעולות איבה עקב לשון החוק, אשר חייבה שאירועי הטרור יכוונו נגד מטרות יהודיות וישראליות בלבד. התיקון הזה בא לעשות צדק עם נפגעי הטרור בשנים האחרונות, למרות שהחוק יהיה רק על הנפגעים של חמש השנים האחרונות. אני רוצה לציין פה את החברים שלי ברשימה המשותפת, אשר תמכו בהצעת החוק, והביאו לוועדה את משפחתה של ליאן נאסר מטירה, שריגשו אותנו בהתנהגות המדהימה שלהם, בכאב שהם לוקחים לכל החיים, לצערנו.
בשנים האחרונות מבוצעות פעולות איבה, פעולות טרור, ברחבי העולם, ונפגעים מהן אזרחים ישראלים. מטרתן אינה בהכרח לפגוע בהם, או ביהודים, או בישראלים, או באזרחי מדינת ישראל, ולכן ישראלים אלו ומשפחותיהם נאלצו להתמודד עם ביורוקרטיה קשה מאוד וחוסר יכולת לקבל תמיכה – כספית בוודאי, וגם לא תמיכה נפשית או פסיכולוגית. למרות שאני חייב לציין שבין הדיון הראשון לדיון השני שקיימנו בנושא הזה, הביטוח הלאומי לקח יוזמה ופנה למשפחות ובא לעזור להן. ואני מציין את זה בסיפוק רב, כי לא רק ביורוקרטיה ונהלים צריכים לקבוע ברגעים האלה.
לכן, הצעת החוק הזאת קובעת כי הוועדה של משרד הביטחון תאשר ותכיר בפגיעת איבה שהתרחשה מחוץ לישראל לא רק כאשר כוונה נגד מטרות יהודיות, אלא בכל אירוע טרור אשר בוצע על-ידי ארגון טרור ואשר אחת ממטרותיו הייתה פגיעה בישראלים או באזרחים של מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים. על מנת לשמור על גדרי החוק, הוצאו מהחוק מדינות מסוימות אשר יש סכנה להגיע אליהן; כמובן, כשהמערכת הממשלתית מזהירה מביקורים במקומות מסוימים, כדאי שנתחשב בכך. הצעת החוק קובעת כי הכרה לפי הכללים החדשים תהיה בפעולות איבה וטרור אשר קרו מ-1 באפריל 2012, דהיינו בחמש השנים האחרונות, אך התשלומים והפיצויים בפועל יהיו החל מפרסום החוק.
אני רוצה להודות, כמובן, לחברי הכנסת שיזמו את התיקון הזה לחוק, לממלאת מקום מנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית – כבר שיבחו אותה אבל אני לא מתבייש לחזור על שבחים שמגיעים לה – ענת מימון, ובעצם לכל הצוות של היועצים המשפטיים של הוועדה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיזמו, שתמכו ושנכחו, ואני חייב לציין, גם אם הוא לא חבר ועדה, את אוסאמה סעדי שפעל לטובת החוק הזה.
אנחנו, כוועדה, אישרנו את הצעת החוק, והיא עברה ללא הסתייגויות, ולכן אני מזמין את החברים שלי לאשר את החוק הזה, את התיקון לחוק בעצם, בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת אלי אלאלוף.
הוגשו בקשות דיבור. אין הסתייגויות, אבל יש בקשות דיבור. הראשונים שביקשו לדבר הם חברי הכנסת חיים ילין, יוסי יונה וישראל אייכלר. חבר הכנסת חיים ילין, חמש דקות לרשותך.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אגיד לכם משהו שלא כתוב פה בדף – הוא כתוב בצלקות שהשאירו לי המלחמות של "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן" וכל הטרור שאנחנו במשך 17 שנה חווינו בעוטף-עזה, ובחלקן בכל מדינת ישראל. זו פעם ראשונה שאני מעביר חוק. זה החוק הראשון שאני מעביר. יש הרבה אנשים ששותפים להצלחה הזאת של העברת החוק, אבל זה אחד החוקים היחידים שאני יכול לבוא ולהגיד שהוא ממשיך את אותה תחושת טרור שאנחנו חוטפים כבר כל כך הרבה שנים. אם העולם היה יודע שאנחנו בכלל לא רוצים לחוקק את החוק הזה, אם העולם היה יודע שאנחנו חפצים בשלום ולא בטרור, אז אולי העולם היה מתייחס אחרת לגמרי למה שעובר על מדינת ישראל.
אבל החוק הזה לא מדבר על הטרור שאנחנו עוברים פה, אלא החוק הזה בא בפעם הראשונה ואומר: כל מי שהיה בחו"ל, בטיול או בעבודה, ונפגע מפיגוע טרור שלא נגד ישות ישראלית או יהודית, ואין ביטוח ואין כלום – בן-אדם אין לו איך להתמודד, משפחה אין לה איך להתמודד; החוק הזה בא לסתום לקונה שקיימת. אני חייב להודות שמרגע הכתיבה שלו ועד לסופו החוק הזה בעצם קיבל תפנית על-ידי זה שכל השרים בוועדת שרים לחקיקה, כולל משרד ראש הממשלה וכולל משרד הביטחון, שהיה צמוד לחוק – לא רק שהוא קיבל החלטה שהיא עוד יותר "מיטיבה", בצער אני אומר, אלא הוא גם הכיר רטרואקטיבית, חמש שנים, בכל הפיגועים שהיו בחמש השנים האחרונות, למרות שהטיפול והפיצוי יתחילו להינתן מיום שהחוק מתקבל. מבחינתי, זה חלק מהבסיס של החברה הישראלית – ערבות הדדית. הערבות ההדדית הזאת לא מכירה בגזע, במין ובדת. היא מכירה באזרחי מדינת ישראל, כולם. כולם שווים בפני החוק הזה. כולם שווים. לדעתי, זו הגדולה של כל חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה וכל השרים שנעמדו ואמרו, והבינו שבסוף לא יכולה להיות פוליטיקה שבה, אם מישהו מהאופוזיציה מביא משהו שיש בו היגיון שמאחד את העם הזה מול הטרור העולמי, אפשר להתנגד. אני אומר לכם שתוצר הלוואי של החוק הזה הוא אחדות חברי הכנסת והשרים, קואליציה ואופוזיציה.
אני מאוד רוצה להודות – ואעשה את זה אחרי שהחוק יעבור, כי אין שום טעם שעכשיו אודה לפני החוק – אבל גם למשותפת, שהרבה פעמים הם מעצבנים את כולם, והרבה פעמים אנחנו מתעצבנים עליהם והם מתעצבנים עלינו, והם איחדו את כולנו בחוק הזה. אני חושב שאנחנו צריכים פעם אחת להרים את הדגל הזה, כי בסוף הטילים והטרור לא מבחינים בין אף אחד. טרור הוא טרור הוא טרור, בעוטף-עזה, בתל-אביב, בברלין, גם בסח'נין ובכל מקום שהטיל הזה ייפול.
איימן עודה (הרשימה המשותפת):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
תודה. תודה לחבר הכנסת חיים ילין. יעלה חבר הכנסת יוסי יונה. חבר הכנסת ישראל אייכלר גם מעונין, נכון? חבר הכנסת יוסי יונה, חמש דקות, ואחריך יבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק שאותו עומדת הכנסת לאשר הוא חוק הומני, הוא חוק נדרש והוא חוק חיוני, ואין פלא שהוא מקבל את התמיכה מקיר לקיר.
אדוני היושב-ראש, כולנו חשנו את חוסר האונים ואת חוסר הצדק כאשר בני-משפחות של נפגעי טרור ישראלים, אזרחים ישראלים ברחבי העולם עמדו, כפי שאמרתי, חסרי אונים למול מוסדות ורשויות המדינה, והמדינה אינה יכולה להיענות לדרישות שלהם, לתביעות שלהם, הטבעיות, ההגיוניות, המתבקשות והמוסריות. אנחנו אזרחי המדינה, והנה, עתה, כאשר ביקרנו מחוץ לגבולות המדינה ואיתרע מזלנו ונפגענו על-ידי טרור – הגם שפעולות הטרור לא כוונו במישרין נגד אזרחים ישראלים, הרי שאנחנו נפגענו, אנחנו אזרחי המדינה, ורק מן הראוי שמדינת ישראל תכיר בנו כנפגעי פעולות איבה. הבאנו את התביעה שלהם, את הזעקה שלהם, של בני-המשפחות של קורבנות הטרור, בין אם יהודים, בין אם לא יהודים, ערבים. הם באו בפנינו והציגו את תביעתם, את כאבם. אף אחד מאתנו לא יכול היה לעמוד אדיש למול האי-צדק שמתכונן לו באשר לתביעה שלהם.
אני רואה כאן את חברי יהודה גליק. הוא היה בין היחידים שחשבו שהחוק הזה הוא חוק – –
יהודה גליק (הליכוד):
פופוליסטי.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
– – פופוליסטי.
יהודה גליק (הליכוד):
פופוליסטי ולא יותר.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
שהחוק הזה הוא חוק פופוליסטי.
יהודה גליק (הליכוד):
– – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אני לא יודע מהיכן חברי יהודה גליק, שמתייחס בדרך כלל לחברות וחברי הכנסת כמתוקים, מבקש להדיר מהקטגוריה של המתיקות – –
היו"ר יצחק וקנין:
זה מהפה ולחוץ.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן. – – את נפגעי פעולות האיבה כאשר איתרע מזלם והם נפגעו בחוץ-לארץ. אנא, גם, אני הייתי שמח מאוד – –
יהודה גליק (הליכוד):
למה אתה – – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
– – גם, אפילו לקבל את הסכמתך בדיון הזה שאכן נוכל לומר שבאמת קיבלנו כאן חוק – – –
יהודה גליק (הליכוד):
למה אתה מפלה את נפגעי הצונאמי, את נפגעי תאונות הדרכים ואת נפגעי כל הפגיעות?
יוסי יונה (המחנה הציוני):
משום שהחוק הזה הוא חוק ייחודי, משום שהחוק הזה מותיר את האנשים האלה חסרי אונים ואין להם כתובת לפגיעה שלהם.
יהודה גליק (הליכוד):
גם נפגעי הצונאמי – – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לא. אני חושב – – –
יהודה גליק (הליכוד):
גם נפגעי רעידת אדמה הם חסרי אונים.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אז אני חייב לומר לך שהנפגעים הללו, בדרך כלל יש להם ביטוחים כאלה ואחרים והם יקבלו תגמולים ממדינה כזו או אחרת. מי שנותר שם בין הכיסאות אלה דווקא האנשים הללו, שהיו קורבנות של פעולות איבה בחוץ-לארץ.
ואתה יודע, גם עכשיו, מעל הבימה הזאת, אני קורא לך, ידידי המתוק יהודה גליק: אנא הצטרף לשורותינו, כל אלה שחושבים שיש כאן תיקון – לא הייתי אומר של עוול אלא תיקון של עיוות שקיים בחוק; הייתה לקונה וחברי וחברות הכנסת, אלה שהיו ערים לכך, הביאו את הצעת החוק הזאת, הביאו את הצעת החוק בפני הכנסת. כפי שאמר כאן חברי חיים ילין, שרים, בין במשרד האוצר – משה כחלון – בין במשרד הביטחון או במשרדים אחרים, מייד, מייד הבינו, יהודה גליק, באופן אינטואיטיבי, בלי לפשפש ולנבור – –
יהודה גליק (הליכוד):
גם הם פופוליסטים.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
– – את החשיבות של החוק הזה ואמרו: כן כן, אנו תומכים בו, ואני שמח באמת לראות שקיימת תמיכה מקיר לקיר.
אנחנו, כפי שגם אמר חיים ילין, את התודות הספציפיות נאמר רק לאחר שהחוק יאושר כדין, כמנהג הבית הזה. אבל אני אומר: בראבו לכנסת. באמת כל הכבוד לכל חברות וחברי הכנסת שתומכים בחוק הצודק וההוגן הזה. אנחנו תיקנו לקונה, תיקנו עיוות בחוק הקיים, נתנו סעד ונתנו מזור לנפגעי פעולות איבה בחו"ל. יפה עשתה הכנסת – או יפה עוד מעט תעשה הכנסת כאשר היא תאשר את החוק הזה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יוסי יונה. יעלה חבר הכנסת ישראל אייכלר. גם לך חמש דקות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות בראש ובראשונה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אלי אלאלוף, שליווה את החוק הרגיש הזה בשום שכל, ברגישות ובהבנה, באופן שקידם את החוק, ולמציעי החוק, חיים ילין בראשם, הרב גפני, יוסי יונה ודוד ביטן.
החוק הזה עושה צדק בדבר מאוד מאוד נורא שהיה פה עד היום. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו הרי לא סופרים את התאריך הלא-עברי, אבל היום בלילה, לפי התאריך הלועזי שאני רואה פה, ב-22 במרס 2016, מחבל התאבד בבריסל התאבד ורצח עשרות אנשים – או 13 אנשים, אני חושב – והיו מאות פצועים. בתוכם היו שני פצועים יהודים-ישראלים חרדים, חסידים, חסידי בעלז, מהקהילה שלנו.
יהודה גליק (הליכוד):
אה, אז הבנתי. חסידי בעלז.
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני, אני אפשרתי לך פעם אחת להפריע, אני לא אאפשר לך עוד, אז אני מציע לך שלא תפריע יותר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
חבר הכנסת גליק, היושב-ראש נותן לך פריבילגיה שאני לא אענה לך באופן שזה יכאב לך מאוד. אז אנא, שמור על השקט.
ב-22 במרס 2016. והייתה פה בעיה: שבוע לפני זה, ב-19 במרס, מחבל התאבד באיסטנבול, התפוצץ, כנראה מאותם ארגונים אסלאמיים קיצוניים, והפצועים והנפגעים כן הוכרו. הטענה של הוועדה הייתה שאין להם כלים לדעת; מאיפה אנחנו נדע שבאמת הם נפגעו בגלל שהם יהודים? קודם כול, הלבוש היהודי של אותם אברכים. לפי העדות שהתפרסמה בטלוויזיה הצרפתית, שנאמרה בבית-המשפט בבריסל על-ידי המחבל שנתפס, הם התכוונו לדלפק של תל-אביב ולדלפק של ניו-יורק, והם התקרבו אליהם, וזה באמת היה מכוון. אבל לא היה מי שיבדוק את זה בבית-המשפט שם, וכך הם נפלו.
שנה שלמה של סבל, חודשים של בתי-חולים. היינו צריכים להביא אותם מבלגיה לישראל, שני בעלי משפחות. אף גורם ישראלי לא התייחס אליהם, פשוט כאילו הם לא קיימים. כמה שניסיתי, וכבר דיברתי על זה פה בכנסת, לא יכולתי. החוק הזה בא ממש משמים לעזור לאותם אנשים, שהם סובלים מאוד. עד היום הזה הם עדיין הולכים על קביים. אחד מהם צריך עוד לעבור ניתוחים, יש לו רסיסים.
אני רוצה לברך את כל אלה שהיו שותפים לדבר הזה, כי אילולא החוק הזה הוועדה, הוועדה של משרד הביטחון, הייתה יכולה להגיד: אין לנו נתונים. הפלא ופלא, יותר מ-50 ישראלים הוכרו בחמש השנים האחרונות. אילולא היושב-ראש חבר הכנסת אלאלוף, שהוסיף חמש שנים אחורה – כמעט רק אותם שני אברכים ועוד פיגוע שהיה במאלי, המשפחה הזאת, וזאת שנפגעה בטורקיה לאחרונה, ובברלין – לא היו מקבלים, וזה היה עוול שאין כדוגמתו. לכן, הדבר זה עושה צדק.
אני רוצה לברך את כל האנשים שעסקו בזה, אני רוצה לברך את חברי הכנסת שיתמכו בזה. ואני מקווה בעתיד, שלא נדע, שלא יפלו ולא יעשו סימונים על בני-אדם לפי מאיפה הם באים כדי לאשר אותם או לא לאשר אותם כנפגעי פעולות איבה.
את הדקה שנותרה לי, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל לאו דווקא לעניין של החוק הזה אלא למצב שלנו בכלל. פעולות האיבה הפכו בשנים האחרונות מבעיה ישראלית לבעיה כלל-עולמית, וזה סחב את כל העולם כולו. מפה יצא התקדים הזה בכלל, שאנשים מוכנים להתאבד ולהיהרג בשביל להרוג. מאז היפנים הקמיקזים במלחמת העולם השנייה לא היה כדבר הזה. אדם רצה לחיות. כל מחבל, כל מי שבא להילחם, רצה להסתתר ולברוח. המתאבדים באוטובוסים פה בארץ, שהתחילו לפני עשר שנים, נתנו דוגמה רעה לכל המתאבדים בכל העולם כולו, וזה הפך למכה עולמית.
צריך להתפלל – אני לא רואה דרך אחרת מאשר תפילה – שירצו לחיות, כי מי שיש לו רצון חיים לא מסוגל להתאבד. מי שיש לו מוסר גם לא מסוגל להרוג, אבל נניח אפילו אנשים שרוצים להרוג – הם לא רוצים להתאבד. פה נוצר מצב חדש, ורק הקדוש-ברוך-הוא יכול לשחרר אותנו מזה: שאנשים ירצו לחיות. כשאנשים ירצו לחיות הם לא יתאבדו וישאירו חיים גם לאחרים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לחוק לא הוגשו הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 34), התשע"ז–2017. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 11
בעד סעיפים 1–2 – 38
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יצחק וקנין:
38 בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 34
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 34), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
34 בעד – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – – לא הספקתי להגיע.
היו"ר יצחק וקנין:
אני אוסיף את הקול שלך. חברת הכנסת שאשא ביטון בטעות לחצה על לחצן הנוכח ולא על בעד. אני אומר את זה לפרוטוקול. אם כן, יש לנו 35 בעד. ישראל אייכלר לא הספיק, כי הוא ירד – למה לא הספקת? כבר היינו בקריאה – – –
קריאה:
לא שמנו לב.
היו"ר יצחק וקנין:
לא שמתם לב, אוקיי. אז לפרוטוקול, אני מוסיף את הקולות של ישראל אייכלר ושל חבר הכנסת יעקב אשר. תודה. החוק עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חיים ילין מעוניין לברך – אחד מיוזמי החוק. חיים ילין, רשות הדיבור שלך.
חיים ילין (יש עתיד):
שוב תודה. בראש ובראשונה, זכיתי להכיר בחודשיים האחרונים משפחות שכולות מעוררות הערצה, שקמו לחיים מתוך שברי הכאב והאבל, והחוק הזה מוקדש קודם כול להן: לדליה אלקיים, שהלכה לעולמה בברלין, לליאן נאסר, זיכרונה לברכה, באיסטנבול, לשמואל בן הלל במאלי. הם מהישראלים שנהרגו בחו"ל ומעכשיו יוכרו על-ידי מדינת ישראל כנפגעי פעולות איבה. אני חייב להגיד לכם שכולנו הכרנו את המשפחות וראינו אותן בוועדה, ואני מאוד מקווה שהחוק הזה גם יתרום, גם יעזור להן, אבל שלא נזדקק בעתיד.
כמו כן, אני מודה לכל חוליה בשרשרת, שסייעה לחקיקה החשובה בזמן כל כך דחוק: לענת מימון וענבר הרשקוביץ, שיושבות שם, אם אני רואה טוב – נכון? בלי משקפיים – מהייעוץ המשפטי, הן מדהימות, באמת, אין לי מילים, רק בזכותכן זה עבר; לנציגי משרד האוצר, המשפטים, הביטחון והביטוח הלאומי; לחבר הכנסת דוד ביטן, שהשאיר את הדרך פנויה, כך שנסיים את החקיקה בסוף המושב; לוועדת שרים לחקיקה; ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שבאופן אישי גם תרם וגם היה וגם דחף, מתוך היכרות משפחתית וחברית עם חלק מהנפגעים; ליו"ר ועדת הרווחה אלאלוף – אין עליך, באמת, אני אומר לך את זה: הרגישות שלך, שאתה מביא אתך לוועדה, הרגישות שאתה מביא לוועדה ישנה במעט מאוד מקומות. אבל זאת גם ועדה שצריכה את הרגישות הזאת, ואין בן-אדם יותר נעים ממך להיות חלק ממנה ולנהל את הוועדה; ליו"ר ועדת הכנסת קיש – הוא לא נמצא פה, אבל גם הוא בכל הפלונטרים האלה עזר – על הטיפול המהיר.
ומעל לכול, אני חייב להודות לצוות היקר שלי שנמצא פה למעלה: לסתיו, דור וגילי, שכל מי שמחוקק יודע – הם עשו את העבודה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת חיים ילין, תודה לכל אלה שיזמו את החקיקה ושיתפו פעולה.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק וקנין:
גם אתה רוצה לברך? בבקשה. חבר הכנסת יוסי יונה גם הוא מעוניין לברך.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
זה יהיה קצר מאוד, אדוני היושב-ראש.
בראש ובראשונה להקדיש את החוק הזה לכל המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן בחו"ל, וכעת, בזכות החוק הזה, המדינה אכן מכירה בסבלן ותפצה אותן כפי שהיא מפצה נפגעי פעולות איבה בארץ; בוודאי לכל מי שהיה מעורב בקידומו של החוק: שר האוצר משה כחלון; יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף – חברי, באמת, שמשעה שהחוק הזה הגיע לידיך, דאגת לכך שהוא יעבור במהירות שיא, ויכול מאוד להיות שעשית כאן איזשהו רקורד גינס בהעברתו של החוק, וכל הכבוד על המסירות ועל הטיפול המהיר והמואץ; לחברי יושב-ראש ועדת הכספים משה גפני, שחתום אתי על הצעת החוק – תודה על שיתוף הפעולה והסיוע; ותודה לעורכת-דין ענת מימון ולעורכת-דין נועה בן-שבת, היועצות המשפטיות של ועדת העבודה והרווחה, על הסיוע בניסוחו של החוק; לשי סומך ממשרד המשפטים שליווה את החוק; לעורך-דין ידידיה אורון, סגן בכיר ליועץ המשפטי למערכת הביטחון לתביעות ביטוח; למנהלת סיעת המחנה הציוני זהבה אילני ולצוות שלה, ליאת ודניאל; לצוות שלי: הדוברת שירן מאיר והיועצים שקד מנדי וגיא עציון, שעזרו לי רבות בקידומו של החוק הזה, וכן גם לצוות המתנדבים.
עשינו היום פעולה חשובה, אדוני היושב-ראש, ותודה, שוב, לכל אלה שהיו מעורבים בניסוחו וקידומו של החוק הזה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת יוסי יונה.
הצעת חוק זכות השגה על החלטה בעניין רישוי מקצועות בתחום הרפואה והבריאות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017
[מס' כ/696, פ/3671; "דברי הכנסת, חוב' כ', עמ' 21401; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק זכות השגה על החלטה בעניין רישוי מקצועות בתחום הרפואה והבריאות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. גם את הצעת החוק הזאת יציג יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת אלי אלאלוף. היום הייתי מציע שתישאר על הדוכן כל הזמן.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא אצביע? לא, התחלקתי, יש לי ידידה נפלאה.
מירב בן ארי (כולנו):
יש לו עוזרת.
היו"ר יצחק וקנין:
עוזרת נאמנה.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
הצעת חוק זכות השגה על החלטה בעניין רישוי מקצועות בתחום הרפואה והבריאות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חייב להתחיל בצורה בלתי פורמלית ולהגיד, לא כפי שכתוב לי בנאום, אדוני, שהרעיון הנפלא הוא של ידידי עודד פורר; הוא הציע, פעם ראשונה לעניות דעתי, למיטב ידיעתי, הצעה עוקפת ביורוקרטיה. בדרך כלל מחפשים לעקוף מערכות גדולות, פה זה עוקף אדם אחד.
תשימו לב שמדובר רק במשרד אחד. אם אתה מגיע ואתה אופטיקאי בהונולולו, אתה יכול להיות אופטיקאי בישראל. ובדרך כלל אתה גם לא מפשל. אם אתה מהנדס שבא מכל העולם, אתה יכול להיות מהנדס בארץ. אם אתה בא עם מקצוע רפואי – אוי ואבוי לך, המערכת מחכה לך עם תרגילים בלתי נסבלים, פוגעים בעתיד של האנשים. וככה אנחנו לא מאפשרים לתושבים חוזרים ולעולים חדשים להשתלב במדינה שלנו. לכן הרעיון שלך, עודד, אני חייב להגיד – תרגיל מבריק, ובזכות החוק גם יהיה חוקי.
אני רוצה להציג את החוק של ידידי עודד ולהגיד שמביאים את החוק הזה על מנת לאפשר למי שביקש רישוי במקצועות הבריאות והרפואה להגיש השגה על החלטה שיכולה להתקבל במשרד הבריאות. כיום, לפי החוק, החלטות הנוגעות לרישוי של מקצועות רפואיים מתקבלות על-ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות, ובפועל מתקבלות על-ידי ראש אגף הרישוי או על-ידי סגנו במשרד הבריאות. החלטות אלה הן הרות הגורל למבקשי האישור או הרישיון הזה, ואם תתקבל החלטה על-ידי העובדים האלה, המאוכזב יכול לגשת רק לבית-המשפט לעניינים מינהליים ולהגיש עתירה נגד ההחלטה. הגישה הזאת, התהליך הזה, אתם מנחשים, הוא כבד, הוא ארוך, מאכזב, ולכן חלק גדול מהאנשים שמקבלים את התשובות השליליות, לא תמיד בהבנה, נאלצים לחזור אחורה ולעזוב את המדינה ואת האפשרות לפעול בה ולפתור חלק מהבעיות שיש לנו.
על מנת להקל את ההשגה, מוצע להקים ועדת השגה לענייני החלטות רישוי במקצועות הרפואה והבריאות – כפי שאמרתי, דבר שיפשט את התהליך ויוכל לתת מענה מהיר ויעיל לדורשים אותו. על החלטת ועדת ההשגה, כאמור, מותר – אם לא מקבלים את ההחלטה של ועדת ההשגה – להגיע לבית-המשפט לעניינים מינהליים.
יושב-ראש ועדת ההשגה יהיה המנהל הכללי של משרד הבריאות או רופא או רופא שיניים – הכול לפי המקצועות הנדרשים, ואינו עובד באותה מחלקה שנתנה את התשובה השלילית. בנוסף, בוועדת ההשגה יהיו חברים היועץ המשפטי של משרד הבריאות או נציגו, וכן נציג ציבור בתחום המקצועי שדנים בו בהשגה, וכן מוצע לקבוע כי חבר ועדת ההשגה לא יהיה מהתחום שממנו התקבלה התשובה השלילית.
אני שוב רוצה להודות לצוותים. אני חייב להגיד שבוועדה שלנו, רק השבוע, בשלושה ימים האחרונים של המושב, הגיעו שישה חוקים וגם תקנון אחד. וכל העבודה נעשתה בזכות צוות מדהים – בנוסף לשירותים שנתנו, כפי ששמעתם את שמותיהם, בחוקים נוספים – של ייעוץ משפטי אדיר, של ניהול ועדה בלתי רגיל. ולכן, במיוחד ליעל סלנט, שהכינה את החוק הזה, אני רוצה להודות כחלק מצוות, כפי שאמרתי, אדיר.
להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, והיא התקבלה פה-אחד בוועדה. תודה לך, שוב, עודד, על החשיבה מחוץ לקופסה. אני מקווה שנצביע פה-אחד בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חבר הכנסת פורר, אתה תרצה בסוף ההצבעה לברך?
עודד פורר (ישראל ביתנו):
כן – – –
היו"ר יצחק וקנין:
לכן אני אאפשר לשרה לדבר עכשיו. גברתי השרה, שרת הקליטה סופה לנדבר, תברך ותאמר ברכות על החקיקה. אני חושב שזה נוגע באותם עולים שמגיעים מחו"ל שהיא קולטת פה. חשוב מאוד.
שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:
עודד, אני רוצה להגיד לך תודה. אני רוצה להגיד תודה לכנסת ישראל ולשר הבריאות על ההסכמה. מגיעים לכאן אנשים, בעלי מקצוע מעולים, והם חולמים שוב לחזור לתנופה, לחזור להיות רופאים, ורופאי שיניים, ופארה-רפואיים, ולהיות במקצוע ולעבוד במקצוע.
אני זוכרת שפעם אחת, לפני המון שנים, היה סרט באחד מערוצי הטלוויזיה, ושם, באחד החדרים של רופא, מנהל בית-חולים, הייתה מנקה, והוא שם לב שהיא מנקה עם אינטליגנציה גבוהה. הוא שאל אותה: מה עשית בחיים לפני שעלית למדינת ישראל? והיא אמרה: אני הייתי מנהלת בית-חולים, רופאה במקצועי. הוא פתח עיניים, אז היא אמרה: אני ניהלתי בית-חולים, ובית-החולים היה פי-כמה יותר גדול מבית-החולים שלך. אז הוא שאל: איך את מנקה? היא אמרה: לא מסוגלת לעבור מבחנים ואין אפשרות להגיש ערר. הוא עזר לה, ובסוף הסרט היא לובשת חלוק של רופאה במדינת ישראל. היא הייתה רופאה מצוינת, טובה ביותר.
ועודד, לפני שהוא הגיע לכנסת ישראל והפך להיות חבר כנסת מוצלח מאוד – –
היו"ר יצחק וקנין:
הוא היה מנכ"ל, מנכ"ל המשרד.
שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:
– – הוא היה מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. לא אחת נתקלנו בבעיות דומות, והחוק הזה יעזור לאנשים האלה להצליח. אני מקרב לב אומרת לך תודה והצלחה, והצלחה לאנשים האלה, שהחוק הזה יעזור וידאג להם. תודה רבה לך, עודד פורר.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה, גברתי שרת הקליטה, השרה סופה לנדבר.
אנחנו, חברי הכנסת, עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק זכות השגה על החלטה בעניין רישוי מקצועות בתחום הרפואה והבריאות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017. קריאה שנייה – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 13
בעד סעיפים 1–5 – 40
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר יצחק וקנין:
40 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 41
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק זכות השגה על החלטה בעניין רישוי מקצועות בתחום הרפואה והבריאות (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
41 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה תעלה לדוכן הנואמים. אתה יוזם? חבר הכנסת אחמד טיבי וגם לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שהיו שותפים, הייתה להם הצעה דומה, גם לכם אני אאפשר לברך, ודאי. אני חושב שהצעת החוק שלך היא באמת עם הרבה חשיבה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כן רוצה לציין – הוא לא נמצא פה – אני חושב שחשוב לציין את שר הבריאות הנוכחי, את הרב השר ליצמן, שבלעדיו לא היה אפשר לקדם את הצעת החקיקה הזאת. הוא תמך בה, לא פעם גם בניגוד לעמדת פקידי משרדו, כי הוא הבין את המשמעות והחשיבות שלה. אני חושב שיש מקום להודות לו על כך. הוא עשה את זה, אפשר להגיד, אפילו באומץ. כמובן, שרת הקליטה, שהובילה אתי תהליכים דומים כשהייתי המנכ"ל שלה – אנחנו משלימים את התהליכים האלה עכשיו בהליכי חקיקה, איפה שהרשות המינהלית לא עשתה את מה שהיא עשתה.
אני רוצה להודות לך תודה מיוחדת, אדוני יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אלאלוף, שאולי לעת הזאת הזדמנת להיות יושב-ראש ועדה, כי אני חושב – – –
היו"ר יצחק וקנין:
הרבה כבוד אתה מוסיף לבית הזה, רבי אליהו.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
איך שאתה ניהלת את הדיונים בעניין הזה – ולכאורה זה נראה נושא פשוט, אבל הדיונים מול הרשות המבצעת פה היו לא פשוטים – גם ביכולת לקבל את ההחלטה, גם לעשות את זה בנועם, וגם שנרתמת אתי להתעקשות שיהיה נציג ציבור בוועדת ההשגה הזאת, שהיא תהיה שקופה, שהציבור ידע מה קורה שם ולא יהיו שם טעויות.
אני כמובן מודה לסיעת ישראל ביתנו ולחברי לסיעה, ששמו את הנושא על סדר-היום, לצוות שלי – למרק, לאירינה, לעדי. אני רוצה להודות לצוות הוועדה שלך, ובעיקר ליועצת המשפטית שליוותה את התהליך, עו"ד יעל סלנט, גם על המסירות ועל החשיבות שהיא ראתה בעניין הזה ועל שהיא נרתמה, עם כל הבעיות שהיו. חשוב להודות יותר מכול, גם במובן הזה, לארגוני העולים ולעולים עצמם, שהבעיות שלהם הן שדחפו אותנו לעשות את השינוי הזה, כדי לתת לאותם עולים חדשים הזדמנות נוספת. ואני רוצה להודות גם לפורום "קהלת", שגם הוא ליווה את הליך החקיקה לכל אורכו ותרם את חלקו, גם בניסוחים וגם ברעיונות טובים לאורך הדרך. תודה רבה, ושיהיה בהצלחה לעולים. אני מאחל להם שהם לא יזדקקו לוועדת ההשגה הזאת ויקבלו את הרישיון בדרך המלך.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת עודד פורר. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי, גם הוא לברך.
מירב בן ארי (כולנו):
אחמד טיבי מברך את עודד פורר. צריך להקשיב לזה.
היו"ר יצחק וקנין:
לאחמד טיבי יש הצעה זהה או דומה לה, פחות או יותר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
תודה, אדוני.
היו"ר יצחק וקנין:
אבל בלי שום קשר, אני חושב שאם הצעה היא פרקטית ובאמת היא חיובית – דרך אגב, היא לא מסייעת, אני חושב, רק לעולים החדשים – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לכל אזרחי ישראל.
היו"ר יצחק וקנין:
גם לאזרחים ממגזר המיעוטים, שלדעתי נופלים בין הכיסאות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
שכחת. אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הוועדה, זו הצעת החוק הרביעית שלי בסדרת הצעות חוק על מקצועות הרפואה. היו לי שלושה חוקים קודמים. החוק הזה, באחד מסעיפיו, מסתמך – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אני שכחתי לומר: ד"ר אחמד טיבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
תודה רבה. החוק הזה, באחד מסעיפיו, מתייחס להצעת החוק שלי להסדרת מקצועות רפואה מ-2008. אבל הנושא של משרד הבריאות, שאליו התייחס חבר הכנסת עודד פורר, מה שקרוי הרשות המינהלית – מדברים על מחלקה אחת, המחלקה לרישוי מקצועות רפואיים. ואנשים שפנו למחלקה הזאת, בוגרים בעיקר, במקצוע הרפואה, במקצוע רפואת שיניים, רוקחות, מקצועות פארה-רפואיים – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו' – יודעים שעדיף לטפס על הר האוורסט, לנסות פעם, אחר כך פעמיים, והסיכוי להצליח בטיפוס לפסגת הר האוורסט טוב יותר מאשר לשכנע את המחלקה הזאת שהגשת את כל המסמכים הנדרשים או שאתה עומד בדרישות. כי מהתלונות שאנחנו מקבלים, ואין כמעט נושא יותר –פונים אלינו בוגרים שהשקיעו את השנים היפות ביותר שלהם בלימודי רפואה, או רפואת שיניים, או רוקחות, או מקצועות פארה-רפואיים – ואז הם בטוחים שהם עשו את הכול, מגיעים למחלקת לרישוי מקצועות רפואיים, ואז הוא מתחיל להגיד להם, או הפקידות: לא קיבלנו את הפנייה שלכם. לא קיבלנו, לא הגיע. יא עמי, מען רשום, מכתב רשום, דואר רשום. לא הגיע. תשלח עוד פעם, או תבוא בעצמך לשם.
אנשים, אני אומר לך, אנשים, רופאים מגיעים בעצמם, שמים את החומרים בכניסה למשרד הבריאות באיזו תיבה מיוחדת אחרי שכבר שלחו בדואר. אחר כך עובר זמן, ואז אומרים לו: תביא אישור על כמה שעות במקצוע x, ומתי נבחנת בבחינה y. מסע עינויים עוברים הבוגרים.
מדובר באנשים מיוחדים שהשקיעו מאמץ. זה מתסכל, זה מוריד את שמחת ההישג של הבוגר, את העובדה שהוא קיבל תעודה, שהוא הצליח בבחינות. הוא מאבד את שמחת החיים, הוא והמשפחה שלו, והוא מרגיש שהוא מושפל, מרגיש שהוא מקופח. ואז מתברר שאין לו זכות ערר, כי הוא צריך ללכת לבית-משפט.
ולכן, חבר הכנסת פורר, אדוני יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אלאלוף, החוק הזה – ואני מודה שניסיתי כבר כמה קדנציות להעביר אותו כדי לעקוף את המחלקה ההיא והאיש ההוא; ניסיתי כמה פעמים. למה ניסיתי? כי הבוגרים הערבים סובלים. ואז מתברר שחבר הכנסת עודד פורר נתקל בקבוצה אחרת שסובלת, קוראים לה עולים חדשים. ומתברר שחבר הכנסת פורר הוא בקואליציה גם.
היו"ר יצחק וקנין:
ידידי, אתה יודע שמברכים זה שתי דקות. אני נתתי לך כבר חמש דקות.
קריאות:
– – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני, ערבים שש דקות, ועולים חדשים זה שלוש דקות, זה תשע.
היו"ר יצחק וקנין:
אני לא רוצה שתגיד שאני מקפח אותך, אבל כבר מעל חמש דקות.
איתן כבל (המחנה הציוני):
הוא לא יודע שהחוק עבר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אוקיי.
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו נסיים ב-02:00.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
ולכן, הסבל – אתה רואה, חבר הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה רואה, לתאר את הסבל זה – –
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני, נא לסיים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – חמש דקות.
מירב בן ארי (כולנו):
ברכות לפורר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
ולכן, אדוני – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – – את הברכות.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
ולכן, אדוני, פתאום, פתאום אנחנו – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לקח לו חמש דקות לברך.
היו"ר יצחק וקנין:
הוא לא יכול לברך מלא, מה שנקרא.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – מצאנו נקודת מפגש מעניינת, שבה חבר הכנסת עודד פורר, שהוא בקואליציה, מגן על העולים החדשים – –
מירב בן ארי (כולנו):
וגם על הערבים.
היו"ר יצחק וקנין:
אתה אומר שיש לכם מזל שיש עולים חדשים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – והצעת החוק שלי, שהוצמדה, במטרה להגן על הרופאים שפונים אלינו, הבוגרים וכו', הערבים – – –
היו"ר יצחק וקנין:
תודה, אדוני.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
כולם נהנים מההצעה, וחבר הכנסת אלאלוף עשה עבודה מצוינת, אנושית, אמפתית, מקצועית, כדי להעביר את החוק – –
היו"ר יצחק וקנין:
תודה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – ולהדוף כל ניסיון לעכב את החוק.
ולכן, אני מרגיש גאווה שהחוק הזה עבר. הוא מקל, הוא משפר את ההרגשה של אנשים שיש להם לאן לפנות, וערכאה שיכולה לשנות החלטה שרירותית.
ואני רוצה להודות, אדוני, גם אני אודה לצוות העוזרים שלי, עורכי-הדין אחמד מהנא ואחמד דראוושה – בעיקר דראוושה, שהתעקש לאחרונה והצליח בעניין המיזוג וההצמדה, ולחברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, גם הוא עורך-דין. כולם עורכי-דין.
היו"ר יצחק וקנין:
שהוא יעלה תכף, שהוא יעלה תכף.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
כן, כן.
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני, אני מבקש. אחמד.
מירב בן ארי (כולנו):
אתה לוקח את זמנו.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
ומשפט אחרון – בערבית: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ברצוני – זו בשורה שאנו מביאים לבוגרים בתחום הרפואה והבריאות – רפואת שיניים, רוקחות, מקצועות הרפואה התומכים – שסבלו מהחלטות הדוקטור שנון והאגף לרישוי מקצועות רפואיים. החוק הזה הוא החוק הרביעי בסדרת חוקים שהנחתי בנושא זה, שמטרתם לתת לכם הזדמנות לערער על ההחלטות המקפחות של האגף הזה. נמשיך לעקוב אחר הנושא הזה לשירותכם. זה מה שהיה. תודה לעוזרים אחמד דראוושה, אחמד מהנא ולחבר הכנסת אוסאמה סעדי ולרשימה המשותפת. תודה.)
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברי הכנסת, אני אקפיד, שתי דקות לכל מי שמברך. כנראה זה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני לא לוקח לך זמן, אבל אנא.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, באמת מדובר בחוק חשוב מאוד, ואני מקווה, כולי תקווה שזה יעזור למאות סטודנטים לרפואה, לרפואת שיניים, רוקחים ופארה-רפואיים, שנגרם להם עוול קשה, במיוחד הסטודנטים לרפואה שלמדו בארמניה. כ-200 סטודנטים סיימו את לימודי הרפואה שלהם, ורפואת שיניים, ועדיין מחכים שנה ושנתיים לקבלת זכאות; סטודנטים שלומדים בגיאורגיה היו צריכים, אדוני היושב-ראש, לשכור עורך-דין, לשלם לו שכר טרחה ולפנות לבית-משפט, ואז בית-משפט קיבל את עתירתם וחייב את משרד הבריאות בהוצאות משפט של 15,000 ש"ח.
הגיע הזמן שבאמת בנושא הזה לא פקיד אחד, עם כל הכבוד לו, יחליט בגורלות של סטודנטים לרפואה ורפואת שיניים, ושתהיה ועדה, ועדת השגות, שכל מי שנגרם לו עוול יוכל לפנות בהשגה והוועדה הזאת תקבל החלטות.
אני מאוד מאוד מודה, כמובן לחברי ד"ר אחמד טיבי, שהוא כבר יזם את זה בקדנציה הקודמת; לחברי עודד פורר, שגם עבדנו ביחד על הצעת החוק הזאת; כמובן, ליו"ר ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אלי אלאלוף; וכמובן לשר הבריאות. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי.
הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017
[מס' כ/689, פ/3545; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 20814 ועמ' 20817; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו עוברים להצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, קריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מירב בן ארי.
מיכל רוזין (מרצ):
הזכות לעבוד בישיבה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
וזה בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
היו"ר יצחק וקנין:
ודאי, ודאי, זה הזכות – לא בישיבה שלומדים תורה. הבנתי אותך, מיכל.
חיים ילין (יש עתיד):
תגידי לה שהיא יושבת, אבל בפנים.
היו"ר יצחק וקנין:
בישיבה. לעבוד בישיבה.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
הזכות לעבוד תמיד בישיבה.
היו"ר יצחק וקנין:
כן.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תודה, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אין לנו התנגדות שאתם תצטרפו ללימוד בישיבה.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
נכון. כנסת נכבדה, אני אתחיל מהמקום הפורמלי, ואחרי זה אני אגיד משהו לא פורמלי. אז, יוליה, תקשיבי. אני מתכבדת להביא בפניכם, בפני הכנסת, לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, שרבים מהיושבים כאן חתומים עליה, וגם חבר כנסת אלי אלאלוף, ואני ביניהם. אך הרוח החיה שהביאה לחקיקתו היא חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.
איתן כבל (המחנה הציוני):
והצמדה.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
נכון. הצעת החוק – – –
איציק שמולי (המחנה הציוני):
הייתה עוד איזו רוח. הייתה איזו רוח.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
נכון, והצמדה של חבר הכנסת איתן כבל, זה לא כתוב אבל זכרתי את זה, כי הייתי שם.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
סליחה, הייתה עוד איזו רוח קטנה בחדר.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גם רוח – יש פה הרבה רוחות.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
רוח קודש – – –
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גם חבר הכנסת איציק שמולי. זה חשוב לו, זה חשוב לו.
הצעת החוק מרחיבה את חוק הזכות לעבודה בישיבה לחוק מסגרת להבטחת תנאים פיזיים הולמים. החוק עוסק במאבטחים שעבודתם בחוץ וקבועה, בחשיפה לגשם ולשמש, לקור ולחום, חשיפה שניתן למנוע באמצעים פשוטים שנדרש לנקוט לפי הצעת החוק. האמצעים הם הצבת השומר בעמדה, במקום מקורה או מוצל המספק הגנה מגשם ומשמש. מלבד עמדה, מחויב המעסיק לאפשר לעובד לשהות בה, בלי לפגוע בדרישות האבטחה, ולהעמיד לרשותו אמצעי חימום וקירור מתאימים.
בנוסף, מחויב – אוסאמה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת אוסאמה סעדי.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
חבל שהוא לא מקשיב, איך הוא ידע? בנוסף, מחויב המעסיק, חשוב שתדע, לאפשר למאבטח גישה לנקודת חשמל ולמים ומקום להנחת חפציו.
כאשר מדובר במאבטח שהוא עובד של קבלן או קבלן שירות שמועסק אצל מעסיק בפועל או אצל מזמין, החובה להציב עמדה, להעמיד אמצעי חימום ולאפשר גישה לחשמל, למים, למקום לחפצים שלו, מוטלת על מזמין השירות או המעסיק בפועל. יחד עם זאת, הקבלן, שהוא המעסיק הישיר, לא מתפרק כליל מחובותיו: הוא מחויב להימנע מהצבת מאבטח במקום שבו אין עמדה או שלא הועמדו בו אמצעי חימום. מחובות אלה פטור מי שמעסיק מאבטח שלא למטרת עסק, משלח יד או שירות ציבורי. כמו כן, אם כל תפקידו של המאבטח הוא סיור, תחול לגביו רק החובה לאפשר לו גישה לנקודת חשמל ולמים, ולהקצות מקום לחפציו. אם המאבטח מוצב במקום רק לשם אבטחה של פעילות ארעית, תחול לגביו רק החובה להעמיד לרשותו עמדה.
חובת המעסיק, המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין, להעמיד עמדה יכולה להיאכף גם באמצעות עיצום כספי. הפרתן של שאר החובות יכולה להצמיח תביעה אזרחית, שיכולה גם לזכות בפיצויים, לדוגמה. למאבטחים שאינם מאורגנים בארגון עובדים יש גם אפשרות לתביעה ייצוגית בשל ההפרה כאמור.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קוראת לכם לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
אני רוצה להגיד כמה דברים לא פורמליים: קודם כול – להודות ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אלי אלאלוף, שעשה כאן עבודה נהדרת. הייתי ברוב הדיונים לצדו, ואני חושבת שלולא הדחיפה שלך – ובכלל, להיות בוועדה אתך זאת פשוט זכות, לראות איך אתה דואג לכל אותם אנשים מוחלשים במדינה. ואתה יודע, אלה דברים כל כך ברורים, אבל אם אתה לא היית שם, דוחף את חברי הכנסת, באמת זה לא היה עובד, לכן גם ביקשתי ממנו שתהיה לי הזדמנות להודות לו.
אני רוצה להודות לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. יוליה, את שומעת? אני רוצה לומר משהו לך וגם לצוות שלך, כי חשוב לומר שהצוות שלך הסתובב, ושמענו אותו הולך למקומות, רואה בעיניו. צוות היועצים הפרלמנטריים, שלפעמים אנחנו לא מודים להם, אבל שמעתי על העבודה שהם עשו עבורך, כמובן בשליחותך – אז היה לי חשוב לומר גם להם תודה. אני רוצה להודות לך בשם מאות מאבטחים, שדברים כל כך פשוטים כמו חשמל, כמו מים, כמו מקום להניח את הדברים שלהם כשהם באים לעבודה לא היו להם, וזה יהיה, הרבה בזכותך.
ואני רוצה לומר משהו כאן למעסיקים: חברת הכנסת יוליה מלינובסקי או איציק שמולי או איתן כבל או כל מי שחתום על החוק הזה, וכמובן יושב-ראש הוועדה, לא יוכלו להיות בכל בודקה, לא יוכלו להיות בכל מקום ולבדוק אם נתתם את התנאים הבסיסיים. אנחנו באמת מצפים מכם, המעסיקים, שתדאגו להם – תדאגו להם כי אלה האנשים שעומדים בחזית בשביל כולנו ובשביל הביטחון של כולנו.
ואני רוצה להגיד תודה לצוות הוועדה הנפלא, לנועה ולמירי, ובכלל לכל הצוות המקצועי אבל גם אנושי שנמצא בוועדה הזאת. אני מודה לכן, אתן יושבות שם בצד, אבל הכול באמת בזכות העבודה שלכן. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שתמכו והיו בדיונים בוועדה, וכמובן, לקרוא לכולכם להצביע בעד. אלה תנאים בסיסיים, פשוטים ביותר, שחשוב שכולנו בכנסת נתמוך בהם. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת – – –
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
את רוצה בסוף. אוקיי.
אם כן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצעת חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה. רבותי, משהו במסך לא מסתדר. טוב, אני מנסה שוב. הצבעה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 1–12 – 47
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–12 נתקבלו.
היו"ר יצחק וקנין:
47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 45
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הזכות לעבודה בישיבה (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
45 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מבקשת לברך. היא יוזמת החוק. רשות הדיבור שלך.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
יוליה, כל הכבוד, יישר כוח.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, שרים, חברי חברי הכנסת, חברים, זה חוק היסטורי, אני לא מגזימה. זה באמת היסטורי ומהפכני ואנחנו דאגנו פה ועשינו משהו ליותר מ-80,000 בני-אדם, פשוטו כמשמעותו.
בענף השמירה במדינת ישראל עובדים יותר מ-80,000 בני-אדם. הם עבדו ועובדים בתת-תנאים. משום מה, מעסיקים לא חשבו לנכון לדאוג להם, ליצור תנאים, לשמור על כבוד האדם העובד, והחוק הזה מסדיר את הנושא הזה. מירב כבר הגדירה ודיברה בהרחבה: זה גם הגנה בפני שמש, גשם, דבר אלמנטרי – גישה לחשמל, מים, מקום לחפצים הפרטיים, כאילו שזה לא ברור מאליו. לצערי לא.
אנחנו הצלחנו להעביר את החוק הזה במושב החורף. האמת, במונחי הכנסת זו מהירות שיא, וזה קרה בהתגייסות של הרבה הרבה אנשים טובים שעזרו בקידום החוק. כמובן, אני רוצה להסביר על מה אנחנו מדברים: פנה אלי תושב מודיעין דרך הפייסבוק וכתב שביום מאוד סוער וקר הוא הגיע לקניון במודיעין לעשות קניות וראה שם שומר בפינה, בגשם ובקור ובתת-תנאים. שלחתי מכתב לקבוצת עזריאלי – את בטח מכירה אותם, איילת, כי את באה מהתחום – שלחתי מכתב ל"קבוצת עזריאלי" וביקשתי מהם לבדוק באיזה תנאים עובדים המאבטחים שלהם, שהם עובדי קבלן אבל עובדים בקניונים שלהם.
אז מה התשובה שקיבלתי מעורך-הדין שמייצג את "קבוצת עזריאלי" – ברכות, "קבוצת עזריאלי" – שמזג האוויר בארץ נאה מאוד, אז אין צורך בתנאים האלה. כן. אז אני רוצה להיפגש עם אותו עורך-דין בחורף, שהיה פה מאוד קר, או בקיץ כ-40 מעלות פלוס בחוץ, לא במשרד ממוזג, ושיספר לנו על מזג האוויר, שהוא מאוד נהנה במדינת ישראל. אז בגלל זה החוק הזה נולד.
אני מאוד שמחה שקידמנו אותו, שהצבענו. הוא ייכנס לתוקף בתחילת ספטמבר. יש הכנה של חצי שנה. אני מקווה מאוד, אני בטוחה שיתארגנו ובתוך חצי שנה אנחנו נראה ברחבי הארץ שהמאבטחים שלנו כבר עובדים בתנאים יותר טובים. ואם לא – יש סנקציות. מי שלא מבין, יבין ברע, דרך בתי-משפט, דרך אכיפה מינהלית, דרך הקנסות וכל טוב שבעניין.
עכשיו אני בקטע של הברכות: כמובן, אני חייבת לברך ולהודות לצוות שלי. כפי שמירב אמרה, היועצים הפרלמנטריים שלנו, לא רואים אותם, אבל הם פשוט הכוח שנותן לנו אפשרות לעבוד. הם דוחפים אותנו, הם עוזרים לנו. בלי הצוות שלי, בלי אביב, בלי טטיאנה ובלי אריה, זה לא היה קורה. כמובן, לצוות של המפלגה – יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שבשלב מאוד קריטי שם, עם האוצר, עזר מאוד בלחץ פיזי מתון על שר האוצר, אבל זה עבד; כמובן, למנהל הסיעה שלנו, רומן, שהוא עם יד על הדופק, וכל הזמן קיבלנו עזרה ותמיכה; כמובן, ליו"ר הקואליציה דוד ביטן, שמאוד עזר לי להעביר את החוק הזה בקריאה ראשונה ביום שלישי, בהסכמה עם האופוזיציה, ולמרב מיכאלי שגם היא הסכימה לכך, הייתה פה התגייסות מדהימה של כל הגורמים; השר יריב לוין, שבהתחלה אמר: מה את רוצה? שכל מדינת ישראל תהיה בודקה אחת? אמרתי: לא, אבל בוא נדאג לעובדים, וגם שכנעתי אותו שזו לא הכוונה ואנחנו לא רוצים לפגוע במעסיקים – אנחנו רוצים לדאוג לעובדים; השר חיים כץ עם הצוות שלו, היועץ לענייני חקיקה מיכאל – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני רק מבקשת קצת להזדרז. הברכה צריכה להיות שתי דקות. את כבר עשר דקות מדברת.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
כן, אני כבר מסיימת. דקלה, היועצת המשפטית, השרה איילת שקד עם גיל, היועץ לענייני כנסת, ואיה, היועצת המשפטית של המשרד; שר האוצר משה כחלון ונדב – נדב, שלום לך – שמהמילה "מאבטחים" הוא כבר הרגיש לא טוב.
איתן כבל (המחנה הציוני):
יוליה, החוק עבר כבר.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
זהו, כבר שאלו אותי – – –
היו"ר טלי פלוסקוב:
יוליה, אני באמת מבקשת. את עברת כבר פי-חמישה את הזמן. אני יודעת שגם אתה רוצה לברך, אז משפט סיכום.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
כבר שאלו אותי, איתן, מה יהיה הענף הבא, אז אני חושבת על זה. לצוות ועדת הרווחה, וכמובן חבר הכנסת אלי אלאלוף, תודה רבה. נועה בן-שבת, תודה רבה. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שהיה מגיע לדיונים, שזה לא ברור מאליו, ומקפיד לשבת – – –
איתן כבל (המחנה הציוני):
מעניין למה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
זו כבר שאלה אחרת.
איתן כבל (המחנה הציוני):
תודה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
והיועץ שלו, רועי יעקובי. וכמובן, כל המאבטחים ששלחו לנו מכתבים ותמונות ותמכו ועזרו ודחפו אותי לפעול ולהניע את העניין הזה. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. כמובן, ברכות. ויש לנו עוד בקשה לברך, מחבר הכנסת איתן כבל, כהצעה שהוצמדה להצעה העיקרית – בבקשה, אדוני. אני מקווה שאתה תעשה את זה קצת יותר קצר.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אני אעשה את זה מהר, כי אני יודע שהחוק עבר כבר.
גברתי היושבת-ראש, רשמת פרלמנטרית, שרה נכבדה, חברותי וחברי, אני באמת רוצה להודות לך מעומק הלב. אני רוצה לומר לך, יוליה, שבזכותך העברתי את הצעת החוק הזאת, כי במקור, אני רוצה שתדעו, הצעת החוק במקור הייתה שלי. אני רוצה להזכיר לכם, הנחתי הצעת חוק שעמלתי עליה תקופה ארוכה. הממשלה שמה לי אותה בבוידעם, ובאמת, ישבתי עם מנכ"ל הכלכלה ועם כל העולם, עד שיוליה המלאך הגיעה. בזכותך – אני אומר את זה, באמת, אני אומר את זה, בזכותך. זה אומנם לא מקובל, בדרך כלל אני נוהג להעביר כאן הרבה מאוד חוקים, ודווקא בעניין הזה נזקקתי לסיוע שלך, כי אין לי ספק – – –
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
לכבוד הוא לי.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אני אומר, לכבוד הוא לי. את ח"כית מדהימה, את עושה עבודה יוצאת מן הכלל. זה באמת אחד החוקים החשובים שעברו בזמן האחרון. שיהיה בהצלחה. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה, אדוני חבר הכנסת איתן כבל.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר טלי פלוסקוב:
הודעה לסגן מזכירת הכנסת.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין משרד הסחר של הרפובליקה העממית של סין ומשרד הפנים של מדינת ישראל בדבר גיוס עובדים סינים להעסקה זמנית בענפים ספציפיים במדינת ישראל. תודה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה, אדוני.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017
[מס' כ/688; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 20943; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר טלי פלוסקוב:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חברת הכנסת מירב בן ארי – בבקשה, גברתי.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תודה, גברתי היושבת-ראש. אני בוחרת הצעות חוק שהן רלוונטיות אלי, אוקיי? ואני גם עוזרת לחבר הכנסת אלי אלאלוף, יושב-ראש הוועדה, קצת להקל עליו היום.
אז גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017. הצעת חוק זו, מקורה בהצעת חוק פרטית שהגישו חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב. אני רואה רק אותך, יעקב, נכון? כן.
חוק עבודת נשים קובע שעובדת במשרה מלאה זכאית להיעדר שעה אחת ביום מעבודתה, במהלך ארבעת החודשים הראשונים שלאחר תום חופשת הלידה. שעה זו נקראת "שעת הורות", ובעבר נקראה "שעת הנקה". החוק אינו מגדיר מהי משרה מלאה לעניין זה, ובתי-המשפט פירשו את המונח האמור כמשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה של העובדת.
כדי ליצור בהירות, מוצע לקבוע במפורש כי משרה מלאה לעניין הזכות לשעת היעדרות תהיה כנהוג במקום העבודה של העובדת. בנוסף, התברר כי ישנן נשים שעובדות שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, והן אינן זכאיות לשעת הורות. לפיכך, מוצע לקבוע במפורש כי מי שעובדת בהיקף משרה של 174 שעות בחודש תהיה זכאית לשעת הורות. הוראה זו תחול גם לגבי אבות שזכאים לשעת הורות בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. יובהר כי הגדרה זו של משרה מלאה לא תחול לעניין דברי חקיקה אחרים שבם מוזכר מונח זה.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ואני פונה לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
גם פה, תרשו לי להודות שוב ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית ענת מימון על העבודה החשובה הזו. עוד מהלך חשוב מאוד לטובת נשים, שאומנם סיימו את חופשת הלידה, אבל עדיין מגיעה להן שעת ההורות, שזו שעת ההנקה. בקרוב אצלי, בעזרת השם. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. באמת בקרוב אצלך. כאמור, לא הוגשו הסתייגויות, אך יש – אתה מוותר, חבר הכנסת? אתה רוצה לברך אחר כך. אוקיי.
אם כן, רבותי, אנחנו נעבור להצבעה, ונצביע כעת על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד סעיפים 1–2 – 39
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 39 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017, עברה בקריאה שנייה, וכעת נצביע על אותה הצעת חוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד החוק – 38
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר טלי פלוסקוב:
בעד – 38 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 56), התשע"ז–2017, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.
חבר הכנסת יעקב אשר, כיוזם החוק, מבקש לברך, בבקשה, אדוני. אבל כמובן, אני מאוד מבקשת לעמוד בזמנים. לברכה בדרך כלל נותנים שתי דקות, אז אני מקווה שזה יספיק לך להגיד תודות לכל האנשים שמגיעה להם תודה על ההצעה הזאת.
יעקב אשר (יהדות התורה):
נתחיל עם תודה ליושבת-ראש על התזכורת. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה על ההצבעה על חוק שהוא עוד נדבך אחד כדי לעודד נשים שיוכלו לעבוד בראש יותר שקט, ובתקופה, שמי שמכיר את זה – אני בתור מעביד כראש עיר, היו לי הרבה מאוד נשים בחופשות לידה, בבני-ברק, אתם מתארים לעצמכם. אנחנו יודעים על ההתלבטות הגדולה לגבי חזרה לעבודה וההתלבטות הגדולה לגבי עוד שעה עם הילד ביום, וכמה היא יכולה לתרום לעתידו של הילד, כמה היא יכולה לתרום לקשר בין האם, או האב במקרה הזה, לילד. ולכן זו עוד הצעה חשובה, עוד נדבך חשוב. אני רוצה להודות לחבר הכנסת חיים כץ, שר הרווחה, אשר תמך בדבר הזה והעביר את זה בוועדת שרים.
היו"ר טלי פלוסקוב:
אני מבקשת מחברי הכנסת מהרשימה המשותפת. בכל אופן, הרעש משם. בבקשה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אחמד, שעת הורות, שעת הורות.
אני רוצה להודות לידידי משכבר הימים, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אלי אלאלוף, שמנהל את הדברים בצורה חכמה, בתבונה ובפרקטיות; לעורכת-הדין ענת מימון, היועצת המשפטית של הוועדה – ענת, תודה על כל העבודה ועל ההשתתפות שלך בתוך החוק הזה; לגברת אתי שבתאי, ממלאת מקום מנהלת הוועדה; לנדב שיינברגר, רמ"ט שר האוצר, שעזר בקידום החוק הזה; לעוזרי דודי זלץ, יהודה כהן ואבי רבינא. ואני מודה לכם, חברי הכנסת, ואנחנו מקווים, בעזרת השם, להביא עוד חוקים ודברים שיקלו על האימא, שיכולה גם להצליח בעבודתה, גם לפתח קריירה וגם להיות אימא מסורה לילדיה. תודה רבה.
היו"ר טלי פלוסקוב:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר.
הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017
[מס' מ/1098; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 18886; חוב' י"ט, עמ' 21090; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר טלי פלוסקוב:
רבותי, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – בבקשה, אדוני.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, בעקבות המלצות של גורמים בין-לאומיים בתחום הלבנת ההון ובעקבות ביקורת פנימית ובין-לאומית, תיקנה כנסת ישראל את חוק איסור הלבנת הון, הוסיפה את מה שהיה חסר והחילה משטר של חובות זיהוי וניהול רישומים גם על נותני שירות עסקי.
מה זה נקרא, נותני שירות עסקי? הכוונה לציבור של עורכי-דין ורואי-חשבון, בזמן שהם מבצעים עבור הלקוח שלהם פעולה מבין רשימה סגורה של פעולות המנויות בחוק, שעניינן שירות בעל אופי עסקי פיננסי, לדוגמה רכישת נדל"ן, הקמת תאגידים או נאמנויות וניהול עסקי הלקוח. במסגרת התיקון הזה גם הוסמך שר המשפטים להקים ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי על נותן שירות עסקי שלא מילא את החובות המוטלות עליו, בדומה להסדרים הקיימים לגבי גופים מפוקחים אחרים מכוח החוק.
דא עקא, שבמסגרת הזאת הייתה השמטה טכנית ובגלל זה אנחנו עושים את התיקון הזה: לא תוקן סעיף 14 לחוק בהתאם, באופן שמסמיך את הוועדה האמורה להטיל עיצום כספי על נותן שירות עסקי שהפר את ההוראות המוטלות עליו. כלומר, הייתה השמטה טכנית, פתאום תפסו את זה, סעיף 14. לכן הצעת החוק הזאת מבקשת לתקן את ההשמטה ולהסמיך את הוועדה להטיל עיצום כספי.
להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי לאשר את זה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. כאמור, חברי הכנסת, לא הוגשו הסתייגויות. בקשות דיבור – חברי הכנסת ממרצ, אתם מוותרים או שאתם רוצים לדבר? מוותרים, תודה.
אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה, מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 19
בעד סעיף 1 – 37
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
טלי פלוסקוב (כולנו):
אין לי אפשרות להצביע, אין לי חלון להצבעה.
היו"ר יצחק וקנין:
אני אוסיף את הקול שלך ואני אודיע את זה לפרוטוקול.
37 בעד, כולל קולה של חברת הכנסת טלי פלוסקוב, סגנית יושב-ראש הכנסת; יש בעיה במערכת – השמות הוחלפו. ולכן 37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.
הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 20
בעד החוק – 37
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
37 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת זוהיר בהלול, לפרוטוקול בלבד.
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1127); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו עוברים להצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017. הצעה זאת קיבלה פטור מחובת הנחה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, אדוני היושב-ראש. במסגרת מערך הרפורמות בשוק ההון ובשוק האשראי החוץ בנקאי, אני מתכבד להודיע – – –
היו"ר יצחק וקנין:
אני רק רוצה להודיע. מאחר שלא אמרתי את זה, הצעה זאת היא בקריאה ראשונה, נכון, אדוני? זאת קריאה ראשונה. לא נכתב לי ולכן אני מחפש, כדי שהדברים יהיו ברורים. חברי כנסת שירצו להירשם להצעת החוק הזאת יוכלו להירשם לפני שאני סוגר את הרשימה. אם כן, הצעה בקריאה ראשונה. רשות הדיבור לאדוני סגן השר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שוב, במסגרת הרפורמות הברוכות בשוק הפיננסי ובשוק ההון, אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה ראשונה את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים (תיקון) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי). אנחנו מדברים כמובן על מערכות אשראי חוץ-בנקאיות.
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קריאה ראשונה. החוק היום – פיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים (תיקון) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017. הצעת חוק זו מהווה נדבך נוסף במסגרת החקיקה המסדירה את כל תחום מתן האשראי החוץ-בנקאי ואת הפיקוח עליו. במסגרת הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, מוצע להסדיר את תחום מתן האשראי החוץ-בנקאי, המתבצע באמצעות מערכת המתווכת באופן מקוון בין מלווים ללווים שהם יחידים, המוכרת גם בשם מערכת P2P, privet to privet. יצוין לעניין זה כי הסדרת תיווך מקוון באשראי בין מלווים ללווים שהם תאגידים תקודם בנפרד על-ידי הרשות לניירות ערך.
מערכת P2P, בדומה למערכות דומות המצויות בעולם, מאפשרת לקשר בין לווים למלווים באמצעות רשת האינטרנט לשם יצירת עסקת אשראי. יובהר כי פעילות מערכת P2P, בארץ כמו גם בעולם, היא ייחודית בכך שמפעיל המערכת אינו נושא בסיכון האשראי כיוון שהוא אינו הגוף אשר מספק את האשראי.
הרציונלים העומדים בבסיס מערכות ה-P2P הפועלות כיום בעולם הם: יצירת אלטרנטיבה זמינה להשקעה עבור משקיעים אשר להם כסף חופשי; יצירת אלטרנטיבה נוספת לקבלת אשראי עבור לווים; ובהסתכלות מערכתית – הקמת אפיק נוסף לתחרות בענף האשראי הקמעונאי. מערכות ה-P2P מתאפיינות בשקיפות ובפשטות תפעולית. בנוסף, מכיוון שמערכות אלה הן מבוססות-טכנולוגיה, ביכולתן להוזיל עלויות ולצמצם במידה רבה את פערי הריבית בין הלווה למלווה. כך, בין השאר השימוש במערכת חוסך את הצורך בתיווך המוסדות הפיננסיים הקלאסיים כמו בנקים וחברות כרטיסי אשראי. מעבר לפעילות התיווך באשראי, מפעיל המערכת מהווה גם גורם תפעולי, אשר ינקוט הליכים מסוימים כלפי הלווים, אדוני היושב-ראש, ועבור המלווים במערכת, כגון פעילות חיתום ופעילות גביית חובות.
כיום לא קיימים הסדרה ופיקוח רגולטורי על מערכות P2P. בהיעדר פיקוח והסדרה כאמור, אין גורם מוסדר המספק הגנה למשתתפים הקיימים במערכות אלה, ומעבר לכך – – –
היו"ר יצחק וקנין:
חברי הכנסת, טלב אבו עראר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה דווקא צריך לעניין אותך, מערכת מצוינת.
היו"ר יצחק וקנין:
אדוני, חבר הכנסת – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
יעקב פרי, זה החלום, המערכת הזאת.
מעבר לכך, מאיר כהן, ידידי היקר, הדבר מהווה איתות שלילי למשתתפים פוטנציאליים החוששים לפעול באמצעות המערכת מבלי שנקבעה לה אסדרה נאותה. בלי רגולציה הם פשוט חוששים.
לאור האמור, מוצע להסדיר את פעילותה של מערכת התיווך המקוונת לעניין מתן אשראי בין מלווים ללווים שהם יחידים. הוראות האסדרה המוצעות מהוות תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, התשע"ו–2016. יעקב פרי, אתה מכיר בעל-פה את החוק הזה.
בהתאם להצעת החוק, האסדרה והפיקוח על הפעלת מערכת P2P ייעשו על-ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. על-פי המוצע, תוטל חובת רישוי על מי שמפעיל מערכת מקוונת לתיווך באשראי. מוצע לחלק בין סוגי הרישיונות הניתנים לפי היקף פעילותו של נותן שירות כאמור: רישיון בסיסי – להיקף פעילות מצומצם, רישיון מורחב – להיקף פעילות משמעותי. הצעת החוק קובעת הסדרים לעניין רישיונות להפעלת מערכת לתיווך מקוון באשראי, לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון כאמור ולעניין האורגנים ובעלי התפקידים שיכהנו בו, וכן קובעת הגבלות וחובות שונות שיחולו על פעילותם של בעלי הרישיונות ומקנה סמכויות פיקוח למפקח.
בנוסף, הצעת החוק מקנה סמכויות למפקח גם בהיבטים הצרכניים הנוגעים לפעילות מערכות ה-P2P, הן בהיבט של המלווים והן בהיבט של הלווים, וכל זאת במטרה להבטיח את השמירה על עניינם של המלווים והלווים הפועלים באמצעותה.
אדוני היושב-ראש, חשוב לציין כי הצעת חוק זו היא צעד נוסף במסגרת הצעדים המתוכננים על-ידי משרד האוצר ושר האוצר להגשמת המדיניות של שר האוצר ושלי לפיתוח שוק תחרותי והוגן של שירותים פיננסיים הניתנים לכול, בתנאים הגונים ותחרותיים. במסגרת צעדים אלה חוקק בשנה שעברה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, שבמסגרתו נקבעו הסדרה ופיקוח בין היתר על נותני אשראי חוץ-בנקאי, על נותני שירות בנכס פיננסי – מה שנקרא "צ'יינג'ים" – ועל אגודות שיתופיות למתן שירותי פיקדון ואשראי. כמו כן, בימים אלה נדונה בוועדת הכספים חקיקה שנועדה להסדיר גם את פעילותם של גופים שונים אשר עוסקים במתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית, ואשר מוכרים גם בכינוי "גמ"חים". המטרה היא ליצור בסופו של התהליך אסדרה כוללת, מקיפה ושיטתית של כל שוק השירותים הפיננסיים ושל מכלול הגופים הפועלים בו, כך ששוק זה יהיה שוק משוכלל ותחרותי, הוגן, יעיל ויציב.
הצעת החוק המובאת בפניכם היום היא תוצר של עבודה מאומצת ויסודית של צוות בראשות היועץ המשפטי לשעבר, חברי היקר עורך-הדין יואל בריס – אני לא יודע אם הוא נמצא פה. אם לא, אני מוסר לו את ברכתכם ואת ברכתי – ובהשתתפות חברים רבים מכלל גורמי הממשלה הנוגעים לעניין: נציגי האגפים הרלוונטיים במשרד האוצר: הלשכה המשפטית, אגף התקציבים, רשות המסים ואגף הכלכלה והמחקר בבנק ישראל – עוד עשרה דפים אני גומר – משרד המשפטים, רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות ההגבלים העסקיים ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. אני מבקש להודות להם ולכם על עבודתם המבורכת.
אבקש אתכם, חברי חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדה בראשות – שלום לך, מה נשמע?
רחל עזריה (כולנו):
ברוך השם. הייתה לי סייעתא דשמיא היום עם החוק חופשת לידה, אז אני מרוצה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כן. אוקיי. לוועדת הרפורמות בראשות חברת הכנסת רחל עזריה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שהיא תביא את זה עוד לפני פגרת הפסח. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לסגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן.
חברי הכנסת, אני פותח את הדיון בהצעת החוק. סגרתי את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים – יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל, ואחריו – נורית קורן, ואחריה – נחמן שי, רויטל סויד, ואילת נחמיאס ורבין תחתום.
איתן כבל (המחנה הציוני):
– – – תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
איתן, אתה מוותר? מוותר. נורית קורן, שלוש דקות לרשותך.
נורית קורן (הליכוד):
אדוני כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני סגן שר האוצר, לצערי, הייתי עסוקה במקום אחר והצעה שלי בקשר לכלבים משוטטים, עיקור וסירוס כלבים משוטטים, עברה בקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה כאן להודות לכל הצוות של הוועדה, ועדת הכלכלה, ובראשם ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל, שסייע בידי להעביר את ההצעה במהירות, למרות שהיו סייגים ולמרות שהיה די קשה, כי רצו שההצעה הזאת תבוא רק ב-2019, ואנחנו עמדנו על כך ואמרנו שלא ייתכן שהצעה כל כך חשובה תובא לביצוע רק בשנת 2019 מכיוון שהתקציב כבר נסגר.
אני רוצה לסבר את האוזן ולהציג כאן כמה סייגים וכמה הבחנות מאוד מאוד חשובות. כלבים משוטטים נמצאים בדרום ובצפון הארץ, וכשתופסים אותם, רק אחד מכל שישה כלבים מוצא בית ומאומץ. השאר, חמישה כלבים, נהרגים ולא נשארים בחיים. לכן ראיתי שזה מאוד מאוד חשוב, הנושא הזה. עשרות רבות, אלפי כלבים בריאים מושמדים, ואנחנו, עם ישראל, מחויב לשמור על כל נפש, כולל כלבים. ואם אנחנו מדברים על כך, אז בתורה מצווים אנחנו קודם כול לדאוג לבעלי-החיים שלנו ורק אחר כך להתפנות לדברים אחרים.
יוצא אפוא שהצעת החוק הזאת חוסכת לאוצר המדינה 30.4 מיליון בכל שנה – תראו כמה כסף מושקע כדי להרוג את הכלבים. לעומת זאת, היינו זקוקים רק ל-4.5 מיליון שקל כדי להקים את הצעת החוק הזאת שהפכה לחוק. כך אני שמחה שאנחנו גם מצילים חיים וגם גורמים לכך שבקופת המדינה יישאר יותר כסף לעוד פעילויות.
אני מתכוונת לדאוג גם לכלביות. הכלביות בכל הערים מאוד מאוד מוזנחות, וכאשר כלב אמור להישאר בתוך הכלבייה, הוא מוחזק בצער רב, ואני רוצה לומר לכם שזה דבר פשוט מזוויע. גם פה צריך לתת את הדעת ולסדר את הכלביות, שיהיו הוגנות, כדי לתת לכלבים חיים טובים יותר. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת נורית קורן. יעלה חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חברת הכנסת רויטל סויד. חבר הכנסת נחמן שי, אם תמשיך לדבר בטלפון, לא תשמע – לא אותי, וגם את המואזין לא תשמע.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק וקנין:
הודעה למזכירת הכנסת. חברת הכנסת רויטל סויד – למה אתה אחרון? אתה לא אחרון.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה למזכירת הכנסת.
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת נחמן שי.
נחמן שי (המחנה הציוני):
סליחה, אדוני היושב-ראש, ראיתי שמות אחרים שם בשורה, אז לא הערכתי שתורי יגיע. בכל מקרה, אני מודה לך על שאפשרת לי.
אני מרגיש שיש לנו פה איזושהי סאגה מתגלגלת, פרק אחרי פרק. אז עכשיו אני רוצה לתאר את 24 השעות האחרונות בתולדות תאגיד השידור הציבורי. תראו מה היה לנו רק ביממה האחרונה: קודם כול, יש עכשיו הצעה גאונית לשנות את השם; לקחת את המילה "תאגיד" ולחבר אותה למילה "רשות השידור" ולקבל משהו כמו "תאגיד רשות השידור החדשה". ואז אמר מי שאמר "תאגיד" זו מילה פסולה, יותר אין תאגידים בלקסיקון, אז תהיה "רשות השידור החדשה", אבל בעצם, כמו שלפעמים כתוב בסוגריים, היא תהיה התאגיד.
אחר כך באה הסתייגות שנייה: אולי אפשר להתחיל רק ברדיו ולא בטלוויזיה. זאת אומרת, אנחנו רצינו לייצר גמל אבל יצא לנו חמור, אז בואו נתחיל עם החמור, ואחר כך, ביום מן הימים, נעבור לגמל. ככה זה בדרך כלל כשוועדות – – –
היו"ר יצחק וקנין:
למה אתה חושב שחמור יותר טוב מגמל?
נחמן שי (המחנה הציוני):
במושבים באזור הצפון יכול להיות שחמורים עוד חיים – – –
היו"ר יצחק וקנין:
למה? יש לנו מצווה בתורה, "פטר חמור". גמל – אין לנו מצווה כזאת.
נחמן שי (המחנה הציוני):
הבנתי, אוקיי. אז מה זאת אומרת? לקחו גוף חדש ומייד הכניסו אותו לתוך המערכת נכה, רק עם רגל אחת: לא, אתם לא תשדרו עדיין בטלוויזיה, תשדרו רק ברדיו.
הרעיון השלישי הוא כמובן להתחיל לדון בסוגיה מי יגיש את חדשות הערב המרכזיות, כי נבחרה מגישה – בעיני אשת מקצוע ממדרגה ראשונה. אני עוקב אחרי המסלול המקצועי שלה כבר הרבה שנים. היא התפתחה, היא גדלה, היא נעשתה אישיות טלוויזיונית. היא לא עושה חשבון, כמו שאנחנו רוצים ומצפים, לאף אחד. היא צמודה לערכים העיתונאיים שלה ושל הארגון שבו היא עובדת. היא שומרת על האתיקה. בעיני – מינוי מצוין. אבל זה, כנראה, עוד פעם בעייתי.
אז תבינו מה הולך פה – מדינה שלמה נמצאת פה באיזושהי טראומה. ולמה זה מגוחך? כי באותו זמן יש דברים חמורים שקורים בצפון; יש שם איזה אירועים שקצתם גלויים ומרביתם אינם גלויים, ומישהו מודיע שנסתיימה החסינות של ישראל לטוס מעל סוריה, דבר מאוד מאוד משמעותי. אחר כך מתנהלים דברים גם ברצועה, וב"חמאס", ויש שם כל מיני תהפוכות פנימיות וכן הלאה, ומדי פעם נורית איזה רקטה, וישנה איזושהי ירייה – לא, אבל זה בכלל לא מעניין אותנו. העולם מתנהל, ויש בו אירועים; אנחנו כולנו ממוקדים, מדינה שלמה, כאילו בשאלת התאגיד.
ואני אומר, חברים, להפסיק את הקרקס הזה, לצאת ממנו. לתת לאנשי המקצוע, שקיבלו בתוקף החוק את האחריות ואת הסמכות, לבנות אותו, ולשחרר את עם ישראל לענייניו האחרים, החשובים באמת. תודה לך.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נחמן שי. תעלה חברת הכנסת רויטל סויד, ואחריה, אחרונת הדוברים – איילת נחמיאס ורבין. בבקשה, שלוש דקות, גברתי חברת הכנסת רויטל סויד.
רויטל סויד (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, היום הגשתי הצעת חוק מהפכנית וחדשנית. הצעת חוק שלמעשה אמורה להסדיר את ההמשכיות של כל חייל צה"ל שנספה, שנהרג. הצעת חוק שבה בעצם הכנסת תידרש לראשונה להתמודד באיזשהו אופן עם היכולת של בת-זוג, אישה – או הורים – להרות מזרע של חייל שנהרג או נפטר בצבא.
לא צריך להכביר מילים על המחויבות הרבה שיש לנו לחיילי צה"ל, למשפחות השכול. המחויבות היא מוסרית, היא ערכית, היא רגשית, היא עמוקה. הורים שולחים, משפחות שולחות את בניהן, והם לא שבים. הסיפור הגיע אלי כשפנו אלי לראשונה הדרת ורוני מאירי שבנם שקד, סרן, נהרג בתאונת אימונים בשנת 2004 ברמת-הגולן. הם, בכוחות שאין לי מושג מנין הם שאבו אותם, 72 שעות לאחר שנפטר, נהרג, ביקשו להקפיא את זרעו.
שקד היה נשוי בדיוק שלושה חודשים, ואשתו סירבה לעבור את אותו תהליך של הפריה, ועם השנים היא גם נישאה ונולדו לה ילדים חדשים, ויש לשמוח על כך שתהליך השיקום שלה צלח. אבל להדרת ורוני לא היה תהליך שיקום, והם רצו ומצאו מישהי שהסכימה להרות מזרעו של שקד, אבל האישה – שכבר נישאה מחדש – לא הסכימה לשחרר את הזרע, והוא בבעלותה.
שתי ערכאות משפטיות פסקו לטובתם, ובערכאה השלישית זה התהפך. היום זה עומד בפני דיון נוסף בבית-המשפט העליון. אני חושבת שסוגיה כל כך עקרונית, וכל כך ערכית, וכל כך חשובה, שלצערי, מלווה כל כך הרבה משפחות במדינת ישראל – הנושא אמור להגיע לכנסת, שאמורה לדון בו ולהכריע בו מה מותר ומה אסור, ולא לזרוק את המשפחות האלה להיטלטל בין ערכאות משפטיות, כאשר הם בקושי מסוגלים להתמודד עם השכול ועם האובדן.
עכשיו תחשבו כמה נשים היום פונות לבנק הזרע. כמה נשים היום מגדלות ילדים בלי שיש להם דמות אב או משפחה. כמה נשים תשמחנה להרות ממטען גנטי שהן מכירות; מאדם שאומנם נפטר אבל יודעים מיהו – סבא וסבתא, אחים ואחיות ומשפחה שלמה.
ניתן פה לבוא ולתת איזושהי אלומת אור בתוך החושך של השכול. זו הצעת חוק שהגשתי, היא חוצת מפלגות. חתמו עליה גם חברי כנסת מהקואליציה וגם מהאופוזיציה. אני מאוד מקווה שנוכל לתת בשורה משפטית ובשורה בכלל למשפחת השכול. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת רויטל סויד. תעלה אחרונת הדוברות, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. שלוש דקות לרשותך.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אנחנו בישורת האחרונה של הכנס הזה, ואני רוצה להשתמש בזמן שעומד לרשותי גם להודות לחברי במליאה וגם לדבר רגע על מערכת היחסים שאנחנו מנהלים ככנסת, כפרלמנט, עם הרגולטורים שעליהם אנחנו אמורים לפקח.
לפני כחודש וחצי, אולי טיפה יותר, בעקבות הצעה לסדר-היום בעניין ועדת חקירה פרלמנטרית שעסקה באשראי ללווים גדולים סביב מקרה פישמן, החליטה המליאה, בעזרתו של יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין ושל דוד ביטן, וגם במעורבות של חבר הכנסת פולקמן – הגיעה למסקנה שאין ברירה וצריך להקים ועדה מיוחדת לנושא מסוים לעניין הזה.
אלא מה, התברר שהרגולטור המרכזי בעניין הזה, קרי הפיקוח על הבנקים, ובנק ישראל, לא כל כך רוצה שתקום ועדה כזאת. זה לא כל כך נוח שהכנסת תעשה את תפקידה ונמלא את האחריות שמוטלת עלינו סביב נושא הפיקוח – חברת הכנסת סתיו שפיר, חשוב לי שתשמעי את מה שאני מדברת עליו. כתוצאה מזה התחיל להיות מופעל לחץ מטורף שהוועדה לא תקום.
אני באתי והסברתי שהמטרה שלי – חבר הכנסת איתן כבל, לפני שנה, עשה שימוע בלתי רגיל בוועדת הכלכלה בנושא הקטל בדרכים. ניתן מקום לכל אחד מהגורמים סביב השולחן, היה זמן לדיוני עומק, היה זמן לשמוע מקרי קצה, מקרים קשים, משפחות שסבלו מקטל בדרכים, משפחות שכולות כתוצאה מקטל בדרכים. פתאום היה זמן לעשות את עבודת הפיקוח הפרלמנטרית, שביום-יום, צריך להודות, מאוד קשה לנו לעשות כאן, סביב החקיקה, סביב הדיונים, סביב דיונים מהירים. באמת, זה נורא מסובך.
התחיל להיות מופעל לחץ כל כך גדול, למרות שאני באתי והסברתי שכל כוונתי היא לדון באמת בשוק האשראי ולנסות להבין איך יכול להיות שיש הבדל כל כך דרמטי בין החייב האנונימי לחייב שהוגדר על-ידי בנק ישראל כחייב עם מילה. אותו אחד, אותו טייקון – אני לא אוהבת את המילה הזאת – אבל אותו אחד שנכנס עם אותו רושם אדיר לבנק ומקבל אשראי, אבל בעיקר, אדוני היושב-ראש, כשהוא מגיע אל עברי פי פחת, לא באים ומוציאים אותו מהבית שלו. לא באים ומשתמשים בשעבודים שלו כנגדו. אנחנו רואים את זה במקרה המבחן של פישמן בצורה הכי קשה והכי בוטה. וזה, אם לא אכפת לכם, זה באמת על חשבון הציבור.
אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת איתן כבל, שניאות להקים ועדת משנה בוועדת הכלכלה, בראשותי, בנושא הזה. אני רוצה להגיד לכם, הנושא הזה חייב להיות נדון. אנחנו חייבים לפקח. לא כל דבר שהכנסת דנה בו הוא אוטומטית רגולציה. יש תרבות ארגונית, יש שיח ציבורי. זאת האחריות שלנו, זאת החובה שלנו, ובמידה רבה זאת גם הזכות שלנו כפרלמנטרים. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אדוני סגן השר, אנחנו עוברים להצבעה, נכון?
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017, קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25
נגד – 11
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
25 בעד, 11 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הרפורמות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
כספים. חבר הכנסת מקלב אומר כספים. חברי הכנסת, הנושא יועבר לוועדת הכנסת, שם – – –
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת מקלב ביקש ועדת כספים. תראו, חברים, כתוב בסדר-היום שלנו שזה צריך ללכת לכספים, אבל סגן השר אמר שזה ילך לרפורמות. מקלב אמר כספים. זה ילך לוועדת הכנסת, שם יוחלט מה יהיה עם החוק. תודה, רבותי.
הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017
[מס' כ/704; "דברי הכנסת", חוב' זו, עמ' 21599; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק וקנין:
הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017. קריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעה זו קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג אותה יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת דודי אמסלם.
דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017.
להסתדרות הציונית העולמית ולסוכנות היהודית לארץ-ישראל יש מעמד מיוחד לפי חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952. ממשלת ישראל חתמה בשנת 1979 על אמנה עם ההסתדרות הציונית העולמית ועל אמנה עם הסוכנות היהודית, ובהן פורטו תפקידיו של כל גוף כפי שהיו באותה עת.
במשך השנים, מאז נחתמו האמנות, התפתחו והשתנו הצרכים הציבוריים בישראל ובעם היהודי, ולכן התרחבו תחומי הפעילות של המוסדות הלאומיים האמורים גם לתחומים שאינם כלולים במפורש באמנות, על מנת לתת מענה לצרכים ולאתגרים החדשים של מדינת ישראל והעם היהודי. מוסדות לאומיים אלה רכשו במשך השנים מיומנות רבה בביצוע המשימות הללו, ויצרו תשתית ארגונית המסוגלת להיענות בתוך זמן קצר לאתגרים השונים והמשתנים מעת לעת שעמם מתמודדים מדינת ישראל והעם היהודי.
חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, והתקנות שהותקנו מכוחו, מאפשרים לממשלה, למערכת הביטחון ולמוסדות להשכלה גבוהה להתקשר עם ההסתדרות הציונית העולמית ועם הסוכנות היהודית לארץ-ישראל ללא מכרז, ובלבד שהתקשרות כאמור נעשית למטרות ציבוריות. מוצע להרחיב את רשימת המטרות ציבוריות שיהיה בהן כדי לאפשר פטור ממכרז כאמור באופן שישקף את השינויים שחלו במהלך השנים בתפקידי הגופים האמורים.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוגש על-ידי הוועדה. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת דודי אמסלם. חברת הכנסת יעל גרמן, יש הסתייגות שלך לסעיף 1. אני מבין שאת לא רוצה לנמק. את רוצה שנעבור להצבעה על ההסתייגויות.
יעל גרמן (יש עתיד):
נכון.
היו"ר יצחק וקנין:
אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אולי אתה לא מרוכז, אבל אני מרוכז. יש הסתייגויות, ואנחנו הולכים להצביע עליהן. הצבעה על הסתייגות לסעיף 1, הסתייגות של חברת הכנסת יעל גרמן. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?
הצבעה מס' 22
בעד ההסתייגות – 14
נגד – 21
נמנעים – 2
ההסתייגות (1) של חברת הכנסת יעל גרמן לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
הסתייגות (1) לסעיף 1 – 21 מתנגדים, 14 בעד, שני נמנעים. אם כן, ההסתייגות לא נתקבלה.
הסתייגות לחלופין – מי בעד ההסתייגות לחלופין? מי נגד ההסתייגות לחלופין?
הצבעה מס' 23
בעד ההסתייגות – 15
נגד – 23
נמנעים – אין
הסתייגות לחלופין של חברת הכנסת יעל גרמן לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
23 מתנגדים, 15 בעד. אם כן, גם ההסתייגות לחלופין לסעיף 1 לא נתקבלה. הסתייגות 2, לסעיף 1 – מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?
דוד ביטן (הליכוד):
מה זה?
היו"ר יצחק וקנין:
הסתייגות לסעיף 1 – – –
דוד ביטן (הליכוד):
לנו יש יותר הסתייגויות. איך אנחנו?
היו"ר יצחק וקנין:
חברי הכנסת, אם תהיו מרוכזים, הכול יהיה בסדר.
הצבעה מס' 24
בעד ההסתייגות – 14
נגד – 20
נמנעים – 2
ההסתייגות (2) של חברת הכנסת יעל גרמן לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר יצחק וקנין:
20 מתנגדים, 14 בעד, שני נמנעים. אם כן, כל ההסתייגויות לסעיף 1 לא התקבלו.
אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 1 כנוסח הוועדה. מי בעד סעיף 1, כנוסח הוועדה? כל החוק, זה כל החוק, ודאי. זה קריאה שנייה. ודאי, ודאי.
הצבעה מס' 25
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 33
נגד – 4
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
33 בעד, ארבעה מתנגדים. אם כן, סעיף 1 התקבל כנוסח הוועדה, וגם החוק עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על החוק, רבותי. הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 26
בעד החוק – 31
נגד – 6
נמנעים – אין
חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון מס' 3), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יצחק וקנין:
31 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 65) (סיום התקשרות בעסקה מתמשכת או ביטולה כמתן הודעת סירוב), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/692); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 65) (סיום התקשרות בעסקה מתמשכת או ביטולה כמתן הודעת סירוב), התשע"ז–2017, הצעת חוק לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני וקבוצת חברי הכנסת. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אורי מקלב.
אורי מקלב (יהדות התורה):
תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, אני יכול היום לפתוח בכבוד שני היושבי-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק התקשורת באה לחוקק את החוק המרכזי בנושא סיום התקשרות עם מישהו שנותן שירות. כפי שידוע, מי שמבקש – חוק הספאם אוסר על מפרסם לשגר דבר פרסומת, הודעות וכדומה לאחד שאין לו שום קשר אתו. אבל החוק מחריג, מטבע הדברים; אם אותו נמען ואותו צרכן ואותו לקוח כן מתקשר עם אותו מפרסם או עם אותו אחד שנותן דבר שירות, מטבע הדברים הוא גם יסכים שישלח לו דבר פרסום, הודעות וכדומה, מכיוון שהוא עכשיו אתו בקשרי מסחר, הוא מספק לו מוצר, הוא מספק לו שירות, והוא מעוניין שיהיה לו קשר אתו, ועל כך הוא חותם – שהוא מוכן שהוא ישגע אותו.
אבל מה קורה עכשיו? החתונה נגמרה. הקשר המסחרי ביניהם הופסק ונפסק, ועכשיו הודיע ברוב שמחה, או לא ברוב שמחה, אותו לקוח שהוא מפסיק את השירות. המפרסם ממשיך לשגר לו דבר פרסומת. אותו נותן שירות שולח לו הודעות כאילו שהוא לקוח רגיל. אז בסדר, אז הוא שולח לו. אני עכשיו מבקש בהצעת החוק הזאת לראות בעצם הפסקת ההתקשרות גם כבקשה להפסיק לשלוח לו דבר פרסומת. דהיינו, אם בן-אדם מפרש ומבקש באופן אקטיבי להפסיק לשלוח לו, צריך לכבד את זה, אבל אנחנו רוצים לראות גם בעצם הפסקת ההתקשרות הודעה צמודה לכך שיפסיק לשלוח דבר פרסומת.
וכאן לכאורה אפשר לשאול: מה קרה, למה הוא לא יכול להמשיך לשלוח לו. התשובה הראשונה בעניין הזה: מכיוון שאנחנו מוצפים בדברי פרסומת, מוצפים בהודעות שאנחנו לא מעוניינים בהן. יש יותר מדי הודעות ואנחנו לא יודעים באמת להבדיל ולדלות את החשובות לנו מהלא-חשובות לנו. איך שלא יהיה, גם בזמנים רגילים, אם אני קשור לאחד שנותן שירות עבורי, קשה לי לדלות את הדברים שמעניינים אותי מהדברים שלא מעניינים אותי. עכשיו, אם אני צריך עוד להוסיף כאלה שאין לי אתם שום קשר מסחרי, שום התקשרות – מדוע אני צריך לקבל מהם עוד?
אבל האמת היא שהרבה יותר מכך, מפני שמטבע הדברים, לאחר שמישהו מתקשר אתי ושולח לי דבר פרסומת, הוא כבר בקשר אתי, וכשהוא בקשר אתי, עם הזמן כבר מיטשטשים הגבולות, ואז אני גם מקבל חיובים, לא רק דבר פרסום; לא רק הצעה להלוואה או הצעה לרכישה או הנחה או מבצע. עם הזמן פתאום מתברר שאני באמת עשיתי את זה, ואני כאן מתחייב לחיוב, ואחרי שנה אני רואה, ואני שואל – לא, אתה התחייבת, הסכמת. לך תברר את זה עכשיו: האם הסכמתי? הרי אני יודע שלא הסכמתי, כי אין לו חוזה התקשרות. זה מתחיל בדבר פרסום, בהודעות, ואחרי זה – חיובים.
והאמת היא שבדיון שהיה בוועדת הכלכלה – וכאן אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל – שוכנענו – אני חושב שגם חבר הכנסת יעקב פרי – – –
מיכל רוזין (מרצ):
שכנעת אותנו. אנחנו בעד.
אורי מקלב (יהדות התורה):
מה?
מיכל רוזין (מרצ):
שכנעת אותנו. אנחנו בעד.
אורי מקלב (יהדות התורה):
הבעיה היא הזמן.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אני עוד לא שוכנעתי.
אורי מקלב (יהדות התורה):
היושב-ראש עוד לא שוכנע, אז אנחנו קצת נרחיב, עוד כמה דקות, ממש זמן קצר.
בכל אופן, בסופו שלך תהליך – הסבירו לנו הכי טוב, הרבה יותר טוב ממני, אותם נציגים של אותן חברות שהיו בוועדה ובאו ובאמת התנגדו לחוק. שאלנו אותם למה הם מתנגדים. היושב-ראש שואל אותו: למה אתה מתנגד? אומר אותו נציג, או נציגה, של אותה חברת תקשורת – וזו לא חברת סלולר, חברה אחרת, שנותנת שירותים אחרים: למה שהוא לא יישאר אצלי במועדון הלקוחות? למה לא? מה רע בזה? למה אתה מכריח אותי להוציא ממועדון הלקוחות? מה שהיא רוצה – אנחנו לא רוצים. אני לא רוצה אותו במועדון הלקוחות בהכרח. זה מוביל אותנו למערכת שלמה שאנחנו מרגישים שאין לנו ביטחון צרכני.
אנחנו עושים התקשרות עם מישהו, אנחנו לא יודעים איך להשתחרר ממנו. והפער הגדול הזה, כפי שאנחנו לא פעם בוועדות – במיוחד בוועדת הכלכלה, וגם בחקיקה שמחוקקים בעקבות זה – כשאתה רוצה להתחבר, להתקשר, לאותה חברה נותנת שירות, זה מאוד קל. בנימוסים, במאור פנים, מייד מרימים לך את הטלפון, ואתה מייד מקבל שירות. כשאתה רוצה להתנתק, כשאתה רוצה לברר, כשאתה רוצה לדעת מדוע חייבו אותך, מדוע אתה לא מקבל את הזכויות שלך – אז אתה מדבר לקירות, אף אחד לא עונה לך. שעות אתה יכול לחכות ואין לך מענה. אתה מעביר מיילים, אתה מעביר בסוג תקשורת אחר, אתה לא יודע מה לעשות, אתה מתייאש. אתה מראש יודע שאתה לא תקבל את השירות, לא תוכל לברר, וממילא גם לא תקבל את ההחזרים. אין ביטחון צרכני.
חבל, באמת. מצד אחד יש לנו חברות מצליחות שנותנות מוצרים טובים, אבל כשזה מגיע לשירות, לאמינות בשירות, שם יש פערים מאוד גדולים. עם כל החקיקה הרבה – לפעמים שואלים אותנו למה אתם עושים חקיקה כל כך גדולה? מנסים כל פעם עוד חקיקה ועוד חקיקה כדי להחזיר את האמון של הציבור, הצרכנים; להביא לכך שהציבור שקונה ומתקשר עם מישהו יוכל להיות בטוח כשהוא לא ירצה וכשהוא לא יתקשר. כשתגיע העת והוא לא ירצה לקבל את השירות, הוא יברר על מה החיוב, הוא יברר מה השירות שהוא רוצה לקבל, מדוע הוא לא קיבל, כמה זמן הוא יקבל, האם מגיע לו לקבל, או דברים כאלה – אין לו סיכוי לקבל את זה.
לכן גם הצעת החוק הזאת לא באה מתוך משהו שחלמנו בלילה. יש לנו מגוון של מציעים, כפי שאמר היושב-ראש. אנחנו חשבנו שהצעת החוק הזאת תעזור מאוד לצרכנים. ההרגשה הזאת, שאתה טרף קל בהתחלה, כשרוצים להתקשר אתך, ואחר כך זו חתונה קתולית ואתה לא יכול להשתחרר, זה דבר שהחוק הזה – חוץ ממה שהוא יאסור, לשלוח את הפרסומת, אנחנו נגיע למצב שהוא יוכל להיות בטוח: כשאני מפסיק להיות בקשר מסחרי עם אותה חברה, אני מזה מתנתק לגמרי. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, אדוני. יש רשימת דוברים. חברת הכנסת מירב לייבזון בן ארי – היא לא פה; ישראל אייכלר – לא פה; גלאון; אבו מערוף; חאג' יחיא – מוותר; רוזין – מוותרת; שמולי – מוותר; עליזה לביא – מיש מאוג'ודה; מסעוד גנאים – מיש מאוג'וד; מרגלית – מיש מאוג'וד; עמר בר-לב – מיש הון; יהודה גליק – מיש הון; אוסאמה סעדי – מיש הון; איתן ברושי – מוותר; זוהיר בהלול – מתנאזל; יוסי יונה – מיש הון; יעל כהן-פארן – מוותרת; רויטל סויד – מיש הון; עאידה תומא סלימאן – מיש הון; אמיר אוחנה – תסלם; אחמד טיבי – מנהל הישיבה; עפר שלח.
קריאה:
– – –
קריאה:
דבר, אחמד טיבי.
היו"ר אחמד טיבי:
מיקי לוי – מתכונן לנאום החיים; מרב מיכאלי – –
קריאה:
נאום חייו.
היו"ר אחמד טיבי:
– – מתנאזלה; שרן השכל – מיש הון; מאיר כהן – מחכה ביציע; אכרם חסון – מסאמח; יואל חסון – מיש הון; אורן חזן – אלחמדוללה, מיש הון; איילת נחמיאס – מיש הון; קסניה סבטלובה – מיש הון. איתן כבל.
איתן כבל (המחנה הציוני):
כן.
היו"ר אחמד טיבי:
איתן כבל בתפקיד דב חנין, בבקשה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
באיזה תפקיד?
היו"ר אחמד טיבי:
דב חנין.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אז רגע. אדוני היושב-ראש, אני דב חנין? קודם כול, קטונתי מלהיות דב חנין.
היו"ר אחמד טיבי:
העליתי אותך בדרגה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
נעליו גדולות מדי, ואני מתכוון שהוא אחד המחוקקים הטובים ביותר, מהפרלמנטרים המצטיינים.
היו"ר אחמד טיבי:
אכן כן. כל הכבוד.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אבל לענייני דיבור, אדוני היושב-ראש, אתה? אתה מעיר על דיבור? אתה, גם אם היו מראיינים אותך לערוץ הילדים היית מתראיין.
היו"ר אחמד טיבי:
אני עושה את זה הרבה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אני יודע.
היו"ר אחמד טיבי:
התראיינתי לאחרונה לחזי דין, הקוסם.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, רשמת פרלמנטרית, חברותי וחברי חברי הכנסת, אני שותף להצעת החוק הזאת; הליטאים הסכימו להכניס אותי ככה לתוך הצעת החוק החשובה הזאת. בכלל, אני יכול לומר לכם שוועדת הכלכלה, חבר הכנסת יעקב פרי – –
יעקב פרי (יש עתיד):
– – –
איתן כבל (המחנה הציוני):
– – אם אתה צריך ללכת. אני אומר, מי כמוך יודע שוועדת הכלכלה, בנושאים שנוגעים לצרכנות – לקחנו את העניין הזה בצורה מאוד מאוד רצינית. מסתבר שככל שאנחנו – חבר הכנסת חאג' יחיא, שהוא מהקבועים והמסורים בוועדה יודע – מקלפים את הפרי, אנחנו מגלים עוד שכבות. פשוט הנושא הזה נזנח מאוד מאוד מאוד מאוד. אני רק רוצה לומר לכם – אני אומר את זה גם לך, חבר הכנסת פרי, כי אין לי ספק שיגיעו גם אליך. חבר הכנסת מקלב פה?
אורי מקלב (יהדות התורה):
כן.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אני רוצה להסב את תשומת הלב של אדוני: כשנגיע לקריאה שנייה ושלישית בהצעת החוק הזאת אנחנו נצטרך להתעמק בה, כי היא עלולה, חס וחלילה, לפגוע בכמה מהעיתונים. אנחנו נצטרך לתת את הדעת שלא נגרום – בדרך כלל אומרים: מתוך שלא לשמה בא לשמה. פה אנחנו יכולים לומר שמתוך לשמה יבוא שלא לשמה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
שלא יגידו שאתה רוצה לעזור ל"ישראל היום".
איתן כבל (המחנה הציוני):
בין היתר. כן. כן. כן. כן. כן.
אורי מקלב (יהדות התורה):
– – –
איתן כבל (המחנה הציוני):
כן. כן. הרצון, למשל – כשעיתונים, אתה רוצה לעשות להם מכירה. חבר הכנסת זוהיר בהלול.
אורי מקלב (יהדות התורה):
הייתי מנוי והפסקתי.
איתן כבל (המחנה הציוני):
לא, לא. מה אתה מבקש מהם? הם צריכים לבצע פעולה אקטיבית בכל פעם. אין מצב שמישהו יחזור ויתקשר אליהם.
אורי מקלב (יהדות התורה):
– – – שהמנוי נפסק בעוד שנה, יכול להיות.
איתן כבל (המחנה הציוני):
בדיוק. יש פה – – –
אורי מקלב (יהדות התורה):
זה לא מתמשך. יכול להיות שלא נקרא לזה "עסקה מתמשכת". אפשר למצוא פתרון. מנוי לשנה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אני אומר, צריך למצוא לזה את הפתרונות. גם ככה, חברותי וחברי חברי הכנסת, חבר הכנסת פרי, חבר הכנסת מקלב, העיתונות הכתובה נמצאת במשבר גדול, וצריך לתת על זה את הדעת.
מיכל רוזין (מרצ):
– – –
איתן כבל (המחנה הציוני):
תודה, גברתי חברת הכנסת רוזין.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה לחבר הכנסת כבל. אל-נאא'בה נורית קורן. נורית קורן מיש מאוג'ודה? מיש מאוג'ודה.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 65) (סיום התקשרות בעסקה מתמשכת או ביטולה כמתן הודעת סירוב), התשע"ז–2017. נא להצביע.
הצבעה מס' 27
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 65) (סיום התקשרות בעסקה מתמשכת או ביטולה כמתן הודעת סירוב), התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 29, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק חוזרת לוועדת הכלכלה להמשך דיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 14) (תוכנית רב-שנתית וועדה בין-משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/699); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
עכשיו הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 14) (תוכנית רב-שנתית וועדה בין-משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז–2017. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איתן ברושי. תפאדל.
קריאה:
לאיזו ועדה הראשונה?
היו"ר אחמד טיבי:
כלכלה.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת – –
קריאה:
ברושי, קח את הזמן.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
– – אתמול פרסמה רשות החשמל את התוצאות של המכרזים הראשונים לאנרגיה סולרית. מדובר במתקנים שיקומו בשטחי אגודות חקלאיות בפריפריה הדרומית של ישראל. התוצאה במכרזים, כפי שהיא פורסמה, היא דרמטית: לראשונה בישראל הצליח התחום הסולרי לגבור על ייצור החשמל מדלקים.
עלות הייצור הסולרית במכרזים נקבעה ל-19.9 אגורות לקילוואט שעה. עלות ייצור החשמל בסל הדלקים במשק שמורכב מגז ופחם עומדת על 26.4 אגורות.
אנרגיה מתחדשת היא בשורה אמיתית לחברה ולכלכלה בישראל. כמו במדינות רבות, היא צפויה לספק תעסוקה לרבים, לאפשר פיתוח כלכלי בפריפריה ולהשפיע בטווח הארוך על מחירי החשמל – הוזלת יוקר המחיה.
בשנת 2015 הצטרפה ישראל לאמנת האקלים החדשה שאומצה בוועידת האקלים בפריז. הצטרפות זו תורגמה להחלטות ממשלה, ליעדי ביצוע ולתוכניות עבודה במשרדי הממשלה. בהחלטה מס' 542 של הממשלה, מיום 20 בספטמבר 2015, נקבע יעד לאומי של 8.8 טונות פליטת גזי חממה לנפש בשנת 2025 ושל 7.7 טונות פליטת גזי חממה לנפש בשנת 2030. להשגת יעד זה נקבעו יעדים לאומיים להפחתה ולייעול של צריכת האנרגיה במשק ויעדים לייצור חשמל ממקורות של אנרגיות מתחדשות, כמפורט להלן: ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יעמוד על שיעור של 13% לפחות מסך כל צריכת החשמל בשנת 2015, ועל שיעור של 17% לפחות מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030.
בהחלטת הממשלה מס' 1403, מחודש אפריל 2016, אשררה הממשלה את יעדי הייצור מאנרגיה מתחדשת לשנת 2020: 10% מצריכת החשמל במשק, והטילה על הגורמים השונים לבצע צעדים שיקדמו את הנושא. עלינו להגיע היעד הזה, חברים, בתוך שלוש שנים מהיום.
בשני העשורים האחרונים מוכר הצורך הבין-לאומי לקדם את תחום ייצור החשמל ממקורות מתחדשים ולפתחו כאמצעי ממשי להפחתת פליטות גזי החממה. מדינות רבות משקיעות בפיתוח משק אנרגיה מתחדשת, בשל תנודות במחירי האנרגיה והדלקים – אנחנו לא רוצים להיות תלויים בספקים שלהם – ומתוך שיקולי איכות הסביבה, ובראשם הפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספרה, אשר הנגרמת, בין היתר, מייצור חשמל באמצעים קונבנציונליים, ותורמת להתחממות כדור הארץ ולהאצת משבר האקלים העולמי. מדינות רבות פועלות לגיבוש מדיניות להסדרת התחום, תוך קביעת יעדי ייצור מוגדרים, הן במישור הפנימי והן במישור הבין-לאומי.
יישום ההחלטות האלה נתקל בקשיים וחסמים, בין היתר בשל ריבוי משרדי הממשלה אשר מעורבים בתהליכי קידום החלטות הממשלה. זה לא סוד שאחוז ניכר מהחלטות הממשלה לא מתבצע. לאחרונה, לדוגמה, קיבלה רשות מקרקעי ישראל החלטה להגביל הקמת מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת על אדמה חקלאית לשטח של 250 דונם בלבד. מדובר בהחלטה הזויה, שחותרת תחת הממשלה וההחלטות שלה ומקשה מאוד על עמידה ביעדים שנקבעו. רשות מקרקעי ישראל היא זרוע ביצועית של הממשלה שמתעלמת בעקביות מההחלטות והיעדים.
ישראל מובילה בטכנולוגיה לניצול אנרגיה, בעיקר סולרית, ואנחנו מוכרים בכל העולם, מדודי-שמש ועד שדות סולריים. אבל איך ייתכן, פעם נוספת, שהסנדלר הולך יחף? מדינות כמו גרמניה עוקפות אותנו ומייצרות קרוב ל-8% חשמל מאנרגיה סולרית, במדינה שאין לה מספר שעות שמש קרוב לשלנו. באיחוד האירופי הציבו יעד של 30% של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ירוקה ומעודדים צרכנים פרטיים לייצר. ואנחנו? אנחנו עדיין מדשדשים מאחור, עם כל הטכנולוגיות שלנו. זה בלתי נתפס. היום רק 2.6% מהאנרגיה המופקת בישראל היא אנרגיה מתחדשת, ורובה אנרגיה סולרית. בקצב הנוכחי, בלתי אפשרי להגיע ליעדים תוך שלוש שנים.
בשנת 2014 ניצבה ישראל במקום האחרון בין מדינות ה-OECD מבחינת השיעור של ייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. מספר שעות השמש בישראל עומד על מעל 1,900, ועדיין ישראל, כאמור, מפגרת בייצור חשמל סולרי אחרי מדינות אחרות, שאינן מתקרבות למספר כזה של שעות שמש. כיום מייצרים בישראל רק כ-1,000 מגה-ואט מאנרגיה מתחדשת, הרוב המוחלט – מאנרגיה סולרית, והמיעוט הוא אנרגיית רוח וביו-גז.
המדינה נכשלה ונכשלת בפיתוח משק האנרגיה המתחדשת, ובישראל צריך אנרגיה מיוחדת כדי לייצר חשמל מאנרגיה מתחדשת. כולם רוצים אנרגיה מתחדשת, אבל תוקעים מקלות האחד בגלגלים של השני, ולכן צריך פה חוק.
כד לעמוד ביעדי ייצור החשמל ממקורות מתחדשים, יש לאתר את הכשלים המעכבים את הפיתוח והייצור בתחום. ככלל, הסדרת נושא בעל חשיבות ציבורית עקרונית, חברתית וכלכלית בחקיקה תתרום להשגת יציבות ולוודאות בתחום האנרגיה המתחדשת. שני אלו, ודאות ויציבות, הם תנאי הכרחי למשיכת משקיעים לתחום ולפיתוח של שוק המימון הבנקאי והמוסדי.
שוק פעיל וממוסד של ייצור חשמל ממקורות מתחדשים עתיד להעסיק אלפי מועסקים במשרות חדשות, ובנוסף – עתיד לזמן אל התחום השקעות ויוזמות אשר יאיצו פיתוח מקומי של פתרונות טכנולוגיים והמצאות; לישראל, כידוע, יש יתרון יחסי בשדה זה של מחקר – פיתוח וחדשנות.
הצעת החוק, שאותה אני מביא ביוזמתי ובעזרת חברים נוספים, נועדה לסייע לממשלה ולאפשר את העמידה ביעדים שהיא הגדירה, לאפשר רציפות שלטונית בהחלטות ממשלה, שכעת יקבלו מעמד מחייב בחוק, ולהקים ועדה בין-משרדית להסרת חסמים. בשל חוסר ההסכמה בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה, היעדים לא הוכנסו לחוק, אבל החוק מתבסס על החלטות הממשלה. כל זה כי הממשלה לא רצתה ליצור מצב שאי-עמידה ביעדים כאילו תתפרש כאי-עמידה בחוק.
המשמעות הציבורית של אישור ההצעה היא עצומה. כיום, גופי המימון לא מאמינים בתחום, וכשהם יראו שמתייחסים לזה ברצינות, גם היחס שלהם לתחום ישתנה בהתאם.
ועדת השרים לחקיקה אישרה את ההצעה בחודש דצמבר 2015, ומשך הזמן שעבר עד רגע זה, שעבר כדי לסיים את החוק, מעיד כמה הנושא הזה לא מוסכם וכמה הוא מסובך, ולכן באמת החוק הזה יחייב את כולם לשתף פעולה.
קיים קונסנזוס רחב, בציבור בכלל וגם כאן בכנסת, שפיתוח תחום האנרגיה המתחדשת הוא לא בקצב הנכון בישראל ושהעיכוב בפרויקטים האלה הוא דבר שפוגע בהפחתת הזיהום מתחנות הכוח. אנחנו רואים בזה תרומה לביטחון, לאיכות הסביבה ולמה שקשור לביטחון האנרגטי של משק החשמל. מדובר בתחום שתורם באופן ישיר לפיתוח הפריפריה, ויכול להיות מנוע לצמיחה כלכלית וליצירת מקומות עבודה חדשים.
אני מודה לחבר הכנסת איתן כבל, שסייע רבות לקידום ולהכנה של החוק לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה; לחברי איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, שעזר לקדם את החוק מתחילתו; לצוותים המקצועיים בוועדת הכלכלה, בכנסת ובמשרדי הממשלה, ובמיוחד לשר האנרגיה והתשתיות ולמנכ"ל שלו ולשר להגנת הסביבה ולמנכ"ל שלו וליועצים שלי בלשכה וכאן בכנסת.
אני מבקש מכם לאשר את החוק, שעוסק בתחום לאומי חשוב זה, בקריאה ראשונה, ולאפשר לנו לתקן ולהשלים את מה שנחוץ בקריאה השנייה והשלישית ביחד. חייבים להתקדם ביעדים, שממשלת ישראל התחייבה להם גם ברמה הבין-לאומית. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. נעבור לרשימת הדוברים, אבל לפני רשימת הדוברים, היום יום האם, נדמה לי, יום אל-אוּם. אצלנו זה היום.
מירב בן ארי (כולנו):
– – –
קריאה:
אז יש הבדל בין אם לאם?
ענת ברקו (הליכוד):
טוב שלא הפכתם את זה ליום המשפחה. זה יפה מאוד.
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
מה ההתנגדויות? מה אמרתי?
קריאות:
– – –
קריאה:
מה קרה?
קריאה:
אנחנו בעד.
היו"ר אחמד טיבי:
זה יום בין-לאומי. זה לא יום של ערבים ולא יום של יהודים.
קריאה:
היהודים – – –
ענת ברקו (הליכוד):
לא. אצלנו הפכו את זה ליום המשפחה – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אה, היהודים. לא.
ענת ברקו (הליכוד):
מה לעשות? כל המשפחה יולדת ביחד – – –
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
זה יום האם, ואני שולח ברכות לכל האימהות.
קריאות:
– – –
קריאה:
רק ניסינו להבין.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום יום האם הבין-לאומי, ולפיכך אני רוצה מכל לבי לפנות בברכה לאימהות האלה, בעלות אורך הרוח, החמלה, האהובות. רחמי האל על אימא שלך ועל כל אלה שהמוות הביא לכך שאינן בנמצא, היקרות לכולנו. אלוהים יאריך את חיי "גברת האהובים", אֵם אחמד, ואת חיי האימהות של כולכם.)
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
ובתרגום סימולטני, מה אמרת?
היו"ר אחמד טיבי:
מייד אתרגם. אני אגיד משפט יפה על אימהות בערבית: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: כאשר אני מתכופף לנשק את ידייך ושופך את דמעות החולשה שלי על החזה שלך ומבקש לקבל מבטים של שביעות רצון שלך ממני, רק אז אני מרגיש שהגבריות שלי שלמה. כל שנה ואתן בטוב. רחמי האל על אמך, שכיב. כל שנה ואתן בטוב.)
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
צודק. מה אמרת?
היו"ר אחמד טיבי:
תרגום? תרגמת, אכרם? תודה רבה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
תרגום, אדוני. תרגום.
טלי פלוסקוב (כולנו):
מילים טובות, זה בטוח.
היו"ר אחמד טיבי:
זה בן שאומר לאימא שלו: כשאני מרכין ראש כדי לנשק את ידייך ופונה אלייך כדי לקבל מבטים של שביעות רצון שלך ממני, רק אז אני מרגיש שאני גבר ואני בן-אדם. תודה רבה.
מירב בן ארי, אם את רוצה לומר כמה מילים על הנאום שלי על יום – – –
רויטל סויד (המחנה הציוני):
מה יש לה להגיד אחרי מילים כל כך יפות?
היו"ר אחמד טיבי:
מירב לייבזון; ישראל אייכלר; זהבה גלאון; עבאללה אבו מערוף; עבד אל חכים חאג' יחיא; מיכל רוזין; נחמן שי – מוותר; איציק שמולי – מוותר; עליזה לביא; מסעוד גנאים – מוותר; אראל מרגלית; עמר בר-לב; יהודה גליק; אוסאמה סעדי; זוהיר בהלול – מתנאזל; יוסי יונה – מתנאזל. יעל כהן-פארן – עולה לנאום.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
יוסי חמאמה. דוקטור.
היו"ר אחמד טיבי:
מה?
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
יוסי חמאמה.
היו"ר אחמד טיבי:
(אומר בערבית: עכשיו אדבר אתו.)
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי חברות וחברי הכנסת, אני עולה בכל זאת כדי לברך את חברי חבר הכנסת איתן ברושי. ברושי, קידמת באמת, בעוז ובתבונה – זה לא היה קל מול משרדי ושרי הממשלה – את הצעת החוק הזאת. אני מקווה שהיא תגיע לקריאה שנייה ושלישית אפילו יותר טובה ממה שהיא מגיעה כרגע לקריאה ראשונה.
אין ספק שאנרגיה מתחדשת זה העתיד. אתמול ראו כולם שהמחירים של אנרגיה מתחדשת הם זולים יותר מגז ומסולר, ועוד מעט גם מפחם. פחם, בכלל, כשסופרים רק את העלות של הדלק זה לא נחשב בכלל, כי כל הזיהום – אף אחד לא סופר אותו, אבל הוא עולה לנו פי-שלושה בערך ממה שעולה לנו לייצר מפחם.
בסופו של דבר, גם השר הכריז על זה, גם משרדי הממשלה. כל כך הרבה שנים שאנחנו רוצים ורוצים ורוצים אנרגיה מתחדשת, ובכל זאת אנחנו לא רואים בישראל את האנרגיה המתחדשת מתקדמת. אנחנו באפס קצהו של הפוטנציאל שאנחנו יכולים להיות בו. וכאן, בכנסת, אני בטוחה שהתמיכה היא מקיר לקיר. אנחנו רוצים לראות הרבה יותר אנרגיה מתחדשת והרבה יותר מהר. אז אני קוראת לכולם, כמובן, לתמוך בהצעת החוק ולקדם אותה במהרה. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. קיבלתי, מסעוד אבו ח'אלד, קיבלתי סמ"ס תוך כדי ניהול, של מי המשפט שאני אמרתי – (אומר בערבית: בתי השיר – של מי, והם של המשורר) אסלאם שמס א-דין. שוכרן.
רויטל סויד – מדברת בטלפון; עאידה תומא סלימאן – מיש מאוג'ודה; אמיר אוחנה – מתנאזל; אחמד טיבי – כבר אמר את שלו; עפר שלח.
קריאה:
אדוני מוותר על לדבר?
היו"ר אחמד טיבי:
כן, כן, מסתפק בלהיות ריבון. עפר שלח – מיש מאוג'וד; מיקי לוי – מתכונן; מרב מיכאלי.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
מאוג'ודה, בס, יעני – – –
היו"ר אחמד טיבי:
מתנאזלה. שרן השכל – מיש הון; מאיר כהן – מיש הון; אל-נאאב אכרם חסון – מתנאזל; דוד – –
מירב בן ארי (כולנו):
מוותר.
היו"ר אחמד טיבי:
– – מוותר. יואל חסון – מיש מאוג'וד; אורן אסף חזן – אלחמדוללה, מיש מאוג'וד; איילת נחמיאס ורבין – מיש מאוג'ודה; קסניה סבטלובה – מיש הון.
אני עובר להצבעה, רבותי.
איתן כבל (המחנה הציוני):
רגע, מה אתי?
היו"ר אחמד טיבי:
השם שלך לא הוזכר.
חיים ילין (יש עתיד):
– – – להירשם בשביל להימחק.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מבטל את ההצבעה. אני מבטל.
קריאה:
למה?
היו"ר אחמד טיבי:
כי שני אנשים נרשמו והמזכירה לא העבירה ליושב-ראש.
איתן כבל (המחנה הציוני):
ישר תפיל.
היו"ר אחמד טיבי:
אני לוקח על עצמי את האחריות. כיושב-ראש, אני מבטל את ההצבעה ונותן לך. יאללה, דבר. אמרתי לכם שהוא הפך להיות כוחני. בבקשה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, אגיד לכם ככה: אני צריך להיות בחתונה באזור. אין מצב שאני הולך בשעה כזאת.
מירב בן ארי (כולנו):
למה כולם צריכים לסבול?
איתן כבל (המחנה הציוני):
חברות וחברים – – –
מירב בן ארי (כולנו):
תישאר במזנון.
קריאות:
– – –
איתן כבל (המחנה הציוני):
אם אני כבר פה, נעשה מעשים מועילים.
מירב בן ארי (כולנו):
תפעילו את הזמן.
היו"ר אחמד טיבי:
תראה מה עשית למירב. בגלל שיש ארבע שניות כמעט שברה את הראש בגללך. טוב, היא דיברה בטלפון, ראתה ארבע שניות ורצה כדי להצביע. אגב, יש לזה אלמנטים חיוביים, של מחויבות להצביע.
איתן כבל (המחנה הציוני):
מחויבות, יושבת-ראש הסיעה. חד-משמעית. זאת דוגמה אישית.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה.
מירב בן ארי (כולנו):
רק תפעילו בזמן.
איתן כבל (המחנה הציוני):
מירב, בבקשה. תודה. תחזיר שלוש דקות. יש עוד דקה.
היו"ר אחמד טיבי:
אחכי, יאללה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, רשם ורשמת פרלמנטריים, חברותי וחברי הכנסת, עליתי רק לומר – – –
מאיר כהן (יש עתיד):
מחכה לך שמיכה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
נראה לי. חבר הכנסת איתן ברושי, קודם כול, באמת רציתי להודות לך על שמצאת לנכון להעלות את החוק הזה. אני רוצה לומר שתי נקודות. לי ברור שבמתכונת הנוכחית, כפי שהחוק מנוסח, אנחנו נצטרך לעבוד עליו עוד קשה מאוד כדי לשנות אותו, כדי להביא אותו שלא יהיה רק, איך אומרים, הצהרה שאין מה לעשות אתה. בשורה התחתונה, גם הממשלה מדברת המון על אנרגיה אבל מזהמת את האוויר עם הדיבור, כי בסוף, על אמת, כשאתה הולך ובודק אם באמת נעשים דברים, אתה מסתכל שיש פער מאוד גדול בין אשר נעשה לבין ההצהרות. וזו הסיבה המרכזית שאתה מבקש להביא – וצריך להדגיש את זה – בחקיקה, כדי לייצר מחויבות. לכאורה הכול כבר נכתב: יש החלטות ממשלה, יש אלף ואחד דיבורים, יש הצהרות, אבל בפועל, כשבודקים את העניין, הדברים הם לא באמת תואמים את המציאות.
אם למשל, חברת הכנסת יעל כהן-פארן, אנחנו מדברים למשל על 1–4 בחדרה – מילים נשפכות בכמויות גדולות אל הים, אבל אנחנו כבר מבינים שסיפור 1–4 כנראה לא יהיה על-פי אמות המידה שאת ואני, חבר הכנסת ברושי ואחרים שמובילים ותומכים בעניין הזה של אנרגיה ירוקה, אנרגיה נקייה – זה לא בדיוק הכיוון. וגם אם הוא יהיה, מי יודע איפה נהיה.
ולכן מצאתי לנכון, גם לנצל את ההזדמנות לבוא ולומר לך תודה, חבר הכנסת איתן ברושי, על העיקשות, על הלחימה ועל המאבק לצדו של איתן פרנס ואחרים, וכמובן גם ליעל. תודה רבה ויישר כוח.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה. חברת הכנסת נורית קורן – מאוג'ודה, תפאדלי.
נורית קורן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום התקיימה הוועדה שאני עומדת בראשה, הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן. הוועדה עסקה היום בנושא של איתור ופתיחה של קברים.
אני רוצה לספר לנוכחים פה על מה שקורה בוועדה. אנחנו דנים בוועדת כהן-קדמי, שהיא ועדת החקירה שהוקמה אחרי שהיו שתי ועדות בדיקה, והיא ריכזה את כל הנתונים. מדובר ב-733 ילדים שנפטרו, 69 – לא יודעת מה עלה בגורלם, וחמישה מהילדים, נמצא שהם אומצו על-ידי משפחות.
ולכן כשאנחנו רואים שיש כל כך הרבה ילדים שנפטרו, אנחנו רוצים לדעת מה קרה והיכן הם קבורים. ועם פתיחת הפרוטוקולים על-ידי הגנזך בחודש דצמבר שעבר סימני השאלה רק עלו וגברו, ופתאום המשפחות רואות שיש תעודות פטירה.
אני חוזרת ומספרת את הסיפור האישי של חמותי יונה יוסף, שאחותה סעדה קרני נעלמה, ופתאום גילינו שיש תעודת פטירה, ותעודת הפטירה על שם סעדיה אברהם. הוועדה כתבה שאין משמעות לשוני בין השמות. ואם כן, ויש תעודת פטירה, אנחנו רוצים לדעת היכן הקבר.
ולכן הוועדה הביאה לדיון את החברות קדישא, את המשרד לשירותי דת, וגם את משרד הבריאות, כי מספר רב של ילדים היה מאושפז בבית-החולים ובמרפאות, ואנחנו רוצים לדעת מה עלה בגורלם. ומסתבר שיש ספרי פטירה, וספרי הפטירה נמצאים במשרד הבריאות. ואנחנו מבקשים עכשיו להביא את ספרי הפטירה, ואני מבקשת גם לסרוק אותם על מנת שהמסמכים האלה יישמרו, כדי שנוכל לעשות בהם שימוש, ואלה דברים מאוד מאוד חשובים.
גם מסתבר שיש קברים שנפתחו. ועדת שלגי פתחה עשרה קברים, מדגמי, ובתוך הקברים הללו היו 22 שלדים. ומסתבר שבעצם צריך לבדוק מה עלה בגורל הילדים, כי לא ייתכן שיש בעצם קברים ומתחת לקברים גם יכול להיות שאין שום דבר.
ולכן אנחנו ממשיכים בדיון החשוב הזה, וגם בסוף החודש, בעזרת השם, נקיים דיון נוסף. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה.
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
חוק משק החשמל, בוודאי. תיקון מס' 14 לחוק משק החשמל, רבותי. חברת הכנסת קורן נרשמה לפרוטוקול כתומכת.
הצבעה מס' 29
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 14) (תוכנית רב-שנתית וועדה בין-משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. וזה אכן יחזור לוועדת הכלכלה להמשך טיפול בשנייה ושלישית.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 66) (שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/701); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים, רבותי, להצעת חוק התקשורת (תיקון מס' 66) (שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל), התשע"ז–2017. חבר הכנסת נחמן שי.
איתן כבל (המחנה הציוני):
נחמן, הצעת החוק שלך. נו, קדימה.
היו"ר אחמד טיבי:
שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל – i24?
נחמן שי (המחנה הציוני):
כן.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה.
נחמן שי (המחנה הציוני):
תודה רבה, ידידי היושב-ראש. חברי חברי הכנסת, ממש ברגעים אלה שוחחתי עם שדר של "קול ישראל" באנגלית, שסיפר לי את מה שאני כבר יודע, שהערוץ הציבורי החדש – אני כבר לא יודע איך הוא יהיה, וגם הרדיו החדש – הישן, החדש – נפרדים מהשידור שלהם באנגלית, אין עליהם יותר מחויבות לשדר באנגלית.
ואני חושב שבמדינת ישראל בשנת 2017 יש מספיק אזרחים ואזרחיות שרוצים לשמוע שידור באנגלית, בערבית ואפילו בצרפתית. אם תבואנה שפות נוספות, גם אותן אני מזמין. העולם היום מגוון מאוד, אפשר להעביר את השידורים גם באמצעות רשת האינטרנט למדינות אחרות, יש בהחלט אופציות חדשות. אין סיבה בעולם שציבורים חשובים כל כך יודרו מתוך עולם השידור הציבורי. אין דבר כזה.
ולכן דרשתי, כשהחוק עבר את תהליך החקיקה, לשמור על השידורים באנגלית, שהיו מאוד מצומצמים, גם ברדיו וגם בטלוויזיה. גלגלו אותי מכל המדרגות, אמרו: אין תקציב. אתה שומע, אדוני? אין תקציב. בערבית עוד איכשהו יש, אבל גם כן מצומצם ושונה, תקציב מצחיק, מגוחך בעיני, מגוחך בעיני, והרדיו, יש לו את השידור שלו, אני לא יודע מה קורה אתו.
ה-i24 זו חברה, פרטית אומנם, שמשדרת שידורי חדשות בין-לאומיים מיפו, מנמל יפו, מעסיקה מאות אזרחים ואזרחיות ישראלים, בשלוש שפות – עברית, אנגלית וצרפתית – ויודעת לתת שירות חדשות. זה לא תעמולה, זה לא הסברה, זה לא מטעם הממשלה, זה לא מטעם המדינה – זה של אדם פרטי, כנראה מבוסס, שיודע לעשות את השידורים האלה. ואני חושב שמה שקובע בסופו של דבר זה איך לתת את השידור המרבי לאותם ציבורים, אותן אוכלוסיות שהזכרתי קודם. ואגב, כמו תמיד, מי שרוצה, מאזין וצופה; מי שלא רוצה – לא.
ולכן פה היה קושי, כי היו פה כל מיני מגבלות של בעלות צולבת ושל הפרדה בין בעלות לבין שידור. התגברנו במהלך החקיקה על הקשיים האלה. במקום שיש צורך עוד תהיה מעורבת בכך מועצת הכבלים והלוויין. אני שמח שכל הייסורים שהיו בעניין הזה – אזרחים ואזרחיות, ישראלים וישראליות, תיירים, דיפלומטים, אזרחים זרים ששוהים בישראל או כאלה שנמצאים בחו"ל ומעוניינים לשמוע על ישראל, יוכלו מעתה ליהנות מהשידורים של i24. אני חושב שזו התקדמות ראויה ונכונה, הציבור לא משלם ויוצא נשכר, מה יכול להיות יותר טוב מעסקה מהסוג הזה? אנחנו עכשיו בעידן שעושים בו דילים כל הזמן, זאת עסקה טובה מאוד: משקיעים מעט ומקבלים הרבה.
אז לכן אני מודה לכל אלה שתמכו בחוק הזה, הובילו אותו. אני רוצה להודות לידידי יושב-ראש ועדת הכלכלה איתן כבל, וגם לחברים האחרים שעוזרים לנו לקדם את החוק הזה ולהביא אותו לקו הגמר. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך. כדי למנוע את תקלת כבל – האם יש מישהו באולם שנרשם ומעוניין לדבר? חברת הכנסת קורן, בבקשה.
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
היא אומרת שהיא תקרא – לא, זה שניים – כבל וקורן.
אוקיי, מירב בן ארי – לא; ישראל אייכלר; זהבה גלאון; עבדאללה אבו מערוף – מוותר; עבד אל חכים חאג' יחיא – מתנאזל; מיכל רוזין; איציק שמולי; עליזה לביא; מסעוד גנאים – אבו חאלד, מתנאזל? מתנאזל; אראל מרגלית – מיש הון; עמר בר-לב; יהודה גליק; אוסאמה סעדי; איתן ברושי – מתנאזל; זוהיר בהלול – מוותר; יוסי יונה – מתנאזל, מיש הון; יעל כהן-פארן – מתנאזלה; רויטל סויד, רויטל סויד – עסוקה; עאידה תומא סלימאן – מיש הון; אמיר אוחנה – מתנאזל; אחמד טיבי – מיש הון; עפר – מיש הון; יעל גרמן; מיקי לוי; מרב מיכאלי; שרן השכל; מאיר כהן; אכרם חסון – מיש הון; דוד אמסלם – זעלן; יואל חסון – מיש הון; אורן אסף חזן – מיש הון; איילת נחמיאס ורבין – מיש הון; סבטלובה קסניה – מיש הון. איתן כבל – זהו. איתן, וקורן בעדו.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
איתן, אתה מסכם או אתה מן המניין?
איתן כבל (המחנה הציוני):
לא, לא, שלוש דקות, זה הכול.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש – –
היו"ר אחמד טיבי:
בשם חברי הקואליציה, מבקשים להקדים את החתונה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
– – אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, רשם ורשמת פרלמנטריים – – –
קריאה:
מה עוד נותר לומר.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אני מחפש את המילים.
היו"ר אחמד טיבי:
מה עוד נותר לומר?
איתן כבל (המחנה הציוני):
אני באמת רוצה – לחבר הכנסת נחמן שי: העניין הזה באמת לא היה כל כך פשוט. הייתה התנגדות מאוד גדולה בעניין, ובסופו של עניין, i24 – – –
היו"ר אחמד טיבי:
הייתה התנגדות ברורה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
כן, הייתה התנגדות. ובסופו של עניין 24i – – –
היו"ר אחמד טיבי:
הייתה התנגדות ברורה.
איתן כבל (המחנה הציוני):
כן, הייתה התנגדות, ו-24i במידה רבה הוא סוג של "אל-ג'זירה", לפחות לשיטתו של מי שהביא את הרעיון כאן לארץ. וכשהשתכנענו, ואני חושב שבסך הכול מדובר בפרויקט חשוב מאוד, שידענו לשים לו גם, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת נחמן שי, את הסייגים הנדרשים כדי שבאמת הוא יענה על הצרכים שלשמם, שאותם הוא מבקש בעצם לבצע. העניין הוא קודם כול שידורים לחוץ-לארץ, וזה הסיפור המרכזי, וזה סיפור חשוב.
ויושב כאן חבר הכנסת שכיב שנאן, חבר הכנסת לשעבר, שגם אני רוצה להודות לו על המאמצים ועל כל הפעולות שהוא עושה לקידום הערוץ החשוב הזה. וזה יובא לקריאה שנייה ושלישית להכנה בוועדה – – –
היו"ר אחמד טיבי:
למה? מה התפקיד של שכיב?
איתן כבל (המחנה הציוני):
הוא חלק – – –
היו"ר אחמד טיבי:
הוא לא אמר לי פשוט.
איתן כבל (המחנה הציוני):
טוב. שכיב, אתה חייב לדווח ליושב-ראש, לאחמד, לחבר הכנסת טיבי. ולכן, אנחנו נמשיך ונעשה את כל אשר נדרש כדי באמת לדייק, חבר הכנסת נחמן שי, בהצעת החוק שאתה הנחת; לדייק אותה, כדי שבאמת היא תענה על הצרכים. ושגם לא יהיה מאן דהוא שיום אחד יחשוב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה או להשתמש בפלטפורמה הזו לצרכים שלא לשמם התחנה הזו בעצם מוקמת.
היו"ר אחמד טיבי:
מה בדיוק ביקש נחמן?
איתן כבל (המחנה הציוני):
להקים, פשוט לאפשר – מה שנחמן ביקש בעצם הוא שהתחנה תוכל לעלות על הפלטפורמות של הוט וגם יס, אם יס תרצה, ושתוכל – – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
כרגע היא לא יכולה לשדר בתוך ישראל.
איתן כבל (המחנה הציוני):
מתוך ישראל.
קריאה:
רק מחוץ לישראל.
נחמן שי (המחנה הציוני):
רק באינטרנט, וגם למדינות חוץ.
איתן כבל (המחנה הציוני):
ולמדינות חוץ, זה הסיפור המרכזי.
ענת ברקו (הליכוד):
זה רעיון מצוין.
איתן כבל (המחנה הציוני):
אוקיי. תודה, גברתי חברת הכנסת ענת ברקו. תודה לכם.
ענת ברקו (הליכוד):
מאוד יפה.
היו"ר אחמד טיבי:
חברת הכנסת קורן. קורן.
נורית קורן (הליכוד):
אני פה.
היו"ר אחמד טיבי:
יאללה, תפאדלי.
נורית קורן (הליכוד):
אתה רוצה בכוח שאני אדבר בערבית היום, אה?
היו"ר אחמד טיבי:
תנסי. אני אתן לך שתי – – –
נורית קורן (הליכוד):
כן, שוכראן. תיתן לי עוד כמה דקות?
היו"ר אחמד טיבי:
תוספת שפות.
נורית קורן (הליכוד):
תוספת.
היו"ר אחמד טיבי:
תוספת שפות.
נורית קורן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כיושבת-ראש השדולה לעידוד עלייה וקליטה של העולים דוברי צרפתית רואה חשיבות גדולה בחוק הזה. ונחמן, חברי חבר הכנסת נחמן שי, אני רוצה לפרגן לך. זה חוק חשוב ביותר, ועוד יותר חשוב שאתה רוצה שהתחנה הזאת תשדר גם בתוך ישראל. ולמה היא חשובה? מכיוון שיש לנו עולים בכל מיני שפות, וחשוב שגם הם ידעו מה קורה פה, בכל מיני שפות.
אני רואה חשיבות עוד יותר גדולה בלקחת את החדשות שמתרחשות פה במדינה ולהוציא אותן החוצה לחו"ל, וזה עושה לנו שירות להסברה של מדינת ישראל, וגם קשר – עולים שהגיעו לארץ והם בעצם רוצים לשמור על קשר עם מה שקורה בארצות שלהם.
אני חושבת שהחוק הזה חשוב ביותר. ואני שמחה שגם חבר הכנסת איתן כבל, כיושב-ראש ועדת הכלכלה, נדרש לחוק הזה, ואני מקווה שאנחנו במושב הבא נאשר אותו. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אנחנו עוברים לטסווית, להצבעה.
נורית קורן (הליכוד):
רגע, חכה שאני אגיע למקום, אתה נותן לי לרוץ.
היו"ר אחמד טיבי:
אני נותן לך להגיע למקום. יאללה. חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 66) (שדורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל), התשע"ז–2017, נחמן שי.
הצבעה מס' 30
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 66) (שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל), התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת איימן עודה ביקש להירשם כנמנע. 26 בעד, נמנע אחד, עם תוספת של איימן עודה, נגד – אפס. הוחלט להמשיך לקריאה השנייה והשלישית בוועדת הכלכלה, להעביר לוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017
[מס' מ/1024; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"א, עמ' 11066; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק התחדשות עירונית, קריאה שנייה ושלישית, מי יציג? רחל עזריה, תפאדלי. אחריה ידבר חבר הכנסת יוסי יונה, לא אגיד כמה זמן יש לו.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
כנסת נכבדה, חברי וחברותי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה ושלישית.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה הרווחת בתחום ההתחדשות העירונית, שבמסגרתה מנסים מארגנים לגייס את הסכמת דיירי הבניין לביצוע עסקה. לרוב, המארגן מציע לבעלי הדירות להתקשר עמו בהסכם בלעדיות, ובתמורה יפעל המארגן לגיוס הסכמות של שאר בעלי הדירות הנדרשים לתת את הסכמתם לעסקה, ויקדם את מימוש הפרויקט.
בפועל, במקרים רבים המארגן משתמש בחתימות ובעצם סוחר בהן, בחתימות של הדיירים. כל מי שחתם אתו על הסכם הארגון נותר כבול לאותו הסכם, והם לא יכולים להתקשר עם יזמים או מארגנים אחרים לשם ביצוע הפרויקט. בעצם, מה שיוצא זה שהמארגנים מחתימים אנשים, ואז הולכים לכל מיני יזמים ואומרים: הנה, לי יש חתימות של הדיירים, בואו, אני עכשיו צד בעסקה.
זהו אחד החסמים המרכזיים המונעים קידום יעיל של פרויקטים של התחדשות עירונית, וכמובן, ואת זה אפילו לא צריך לומר, מדובר בפגיעה באותם דיירים שהם לעתים קרובות דיירים מאוכלוסיות מוחלשת.
השבוע ביקרתי בשכונת לבנה בדרום תל-אביב, פגשתי שם תושבים שגרים בשכונה, שמשוועת להתחדשות עירונית. הם סיפרו לי על ועד השכונה שהם הקימו, התארגנות קהילתית נפלאה של תושבים ותושבות על מנת לקדם התחדשות עירונית בשכונה. כבר חמש שנים שהם פועלים בעניין, 330 בתי אב ואם.
אני רוצה לספר לכם מה קרה שם. בשלב מסוים אחת מחברות הוועד קראה לעצמה "רכזת הדיירים" והחתימה דיירים על פרויקט של פינוי-בינוי עם סעיף של עמלה, בלי שהם ידעו שהסעיף הזה קיים. לאחר מכן היא דרשה עמלה, שהגיעה בסופו של דבר ל-3.5% מהיקף כלל העסקאות, מה שמגיע לסכום של 100 מיליון שקלים.
אותה דיירת החתימה 60 תושבים מתוך 330 בתי-האב, המסמך בעצם לא מחייב, אבל בגלל שהם חתמו בעצם נוצרת פה קבוצה של אנשים שנאלצים לעבוד עם אותה אישה. כעת הפרויקט נתקע, כי הדיירים כבולים להסכם עם אותה חברת ועד, והם לא יכולים להגיע ל-80% מהדיירים כדי להתקדם.
כך, פרויקט גדול של התחדשות השכונה נתקע. הדיירים ממש רצו, הייתה התארגנות טובה, אבל הכול נעצר. כל חברות הבנייה שהיו במשא-ומתן עם הוועד לא רצו להיכנס לפרויקט, כי הן עצמן אמרו: יש לכם עלות על הגב של 100 מיליון שקל. אופציה אחרת הייתה שפשוט במקום שהדירה תורחב מ-70 מטר לעוד 35 מטרים רבועים, בעצם, בגלל 100 מיליון השקלים, כל דייר יקבל במקום 35 מטרים רבועים רק 25 מטרים רבועים.
אני תושבת שכונת הקטמונים בירושלים, ואני ראיתי איך אנשים חותמים, דיירים חותמים, לכל מיני מארגנים, ובסופו של דבר נתקעים ולא יכולים לזוז מהמארגנים. יש אפילו איזה אמירה שידועה בשכונה – עוד לא מצאתי את אותם אנשים – אבל יש אמירה ידועה שבאים להחתים חצי שעה לפני כניסת שבת, ואז לוחצים, לוחצים, לוחצים, ובסוף אנשים חותמים על ההסכם או על הסכם ההתארגנות רק כי לחצו עליהם.
בעצם, את התופעה הזו אנחנו רוצים להפסיק. ומה שאנחנו עושים בהצעת החוק הזו – זו הצעת חוק שיזמה הממשלה, של משרד המשפטים; היא הגיעה אל שולחנה של הוועדה המשותפת לוועדת הרפורמות וועדת החוקה לפני כשנה. לפני כשנה היו כמה דיונים בראשותו של השר אלי כהן, ובהמשך בראשותי. בדיונים החלטנו, בשיתוף פעולה של חברי כנסת מכל סיעות הבית, על שינויים רבים ומשמעותיים בהצעת החוק. אנחנו שיפרנו ועיבינו באופן משמעותי את ההסדרים שהוצעו בהצעת החוק, בעיקר בעניין שני דברים. שני חלקים יש בחוק: חלק אחד אומר שאם בעצם לא קודם שום דבר, אז תוך חצי שנה החתימה פוקעת. זה אומר שאי-אפשר להיכבל, מי שחתמו אתך לפני עשר שנים, אלא תוך חצי שנה החתימה פוקעת.
והדבר השני, שהוא מאוד חשוב: אנחנו בעצם משתמשים בכוח של הקהילה. לקהילה יש כוח, וככה לא מחתימים אחד-אחד, אלא צריך בתחילת ההחתמה שתהיה אספת דיירים עם 40% מהדיירים. אפשר לעשות גם כמה אספות מפוצלות, אבל גם בהגדרה של אחוז – – –
היו"ר אחמד טיבי:
דקה, ברשותך.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
אין בעיה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מבקש לפזר את ההתקהלות הקואליציונית בצד הזה של האולם. חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
חבר הכנסת טיבי, הם כולם עומדים מול חברת הכנסת בן ארי, אני חוששת שהיא צריכה את – – – הילודה שלך.
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו פה. אני פה. אני פה, מירב.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
הארכת חוק חופשת הלידה עבר, אז מירב יכולה ללדת, הכול בסדר.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
בדיוק, חל עליה.
היו"ר אחמד טיבי:
מירב. תודה רבה, נא לאפשר לחברת הכנסת עזריה להמשיך.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תפאדלי.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
אבל תנכה לי מהזמן.
היו"ר אחמד טיבי:
את לא מוגבלת, אגב.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
כן, אבל אמרת דקה, לכן. ובעצם, אנחנו נותנים, בעזרת שני הכוחות האלה, שתי הדרכים – גם של החתימה הפוקעת וגם בעצם עבודה קהילתית – אנחנו נותנים את הכוח לדיירים. חשוב לי מאוד מאוד לציין שתחולת החוק היא אקטיבית, שזה אומר שגם אם מישהו חתם בעבר, כמו שאר החתימות שנחתמות היום, אם תוך חצי שנה אין התקדמות, אז בעצם גם חתימות שנחתמו לפני 10 שנים – החתימה פוקעת.
אני רוצה להודות לחברי וחברות הכנסת שעבדנו אתם יחד בשבועות האחרונים על מנת להביא לפניכם הצעה רחבה ושלמה יותר, הצעה חברתית מאוד, שעשויה להביא לבשורה של ממש בתחום ההתחדשות העירונית, ותסייע מאוד ותגן על האוכלוסיות החלשות. אני יודעת שהיו חילוקי דעות, אני יודעת שחלק מההסתייגויות הוטמעו, חלק מההסתייגויות לא, אבל אני מרגישה שבסופו של דבר, וגם דיברנו על זה עם משרדי הממשלה, הצלחנו להגיע להצעת חוק מאוזנת, שמצד אחד – תוודא שבאמת פרויקטים של התחדשות עירונית יתרחשו, תוך הגנה מאוד מאוד גדולה על הדיירים.
יש פה בשורה אמיתית. התחדשות עירונית היא העתיד של מרכזי הערים בכל הארץ והיא קריטית להגדלת היצע הדירות. החוק שעבר היום יסייע במאבק במשבר הדיור ויוציא לדרך פרויקטים רבים שנתקעו או נעשו בצורה רשלנית, ויגן על כל הדיירים, גם אם עשו טעות וחתמו על איזשהו הסכם התארגנות שהם לא היו צריכים לחתום עליו.
אני רוצה להודות לשר האוצר משה כחלון, לשרת המשפטים איילת שקד, לשר הכלכלה אלי כהן, שהיה שותף בליווי החוק, לשר השיכון, יואב גלנט; למשרד המשפטים, למשרד השיכון, לרשות מקרקעי ישראל; לייעוץ המשפטי שליווה את הוועדה: תומר רוזנר, גלעד קרן ורוני טיסר – עשיתם עבודה מדהימה; לחברי הכנסת של ועדת הרפורמות, שלקחו חלק מאוד אינטנסיבי בדיונים, עבדנו קשה ועיצבנו ביחד חוק מאוזן; למנהלת הועדה, אריאלה מלכה, שאני לא חושבת שיש איזושהי מילה לתאר אותה, פשוט נאמר שאפו גדול; ליועצים שלי: נחלה ליאור, ישי ויסמן, רותם כהן כחלון ונתנאל דיין, אתם השותפים שלי לדרך; ולנציגי התושבים, שהגיעו לוועדות או תמכו מרחוק, סיפרו את סיפורם והוכיחו בפועל עד כמה החוק הזה נדרש ומשמעותי. אני רוצה גם להודות לחבר הכנסת אלי אלאלוף, שהייתי צריכה להודות לו בנאום הקודם ושכחתי, נשמט למרות שהיה כתוב.
אני רוצה לסיים ולומר: הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגויות, אבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות האלה ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. ומילה אחרונה – היה לנו מאוד מאוד חשוב להביא את החוק הזה עד סוף המושב כי הרבה מאוד אנשים מחכים לישועה מאותה חתימה שהם חתמו בהיסח דעת לפני חמש שנים או עשר שנים; בואו ניתן להם את ההזדמנות. ובא לציון גואל. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת יוסי יונה – עד שעה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
הילדים שלי מתחילים עכשיו את שנת הלילה, אם תוכל להקריא להם סיפור לפני השינה.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, אני אדבר כל עוד יהיה לי מה לומר וכל עוד יעמדו לי מיתרי הקול. תראו, החוק הזה, חוק המארגנים, נתחיל ונאמר שהוא חיובי במגמתו ובתכליתו, אדוני היושב-ראש. הוא בא גם לעסוק בפרויקטים של התחדשות עירונית וגם בפרויקטים של חיזוק מבנים. התופעה הזאת של מאכערים, חברותי וחברי חברי הכנסת, היא תופעה נפסדת. אם היינו חושבים על מציאות – לא הייתי אומר "אוטופית"; אם הייתי מדבר גם על מציאות, בואו נאמר, סבירה, אידיאלית, היה נחמד מאוד וטוב מאוד אם המאכערים לא היו פועלים או בכלל הם לא היו, נקודה, ולא היו פועלים בתחום הנדל"ני. היה טוב יותר לו המאכערים לא באו לעולם. היה טוב יותר אם פרויקטים של חיזוק או של התחדשות עירונית היו נעשים בין התושבים לבין היזמים במישרין, בלי הסיוע של המאכערים: יזמים ותושבים.
כפי שחברתי רחל עזריה תיארה היטב את המציאות – תיארת היטב את המצב – יצרנו פה איזו תפלצת, או נוצרה תפלצת שלא ברצוננו, לא על דעתנו. והנה, האנשים הללו, אם כן, מחתימים אנשים, אדוני היושב-ראש, על הסכמים שלמעשה הם הסכמים כובלים והיכולת של הדיירים לצאת מההסכמים האלו היא מועטה. ואז הם נתקעים שנים ארוכות מבלי, מצד אחד, לצאת מההסכם הכובל, ומצד שני, הם לא זוכים לקדם את הפרויקטים שהם רוצים להיות שותפים לקידומם, כלומר, חיזוק בניינים או התחדשות עירונית.
אז מה אנחנו עושים? מהן האפשרויות שעומדות בפנינו בבואנו לטפל בתופעה הרווחת הזו? והיא תופעה מאוד מאוד רווחת, אדוני היושב-ראש; אפשר לומר עליהם: מלוא הארץ כבודו, הם בכל מקום, בכל חלקי הארץ, מחתימים אנשים ומבקשים לעשות על הדיירים קופונים. והם עושים זאת ומנצלים למעשה את הבורות של הדיירים, את חוסר הידע של הדיירים, את חוסר המידע של הדיירים, וזאת משום שהם אמורים לחתום בסופו של יום – קופון – מהיזם. אפשר לומר שהמאכער בעצם נמצא באיזשהו מערך בעייתי של אינטרסים. מבחינתו, הגם כאשר יש עיכובים, חברתי רחל עזריה, הגם כשיש עיכובים, עדיין בעצם הרצון שלו הוא לקדם את הפרויקט כדי לממש את רווחיו.
באה הממשלה, בא משרד האוצר ואומר: בואו נתקן את המציאות הקלוקלת, את המציאות הנפסדת הזאת. מה עושים? אחת הדרכים היא לבוא ולומר: הבה ונעלים את התופעה הזו, הבה ונמגר אותה מן העולם. לא רוצים מאכערים.
היו"ר אחמד טיבי:
חיליק.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
טלפון ואני מגיע.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
הוא רוצה להמתיק אתך סוד כזה או אחר.
היו"ר אחמד טיבי:
אני רוצה שהוא יעלה לשלטון.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
בשביל אחמד אין בעיה.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
הוא בינתיים מונה לשר התיירות, אבל נראה, יכול להיות שיש איזה upgrade בהמשך.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
בממשלת הצללים.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן, ממשלת הצללים.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
תדגיש, שיריב לוין – תשמע, היה את הפרסום, יריב לוין התקשר אלי באטרף, אמר לי: מה, נכנסת למשרד, לא הודיעו לי, לא כלום. אמרתי: לא, זה רק בממשלת צללים של סתיו.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
הוא חשב שיש ממשלה קואליציונית שנרקחה מתחת לאפו.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אי-אפשר לעשות להם כזה התקף לב.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן, נכון.
היו"ר אחמד טיבי:
אי-אפשר לרקוח מתחת לאפו של יריב לוין שום מעשה קואליציוני.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
היו"ר, אני הולך לישון כח"כ פשוט באופוזיציה – – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
ובכל זאת הוא יודע על האיום.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
רגע, יוסי. אני הולך לישון כח"כ פשוט באופוזיציה, מתעורר כשר תיירות בממשלת צללים. אני אומר, כאילו, תעדכנו אותי.
היו"ר אחמד טיבי:
אבל שמתי לב שלא צורפת לקבינט בממשלת הצללים.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
לא, לא. אבל הקבינט החברתי, לא המדיני.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
למרות שלחברי חיליק בר יש יומרות ושאיפות הרבה יותר גבוהות מאשר להיות שר התיירות בממשלת ישראל העתידית, הלוא כך, אדוני חבר הכנסת?
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אני מודה לך.
היו"ר אחמד טיבי:
אתה צורפת לאיזשהו תיק?
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
כל עוד אתה לצדי, יוסי.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אני הייתי שם כשר ללא תיק. אבל אמרו לי, כמו שאתה אמרת בהקשר אחר, אילוצים קואליציוניים – – –
היו"ר אחמד טיבי:
כן.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן. נמנע בשלב זה ממני לכהן כשר עם תיק – – –
היו"ר אחמד טיבי:
תוכל לפרט איפה אני אמרתי, כדי שאני אשדרג אותך.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
משום שאתה הצעת איזושהי ממשלה עתידית, באיזו מדינת כל אזרחיה, לאחר – – –
היו"ר אחמד טיבי:
כל לאומיה, מדינה אחת ודמוקרטית.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן. לאחר שחברתי שולי מועלם וחבריה הטובים ידאגו לספח את יהודה ושומרון ויהפכו אותם לחלק אינטגרלי של מדינת ישראל הגדולה. אז ידידנו כאן, אחמד טיבי, חזה איזושהי אפשרות שאת תוותרי על הסוברניות היהודית שלך, חברתי שולי מועלם – – –
היו"ר אחמד טיבי:
לא, יהיו בחירות דמוקרטיות.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן, יהיו בחירות דמוקרטיות, אז זה לא מן העניין אבל חשוב לציין זאת באיזה הקשר – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אז נשאלתי לגביך, לגבי התיק שלך. אמרתי שבמעשה המרכבה בעיצומו כי יש אילוצים קואליציוניים.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן, מי יודע. אתם יודעים, הפוליטיקה היא קרוסלה, נכון? בבת-אחת אדם מאבד ורוכש את עולמו. אז מי יודע.
היו"ר אחמד טיבי:
תישאר תמיד על הגלגל.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אכן, כמו שאמר ראש הממשלה, אללה ירחמו, אריאל שרון בזמנו.
בכל אופן, אנחנו חוזרים לעניין של חוק המארגנים, וחוק המארגנים לא בהקשר של בניית ממשלת צללים, אדוני היושב-ראש, אלא מארגנים של פרויקטים של חיזוק ושל התחדשות עירונית.
אז כפי שאמרתי לפני כן, אדוני היושב-ראש, כיצד אנחנו נוהגים אל מול התופעה הנפסדת והקלוקלת הזו של המארגנים? אז אנחנו היינו יכולים לשאוף למציאות אוטופית שהם נעלמים, או אולי הייתה איזושהי אפשרות אחרת, שעומדת על הפרק, והיא להסדיר את מעמדם. לבוא, לומר: מארגן אמור לעבור איזושהי הכשרה, התמחות, יקבל רישיון. בעצם, קבלת הרישיון הופכת אותו לאחראי מבחינה לגלית לתחום עבודתו.
אבל בדיונים שלנו, בדיונים שקיימנו בוועדת הרפורמות, ההצעה הזאת, אדוני היושב-ראש, נדחתה. נאמר לנו שהסיפור יותר מדי מורכב, הוא לא מעשי, להסדיר את מעמדם של המארגנים, ולכן נבחרה האופציה השלישית, אדוני היושב-ראש. אני רוצה את תשומת לבך המלאה.
היו"ר אחמד טיבי:
בבקשה. כן, אופציה שלישית.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן, בדיוק. אז אם כן, עמדה בפנינו האופציה השלישית. והאופציה השלישית, בעצם על מה היא דיברה? היא לא דיברה – אנחנו מעלימים את המארגנים מן העולם; אנחנו לא מאסדרים או מסדירים את מעמדם כנושאי רישיון בכל תחום עיסוק כזה או אחר, אלא הבה וניצור איזשהן אבני דרך בדפוסי פעולתם, כן? כך שאם הם לא עושים את עבודתם נאמנה – כלומר, כפי שהצגנו את הבעיה בתחילת הדברים, המארגנים מחתימים את הדיירים בהסכמים שכובלים אותם ואינם מאפשרים יציאה מתוך ההסכם הזה – אז אנחנו נציין, הן בפרויקטים של חיזוק והן בפרויקטים של התחדשות עירונית, נקודות יציאה מן ההסכמים.
כפי שאמרתי בתחילת דברי, אדוני היושב-ראש, זה צעד נכון, חכם, מבורך לאפשר לדיירים לצאת מהסכמים כובלים. המון פעמים, כאשר ישנן כוונות, בוא נאמר שונות, יכולות להיות כוונות חופפות; אין מניעה שכוונות תהיינה שונות ועדיין חופפות.
כלומר, החוק מוצג ככזה שאומר: הבה ונעשה חסד עם הדיירים: הם תקועים בתוך ההסכמים הללו ולא ניתן לחלץ אותם מתוך הסכם כובל. אבל מצד שני גם עולה החשש, ואני אדבר עליו שוב ושוב, גברתי יושבת-ראש ועדת הרפורמות, שישנו גם איזשהו להט שמתקיים במשרד האוצר, לפחות בחלק הזה, האחראי על בעיית הדיור בישראל: הבה ונגדיל את ההיצע. הבה ונגדיל את היצע הדירות, זו תהיה בעצם המשימה המאוד-מאוד מרכזית וחשובה שלנו, כך שאנחנו גם מתעלמים מהיבטים ומשיקולים ומבעיות שיכולות לעמוד לפתחם של הפרויקטים הללו. "נלבישך שלמת בטון ומלט", אומרים? נלבישך שמלת בטון ומלט, נבנה עוד ועוד דירות, אם כן, ובא לציון גואל.
אבל קיימות בעיות מאוד רציניות בהצעת החוק שמונחת לפנינו, וכאן אני רוצה לומר באופן חד-משמעי: אף אחת מההסתייגויות שאנחנו העלינו במהלך הדיונים בוועדת הרפורמות לא הייתה הסתייגות קנטרנית, נכון, גברתי היושבת-ראש? אפשר לומר שהיו בינינו מחלוקות – – –
קריאה:
זה היה אלי כהן.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
נכון. אבל כבר כאשר הצעת החוק הזו – התקיימו דיונים עליה ועל ניסוחה כבר בעת שחברנו שר הכלכלה אלי כהן עמד בראש ועדת הרפורמות. קיימנו המון דיונים, ואני אומר וחוזר, באמת באמונה שלמה, ואת יודעת את זה, נכון, חברתי רחל עזריה, שאף אחת מההסתייגויות שאנחנו העלינו ביחס להצעת החוק לא הייתה קנטרנית. כלומר, אפשר לומר, ונאמר: קיימות מחלוקות מאוד עמוקות ועקרוניות בינינו לגבי מהי הצעת החוק הטובה ביותר שאפשר לנסח ולהביא בפני באי הבית, כך שהיא בסופו של יום תיצור מצב של win-win: היא גם תבוא לקראת הדיירים, תגדיל את ההיצע, תפתור באופן חלקי את המצוקה שלהם ואולי באמת תיתן איזשהו פתרון, ולו חלקי, למשבר הדיור שאתו אנחנו מתמודדים.
אבל היכן היו הבעיות המרכזיות, אדוני היושב-ראש, שעמדו לפנינו, שהיינו מודעים אליהן ולא קיבלנו מענה, או אין להן מענה בהצעת החוק הנוכחית? כפי שאמרתי בתחילת דברי, המארגן הוא בעל אינטרס כלכלי מובהק, הגם שיכולה להיות בעיה של הסכמים שהם כובלים את הדיירים, והדבר יכול לעכב את הפרויקטים הללו, בין של חיזוק ובין של התחדשות עירונית. יכולות גם להיות בעיות אחרות, הפוכות, שאצה לו הדרך, למארגן, לקדם עסקה נדל"נית שהיא לא בהכרח לוקחת בחשבון את האינטרסים הרוחביים, את כלל האינטרסים של הדיירים. ואמרנו: ריבונו של עולם, אנחנו מבקשים להבטיח שתהיה פונקציה בתהליכים הללו, בתהליכי החיזוק ותהליכי ההתחדשות העירונית, שתהיה פונקציה שכל תפקידה – עד כמה שהדבר ניתן, כי אני מודע לבעיות שיכולות לצוץ כאשר אנחנו חושבים על הפונקציה הזאת; עד כמה שניתן, שתהיה פונקציה שכל מענייניה זה האינטרסים של הדיירים, ושל הדיירים בלבד, שלהם לא אצה הדרך. וחשבנו שנכון יהיה להוסיף עובד קהילתי, שנכון יהיה שייבחר ועד של התושבים והוא זה שיעמוד למול המארגן ויבטיח את האינטרסים של הדיירים.
גברתי היושבת-ראש של ועדת הרפורמות סיפרה על שכונת הקטמונים. ביקרת שם. חברתי שולי מועלם ואני קיימנו מפגש עם התושבים בשכונות הקטמונים, ראינו שני דברים מרכזיים שהם מחייבים את תשומת לבנו: האחד, ראינו את החרדות, את הפחדים, את החששות של התושבים, שמא הנה הולך להתכונן למול עיניהם פרויקט של התחדשות עירונית או של חיזוק שלא ייטיב עמם, שלא ייטיב עמם בכמה מישורים. הרי אתם יודעים, הפרויקטים של התחדשות עירונית – אדוני, חברי מיקי לוי, אתה יודע, הפרויקט של התחדשות עירונית, כפי שהוא בא לעולם, הוא משק כספים סגור. אנחנו העברנו את החוק הזה, גם שם היו לנו הסתייגויות והעברנו אותו בסופו של יום. מה זאת אומרת, משק כספים סגור? שהמדינה ממאנת להוציא ולו אגורה אחת מכיסה, והיא אומרת: אוקיי, שיבוא היזם – משום שהפרויקט הזה יש בו מידה מסוימת של סיכון. מדוע? כי אתם יודעים, דיירים יכולים להביא את היזמים לבית-המשפט, לעכב את הפרויקט וכו'. קבעו שהרווח היזמי, הרווח הנדל"ני, יעמוד על 25% – דבר שהוא מטורף. מאוד מאוד גבוה, מאוד מאוד גדול.
עכשיו, מה זאת אומרת שהרווח הנדל"ני הזה, מה ההשתמעויות כשאתה קובע מתח רווחים כל כך גדול? אחוזי בנייה. אחוזי בנייה גבוהים.
כלומר, הולכים ומתכוננים להם גורדי שחקים במקומות הללו. זאת אומרת, אם בשכונה מסוימת היו 400 תושבים – לכו תדעו, נכפיל את זה בחמישה. תחשבו על המתחם. חשבו על המתחם הזה, שעד כה היו בו 400 דיירים ועכשיו יש שם גורדי שחקים שמכפילים בחמישה, אולי בשישה, את מספר הדיירים. גורדי השחקים הללו, נלוות להם בעיות כאלה ואחרות. המון בעיות יכולות לצוץ. האם אתם מדמים בעיני רוחכם שמארגן שחפץ להביא הסכם עם הדיירים אל היזם, הוא קשוב והוא מעוניין והוא רוצה לתת פתרון ומזור לכל הבעיות הללו שיצוצו – תחבורה, ריאה ירוקה, עלויות של רווחה?
היו"ר אחמד טיבי:
אני מבקש סליחה מאדוני. אנחנו מתחלפים. אני מבטיח לך לחזור.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אני מצפה לך בכיליון עניים, אדוני. ואנא, אל תיטוש אותנו לתקופה ארוכה.
היו"ר אחמד טיבי:
לעולם לא.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לעולם לא. אוקיי, אחמד טיבי, היושב-ראש – –
היו"ר אחמד טיבי:
חילופי שלטון זמניים.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
– – נוטש את מושבו באופן זמני.
היו"ר אחמד טיבי:
חילופי שלטון זמניים.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
זה מה שנקרא שלטון מדומיין, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אחמד טיבי:
פה זה שלטון אבסולוטי.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אבסולוטי. אתה יכול להוריד אותי מהבמה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
זו הדחה. זו הדחה בפועל.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
– – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
סליחה, סליחה, רחל.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
אני אומרת, אבסולוטי, לא אבסולוטי – יש – – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
בדיוק.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
ויוסי יונה נשאר.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
על זה נאמר, רחל – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
הייתה שעה.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
הייתה שעה. יש – – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
על זה נאמר, חברתי רחל עזריה, יושב-ראש בא ומתחלף והדובר בעינו עומד, או על מקומו עומד.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
ברוך השם.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן, ברוך השם. לפחות יש לנו עוד איזה פרק זמן שבו אנחנו שוטחים את טענותינו.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
למה בוועדה לא צייצת – – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
מה?
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
– – – הכול בבטן.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
מה? האומנם, האומנם? את יכולה להעיד, גברתי, שבמהלך דיוני הוועדה כל החששות, הדאגות והבעיות שחשבתי – – –
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
לא. אני רק אומרת שאתה, כאילו רק עכשיו יש לך הזדמנות לדבר כי בוועדה לא הייתה לך דקה לדבר.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לא, דיברתי.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
ברוך השם.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אני רוצה לציין כאן שחברת הכנסת יושבת-ראש ועדת הרפורמות, ניהלה את דיוני הוועדה במהוקצעות. אפשרת חופש דיבור לכולנו, אפשרת לנו להעלות את הטענות, את הדאגות ואת החששות ואת ההסתייגויות, וגם לנמק אותן. נכון.
אבל אנחנו עכשיו פועלים בזירה אחרת, נכון, חברי מיקי לוי? זה המקום שבוא אנחנו מציגים אותן שוב בפני הציבור הרחב, מעל הבימה החשובה הזאת, ואומרים, בסופו של יום, אולי, את יודעת, יהיה נס וחלק מחברות וחברי הכנסת יאמרו: אהה, ואכן ההסתייגויות הללו שהוצגו ונדחו בוועדת הרפורמות יתקבלו בדיונים, בהצבעות שאנחנו נקיים במהלך הערב. כי כפי שאת יודעת, הכוונה שלי היא להביא את ההסתייגויות הללו להצבעה.
אז אם כן, אני חוזר ומציין מהן ההשגות או מהן ההסתייגויות שהיו לנו, אדוני היושב-ראש, מהאופן שהצעת החוק הזאת – או מהניסוח של הצעת החוק כפי שהוא מובא בפנינו כאן להצבעה, הן עליו והן על ההסתייגויות הנלוות לו.
אנחנו סברנו – ולא רק אני לבד, אלא גם האחרים שהצטרפו להסתייגויות הללו, בין מתנועת יש עתיד, בין מתנועת מרצ ומסיעות אחרות – שמה שקורה בחוק המארגנים – הייתי אומר שחלק מהבעיות שכבר צצו בחוק ההתחדשות העירונית, אנחנו רואים אותן שוב צצות גם בחוק המארגנים. חשבנו, אתם יודעים מה? אולי אם לא טיפלנו בהן במידה מספקת בחוק ההתחדשות העירונית, אפשר שהן יקבלו את הביטוי שלהן, יקבלו את יומן ויקבלו את הביטוי שלהן בתוך החוק הזה, חוק המארגנים.
ואני חוזר ואומר מהן הבעיות המרכזיות של הפרויקט הזה של התחדשות עירונית, וגם של חיזוק מבנים. אנחנו בוודאי היינו רוצים משהו אחר – אנחנו היינו רוצים שהמדינה תתחב את ידה לכיסה ותממן חלק מהפרויקט הזה. וכאשר המדינה הייתה מממנת חלק מהפרויקט הזה, אדוני היושב-ראש, מה היה קורה? לא היינו צריכים להטריף את העולם עם גורדי-השחקים הענקיים הללו. היינו יכולים לבנות – דרך אגב, אנחנו התייעצנו עם המון אדריכלים, שאמרו: תראו, הפרויקטים האופטימליים של התחדשות עירונית יהיו כאלה שהם לא רבי-קומות, שהם לא הממותות הענקיות הללו שצומחות במרכזי הערים, אלא מבנים של ארבע, חמש קומות ותו לא.
דרך אגב, בסיורים שערכנו בתקופה הזאת – חברי זוהיר בהלול, אני לא יודע את אתה הצטרפת אלינו – בסיורים שערכנו ברחבי הארץ במסגרת הפעילות של ועדת הרפורמות ביקרנו במקומות כאלה. ביקרנו באזור אחוזה בחיפה – או בנווה-שאנן, סליחה, בנווה שאנן בחיפה – וראינו פרויקטים נהדרים של התחדשות עירונית, לא ממותות; חמש-שש קומות שהחליפו את בנייני הרכבות. והיה יופי, ואין את הצורך הזה.
אבל מדוע יש את הצורך הזה? כי ברגע שאתה קובע, זוהיר, ברגע שאתה קובע שבפרויקטים האלה של התחדשות עירונית צריך להיות רווח נדל"ני כל כך גדול, אין מנוס אלא לבנות את גורדי-השחקים. והנימוק הדיורי הוא, מה? אנחנו מצופפים את מרכזי הערים. בסדר. אני לא חושב שזה נימוק פסול. אני לא דוחה את הנימוק הזה על סף. אבל אתה יוצר בעיות. לעתים אתה יכול וזה אולי נכון לבנות גורדי-שחקים, ולעתים לא. לעתים לא. מה זאת אומרת לעתים לא? כיצד רצינו להביא לביטוי את ה"לעתים כן" ו"לעתים לא"? כל שכונה והאופי שלה. כל שכונה והייחודיות שלה. איך הדבר צריך לבוא לידי ביטוי? זה צריך לבוא לביטוי כאשר יש סקר צרכים של התושבים. זו גם הסתייגות שאנחנו העלינו. ביקשנו שייעשה סקר צרכים של התושבים בכל שכונה ושכונה כדי לראות מהו הפרויקט המתאים לה. ההסתייגות הזאת, שוב, נדחתה ולא התקבלה.
שוב, הבעיות שהעליתי ואני מעלה חזור והעלה, הפרויקטים הללו של התחדשות עירונית ושל הבניינים גורדי-השחקים – אחת מהבעיות הקלאסיות, גברתי רחל עזריה, ואת מודעת לכך, היא שהמון פעמים קיימת הבעיה של ג'נטריפיקציה, שהתושבים אינם יכולים לגור שם. מדוע? הם חוששים. אני אומר לך, אני הייתי בגבעתיים, היינו בשכונה בגבעתיים. התושבים היו מפוחדים. הם אמרו: אנחנו חוששים שמא הפרויקט הזה של שיקום שכונות הולך להדיר אותנו, הולך להעיף אותנו מכאן. מדוע? כי יבנו את הבניינים הגבוהים הללו כאשר עלות התחזוקה תהיה מאוד מאוד גבוהה, ואנחנו לא נוכל לעמוד בתחזוקה. ואז מה יהיה? נצטרך לכתת רגלינו לשכונות מוחלשות יותר, ואנחנו לא רוצים לעבור מגבעתיים, אנחנו לא רוצים ללכת למקום אחר; אנחנו רוצים להמשיך ולהתגורר במקומות הללו ששם בילינו את רוב שנותינו; הדבר הזה, אפשר שהוא לא יתאפשר לנו.
ולכן, אנא, הם רוצים ביטחונות. הם רוצים שיפיגו את החששות שלהם. הנה, כאן, גברתי, ציינתי אותך לפני דקות ספורות על הביקור המאוד – איך הייתי מגדיר אותו? מרגש, נכון? תסכימי –שעשינו בקטמונים לפני שבועיים-שלושה. את עדה, חברתי מהקואליציה – את עדה, נכון? – לחששות ולפחדים שביטאו בפנינו התושבים, שמא בסופו של יום הפרויקט הזה לא ייטיב עמם, מהמון בחינות, וציינתי אותן, גברתי: האם תישאר הריאה הירוקה; האם הם יוכלו להמשיך להתגורר שם; האם העלות של התחזוקה תרקיע שחקים והם לא יוכלו לממן אותה – כל הדאגות הללו.
והנה, אני חוזר ואמר: מה ביקשנו כאשר דנו בהצעת החוק הזאת? שיהיה סקר צרכים, שנלך לכל שכונה והייחודיות שלה, כל שכונה והמקרה שלה, ונבוא ונראה באמת מה התושבים רוצים – הם רוצים א', רוצים ב', רוצים ג'. אני חוזר ואומר שלא קיבלנו מענה על הבעיות הללו.
לכן זה המקור להסתייגויות שלנו, שלי, שבעצם מוצגות כאן בשם המחנה הציוני, וגם מרצ, וחלקן גם בשם יש עתיד. כי אנחנו חושבים שהפרויקט הזה, נלוות לו בעיות עומק, בעיות מבניות מאוד מאוד גדולות ומאוד מאוד עמוקות, והאופן שבו הוא מובא בפני המליאה לא נותן פתרון לבעיות הללו. אני חוזר ואומר, בדברים שפתחתי: אני לא דוחה, גברתי יושבת-ראש ועדת הרפורמות, את זה שיש בו יסוד חיובי. והדבר החיובי ביותר שקיים בתוך החוק הזה זה היכולת שלו לשחרר את הדיירים מהסכמים כובלים. אבל יכולנו, גברתי, לעשות עבודה טובה יותר: יכולנו להאט את הקצב; יכולנו לעשות מקצה שיפורים; יכולנו לכונן את המנגנונים הללו, שביקשנו שייכנסו לתוך החוק הזה. ובמיוחד, אם תשימו לב, אלה מכם שקראו את ההסתייגויות, כחוט השני וכמעט בכל הסתייגות והסתייגות חסר לנו המקום של העובד הקהילתי של ועד השכונה, שיכול לבטא, ולהגן על האינטרסים של הדיירים באופן הטוב ביותר.
לכן אני אומר לך בלב כבד, גברתי: אנחנו נצביע בעד החוק. כי, את יודעת, הטוב שבו לא יכול להידחות על-ידנו. אבל אני עושה זאת ואנחנו נעשה זאת בלב כבד, משום שאנחנו חושבים שעדיין יש בו ליקויים מאוד מאוד גדולים. הם לא מצדיקים – אני מקבל הודעות סותרות, גבירותי ורבותי – הם לא מצדיקים את הדחייה של החוק הזה, אבל הם בהחלט מחייבים שאנחנו נעשה עבודה טובה יותר. אני לא יודע אם תיפול בידינו הזדמנות במהלך הזמן, ואני כן חושש. אני מקווה שתיפול בידינו הזדמנות במהלך הזמן הקרוב, בשנים הקרובות, לעשות את התיקונים הנדרשים בחוק הזה. אני מאוד מאוד מקווה, ואני גם חושש, והתקווה שלי היא בעצם – הצד השני שלה הוא הצד הבעייתי, אדוני היושב-ראש. למה אני מקווה? כי אני חושש שמא הבעיות תצוצנה. הלוואי שהבעיות לא תצוצנה, וכך תקוותי בסופו של דבר תתפוגג ולא יהיה בה צורך, שהיא לא תתממש. לכן אני חושש שיהיו עוד בעיות רבות שיצוצו כאשר אנחנו נלך ונממש, או המדינה או הממשלה תלך ותממש את הפרויקט הזה – בין של חיזוק ובין של התחדשות עירונית. הדגש במקרה הספציפי הזה זה המרכיב של המארגנים, שלדעתי לא טיפלנו בו באופן מספק, לא נתנו פתרונות, או לא נתנו מענה, לכל הבעיות שניצבות לפתחו. אם כן, אני רוצה לסיים כאן ולומר – אני יכול להמשיך?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
יש לך חצי שעה.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לא, כי אני מקבל פתקים סותרים.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
תמשיך.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אה, להמשיך?
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
אתה מדבר מצוין.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אני מדבר מצוין? אוקיי.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
אתה מרצה באוניברסיטה. עכשיו אני מבינה.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אה, עכשיו את מבינה? אוקיי.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אבל אנחנו לא סטודנטים. אנחנו סיימנו את השיעור.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
חבר'ה, זה לא ענייני. את זה תסגרו עם המפלגה שלכם.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
לא, את אומרת שהוא מרצה. אבל אנחנו לא סטודנטים. מספיק עם זה. נעשה שיעור קצר.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
חברי איתן ברושי, גם כאשר האנשים אינם סטודנטים, לפעמים הם הולכים להשתלמויות, נכון? ובהשתלמויות הללו, שנמשכות לעתים כמה ימים – – –
איתן ברושי (המחנה הציוני):
יש גמול השתלמות.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אני מבטיח לך, חברי לסיעה, במיוחד כי אתה חברי לסיעה, שאני אעשה את המיטב כדי שתצא מתוגמל מההקשבה המופתית שלך לדברים שאני אומר, שיש כאלה שמתארים אותם בגדר הרצאה, ואני מקווה שהם גם חושבים שההרצאה היא – –
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
מאלפת.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
– – מאלפת.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
וגם מעלפת.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לקבל מחמאה מחברי זוהיר בהלול ולומר שההרצאה שלי מאלפת, מישהו שתמיד אמרתי לו – אתם יודעים מה אני אומר לזוהיר בהלול כאשר הוא מדבר בעברית המליצית והצחה שלו? הלוואי שיום יבוא ואני אצליח לדבר בשפה הערבית – – –
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
אתה מורי ורבי.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
הלוואי ויגיע היום, אדוני היושב-ראש, שאני אוכל ללהג, ללהטט – זה מה שאתה עושה, אדוני זוהיר בהלול. האופן שבו אתה מלהטט בשפה העברית – אני מאחל לעצמי שיום יבוא ואני אוכל ללהטט בשפה הערבית באותה מידה שאתה – – –
איימן עודה (הרשימה המשותפת):
יאללה, בוא נשמע אותך.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לא. אמרתי הלוואי שיבוא יום, חברי איימן עודה, שאני אוכל, שאצליח ללהטט בשפה הערבית כמו חברי זוהיר בהלול.
איימן עודה (הרשימה המשותפת):
תנסה משהו, אני אעזור לך.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לא, אנחנו מדברים על ללהטט. ללהטט, יעני להיות וירטואוזו. וחברי כאן זוהיר בהלול הוא ממש וירטואוזו כאשר הוא משתמש בשפה העברית, מודע לכל מכמניה, מודע לכל רזיה ועושה בה שימוש מיטבי ביותר בבואו להביע את דעתו, עמדתו ולפעמים גם את כעסו וזעמו כאשר הוא עומד כאן על הבימה הזאת ומדבר ומרשים את כולנו. זו אחת הפעמים שאוזניהם של כלל חברות וחברות הכנסת – כרויות, אדוני, אומרים? – שאוזניהם של כלל חברי הכנסת כרויות, בשומעם את חברי זוהיר בהלול המלהטט בשפה העברית, כי הם מתענגים, ואולי גם במידה מסוימת יש – – –
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
מתענים.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לא. הם מתקנאים, הייתי אומר. הם מתענגים ומתקנאים בשליטה שלך.
בכל אופן, אנחנו חוזרים לעניין שלנו, למרות שאנחנו עושים מדי פעם הפוגות. אני מתאר את האופן שבו הדיון כאן מתנהל. זה כמו ללכת, אדוני היושב-ראש, לאיזשהו טיול על אם הדרך, ולעתים אתה יורד מאם הדרך ונכנס לסמטה כזאת או אחרת, מגלה בה עניין, ואז, לאחר שמיצית את העניין בסמטה הזאת אתה יוצא מן הסמטה וממשיך.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אתה רוצה לספר לנו על העצירות שלך בסמטאות?
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן, כן. אני אשמח מאוד לחלוק אתך חוויות.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
סיפורי סמטאות חשוכות של חבר הכנסת יונה. 27 דקות, בבקשה.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
יפה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אבל תזכור שאתה בכנסת, יש צנזורה, למה אני לא יודע מה אתה רוצה לספר לנו.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
לא, תראו, בכל אופן. עכשיו היושב-ראש הוא מאוד מאוד נדיב אתי, כי הוא חושב שאנחנו הולכים לספר כאן סיפורים מרתקים, מעניינים. בכל אופן, זו סמטה, ביקרנו בה, ביקרנו בסמטה, ואנחנו חוזרים לעניין שלשמו התכנסנו כאן, אדוני היושב-ראש, וזה הסיפור של משבר הדיור והאופנים שבהם ממשלת ישראל מבקשת לפתור אותו. והאופן שבו היא מבקשת לפתור אותו, כפי שחברתי יושבת-ראש ועדת הרפורמות יודעת – כולנו בעצם אוחזים אצבעות. הרי בסופו של יום, אם משבר הדיור בעצם הוא – תגידי, את יכולה להנחות אותי, גברתי מנהלת הסיעה. כן, יפה מאוד.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
ממש ביטן של האופוזיציה.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
נכון. פה זהבה אילני היא מנהלת הסיעה שלנו.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
The one and only.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
The one and only. והניסיון רב-השנים שלה הוא נר לרגלינו, נכון, כשאנחנו מדברים כאן מעל הדוכן, ואנחנו שמחים לשמוע את התובנות ואת העצות שיש לה. אז בכל אופן, זה יהיה רק נכון, אדוני היושב-ראש, לסיים את דברי בדברי סיכום לגבי הצעת החוק שמונחת בפנינו. כפי שאמרתי – – –
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אם תרשה לי רק, מאחר שהזכרת את זהבה, אני מאחל לה בשם הכנסת מזל טוב להולדת הנכד. שתזכה לבריאות ונחת. באמת, סבתא – לא ייאמן, אבל הנה, אתם רואים. אז מזל טוב. סבתא קולית. מישהו קרא לך "סבתא זפטה".
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
ואלה היו משפטים במקום לאישה מיוחדת.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אני אמשיך את מילות הברכה, גברתי זהבה אילני, ואני רוצה לסכם את דברי באשר לחוק הזה. כפי שאמרתי בתחילת הדברים, אנחנו הולכים להצביע בעד הצעת החוק הזאת, אבל יש לנו הסתייגויות. אנחנו נעלה את ההסתייגויות שלנו ואנחנו גם נצביע עליהן, ואני מקווה שתהיה לנו עוד הזדמנות – ומן הסתם תהיה לנו עוד הזדמנות – לתקן את הליקויים שעדיין מצויים בחוק הזה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
בבקשה, אדוני.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יחיאל חיליק בר:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת. אם חיים ילין נמצא בפרסה, אז לקרוא לו.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 115), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 49), התשע"ז–2017, שהחזירה הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הרשויות המקומיות (פיקוח על מחירי שירות של קייטנה ציבורית), התשע"ז–2017, של קבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים (תיקון מס' 9) (הוראות שונות), התשע"ז–2017, של קבוצת חברי הכנסת. תודה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, אדוני.
הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אם כן, חיים ילין מוותר על ההסתייגות. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ביקשה רשות דיבור. היא לא נמצאת.
אם כן, תסכם את הדיון חברת הכנסת עזריה. בבקשה, גברתי.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני מבקשת לסכם דיון של כמעט שעה, יוסי, סחתיין עליך, 40 ומשהו דקות דיברת – בדיוק כמו פרופסור באוניברסיטה, 45 דקות שיעור נתת, כמו שצריך.
אני רוצה להתייחס לכמה מהטיעונים שעלו. חשוב לי לומר: הצעת החוק הזאת נותנת הרבה מאוד הגנה. אני הבנתי מאוד את הרצון במהלך הדיונים. קודם כול נתחיל מזה: הצעת החוק הגיעה מאוד דלה אל שולחננו. ממש. מספר מאוד מצומצם של סעיפים שנותנים מעט מאוד הגנה לדיירים. מה שעשינו בוועדה זה שבעצם עיבינו מאוד את הצעת החוק, כדי באמת לתת הגנה. ולאורך כל הדיון, אחד הדברים היפים לראות זה שלא הייתה קואליציה, לא הייתה אופוזיציה – באמת רצון כן ואמיתי להפוך את הצעת החוק לכמה שיותר טובה, הצעת חוק כזאת שמגינה על הדיירים, גם אם הם עשו טעות וחתמו; הצעת חוק כזאת שמאפשרת לדיירים שכן מעוניינים להתקדם ולממש את הזכויות שלהם בעסקאות פינוי ובינוי והתחדשות עירונית לעשות את המהלך.
זאת אומרת, לפעמים הפחד הוא, החשש הוא שבעצם אנחנו נעמיס כל כך הרבה על המארגנים, שבסופו של דבר לא יהיה אפשר לממש את הזכויות, ולא אפשר יהיה לממש את העסקאות. אלה עסקאות קומבינציה, עסקאות מורכבות, וכל הזמן הבאנו בחשבון איך אנחנו בעצם מייצרים את הסיטואציה שמאפשרת בסופו של דבר לדיירים כן לקדם את העסקה, אבל תוך הגנה מלאה על הדיירים. זה בעצם מה שעמד לפתחנו.
היו כמה הצעות, ואני רוצה להתייחס, חבר הכנסת יוסי יונה, להסתייגויות שהעלית שלא התקבלו, כי כמו שאתה יודע, הרבה מאוד מהדברים שהעלית, ושהעלו גם חברי כנסת אחרים, התקבלו בדיוני הוועדה. בעצם, יש כמה הסתייגויות. הסתייגות אחת זה הרצון להגדיר "עיסוק" – את המארגן כ"עיסוק", ואז בעצם לייצר תעודת מארגן שתינתן על-ידי איזשהו משרד ממשלתי. עכשיו, פה היו שני אתגרים: אתגר אחד זה שכשאתה מנסה לייצר את אותה תעודת מארגן, אתה צריך להקים מערך מאוד מסודר של אנשים, להגדיר את הכללים, לעשות להם מבחנים; עכשיו, זה הפוך מהשיטה של תופעת המארגנים, אשר בפועל בדרך כלל מדובר בדיירים מהשכונה שמתחילים את התהליך.
יותר מזה, בתחילת חברותי בכנסת, לפני כמעט שנתיים, אחד החוקים הראשונים שעסקתי בהם היה בנושא של הסדרת העיסוק של המדבירים. ומה שגילינו מהר מאוד זה שיש תעודת מדביר, אבל המדביר יכול לשכור אנשים שאין להם תעודת מדביר. זאת אומרת, יש פה עניין שהסדרת העיסוק, הרבה פעמים זה נראה כמו פתרון ולעתים קרובות הוא לא באמת נותן את המענה והוא מאוד מכביד. אנחנו יודעים מה המטרה, אבל זה לא בהכרח נותן את המענה לתופעה שאנחנו רוצים להתמודד אתה.
האופציה השנייה שעלתה זה שבעצם יהיו עובדים סוציאליים שישבו בדיונים יחד עם הדיירים. זה – אני ממש בעד, ולא רק שאני ממש בעד, בעצם הצעת החוק הקודמת שדנו עליה בוועדת הרפורמות, אחת מהצעות החוק, חוק שעבר, היא בנושא של הרשות להתחדשות עירונית. וברשות להתחדשות עירונית אנחנו רואים שיש הקמה של מרכזים להתחדשות עירונית בערים שונות, שבהם ישבו מארגנים קהילתיים והם יוכלו לעבוד עסקאות ארגון, ובעסקאות פינוי-בינוי ובכל העסקאות האלה.
הבעיה היא שהם עדיין לא קיימים, ואם היינו מכניסים את הנושא של העובד הסוציאלי לתוך החוק, בעצם היינו מעקרים את החוק מתוכן ולא היינו יכולים לקדם אותו, והוא לא היה יכול לצאת בסופו של דבר לפועל. ואז, גם האנשים שחתמו ב-20 השנים האחרונות על עסקאות שכל כך כל כך חשוב לנו לשחרר אותם מהן, הם לא היו יכולים ליהנות מזה, כי טרם הוקמו כל אותם מרכזים להתחדשות עירונית.
אגב, אני חייבת לומר, חבר הכנסת יונה, שאני דיברתי עם אביגדור יצחקי ממשרד האוצר, מנהל התחום של הדיור, ראש קבינט הדיור; אני דיברתי אתו על הנושא הזה, והוא אמר: אני בעד העובדים הסוציאליים. אמרתי לו: כולנו בעד העובדים הסוציאליים, העניין הוא שלא היה אפשר להכניס את זה לתוך החוק. זאת פרקטיקה של הרשות המבצעת ולא של הרשות המחוקקת, ותדע שזה התהליך, לשם אנחנו הולכים.
גם המראה המלבב – אם אנסה לדבר בסגנונו של זוהיר בהלול – גם המראה המלבב שראית בשכונת הקטמונים עם המארגן הקהילתי, שעשה עבודה כל כך יפה עם העובד הסוציאלי, אז המראה המלבב הזה כרגע, אם אנחנו היינו מכניסים לחוק את העובד הסוציאלי, לצערי לא היינו חוזים בו. נכון זוהיר, זה הסגנון? "מלבב", "חוזים" – קצת? בסדר.
אני חושבת שאלה בסופו של דבר ההסתייגויות המרכזיות. אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק חשוב. אני חושבת שהוא יוכל להביא מזור לנשמות פגועות – זוהיר, אני ממשיכה בסגנון שלך – מזור לקשיים, יביא ארוכה לכאבי העם ולאתגרים שנמצאים במרכזי הערים.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני):
– – –
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
"אתגרים" לא עובד. זהו, נכנעתי, לא מנסה.
אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק טוב. האמת היא, אני מאוד מקווה שכולם יתמכו בחוק. אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות. אני גם הייתי שמחה אם היו מושכים את ההסתייגויות, כי באמת הרבה מההסתייגויות התקבלו. חבר הכנסת יונה, יש גם הזדמנות עדיין להכניס הרבה מהעקרונות שחשובים לך בחוק לתוך החוק של הדייר – עוד לא קראנו לו בשם; החוק שעד כה קראו לו "הדייר הסרבן", ואנחנו הולכים לקרוא לו "חוק העסקאות ההוגנות". אני לא יודעת, אנחנו עדיין עובדים על השם המתאים. אז יש לנו עוד עבודה כדי לוודא שאנחנו באמת נוכל – יש לנו עוד הזדמנות לעשות את השינויים החקיקתיים הנדרשים.
אני רוצה להתייחס לעוד הסתייגות שעלתה, שלצערי לא יכולנו לקבל, וזו הסתייגות לגבי – הייתה איזושהי הסתייגות לגבי העבר של המארגנים. היו לנו שתי בעיות: האחת, לצערי, ההסתייגות לא נוסחה כהלכה. בעצם, אם היינו מקבלים את ההסתייגות, זה אומר שרק אנשים בעלי עבר בעייתי יכולים להיות מארגנים. אז בפעם הבאה אנחנו נשמח – – –
יוסי יונה (המחנה הציוני):
– – –
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
זו הייתה הבעיה שלנו, בחיי, יוסי.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
– – –
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר'ה, קצת שקט, בבקשה. תודה.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
כן, בסדר, אבל לא היה אפשר בפרק הזמן הזה. אבל יש לנו עוד חוק מאוד גדול שעומד לפתחנו, ואני בטוחה שאנחנו נוכל להטמיע את הדברים.
אני אספר בקצרה, לחברי הכנסת שרק עכשיו הצטרפו – קודם דיברנו אל מליאה ריקה, אז אני אספר בקצרה מה עניין החוק: בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה רווחת בתחום ההתחדשות העירונית.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת ביטן, באמת, נו.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
אפשר?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
כן, כן.
רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת):
בעצם יש אנשים שמציעים כל מיני עסקאות שיכולות להיות בעייתיות. ולכן, אנחנו מציעים – הצעת החוק הזאת בעצם פותרת הרבה מאוד מהבעיות.
אני רוצה לספר לכם על אחד הסעיפים המעניינים בהצעת החוק, וזה – שאנחנו דורשים מהמארגנים לקיים אספה של דיירים שיש בה לפחות 40% מן הדיירים. רק כשיש 40% מן הדיירים אפשר לקיים את האספה והיא מוגדרת אספה. ככה, בסופו של דבר, אנחנו נוכל להגן על אותם תושבים, ובמקביל לאפשר עסקאות של פינוי-בינוי והתחדשות עירונית, כי באמת, זה העתיד של מרכזי ערים בישראל.
אני אודה לכם אם תצביעו בעד הצעת החוק ונגד ההסתייגויות. תסירו את ההסתייגויות. תודה רבה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה רבה לחברת הכנסת עזריה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יחיאל חיליק בר:
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק בתי-הדין הרבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון מס' 8), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, גברתי.
הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חברות וחברים, אנחנו עוברים להצבעה על החוק, אבל קודם כול, כמובן, על ההסתייגויות. נא לשבת. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הסתייגות 1, לסעיף 1, של חבר הכנסת חיים ילין. חיים, מצביעים על ההסתייגות?
חיים ילין (יש עתיד):
אני מסיר.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חיים ילין מסיר את ההסתייגות. לסעיף הזה יש לו רק אחת.
חבר הכנסת יונה או חברת הכנסת מיכאלי – מי אחראי להסתייגויות של המחנה הציוני? חבר הכנסת יונה, אנחנו מצביעים על ההסתייגות?
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן, כן, בוודאי.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אם כן, יש הסתייגויות של חברי הכנסת יצחק הרצוג, ציפי לבני, שלי יחימוביץ, סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, יחיאל חיליק בר, עמיר פרץ, מרב מיכאלי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג, אראל מרגלית, מיקי רוזנטל, רויטל סויד, יואל חסון, זוהיר בהלול, איתן ברושי, מיכל בירן, נחמן שי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס ורבין, יוסי יונה, איל בן ראובן ויעל כהן-פארן – להלן: קבוצת סיעת המחנה הציוני. זאת הסתייגות 2, לסעיף 1. נצביע. מי בעד? מי נגד? הסתייגות 2, לסעיף 1. נא להצביע.
הצבעה מס' 31
בעד ההסתייגות – 16
נגד – 28
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת המחנה הציוני לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
16 בעד, 28 מתנגדים. אני קובע כי ההסתייגות לא עברה.
אנחנו עוברים להסתייגות 3, של חברי הכנסת תמר זנדברג, זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג' ומיכל רוזין – להלן: קבוצת סיעת מרצ. האם אתם רוצים להצביע על ההסתייגות? אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 3, לסעיף 1. זה גם של קבוצת סיעת המחנה הציוני ושל חיים ילין. נא להצביע.
הצבעה מס' 32
בעד ההסתייגות – 16
נגד – 28
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת המחנה הציוני וחבר הכנסת חיים ילין לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
16 בעד, 28 מתנגדים. אני קובע כי גם ההסתייגות הזאת לא עברה.
אנחנו עכשיו נצביע על סעיף 1, כנוסח הוועדה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? סעיף 1, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 33
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 34
נגד – 5
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
34 בעד, חמישה מתנגדים. אני קובע כי סעיף 1 עבר כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להסתייגות לסעיף 2. ההסתייגות של חבר הכנסת ילין ירדה. אנחנו בהסתייגות של קבוצת סיעת המחנה הציוני וקבוצת סיעת מרצ. יוסי, מצביעים?
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
מצביעים על הסתייגות 5, לסעיף 2. נא להצביע, הסתייגות 5, לסעיף 2. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 34
בעד ההסתייגות – 15
נגד – 28
נמנעים – אין
ההסתייגות (5) של קבוצת סיעת המחנה הציוני וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
15 בעד, 28 מתנגדים. אני קובע כי הסתייגות 5, לסעיף 2, לא עברה.
אנחנו מצביעים על הסתייגות 6, יוסי?
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הסתייגות 6, לסעיף 2. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 35
בעד ההסתייגות – 15
נגד – 28
נמנעים – אין
ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת המחנה הציוני וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
בעד – 15, 28 מתנגדים. אני קובע כי ההסתייגות לא עברה.
הסתייגות 7 – מצביעים? אנחנו עוברים להסתייגות מס' 7, לסעיף 2, של קבוצת סיעת המחנה הציוני. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 36
בעד ההסתייגות – 17
נגד – 28
נמנעים – אין
ההסתייגות (7) של קבוצת סיעת המחנה הציוני לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
17 בעד, 28 מתנגדים. אני קובע כי ההסתייגות לא עברה.
אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 8, לסעיף 2. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 37
בעד ההסתייגות – 17
נגד – 28
נמנעים – אין
ההסתייגות (8) של קבוצת סיעת המחנה הציוני לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
17 בעד, 28 מתנגדים, אני קובע כי הסתייגות 8 לא עברה.
קבוצת מרצ, אנחנו מצביעים על הסתייגות 9? אנחנו עוברים להסתייגות 9, לסעיף 2, של קבוצת מרצ. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 38
בעד ההסתייגות – 18
נגד – 27
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
18 בעד, 27 מתנגדים. אני קובע כי הסתייגות 9 לא עברה.
אנחנו עוברים להצביע על לחלופין של קבוצת סיעת מרצ. נא להצביע על לחלופין. נא להצביע.
הצבעה מס' 39
בעד ההסתייגות – 17
נגד – 28
נמנעים – אין
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
17 בעד, 28 מתנגדים. אני קובע כי ההסתייגות לחלופין לא עברה.
לכן, אחרי שהצבענו על ההסתייגויות, ולסעיף 3 אין הסתייגויות, אנחנו נצביע על סעיפים 2 ו-3 כנוסח הוועדה. ההצבעה החלה – כנוסח הוועדה, סעיפים 2 ו-3.
הצבעה מס' 40
בעד סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה – 44
נגד – 2
נמנעים – אין
סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
44 בעד, שניים נגד. אני קובע כי סעיפים 2–3 לחוק עברו כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 4. קבוצת סיעת המחנה הציוני, מצביעים על הסתייגות 10 לסעיף 4? נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הסתייגות 10, לסעיף 4.
הצבעה מס' 41
בעד ההסתייגות – 16
נגד – 28
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת המחנה הציוני לסעיף 4 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
16 בעד, 28 מתנגדים. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה.
עד סעיף 7 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו מצביעים על סעיפים 4–7, כולל, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 42
בעד סעיפים 4–7, כהצעת הוועדה – 45
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 4–7, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
45 בעד, ללא מתנגדים. אני קובע כי סעיפים 4–7 לחוק עברו כנוסח הוועדה.
הסתייגות 11, לסעיף 8, של מרצ – מיכל, מצביעים?
מיכל רוזין (מרצ):
לא.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אם כן, אני עובר להצבעה על סעיף 8, כנוסח הוועדה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? סעיף 8, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 43
בעד סעיף 8 – 44
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 8 נתקבל.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
44 בעד, אחד נגד. אני קובע כי סעיף 8 עבר כנוסח הוועדה.
לסעיף 9 יש הסתייגות של קבוצות מרצ, המחנה הציוני וחברת הכנסת אורלי לוי, הסתייגות 12. אנחנו מצביעים עליה? לא מצביעים.
לכן אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 9–17, כולל, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 44
בעד סעיפים 9–17 – 43
נגד – 2
נמנעים – אין
סעיפים 9–17 נתקבלו.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
43 בעד, שני מתנגדים. אני קובע כי סעיפים 9–17, כולל, עברו כנוסח הוועדה.
לסעיף 18 יש הסתייגות מס' 13, של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת המחנה הציוני. יוסי, מצביעים?
יוסי יונה (המחנה הציוני):
כן.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות 13, לסעיף 18. נא להצביע. מי בעד? מי נגד ההסתייגות?
הצבעה מס' 45
בעד ההסתייגות – 18
נגד – 27
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת המחנה הציוני לסעיף 18 לא נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
18 בעד, נגד – 27, לכן ההסתייגות לא עברה.
ומאחר שלסעיפים 19–21 אין הסתייגויות, אנחנו מצביעים עכשיו על סעיפים 18–21 כנוסח הוועדה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 46
בעד סעיפים 18–21, כהצעת הוועדה – 42
נגד – 2
נמנעים – אין
סעיפים 18–21, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
42 בעד, שני מתנגדים. הסעיפים התקבלו כנוסח הוועדה.
תמה הקריאה השנייה, ואנחנו עוברים לקריאה – – –
יפעת שאשא ביטון (כולנו):
היושב-ראש, הצבעתי נגד בטעות.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אנחנו נציין לפרוטוקול שחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון הצביעה נגד בטעות, והיא התכוונה להצביע בעד.
הסעיפים כולם התקבלו כנוסח הוועדה. לכן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017, בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 47
בעד החוק – 44
נגד – 1
נמנעים – 2
חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
44 בעד, אחד נגד. אני קובע כי הצעת חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז–2017, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים.
אנחנו פשוט לא מבינים אם יש עוד חוק או שתם סדר-היום, אז שנייה. אדוני יו"ר הקואליציה – – –
קריאות:
– – –
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חברות וחברים, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, מחר, יום רביעי, כ"א באדר התשע"ז, 22 במרס 2017, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה, ונגיע מחר ליום האחרון של המושב.
הישיבה ננעלה בשעה 21:02.