דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"א ישיבה קל"א הישיבה המאה-ושלושים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ד (27 בדצמבר 2023) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 שאילתות דחופות 6 1092. צעדים למניעת פגיעה בזכויות בנות ובני זוג של משרתי מילואים בשוק העבודה 6 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 6 שר העבודה יואב בן צור: 7 1090. מדיניות משרד הבריאות במניעת התמכרויות למשככי כאבים, בעקבות העלייה בפצועי מלחמת חרבות ברזל 10 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 10 שר הבריאות אוריאל בוסו: 11 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 14 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 15 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023 17 שרון ניר (ישראל ביתנו): 18 שר החינוך יואב קיש: 20 שרון ניר (ישראל ביתנו): 25 הצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ג–2023 27 נעמה לזימי (העבודה): 28 שר הבריאות אוריאל בוסו: 34 הצעות לסדר-היום 39 שינויים דרמטיים בכוחות הרבש"צים ורידוד כוחות כיתות הכוננות ביישובים ברחבי הארץ 39 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 39 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 40 עידן רול (יש עתיד): 40 אריאל קלנר (הליכוד): 42 גלעד קריב (העבודה): 44 שרת המודיעין גילה גמליאל: 46 גלעד קריב (העבודה): 48 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 49 הצעות לסדר-היום 51 משפחות חיילים שנפצעו במלחמה בעזה אינן מקבלות סיוע כספי מהמדינה 51 אברהם בצלאל (ש"ס): 51 דבי ביטון (יש עתיד): 52 נעמה לזימי (העבודה): 54 משה רוט (יהדות התורה): 55 שרת המודיעין גילה גמליאל: 56 אברהם בצלאל (ש"ס): 57 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 58 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 59 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 59 שר המשפטים יריב לוין: 59 טלי גוטליב (הליכוד): 63 אלעזר שטרן (יש עתיד): 66 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 67 אושר שקלים (הליכוד): 68 עודד פורר (ישראל ביתנו): 71 אבי מעוז (נעם): 72 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 73 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 76 עידן רול (יש עתיד): 77 בועז ביסמוט (הליכוד): 78 שלי טל מירון (יש עתיד): 79 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 80 יסמין פרידמן (יש עתיד): 82 מירב בן ארי (יש עתיד): 83 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 85 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 88 נאור שירי (יש עתיד): 89 גלעד קריב (העבודה): 91 סימון דוידסון (יש עתיד): 92 רון כץ (יש עתיד): 98 עמית הלוי (הליכוד): 101 מאיר כהן (יש עתיד): 104 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 106 נעמה לזימי (העבודה): 111 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 117 מירב כהן (יש עתיד): 119 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 120 שרון ניר (ישראל ביתנו): 120 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 121 צגה מלקו (הליכוד): 122 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 123 הודעה אישית של חבר הכנסת רון כץ 144 רון כץ (יש עתיד): 144 הודעה אישית של חבר הכנסת ולדימיר בליאק 146 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 146 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 147 מירב בן ארי (יש עתיד): 147 הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023 148 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 148 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023 150 ישראל אייכלר (בשם הוועדה לביטחון לאומי): 151 הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2023 153 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 153 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023 156 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 157 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 161 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 162 הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023 162 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 162 מירב בן ארי (יש עתיד): 169 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 171 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 173 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 173 הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023 174 יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 174 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023 177 יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 177 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ט"ו בטבת התשפ"ד, 27 בדצמבר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42) (היכל ההנצחה בהר הרצל), התשפ"ד–2023. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת מתי צרפתי הרכבי לשר העבודה בנושא: צעדים למניעת פגיעה בזכויות בנות ובני זוג של משרתי מילואים בשוק העבודה. אני מזמין לדוכן את כבוד שר העבודה יואב בן צור. כולם הגיעו בזמן היום. גברתי הנכבדה, את מוזמנת לשאול את השאילתה. << שאילתה >> 1092. צעדים למניעת פגיעה בזכויות בנות ובני זוג של משרתי מילואים בשוק העבודה << שאילתה >> << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אדוני שר העבודה, לאחרונה התפרסמו מקרים על אודות בני זוג ובעיקר בנות זוג של משרתי מילואים אשר זכויותיהם נפגעות בשוק העבודה עקב הקושי לשלב לבד משפחה ועבודה. ברצוני לשאול: 1. אילו פעולות נוקט משרדך למניעת הפגיעה בבני ובנות הזוג? 2. כמה תקנים יש לאכיפת הנושא? << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מענה לשאילתה דחופה על הצעדים למניעת פגיעה בזכויות בנות ובני זוג של משרתי מילואים בשוק העבודה. במסגרת הוראת שעה, ביום 28 בנובמבר 2023 פורסם תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, המקנה הגנה מפני פיטורים בין היתר לאוכלוסיית בני ובנות זוג של משרתי המילואים. הוראת השעה נכנסה לתוקף רטרואקטיבית החל מ-7 באוקטובר לתקופה של שלושה חודשים, עד 31 בדצמבר 2023. בימים אלה המשרד פועל להאריך את הוראת השעה עד 1 במרץ 2024. עם פרסום התיקון פורסמו באתר המשרד עיקרי התיקון, ובו הפניה לכל מי שפוטר בניגוד לחוק לפנות אלינו בתלונה. למינהל הגיעה תלונה אחת מפרוץ המלחמה, של אזרחית עובדת צה"ל שבן זוגה משרת במילואים ומעסיקה – קרי, צה"ל – רצה לפטרה. לאחר התערבות המינהל ושיחה של העובדת עם מנהלה הומשכה העסקתה מצידו. עוד נציין כי למינהל יש 98 תקני פיקוח שאמונים על אכיפת כלל זכויות העובדים במדינת ישראל, לרבות בני ובנות הזוג של משרתי המילואים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אדוני, הקריאה בתקשורת לפנות אינה אכיפה, לעניות דעתי. 98 תקנים – כמה מתוכם מוטים לטובת הפגיעה בזכויות של משרתי המילואים? הבטחתם – לפחות בתקשורת ראיתי – להגיש כתבי אישום פליליים, לנקוט צעדי אכיפה אקטיביים, ולא רק קריאה לפנייה אליכם; להפעיל מוקד פניות, להעסיק כוח אדם ייעודי לטובת הנושא ולא במסגרת כלל התקנים, זאת כדי לתת מענה למקרים רבים, ואנחנו מכירים מקרים רבים של פגיעה בזכויות בעת המלחמה. אז ההצהרה שלך, אדוני, דורשת היערכות גם מבחינה תקציבית. שאלת ההמשך העיקרית שלי: כמה מתוך ה-98 מופנים לטובת הסוגיה הזאת? האם עדכנתם את תקציב 2023 ברוח הגברת האכיפה, והאם התבצע עדכון נוסף בתקציב 2024 לטובת אותו עניין? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> זהו? יש עוד מישהו שרוצה לשאול? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, בבקשה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב, אז כך: מטבע הדברים, כשאנחנו מדברים על תקני אכיפה, אז יש לנו פחות עבודה במקומות אחרים, כך שאנחנו יכולים להקצות משאבים רבים יותר לטובת הדברים הללו. לא הייתה לנו כזאת מסה של תלונות. אנחנו לא יכולים לדעת אם מישהו נפגע או פוטר מהעבודה. אין לנו את היכולת הזאת. אם פונים אלינו, אנחנו יודעים לטפל. אם לא פונים, איך נדע שמישהו פוטר בכלל? אם הוא לא פנה אז הוא לא פנה. המעסיקים קיבלו את ההוראה הזאת. מעסיקים יודעים – ובמקרה אחד אני יודע שהוגש הליך פלילי נגד מעסיק. כל מעסיק שיפר את ההוראות הללו – ייפתח נגדו הליך פלילי. אנחנו לא רואים כרגע צורך מסוים להקצות תקנים נוספים, כיוון שכל המשרד כולו עובד לטובת המלחמה, וממילא גם כל התקנים שלנו מגויסים לדבר הזה אם יש צורך, אנחנו עוד לא רואים שישנו צורך. אנחנו מבקרים במקומות עבודה, אוכפים דברים כאלה ואחרים, וכשמפקחי העבודה שלנו הולכים במסגרת הפעילות השוטפת שלהם למעסיקים, הדבר הזה גם נבדק. נבדק מכלול הדברים של אכיפת דיני עבודה, ובוודאי גם התיקון הזה שעשינו נכלל בתוך זה, כך שאנחנו לא רואים צורך להביא עכשיו מפקחים נוספים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> בעניין התקציב, שמה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בתקציב 2023–2024? לגבי טיפול בפגיעה בזכויות – – – אז אין הצדקה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז אני אמרתי עכשיו. אני אומר עכשיו. זה עונה על זה, כי אנחנו מקצים כוח אדם רציני. וכשעושים את הבדיקות האלה – והם עושים את הבדיקות בשגרה, ועכשיו מקפידים יותר, במיוחד בתקופת המלחמה, לבני ובנות הזוג משרתי המילואים. אני רק רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, בטח תרצה לשמוע, אם לא שמעתם – אתמול עבר מתווה מילואים שגיבשנו יחד עם משרד האוצר, שעוסק בנושא של תעסוקה של בני ובנות הזוג ובעוד מקרים רבים. בימים הקרובים יהיו עוד תיקונים שיעזרו מאוד לדברים שהציקו להרבה אנשים ועכשיו יקבלו את פתרונם. המדינה הולכת להשקיע ב-2024 כ-9 מיליארד שקלים בהטבות הללו, כדי באמת להקל גם על מעסיקים, גם על משרתי מילואים וגם על בנות זוגם במגוון רחב של דברים, ואני חושב שלא היה אח ורע לתיקונים הללו. באמת מגיע יישר כוח לראש הממשלה וכמובן גם לשר האוצר, לשר הביטחון, למשרד העבודה ולעובדים של משרד העבודה, שישבו על המתווים הללו, ובאמת עשו עבודת קודש, ואנחנו מאוד מאוד שמחים שהמתווה הזה יוצא לדרך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לך, אדוני שר העבודה. תודה גם לחברת הכנסת צרפתי הרכבי. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן לשר הבריאות, בנושא: מדיניות משרד הבריאות במניעת התמכרויות למשככי כאבים בעקבות העלייה בפצועי מלחמת חרבות ברזל. אני מזמין לדוכן את שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, גברתי. << שאילתה >> 1090. מדיניות משרד הבריאות במניעת התמכרויות למשככי כאבים בעקבות העלייה בפצועי מלחמת חרבות ברזל << שאילתה >> << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד שר הבריאות, לפני מספר חודשים יזמתי דיון בוועדת הבריאות, שהייתה אז ועדה בראשותך כיו"ר ועדת הבריאות, בנושא ההתמכרות למשככי כאבים, שהפכה למגפה עולמית. הנושא הפך לרלוונטי לאור העלייה בנפגעים ובמאושפזים מתחילת המלחמה בישראל, הצורכים מטבע הדברים משככי כאבים ממכרים. ברצוני לשאול: 1. מה עשה שר הבריאות בנושא? 2. מדוע לא פורסמו הנחיות מחייבות עד כה לרופאים, לצוותי רפואה, למניעת התמכרויות בישראל? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, השר. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> תודה רבה, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אדוני היושב-ראש, כמובן, כמו בכל פעם שאנחנו עולים כאן לדוכן, אנחנו מקווים שזה ייפסק, אבל צריך להשתתף בצערן של המשפחות. גם היום קוברים. גם אתמול בלילה השתתפתי בלוויה כואבת באשדוד, של בן העדה האתיופית. רואים שהמלחמה הזאת לא מבדילה בין אזורים, בין סוגי דם ומעמדות. אני מודה לך, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, על העלאת נושא חשוב זה. כפי שאמרת, בתפקידי הקודם, יושב-ראש ועדת הבריאות, בדיון שקיימתי בנושא נחשפתי להשלכות המשמעותיות שיש להתמכרויות למשככי כאבים, כפי שנקרא, אופיואידים, ולסכנות – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אפשר קצת יותר שקט במליאה, בבקשה? תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – לסכנות הטמונות בהן במידה שנעשה בהן שימוש לא מושכל, ובחשיבות הרבה של הפעילות של מערכת הבריאות להפחתת שימוש יתר בהן למניעת התמכרויות. לנוכח ההשלכות הרבות של שימוש יתר במשככי הכאבים, הגורם להתמכרויות, משרד הבריאות פרסם בשנת 2022 את חוזר חטיבת הרפואה 9/2022, שעניינו הערכה, ניטור ושימוש מושכל בתכשירים אופיואידיים לטיפול בכאב שאינו ממקור סרטני. מדובר בהנחיות שמחייבות את מוסדות הרפואה ואת הצוותים שפועלים במסגרתם. הנחיות אלו הן בתוקף, ועל המוסדות לנהוג בהתאם להן גם בשעת המלחמה. בנוסף, המשרד מעודד את קופות החולים לפתח שירותים מונגשים למבוטחי הקופות לאבחון וטיפול במסגרת מבחני תמיכה לאנשים שפיתחו תלות או התמכרות למשככי כאבים. הקופות לקחו על עצמן, דרך מבחני התמיכה, לפתח שירותים לזיהוי, איתור וטיפול בהתמכרויות. הקופות קיבלו 85 מיליון ש"ח לצורך זה, והנושא נמצא בשלבי הקמה וביצוע ראשוניים, אגב. הנתונים שהוצגו על ידי המשרד בדיון שהתקיים בוועדת הבריאות בכנסת הצביעו לראשונה על ירידה בכמות האופיואידים המנופקת על ידי קופות החולים למבוטחיהן במהלך שנת 2022. מכיוון שזו הייתה השנה הראשונה זה שנים רבות שבה נצפתה ירידה בתרופות המנופקות, אנו ממתינים לסוף השנה האזרחית, בעוד כמה ימים, על מנת לאסוף את נתוני 2023, להעריך אם מדובר בשינוי מגמה או שנתוני 2022 היו חד-פעמיים ומגמת העלייה נמשכת. בעקבות העלייה בשימוש בתרופות מרשם להרגעה לנוכח אירועי 7 באוקטובר, משרד הבריאות, יחד עם האגודה לבריאות הציבור, מפעיל קו חם לסיוע והפניית מטופלים ופונים למרכזי טיפול להמשך התערבות. הקו החם – אגב, כדאי לדעת אותו, 6271* – הוקם לפני כחודש, תחת חסות משרד הבריאות. שירות זה נותן מענה טלפוני חמש פעמים בשבוע על ידי אנשי מקצוע בתחום ההתמכרויות. מאז הקמתו ישנן מאות פניות, הן מהורים והן מגורמי טיפול ומבני נוער וצעירים, חלקן לצורך קבלת מידע וחלקן לצורך הפניה ומידע על מקומות טיפול והתערבות. הפניות ברובן אנונימיות. בנוסף, הופץ פרסום של המשרד בניו מדיה בשם "התמכרות בזמן מלחמה". בדבר אחד אני כן מסכים איתך, ועל זה אני עובד – אין מספיק הנגשה ומידע לציבור בכלל שקיים כזה קו, ואני אטפל בזה. אני גם לא הייתי מודע לזה, דרך אגב. נוסף על חוזר חטיבת רפואה בנושא שימוש מושכל במשככי כאבים אופיואידיים, האגף לבריאות הנפש פרסם מכתב למטפלים המנחה אותם שלא להרבות בשימוש בקנביס רפואי בשל פוטנציאל הנזק, ובימים אלה הוא פועל לפרסום הנחיות נוספות הנוגעות לשימוש בתרופות הרגעה ושינה בעלות סיכון לפיתוח תלות והתמכרות. אני לא מדבר על קנביס רפואי או משהו, חברת הכנסת טלי גוטליב, אני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אין לי טענות אליך. זה פשוט בגלל שיש לי קושי כשהאוזן שלי שומעת בעיה עם קנביס רפואי. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי. אמרתי שלא יהיה שימוש לא מושכל, שלא יהיה שימוש לא מושכל לבריחה מהמציאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם שימוש לא מושכל בקנביס – המושג הזה, אומנם משרד הבריאות מנציח אותו, אבל הוא פס מן העולם. אני אומרת את זה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני הראשון שהעברתי בוועדה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יודעת. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – מרישיון למרשם. זה עוד דבר שכדאי שתדעי, חברת הכנסת פרקש הכהן. לעניין השימוש במשככי כאבים, לאחרונה נפתח קורס הסמכה לרופאי כאב לטיפול בממכרים ותכשירים לשיכוך כאבים, וכן נפתח קורס חדש בחודש האחרון ברפואת התמכרויות בטכניון, שבו משתתפים 40 רופאים, והנושא של טיפול בהתמכרויות למשככי כאבים הוא חלק חשוב בקורס. משרד הבריאות מבצע פעולות בנושא גם בקרב ציבור הרוקחים, אשר להם תפקיד מרכזי במערכת הבריאות לעניין שימוש מושכל בתרופות, לאור הממשק הישיר שלהם עם המטופלים. במסגרת זו הפיץ אגף הרוקחות ב-19 בדצמבר, ביום שלישי בשבוע שעבר, לומדה לציבור הרוקחים בנושא טיפול בכאב ומניעת התמכרויות. אגב, על פי נתוני המשרד, הנכונים ליום שלישי בבוקר, אתמול, מעל 1,280 רוקחים כבר נכנסו ללומדה, זאת אומרת שהנושא הזה מחלחל. לסיום, המשרד מקדם גם שינוי תקנות הסמים המסוכנים וצו סיווג רעלים במסגרת פעילות המשרד לצמצום השימוש במשככי כאבים ממכרים – אופיואידים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. האם יש שאלת המשך לחברת הכנסת פרקש הכהן? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לאחר מכן נשמע שתי שאלות נוספות, של חברי הכנסת אלהואשלה וטיבי, והשר ישיב במרוכז. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ראשית, תודה רבה לשר הבריאות. אני מאוד מעריכה את תשומת הלב והרצינות שבה אתה מתייחס לנושא הזה, גם כשהיית בוועדת הבריאות וגם כעת. עם זאת, אני בכל זאת לא קיבלתי תשובה על שאלה אחת, ופה אני חושבת שאתה חייב להפעיל את סמכותך ומשקלך. ראינו שמשככי כאבים, וזה לא קשור לקנביס, יש בהם פוטנציאל להתמכרות פי כמה וכמה מהרואין. אנחנו בימים שהמון אנשים משתמשים בתרופות האלה, והציבור בישראל לא יודע – לא יודע, הוא יכול להיכנס עם חייל פצוע, הוא לא יודע שמשככי כאבים הם עם פוטנציאל התמכרות כל כך חמור ונוראי. אני הייתי מבקשת לקבל את עמדתך. אני חושבת שצריך לעשות פרסומות, תשדירים, ליידע את הציבור שבנושא הזה יש סכנת התמכרות. אם לא לרופאים – אני רואה שהתהליכים לוקחים המון המון זמן – פשוט לפרסם את זה לציבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כבר עושים את זה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל הינה, רק עובדים על תקנות ורק מתחילים קורסים, והרופאים היום, ממה שראינו בוועדה, באים אליהם אנשים והם לא אומרים להם שזה ממכר. חלקם אפילו לא מודעים לעניין הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת אלהואשלה, שאלה נוספת, ואחריו – חבר הכנסת טיבי. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים פורסם ברשתות החברתיות סרטון ובו אדם בשם הרב מאיר שמואלי מסית כנגד הרופאים והרופאות, אחים ואחיות ואנשי צוותים רפואיים ערבים. הדברים שנאמרים בסרטון הזה, שבו מכונים אנשי הצוותים הרפואיים "רוצחים", הינם בבחינת הסתה מסוכנת כנגדם. האם משרד הבריאות פעל בנושא? מה נעשה, ומה מתכוון לעשות? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, באותו עניין – סרטון שהופץ ברשת, של רב בשם מאיר שמואלי, באחד מבתי הכנסת בירושלים. הסתה פרועה, השמצות. אני לא רוצה להשתמש במילים קשות, אבל כאשר הוא אומר כך על הרופאים הערבים: "הערבים והערביות רוצחים בבתי החולים יותר מחמאס. אתם יודעים כמה רופאים ערבים, יימח שמם, יש בבתי חולים? הם רואים חייל, הם כורתים לו יד, כורתים לו רגל. הם רוצים להרוג אותם. מה אתם חושבים? הם לא הורגים אותם, הם הורגים כל יהודי – – – הם רוצחים כל יום – – – הם נותנים תרופות בבתי מרקחת, הם נותנים תרופות בבתי חולים, דברים שמסכנים אנשים". אלה דברים חולניים, גם גזעניים, גם מסיתים, גם שקריים. אני אתמול, אדוני השר, פניתי אליך וגם פניתי למנכ"ל וגם פניתי ליושב-ראש ההסתדרות הרפואית. קיבלתי המון טרוניות וכעס מרופאים ואחיות ורוקחים ערבים. אנחנו אומנם הגשנו, גם ואליד וגם אני, תלונות למשטרה. אני חושב שהתפקיד הזה צריך להיות שלכם, להוביל את הטיפול במקרה הזה. אגב, הוא גם אמר משהו ספציפי על מקרים שניתקו מהמכונה. חייבים לבדוק. אגב, עוד הערה: כשעו"ד שאדי עבאס הגיש בשמי תלונה בתחנת מג'ד אל-כרום, אמרה לו חוקרת בשם רימונה: מה אתה רוצה? זאת מדינה דמוקרטית, מותר לו לדבר. גם חוקרת גזענית, אולי, לא רוצה להגיד טיפשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. כבוד השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> טוב, למרות שאתם שאלתם שניים וחברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אז אני קודם כול אענה לך, לפי סדר הדברים. קודם כול, אני חושב שאת מבינה שכן נעשים דברים בפועל. כשאומרים לך שנכנסים 1,280 רוקחים ורופאים בנושא הזה, זאת אומרת שיש מידע ויש ידיעה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה מעט מדי, קצב איטי מדי. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי נשארה ליד המיקרופון, אבל את שלב השאלות סיימנו. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> נתתי מידע שיש קו מסוים שפועל, ואמרתי שאין מספיק ידיעה לציבור שקיים קו כזה בכלל. אני אבדוק שהוא מתוגבר באנשי מקצוע ובאמת יהיה מידע לציבור בנושא. מלבד זאת, כשאמרת תקנון וכו' – אין מה לעשות, כחלק מהתהליכים, אם אני רוצה להחריג או להגדיר חומר מסוים או משהו מסוים במסגרת סמים מסוכנים, זה חייב לעבור בתקנות בעבודה. אבל לפחות דבר אחד ראית עוד לפני השאילתה – בשבוע שעבר ולפני שבועיים ולפני חודש המשרד על זה, מבינים ומכירים את המגמה בעקבות המלחמה, וזה בהחלט לא ירד משולחננו במשרד, כי אני מכיר את זה מכובעי האחר, ואני יודע שבארצות הברית זה מוגדר כמגפה של ממש. בלי להיכנס לאירוע – – << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ממש. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – בהחלט אנחנו על זה, ואני אוודא שהנושא מטופל. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי וחבר הכנסת אלהואשלה, גם אתמול פניתם אליי. קודם כול, חשוב לומר, ואני אומר לכם מה שאמרתי הבוקר בכנס בתל אביב: החברה הישראלית חווה ימים מתוחים מאוד ברמה הלאומית וברמה האישית. בייחוד בתקופה הזאת מערכת הבריאות מוכיחה מצוינות ואיתנות, שנוסכות ביטחון באזרחים. מקור כוחה של מערכת הבריאות הוא באחדות בין כל הדתות – יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, כולם עובדים יחד בשותפות גורל ולמען מטרה נאצלת ביותר, שהיא הצלת חיים. עבור כל אזרחי ישראל מערכת הבריאות היא הדוגמה לדו-קיום, ואנחנו חייבים להשאיר אותה מחוץ למחלוקות הפוליטיות ולוודא שהמערכת תמשיך לעבוד בהרמוניה ובכבוד ההדדי המאפיינים אותה. מיותר לציין שיש לי – לא רק לי, אלא לכולם, ולי כראש המערכת – אמון מלא בכל עובדי מערכת הבריאות מכל העדות, ואף אחד לא מפקפק. מאחר שאני יודע שהנושא הזה גם נמצא בבדיקת משטרה, וגם המשרד בראשות המנכ"ל, כולם פועלים, כפי שאמרתי, אם יש שם מידע שלכאורה צריך להיבדק – אבל ודאי שאלו מילים שאנחנו צריכים הרבה יותר מאשר להיזהר בהן. אני מבקר כל יום במערכת הבריאות, בבתי חולים, במרפאות – כולם נמצאים ופוגשים את האנשים הנפלאים מכל העדות, אתה לרגע לא חושב לשאול על דתם או על אמונתם או על עבודתם. כלל מערכת הבריאות בהחלט לא שותפה לשיח שרץ ברשת, כפי שציינת. לכן, טוב ויפה שהעליתם את הנושא, ואני שמח שהעמדה שלנו בכך ברורה מאוד. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. תודה רבה לחברי הכנסת השואלים. << הצח >> הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2476/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר לדוכן להציג את הצעת החוק. לאחר מכן ישיב עליה שר החינוך. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני מעלה בפניכם הצעת חוק שבעיניי היא צו השעה בצל מתקפת הטרור שחוותה מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה לפעול על מנת למנוע התפשטות של אידיאולוגיה של טרור והסתה במערכת החינוך ובמוסדותיה. ההצעה שאני מעלה קובעת שבמסגרת חוק חינוך ממלכתי ימנה שר החינוך, שנמצא כאן, מועצה למניעת תמיכה בטרור. בסמכות המועצה הזאת יהיה לדון קודם כול, כמובן, ואחר כך לפסול אנשי צוות שמעורבים בתמיכה בטרור ועלולים להסית ולהפיץ תעמולה בכל המוסדות של מדינת ישראל, אם זה בבתי ספר, אם זה באוניברסיטאות, ובכל מקום שבו מתבצע תהליך חינוכי שבו יש לנו חשד שבכדי אדם להסית ולהוביל אנשים לביצוע מעשי טרור – אנחנו צריכים לחדול את זה בעודו באיבו. כפי שאנחנו יודעים, הערכים והעקרונות המנחים של תומכי הטרור הם לא ערכים של שלום, לא של שותפות, לא של צמיחה וגם בטח לא של חתירה לעתיד טוב; הערכים והעקרונות המנחים של תומכי טרור מקדמים רעיון שבאמצעות אלימות אכזרית כלפי יהודים וכלפי חפים מפשע אפשר יהיה להשמיד את עם ישראל ואת המדינה היהודית. למרבה הצער ולדאבון הלב, תומכי הטרור פועלים להפיץ את משנתם באמצעות שגרירים של שנאה במוסדות חינוך – אם זה במערכות החינוך, אם זה במוסדות קיימים ואם זה גם ברשתות החברתיות או בעוד מסגרות. ואנחנו כעם חפץ חיים חייבים לפעול עכשיו על מנת לעקור מהשורש תופעה שחס וחלילה תתפשט לנו במערכת החינוך, כי אנחנו יודעים שיש אנשים עם אג'נדות כאלה ואחרות, שאוחזים בעמדות משפיעות על הנוער. ב-7 באוקטובר המציאות טפחה על פנינו, ומדינת ישראל עמדה מול מתקפת טרור חסרת תקדים. לאורך השנים גלי האלימות והטרור שמדינת ישראל ניצבת בפניהם הם למרבה הצער תהליך של סוציאליזציה, ואנחנו יודעים שתהליך סוציאליזציה מתבצע במוסדות החינוך. אנחנו רואים דורות על גבי דורות שעוברים הנדוס תודעתי וחינוך לשנאת מדינת ישראל וחינוך לשנאת היהודים. ובמקום שבו אנחנו חוששים או סבורים שיש לנו תהליך חינוכי מהסוג הזה, אנחנו צריכים לקחת את הגורם המסית, לעקור אותו מהשורש, ולא לאפשר לו להיות בעמדות השפעה על דור העתיד. האידיאולוגיה שעליה מושתת הטרור היא שנאה; הנרטיב שמועבר מדור לדור הוא שבמדינת ישראל חי האויב הציוני, שאין לו זכות קיום, ויש לפעול כדי להשמיד אותו בכל עת ובכל מחיר. עלינו להבין שהמלחמה בטרור לא יכולה להסתפק רק באמצעים צבאיים, באיסוף מודיעין, בטכנולוגיות מתקדמות או בפעולות צבאיות; המלחמה בטרור צריכה להתחיל קודם כול בשורש הבעיה: במערכת החינוך, אצל הילדים. המחבלים הרצחניים שחדרו למדינת ישראל ב-7 באוקטובר וביצעו פשעים נגד האנושות הם לא אחרת מילדים שנולדו בשנת 2005, שנת 2008. כבר היום ניתן לראות שהרשת מלאה באין-ספור סרטונים של ילדים קטנים בגיל גן ובית ספר – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה. תודה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שמודיעים שהם מתכוונים להיות שהידים, שמספרים מה יעשו במידה שיתמזל מזלם למצוא חייל יהודי. מסיבות הסיום בבתי הספר והגנים ממחישות את הניצחון המוחץ על חיילי צה"ל ועל מדינת ישראל. אנחנו צריכים לוודא שהנרטיב הזה לא מתפשט; אנחנו צריכים לוודא שבכל הליך חינוכי שקורה במערכת חינוך אין לנו מצב שבו ילדים מחונכים להסתה ולטרור. חינוך שעוסק בדמוניזציה ובדה-הומניזציה של יהודים מוביל אותנו אך ורק להמשך של שנאה, ולא לצמיחה. חינוך הוא הכלי החשוב ביותר שיש בידי חברה אנושית. חברה אנושית שרוצה לעצב את עצמה, להגיע לצמיחה, לשגשוג, לא יכולה לאפשר לעצמה שיהיו בתוכה תהליכים של סוציאליזציה לטרור. עלינו לעקור מהשורש תופעות פסולות במערכת החינוך המנרמלות טרור או מעודדות טרור, והכי חשוב – עלינו להרחיק ממוקדי ההשפעה החינוכיים אנשים שמסיתים לטרור וגם לא לאפשר להם להנחיל ערכים בשום סקטור שהוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. אני מזמין את שר החינוך יואב קיש להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. כבוד שר החינוך, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מעניין אם הממשלה תתנגד או לא. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני בטוחה שהם יתמכו בזה. מה זאת אומרת, זה צו השעה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני שולח מפה החלמה לכל הפצועים, חזרה של כל החטופים, ברכת ניצחון שלם על חמאס לחיילינו שנלחמים, ושיחזרו בשלום ארצה אחרי השלמת משימתם. אנחנו במלחמה, ואני חושב שהנושא של הצעות חוק פרטיות – יש פה דילמה בבית הזה. אני חושב, היושב-ראש, אם נכון ואיך נכון ובאיזו תדירות – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו במלחמה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו במלחמה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אמרתי – במלחמה, והשאלה של הצעות חוק פרטיות – כמה, עומס, כנסת, ממשלה – אני חושב שזו שאלה שצריכה לעלות לדיון, ואני חושב שהכנסת בכלל צריכה לחשוב – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היא עולה לדיון – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד משהו, חבר הכנסת עודד פורר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לסגור את הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני חושב שזה צריך לעלות לדיון, כמו שבכלל התנהלות הכנסת בזמן לחימה צריכה להיות כנראה שונה מהתנהלות הכנסת בזמן רגיל. אני מניח שעם העיקרון יש הסכמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש הסכמה, והדיונים מתקיימים כל העת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אוקיי, זה מצוין. ברור לי שזה האירוע. לכן פתחתי באמירה שאנחנו לא בתקופה רגילה, ויש משמעויות. הכנסת צריכה לפעול בהתאם לתקופה. אני בטוח שככה אתם עושים, היושב-ראש. אני מניח שכמו בכל מקום יש דעות שונות ומגוונות, ותפקידך כיושב-ראש הבית הזה הוא באמת למצוא את הדרך הנכונה ולמצוא את המתווה בין כל האתגרים השונים. אני גם מבין שכרגע הנושא של הצעות חוק פרטיות הוא לא משהו שחזר למנהגו כפי שהיה בעבר, ויש פה איזשהו אירוע ביניים כזה או אחר. אני מבין גם את הנקודה. אני רק רוצה לציין עוד כמה דברים, היושב-ראש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מתייחס להצעת החוק? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, אני מתחיל. אתה גם רוצה להגיד לי מה אני אגיד? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני שואל. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה נהיית מאוד אקטיבי מאז שעליתי לדבר, חבר הכנסת פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני כל כך שמח שאתה מגיע למליאה. זה לא קורה כל יום. בזכות זה שישראל ביתנו מגישה הצעת חוק פרטית הגעת לכנסת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מודה. אני גם אשמח להגיע למליאה תמיד. אני נמצא פה בדרך כלל יותר. הלחימה ואתגרי הלחימה במשרד החינוך מונעים ממני להגיע לכנסת כמה שהייתי רוצה. אני חושב שחשוב גם לך, חבר הכנסת פורר, שאני אעסוק בענייני משרדי ובפעילות של משרד החינוך במצב הלחימה של מדינת ישראל. הצעת החוק המוצעת לא נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה. על פי סעיף 66(ב) לתקנון עבודת הממשלה, הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביה ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד לה. אני רוצה לציין שגם מעבר לכך, יש כבר בימים אלה – אחרי שעברה קריאה טרומית, מקודמת לקריאה ראשונה בוועדת החינוך – הצעת חוק שיש לה עקרונות דומים, של חבר הכנסת עמית הלוי. חברת הכנסת שרון ניר, אני מניח שאת מכירה את ההצעה שבה מדובר. אנחנו בתקופה מאותגרת ועמוסה, שבה מערכת החינוך נותנת מענה לאתגרים הגדולים של הלחימה. אני חייב לומר שגם לנוכח העומס וגם מכיוון שכבר יש הצעת חוק דומה, אין צורך להתקדם במקביל בהצעת חוק זו. זה עוד מעבר לכך שאנחנו, כפי שאמרתי, גם ברמה הפרוצדורלית מחויבים להתנגד להצעה הזו. אז קודם כול, ההצעה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וברמה העניינית, ברמה העניינית – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הצעת חוק פרטית – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ברמה העניינית אני אומר שכבר יש הצעת חוק פרטית שעוסקת בעניינים דומים ומקודמת בוועדת החינוך. אני לא חושב שמן הראוי לייצר פה אלמנט של העתקה והצמדה וכל מיני כאלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> להפך, להפך. הצמידו שתי הצעות והתקדמו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מי שהגיש את ההצעה, היא תקודם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה לא נכון, שר החינוך. אם הייתה הצעה ממשלתית – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו, אני רק רוצה לומר עוד דבר אחד, וזה לגבי ספרי הלימוד וכל מה שקשור למזרח ירושלים. אני רוצה לומר בצורה מאוד פשוטה: אנחנו לא נאפשר הסתה במזרח ירושלים; לא נאפשר ספרי לימוד עם שאלות של הרשות הפלסטינית, שמייצרת הסתה כלפי תלמידים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אבל לפחות שם זה תחת שליטתי, בניגוד לג'נין ולמקומות אחרים כאלה. אז שם אני יכול להגיד לך שאני דואג שלא יהיה. בעניין הזה אין בינינו שום חילוקי דעות, והנושא מטופל תחת אחריות משרד החינוך. לכן מהסיבות שהזכרתי לעיל, אני ממליץ לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק הזו, שהיא גם מיותרת, גם לא עלתה לוועדת השרים לחקיקה וגם מייצרת סתם עומס בתקופה שגם ככה הכנסת והממשלה עמוסות. תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה שאתה מתנגד לחוק הזה. בושה שאתה מתנגד. תבוא, תביא הצעה. תצביע איך שנוח לך. למה אתה מתנגד? אתה סותר את עצמך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שר החינוך, אפשר שאלה? אפשר שאלה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת שרון, שרון, את רוצה להגיב? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שהוא יתנגד לזה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת, חברת הכנסת שרון יכולה להגיד את זה בעצמה. היא המציעה. בואו נשמע אותה. שלוש דקות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תבוא, תציע הצעה. יצביעו על שתי ההצעות, תתנגד. זה – – – של הממשלה שלך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני שר החינוך, אני אשמח אם לפחות כעת תקשיב לי, כי נראה לי שאת ההצעה בכלל לא קראת, ואתה אפילו לא מבין מה התוכן ומה המיקוד שלה. אדוני שר החינוך, אולי כעת לפחות תקשיב. תודה. קודם כול, ההצעה לא עסקה לא בתכנים ולא בחומרים, חשובים ככל שיהיו; ההצעה עוסקת באנשים במערכת החינוך שמסיתים לטרור, שיהיה אפשר להרחיק אותם ולפסול את המשך העסקתם במערכת החינוך. אז קודם כול, נתחיל בזה. אין הצעה דומה, ולא מדובר על תכנים. מדובר קודם כול על האנשים, אבל כנראה לאדוני שר החינוך לא אכפת מצוותי החינוך ולכן הוא ישב פה בשקט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, עודד. חבר הכנסת פורר, אתה מפריע לה. אתה מפריע לחברת סיעתך. חבר הכנסת עודד פורר, לא נהוג להפריע לחברי הסיעה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם יודעים, אחד מהדברים החשובים שאני לפחות סברתי שנכון שיקרו בעת הנוכחית הוא לדון בדברים לגופם, לגופו של עניין. ולגופו של עניין, ההצעה הזאת היא הכי קריטית כרגע, כי אנחנו מדברים על הסתה לטרור. ככל שאנחנו מדברים על הסתה לטרור – והסתה לטרור במערכת החינוך היא בעצם רעה חולה שאנחנו צריכים לטפל בה כדי שלא יגדלו לנו פה בני 18, בני 20, טרוריסטים –אנחנו צריכים לטפל בשורש הבעיה. עומד פה שר החינוך ומתייחס לפרוצדורות ולתהליכים ולהצעות חוק פרטיות ולעיסוקן של הממשלה, ועדת השרים וועדת הכנסת, ולא מתייחס לגופו של עניין, שחלילה וחס ברגעים האלה שאנחנו עומדים כאן מתהלך לו מסית לטרור שהוא במקרה חלק מצוותי החינוך בתוך בתי הספר או חלילה באקדמיה – מקרה שממש לא חייב להיות היפותטי, הוא יכול להיות מאוד מאוד מעשי. בסוף זה פוגע במערכת החינוך, פוגע בצוותי החינוך, והכי נורא – פוגע בילדים שמתחנכים פה חדשות לבקרים. כי אנחנו מבינים שבסוף הטרור הוא פרי של חינוך, הוא לא פרי של שום דבר אחר. מדובר באידיאולוגיה וסוציאליזציה ובפרי של חינוך, שבסופו של יום יכול לגרום לכך שאנשים יתהלכו לתוך בתים וירצחו, יאנסו, יבזזו ויעשו מעשי נבלה באזרחים חפים מפשע. אז חבל לי מאוד, אדוני שר החינוך, שלא התייחסת לגופה של ההצעה, שהייתה יכולה להקל עליך מאוד. הכי מפתיע הוא שאתם, שמתיימרים להיות ממשלה שעוסקת במיגור טרור, מתייחסים בכזאת קלות דעת להצעה מהסוג הזה, שהיא סופר-קונקרטית לצו השעה. חבל שזו דרככם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, תפסו את מקומותיכם. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוצאת ההצבעה: חמישה בעד, 28 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת לא התקבלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, שמענו אותך מספיק. << הצח >> הצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3714/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ג–2023. כבוד השר, זה מפריע לי. נעבור להצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת נעמה לזימי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את ההצעה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, אם אפשר רק שיהיה פה אפשרי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברים, חבריי חברי הכנסת, בבקשה, קצת לכבד, לא הרבה. קצת לכבד. אוהד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וואו, וואו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מישהו פה פתח חזית בתוך הקואליציה. אני לא אפריע לזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, כבוד היו"ר. הצעת החוק לעיגון סוגיית חדרי המיון הקדמיים בבסיס תקציב בחקיקה – פשוט קשה לדבר בצורה הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, זה מפריע. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני שמעתי בדיוק מה אתה אומר. רגע, רגע, רגע. טוב. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, היו"ר. תודה רבה. אגב, על ההצעה הזו חתומים גם חברי קואליציה וגם חברי אופוזיציה, חתומים עליה כ-20 חברי כנסת. היא הצעה הגיונית, שבאה להסדיר מצב אבסורדי שבו אין נגישות למרכזי רפואה במרחבים שלמים, וצריך לעמוד. אקרא את דברי ההסבר של החוק לפני דבריי: חדרי מיון קדמיים, או מחלקה לרפואה דחופה, הם מהמחלקות החשובות ביותר בבתי החולים, שכן הן מספקות טיפול ראשוני מציל חיים. חדרי המיון הקדמיים חייבים לפעול 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ולהיות מופעלים על ידי כוח אדם מיומן ומקצועי, כל זאת כדי לספק את השירות הקריטי. אולם זמינות השירות ואיכותו אינן יעילות אם חדרי המיון נמצאים במרחק רב מהמטופל ברגע הפציעה. כיום המרחק הגדול ביותר בין חדרי מיון בישראל הוא כ-250 קילומטרים – בין חדר המיון בבית החולים סורוקה לבין חדר המיון בבית החולים יוספטל. אדם הנדרש לטיפול דחוף ביניהם, ייאלץ לנסוע יותר מ-100 קילומטרים עד לקבלת טיפול מציל חיים, שבו כידוע, כל שנייה יכולה להכריע בין חיים ומוות. הזכות לשלמות הגוף והזכות לחיים הן הזכויות הליבתיות מבין זכויות האדם, והן הזכויות הראשונות המנויות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מקום המגורים של מטופל אינו צריך להשפיע כהוא זה על זמינות טיפולים רפואיים דחופים ומצילי חיים. על המדינה לספק זאת לכלל אזרחיה גם אם הם גרים במקומות דלילי אוכלוסייה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ביטן, זה מפריע. חבר הכנסת ביטן. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – כמו הנגב או אצבע הגליל. על כן, מוצע בהצעת החוק הזו לקבוע הקמה של חדרי מיון נוספים בתוך שנה מיום תחילת החוק. בחדרי המיון יהיו ציוד רפואי מתאים וכן צוות רפואי מומחה מתאים. מוצע לקבוע מרחק מינימלי – זו ליבת ההצעה – מרחק מינימלי של 100 קילומטרים בין חדרי מיון, שיהיו פתוחים 24 שעות ביממה ובעלי מכשור רפואי המאפשר טיפול במקרה חירום, כך שיהיה אפשר להעביר מטופל לבית חולים באופן שאינו מסכן חיים. רגע, זה ממש – פשוט לא. תעצרו, אי-אפשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, יש פה חברת כנסת שטוענת. היא מדברת על נושא חשוב. אתם לא חייבים לתמוך, אבל לכבד, לשמוע לפחות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אגב, חלקכם חתומים על החוק. חלק ממי שפה חתומים על החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרעש מפריע, ואני מבין אותה. לשם שינוי, אני מבין אותה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מבין אותי לא מעט. בעצם, הסוגיה של נגישות למרכזי הרפואה – בין אם זה בין בית חולים לחדר מיון, בין חדרי מיון או בין בתי חולים – היא סוגיה שקובעת חיים ומוות. מדינה כל כך קטנה עדיין לא הסדירה את הסוגיה הזו. הדבר האולטימטיבי שיהיה זה שיהיו עוד בתי חולים, אבל בהינתן שזהו דבר ארוך טווח, גם חדר מיון קדמי מספק את היכולת להציל חיים בזמן. אנחנו מדברים על המחסור בחדרי מיון קדמיים תקופה ארוכה מאוד. אנחנו מדברים על עד כמה זה הזוי שבעצם מתקצבים אותם על ידי כספים קואליציוניים, ולא – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא בבסיס. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולא בבסיס התקציב, וגם לא הופכים את זה למשהו שהוא כבר מוסדר ואנחנו אחריו. אגב, זה באמת מביש, בגלל שתקציבי בתי החולים – ואני בעד לבנות עוד בתי חולים – הם משהו שבאמת לוקח זמן. עד שמאשרים, אנחנו יודעים איזו סאגה זו. אבל באמת, המלחמה הזו עוד יותר ממחישה לנו את הסוגיה הזו, עד כמה, בין אם זה מפגיעה, חלילה, של מתקפת טילים או כל דבר אחר, אנחנו צריכים להיות ערוכים לטיפול מיידי, חירומי, מציל חיים. אלו דיני נפשות של ממש. לכן, בניית חדרי מיון באזורים חדשים תאפשר הצלת חיים וטיפול בצורה טובה יותר, ואותה הצבת מרחק מינימלי תאפשר זמינות ויעילות מרביות ותייצר סטנדרט, שאומר שאם אתה גר בפריפריה – דינך לא למות מוקדם יותר; אם אתה גר באזור קו עימות או אם אתה גר בדרום – החיים שלך לא שווים פחות, אשכרה, חיים של ממש. משרד הנגב והגליל הודיע בנובמבר כי יתקצב חדרי המיון בכ-5 מיליון שקלים. על המהלך הזה אמר יו"ר הקואליציה אופיר כץ: ישנה חשיבות מכרעת בעת הזו לתקצוב חדרי מיון קדמיים בדרום, זו הצלת חיים של ממש. אני מברך על הזכות שהייתה לי לקחת חלק במהלך החשוב הזה. אתה באמת עומד בזה, גם בכספים הקואליציוניים, ואני יודעת כמה הנושא הזה חשוב לך. אבל צריך להסדיר את זה בחוק. בקיץ האחרון הוכרז כי יוקם חדר מיון קדמי בעיר שדרות בעלות של כ-20 מיליון שקלים – זאת אומרת, זה משהו שכבר שהוכרז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> קריית שמונה זה מה שתקצבת, אם אני לא טועה. נכון, אופיר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לדאוג לטיפול מציל חיים גם בערבה וגם ברמת הגולן, לנער בערבה, לקשישה ברמת הגולן. עלינו לעשות זאת. אני אקנח בשירו של אדם שהוא גם יקר לליבי, עמיר לב, לעמוד בתור: "לעמוד בתור זו מתנה / עורך דין אחרי מנקה, / ראשון שהיה שני. / מי שאני לא מה שאני / עדיין מחפש / את אלה שגדלו איתי. // בתור לראות סרט / בתור למקפצה – – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה, אתה יכול לדבר אבל הווליום, טיפה נמוך יותר. היא מקריאה שיר יפה מאוד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חוזרת: "בתור לראות סרט / בתור למקפצה / בתור להוציא כסף לנעל חדשה // במספר 320 / החיים מתגלגלים / פתאום אני יודע / למה אני מתגעגע / לבוא ולהפתיע / פעם היו באים בלי להודיע. // בתור לראות סרט / בתור למקפצה / בתור להוציא כסף לנעל חדשה. // בלהה אליוף עמדה בתור / שלמה מאיר עמד בתור / חנה פינקר עמדה בתור / יורם חנן עמד בתור / איריס מג'אר עמדה בתור / יעקב ששון עמד בתור / פוליטיקאים לא עומדים בתור." חברים, החוקים שאנחנו מגישים בעת הזו הם חוקים שקשורים למלחמה. הם לא חוקים שאנחנו מטרילים איתם, והם לא חוקים שאנחנו יודעים שלא יעברו והם לא חוקים שקשורים לנושאים ברומו של עולם, אלא חוקים שיש בהם יכולת לשמור על הבסיס. זו הזכות לחיים בכבוד, הזכות לחיים ושמירה על דיני נפשות. אני רוצה להגיד משהו לשר הבריאות אוריאל בוסו: אני מעריכה אותך מאוד. זו גם הזדמנות שלי להגיד לך פה במליאה שאתה תמיד זמין, והצוות שלך ואתה מטפלים בפניות לא פשוטות. גם אני זכיתי – הייתה לי הזכות לעזור לציבור ולהעביר דרכך. אני אפילו אספר פה, אם יורשה לי, גם איזו דוגמה. פנה אליי לפני כמה שבועות אדם שאשתו בצו 8. היא ילדה כמה שבועות לפני כן ובחרה להתגייס למילואים כי התפקיד שלה חשוב ומשמעותי. בנק חלב שסיפק לה חלב – הכמות נגמרה, והיא הייתה צריכה עוד חלב עבור בתה. פניתי לאוריאל בוסו – וזה דחוף, כי זה חלב אם וזה צורך מיידי – ותוך כמה שעות הם פשוט פעלו באופן רוחבי והכפילו את חלב האם לנשים במילואים כדי שהבנק יספק להם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בלי הצעת חוק. את רואה? אפשר לעשות דברים גם בלי הצעת חוק. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מאמינה שאנחנו על כל הרצף: פיקוח פרלמנטרי, פניות ציבור – אני עונה להרבה פניות ציבור – טיפול, עבודה הדדית וגם הצעות חוק, כדי לעגן סוגיות תקציביות. בסוף זה עובד על כל הרצף. אני רוצה להגיד לך שאני מציינת את זה פה, כי זה בדיוק המקום הנכון, שבו אנחנו פועלים למען הציבור, פועלים מהר ופועלים נכון. אני גם חושבת שאפשר להגיע לפשרה גם בחוק הזה, אני אומרת: אם לא בתוך שנה מרגע החוק, נסדיר את זה בתוך שלוש שנים מרגע החוק לייצר מנגנון שיבטיח – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מתווה, מתווה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – את הזמינות של מרכזי רפואה ואת הבטחת החיים בין הפריפריה למרכז. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבקשת שתצביעו בעד זה ותהיו בעד זה. תודה רבה חברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, בראשית דבריי, חברת הכנסת נעמה לזימי, אני רוצה להודות לך כאשת פריפריה על האכפתיות בנושא הזה, ובעוד נושאים נוספים. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כבוד שר הבריאות, אני מבקש ממך שתתייחס – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> חבר הכנסת איימן עודה, יש לך חברי כנסת יותר חרוצים שהיו פה לפני כן והעלו את הנושא. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מכבד. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אבל כרגע אני עונה לה, ולאחר מכן נקיים טיפה שיח. הצעת החוק שמונחת כאן לפנינו, עניינה דרישה להקמת חדרי מיון בפריסה ארצית וכך שהמרחק המקסימלי בין חדרי המיון לא יעלה על 100 קילומטר. אני חושב שאם את תשבי איתי מסודר, ואפשר להושיב אותך אפילו עם הצוות המקצועי במשרד שיפרט לך את הפעולות שנעשות להקמת חדרי מיון בפריפריה בפרט, במקומות המרוחקים, את תביני שנעשו הרבה פעולות. נמצא כאן גם שר הנגב והגליל, השר יצחק וסרלאוף. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ציינתי את זה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> ציינת את זה, וגם יושב-ראש הקואליציה. ביקשתי שיביאו את הרשימה שנמצאת לפנינו בהקמת חדרי מיון נוספים. ישנה בעיה קטנה – נושא כזה לא יכול לבוא בחקיקה, כחוק. יש עוד דברים שצריך לסדר במערכת הבריאות, אבל הם לא יכולים לבוא בחקיקה, בגלל הרבה מורכבויות. אני אנסה לציין טיפה. המשרד תומך בהקמת מוקדים לרפואה דחופה, ומוקדים אלה אכן קיימים בפריסה ארצית רחבה, כמו גם חדרי מיון שהם חלק מבית חולים. בנוסף, המשרד פועל לקידום הקמת בתי חולים נוספים בישראל, בצפון ובדרום, שיכללו כמובן גם חדרי מיון. עמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, כפי שנמסרה גם ביחס להצעת החוק להקמת חדרי מיון בקריית שמונה ובשדרות, היא כי הקמת חדרי מיון מחוץ לבית חולים לא תמיד משדרגת את היכולות הרפואיות הקיימות ואף עלולה לפעמים לסכן מטופלים, שפינוים לבית החולים יתעכב. אתמול גם ביקרתי באחד מבתי החולים; יש מדדים – נמצא לידך רופא, והוא יגיד לך מה המשמעות כשאתה בטוח שכשאתה מגיע לחדר מיון, אתה חושב שזה בית חולים, ומסתבר שאת הזמן הזה איבדת, כי היית צריך להגיע לאנשי מקצוע נוספים – זה בעיה נוספת. אני לא שולל את זה. כרגע אני אישרתי – יש חדר מיון קדמי שהוקם בנתיבות, ואפילו אישרתי שם גם מכשיר טכנולוגי של MRI. יש בשדרות, פנוי אליי מאופקים, ואני עומד בשיח עם ראש העיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר לא ממליץ ללכת לטרם? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> יש הבדל. כשבן אדם פונה לטרם – אני יודע שאם נשברה לי היד, אם אני רוצה אבחנה ראשונית, אם אני רוצה תמונה – כן. אבל אם אני אומר: אני מקים חדר מיון, אני חושב שזה תחליף לבית חולים – זו בעיה. מטופל שנמצא במצב רפואי מסכן חיים צריך להתפנות באופן מיידי לבית חולים שמסוגל לתת מענה מתאים למצבו. חשוב לציין כי חדר מיון אינו עומד בפני עצמו; הוא נשען על כל התשתיות הרפואיות הקיימות בבית החולים, העומדות לרשות צוות חדר המיון בהתאם לצורך הרפואי. בהיעדרם ובעבודה המנותקת מהם הטיפול הרפואי בחולה הוא בעייתי, ועלול אף להיות כאמור, כפי שאמרתי, מסוכן. לעומת זאת, מוקדים לרפואה דחופה נותנים מענה רפואי סביר בהיבטי רפואה ראשונית ורפואה דחופה בשעות שבהן קופות חולים אינן פועלות, והמשרד תומך בהקמתם והרחבתם. אנחנו סבורים שלאור האמור, שזה נושא יותר מורכב, צריך להתנגד להצעת החוק הזו. ואני מציע שבמקום להתנגד להצעת החוק הזו נשב בשיח ונבדוק את הפריסה הקיימת, איפה המשרד כן תומך כרגע בהקמת חדרי מיון קדמיים בשיתוף עם הרשויות, לא בכל מקום שהוא יכולים. צריך לזכור שמדובר בכוח אדם שבסוף צריך לצאת מבית החולים, וישנן יחידות נוספות של בית החולים. גם בתי חולים, כששואלים אותי מה המשמעות של מרכז-על, מה המשמעות של בית חולים – בית חולים אסותא באשדוד הוא בית חולים מצוין, שנותן מענה לפינויים דחופים, ועדיין ישנן יחידות נוספות של בית החולים וצריך להטיס למרכז הארץ. אותו דבר בית חולים ברזילי, ששם יש הקמת יחידות נוספות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר וסרלאוף, השיחות שלך עם יש עתיד מפריעות לנו. אידיליה עם יש עתיד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מפריע לך יש עתיד או השיחות שלו? זו השאלה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בעת הזו חייבת להיות אידיליה בין כלל חלקי הבית, והיא נדרשת לכך, וביחד ננצח. לכן, יושב-ראש הקואליציה, הזכרתי לפני כן גם כן את הפעולות שלך בנושא הזה הן בקריית שמונה, בשדרות, באופקים. הזכרתי את השר וסרלאוף ומה שנעשה. ולכן אמרתי, ללא ספק מדובר במשהו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הזכרת גם את שר האוצר שלקח לו את הכסף? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> לא, שום כסף לא הגיע. בסוף צריך ליישם את זה – – – סוף 2023. אם כבר אני נמצא כאן על הדוכן, עוד משהו אחד קטן, אדוני היושב-ראש. היום גם תוצג תוכנית המיטות של משרד הבריאות, שאושרה. אני רוצה לשבח כאן את יושב-ראש תנועת ש"ס הרב אריה דרעי, שבהסכמים קואליציוניים במשרד הבריאות הוא הציג תוכנית שאפתנית להגדלת מספר המיטות ולהצמדה שלנו למדינות נוספות בעולם במחלקות כלליות, פנימיות. הודות לפעילות שלו חתמתי על תוכנית מיטות נרחבת מאוד, שתוצג היום. מספרן והפריסה שלהן יוצגו היום בצוהריים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראוי לשבח. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> תוכנית גדולה מאוד, בעלויות של מאות מיליונים, ומעבר לכך, זו בשורה אמיתית לרפואה בכלל ולפריפריה בפרט, כי הדגש שניתן בחלוקת המיטות היה על חלוקה לפריפריה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנחנו נמיר את זה להצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> ולכן אני רוצה להודות לשר החברתי, ששם דגש בהסכמים הקואליציוניים, יושב-ראש תנועת ש"ס, ולצוות המקצועי במשרד הבריאות, כמובן, שעשה עבודה של חודשים רבים בשביל להגיע לתוכנית נכונה ומאוזנת. אני שומע שמציעת החוק, על פי הסכמתה, תעלה כאן ותציג את זה, תמיר את זה להצעה לסדר-היום. אין לי שום התנגדות. כדאי שהנושא הזה יידון בוועדת הבריאות ויישמע, והפריסה תגיע לשם ביחד עם אנשי המקצוע. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תדע שזה בזכותך, אנחנו סומכים עליך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, יוזמת ההצעה חברת הכנסת נעמה לזימי ביקשה שהחוק יעבור להצעה לסדר-היום בוועדת הבריאות. לכן לא נצביע על החוק, נצביע – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו דוגמה מצוינת לחשיבות חידוש מערך חקיקה פרטי, כי לא הכול צריך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, גלעד, רק אל תקטע אותי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל זו הדרך הנכונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לכן נצביע על העברת הנושא כהצעה לסדר-היום בוועדת הבריאות. חברים, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים, התשפ"ג–2023, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוצאות ההצבעה: 33 בעד, אין מתנגדים. לכן אני קובע שהצעת חוק הקמת חדרי מיון קדמיים תעבור לדיון בוועדת הבריאות. תודה רבה. אני מתקן, ההצעה לסדר-היום בנושא חדרי מיון קדמיים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> שינויים דרמטיים בכוחות הרבש"צים ורידוד כוחות כיתות הכוננות ביישובים ברחבי הארץ << הלסי >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: שינויים דרמטיים בכוחות הרבש"צים ורידוד כוחות כיתות הכוננות ביישובים ברחבי הארץ. את ההצעה הגישו חברי הכנסת צביקה פוגל, אריאל קלנר, משה סולומון, סימון מושיאשוילי, עידן רול, גלעד קריב ואליהו ברוכי. ראשון המנמקים – חבר הכנסת צביקה פוגל, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נציגי צה"ל הודיעו לאחרונה לוועדים המקומיים בעמק הירדן ובעמק המעיינות כי מערך ההגנה היישובי צפוי לעבור שינוי מקיף, ובמקום הרבש"צים המקומיים, שיפוטרו, תהיה הגנה יישובית/אזורית מדוללת יותר. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל היישובים משדמות מחולה ועד משולש הגבולות בצמח, כ-100 קילומטרים הנמצאים ממערב לכביש 90, הולכים להיות מופקרים. אדוני היושב-ראש, כאילו כדי להכעיס, ומתוך רצון או חוסר רצון להפנים את מאורעות אסון שמחת תורה, מתוך התעלמות מוחלטת מאומץ ליבם ויעילותם של הרבש"צים וכיתות הכוננות – שהיו הראשונים לתת את המענה בשטח, ולעיתים היחידים שהצילו את חייהם של רבים, מנעו הגעת החמאס לעומק שטח מדינת ישראל – למרות כל אלה מתכוון משרד הביטחון לשלול מהמועצות האזוריות את יכולתן להגן על עצמן. יתר על כן, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, דווקא בשעה הזו של מלחמה, כשלא ברור מה גבולות הזמן ומי עוד עלול להצטרף אליה, כשהגבול המזרחי שלנו רותח מהברחות נשק – דווקא בעת הזאת מצא משרד הביטחון מה לקצץ. לא זו אף זו, בעת הזו בוועדות השונות בכנסת מתנהלים דיונים רבים לגיבוש הצעה להיערכות מחודשת ולחקיקה בנושא הזה מתוך הסתכלות מקצועית ומבצעית על מתן מענה אזרחי למקומות שבהם משרד הביטחון לא יכול לתת מענה. קו הגבול, אדוני היושב-ראש, למדנו כבר מזמן, ייקבע על ידי המחרשה האזרחית ולא על ידי הש"ג הצבאי. לדעתנו אין זה הזמן והמקום לבצע מהלכים חד-צדדיים אלו. אנחנו – חבר הכנסת מיכאל ביטון יחד איתי, שיזמנו את ההצעה לסדר-היום עם חברי כנסת נוספים – דורשים לשמוע אם אכן כך הם פני הדברים, וככל שאכן הם כך, אנחנו, חברי הכנסת, דורשים לעצור את המהלך חסר האחריות הזה בעודו באיבו, ולפני שמישהו עוד עלול להעתיק את התקלה הזו גם לגזרות אחרות. ביטחוננו כולנו מונח על השולחן. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. עכשיו חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, אנשים יקרים ואמיצים אלה, הרבש"צים, היו הקו הראשון; הם נלחמו ראשונים בתוך היישובים מול מאות – והתברר אחרי זה שגם אלפי מחבלים – במשך שעות רבות לפני שהצבא וכוחות הביטחון הגיעו והצילו את היישובים. לצערנו, הרבה מהם גם שילמו בחייהם. האנשים הגיבורים האלה חירפו את נפשם עם מעט הנשק שהיה להם מול המחבלים שונאי האדם שנתקלו בהם. חלקם בידיים חשופות לגמרי, ללא כל נשק, והכול כדי להגן עלינו באומץ והקרבה שראויים לכל שבח והערכה. סיפורי הגבורה העל-אנושיים אינם נגמרים. עלינו לזכור אותם יום-יום, שעה-שעה. היות שהם העוגן הביטחוני והפיזי של התושבים, חייהם, רכושם וסביבת התושבים, חובה על משרד הביטחון להימנע מהטעות האיומה כלפי כוחות הרבש"צים וכיתות הכוננות, מה שראינו טרם יום 7 באוקטובר. מחובתנו לתמוך בהם ולהעניק את הנחוץ להם לצורך ההגנה על היישובים, ודאי שלא לפטר רבש"צים הנושאים באחריות ביטחונית ולצמצם כוחות בכיתות הכוננות. עלינו ללמוד מהמחדל הנורא, שלא מעט נפגעו ממנו. אני מבקש וקורא למשרד הביטחון לא לאפשר לדברים כאלה לקרות, אלא לתמוך בהם ולאפשר להם לשמור עלינו ועל המדינה כולה. אנחנו חייבים, פשוט חייבים להעניק להם את מה שהם נדרשים לו, ולא לטובתם בלבד, אלא לטובת כל הסביבה שהם תומכים בה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מודה, באמת, לא חשבתי שננהל פה דיון יותר במליאה על נחיצותם של הרבש"צים או על הצורך הכל-כך מובן מאליו לחזק אותם ולחמש אותם. זה מרגיש לי כמו דיון של 6 באוקטובר, לא דיון הגיוני לנהל בימים אלה. באמת שניסיתי, ביררתי, שלחתי מכתב לשר הביטחון מתוך תקווה שאין שום סיכוי שבימים אלה של לחימה עזה וריבוי חזיתות יש עדיין מי שחושב שהרבש"צים האמיצים, שמכירים את השטח כל כך טוב, ושהצילו נפשות רבות באותו טבח ארור ב-7 באוקטובר – הם כוח שעלינו לטפח, לחמש, להוקיר ולחזק. אני מקווה שכשנקבל עכשיו את התשובה, נשמע שלדברים אין שום שחר; שנשמע שמשרד הביטחון ממשיך להרחיב את הקשר שלו איתם, לאמץ אותם אליו בצורה חוקית ומתוקצבת, ולחזק אותם בכל הגזרות של ישראל. כחלק מזה אני רוצה לומר שלכולנו בבית הזה ברור שתפיסת הביטחון של מדינת ישראל חייבת להשתנות אחרי 7 באוקטובר. קווי הגנה חדשים חייבים להיפרס; החיילים יצטרכו להיות בכל הגבולות – כוח שנמצא שם כקו ראשון להגן על אזרחי ישראל. נצטרך להסתמך על יוזמה התקפית בכל מקום של הפרת הריבונות שלנו או חדירה לגבול. ונצטרך כמובן גם לחזק את כיתות הכוננות ואת הרבש"צים. הם לא צריכים להיות קו ראשון, זה תפקידו של צה"ל, אבל הם כן כוח מאוד חשוב במארג הביטחוני הזה, שאמור לספק לנו ולאזרחים שלנו תחושת ביטחון, וביטחון אמיתי, כשלפנינו שנים מאוד מאוד מורכבות ברמה הביטחונית בכל הארץ. אני מקווה שזה ברור לכולם. ולכן, כחלק מהתפיסה הזו של יד חזקה יותר, תקיפה יותר וברורה יותר, והבנה שכל אחד שמיידה אבן יכול אחרי זה גם לעשות דבר חמור יותר, לצד ההבנה שאין תחליף – לא גדר ולא טכנולוגיה; אין תחליף לחיילים שנמצאים על הגבול ושומרים עלינו – אנחנו מבינים שיש חובה והכרח לוודא שיש כיתות כוננות מוכשרות לכך עם תוכניות פעולה ועם נשק מתאים ואמצעי הגנה מתאימים בכל הארץ – לבטח בגבולות, לבטח בגבול המזרחי שלנו, שאנחנו יודעים שממש בוער בימים אלה. הרבש"צים האלה, שאנחנו צריכים להתנצל בפניהם על שנים שבהן הם נאלצו להילחם על הזכות הבסיסית לקבל איזשהו תקציב בסיסי ויחס על הגבורה ועל העוצמה שלהם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – צריכים להיות חלק חשוב מהמארג הזה, אבל רק חלק – בסוף התפקיד הוא של כוחות הביטחון. תודה רבה. << קריאה >> היו"ר ארז מלול: << קריאה >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי, כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם מלא, וזה בדיוק הנושא שאנחנו מדברים עליו היום. בין סיפורי הטרגדיה והשכול של שמחת תורה, של האסון שהיה, בולטים גם סיפורי הגבורה והעוז. כזה הוא למשל סיפורה של כיתת הכוננות של קיבוץ ארז: באותו בוקר שחור של שמחת תורה, 7 באוקטובר, לא פחות מ-20 מחבלים התקדמו לכיוון שער הכניסה לקיבוץ ארז במטרה לטבוח את כל חברי הקיבוץ. חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ התמקמו באנדרטה לזכרם של לוחמי הפלמ"ח ומשם ניהלו קרב גבורה במשך שעתיים שלמות. "נלחמנו כמו אריות", שחזר בן סדן, חבר כיתת הכוננות ולשעבר הרבש"ץ של הקיבוץ. בקרב נפל אמיר נעים, חבר כיתת הכוננות, השם ייקום דמו, בתוך שאר הנופלים במערכה כבדה. סיפורה של כיתת הכוננות של קיבוץ ארז מצטרף לסיפורן של כיתות הכוננות ביישובים פרי גן, כרם שלום ועוד. הן גילו תושייה, ערנות ואומץ, נלחמו עם המחבלים, המרצחים, והצילו בכוחות עצמן – כיתות הכוננות – אזרחים רבים. שוב, כיתות הכוננות מצילות חיים. אני פועל בעניין הזה ביישובים רבים מאז פתיחת המלחמה, וכל זאת יחד עם חבריי, וביניהם גם מציע ההצעה, כמובן. המטרה היא אחת: הצלת נפשות. יש להסדיר את כיתות הכוננות. יש לטפח אותן. יש לקדם אותן. אנחנו מחויבים לכיתות הכוננות, ולהסדיר את העניין באופן מוחלט. כעת יש שתי בעיות שחשוב להציף כדי לסייע לפעילותן הברוכה של כיתות הכוננות. האחת: בתקופה האחרונה מקבלים תושבים בעמק הירדן ובעמק המעיינות דיווחים סותרים באשר לרידוד כוחות ופיטורי רבש"צים. האם המחבלים שחלילה יחצו את הירדן והירמוך יעשו פרסה בכביש 90? איך יכול להיות שבשעת חירום זו מרדדים כוחות מערבית לכביש 90, 700 מטר מהגדר? זהו אבסורד מוחלט. יש להסיר את הגזרה הזו מיידית מסדר-היום. אם למדנו משהו מאירועי 7 באוקטובר, הרי שזה בדיוק השיעור ההפוך – עלינו לתגבר את כיתות הכוננות, להקים מהן כמה שיותר ולדאוג שיהיו מאוישות 24/7. השנייה היא לשים סוף לסרבול בתחום האחריות על כיתות הכוננות. יש מקומות שבהם הכיתות תחת המשטרה, יש מקומות שתחת הצבא, הרבש"צים בכלל עובדים במועצות המקומיות והאזוריות. יש לעשות בעניין הזה סדר ולהכפיף לגורם אחד. יש לתת לרבש"צים את המעמד הראוי למי שעומדים בראש מערך הגנה היישובי. אדוני היושב-ראש, אנו נמצאים בימי לחימה מהקשים ביותר שידעה המדינה אי פעם. על המדינה לסייע לכל גורם שיכול – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי רק לסיים שני משפטים. – – שיכול לעזור לשמור על ביטחון אזרחיה. וכיתות הכוננות, כפי שראינו במלחמה הזו ממש, הן חוד החנית בשמירה על הביטחון. צריך לסייע ולא להקשות. אני שואל רק דבר אחרון. משרד הביטחון קיבל את המלצות הוועדה שבחנה את נושא הרבש"צים וכיתות הכוננות. איך אפשר להחליט בנושא הזה בלי לשמוע את הרבש"צים עצמם? איך אפשר שלא להציג את מסקנות הוועדה לרבש"צים ולמנהלי היישובים? למה הם צריכים לשמוע דבר כזה מהתקשורת? השקעתי המון בהבנת הנושא, ועמדתי האישית היא בכלל שהנושא הזה צריך להיות מוסדר תחת מג"ב – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אבל המינימום הוא לדון בנושא הזה בצורה רצינית בוועדות הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רק מודה – תודה לכל חברי הכנסת שהצטרפו להצעה הדחופה הזאת לסדר-היום, ואני קורא לכולם להצביע בעד ההצעה ולדון בנושא הזה בכובד ראש. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, לא אחזור על דברי שותפיי להצעה החשובה הזאת. הדברים העקרוניים מיוסדים על שתי אמיתות כואבות – האחת היא שההגנה על היישובים היא חלק אסטרטגי ממערך ההגנה על אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל; האמת השנייה הכואבת: שהמערך הזה לא היה ערוך להתמודד עם האסון בשמחת תורה, למרות שצריך לומר ולהזכיר זאת שבזכות אותם רבש"צים וכיתות כוננות נמנע אסון גדול בהרבה. אני מבקש להיות מאוד תכליתי – אציין שנמצא כאן ביציע איתי, שהוא יושב-ראש ארגון הרבש"צים, אדם שמעבר למעורבות שלו בהגנת היישוב שלו באמת משקיע ימים ולילות בהבאת הסוגיה הזאת לתשומת ליבנו. תודה לך ולכל הרבש"צים החברים בארגון. אני מבקש להיות מאוד תכליתי. בימים אלו ממש, בעיצומה של המלחמה, מתבצעים תהליכים לשינוי דפוס ההגנה היישובית ב-17 יישובים שסמוכים לקווי גבול שונים. במסגרת המהלך הזה – עכשיו, אחרי כל מה שקרה ולמדנו – ב-17 יישובים מעבירים את האחריות מצה"ל למשטרת ישראל באופן שבעצם לוקח או פוגע גם בתקני הרבש"צים וגם במוכנות המבצעית של כיתות הכוננות, מכיוון שישנם, איך הייתי אומר, שני סוגים של כיתות כוננות, כולנו יודעים – אלו שבאחריות הצבא ואלו שבאחריות המשטרה והמשרד לביטחון לאומי. האם עכשיו, תוך כדי לחימה, כשעוד לא עלה בידנו להסיק את המסקנות מכל מה שקרה ב-7 באוקטובר בהקשר של כיתות הכוננות והרבש"צים; עכשיו באפיקים, בית זרע, דגניה, שסמוכים לגבול עם ירדן ועם סוריה מספר קילומטרים בודדים; עכשיו, אחרי שלפני כמה ימים התפרסמה בתקשורת התרעה על התארגנות במשולש הגבולות, שהוא ממש מרחק יריקה מהיישובים האלה, התארגנות של מליציות פרו-איראניות – עכשיו משחקים עם תקני הרבש"צים? עכשיו משחקים עם הציוד המבצעי שיש לכיתות הכוננות? עכשיו ראש המועצה בעמק הירדן צריך לוודא שבמעבר הזה מצה"ל למשרד לביטחון לאומי לא נופל המקל בהעברת האחריות? זה הזמן לשנות את מעמד הרבש"ץ בבית הגדי, שסמוך באמת קילומטרים אחדים לגבול הרצועה? השתגענו? ועל זה אני אוסיף עוד דבר אחד שבאמת אני אומר אותו בזהירות, כי אולי, אולי, אולי אני לא הבנתי נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רק לסיים, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בזה אסיים. אנחנו העלינו את הסוגיה הזאת בוועדת חוץ וביטחון, ולנו נאמר על ידי נציגי צה"ל – זה נאמר לי אישית, אני עוד אבדוק את זה, אבל נאמר לי אישית שלא ייעשה כל שינוי בתקופה הזו במעמד הרבש"צים ביישובים האלה, במעמד כיתות הכוננות. אז אני שואל את עצמי: אני לא מבין, אנחנו יושבים בוועדת חוץ וביטחון, מעלים את הסוגיה, מקבלים תשובות, ואז מגלים מארגון הרבש"צים ומיושבי-ראש המועצות האזוריות שהתהליכים נמשכים? אין נחוצה מההצעה הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אין נחוץ מדיון, ואני מציע, כדרך אגב, אדוני יושב-ראש הוועדה, שיהיה דיון משותף. אי-אפשר לעשות את זה פורמלית, אבל אחרי שתיקבע הוועדה, דבר בבקשה עם חבר הכנסת אדלשטיין, עשו דיון משותף בנושא הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואני פונה פה לשני השרים: אנא, עזרתכם. בזמן מלחמה לא עושים שום שינוי בכיתות הכוננות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח. אז אני מבין שההצעה תעלה להצבעה על דיון בוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע. עמדת השרה. זה כל כך חשוב שכבר רציתי את ההצבעה. עמדת השרה גמליאל בשם שר הביטחון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל מילה בהקשר הזה, גלעד. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גלעד, נדיר שאני אומר לך, אבל אתה צודק. אל תתרגל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא גם העלה את זה בחוץ וביטחון כל הזמן, עכשיו עוד יותר. קיבלנו תשובות מצה"ל. לא יעלה על הדעת, יש לנו אחריות לציבור בישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, ראשית אני רוצה לברך את חברי פוגל ואת כל חברי הכנסת שהעלו את הנושא הכל-כך חשוב והמהותי הזה כאן לדיון, ואין ספק שזה גם ימשיך לדיון בוועדה על מנת להציף את הנושא. אני באופן אישי נפגשתי גם עם איתי, ודיברתי על כך רבות עם פוגל. בהקשר הזה יש חשיבות עליונה להבין את המשמעויות של העלאת הביטחון שאנחנו מדברים עליו והביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל. כיתות הכוננות הן היום המקום המרכזי בכל רחבי הארץ על מנת לתת את המענה. על כן, אני כרגע אשיב בשם שר הביטחון את התשובה שלו בעניין. אז ראשית הוא טוען שבשום שלב הם לא החליטו במשרד הביטחון על פיטורי רבש"צים אלא להפך, וזה כבר מבורך. כנראה לגבי הדרך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד, אתה שומע? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל זה לא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא נכון. אז מה? << דובר_המשך >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << דובר_המשך >> בסדר. הם טוענים שבהתאם לחוק השמירה, הרבש"צים היום הינם עובדים של הרשויות המקומיות, הם אינם מועסקים על ידי משרד הביטחון. משרד הביטחון הוא האחראי למימון מרכיבי ביטחון ביישובים, ומשכך הוא משתתף גם במימון של הרבש"צים. על אף – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל ברגע שצה"ל מסיר את האחריות שלו – – – << דובר_המשך >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << דובר_המשך >> שנייה. תשמע את כל התשובה שלו ואז תוכל להגיב, אבל אני ממליצה שתדונו על זה יותר בהמשך בוועדה, ותרדו לכל הפרטים ושייתנו לכם את המענה באופן מקצועי. אז כך, אף שעמק הירדן ועמק המעיינות הינם שטחים בפיקוד המשטרה, במשך שנים רבות ישנם רבש"צים הפועלים באזורים אלו ובהשתתפות של מערכת הביטחון למול הרשויות. משרד הביטחון לא פנה, לטענתו, על מנת לבטל את התקנים או להפסיק את העסקתם על ידי הרשויות באותם שטחים, ואף נעשה מאמץ מצידם להגדיל את מספר הרבש"צים בעמק הירדן. זו טענה שבאמת ברגע שהיא ניתנת אז שווה גם ליישם אותה ולוודא שהיא אכן קורית. עם כניסתו של השר לתפקידו הוא הנחה לקדם עבודת מטה לבחינת תנאי הרבש"ץ ומעמדו. עם פרוץ המלחמה עודכנה העבודה, ובימים אלה הוא אימץ את המלצותיה. לאחר שנבחנו כמה חלופות, המליץ הצוות שדן בנושא על שדרוג של מעמד הרבש"צים ועל העסקתם כאזרחים עובדי צה"ל. לפי ההמלצה, במסגרת מעמדם כאזרחים עובדי צה"ל, הרבש"צים יעברו הכשרות בצה"ל, הם יידרשו לעמוד במדדי כשירות מבצעית, הם יקבלו ציוד לחימה ומיגון אישי מלא ויעסקו 24/7 בהגנת היישוב. שדרוג מעמד הרבש"צים הינו אחד מן הצעדים שמקדמים משרד הביטחון וצה"ל לחיזוק ההגנה בגבולות, ובכלל לחיזוק מרכיבי ההגנה ביישובים, כשירות כיתות הכוננות וציודם. בימים אלה מקודמת עבודת המטה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, המועצות האזוריות, הרבש"צים וארגון עובדי צה"ל. אני באמת מקבלת את הדרישה כן לקיים על זה את דיון העומק בוועדה, ואז התמונה תתבהר באופן מלא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם מי ממציעי הצעה רוצה להגיב על תשובת השר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תגובה קצרה. הנימוק – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל קצר, דקה. גלעד, מהצד, דקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, התשובה שהושמעה מפי השרה בשם שר הביטחון היא התשובה שאנחנו קיבלנו בוועדה – שלא מתבצע שום שינוי במעמד הרבש"צים באותם יישובים. אבל מה לעשות שראשי המועצות האזוריות וארגון הרבש"צים מעידים שבשטח ישנה מציאות אחרת. אז יש פה איזשהו נתק שלא מכבד, כמובן, את הבית הזה, שמבקש תשובות ומפעיל את תפקידו, אבל בעיקר לא מכבד את האנשים שמ-7 באוקטובר באמת נמצאים בחזית. כרגע עמק המעיינות – שעוד פעם, הוא קילומטרים ספורים גם מג'נין וגם מגבול ירדן, בוודאי עמק הירדן, הקיבוצים שאני הזכרתי – לא ייתכן שאנחנו נקבל כאן רצף של תשובות שהמציאות מעידה לגביהן שהן לא מדויקות. ולכן, אני בטוח שכל מי שנמצא כאן בבית יצביע בעד אישור ההצעה, ונעשה בירור מיטבי ונוקב של העניין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. גם חבר הכנסת פוגל רוצה להגיב. דקה לרשותך. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אעשה את זה קצר, אדוני היושב-ראש. הנושא הוא הרבה יותר עמוק רק משתי המועצות האזוריות שעליהן מדובר – הנושא מכיל באמת מארג שלם של הסתכלות על כל המערך הזה. ולכן אני מציע שיתקיים דיון אצלי בוועדה, בשותפות עם מיכאל ביטון, שהוא יושב-ראש תת-ועדה בוועדת החוץ והביטחון, וננסה להגיע לאיזשהו מענה, לאיזשהו פתרון, לאיזשהו תהליך שיספק הגנה הרבה יותר טובה לאזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז כפי שהציע המציע חבר הכנסת צביקה פוגל, אני מעלה להצבעה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, רגע, אדוני. אני מבקש – הרבש"צים וכיתות הכוננות של הרבש"צים הם באחריות משרד הביטחון. אני מודה לחברי חבר הכנסת פוגל, ואני מציע שפורמלית ייקבע שהדיון יהיה בוועדת החוץ והביטחון, כי הם אחראים לרבש"צים, אבל עם אמירה של כל המציעים יחד היא שאנחנו מבקשים שזה ייעשה בדיון משותף – – – שנציע שתי ועדות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד, ההצעה היא שנצביע לוועדה של צביקה, והוא יזמין דיון משותף ביחד. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> הדיאלוג מול מערכת הביטחון צריך להיות ועחו"ב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, גלעד, הדיון בוועדת החוץ והביטחון חשוב, כי לנו אמרו תשובות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, אז הציע חבר הכנסת פוגל שזה יהיה בשיתוף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון, הדיון תם. נעלה להצבעה, על דיון בוועדה לביטחון לאומי. הצבעה עכשיו, חברים. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן התוצאות: 13 בעד, אין מתנגדים. אז אני קובע שההצעה תעלה לדיון בוועדה לביטחון לאומי. לפרוטוקול – חבר כנסת קלנר הצביע בטעות בעמדה של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, והוא מצביע בעד. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> משפחות חיילים שנפצעו במלחמה בעזה אינן מקבלות סיוע כספי מהמדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא – ההצעה הדחופה הבאה בנושא: משפחות חיילים שנפצעו במלחמה בעזה אינן מקבלות סיוע כספי מהמדינה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אברהם בצלאל, עודד פורר, דבי ביטון, נעמה לזימי, משה רוט, צגה מלקו ומיכל מרים וולדיגר. ראשון המנמקים, מציע ההצעה, חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר החינוך, השרה גמליאל, חבריי חברי הכנסת, בחודשים האחרונים מדינת ישראל נמצאת במלחמה. המלחמה הזאת נכפתה עלינו על ידי אויב אכזר, וכעת נמצאים מאות אלפי חיילים בחזית. החיילים הללו מחרפים נפש בתנאים לא פשוטים כדי שנוכל כולנו להמשיך לחיות כיהודים בארץ ישראל. מדי בוקר נקרע הלב של כולנו עם המילים "הותר לפרסום", עם פרסום שמות החללים אשר נוספים לרשימה ארוכה של קדושים שמסרו נפש למען המולדת. אך הכאב, ידידיי, אינו נעצר כאן. ישנם מדי יום חיילים אשר נפצעים ברמה כזאת או אחרת בקרבות הקשים הללו. חיילים אלו נדרשים לטיפול ושיקום, לעיתים ארוכים מאוד, כאשר בני המשפחה שלהם מטפלים בהם וסועדים אותם תוך עצירה, לפעמים מוחלטת, של החיים שלהם. אין אפשרות להמשיך לעבוד כרגיל וכמובן אין אפשרות להתקיים כלכלית. נכון להיום המדינה, לצערי, איננה נוטלת חלק בסיוע הזה. האבסורד היותר-גדול – שאין פה איזה יותר עלות תקציבית. המדינה לא צריכה להוסיף שקל אחד כדי לתקן את העוול הזה, כי כאשר אותו חייל ישתחרר מצה"ל הוא יקבל את הכול רטרואקטיבית. רק שבעצם הם צריכים לשרוד את התקופה הזאת עד שהם יקבלו את הכסף. כל מה שצריך כרגע, זה פשוט לתקן פקודה שלמעשה תיתן להם את אותן זכויות מבלי שהם השתחררו מצה"ל. ביקרתי חיילים פצועים בבתי חולים, דיברתי איתם, עם ההורים שלהם, עם המשפחות שלהם. הכאב שהם מבטאים על הדרישה להשתחרר מהצבא הוא בלתי נתפס. הם נלחמו למען המדינה, הם נפצעו שם כשהם נלחמו למען המדינה שלנו, עם האש בעיניים ותחושת השליחות הגדולה שהם נמצאים בה. הם בסך הכול רוצים להמשיך ולחזור להילחם בפלוגה שלהם ביחד עם החברים שלהם. מעל במה מכובדת זו במשך שנים זעקו על עוולות רבות ושונות, אבל עוולה כזאת עוד לא הייתה זמן רב. אין נכון וצודק יותר מלסייע כלכלית לאותן משפחות. השרה גמליאל, חבל לי ששר הביטחון לא נמצא פה, אבל אני מאוד מקווה שהוא שלח איתך איזה בשורה בעניין הזה, כמו אתמול כשהגיעה בשורה חשובה למשרתי המילואים ביחד עם שר האוצר. אני מאוד מקווה ששר הביטחון, שנבצר ממנו להגיע לפה שלח איתך איזו בשורה למען משרתי הסדיר, שזה מגיע להם בזכות ולא בחסד. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה – כבוד היושב-ראש, ברשותך אני אפתח בתנחומיי למשפחות על האובדן של היקר להם מכול ובתפילה להשבת החטופים והחטופות במהרה למדינתנו. אדוני היושב-ראש, הדיון הדחוף שאנו מעלים היום הוא בנושא קריטי בנוגע לפצועי צה"ל. כיום צה"ל אינו מסייע כלכלית למשפחות של חיילי סדיר, חיילים וחיילות כמובן. זה לא חלק מהפקודה. בעניין הזה הפקודה שותקת. זהו עוול כלכלי, ולא פחות מכך – עוול מוסרי. כשמשפחות שולחות את יקיריהן לשדה הקרב הן עושות זאת בחשש מובן מצד אחד, אבל גם מתוך אהבת המדינה והכרה שצריך להציל אותה מצד שני. אנחנו מאמינים שההקרבה שלנו, האזרחים, תזכה להכרה ראויה על ידי המדינה, כפי שצריך, כפי שחייב להיות כשמדובר בהורים של חיילינו שנפצעו, ופשוט עוזבים הכול. והינה, שוב, בצער רב, המדינה מתגלה ככזאת שיודעת לקחת ביד רחבה, אבל כשצריך לתת, שהיא תחזיר, היא עושה זאת ביד קפוצה. ההתנהלות הזאת מביישת את המדינה. מאות חיילים וחיילות שנפצעו במלחמה בעזה אינם זכאים לפיצויים ממשרד הביטחון עבור הוריהם, אשר נושאים בנטל הטיפול בהם. משפחות הפצועים, שחלקם צפויים לתהליך שיקום ארוך, נאלצות להתמודד עם קשיים כלכליים לצד המאבק שלהן לטיפול בילד או בילדה. צה"ל לא עיגן בפקודה סיוע כספי למשפחות חיילים וחיילות מאושפזים, ולכן משפחות הפצועים אינן זכאיות לפיצויים. כך, בנוסף להתמודדות עם הפציעה של הילד או הילדה, הדבר גורם להם גם לקשיים כלכליים, שכן הם נאלצים לעזוב את עבודתם כדי לטפל, ולעיתים להעתיק את מגוריהם סמוך לבית החולים. יותר מ-1,600 חיילים נפצעו עד כה במלחמה, בהם 300 באורח קשה, ומשפחות הפצועים נותרו ללא מענה מצד המדינה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה בטוח? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אלה נתונים אחרונים שהיו לנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה בטוח שלא מקבלים כלום? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ההורים לא. לגבי ההורים, אנחנו מדברים על המשפחות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נשמע את השרה עוד מעט, את תשובת השרה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף השרה תשלים, אבל זו ההצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זאת באמת נקודה חשובה מה שאת אומרת. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות מכאן לשר הביטחון, אני בטוחה שהוא יודע בדיוק על מה אני מדברת. אני יודעת בדיוק איזה עומס נופל על המשפחות. אנו שומעים את החיילים ואת כאבם. כל מה שהם רוצים – אני קוראת מכאן לשר הביטחון לעשות צדק עם הפצועים, שהקריבו את בריאותם למען המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד היו"ר. זו הצעה לסדר-היום מאוד מאוד חשובה, ואני חושבת שהיה נכון לדון בה אפילו לפני כן, אז טוב שהיא מתקיימת עכשיו, ונוכל אולי לעשות מעט תיקון, מעט צדק, בנושא החשוב הזה. תראו, הסיפור של פצועים מדובר פחות בגלל האבדות הקשות מאוד מאוד בעת הזאת. החל משבת 7 באוקטובר, הטבח הנורא, החטופים וההרוגים. באמת, אם יש צמד מילים שקשה לנו לשמוע אותו יום-יום זה "הותר לפרסום". ויש גם פצועים. הפצועים הללו הם הבנים שלנו, הם הלוחמים שלנו, הם הגיבורים שלנו, ועלינו לעטוף ככל יכולתנו גם את המשפחות שלהם, את בנות הזוג, את מי שמטפלים בהם ועזבו את כל חייהם עבור טיפול והשקעה ביקיריהם שנמצאים בבתי חולים. לא פעם אותן משפחות נאלצות להפסיק עבודה. אני רוצה להגיד לך, כבוד היו"ר, שבחקיקה, בחוק הגנה מפני פיטורים, ניסיתי כמה פעמים להכניס את הסעיף הזה – להגן מפני פיטורים על משפחות פצועים מקרבה ראשונה, אפילו לתקופה קצובה, זאת אומרת חודשיים מהפציעה או משהו כזה, כדי לתת למשפחה את היכולת להתארגן, לנשום ולא לדאוג לפרנסה בנוסף לכול. לא פשוט. לא הצלחנו, אבל הדיון הזה חשוב. ואולי אפילו נעשה תיקון בחוק, בגלל שצריך להבין שזאת האחריות שלנו, האחריות הלאומית שלנו. המעטפת הסוציאלית החסרה היא משהו שאנחנו צריכים לדעת איך לעמוד עליו. תקופה של מלחמה היא תקופה שמגלמת בתוכה סוגיות שהופכות להיות פתאום הרבה יותר רחבות, הרבה יותר עוצמתיות, שמחייבות לרגע התייחסות מחודשת והתכנסות לדבר הזה. אני רוצה לספר על ביקור שעשיתי בסורוקה לפני כשבועיים. ביקרתי פצוע שאני מכירה, בשם אור. אור הוא בחור מדהים, הוא שריונר שנפגע קשה מאוד בקרבות בעזה. אני גם אספר שארבעתם נפגעו מנ"ט וניצלו, ממש, ממש, ממש. חלקם הגיעו לבית החולים כבר בלי דופק. זה ממש מזל גדול שאותם ארבעה חיילים הצליחו להינצל. אור מאושפז כעת בבית חולים. הגעתי למחלקה שבה הוא נמצא, פגשתי את בת הזוג שלו ואת אבא שלו. וכמה הערכה יש לי כלפיהם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רק שנייה, אני מסיימת. בת הזוג שלו לא משה ממיטתו, ואביו אמר לי משפט. המשפט הזה מלווה אותי. ביום שהביאו אותו, הבהילו אותו לבית החולים, הוא אמר: הלילה הראשון שבו הצלחתי לישון, זה היה בלילה אחרי שאור הובא לבית החולים. רק אז ידעתי שהוא כאן. כי החרדה שההורים נמצאים בה היא חרדה תהומית, היא חרדה גדולה. אנחנו אומה שלמה בחרדה עכשיו, כי כל כך הרבה מבנינו מגויסים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק מסיימת בשיר קטן, קצר. אני תמיד מקריאה שירים בסוף הנאומים שלי. שיר קצר של יהודה עמיחי. "'איפה הוא נפצע?' אינך / יודע אם הכוונה למקום בגופו / או למקום בארץ. // כדור עובר לפעמים דרך / גוף האיש ופוצע גם את / אדמת הארץ איתו". תודה רבה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ישנם דברים שאין צורך לדבר עליהם. ישנם דברים שעצם הדיבור עליהם פוגע. אם אומרים לבן אדם, למשל, לדוגמה: וואו, וואו, תפסיק לגנוב – זה פוגע. עדיף לא להגיד. עצם הדיבור, עצם הדיבור, כשאנחנו עומדים פה ומדברים שצריך לעזור למשפחות של החיילים, אני חושב שעצם הדיבור פוגע. זה פוגע. את הכסף הזה הם הולכים לקבל; הם צריכים לקבל את זה, זה חלק מהתקציב. אלא מה? הם צריכים להמתין שהבן יבוא הביתה. רחמנא ליצלן, זה כאילו אנחנו מושכים אותם. למה? אני קורא לכל מי שיכול להזיז את הדבר הזה, לתת יד לדבר הזה, לסיים את הבושה הזאת. אנא, תתחשבו במשפחות של החיילים. אני לא מאמין שאני אומר את הדברים האלה בכנסת. לבושתנו אנחנו צריכים לדבר על זה. אנא, תסיימו את הבושה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – לא נמצאת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. תשיב על ההצעה כבוד השרה גמליאל, בבקשה, בשם שר הביטחון, כמובן. << דובר >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הנושא הוא מאוד מאוד חשוב ומשמעותי. כפי שנאמר גם כאן מעל הדוכן הזה, על מנת לקבל את הצרכים באופן גורף על כל היבטיהם – אכן, יש דברים שכן מתבצעים. טוב שהבית הזה מציף דברים נוספים שצריכים לתת עליהם את הדעת. מכאן אני אשיב לעצם הנושא. לצערנו, במערכה זאת יש לנו הרבה מאוד פצועים, חיילי צה"ל, שאנחנו צריכים לתת להם את הסיוע המרבי בעבורם על מנת להחלים באופן המקסימלי, ולתת את הפלטפורמה של כל מה שצריך למשפחות שמלוות את הפצועים ואת החיילים שלנו במהלך כל התקופה. אז יש דברים שכן מתבצעים ויש דברים שפחות מחודדים. וכאן התשובה של שר הביטחון לנושא: צה"ל ואגף השיקום פועלים ללא לאות על מנת לטפל באלפי פצועי המלחמה מקרב חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לספק להם מעטפת רפואית רווחתית שיקומית מלאה, ולספק את כלל הצרכים שלהם. בימים אלו כן מקדמים בצה"ל עבודת מטה גם להסדרת זכאותם של בני משפחות של חיילי החובה לקבלת החזרים בזמן אמת בגין אובדן ימי עבודה עבור תקופת האשפוז. במערכת הביטחון פועלים כל העת כדי לשפר את הסיוע והמענים המוענקים לפצועי צה"ל כחלק מהמחויבות העמוקה כלפי אלה הנושאים בגופם ובנפשם את מחיר המלחמה. מה שאני מציעה זה שבאמת יתקיים כאן גם דיון שבו יוצפו כל הנושאים. יש לפעמים דברים שלא מגיעים לפתחם של השר ואנשי משרדו, ויש מקום באמת לקיים פה דיון עומק, להציף את כל הפניות. אני לדוגמה פניתי לשר השיכון בעקבות שיחה שהייתה לי עם אחד מחיילי צה"ל שנפצע בגפיים, שבמקום המשאבים שמתעלים לסוגיית השכירות, אפשר כבר לתעל להם את זה לרכישה של דירה, כי כעבור שבע שנים המצב, אתה יודע, הוא לא בהכרח תמיד יסייע בידם; כל הכסף כבר יתמסמס, והזכויות שלהם לא יישמרו. כאן באמת אני חייבת לציין את הפתיחות של שר השיכון לאפשר את הנושא ולנסות ולקדם אותו. כמו שיש מחיר למשתכן וסיוע של הממשלה לאנשים, אז גם כאן יהיה אפשר לתת את הדחיפה על מנת לאפשר להם גם כן את השקט, בלי הצורך כל פעם לעבור דירות ולהתמודד מול כל נושא השכירות. וגם מבחינתם – שהם יוכלו להיות בראש שקט לגבי העתיד בסוגיה זו. גם כנ"ל לגבי כל נושא המילואימניקים והמשפחות של המילואימניקים. וכאן צריך באותה הזדמנות גם לחזק ולברך את כל המשפחות של חיילי וחיילות המילואים שלנו, שבעצם נמצאים בחזית של ההתמודדות בשגרה, עם המשפחה. וכאן באמת צריך לברך על התוכנית של הממשלה, "מגויסים למילואים". כל המורכבות, גם כן, צפה מהשטח, צפה מהשיח וההבנה וההתמודדות גם בפן האישי, מהצורך של החיזוק של המשפחה והזוגיות וכל שאר המרכיבים, שהם באמת מאותגרים בהקשר של שגרת יום קשוחה במיוחד. וכאן אני רוצה לומר שאני בהחלט מברכת את חברי וחברות הכנסת שמעלים כל פעם מחדש את הנושאים, וכאן מקבלים את הקול של הציבור על מנת לממש אותו בהחלטות של הממשלה, על מנת להקל ולו במעט, במינימום המתבקש – שזה המינימום המתבקש – את היכולת לנהל שגרת חיים במלחמה, שגם לצערנו עלולה עוד לקחת זמן רב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשרה גמליאל. מי מהמציעים רוצה להגיב לתשובת השרה? חבר הכנסת אברהם בצלאל, דקה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> השרה גמליאל, רק מילה אחת. אנחנו כבר שלושה-ארבעה שבועות שומעים שיש עבודת מטה בנושא הזה. הרי אין פה שום עלות תקציבית. אנחנו רוצים שני דברים: לתת לחייל להמשיך להילחם כמו שהוא רוצה, ודבר שני, לתת שקט להורים שלו, שנמצאים ליד מיטתו שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים. לכן אני לא מצליח להבין. אנחנו נמצאים כבר ב-82 ימי לחימה, ועדיין אין פתרון, דבר שהוא לא עלות תקציבית. אנחנו נקיים דיון כי זה מה שמציעים, אבל אני חושב, שלושה-ארבעה שבועות שמעלים את זה ומדברים על זה, ועדיין אין עבודת מטה בנושא הזה – אז אני חושב שזה קצת מגוחך להגיד את זה. אבל אני פונה לשר הביטחון בנושא הזה, להאיץ את הדבר הזה. וגם אני רוצה להזכיר פה את ד"ר גילי טמיר, שנמצאת במימוש זכויות וגם מטפלת בנושא הרבה. אז יישר כוח לה ולכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אז אני מבין שעל המציעים להעלות את זה להצבעה? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים שיהיה דיון בוועדת כספים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אני מעלה את ההצעה להצבעה לדיון בוועדת הכספים. חברים, ההצבעה עכשיו. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: תשעה בעד, אין מתנגדים. לכן אני קובע שההצעה תעלה לוועדת הכספים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1694).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק הזו. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נמצאים, כידוע, בתקופה קשה מאוד, מורכבת, ובמסגרת הזו נדרשים לתת שורה של הקלות ולסייע לקבוצות שונות באוכלוסייה בנושאים שונים. אחד הציבורים שלטעמי בהחלט זקוקים לעזרה, לסיוע ולהתחשבות זה ציבור המתמחים. יש ציבור גדול של מתמחים שנאלץ להיעדר ממקום ההתמחות כתוצאה מגיוס למילואים, הוצאה לחל"ת בגלל משרדים שמסיבות כאלו ואחרות הפעילות שלהם הופסקה או הופחתה, אנשים שמקום ההתמחות שלהם נמצא ביישובים שפונו, ומטבע הדברים גם המשרד שבו הם עבדו איננו יכול לתפקד באופן רגיל ומלא ולעיתים איננו יכול לתפקד בכלל. ואני סברתי שבנסיבות המיוחדות האלה ראוי ללכת לקראת הציבור הזה, לתת לו הקלות, ובראשן לקצר את תקופת ההתמחות מ-18 חודשים ל-12 חודשים. אני רוצה לומר שמלכתחילה לטעמי ההסדר שהיה קיים שנים ארוכות, של התמחות בת 12 חודשים, היה הסדר הרבה יותר נכון. גם ועדה מקצועית שבדקה את הדברים והגישה מסקנות לאחרונה הגיעה למסקנה דומה, אם כי כמובן יהיה לא נכון לגזור רק את המרכיב הזה מתוך המסקנות המפורטות שלה. אבל אני חושב שכל מי שעבר את ההתמחות – גם בני המזל מבינינו שעשו את זה במקום שבאמת יכולנו ללמוד, וגם בוודאי מי שעשה את זה במקום שבו זה היה יותר ניצול מאשר התמחות – יודעים שספק רב אם התוספת הזו של שישה חודשים נוספים, יש לה הצדקה כלשהי. אבל זה דיון אחר, זה לא הדיון שאנחנו מקיימים כאן. כך או כך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שאלה: האם יכול להיות שמתמחה במילואים לא יעשה בכלל התמחות? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא יקרה. אבל – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה זה לא יקרה? זה חשוב לי, כי גם אני עורך דין במקצועי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה לא יקרה, כי אני לא חושב שהולכים להחזיק מישהו במילואים שנה שלמה או שנה וחצי. זה לא מצב שיקרה. אבל אני חושב שעל רקע העובדה הזו שיש באמת מחלוקת אמיתית אם בכלל יש צורך בהארכת ההתמחות, ושבמשך שנים ההתמחות הייתה 12 חודשים בלבד, המצב הנוכחי שבו המתמחים מתמודדים עם קשיים מאוד גדולים, בעיניי, בהחלט מצדיק, לפחות כרגע בהוראת שעה, חזרה למצב של 12 חודשים ואפשרות לאותם מתמחים לקבל את ההקלה הזו בימים הקשים האלה. אני רוצה גם לומר שהצעת החוק באה גם לתת מענה לשורה של בעיות שקיימות כרגע, מבחינת היכולת להכיר בהיעדרות מההתמחות לצד ההיעדרות ממילואים. מקרים כמו חל"ת, שהזכרתי קודם, מביאים למצב שבו המתמחה – דה פקטו הופסקה התמחותו. הזמן נעצר – אין לו מענה, אין לו פתרון. והמטרה היא לנסות להסדיר גם את העניין הזה בצורה כזאת שיינתן כאן מענה כולל לכל הקשיים והדברים שגורמים להפסקת ההתמחות בנסיבות המיוחדות של מלחמת חרבות ברזל. אנחנו נותנים כאן מענה, כמובן, לחטופים ונעדרים ובני משפחותיהם, ככל שישנם כאלה, לנפגעים מפעולות איבה, למתמחים שמקום התמחותם ביישוב שפונה, בני משפחות של חיילים שנפלו במלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נפצעו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מי שנפצעו, וכמובן גם נכי צה"ל ובני משפחותיהם, כהגדרתם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום). אני חושב שכל האוכלוסיות האלה ראויות גם ראויות לעזרה ולהתחשבות בעניין הזה. אני רוצה להעיר עוד שתי הערות – בעיניי – חשובות: אחת, בגלל קשיים גדולים שישנם בשירות המדינה בתהליכי הגיוס של עובדים בכלל ומתמחים בפרט, שאורכים הרבה זמן, וכדי שאפשר יהיה להגיע להסכמה, לפחות בתוך הממשלה, על קידום הצעת החוק הזו, נקבע בה שהקיצור יחול על מי שהחל את התמחותו בספטמבר 2023. בעיניי, הדבר הזה יוצר בעיה שאי-אפשר להתעלם ממנה, כי הוא מקפח באופן מסוים את המתמחים שהחלו בהתמחות שלהם קודם. ההסדר המדורג הזה הוא דבר שנעשה גם בעבר, ונדרש כדי לאפשר מעבר מסודר מבחינת המעסיקים – שלא ימצאו את עצמם ברגע אחד, בפרט בשירות המדינה, פתאום ללא כוח האדם שהם זקוקים לו ושהמערכת שלהם נבנתה על בסיס ההנחה שיישאר למשך תקופה של 18 חודשים ולא 12 חודשים. עם זאת, אני בהחלט חושב שוועדת החוקה, חוק ומשפט, כשתדון בהכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית, צריכה להקדיש תשומת לב לשאלה הזאת. אני חושב שאפשר למצוא איזשהו פתרון מדורג אבל קצת יותר נכון, שיסייע – לפחות במידה מסוימת גם אם לא מלאה לגמרי – למתמחים שהחלו את ההתמחות שלהם לפני חודש ספטמבר 2023. ההערה השנייה – וכאן חשוב לי לומר: אני חושב שההצעה הזו היא חשובה מאוד, היא נכונה והיא צודקת; היא לא פותרת את כל הבעיה. יש לנו שורה ארוכה של בעיות נוספות שציבור המתמחים והנבחנים לעתיד צריך להתמודד איתן, ובראשן מה שקורה בנוגע לבחינות עצמן. אני מתקשה לראות איך מתמחה שסיים את התמחותו וצריך ללמוד לבחינות, והוא פונה מביתו ונמצא בחדר מלון יחד עם ילדיו הקטנים, מסוגל באמת ללמוד ככה לבחינה באופן רגיל. אותו דבר כמובן אנשי מילואים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל ראיתי שהוסיפו מועדים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, אני אומר ליושב-ראש, הבעיה היא קשה מאוד, כמובן גם עבור מי שמשרת בשירות מילואים, ואפשר כאן למנות לא מעט קשיים כאלה. נכון וטוב עשתה לשכת עורכי הדין שקיבלה החלטה על דחייה ואפשרות להיבחן במועד אפריל, אבל אני מוכרח לומר שנוכח התמשכות המצב כרגע ספק רב אם זה באמת נותן מענה מלא. אני יכול לומר שבעקבות פגישה שהייתה לי עם מתמחה שפונתה מביתה מאחד מיישובי העוטף, פניתי בעניין הזה לראש לשכת עורכי הדין, ביקשתי שייעשה מהלך כדי לעשות איזשהו מיקוד של החומר הנלמד או כל מיני פתרונות אחרים שיקלו על האנשים האלה, שבאמת באמת זקוקים להקלה. לצערי הרב, הדבר הזה עד עכשיו לא קרה. אני מנצל את הבמה הזאת לשוב ולקרוא לראש לשכת עורכי הדין וללשכת עורכי הדין לעשות פעולות בעניין הזה, ואני בהחלט מקווה שכך יקרה. אני חושב שאנחנו כאן בכנסת צריכים להיות עם יד על הדופק כדי לסייע לציבור הזה של המתמחים, ולוודא ולהבטיח שבסופו של דבר הם יוכלו גם להשלים את ההתמחות וגם להיבחן בתנאים שהם תנאים הוגנים. ושוב, כפי שאמרתי, אני מדגיש: אני חושב שבהחלט יש מקום לדון בפרטי הדברים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מתוך כוונה להמשיך בדרך שאנחנו הולכים בה, של הגעה להבנות ולחקיקה מוסכמת, מתוך תקווה שכך אכן יקרה ונוכל להשלים את החקיקה החשובה הזו בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד שר המשפטים. נעבור לדיון אישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני רגיל שאת בצד הזה, לא ידעתי שעברת צד. לא סיפרו לי שעברת לצד השמאלי של המפה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בקרוב אתה תתרגל לצד הזה. בקרוב אתה תתרגל לצד הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקרוב מאוד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אזרחי ישראל היקרים, אני מדברת כאן בשם מתמחי ישראל. אני עורכת דין בתפקידי הקודם 22 שנים. אני התמחיתי שנה בלבד, ולכן אני רוצה להבהיר את דעתי על נוסח החוק הזה. אני מתנגדת להצעת החוק הזו, ואני אסביר לכם גם למה. מה שמציע אדוני שר המשפטים – אדוני מציע הצעה נכונה, לקצר את ההתמחות בגלל המלחמה על כל השלכותיה מ-18 חודשים ל-12 חודשים. מעולה. אבל אדוני מציע את זה באופן בלתי שוויוני בעליל רק למתמחים שהתחילו את ההתמחות בספטמבר 2023. תבינו, יש שני מועדים להתמחות: יש מרץ ויש ספטמבר. לא ייתכן מצב שאני אתן הטבה למי שהתמחה פחות. זאת אומרת, מי שהתחיל את ההתמחות בספטמבר 2023, אני אקצר לו את ההתמחות לשנה, ומי שהתחיל במרץ 2023 והוא מקצועי יותר ולמד יותר, אני אשאיר אותו זמן רב יותר בהתמחות. מעבר לחוסר השוויון שבזה, אני מפנה אתכם לדברי ההסבר הבלתי-הגיוניים בגוף ההצעה. מתמחים – תקוצר התקופה מ-18 ל-12 חודשים, למה? באופן שהם יסיימו את מסלול ההכשרה בתקופה קצרה יותר, כך שיוסמכו בהקדם ויוכלו להשתלב בשוק העבודה. אז לא הבנתי. מי שעשה התמחות קצרה מאוד, שהתחילה בספטמבר, ואני הופכת לו אותה לשנה עם כל ניכויי התקופות בתוך התקופה – אותו אני רוצה להכשיר מהר להיות עורך דין. ומי שהתחיל במרץ בשנה שעברה – אני לא מקצרת לו. אז אני תהיתי מה גרם למשרד המשפטים להציע לשר המשפטים הצעה כזו, ואז הבנתי: יש מתמחים בפרקליטות שבונים עליהם לשנה וחצי, וזה נורא מקשה על משרד המשפטים. עם כל הכבוד, רוב המתמחים לא עושים את ההתמחויות שלהם במשרדים הציבוריים היוקרתיים, לא לא לא. רוב המתמחים עושים עבודה קשה, סיזיפית, במשרדי עורכי דין, וזה סיוט. ותדעו לכם שמהותית אין באמת הבדל בין התמחות של 12 חודשים לזו של 18 חודשים. במשרדים הפרטיים אתה לא הופך להיות מקצועי יותר או מיומן יותר. ממש לא. אתה רק עבד עוד קצת. אז עם כל הכבוד למשרדי הממשלה, שהודיעו שיהיה להם קושי להשיג פתאום עוד מתמחים מהרגע לרגע – משרדי הממשלה, רק תבקשו, רק תציעו הצעה וקריאה למתמחים, ועל כל משרה יהיו לכם חמישה מתמחים. לכן הצעת חוק שמקצרת תקופה רק למתמחי ספטמבר לא עומדת בתנאי שוויון, כי לא יכול להיות מצב שמי שמבצע התמחות ארוכה יותר לא נקצר לו באותה תקופה ומאותן סיבות. אני לא מבינה, אדוני שר המשפטים, איך הביאו אותך להציע הצעה כזאת. אני יודעת, אדוני שר המשפטים, שפנו אליך מתמחים רבים, ואתה אמרת להם: אנחנו נתקן את זה בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אז עם כל הכבוד, שר המשפטים, אנחנו לא מציעים הצעות שפוגעות בשוויון כשאתה אומר מראש שאתה תקצר את זה. ועוד דבר אחד, שקצרה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, חייבים רגע להתייחס מהותית, תנו לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באמת עברת לצד השני של המפה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, עשר שניות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, אני רק אגיד לך משהו, זו לא הטעות הראשונה שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא יוצאת נגד שר מהמפלגה. באמת תפסת צד. חבר הכנסת עודד, צדקת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה חשוב, תסתכלו בסעיף 3 להצעת החוק. שם אנחנו מבקשים לנכות תקופות – תסתכלו שנייה – וכתוב שזה רק עד 7 בינואר 2024. כל זמן שיש מלחמה וכל זמן שצו החירום בתוקף – צריך שהחוק ינוסח כך שכל זמן שתקופת החירום בתוקף יחולו הניכויים וההתחשבויות בתקופות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי שכנעה אותי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, ברצינות, אנחנו לא סתם – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד, רק חבל שלא מקשיבים לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נדאג לזה בוועדה. עכשיו ברצינות, אנחנו – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה שזה יגיע לוועדת הספורט. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש ושר המשפטים המציע כאן, על פניו אנחנו שומעים התחשבות במשרתים ואנחנו מתחילים להתרגש. זה מרגש, וצריך להתחשב במשרתים. אבל אדוני שר המשפטים, כמה טרמפיסטים? יש מיעוט שמשרת. אתה יודע כמה אחוזים משרתים במילואים מקרב העם הזה. לכן, אם אתם רוצים להיטיב עם המשרתים במילואים, ואני רוצה להיטיב איתם, כל מי שבמילואים – כל תקופות המילואים ייחשבו לו על חשבון התמחות, ללא קשר להיגיון שבהתמחות, ואל תלכו עם השיטה הזאת שבה אתם מנצלים את המלחמה ואנחנו כבר מנצלים אותה בשביל לשרת דברים אחרים, כולל ציבורים שלמים שלא משרתים בכלל ולומדים משפטים. אתה רוצה, מילואים כל חודש – חודשיים קיצור קדנציה של התמחות. אבל אל תעשו את ההכללות האלה ותחשבו שאנחנו מטומטמים. אני בעד לקצר על כל חודש מילואים חודשיים בהתמחות. בואו נראה אתכם. כבר נמאס לנו מהתרגילים האלה, שמביאים תקציב על המילואים ודוחפים תקציב לכל מיני משרדים מיותרים בממשלה הזו באותו זמן. זה רק מבזה את המילואים, זה גם מבזה את המלחמה. מי שרוצה לעשות מסיבת עיתונאים של הטבות לחיילי המילואים כמו אתמול – שהלוואי ויתקיימו – שיציג מקורות בצד; אם הוא רוצה שאנחנו נציג, נביא מקורות – משרדי ממשלה מיותרים. רק היום שמענו על עשרות מיליונים לתקציב יהודה ושומרון. יקצץ שני שרים במשרד הביטחון – למה צריך שני שרים עם מה שיש להם? אחד שיבנה מאחזים ואחד שיאבטח אותם. אמרנו לכם: זה עוד לא הזמן של החשבונות, אבל בתוך המלחמה עכשיו תהיו ישרים ותנו לנו לבטא את האחדות, את "היחד ננצח", את הדאגה למילואימניקים שמשרתים. תיקחו את התקציבים מכל אלה שלא משרתים – אתם מגדילים להם אותם, במקום להגיד שאלה המקורות של התוכנית, שאתמול הציגו שר האוצר ושר הביטחון יחד. והלוואי שהיא תתגשם. אבל אדוני היושב-ראש, היא לא תתגשם, בגלל שהממשלה הזאת עושה פוליטיקה נכון לעכשיו, בגלל שלפני הכול היא מתעסקת עם מה יהיה פה ביום שאחרי – מי יהיה יושב-ראש הוועדה שתבדוק, מי ישמור על הקואליציה הזאת – במקום להתעסק באמת עם האחדות, עם ה"יחד ננצח". אני מקווה שכולנו יחד נעשה עוד פעם חושבים ונהיה ראויים, גם בהחלטות שאנחנו מעבירים פה תחת הכותרת של מלחמה, לאותם לוחמים שמחרפים את נפשם, לאותן משפחות שלהם, לאותם פצועים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואנחנו נהיה ראויים באמת, ולא נחטא בצביעות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם אני מברך אותך. זו פעם ראשונה שאני דובר כשאתה מנהל את הישיבה. בהצלחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "אנחנו מרגישים שקופים, כאילו יש 154,000 תושבים סוג ב' בין זיקים לאשדוד", כך אמרה אלינה גואז, אימא לשניים תושבת אשקלון. חרף העובדה שאשקלון מהווה את העיר המטווחת ביותר בישראל מראשית המלחמה בפרט ובעשור האחרון בכלל, מתווי הסיוע הממשלתיים אינם חלים עליה בשל פער גיאוגרפי זניח. העובדה כי אשקלון נותרה מחוץ למינהלת תקומה מעלה חשש כבד של תושביה כי גם תקציב השיקום והפיצוי יותירו אותם מחוץ לגדר. רבים מתושבי אשקלון נאלצו להתפנות בעקבות הטבח תוך הוצאות כספיות כבדות. עם שובם העירה גילו כי המערכות הציבוריות בעיר בקריסה: חינוך, רווחה, בריאות, תשתיות, תעסוקה. אנחנו פה בכנסת היינו צריכים לתת מזור לעיר אשקלון ולתושביה, לעמוד בשורה אחת מול הממשלה והפרויקטור האזרחי הכושל שמינה ראש הממשלה. לכן יזמתי הצעה דחופה לסדר-היום לשיקום העיר אשקלון וסיוע לתושביה, שאליה הצטרפו חברי קואליציה ואופוזיציה, כי רצינו לתת קול לתושבי אשקלון. אלא שנשיאות הכנסת החליטה לדחותה, והיום ועדת הכנסת אשררה את הדחייה – בושה. אוי לאוטמים את ליבם נוכח זעקת תושבי אשקלון. הגדיל לעשות יו"ר הוועדה חבר הכנסת אופיר כץ, שבמקום דיון ענייני ברווחתם של תושבי העיר, השתמש בבימה שניתנה לו להשתלח בי אישית על זעקתי לשלום והפסקת שפיכות הדמים. הלאומנות היא מפלטו האחרון של הנבל, ואיזה לאומן הוא חבר הכנסת כץ, שמנצל את הסבל של תושבי אשקלון בשביל הון פוליטי. כנראה הוא מריח את נפילת ממשלת הזוועות ואת הפריימריז ומתאמץ לקרוץ לחברי מרכז הליכוד. יש בבית הזה מי שצוהלים על הרג האזרחים הפלסטינים ואף רוצים עוד דם; אני וחבריי כואבים כל מוות וכל שכול, ישראלי ופלסטיני, בשדרות ובח'אן יונס, בכפר עזה וברפיח. מעולם לא שמחנו, קל וחומר עודדנו, הרג של איש – יהודי או ערבי, אזרח או חייל, קטין או בגיר. אנו כואבים את הפגיעה בבני אדם באשר הם, ובדיוק בגלל זה קוראים להפסיק את המלחמה ואת הקרבתם של החטופים, החיילים המוקרבים כבשר תותחים על מזבח הישרדות הממשלה, וכן גם את ההרג ההמוני של אזרחים פלסטינים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא נפסיק לבקש שלום ולרודפהו למען עתידם של שני עמי הארץ. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; לא, דילגתי, רגע, סליחה. חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זו פעם שנייה שאתה מנהל את הדיון ואני נועל. אצלו זו פעם ראשונה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על משמעות השיח והתקשורת בתקופת המלחמה. בעוד החיילים שלנו נלחמים, נפגעים, ואנחנו לצערי מקבלים מדי יום בשורות כואבות על מצב המלחמה, והמשפחות יושבות בבית בדאגה ובחוסר תפקוד, ישנם אנשים שעדיין חיים את הלך הרוח של 6 באוקטובר וגורמים לכעס ותסכול בעם. יתרה מכך, האויב שואב עידוד מדבריהם הנבזיים, המצוטטים ללא הפסקה באמצעי התקשורת שלהם ומציגים אותנו כנכנעים, למרות שבפועל המצב שונה לחלוטין. אני רוצה להקריא לכם כמה ציטוטים שפורסמו לאחרונה בתקשורת האיראנית, ובין היתר: ראש הצבא הישראלי לשעבר אמר שהמשטר הפסיד במלחמה נגד החמאס בעזה. בנוסף מצוטט ראש הצבא לשעבר, זה שיש לו מניות בשיח המפלג והתבוסתני, כמי שאומר: תמונת הניצחון היחידה מהמלחמה היא הדחת ראש הממשלה נתניהו. אני שואל שאלה פשוטה: מי האויב שלנו? מול מי אנחנו נלחמים? האם חשובה הדחת ראש הממשלה יותר מהכנעת החמאס? כל מיני לשעברים למיניהם, אלו שפועלים מתוך תסכול, אם קיבלו או לא קיבלו מינוי כזה או אחר, שקנאתם והתמרמרותם האישית גוברת על דאגתם לחיילים ולעם – אתם לא מתביישים? אנשים כמוכם צריך להוקיע ולהקיא מהשיח. למה שלא תפעלו מתוך אחדות ואחריות לעודד אותנו לנצח את המלחמה הזאת? איך הדברים שלכם מתפרשים אצל האויב או בכלל בעולם? אז אני שואל כאן: מי באמת מסייע לחמאס? האם את אותם דברים הייתם אומרים גם בשדה הקרב? הרי זה מה שקורה כאן. כולנו חזית אחת – גם כאן. אני פונה מכאן לאמצעי התקשורת שלנו: כשם שגיליתם אחריות ולא שידרתם את סרטוני הטרור הפסיכולוגי שהפעיל האויב כנגדנו, כך גם אל תיתנו במה לאותם חסרי אחריות שמדברים כנגדנו. העם שלנו מאוחד, והחיילים שלנו מצפים לשיח מאחד, שיח אוהב. גם כאן בכנסת ישנן מחלוקות כאלה ואחרות, אבל אנחנו מאוחדים במטרה שלנו לנצח ולפעול לטובת העם. אפשר להתווכח, אפילו קצת לריב, אבל בסוף תמיד להבין שאנחנו עם אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> והשאיפה שלנו כאן – אני תכף מסיים – תמיד צריכה להיות מעבר לאינטרס של אדם מתוסכל כזה או אחר שמקבל במה שהוא כלל לא ראוי לה. לסיכום, יש לנו עם נפלא חזק, ומחובתנו לשמור על האחדות בינינו, ולחזק אותה גם לאחר המלחמה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הממשלה – – – יש לנו בעיה עם הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> לכל מי שפועל מתוכנו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומתוך האולפנים כנגדנו – אני מסיים – המסר שלי הוא פשוט: למרות המרמור שלכם, עם ישראל חזק, ובעזרת השם ינצח את המערכה, ונמשיך לקיים את האחדות בינינו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אני נועל את רשימת הדוברים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> עם חזק, ממשלה חלשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אני, ברשותכם, אדבר ואנצל את שלוש הדקות שלי כדי לדבר על נושא שהוא לא הצעת החוק שבפנינו. אבל כנראה כל פעם שאני אעלה בימים האלה אני אנצל את הבמה הזאת כדי לדבר על אותו דבר. מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה, המורכבות, כשאנחנו מנהלים קרב מול ארגון טרור רצחני גם בדרום וגם בצפון. המלחמה המרכזית והחזית המרכזית שלנו כרגע היא בגזרת עזה. ארגון הטרור חמאס, שרצח, טבח ואנס ב-7 באוקטובר אזרחים, חיילות, חיילים, בלי בכלל להבדיל, פתח במלחמה כנגד מדינת ישראל. כתוצאה מכך נפתחה מלחמת חרבות ברזל. הבעיה היא, חברות וחברים, שהמלחמה הזאת מנוהלת כמבצע, היא לא מנוהלת כמלחמה. כי כשמדינה נלחמת במלחמה, אדוני היושב בראש, היא משתמשת בכל הכלים שיש לה כדי לנצח את המלחמה. אני לא מכיר מדינה שמנהלת מלחמה נגד מדינה אחרת ומזרימה לה דלק כדי שהדלק ישמש את הצבא שנלחם נגדה כדי לפעול כנגדנו. זה מין מנגנון הזוי שהומצא רק במדינת ישראל. איך אנחנו מרשים לעצמנו להסתכל בעיניים של משפחות החטופים, להסתכל בעיניים של משפחות הנופלות והנופלים, ולהגיד להם: אנחנו מעבירים ציוד הומניטרי רפואי, מזון ודלק לעזה. למי? למי אנחנו מעבירים את הציוד הזה? לחטופות ולחטופים שנמצאים שם? לא. מעבירים את הציוד הזה לארגון חמאס, שמשתמש בו כדי להפעיל את מערך המנהרות ולהשתמש בו כנגד מדינת ישראל. אז מעבר לביקורת שיש לי על זה שלא פועלים בכל הגזרות ומשאירים את ציר פילדלפי פרוץ להברחות, ריבונו של עולם, למה אתם מעבירים דלק לאויב? ממשלת ישראל, מה קורה לכם? ובתוך האירוע הזה, גם מבחינת העמידה, אומרים לי: יש לחץ בין-לאומי. מנחם בגין עמד מול לחץ בין-לאומי כשהוא החליט להפגיז את הכור האטומי בעיראק, כי הוא ידע שזאת ההחלטה הצודקת והנכונה לביטחון ישראל. והוא עשה את זה גם כשהוא ניהל את מלחמת לבנון, וידע לעמוד מול הלחץ הזה. וגם כשהפגיזו את הכור האטומי בסוריה ידעו לעמוד מול הלחץ הזה. לא הייתה איזושהי תמיכה מדינית רחבה לעשות את הדברים האלה. אני אסיים רק בזה: זרימת הדלק לרצועה התחילה במסגרת הסכם הפסקת אש עם חמאס. ובמסגרת ההסכם הזה חמאס הפר את ההסכם וההסכם קרס, כשהוא לא נתן לצלב האדום לבקר, בין היתר, את החטופות והחטופים שלנו. אז ריבונו של עולם, הם גם הפרו את ההסכם של הפסקת האש שבגינו הם קיבלו את הדלק, ואתם ממשיכים להזרים להם דלק? ירדתם מהפסים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> או שאתה מנהל מלחמה או שאתה לא מנהל מלחמה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, קרן וקסנר פתחה בקמפיין הלבנה. מנכ"ל וקסנר רענן אביטל, פרסם אתמול טור בערוץ 7 שבו הוא מסביר כיצד הקרן הדגימה מהי ציונות כאשר החליטה להפסיק את פעילותה באוניברסיטת הרווארד לאחר שנים רבות, בעקבות סירוב הנהלת האוניברסיטה לגנות את פשעי החמאס בשמחת תורה. באמת ריגש אותי מאוד. מי זאת קרן וקסנר? סימני שאלה מוסריים כבדים מרחפים מעל לראשה, למשל בעקבות קשריו המפוקפקים, האישיים והכלכליים, של מייסד הקרן עם הפדופיל אפשטיין או בעקבות המיליונים שהיא העניקה ללא הסברים מספקים לאהוד ברק, שרק תמול-שלשום כיכב ברשימה של המבקרים באי של אותו פדופיל אפשטיין, ושהוא, אהוד ברק, ראש וראשון לאנרכיסטים שהחלישו את מדינת ישראל בשנה החולפת, וגם בעת המלחמה הוא עסוק בתוכניות להפלת ממשלת הימין. חשוב גם להזכיר את תמיכת ראשי הקרן ורבים מבוגריה בהסכם הגרעין, שמסכן בצורה משמעותית את מדינת ישראל. קרן וקסנר, שבראשה עומדים אנשי התנועה הרפורמית והשמאל הרדיקלי, היא מכונת הנדסת תודעה שמשומנת בהרבה מאוד כסף, שאחראית אולי יותר מכל גוף אחר להקמת הדיפ סטייט, כלומר שלטון העומק של הפקידים בישראל. את הדבר הזה היא עושה על ידי תוכניות אקסקלוסיביות שאליהן מתקבלים פקידים בכירים בשירות הציבורי, ברשות השופטת ובפרקליטות, בצה"ל ובמשטרה ובעוד שלל מערכות ציבוריות – רמטכ"לים ואלופים, מפכ"לים וניצבים, יועמ"שים וסגנים, מנכ"לי משרדים וסמנכ"לים. הפקידים הללו מקבלים שנת לימודים יוקרתית בהרווארד עם מלגה מכובדת מאוד; שנה שבה הם ספגו את מיטב התכנים הפרוגרסיביים באוניברסיטה, שלא הפכה להיות אנטישמית, אנטי-ציונית ופוסט-מודרנית רק לפני שלושה חודשים. השפעתן של קרן וקסנר ושל קרנות נוספות דומות לה על מבנה השלטון של מדינת ישראל, ועל העובדה שנבחרי הציבור הפכו להיות מסורסים כאשר הם נשלטים על ידי מערכת פקידות בכירה בעלת אג'נדה פוסט-מודרנית מובהקת, היא כל כך גדולה עד שניתן לומר שיש לה לא מעט אחריות על יצירת התנאים שהובילו לקונספציות החמורות שהרדימו את מערכת הביטחון הישראלית ולהפתעה המזעזעת של מתקפת הזוועה בשמחת תורה. תם נשף המסכות. כחבר הקואליציה אני דורש מראש הממשלה ומחבריי לקואליציה להודיע באמצעות נציב שירות המדינה על הפסקת כל התקשרות עם קרן וקסנר החל מהשנה הקרובה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחודשיים האחרונים כולנו נחשפנו לאמירות וגם לתמונות מאוד קשות. אני אתחיל בתמונה של נשיא המדינה יצחק הרצוג, שמצטלם עם פגזים וחותם עליהם. נשיא המדינה, שצריך להיות אדם ממלכתי, צריך להיות במרום העם, חותם על פגזים שהולכים לשלוח לרצועת עזה. אנחנו גם עדים לאמירות קשות של חברי כנסת, גם יושבי-ראש ועדות, כולל היום, ליישב מחדש בהתנחלויות את צפון הרצועה. חברי כנסת מדברים על הרעבת העם הפלסטיני בעזה ועל למנוע מים, אוכל ותרופות. ראינו חיילים ששורפים חנות למשחקי ילדים בג'באליה; ראינו חייל אחר שמשחית חנות ממתקים, גם ברצועה; ראינו גם חייל אחר שמפציץ בית בעזה ומקדיש את הפצצה לבת שלו ביום ההולדת שלה. לאן הגענו? אני רוצה לצטט את דבריו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' על הכיבוש: "מהותו של משטר קולוניאלי כיבושי שהוא משחית את בעליו ומכה אותם בטיפשות וברשעות. בשחררו את השליטים ממגבלות חוקיות המוטלות על השלטון בחברה מתוקנת, בהתירו להם מתן סיפוק ליצרים אפלים (המכונים 'לאומיות' – – –) בהרגילו אותם לנהוג בקיפוח זכויות האדם, זכויות אזרחיות ומדיניות – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "– – של בני האדם המשועבדים, וביחס של בוז והשפלה כלפיהם; הוא אף מאלץ אותם לנהוג כך – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "– – כדי לאפשר את המשך השלטון שלו". אני רוצה, כבוד היושב-ראש – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לסיים במשפט אחד: לכבוד נשיא המדינה אני אומר: אין שום דבר טוב במלחמה חוץ מלסיים אותה, ואת המלחמה הזאת על העם הפלסטיני בעזה צריך לסיים ומייד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך להיות קצין המוסר של צה"ל. הם עושים עבודה טובה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – לא קצין המוסר של צה"ל – – – הכיבוש – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אחרי מה שהם עשו פה? אחרי מה שהם עשו פה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה תוצאה של הכיבוש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אחרי מה שהם עשו פה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – זאת תוצאה של הכיבוש – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה כיבוש? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זאת תוצאה של הכיבוש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שיצר את 7 באוקטובר זה הכיבוש, לא מישהו אחר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, אני קורא אותך לסדר בקריאה השנייה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שעשה את 7 באוקטובר זה טרוריסטים, זה חמאס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, אתה לפני קריאה שלישית. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שיצר את 7 באוקטובר זה הכיבוש. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שמתייחס – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים התפרסם סקר של עמדות בחברה הערבית בנושא מלחמת חרבות ברזל, של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בדוח היו הרבה מסקנות, אבל אתייחס לשלוש מסקנות מהדוח: הראשונה היא ש-71% מהחברה הערבית אינם מרגישים נוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות. אנו עדים למעצרים של אזרחים ערבים שרק סימנו לייק על אחד הפוסטים. אתמול כולנו צפינו בסרטון של רב מכובד – אני לא יודע אם הוא מכובד – שמסית בצורה מאוד קשה נגד הרופאים הערבים, למרות ש-50% ממערכת הבריאות מטופלים על ידי החברה הערבית ועל ידי רופאים מהחברה הערבית ועל ידי אחים מהחברה הערבית. לא ראינו שהרב נעצר במיידית והובילו אותו לחקירה. אז יש איפה ואיפה, ואנחנו מבקשים להיות צודקים ושוויוניים כלפי החברה הערבית. וכל מסית, לא משנה מאיפה הוא, שיקבל, ייענש על ההסתה שהוא עשה. המסקנה השנייה – 84% מהחברה הערבית חוששים לביטחונם הפיזי. אפילו, בקרב הנשים הערביות זה מגיע ל-92%. אנחנו עדים לכל חימוש היתר ולהיתרי הנשק שנותנים בצורה קלה. אנחנו גם יודעים שלפני שבוע היה מקרה ביבנה שאחד ירה בחבר שלו בטעות, או לא בטעות, כי אולי הוא לא ידע להשתמש בנשק. ולפני יומיים דיווחו על מקרה פלילי בנתניה. לפי הודעת המשטרה כנראה השתמשו בנשק שזלג מהנשק הרב שנמצא באוכלוסייה. להסתובב במרחב הציבורי ולראות אנשים שמסתובבים לא עם אקדחים אלא עם נשק ארוך, זה בטוח לא מביא ביטחון לאף אחד ולא הרגשת ביטחון לאף אחד, ובמיוחד לא לחברה הערבית. המסקנה השלישית: 83% חוששים לביטחונם הכלכלי. אנו עדים לאחרונה לכך שהמלחמה הציפה מחסור בהזדמנויות תעסוקה וגרמה לפגיעה בעסקים רבים, מה שמקשה יותר על נשים ערביות להבטיח את עתידן הכלכלי. החשש הקיים הוא גם שבשנת 2024 הממשלה תטיל מיסים, ובסופו של דבר מי שיסבול מזה זה החלשים, ועוד יותר החברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה שנדבר על תוכנית הסיוע למשרתי המילואים שפרסמה אתמול הממשלה. חשוב לזכור בבית הזה – רבים פה מבינים ויודעים היטב שאחרי כל החלטה, בין שממשלתית ובין שהצעת חוק, שמסיימת את התהליך המפרך שהיא עוברת פה, בסוף יש אנשים שצריכים ליישם אותה, כלומר ליהנות ממנה, להצליח לממש את ההבטחות שלה. החלק הזה הרבה פעמים נשכח מהשיח. 9 מיליארד יכולים להיות 9 מיליארד בתיאוריה; 9 מיליארד – אין חזקה שיהפכו ל-9 מיליארד שמומשו לטובת חיילי המילואים. וכשבוחנים תוכנית שמורכבת מרכיבים שונים במשרדים שונים ובמינהלות שונות, בסופו של דבר אותו מילואימניק גיבור יצא ממילואים ויצטרך להתחיל קודם כול להבין מה מגיע לו – זאת עבודה בפני עצמה, וכולנו יודעים שיש פה לא מעט דברי חקיקה שהאזרחים לא מצליחים להבין אם הם חלים עליהם ואם הם זכאים להם – ולאחר מכן להתחיל לקושש את כל אותן הטבות. אני קורא לממשלה ואומר שאם הכוונה היא באמת לסייע לחיילי המילואים, אז כל תוכנית כזאת, חייבים שתהיה לצידה איזושהי מינהלת, איזשהו מערך שידע לגשת לכל אותם מילואימניקים, כי הרי אנחנו יודעים היכן הם משרתים, כמה זמן הם שירתו, למה הם זכאים ומתי הם עומדים להשתחרר. לכן כל מילואימניק, בין ששכיר ובין שעצמאי, אסור לנו שישתחרר עכשיו ממילואים אחרי תקופה ארוכה וסוף-סוף הוא נדרש ומתפנה לביתו, למשפחתו, לעסקיו, ללימודיו – ועכשיו הוא עוד יצטרך לשבת בטלפון, לשלוח מיילים ולהגיש טפסים. המינימום שאנחנו יכולים לעשות כמדינה זה לחכות להם עם ערכה שאומרת: זה מה שמגיע לך; כל הטפסים כבר מולאו והוזנו, וכל מה שמגיע לך, לפי הסעיפים האלה, בפירוט הזה, יחכה לך בחשבון הבנק בתוך 24 שעות. אז נדע שבאמת התחלנו ולו לגרד את הקצה של מה שאנחנו חייבים וצריכים לתת לאותם אנשים גיבורים, ראויים, שבזכותם כולנו מתקיימים כאן עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז ביסמוט. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דובר צה"ל חשף תמונות שבטח ראיתם, ואם לא ראיתם, מומלץ להסתכל – תמונות של פיר מנהרה באל-בורג'. באחת התמונות רואים בבירור שקי חול של אונר"א וגם שקי חול של ממשלת יפן. אגב, יפן, ידידה גדולה של ישראל, תרמה לאונר"א מיליארד דולר ב-30 שנה. וזה מדהים, כי היא לא התורמת העיקרית. הסכום הוא באמת גדול, אבל אירופה וארצות הברית תרמו הרבה יותר לארגון הזה. וחלילה, שאף אחד לא יחשוב שמישהו כאן חושד ביפן שחשבה שכאשר היא תרמה את הכסף, אותה תרומה תסייע לבניית מנהרות טרור, אבל הלוואי ויכולתי להגיד דברים נחרצים דומים לגבי הסוכנות אונר"א. אונר"א, למי שלא מכיר, ואתם מכירים היטב, אבל נזכיר שוב – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים. זה גוף של האו"ם שמעניק שירות לאותם פליטים – כמובן, בלעדי לפלסטינים; לשאר פליטי העולם יש רק ארגון אחד, קוראים לו יוניס"ף, למי שלא מכיר. אבל לפלסטינים כמובן מגיע בלעדית ארגון משלהם. ואם מישהו ישאל אותי למה, אז אפשר לענות לו: ככה. ואם תשאל: למה ככה, אז יכול להיות שהמזל שלהם, עם מירכאות או בלי מירכאות, זה שהאויב שלהם זה כנראה העם היהודי, מה שהעניק להם את אותה סוכנות בלעדית. הגוף הזה הוקם ב-8 בדצמבר 1949. אז הוא טיפל בחצי מיליון פליטים, משהו כזה. ולמה אני אומר את הנתון הזה? כי היום מדובר על נתון של שישה-שבעה מיליון. ולמה אני אומר גם את זה? כי אותם אלה שמדברים כמובן על כך שישראל, גם בימים אלה אבל גם בעבר, מבצעת רצח עם – לא ראיתי כזה רצח עם שבו האוכלוסייה רק מכפילה ורק גדלה. אבל אין סוף לצביעות. בגדול, אם נחזור לתמונה הזו מעזה שדובר צה"ל חשף, צריך שיהיה ברור – חמאס עושה שימוש בכל מוצר ודבר שנכנס לרצועה, לרבות שקי מזון, ובמקרה שלנו אלה היו שקי חול עם הדגל היפני. הדבר המדהים זה שאותו ארגון, באופן אוטומטי, כאשר אתה נוסע בעולם, כאשר אתה מבקר, כאשר אתה יושב באולפנים שונים, אומרים ישר "אונר"א", ואתה ישר חושב – או עבדכם הנאמן, כאשר היה שגריר במדינה באפריקה, אני זוכר שכאשר דיברו על אונר"א או כאשר היו מדברים על אותו ארגון, זה היה מופת, זה היה ארגון זכויות אדם שכמובן, בטח ובטח, נתפס כארגון ניטרלי; אם תרצו, סוג של מלאכים, מלאכים שמעניקים סיוע. בפועל ארגון אונר"א הוא ארגון מושחת מהיסוד. האידיאולוגיה של הארגון והפוליטיזציה נגד ישראל ניצחו את המוסריות כבר מזמן. אונר"א הוא לשיטתנו – אבל לא לשיטתנו, זה די ברור; כל אדם הגון שעיניו בראשו רואה שזה ארגון פלסטיני לכל דבר, שעוין את ישראל תחת מעטה של הומניטריות. הארגון עצמו, אגב, נחשף כבר בערוותו מספר פעמים לאורך השנים. הדברים פורסמו, אני לא אלאה אתכם, חברי הכנסת, אבל השיא היה לאחרונה, כשמזכ"ל אונר"א לשעבר, שמונה לאחרונה למנכ"ל הצלב האדום, נקשר בפרשיות שחיתות שונות. אבל מה זה משנה, אם אתה בצד הנכון, בצד ה"מוסרי"? כמובן במירכאות. אני אקצר, אני רואה שזמני תם. ולכן, יש לברך אדוני היושב-ראש, את חבר הפרלמנט השוויצרי דוד צוברבולר, שהצליח לשכנע את הפרלמנט השוויצרי להפסיק לתרום לאונר"א – שווייץ הייתה התורמת התשיעית, 20 מיליון פרנקים שוויצריים בשנה. והייתי רק אומר עוד דבר – לצערנו הרב, זה מתעכב בבית העליון השוויצרי – אני מקווה שמדינות שונות בעולם יפסיקו את הסיוע הזה לארגון הזה. ואולי מילה אחרונה, ואני אסכם פה. זוכרים אדם, איזה מתיאס שמלה, למי שעוקב אחר הארגון? הוא ניהל את הארגון הזה לפני כמה שנים, והוא העז לפני מספר שנים להגיד, אחרי מבצע צבאי של צה"ל בעזה, לפי דעתי זה היה ב-2021 – שצה"ל פועל באופן מדויק ומתוחכם ולא מכוון לאזרחים. אתה יודע מה קרה לו? הוא הוחלף מייד על ידי לני סטנסת', שהייתה שגרירת נורבגיה בלבנון, ומי האיש הראשון שהיא פגשה כשהיא באה לתפקיד? יאללה, ניחוש אחד, אדוני היושב-ראש, אתה הרי יודע הכול. איזה צדיק אחד, יחיא סנוואר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואו, דברים מרתקים, אכן. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, רציתי לדבר על משהו שתכף אני אגיע אליו, אבל אתם יודעים, לפני כמה דקות ראיתי בטוויטר ציוץ, ושפשפתי עיניים בהשתאות. אמרתי, אולי אני מדמיינת, אולי זה לא באמת קרה – עוד 200 מיליון שקלים לשרה אורית סטרוק. באמת חסר למשרד שלה כסף. אני עוד לא הבנתי מה המשרד שלה עושה, אבל בסדר, היא כנראה צריכה דחוף דחוף עוד 200 מיליון שקלים. פשוט לא יכולתי להתעלם מהנתון. אבל עכשיו אני רוצה לדבר על אחד השרים היותר-מבולבלים וקיקיוניים שיש לנו במדינת ישראל. זה שמעז בכל פעם להרים את ראשו ולטעון שביטחון ישראל לנגד עיניו, כשלמעשה אנחנו רואים פעם אחרי פעם שכל מה שלנגד עיניו אלה רעיונות קיצוניים, הזויים, וכמובן הפוליטיקה הביזיונית שהוא עוסק בה. השר, האדון איתמר בן גביר, השר לכישלון לאומי, מחליט, לא פחות, ללכת בניגוד להסכמים הקואליציוניים – כי הוא כמובן מורם מהקואליציה, הוא לא חלק מהם, למי שפספס, הוא המלך שלהם – והוא עושה מה שבראש שלו, כאילו לנהל מדינה זה לנהל מבצע לעקירת סמל ממכונית של ראש הממשלה. והגישה היא אותה גישה – הוא מפסיק את כהונתה של נציבת השב"ס קטי פרי ועוד שוקל אם להאריך את כהונתו של המפכ"ל, כאילו הם הפעילים הזוטרים שלו בלהב"ה. איתמר, בזמן מלחמה אתה עוסק בעריפת ראשים של אנשי מקצוע, משאיר את התפקידים פנויים ומסכן באופן חד-משמעי את אזרחי מדינת ישראל. אותו שר ליצני, שלא החזיק ארגון אחד בימי חייו, חסר תרבות ארגונית והבנה שלה מהיסוד; זה שמנופף באקדחים, זה שמחזיק הרבה כתבי אישום, שרק בא לזעזע ולהפיל את כל מה שנקרה בדרכו, מחליט כאלה החלטות על חשבוננו, אזרחי ישראל. אבל למה יש לנו לצפות? האדם כולו פרובוקציה אחת גדולה, והדבר היחיד שמזעזע אותי פה זה שהפרובוקציה הזאת באה פעם אחר פעם על חשבון אזרחי מדינת ישראל, שנמצאת בלחימה אינטנסיבית. הרי נציבת השב"ס הודיעה כבר לבן גביר לפני שבוע שהיא תישאר בתפקידה עד סוף מצב החירום ולא תבקש להאריך את כהונתה לאחר מכן. היא הייתה ממלכתית, כפי שמצופה ממנה. הרי ברור ששני הצדדים לא מסכימים. אחד טוען שיש חוסר אמון בין שני הצדדים, בעוד אנחנו יודעים שמדובר בחוסר ההסכמה של קטי פרי לעבור על החוק כפי שהאדון השר מצפה ממנה. אז אני לא מקבלת את העובדה שאין דין ואין דיין. אני לא מקבלת את העובדה שבזמן שיש 129 חטופים בעזה אנחנו נתעסק בליצן שמחליט החלטות שמסכנות את הביטחון שלנו בתוך הבית, כשהחיילים ואנשי המילואים שלנו נלחמים על הביטחון שלנו מבחוץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, מה ההבדל בין מדינת חוק למדינה שמפעילה את החוק באופן סלקטיבי ולפי מוצא אתני ולאומי? כולנו היינו עדים בשעות האחרונות לדברים המסוכנים מאוד שיצאו מפיו של הרב מאיר שמואלי בתוך שיעור, דרשה, אני לא יודע איך תקראו לזה, בתוך בית כנסת. הוא האשים את הרופאים והרופאות, האחים והאחיות, הרוקחים והרוקחות, בהמתת יהודים. הוא אמר את הדברים האלה. הוא אמר: הם רוצחים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה שמעת את זה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, אני שמעתי את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן, זה היה – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> וגם אתה היית צריך לשמוע את זה ולצאת נגד זה. ומה שאני רוצה לומר – לצד זה שדבריו הם איומים, מסוכנים ויש בהם האשמה חמורה ביותר שיש בה התרת דם של הרופאים והרופאות, האחים והאחיות, הרוקחים והרוקחות, אני הייתי מצפה משר הבריאות אוריאל בוסו, שעלה לדוכן לפני שעה – הייתי מצפה ממנו לגנות את הדברים ולצאת נגד הדברים המזעזעים שנאמרו. הייתי מצפה מראש הממשלה לגנות את הדברים. הייתי מצפה מראשי המפלגות החרדיות, כשהדברים נאמרים בתוך בית כנסת על ידי רב – הייתי מצפה מהם לצאת נגד, לגנות, לתעב, אף לבקש שהרב הזה יפסיק לשבת על הכיסא הזה ויפסיק עם ההסתה כנגד ציבור הרופאים והרופאות, האחים והאחיות, הרוקחים והרוקחות. בזמן האחרון מספיק למשטרה לייק שמישהו שם על איזה פרסום של מישהו כדי לבוא אליו לביקור לילי באמצע הלילה. אז אם המשטרה לא שמעה אולי את הדברים, אנחנו מזכירים לה שרב במדינת ישראל מאשים רופאים ורופאות ברצח תוך כדי שיעור שהוא עושה בבית הכנסת. נדרשת התנהלות שוויונית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כפי שאתם מחפשים אדם שעשה לייק על איזשהו פרסום באמצע הלילה, יש לכם מקרה מובהק של אדם מסית שמתיר את דמם של הרופאים, ואתם צריכים לטפל בזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. רק אני חייב לציין שאבא שלי עכשיו בבית חולים, ורופאים מהמגזר הערבי מטפלים בו יפה מאוד. ד"ר שוויקה, ואני לא זוכר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה שאתה מציין את זה, זאת הבעיה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אולי – – – צריכות להגיד את זה בריש גלי – – – מתקשים להגיד את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא יודע על מה מדובר. זה לא מקובל. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני רוצה לדבר איתכם על 5 שקלים – כן, מטבע של 5 שקלים. מה אפשר לקנות ב-5 שקלים? אפשר לקנות בין דקה לשתיים אצל פסיכולוגים; אפשר לקנות רק חצי עט פיילוט; אפשר שלושת-רבעי קרטון חלב ושלושת-רבעי כיכר לחם. אגב, גביע גבינה לא ניתן, כי הוא עולה 5.60 שקלים. למה אני מספרת לכם מה עושים עם 5 שקלים? מכיוון ש-5 שקלים הם הסכום שתקצבה מדינת ישראל – לכל מפונה בערים, לראשי הערים, זה התקציב. ב-5 שקלים הערים האלה צריכות להכניס את ילדי המפונים למערכות החינוך, שגם כך הן צפופות וקשה להן, אז בואו נוסיף עוד קצת; צריך לפנות את האשפה, לתת שירות של פינוי אשפה; לתת שירותים פסיכולוגיים וכל מה שכל אזרח מקבל בכל עיר. אז את כל זה ראש העיר צריך איכשהו לעשות עם תוספת של 5 שקלים למפונה. אז אנחנו לא יכולים להימנע מהמראות. המראות הם של ראשי ערים שמגיעים לכאן במצעד הבושה, אבל הבושה היא לא שלהם, הבושה היא שלנו; חוסר הנוחות לראות פה ראש עיר בדיון וראש עיר בעוד דיון וראש עיר בעוד דיון – מתחננים, מתחננים למיגון לתושבים שלהם, מתחננים לתוספת תקציבים כדי לתת חינוך ראוי, כדי לתת שירות פסיכולוגי ראוי. אני קוראת לזה מצעד הבושה. זה המצב, וזה ימשיך להיות המצב עד שלא נשנה את העדיפות ואת התיעדוף, לאן הכספים הולכים. הם צריכים ללכת אך ורק לשני מקומות – לחזית ולעורף. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, שלוש דקות מעכשיו. אני מדגיש, שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לדבר על החוק עצמו, כמובן. הוא חוק מורכב, הוא חוק שיש לנו גם הסתייגויות עליו. אבל מכיוון שאנחנו לא רוצים, כאופוזיציה אחראית, לפגוע גם במפונים, במתמחים, במשרדי עורכי דין בצפון ובדרום שנסגרו עקב המצב, אנחנו – וגם אופיר כץ יעלה לפה בסוף – נתקדם עם החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית בהסכמה של הקואליציה והאופוזיציה. אנחנו מבינים את המצב. עם זאת, הייתי כאן ב-2017 – הייתי גם מתמחה בעצמי. ההתמחות התארכה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את עורכת דין? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עורכת דין, כן. אתה רואה. עוד משהו – תליתי את התעודה יום אחרי ואמרתי לאימא שלי בהצלחה איתה. מיציתי את המקצוע מהר, אבל תעודה, בריכת הסולטן, טקסים וכאלה. כן חשוב לי לומר שהייתי ב-2017, כשהארכנו את ההתמחות, ולכן יש בזה רציונל נכון. שוב, נעשה את זה ביחד, בהסכמה, כמו שאנחנו עובדים. אבל כמובן, כמובן, איך אני לא אתייחס לאירוע של השר לכישלון לאומי? איך אני עוד אתאר את השר הזה, שמהרגע שהוא נכנס לתפקיד, ביטחון המדינה ברצפה? אני כבר לא יכולה להסביר את זה. אתמול שולח לי הדובר שלי את ההודעה שהוא הוציא לתקשורת על סיום תפקיד הנציבה. שאלתי את הדובר שלי: תגיד, זאת הודעה לתקשורת? הייתי בהלם. אתם יודעים, ראיתי דברים, אני פה שנים, אבל לא ראיתי דבר כזה. משתלח בנציבת שב"ס. תגיד, במי אתה פוגע? מי עושה את העבודה הזאת? איזו אימא קמה בבוקר ואומרת: הבן שלי יהיה סוהר? במקום לבוא ולחזק את שירות בתי הסוהר אתה משתלח בה? מאשים אותה היום שלא הגנה על הסוהרות בפרשה של האלימות המינית שהייתה שם? זה בכלל לא היה במשמרת שלה. הוא גם שקרן. לבוא ולדבר על כל – אני אפילו לא יכולה לתאר בפניכם את הביקור שלו בכלא עופר, אני לא יודעת מי מכם נחשף. הוא מגיע – תשמע את זה, ווליד, אתה חייב לשמוע את זה – הוא מגיע לתא של אסירים ביטחוניים ומתחיל להתווכח איתם ולריב איתם. תגיד לי, אתה השר לביטחון לאומי או שבאת לריב במגרש? מה זאת הבושה הזאת? והשתיקה של השרים, בעיקר של הליכוד – כי שמעתי את דרעי מדבר ואת גפני מדבר – השתיקה של השרים על פיטורי נציבה בזמן מלחמה היא בושה וחרפה. מי אתם חושבים בקצה של הקצה? מי מקבל את האסירים הביטחוניים? מי? זה שב"ס, שירות בתי הסוהר. הוא קו הביטחון האחרון של מדינת ישראל. במקום לחזק אותו – אתם יודעים מה קורה בבתי הכלא, אתם יודעים מה הולך? למה יש שם שקט, אתם יודעים? רק בגלל שמחכים לעסקה. אתם לא מבינים. ביקרתי בחיי בכמה בתי כלא ביטחוניים. זה אירוע שלא סתם מתנהל פה כבר 15 שנה, מבינים את האירוע. האצבע בעין שהוא עשה היום לנציבת שב"ס – הינה, אני מסיימת – היא סיכון לביטחון המדינה. מאתמול אני לא רגועה מזה. יש לי הרבה מה לומר, ההתנהלות המחפירה שלו היא על חשבון כולנו. תודה, סיימתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מי השר במליאה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה גמליאל נמצאת? אין שר, אני אעצור את הזמן. אני אוהב לשמוע אותך, את יודעת, ולא רוצה לפספס אפילו שנייה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד לא התחלתי אפילו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה השר במליאה? תבדקו. עליזה, מי השר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כבר חצי שעה אין שר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא נכון, היא ישבה שם. סגנית המזכיר הכנסת עקבה. אל תפגע בסגנית. זה תפקידה. הטלתי עליה משימה, שתשים לב. הינה, היא הגיעה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוה, יופי, גברתי השרה. בממשלה של כמעט 40 שרים אנחנו מחפשים שרים במליאה עם פנסים, אז תכבדו. אדוני היושב-ראש, ממה להתחיל? נתחיל מדלק שנכנס לעזה, דרך המזון שגם נכנס לעזה. הכי מעצבן שזה נכנס לעזה דרך השטח שלנו, דרך אותו שטח שלנו, מלא דם של חיילינו, אזרחינו, חטופינו. זה זועק לשמיים. זה דרך כרם שלום, אותו כרם שלום שבו טבחו באנשים. תבינו את זה, טבחו שם באנשים, ודרך כרם שלום אנחנו מכניסים את הסיוע ההומניטרי. מה יש בהומניטרי? לא יודעת. סיוע לחמאס אנחנו מכניסים. אחר כך החמאס הזה והמחבלים האלה רוצחים את האזרחים שלנו ואת החטופים שלנו ויורים בחיילים שלנו – ואללה, אחלה ממשלת ישראל ההומניטרית. קשה להבין, קשה להשלים, קשה לקבל את זה. אני אמשיך במריבות שכולנו רואים בתקשורת, בכך שראש הממשלה לא מאפשר לשר הביטחון להיפגש עם ראש המוסד וראש השב"כ. מוזר מאוד. זה תפקידו של שר הביטחון, בדיוק לשבת עם האנשים הרלוונטיים כדי לראות את תמונת המצב. מאוד מעניין ממה יש לראש הממשלה שלנו לפחד, שהוא לא מאפשר דבר כל כך טבעי וברור. יכול להיות שהוא פוחד שייחשפו עוד כל מיני שערוריות שהיו בעבר ושאנחנו שומעים אותן יום-יום. אחר כך אנחנו שומעים שראש הממשלה לא מסכים לקיים דיון על היום שאחרי. מישהו יודע מה אנחנו רוצים מעזה ביום שאחרי המלחמה? אף אחד לא יודע, וראש הממשלה לא מסכים לקיים על זה דיון. אבל זה לא דיון שלו, זה לא עסק פרטי שלו, זו לא חלקת האדמה שלו – זה שלנו, זה אנחנו. מה יהיה? עוד טילים, עוד חמאס, עוד מנהרות? מה יהיה? או שבעוד כמה שנים מה שהיה ב-7 באוקטובר חלילה יחזור עוד פעם? מה יהיה? אז הדיון הזה גם כן לא מתקיים. יחד עם זאת, השר דרמר נסע לארצות הברית לדון על השינוי במגמת המלחמה, על הירידה בעוצמת כוחותינו בעזה ועל היום שאחרי. תקשיבו, קורים פה דברים שהם פשוט בגדר ההזוי, וזה מאוד מדאיג. מעניין אם שרי קבינט המלחמה או שרי הקבינט המדיני-הביטחוני בכלל יודעים על כל הדברים האלה, או שהם עסוקים רק בהדלפות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ממה את דואגת שהם לא יודעים? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שהשר דרמר נסע לארצות הברית לדון עכשיו בוושינגטון על ההורדה בעוצמת האש בעזה ועל היום שאחרי. מישהו יודע על זה? מישהו בדק? מי הסמיך אותו? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יוליה, ממה את – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> על הפרסומים. תקרא את זה. אתמול, דומתני, פורסם בתקשורת, בוואלה. ידיעה כזאת. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אם היית יודעת מה אני לא יודע – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה המצב. מצד אחד שר הביטחון לא מורשה לדבר עם ראשי מערכת הביטחון. מצד שני לא מתקיים דיון אמיתי בממשלה על היום שאחרי. מצד שלישי שליחו של ראש הממשלה נוסע לארצות הברית לדון בדיוק על הנושאים האלה, וגם על נושא הורדת עוצמת האש בעזה. אם מישהו מעודכן פה, אני אשמח גם להתעדכן, ואולי השרה תעדכן אותנו על זה. אבל מה אנחנו רואים חדשות לבקרים? הדלפות מהקבינט, בזה אתם אלופים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולסיום, כולם שואלים אותי בכל מקום שאני מסתובבת בארץ: למה ליברמן לא בקבינט? למה ליברמן לא בממשלה? אנשים לא מבינים – קבינט, קבינט מלחמתי-מדיני, ממשלה – למה הוא לא בממשלה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> יכול להוסיף המון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא לא יהיה בחלטורה הזאת. אם אתם חושבים שהוא ייכנס לממשלה בתור השר ה-39 כדי למלא זמן פה במליאה על שום דבר וכלום וחצי, ולהשתתף בהדלפות האלו ובדיוק בהחלטות האלה – הסיוע, הברבורים והחרטוטים האלה – לא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מלינובסקי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם רוצים שאנחנו נשפיע על כל מה שקורה בעזה, על מה שמשפיע על האזרחים שלנו, על שלומם וביטחונם של החיילים שלנו, אנחנו נהיה שם, אבל לא בגן הילדים הזה שנקרא היום ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ואליד, בס, די, התשת אותנו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לשני נושאים שקשורים למסגד אל-אקצא. פורסם לפני דקות שאלמוני הגיע לבית הקברות א-רחמה, מקברת א-רחמה, ותלה ראש של חמור, ראש של בהמה. הדברים האלה הם דברים נוראיים, זוועתיים, לא מקובלים בשום דת, ואנחנו מגנים את זה בתוקף. אני מבקש מהמשטרה לבדוק את זה ולעצור את האלמוני הזה, והיא יכולה לעשות את זה בהקדם. עוד נושא שקשור למסגד אל-אקצא הוא הנושא של כניסת האנשים לתפילות בתוך המסגד. כרגע זה ניתן, וזה נתון לשיקול הדעת של השוטר שנמצא בכניסה. הוא מגדיר את גיל הכניסה; הוא מחליט מי ייכנס ומי לא ייכנס למסגד. ולכן ההחלטה הזאת צריכה להשתנות בהקדם, על מנת לתת לאנשים חופש פולחן, חופש דת, וזה דבר שאנחנו מבקשים אותו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מסגד אל-אקצא הוא לא סתם מקום, מסגד אל-אקצא הוא מקום של פולחן, מקום של תפילה, מקום של המוסלמים. הגיע הזמן שתשתנה מדיניות המשטרה בכל מה שקשור למתרחש במסגד אל-אקצא, שתתיר למוסלמים להיכנס ללא הגבלת גיל. מה שקרה בבית קברות אל-רחמה הוא דבר אשר נוגד את כל הנורמות ואת כל הדתות. זה דבר שאנחנו דורשים מהמשטרה לחקור, ולא נסכים לדבר הזה. זה דבר שלא מקובל בכלל, בשום דת.) תודה. שוכרן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פיתמר בן גביר בקמפיין, צריך להודות בזה. מי שלא מודה בזה – ודווקא אני שמח שחברי חבר הכנסת אלמוג כהן, הידוע בכינויו אלמוג כהן, במלעיל, נמצא פה, כי מי שחווה את הקמפיין בהתחלת הכהונה, אם אתם זוכרים, של איתמר בן גביר ואת נחת זרועו התקשורתית, זה אלמוג כהן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מהווטסאפ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אז בהתחלה היה לנו חבר כנסת שבא ורצה לעשות את העבודה, ומה קרה? הוציאו אותו מקבוצת הווטסאפ. הצענו לצרף אותך לקבוצת הווטסאפ שלנו, אני רק מזכיר לך. הדבר השני שקרה זה שהשעו אותו מוועדות בכנסת, כי חס וחלילה הוא בא ואתגר את המערכת, או חס וחלילה אתגר את השר האמון עליו. הקמפיין עבר מקמפיין נקודתי לקמפיין רוחבי על הראש של הליכוד. היום איתמר בן גביר יושב וכל מה שמעניין אותו – זו העבודה המרכזית שלו – זה לעשות קמפיין. אז ישראל מתחמשת, וישראל צריכה הכרעה. ועכשיו הבעיה העיקרית היא לא איתמר בן גביר, כי איתמר will be איתמר, שמא נאמר פיתמר. הבעיה העיקרית היא האיש שלא פוצה את הפה שלו. האיש שאמר, אני רוצה להזכיר לכם: לא, הוא לא יהיה שר בממשלתי. האיש ששבוע וחצי לפני הבחירות, באירוע בבית חב"ד, לא עלה איתו לבמה כדי שחס וחלילה, אפילו בלחיצת היד – אתה זוכר, אלמוג – בלחיצת יד לא, חלילה, יצלמו אותו. הוא לא רצה להצטלם איתו. הוא מתנהג כרגיל כצרצר, ולא נשמע פיו עד עכשיו. איפה עוד לא נשמע פיו של ראש הממשלה? כי על איתמר כבר אין מה לדבר, על הביזיון ועל הכישלון הטוטלי כשהוא מנהל את הביטחון האישי של כולנו קצרה היריעה, בטח ובטח מהזמן שנותר לי, כדי לומר לכולנו כמה הוא כשל בתפקידו מספרית ומקצועית, אבל אני שם את זה בצד. איפה עוד לא שמענו את ראש הממשלה? בזמן מלחמה – אנחנו, תוקפים אותנו כאופוזיציה – בזמן מלחמה, חברת סיעתו של אלמוג כהן וגם של איתמר בן גביר מפגינה כנגד אלוף פיקוד מרכז בזמן מהמלחמה. כן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זאת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת סון הר מלך. וזה בסדר. לא נשמע אף גינוי פה. אף אחד לא בא ואמר: מה אתם עושים בזמן מלחמה? גם אתמול התפרסם שראש השב"כ פרסם שיש דין רודף נגד יהודה פוקס, אלוף פיקוד מרכז. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> שיש סכנה לחייו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סכנה לחייו. ואז חשבתי, איזה הגיוני זה – משפט אחרון – שחברת סיעתו של איתמר בן גביר קשורה לדין רודף שיוצא נגד אלוף פיקוד מרכז. איפה בהיסטוריה קשור איתמר בן גביר לדין רודף, לסמלים ביד שלו, ולכל מהותו? העסק היחידי שהוא ניהל בחיים שלו זה קידום אנרכיה בציבוריות הישראלית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות אחרי המלחמה, הסמל הראשון למהפך שהחברה הישראלית והציבור ישראלי צריכים לעבור הוא פיטוריו המיידיים של איתמר בן גביר והיעלמותו מהזירה הציבורית. ואלמוג כהן מסכים איתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת גלעד קריב. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני מבקש להתייחס להצעת החוק שלפנינו. אדוני היושב-ראש, ברוך השב משירות המילואים המשמעותי. ראה, אדוני היושב-ראש, בהצעת החוק הזו יש בוודאי מרכיבים ראויים. אותה אמירה שלא ייתכן שמתמחי משפטים שיוצאים לשירות מילואים יצטרכו לשלם מחיר אישי קשה על כך שהם נמצאים בחזית – הדבר הזה ברור. גם המרכיבים האחרים, אפשר לדבר עליהם. שום דבר אינו קדוש. אגב, זו הייתה ממשלתו של נתניהו שקידמה את הארכת ההתמחות לשנה וחצי. עכשיו מוותרים על העניין במחי יד. אבל אתה יודע, אפשר לשבת ולדבר. אם כי צריך, למשל, להעלות את התמיהה למה אלו שהתחילו את ההתמחות בספטמבר 2023 הם בתוך העסקה. אלה של מרץ – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה ברור. גם מרץ צריכים להיות. גם מרץ צריך להיות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר. הכול בסדר. על הכול אפשר לדבר. על הכול אפשר לדבר. אבל ישנו עניין אחד שאי-אפשר להתעלם ממנו, והוא העובדה ששר המשפטים מקדם את ההצעה הזו לא מתוך דיאלוג עם לשכת עורכי הדין ועם הנהלת בתי המשפט, ולא מתוך ניסיון להגיע לתמימות דעים של כל המערכות והמוסדות הרלוונטיים, שהרי גם להם אכפת מן העובדה שחיילי מילואים אינם יכולים להיפגע מעצם שירותם במילואים. שר המשפטים שלנו, גם בעיצומה של המלחמה, עסוק במסע הנקמה שלו בלשכת עורכי הדין, אחרי ההפסד הצורם שלו בקרב על ראשות הלשכה. ואת הקרבות שלו נגד בתי המשפט ונגד הנהלת בתי המשפט אנחנו רואים גם עכשיו, בעיצומה של המלחמה. לכן צריך לומר באומץ שמהצעת החוק הזו, שיש בה יסודות ראויים לדיון, עולה גם הריח המבאיש של המשך המהפכה המשטרית שמובילה קואליציית נתניהו, לוין וסמוטריץ'. הדבר לא מתחיל ונגמר בהצעת החוק הזו, שמונחת על אפה ועל חמתה של לשכת עורכי הדין, ומתוך התעלמות מוחלטת מהצרכים של מערכת המשפט, בתי המשפט, משרדי עורכי הדין, הייעוץ המשפטי ברשויות השלטוניות. אני מבקש להזכיר שבעוד ימים אחדים מסתיימת שנת 2023. בשנת 2023 היו אמורים להתמנות 60 שופטים חדשים. השר לוין הביא למצב שבו לא התמנה שופט אחד – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – וגם אחרי 7 באוקטובר הוא ממשיך בהתנהלות הנלוזה שלו בעניין מינוי השופטים. לכן צריך לומר, המהפכה המשטרית לא נעלמה ב-7 באוקטובר. היא אולי שינתה סגנון וחזית, אבל היא כאן על מנת להישאר, עד שנפיל את הממשלה הרעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עוד הפתעה: רציתי לדבר על משהו אחר לגמרי, אבל נכנסה השרה סטרוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – הנאום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכנתי נאום. גב' סטרוק נכנסה. אני אספר לכם משהו שאתם לא יודעים: היום רצו להעביר עוד 200 מיליון שקל למשרד שלה. עוד 200 מיליון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה עושים איתו? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע. רציתי לשאול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה היא עושה עם כל כך הרבה כסף? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד 200, ועוד 100, ועוד 300. מה את עושה עם כל הכסף הזה? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח לקבל דיווח מה עושים עם כל הכסף הזה. עכשיו, אני אגיד לך מה אני רוצה לומר. אני שם בצד עכשיו – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אם אתה רוצה לשמוע – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני ארצה עוד מעט לשמוע, אבל ייקחו לי את הזמן. אני רוצה להסביר לך משהו. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אז אל תדבר על מה שאתה לא יודע. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני רוצה לדבר על מה שאני יודע. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה שאני יודע, בסדר? אני יודע דבר אחד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע שהמדינה נמצאת במצב כלכלי קשה. אני יודע שיהיו קיצוצים במשרדים, טלי גוטליב. אני יודע שצריכים כסף למילואימניקים, ואני יודע שצריכים לעזור לנשות המילואימניקים, ואני יודע שכשאין כסף, מחפשים מאיפה להוריד או מאיפה להביא כסף חדש. אני ככה ניהלתי את העסקים. מה לעשות? אתה לא יכול רק להתחייב. אתה צריך גם להגיד מה אתה עושה. אני יודע דבר אחד – ששר האוצר אתמול בערב האריך את ביטול המס על המשקאות הממותקים. אני גם יודע שזה מוריד מקופת המדינה 700 מיליון שקל. 700 מיליון שקל שהיו יכולים להיכנס – ונכנסו בעבר – בגלל מס על משקאות ממותקים. שר האוצר החליט שזה לא חשוב למדינת ישראל, שלא צריכים את הכסף הזה, שצריכים להרעיל את הילדים, שצריכים לדאוג לזה שההשמנה בקרב הילדים תהיה יותר גרועה. אז אני אספר לך משהו. חוץ מה-700 מיליון, יש עוד 300 מיליון שקל של המס על הכלים החד-פעמיים, שגם הוא בוטל. בסך הכול יש מיליארד שקל. מיליארד שקל שהיו יכולים להיות היום בקופת המדינה. במקום שהוא יהיה למילואימניקים ולציבור הישראלי, השר החליט שהוא מבטל את המס הזה. אז אני רוצה להגיד לך משהו: עם מיליארד השקלים האלו אפשר היה לבנות 100 אולמות ספורט במדינת ישראל, 100 אולמות ספורט. לדאוג לילדים שיהיו עסוקים ויעשו פעילות. אבל לשר האוצר הילדים לא חשובים. הוא רוצה שיהיו חולים ולא יעסקו בספורט. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סימון, סימון, סימון, זה לא מתאים לך, כי אתה רואה את האחוז שהם מקריבים בלחימה בשדה הקרב. וגם הם – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי? מה זה קשור? מה זה קשור לשר האוצר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גם הם, ההתיישבות – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה קשור להתיישבות? מה זה קשור להתיישבות? זה שר האוצר. מה זה קשור? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סימון, תבין. תן לי רגע. זה קשור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, נא תן לחבר הכנסת דוידסון לסיים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה קשור? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הרי הם חומת המגן. הם חומת המגן של נתב"ג ותל אביב וראש העין. הם צריכים לקבל – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה זה קשור לשר האוצר? מה זה קשור אליו? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, נא תן לחבר הכנסת דוידסון לסיים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה קשור לשר האוצר? אתה מסכים איתי שמיליארד שקל היו יכולים להיות בקופת המדינה? אתה נותן לילדים שלך לשתות כל היום משקאות ממותקים? אתה נותן להם? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת דוידסון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה משתמש כל היום בכלים חד-פעמיים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לפחות תהיו כנים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפחות תהיה אמיתי עם עצמך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תאמר לחרדים: טעינו, עשינו קמפיין נבזי, אנטישמי – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר אוצר בושה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – אתם אלה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. הדובר הבא, חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת כנסת לזימי, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, כשישבת על כיסא היושב-ראש אפילו פעם אחת לא קראת אותי לסדר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה תקבל. עוד מעט תוכל לדבר, חבר הכנסת כהן. עוד מעט יהיה לך זמן לדבר פה, חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין דברים כמוך, אין. אין, אתה תותח. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, גברתי השרה, גברתי השרה, אני לא יודע איך אנחנו חזרנו כל כך מהר לשיח הזה. כאילו לא קרה כלום, כאילו 7 באוקטובר לא היה, כאילו עשרות אלפי חיילים לא נלחמים ממש ברגע הזה, ושוב חזרנו בדיוק לאותו מקום: ביזה של הקופה הציבורית, קמפיינים שמתנהלים כל הזמן, ממשלה בתוך הממשלה. אני רוצה לשאול את השר לביטחון לאומי: מה עובר עליך? ראית עוד מנדט בסקרים, התחלת להתבלבל? לא להגיע לדיון שעשו במיוחד עבור משפחות החטופים כי התארכה לך פגישה? לפטר את נציבת השב"ס, אני לא יודע אם שמת לב, אולי האישה היחידה כבר שנשארה בממשלה הזאת בתפקיד בכיר, כי מה? כי אתה רוצה למנות עוד מקורב שלך? מה עובר עליך? כל היום לתקוף את הרמטכ"ל, קצינים בכירים, רק כי לא משתפים אותך? אז אני רוצה לספר לך את האמת, לא משתפים אותך כי אתה נזק, אתה נזק למדינת ישראל, לביטחון ישראל. וברור שקבינט המלחמה לא יספור אותך, תתרגל לרעיון, אתה והחברים שלך. וזה הולך ומחמיר כי היום השב"כ פרסם שיש סכנה ממשית ואמיתית לחייו של אלוף בצה"ל. אחרי זה יגידו לי: לא, זו לא קבוצה מסוימת, זה פייק. אז אני רוצה להפריך את הפייק הזה ממש פה על הדוכן. אני רוצה לפנות לשרה, לאורית סטרוק, שתגנה את זה. מה את אומרת, גברתי השרה? היום השב"כ פרסם הודעה שיש סכנה ממשית לחייו של אלוף בצה"ל, אז אני רוצה לקרוא לך מפה: תגני את זה. תגני את אותם אנשים, תגני את אותם רבנים או אני לא יודע, את מי שהוציא דין רודף, ותגידי: אסור לעשות דברים כאלה. מה את אומרת? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אסור לפגוע באף חייל בצה"ל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגידי את זה הכי פשוט שיש: אני מגנה את אותם קיצוניים שקראו לזה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה לא תגיד לה מה להגיד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה הכי פשוט שיש, לא צריך להיות גאון בשביל להגיד את זה. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> אז תשמע אותה עד הסוף. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואי, בבקשה, אורית, את יכולה להגיד: אלו אנשים קיצוניים שצריכים להיות בכלא. זה מה שצריך להגיד. את מסוגלת להיות עם הצד השפוי שלנו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מסוגל להגיד שדן חלוץ יהיה בכלא? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסוגל, טלי. טלי, הינה, אני רוצה להגיד לך מפה. אני אומר: כל מי שמסית נגד חיילי צה"ל, כל מי שמסית, מכל צד, צריך לעצור אותו. עכשיו אני אומר לכל מי שנמצא בבית הזה: זו עמדה שצריכה להיות, ואני קורא לך להגיד את זה, ואני קורא לעמית להגיד את זה, ואני קורא לטלי להגיד את זה, ואני קורא לכולם להגיד את זה. אורית, אני אשמח שתעלי אחריי – יש לך את הזכות בתור שרה לעלות אחריי ולומר: אני קוראת לאותם קיצוניים לחדול, להפסיק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובזמן שאנחנו עומדים פה ומדברים כאילו 7 באוקטובר לא קרה, אנחנו לא מדברים על מילואימניקים שאין להם כסף לסימילאק; על 50 שקלים לשעה לפסיכולוגים; על מערכת החינוך לגיל הרך, שמתמוטטת; על הבחירות המקומיות, שרק אלוהים יודע מתי הן יקרו – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – על מערך בריאות הנפש, שבקריסה – משפט אחרון אדוני, יכול להיות שזה חשוב – על העיר אילת, שקורסת; על הגרעין האיראני, שמתקרב בצעדים הכי גדולים שאי פעם היו לסכנה קיומית על מדינת ישראל. אז בואו נמשיך לדבר על הקמפיין של איתמר בן גביר ועל הטירוף של מה שקורה במדינה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עמית הלוי. לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל השרה לא רצתה לעלות לגנות? רגע, עמית, אולי השרה תרצה לגנות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש לה סמכות, אתה הזכרת את הסמכות שלה. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, התנאי הראשון לנצח אויב במלחמה זה להכיר אותו, להכיר אותו לפני ולפנים. בכל צבא, בכל מדינה, בכל שבט. יש כבר אלפי שנים אנשים שזה התפקיד שלהם, זה מה שהם עושים. בצה"ל שלנו יש חיל שלם, קוראים לו חיל המודיעין. אוספים ידיעות, יש איסוף, חוקרים את החומר ואז עושים הערכה. נותנים הערכה, מגבשים את ההערכה על הכוונות של האויב, על היכולות שלו, על שיטות הפעולה שלו. וההערכה היא לב המערכה, אם ההערכה היא טובה – כמו לב, רב החולי ורב הבריאות, כמו שאמר פעם רבי יהודה הלוי ב"הכוזרי". אם ההערכה היא נכונה, אז המערכה מצוינת, ואנחנו בדרך לניצחון. ואם ההערכה היא שגויה אז הבסיס ליעדים של המלחמה, לתוכניות המבצעיות, בבעיה, ולפעמים בעיה קשה. וגם, כידוע לך, זה גם קרה לנו. אם המודיעין לא טוב אז אנחנו אכן בבעיה קשה. עכשיו, אני שומע מהיום הראשון את ההערכות של המודיעין שלנו, כאן בכנסת. אני שומע את דובר צה"ל יום-יום, את הדיווחים שלו על הפגיעה של חיילינו הגיבורים, הפגיעה שלהם באויב וביכולות של האויב החמאסי המרושע הזה. ואני רוצה לחזור כאן על מה שאמרתי השבוע לשר הביטחון: אחת הטעויות הנוראיות שמודיעין יכול לעשות זה להעריך את האויב בקנה המידה שלו, לא בקנה המידה של האויב, באמת מידה לא נכונה. כלומר, לאסוף תשתית עובדתית אבל למדוד אותה, אותם, את הנתונים הללו, בסרגל לא נכון. לצערי זה מה שקרה לנו עד 7 באוקטובר, ולצערי זה מה שאנחנו עושים אחרי 7 באוקטובר. אומרים לנו – כמו שאומר דובר צה"ל ערב-ערב – פגענו במג"דים, פגענו במ"פים, הינה החטיבות נפגעו, הינה הגדודים נפגעו. ואני אומר לכם: הרי ההערכה הזאת היא לא תיאורטית, יש לה המון השלכות, יש לזה המון משמעויות. אפשר לחזל"ש פה, אפשר לחזל"ש שם, אפשר לשנות את סדר הכוחות שלנו. המודיעין, כמו שאמרתי, הוא הבסיס לכול. ואנחנו, חברים, טועים טעות מרה בהקשר הזה של ניתוח החמאס. החמאס – זה נכון, הוא השתלט, יש לו מדינת טרור, יש לו כלים של תרבות, של דת, של חינוך, אבל מבחינת השיטה הצבאית שלו הוא פועל כמו ארגון גרילה. ובגרילה ובטרור ההיררכיה לא רלוונטית לשיטת הפעולה. זה היה נכון אלפי שנים, זה נכון גם בחמאס של עזה עכשיו. גרילה, יחידות קטנות, אוטונומיות, ממודרות. זה יכול להיות שני אנשים, שלושה אנשים, זה יכול להיות אדם אחד שיש לו סכין, שיש לו נשק, שיש לו פצצה. אין תו"ל, אדוני היושב-ראש. אין תו"ל מסובך, לא צריך אישור ממח"ט. התו"ל הוא פשוט: להרוג ביהודים. אתה רואה טנקים? אתה רואה שיירות? אתה רואה יהודים? תהרוג. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. ולכן זו אמת המידה שלפיה אנחנו צריכים למדוד את החמאס – כארגון שפועל פעולת טרור וגרילה. ולכן לא ללכת בית-בית ולא ללכת פיר-פיר; לסגור את המעברים כולל פילדלפי; לשלוט באוכלוסייה. אדוני היושב-ראש, לא לפחד מהמילה הזאת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לשלוט באוכלוסייה, לשלוט בסיוע, לשלוט במרחב, לעשות סגר כמו שצריך, בוודאי לא דלק ואנרגיה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה רוצה לשלוט ב-2 מיליון פלסטינים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לשלוט באוכלוסייה, בוודאי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> את רוצה לעבור לגור בעוטף? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אנא תני לו לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת הדרך לטפל בטרור הזה. תאמיני לי, חברת הכנסת לזימי, האוכלוסייה הזאת תזרוק אותם מהגגות כמו שהם זרקו את הדודים של דחלאן ב-2007. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הלוי, נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> וזאת הדרך. לא הדרך הנוכחית. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, היא מתקרבת. היא עברה מחיפה לחולון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ברור, כולם גיבורים. כולם גיבורים לדבר מ-70–80 קילומטרים. תבוא, תגור בעוטף – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי, נא להיות בשקט. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כשמאיר מדבר כולם בשקט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי. בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שוב, אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להעלות כאן לדוכן דבר שקצת חמק מהתגובה שלנו, ולצערי הגדול מעט מאוד אנשים הגיבו על כך; יוצא מן הכלל היה שר הפנים משה ארבל. בסרטון הסתה שפורסם על ידי עמותה שנקראת "דרכי דוד", בירושלים, נשמע שם רב בשם שמואלי מאיר – זהו שמו, אני לא מכיר אותו – אומר שלא מעסיקים אויבים בבתי החולים – סרטון הסתה חסר גבולות כנגד צוותים רפואיים בבתי החולים במדינת ישראל. הוא אומר, כך צוטט בשמו, שאנשי הצוות הערבים הורגים יותר מהחמאס, ומפליג בתיאורים פלסטיים מה הם עושים לפצועים בגלל שהם רופאים ערבים. עכשיו, אין אחד מאיתנו שלא נכנס לבתי החולים ורואה את ההרמוניה המיוחדת בין אנשי צוות יהודים ואנשי צוות ערבים. ואני מעלה על נס את מנהלי בתי החולים, שבתוך כל המצב הקשה הזה מצליחים לרקום מערך יחסים יוצא דופן. מי שמטייל במסדרונות הפצועים מהמלחמה הזאת ומהטבח הנורא, פוגש את אותם אנשים עם חלוקים ולא יודע מי יהודי ומי ערבי. וכולם, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, משרתים ומצילים חיים. אני רוצה – לא כחבר כנסת, סתם כאזרח – לבקש סליחתם של כל הצוותים האלה על כך שיש בינינו קיצוניים שמתירים את פיהם ואומרים דברים שלא יעלו על הדעת; שכל רצונם אינו אלא להלהיט ולהבעיר את המדינה הזאת, שעכשיו צריכה לטפל באויביה, ועל זה אין עוררין. אבל האנשים הערבים, הצוותים הרפואיים, הם אינם האויבים של אף אחד. אני שוב מתנצל בפניהם. צר לי מאוד שלא שומעים את גדולי הרבנים בלשונם מוקיעים את התופעה הזאת. צר לי מאוד שאנחנו לאט-לאט מתחילים לנהוג – כשמאיימים על אלוף בצה"ל והשב"כ אומר שהפעילו נגדו דין רודף, אז מעט מאוד מגיבים. אומרים: אלה רק קיצוניים. וכשדבר כזה קורה ולא מגיבים, אומרים: זה רק קיצוניים. היזהרו מקיצוניים. מי שמכיר את ההיסטוריה האנושית, נבט קטן שלא גודעים אותו בהתחלה צומח למשהו מסוכן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מאיר, אתה מתכוון גם לברק חירם. ברק חירם גם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני אתבטא. כל איש ציבור ערבי וכל איש הגות ערבי שיערער ויטיף ויאמר כאלה דברים עלינו, אני אעלה לפה ואוקיע אותו. זה לא שייך לשמאל וימין. לא שייך לשמאל וימין. תזכרו, הם חיים בתוכנו, אנחנו מחויבים אליהם, הם מטפלים בנו, חבריא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני קורא למי שצריך, שיתנצל, כי קולו הרבה יותר חזק משלי. אם יעלה לכאן רב מכובד – זרוע כזו או אחרת יצאה מתוך אנשים מאמינים, שיוקיע את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כהן. נאים הדברים. חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> כהן וכהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כהן וכהן, נכון. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יאללה, תצחקו על זה שאני מוריד את זה עד הסוף. איפה רון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי כלום. להביא לך שרפרף? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, עם ישראל – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, תספר שגם אתה היית במילואים. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אה, אני לא צריך שידעו – איפה הייתי אף אחד לא יודע. חברים, אני רוצה לדבר על תופעה שקורית למעשה כל הזמן, כל ערב – גם בעודנו נמצאים כרגע – באולפני הטלוויזיה. אני לפעמים חוטא ומצליח לראות טלוויזיה בנסיעה או משהו כזה, ואני ערב-ערב רואה שיח רעיל, שיח של דמורליזציה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה ערוץ אתה רואה? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את הערוצים שאתם מנהלים. ערב-ערב – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שלא רואים אותם. אתה הפרת את החרם. אתה הפרת את החרם. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חברים, אני לא הפרעתי לכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי, תנו לחבר הכנסת כהן להמשיך. בבקשה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ערב-ערב מרעילים את העם הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בערוץ 14 לא מרעילים? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש לי תחושה, שנייה – אז אתה יודע מה, אז אני אהיה איתך הוגן, כל הערוצים, אוקיי? יש תחושה כזאת של כאילו בהילות, תחושה שמישהו ממש ממש לחוץ לדעת מה קרה, לדעת מה קרה, מה קרה באותו היום. אז תנוח דעתכם, חבריי, אני מבטיח לכם, כולם יעמדו לדין בפני אזרחי מדינת ישראל – מדיני, צבאי, בלי יוצא מן הכלל. כרגע אותו הדור שקראו לו דור ה-Y; אותו דור שאמרו: דור הטיקטוק; אותו דור שלפני שהוא חובש את עצמו הוא חובש את החברים שלו בשדה הקרב, מפתח לפתח, מבית לבית, מפיר לפיר; אותו הדור שמרים את הכבוד הלאומי כשב-7 באוקטובר מדינת ישראל הייתה בשעה הקשה ביותר שלה; אותו הדור לא רוצה לשמוע את הרעל הזה. זה לא השיח, זה לא מעניין אותם. הם, כרגע מה שמעניין אותם זה לראות איך הם חובשים את החבר שלהם, איך הם חובשים את האומה הפצועה הזאת. אבל כל ערב אני רואה את אותם אנשים, את אותם אוחזי הקונספציה, אבות הקונספציה, מטפחיה, באים, ובלי בושה, הם לא מתביישים, יושבים ומנסים להציע לעם ישראל פתרון. אז אני אומר, בואו נעשה כולנו, בלי יוצא מן הכלל, שיעור בצניעות. בואו כולנו נתאחד מאחורי מטרה אחת, מאחורי ניצחון, מאחורי הכרעה. ולכם, אחיי מצידו השני של הבית: האמת תמיד צפה על פני המים, לא כמו גופות בירקון, אבל היא צפה. אין טעם בשיח הזה. השיח הזה פוגע בהם. הם מנותקים, הם בטוחים שאנחנו עומדים איתן מאחוריהם כולנו, בלי יוצא מן הכלל. מה יוצא לנו מזה? אני אומר לימין ולשמאל ולמרכז ול-wannabe ימין. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את ראש הממשלה שלך, תשאל אותו קודם כול. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עשר שניות, אדוני היושב-ראש. הינה, זה בדיוק, זה בדיוק השיח. זה בדיוק השיח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לפני שאתה אומר לנו תשאל אותו, מה אתה רוצה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, נא תן לחבר הכנסת כהן לסיים את דבריו. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> האמת, חברים, סופה להתגלות. האמת חזקה מכולנו, ובעזרת השם אנחנו נגיע גם לאשמים. איך אומרים, שוואיה-שוואיה. אנחנו נגיע לכולם. כרגע – ניצחון, ניצחון, ניצחון למצוינים שלנו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, אל תרד בלי לגנות את האיומים על החיים של אלוף בצה"ל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> על מה אתה מדבר, על ברק חירם? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מדבר על – – – כל מי שעולה צריך לגנות את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה, אתה לא מגנה את זה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה חד-צדדי, זה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מדבר איתך מעכשיו עד 2026, כולל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ברק חירם עכשיו נלחם בעזה. חבר'ה, זה לא מכובד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברי הכנסת כהן ודוידסון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה אמיתי? יש איומים אמיתיים על אלוף בצה"ל, אתם לא תעלו ותגנו את זה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ברק חירם נלחם בעזה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כל מי שעולה צריך לגנות את זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה. חברי הכנסת כהן וכץ, בבקשה. כן, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חברי הכנסת, אני רוצה דווקא לדבר על סדרי עדיפויות. כן, כן, על סדרי עדיפויות, מה שמנסים שלא נדבר עליו, בשם איזה צורך באחדות, כשמנגד היא לא נעשית. ואני רוצה לדבר על תהליכים, שכשרוצים מנהלים אותם מהר מאוד וכשלא רוצים יודעים למרוח טוב מאוד. אני אזכיר גם דברים עוד מלפני המלחמה. אתם יודעים מה זה עינוי דין? מה זה סחבת? זה היעדר מינוי שופטים, זה היעדר תקציבים לעוד בתי שפיטה ועוד שופטים ועוד הנהלת מערכת בתי המשפט. אבל הפיכה משטרית – איתה רצו לרוץ פה. כוח, שליטה, דיקטטורה – את זה עשו פה מהר. ניסו לעשות פה מהר, סליחה; לא הצליחו תודה לאל. מה שהאזרח צריך – עם זה המתינו. אוה, ונכנס לפה יעקב אשר. שלום לך. חוק המכר של הדיור הציבורי, חוק זכויות הרכישה – את החוק הזה העבירו באותו יום עם חוק טבריה, שתקתקת בשבועיים – הלך, יצא מהמליאה. כי חוק מושחת של כוח, של שררה, של שליטה, אותו מעבירים תוך שבועיים, אבל חוק של האוכלוסיות הכי מוחלשות, שפג תוקפו ורצינו לחדש, והגענו לסיכומים כדי לחדש – הוא נתקע. שיקום מערך בריאות הנפש – שנים אנחנו זועקים את זה, שנים. ועכשיו סדרי הדיונים, והאוצר עוד לא מביא את הכסף. אבל אין מי שנלחם באמת, כי להילחם באמת זה להביא את הכסף. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> למה את אומרת? די – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת את זה, מיכל – תעצור את זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, את הבאה בתור. תגיבי לה בתורך. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני עוצרת. תעצור את הזמן. אני רוצה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני לא עוצר את הזמן, תמשיכי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מצטערת, אני לא מקבלת את זה שיש נושא שמישהו לוקח עליו בעלות ואוסר לדבר על זה ולהגיד דברים קשים. עם כל הכבוד, מיכל, עד כאן. עם כל הכבוד. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני יכולה להגיד על הממשלה את מה שאני רוצה לומר כחברת כנסת. מיכל וולדיגר, בסופו של דבר כל מה שקרה בתקציב הזה זה מענק, ושתינו מסכימות שזה לא תחליף לשכר. אז אני אגיד את מה שיש לי לומר, כי כשרוצים להעביר תקציבים לשרה מיותרת שיושבת כאן, עם כל הכבוד – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – משרד פיקטיבי, משרד מיותר, מקבל פעם אחר פעם עוד ועוד תקציבים, ומערך שיקום לבריאות הנפש נתקע. עם כל הרצון הטוב שיש גם לחברי קואליציה, זאת המציאות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מצטערת, יש לי עוד. סליחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יש לך עוד כמה שניות, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כספים לסקטורים שאינם נחוצים אל מול מתווה הפיצויים – ראינו עם מה רצו יותר מהר, עד שלא זעקנו וזעקו כולם. העברות תקציביות לבייס עברו פה איך שהתחילה המלחמה, אל מול עיכוב בשיפוי תקציבים למפונים ועקורים מבתיהם, לניצולים. פגישות עם יועצים של ראש הממשלה בקריה באות על חשבון שבעה או לוויה או ביקור מפונים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אני מסיימת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, לא, משפט אחרון. חברת הכנסת לזימי, קדימה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי. תגובה אחת לא שמענו נגד מי שהצית את מאהל המחאה של המשפחות השכולות, על יושביו. תגובה אחת לא יצאה פה. אבל צייצן בטוויטר שיגיד איזה משהו – עליהום מתוזמן וקולקטיבי. משפחות שכולות – המאהל שלהן הוצת על יושביו. קריאות נגד כוחות הביטחון – אמרנו, בזמן מלחמה; סיוע לעצמאים במילואים – כל זה נדחק הצידה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אל מול דברים שעשו אותם מהר יותר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לסיים בשיר. אתה יודע שזה מסורת שלי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אי-אפשר לעמוד בשירים שלך, חברת הכנסת לזימי. כן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. אני אסיים בשיר הזה – דווקא הוא כנראה אומר יותר מהנאום כולו. "בלפור 7", עמיר לב. שיר שני שלו שאני מקריאה פה היום, ואולי הוא אומר באמת הכול: "ראש הממשלה לא בא לאזכרה של הנופלים / הבת שלי שומעת ברוס בחדר הקטן. / המפוחית הזאת שלא קשורה לכאן / והצעקות שלו על אמריקה שאבודה מזמן. // ראש הממשלה לא בא לאזכרה של הנופלים / קורא על האחים ביילסקי, שהסתתרו מהגרמנים. / עכשיו הם כאן, מלאים בתרופות / 100 שקלים בחודש מהמדינה על השנים היפות. // רציתי לצעוד איתם אתמול בירושלים". << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> "אני לא כמו שאני מדבר, נשארתי בבית // בסוף נופל – –" << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אמרנו שיר, לא פואמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> "– – נופל על השטיח האדום. / תמיד הוא מתעורר מוקדם / בא ולוחש: / אבא אתה קם? // ראש הממשלה – –" << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> "– – לא בא לאזכרה של הנופלים". << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> סליחה, אבל את חרגת מהזמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק אסיים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ממש את השורה האחרונה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> "גיהינום עכשיו בג'נין / הריח המסריח שזורם ברחובות // הגעגועים למתים, המרפסות השבורות. / החיילים המפחידים שיכולים לעשות הכול, / השמאלנים שרושמים את הדוחות / הילדים של עזה והילדים של שדרות". << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> "תמיד בסוף נופל – –" << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> "– – על השטיח האדום". אתה לקחת את השורה הכי טובה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני יודע, אבל זו בחירה שלך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל היה פה ויכוח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה. הגעתי מהלווייתו של החייל אלישע יהונתן לובר ז"ל ישר למליאה. מתברר ששק הדמעות מתמלא כל פעם מחדש. יהונתן ז"ל היה בן דודם של הלל ויגל יניב, שנרצחו בחווארה לפני עשרה חודשים על ידי מחבלים ארורים. אימא של יהונתן ז"ל זעקה מעל הקבר הטרי, זעקה לבנה האהוב: יהונתן, בבקשה, קח את שני בני דודך הלל ויגל, ולכו יחד לכיסא הכבוד ותדרשו: די, די וסוף וקץ לכל צרותינו. אנא ה' הושיעה נא – כך היא התפללה בשעת לידתו; אנא ה' הושיעה נא – היא התפללה היום מול רגבי האדמה. אני מבקשת להזכיר גם את שלושת חיילי צה"ל ששמם הותר הבוקר לפרסום: סגן ירון אליעזר צ'יטיז, בן 23, מרעננה; סמל ראשון איתי בוטון, בן 20, מפתח תקווה; וסמל ראשון אפרים יכמן, בן 21, מנווה דניאל – שנלחמו יחד, נפלו יחד. גיבורים, יהי זכרם ברוך. החיילים שלנו נלחמים למעלה מ-80 יום בלב קיני הטרור בעזה ובצפון הארץ. הם נלחמים בעוז. לצערנו, הלחימה גובה מחיר כבד. על פי נתוני צה"ל שהתעדכנו אתמול בצוהריים, מתחילת התמרון הקרקעי נהרגו 164 חיילים, ו-498 מתחילת המלחמה בכלל. בנוסף, 2,066 חיילי צה"ל נפצעו, 905 מתוכם באופן קשה ובינוני. ד"ר גילי תמיר, שמשדרת באופן קבוע באחת מתחנות הרדיו, הפנתה את תשומת ליבי לעוולה שאי-אפשר לקבלה, אי-אפשר לעבור לסדר היום, אפליה של משפחות חיילי צה"ל בשירות חובה אל מול משפחות חיילי המילואים ונפגעי פעולות האיבה. אז תודה לגילי, לפעמים התקשורת גם עוזרת. בשבוע שעבר התראיין אצלה סמל ראשון סימון חי כהן, שנפצע קשה לאחר שטנק שבו לחם בשמחת תורה ספג פגיעה ממטען חבלה ומטיל RPG. לאחר טיפול ממושך של הצוות הרפואי שעזר ועמל בבית חולים סורוקה, הוא התעורר, התחיל לעבור שיקום ולא ויתר. המטרה – לחזור לצבא. והוא אכן חזר – ואני רואה את חבר הכנסת אברהם בצלאל, שאני ביחד איתו והוא יחד איתי בתוך האירוע הזה. הוא חזר, הוא נכנס לעזה להילחם לצד חבריו הגיבורים. כמו סימון יש עוד רבים וטובים שנפצעים ולא מוותרים. חובתנו המוסרית, כמדינה בכלל וכנבחרי ציבור, זה לאפשר להם לעשות זאת תוך ידיעה שאנחנו דואגים למשפחות שלהם. ומה הסיפור באירוע הזה? שיש אפליה, ממש ניצחת – אני מסיימת – בין פצועים שנפצעים במסגרת המילואים שלהם, שירות המילואים, או נפגעי פעולות האיבה, שאז המשפחות מקבלות מעטפת, גם כלכלית, על ידי משרד הביטחון – לבין חיילים בשירות חובה, שאין להם את הפקודה הזאת, והצבא לא מממן למשפחות את האירוע. לכן הוא בעצם מעמיד את החייל באירוע הזוי, שבו הוא אומר לו: או שתחתום ותוותר, ואז אנחנו ניתן רטרואקטיבית למשפחה את כל הכסף שמגיע לה, או שפשוט המשפחה לא תקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> והחיילים פשוט לא יכולים לעמוד בסיטואציה הזאת, כי הם רוצים להמשיך ולהיות בתוך הסד"כ ולא להשתחרר מהצבא. וכן, מה שאני מבקשת – ואני פונה פה לשר הביטחון. אני יודעת שיש על שולחנו פקודה של הוראת שעה שמאפשרת, לפחות לחיילים הנוכחיים, כן לקבל את המעטפת למשפחות שלהם כשהם יושבים ליד מיטתם ולא הולכים לעבודה, כמו שמקבלים חיילי המילואים. אז אנא, שר הביטחון, חתום על הפקודה הזו, וזה יהיה המשך באמת לכל הסל הענק שהממשלה הביאה ממש לפני – לדעתי אתמול – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – בסך של 9 מיליארד ש"ח לכל חיילי המילואים, לכל המשפחות שלהם ולנשות החיילים. גם את הדבר הקטן הזה. זה גם בלי עלות תקציבית – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה ללא עלות תקציבית? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – כי בכל מקרה, אם חייל מסכים להשתחרר מהצבא, בעצם המשפחה שלו מקבלת רטרואקטיבית את הכסף. אז אין פה עלות תקציבית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אז אנא, חתום על הפקודה ונוכל לאפשר גם לחיילים לא להיות במצב הזה, ולהמשיך ולהילחם למען מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, אנחנו במלחמה שאורכת יותר זמן ממלחמת סיני, שבה כבשנו את חצי האי; יותר זמן ממלחמת ששת הימים, שבה לחמנו בארבע חזיתות; יותר זמן ממלחמת יום כיפור, שאותה – למרות ההפתעה הגדולה – סיימנו בפאתי דמשק ו-101 קילומטר מקהיר; אפילו יותר זמן ממלחמת לבנון השנייה והארוכה. למעשה, המלחמה הזאת כבר נמשכת יותר זמן מכל המלחמות שהזכרתי עכשיו גם יחד. צה"ל נתון למרותה המוחלטת של ממשלת ישראל, וכבר 82 ימים שצה"ל והחיילים נלחמים בגבורה עילאית. אבל גם בחלוף 82 ימים עדיין לחלוטין לא ברור מה צפוי ביום שאחרי הלחימה, ואיך יוכלו תושבי הנגב המערבי וגבול הצפון לחזור לביתם בבטחה. נתניהו, ראש הממשלה, שלח את חיילינו לקרב ודורש מהם להביא הישג צבאי. אבל הוא לא טורח לעשות את העבודה המשלימה שלו, והיא להציג מה התוכנית שלו ליום שאחרי, כמו שהמטכ"ל ביקש וצריך, ולא מקבל. נתניהו מצפה מחיילי צה"ל למלא את חלקם הקשה מנשוא במלחמה, ואף לשלם – לשלם בחייהם – אבל הוא לא ממלא במקביל את חלקו הנדרש ממנו כמנהיג. למדינת ישראל גם עכשיו, בחלוף הרבה מאוד זמן, אין שום חזון, שום תוכנית עבודה ליום שאחרי. הקמפיין הפוליטי התורן אומר רק מה לא יהיה – הרשות הפלסטינית. בסדר גמור, אבל אולי זו בדיוק אותה קונספציה שהובילה אותנו לטבח הנורא ב-7 באוקטובר – להחליש את הרשות ולחזק את החמאס. אנחנו ממשיכים. הקונספציה שכשלה היא זו שאומרת שאפשר ואפילו כדאי לנהל את הסכסוך לנצח, והביטוי המובהק שלה הוא המדיניות שבנתה את חמאס לממדים מפלצתיים. התפקיד של ההנהגה המדינית הוא למנף הישגים צבאיים להישגים מדיניים. איפה ההישגים המדיניים האלה? איזה עתיד אנחנו מציעים לעצמנו מלבד עוד סבב לחימה, עוד "הותר לפרסום"? שבענו מהמדיניות הזו של הדחיינות. זו העת למדיניות אחראית. זה המינימום שאנחנו חייבים לחיילים ולחיילות שחירפו ועדיין מחרפים את הנפש שלהם, את נפשם, למעננו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. בדיוק בזמן, יפה מאוד. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, גם אני קיבלתי את הידיעה על יהודי שנכנס לבית הקברות א-רחמה ליד מסגד אל-אקצא ותלה ראש של חמור. זו התנהגות נוראית. שמעתי עכשיו את ההודעה של המשטרה שמדובר במישהו עם מוגבלות, אבל נעצר גם מישהו שהסיע אותו. מי שהסיע אותו הוא נורמלי. שניהם נחקרים. השאלה למה מישהו עם מוגבלות במקרים כאלה, אם הוא יהודי, בא לפגוע במסגד אל-אקצא, כאשר מישהו עם מוגבלות שהוא פלסטיני באזור העיר העתיקה, איאד אל-חלאק למשל, נורה על ידי המשטרה? אני לא יודע למה יש יותר מדי חמורים לאחרונה, שכורתים ראש של חמור. (אומר בשפה הערבית: חמור מוריד ראש של חמור. למה פגעת בחמורים האלה, יש לך אחרים? לא יודע.) לא יודע למה. (אומר בערבית: חמור לוקח חמור. חמור וחמור.) חמור אחרי חמור. כמו פרשת הרב הזה והדברים הנוראיים, המקוממים. לא רוצה להגיד שהרב הוא חמור, אבל הוא פשיסט גזען נורא. נורא. ועדיין לא שמעתי גינויים מאנשי דת, כי מדובר ברב בבית הכנסת מוסיוף, שיש לו מאמינים, תומכים. אני רוצה לקרוא מה שהעביר לי העוזר שלי, ציטוט מ-1936. דמיון. קצין גרמני כתב: הם רוצחים כל יום. היהודים והיהודיות רוצחים בבתי חולים את הגרמנים שלנו. אתם יודעים כמה רופאים יהודים, יימח שמם, יש בבתי חולים כאן בברלין? הם רואים חייל גרמני וכורתים לו יד או רגל. הם רוצים להרוג את כל הגרמנים. כל גרמני. זה נשמע נורא. והמקור אתמול נשמע גם כן נורא, כאשר הרב מדבר על הרופאים הערבים שרוצחים כל יום בבתי החולים, והם כורתים ידיים ורגליים לחיילים וליהודים. דיברתי על חמורים, ואני מסיים בפשפשים גזעניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, במלחמה ארוכה, עיקשת, עקובה מדם, כמו שאנחנו חווים כעת, מה שעם ישראל זקוק לו בראש ובראשונה זה מנהיגות ראויה. יש לנו עם נפלא כל כך, יש לנו גם מנהיגות אזרחית, יש לנו ארגוני חברה אזרחית, ושוב, מה שאנחנו זקוקים לו זה מנהיגות עם אומץ לב. לאחרונה חלה ברשתות, באמצעות מכונת הרעל, הסתה מופגנת, שלא לומר דמוניזציה, למפקדי הצבא. הדמוניזציה הזאת קיימת גם בקרב גורמים פוליטיים וגם בקרב כל מיני משפיענים ברשתות, אבל בסוף מדובר בתופעה פסולה שיש לעקור אותה מהשורש. היא פוגעת לא רק בחוסן של צה"ל ובהישגיו, היא פוגעת בחוסן הלאומי של כולנו. פשוט פוגעת בכולנו. הציפייה הבסיסית של כולנו ממנהיגות בזמן מלחמה היא שהיא תצופף שורות גם ברמה של המנהיגות המדינית, גם ברמה של המנהיגות הצבאית, ופשוט לכנוס את כולם ביחד ולומר אמירה מאוד מאוד ברורה – שאנחנו מגנים תופעות פסולות מהסוג הזה. כשאני מסתכלת עכשיו על דין רודף שהוצא כנגד אלוף פיקוד מרכז, שזה פשוט פשע שאין כדוגמתו, פשוט הסתה מכוערת ופסולה שפוגעת בתפקודו של הפיקוד, אני שואלת את עצמי, איפה ההנהגה, איפה המנהיגות שתגנה את הדברים האלה. ואני עונה לעצמי בתשובה שפשוט המנהיגות לא מסוגלת לגנות דברים כאלה, וצריך לעמוד אתמול רמטכ"ל מול מצלמות ולגנות את זה ולהישאר בדד. אז אני שואלת את עצמי: מה קרה לנו במנהיגות הפוליטית? איפה ראש הממשלה נתניהו שיעמוד מאחורי קברניטי הצבא? וזה לא אומר שלא צריך לבקר ולא צריך להטיל ספק, אבל כשמטילים רפש זה שיא השיאים. יש הבדל בין לבקר, לשאול שאלות, להטיל ספק, לבין הטלת רפש, הטלת דופי מהסוג הזה ודין רודף. ופה יש ריק מנהיגותי שעליו אנחנו צריכים כולנו לתת את הדעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, הבוקר בשעה 09:55, חמש דקות לפני תחילת ישיבת ועדת הכספים, התקבלה בוועדה פנייה תקציבית על 200 מיליון שקלים למשרד ההתיישבות, רגע לפני סיום השנה הפיננסית. אני רוצה קצת לחזור אחורה ולספר לכם את הסיפור של המשרד הזה. קודם כול, זה משרד מיותר, ואת זה לא אני אמרתי אלא הדרג המקצועי של משרד האוצר, שהמליץ לסגור אותו גם בשנת 2023, כמובן בשנת 2024, ודאי בזמן המלחמה. אבל אנחנו התחלנו את השנה – התחלנו בחודש מאי, כי בחודש מאי אישרנו את התקציב עם תקציב של משרד ההתיישבות בגובה 133 מיליון שקלים. לפני שבועיים, כשאישרנו את התקציב המתוקן – איך קראו לו, תקציב המלחמה – אז התקציב של המשרד קפץ מ-133 ל-543 מיליון שקלים, עם תוספת של 410 מיליון שקלים. אנחנו נורא כעסנו ומחינו, ואמרנו ושוב אמרנו שבתוך 543 מיליון השקלים אין שקל אחד לצורכי ביטחון, ושוב אמרנו שזה משרד מיותר, ושוב אמרנו שצריך לסגור אותו. אבל לפחות חשבנו שבזה זה ייגמר, שאולי מספיק. לא, לא מספיק. היום קיבלנו בקשה לעוד 200 מיליון שקל. מתוך 200 מיליון שקל, לא פחות מ-90 מיליון שקל במזומן. אני אגיד לכם מה אני יודע. אני יודע שבשנה הבאה, בגלל המדיניות הכלכלית המופקרת של הממשלה הזאת, מחכה לנו בור תקציבי של 67 מיליארד שקלים. אני יודע שאנחנו כבר חודשיים בוועדת הכספים מחכים למתווה מיוחד לעיר אילת; אני יודע שעדיין אין מתווה פיצויים לחודש דצמבר לכלל הארץ ואין מתווה פיצויים לבעלי עסקים בטווח 0–40 לחודשים נובמבר ודצמבר; אני יודע שאין כסף בקופת המדינה ואני יודע שהכול מתעכב, ושר האוצר מעכב את זה עד שזה מגיע למשרד המפלגתי שלו. במשרד המפלגתי שלו אין שום בעיה, הביזה הקואליציונית יכולה להימשך גם בעת המלחמה. אני באמת מחפש מישהו מהליכוד או מהמחנה הממלכתי שיעזרו לנו, לאופוזיציה, לעצור בוועדת הכספים את הבושה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אחרונת הדוברות – חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ אמר: הפסדנו במלחמה, אבל הניצחון שלנו יהיה הדחת נתניהו. איזה מסר הוא מעביר? לא רק המסר שהוא העביר – אנשים ששמעו אותו, שהיו איתו, מחאו כפיים. האם זה מה שאנחנו רוצים לשמוע בתקופה הזאת? חיילים נלחמים כתף אל כתף. חיילים, לא משנה מה הדעות הפוליטיות שלהם, מה המוצא שלהם – אתם יודעים, אפילו מה צבע העור שלהם – כולם נלחמים ביחד. להגיד אמירה שהפסדנו במלחמה, הניצחון יהיה הדחת ראש ממשלת ישראל, זה הזמן להגיד? אני חושבת שהציבור הישראלי לא רוצה לשמוע את זה. הציבור הישראלי רוצה לשמוע את האחדות, את המלחמה ביחד. החיילים מוסרים נפשם. המשפחות השכולות לא רוצות לשמוע את זה. יש זמן לפוליטיקה, יש זמן לכל דבר. לא כל דבר אומרים בגלל גחמות אישיות. אני רוצה להגיד, בנוסף על מה שאמר הרמטכ"ל לשעבר, שאני חושבת שבתור רמטכ"ל לשעבר, איש צבא, אני מרגישה שהוא לא מכבד את חיילינו. אם הוא היה מכבד את חיילינו – הם נלחמים ביחד, לא מוכנים לשמוע "הפסדנו". עוד לא הפסדנו. אם הדחת ראש ממשלה זה ניצחון אצלו, אוי ואבוי לנו, לכולנו, לכל עם ישראל. לכן, בעת הזאת אנשים צריכים לדעת מה להגיד, איך הציבור מסתכל עלינו, במיוחד אנשים שהיו בשירות צבאי. עם ישראל מתאחד סביב חייליו, מפקדיו, ורמטכ"ל לשעבר אומר דברים שאין לי מילים חוץ מלהתבייש במילים שהוא אמר. אבל יותר מדאיג – אלה ששמעו ומחאו כפיים. ככה מתחילות הבעיות; ככה מתחילה פגיעה במורל של חיילינו. כולנו היום נמצאים בטראומה, מדינה שלמה, מאז 7 באוקטובר. כולנו מתפללים, כולנו נלחמים, אין מישהו יותר, אין מישהו פחות, אבל אמירות כאלה, שפוגעות בחוסן של החברה הישראלית, עדיף שלא ייאמרו. אם הן נאמרו, הן מביישות אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה אורית סטרוק לסכם את הדיון, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך לסכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אולי היא תגנה את האיומים על חייו של האלוף. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת רון כץ ביקש שאני אתייחס – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ביקשתי שתגני, אבל בסדר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מתקשה לעבוד כאילו בהפעלה שלך על כפתור: תעשי בדיוק מה שאני אומר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה שר האוצר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ביקשת שאני אתייחס לאיומים שייתכן, שייתכן שהופצו כלפי – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> השב"כ אומר את זה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לכן אני אומרת "ייתכן". לא כל מה שהשב"כ אומר הוא מדויק, אבל אני הולכת לחומרה. נניח שהופצו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת רון כץ – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אורית, אני שואל אותך שאלה אמיתית – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, אתה לא. עכשיו אני מדברת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ, אנא תן לשרה להשיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך שרה בישראל אומרת שהשב"כ – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, חבר הכנסת רון כץ, אני קודם אדבר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני קודם אדבר ואחר כך תשאל שאלות, אם אתה רוצה לשאול. אני קודם אדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך הגעת למצב – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אנא תני לה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> פורסם על ידי השב"כ שיש איומים על חייו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קונקרטיים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מירב, אני מדברת או את? תני לדבר. תני לדבר. למה את חייבת לחזור אחריי כל חצי דקה? פורסם על ידי השב"כ שיש איומים על חייו של אלוף פיקוד המרכז. אני רוצה לומר, אין לי מושג אם זה נכון או לא, ואל תתעצבנו על זה. גם לכם אין מושג, וזה לא משנה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אם השב"כ אומר, זה נכון. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הבנתי. גם ב-7 באוקטובר כל מה ששב"כ אמר היה נכון וגם לפני 7 באוקטובר כל מה ששב"כ אמר היה נכון? לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> זה גם לא מעניין אותי אם זה נכון או לא נכון. אתה יודע למה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מעניין, אם ערבים היו מאיימים על ראש השב"כ, היית אומרת שהשב"כ – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תנו לשרה לדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את שרה בממשלה. זה לא יכול להיות שאת מייצגת את הממשלה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתם תפסיקו לצעוק, ואז אני אוכל לדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל שר לא יכול להגיד דברים כאלה על השב"כ – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ, תן לשרה להמשיך, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם ערבים היו אומרים את זה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, תני בבקשה לשרה לדבר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אי-אפשר לדבר. תכבדו קצת, תנו לדבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין מה לכבד – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מה יש לכבד? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר כך: אסור לפגוע פגיעה קלה שבקלות, ובוודאי שלא פגיעה אנושה, בשום חייל של צה"ל, בשום קצין בצה"ל, בשום אדם שלוחם למען מדינת ישראל. אגב, אסור לפגוע בשום אדם בכלל, בשום אדם בכלל, אבל בוודאי ובוודאי שלא במי שפועל למען ביטחון מדינת ישראל, וזה לא משנה אם האיומים קיימים או לא קיימים. אפילו אם הם רק ערטילאיים – לא, זה לא משנה. ועכשיו אני רוצה להגיד לכם, חבריי היקרים: תראו אותי, אני שרה בממשלת ישראל, ואני מסתובבת עם מאבטחים 24/7 בגלל איומים על חיי, ולא מצד ערבים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם עמר בר לב מסתובב – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי איים – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם שזה אותו השב"כ שאומר את זה. אותו שב"כ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז לזה את מאמינה? למה את מאמינה לזה? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אותו שב"כ שאת מאמינה לו. אותו שב"כ. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אותו שב"כ שאת, מירב, מאמינה לו אמונה מוחלטת לגבי איומים על חייו של אלוף פיקוד המרכז – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את שרה בממשלה, מה קורה איתך? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני לא מבינה, אם אני שרה בממשלה, מותר לאיים על החיים שלי? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – את באמת לא מבינה מה הבעיה עם זה? תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מירב, את לא מבינה מה הבעיה עם זה? מירב בן ארי, את מאוד מאכזבת אותי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא להירגע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – השב"כ לא אומר – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מירב בן ארי, את מאוד מאכזבת אותי, אם את חושבת שמותר – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את אומרת שהשב"כ לא תמיד אומר את האמת – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אם את חושבת שמותר לאיים על חיים של שרה בממשלה, אז את מאוד מאכזבת אותי. מאוד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אורית, את עכשיו אמרת שהשב"כ לא תמיד אומר אמת – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> נכון, ולכן אני אומרת – אני חושבת, קודם כול, חבריי היקרים, בלי להרים את הטונים, אני חושבת שכל אדם הגיוני במדינה אחרי 7 באוקטובר יודע שלא כל מה שמערכת המודיעין שלנו אומרת לנו זה ברזל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, כשיש איומים קונקרטיים על החיים שלך זה אמת? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל אני, בלי קשר לשאלה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. תני לשרה לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל אני, בלי קשר – אני פונה אלייך, ולא סיימתי. מירב, תהיה לך זכות דיבור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי, אני לא רוצה להוציא אתכם. תנו לשרה, בבקשה, להשלים את דבריה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשמוע מה שהיא אומרת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> בלי קשר לשאלה אם יש איום או אין איום. בלי קשר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בזה שיש איום על החיים שלך את מאמינה להם? את מאמינה? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, לא. בלי קשר לשאלה אם יש איום או אין איום, אני אומרת מכאן, ואני אומרת את זה לא לכם. אני אומרת את זה מכאן לציבור, אני אומרת את זה מכאן לציבור. אני אומרת לציבור: אסור – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שהציבור לא יאמין לשב"כ. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני פונה מפה לציבור, ובמיוחד לציבור שיש גם בליבו טענות כאלה ואחרות. אני אומרת, חברים יקרים – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מירון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני אומרת, חברים יקרים: אל נא, אחיי, תרעו. אסור לפגוע פגיעה, אפילו הקלה שבקלות, בשום אדם בכלל, בוודאי לא בשום אדם שדואג לביטחון מדינת ישראל. לא חייל, לא קצין, לא אלוף ולא שום אדם שפועל ימים ולילות למען ביטחון המדינה. זה פשוט אסור. ובלי קשר לשאלה אם זה קיים או לא קיים, אסור שזה יהיה קיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ברור שזה קיים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ואחרי שאמרתי את זה, אני אומרת לכם, חברים, תורידו את הטונים. תורידו את הטונים, כי הבנים שלי והבנים שלכם והחברים שלכם נלחמים עכשיו כתף אל כתף בעזה מול האויב האמיתי של כולנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, תנו לשרה להשלים. אני לא רוצה להוציא אתכם. חברת הכנסת טל מירון. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> וכשבמציאות הזאת – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אורית – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אופיר, אני מצטערת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתביישת שאת שרה בממשלה – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> במציאות הזאת, שבה אנחנו נלחמים מתוך אחדות מאוד גדולה, כשבמציאות הזאת יש – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזו אחדות? לא הגעתם לדיון עם משפחות החטופים. איזו אחדות? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ, קריאה שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך, בבקשה. תן לשרה להשלים את דבריה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> במציאות הזאת יש קמפיינים מכוערים, מלאי שנאה, בוטים, מלאי שקרים ומסיתים לפגוע. אני, ולא אתם, מקבלת את ההודעות, שהן הודעות אלימות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את רוצה שאני אראה לך – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא. אני לא רוצה שתראי לי כלום. אני רוצה שכמו שאני קראתי מעל הדוכן לא לפגוע באיש, אני מצפה מכם לקרוא מעל הדוכן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תחזירי את הכסף למילואימניקים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להגיד לחבר הכנסת בליאק: יש סיפור על מורה ברוסיה הסובייטית שנכנס לכיתה ואמר לילדים: ילדים, אתם יודעים, אני רוצה להסביר לכם, אין אלוקים. אתם איך אנחנו יודעים את זה? כי אנחנו לא רואים אותו. אז אם אנחנו לא רואים אותו, הוא איננו. הצביע ילד יהודי קטן, עלה ואמר: אתם יודעים, ילדים, למורה אין שכל. אתם יודעים למה? כי אם אנחנו לא רואים אותו, אז אין שכל. אז אתה, חבר הכנסת בליאק, דיברת על מה שאתה יודע ועל מה שאתה לא יודע. אני אחכים אותך במה שאתה לא יודע, כדי שיהיה לך מה להגיד בוועדת הכספים בפעם הבאה. ברוך השם, העברתם 200 מיליון שקל, ואני אגיד בדיוק על מה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא העברנו. אני אעשה הכול כדי שהכסף הזה לא יגיע אלייך. זאת בושה וחרפה, את צריכה לוותר על הכסף הזה. את צריכה לוותר על הכסף. בעלי עסקים צריכים אותו ואת לא צריכה אותו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני לא רוצה להוציא אותך. אתה בקריאה שנייה. חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה שנייה. חבריי. 12 אנשים יש – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני אגיד בדיוק על מה הולך הכסף הזה, ואחרי שאני אגיד – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אורית, את יודעת שאותם לוחמים שאת מדברת איתם – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי היא משקרת. היא משקרת. היא ממשיכה לשקר. היא ממשיכה לשקר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – על מה הולך הכסף, כשאתם בלי סוף, אתם בלי סוף – אתם מנסים לבזוז את הכסף הזה. אתם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית, צא, בבקשה. חבר הכנסת בליאק. רגע, השרה. חבר הכנסת בליאק, נא לצאת. חבריי, תנו לשרה להשלים את דבריה, גם אם אתם לא מסכימים איתה, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא משקרת. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך בשם עליזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – בגשם. אתה יודע את זה יותר מכולם. והיא לוקחת 200 מיליון שקל למשרד מומצא של אלף דברים הזויים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חבר הכנסת רון כץ, אתה ישבת בקואליציה שבה היה שר ומנכ"ל – בחלק מהזמן ראש המפלגה שלך היה שר – במשרד שבו אני יושבת. אז אל תקרא לו משרד מומצא, כי אתה הרמת את האצבע שלך בעד המשרד הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בחיים לא היה משרד כזה. למשימות לאומיות? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתה הרמת את האצבע שלך. היה משרד כזה. השר שלך ישב. ראש המפלגה שלך ישב בו, והיה לו גם מנכ"ל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תחת משרד ראש הממשלה, לא משרד נפרד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אזהרה אחרונה לפני הוצאה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הקופה הקטנה של שר האוצר. מה את עושה עם הכסף? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> עד שלא יהיה פה שקט, אני לא ארד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> להעביר אותו ללוחמים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, קריאה שלישית, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני אגיד לאן הולך התקציב שאתה מביא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> להעביר אותו ללוחמים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, החוצה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה כל מה שאת צריכה לעשות. לעמוד ולהגיד: אני קונה להם ציוד. בושה. (חבר הכנסת רון כץ יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> התקציב הזה, שאתם מתנגדים לו, הולך ללוחמים, ואני אסביר. ישנם כ-80 יישובים ביהודה ושומרון, הם נקראים יישובי ההתיישבות הצעירה. ביישובים האלה אין היום גברים. כל הגברים מגויסים בתפקידי לחימה. כל הגברים. יושבים שם נשים וילדים, לצערי הרב, חלק מהם כבר אלמנות ויתומים של המלחמה הזאת. וביישובים האלה, בגלל שהם יישובי ההתיישבות הצעירה, אין רבש"ץ, אין רכב ביטחון, אין גדר, אין תאורת חירום, אין מכשירי קשר, אין שום מרכיבי ביטחון. הם מופקרים בלב שטח עוין. בשביל מרכיבי הביטחון של היישובים האלה, של הגיבורים האלה שנלחמים עכשיו – מירב, תעדכני את החברים שלך, בשביל כולנו הם נלחמים בעזה עכשיו – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – בשבילם, בשבילם אנחנו מקדישים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נמאס לי כבר, לא יכולה לשמוע אותה – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – בשבילם אנחנו מקדישים תקציב למרכיבי ביטחון, משום שזה מגיע להם ומגיע לנו. משום שהם לא אזרחים – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ליישובי הצפון לא מגיע? ליישובי הצפון לא מגיע? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> גם שם יש – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ותכף נדבר על יישובי הצפון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני לא רוצה להוציא אותך, אבל זאת זכותה כשרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, מספיק כבר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> די, הגזמת. יש לנו סדר-יום ארוך – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני אסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק כבר. היא פונה אליי ואני לא יכולה להגיב? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה, עכשיו שיח עם האופוזיציה – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> בשביל יישובי ההתיישבות הצעירה, שיהיו להם מרכיבי ביטחון, ושהילדים והרעיות של הלוחמים שלנו יקבלו ביטחון כמו שאתם מקבלים במקומות שאתם גרים בהם, בשביל זה מועבר כסף בוועדת הכספים. ועוד משהו, מועברים גם כספים – למי ששאלה על יישובי הצפון – לטובת החוסן הקהילתי של תושבי הצפון שנעקרו מבתיהם, פוזרו בהרבה מאוד בתי מלון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את לא שרה רק של אזור אחד. את שרה של כל אזרחי מדינת ישראל. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> תקשיבי, אז תדעי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חברת הכנסת פרידמן, ביישובים האלה אין לי מצביע אחד. את יכולה להיות רגועה. לא יושב שם הקהל האלקטורלי שלי, ולמרות זה אני מעבירה בשבילם עכשיו את הכסף, שוולדימיר בליאק מסרב להעביר. הכסף הזה נועד לחוסן הקהילתי של יישובים כמו מנרה, כמו ברעם, כמו תל חי, כמו מטולה. היישובים האלה, אין לי שם מצביעים, אלה המצביעים שלכם, אבל אני מעבירה להם תקציב לחוסן הקהילתי שלהם כאשר הם גולים בארצם. אתם רוצים לא להעביר להם את הכסף? אני אסביר להם שבגלל חבר הכנסת בליאק הכסף שלהם לא יעבור. תפסיקו להשמיץ, תפסיקו לבזוז את האחים שלנו, שיושבים בעומק השטח מול אויב אכזר, גם בגבול הצפון, גם ביהודה ושומרון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בוזזים? אנחנו בוזזים? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כן, אתם לא רוצים להעביר את התקציב הזה, על חשבונם, על הגב שלהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, את בקריאה שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הם יושבים בבתי מלון, ואני רוצה לתת להם תקציב לחוסן קהילתי כדי שיוכלו לחזור בבוא העת ליישוביהם, ואתם מסרבים. זה פשוט מעשה נבלה מה שאתם עושים. ואני לא אתייאש. אני מעבירה כספים לכל המתיישבים באשר הם, לא משנה אם הם מצביעים שלי או לא מצביעים שלי. כל מי שמתיישב, יקבל תקציב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> באמת תודה רבה, אנחנו מאוד מעריכים את זה, שגם לאנשים שלא מצביעים לך את מוכנה לתת כסף מהקופה הקטנה שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לך. נא להכניס את חברי הכנסת שהוצאו החוצה. חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת לבד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, בקריאה ראשונה. שוב, נא לקרוא לחברי הכנסת שהוצאו החוצה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שבעה, נגד – אין, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת רון כץ << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לפני המעבר לחוק הבא, חבר הכנסת רון כץ ביקש הודעה אישית. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, גם אני ביקשתי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה שעברנו עכשיו פה זה לא פחות מטרלול שקורה לבית הזה. עומדת פה שרה במדינת ישראל ואומרת: אני לא בטוחה אם מה שהשב"כ אומר זה אמת. אז גברתי השרה הנכבדה, מה שהשב"כ אומר זה אמת, מה שהרמטכ"ל אומר זה אמת, מה שהמפכ"ל אומר זה אמת. בואו נעשה רגע סדר במונחים שלנו, כי מדינת ישראל מתבססת על מידע מודיעיני שהשב"כ נותן. אז אני שמח שאת לא מאמינה לשב"כ, אבל זה המצב. ואמירות, בדיוק כמו האמירות שאת אומרת פה מחלחלות למטה, ואז הקיצוניים האלה גדלים, ואלה העשבים שאנחנו נלחמים בהם כל היום, בגלל מה ששרים – אני לא רוצה לומר מילים קשות יותר, אז בואו נגיד "רשלנים" – אומרים פה בבית הזה. אז אני מאוד מאוד מקווה שאת מקשיבה למה שאני אומר, כי אני לא יודע, יש פה איזה משחק כזה: עכשיו אני אוריד את הראש ולא אקשיב. אז בואי, אני אומר לך את האמת בפנים: לא יכול להיות ששר במדינת ישראל יעמוד פה ויגיד דבר נגד לוחמי צה"ל, חיילי צה"ל או אחת מזרועות הביטחון של מדינת ישראל, שבזכותם אנחנו קיימים. ראש הממשלה צריך לקרוא לך היום ולהגיד לך: את לא יכולה להיות שרה במדינת ישראל. זה מה שצריך לקרות. כולנו, כולנו, צריכים לעמוד איתן מאחורי לוחמי צה"ל, מאחורי מפקדי צה"ל. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – תקרא עכשיו לכולם לא לאיים על החיים שלי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה כלפי כל מי שעומד בבית הזה ואומר. לא יכול להיות שאת, עם המשחק המומצא הזה, תעמדי פה בתור שרה במדינת ישראל ותגידי שהשב"כ אולי לא אומר אמת. השב"כ תמיד אומר אמת. תמיד אומר אמת. הבנתי שלא יכולת לגנות את האלימות שלהם. אני מבין. "אלימות קיצונית", קשה לך להגיד. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השרה סטרוק, אני עמדתי על זכותך לדבר. אנא, תני לחבר הכנסת לדבר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבין ש"אלימות קיצוניים" קשה לך להגיד, אבל את לא יכולה לעמוד פה ולהגיד שאולי המידע של השב"כ לא מדויק. המידע של השב"כ הוא סופר-מדויק. אין מידע יותר מדויק מזה. המידע הזה, גברתי השרה, מציל חיים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אז תקרא עכשיו מעל הבמה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזכות המידע הזה גם את מאובטחת, למרות שאת לא מאמינה להם, אבל את מאובטחת כי כנראה צריך שתהיי מאובטחת. אנשים אחרים פה מאובטחים כי כנראה הם צריכים להיות מאובטחים. והדבר היחיד שקרה ושינה את מאזן הכוחות הנורמלי במדינת ישראל זה המפלגה שלך. זה מה שקרה למדינת ישראל. זה מה שקרה למדינת ישראל. ואל תנסו להאשים אנשים אחרים על מה שקרה פה, ואל תנסו להלביש עליהם סיפורים. הדבר היחיד שאתם צריכים זה לעמוד פה ולהצדיע לגופי הביטחון, שמסכנים את חייהם ממש עכשיו. תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת ולדימיר בליאק << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> גם חבר הכנסת ולדימיר בליאק ביקש למסור הודעה אישית. היות שהוצאתי את שניהם, אז אני אתן לשניהם להגיב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? אתה יכול לתת לי הודעה אישית גם בלי שהוצאת אותי. ברור שאני זכאית. היא הזכירה את השם שלי 30,000 פעם. אני גם מבקשת. מה זה הדבר הזה? לפחות 20 פעם היא אמרה "מירב בן ארי" – – – << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אהיה קצר. השרה סטרוק, המיותרת, עמדה פה כרגע על דוכן הכנסת והאשימה אותי שבגלל אנשים כמוני אין כסף לתושבי יהודה ושומרון. אז אני רוצה לספר לתושבי יהודה ושומרון שבתקציב של המשרד להתיישבות, המיותר, שאושרו לו רק לפני שבועיים 543 מיליון שקלים, לא היה שקל אחד, אחד, למרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון. בהמשך אנחנו אישרנו בוועדת הכספים 75 מיליון שקלים דרך משרד הפנים, כי מרכיבי ביטחון אין צורך למממן דרך משרד פוליטי מפלגתי. אז אני שוב אומר: ב-543 מיליון שקלים לא היה שקל אחד למרכיבי ביטחון, לא ביהודה ושומרון, לא בדרום ולא בצפון; נטו צרכים פוליטיים של המפלגה, מפלגת סמוטריץ' ומפלגת סטרוק. זה מה שהיה חשוב להם. כסף פוליטי. לא ביטחון, לא מילואימניקים, לא העסקים הקטנים. בסופו של דבר אנחנו מגיעים למצב שמגיע מילואימניק מבאר שבע לישיבת ועדת הכספים ובוכה שאין לו כסף לסימילאק, והמקרר שלו ריק, והוא משרת בשג'אעיה, אבל במשרדה של סטרוק יש 543 מיליון שקלים, ואין שקל אחד – לא למילואימניק, לא לבעל עסק קטן ולא למרכיבי הביטחון. בושה וחרפה. את צריכה להתפטר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, את עומדת על זכותך. אני אתן גם לך הודעה אישית, ושוב, בגלל שאכן שמך הוזכר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, זה שאת שרה בממשלה זו בושה וחרפה. זה שרון כץ קורא לזה "מטורלל" – זה לא מטורלל. כשאת עומדת פה ואומרת שהשב"כ לא בטוח צודק, את בושה וחרפה. איך את לא מתביישת? אם היה עלייך איום של השב"כ, לא היית מקשיבה? הרי ודאי שהיית מקשיבה. בגלל זה אנחנו מממנים לך את המאבטחים שלך. איך את לא מתביישת? עשר פעמים – אתם כל הזמן מדברים על הלוחמים שנופלים מההתנחלויות, ומתל אביב לא, ומגבעתיים לא, ומהרצליה לא, ומרמת גן לא. כל יום אני בשבעות של חיילים, אכפת לי מה הם הצביעו? הם מתים אחד עם השני, אחד ליד השני. וכל היום אתם מנצלים את זה. אף אחד לא אומר שאתם לא נפגעים; כל עם ישראל נפגע, כולם. אין משפחה שהטרור לא נכנס אליה הביתה. שלושה חברים שלי קברו את הילדים שלהם. מי את בכלל? מי את בכלל שתבואי ותעשי כאן השוואות? ולהגיד שהשב"כ לא יודע? השב"כ יודע. וכשיש על פוקס איום קונקרטי, זה אומר שהוא בסכנת חיים ממי שאת ממשיכה לגדל. זו הבעיה שלך. ובמקום לבוא לפה ולהגיד תודה לחיילי צה"ל, לשב"כ, כל אותם חיילים שנמצאים עכשיו בעזה, מקבלים מודיעין מהשב"כ, את אומרת: אולי השב"כ אמר, אולי השב"כ לא אמר. יש כאן מוסדות במדינת ישראל: שב"כ, מוסד, מפכ"ל נציבת שב"ס – אתם והמפלגה שלו, של בן גביר, עושים הכול כדי לחסל אותם. ובמקום שאתם תעצרו את החרפה הזו, אתם עומדים ומסתכלים מהצד. השב"ס – להגיד לנציבה ללכת באמצע מלחמה, להחזיק את המפכ"ל עד הדקה ה-90, אולי יהיה מפכ"ל אולי לא; מזל שהרמטכ"ל לא תלוי בכם. אתם צריכים להתבייש. אין מוסד אחד של ביטחון המדינה שאתם לא רוצם לחסל. מה עשו לכם, מה עשו לכם לוחמי השב"כ? מה עשו, שאת באה לפה ומערערת עליהם מאז 7 באוקטובר? מותר לבקר אותם, מותר להגיד שהם טעו, מותר להגיד להם שיתפטרו אפילו בסוף המלחמה, אבל להגיד להם שאת לא בטוחה שמה שהם אומרים זה נכון? איזו בושה. את בושה וחרפה לכנסת ולממשלה הזו. העיקר תלכי, תמשיכי לקושש את המיליונים שלך מהגב של המיסים שלנו. << הצח >> הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1693; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 128; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק גיל פרישה לגבי הורה שילדו נפטר. יש גיל פרישה, ויש מצבים שבהם אסור לכפות על הפנסיונר, על האיש שצריך לפרוש, אכן לפרוש. אז יש הוראת שעה, תיקון מס' 2, התשפ"ד–2023. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית. חוק גיל פרישה (הוראת שעה), התשע"ח–­2017 – מדובר בו על הורה שילדו נפטר – כבר קובע כי מעסיק לא יחייב עובד שהגיע לגיל פרישת חובה לפרוש מעבודתו בשל גילו אם הוא הורה שילדו נפטר והוא מועסק במשך שבע שנים לפחות לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, וזאת לתקופה של ארבע שנים. זאת אומרת, אם גיל הפרישה הוא 67, הוא יוכל עד 71, אם הוא יסכים לעבוד. החוק נחקק כבר בשנת 2018, אבל זו הייתה הוראת שעה לארבע שנים. בשנת 2021 הוארך תוקפו של החוק לשנתיים נוספות עד תום שנת 2023, שעומדת עכשיו להסתיים. כעת הצעת החוק שבפניכם מבקשת להאריך את תוקף החוק בשנתיים נוספות, כך שהוא יחול עד יום י"ב בטבת התשפ"ו, 1 בינואר 2026; זאת, בין היתר כדי לאפשר לממשלה להמשיך לבחון את יעילות החוק ולבחון את גיבוש החקיקה, שתקבע את ההסדר האמור כהוראת קבע. במהלך הדיון בוועדה עלה כי מעסיקים ועובדים רבים שהוראות החוק חלות עליהם כלל לא מודעים להוראותיו, וזאת אף שהחוק קובע חובה לפרסם מידע למעסיקים ולעובדים על אודות החוק. בדרך כלל אדם שאומרים לו שצריך לצאת לפנסיה אינו מודע לכך שיש לו זכות להישאר אם ילדו נפטר. הוועדה ביקשה מנציגי הממשלה לבחון ולהוסיף פרסום בדרכים נוספות, על מנת לוודא שהוראות החוק יובאו לידיעת העובדים והמעסיקים. עוד קבעה הוועדה בהצעת החוק המשך חובת דיווח של הממשלה לוועדת העבודה והרווחה על הפרסום לעובדים ולמעסיקים לפחות אחת לשנה, כדי שאנחנו נדע שהציבור יודע שיש לו את הזכות הזאת ושאי-אפשר לכפות עליו פרישה לפנסיה. לבסוף ביקשה הוועדה שתיעשה עבודה מאומצת על מנת שבמהלך התקופה שבה הוארכה הוראת השעה ניתן יהיה לגבש הסדר קבע מאוזן ונכון בנוגע לדחיית מועד הפרישה של הורה שילדו נפטר. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ואין לה הסתייגויות, אדוני היושב-ראש. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לסיום, אבקש להודות לצוות הוועדה בראשותה של המנהלת ענת כהן שמואל, היועצות המשפטיות ענת מימון ואריאל ניסנוב וצוות לשכתי בראשות יצחק פיליפ. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. להצעת החוק, כאמור, לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של חברי סיעת העבודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח, וחברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – עשרה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1695; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 130; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ושלישית. מי מציג? אני מזמין את חבר הכנסת אייכלר להציג את הצעת החוק. << דובר >> ישראל אייכלר (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כחבר הוועדה לביטחון לאומי אני רוצה להגיש את הצעת הוועדה, הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023. אני מתכבד להציג לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות. כמו שאמרתי, זאת הוראת שעה (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023, שיזמה הממשלה. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות מסמיך פקחים עירוניים לאכיפת חוקי העזר ומסדיר את הקמת מערך השיטור העירוני. השיטור העירוני מורכב מכוח שיטור ויחידות פיקוח עירוניות ייעודיות, שמטרתן הרתעה, מניעה ואכיפה של עבירות איכות חיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. מערך השיטור החל כפיילוט ב-12 רשויות מקומיות. לאורך השנים הורחבה תחולתו באמצעות מנגנון הקבוע בחוק המאפשר לשר לביטחון לאומי, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי, להפעיל את המערך ברשויות נוספות. כיום מנויות בחוק 86 רשויות מקומיות. החוק נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה והוארך מספר פעמים לאחרונה עד ליום י"ט בטבת התשפ"ד 31 בדצמבר 2023. בהצעת החוק הזו מוצע להאריך את ההסדר הקבוע בחוק בארבעה חודשים, וזאת לצורך המשך הגשמת תכליותיו, וכן לאור העובדה כי מלחמת חרבות ברזל הביאה לעיכוב בעבודת המטה שנועדה לבחון את היבטי החוק השונים. במהלך תקופה זו ימשיכו גורמי המקצוע הרלוונטיים לבחון את הסדרי החוק. כמו כן, החוק הקיים מאפשר, בין היתר, לפקח מסייע להפעיל את סמכויותיו לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות במקומות מסוימים אשר בתחום שיפוטה של הרשות המקומית – גנים ציבוריים, אזורי מסחר, חופי רחצה, חניונים, מקומות שבהם מתקיימים אירועים תחת כיפת השמיים ואזורי בילוי. לאור אתגרים ייחודיים שהתגלו במערכי האכיפה במועצות האזוריות, מוצע בהצעת החוק להרחיב את אפשרות הפעלת הסמכויות של פקח מסייע גם למרחבים חקלאיים, המוגדרים שטחים שבהם מתבצעות של עיבוד קרקע או של ניהול משק חי או צומח. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק, כאמור, לא הוגשו הסתייגויות. הוגשה בקשת רשות דיבור של חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. אנא תפסו את מקומותיכם – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–2 – 8 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שמונה, נגד – אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור עתה להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 9 נגד – 1 נמנעים – אין חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – תשעה, נגד – אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1612; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ"א, ישיבה 62; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2023. מציג חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> קודם כול, אני מתנצל שהחוק הזה בוועדת הכלכלה עבר לפני הפגרה. מכוח זה שהיה סדר יום עמוס, זה נדחה לאמצע הפגרה; מאמצע הפגרה נדחה לאחרי הפגרה, ואז נכנסנו למלחמה ולא יכולנו להביא את זה. אז אנחנו מביאים את זה עכשיו, אחרי כמעט חצי שנה מרגע שזה עבר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, עברה בקריאה ראשונה כחלק מהחוק ההסדרים האחרון, אך פוצלה ממנו על ידי ועדת הכנסת. ההצעה הועברה לוועדה למיזמים ציבוריים, ובהמשך – לוועדת הכלכלה, כדי שתדון בה במנותק מלוחות הזמנים של חוק ההסדרים. הצעת החוק כוללת שני תיקונים עיקריים. התיקון הראשון הוא הסעיף שפוצל מהצעת חוק ההסדרים, ועניינו מתן סמכות להאריך את רישיון חברת נתג"ז, שהיא החברה הממשלתית המחזיקה היום ברישיון ההולכה. סעיף 11א לחוק משק הגז הטבעי קובע כי סמכות שר האנרגיה לתת רישיון להולכת גז טבעי לחברה ממשלתית, בכפוף לתנאים המפורטים בו. מכוח סעיף זה ניתן בשנת 2004 רישיון הולכה לחברה הממשלתית נתג"ז. לפי סעיף 15 לחוק התקופה המרבית של רישיון הולכה היא 30 שנים, ובהתאם לכך, רישיון ההולכה של חברת נתג"ז ניתן עד לשנת 2034. מאחר שנתג"ז חותמת על הסכמים ארוכי טווח, בעיקר עם יצרני חשמל, וכדי להקל עליה בגיוס הון ומימון לתקופות ארוכות יותר, המליץ צוות בין-משרדי שהוקם בשנת 2015 לשם בחינת עיבוי ההון העצמי של נתג"ז על הארכת תקופת הרישיון של החברה. לפיכך, מוצע להסמיך את שר האנרגיה להאריך את תוקפו של רישיון הולכה שניתן לחברה הממשלתית לפי סעיף 11א לחוק לתקופה אחת נוספת של 15 שנים. בתחום הגז ההשקעות מאוד גדולות, ולכן צריך בעצם לגייס הון, ולצורך זה צריך שיהיה להם זמן מבחינת יכולת הפעולה שלהם כדי לגייס את ההון הזה ולשלם אותו בחזרה. התיקון השני התווסף להצעת החוק במהלך ישיבות ועדת הכלכלה, והוא בעצם לפי דרישת ועדת הכלכלה, לנוכח קשיים שעלו בדיונים לגבי פריסת רשת החלוקה, ומטרתו לאפשר לנתג"ז לפעול גם במקטע החלוקה כדי להרחיב את הפריסה של רשת החלוקה של גז טבעי ולפתוח את אפשרות השימוש בגז טבעי בפני צרכנים רבים יותר. הנושא עלה כבר בדיונים שקיימה הוועדה בפרק הגז הטבעי בחוק ההסדרים. לפי המצב כיום רשת החלוקה נפרסת ומופעלת על ידי שש חברות פרטיות שקיבלו רישיון חלוקה לשישה אזורי חלוקה. ככלל, החוק אינו מאפשר מתן רישיון חלוקה לחברה ממשלתית, וכן מגביל מתן רישיונות בכמה מקטעי פעילות, כמו הולכה וחלוקה, לאותו גורם. עם זאת, החוק מאפשר מתן רישיון חלוקה לחברת בת של חברה ממשלתית רק בנסיבות שבהן שרי האוצר והאנרגיה שוכנעו שאין גורם מתאים מהמגזר הפרטי המעוניין להקים את רשת החלוקה, וכן בקיומם של צרכים דחופים של משק האנרגיה. עד כה לא ניתנו רישיונות כאלה. כדי לאפשר לנתג"ז לפעול גם במקטע החלוקה מוצע לקבוע כי חברה ממשלתית שקיבלה רישיון הולכה, או חברה בבעלותה המלאה, תוכל לקבל משר האנרגיה גם רישיון חלוקה, בכפוף לכמה תנאים: ראשית, מוצע להרחיב את שיקול דעתם של שרי האוצר והאנרגיה ולקבוע כי רישיון חלוקה כאמור יינתן אם השרים השתכנעו כי לשם פיתוח משק האנרגיה לא נכון בנסיבות העניין לתת את הרישיון לגורם מהמגזר הפרטי, וכי בנסיבות אלה מתאים יותר לתת אותו לחברה ממשלתית. שנית, כדי לצמצם את החשש מריכוזיות במשק הגז הטבעי, מוצע להוסיף הגבלה על מספר האזורים שלגביהם השר יהיה רשאי לתת רישיונות חלוקה לפי התיקון המוצע. ההגבלה המוצעת היא לשלושה אזורים או למחצית מכלל האזורים שלגביהם ניתנו רישיונות חלוקה, לפי הגבוה מביניהם. כדי לאפשר גמישות ביישום ההסדר המוצע, שר האנרגיה, באישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי לשנות את מספר האזורים או את השיעור כאמור, והגדלת המספר או השיעור תהיה גם בהסכמת שר האוצר. אני רוצה רק להסביר. אנחנו העלינו את הבעיה הזאת מכיוון שבדיונים שהיו בהצעת החוק שלא פוצלה ראינו שיש בעיה ביישום וחיבור גז למפעלים כאלה ואחרים בכל מיני מקומות. מדובר בהשקעות גדולות מאוד, היו בעיות גדולות מאוד בתחום התכנון והבנייה, ואז נוצר מצב שבעצם חברות לא חיברו את הגז למפעלים במשך שנים, במיוחד באזורים שבהם ההשקעה היא גדולה, כמו למשל בירושלים; ירושלים זה אזור הררי, וההשקעה היא מאוד גדולה. לכן הגענו למסקנה שבמקרה כזה כדאי שחברה ממשלתית תוכל להיכנס בנעלי חברות פרטיות אם הן בעצם לא הצליחו ליישם את העניין הזה, כי בכל זאת 12 שנה ואפילו יותר בחיבורי גז זה תקופה גדולה מדי, היא ארוכה מדי. לכן נאלצנו לקבוע בחוק – משרד האנרגיה לא התלהב מזה יותר מדי וגם לא נתג"ז – אפשרות שבמקרים מסוימים כן נאפשר לחברה ממשלתית או לחברת בת שלה להיכנס לפעולה על מנת שחיבורי הגז ייכנסו וייעשו יותר מהר. יש לזה גם השפעה כלכלית, אבל גם השפעה של איכות הסביבה – בכל זאת, זה במקום סולר, נפט וכל הדברים האלה. לכן, במצב הזה הגבלנו כמובן את סמכות השרים, שיעשו את זה רק בתנאים מסוימים, בעיקר כדי לא לפגוע בתחרות ולא לפגוע בסקטור הפרטי, כי אחרת הממשלה יכולה להיכנס לזה ולפגוע בשוק הפרטי, אז הגבלנו את זה. אני מבקש מחברי הכנסת, מכיוון שהצעת החוק מסייעת בקידום וחיזוק משק הגז הטבעי, ובפרט כשהתיקון שהוספנו להצעה לעניין פעילות נתג"ז במקטע החלוקה אכן יתרום לפריסה מהירה יותר של רשת החלוקה – להצעה הזאת הוגשו בזמנו הסתייגויות, כי זה היה לפני הפגרה, ואני לא יודע אם אתם עדיין עומדים על ההסתייגויות האלה או שזה רק לצורך זכות דיבור, אבל בגדול אני מבקש מכם, במקרה שכן יעלו ההסתייגויות, לדחות את כל ההסתייגויות, ולאחר מכן, גם אם לא יהיו הסתייגויות, להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. << יור >>היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. << קריאה >>מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להסיר את ההסתייגויות, בשביל ביטן. << יור >>היו"ר משה טור פז: << יור >> סיעת יש עתיד מסירה את ההסתייגויות שלה; המחנה הממלכתי – אינה נוכחת; ישראל ביתנו – אינה נוכחת; קבוצת העבודה – אינה נוכחת. אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023, כנוסח הוועדה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–4 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >>היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שמונה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023, נתקבל. << יור >>היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שמונה, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >>הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1692; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 128; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >>היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים לחוק הבא על סדר-היום – הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023. יציג שוב חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. בבקשה. << קריאה >>מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביטן, תגיד תודה לאופוזיציה. << קריאה >>דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> תנו לי להאריך קצת, בבקשה. << קריאה >>מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי אין לך מה להאריך. יוצאים להפסקה בכל מקרה. יש שניים, והם לא מוכנים. תדבר ותצאו להפסקה. << קריאה >>דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> אין לי בעיה. אני אומר – עליזה. << קריאה >>מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מה. אנחנו נשארים, כי אף אחד לא בא לעזור לך. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ביטן, אנחנו איתך בכל מקרה. באנו במיוחד להצביע בעדך. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. עניינה של הצעת החוק הוא קידום התחרות במשק הגז הביתי. משק הגז הביתי מתאפיין מזה שנים בריכוזיות ובקיומם של חסמי כניסה גבוהים למתחרים חדשים, וכן חסמי התרחבות לספקי גז קטנים המבקשים להרחיב את פעילותם. למעשה, השוק נשלט כמעט לחלוטין על ידי ארבעה ספקי גז גדולים, המותירים נתחי שוק זניחים לספקי הגז הקטנים. בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק משק הגז (קידום תחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, במטרה להתמודד עם כשלים אלה ולקדם את התחרות במשק הגז הביתי. במסגרת חוק זה תוקן חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט–1989, שפתח לראשונה את משק הגז הביתי לתחרות וקבע הסדרים לעניין החלפת ספק גז בידי צרכן גז, ובכלל זה איסור לכבול את הצרכן אל ספק הגז שעימו התקשר. בתיקון החוק בשנת 2008 נקבעו בין היתר שני הסדרים שנועדו להתמודד עם כשלי השוק שהוזכרו לעיל. ראשית, נקבע בסעיף 17א לחוק כי מהרגע שבו צרכן גז ביתי מסר לספק גז הודעה על החלטתו להתנתק ממנו, אסור לאותו ספק גז או למי מטעמו להתקשר עם הצרכן או להציע לו הטבות כלשהן לעניין אספקת גז במשך שישה חודשים מיום מסירת ההודעה על ידי הצרכן. הוראה זו נועדה להגביל את יכולתם של ספקי הגז לסכל אפשרות של החלפת ספק גז. בפועל ברגע ש-51% מהבתים באותו בניין רוצים להחליף ספק גז, אז אפשר להיכנס לפעולה, ואז יכול להיווצר מצב שחברה שכבר בתוך הבניין תראה שזה המצב, ותציע להם הצעת מחיר נמוכה יותר כדי לא לאפשר לספק גז אחר להיכנס. לכן, על מנת שזה לא יקרה, קובעים בחוק שבמשך חצי שנה מרגע שניתנה להם הודעה שרוצים להחליף אותם – במשך חצי שנה הם לא יכולים להיכנס שוב פעם לאנשים ולבקש מהם לחזור או להישאר בבניין. זה בעצם על מנת לאפשר תחרות ולאפשר בעיקר – כפי שראיתם, יש ארבעה ספקים מרכזיים פה – לאפשר לספקים הקטנים להתחרות. אנחנו מאפשרים להם תקופת זמן להיכנס לבניין, ובעצם אחרי חצי שנה הם יכולים להתחרות עם כל אחד אחר. שנית, נקבע בסעיף 17ב לחוק איסור סירוב בלתי סביר, כך שספק גז אינו רשאי לסרב לתת שירות לצרכן גז ביתי המבקש להתקשר עימו באותו אזור שבו הוא מספק גז בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה, אלא אם כן נראה כי קיימים טעמים המצדיקים שלא לתת את השירות בתנאים דומים כאמור. החוק מסמיך את מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה והתשתיות להטיל עיצומים כספיים על ספקי גז שעוברים על אותם איסורים, ואלה עלולים להצטבר לסכומים גבוהים. שני האיסורים נקבעו בזמנו כהוראת שעה, כדי לבחון את השפעתם על קידום התחרות במשק הגז הביתי. תוקף הוראת השעה הוארך מפעם לפעם מאז שנת 2008, כאשר תקופת ההארכה האחרונה עומדת להסתיים ב-1 בינואר 2024. צריך להבין דבר אחד: לאחר שמונה שנים – יותר, מ-2008 עד 2023 – בכל תקופת זמן מביאים לוועדה ולכנסת את הארכת הוראת השעה. גם היועץ המשפטי של הוועדה וגם הוועדה אמרו: מספיק עם זה. אם אתם רוצים, תקבעו את זה באופן קבוע. אי-אפשר להביא כל פעם לכנסת להארכה, כי ברגע שהוראת שעה הופכת להוראה תמידית, אז עדיף או שזה יהיה קבוע, או שלא יביאו את זה לכנסת. זה דבר ראשון. דבר שני, עמדנו על כך שרשות התחרות תיתן חוות דעת בכתב אם החוק הצדיק את עצמו במובן הזה של התחרות. קיבלנו חוות דעת – תכף אני אתייחס לזה, בסוף – שכן, שזה עוזר לתחרות ועוזר לספקים הקטנים, ובעצם האחוז של החברות הגדולות משוק הגז הביתי, שהיה הרבה יותר גבוה, ירד ל-83%. חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה, בהסתמך בין היתר על חוות דעת של רשות תחרות וכן על הנתונים שמסר משרד האנרגיה והתשתיות שהוצגו בדיון שקיימה הוועדה. חוות הדעת והנתונים כאמור מצביעים על כך שהוראת השעה אכן תרמה לקידום התחרות בתחום הגז הביתי, והיא הביאה לשיפור כושר התחרות של ספקי הגז הקטנים, אם כי לפי אותם נתונים, הריכוזיות ורמת התחרותיות הנמוכה במשק זה נותרו בעינם. רשות התחרות אף סברה כי אין די באיסורים אלה, וכי יש לבחון בהמשך צעדים משמעותיים נוספים להגברת התחרות בתחום הגז הביתי. מה שאני רוצה להסביר, שאנחנו אמרנו גם למשרד האוצר וגם למשרד האנרגיה וגם לרשות התחרות שהם צריכים להביא רפורמה בתחום. 83% זה יותר מדי מבחינת חברות הגז הקיימות. והרפורמה יכולה להיות רק בתנאי אחד: שיאפשרו לספקים הקטנים לקבל בניינים חדשים. בדרך כלל, ברוב הבניינים החדשים, מי שנכנס הם הספקים הגדולים, אותם ספקים. אז ברגע שנכנסת לשכונה, לבניינים חדשים, נגמר הסיפור. במצב הזה לא יכולה להיות – זה עדיין יישאר גבוה. 83% זה עדיין גבוה, ולכן אני חושב, וגם הוועדה סברה, שצריכים לתת לקבלנים גם הוראות מבחינת רשות התחרות וגם – זהו? להפסיק? תכף. אמרתם לי להאריך, אז אני מסביר. מה אתם רוצים ממני? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לאפשר ולתת תמריצים לקבלנים לקחת ספקים קטנים, אחרת תמיד יישארו הגדולים. זה לא מספיק לאפשר מעבר בבתים קיימים מחברת גז לחברת גז אחרת. זה אומנם נותן היום 43,000 דירות בשנה שמחליפות את ספק הגז, אבל זה לא מספיק כדי לשנות את המגוון של הספקים שמטפלים בזה. על מנת לעשות את זה צריך לעשות את זה בבניינים חדשים, כדי שספקים קטנים יוכלו להיכנס לבניין חדש ולהישאר שם לתקופה ארוכה. זה מצריך רפורמה חדשה, שנכון להיום, לאחר שנים, לא עשו אותה. ביקשנו מהמשרדים לבחון את הרפורמה שביקשנו ולהביא לנו את התשובות שלהם בתוך תקופה לא ארוכה, כל חודש-חודשיים, לוועדת הכלכלה, כדי לעשות רפורמה אמיתית בשוק הזה – דבר שלא קיים למרות החוק הזה. אבל טוב שזאת לא תהיה הוראת שעה. במצב דברים זה, הוועדה סבורה כי ראוי להותיר על כנם באופן קבוע את ההסדרים שנקבעו בהוראת השעה, שכן פקיעתם עלולה להחזיר את משק הגז הביתי שנים אחורה ולהביא לדחיקתם של ספקי הגז הקטנים. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור מסיעת ישראל ביתנו וחד"ש-תע"ל. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אם כך, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), כנוסח הוועדה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–7 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שישה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שבעה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעת סגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023. תודה. << הצח >> הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1697).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו נעבור, אם כך, לדיון על הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023. מציגה השרה אורית סטרוק. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת לקרוא את הטקסט שנמסר לי על ידי ידידי שר המשפטים: הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023, מבקשת לתקן את החוק שנחקק ב-18 באוקטובר 2023, אשר קבע כהוראת שעה כי ביחס למספר קבוצות אוכלוסייה שאינן מנהלות שגרת חיים רגילה לאור המצב הביטחוני יידחו מועדים מסוימים בחוזה, פסק דין או תשלום לרשות, אם הם חלו בתקופה שהחל מפרוץ מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ועד 31 בדצמבר 2023. היה ראוי לכתוב מועדים עבריים. בהצעת חוק זאת מוצע הסדר המשך לחוק, שיחול לגבי מועדים לביצוע החלים בתקופה שמיום 1 בינואר 2024 עד יום 31 בינואר 2024, כיוון שהלחימה עודנה נמשכת ומכיוון שהמצב החריג השורר במדינה עדיין משפיע משמעותית על מספר קבוצות אוכלוסייה ומביא לכך שהן אינן מנהלות שגרת חיים רגילה ויש להן קושי לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועדן. עם זאת, מוצע לערוך שינויים לגבי התקופה הנוספת על מנת שהחוק המתוקן ייתן מענה לשינויים שחלו ממועד חקיקת החוק ולצרכים העדכניים שקיימים כיום, ובשים לב לאיזון הנדרש מול הצד השני לחיוב וכן לכך שבתקופה הזאת יש שוני בין הצרכים של קבוצות האוכלוסייה השונות. לכן מוצע ליצור הבחנה בין הסעיפים שיחולו על כל אחת מקבוצות הזכאים לדחיית מועד. בכל הנוגע לדחיית מועד לתשלום לרשות מוצע לקבוע כי כלל קבוצות האוכלוסייה שהיו זכאיות לדחיית מועד לפי החוק הקיים, יהיו זכאיות גם לפי החוק היום. עם זאת, בכל הנוגע לדחיית מועדים לפי חוזה או לפי פסק הדין מוצע לקבוע כי דחיית מועדים אלה תחול על הגורמים הקשורים קשר הדוק לפעולות הלחימה ולפעולות מבצעיות בכוחות הביטחון ועל כל חיילי המילואים. ההנחה ביחס לגורמים אלו היא שלאור המצב הייחודי שבו נמצאת מדינת ישראל, גורמים אלה נלחמים בעצימות גבוהה וחלק גדול מהם אף נמצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל ללא אמצעי תקשורת, כך שאינם יכולים לקיים את התחייבויותיהם המשפטיות ולנהל את עניינם. בקבוצה זו מוצע לכלול גם את הנעדרים, החטופים או השבויים, שכן גם להם אין כל יכולת לנהל את ענייניהם בתקופה זאת. ביחס לכלל הגורמים האלה מוצע לקבוע כי לאור העובדה שאין להם את הפניות הנדרשת, כאמור, לצורך מילוי התחייבויותיהם המשפטיות בעת הזאת יחולו עליהם סעיפים 2א ו-3א המוצעים, וזאת בנוסף לסעיף 4א המוצע, כפי שיפורט להלן. חשוב להדגיש כי סעיפים אלה מאפשרים להתערב בחוזים פרטיים ובפסקי דין, ולכן קיימת חשיבות בכך שמענה זה יינתן רק ביחס למי שאין ביכולתו לטפל בענייניו. זאת, לאור הצורך לאזן בין הצרכים של האוכלוסיות הזכאיות לדחיית מועד והרצון להקל על הזכאים כאמור, לבין הפגיעה שעלולה להיגרם לצד השני לחוזה. עוד מוצע כי שר הביטחון יוכל, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להאריך את התקופה שביחס אליה יחול התיקון, ובלבד שתום התקופה לא יהיה מאוחר מסוף חודש פברואר 2024, וכן להאריך את התקופה שבה המועדים הקבועים בתיקון יידחו, ובלבד שתקופת הדחייה הכוללת לא תעלה על חמישה חודשים. תיקון החוק יביא לכך שלגורמים הקשורים בקשר הדוק לפעולות הלחימה ולפעולות מבצעיות ולחיילי המילואים והחטופים תהיה אפשרות להתרכז בפעילות המבצעית בלי שהם יצטרכו להידרש לענייניהם האישיים באופן אשר עלול לפגוע במאמץ המלחמתי תוך שהם יודעים כי ענייניהם האישיים יידחו ולא יחייבו מענה מיידי בעת הזאת. בנוסף, הצעת החוק תמשיך את ההסדר הקבוע היום בחוק בכל הנוגע למועדים לתשלום לרשות לגבי כלל האוכלוסיות הזכאיות, שכן ההנחה היא שגם ביחס לגורמים אלה, שגרת חייהם נפגעה ודרושה התייחסות מסוימת לעניין זה. לאור האמור, הממשלה תומכת בהצעת החוק. עד כאן, אדוני היושב-ראש, הדברים שמסר בידי שר המשפטים יריב לוין. עכשיו אני רוצה לומר כמה מילים אישיות. ההצעה שהקראתי זה עתה, כל-כולה מביעה התחשבות באנשים, במצבים המיוחדים שגזרה עליהם המלחמה, במצבים שהם התגייסו אליהם כשהם נחלצו למלחמה הזאת. ואני רוצה לשאול אותך, חברת הכנסת מירב בן ארי: מאיפה את דולה משאבים כאלה של שנאה, משאבים כאלה של גועל, משאבים כאלה נגד אוכלוסיות שבדיוק עליהן כתוב פה – אנשים שיושבים בבתים ללא שום הגנה מצד צה"ל? אלוף פיקוד המרכז שאת עכשיו ביקשת שנשמור על חייו, וביקשת בצדק – ואני פה מעל הדוכן פניתי לכל מי ששומע אותי ואמרתי שאסור לפגוע בשערה משערות ראשו; אלוף פיקוד המרכז הוא שמבקש ממני, כשרת ההתיישבות – ואגב, אני גם אגיד לך שאנחנו בידידות גדולה כבר שנים, כי הוא היה גם מח"ט חברון; הוא שמבקש ממני לתת את מרכיבי הביטחון ליישובי ההתיישבות הצעירה. הוא וקצין האגמ"ר שלו הם שנתנו לנו את הרשימה ביד של איזה מרכיבי ביטחון צריכים שם, והוא לא יכול, ולא השר יואב גלנט כשר ביטחון, לממן את זה. רק המשרד שלי יכול. ואת יודעת, מירב, מתי התחיל משרד ההתיישבות לממן את מרכיבי הביטחון להתיישבות הצעירה? לא בתקופתי – בתקופת השר בנט ובתקופת השר לפיד, ראש המפלגה שלך. אז איך זה פתאום – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי בעיה עם ההתיישבות שלך? לא. לא. הייתה לי בעיה עם ההתבטאות שלך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> עכשיו דיבר כאן חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אם אינני טועה ממפלגתך – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני – – – אני יצאתי נגד ההתיישבות? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> רק רגע, נגיע לזה. – – והוא אמר כאן – כולנו שמענו, אדוני היושב-ראש, גם אתה שמעת – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שיש צרכים יותר חשובים מהכסף הזה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – הוא אמר: אני לא אתן לכסף הזה לעבור. המשמעות היא: אני רוצה ש-20,000 נשים וילדים ימשיכו לחיות בלב שטח עוין ומסוכן ללא גדרות, ללא רבש"ץ, ללא תאורת ביטחון, ללא רכב ביטחון – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני דיברתי על זה? אני דיברתי על התבטאות שלך על השב"כ – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> זה מה שאמר עכשיו ולדימיר בליאק – גם על זה אני אדבר. אבל את יושבת פה גם כנציגת כל המפלגה שלך וכל האופוזיציה, לכן את יושבת כאן במסירות, ויושב פה לידך חבר כנסת ולדימיר בליאק, מייצג האופוזיציה בוועדת הכספים – והוא אומר: אני אעשה הכול כדי שהתקציב הזה לא יעבור. 20,000 נשים וטף ימשיכו לחיות ללא מרכיבי ביטחון, כי ולדימיר בליאק החליט. אני פונה גם אליך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אופיר, ידידי. עליך לוודא שעד הפרוטה האחרונה הכסף של ההתיישבות הצעירה עובר, ואנחנו לא מפקירים אותם בלב שטח עוין. יהודה פוקס, אלוף פיקוד המרכז, הוא שמבקש את הכסף הזה. זה פעם אחת. פעם שנייה, כשאני מעיזה – אוי ואבוי, שומו שמיים – לומר, מירב, שכן, לא כל מה שהשב"כ אומר, בעיניי ודאי שזה נכון, אבל את, כחברת כנסת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל את שרה – – – טיפה תחשבי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני חושבת מצוין. כל מדינת ישראל ראתה שלא כל מה שהם אמרו היה נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השב"כ אשם? מי נתן כסף לחמאס? מי? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל מירב, מכיוון שאת מאמינה לכל מילה של השב"כ – וזכותך – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. נכון. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – אז תאמיני לשב"כ כשהשב"כ אומר שחייה של השרה אורית סטרוק בסכנה מפני אנשים שהם לא ערבים – יהודים. אז אני מצפה שאת תעלי לפה לדוכן, ואת תגידי, כמו שאני אמרתי קודם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שאני מאמינה לשב"כ שיש איום עלייך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, לא. כמו שאני עמדתי פה ואמרתי לכל מי ששומע אותי, אמרתי: אל נא, אחיי, תרעו, אל תיפול שערה משערותיו של אף חייל, אף קצין, ולא אלוף פיקוד מרכז ולא שום אלוף בצה"ל, אסור לעשות כדבר הזה – אני מזמינה אותך לעלות לפה ולומר לכל האנשים שמסיתים חודשים לפגוע בי, מסיתים חודשים ואומרים לציבור שלהם שדם הקורבנות על ידיי, ומציירים פלקטים שלי עם דם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את רוצה שאני אגיד לך מה היה לי בלוויה של נעם רז ומה אמרו לעמר בר לב? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, מירב. לא, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תסיימי. אני אגיד לך מה אני חושבת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מצפה שאת, שמאמינה לכל מילה של השב"כ – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם עליי יש איומים. את יכולה לראות בטלפון, כל יום יש לי איומים על החיים שלי. את מוזמנת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מצוין, מירב. אני מצפה שאת, שמאמינה לכל מילה של השב"כ, תעלי לפה לבמה ותקראי לציבור להימנע מכל פגיעה, גם בפוליטיקאים שלא מסכימים איתם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> להימנע מכל פגיעה. את מאמינה לזה. אני לא מאמינה לזה, אבל את מאמינה לזה – תעלי לפה ותגידי שזה מגונה, כמו שאמר חברך רון כץ. הוא לא הספיק, הוא רוצה שיגידו גם שזה מגונה. תגני, תגני את כל אלה שקוראים לי בשמות גנאי שיש בהם משום הסתה לרצח. תגני אותם. בבקשה, אני מזמינה אותך לעלות ולומר את זה. מירב, אנחנו אנשים אחים. אנחנו נלחמים נגד אויב אכזר. יש לנו מספיק אויבים שרוצים לפגוע בנו בצורות הכי נוראות. בואו נהיה יחד. כאשר אני מנסה להעביר כסף לטובת המפונים מיישובי הצפון שמפוזרים בעשרות בתי מלון והקהילות שלהם חרבו – הם אומרים: אנחנו לא יודעים איך נחזור, כי הקהילה מתפוררת. איך נחזור להיות יישוב אחד? אני הולכת, יושבת איתם, לומדת את הצרכים שלהם, מגייסת כסף לטובתם, ויושב פה חבר המפלגה שלך, הממונה מטעמכם בוועדת הכספים, ואומר: הכסף הזה לא יעבור. מירב, אני מצפה ממך לוודא שהכסף הזה והכסף של מרכיבי הביטחון להתיישבות הצעירה יעבור, כי אנשים אחים אנחנו. אנחנו דואגים לכולם, בלי הבדל. כל מי שנתון תחת מתקפות האויב, וכל מי שנלחם נגד האויב הזה, וגם כל אזרח בארץ הזו – אנחנו דואגים לו. כך אנחנו נוהגים כמדינה. כך אני מצפה גם מכם לדאוג. לא יכול להיות שאתם תפלו אוכלוסיות ולא תאפשרו להן לקבל את תקציב הביטחון שלהן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת יש לנו דוברים: חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, למען הסר ספק, הינה אני אומרת לך, ואני אומר זאת שוב: אוי ואבוי אם ייפגע פה שליח ציבור, אלוף, קצין, כל אדם, בוודאי ובוודאי מי שעושה את מלאכתו כלפי הציבור. בוודאי שאני מגנה כל איומים, הסתה או פגיעה, למען הסר ספק – ואפילו לא אמרתי "אבל". אבל רק אמרתי: בואי לא ניתמם. אני הלכתי, בזמנו, כשהייתי יו"ר הוועדה לביטחון פנים, עם השר עמר בר לב ללוויה של לוחם הימ"מ הגיבור נעם רז; הייתי בלוויה הזאת בהר הרצל. עמדתי בצד, כשבנו של הלוחם, זיכרונו לברכה, אמר לשר עמר בר לב: הדם של אבא שלי על הידיים שלך. בתוך הלוויה. אני לא אשכח את זה לעולם. ואני מזכירה, נעם נהרג בתפקיד שלו בשכם, כשקיבל כדור אחד מתחת לאפוד הקרמי. ולמרות זאת, למדנו להכיל את הביקורת, ללמוד ולהבין שיש אנשים שפועלים מתוך הצער שלהם. והינה אני אומרת לך, גם עמר בר לב, גם אילת שקד, גם סילמן, כולם היו מאובטחים רק בגלל חשש לפגיעות של יהודים. על עמר בר לב לא היה איום של ערבים, היה איום אך ורק של יהודים. אז כן, בסוף, כשאתה נמצא בתפקיד ציבורי – חלילה, שאף אחד לא ייפגע, אבל לבוא ולהיתמם כשאת מקבלת – את רוצה לראות את הפלאפון שלי? את רוצה לראות איזה איומים אני מקבלת על החיים שלי? ממי לא? מפרו-פלסטינים, מאנשים שתומכים במחנה שלכם, שאני לא באה להם בטוב. ולא דיברתי על הקללות, ולא דיברתי על ה"תרנגולת", ולא דיברתי על הערות שוביניסטיות ומיזוגניות. לפעמים אני שמה את האפוד הקרמי ונכנסת. אז בואי נחסוך את כל המלל הזה. גם אותנו תוקפים יום-יום, את הנשים אפילו תוקפים יותר. ועדיין, מה לעשות, נבחרתי לתפקיד הזה, ואני מקבלת את זה. זה לא נעים לי, זה קשה לי, אבל זה חלק מהמהות. אני אומרת לך, אני מגנה, שחס וחלילה לא יתקפו אותך, אבל אם את, בתור שרה בממשלה, באה לפה – ואת לא טוקבקיסטית, את לא איזו פעילה כמו בכנסת העשרים כשהיית מסתובבת כאן – את שרה בממשלה, ואת אומרת: מה ששב"כ אמר, לא בטוח שזה נכון – אז זו בושה. ואני לא אחזור בי משום מילה, וזה לא אומר לרגע שאני מתירה את דמך. חס וחלילה, חס ושלום. אבל את עומדת כאן, אומרת על השב"כ, ואני אגיד לך שזה בושה, כי כן, ביום שנציבת שב"ס מסיימת תפקיד בזמן מלחמה, שהמפכ"ל מוחזק, שאתם באים ואומרים: אלה כן נופלים, לא נופלים – אז לעמוד פה ולהגיד שהשב"כ לא בטוח צדק זה בושה וחרפה. במקרה החבר הכי טוב שלי יצא ביום שבת – מ-7 באוקטובר הוא כבר מג"ד שם. הוא יצא ואמר לי: מירב, הדבר שהכי קשה, הכי קשה, זה כל המלחמות שאתם מנהלים בבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> את מנהלת את המלחמה. לא אני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? את שרה בממשלה. את לא יכולה להגיד שהשב"כ לא נכון. מה לעשות. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא טוקבקיסטית, את לא פעילת ימין. את שרה – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הדובר הבא, חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בואו נשמור על שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תודה, אבל תרגיע אותה קודם. היא מהסיעה שלך. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – כי הם לא בני אדם, הם סוג ד'. תתביישו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תם פרק הבושה. אני רוצה להתחיל. מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לדבר על עשרות המעצרים של אזרחים ערבים החל מ-7 באוקטובר; חלקם עם הארכות מעצר תמוהות, חלקם על דברים שבימים רגילים אנשים לא נעצרים עליהם – פוסט, הפגנה, ארגון הפגנה. אני מכיר חלק גדול מהעצורים האלה, מהמשפחות שלהם. אני רוצה להזכיר שניים מהם. למשל עו"ד אחמד חליפה מאום אל-פחם ומוחמד טאהר ג'בארין, גם מאום אל-פחם, לצד עשרות אחרים. הם כבר יותר מחודשיים במעצר. למה? כי הם ארגנו ורצו להפגין, והפגינו נגד המלחמה. אמרו: אנחנו נגד המלחמה, די למלחמה, המלחמה הורגת אנשים. והם צודקים, כמו רבים שאומרים די למלחמה. מאז הם במעצר. הארכה פעם אחר פעם אחר פעם. המשטרה והשב"כ – מעצרים נקמניים. מישהו חושב שאפשר להפחיד את אחמד חליפה או מוחמד טאהר ג'בארין, או הצעירים, כדי שלא יביעו את עמדתם? מעין איזה (אומר בערבית: ממשל צבאי,) משטר צבאי, שאתה רק פוצה את הפה, אם אתה ערבי, אם אתה פעיל ציבור שמארגן מחאה. אני מכיר את אחמד. אגב, דווקא אחמד חליפה – פוליטית, הוא לא בוחר לכנסת, אז זה לא אינטרס, אבל אני זועק את הזעקה הזאת שלו, של משפחתו, של חבריו, של משפחתו של מוחמד טאהר ג'בארין, של המשפחות של כלל העצורים. רק לפני כמה ימים, עצור מוואדי עארה, הביאו אותו למשפט, חשפו את המכנסיים שלו – הרגליים כולן עם חבורות קשות. ברור שהכו אותו, התנהגו אליו באלימות. אנחנו מקבלים דיווחים על האלימות הנוראה נגד עצורים ואסירים. יש מניעה לפעמים של מפגש עם עורך דין, מניעת התייעצות וקבלת סיוע משפטי, יחס משפיל, לצד מעצרים מינהליים. אני תמיד התנגדתי למעצרים מינהליים, גם נגד יהודים וגם נגד ערבים. אני מתנגד למעצרים מינהליים. אני עקרונית מתנגד למעצרים מינהליים, לא נגד יהודים ולא נגד ערבים, לא חשוב מי. מי שיש נגדו כתב אישום – יובא לבית משפט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. ולכן אני דורש לשחרר את אחמד חליפה ומוחמד טאהר ג'בארין ושאר העצורים שרצו להביע את העמדה הנכונה שלהם נגד המלחמה הנוראית הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור להצבעה, תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני קובע שהצעת החוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) עברה פה אחד. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כרגע המליאה יוצאת להפסקה. על חידוש הישיבה נודיע בהמשך. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:12 ונתחדשה בשעה 20:34.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023, שהחזירה גם כן ועדת החוץ והביטחון. תודה. << הצח >> הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1697; דברי הכנסת, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את החוק. בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023. זמן קצר לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס אישרה הכנסת את חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד–2023. החוק, שנחקק כהוראת שעה, מאפשר דחייה בביצוע חיובים שנקבעו בחוזה או החלטה שיפוטית, וכן דחיית מועד לתשלום לרשות ציבורית אם אלו אירעו במהלך התקופה הקובעת, שהיא התקופה בין יום פרוץ מתקפת הטרור, 7 באוקטובר 2023, ועד ליום 31 בדצמבר 2023. דחיית המועדים והחיובים כפי שנקבעה בחוק מתייחסת לקבוצת זכאים – חיילים ומי שמשרתים בגופי ביטחון הפנים, שוטרים, סוהרים וכבאים; האוכלוסייה האזרחית שנפגעה מן האירועים, ובכלל זה נעדרים, חטופים, שבויים ותושבי יישובים שהתפנו, המפורטים בתוספת להצעת החוק; בקבוצת הזכאים נכללים גם בני זוגם של הזכאים שפירטתי כל עוד הם אחראים לחיוב עימם; מי שאושפזו למשך שבעה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה להם בשל האירועים במהלך התקופה הקובעת; עובדים בארגוני ההצלה מד"א, זק"א ואיחוד הצלה ומתנדבים בארגונים אלה בהיקף המקביל למשרה מלאה; עיזבונותיהם של הזכאים האמורים בחברות מעטים ושותפויות שהשליטה בהן מצויה בידי מי מן הזכאים. עתה, בעודנו מצויים בעיצומה של לחימה מתמשכת, ולאור תאריך פקיעת החוק ביום 31 בדצמבר 2023, מוצע הסדר שיאפשר המשך דחיית חיובים ומועדים בכפוף למספר תיקונים. ראשית, מוצע להאריך את תוקף ההסדר בחודשיים נוספים, עד ליום כ' באדר א' התשפ"ד, 29 בפברואר 2024. שנית, מוצע לערוך הבחנה בין קבוצות האוכלוסייה וסוגי החיובים והמועדים שלהם יהיו זכאויות לדחייה. הצעת החוק מציעה דחייה לחיובים ולמועדים כפי שאפרט. לעניין דחיית מועד תשלום לרשות ציבורית מוצע להמשיך לכלול בקבוצת הזכאים לכך את כלל האוכלוסיות שפירטתי לעיל, כך שיהיו זכאיות לדחיית תשלום לרשות ציבורית. לעניין דחיית מועדים בחיובים פרטיים, כלומר מועדים שנקבעו בחוזה או פסק דין, מוצע לצמצם את קבוצת הזכאים לדחיית מועד, וזאת לאור הרצון לאזן בין הצורך לתת מענה לאוכלוסיות הנמצאות בקשר הדוק לפעולות הלחימה ושאינן יכולות לנהל את העניין בשל כך, לבין הפגיעה הפוטנציאלית בקניינו של הפרט ובמשק בכלל. לפיכך, בתוך קבוצת הזכאים לדחיית מועדים בחיוביים פרטיים מוצע לכלול חיילים בשירות סדיר וקבע בתפקידי לחימה, משרתי מילואים שנקראו בצו 8, משרתים בגופי ביטחון הפנים ביחידות מיוחדות שמנויות בחוק וכן נעדרים, חטופים או שבויים. בהצעת החוק שיזמה הממשלה הוצע בתחילה כי לגבי אוכלוסיית המפונים יחול רק הסדר מצומצם, כלומר, רק לגבי חיובים ביחס לרשויות ציבוריות. ואולם, סברנו כי כל עוד לא ניתן מענה מספק למפונים בכלל ההיבטים, לא נכון בעת הזאת להפסיק להחיל את ההסדר לגביהם ביחס להתחייבויות כלפי גורמים פרטיים. הוועדה הייתה ערה לקושי שמעורר ההסדר כאשר הוא כולל התערבות ביחסים בין גורמים פרטיים, אך במכלול השיקולים והאיזונים סברנו כי בתקופה הזאת יש לסייע ככל הניתן למפונים. אציין כי מלכתחילה החוק נחקק באוקטובר בעקבות לחץ של הוועדה, וגם הארכתו כעת, ערב פקיעתו, לא הייתה מתאפשרת אלמלא דרישת הוועדה להאריך את תוקפו. אני סבור כי יש בכך צורך של ממש למי שהמלחמה כפתה עליהם שינוי דרמטי באורח חייהם בשל גיוס למילואים, שירות אינטנסיבי או מעבר למגורים זמניים, והוא מאפשר להם להתמקד במשימותיהם או במטלותיהם ללא חשש. אבקש להודות למנהל הוועדה אסף פרידמן, ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור ולצוות שלה עו"ד גלעד נווה ועידו בן יצחק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אני אוסיף רק – אמרתי את זה, אדוני היושב-ראש, אבל אני אוסיף ואגיד את זה לשר יעקב מרגי, שעושה עבודה מצוינת, וזה לא קשור להצעה הספציפית הזאת, אבל כנציג הממשלה – שהמציאות הזאת שכבר פעם שנייה אנחנו צריכים מלמטה למעלה להעלות את הדרישות שיביאו לנו את החוק, זאת מציאות בלתי נסבלת, במיוחד במצב שאנשי המילואים, המפונים, משפחות החטופים, כל האוכלוסיות האלה, אני חושב שהן לוקחות כמובן מאליו שאנחנו כולנו רוצים לעזור להן, ובכל פעם, עד שמתעוררים כאן בכנסת – לא מקבלים את הבקשה. כך שהחוק, אנחנו מציעים להאריך אותו בחודשיים. ואדוני השר, אני מקווה מאוד שאם יהיה בו עדיין צורך – הפעם זה לא צריך לבוא כיוזמות של ועדת החוץ והביטחון או של חברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון יולי יואל אדלשטיין. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשה בקשת רשות דיבור של חברת הכנסת טלי גוטליב, אך היא אינה נוכחת. אז נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–10 – 2 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שניים בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 2 נגד – אין נמנעים – אין חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שניים בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' מ/1691; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 14; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל פטור משירות המילואים), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בעצם, מזה הכול התחיל, כי לפני יומיים הוועדה התכנסה לדיון בהצעת החוק שאני תכף אציג בפניכם – דרישה מובנת לגמרי ומוצדקת בימים קשים אלה של לחימה, להעלות את גיל הפטור מהמילואים, להוסיף שנה בקטגוריות השונות של אנשי המילואים – ואמרנו בוועדה, ללא תיאום מראש, שלא יכול להיות שחוקים שנותנים ולו מענה מינימלי לאנשי המילואים שמתגייסים בצו 8, מגויסים בצו 8, לא מגיעים אלינו, ובמקביל מגיעות הצעות חוק שדורשות עוד יותר מאותם אנשי המילואים. אז אני שמח מאוד שאחרי העבודה האינטנסיבית, כמו שאמרתי, גם של הוועדה, של הצוות המשפטי של הוועדה, שלקח על עצמו לתאם את הדברים, אנחנו הגענו לאן שהגענו. לכן אני מתכבד להציג בפני בפניכם את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל פטור משירות המילואים), התשפ"ד–2023. חוק שירות ביטחון קובע את גיל הפטור משירות המילואים, גיל 40 לחוגרים וגיל 45 לקצינים. בנוסף, מסמיך החוק את שר הביטחון לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון, תפקידים ומקצועות שבהם גיל הפטור יהיה גבוה יותר, עד 49; אותם אכנה מעתה "חריגי גיל". כיום מונה צו זה 28 מקצועות. ב-22 מהם גיל הפטור הוא 49 ובשישה נוספים גיל הפטור הוא 45. עוד קובע חוק שירות ביטחון כי מועד הפטור אינו ביום הולדתו של חייל המילואים אלא בתום השנה הקלנדרית שבה חל יום הולדתו. כלומר, אם חייל מילואים נולד ב-1 במרץ, מועד שחרור מחובת שירות המילואים יהיה ב-31 בדצמבר, לאחר שמלאו לו 40. משמעות הדבר היא כי ב-31 בדצמבר, כלומר, ביום ראשון הקרוב, צפויים להשתחרר משירות מילואים כלל החוגרים ילידי 1983, הקצינים ילידי 1978 וחריגי גיל ילידי 1974 או 1978. בימים כתיקונם יש לצה"ל שהות מספקת כדי לקלוט ביחידות את החיילים המשתחררים משירות סדיר המחליפים את אלו המשתחררים ממילואים ולאפשר להם להיטמע ביחידות. ואולם, מאחר שצה"ל עסוק כעת בלחימה אינטנסיבית, ורבים מחיילי המילואים שאמורים להשתחרר מגויסים בצווי 8, שחרור המוני של חיילי מילואים עלול לפגוע בכשירותן ובמוכנותן של היחידות שבהן הם משרתים. משכך, ביקשה הממשלה לקבוע בהוראת שעה לשנה כי גיל הפטור של חיילי המילואים יעלה בשנה אחת: 41 לחוגרים, 46 לקצינים ו-50 לחריגי גיל. בכך יתאפשר המשך שירותם. בדיון שקיימה הוועדה לפני יומיים סברנו כי אף שצורכי מערכת הביטחון ברורים, לא נכון לאשר את העלאת גיל הפטור בטרם ניתן תגמול הולם ומענה כולל לצורכיהם של חיילי המילואים. בפרט, דרשנו להאריך את תוקפו של ההסדר בדבר דחיית המועדים לתשלומים לחיילי מילואים, שעתיד לפקוע ביום ראשון הקרוב. זה, אדוני היושב-ראש, מה שעשינו בדיוק לפני כמה דקות במליאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כל תוספת התשלום והכול. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> אני שמחתי, כמוך וכמו אנשי מילואים בפרט, לראות את מסיבת העיתונאים, את ההצהרה של שר הביטחון ושר האוצר אתמול. אני לא יודע – או אני אגיד בחיוך: אני לא יודע אם יש קשר לעמדת הוועדה שלא לאפשר בינתיים את ההצבעה על החוק שאני מציג בפניכם זה עתה. אני רק מזהיר את כולנו, כי יש בין אנשי המילואים כאלה שאולי ראו את ההצהרה והחליטו שהעניין סודר: כל עוד אין החלטת ממשלה מסודרת ומקור תקציבי לתגמולים האלה, אז העניין הוא כוונה טובה מאוד ונכונה מאוד של שני השרים אבל לא מעבר לכך. לכן אנחנו כוועדת חוץ וביטחון נמשיך לעקוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב שהדגשת את זה. << דובר_המשך >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> כן, אדוני, כי אני חושש מאוד שמישהו שלא מתמצא ברזי הפעילות בכנסת ראה את זה בטלוויזיה והחליט שמגיע לו כבר פיצוי כזה ואחר. עדיין לא כך הדבר. בעקבות הדיון שהתקיים בוועדה, הגיעה בדקה ה-90 וכמעט בתוספת הזמן הצעת החוק שאישרנו זה עתה בנושא דחיית המועדים. בנוסף, אתמול הציגו שר הביטחון ושר האוצר תוכנית למתן מעטפת לחיילי המילואים. יש לברך על התוכנית, אך בצד זאת יש לזכור כי לתוכנית עדיין אין עיגון תקציבי. משכך החליטה הוועדה כי כדי להבטיח שהמענה לחיילי מילואים אכן יינתן, וכדי שלא ייפגעו היערכות ומוכנות הכוחות הלוחמים, הצעת החוק לא תאושר כהוראת שעה לשנה, כפי שביקשה הממשלה, אלא לחודשיים בלבד, עד יום כ' באדר א' התשפ"ד, 29 בפברואר 2024. אם במהלך תקופה זו תשתכנע הוועדה כי חיילי המילואים אכן מקבלים מעטפת הולמת לצורכיהם וכי עדיין יש צורך מבצעי בהמשך שירותם של חיילי המילואים מעבר לגיל הפטור, נבחן אם יש צורך בהארכת הוראת השעה לתקופה נוספת. אבקש להודות גם הפעם למנהל הוועדה אסף פרידמן, ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור ולצוות שלה עו"ד גלעד נווה ועידו בן יצחק. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות הדיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. כאמור, להצעת החוק הוגשה הסתייגות אחת, של חבר הכנסת אלעזר שטרן, אבל מאחר שחבר הכנסת שטרן אינו נוכח, נעבור לבקשות רשות דיבור. חברי הכנסת שביקשו רשות דיבור: אברהם בצלאל – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. ולכן, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד סעיף 1 – 2 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שניים בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק אושרה בקריאה שנייה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023. הצבעה מס' 18 בעד החוק – 2 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יולי, על זה נאמר: מיעוט רבים שניים. << קריאה >> יולי יואל אדלשטיין (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): << קריאה >> העיקר ששניהם זה פה אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פה אחד. להלן תוצאות ההצבעה: שניים בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים), התשפ"ד–2023, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ' בטבת התשפ"ד, 1 בינואר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:53. << סיום >>