דברי הכנסת
דברי הכנסת
כד / מושב שלישי / ישיבה רכ"ה /
ח' באייר התשע"ז / 4 במאי 2017 / 24
חוברת כ"ד
ישיבה רכ"ה
כנס מיוחד
הישיבה המאתיים-ועשרים-וחמש של הכנסת העשרים
יום חמישי, ח' באייר התשע"ז (4 במאי 2017)
ירושלים, הכנסת, שעה 18:00
תוכן העניינים
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז–2017 3
שר התיירות יריב לוין: 3
ענת ברקו (הליכוד): 6
יואב קיש (הליכוד): 8
מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 10
אורן אסף חזן (הליכוד): 11
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 13
<הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז–2017>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1132); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, היום ח' באייר התשע"ז, 4 במאי 2017, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת בפגרה על-פי בקשת הממשלה.
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז–2017. יציג את החוק לקריאה ראשונה, לאחר שקיבלה פטור מחובת הנחה, השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, אדוני.
כמה אנשים נרשמו לדיון. אני מודיע שהרשימה סגורה.
<שר התיירות יריב לוין:>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת. אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז–2017, לקריאה הראשונה.
ביום ט"ו באב התשע"ד, 11 באוגוסט 2014, פורסם חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014. עניינו של החוק הוא הקמת משדר ציבורי חדש, יעיל ועצמאי, שיחליף את פעולתה של רשות השידור, הפועלת מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה–1965. החוק מקים את תאגיד השידור הישראלי וקובע את אופן פעולתו, וכן קובע הוראות לגבי האורגנים שלו ואופן בחירתם, תקציבו של התאגיד, תוכני השידור ונושאים נוספים הנוגעים לפעילותו.
לצד זאת, החוק מסדיר את אופן סגירתה של רשות השידור ואת מינויו של כונס הנכסים הרשמי כמפרקה מייד עם פרסומו של החוק, תוך שמירה על המשכיות בשידור הציבורי במעבר בין רשות השידור לשידורים על-פי החוק, בהתאם לקבוע בסעיף 92 לחוק. יום תחילתו של החוק נקבע ליום י"ט באייר התשע"ז, 15 במאי 2017, והוא המועד שבו אמור תאגיד השידור הישראלי להתחיל בשידוריו לצד סיום שידורי רשות השידור.
בהצעת חוק זו מוצע לשנות את מתכונת ההפעלה של השידור הציבורי על-פי החוק, ובכלל זה את מבנה תאגיד השידור הישראלי, ולהקים תאגיד ייעודי שיהיה אחראי לשידורי החדשות וענייני היום במסגרת השידורים לפיו.
מתכונת השידור הציבורי שבה ועלתה לדיון לאחרונה בין שרים בממשלה, בפרט לעניין האיזון הנדרש בין עצמאותו של התאגיד מחד גיסא לבין הגורם שיפקח על פעילותו של התאגיד, הממומן מכספי ציבור, מאידך גיסא. המתווה שסוכם לבסוף, כמוצע בהצעת חוק זו, מטרתו להקים תאגיד שידור נפרד ועצמאי לעניין חדשות, אקטואליה וענייני היום, במבנה דומה לזה של תאגיד השידור הישראלי, בפיקוחה של מועצה ייעודית נפרדת, שייוחד כולו לשידורי חדשות. תאגיד החדשות יפעל במקום חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי. תאגיד החדשות יפעל בממשל תאגידי דומה לזה הקבוע בחוק ביחס לתאגיד השידור הישראלי, ובכלל זה לעניין מועצה של נציגי ציבור, מנהל כללי וועדת איתור.
ההרכב של מועצת תאגיד החדשות משקף את ההתמקדות וההתמקצעות בתכנים שהתאגיד יהיה אמון עליהם ואת תפקידיו לפי החוק המוצע, ולכל הפחות ארבעה מבין עשרת חבריה יהיו בעלי מומחיות וניסיון מתחומי השידורים והעיתונות. זאת, נוסף על הנהלה ייעודית, אשר תתמקד אף היא רק בתכנים האמורים. יתרה מזו, המתווה המוצע מאפשר לקלוט עובדים ועיתונאים בהיקף גדול יותר מרשות השידור לתוך תאגיד החדשות, והם יביאו עמם לתאגיד החדש את ההכשרה והניסיון הדרושים לשם הפקה ויצירה של תוכני החדשות.
להלן עיקרי החוק המוצע: בחוק יתווסף פרק חדש שעניינו תאגיד ציבורי ייעודי לשידורי חדשות. בפרק ייקבעו הוראות לעניין מתכונת הפעילות של התאגיד ומבנהו, ובכלל זה לעניין מועצה של נציגי ציבור, מנהל כללי, ועדת איתור, עובדי התאגיד וכדומה, שהן דומות לאלה הקבועות בחוק ביחס לתאגיד השידור הישראלי. תחום החדשות יימחק מתפקידי תאגיד השידור הישראלי ותבוטל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי. תפקידיו של תאגיד החדשות ייקבעו בחוק, והם ישקפו את התפקידים שנגרעו מתפקידי תאגיד השידור הישראלי.
תאגיד החדשות יפיק את החדשות שישודרו במסגרת שידורי הטלוויזיה והרדיו ויופצו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי. כחלק משידורי הרדיו תהיה רשת רדיו ייעודית לעניין חדשות ותוכניות בענייני היום. השידורים יבוצעו ויופצו בפועל על-ידי תאגיד השידור הישראלי, ובמסגרת השידורים שהוא מקיים ייכללו תוכני החדשות שיעביר לו תאגיד החדשות. בחוק ייקבע כי תוכני החדשות והתכנים בענייני היום בטלוויזיה ישובצו בזמני שידור שיאפשרו לתת להם משקל הולם, ולא יפחתו מזמני שידור מינימליים הנדרשים לשם כך כפי שהוגדרו בחוק.
הממשל התאגידי של תאגיד החדשות שייקבע בחוק זהה, בשינויים מחויבים, לזה של תאגיד השידור הישראלי הקבוע בחוק, ובכלל זה מנהל כללי ומועצה של נציגי ציבור. על גופים אלו ומנגנוני המינוי שלהם יחולו הוראות דומות לאלה שקבועות בחוק ביחס לתאגיד השידור הישראלי, ובכלל זה ועדת איתור, מינויה ודרך פעולתה; הרכב המועצה, מינויה ודרך פעולתה, זמן כהונתה, תפקידיה וסמכויותיה; נושאי משרה ובעלי תפקידים בתאגיד; עובדי התאגיד – בהתאמה הנדרשת לאופי פעולת תאגיד החדשות והתכנים שעליהם יהיה אמון.
נוסף על המנהל הכללי של תאגיד החדשות, מוצע למנות עורך ראשי שתפקידו יהיה לערוך את התוכן החדשותי ואת התוכן בענייני היום שמפיק תאגיד החדשות. העורך הראשי יהיה עצמאי בתפקידו זה. הוראת השעה הקיימת היום בסעיף 149 לחוק, המאפשרת רכישה של שידורי חדשות ותוכניות בענייני היום במיקור חוץ, תתבטל, ותאגיד החדשות יפיק את כל תוכני החדשות בעצמו. הצעת החוק כוללת פרק ובו הוראות מעבר לתקופה של שלושה חודשים מיום תחילת פעילות תאגיד החדשות, שהוא המועד שבו יחלו השידורים הציבוריים לפי החוק, קרי, לפרק הזמן שמיום י"ט באייר התשע"ז, 15 במאי 2017, עד יום כ"ג באב התשע"ז, 15 באוגוסט 2017.
בתקופת המעבר הכונס הרשמי ימנה לתאגיד החדשות מנהל כללי זמני. החל ביום התחילה ישובץ מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי לתפקיד העורך הראשי של שידורי תאגיד החדשות, בכפוף להסכמתו. עד למינוי המועצה ישמש הכונס הרשמי כמפקח על פעולות המנהל הכללי הזמני, למעט בכל הנוגע להיבטים של תוכן ועריכה. זאת, בדומה לפיקוחו של הכונס הרשמי היום על רשות השידור שבהליכי פירוק. עם תום התקופה האמורה ימונו לתאגיד החדשות מועצה ומנהל כללי לפי ההוראות המוצעות, שזהות במהותן להוראות הקיימות בחוק לעניין מינוי מועצה ומנהל כללי לתאגיד השידור הישראלי.
בהתאם למוצע, עובדי חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי יעברו, בכפוף להסכמתם, לתאגיד החדשות שיוקם, באותם תנאי שכר וחוזי העסקה ובאותם תפקידים, והמנהל הזמני לא יבצע כל שינוי בתנאים ובתפקידים של עובדים אלה. ככל שיהיו תקנים בלתי מאוישים בתקופת המעבר, יציעם המנהל הכללי הזמני לעובדי חטיבת החדשות ברדיו ובטלוויזיה ברשות השידור שיהיו מעוניינים בכך, בכפוף למגבלת התקנים המרבית של תאגיד החדשות שאושרה בהתאם לקבוע בחוק.
במסגרת המתווה שסוכם בין שר האוצר, ממלא-מקום שר התקשורת וראש הממשלה, נקבע כי לא תהיה פריצה של המסגרת התקציבית ביחס למצב שבו תאגיד השידור היה מתחיל לשדר ביום ד' באייר התשע"ז, 30 באפריל 2017, במתכונת הקבועה בחוק ערב תיקון מס' 7, קרי, ללא שינוי חקיקה. על מנת לעמוד בכך, החוק המוצע נוקט כמה עקרונות מרכזיים. שינוי באחד מעקרונות אלו, כפי שיפורט להלן, או שינוי אחר שיגרום לפריצה של המסגרת התקציבית – הן זו השוטפת והן זו החד-פעמית – יוביל להחזרת הדיון בהצעת החוק לממשלה.
בהחלטתה מיום 3 במאי 2017 בעניין הסמכת ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הצעת החוק קבעה הממשלה ארבעה שינויים בהצעה, אשר ינוסחו, בשל קוצר הזמן, במהלך הדיונים והכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. ואלה הם השינויים:
1. תפקידי הפקת תוכני החדשות והתכנים בענייני היום של שידורי הרדיו של קול ישראל בשפות הרווחות בציבור בישראל, ובכלל זה ברוסית ובאמהרית, יעברו לתאגיד החדשות, והכול במסגרת התקציבית הקבועה לשידור הציבורי בהתאם לחוק השידור הציבורי, התשע"ד–2014, וכן בכפוף לסעיף ה' להחלטת הממשלה.
2. יובא נוסח לעניין מנגנון להכרעה בנוגע לחלוקת לוח השידורים בין תוכן חדשותי והתוכן בענייני היום לבין התוכן שישדר תאגיד השידור הישראלי, לרבות לעניין פריצה לשידורים, אירועים מיוחדים ואירועים חדשותיים.
3. יובא נוסח לעניין מנגנון הכרעה במקרה של מחלוקת בין תאגיד השידור הישראלי לתאגיד החדשות בהסכם לאספקת טובין, המקרקעין והשירותים, למעט הוראות בעניין הנוגע לתקציב, שהוא בידי הממונה על התקציבים.
הנוסחים האמורים לנושאים 1, 2 ו-3 יובאו בהסכמה על-ידי משרד התקשורת ומשרד האוצר ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
4. הממשלה מסמיכה את שר התקשורת לבחון את העברת השידורים בערבית בתאגיד השידור הציבורי אל תאגיד החדשות, וככל שתתקבל החלטה אחרת מהקבוע בהצעת החוק לעניין זה ייערכו ההתאמות הנדרשות בדיוני הכנסת בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ובכפוף לסעיף ד' להחלטת הממשלה.
נוכח כל האמור לעיל, אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק בקריאה הראשונה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
אני מודה לשר המקשר, חבר הכנסת יריב לוין. אנחנו פותחים בדיון. חבר הכנסת יעקב אשר – איננו; חברת הכנסת מיכל רוזין – איננה; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; מרדכי יוגב – לא. ענת ברקו. עד שלוש דקות לרשות גברתי.
<ענת ברקו (הליכוד):>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מובן שאני תומכת בחוק.
יש לי עוד נושא חשוב: מאחר שאנחנו לאחר יום העצמאות והתבשרנו על שינוי, כביכול, באמנת ה"חמאס", אז אני רוצה לומר ש"הִיֶ הִיֶ לבנִיה". כבוד השר איוב קרא, אותה לבנִיה – אותה אמנת "חמאס" שמדברת על הסתה נגד מדינת ישראל: מצד אחד מבקשת לסגת לגבולות 67', ומצד שני מדברת על מהים עד הנהר, על מדינת ישראל; מדברת על המשך הג'יהאד, וממשיכה עם אותה חתרנות גם נגד מצרים כשהיא אומרת: אנחנו לא אחים מוסלמים, אבל היא משתפת פעולה עם "וִּלַאיַת סינא" – עם מדינת סיני של "דאעש".
אני רוצה לקשור את זה למשהו אחר, ברשותך, אדוני. ראיתי שחבר הכנסת איימן עודה, שלצערי הרב לא נמצא כאן – כנראה הוא עוד עייף מחגיגות הנכבה ותהלוכת העקורים – – –
<רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):>
– – –
<ענת ברקו (הליכוד):>
מה? הוא מאוד עייף. הוא פשוט הגיע לתהלוכת העקורים בכברי עם דגלי פלסטין כשאנחנו חגגנו את יום העצמאות. משפחה נחמדה, אין ספק. על אחד הדגלים היה כתוב "עאודה". אולי איימן עודה צריך לשנות את השם לאיימן עאודה; חאק אל-עאודה – השיבה. זאת אומרת שביום העצמאות שלנו מה שעניין את איימן עודה זה השיבה – הקריאה להשמדת ישראל, גם כחבר כנסת ישראל. מה שהוא רוצה עבורנו זה לא פחות ממה שה"חמאס" מאחל לנו. הוא מדבר על שיבה, ומאחר שלאף אחד כאן אין שום כוונה להתאבד, כשהוא מדבר על שיבה, הוא מדבר על שיבה שהיא השמדת מדינת ישראל, כי מובן שאף אחד לא יתנדב להתאבד ולהיעלם מפה.
אז מצד אחד אנחנו חוגגים את יום העצמאות שלנו, מציינים את האבל שלנו ומתייחדים עם המשפחות השכולות, וחבר כנסת בכנסת ישראל באותו היום יוצא נגד המדינה ובעצם קורא לחיסולה של מדינת ישראל.
אדוני היושב-ראש, זה לא חדש, כי אותה רשימה, גם כשעלה הנושא של שימוש בנשק כימי נגד ילדים בסוריה, הם עדיין אמרו שהם תומכים באסד; גם כשעלה השימוש – "חיזבאללה" על-ידי איראן, כ-proxy של איראן, ומדינת ערב הסוניות יצאו נגד הארגון כארגון טרור, הרשימה המשותפת תומכים ב"חיזבאללה". מצד שני, רוצים לסלק את האמוניה, למרות ש"חיזבאללה" מאיים לפוצץ את האמוניה. ענייני לוגיקה לא מטרידים אותו.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה. תודה.
<ענת ברקו (הליכוד):>
ולכן, אדוני, אני רק – – –
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
לא. תודה, גברתי. שלוש דקות תמו.
<ענת ברקו (הליכוד):>
אוקיי. תודה רבה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברת הכנסת עליזה לביא – איננה; חבר הכנסת יואב קיש – מוותר?
<יואב קיש (הליכוד):>
לא, לא.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
אה, לא מוותר?
<משה גפני (יהדות התורה):>
מה, מה יש להגיד? יואב, אתה רוצה לדבר על זה שיכול להיות שנייבא אופוזיציה מסין?
<יואב קיש (הליכוד):>
כבוד היושב-ראש, הפסדתי עשר שניות, אבל בסדר. אני רוצה להגיד כמה דברים. ראשית, לגבי החוק הזה, אני חושב שזה מצער שבחוק הקודם – תיקון מס' 7 – שדיבר על שבועיים דחייה, האופוזיציה נלחמה אתנו וניסתה, ודווקא עכשיו, כשמדברים על החוק המעשי עצמו, עם התיקונים עצמם, מאיזושהי סיבה, אולי בשביל להאריך את הפגרה עד יום ראשון, החליטו שלא להגיע.
מבחינת החוק עצמו, יש נושא אחד שבעיני הוא משמעותי – אנחנו נצטרך להגיע להבנות עם השר כחלון בעניין הזה – וזה לתת קצת יותר זמן למערכות להתארגן על ההשלמה של המהלך. אני חושב שאנחנו נצטרך לבקש כעשרה ימים או שבועיים של דחייה נוספת בעליית התאגיד. יש לזה משמעויות כספיות, אבל לא נכון שהכול יהיה פה לחוץ ונגיע לאיזו טעות במימוש של הדבר הזה. ולכן, החקיקה מן הסתם תסתיים עד 10 בחודש, ואני מאמין שעוד כעשרה ימים יידרשו בשביל להשלים את המהלך הזה.
מעבר לכך, חברי חברות הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא אחד שחמק לנו, אולי, קצת מתחת לרדאר, וזה הנושא השערורייתי שראינו שמפלגה מהבית הזה עשתה שימוש שלא כדין במאגר מידע על ניצולי שואה לטובת השגת קולות בבחירות. מדובר על מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד – שקיבלה כבר קנס. אני לא מדבר על השערות; ניתן קנס מינהלתי של 40,000 שקלים לאותה מפלגה על שימוש, פשוט בלתי חוקי, ברשימה הזאת. הדבר הזה, בעיני – לא ייתכן שלא מדובר בעבירה פלילית. העבירה הפלילית הזאת זה חלק מהחוק. לא יכול להיות שאנחנו עוברים על הדבר הזה בשתיקה. ואני קורא לכל חברי הבית הזה: הגיע הזמן שלא לנהוג פה באיפה ואיפה. אני בטוח שאם מפלגות אחרות אולי היו עושות את הטעות הזאת, כנראה היו מתייחסים אליהן אחרת, גם בתקשורת.
<ראש הממשלה בנימין נתניהו:>
אתה חושב שאם אנחנו היינו עושים את זה היו מתייחסים אלינו אחרת?
<יואב קיש (הליכוד):>
כנראה הליכוד היה מקבל איזה יחס אחר בתקשורת בעניין הזה, לשאלתך, ראש הממשלה; יש לי איזו הרגשת בטן כזאת. אבל כנראה כשיש עתיד עושה את זה זה בסדר.
אז אני אומר: הדבר הזה לא יעבור בשתיקה. אנחנו נבדוק את זה לעומקו של עניין. פניתי אל היועץ המשפטי לממשלה, ואפנה גם אל יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. עבירה על חוקי הבחירות, קניית קולות של יש עתיד – ממי? מניצולי שואה. זה ניצול הכי גס ואבסורדי, ואפילו בהודעה שהם נתנו הם לא התנצלו. מה אמרו? טעות, נתקן. איפה ההתנצלות הכי בסיסית? עד היום אותם ניצולי שואה מקבלים דיוור מראש התנועה של יש עתיד, מיאיר לפיד. זה נושא שאני לא אוותר עליו.
ונושא אחרון, במילה אחת – – –
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה, אדוני.
<יואב קיש (הליכוד):>
אני רק רוצה להגיד לראש הממשלה שראינו שהנשיא הגרמני שמגיע הודיע שלא ייפגש עם "שוברים שתיקה". יישר כוח על המהלך. תודה רבה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה לחבר הכנסת יואב קיש. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשות אדוני.
<מיכאל מלכיאלי (ש"ס):>
אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, קראתי את החוק, החוק החדש שאנחנו הולכים להצביע עליו היום. האמת היא, ראיתי ונדהמתי, אולי גם כעסתי על חלק ממה שנאמר שם בחוק. אפשר לומר שחלק מהחוק מתעלם מחלק גדול מהאוכלוסייה. פשוט אטימות.
אני רוצה להקריא. פרק ג' סעיף ט' מסדיר את מינוי מועצת התאגיד – ואני מצטט: השר ימנה לתאגיד השידור הציבורי מועצה בת 12 חברים, ובהם לפחות שש נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור.
ואני שואל את עצמי: ריבונו של עולם, הממשלה קיבלה החלטה – ולא בפעם הראשונה – לשלב את החרדים בתוך כל מקום ציבורי. יש החלטת ממשלה מס' 869, תחת הכותרת: "קידום המלצות לשילוב האוכלוסייה החרדית". שר הפנים הביא להחלטת ממשלה בדבר אפליה מתקנת במגזר הציבורי, ההחלטה התקבלה בממשלה, אבל היישום – לא קיים. ואני שואל: העסקת חרדים שהממשלה מדברת עליה – כן, אבל בתאגיד הציבורי – לא.
אנחנו – אני רוצה להגיד גם בשם ש"ס, ובכלל החרדים – לא נקבל אפליה, שאף חרדי לא ישובץ במועצה של תאגיד השידור הציבורי. אין ספק שהמועצה כל כך חשובה, ואמורה להשפיע על דעת הקהל, אמורה לייצג את הקהל, וכשאף חרדי לא נמצא במועצה זה לוקה בחסר. תודה רבה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה לחבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת אורן חזן.
אני מבין שהשר איוב קרא מסכם בשם הממשלה? לא? מוותר?
<קריאה:>
– – –
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
כן. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת חזן.
<אורן אסף חזן (הליכוד):>
כבוד ראש הממשלה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד שהגיע הזמן שמישהו יעשה סדר בתקשורת, ואני שמח שראש הממשלה נתניהו עושה סדר בתקשורת. אני רוצה להגיד לכם שכשאני מסתכל על הרדיפה הבלתי-מתפשרת, לא הגיונית, לא מאוזנת, לא מחולקת, עניינית גם לא, אלא עצמית, גם כלפי ראש הממשלה, גם כלפי תנועת הליכוד – זו כבר לא תקשורת. הם שכחו מהי תקשורת, מהי מהותה. חדשות אמורות להביא את המציאות כמות שהיא, לשקף אותה לציבור; לא לעוות אותה ולייצר מציאות אלטרנטיבית. הגיע הזמן שיהיה סדר, והחוק הזה מתחיל לעשות סדר בבלגן.
אני גם רוצה להגיד לכם שבכוונתי לקדם הצעת חוק, אדוני היושב-ראש, כנגד אותם עיתונאים, שתהיה להם אחריות פלילית על שקרים ודיבה. אספר לכם סוד: את עצמי אחריג; אפילו בחוק עצמו אחריג את עצמי. אבל לא יכולה להיות מציאות שבה עיתונאים, כתבים, תחקירנים – או לא יודע איזה פישר אחר, בא ומפרסם כל מה שהוא רוצה. גם אם הוא נתבע, אז הוא מפרסם איזושהי התנצלות בקטנה, ואחרי זה חיים שלמים נהרסים. ואני לא מדבר רק על הכנסת, על חבריה, על הממשלה או על העומד בראשה. ואני מדגיש: את עצמי אחריג. אז הגיע הזמן שיהיה סדר, וזה עושה סדר.
אני רק רוצה לעסוק בנושא אחר – בפגישה של אבו מאזן, זה שחי עם איזושהי פנטזיה, כאילו שהוא נשיא של איזושהי רשות או עם בדיוני, דמיוני. שמענו שהוא הלך ונפגש עם האיש החזק בעולם, עם הנשיא טראמפ. אני רוצה להקדיש לאבו מאזן שיר עם מילים ולחן עממי: עכבר, עכבר, הישמר / פן החתול יבוא מהר. / עכבר, עכבר, נוס, נוס, נוס / עכבר, עכבר, נוס.
אדון אבו מאזן, שלא תחשוב שאם תסתובב בעולם ותמשיך להפיץ שקרים ולהוציא את דיבתה של מדינת ישראל והעם היהודי, יהיה מי שישתוק לך על זה. הלכת – הלכת למקום הלא-נכון. אני שמח שנטרקה דלת בפניך, והובהר לך שלא עוד תשלומים למחבלים ובני משפחותיהם. אני שמח שכשם שראש הממשלה נתניהו חושף את השקר הפלסטיני, גם המעצמה הגדולה בעולם מראה לעולם כולו, שהם, אותו עם דמיוני פלסטיני, הם שלא מבקשים ולא רוצים בשלום; הם שכל מהותם והווייתם היא לזרוק אותנו לים; הם שלא מחפשים לחיות פה בשכנות טובה.
ארץ-ישראל היא גדולה. מעבר לעובדה שהיא ניתנה לנו לנחלה, לשמור עליה, לרשתה, אין לנו בעיה שיחיו כאן לצדנו. אני לא מדבר על שתי מדינות לשני עמים, אבל אין לנו בעיה. הרי זה לא סוד שכ-240,000 משפחות פלסטיניות חיות על הכלכלה הישראלית. באנגלית אומרים: good economy makes good friendship – כלכלה נכונה יוצרת חברות טובה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה.
<אורן אסף חזן (הליכוד):>
ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש: תרצו – ניתן לכם הזדמנות; לא תרצו – נראה לכם את הדרך הביתה, וכנראה שתטופלו כמו שהחתול מטפל בעכבר. תודה רבה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
תודה.
אם כן, תמה רשימת הדוברים. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8) (תאגיד החדשות), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
חברי הכנסת, 32 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני מבין שאתם רוצים להמשיך את החקיקה בוועדה משותפת.
<דוד ביטן (הליכוד):>
– – –
<היו"ר יולי יואל אדלשטיין:>
אז צריך להקים אותה מחדש. הצעת החוק עוברת לוועדת הכנסת.
אני מכריז על הפסקה בישיבת המליאה. אתם תודיעו על ישיבת ועדת הכנסת ותחזרו. סגנית היושב-ראש טלי פלוסקוב תפתח את המליאה כשנקבל הודעה ממזכירת הכנסת. הפסקה.
<(הישיבה נפסקה בשעה 18:24 ונתחדשה בשעה 18:45.)>
<היו"ר טלי פלוסקוב:>
חברי הכנסת, אני מחדשת את ישיבת המליאה. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת הכנסת להודעה. בבקשה, אדוני חבר הכנסת יואב קיש.
<יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):>
תודה. כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, הודעה מטעם ועדת הכנסת.
ועדת הכנסת קבעה כי הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 8), (מ/1132), תידון בוועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הוועדה תהיה בת 16 חברים, שמונה חברים מכל ועדה, בהרכב הזה: מטעם ועדת הכלכלה – חברי הכנסת דוד ביטן, אשר יכהן כיושב-ראש הוועדה, נורית קורן, שולי מועלם, רועי פולקמן, יעקב אשר, איתן כבל, יוסי יונה ועיסאווי פריג'; מטעם ועדת הכנסת – חברי הכנסת יואב קיש, אמיר אוחנה, מיקי זוהר, יואב בן צור, רוברט אילטוב, אלעזר שטרן, אחמד טיבי ואיילת נחמיאס ורבין. תודה.
<היו"ר טלי פלוסקוב:>
תודה לחבר הכנסת יואב קיש.
חברים, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ב באייר התשע"ז, 8 במאי 2017, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 18:46.>