דברי הכנסת
דברי הכנסת
לב / מושב שלישי / ישיבות רמ"ה–רמ"ז /
ב'–ד' בתמוז התשע"ז / 26–28 ביוני 2017 / 32
חוברת ל"ב
ישיבה רמ"ה
הישיבה המאתיים-וארבעים-וחמש של הכנסת העשרים
יום שני, ב' בתמוז התשע"ז (26 ביוני 2017)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 5
נאומים בני דקה 7
איתן ברושי (המחנה הציוני): 7
ענת ברקו (הליכוד): 8
יעל גרמן (יש עתיד): 9
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 9
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 10
אכרם חסון (כולנו): 11
אברהם נגוסה (הליכוד): 12
דב חנין (הרשימה המשותפת): 12
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 13
הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז–2017 14
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 14
דב חנין (הרשימה המשותפת): 15
השר לשירותי דת דוד אזולאי: 16
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 18
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 18
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017 18
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 19
מיכל רוזין (מרצ): 21
הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז–2017 22
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 22
זהבה גלאון (מרצ): 25
מירב בן ארי (כולנו): 28
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): 30
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 32
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 32
הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017 33
אכרם חסון (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 33
עודד פורר (ישראל ביתנו): 35
הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117) (קווי שירות למוניות), התשע"ז–2016 35
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 36
דב חנין (הרשימה המשותפת): 38
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 119), התשע"ז–2017 39
השר לשירותי דת דוד אזולאי: 40
יוסי יונה (המחנה הציוני): 41
איתן ברושי (המחנה הציוני): 42
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): 43
מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 45
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64), התשע"ז–2017 47
סגן שר האוצר יצחק כהן: 47
אלעזר שטרן (יש עתיד): 50
מיקי לוי (יש עתיד): 55
עליזה לביא (יש עתיד): 55
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 59
איתן ברושי (המחנה הציוני): 61
דב חנין (הרשימה המשותפת): 62
יואל חסון (המחנה הציוני): 63
משה גפני (יהדות התורה): 65
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 78
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 78
חילופי גברי בוועדות הכנסת 79
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 79
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 80
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 81
דב חנין (הרשימה המשותפת): 81
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 195) (הרחבת ההגדרה "ילד" לעניין ביטוח נפגעי עבודה), התשע"ז–2017 83
משה גפני (יהדות התורה): 83
נחמן שי (המחנה הציוני): 84
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 87
עודד פורר (ישראל ביתנו): 89
דב חנין (הרשימה המשותפת): 91
הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 19) (ליווי, ייעוץ וסיוע לנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי), התשע"ז–2017 94
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 95
מיכל בירן (המחנה הציוני): 97
דב חנין (הרשימה המשותפת): 99
מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 100
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום ב' בתמוז התשע"ז, 26 ביוני 2017. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה לסגן מזכירת הכנסת.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 90) (מינוי מומחה מטעם בית המשפט), התשע"ז–2017.
לדיון מוקדם, החל בהצעת חוק פ/4335/20 וכלה בהצעת חוק פ/4356/20: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – קליטה בטלפון נייד בכל חלקי הארץ), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת נחמן שי, מיכל בירן, מיקי לוי, חיים ילין, יעקב פרי, ענת ברקו, קסניה סבטלובה, יואל רזבוזוב, זוהיר בהלול, אורי מקלב, מכלוף מיקי זוהר, יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, רוברט אילטוב, יהודה גליק, נאוה בוקר, מיקי רוזנטל, איציק שמולי, אילן גילאון, רועי פולקמן, דוד ביטן, יצחק וקנין ושרן השכל; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – עסקים בתחום ההסעדה והבילוי), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת אורן אסף חזן; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלה על השקעות בחברה שערכה הסדר חוב), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – החזר הוצאות למאבטח), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת יגאל גואטה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן ויוסף ג'בארין; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה מחמת משקל גוף), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת נחמן שי, מרב מיכאלי, זוהיר בהלול, מיקי לוי, איילת נחמיאס ורבין, יחיאל חיליק בר, עמר בר-לב, יעקב פרי, אילן גילאון, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי, יצחק וקנין, דוד ביטן, שרן השכל, עאידה תומא סלימאן, איציק שמולי, יואל חסון, יהודה גליק ואיתן כבל; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) (תיקון – התאמות נדרשות לעניין הגדרת מחלה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת איציק שמולי ועמיר פרץ; הצעת חוק פרסום הודעות בעיתונים בשפות שאינן עברית, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת קסניה סבטלובה, אברהם נגוסה, אורן אסף חזן, איתן ברושי, מיקי לוי, איל בן ראובן, יוסי יונה, נחמן שי, אילן גילאון, מאיר כהן, דב חנין ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ביטול הוראות הנומרטור לעניין איסור על תמיכת הממשלה בחקיקה פרטית תקציבית), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יואב קיש, משה גפני, יצחק וקנין, דוד אמסלם, רוברט אילטוב, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, מנחם אליעזר מוזס, עודד פורר, יהודה גליק, בצלאל סמוטריץ, מרדכי יוגב, שולי מועלם-רפאלי, נורית קורן, אבי דיכטר, נאוה בוקר, מכלוף מיקי זוהר, יעקב אשר, יגאל גואטה, ישראל אייכלר, יוליה מלינובסקי, מיקי לוי, אלעזר שטרן, איילת נחמיאס ורבין, איציק שמולי, יחיאל חיליק בר, עמר בר-לב, מרב מיכאלי, שרן השכל ונחמן שי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת רויטל סויד, חיים ילין, יואל חסון, תמר זנדברג, מיכל רוזין, זוהיר בהלול ואיתן ברושי; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – רוב מיוחס), מאת חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, רועי פולקמן, יואב בן צור, מנחם אליעזר מוזס, רוברט אילטוב, בצלאל סמוטריץ, מרדכי יוגב, ניסן סלומינסקי, דוד אמסלם, מכלוף מיקי זוהר, מירב בן ארי, יעקב מרגי, מיכאל מלכיאלי, יגאל גואטה, אורן אסף חזן, יהודה גליק, אמיר אוחנה, אכרם חסון, אברהם נגוסה, יפעת שאשא ביטון, נאוה בוקר, טלי פלוסקוב ונורית קורן; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק טוס כחול לבן, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, בצלאל סמוטריץ, מרדכי יוגב, נורית קורן ויוסי יונה; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראלים), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת אורן אסף חזן; הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (הנגשת מידע על מוסדות לימוד לסטודנטים), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מירב בן ארי, יעקב מרגי, איציק שמולי ורועי פולקמן; הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ליווי משפטי בשפת חשוד שהוא קטין), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת מיכל רוזין; הצעת חוק העונשין (תיקון – חלופת מאסר לנשים הרות ולאימהות), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, דב חנין, יוסף ג'בארין ועבדאללה אבו מערוף; הצעת חוק המועצה לענף הלול (תיקון – ויסות הייצור והשיווק של תוצרת הלול), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יצחק וקנין, דוד ביטן, איתן ברושי, חיים ילין, איל בן ראובן, עודד פורר, אכרם חסון, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי ויעקב אשר; הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – עובד חינוך שהורשע בעבירת מין או אלימות חמורה או שהוא חשוד בה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, אכרם חסון, עודד פורר, עליזה לביא, יהודה גליק, עאידה תומא סלימאן, דב חנין, מסעוד גנאים, אילן גילאון, עבד אל חכים חאג' יחיא, יעל גרמן, מאיר כהן, מרב מיכאלי, איציק שמולי, זוהיר בהלול, יואל חסון, יעל כהן-פארן, איל בן ראובן, מיקי לוי, איימן עודה, ג'מעה אזברגה, אלי אלאלוף, אברהם נגוסה, ענת ברקו, רועי פולקמן ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק קיום הבטחות שלטוניות, התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת קסניה סבטלובה.
עוד הונח על שולחן הכנסת הדוח ה-43 של מבקר המדינה על פעילותה של נציבות תלונות הציבור לשנת 2016.
כמו כן, אבקש להודיעכם כי ביום רביעי, כ"ז בסיוון התשע"ז, 21 ביוני 2017, הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
עוד אודיעכם כי חברת הכנסת מיכל רוזין ביקשה להסיר את שמה מהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות לכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית), התשע"ו–2016, מס' פ/3158/20. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן מזכירת הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, נאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה כדי שתוכלו להירשם. בבקשה. חבר הכנסת איתן ברושי, תפתח בבקשה את הנאומים.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כממלא מקום יושבת-ראש הוועדה לביקורת המדינה קיימתי היום דיון בדוח מבקר המדינה על האלימות והגזענות בספורט. בדיון השתתפו נציגים רבים מכל הגורמים, כולל משרדי ממשלה, המשטרה, וכמובן משרד התרבות והספורט, וחברי כנסת נוספים. בדיון הזה עלתה טענה נגד המציאות שלמרות אין-סוף ועדות ואין-סוף דוחות, עדיין אנחנו עדים לאלימות וגזענות בהיקפים גדולים, בכלל ובכדורגל בפרט. בסיכום הדיון אני עמדתי על כך שתפורק הוועדה המיוחדת למניעת אלימות, ועדה ציבורית שכנראה לא הביאה תועלת, וקראתי לשרת התרבות והספורט ולשר החינוך, יחד עם גורמים נוספים, להוביל, בתיאום עם ראש הממשלה, החלטת ממשלה שמטילה את האחריות על ועדת שרים או ועדת מנכ"לים בראשות משרד התרבות והספורט והמשרדים הרלוונטיים, כדי למגר את התופעה אחת ולתמיד ולהיות יותר נחושים ויותר חזקים.
ומשפט אחד, אדוני היושב-ראש, כמי שנמצא כאן, בכנסת – בכנסת הזאת, אני רואה פעם נוספת שהממשלה כמעט שאיננה יכולה להראות עבודה מתואמת של משרדיה; לא פעם בוועדות הכנסת מתבצע תיאום של הכנת הישיבה על ידי גורמי הממשלה השונים, וגם כאן ראינו, פעם נוספת, שכשמגיעים לעבודה בין-משרדית רב-תחומית, הממשלה ממש קורסת, וזה לא דבר סביר בעידן הזה, שבו אין שום דבר שהוא חד-ממדי ואין שום בעיה שהיא רק בתחום אחד. הממשלה כנראה צריכה לגלות יכולת וללמוד איך עושים עבודה בין-משרדית ורב-תחומית. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת ברושי. חברת הכנסת ענת ברקו. בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת יעל גרמן.
ענת ברקו (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על מה שקורה היום מטעם הרשות הפלסטינית – אבו מאזן כלפי רצועת עזה – ושתיקה רועמת; החברים מהרשימה המשותפת לא נמצאים כאן, אבל אנחנו מתבשרים שטיפול רפואי בישראל – אבו מאזן לא מאפשר לאנשים לצאת מעזה, לא מאפשר להם לקבל חשמל, לא מעביר את המימון הראוי, כפי שעשה עד כה, ושקט באגף של הרשימה המשותפת. אני שמחה שחברתי חברת הכנסת תומא סלימאן – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
חוגגים, חוגגים – – –
ענת ברקו (הליכוד):
– – הגיעה. לא, אני לא שמעתי את הקונסיליירי של אבו מאזן, חבר הכנסת סעדי, מדבר. בשבוע שעבר הוא לא הסכים לגנות את רצח הלוחמת הדס מלכא, והשבוע הוא לא מגנה את אבו מאזן על כך שיש בעיה, שהוא בעצם מפקיר את זכויות האדם של הפלסטינים ברצועה. אז תארו לעצמכם שזה היה קורה מצדה של ישראל – איך כולם היו קמים. כל ארגוני זכויות האדם שקטים, שתיקה רועמת. אף אחד לא מדבר, כי מדובר בסכסוך פנים-פלסטיני. אותו סכסוך שהתחיל בזריקת אנשים מהגגות, אנשי "חמאס" שזרקו את אנשי ה"פתח" מהגגות והם באו לבקש הגנה במדינת ישראל.
אז תסמונת עזרא נאווי ממשיכה – יש שתיקה כשמדובר בפלסטינים, וחבל מאוד שגם אנשי הרשימה המשותפת לא פוצים פה ולא מצפצפים כשמדובר בפגיעה בזכויות אדם – במקרה של בני עמם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת ברקו. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.
יעל גרמן (יש עתיד):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, נכבדי, היום בבוקר, בשעות הבוקר, אני ביקרתי שוב במאהל של השובתים מהדסה. יושבים שם ההורים, יושבים שם קרובי משפחה, יושבים שם גם חלק מהרופאים, והלב פשוט לא רוצה להאמין, איך הממשלה עדיין לא מעורבת בזה, איך ראש הממשלה לא שם את כובד משקלו ולא בא ואומר: די, אי-אפשר יותר לראות את הסבל הזה; את הסבל של הילדים, של ההורים, גם של הרופאים.
אני עומדת כאן ובאמת מבקשת לקרוא לעזרה, לעזרת ראש הממשלה, לעזרת הנשיא, לבקש מהם להתערב. נכון, מחר בג"ץ יבוא, מחר בג"ץ אולי ימצא פתרון, אבל אני מאמינה שמה שהוא יאמר זה ללכת ולמצוא איזושהי פשרה, כזו או אחרת. אבל אם באמת יהיה מי שיתערב, מי שיהיה אכפת לו, שיאמר: אני, לא מעניין אותי לא האגו של זה ולא האגו של זה, לא אינטרסים מפה ולא אינטרסים מפה, מה שמעניין אותי זה מערכת הבריאות של מדינת ישראל, ירושלים – והילדים. אם באמת למישהו אכפת ממדינת ישראל, ממערכת הבריאות, מירושלים ומהילדים – חובה לפתוח מחלקה בשערי צדק. לומר את זה בגלוי, ולעשות זאת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חברת הכנסת גרמן. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אחריה – חברת הכנסת קסניה סבטלובה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
אני רוצה להודות לחברת הכנסת גרמן – היא הגיעה היום למאהל, וזה מאוד מאוד חשוב. אני העברתי את הלשכה שלי, בשבוע שעבר, אדוני היושב-ראש, למאהל, ומאז אני נמצאת שם הרבה מאוד. אני באמת כבר נואשת. אני באמת כבר לא יודעת איך פותרים את הבעיה הזאת. אני חושבת שאם לא תהיה התגייסות רבתי – גם של הבית הזה, צריך להגיד; זה לא רק ראש הממשלה, הנשיא ושר הבריאות – התגייסות רבתי של הבית הזה. יש הורים ששובתים רעב, אדוני היושב-ראש. שבעה הורים שובתים רעב. שני אזרחים הצטרפו אליהם.
אני רוצה היום לזעוק לא רק את זעקת ההורים של המחלקה ההמטו-אונקולוגית, כמו שאני עושה פה, צריך להגיד, כבר חצי שנה, אדוני היושב-ראש, וזה מאוד מכאיב לי, אני רוצה היום לצעוק את זעקת הצפון. אנשים בצפון חיים פחות זמן, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. ראשי הרשויות יצאו למאבק משום שצריך שם 2 מיליארד שקלים כדי שפחות אנשים ימותו שם. איך אנחנו הגענו למצב הזה, אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת. איך הגענו למצב הזה שבצפון אין טיפול? 300 מיליון שקלים – אדוני היושב-ראש. ישראל חושבת, ובצדק, שחשוב לטפל בפליטים מסוריה, לטפל בהם במערכת הבריאות שלנו, אבל 300 מיליון שקל גירעון בבית-החולים בנהריה, ואף אחד לא מושיע, אדוני היושב-ראש. משרד ראש הממשלה התערב, משרד הבריאות התערב, ואף אחד לא עוזר. וראשי הרשויות כבר לא יודעים מה לעשות. ואנחנו, קצרה ידנו מלהושיע. אנחנו חייבים להתגייס לטובת חיזוק מערכת הבריאות בכלל. זה אחד הדברים הכי חשובים שיש לנו פה בבית, משימה קריטית. אנחנו צריכים לשמוע את זעקת ההורים פה במאהל, ואת זעקת ראשי הרשויות בצפון. זה חשוב ושייך לכולנו. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אכרם חסון.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך את ציבור המוסלמים במדינת ישראל בחג עיד אל-פיטר. כול עאם ואנתום טייבין. כול עאם ואנתום בח'יר. ומכאן אני רוצה גם להפנות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכל חברי ממשלתו קריאה נואשת: יש לכם עוד זמן להתחרט על מה שאתם עשיתם אתמול. יש לכם עוד זמן ואפשרות לבטל את ההחלטה הנוראית, ההחלטה שמפלגת את העם שלנו, החלטה ששוחקת את האחדות עד דק, החלטה שגם מונעת את האפשרות שמדינת ישראל תמשיך להתקיים גם בעתיד כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו החלטה שמפלגת את העם שלנו; זו החלטה שגם הורגת את ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה שהיא הבית הלאומי של העם היהודי, העם היהודי באשר הוא – חילונים, אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים, וגם כאלה שלא מצאו את ההגדרה שלהם, שהם עוד לא רוצים להשתבץ באף אחת מהמשבצות הקיימות. פשוט יהודים. זה היה מספיק בשביל הצוררים שלנו כדי לרצוח בנו, כדי להשמיד אותנו, כדי להיאבק בנו, כדי להלום בנו, כדי לחבוט בנו בגולה.
אז מדוע כאן, במקום לחשוב עכשיו על כיצד אנחנו נתמודד עם האיומים הגדולים מאוד, שהם באמת כבדים, וגם מדרום וגם מצפון עכשיו הרעה יכולה לבוא ולדפוק בשערינו, מחר מחרתיים – אנחנו עוקבים אחרי הזליגה ממלחמת האזרחים בסוריה, אנחנו יודעים על המשבר בעזה – אז במקום להיערך למלחמות האלה, ראש הממשלה שלנו עוסק היום במלחמות היהודים המיותרות, כאשר הוא בעצם עוסק בעניין של מי יהודי מספיק כדי לעלות לכותל, ומי לא מספיק יהודי כדי להתפלל בכותל, ונכנע, נכנע לידי מיעוט בעם שלנו. במקום לדבר על האחדות, הוא מדבר על הפילוג; במקום לדבר על איך אנחנו מחברים את החלקים בעם שלנו, הוא מדבר ובעצם אומר בהחלטתו: לא אכפת לי מכם, אתם לא חלק ממדינת ישראל, אתם לא חלק מהבית הלאומי כאן, במדינת ישראל. אנחנו חייבים להתאחד ולומר די ומספיק. אנחנו, העם היהודי, פילגו אותנו מספיק, ואין מקום בלבנו למלחמות היהודים הנוספות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חברת הכנסת סבטלובה. חבר הכנסת אכרם חסון. אחריו – חבר הכנסת אברהם נגוסה.
אכרם חסון (כולנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום שישי בלילה, בשעה 22:30, התארחתי בכפר הבדואי ביר אל-מכסור. זה כפר בדואי גדול שנמצא ליד שפרעם. הוזמנתי כנציג הכנסת להיות אורח בטורניר מיוחד לרגל חג אל-פיטר, הרמדאן. במשך חודש ימים כל צעירי הכפר, באמצעות המועצה המקומית ואגף הספורט והנוער, ארגנו טורניר קט-רגל לילדים, לנוער ולבוגרים. מאות ילדים השתתפו. מטרת הטורניר הייתה להביא לאחווה, לסלחנות, לסובלנות בין כולם. לעניות דעתי, זה פרויקט שצריך להביא אותו לכל הכפרים. הייתי שם עד השעה 1:00, לפנות בוקר. זו גאווה לראות את כל ילדי הכפר, את כל הנערים, את כל הבוגרים כמשפחה אחת, מתחרים בצורה ספורטיבית ואחראית. תאמין לי, זו פעם ראשונה שאני רואה כזה דבר. לפנות בוקר אתה רואה מאות אנשים שבאים, ונשארתי עד השעה 1:00 שם, ואני יכול להגיד לך שהיה כבוד לייצג את הכנסת בכפר כזה, שיש בו הרבה חיילים, אנשים שמאמינים במדינת ישראל, משרתים את המדינה, ולכן חשבתי היום להעלות את זה ולהגיד להם: כל הכבוד וחג שמח.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה, חבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת אברהם נגוסה, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין.
אברהם נגוסה (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית נבקש לציין כי האזרח אברה מנגיסטו נמצא כבר 1,023 ימים בשבי ה"חמאס". שנית, היום התקיימה הפגנה של העולים תושבי מרכז הקליטה מבשרת ציון. העולים דרשו למנוע את הפינוי חסר האחריות ללא מציאת פתרון דיור קבע לדיירים.
אני קורא למשרד העלייה והקליטה ולסוכנות היהודית לזנוח לאלתר את תוכניתם לפנות את דיירי מרכז הקליטה מבשרת ציון בספטמבר 2017. אני קורא למשרדי השיכון, הקליטה והאוצר למציאת פתרון, להשארת העולים במרכז הקליטה מבשרת ציון עד למציאת פתרון קבע. אני קורא שוב ושוב למשרדים הללו לקבל את המתווה שהצענו בוועדה בקשר ליחידים הנמצאים כיום במרכזי הקליטה בכל הארץ. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נגוסה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. בהמשך לדבריו של חבר הכנסת נגוסה, גם אני השתתפתי היום בהפגנה של יוצאי אתיופיה שהייתה מול הכנסת, וזאת הייתה הפגנה מאוד מאוד מרגשת. אנשים באמת נאבקים היום מול תוכנית להעיף אותם ממרכז הקליטה שבו הם נמצאים בלי פתרונות. אבל הם גם מעלים שאלה נוספת: עד מתי אנשים צריכים לחיות במרכז קליטה? למה מרכז קליטה? שייתנו להם פתרונות, דירות, משכנתאות, פתרונות חינוך, מקומות תעסוקה הוגנים, הם ישמחו להשתלב, להיכנס לתוך החברה. אי-אפשר להמשיך ולהתייחס ליוצאי אתיופיה בישראל כאילו הם בקטגוריה של קליטה אין-סופית.
ונקודה שנייה, בחצי הדקה שנותרה לי: אדוני היושב-ראש, אני, יחד עם חברי כנסת נוספים, מזועזעים מהמהלך של פיטורי עובדות סוציאליות, 250 עובדות סוציאליות שעובדות ברשויות המקומיות, שעובדות יחד עם קשישים. בגלל ויכוח בין משרד הרווחה לבין הרשויות המקומיות מפטרים עובדות סוציאליות, בזמן שצריך הרבה עובדות סוציאליות כדי לעשות את מה שצריך לעשות בעבודה עם קשישים בישראל. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, קודם כול ארצה לברך גם את הקולגות שלי, חברי הכנסת החוגגים את עיד אל-פיטר מאתמול, וכמובן את כלל המוסלמים והערבים המוסלמים שחוגגים את החג הזה, ומקווה שבשנה הבאה כולם יחגגו לא רק את החג, אלא גם כן את השלום, את השוויון. אני מאוד מקווה.
250 עו"סיות הולכות להיות מפוטרות מטיפול בקשישים. אפשר לדבר הרבה, ומגיע שנדבר גם כן על אנשים שמאבדים את מקומות העבודה שלהם, על נשים שעושות את המלאכה שלהן – ואני אומרת "נשים", כי בדרך כלל, 80% או קצת יותר מהעו"סים בארץ הם נשים – עושות את העבודה שלהן, ובכל זאת הן הולכות להיות מפוטרות ויתחילו לחפש מקומות עבודה חדשים.
אבל בנוסף לעובדה שהנשים, 250, יצטרכו לחפש מקומות עבודה, יש קשישים שיאבדו את הביקור הזה של עובד סוציאלי לבית שלהם, שיבדוק מה מצבם, מה צורכיהם. כולנו מדברים שעות ארוכות על הטיפול בקשישים במדינת ישראל, על עצם העובדה שאפילו חלק גדול מהם גם סיעודיים וגם צריכים את הטיפולים האלה. העו"סים מעכשיו לא יוכלו לבצע את מלאכתם דרך המינוי הזה של הרשויות המקומיות.
הגיע הזמן שהממשלה תתעורר ותיקח על עצמה לטפל גם בנושא הזה, לפתור את הבעיה הזאת, וגם כן, כמו שדיברנו בשבוע שעבר, לפתור את בעיית המחלקה האונקולוגית של הילדים חולי הסרטן. לא מתקבל על הדעת שהורה שמטפל בילד חולה סרטן צריך עכשיו לשבות רעב כדי שמישהו יסתכל וינסה לפתור את הבעיה הזו. הגיע הזמן שהממשלה תבין ש"ביטחון" זה אומר גם כן ביטחון בריאותי, ביטחון תזונתי, ולא רק הביטחון הלאומי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
עד כאן נאומים בני דקה.
אנחנו מברכים ביציע את חברי הפרלמנט מברזיל, אורחים שלנו בכנסת, אורחים של חברת הכנסת שרן השכל. ברוכים הבאים לכנסת.
הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז–2017
[מס' מ/1135; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' 22511; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. יש כמה בקשות דיבור. נשמע את הנימוקים אחרי דבריו.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית).
הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, ומטרתה להאריך את תוקפו של החוק להארכת תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון) וכו', 1967, בחמש שנים נוספות. דהיינו, עד ליום 30 ביוני 2022, א' בתמוז התשפ"ב.
רק כדי להסביר, הצעת החוק הזאת למעשה באה להסדיר את המצב לגבי יהודים או אזרחי ישראל שגרים באזורי יהודה ושומרון, ומה שקורה היום זה שמצד אחד אנחנו רוצים לאפשר סמכויות שיפוט שוות לבתי-המשפט בישראל לגבי עבירות שנעשות על ידי ישראלים בשטחי יהודה ושומרון, ומצד שני אנחנו רוצים להחיל על הישראלים שגרים באותם מקומות את הדינים הישראליים, כגון חוק שירות ביטחון, פקודת מס הכנסה, חוק ביטוח לאומי וכו'. במילים פשוטות, אם נניח למישהו במעלה אדומים פורצים את הבית, אז אם החוק הזה לא יהיה, הוא יצטרך ללכת לממשל האזרחי, ובמצב רגיל אנחנו רוצים שהוא יפנה למשטרה והמשטרה תטפל בנושא הזה. זה הצד האחד. הצד השני זה שאנחנו רוצים שעל כל הישראלים שגרים שם יחולו כל אותם דינים כמו חוק שירות ביטחון, פקודת מס הכנסה, ביטוח לאומי וכל הדברים האלו, וזה נעשה באמצעות ההחלה הזו של חמש שנים. זה התחיל פעם כשעת חירום לשלושה חודשים, אבל מהר מאוד זה עבר לחמש שנים.
אני פונה לחברי, מאחר שזה דבר שקיים ואנחנו רוצים שזה מה שיקרה, אנחנו לא רוצים להעמיס על הצבא דברים ואנחנו לא רוצים שיגורו שם ישראלים שהחוקים הבסיסיים כמו מס הכנסה וביטוח לאומי ושירות חובה – כל אלה לא יחולו עליהם, אז אני פונה לחברי ומבקש מהם שנאשר את זה בקריאה שנייה ושלישית. אין הסתייגויות לחוק הזה, וכפי שאמרתי, אני מבקש שנאשר אותו. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. כאמור, אין הסתייגויות, אבל יש בקשות דיבור. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בברכה לעמיתינו המוסלמים, לאזרחים המוסלמים, הערבים המוסלמים של מדינת ישראל, למוסלמים הפלסטינים בשטחים הכבושים ומחוצה להם ולכל הציבור המוסלמי הגדול בעולם, שמציין היום את עיד אל-פיטר. כול עאם ואנתום בח'יר. שיהיה לכם באמת חג שמח, מאושר ואופטימי.
עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק שבפנינו מגלמת בקליפת אגוז את האבסורד הפוליטי והמשפטי שאנחנו חיים בו כל כך הרבה שנים. ההסדר הקיים היום הוא הסדר שנמצא בתקנות שעת חירום, ומכוחו בעצם מוסדרים יחסי הגומלין המשפטיים בין ישראל לבין הגדה המערבית. ההסדר הזה הוא הסדר עקום, והוא הסדר עקום שאין לו שום הצדקה, לא מדינית, לא חברתית, לא כלכלית וגם לא משפטית. מה שנוצר אחרי המלחמה ב-1967 כהסדר זמני, מוארך בכל פעם מחדש במנגנון משפטי, שבעצם מונע מאתנו כאן בכנסת לקיים דיון רציני ומעמיק על השאלה יחסי ישראל והגדה המערבית לאן. לנו, עמיתי חברי הכנסת, יש תשובה ברורה על השאלה הזו: אנחנו רוצים לראות יחסים בין ישראל למדינה פלסטינית עצמאית שתהיה בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, ותחיה בשלום לצדה של ישראל במסגרת הסכם שיבטיח עתיד, ביטחון, צדק ועצמאות לשני העמים.
לימין הקיצוני גם כן יש תשובה; הימין הקיצוני מציע לספח את השטחים בצורה כזאת או אחרת, להשאיר את הפלסטינים שם נטולי מעמד ונטולי זכויות, והוא משוכנע שהסדר אפרטהייד כזה יוכל להמשיך ולהתקיים לאורך שנים, כשמדי פעם אנחנו ושכנינו ניכנס לעוד עימות צבאי, וממלחמה למלחמה נמשיך להתקיים במציאות של שלטון צבאי על עם שאיננו רוצה בו ועושה את הכול כדי להשתחרר ממנו.
הממשלה הנוכחית היא ממשלה של ימין קיצוני. היא הייתה מעוניינת להגיע למצב האפרטהייד הזה, שבו ישראל שולטת ומספחת את השטחים בלי לספח את התושבים ובלי לתת לתושבים זכויות אזרחיות מלאות, אבל היא לא מוכנה להגיד את זה בגלוי. היא לא מוכנה להגיד את זה בגלוי, מכיוון שגם ראש הממשלה נתניהו יודע שאם את הדברים האלה הוא יאמר בגלוי, הוא יאבד את שאריות התמיכה הבין-לאומית שיש לו היום. ולכן נתניהו ממשיך בהתנהלות של ללכת עם ולהרגיש בלי. הוא ממשיך בהתנהלות שמשמעותה המעשית בפועל היא סיפוח של השטחים, היא התייחסות למתנחלים כאל חלק בלתי נפרד מאזרחי ישראל – למרות שבעצם בפועל הם מתגוררים מחוץ לגבולותיה הבין-לאומיים המוכרים – אבל מבלי להגיד את זה בגלוי, מבלי לספר בגלוי לאזרחי ישראל שזה מה שישראל עושה, מבלי להצהיר בגלוי בקהילה הבין-לאומית שזה מה שישראל עושה, בפועל להשיג את אותן תוצאות בלי להגיד את זה בגלוי.
עמיתי חברי הכנסת, החוק שבפנינו הוא חלק מהמנגנון העקום הזה, ואני מציע לכנסת להתנגד לו כחלק מהאמירה של הכנסת שהגיע הזמן לעשות שינוי. הגיע הזמן לעשות שינוי במשטר העקום הזה, הגיע הזמן להגיע ליחסים אחרים לגמרי בין ישראל לבין השטחים. יחסים שבהם תהיינה שתי מדינות שתחיינה בשלום זו בצד זו ותאפשרנה עתיד לשני העמים. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. האם יש עוד חברי כנסת שמעוניינים לממש את בקשת הדיבור שלהם? אין. אז אנחנו נשמע את עמדת הממשלה. בבקשה, השר דוד אזולאי ביקש להביא לנו את עמדת הממשלה בחוק הזה.
השר לשירותי דת דוד אזולאי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז–2017, מוצע להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת, בעוד חמש שנים, עד ליום א' בתמוז התשפ"ב, 30 ביוני 2022.
ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם בסמכויות השיפוט של בתי-המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור או בשטחי הרשות הפלסטינית, בסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים באזור, וכן באפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושב האזור. כמו כן, התקנות מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים שונים על ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון. תוקפן של התקנות הקיימות עומד לפוג ביום ג', ו' בתמוז התשע"ז, 30 ביוני 2017. לפיכך מוצע להאריך את תוקף התקנות בחמש שנים נוספות. אדגיש כי במסגרת ההארכה לא נעשה כל שינוי בנוסח התקנות, וכל תכליתה שימור המצב הקיים.
נוכח האמור, הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר דוד אזולאי. חבר הכנסת סלומינסקי, ביקשת לדבר?
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
טוב, אז אנחנו עוברים להצבעה.
הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה – אין הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד סעיף 1 – 23
נגד – 3
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בקריאה שנייה, 23 בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה, ואנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. קריאה שלישית, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 21
נגד – 4
נמנעים – אין
חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
21 בעד, ארבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות. אנחנו עוברים לחוק הבא.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הודעה לסגן מזכירת הכנסת.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים), התשע"ז–2017, מטעם ועדת הכנסת; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 19) (ליווי, ייעוץ וסיוע לנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי), התשע"ז–2017, של חברות הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מרב מיכאלי ואורלי לוי אבקסיס. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן מזכירת הכנסת.
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017
[מס' כ/694; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' 21187; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת אלי אלאלוף, בבקשה, אדוני.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק ביוזמתה המאוד-מאוד מיוחדת של חברת הכנסת מיכל רוזין, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
בהצעת החוק שלפניכם מוצעים כמה תיקונים בחוק עובדים זרים; ראשית, מוצע בהצעת החוק להסמיך את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לקבוע בתוך שנה בתקנות דרכים מסוימות לתשלום שכרו של עובד זר.
כפי שאתם יודעים, היום רוב התשלומים לעובדים זרים, במיוחד בתחום החקלאות, כששירותי הבנקאות לא נמצאים בקרבה, הם במזומן. דרכים אלה יכולות להיות דרכים מסוימות מאלה הקיימות היום ודרכים נוספות עליהן או דרכים שיבואו במקומן. המטרה היא למצוא דרך שתבטיח את תשלום השכר לעובדים הזרים מצד אחד, ותגן על מעסיקים בפני תלונות שווא מצד שני, דבר שגם קורה, לצערנו, לעתים קרובות. כיום מחייבים ההיתרים הפקדה באמצעות חשבון בנק בישראל, שלגביה נשמעו טענות שונות בוועדה, ולכן, בלי לגרוע מתוקף התנאים שבהיתר, מוצע כי הקביעה תהיה בתקנות, כדי לאפשר לשר לבחון פתרונות שונים.
שנית, מוצע בהצעת החוק כי אי-תשלום עיצום כספי חלוט שהוטל על מעסיק בכל הקשור להעסקת עובד זר יהיה עילה לסרב לבקשת היתר להעסקת עובד זר, כפי שקבוע היום לעניין קנסות במישור הפלילי.
שלישית, הצעת החוק מבהירה את הסמכות הקיימת לקבוע תנאים וסייגים בהיתר ואת הסמכות לחלט ערובה שניתנה לפי החוק או במסגרת ההיתר. אדגיש כי מדובר בהבהרה בלבד של סמכויות קיימות.
רביעית, הצעת החוק מחדדת את הסמכויות לעניין עבירות בנסיבות מסוימות – אני מתנצל על העיכוב בקריאה, זה נובע מזה שקיבלתי את זה שנייה לפני העלייה. במסגרת זו מוצע בהצעת החוק כי ממונה יוכל לסרב לתת היתר או לחדשו, ואף לבטל היתר, כאשר מעסיק, כולל מי שמבקש היתר להעסקה, הורשע או הואשם בעבירה של החזקה בתנאי עבדות, עבודת כפייה או סחר בבני אדם, או בעבירה אחרת כלפי עובד זר שגם היא נחשבת עבירה חמורה ומצדיקה הפעלת סמכות זו. יתרה מכך, גם אם עבירה חמורה כאמור נעברה בידי מי שהיה בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו, ומידת הזיקה שבינו ובין המעסיק מצדיקה זאת, יהיה אפשר להביא בחשבון הרשעה או הגשת כתב אישום נגד בעל העניין או בעל התפקיד לעניין ביטול היתר או סירוב לתת היתר או לחדש אותו.
חמישית, בהצעת החוק מוצע שכאשר נפתחת חקירה בגלל עבירות חמורות כאמור נגד מעסיק או נגד בעל עניין או בעל תפקיד בכיר שיש לו זיקה מספקת למעסיק, יוכל הממונה לדחות את ההחלטה בבקשת המעסיק להיתר או לחידוש היתר, אם קיים חשש לפגיעה בעבוד זר בשל חומרת העבירה ויש חשש לפגיעה בהליכי החקירה. הדחייה תהיה עד לקבלת ההחלטה לעניין הגשת כתב אישום, אך לא יותר מ-18 חודש. לאחר מכן יהיה צורך לקבל החלטה בבקשה להיתר. יצוין כי הסמכויות של הממונה שהזכרתי כאן לא גורעות מכל סמכות אחרת שיש לממונה.
אדגיש כי הצעת החוק מבקשת להגן על שני הצדדים: מצד אחד על המעסיק, אבל לא פחות, ובמיוחד, גם על העובד הזר. כמובן, הצעת החוק – זה דבר ברור – מביאה לידי ביטוי ערכים של שמירת כבוד האדם, לרבות העובד הזר, כמאמר הכתוב: "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם, ואהבת לו כמוך".
להצעת החוק לא הוגשו שום הסתייגויות, והיא עברה בקריאה ראשונה בוועדה. אני רוצה להודות במיוחד, שוב, אני חוזר, לחברת הכנסת מיכל רוזין, על העקשנות שלה ועל התמיכה והליווי של עבודת הוועדה. ובמיוחד לצוות הוועדה, ליועצים המשפטיים והנהלת הוועדה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת אלאלוף.
חברי הכנסת, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017, אנחנו מצביעים בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה, כי לא הוגשו הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. קריאה שנייה, מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–5 – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. קיבלנו את החוק בקריאה שנייה ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק עובדים זרים (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בקריאה שלישית, 25 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אישרנו את החוק כנדרש בשלוש קריאות, ואני מתכבד להזמין את יוזמת החוק, חברת הכנסת מיכל רוזין, לברך את אלה שעסקו במלאכה.
מיכל רוזין (מרצ):
אלי, אל תלך, שאני אוכל לברך אותך.
טוב, כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי וחברות הכנסת, תודה על ההצבעה פה אחד על הצעת החוק החשובה הזאת. תודה שכינית אותי עקשנית, אין ספק שלפעמים פה בכנסת צריכה להיות עקשנות ונחישות כדי להצליח באמת לחוקק חוקים שהם חשובים ונכונים.
הרבה פעמים צריך להוריד חלק מההתנגדויות, ופעלנו רבות להוריד את ההתנגדויות, וזה לא היה פשוט. הקשבנו לכל הצדדים, וניסינו לייצר איזון בין דרישות המעסיקים, שחלקם גם מעסיקים סיעודיים, לבין הזכויות והרצון להגן על העובדים, וביחד להגן על שני הצדדים.
בסוף אנחנו ביחד באותו עניין, העובדים הזרים שמגיעים לכאן, לצד המעסיקים, בחקלאות, בבניין וכמובן בסיעוד. אנחנו רוצים לייצר את המקום שבו לכולם בסופו של דבר – תהיה הוגנות לשני הצדדים, וכולם יעבדו לפי החוק וכולם בעצם יהיו מרוצים.
אני רוצה להגיד תודה ענקית גדולה – סופה, את מפריעה לי להגיד תודה ענקית גדולה לחבר הכנסת אלי אלאלוף, שבזכותו, באמת בזכותו, הצעת החוק הזאת עברה ועוברת עכשיו, היום, בקריאה שנייה ושלישית. לעורכת הדין נעה בן שבת – באמת, היכולת שלך לשמוע את כל הצדדים, לקחת ברוגע שלך את המחלוקות הקשות ולהביא בסופו של דבר את התוצאה המדויקת היא פשוט ראויה להערצה; עורכת הדין שושנה שטראוס ממשרד הפנים, שעשתה עבודה באמת מדהימה ויזמה אתי יחד את החוק הזה; שקד מורג, היועצת שלי, שהיום כבר אינה אתי, שיזמה ביחד אתי את הצעת החוק, הובילה, קידמה, עבדה עליה ובאמת חיברה את כל הצדדים; עורכות הדין נועה שאואר, עידית ליבוביץ ומיכל תג'ר מקו לעובד. אני רוצה להגיד תודה לנציג החקלאים, לאבשלום וילן, אבו, שהוא חבר, ואכן הוא השכיל להבין את הצורך לייצר הצעת חוק מאוזנת ושנותנת מקום לכל הצדדים; ליפתח בן דוד, נציג חקלאי הערבה, והקשבנו היטב לקול שלהם, לקושי של חקלאי הערבה באמת לעמוד בכללים שקיימים היום. ובעיקר אני רוצה להגיד תודה ליעל קריגר, שי הבט ומאיה גלסמן, היועצים הפוליטיים, שבלעדיהם אף הצעת חוק לא הייתה עוברת כאן בכנסת. תודה רבה לכולם ויישר כוח לכולנו. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. תודה רבה.
הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז–2017
[מס' כ/708; "דברי הכנסת", חוב' כ"ט, עמ' 22430; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אלי אלאלוף, בבקשה.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, ידידי מאיר כהן. הצעת החוק הזאת היא לא רק הצעת חוק פשוטה – היא פשוטה, אבל היא אמורה לפתור בעיות מאוד קשות, שיושב-ראש הכנסת עכשיו, מאיר, ואני מכירים טוב, כי הנושא הזה של נשים במקלטים לנשים מוכות – זה שם גרוע, אני מציע שאלה שיודעים לנסח, שישנו את הכותרת של המקלטים האלה, כי זה נורא. ברגע שנכנסים – יש סטיגמה עליהם, בצורה קשה.
לצערנו, אני חייב להתחיל בהודעה שקיבלתי אתמול בלילה מכלת פרס ישראל רות רזניק, שמודיעה שסוגרים – בהנהלה שלהם נתנו לה הוראה לסגור שני מקלטים לנשים מוכות, בגלל מצבם הכלכלי. אין פה נציג משרד – שר לא נמצא. אני מקווה שיעבירו לו, שידע שלא קיבלו אפילו את הכסף השוטף למקלטים לנשים מוכות. זה פשוט בלתי נסבל. זו עמותה – – –
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):
שר האוצר – – –
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
שר האוצר לא פה, זה לא התפקיד שלו. הכסף נמצא במשרד – – –
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):
– – –
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא, לא, לא, הפעם אני אגן על שר האוצר, כי מגיע לו שיגנו עליו בנושא הזה הספציפי. קודם כול, התקציב נמצא ואושר והתקציב קיים והכסף קיים, וזה לא מועבר בגלל רשלנות של החשבות של המשרד הרלוונטי. בואו לא נחפש – בערבית המרוקאית שלי אומרים: שר האוצר זה לא הקיר הנמוך שכל אחד יכול לטפס עליו. שיטפסו על מי שמגיע לו שיטפסו עליו.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):
אבל אדוני יו"ר הוועדה, זה לא הגיוני שיש כסף והמקלט נסגר, זה לא סביר.
היו"ר מאיר כהן:
תמשיך, אדוני.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא, לא, לא, שיהיה ברור, שיהיה ברור, במקרה זה כל האשמה, חד-משמעית, היא על משרד הרווחה, שלא ממלא את תפקידו במעקב אחרי נותני השירות שלו כדי שלא ייפלו בגלל אי-תשלום.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):
זה לא נראה סביר.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
כרגע אנחנו מדברים על הצעת חוק שהיא יוזמתן של חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ ומירב בן ארי. איפה מירב? לא פה. הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז–2017, שיזמו חברות הכנסת זהבה גלאון, מירב בן ארי ושלי יחימוביץ, ואליהן הצטרפו עוד כמה חברות כנסת. חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ג–2012, נועד לסייע לנשים ששהו במקלטים בתקופת מעבר, אחרי שהן אמורות לצאת משם ולפני שהצליחו להסתגל, או לא, בביתן המקורי, ליד אותו איש שפגע בהן בצורה כל כך קשה.
הסיוע ניתן על מנת לצמצם את הקשיים לנשים, שכפי שאמרתי, חזרו לבתיהן. מענק ההסתגלות שניתן כיום על פי חוק הוא מענק חלקי בלבד, לצורכי האישה לקראת מעבר לחיים עצמאיים. מוצע להעניק לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות – אני מבין שבצד שמאל שם אין אף אחד לא מוכה ולא מוכית. בבקשה, תאפשרו דיון שקט.
מוצע להעניק לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות או בדירת מעבר סל של שירותים, שיהיה לה יותר קל להסתגל, שירותים בליווי של עובדת סוציאלית. השירותים שייכללו בסל ייקבעו בנהלים שעליהם יורה שר הרווחה והשירותים החברתיים, וייכללו בהם בין היתר ליווי של האישה על ידי עובדת סוציאלית או עובד סוציאלי, סיוע במיצוי זכויות וליווי במציאת מקום עבודה ותחומים נוספים. מוצע שאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות מוכרת תהיה זכאית לטיפול ולשיקום במסגרת חוץ-ביתית, ובכלל זה מגורים בדירת מעבר. בתקופת המגורים בדירת המעבר יוענקו לה ולילדיה סיוע, ליווי, תמיכה וטיפול בתחומים שונים.
אני רוצה לעשות פה הפסקה ולהגיד: במקלט לנשים מוכות לא מתוקצבים הצרכים של הילדים, וזאת נקודה מאוד מאוד מרכזית; אני מקווה שהשר ידע והמשרד ידע לתכנן את זה כפי שצריך, וגם לתקצב אותם, מפני שלצערנו היום התקצוב במקלט לנשים מוכות הוא עד שני ילדים, ואנחנו יודעים שכבר מגיעות נשים עם יותר ילדים.
זכאות לפי החוק תינתן לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות 60 ימים לפחות ולאישה ששהתה בדירת מעבר לאחר יציאתה ממקלט שישה חודשים לפחות, ובמועד יציאתה מהמקלט או מדירת המעבר היא לא שבה להתגורר עם המשפחה הפוגעת. כספי מענק ההסתגלות יהיו מוגנים מפני כל תביעה משפטית – עבירות שנעשו על ידי האישה, כדי לשמור על כל המענק באופן עצמאי לטובת האישה ומשפחתה.
מוצע שהתחלת החוק תהיה בתוך שישה חודשים מיום פרסום החוק, עם אפשרות של דחייה – דבר שמראש היינו רוצים לפסול.
מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר, שמוצע בה סיוע לנשים שמצויות בתקופה קשה ונאלצות להתמודד עם קשיים רבים. הסיוע יוכל לשפר את סיכוייהן לבנות לעצמן חיים עצמאיים ולא לחזור לבן המשפחה שפגע בהן. הצעת החוק עברה ללא הסתייגויות על ידי כל הוועדה, ואני רוצה להודות פה כמובן ליוזמות, ובמיוחד לחברת הכנסת זהבה גלאון, לצוות המשפטי שליווה ולצוות הוועדה. תודה רבה. אני מציע להעביר בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אין הסתייגויות, אך יש בקשות דיבור. בבקשה, חברת הכנסת זהבה גלאון. את רשאית לחמש דקות. בבקשה. אחריה – חברות הכנסת בן ארי ויחימוביץ. בבקשה, גברתי. חמש דקות לכל אחת.
זהבה גלאון (מרצ):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני נרגשת לעמוד כאן. אני רוצה לברך את חברותי חברות הכנסת מירב בן ארי ושלי יחימוביץ, השותפות שלי להצעת החוק הזאת.
אני רוצה לייחד את הדברים שלי לתודות, חברי וחברותי חברי הכנסת – קודם כול לשר האוצר משה כחלון, שהקצה להצעת החוק הזו 10 מיליון שקלים. זה לא דבר מובן מאליו. נלחמנו על החוק הזה קרוב לשנתיים, וזו הזדמנות להגיד תודה לעלוה קולן, היועצת הפרלמנטרית שלי, על התפירה הסלונית, הייתי אומרת, מול גורמי משרד האוצר והרווחה גם יחד.
תודה מיוחדת למי שניסח את החוק הזה, לעמותת אישה לאישה שמנהלת את המקלט לנשים מוכות בירושלים ורואה מקרוב מהם הצרכים של נשים מוכות שמגיעות למקלטים – ועמד על זה נכון חברי יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה: מה קורה לילדים, מי מתקצב את הילדים, איך מסייעים לנשים שאחרי שהן כבר יוצאות מהמקלט לנשים מוכות, שלא תחזורנה למעגל הגבר המוכה, שתוכלנה להתחיל בחיים חדשים. ולכן, ההצעה הזאת נכתבה בידי אישה לאישה ועמותת רוח נשית, במטרה להגיש סל שיקום, מעין מעטפת כוללת תומכת שמתאימה לכל אישה באופן פרטני, לצרכים שלה, כדי שהיא לא תחזור למעגל הגבר המכה.
ואני רוצה להודות לשר הרווחה, ולביטוח הלאומי, שעשו מאמץ, אבל תודה מיוחדת, באמת מקרב לב – זה לא מובן מאליו – לאדוני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אני יודעת שגם הודיתי לך בפורום אחר, אבל אני רוצה לומר, זו הצעת חוק מאוד מאוד מורכבת, כי יש בה הרבה נדבכים – דיור ושיקום פסיכולוגי וסיוע לילדים, ובסוף בסוף, אחרי שהגענו לכל ההסכמות, הגיעו המשרדים לוועדה, ואמרו: החוק הזה נהדר, ממתינים לו 10 מיליון שקלים קרוב לשנתיים, אבל התחולה שלו תהיה רק בעוד שנתיים, עד שיצאו למכרזים, ועד – אתם מכירים את הביורוקרטיה.
כך עשה, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חברי אלי אלאלוף ואמר להם: לא יקום, לא יהיה, תתאימו את עצמכם בתוך חצי שנה – וגם זה הרבה זמן – תתאימו את עצמכם. וכך הגענו עד הרגע הזה, ואנחנו כאן היום, אני מודה – בהתרגשות גדולה, בהתרגשות גדולה – עם הצעה שתסייע לנשים.
אבל אני לא יכולה לסיים את הדברים שלי, למרות ההתרגשות שלי, ובנימה חגיגית משהו, בלי להתייחס גם לדברים שהעלה חבר הכנסת אלי אלאלוף. גם אני דיברתי אתמול. צלצלה אלי חברתי הטובה כלת פרס ישראל רות רזניק, ואנחנו עומדים חסרי אונים, גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן טיפלה בזה וגם חבר הכנסת אלאלוף, וייחד לזה ישיבה שלמה: שני מקלטים של עמותת "לא" נסגרים – המקלטים לא עומדים בעומס. יש תקציב, ומה קורה, מה צריך לקרות כדי שהכסף הזה יעבור? זה לא יכול להיות. למה הנשים האלה נידונות? יש כבר כסף, זה לא שיש שרירות לב ולא רוצים לתת את הכסף; כולם כבר מבינים שהדבר הזה צריך לצאת לפועל. ומה הם יגידו לאותן נשים?
היו"ר מאיר כהן:
יש הסבר אחד למה?
זהבה גלאון (מרצ):
חבר הכנסת אלאלוף, מה היה ההסבר הרשמי, אפילו? אני לא סגורה שאני זוכרת את זה.
היו"ר מאיר כהן:
מה היה ההסבר לכזה דבר?
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא, הוא אומר שזה בתהליך.
זהבה גלאון (מרצ):
תהליך – נכון, נכון. אה, לא לא, אני זוכרת בדיוק: זה בתהליך של גיבוש קריטריונים, זו הייתה – – –
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – – זה כבר עבר.
זהבה גלאון (מרצ):
זה כבר עבר את הדבר הזה?
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – – זה כבר עבר – – – זה לא – – –
זהבה גלאון (מרצ):
אפילו הקריטריונים גובשו, הם אמרו בוועדה. הקריטריונים גובשו, ואיכשהו זה תקוע. אני פונה אליכם – – –
מירב בן ארי (כולנו):
– – – שייקח להם זמן ליישם – – –
קריאות:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
זה לא החוק, חברת הכנסת.
זהבה גלאון (מרצ):
לא קשור. לא, לא קשור לחוק.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
נכון, זה לא קשור לחוק שלי לחלוטין, לחלוטין זה לא – – –
היו"ר מאיר כהן:
– – – שהקריאה תישמע.
זהבה גלאון (מרצ):
אני חושבת שחשוב שהקריאה תישמע. חברי בקואליציה, יש לכם קשרים, אתם מכירים את האנשים – אני לא יכולה לחשוב על זה שאישה נזקקת להגיע למקלט והיא מוצאת את עצמה בפני דלת חסומה.
אז שוב, תודה רבה לכולם, אני מודה לכם. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.
מירב בן ארי (כולנו):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, ראשית, זהבה, אני רוצה לומר לך שלחזור מחופשת לידה ישר לחוק כזה, את יודעת, אין דבר יותר טוב מזה. אז לפני הכול, אני מאוד מתרגשת להיות כאן, כי לא דיברתי כבר הרבה זמן. ואם כבר לפתוח, אז לפתוח ולהגיד לך תודה.
ואני חייבת לומר שביום שהיינו בוועדה, את זוכרת, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, אז התחיל כל הסיפור. זה היה יום שלישי, אם אני לא טועה, והיה נאומים בני דקה. ורצתי לפה כדי להגיד בנאום בן דקה – לברך אותך – כדי להגיד: אין קואליציה ואין אופוזיציה. ואז אריאל התחילה לבכות בלשכה, אז לא הספקתי. אז עכשיו אני רוצה לברך אותך ולהגיד לך תודה רבה.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – –
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):
איזה שם יפה.
מירב בן ארי (כולנו):
כן, שם מקסים. גם ירושלים וגם בת הים הקטנה – שני עולמות.
אבל אני רוצה להגיד לך, באמת, בדברים האלה של נשים מוכות אין קואליציה ואין אופוזיציה. אני חייבת כמובן לומר לכחלון, באמת, גם את באת אלי ואמרת – 10 מיליון שקל לטובת תוכנית כל כך חשובה.
סיירנו במקלטים – אני גם חייבת לומר מילה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שגם מטפלת בנושא הזה לאורך כל הדרך, במקלטים לנשים מוכות. אני אישית הייתי בסיור, ואת יודעת מה אמרתי בוועדה, אני בטוחה שאתה זוכר, אלי, אליך אני תכף אדבר. אמרתי, אדוני היושב-ראש, שמה שהכי כאב לי כשנכנסתי למקלט, זה שישבה שם בחורה צעירה – יש לי צמרמורת כשאני מדברת על זה – ואמרה לי: אני הייתי פה כילדה עם אימא שלי. תשמעי, יש לי צמרמורת בכל הגוף כשאני מדברת על זה. מה עשינו, מה עשינו שהבת – תבין, אדוני היושב-ראש, אתה זוכר, אלי, שאמרתי את זה? היא הגיעה לאותו מקלט כשאימא שלה הייתה, כשהיא הייתה בת קטנה. עכשיו כשגם אני אימא, הכול כל כך מתחבר לי ומצטמרר לי.
אני כל כך כל כך שמחה שהחוק הזה באמת עוד מעט יעבור, ונשים צעירות תצאנה מהמקלט ולא תחזורנה אליו אף פעם. הן פשוט לא תחזורנה. בעיני זה הדבר הכי חשוב שרציתי לציין.
תשמעי, אני של אלי אלאלוף, את יודעת, אני חיילת. כל מה שהוא אומר – הוא אמר לי: רציתי שאת תבואי ותגידי על החוק לפני; אני דווקא אוהבת להגיד אחרי, כי ככה אני מברכת אותך. עוד מילה אחת, התקשרה אלי כתבת, אז, ואמרה לי: מה, אבל בעיתון כתוב שנתיים, איך אתן אומרות את זה, את וחברת הכנסת יחימוביץ? אמרתי: נו, אז מה אם כתוב? יש יושב-ראש. אני רוצה להגיד לך תודה, כי – אתה יודע שאני תמיד אומרת לך תודה. אבל תודה שהתעקשת. ישבנו שם, זהבה ואני, והתלחשנו, והגענו – ונתעקש על זה שזה יגיע. הקריטריונים ייושמו, והכול יקרה.
מילה אחת אחרונה לצוות של הוועדה, הצוות המקסים והנאמן, תודה רבה על כל מה שאתן עושות לטובת העניין. כמובן גם לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, החתומה אתנו ונושאת את הדגל הזה לכל מקום. תראי, אני אעשה הכול כדי שעוד חצי שנה נשב בוועדה ונוודא שהחוק מיושם, ואם לא, נעשה כל מה שאפשר כדי שהנשים האלה יקבלו את מה שמגיע להן. תודה רבה לכולם, ותודה במיוחד לך, חברת הכנסת גלאון.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. כן, יש לך חמש דקות לדבר. בבקשה. היא יכולה בדקה, שתיים, אבל עד חמש דקות, בשמחה. חיים, הכול בסדר? בבקשה, גברתי.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):
אני אומנם חתומה על החוק הזה, ואני מודה בראש ובראשונה לחברתי חברת הכנסת זהבה גלאון, וגם לחברת הכנסת מירב בן ארי, על כך שצירפו אותי לחוק הזה, אבל האמת צריכה להיאמר: זהבה, את היית המנוע מאחורי החוק הזה, ולא הרפית ממנו ולו לרגע. אני רוצה להודות לך, וגם ליושב-ראש הוועדה, אלי אלאלוף, על הנכונות שלך.
מדובר בשמחה קטנה, שמחת עניות, אפשר לומר, על רקע גל הרציחות שאנחנו עדות לו שוב ושוב. את יודעת, אני אספר חוויה אישית שלי. כשהגשתי לראשונה, לפני המון המון שנים, יותר מ-20 שנה, את התוכנית הכול דיבורים בקול ישראל, הקדשתי תוכנית שלמה לבחורה צעירה שנשרפה למוות על ידי החבר שלה בירושלים.
היו"ר מאיר כהן:
חברים, אני מבקש שקט.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):
זה היה נורא נורא חריג ונורא ביזארי להקדיש לזה תוכנית שלמה, והיו כאלה שחשבו שזו הייתה טעות לתת לי תוכנית אקטואליה מרכזית כשאני מתעסקת בשטויות כאלה. אני אלך עוד כמה שנים אחורה, הרבה שנים אחורה, לפני שכולנו חשבנו להיות חברות כנסת, ואספר על חברת הכנסת שולמית אלוני, שעמדה כאן ונאמה על נשים מוכות, והכנסת כולה לעגה לה וצחקה לה, ואמרה שהיא מחרבת את שמחת הפיוס בין בני הזוג.
אז כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה הרחוקה הזאת – כשרצח של אישה בידי בעלה, אחרי, כמובן, שהיא חטפה ממנו מכות רצח לאורך השנים, זכה במקרה הטוב לכותרת "רצח על רקע רומנטי" בעמודים האחוריים – לעומת המודעות היום, באמת עשינו כברת דרך עצומה. עצומה.
אבל אין לנו מה לשמוח, אפילו לא בשמחת המעט של החוק הכל-כך כל כך חשוב ואנושי הזה, כי הרציחות עודן נמשכות, ונשים עודן נופלות קורבן, בכמויות שלא פוחתות, לצערי, עם השנים, לאלימות מתמשכת. צריך לזכור, יש כ-200,000 נשים מוכות בישראל. הן נתונות לטרור, וכשהן נרצחות – לא באים להלוויה שלהן, וראש הממשלה לא נושא נאום חמור סבר, והשר לביטחון פנים לא מכנס ישיבה מיוחדת של צמרת המשטרה, והמוות שלהן עובר כאילו הוא חסר משמעות. הן קורבן, עדיין, לפטריארכיה, שבה יש גברים הסבורים שנשים הן הרכוש שלהן.
המאבק למיגור התופעה הזאת הוא ארוך מאוד, אבל החוק הזה הוא בשורה מאוד חשובה, ושוב, אני רוצה להודות לך, זהבה. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי.
אם כן, אני מבקש מכולם לשבת, אנחנו רוצים להצביע בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה. בבקשה. דוד ביטן, אתה לא מצביע?
דוד ביטן (הליכוד):
בעד, בעד.
היו"ר מאיר כהן:
אם בעד אז תגיע להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–11 – 30
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–11 נתקבלו.
היו"ר מאיר כהן:
30 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, ואנחנו עוברים לקריאה שלישית. בבקשה, בקריאה שלישית – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 36
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 2), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר מאיר כהן:
36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, החוק התקבל גם בקריאה שנייה, גם בקריאה שלישית. ברכות לכל היוזמים והמצביעים.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר מאיר כהן:
הודעה לסגן מזכירת הכנסת. בבקשה, אדוני.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017
[מס' כ/709; "דברי הכנסת", חוב' כ"ח, עמ' 22408; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אכרם חסון, בשם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. בבקשה, חבר הכנסת חסון.
אכרם חסון (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ידידי חבר הכנסת דודי אמסלם, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
סעיף 6 לחוק הדרכונים, התשי"ב–1952, מעניק לשר הפנים שיקול דעת רחב – – –
היו"ר מאיר כהן:
חברים, אני מבקש שקט. בבקשה.
אכרם חסון (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה):
סעיף 6 לחוק הדרכונים, התשי"ב–1952, מעניק לשר הפנים שיקול דעת רחב לסרב לתת דרכון או תעודת מעבר או להאריך את תוקפם. מכוח סמכות זו, ובניגוד למצב הנהוג במדינות רבות בעולם, אזרחים עולים בישראל אינם מקבלים דרכון בעת קבלת האזרחות הישראלית משום שטרם השתקעו בישראל, ובדרך כלל בשנה הראשונה לעלייתם ארצה הם מקבלים תעודת מעבר בלבד.
תעודת מעבר, להבדיל מדרכון, כרוכה במגבלות רבות עבור המחזיק בה; למשל, בעוד בעל דרכון ישראלי יכול להיכנס לכל מדינה בעולם אשר עמה יש לישראל הסכמי אשרות ללא אשרה, המחזיק בתעודת מעבר צריך להצטייד באשרה עם כניסתו לכל מדינה בעולם, ללא תלות בהסכמי אשרות – שירות אשר עולה כסף וגוזל זמן רב. כמו כן, ברוב המקרים, תוקף תעודת המעבר הוא לזמן קצר יותר מאשר דרכון, והדבר מחייב את מחזיקי תעודת המעבר לחדש מסמך זה שוב ושוב. מצב זה מקשה מאוד על עולים המבקשים לשמור על קשר עם בני משפחותיהם אשר נשארו בחוץ-לארץ.
לפיכך, בהצעת חוק זו, שיזמו חברי הכנסת עודד פורר ויוליה מלינובסקי, מוצע לקבוע כי שר הפנים לא יוכל לסרב לבקשתו של עולה לקבל דרכון ראשון רק בשל כך שטרם השתקע בישראל. לעניין זה יובהר כי אין בתיקון המוצע כדי לגרוע מסמכותו של השר לסרב לתת דרכון לעולה מטעמים אחרים, כגון חשש לשימוש לרעה בדרכון. כמו כן, מוצע לקבוע כי תיקון זה יחול גם על עולים חדשים שקיבלו את אזרחותם הישראלית לפני כניסתו של חוק זה לתוקף.
הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, לכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה.
כמו כן, ברצוני להודות ליושב-ראש הוועדה, ידידי דודו אמסלם, למנהלת הוועדה הנפלאה לאה, לעורכי הדין ולכל הצוות הנפלא שמלווה אותנו במסירות ובנאמנות כל הזמן. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה לאדוני.
אין הסתייגויות, אין בקשות דיבור. אם כן, אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. נצביע עכשיו בקריאה שנייה. בבקשה.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–3 – 28
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר מאיר כהן:
28 בעד, אין מתנגדים, החוק אושר בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. בבקשה. מי בעד? ומי נגד?
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הדרכונים (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, נתקבל.
היו"ר מאיר כהן:
26 בעד, אין מתנגדים. אם כן, החוק אושר גם בקריאה השלישית.
אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר, אחד מיוזמי החוק, לברך. בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כשיצאנו לדרך הזאת, לפני חצי שנה, היו הרבה שהרימו גבה ואמרו: בסדר, כבר ניסו את העניין הזה הרבה פעמים, לא תצליחו. אז אני חושב שישראל ביתנו – הצלחנו להוכיח שוב פעם שעם הרבה נחישות ואמונה בצדקת הדרך, אנחנו מצליחים לשנות הרבה מאוד דברים, גם מהספסלים שבהם אנחנו נמצאים היום.
אני חייב להודות, לנצל את ההזדמנות, כמובן, להודות לכל חברי לסיעה על הסיוע והתמיכה בהעברת החוק הזה. חשוב להודות גם ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דודי אמסלם, שניווט בתבונה את החקיקה הזאת, גם בין הקריאה הראשונה לשנייה וגם בין הטרומית לראשונה, כולל התיקונים שנדרשו שם בדרך. כמובן, לייעוץ המשפטי של הוועדה וכל צוות הוועדה – הרבה מאוד תודה. אני חושב שהצלחנו לעשות פה תיקון עוול אמיתי, שמקורו באיזושהי חקיקה ארכאית של לפני עשרות שנים, והצלחנו שוב להשוות עוד משהו בין התנאים של העולים החדשים לאלה של מי שנולדו בארץ. אני מקווה שעוד נידרש לחקיקה טובה כזו גם בעתיד. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117) (קווי שירות למוניות), התשע"ז–2016
[נספחות.]
היו"ר מאיר כהן:
הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117) (קווי שירות למוניות), התשע"ז–2016. יציג את החלטת הוועדה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. אדוני.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רשמת פרלמנטרית, חברותי וחברי חברי הכנסת, אנחנו ניתן לסיעת הבית היהודי – לישראל ביתנו – להתרגש יחד עם – – –
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
טעות חמורה.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
סליחה, אתה צודק, אני מתנצל, אני צריך ללכת למקווה עכשיו אחרי שעשיתי את הבלבול הזה. זה כמו שהייתי קורא לך ליצמן.
היו"ר מאיר כהן:
שים לב איך שחבר הכנסת גפני מופתע.
קריאות:
– – –
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
חס וחלילה, כל אחד הוא עולם ומלואו. אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, אדוני השר, מדובר בהחלטה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117) (קווי שירות למוניות), התשע"ז–2016, לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. הצעת החוק שבנדון, שעניינה רפורמה בענף מוניות השירות, נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ' בחשוון התשע"ז, 21 בנובמבר 2016, והועברה לדיון בוועדת הכלכלה.
סעיף 14טו(א) לפקודת התעבורה קובע כי רישיונות קו שירות למונית ולנסיעת שירות במונית יינתנו לגבי התקופה המסתיימת ביום ו' בתמוז התשע"ז, 30 ביוני 2017. המועד האמור נקבע בתיקון לפקודת התעבורה, שהתקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בכ"ז בכסלו התשע"ז, 27 בדצמבר 2016, בעקבות פיצול סעיף 7(1) להצעת החוק, שכן תוקפם של הרישיונות לפי הוראות הפקודה היה אמור לפקוע ביום ב' בטבת התשע"ז, 31 בדצמבר 2016.
בדיונים שקיימה מאז ועדת הכלכלה להכנת הצעת החוק לקריאות השנייה והשלישית הועלו הצעות שונות לתיקונים בהצעת החוק, הן על ידי חברי הוועדה והן על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים. מאחר שהצעות אלה נתונות במחלוקת בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ולא ניתן לסיים את הדיונים בהצעת החוק ולהביאה לקריאות השנייה והשלישית בטרם יפקע תוקף הרישיונות ביום ו' בתמוז התשע"ז, 30 ביוני 2017, החליטה ועדת הכלכלה ביום י"ח בסיוון התשע"ז, 12 ביוני 2017, על פיצול סעיף 7(3) להצעת החוק.
סעיף זה מבטל את סעיף 14טו(ג) לפקודת התעבורה, שעניינו בסמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, להאריך את התקופה למתן הרישיונות בתקופות שלא יעלו במצטבר על שלוש שנים. מאחר שתקופה זו כבר הוארכה במצטבר בשלוש שנים, לא ניתן עוד לעשות שימוש בסמכות זו.
בהתאם להחלטת ועדת הכלכלה, לסעיף 7(3), שיפוצל כאמור, יתווסף תיקון לסעיף 14טו(א) לפקודת התעבורה, כך שהתקופה למתן הרישיונות תוארך עד ליום ט"ו בשבט התשע"ח, 31 בינואר 2018. תיקונים אלה יובאו לקריאה השנייה ולקריאה השלישית בנפרד מיתר הוראות הצעת החוק. הכנסת מתבקשת לאשר החלטה זו. תודה.
אני רוצה גם להודות, בהזדמנות הזאת, ליושב-ראש הקואליציה, שסייע לי בהובלה של הפיצול הזה. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. נרשם חבר הכנסת דב חנין לדיבור – שלוש דקות. הרשימה סגורה. בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני תומך בבקשתו של יושב-ראש ועדת הכלכלה לפצל את הצעת החוק, ומקווה שהפיצול הזה יאפשר לנו להגיע בוועדת הכלכלה סוף-סוף לפתרון טוב, רציני, מעמיק ומקיף של סוגיית מוניות השירות בישראל.
צריך להבין, עמיתי חברי הכנסת, מוניות שירות הן חלק מרכזי מפתרון משבר התחבורה הציבורית שאנחנו מתמודדים אתו. למוניות שירות יש יתרונות רבים: זה אמצעי גמיש, זה אמצעי זמין, וזה גם אמצעי מאוד פופולרי. מוניות שירות יכולות להיות שירות משלים מצוין לרכבות ולאוטובוסים: הן יכולות להיות שירות מקדים, אותו אמצעי תחבורה שמגיע למקומות שבהם עדיין אין כמות גדולה של ביקושים, ובאמצעות מונית השירות אנחנו יכולים להתחיל לפתח ביקושים כאלה. מוניות שירות הן כלי נהדר לפתח שירותים טובים של תחבורה ציבורית בפריפריה. מוניות השירות משלימות את שירותי התחבורה הציבורית בערי המרכז, ובערים הגדולות. מוניות שירות הן חלק מרכזי מהפתרון הדרוש והחיוני של תחבורה ציבורית בסופי-שבוע בשבתות ובחגים. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אני משוכנע שאנחנו צריכים לעשות את הכול כדי לחזק, לפתח ולהרחיב את מערכת מוניות השירות בישראל.
למרבה הצער, לאורך שנים הממשלה הלכה בכיוון ההפוך. הממשלה התייחסה למוניות השירות כאילו זה שריד שעבר זמנו ובטל קורבנו, שצריכים להיפרד ממנו, ולכן הממשלה עשתה הכול כדי לייבש את הענף הזה. גם המהלכים הגדולים שאנחנו עשינו בכנסת בשנתיים האחרונות, כמו הרפורמה הגדולה, החשובה והחיובית במחירי התחבורה הציבורית, לא הוחלו גם על מוניות השירות. התוצאה היא שמוניות השירות מתקשות יותר ויותר להתמודד עם אוטובוסים. בעוד המחירים באוטובוסים, ברכבות – בתחבורה ציבורית – ירדו, מחירי מוניות השירות נשארו גבוהים. מוניות השירות לא צורפו להסדרי הרב-קו, ולכן אנשים לא יכולים לשלב בצורה טובה בין מוניות שירות לבין אמצעי תחבורה ציבורית אחרים.
הגישה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, שבה הלכה הממשלה לאורך שנים, היא גישה בעייתית, היא גישה קטסטרופלית, היא גישה שפוגעת בתחבורה הציבורית, פוגעת באזרחים, וגם פוגעת בענף מוניות השירות ובנהגים שמנסים להתפרנס בענף הזה.
לכן, חייבים לשנות את הגישה באופן חד; להכליל בהסדרי הרב-קו את מוניות שירות, כך שאנשים יוכלו להשתמש ברב-קו גם במוניות השירות, ולהרחיב ולהחיל את המערכת הזאת בכל הארץ, בכל ימי השבוע, בפריפריה ובמרכז. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על החלטת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117) (קווי שירות למוניות), התשע"ז–2016. אני מבקש מכולם לשבת. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 117) (קווי שירות למוניות), התשע"ז–2016, נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, אושרה החלטת ועדת הכלכלה.
הסעיף הבא – הצעת חוק עבודת נשים – נדחה למחר. אנחנו עוברים, ברשותכם, לסעיף 9. סליחה?
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
אפשר להוסיף אותי?
היו"ר מאיר כהן:
כן, בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לרשום לפרוטוקול, בסעיף 7, תומכת בהחלטת ועדת הכלכלה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 119), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1136); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים, ברשותכם, לסעיף 9 – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 119), התשע"ז–2017, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק, בשם שר התחבורה, השר אזולאי. בבקשה, אדוני.
השר לשירותי דת דוד אזולאי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – –
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש שקט, כרגיל.
השר לשירותי דת דוד אזולאי:
– – בהצעת החוק מוצע לקבוע עיגון סטטוטורי שמטרתו לאפשר לרשויות המקומיות לספק שירותי רישוי רכב ונהיגה מסוימים באמצעות עובדיהן, לאחר הכשרה והסמכה פרטנית מאת רשות הרישוי, כדי לשפר ולהנגיש את השירות לציבור בנושא זה, בניצול תשתיות קיימות של רשויות מקומיות, בדומה להסדר הקיים לאספקת שירותי מרשם אוכלוסין בסעיף 38 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965.
מוצע להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, לפי בקשת רשות מקומית ובהסכמת שר הפנים, להסמיך רשות מקומית לבצע תפקידים הנתונים לרשות הרישוי. עוד מוצע לקבוע תקופת מעבר של שנה, שבמהלכה רשויות מקומיות שביצעו תפקידי רישוי עובר לתחילת התיקון ימשיכו לפעול באותה מתכונת.
בדיון שנערך בוועדת השרים לחקיקה החליטה הממשלה לאשר את הצעת החוק. אשר על כן, אבקש לאשר את הצעת החוק, ולהעבירה לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. עמר בר-לב – אינו נוכח; מסעוד גנאים; עבד אל חכים חאג' יחיא; אמיר אוחנה – מוותר; אורלי לוי אבקסיס – מוותרת; ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; מיכל רוזין – מוותרת – – –
קריאה:
אני מבקש לדבר.
היו"ר מאיר כהן:
זהו, סגור. עבדאללה אבו מערוף – אינו נוכח; טלב אבו עראר – אינו נוכח; חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת נחמן שי – מוותר; חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסי יונה – עכשיו אתה יכול. אתה צריך להמתין בסבלנות, וזמנך ודאי יגיע. כבודו, שלוש דקות.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולדבר על נושא שהוא קרוב ללבך וקרוב ללבי, ולכן חשוב שנקשיב קשב רב לנושא הזה. אני אקרא – – –
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש, רבותי.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, מהממצאים שמשרד החינוך נאלץ לחשוף לפני ימים ספורים עולה כי רוב בתי-הספר שעורכים מיונים לתלמידים וגובים שכר לימוד גבוה במיוחד, נמצאים בשני העשירונים העליונים. מנגד, בתי-הספר שאינם עושים זאת נמצאים בעשירונים התחתונים. אף אחד לא נפל מהכיסא ואף אחד לא הוכה בהלם או בהפתעה כאשר הנתונים האלה הועלו, חברות וחברי הכנסת.
מערכת החינוך שלנו מאופיינת בפערים עמוקים, המשפיעים על השתלבותם העתידית של תלמידי ישראל במדרג החברתי-כלכלי שלה, מי למטה ומי למעלה. אמור לי מהי נקודת ההתחלה שלך, מהו מקום המגורים שלך ובאיזה בית-ספר אתה לומד, ואומר לך מה סיכויי ההצלחה שלך בחיים. זה לא מדע מדויק, תמיד יש יוצאים מן הכלל, אבל החיזוי אמין ומצמרר, אדוני היושב-ראש. נכון? אנחנו יודעים שזה אכן די מדויק.
לפני שבוע נפלה הצעת חוק שלי, אדוני היושב-ראש. בהצעת החוק שלי הוצע שמשרד החינוך יציג נתונים על כלל מקורות ההכנסה של בתי-ספר, וזאת למה? כי קודם כול, עקרון השקיפות מחייב שהציבור ידע מה המדינה או הממשלה עושה בכסף שלו. ודבר שני, לאחר שיש לנו המידע הזה, והיה ואכן ממשלת ישראל מחויבת לעיקרון של שוויון הזדמנויות, הרי היא צריכה לקדם מדיניות של העדפה מתקנת. ומה אנחנו למדים מהעובדה שממשלת ישראל אינה רוצה לספק את הנתונים האלה? שהיא לא רוצה לקדם שוויון הזדמנויות.
אז מצד אחד יש איזושהי מחויבות, שהיא, הייתי אומר, חלולה, שאומרת שלא יעמוד שום מחסום כלכלי בפני כל ילדה וילד בדרכם לפתח את המיומנויות ואת היכולות הגלומות בהם, אך מצד שני קיימת מדיניות, אדוני היושב-ראש, שלמעשה משלימה, ומחזקת ומעודדת סגרגציה מעמדית בחברה הישראלית, סגרגציה בתוך מערכת החינוך, אדוני היושב-ראש. והנה, מול עינינו המתקוממות – ואני מסיים, אדוני היושב-ראש – מול עינינו המתקוממות הולכות ומתבססות להן שתי מערכות חינוך נפרדות – אחת של העולם הראשון, שמכשירה את תלמידיה לשוק עבודה מוטה השכלה גבוהה ומוטה הכנסה גבוהה, ואחרת, שמכשירה או גוזרת על ילדים להיכנס לשוק עבודה מוטה השכלה נמוכה ומשכורות נמוכות, אדוני היושב-ראש. בוא נאמר כך: מציאות כזאת היא-היא לבד עילה להחליף את השלטון. תודה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו ממשיכים. חברת הכנסת לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת גליק – אינו נוכח, וכולנו מתפללים לבריאות רעייתו; חבר הכנסת פריג' – אינו נוכח; זוהיר בהלול – אינו נוכח; יעל כהן-פארן – מוותרת; מנחם מוזס – אינו נוכח. איתן ברושי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השבוע הזה מסיימים קורס טיס, קורס מס' 174. ביום רביעי וחמישי יהיו שלבי הסיום והטקסים, ועוד פעם נראה את כל הצמרת המדינית-ביטחונית, וההורים, כמובן, עומדים על מגרש המסדרים.
אבל אני רוצה לומר מה ההרכב של בוגרי הקורס. ובכן, 52 מבוגרי הקורס שיקבלו את הכנפיים בשבוע זה הם בוגרי החינוך ההתיישבותי והמרחב הכפרי. פעם נוספת, 8%–9% מהאוכלוסייה מעמידים על מגרש המסדרים 52 ממי שהולכים לעמוד בראש החץ של הצבא והביטחון, של חיל האוויר. 48% מהם עשו שנת שירות או מכינה צבאית לפני הגיוס. כלומר, 48% מבוגרי קורס הטיס, שהוא כידוע קורס שמחייב שנים רבות, עשו שנה נוספת בהסכמה, בהתנדבות – שלהם וגם של המשפחות שלהם. 71% מבוגרי הקורס הם פעילים בתנועות הנוער. מה זה אומר? זה אומר שיש בהחלט ביטוי להשקעה בחינוך, שיש ביטוי להשקעה בפעילות של חינוך בלתי פורמלי – בנכונות לתרום לקהילה, בנכונות לעשות קצת יותר למען הכלל – וחשיבותו של החינוך ההתיישבותי.
100,000 תלמידים בסך הכול בחינוך ההתיישבותי, 25% זה פנימיות וכפרי נוער, אבל המדינה לא פעם מאיימת בפגיעה בחינוך ההתיישבותי. ואני הבאתי לכאן הצעת חוק לקבע את החינוך ההתיישבותי. לאחרונה גם הצעתי לפתוח אותו לציבור רחב יותר, אבל דווקא לחזק אותו, ואם הוא יהיה חזק, הוא גם יהיה יותר פתוח לציבור הרחב. והנה, אנחנו רואים שבימים האלה בערוץ 10 מצאו עוד פעם הזדמנות להכפיש את התנועה הקיבוצית, עוד פעם להכפיש את המושבים. עושים תוכניות בנייה – לא כוללים אותם.
ולכן, צריך לזכור, ביום הזה ש-52% ממסיימי קורס טיס באים מ-8%–9% מהאוכלוסייה – הנה סגן שר האוצר, שאחראי למינהל מקרקעי ישראל – כדאי לכנסת, כדאי לציבור, להצדיע לציבור שנותן יותר מכולם. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו ממשיכים ברשימת הדוברים: שרן השכל; תמר זנדברג; קסניה סבטלובה – מוותרת; חיליק בר – מוותר. איילת ורבין. בבקשה, גברתי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי חברי הכנסת, מאז 14 בינואר אני מעורבת במשבר של הורי הדסה, הורי המחלקה ההמטו-אונקולוגית. אני רוצה לספר לכם על ילדה קטנה בשם עדי יקיר, שעכשיו במקום להיות מטופלת בהדסה היא מטופלת בשניידר. עדי יקיר היא קטנטונת, ממש קטנטונת. היא שברה את הרגל שלה בשבוע שעבר, והיא נוסעת עכשיו לשניידר במקום לנסוע להדסה.
חבר הכנסת סמוטריץ, אני מבינה שזה לא מעניין אותך, אבל אני אודה לך אם לא תפריע לי כשאני מדברת על הדסה, בסדר?
היו"ר מאיר כהן:
שנייה, חברת הכנסת ורבין.
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
– – –
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
אני מבקשת ממך פשוט לא להפריע לי. תודה רבה.
אני מדברת עכשיו על ילדה שצריכה לנסוע לשניידר במקום לנסוע להדסה, כשהיא עם רגל שבורה ומטופלת בסטרואידים. ועדי יקיר היא לא הילדה היחידה שכרגע נמצאת בסכנת חיים של ממש בגלל שבמקום להיות מטופלת במרחק חצי שעה או 20 דקות מהבית, היא מטופלת במרחק שעה, שעה וחצי – תלוי בפקקים – כי המנהרות, מה לעשות, עדיין לא הביאו אותנו ל-35 דקות מירושלים למרכז.
אני מלווה את ההורים האלה יום-יום מאז 14 בינואר. אתמול, למגינת לבי – ולמרות שביקשתי מהם בצורה מאוד, מאוד, מאוד חזקה, וגם הרופאים ביקשו מהם – הם החליטו לשבות רעב. יש לנו עכשיו שבעה הורים ששובתים רעב ושני אזרחים שהצטרפו אליהם.
היו"ר מאיר כהן:
פעם אחרונה אני מבקש שקט. אני אתחיל להוציא החוצה את כל החבר'ה שעומדים בצד ומדברים.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
אני מבינה שלא את כולם הדסה מעניינת.
היו"ר מאיר כהן:
לא. זה לא קשור רק להדסה. תכבדו את מי שעומד כאן ומדבר. אני מבקש מהסדרנים: אל תבקשו את רשותי. מדברים – תוציאו אותם החוצה. בבקשה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני):
מי שפגש את ההורים האלה ומבין על מה הם נאבקים – באמצע המאבק על החיים של הילדים שלהם הם צריכים לנהל מאבק ציבורי. דיברתי עם השר אין-ספור פעמים, דיברתי עם מנכ"ל משרד הבריאות, דיברתי עם אנשים נוספים, עם גורמים נוספים במערכת הפוליטית.
כל מה שאני רוצה לבקש עכשיו – אני לא מחפשת יותר אשמים. מחר הבג"ץ, ב-11:30 בבוקר. אני מבינה, וברור לי, ואני מרגישה את זה, שבג"ץ לא רוצה להידרש לשאלה הזאת. הממשלה בסופו של דבר היא שצריכה להידרש למשימה הזאת, אדוני היושב-ראש, כי בסופו של דבר חייבות להיות כנראה שתי מחלקות בירושלים בנסיבות העניין כפי שנוצרו. לא אני יצרתי את המצב הזה, אדוני היושב-ראש, לא ההורים יצרו את המצב הזה ובטח לא הילדים המסכנים שלהם יצרו את המצב הזה. ואנחנו, במקום להידרש לבעיה, עסוקים פה בכל מיני מאבקים.
יש מנהל בית-חולים שעסוק בלשים רגל לכל פתרון שמביאים, אפילו נשיא המדינה. איך יכול להיות שאנחנו מוצאים את עצמנו שלושה שבועות אחרי שהרופאים כבר לא נמצאים במחלקה? אדוני היושב-ראש, שלושה שבועות אחרי שההורים הקימו פה מאהל, אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו כשלילדים האלה אין פתרון. אני רוצה להגיד לכם: אני מתביישת, אני עצובה, ואם יהיה צורך, גם אני אצטרף לשביתת הרעב. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. מיכל בירן – לא נמצאת; חבר הכנסת לוין – מוותר; איציק שמולי. איציק, מדבר?
איציק שמולי (המחנה הציוני):
מוותר.
היו"ר מאיר כהן:
יואל חסון – מוותר. מיכאל מלכיאלי. אני אבקש מכולם להקפיד על שלוש דקות. בבקשה, אדוני.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, הבוקר השתתפתי בישיבת ועדת החינוך כאן בנושא האפליה של המוסדות החרדיים בעיר מעלה אדומים. הגיע לשם מנהל אגף החינוך מטעם העירייה, והוא מספר לנו, יחד עם עוד חבר מועצה, שהם שליחים של ראש העיר. אדוני היושב-ראש, מגיע נציג מטעם ראש עיר לוועדת החינוך של הכנסת – ניהל אותה הרב מרגי – ואומר באופן רשמי: אתם, המוסדות החרדיים הקטנים, תתאחדו, ביחד.
כל מי שהיה שותף בשנים האחרונות לשיח של ראש עיריית מעלה אדומים נגד הציבור החרדי – זה פשוט לא יעלה על הדעת: ראש עיר במדינת ישראל שמדבר במחשכים ובגלוי נגד ציבור שלם, שלא ייתן להם לגור אצלו; אפליה מזעזעת בכל נושא תקצוב תרבות תורנית, כאילו לנו אין תרבות, כאילו אנחנו לא משלמים ארנונה אצלו; הקצאות בתי-כנסת, אם זה מגזר מסוים – כן, ואם זה ציבור חרדי – לא; תלמודי תורה, אם זה ממ"ד – כן, ואם זה חרדים – לא, ושיהיו בקרוואנים, ושיהיו במקומות שלא ראוי ללמוד בהם.
אני חושב שזו בושה שראש עיר במדינת ישראל מרשה לעצמו להתנגד בבוטות כזאת לציבור שלם. אני חושב שבשום מקום אחר זה לא היה מתקבל. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות משהו עם הסתה שכזאת דווקא מצד ראש עיר. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו ממשיכים. חברת הכנסת גלאון – אינה נמצאת; חבר הכנסת שטרן; חבר הכנסת אכרם חסון – לא נמצא.
אם כן, חברים, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה הראשונה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 119), התשע"ז–2017. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30
נגד – 9
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 119), התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
30 בעד, תשעה מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, לפרוטוקול – הצביעה נגד. מי עוד? חברת הכנסת ורבין. חברת הכנסת ורבין, את לא אמרת מה את מצביעה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
נגד.
היו"ר מאיר כהן:
נגד. חברת הכנסת ורבין – נגד. תודה רבה. עוד מישהו?
מיכל בירן (המחנה הציוני):
לפרוטוקול – נגד.
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת מיכל בירן – נגד. תודה רבה. ההצבעה הסתיימה.
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1138); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64) התשע"ז–2017. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה, אדוני.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
לא, אדוני, כשאני קורא לך אתה אמור לעלות. בבקשה, כבודו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64), לקריאה ראשונה. הצעת החוק המונחת לפניכם, רבותי, גובשה ברשות לניירות ערך בתיאום עם משרד האוצר ומשרד המשפטים. מטרת הצעת החוק היא לאסור על זירות סוחר הפועלות מישראל להציע ללקוחות מסחר באופציות בינאריות, בין אם הלקוחות הם בישראל ובין אם הם מחוץ לישראל. הצעת חוק חשובה וחברתית – איציק, אל תלך.
קריאות:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זירות סוחר הן מערכות ממוחשבות שבאמצעותן סוחר אדם במכשירים פיננסיים שונים אל מול לקוחותיו. פעילותן של זירות הסוחר מוסדרת בחוק ניירות ערך ומפוקחת על ידי רשות ניירות ערך. בחודש מרס 2016 החליטה רשות ניירות ערך כי לא יינתן רישיון זירת סוחר לחברות המציעות ללקוחותיהן מסחר באופציות בינאריות – –
רבותי, זו הצעת חוק חשובה. מרב, את חיכית להצעה הרבה זמן.
מיקי לוי (יש עתיד):
אנחנו בעד.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אהלן, מיקי. – – וזאת לנוכח אופי המכשיר והסיכונים הכרוכים במסחר בו. מכיוון שאין דרך לנתח באופן רציונלי או כלכלי את תוחלת הרווח ברכישת אופציה בינארית, למעשה המסחר באופציות בינאריות דומה למשחק הימורים. לפיכך, מדובר בפעילות שאין בה כל ערך מוסף לשוק ההון, וכדרכו של משחק הימורים הוא גם גורם לנפגעים רבים ומאמלל משפחות.
ואולם, על פי המצב המשפטי הקיים, זירות סוחר הפועלות מישראל רק כלפי לקוחות זרים אינן מוסדרות בחוק ניירות ערך, ולכן עדיין יכולות לסחור באופציות בינאריות, ללא כל הסדרה או פיקוח של רשות ניירות ערך. כתוצאה מכך, החלו להגיע לרשות ניירות ערך, למשטרה ולרשויות נוספות בישראל תלונות רבות וקשות מצד רשויות מחוץ לישראל ואזרחים של מדינות זרות בנוגע לפעילותן של חברות מישראל כלפי לקוחות במדינות שונות בפעילות באופציות בינאריות. התברר כי חברות ישראליות רבות עוסקות בפעילות זו, ובחלק מהמקרים המסחר המוצע בזירות הסוחר מהווה אף כסות לפעילות עבריינית, כגון פעילות המהווה מרמה והונאה. תופעה זו של פעילות חברות ישראליות במדינות שונות הגיעה כיום לממדים היוצרים הדים שליליים נרחבים בעולם, תוך גרימת נזק תדמיתי משמעותי, לישראל בכלל ולשוק ההון בישראל בפרט.
לאור האמור לעיל, מוצע לתקן במסגרת הצעת החוק את חוק ניירות ערך ולקבוע בו איסור מפורש על מסחר באופציות בינאריות בזירת סוחר, בין אם הזירה פונה ללקוחות בישראל ובין אם היא פונה ללקוחות מחוץ לישראל. האיסור המוצע על זירות הסוחר להציע מכשירים פיננסיים מסוג אופציות בינאריות הוא גורף, גם בפעילות כלפי מדינות שבהן מכשירים אלה מותרים וגם כלפי מדינות שבהן אין איסור או חובת רישוי לגבי פעילות זו. בנוסף, מוצע להעניק לרשות ניירות ערך סמכויות אכיפה בנוגע לפעילותן של זירות הסוחר המנוהלות בישראל אך פונות ללקוחות מחוץ לישראל בהצעה לסחור באופציות בינאריות.
כמו כן מוצע לקבוע, אדוני היושב-ראש, כי הצעת מכשיר פיננסי מסוג אופציה בינארית או סוג אחר שיקבע שר האוצר תהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, וזאת נוכח המאפיינים העברייניים העשויים להתלוות לתעשייה זו. חשוב לציין בהקשר זה כי קיימת מגמה עולמית נרחבת של הטלת מגבלות שונות על מסחר באופציות בינאריות או במכשירים פיננסיים שונים בסיכון גבוה, למשל בקנדה, גרמניה, הולנד, צרפת, בלגיה ואירלנד.
חברי חברי הכנסת, הצעת החוק היא הצעת חוק חברתית, מתבקשת. משפחות אומללו בגלל המסחר באופציות בינאריות. אני רוצה להודות לשר האוצר מר משה כחלון שהביא את הצעת החוק לכאן להצבעה בקריאה ראשונה ואני מקווה שהיא תעבור לוועדת – משה – הכספים – –
משה גפני (יהדות התורה):
כן, כן – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – ותחוקק במהירות. כל יום שעובר – אם תחוקקו במהירות אתם תצילו הרבה משפחות בישראל. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים, היות שהצעת החוק היא לקריאה ראשונה. חברת הכנסת גלאון – לא נמצאת. חבר הכנסת שטרן, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אם אתה יכול להגיד לו כבר כאן לגבי מתווה הכותל.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אדוני.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה החלק הראשון של הנאום.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אבינו שבשמים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרש עליה סוכת שלומך, ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך. עוד פעם תפילתנו לא נענתה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
– – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני יודע שאתם לא אומרים את התפילה הזאת, אל תתערבו. אתם לא אומרים את זה, וזכותכם לא לומר את זה, לצערי הרב.
ענת ברקו (הליכוד):
למה הם לא אומרים?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אבל אנחנו אומרים את זה – –
ענת ברקו (הליכוד):
למה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – ואנחנו גם אומרים: ואת אחינו כל בית ישראל פקוד נא בכל מקום שהם.
קריאות:
– – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אז אדוני ראש הממשלה – ואתם יודעים מה – אדוני שר התפוצות, נכון, אתה של הבית החרד"לי, אבל אני אגיד לך משהו באמת. אתה הרבה פעמים, בצדק, מציין את העבר הצבאי שלך. אתה צודק, הוא באמת ראוי להתפאר בו, ואני לפחות מסיר את הכובע. אבל אני אגיד לך על מה פעם אני הדחתי מ"פ. אמרתי לו: אתה מצחצח שיניים? הוא אמר לי: כן. אמרתי: בחדר השירותים שלך יש מראה? הוא אמר לי: כן. אמרתי לו: אז הסתכלת במראה בלילה וראית שאתה מזניח את החיילים שלך והלכת לישון?
אדוני שר התפוצות, איך ישנת הלילה? הרי אתה הסתכלת לי בעיניים, כשאני ויתרתי על חוק הגיור התחננת לפני. אמרתי לך: נפתלי, הרי אתה יודע שבקדנציה הבאה ישבו החרדים ואתה בשנייה תוותר על חוק הגיור. אמרת לי: נראה לך שאני אוותר על הגיור? קיבלתם כספים קואליציוניים ואת תיק המשפטים והבאתם את ההתבוללות לפה. בשביל זה לא צריך בית חרד"לי, בשביל זה יש סיעות אחרות.
הכותל? מה זו הפשרה על בית-כנסת? הרי אתה יודע שחברי חבר הכנסת גפני, כמו החברים, מעולם לא התפללו במקום הזה. זה רחבה של רשות העתיקות, איפה שאישרתם להתפלל שם.
משה גפני (יהדות התורה):
אנחנו מוותרים על – – – בג"צים – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הדיון הוא לא על בית-כנסת, הוא לא על מקום תפילה. הדיון הוא אם מדינת ישראל – –
משה גפני (יהדות התורה):
צבועים – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – מכירה בכך שיש יהודים – –
משה גפני (יהדות התורה):
מה קשור הכותל לרפורמים – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – שמממשים את דתם בצורה אחרת מחבר הכנסת גפני, וגם ממני. גם ממני. יש להם יהדות שונה, אבל זו זכותם – –
משה גפני (יהדות התורה):
הם מחקו מהסידור – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – וחובתנו לעשות הכול כדי שימשיכו להיות חלק מאתנו.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת גפני. נו, אז?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ואני אומר, בעניין הזה, בעניין הזה, האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו שיהדות התפוצות – נגיד להם – – –
משה גפני (יהדות התורה):
רק אתה ובנט?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הרי גפני, אנחנו יודעים מה הבעיה שלך.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה לא הכותל. הבעיה שלך היא שמוזכרים המושגים רפורמים וקונסרבטיבים – –
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
אף אחד לא מזכיר אותם – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – כחלק מהעם היהודי. זאת הבעיה.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
למה הם טובים? לכסף? לתמיכה באו"ם? למה? אני רק רציתי להציע לשר התפוצות: באמת אולי זה לא מתאים לך. בבית החרד"לי אין תפוצות, יש רק חרד"לים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אז תתפטר. יש לך תיק חינוך, אתה עושה את זה דרך אגב לא רע.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תעזוב את התפוצות – למישהו עם יותר אחריות. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת זנדברג – לא נמצאת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – לא נמצא; חברת הכנסת רוזין – לא נמצאת; חבר הכנסת גנאים – לא נמצא; חבר הכנסת עמר בר-לב – לא נמצא; חבר הכנסת נחמן שי – לא נמצא; חבר הכנסת – – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
גפני, גם עכשיו אתה מתעצבן? זהו, הוא גמר. חבר הכנסת יהודה גליק – לא נמצא; חברת הכנסת אבקסיס – לא נמצאת; חברת הכנסת ורבין – לא נמצאת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני.
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תראה, חבר הכנסת גפני, אני לא מומחה גדול – לא כמוך ובוודאי ובוודאי לא כמו חבר הכנסת אלעזר שטרן – אבל אני הייתי אתמול בראשון לציון כשהגיע ראש הממשלה לנאום בפני "תגלית", אותם צעירים יהודים, 3,500 צעירים יהודים שהגיעו מתפוצות העולם, מתפוצות יהדות העולם. ומה אמר להם ראש הממשלה? זו הארץ שלנו, של כל העם היהודי. הוא רק שכח להגיד להם שכמה שעות לפני כן הוא קיבל החלטה שמוציאה אותם מכלל ישראל.
אתם מוותרים כאן על שישה מיליון יהודים בקלות יתרה. זה מה שאמר ראש הממשלה. ועשו טוב נשיאי יהדות התפוצות שהיום ביטלו את ארוחת הערב אתו. וכשנפגשתי היום עם חלק מהם, שאלתי: מה יקרה כראש הממשלה יגיע עוד הפעם לארצות הברית? הרי עם האנגלית הטובה ועוד בדיחה אחת, כולכם תטפחו על כתפו. וככה זה מתנהל.
שישה מיליון יהודים – זה מה שאתם מוציאים מכלל ישראל. לא יכולתם להגיע לפשרה, בכותל הדרומי, שם למטה? הרי אני מכיר את האזור היטב. למי זה היה מפריע? גם אם לא הייתם ממהרים לבטל את המתווה והייתם משאירים אותו עמום כזה, אז המשבר לא היה נוצר. מה קרה שאצה רצה לכם הדרך לבטל את המתווה הזה, שלא היה חתום אפילו? והרי לא יבואו הנה, ולא יהיו פה, ולא יתמכו, ויפגעו בכלכלה. ומה יעשו חלק מכם כשיתהווה חוק כלשהו עוד הפעם כדי לעשות מתווה בכותל? מה תעשה חברת הכנסת רחל עזריה, שהוציאו את הקהל הגדול שהיא תומכת בו מקהל ישראל? מה היא תעשה – תצביע נגד? שישה מיליון יהודים אתם הוצאתם מכלל ישראל, אחינו בני ישראל. חצופים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה לאדוני. ואנחנו עוברים לחברת הכנסת יעל כהן-פארן – לא נמצאת; חבר הכנסת אכרם חסון – לא נמצא; חברת הכנסת סויד – לא נמצאת; חברת הכנסת השכל – לא נמצאת. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה, גברתי.
עליזה לביא (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברותי, חברי חברי הכנסת, בשבת, ביום ראשון, אמרנו אחד לשני שבוע טוב, ראש חודש טוב, ראש חודש תמוז – חודש תמוז, שבו אנחנו נציין עוד מעט את י"ז בתמוז, שממנו נתחיל ימי אבל עד תשעה באב, שלושת השבועות. על מה ולמה? תשעה באב, חורבן הבית, שנאת חינם. וממשלת ישראל, בחסות ראש ממשלת ישראל, החליטה באותה תקופה ממש, באותה תקופת זמן ממש, לומר חד-משמעית ולנקוט קו של שנאה ושל חוסר הבנה – ובכייה לדורות.
יום שחור היה לנו אתמול. יום שחור היה לנו אתמול. ודווקא אתם, חברי היקרים – –
יגאל גואטה (ש"ס):
– – –
עליזה לביא (יש עתיד):
– – חברי היקרים, שאתם יודעים גם יד מחבקת וגם יד תומכת. כמו שגדלתם בבתים שמקבלים את הגם-וגם, ולא את האו–או המחמיר, החרדי המחמיר – –
ייגאל גואטה (ש"ס):
– – –
עליזה לביא (יש עתיד):
– – יקירי, באמת, חבר הכנסת גואטה, למה? יש פה קו שזור בגיור, ובמקוואות, ובכותל. למה לנעול את הדלת בפני האחים שלנו? למה? למה? בשביל מה זה טוב? למה זה טוב?
יגאל גואטה (ש"ס):
כי הם לא פה בכלל. לא פה. לא פה.
עליזה לביא (יש עתיד):
יושב סטודנט בבוסטון ואומר לעצמו: האחים שלי בישראל לא נותנים לי, לא נותנים לי מקום בכותל.
יגאל גואטה (ש"ס):
הם לא באים לפה בכלל.
עליזה לביא (יש עתיד):
לא, זה לא – – –
יגאל גואטה (ש"ס):
הילדים שלהם לא מתגייסים פה.
עליזה לביא (יש עתיד):
אתה יודע, יש חבר'ה שכל מה שהם זוכרים ויודעים זה שיש להם את הכותל המערבי, שריד בית-מקדשנו. הם רוצים לבוא ולהתפלל. הם מורגלים אחרת.
יגאל גואטה (ש"ס):
אבל הם לא באים להתפלל.
עליזה לביא (יש עתיד):
והיה פה מתווה – מה?
יגאל גואטה (ש"ס):
הם לא באים להתפלל בכלל.
עליזה לביא (יש עתיד):
מי אמר לך? מי אמר שהם לא מתפללים?
היו"ר מאיר כהן:
לא, חבר הכנסת גואטה. זה שלוש דקות. תשמעו אותה עתה בניחותא.
עליזה לביא (יש עתיד):
זו תפילה אישית אל בורא העולם.
יגאל גואטה (ש"ס):
זה מועדון חברים.
עליזה לביא (יש עתיד):
אתה יודע מה? תגדיר את זה אתה איך שאתה רוצה להגדיר את זה, אבל מי כמוך יודע – –
יגאל גואטה (ש"ס):
ניתן להם את הרצליה.
עליזה לביא (יש עתיד):
– – מי כמוך יודע שתפילה אישית ביהדות היא הרבה יותר משמעותית – הרי תפילת חנה, תפילת חנה, שעל בסיסה כל התפילות בעם ישראל. אז אתה תבוא ותגיד – ואתה יודע כמה אני מעריכה אותך – אתה תבוא ותגיד שזה מועדון חברים, ואלה תפילות, ואלה לא תפילות? וישב מזכיר ממשלה, שהיום הוא היועץ המשפטי, והתווה באמת תוואי של רחבה שתיתן מענה, שתהיה קשובה, שתהיה רגישה, שיהיו בה נציגים גם מאלה וגם מאלה. הרי זה לא מפריע לאף אחד.
יגאל גואטה (ש"ס):
– – –
עליזה לביא (יש עתיד):
רגע, חברים. תשמע, כשסבתא שלי הגיעה מאפגניסטן לפני 100 שנים, כן? לפני 100 שנים כשהיא הגיעה מאפגניסטן – וסבתא שלי הלכה כמעט כל יום לכותל משכונת הבוכרים – לא הייתה מחיצה. ואתה יודע שהלכו משפחות-משפחות להתפלל בכותל המערבי, וכל מי שדיבר דיבר בשפתו, ואנשים שלא ידעו עברית – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
עליזה לביא (יש עתיד):
– – התפללו בשפת הגעגוע. אז אנחנו נבוא ונגיד: מועדון חברים או מועדון חברות?
חברים, יש לנו אחריות. אנחנו כאן, במשמרת שלנו, צריכים לבוא ולראות איך ממשיכים הלאה. תעזבו את הפוליטיקה העלובה בצד ובואו נקרא כולנו – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי.
עליזה לביא (יש עתיד):
– – אחינו אתם, ולכולם צריך להיות מקום בכותל. תודה, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה רבה. חיליק בר, בבקשה, אדוני – לא נמצא; אליעזר מוזס, אדוני.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה דווקא כמובן לחזק את ראש הממשלה בהחלטתו לבטל ולהקפיא את מתווה הכותל – אי-אפשר ככה לדבר.
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש, יוסי יונה. כן, אדוני התלמיד, שתקת, זה מישהו אחר. בבקשה.
יוסי יונה (המחנה הציוני):
המורה, זה לא אני.
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש. בבקשה, אדוני.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, כעשרה מיליון איש, או למעלה מעשרה מיליון איש, מבקרים כל שנה בכותל המערבי. גברת לביא, תאזיני לי. למעלה מעשרה מיליון איש מבקרים בכותל המערבי, ומתנהגים בהתנהגות נורמטיבית, ומכבדים את המקום, ומכבדים את התנהלות המקום, כפי שמקובל עוד מימי המשנה, מלפני אלפיים שנה. ואל תספרו לי על אפגניסטן וכל הדברים המעניינים האלה, כי במשנה כבר כתוב, לפני אלפיים שנה, שעשו תיקון גדול בשמחת בית-השואבה כשהפרידו בין גברים לנשים.
הכותל המערבי הוא בית-הכנסת המרכזי של העם היהודי, כמו שישעיהו הנביא אומר בחזונו: "כי ביתי בית תפִלה יקרא לכל העמים". יכולים כולם לבוא לבקר, יכולים לבוא רפורמים, קונסרבטיבים, אבל תכבדו את המקום, כמו שמכבדים, להבדיל, במסגד או במנזר, במקומות אחרים.
למה לא מבינים את הדבר הזה? למה מגיעות לשם 50 או 20 או 40 נשים בראש חודש, פעם בחודש, ובאות להפוך את הקערה על פיה, כאשר ישנם יהודים שמאז ימי מלחמת ששת הימים עוד לא החסירו חצות לילה אחד בתיקון חצות על יד הכותל המערבי? ואני מכיר אנשים – תבואו במנייני נץ החמה, לפנות בוקר, ב-03:00–04:00. מה קורה לנו כאן? באים פשוט להפריע למנהגים aל המקום. האם חסר מקום להתפלל, אם הם רוצים, כרצונם? למה בדיוק בכותל המערבי? למה במקום שהתגעגענו והתפללנו אליו אלפי שנים? למה לנו הדבר הזה?
אנחנו מבקשים: כל היהודים רצויים, אבל תכבדו אותנו כפי המנהגים. ואנחנו גם היינו רוצים שהפלגנות, אדוני היושב-ראש, שיש בארצות הברית – רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים ועוד כמה וכמה – אל תעבירו לנו את החלוקה הזאת, את הפלגנות הזאת, לארץ ישראל. כן. אלא אם כן תצא רשימה רפורמית לבחירות ויקבלו מנדטים לפחות כמו יהדות התורה, או כמו יש עתיד או כמו ש"ס, ואז הם ישנו אולי מלכות שמים; אז – מה, תהיה לנו ברירה? אבל בינתיים הם יושבים על סיר הבשר בחוץ-לארץ, כל ארגוני הרפורמים האלה, ולא מעזים אפילו כאן לצאת לבחירות, שלא לדבר על ההמשכיות של הנוער שלהם, שמתבוללים, לצערי הרב, ולא לחינם, 6,000 מתבוללים בשנה. איפה אנחנו חיים? איפה אנחנו קיימים, אדוני היושב-ראש?
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
תן לי משפט מסכם.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
בכל אופן, אני מבקש: בואו, כולם מכובדים, כולם מקובלים עלינו, אבל אל תשנו את מנהגי המקום, ותכבדו את המקום הקדוש לכל עם ישראל. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
מיקי לוי (יש עתיד):
מה הבעיה?
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חברת הכנסת סבטלובה – מוותרת; חברת הכנסת נורית קורן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ברושי – מוותר? לא, סליחה. בבקשה. אני מבין שאתה רוצה לדבר על קורס המג"דים.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, היום התקיים דיון על מצב הבריאות בגליל המערבי. פגשתי פה את רעיה שטראוס, שהיא מהפטרונים הגדולים של הגליל, לצערי היא "זכתה" לפני שנה להתקפה חסרת רסן משר האוצר. פגשתי פה את ראש העיר מעלות ואת ראש מועצת מטה אשר, וראינו בכנס הרצליה, וגם בתקשורת, שמדברים על היערכות מיוחדת בגבול הלבנון, יישובים שהם ממש יישובי הגדר וקו העימות, וצה"ל מודיע – הוא לא יכול להסתיר – על כוונתו להציב חומות וגדרות.
והנה, בתקופה כזאת, כשצריך לחזק את ההתיישבות, לחזק את הביטחון של מי שבגופו הוא חומת המגן ויושב על הגדרות, בתקופה הזאת מוצאת ממשלת ישראל לנכון לייבש את בית-החולים בנהריה, לתקוע מקלות בגלגלי הרפואה בצפת, פוריה, עפולה, וגם נצרת, ומקומות נוספים בצפון.
אבל בית-החולים בנהריה – אדוני היושב-ראש, אתה היית שותף אתנו לדיון שלא הסתיים, יחד עם חברים נוספים, בגירעון העצום שנוצר עקב טיפול בפצועים הסורים, ואין עוררין על החשיבות של זה אבל מעולם לא הייתה כוונה שזה יהיה על חשבון מאות אלפי תושבי הגליל והצפון. והנה, תראו איזו ממשלה ימנית עם שתי ידיים שמאליות – אני חוזר, ממשלה ימנית עם שתי ידיים שמאליות – שלא מסוגלת לבצע תיאום בין משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד הבריאות וגורמים נוספים, לכסות את ההוצאות בפועל של טיפול בפצועים קשה שמובאים על ידי כוחות הביטחון מהגדר שנבנתה לבית-החולים בנהריה.
מנהל בית-החולים, ד"ר ברהום, כשביקרתי אתו את הפצועים הסורים – כמובן הוא מדבר ערבית, אני לא, אבל ראית מצד אחד פצועים קשה מאוד, ומצד שני טיפול מסור מאוד, ועכשיו ממנים לו חשב מלווה. על זה אתה בא לברך, ומישהו מקלל, אתה בא לטפל – ומישהו לא משלם. איזה שלומיאליות. אבל מה המחיר שמשלמים התושבים – בין היתר, על פי דוחות מוסמכים של הממשלה, בצפון אנשים חיים פחות, כלומר המשאבים והרופאים הם קודם כול במרכז. וממשלה שאומרת שצריך לשבת בקצוות, בנגב ובגליל, מחזקת את המרכז. איזה שלומיאליות יכולה להיות יותר מזה, שעושים הפוך?
כאשר קלטו את העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, אריק שרון, זיכרונו לברכה, ידע שזאת הזדמנות לממש חזון ביעדים לאומיים של פיזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה. והנה, הממשלה, בראשות כחלון, מפקיעה שטחים חקלאיים במרכז, יוצרת בנייה באזורים של כאילו ביקוש, בניגוד לציונות ולהתיישבות, ועוד מחלישה את השירות הרפואי. בלי שירות רפואי, בלי ביטחון רפואי, לא יהיה שום פיזור אוכלוסייה. עם כל הכבוד לכולם, השליחות היא לא לכל החיים. כדי לשבת במקומות הקשים צריך לפחות לקבל ביטחון ותעסוקה. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת חנין, בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הזמן שלי לדבר דווקא על הצעת החוק הזאת, כי הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה. אני רוצה לברך את משרד האוצר על המהלך הזה. אני חושב שאכן צריך לאסור מסחר באופציות בינאריות. אני חושב שזאת בהחלט דוגמה למכשיר פיננסי רעיל ומסוכן.
אבל אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת – זה לא המכשיר הפיננסי הרעיל היחיד. אמר פה סגן שר האוצר, ובצדק, שקשה לקבל החלטות רציונליות לגבי אופציות בינאריות, והוא צודק. האם לגבי כל המכשירים הפיננסיים האחרים שמותרים היום אפשר לקבל החלטות רציונליות? אמר סגן שר האוצר כאן, ובצדק: אנחנו בעצם צריכים להבין שהשקעה באופציה בינארית כמוה כהגרלה. האם הדברים האלה אינם נכונים לגבי מכשירים אחרים שהיום כן מוצעים בשוק שלנו?
הגישה חייבת להיות גישה של הגנת הציבור. הבורסה היא מקום מאוד מאוד מסוכן, ואנחנו יודעים מהניסיון ההיסטורי ב-2008, שמכשירים פיננסיים חסרי רגולציה חזקה עלולים להוביל לא רק לפגיעה בהשקעות של הציבור, לא רק לפגיעה בחסכונות של הציבור, לא רק אפילו למצב שאנשים יכולים להפוך לעניים, אלא לחורבן כלכלי ופיננסי גדול מאוד. המשבר של 2008 נגרם, כזכור לנו, בגלל אותה אידאולוגיה ותפיסה כלכלית שאמרה: בואו נמציא ונייצר מכשירים פיננסיים חדשים, שאין להם שום קשר לערך אמיתי, אין מאחוריהם שום ערך ממשי בעולם המציאות, הם כולם בעצם פיקציה פיננסית.
ואני אומר, אדוני היושב-ראש, למשרד האוצר ולממשלה, שצריך להמשיך בכיוון הזה; יש מכשירים פיננסיים נוספים שמוצעים היום לציבור והם מכשירים ספקולטיביים ורעילים, והמדינה צריכה להתגייס כדי להגן על הציבור מפני המכשירים האלה.
אני תומך בהצעת החוק הזאת, ואני מקווה שבמהלך ההכנה שלה לקריאה שנייה ושלישית, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אנחנו נוכל להרחיב את ההגנה על הציבור גם להגנה מפני מכשירים ספקולטיביים ורעילים נוספים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני, אני שמח שאתה פה. שר הדתות אזולאי – אני שמח שאתם פה; אני לא כועס עליכם, אתם חיים בעולם של פעם – אתם עדיין חיים בעולם של פעם. אתם עדיין חושבים שהעולם הוא כמו שהרבנים של הרבנים של הרבנים שלכם מלמדים אתכם.
אני רוצה להזכיר לך משהו, חבר הכנסת גפני, פעם, בכנסת השמונה-עשרה, כשדחית את ההסדר שהיה עם קדימה לגבי הגיוס, אני אמרתי לך מעל הדוכן הזה, פה – הסתכלתי לך בעיניים כמו עכשיו, ובאהבה, כי אני באמת אוהב ומעריך אותך – הסתכלתי לך בעיניים ואמרתי לך: אתה תתגעגע אלינו, אתה תתגעגע אלינו. וראית מה קרה כמה חודשים אחרי, מה קיבלת ואיזה עונש קיבלת, אתה והציבור שלך, עונש שלא חשבתי שאתם צריכים לקבל.
עכשיו אני אומר לך, אני גדלתי בבית סופר-יהודי, מסורתי, רוב חברי פה גדלו בבתים כאלה. כולנו יהודים, אני לא חושב שאתה יהודי יותר ממני ואני יהודי פחות ממך. כולנו יהודים, ואתה צריך להבין שאי-אפשר להתעלם מהיהודים שנמצאים בעיקר בארצות הברית, ואתה יודע ואתה מכיר כמה קשה להיות יהודי בגולה; כשאתה רוצה ללכת לבית-כנסת, אתה בסך הכול חוצה את הכביש, אין לך בעיה – יש לך מספיק בתי-כנסת במרחב. כשיהודי בארצות הברית רוצה ללכת לבית-כנסת, אם הוא לא ייכנס לאוטו – –
רחל עזריה (כולנו):
– – –
יואל חסון (המחנה הציוני):
– – וייסע לבית-הכנסת, הוא לא ילך לבית-כנסת.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – –
יואל חסון (המחנה הציוני):
הוא לא ילך לבית-כנסת. והוא לא עושה את זה כי הוא רוצה – זה לא נוצר כי הם רצו. זה נוצר כי אין ברירה. אז מה, הם פחות יהודים מאתנו? אז כשאנחנו אומרים להם שהאור הגדול והבית של כל העם היהודי נמצא כאן, אנחנו סוגרים בפניהם את השערים של הכותל – הכותל המערבי – של המקום הזה?
אתה יודע, אני אומר, איזה אומץ אתה צריך, חבר הכנסת גפני, כדי לעשות את זה, איזה אומץ – אני אומר לך ואני פונה אליך באהבה גדולה, לכולכם: לדבר הזה חייב להימצא פתרון. הקרע הוא קרע גדול. הפגיעה היא פגיעה גדולה. אנחנו, העם היהודי, אנחנו מעטים; אין לנו היכולת להרשות לעצמנו להחליט מי יותר ומי פחות.
אני מסיים, אדוני. תן לי עוד שנייה.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה.
יואל חסון (המחנה הציוני):
אין לנו. ואני אומר את זה בדם לבי. אתה יודע מה? אני חושב שהחלטת הממשלה האחרונה – השנתיים האלה באמת מילאו אותנו בהחלטות ממשלה נוראיות. וגם חוקים. זה הדבר הראשון, באמת, שמדיר שינה מכל מי שחרד לעתיד העם היהודי, חבר הכנסת גפני. תאמין לי.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, אחרון הדוברים, לפני שאנחנו עוברים להצבעה. בבקשה.
קריאה:
ניירות ערך בדקת – – –
היו"ר מאיר כהן:
הוא בוודאי יתייחס רק להצעת החוק, כולו.
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
כן, כן. בבקשה, אדוני.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש. א. אני מודה לך על שאפשרת לי לעלות לדבר. הצעת החוק שהעלה חבר הכנסת סגן השר יצחק כהן על האופציות הבינאריות היא הצעת חוק מצוינת, אני משבח את משרד האוצר על כך. אני באמת מתכוון לקיים דיונים אינטנסיביים כדי לקדם את העניין הזה.
אני רוצה להיות כן אתך, אדוני היושב-ראש: אני עליתי לכאן לדבר בעקבות כמה דברים שנאמרו כאן – –
קריאה:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – אני לא רוצה להזכיר שם של מישהו מוגדר, כי אז אולי אני אקדם אותו בפריימריז, אבל כמה – –
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
כן, כן, כן.
משה גפני (יהדות התורה):
– – אבל כמה, כמה נאומים. אני – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – –
יואב קיש (הליכוד):
גפני, אין לו פריימריז.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מתחייב – –
יואב קיש (הליכוד):
גפני, אין לו פריימריז.
משה גפני (יהדות התורה):
– – רבותי חברי הכנסת – אין לי הרבה זמן – –
היו"ר מאיר כהן:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – אני מתחייב בשם הסיעות הדתיות – – –
היו"ר מאיר כהן:
כמדומני, הוא התכוון לחברת הכנסת עליזה לביא.
יואב קיש (הליכוד):
אין להם פריימריז.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אדוני.
קריאות:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני מתחייב בשם הסיעות הדתיות והחרדיות – אנחנו לא מבקשים את חוק הגיור.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה אותו דבר. מה זה – – –
קריאות:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חברים, חברים, חברים – –
קריאות:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
– – אני יודע. חבריא, אני יודע שזה טעון.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – – בממשלה כולם חרדים – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני מתחייב בשמי, בסדר?
קריאה:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
תירגע.
קריאה:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני מתחייב שאנחנו מוותרים על החקיקה בנושא של הגיור – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
היא לא עוברת, אין לכם סיכוי גם ככה.
רחל עזריה (כולנו):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אלעזר – – –
משה גפני (יהדות התורה):
ניפגש – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אלעזר – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ניפגש.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר.
מתווה הכותל – כל מה שעומד על סדר-היום, אנחנו מוותרים על זה. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, שהעם בישראל ידע: הכול נעשה – דיבר קודם חבר הכנסת חסון – בצדק, נדבר, נראה. הרי אם תהיה שם, בכותל, הצורה הזאת שרוצים, אנחנו לא נוכל לבוא. אף אחד לא מעוניין בזה. רוצים להידבר. מה שעושים זה לא באים לדבר עם מישהו, או עם הממשלה או עם הכנסת – הולכים לבג"ץ, אחד אחרי השני. הכול בג"צים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא יכול לדבר עם – – –
קריאה:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
הכול בג"צים.
קריאה:
גפני, בג"ץ – – –
קריאות:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
החוק – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה לא נכון – – –
קריאה:
אתה מוכן להידברות?
משה גפני (יהדות התורה):
אני – – –
קריאה:
אתה מוכן להידברות?
רחל עזריה (כולנו):
גם מה הקשר – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לא יודע, זו – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
מחר הם בכנסת.
משה גפני (יהדות התורה):
– – זו כנסת – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
מחר הם בכנסת, אתה מוכן לבוא?
משה גפני (יהדות התורה):
– – זו כנסת שאי-אפשר להביע בה דעה שונה.
נחמן שי (המחנה הציוני):
מחר הם בכנסת – – –
מיכל בירן (המחנה הציוני):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אי-אפשר להביע דעה שונה.
היו"ר מאיר כהן:
אני – – –
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני מבקש, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר מאיר כהן:
חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת גפני – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני מבקש, אדוני היושב-ראש – –
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה.
נחמן שי (המחנה הציוני):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – אני מבקש לומר: כל הנושאים שעלו כאן בשנתיים האחרונות, כל הנושאים שנוגעים בדת ומדינה, באו בעקבות בג"ץ. עכשיו, מעולם – מעולם, מאז קום המדינה, בג"ץ לא פסק לטובת הנושאים היהודיים. הוא מעולם לא פסק לטובת הציבור הדתי והחרדי. מעולם. לא הייתה פסיקה אחת שנוגעת ביחסי דת ומדינה שבה בית-המשפט פסק לטובתנו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה לא נכון – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אז לא נכון.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אתה מדבר נכון.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
זה לא נכון.
משה גפני (יהדות התורה):
אתה מדבר נכון.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אפילו את התפילה לשלום המדינה לא אמרת נכון.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני מבקש לומר. אדוני היושב-ראש, אני אומר לחברי הכנסת הרציניים, לא אלה שצועקים, אלה שמדברים לעניין – לא כמוני, אלה שמדברים לעניין – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
נו, באמת, גפני.
משה גפני (יהדות התורה):
– – אני אומר עכשיו, מעל הדוכן המכובד הזה – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
– – – מחר.
משה גפני (יהדות התורה):
– – תסירו את הבג"צים – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
אה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – אנחנו נסיר את החוקים. נשב אנחנו ונדבר – אנחנו, כאן, לא הרפורמים שיושבים בארצות הברית ושולחים לנו הוראות.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אתם – אתם נבחרתם על ידי הציבור, אתם מייצגים עמדות בעניין הזה. אנחנו נשב ונדבר אתכם. כמו שאנחנו מדברים על הרבה מאוד דברים, נדבר גם על זה. ובתנאי שלא תכפו עלינו החלטות בג"ץ, שהן חד-משמעית בעד הרפורמים, נגד הנושאים היהודיים של מדינת ישראל.
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
משה גפני (יהדות התורה):
ולכן, אם אתם רציניים, וכנים דבריכם – ובזה אני מסיים – משל למה הדבר דומה? למי שרצח את אביו והוא בא אחרי זה לבית-המשפט ומבקש: תרחם עלי, כי אני יתום.
קריאה:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אתם הולכים לבג"צים ובאים אלינו בטענות.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה, אדוני. תודה רבה.
משה גפני (יהדות התורה):
אני בעד החוק.
היו"ר מאיר כהן:
כן, בוודאי.
אם כן, שב, אדוני, ואנחנו נעבור להצבעה. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. אני אבקש מכולם לשבת במקומותיהם, אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 64), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
31 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר – חבר הכנסת גפני – –
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
אפשר – – –
רחל עזריה (כולנו):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
– – ותועבר לוועדת הכספים להכנה לשאר הקריאות.
הודעה לסגן מזכירת הכנסת. בבקשה.
רחל עזריה (כולנו):
– – – רפורמות, רפורמות.
היו"ר מאיר כהן:
סליחה?
רחל עזריה (כולנו):
רפורמות.
היו"ר מאיר כהן:
לא שמעתי – רפורמות. אוקיי, אם כך, זה יועבר לוועדת הכנסת, ושם תתקבל החלטה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
– – –
רחל עזריה (כולנו):
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, הודעה לסגן מזכירת הכנסת.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – –
מיקי לוי (יש עתיד):
– – –
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
– – הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (מס' 10), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
כמו כן, אודיעכם כי חבר הכנסת איציק שמולי ביקש להסיר את שמו – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – – רפורמות – – –
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
– – מהצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז–2017 – –
רחל עזריה (כולנו):
– – –
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
– – מס' פ/4034/20. תודה.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אם כן, חברי, אני מבקש שקט.
אנחנו עוברים להחלטת ועדת הכנסת בדבר הארכת תוקף – הארכת תוקף כהונה של הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן. אנחנו נצביע לאחר הודעתו של חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה, יואב קיש. בבקשה.
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה, כבוד היושב-ראש, יש לי הודעה. את ההצבעה נעשה – באמת כמו שאמרת – על הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, ויש עוד הודעה שדורשת הצבעה. אז אני מתחיל בהודעה שלא דורשת הצבעה, ברשותך.
היו"ר מאיר כהן:
רגע, זה לא בסדר-היום.
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
כן – – –
היו"ר מאיר כהן:
אתה, יש אישור של – – –
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
מוסיפים, מוסיפים, נוסיף. אתה רוצה – אני, יש לי קודם כול הודעה שלא קשורה להצבעה, אני יכול להתחיל בה.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה. כן.
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע בזה על חילופי אישים בוועדות שלהלן: מטעם הרשימה המשותפת: בוועדת הכלכלה – במקום חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה יכהן חבר הכנסת ג'מעה אזברגה; בוועדת הכספים – במקום חבר הכנסת באסל גטאס, שהתפטר מהכנסת, יכהן חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
עכשיו אני עובר להודעה על הצעת ועדת הכנסת להארכת תקופת הכהונה של הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן.
ביום י"ב בשבט התשע"ז, 7 בפברואר 2017, החליטה הכנסת להקים ועדה מיוחדת בנושא פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, לפי סעיף 108 לתקנון הכנסת. הכנסת קבעה כי הוועדה תכהן עד ליום ט"ז בחשון התשע"ח, 6 בנובמבר 2017.
ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להאריך את כהונתה של הוועדה המיוחדת עד סוף כנס החורף הקרוב, שיפתח ביום ב' בחשון התשע"ח, 22 באוקטובר 2017 – כתוב לי פה בטעות 2018 – ועד לסיומו, שזה בסביבות חודש מרס 2018; מועדי הכנסים הבאים טרם נקבעו פשוט.
אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו בהצבעה – וברשותך, אני אשאר פה ולא אצביע.
היו"ר מאיר כהן:
לא, יש דובר אחד. תודה, אדוני. חבר הכנסת דב חנין, לפני שאנחנו עוברים – בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, ביום רביעי שעבר הייתה לי הזכות להשתתף בהפגנה מאוד מרגשת במרכז ירושלים בעניין של המאבק להכרה, לתיקון, לצדק ולריפוי הפצע הזה שנקרא פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. זו הייתה הפגנה מרגשת, כי התכנסו בה המוני אנשים שבאו בעצם לספר סיפור כואב ואישי, סיפור שרבים מאתנו לא הכירו. אני חייב להודות שגם אני לא הכרתי את כל הסיפורים האלה. שמענו שם, ברחבת המשביר בירושלים, אישה ואיש ועוד אישה ועוד איש, אחד אחרי השני והשנייה, עולים ומספרים מדם לבם את הסיפורים הקשים על ילד קטן שנעלם; על ילדה קטנה שנעלמה; על האימא שתמיד הייתה אומרת להם: הייתה לכם אחות, היה לכם אח. והסיפורים האלה, אדוני היושב-ראש, לאורך שנים נאמרו בשקט, ומי שרצה לומר אותם בקול רם הושתק או התייחסו אליו כאל פרובוקטור, שקרן, משוגע, עושה צרות.
אדוני היושב-ראש, הפצעים האלה, שנגרמו ב-1948, ב-1949 ואחר כך בשנות ה-50 הם פצעים קשים. אני מכיר את הדעה שאומרת: העבר עבר, מה שעבר נגמר ומאחורינו – אִלי פאת מאת' מה שהיה נגמר. זו גישה לא נכונה. הדרך לטפל בפצע היא לא לטייח אותו; הדרך לרפא פצע עוברת בדיוק דרך החוליות האלה של הכרה, של צדק ושל ריפוי. ולכן, העבר הזה הוא עבר שמחייב טיפול.
אבל, אדוני היושב-ראש, אנחנו איננו עוסקים רק בעבר, אנחנו עוסקים כאן גם בהווה – אנחנו עוסקים באותם אנשים שמגיעים לוועדה בראשות חברת הכנסת קורן. ואני מגיע לוועדה הזאת ורואה את האנשים שחיים עד עצם היום הזה עם הכאב, עם הכאב על מה שהיה בעבר הרחוק מאוד, ועם מה שהיה בעבר הפחות-רחוק כאשר לא רצו לשמוע, ולא רצו להקשיב, ולא רצו לקבל, ולא רצו להתייחס. ולכן, אנחנו לא עוסקים כאן רק בריפוי פצעי עבר – אנחנו עוסקים כאן גם בריפוי פצעי הווה. ואנחנו עוסקים כאן גם בלקחים שהחברה הישראלית חייבת ללמוד מהפרשה הזאת לעתיד – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
– – לא רק מהפרשה אלא גם מההשתקה שלה.
אני רוצה רק לסיים ולהביע הערכה לפעילות ולפעילים של עמותת עמרם ושל אחים וקיימים, אותם אנשים שלאורך שנים נאבקים בנושא הזה, וכמובן להביע תמיכה בהארכת המנדט של הוועדה הזאת, להביע הערכה לחברת הכנסת קורן – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
– – שעושה עבודה חשובה בעניין הזה, ולאחל לכולנו שאנחנו אכן נתקדם בדרך הזאת של הכרה, צדק וריפוי.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
אם כן, אנחנו ניגשים להצבעה לאשר את החלטת ועדת הכנסת בדבר הארכת משך הכהונה של הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, נא לשבת במקומות. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להאריך את משך כהונת הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
אם כן, החלטת הוועדה אושרה. בעד – 26, אפס מתנגדים, אפס נמנעים.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 195) (הרחבת ההגדרה "ילד" לעניין ביטוח נפגעי עבודה), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/713); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצעת החוק שבסעיף 13: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 195) (הרחבת ההגדרה "ילד" לעניין ביטוח נפגעי עבודה), התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, אדוני.
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת חיים ילין, העברנו את החוק שלך בוועדת השרים אתמול ולא אחייך?
חיים ילין (יש עתיד):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 195) (הרחבת ההגדרה "ילד" לעניין ביטוח נפגעי עבודה), התשע"ז–2017. היוזמים של החוק הזה מלבדי: חבר הכנסת אורי מקלב, יעקב אשר, אלי אלאלוף, עודד פורר, איציק שמולי, אילן גילאון, מאיר כהן, בצלאל סמוטריץ, יגאל גואטה, אחמד טיבי ודוד ביטן.
הצעת החוק הזאת באה לתקן חוק שהעברנו בעבר: יתום עד גיל 20 שלומד במוסד על-תיכוני יהיה זכאי לקצבה שמקבל יתום. החוק הזה עבר, נדמה לי, בכנסת השמונה-עשרה, או בכנסת הנוכחית, אני כבר לא זוכר. התגלתה טעות, ואם האבא או האימא נפטרו בתאונת עבודה – נפגעי עבודה לא כלולים בחוק הזה. אנחנו ביקשנו לתקן את זה, אין סיבה שזה לא יהיה בפנים. ובמהלך הדיון בוועדת העבודה והרווחה התברר שגם דמי מחיה הוא איננו מקבל.
על כן, בחוק הזה אנחנו מבקשים לתקן את שתי הטעויות הללו: האחת – שיתום זה לא רק שהאבא נהרג בתאונה או שקרה לו משהו אחר, אלא גם אם נפגעו בתאונת עבודה, נהרגו בתאונת עבודה האבא או האימא, הבן יחשב כיתום לעניין מתן הקצבה הזאת של יתום; וגם להוסיף את הנושא של דמי מחיה, שזה דמי קיום, שיהיה בתוך החוק הזה. זה עבר בוועדת העבודה והרווחה. אני משבח את אלי אלאלוף, יושב-ראש הוועדה, שניהל את הדיונים בעניין הזה, ואני מבקש, אדוני היושב-ראש, את תמיכת מליאת הכנסת בהצעת החוק. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים על הצעת החוק לקריאה ראשונה: חברת הכנסת גלאון – לא נמצאת; חבר הכנסת שטרן – לא נמצא; חברת הכנסת זנדברג – לא נמצאת; חבר הכנסת אוחנה – לא נמצא; חברת הכנסת רוזין – לא נמצאת; חבר הכנסת גנאים – לא נמצא; חבר הכנסת בר-לב – לא נמצא. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להרים את הכפפה, ידידי חבר הכנסת משה גפני, ואני רוצה להזמין אותך להידבר עם אותם יהודים שפנו לבג"ץ. נכון, הם לא אזרחים ישראלים, בחלקם; חלקם אזרחים ישראלים, חלקם לא. למה הם פסולים לשיח אתכם? הלוא כל מה שאני מוצא, ולא בפעם הראשונה, זה שמגדפים אותם, אומרים עליהם דברים איומים. איומים. אני לא רוצה לחזור – – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
לא, לא, אני אומר – אני רוצה להחליף את השיח הזה, כי אני מאמין שאפשר למצוא שותפים. ולכן אני אומר: בואו לדבר.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
למה לא אִתם? א. לדבר אתי אתה תמיד מוזמן ואני אשמח לדבר אתך, אבל אני חושב שגם הם חלק מהשיח היהודי, ואי-אפשר לבטל אותם. אני יודע שדרכם שונה, אני יודע את זה, אבל אני חושב שאנחנו, ביהדות – אני לא אלמד אותך ביהדות שום דבר – – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
אתם העברתם אליהם – – –
משה גפני (יהדות התורה):
הם לא מדברים על עצמם, הם הגישו בג"ץ נגד הילדים שלנו.
נחמן שי (המחנה הציוני):
א. הם זה לא רק הם. גם אזרחים ישראלים שגרים בארץ הזאת הם שותפים לעניין.
משה גפני (יהדות התורה):
הם פונים לעיתונאים.
נחמן שי (המחנה הציוני):
ב. אני חושב שהם יהודים והם חלק מהעם היהודי.
משה גפני (יהדות התורה):
לא אמרתי שהם לא יהודים. ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא.
נחמן שי (המחנה הציוני):
ידידי גפני, אני אומר שאין לנו את הלוקסוס לנתק אותם מאתנו. אין לנו אותו.
משה גפני (יהדות התורה):
שיעלו לארץ.
נחמן שי (המחנה הציוני):
חלקם עולים, חלקם לא עולים, מרביתם לא עולים. אבל עדיין, אתה לא היית רוצה לתת להם גט כריתות. לא היית רוצה לומר: הם לא אנחנו ואנחנו לא הם.
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא נותן להם גט. הם יכולים לבוא לכותל, אין בעיה, כמו שאני בא.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אבל הם רוצים להתפלל בדרכם. הם רוצים להתפלל בדרכם. אגב, כבר היינו שם, הפתרון כבר היה מונח, כבר הוסכם. יכול להיות שהם הגזימו בחגיגות, ויכול להיות שאחרים הגזימו. אבל אפשר היה לסיים את הוויכוח הזה. לא היה צריך להדליק אותו מחדש, זו הייתה טעות גם טקטית וגם אסטרטגית גדולה מאוד. אני לא מחפש ריב. באמת ובתמים לא. אני יושב אתם הרבה, משקיע בהם כמה שאני יכול, מתוך אמונה שהעם היהודי כולו עבר טראומה איומה במאה ה-20, ואנחנו לא יודעים מה מחכה לנו בעתיד. וכל יהודי שמתרחק מאתנו – תאמין לי שהכאב שלי הוא כמו הכאב שלך. כל נישואים, כל זוג שאני יודע שמתחתן יהודי עם לא יהודי, טרגדיה. אני מסכים אתך, והייתי שמח אם כולם היו מתחתנים עם יהודים. אבל אנחנו יודעים שגם התופעה הזאת קיימת, ואנחנו צריכים לחפש דרך לחיות גם אתה. אנחנו לא יכולים להרחיק אותם, כי אין לנו מספיק, אין לנו. ולכן אני אומר, אם אתם מוכנים לשיח הזה, ואני לא אהיה הראשון שאציע אותו, ולא אהיה הראשון שאדָחה, אפשר לקיים אותו. אפשר לקיים אותו אתם, אפשר לקיים אותו בתחומי הבית הזה, צריך לקיים אותו. אני חוזר ואומר, אין לנו שני עם יהודי, יש לנו רק עם יהודי אחד.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
נחמן שי (המחנה הציוני):
הוא קטן וקטֵן. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת גליק – לא נמצא; חברת הכנסת אבקסיס – לא נמצאת; נחמיאס ורבין, חברת הכנסת – לא נמצאת; חבר הכנסת מיקי לוי – לא נמצא; חברת הכנסת פארן – לא נמצאת; חבר הכנסת אכרם חסון – מוותר, אדוני.
חיים ילין (יש עתיד):
היא נמצאת, אבל היא לא יכולה לדבר.
היו"ר מאיר כהן:
אה, סליחה. מוותרת. חברת הכנסת רויטל סויד – לא נמצאת; חברת הכנסת השכל – לא נמצאת; חברת הכנסת עליזה לביא – לא נמצאת; חבר הכנסת חיליק בר – לא נמצא; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – לא נמצא; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, גברתי.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אם כבר אנחנו מדברים פה על הביטוח הלאומי, אי-אפשר שלא לגעת בסוגיה כואבת ביותר, הסוגיה של מיצוי זכויות במדינת ישראל. מדינה שהיא קודם כול בית למאות אלפי עולים, עולים ותיקים, עולים חדשים, שלעתים קרובות, לעתים קרובות יותר מדי, אינם מודעים לזכויותיהם.
כתבה מזעזעת התפרסמה בעיתון הארץ ביום שישי הזה. זוג עם ילדים רבים, זוג שהם מעוטי יכולת וגם אינם דוברי השפה העברית, מתגוררים בדירת חדר אחד, ועל פי הקריטריונים של משרד השיכון, וגם של משרד העלייה והקליטה, אינם זכאים לדיור ציבורי. מדוע כך? הסיבה טמונה בכך שהזוג הזה לא היו מודעים כלל לכך שהם זכאים להבטחת הכנסה ממדינת ישראל. לא ידעו. לא פנו כדי לקבל את הקצבה.
כשאנחנו מדברים על הזכויות שמגיעות לאזרחים שמתקיימים פה בקושי רב ובאמת נאלצים לבחור בין חימום הבית שלהם לבין תרופות לבין אוכל לבין ספרים לילדים שלהם, אז אנחנו נמצאים במצב שבו אזרח חייב לחפש את המדינה וחייב לדרוש ממנה את הזכויות הבסיסיות ביותר, זכות קיום. מה זו הבטחת הכנסה? זו זכות קיום בסיסית שמגיעה על פי החוק לכל אחד שבאמת זקוק לכך. אז אני אומרת שאנחנו צריכים להפוך את פני הדברים; אנחנו חייבים לדאוג לכך שהמדינה תבוא לחפש את האזרח, ותשאל אותו: האם אתה זקוק למשהו? האם יש לך חימום לבית שלך? האם יש לך אוכל ופרנסה לילדים שלך? האם מגיע לך דיור ציבורי? רבים יותר מדי, כ-27,000 מהם, עכשיו מחכים וממתינים לדיור הציבורי. אבל הם לפחות רשומים בתור הזה. יש אנשים שיכול להיות שיש להם זכאות, והם בכלל לא מודעים.
אז ההצעה שהעלה שר הפנים אריה דרעי לפני כמה שנים רלוונטית גם היום, ואני מתכוונת להעלות אותה בתקופה הקרובה ביותר: להקים מרכזים למיצוי זכויות, שיהיו בכל עיר ועיר וידברו באותן שפות של העולים הרלוונטיים. יש לנו ערים במדינת ישראל ששם בסניפים של הביטוח הלאומי אין עובדים ואין פעילים שיוכלו לתרגם את הדברים לשפה האמהרית, לשפה הרוסית, והדבר הזה לא ייתכן. אם אנחנו קוראים לעצמנו בית לאומי לכל יהודי על פני האדמה, אנחנו גם חייבים ליצור את התנאים לאותם האנשים, ולא לקרוא להם, ואחרי זה, כאשר הם כבר פה – שיתרסקו על פני המציאות ויסבלו ממחסור ובאמת ירגישו שהם זרים בארצם. אנחנו לא יכולים להרשות את המצב הזה, לא כשאנחנו מדברים על יהודי התפוצות שכרגע מסתכלים עלינו כאן במדינת ישראל, על ההחלטות הבזויות שהתקבלו על ידי הממשלה בעצם לא להכיר בגיורים הפרטיים ולהדיח אותם, להדיר אותם מהכותל, זה פן אחד; הפן השני הוא כמובן הפן הכלכלי: יש עולים רבים שזקוקים לסיוע, ואנחנו צריכים להושיט להם יד, אנחנו צריכים לבוא אליהם, לדפוק להם על דלת הבית הדל שלהם שבו הם מתגוררים, ולשאול: חברים יקרים, אזרחים יקרים, שכנים יקרים, ישראלים יקרים, האם אתם זקוקים למשהו?
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
האם אנחנו יכולים לעזור? תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת איתן ברושי – לא נמצא. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. עד שהוא יגיע: יש מתורגמנים, לא מספיק, אבל יש במוסדות הביטוח הלאומי, חייבים לתקן את זה. בבקשה, חבר הכנסת פורר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת מקלב, אנחנו נמצאים בחודש יוני למניינם. לפני 69 שנה בחודש הזה, בימים האלה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
יוני, למניינם. בימים האלה, מה שנקרא, ירה התותח הקדוש על אלטלנה. ואז קבע מנחם בגין, בנאום מאוד נרגש, כמובן, לאותם חיילי האצ"ל: לא להשיב אש. וכשהוא נשאל, לימים, אחרי שהוא עשה את הסכמי קמפ-דייוויד ואחרי שהוא עשה הרבה מאוד דברים גדולים בחייו, מה הייתה ההחלטה הגדולה ביותר שהוא קיבל, הוא אמר: העובדה שאני מנעתי מלחמת אחים. העובדה שאני קבעתי שמלחמת אחים – לעולם לא, ולא השבנו אש באלטלנה, זאת ההחלטה הכי דרמטית שקיבלתי והכי חשובה. כי שלמות העם היהודי בסופו של דבר היא הדבר החשוב ביותר, והיכולת שלנו להישאר יחד, למרות כל המחלוקות ולמרות כל חילוקי הדעות.
אני לא מצליח להבין איך דווקא כשכל נציגות יהדות התפוצות נמצאת כאן, בדיוק בזמנים האלה, בימים האלה, מחליטים להוביל החלטות לתקוע להם, מה שנקרא, לשים את האצבע בעין. להוביל דווקא לתהליך הזה, כאילו בשם איזושהי אחדות או קדושה של העם היהודי.
אני רוצה להגיד לגבי הפך הטהור, פך השמן הטהור. אתם יודעים, שושלת המלוכה שלנו, מלכות בית דוד, התחילה מצד אחד מיהודה ותמר, ממעשה שלא היה אמור להיעשות, בעצם מה שעשתה תמר באותו מעשה, שלקחה תשלום עבור מה שעשתה, וממנה יצא פרץ ונולד בסופו של דבר הנצר לבית דוד, שגם התחתן בדרך, חבר הכנסת גפני, עם רות המואבייה. ללמדנו שגם שושלת המלוכה שלנו, גם היא יש בה כל מיני מכל מיני. אבל בסוף יש איזשהו משהו שמאחד ומלכד אותנו. ודווקא בתקופה הזו, ודווקא בעניין הזה, כשהעם היהודי חוזר לארצו אחרי אלפיים שנות גלות, אנחנו עושים – ממשלת ישראל, בחוק הזה, אם יעבור הנושא של חוק הגיור – כל דרך להרחיק במקום לקרב. ואני אומר לכם, ואני קורא לכם במובן הזה, החשיבות הזו היא חשיבות לאומית ודתית כאחד, למצוא את הדרך לקרב ולאפשר לאותם אלה שצריכים לעבור את הגיור, לעבור את הגיור הזה כהלכה. אבל כהלכה – בשום מקום בהלכה לא כתוב: הרבנות הראשית זו ההלכה. בשום מקום זה לא נכתב. גם בתי-הדין החרדיים שמגיירים בעדה החרדית הם אלה שאתם מקבלים את הגיורים שלהם יותר מאשר תקבלו את הגיורים של הרבנות הראשית.
ולכן אני אומר – אני שב וקורא את הקריאה הזאת גם בנושא מתווה הכותל וגם בנושא הזה: צריך לשבת ולהידבר, ולא לקבוע מה שנקרא מסמרות בתוך התהליך הזה, כאשר אנחנו מפלגים את העם היהודי ומובילים חס וחלילה לאיזשהו פיצול. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואל חסון – מוותר; חברת הכנסת רחל עזריה – לא נמצאת. חבר הכנסת דב חנין – מוותר.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה. סליחה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
אין דבר כזה – – –
היו"ר מאיר כהן:
כן, כן, כן. תודה שאתם מעמידים אותי על טעותי. בבקשה.
חיים ילין (יש עתיד):
שאלה לי על הלבוש שלך. אפשר?
דב חנין (הרשימה המשותפת):
בהחלט, בהחלט.
חיים ילין (יש עתיד):
מאוד ייצוגי.
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
יש עוד סעיף אחד, חוק אחד. יש עוד חוק אחד, אם זאת שאלתך.
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
לא לא, זה הדובר האחרון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. עמיתי חברי הכנסת, אדוני חבר הכנסת המציע, אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק הזאת. אני מברך על הצעת החוק הזאת כי העיקרון שמתחת להצעת החוק הזאת הוא עיקרון נכון. והעיקרון אומר: ילד הוא ילד ונער הוא נער, ואם הוא יתום, חס וחלילה – הוא יתום. ולא משנה אם אותו ילד לומד במוסד השכלה, או נמצא בצבא או נמצא במכינה קדם-צבאית – היחס שלנו צריך להיות לזה שהוא ילד, ועברה עליו טרגדיה, ואנחנו כחברה רוצים להתגייס ולעזור ולסייע ולתת כתף.
הייתה גם לי הזכות בכנסת הקודמת לקדם הצעת חוק בכיוון הזה, והיא נמצאת היום בספר החוקים. אני חושב שאנחנו צריכים בהחלט ליישר קו – לעבור על החקיקה שלנו בכל הנושאים ולראות את כל אותם מקומות שבהם ההסדרים שנבנו מבחינה היסטורית הם הסדרים חלקיים, נותנים פתרון לקבוצה מסוימת, אבל לא נותנים פתרון לקבוצה אחרת. במקרה שאני טיפלתי בו אז זה היה כתוצאה מפנייה של בחור חרדי דווקא, שהופלה לרעה מכיוון שהקטגוריה המסוימת שלו לא נכללה, משום מה. ואתה בא ושואל: למה? למה הוא לא? למה הוא לא נמצא? ואתה רואה שלפעמים אף אחד לא חושב את החשיבה הרוחבית, הנכונה והעקרונית.
לכן, אני מאוד מאוד מברך על הצעת החוק הזאת.
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת דב חנין, סגל, באחד הימים הוא נוקש על דלתי בדימונה. בחור נחוש בצורה מעוררת התפעלות.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
נכון, נכון, סגל. כן, כן, אדוני היושב-ראש, באמת אני אומר, הבחור הזה מבחינתי הוא דוגמה לאיך צריכה להיות מעורבות אזרחית. אדם שנתקל בקושי, נתקל בבעיה, ולא מרים ידיים ואומר: כך נראה העולם. הוא אומר: זה לא נכון, זה לא צודק. ואגב, צריך לומר, הוא עשה את זה לא בשביל עצמו – הוא כבר לא נהנה מזה; הוא עשה את זה כדי לקדם הסדר צודק, נכון וראוי. ואני אומר לכל האזרחים שצופים בנו עכשיו: אתם נתקלים בעוול? אתם נתקלים במשהו לא נכון? קומו ועשו מעשה. אפשר לתקן. אנחנו רוצים לתקן ונתקן. תודה רבה.
היו"ר ומאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אם כן – אחרון הדוברים.
אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו מצביעים לקריאה ראשונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 195).
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש לגשת לעמדה של חבר הכנסת גואטה. בבקשה, אנשי המחשבים, לגשת לעמדה. זה בסדר, חבר הכנסת גואטה? בסדר?
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אני חוזר: אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 195) (הרחבת ההגדרה "ילד" לעניין ביטוח נפגעי עבודה), התשע"ז–2017, להזכירכם – בקריאה ראשונה. אנחנו מתחילים את ההצבעה, בבקשה.
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו נוסיף, אדוני.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
– – –
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 195) (הרחבת ההגדרה "ילד" לעניין ביטוח נפגעי עבודה), התשע"ז–2017, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
29 בעד, אפס מתנגדים. החוק אושר בקריאה ראשונה ויעבור לוועדת הרווחה והבריאות. אני מוסיף, לא לפרוטוקול, היות שזה לא עבד – 30 בעד. אנחנו מוסיפים את חבר הכנסת גואטה.
הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 19) (ליווי, ייעוץ וסיוע לנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/714); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אם כן, אנחנו עוברים להצעה האחרונה בסדר-היום. רשימת הדוברים להצעה הזאת סגורה.
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אדוני, אני אמרתי שהיא סגורה. הצעת חוק הסיוע המשפטי – – –
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אמרת סגורה ולא פתחת אותה.
היו"ר מאיר כהן:
אוקיי, אתה שם לב לדקויות הקטנות. בסדר, אתה צודק, אדוני. אתה רוצה לדבר?
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
אוקיי, בבקשה.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
גם אני מבקשת לדבר.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, מרב. סגרתי את רשימת הדוברים.
הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 19) (ליווי, ייעוץ וסיוע לנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי), התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה, של חברות הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מרב מיכאלי ואורלי לוי אבקסיס. בבקשה, גברתי. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת מועלם-רפאלי, בבקשה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
תודה, אדוני. חברי, חבר הכנסת סגן יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני מבקשת להציג בפניכם פריצת דרך היסטורית ולקבל את התמיכה שלכם במהלך שבו מדינת ישראל מושיטה יד לנפגעי עבירות מין חמורות ומסייעת להם לממש את זכויותיהם בהליך הפלילי.
הצעת החוק שאני מבקשת להציג בפניכם, שאני מובילה יחד עם חברת הכנסת מרב מיכאלי וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, קובעת זכות לסיוע, ליווי וייצוג משפטי ללא מבחן הכנסה לנפגעי עבירות מין חמורות של אינוס, מעשה סדום ועבירות מין במשפחה או בידי מי שאחראי לחסר ישע.
הזכויות שמעוגנות בחוק זכויות נפגעי עבירה הן בעלות חשיבות מעשית רק כשנפגע העבירה מודע לקיומן ויש לו יכולת לממש אותן בתהליך, ולכן נקבעו בחוק ובתקנות הוראות לעניין חובות היידוע של הרשויות את נפגעי העבירה בדבר זכויותיהם. עם זאת, במקרים רבים יידוע הנפגע בדבר זכויותיו אינו מספיק לצורך מימושן, לנוכח מורכבות מיוחדת שעשוי הנפגע לחוות במהלך ההליך – מורכבות הקיימת באופן מובהק בעבירות מין חמורות.
נפגעי עבירות מין הם קבוצה מיוחדת של נפגעים. היא הוכרה ככזאת באופן טבעי על ידי כולנו, והיא הוכרה ככזאת גם בפסיקות של בית-המשפט העליון. נפגעים אלה מתמודדים עם קשיים משמעותיים ביותר בעת ניהול ההליך הפלילי. עבור נפגעי עבירות מין ההליך הפלילי יוצר טראומה משנית וחוזרת של האירוע הפוגעני שחוו. עניין זה נובע מהעובדה שהאירוע הפוגע הוא מעשה חודרני; הוא חילל את פרטיותם, את כבודם, את חייהם במובנים עמוקים וקשים.
במהלך ההליך הפלילי הנפגע עומד במפגש תדיר עם הפוגע, בד בבד עם הצורך הקשה לחשוף בפני אנשים זרים את הטראומה לפרטי פרטים. נפגע העבירה מתמודד לעתים גם עם שאלות קשות המבקשות לערער את אמינות דבריו ולהטיל דופי באורחות חייו או חייה, או באישיותו. בנסיבות אלה חווים לא פעם נפגעי ונפגעות עבירות מין קשיים נפשיים הנובעים מעצם ההליך הפלילי.
ליוויתי מקרוב בשנתיים האחרונות אירוע קשה של תקיפה מינית בתוך המשפחה, וראיתי את הקושי האדיר במציאות שבה למשפחת הנפגע אין קול, אין פנים בהליך. לפיכך, אנחנו רואים חשיבות מיוחדת בייצוג, בליווי ובסיוע צמוד של נפגעי העבירה בהליך הפלילי ובמתן מקסימום אפשרות להבעת קול ומימוש הזכויות מכוח החוק שכבר קיים – חוק זכויות נפגעי עבירה.
הצעת החוק שלנו מבקשת להעניק סיוע, ליווי וייצוג משפטי בהליך הפלילי לנפגע העבירה לאחר שרשויות אכיפת החוק החליטו על הגשת כתב אישום כנגד הפוגע. אני מבקשת להוריד את המתח מכל מיני כאלה שחוששים מאיזה שגשוג של תלונות שווא, חלילה. כולנו כבר יודעים שאף אחד לא מגיש בנושאים האלה תלונות שווא. הזכויות המרכזיות שהייצוג יאפשר לנפגע העבירה לממשן הן הזכות להביע עמדה בהסדר טיעון עם הפוגע, היערכות לטיעונים לעונש, עמידה על קבלת תסקירי נפגע, שמירה על פרטיותו של נפגע העבירה, קבלת מידע על שלבי ההליך והתפתחותו, הזכות להגנה מפני הנאשם ועוד ועוד.
נפגעי העבירה הם-הם האינטרס הציבורי שבשמו פועלות רשויות אכיפת החוק. מן הראוי שמדינת ישראל תעגן בחקיקה את זכותם של נפגעי עבירות מין קשות לייצוג, ליווי וסיוע משפטי, ובכך יצומצם מספר הנפגעים אשר נאלצים להתמודד לבדם עם ההליך הפלילי הכה-מורכב, ונקדם, בעזרת השם, את השיקום ואת החזרה שלהם למעגל החיים. המשמעות האדירה של החוק הזה היא שהמדינה לוקחת אחריות על נפגעי עבירות המין ופועלת להמעיט ככל הניתן את חוסר האונים של הקורבנות אל מול המערכת המשפטית.
זאת הפעם הראשונה, אדוני, שיש הכרה בסיוע המשפטי בחוק ללא מבחן כלכלי, וזו פעם ראשונה שמוקם בחוק המימון של הסיוע המשפטי בהליך הפלילי בנפגעי עבירות מין, שהוא ליבת ההליך. בשנים האחרונות, צריך להגיד, ישנה מגמה הולכת וגוברת של מעורבות המדינה בסיוע המשפטי. אנחנו מכירים את זה בכך שהמדינה מעמידה סיוע לנפגעי עבירות המתה ורצח; מכירים את זה בייצוג של משפחות קורבנות טרור ומשפחות שכולות. התחום של נפגעי עבירה מתפתח בעולם, וזו אחת ההצעות הדרמטיות.
אני מתרגשת להגיד שכל מי שדיבר בדיון בוועדה, שאותו ניהלה בחוכמה ובלב פתוח חברת הכנסת יעל גרמן, דיבר על הפריצה ההיסטורית שבחקיקה הזאת. המגמה באה לידי ביטוי בכך שהסיוע המשפטי במשרד המשפטים הוא גוף שהולך ומרכז את תחומי האחריות הללו. ממש לאחרונה הועברה הסמכות לטיפול בנפגעי טרור אל הגוף הזה. וכאן, בעזרת השם, בסוף הדברים של כולנו, נאשר בקריאה הראשונה חוק המחייב את המדינה ומאפשר להעניק סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין חמורות בהליכים הפליליים והאזרחיים. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים יצמצם את מספר הנפגעים הנאלצים להתמודד לבדם עם הליך פלילי מורכב, ואף יקדם, כמו שאמרתי, את שיקומם, ואולי הדבר החשוב ביותר – את חזרתם למעגל החיים.
אני מודה מאוד מאוד לחברתי שרת המשפטים איילת שקד על התמיכה והסיוע בקידום של הצעת החוק הזאת. העלות השנתית המוערכת של הצעת החוק הזאת היא 1.2 מיליון שקלים, ששרת המשפטים, יחד עם מנכ"לית המשרד, בחרו כבר עכשיו להתחיל אותם, מתוך התקצוב הקיים במשרד.
אני מודה מאוד לחברי בסיוע המשפטי ולכל האנשים הטובים – כבר היום, לפני שהעברנו את הצעת החוק, גופים מתוך ארגוני המגזר השלישי עושים את זה בעצמם: מרכז נגה, המועצה לשלום הילד ועוד ועוד.
ישנם שני נושאים שאנחנו לא מרפים מהם, והם יובאו, בעזרת השם, לדיון פנימי בתוכנו, ואחר כך לדיון בוועדה לקראת השנייה והשלישית, במגמה להוסיף אותם, בעזרת השם, להצעת החוק הזאת. הראשון הוא הליווי, הסיוע והייצוג המשפטי גם בתקופת החקירות, שהיא תקופה מורכבת, אנחנו ערים למורכבות של תקופת החקירות ולמציאות של חקירות רבות, והשאלה היא איך אנחנו מתמודדים אתן. והדבר הנוסף שאנחנו מתכוונות בעזרת השם להוסיף הוא ליווי, סיוע וייצוג בהליך של התביעות האזרחיות.
כל התהליך כולו, בעזרת השם, יהיה מתוך ליווי, סיוע וייצוג על ידי המדינה לנפגעי עבירות המין הקשות האלה. שוב, כי זאת האחריות שלנו לאנשים, זאת האחריות שלנו למשפחות, כדי להביא את כולנו להיות מקום טוב יותר. תודה רבה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת איתן ברושי – לא נמצא. חברת הכנסת מיכל בירן, גברתי, בבקשה.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אני רוצה לדבר היום על ההתנערות ממתווה הכותל. אני מודה שזה מטריד אותי ברמה מאוד מאוד עמוקה, גם מהחשש של ההשלכות של זה על יחסי החוץ של מדינת ישראל; לא רק על הקשר עם התפוצות, אלא גם על היכולת של מדינת ישראל לעמוד בפני איומים אסטרטגיים כשבפעם הבאה יגיע הסכם גרעין חדש או כל דבר אחר, ואנחנו נזדקק שוב, כמו שאנחנו תמיד נזקקים, לעזרתם של יהודי ארצות הברית.
אבל אני רוצה לדבר על זה ברמה היותר-עמוקה. אני רואה בכולנו משפחה אחת. בסוף אנחנו, רובנו, שיושבים כאן בציון, יכולים לדמיין את ילדינו מחליטים בשלב מסוים בחייהם לעבור לגור במדינה אחרת. ומי שמתגורר בארצות הברית או באוסטרליה או בכל מקום, יכול לדמיין את ילדיו עושים עלייה ועוברים לחיות בישראל. באותה מידה, גם במשפחות הכי הכי חילוניות יש ילדים שמחליטים לחזור בתשובה ולהתקרב אל הדת ולקיים אורח חיים שאולי לא קיימו במשפחתם, וגם במשפחות החרדיות הכי אדוקות יש ילדים שמחליטים לצאת בשאלה ולחיות את חייהם אחרת. זו אותה משפחה, זה פשוט רצף. הפחד שלי הוא כשמחליטים לקטוע את הרצף, אומרים: אנחנו לא חלק מאותה משפחה. הדבר הזה הוא בעיני מסוכן. לראות את חברי חברי הכנסת החרדים, שאני מעריכה מאוד ברמה האישית, יוצאים מהחדר כשהרפורמים מדברים בדיוני הכנסת, זה נראה לי דבר לא סביר. שוב, אל תסכימו, אף אחד לא אומר. לא רוצים להתחתן ככה? אל תתחתן ככה. חנך את ילדיך לא להתחתן ככה. אבל לא להקשיב? להתייחס כאילו מדובר בשיקוץ שבשיקוצים? הדבר הזה בעיני הוא ממש לא מכבד אנשים ברמה הכי בסיסית.
עכשיו, שוב, בסופו של דבר, כשמסתכלים על החברה הישראלית, מה שהרפורמים עושים – ככה רוב האנשים מתנהגים. הם מאמינים באלוהים, חשוב להם מאוד הקשר לדת, למסורת, אבל הם בסוף רואים את משחק הכדורגל בשבת, נוסעים ברכב לבית-הכנסת. מה ההבדל? למה הרפורמים מדליקים אתכם כל כך? כי איכשהו בישראל, כשהרבה אנשים עושים את זה, הם לא תופסים את עצמם כקוראים תיגר על הממסד האורתודוקסי אלא כמעגלי פינות. ואתכם, אני חושבת, קריאת התיגר היא הדבר שהכי מלחיץ.
גם שמעתי כל מיני שמועות על זה – שמועות; טיעונים: למה אנשים שלא הולכים להתפלל בכותל, למה הם בכלל מביעים את דעתם. זה גם רץ חזק ברשתות החברתיות. זה שהכותל בשבילנו לא אומר שהוא אותו דבר בשבילכם, זה לא מערער על הלגיטימיות שלנו. לכותל יש משמעויות סימבוליות, רגשיות, דתיות, ברמה כזו או אחרת לרבים מהאנשים.
ואמר הרב גפני קודם: אז מה הבעיה, אף אחד לא אומר להם שאסור להם לבוא להתפלל. אני חושבת שההתעלמות הזאת – בשבילנו השוויוניות בין נשים לגברים היא חלק בלתי נפרד ואנחנו לא מוכנים לקבל את זה שבדבר הזה – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה לך.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
– – ייאסר על משפחות להתפלל ביחד.
ומילה אחרונה. אני חושבת שזאת טעות אסטרטגית. אני מבינה שהקהל והציבור שלכם דחק בכם לא לקבל את המתווה. הדבר היחיד, התוצאה היחידה שתהיה בסופו של דבר – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
– – היא שבג"ץ יצטרך להכריע. ואני חושבת שעדיף שנפתור את זה כולנו בהסכמה. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, ואחריו – אחרונת הדוברים, חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה, אדוני.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, עמיתותי חברות הכנסת ועמיתי חברי הכנסת – יש גם כאלה היום. אני תומך בהתלהבות בהצעת החוק הזאת. אני חושב שהגיע הזמן שהמדינה תבין שנפגעות עבירות מין זקוקות לליווי ולסיוע בהליך הפלילי.
כמי שמגיע בעצמו מהעולם המשפטי – לאורך הרבה שנים הייתי עורך דין – ההליך הפלילי הוא הליך מסובך וקשה. והוא מסובך וקשה במיוחד לאנשים שמגיעים אל ההליך הזה עם פצע, עם פצע מאוד כואב. אנחנו בעצם דורשים מהם להיכנס לזירת התמודדות כאילו שאין פצע. אבל הפצע הוא הסיבה של ההליך. ולכן יש איזושהי אבסורדיות בגישה שעל פיה המדינה התנהלה לאורך שנים עם נפגעות ונפגעי עבירות מין. ולכן העיקרון הזה של הסיוע, הליווי והגיבוי שהמדינה צריכה לתת לנפגעות במצבים כאלה הוא עיקרון מאוד מאוד ראוי.
חברת הכנסת מועלם, אני מברך אותך על הצעת החוק. יש לי, אגב, כמה הערות נקודתיות, אבל אני בטוח שבמסגרת הדיון בוועדה אנחנו נוכל להגיע להסכמות ולהבנות, ואני מאוד מאחל לכולנו שאנחנו נצליח עוד במושב הקיץ הזה לסיים את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. אחרונת הדוברים.
מרב מיכאלי (המחנה הציוני):
תודה, אדוני. אני רוצה לספר לכן ולכם שלפני שבועיים באו אלי ללשכתי לפגישה ארבע אימהות, אימהות לבנות שעברו פגיעה מינית – מכל הגילים, אגב, מילדה שהייתה בת שלוש כשהאימא גילתה שהיא נפגעת עד חיילת שנפגעה בצבא. הן באו – הן בסיפור הזה, חלקן שנתיים במאבק וחלקן כבר שבע שנים במאבק הזה, והסיפורים הקשים והדמעות שראיתי אצלי במשרד לא היו אפילו על הסיפור של האונס עצמו אלא על התלאות והקשיים והמרורים שהן אוכלות בהתנהלות מאז הפגיעה ועד עצם היום הזה, שזה נמשך עדיין – ההתנהלות בהליך הפלילי, הקושי לקבל טיפול נפשי, סיוע נפשי, הקושי להתמודד כלכלית עם כל מה שבא אחרי פגיעה כזאת.
ואני מספרת את הסיפור הזה בשביל להסביר כמה דרמטי החוק הזה, שיש לי הזכות להיות חתומה עליו עם חברתי שולי מועלם, שיזמה ומקדמת את החוק הזה, ועם חברת הכנסת אורלי אבקסיס. אנחנו עוד נצטרך להרחיב את זה, קודם כול לשלב החקירה, אדוני היושב-ראש. חלק דרמטי מהסיוע שנדרש לנפגעות הוא בשלב החקירה, כשבאמת זה גם הכי טרי, ואת הכי אובדת עצות. אנחנו גם נצטרך להרחיב את זה לסיוע בהליך האזרחי, שגם זה דבר חשוב. היום ממש מתי-מעט מהנפגעות והנפגעים מעזות בכלל להעלות בדעתן לקחת את הפוגע לבית-המשפט לפיצוי.
אנחנו נעבוד על הדברים האלה, אבל הסיוע בהליך הפלילי הוא דרמטי ביותר. הוא ממש – הוא גם דרמטי לתוצאה, באמת, ליכולת להשיג צדק, אבל בעיקר הוא כל כך משמעותי לנפגעת ולנפגע, שמוצאים את עצמם מול מערכת שנדמה כאילו זה לא שוויוני.
אומנם הגענו למצב, באנושות, שהמדינה והחברה הן אלה שתובעות בשם הנפגעת על העוול הנורא שנגרם לה. אבל מצד שני, זכויות הנאשמים הן עדיין כאלה שהנאשם, למשל, יכול לראות את כל הפרטים בתיק, בעוד הנפגעת לא יכולה, ולפחות מבחינת התחושה שלה היא נמצאת באיזה עמדת נחיתות, שגם מחייבת אותה שוב ושוב לספר את הדברים, לספר אותם לפני אנשים זרים, להצטרך כל הזמן לתת דין וחשבון על דברים שבכלל לא בטוח שהיו בשליטתה, או בשליטתה היום.
ולכן, אין לי אלא באמת לחזור ולהודות לחברתי שולי מועלם, וגם לשרת המשפטים ולמנכ"לית אמי פלמור, לקוות שנגמור את זה במהרה בימינו, ונתקדם, באמת, לתועלת הרבה, עוד, שאנחנו צריכות לעשות, אפילו רק בתחום הצר הזה. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי.
אם כן, אני מבקש לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 19) (ליווי, ייעוץ וסיוע לנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי), קריאה ראשונה. בבקשה, מי בעד ומי נגד?
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
לא, לא.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 19) (ליווי, ייעוץ וסיוע לנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי), התשע"ז–2017, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק מוחזרת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, אם ירצה השם, יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ז, 27 ביוני 2017, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:02.