דברי הכנסת
דברי הכנסת
לד / מושב שלישי / ישיבות רנ"א–רנ"ג /
ט"ז–י"ח בתמוז התשע"ז / 10–12 ביולי 2017 / 34
חוברת ל"ד
ישיבה רנ"א
הישיבה המאתיים-וחמישים-ואחת של הכנסת העשרים
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ז (10 ביולי 2017)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5
נאומים בני דקה 7
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 7
איימן עודה (הרשימה המשותפת): 8
יעל גרמן (יש עתיד): 9
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): 9
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): 10
דב חנין (הרשימה המשותפת): 11
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 12
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): 12
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 13
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 14
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 15
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 15
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 16
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 17
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 90) (מינוי מומחה מטעם בית-המשפט), התשע"ז–2017 18
שרת התרבות והספורט מירי רגב: 18
מיכל רוזין (מרצ): 20
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 21
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים להשכרה), התשע"ז–2017 23
סגן שר האוצר יצחק כהן: 23
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד השקעות בשכירות ארוכת טווח), התשע"ז–2017 24
רועי פולקמן (כולנו): 24
דב חנין (הרשימה המשותפת): 26
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 27
הצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו–2015 29
אמיר אוחנה (בשם ועדת החוץ והביטחון): 29
הצעת חוק לעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים), התשע"ז–2017 31
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 31
אורן אסף חזן (הליכוד): 32
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 33
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 35
דב חנין (הרשימה המשותפת): 35
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 36
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 41
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 41
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196) (תקופת שהות בישראל לעניין תושבות), התשע"ז–2017 42
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 42
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 44
מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 45
אורן אסף חזן (הליכוד): 46
הצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017 48
אכרם חסון (כולנו): 48
עיסאווי פריג' (מרצ): 49
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 50
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 59
מיקי לוי (יש עתיד): 61
אורן אסף חזן (הליכוד): 66
הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי-העלאת גיל הפרישה), התשע"ז–2017 69
משה גפני (יהדות התורה): 70
אורלי לוי אבקסיס: 75
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 77
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 80
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 81
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 81
הצעת חוק סיוע לשדרות ויישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הארכת ההטבות במס לתושבי אזור קו העימות הדרומי), התשע"ז–2017 82
חיים ילין (יש עתיד): 82
עודד פורר (ישראל ביתנו): 84
הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה) (הרחבת הזכאות לזיכוי ממס), התשע"ז–2017 85
משה גפני (יהדות התורה): 85
עודד פורר (ישראל ביתנו): 87
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 89
איל בן ראובן (המחנה הציוני): 90
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום ט"ז בתמוז התשע"ז, 10 ביולי 2017. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 50) (הכנסה שמקורה בתמיכה כספית), התשע"ז–2017; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים להשכרה), התשע"ז–2017; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 241), התשע"ז–2017; הצעת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מס' 13) (סיום פעילות המשקמים והמינהלה והוראות מעבר לעניין הליכים קיימים), התשע"ז–2017; הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 16) (החרגת המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה לגבי פעילותו בתחום הובלת המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות נגד ישראל), התשע"ז–2017.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 6) (בדיקות משנה ותשלום אגרה בעדן בתקופת המעבר), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת אלי אלאלוף; הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הארכת ההטבות במס לתושבי אזור קו עימות דרומי), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה) (הרחבת הזכאות לזיכוי ממס), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת.
לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4380/20 וכלה בהצעת חוק פ/4404/20: הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הבערת פסולת), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת יעל גרמן; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – דחיית תקופת פירעון הלוואה לדיור בשל פטירה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב, איציק שמולי, דב חנין וחיים ילין; הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יואל חסון, אכרם חסון, נורית קורן, מרב מיכאלי ונחמן שי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי ורועי פולקמן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (בדיקת עבר פלילי של מועמדים לתפקידים מסוימים בעירייה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אכרם חסון ודוד אמסלם; הצעת חוק ירושלים ובנותיה, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יואב קיש, רועי פולקמן, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא ביטון, נאוה בוקר, מכלוף מיקי זוהר ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (תיקון – שלילת גמלאות ותשלומים אחרים מנבחר ציבור שהורשע בעבירות הקשורות לביטחון המדינה, ליחסי חוץ ולסודות רשמים), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת אורן אסף חזן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת באבטחת מוסדות חינוך), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אמיר אוחנה, דוד ביטן, רועי פולקמן, מיקי לוי, מנואל טרכטנברג, מנחם אליעזר מוזס ויואב בן צור; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (קביעת משך הביקור), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הגנה על קצבת אזרח ותיק שמקורה במדינה זרה, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת נחמן שי, יחיאל חיליק בר, איציק שמולי, זוהיר בהלול, איתן ברושי, חיים ילין, איתן כבל, מיקי רוזנטל, איילת נחמיאס ורבין, אורלי לוי אבקסיס, אורי מקלב, דוד ביטן, טלי פלוסקוב, מיכל רוזין, אילן גילאון, יואל רזבוזוב, יעל גרמן, רויטל סויד, מיכאל מלכיאלי, אורן אסף חזן, מרב מיכאלי, נאוה בוקר, מנחם אליעזר מוזס, קסניה סבטלובה ומכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטפים צבאיים, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, חיים ילין, איל בן ראובן, טלי פלוסקוב, מכלוף מיקי זוהר, אמיר אוחנה, אברהם נגוסה, נורית קורן, מרדכי יוגב, מנחם אליעזר מוזס, אכרם חסון, יואב קיש, יואב בן צור, מיקי לוי, עפר שלח, איתן כבל, איציק שמולי, עודד פורר ושרן השכל; הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – זכויות הוריות לאחר גירושין), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, עבדאללה אבו מערוף, זהבה גלאון, עאידה תומא סלימאן, דב חנין, יעל כהן-פארן, מרב מיכאלי, נורית קורן ותמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול הגבלת המועד לתביעת גמלת כסף), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, עודד פורר וחמד עמאר; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – אכיפה מוגברת נגד עברייני מין), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, מיקי רוזנטל ועליזה לביא; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 42 והוראת שעה) (תיקון – ביטול הוראת השעה), מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת רוברט אילטוב, יואב קיש, יעקב פרי, איתן כבל, חמד עמאר, יוליה מלינובסקי, עודד פורר, יואל רזבוזוב, רועי פולקמן ואיילת נחמיאס ורבין; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת חייל צה"ל), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יואל רזבוזוב, יאיר לפיד, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, מיקי לוי, עליזה לביא ואלעזר שטרן; הצעת חוק הפטנטים (תיקון – עידוד העסקת בעלי ניסיון מגיל 45 שנים כעורכי פטנטים), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת רוברט אילטוב, חמד עמאר, עודד פורר ואורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – אדם שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירות מין), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת איתן כבל; הצעת חוק היועץ המשפטי הראשי (מינוי וכהונה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, איתן ברושי, יואל חסון, זוהיר בהלול, איל בן ראובן, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', יעל גרמן ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שינוי הסדר החיוב האישי), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת דוד ביטן ודוד אמסלם; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה בטלפון על מועד סיום עסקה או התחייבות), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, רועי פולקמן ויגאל גואטה; הצעת חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחשיפה לעישון (תיקון – הוספת מקומות ציבוריים שהעישון בהם אסור), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה למזכירת הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, נאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה כדי שתוכלו להירשם. בבקשה, ההרשמה החלה.
חבר הכנסת חמד עמאר, תפתח בבקשה את הנאומים בינתיים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום דיברנו בנשיאות על נוכחות שר, ואני רואה שגם עכשיו לא נוכח שר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
דרך אגב, באמת, איפה השרים שלנו?
שרת התרבות והספורט מירי רגב:
הנה, השרה פה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אה, השרה כאן. בסדר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אה, עכשיו הגיעה השרה. ברוכה הבאה.
אני שוב אעלה את נושא הקטל בדרכים, אדוני היושב-ראש. מהתחלת השנה נהרגו 204 בני-אדם בכבישי ישראל, עליה של 8% יחסית לשנה שעברה; החודש שעבר, חודש יוני, היה חודש קטלני ביותר – 45 בני-אדם נהרגו בדרכי ישראל. אם נדבר על המגזר הערבי, יש עליה של 50% בהרוגים. אכן, הנתונים מדברים בעד עצמם.
השבוע העליתי לוועדת שרים את הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, להעביר את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ממשרד התחבורה למשרד ראש הממשלה, כדי שמשרד ראש הממשלה יטפל בנושא הבטיחות בדרכים והקטל בדרכים. אמרתי שלא יכול להיות שהרשות שאמורה לפקח על משרד התחבורה בנושא הקטל בדרכים והטיפול בקטל בדרכים תהיה כפופה למשרד התחבורה. לכן, חייבים להעביר אותה למשרד ראש הממשלה.
נקודה שנייה – הרשות עדיין בהוראת שעה, הוראת השעה מסתיימת בסוף השנה, ועדיין אין לנו חוק הרשות. לכן אני קורא לראש הממשלה, שנקדם את חוק הרשות ונעביר את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למשרד ראש הממשלה, ושמשרד ראש הממשלה יטפל בקטל בדרכים. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת יעל גרמן.
איימן עודה (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, משפחת אבו סייף חיה ביפו דורות על דורות, עוד מלפני קום המדינה, אך המדינה לא מצאה לנכון להסדיר את בתיה עד עצם היום הזה, כפי שהייתה עושה אם הייתה רואה בבני המשפחה אזרחים שווי זכויות. לפני כמה חודשים החליטה המשפחה, 800 נשים, גברים וילדים, לתבוע את מינהל מקרקעי ישראל כדי שיסדירו את בעלותם על הקרקע. מיום שהוגשה התביעה גברו ההתנכלויות של המשטרה לבני המשפחה, שהגיעו לשיאן בפשיטה באישון לילה בחודש מאי האחרון.
אנחנו רואים ביפו ניסיונות בלתי פוסקים לגרש ולנשל את תושבי יפו המקוריים מאדמתם, בניסיון למחוק את ההיסטוריה והתרבות של יפו, ואני מודיע לכם מכאן שאנחנו לא ניתן לזה לקרות. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת איימן עודה. חברת הכנסת יעל גרמן. בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת מסעוד גנאים.
יעל גרמן (יש עתיד):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי וחברותי, רות רזניק, מנהלת שלושת המקלטים, מי שעומדת בראש העמותה "לא לאלימות", נאלצה אתמול לקבל החלטה כואבת ולסגור את השערים של שני מקלטים – שניים משלושת המקלטים.
לאחר ש-18 נשים נרצחו מתחילת השנה, לאחר שעשרות נשים עם ילדיהן מחפשות מקלט במקלטים ברחבי הארץ, לא הגיעו אליה התקציבים שאנחנו שמענו כאן כמה פעמים שהובטחו. התקציבים לא הגיעו. קראתי תגובות, הבנתי שיש, אבל התקציבים, כל עוד לא יגיעו למקלטים, לא יהיה להפעיל אותם. ברחבי העולם המדינה מסייעת לכל המקלטים: בטורקיה, על כל 50,000 איש יש מקלט, המדינה היא שמחייבת, ואנחנו פה, במדינת ישראל, נאפשר לשני מקלטים במדינת ישראל להיסגר? לא יהיה כדבר הזה. אני מבקשת מכאן ששר הרווחה יצא מייד לפעול באופן אישי ולראות כיצד אפשר לעשות הכול כדי ששני המקלטים האלה ימשיכו לעבוד.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חברת הכנסת גרמן. על פי החלטת הנשיאות, מליאת הכנסת תדון ביום רביעי בנושא סגירת שני המקלטים במסגרת הצעות דחופות לסדר-היום.
בבקשה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. אחריו – חברת הכנסת קסניה סבטלובה.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני יומיים פורסם דוח בערוץ בטלוויזיה וברדיו על המצב של המורים: שליש מהמורים החדשים מתפטרים; מכל שלושה מורים, בתוך שנה אחד מתפטר. זה אומר, אדוני היושב-ראש, שלהיות מורה זה משימה שגורמת לשחיקה מהירה, במיוחד אצל הטובים והמוכשרים. בראיונות עם הרבה מורים חדשים הם דיברו על בעיות משמעת, על ביורוקרטיה, על כך שאין תמריצים, על כל הדברים האלה. לכן אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה מסר למשרד החינוך, מסר לממשלה, לתת סבסוד, תמיכה, למורים, כדי שהטובים הם שיהיו במערכת החינוך.
לעומת זאת, למשל, בחברה הערבית יש עודף של מורים, יש אבטלה של מורים. במגזר היהודי, במערכת החינוך היהודית, יש מחסור במורים. אבל אם יש מחסור, ואם יש עודף, צריך שהטובים והמוכשרים יהיו במערכת, והם זקוקים לתמיכה, אם זו תמיכה כספית או מורלית, מהממשלה, וגם מהחברה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גנאים. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת דב חנין.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול פרסם שגריר ישראל בבודפשט בירת הונגריה הודעה חריפה, שבה קרא לראש ממשלת הונגריה ולמפלגתו להסיר מודעות עם ניחוח אנטישמי חזק ביותר נגד המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס. לאחר התערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – הרי הוא גם שר החוץ – דובר משרד החוץ הוציא הודעה, חזר מדבריו של השגריר, וכתב שסורוס חותר באופן מתמשך תחת ממשלות ישראל על ידי מימון ארגונים שמכפישים את המדינה.
מסתבר שיש אנטישמיות רעה ויש אנטישמיות טובה, אנטישמיות נסבלת. במקרה של אנטישמיות רעה, מה עושים? כמובן יוצאים בכל הכוח, ומפעילים ארגונים בין-לאומיים, ונואמים מהדוכן של האו"ם, וקוראים לכולם להתגייס למען מדינת ישראל ולמען העם היהודי. אבל כאשר במדינה כמו הונגריה, לא בפעם הראשונה, אנחנו שומעים התבטאויות אנטישמיות מובהקות, ראש ממשלת ישראל משום מה חושב שכשמדובר בידידיו בימין הקיצוני, אז הדבר הוא מבורך, ולפיכך אנחנו רואים פעם אחר פעם גם פגישות מבישות – שמביישות את העם היהודי באשר הוא, מביישות את העם היושב בציון – עם הנציגים שהם גם אסלאמופובים, וגם אנטישמים, וגם ימנים קיצוניים, של ארגונים ניאו-נאציים, שמקבלים הזמנות לכאן, לבקר במדינת ישראל. הדבר הזה לא מתקבל על הדעת.
אני דורשת מראש ממשלת ישראל לחזור מתמיכתו באותו ראש ממשלת הונגריה, שאף שיבח את השליט של הונגריה שגרם לרציחתם של יהודים רבים בזמן השואה, וגם כמובן להוציא הודעת גינוי לאותו קמפיין אנטישמי שמתנהל בימים אלה נגד איש שלנו, איש יהודי שבמקרה קוראים לו ג'ורג' סורוס.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חברת הכנסת סבטלובה. חבר הכנסת דב חנין. אחריו – חבר הכנסת יוסף ג'בארין.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לצרף את קולי למחאתה של חברת הכנסת סבטלובה, שנשמעה כאן, נגד הסלחנות הבלתי-נסבלת שבה מתנהל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כלפי אנטישמים וניאו-פאשיסטים באירופה. ההתנהלות כלפי הממשלה ההונגרית היא רק חוליה אחרונה בשרשרת ארוכה ומדאיגה של התנהגויות בעייתיות. ראש ממשלת הונגריה הנוכחי מבצע רהביליטציה להורטי, הדיקטטור של הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה, שהיה בן-ברית ומשתף פעולה נלהב של היטלר.
אדוני היושב-ראש, בהמבורג בגרמניה התקיימה ועידת ה-G-20; המוני צעירים מילאו את רחובות העיר הזאת שלושה ימים, במחאה נגד טראמפ, נגד פוטין ונגד ארדואן, אבל קודם כול נגד מדיניות של קפיטליזם אכזרי וחזירי. מה שבלט בוועידה הזאת זה העובדה שטראמפ הצליח לבודד את ארצות הברית; הנשירה שלו מהסכם האקלים השאירה את ארצות הברית אחת מול 19. 19 המדינות והאיחוד האירופי הודיעו על המשך המחויבות שלהן להסכם פריז, ארצות הברית נותרה בודדת בהמשך תמיכה בזיהום סביבתי ובמדיניות שמפקירה את העתיד של בני-האדם על הכוכב הזה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אחריו – חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, מחר תציין הכנסת יום מיוחד לשפה הערבית. בהזדמנות זאת אני מודה לך, מודה גם למזכירות הכנסת, על כל הסיוע בהכנות לקראת היום החשוב הזה. אני רוצה לומר שהערבית הוכרה כשפה רשמית לצד השפה העברית עם קום המדינה. זה גם המצב המשפטי עד היום. אומנם בהרבה תחומים זה לא קיבל ביטוי במציאות ובפועל, והערבית לא זכתה ליישום כשפה רשמית בעיקר בהרבה מהפעילות הממשלתית בתחום הזה. זה כמובן מטריד אותנו, אבל יותר מזה מטרידה אותנו היום העובדה שיש הצעה לבטל את המעמד הרשמי של השפה הערבית.
אני פונה אליך גם כחבר כנסת מודאג, גם כאזרח מודאג וגם כערבי מודאג – שהכנסת הזאת לא תיתן יד למהלך שיפגע כה קשה במעמדה של השפה, שאם כשהייתה השפה הערבית שפה רשמית היה לנו קשה לתרגם את זה למציאות ולתת לה את הכבוד הראוי, אני מאוד מודאג מכך שאם המעמד הזה יתבטל, אז מעמדה יידרדר ויידרדר, מה שלא תואם את מה שראוי לה להיות במצב שבו יש מיעוט לאומי ולשוני דובר ערבית. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, ואחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, כבוד השרה מירי רגב, כותרת איומה מבחינה אנושית: "צפיפות איומה ותברואה ירודה בבתי-הכלא". זה הדוח של הסנגוריה הציבורית שפורסם הבוקר, ומתייחס לשנת 2016, על בדיקת 24 בתי-סוהר, בתי-כלא, ועשרה בתי-מעצר – התנאים שבהם שוהים העצורים הנאשמים – המואשמים – במדינה.
למרבה – לא ההפתעה, אבל הנתון הזה ידוע הרבה זמן, ולא נעשה כלום כמה שנים, לפי הסטנדרטים הבין-לאומיים, במדינות המערב הדמוקרטיות, התנאים הטובים, פחות או יותר, המתאימים לבן-אדם – שנגזלה ממנו החירות אבל לא נגזלו ממנו הכבוד האנושי וכבודו כבן-אדם, כבעל צלם בן-אדם – הם 8.8 מטרים מרובעים, כדי שיקבל תנאים פחות או יותר אנושיים. בישראל – עד שלושה מטרים מרובעים, זה כל התנאים.
הייתה פסיקה בבג"ץ לפני יותר משנה, שהתנאים המתאימים לישראל הם לא עד 3 מטרים, אלא לפחות 4.8 מטרים מרובעים. עד עכשיו כמובן לא נעשה כלום, שלא לדבר על התנאים של קור וחום ולחות, וכמובן גם התנאים הרפואיים, שהם ברמה לא אנושית.
לכן חייבים את העניין הזה לא רק להעלות לתקשורת, אלא המדינה חייבת לטפל בעניין. בן-אדם שנשללה ממנו החירות, שהוא אשם, אכן – קיבל את העונש שלו, צריך להישאר בן-אדם – ולא לשלול ממנו את הכבוד האנושי – ולא לאבד צלם אנוש. אחר כך יצא לשיקום, ואנחנו רוצים שיחזור לחברה שלו ויהיה בן-אדם בחברה, ולא יחזור על טעויותיו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. גם הנושא של דוח הסנגוריה הציבורית יידון ביום רביעי במסגרת הצעות דחופות לסדר-היום, נקווה שנשמע את התייחסות הממשלה.
חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת טלב אבו עראר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, ב-2001 קרס אולם שמחות, אולם ורסאי, ואז נקרא המקרה הזה "אסון ורסאי", וזה השם שהוא מקבל במדינה. למה אסון? כי נהרגו בו 23 בני-אדם, 380 בני-אדם נפצעו. אבל מה שרציתי, כבוד היושב-ראש – היום ביקשתי לקיים דיון מהיר, וזה לא התקבל, אז אני מעלה כמה נקודות, ובזה אני מעלה חלק מהידע המקצועי שלי – האולם הזה לא הראה סימנים שהוא עומד לקרוס – לא ראו סדקים, לא ראו התקדמות בכיוון קריסה, אלא הקריסה הייתה מיידית.
ואז הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בשם ועדת זיילר, שהמלצותיה היו ב-2003, והממשלה קיבלה את ההמלצות ב-2006, אישרה אותן, וההמלצה המרכזית שלה הייתה לחזק מבני ציבור שנבנו בשיטת פל-קל. מ-2006 עד היום החיזוקים האלה לא בוצעו. ב-2015 דוח מבקר המדינה העלה שהמדינה לא עשתה כלום.
לכן, אם לא יחזקו אותם, אני רוצה לפחות לראות רשימה של המבנים האלה, שיכולים להיות בתי-ספר או כל מבנה אחר שהוא מבנה ציבור, כדי שהציבור ידע שאם הוא נכנס לאותם מקומות הוא מסכן את החיים שלו, וזה בפתאומיות.
לכן, הגיע הזמן לחזק – אני חושב שהעלות של החיזוק היא לא גדולה, בהשוואה לחיי בני-אדם, שיכולים להפסיד אותם אם לא נחזק אותם. אני פונה לכבודו – לעזור בכיוון הזה ככל שהוא יכול. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. הנשיאות דנה בנושא, החליטה שזה נושא חשוב, אבל משום מה הגישו את ההצעה הזאת לוועדה לביקורת המדינה. הוועדה לביקורת המדינה אף פעם לא עסקה בדוח זיילר. הכתובת היא או ועדת הפנים והגנת הסביבה או ועדת הכלכלה, שמפקחת על משרד השיכון. תמשיכו, ואולי הנשיאות תאשר.
זאת גם הזדמנות טובה לבקש מחברי כנסת שלא להגיש הצעות לוועדה לביקורת המדינה. לא לזה היא נועדה, היא לא ועדה לדיונים מהירים.
חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת):
תודה, מכובדי היושב-ראש, גברתי השרה, היום פורסמה ב-ynet כותרת: "שנה אלימה במגזר הערבי"; 39 רציחות, מהן שש נשים, 400 אירועי ירי, מאות אלפי כלי נשק. 80% מהנשק הבלתי-חוקי הזה, בישראל בכלל, בכל המדינה, נמצאים במגזר הערבי. התוצאות – מה ששמענו. וב-ynet מדברים על האמון – לפי אחד הסקרים, האמון בין האזרחים הערבים לבין המשטרה – ל-59% אין אמון. אני אומר שהסקר הזה הוא אולי סקר לא מדויק; מעבר לזה – האחוז הוא הרבה הרבה יותר גדול מזה. האמון כמעט – שואף לאפס, בין האזרחים הערבים לבין משטרת ישראל.
אני רואה את המשטרה חזקה מאוד, מכובדי היושב-ראש, חזקה מאוד מאוד, כשהיא מלווה את הריסות הבתים. היא מאוד מאוד חזקה כשהיא באה, בואו נגיד, לחלק דוחות תנועה. היא בכל דבר טובה, ורק במיגור הנשק, באיסוף הנשק – מה אמר פעם השר ארדן – תשמע, זו לא ערימה, שאנחנו נאסוף את הערימה הזאת. זו לא ערימה, אבל יש לו כל הכלים, יש לו כל התקציבים, יש לו כל הכוח כדי לאסוף את הנשק הזה, להגיע לכל בית ובית. אבל כנראה – אני לא רוצה להקצין, אבל מה? כנראה, מכובדי היושב-ראש, צריכה המשטרה לעשות בדק בית, חשבון נפש, שבאמת, אם למשטרה יש כוונה, היא יכולה להגיע לכל בית ובית, להוציא את הנשק משם ולמגר את האלימות. אם יש כוונה. אבל כנראה עדיין אין. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אבו עראר. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, הבוקר היינו בכנס של השלטון המקומי, שנכחו בו מאות ראשי מועצות ועיריות, גזברים ומנהלי מחלקת ארנונה, בעניין היוזמה שלי מלפני שנה וחצי, ששר הפנים אריה דרעי – שזו הזדמנות גם לברך אותו על ההיענות למבצע הזה – שזה מבצע של הנחות ופטור מתשלומי חובות ארנונה בגין השנים שעברו עד 31 בדצמבר 2014, אדוני היושב-ראש, והיום התבשרנו ש-147 מועצות מקומיות ועיריות בכל הארץ נענו להצעה הזאת, של משרד הפנים, של מתן פטור והנחה של 50% על חובות עבר בארנונה, וזו הזדמנות באמת לפנות לכל המועצות המקומיות והעיריות שעדיין לא הצטרפו למבצע הזה, שהתחיל, אדוני היושב-ראש, ב-1 ביוני 2017, ומשתרע על שישה חודשים, עד 30 בנובמבר. למה אני אומר את זה? זו פנייה גם לאזרחים ולתושבים מכל הארץ, גם במועצות המקומיות, גם בעיריות, לנצל את ההזדמנות החד-פעמית הזאת, זה מבצע שלא יחזור, של פטור והנחה של 50% בארנונה, גם למגורים וגם לעסקים, ולפתוח דף חדש בחייהם, לנצל את ההזדמנות הזאת, שלא תחזור. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, היום פורסמה החלטתו של שר הפנים להוריד את אגרות הדרכונים. זו החלטה נכונה, החלטה בכיוון הנכון, והיא התקבלה בשל עמדת ועדת הכספים, כל חברי ועדת הכספים, אופוזיציה וקואליציה כאחת, חבר הכנסת סעדי, היינו שם ודנו בנושא הדרכונים הביומטריים והמחירים. ולכן, ההחלטה להוריד את האגרה של דרכון רגיל מ-375 שקל ל-256 שקל, ושל דרכון דחוף בנתב"ג, בשדה התעופה, מ-1,105 ל-815 – היא החלטה נכונה.
וזה מביא אותי ללחץ ולתור הארוך בלשכות. בירושלים המזרחית, בוואדי ג'וז, בעכו, בנתניה, אבל בעיקר בירושלים המזרחית. לפני זה, אדוני, המצב שלהם היה קטסטרופלי. עכשיו, אחרי הדרכונים הביומטריים, שצריך להזמין תור ומחכים חודש, וכשאחר כך מקבלים תור, ומחכים שם, מחכים שלוש-ארבע שעות, ולפעמים לא מצליחים להיכנס, זה עינוי דין, זה דבר לא אנושי, ואין לקבל זאת. פניתי לשר דרעי, לשר הפנים, תהיה לנו פגישה עם הנהלת המשרד והאחראים ללשכות, כדי לשים קץ לתופעה שמשפילה אנשים. מגיע לתושבים, (אומר בערבית: לתושבי ירושלים מגיע שיתייחסו אליהם בכבוד. מדובר בדרכונים ובתעודות זהות, ולא ניתן להשפיל אותם ככה. מספיק. אנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה.)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה, אחרון הדוברים – חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, תודה רבה, אתמול קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה בראשותי סיור בעיר רמלה ובעיר לוד. נפגשנו עם לשכות הרווחה בשתי הערים, וגם עם תחנות המשטרה בשתי הערים, עם משפחות של נשים שנרצחו בעיר, ואזרחים אחרים.
אני יצאתי, האמת, מיום קשה כזה, עם הרבה שאלות פתוחות, שאי-אפשר לענות עליהן, כאשר אני שומעת שבעיר לוד, וגם בעיר רמלה, בכל לשכת רווחה יש יותר מ-60 תקנים של עובדים סוציאלים. מה-60 תקנים יש שלושה וחצי תקנים מאוישים על ידי עובדות או עובדים סוציאלים ערבים בעיר רמלה, וארבעה תקנים בעיר לוד. ארבעה מתוך 60, כאשר בשתי הערים, בכל עיר, שיעור האוכלוסייה הערבית הוא כמעט 30%. ואחר כך אנחנו שואלים את עצמנו למה נשים נרצחות, לאחר שהן פונות גם לרווחה, ולא מקבלות תשובה. שלושה תקנים מתוך 60 תקנים – מה הן יכולות לעשות?
הדבר השני: במשטרת רמלה ולוד – אנחנו ישבנו במשטרת לוד, במרחק עשרה מטרים מהבית של סיהאם אזברגה, אשר נרצחה כשהיא שוכבת במיטה שלה. לצערי הרב, מצב התוהו ובוהו בשתי הערים האלה חייב להסתיים; חייבים לקחת את הנושא לידיים, גם השר לביטחון פנים וגם שר הרווחה – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – ולקבוע סטנדרטים של שירותים אמיתיים לכלל האוכלוסייה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה, אדוני.
קריאה:
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כן, ודאי.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בסוף השבוע שעבר התבשרנו שחולקו מאות ועשרות צווי פינוי, ביישוב ביר הדאג', היישוב הכי דרומי בנגב. הוא יושב היום על איזה 19,500 דונם ומתפרנס בעיקר מגידול צאן – יש בו איזה 30,000 ראשי צאן, ואולי 500 עד 1,000 גמלים. האנשים בעיקר בעיקר חיים מגידול בהמות. אין פתרונות, זאת אומרת, רוצים לצמצם את כל היישוב הזה, שחי על חקלאות ועל גידול צאן, ל-3,000 דונם, שזה דבר בלתי אפשרי ובלתי אנושי. לאנשים, זאת אומרת, עושים צווי פינוי, אסורה הכניסה לשטח, ואין – אין פתרונות.
מצד שני, אנחנו מדברים על עוד נקודה, שהיא אזור היישוב תל שבע, אום בטין, א-סייד ומולדה אלהוואשלה, ארבעה יישובים – מובלעת של ארבעה יישובים, באמצע ארבעה יישובים, יש שם 20,000 דונם פנויים. 20,000 דונם התחילה קרן קיימת לעשות חורשה, שם. כל עץ שנשתל שם גוזל מהאנשים את האפשרות להתפתח.
ארבעת היישובים האלה אמורים להיות מצומצמים, לא יכולים להתפתח. זה המקום היחידי שבו הם יכולים להתפתח – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
– – ותוכניות המתאר – ראשי המועצות הגישו כבר הרחבה. אחר כך אנחנו אומרים – מדוע הולכים והורסים, ומדוע בונים לא חוקי. המדינה יוצרת את המצב, ואחר כך באים בתלונות שאנשים בונים ללא רישיונות. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה.
עד כאן נאומים בני דקה.
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 90) (מינוי מומחה מטעם בית-המשפט), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1139); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק בתי -משפט (תיקון מס' 90) (מינוי מומחה מטעם בית-המשפט), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. הייתה אמורה להציג את החוק שרת המשפטים. אני מבין שבשם שרת המשפטים, שרת התרבות והספורט תציג את החוק.
תמסרי בהזדמנות לשרת המשפטים חברת הכנסת שקד שמאוד נשמח לראות אותה פעם בכנסת. שכחנו פשוט איך היא נראית על דוכן הנואמים. כאן, ופשוט אני בטוח שהרבה חברי וחברות כנסת מתגעגעים לראות אותה כאן פעם.
שרת התרבות והספורט מירי רגב:
תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חברי חברי הכנסת, אני מציגה את הצעת החוק הזאת בשמה של איילת שקד, שרת המשפטים.
אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, בטיוטת חוק בתי-המשפט (תיקון) (מינוי מומחה מטעם בית-המשפט), התשע"ז–2017, שהיא יזמה, מוצע לקבוע הסמכה כללית לשר המשפטים להתקין תקנות בעניינים שבהם יוכל בית-המשפט הדן בהליך למנות מומחה מטעמו. המשמעות היא שבאותם העניינים, הצדדים לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית-המשפט, מטעמים מיוחדים, שיירשמו. באופן ספציפי, מוצע לקבוע כי סמכות כאמור תחול בתביעה אזרחית של נפגעי עבירת מין לפיצויים, שמוגשת נגד העבריין שפגע בהם.
על פי המצב המשפטי היום, נפגע עבירה שניזוק מעבירה ונוהל בעניינו הליך פלילי שהסתיים בהרשעת העבריין זכאי להגיש נגד העבריין תביעה לפיצויים כספיים. במסגרת זו הוא יוכל לקבל פיצוי הן עבור הכאב והסבל שנגרמו לו, וכן לטעון ולהוכיח נזקים נפשיים או גופניים שנגרמו לו ולקבל עבורם פיצוי כספי. ואולם, בפועל מתברר כי דווקא נפגעי עבירות מין עושים שימוש מועט בזכותם זו, על אף העובדה שהפגיעה בהם היא חריפה ביותר ובעלת השלכה ארוכות טווח.
נפגע עבירה שסבור שנגרם לו נזק נפשי או גופני בעקבות העבירה יצטרך להוכיח את טענתו באמצעות חוות דעת מומחה. הנתבע – עבריין המין המורשע – יוכל מצדו לבקש להגיש חוות דעת מטעמו, ולצורך עריכתה יתבקש נפגע העבירה להיבדק על ידי המומחה ולהשיב על שאלות שלו. מצב דברים זה מהווה חסם מפני הגשת תביעות אזרחיות, נוכח החשש של הנפגעים מפני עריכת בדיקות וחשיפה בפני מספר רב של מומחים במהלך ההליך האזרחי. נפגעי עבירות מין סובלים באופן מיוחד מטראומה נפשית הקשורה בחילול כבודם ובאובדן שליטה על גופם ועל חירותם. נפגעים אלו עלולים לחשוש מפני התמודדות משפטית נוספת עם העבריין, לא כל שכן, כזאת הכרוכה בחשיפה למספר רב של מומחים.
כדי לחסוך לנפגע את הקושי שבהתמודדות הכפולה מול שני מומחים שעל ידיהם הוא עשוי להיבדק, ובמטרה להקל את החסמים שעומדים בפני הגשת תביעה אזרחית לפיצויים, מוצע לאפשר לנפגע עבירת מין לבקש מבית-המשפט כי ימונה מומחה אחד מטעם בית-המשפט, כך שלא תותר הבאת חוות דעת מומחה מטעם אחד מהצדדים, אלא מנימוקים מיוחדים, שיירשמו. מינוי המומחה מטעם בית-המשפט ימנע את הצורך של התובע להיבדק על ידי מומחים רבים ושונים ויבטיח כי המומחה יהיה מומחה אובייקטיבי בעל מומחיות הקובעת לטובת העניין.
פתרון זה מאזן בין הצורך להקל את החסמים שבפני הגשת תביעות של נפגעי עבירות מין לבין הזכויות של נתבע בהליך אזרחי. הממשלה מבקשת לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני באופן אישי חושבת, יושב-ראש הכנסת, שזו הצעה חשובה ביותר לנפגעות, שהן בעיקר נפגעות מין.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשרת התרבות והספורט חברת הכנסת מירי רגב, שהציגה את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 90) (מינוי מומחה מטעם בית-המשפט). קריאה ראשונה, לכן יש דיון. אני אקרא את רשימת המבקשים לדבר, ואם מישהו מעוניין – תעצרו אותי: אורן אסף חזן; עבד אל חכים חאג' יחיא; נחמן שי; מסעוד גנאים; אוסאמה סעדי; מיכל רוזין; אמיר אוחנה; ישראל אייכלר; זוהיר בהלול – – –
מיכל רוזין (מרצ):
– – – אני פה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בבקשה. אמרתי, מי שמעוניין לדבר – תעצרו אותי בבקשה. חברת הכנסת מיכל רוזין אכן מבקשת לדבר. בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשות גברתי.
מיכל רוזין (מרצ):
תודה, כבוד היושב-ראש, אני חייבת להצטרף לקריאתך לגבי שרת המשפטים. זו דוגמה מצוינת, זו לא איזו התעקשות בעלמא, אלא התעקשות חשובה, שהשרים שמביאים הצעות חוק להצבעה במליאה יהיו פה, מכיוון שבאמת יש לנו שאלות לגבי הצעת החוק הזאת, והיינו רוצים להבין יותר טוב ולעומק מה משמעותה.
אנחנו כמובן מברכות ומברכים על הצעת חוק שמקילה על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. מי כמוני יודעת שכאשר יש תביעות אזרחיות, העלויות הגבוהות שמושתות על נפגעות, בעיקר בנושא של הבאת חוות דעת של מומחה, הן עלויות של אלפי שקלים, מאוד מאוד גבוהות. אבל יש בכל זאת חשש בהצעת החוק – והייתי שמחה אם שרת המשפטים הייתה פה להבהיר את הנקודה הזאת – שבעצם מתנה ואומרת שאם את מקבלת סיוע לחוות דעת מומחה – כלומר, החוק קובע שהמדינה תיקח על עצמה, תשית על עצמה, את העלויות של חוות דעת מומחה, אבל את לא תוכלי להביא חוות דעת משלך. פה אנחנו לא רוצים שיצא שכרנו בהפסדנו. כלומר, מצד אחד המדינה תגיד: הנה, אני מסייעת בכך שאני לוקחת עלי הוצאה של אלפי שקלים, אבל מצד שני, אותה חוות דעת תחסום את הנפגעת או הנפגע מלהביא חוות דעת עצמאית, ואנחנו רוצים להבין את הרציונל שעומד בעניין הזה.
אנחנו כמובן נתמוך בהצעת החוק. אנחנו מקוות שזה יקל ויועיל לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אבל היינו שמחים ושמחות גם לקבל תשובה עניינית לגבי ההתניה הזאת, שנמצאת כבר לקריאה ראשונה, שהיא לא תוכל להביא חוות דעת עצמאית משלה. אני מקווה שהתשובה תגיע לפחות בוועדת חוקה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אכן. תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. נקווה שבוועדה נציגי משרד המשפטים יופיעו. אמיר אוחנה; ישראל אייכלר; זוהיר בהלול – –
אמיר אוחנה (הליכוד):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
– – מוותר. עאידה תומא סלימאן, רוצה לדבר? בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
תודה, כבוד היושב-ראש, האמת, אני מצטרפת להתחלת דבריה של חברת הכנסת מיכל רוזין. אנחנו, יש לנו שאלות מאוד מהותיות בעניין הצעת החוק הזאת, ויש לנו דעה שרצינו להביע, וששרת המשפטים שהציעה את ההצעה תשמע אותנו, ואולי תשכנע אותנו, או שתביא בחשבון הלאה את הדברים שרצינו להביא בפניה, וחבל שהיא לא נמצאת, וגם המחליפה שלה, שרת התרבות, גם לא נמצאת, כך שאני מקווה שמישהו ממשרד המשפטים, שאחראי לחוק הזה, שומע אותנו בשעה כזאת.
הצעת החוק – אנחנו כמובן נברך על כל הצעה – אני אברך על כל הצעה שתקל על נשים שעברו חוויה כל כך טראומטית, תקיפה מינית או הטרדה מינית, ותעזור להן, גם כן, בדרך להחלמה ולשיקום לאחר הפגיעה הקשה.
אנחנו כולנו, מי שעסק בנושא הזה ומי שמבין בנושא הזה, יודעים שחלק מהשיקום הוא גם לתת לאדם שהשתלט, ולו לכמה דקות, על החיים של הקורבן, לשלם את המחיר – לשלם את המחיר הכבד, ולכסות את הטיפול ואת עוגמת הנפש שנגרמו לקורבן.
מצד שני, מאוד מטריד אותי הרעיון ששוללים מהאישה עצמה – לקבוע מי המומחה שייתן את חוות דעתו, או לפחות להביא חוות דעת מקבילה לזו שבית-המשפט יממן וייתן. נכון שזה חוסך הרבה, ומוריד עול כלכלי כבד מהקורבן שרוצה לתבוע, אבל אם תהיה מישהי שתרצה כן לשלם, וכן להביא עוד דעת מומחה, אני חושבת שזה אמור להישאר אחת מהזכויות הטבעיות שלה במקרה הזה.
הדבר השני הוא איך ייקבעו המומחים האלה, ואני חושבת שאמור להיות מעוגן בחוק איזשהו מנגנון ברור איך בוחרים את המומחים אשר ייתנו עדות מומחה או חוות דעת מומחה בנושא הזה, ולא כל מי שעוסק – או פסיכולוג או עובד סוציאלי או אני לא יודעת מי – יוכל לתת את חוות הדעת של המומחים, אלא לבנות מאגר ומנגנון מאוד ברור, וקריטריונים, מי המומחים שבית-המשפט ייעזר בהם, ולהשאיר את האופציה של עוד חוות דעת. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס; איציק שמולי; יהודה גליק; תמר זנדברג; אכרם חסון; ג'מאל זחאלקה; אחמד טיבי; עליזה לביא; עמר בר-לב; עיסאווי פריג'; זהבה גלאון; יוסי יונה; מיקי לוי; יעל גרמן; טלב אבו עראר; אראל מרגלית; דב חנין; יעל כהן-פארן; מיכאל מלכיאלי.
אז או ויתרו או לא נמצאים, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 90) (מינוי מומחה מטעם בית-המשפט), התשע"ז–2017, קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 90) (מינוי מומחה מטעם בית-המשפט), התשע"ז–2017, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים להשכרה), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1143); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים להשכרה), התשע"ז–2017. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה, אדוני.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק עידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים להשכרה), קריאה ראשונה.
בשנים האחרונות פועל משרד האוצר לעודד – ולהפחית את מחירי הדירות. בצד הפעולות שננקטות להגדלת היצע הדירות יש צורך גם לעודד בנייה להשכרת דירות למגורים לטווח ארוך. אחת הדרכים המרכזיות לעודד בניית יחידות מגורים היא מתן הטבות מס. מכיוון שכך, מוצע ליצור מסלול הטבות מס נוסף בחוק עידוד השקעות הון, לעידוד בנייה להשכרה למגורים לטווח ארוך.
במסלול החדש יוענקו הטבות מס לחברות שיקימו בניינים חדשים שבהם 30 דירות לפחות או שירחיבו בניין קיים ב-30 דירות לפחות באמצעות תוכנית פינוי-בינוי או תמ״א 38. הטבת המס תותנה בכך שלפחות מחצית מדירות המגורים בבניין יושכרו למגורים לטווח ארוך לא יאוחר מסוף שנת 2022, וממוצע דמי השכירות לא יעלה על 6,000 ש"ח לחודש.
ככל שהדירות בבניין יושכרו לתקופה ארוכה יותר, הטבת המס שתתקבל תהיה גדולה יותר. שיעורי המס על ההכנסה משכירות או מכירה יהיו 11% בחמש השנים הראשונות, 9% בחמש השנים העוקבות ו-7.5% בחמש שנים נוספות. כמו כן, מוצע להפחית את מס הרכישה על הקרקע שעליה נבנה הבניין להשכרה ל-0.5%, אם מתקיימים לגביו התנאים שנוגעים בהשכרת דירות לתקופה של 15 שנים לפחות.
אני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הכספים.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – הכספים – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
בסדר. – – להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת חוק היסטורית, ואני חושב שכדאי לתמוך בה ולהריץ אותה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן.
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד השקעות בשכירות ארוכת טווח), התשע"ז–2017
[הצעת חוק פ/4293/20; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
יש הצעה מוצמדת, שהסטטוס שלה זה קריאה טרומית. אנחנו מזמינים את חבר הכנסת רועי פולקמן להציג אותה – עד שלוש דקות לרשותך, כי זאת הצעה שהוצמדה להצעה הממשלתית. בבקשה. לאחר מכן – יש דוברים.
רועי פולקמן (כולנו):
תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני ממש בשתי דקות אגיד – אחד, אני כמובן מודה לשר האוצר ולשר הכלכלה על קידום המתווה הזה. אני רוצה רק לתת את התמונה לחברי הכנסת – זה חלק ממהלך לעודד בנייה להשכרה ארוכת טווח, שזה מוצר שחסר בשוק הדיור הישראלי. המודל הזה, שבו אנשים יכולים לראות תחליף לקניית דירה שבו הם מגיעים לבניין, יש בו דירות, הן מנוהלות, רמת האחזקה שלהן גבוהה, אתה יודע שיכול להיות לך חוזה לכמה שנים, לא יעלו לך את שכר הדירה מעבר לאיזושהי הצמדה למדד – כל הדברים האלה לא קיימים בשוק השכירות הישראלי, ולשם אנחנו רוצים להגיע. אבל מה, לא מספיק משתלם היום לבנות דירות להשכרה. אז אנחנו נגיע לשם, כיוון שמחירי הדיור ייעצרו, ואז יהיה כדאי לקבלנים.
יש שני חוקים משמעותיים בכל העולם שאתם מעודדים בנייה להשכרה ארוכת טווח; אחד זה הטבות מס, וזה החוק הזה, שיעודד יזמים גם לבנות וגם להתאים מבנים, וזה צעד מאוד חשוב. הכלי השני הוא זכויות בנייה, כלומר לתת קרקע עם זכויות בנייה, כפוף לזה, והחוק הזה גם הוא בתהליך – זה נקרא חוק דיור בהישג יד, ונמצא עכשיו בוועדת הרפורמות. כששני המהלכים האלה יושלמו, יותר – אנחנו נמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום – יותר יזמים, נמצא אותם בשוק הבנייה להשכרה, נראה יותר פרויקטים.
במקביל למהלך הזה, של השוק הפרטי, אנחנו ממשיכים לדחוף גם את הקרקעות הציבוריות. חברת "דירה להשכיר", החברה הממשלתית, זה גם תפקידה, בניית פרויקטים לשכירות ארוכת טווח. כבר שניים יצאו לדרך, כבר אוכלסו, אחד בהרצליה, אחד ברמת השרון, ממש בחודשים האחרונים, וזה קצה הקרחון. לפני שבועיים היינו בפגישה עם ראש העיר באר שבע, גם שם צפויות כ-500 יחידות דיור, עבודה מאוד טובה של ראש העיר באר שבע באחת השכונות הטובות. גם שם צפוי פרויקט שישווקו אותו "דירה להשכיר", ובירושלים מדברים על כמה מאות יחידות דיור.
אנחנו צפויים גם כאן – כשהדברים האלה יבשילו, והם יבשילו, סוף-סוף אנשים במדינת ישראל יראו אלטרנטיבה באזורי ביקוש, גם כשמחירי הדיור ייעצרו וירדו, עדיין בערים הגדולות מחירי הדיור יהיו גבוהים יחסית, להרבה, ולכן האלטרנטיבה של דיור איכותי בשכירות ארוכת טווח זה העתיד בהרבה מאוד מקומות, בוודאי להרבה שלבים בחיים של אנשים, והחוק הזה הוא צעד חשוב בכיוון הזה, אז תודה רבה לשר האוצר, לשר הכלכלה, ואני כמובן מבקש מכם לתמוך בהצעות החוק. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת רועי פולקמן. מכיוון שהחוק הממשלתי הוא בקריאה ראשונה, יש דוברים. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. יותר מדי זמן התמקדו בהתמודדות עם משבר הדיור בשאלה של דירות למכירה ולרכישה, אבל האמת היא שיש רבים מאוד, בחברה שלנו, שגם אם יוזילו את הדירות, עדיין לא יוכלו לקנות דירות, ולכן, פתרונות של דירות בשכירות הם חלק מרכזי ממה שצריך לעשות כדי להתמודד עם משבר הדיור. ומחירי השכירות בישראל נעשו גבוהים מדי להרבה מאוד אנשים, וגם תנאי השכירות נעשו בלתי אפשריים לאנשים רבים: מערכת לא יציבה, אין ביטחון, אדם נכנס לדירה אבל הוא לא יודע מתי הוא יצטרך לפנות אותה, ולכן, אדוני היושב-ראש, המהלכים שנעשים בכנסת – ואני רוצה לברך את חבר הכנסת פולקמן, שדיבר לפני, שמעורב בכמה מהם, גם בהצעת החוק הזאת, מזווית אחת, וגם בהצעת חוק שעוסקת בדיור בהישג יד, מזווית אחרת – ההתמודדות של הכנסת עם שאלת הדיור לשכירות היא מאוד מאוד חשובה. מאוד מאוד חשובה.
אנחנו חייבים ליצור, נוסף על מנגנון של עידוד השוק הפרטי – שאני בעד לקדם אותו – אנחנו צריכים גם ליצור מערכת שבה המדינה תוכל להיכנס ולתת פתרונות משלה בתחום השכירות. מה שנקרא אצלנו דיור ציבורי, אדוני היושב-ראש, כבר מזמן איננו דיור ציבורי במובן האירופי המקובל; זה לא דיור שמספק מענה לקבוצות רחבות וגדולות של אנשים באוכלוסייה, אלא זה סוג של מענה לאנשים שנמצאים במצבי המצוקה הקשים ביותר, אלה שנמצאים בדרגות העוני הקיצוניות ביותר, אלה שנמצאים ברמות של מחלה או של מוגבלות מאוד מאוד קשה.
דיור ציבורי אצלנו הוא קטגוריה מאוד מאוד צרה, ואנחנו צריכים לפתח מנגנון של שכירות חברתית הרבה יותר רחבה, שתוכל לתת מענה למגוון הצרכים שקיימים בחברה באמצעות רצף של פתרונות, שמה שמאפיין אותם זה – 1. מדובר בשכירות ארוכת טווח; 2. שכר הדירה הוא יציב ומפוקח ולא יכול להשתולל; 3. הוא נמצא בתוך מערכת ציבורית שמתנהלת לא כדי ליצור רווחים לטווח קצר, אלא כדי ליצור פתרונות דיור בשכירות לטווח בינוני וארוך.
רק בדרך זו, אדוני היושב-ראש, אנחנו נוכל להתמודד עם חלק מאוד משמעותי של משבר הדיור. רק בדרך זו אנחנו נגיע למצב שבו, כמו בארצות כהולנד, צרפת, גרמניה, הרבה מאוד אנשים חיים בשכירות, לא צריכים להוציא חלק גדול מההכנסה שלהם על שכר הדירה, וחיים ברמה גבוהה של ביטחון חברתי, יש להם ביטחון בבית שבו הם חיים. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני.
חבר הכנסת חנין, אני לא משתתף בדיונים, מטבע הדברים, אבל הנושא הוא כל כך קריטי, שאני אגיד לך שאם אנחנו רוצים שהאזרחים יראו בדיור להשכרה אלטרנטיבה לרכישת דירה באמצעות משכנתה, אז אוי ואבוי אם יראו בזה פתרונות למעוטי יכולת או פתרונות לאלה שידם אינם משגת. כולנו מכירים ברחבי העולם אנשים שהלוואי עלינו המצב הכספי שלהם, וחיים כבר כמה דורות בדיור להשכרה, ולא חושבים לרכוש דירה. זה המצב הפסיכולוגי שצריך להגיע אליו.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
נכון.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בבקשה, אדוני. סליחה שעיכבתי אותך.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה א-רחמאן א-רחים, כבוד היושב-ראש, את הנקודה הראשונה כבר לקחת לי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אז אני ממש מתנצל.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
ואני רוצה לחדד את הנקודה; אני לא רוצה שאנחנו נגיע למצב – אומנם אני תומך, בוא נתחיל מזה שאני תומך בהצעת החוק, אני תומך בכך שיש צורך בבניית דירות להשכרה, אבל אנחנו לא רוצים להפוך בניינים שאפשר לסמן אותם, זה בניין לעניים וזה בניין לעשירים. צריך להביא את זה בחשבון.
אבל יש לי כמה נקודות שצריך להעלות אותן ולהביא אותן בחשבון ברגע שמתקדמים בחקיקת החוק. המחסור בבתי מגורים ביישובים הערביים מוכר לכולם, המדינה מכירה את זה, היא אפילו הקימה ועדה כדי לבדוק את מצוקת מבני המגורים ביישובים הערביים. לכן, צריך להביא את זה בחשבון, וזה יכול להיות אך ורק על אדמת מדינה, שמפשירים אותה לכך, כי אחרת, באדמה פרטית אתה לא יכול להבטיח הקמת מבנים גדולים, רבי-קומות, שאפשר גם לבנות בהם להשכרה, ושתהיה כדאיות שם. לכן, גם ההטבה במס לא תפתור את הבעיה, אלא אם כן אתה מייעד אדמה, אדמת מדינה, שקבלנים ייקחו אותה, ויהיו מכרזים, ואנשים ייכנסו לזה, וזה יכול להיות פתרון חלקי לבעיה של מחסור בבנייה ביישובים הערביים.
שנית, צריך לפקח על מחירי ההשכרה, כי בסופו של דבר נגיע למצב – אם הקבלן יכול להשתולל ולקבוע את המחירים שהוא צריך, ויש לנו מחסור בדירות, גם העניים לא יקבלו דירה, כי הם לא יוכלו לשלם את שכר הדירה. לכן צריך לשלב, במיוחד ביישובים הערביים, בין הבנייה על אדמת מדינה ובין תמיכה בשכר דירה, במידה שהוא לא יהיה מפוקח ולא יהיה בהישג יד של אנשים עניים.
הנקודה השלישית שאני מעלה – הגדלת אחוזי בנייה. כשמדברים על הגדלת אחוזי בנייה למבנים קיימים, שם גם יכולים לקבל הטבות, הטבות מס. הגדלת הבנייה באחוזים גבוהים של בנייה מחייבת תכנון אזורי מחדש של אותה שכונה או אותו מקום. צריך להביא בחשבון שטחים פתוחים, שטחים למבני ציבור, כי אם אתה מגדיל את מספר הדירות – אתה מגדיל את הצרכים לבתי-ספר ולכל מיני מבני ציבור. צריך להביא את זה בחשבון – כבישים, כי אתה לא רוצה עוד שכונות ועוד שכונות פקוקות יותר מדי, ומקומות חניה, שגם לא יסתמו את הרחובות הקיימים. לכן, אני חושב שזה יכול להיות חלק מתכנון כולל, ואז אפשר לפתור את הבעיה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. עד כאן הדוברים בהצעה הזאת.
אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו נקיים שתי הצבעות. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים להשכרה), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה – מדובר בהצעה ממשלתית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 74) (עידוד בניית דירות מגורים להשכרה), התשע"ז–2017, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 31, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
כרגע נצביע על ההצעה שהוצמדה, של חבר הכנסת רועי פולקמן וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד השקעות בשכירות ארוכת טווח), התשע"ז–2017, בקריאה טרומית. הכוונה היא בוודאי למזג את שתי ההצעות בוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד השקעות בשכירות ארוכת טווח), התשע"ז–2017, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 33, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעת החוק של חבר הכנסת רועי פולקמן וקבוצת חברי הכנסת התקבלה – בקריאה טרומית – ותועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה, אבל בעצם לצורך המיזוג עם ההצעה הממשלתית.
הצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו–2015
[נספחות.]
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
החלטת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו–2015. יציג את ההחלטה חבר הוועדה אמיר אוחנה, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
אמיר אוחנה (בשם ועדת החוץ והביטחון):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את החלטת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו–2015.
בהצעת החוק מוצעים תיקונים שונים הנוגעים בסמכויות גורמי הביטחון להאזין לעובדי מערכת הביטחון לשם איתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני. לפי סעיף 4א לחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, בנוסחו כיום, סמכות זו היא בידי שירות הביטחון הכללי ואגף המודיעין בצה"ל. ועדת החוץ והביטחון דנה בפסקאות (1)(א) ו-(2) בסעיף 1 להצעת החוק, שעניינן הרחבת סוגי אמצעי התקשורת שגופים אלו יוכלו להאזין להם, ואישרה אותן.
יתר סעיפי הצעת החוק עוסקים בהסמכתם של גופי ביטחון נוספים לבקש היתרים לביצוע האזנות סתר לשם איתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים והממונה על הביטחון במערכת הביטחון.
ועדת החוץ והביטחון סברה כי דרוש ליבון של סוגיה זו בטרם תשלים את דיוניה בהם. על כן החליטה לפצל את הצעת החוק כך שפסקאות (1)(א) ו-(2) בסעיף 1 להצעת החוק, שעניינן הרחבת סוגי אמצעי התקשורת שאפשר להאזין להם, יידונו כהצעת חוק אחת, שתובא לאישור הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בשבועות הקרובים – אני מקווה עד סוף הכנס – ואילו יתר סעיפי החוק, שעניינם הסמכת גופי ביטחון נוספים לבקש האזנת סתר לעובדים, יובאו לאישור הכנסת במועד מאוחר יותר. אבקש כי הכנסת תאשר את החלטת הוועדה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אמיר אוחנה, שהציג את ההחלטה בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
חברי הכנסת, אין חברי כנסת שביקשו לדבר. אנחנו עוברים להצבעה על החלטת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו–2015. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד הצעת ועדת החוץ והביטחון – 18
נגד – 10
נמנעים – אין
הצעת ועדת החוץ והביטחון בדבר פיצול הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6) (האזנה לאיתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני), התשע"ו–2015, נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 18, נגד – 10, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת ועדת החוץ והביטחון התקבלה על ידי המליאה.
קריאה:
אילן, למה נגד – – –
קריאה:
– – –
הצעת חוק לעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/716); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק לעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים), התשע"ז–2017. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני.
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפניכם לקריאה ראשונה הצעת חוק מטעם ועדת הכנסת שנועדה לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הרכב הוועדות בכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית בלבד.
הסעיף הראשון נועד להגדיל את מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון. חוק הכנסת קובע כי מספר החברים בוועדה קבועה של הכנסת לא יעלה על 15, וכי מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון, ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכספים לא יעלה על 17. מוצע לקבוע כי בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים, מספר חברי ועדת החוץ והביטחון לא יעלה על 21.
הסעיף השני עוסק בוועדה שממנה ימונה יושב-ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. לפי חוק יסודות התקציב, תקציב משרד הביטחון יידון בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון. כשקמה ועדה משותפת מכוח חוק, קובע התקנון כי היושב-ראש שלה יהיה מחברי הוועדה ששמה נזכר ראשון בחוק, כל עוד לא נקבע אחרת בחוק. לכן, לכאורה על יושב-ראש הוועדה המשותפת להיות מוועדת כספים. ואולם בכנסת הנוכחית, וכך גם היה בעבר, רצו לבחור את היושב-ראש מקרב חברי ועדת החוץ והביטחון שבוועדה המשותפת, ולשם כך תוקן החוק בהוראת שעה. התיקון האחרון, שאפשר לוועדת הכנסת לבחור את יושב-ראש הוועדה המשותפת מכלל חבריה, נקבע למשך שנתיים ועומד לפקוע ב-14 ביולי 2017, ולכן מוצע להאריכו עד סוף הכנסת העשרים.
אני רוצה לציין ששתי ההחלטות האלה היו בוועדת הכנסת בהסכמה מלאה, אופוזיציה וקואליציה כאחת, וחבר הכנסת גפני גם הוא נתן את הסכמתו לעניין. אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהחזירה לוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: אורן אסף חזן, עד שלוש דקות. בבקשה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
שלום, אדוני היושב-ראש, חברתי היקרה השרה רגב, כנסת נכבדה, לפחות ברובה, שמענו בימים האחרונים על ההחלטה של חסרי האונים, של אונסק"ו, יש לומר אפילו החלטה של הגויים המטומטמים, שמערת המכפלה היא לא אתר מורשת יהודית אלא אתר מורשת פלסטינית. אני מניח לרגע את העובדה שפעם אחר פעם אנחנו מוכיחים שאין דבר כזה עם פלסטיני. ואז אני שואל את עצמי, ואני אומר: הייתכן שאברהם אבינו בכלל היה פלסטיני? האם ייתכן שאני צריך לעמוד כאן ולהגיד: אני פלסטיני גאה? אני מנסה להבין מה הולך פה, שומו שמים. ואז אני חוקר, ובודק, ועושה שיעורי בית, ואני מבין שלא, ההפך הגמור הוא הנכון; אני לא פלסטיני גאה, אני גם בחיים לא יכול להיות משהו שגאה במשהו מומצא שכל מה שהוא יודע לעשות זה רק טרור, שנאה, רצח ומדון.
מה שאני כן חושב שאפשר להגיד – דווקא היום, נוכח אותה החלטה ההזויה, מטומטמת, החלטה שנובעת באמת מתסכול של חלק בגויים שדי בטוחים שכסף קונה את הכול, רק כנראה הם עדיין לא הבינו שהטמטום הוא חינם – אנחנו היום מבינים שהדבר הישיר והנכון שצריך לקרות כתוצאה מההחלטה ההזויה הזאת הוא אחד: אלה המכנים עצמם פלסטינים צריכים להישבע אמונים לעם היהודי. כי הרי איך שלא נסתכל על הדבר, ברור הוא שמי שקבור במערת המכפלה: אברהם, יצחק ויעקב, ואמותינו, שרה, רבקה ולאה, הם – שם הכול התחיל, בשער גן עדן – הם תחילתה של המורשת הגדולה והמדהימה של העם היהודי. ואם יש מי היום בתוך חלקי ארץ ישראל שמנסה להשתמש בעולם כולו כדי למחוק את ההיסטוריה, לשנות אותה, הרי לא משנה איך הוא מנסה ולאיזה כיוון הוא מסתכל, אין לו שום יכולת לעשות זאת.
אז אני שוב חוזר לאותה אמירה: האם ייתכן שכולנו פלסטינים גאים? הרי הייתה זו גולדה שעמדה ואמרה: אני פלסטינית, שכן המילה "פלסטין" הגיעה מהשם פלשתינה, שניתנה לארץ ישראל על ידי הבריטים. הרי היהודים שהיו פה עת קום המדינה, ערב קום המדינה, נשאו תעודה ודרכון פלסטיניים. אז האם ייתכן שהחבר'ה האלה, שמנסים לבנות עם על חשבוננו, הם לא רק עסוקים ברצח, בריב, במדון, בשנאת חינם, בטרור, הם גם עסוקים בגנבה? בגנבת דעת? בניסיון עצוב, הזוי, בזוי ולא נורמטיבי לשנות את ההיסטוריה? אנחנו לא ניתן לזה יד.
שמעתי היום רבים שאומרים שכהשלכה ישירה של ההחלטה המטומטמת הזאת אנחנו צריכים לבנות יותר בחברון. לא, רבותיי, אנחנו לא צריכים לבנות יותר בחברון בגלל ההחלטה; אנחנו צריכים לבנות יותר בחברון כי, רבותיי, שם הכול התחיל, שם באו לעולם הילדים, הצאצאים, הנכדים, הנינים והלאה והלאה, של מי שחלקם יושבים בבית הזה – שם התחילה גדולתו של העם היהודי. תודה רבה, רבותיי.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא; חברי הכנסת נחמן שי; אוסאמה סעדי; מיכל רוזין; אמיר אוחנה; ישראל אייכלר; זוהיר בהלול. עאידה תומא סלימאן.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, האמת, אני אנצל את הזמן להתייחס לנושא שגם דיברתי עליו בנאומי הדקה, אבל אמשיך, זה נושא קרוב מאוד ללבי, כל הנושא של מאבק באלימות נגד נשים. אנחנו, כפי שאמרתי, אתמול היה לנו סיור של הוועדה בלוד-רמלה, על רצח נשים. אבל גם עוד משהו קרה בכנסת הזאת בשבוע שעבר ובשבוע הזה, שאני, האמת, לא מצליחה להבין מה עומד מאחורי קיום דיון בוועדה לצדק חלוקתי בנושא של תלונות שווא.
אני לא אכנס עכשיו לדיון – זה בסמכות של הוועדה או לא בסמכות של הוועדה; אני אדבר יותר במישור המוסרי, יותר במישור האנושי, שבזמן שבחודש אחד נרצחות ארבע נשים, במדינת ישראל, שבזמן שכל יום ראשון ושישי יוצאים לנו בחדשות על עוד סקנדל גדול של ניצול ותקיפות מיניות במקומות עבודה מאוד מוכרים, וכאשר נשים סובלות כל הזמן מאלימות, בכנסת ישראל יש מי שסובר שצריך דווקא לדבר על תלונות שווא. לא ראיתי את חברי הכנסת האלה מתגייסים להיאבק באמת בתופעת רצח נשים במדינת ישראל. 16 נשים נרצחו מתחילת השנה עד היום – – –
קריאה:
– – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
16, לפי מה שרשום לנו. אוקיי, 18 – זה אפילו יותר גרוע – 18, ומדברים על תלונות שווא, ומקדישים לזה דיונים, ועוברים על תקנון הכנסת ועל סמכויות ועדות, ומאשרים הרחבת סמכויות – בשביל מה? לתת גושפנקה לגברים אלימים, אפילו, במאבקים שלהם, במה שהם קוראים לו מאבקים? הם מתנהגים בבריונות, משמיצים חברות כנסת ושרות, ונוסף על הכול נותנים להם במה כדי לדבר שקרים גלויים.
18 נשים נרצחו? כן, נרצחו, ומולן יש 18 גברים שרצחו אותן. 98% מהרציחות של נשים – הקורבן אישה והרוצח הוא גבר. אז על איזה תלונות שווא מדברים? בתי-המשפט במדינת ישראל הראו שיש תלונות שווא? דיווחים ומחקרים שדיברו עליהם מעידים שתלונות שווא והטרדות מיניות לא עוברים, ולהפך, יש פחות מתלונות שווא בעבירות אחרות.
במקום לעודד נשים שיצאו נגד מי שתוקף אותן, במקום לעודד נשים שיחפשו מקלט והגנה, כנסת ישראל מובלת על ידי חלק מחברי הכנסת לעסוק באיך להשתיק ולהשמיץ את הנשים שמנסות לצאת ממעגל האלימות. אם זה לא בושה, אני לא יודעת מה זה בושה. הגיע הזמן שיעמדו מול הציבור ויסבירו איך יכולים לעשות דבר כזה בחודש דמים כמו שעברנו.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; חבר הכנסת איציק שמולי; יהודה גליק; תמר זנדברג; אכרם חסון; ג'מאל זחאלקה. אחמד טיבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
מכובדי היושב-ראש, רבותיחברי הכנסת, גברתי השרה, 80% מהנשק הלא-חוקי נמצא ביישובים הערביים. באחד הדיונים שהיו כאן, בכנסת, אמר השר לביטחון פנים גלעד ארדן ש-90% מהנשק המוברח בצפון מגיע מבסיסי הצבא. זאת הודעה חשובה, היא מחזקת את מה שכולנו אומרים, מה מקור הנשק הלא-חוקי. ולכן, כאשר מאבחנים את הבעיה, יודעים מאיפה הנשק מגיע, חבר הכנסת מיקי לוי, מה הבעיה לטפל ולמגר את הנגע – לקטוע את המסלול הזה של הברחות נשק מבסיסי הצבא לידי כנופיות, לתוך היישובים, לידי אנשים שקונים נשק או עושים עסקאות סמים-תמורת-נשק? כי הנשק הזה הורג, הורג את כולם, הורג את כולנו. מאז אנחנו משמיעים את הקריאה הזאת.
לאחר מכן, כשאנחנו מדברים על הצורך למגר את הפשיעה, אומרים: אה, הערבים, אצלכם לא משתפים פעולה עם המשטרה. אז אני רוצה לסתור את זה ולומר: נשים שנרצחות, רוב הנשים, לפני שהן נרצחות, יש תלונות שלהן למשטרה על איומים ברצח. ובכל זאת – תלונה מוכרת, תלונה רשמית, רצח קרוב, מוות ידוע מראש – ובכל זאת הרצח מתבצע. איך זה קורה? זה אוזלת יד? זה כישלון? זו רשלנות פושעת של המשטרה? 100% הרציחות של נשים יהודיות מפוענחות. אבל זה לא המצב כאשר נשים ערביות נרצחות.
רצח נשים הוא דבר חייתי, פרימיטיבי, באשר הוא. אם מישהו אומר לי, זה עניין של תרבות – אני אצטט אישה פעילה מהקהילה האתיופית; היא אומרת: באתיופיה שום בעל לא רצח את אשתו. זה קורה כאן, בארץ, אחרי שהם הגיעו לכאן. סימן שיש סיבות ורקע – סוציאלי, כלכלי, חברתי, עוני, דחיקה אל השוליים, הדרה, לחץ חברתי, שינוי חברתי – זה מחייב מסקנות ונקיטת אמצעים. הגיע הזמן לשים לזה סוף, אדוני, כדי לחסוך בחיי אדם. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
חברי הכנסת עמר בר-לב; עיסאווי פריג'; יוסי יונה; מיקי לוי; עבדאללה אבו מערוף; יעל גרמן; טלב אבו עראר. דב חנין – חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, אדוני.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אנחנו נתנגד להצעה שהובאה כאן, להגדיל את ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ונתנגד להצעה הזאת לא רק מכיוון שאנחנו נגד הגדלה של ועדת החוץ והביטחון למספר 21, אלא גם כיוון שאנחנו מתנגדים לכל צורת ההתנהלות בכנסת הזאת לגבי ועדות הכנסת; מגדילים ומצמצמים ועדות בכנסת לפי שיקולים קואליציוניים ושיקולים בלתי ענייניים, ולא עושים את העבודה שצריכה להיעשות, של איך אנחנו גורמים לוועדות הכנסת לעבוד נכון יותר, לעבוד טוב יותר, ולתת מענה לצרכים שצריך לתת להם מענה כאן, בכנסת.
לדוגמה, אדוני היושב-ראש, עד היום לא קיימת בכנסת ועדה לענייני קיימות, ועדה שקיימת בהרבה מאוד פרלמנטים בעולם. למה היא לא קיימת? האם לא צריך אותה? לא, היא לא קיימת בגלל משחקי כוחות ולחצים פוליטיים כאלה ואחרים בין אנשים בבית הזה. במקום לחשוב איך אנחנו בונים עבודת ועדות, ואיך אנחנו מחלקים בצורה נכונה בין הוועדות את העבודה בכנסת, אנחנו מתנהלים בנושא הזה לפי צרכים קואליציוניים, והתנהלות כזאת, אדוני היושב-ראש, לא מועילה לכנסת, לא מועילה לוועדות הכנסת, ובוודאי לא מוסיפה כבוד לכולנו. לכן אנחנו נתנגד להצעה.
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת מיקי זוהר.
קריאה:
– – – עכשיו לדבר?
קריאה:
נא לא לדבר עכשיו.
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת מלכיאלי – אחריו. אתה מוותר?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן קודם עלתה והעבירה ביקורת על הדיון שערכתי היום במסגרת הוועדה בראשותי, לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, בנושא חשש לתלונות שווא רבות שנשים שמגישות נגד גברים. אז ראשית, הגברת סלימאן, או: חברת הכנסת סלימאן, הוועדה לא קיבלה סמכויות נוספות, הסמכויות שלה לא הורחבו, אף על פי שהגשתי בקשה לוועדת הכנסת. אגב, אני מתכוון לפעול להרחיב את הסמכויות. למה אני מתכוון להרחיב את הסמכויות, גברת – חברת הכנסת סלימאן? כי את לא עוסקת בנושא; את מפקירה את הנושא באופן מובהק, ובאופן מכוון, והפקרת הנושא של תלונות שווא פוגעת, בסופו של דבר, בנשים עצמן, שמגישות תלונות אמת. ואם את, יושבת-ראש ועדה חשובה בכנסת ישראל, אולי מהחשובות ביותר בכנסת ישראל – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
– – הוועדה למעמד האישה, לא דנה בסוגיה כל כך חשובה, של תלונות שווא רבות של נשים נגד גברים, סימן שאת מפקירה את הנשים עצמן, כי נשים שמגישות תלונות אמת הופכות לפעמים בעיני רשויות החוק כלא דוברות אמת בגלל אלו ששיקרו בעדות או בתלונות שווא שהן הגישו. אני לא מדבר כרגע על הנזק הגדול שזה גורם למשפחות, שזה גורם לאבות רבים. על זה אני לא מדבר כרגע, בואו נשים כרגע את זה בצד.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
אבות רבים?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
לאבות רבים, כן, תלונות שווא גורמות נזק לאבות רבים. אבות רבים מתאבדים. אז את לא תאמיני, אם היית מגיעה היום לדיון, ומגלה את הנתונים, היית מופתעת לגלות שמ-20,000 תלונות שיש במדינת ישראל, 60% – 12,000 – נסגרות ללא הגשת כתב אישום.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
זה אומר תלונות שווא? זה אומר תלונות שווא?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
רגע, רגע. 12,000 נסגרות ללא כתב אישום, בכמה מהן בכלל נפתחת חקירה לגבי תלונות שווא? את יודעת כמה? אני אענה לך.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
אתה יודע בכמה מהרציחות התיק נסגר כי לא הצליחו לפענח אותו?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
אני אענה לך.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
לא קרה פשע? לא נרצח אדם?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
אני אענה לך. 180 תיקים בלבד – נחקר העניין של תלונות שווא, שזה אפילו – 1% וקצת. כמה מ-180 התיקים הגיעו כדי כתב אישום? אפס.
יעל גרמן (יש עתיד):
ומה המצב – – –
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
אז אני אסביר מה קורה פה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
אני אסביר מה קורה פה. נכון להיום – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – – קבוצה של בריונים מבינים.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
– – יש מגמה לא נכונה, שתלונות שווא של נשים לא מתבררות עד הסוף. אני חושב שלטובת הנשים במדינת ישראל, שצריכות – – –
יעל גרמן (יש עתיד):
אתה הופך את הנשים לאשמות?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
לא, אני מאשים רק את המשטרה ואת הפרקליטות. הנשים בסדר גמור.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
איך אתה מסביר שנשים נרצחות?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
אישה חייבת להגיש תלונה נגד גבר אלים, והגבר צריך לשלם את המחיר היקר ביותר – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
איך – – –
היו"ר חמד עמאר:
אני מבקש לסיים בבקשה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
– – אבל אישה שמגישה תלונת שווא צריכה לתת על כך את הדין. זה הרעיון פה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – – שהכול תלונות שווא.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
זה הרעיון פה. תודה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה.
היו"ר חמד עמאר:
אנחנו עוברים להצבעה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
היו"ר חמד עמאר:
נא לשבת, חברי הכנסת. נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16
נגד – 9
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק לעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים), התשע"ז–2017, לוועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר חמד עמאר:
בעד – 16, תשעה מתנגדים, נמנע אחד. הצעת החוק התקבלה, ותועבר לוועדת הכנסת להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר חמד עמאר:
הודעה למזכירת הכנסת.
קריאה:
– – –
היו"ר חמד עמאר:
לפרוטוקול.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה רבה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז–2017; הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קפריסין בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ז–2017; הצעת חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ז–2017.
עוד אודיעכם כי חבר הכנסת יעקב אשר ביקש להסיר את שמו מהצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – אישור העסקה למי שסיים התמחות בהוראה), התשע"ז–2017, מס' פ/3985/20.
עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת זהבה גלאון, אורי מקלב, מיקי מכלוף זוהר ואחמד טיבי בנושא: הר החובות של משקי הבית תופח וחצה את רף החצי טריליון; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיקי מכלוף זוהר, יואב בן צור ומרדכי יוגב בנושא: הכללת יישובי המפונים נווה נצרים ובני נצרים בחוק הסיוע ליישובי עוטף עזה.
כמו כן הונחו מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעת חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא: אי-מתן שירות הולם מטעם חברת בזק לתושבי טייבה ויישובים ערביים – לכל 50,000 תושבי טייבה טכנאי בזק אחד. תודה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196) (תקופת שהות בישראל לעניין תושבות), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/719); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר חמד עמאר:
אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196) (תקופת שהות בישראל לעניין תושבות), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. יציג – חבר הכנסת ישראל אייכלר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש לכנסת את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196), התשע"ז–2017. מדובר בתקופת שהות בישראל לעניין תושבות. סעיף 2א קובע מי אינו נחשב תושב ישראל לעניין החוק, ובין היתר נקבע כי לא יראו בעלי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוגים מסוימים אם התגוררו בישראל פחות מ-183 ימים בשנה שהתחילה מיום מתן האשרה והרישיון. יש פה מערכת שלמה של כללים, איך אני יודע שאדם הוא תושב ישראל ולא בא כאיזה תייר – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
תגיד מה אומר החוק.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
החוק אומר שהזכויות לפי החוק יינתנו למי שמרכז חייו בישראל. מי שנכנס לישראל ושוהה בה מכוח אשרה חוקית זמנית נאלץ להמתין 183 ימים נוספים מיום קבלת האשרה והרישיון לקבלת אישור תושבות. אני מבקש: תיתנו לו אשרה מתי שאתם רוצים, אבל תתחילו לספור את 183 הימים מהיום שהוא נכנס לארץ. את זה, בסך הכול, החוק נועד לתקן, וזה לטובת כל האזרחים וכל התושבים.
אני רק אקריא את החוק: בחוק הביטוח הלאומי נאמר: מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 לתקנות הכניסה, שהתגורר בישראל פחות מ-183 ימים בשנה שתחילתם מיום כניסתו לישראל ובמהלכם קיבל את האשרה והרישיון כאמור; בסעיף קטן (ג), במקום: ביום מתן האשרה והרישיון האמורים יבוא: ביום כניסתו לישראל.
אני מבקש מחברי הכנסת להעביר את זה בקריאה ראשונה, ואנחנו נביא את זה לוועדה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חבר הכנסת איציק שמולי; חברת הכנסת תמר זנדברג; חברי הכנסת יהודה גליק; נחמן שי; מיכל רוזין; מסעוד גנאים; עיסאווי פריג'; עבדאללה אבו מערוף; יעל גרמן; טלב אבו עראר; אמיר אוחנה; עבד אל חכים חאג' יחיא. אחמד טיבי – בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, גברתי שרת התרבות, אפרופו אונסק"ו, יש לי רושם שמי שהגיב, החל בראש הממשלה, כולל השרים, לא קרא את החלטה – פשוט לא קרא את ההחלטה. לכן, אני מציע לכם לקרוא היום את המאמר של עודה בשאראת בעיתון "הארץ", או של כמה בלוגרים שקראו היטב את ההחלטה.
ההחלטה היא החלטה מדינית פוליטית לאומית, אין בה אלמנטים דתיים. יש לי ולטלב אבו עראר השקפה דתית אסלאמית ברורה לגבי חברון באופן כללי, לגבי המסגד אל-אברהימי – חד-משמעית, אבל ההחלטה אומרת שהשטח הזה הוא שטח פלסטיני. חברון כולה, כמו שכם, כמו עזה, כמו טול כרם, כמו ירושלים המזרחית, היא שטח שנכבש ב-1967. זה החוק הבין-לאומי, וההחלטה עולה בקנה אחד עם החוק הבין-לאומי.
עלה ראש הממשלה והתחיל להסית נגד אונסק"ו. שר החינוך הודיע על הפסקת הקשר עם אונסק"ו. (אומר בערבית ומתרגם:) לא רוצים – לא צריך. אבל יש אנשים שמתייחסים לאונסק"ו בכבוד. יש ממשלה שמתייחסת לאונסק"ו דרך השרברב בבית, למשל. אני חושב שכל אחד מקבל את היחס שלו.
מישהו אמר: לפני שאונסק"ו ביום שישי תצביע יחד אתנו וכו', ונפיל אותם, גייסנו מדינות – קשקוש מקושקש, אין לו יסוד. העולם יודע שיש חוק בין-לאומי, שהכיבוש, ההתנחלויות והפגיעה באתרי מורשת עולמיים – וההחלטה הזאת מחייבת, יש לה משמעויות. המשמעות היא שאי-אפשר להתנהג בצורה ברברית ודורסנית במקומות האלה, ויש כללים אחרי ההכרה וההגדרה של אתר מורשת עולמי או בין-לאומי. ולכן – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – – שאפשר יהיה להתפלל בהר הבית, למשל.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
תודה, חבר הכנסת פורר. עזרת לי מאוד. אפרופו חופש דת, מסגד אל-אקצא – – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
– – – אנחנו נוכל להתפלל בכל המקומות בתוך – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
(אומר בערבית: הוא כיוון התפילה הראשון בשני כיווני התפילה והשלישי בחשיבותו לאחר שני המקומות הקדושים.) לדבר על חופש פולחן – רוב העם הפלסטיני, רוב המוסלמים בארץ, במולדת הזאת, לא יכולים להגיע למסגד אל-אקצא, כי חל עליהם איסור מהשלטונות להגיע. תושבי עזה יכולים להגיע, המוסלמים מעזה? (אומר בערבית: לא יכולים. המוסלמים מהגדה המערבית, הוי עיסאווי, יכולים? לא יכולים.)
לעתים אוסרים על תושבי ירושלים המזרחית (אומר בערבית: תושבי ירושלים, הירושלמים, ועל החבר'ה שלנו מפנים, למעט בוא נאמר אלה שמעל 50), מעל 50. יוצא שרוב המוסלמים בארץ הזאת לא יכולים להגיע למסגד אל-אקצא – ואז מגיעים חבר הכנסת עודד פורר או בנימין נתניהו ומתחילים להתגאות בחופש הפולחן. זה חופש השקר שיש פולחן.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין; חבר הכנסת אוסאמה סעדי; עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת – מיכאל – לא רשום – אה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. שלוש דקות. בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, בעוד כמה ימים, בכמה מכללות באקדמיה החרדית יגיעו מנהלי המכללות לסטודנטים החרדים ויודיעו להם שבעוד כמה ימים הם לא יוכלו יותר ללמוד לתואר שני במכללות החרדיות. הסטודנטים החרדים ישאלו את המורים שלהם, למה? הרי בסך הכול המדינה היא זו שמבקשת מאתנו ללכת לאקדמיה וללמוד תואר ראשון ואחר כך שני. יאמרו להם בעלי המכללות: היות שהמל"ג אוסרת על המכללות הדתיות והחרדיות ללמד בנפרד, גברים לבד ונשים בנפרד לתואר שני.
אומרת המל"ג: אתם הדתיים או החרדים שרוצים ללכת לאקדמיה, רוצים להתפרנס – לא אחת אנחנו שומעים על הציבור הדתי: פרזיט, לא יוצא ללימודים, לא רוצה להתפרנס בכבוד. והציבור החרדי הלך והצביע ברגל – אני לא אומר את דעתי כמה זה טוב או לא טוב, אבל המציאות – הלכו וגדשו את ספסלי האקדמיה, ולמדו באווירה שהם רוצים, באווירה שנוחה להם. באה המל"ג ואומרת: עד כאן; אנחנו לא מוכנים יותר שאתם הדתיים והחרדים תלמדו בנפרד. תלכו, תלמדו יחד עם אחיכם החילונים, ותלמדו בערבוביה, בנים ובנות יחד.
אנחנו יודעים טוב מאוד שהציבור החרדי לא יוותר על הערכים שלו בגלל זה, ומה שייווצר זה שהם יעזבו, בדיוק כמו שקרה בתקופה של לפיד, עם הגיוס של החרדים. ומה יקרה אז? האקדמיה החרדית שוב תיסוג לאחור, ואותם מאות סטודנטים חרדים שקיימים היום באקדמיה כבר לא יהיו שם. ואז יבואו ויטענו נגד הציבור החרדי: אתם פרזיטים, לא רוצים ללכת להתפרנס. ואני שואל: ריבונו של עולם, למה יד ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה? למה כשכבר הציבור החרדי הלך – ואני אומר, לא שבט לוי שלו, כי שבט לוי נמצא בהיכלי הישיבות – וכן הלך לאקדמיה, ורוצה ללמוד לתואר שני, אז מגיעה המל"ג עם גזירות חדשות ואומרת לו: אנחנו לא מוכנים שתלמד בהפרדה? תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה לך. חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת אורן אסף חזן, אחרון הדוברים, עד שלוש דקות. בבקשה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הבמה כדי לקיים התחייבות; ביום חמישי האחרון, בלילה, בשעה מאוחרת, נסעתי לכיוון מעלה אדומים – אחרי יום עמוס, אנחנו לא נכביר פה בפרטים. קצת אחרי מנהרת הארזים, פה, בירושלים – מי שמכיר, כשיורדים מכביש 1 כדי לעקוף את ירושלים לכיוון הגבעה הצרפתית, יש מנהרה שנקראת מנהרת הארזים. קצת אחרי מנהרת הארזים אני רואה לפני כלי רכב עושים ברקס חזק, ולפניהם תאונת דרכים מתרחשת. אני מתקרב, מתקדם לכיוון – עניין של שניות בודדות – ואני רואה מחזה מזעזע: תאונת דרכים קשה, רכב שנמרח על הקיר, מעקה הבטיחות התפרק, נכנס בתוך הרכב, ממש כמו ששיפוד נכנס ב – אתם מבינים על מה אני מדבר.
לוקח לי כמה רגעים להבין מה קורה, לקלוט את התמונה: ילד צעיר, חציו לצד הרכב חציו באמצע הכביש – היה מי שסיפר על זה בחדשות; אבל קרה משהו באותה תאונת דרכים קשה – אגב, זו פעם ראשונה שאני נקלע לזירה כל כך קשה של תאונת דרכים – קרה משהו באותה תאונת דרכים. למדתי כמה דברים:
דבר ראשון, שאסור לנו לשפוט את כל מי שממשיך הלאה. אנשים לעתים נבהלים, נלחצים, אחרים פשוט לא מבינים מה הם רואים לנגד עיניהם. גם לי לקחו כמה שניות כדי להבין את המראה ומה בדיוק קורה שם; דבר שני – וזו ההתחייבות שאני מקיים היום – זה שמי שעזר שם, בזירת התאונה הקשה, היו ארבעה חברה מבית חנינא, ערבים, שגם עזרו לעצור את התנועה, גם עזרו להושיט יד למשפחה. זה קרה רגע אחרי, כאשר המשטרה הגיעה, אתם יודעים, זירה של תאונת דרכים, אז המשטרה אוטומטית מרחיקה מהר את כל מי שנמצא בסביבה, לעתים בצורה אגרסיבית. הם לקחו את זה מאוד קשה, הם אמרו: אנחנו היינו פה, אנחנו עזרנו. אז מצאתי את עצמי מדבר אתם, מרגיע אותם. לאחד הבחורים קראו טארק, ואני הבטחתי לו – אני הבטחתי לו שאני אספר לכל הציבור בישראל שבבית חנינא גרים אנשים שגם כשהם רואים יהודי במצב קשה, הם מושיטים לו עזרה. לא רק מה שאנחנו לצערי מכירים ומה שלצערי המציאות לימדה אותנו מתמונות הזוועה של הפיגועים, אלא בדיוק להפך.
אז אני רוצה להגיד גם לטארק וגם לחבריו, תודה רבה, ולהתנצל שוב על מה שהם חוו רגע אחרי, ולנצל את השניות שנותרו כדי להגיד: רבותיי, יש משהו הרבה יותר גדול מכולנו, ואולי לפעמים צריך לעצור לרגע – גם אני חוטא במקום הזה של לתקוף, לעתים יתר על המידה, גם לי יש בעיה כזאת – אבל דווקא במקום הזה אנחנו צריכים לזכור את מה שאני אומר תמיד – ובזה אני מסיים, היושב-ראש – רבותיי, אנחנו צריכים להבין שאנחנו חיים פה יחד. כל מי שרוצה לחיות לצדנו – תמיד אני אומר: באהבה; מי שלא – נראה לו את הדרך הביתה. וההוכחה לזה שאפשר לחיות פה יחד זה בדיוק המראה הקשה שהיה ביום חמישי. אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחה. יהי זכרו של הנער ברוך. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה לך.
אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת. מי שרוצה להצביע, נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196) (תקופת שהות בישראל לעניין תושבות), התשע"ז–2017, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
היו"ר חמד עמאר:
בעד – 15, אין מתנגדים, נמנע אחד. לפרוטוקול – להוסיף לפרוטוקול את עאידה תומא וחיים ילין.
קריאה:
ומסעוד.
היו"ר חמד עמאר:
נוסיף את זה לפרוטוקול. ההצעה מוחזרת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/720); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר חמד עמאר:
אנחנו עוברים להצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת אכרם חסון וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.
אכרם חסון (כולנו):
אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017 – אנחנו מציעים בה להסמיך את שר הכלכלה והתעשייה לקבוע בתקנות הוראות שיאפשרו להציב בעסק שלט מאוחד, שיכליל את תוכן השלטים שחלה חובה להציגם – כמובן בתוספת לחוק המוצע – כולם או חלקם, במקום שלטים נפרדים, ובכלל זה הוראות בכל הקשור לאיסור מכירה, הגשה או אספקה של משקה משכר בשעות מסוימות, אזהרה בדבר הנזקים האפשריים של צריכת משקאות כאמור, איסור מכירה, השכרה או השאלה של מוצר טבק, של מוצר המשמש לעישון טבק לקטין, וכיוצא באלה. עוד מוצע כי בעל עסק שחלה עליו החובה להציג שלטים כאמור יהיה רשאי לבחור אם להציג כל שלט שהוא חייב בהצגתו בנפרד, או בשלט מאוחד, ובלבד שהשלט המאוחד יעמוד בהוראות שקבע השר לעניין זה.
חברים יקרים, אני יודע שחלק מכם דיברו על זה בעבר. המטרה שלנו היא לעודד עסקים קטנים וגם לעזור להם. כפי שאתם יודעים, כל עסק קטן מחייבים להציב עד שבעה שלטים על קיר מסוים, וזה לוקח כמובן מרחב גדול מאוד בחנות. לפעמים קשה מאוד לשים מדפים שם, ולכן הוא מפסיד חלק מהשטח. מצד שני, כל אדם שנכנס לחנות – בלתי אפשרי בתוך חמש או עשר דקות לקרוא שבעה או שמונה שלטים, ולכן הוא לא יכול להתרכז, ואנחנו מאבדים את העיקרון שאנחנו רוצים שכל צעיר או כל אזרח ילמד על החוקים ויתנהג על פי הכללים שקיימים. לכן אנחנו רואים שהמשטרה תופסת הרבה צעירים שעוברים על החוק. גם בעלי העסקים לא מקפידים על כך.
מצד שני, כל בעל עסק כזה חייב להציב שלט. הוא כמובן הולך לגרפיקאי, או למעצב, זה עולה לו הרבה כסף. בהצעה שלנו אנחנו רוצים לחסוך כ-2,000 שקל לכל בעל עסק קטן. אנחנו מדברים על עשרות אלפי עסקים קטנים, במדינת ישראל, כך שהתרומה שלנו היא גדולה גם מבחינה כספית, וגם – מצד שני, אנחנו מונעים ביורוקרטיה, שתמיד פוגעת בנו כאזרחים. לכן אני מבקש מכל חברי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת עיסאווי פריג', עד שלוש דקות. בבקשה, אדוני.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברים, אני בעד החוק, באופן עקרוני, לפי דעתי זה חוק מחויב, אבל רציתי להתייחס לזה מזווית אחרת. חברים, אני רוצה להעלות את סוגיית התקנות בחקיקה. אנחנו מחוקקים חוקים, ובתוך החוק, כדי שהחוק ייושם, יש מערכת תקנות שאנחנו צריכים לאשר, כל משרד בהתאם לדרישה שלו. מה קורה בתהליך החקיקה? כשהחוק עובר וממתין לתקנות, התקנות הופכות להיות זירה ועילה לעיכוב החוק אצל בעלי האינטרסים. זה מהלך וזאת שיטה שבאופן עקבי אנחנו רואים בכל תהליך החקיקה. זו נקודה שיש לתת עליה את הדעת. עכשיו אנחנו מעלים הצעת חוק שהיא טובה, ואני אגיד כמה מילים – למה היא טובה, ומסמיכים את השר להתקין תקנות.
שאלה – מתי השר יתקין את התקנות? מיהם בעלי האינטרסים שיעכבו את התקנות האלה? מתי החוק יתחיל ביישום? כל התהליך הזה מעקר את החוק מתוכן. אתה מחוקק חוק שנותן לשר להתקין תקנות, אז מה לגבי החוק שחוקקתי? אני העברתי חוק לאחד את כל השילוט בבית העסק, לחסוך לו 2,000 שקל, כפי שאמר חבר הכנסת חסון, ולנצל עוד יותר שטח. אבל עשית את זה ואתה לא תלוי בעצמך. נהיה מהלך חקיקה, ואמור להיות מהלך חקיקה שבסופו של דבר תלוי בשר שממונה על התקנות. היום השר מהמפלגה שלך, מחר יבוא שר אחר – יעכב את זה, אז כל העבודה וכל המאמץ יוצאים לשווא. זאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת.
סוגיה שנייה שאני רוצה להתייחס אליה, באותו עניין, לגבי השילוט בחברה הערבית. חבר הכנסת חסון, אנחנו באים מחברה שיש לה את אותה מנטליות, ורואים בחנויות שלנו – את רמת השילוט שהזכרת; אני אפילו שלט או שניים לא רואה בחנויות. השאלה מה מידת העשייה והפעולה שלנו בחברה שלנו. לפחות שחנות תשים "העישון הוא מעל גיל 17". כשאתה מוריד ילדה לקנות קופסת סיגריות, היא בת עשר קונה לך. אין שילוט, אין דין ואין דיין. השאלה היא אם להוסיף עוד חקיקה, או לדאוג שגם אצלנו יהיה מערך סנקציות על חנויות כאלה, שצריכות לתת את הדין? אבל – עקרונית הצעת החוק מבורכת. בוא נעבוד על היישום. תודה לכם.
היו"ר חמד עמאר:
תודה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, שלוש דקות. בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, חברי הכנסת, ראש הממשלה חבש השבוע כיפה והקריא מן התורה את הזכות – את הקנייה שאברהם אבינו קנה את מערת המכפלה – "וישקֹל אברהם לעפרֹן את הכסף" – רש"י וחז"ל אומרים שזה אחד המקומות היחידים שאף אחד לא יכול לערער על זכותנו על הקניין שלהם.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
אני מערער.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
כן כן, ראש הממשלה לא לחינם חבש כיפה. כאשר בן-גוריון נשאל: מי אמר שארץ ישראל שייכת לכם? יש לכם קושאן? יש לכם איזה מסמך? הוא אמר: כן, יש לנו מסמך עתיק יומין, של 3,000 שנה. התנ"ך הוא הקושאן שלנו. אף אחד לא מבין את הסתירה שבין הצגת התנ"ך כמוקד ומקור הסמכות והרשות והזכות שלנו להיות בארץ ישראל, לבוא להתפלל בכותל המערבי, במערת המכפלה, לבין הכפירה בבורא עולם, בנותן התורה, בהלכה וביהדות. אני רוצה לומר משהו חריף מאוד: אונסק"ו לא היה מעז לערער על זכותנו על הכותל המערבי ומערת המכפלה אילולא היו באים יהודים מן העולם ואומרים: אין לכם זכות על הכותל המערבי, להנהיג שם את חוקי היהדות בכותל המערבי.
מיקי לוי (יש עתיד):
אוי, נו, באמת, יש גבול לציניות.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מי שאומר שאין מונופול ליהדות בכותל המערבי – הוא אשם – –
מיקי לוי (יש עתיד):
בחייך, על מה אתה מדבר?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – הוא נתן את הגיבוי להחלטת אונסק"ו, כי אונסק"ו אומר: לא רק ליהודים האורתודוקסים והרפורמים הכותל המערבי שייך – הוא שייך בכלל למוסלמים. עכשיו לך תתווכח אתו. 50 שנה – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
זה הבסיס? זו הטענה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
זה הבסיס.
מיקי לוי (יש עתיד):
זה הבסיס של הדבר הזה? בגלל הרפורמים – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה יכול לצעוק, אבל אף אחד לא שומע.
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. תודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
איזו בושה. אין לכם בושה.
היו"ר חמד עמאר:
אתה רשום, אתה יכול לעלות. תודה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אין למיקי לוי בושה לעמוד פה ולייצג את אותם אנשים שמסכסכים את הכותל המערבי בין יהודים ליהודים. אין לך בושה?
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם מוציאים 6 מיליון יהודים מכלל ישראל.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אין לך בושה?
מיקי לוי (יש עתיד):
תתביישו לכם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תתבייש לך.
מיקי לוי (יש עתיד):
6 מיליון יהודים – עם ההתנהגות שלכם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה, אתה תתבייש.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם וראש הממשלה – עם ההחלטה המטומטמת הזאת.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני רוצה שתוריד לי את הזמן שהוא מפריע לי.
אורן אסף חזן (הליכוד):
חברי חבר הכנסת לוי, אני דואג לבריאות שלך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה צריך להתבייש לבוא ולייצג את האנשים שמערערים על זכותנו בכותל המערבי.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – לייצג אותם, הם יהודים טובים – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה – אתה צריך להתבייש.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – אחינו הם, אתם תתביישו.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תצעק כמה שאתה רוצה – –
מיקי לוי (יש עתיד):
תתביישו על ההתנהגות שלכם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – אבל אתה צריך להתבייש.
מיקי לוי (יש עתיד):
בושה וחרפה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי.
מיקי לוי (יש עתיד):
6 מיליון יהודים – –
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. אתה יכול לשבת.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – אתה רוצה להוציא מכלל ישראל?
היו"ר חמד עמאר:
אתה יכול לשבת. תודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אין לכם בושה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה. אני מוסיף לך דקה. בבקשה, שחבר הכנסת מיקי לוי – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אם חבר הכנסת מיקי לוי יפריע לי שוב, אני מבקש שתוציא אותו, כי הוא מבזה – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – להוציא אותי. מי אתה בכלל?
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. אני מחליט את מי להוציא. תודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
תתבייש.
היו"ר חמד עמאר:
אני מוסיף לך דקה. בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה מבזה את הסבא שלך, את ההורים שלך, את סבי הסבים שלך – –
מיקי לוי (יש עתיד):
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – שהאמינו באמונה שלמה בכותל המערבי – –
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – אתם מבזים את העם שלכם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – הם האמינו, הם התפללו והם באו – –
מיקי לוי (יש עתיד):
תתביישו לכם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – עכשיו אתה מייצג את אלה שכופרים בכל מה שהם האמינו?
מיקי לוי (יש עתיד):
אני מייצג אותם, אחינו הם.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
טוב, אני לא יכול לדבר כשהוא מפריע לי.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה פונה אלי, אתה רוצה שאני לא אענה לך?
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת מיקי לוי – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא פניתי אליך, אתה צעקת אלי. דיברת דברים חמורים ביותר, ששמעתי אותם טוב.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני אדבר אליך – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה.
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אם היה לך כוח היית גם מרביץ.
היו"ר חמד עמאר:
אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני אף פעם לא קורא לסדר. אתה רשום – אתה יכול לעלות, ואם אתה לא רשום, תבקש ממני ואני אתן לך לעלות. תודה רבה לך.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני טוען שבמשך שנים – – –
היו"ר חמד עמאר:
אני מוסיף לך דקה. עוד דקה. בבקשה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אנחנו טוענים שבמשך שנים – 50 שנה – אף אחד לא ערער על סמכותנו בכותל המערבי; כל העולם בא, כל הגויים, כל היהודים מכל הסוגים באו והתפללו בדרך הרגילה, עד שבאו המערערים והתחילו לעשות מהכותל מקום מריבה.
קריאה:
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
הם הכריזו לעולם כולו שאין מונופול ליהדות על הכותל המערבי. אז הם נתנו מקום לאונסק"ו לומר: לא לכם ולא לכם, זה בכלל שייך למוסלמים. ולכן, כל מי שרוצה להגיד שהתנ"ך – הקדוש ברוך הוא נתן לנו את מערת המכפלה ואת התורה, צריך לחזק את המסורת היהודית של כל אבות-אבותינו, לא לתת לאנשים להגיד – כל אחד יכול לבוא ולפרש. אם כל אחד יכול לבוא ולפרש, המוסלמים יכולים להגיד שמערת המכפלה שייכת להם, ולא ליהודים. לכן אני אומר: אנחנו צריכים לחזק את האחדות בעם ישראל, ומה שמאחד את עם ישראל זה רק תורת ישראל ורק חוקי התורה. בלי חוקי התורה יש אנרכיה מוחלטת – –
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – ואנחנו נאבד את זכותנו לא רק על הכותל, אדוני היושב-ראש, אלא על כל ארץ ישראל. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת אמיר אוחנה. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, שלוש דקות. בבקשה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה אל-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי חברי הכנסת, כולם מכירים את מתנחלי חברון, מה הם עושים לחברונים ולאנשים בסביבה – עושים להם את המוות; הורסים, רוצחים, מנשלים את האדמות, וברור שזה גם בתמיכת ממשלת ישראל ובתמיכת הצבא.
אבל ביום שישי – עכשיו תגידו: לא שמענו, וברור שלא תשמעו – אנואר ברכאן והאח שלו, ערפה, והנשים שלהם, יצאו בסביבות הצהריים, למרות החום, השרב שהיה – בשביל מה? בשביל להציל משפחת מתנחלים שהרכב שלה התהפך. הם הצילו את החיים שלהם. היו להם פצועים, במשפחה, בין קשה לקל – קשה, בינוני וקל – והמניעים היו מניעים אישיים.
אבל ראה זה פלא, בואו נראה מה היה – מתנחלים עברו שם, אחרי שאנואר וערפה הצילו את החיים של המתנחלים האלה, באו, שלפו את הנשק שלהם, דרכו אותו, כיוונו לעבר המשפחה שהצילה את המתנחלים. מה עוד? עד שהערבים הגיעו, הם עזרו, ואז המתנחלים ברחו, הלכו, ומי שטיפל בזה זה כוחות הצלה פלסטיניים, ואחר כך גם הגיעו כוחות הצלה ישראלים כדי להציל את החיים של המתנחלים.
לכן אתם לא שמעתם. למה לא שמעתם? כי הנושא הזה לא מעניין את התקשורת. אתם לא ראיתם את זה בתקשורת, אף אחד לא דיבר על זה. אני אגיד לכם למה – כי במדינה הזאת, בממשלה הזאת, רק הסתה נגד ערבים, זה מה שיקבל רייטינג, זה מה שאנשים ידברו עליו, כבוד השרה, אבל לדבר על אנשים שעושים עבודה אנושית, למרות המרירות של החיים, בגלל המתנחלים – אף אחד לא שומע על זה.
לכן, הגיע הזמן להבין שיש הבדל בין הכיבוש, שהוא משחית, שהוא פוגע באנשים, לבין האנושיות שנמצאת בעם הפלסטיני. העם הפלסטיני, זכותו המוחלטת להתנגד לכיבוש, ולהישאר אנושי, והם אנושיים, ומי שאינו אנושי זה הכיבוש ושליחיו – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
עוד פעם הכיבוש?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
– – שמחסלים כל חלקה טובה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
כל היום כיבוש. יש לך עוד מילים בלקסיקון?
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת אורן אסף חזן, אתה רשום, ואתה יכול לעלות לדבר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
אתה יודע מה?
היו"ר חמד עמאר:
תודה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
אחת הבעיות פה היא שלא עשו מבחן לחברי כנסת בהבנת הנקרא והבנת הנשמע – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
– – לכן, מי שלא מבין – קופץ. מהיום והלאה – – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני שומע: כיבוש. אין כיבוש.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
מהיום והלאה צריך לשנות את הפתגם: מי קופץ בראש? רק אורן חזן. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין; אורלי אבקסיס; עמר בר-לב; אוסאמה סעדי. מיקי לוי – הנה, יש לך שלוש דקות, חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש, אני מתנצל על ההתפרצות שלי, אבל פשוט, הדברים שנאמרו מעל הדוכן הזה הם כפירה אחת גדולה, אין לי מילה יותר קשה מזה, וחבל שחבר הכנסת אייכלר יצא. אני לא זוכר את צבא התלמידים של חבר הכנסת אייכלר הולך כתף אל כתף במלחמה או במאבק על כיבוש הכותל, אבל עכשיו יש דרישות, לחבר הכנסת אייכלר – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
אדון מיקי לוי – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
– – יש לו דרישות.
אורן אסף חזן (הליכוד):
סליחה, זו הערה חשובה: אביו של חבר הכנסת אייכלר היה עם הצנחנים ביום שחרור הכותל. צריך לומר את זה.
מיקי לוי (יש עתיד):
הוא נלחם עם הלוחמים?
אורן אסף חזן (הליכוד):
כן.
מיקי לוי (יש עתיד):
כחייל בצבא ההגנה לישראל?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
לא.
אורן אסף חזן (הליכוד):
לא כחייל, אבל הוא נלחם אתם כתף אל כתף.
מיקי לוי (יש עתיד):
אני שואל אם הוא – – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
הוא היה בחברה קדישא, מיקי.
מיקי לוי (יש עתיד):
אוקיי, חברה קדישא, חשוב מאוד. באמת, חשוב מאוד – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
מיקי לוי (יש עתיד):
– – חברה קדישא. אני רוצה שאתה תחזיק רימון ביד, ורובה, ותסתער אתי כתף אל כתף, ואל תספרו לי סיפורים.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני אסתער אתך, אל תדאג – –
מיקי לוי (יש עתיד):
יפה מאוד.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – אבל תשב תלמד תורה.
קריאה:
– – –
מיקי לוי (יש עתיד):
ולכן, מה שנאמר פה זה דברי הבל, אבל דרישות לגבי הכותל יש למכביר. אתם, בגישה הזאת, מפלגים את עם ישראל.
אורן אסף חזן (הליכוד):
זה לא נכון, מיקי. זה לא נכון.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם, בגישה הזאת, מוציאים 6 מיליון מאחינו בתפוצות יהדות ארצות הברית והעולם מקהל ישראל.
אורן אסף חזן (הליכוד):
שיעלו לארץ, מיקי.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתם, שאומרים שרפורמים וקונסרבטיבים אינם יהודים, תדעו לכם: אחינו הם. כל הסיפור – 12 מיליון יהודים בעולם – שישה פה ושישה בתפוצות ישראל. מה אתם עושים? אומרים: הם לא שייכים לנו, רפורמים וקונסרבטיבים.
עומד פה שר ואומר: אנחנו לא צריכים אותם, אבל ב-48', כשהיה פה צנע, שלחו כסף והצילו אותנו. כן, הצילו אותנו. וכשהייתה עליה מיהדות אתיופיה, צלצלו ואמרו: בתוך חודש אנחנו רוצים מיליארד דולר, אבל בתוך שלושה שבועות היו רק 950 מיליון דולר כדי להעלות אותם. ובמלחמת יום כיפור, כשנגמרה פה התחמושת, צלצלו, והם לחצו על ממשלת ארצות הברית לשלוח לנו תחמושת ולהציל אותנו.
אורן אסף חזן (הליכוד):
היה לוחם – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
ולכן, ארצות הברית – רפורמים, קונסרבטיבים – אלה הם אחינו.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
מיקי לוי (יש עתיד):
אנחנו לא רוצים לאבד אותם בגלל הגישה שלכם, בגלל הגישה המפלגת, בגלל הגישה שמוציאה אותם מקהל ישראל. תדעו לכם שגם האורתודוקסים בארצות הברית כועסים עליכם, ולכן, תחשבו פעם נוספת לפני שאתם מדברים על יהדות התפוצות. תתביישו. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד):
– – – אורן חזן הביא לי מים – – –
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה לחבר הכנסת אורן חזן. קיבלת עוד תפקיד – להביא מים לחברי הכנסת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
זה אהבת חינם.
היו"ר חמד עמאר:
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
היו"ר חמד עמאר:
מוותרת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
בטח – – –
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
– – –
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת אורן אסף חזן סוגר את הרשימה. אחרון הדוברים.
קריאות:
– – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
מה פתאום מוותר? מה פתאום מוותר? הבאתי לו מים שיהיה לו כוח לצעוק. אדוני היושב-ראש, אני אקצר, חברתי השרה. אני רואה נכון? לוחמי מג"ב ביציע? אני מצדיע לכם. מה שלומכם?
רבותיי, חברי חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יודע, אתה עומד פה ואתה וחלק מהחברים שלך במפלגה תוקפים פעם אחר פעם את המפלגות החרדיות. אתם שותפים לשיימינג האכזר שנעשה למגזר שלם בציבוריות הישראלית. אתה מדבר על שירות בצבא – ביום חמישי בערב, כאשר אני הייתי בזירת התאונה – סיפרתי על זה בנאומי הקודם – מי הגיע לטפל בפצועים? מי הגיע לצערי לפנות את הגופה? מי הגיע כדי לחבק את האזרחים שנמצאים שם? מי מתנדב בזק"א, במגן דוד אדום, בצוות איחוד הצלה, אם לא החרדים, שעושים עבודת קודש? למה את זה אתם לא אומרים? מה, לקבל מנדטים רק דרך שנאת חינם?
שמתי לב שיהיר – יהיר לפיד – הבין שהוא לא מצליח להתרומם במנדטים על חשבון החרדים, אז היום הוא מתחיל לתקוף את ראש הממשלה נתניהו. שמתי לב. אנחנו לא נתעסק בו היום. אני רק רוצה להגיד לך, חברי היקר חבר הכנסת מיקי לוי – ואתה באמת חבר שלי – אמרתי, ואני אומַר שוב: אם אמרו על רומא: ברומא התנהג כרומאי, בכותל – התנהג כיהודי. יש לנו כותל אחד. יש 70 פנים לתורה, היום אולי כבר 7,000, אבל כותל יש רק אחד. ואם הנשיא האמריקני, שלא רק שאינו חובש כיפה לראשו, הוא אינו יהודי, ידע לכבד את המסורת שלנו, ולהיכנס לעזרת הגברים בשעה שאשתו ובתו הלכו לעזרת הנשים, אז אוי ואבוי לנו אם במו-ידינו אנחנו נחרב את הבית הזה. אתם השתגעתם לגמרי.
לא הכול פוליטיקה וגם לא הכול ניירת ריקה מתוכן שאתה מדפדף מעל הדוכן רק כי אתה יודע שאני צודק, ולכן אתה גם לא משיב לי. וכן, מי שהולך והורס את הסממנים היהודיים של המדינה היהודית בארץ ישראל הוא שותף להחלטות המרושעות של אונסק"ו, הוא שותף לשנאת החינם באו"ם, הוא שותף לגרועים שבאויבינו.
קצת יותר מ-69 שנים חלפו מאז הכריז בן-גוריון על מדינת ישראל. הוא לא דיבר על מדינה דמוקרטית, הוא לא דיבר על מדינת כלל אזרחיה – אז גם לא דיברו על כיבוש, אדון שיח', אז דיברו על שחרור, מולדת – הוא דיבר על מדינה יהודית בארץ ישראל, ביתם ומבטחם של היהודים בכל העולם. כן כן, שיח', אנחנו עושים לכם טובה שאתם כאן. אנחנו עושים לכם טובה גדולה שאתם כאן. לא רק טובה שאתם כאן, בכנסת, טובה שאתם חלק ממדינת ישראל. מי יקבל אתכם בכלל? אתם בכלל תעזו להרים ראשכם אם תסתובבו בסוריה או בעזה? אתה יודע מה, אני אפילו לארג', אני לא בטוח שאתם מסוגלים להסתובב באום אל-פחם.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
– – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
הגיע הזמן שנאמר פה את האמת בקול גדול, בלי בושה, פעם אחר פעם: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ולא לישמעאל, ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש. לא יעזור כלום, לא לגרועים שבאויבינו ולא לאחרים – –
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
– – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – אנחנו נשמור על הבית הזה, נשמור על הדת שלנו, נשמור על המורשת – –
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – ואתם – נמשיך לעשות לכם טובה, עד שנחטוף את הסיבוב ונעיף אתכם מכאן. תודה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה, תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
אתה מסית.
אורן אסף חזן (הליכוד):
שקט.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
אתה מסית – – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
שקט – –
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
– – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – אל תפריע.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
– – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
אל תפריע – – –
היו"ר חמד עמאר:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מחבר הכנסת אורן אסף חזן לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני לא אישרתי לך לדבר.
אם אני הייתי רץ ככה, אדוני היושב-ראש, עם כוס קפה – היו עושים לי ועדת אתיקה. מה חוסר השוויון הזה? מה זה, כאילו יושב-ראש – – –
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר חמד עמאר:
בעד – 26, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה וחוזרת לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי-העלאת גיל הפרישה), התשע"ז–2017
רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/721); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר חמד עמאר:
אנחנו עוברים להצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי-העלאת גיל הפרישה), התשע"ז–2017, של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, משה גפני, מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה. תנמק חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
אורלי לוי אבקסיס:
גפני ראשון, ואני אחריו.
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת גפני, בבקשה.
אורלי לוי אבקסיס:
בהסכמה.
היו"ר חמד עמאר:
לא רשום אצלי.
אורלי לוי אבקסיס:
אז אני מודיעה שזה בהסכמה. גפני יהיה ראשון, ואני אחריו.
היו"ר חמד עמאר:
אז הראשון חמש דקות – אתם מחלקים את הזמן.
משה גפני (יהדות התורה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר חמד עמאר:
בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
היה סיכום שאנחנו מעלים את זה יחד. היה מדובר שאני עשר דקות והיא חמש דקות, אבל אני אעשה את זה – –
היו"ר חמד עמאר:
פשוט לא רשמו לי.
משה גפני (יהדות התורה):
– – אני אעשה את זה חמש דקות.
היו"ר חמד עמאר:
פשוט לא רשמו לי. אנחנו נעשה עכשיו תיקון.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר. חמש דקות.
היו"ר חמד עמאר:
בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר. אני מודה לך, אורלי. אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר חמד עמאר:
סליחה. מה שאומר ממלא מקום המזכירה – שאם לא אושר על ידי היושב-ראש, אי-אפשר לחלק.
משה גפני (יהדות התורה):
אבל זה היה הסיכום.
אורלי לוי אבקסיס:
אז אתה היושב-ראש, אדוני.
היו"ר חמד עמאר:
לפי התקנון אנחנו עובדים כאן – –
קריאות:
– – –
היו"ר חמד עמאר:
– – אבל אני מרשה לכם לחלק – אני אתן חמש דקות ושלוש דקות. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
היה סיכום לפני זה.
היו"ר חמד עמאר:
לא רשום.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך.
היו"ר חמד עמאר:
אז אני נותן לכם, אני מאפשר את זה.
משה גפני (יהדות התורה):
אני רוצה להקדים ולומר, יש פה שלושה חוקים – – –
היו"ר חמד עמאר:
אני רק אקטע אותך, ואני עדיין לא לוקח לך זמן – אני רוצה לברך את חיילי מג"ב שנמצאים אתנו היום, ברוכים הבאים.
בבקשה, חמש דקות.
משה גפני (יהדות התורה):
תודה רבה, אני מדבר על שלושה חוקים שמוזגו בוועדת הכספים: האחד הוא הצעת חוק של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, השני הוא של חברת הכנסת מרב מיכאלי, והשלישי הוא חוק שכל חברי ועדת הכספים חתומים עליו, ואנחנו דיברנו לפני כן – נחלק. בסדר, כנראה הייתה פה איזו תקלה. אני אדבר חמש דקות, ואורלי – – –
היו"ר חמד עמאר:
אם אתה צריך יותר זמן, אני אתן לך – –
משה גפני (יהדות התורה):
תודה רבה. אני מודה לך.
היו"ר חמד עמאר:
– – אין לי שום בעיה.
משה גפני (יהדות התורה):
רבותיי, בגיל הפרישה נוצרה בעיה – גיל הפרישה, האם מעלים אותו או לא מעלים אותו, צריך לפי החוק המלצה של שר האוצר, שהוא מביא בעקבות ועדה שהוא מקים, ועדה מייעצת. הוא מגיש את ההמלצה שלו ליושב-ראש ועדת הכספים, ואז יש שלושה חודשים דיון בוועדה, וצריך לקבל החלטה – מעלים, לא מעלים, מקבלים את ההמלצה שלו, לא מקבלים את ההמלצה שלו – לא זה מה שקורה עכשיו אצלנו.
מה שקרה, קיבלתי כמה פניות של שר האוצר, כמה מכתבים, והמכתב האחרון זה שהוא מבקש שוועדת הכספים תדון. הוא לא ממליץ, ומכיוון שהוא לא ממליץ, ועדת הכספים צריכה לדון ולקבל החלטה.
תמונת המצב היא שכדי לדון ולקבל החלטה, אני דיברתי עם אנשי אגף התקציבים, ואמרתי להם: קודם כול צריך לעצור את השעון, לא להעלות את גיל הפרישה, מכיוון ששר האוצר לא המליץ. אז נוצרו כמה בעיות, ואת זה אנחנו מתקנים בחוק הזה. האחת – אין קשר בין הלוחות של הביטוח הלאומי לבין העלאת גיל הפרישה; גיל הפרישה יכול לא לעלות, אבל הביטוח הלאומי כבר שולח לנשים הודעות שהן לא מקבלות קצבת זקנה, לא מקבלות – הן כאילו פרשו – כאילו גיל הפרישה עלה.
אז אנחנו בהצעת החוק הזאת קובעים שהלוחות של הביטוח הלאומי, השינויים במעמדה של אישה שהגיעה לגיל פרישה, לכאורה, זה לא משתנה אלא אם כן משתנה גיל הפרישה עצמו. זאת אומרת, אם לא עולה גיל הפרישה, לוחות הביטוח הלאומי נשארים במתכונת הרגילה ולא משתנים, שזה, אגב, דבר משונה מאוד – מה זה שייך? הרי הלוחות של הביטוח הלאומי צריכים להיות לפי גיל הפרישה. את זה אנחנו מתקנים בחוק הזה. זה הדבר הראשון.
הדבר השני שאנחנו מתקנים בחוק הזה, אחרי דיונים ארוכים עם משרד האוצר – אנחנו קובעים שכל עוד שר האוצר לא נתן המלצה, וכל עוד הוועדה לא קיבלה החלטה, גיל הפרישה לא עולה, ואנחנו מאריכים את המועד עד 30 בספטמבר, ואז שר האוצר יכול להגיש המלצה, ואנחנו צריכים לקיים את הדיונים עד סוף דצמבר.
בכל מקרה, אנחנו קובעים שאם שר האוצר לא הגיש המלצה – גיל הפרישה לא עולה. אנחנו גם נתקן את זה בקריאה השנייה והשלישית, נחדד את זה יותר. המציאות הזאת היא מציאות משונה מאוד, אני מתכוון – מבחינת החקיקה: אנחנו רוצים לקיים דיונים, ואנחנו מקיימים דיונים, עם משרד האוצר, לגבי העלאת גיל הפרישה – יש בעיות עם הנושא של הפנסיה, עם קופות הגמל, הקרנות הוותיקות – יש הרבה בעיות בעניין הזה, וזה בכלל לא פשוט עם מקצועות שוחקים. בעיה לא פשוטה.
אבל דבר אחד אמרתי להם בדיונים שאני קיימתי אתם, ודיברנו על זה גם בוועדה: כל עוד זה לא קורה, ולא מקבלים החלטה, גיל הפרישה לנשים לא יעלה בדרך אגב. הוא לא יכול לעלות כי ככה החלטנו, לא לקיים דיון. עכשיו, מה היה בוועדה כשאנחנו הכנו את זה לקריאה ראשונה? היה סעיף נוסף, שאני הוספתי – דיון על גיל הפרישה. אם לא היינו מגיעים להסכמה עם משרד האוצר, הייתי מבקש להצביע על סעיף 9 לחוק גיל פרישה, שאם אנחנו לא מגיעים להסכמות, אנחנו מצביעים: אין העלאת גיל הפרישה. לא הבאתי את זה, כי הגענו להסכמות. את ההסכמות האלה אני מביא כאן, בהצעת החוק הזאת. אנחנו איחדנו את הצעת החוק – האמת היא שהחוק של חברת הכנסת אורלי לוי היה החוק הראשון, החוק הזה היה החוק השני, והחוק של מרב מיכאלי היה החוק השלישי, אבל אין מוקדם ומאוחר; כוונתנו אחת: רוצים להעלות את גיל הפרישה? – צריך לקיים את הדיון כמו שצריך. צריך להביא בחשבון את אותן נשים שהעלאת גיל הפרישה משאירה אותן בלי לחם לאכול – –
קריאה:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
– – ולכן אי-אפשר להעלות את גיל הפרישה כלאחר יד, אלא יש לקיים את הדיון כפי שצריך. אני מבקש את התמיכה של חברי הכנסת בהצעת החוק שעליה מדובר, שכולם חתומים עליה והיא הצעת חוק מאוחדת. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לך, אדוני היושב בראש, חברי חבר הכנסת ויושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני, הרי לא בכדי ויתרתי על זכותי לדבר ראשונה; אני חושבת שצריך להצדיע למי שהוא חבר בקואליציה ומגלה גם אחריות לאומית וגם עצמאות מחשבתית, כי אם אולי היינו שותפים פה עם יושב-ראש ועדה אחר, לא מן הנמנע להסיק שיכול להיות שהוא אולי היה הופך להיות אולי חותמת גומי או איזושהי בובה על חוטים, כאשר הקואליציה אומרת משהו, בלי להסתכל על השלכות הרוחב. לכן מגיע לך כל השאפו שבעולם, חבר הכנסת גפני.
את המאבק הזה אנחנו מנהלים לא מהכנסת הזאת. הכוונה הרי הייתה עוד קודם. נקבע איזשהו מנגנון שאמור היה להביא את העליה האוטומטית של גיל הפרישה לנשים, ולהעלות אותה עד גיל 64, מה שאומר שמפסיקים את קצבת הזקנה לנשים. זאת אומרת, עד שלא מגיע גיל הפנסיה, אין פנסיה, אין משכורת, למי שלא מצליחה למצוא תעסוקה, אבל אין גם קצבת זקנה. והשאלה היא כזו: האם באמת אנחנו יכולים לגזור דין אחד שווה על נשים חזקות כמו קרנית פלוג וכמו מרים נאור, ועל העובדת הזוטרה ביותר בשירותים בקניון? האם יש משהו משיק, זהה, ביניהן? לא. כאשר אנחנו מסתכלים על הנשים האלה, המוחלשות ביותר בחברה הישראלית, אנחנו בפעולה או בחוסר פעולה של שר האוצר יכולים לגרום להן לעוני מתמשך ולכך שלא תהיה להן אפילו הכנסה מינימלית, אפילו לא כדי קניית תרופות לשרידה פיזית ונפשית של הגוף.
כאשר אנחנו מדברים על האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, אנחנו מדברים על הנשים העניות, עובדות הקבלן, אותן נשים שגם ככה שוק התעסוקה מתעמר בהן ולא נותן להן באמת להרים את הראש, ובטח שלא לחסוך כראוי ולקבל תנאים סוציאלים. אז לפעמים אנחנו עושים תיקונים כאלה ואחרים – הם לא באמת משני מציאות. כאשר נקבע המנגנון הזה, הוחלט שאם עד 2016 לא תהיה איזושהי ועדה שיקים שר האוצר ותמליץ המלצות, העליה תהיה אוטומטית. הצלחנו לדחות את זה ל-2017, ועדיין, אם השר לא מגיע לוועדה ולא אומר מה ההמלצות שלו – יש עליה אוטומטית. בשתיקתו הוא מאשר לשים בסל אחד את הנשים החלשות ביותר עם הנשים החזקות ביותר, שכל שנת ניסיון של אחת כמו קרנית פלוג, למשל, זה ניסיון טוב למערכת, זה אפילו משדרג אותה על פני אחרים. לעומת זאת, נשים שעובדות פיזית בניקיון, במקצועות שוחקים, עבודות סיעוד, גננות, לפעמים גם מקצועות נוספים ואחרים, שבהן הגוף נשחק הרבה לפני גיל הפנסיה, ולראיה, חלק גדול מהנשים האלה כבר אחרי גיל 50 לא מצליחות למצוא תעסוקה – אז מדינת ישראל אומרת: אני מחייבת אותך לעבוד, אבל אני לא מחייבת את המעסיק להמשיך להעסיק אותך, מה שאומר שנוצר פה ואקום.
חבר הכנסת גפני, יחד עם כמה חברות כנסת – אנחנו שותפים למאבק הזה עוד מהכנסות הקודמות – חברת הכנסת זהבה גלאון וחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שאני חושבת שפעלנו כקואליציה–אופוזיציה, בחלק מהתקופות, שמאל–ימין, ראינו פה את הדמות של אותה אישה חלשה – היא לא חלשה כי היא חלשה;. היא מוחלשת, כי המערכת החלישה אותה ולא נותנת לה להרים את הראש מעל למים. אבל בגילים האלה, תראו לי אתם איזשהו מעסיק או קבלן כוח אדם שימשיך להעסיק אישה בגיל 62 ו-63 בניקיון, או במקצועות שצריך להביא בהם תפוקה, ולא יעדיף צעירות עליהן.
עכשיו, כשאומרים לנו שאנחנו צריכים לשנות את גיל הפנסיה בגלל חוסר האיזון האקטוארי והעובדה שתוחלת החיים עולה, אז בואו אני אגלה לכם משהו; מה שלא מגלים לכם הוא שגם היום 52% מאותן נשים בוחרות להמשיך להיות מועסקות גם אחרי גיל הפרישה. יש מנגנון כזה היום בחוק; אף אחד לא אומר להן: תפרשו, הגעתן לגיל 62, אבל יש להן אופציה. 52% מהן בוחרות. 30% לערך, עקרות בית, בכלל לא מעוניינות להיכנס למערכת, ורוצות להישאר במסלול שלהן. זאת אומרת, מי שנשארו במערכת אלה אותן נשים שנמצאות בתעסוקה פוגענית ובתעסוקה במקצועות שוחקים.
עכשיו, הגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה בדיקה – כל הנתונים הרי נמצאים בידי המשרדים, ויבדקו בבקשה מה הוא מקצוע שוחק – ותיעשה דיפרנציאציה בגיל הפרישה, שבה מקצועות שוחקים של נשים, גם אם הן רוצות לעבוד, הגוף כבר לא עומד בזה – יהיה להן גיל פרישה אחר. אף אחד לא יתמוטט מזה, בטח לא המשק הישראלי, אבל זה יהיה צדק חברתי.
אז אני מבקשת מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת, שבינתיים אומרת: עד אשר נחליט איך מעלים, אם מעלים, ובאיזו צורה, עד אז לפחות הלוחות של הביטוח הלאומי לא ימנעו מאותן נשים לקבל את הזכות הבסיסית ביותר, לפעמים, לקיום בכבוד, עד אשר יחליט שר האוצר אם יבוא לוועדה או לא יבוא לוועדה. ועד אז אני בונה עליך, חבר הכנסת גפני, שאנחנו גם נתקן את העיוות, ואותן נשים חלשות, לא נגזור עליהן עוני מחפיר רק כי אנחנו רוצים להציג איזשהו איזון פורמלי, אבל לא מהותי. אז השוויון המהותי הוא חשוב לאין ערוך, וצריך לדאוג לאנשים החלשים ביותר כדי ליצור חברה צודקת ובריאה יותר. תודה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים; עיסאווי פריג'; עבדאללה אבו מערוף. ישראל אייכלר.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מתנצל לפני עובדי הכנסת שזה החוק האחרון ואני מעכב אותם, אבל אני חייב שיהיה ברור – – –
היו"ר חמד עמאר:
אני מתקן: יש עוד שני חוקים, זה לא האחרון.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
זה לא האחרון – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אה, סליחה. סליחה, סליחה. אז אם ככה אפשר לדבר. חשבתי שזה הסעיף האחרון, אז לא רציתי, הם כעסו קצת שאני עולה.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אה, בבקשה, לבריאות. אנחנו פה.
היו"ר חמד עמאר:
שניים. עוד שניים.
משה גפני (יהדות התורה):
שניים ועוד שניים.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, הטענה הזאת, כאילו מדירים מישהו מהכותל המערבי, היא העלילה הגדולה ביותר שיצאה לעולם כולו, לא על ידי אלה ואחרים, אלא על ידי כנופיות קטנות של אנשים שמקבלים כסף כבר הרבה שנים כדי להגיד לעולם כולו שהכותל המערבי אינו שייך ליהדות, הוא שייך לפלורליזם; כל אחד יעשה שם מה שהוא רוצה. אותן כנופיות גרמו לכך שכל העולם רואה שיש סכסוך, ואז הוא אומר: אם יש סכסוך אז יש שלישי, גם, בסכסוך.
מיכל רוזין (מרצ):
מה עכשיו? מה עכשיו? משעמם לך היום?
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
חשוב היה לי לעלות לא בשביל זה. חשוב היה לי לעלות להגיד פה שכל מי שיהודי וכל מי שאיננו יהודי, שבא למקום הקדוש והמאחד ביותר של עם ישראל, הכותל המערבי, יכול להתפלל את תפילתו, ואף אחד לא שואל אותו, ואף אחד לא מפריע לו – –
מיכל רוזין (מרצ):
לא, רק אל תהיי אישה – – –
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
– – רק כמו בכנסת, במליאה, או בכל מקום, להבדיל – כל מקום, כל משרד, כל חנות, כשמישהו נכנס, הוא צריך להתנהג לפי הכללים שנקבעים על ידי ההנהלה והסדרנים. ההנהלה של הכותל המערבי, על פי החוק של מדינת ישראל, היא הרבנות הראשית לישראל, ולכן, כל מי שבא לעשות שם הפגנה, הוא אשם בהחלטת אונסק"ו לגבי הכותל המערבי. זהו.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
מיכל רוזין (מרצ):
לגבי החלטת אונסק"ו? איך אחד ועוד אחד שווים שלושה – – –
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת טלב אבו עראר; אמיר אוחנה. עבד אל חכים חאג' יחיא.
קריאות:
– – –
היו"ר חמד עמאר:
יש עוד שניים. עד שלוש דקות. בבקשה. תמיד אתה צריך להוריד אחרי – – –
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
מה לעשות, אחרי אייכלר.
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, המשמעות של העלאת גיל הפרישה היא שלילת קצבת זקנה לעוד תקופה, וכשאני מדבר על זה – אני מדבר על זה במיוחד לנשים מהאוכלוסייה הערבית. ולמה זה? היום, פחות משליש מהנשים, יש להן מקומות עבודה והן משתכרות. אז כשאתה מעלה את גיל הפרישה, זה אומר שאתה שולל עוד שנים מהנשים האלה לחיות, למצוא את המינימום שבמינימום. לכן, כל עוד המדינה לא מספקת מקומות עבודה, לא מכינה מקומות עבודה, לא מתכננת מקומות עבודה, לא מאפשרת לנשים ערביות לעבוד, צריך להוריד להן את גיל הפרישה, או להבטיח להן הכנסה כל עוד המדינה לא מצאה.
אישה שיוצאת, מחפשת מקום עבודה, ולא מוצאת, צריכה לקבל תגמול שייתן לה אפשרות לחיות, לא מה שנקרא הבטחת הכנסה, שהיא לעג לרש. המצב הזה לא יכול להיות, כי העלאה צריכה להיות משולבת בין מתן משכורת או קצבה, או תקראו לזה איך שאתם רוצים – לחלש, ובין מקומות עבודה שיניבו כסף ויעבירו כסף למוסד לביטוח הלאומי. העלאת גיל הפרישה, הכוונה שלה תהיה עוד כסף לביטוח הלאומי.
לכן, הצעת החוק הזאת – לדחות, או לא לאשר, נתמוך בה. כל עוד זה לא יהיה שילוב בין עבודה להכנסה לתמיכת מדינה, העוני רק יגדל, ומי שיסבול מזה זה רק האוכלוסייה הערבית. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה; דב חנין – – –
דב חנין (הרשימה המשותפת):
מוותר.
קריאה:
– – –
היו"ר חמד עמאר:
חבר הכנסת אוסאמה סעדי; מיקי לוי; עאידה תומא סלימאן; אכרם חסון; אורן אסף חזן.
אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, אנחנו מצביעים.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6) (אי-העלאת גיל הפרישה), התשע"ז–2017, לוועדת הכספים נתקבלה.
קריאה:
– – –
היו"ר חמד עמאר:
בעד – 29 – לפרוטוקול, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, ותוחזר לוועדת הכספים להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר חמד עמאר:
הודעה לסגן מזכירת הכנסת. בבקשה.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
תודה רבה, אדוני. ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
הצעת חוק סיוע לשדרות ויישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הארכת ההטבות במס לתושבי אזור קו העימות הדרומי), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/723); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר חמד עמאר:
הצעת חוק סיוע לשדרות ויישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הארכת ההטבות במס לתושבי אזור קו העימות הדרומי), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת משה גפני, בקריאה ראשונה. ינמק – –
משה גפני (יהדות התורה):
חיים ילין.
היו"ר חמד עמאר:
גם זה אפילו לא רשום לי. – – חבר הכנסת חיים ילין.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי שמוביל – ואני צריך לציין את זה – מי שמוביל את החוק זה הרב גפני, חבר הכנסת הרב גפני, שהוא גם יושב-ראש ועדת כספים, ואני מודה לו על כך.
פעם אחת אולי אני אעשה קצת סדר על מה זה החוק הזה ולמה אנחנו מחוקקים אותו, מה המשמעות של החוק הזה. ב-2007 מדינת ישראל קבעה ששבעה קילומטרים מגבול רצועת עזה, כל היישובים יקבלו הטבות. דרך אגב, באותה תקופה – – –
היו"ר חמד עמאר:
אני סוגר את רשימת הדוברים.
חיים ילין (יש עתיד):
גם באותה תקופה גפני היה יושב-ראש ועדת הכספים, ובפעם הראשונה נכלל מצב ביטחוני כניקוד מסוים בשביל לקבל הטבות. עד אז לא היה קיים בכלל המושג הזה. בסופו של דבר נקבע שכל היישובים בטווח של שבעה קילומטרים יקבלו הטבת מס, ולימים זה הפך להיות גם החלטת ממשלה על הנחת ארנונה ועוד תמיכות שניתנו כדי לפתח את האזור כולו, ובמרכז של כל העוטף העיר שדרות, שיש בה בין 20,000 ל-25,000 תושבים. בתקופת השפל, כשהיה קשה – 20,000 תושבים, והיום היא מגיעה לפרוספריטי של 25,000 תושבים, והיא תגיע גם ל-30,000 תושבים. מי שרואה את השכונות שנבנות שם – זה פשוט תענוג לראות איך שדרות מתפתחת, איך הקיבוצים מתפתחים ואיך גם המושבים.
כל מה שצריך זה לתת להם את הכלים כדי שהם יוכלו לממש את החזון הציוני של ליישב את מדינת ישראל. וכך בעצם נולד חוק שאומר: לא כל שנה אותם יישובים צריכים לדרוש את הטבת המס, אלא, בואו ניתן – נחשוב על טווח ארוך, ובפעם הראשונה אנחנו עושים חקיקה לארבע שנים.
אני חייב להודות שלאחר צוק איתן, או תוך כדי צוק איתן, ממשלת ישראל מקבלת החלטה, החלטת ממשלה, של שנתיים וחצי הטבות מס, שבעצם באו תוך כדי הלחימה עצמה, ועכשיו אנחנו בקריאה ראשונה, ואני מאוד מקווה שבמהרה זה יגיע לוועדת הכספים, ועד סוף המושב אנחנו נצליח להביא לקריאה שנייה ושלישית. ולא סתם אני אומר את הדברים, אנחנו נמצאים היום שלוש שנים מצוק איתן; שלוש שנים שיחסית הן מאוד שקטות. מדעית, אין ספק שאפשר להוכיח שהן השנים השקטות ביותר שהיו באזור. האם כך זה גם מתחת לאדמה? איני יודע. אבל דבר אחד חשוב לי להגיד: אין היום מגרש אחד ריק, והפיתוח העוצמתי שיש בכל עוטף עזה נובע קודם כול מראשי מועצות וראש עיר שעושים ימים ולילות כדי לחבק את התושבים ולהביא עוד אזרחים לעוטף עזה. והדבר השני זה החלטות הממשלה, והחקיקה שאנחנו עושים כדי לתמוך בתושבים.
עוטף עזה הוא עוטף ישראל, בגדול. הוא עוטף את כל המדינה, והם אות ומופת למה שקורה היום במדינת ישראל, לחוסן של המדינה. עדיין יש לנו הרבה דברים לעשות שם, בעוטף עזה, והרבה דיונים גם מגיעים לוועדת הכנסת, אבל מעל הכול – כבוד הרב גפני, אנחנו אומרים שאם אין קמח אין תורה; בוא ניתן להם את הקמח, את התורה הם לבד יצליחו לפתח. תודה רבה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – חבר הכנסת עודד, אחרון הדוברים. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
רגע, אחר כך עולה החוק השני שלך? אני התכוונתי להטבות המס, אבל אני גם אדבר בעניין של עוטף עזה. אני רק אעשה את זה בקצרה, ואני אברך את מי שהגיש את הצעת החוק הזאת. עבדנו עליה קשה בוועדת הכספים, ואני מקווה שחברי הכנסת כולם יתמכו בה, וגם יקצרו את היום הזה, שהוא יחסית ארוך בדרך כלל – שיהיה קצת יותר קצר היום. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת. נא להצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לשדרות ויישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6) (הארכת ההטבות במס לתושבי אזור קו העימות הדרומי), התשע"ז–2017, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר חמד עמאר:
בעד – 22, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, וחוזרת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים.
לפרוטוקול – חברת הכנסת ענת ברקו תומכת.
הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה) (הרחבת הזכאות לזיכוי ממס), התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/723); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר חמד עמאר:
אנחנו עוברים להצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה) (הרחבת הזכאות לזיכוי ממס), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת משה גפני, בקריאה ראשונה. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, הצעת החוק היא לא רק שלי, חתומים עליה כל חברי ועדת הכספים, והצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) מדברת על תיקוני הוראת השעה שהיו בהצעת חוק הטבות במס.
אני רוצה להזכיר במשפט אחד, אדוני היושב-ראש – אנחנו העברנו את החוק הזה, של הטבות במס ביישובים, כשהייתה סכנה ממשית שהטבות המס יבוטלו על ידי בית-המשפט העליון, מכיוון שלא ניתנו הטבות במס ליישובים על פי קריטריונים; באותה אצבע היה יכול להיות בצד אחד יישובים באותו פרמטר שמקבלים הטבות מס, ויישוב אחר לא, יכול להיות יישוב דרוזי, יכול להיות יישוב ערבי, יכול להיות יישוב יהודי. אני זוכר בוועדת הכספים – הרב ליצמן זוכר את זה עוד יותר טוב ממני – שהיו באים חברים לוועדה, ומקום המגורים שלהם – אמרו: תוסיפו גם את היישוב הזה, וככה התווספו יישובים.
בית-המשפט העליון אמר: אם הממשלה לא תעשה קריטריונים שעל פיהם נכנסים יישובים להטבות המס, אז א. חמישה יישובים אנחנו מוציאים בסוף השנה, כולל בית שאן, כולל כמה יישובים שהיו בתוך העניין הזה, ומוסיפים יישובים אחרים, והיה ברור שבסוף נובמבר – בסוף יבטלו את הכול, והיה ויכוח בעניין הזה, אם צריך הטבות מס.
אני גרתי באופקים יותר מ-20 שנה, ואני אומר לכם: נכון, כמו שאומרים ברשות המסים, צריך להגביר את החינוך, להגביר תשתיות, להגביר את כל הדברים שצריך לתת ליישובים בפריפריה – זה הכול נכון, אבל אם אתה רוצה להביא מישהו בעל שיעור קומה מבחינה כלכלית, ואתה רוצה אותו לתפקידים מוגדרים ומרכזיים ביישוב, אם אתה לא נותן לו הטבות במס, הוא לא יבוא. הוא ילך לעבוד בבת ים, בחולון, בתל אביב, במרכז הארץ, אפילו בירושלים. הוא לא ילך למעלות, הוא לא ילך לאופקים והוא לא ילך לירוחם. לכן, מבחינתנו, הנושא של הטבות המס היה נושא קריטי.
מכיוון שהממשלה יותר מעשר שנים לא עשתה את זה, ומכיוון שאמרו לי גם ראש הממשלה, גם שר האוצר וגם שרים אחרים, אל תתחיל עם העניין הזה, יהיו נגדך בעיות – ובאמת, אחרי שהחוק עבר היו שביתות בכמה יישובים, מי שזוכר – קבענו קריטריונים, שלושה קריטריונים. קבענו קודם כול את המפה הכללית, איפה נמצאת הפריפריה על פי החלטת הממשלה, את המדד הסוציו-אקונומי, את המדד הפריפריאלי – המרחק ממרכז הארץ, המרחק מהגבול, והפרמטרים האלה היו על פי קריטריונים ברורים, לא היה אפשר להוסיף יישוב, להוריד יישוב, לשנות בדברים הללו, והמציאות הייתה שהחוק הזה התקבל.
זו אחת הפעמים היחידות שכל חברי ועדת הכספים עמדו על רגליהם ומחאו כפיים. זה היה באמת תחושה – אבל ייאמר לשבחם של שר האוצר ושל ראש הממשלה, שהוסיפו לעניין הזה כסף, אחרת לא היה אפשר להעביר את זה, והיום זה עומד, נדמה לי, על 1.4 מיליארד שקל. בלי הכסף הזה לא היה אפשר לעשות את החוק הזה, ואני מודה להם על כך.
התברר – בשנה האחרונה עשינו כמה הוראות שעה. אחת מהוראות השעה הייתה כפר ורדים. כפר ורדים רחוקה מהגבול, רחוקה, ולא יכולה להיכלל במפה, מצבה הסוציו-אקונומי גבוה, היא לא פריפריאלית מבחינת המרחק, אבל אמרנו, אי-אפשר – במרכז הגליל – אי-אפשר לעצור בבת אחת את הטבות המס, ולכן הוספנו להם שנתיים שהם ממשיכים לקבל את הטבות המס כפי שהיה במשך כל השנים. זו הייתה הוראת שעה.
ואז התברר לנו שבמהלך השנה באו אנשים חדשים לגור – וזה נאמר בדיון על הטבות המס – והם לא מקבלים את הטבות המס, מכיוון שהשנתיים עברו. היה ברור – לי היה ברור, לדעתי גם ליועצת המשפטית היה ברור, שהיה אפשר בהחלטה מינהלית להמשיך את זה לעוד שנה, אבל הם אמרו: לא, תעשו את זה בחקיקה. לכן אנחנו מבקשים להאריך בשנה אחת את הטבת המס לכפר ורדים.
היה המדד הפריפריאלי, שהוא קריטי. אני אתן לכם דוגמה: מטה אשר – היישוב הצפוני שלו נושק לגדר בגבול הלבנון, יושב מול ה"חיזבאללה". זה מה שאתה הבאת. ואז היה צריך להגיד – הרי סוף מטה אשר הוא בעמק יזרעאל, בכלל כמעט מרכז הארץ, אבל כל עוד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא קובעת את המדד הפריפריאלי פר-יישוב, המציאות הזאת לא מתאימה להיגיון; לא יכול להיות שיישוב שנושק לגדר שווה בהטבות המס ליישוב שנמצא בעמק יזרעאל כי שניהם באותה מועצה אזורית.
על פי החוק, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייתה צריכה להביא את המדד הפריפריאלי ב-1 בינואר. את המדד הסוציו-אקונומי הם הביאו, את המדד הפריפריאלי הם לא הביאו. מכיוון שלא הביאו, אנחנו מבקשים כמה דברים; א. אנחנו מבקשים את הוראת השעה להאריך בשנה. ב. אנחנו מבקשים שבמקום 6,000 שקל, שאותם יישובי גדר יקבלו 24 – למה יקבלו 24? מכיוון שאם היה מדד פריפריאלי, ודאי הם היו מתקדמים לכיוון הגבול. ביקשו ממני חברים, בצדק, שאני אאריך את זה לשנתיים או לשלוש – והחלטנו שלא. בהארכה לשנתיים-שלוש, הפירוש הוא כאילו אנחנו משנים מהקריטריון שקבענו.
אני סבור שהחוק הזה, שאנחנו מדברים עליו, הוא נכון, הוא צודק, הוא צריך להיעשות; הוא לא משנה את הקריטריונים, הוא לא משנה את המצב שבו כולנו התאחדנו בדעה שזה לא יגיע לבג"ץ ולא ייפול שם, כמובן – זה גם לא הביע לבג"ץ. הכול נבנה על פי קריטריונים. הוראת השעה הזאת, שאנחנו מאריכים בשנה, היא מחויבת המציאות, ולכן אני מבקש, בשם כל החברים בוועדת הכספים, לאשר אותה בקריאה ראשונה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה, אדוני היושב-ראש, אני רק אציין שאין מצביעים של יהדות התורה בכפר ורדים, ועדיין אפשר לומר שהרב גפני נלחם – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לשם שמים.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לשם שמים. נלחמת יחד עם כולנו, לשם העניין. אני חושב שזה באמת אחד המקרים שבהם רואים את הכנסת מתלכדת סביב נושא שברור לחלוטין שככה זה צריך להיות, שברור לכולם שכך זה צריך לעבוד, ומשום מה, איפשהו בתוך כל המשפטיזציה ובתוך כל התקנות והנהלים, בני-אדם הולכים לאיבוד, פשוט ככה.
לצערי, חלקנו שכחנו גם מה הייתה המטרה של הטבות המס האלה מלכתחילה; הטבות המס ניתנו ליישובים בראש וראשונה – דווקא בפריפריה, אבל לא רק – בראש וראשונה בקו העימות, ובראש ובראשונה ליישובים שנמצאים בסיכון הכי גדול.
יושבים פה כמה אנשי ביטחון, בין חברי הכנסת, והם יכולים להגיד – אתה היית בפיקוד הצפון – מה המשמעות של זה שאנחנו נפנה ולא יהיה יישוב במקום שבו שחניתה נמצאת? המשמעות היא שנצטרך להושיב שם פלוגה. המשמעות היא שבכל מקום שאין בו יישובים – אם אין יישובים בגדר, נצטרך לעבות את חגורת הביטחון שלנו.
אותם יישובים, אותם אזרחים, מלבד זה שהם חיים שם וגרים שם, הם ממלאים גם משימה לאומית; הם חגורת הביטחון שלנו. ודווקא בחקיקה הזאת, של הטבות המס, נוצרה לקונה – נוצרה לקונה שפגעה אנושות דווקא באותם יישובים צמודי-גדר, ברמה כזאת, שבסוף הם לא מקבלים את הטבת המס כי בניין המועצה, כפי שאתה ציינת, נמצא דרומית, או צפונית – הוא פשוט לא צמוד לגדר, אבל היישוב יושב על הגדר – זה היישוב הראשון שיחטוף את האש אם חס וחלילה תהיה חדירה. זה היישוב הראשון שיעמוד בקו האש אם חס וחלילה נגיע לאיזשהו עימות. ודווקא היישובים האלה נעקרו מהחקיקה, או נעקרו מהטבת המס, ונפגעו בעניין הזה.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
עודד פורר (ישראל ביתנו):
לא, הם נמצאים, אבל נפגעו. נפגעו. הם מקבלים פחות ממה שקיבלו בעבר, ויישובים אחרים מקבלים יותר. והיה מקום לתקן את זה, והוועדה, חשוב לציין גם את זה, תיקנה את זה. וביקשנו מהלמ"ס לשנות את המדד הפריפריאלי כך שהוא יהיה מדד יישובי, ולא מדד לפי מועצה.
וכאן, אדוני היושב-ראש, אולי המחדל הגדול של הרשות המבצעת, ואני אומר את זה כי זאת דוגמה למקומות אחרים שאנחנו נתקלים בזה, זה לא המקום היחיד שזה קורה – אבל לא יכול להיות שממשלת ישראל – ובמקרה הזה הלמ"ס היא ממשלת ישראל, היא הממשלה – אומרת: אין שום בעיה, אנחנו נעשה את זה. המחוקק ביקש ממנה לעשות את זה בינואר, ומגיע חודש ינואר, וזה לא קורה. ואם לא מגיעות פניות מהתושבים, אז עולם כמנהגו נוהג, ומכנסים את הוועדה ואומרים: מאי, ומגיע מאי, ואומרים: אוגוסט. באיזשהו שלב הבנו שכנראה המדידה הזאת, של המרחק של היישוב מהפריפריה, היא משהו ש – אנחנו מצליחים לשלוח לוויינים לחלל, אבל למדוד את המרחק של חניתה מהמועצה, את זה לא מצליחים לעשות.
ולכן שוב נדרשנו, אנחנו, כמחוקקים, לעניין הזה. אני רוצה לברך אותך על ההובלה של העניין הזה. אני רוצה לברך את כל חברי ועדת הכספים, שתמכו, וסייעו להוביל את המהלך הזה ולתקן את העוול הזה, שדרוש תיקון, לאותם יישובי קו העימות, ואני שמח שאנחנו נוכל לבשר, אחרי שנסיים את כל הליך החקיקה, לאותם יישובים, שהחזרנו להם את מה שמגיע להם בדין. אנחנו לא עשינו טובה פה לאף אחד, אנחנו נתנו בדין את מה שמגיע לאלה שעומדים בחזית של מדינת ישראל ומגינים עלינו. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר חמד עמאר:
תודה. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה. שלוש דקות.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
שלום לכולם, אדוני היושב-ראש, מי כמוני יודע איזו עבודה חשובה אתה עושה לכלל אזרחי ישראל כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אני עד לכך מדי יום ביומו, ובעניין של סוגיית הטבות המס נעשתה עבודה קריטית למען הפריפריה. אני, כיושב-ראש הוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, ראיתי בהצעת החוק הזאת את אולי אחד הדברים החשובים ביותר שנעשו בכנסת הנוכחית, וחשוב שנשמר את זה ואף נרחיב את זה.
יש דבר אחד שלצערי קרה בשל אותו מתווה: יישובים מעורבים, מעלות ועכו, נפגעו; נפגעו בהיקף ההטבות שהם קיבלו עד כה. מדובר ביישובים שיש בהם אוכלוסייה מעורבת, יהודים וערבים, ואין ספק שהמצב של הרשות מאוד מאוד מקשה עליה לעודד הגירה חיובית לעיר. הגירה חיובית לעיר אפשר להביא באמצעות הטבות מס. ולכן, יישובים מעורבים, כמו עכו וכמו מעלות, צריכים לקבל את הסיוע הזה. הם קיבלו כבר אחוזים מסוימים, וצריך לעשות בחוק תיקון פשוט, הוא לא כזה מורכב – סעיף אחד בחוק שאומר: כמו שנתנו את הארכת השעה הזאת – שכל יישוב שנחשב או מוגדר יישוב מעורב – מדובר בשני יישובים בלבד – יקבל הטבה נוספת, אם זה אחוז נוסף בהטבת המס ואם זה בסכום המינימלי – או המקסימלי, סליחה, להטבת המס. אני מקווה שנצליח לעשות את התיקון הזה בין קריאה שנייה ושלישית. אני גם סמוך ובטוח שאדוני היושב-ראש יעשה את כל שבידו כדי לקדם את הרעיון הזה. תודה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה. חבר הכנסת איל בן ראובן – אחרון הדוברים. אחרי זה אנחנו עוברים להצבעה. שלוש דקות. בבקשה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני):
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, ראשית, כבוד חבר הכנסת הרב גפני, אני רוצה להודות לך, באמת מקרב לב, בשם האנשים שגרים בקו העימות, ולומר לך שגם הם מודים לך על תיקון של אבסורד. פשוט, דבר שלא נתפס בראש, שאנשי יישובי קו העימות – יישוב כמו חניתה, כמו בצת, כמו ראש הנקרה – אנשים שקמים בבוקר, מסתכלים מהחלון ורואים את דגלי "חיזבאללה" – מעט מאוד אנשים – מעט מאוד אנשים, רק אלה שגרו שם, בנקודות האלה, מבינים באמת מהי המשמעות של חיים באזורים האלה. זה דבר יומיומי, שאנשים שלא חיים את זה, שלא חיו את זה, מתקשים מאוד להבין מה זה שילדי גן, גן ילדים, מסתכלים מהחלון – הילדים רואים את גדר הגבול, רואים את סיורי צה"ל שעוברים כל הזמן, וחיים עם המחשבה שיש מישהו בצד השני שיום-יום מתכנן איך להגיע למקום הזה ולדפוק להם כדורים בראש. זאת המציאות, אי-אפשר להתכחש לה. אנחנו צריכים את האנשים האלה שם. אין שאלה בעניין הזה. אנחנו צריכים שאנשים יבואו לשם.
עכשיו, תראו, כשאני הייתי בחניתה לפני כעשרה חודשים, מספרים לי שם התושבים שיש משפחות, שתי משפחות, שעוזבות, כי הן לא קיבלו את הטבות המס, אז הן הולכות ליישוב ליד. ובגלל מה? כי המועצה האזורית מטה אשר – מדדו אותה מהמרחק מתל אביב, כלומר זה עניין של פקידות, של פקידים שנתנו פרמטר בלתי אפשרי, ועל כך אנחנו כמעט פספסנו פה משפחות ואנשים שאנחנו חייבים אותם שם. ולכן אני חושב שיש פה תיקון טעות מאוד מאוד חשוב, כשמדובר ביישובים האלה.
הנקודה האחרונה היא כפר ורדים. כפר ורדים הוא דוגמה מצוינת למשהו שאנחנו חייבים לראות בתפיסה הלאומית שלנו. יישוב חזק, חשוב לחזק אותו. לא יכול להיות שאנחנו ניקח יישובים חזקים, שגם הם, אגב – כפר ורדים, עם כל המדידות וכו' וכו', הוא צמוד למעלות. זה יישוב שיום-יום – אנחנו זוכרים את כפר ורדים ואת מעלות תחת אש במלחמת לבנון השנייה, וכו' וכו'. כפר ורדים כרגע בונה 3,000 יחידות דיור. כדי שאנשים יבואו לכפר ורדים, אנחנו צריכים לתת להם את זכויות הבסיס, כדי שאנשים לא יתחרטו, כי אנחנו רוצים שכפר ורדים יהיה חזק, לא ייחלש.
ולכן, אני עוד פעם אומר: תודה. אני חושב שאנחנו צריכים לרוץ עם העניין הזה, לתקן את האבסורד הזה, ואני מצפה שאכן כולם יצביעו בעד החוק הכל-כך-כל-כך חשוב הזה. תודה.
היו"ר חמד עמאר:
תודה רבה.
חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע בבקשה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הטבות במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה) (הרחבת הזכאות לזיכוי ממס), התשע"ז–2017, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר חמד עמאר:
בעד – 29, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותוחזר לוועדת הכספים להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ז, 11 ביולי 2017, בשעה 16:00.
ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:48.