דברי הכנסת

דברי הכנסת לו / מושב שלישי / ישיבות רנ"ז–רנ"ט / א'–ג' באב התשע"ז / 24–26 ביולי 2017 / 36 חוברת ל"ו ישיבה רנ"ז הישיבה המאתיים-וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים יום שני, א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 הצעות סיעות המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. ממשלה שדואגת למקורבים ולא לאזרחים; 9 2. ראש ממשלה תחת חקירות; 9 3. המלחמה הבאה בחסות ממשלת נתניהו 9 עמיר פרץ (המחנה הציוני): 10 עיסאווי פריג' (מרצ): 13 שר התיירות יריב לוין: 16 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 23 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 23 הצעות סיעות המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: 24 1. ממשלה שדואגת למקורבים ולא לאזרחים; 24 2. ראש ממשלה תחת חקירות; 24 3. המלחמה הבאה בחסות ממשלת נתניהו 24 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 24 שר התיירות יריב לוין: 27 איציק שמולי (המחנה הציוני): 30 דב חנין (הרשימה המשותפת): 32 מאיר כהן (יש עתיד): 33 יפעת שאשא ביטון (כולנו): 34 בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): 38 יואב בן צור (ש"ס): 39 עודד פורר (ישראל ביתנו): 42 אילן גילאון (מרצ): 44 שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: 45 הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017 55 אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 55 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 57 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 57 חילופי גברי בוועדות הכנסת 58 יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 58 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 59 יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 59 ציון יום פטירתו של זאב ז'בוטינסקי 60 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 60 השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: 62 יצחק הרצוג (המחנה הציוני): 64 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 67 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 68 הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז–2017 68 רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): 69 חיים ילין (יש עתיד): 73 הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017 76 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 76 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז–2017 78 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 78 הצעת חוק קרן חינוך ארצות הברית–ישראל, התשע"ז–2017 79 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 80 הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017 82 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 82 חיים ילין (יש עתיד): 84 אורלי לוי אבקסיס: 86 הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה) (הרחבת הזכאות לזיכוי ממס), התשע"ז–2017 89 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 89 עודד פורר (ישראל ביתנו): 93 חיים ילין (יש עתיד): 94 אורלי לוי אבקסיס: 95 איל בן ראובן (המחנה הציוני): 97 איתן ברושי (המחנה הציוני): 99 יפעת שאשא ביטון (כולנו): 100 הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017 102 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 103 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 108 אורלי לוי אבקסיס: 111 הצעת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5), התשע"ד–2014 (תיקון), התשע"ז–2017 113 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 113 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196), התשע"ז–2017 115 אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 115 משה גפני (יהדות התורה): 118 הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 23), התשע"ז–2017 118 אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 118 מאיר כהן (יש עתיד): 120 אלעזר שטרן (יש עתיד): 122 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 125 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 132 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 137 סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 137 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 137 יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 137 הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון), התשע"ז–2017 141 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 141 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 43), התשע"ז–2017 144 איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 145 עיסאווי פריג' (מרצ): 146 הצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017 147 דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 147 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017 150 שולי מועלם-רפאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 150 מרב מיכאלי (המחנה הציוני): 152 הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 17), התשע"ז–2017 154 יעל גרמן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 155 יפעת שאשא ביטון (כולנו): 157 הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 1 ו-62 בתקנון הכנסת 159 יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 159 הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 42 בתקנון הכנסת 162 יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 162 הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 129 בתקנון הכנסת 163 יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 163 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 50) (הכנסה שמקורה בתמיכה כספית), התשע"ז–2017 168 שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: 168 איציק שמולי (המחנה הציוני): 170 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 172 עיסאווי פריג' (מרצ): 173 עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): 175 זוהיר בהלול (המחנה הציוני): 176 עמר בר-לב (המחנה הציוני): 177 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 178 נחמן שי (המחנה הציוני): 179 עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 181 אורן אסף חזן (הליכוד): 186 השר לשירותי דת דוד אזולאי: 190 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז–2017 191 השר לשירותי דת דוד אזולאי: 192 אורן אסף חזן (הליכוד): 195 הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז–2017 197 השר לשירותי דת דוד אזולאי: 197 אורן אסף חזן (הליכוד): 198 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז–2017 201 שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: 201 יואל חסון (המחנה הציוני): 202 איתן כבל (המחנה הציוני): 204 הצעת חוק בנימין זאב הרצל (הנצחת זכרו ופועלו) (תיקון מס' 2) (השתתפות במימון פעילות מוסדות ההנצחה), התשע"ז–2017 205 דוד ביטן (הליכוד): 206 עיסאווי פריג' (מרצ): 206 אורן אסף חזן (הליכוד): 210 רחל עזריה (כולנו): 214 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 16) (חישוב ארנונה כללית), התשע"ז–2017 215 אכרם חסון (כולנו): 216 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, היום יום א' באב תשע"ז, 24 ביולי 2017, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכירת הכנסת. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז–2017; הצעת חוק סליקה אלקטרונית של שיקים (תיקון), התשע"ז–2017. לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/4442/20 וכלה בהצעת חוק פ/4480/20 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת סכום הקצבה המשול מת לשוהה במוסד), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה הדתה, שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך ממלכתיים), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, יוסי יונה, קסניה סבטלובה, דב חנין, מרב מיכאלי, יעל גרמן, מיכל רוזין, תמר זנדברג ויואל חסון; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – תחולת החוק על עובדי מחשוב), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אילן גילאון ועמיר פרץ; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (בדיקה ודיווח לבקשת ועדת הכספים של הכנסת), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, משה גפני, שלי יחימוביץ, מיקי לוי, מיקי רוזנטל, יצחק וקנין, רועי פולקמן ומכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת הזקנה לשכר הממוצע במשק), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יגאל גואטה, אורלי לוי אבקסיס, איתן כבל ויואב בן צור; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – חישוב הכנסה ממזונות המשתלמים על ידי יותר מחייב אחד), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי, אלי אלאלוף ורועי פולקמן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, רחל עזריה ורועי פולקמן; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול הכרה בישיבת הסדר בשל קריאה לסירוב פקודה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, קסניה סבטלובה, יוסי יונה, יעל גרמן, מיכל רוזין ויואל חסון; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הדרכה בנהיגה בשפות שאינן עברית), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לבני זוג של משרתי מילואים), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת רועי פולקמן, מירב בן ארי, יעקב מרגי ואיתן כבל; הצעת חוק להטמעת מורשת העדה הדרוזית והצ'רקסית במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת אכרם חסון; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (דיווח תאגיד בנקאי על מתן אשראי בהיקף ניכר), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת נורית קורן, רועי פולקמן, דוד ביטן ואוסאמה סעדי; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – הארכת תקופת הצינון לעובדי רשות ניירות ערך), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת רחל עזריה, יצחק וקנין, מיקי לוי, איתן ברושי, אורי מקלב וטלי פלוסקוב; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הכרה בשירות מילואים כפעילות המזכה בנקודות זכות), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת אורן אסף חזן; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ודוד ביטן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – טיפול פסיכולוגי לנפגעי עבירת שנאה), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת ג'מעה אזברגה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ערך מוסף בהסכם התקשרות לדיור מוגן), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע בהחלפת דירה), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הכרה בעובדים מקומיים ישראלים כעובדי מדינה), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הוספת עבודה כנהג בתחבורה ציבורית כעבודה מועדפת), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, ישראל אייכלר ובצלאל סמוטריץ; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה בבתי אבות), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – רשומה רפואית בהליך ניתוחי), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת יואב בן צור; הצעת חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תיקון – הארכת התקופה להגשת בקשה לרישום פסק דין שניתן לפני יום התחילה), התשע"ז–2017, מאת חברות הכנסת זהבה גלאון ומרב מיכאלי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (דירות מקלט), התשע"ז–2017, מאת חברות הכנסת תמר זנדברג ונורית קורן; הצעת חוק המטה להיערכות הלאומית להזדקנות האוכלוסייה, התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת יעקב פרי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק לידה אחיד מילד שני ואילך), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, יואב בן צור ומשה גפני; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – החרגת כספי פנסיה ממדינת חוץ בחישוב הכנסה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק להסדרת ההימורים החוקיים בישראל, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, יעקב מרגי, יואב בן צור ומנחם אליעזר מוזס; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – עידוד פתיחת עסקים חדשים), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, רועי פולקמן, איתן כבל, משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הערבית-יהודית, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, יוסי יונה, נורית קורן, יואל חסון, עליזה לביא, מרב מיכאלי, דב חנין, נחמן שי, איתן כבל ואיימן עודה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תחרות הוגנת ומבוקרת בין קופות החולים), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הסדרי עבודה גמישים, התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת עליזה לביא; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, טלי פלוסקוב ועודד פורר; הצעת חוק סיוע משפטי לאדם שהוגשה בקשה למנות לו אפוטרופוס (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק העונשין (תיקון – גנבת נשק), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת ענת ברקו; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה בקלפיות של בעלי מוגבלויות), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל, אילן גילאון, איציק שמולי ונורית קורן; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – שלילת אשרה ורישיון לישיבת קבע למחבלים ולמשפחותיהם), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת רוברט אילטוב, חמד עמאר, יוליה מלינובסקי ועודד פורר; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (הפחתת הסיכון מחומרי הדברה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אלי אלאלוף ויעל גרמן. הודעת שר החינוך נפתלי בנט על מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב בנושא: התמודדות הממשלה עם עזיבתם הגדולה של בני דור 1.5 מקרב עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר – אחד מכל שישה כבר לא גר בישראל; הודעת שר החינוך נפתלי בנט על מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ג'מעה אזברגה ובצלאל סמוטריץ בנושא: פגיעת ילדים מנפלי תחמושת בנגב. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה למזכירת הכנסת. הצעות סיעות המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. ממשלה שדואגת למקורבים ולא לאזרחים; 2. ראש ממשלה תחת חקירות; 3. המלחמה הבאה בחסות ממשלת נתניהו היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, כמעט שכחנו, אבל יש גם אי-אמון בכנסת, ואנחנו עוברים לסדרה של הצעות אי-אמון בממשלה. הראשונה שבהצעות היא מטעם המחנה הציוני: ממשלה שדואגת למקורבים ולא לאזרחים. ינמק את ההצעה חבר הכנסת עמיר פרץ. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. עמיר פרץ (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, התכוונתי לעסוק היום בכל סירי הלחץ החברתיים והכלכליים שמאיימים להתפוצץ בתוך החברה הישראלית; לדבר על סיר הלחץ שבו חיים הזוגות הצעירים, העומד להתפוצץ בכל רגע; על סיר הלחץ שבו חיים האזרחים הוותיקים, הגמלאים והקשישים, העומד להתפוצץ בכל רגע; על סיר הלחץ של מיליון ילדים מתחת לקו העוני, של המשפחות שאינן עומדות ביוקר המחיה, של רבע מיליון נכים ושל בני המיעוטים וחברי הקהילה הגאה שזכויותיהם נדחקות – כל סירי הלחץ הללו עלולים להתפוצץ בכל רגע אל תוך החברה הישראלית. אך לאור המצב, אתמקד היום בכאב ובשכול ובמצב הביטחוני-מדיני. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לשלוח מכאן תנחומים כנים למשפחת סלומון מחלמיש, יוסף הסב, חיה ואלעד – יהי זכרם ברוך ונשמתם צרורה בצרור החיים – השם ייקום דמם. הרצח הנתעב הזה מצטרף לרציחתם של שני שוטרי מג"ב, רס"מ האיל סתאוי ורס"מ כמיל שנאן, בנו של חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן. יהי זכרם ברוך. במלחמה בטרור אין פשרות אך צריך לפעול בתבונה ובשיקול דעת, והתחושה היא שהארץ מדממת ואין מי שיזהה את ההסלמה רגע לפני שהיא מתרחשת ואין מי שייקח אחריות, ואנחנו צועדים מאירוע קיצוני אחד אל עבר אירוע קיצוני אחר. חברי חברי הכנסת, אין איש במערכת הפוליטית, המדינית והביטחונית שלא יודע שאנו חיים באזור שבו קיימים סירי לחץ ביטחוניים ומדיניים, שכל אחד מהם יכול להתפוצץ בכל רגע. עזה היא סיר לחץ כזה: מחסור קשה במים, בחשמל. ונניח שזו לא אשמתנו ולגמרי לא אחריותנו – כשהסיר הזה יתפוצץ, הוא יתפוצץ בחצר שלנו. יהודה ושומרון הם סיר לחץ נוסף: אבטלה קשה, חיכוך מתמיד במעברים, הסתה ושנאה מתלקחת. ושוב, נניח שאין זו אשמתנו ואין זו אחריותנו, אך כשסיר הלחץ יתפוצץ – הוא יתפוצץ בחצר שלנו. והר הבית, אדוני היושב-ראש, הוא סיר לחץ שכולם – הפלסטינים, הירדנים, הווקף, הסעודים, התנועה האסלאמית וגם הקיצונים שבתוכנו – כולם זורקים עצים וחומרי תבערה מתחת לסיר הלחץ הזה, ועכשיו הכול רותח וההסלמה מקצינה מיום ליום. זה ייקח יום, יומיים, שבוע, שבועיים, אולי חודש; יהיו פה עימותים קשים, קורבנות. בסוף נחזור לנקודת ההתחלה: יהיה הסדר, ואיש לא יזכור מי נכנע ראשון, מי מצמץ קודם, מי התכופף, יזכרו רק את הקורבנות. ולכן יש לפעול במהירות, תוך הסתייעות בכל הגורמים הבין-לאומיים, להחזרת השקט באזור. מכובדי, בואו נבחן ברצינות את התנהלותו הקבועה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. איך תמיד הוא מנסה ליהנות מכל העולמות ובסוף מפסיד את כולם. שיטת הסופר-טנקר שלו, שלפיה צריך לתת לתבערה להתלקח ואחר כך להגיע כמושיע, סייעה לו לא פעם לחמוק ללא סריטה וללא כל פגע מהרבה מאוד אירועים קשים. אך גם להצגה הזאת יש תאריך תפוגה, הציבור לא מוכן להשתתף בה יותר. הנה כמה דוגמאות להתנהלותו ראש הממשלה: צא וראה מה קרה עם הקמת התאגיד. סגר את רשות השידור בשמחה ובצהלה, הקים את התאגיד, ואז ניסה לסגור אותו ולהקים שוב את רשות השידור, וכמובן זה לא הצליח וכולם הפסידו. ככה הוא פועל. ככה הוא פועל: תומך, מתנגד, תומך, מתנגד, ואז נעלם. צא וראה מה קרה עם רחבת הכותל והתרת הגישה אליה ליהודים מכל הזרמים. איך פעל ראש הממשלה? תמך, התנגד, תמך, התנגד, ואז נעלם. צא וראה מה קורה עם חוקי הגיור: הוא תומך, הוא מתנגד, הוא תומך, הוא מתנגד, ואז שוב הוא נעלם. אותה התנהלות, לצערי, מאפיינת גם את האירועים היום. בשאלת סוגיית גלאי המתכות – גלאי המתכות, המגנומטרים – ישנן שאלות רבות וחשובות. האם היה דיון רציני או לא היה דיון רציני, ואיפה היה ראש הממשלה? האם תמך? האם התנגד? האם שוב נעלם? זה עדיין בבירור. אדוני היושב-ראש, אירועי הר הבית אינם עוד אירוע; מדובר באירוע שיכול להפוך את המאבק הלאומי המתקיים כאן למאבק דתי, מקיף ומסוכן – ואנחנו רואים כיצד זה גולש למדינות שכנות ומבינים עד כמה היה כאן קוצר ראייה של הממשלה ושל העומד בראשה. ראש הממשלה היה צריך להבין מלכתחילה כי מדובר באירוע המחייב שילוב של ראייה ביטחונית ומדינית הצופה פני עתיד, אך הוא העדיף ללכת אל הפתרון הקל של העברת האחריות אל המשטרה – והרי לא המפכ"ל ולא מפקד המחוז אמורים לקיים את המגעים המדיניים שהיו צריכים להתקיים מבעוד מועד, אבל ראש הממשלה מעדיף לסמן אשמים במקום לחפש פתרונות. לצערנו, העובדות בשטח מעידות כי הממשלה הזו דרדרה את הביטחון האישי של האזרח בישראל למקומות נמוכים ביותר. אבל ראש הממשלה יחזור שוב אל קו ההגנה שלו. הוא יאמר: נכון, יש בעיה בביטחון האישי, המצב לא טוב, אבל אם אני לא הייתי, המצב היה עוד יותר גרוע. ככה הוא יאמר גם למיליון ילדים מתחת לקו העוני: אם אני לא הייתי, המצב היה יותר גרוע. כמה זחיחות, כמה יהירות, כמה השלטון הזה הולך ומתרחק מהעם, כמה השלטון הזה משרת את עצמו במקום לשרת את העם. הביטו סביבכם, הקשיבו לקולות: גם לתומכי הליכוד נמאס. תומכי הליכוד הם הפתרון, והם שיביאו למהפך השלטוני הנוסף בבחירות הקרובות. כמו מפא"י לפני 1977, אתם עיוורים לקריסה של עצמכם. יותר מדי שנים בשלטון גרמו לכם להסתאב. ניכסתם את הפטריוטיות לעצמכם כדי לכסות על כישלונותיכם; פילגתם את העם ובניתם חומות של שנאה בין אדם לחברו כדי להסתיר את המחדלים שלכם. אתם מנותקים, מרוחקים, פוגעים בביטחונה של ישראל, כי אין מחשבה תחילה, יש רק סוף מעשה. אנחם נתייצב מול מצביעי הליכוד ונגיד להם בקול ברור את מה שהם מבינים היום – שהם לא עוזבים את הליכוד, כי הליכוד עזב אותם. הליכוד עזב את הממלכתיות, את האחריות, את היושר, את הענווה. כל אלה כבר מזמן אינם נחלת מנהיגי הליכוד היום. אתם חושבים שהציבור לא רואה ולא שומע ושלציבור לא אכפת, ואתם טועים, כי יש ריח של מהפך באוויר, ואתם תלמדו כי לא לעולם חוסן. וכמו שבגין אמר למפא"י, אני אומר לכם: התרגלתם לשלוט, אתם לא מאמינים שהעם יערוך שינוי. וזה יקרה. הגיעה העת לממשלה חדשה, כזאת שתשנה את המציאות ולא רק תנהל אותה ממשבר למשבר. הגיע הזמן לממשלה אחרת, המאפשרת לישראל להמריא, במקום ממשלה הנעה מנחיתת אונס אחת לנחיתת אונס שנייה. ממשלה חדשה, שתחדש את התהליך המדיני, שהוא השסתום פורק הלחץ המשמעותי ביותר; ממשלה שתעמיד בראש סולם העדיפויות שלה את הדאגה לביטחון ולא את הדאגה לרוב הקואליציוני; ממשלה שקודם תחשוב ורק אחר כך תחליט; ממשלה שתשמר בעלי ברית ולא תתעמת אתם; ממשלה שתטפל בנושאים החברתיים, בעניים, במעמד הביניים, בנכים, באימהות חד-הוריות ובוודאי בילדים העניים; ממשלה שתשרת את הציבור ולא תחטא בחטא היוהרה והסיאוב המגיע בעקבותיו; ממשלה שתעמיד רף מוסרי חדש. הממשלה הזו אינה ראויה רק להצעת גינוי או להצעת נזיפה. זו ממשלה שראויה להצעת אי-אמון, ואף אם לא יימצא לה רוב היום, הוא עוד יגיע, ובקרוב. הגיעה העת, הגיע הזמן ללכת לבחירות חדשות, שיאפשרו לאזרחי ישראל להשתחרר מעולה של ממשלה זו ולבחור בממשלה חדשה, שתביא רוח חדשה לישראל, רוח של תקווה, רוח של שלום, רוח של צדק חברתי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת עמיר פרץ. אנחנו נשמע את הצעת האי-אמון מטעם סיעת מרצ: ראש ממשלה תחת חקירות. ינמק את ההצעה חבר הכנסת עיסאווי פריג. לאחר מכן, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, ישיב לשתי ההצעות גם יחד. עיסאווי פריג' (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברים, אכן, כותרת האי-אמון הייתה כפי שהקראת, אדוני: ראש הממשלה תחת חקירות. אבל מה שקרה בימים האחרונים הופך אפילו את החקירות ואת השחיתות לדבר קטן לעומת חוסר האחריות והטיפשות ומערכת קבלת ההחלטות שאנחנו ערים להם. חברים, אנחנו שבוע ימים רואים לאן הדברים הולכים. לאורך כל השנים מערכת קבלת ההחלטות התנהלה – תנו לזמן לעשות את שלו, ואני עולה על גל המעשים. מה שקורה, אני עולה על הגל. מה שקרה החל מיום שישי לפני כשבוע, בפיגוע שכולנו גינינו וראינו בו מעשה מאוד חמור – התחיל תהליך מסוכן שאמור להגיע לפתחו של כל אחד ואחד מאתנו ושל כל האזור. והתהליך, חברים, שהתחיל הוא מי רוצה להיות בעל השרירים החזק ביותר, מי רוצה להראות להם מי אני ומי הגבר במערכה. ואכן, השר לביטחון פנים הפגין את כושרו – כושרו – שהוא שר לביטחון פנים: אני אהיה שר לתבערת פנים, וקיבל את ההחלטה. תארו לעצמכם, הוא הרים טלפון לראש הממשלה: אני שם גלאי מתכת כדי לשמור על ביטחון אל-אקצא אל-חראם א-שריף. בסדר – ראש הממשלה – שים. הרי, ראש הממשלה, יש לו זמן לענות לך? הוא שקוע בחקירות שלו, הוא חולם על בזק, הוא חולם על מוזס, הוא חולם על מתנות, הוא חולם על עורכי דין, ואתה בא ומתייעץ אתו? מה יגיד לך? טוב, לך על זה, נראה איך זה. תראה איזו מערכת קבלת החלטות. אתה מתקשר לראש הממשלה לקבל את הסכמתו, ואחרי זה אתה צריך לנמק, ב"פייק ניוז", שכל גורמי הביטחון נתנו אוקיי ולא הטילו וטו. תראו איזה "פייק ניוז", חברים. אני נכנסתי לדברים ואני חושב עליהם, החל במערכת קבלת ההחלטות ועד איפה שאנחנו נמצאים. היה לנו משרד לביטחון פנים, מתחילים לקבל משרד לחוסר ביטחון פנים; חוסר ביטחון פנים: שקר אחרי שקר והחלטה גרועה יותר מהחלטה אחרת, וכל אחד מגלגל על האחר. אני רוצה להזכיר לכם, חברים, ב-2007 וב-2008, כשהיה ראש הממשלה אולמרט תחת חקירות, מה השר לביטחון הפנים אמר? מה אמר, אדוני? אמר גלעד ארדן, השר לביטחון פנים: אני קורא לראש הממשלה אולמרט – דאז – לרחם על אזרחי המדינה ולשחרר אותנו מנוכחותו. ראיתם מה אמר? ארדן. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: מתי זה היה? עיסאווי פריג' (מרצ): 2007. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: ואללה? עיסאווי פריג' (מרצ): ב-2007. מה הוא ממשיך ואומר, ארדן? "שום מקום עבודה, ודאי לא לשכת ראש הממשלה, לא יכול להרשות לעצמו שמי שאמור לנהל אותו יקדיש את מרב זמנו להתייעצויות עם עורכי הדין" – זה גלעד ארדן, ב-2007. ומה ראש הממשלה אמר לו על הדרך? בסדר, מגנומטרים, תשים גלאי מתכת – בסדר, תשים. ראש הממשלה, אמרנו, טרוד ב-1000, ב-2000, ב-3000, חולם על מוזס, חולם על כולם, יש לו זמן להתייעץ עם ארדן? מה אמר ראש הממשלה ב-2008 על אולמרט, ראש הממשלה דאז, מה אמר – תקשיבו, חברים – ביבי על חקירות אולמרט כראש ממשלה? "ראש ממשלה ששקוע עד הצוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי או מוסרי לקבוע דברים גורליים", כי קיים חשש אמיתי שיכריע "על פי האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי". זה מה שביבי אמר על אולמרט. תראו איך הגלגל מסתובב, חברים. תראה איך הגלגל מסתובב. אדוני ראש הממשלה, לך הביתה. אי-אפשר להמשיך עם מערך השקרים, השחיתות הזו. איך אומרים בבית"ר ירושלים? שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: איך? איך? עיסאווי פריג' (מרצ): יאללה הביתה. יאללה הביתה. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: הוא מתכוון לסח'נין. הוא מתכוון לסח'נין. עיסאווי פריג' (מרצ): אבל איפה הצרה שלנו? איפה הצרה שלנו? כשאנחנו מדברים על אופוזיציה – ותראה, משטר דמוקרטי מחייב אופוזיציה חזקה, אופוזיציה חזקה, זו הדמוקרטיה. אז מה קורה? כשאתה רואה שיושב-ראש יש עתיד יאיר לפיד, בהתנהלות, הולך עם בנט בחיבוק לבקר מאחז בלתי חוקי ומבטל את האי-אמון של היום בטענה של אחדות, זאת האופוזיציה? זאת הדמוקרטיה? וואלכ, יא מר יאיר לפיד, המדינה בוערת, הממשלה כושלת, ואתה מבטל אי-אמון? איפה התפקיד שלך כאופוזיציה? מה זו דמוקרטיה בעיניך? זאת האופוזיציה שכולנו קיווינו לה? הדעה השונה צריכה להישמע עכשיו. המדינה בוערת וירדן צועקת, וחזן? מתחיל עם כל הקללות על הירדנים, ועכשיו שולחים מירדן כותרות של העיתונות בירדן על מה שחסרי האחריות האלה מוציאים על הממלכה ועל העם הירדני, חוסר האחריות בהתבטאויות שלהם. על זה אתם אומרים? חברים, אנחנו נמצאים בנקודת אל-חזור; אנחנו נמצאים בנקודה שאנחנו מסוגלים ללכת לתהום עם שתיקתנו. אתה לא יכול, אדוני ראש הממשלה, להמשיך לנהל ממשלה; יאללה, תן לדברים שיתנהלו לבד, ממילא האביב הערבי חיסל את הערבים ואין בעיות, והדברים ירוצו. לא עמדת באף מבחן; לא עמדת באף מבחן קבלת החלטות. וההחלטות שקיבלת ושהשר לביטחון הפנים קיבל לאחרונה הן החלטות לא נכונות, החלטות שגויות. אני רוצה לשתף אתכם בשני תסריטים, מה שאני ראיתי ועקבתי. תקשיבו, חברים. השר לביטחון פנים אומר: אני נותן למשטרה את הסמכות לקבל החלטות בהתאם להתפתחויות בשטח. תראו, חברים, אם המשטרה הציבה את גלאי המתכת והחליטה, אז אתה שר כושל. תפקידך לחשוב ולהסתכל על הדברים בצורה אסטרטגית ולקבל את ההחלטה. כי לא הכול ביטחוני, יש הרבה מעבר לכך. שכחתם את מנהרות הכותל ב-1996, שאמר ראש הממשלה "סלע קיומנו"? שכחנו את שרון ב-2000, מה שהוא עשה? שכחנו את שר החקלאות אורי אריאל ב-2015? כל ההיסטוריה הזו, לא למדתם כלום? אז מסלול אחד, אם אתה נותן למשטרה שתעשה מה שהיא רוצה על בסיס ביטחוני, אז נכשלת. זו טיפשות. סליחה, זו טיפשות, אתה טיפש, אם אין לך תפקיד לקבל החלטה רוחבית אסטרטגית; ואם ההחלטה היא שלך, פוליטית, אז אתה רשע. אתה רשע, כי קיבלת החלטה על בסיס פוליטי. בשניהם לא מדובר במנהיגות, מדובר בפקיד שרואה את התפקיד שלו – יאללה, נעביר את הזמן. אדוני, השר לביטחון הפנים, יש לך אחריות כבדה על כל מה שקורה, וזה שראש הממשלה עסוק בשחיתות בחקירות שלו, זה צריך להגדיל את האחריות עליך, את קבלת האחריות. אבל מה לעשות? מעשים לחוד וכוונות לחוד. אדוני היושב-ראש, אני קורא מכאן שהגיע הזמן שהממשלה הזו תסיים את דרכה. היא מובילה את כולנו למקומות מסוכנים, ואי-אפשר לתת לראש ממשלה שנמצא תחת חקירות, חולם יום ולילה על 1000 ו-2000 ו-3000, להמשיך ולנהל את עתידנו ואת קיומנו. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג', שהציג הצעת אי-אמון מטעם סיעת מרצ. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, להשיב על הצעות האי-אמון, גם של המחנה הציוני וגם של מרצ. שר התיירות יריב לוין: תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת עיסאווי פריג', איך אתם לא מתביישים? מפלגת מרצ, זו שדמוקרטיה בפיה, זו שמדברת כל כך הרבה על זכויות האדם והאזרח, אבל השנאה התהומית שלכם, העיוורון שלכם, לא רק רואים – – – עיסאווי פריג' (מרצ): – – – זה שמבקשים שתעופו זה שנאה? שר התיירות יריב לוין: אני שמעתי אותך, לא הפרעתי. אדוני היושב-ראש, אני לא מתכוון – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת פריג', אתה עשר דקות דיברת עכשיו ללא הפרעה. עכשיו השר משיב. שר התיירות יריב לוין: עשר דקות, שרבות מהן דברי בלע של ממש, בלי שמישהו הפריע לך, חבר הכנסת פריג'. אבל באמת יש גבול כבר לצביעות. אתם, רוממות הדמוקרטיה וזכויות האדם וזכויות האזרח – אבל השנאה התהומית שלכם, לא רק לראש הממשלה, לפעמים, נדמה, לציבור הישראלי בכלל, שמעז להמרות את פיכם ובוחר בממשלה אחרת עם דרך אחרת שרואה את המציאות כמו שהיא, שמקדמת את ישראל בכל התחומים, כולל, אגב, הביטחון, וגם במדיני, ובוודאי בכלכלה ובתחומים החברתיים. פתאום, כשזה מגיע לראש הממשלה נתניהו, נעלמים כל העקרונות שלכם. חבר הכנסת פריג', חשבתי שאתם תהיו הראשונים מעל הבמה הזו שתסבירו לציבור תומכיכם שבמדינה דמוקרטית מתוקנת ההחלטה אם להעמיד אדם לדין, בין אם זה ראש ממשלה ובין אם זה כל אחד אחר, צריכה להתקבל על ידי המערכת שמופקדת על שלטון החוק, ללא מורא, ללא לחץ ציבורי, מתוך שיקולים – – – עיסאווי פריג' (מרצ): שישעה את עצמו. שר התיירות יריב לוין: אדוני היושב-ראש, אני לא מוכן. מתוך שיקולים ענייניים, מתוך הסתכלות על חומרי החקירה ומתוך הסתכלות על החוק ועל הדין. באיזו מדינה בעולם יועץ משפטי לממשלה נדרש לקבל החלטות על פי רצון הציבור, על פי דרישה של מפגינים? איפה נשמע כדבר הזה? זו דמוקרטיה? זה שלטון החוק? אלה זכויות אזרח? זו הפקרות מוחלטת. אבל כשזה נגד ראש הממשלה נתניהו, הכול מותר אצלכם, הכול. עכשיו, חבר הכנסת פריג', אני אגלה לך סוד: יש לפחות שני ראשי מפלגות – אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? תראה איזה צירוף מקרים מדהים: בדיוק שתי המפלגות שהגישו כאן הצעת אי-אמון ודיברו גבוהה-גבוהה על עניינים של חקירות – שראשיהן, מה לעשות, מצאו את עצמם בעבר תחת חקירה; אחד, חבר הכנסת פריג', אפילו ישב במעצר בית. נו, אז מה אתה מציע? שאנחנו נרשיע אותם פה? שנחליט שהם פסולים מלכהן כי מישהו חקר אותם פעם? או שאולי נתנהג כמו מדינה דמוקרטית ונמתין שתסתיימנה החקירות – שאגב, לוקחות לא מעט זמן כי כנראה הדברים לא כל כך פשוטים – ועד אז נקיים את הדבר הכי בסיסי במשטר דמוקרטי, שאדם הוא זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו, ולא כמו שנושאים המפגינים האלה את השלטים ושאתה אומר כאן מעל לדוכן, שאדם אשם, ואחר כך שיתפטר, שילך הביתה, שיאבד את התפקיד שהוא נבחר אליו על ידי הרוב המוחלט של אזרחי ישראל, וכשיסתיימו הבדיקות נדע אם גם היה אשם במשהו או לא. נו, באמת. זה רציני? עכשיו, אתה אולי לא עובד יום ולילה בצמוד לראש הממשלה, ונדמה לי שאתה גם כן מכיר אותו לא רע. אפשר להגיד עליו הרבה דברים. הוא עסוק רק בחקירות? אין לו זמן לנהל את ענייניה של מדינת ישראל? כן, אני אגיד לך את האמת, היה טוב יותר אם החקירות היו מסתיימות מהר, אם ראש ממשלת ישראל לא היה נדרש להשקיע זמן בעניינים שלפחות חלקם, על פניו, לא ממש נראים ברומו של עולם. אבל אנחנו מדינת חוק. מי שחוקר חוקר, וצריך לאפשר לו לסיים את עבודתו. עיסאווי פריג' (מרצ): אבל אנחנו שוב פעם – – – תהליך קבלת ההחלטות שהיה השבוע – – – שר התיירות יריב לוין: אבל, חבר הכנסת פריג', אתה יודע, אל תפריע לי, אתה יודע לא פחות טוב ממני שראש הממשלה עובד ימים ולילות, וכשצריך – בחופשה ובחג ובכל מצב – ומטפל בכל ענייניה של מדינת ישראל, בוודאי בכל הנושאים שהוא נדרש להכריע בהם, בצורה רצינית, מעמיקה, יסודית, כפי שמעטים עושים. זה גם לא סוד שהוא נהנה מהערכה עצומה, גם בציבור הישראלי, ואגב, גם בעולם, כמו שאנחנו רואים פעם אחר פעם, מהפגישה המוצלחת עם ארבעת מנהיגי מדינות וישגרד ועד הביקור של ראש ממשלת הודו. אז מה לעשות שכנראה בבחירות לא מצליחים להחליף את ראש הממשלה וזה לא הולך, אז מחפשים דרך אחרת; נשלח אותו הביתה כי מישהו טען משהו כלפיו והחקירה עוד לא הסתיימה בכלל, אבל אצלך – קרי, אצלך, חבר הכנסת פריג' – הוא כבר אשם. עמיר פרץ (המחנה הציוני): באתי לשמוע אותך. שר התיירות יריב לוין: תודה, חבר הכנסת פרץ – – – קריאה: באת מוקדם מדי. שר התיירות יריב לוין: הפסדת את ההתחלה – – עמיר פרץ (המחנה הציוני): אז תחזור, תחזור. שר התיירות יריב לוין: – – אבל היא הייתה רלוונטית במידה רבה גם בהתייחס אליך. אני בטוח שחבר הכנסת פריג' ישמח לעדכן אותך בפרטים. עיסאווי פריג' (מרצ): הוא אמר שראש הממשלה מלך. שר התיירות יריב לוין: עכשיו אני גם אומר לך עוד דבר. אני אומר לך, חבר הכנסת – – – עמיר פרץ (המחנה הציוני): אני לא דיברתי על חקירות. שר התיירות יריב לוין: בסדר, דיברת – – – מרב מיכאלי (המחנה הציוני): אל תעשה עיסה. עמיר פרץ (המחנה הציוני): אני לא דיברתי אתך על חקירות, אני נגד – – – שר התיירות יריב לוין: כן, נכון, חבר הכנסת פרץ, אצלך – – – עמיר פרץ (המחנה הציוני): במשטרה – – – שר התיירות יריב לוין: אצלך יש דבר אחד שאני לעולם לא אבין, אתה יודע מהו? הרי אתה יודע כמה אני מעריך אותך, וזו הערכה אמיתית, היא לא מן הפה לחוץ. אני אפילו מוכרח לומר שנפלאות בעיני דרכיהם של מתפקדי מפלגת העובדה בעניין הזה. אני אומר את זה באמת מעומק הלב, כי יש בינינו חילוקי דעות על הדרך – אין שום חילוקי דעות ביחס לכישורים, ליכולות שלך ולניסיון שלך. אבל יש דבר אחד, באמת יש לך תכונה שלא מסתדרת עם כל היתרונות האלה: היכולת הזאת פשוט לא לראות את המציאות כמו שהיא לפעמים, וזה נכון בנושא של האמונה המיסטית הזאת בשלום שיפרוץ עם הפלסטינים. לא יהיה, חבר הכנסת פרץ, בוא נהיה ריאליים. יש לנו עסק עם רוצחים – – עיסאווי פריג' (מרצ): צריך להביא אותו. שר התיירות יריב לוין: – – מהסוג הנתעב, של משפחת סלומון, והם כנראה מייצגים את הרוב המוחלט, לא את המיעוט, לצערי, בצד השני. ובמסגרת הזאת אתה גם לא רואה עובדה פשוטה – שהציבור בישראל תומך בממשלה. לא סתם כי הוא עיוור, כמו שלפעמים אתם מנסים לייחס לו – הייתי אומר לפעמים אפילו במידה רבה של התנשאות מצד חלק מחבריך – אלא הוא תומך בממשלה משום שהממשלה הזאת בסך הכול מגיעה להישגים אדירים. אני אתן לך רק דוגמה אחת: כשאתה מדבר על ממשלה שהאזרחים לא מעניינים – אתה יודע, בכלל החלוקה הזו: יש לנו ויכוח על דרך; אני לא חושב שאתכם לא מעניינים אזרחי מדינת ישראל ולא מעניין עתידה, ואני מציע שלא תנסו להדביק לנו את המחשבה הזאת, כי זה לא יביא אתכם לשלטון. אף אחד לא יאמין לדבר הזה. מותר להתווכח על הדרך, אני לא חושב שיש פה ויכוח על הכוונות הטובות שיש לכולם. אבל אני כן אגיד לך שלהגיד על ממשלה שהורידה את מחירי החשמל, והורידה את מחירי המים, והורידה את מחירי התחבורה הציבורית, והעלתה את שכר חיילי החובה סוף-סוף לרמה הרבה יותר גבוהה ומשמעותית מכפי שהייתה אי-פעם, והעלתה את הזכאות של ילדים לשירותי בריאות, והגדילה את שכר המינימום, והעלתה את הקצבאות לקשישים מעוטי יכולת, ומצליחה לקיים כאן משק עם שיעורי אבטלה שהם מהנמוכים ביותר שיש בעולם כולו – והרשימה היא כמובן ארוכה מאוד – להגיד עליה שזו ממשלה שלא אכפת לה מהאזרחים שלה, אני חושב שזה לא רציני. אני אומר לך, חבר הכנסת פרץ, בדרך הזאת לא תגיעו לשום מקום. אני רוצה לתת לכם רעיון – אולי זה לא באינטרס שלי: תאמצו קצת מן הקו של מפלגת העבודה ההיסטורית. אולי חבר הכנסת ברושי היחיד שמקיים כאן את הדבר הזה. קצת יותר יגאל אלון וקצת פחות יוסי שריד. אם תלכו לשם, אם תלכו לשם, אולי נהיה במקום אחר. אבל – – – עמיר פרץ (המחנה הציוני): השר לוין, בוא נעשה הסכם. בוא נעשה הסכם: אתם תאמצו את הליכוד של פעם, ולא תאשימו את כולם בבגידה, ולא תאשימו את כולם – – – שר התיירות יריב לוין: תראה, חבר הכנסת פרץ, אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאני נענה להצעתו של חבר הכנסת פרץ לאמץ את העיקרון של שתי גדות לירדן – זו שלנו, זו גם כן. זו הצעתו, אני מבין. אז אם זו הצעתו, אני לא בטוח שאין סיכוי שנצליח להגיע להבנה על הדבר הזה. איתן ברושי (המחנה הציוני): יריב, אבל אז ישבתם בשתי גדות הירקון, לא – – – שר התיירות יריב לוין: חבר הכנסת ברושי, אתה יודע, כשיש חזון ויש דרך, בסוף גם יש תוצאות. זה בדיוק ההבדל בין דור המייסדים של המדינה, שרבים מהם באו משורות המפלגה שלכם, לבין התחרות הזו שלכם עם סיעת מרצ, שלעולם לא אצליח להבין אותה ושבעיני היא שגיאה מהותית. אבל אם אתם חושבים שבדרך הזאת נכון ללכת, אני אמרתי עוד פעם, חבר הכנסת פרץ: אני בטוח שאתם עושים את זה מתוך אהבה למדינה לא פחות מהאהבה שלי. עמיר פרץ (המחנה הציוני): זה כבר שינוי דרמטי. שר התיירות יריב לוין: בכל מקרה, אני אסכם ואומר, רבותי, כל ה"פייק ניוז" הזה והניסיון הנואל הזה באמת להפוך את ראש הממשלה לאשם, לא משנה מה העובדות, כמובן ייכשל. הנה, כבר מתברר שלצוללות הוא בכלל לא שייך, בזק בכלל לא קשור אליו, ואנחנו מהר מאוד נגלה שכל הדברים האלה מתמוססים. אני מציע, רבותי וחברי באופוזיציה, פשוט תראו את המציאות כמו שהיא, תתאימו קצת את תפיסות עולמכם למה שקורה באמת בפועל, ואז יכול להיות שתצליחו להשיג מטרה, שהיא לגמרי לגיטימית, להחליף את השלטון. אבל את זה עושים, רבותי, לפחות במדינה דמוקרטית, רק בדרך אחת – בבחירות, לא בניסיון להטיל דופי באדם שעד היום לא דבק בו כל רבב, לא הוגש נגדו כתב אישום ובוודאי לא הורשע בדין. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת יריב לוין. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הודעה לסגן מזכירת הכנסת. סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת הכנסת. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הדיור המוגן (תיקון) (הבטחת כספי הפיקדון), התשע"ז–2017, של חברת הכנסת נורית קורן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 16) (חישוב ארנונה כללית), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת דוד אמסלם. לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס׳ 6), התשע"ז–2017. החלטת ועדת האתיקה בקובלנה של חבר הכנסת אורן חזן נגד חברי הכנסת מסעוד גנאים, אחמד טיבי ואיימן עודה בעניין קריעת מסמכים פרלמנטריים במליאת הכנסת. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לסגן מזכירת הכנסת הצעות סיעות המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. ממשלה שדואגת למקורבים ולא לאזרחים; 2. ראש ממשלה תחת חקירות; 3. המלחמה הבאה בחסות ממשלת נתניהו היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו ממשיכים עם הצעות האי-אמון. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להציג הצעת אי-אמון בממשלה מטעם הרשימה המשותפת: המלחמה הבאה בחסות ממשלת נתניהו. בבקשה, גברתי. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שבוע סוער וקשה במיוחד עבר עלינו, על כולנו, ובאותו שבוע ממשלת ישראל והעומד בראשה חזרו על אותה אסטרטגיה שדגלו בה כבר הרבה זמן: במקום הידברות – הסתה, במקום פתרון מדיני – חתירה למלחמה, ובמקום מתן תשובות לפרשיות השחיתות הסוערות – ראש הממשלה מוביל את שני העמים לסבב דמים מיותר, בתקווה שיסיח את דעת הקהל ממה שעובר עליו ועל ממשלתו על ידי הבערת האזור. לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער. מהמהירות שבה הדברים מתרחשים, אנחנו לא שמים לב לפרטים הקטנים לכאורה, אבל אסור לשכוח ואסור לתת לראש הממשלה לקחת את הדיון הזה למקום אחר. הדיון כאן הנו על החלטה פוליטית שקיבלה הממשלה להבעיר את השטח, ועל זה הדיון. מדברים הרבה השבוע על שינוי הסטטוס קוו בירושלים המזרחית. השינוי שאליו חותרת ממשלת ישראל הנו אכן מסוכן מאוד. הממשלה הימנית הזו רוצה לשנות את הסטטוס קוו הקיים, אך לא פחות חמור הנו שימור הסטטוס קוו שלפיו עם שלם ממשיך לחיות תחת דיכוי ושלטון צבאי מתמשך, ששולל ממנו את כלל הזכויות האנושיות הבסיסיות: עם שנשללה זכותו להגדרה עצמית במשך שנים, העם הפלסטיני, ועם שרק סופר קורבנות לפשעים הנוראיים שמבוצעים נגדו. ראש הממשלה קיבל השבוע החלטה טיפשית אבל מסוכנת, בלשון המעטה. למרות המלצות הצבא, שירות הביטחון הכללי וכל הגורמים הביטחוניים, נתניהו החליט לאטום את האוזניים וללכת על עימות. בגלל זה אנחנו אומרים שההחלטה היא אכן פוליטית, ואין לה שום נגיעה לטענות הביטחוניות שמפיץ ראש הממשלה. ההחלטה היא להבעיר את השטח, וככה צריך להתייחס אליה. מר נתניהו, מתי אתה והשרים שלך תבינו שאי-אפשר להביא ביטחון דרך עוד דיכוי ועוד שלילת זכויות והשפלה ומניעת זכויות בסיסיות? מתי תבינו שאי-אפשר להרגיע דרך פגיעה במה שחשוב לעם שלם, מה שקדוש לו ומהווה סמל לאומי? ניסיון העבר כבר הבהיר לכולם שצעדים כאלה מובילים לעימותים ולשפיכות דמים, ואתם ידעתם את זה והובלתם לזה בעיניים פקוחות. צעירים פלסטינים נרצחו בדם קר עד עכשיו, לא על ידי פעילות אינדיבידואלית של בודדים, אלא בגלל החלטה פוליטית מהדרג הבכיר ביותר בממשלה ועל ידי ראש הממשלה עצמו. הצבת מגנומטרים בכניסה למסגד אל-אקצא והסגר המוטל על העיר העתיקה בירושלים המזרחית הביאו לפיצוץ, שילד בכיתה א' היה יכול לצפות להתרחשותו. לא צריך ייעוץ ביטחוני ואין צורך בישיבות ממושכות, היה אפשר להבין את זה בהתחלה. בממשלה מנסים לתת לגיטימציה למהלך, ובחלקה אף הגיעה החוצפה לתארו כצעד למען המתפללים הפלסטינים עצמם. הצבת המגנומטרים בכניסה למסגד אל-אקצא הנה הפרה חמורה של הסטטוס הקיים והמסוכם עליו עד היום. יהודה גליק (הליכוד): והפיגוע – – – בסטטוס קוו? עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): מדובר בלא פחות – – יהודה גליק (הליכוד): והפיגוע בהר הבית – – – עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): – – ממחסום צבאי בכניסה – – – יהודה גליק (הליכוד): – – – זו לא הפרת הסטטוס קוו? עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אני החלטתי שאני לא נגררת לשום צעקות, אבל אני מבקשת גם כן לעצור כל הצעקות בזמן הדיבורים שלי. בכניסה למקום קדוש, אותו מחסום צבאי שמוכר לפלסטינים זה יותר מ-50 שנה; מי ששואל למה מתנגדים למחסומים האלה, אז שידע: גם בתודעה של המבוגר הפלסטיני וגם של הילד הפלסטיני, יש ההיכרות הזו של המחסומים הצבאיים ושל כל מה שעובר עליהם במחסומים האלה, ההשפלות שעוברים. ממשלת נתניהו וארדן מצאה עצמה חסרת אונים מול אלפי הצעירים הפלסטינים שיצאו להפגין במהלך השבוע האחרון, להגן על המסגד, שהנו גם סמל לאומי וגם תרבותי, וכמובן מקום קדוש. תושבי העיר הובילו התנגדות עממית שקטה, שהשאירה את הממשלה הזו ואת כוחות הכיבוש בחוסר אונים, ומפלטם היחיד של נתניהו ושריו היה לירות, לדכא את ההפגנות. ומה עוד? להפנות אצבע מאשימה אל חברי הכנסת ברשימה המשותפת ובהנהגת הציבור הערבי. וזה לא חדש. המדיניות הזאת – אנחנו כבר מכירים אותה. המדיניות הזו נמאסה כבר. מקומנו הטבעי הוא לצדם של בני עמנו המדוכאים, העוברים התעללות יומיומית בכל מקום שהם מגיעים אליו. ההסתה של שרי הממשלה הנה התחמקות חצופה ממתן תשובות לשאלות הקשות המופנות אליהם. השר לביטחון הפנים חבר הכנסת גלעד ארדן התעקש לככב גם השבוע ובאירועים האחרונים, וייאמר לזכותו: הצליח בגדול. השר הופיע פעם אחר פעם כמסית הפועל להצתת האזור. הוא הצטיין בהסתה מתמשכת נגד נציגי האוכלוסייה הערבית בכנסת. הוא ממשיך אותה מדיניות שהתחילה, או שהגיעה לאיזשהו שלב, והאשים את האוכלוסייה הערבית בהצתות שהיו בקיץ האחרון, ואחר כך השתלח באנשי אום אלחיראן ואמר על יעקוב אבו אלקיעאן שהוא שייך ל"דאעש". ועכשיו? אנחנו אלה האחראים לתבערה. למה? כי היינו ליד האנשים והתנגדנו ואמרנו את עמדתנו. כל זה לא יסיח את הדעת מהאחריות של אלה שקיבלו את ההחלטה הפוליטית. חבר הכנסת השר גלעד ארדן הרחיק עד לאמירה, המתועבת בעיני, שידי איימן עודה ואחמד טיבי טבולות בדם. זוהי בדיוק עלילת דם נגד נציגי ציבור. ככה מתירים דם של אנשי ציבור, והוא יישא באחריות המלאה על הדברים שהוא אמר. אי-אפשר לעבור בשקט על זה שכל פעם שהממשלה הזו נכנסת לפינה, נדחקת לפינה ואין לה תשובות, היא מתחילה לחבוט בנו. בנו כנציגי הציבור ובנו כאוכלוסייה הערבית. אי-אפשר לתת לברוח לכיוון הזה. אם השר ארדן היה משקיע את אותו זמן שהוא משקיע בטוויטר כדי להסית נגד האוכלוסייה הערבית ונגד נציגיה, אם היה מקדיש את אותו זמן לשמוע את העצות של אנשי המקצוע שלו שיושבים במשטרה – אולי היה מקבל החלטה אחרת. טועה מי שחושב שהתבערה היא רק בירושלים, וטועה מי שחושב שמנסים להבעיר רק את ירושלים המזרחית. מה שקורה בעזה ומה שמתפתח, הסבל היומיומי בעזה – זו גם כן חבית נפץ שעוד תתפוצץ. אי-אפשר לבקש מעם לשתוק על מצב כזה. הם חושבים שאפשר להסית בצורה פרועה ומסוכנת נגד האוכלוסייה הערבית, ואנו אומרים ומזהירים ממדיניות זריעת השנאה והפחד נגד האוכלוסייה הערבית, ואומרים שמערכת הפצת השקרים המשומנת של הממשלה הזו חייבת להפסיק. חלק מהדברים, כפי שאמרתי, היו התרת דם, ואי-אפשר לעבור על זה בשקט. זו ממשלה שפועלת לפי האג'נדה של אם תרצו ורגבים ובשיטות של קזינו – הימורים בחיי בני אדם – ועוד מבקשים, ויושבים בצד, ואני מפנה עכשיו את דברי ליושבי הבית הזה: כשרואים משוגעים רצים עם לפיד לחבית נפץ, להבעיר אותה, לפוצץ אותה – מנסים לעצור אותם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): אי-אפשר לשבת מהצד ולהסתכל. לכן, היום הבחינה: כל מי שאכפת לו להפסיק את שפיכת הדמים, הדמים של כולנו – חייב להצביע עם האי-אמון הזה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, אדוני השר המקשר, חבר הכנסת יריב לוין. שר התיירות יריב לוין: תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בפתח דברי התשובה לעניין הזה, אני מבקש להשתתף בצערה הכבד של משפחת סלומון על הירצחם של שלושה מבני המשפחה בפיגוע הבאמת-נורא, שהתרחש בחלמיש נווה צוף, וכמובן לאחל החלמה לטובה מפצעיה. והייתי רוצה, אדוני היושב-ראש, לעשות את המובן מאליו כפי שהיה קורה בכל פרלמנט בעולם, ולומר שאני מבקש לעשות את זה בשם כל הבית, אבל אחרי ששמעתי את הדברים המבישים והמקוממים של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני כבר לא בטוח שאפילו את המעט הזה ניתן לעשות. חברת הכנסת תומא סלימאן, תראי, אפשר לנסות לעוות את המציאות כמה שרוצים ואפשר לנסות לברוח מהדברים, ואפשר, אגב, לנסות להעמיד פנים, כפי שהצליח לא רע חבר הכנסת איימן עודה עד היום שנכנס לכנסת, שדיבר דברי חלקות על השלום ועל כל מיני דברים, רוח חדשה וכן הלאה – עד כדי כך שכשהופעתי אתו באיזשהו כנס בתל אביב בתחילת הקדנציה, היו אפילו בקהל, שהורכב רובו מציבור יהודי דווקא, שנטו ללכת שבי אחרי הדברים האלה שהוא הבטיח להם. ואמרתי להם אז: א. אל תאמינו לאף מילה; ב. תקשיבו טוב גם למה שהוא לא אומר. ונדמה לי שהיום העמדות הקיצוניות הבוטות של חבר הכנסת עודה, כמו גם של חבריכם האחרים לרשימה המשותפת, נדמה לי שהן כבר גלויות לציבור כולו. אני אומר, אדוני היושב-ראש, בצורה ברורה מאוד: יש אחריות רבה מאוד לחברי הכנסת של הרשימה המשותפת למציאות שאנחנו חווים, לרבות לפיגוע הקשה שהיה בהר הבית ושעלה בחייהם של שניים – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אתה מסית. שר התיירות יריב לוין: אני לא מסית, אני קובע עובדה. – – שעלה בחייהם של שניים משוטרי משטרת ישראל – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – שר התיירות יריב לוין: – – ולצערי הרב, הם ממשיכים. באמת, אתה באמת – – – טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): – – – שר התיירות יריב לוין: אתה באמת חושב שבזה שתצעק בצורה הזאת תשכנע מישהו אחרת? אתה טועה. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – שר התיירות יריב לוין: כן. אני אומר בצורה הברורה ביותר: השיח המסית שלכם, האופן שבו אתם מתבטאים, האיבה שאתם משדרים כלפי מדינת ישראל – בעודכם, כמובן, לא בוחלים בלקבל ממנה משכורת, לנסוע עם הדרכון הדיפלומטי שלה, ליהנות מהחסינות שיש כאן, לנצל את חופש הדיבור שהדמוקרטיה הישראלית, ובצדק, נותנת לכל אחד מאזרחי המדינה, ועושים בכל הדבר הזה – – קריאות: – – – שר התיירות יריב לוין: – – שימוש כדי להסית – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נא לא להפריע. שר התיירות יריב לוין: – – כדי לפגוע. ואתם יודעים מה? אני רוצה לומר לכם, וגם לציבור, שחלקו הצביע עבורכם וצופה בנו: אתם יודעים, יש מידה עצומה של צביעות בלשבת כאן, ליהנות מכל המנעמים שמקנה הזכות להיות חבר כנסת, מכל מנעמי הדמוקרטיה הישראלית, להסית, ולתת לאחרים שאחר כך מוסתים לבצע את הדברים הנוראיים שהם מבצעים. כל הדבר הזה הוא דבר נורא, דבר שמקומו לא יכירנו, ואדוני היושב-ראש, לא בכדי פעם אחר פעם פסלה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת חלק מחברי הכנסת שיושבים כאן באופן אישי או את סיעותיהם מלרוץ לכנסת. ואני שוב מקווה מאוד שלפני הבחירות לכנסת העשרים-ואחת אולי סוף-סוף גם הבג"ץ יראה את המציאות כפי שהיא ויאפשר את פסילתם של לפחות חלק מהיושבים כאן, ובכך ישמור גם על הדמוקרטיה הישראלית וגם על כבודה של הכנסת, ואולי גם יתרום במשהו, סוף כל סוף, להפחתת מפלס ההסתה והאלימות כאן באזור. בכל אופן, אדוני היושב-ראש, אל מול הדברים האלה, אני מבקש לחזק מכאן את אנשי כוחות הביטחון, את כל העושים במלאכה, לומר את המובן מאליו: הטרור לא ירתיע אותנו. הממשלה נחושה לקיים מדיניות שתבטיח מצד אחד שמירה על היכולת של כל אדם באשר הוא להגיע למקומות הקדושים, להתפלל ולקיים את מצוות דתו, ומצד שני לא תאפשר שום טרור, שום פגיעה בזכות של יהודים ושל אחרים לעשות כן, ובוודאי שלא תנהל את המדיניות שלה, לא תחת איומי הטרוריסטים ולא תחת דברים מן הסוג הזה. ואם אני יכול להוסיף עוד משפט אחד: אני חושב שמאז ראשית ימי הציונות היינו עדים לניסיון לפגוע באחיזתנו בארץ באמצעות טרור, והתשובה הכי טובה לטרור היא חיזוק ההתיישבות, חיזוק הבנייה היהודית בכל רחבי ארץ ישראל, חיזוק האחיזה שלנו בירושלים. כך היה תמיד, כך יהיה וכך נעשה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר המקשר, חבר הכנסת יריב לוין. עד כאן שמענו את כל הצעות האי-אמון ואת תשובת הממשלה. אנחנו נעבור לדיון סיעתי. מטעם המחנה הציוני, חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. אחריו – מטעם הרשימה המשותפת, חבר הכנסת דב חנין. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אף אחד לא התייחס – – – של הרשימה המשותפת – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני מתכבד לנמק את האי-אמון מטעם הסיעה שלי. האמת שבשבוע הזה, עם סיומו של מושב הכנסת, באמת שלא חסר על מה להביע אי-אמון בדרכה של הממשלה. אי-אפשר כמובן להתעלם ממה שקורה עכשיו על סדר-היום מאז סוף השבוע האחרון, ואם לחבר – להתייחס לכל שרשרת המקרים מאז הרצח הנתעב של שני השוטרים על הר הבית, דבר שהביא להסלמה מאוד מאוד קשה מבחינה ביטחונית. אבל אני חושב שלנוכח העובדה שבאמת המצב כל כך נפיץ ומאוד מאוד שביר, מה שהממשלה הזו עושה – ההתנהלות שלה כפיל בחנות חרסינה, העובדה שהיא משחקת במקום הכי רגיש במזרח התיכון ואולי בעולם כולו, משחקת עם גפרורים מעל חבית חומר נפץ – זה פשע שאני לא יודע אם יש לו מחילה. מה שהמדיניות של הממשלה עושה בימים האלה, היא דוחפת את הקונפליקט הזה מקונפליקט שהבסיס העיקרי שלו הוא קונפליקט לאומי לקונפליקט שהולך ותופס יותר ויותר סממנים דתיים. כן, יש ויכוח אמיתי, וצריך לומר את זה, על ההצבה של המגנומטרים בכניסות להר הבית. הוויכוח הזה הוא גם ויכוח מעשי וגם ויכוח ריבוני, אין בזה שום דבר קדוש, אבל לעשות מעשה כזה מבלי לתאם את הדבר מראש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר – עם הפלסטינים, עם הירדנים, עם מדינות ערב המתונות – אנחנו רואים למה הצעד הזה הוביל. המרוץ המטורף בתוך הממשלה והניסיון של השרים בקבינט לסנדל אחד את השני, מי יותר ימני, הביא למצב שבו אנחנו נמצאים ממש במשבר עם חלק ממדינות ערב המתונות. לקרוא, בתדרוכי עיתונאים, לשב"כ ולחלק מכוחות הביטחון "הזוי", זה דבר שבאמת אין לו הסבר. אתם עומדים פה, ובצדק אומרים: אלה האנשים שבאמת מקדישים את חייהם כדי לשמור על החיים של כולנו, ורגע אחרי זה רצים למסיבות עיתונאים ולתדרוכי עיתונאים ומכנים את אותם האנשים "הזויים", שלא לדבר על העובדה שמגלגלים לפתחם את האחריות. ממתי החלטה על הצבת מגנומטרים במקום הכי רגיש במזרח התיכון היא החלטה בדרג של משטרה? יש עוד טעמים רבים למה צריך להביע אי-אמון בממשלה. אני אזכיר במשפט אחד, אדוני היושב-ראש: הודיעו על פיטורים בחברת טבע; מדיניות חלוקת המס, הטבות המס של הממשלה מדברת על זה שנותנים הטבות במיליוני שקלים לאותן החברות. טבע בעצמה מקבלת 5–6 מיליארד שקל בשנה, ובתמורה, מה נותנת אותה חברה לממשלה ולמדינה? פיטורי עובדים, 350 רק השנה. הדבר הזה חייב להסתיים. ומשני הטעמים האלו ומטעמים נוספים, בעיקר השחיתות שפושה בכל מקום תחת כהונתה של הממשלה הזו, אנחנו מביעים אי-אמון בממשלה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. דב חנין (הרשימה המשותפת): תודה לך, אדוני היושב-ראש. הממשלה נעדרת מהדיון הזה, אבל הכנסת נמצאת. ולכם, עמיתי חברי הכנסת, אומר: התמונות המזעזעות של סוף השבוע שוברות את הלב של כל אדם. כל כך הרבה דם, כל כך הרבה כאב. חבל על כל טיפה של דם שנשפכה. סבא והורים בהתנחלות חלמיש בגדה, הרוגים ופצועים בהפגנות בירושלים המזרחית, אירוע קשה אמש בירדן, אירוע קשה בפתח-תקווה. עמיתי חברי הכנסת, כך נראית התהום של מלחמת דת. כך נראה המקום שאליו אסור לנו להגיע. כך נראה המקום שממנו הזהרנו כל השבוע האחרון וכל החודשים האחרונים. וכך, עמיתי חברי הכנסת, נראה המקום שאליו מוליך אותנו נתניהו. וכמה נורא לחשוב שזה עוד לא הסוף. אם נמשיך בכיוון הזה, יהיו עוד הרוגים חפים מפשע, ישראלים, פלסטינים. נתניהו לא מוביל לשלום; נתניהו מוביל את העם בישראל למצדה. ואנחנו, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו עכשיו בשערי הגיהינום. זה הזמן לעצור ולשנות את הכיוון. וכל התבערה הזו מוצתת ברגע שבו מקורביו של נתניהו נמצאים בחדרי החקירות. תיקי 1000, 2000, 3000, 4000 – כל שיאי השחיתות נשברים. בימים האלה המציאות מחקה את תוכניות הטלוויזיה, את סדרות הטלוויזיה. לא רק בבית הקלפים מלחמה היא התשובה לחקירות שחיתות. כי עכשיו, במקום לדבר על הצוללות, כולם מדברים רק על מגנומטרים. כעומק החקירה כך גובה הלהבות; כגודל הכישלון כך עוצמת ההסתה. הממשלה כושלת – האופוזיציה אשמה, אזרחי ישראל הערבים הם האשמים, הם ומנהיגיהם. מיעוט לאומי, שלמרות המלחמות ולמרות כל האפליות, באופן עקבי בחר ובוחר בדרך של מאבק פוליטי, ציבורי, פרלמנטרי, לא נגרר לשום פינה, מופת ודוגמה לאחריות – אותם מציבים כמטרה להסתה בלתי נגמרת. עמיתי חברי הכנסת, לגנות את המציאות זה לא מספיק; חייבים לשנות אותה. שבירת הסטטוס קוו במקומות הקדושים הייתה מעשה מופקר וחסר אחריות. אבל לא מספיק להיתקע בסטטוס קוו, חייבים להתקדם למקום טוב יותר. לא להיכנס למלחמת דת, אלא להיחלץ סוף-סוף מהסכסוך הלאומי; לפרוץ את מעגל הדם הזה של כיבוש ושל מלחמות בדרך היחידה האפשרית: התקדמות לשלום שיבטיח עצמאות וצדק לשני העמים. להציע לאנשים כאן חיים במקום מוות. זה התפקיד שלנו בכנסת. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת מאיר כהן מיש עתיד. מאיר כהן (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, כפי הידוע לכם, החלטנו במפלגת יש עתיד לבטל את הצעת האי-אמון שהיינו אמורים להגיש ממש עכשיו. שאף אחד לא יטעה, ודאי שלא עמיתינו בקואליציה: זה לא שאין לנו ביקורת. ההפך, דווקא בימים האלה יש לנו ביקורת חריפה ונוקבת על כל מה שקורה סביבנו, ואנחנו יודעים בדיוק לאן ולמי יש להפנות את האצבע. ירושלים בוערת, כשבמרכז ניצבת שאלת המגנומטרים ואופן קבלת ההחלטה על הצבתם, דיפלומטים ישראלים נצורים בעמאן בירת ירדן, ורק אתמול קברנו בדמעות שלושה בני משפחה אחת שנרצחו בידי חיית אדם. חברות וחברי הכנסת, בדיוק בגלל רצף האירועים המטלטל הזה החלטנו למשוך היום את הצעת האי-אמון שלנו בממשלה. הגם שאנו בטוחים שהממשלה הזו אינה ראויה כלל לאמון הציבור. אנחנו מאמינים שיש רגעים שבהם מוטלת עלינו מחויבות לאינטרס הלאומי, שהוא הצורך של מדינת ישראל להציג כלפי חוץ חזית בסיסית של אחדות. בימים אלה ניצב הצורך לחיזוק החוסן הלאומי מעל למחויבות שלנו להעביר את הביקורת כאופוזיציה לוחמנית. אין לנו ספק כי התנהלות הממשלה והעומד בראשה בימים האחרונים יכולה להיות עילה מספקת לכמה וכמה הצעות אי-אמון, שכל אחת מהן ראויה וחשובה בפני עצמה, ואולם דווקא בימים האלה השאלה המרכזית שיש עתיד מניחה במרכז היא מה מצופה מאתנו, גם בהיותנו אופוזיציה לוחמנית: לכוון את חצי הביקורת הביתה פנימה, דבר שעלול להחליש אותנו, אפילו במעט, מול החזית מבחוץ, או להפגין את אותה מידה בסיסית של אחדות שתגביר את מידת החוסן של מדינת ישראל. חברות וחברי כנסת, ביקורת היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ויש לה מטרה אחת, ללמוד ולהפיק לקחים, בוודאי סביב האירועים הקשים שאותם אנו חווים בימים אלה. זה לא הרגע לביקורת. אני מזכיר כי מדינת ישראל נמצאת עדיין בעיצומם של אירועים אלה, אדוני השר, ועלינו לנצור את האי-אמון. אני מבטיח, אנחנו נהיה כאן עם כל הביקורת בכל כוחנו, בקולנו הרם והברור, רגע אחרי. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. יפעת שאשא ביטון (כולנו): תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם על דיון שקיימנו אתמול בוועדת החינוך – כן, אתמול, ביום ראשון – שבע שעות תמימות, בנושא הצהרונים, רק כדי להילחם על האינטרס של הציבור הרחב. כשאנחנו ניגשנו להצעת החוק על פיקוח מחירי הצהרונים והלכנו על המהלך גם בתוכנית "נטו משפחה" של השר כחלון, בעצם נענינו לקריאה מאוד חזקה מצד הציבור, אותו ציבור הורים שטען שעושקים אותו וגוזלים ממנו וגוזרים עליו קופון על מצרך שהוא בסיסי. הרי כולנו מסכימים היום שהצהרונים הם לא מותרות, ופתאום אנחנו מגלים בתהליך החקיקה שיש כל מיני כוחות בשוק שהפיקוח על מחירי הצהרונים לא בדיוק מתאים להם. פתאום אנחנו מתחילים לקבל מערכת של לחצים מכל מיני גופים שמבקשים שנחריג אותם כדי שהם יוכלו לגבות כמה שהם רוצים. אבל יותר מכך, מצאנו את עצמנו נלחמים, גם אתמול, במשך שעות, מול קבוצה מצומצמת של הורים שפתאום צועקת הפוך. היא רוצה שנחריג אותם כדי שהם יוכלו לשלם כמה שהם רוצים. אז אני רוצה לומר לכם כאן, חברים: זה בסדר שיהיו מסגרות פרטיות במדינת ישראל, וזה בסדר שתהיה בחירה. ואם יש הורים שרוצים לשלם יותר, גם זה בסדר. שיעשו את זה במסגרות פרטיות פר-אקסלנס. אבל אנחנו כמשרתי הציבור מחויבים לתת לציבור הרחב מענה שהוא גם איכותי, גם מפוקח וגם במחירים שפויים. ואני אומרת לכם, וחבל שלא הייתם אתמול: אנחנו ישבנו שם שבע שעות, חבר הכנסת מרגי ואני, יחד עם חברי כנסת נוספים, כדי לשמור על האינטרס הציבורי מפני אותם גורמים שניסו להחריג את עצמם. ובעזרת השם אני מקווה שביום רביעי הקרוב אנחנו גם נעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. אני יכולה לומר לכם שגם עכשיו, כשישבתי במליאה, המשכתי לקבל הודעות מחברת המתנ"סים ומגופים נוספים שאני יודעת שזה פוגע בהם. אני יודעת שזה פוגע בהיקף ההכנסות שלהם, אבל אני מזכירה לכולם שאנחנו כאן בשביל המשפחות הצעירות העובדות; אנחנו כאן בשביל להוריד את יוקר המחיה וכדי לתת לאנשים במדינת ישראל קצת יותר אוויר. על זה מפלגת כולנו קמה, ובשביל זה אנחנו פועלים כאן בכנסת. עכשיו אני רוצה לומר משהו לחברי הרשימה המשותפת – – – היו"ר חמד עמאר: אני מבקש לסיים. יפעת שאשא ביטון (כולנו): אני רוצה לומר מילה קטנה נוכח האירועים בימים האחרונים, שאני מודה שקצת מדירים שינה מעיני בכללותם. ראיתי אתכם עומדים מול חיילים – וזאת לא הפעם הראשונה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לא את אישית, אבל את דיברת על זה כאן. אתם מדברים בגנות החיילים, ואתם קוראים לחיילים רוצחים. ואני רוצה לומר שכשאתם עומדים ככה מול החיילים אתם עומדים ככה גם מול הבן שלי; וכשאתם טוענים שהם רוצחים, מבחינתי זה כאילו אתם אומרים שהבן שלי הוא רוצח. ואני רוצה לומר לכם משהו: בזכותו ובזכות החברים שלו אנחנו כולנו יכולים לשבת כאן ולנהל את הדיונים החשובים שאנחנו מנהלים למען מדינת ישראל. כי כשהם שומרים על גבולות המדינה הם לא שומרים עלי או על היהודים שבתוכנו – הם שומרים על כל מי שיושב כאן. אז אני אומרת, אתם מדברים על הסתה מצד שר כזה או אחר או חבר כנסת כזה או אחר – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה, חברת הכנסת חנין זועבי. תודה רבה. יפעת שאשא ביטון (כולנו): – – אני מבקשת מכם: כשאתם מדברים כלפי החיילים – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. יפעת שאשא ביטון (כולנו): אני לא הפרעתי לכם. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: אני מבקש לסיים, אני מבקש לסיים. יפעת שאשא ביטון (כולנו): כשאתם מדברים כלפי החיילים תזכרו שאתם מדברים גם כלפי הילדים הפרטיים שלנו – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. יפעת שאשא ביטון (כולנו): – – שבזכותם אנחנו יושבים כאן. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: תודה רבה לך, חברת הכנסת חנין זועבי. תודה רבה. ענת ברקו (הליכוד): מי שמדברת – – – היו"ר חמד עמאר: חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – הם כובשים – – – יפעת שאשא ביטון (כולנו): – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): לפי החוק – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת שאשא ביטון, יפעת שאשא ביטון, אני מבקש שתשבי. קריאות: – – – ענת ברקו (הליכוד): היא הולכת ויורקת – – – ואחר כך מתלוננת שלא עושים מספיק סדר. היא יורקת – – – חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת חנין זועבי, אני מבקש. ענת ברקו (הליכוד): אין לך איזה משט בדרך? אולי תיסעי יום אחד ולא תחזרי לפה יותר? היו"ר חמד עמאר: חברת הכנסת ענת. תודה. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): – – – היו"ר חמד עמאר: תודה לך. תודה. בבקשה, יש לך שלוש דקות. בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי וחברותי בכנסת, האירוע שאנחנו נמצאים בתוכו הוא אירוע מבחן למדינת ישראל: מבחן לאמונה שלנו בצדקת הדרך; מבחן ליכולת העמידה שלנו על בסיס אותה אמונה בצדקת הדרך; מבחן לריבונות שלנו בהר הבית, אבל לא רק בהר הבית, אלא בארץ ישראל בכלל; מבחן ליכולת העמידה שלנו מול טרור ומול איומים באלימות; מבחן לחוסן הלאומי; מבחן ליכולת שלנו להתאחד ולייצר לכידות לאומית אל מול אויב. אפשר להתווכח בין ימין או שמאל. אבל כשיש אויב שטובח משפחה בליל שבת; כשיש אויב שמבקש לשלול את הריבונות של העם היהודי במקום המקודש לו ביותר – והרי אין אחד בעולם שחושב שהמגנומטרים הם הסיפור; יש מגנומטרים במדינה, ועכשיו יש פיילוט במכה ובמערת המכפלה ובכותל, והאמת, עד שנת 2000 היו גם מגנומטרים בכניסה להר הבית, והשולט בהר שולט בארץ. אדוני השר יריב לוין, נדמה לי שאדוני איננו חבר קבינט, אבל אני לא מעלה בדעתי שראש הממשלה ייכנע לטרור ויתקפל בפני איומים באלימות. כניעה מביאה, חלילה, לעוד אלימות ולעוד טרור. היא מפיחה תקווה במפרשיו. אמרתי כאן ואני חוזר ואומר: טרור נובע מתקווה, טרור הוא רציונלי. מי שמפעיל אותו מנסה להשיג באמצעותו הישגים, וחלילה לנו מלתת לו את ההישגים. עם האוכל בא התיאבון חלילה, חלילה, חלילה. אם מישהו חושב שהוא יסיג לאחור את הריבונות או את האחיזה היהודית שלנו בהר הבית באמצעות הטרור, הוא צריך, אדוני היושב-ראש, להבין שזה ההפך הגמור. לו אני ראש הממשלה, אני סוגר את ההר לערבים ומאפשר תפילת יהודים חופשית בו. ואם חלילה יהיה עוד פיגוע, אז יהיה בית-כנסת על הר הבית וההר ייסגר לצמיתות לערבים. אם מישהו חושב שהוא ישיג משהו בטרור – ההפך הגמור. ראש הממשלה, במדיניות שלו בחמש-שש השנים האחרונות, שיפר מאוד את מרקם החיים ואת משטר התנועות של הערבים ביהודה ושומרון. הוא יצר שם תשתית לחיים אזרחיים מפותחים ומתקדמים. זה הרגע להשתמש בזה כמנוף ולהמחיש את מחיר ההפסד. ופה אני מוכרח לומר שיש איזה כשל, בלוף, באמירות של שר הביטחון, ברצון לחלק בין הטרור לבין האוכלוסייה. הרי הרוצח הנתעב הזה שעשה את הטבח בנווה צוף בליל שבת – חמש דקות לפני הטבח, איך היית מגדיר אותו, אדוני היושב-ראש? אוכלוסייה. הוא הרי לא שייך לאיזושהי תשתית טרור; אי-אפשר להגיד: זה חמאסניק. מדובר בחלק מהאוכלוסייה שגדל על מצע של הסתה, של תמיכה בטרור, בציבור שתומך ומאדיר טרור. הציבור הערבי ביהודה ושומרון צריך להבין: אם אנחנו נחיה חיים טובים, גם הוא יחיה חיים טובים; אם, חלילה, אנחנו ניפגע ונירצח כתוצאה מטרור, אז הוא לא יחיה. אז אני קורא לראש הממשלה ולשר הביטחון: תחזירו את המחסומים, תסגרו את הצירים, תשללו את היתרי העבודה, תחזירו את הפלסטינים ביהודה ושומרון חמש ושש שנים לאחור, שיבינו שלא רק שלא מרוויחים משהו מהטרור אלא משלמים עליו מחיר כואב. מחיר כואב אידיאולוגי – חשבתם להרוויח משהו בהר הבית – תפסידו, וההפך הגמור יקרה; וגם מחיר מעשי פרקטי. זאת הדרך היחידה להוציא את המוטיבציות שמניעות את גלגלי הטרור. ושוב, אני לא מעלה בדעתי שהממשלה הזאת, שאני יושב בקואליציה שלה, תיכנע לטרור ולאלימות. זאת תהיה סכנה גדולה למדינת ישראל. תודה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת יואב בן צור מש"ס. יואב בן צור (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, על שולחן הכנסת מונחות שלוש הצעות אי-אמון בממשלה – אחת מהן היא הצעת אי-אמון של סיעת מרצ בעקבות חקירות ראש הממשלה. בימים אלו, שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מבית ומחוץ, ומאבדת – בשבוע שעבר את רס"מ כמיל שנאן ורס"ר האיל סתאוי, השם ייקום דמם, ובליל שבת האחרון את סבא יעקב סלומון ואת ילדיו חיה ואלעד – בימים אלה סיעת מרצ מנסה להוכיח לנו שהיא קיימת ובוחרת להקריב את אחדות העם על מזבח אינטרסים פוליטיים צרים. אני רוצה להזכיר לכם שזאת אותה סיעה שחלק מחבריה ביקרו משפחות מחבלים ואף הצטלמו בחלקות קבר של גדולי המרצחים. אילן גילאון (מרצ): מי? מי? יואב בן צור (ש"ס): לא אילן. אילן, אתה – יש בסיעת מרצ אנשים טובים – – – ענת ברקו (הליכוד): יש אחת שאוהבת להשתטח על קברים – – – אילן גילאון (מרצ): כולם טובים. אין אף אחד – – – יואב בן צור (ש"ס): כולם טובים, אבל לא כולם חושבים אותו דבר, לצערי. ענת ברקו (הליכוד): יכול להיות – – – יואב בן צור (ש"ס): יכול להיות שאם היית יושב-ראש מרצ הדברים היו שונים לחלוטין. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): מה הקשר בין – – – בשחיתות לבין המצב במדינה? יואב בן צור (ש"ס): רגע, דקה. תכף תן לי לגמור עד הסוף. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): – – – יואב בן צור (ש"ס): עד הסוף. חכם שומע עד הסוף. אחר כך תגיד לי. אילן גילאון (מרצ): אני מבין שאתה מהצד היריב. נכון? אתה עוזר לי. יואב בן צור (ש"ס): סיעת מרצ העלתה על המוקד את ראש ממשלת ישראל. אני רק רוצה להזכיר, כשאריק שרון המנוח היה ראש ממשלה כולם אתרגו אותו; כולם בלי יוצא מן הכלל רצו לשמור עליו, לא להפיל אותו. למה? מסיבה מאוד פשוטה – כי הוא פינה יהודים מכל מיני יישובים ולא רצו להפריע למציאות הזאת שהוא מפנה יהודים. היה נוח להם. אבל היום, בטרם סיימו גופי החקירה את מלאכתם אתם מנסים להפיל את הממשלה, מנסים להשפיע על שיקול דעתו המקצועי של היועץ המשפטי לממשלה. למה? כי אז היה נוח לכם עם ההחלטות המדיניות של ראש הממשלה; היה נוח לכם לראות יהודים מגורשים מבתיהם. רבותי, חזקת החפות עומדת לכל אדם באשר הוא, ובפרט כאשר מדובר בראש ממשלה, נבחר ציבור שנבחר פעם אחר פעם ומקבל את אמון הציבור שוב ושוב. זו השעה לאחד את כל חלקי העם למען ביטחוננו ולמען המלחמה בטרור הרצחני, המשמיד כל חלקה טובה ומאיים על עתידן של המדינות הדמוקרטיות. אני קורא לחברי חברי הכנסת לדחות את הצעת האי-אמון ולהביע תמיכה בממשלה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. עודד פורר (ישראל ביתנו): תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חייב להתייחס לפיגוע שנרצחו בו שני שוטרים דרוזים, אחים שלנו, גיבורים שלנו, רס"מ האיל סתאוי ורס"מ כמיל שנאן. הכרתי את בני המשפחה שלהם יחד אתך, אדוני, בביקור שהראה עד כמה הקשר בין שתי העדות האלה הוא עמוק, ויצא לנו גם לבקר את השוטר הגיבור שחיסל את המחבל והציל בסופו של דבר את האזרחים שנמצאים שם, כי זה מה שהמחבל רצה, להרוג. ואז אנחנו שומעים את התגובות שיוצאות מכיוון הרשימה המשותפת, ואת האמירות שלהם על הציבור מאום אלפחם ושחס וחלילה לא נאשים את כלל הציבור; ויותר מזה, גינויי הרצח שלהם לכאורה, אותו רצח מתועב שאירע בהר הבית, מלווים בהטלת אחריות על ממשלת ישראל: ישראל היא שאחראית על הנפיצות בהר הבית – ועוד מאשימים את הימין שהם מעזים לנצל את העניין כדי להסית כנגד הערבים; או חברת הכנסת חנין זועבי, שאומרת שזה הזמן להדגיש כי המשך הכיבוש במסגד אל-אקצא הוא שורש כל רע. זאת אומרת, זה מי שאשם. העובדה שאנחנו נמצאים שם – – ענת ברקו (הליכוד): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): – –אנחנו אפילו לא מתפללים שם – – ענת ברקו (הליכוד): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): – – זה מה שמוביל – והיא נותנת את ההצדקה לרוצחים המתועבים האלה. ענת ברקו (הליכוד): – – – עודד פורר (ישראל ביתנו): והם לא הרוצחים הראשונים שיצאו מהמגזר הערבי, לצערי, מקרב ערביי ישראל ומקרב אום אלפחם. ועוד, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, שהוא תושב אום אלפחם, מטיל את האחריות על הפיגוע על ממשלת נתניהו. זאת אומרת, ממשלת נתניהו היא שאשמה שיוצאים שני רוצחים מתועבים לרצוח במקום הקדוש ביותר לכל האומות, שלא נשפך בו דם, והם באו ושפכו דם במקום הקדוש למוסלמים ושפכו דם של אחינו הדרוזים. ואת כל זה אומרת הרשימה המשותפת, שאומרת: אל תכלילו, אל תכלילו את כל הערבים מאום אלפחם. אז בואו נספר קצת מה יצא, מה צמח על הקרקע באום אלפחם בשנים האחרונות – ב-2003 בן העיר אום אלפחם שגויס ל"חמאס" מוביל מפגע לפיגוע בחדרה; וב-2004 תושב אום אלפחם מסיע מחבל עם חגורת נפץ לכרכור ומצייד אותו בהוראות איך להתפוצץ; ב-2007 הורשעה תושבת אום אלפחם שהתגייסה ל"חיזבאללה"; וב-2012 תושב אום אלפחם סייע לשלושה פעילי ג'יהאד מג'נין בניסיון לחטוף ישראלים. או אולי בספטמבר 2014, שאז תושב אום אלפחם הורשע כשהסתנן לסוריה עם שלושה נוספים כדי להתאמן במדינה האסלאמית; או שנלך לזמן היותר קרוב, לפברואר 2015, כשמורה, מורה בבית-ספר באום אלפחם, בית-ספר שכמובן מקבל תקציב ממדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, מצטרף למדינה האסלאמית; או לאוקטובר 2015, כשתושב אום אלפחם ביצע פיגוע דריסה ודקירה בגן שמואל. אבל אל תאשימו את תושבי אום אלפחם, מה פתאום, לא יצא משם שום דבר, זאת פעם ראשונה שאנחנו נתקלים במרצחים האלה. או ל-2016, כשתושב אום אלפחם דוקר תושבת אלעד; או ליוני 2016, כשתושב אום אלפחם טס לטורקיה כדי להצטרף ל"דאעש" ולארגון המדינה האסלאמית; או לנובמבר 2016, כשהורשע תושב אום אלפחם בהסתה, לאחר שפרסם בפייסבוק דברי שבח והלל ל"חיזבאללה". ואנחנו מופתעים כשפתאום תושבי אום אלפחם לוקחים רובה, מבריחים אותו להר הבית ורוצחים שוטרים בהר הבית, במגמה לרצוח אזרחים בהמשך. איזו הפתעה קיבלתם פה. אבל ההפתעה הזו לא צמחה על איזושהי קרקע ריקה; היא צמחה על קרקע פורייה, על אותו איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, שמכנה את הנשיא פרס "הרוצח מכפר כנא" ומחרים את הלוויה שלו, ובה בעת הולך לאזכרה של יאסר ערפאת – ואני מייד מסיים, אדוני היושב-ראש, כי אי-אפשר שלא להזכיר את הגינוי שהוציאה הרשימה, חד"ש ובל"ד, לסעודיה על כך שקבעה שה"חיזבאללה" הוא ארגון טרור, או דקת הדומייה למחבלים, ומעל לכול, כמובן אי-אפשר לשכוח את אותו חבר כנסת באסל גטאס מהרשימה המשותפת, שכשהיה איסור על חברי כנסת לעלות להר הבית, עלה להר הבית – והוא נוצרי, הוא לא עלה כמוסלמי כדי להתפלל – ושאלו אותו: למה? הוא אמר: כדי להתסיס, והיום הוא יושב בכלא הישראלי אחרי שהבריח פלאפונים לאסירים ביטחוניים. והוא יצא מהרשימה של עזמי בשארה, המרגל שברח מהארץ, וסעיד נפאע, שקיים מגע עם סוכן זר. ולכן, חברי חברי הכנסת, הגיע הזמן להסתכל במציאות נכוחה. יושבים פה כמה חברי כנסת וכמה רשימות שצריך למנוע מהם להיכנס לכנסת הבאה, כי הם תומכים בחיסול מדינת ישראל. זו האג'נדה שלהם. ומי שזו האג'נדה שלו, שיעשה אותה מבחוץ ולא מבפנים. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חבר הכנסת יעקב ליצמן – איננו נוכח. חבר הכנסת אילן גילאון. אילן גילאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אומרים שההבדל בין חכם לפיקח הוא שחכם לא נכנס למקום שפיקח יודע לצאת ממנו. אבל מסתבר, אדוני היושב-ראש, שראש הממשלה הוא לא זה ולא זה: לא חכם מספיק לא להיכנס למקום כזה. מה זה המגנומטר הזה שעליו מדברים? הרי יש אותו בכל מקום, כמו נורה, נורת ליבון, וגם מדבר כזה, ראש הממשלה מצליח בלי הסכמה לייצר משבר. אפשר לחשוב על מה מדובר. הוא איננו יודע לצאת ממנו, משום שעדיין הוא מסתבך ואיננו יודע לצאת ממנו. ובשורה האחרונה – אדוני, אני בא מתוך המפלגה הציונית ביותר בבית הזה, אני מוכרח להודות על כך, שדואגת לקיומה של מדינת ישראל, כי יש מי שמדבר על השמדתה, יש דברים ודרכים שונות להשמיד אותה. אדוני, היינו יחד עם כל חברי השבוע במע'אר, והיינו אצל שכיב כדי לנחם אותו על אובדן החיים הצעירים, והבוקר הייתי אצל משפחת סלומון ופגשתי שם את מיכל, גיבורה כמו דבורה הנביאה, אנשים שבסופו של דבר איש אינו שואל למה היו צריכים להימצא בתוך המציאות הזאת. אפשר לעמוד כאן ולהאשים את כל אחד. ניהול המשבר, ניהול הסכסוך – הוא פשט את הרגל. אי-אפשר לנהל, וגם לא יודעים לנהל את הסכסוך הזה. אבל ראש המשלה, ותסלח לי, בורח למקלט הקבוע שלו בערוץ 20 ומשקץ ומגדף עיתונאים, והולך ותובע. אני מקווה שמ-100,000 השקלים שהוא קיבל פיצויים מיגאל סרנה – זה מה שעושה ראש ממשלה, עוקב בפייסבוק אחרי מי שכותב עליו ותובע אותו – אני מקווה שהוא ישקיע את זה במקום הנכון. והוא מדבר על רביב דרוקר, א גרויסע עיתונאי, הוא אומר; א גרויסע ראש ממשלה, שככה הוא צריך להתעמת מול העם שלו. ראש הממשלה לעומתי, סוכן מכירות, פרזנטור שנקלע לצרה ואיננו יודע לנהל משבר, איננו יודע לנהל סכסוך ואיננו יודע לנהל כלל. מי שדואג לקיומה של מדינת ישראל, יוריד את החרפה הזאת מעלינו, את חוסר האחריות הזאת מעלינו. כמה זמן אפשר לנהל מדינה בכך שאתה רואה בכל אזרחיה אינסטרומנטים אישיים כדי להשתמש בהם? זאת תקופה, אדוני, של פרות הבשן, הנביא קורא להן פרות הבשן; תקופה של ליקוי מאורות כשהכול מתבטא בדבר אחד: מי יהיה קיצוני יותר ומי יוכיח חוזקה לאומנית יותר – הביבי או בנט? או הביבנט, כפי שאפשר לקרוא לתופעה הבזויה והמקולקלת הזאת. אין ויכוח בין ימין ושמאל. משפט אחרון אני אומר לך. עוד מעט תתקיים כאן אזכרה, כינוס, לזכרו של זאב ז'בוטינסקי. אני מבטיח לך, אדוני היושב-ראש, שאם יבוא ז'בוטינסקי לעולם הזה בעוד שעה קלה, הוא לא יזהה את היורשים שלו בעולם הזה. הוא לא ידע מיהם. ולכן אני אומר לך, הגיע הזמן באמת לדאוג למדינת ישראל ולקיומה ולחוסנה ולרווחתה, וללכת ולהוביל החוצה את כל קבוצת הביבנטים האלה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. מסיעת הליכוד, השר אופיר אקוניס. השר מסכם, בבקשה. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, טבח ברברי, אלים ואכזרי התרחש בליל שבת בחלמיש – נווה צוף. פרא אדם – או, מדויק יותר, חיה דו-רגלית מוסתת ומעוותת – חודר לביתה של משפחת סלומון וטובח בה. הייתי אתמול, אדוני היושב-ראש, בבית-העלמין של מודיעין כאשר אלפי ישראלים ליוו את יוסף, אלעד וחיה, השם ייקום דמם, למנוחת עולמים. "הנה מוטלות גופותינו", כך נכתב ב-1948, וכך חזינו אתמול, השר לוין, בבית-העלמין במודיעין. הטבח הקניבלי הזה, אדוני היושב-ראש, איננו קשור, חבר הכנסת גילאון, לשום מגנומטר. הוא איננו קשור, חבר הכנסת זחאלקה, בסידורי ביטחון שמטרתם למנוע מפורעים ערבים – פורעים ערבים, אדוני היושב-ראש, המוסתים על ידי חברי כנסת מן הסיעה הערבית המשותפת. הרשתות החברתיות הראו ביום שישי בצורה ברורה ושאיננה משתמעת לשתי פנים את ההסתה של חבר הכנסת טיבי וחברת הכנסת זועבי בירושלים, את ההתגרות בשוטרי ישראל, את הניסיון לגרור לפרובוקציה. והעובדות כתמיד שונות לגמרי מהשקרים וההסתות. ההסתות – מתק המילים באנגלית, או גרוע מזה, מתק המילים בעברית באולפני הטלוויזיה, של חבר הכנסת זחאלקה, של חבר הכנסת טיבי, של אחרים, לעומת ההסתה הפנאטית הלאומנית, למשל בירושלים רק ביום שישי האחרון. וכדי שהבית הזה ידע, ובאמצעותו – אזרחי ישראל, ובאמצעותם – אומות העולם: המגנומטרים, חבר הכנסת בהלול, שהוצבו בכניסות להר הבית, מתי הוצבו שם? מתי הם הוצבו? רק אחרי ששניים משוטרי ישראל נרצחו על הר הבית ביום שישי לפני עשרה ימים ב-07:30. ובכן, ראיתי את הציוצים, אדוני היושב-ראש, את האמירות: הם נהרגו, הם נפגעו. הם נרצחו – על ידי פראי האדם שיצאו מאום אלפחם ורצחו אותם. ומה הם עשו? שיטה חדשה יש לטרור האסלאמי הקיצוני, אדוני היושב-ראש. הטרור האסלאמי הקיצוני – כפי שעשה "חיזבאללה" בדרום לבנון, כפי שעושה ה"חמאס" ברצועת עזה, כפי שעשו פראי האדם מאום אלפחם בהר הבית – משתמש במקום דתי כדי לעשות פיגוע טרור. האיל סתאוי וכמיל שנאן – בנו של חברנו חבר מפלגת העבודה חבר הכנסת שכיב שנאן – זכרם לברכה, נרצחו שם לפני ששמו את המגנומטרים. ואני שואל את הרוצחים הערבים מאום אלפחם: האם הם היו תחת כיבוש? האם היו חיו ונאלצו לעבור במחסומים ביהודה ושומרון, מחסומים שרובם, אדוני היושב-ראש, הוסרו כבר מזמן? ה-check points כמעט אינם קיימים ביהודה ושומרון, אינם קיימים. אבל התירוץ בחוץ הוא לספר שהם לא חיים ביהודה ושומרון ברצף טריטוריאלי, או הם חיים תחת הכיבוש, כאשר – ואדוני, השקר הפלסטיני הזה, אדוני, הוא דבר שנמשך גם בארץ, גם על ידי דוברים מן האופוזיציה, לדאבון הלב – 97% מן הפלסטינים חיים כבר 20 שנה, 20 שנה ומעלה, תחת שליטתה של הרשות הפלסטינית, ואינם חיים בשום כיבוש ושום נעליים. אבל הם ממשיכים לחזור על השקר הפלסטיני הזה, הידוע. מה שהוביל את הרוצחים הערבים מאום אל פחם ואת הרוצח שטבח במשפחת סלומון היה פשוט שנאת יהודים, הסתה פראית ורצון עז לרצוח. לדאבון הלב, לדאבון הלב, הם הצליחו. אני ביקרתי את משפחת סתאוי ומשפחת שנאן ואני ראיתי את הישראלים היפים במיטבם – תרתי משמע: יפים מבחוץ, יפים מבפנים – נאבקים למען ביטחונה של המדינה שלהם, מדינת ישראל. אבל גרוע מזה, אדוני היושב-ראש. בימים האחרונים ישנו איזה ניסיון – הייתי אומר פסיכוטי, ממש פסיכי; אין מילה אחרת, אין, אין לו מילה, אפילו לא פרלמנטרית – לקשור את ההידרדרות במצב הביטחוני לפרשייה כזאת או אחרת, שהייתה או לא הייתה. אני מוכרח להגיד לזכותה של חברת הכנסת לבני, ששמעתי אותה במוצאי שבת, שהיא הכחישה את הדבר הזה ודחתה את הקישור הזה בשידור בערוץ הראשון של הטלוויזיה. אבל אחרות ואחרים, בציוצים, בפוסטים, באמירות, מנסים לקשור, בצורה מכוערת, שקרית ופתטית במידה רבה, את הידרדרות המצב הביטחוני לפרשיות כאלה ואחרות, שגם אינן קיימות. אבל זה, כמובן, פחות חשוב, כן, למה, אם אפשר להמציא פרשיות, אדוני היושב-ראש, לא צריך לחזור על השקר הזה פעם אחר פעם? אולי בסוף השקר הזה יהפוך בציבורים מסוימים לאמת. אני שומע היום – חבר הכנסת שמולי, אתה נימקת כאן הצעת אי-אמון, וחברת הכנסת מיכאלי; אני שמעתי היום – היום, לא שלשום ולא לפני שבועיים – את יושב-ראש מפלגת העבודה. הוא איננו יושב-ראש האופוזיציה. אגב, חדשנות, ממש Israeli innovation, יושב-ראש העבודה איננו יושב-ראש האופוזיציה – דבר מדהים כשלעצמו. אגב, חבר הכנסת שמולי, זה משעשע או עצוב שיושב-ראש המפלגה שלך אפילו לא הצביע בשבילך. יושב-ראש המפלגה, השר כץ, לא הצביע בשביל המפלגה שהוא עומד בראשה. הוא הצביע למפלגה אחרת וגם היה שר בממשלתנו. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: אני רוצה להגיד לך שגם שמולי לא הצביע לו. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: לא, לא. אני בטוח ששמולי הצביע – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: שמולי לא הצביע ליושב-ראש המפלגה שלו. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: לא, לא, לא. תן לו קרדיט. השר כץ, תן קרדיט לחבר הכנסת – – – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: תשאל אותו. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: למפלגת העבודה הוא הצביע. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: לא, הוא לא הצביע לגבאי. הוא הצביע לפרץ. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: אה, ברור. זה בטוח, זה בסדר גמור. אבל בעניין זה – אתה צוחק, חבר הכנסת שמולי. אני גם מתלבט אתך אם זה עצוב או מצחיק. יושב-ראש המפלגה שלך לא הצביע – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): אני בוחר לצחוק. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: לצחוק – יאללה, זרמתי אתך. לקראת סוף המושב אני זורם אתך. זה באמת מגוחך. שיא ישראלי חדש ומרענן: היושב-ראש לא מצביע עבור המפלגה שהיום הוא עומד בראשה. אני לא שמעתי על דבר כזה. אבל זה היה בצד, כן? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): מי אמר לך שהוא לא הצביע למפלגה הזאת? איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): – – – שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: די, את לא מאמינה. חברת הכנסת מיכאלי, את לא מאמינה. את יודעת שאני אתך בוויכוח ארוך שנים, אבל אני מעריך את העובדה שאת עומדת על דעותייך ועל עמדותייך וגם מצביעה למפלגה שבה את היום חברת כנסת. אבל מה לעשות שיושב-ראש המפלגה שלך לא הצביע בשבילך, מה לעשות? מיכל בירן (המחנה הציוני): אתה מפחד? אתה משקשק? שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: אני עומד כאן, כולי מפוחד ומזיע. מיכל בירן (המחנה הציוני): אני שומעת את השקשוקים שלך עד פה. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: תגידו, כמו שאתם אומרים "נתניהו מזיע", תגידו "אקוניס מזיע", "אקוניס בלחץ", "אקוניס לא מתפקד תחת לחץ". אוי ואבוי, אני מציע לכם לרענן את הביטויים האלה משנות ה-90, גם על נתניהו וגם על אחרים. תתקדמו. פשוט תתקדמו. קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): פתטיות זה – – – שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: חמור מזה, שיושב-ראש מפלגת העבודה – – – יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אתה בלחץ? שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: חבר הכנסת בר, אני תחת לחץ. תכתבו "אקוניס תחת לחץ". לחץ נוראי. יושב-ראש מפלגת העבודה – – – מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): יותר גרוע, אתה נראה כמי שלא יודע מה קורה. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: אני ממש, לא נראה לחוץ, לא לחוץ – – – יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אתם נראים בפניקה. אני לא יודע איך זה נראה מבחוץ, אבל אתם נראים בפניקה. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: מפלגת העבודה לקראת סוף המושב. החום בחוץ הוא קשה, חבר הכנסת בר. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): זה החום או שאתה מזיע מפניקה? שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: החום בחוץ הוא קשה. קשה מאוד. אני באמת לא רוצה להפנות אותך לסקר האחרון שהתפרסם אתמול, כי אני חושב שהתוצאות צריכות להיקבע בקלפי ולא על פי תוצאות הסקרים, אז בואו נירגע. אבל הדבר החשוב הוא האמירות שלו היום הזה, אדוני היושב-ראש. וכך אומר יושב-ראש מפלגת העבודה: החלטות ביטחוניות, הוא אומר, מתקבלות בגלל שיקולים פוליטיים וקמפיין בחירות. ועוד יותר גרוע מזה, הוא אמר והוסיף: פיגוע אחד, פרופורציות. הדבר הוקלט ומתועד היום בערוץ הכנסת, ערוץ 99. פיגוע אחד, פרופורציות. פיגוע בהר הבית שבו נרצחו על ידי חולי רוח פלסטינים, ערבים ישראלים, שני שוטרים גיבורים שלנו. אני שואל את עצמי, האם מפלגת העבודה יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס הזה? כולל העובדה המוערכת שסיעת יש עתיד, אדוני היושב-ראש, הסירה היום מסדר-היום את הצעת האי-אמון, ואילו סיעת העבודה החליטה לקיים את ההצבעה בזמן הזה, שבו אנחנו נמצאים במשבר לא פשוט מול ירדן, מול הפלסטינים ומול פראי האדם של הטרור הערבי המכוער, עם פרצופו המכוער. אדוני היושב-ראש, אינני יכול שלא להתייחס היום הזה לדברים – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): השר אקוניס, מי שדאג לכך שהשרים יוכלו להשתתף בקבינט היום זה דווקא סיעת המחנה הציוני. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: יפה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אבל מה לעשות שעם תום המושב, ובהינתן שהמצב הוא לא כל כך טוב, אז החלטנו בכל זאת לעשות את האי-אמון – – – שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: על הערתך האחרונה, גברתי, אני – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): מאוד חשוב לנו שתוכלו לקיים את הקבינט. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: על הערתך האחרונה, הטובה והצודקת, אני אומר כל הכבוד. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): היינו הראשונים לעשות זאת, משום שזה חשוב לנו. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: הנה, על הערתך הטובה. לא על האי-אמון, אבל בהחלט על עניין הקבינט. אדוני היושב-ראש, לאחרונה אנחנו עדים לראיונות מוגברים ברדיו ובטלוויזיה, בעיקר ברדיו היום בבוקר, אבל בעיקר לסרטונים הזויים – הזויים, אין מילה אחרת – שמופצים מדי יום ברשתות החברתיות על ידי ראש ממשלה לשעבר בישראל. וכך כותב עליו אדם שאיננו חשוד באהדה יתרה לימין הישראלי בכלל ולליכוד בפרט, ואני אצטט. זה בשבילך, חברת הכנסת נחמיאס, וגם בשביל חבר הכנסת בר. ובכן, כך: "אהוד ברק שאף להביא עידן של שלום לישראל ולהירשם בהיסטוריה כראש ממשלה ששינה לעד את פני המדינה. ב-20 החודשים שבהם כיהן כראש ממשלה, במקום שלום פרצה אינתיפאדה, שלברק יש חלק לא מבוטל בה. לו היה פחות יהיר, לו נטל סיכונים באופן יותר מחושב, ייתכן שניתן היה למנוע את התפרצותה של אינתיפאדת אל-אקצא, או לפחות להקטין את עוצמתה ומשכה". הסיפור, אדוני היושב-ראש, הוא "סיפורו של ראש ממשלה שעלה לשלטון על כנפי אופוריה חסרת תקדים והפך לאחד האנשים השנואים במדינת ישראל. בסיוע מסמכים שנחשפים, סקרים סודיים ומכתבים אישיים, מסרטט הספר באופן מרתק את תיאור נפילתו של ברק והסיבות לה". אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת נחמיאס, הספר הזה, "חרקירי", נכתב על אהוד ברק, ראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות המדינה; ראש הממשלה, שנבחר על ידי 1.7 מיליון ישראלים, קיבל קרדיט שלא היה כדוגמתו, דרדר את ישראל משקט ביטחוני כמעט מופתי לאינתיפאדה של כמעט 1,000 הרוגים. קיבל מדינה במצב כלכלי הולך ומשתפר ודרדר אותה, כיוון שהמצב הכלכלי, אדוני היושב-ראש, במידה רבה מאוד החריב את כלכלת ישראל. גרוע מזה, חברת הכנסת נחמיאס, כאשר אהוד ברק מוציא מפיו את המילה "מושחתים", והוא עושה זאת בסרטונים ההזויים שלו מבוסטון, או בסרטונים ההזויים שלו ממגדלי אקירוב – – – איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): הוא מעצבן אותך, הוא מעצבן? שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: על אהוד ברק כתב מבקר המדינה – מבקר המדינה כתב: מפלגת העבודה קנתה שלטון בכסף. כך כתב מבקר המדינה על אהוד ברק, על אחת מפרשיות השחיתות הפוליטיות הגדולות ביותר, אדוני היושב-ראש, בתולדות המדינה, והיא עמותות ברק הבלתי-חוקיות. איפה כל מגיני הצדק? איפה כל אנשי שלטון החוק נקיי הכפיים? היכן הם? איפה הם? יואל חסון (המחנה הציוני): היכן הם? היכן אתם? שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: נעלמו. נעלמו. נעלמו להם, אדוני היושב-ראש. התפוגגו, לא קיימים. שותקים. האיש הזה הוא האחרון, אבל האחרון, שיכול לדבר על ניהול מצב ביטחוני, על ניהול כלכלה ועל שחיתות שלטונית. זהו אהוד ברק. אבל הוא יכול להמשיך, משום שאנחנו מאמינים בדמוקרטיה, אנחנו ממשיכי דרכו של הליברל הגדול זאב ז'בוטינסקי, ומייד נציין, אדוני היושב-ראש, 94 שנים לפטירתו. האיש הזה יכול להמשיך בסרטונים ההזויים שלו, בהפצת השנאה שלו, בהפצת השקרים שלו, אבל שום דבר לא ייקח ממנו את התואר המופלא, חבר הכנסת פרץ: ראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדות ישראל. על כל הסיבות האלה ואחרות, אני אבקש מחברות וחברי הכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר אופיר אקוניס. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו מתחילים להצביע. הצעת אי-אמון מטעם המחנה הציוני: ממשלה שדואגת למקורבים ולא לאזרחים. מי בעד הצעת האי-אמון? מי נגדה? נא להצביע. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת המחנה הציוני להביע אי-אמון בממשלה – 40 נגד – 51 נמנעים – אין הצעת סיעת המחנה הציוני להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, נא לשבת. זה נראה מכאן כמו אולימפיאדה עם כל הריצות. בעד – 40, נגד – 51, אין נמנעים. הצעת האי-אמון של המחנה הציוני לא נתקבלה. הצעת אי-אמון מטעם מרצ: ראש ממשלה תחת חקירות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – 52 נמנעים – אין הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 39, נגד – 52, אין נמנעים. גם הצעת מרצ לא התקבלה. מטעם הרשימה המשותפת – – – אילן גילאון (מרצ): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לחצת? היית במקומך, לחצת וזה לא נרשם. אז 40 בעד ההצעה, כולל אילן גילאון. המלחמה הבאה בחסות ממשלת נתניהו – הרשימה המשותפת. מי בעד הצעת האי-אמון? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 36 נגד – 52 נמנעים – 1 הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 36, נגד – 52, אחד נמנע. גם הצעת הרשימה המשותפת לא התקבלה. חברי הכנסת, ב-18:00 נתחיל את יום ז'בוטינסקי. בינתיים נעבור לחקיקה. הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017 [מס' מ/970; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 23069; מושב שני, חוב' ח', עמ' 7080; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נעבור לחקיקה: הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017, מטעם ועדת החוץ והביטחון. יציג את החוק חבר הכנסת אבי דיכטר, יושב-ראש הוועדה. אבי דיכטר (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מסי 6), התשע"ז–2017. בשנת 1995 תוקן חוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, ונקבע בו הסדר המסמיך את ראש הממשלה ואת שר הביטחון, לבקשת ראש השב"כ או ראש אמ"ן, לתת היתרים להאזנה למכשירי קשר ומכשירי טלפון ניידים של עובדי מערכת הביטחון, לשם איתור או מניעה של דליפת מידע ביטחוני. כאמור, הוראות החוק נחקקו בשנת 1995, ועל כן מתייחסות רק לאפשרות להאזין למכשירי קשר אלחוטיים ולטלפונים ניידים. מאז 1995 חלה התפתחות טכנולוגית – יש, למשל, טלפונים חכמים ומחשבים ניידים, וגם באמצעותם מתבצעות שיחות. יש להניח שבעתיד יהיו גם אמצעי תקשורת נוספים. על כן, התעורר הצורך להרחיב את אמצעי התקשורת המנויים בחוק, ובהצעת החוק מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לבצע את ההאזנה למתקן המשמש או המיועד לשמש לקליטה, להעברה או לשידור, כגון ציוד קצה או מחשב. בכל מקרה, גם בחוק הקיים, הסמכות מתייחסת אך ורק למתקן שניתן לעובד על ידי המעסיק. אף שההסדר הנוכחי קיים מאז 1995 והצעת החוק נועדה לערוך התאמות הנובעות משינויים טכנולוגיים בלבד, דעתם של חברי הוועדה לא הייתה נוחה ממנו. מדובר בהסדר המקנה סמכויות פולשניות הפוגעות בפרטיותם של עובדי מערכת הביטחון. בניגוד לסמכויות האזנה אחרות, סמכות זו אינה מופנית בהכרח כלפי מי שיש נגדו חשד כלשהו אלא כלפי עובדים מסורים וישרי דרך. על כן, החליטה הוועדה לערוך כמה שינויים בהצעת החוק, כדי שההסדר הקיים יהיה מאוזן ומידתי יותר. ראשית, הובהר כי הסמכות להאזין תינתן רק לשיחות המתנהלות באמצעות המכשיר עצמו, כך שלא ניתן יהיה לבצע באמצעות המכשיר האזנות נפח לשיחות המתנהלות בחלל החדר שבו נמצא המכשיר; שנית, נקבע כי ניתן יהיה להאזין רק לעובדים הנחשפים לחומר ביטחוני רגיש או אלו העשויים להיחשף לחומר ביטחוני רגיש ולא לכל עובד במערכת הביטחון. שלישית, נוספה חובת מסירת הודעה בכתב לעובדים שעשויים להיות נתונים להאזנת סתר, עם קביעת הסיווג לתפקידם ובכל שנה לאחר מכן, כדי שיהיו מודעים לסמכות המוקנית בחוק. העובד גם יצהיר בכתב כי הוא מודע לסמכות זו. תיקון נוסף, אדוני היושב-ראש, נוגע למשך תקופת ההאזנה. החוק כיום מגביל את משך התקופה ל-15 ימים, אך ניתן להאריך תקופה זו כמה פעמים ללא הגבלה. אף שבדיון בוועדה הובהר כי המקרים שבהם הוארכה התקופה נדירים ביותר, הוועדה סברה כי יש צורך בנקודת בקרה, ועל כן קבענו כי הארכת ההיתר לתקופה העולה על 30 ימים תהיה טעונה גם אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. לבסוף, הוסיפה הוועדה הוראה ולפיה האזנת סתר תיעשה באופן שמידת הפגיעה בפרטיות העובד תהיה קטנה ככל הניתן ולאחר שנשקלו אמצעים חלופיים. ההסדר הקיים בחוק האזנת סתר שם על כף המאזניים את ביטחון המדינה אל מול הזכות לפרטיות. הצעת החוק נועדה לאפשר מניעת הדלפות של מידע ביטחוני רגיש תוך כדי שמירה על פרטיותם של עובדי מערכת הביטחון ככל שניתן. אני סבור, אדוני היושב-ראש, שבמהלך הדיונים בוועדה הגענו לאיזונים ראויים בעניין זה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ולא הוגשו בקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לחבר הכנסת אבי דיכטר, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. חברי הכנסת, מי שמעוניין להצביע, נא לשבת. הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017. כאמור, אין הסתייגויות לחוק. לכן אנחנו נוכל להצביע על החוק בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–2 – 52 נגד – 7 נמנעים – 2 סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, 52 בעד, נגד – שבעה, שניים נמנעו, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 56 נגד – 11 נמנעים – 2 חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 56, 11 מתנגדים, שניים נמנעו. הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017, אושרה כנדרש בשלוש קריאות. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הודעה למזכירת הכנסת. אחר כך נשמע את ההודעות ללא צורך בהצבעה. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 53), התשע"ז–2017, והצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 14 – הוראת שעה), התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת הכלכלה. מסקנות הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת חמד עמאר, ענת ברקו ואוסאמה סעדי בנושא: היישוב הבדואי ח'וואלד. כמו כן, אני מתכבדת להודיעכם כי הונחה היום על שולחן הכנסת הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5), התשע"ד–2014 (תיקון), התשע"ז–2017. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה למזכירת הכנסת. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הודעות מטעם ועדת הכנסת ימסור יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יואב קיש. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדות המשותפות הבאות: בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט, לדיון בהצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, פ/1989/20 – מטעם ועדת הכנסת, במקום חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין תכהן חברת הכנסת רויטל סויד. בוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט, והוועדה המיוחדת לזכויות הילד לדיון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שינוי חזקת הגיל הרך), התשע"ז–2017, פ/4212/20 – מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום חבר הכנסת איציק שמולי תכהן חברת הכנסת מרב מיכאלי. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק והצעות לסדר-היום: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק חסימת גישה לקווי טלפון המשמשים לפרסום ומסירת מידע בדבר זנות, התשע"ז–2017, פ/3728/20, הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי; בהצעת חוק חסימת גישה של קו טלפון של ספק שירותי מין, התשע"ז–2017, פ/3729/20, הצעת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; 3. בהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות לכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית), התשע"ו–2016, פ/3158/20, הצעת חבר הכנסת דוד ביטן; בהצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – רוב מיוחס), פ/4346/20, הצעת חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – דחיית מועד פירעון של הלוואה לדיור ללקוח מובטל), התשע"ו–2016, פ/3291/20, הצעת חבר הכנסת רועי פולקמן. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (תיקון – הודעה מוקדמת במקרה של פטירת המעסיק או העובד), התשע"ז–2017, פ/3456/20, הצעת חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.   ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק המפלגות (תיקון – מימון בחירות מקדימות למועמד שהוא נבחר הציבור), התשע"ז–2017, פ/3796/20, הצעת חבר הכנסת דוד אמסלם. כמו כן הוועדה תדון בהצעות לסדר-היום בנושאים האלה: בובות חיילים ודגלי ישראל בלהבות ל"ג בעומר בשכונת מאה שערים, הצעת חבר הכנסת עודד פורר; התוכנית להרחבת מתחם בתי זיקוק בחיפה והסכנה לציבור, הצעת חבר הכנסת משה גפני; יום הסביבה הבין-לאומי, הצעת חבר הכנסת דב חנין; דליפת חומצה מסוכנת ממפעל באזור ים המלח לנחל אשלים, הצעת חבר הכנסת דב חנין. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעות לסדר-היום בנושאים האלה: המונופול של חופש הביטוי והמשבר על פסטיבל עכו, הצעת חבר הכנסת נחמן שי; ציון יום המאבק בגזענות, הצעת חבר הכנסת אברהם נגוסה. הוועדה המיוחדת לזכויות הילד תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: הפסקת המימון לסייעות צמודות למאות ילדים אלרגיים בגילי 0–36 חודש, הצעת חברת הכנסת יעל גרמן. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: השפעת ביטול "מתווה הכותל" על יחסי ישראל ויהדות התפוצות, הצעת חבר הכנסת נחמן שי. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יואב קיש. ציון יום פטירתו של זאב ז'בוטינסקי היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים לישיבה מיוחדת לציון יום זאב ז'בוטינסקי. השר כץ. חבר הכנסת עיסאווי פריג'. חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג, שר הביטחון לשעבר חברנו משה ארנס, חברי הכנסת בהווה ובעבר, ד"ר קרני רובין, נכדתו של זאב ז'בוטינסקי, יושב-ראש מכון ז'בוטינסקי חבר הכנסת לשעבר יוסי אחימאיר וכל מוזמני המכון, יושב-ראש הוועדה האקדמית של מכון ז'בוטינסקי פרופ' אריה נאור, נציגי המועצה להנצחת אישים במשרד ראש הממשלה, אורחים נכבדים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת של הכנסת, שנערכת היום לזכרו של מנהיג מיוחד, זאב ז'בוטינסקי. על אנשים גדולים שהלכו לעולמם, נהוג לומר: חבל על דאבדין ולא משתכחין. כלומר, חבל שכבר אי-אפשר למצוא כמותם. זאב ז'בוטינסקי היה מאותם אנשים נדירים. באחד משיריו הוא כתב: "שתי ידי לך הקדשתי, מולדת". ביד אחת הוא החזיק את חרב הלוחם, ובשנייה אחז בעט הכותב והנואם. העט והחרב היו לאחדים בידי ז'בוטינסקי: את מעשיו הגדולים ביותר הוא ביסס על דבקות במילים החדות והמדויקות ביותר. אם ז'בוטינסקי היה חי היום, הוא בוודאי היה נחרד לראות מה קרה לחלק מהמילים שהוא כה האמין בהן. תחשבו למשל על המילה "ליברליזם". ז'בוטינסקי היה ליברל בכל נימי נפשו. מעל כל במה הוא הכריז על זכותו של כל אדם לחיים ולחירות; בספר זיכרונותיו הוא כתב: "כל יחיד הוא מלך". בכוח הבחירה האישי, ברצון החופשי, ראה ז'בוטינסקי את מותר האדם מן הבהמה. אבל תפיסתו הליברלית של ז'בוטינסקי לא סתרה את הגותו הלאומית. להפך: הוא ידע שהחירות האישית יכולה לשגשג רק במסגרת של לאומיות טבעית וריבונית, שהרי האדם הבודד, העומד בפני עצמו, אינו חופשי; ז'בוטינסקי גם לא האמין באנושיות מופשטת, אוניברסלית, נטולת מוצא ונטולת זהות. הוא לא הכיר את האדם באשר הוא אדם אלא את האדם בעל השם ובעל המשפחה. ז'בוטינסקי דגל בחירות בלי סייגים, בחירות ממשית, כזאת שנותנת טעם לקיום האנושי; כזאת הצומחת מתוך הקשר היסטורי ובתוך מוסדות חזקים; כזאת המעודדת שותפות לאומית ומעורבות של הפרט בגורל עמו. חברי הכנסת, אורחים יקרים, אם הליברליזם של ז'בוטינסקי יסתכל היום במראה – הוא לא יכיר את עצמו. הליברליזם רוקן מכל תוכן והפך לדוגמה עצובה של "שיחדש", מבית מדרשו של ג'ורג' אורוול. היום הליברלים בעיני עצמם מסבירים לנו שלאומיות זה בעצם פאשיזם; שאדם כמוני, למשל, לא יכול להיות גם ימני ולאומי וגם ליברל – חייבים לבחור. בשם הליברליזם הם דורשים שאת ההכרעות החברתיות החשובות יקבלו השופטים, עדיף בהיכלים הנאורים של בית-משפט בין-לאומי, וחלילה לא נציגי הציבור בכנסת – הם הרי ממש לא ליברלים. בשם הליברליזם אומרים לנו שזכויות האדם, ודווקא "האדם באשר הוא אדם", חשובות יותר מכל ערך אחר. רווחת התושבים בדרום תל אביב? לא נחשב בעיני אבירי הליברליות החדשה. הצורך הביטחוני בהריסת בתי מחבלים? כקליפת השום בעיניהם. אבל – תכנים העוסקים במורשת ישראל במערכת החינוך? לעצור מייד, נמצא עוול מוסרי ממדרגה ראשונה. הליברלים של היום לא מתנגדים רק ללאומיות היהודית או למוסדות הדמוקרטיים. יותר מכול הם מתנגדים למורכבות. ליברל אמיתי כמו זאב ז'בוטינסקי קיבל את העובדה שדעתו אינה הדעה היחידה. זו הסיבה שהוא רדף אחר הפשרה; למאזניים של ז'בוטינסקי תמיד היו שתי כפות, וצריך היה לאזן ביניהן בעדינות. אבל עבור הליברלים של היום פשרה היא רפש. הטוב זהה עם דעתם שלהם, והצודק הוא בדיוק, אבל בדיוק, מה שהם טוענים. סובלנות ומתינות הן בגדר בל ייראה ובל יימצא, בסביבה של אבירי השולחן העגול והליברלי. מי שרצו להיות נושאי דגל חופש הביטוי הפכו לסוהרים בכלא המחשבות. ביום המוקדש לזכרו של זאב ז'בוטינסקי אפשר רק להצטער על כך. הליברליזם הוא ערך חשוב, אך לצערי דמותו הושחתה ללא הכר. אפשר רק לקוות שכתבי ז'בוטינסקי, שיוצאים עכשיו במהדורות חדשות, יחזירו לחיינו ולו מעט מהליברליזם האמיתי, הלאומי, אוהב האדם ורודף החירות. חברי חברי הכנסת, יכול להיות שזאב ז'בוטינסקי היה קצת מתרעם שדווקא היום אנחנו מקדישים כל כך הרבה זמן למילה לועזית, שהרי במערכה על תחיית השפה העברית לא היה לוחם גדול ממנו. הוא היה מהחלוצים שחלמו על היום שבו ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים – ולא רק ישבו, אלא ידברו בעברית. בעיני ז'בוטינסקי ארץ ישראל היא המקום היחיד שבו העץ היהודי יכול לצמוח, והלשון העברית היא הדשן שאי-אפשר בלעדיו; בשיבת ציון המודרנית הוא ראה חזרה למקומות שבהם יצרו אבותינו את אחת התרבויות העמוקות ביותר בעולם. עכשיו, סוף-סוף, אפשר להוסיף לדפיה פרק חדש ומפואר, בשפת המקור. קהל נכבד, עוד מימי זאב ז'בוטינסקי יהודים דוברי עברית יכולים לחיות במולדתם רק אם הם מוכנים למאבק נחוש. רפיון או ויתורים הביאו בעבר ומביאים גם היום רק להחלשת "קיר הברזל", שבו תלוי קיומנו הלאומי. בימים האחרונים כולנו רואים כי גם המאבק על הריבונות הישראלית בירושלים עוד לא תם. 50 שנים לאחר שחרור העיר עלינו להמשיך ולעמוד איתנים מול אלו שזוממים להרוס את מרקם החיים בעיר ומערערים שוב ושוב על הקשר שלה לעם היהודי, ואת שלום תושביה. המצב הזה בלתי נסבל, ואנחנו לא נסכים שיימשך. ירושלים תישאר לנצח תקוותו של העם היהודי. את דגל מדינת ישראל, שכדברי ז'בוטינסקי הוא נס חירות, עמל וטוהר, נמשיך להניף כאן לעולם. יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי ברוך. חבל על דאבדין ולא משתכחין. אני מתכבד להזמין את השר צחי הנגבי לשאת דברים, ואחריו נשמע את דברי ראש האופוזיציה. השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי: תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין, עמיתי השרים, יושב-ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, חברי הכנסת, מוקירי זכרו של זאב ז'בוטינסקי, פרופ' קרני ז'בוטינסקי – וזו ההזדמנות להשתתף באבלך עם פטירת בעלך אנטולי רובין, זכרו לברכה, אורחים נכבדים, כדרכם של נביאי אמת תורת ז'בוטינסקי חיה וקיימת; רעיונותיו המקוריים והפוריים פרצו את גבולות זמנו והם משפיעים במידה מרחיקת לכת על הדורות הבאים. הרבה בזכות ז'בוטינסקי אנחנו זכינו למה שהוא עצמו לא זכה – לראות בתקומת ישראל ובהשבת עצמאותנו אחרי דורות ארוכים של גלות. באחד מהספדיו של ז'בוטינסקי על הרצל הוא תיאר אותו כמי שחילץ את עמנו מאווירת הגטו המחניק והעלה אותנו לפסגת הר גבוה. במרומי ההר התחלנו לנשום אוויר צלול, בריא, נורמלי. מי שנשם אוויר כזה כבר לא יכול לרדת מן ההר. ז'בוטינסקי המשיך במהפכה שהחל בה הרצל והלך כעמוד אש לפני המחנה. הציונות הלוחמת שלו נועדה, ראשית, לחסל את הגולה; שנית, לזרז את הקמת המדינה העברית; שלישית, להקים כוח מגן, קיר ברזל, כפי שתיאר כאן יושב-ראש הכנסת, בינינו לבין אויבינו. במישור הראשון ז'בוטינסקי חווה על בשרו את הקיום היהודי הרופף בנכר. הוא היה עד לפוגרומים במזרח אירופה בתחילת המאה ה-20, שהסתיימו לא אחת בטבח המוני של יהודים חסרי ישע. יחידות ההגנה העצמית שז'בוטינסקי ייסד באודסה נועדו להמיר את החולשה הגלותית בעוצמה מחודשת. כך גם עשה בשנות המלחמה, מלחמת העולם הראשונה, כשהקים את הגדודים העבריים בצבא הבריטי. במקביל, ז'בוטינסקי הפציר ביהודי הגולה לצאת משם מהר ככל האפשר. הוא חש שהאדמה רועדת תחת רגליהם ושהלבה האנטישמית עלולה להתפרץ בכל רגע. בנאום אחר נאום, במאמר אחר מאמר, ניבא ז'בוטינסקי: אם לא תחסלו את הגולה, היא תחסל אתכם. אני ניצב כאן הערב בזכות אחד הנאומים האלה של ז'בוטינסקי בעיר ביאליסטוק, באוזני צעירי בית"ר בפולין. אבי עמנואל, בן 17, לקח את האזהרה במלוא הרצינות: בתוך חודשים הוא עזב את מולדתו ועלה לארץ. הוריו, אחיותיו, אחיו, דודיו, הסבים, הסבתות, כולם, כל בני המשפחה שנותרו בפולין – כולם הושמדו עד האחרון שבהם. לו היו ההמונים שומעים בקולו של ז'בוטינסקי בזמן, חייהם של מיליונים היו יכולים להינצל, אבל לצערנו לא כך אירע. במישור השני ביקש ז'בוטינסקי לזרז את הקמת הבית הלאומי כפי שהובטח לנו בהצהרת בלפור. תורת המאבק שלו נסכה רוח בלוחמי המחתרות, האצ"ל, לאחר מכן הלח"י. ז'בוטינסקי מעולם לא הסתנוור, כמנהיגים ציונים אחרים, מן ההילה של האימפריה הבריטית. הבטחותיה נמדדו אצלו במבחן המעשי, וכשהשלטון הזר הערים קשיים על המפעל הציוני ז'בוטינסקי צידד במאבק נחוש נגדו. גישתו ינקה מן האמת היסודית שמנחה אותנו עד היום: איננו זרים בארצנו, אנחנו נמצאים כאן בזכות, זוהי מולדתנו, כאן נטועים שורשינו, כאן נחיה לנצח נצחים. במישור השלישי, ז'בוטינסקי החדיר את הממד הצבאי לציונות. רעיון קיר הברזל נתקבל גם על-ידי מתנגדיו הרעיוניים של ז'בוטינסקי, והוא נחשב היום כעקרון יסוד בכל ממשלות ישראל: קיומנו תלוי בעוצמתנו; העוצמה מאפשרת לנו להדוף התקפות, להנחית מכה ניצחת על חורשי רעה, לכרות בריתות מדיניות ולבסס את מעמדה של ישראל כמדינה מתקדמת ומשגשגת. חברי הכנסת, הישיבה הזאת לזכרו של ז'בוטינסקי מתקיימת בעיצומו של גל טרור. ידענו גלים כאלה בעבר על רקע הסתה פרועה נגדנו ועמדנו בהם בהצלחה. כך יהיה גם הפעם. אני בטוח שהבית הזה יהיה מאוחד סביב ההבנה שבים המזרח-תיכוני, הרוגש לעתים מזומנות, הגלים גבוהים. גם בים סוער יש לשחות בקור רוח ולהגיע אל חוף מבטחים. מה שצריך להנחות אותנו הוא האינטרס הלאומי, וראש הממשלה, שמנהל את המשבר באחריות ובשיקול דעת, פועל על פי אינטרס זה כדי להשיב את השקט. מנחם בגין אמר בזמנו על ז'בוטינסקי: בסערה ניכר רב-החובל, בנגינה ניכר המאסטרו, והמדינאי ניכר באבחנותיו בראיית הנולד. מימי ז'בוטינסקי ועד היום אנחנו מנווטים את ספינתנו הלאומית לחוף מבטחים. די אם נביט סביבנו כדי להתרשם שאנחנו עושים זאת בהצלחה מרשימה. ישראל היא מדינה יציבה, חזקה, פורחת; מגדלור איתן בלב מרחב שחלקים גדולים ממנו נשלטים בידי הרחוב. אנחנו צריכים לעסוק פחות בהלקאה עצמית, יותר בהכרת ערכנו האמיתי. יש התמודדות, יש אתגרים, יש מאבק, אבל כוחנו אתנו ונעמוד בהם בהצלחה. לימד אותנו ז'בוטינסקי: גם אם הדרך קשה, אין זה אומר שהיא אינה נכונה. בכוח הרצון הלאומי אנחנו כובשים לנו דרך, סוללים נתיבים לחירות עמנו, מבססים את קיומנו ועתידנו במולדת לעולמי-עד. יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי ברוך לעד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר צחי הנגבי על דבריו, ואני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יצחק הרצוג לשאת דברים. בבקשה, אדוני. יצחק הרצוג (המחנה הציוני): אדוני יושב-ראש הכנסת, שרים, חברי הכנסת ושרים בעבר ובהווה, מכובדנו משה ארנס, שר הביטחון לשעבר – לדעתי, אתה, מכל המליאה הזאת, בנעוריך הושפעת מאוד מזאב ז'בוטינסקי ואנחנו שמחים שאתה אתנו כאן, הנכדה ד"ר קרני רובין לבית ז'בוטינסקי, יושב-ראש מכון ז'בוטינסקי חבר הכנסת לשעבר יוסי אחימאיר, יושב-ראש הוועד האקדמי פרופ' אריה נאור, נציגי המועצה להנצחת אישים ממשרד ראש המשלה, מכובדי כולם. ימים קשים אלה לישראל. בשבועיים האחרונים ליווינו למנוחת עולמים ישראלים יקרים וישרי דרך. אתמול היינו בלווייתם הכואבת-מאוד של בני משפחת סלומון השם ייקום דמם: יוסף, חיה ואלעד, בעלה של מיכל הגיבורה ואב לחמישה, שכל משאלתם הייתה לחיות חיים שקטים וטובים ואשר נשחטו על ידי בן עוולה מכפר שכן. שבוע לפני כן ליווינו שני צעירים ישראלים, שוטרים בני העדה הדרוזית, שנרצחו על משמרתם בהר הבית בבואם להגן על חירות התפילה וחופש הדת באתר הקדוש. כל זאת, חודש לאחר הירצחה של שוטרת משמר הגבול הדס מלכא, עוד פרח שנקטף בדמי ימיו. מכאן, מהבית הזה, שלוחים תנחומים כנים ועמוקים למשפחות האבלים ורפואה שלמה לפצועים. אין מחילה למרצחים בני עוולה באשר הם ואין כפרה לשולחיהם, ולעולם לא תהיה. אסור שמרצחים שפלים אלו יכתיבו את סדר-יומנו. כמו קודמיהם, לא ניכנע להם לעולם. אירועי הימים האחרונים, מכובדי, נוגעים במישרין לתפיסת עולמו של זאב ז'בוטינסקי, שאת זכרו אנו מעלים כאן היום. כבר נאמר וכבר דשו בכך קודמי, ובמיוחד בעת הזאת – במאמרו המכונן "על קיר הברזל", מאמר שהוא רלוונטי לימינו כעבור כמעט 100 שנה. בפרספקטיבה היסטורית אפשר לומר שיש במאמר הזה אלמנטים רלוונטיים מאוד גם היום. ומובן שבחלוף הזמן יש גם פערים גדולים, שמוכיחים שהזמנים השתנו וגם המציאות המדינית והפוליטית משנה צורה. מצד אחד – כפי שאמר גם השר הנגבי – מדהים להיווכח עד כמה בדיעבד קרובה תפיסת הביטחון של זאב ז'בוטינסקי לזו של דוד בן-גוריון, יריבו המר, הגם שז'בוטינסקי כינה אותו גם כחבר: ז'בוטינסקי קרא ב"על קיר הברזל" להקמת כוח צבאי ישראלי עצמאי, שבחסותו יתאפשר לתנועה הציונית להגשים את זכויות עם היהודי בארץ ישראל ללא תלות בהלך הרוח של ערביי ארץ ישראל. בן-גוריון מימש את התפיסה הזו הלכה למעשה. וכמו שאמר ראש ממשלתנו ושר הביטחון הראשון בעת פרידתו מצה"ל – הוא אמר כך: עלינו לטפח ידידות עמים, אך לסמוך יכולים אנו רק על עצמנו. שניהם כאחד הכירו בנסיבות ההיסטוריות המתהוות ובצורך לנצל נכונה את ההזדמנויות כשהן מגיעות בפני עמנו כאן בארץ ישראל. ז'בוטינסקי דגל בנחישות ובכוח אך גם בתבונה מדינית. איחוד איטליה במאה ה-19 היווה עבורו מודל מרשים, שהשפיע על הדין הבין-לאומי דאז ועל אירופה כולה. גם יחסו לסכסוך עם "בן ערב" – עם הערבים – באותו מאמר מפורסם, הוא יחס לעימות לאומי, ובשום פנים ואופן לא לעימות דתי. אני אומר כל זאת מכיוון שהימים הנוכחיים רגישים ביותר ועלולים להביא אותנו עוד ועוד לעימות דתי. ועם כל הכאב והדם הרותח, מה שנדרש כעת מראש הממשלה ומהדרג המדיני, ממש לפני ישיבת קבינט שלישית בנושא משבר הר הבית, אלה צעדים מרסנים, מדיניים וביטחוניים. מה שנדרש זו הבנה ורגישות עמוקים לכל אפשרות ולכל תרחיש, פן תתרגש עלינו חלילה מערבולת דמים נוספת. קיר הברזל של ז'בוטינסקי, אין פירושו התעלמות ממורכבות של סיטואציה במקום הנפיץ ביותר במזרח התיכון ובעולם כולו; אין משמעותו הסכמה אפריורי להנחה שאין עם מי לדבר ואין על מה לדבר. כאן טמון ההבדל העצום בין אז להיום: אז לא הייתה לנו מדינה; אז משפחת האומות הייתה שונה; אז לא היו לנו הסכמי שלום; ואז, רבותי, לא היינו הריבון. כשז'בוטינסקי קבע שאין סיכוי שבן ערב יקבל את המתיישב היהודי כאן, הוא לא ידע שדווקא אותן אומות שכנות תימצאנה בחזית אחת עמנו במאבק בטרור האסלאמי הקיצוני. אבל הוא כן צפה שישבו אתנו יום אחד למשא ומתן על מה שכינה ויתורים הדדיים, שמן הסתם הוא עצמו – וכפי שגורסת חברתי ציפי לבני – כיוון אליהם בסוף הדרך. הוא לא צפה את הרצון העצום של הנהגות המדינות הסמוכות לנו לשתף פעולה במאבק בטרור ובחתירה לשלום, אבל כן דיבר על פתרון מה שכינה "שאלות מעשיות בדבר ישות עצמאית לאומית", דהיינו, פתרון לסכסוך. הוא גם לא היה יכול היה לחזות שכעבור מאה שנה לערך ישוחח שגריר ירדן בישראל, וואליד עובידאת, אתי כראש האופוזיציה על השותפות האסטרטגית בין המדינות והמאמץ העצום להגיע היום לפתרון המשבר. זו מציאות אחרת, שמוכרחים לשמור עליה; כי מכובדי, ירדן היא בת ברית אסטרטגית. עלינו לכבד את המלך ואת ממלכתו, לשמור על כבודו ומעמדו, בוודאי בכל הנוגע להר הבית. הוא ועמיתיו ממצרים, מסעודיה, מהאמירויות, ממרוקו ועוד, הם חלק מחזית רחבה שניתן להוביל אתה שינוי משמעותי מול האסלאם הקיצוני ומול הפלסטינים. לצערי, הוחמצו הזדמנויות רבות בשנים האחרונות, בוודאי אצל ראש הממשלה, ואני מקווה שרק לא תיסגרנה הדלתות. לכן, אני קורא לקבינט שמתכנס עוד מעט להבין כי יש לשמור על יחסינו עם ירדן מכל משמר ועל שגרירותנו בה. יש לשמור על קשר ישיר עם המלך ולכבדו, בוודאי במשבר סביב האירוע שנוגע למאבטח בשגרירותנו. נאחל לו ולאנשי השגרירות שלנו בעמאן שלום ושיבה מהירה ובטוחה הביתה. הר הבית הוא כלי הנפץ של אותם מסיתים בני עוולה כבר שנים, ואנו כריבון על ההר צריכים לחזות כל תרחיש מראש בתהליך סדור, לא בשליפות, ולהתמודד עם המצב באיפוק, בנחישות ובאחריות. עלינו לפעול במתינות ובתבונה לפירוק הנפיצות בהר ולא לזרוק זרדים יבשים וגחלים לוחשות. בכל מה שקשור בהר הבית יש לנהוג בענווה. צריך לעשות כל מה שניתן למנוע מלהפוך את הסכסוך לדתי. אין קדושה בציוד כזה או אחר, במכשיר כזה או אחר. יש להיות מקוריים. יותר מדי כוחות שליליים עלולים להתאחד יחדיו תחת אמתלת הר הבית, ומחובתנו למנוע התגבשותה של חזית שכזו. יש לנהל דיאלוג אמיץ עם כל הגורמים השכנים, לשתף אותם בתהליכים, לשמור אמון, וביחד לפרק את ברית הקיצונים. אכן, בקשר להר הבית, עדים אנו להסתה אסלאמיסטית קשה רבת-שנים, לשטיפת מוח בלתי פוסקת. יש קו מקשר בין התנהגות המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בשנות ה-30 וה-40, שהביאה אסון לעמו, לבין התנהגות השיח' ראאד סלאח וגורמים קיצוניים נוספים המלבים את הרוחות. הם שמנסים להביא אסון על כל עמי האזור, ואסור לתת להם את האפשרות הזו. אסור לתת להם לחדור למיינסטרים הפלסטיני והערבי, ואסור לתת להם אחיזה. שלושה בני העוולה שהציתו את הבערה הזאת, לא ייתכן שיכתיבו שינוי מדיניות אצלנו, על כל המשתמע מכך. אדוני היושב-ראש, התחלתי את דברי באזכור חללי הטרור – אזרחים ולוחמים יהודים ודרוזים. ואני אומר זאת כי אתם, חברי סיעת הליכוד, בהתעקשות ראש הממשלה, מתעקשים להביא חוק לאום שמועל במשנתו של מייסד תנועתכם, זאב ז'בוטינסקי. שלא לדבר על התעלמותכם מהצעתו ומעמדתו של תלמידו הנאמן של ז'בוטינסקי, חברכם לסיעה זאב בנימין בגין. הציונות המעשית לעולם לא נתפסה לפגיעה, ולו במשתמע, בעקרון השוויון המוחלט בין יהודים לערבים בארץ הזו. היה זה ז'בוטינסקי שאמר: "לעולם לא נפר שוויון זכויות". ואני שואל: מה תגידו לחברנו לשעבר במליאה הזו, חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן, שאיבד את בנו כמיל בפיגוע בהר הבית, שחוקקנו חוק שבהגדרה נותן לו מעמד שהוא נחות, לא שווה? מה תאמר לבן ערב ובנו? מה תאמרו ל-1.2 מיליון בני ערב החיים עמנו כאזרחים שווי זכויות? הזו משנת ז'בוטינסקי? לא בחוקים בומבסטיים תממשו את החזון הציוני במלואו, בוודאי לא את חזונו של ז'בוטינסקי, אלא בביטחון ובשלום, בשוויון מלא, בצדק חברתי ובשמירה על הדמוקרטיה. כן, הדמוקרטיה, שהייתה כל כך חשובה והיוותה נר לרגליו של ז'בוטינסקי, שכמו תלמידו הדגול מנחם בגין היה דמוקרט אמיתי. הוא היה בעצם ראש האופוזיציה בתנועה הציונית, ותלמידו בגין – ב-29 השנים הראשונות של המדינה. שום דבר, אני אומר לכם, שום דבר ממה שאתם עושים לא דומה לתפיסת עולמו הדמוקרטית של ז'בוטינסקי. תראו ותלמדו אותה. בשביל מה אתם מקימים ומממנים מוסדות הנצחה לאישים אלו אם אינכם מקיימים את מצוותם? אתם פוגעים באושיות המקודשות יום-יום באיום מוסווה על חירות היצירה והמחשבה, בתי-המשפט, העיתונות, התקשורת והאקדמיה. צחוק הגורל – תחשבו לרגע – תנועה גדולה, אדירה, שנוסדה על ידי עיתונאי ומחזאי, מאיימת ומצרה את צעדיהם של עיתונאים ומחזאים. לכן אצטט לסיום את דבריו הדגולים של זאב ז'בוטינסקי בדיוק על הסוגיה הזאת, וכדאי שתשננו אותה. וכך הוא אמר: "החוקה הליברלית ביותר יסודה בשקר אם מושם מחסום לפי העיתונות, אבל במקום בו העיתונות חופשית – שם יש תקווה, על אף מגרעות החוקה". נקווה כי משנתו זו של זאב ז'בוטינסקי זכרו לברכה תהדהד, תחלחל, תילמד ותישמר. ונקווה כמילותיו שנזכה לימי שלום ושלווה עם בן ערב, בן נצרת ובני. יהי זכרו של אחד מגדולי הציונות ברוך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לראש האופוזיציה, חבר הכנסת יצחק הרצוג. עד כאן ישיבה מיוחדת לציון יום ז'בוטינסקי. אני מודה מאוד לכל המוזמנים שמכבדים אותנו בנוכחותם. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו חוזרים לסדר-היום הרגיל – הכרזה למזכירת הכנסת. מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 67) (הרחבת האיסור על שידור דבר פרסומת), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק בנימין זאב הרצל (הנצחת זכרו ופועלו) (תיקון מס' 2) (השתתפות במימון פעילות מוסדות ההנצחה), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת דוד ביטן וקבוצת חברי הכנסת. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה למזכירת הכנסת. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז–2017 [מס' מ/1127; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' 21631; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז–2017. אני מתכבד להציג את יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה – – רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): בסדר, אתה לא צריך – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: – – חברת הכנסת רחל עזריה. כן, הבנתי שזה יסיים פחות או יותר את היום. בבקשה, גברתי, תציגי את החוק לקריאה שנייה ושלישית. רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כבוד השרים, אני מתכבדת ושמחה מאוד להציג בפניכם את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז–2017. יזמה את החוק הזה הממשלה. בשנים האחרונות הסדר הישן משתנה, ויש צמיחה גדולה בתחומים של כלכלה שיתופית, שמייצרת גישור מיידי בין אלה שמעוניינים לתת, או שיש להם עודף, ואלה שמעוניינים לצרוך את השירותים. העולם עובר לעולם ללא מתווכים – ללא מתווכים בדיור, ללא מתווכים בטיסות, ללא מתווכים בפיננסים. אנחנו רואים את זה ב"אובר", ב-Airbnb ובפלטפורמות נוספות שמצטרפות לתנופה השיתופית במרחב הגלובלי. תחום ההשקעות והלוואות ההמונים הוא תחום חדשני ומהפכני שמצטרף למגמה זו ומהווה את העתיד של העולם הפיננסי. החוק החדש יאפשר פתרון לכל מי שמחפש אפשרויות השקעה ולמי שצריך הלוואה, בלי שיהיו בדרך מתווכים. אני חייבת לומר שבעיני זה חוק מהפכני. החוק הזה – אין הרבה מדינות שכבר חוקקו חוקים כאלה. החוק הזה – היוזמה שלו הגיעה לידי משרד האוצר, וזה חלק מסדרת חקיקות גם לטובת ההייטק וגם ליצירת מקורות אשראי אלטרנטיביים. הצעת החוק הזאת מהווה נדבך נוסף במסגרת מהלך כולל שמטרתו הסדרת ענף שירותי המטבע והאשראי החוץ-בנקאי. ההצעה מצטרפת לחקיקה הקודמת, והוביל את החוקים הקודמים עמיתי השר אלי כהן בהיותו יושב-ראש הוועדה. מטרת החוק הזה, בין השאר, פתיחת שוק האשראי החוץ-בנקאי, הנגשתו לכלל הציבור והגברת התחרות בתחום. פיתוח אפיקי אשראי חוץ-בנקאיים כחלופה הולמת למערכת הבנקאית בתחום מתן השירותים הפיננסיים זהו צורך כלכלי-חברתי מרכזי, והצעת החוק הזאת באה לקדם מטרה חשובה זו. לאור הצורך בהסדרת ענף שירותי המטבע והאשראי החוץ-בנקאי, ובעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הוקם צוות בין-משרדי בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי-הפיסקלי, שהתבקש להמליץ לפני שר האוצר משה כחלון והיועץ המשפטי לממשלה על הסדרת הרגולציה בענף שירותי המטבע. הצוות הגיש את מסקנותיו בחודש פברואר 2015, ובחודש אוגוסט 2016 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016. החוק הקים רגולטור פיננסי חדש אשר יפקח על שוק השירותים הפיננסיים שעד אותו מועד לא היו מוסדרים, והוא קבע שורה של הסדרים לגבי נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ-בנקאי. בהמשך נוסף תיקון לחוק, אשר הסדיר את עניינם של מנפיקי כרטיסי אשראי שלא על ידי סולק או תאגיד בנקאי, והוסדרה פעילותן של אגודות אשראי ופיקדון אשר הורשו לתת שירותי בנקאות זעירה לחברי האגודה או לקרוביהם. הצעת החוק הזו מבקשת להוסיף נדבך נוסף המסדיר את תחום האשראי החוץ-בנקאי המתבצע באמצעות מערכת לתיווך באשראי. מערכת תיווך באשראי מאפשרת לקשר בין לווים למלווים באמצעות האינטרנט לשם יצירת עסקת אשראי. פעילות זו היא ייחודית בכך שמפעיל המערכת אינו נושא בסיכון האשראי, היות שהוא אינו הגוף שמספק את האשראי אלא המתווך בלבד. מדובר במערכת מבוססת טכנולוגיה, וככזו היא שקופה ונוחה לתפעול. ביכולתן של מערכות אלו להוזיל עלויות ולצמצם את פערי הריבית בין הלווה למלווה. הלווה והמלווה מתקשרים עם המערכת אבל לא אחד עם השני; המערכת היא המקשרת ביניהם ואחראית על תפעול מערך ההלוואות, ביצוע פעולות חיתום ופעולות גביית חובות. מוצע להחיל חובת רישוי על העוסקים בהפעלת מערכת לתיווך באשראי. הרישוי ייקבע בהתאם לסוג הפעילות, בסיסי ומורחב, ולהיקפי הפעילות. כן מוצע לאפשר קיומה של מערכת חברתית לתיווך באשראי, אשר תפעל רק לעניין עסקאות למתן אשראי אשר אינן נושאות ריבית. היות שמפעיל מערכת לתיווך באשראי ייחשב נותן שירותים פיננסיים, יחולו עליו ההוראות הכלליות החלות על כל נותני השירותים הפיננסיים, הכוללות בין היתר הוראות לעניין שליטה והחזקה באמצעי שליטה במערכת לתיווך באשראי, וכן הוראות הנוגעות לממשל תאגידי. מוצע לקבוע הוראות מיוחדות שיחולו על בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, ולחייב אותו לנהל את כספי המלווים והלווים המועברים אליו בחשבון נאמנות על מנת להבטיח הגנה עליהם. כן מוצע לקבוע כי מפעיל מערכת לתיווך באשראי לא יוכל לעסוק במתן אשראי אלא באישור המפקח. על המפעיל נאסר לגלות פרטים של המלווים והלווים אחד לשני. עוד מוצע לקבוע שורה של הוראות שיחייבו מפעיל מערכת לשמור על ענייני לקוחותיו, לרבות חובות גילוי רחבות, פרסום, דיווח, גביית חובות, איסור העדפת מלווים ועוד. החוק הזה נותן הזדמנות לאנשים שנכנסו למערכת הכלכלית והפיננסית אחרי שנת 2008. משנת 2008 אנחנו עדים לתופעה עולמית מאוד מפתיעה, ואפילו אנחנו לא יודעים בדיוק איך להתמודד אתה, של ריבית אפס במשך הרבה מאוד שנים. מי שהיו במערכת לפני כן נהנו משנים עם ריבית, ואנחנו, הצעירים, מגיעים לעולם ללא ריבית, ואין לנו דרך לקחת את הסכום הראשוני שיש לנו ולמנף אותו באיזה אופן. אגב, זו גם אחת הסיבות למשבר הדיור, כי כמעט כולם הולכים לקנות דירות, כי מה אפשר לעשות עם הכסף? המערכת הזאת של ה-P2P, של הלוואות והשקעות המונים, מאפשרת איזה נתיב עבור הדור הצעיר, ועל כך אני מאוד גאה בחוק הזה. בנוסף, הצלחנו להביא הישג אדיר לעסקים הקטנים בישראל: כשהחוק הגיע אלינו, הוא לא היה אמור לחול בסופו של דבר על עסקים קטנים ובינוניים. במסגרת דיוני הוועדה הורחבה האפשרות להלוות באמצעות המערכת גם לתאגידים קטנים ולא רק ללווים שהם יחידים, והוכנסה הגנה למערכות החדשות אשר קובעת איסור על בנקים ותאגידי עזר מסוימים להפעיל בעצמם מערכות לתיווך באשראי או לשלוט במערכות כאמור במהלך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק. הווי אומר, הגנת ינוקא. בנוסף, במסגרת דיוני החוק נחתם מסמך הסכמות בין הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר לבין המפקחת על הבנקים חדוה בר, אשר מסדיר את היחסים בין הבנקים לבין חברות פינטק, שזו הטכנולוגיה הפיננסית, ובכללן פלטפורמות מקוונות לתיווך הלוואות P2P. היה לנו מאוד מאוד חשוב לכלול את חברות הפינטק, כיוון שאנחנו startup nation, זה ידוע, ולפעמים יש לנו רגולציות שמכבידות על תחום ההייטק. אחת הסיבות שהייטק היה יכול לפרוץ קדימה כמו שהוא פרץ והצלחנו להפוך להיות startup nation היאה באמת כיוון שהקטנו את הרגולציה, וכך עשינו גם פה בנושא של הפינטק. מסמך ההבנות כולל גם את התחום הזה. בנימה אישית, הכלכלה הישראלית מאופיינת באיזונים ובלמים, כך שכל צד מנסה למשוך לכיוונו לטובת הדברים החשובים לו. אחד הדברים שהיו מאוד משמעותיים בוועדה, וגם – שמחתי לראות שיש אפשרות לייצר שיתוף פעולה נדיר בין הגורמים השונים; בין בנק ישראל לפיקוח על שוק ההון, בין משרד האוצר למשרדי הממשלה השונים, ובין הפיקוח על הבנקים לפלטפורמות השונות, וגם כמובן כל מערכת האשראי, כולל הרשות לניירות ערך, ועל כך יישר כוח גדול. אני רוצה להודות להרבה מאוד גורמים. היו דיונים מפליאים ומופתיים, שבאמת אפשרו להוציא את הטוב ביותר מהיכולת לשבת הרבה מאוד אנשים בחדר ולטייב את החוק עד למקסימום, לכן התודות יהיו ארוכות, עמכם הסליחה. אני רוצה להודות לכל מי שטרח ועמל על החוק הזה, בראש ובראשונה למשרד האוצר ולשר האוצר, שיזם והוביל את החוק הזה, שמאפשר בסופו של דבר את ההטבה גם לציבור הצעיר וגם לעסקים הקטנים, ומאפשר לו בעצם עוד אפשרות למערכת אשראי אלטרנטיבית, מה שמאוד מאוד חשוב כדי להוזיל את האשראי בישראל. אני רוצה להודות לבנק ישראל ולמפקחת על הבנקים, חדוה בָּר, וכמובן לנגידת בנק ישראל – – – קריאה: בֵּר. רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): בֵּר, סליחה. לממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר; פרופ' שמואל האוזר, יושב-ראש הרשות לניירות ערך, שבאמת הגדיל לעשות כדי לסייע לנו, לעסקים הקטנים; ליואב גפני, הסגן הבכיר לממונה על שוק ההון; לנדב שמש ממשרד האוצר, שליווה את החוק הזה מתחילתו ועד סופו ועל כך מגיע לו שאפו גדול; לעורך-דין ברוך לוברט, סגן היועמ"ש במשרד האוצר; לאגף התקציבים במשרד האוצר; למשרד המשפטים; למשרד הכלכלה; לרשות למניעת הלבנת הון, ששיתפו פעולה לאורך כל הדרך, בלעדיהם זה לא היה אפשרי; לרשות להגבלים עסקיים; התאחדות המלאכה והתעשייה; רועי כהן מלה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, שלאורך כל הדרך סייע כדי שנוכל לתת את ההזדמנות לעסקים הקטנים; לשכת ארגוני העצמאים והעסקים; לובי 99, ששיתפו פעולה, זה מראה שכולם יודעים לשתף פעולה בסופו של דבר; האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית; תאגידי העזר; הפלטפורמות השונות שהגיעו לכל הדיונים; וכמובן לחברי ועדת הרפורמות, ובעיקר חבר הכנסת חיים ילין, חבר הכנסת עיסאווי פריג', חבר הכנסת יגאל גואטה, שמפה אני אשלח לו החלמה מהירה ובריאות גדולה. הוא כל פעם אומר: אל תלחיצו אותי, הלב שלי, הלב שלי, אז לא הלחצנו אותו, ואני מקווה שיחזור כי הוא סייע לנו רבות במלאכה; כמובן, חבר הכנסת רועי פולקמן, עמיתי לסיעה, שהיה חבר בדיונים – שותפים יקרים ואהובים; ורד קירו-זילברמן, היועצת המשפטית של הוועדה שעבדה אתנו לאורך כל הדרך ונתנה את כל מה שצריך כדי להצליח; היועצים המופלאים שלי: רותם כהן כחלון – אין קשר – נחלה ליאור, נתנאל דיין וישי ויסמן, שתמכו ועזרו לאפשר את העברת החוק הזה, וכמובן כמובן, תודה ענקית לאריאלה מלכה, מנהלת ועדת הרפורמות המיתולוגית, שאפשרה באמת, עבדה – – – יואל חסון (המחנה הציוני): איך מיתולוגית אם הוועדה לא מיתולוגית? רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): כי בכנסת היא מיתולוגית, כפרה עליך, תלמד את ההיסטוריה של אריאלה לפני שאתה – – – יואל חסון (המחנה הציוני): מאה אחוז, אז תעשי הפרדה. רחל עזריה (יו"ר הוועדה המיוחדת): היא מיתולוגית, בזה זה נגמר. ולצוות המצוין, שרי ודליה, על כל הסיוע. תודה רבה לכולם. חברי וחברותי חברי הכנסת הנכבדים, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקשת שתאשרו את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה לכולם, היה תענוג לעבוד על החוק. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. אין הסתייגויות אבל יש בקשות דיבור. חבר הכנסת חיים ילין. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מאוד שמח שהחוק הזה מגיע היום. החוק הזה הוא הפרק השלישי מתוך חוקים שצריכים לשנות את פני הבנקאות במדינת ישראל, אבל פני הבנקאות זה לא אומר שעכשיו המנכ"לים מתחלפים, אלא שיש שחקנים חדשים במדינת ישראל שבסופו של דבר יכולים להוריד את העלויות לצרכן. אני מאוד שמח שכחלון לוקח את זה על עצמו, ובאמת בנחישות הוא מוביל את הנושא הזה, וזה לא פשוט. ואני חייב להגיד לכם בהוגנות, בכל הדיונים בוועדה, מה שאני מוצא – ואני אומר לכם שגם בחוק הזה – זה ויכוחים אין-סופיים בין הרגולטורים. אף אחד לא רוצה לשחרר את החלקה הטובה שלו, כל אחד חושב שהוא עושה את העבודה נהדר, ובאמת הם עושים עבודה לא רעה, אבל בדיוק במקום שנדרשת גמישות מהרגולטורים, פה אנחנו נתקעים. ולאורך כל הדרך בחוקים האלה אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים לפשר בין הרגולטורים השונים, בלי לפגוע בהם, כשאנחנו אלה שמחוקקים וכותבים את החוק. לא מספיק שאנחנו צריכים להתחשב במטרות שאנחנו קבענו לעצמנו – גם בתוך הסכסוך הפנימי שקיים בין הרגולטורים. ואני שם את זה על השולחן, כי יבוא גם פרק רביעי, וכנראה יבואו עוד כמה פרקים, ואנחנו נמצא את עצמנו כל הזמן באותו מקום. ולמרות הכול, אני חושב שה-P2P, שזו בעצם פלטפורמה שמתווכת בין בן אדם שרוצה לתת כסף למי שרוצה לקבל כסף תמורת עלויות נמוכות, זה פיתוח בלתי רגיל. עכשיו תבינו, הרי מה, איך מקטינים סיכון? הרי אם אני שמתי עכשיו 50,000 שקלים, ובן אדם אחר מקבל 50,000 שקלים, והוא פשט רגל, אני לעולם לא אקבל את 50,000 השקלים. ופה באה החוכמה של הפלטפורמה, שבאה ואומרת: לא, מ-50,000 השקלים שאני מפקיד יקבלו 100 שקלים 500 איש. זה בדיוק הסיפור. ואז אם מישהו לא מחזיר, הוא לא החזיר לי 100 שקלים, אבל לא 50,000, זאת אומרת, על ידי התפיסה של חלוקת את הכסף לכמה שיותר אנשים אנחנו מקטינים סיכון, וזו פלטפורמה בלתי רגילה. אבל עכשיו אני רוצה לתת את ה"אני מאמין" ואיך שאני רואה את זה, ומסר פה לבנק ישראל ולאוצר ולממשלת ישראל: 90% מכל הסטרט-אפים בעולם, בנושא של טרנזאקציות כספיות, מנוהלים על ידי צעירי 8200, בוגרי 8200 של מדינת ישראל. הם לא נמצאים בתוך מדינת ישראל, הם נמצאים באנגליה, בארצות הברית ובקפריסין, הם נמצאים בשלוש המדינות האלה כי הרגולטור פה לא נותן להם אפשרות להיכנס. לא נותן להם אפשרות להיכנס כי הוא לא יודע – רשות המסים לא יודעת איך למסות אותם; שנית, אין רגולציה על אותם שחקנים, על להיות פה שחקנים. אז חברים יקרים, כשאתם מדברים על ציונות ואתם מתפארים, כל הממשלה, באקזיטים של מדינת ישראל ובחוכמה, שתדעו לכם דבר אחד: היינו יכולים פי 10 ופי 100. הם פשוט בורחים, בורחים כי אנחנו לא נותנים להם את האפשרות לעשות את זה פה בבית. ואני חושב ואני אומר לך – איפה רחל? אני מברך אותה על הניהול של החוק – שאם יש דבר שכולנו צריכים להוביל, כי אני לא בממשלה אבל אני מוכן לעזור, זה להוריד את הרגולציה בצורה כזאת שאותם סטרט-אפיסטים וצעירים יוכלו להיכנס לתוך הטרנזאקציות הכלכליות של מדינת ישראל ולנהל את העולם מפה ולא מסינגפור. זאת הציונות היום, צריך להבין את זה, כי את זה אפשר לבצע בדימונה וגם במטולה. כל מה שצריך זה סיב אופטי רחב ותקשורת, והם כבר ידעו לעשות את זה. כבוד היושב-ראש, אני מאוד שמח שהחוק הזה עובר. אני אהיה יותר שמח ביום שהרגולציה תרד לממדים של חופש בחירה לאותם יזמים, ומצד שני לא לפחד. אין לנו מה לפחד, אנחנו ממש אימפריה. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון – איננה נוכחת; אילן גילאון; עיסאווי פריג'; מיכל רוזין; תמר זנדברג. אנחנו נעבור להצבעה. נא לשבת. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז–2017. אנחנו נעבור לקריאה שנייה. נא לשבת, נא להצביע בקריאה שנייה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–25 – 43 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–25 נתקבלו. היו"ר חמד עמאר: בעד – 43, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה, ואנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 45 נגד – אין נמנעים – אין חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר חמד עמאר: בעד – 45, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יוסי יונה (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש – – – היו"ר חמד עמאר: לפרוטוקול, בבקשה, חבר הכנסת יוסי יונה. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017 [מס' מ/1103; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 19781; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר חמד עמאר: הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז­–2017, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017, הצעת חוק ממשלתית. משנת 2000 מוצע לציבור מכשיר פיננסי בשם תעודות סל, שהוא סוג של תעודת התחייבות שעוקבת אחר מדדים, מטבעות או סחורות, ומנפיק התעודה מתחייב לשלם למשקיע סכום מסוים בתום התקופה, בהתאם לנוסחה שנקבעה מראש. התחייבות זו הציבה, מנגד, סיכון שבו עלול לקרות מקרה שמנפיק התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו, מחזיקי תעודות נוספות יבקשו לפדות אותן, ויציבותו של מנפיק תעודת הסל וענף תעודות הסל כולו עלול להיפגע, תוך השלכות מהותיות נוספות על יתר שוק ההון בישראל. החברות שמנפיקות את תעודות הסל קיבלו היתר מרשות ניירות ערך לתשקיף שפורסם, על ידן, ועל בסיסו הוצעו תעודות הסל לציבור. מעבר לכך, בכל אותן שנים, לא היה פיקוח הדוק יותר בחוק של רשות ניירות ערך, כפי שיש לה על חברות שנסחרות בבורסה, קרנות נאמנות או יועצי השקעות, לדוגמה. הצעת החוק שבפניכם היא הצעת חוק ממשלתית שהונחה בכנסת השמונה-עשרה ונועדה להסדיר את פעילות החברות שמנפיקות את תעודות הסל. הצעה זו לא התקדמה גם בכנסת התשע-עשרה, ורשות ניירות ערך החליטה לחשוב שנית על דרך ההסדרה, ועשתה זאת בהידברות עם איגוד תעודות הסל שבלשכות המסחר, ואני מברך אותם על בחירה זו בדרך של ההידברות. הצעת החוק שבפניכם מסדירה את הפיכת תעודת הסל מתעודת התחייבות ליחידה בקרן נאמנות, שתיקרא קרן סל, שהיא מוצר פיננסי שמבוסס על ניהול כספי אחרים באופן שנועד להשיג תוצאה מסוימת בהתאם למדיניות ההשקעות שבחרה בה קרן הנאמנות. קרן סל תהיה קרן מחקה, שייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה. בבסיס ההצעה הוראות שונות המסמיכות את שר האוצר ואת רשות ניירות ערך לקבוע בתקנות או בכללים הוראות שיאפשרו את פעולת קרנות הסל לאור ייחודן כקרן סגורה עם מאפיינים של קרן פתוחה. בנוסף, נקבעו בהצעת החוק הוראות מעבר לעניין הפיכתן של תעודות הסל הקיימות לקרנות בכמה מנות, כדי שהדבר יוכל להתבצע גם על ידי הבורסה, וכן הוראות לעניין היבטי המיסוי הנובעים ממעבר של תעודת התחייבות ליחידה בקרן נאמנות. להצעת החוק אין הסתייגויות, ואני מבקש לאשרה בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: נא לשבת. אין הסתייגויות ואין בקשות דיבור. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–33 – 34 נגד – 4 נמנעים – אין סעיפים 1–33 נתקבלו. היו"ר חמד עמאר: בעד – 34, נגד – 4, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 42 נגד – 4 נמנעים – אין חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר חמד עמאר: בעד – 42, ארבעה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז–2017 [מס' מ/1116; "דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' 20560; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז–2017. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז–2017. הצעת חוק זו היא הצעה ממשלתית, שעניינה עדכון הוראות החלק השני לפקודת מס הכנסה והתאמתו לשינויים שהתרחשו בתחום שינויי המבנה של החברות בשנים האחרונות, תוך הגמשת המגבלות החלות על מתן הקלות מס בעת ביצוע שינויי מבנה – מיזוג חברות, פיצול חברות או העברת נכסים לחברות תמורת מניות – בעיקר בנוגע לחברות הפועלות בענפי הטכנולוגיה העילית – הייטק. הצעת החוק עוסקת, בין היתר, במתן אפשרות רחבה יותר לכניסת משקיעים לחברה ולמימוש זכויות, אך נקבעו בה גם הגבלות, למשל בתחום קיזוז הפסדים, תחימת תקופת הקיזוז לחמש שנים וקביעת דרישות החזקה בזכויות החברה, ומכירת מניות בפטור ממס. במהלך ישיבות הוועדה הוכנסו בהצעת החוק הוראות מקילות נוספות, הן ביחס לשינוי המבנה והן ביחס להוראות המעבר שיחולו על פעולות שבוצעו טרם כניסת החוק לתוקף, ובסופו של דבר מדובר בהצעה שמטרתה להקל על פעילות החברות ולהסיר חסמי פעילות. לאור האמור אני מבקש את תמיכת המליאה בהצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ושלישית. להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. גם להצעת החוק אין הסתייגויות ואין בקשות דיבור. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז–2017. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–42 – 40 נגד – 5 נמנעים – אין סעיפים 1–42 נתקבלו. היו"ר חמד עמאר: בעד – 40, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 40 נגד – 5 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר חמד עמאר: בעד – 40, חמישה נגד, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. הצעת חוק קרן חינוך ארצות הברית–ישראל, התשע"ז–2017 [מס' מ/1130; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' 21597; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצעת חוק קרן חינוך ארצות הברית–ישראל, התשע"ז–2017. יציג אותה יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קרן חינוך ארצות הברית–ישראל, התשע"ז–2017. התברר במהלך דיון שקיימנו בוועדה, לאחר שמליאת הכנסת העבירה לנו את הנושא הזה של קרן חינוך ארצות הברית–ישראל, שזה פועל משנת 1956 אך לא הוסדר בחקיקה. הקרן הזאת – איך קוראים לזה? מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): פולברייט. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): פולברייט. והתברר שיש תועלות לקרן הזאת. תוכנית פולברייט היא תוכנית שמטרתה להביא לקירוב בין מדינות באמצעות חילופי סטודנטים ומרצים מצטיינים, ומתקבלים לשם אנשים שצריכים לעבור בחינות שהן ברמת – – – מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): חבר הכנסת טרכטנברג, פרופ' טרכטנברג היה בקרן הזאת. אז ממילא מדובר על חוק – החוק הוא חוק רציני והקרן הזאת היא קרן רצינית, יותר נכון, בהגדרה של חילופי הסיוע בין ארצות הברית לבין ישראל. אני בהתחלה נבהלתי, אני אגיד לכם את האמת. כשהביאו לי את החוק הזה, הביאו את זה מהמליאה. אני, בזמן האחרון ההסכמים עם ארצות הברית לא מוצאים חן בעיני. עברתי את ה-FATCA, אז אני נבהלתי. אמרתי: מה, עוד הפעם אתם רוצים עכשיו? עד שהתברר לי במהלך הדיון שהחוק הזה הוא חוק חשוב, הוא מעגן בחקיקה את הפולברייט, את הקרן, שהיא מאפשרת את הסיוע. החוק מעגן גם את הפטור מתשלום מסים לקרן לאזרחי ארצות הברית המועסקים על ידה ולאזרחי ארצות הברית העוסקים בפעולות חינוכיות בחסות הקרן. בפועל, הקרן משנת 2011 זכאית לפטור האמור, לרבות פטור מארנונה, אך החוק מעגן זאת. בדיונים שקיימנו התברר שעובדים על החוק הזה 13 שנים, ועכשיו החוק בא להסדיר את העניין. עוד קובע החוק שדין עובדי הקרן בישראל שהם אזרחי ארצות הברית, וכן בעלי מענק של ארצות הברית המועסקים בישראל בפעילויות חינוכיות במסגרת הקרן, יהיה כדין אזרחי ארצות הברית המועסקים בשגרירות ארצות הברית בנוגע לתשלום דמי ביטוח לאומי ולזכאות לגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי. תחילתו של חוק זה לעניין עיגון האישיות המשפטית של הקרן ופטור מתשלום ארנונה כפי שמצוין בהסכם ביום כ"ג בטבת התש"ס, 1 בינואר 2000, ולעניין הפטור ממסים עקיפים וישירים המבוססים על ההסכם – מיום פרסומו של החוק. להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות ואני מבקש לאשר אותה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: אין הסתייגויות ואין בקשות דיבור. הצעת חוק קרן חינוך ארצות הברית–ישראל, התשע"ז–2017, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. נא לשבת. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–8 – 49 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–8 נתקבלו. היו"ר חמד עמאר: בעד – 49, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 50 נגד – אין נמנעים – אין חוק קרן חינוך ארצות הברית–ישראל, התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר חמד עמאר: בעד – 50, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית. הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017 [מס' כ/723; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 23087; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר חמד עמאר: אנחנו עוברים להצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017. יציג אותה יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. בבקשה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, אני מתנצל בפני חברי הכנסת שאין אקשן בחוקים שאנחנו מביאים מוועדת הכספים, אבל שתדעו את האמת: האמת היא שהוויכוחים בוועדה הם ויכוחים קשים. זה לא סיפור שאנחנו מביאים לפה חוק ובסוף הוא עובר פה אחד. יש פה שלושה חוקים שהיו עליהם דיונים קשים, לא פשוטים, גם בין חברי הוועדה ובעיקר בין הוועדה לבין הממשלה, ובסופו של דבר מה שמגיע לכאן הם חוקים מוועדת הכספים שעברו את כור ההיתוך של חברי הוועדה ושל הדיבורים עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. אנחנו בוועדת הכספים סברנו – ולכן הגיע החוק הזה, לאחר שחבר הכנסת חיים ילין, שהוא תושב האזור, גם דחף אותנו לעניין. ועדת הכספים הגישה הצעת חוק, והצעת החוק מדברת על יישובי עוטף עזה, שדרות ויישובי הנגב המערבי שנמצאים בתוך החוק של הסיוע של 20% בהטבות המס. העלינו – יותר נכון, אני נותן את הקרדיט לחבר הכנסת חיים ילין, שהיה ראש מועצה אזורית במקום, הוא גר שם; אנחנו כולנו דחפנו את העניין הזה, חברי הוועדה, סברנו שאנחנו מעוניינים שאנשים יבואו לגור בחבל הארץ הזה של עוטף עזה – הכול מותנה אם אין שלום. אם יש שלום, אני מודיע, אדוני היושב-ראש: אם יש שלום, החוק בטל. נכנסים למפה הרגילה של הטבות המס, של פריפריה ושל מצב סוציו-אקונומי וקרבה – החוק הזה הוא רק כאשר המצב הוא מצב של מתיחות ביטחונית של יישובי עוטף עזה. יוסי יונה (המחנה הציוני): זה עניין של שנה-שנתיים. משה גפני (יהדות התורה): ישועת ה' כהרף עין. על כל פנים, שלא תהיה טעות, זו לא הצעת חוק שמדברת על לעולם ועד, היא רק בזמן שיש מתח. זה בסדר, אני חשבתי שאתה יותר אופטימי, אבל בסדר, שנה-שנתיים. יוסי יונה (המחנה הציוני): אני התרשמתי מהאופטימיות שלך, אדוני. משה גפני (יהדות התורה): מה החשיבות של החוק הזה? הרי בעצם כל שנתיים דוחים את המועד, אז למה צריך לעשות חוק? התברר לנו, לחברי הוועדה, שזה נכון לחלוטין. כשבאה משפחה והיא אומרת: אני רוצה לעבור ליישוב שנמצא בעוטף עזה, אני רוצה לעבור לשדרות, אני רוצה לעבור לאחד המושבים שנמצאים או הקיבוצים – מה עשיתי רע עכשיו? על כל פנים, אני קיבלתי, וחברי הוועדה קיבלו את זה, שהמציאות היא שמשפחה רוצה לעבור, ואם היא לא יודעת מה יקרה בעוד שנתיים – לך תדע, הממשלה מתחלפת, או אני לא יודע בדיוק מה יכול להיות, גם על זה יונה אמר ישועת השם כהרף עין – – – יעקב מרגי (ש"ס): יש מתנגדים לזה? משה גפני (יהדות התורה): לא, לא. אני אומר שאז, משפחה שמגיעה, כאשר הטווח הוא ארבע שנים, מדובר על משהו הרבה יותר רציני וקבוע – וכמובן, אם יש שלום אז בלאו הכי יכולים לגור ואין שום בעיה. אני מבקש את התמיכה של חברי הכנסת. אני מבקש לומר, אני מביא עכשיו לפה סדרה ארוכה של חוקים שנעשים בהסכמה, ואני אומר לכם, שאילולא תמיכתו של שר האוצר משה כחלון היה קושי גדול, אני לא יודע אם הייתי יכול להביא את זה. ואני, כפי שאני מודה לחברי הוועדה ולחברי הכנסת, ותכף, בסוף, אני גם אודה לאנשי המקצוע בעניין הזה, אני מודה לשר כחלון. הוא אפשר לי – להפך, תכף נראה באחד החוקים שהוא אפילו דחף את זה. אז אני מודה לשר כחלון, שר האוצר, על התמיכה שלו, ואני מודה לחברי הוועדה שהובילו את העניין הזה, וחיים ילין, אני מודה גם לך. תודה רבה. היו"ר חמד עמאר: תודה רבה. אין הסתייגויות לחוק. יש בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת חיים ילין. בבקשה, עד חמש דקות, לא חייבים. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש דקה הקשבה, ואחרי זה תמשיכו בדיונים שלכם. היום אנחנו מתחילים לזכור את החללים של צוק איתן. אנחנו בדיוק אחרי שלוש שנים, וכל אזכור וכל משפחה שאנחנו מגיעים אליה, זה כאב לב. פשוט כואב הלב. אני אומר את זה פה, מעל במת הכנסת. אני חושב שבזכותם – באמירה הכי אמיתית שיש, וכנה – בזכותם העוטף היום, לאחר שלוש שנים, לא רק פורח אלא עובר את התקופה השקטה ביותר שהייתה אולי מאז קום המדינה. ואני רוצה שכל משפחה תדע זאת, שהקורבן הזה היה כדי שאנחנו נוכל לחיות שם ולפרוח. ותחת כל הכאב הזה ממשלת ישראל מקבלת החלטה על סיוע, ועכשיו הפניה הזאת מופנית לשר האוצר כחלון, יחד עם איציק כהן, שהוא סגן שר האוצר, וגפני, וכולם נרתמים בעצם לעשות את המעשה: לקחת את החוק – או בעצם לקחת תקנה שכל שנה מחדש היו צריכים לחדש, ולכתוב חוק שתקף עד 2021. זה ייתן אופק לצמיחה הדמוגרפית, זה ייתן אופק לכל מי שרוצה להיקלט בעוטף עזה בתוך ה-7 ק"מ. ולכן, תודתי כולה לוועדת הכספים, לשר האוצר ולסגן שר האוצר; וגפני, אמרתי את זה, הסתכלתי על סרטון, אמרתי שאתה קוסם; אין לי ספק שאתה קוסם, איך שאתה מצליח להעביר את החוקים, אין לי ספק. אבל מעל הכול, אני חושב שכנסת ישראל, כל מי שיושב פה, כולל השרים, צריכים להודות כל יום לתושבי עוטף עזה, שממשיכים בשגרה למרות המצב הביטחוני, שממשיכים לצמוח למרות המצב הביטחוני וממשיכים לפתח את העוטף מול שני מיליון עזתים. וכל מי שנמצא שם וגר על גבולות מדינת ישראל יודע שהפצצה הזאת שנקראת רצועת עזה – אני אומר לכם את זה עכשיו למרות שאני אשמע הזוי – אפשר לנצח אותה בלי לירות כדור אחד, בלי מלחמות. עמוס גלעד אמר את זה בצורה בלתי רגילה, בן אדם שמבין קצת בביטחון: את הפיגועים של היחידים שנעשו במשך שנתיים במדינת ישראל, אפשר להוריד, את הטרור הזה, על ידי חוכמה ביטחונית. הוא קרא לזה כך, חוכמה ביטחונית. ומה החוכמה אומרת, לתת עוד אישורי עבודה, כי כל מי שקיבל אישור עבודה הוא לא מפגע, ולפתוח עוד תעסוקה, ולעשות שיהיה להם מה להפסיד. זו החוכמה הביטחונית. בסוף צוק איתן הגיע אלי גנץ ואמר לי: אתה יכול לקלוט 5,000 עובדים מרצועת עזה לבניין ולפרדסים? אמרתי: כן. חברים, זאת חוכמה ביטחונית. חוכמה ביטחונית באה ואומרת שאפשר לנצח את ה"חמאס" בלי לירות כדור. ככל שיהיה יותר טוב לעזתים ברצועת עזה, ככה ה"חמאס" ייחלש. ככל שיסגרו יותר את כל השערים לרצועת עזה, ככה ה"חמאס" יצמח. חברים יקרים, אין, זאת הנוסחה. אם אנחנו נצליח לבוא ולפתח את רצועת עזה, אז כבוד היושב-ראש גפני, אז אכן יהיה הסדר, ובאמת כל ההטבות האלה, כל ההטבות יוחזרו למדינת ישראל, בתקווה, כי אף אחד לא יזדקק להן. אנחנו לא מסכנים, אנחנו לא מקבלים בגלל מסכנות; אנחנו מקבלים כי אנחנו חזקים ויודעים להצמיח את האזור. כי כולכם יודעים שהאוצר לא מתנדב לתת למי שמסכן ולמי שלא יודע לפתח את האזור. כבוד היושב-ראש, אני נורא גאה בחוק הזה. אני נורא שמח על שכנסת ישראל, אופוזיציה וקואליציה, מבינה שעוטף עזה זה לא מפלגה; עוטף עזה זה השכפ"ץ של מדינת ישראל, שיושב שם. כל משפחה – יושבים שם 50,000 תושבים: ילדים, שממשיכים את החינוך, וההורים שלהם – את העסקים. ומה שחשוב זה הדבר הכי הכי הכי אלמנטרי: אנחנו החוסן של מדינת ישראל. כדי שכל זה יקרה, היום אנחנו מאשרים בקריאה שנייה ושלישית את החוק של הטבות מס הכנסה. ואני מאוד מקווה שבשנה הבאה נמשיך ונחזק את עוטף עזה, כי כבר אין מגרש אחד ריק. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת חיים ילין. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, גברתי. חמש דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה. אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת וראשית להגיד תודה למי שעומד בראש הוועדה, אולי אחת החשובות ביותר, שבאמת מוציאה תחת ידיה בשורות אמיתיות. הצלחנו בקדנציה הזאת להעביר לא מעט החלטות שנוגעות לפריפריה הצפונית והדרומית, החל בהטבות המס לפריפריה. והרציונל שעומד מאחורי – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: ששש. אורלי לוי אבקסיס: – – הרציונל הוא כל כך פשוט, אבל כל כך חשוב במקביל. בואו ניקח לדוגמה משפחה עם ילדים. מתוך בחירה, אף אחד לא רוצה לסכן את חיי הילדים שלו. אף אחד לא רוצה להפחית מהם כלים, אפשרויות, בריאות. אבל המציאות היא שבמדינת ישראל יש פערים, פערים בלתי נסבלים, פערים שמקיפים את הסיכוי של הילדים שלנו לצמוח מבחינה התפתחותית, בריאותית, השכלתית. והפערים האלו הם תולדה של מדיניות. הרי בכל זאת, סביר היה להניח שלאחר כל כך הרבה שנים שמתעסקים בפריפריה, ובעיקר בדיבורים על הפריפריה ועל הפערים בין הפריפריה למרכז – והתמונה נשארת בעינה. הפערים מגיעים לידי כך שתוחלת החיים בפריפריה, לעומת המרכז, קטנה בארבע עד שמונה שנים – תלוי על איזה מחקר אתה מסתכל ותלוי על איזו פריפריה אתה מסתכל, הצפונית או הדרומית; תמותת התינוקות בדרום היא פי שניים מאשר במרכז, שלא נדבר על רופאים פר ראש, על מיטות אשפוז, על מיטות שיקום. בנוסף, הפערים בחינוך: ערים חזקות יכולות לתת אקסטרה על מה שהמדינה נותנת; זה לא מה שקורה בפריפריה הצפונית והדרומית. יש שם קושי אמיתי אפילו לעמוד בתקציבים ובתקצוב של הפעילות היומיומית של אותן מועצות, עיריות וכדומה, ולכן הן נדרשות למענקי איזון. כאשר אתה שואל בן אדם מן השורה מה הוא היה רוצה בעבור הילדים שלו, איך הוא היה רוצה לגדל אותם, מה הכלים שהוא היה רוצה לתת להם כדי שיצליחו בחיים – אז כולנו רוצים את אותו דבר: את הכי טוב לילדים שלנו. לכן, זה לא רציונלי לגור בפריפריה במדינת ישראל. זה לא רציונלי; זו בעיקר שליחות. זו בעיקר תחושה של שייכות, אפילו למקום שבו, גם אם יש לך ביקורת, יש לך איזשהו משהו נוסטלגי ומין מחויבות, בין-דורית אפילו – לא להפקיר את המבוגרים, ההורים, הסבים, הסבתות, שהובאו ארצה ושימשו כמגן אנושי לגבולות המדינה הזו. לכן, אך טבעי שמדינת ישראל תכיר בעצם הבעיה ותבין שהתמריצים של אותם אנשים להישאר שם צריכים להיות מגולמים גם ביכולת ההשתכרות שלהם, ביכולת שלהם לתת את מכלול השירותים. ואם אין בנמצא, אז שתהיה להם היכולת הפיננסית, להעניק להם את מה שהמדינה לא השכילה לעשות מספיק זמן. הארכת ההטבות הללו בעצם נותנת מין מרווח נשימה. אומרים: אנחנו מסתכלים עליכם לא רק בימים של כאוס ביטחוני, לא רק בימים של איום קיומי על התושבים. ויש לנו גם אשם תורם, בואו נודה, כאשר קירבנו את הגבול עם ההתנתקות בלי להבטיח שמירת הביטחון ובאילו אמצעים – הרי עשינו את זה באופן חד-צדדי, ולכן הצד השני לא מחויב לשום הסכם, וגם הקהילה הבין-לאומית לא מחויבת לדאוג לאינטרסים. אני חושבת שלמדנו מהטעות הזו. גם בשמאל וגם בימין מודים שהדברים נעשו שלא כהלכה: כספים שהוצאו לא בצורה מבוקרת, משפחות שנהרסו, קהילות שהתפוררו וילדים שנשארו בלי מענה אמיתי. הטבות המס האלו, כמו הטבות המס לפריפריה שהעברנו בתחילת הקדנציה, גם כן אצלך בוועדה, יש בהן מן הצדק הקטן שבא ואומר שזה לא מובן מאליו. זה לא מובן מאליו שאנשים ירצו להיות שם. ואם אנחנו רוצים ליישב את הפריפריה, מחובתנו גם להפוך את הדבר הזה לדבר כדאי, לדבר שמהווה – אפילו איזושהי גלולת אקמול למי שנמצאים במציאות שהיא מעוותת משהו. הפערים האלו צריכים להיפסק, אבל עד אשר ייפסקו, המדינה מחויבת – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: משפט סיכום, בבקשה. אורלי לוי אבקסיס: – – לתת את ההטבות האלה. ואנחנו מדברים כאן על תמריץ שבסופו של דבר מבטיח גם הישארות, עד כמה שאפשר, של כאלה שהמצב הביטחוני מאוד מטריד אותם, ומנגד נקרעים בשל המחויבות לעיר שבה הם גדלו. אז אני בהחלט מברכת על כך, וגפני, כן ירבו חוקים כאלה. יישר כוח. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה, תודה. חבר הכנסת מיקי רוזנטל? מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): מוותר. היו"ר בצלאל סמוטריץ: מוותר. טוב. אם כן, חברים, אנחנו נעבור כעת, בהיעדר הסתייגויות, להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017, כאמור, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–2 – 43 נגד – אין נמנעים – 4 סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר בצלאל סמוטריץ: קונסנזוס נהדר לראש חודש אב: 43 תומכים, אין מתנגדים, ארבעה נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, אנחנו נצביע עליה, אם כן, כעת בקריאה שלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 15 בעד החוק – 40 נגד – אין נמנעים – 3 חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 40 תומכים, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית ונכנסת אחר כבוד לספר החוקים של מדינת ישראל. אדוני רוצה לברך? משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): לא. היו"ר בצלאל סמוטריץ: לא. בסדר. הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה) (הרחבת הזכאות לזיכוי ממס), התשע"ז–2017 [מס' כ/723; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 23088; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר בצלאל סמוטריץ: אם כן, אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת הרב משה גפני. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק הטבות במס וייעוץ מס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה), התשע"ז–2017. אני מבקש לומר בקצרה, אדוני היושב-ראש, שבמחצית הראשונה של הקדנציה העברנו חוק מאוד דרמטי, מאוד משמעותי, לא פשוט, והוא עבר בקשיים גדולים, אבל בסופו של דבר הוא עבר פה אחד: זה החוק של הטבות המס, שנקבע על פי מפה שקבעה בשעתו הממשלה: מה נקרא הפריפריה, על מה אנחנו מדברים שהוא לא מרכז הארץ. המדד הפריפריאלי, המדד הסוציו-אקונומי, החברתי-כלכלי, שלושה פרמטרים – לפיהם נקבע מה גובה ההטבה, על איזה סכום מדובר. והאמת היא שאילולא זה שהממשלה נתנה לתיקונים האלה סכום של למעלה מ-400 מיליון שקל וזה הגיע לסכומים מאוד גבוהים – החוק הגיע לדעתי עד 1.3 מיליארד, 1.4 מיליארד – לא היינו יכולים להעביר את זה. אבל בסופו של דבר, אמר לי ראש הממשלה, אמר לי שר האוצר, אמרו לי שרים בליכוד ושרים אחרים שנמצאים בממשלה: אל תיכנס לעניין הזה. בג"ץ יפסול, יפסול. תיכנס לזה – אתה תריב עם ראשי רשויות, תיכווה בעניין הזה, אל תעשה את זה. ואנחנו עשינו את זה בסופו של דבר. היו גם דיבורים נגדי של ראשי רשויות. בסדר. מקסימום זה יזיק לי בפריימריז, אבל חוץ מזה עשינו את המעשה הצודק. אם לא היינו עושים את זה, בג"ץ בצדק היה פוסל את הטבות המס. והטבות המס מאפשרות ליישובים שונים בפריפריה, במצב סוציו-אקונומי נמוך, להביא אנשים שהם ברמת הכנסה גבוהה. היכולות שלהם להתמודד עם הנושאים הללו ביישובים כאלה מרוחקים או ביישובים שמצבם הכלכלי קשה מאפשרות להם לשדרג את רמת האנשים שמגיעים לשרת ביישובים השונים. בסופו של דבר, החוק עבר על פי הפרמטרים שדיברנו. לא רק שבג"ץ לא פסל את זה, אלא אף אחד גם לא עתר לבג"ץ, מכיוון שבאמת הכול היה על פי קריטריון ברור. כל אחד ידע איפה הוא עומד. קריאה: – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): לא, לא צריך רמקול. קשה להיות חבר, למי שגר ביהודה ושומרון. לא משנה, שתדע, אני אומר לך: חברון והיישוב היהודי שם, כל האזור ההוא לא היה בהטבות המס. על פי הקריטריונים, הוא בפנים. זאת עובדה. זאת אומרת, זה לא שהייתה איזו החלטה פוליטית לכאן או לכאן. שלוש בעיות נוצרו כתוצאה מהצעת החוק, שלא באשמתנו: בעיה אחת, מה שהעלו חלק מחברי הוועדה אבל בעיקר חבר הכנסת איל בן ראובן, שכמה פעמים פנה אלי ואמר לי: יש יישובים צמודי גדר. גם איתן ברושי ואחרים דיברו על העניין הזה, צמודי גדר. וצמודי גדר מקבלים פחות ממה שהם צריכים לקבל. עכשיו, אנחנו קבענו בחקיקה, וסתם זה דבר שילך עכשיו אתנו לאורך כל הדרך, שמועצה אזורית שיש בה יישוב עני, יישוב חלש כלכלית, אבל יש בה גם יישוב עשיר – הם יכולים להיות בשני הקטבים של המצב הסוציו-אקונומי, אבל הם שניהם במועצה אזורית אחת – עד היום, עד חקיקת החוק של הטבות המס, זה נקבע לפי מצבה הסוציו-אקונומי של המועצה האזורית, ועשה עוול ליישובים שהם יישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך; אבל בעיקר זה עשה עוול ליישובי הגדר, מכיוון שיישובי הגדר הם בוודאי לא במצב הרגיל של מועצה אזורית מטה אשר, כי חלק גדול מהיישובים נמצאים דרומה לגמרי, ואינו דומה יישוב שנמצא על גבול הלבנון ליישוב שנמצא על הכינרת. אין דמיון בכלל, גם לפי הקריטריונים שקבענו – ודרשנו בחוק שב-1 בינואר 2017 הלמ"ס יביא את המדד הפריפריאלי פר יישוב, כמו שהוא עשה בסוציו-אקונומי. והוא לא הביא. הוא לא הביא, הוא טען שהוא לא הספיק, הוא לא יכול, ההתראה הייתה קצרה מדי. ואז באנו ואמרנו: אנחנו נעשה הוראת שעה – הם אמרו שיביאו באוגוסט ואחרי זה בספטמבר, לא חשוב, אבל זה צריך להתחיל ב-1 בינואר. אמרנו: נעשה הוראת שעה, זאת אומרת, למשך שנה, סוף 2018, היישובים צמודי הגדר יקבלו בהוראת שעה, במקום 6,000 שקל – 24,000 שקל, וכנראה זה יהיה לאחר פרסום המדד הפריפריאלי כלפי אותם יישובים שהם צמודי גדר. קריאה: – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): מה ארוך? כמה ארוך? אני כבר מסיים. זה דבר אחד שקבענו בהוראת שעה. עליזה לביא (יש עתיד): הצום רק ביום שני. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): הוא נהנה, הוא נהנה, אתם מפריעים לו. קריאות: – – – יואל חסון (המחנה הציוני): מה אתה לחוץ? תיהנה מהרגע. חיים ילין (יש עתיד): יש ח"כים שכל הקדנציה שלהם לא מעבירים חמישה חוקים, ואתה בחמש דקות עושה את זה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): הוראות שעה שנקבעו בחוק, עדיין לא הסתיים עניין בדיקתן. אמרנו: נאריך את הוראת השעה. בסופו של דבר נאריך את הוראת השעה עד סוף 2018 כדי שהחוק יהיה מושלם, שלא נעשה אי-צדק כלפי יישובים, והיישובים האלה מגיע להם לאחר שהכול יושלם. הגענו לכפר ורדים – אני לא יודע, משום מה החוק הזה נקרא "חוק כפר ורדים"; אנחנו קבענו שכפר ורדים יוצא מהחוק של הטבות המס. קבענו. אמרנו: עם כל הכבוד, אנחנו רוצים – במרכז הגליל, באים אנשים עם יכולת כלכלית גבוהה; אנחנו רוצים שאנשים יבואו לגור שם, ונתנו ארכה של הסכום הגבוה למשך שנתיים, שכפר ורדים ימשיך לקבל את הטבות המס עד סוף 2017. ואז ביקשנו – אמר את זה ראש המועצה, ואמרו את זה אנשים שעוסקים בעניין הזה, וגם היו חברי כנסת שאמרו: בונים עכשיו בכפר ורדים, אנחנו רוצים שאנשים יבואו לגור, ולתת להם את הטבות המס; רשות המסים אומרת שהם צריכים לגור שנה, אבל הם לא יוכלו, לא תעבור השנה הזאת. ביקשנו מהם שבהחלטה מינהלית הם יאפשרו להמשיך עוד שנה. הם כתבו לנו במכתב שהם לא יכולים בהוראה מינהלית – בהוראה מינהלית או לא חשוב מה – והם אומרים שאם נביא את זה בחקיקה, הם יתמכו בזה. ולא נותרה לנו ברירה אלא לקחת את ההנהגה של המדינה – סליחה, את הנושא הזה של הטבות המס – מיקי רוזנטל. קריאות: זה מעולה, מה שאמרת – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): לא אמרתי. די. קריאות: – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): על כל פנים, אנחנו קבענו – לא אמרתי. אנחנו קבענו שבהוראת שעה יימשכו ההטבות במס לכפר ורדים, מחמת הצורך של הגליל, המדינה והצדק של מה שאמרנו בחקיקה שאנחנו מבקשים – שזה יימשך עד סוף שנת 2018. עשינו את החקיקה הזאת, אנשים לא האמינו שאנחנו נביא את החוק, ננסח אותו – שגית ניסחה אותו יחד עם הלשכה המשפטית; אותו דבר בשלושת החוקים האלה שעליהם אנחנו מדברים עכשיו – ניסחה אותו, והעברנו אותו בוועדת שרים בטרומית, קריאה ראשונה, ועכשיו שנייה ושלישית. עליזה כבר צועקת, אז אני מבקש להצביע בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים. לחוק לא הוגשו הסתייגויות, יש לנו רק בקשות דיבור. ראשונת הדוברות חברת הכנסת, יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת. חבר הכנסת עודד פורר, אדוני, בבקשה. עודד פורר (ישראל ביתנו): תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חייב לומר שהחוק הזה, חבר הכנסת גפני, אני יודע שכולם כועסים קצת עליך, יכעסו גם קצת עלי על זה שאנחנו מדברים על החוק הזה, אבל יש אנשים שחיכו לחקיקה הזאת הרבה זמן. והחוק הזה תיקן, לשיטתי לפחות, עיוות אחד מרכזי שהיה במנגנון של הטבות המס שקבעו קודם. והמנגנון הוא המנגנון של מרחק היישוב – מדדו את המדד הפריפריאלי לפי המרחק של בית המועצה. אבל מה? יש בתי מועצה שהם לא כל כך רחוקים, והלכו לפיהם, ויש יישובים שיושבים על הגבול. הטבות המס במקור, כשהתחילו את המנגנון הזה של הטבות המס, לא היו רק איזה משהו סוציו-אקונומי ולא רק המרחק מתל אביב – ויש חשיבות גם לפרמטרים האלה; העניין העיקרי היה להושיב יישובים על קו הגבול, כי איפה שיושבת חניתה הייתה צריכה לשבת פלוגה, ואיפה שיושבת ראש הנקרה הייתה צריכה לשבת מחלקה, כי ככה היה צריך לשמור על קו הגבול הזה. היישובים האלה הם אלה ששומרים היום על קו הגבול, ואי-אפשר שיישוב שיושב על קו הגבול וכשהוא פותח את החלון הוא רואה את מוצב ה"חיזבאללה", נגיד לו: שמע, אתה לא תקבל את הטבת המס שהייתה לך קודם. את הבסיס הזה באה הצעת החוק לתקן. יש לנו פה אפילו חברים שהגיעו גם מחניתה, גם מראש הנקרה, גם מפורום יישובי הגדר, ובהחלט אנחנו יכולים לצאת גם בבשורה – וזו בשורה שיוצאת מכל חברי הבית, זה לא עניין של מפלגה כזו או אחרת. טיפל בזה חבר הכנסת גפני כיושב-ראש הוועדה, יחד עם כל חברי הוועדה ועם שיתוף פעולה של האוצר, כי הבינו שמה שאנחנו עושים בסופו של דבר כשאנחנו נותנים הטבה ליישוב צמוד גדר – אנחנו חוסכים הצבה של פלוגה על אותה גדר. לכן אני מבקש מכל חברי הבית, גם ממך, חבר הכנסת דוד ביטן, לתמוך בחקיקה הזו בקריאה השנייה והשלישית. תודה, אדוני. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה, אדוני. חמש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. חיים ילין (יש עתיד): כבוד היושב-ראש, עליזה, אני אפילו לא יכול להבטיח שזו פעם שלישית ואחרונה, כי יכול להיות שיעצבנו אותי ואני אקום עוד פעם, אבל הפעם באתי מסודר. ואם אני גם רוצה לברך את הממשלה, אז מותר, או שלא? אה, טוב, אז אני לא מדבר. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני חושב שהחוק הזה הוא המשך של החקיקה של מפת עדיפות לאומית. בתוך המפה הזאת – אני אמרתי, ואני אומר את זה גם פה: כנראה רק בן אדם אחד היה מסוגל להעביר את המפה הזאת, וזה היושב-ראש של ועדת הכספים, גפני. אבל בתוך המפה הזאת כבר ראינו שיש בעיות, ואני רוצה לציין את הבעיות, וכבוד היושב-ראש, ייתכן מאוד שיכול להיות שאתה צריך להוביל עוד חקיקה. תראו, יש משהו שנראה לפעמים הזוי – אני חווה את זה בעוטף עזה לאורך כל השנים. גם ב-2008 גפני היה בוועדת הכספים, והכנסנו מרכיב שנקרא "מרכיב ביטחוני", שעד אז לא היה בשום חקיקה במדינת ישראל, ואני אנסה לנמק. מרכז החינוך, מרכז העבודה, המרכז של כל קהילה נמצא במקום שונה מהיישוב. היישוב יכול להיות 15 קילומטר מהגבול, והמרכז יכול להיות בשבעה-שמונה קילומטרים. זאת אומרת שמי שרוצה לקיים שגרת חיים חייב להגיע למרכז הזה. כל מוסדות החינוך שם, כל החינוך הבלתי-פורמלי שם, הילדים שם, וגם אזורי התעשייה נמצאים שם. אבל מה? בגלל שהוא גר יותר רחוק הוא לא מקבל הטבות מס. ופה בא הבאג. והחקיקה שצריכה לעבור פעם אחת ולתמיד היא חקיקה שאומרת דבר כזה – כבוד היושב-ראש, גפני, שים לב, אני מדבר אליך. החקיקה שצריכה לעבור פעם אחת היא חקיקה שבאה ואומרת – וקחו את זה כמתנה, זה יפתור הרבה מאוד בעיות – מועצה שלפחות שני שלישים מהיישובים שלה נמצאים בקו עימות, כל המועצה תקבל הנחות מס והטבות. אולי לא באותה רמה של הקו הקדמי, אבל לא תהיה אפליה בין התושבים שמרכז החיים שלהם נמצא בתוך קו עימות. למה זה עוזר? זה עוזר שהמועצה לא צריכה להפלות. מה ההבדל בין מועצה לבין עיר? בעיר, הבית הראשון – מספיק שהוא נמצא בטווח או בקו הכחול של החוק, כל העיר נמצאת. לדוגמה, אם מישהו נמצא שבעה קילומטרים בעוטף עזה, והעיר נמצאת 15 קילומטר, הקו הרחוק – כל העיר תהיה בתוך עוטף עזה. לכן חשובה החקיקה הזו, הבסיס הזה, הבסיס שעושה צדק ולא מפלה בין יישובים בתוך המועצה, ולא מעמיד את ראש המועצה שצריך גם להילחם, להעלות את החוסן, לעמוד איתן שם באפליה שאנחנו המחוקקים בעצם מבססים אותה על משהו שהוא לא נכון. נכון, הקו עובר בתשעה קילומטרים, אבל המועצה נגמרת ב-20 קילומטר. חברים יקרים, אם נצליח להעביר את החקיקה הזאת, שוועדת הכספים תעביר אותה, כל ועדה, לא משנה מה, אנחנו נסדר, נסדר את כל הבעיה של מס הכנסה והטבות בקווי עימות, כי בסוף, צר לי להגיד לכם את זה, לא ייתכן, לא ייתכן שרק במלחמות אנחנו יודעים לבוא ולחבר, וכשאנחנו בשקט אנחנו נלחמים. החוסן של מדינת ישראל מבוסס על זה שאנחנו יודעים לחבק את כולם. קחו את תיקון החוק שאני אומר לכם, תעשו סדר במדינת ישראל, כולם יודו לכם. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת חיים ילין. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אחריה – חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שמוותר כבר? טוב. אז אחריה – חברת הכנסת מיכל בירן. אחרון. חמש דקות, גברתי, לרשותך. אורלי לוי אבקסיס: כן, הסדר של החוקים שאנחנו עדים לו עכשיו – באמת, זה מעיד על הפרי שוועדת הכספים יכולה להוציא תחת ידיה דווקא בגלל המשקל הסגולי שלה מול הממשלה. מה שאומר שכשיש לך מי שיודע מה עצמת הכוח שיש בידיו, יכול גם לשנות מציאות, וזו הדוגמה לכך. נפנפו לנו כמה פעמים בכך שמאחר שיש עיוות בנוסחה המקורית להטבות המס בפריפריה, אמורים להיפלט החוצה יישובים שמבחינתם ההטבות האלה הם כמו אוויר לנשימה. לכן, ההתעסקות הזו של ועדת הכספים מול האוצר עם משקולות לא מעטות ששמו שם במאבק – ונעזרנו גם ביכולת של היושב-ראש לאיים על, בוא נגיד, מהלכים נוספים בתוך ועדת הכספים או בעיכוב של החלטות שהיו חשובות לממשלה – בצדק היסטורי. כי במקום לבוא ולשלוף החוצה יישובים שבלי הטבת המס הזאת היו מאבדים את הילדים החזקים דווקא של אותו יישוב, נמצא פתרון שלא רק משמר את הכוח החזק של אותם יישובים ומונע את ההגירה השלישית או את ההגירה השלילית לערים ולמטרופולין, יצרנו תשתית להמשך קיומם של אותם יישובים בפריפריה הצפונית והדרומית. אחד האבסורדים הגדולים שקרו הוא שבנוסחה הקודמת היה מצב שבו יישוב אחד שהוא סמוך מאוד ליישוב האחר, ולפעמים רק גדר מפרידה, מצאת תוצאה אבסורדית שמרפסת אחת ששייכת ליישוב מסוים, או בשכנות מאוד מאוד צמודה למרפסת של אחר שיש ביניהם יחסי שכנות, אך בהטבות המס הופקרו חלק מהיישובים הללו, ומצאת את אותו אחד שיושב בצד ימין של הגדר מקבל את ההטבות – זה סתם היה סימבולי עכשיו, ימין או שמאל, זה לא בגלל שייכות כזו או אחרת – אבל פתאום מצאת את השכנים רבים ביניהם למה לזה כן ולזה לא, ויצרת מציאות שתִעדפה יישוב מסוים רק בגלל שהוא יכול היה להעניק את ההטבות הללו והטבות המס האלה, תחשבו על זה, בעיקר מאחר שבפריפריה ההכנסה הממוצעת קטנה ב-25% לערך מההכנסה הממוצעת במדינה, בין 9,000 ומשהו שקל ל-7,000 שקל. ולכן הנתון הזה הוא נתון משמעותי באיך אנחנו משמרים את הכוחות החזקים שלנו ביישובים האלה, ומעודדים בעצם את אותם ילדים חזקים, אוכלוסייה שתמשיך ותישאר ותטפח את המקום הזה. גפני, אני רוצה להגיד לך שזו מעלה מאוד גדולה לא לפתח רומנטיזם על מודל שלך או שהיה לך חלק בפיתוח שלו, כי ברגע שקלטנו את הכשלים במודל שגם אנחנו עשינו, שהוא היה בכל מקרה מודל יותר טוב מהמודל המקורי שהביא את הדיון בבג"ץ, גילינו שיש עיוותים נוספים, ואחד מהם הוא בגלל שבמשרד הפנים או הלמ"ס קצת נרדמו בשמירה, לא עשו את עבודתם, ופועל יוצא מזה שהם לא הגישו את החלוקה האמיתית פר יישוב באותה מועצה – – קריאה: אוי. אורלי לוי אבקסיס: – – יכול היה לגרום לכך שהיינו – אני מבינה שאנשים פה עייפים, אבל זה חשוב מאוד לומר את הדברים – שהיינו יוצרים עיוות, כי אז היו נפלטים עוד פעם החוצה יישובים חלשים, שזה מבחינתם דבר נורא נורא חשוב. אני במקום השר אורי אריאל לא הייתי מפהקת דווקא בהצעת החוק הזאת, כי זאת ההתיישבות, אתה יודע. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: – – – אורלי לוי אבקסיס: אז אני באה ואומרת, יישר כוח, וצריך לבוא ולעקוב ולשים לב שאכן, אם עדיין הלמ"ס או משרד הפנים לא יביאו את ההבחנה שלהם פר-יישוב ברמה הסוציו-אקונומית, נאריך שוב את התקופה הזאת, כדי לא ליצור את העיוות שממנו ניסינו להתחמק. אז יישר כוח. אני שמחה לעלות לפה כל פעם ולהחמיא לך, ובחוק הבא זה שוב יקרה. אז אל תתרגל. או שכן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: ועוד ב"יישר כוח". אפילו לא ב"חזק וברוך" אלא ב"יישר כוח", כמו אצל אחינו האשכנזים. תודה רבה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חברת הכנסת מיכל בירן. מיכל בירן (המחנה הציוני): מוותרת. היו"ר בצלאל סמוטריץ: מוותרת. חבר הכנסת איל בן ראובן. אחריו – חברת הכנסת רחל עזריה וחבר הכנסת איתן ברושי. אדוני, חמש דקות לרשותך, בבקשה. איל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, החוק הזה, בעיני, הוא מהחשובים ביותר שאנחנו מעבירים פה בכנסת, מאחר שהוא מבטא את ההערכה שלנו, כנסת ישראל, ליישובי קו העימות, לאותם אנשים שמוכנים לחיות במקום קשה. הוא מקום קשה לחיות בו; הוא מקום שמי שלא חי בו מעולם לא יודע מהי תחושת החיים ליד גבול שוקק, גבול שאחת לכמה שנים בוער, גבול שאתה לעולם לא יודע מה יקרה בו מחר בבוקר. זאת תחושה שאנשים לומדים לחיות אתה, אבל היא כבדה. לכן אני חושב שההערכה שלנו לאנשים האלה באה באמצעות החוק הזה. יושבת פה למעלה אורלי מחניתה. אני מוכרח להגיד לכם – היא מהמחוללים של החוק הזה. אני נפגשתי אתה בערך לפני עשרה חודשים. באתי לחניתה. אני מכיר את האזור הזה היטב. נפגשנו ודיברנו על כיתת הכוננות ודיברנו על הצירים – כל הנושאים שהתושבים שם עוסקים בהם ביום-יום, הם מתקנים את הגדרות של עצמם וכו' וכו'. ביקרנו שם בגן הילדים שמשם רואים את "חיזבאללה" בלי משקפת. הופתעתי מאוד לשמוע שכל סוגיית הטבות המס, החוק הכל-כך חשוב הזה, חלפה על ידם. יפעת שאשא ביטון (כולנו): – – – איל בן ראובן (המחנה הציוני): יותר מכך, אנשים ביישוב אמרו ואומרים: במצב הזה אנחנו הולכים לגור במקומות אחרים. זה חשוב לנו. אז, א. אורלי, אני מוכרח להגיד לך המון תודה על העניין הזה. כמו שחזרתי למחרת תפסתי את יושב-ראש ועדת הכספים, ונדמה לי שמאז לא ירדתי לך מהאוזן בעניין הזה. אני מודה לך על ההקשבה ועל הסבלנות ובעיקר על הפעולה ועל הביצוע; על כך שהיום אנחנו מאשרים חוק, ולהערכתי – ואני מקווה לשמוע מאורלי – אלה שעזבו יחזרו; ולא רק זה, אלא שאנשים יותר ויותר יבואו ויגידו: כן, אנחנו רוצים לחיות בחניתה, אנחנו רוצים לחיות באדמית, אנחנו רוצים לחיות באילון, אנחנו רוצים לחיות באזור הזה, כי יש שם איכות חיים. זה האזור הכי יפה בארץ, וצריך לתת לאנשים את היכולת לחיות שם. עוד תודה אחת אני רוצה לומר פה, לסיון יחיאלי. אני לא רואה אותו כאן – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: יושב לידה. למה אתה לא רואה? איל בן ראובן (המחנה הציוני): יושב שם. סליחה. אני עם משקפיים. הוא לא אפשר לנו לטעות ולא לקחת לתוך החוק הזה גם את כפר ורדים, מתוך הנחה בסיסית וברורה שיישובים חזקים כמו כפר ורדים, תפקידנו לחזק אותם. אני מניח ומקווה שבהמשך הדרך נמשיך לדאוג לכך שאותן 3,500 יחידות דיור – אם אני זוכר נכון – יאוישו, ויבואו עוד ועוד. כי כשאנחנו מדברים על תוכנית הצפון, זאת המטרה – שאנשים יבואו לגור בצפון; שהבנים שנמצאים בצפון ירצו להישאר שם. זאת המטרה. עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל החוק הזה הוא בהחלט אבן דרך מאוד חשובה. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת איל בן ראובן. חברת הכנסת רחל עזריה – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה. חמש דקות לרשותך, ולאחר מכן אני אחזור שוב לחברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון שרשומה ולא נכחה. אבל יש לה חלק מרכזי בחוק, ולכן גם היא תדבר. איתן ברושי (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יושב-ראש ועדת הכספים חברנו גפני, כחבר ועדת הכספים וכמי ששותף לליווי ההתיישבות והיישובים לאורך גבול לבנון ועוטף עזה, אני רוצה לברך על שני החוקים שעוברים כאן הערב. זהו יום בשורה לתושבים רבים; זהו יום שמחזק את הברית בין ההתיישבות, החקלאות והערים לאורך הגבולות גם בדרום וגם בצפון. זאת לא ישיבה של שנה ולא פיצוי לאיזו תקופה קשה. מדובר פה על חברים ועל תושבים ששנים רבות בחרו לחיות מרצונם ולהיות חומת המגן של המדינה, ולהיות אלה שמשמרים את האדמה לאורך הגבולות הסוערים ביותר, גם בשדרות ובעוטף עזה וגם בצפון. הברית הזאת עם קריית שמונה, עם מעלות ועם שלומי, כמו עם שדרות בדרום, היא הברית האמיתית של החברה הישראלית, ובצפון – גם עם אחינו הלא-יהודים. נמצאת כאן נציגות של היישובים. אולי לא את כולם אני אזכור, אבל גם יורם, ראש המועצה, אורלי מחניתה שהוזכרה, ניצן מאיר, ראש פורום היישובים בקו בעימות ושי מראש הנקרה וכמובן סיון ואחרים. הייתה כאן עבודה מתואמת. אני רוצה לברך, כמובן, את גפני, שהוא בעל ברית והפך להיות אזרח כבוד שלנו, של ההתיישבות; גם שר האוצר, ולא פעם יש לי ביקורת, אבל אפשר לומר שבחוקים האלה הוא התגלה כמי שמבין שזו לא טובה לאזרחים האלה אלא זו לא יותר מאשר חובת המדינה ליצור את התנאים שיאפשרו להתקיים שם בכבוד. זאת הבעת תודה והערכה. אבל זאת גם התחייבות גדולה, כי אנחנו מגבילים בזמן את ההטבות האלה, והמדינה צריכה ליצור תנאים שיאפשרו להתקיים גם בלי ההטבות. אנחנו חיים פה במשוואה שמצד אחד צריך להקטין את ההוצאות ומצד שני צריך ליצור תנאים להגדלת ההכנסות. זה לא יכול לקרות בלי עבודה מסודרת ותוכנית עבודה של המדינה, שתחזק את היכולת הכלכלית של האזרחים שחיים במקומות הרחוקים בצפון ובדרום. אני רוצה לומר תודה על ההחלטה הזאת בצפון, אבל לומר שהיא לא מושלמת. תראו, חברים, היה ברור פעם, בממשלות קודמות, שמי שיושב על הגדר, מי שהוא בקו העימות – ואני מוכן אפילו להסתפק בהגדרה של 2 קילומטר מהגדר – לא חלים עליו שום קריטריונים חוץ מקריטריון אחד: הוא מקבל את המקסימום בלי קשר לשום דבר. לא שואלים אותו מה המצב הסוציו-אקונומי; המרחק העיקרי הוא לתל אביב, לא לבית העירייה ולא שום קריטריון אחר. לא פוגעים, לא מקצצים, נותנים את המקסימום למי שיושב על הגדר – לחניתה, לראש הנקרה, לאדמית, לערב אל-עראמשה ואולי שכחתי מישהו. נוצרה מציאות שגם אחרי התיקון החשוב הזה עדיין חסרים עוד 10,000 שקל למדרגה ו-2% לתקן של הסיוע. אני רוצה לומר עוד דבר למי שעומד עם סטופר בהחלטות האלה: אי-אפשר לבנות יישובים ואזורים בחוסר ודאות. צריך לתת לאנשים אופק. אם היום הערכים של הקרקע או הטבות המס או כל דבר אחר הם בתנאים מסוימים, אי-אפשר, בתוך תהליך קליטה וגידול, לשנות את התנאים כל פעם מחדש. אני מודה גם לחיים ולחברים בוועדת הכספים. לכן השינוי בעוטף עזה נותן ודאות ויציבות. הוא נותן אפשרות לתכנן גם ליישוב וגם לאדם. הטבות בצפון הן פתרון בשלב זה לעוד שנה, אבל זה הישג גדול. מדובר פה על 28 רשויות בכל הארץ, מדובר על היקף גדול מאוד של יישובים, עם ההבלטה של הערים המרכזיות. לכן אני רוצה לומר, זה יום חג, ואני רוצה לומר למי שמטיל ספק בהתיישבות – לא פעם נשאלת השאלה בשביל מה צריך את זה: אין קו גבול בלבנון, אין קו גבול בעזה, בלי ההתיישבות, בלי החקלאות, בלי האנשים שנטעו שם את עצמם, לא רק את העצים, שהבתים שלהם נוגעים בגדר. לא צריך משקפת משם לראות את ה"חיזבאללה". אבל לא פעם הם חוששים מהממשלה יותר מה"חיזבאללה", הם חוששים מהשינויים במדיניות יותר מהקסאמים. ולכן, אני קורא לנו ולכם לא רק לתמוך בהצעה, לתת פה גם איזה אזימוט, איזו קריאת כיוון למדינה, לממשלה, לא רק לתת הטבות, אלא גם יכולת קיום. אבל אלה לא החלטות של רגע, זו חייבת להיות מדיניות קבועה של מתן עדיפות להתיישבות בכלל ולקווי העימות בפרט. אני מודה עוד פעם, ומאחל לנו שלא נסתפק רק בהטבות – ניצור גם מציאות יותר טובה. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת איתן ברושי. כאמור, זכות הסיכום לאחרונת הדוברים, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. לא, לא סיכום תקנוני, גברתי המזכירה, מטפורי. חמש דקות לרשותך, בבקשה. יפעת שאשא ביטון (כולנו): תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי חברי הכנסת, אני אכן מודה שזה יום חג גם עבורי. מאז דנו במתווה הטבות המס לפני קצת יותר משנה – דיונים מאוד מאוד סוערים אל תוך הלילה – אני מוכרחה לומר שלא ישנתי טוב בלילה, כי מה שקרה בעצם במתווה זה שדווקא היישובים שלשמם באו הטבות המס, בגלל שזה עניין של קו עימות, בגלל שזה עניין של תושבים שמתמודדים עם איום ביטחוני קיומי יום-יום, לילה-לילה, שעה-שעה, בסוף יוצא שדווקא היישובים האלה או מוחרגים קצת מבחינת הטבת המס שהם קיבלו בעבר אל מול הטבת המס הנוכחית, או שהם מוצאים לגמרי. כפר ורדים היחיד מבין היישובים שהוצא החוצה מהמתווה, ונוספו עוד יותר מ-100 או 200 יישובים – נכון, כבוד היושב-ראש? אז תגידו לי אתם: אנחנו מתקנים עוול אחד ביצירת עוול חדש? אני חושבת שזאת לא הדרך, ולכן, במשך שנה שלמה, יחד עם שר האוצר, ובאמת בתמיכה יוצאת דופן של יושב-ראש ועדת הכספים גפני, שלמרות כל הסערות שהוא חווה גם בדיונים ההם והסכים להיכנס לביצה הזאת, וכולנו יודעים שזו ביצה, ולקח שוב את הנושא לידיים, ולפחות הצלחנו להאריך בשנה אחת נוספת. ואני רוצה לומר משהו גם על חניתה, כמובן – שאני, כמי שגרה בקריית שמונה, יכולה להבין את אלה שנמצאים על הגדר – קיבלו הטבות מס, ופתאום אומרים לכם: תקשיבו, אתם צריכים לוותר קצת כדי שגם אחרים יוכלו לקבל, ואני חושבת שזה לא הוגן. אבל הסיפור של כפר ורדים הוא סיפור ייחודי, כי כולם צקצקו כשאנחנו נלחמנו על המקום הזה ואמרו: זה יישוב חזק, על מה אתם נלחמים? אז אנחנו לא נלחמנו רק על כפר ורדים, אנחנו נלחמנו על הגליל, כי בשביל שיהיה גליל חזק, אנחנו צריכים שיהיו שם יישובים חזקים, ואסור לנו לחטוא ולהחליש את מי שנמצא שם או לומר: הם כבר יסתדרו בעצמם. אנחנו צריכים להיות שם גם בשבילם, כדי שהם יעזרו לנו למשוך למעלה את המקום הזה, ואין מתאים מזה בתקופה שבה אנחנו מדברים על תוכנית לחיזוק הצפון והגליל. אז אני שוב רוצה לומר תודה לאוצר. אני רוצה לומר לך תודה, חבר הכנסת גפני, ולכל חברי ועדת הכספים ולכל השותפים הנוספים שהגיעו לכל הדיונים, ובאמת בנחישות רבה הצלחנו להביא את ההארכה לשנה נוספת, ואני מקווה – ואני אומרת לכם את זה כאן – שאנחנו נעשה לכך הארכה נוספת, כי מגיע לכם. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. כאמור, לחוק לא הוגשו הסתייגויות, ועל כן אנחנו נעבור כעת להצביע על הצעת חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה המונח כעת לפניכם. חברי, אנחנו מצביעים, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–3 – 53 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר בצלאל סמוטריץ: עם אחדות כזאת, בית-המקדש ייבנה במהרה. 53 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, ואנחנו עוברים להצביע עליה בקריאה שלישית. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 17 בעד החוק – 61 נגד – אין נמנעים – אין חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 61 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית, ונכנסת אחר כבוד לספר החוקים של מדינת ישראל. ולפרוטוקול, גם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחבר הכנסת רוברט אילטוב מצרפים את תמיכתם בחוק. לפרוטוקול. הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017 [מס' כ/721; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 23083; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017, כולל לוח התיקונים. את הצעת החוק יציג יושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת, חבר הכנסת הרב משה גפני. אדוני עובד קשה היום, אבל לפחות קוצר מחמאות. שווה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): הוא לא רב. היו"ר בצלאל סמוטריץ: הוא – רב אתנו כל הזמן, מרב. קריאה: – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: הרב הוא מרב. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, שרים וחברי כנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק גיל הפרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017. מכיוון שביקשו ממני לעשות את זה קצר, אני אעשה את זה קצר, ואני אדבר על עיקרי הדברים שעליהם מדובר בחוק הזה, ואני גם כאן רוצה לציין שמשרד האוצר בסופו של דבר הסכים עם החוק הזה, ואני אגיד בדיוק את עיקרי הדברים. הדבר האחד – ואני לא אומר את זה לפי חשיבות ההחלטה שמובאת בחוק – שאם הוא יאושר אז ההחלטה הזאת תהפוך להיות חוק. היה פער בין הביטוח הלאומי, שהיה שולח הודעות לנשים שהגיעו כביכול לגיל פרישה, לפי החלטה מלפני שנים רבות, לבין העלאת גיל הפרישה בפועל. היה אפשר שלא להעלות את גיל הפרישה, והביטוח הלאומי כבר היה שולח מכתבים שמורידים להן קצבת זקנה. אז סעיף 1 בחוק אומר שאין דבר כזה פיצול ההחלטה בין העלאת גיל הפרישה לבין הביטוח הלאומי. ברגע שיש העלאת גיל פרישה בחוק, אז מפסיקים את קצבת הזקנה, הביטוח הלאומי לא יכול לעשות – איך אומרים אצלנו? שבת לעצמו; אין דבר כזה. הוא צריך להחליט רק על פי ההחלטה של העלאת גיל הפרישה. אז זה דבר אחד, זה מה שאנחנו מתקנים בחוק, שברור לגמרי שעד עכשיו לא הבנתי למה זה לא כך, אבל זאת תמונת המצב. הדבר השני, החשוב יותר אפילו, לפי דעתי, זה שאם אין החלטה על העלאת גיל הפרישה, אין החלטה – כמו למשל במקרה הנוכחי ששר האוצר היה צריך להמליץ ולא המליץ, הוא לא קיבל המלצה של הוועדה שהוא הקים, בצדק, מבחינתו. הוא ככל הנראה לא רצה להיכנס לעניין, אני גם דיברתי אתו; אין המלצה של שר האוצר, וממילא ועדת הכספים לא קיימה דיון בעניין ולא קיבלה החלטה, זהבה גלאון, כתבנו שחור על גבי לבן בחוק, שגיל הפרישה לא עולה. אין מציאות כזאת, שבדרך אגב של חוסר דיון או חוסר המלצה הוועדה לא קיימה דיון ולא קיבלה החלטה, גיל הפרישה מתחיל לעלות – ארבעה חודשים ועוד ארבעה חודשים ועוד ארבעה חודשים. החוק קובע עכשיו, אם החוק הזה עובר, אין העלאת גיל פרישה בדרך אגב, העלאת גיל פרישה נעשית רק בהחלטה. אני, בדיון הראשון, עוד לפני שהייתה לי הסכמה עם האוצר, הבאתי סעיף שאנחנו נקיים דיון לפי סעיף 9. אם האוצר לא היה מסכים – אם פקידי האוצר, בגלל שעם שר האוצר הגעתי להסכמה, אבל עם פקידי האוצר לא הייתי מגיע להסכמה – הייתי משאיר את גיל הפרישה בגיל 62 על פי סעיף 9 בהחלטה של הוועדה. משרד האוצר הסכים, ואני הסכמתי יחד עם חברי הוועדה לקיים דיון על העלאת גיל הפרישה. החוק הזה אומר חד-משמעית שאם לא הייתה החלטה, גיל הפרישה נשאר 62. החוק הזה אומר חד-משמעית שכל עוד גיל הפרישה לא עולה, הביטוח הלאומי נשאר באותה עמדה. עכשיו, אני אומר לכם, מוכרחים לדון על העלאת גיל הפרישה, אחרת תיפגענה קרנות הפנסיה הוותיקות. אנחנו לא יכולים להשאיר את המצב. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא שתוחלת החיים עולה באופן מאוד משמעותי, וצריך לקיים על זה דיון. אני אומר לכם את זה כאן, ואני לא אומר את זה בהסתר, אבל אנחנו נישמר ונשמור מכל משמר על נשים שמגיעות לגיל 50 או 55, עוזבות את העבודה או שמפטרים אותן, גיל הפרישה עולה, והם נשארים בגיל הזה בלי משכורת, בלי פנסיה, בלי קצבת זקנה ורעבים ללחם, בעיקר במקצועות השוחקים. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): מה? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): רעבות. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): רעבות ללחם. מה אמרתי? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): רעבים – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): רעבות ללחם. במקרה הזה את צודקת לגמרי. רעבות ללחם, נכון לחלוטין. זה לא דבר שהוא – ואנחנו גם דובבנו, ניסינו לשמוע על הנושא הזה של קרנות הפנסיה הוותיקות. זה, אגב, לא רק לגבי נשים, זה גם לגבי גברים. אני לא חושב שמדובר בהרבה מאוד כסף יחסית, לפי מה שאמרו לנו בהתחלה, אבל אנחנו נקיים את הדיונים האלה עם משרד האוצר. נדב, אני אצטרך אותך. נדב, אמרתי, אני אצטרך אותך. בהעלאת גיל הפרישה תעזור לנו, בגלל שאצלכם הפקידים – לוקחים להם עשרה שקלים, זה נראה כאילו העולם נחרב. אלה נשים שיהיו רעבות ללחם. אני מודה לך על התיקון. ולכן, אני מבקש את תמיכת הכנסת בחוק של העלאת גיל הפרישה, שמשאיר את הסטטוס קוו הקיים. לא עולה גיל הפרישה בלי שיש הסכמה – מפורש. ביטוח לאומי לא יכול לשלוח את ההודעות שלו, כפי שקרה בתקופה האחרונה שפתאום התחלנו לקבל – בעיקר חברות הכנסת שבקרבנו התחילו לקבל – את ההודעות של נשים שהביטוח הלאומי שלח להן שהן מאבדות את קצבת הזקנה. על כן, אני מבקש את תמיכת הכנסת בחוק הזה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): רגע, רגע, היושב-ראש. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אמרת שאתה מקצר. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): קיצרתי. אני, על זה הייתי צריך לדבר שעתיים לפחות. קיצרתי. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אתה מדבר. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אבל אני מבקש, היות שזה החוק האחרון שאני מעלה היום – אחרי זה יש רק צו, שזה גם כן משהו – אני מבקש להגיד לחברי הכנסת כדלהלן: אנחנו בוועדת הכספים העברנו 116 חוקים בקריאה שנייה ושלישית. אני לא מדבר על תהליכים של חקיקה. יש חוקים שהעברנו בבליץ. אנשים לא האמינו, אפילו אני לא האמנתי שאנחנו נצליח מהר עד סוף המושב לסיים את זה. יש לזה משמעות עצומה, אחרת היינו נקלעים לתסבוכת גדולה בכל מיני נושאים שהעלינו בתקופה האחרונה. מאה ושש עשרה חוקים זה הרבה חוקים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: מאה ושישה עשר. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): מאה ושישה עשר. אני העברתי את החוקים, לא אתה. מאה ושישה עשר, אבל אתה צודק. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אתה העברת אותם כי אני לא הפרעתי לך. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): זה באמת אני חייב לציין. אורלי לוי אבקסיס: – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): ועל כן, אני מבקש, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, להודות. אני קודם כול רוצה להודות ליועצת המשפטית, לשגית אפיק, ששלי ושלכם – שלה הוא. באמת היא עבדה כדי להעביר את החוקים האלה, ואני חייב לה תודה. אני חושב שהוועדה חייבת לה תודה. אני מבקש להודות למנהל הוועדה, לטמיר כהן; ללשכה המשפטית, לאייל לב ארי, לשלומית ארליך, שאני מאחל לה בהצלחה, לשיר שפר, לעמיחי נודלמן המתמחה; לחברות ולעובדות המזכירות של הוועדה: ליאת קרפטי, אורית ארז, אילנה זינאתי, מיכל יצחקוב. ואני אומר להם בשמכם, ואני אומר בשמי, תודה רבה. העבודה שלהם היא עבודה מאוד קשה, והם עושים אותה מלאכה נאמנה, שלא לדבר על ועדת הכספים, עם ההעברות ועם הכול. הרבה עבודה יש לוועדה, ואני חושב שעמדנו בזה בכבוד. ואני רוצה גם בהזדמנות הזאת להודות לנדב שיינברגר, שעזר לי מאוד במשרד האוצר, וכל החברים שם. באמת עשה עבודה. ואני רוצה להודות לגיל ברינגר, מזכיר – נכון, אמרת לי? אה, לא אמרת לי. אבל אני אומר – מזכיר ועדת השרים, שבתקופה האחרונה לא היה מקרה שהבאתי חוק לוועדה והיא לא אושרה. תודה רבה. אני מבקש את תמיכת המליאה בחוק. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת הרב גפני. כאמור, לחוק לא הוגשו הסתייגויות אלא אך ורק בקשות הדיבור. ראשונת הדוברות, חברת הכנסת זהבה גלאון – מוותרת; חבר הכנסת אילן גילאון – מוותר אף הוא; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, גברתי. בשבילך הוציאו לוח תיקונים. חמש דקות, גברתי, לרשותך. בבקשה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): רגע, שנייה, שנייה. אני שכחתי להגיד, אדוני היושב-ראש, שהחוק הזה הוא פרי איחוד של שלושה חוקים: של מרב מיכאלי, של אורלי לוי והחוק של הוועדה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: דבריך נרשמו, אדוני. תודה. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): לכן זכיתי לקבל לוח תיקונים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש ואדוני יושב-ראש ועדת הכספים. אכן, אני רוצה להגיד שמזל גדול שאנחנו מעבירות ומעבירים את החוק הזה היום, משום שהוא באמת מונע מצוקה גדולה. לא רק חרפת רעב, אדוני היושב-ראש, אלא גם מנשים שלא תידרדרנה לחרפת רעב, אבל סתם מגיעות לגיל 62 ולא יודעות אם הן יכולות לפרוש או לא יכולות לפרוש, הן תקבלנה או לא תקבלנה את הקצבה שלהן ואת הפנסיה שלהן. אי-ודאות, צריך להגיד, היא לא טובה, לא ברמה האישית, וגם לא ברמה המשקית. גם את זה צריך לקחת בחשבון. אני מסכימה עם אדוני לחלוטין שצריך לדבר על העלאת גיל הפרישה. למעשה, לי יש הצעת חוק לביטול גיל פרישת חובה. אני חושבת שכל הטיעונים שמשמיעים באוזנינו אנשי האוצר לגבי היתרונות של העלאת גיל פרישה הם נכונים גם לגברים שיכולים להמשיך לעבוד בגילאים יותר – חלקנו בגיל 67 – ויש פה דוגמאות בכנסת הזאת – הם בשיא אונם. הם פנויות ופנויים, הם בשיא היצירתיות שלהם, בהישגים מקצועיים אדירים. את האנשים האלה, למה להכריח לפרוש בכוח? אדרבה, את מה שאנחנו יכולות ויכולים להשיג מהאנשים האלה אנחנו צריכות להמשיך, וגם כחברה, גם כמשק, להמשיך ולקבל. אדרבה, אנחנו צריכות וצריכים לייצר מנגנונים שגם כן יעודדו את הציבור לעבור למשרות חלקיות, לעבור לתפקידים אחרים שאולי יותר מתאימים להם בשלבים המתקדמים של החיים, כי יש כאלה שהפרישה גורמת להם גם כן לדיכאון ודכדוך, וניתוק מהחיים ודברים קשים מאוד. אבל כל זה רלוונטי לאלה שהם באמת עובדות ועובדים, לאלה שבאמת יכולות בכלל לדון באם לפרוש או לא לפרוש, ולא לגבי אלה שבכלל לא נמצאות כבר שנים ארוכות בעולם העבודה, ובאמת אין להן ממה להתפרנס. ולכן אדוני, אני הגשתי כבר לפני שנה את הצעת החוק הזאת. אני מאוד מאוד שמחה שהיום היא עוברת. ואני רוצה להגיד מילה לאנשי האוצר. האמת – ואתה, אדוני, יכול להעיד על זה, וחברותי יכולות כאן להעיד על זה – אנחנו לא היינו לא פתוחות לכל מיני הצעות שבאמת יוודאו הגנה על הנשים שעלולות להיפגע מהעלאת הגיל שבו הן תקבלנה קצבת זקנה, וכן להעלות את גיל הפרישה למי שבאמת צריך או אפשר להעלות לה את גיל הפרישה. וצריך להגיד, לצערי, שהאוצר כל הזמן חשב שהוא כנראה יצליח להעביר את זה, ולא בא עם הצעות מספיק טובות. וכאן, לצורך העניין הזה, צריך להודות באמת, כולנו מפסידות ומפסידים, וחבל שזאת ההתנהלות. אני מאוד מקווה שעכשיו כשהשגנו ודאות לגבי העובדה שאנחנו לא נפגע בנשים הכי מוחלשות בחברה הישראלית ובמדינת ישראל, אני מאוד מקווה שהם יבואו עכשיו למשא ומתן בנפש הרבה יותר חפצה, ונוכל לעשות את הדבר הנכון למשק הישראלי, לחברה הישראלית, ולכל אחת ואחת מהנשים האלה. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. כאמור, להצעת החוק – – – מרב מיכאלי (המחנה הציוני): – – – ולהגיד תודה רבה רבה לשגית אפיק, היועצת המהממת, המיתולוגית, ההורסת, המדהימה, החד-פעמית והאין-לתאר של ועדת הכספים. כמובן לאדוני היושב-ראש. וליועצת הפרלמנטרית שלי אורלי לאופולד שעשה פה עבודה באמת. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: בשביל זה היה שווה לחזור. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת החוק כולה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה, הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017. דוד ביטן (הליכוד): חכה, חכה. קריאה: רגע, רגע, רגע, רגע. היו"ר בצלאל סמוטריץ: מה? אתה רוצה שמית? דוד ביטן (הליכוד): – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: 51? יש לך פה כולם בעד. קריאות: – – – כולם בעד. דוד ביטן (הליכוד): בסדר, תירגעו. אני אתכם, לא נגדכם. בעד – תצביעו כולם. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברים, מי בעד? ומי נגד? הצעה תקציבית. הצבעה מס' 18 בעד סעיפים 1–4 – 62 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 62 תומכים. המשיח בדרך עם האחדות הזאת כאן. מחוק לחוק אנחנו מתקרבים – חודש אב. כאמור, הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה. ואנחנו מצביעים עליה כעת בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 19 בעד החוק – 62 נגד – אין נמנעים – אין חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 62 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית, ונכנסת אחר כבוד לספר החוקים של מדינת ישראל. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יוזמת של אחת משלוש הצעות החוק, מבקשת דברי ברכה – בשמחה רבה. אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לך, אדוני היושב בראש, חברותי חברות הכנסת, זהו יום בשורה. כשהתחלנו את המאבק הזה, חברותי שלי יחימוביץ, זהבה גלאון ואנוכי, היינו בכנסת הקודמת, והיה לנו גם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שעזר לנו אז לעצור את הקטסטרופה שלא מבחינה בין המנקה בקניון לבין נשיאת בית-המשפט העליון או בנק ישראל, או באמת אותן נשים חזקות מאוד במשק, שמקבלות את הפרסים של "ליידי גלובס" ומכתירים אותן – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת לוי, דברי ברכה. אורלי לוי אבקסיס: אני רוצה להגיד דברי ברכה, אבל היוזמה הזאת – היינו, כשיצאנו לדרך, שלוש: היינו שלי יחימוביץ, זהבה גלאון ואנוכי, והייתה לנו באמת העזרה והגיבוי של חיים כץ. אז הצלחנו לעצור את ההחלטה ולמנוע את ההעלאה האוטומטית. הפעם פה הצלחנו ליצור מציאות שאומרת שאין דבר כזה לא להחליט, כי מי שלא מחליט – ואם שר האוצר לא היה מגיע ומקבל החלטה – זה היה בדיוק כמו להחליט שכן, כי האי-החלטה היא החלטה של עלייה אוטומטית. פה עצרנו את התהליך ואמרנו: אנחנו נעשה דיפרנציאציה בין העובדות המוחלשות ביותר במשק, עובדות שהגוף שלהן נשחק מהעבודה הקשה, שמחכות בכיליון עיניים לרגע שבו הן יגיעו לקצבת הזקנה שלהן ולפנסיה, ובהחלטה שרירותית כמעט שמנו אותן – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת לוי, מחילה, אנחנו ביום ארוך. אורלי לוי אבקסיס: יום ארוך, אבל צריך להגיד למי שעמל. היו"ר בצלאל סמוטריץ: נו, באמת, דברי ברכה זה דברי ברכה. אורלי לוי אבקסיס: אז אני רוצה להגיד תודה לשגית אפיק, שעושה עבודה מצוינת, נהדרת. עם הרגישות הבלתי-מתפשרת שלה, עם הידע והמידע שיש לה, יכולנו לעשות פה מאבק, שלמזלנו הרב גם יושב-ראש ועדת הכספים מילא את תפקידו ויצר את מכבש הלחצים הזה. כי זה כל כך צודק, אין דבר יותר לא שוויוני – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה. אורלי לוי אבקסיס: – – מלקבוע הוראה שלוקחת אנשים שלא נמצאים במצב שוויוני ונותנת להם הוראה אחת. אז תודה רבה לכל העוסקים במלאכה, והתודה חייבת להישמע כדי לתת לנו גם את הכוח לבאה בתור לעשות דברים טובים. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. הצעת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5), התשע"ד–2014 (תיקון), התשע"ז–2017 [נספחות.] היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5), התשע"ד–2014 (תיקון), התשע"ז–2017. יציג את הצו יושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני. אדוני, בבקשה. אנחנו לאחר מכן נצביע על הצעת ועדת הכספים. כשנצביע, נצביע בעד קבלת הצו. בבקשה, אדוני. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5). כאשר בשנת 2014 הופחת שיעור המכס על כוספאות סויה וחמניות, לאחר הפחתת המכס, באו התעשיינים ואמרו: נזק. הפחתת המכס גורמת לפגיעה בתעשייה הישראלית. ומשרד האוצר השתכנע ושינה את זה, את אותו צו שהפחית את המכס, והעלה אותו חזרה למשך שלוש וחצי שנים. שלוש שנים וחצי עברו – מתברר שהן עוברות בסוף – אז המכס על מוצרי הטובין האלה, שפגעו בתעשייה הישראלית, יורד חזרה, וממילא שוב יש פגיעה בתעשייה. על כן הביאו צו שמאריך את הצו המדובר בחמש שנים. אנחנו בוועדה – בקשתי מנציגת משרד האוצר, אמרתי לה: טעיתם בהתחלה, הפחתתם והעליתם חזרה. עשיתם ניסיון לשלוש שנים וחצי ונשארתם בזה. אמרתם שעכשיו צריך להאריך עוד פעם – אז למה בחמש שנים? תאריכו את זה בזמן כפול. היו עד עכשיו שלוש שנים וחצי בהגנה על התעשייה המקומית, תאריכו את זה עכשיו בשבע שנים. ולמרבה ההפתעה, נציגת האוצר הסכימה בַּמקום. לא הבנתי למה היא לא הייתה בתשלום האגרות למשל. אם היא הייתה שם, היינו מגיעים לפתרון על האגרות הגבוהות של משרד התחבורה, מיקי רוזנטל. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): כן. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אם הפקידה הזאת הייתה בתשלום על האגרות, זו שהסכימה בבת אחת על הארכת המועד לשבע שנים – אם היא הייתה באגרות, היא הייתה מסכימה להפחית את האגרות על משרד התחבורה. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): עוד לא גמרנו, אנחנו עוד במאבק. אם סמוטריץ יאשר – – – משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): עוד לא סיימנו, בדיוק. לכן, הבקשה מהמליאה היא לאשר את צו תעריף המכס למשך שבע שנים, כפול מהפעם הקודמת, כדי להגן על התעשייה המקומית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, אדוני היושב-ראש, שתהיה לך פגרה מהנה. אנחנו נצביע כעת על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5), התשע"ד–2014 (תיקון), התשע"ז–2017. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 20 בעד ההחלטה – 41 נגד –אין נמנעים –אין החלטת ועדת הכספים בדבר אישור צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 5), התשע"ד–2014 (תיקון), התשע"ז–2017, נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 41 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצו התקבל. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196), התשע"ז–2017 [מס' כ/713; "דברי הכנסת", חוב' ל"ב, עמ' 22799; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת אלי אלאלוף. אדוני, בבקשה. אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): ערב טוב, אדוני היושב-ראש, ערב טוב, שרת הקליטה. חברי חברי הכנסת, אומנם גפני לא ידבר, אבל רוחו וזו של חבר הכנסת מקלב בהצעה הזאת. אני גם מנצל את הזכות שלי לדבר כמה דקות כדי להגיד דברים נוספים שלא קשורים להצעת החוק. הגיע הזמן שנשנה את הטרמינולוגיה כשמדברים על הפריפריה. חברים, היום הפריפריה מחזקת את המרכז. מי שלא מרגיש את זה, שיבדוק מה קורה עם הדור הצעיר של הפריפריה. העונש הגדול ביותר של הפריפריה זה שהיא מעניקה חינוך טוב לילדים שלנו, ולאן הם הולכים? למרכז הארץ. מי נהנה מהחינוך המוצלח בפריפריה? מרכז הארץ, החברות הגדולות, העשירים שמתעשרים יותר. מי נחלש? האוכלוסייה המזדקנת שנשארת בפריפריה. ואתם רוצים לבקש הטבות? תשנו את המילה – זו לא הטבה, זה פיצוי שהמרכז חייב לפריפריה, שהמדינה חייבת לפריפריה. הפריפריה אחראית לביטחון של המדינה, יושבת על הגבולות שלה. יש פה אנשי צבא טובים, אלה יגידו. הפריפריה מפזרת את האוכלוסייה; יש פיזור אוכלוסייה לטובת חיזוק המדינה. הפריפריה דואגת לחלשים ביותר, היא האחראית להם, ומבקשים טובה במס הכנסה? אתם לא מרגישים שזו השפלה לדבר במושגים כאלה? אני מאוד ממליץ, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, שתדברו על הפריפריה ביראת כבוד גדולה מאוד. תפסיקו להטיף לנו מוסר שאנחנו בפריפריה כי זה עוזר לנו, להישאר שם; זה עוזר למרכז הארץ, זה עוזר לעשירים. גם אוצרות הטבע שלנו בפריפריה מעשירים את העשירים של הרצליה פיתוח. אנחנו הכוח החיובי ביותר במדינה. אלה הצעירים והאנשים שמתוך אהבה, מתוך בחירה, לפעמים גם בלית ברירה, נשארים בפריפריה. אל תבקשו הטבות. נבקש כולנו מה שמגיע למי שתורם כל כך הרבה לפריפריה ולמדינה בכלל. פה אנחנו מגיעים לנושא שתמיד מרגש אותי לטפל בו – כל מה שקשור לאלמנות ויתומים שנפגעים בגלל תאונות עבודה, שמשאיר אותם ללא מקור הכנסה מסודר. אני מתכבד להביא פה בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196). מי שאני מפריע לו יכול לצאת שם, אדוני היושב-ראש. היו"ר בצלאל סמוטריץ: ששש. במרפסת, הקואליציה. אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): הגישו את הצעת החוק חברי הכנסת גפני ומקלב ועוד כמה חברי כנסת. הגמלאות לתלויים מנפגעי עבודה בביטוח הלאומי, כלכלתם נפגעת, ולכן יש צורך לשמור עליהם גם במצבים שונים ממה שקיים עד עכשיו. עד עכשיו ילד נחשב מי שלומד עד גיל 20, ולא נלקח בחשבון שיש ילדים שלומדים בגיל יותר מבוגר, ואתם יודעים שאפשר למצוא אותם גם בהשכלה גבוהה, גם בישיבות, גם בבתי-ספר להכשרה מקצועית וכדומה. אנחנו מבקשים לתקן את ההגדרה, ולכלול את כל התלמידים שנמצאים גם – הילדים, הבנים, הבנות והאלמנות – שנמצאים בקטגוריה הזאת, שנפגעו בעקבות פטירה של בעל או אישה בתאונת עבודה. אנחנו גם צמודים בהצעת חוק הזאת לתיקון שהיה במס' 156 לחוק הביטוח הלאומי, שהרחיב את ההגדרה "ילד" לעניין קצבאות השאירים המשולמות מכוח פרק י"א לחוק הביטוח הלאומי. הרחבת ההגדרה הצריכה כמה תיקונים נוספים שהוועדה החליטה עליהם. בין היתר, הוחלט לתקן את הסעיפים הנוגעים לסמכותו של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע בתקנות דמי מחיה והוצאות אבחון בעד היתום. כמו כן החליטה הוועדה להתאים את ההגדרה "אלמן" לעניין סימן ד' לפרק י"א, כך שתכלול גם אלמן שיש עמו ילד לפי הגדרות שציינתי. להצעה זאת לא הוגשו שום הסתייגויות, והיא התקבלה פה אחד. לכן אני מבקש להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. בהזדמנות זו, בשמחה, וכרגיל, אני אוהב לציין ולהודות לצוות המשפטי הנפלא של הוועדה, לצוות הועדה ולכל חברי הכנסת שהשתתפו פה, במיוחד לחבר הכנסת מקלב. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כדבריו, לא הוגשו לחוק הסתייגויות אלא אך ורק בקשות רשות דיבור. ראשון המבקשים, חבר הכנסת משה גפני – חברי מבקש לדבר? לא, אדוני לא מבקש לדבר. חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח. אם כן, אנחנו נעבור כעת להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 21 בעד סעיפים – 1–7 – 43 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 43 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה. על כן, אנחנו עוברים כעת להצביע עליה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 22 בעד החוק – 42 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 196), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אשכרה, משיח חייב לבוא, נכון? כזאת אחדות יש כאן, וכבר כמה וכמה חוקים. המשיח חייב להיות בדרך, קרוב ממש. 42 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית, ונכנסה אחר כבוד לספר החוקים של מדינת ישראל. הרב גפני מבקש לברך. קודם אמרת שזו פעם אחרונה שאתה מדבר. טוב, בכל זאת, תברך. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אלי אלאלוף, שהוא, יחד עם חברי חבר הכנסת אורי מקלב, יחד אתי, חתום על החוק הזה. אני רוצה להגיד לכם, כיושב-ראש הוועדה הוא עשה עבודה יוצאת מן הכלל; שיפר את החוק, באמת, בדברים שאנחנו לא כל כך שמנו לב אליהם בהתחלה, והוא שיפר אותם בשתי ישיבות – עשה בהן שינוי – נכון, אורי? אני מודה גם בשמך לאלי אלאלוף. תודה רבה על החוק הזה, שהוא חשוב מאוד, הוא הומני והוא ראוי. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. לפרוטוקול, גם חבר הכנסת חיים ילין מצרף את תמיכתו בהצעת החוק. הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 23), התשע"ז–2017 [מס' כ/713; "דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 22940; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא של סדר-היום: הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 23), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק, גם כאן, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת אלי אלאלוף. בבקשה, אדוני, הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו – להעלות עכשיו חוק אחרי חוק. אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): טוב, יש לי עוד אחד. פה אני אעשה את זה עם פחות התרגשות, כי לא מדברים על מה שאני אוהב לדבר. חוק המפלגות (תיקון מס' 23), התשע"ז–2017. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין שר במליאה – לא נורא, נכון? אפשר. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 23), התשע"ז–2017, שהגישו חברי הכנסת יואב קיש ודוד ביטן, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק שבפניכם מציעה שעובד יהיה זכאי להיעדר מעבודתו ביום שבו מתקיימות בחירות מקדימות, פריימריז, במפלגה שבה הוא חבר. על העובד להודיע למעסיקו 14 ימים מראש לפחות על היעדרותו ועל משך ההיעדרות הצפוי, כדי לאפשר למעסיק להיערך מראש. רשם המפלגות יפרסם באתר האינטרנט שלו את מועדי הפריימריז של המפלגות, כפי שנמסר לו על ידי המפלגות עצמן, ויאמת את התקיימות הפריימריז באותו מועד. אם העובד נעדר במשך יום שלם או במשך חצי יום, תחושב לו ההיעדרות על חשבון מכסת ימי החופשה השנתית שצבורים לו, ואם אין לו ימי חופשה צבורים, תהיה ההיעדרות ללא תשלום שכר. עובד שנעדר פחות מחצי יום לא יהיה זכאי לשכר בעד ההיעדרות. בכל מקרה, היעדרויות של עובד בשל הפריימריז, בין שהיו במשך שעות ספורות ובין שהיו על פני יום שלם, לא יעלו במצטבר על שני ימי היעדרותו מעבודה לטובת הפריימריז. לעניין זה הוגשה הסתייגות אחת של חברי מאיר כהן, שלא רצה שהעובד ייעדר יותר מיום בשנה בעניין הזה. אם הוא מוצא לנכון לדון במליאה, זכותו המלאה, למרות שהודיע שהוא לא יעשה את זה. המעסיק חייב לשמור בסוד את המידע שנמסר לו על ידי העובד ולא לעשות בו שימוש. זאת כמובן בנוסף להוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שאוסרות על הפליה בקשר לכך. אני קורא לחברי הכנסת לאשר ללא הסתייגות את הצעת החוק, ולאשר את זה בקריאה שנייה ושלישית. שוב, בשמחה, ואני חייב גם לציין את הבאת הידע האדיר שנדון בוועדה לקראת אישור החוק של היועצת המשפטית נעה בן-שבת, והצוות של הוועדה. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כאמור, לחוק הוגשו הסתייגויות, לסעיף 2. ראשון המדברים מן המסתייגים – חבר הכנסת מאיר כהן. אדוני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת חיים ילין, חברת הכנסת עליזה לביא, מיקי לוי ואלעזר שטרן. חמש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. מאיר כהן (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אלי אלאלוף, חברות וחברי הכנסת, ריגשת אותי בדברים שאמרת, אלי, אז לפני שאסביר למה אני מתנגד לחוק, אני חייב לומר לך שכל כך דייקת – אכן באמת מערכות החינוך היום בעיירות פיתוח הן מערכות חינוך – אני, אגב, קורא לזה "העיירות הפתוחות", הגיע הזמן; לא עיירות הפיתוח – העיירות הפתוחות. יש שם באמת מערכת מצוינת, שכמעט לכל משפחה בפריפריה יש שניים-שלושה ילדים במרכז הארץ, וכולם מצליחים. אני חייב לומר שלפני כעשר שנים, קצת יותר, כשנאבקנו על הטבות המס, זו הייתה דרכנו, לבוא ולומר: חבריא, אתם לא עושים טובה לאף אחד. ההגשמה של הציונות היום והאתגר הגדול ביותר זה להמשיך ליישב את הנגב והגליל, וככל שהמדינה תתמוך – גם בתושבים, גם בחינוך, גם באנשי תעשייה – ייטב לכולם, כי בסופו של דבר כולנו נהנים. אני רוצה לומר מילה על החוק הזה, ולומר שאחת הסיבות שאני מתנגד לחוק הלא-הנכון הזה היא הציניות שבה הכנסת, כולל המחנה הציוני, מצביעים ותומכים בחוק הזה. אני רוצה להזכיר לכולם שעל הדוכן הזה עלה חבר כנסת והציע הצעת חוק שאומרת, אלי, לאפשר להורים שיש להם ילדים בכיתה א', בשנה הראשונה, לאפשר להם גם לקחת חצי יום כדי שהם יוכלו ללוות את הילדים שלהם. אתם כולכם יודעים מה ההתרגשות של ללוות ביום 1 בספטמבר לבית-הספר. ועל אותו בסיס ביקשנו שההורים האלה יקבלו את הזכות ללוות, וזה יהיה על חשבון החופשה שלהם, אבל לא ימנעו מהם. אנחנו כולנו מכירים – וכמובן אני, שניהלתי בית-ספר, ואתה אלי, שמכיר את מערכת החינוך – אנחנו זוכרים את המראות של הורים שהתחננו שיאפשרו להם ללוות ביום המרגש הזה את הילדים שלהם, והכנסת באמת, הקואליציה, בציניות חסרת תקדים הצביעה נגד הדבר הזה. באותו שבוע הצביעה בעד חוק לפריימריז. פתאום מותר. כשזה קשור לחברי המפלגות שלנו, כשזה קשור לפעילים שלנו, אנחנו יכולים להיות שיא הנחמדות. למה? אף אחד לא יכול לענות על זה. למה? למה הצעת חוק כל כך טובה ונכונה, שאומרת: חבריא, אם הורה – אִם אֵם רוצה ללוות את הבן שלה לכיתה א', נאפשר לה כלאחר כבוד, ושזה יהיה חלק מהחופשה השנתית שלה. זה רק יום אחד בשבוע. לזה הקואליציה עמדה על הרגליים האחוריות והצביעה נגד, אבל אותו חוק שקשור לפעילים שלנו, של המפלגות, באותו חוק אנחנו מצביעים. יואב קיש (הליכוד): מפלגות עם פריימריז. אמרת: שלנו. שלנו. שלך לא באים. מאיר כהן (יש עתיד): יואב קיש, אני חלק מהמדינה הזאת. קשה לך לשמוע. ה"שלנו" אצלך זה רק הליכוד, הא? יואב קיש (הליכוד): לא, מפלגות שיש להן פריימריז. מאיר כהן (יש עתיד): די, די, תפסיק. יואב קיש (הליכוד): גם הבית היהודי, גם המחנה הציוני. מאיר כהן (יש עתיד): יואב קיש, אמרתי לך – אני יכול ללמד אותך קצת על הליכוד. תבוא אלי, אני אתן לך שיעור. לא הכול בשמחה גדולה, אבל לפני שאתה התחלת להתעסק עם הליכוד. אבל אז היו הרבה מאוד אנשים שהיו הרבה יותר אמיצים והרבה יותר ערכיים. זה לא היה עובר אצל הרבה אנשים מהליכוד, ואתם יודעים שאתם עושים את זה בשביל הפעילים שלכם. ניחא. הייתי יושב בשקט לו הייתם מצביעים לאפשר להורים ללוות את הילדים שלהם לכיתה א'. יואב קיש (הליכוד): אני בעד. מאיר כהן (יש עתיד): ברגע שאתם התנגדתם לזה, אתם מוצאים כאן מתנגדים, וחבל שזה כך. אני מאוד מקווה שנביא את הצעת החוק – אני לוקח אותך ברצינות, יואב – שהצעת החוק הזאת תעלה, וגם אתה וגם אמסלם וגם דודו, גם דוד – אני באמת לא מטיל דופי בכשרים, אבל אני מקווה שתתפכחו ותבינו שגם להורים האלה, דוד אמסלם – ואני שמח, ואלי אני יודע שגם יתמוך בזה, גם ג'קי, כי זו באמת הצעת חוק הוגנת. לזה אני מתנגד. תודה רבה, אדוני. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן. אדוני, בבקשה. לאחר מכן יהיו לנו בקשות רשות דיבור. חמש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. המרפסות של הקואליציה שם – מעט יותר בשקט, בבקשה. תודה. אלעזר שטרן (יש עתיד): בא לי להגיד: עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר או השרה – אין, נכון? לא משנה. לא צריך. לא צריך. אין שר, אין שר. לא צריך. לא, אנחנו מסתדרים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: השר איוב קרא. אלעזר שטרן (יש עתיד): סליחה, לא ראיתי. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, לפני שאגע למה אני מתנגד לחוק, אני רק רוצה לומר כיצד לדעתי היינו צריכים להתקדם מאז הרצח המתועב בנווה צוף חלמיש. הרוצח השפל הזה, עומר עבד אל-ג'ליל, בן 19 מהכפר כובר שבאזור רמאללה, אמור לקבל מהרשות הפלסטינית מהחודש הבא 12,000 שקל – למה? כי הוא רצח שלושה. את המשכורת הזאת הוא כמובן יקבל – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברים, יש נורא רעש. אלעזר שטרן (יש עתיד): – – על דמם של יוסי, חיה ואלעד סלומון, שישבו בסעודת ליל שבת בחלמיש. אם הוא לא ישוחרר בסוג של עסקאות חילופי שבויים, כמו שלצערי הרב כבר התרגלנו לשחרר, גם ראש הממשלה, אז ב-50 שנה הוא יצבור – והוא בחור צעיר – למעלה מ-7 מיליון ש"ח. תגידו לי, זה נורמלי? אני אומר את זה כיוון שאני חושב שלפני כל מיני גלאים ומצלמות, זה הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות – לקזז את הכספים האלה, ואני בטוח שהיינו מתקבלים פה בהבנה מלאה. צר לי שגם עכשיו, חודשים אחרי שהנחנו את החוק הזה, החוק הזה מתקדם רק בעצלתיים. אני בטוח שיושב-ראש הקואליציה, חברי דוד ביטן, אחרי שהקשיב לי ושמע שהרוצח של המשפחה, של משפחת סלומון, אמור לקבל 12,000 שקל בחודש, יפעל יחד אתי, עם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, לקדם את החוק הזה מהר ככל האפשר. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – אלעזר שטרן (יש עתיד): ועכשיו למה אני מתנגד לחוק. תראו, תרבות הפריימריז במדינת ישראל, לצערי הרב, לוקחת את המדינה, כמו שהיא מתנהלת, למקום לא טוב. אבל לפני זה, בהמשך למה שאמר חברי חבר הכנסת מאיר כהן, אנחנו בכנסת הקודמת הגשנו הצעה למשאל עם ליום חופשי. הממשלה אישרה את זה. חברי חבר הכנסת יריב לוין, שהיה אז המקשר ויושב-ראש הקואליציה, טרפד את החוק על יום חופשי. למה? כי הוא רצה שרק הפנאטים יבואו להצביע. וכששאלתי אותו: תגיד לי, אבל זה מה שהחליטה הממשלה, הוא אומר לי: אבל זאת פוליטיקה. אז אני אומר שוב, חברי דוד אמסלם, אני בטוח בכוונות הטובות שלך, אבל אי-אפשר שמפלגה – אני מדבר על הליכוד – מצד אחד תגיד: טוב, לא במשאל עם, שיש חוק כזה. לא ניתן שיהיה חוק של יום חופשי, אבל את הפריימריז הפנימיים שלנו נקדם. אני רוצה לומר לך מה הבעיה של הפריימריז במתכונת הנוכחית. לליכוד היו בבחירות האחרונות למעלה ממיליון מצביעים. יש לכם כ-120,000 בעלי זכות בחירה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 140,000. אלעזר שטרן (יש עתיד): באים להצביע פחות מ-70. מתוכם אנחנו יודעים כמה מאוגדים עובדי התעשייה האווירית, מתפקדי יהודה ושומרון. עכשיו תראה לאן זה הולך – שהחלטה של מערכת הביטחון על קלקיליה, לדוגמה, שברור לכולם שהיא החלטה נכונה, ללא מאחזי העיניים שקלקיליה על כביש 6; הרי מדובר על השטח המזרחי של קלקיליה – אבל בגלל הפחד ממתפקדי המרכז או אלו שיבואו להצביע והם מאוגדים במועצה האזורית שומרון, אז ראש המועצה האזורית מצליח לאיים ולקחת קבינט שלם בשבי, כמעט קבינט שלם. האם לדבר הזה אנחנו צריכים לעזור? מה אני אומר? אם מתוך מיליון ו-100,000 מצביעים יבואו – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: משפט סיכום, בבקשה, חבר הכנסת שטרן. זמננו תם. אלעזר שטרן (יש עתיד): אה, סליחה. אני אתן לך דוגמה בבית החרד"לי. היו"ר בצלאל סמוטריץ: זמנך תם. לא, לא – – – אלעזר שטרן (יש עתיד): היה יום הזדהות עם חיילות דתיות. אתה יודע כמה באו מהבית החרד"לי, שאלה בנות שלהם? כמה באו ליום מחברי הכנסת? אפס. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה. אלעזר שטרן (יש עתיד): למה? כי הפריימריסטים של הבית החרד"לי לא רוצים שבנות דתיות יתגייסו. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת אלעזר שטרן, תודה רבה. אנחנו עוברים כעת לחברי הכנסת שנרשמו לבקשות דיבור. הראשון, חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, אדוני, בבקשה. חמש דקות, אדוני, לרשותך. בבקשה. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, אתמול והיום אנחנו עדים למסע הכפשה והסתה הגובלת בהתרת דם. מנגן ומפקד על המקהלה הזאת השר לביטחון פנים ארדן, שהרחיק לכת – – ענת ברקו (הליכוד): מי – – – שמסית, זה רק אתם. זה לא הוא. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – וכתב בטוויטר: ידיהם של הח"כים עודה וטיבי טבולות בדם הנרצחים מחלמיש. ענת ברקו (הליכוד): הוא צודק. האו צודק בהחלט. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): מדובר בהסתה פרועה. מילא הוא עשה ריטוויט לעיתונאי שפל, אבל כאשר מדובר בשר, הדברים מקבלים חומרה שבעתיים. מאז הדברים האלה, עמיתי ואני מקבלים איומים. אם מישהו חושב שבאמצעות ההסתה הזאת של השר ארדן, של השר ליברמן, של אקוניס, של מירי רגב והחבורה הזאת, כולל חברי כנסת – – עודד פורר (ישראל ביתנו): בינתיים ההסתה שהובילה לדם זו ההסתה שלך – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – יצליחו לשנות כהוא זה את העמדה שלי או שלנו שמסגד אל-אקצא הוא מקום תפילה ומסגד למוסלמים. נקודה. הם טועים. (אומר בערבית: אני חוזר ואומר למול האיומים האלה: מסגד אל-אקצא הוא מקום תפילה למוסלמים. נקודה.) אני גם רוצה לומר לאלה שחושבים שאנחנו לא צריכים להיות ביום שישי, לא בתפילות ולא בירושלים ולא ברחוב צלאח א-דין, ולא בבאב אל-אסבאט: אתם השתגעתם? אתם מצפים ממנהיג, ממנהיגים, לא להיות עם העם, עם הציבור, עם האנשים, רק כי יש קמפיין – – – ענת ברקו (הליכוד): – – – לא להסית. לא להסית. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): ואתם חושבים שהאמירה שאנחנו חפצי חיים ולא מוות זאת הסתה, אבל חיים בכבוד, חיים עם זכויות, עם גישה חופשית לתפילה, בלי גלאי מתכת, בלי שרוולים – – ענת ברקו (הליכוד): בלי לרצוח שוטרים. בלי לרצוח שוטרים. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – בלי אמצעים של ניסיון לשנות את הסטטוס קוו. עודד פורר (ישראל ביתנו): – – – ענת ברקו (הליכוד): בלי לרצוח שוטרים. עודד פורר (ישראל ביתנו): אם לא ירצחו – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): דעתנו ידועה לכול, ואמרנו את דעתנו. ענת ברקו (הליכוד): בלי לרצוח שוטרים. קריאות: – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אני לא רוצה להצטדק אפילו בפני אף אחד מכם. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת ענת ברקו – – – ענת ברקו (הליכוד): אתה משנה את הסטטוס קוו – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה – – – אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): יש כאן שינוי של הסטטוס קוו. יש כאן ניצול לרעה של מה שקרה. נאוה בוקר (הליכוד): – – – סגן שר הבינוי והשיכון ז'קי לוי: יש שינוי. הם עשו רצח. ענת ברקו (הליכוד): כן. נו, זה שינוי של הסטטוס קוו, רצחו שוטרים – – – נאוה בוקר (הליכוד): זה לא רק השוטרים – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: ששש, חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת נאוה בוקר – – – ענת ברקו (הליכוד): ועוד אנשים נרצחו. בושה וכלימה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת טיבי ברשות דיבור. אנחנו נקשיב לו גם אם דבריו לא נעימים לאוזנינו. ענת ברקו (הליכוד): אחר כך אני אענה לו בנאום שלי. הוא יקבל תשובה. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): ולכן, גם כשהדברים לא נראים נוחים לכם, הם הדברים של כלל הציבור הערבי, הם הדברים והעמדה של הרשימה המשותפת כולה, שנמשיך להתנגד לכל שינוי בסטטוס קוו, נמשיך להתנגד ונאמר – – ענת ברקו (הליכוד): אז לא ירצחו שוטרים? אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): – – שאל-קודס, ירושלים המזרחית, היא שטח כבוש – – – ענת ברקו (הליכוד): ממי? ממי? ממי היא נכבשה? אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): ומסגד אל-אקצא נמצא תחת שלטון זר והוא שטח כבוש. ענת ברקו (הליכוד): ממי היא נכבשה? תגיד ממי היא נכבשה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת ענת ברקו. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): ולכן העמדה הזאת היא עמדה פוליטית. ענת ברקו (הליכוד): ממי היא נכבשה? היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת ברקו, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): היא עמדה עקרונית. ענת ברקו (הליכוד): אבל רק ממי היא נכבשה? אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): לא רק שהיא עמדה לגיטימית. היא חובה פוליטית ומוסרית של הנהגת הציבור הערבי. ענת ברקו (הליכוד): ממי היא נכבשה? אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): עכשיו, זה מה שמפריע לכם, שאנחנו מבטאים את העמדה הזאת. אתם חושבים שבאמצעות מקהלה של הסתה עד כדי התרת דם תצליחו לשנות את העמדה הזאת. ואני אומר לכם, לעולם העמדה הזאת לא תשתנה. נמשיך לדבוק בעיקרון הזה. זה מזכיר לי, (אומר בערבית: זה מזכיר לי את מה שאמרתי כאשר היושב-ראש המנוח יאסר ערפאת היה במצור), כאשר אבו עמאר היה במצור. (אומר בערבית: אחי, העושקים עברו את הגבול והעושק פגע במסגד אל-אקצא. מסגד אל-אקצא מקום תפילה למוסלמים. נקודה.) נאוה בוקר (הליכוד): אתה מתגעגע לערפאת. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): (אומר בערבית: מסגד אל-אקצא הוא מקום תפילה למוסלמים. נקודה.) מסגד אל-אקצא הוא מקום תפילה למוסלמים. נקודה. תודה. ענת ברקו (הליכוד): הוא רוצה להחליף את אבו מאזן. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת איימן עודה – – – ענת ברקו (הליכוד): טיבי מתגעגע לערפאת ורוצה להחליף את אבו מאזן – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ענת ברקו (הליכוד): הוא אמר משהו על הפיגוע בחלמיש? הוא לא אמר כלום על הפיגוע בחלמיש – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: חמש דקות, אדוני, לרשותך, בבקשה. יעקב מרגי (ש"ס): למה אין רשימת דוברים? ענת ברקו (הליכוד): – – – היו"ר בצלאל סמוטריץ: בבקשות רשות דיבור לא שמים רשימות דוברים, אבל כל חברי הרשימה המשותפת נרשמו לדבר. ענת ברקו (הליכוד): אפשר גם לדבר? איימן עודה (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הפעם חברת הכנסת זהבה גלאון הצטרפה למקהלה ותקפה את הרשימה המשותפת. ענת ברקו (הליכוד): אוי, אוי, אוי – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): תקפה אותנו פעמיים. קריאות: – – – ענת ברקו (הליכוד): הפעם אתם מעודדים רצח. איימן עודה (הרשימה המשותפת): תקפה אותנו פעמיים. נאוה בוקר (הליכוד): למה? כי היה קשה לכם לגנות – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): רציתי להשתמש במונח שטבע שייקספיר: הגם אתה, ברוטוס? ענת ברקו (הליכוד): אה, הגם אתה – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): אבל הסופר אמיל חביבי אולי הסביר את זה בצורה אפילו יותר יפה. הסופר אמיל חביבי בשנות ה-90 קרא מאמר נוראי של יזהר סמילנסקי שהאשים את כל העם הפלסטיני בביצוע פיגועים, וזה סמילנסקי שכתב: חִרְבֶּת חִזְעָה – – – ענת ברקו (הליכוד): – – – הרבה פלסטינים עושים את זה. לא כולם, אבל הרבה. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אז אמיל חביבי סיפר, בגלל העמדות השמאלניות, המוסריות, של סמילנסקי, אמר: רציתי לקום בבוקר, בשעה 05:00, ולאסוף את כל עותקי עיתון "הארץ" כי לא רציתי שהערבים יראו שסמילנסקי, יש לו גישה גזענית, כי אמר: אם אחד כמו סמילנסקי יש לו העמדה הגזענית הזאת, אז הערבים יאבדו תקווה בשותפות יהודית-ערבית. כל כך יפה, כל כך רגיש. ואני רוצה לספר לחברת הכנסת גלאון עוד סיפור, דווקא של לב טולסטוי. הוא סיפר על אימא שהייתה עם שלושת בניה על מגלשה על השלג, כשסוס הוביל את המגלשה – – – ענת ברקו (הליכוד): המעגל – – – איימן עודה (הרשימה המשותפת): פתאום היא זיהתה זאבים שרודפים אחרי המגלשה. היא פחדה נורא, אז חשבה, אולי תזרוק ילד אחד מהילדים, וכך הזאבים יאכלו את הילד ויעזבו אותה עם שני הילדים שלה. אבל עם האוכל בא התיאבון, והזאבים – – ענת ברקו (הליכוד): זה בדיוק מה שקורה לך. איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – שאכלו את הילד הראשון – – ענת ברקו (הליכוד): זה בדיוק מה שקורה לכם. איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – רצו לאכול עוד ילדים. ענת ברקו (הליכוד): עם האוכל בא התיאבון. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אז אכלו את שאר הילדים. ענת ברקו (הליכוד): עם האלימות בא התיאבון. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אכלו אותם, וגם את הסוס. מי שחושב להפקיר את האוכלוסייה הערבית ולזרוק אותם לפאשיסטים כמוך – – ענת ברקו (הליכוד): – – – זו הבעיה שלכם. איימן עודה (הרשימה המשותפת): – – בסופו של דבר הפאשיסטים כאן יאכלו אותה בעצמה. אני מוכרח לומר שזו לא דרכה של חברת הכנסת זהבה גלאון. אני כל כך מעריך את האומץ שלה. נאוה בוקר: היא לא זימרה על פי החליל שלכם. איימן עודה (הרשימה המשותפת): אני מעריך את היושרה. אני מעריך את המאבק האמיתי, הערכי, נגד הכיבוש. חברת הכנסת גלאון, פה טעית, ורציתי להעיר לך על זה. אני מקווה שתחזרי בך מהטעות הקשה הזאת. תודה. מאיר כהן (יש עתיד): היא ביקשה שאתם תגנו רצח. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. מאיר כהן (יש עתיד): היא ביקשה שאתם תגנו רצח. מה – – – בזה? היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר; חברת הכנסת חנין זועבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אבו ערר, חבר הכנסת טלב אבו ערר – מוותר; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר; חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף – מוותר; חבר הכנסת ג'מעה אזברגה – אדוני מוותר גם. אנחנו נעבור, אם כן, כעת להצבעה. חברי, תפסו נא מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 23), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה. חבר הכנסת מאיר כהן מסיר את ההסתייגות בשם כל מפלגת יש עתיד, נכון? אז אין לנו כרגע הסתייגויות בכלל לחוק. ההסתייגות היחידה שהייתה לסעיף 2 הוסרה, לכן אנחנו נצביע כעת על כל החוק כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 23 בעד סעיפים 1–3 – 48 נגד – 9 נמנעים – 5 סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 48 תומכים, תשעה מתנגדים, חמישה נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, ואנחנו עוברים מייד להצביע עליה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 24 בעד החוק – 47 נגד – 9 נמנעים – 5 חוק המפלגות (תיקון מס' 23), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר בצלאל סמוטריץ: רגע, רגע, רגע, שנייה. 47 תומכים, תשעה מתנגדים, חמישה נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית, ונכנסת אחר כבוד לספר החוקים של מדינת ישראל. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר בצלאל סמוטריץ: הודעה, בבקשה, לאדוני סגן המזכירה. סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 17), התשע"ז–2017. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, אדוני סגן המזכירה. הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת היו"ר בצלאל סמוטריץ: כעת הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יואב קיש, ואחריה נצביע על הודעתו. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום י' באדר התשע"ז, 8 במרס 2017, להעביר את הצעות החוק האלה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, לשם הכנתן לקריאה ראשונה: הצעת חוק למניעת מפגעים, התשע"ז–2016, פ/3590/20; הצעת חוק למניעת מפגעים, התשע"ו–2015, פ/2316/20. חברי הכנסת מוטי מרדכי יוגב ורוברט אילטוב ביקשו להעביר את הצעות החוק האמורות לוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעות החוק מוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. יש לי עוד שתיים כאלה, אז תוסיף אותי כדי שלא אצטרך ללכת, או שאני אצטרך ללכת? היו"ר בצלאל סמוטריץ: אני אוסיף אותך, לא, לא. אנחנו עוברים כעת להצבעה, חברים, על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת. מי בעד? מי נגד? החוק למניעת מפגעים, העברתו מוועדת הפנים לוועדת חוקה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה – 56 נגד – 3 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – מניעת רעש ממערכת כריזה בבית-תפילה), התשע"ז–2016; ואת הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי-תפילה), התשע"ו–2015, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: לפרוטוקול, אני מבקש להוסיף את הצבעתו – – בעד? יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): בעד. היו"ר בצלאל סמוטריץ: – – בעד של חבר הכנסת יואב קיש. אם כן, יש לנו 57 תומכים מול שלושה מתנגדים. הודעת – – – יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): יש לי עוד שתי הצעות חוק. היו"ר בצלאל סמוטריץ: הודעת יושב-ראש הוועדה התקבלה. אנחנו עוברים כעת להודעה נוספת של יושב-ראש ועדת הכנסת. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום י"ח בתמוז התשע"ז, 12 ביולי 2017, להעביר את הצעת חוק מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ז–2017, פ/4141/20, לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה ראשונה. יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה ביקש להעביר את הצעת החוק האמורה אליו. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה, ולהעביר את הצעת חוק מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני מוועדת הכלכלה לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה. אבקש את אישורה של הכנסת להחלטה זו. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, אדוני. אנחנו נצביע כעת על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת. מי בעד? ומי נגד? הצבעה מס' 26 בעד הצעת ועדת הכנסת – 66 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ז–2017 מוועדת הכלכלה לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 67 – כולל יושב-ראש ועדת הכנסת – תומכים, מתנגד אחד. הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת התקבלה. אדוני, הודעה שלישית, בבקשה. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): יש פה הסכמות, זה בסדר. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"ה בתמוז התשע"ז, 19 ביולי 2017, להעביר את הצעת חוק לתיקון – – קריאה: – – – יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): כן, הראשון. כן. – – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרן חברתית להשקעות במקרקעין), התשע"ז–2017, פ/4271/20, לוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה ובהצעות חוק נוספות לשם הכנתן לקריאה ראשונה. יושב-ראש ועדת הכספים ביקש להעביר את הצעת החוק האמורה אליו. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה, ולהעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מהוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה ובהצעות חוק נוספות לדיון בוועדת הכספים. אבקש את אישורה של הכנסת. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה. אנחנו נצביע כעת גם על הודעתו השלישית של יושב-ראש ועדת הכנסת. מי בעד? מי נגד? אתה מספיק להצביע, חבר הכנסת קיש? הצבעה מס' 27 בעד הצעת ועדת הכנסת – 64 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרן חברתית להשקעות במקרקעין), התשע"ז–2017, מהוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה ובהצעות חוק נוספות לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: 64 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הודעתו הזו – חבר הכנסת איימן עודה גם הוא מבקש לפרוטוקול לצרף את הצבעתו בעד. גם הודעה זו התקבלה. הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון), התשע"ז–2017 [מס' כ/722; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 23112; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו עוברים, בעזרת השם, לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. מציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. אדוני מציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני. מיכאל מלכיאלי (ש"ס): תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק אשר יזמתי, הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון), התשע"ז–2017. הצעת חוק זו נולדה כתוצאה מדיוני מעקב של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על יישום רפורמת המזון, שבהם עלתה סוגיה בעייתית זו וההבנה שנדרשת הצעת חוק על מנת לפתור את המחלוקות. הצעת חוק זו מדגישה את חשיבותה של הכנסת באחד מתפקידה החשובים, אשר לעתים נשכח – פיקוח אחר הממשלה ואחר יישום החוקים והתקנות. במהלך דיוני הוועדה התברר כי ישנן מחלוקות לגבי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, בין משרדי הממשלה ובין המרכז לשלטון מקומי. לפי המוצע בהצעת חוק זו, בשר עוף שחוט היוצא מבתי-השחיטה ואשר לא עבר פעילות ייצור יהיה חייב בבדיקת משנה אחת בלבד, גם אם עצר בדרך בבית-הקירור או במרכז לוגיסטי. בשר עוף שיצא מבית-השחיטה ועבר פעילות ייצור יהיה חייב בבדיקת משנה לפי חוק העזר במידת הצורך. בכל מקרה לא ייגבו אגרות לפי חוק העזר העירוני בעד בדיקות משנה, אלא רק לפי הקבוע בחוק הגנה על בריאות הציבור. מוצע כי חיוב באגרה בעד בדיקות משנה ובאגרה בעד הפיקוח הווטרינרי לא יחולו על בשר עוף המיועד לייצוא. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין נעה בן שבת, אשר לבקשתי הכינה את הצעת החוק ביחד עם נציגי המשרדים הרלוונטיים, ולמנהלת הוועדה, אתי, שעבדו ביחד עם המשרדים הרלוונטיים – בריאות, חקלאות ומשפטים. ובוודאי ליושב-ראש הוועדה מר אלי אלאלוף, שהקדיש את מלוא עוצמתו על מנת לקדם את החוק הזה להגיע לשלב הזה. הצעת חוק זו הוגשה ללא הסתייגויות, ואני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. היו"ר אחמד טיבי: אין בקשות דיבור. אין הסתייגויות. לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 28 בעד סעיפים 1–5 – 49 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. היו"ר אחמד טיבי: איך נדלק אצל ג'מאל זחאלקה כחול, למרות שהוא לא נמצא? קריאה: – – – בעד החוק. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): השתלט – – – ועדת חקירה. היו"ר אחמד טיבי: זה חלומו של כל פוליטיקאי, להיות נוכח גם כשהוא לא כאן. קריאה: – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): זה – – – היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת טלב אבו עראר וחבר הכנסת ג'מעה אזברגה תומכים ומצטרפים לתמיכה בחוק, לכן זה הופך להיות 51 נגד אפס. עכשיו עוברים לקריאה השלישית. הצבעה מס' 29 בעד החוק – 44 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון), התשע"ז–2017, נתקבל. רויטל סויד (המחנה הציוני): – – – היו"ר אחמד טיבי: ג'מאל יצא מהאולם. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): רגע, טיבי, תתחיל מההתחלה, תוסיף אותי. היו"ר אחמד טיבי: 44, אין מתנגדים. כולל מיקי רוזנטל – 45. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, אדוני. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 43), התשע"ז–2017 [מס' כ/700; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' 21595; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 43). מי מציג? חבר הכנסת כבל. כבל, תתרומם. איתן כבל, קראתי לך. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): הלכתי לראות איפה זחאלקה. היו"ר אחמד טיבי: הוא כאן. ענת ברקו (הליכוד): במגנומטר עכשיו, הוא פשוט עובר את המגנומטר. היו"ר אחמד טיבי: כבל, הכנסת מחכה לך. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, סליחה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שרים נכבדים, רשמת פרלמנטרית, הצעת החוק הזאת, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 43) – בהצעת החוק הזאת מוצע לקבוע כי בעל זיכיון לשידורי רדיו יהיה רשאי להקצות הקצאה שונה של זמן תשדירי פרסומת ברדיו, כלומר יהיה רשאי להקצות בכל שעת שידור יותר מתשע דקות לתשדיר פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי בחודש המחושב לפי תשע דקות של תשדירי פרסומת בכל שעה, כפול מספר הימים באותו החודש. חברי חברי הכנסת, האמת היא שהצעת החוק כפי שהונחה במקור הייתה הצעת חוק שאני גם אמרתי למציעים שאין סיכוי בעולם שאנחנו נסכים להעביר אותה – חאג', אתה זוכר את הדיון בעניין הזה? והוועדה הצליחה, יחד עם משרדי הממשלה, לשכנע גם את המציעים לשנות את ההצעה, ובהתאם לכך אנחנו אישרנו אותה, ואני חושב שהיא הצעה ראויה, טובה, נכונה, שגם עושה סדר בשוק. תודה, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אין בקשות דיבור, אין הסתייגויות. עוברים להצבעה בקריאה שנייה להצעת החוק. חוק הרשות השנייה (תיקון מס' 43), נא להצביע. הצבעה מס' 30 בעד סעיף 1 – 31 נגד – 7 נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. היו"ר אחמד טיבי: 31 בעד, שבעה מתנגדים, נמנע אחד. רבותי, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. עיסאווי פריג' (מרצ): – – – היו"ר אחמד טיבי: למה הכוונה שלך? הצבעה מס' 31 בעד החוק – 31 נגד – 9 נמנעים – 1 חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 43), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 31, תשעה מתנגדים, נמנע אחד. בבקשה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'. עיסאווי פריג' (מרצ): אני אומר, אנחנו רוצים – – – התחנות האזוריות, אבל בחלקן הגדול – – – חיים ילין (יש עתיד): למה מגיע לו – – – היו"ר אחמד טיבי: זאת העדפה מתקנת לכפר קאסם, בבקשה. עיסאווי פריג' (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני רואה שאנחנו נותנים הטבה וצ'ופר לתחנות הרדיו האזוריות, אבל אולי מילה על הדרך. חלק מהתחנות מתייקות ח"כים ב-black list ולא מעלים אותם שנים על גבי שנים, אם זה במגזר הערבי או במגזר היהודי. גם להן לא צריכים חקיקה מסוימת, לתשומת לבך, אדוני. תודה. היו"ר אחמד טיבי: הדברים החשובים שלך נרשמו, לגבי רשימות שחורות. תודה רבה. ההצבעה הייתה בקריאה שלישית, ולכן החוק התקבל בקריאה שנייה ושלישית, חוק הרשות השנייה (תיקון מס' 43). הצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017 [מס' כ/720; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 23076; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אחמד טיבי: הצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים. אסדרה, יעני רגולציה. מי מגיש? דוד אמסלם, אסדרה, מר אסדרה בבקשה. דוד אמסלם (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. בגדול, מדובר היום על פי החוק שבכל פיצוצייה צריכים לשים כמעט שבעה שלטים: אחד, אסור למכור סיגריות; אחד, אסור למכור סיגריות לפני גיל 16; אחד, אסור אלכוהול וכו' וכו'. אמרתי: הרבה פעמים בפיצוציות קטנות, אתה חושב שזה חלק מהעיצוב של הפיצוצייה. חבר הכנסת אכרם חסון – כאן באמת אני רוצה להודות לו על כך – רצה לצמצם את כל הביורוקרטיה ובעצם לעשות שלט אחד, שיהיה בו כתוב את כל מה שצריך. האמת היא, אני אספר לכם סוד, חשבתי שבהצעת חוק הזאת, בערך שלוש-ארבע דקות נדון בה בוועדה. זה נשמע מאוד הגיוני, זה גם חוסך לבעל הפיצוצייה וגם מסדיר את הקריאה – במקום שאתה תתחיל לנוע כמו וישר כמעט ולקרוא את כל השלטים, אתה מקבל את האינפורמציה באופן מרוכז. אתם לא תאמינו, אני פתאום מצאתי את עצמי דן על החוק הזה שעתיים, עם סמכויות של שרים – בקיצור, הייתי יכול לכתוב על זה כמעט מערכון. לכן, בגדול, מה שאנחנו מבקשים זה לאחד את כל השלטים, ככה שלבעל עסק יהיה שלט אחד, בעלות של שלט אחד. הוא לא יצטרך לקנות שבעה או שמונה שלטים. אני חושב שזה נכון כמעט בכל פרמטר שאנחנו בוחנים את זה, וכאן, שוב, בהזדמנות זו, לפני שאני יורד, קודם כול אני מבקש מכל חברי הכנסת כמובן להצביע עבור הצעת החוק. אני רוצה להודות שוב לחבר הכנסת אכרם חסון, שיזם את הצעת חוק הזאת. בסך הכול הוא בא להקל גם על הביורוקרטיה וגם לסייע לעסקים הקטנים בהוצאות שלהם. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. יש הסתייגויות של השר ליצמן? דוד אמסלם (הליכוד): לא, לא, לא. קריאה: אפילו ליצמן הוריד. היו"ר אחמד טיבי: הוריד. ואתה? אתה היית רשום? אורי אריאל לא היה רשום. חברי הכנסת של מרצ, האם אתם רוצים לדבר ולהסתייג? כי אתם רשומים. זה חוק האסדרה, באל"ף. קריאה: מוותרים. היו"ר אחמד טיבי: מוותרים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, רבותי. הצבעה מס' 32 בעד סעיפים 1–5 – 46 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 46, מתנגד אחד, אין נמנעים – – – קריאה: אחת, לא אחד. אחת. היו"ר אחמד טיבי: אחת, אחת? קריאה: אחת. היו"ר אחמד טיבי: אוקיי. עכשיו, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית רבותי. אלעזר שטרן (יש עתיד): החוק הבא זה – – – הצבעה מס' 33 בעד החוק – 42 נגד – 2 נמנעים – אין חוק להקלת נטל האסדרה בעסקים (איחוד שילוט), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 42, שני מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שנייה ושלישית, רבותי. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017 [מס' כ/715; "דברי הכנסת", חוב' ל"ב, עמ' 22803; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אחמד טיבי: ההצעה הבאה – חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 20). תציג חברת הכנסת שולי מועלם. שולי מועלם-רפאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציע את הצעת החוק בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 20) – רק תהיו קצת בשקט, חברים, מרב. אדוני, אפשר לבקש שקט בשבילי? היו"ר אחמד טיבי: נא לפזר את ההפגנה פה של הקואליציה. ביטן, דודי, אתם מפריעים לדוברת. שולי מועלם-רפאלי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שלי, ואלי הצטרפו חברות הכנסת מרב מיכאלי ואורלי לוי אבקסיס, והיא נועדה לסייע לנפגעי עבירות מין בהתמודדות עם ההליך הפלילי נגד הפוגע בהם ולסייע במימוש זכויותיהם במסגרת ההליך הזה. אני רוצה שתדעו שזהו מהלך היסטורי, שבו בפעם הראשונה ישנה הכרה בסיוע המשפטי בחוק, ללא מבחן כלכלי, ללא עמידה בתנאי סף כלכליים. נפגעי עבירות מין נאלצים, בנוסף לפגיעה הקשה בהם, להתמודד עם ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע בהם. הליך זה מציב בפני נפגעי העבירות הללו קשיים רבים, בין היתר בשל הצורך לתאר את הפגיעה שחוו שוב ושוב ואת הטראומה הקשה שנפגעו ממנה. הדבר אף עלול להחמיר את המצוקה הקשה שהם שרויים בה בשל העבירה שבוצעה בהם. יתר על כן, לרוב נפגעי העבירה אין היכרות עם ניהול ההליך הפלילי על שלביו, ובכלל זה הם אינם יודעים מהן זכויותיהם במסגרתו, והם מתקשים לפנות אל הרשויות ולאתר מידע הנוגע להליך. לפיכך, אנחנו מציעות לעגן בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, את זכותם של נפגעי עבירות מין חמורות לקבל ליווי משפטי במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע ולקבל ייעוץ וסיוע משפטיים מטעם המדינה במימוש זכויותיהם לפי כל דין, ובכלל זה הזכויות המוקנות להם מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001, כגון הזכות להביע בפני הרשויות עמדה בשלבים שונים של ההליך הפלילי והזכות לקבל מידע ועדכונים בדבר ההליך. הליך פלילי לעניין ההסדר המוצע יכלול גם הליכים הנוגעים לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת המין. מוצע כי הליווי והסיוע יינתנו גם במסגרת הליך מינהלי הנוגע למימוש הזכויות האמורות. מוצע כי ליווי וסיוע זה יינתנו על ידי לשכת הסיוע המשפטי, וזאת מבלי שנפגע עבירת המין יידרש לעמוד במבחני זכאות כלשהם. העיגון בחקיקה של הזכות של נפגעי עבירות מין חמורות לקבל ליווי, ייעוץ וסיוע כאמור, צפוי להקל עליהם במגעיהם עם הרשויות המעורבות בהליך הפלילי, ובין השאר הוא יאפשר להם לעמוד בקשר ישיר ורציף עם הגורמים במערכת אכיפת החוק. כך, נפגעי עבירות מין חמורות יחושו פחות חסרי אונים במהלך ההליך הפלילי. מוצע כי ההסדר יחול על עבירות המין החמורות ביותר, שהן עבירות אינוס, בעילה אסורה בהסכמה כשמדובר בקטין, מעשה סדום ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע. הצעת החוק המקורית שלנו ביקשה להחיל את ההסדר גם על שלב החקירה וכן על הייצוג בהליכים האזרחיים. כמו כן, במסגרת הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, סברה הוועדה כולה שנכון היה להחיל את ההסדר על עבירות מין נוספות, ובמיוחד עבירות של מעשים מגונים בקטינים. אולם, נוכח אילוצים תקציביים, לא ניתן היה בשלב הזה להרחיב את ההסדר, ולבקשת הוועדה ולבקשת חברות הכנסת מגישות ההצעה וכל חברי וחברות הכנסת שהיו מעורבים בהליך הזה, אנחנו נבחן את זה שוב. נאמרו לפרוטוקול דברים ברורים על ידי עורך הדין גלעד סממה, העומד בראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ועל ידי אנשי הפרקליטות, על ידי אנשי ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, שהדרך שאותה התחלנו הולכת ומתקדמת, הייעוץ המשפטי ילך ויתרחב. אני מבקשת להודות לחברתי שרת המשפטים על התמיכה והסיוע בקידום החוק; מודה לחברות הכנסת מרב מיכאלי ואורלי לוי אבקסיס; לחברת הכנסת יעל גרמן שהובילה את דיוני הוועדה בחוק הזה, ולכל חברי וחברות הכנסת שהתגייסו במהלך הדיונים ובהצבעות. אני מבקשת מחברי וחברות הכנסת כולם לתמוך בהצעת חוק חשובה ופורצת דרך זו בקריאה השנייה והשלישית, מתוך כוונה להמשיך את ההליך של הרחבת הסיוע המשפטי גם לגבי ההליכים של תהליך החקירה, וזה מהלך שנצטרך לעשות עם המשרד לביטחון פנים, ובעזרת ה' ביתר שאת בהליכים האזרחיים. היו כמה הצעות שעלו לדיון, ובשלב הזה כולן לא נכנסו בהצעת החוק. אנחנו כולנו מתכוונים להמשיך את הדבר הזה. תודה רבה לכולכם. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – כמה הסתייגויות – תדבר כחמש דקות, אבל היא רשאית לדבר יותר גם. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני. אני רוצה להחרות להחזיק אחרי חברתי חברת הכנסת מועלם, שאני מודה לה שבאמת דחפה את החוק הזה קדימה כמו שהיא עשתה, ולהגיד חד-משמעית שמדובר בחוק היסטורי. חברות וחברים, נפגעות ונפגעי עבירות מין הם אנשים בודדים בצורה בלתי רגילה. הקושי שצריך להתמודד אתו במציאות של פגיעה מינית, אי-אפשר לתאר אותו במילים. והעובדה שהיום יעמוד לצדה או לצדו סיוע משפטי חינם מהמדינה בשביל לעזור לה או לו לצלוח את ההליך הכל-כך קשה, כל כך כואב הזה, של לחוות מחדש את הפגיעה, של להצטרך להוכיח לעולם שזה היה באמת, שאת לא ממציאה, שאין לך פה איזו אג'נדה נסתרת, שאת לא רוצה להתנקם באף אחד, שאת לא רוצה לגרום נזק לאף אחת או אחד בעולם, זה שהיום יעמדו לצדה עורכות ועורכי דין שזאת העבודה שלהם, שהמדינה מספקת אותם, זאת באמת פריצת דרך היסטורית, לא פחות מזה. אני הגשתי כמה הסתייגויות שהן בדיוק הדברים שדיברה עליהם חברתי – הצורך להרחיב בעצם את הסיוע הזה לנקודת ההתחלה, להגעה למשטרה, להגשת התלונה, לחקירה, שזה בעצם מה שיקבע במידה רבה אם בכלל יהיה או לא יהיה הליך משפטי ואיך הוא ייראה. אנחנו נגיע לשם, אני בטוחה בזה. הדבר הנוסף הוא באמת הצורך להרחיב את הליווי הזה לדבר שכמעט לא קיים היום במדינת ישראל, וזה באמת תביעה נזיקית, תביעה אזרחית. צריך לזכור שהרף לתביעה אזרחית נמוך יותר מאשר הרף לתביעה פלילית, ופעמים רבות – אפשר כמובן ללוות הרשעה פלילית בפיצוי, שזה דבר ראוי שיקרה, אבל אנחנו צריכות וצריכים להתחיל להשתמש במשפט האזרחי באותם מקרים שבהם אנחנו לא יכולות להגיע לרף ההרשעה הפלילית, אבל אין ספק שבית-משפט אזרחי נזיקי יכול וצריך לאפשר לנפגעת או לנפגע לקבל מהפוגע פיצוי על הנזק שנגרם לה או לו, וזה באמת נזק שמגיע עליו פיצוי דרמטי. גם לזה אנחנו נגיע, וכמו שאמרה חברתי, כבר עכשיו יש התחייבות של הסיוע המשפטי שלכל הציבור שנכנס או נכנסת בגדר הסיוע המשפטי, בגדר הזכות לסיוע המשפטי כבר היום, בלי קשר לעילה, בעצם תתבצע פנייה יזומה לכל מי שהפרקליטות תדווח שמתבצע בעניינם הליך פלילי, והם יוכלו כבר עכשיו לקבל את הפנייה היזומה הזאת מהסיוע המשפטי ליזום הליך אזרחי. אני רוצה לחזור ולברך. אני אמשוך, אדוני, ברשותך, את ההסתייגויות שלי, אנחנו לא נצביע עליהן, ורק שוב להודות לכל העושות והעושים במלאכה, וזה באמת יום גדול, גדול, גדול. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. יש בקשות רשות דיבור. חברי הכנסת של מרצ. קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: מוותרים, כולכם. תודה רבה. גם שולי, כי דיברת. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 34 בעד סעיף 1 – 47 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 47, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. התקבלה בקריאה שנייה, עכשיו בקריאה שלישית. הצבעה מס' 35 בעד החוק – 46 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 20), התשע"ז–2017, נתקבל. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 46, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית. רבותי, תודה רבה. הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 17), התשע"ז–2017 [מס' כ/714; "דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 22969; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אחמד טיבי: אנו עוברים להצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 17), התשע"ז–2017. יעל גרמן תציג. יעל גרמן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, נכבדי השרים, חברי וחברותי, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 17), התשע"ז–2017. הצעת חוק זו היא פרי הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון ואחרים. היא נועדה לקבוע כמה הסדרים משלימים לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, הנוגעים למתן עדותם של ילדים בבית-המשפט, ושנועדו להתאים את תנאי העדות לילדים באופן כזה שיאפשר גביית עדות מדויקת יותר, לסייע לבית-המשפט להגיע לחקר האמת, וכן לצמצם את הפגיעה האפשרית באותם ילדים עקב מתן העדות. חוק הגנת ילדים קובע הסדרים מיוחדים לעניין חקירת והעדת ילדים שטרם מלאו להם 14 שנים. זאת, בעבירות מין ובעבירות אלימות בתוך המשפחה, החורגים מדיני הראיות הרגילים, שנקבעו נוכח הקושי הרב הטמון בחקירת ילדים צעירים, במיוחד בעבירות חמורות. נוכח הניסיון שנצבר במהלך השנים, הצעת החוק מבקשת לקבוע כמה הסדרים משלימים ונוספים: מוצע לקבוע כי במקרה שבו התיר חוקר ילדים את עדותו של ילד, חוקר הילדים שחקר את הילד יהיה נוכח בעת מתן עדות הילד בבית-המשפט, גם אם הוא טרם העיד בעצמו. כמו כן, מוצע להבהיר שחוקר הילדים רשאי יהיה להתנות את גביית העדות שלא בנוכחות הנאשם, כך שתיעשה באמצעות מערכת טלוויזיה במעגל סגור ולא בדרך אחרת. מוצע לקבוע שחקירה נגדית של ילד נפגע עבירה המנויה בחוק, או שהעבירה בוצעה בנוכחותו, לא תיעשה ישירות על ידי הנאשם, אלא על ידי סנגורו. זאת כדי להבטיח שהילד יוכל למסור עדות חופשית, וכן כדי למנוע את המצוקה שתיגרם לילד מחקירתו בידי מי שמואשם בפגיעה בו. אם הנאשם לא מיוצג, ימנה לו בית-המשפט סנגור לשם כך, ולא יהיה מקרה שבו הנאשם יחקור את הילד. בנוסף, מוצע לקבוע כי בית-המשפט יהיה רשאי להורות על התאמת השאלות המופנות לילד ליכולותיו, וכן לקבוע הוראות לעניין משך החקירה הנגדית. כל זאת בהתבסס, בין היתר, על מסקנות מחקר מקיף שנערך בארץ לאחרונה, שהצביע על כך שלהתאמת משך החקירה והשאלות ליכולת ההבנה של הילד השלכה משמעותית על יכולתו למסור עדות מלאה ומדויקת. עוד מוצע לקבוע שככלל תישמע עדות של ילד נפגע עבירה, או שעבירה בוצעה בנוכחותו, ביום אחד, ואם בית-המשפט לא סיים לשמוע את הילד ביום אחד, כך שהעדות לא יכלה להישמע ברציפות, הרי שבית-המשפט יחקור אותו יום אחר יום, ואם לא, עליו לנמק זאת. מוצע לקבוע הסדרים דומים לעניין איסור חקירה בידי נאשם ושמיעת הקטין ברציפות גם בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, להלן: חוק חקירת עדים, שיחול בין היתר על קטינים שמלאו להם 14 שנים ושנפגעו מעבירה חמורה המנויה בחוק חקירת עדים האמור. בנוסף, מוצע לקבוע כי בכל בית-משפט יוקצה חדר או מקום שישמש קטינים נפגעי עבירה למתן עדותם בבית-המשפט, זאת לאחר תיאום מראש. זאת, מבלי לגרוע מהחובה הקיימת היום לפני חוק זכויות נפגעי עבירה, להקצות לכל נפגע עבירה חדר או מקום לשם המתנה לעדות. עוד מוצע לקבוע כי בבתי-משפט חדשים שייבנו יוקצה לקטינים חדר המתנה נפרד המותאם לצורכיהם. ועדת החוקה, חוק ומשפט בדיוניה סברה שיש להגביל את פרקי הזמן הארוכים החולפים בין התלונה לבין מתן העדות של הילד בבית-המשפט. הנהלת בתי-המשפט התחייבה להסדיר בנוהל הגבלה של התקופה החולפת בין הגשת כתב האישום לגביית עדות הילד, כך שעדות הילד תיגבה לא יאוחר מ-90 ימים ממועד הגשת כתב האישום, למעט במקרים חריגים. ועדת החוקה עמדה על כך שגם הפרקליטות תסדיר בהנחיות הגבלה של התקופה החולפת מהחקירה עד להגשת כתב האישום, כך שתיקים אלו של פגיעות חמורות בילדים, שבהם ילדים צפויים להעיד, יקבלו תעדוף מבחינת לוח הזמנים, וזאת בשל הנזק הנפשי שעלול להיגרם לילדים בשל העדה לאחר חלוף זמן רב. אני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו בקריאה השנייה והשלישית, ומבקשת להודות – כמובן, בראש ובראשונה ליפעת שאשא ביטון, שבוודאי תכף תעלה ותאמר גם את התודות שלה על הצעת החוק, באמת, המתקדמת, הרגישה והחשובה הזו. אני מבקשת להודות לעורכת הדין יפעת רווחה ממשרד המשפטים, לרונית צור, שערכה את המחקר שעליו מבוסס החוק, לעורכת הדין הודיה איפרגן מהלשכה המשפטית, לחנית אברהם בכר מהנהלת בתי-המשפט, שהלכה לקראתנו באמת מרחק רב, וכמובן כמובן כמובן למנהל הוועדה הנפלא, אסף פרידמן, ולגדולה מכולם, עורכת הדין והיועצת המשפטית של הוועדה נועה ברודצקי לוי. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. הצבעה בקריאה השנייה והשלישית, כולל לוח התיקונים. הצבעה מס' 36 בעד סעיפים 1–9 – 42 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 42, אין מתנגדים, הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית. הצבעה מס' 37 בעד החוק – 47 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 17), התשע"ז–2017, התקבל. היו"ר אחמד טיבי: 47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה השנייה והשלישית. יפעת, תפאדלי, בידהא תברכ. לברך. יפעת שאשא ביטון (כולנו): תודה רבה, כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני באמת באמת מתרגשת. מדובר בהצעת חוק שבאמת עבדנו עליה קשה מאוד בשנה וחצי האחרונות, יחד עם המשרדים השונים, והכול במטרה להביא למציאות שבה יותר ילדים יוכלו להגיע ולהעיד בבית-המשפט, כדי שאנחנו נוכל למצות את הדין עם יותר אנשים שפוגעים בהם, דבר שאני מודה על האמת, מאוד קשה היום במציאות הנוכחית. אבל אני רוצה לשתף אתכם במשהו. הצעת החוק הזאת היא בעצם פרי של ליווי שלי את המשפחות השונות שילדיהם נפגעו, ובעיקר משפחה יקרה אחת, שביום רביעי האחרון, באופן מאוד סמלי, כשהונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית ניתן גזר הדין במשפט של שלושת הילדים שלהם – גזר דין במשפט ארוך מאוד, מייגע מאוד, שכמו שדיברנו, יעל, בוועדה, יכולנו לראות בכל אחד משלביו את הדברים שאנחנו ביקשנו לתקן. והמשפחה הזאת התרגשה יחד אתי ואמרה: אנחנו מרגישים שזה ממש החוק שלנו. מובן שהחוק הזה גם נשען על עבודתה של רונית צור ונתן לנו את הגב המקצועי, כדי שאנחנו נדע שאנחנו באמת הולכים בכיוון הנכון ועושים את הדברים הנכונים. ואני רוצה לומר כאן למשפחה שהם גיבורים אמיתיים. הנה, הם הספיקו אפילו להגיע, איזה כיף. אתם הגיבורים האמיתיים של הסיפור הזה. הבן שלכם הוא גיבור חברתי אמיתי, שלמרות שהוא בא ממשפחה חרדית הוא עשה את המהלך הזה והוא יצא כנגד כולם כדי להציל את האחים שלו ולהציל את החברים שלו, ואני רוצה שתשלחו לו מכולנו כאן שהוא באמת גיבור של כולנו. אז אני רוצה להודות למשרד הרווחה ולמשרד המשפטים ולהנהלת בתי-המשפט, שבאמת עשו מאמצים יוצאי דופן עד לרגע האחרון; לפרקליטות, למשרד האוצר, לאסף, מנהל הוועדה, לנועה, היועצת המשפטית, לך, יעל, חברתי יעל גרמן, שניהלת באמת ברגישות ובנחישות את כל דיוני הוועדה ועזרת לי לא להתפשר על שום דבר, וכמובן לצוות שלי שמלווה אותי, ולמשפחות היקרות האלה שאני שולחת להן מכאן חיבוק גדול. תודה רבה לכולכם. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת הילדים) – עבר. עבר. הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 1 ו-62 בתקנון הכנסת [נספחות.] היו"ר אחמד טיבי: הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 1 ו-62 לתקנון הכנסת. יושב-ראש ועדת הכנסת, מר קיש, חבר הכנסת קיש. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מגישים פה שלושה תיקונים לתקנון, אני אקריא אחד-אחד, ויהיו לנו שלוש הצבעות – – היו"ר אחמד טיבי: נפרדות. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): – – נפרדות, בדיוק. בסדר, לא נדחה, נאזם, לא נדחה. אנחנו נגמור היום שלוש הצבעות, שלוש הצבעות נפרדות. היו"ר אחמד טיבי: שלוש. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): אתה רוצה על השני שנדחה למחר? יש לי זמן, יש לי הרבה זמן. היושב-ראש וחברי הכנסת, אבקש להציג בפניכם שלוש הצעות לתיקון תקנון הכנסת – זה שלוש, אני מקריא לך את שלושתן עכשיו. היושב-ראש, אני עובר על שלוש הצבעות, יש לי רק פה – תראה איזו חבילה של דפים להקריא להצבעה. היו"ר אחמד טיבי: כמה שעות אתה צריך? יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): אני מתחיל. אבקש להציג בפניכם שלוש הצעות לתיקון תקנון הכנסת, שהכינה ועדת הכנסת. שלושתן, חברת הכנסת מרב מיכאלי, שלוש ההצעות אושרו בוועדה פה אחד ולא הוגשו להן השגות. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): – – – יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): בוועדה, כן, כשהיו בוועדה הצביעו פה אחד, יכול להיות שעכשיו – מי שהיה בוועדה הצביע פה אחד. אני רוצה גם להגיד עוד דבר – וזה ליידע את כל חברי הכנסת, חברת הכנסת רויטל סויד וחבר הכנסת דב חנין – אני רוצה להגיד לכולכם ששינויי תקנון בוועדת הכנסת קודם כול עושים במשורה, עושים רק כשיש סיבה טובה, ואני עושה כמעט תמיד בתמימות דעים בוועדה. עכשיו לא רק זה, זה מגיע לשולחן של המליאה, ויש שבועיים להתייחסות. אני יכול להגיד לכם, למשל בשינוי הקודם, לחבר הכנסת יאיר לפיד הייתה התייחסות שהוא התנגד לאיזשהו נושא, חזר לוועדה עם ההתייחסות של יאיר לפיד, שייצג אותו לדעתי בוועדה – חבר הכנסת מיקי לוי, זה היה אתה או חיים? אני לא זוכר – והצלחנו לשכנע ולהסביר מדוע ההסתייגות, והם ויתרו על ההסתייגות. זאת אומרת, הנושא הזה של שינויי תקנון, אני לפחות מתייחס אליהם בכובד ראש. התיקון הראשון עניינו התאמת התקנון לתיקון חדש של חוק הקאדים. לפי חוק הקאדים – – – רויטל סויד (המחנה הציוני): זה מצוין. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): כולם היו בוועדה מצוין, בלי בעיה, וכולם היו גם שבועיים פה ולא קיבלו הערות. עניין חוק הקאדים בוועדה לבחירת הקאדים – וזה, כבוד היושב-ראש, אולי יעניין אותך, נושא הקאדים. היו"ר אחמד טיבי: מעניין אותי. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): מעניין אותך. סתם אני שואל את זה עצמי, אולי בכל זאת. בוועדה לבחירת קאדים, המונה תשעה חברים – – – היו"ר אחמד טיבי: אגב, גם הנושא השני והשלישי מעניינים אותי. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): כן, אבל לזה אולי יש לך איזו חיבה מיוחדת, לנושא הקאדים, אני חושב. בוועדה לבחירת קאדים, המונה תשעה חברים, מכהנים לצד שני נציגי הממשלה שלושה חברי כנסת, לפחות שניים מהם מוסלמים. בתיקון האחרון לחוק הקאדים, תיקון מס' 18, נקבע כי החל מהכנסת העשרים-ואחת, "מבין חברי הוועדה שהם חברי הממשלה או חברי הכנסת, לא ייבחר יותר מחבר אחד מכל מפלגה". מה הכוונה של הדבר הזה? לא לייצר למפלגה מסוימת יתרון יחסי דרך השילוב של כנסת–ממשלה. ההצעה הנוכחית באה להתאים את תקנון הכנסת להוראות החוק, הן לעניין החובה לבחור לפחות שני נציגים מוסלמים והן לעניין הסייג לבחירת נציגים החברים באותה מפלגה. לפי ההצעה, במקרה שבו לא נבחרו לוועדה לבחירת קאדים שני חברי כנסת מוסלמים, או שנבחרו יותר מנציג אחד מאותה מפלגה, יבוא המועמד שקיבל את רוב הקולות מבין המועמדים שלא נבחרו, במקום אותו חבר הכנסת שכהונתו בוועדה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. התיקון המוצע יחול על בחירת נציגים לוועדה לבחירת קאדים החל בכנסת העשרים-ואחת, כפי שנקבע גם בתיקון מס' 18 לחוק הקאדים. הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 42 בתקנון הכנסת [נספחות.] יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): התיקון השני – התיקון השני, שלצערי אני שומע שאולי הדעות קצת חלוקות בנושא – – – אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): חלוקות מאוד. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): בסדר, בוועדת הכנסת הייתה הסכמה מלאה. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): למה? מרב מיכאלי (המחנה הציוני): יואב, אולי תדחה את זה? יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): לא, אני לא יכול לדחות. התיקון השני, עניינו התנהגות חברי הכנסת בישיבות מליאה חגיגיות. התיקון הוא יוזמה של יושב-ראש הכנסת, והוועדה שילבה אותו עם פנייה באותו עניין של חבר הכנסת עודד פורר. תקנון הכנסת קובע בסעיף 41 כללי התנהגות במליאת הכנסת, ובהם חובה למלא אחר הוראות יושב-ראש הישיבה ולנהוג באופן השומר על כבוד הכנסת וסדר דיוניה. עוד קובע כיום התקנון כי אם סבר יושב-ראש הישיבה כי חבר הכנסת התנהג בניגוד להוראות סעיף 41, הוא יקרא אותו לסדר, ולאחר שלוש קריאות לסדר רשאי היושב-ראש לשלול ממנו את רשות הדיבור או להוציאו מהישיבה, ואם יהיה צורך בכך – להורות לסדרנים להוציאו. הסעיף מוסיף וקובע כי במקרה של הפרה חמורה של הסדר, רשאי יושב-ראש הישיבה להוציא את חבר הכנסת מהישיבה גם ללא שלוש קריאות לסדר, ובמקרה הצורך להורות על הוצאתו. לצורך עניין זה, הצגת חפץ במליאה בניגוד להוראות סעיף 41(ה) לתקנון נחשבת הפרה חמורה. לפי ההצעה, ההתנהגות בניגוד לכל אחד מכללי ההתנהגות שבסעיף 41 במהלך דיון שבו נושא דברים מוזמן חיצוני, כמו ראש מדינה זרה או נשיא המדינה, תיחשב הפרה חמורה שתאפשר ליושב ראש הישיבה להוציא את חבר הכנסת מאותו דיון לאלתר וללא צורך בשלוש קריאות. יובהר כי התקנון קובע שבכל המקרים שבהם מורה יושב-ראש הישיבה על הוצאת חבר כנסת, הוא רשאי להיכנס לישיבה ברשות היושב-ראש או לצורך הצבעה, ואין בתיקון זה כדי לשנות זאת. אני רוצה להגיד בכמה מילים, כי אני חשבתי שהנושא הזה עבר באמת בהסכמה מלאה של הבית הזה, ואני רואה שעדיין יש חברי כנסת שמתנגדים. הנושא עלה בעקבות – אני לא יודע עד כמה זה מוסמך, אבל נאמר כביכול שנשיא ארצות הברית לא הגיע לכנסת, חלק מהסיבות היו באמת אולי מתגובות שהיו בבית הזה לנשיאים או לראשי ממשלה זרים אחרים. אני אומר דבר אחד: אם הדבר הזה באמת נדרש – וראינו את זה בעבר, ראינו התנהגות שהייתה לעתים מעבר למקובל המכבד את אותו נציג – ראוי שניתן ליושב-ראש את שיקול הדעת ואת הכלי למנוע הפרה חמורה. אני חושב שהדבר הזה הוא תיקון ראוי. הגשנו אותו, אני אומר, בהסכמה מלאה בוועדה, בהסכמה מלאה בוועדה, וגם להערה זו לא הועלו שום תקנות. ביטן? ביטן? עמר בר-לב (המחנה הציוני): אנחנו בעד. יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): אתם בעד, אוקיי. הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 129 בתקנון הכנסת [נספחות.] יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): התיקון השלישי עניינו מספר החברים המקסימלי בוועדת חקירה פרלמנטרית כאשר לא מסמיכים את אחת הוועדות הקבועות לשמש ועדת חקירה אלא קובעים הרכב מיוחד. סעיף 129 לתקנון קובע כי מספר חברי ועדת החקירה לא יעלה על תשעה. בכנסת הזאת, על מנת לאפשר ייצוג סיעתי רחב, מוצע לאפשר לכלול בוועדת חקירה עד 11 חברים. הסיבה לדבר הזה, אני רוצה רק להזכיר לכולם – הקמנו לאחרונה את ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא נותני האשראי הגדולים. ובאמת, בתשעה חברים עם כמות הסיעות לא הצלחנו – אני יורד – לא הצלחנו להגיע לייצוג הולם לכל הסיעות. הכוונה להעלות את זה ל-11 חברים, ואז, חבר הכנסת פריג', הבנתי שאתה נציג האופוזיציה, וחבר הכנסת גפני יצטרף כנציג הקואליציה, וזה למקרה הזה. ואני חושב שבעניין הזה ראוי לעשות את התיקון. אני מקווה שהכנסת תיתן אמון בכל שלושת התיקונים. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצבעות. שלוש הצבעות נפרדות. קריאה: רגע, רגע. קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: מה דעתכם שהכנסת תפסיק כי במחנה הציוני מתייעצים? אנחנו עוברים להצבעות. קריאה: רגע. היו"ר אחמד טיבי: בקשה מוזרה. הנושא הראשון: הצעה – – יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): רגע, רגע, היו"ר – – – היו"ר אחמד טיבי: – – לגבי תקנון הכנסת – חוק הקאדים. דוד ביטן (הליכוד): חוק הקאדים – בעד. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): בזה אנחנו בעד – – – הצבעה מס' 38 בעד הצעת ועדת הכנסת – 57 נגד – 4 נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 1 ו-62 בתקנון הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: 57 בעד, ארבעה מתנגדים, אחד נמנע. מיכל בירן (המחנה הציוני): לפרוטוקול. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): אחמד – – – מיכל בירן (המחנה הציוני): אחמד, לפרוטוקול. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת בהלול בעד. יואל חסון (המחנה הציוני): – – – בעד. כולנו בעד. מיכל בירן (המחנה הציוני): ולפרוטוקול גם בעד. היו"ר אחמד טיבי: והמתדיינים – כל המתדיינים מהמחנה הציוני בעד. קריאה: – – – יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): לא, לא. זה על השני, אחמד. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. ההצעה עברה. הנושא השני: הצעת ועדת הכנסת לגבי סעיף 41, כללי התנהגות – תיקון סעיף 42. יש טעות בזה. הצבעה לגבי הרחקה מהמליאה באופן אוטומטי. הצבעה מס' 39 בעד הצעת ועדת הכנסת – 44 נגד – 20 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 42 בתקנון הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 44, 20 מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה. הצבעה שלישית: ועדת הכנסת, ועדת חקירה פרלמנטרית, סעיף 129. נחמן שי (המחנה הציוני): – – – מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): תפסיק – – – היו"ר אחמד טיבי: משהו תוסס קורה במחנ"צ. קריאה: בלבול. איתן כבל (המחנה הציוני): זה מאז הבחירות. הצבעה מס' 40 בעד הצעת ועדת הכנסת – 65 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 129 בתקנון הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: 65 בעד, מתנגד אחד, ההצעה עברה. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 50) (הכנסה שמקורה בתמיכה כספית), התשע"ז–2017 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1142); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק הבטחת הכנסה (הכנסה שמקורה בתמיכה כספית) (תיקון מס' 50). יציג השר אורי אריאל. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: ברשות היושב-ראש, חברי חברי הכנסת והשרים, חוק הבטחת הכנסה הוא חוק שמהווה רשת ביטחון אחרונה לאנשים שלא שפר עליהם המזל ואינם בעלי הכנסה מספקת. זה חוק – – עיסאווי פריג' (מרצ): אולי – – – כבוד היושב-ראש, רוצים הסבר טוב. שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: – – שעבור לא מעט משפחות, הורים וילדים, מהווה קיום בסיסי. במבחן ההכנסות שבחוק, עד כה לא הייתה התייחסות לכל מיני תמיכות שונות ופרטניות שאינן מעבודה קבועה או שכר דירה. כאשר בוחנים מהן ההכנסות שזכאי הקצבה יכול לקבל מבלי שיישללו את קצבתו, עד היום לא נעשה סדר בסוגיה של תמיכה כספית מהמשפחה. על בסיס פסיקות של בית-הדין לעבודה, החלטתי – קרי, שר הרווחה חיים כץ – יחד עם הביטוח הלאומי, לעשות סוף-סוף סדר. הרי לא ייתכן שיישללו קצבה מבן אדם נזקק רק בשל תמיכה כספית קטנה שמגיעה מהוריו או מהסביבה התומכת. מצד שני, יהיה מוגזם לאפשר לבן אדם לקבל תמיכה כספית בלי הגבלה ולהמשיך לקבל קצבה קיומית. לכן, הצעת חוק זו שאני מביא כיום לפני המליאה מבקשת להסדיר את ההתחשבות בתמיכה הכספית של זכאי הבטחת הכנסה. לא משנה מה המטרות שעבורן היא ניתנת. עיסאווי פריג' (מרצ): אולי אנחנו רוצים סיפור חיים – – – שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: לאדם יחיד, עד סכום של כ-3,000 ש"ח בחודש, התמיכה המשפחתית באדם לא תילקח בחשבון במבחן ההכנסות שלו. לזוג או להורה וילד – עד כ-4,500 ש"ח בחודש לא יילקחו בחשבון במבחן ההכנסות. התיקון הזה הוא תיקון משמעותי בחוק שייטיב עם החלשים בחברה, יקל על הקושי של הזקוקים לתמיכה כלכלית ויעניק להם עוד מרווח נשימה. אני מתכוון להמשיך בעשייה לצמצום העוני וההקלה על הקשיים שנערמים על החלשים בחברה. אבקש את תמיכתם בחוק. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. עיסאווי פריג' (מרצ): אני רשום, כבוד היושב-ראש? היו"ר אחמד טיבי: (אומר בערבית: רגע, אבדוק.) עיסאווי פריג' (מרצ): אם לא, אני ארשום – – – היו"ר אחמד טיבי: (אומר בערבית: פה, תרשום פה.) ג'מאל זחאלקה – לא נמצא; מיכל רוזין – מיש מווג'ודה; מסעוד גנאים – מיש מווג'וד. איציק שמולי? בידו יחכי. תפאדל. איציק שמולי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני כמובן מברך על החוק הזה. כל חוק שנועד להרחיב את הזכויות של האוכלוסיות המוחלשות, בוודאי מקבלי הבטחת הכנסה, הוא חוק שיש לברך עליו ולקדם אותו. אבל – – – עיסאווי פריג' (מרצ): תסביר אותו איך שאתה מבין – – – אילן גילאון (מרצ): – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): ההסבר הוא פשוט. עיסאווי פריג' (מרצ): כן. איציק שמולי (המחנה הציוני): ההכנסה שמובאת בחשבון ככזאת שממנה הבן אדם מתחיל לאבד את הזכויות שלו – הדבר הזה עולה. כלומר, בן אדם שמקבל הבטחת הכנסה יכול להרוויח יותר ממה שהוא מרוויח היום, ועדיין לא יפגעו בזכויותיו. זה מה שאומר החוק. עכשיו, אני בהזדמנות הזאת מזמין את הכנסת להסתכל על התמונה הגדולה ולהסתכל על חוסר ההוגנות המובנה שיש בתוך הכלכלה שלנו. כן, החוק הזה מיטיב עם האוכלוסיות המוחלשות, אבל בואו ניקח אותו בפרופורציות. החוק הזה הוא פירורים. ומה שראינו אתמול עם כל הסיפור של טבע, שאחרי שמקבלת – שנה אחרי שנה אחרי שנה – הטבות מס במיליארדים ממדינת ישראל, מאיימת בפיטורי עובדים. זה לא פירורים. ועל הדבר הזה בכנסת הזאת לא – – – אילן גילאון (מרצ): – – – תסביר לנו את ההיגיון של הגובה – – – שכל הכנסה בעצם גורמת, כל הכנסה בעצם גורמת – – – איציק שמולי (המחנה הציוני): תכף אני אגיע לזה. אני פשוט עולה בעניין טבע. אז אתמול אנחנו דווחנו שכאמור טבע מאיימת בפיטורי עובדים, וזה אבסורד שאין כדוגמתו. רק במדינת ישראל חברה יכולה לקבל כל שנה 6-5 מיליארד שקל בהטבות מס, בטענה שזה מגדיל את ההשקעות ומגדיל את התעסוקה, ובתמורה – לפטר 350 עובדים. היום היטיב לתאר את הדבר הזה יו"ר ועד העובדים אלירן קוזליק, בצורה מופלאה. הוא אמר משפט אחד: יש הרבה מאוד קצפת לפני שמגיעים לתחתית. ולפני שפוגעים בעובדים המוחלשים, שתרמו להצלחה של החברה, צריך לראות מה בהחלטות של המנהלים הביא את המצב הזה של החברה להיות כפי שהוא. רק לפני שבוע, רק לפני שבוע המנכ"ל הנכנס היה אמור – הוצע לו לקבל מענק חתימה של 20 מיליון דולר, והיום, שבוע אחרי, מאיימים כבר בפיטורי עובדים. המשוואה הזאת, חברי חברי הכנסת, לא יכולה להימשך. טבע היא ספינת דגל במשק הישראלי, וטבע צריכה לשמש דוגמה גם במקרה הזה בכל מה שקשור לשמירה על העובדים. ואם מדינת ישראל נותנת הטבת מס, בוודאי כל כך גדולה, ובצדה יש אמירה שזה משפר את התעסוקה, אבל בסופו של דבר מה שקורה זה שקורה בדיוק ההפך, שמאיימים בפיטורי עובדים – זאת הפקרות וזאת חזירות. גם מבקר המדינה יצא בדוח נוקב כנגד המדיניות הזאת של מתן הטבות מס ובתמורה – אני מסיים – – – היו"ר אחמד טיבי: אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. בבקשה. איציק שמולי (המחנה הציוני): תודה, אדוני היושב-ראש. גם מבקר המדינה יצא כנגד הדבר הזה, שמדינת ישראל נותנת הטבות מס ובצדן היא לא טורחת לבדוק מה היא מקבלת בחזרה, וזו בדיוק התוצאה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אנחנו בעיצומם של ימי בין המצרים, תשעת הימים שאנחנו מבכים ומתאבלים על חורבן בית-המקדש. בימים האלה נשפך דם נקיים בפיגועי טרור בהר הבית וביישוב חלמיש, השם ייקום דמם. גם בחודש אב, תרפ"ט – יש רעש שם. גם בתרפ"ט, 1929, פרצו המאורעות והפוגרומים בעקבות אותה הסתה – – – היו"ר אחמד טיבי: אני מתחיל את הספירה מחדש, כי מפריעים לך. בבקשה. חבר הכנסת ביטן, אתה מפריע. ביטן. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני ברשותכם אתחיל מחדש. היו"ר אחמד טיבי: תסבירו לו שאסור לדבר בטלפון במליאה, בקול רם לפחות. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בעיצומם של ימי בין המצרים, בתשעת הימים שאנחנו בוכים ומתאבלים על חורבן בית-המקדש, וגם בימים אלה נשפך דם נקיים בפיגועי טרור בהר הבית וביישוב חלמיש, ה' ייקום דמם. גם בתרפ"ט, בחודש אב 1929, פרצו המאורעות בעקבות ההסתה שהיהודים רוצים להחריב את אל-אקצא. בימים ההם פרסם רבה של ירושלים קריאה לשלום בערבית. גם היום, ברשותכם, חברי הכנסת, אני רוצה לפנות אל המוסלמים בערבית: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנחנו רוצים לומר לכל העולם המוסלמי: אסור לנו להתפלל בהר הבית. אנחנו מתפללים רק בכותל המערבי, כאבות אבותינו. נוסף על כך, הרב הראשי של ירושלים, הרב זוננפלד, אמר בפומבי לפני 90 שנה: אנו רוצים לחיות בשלום ובשכנות טובה. אנו לא רוצים לפגוע באל-אקצא או במקום מקודש אחר. הלוואי שיהיה שלום בין העמים.) אנחנו רוצים לחיות בשלום עם כל השכנים, עם כל העמים. אנחנו לא רוצים ולא מתכוונים לפגוע באל-אקצא. תורידו את הלהבות, תנסו לחיות בשלום יהודים וערבים וכל בני הדתות בארץ ישראל ובירושלים עיר השלום, עיר הקודש. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, חבר הכנסת אייכלר. העמדה שלך תמיד הייתה עמדה כזאת. חברת הכנסת מירב בן ארי – מיש מווג'ודה. עיסאווי פריג'. חבר הכנסת עיסאווי פריג'. עיסאווי פריג' (מרצ): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, בשם הקואליציה, אתם מציעים כאן הצעת חוק שמביאים אותה לחברי הכנסת בקריאה ראשונה, הצעת חוק ממשלתית. כבוד השר, אתה עולה לפודיום כאן, מקריא מה שכתבו לך, אנחנו מבקשים הסבר, סיפור חיים, הדגמה למה המלל המחובר והמשפטי והמפותל הזה, מה הוא אומר? אני מנסה לקרוא את זה ומנסה לקרוא את דברי ההסבר, לפחות שהחברים הנמצאים כאן יבינו על מה אנחנו הולכים להצביע. אנחנו קוראים הצעת חוק הבטחת הכנסה (הכנסה שמקורה בתמיכה כספית). אני, יש לי שאלה פשוטה: הבטחת הכנסה – מדברים כאן, אני קראתי, חברים, ואני מבקש שתסבירו לנו. לא נקבל משמעת קואליציונית להרים את היד, רק ביקשנו הסבר. כתוב כאן בדברי ההסבר, ואני, כתוצאה מכך, מעלה שאלה. אני – אם כתוב: כחלק מההכנסה בעלת אופי מחזורי מתמשך, בחלק מדברי ההסבר, אני שואל אתכם: אני משלם לאבא באופן קבוע הוראת קבע 1,000 שקל מזה שנים. האם זה נלקח בחשבון לצורך חישוב הבטחת ההכנסה, ואיך? יש לכם תשובה? תסבירו לי, אני קורא את הדברים, העיקר להעביר את זה? ממילא הח"כים, משמעת קואליציונית, לוחצים. אני מבקש מהאוצר שיבוא לכאן ויסביר לנו במה מדובר, על מה אנחנו מדברים. האם זה מיטיב או לא מיטיב? תלוי מאיזו זווית אתה מסתכל על זה. אם בשיעור חישוב הבטחת ההכנסה, מה בסיס החישוב ולמה אני מכניס את ההכנסה שמקורה מתמיכה כספית עם מחזוריות גבוהה? אנחנו לא מקבלים שום הסבר ואין אף אחד מהאוצר. אין אף אחד מהאוצר. אז אני חושב שאתם נוהגים בזלזול לגבי הצעות חוק ממשלתיות שאתם מביאים לכאן. זה זלזול מוחלט. זה ככה. ואדוני השר, כשכותבים לך את המלל, תעלה תגיד את זה, ואתה אומר את זה, ואין לך תשובות להסביר לחברים, לענות לשואלים. אני חושב שזה פגם – – היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. עיסאווי פריג' (מרצ): – – וזה אחד מהכישלונות שאנחנו אומרים: איך אתם מתנהלים? היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, חבר הכנסת פריג'. עיסאווי פריג' (מרצ): תודה, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת מרגלית. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. תפאדל, עבדאללה. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, כבוד השר, כתוב במפורש בחוק, זה מהמחטפים שנעשים כאן בקריאה ראשונה. בקריאה שנייה ושלישית אנחנו דנים לפעמים בוועדה ויש לו רוב, ודנים ועושים הסתייגויות ומדברים על זה ומתווכחים הרבה, אבל בקריאה ראשונה שעושים מחטף כזה, שחוק בא להחמיר - לא להיטיב בכלל – בא להחמיר בגלל שהיו כמה פסקי בג"ץ. הנה, כתוב בחוק: החוק הזה בא בגלל שהיו פסקי בג"ץ שאמרו שמה שנעשה הוא עוול לנזקקים שמחשבים להם הכנסות ומורידים מס הכנסה. וזה קורה במזונות, זו עובדה. היות שבית-משפט קבע פעמיים שזה עוול, אז בא החוק הזה לעקוף את בית-המשפט ולעשות חוק שיקבע, שיעגן שאכן הכנסות כלשהן, שיהיו תמיכה למי שנזקק, ייחשבו למס הכנסה. זה דבר שהוא ממש לא טוב, ולא אגיד מילה יותר גסה. לכן, אני קורא לכל – – – היו"ר אחמד טיבי: המחנה הציוני, אתם מפריעים. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע נגד החוק הזה, שבא בכלל לעשות עוד רע לאנשים שזקוקים. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חברת הכנסת יעל גרמן; תמר זנדברג; אורלי לוי אבקסיס; טלב אבו עראר; אמיר אוחנה. זוהיר בהלול. תפאדל. זוהיר בהלול (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר שמה שקורה בימים האחרונים הוא קשה לכולנו. יש כאלה בעם שחושבים, ובעיקר בבניין הזה, שהכאב הוא נחלתו של חלק מן העם, וזו שמחתו של החלק האחר. כל מה שקורה הוא בעצם פגיעה אנושה במרקם החיים, ולכן שאלת השאלות: מה עושה ממשלתו של בנימין נתניהו. ממשלתו של בנימין נתניהו, אדוני היושב-ראש, חושבת שהזמן עומד מלכת. הם כנראה לא למדו הליכות בענייני כדור הארץ. הזמן אינו עומד מלכת. המגנומטרים שהצבתם על אפם ועל חמתם של אלה שעדיין יש בקודקודם לוגיקה – הנה הכול מתהפך, וכנראה בתוך יום-יומיים אתם תיאלצו להציב מצלמות במקום אותם גלאי מתכת. אנחנו, בעיקר לנוכח תעלוליה של הממשלה הזאת, ובעיקר שריה, עומדים על סִפה של תקופה קריטית. כל פעולה שהיא הדרתית – עוד עלולה ישראל להיתקל בהחמצת עוד הזדמנות ועוד הזדמנות, ובעיקר אל מול העימותים הצפויים אל מול מדינות מתונות. ולכן אני מצטרף לדעתו של הרב אייכלר. צריך לשורר שירי מזמור לחיים משותפים, להבנה ולסובלנות. כל הניסיונות הנואלים של שרים בממשלה להפיץ במקומותינו הסתה הם ניסיונות נפסדים, ובעיקר, אני חייב לומר – ואף אחד פה לא יכול להאשים אותי שאני פופוליסט – אני חושב שהשר גלעד ארדן מרחיק לכת פעם אחר פעם בהסתה פרועה כלפי המיעוט הערבי, והוא בעצם חוסם את הוורידים שיכולים עדיין להתחבר מצד זה או אחר. השר גלעד ארדן הוא שר פסול מבחינה ערכית ומבחינה מוסרית, מכיוון שהוא, עוד לפני שמלקט את שיירי העובדות, מפיץ כזב כנגד האוכלוסייה הערבית וגורם לכך שהמחלוקת בין שני הצדדים תהיה מחלוקת עמוקה עד כדי אי-איחוי הקרעים בין שני הצדדים. בפעם הראשונה הוא הסית נגד האוכלוסייה הערבית באום אלחיראן, ובפעם השנייה הוא הסית כנגד המיעוט הערבי, ובפעם השלישית בעניין הזה הספציפי שאנחנו מדברים עליו. כאילו לא למד לקח, והוא מופיע על האקרנים כנגד המיעוט הערבי. הוא צריך להחליט אם הוא שר לכלל האוכלוסייה או לכלל האזרחים או שהוא שר למען היהודים ונגד הערבים. לא ייתכן. לא נשתוק. כל מה שקורה הוא עניין עקרוני, שיכול רק לפגוע במרקמי החיים, ולכן, לדעתי, אם ההתנהלות הזאת של גלעד ארדן תימשך, מן הדין לתבוע את פסילתו כשר בממשלתו של בנימין נתניהו. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת עמר בר-לב, שלוש דקות. עמר בר-לב (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, אני כמובן בעד הצעת החוק הזאת, אבל אני רוצה לתת הצעת ייעול – הצעת ייעול שאני בטוח שחברי מהאופוזיציה יסכימו לה, וגם חברי מהקואליציה: אני מציע לבטל את תפקיד ראש הממשלה. כן, כמו ששמעתם, אני מציע לבטל את תפקיד ראש הממשלה, כי אני חושב שלא צריך. מצד אחד יש גורם משטרה, גורם מקצועי, שנותן המלצות מקצועיות מה לעשות, ומצד שני יש ארצות הברית, שכל פעם שיש איזה אירוע מסדר הגודל הזה, קוראים להורים האמריקאים – הפעם זה השגריר או הנציג המיוחד של הנשיא טרמפ במזרח התיכון – שיבוא ויציל אותנו מהידיים שלנו. אז אני שואל למה צריך ראש ממשלה – הלוא הוא לא מתפקד. יש כאן חלל בין ההמלצות המקצועיות של המשטרה לבין הגורם שמנסים שהוא יפתור את הבעיה הכללית. ואני שומע בשבוע האחרון, ביום חמישי הקבינט ישב ארבע שעות, אתמול הוא ישב שש שעות, היום הוא יושב שוב. ברגעים אלה יושב הקבינט ומחליט שלא להחליט, וכולם מחפשים – את מה? מחפשים את הסולם שיאפשר למשטרה לרדת מהעץ הגבוה שהיא עלתה עליו. ואין לי טענות למשטרה. המשטרה קיבלה החלטה מקצועית על פי דעתה, היו גורמים – חבר הכנסת מיקי מסמן לי שלא, אז על אחת כמה וכמה. המפכ"ל קיבל החלטה. והיו גורמים מקצועיים אחרים – – – מיקי לוי (יש עתיד): לא, הוא קיבל הוראה – – – עמר בר-לב (המחנה הציוני): היו גורמים אחרים שקיבלו החלטות מקצועיות אחרות, וזו חובתם. אבל תפקידו של ראש הממשלה להנהיג ולהוביל. והיום אנחנו שומעים, ממש עכשיו, שהוא שוחח עם מלך ירדן והוא שלח את ראש השב"כ לירדן. ואני שואל: למה הוא לא עשה את זה בשבוע שעבר? למה ראש הממשלה לא הרים טלפון למלך ירדן לפני שבוע, ולנשיא מצרים ולמלך סעודיה, ובמקום להסתובב בהונגריה שלושה או ארבעה ימים, למה הוא לא התמודד עם הבעיה הזאת? ואני אגיד לכם מה התשובה. התשובה היא: כי ראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו מפחד לקבל החלטות. הוא רואה לפעמים את התמונה, אבל הוא מפחד, והפעם הוא החליט להטיל את כל האחריות על המשטרה. המשטרה תקבל החלטה, ועכשיו מחפשים את המצלמה. שמעתי היום שמצאו מצלמה, שבעוד כמה שבועות יתקינו אותה, והיא תפתור את הבעיות. אני אומר לכם מעל הדוכן הזה: ביום שישי – – היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. עמר בר-לב (המחנה הציוני): – – לא יהיו מגנומטרים בכניסה להר הבית, וחבל שזה לא קרה בשבוע שעבר. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. רויטל סויד; עליזה לביא. אוסאמה סעדי. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כעת אנחנו מדווחים שמתקיימים מגעים בין ירדן לבין ישראל על מנת להפיג את המתיחות, ושהייתה שיחה בין המלך עבדאללה, המלך הירדני, לבין ראש ממשלת ישראל, ושהמלך עבדאללה ביקש מראש הממשלה ומממשלת ישראל להסיר את הסיבות, אדוני היושב-ראש, שהביאו לפרוץ המשבר במסגד אל-אקצא, פתרון שיחזיר את המצב לקדמותו לפני פרוץ המשבר ופתיחת מסגד אל-אקצא לחלוטין, באופן מלא. ואני מזהיר כאן, אדוני היושב-ראש, שכל המהלכים שנקטו ממשלת ישראל ומשטרת ישראל, גם אתמול והיום בבוקר, על ידי הקמת שרוולים מברזל בתוך יציקת בטון, וגם מצלמות, וגם המגנומטרים – אני חושב שאסור לתת למצב הזה – אנחנו לא מעוניינים בהסלמה, אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים כן להרגיע את המצב. הרגעת המצב תהיה על ידי החזרת המצב לקדמותו לפני ה-14 ביולי, על ידי הסרת גלאי המתכת, המגנומטרים, גם השרוולים, שזה ממש מהווה סכנת נפשות, אדוני, שכל עשרות האלפים ביום שישי ייכנסו בשרוולים האלה. ואנחנו היינו שם וידענו וראינו – זה יהווה סכנת נפשות, כמו השרוולים במחסומים, בארז ובמקומות אחרים. אני חושב ואני מצפה ומקווה שהקבינט יקבל את ההחלטה הנכונה – להחזיר את המצב לקדמותו וכך להרגיע את הרוחות. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חברת הכנסת יעל כהן פארן; יהודה גליק. נחמן שי. אני קורא כמעט לכל סיעת המחנה הציוני לסדר. מיקי, אתה פשוט מפריע. נחמן שי (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הלילה הזה הוא לילה חשוב, כי הממשלה כדרכה בעת האחרונה מכונסת – תכף אני אדבר על זה. אבל היא צריכה סוף-סוף לקבל את ההחלטה הטבעית, הנכונה, ההגיונית והמתקבלת על הדעת להסיר את המכשירים, גלאי המתכת, המגנומטרים – כל אחד כבר נעשה מומחה לחיפושים, לגילויים ולבדיקות – ולסיים בכך, כמעט אני אומר בעזרת השם, את הסאגה. הכול התחיל ברצח של שני שוטרים יקרים שהיו על ההר, ומאז המצב הידרדר והלך, עד שהוא הגיע למקום הזה שנראה ברגע הזה חסר שליטה. הדברים יצאו משליטה. ההידרדרות הזאת עלולה להביא אותנו למקומות רעים מאוד. יש לנו היסטוריה; ההיסטוריה מלמדת אותנו שכך קרה לפני 20 שנה, וכך קרה לפני 17 שנה, ב-2000, וכך כמעט קרה ב-2015. לא צריך יותר מדי כדי שאנחנו נמשיך ונראה עוד מחזות אימה איומים ונוראים, כפי שקרה גם בביתה של משפחת סלומון, השם ייקום דמם. אני מצפה מממשלת ישראל לסיים את מסכת ההתייעצויות הבלתי-פוסקת הזאת שנכנסה אליה עוד לילה ועוד לילה ועוד לילה, ולבקש מהם לפעול בהיגיון המתבקש. אם זה כרוך בהסדר עם ירדן על החזרתו של המאבטח, מה טוב, אבל בכל מקרה מוכרחים להביא להרגעת המצב, מפני שאין לנו שום יכולת לדעת לאן הוא יביא. אם התוצאה תהיה כפי שהתרחשה בעשרת הימים האחרונים, צפויים לנו ימים קשים מאוד, ימים מדממים, ימים של אסונות שייפלו על ראשי שני העמים האלה, שמה לעשות – נועדו לחיות זה לצד זה. לכן, הקריאה שלי מפה לממשלה היא שתקבל את ההחלטה המתבקשת ההגיונית והיחידה ברגע הזה להביא מסכת חדשה ואחרת של אמצעי ביטחון – ואני לא אתווכח אם זה עולה 100 מיליון או 50 מיליון או 10 מיליון – יש כאלה אמצעים – ובמקביל להוריד את המגנומטרים ולהוכיח שיש בירושלים, בירת ישראל, חופש פולחן, וכל אחד יכול להגיע להר הבית – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): רק לא ליהודים. רק לא ליהודים. נחמן שי (המחנה הציוני): – – כל אחד שמחפש שלום – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): חופש פולחן לכולם, רק לא ליהודים על הר הבית. נחמן שי (המחנה הציוני): בוודאי יהודים רשאים לעלות להר הבית. בוודאי, חברתי. בוודאי ובוודאי יהודים רשאים וזכאים לעלות להר הבית – אם הם מקבלים את פסיקת הרבנים בעניין הזה, כי יש מחלוקת. אבל בשום פנים ואופן אסור לאסור – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): אבל מה, אסור להם להתפלל – – נחמן שי (המחנה הציוני): מה פתאום, אני אהיה הראשון שיתנגד. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – אסור להם להניע את השפתיים – – – נחמן שי (המחנה הציוני): אני אתנגד לכל איסור של כניסת יהודים להר הבית, ואת יודעת את דעתי. אני עצמי עליתי להר הבית במו-רגלי כדי לומר את הדברים האלה. אבל אני חושב שאנחנו צריכים להבטיח גישה חופשית להר הבית וללמד לא רק את הערבים המוסלמים שחיים אתנו – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. נחמן שי (המחנה הציוני): – – אלא את כלל העולם שהעיר הזאת היא עיר שלום, והיא פתוחה לכל העמים ולכל הדתות בכל מקום ומקום. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת זהבה גלאון – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, החוק הזה פשוט בא לבטל את האפשרות של תמיכה, תרומה או צדקה. כי בסך הכול אומרים לבן אדם: אם אתה בא לקבל באופן קבוע זה ייחשב בהכנסה שלך, ובסופו של דבר זה יקטין את הבטחת ההכנסה. אם החוק הזה עובר, המשמעות היא שמי שתורם – תורם למדינה. ואני לא רוצה לתרום למדינה, אני רוצה לתרום לנזקק, כי משאירים את הנזקק – משאירים את האישה שמקבלת מזונות במצב שמרעים את התנאים שלה, כי מגבילים אותה כמה לעבוד כדי לא לפגוע בהבטחת הכנסה. לכן החוק הזה הוא חוק רע. אבל העניין הדחוף והקיים הוא מסגד אל-אקצא. ביום שישי הגעתי עד שער באב אל-אסבאט. כדי להגיע לשם נסעתי דרך 443, מודיעין, כביש 3, בית שמש, הדסה, עד שעליתי לירושלים והגעתי. למה? כי חסמו את כל הכבישים; כי החזירו את כל האוטובוסים שבאים לירושלים; כי החזירו גם רכבים של אנשים פשוטים, אנשים רגילים שרצו לבוא להתפלל – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): כי נרצחו שני שוטרים. כי נהרגו שני שוטרים. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): את יכולה לא להפריע לי? שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): את יכולה לא להפריע לי? שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): לא, אני לא יכולה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – כי בקבינט החליטו – – – שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): אי-אפשר להתחיל רק מנקודה אחת ולא מהתחלת האירוע. היו"ר טלי פלוסקוב: חברת הכנסת שולי מועלם, הבנו אותך. מבקשת – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): צריך לחקור מה קרה שם, ואני שואל את השאלה שאין מי שיענה לי: למה לא מנתחים את הגופות של אנשי אום אלפחם? קריאות: – – – עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): למה המשטרה מסרבת לנתח את הגופות? אורן אסף חזן (הליכוד): – – – מה קרה שם? היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אורן חזן. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): למה המשטרה מסרבת לנתח את הגופות? אורן אסף חזן (הליכוד): "מה קרה שם". תתבייש. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אנחנו לא יודעים מה קרה שם. אורן אסף חזן (הליכוד): תתבייש. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אנחנו לא יודעים מה קרה שם. אורן אסף חזן (הליכוד): אנחנו יודעים מצוין. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אנחנו לא יודעים מה קרה שם. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אורן חזן, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. אורן אסף חזן (הליכוד): תומך טרור. היו"ר טלי פלוסקוב: מבקשת להירגע. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אני רוצה שיחזור בו מהמילה "תומך טרור". אם לא, אני אגיש תלונה. אורן אסף חזן (הליכוד): תגיש. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): אני אגיש תלונה. כי אתה עוד לא יודע מה זה טרור. אורן אסף חזן (הליכוד): אני לא יודע? אחים ואחיות שלי נרצחים כל יום בגלל החברים שלך. היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אורן חזן, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): מה שאני אומר, שאחרי שקבעו שבקבינט מותר, בהחלטה שגויה וטיפשית – שעכשיו הם יודעים כמה היא טיפשית, כי הם קודם כול מחליטים, ואחר כך, כשמדריכים אותם, הם מתחילים לחשוב ולחפש איך לחזור בהם, אבל לא זה העניין – הם קבעו שישאירו את הדלתות המכוערות הארורות אבל יאפשרו גישה כדי שזה לא יפריע לגישה למסגד. אתם יודעים, לא אפשרו לאף אחד להגיע. אנחנו מתנגדים שאנשים יעברו דרכם – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – אבל הם לא אפשרו אפילו למי שרצה – לקחו דקה. מה זה? היו"ר טלי פלוסקוב: בסדר. משפט סיום. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): מה שאני אומר – מסגד אל-אקצא, תרצו או לא תרצו, זה המסגד. אנחנו לא מבקשים להיכנס להתפלל בבתי-כנסת, אז לפחות תכבדו את זה ותפסיקו עם העניין. כי מי שמגיע היום לא מגיע מטעמי דת, אלא מטעמים פוליטיים טיפשיים – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – שלא יפתרו שום בעיה, אלא מייצרים בעיות. לכן, אני אומר, הממשלה צריכה להחזיר את הסטטוס קוו שלפני שנת 2000 – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, אדוני. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): – – אחרת המתיחות תימשך, ומי שיפסיד זה כל הצדדים. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת יוסי יונה – מוותר; חברת הכנסת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא שומעת; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת מנואל טרכטנברג – אינו נוכח. חבר הכנסת אורן אסף חזן היה רשום? אני רוצה לבדוק עם המזכירות. לי אין עוד שמות. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: סגן המזכירה, יש לך עוד שמות שנרשמו? לא. אחרון הדוברים מנואל טרכטנברג? חבר הכנסת אילן גילאון, ביקשת לדבר? אני לא שומעת. אתה מוותר. אז אורן אסף חזן, בבקשה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אורן אסף חזן. אורן אסף חזן (הליכוד): גברתי היושבת בראש, חברי השרים, חברותי וחברי חברי הכנסת, רציתי להגיד "כנסת נכבדה", אבל כשיושב על דוכן יושב-ראש הכנסת, על כיסאו של אדלשטיין, מסית ראשי, תומך טרור, הכנסת הזאת לא נכבדה. קריאה: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): לא, יושב על כיסאו של אדלשטיין. רבותי, ביום שישי האחרון נרצחו בני משפחת סלומון; כולנו יודעים את זה. הסכין והידיים הן של המחבל, אבל הלב והראש הם זועבי וטיבי ויתר החברים שלהם, תומכי הטרור, שיושבים פה בכנסת הזו. את המילים שיוצאות להם מהפה יש מי שמתרגם למעשים נפשעים. אנחנו יושבים פה ושומעים אחד אחרי השני את חבורת הפושעים, חברי הרשימה הפלסטינית המשותפת, שמנסים לספר לכולנו למה אנחנו צריכים להשיב לאחור, לרגע שלפני הצבת המגנומטרים. רבותי, את חייהם של השוטרים שנרצחו בעת מילוי תפקידם אי-אפשר להשיב; את חייה של הדס מלכא שנפלה בעת מילוי תפקידה אי-אפשר להשיב. תצאו כבר מהבועה שאתם יושבים בה, תתעוררו. מקרי הרצח האלה והטרור האלה הם לא בגלל המגנומטרים, גלאי מתכות, גלאי שנאה, גלאי שקר כלשהו. הם אך ורק כיוון שהפלסטינים, העם השקרי הזה, לא רוצים אותנו פה. הם לא צריכים תירוצים, אנחנו מספיקים להם אותם. הם מתפוצצים באוטובוסים, דוקרים ברחובות, דורסים בכבישים ראשיים, הרבה לפני שהיו מגנומטרים. הם חודרים ורוצחים משפחות שלמות במיטתן או ילדות קטנות הרבה לפני שהיו פה מגנומטרים. והם עושים את זה בחסות ראשי הנחש שיושבים פה, במרכז הכנסת, ועולים אחד אחרי השני לדוכן הזה ואנחנו שותקים להם. אנחנו נותנים להם לעלות כאן ולהגיד שחיילי צה"ל רוצחים, ושהמתנחלים הם מתנחבלים, ושאנחנו גונבים להם ועושים להם ולוקחים להם. הם משכתבים את ההיסטוריה כל יום ואנחנו שותקים. אני לא מתכוון לשתוק עוד. קריאה: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): אוזלת היד שלנו שאנחנו כולנו יושבים פה ונותנים להם לעשות את זה – אנחנו הופכים להיות אחראים. חובתנו כחברי כנסת לעשות הכול, גם אנחנו, כדי למנוע טרור. וכשאנחנו נותנים להם את פתחון הפה הזה אנחנו כושלים בתפקידנו. אני מתחנן אליכם, תעזרו לי לסתום להם את הפה. זה לא עניין פופוליסטי. לא הכול פוליטיקה, חברים. זה עניין עקרוני. כי פתחתי, ואני אומר שוב, את המילים שיוצאות להם מהפה, את דברי השנאה והשטנה, יש מי שמתרגם למעשים. אנחנו עוד נגיע לתומך הטרור טיבי, שמיהר לברוח מהדוכן, כי הוא ידע שאני הולך לשים לו את האמת בפרצוף. אין לו מקום לשבת על הכיסא הזה. ומכאן אני קורא ליולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת, שכנסת ישראל כל כך חשובה לו – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): – – תודיע שאתה מורה שלא לתת לו לשבת יותר במקומך. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, תודה רבה. אורן אסף חזן (הליכוד): אני מסיים, אני מסיים. והחיוך שלך הוא חיוך מכוער ומגעיל. היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני, אני מבקשת לסיים. אורן אסף חזן (הליכוד): זה עצוב, זה מעליב. את אמורה להסכים לדברים שאני אומר, כי אלה האחים והאחיות גם שלך. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אורן חזן. קריאה: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אורן חזן. אורן אסף חזן (הליכוד): משפט אחד, ברשותך. היו"ר טלי פלוסקוב: זמנך תם. אורן אסף חזן (הליכוד): כי כשהם עמדו פה ופיזרו שנאה, זה שישב במקומך קודם לכן נתן להם לשפוך את דבריהם. אז בשנייה הנוספת שאני מבקש – – היו"ר טלי פלוסקוב: שנייה. אורן אסף חזן (הליכוד): – – רבותי, די, מספיק. דמי אחינו זועקים אלינו מן האדמה. קריאה: – – – הסרסור – – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. יסכם את הדיון השר דוד אזולאי. בבקשה, אדוני. מייד לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. השר לשירותי דת דוד אזולאי: גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, חוק הבטחת הכנסה זה חוק שמהווה רשת ביטחון אחרונה לאנשים שלא שפר עליהם מזלם ואינם בעלי הכנסה מספקת. זה חוק שנועד עבור לא מעט משפחות, הורים וילדים שזה מהווה קיום בסיסי עבורם. במבחן ההכנסות שבחוק עד כה לא הייתה התייחסות לכל מיני תמיכות שונות ופרטניות שאינן מעבודה קבועה או שכר דירה. כאשר בוחנים מהן ההכנסות שזכאי הקצבה יכול לקבל בלי שישללו את קצבתו, עד היום לא נעשה סדר בסוגיה זו של תמיכה כספית מהמשפחה. על בסיס פסיקות של בית-הדין לעבודה, שר האוצר החליט, יחד עם הביטוח הלאומי, לעשות סוף-סוף סדר. הרי לא ייתכן שישללו קצבה מבן אדם נזקק רק בשל תמיכה כספית קטנה שמגיעה מהוריו או מהסביבה התומכת. מצד שני, יהיה מוגזם לאפשר לבן אדם לקבל תמיכה כספית בלי הגבלה ולהמשיך לקבל קצבה קיומית. לכן, הצעת חוק זו שמשרד האוצר מביא כיום לפני המליאה מבקשת להסדיר את ההתחשבות בתמיכה הכספית של זכאי הבטחת הכנסה, לא משנה מה המטרות שעבורן הן ניתנת. לאדם יחיד – עד סכום של כ-3,000 שקל בחודש, התמיכה המשפחתית באדם לא תילקח בחשבון במבחן ההכנסות שלו. לזוג או להורה וילד – עד כ-4,500 שקל בחודש לא יילקחו בחשבון במבחן ההכנסות. התיקון הזה הוא תיקון משמעותי בחוק, שייטיב עם החלשים בחברה, יקל את הקושי של הזקוקים לתמיכה כלכלית ויעניק להם עוד מרווח נשימה. שר האוצר מתכוון להמשיך בעשייה לצמצום העוני וההקלה של הקשיים שנערמים על החלשים. לכן, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לשר דוד אזולאי. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 50) (הכנסה שמקורה בתמיכה כספית), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 41 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – 9 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 50) (הכנסה שמקורה בתמיכה כספית), התשע"ז–2017, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 52 חברי כנסת בעד, תשעה מתנגדים, אחד נמנע. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 50) (הכנסה שמקורה בתמיכה כספית), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה, ועוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז–2017 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1148); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר דוד אזולאי. בבקשה, אדוני. השר לשירותי דת דוד אזולאי: גברתי היושבת בראש, עמיתי, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לבצע כמה שינויים נדרשים על מנת לייעל את עבודת מוסדות התכנון וועדות הערר ולהסדיר סוגיות נוספות הקשורות בין השאר להקמת מכוני הבקרה. עיקרי החוק המוצע: בסעיפים 1 ו-9 מוצע לתקן את הגדרת "תשתיות לאומיות" בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, ואת ההגדרה "תשתית" בסעיף 61א(ב2)(3), כך שבמקום השימוש במונח "נמל תעופה" ייעשה שימוש במונח "שדה תעופה". מטרת התיקון ליצור אחידות בחוק עצמו, העושה שימוש במונח "שדה תעופה" בסעיפים אחרים, למשל בסעיף 49(3), ובסעיף 63(ה) ו-188(ב). סעיפים 2, 3, 4 ו-13 – סעיף 2 לחוק קובע הוראות לעניין המועצה הארצית. בסעיף 2 להצעת החוק מוצע לבטל את ההוראה בדבר תקופת כהונתה של המועצה הארצית ולקבוע כי תקופת הכהונה של כל חבר מועצה תהיה חמש שנים ממועד מינויו. כמו כן, מוצע להבהיר לגבי חבר הוועדה המחוזית כי הוא יוכל לשוב ולהתמנות לתקופות כהונה נוספות בדומה לאפשרות הקיימת לחבר המועצה הארצית ולחבר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. בהמשך לתיקונים אלה, מוצע לקבוע כי המינויים כאמור לא יפקעו בתום חמש שנים ממועד המינוי אם טרם מונה חבר אחר או חודש המינוי. לשם הבהירות מוצע לקבוע הוראה דומה גם לגבי הכהונה של חבר הוועדה לתשתיות, אשר לגביה נקבע כבר היום כי תקופת הכהונה תחושב לגבי כל חבר בנפרד ולא לגבי הוועדה בכללותה. סעיפים 5, 6 ו-7 – כדי לייעל את תפקוד ועדות הערר ולאפשר קידום הליכי רישוי בלוחות זמנים מהירים, מוצע בסעיף 5 להצעת החוק להחליף את הוראות סעיף 12ג לחוק ולקבוע הליך יעיל וגמיש יותר להקמת ועדות ערר נוספות במחוז מסוים. בהמשך לתיקון האמור, מוצע בסעיף 6 להצעת החוק לבטל סעיפים (ב) ו-(ג) של סעיף 12ה לחוק, המתייתרים לאור התיקון המוצע לסעיף 12ג לחוק, שכן תקציב ועדות הערר הנוספות, ככל שיוקמו, ייכלל בתקציב מינהל התכנון. בסעיף 7 להצעת החוק מוצע, מהטעמים המנויים לעיל, לקבוע הוראה דומה לעניין מינוי ועדות ערר נוספות לפיצויים ולהיטל השבחה. סעיף 8 לחוק – סעיף 19(א) לחוק קובע כי בוועדה מקומית שמרחב התכנון שלה כולל יותר מרשות מקומית אחת, ימנה שר הפנים שבעה חברים מתוך רשימת אנשים שהמליצו עליהם הרשויות המרחביות, זאת בנוסף ליושב-ראש הוועדה שימנה שר האוצר. הסעיף קובע עוד כי שני חברים לפחות מבין שבעת החברים כאמור לא יהיו חברי המועצות של הרשויות המקומיות החברות במרחב התכנון המקומי. סעיף 10 לחוק – מוצע לקבוע הוראה לעניין מוסד תכנון שהחל לדון בתוכנית שבסמכותו ובטרם השלים את הדיון בה עברה הסמכות לגבי התוכנית למוסד תכנון אחר, וזאת כדי למנוע אי-בהירות בנוגע לשאלה מיהו מוסד התכנון המוסמך להמשיך ולדון בתוכנית במצבים מסוג זה. על פי ההסדר המוצע, ככל שלא נקבעו הוראות אחרות בחוק, המועד הקובע לעניין הסמכות יהיה מועד ההחלטה על הפקדת התוכנית. ככל שמוסד התכנון שהחל לדון בתוכנית טרם החליט על הפקדת התוכנית, תועבר התוכנית למוסד התכנון המוסמך, אך אם מוסד התכנון כבר החליט להפקיד את התוכנית, הסמכות לגבי אותה תוכנית תמשיך ותהיה למוסד התכנון שהחליט להפקידה. סעיף 11 לחוק – סעיף 149(א)(4) לחוק קובע כי בהקלה או בשימוש חורג מתוכנית מתאר ארצית או מתוכנית מתאר מחוזית, נדרש, בנוסף להליך הרגיל הקבוע בסעיף האמור, גם אישור המועצה הארצית. סעיף 12 לחוק – סעיף 158כא לחוק קובע בסעיף (א) שבו, כי מכון בקרה יעסיק בקר מורשה לעניין ארבעה גורמים מאשרים, כפי שנקבעו בסעיף הקטן האמור – שר הבריאות או עובד מעובדי משרדו; השר להגנת הסביבה או עובד מעובדי משרדו; הרשות הארצית לכבאות והצלה או ממלא תפקדי בה; הרשות המוסמכת כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. סעיף 14 – סעיף 81(ו) ו-(ז) לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ד–2014, קובע הוראות תחילה בנוגע להוראות החוק שעניינן רישוי, ובכלל זה לעניין ההוראות הנוגעות למכוני הבקרה. על פי הסעיף האמור, יום התחילה לעניין הוראות אלה יהיה ביום כ' בטבת התשע"ו, 1 בינואר 2016, להלן – יום התחילה המאוחר, תוך מתן אפשרות לשר האוצר לדחות בצו את יום התחילה המאוחר או להחילו באופן מדורג לפרק זמן שלא יעלה על שנתיים מיום התחילה המאוחר. לאור המורכבות הכרוכה בהפעלת מכוני הבקרה והצורך להחיל את פעילות המכונים באופן מדורג, בשים לב למוכנות מכוני הבקרה לתת שירות בהתאם להוראות החוק כאמור ובשים לב לפעולות שעוד נדרש לבצע לשם כך, מוצע לתקן את סעיף 81(ז) לתיקון 101 באופן שיאפשר לשר האוצר לדחות בצו את יום התחילה המאוחר, או להחילו באופן מדורג כאמור בסעיף זה, לתקופה של שנתיים נוספות. לאור האמור לעיל, אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: זו הראשונה. כרגע אנחנו מדברים על ראשונה. השר לשירותי דת דוד אזולאי: עכשיו בקריאה ראשונה, כן. היו"ר טלי פלוסקוב: אוקיי, אדוני. תודה רבה לשר דוד אזולאי. רבותי, רשימת הדוברים נעולה, ואנחנו עוברים כרגע: חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – מוותרת; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל חסון – מוותר; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – מוותר; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – מוותר; חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף – מוותר; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – מוותרת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת זוהיר בהלול – מוותר; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חברת הכנסת רויטל סויד – מוותרת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן פארן – מוותרת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת נחמן שי – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת זהבה גלאון – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר; חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח; חברת הכנסת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אורן אסף חזן. עד שלוש דקות, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): תודה רבה, חברתי היושבת בראש. גברתי היושבת בראש, כבוד השרים, חברי סגן השר, רבותי חברי חברי הכנסת, בערך לפני שנה וחצי, באחד הראיונות שלי בטלוויזיה, אמרתי: כל מחבל צריך לסיים אירוע עם כדור בראש. היו מי שהרימו גבה, היו כאלה שהתחילו להגיד: אתה קיצוני. אגב האמירה "קיצוני", אני תמיד שואל את השאלה אם הרוב חושב כמוני, האם אני הקיצוני או אני המיינסטרים, אבל נשאיר את זה לאחר כך. בהמשך לזאת, אני וכמה מחברי שיושבים פה, ובהם בצלאל סמוטריץ, עודד פורר, חמד עמאר ואחרים, ביחד עם שרון גל, שכבר לא יושב פה, קידמנו את חוק עונש מוות למחבלים. בימים האחרונים אני שומע רבים מחברי הבית הזה – אגב, משמאל ומימין, בטח ובטח מסביב לשולחן הממשלה – שמדברים על כך שצריך לקדם עונש מוות למחבלים. אני מניח לרגע בצד את הוויכוח על מתי, איך, כמה, האם יש הבדל בין דם לדם, האם מחבל שהרג שוטרת במילוי תפקידה, או רצחו שוטרים בדם קר, או מחבל שחדר לבית של משפחה ורצח את הסב, את האב, את אחותו. מתי? אני מניח גם את זה לרגע בצד. לצד כל זאת אני גם נזכר בסיפור שמלווה את הכנסת הזאת. פעם היו מזכירים אותו בבית הזה חדשות לבקרים, היום כבר נוח לרבים מאתנו לשכוח. אז אני רוצה להזכיר מקרה אלאור אזריה, חיל מצטיין, שלצערי בשנה וחצי שחלפו, במקום לשרת ביחד עם חבריו ליחידה בחברון ולשמור עלינו מפני החברים של תומכי הטרור שיושבים פה בכנסת, היה צריך למצוא את עצמו מתנדנד בין מעצרים בבסיסים. מכאן אני מגיע לליבה, חברתי היושבת בראש. תראו, רבותי, במקום להתלבט אם לקדם חוק עונש מוות למחבלים – חובה. במקום לנסות לחפש פתרונות יצירתיים למקרה אלאור אזריה, וכדי להתמודד עם אפקט אלאור אזריה – שכולנו מכירים אותו אבל רובנו בוחרים לברוח ממנו ומהמציאות – אני מציע הצעה כזאת ואני מתכוון לנסח אותה גם בחקיקה ולקדם אותה: אנחנו צריכים להוביל למצב שבכל אירוע טרור, אם בסופו של תהליך מי שנטרל את המחבל, לא משנה אם זה שוטר, חייל או אזרח שנקלע לאירוע, וידא הריגה, לא תעבור אליו שום תלונה באשמה לרצח או להריגה. הוא יקבל פטור מזה מסיבה מאוד פשוטה: במקום שאנחנו נתחבט פה איך להוציא להורג את המחבלים הנתעבים האלה, אנחנו נפתור את הבעיה מראש על ההתחבטויות שלנו – – – היו"ר טלי פלוסקוב: נא לסיים. אורן אסף חזן (הליכוד): בזה אני מסיים. במקום שחיילים, שוטרים ואזרחים יפחדו לתת את הכדור הנוסף והכל-כך הכרחי הזה – ראינו את זה רק לפני שבוע וחצי בהר הבית – יהיה להם ביטחון מלא שדקה אחרי האירוע – – היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. אורן אסף חזן (הליכוד): – – הם לא יצטרכו להיות מסובכים במערכות משפטיות כמו אלאור אזריה. אני מקווה – ובזה אני מסיים, היושבת בראש – אני מקווה, רבותי, שבחמישי הקרוב אלאור אזריה יצא לחופשי, ואם לא – אני צופה ברדק שלם במדינה. אל תגידו שלא הזהרתי אתכם. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. רבותי, יסכם את הדיון, אם יש צורך, השר אזולאי. השר לשירותי דת דוד אזולאי: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: אין צורך. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אנחנו עוברים להצבעה. אין צורך בסכום. כעת נצביע על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 42 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 25 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז–2017 לוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פיצול דירות), בהצעת חוק בעניין תקופת לידה והורות ובהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דיור בהישג יד) נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 33 חברי כנסת, 25 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 117), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הרפורמות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז–2017 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1150); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. יציג את ההצעה השר דוד אזולאי. בבקשה, אדוני. השר לשירותי דת דוד אזולאי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, זה תשע שנים עובדים במינהל המכס על פיתוחה של מערכת סחר חוץ חדשה שתייעל את הליכי הסחר ותשפר את הבקרה על ייבוא ויצוא של טובין. תכליתו המרכזית של החוק המוצע היא הסדרת אופן הפעולה של המערכת החדשה, המיועדת להיכנס לשימוש לקראת סוף שנה זו. מערכת סחר חוץ החדשה מיועדת להחליף את המערכות התפעוליות המשמשות כיום את מינהל המכס ולשרת את כלל הגורמים המעורבים בתהליכי סחר החוץ של מדינת ישראל, ובכלל זה יבואנים, יצואנים, סוכני מכס, משלחים בין-לאומיים, נמלי ים, נמלי תעופה, מעברים יבשתיים, חברות תעופה, חברות ספנות, חברות תובלה, מחסני רישוי, רשויות משרדי מוסמכות ועובדי רשות המסים. תפקידה של המערכת הוא ניהול הכנסתם של טובין לישראל והוצאתם ממנה לצורך אכיפת דינים ותקינה בתחומים שונים כגון ביטחון, תחבורה, בריאות ובטיחות ולצורך גביית מסי היבוא. למערכת החדשה יכולות רבות: היא מאפשרת הליכי עבודה בלא נייר באמצעות ממשקים נוחים למשתמשים, מקילה את הליכי הסחר, מפשטת אותם ומשפרת את יכולת האכיפה של הרשויות באמצעות מאגר הנתונים שלה ובקרה אקטיבית על הכנסה והוצאה של טובין. הצעת החוק המוצעת נועד להסדיר את תהליכי הסחר השונים בהתאם לאפיוני המערכת החדשה. הוא כולל בין היתר פרקים להסדרת הדיווח של יבואנים, יצואנים ומובילי מטענים בהתאם למקובל במדינות אחרות בעולם, הוראות להסדרת להליכי אכיפה מינהלית אשר יופעלו במקרים אשר אינם מתאימים להפעלת הליך הפלילי והוראות המסדירות דיווח מקוון. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לשר אזולאי. רבותי, רשימת הדוברים נעולה; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל חסון – מוותר; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – מוותר; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף – מוותר; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – מוותרת; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת זוהיר בהלול – מוותר; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חברת הכנסת רויטל סויד – מוותרת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – מוותרת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת נחמן שי – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת זהבה גלאון – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת אילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר; חבר הכנסת יוסי יונה – מוותר; חברת הכנסת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חבר כנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר כנסת מנואל טרכטנברג – אינו נוכח. חבר הכנסת אורן אסף חזן, אחרון הדוברים, רבותי, ומייד לאחר נעבור להצבעה. אורן אסף חזן (הליכוד): מלכיאלי, שמעתי אותך. מלכיאלי, שמעתי. היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אורן אסף חזן (הליכוד): חברתי היושבת בראש, כבוד השרה סופה יקירתי, כבוד השר אזולאי, האמת היא שלא רציתי לעלות שוב, אף שאנחנו עוד רגע יוצאים לפגרה, אבל ראיתי שהפעם חלק מתומכי הטרור יושבים פה במליאה, אז אני רוצה להגיד להם בפרצוף את מה שאמרתי כשהם לא היו פה. קריאה: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): אתה והחברים שלך – האמת שאותך עוד לא שמעתי, אבל אתם תומכי טרור. זה לא סוד, בעיני אתם אסופה של צבועים שמנצלים את מדינת ישראל ואת כנסת ישראל כדי לירוק בפרצופה של האומה; עלה פה קודם אחד שאומרים עליו שהוא שיח'; ככה אומרים – שיח'. אבל השיח' הזה לא מתבייש להתיר דם של יהודים. מבחינתו זה בסדר. מבחינתו, כשנרצחים יהודים הוא לא יודע להגיד מה קרה, מה לא קרה, איך קרה. קריאה: – – – היו"ר טלי פלוסקוב: רבותי, אני לא יכולה להתערב בתוכן הדברים. יש לכם הערות – בבקשה, אתם מוזמנים. אורן אסף חזן (הליכוד): אני אומר בצורה ברורה: ראשי הנחש, חברי הרשימה הפלסטינית המשותפת – הייתי קורא להם חברי הרשימה הפלסטינית המפרקת, כי הם מנסים לפרק אותנו, אבל אנחנו קצת יותר חזקים מהם – אנחנו היהודים, אדוני הארץ הזאת, בעלי הבית, אנחנו נדע לבוא אתכם חשבון. אנחנו נדע לבוא אתכם חשבון. ואני אגלה לכם סוד: אנחנו גם נדע למחוק לכם את החיוך מהפרצוף. אנחנו נדע. בעיני זה מאוד עצוב מה שקורה אתכם. אני מקווה שמהר מאוד חברי יתפכחו ויבינו שברגע שנגרש מפה את הקיצון אנחנו נקבל את המתונים; אנחנו נקבל את אלה שכן רוצים להיות פה וכן רוצים לחיות פה וכן רוצים לקחת חלק במדינת ישראל, מדינת העם היהודי. אם אתה חושב, שיח' – אגב, השיח' היחיד שאני מכיר עושה יופי של סמבוסק פה בירושלים. אנקדוטה קטנה. אם אתם חושבים שזה מצחיק מישהו ואם אתם חושבים שהחיוך הצבוע שלכם מדרג לי איזשהו קצה של רגש אז אתם טועים. את האמת אנחנו יודעים. לא, אני מסביר מה אני – – – קריאות: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): אחלה סמבוסק. לא, אני מסביר מה אני – את האמת אנחנו יודעים כולנו, והאמת היא אחת: אנחנו לא ניתן לכם להמשיך לסחור בטרור. אתם אנשי טרור, סוחרי טרור, תומכי טרור. חלקכם מגיעים לפה – אחד מכם לפחות, ערבי מחמד עם חיוך על השפתיים שבא ומדבר כאילו אכפת לו, אבל בשקט בשקט חורש ריב ומדון. אם תתפכחו ותבינו את מקומכם, אולי תהיה לכם הזכות להישאר פה. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקשת מחברי הכנסת לחזור למקומכם, בבקשה. כעת נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 43 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 50 חברי כנסת בעד, ארבעה מתנגדים. הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת הכנסת, והיא תקבע איזו ועדה תמשיך בטיפול בהצעת החוק הנ"ל. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז–2017 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1151); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: רבותיי, אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת אלי כהן. בבקשה, אדוני. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, שעומדת לפני קריאה ראשונה, הצעת חוק הגנת הצרכן (מכירה מיוחדת) – בשלושת חודשים האחרונים חיזקנו משמעותית את הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן, עם מינויו של מיכאל אטלן ליושב-ראש הרשות ואת דרור שטרום ליושב-ראש הוועדה המייעצת. אנחנו כעת מקדמים סידרה של מהלכים שכל-כולם נועדו להיטיב עם הצרכן הישראלי. הצעת החוק הזאת מבקשת את הדבר הפשוט הבא: ברגע שיש מבצע, המבצע לצרכנים יהיה בהחלט מבצע אמיתי, ולא מבצע פיקטיבי שאנחנו רגילים לראות – הנחות של 70%, 80%, שבחלק מהמקרים רק אתמול העלו את המחיר, ועכשיו עושים מבצע. הדבר הזה, אגב, קיים בחלק גדול ממדינות העולם – יש חובה שהמוצר נמכר במחיר שאכן, כמה ימים – לפני שבאו והורידו את אותו מחיר, ולמעשה, אנחנו מצטרפים כאן פשוט למסחר הוגן. מהכלים שיש בידינו כאשר מדברים על נושא של מבצעים – זה גורם לאנשים לעשות קנייה גדולה יותר, ואנחנו רוצים שבסופו של דבר הקנייה שלהם תהיה קנייה מושכלת. היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני השר, דקה, בבקשה. כל הצוות של הליכוד ושל הקואליציה: שקט, אי-אפשר ככה. תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: הצעת החוק הזאת, המטרה שלה היא לשים סוף למבצעים הפיקטיביים, לשים סוף למניפולציות על המחירים, ופשוט לקדם מסחר הוגן. היא מגדירה מהו משך של מבצע, כלומר, מבצע שנמשך על פני כל השנה הוא לא מבצע, מכיוון שאז המחיר למעשה הוא בהנחה בכל אותה שנה; כמה זמן לפני כניסת המבצע לתוקף אפשר לבוא ולמכור באותו מחיר, ומה מחיר הייחוס שממנו גוזרים את זה. אנחנו למעשה קובעים כאן תקופות, קובעים כאן מועדים, ובסופו של דבר מצטרפים לכללים הפשוטים של מסחר הוגן והגנת הצרכן. לכן, אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה, גברתי. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה, אדוני השר. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. כרגע אני מכריזה על סגירת רשימת הדוברים. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה, אדוני. יואל חסון (המחנה הציוני): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בוודאי כולכם התעדכנתם בדקות האחרונות שצוות השגרירות בירדן, כולל המאבטח הפצוע, חזרו לארץ בשלום וכולם נמצאים כאן. קודם כול אני רוצה לברך על כך, ואני שמח מאוד שהפרשה הזאת הסתיימה באופן הזה – באופן כזה שהחזיר את כולם הביתה בשלום. אבל אני שואל בעת הזאת את השאלה: מדוע צריכים להיות משברים מהסוג הזה כדי שהממשלה, שראש הממשלה ינהל ויתנהל מול מדינה כמו ירדן, המלך הירדני, ומול הנשיא המצרי – מנהיגים שהם בהחלט שותפים חשובים למאבק נגד הכוחות הקיצוניים במזרח התיכון? כמה אמרנו וביקשנו שהציר הזה ייפתח כבר לפני ימים ארוכים, וזה קרה, לצערי, רק בזמן משבר. וזה תמיד קורה במשמרת של נתניהו בזמן של משבר. אם אין משבר – לא מדברים; לא מקיימים תיאום אסטרטגי; לא מחזקים את הקשר; לא מנסים להרגיע את המצב בשיתוף פעולה עם מנהיגים אחרים במזרח התיכון. זאת התוצאה של ממשלה שאין לה אסטרטגיה. אין לה אסטרטגיה. מגנומטרים הפכו להיות עניין אסטרטגי – מגנומטרים, שהם בכלל עניין טקטי, שזה בכלל דבר שאמור להיות החלטה של גורמי הביטחון, לא של קבינט. אורן אסף חזן (הליכוד): – – – היו"ר טלי פלוסקוב: חבר הכנסת אורן אסף חזן, דיברת – – – לא להפריע. יואל חסון (המחנה הציוני): ועכשיו, המגנומטר הפך להיות נושא למשא ומתן מדיני מול מנהיגי ערב. ואני אומר, אם כדי להבטיח חופש דת ופולחן דת צריך מגנומטרים, מצלמות, מה שצריך – שיהיה. אבל זה לא נתון למשא ומתן מדיני, זה הפך להיות עניין אסטרטגי. ככה לא מנהלים מדינה. ממשבר למשבר אין אסטרטגיה, אין החלטה כיצד אחת ולתמיד מייצבים את אזור הר הבית ומאפשרים שם את הפעילות באופן כזה שכל מי שיכול ורוצה יוכל להתפלל – כולל יהודים, אגב. כולל יהודים. לסיכום, גברתי היושבת-ראש – איך גם מבטיחים לשמור על ירושלים ירושלים יהודית, ואחת ולתמיד לנתק את הכפרים הפלסטיניים שלא היו חלק מירדן, מירושלים הירדנית, ולא חלק מירושלים ההיסטורית, וחוברה לתוך ירושלים גדולה, שאם נמשיך והיא תהיה ככה, הפכה להיות לעיר לא בטוחה, עם סכנה דמוגרפית אמיתית. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. חבר הכנסת איתן כבל, רבותי – אחרון הדוברים. מייד אחרי זה אנחנו מגיעים להצבעה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. איתן כבל (המחנה הציוני): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רשמת פרלמנטרית, אדוני השר, אני עליתי רק בשבילך, באמת. אני רציתי לברך אותך על הצעת החוק הזאת. הנושא הזה מוכר לי היטב, ואני רק רוצה לומר לאדוני שנדמה לי השבוע, מחר או מחרתיים, אני מביא לכאן לקריאה שנייה ושלישית הסדרה של כל הנושא של חברי מועדונים. הסדרנו – זאת הצעת חוק פרטית שלי שהצטרפו אליה – מועדוני לקוחות. הסדרה של כל זה, הסדרת מועדוני לקוחות, בדיוק בא מהמקום הזה. האמת היא, ייאמר לזכותך, לא סתם עליתי כדי לומר לך את המילים. כי כשאני העליתי את העניין לסדר-היום, להסדיר את העניין של מועדוני לקוחות – ואנחנו, דרך אגב, בעד מועדוני לקוחות, מברכים מועדוני לקוחות, אבל הגיע הזמן, אחרי כל כך הרבה שנים, להסדיר את העניין. שכשאתה נכנס למועדון ואומרים לך: אתה זכאי, כך וכך, אם הם מחליטים לשנות תוך כדי תנועה, אחרי שהם כבר שבו אותך בידם – שגם יהיה זמן מיוחד שיודיעו לך מתי הם הולכים לשנות. כשרציתי להעלות את העניין של המבצעים ואמרתי: בואו נכרוך אותו כבר תחת הצעת החוק, הייתה התנגדות גדולה גם במשרדך, ובאמת תבורך. אני חושב שזה עניין צרכני מן המדרגה העליונה. זה נראה כאילו עניין של מה בכך, אבל הגיע הזמן להסדיר אותו, ותבורך על כך. תודה, אדוני. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן: בנובמבר קריאה שנייה ושלישית? איתן כבל (המחנה הציוני): בעזרת השם. אני מתחייב לך. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. וכעת נצביע על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 44 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 45 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה, ועוברת לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק בנימין זאב הרצל (הנצחת זכרו ופועלו) (תיקון מס' 2) (השתתפות במימון פעילות מוסדות ההנצחה), התשע"ז–2017 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/371); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק בנימין זאב הרצל (הנצחת זכרו ופועלו) (תיקון מס' 2) (השתתפות במימון פעילות מוסדות ההנצחה), התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דוד ביטן. לפני שחבר הכנסת דוד ביטן מציג את החוק, לגבי החוק שלפני, הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 27), סיעת מרצ ביקשה להודיע שכולם בטעות הצביעו נגד; היו פה ארבעה חברי כנסת – מיכל רוזין, תמר זנדברג, אילן גילאון ועיסאווי פריג' – כולם הצביעו נגד במקום בעד, נכון? אז לפרוטוקול אנחנו מבקשים לתקן. אדוני, בבקשה, לרשותך. דוד ביטן (הליכוד): אתם יודעים מה החשיבות שאנחנו רואים בבנימין זאב הרצל – יש לו היום מוזיאון וכל מה שמסביב בהר הרצל. הבעיה היא שהתקציב – חצי מהתקציב מגיע מההסתדרות הציונית וחצי ממדינת ישראל. הבעיה היא שהתקציב שמגיע – יש מועצה במשרד ראש הממשלה שקובעת איך ולמה ומה יחולק התקציב. הוא לא מגיע כולו, וכל שנה הם צריכים לרוץ אחרי התקציב. זה לא דבר שמתקבל על הדעת, לכן החוק הזה בא לעגן ולהבטיח את התקציב ואת השימוש בו בעתיד. כרגע, בקריאה הראשונה, הורדנו את הסעיף התקציבי; הורדתי את הסעיף התקציבי, שלא יהיה רשום מה התקציב, אבל הדברים אכן רשומים, ולקראת קריאה שנייה ושלישית, שתהיה השבוע, אני אגיע להסכמות עם משרד ראש הממשלה, שהוא אחראי לתקציב הר הרצל והמוזיאון והכול, עם משרד המשפטים והאוצר, על מנת לעגן את החוק באופן כזה שהוא יהיה מוסכם גם עם משרד המשפטים ומשרד האוצר. תודה רבה. אני מבקש מהחברים להצביע. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת דוד ביטן. רשימת הדוברים נעולה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עיסאווי פריג'. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה, לרשותך. עיסאווי פריג' (מרצ): גברתי היושבת-ראש, חברים, אני אעשה את זה קצר. אני אמשיך באותה נימה. חברים, שמענו עכשיו שהצוות של השגרירות והמאבטח חזרו בשלום, וזה מאחורינו. עכשיו בואו נחשוב ביחד: תארו לעצמכם מאיפה הסולם הירדני הגיע לידיים של בנימין נתניהו, בהחלטה מטופשת של שר – – – מיקי לוי (יש עתיד): מה הקשר להרצל? עיסאווי פריג' (מרצ): מה, מה לעשות? תן לי עכשיו להתמקד. בינתיים הרצל – יגיע. ענת ברקו (הליכוד): מה עם הרצח של השוטרים? עיסאווי פריג' (מרצ): הם מצאו סולם ירדני לרדת ממנו – – ענת ברקו (הליכוד): מה עם הרצח? עיסאווי פריג' (מרצ): – – ועכשיו אין מגנומטרים ואין כלום. ענת ברקו (הליכוד): מה עם הרצח? עיסאווי פריג' (מרצ): אני מדבר על הרבה מעבר. ענת ברקו (הליכוד): מה עם הרצח של השוטרים? עיסאווי פריג' (מרצ): אין לי – – – ענת ברקו (הליכוד): מה עם הרצח? היו"ר טלי פלוסקוב: ענת ברקו, בבקשה. עיסאווי פריג' (מרצ): מה הם חושבים, חברים? תקשיבו. יש בעיר העתיקה 350 מצלמות – נכון, כבוד מנהל – – – מיקי לוי (יש עתיד): כן. עיסאווי פריג' (מרצ): 350 מצלמות. 350 המצלמות – גם אפשר לזהות תווי פנים, נכון? נכון. עכשיו, כתוצאה מהסולם הירדני, הולך להיות – חושבים על מגנומטר חדש בהשקעה של 100 מיליון שקל. טכנולוגיה חדשה. אז אני כבר מודיע לכם: לא יהיה מגנו ולא יהיה מטר ולא תהיה טכנולוגיה. אורן אסף חזן (הליכוד): מי אתה בכלל? עיסאווי פריג' (מרצ): לא יהיה כלום. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): פלאפל יהיה? עיסאווי פריג' (מרצ): לא יהיה כלום בלי הסכמת הווקף. ענת ברקו (הליכוד): למה? עיסאווי פריג' (מרצ): לא יהיה כלום. ממשלת תוהו ובוהו. ממשלת תוהו ובוהו. תפסיקו עם השקר. אתם חבורת טיפשים. אורן אסף חזן (הליכוד): תוהו ובוהו. עיסאווי פריג' (מרצ): תוהו ובוהו. אורן אסף חזן (הליכוד): תוהו ובוהו. עיסאווי פריג' (מרצ): תוהו ובוהו. יש לכם מזל שיש לכם את ירדן. חברים, הציבור לא טיפש. הוא יעניש אתכם – יעניש אתכם בצורה שאתם – – – אורן אסף חזן (הליכוד): יש לכם כוח של חמישה מנדטים. בטון. לוחץ אותנו. עיסאווי פריג' (מרצ): זה בטון יצוק. אורן אסף חזן (הליכוד): בטון של תקרה. עיסאווי פריג' (מרצ): אתם צריכים לעלות אחד-אחד לדוכן ולהגיד למלך עבדאללה: תודה, אדוני המלך, שבאת והצלת אותנו מהטמטום שלנו. נורית קורן (הליכוד): כל דבר פותרים בטרור. אורן אסף חזן (הליכוד): אה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'. חבר הכנסת אורן חזן, בבקשה. אחריו – אחרונת הדוברים, חברת הכנסת רחל עזריה. עד שלוש דקות, אדוני. אורן אסף חזן (הליכוד): אני רוצה לדבר על הנצחה דווקא, לשם שינוי. ענת ברקו (הליכוד): אז מה עם הרצל? הרצל אמר. אורן אסף חזן (הליכוד): להרים ידיים. ענת ברקו (הליכוד): הרצל אמר לא להרים ידיים. אורן אסף חזן (הליכוד): רבותי, אני רוצה לנצל את הדקות הספורות האלה כדי לדבר על הנצחה. לא מזמן, אחרי בדיקה די מעמיקה, הגשתי הצעת חוק שמדברת על הנצחת ראשי ממשלה ונשיאים. תאמינו או לא, גם ידידי בוז'י הרצוג – מי שבעזרת השם יהיה נשיא מדינה בעתיד; חשבתי גם עליך. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): למה אתה עושה לו מנחוס, אבל? למה? עכשיו קברת לו את ההזדמנות, זהו. אורן אסף חזן (הליכוד): אני אישית אעזור לו. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אתה תצביע לו? מתחייב? מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): למה אתה הורס לו? יצחק הרצוג (המחנה הציוני): מוותר על הכול. אורן אסף חזן (הליכוד): תראו מה זה אמנות. הוא כבר ויתר. הוא כבר אומר: ביטלתי. זה ממני אליך, מהלב, תאמין לי. רבותי, בואו נהיה רציניים. מיקי לוי (יש עתיד): – – – אורן אסף חזן (הליכוד): השעון רץ, אני לא יכול לדבר. היו"ר טלי פלוסקוב: הזמן שלך. אתה בחרת. בבקשה. אורן אסף חזן (הליכוד): רבותי, הגשתי לא מזמן הצעת חוק שאומרת שבכל רשות מקומית ברחבי הארץ יהיה אתר הנצחה אחד לפחות לכל נשיא שנפטר ואתר הנצחה אחד לפחות לכל ראש ממשלה שנפטר. ולמה אני מדבר על הדבר הזה? זה לא סוד שהיום יש חוסר פרופורציה, בלשון המעטה, בין הנצחה של חלק מראשי הממשלה לבין הנצחה של חלק מהנשיאים. אני לא רוצה לומר שזה עניין של ימין ושמאל, אבל אני יכול לספר לכם שראש הממשלה יצחק שמיר ז"ל; כן, היה גם אחד כזה, אולי אתם זוכרים – אפשר לספור על כף יד אחת את מספר האתרים ברחבי הארץ שנושאים את שמו – – ענת ברקו (הליכוד): מי? אורן אסף חזן (הליכוד): יצחק שמיר. – – כיכרות, רחובות, בתי-ספר. הדבר הזה צריך להשתנות. אם אנחנו לא נדע להכיר ולזכור את אלה שהובילו אותנו לאורך ההיסטוריה כדי שאנחנו נוכל להיות פה כאן, אין לנו עתיד. בהקשר ישיר, אני מספר לכם שהיום בבוקר, ביחד עם חברי חברי ועדת החוץ והביטחון, ערכנו סיור בהיכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהר הרצל. אתם יודעים, אתה מסתובב שם בין האבנים – כל זר שיסתובב שם לא יבין זאת; כל זר שיהלך שם בתוך השבילים, בשבילו זה ייראה סתם עוד אוסף של אבנים. אבל בשבילנו האבנים האלה, שנושאות עליהן את שמם של אחינו ואחיותינו הגיבורים והגיבורות שאבדו בדרך, שנפלו בגבורה, בשבילנו זה סיפורה של המדינה. כל אבן היא סיפור, עולם ומלואו, ביחד עם סיפורו של העם היהודי. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, אדוני. משפט אחרון. אורן אסף חזן (הליכוד): אני פונה בבקשה לכל חברי הכנסת לעזור לי לקדם את החוק הזה, כדי שבכל רשות – אגב, זה גם פתח לשלום, כי כשבטייבה, בטירה ובקלנסווה – – היו"ר טלי פלוסקוב: משפט אחרון. אורן אסף חזן (הליכוד): אני מסיים – – – קריאה: – – – אורן אסף חזן (הליכוד): לא, לא. שנייה, שנייה, ברשותך. – – ילכו בנבון, פינת רבין, תאמינו לי, יהיה להם הרבה יותר קל להרגיש חלק מהמדינה הזאת. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה – – – אורן אסף חזן (הליכוד): כשהם הולכים תחת יאסר ערפאת, יימח שמו, התולדה זה מה שאנחנו מקבלים פה. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה, אדוני. תודה רבה לחבר הכנסת אורן אסף חזן. חברת הכנסת רחל עזריה, אחרונת הדוברים. מייד לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. רחל עזריה (כולנו): תודה. דווקא לא כלכלית. חברי וחברותי חברי הכנסת – – – קריאה: מה? רחל עזריה (כולנו): אני אתחיל לדבר על הרצל. אני רציתי לדבר על החוק. אני ממעטת לעלות, ככה, לנאום על הדרך, אבל ברגע שיש הצעת חוק על הרצל לא יכולתי שלא לעלות. אני חושבת שהרצל הוא דמות מופתית, בראש ובראשונה כי הוא חזה את הנולד ויצר את הנולד. הוא ידע לראות הרבה לפני כולם מה אנחנו צריכים לעשות ולאן אנחנו צריכים ללכת, ואני חושבת שמאוד מאוד חשוב שהצעירים בישראל ילמדו הרבה על הרצל, כי זה יעזור לנו להרים את הראש. יש לנו תקופה לא פשוטה, ויש לנו הרבה שסעים פנימיים והרבה אתגרים, ואני חושבת שיש דמות בקונסנזוס שיכולה מאוד מאוד לסייע בחברה משוסעת. אני חושבת שהרצל חשוב במיוחד, כי הרצל ידע שבסופו של דבר אנחנו נחיה במדינה רגילה – מדינה שתהיה לנו הרבה ביקורת פנימית, מדינה שבה יהיו לנו גם גנבים וגם אנשים שישבו בכלא מכל מיני סיבות. וגם, אני חושבת שאחרי הערב הארוך הזה צריך לזכור שהרצל ידע שיהיה לנו גם מגוון של הרבה אנשים בפרלמנט, וחלקם ידברו ככה וחלקם ידברו אחרת, וחלקם ינאמו לנו לתוך הלילה גם דברים מיותרים לחלוטין. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת רחל עזריה. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק בנימין זאב הרצל (הנצחת זכרו ופועלו) (תיקון מס' 2) (השתתפות במימון פעילות מוסדות ההנצחה), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 45 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (הנצחת זכרו ופועלו) (תיקון מס' 2) (השתתפות במימון פעילות מוסדות ההנצחה), התשע"ז–2017, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 31 חברי כנסת, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק בנימין זאב הרצל (הנצחת זכרו ופועלו) (תיקון מס' 2) (השתתפות במימון פעילות מוסדות ההנצחה), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 16) (חישוב ארנונה כללית), התשע"ז–2017 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/730); נספחות.] (קריאה ראשונה) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 16) (חישוב ארנונה כללית), התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, בשם יושב-ראש הוועדה. הצעת החוק האחרונה להיום. יש לנו שתי בקשות דיבור כרגע, שני דוברים. בבקשה, אדוני. אכרם חסון (כולנו): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד לדבר על החוק שהציע ידידי וחברי יושב-ראש ועדת הפנים דודו אמסלם. בסעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992, נקבע כי ארנונה כללית תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו או למקומו, וכי שר האוצר ושר הפנים יקבעו בתקנות את סוג הנכסים, וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מיקומו וסיווגו לעניין הטלת ארנונה כללית. בתקנה 3 לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), 2007, נקבעו כללים לחישוב שטח הנכס. לפי תקנה זו חישוב שטחו של נכס לעניין הטלת ארנונה כללית תהיה במטרים רבועים. הארנונה הכללית שתוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע. ברשות ערעור אזרחי 2453/13 אלעזר עמר נגד עיריית חדרה, שניתן ביום 14 באפריל 2015, נדונה שאלת דינם של חלקי מטרים רבועים בקביעת שומת הארנונה הכללית. כלומר, כיצד יש לחשב את הארנונה הכללית לנכס כשהשטח המתקבל אינו במספר שלם. מה הכוונה? חלק מהעיריות והמועצות בארץ היו מודדות בית, נגיד מדדו בית 80.5 מטר – היו מעלות את זה ל-81, וחלק מהמועצות היו מורידות את זה ל-81, עד שבית-המשפט התערב ואמר שהקביעה הזאת לא חוקית. קריאות: – – – אכרם חסון (כולנו): בית-המשפט העליון – אנחנו נסביר איך מתקנים – קבע כי פרשנות ראויה של התקנות היא שעל הרשויות המקומיות לפעול לפי השיטה המדויקת, כלומר, עליהן לחשב את סכום הארנונה הכללית בעד הנכסים שבתחומן על בסיס נתון השטח המדויק שנמדד, כך שאין לעלות וגם אין להוריד. קריאות: – – – קריאה: ברוטו או נטו? אכרם חסון (כולנו): אנחנו מדברים על נטו. היו"ר טלי פלוסקוב: ליושב-ראש הקואליציה מגיע – – – אכרם חסון (כולנו): אנחנו מדברים על נטו. א. על אף האמור בסעיף 8(ב1)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, חישבה רשות מקומית, ערב פרסומו של חוק זה, את שטח הנכסים שבתחומה, כולם או חלקם, לעניין הטלת ארנונה כללית, כך שכל חלק של מטר רבוע עוגל למטר השלם כלפי מעלה, רשאית מועצת הרשות המקומית לקבוע בהחלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית כי תמשיך לחשב את שטחי הנכסים שבתחומה באותה דרך עד תום שנת הכספים 2021. על פי האמור בכל דין, לעניין הטלת ארנונה כללית בשנת הכספים 2018 רשאית מועצת רשות מקומית כאמור בסעיף 8(ב1)(3) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, או מועצת רשות מקומית כאמור בסעיף קטן (א), לפי העניין, להחליט על דרך חישוב שטח הנכסים שבתחומה, כאמור באותם סעיפים, עד ליום 1 בנובמבר 2017. כלומר, מועצת עיר שרוצה לאשר – – – קריאה: ביטן מסביר לנו פה. אכרם חסון (כולנו): אם הוא מסביר לכם, אז אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת אכרם חסון. רבותי, רשימת הדוברים נעולה. חבר הכנסת יואל חסון – מוותר; חבר הכנסת אורן אסף חזן – אינו נוכח. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 16) (חישוב ארנונה כללית), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 46 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 16) (חישוב ארנונה כללית), התשע"ז–2017, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 35 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 16) (חישוב ארנונה כללית), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. רבותי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ב' באב התשע"ז, 25 ביולי 2017, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 23:18.