דברי הכנסת

דברי הכנסת יג / מושב שני / ישיבה קל"ד / כ"ז וכ"ט בטבת התשפ"ד / 8 ו-10 בינואר 2023 / 13 חוברת י"ג ישיבה קל"ד הישיבה המאה-ושלושים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ד (8 בינואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 נאומים בני דקה 6 רון כץ (יש עתיד): 6 סימון דוידסון (יש עתיד): 7 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 8 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 8 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 9 שלי טל מירון (יש עתיד): 9 אבי מעוז (נעם): 11 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 11 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 12 דבי ביטון (יש עתיד): 13 משה סולומון (הציונות הדתית): 14 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 15 שר התיירות חיים כץ: 15 מאיר כהן (יש עתיד): 18 מיקי לוי (יש עתיד): 19 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 20 משה טור פז (יש עתיד): 22 מירב כהן (יש עתיד): 24 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 25 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 26 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 27 רון כץ (יש עתיד): 28 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 36 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 40 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 43 שרון ניר (ישראל ביתנו): 44 גלעד קריב (העבודה): 45 שלי טל מירון (יש עתיד): 46 עידן רול (יש עתיד): 48 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 50 טלי גוטליב (הליכוד): 52 דן אילוז (הליכוד): 54 אריאל קלנר (הליכוד): 56 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 59 נאור שירי (יש עתיד): 63 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 65 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 67 ניסים ואטורי (הליכוד): 68 נעמה לזימי (העבודה): 71 סימון דוידסון (יש עתיד): 76 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 78 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 78 עודד פורר (ישראל ביתנו): 79 מירב בן ארי (יש עתיד): 82 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024 85 שר התיירות חיים כץ: 86 מירב כהן (יש עתיד): 89 אבי מעוז (נעם): 90 רון כץ (יש עתיד): 91 מירב בן ארי (יש עתיד): 92 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 94 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 95 נאור שירי (יש עתיד): 101 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 103 מיקי לוי (יש עתיד): 104 עידן רול (יש עתיד): 105 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 107 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 107 טלי גוטליב (הליכוד): 108 עידן רול (יש עתיד): 110 רון כץ (יש עתיד): 112 עמית הלוי (הליכוד): 113 אריאל קלנר (הליכוד): 114 מיקי לוי (יש עתיד): 115 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 116 הודעת ועדת הכנסת 119 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 119 חילופים בוועדות הכנסת 119 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 119 הודעת ועדת הכנסת 119 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 119 הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ג–2023 120 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 121 טלי גוטליב (הליכוד): 123 מירב בן ארי (יש עתיד): 124 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ז בטבת התשפ"ד, 8 בינואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4168/25 וכלה בהצעת חוק פ/4182/25: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הרחבת ההקלות לבני ולבנות זוגם של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, גלית דיסטל אטבריאן, קטי קטרין שטרית, משה סולומון, לימור סון הר מלך, מיכאל מרדכי ביטון, עידן רול ומשה טור פז; הצעת חוק מניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, מיקי לוי, טטיאנה מזרסקי, צביקה פוגל, יצחק פינדרוס, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר ומשה רוט; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מגבלת גיל להכרה ביתומי צה"ל וכוחות הביטחון), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מתן כהנא, בועז ביסמוט ונעמה לזימי; הצעת חוק השלכות חלוקתיות בחקיקה, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – אי-הכללת מידע במצב מיוחד בעורף), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, ינון אזולאי, חנוך דב מלביצקי, ולדימיר בליאק, יצחק פינדרוס, רון כץ, נעמה לזימי ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הקאדים (תיקון – חברי הוועדה לבחירת קאדים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הרחבת מתווה התגמולים לחיילי מילואים שאינם מפקדים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – קידום הקמתם של יישובים חקלאיים חדשים בנגב), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – המונח יתום), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, חנוך דב מלביצקי, מירב בן ארי, יצחק קרויזר, זאב אלקין וינון אזולאי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד–2024; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. הדוח השנתי של מבקר המדינה, בנושא: היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה. תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (משמורת והרחקה של שוהים שלא כדין שהם תושבי חבל עזה) (תיקון), התשפ"ד–2024; תקנות שעת חירום חרבות ברזל (מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות) (ביטול), התשפ"ד–2024. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, יצחק קרויזר, מאיר כהן, משה רוט וניסים ואטורי בנושא: אופן טיפול משרד הביטחון וצה"ל בהלומי הקרב וה-PTSD בימי מלחמה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום יהיה נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת רון כץ. בבקשה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, היום אני מתכבד להגיש בעצם את חוק הפוליגרף, חוק שיחייב בדיקת פוליגרף מראש הממשלה ומהשרים שמשתתפים בדיונים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אני בעד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. מה שקורה בדיונים בחדר הסודי ביותר של מדינת ישראל, ההדלפות שיוצאות משם, שמשרתות את האויב יום-יום, זה דבר שאנחנו לא יכולים לקבל אותו, לא יכולים להעלות אותו על הדעת. אני מאוד מקווה שיהיה פה קונסנזוס של כל חברי הבית הזה שהדבר הזה לא יכול להימשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אתחיל עם זה, בגלל ששר התיירות נמצא פה – לברך את מכבי נתניה, שזכו בארבעה ניצחונות רצופים. בגלל זה יש חיוך גדול. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> כן ירבו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אעבור למשהו רציני. אני רוצה לדבר על הנושא של המפונים, על הילדים החמודים של המפונים שנמצאים ברחבי הארץ בבתי ספר, ולהציג לכם תמונה שאתמול קיבלנו, חברי ועדת החינוך, במתחם Wix לשעבר בפי גלילות. חברים, מגיעים לשם מכל מרכז הארץ, ילדים מקריית שמונה, מעל 500 ילדים מכיתה א' עד י"ב, נכנסים אחרי שעה, שעה וחצי של נסיעה לתוך מתחם סגור, כמו אקווריום; מהרגע שהם נכנסים עד הרגע שהם יוצאים בשעות הצוהריים אין חלון אחד לפתוח. תחשבו על המורים, תחשבו על צוות ההוראה, תחשבו על אותם ילדים שיושבים ביחד, י"ב עם כיתה א'. הקושי הזה הוא אדיר. הלב שלנו נפתח למענם ואנחנו מנסים למצוא פתרונות, אבל הקושי של הלמידה והחינוך של המפונים הוא בלתי יתואר. עלינו לעשות באמת הכול, הכול, כדי שהילדים האלה יקבלו חינוך אמיתי וטוב בתקופה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת דוידסון. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בערב ראש השנה האזרחית החדשה מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות הודיע על עלייה משמעותית במחירי הדלק, עלייה של 28 אגורות, כ-4% מהמחיר הקודם, למחיר מרבי של 7.22 שקלים לליטר. הסיבה לכך – החלטה של שר האוצר לא לחתום על צו המאריך את סבסוד הדלק המפוקח. כחלק מהמאמץ לצמצם הוצאות ולהגדיל הכנסות בתקופת מלחמה, הממשלה בחרה לגלגל את העלויות אלינו, האזרחים. מעבר למחיר הדלק בתחנת הדלק, עלייה זו עלולה להשפיע על יוקר המחיה. זו התייקרות בחומר גלם המשליכה על כל המשק. צו השעה הוא לדאוג למשפחות החלשות, ולכן אני פונה לכולם, חברי הכנסת, שרים ופקידים, לא לגלגל את הנטל התקציבי אל האזרחים מעוטי היכולת. על כן, מבוקש להעלות את הנושא על סדר-יומה של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, אם היא תהיה. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת ואדוני השר, אנחנו בפתחה של שנה אזרחית חדשה. 94 יום אנחנו נלחמים, חיילינו הטובים והטובות מחרפים את נפשם בהרבה מאוד מקומות בשביל להגן עלינו. אתם הגיבורים והגיבורות של עם ישראל, דור הניצחון, אך גם בשעה קשה זו אסור לנו לשכוח את הקטל בכבישים. שנת 2023 הייתה הגרועה ביותר בעשור הנוכחי, עם מספר נוראי של 359 הרוגים בכבישי ישראל, ושנת 2024, לצערי, לא התחילה עם איזושהי בשורה חדשה. שמונה ימים חלפו מתחילת השנה, וכבר חמישה בני אדם נהרגו בכבישי ישראל. אני מזכיר את זה כאן לא כי זו גזרת גורל, אלא כי אנחנו יכולים לעשות הרבה הרבה יותר. אני אומר את זה שוב: אנחנו לא עושים מספיק, ואפשר להציל עוד חיים בכבישים. אני מקווה שאנחנו נשנה את זה כמה שיותר מהר בשנה הקרובה. זו המשימה שלנו. אני מאחל לכל לוחמינו, החיילים והחיילות, בריאות ושלום וניצחון במלחמה, לחטופים – לחזור במהרה, כמה שיותר מהר, היום, הביתה, ושלא ייהרגו יותר אנשים או ייפצעו, בכבישים או במלחמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, במקומה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. לאחר מכן – חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שבת בילו כמה צעירים מהיישוב אום בטין בנגב, בילו בין אום חשרם לקיבוץ להב בח'רבת זעק, והגיעו קבוצת חמושים מהאזור שם. הם עובדים בחווה בחורבת זעק, וביקשו מהצעירים להציג להם תעודת זהות והתחילו לתשאל אותם: למה הגעתם לשם, והתחילו להטריד אותם ולהציק להם. הצעירים התקשרו אליי, ואני הפניתי אותם למשטרה, והם התקשרו למשטרה, ומג"ב חילץ אותם מידי הקבוצה הזאת. הם פנו למשטרה על מנת להגיש תלונה, פנו לעיירות. המקרים האלה – צריכים אנחנו, גם בכנסת, גם המשטרה, לטפל בנושא הזה על מנת שדברים כאלה לא יקרו שוב. אנחנו נגד שהצעירים האלה והקבוצות החמושות ייקחו את החוק הזה לידיים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, סימון וכבוד השר, אני רוצה שתקשיבו רגע, בבקשה, כי אני רוצה לפנות גם אל השר תכף. קודם כול, היום הוא היום ה-94 למלחמה, ואני דואגת לציין שיש לנו 136 חטופים שעדיין נמצאים בעזה. אני הקמתי את השדולה למען החטופים ביחד עם חבר הכנסת בועז ביסמוט, קואליציה ואופוזיציה כאחד. אדוני היושב-ראש מכיר, יודע ותמך – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יישר כוחכם. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואני מודה לך על כך. מחר תתכנס השדולה בפעם הראשונה בכנס בכנסת בין השעות 10:00 ו-12:00. יהיו כאן גם נציגי משפחות החטופים, יהיו חוזרים מהשבי שיבואו לספר על מה שהם עברו ועל החשיבות של הדבר, וזה אפילו ישודר בשידור חי בערוץ הכנסת. קודם כול וראשית כול אני רוצה להזמין את כל חברי הכנסת והשרים להגיע מחר לשדולה החשובה הזאת. זו מטרה לאומית של כולנו, קואליציה ואופוזיציה כאחד, להחזיר את החטופות והחטופים הביתה כמה שיותר מהר. על זה יש קונסנזוס. זו חובתנו המוסרית, הלאומית, הערכית, לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה, ואני חושבת שנוכחות של שרים – גם כבוד השר, שכרגע עסוק – להגיע ולהביע תמיכה במשפחות זה חשוב מאוד. אני רוצה להודות לכל מי שלוקח חלק בכנס הזה. יגיעו גם שגרירים, יגיעו ארגונים בין-לאומיים, הרבה מאוד תקשורת זרה. חשוב מאוד שנשים את זה על סדר-היום הציבורי ונהדהד את זה החוצה. בוודאי ראיתם – אני כבר מסיימת – את הכתבה הבוקר בחו"ל בנושא החטופות שלנו, כתבה מזעזעת וגרפית מאוד, שמזכירה לכולנו למה אנחנו צריכים לפעול ועכשיו להחזיר אותם הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תחזקנה ידיכם. תודה רבה. חבר כנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה. בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היום אבי עובר את מספר 100. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> 101. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, נאום הנדסת תודעה מס' 101, והפעם – על קטגור וסנגור. נתבשרנו בתדהמה שמי שיכהן כשופט מטעם מדינת ישראל בדיון בבית הדין הבין-לאומי בהאג הוא אהרן ברק. לחשוב שאהרן ברק יכול לייצג אותנו זה הנדסת תודעה. האם הקטגור ששוב ושוב כבל את ידי מערכת הביטחון והצטער על שנתן לצה"ל לנצח יותר מדי, ייאבק על זכותה של ישראל לסיים את המערכה בניצחון תוך העדפת חיי חיילינו על פני חיי האויב? האם מי שאמר שהוא מאמין גדול במדינת כל אזרחיה ייצג את זכותה של המדינה היהודית להתקיים? האם מי שנאבק בשנה שעברה בלגיטימיות של ממשלה נבחרת יהיה הסנגור שלה? האם ברק, שעליו אמר השופט המנוח חשין שהוא מוכן שיתפוצצו עשרות אנשים אבל שיהיו זכויות אדם, יסנגר על מלחמת החורמה שלנו כנגד האויב האסלאמו-נאצי שטבח בנו בשמחת תורה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני ממליץ לכולנו לזכור ולהפנים את הכלל שקבעו חז"ל: אין קטגור נעשה סנגור. אני חוזר: אין קטגור נעשה סנגור. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת יצחק קרויזר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט לא ייאמן. חבורה של הזויים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, מ-7 באוקטובר אנחנו הזהרנו רבות לגבי הרדיפה והפגיעה בחופש הביטוי, במיוחד באוניברסיטאות ובמיוחד נגד הסטודנטים הערבים. אני מברך מכאן את אוניברסיטת חיפה, שבסוף השבוע ביטלה את ההשעיה של שמונה סטודנטים ערבים באוניברסיטה בחיפה. במקביל אני רוצה לדבר על עליית מדרגה גם ברדיפה של צעירים ערבים, ואני רוצה לדבר על מעצרים מינהליים. בשבועיים האחרונים הרבה צעירים – לפחות שלושה בנגב וארבעה, חמישה בצפון – נעצרו והיו במעצר ל-20, 30 יום. לא הייתה שום תשתית ראייתית נגדם, ובסוף, כשהמשטרה והתביעה לא מוצאות שום חומר להגיש לבית המשפט, היא מוציאה צו מעצר מינהלי. לצו מעצר מינהלי אין מקום במדינה דמוקרטית. במדינה דמוקרטית יש מערכת בתי משפט, יש חוקים, יש סנגוריה, יש תביעה, וצריך לנהל את הכול. צווי מעצר מינהליים הם חזרה לממשל צבאי, ולזה אסור לחזור ולא נסכים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, ואחריו – חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, את הנאום הבא כתבה לי רותם אבידר-צאליק, אשר נשואה לעידן, איש קבע שהשתחרר רק לפני כמה חודשים משירות קבע: ב-7 באוקטובר מעל 300,000 משרתי מילואים עזבו את בתיהם ומשפחותיהם ונקראו להגן על הבית של כולנו. אותם גיבורים הותירו את משפחותיהם, בנות ובני הזוג, והתפנו למשימה בידיעה שיש להם גב חזק ותומך בבית. גם עידן נמצא במילואים החל מאותה שבת ה-7 באוקטובר משעות הצוהריים בתפקיד מסווג, ולי אין שום מושג מה הוא עושה, איפה הוא נמצא, ובעיקר אין לי את היכולת לתקשר איתו. בחודש הראשון למלחמה כמעט לא הגיע כלל הביתה. נשארתי לבד עם שלושת ילדינו ללא מסגרת, כשהילדה הגדולה שלנו בת החמש עם צרכים מיוחדים, עיכוב התפתחותי ותסמונת נדירה – הגדרה יבשה לאתגרים גדולים – והבן הקטן שלנו בן שנה. שבועיים לאחר שנפתחה המלחמה הוצע לי לצאת לחל"ת רטרואקטיבית ולהשתמש בכל ימי החופשה שצברתי. ההכנסה שלנו נפגעה. המסגרות של הילדים, אף שלא פעלו, המשיכו לגבות תשלום כרגיל. נשארתי בבית עם הילדים, עם האתגרים ועם התשלומים. לאחר שהילדים חזרו למסגרות, הוקטנה משרתי. נשות המילואימניקים מאז ועד היום, באותה הרוח בדיוק, נשארות בבית, ובגבורה מחזיקות את המשפחה, הילדים והבית עם כל העומס שנגזר מכך. לצערנו, בחודשים האחרונים וגם עם פרוץ המלחמה נחשפים למגמה מדאיגה שהולכת ומתרחבת: הוצאת נשות המילואימניקים לחל"ת. החל"ת הפך למנגנון קל ופשוט עבור המעסיקים בכל תקופת משבר מזדמנת, וגם כעת. עם פרוץ המלחמה המעסיקים לא היססו והמתינו, הוציאו לחל"ת נשים רבות של משרתי מילואים. בפועל מדובר בפיטורים שקטים; החוק לא מגן מהוצאה לחל"ת, והן נותרות ללא הכנסה, ללא אופק תעסוקתי, ללא זכויות סוציאליות ומקצועיות, ובעיקר – ללא כל ודאות לגבי המשך יכולתן לחזור למעגל העבודה. מחד גיסא הן מנועות מלחפש עבודה, ומאידך גיסא – נשארות ללא הכנסה, ורבות מהן אף לא עומדות בקריטריונים לקבלת דמי אבטלה. כאמור, הפגיעות הכלכליות קשות מאוד וכך גם הפגיעות התעסוקתיות, אך לא פחות חשוב מכך – הפגיעה המורלית בנשות המילואים, אשר נמצאות בחזית העורף, אשר נותרות מאחור ללא כל התייחסות ראויה מצד המעסיקים וללא כל רשת ביטחון תעסוקתית מצד המדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדובר בתקופה ארוכה שבה נושא החל"ת הופך והולך להיות השוק השחור של שוק העבודה, וכדי לא לתת לנושא הזה להמשיך ולגדול וכדי לתת מענה הולם ורשת ביטחון טובה, מהודקת, עבור נשות המילואים וכל נפגעי החל"ת בכלל, יש צורך בתיקוני חקיקה מיידיים שלא ישאירו מקום של ספק ויצילו את נשות משרתי המילואים מהפגיעות הקשות הללו. ללא כל מוגנות בחוק בנושא החל"ת נשות המילואים ימשיכו להיפגע באופן קשה, וההשלכות של כך מרחיקות לכת. משרתי המילואים ונשות המילואים הם גוף אחד, ומחובתנו לשמור על התא המשפחתי שלהם חזק, כדי שיהיה לכולנו לאן לחזור. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, ואחריה – אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, כמדי מליאה אני שמה דגש על עניין החטופים. אני רוצה לברך את חברתי שלי, חברת הכנסת, וחבר הכנסת ביסמוט על הקמת שדולה חשובה מאוד. עם זאת, חשוב מאוד להזכיר ולהדהד: אנחנו כבר שלושה חודשים בעיצומה של המלחמה. אני כחלק מהעקורים מוכנה להיות עוד שלושה חודשים אם אני אדע שבסוף השקט יחזור לדרום ונוכל לגדל את ילדינו, את משפחתנו, בצורה תקינה וראויה, כפי שקיים במקומות אחרים במדינה. כבוד היושב-ראש, היום העיתונאית נועה שפיגל פרסמה את דבריה של מירב סבירסקי ממשפחת חטופים, שאומרת בוועדת מעמד האישה: עכשיו זה עוד הזמן שאפשר לקיים הפלות; אחר כך לא יהיה אפשר. אני חושבת שזה מספר את כל הסיפור. יש לנו חובה, חובה מוסרית, לפעול ולהביא את החטופים והחטופות הביתה, ולהמשיך לחבק ולחזק את השבים. אנחנו שומעים את הסיפורים, אנחנו רואים את הקשיים, אנחנו גם נחשפים מהסיפורים למה שקורה במנהרות האפלות, האכזריות, ולכן עלינו לפעול בכל הכוח. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר עמדתי כאן במליאה והזכרתי שבתוך המלחמה שבה אנו נמצאים ראוי לציין את הקהילה האתיופית, שהקריבה את טובי בניה ובנותיה בשבת 7 באוקטובר ובעיקר כעת, במהלך המלחמה. ציינת כי ישנם 20 נופלים מבני הקהילה, חיילים וכוחות הביטחון, שמהווים פי שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה. והינה, אמש התבשרנו על עוד גיבורה, 21 במספר, שמסרה את נפשה על הגנת המולדת, סמל שני שי גרמאי, זיכרונה לברכה, שנפלה בפעילות מבצעית בג'נין לאחר שהרכב שבו הייתה נפגע ממטען. השתתפתי אתמול בהלווייתה, שהתקיימה בבית העלמין בכרמיאל, ושם ראיתי משפחה עם תודעה ציונית עמוקה וקהילה שלמה שגאה ומצדיעה לגיבורת ישראל. איך אפשר לעמוד מול דמעות של אימא שבוכה על קברה הטרי של בתה היחידה? איך אפשר לעמוד מול עוצמות של אבא שגאה בגבורה של בתו שנפלה על הגנת המולדת? ההורים לא רצו שתלכי למג"ב, הם פחדו עליך, אך את התעקשת על שירות משמעותי בגזרה מאתגרת. משפחת גרמאי היקרה, בתכם שי, השם ייקום דמה, נפלה כגיבורה. היא מסתכלת מלמעלה וגאה בכם, ההורים והאחים ושאר המשפחה, ובעוצמות שאתם מקרינים על כלל ישראל. יהי זכרה ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1700).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את כבוד השר חיים כץ להציג את הצעת החוק בשם שר המשפטים, בבקשה. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים, וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו מאות אזרחים ואנשי כוחות הביטחון השונים ונפצעו אלפים. כמו כן, ישנם נעדרים שטרם אותרו. נוסף על כך, דווח על מאות אזרחים וחיילים שנשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה. בעקבות פעולות איבה אלה הכריזה ממשלת ישראל על מצב מיוחד בעורף ומלחמה – היא מלחמת חרבות ברזל – שבמסגרתה גויסו מאות אלפי חיילי מילואים. מאז מתנהלים קרבות קשים ברצועת עזה וגם בחזית בצפון. כ-200,000 אזרחים פונו מבתיהם, ומרביתם שוהים מאז, כשלושה חודשים, בבתי מלון ובדירות שכורות, וחזרתם לבתיהם טרם ידועה; ידועה, אבל לא נורא. אזרחים רבים מתמודדים עם קשיים כלכליים ועם המתח והחרדה שהמלחמה גורמת להם ולבני משפחותיהם. אירועי האיבה והמלחמה גרמו לאבדות בגוף ובנפש ולנזקים שונים נוספים, כגון נזקים כלכליים ומשפטיים. אחד הנזקים המשפטיים הוא הסיכון להתיישנות של תביעות אזרחיות, קרי, כי בנסיבות שתוארו לעיל, ומשסופו של המצב המיוחד בעורף אינו ידוע, הגשת תובענות אזרחיות לבתי המשפט אינה נמצאת בראש סדר העדיפויות של האזרחים, תביעות רבות נמצאות בסיכון להתיישן, וייתכן שחלקן אף יתיישנו. חוק ההתיישנות, התשי"ח–1958, בנוסחו כיום אינו נותן מענה לסיכון זה. כך למשל סעיף 17 לחוק, הקובע תקופת הארכה של שנה אם נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה, אינו חל, מפני שבתי המשפט אינם נסגרים בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף, וניתן להגיש תובענות לבתי המשפט באופן מקוון. למרות שקיימת אפשרות טכנית לפתוח בהליכים אזרחיים, חלק ניכר מאזרחי מדינת ישראל מתמודדים עם קושי משמעותי לעשות זאת, לדוגמה תושבים שפונו מבתיהם ואין בידיהם המסמכים הנחוצים להגשת תובענה, או המשרתים בכוחות הביטחון שאינם יכולים להתפנות להגשת וניהול תובענה בתקופה זו. קושי זה מעמיד את תביעתם בסיכון להתיישנות, וכן קיים חשש שחלקן אף יתיישנו. לפיכך, מוצע להוסיף לחוק ההתיישנות את סעיף 15א, אשר במסגרתו, לעניין תביעה שאינה במקרקעין ושתקופת ההתיישנות שלה בת שבע השנים החלה לפני יום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, וטרם התיישנה לפני כניסתו של החוק המוצע לתוקף – מוצע להחיל את ההוראות הבאות: בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי עבור תובע הנמנה עם אחת מהאוכלוסיות המיוחדות המוגדרות בסעיף, כגון מפונים, חטופים, מי שהוכרו כנפגעי איבה, נכי צה"ל ובני משפחותיהם, בני משפחות של נרצחים בפעולות האיבה ושל חללי צה"ל, וכן חיילי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון וההצלה – תחול עילת השעיה, כך שמוציאים מכלל המניין של תקופת ההתיישנות את התקופה שמיום תחילתו של החוק המוצע עד תום 18 חודשים מהמועד האמור. עילת ההשעיה מנותקת ממשך ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, משום שהצמדה אליו סובלת מחסרונות משמעותיים: ראשית, קיים חוסר ודאות לגבי תוקפו של המצב המיוחד בעורף, וכן קיימת אפשרות שההכרזה תפקע ולאחר מכן תתחדש באופן שייצור חוסר בהירות לגבי גורלן של תביעות שהתיישנו בין שתי התקופות האלה; שנית, ייתכן שבהמשך הלחימה ההכרזה על המצב המיוחד בעורף תצומצם לאזורים גיאוגרפיים מסוימים, והתניית עילת ההשעיה בקיומה של הכרזה במצב כזה תקשה ללא הצדקה על התובעים הגרים בשטח שהוצא מגדר ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, ותגרור את הצדדים להתדיינויות ארוכות וסבוכות. בתום עילת ההשעיה מוצע לקבוע בסעיף 2 להצעת החוק כי יחול סעיף 16 לחוק ההתיישנות הקיים, דהיינו תעמוד לתובע תקופה נוספת של לא יותר משנה להתארגנות ולהגשת התובענה, כמקובל בעילות השעיה אחרות. עבור כלל האוכלוסייה מוצע לקבוע עילת הארכה – מוצע לקבוע שתביעתם לא תתיישן לפני שתחלוף שנה מיום כניסתו של החוק המוצע לתוקף, אם נבצר מהם להגיש את תביעתם בשנה האחרונה להתיישנות בשל פעולות האיבה או פעולת המלחמה. יודגש כי בניגוד לאוכלוסיות המיוחדות, שלגביהן העיכוב המוצע יכול להיות בכל שלב של מרוץ ההתיישנות בתביעתם, לתובעים הנמנים עם האוכלוסייה הכללית מוצע להעניק הארכה בלבד, שיש ביכולתה להאריך את מרוץ ההתיישנות רק בסופו ולתקופה של שנה לכל היותר. תקופת ההארכה המתייחסת לאוכלוסייה הכללית תחול גם על תאגידים ועל המדינה, הן משום שגם הם אינם מתפקדים כבשגרה עקב המצב המיוחד בעורף, והן משום שהארכת המרוץ תמנע את ההכרח להגיש תובענה לבית המשפט נגד אזרחים שאינם מסוגלים להתגונן מפניה לעת הזו. בעוד שבסעיף קטן (ב) מוצעים הסדרים עבור תביעות שאינן במקרקעין שטרם התיישנו ביום כניסתו של החוק המוצע לתוקף, בסעיף קטן (ג) מוצע כחריג לדיני ההתיישנות להחיות תביעות שאינן במקרקעין, ושתקופת ההתיישנות שלהן הסתיימה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, ועד לערב תחילתו של החוק המוצע, כך שמרגע פרסומו של החוק המוצע ברשומות יראו את התביעות כאילו לא התיישנו, ויינתנו לתובעים תשעה חודשים נוספים להסדיר את תביעותיהם האזרחיות. בפסקה (1) מוצע כי ההחייאה האמורה תיעשה באופן אוטומטי עבור תובעים הנמנים עם האוכלוסייה המיוחדת בפסקה (2); בעבור תובעים אחרים מוצע להתנות את החייאת התביעה בשיקול דעתו של בית המשפט לבקשת התובע, שיידרש להצדיק את בקשתו ולשכנע את בית המשפט כי נבצר ממנו להגיש את התביעה בתקופת ההתיישנות עקב אירועי האיבה או פעולות המלחמה. לסעיף קטן (ד) מוצע להחיל את הוראות סעיף 1 להצעת החוק על הסדרי ההתיישנות החיצוניים לחוק, שקובעים תקופות התיישנות קצרות מזו הקבועה בחוק ההתיישנות ומעוגנים בחוקים אחרים, תוך החרגת הסדרי התיישנות הקבועים בחיקוקים מסוימים. בפסיקה נקבע כי הוראותיו של החוק לא חלות באופן אוטומטי על הסדרי התיישנות חיצוניים לחוק, אולם בשל תכליתה של הצעת החוק מוצע להחיל אותה גם על הוראות ההתיישנות הקבועות בחיקוקים חיצוניים באותם מקרים שבהם אין הצדקה להבחין לעניין זה בין עילות התביעה השונות. לצד זאת, מוצע להוציא מגדר הוראה זו הסדרים ספציפיים – הסדרים שנדונו בבתי המשפט ונפסק לגביהם כי אין להחיל עליהם את עילות העיכוב הקיימות בחוק, הן מפני שמדובר בתקופות הקובעות התיישנות מהותית מכוח אמנות בין-לאומיות, הן מפני שמדובר בהתיישנות מהותית או מפני שהחלת עילות העיכוב מנוגדת לתכלית של אותו חוק הקובע הסדר התיישנות. כמו כן מוצע להחיל את התיקון גם על תקופות התיישנות מוסכמות בכתב הקצרות מן התקופה הקבועה בחוק ההתיישנות, כפי שמתיר לעשות זאת סעיף 19 לחוק. בנוסף, מוצע להבהיר כי בתובענות ייצוגיות לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, תחול עילת ההשעיה או ההארכה, לפי העניין, על התובע הייצוגי. סעיף קטן (א) להצעת החוק הוא סעיף ההגדרות, המפרט מיהם התובעים הזכאים לעילת ההשעיה המיוחדת, את ההגדרות לפעולות האיבה ואת פעולות הלחימה שהתרחשותן מצדיקה את תוספות הזמן המוצעות. יודגש כי אין צורך בעילת השעיה או הארכה בעבור תביעות במקרקעין, אשר עליהן קובע סעיף 5(2) בחוק ההתיישנות הקיים תקופות התיישנות ארוכות מאוד – 25 שנה במקרקעין מוסדרים ו-15 שנה במקרקעין לא מוסדרים – ונראה כי הסיכון להתיישנות התובענה בעקבות אירועי האיבה ופעולות המלחמה אינו קיים לגביהן. על כן, הממשלה מבקשת מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר כץ. אנחנו נעבור כעת לדיון האישי. אני רואה ששתי הדוברות הראשונות, חברות הכנסת טלי גוטליב וצגה מלקו, עדיין נמצאות בישיבת הסיעה. אני אשמור את זכותן לדבר בהמשך, ואקרא כרגע לחבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות הכנסת, את חיידק האנטישמיות לא הצלחנו להכחיד ולהדביר. האנטישמים מחכים לשעת כושר להרים את הראש ולפזר את הרעל שלהם. לצערי, זו שעתם. אנחנו רואים לאיזו אהדה הם זוכים, לצערי הגדול. אנחנו עדים לתופעה מדהימה של התפשטות אנטישמיות. הם מרימים את ראשם כמו אש בשדה קוצים. ואם לא די בכך, אז בית הדין בהאג מעמיד אותנו – ביוזמתה של דרום אפריקה, חסידי אומות העולם – מעמיד אותנו לדין, ומאשים אותנו ברצח עם, לא פחות ולא יותר; בניסיון לרצח עם. כשכולנו קוראים את כתב התביעה אנחנו מבינים מעל לכל ספק שאחת המחויבויות של כל שר ושל כל חבר כנסת ושל כל איש ציבור היא להיות זהיר מאוד בהתבטאויות שלו. מותר לנו לכעוס, מותר לנו לכאוב, מותר לנו לעשות פעילות אקטיביסטית כנגד תופעת האנטישמיות – להילחם בה, להילחם בחזית אחת מול בית הדין בהאג – אבל אסור לנו, אסור לנו להמשיך בהתבטאויות שאין בהן כל נימה של אחריות. לא רוצחי עם אנחנו, כי אם עם שנלחם על חירותו; מדינה שנלחמת על אזרחיה מול ארגוני טרור חסרי אנושיות, שניזונים מאידיאולוגיה של רצח, של שפיכות דמים, של לרצוח יהודים באשר הם. על כן צר לי לשמוע שבבית הזה, לפני עשר דקות, כמדומני, מקטרגים על מי שנבחר על ידי ראש הממשלה, אהרן ברק, שאין כמוהו להגן עלינו במקום כזה – מקטרגים וקוראים לו "הקטגור", זה שיקטרג על עם ישראל. אז אני מבקש ממי שאמר את זה שיעלה לכאן ויחשוב פעמיים. זה מדאיג אותי נורא. וצריך להבהיר לכל העולם: לא פצצת אטום אנחנו רוצים על עזה, אלא להרחיק ולגמור אחת ולתמיד את ארגון המרצחים. אבל לא פצצת אטום. היו זהירים בדבריכם. אנחנו לא רוצים לעשות טרנספר של אף אחד, אנחנו רוצים – ועל זה יש חזית אחידה בכל המדינה הזאת – להרחיק מהגבול את כל הרוצחים, גם את הנוח'בה וגם את רדואן. ולכן באמת בשעה כזאת, כשאנחנו מותקפים, ראוי לכל איש ציבור – אדוני יושב-ראש הכנסת, אני חושב שגם אתה צריך להגיד את זה – להיות זהיר בדבריו. ואשר לעופר כסיף – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – משפט אחד. אני לא רוצה להגיד עליך מילים רעות – באמת, לא מעל הבמה הזאת – אבל הגזמת, פשוט הגזמת. אלה חיילי צה"ל, זה הצבא שלנו, זה המגן שלנו. חזור בך מהחתימה או ההצטרפות לתביעה. זה מעבר לכל קו אדום במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נמצאים איתנו כאן היום דיקלה ואברהם נסימי והילדה נויה, ממתפני היישובים עבדון, מנות, אלקוש ואבירים. כבר למעלה מחודשיים שהם שוהים במלון יהודה בירושלים ובעוד מלונות, וזאת הודות לתרומות נדיבות של פילנתרופים, לא הודות למדינת ישראל. השהות שלהם מסתיימת בימים אלה, אדוני, לצערי. הם בסכנת פינוי. לאן ילכו? עם מי מהילדים? מי מהמבוגרים? מי מהאנשים? היישוב שלהם, אדוני, נמצא בטווח של 3.7 קילומטר. יש לו כניסה אחת, יציאה אחת. מדובר בציר מטווח, וכאשר הוא נסגר, אין כניסה ויציאה. אנשים אלה אינם יכולים לשוב לביתם, המצוי בטווח הטילים – 3.7 קילומטר. שר החינוך רק היום אמר: לא רואה חזרה ללימודים עד סוף השנה. אז מה יעשו עם הילדים? היכן נויה תלך ללמוד? ואין מגיב. היישובים, כפי שאמרתי, נמצאים בטווח של 3.7 קילומטר מקו הגבול בצפון. קיימתי דיון בוועדה לביקורת המדינה עם ראשי היישובים. קיימנו דיון נוסף בוועדת הפנים. הגעתי עם דיקלה לוועדת הכספים, ושם היא פרסה את התלאות של התושבים. שלחתי, אדוני, מכתב לשר האוצר ולראש הממשלה. כמובן לא קיבלתי תשובה, כי מה זה חשוב? זה לא חשוב, החיים של התושבים. אם הייתי יכול לתת לנויה, ילדה בת שמונה, או ללביא, ילד בן שבע, לשאת נאום במקומי מעל הדוכן הזה, כולנו, אדוני, היינו פורצים בבכי, כי אין מושיע. ממשלה שלא אכפת לה מחיי תושביה. למי מאיתנו יש את האומץ להחזיר אותם אל הבתים שלהם, שנמצאים בטווח טילי הנ"ט? מי ייתן את ההסברים לכך שחלילה משפחה מאחד היישובים תשלם בחיים? אני זועק את זעקתם של תושבי היישובים עבדון, אלקוש ואבירים מזה חודשיים, ואין מושיע. אני פונה למקבלי ההחלטות בממשלת ישראל. אני פונה גם אליך, אדוני שר התיירות. תקשיב אליי, אדוני שר התיירות – לא אכפת לו – נא לטפל בתושבי שלושת היישובים. נא לשכן אותם במלונות, כי מוחרתיים הם עוזבים את המלון. אמרתי, אולי אני אביא אותם למסדרונות הכנסת. אין להם לאן ללכת. נא לטפל בפיצויים שלהם. נויה בת השמונה ולביא בן השבע פרצו בבכי כאשר דיברתי איתם. נויה, תעמדי, כדי שיראו אותך. תעמדי. ונויה אומרת: בבקשה, בבקשה תעזרו לנו – זה מה שהיא ביקשה, ופרצה בבכי. אם חלילה יקרה אסון, אני מפנה אצבע מאשימה למקבלי ההחלטות בממשלה הרעה הזאת. בבקשה תמצאו פתרון. אני פונה לחברי הכנסת מהקואליציה, אני פונה לשר התיירות, שהוא נציג הממשלה בכנסת כרגע במליאה, אבל לא כל כך אכפת לו: לכו לדבר עם דיקלה ונויה, תתרשמו ותפעילו את הקשרים שלכם כחברי כנסת מהקואליציה אצל מקבלי ההחלטות. אני מקווה. לו יהי. אמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, נוכח? אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, חברות הכנסת, בצעירותי השתהיתי לראות את ועידת מדריד 1991, את המשלחת הפלסטינית. כל שוחרי השלום אהבו את היום הזה, וגם תושבי עזה. אני לא אשכח איך ב-10 בנובמבר 1991, כשראש המשלחת הפלסטינית, חיידר עבד א-שאפי, חזר לעזה, כל עזה יצאה בשביל לחבק אותו, איך הרימו אותו על הכתפיים. אני בעצמי זוכר את הכותרת של עיתון אל-איתיחאד, (אומר בערבית: עם פרחים, ענפי זית ויונים לבנות קיבלה עזה את המשלחת הפלסטינית.) עם פרחים ועצי זית ויונים לבנות – כך התקבלה המשלחת הפלסטינית בעזה. העזתים רובם ככולם רצו את השלום. מאז רק ב-20 השנים האחרונות היו יותר מעשר מלחמות על עזה: ימי תשובה – 2004; גשם ראשון – 2005; גשמי קיץ – 2006; חורף חם – 2008; עופרת יצוקה – 2009-2008; עמוד ענן – 2012; צוק איתן – 2014; שומר חומות – 2021; שחר שחור – 2022; מגן וחץ – 2023. מול כל זה עמדו העזתים. הכיבוש הארור הזה שחק את החלומות של השלום – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה כיבוש? מי שלט בעזה? ב-2005 מי שלט בעזה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שחק את החלומות של השלום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתמול שר האוצר סמוטריץ' אמר שיש בעזה שני מיליון נאצים; לפני כמה ימים שר הביטחון גלנט אמר שהם חיות אדם. אני רוצה להגיד ששניכם קטנים קטנים, ועזה גדולה גדולה. עוד תזרח השמש על עזה, ועוד תזרח השמש על שני העמים. עוד תזרח שמש השלום המושתת על הכרה בזכויות הלאומיות של שני העמים, מדינה פלסטינית בגבולות 67' לצד מדינת ישראל, ויבוא השלום ויבוא הביטחון על אפכם ועל חמתכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יא גזענים, יא קטנים. עוד יבוא השלום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגנה את הטבח. תגנה את החיזבאללה. תגנה אותם פעם אחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת טור פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> "הוא מחליש את ההרתעה הישראלית", ככה אמר שר אחד; "הוא פקיד שסיים את עבודתו לפני 17 שנה, למה דעתו מעניינת"? אמר בנו של ראש הממשלה; "הוא וחלוץ צריכים להינמק עד סוף חייהם בכלא", אמר שר אחר; "הוא רוצה גופות של יהודים ברחובות", אמר העיתונאי המקורב לראש הממשלה. מה לא אמרו עליו. מכונת הרעל לא ויתרה על שום סמל ודימוי. אבל שמחנו לשמוע אתמול שנשיא בית המשפט העליון לשעבר, המשפטן, מומחה זכויות האדם אהרן ברק, נעתר לבקשת הממשלה – ראש הממשלה, כן, ראש הממשלה ביקש ממנו, והוא ייצג אותנו בדיון בהאג מול השקר הפלסטיני. שמחתי והערכתי את ברק, שנעתר לבקשה חרף כל הדברים האלה. אנחנו בזמנים קשים, רבותיי, ואנחנו חייבים את הכי טוב שלנו. אז תודה לשופט בדימוס אהרן ברק, שנענה לבקשה. תודה לממשלה ולראש הממשלה, שהתעלו על הקטנוניות הקבועה והבינו את חשיבות העניין. אסור לנו לחשוב שוב ש"כֹּחי ועֹצֶם ידִי עשה לי את החיל הזה". מה למדנו מ-7 באוקטובר? למדנו שאנחנו לא יודעים כלום. הממשלה הזו נבחרה אחרי שסיפרו לנו על משילות, חרטטו אותנו על ימין חזק מלא מלא, על ביבי חזק מול החמאס, זוכרים? ביבי חזק מול החמאס, איזו אגדה. חברים, התבדינו. לא הכול אנחנו יודעים. טעינו בקונספציה. מסתבר שימין לא מביא ביטחון, ומסתבר שהשמאלנים לא בוגדים. האשמתם את מערכת המשפט, את בג"ץ ואת המפגינים, את השמאל ואת אהרן ברק. אז מה למדנו מזה? האם כולם מבינים את זה? האם למדנו שיעור בצניעות? האם הבנו שהאמת לא נמצאת רק בצד אחד ?אם נלמד משהו אחד מ-7 באוקטובר ומשליחתו של אהרן ברק כנציג מדינת ישראל להאג, זה הצורך בצניעות. אם ניקח משהו מהמלחמה הזאת – בכל זאת עשינו משהו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> האם מקובל שמפלגת השלטון מקיימת ישיבת סיעה בזמן מליאה? אני פשוט רוצה להבין, האם מקובל שמפלגת השלטון עושה ישיבת סיעה בזמן מליאה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, שאלתך נרשמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאלה לייעוץ המשפטי של המליאה. זה הגיוני? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, הייעוץ המשפטי נמצא פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאלה לייעוץ המשפטי של המליאה: האם זה הגיוני שחברת הכנסת מירב כהן תדבר מול מליאה ריקה בצד הזה של הקואליציה כי הם בישיבת סיעה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה מוזמן לשאול – זה לא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה במסגרת הזלזול המתמשך של ממשלת הימין בכנסת, הפרדת רשויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, בגיל 87 אהרן ברק יחזור אל היבשת שבה נולד בשם אריק בריק; היבשת שבה שרד את שנות השלטון הנאצי ואקציית הילדים בגטו קובנה; היבשת שבה חי במחבוא אצל חסיד אומות עולם, וממנה עלה לארץ ישראל בגיל 11. מסלול החיים של אהרן ברק הוא המסלול הישראלי-ציוני האולטימטיבי, כזה שעובר בין תחנות של פטריוטים מושבעים: עתודה בצה"ל, התעקשות על קורס קצינים, דוקטורט באוניברסיטה העברית, דיקן הפקולטה למשפטים, התגייסות לשירות הציבורי בתור היועץ המשפטי לממשלה, השתתפות בצוות המשא ומתן בהסכמי קמפ דייוויד בין מצרים לישראל, מינוי לשופט בית המשפט העליון, ובהמשך – לנשיאו. ברק הפך למשפטן בעל שם עולמי. במסגרת ההתעסקות בעצמאות המערכת המשפטית ובזכויות אדם הוא ביסס וחיזק את חומת ההגנה המשפטית שלאורך כל השנים אפשרה למדינת ישראל לשמור על עצמה ולפעול בנחישות ובעוצמה נגד אויבינו. בשנים האחרונות – צריך לומר את זה – אחרי שכבר פרש מכס השיפוט, אהרן ברק נמצא תחת התקפה מתמשכת. שליחי ראש הממשלה הכפישו אותו, קיללו אותו, עשו הכול כדי למרר את חייו של פנסיונר פטריוט. חברי כנסת אמרו שצריך לשלוח אותו לכלא. שרים בממשלה השתלחו בו. ועכשיו אותו אהרן ברק מגויס בצו 8 על ידי משמיציו ותוקפיו כדי שישמש בתור מגן ישראל בבית הדין הבין-לאומי. ככתוב: "הן אצעק חמס ולא אֵעָנה, אשַוַע ואין משפט". בשעתה הקשה ביותר, המדינה זקוקה לטובים ביותר שיגנו עליה בעזה, בגבול הצפון ובהאג. אהרן ברק, ישראלים רבים חייבים לך סליחה ותודה. תודה על זה שאפילו כשחלק גדול מהמדינה ויתר עליך, אתה לא ויתרת על המדינה, אפילו לא לרגע. "לך בכֹחֲךָ זה והושעת את ישראל". תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהאושלה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ואליד אלהואשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלהואשלה, סליחה. ואליד אלהואשלה, תפדל. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דיברנו הרבה והתרענו רבות על הקבוצות החמושות שמסתובבות בנגב בתקופה האחרונה, אם זה בביר הדאג' או במקומות אחרים, כמו אום-חשרם וח'רבת א-זעק. לצערי הרב, אף אחד לא מטפל בקבוצות האלה, שלוקחות את החוק לידיים. מה שקרה בשבת עם קבוצת צעירים מהיישוב אום בטין לא מתקבל על הדעת, לא ייתכן. איך מרשים לדברים כאלה לקרות? לא מקובל. קבוצת חמושים, מתנחלים, שיושבים ליד קיבוץ להב, מתחקרת את האנשים בשטח כאילו שהיא המשטרה, היא הריבון. מכאן אני פונה למשטרה, למפכ"ל, לפיקוד דרום ולמפקד המשטרה, מפקד העיירות, על מנת לטפל בנושא הזה. אנחנו, החברה הערבית בנגב, החברה הבדואית, קיבלנו אחריות על האוכלוסייה שלנו מ-7 באוקטובר. היא מתנהלת כמו שצריך. אבל לא יכול להיות שמפקירים את הביטחון של האנשים. אני לא רוצה לעלות כאן שוב ולדבר על קבוצות חמושות בכל מיני יישובים בנגב. לא מקובל. אם השר מפקיר את החברה הערבית ומפקיר את החברה הבדואית בנגב, המשטרה לא אמורה לציית לו. לכן, הצעירים האלה מהיישוב אום בטין פנו למשטרה והגישו תלונות נגד קבוצת המתנחלים שמאיימת, מטרידה, מציקה לצעירים שלנו. אדוני היושב-ראש, היום היינו בדיון בוועדת הבריאות. אני רואה שהשר נמצא כאן. דיברנו על המבחן שקבע אגף הבחינות במשרד הבריאות. לא ייתכן שמי שאחראי לקביעת המועד מתעלם מהאוכלוסייה הערבית. איך אפשר לקבוע מועד בחינה ב-12 בחודש? כנ"ל עשו בקביעת הסיבוב השני לבחירות ב-12 בחודש, ב-12 באפריל. יש פה התעלמות. איך יכול להיות שהשר מקבל דברים כאלה? איך יכול להיות שוועדת הבריאות מאשרת דבר כזה? איך יכול להיות שפרופ' יציב קובע את התאריך הזה? הדרישה שלנו, אדוני השר, היא להקדים את המועד בשבוע. לא יכול להיות שהסטודנטים המוסלמים יעשו בחינה של חמש שעות ביום של צום. לא מקובל. תתארו לעצמכם שהשר מאשר בחינה של יהודים בפסח או בחג אחר, או ביום צום שלכם. אנחנו דורשים להקדים את מועד הבחינה של הסטודנטים בשבוע אחד. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. לאחר מכן – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני תוהה אם חברי סיעת הליכוד נמצאים כאן באולם. יכול להיות שהם עדיין מעכלים את המצגת שהייתה אמורה להיות מוצגת בפניהם היום בישיבת הסיעה, כי אני לא רואה פה נציגים של מפלגת השלטון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזו מצגת? איזו מצגת? איזו מצגת? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שמעתי ששר הביטחון אמור להציג היום בפני סיעת הליכוד את המצגת, מצגת ביטחונית על מה שמתרחש בעזה, בגבול הדרומי. אני מאוד מקווה שגם על מה שמתרחש בצפון, כי אדוני היושב-ראש, מה שמתרחש בצפון – זה מזמן כבר לא צפון. כבר איבדנו את הצפון. מה שקורה בצפון זה לא שחיקת ההרתעה, זה חיסול ההרתעה. אני מאוד מקווה, מאוד מקווה, שמדינת ישראל וממשלת ישראל יתעשו מהר, כמה שניתן, ויבינו שאין כבר קווים אדומים. אין כזה דבר קווים אדומים. קו אדום – שמעתי לפני חודש את שר הביטחון, שאני מאוד מעריך אותו ויש לי כבוד רב לשר הביטחון – שאנחנו נבין שהגענו לקו האדום כשאנחנו נפציץ את ביירות. בינתיים הם מפציצים לנו בסיס חיל האוויר, אחד הסודיים ביותר בצפון, שזה העיניים של המדינה – אנחנו לא מגלים פה סודות, אלא זו עובדה – ואנחנו ממשיכים לדבר, ממשיכים לחפש את הקו האדום הזה שהאויבים שלנו בצפון עוד לא חצו. אדוני היושב-ראש, לפני 12 שנה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בא לישיבה באו"ם ושם הוא הציג את הציור המפורסם שלו עם הפצצה. אז הוא אמר: זה הקו הראשון, זה הקו השני, וזאת הפצצה. אז את הקו הראשון הפסדנו כבר ב-7 באוקטובר. זה קו הגבול. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. First stage, second stage, and the bomb. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. אז את הקו הראשון איבדנו ב-7 באוקטובר. זה קו הגבול. מישהו היום מתייחס בכלל לקו הגבול? קו הגבול כבר לא קיים. מבחינתנו, אסור להיות שם, בקו הגבול, כי קו הגבול זה כמו ברווזים במטווח. הקו השני שאיבדנו הוא הקו של ההתלקחות עם החיזבאללה – זה הקו של היישובים שאנחנו כמדינה פינינו, ובכך בנינו את אזור החיץ על חשבון השטח שלנו. הקו השלישי, אדוני היושב-ראש, הוא הקו של הגליל כולו, שאנחנו עלולים לאבד את זה. אנחנו כבר בתהליך לאבד את הגליל כולו, וזה יהיה הקו של ה-bomb, הקו של הפצצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מציע, אדוני היושב-ראש, לחברי סיעת הליכוד, שאינם נוכחים כאן כרגע, להיזכר באותו נאום באו"ם בקשר לקווים האדומים של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. לאחר מכן – חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לדבר על הפגיעה בעיתונאים בעזה. העיתונאים בעזה הם העיתונאים האמיצים ביותר בעולם. 107 עיתונאים נהרגו בהפצצות או בחיסולים, כטב"מ. האחרונים שבהם הם שני עיתונאים – אחד מהם הוא חמזה, בנו של ואאל א-דחדוח. ואאל א-דחדוח זה סיפור. ואאל א-דחדוח (אומר בערבית: הוא סיפור אגדה.) כתב של אל-ג'זירה. לפני חודש הפצצה על הבית, אשתו נהרגה, (אומר בערבית: אשתו,) הבן והנכד. אחרי יום הוא חזר לשדר. אתמול הבן שלו חמזה וחבר שלו הופצצו על ידי כטב"מ, כלומר סיכול ממוקד. עיתונאים. מישהו בישראל, מהעיתונאים באולפנים, אולפני המלחמה, שאל שאלה את דובר צה"ל: למה אתם מפציצים עיתונאים? אף אחד. 107 עיתונאים. אבל למה כל הזמן תוקפים את ואאל א-דחדוח? גם הוא נפצע. במקום סנוואר אתם מחפשים את ואאל א-דחדוח? מצאתם את הנעל של סנוואר, (אומר בערבית: סיימתם והלכתם לאל-דחדוח, לווא'יל אל-דחדוח? לבן שלו ולנכד, לאשתו, למשפחה שלו? סיכול ממוקד של עיתונאים, או סיכול ממוקד של צוותים רפואיים, פרמדיקים,) צוות רפואי. זה מזכיר לי את מה שאמר מחמוד דרוויש – זו המציאות עכשיו בעזה לגבי הפגיעה בצלמים, (אומר בערבית: בפרמדיקים: אם ישאלו אותך על עזה תגיד להם שיש בה שהיד, שמנסה להצילו שהיד, שמצלם אותו שהיד, שנפרד ממנו שהיד, ומתפלל עליו שהיד.) זה בדיוק מה שקורה בעזה, (אומר בערבית: זה המצב של עזה – יותר מ-300 מהפרמדיקים נהרגו ומעובדי האו"ם. אין אזור מוגן ואין אדם מוגן.) ולכן אנחנו קוראים להפסקת הלחימה, כדי לחסוך בחיי אדם, לרבות ילדים, (אומר בערבית: בייחוד הילדים. יהי זכרם של השהידים ברוך. תודה.) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שוכרן. תודה. חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אחרי זה צריך עוד דקה, לתרגם את זה לשלי, לאנגלית. תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, בימים האחרונים פורסם שחבר הכנסת עופר כסיף החליט לתמוך בתלונה של דרום אפריקה כנגד מדינת ישראל שקובעת שמדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה. אז בואו נדבר רגע על זה שאותו חבר כנסת יושב פה ומקבל את השכר שלו מאזרחי מדינת ישראל, שאותה מדינת דרום אפריקה רוצה לתבוע. בואו נדבר רגע על זה שהוא יושב פה, ובזכות החיילים שמסכנים את עצמם בכל רגע הוא יכול להגיד את השטויות האלה בכל העולם. בואו נראה מה אנחנו עושים עם זה, כי אנחנו חייבים לשים את הגבול: מה אנחנו מצפים מנבחרי הציבור שלנו? מה אנחנו מצפים ממי שיושב בבית הזה? ואני מכבד מאוד את הבחירה הדמוקרטית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את חופש הביטוי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני חושב שחופש הביטוי זה דבר מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כשאנחנו נמצאים במלחמה, יש דברים שמצפים מנבחר ציבור. מצפים מנבחר ציבור להיות נאמן לעם שלו ולמדינה שלו, ומי שלא יכול לעשות את זה לא צריך להיות חלק מהבית הזה. וזה תקף לכל אחד שקשה לו לגנות את ארגון החמאס כארגון טרור; וזה תקף לכל אחד שיתמוך בכל הצעה כזאת או אחרת נגד מדינת ישראל; וזה תקף לכל אחד שיתקוף חייל צה"ל, מישהו מכוחות הביטחון. זה צריך להיאמר באופן ברור. אני שמח שיש יוזמה להדיח את אותו חבר כנסת מהבית הזה, כי חבר הכנסת עופר כסיף לא צריך להיות חבר כנסת במדינת ישראל, ואיתו גם כל שאר החברים שחושבים שהם יכולים לתקוף את מדינת ישראל מצד אחד ולקבל את המשכורת שלהם מאזרחי מדינת ישראל מהצד השני. הדבר הזה חייב להיפסק. ועוד מילה לגבי מה שאמרו פה קודם, לגבי עיתונאים שתקפו – השהידים, העיתונאים שתקפו. חבר הכנסת טיבי, אני רוצה לומר לך בכל הכבוד של הדבר הזה: מי שנכנס לשטח אש, מי שהצבא מסמן אותו כמטרה, הוא מחבל. וגם ב-7 באוקטובר ראינו שיחד עם הכוחות, יחד עם הכוחות, נכנסו מחבלים, נכנסו מחבלים יחד עם הכוחות, צילמו אותם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מתכוון לעיתונאים, אתה מתכוון לעיתונאים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עיתונאים, נכנסו עיתונאים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עיתונאים הם מחבלים? עיתונאים הם מחבלים? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-7 באוקטובר נכנסו עיתונאים יחד עם הכוחות של חמאס. מישהו מכם גינה אותם? מישהו בכלל דיבר על זה? מישהו מגנה פה את ארגון חמאס כארגון טרור? מישהו עמד פה ואמר: חמאס זה ארגון טרור, צריך להשמיד אותו? מישהו אמר פה: צריך לפרק אותו, גם את המנהיגים שלו? מישהו מכם מדבר על זה פה בכלל? אז לפני שאנחנו מנסים להיתמם ולדבר על זה שעיתונאים נפגעו – אף אחד לא נפגע סתם. מי שנמצא בשטח אש נפגע כי הוא צריך להיפגע, כי הוא מטרה של צה"ל. מי שהולך ליד חמאסניק – שידע שהוא משתף פעולה, והעונש על הדבר הזה הוא בדיוק כמו חמאסניק כמי שמשתף איתו פעולה. אין מה לעשות, ככה זה עובד. אז אם עדיין לא היה ברור, אנחנו מגבים במאה אחוז את צה"ל, את כוחות הביטחון; ואת כל מי שתורם בעקיפין, במישרין, בכל דרך, לתנועת חמאס – לא צריכה להיות קיימת בעולם הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אוי לבושה, אוי לבושה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזו בושה? איזו בושה, אחמד? נכנסו עיתונאים, נכנסו עיתונאים יחד עם מחבלים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מצדיק רצח עיתונאים. עיתונאים הם מחבלים? עיתונאים הם מחבלים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> נכנסו עיתונאים עם מחבלים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הם מצלמים באייפון, באייפון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בוא אני אראה לך, אני אראה לך, על האופנוע של המחבל נכנס עיתונאי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא מדבר על זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז על מה אתה מדבר? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מדבר על עיתונאים שמסכלים אותם בכטב"מ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה שיסכלו עיתונאים? למה שיעשו את זה? למה שיסכלו עיתונאים? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה תשאל אותם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל אותך. זה נשמע לך הגיוני? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה אמרת ש-107 עיתונאים הם מחבלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אמרתי שכל – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה מה שאמרת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אמרתי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עוד נקודה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אתה סיימת, לא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי שכל עיתונאי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם אם הוא חבר ועדת האתיקה, הוא לא יכול לענות ולהגיד את דעתו בצורה בוטה על אנשים שעומדים. חבר ועדת האתיקה. הוא חבר ועדת האתיקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה הבעת את דעתך. אז תגיש תלונה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שהוא רוצה הוא יעלה ויגיד, ואתה לא תיתמם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא חבר ועדת האתיקה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא צריך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה לא קשור לאתיקה. גם כתבתי לעודד, זה לא קשור לאתיקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, רוץ כץ. חבר הכנסת רון כץ, אל תענה לו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הדברים שלך חסרי אתיקה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא היית צריך להיות חבר כנסת כבר מזמן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתם בקרשים בסקרים, ובגלל זה אתה אומר שעיתונאים הם מחבלים. עיתונאים הם מחבלים? איזו בושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת אחמד טיבי, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. חבר הכנסת אחמד טיבי, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אמרתי: מי שתומך בחמאס. מי שתומך בחמאס, זה מה שאמרתי. כולם הבינו את זה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה מה שלפיד מסכים? לפיד מסכים שעיתונאים הם מחבלים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אני קורא אותך לסדר בקריאה שנייה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל עיתונאים. לא אמרת, אני אומר עיתונאים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אני קורא אותך לסדר בקריאה השלישית. בבקשה תוציאו אותו – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כולם הבינו את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תתחיל, בבקשה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> טיבי, רק שתדע לך שיש לי תיק של אמירות שלך שנצבר אצלי במחשב. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסתום את הפה. אתה הקריקטורה של הכנסת. את המקביל של גלית דיסטל. אתה המקביל של גלית דיסטל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה להוציא אותו. בבקשה. הוא מפריע למהלך – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אמרת לי לסתום את הפה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, תסתום את הפה שלך. אתה אפס. אתה יודע שאתה אפס? אתה רוצה שאני אחזור על מה שאמרתי עליך? אתה אפס. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> ימיך בכנסת ספורים, טיבי, אם יש – – – ספורים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נראה, נראה, נראה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוצפה כזאת, אין כדוגמתה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> היינו צריכים להדיח אותו מזמן. אני אומר את זה כבר שנים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, יש פה חוצפה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר, שיפסיקו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, חשוב להדגיש שלא נאמר על ידי רון כץ שעיתונאים הם מחבלים, אבל כשעיתונאי נכנס לבארי ומצלם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבנו, הבנו, אני הייתי פה, אני שמעתי. יש לי הבנת הנשמע, הכול בסדר. טוב, אתה יכול לדבר, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע את זה, אבל חשוב להגיד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה ברור, זה היה ברור. כן. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת רון כץ, עלית – אני לא רוצה להיכנס לדיון של עכשיו, אבל אני רוצה להראות את הפרצוף האמיתי שלכם, את המוסר הכפול שלכם, ולא על מה שקורה בעזה ועל היום שאחרי. אני רוצה לדבר איתך על הנושא של החברה הערבית הבדואית בנגב – שאתה בעצמך, ולא מישהו אחר, על דוכן זה דיברת בסימפתיה – ועל אחריות ועל אחדות. אני רוצה לראות אותך היום עולה לדוכן, או מחר, או בכל הזדמנות. כי אני אגיד לך, כי על היום שאחרי בעזה עדיין לא הכרעתם, הוויכוח קיים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – בעזה, אנחנו – – – אין יותר – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל שנייה, אל תפריע לי. אל תפריע לי, שנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, יש לי דברים להגיד. תשמע אותם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע את זה. אבל אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה. חבר הכנסת סימון, לא להפריע. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשמע אותם. יש לך בעיה, יש לך בעיה עם הדברים. תשמע אותם טוב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דקה, לא להפריע. לא להפריע. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא לא לא לא. אני אומר לך חד-משמעית, כי על היום שאחרי בעזה אתם עדיין לא הכרעתם – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי זה אתם? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל לגבי הנגב, לגבי ערביי הנגב, נפלה הכרעה. אתם לא מחכים לאחרי המלחמה. היום היה דיון בוועדת הפנים – היום היום – ועל מה מדברים שם? ואתם חברי ועדת הפנים – נאור, אתה לא היית היום – על מה מדברים היום בוועדת הפנים של הכנסת? נציג רשות השמירה על מקרקעין במדינת ישראל ונציג המשטרה של יחידת יואב בנגב מדברים על זה שכרגע, היום, בעת מלחמה, 200 צווי הריסה על בתים בדואים בנגב קיימים. אני רוצה לראות אותך עומד כאן ומגנה את הדבר הזה. אני רוצה לראות אותך עומד כאן ויוצא נגד הדבר הזה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בעת מלחמה מחלקים 200 צווי הריסה לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, ואתם שותקים. זה מוסר כפול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושב שההחלטה שהייתה בוועדת הפנים היום היא הכרזת מלחמה על החברה הערבית הבדואית בנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו הכרזת מלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון, כבוד היושב-ראש. משפט אחרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחרון. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה שהיה היום בוועדת הפנים וההודעה של מינהל מקרקעי ישראל ויחידת יואב בנגב על חידוש צווי הריסה בנגב – ודיברו על 200 החל מיום רביעי – זו הכרזת מלחמה בעת מלחמה על החברה הערבית הבדואית בנגב. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, תכבדו את החבר שלכם. נאור, חבר הכנסת נאור, גם מהסיעה שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה אוהב להגיד נאור. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. הבוקר בוועדת הכספים היה אמור להתקיים דיון על תקנות הפיצויים לעסקים בטווח 7 עד 40 קילומטר מרצועת עזה, פיצויים לחודש נובמבר. אני חוזר ומדגיש: אנחנו ב-8 בינואר, וטרם אושר מתווה פיצויים לחודש נובמבר, ולא לסתם אזורים בכל הארץ – לאזורים שנפגעו במלחמה באופן מיוחד. התקנות הללו היו אמורות להגיע לוועדה לפני חמישה שבועות, לפני שלושה שבועות או לפני שבוע. הבטיחו אתמול – לא הגיעו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הכניסו כספים קואליציוניים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אתמול לא הגיעו, למרות ההבטחות של האוצר. ולכן, אגב, יושב-ראש ועדת הכספים ביטל בצדק את הדיון ושינה את הלו"ז. פשוט לא היה במה לדון, לא היה במה לדון, כי פיצויים לעסקים, לעצמאים, לכל אלה שמחזיקים היום את כלכלת ישראל, את העורף במלחמה – זה פשוט לא דחוף לשר האוצר. אני כבר לא מדבר על ראש הממשלה ועל שר הכלכלה, שבכלל היו היום בסיור ביטחוני. תגידו לי, מה יש לשר הכלכלה לעשות בסיור ביטחוני בזמן שהעצמאים קורסים? היום בדיון המעקב שהחליף את הדיון בתקנות, כי לא היה במה לדון, נחשף כי התקנות לא מגיעות, חבר הכנסת מאיר כהן, כי אין מקור תקציבי. אין מקור תקציבי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על דצמבר? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> על נובמבר. תגידו לי, הקואליציה, כשחילקתם לפני שלושה שבועות 5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים ושמרתם על עשרה משרדים מיותרים, לא אמרתם שיש כסף לכולם? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה אמר שיש כסף לכולם; שר האוצר אמר שיש כסף לכולם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הינה, האוצר פה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום מסתבר שאין. יש מקור תקציבי למשרד של אורית סטרוק, יש מקור תקציבי למשרד של מאיר פרוש, למשרד של עמיחי אליהו, אפילו למשרד הפיקטיבי של דודי אמסלם יש מקור תקציבי – רק לבעלי עסקים בדרום ובצפון לא נשאר. האם בשלב הזה זה מפתיע אתכם? זה מפתיע אותנו? ממש לא. הממשלה הזאת, שר האוצר הזה, ראש הממשלה הזה, לא כשירים להוביל את המלחמה, לא כשירים להוביל את הכלכלה, לא כשירים להוביל את המדינה. למען העצמאים, למען המפונים, למען המילואימניקים, מדינת ישראל חייבת היום ממשלה אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. רק לציין ש-4 מיליארד שקל כבר נוצלו למען העצמאים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא – 4 מיליארד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם מקור תקציבי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 4 מיליארד נוצלו, ויהיה עוד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מורה משדרות שלא מקבלת משכורת – היא כן, אבל העצמאי משדרות – לעזאזל. יקבלו התקף לב, זה מה שהם יקבלו כשהם יחזרו ממילואים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את שר האוצר מדבר היום על סיוע למילואימניקים בסכום של 9 מיליארד שקל. שמחתי ואמרתי שזה חשוב מאוד, אבל אחרי ששמעתי והתרכזתי בדברים שלו, הוא אמר: יבוא בשלוש פעימות. שלוש פעימות. העסקים שלהם קורסים, המשפחות שלהם בקשיים, ושר האוצר מדבר איתנו על שלוש פעימות. למילואימניקים שנלחמים עכשיו אין זמן לחכות לשלוש פעימות, לכן צריך להביא להם את כל התוכנית בפעימה אחת, כי הם זקוקים לכל שקל עכשיו, אדוני היושב-ראש. אסור ללכת על שלוש פעימות. ולעסקים – היום שאלתי את רשות המיסים שאלה פשוטה: התקנות שהבטחתם להביא לנו לפיצויים, לאנשי העסקים, לעסקים, לעצמאים – ב-1 בדצמבר אמרתם שתביאו את התקנות. אנחנו עוד מעט באמצע חודש ינואר, והתקנות עוד לא הגיעו. אני שואל: למה לא הגיעו התקנות? מה התשובה של רשות המיסים? אין מקור תקציבי. זו בושה. הרי יש מקור תקציבי למשרדים המיותרים שלא עושים כלום ויש מקור תקציבי לכספים הקואליציוניים, אבל לעסקים, לעצמאים, למילואימניקים – אין כסף. אין כסף. אדוני היושב-ראש, ממשלה כזאת, שמנהלת את הכלכלה בצורה כזאת שתביא לקריסה כלכלית במדינת ישראל – אם הם ימשיכו להתנהל איך שהם מתנהלים, הם צריכים ללכת הביתה כמה שיותר מהר. אני שמעתי את שר האוצר אומר, שמעתי את ראש הממשלה: לא יחסר כסף, יש כסף לכולם. אני לא רואה את הכסף לכולם; אני לא רואה את זה למילואימניקים, אני לא רואה את זה לעצמאים, אני לא רואה את זה לאנשים שזקוקים לכסף עכשיו. הם צריכים כל שקל עכשיו, כי הם במצב קשה. אני זוכר שלפני שבועיים הגיע מילואימניק לוועדת הכספים, בכה בוועדת הכספים, אמר: תפתחו את המקרר אצלי – לא תמצאו כלום, המשפחה שלי רעבה. אנחנו במדינת ישראל צריכים להגיע למצב כזה? זו בושה לממשלה הזאת, בושה לכל שר שיושב בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, העתירה של דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי בהאג בתואנה שישראל מבצעת רצח עם בעם הפלסטיני היא עתירה מופרכת ומגמתית. הניסיון להאשים את מדינת ישראל ברצח עם הוא אבסורד מוחלט, מפני שההפך הוא הנכון. מה שהופך את הסיפור הזה לעצוב יותר הוא שכאן במשכן, בינינו, יושב חבר הכנסת עופר כסיף, שמשתף פעולה עם המזימה נגד מדינת ישראל. חבר הכנסת עופר כסיף, התבלבלת. מוטב שתתפטר מכנסת ישראל ותתמודד לבחירות של הרשות הפלסטינית. אולי שכחת שב-7 באוקטובר חמאס הוציא לפועל מתקפה רצחנית וברברית על מנת להשמיד ולרצוח את העם היהודי במדינת ישראל. מתקפת הטרור הנוראית הזאת נרשמה כטבח הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל מאז השואה. אם לא די בכך, הטרוריסטים הנבזיים מצהירים שבכוונתם לבצע מתקפה כזאת שוב. אין אף מדינה בעולם שהייתה מותירה אירוע כזה ללא תגובה. ארגון הטרור חמאס הוא זה שמצהיר במשך עשרות שנים שבכוונתו להביא להשמדת מדינת ישראל ולרצוח כל יהודי באשר הוא. אנחנו ניצבים מול חמאס-דאעש, שזוכה פעם אחר פעם לגיבוי והגנה בזירה הבין-לאומית. זה פשוט לא ייאמן. לאורך ההיסטוריה העם היהודי תמיד היה נרדף, ועל כן יש חשיבות רבה שלמדינת ישראל יהיה צבא חזק שיגן על העם היהודי מפני איומים ממשיים להשמדה ולרצח עם. העתירה שהוגשה משוללת כל בסיס. צה"ל מתמודד עם מלחמה מורכבת ועם אתגר שאף מדינה לא ניצבה מולו. צה"ל פועל במקצועיות ובכירורגיות, ונמנע ככל הניתן מלפגוע באוכלוסייה האזרחית. צה"ל לא רק פועל על פי הדין הבין-לאומי לדיני מלחמה, אלא הוא גם דואג להזהיר את האוכלוסייה באמצעות כרוזים והודעות. הוא מושיט יד לאוכלוסייה בשטח עימות ומגדיר מחסות ונתיבי מילוט, בעוד שמחבלי החמאס הם אלה שמשתמשים באזרחים בעזה כמגן אנושי. מדינת ישראל אפילו מכניסה סיוע הומניטרי לתושבי עזה, בעוד שהחטופים שלנו לא זוכים לטיפול רפואי כבר למעלה מ-90 יום. האויב שלנו הוא אכזרי, מניפולטיבי, והוא אינו בוחל באמצעים. חבל מאוד שדרום אפריקה נפלה במלכודת הזאת. ארגון הטרור חמאס שם לו כמטרה מרכזית לפגוע באזרחים שלנו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את לקראת סיום? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולכן זוהי לא זכותנו – זוהי חובתנו להגן על עצמנו מפני איומים של השמדה ורצח עם. אנחנו נמשיך בכל הכוח להסיר את האיום ממדינת ישראל, כי בניגוד למחבלי החמאס, העם היהודי הוא עם הנצח. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, ברור לכל בר-דעת שראש הממשלה נתניהו שוב לא פועל בהתאם לחובה הלאומית שלו. הוא מזניח במכוון, מטעמים פוליטיים גרידא, את הדיון הרציני ביום שאחרי ובאופן ניהולה של רצועת עזה בחודשים הקרובים. שר הביטחון כבר הצהיר בפומבי על השינויים בדפוסי הלחימה, וראש הממשלה – מפחד הקנאים והקיצוניים בממשלתו הוא אינו מציג כל תכנון אסטרטגי רציני. התוצאה היא שהיחידים בממשלה ובקואליציה שכן מדברים על היום שאחרי הם אותם אלה שההתבטאויות המטורפות שלהם מפרנסות את כתב התביעה הבזוי והמעוות של דרום אפריקה בבית הדין הבין-לאומי. מול גרירת הרגליים של ראש הממשלה וההשתוללות של הימין הקיצוני, וכן מול השתיקה של חלק גדול מהשותפים שלנו במרכז, יש לשמאל הציוני תפקיד חשוב בהצבת סימנים ברורים ליום שאחרי. הראשון שבהם הוא הניפוץ של אשליית הסטטוס קוו והתפיסה הכוזבת שניתן להחליף את החתירה לפתרון הסכסוך בדוקטרינה של הניהול האין-סופי שלו. מול הדוקטרינה הכוזבת הזו אנחנו חייבים לומר באופן ברור שכל דיון ביום שאחרי אינו יכול להיתחם בגבולותיה של הרצועה, אלא עליו לעסוק גם במציאות ביהודה ושומרון. הניתוק בין הרצועה לגדה הוא אחד משורשי המצב הקשה מאוד שעימו אנחנו מתמודדים. התפקיד של השמאל הציוני הוא לקרוע את המסכות מעל פניו של נתניהו, וכן לאתגר את השותפים שלנו במרכז בקביעה הנחרצת שאין תחליף לשילובה המשמעותי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה. עלינו לומר באומץ שבמקביל ללחימה העיקשת בטרור, היום שאחרי המלחמה חייב לכלול תהליך מדיני מול הרשות, במעורבות עמוקה של הממשל האמריקאי ומדינות ערב המתונות. האתגרים שניצבים בפנינו מצדיקים בחינה של שלב ביניים משמעותי, שבמסגרתו יבוצע עדכון עמוק ומקיף של כל ההסכמים בין ישראל לרשות הפלסטינית. עדכון ההסכמים שנחתמו במקור לתקופה של חמש שנים בלבד הוא אמצעי משמעותי לחידוש האמון בין הצדדים אט-אט, וכן לחיזוקה של הרשות תוך התמודדות עם הכשלים הרבים בהתנהלותה. וכן, צריך לומר ששלב זה חייב לכלול גם את הפסקת הבנייה בהתנחלויות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – מחוץ לגושים. ובהקשר הזה נאמר – וכאן המשפט האחרון, אדוני – עלינו לשים את ליבנו לתוכניות של הימין הקיצוני בעניין חידוש ההתנחלויות ברצועת עזה, ולא לתת לעניין הזה לרדת מסדר-היום. כאן העמידה שלנו היא לא רק מול סמוטריץ' וסטרוק, נתניהו ואדלשטיין, אלא גם מול השותפים הטבעיים שלנו במרכז, שבמקרה הטוב בוחרים שלא להשמיע קול בסוגיה הזו, ובמקרה הרע עוצמים במכוון את העיניים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, היום הוא היום ה-94 מאז שפרצה המלחמה, 94 ימים שבהם עדיין יש לנו 136 חטופות וחטופים בעזה. חשוב להזכיר את זה כל הזמן. אני רוצה לתת לכם כמה ציטוטים של חוזרים מהשבי, ולדבר קצת על הנושא: "כל יום שם הוא גיהינום"; "החמצן במנהרות הולך ואוזל"; "מה שעברתי שם זה סרט אימה"; "הילדים יכולים למות, פשוט כי יכולים לרצוח אותם" – כל אלה ציטוטים של אנשים ששוחררו מהשבי, כמו שאמרתי, וסיפרו את סיפורם המצמרר. היום – כמו רובנו כאן, אני מניחה – נחשפתי לתמונות המזעזעות שהדיילי מייל פרסמו בכתבה שלהם, ומאוחר יותר היום גם יצא הסרטון המאוד-גרפי וקשה של הבנות שלנו שנחטפו ממש סמוך ל-7 באוקטובר. אפשר להסתכל על הבעות הפנים שלהן ועל האימה שאוחזת בהן, כמו גם הפציעות שלהן. אי-אפשר שלא להרגיש פשוט איך הלב מתכווץ ומתמלא בפחד גדול על החיים שלהן. אני חושבת שהתפקיד שלנו פה בבית הזה הוא גם לדבר בשמן, כי הן לא יכולות לדבר, הן לא יכולות להשמיע את קולן, וחשוב מאוד שכולנו נדבר אותן. אני חושבת שכולנו זוכרים איך התרגשנו כשאוהד מונדר חזר, כשאימו וסבתו חזרו מהשבי; כשדניאל אלוני ובתה אמיליה המקסימה יצאו לחופשי. מי לא זוכר את יפה היקרה על הקלנועית? מי לא זוכרת את שירי ביבס ושני ילדיה המדהימים הג'ינג'ים הקטנים, אריאל בן הארבע וכפיר – כפיר, שרק לפני יומיים ציינו את יום הולדתו העברי בשבי? לכל האנשים האלה שהזכרתי יש אהובים, אהובים שחושבים עליהם כשהם הולכים להפגנה ביישוב הקרוב, כשהם צועדים בצעדה המרכזית. אני בטוחה שהמחשבות על מה שקורה להם שם מדירות שינה אצלם ואצל כולנו. מחר, יום שלישי, יתקיים פה הכנס הראשון של השדולה שהקמתי ביחד עם חברי חבר הכנסת בועז ביסמוט, השדולה למען החטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שיתוף פעולה מבורך. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שזו באמת השדולה הכי חשובה בכנסת ישראל היום. זו שדולה שרוצה לדבר על נושא החטופים – לשים אותו על סדר-היום ולפעול ככל יכולתנו כדי לעשות הכול שהם יחזרו כמה שיותר מהר. הכנס הזה יהיה בנוכחות חברי הכנסת, שרים, שגרירים, אורחים, ארגונים בין-לאומיים, וכמובן משפחות החטופים והחוזרים מהשבי, שייתנו עדויות על מה שקרה שם. כולנו צריכים להעביר מסר שחמאס מחזיק בחפים מפשע, שהם צריכים לחזור הביתה, וכל יום שעובר הוא סכנת חיים בעבורם. אני רוצה להודות לחבר הכנסת בועז ביסמוט על שיתוף הפעולה המצוין בינינו ואני חושבת שזו דוגמה ומופת לאיך שכשאנחנו מחליטים לעשות ביחד משהו שהוא חשוב מאוד, זה אפשרי. אני מזמינה את כולם לצפות בזה בשידור החי מחר בערוץ הכנסת ולסייע לנו במאמץ הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בימים אלה כולנו עוקבים מקרוב ובהערכה רבה אחר מערך משרתי המילואים. אנחנו מבינים שהביטחון שלנו, שהחוסן שלנו, שהעתיד שלנו כאן במדינת ישראל, תלוי במידה רבה במערך משרתי המילואים. ביד אחת הממשלה מדברת על הרחבת מערך המילואים. לכולנו ברור שכבר בעתיד הקרוב ישרתו יותר זמן ויותר ימים בשנה ויותר אנשים יהיו חלק מאותו מעגל של משרתי המילואים. ואני פה כדי לומר שנאה דורש, נאה מקיים, וצריך גם לתת בחזרה. אם יד אחת דורשת ממשרתי המילואים עוד ועוד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אתה מפריע לחבר סיעתך. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אותה מדינה שמבקשת ממשרתי המילואים להתייצב ולהתמודד עם מורכבויות ברמת הביטחון האישי, ברמה העסקית, ברמה התעסוקתית, ברמה המשפחתית, צריכה גם לדעת לתגמל אותם. אני נכנסתי לבדוק אילו זכויות עיקריות מקבלים היום משרתי מילואים, ותסלחו לי, אבל זה באמת לא רציני, ואני מנסה לבחור מילים עדינות. משרתי המילואים יכולים לקבל עד 5% הנחה בארנונה – שימו לב, זה רשות. זה נתון לבחירת הרשות המקומית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בשבוע שעבר היה פה שר הפנים ואמר: 25%. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 25% זה רשות, 7% זה חובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור העלה את זה פה. חבר הכנסת נאור שירי, אתה העלית את הנקודה הזאת. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בהטבות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 25% חובה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 25% זה רשות, 7% זה חובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, כן, נכון. 25% רשות. הרשויות אימצו את זה, אבל העלית הבחנה בין מפקדים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זו הבחנה שעדיין לא ברורה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עדיין לא, ושר הפנים אמר – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מוסדר. אתם מדברים על דברים שיהיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, היו. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הבחנה בין מפקדים קיימת כבר היום. בסוף בסוף אנשים לא מקבלים באמת. גם מי שמגיע ל-40 יום מילואים בשנה לא מקבל שום דבר מהותי בהנחה בארנונה. אני צריך לדבר פה גם על ארנונה עסקית. צריך לדבר על הנחה בשכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה, לא כבחירה, לא כאלמנט שיווקי או כאיזושהי תרומה של אותו מוסד; כחובה. צריך לדבר גם על נקודות זיכוי ממס. אנחנו נותנים כמדינה נקודות זיכוי ממס על סיום תואר, אנחנו נותנים את זה לחיילים משוחררים. מה לגבי כל אותם משרתי מילואים שמתבקשים לעזוב את חייהם ומשפחותיהם ולצאת להגן על המדינה בתדירות מאוד גבוהה? למה להם לא מגיע נקודות זיכוי ממס? אנחנו כמדינה צריכים לדעת גם לתגמל, לא רק לדרוש. צריכים לדעת להוקיר ולא רק במילים. צריכים לדעת לייצר פה מערך הטבות אמיתי שילווה אותם הן כיחידים, הן כסטודנטים, הן כאזרחים, הן כבעלי עסקים ועצמאים, והיום זה פשוט לא קיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, אלמוג כהן, לא ראיתי. היית בשקט, לא ראיתי. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, האמת שכרגע ראיתי הודעה של ישיבת סיעה חסויה מהליכוד – מה שנקרא: הפודקאסט של הליכוד. ראיתי שם משפט שאני באמת מחויב להגיע לפה ולדבר עליו. המשפט נאמר על ידי שר הביטחון. אני משתדל, כמובן, לברור את מילותיי – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לשמור על כבודו. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – לשמור על כבודו של השר, אבל גם הוא צריך לשמור על כבודם של תושבי אופקים ושדרות, באמירה הזו שלא כל אישה באופקים ושדרות תחליט לאיזה שלב צה"ל יעבור. אז אדוני השר, אני חושב שהאמירה הזו היא אמירה חסרת אחריות. אני חושב שאתה התבלבלת וטעית לומר דבר כזה על נשות אופקים ושדרות אלה מהפריפריה, מה שנקרא. אני רק רוצה להזכיר לכבוד השר שבבוקר של 7 באוקטובר, כאשר אנחנו היינו לבד – היינו לבד, היינו לבד – נשות אופקים ושדרות היו לבד, אף אחד לא בא לעזור. אני לא חושב שיש מישהו במדינה הזאת שיכול להעלות על דל שפתיו לדבר נגדן, לדבר נגד הנשים הגיבורות שלנו, כמו – אני יכול לדבר מקרבה: דודה שלי טלי חדד, בנה איתמר, צוער בגדוד גפן, יצא להילחם במחבלים ברחוב המקביל לזה שבו אני נלחמתי, נפצע קשה, שני כדורים בבטן, כדור ברגל. אימא שלו פינתה אותו, וכשהבן שלה פצוע קשה, היא חזרה ופינתה עוד פצועים. אז כבוד השר, אני רוצה לומר לך שאתה התבלבלת ואתה טעית בגדול. מי שיקבע לאיזה שלב יעבור צה"ל זה בדיוק הנשים בשדרות ובאופקים, הנשים שהיו לבד באותו הבוקר, לגמרי לבד. אתה יודע מצוין שהיינו שם לבד, כבוד השר. אני מצפה ממך באמת לחזור בך מהאמירות האומללות האלה. הנשים שלנו הן נשים גיבורות, הן נשים חזקות ועוצמתיות, ובלעדיהן, אגב, עד עכשיו היית מנהל אירועי בני ערובה וצבא שמיים אצלנו ביישובים, כי אתם לא הייתם באותו הבוקר. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איתמר יודע מה זה צבא שמיים? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא חושב שזה משחק מחשב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה אתה רואה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא הייתה ראשונה. אנשי הליכוד לא היו פה, כי היו"ר אישר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כל נאום שלך הוא חוויה, טלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דוידסון מחכה פה כבר שעה לשמוע אותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בטח. רק לי. עכשיו ברצינות, בסדר? חברים, את הנאום אני מקדישה לאמנה, ואני רוצה להסביר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עובדי הסיעות, בבקשה שקט. חברים. חבר הכנסת ואטורי, תעזור לי. תעזור לי שם, סגן היושב-ראש. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> את הנאום הזה אני מקדישה לאמנה, ואני עושה פה שיעור מאוד מאוד בסיסי בדבר הזה. אני פונה בהקשר הזה לראש הממשלה, ופניתי אליו גם בישיבת הסיעה. אני רוצה להבהיר לכם שעל פי האמנה שאנחנו חתומים עליה – לאמנה הזו יש סייגים. באותם סייגים אין תיקוף לאמנה. אחד הסייגים זה מקום שהסכסוך הרלוונטי שבבסיסו יש פנייה לבית הדין לצדק הוא סכסוך שהתחיל בפעולות איבה נגד מדינת ישראל או במלחמה שנכפתה על מדינת ישראל. תגידו לי, אתם נורמליים? בשיא הרצינות אני שואלת: אנחנו מתייצבים בטריבונל אנטישמי בעליל. הטריבונל האנטישמי הזה, בין השאר יש שם שופט מסומליה, יש שם שופט מלבנון. שופט מסומליה ומלבנון ידונו בטענה הזויה של רצח עם? אדוני ראש הממשלה, לו הייתי ראשת ממשלה הייתי אומרת את הדבר הבא: מדינת ישראל בשעת לחימה לא תתגונן מפני טענה כל כך מקוממת של רצח עם, של ג'נוסייד. ועוד תבינו, על פי האמנה עצמה, שבוע המשפטנים עושים על זה פודקאסטים וסיעור מוחות – מה הנפקות של זה, אם אנחנו צריכים להתייצב או לא, עם כל מיני משפטנים דגולים בדין הבין-לאומי, ואין חולק אליבא כולם שזה חל, הסייגים של האמנה, ועכשיו, למרות הסייג – אם כן או לא. אז אומרים לנו: טוב, נתייצב – אמרו את זה לראש הממשלה – נתייצב ונטען את זה. ברגע שהתייצבת זה "נגעת – נסעת". כל מי שמבין במרוץ סמכויות מבין את הטירוף שבזה. אסור להתייצב. הדבר הבא, אדוני ראש הממשלה: שלום, אנחנו כאן, הליכוד ובוחרי הליכוד. אנחנו כאן. מותר להתחשב בדעה שלנו. איך מחליטים דבר כזה על דעת יחיד, אדוני ראש הממשלה? מילא אני, אני מבוטלת; איפה להביא לממשלת ישראל את ההחלטה אם להתייצב בטריבונל האנטישמי הזה או לא? זאת החלטה כבדת משקל, צריך להקדים לה ידע והבנה. הרי בשנת 2004, כשהגישו נגדנו תביעה, לדוגמה, בבית הדין בקשר לחומה, לא התייצבנו. ישראל טענה שחל סייג של עניינים פנימיים של מדינת ישראל – זה עוד סייג באמנה – ולא התייצבנו. מה קרה? למה שנתייצב? בשם כל השמות. אז אדוני ראש הממשלה, החלטת לבד, אז אם החלטת לבד, אני לא אמורה לגבות את זה, לא, לא בעיוור. אתה לוקח את אהרן ברק, שהוא משפטן דגול לצורך השיח, בוא נניח את זה, אבל אתה מבקש שאנחנו נשלם מס שפתיים בנציג מטעמנו באותו טריבונל הזוי ואנטישמי – אגב, אין לנו שם שום רוב ושום סיכוי. אהרן ברק, מעבר למה שהוא אמר על הממשלה – זה לא מעניין אותי, זכותו לדעתו, אבל הוא אמר בפיו שלו שהוא נתן לצה"ל לנצח יותר מדי פעמים. בשורת פעמים שראיינו אותו הוא אמר שהוא מצטער שהוא התיר הרס של בתי מחבלים. הוא יגן עליי מפני טענה של רצח עם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא המציא את המושג "השטחים הכבושים". אני אינני יודעת מה דעתו על יהודה ושומרון, על הגדרת המדינה. אני יודעת דבר אחד מהפרוגרס שלו: הפרוגרס הרדיקלי הוא הפיכת המדינה למדינת כל האזרחים תחת הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אדוני ראש הממשלה, מכל מלמדיי השכלתי. אל תעשו את ההחלטות האלה, לא במחשכים, ושלא נשמע עליהן בתקשורת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תציג לנו את הדברים, תציג לממשלה את הדברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז, בכבוד. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לנו במסורת שלנו מודלים מדהימים של מנהיגים גדולים. כדאי שנלמד מהם. השבוע נציין 50 שנה מאז לכתה של אחת הדמויות הרבניות הגדולות שידע עם ישראל בדור תקומת ישראל, שלצערי פחות מוכר לציבור הרחב: הרב יוסף משאש, זיכרון צדיק לברכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא חיתן את ההורים שלי. ההורים היו שכנים בחיפה. הוא היה קדוש ואוהב אדם. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> כן? חידשת לי. דווקא בימים אלו, אחרי שנה של פילוג נוראי בין חלקי העם, ודווקא כשחיילינו מכל הגוונים נלחמים כתף אל כתף, אני רוצה שנדבר קצת על מודל המנהיגות של הרב ואיך היא רלוונטית לנו כאן בכנסת. הרב יוסף משאש נולד למשפחה של רבנים בעיר מקנס שבמרוקו. הוא היה תלמיד חכם עצום – דיין, פוסק, משורר, צייר, היסטוריון, איש ציבור ועוד ועוד. מודל המנהיגות שלו היה מיוחד, אבל גם שורשי ונטוע עמוק במסורת הרבנית המרוקאית. אחד הדברים הבולטים ביותר אצל הרב היה העובדה שבין השיקולים שהוא שקל בפסקי הלכה שלו, הוא תמיד שקל גם את השיקול הקהילתי, או במילים שלנו היום: שיקול של אחדות ישראל. אחדות הקהילה והיכולת של כל יהודי למצוא את מקומו בקהילה היהודית היו שיקול מכריע עבורו. ככה הוא פסק רבים מפסקי ההלכה המפורסמים ביותר שלו. לדוגמה, הוא התיר לקנות בשר כשר ממוכרים מחללי שבת – כמובן, בלי להצדיק את חילול השבת שלהם; לא טשטש את האמת, אלא נתן דגש לאחדות ישראל. הוא התיר לשתות יין שנגע בו מחלל שבת, בין השאר כדי שיהודים יוכלו לאכול ביחד. כמו כן, הוא התיר להעלות מחלל שבת לתורה בשבת. הוא פסק להקל לטלטל בשבת בזמן הזה, כדי שאנשים יוכלו לבקר אחד אצל השני. בכל התשובות שלו – ואני ממליץ לכולם ללמוד אותן, כדי לראות את הגאונות שלו – הוא לא ויתר על האמת ההלכתית, אבל כשיכול היה להקל והיה לזה ערך קהילתי, הוא העדיף להקל. שלא נתבלבל, הוא היה מחויב להלכה לחלוטין. הוא פשוט הבין ששיקול האחדות הוא חלק מהשיקולים ההלכתיים שצריך להביא בחשבון. כמה אנחנו, כל אחד עם האידיאולוגיה שלו, כל אחד עם האמת שלו, יכולים ללמוד ממנו איך להתנהל בצורה אחרת עם אותה מחויבות לאמת, אבל גם עם מחויבות לא פחות חזקה לאחדות העם, שתוריד מההתלהמות ותחזק את ההסכמות ואת היכולות שלנו לחיות ביחד בשלום. עוד מרכיב חשוב במנהיגות שלו היה השכל הישר שבו הוא פעל, ה-common sense. דוגמה בולטת הייתה היחס שלו לציונות: בזמן שאחרים עשו דיונים פילוסופיים על הציונות עם ספרים שלמים שנכתבו על כל זרם וזרם בציונות וגם ספרים שנכתבו בחלק מהיהדות החרדית כנגד הציונות, הוא פשוט השתמש בשכל הישר שלו, תיאר את חלום הדורות לחזור ארצה ואיך הוא מתגשם מול עינינו. במקום אידיאולוגיות גדולות – שכל ישר, common sense. כך כתב בתשובה כשנשאל אם יש לחגוג את יום העצמאות: "אין לך לסכסך דעתך בעניינים אלו. אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנחנו עושים, עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא ואוכלים ושותים ושמחים, ואין לנו עסק עם אחרים". פחות תיאוריה, פחות אידיאולוגיות מרובות – יותר שכל ישר, יותר אמת פשוטה. את שיטת הפסיקה שלו הוא תיאר בעצמו כשילוב של דין, שכל וזמן. הדין – הכוונה להלכה, במילים שלנו, האמת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> – – השכל הוא השכל הישר – משפט אחרון – והזמן הוא ההבנה שגם האמת שאנחנו מאמינים בה צריכה להשתלב במקום ובזמן שבו אנחנו חיים ולא לכפות את האמת שלנו על המציאות, על השעה ועל הדור. סליחה, אמרתי משפט אחרון, אז אני באמת אגיד משפט אחרון. יהי רצון שבזכותו של הרב יוסף משאש, שזכותו תגן עלינו, נדע אנחנו כמנהיגים של העם המדהים ביותר בעולם לאמץ את מודל המנהיגות שלו, שמשלב בין הבנה של אחדות ושכל ישר על מנת לחזק את כל חלקי העם ולהצעיד את כולם ביחד קדימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמר ואמן. כאמור, הוא היה הרב הראשי לחיפה, ראש אבות בתי הדין, ולפני צאת שבת הוא היה נותן שיעור בחיפה בפרקי אבות – יש לו ספר "נחלת אבות" – והיו באים חילונים, דתיים, ובאמת, אנשי אמונה אבדו. אין היום אנשים כמוהו, שאוהבים ומקרבים. זכר צדיק וקדוש לברכה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמבוש לרמטכ"ל: "יותר מ-100 בכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה במכתב לרמטכ"ל הרצי הלוי: 'עוקבים בצער רב אחרי החזית השמינית שנפתחה לצה"ל – חזית הקבינט'". אלה היו הכותרות בימים האחרונים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה עושה את זה מאוד דרמטי. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ממש, זו הדרמה של הכותרות. גורמים באופוזיציה מיהרו להצטרף. אני אומר, חבריי, אנחנו אחרי 7 באוקטובר היינו צריכים ללמוד משהו ולשנות כמה דפוסי חשיבה. על פי העולם של אתמול, אדוני היושב-ראש, נבחרי הציבור הם הבעיה, ומי ששומר על האינטרס הציבורי הוא הדרג הממונה, המקצועי, נטול הפניות. אני רוצה לדבר עכשיו על דוגמה שמוכיחה עד כמה הדמוקרטיה ונבחרי הציבור הם קריטיים לתפקוד המדינה. אני רוצה להזכיר לאזרחי ישראל, לכל היושבים כאן, לחבריי, לך, אדוני היושב-ראש, את הסיפור של הכור בסוריה. זה התחיל מכישלון המודיעין לחשוף את תוכנית הגרעין של קדאפי, ואז בשנת 2004 החליט לבחון את העניין מי שישב כאן כמונו, חבר כנסת, באותה תקופה היה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, יובל שטייניץ. גם אז במערכת הביטחון השתוללו עקב המהלך, ואף איימו להחרים בתגובה את הוועדה. הרמטכ"ל דאז, בוגי יעלון, הורה לצה"ל להחרים את דיוני הוועדה ושיגר מכתבים לח"כים נגד היושב-ראש, אבל הדיונים התקדמו. תוך כדי בדיקה וחקירה הבינה הוועדה שלסורים יש כנראה כור גרעיני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שם לב למה שאתה אומר? שהגורם המדיני הלך נגד הקונספציה, שהתאהבתם בה, והכתיב מדיניות לדרג המקצועי. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> הגורם המדיני, נאור שירי, נאור שירי, הגורם המדיני אתגר את המערכת. הוא לא בא ואמר – לא אמרו לו אמבוש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תמשיך. תמשיך בנאום שלך. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אמשיך, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תראה את הבור שאתה נופל אליו. אני אסכם לך אחר כך את הבור. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה תקשיב עד הסוף. תקשיב עד הסוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה לא להפריע. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שתיתן לי להשלים עד הסוף, כדי שנאור יבין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני מבין – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת, ציינו בדוח שהעבירו לראש הממשלה דאז שרון שמניתוח כלל המידע המודיעיני עולה כי מתקיים בסבירות גבוהה פרויקט גרעין צבאי בסוריה – שנתיים וחצי לפני אמ"ן, נאור, שלוש שנים לפני ראיית הזהב של המוסד. פוליטיקאים, נבחרי ציבור, חברים בוועדת החוץ והביטחון היו אלה שהעלו את העניין, הם אלה שרתמו את אמ"ן ואת המוסד. אתה יודע, נאור, מה אמר אחד בשם זאבי פרקש, שאז הוא היה ראש אמ"ן, והיום רוצים למנות אותו לתפקיד בודק וחוקר? אתה יודע מה הוא אמר ליובל שטייניץ? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הפילוסוף. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה. יפה מאוד. הוא אמר: "אדוני הפילוסוף, אני מודיע לך כאיש מקצוע שֶׁלמה שאתה אומר אין שום היתכנות". מה היה קורה לו היה שטייניץ נבהל מקריאות האמבוש? מה היה קורה לו הוא היה לוקח צעד אחורה ולא ממשיך לבדוק את הדרג המקצועי? אני יודע מה היה קורה – לפחות למדינת ישראל זה היה אסון. הביקורת הצילה את מדינת ישראל מכור גרעיני בסוריה. ואני קורא לשרים, שרי ממשלת ישראל: תשאלו שאלות, תאתגרו את המערכת. זה לא אמבוש, זה לא חזית נוספת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל בלי הדלפות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה קריטי למען חיינו כאן. נאור שירי, זה קריטי. צריך לשאול שאלות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה חשוב, אבל בלי הדלפות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא רק הזכות של השרים, זה לא רק הזכות – זוהי החובה שלהם. זוהי החובה שלהם. זו החובה של הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בזמן האחרון התקיימו לא אחת דיונים על המשך עבודתה של תחנת אל-ג'זירה בתחום מדינת ישראל. היו הצעות לסדר-היום, היו דיונים בוועדות, היו דיונים בממשלה. ובמקרה, מאוד במקרה, בכל פעם שיש דיון על המשך עבודתה של אל-ג'זירה בתוך ישראל, במקרה לחלוטין אחד מבני משפחתו של עיתונאי אל-ג'זירה ואאל א-דחדוח משלם בחייו. בפעם הראשונה היה פה דיון אם לאפשר לאל-ג'זירה לפעול בתוך ישראל, כן או לא, ואז נהרגו אשתו, בנו ונכדו או נכדתו של עיתונאי אל-ג'זירה ואאל א-דחדוח. בפעם השנייה שהיה דיון אם לאפשר לאל-ג'זירה לפעול בתוך תחומי מדינת ישראל – כן או לא – נהרג בנו הבכור של עיתונאי אל-ג'זירה חמזה ואאל א-דחדוח. נהרג יחד איתו עוד עיתונאי בשם מוסטפא. שני אלה הם אחרונים מבין העיתונאים – מבין עשרות, למעלה מ-100 עיתונאים, 170 עיתונאים – ששילמו בחייהם רק על זה שהם מעבירים את התמונה; רק על זה שהם מעבירים את הידיעה; רק על זה שהם עוסקים במקצוע שלהם, שהוא מקצוע העיתונות. אז לעזאזל, מה צריך עיתונאי בעזה להעביר לאזרחי מדינת ישראל או לכל העולם, אם לא את ההרס, אם לא את עשרות אלפי הילדים ההרוגים, אם לא אלפי הנשים ההרוגות, אם לא עשרות אלפי הפצועים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מאות חטופים. את החטופים אל-ג'זירה לא מזכיר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון. אם זה יותר מ-70% מסך כל המבנים בתוך הרצועה נהרסו, כבישים, מאגרי מים, חשמל, אוניברסיטאות, בתי ספר – מה עוד צריך לומר לעולם? שמה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קיבוצים נהרסו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שמחלקים לנו פרחים? הוא צריך לומר את זה. אם אתה מדבר על חטופים, אז הם עשו הכול, את כל ההרס הם עשו, אבל לא החזירו את החטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. מדברים על אל-ג'זירה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הם מלכתחילה שיקרו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל-ג'זירה לא מזכיר מילה אחת על החטופים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אמרו שהולכים להחזיר את החטופים, ומה שהם עושים הוא ההפך מלהחזיר את החטופים. אז המשפחות של החטופים צודקים: אי-אפשר לדרוש שחרור חטופים עם כל מה שמתרחש בעזה. אבל אתם לא העזתם לסגור את אל-ג'זירה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כי היו לכם שיקולים מול קטאר. זו האמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – חיילים שלנו בעזה. די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את לא צריכה לתת הערה לכל אחד שעולה לדבר. אולי תכתבי לנו מה לומר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נותנת לך הערה. אל תסתכל עליי. אל תסתכל עליי ואל תדבר אליי. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא מדבר אלייך. לא רואה אותך בכלל. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את מדברת על כולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לגב שלי תדבר. לגב, לגב. לגב שלי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא רואה אותך פה כמעט. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אי-אפשר לעזוב אותך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לגב שלי. לפה אתה תדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבל שמר קלנר לא נשאר לשמוע. תכננתי לדבר על משהו אחר – גם עליך, מר משה מירון. באמת, אני תוהה בשנה האחרונה מה אתה עושה בחייך שמאפשר לך להגיע לכנסת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי זה משה מירון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי זה משה מירון? נו, אני מת על ההיתממות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא יודע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל קלנר דיבר והזכיר את יו"ר ועדת החוץ והביטחון בשנת 2004, שטייניץ. הוא ציין את זה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי הכניס אותו? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תבדוק לי את זה אחרי זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש להוסיף לי את הזמן שטלי מדברת. רק איתך זה עובד. אם אני אגיד על אחרים, לא יוסיפו לי. הוא הזכיר את יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ותיאר את הסיטואציה שהייתה עם הכור בסוריה, והוא בא ללמד אותנו – שוב, אני מת על זה שמלמדים אותנו – מעין איזה שיעור בדרג מדיני, שמדבר על דרג צבאי ולאתגר ולאתגר ולאתגר. אבל מה הוא לא שם לב? וזה מה שציינתי לו. הוא נתן את הדוגמה היחידה אולי שהתפרסמה, לפחות בהיסטוריה הקצרה שאני זוכר, שדרג מדיני בא, ברמת הכנסת, אפילו לא ממשלה, ומאתגר דרג צבאי, עושה את עבודתו. פעם הייתה כנסת כזאת שהייתה מפקחת ומאתגרת את הדרג הצבאי. בא יו"ר ועדת החוץ והביטחון וציטט חלק אחד שלו, שהוא בא ואמר לפרקש – שהיה אז ראש אמ"ן, והוא באמת ציין "אדוני הפילוסוף". פרקש אמר לשטייניץ: "אדוני הפילוסוף, אני מודיע לך כאיש מקצוע שֶׁלמה שאתה אומר אין שום היתכנות", בהתייחסו להיתכנות של כור בסוריה. ואז שטייניץ בא ואמר לפרקש: "אדוני ראש אמ"ן, אתה מקצוען במודיעין ואני סמל ראשון בגולני לשעבר, אבל צריך להיות מקצוען בפילוסופיה כדי לדעת איך להטיל ספק, ואני מטיל ספק בביטחון העצמי שלך". ומה מתאר פה בעצם אדון קלנר ומה אנחנו רואים? אנחנו רואים כנסת שעושה עבודתה; מאתגרת בצורה ראויה, נכונה, ועושה את עבודתה – מאתגרת את הפקטור הצבאי, שבא ומייצר קונספציה, כי זה תפקידו של הדרג בכנסת או בממשלה, או של מדינאי. זה הכישלון שלכם, כי אתם הייתם עסוקים בלפרק מדינה, במקום לאתגר את הצבא או לאתגר כל מערכת שאתם רוצים לבקר. זה הכישלון. יושב פה קלנר, או עומד פה, ומנסה ללמד אותנו פה איך מאתגרים ממשלה כשהוא מתאר את אבי-אבות הכישלון שלכם. הוא הראה והדגים איך מדינאי או חבר כנסת, בהיותו יו"ר ועדה בכנסת, מגלה כור בסוריה כנגד כל הקונספציה. זה בדיוק תפקידו ותפקידם של נבחרי הציבור. אתם כשלתם בתפקיד הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אמרתי לניסים. אה, שמעת את זה? מה אתה מקשיב? מה זה אמירות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מקשיב. כשאת מדברת בשקט שומעים אותך ברחוב, את אומרת גם לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה על המחמאה. יוליה, אם שמעת, זה ממקום טוב. גם החמאתי לך קודם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה מאוד, אדוני היושב-ראש, שעל הנושא שאני הולכת לדבר אנחנו נהיה בקונסנזוס מלא וכולנו נתגייס לטובת האירוע. תראו, דובר רבות על הקשיים שיש לנשות אנשי המילואים, כי ברור – הגברים יצאו, לרוב היא נשארת לבד עם הילדים, וכל הנטל עליה. אבל אנחנו שכחנו קבוצה מאוד גדולה, שהיא נשות אנשי הקבע. לכאורה, הוא בקבע, הוא מחויב, זה התפקיד שלו, זו המשכורת שלו. אבל פה קרה אירוע שאנחנו לא היינו ערוכים להיקף וגם לגודל וגם לזמן. מדינת ישראל לא ידעה מלחמות – אנחנו כבר כמעט 100 ימים באירוע, וברור שאנשי הקבע התגייסו ראשונים והם יצאו משם האחרונים, כי זו מהות השירות שלהם. אז אני מבקשת שאנחנו נתייחס לבעיות שיש לנשות המילואימניקים ולנשות אנשי הקבע בשווה ערך, כי זה עדיין אותן בעיות ואותם קשיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צודקת במאת האחוזים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ועל מה אני מדברת? סקר שעשו בקרב נשות קציני הקבע מראה נתונים מדאיגים מאוד. 85% מבנות הזוג של משרתי קבע דיווחו על פגיעה משמעותית בשגרת חייהן ברמה המשפחתית, הכלכלית, התעסוקתית והנפשית. עזבו רגע כסף בצד, למרות שאני חושבת שהסיוע שמקבלות נשות המילואים מגיע גם לנשות משרתי הקבע, כי אלה אותן בעיות. גם אם הוא היה יוצא פעמיים בשבוע ועוזר פה ושם, זו עזרה משמעותית. פה אין את זה וכנראה לא יהיה עוד הרבה מאוד זמן. אז הן מדברות על הסיוע בטיפול בילדים – מגיע גם לנשות הקבע וגם לנשות המילואים. בעיות תעסוקה – מפטרים אותן, כי המעסיקים, כולם תומכים, כולנו אחים, כולנו עם אחד, אבל כשזה מגיע לתעסוקה, והיא צריכה לצאת כל הזמן מוקדם, והיא צריכה לקחת, רק היא, חופשות מחלה, והיא צריכה לטפל בכל הבעיות, המעסיקים אומרים: סליחה, כולנו אחים, אבל אלו הבעיות שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, אבל יש גם נשות קבע מפונות. הן גם כן – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם את זה. עוד חטא על פשע, מה שנקרא – – << יור > היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, גם להן צריכים את זה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אבל מפונות, שם יש הגנה. אז אנחנו פה באירוע מתגלגל. ואני רוצה לפנות קודם כול למעסיקים, כי הקושי הוא אמיתי. גם אצל נשות המילואים, למרות שאנחנו רואים שהמילואימניקים כבר לאט-לאט חוזרים, וכנראה בימים הקרובים אנחנו נראה חזרה יותר מסיבית, אבל הקבע – הם יהיו שם, הם יישארו שם. גם הגנה מפני פיטורים, גם סיוע. ויש לי פתרון. יש לנו דבר שנקרא שירות לאומי. פניתי לשרה סטרוק, היא קיבלה עכשיו הרבה מאוד כסף – שהכסף הזה ילך באמת למטרות טובות, אמיתיות, לטובת עם ישראל. אני מבקשת להצמיד בנות שירות לאומי למשפחות של אנשי קבע ואנשי מילואים, שיעזרו בטיפול בילדים, שיעזרו במשימות פשוטות; שיהיה גם סיוע נפשי. תחשבו כמה קשה להן, כמה חרדות הן חוות. גם אלו וגם אלו, בקרב כולם אותו הדבר, אז אני פניתי לשרה סטרוק. אני מקווה מאוד שבעומס שלה, בעיסוק שלה בדברים אחרים, היא תמצא זמן ותטפל במה שבאמת באמת חשוב, כי בלי עורף אין חזית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הגברים שם צריכים לדעת שהילדים, הנשים – וגם הנשים שהן בחזית – צריכים לדעת שהכול בבית שקט, רגוע ומטופל. אז אני מבקשת גם משרי הממשלה לסייע ולשים על זה זום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, רק לפני שבוע הסתיימה שנת 2023, ודיברנו על הפשיעה בתוך החברה הערבית – קרוב ל-250 נרצחות ונרצחים. לצערי הרב, הנושא לא יורד מסדר-היום. אנחנו רק שבוע אחד בשנת 2024, וכבר יש לנו שני נרצחים, אסמהאן קדורה וסמיח אבו-מוך. ולמה אני מדברת על זה? כאילו מה, רק שניים. נכון, רק שניים, אבל הם עולם ומלואו, ומסביב להם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כל אחד. מה זה שניים? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כל אחד שווה. ואני לא רוצה שנגיע לעוד אפילו המחצית השנייה, ואנחנו נספור מעל לשלוש ספרות. אז אני רוצה להביא דוגמה ולשאול עוד פעם, מהמקום הזה: איפה נמצא השר שאמור להיות אמון על ביטחון התושבים? בסוף השבוע, בסוף היום, בשעות הערב המוקדמות, בעיר ערבית, ברחוב הומה אנשים, מלא אנשים, מישהו ירד לקנות משהו מהחנות, עזב את הרכב שלו עם אשתו והבת, מישהו, באמצע האור, כביש מלא אנשים, עם אקדח, איים על האישה ועל הבת, הוריד אותן מהרכב, לקח את הרכב ויצא. אתם רוצים להגיד לי שהמשטרה לא יכולה לדעת מי היה מאחורי הסיפור? אני אומרת לכם בוודאות: המקום שקרה בו האירוע הזה, בכביש הראשי, במקום שהוא מלא בחנויות, מלא מצלמות. אז הגיע הזמן להתעורר, והגיע הזמן שהשר הכושל ישים את המפתחות וילך הביתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הבמה כדי לדבר קצת על מה שמפריע לציבור. אנחנו שומעים כל יום קצת, אתה יודע, התקפלות פה, התקפלות שם; כן נכנסים לשם, לא נכנסים לשם; עברנו שלב אחד. צריך לזכור דבר אחד: הבטחנו לעם ישראל, לתושבי הדרום ולתושבי הצפון, שאנחנו פותרים את הבעיה הזו. זה שהיה פה איזה כשל, ישנו קצת בצפון, חיזבאללה נהיה מפלצת – הגיע הזמן לטפל שם, למען ביטחון ישראל. מה זה הפינג-פונג המביש הזה? צריך להחזיר את הביטחון לתושבי ישראל. לא ייתכן שאנחנו עכשיו נשקול לאיפה נכנסים, לאיפה לא נכנסים. נכנסים עד הסוף. אמרנו: נחזיר את הביטחון. אין מצב שבא מישהו, מעז לחשוב על פגיעה בילד בגבולות ישראל, שהלך לישון בלילה, קם בבוקר – תולשים לו איברים. איזה מין דבר זה? לא מקובל עליי ועל עוד חברים כאן, שבאים ואומרים: טוב, אנחנו לא ניכנס לשם. אולי עכשיו, בשלב הזה, לא ניכנס לרפיח, כן ניכנס לח'אן יונס, לא ניכנס לח'אן יונס. אנחנו רוצים את הראש של סנוואר. רוצים את הראש של סנוואר. רוצים את המחבלים שם על הברכיים. ואנחנו רוצים לראות הכרעה, הכרעה בדרום, ולעבור לצפון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזו מפלגה אתה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לך בעיה עם זה? לא הבנתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אומר: אתה הממשלה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנתי. מה הבעיה? מה זה משנה? תגיד לי, מה זה משנה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה הממשלה. אתם כל הזמן מתלוננים, אבל אתם בקואליציה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אין פה מפלגות. אין מפלגות. תעצור את הזמן, תוציא אותו החוצה. קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, הוא עוד מעט יחליף אותי בזה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תגיד לי – אתה אומר לא להעביר ביקורת. זה רעיון טוב, אתה יודע. אני אמליץ לכמה חברים שלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי למי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר דבר אחד: אסור לרפות את ידינו במלחמה במחבלים הארורים האלה. וזה לא משנה מפלגה. אתה יודע מה, חברי, אני שמח – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמרת את זה בישיבה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> עודד פורר, סליחה, עודד פורר בקואליציה? לא. אבל הוא מחתים טפסים להדחת עופר כסיף. תמכתי בזה, ואני מחזק אותו, הינה, פה, מעל הבמה הזו. כל פעולה למען עם ישראל ונצח ישראל, אני מכבד ומפרגן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה בא בטענות – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא קשור. מה זה משנה, תגיד לי? לא הבנתי, מה זה משנה עכשיו? זה משנה? יש קבינט מלחמה, דרך אגב, זה לא רק הליכוד שם, ואני חושב שאנחנו צריכים ללחוץ גם מהכנסת הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הוא מחזק, הוא מדרבן. הוא לא – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הבטחתם לחסל את החמאס – לחסל את החמאס. הבטחתם להחזיר את הביטחון לצפון? ילדי ישראל לא יחזרו. אני אומר להם, חבר'ה, אתם לא חוזרים. אומרים לי: רגע, אמרו לנו לחזור. אתם לא חוזרים לשום מקום. עד שלא מחסלים את האיום של חיזבאללה שיעברו את הליטני, לא נירגע ולא נשקוט – לא בוועדת חוץ וביטחון ולא בסיעת הליכוד ולא בשום מקום. לא ניתן גיבוי למהלך כזה. איזה מין דבר זה? פתאום חוזרים לאחור – לא. חשבנו שאולי נשאיר את רפיח פתוחה. לאן פתוחה? עוד פעם למנהרות? עוד פעם נשקים? חללי צה"ל – כולנו שילמנו במחיר דמים, כל עם ישראל שילם את המחיר הזה. על מה הם נפלו? נפלו על הגנת המולדת. ממשיכים עד הסוף. בצוק איתן הגענו ל-70 – סליחה אם אני טועה במספר – בדיוק 77 נופלים. ושוב, עוד סבב, ועוד סבב – לא רוצים סבבים. לא רוצים סבבים, רוצים לגמור את הסיפור הזה אחת ולתמיד. אנחנו הטיפשים היחידים בעולם שמחזיקים בשני מיליון אויבים פה קרוב לישראל. המצרים לא מוכנים לקבל אותם, לא הירדנים – שכחו אותם. בוא נעזור להם, נשחרר אותם, להעלות אותם על ספינות ולהביא אותם למדינות שמוכנות לקלוט אותם. למה הם צריכים להיות פה בכלל? למה אנחנו עוזרים לחנק הזה של מדינות ערב עצמן, שחונקים אותן? לחסל את הסיפור בדרום ולעבור לצפון. לא נשב בשקט. מה זה הפינג-פונג המביש הזה? כן פגעו במירון, לא פגעו במירון – נחזיר להם ככה או נחזיר אחרת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה לא מעניין. גם אם פוגעים באתרים אסטרטגיים, עד שהחיזבאללה לא נסוג לליטני – ונצטרך לתקן את זה. זה יהיה קשה, להעיף את חיזבאללה מהגבול. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כולם פה גבוהים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הם לא גבוהים, אנחנו נמוכים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יושב-ראש הישיבה, אני רוצה להתחיל – אני אחלק את הנאום לשני חלקים. אני רוצה להתחיל דווקא עם המינוי של השופט העליון לשעבר אהרן ברק לייצג את ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג. זה סמל, המינוי הזה. למה הוא סמל? הוא סמל של ממשלת החלפת המומחים בעלי שיעור הקומה באנשי הכאילו. כי ברגע האמת בסוף צריך את מי שבאמת יש לו את הכישורים והיכולות להגן על המדינה, לייצג אותה בגאון, וכשמגיע רגע האמת, אי-אפשר לחמוק מהמציאות. אתה יודע, כשכל הכלכלנים הכי בכירים מתריעים מפני קטסטרופה – מימין ומשמאל, אגב, לא עניין של פוזיציה פוליטית – אתם הבאתם כל מיני כאלה מלחכי פנכה שימציאו נתונים. כשכל המשפטנים הכי בכירים, כולל השמרנים, כולל הימנים, מתריעים מפני הפיכה משטרית, ובאמת, ממש מפצירים להפסיק, אתם הבאתם כל מיני אנשים סהרוריים ועוד חשבתם למנות אותם לעליון. אין כאילו – יש בסוף מקצועיות, ויש בסוף שיעור קומה, ויש בסוף דמויות שמכבדות את הייצוג של אומה. אל נא נשכח ברגע הזה, שהוא רגע של סמל, מהן מומחיות, מקצועיות ואחריות אל מול ממשלת הכאילו של כל מיני מקורבים שבינם לבין האינטרס הציבורי וישראל אין דבר וחצי דבר. עכשיו, כבוד יושב-ראש הישיבה, אתמול הייתי באופקים. אני כבר אומרת כאן: אופקים – עיר של גיבורים, באמת עיר של גיבורים; עיר של גיבורים שהמדינה הפקירה ב-7 באוקטובר וגם עכשיו, שלושה חודשים לאחר מכן. אני אספר לך, אופקים לא נכללה במתווה הפיצויים המלא, לא זכתה לפינוי ולא קיבלה הכרה על האסון שהתרחש בה. למה? כי על הגב של העיר הזו, ש-52 אנשים מתושביה נרצחו בה כשחירפו נפשם להגן על כולם, עושים חישובים וחיסכון כלכלי. סיירתי אתמול באופקים, נפגשתי עם כל מיני מתנדבות שעושות שם פעילות מדהימה, קהילתית וחשובה. הגעתי אל שכונת מישור הגפן, שבה התרחש האסון. פגשתי שכונה ותיקה, מוזנחת בהשקעה בה, אבל רוויית אנשים מדהימים ומרגשים, גיבורים אמיתיים. כל כמה מטרים עומד שלט שמנציח את אחד הקורבנות במקום שבו הוא נרצח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הייתי שם, ראיתי, ראיתי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני בטוחה. שכונה שהיא גם זירת טבח – זה באמת פצע מדמם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רק עם הזמן – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כל שלט הוא עולם ומלואו וחיים שנגדעו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – תתכנסי לסיום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר גמור. – – הוא זיכרון מדמם ופוצע. כדי להחלים ולרפא ולתקן, כבוד יושב-ראש הכנסת, צריך קודם כול הכרה. אופקים חייבת להיכלל בתוך מתווה הפיצויים המלא, המסלול האדום, הן כעיר והן העסקים ומי שנפגעו ונפגעה עבודתם ופרנסתם, גם אם בדיעבד ובאופן ספציפי שכונת מישור הגפן, היא צריכה להיכנס אל מינהלת תקומה. אומנם הסוגיות בחלקן שונות, אך השכונה הזו לא יכולה להיות כשהייתה. צריך לאסוף את הצרכים של התושבים ולהביא לידי ביטוי את הפחדים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – והצרכים שלהם, כמו היעדר ממ"דים או ביטחון. רבים ממי שצריכים סיוע נפשי בשכונה עדיין לא פגשו איש מקצוע, כולל בבתים שבהם התרחש הטבח ונהרגו בני משפחה. נוסף לכך, מרביתם חזרו לבתיהם ללא ממ"ד והגנה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ועם קושי רב, כי הם שוהים בתוך זירת הטראומה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל כמה זמן, זה כבר לא דקה וחצי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מצטערת, אני רק מסיימת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא קשור, יש פה כללים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת – אני אסיים – הפקירה את אופקים, טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. ממש לא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הפקירה את אופקים, הזניחה אותה בציניות. תלכי לשם, תשמעי אותם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקי לצרוח. תתביישי לך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השמיטה אותם מכל מתווה ומכל תמיכה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקי לצרוח. תפסיקי לצרוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> קצת שייפתח לכם הלב, קצת. שכחתם זירת טבח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לשמוע את זה אפילו. תתביישי לך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הפקרתם אותם. שום מתווה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – לא בעסקים, לא בפיצויים, לא בשיקום – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. תתביישי לך, כמה שיסוי ושנאה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – לא במענה נפשי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לכי תלמדי מה קורה שם. תהיי שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> להגן על הממשלה הזאת בכל מחיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שכונה שלמה הופקרה, עיר שלמה הופקרה. ואני אגיד לך כאן: אופקים – עיר של גיבורים. הממשלה הזאת – ממש לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אלינור, איפה אני? החליפו אותי, הרשימה – – – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אתה לא היית נוכח, נראה לי. הוא דיבר? לא, הוא לא דיבר. כתוב פה שדיברת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני עומד פה ואני מסתכל על השם של עופר כסיף, ואני מדבר אליו. אני יודע שהוא יושב בבית או במשרד ומסתכל עלינו, ואני רוצה לדבר לא בעצבים ולא בצעקות, אלא בתבונה. עופר, אני רוצה לספר לך איך אני והרבה מאוד גם מחברי הכנסת ומאזרחי מדינת ישראל הגיעו למדינה הזאת. אני הגעתי מליטא. כל המשפחה שלי נספתה בשואה, ובשנת 1972 ההורים שלי החליטו להגיע מטעמי ציונות למדינת ישראל. הסבים של הרבה מאוד מהיושבים פה ומהאזרחים הקימו את המדינה הזאת – הקימו אותה אחרי מלחמות ובמאבקים, ואיבדו בדרך הרבה מאוד מהחברים ומבני המשפחה שלהם. אני רוצה לספר לך, עופר, שאנחנו עדיין נאבקים כדי לחיות, יהודים במדינת ישראל, כי לפני למעלה מ-80 שנה טבחו בנו, רצחו אותנו, והשמידו את העם היהודי. עופר, אני רוצה לספר לך שבמשך השנים האחרונות בבניין הזה בכנסת התרגלנו שמותר לחברי כנסת להגיד כל מה שהם חושבים, כל מה שבראש שלהם. אז אני רוצה לשאול אותך, עופר: האם בירדן חבר פרלמנט היה פועל נגד המדינה שלו? האם בארצות הברית חבר פרלמנט היה פועל נגד המדינה שלו? ופה בבניין הזה, בכנסת ישראל, בכנסת העם שיושב בציון, מותר לך להגיד כל מה שאתה רוצה, ולפעול נגד מדינת ישראל. עופר, ב-7 באוקטובר המציאות השתנתה. אנחנו כבר לא אותה מדינה. אנחנו עברנו טבח. מדינת ישראל עברה שואה, לא פחות ולא יותר. שואה. נשים נאנסו, נרצחו, נטבחו בבתים שלהן, במסיבה – הלכו פשוט לרקוד ולחגוג את האהבה ואת השלום. שרפו תינוקות, בזזו ושיתפו פעולה, ועשו הכול למען החמאס – לא למען העם הפלסטיני. למען החמאס, שבעצם מייצג את הרוע, את השפל. ואתה, עופר, חבר כנסת במדינת ישראל, פשוט בהחלטה שלך תומך, תומך במשפט בהאג. ובזה שאתה תומך במשפט בהאג אתה פשוט קובע שמדינת ישראל עושה טבח עם – מדינת ישראל. אז אני רוצה להגיד לך, עופר, שאני היום חתמתי, יחד עם עוד 69 חברי כנסת אחרים, על זה שאתה לא תהיה פה – למרות שאני מעריך אותך כאדם חכם, אבל אתה טעית. אני רואה אותך כאדם שלא יכול לייצג בבניין הזה לא את הערבים ולא את היהודים, כי אף אחד שחי במדינה הזאת, כתושב מדינת ישראל, לא יכול לתמוך בחמאס – לא הערבים, לא הבדואים, לא היהודים. זו מדינה של עם שרוצה שלום. כולם רוצים שלום. ובזה שאתה תומך – תומך – בבית המשפט בהאג נגד מדינת ישראל, אתה חייב לצאת מהבניין הזה ולא לחזור אליו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הסכם מסגרת כללי בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת הרפובליקה של חוף השנהב; הסכם מסגרת לשיתוף פעולה כללי בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת הרפובליקה של זמביה. כמו כן הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר הרווחה והביטחון החברתי על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יצחק קרויזר, דבי ביטון, יצחק פינדרוס, גלעד קריב וצגה מלקו בנושא: סגירת מרכז חוסן בגולן. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני הגשתי היום פנייה לחברי הכנסת להצטרף אליי ולחתום על הקריאה להדיח את חבר הכנסת עופר כסיף מכנסת ישראל, לאחר שהוא חתם על עצומה שמביעה תמיכה בעתירה שהגישה דרום אפריקה כנגד ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה, לכמה ח"כים הגעת? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון לעכשיו אנחנו עם כבר למעלה מ-50 חותמים. עברנו את המכסה הנדרשת מבחינת חברי אופוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עשרה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לנו מעל עשרה חברי אופוזיציה. אם הקואליציה כולה תחתום לי, עברנו את הרף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את ה-70. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היושב בראש: חבר הכנסת כסיף הוא מסוג הפחדנים הנאלחים ביותר, כי מרגע שהוגשה הבקשה כבר הוא מתחיל להתפתל ולהסביר שלא – הוא רק חתם כדי לברר את העובדות. הוא בסך הכול רוצה לברר את העובדות. אז אם בעובדות עסקינן, בוא נבין על מה חתם. חתם חבר הכנסת כסיף על נוסח עצומה שאומר כדלקמן – אומר חבר הכנסת כסיף, כי על זה הוא חתם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד מילה במילה, כי זה רשום. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – "החומרים אשר עולים מהתביעה", חותם חבר הכנסת כסיף, "מזוויעים ואמינים" – הוא רוצה לברר את העובדות, אך הוא כבר קובע שהתביעה של דרום אפריקה היא אמינה – "ישראל אכן נוקטת צעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להרעבתה, להתעללות בה ולעקירתה". זה הנוסח של העצומה שעליה הוא חתם. "היא מיישמת מדיניות מחיקת אפשרויות מחיה, אשר מובילה לג'נוסייד. היא הורגת" – אומר חבר הכנסת כסיף מכנסת ישראל, אומר על מדינת ישראל – "היא הורגת באופן שיטתי שכבות אוכלוסייה רחבות, אנשי אקדמיה מובילים, סופרים, רופאים, צוותי רפואה, עיתונאים ואזרחים פשוטים". כך מתאר חבר הכנסת כסיף את המלחמה שלנו בעזה. אנחנו נלחמים נגד אנשי אקדמיה מובילים, לא נגד מי ששחט ואנס ורצח ב-7 באוקטובר; לא נגד מי שיורה טילים ורקטות על אוכלוסייה אזרחית. עוד הוא אומר שהוא מבקש, יחד עם האזרחיות והאזרחים, להצטרף לטענות שהגישה דרום אפריקה לבית המשפט הבין-לאומי לצדק בהאג, בתקווה שקולם יסייע להוביל להפסקתה המיידית של המלחמה. כאילו לא מדובר במלחמת הגנה שנכפתה עלינו ושנפתחה על ידי ארגון חמאס, ששולט בעזה – אפשר להגיד על ידי מדינת עזה – כנגד מדינת ישראל; שהמלחמה שמנהלים אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו – כל עם ישראל – בחזיתות השונות אינה מלחמה מהמוצדקות שנלחמנו כאן במדינת ישראל. ברשותך, אדוני, אני מבקש עוד דקה. חבר הכנסת כסיף לא התעורר יום אחד עם המחשבות האלה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ואחת ביקשתי לפסול את חבר הכנסת כסיף מלהתמודד לכנסת, כי כבר אז הוא לא עמד ברף שקובע סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, שאוסר על התמודדות של חברי כנסת ששוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או תומכים במאבק המזוין כנגד מדינת ישראל. ועדת הבחירות קיבלה את עמדתי. לצערי בג"ץ טעה, ודחה את עמדתה של ועדת הבחירות המרכזית. אבל אני כן רוצה להזכיר לכם מה הוא אמר אז. אגב, גם אחר כך הוא בא בראש חפוי לוועדה ואמר: לא, לא התכוונתי לזה וזה לא בערך ולא בדיוק. קודם כול, כשאתה עובר על הציטוטים של חבר הכנסת כסיף ברשתות החברתיות מאז, יש לו איזו חיבה, לא יודע, לדימויים של גרמניה הנאצית כל הזמן. הוא נורא אוהב את זה, ומשווה כל הזמן את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית, כדי שאולי יעשו בנו את מה שעשו – וצריכים לעשות – בנאצים ועוזריהם. הרי אם הוא אומר שאנחנו מתנהגים כך, כנראה שהם צריכים לנהוג בנו כפי שאנחנו חושבים שצריכים לנהוג בנאצים, יימח שמם, ויכול להיות שזאת כוונתו. אומר כסיף – בעמוד הפייסבוק האישי שלו הוא כתב: אין די באיחוד הכוחות הדמוקרטיים למאבק משותף כנגד יודו-נאצים המשתלטים על החברה. יש הכרח בשינוי דרכי הפעולה. לא שרים שירים אלא נאבקים. בכתבה שפורסמה במוסף הארץ ב-8 בפברואר 2019 הוא טוען כי פגיעה בחיילים אינה מהווה טרור. ועוד הוא אומר, במקרה אחר, שמדינת ישראל אינה יכולה ואסור לה להיות מדינה יהודית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמרתי אז שפתיחת הדלת לעופר כסיף לכנסת תוביל להידרדרות ולמדרון חלקלק, ולצערי, דווקא בשעת מלחמה, אנו רואים עד לאן הידרדרנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנו מתגעגעים לדב, שהיה אינטליגנט, למרות שהיה יריב פוליטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם לחופש הביטוי יש קווים אדומים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני אתייחס אחרי זה לעופר כסיף. כמובן, חתמתי על ההדחה. אני חושבת שכל חבר כנסת צריך לחתום על זה. זה בכלל לא עניין של חופש ביטוי. לדמוקרטיה יש אחריות להגן על עצמה, וזה מה שצריך לעשות כאן. ובגלל שאנחנו עוסקים בדמוקרטיה, אני כן רוצה לדבר, לפני הכול, על השבוע החולף, שהיה טוב למערכת המשפט הישראלית, לדמוקרטיה הישראלית: התחיל בביטול של חוק אחד, שזה חוק הסבירות, ודחיית תחולתו של חוק הנבצרות – שני חוקים גרועים, לא מוסריים, לא חוקתיים, שדיברנו עליהם פה – ובסוף, שיגור של השופט אהרן ברק לבית הדין הבין-לאומי בהאג כשופט. בסך הכול שבוע טוב למערכת המשפט הישראלית, אם נשים את שלושת ההישגים האלה בשבוע הזה. עכשיו תראה, אי-אפשר להתעלם ממה שעבר על אהרן ברק בשנה האחרונה – הגידופים, הקללות, ההפגנות מחוץ לבית, כל הביזוי שלו, עליו באופן אישי. שר המשפטים, השר במשרד המשפטים המהולל, הלוא הוא דודי אמסלם, בכלל שלח אותו לכלא. שמעתי איזה שופר שבא ואמר: לא, הוא דיבר רק על אהוד ברק. נורא נחמד מצידך. לא, הוא דיבר על אהוד ברק, והוא דיבר על אהרן ברק, וגם על דן חלוץ – את כולם הוא רצה לשלוח לכלא. אבל מה, ברגע האמת, כשישראל ניצבת בפני מבחן קריטי בבית המשפט בהאג – למי נפנה? למי נפנה? לאהרן ברק. האם נפנה לעו"ד כנרת בראשי? לא לא לא. האם נפנה לאביעד בקשי מפורום קהלת? גם לא. האם נפנה לרפי ביטון, שלפי פרסומים זרים הוא מועמד של לוין לבית המשפט העליון? לא, לא ולא. אנחנו נפנה כמדינה לאהרן ברק. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תפרגני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מפרגנת מכל הלב, אבל אני לא שוכחת, ואטורי, איך מול בן אדם מבוגר עמדו עם מגאפונים בלילה וקיללו אותו וקיללו את אשתו, איש מבוגר שאשתו, גם צריך לומר, חולה. דיברו אליו בצורה שביזתה. הרגשתי בלב שזה שורף לי בנשמה. למה עכשיו – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – באמת זה היה לא יפה מה שעשו לבגין. את צודקת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאגב, אני הכי תומכת ומפרגנת – ברגע הכי קריטי, למי הולכים? למשפטן הדגול ולשופט דגול, לאהרן ברק. הוא פטריוט ישראלי. הוא, אגב, לא צריך את זה. הוא לא צריך את זה, באמת שלא, אבל הוא מתייצב לדגל כי מדינת ישראל במצוקה. רוח הקרבה, נטל אישי, שבאמת הוא לא צריך, אבל הוא ילך והוא יהיה שופט והוא יעמוד לזכות מדינת ישראל. אני רוצה רק משפט אחד אחרון. ברור לי שאני מפרגנת ואני שמחה, וזו החלטה ראויה וחשובה, אבל תזכרו גם מה היה; תזכרו מה העם הזה עבר בשנה האחרונה. תזכרו. שימו את המאבקים האלה בצד ודברו חיובי, אבל תזכרו שהיינו שם, היינו שם כשהעם הזה נקרע לגזרים. לא מגיע לו שימשיכו לדבר על זה. מגיע לו שימשיכו לדבר על פטריוטיות, על ציונות, שמישהו מחברי הכנסת של הקואליציה יבוא ויגיד על ההתייצבות של אהרן ברק לטובת מדינת ישראל, לטובת עם ישראל. לא שמעתי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיימת. – – אחד כזה – אגב, אתה יודע חוץ ממי? ממשה ארבל מהסיעה שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יפה. אני שמח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היחיד. צריך לתת לו את הקרדיט הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני שמח. תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. כבוד השר חיים כץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך. אתה לא צריך לסכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר, רוצה לסכם את הדיון? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא צריך? עליזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפשר להצביע. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ארז, תרשום גם אותי לפרוטוקול, בבקשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תרשמי אותו בפרוטוקול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני הגעתי לפה, לחצתי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, תרשמי אותו לפרוטוקול. בסדר גמור. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היו"ר, סליחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1701).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את כבוד השר חיים כץ, בשם שר המשפטים יריב לוין, להציג את החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. בבקשה. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024. בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל, שבמהלכה חדרו אלפי מחבלים משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים, ובנוגע לרובם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון, כפי שאלו מוגדרות בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 – חוק המעצרים. במסגרת חקירתם של המחבלים הללו עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות שעת חירום שמטרתן הייתה להאריך את התקופה המקסימלית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עם עורך דין. התקופה המקסימלית למניעת פגישה עם עורך דין לפי חוק המעצרים עומדת על 21 ימים. פרק זמן זה אינו מותאם לצרכים, למורכבות ולאתגרים החריגים שהביא עימו מעצרם של המחבלים הללו. זאת, בשים לב לחקירה רחבת ההיקף והמורכבת של אירועי הטרור וכן בשים לב לצורכי ההגנה על ביטחון המדינה וחיי אדם. נוכח האמור, ובהיעדר זמן מספיק להסדרה בחוק, בט' בחשוון התשפ"ד, 24 באוקטובר 2023, התקינה הממשלה תקנות לשעת חירום אשר האריכו את המועדים הקבועים בסעיף 35 לחוק המעצרים ביחס למי שנכנס לגדר הגדרת "עצור" בתקנות הללו, הגדרה שמתוחמת למחבלים שנתפסו אגב אירועי הטרור, ובהמשך – אגב התמרון הקרקעי ברצועת עזה. במסגרת התקנות הוארכה האפשרות למניעת פגישה עם עורך דין לפרק זמן של עד 90 ימים. כעת פרק הזמן הזה עומד להסתיים וגם התקנות עומדות לפקוע בתום שלושה חודשים, בהתאם לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, אלא אם כן יוארך תוקפן בחוק. נוכח הצורך הביטחוני המובהק וצורכי החקירה, חיוני בעת הזאת לאפשר את המשך מניעת הפגישה עם עורכי הדין של עצורים אלה. יצוין כי במקביל מתקיימים דיונים פנים-ממשלתיים לצורך הנחת הצעת חוק ממשלתית על שולחן הכנסת. נוכח האמור, עולה הצורך בהארכת תוקפן של התקנות תוך עריכת התאמות בפרק הזמן המקסימלי למניעת פגישה עם עורך דין כך שיעמוד על 180 ימים מהמועד הראשוני שבו החלה מניעת הפגישה. מדובר בפרק זמן ארוך משמעותית מזה הקבוע בחוק הפלילי הרגיל, אולם בנסיבות יוצאות דופן וחריגות, שבהן הפגיעה האמורה מתחייבת לתכלית של הגנה על ביטחון המדינה ואף על חיי אדם. בהתאם, מבוקש כי החוק יעמוד בתוקף עד 3 באפריל 2023. יצוין כי מדובר במניעת פגישה התואמת אף את פרק הזמן שנקבע לאחרונה במסגרת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, אשר חוקק בכנסת ב-18 בדצמבר 2023. על כן, הממשלה תומכת בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. חבריי חברי הכנסת, נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי – הוא היה פה עכשיו. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אני מחליפה את מאיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מאיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> תני לי לעלות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, כבוד השר רוצה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני אחרי כן. אני במקום מאיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. שניכם כוהנים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק. במשפחה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> שורה, שורה, תיקון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חיישינן לגומלין, כתוב בגמרא. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> בהתאם למה שהקראתי, על פניו, נראה לי – אני מקריא בשמו של שר המשפטים, אבל נראה לי שמשהו פה לא סביר: ובהתאם, מבוקש כי החוק יעמוד בתוקף – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק מטעמו של שר המשפטים ביקשו לא להשתמש בסבירות. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> בהתאם, מבוקש כי החוק יעמוד בתוקף – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מפריעים לשר כץ. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> – – עד 3 באפריל 2024, ולא כפי שהקראתי בטעות, 3 באפריל 2023. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק מטעמו של השר ביקשו לא להשתמש במילה סביר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, מדד השוויון המגדרי לשנת 2023 של מכון ון ליר, שפורסם הבוקר, מצביע על כך שרמת האי-שוויון עלתה בשנה החולפת, והאמת היא שלא צריך לחכות לדוח הזה כדי להבין את מה שכולנו רואים ורואות. מה שאני מציעה כרגע לכולנו לעשות זה שיעור קצר בהסתכלות. תסתכלו על הכנסת – נשים הן חצי מהאוכלוסייה אבל רבע מחברות הכנסת; תסתכלו על הממשלה – הנשים הן חצי מהאוכלוסייה, אבל פחות מ-15% מהשרים הן שרות. תסתכלו על משרדי הממשלה – יש רק מנכ"לית אחת לעומת 31 מנכ"לים; תסתכלו על השלטון המקומי – נשים הן חצי מהאוכלוסייה, אבל עומדת בראש פחות מ-6% מהרשויות; תסתכלו על האקדמיה – 20% נשים פרופסוריות אל מול 80% גברים פרופסורים; תסתכלו על תוכניות האקטואליה והחדשות – נשים הן חצי מהאוכלוסייה, אבל רק שליש ממי שתראו על המסך; תסתכלו על בירור התנהלותו של צה"ל במלחמה – לנשים, באופן מפתיע, אין שום ייצוג בוועדת הבדיקה; תסתכלו על השכר הממוצע – גברים מרוויחים 50% יותר מנשים; תסתכלו על שיעור העוני – שם אנחנו מיוצגות היטב: נשים הן חצי מהאוכלוסייה, אבל מהוות 61% ממי שצריכות לבקש הבטחת הכנסה. חשוב לי לחדד: האי-שוויון הזה לא פוגע רק בנשים; הוא פוגע בחברה כולה. פורום שאין בו נשים הוא פורום עם פרספקטיבה לקויה. רק לפני שלושה חודשים ראינו מה קורה כשלא מתייחסים ברצינות לאזהרות חמורות בגלל שמי שהשמיעו אותן היו נשים. וצריך לומר את האמת, תסתכלו על בנות הזוג שלכם, על האחיות, על האימהות, על הילדות שלכם, ועכשיו תסתכלו במראה ותשאלו שאלה אחת: איך אני, בגזרה שלי, יכול או יכולה לצמצם את האי-שוויון הזה? אני מבטיחה לכם שכשנצליח, כולנו נרוויח מזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, שלוש דקות עומדות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ציטוט: "אין לתקוף אזרח הנוטל חלק ישיר, אותה עת, במעשי האיבה, אם ניתן לנקוט כלפיו אמצעי שפגיעתו פחותה. במשפטנו הפנימי כלל זה מתבקש מעקרון המידתיות. אכן, מבין האמצעים הצבאיים, יש לבחור באותו אמצעי שפגיעתו בזכות האדם של הנפגע היא הפחותה. על כן, אם ניתן לעצור טרוריסט הנוטל חלק ישיר במעשי האיבה, לחקור אותו ולהעמידו לדין, יש לנקוט בצעדים אלה – – – יש לאזן בין חובתה של מדינה לשמור על חיי חייליה ואזרחיה לבין חובתה לשמור על חייהם של אזרחים תמימים הנפגעים בעת פגיעה במחבלים". עוד ציטוט: "הפגיעה הקשה בחיי הפלסטינים. הוצאתם של בני משפחה של מחבלים מתאבדים מאזור מגוריהם והעברתם למקומות אחרים – – – הייתה מגבירה הביטחון באזור, אך היא נוגדת את אופייה של ישראל 'כמדינה דמוקרטית שוחרת חופש וחירות' – – – דמוקרטיה מוותרת על תוספת מסוימת של ביטחון כדי להשיג תוספת גדולה לאין-שיעור ממנה של חיי משפחה ושוויון – – – מודעים אנו לכך כי בטווח הקצר פסק דיננו זה אינו מקל את המאבק של המדינה כנגד הקמים עליה. ידיעה זו מקשה עלינו אך אנו שופטים". ציטוט שלישי: "ביטחון המדינה אינו יכול לקבל את מלוא ההגנה כאילו אין זכויות אדם. נדרש איזון עדין ורגיש. זהו מחיר הדמוקרטיה. זהו מחיר יקר אשר כדאי לשלמו". וציטוט אחרון: "זה לא שאין פסקי דין בענייני ביטחון שיש לי בעיה עם עצמי שנתתי לצה"ל לנצח יותר מדי", סוף ציטוט, וכוונתו לפסיקות שבהן הוא וחבריו אישרו להרוס בתי משפחות של מחבלים, פסיקות שלדבריו הוא לא שלם איתן. על החתום, אדוני היושב-ראש, אהרן ברק, שעליו אמר השופט המנוח חשין שמבחינת ברק – שיתפוצצו עשרות אנשים אבל שיהיו זכויות אדם. והוא ישב מטעמנו כשופט בבית הדין הבין-לאומי בהאג וייאבק על זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולהכריע את אויביה שביצעו את הטבח בשמחת תורה? אני מציע לערוך על כך משאל בקרב הלוחמים בחזיתות השונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה אידיליה, אני רואה, קואליציה מאוד – – – תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעתי, אבל אני יודע שהוא בממשלה שביקשה מאהרן ברק להגיע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, זכותו לבקר. חופש הביטוי – הוא התבטא. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא שמעתי, אני רק אומר, מזל שיש לנו אהרן ברק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני רוצה שנדבר רגע על המילואימניקים שנמצאים כרגע פרוסים בכל המדינה – נמצאים בצפון, בדרום, ביהודה ושומרון, מגינים עלינו בשביל שאנחנו נוכל לעמוד פה, ובזמן שהם נמצאים שם, אין להם זמן להתעסק בביורוקרטיה שהמדינה מכריחה אותם להתעסק בה. היום ישבנו בוועדת כספים, נציגי האוצר ישבו מולנו, ושאלנו אותם מה קורה עם הפיצויים למילואימניקים, מה קורה עם הפיצויים למילואימניקים בעלי העסקים, מה קורה עם משפחות אנשי המילואים, וקיבלנו תשובה שהייתה צריכה להרעיד את הבית הזה. אני לא יודע איך, אבל פספסו אותה בתקשורת, פספסו את התשובה שקיבלנו בכל מקום. הם אמרו: כי אין עדיין מקור תקציבי. זה נשמע משהו טכני, אבל בעצם המדינה אומרת: כי אין לנו כסף לשלם עבור הפיצויים למילואימניקים האלה. אין למדינה כסף. שר האוצר וראש הממשלה עמדו ואמרו: יש לנו כסף להכול, ניתן כל דבר, הציגו תוכנית, הצטלמו. בסוף, ברגע האמת, כשנציגי האוצר הגיעו לוועדה ושאלנו אותם למה זה מתעכב כבר למעלה מחודשיים, קיבלנו את התשובה הכי קשה שאפשר לשמוע: כי אין מקור תקציבי. ואני רוצה לומר משהו לבית הזה. אם אין מקור תקציבי למילואימניקים, אם אין מקור תקציבי לאלו שקיבלו קריאה, עזבו הכול, עזבו את המשפחות שלהם, עזבו את הילדים שלהם, עזבו את העסקים שלהם, והתייצבו לשמור עלינו, ואחרי מעל 90 יום של מילואים אנחנו נגיד להם: מצטערים, אין מקור תקציבי, אין מספיק כסף למדינה בשביל לפצות אתכם – אז אין זכות קיום לממשלה הזאת, ואין זכות קיום לכל המשרדים ההזויים שיושבים פה וממשיכים לנפח את עצמם בכל מיני תקציבים הזויים. וכשנדבר על כספים קואליציוניים ועל משרדים שלא צריך אותם ואנשים רגע מתלבטים, אז הינה, אין על מה להתלבט יותר – צריך לסגור אותם היום. צריך להעביר את הכספים הקואליציוניים היום לטובת המילואימניקים. צריך לעשות הכול בשביל שאחרי 90 ימי לחימה, כשהם יחזרו, כי הם הגנו עלינו, אנחנו נדאג לשמור עליהם פה, כי לא יכול להיות שבעל עסק מילואימניק יצא ל-90 ימי לחימה, יחזור, ואז יצטרך להילחם על העסק שלו, על הבית שלו, ויחשוב פעמיים לפני שהוא קונה סימילק לתינוק שלו. והיום פגשנו אישה נוספת שלא יודעת, כל לילה כשהיא מחבקת את הבן שלה, אם היא תוכל לשלם את שכר הדירה. בושה וחרפה לשר האוצר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – מוותר. חברת הכנסת מירב בן ארי. פעם ויתרת? סתם מעניין אותי. פעם ויתרת על לדבר? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מוותרת הרבה, כי אני תמיד כאן, אבל פשוט אמרתי שאני אתייחס לסוגיית עופר כסיף, אז ברשותך, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, כמובן שחתמתי על המכתב או תהליך ההדחה, שאני כבר התרעתי עליו מזמן, עוד בתקופה שהוא הרביץ לשוטר, והגשתי על זה גם תלונה בוועדת האתיקה – שאגב, על זה גם לדעתי היה כאן עניין של הסרת חסינות, אבל אני לא נכנסת לזה. אני כן רוצה לדבר על ההחלטה שלו, העצומה שלו. אגב, צריך לומר ביושר שעוד 200 ישראלים חתמו על העצומה. מי שקרא בעצם על מה מדובר בתוך העצומה – היא בעצם תומכת בהליך שנעשה נגד מדינת ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג, של דרום אפריקה. זאת אומרת, גם בלי העצומה המיותרת בעליל של 200 ישראלים פלוס עופר כסיף, בכל מקרה נפתח אותו הליך הזוי בבית הדין הבין-לאומי בהאג, כאשר מבחינתם האסון ההומניטרי הגדול ביותר של המאה ה-21 זה בעצם האסון או המחיקה של אוכלוסיות שמבצעת ישראל בעזה. לא מעניין האסון ההומניטרי הגדול ביותר, שהוא 136 חטופים, שאף מדינה בעולם לא הייתה סובלת אסון הומניטרי כזה. לא זה מטריד את עופר כסיף ו-200 הישראלים שחתמו. כן, חשוב לי להגיד, כי יש כאן עוד 200 ישראלים שחתמו על העצומה הזאת, שהיא אסון בעיניי. לא מעניין אותם שבעזה יושבים תינוק שחגג יום הולדת שנה, צעירה שנפגעה בפגיעות מיניות, שהחטופים חזרו וסיפרו, קשיש שאין לו תרופות ועוד ועוד ועוד חטופים. לא זה מעניין אותם. מה שמעניין – שישראל מבצעת מחיקה מכוונת. אני לא יודעת אם ראית – מוחקת רופאים, מוחקת אקדמאים. רק לקרוא את הדברים שנכתבים שם בעצומה, ואתה פשוט לא מאמין. לא מספיק שמדינת ישראל צריכה להתמודד באמת עם התביעה המיותרת, המטורללת, ההזויה הזאת, שמצטטת לי את אייל גולן – כאילו, למי אכפת? באמת, למי אכפת? לא שאני מזלזלת, שיעשה מה שהוא עושה, אבל מה הוא קשור בכלל? איזו השפעה יש שאתם שהולכים ומצטטים לי זמרים? לא מספיקה התביעה ההזויה הזאת, עכשיו יש גם עצומה של עופר כסיף ו-200 ישראלים. בן אדם שמקבל כסף מהציבור, בן אדם שהמשכורת שלו משולמת על ידי הציבור, הולך ומשתתף בתביעה הזאת. אתם יודעים, היה איזשהו שיח היום, של התלבטות. יש כאן עניין מאוד ברור, שחבר הכנסת עופר כסיף כבר חודשים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. – – חודשים הוא ממשיך להסית נגד חיילי צה"ל, נגד מדינת ישראל, וממשיך לכהן כאן כחבר כנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אי-אפשר להמשיך ולספוג את זה, בטח לא כש-136 חטופים, אזרחים ישראלים, נמצאים בעזה. זה האסון ההומניטרי הכי גדול של המאה ה-21. החטופים – זה האסון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בפעם החמישית מאז שפרצה המלחמה יגיע מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן. אני רוצה לקוות ולהתפלל שבביקור החמישי שלו תהיה בשורה, בשורה לכל העמים – בשורה של סיום המלחמה, בשורה של סיום הסבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הסבל של מי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הפינוי, הכאב של משפחות הנופלים, הקורבנות, סבל של כל החפים מפשע שמשלמים את המחיר של החלטות של פוליטיקאים, שלעיתים שיקולים פוליטיים צרים שלהם מנחים את ההחלטות ומנתבים את ההחלטות שלהם לגבי המשך המלחמה. אני רוצה לקוות ולהתפלל, וכמוני יש רבים שלצערנו היום מנועים מלומר את דעתם. אפילו מעל דוכן זה יש מי שמנסה לסתום את הפה של מי שמשמיע דעה אחרת, כאילו האמת נמצאת אצל צד אחד, ורק אצלו נמצאת האמת. לא, האמת נמצאת אולי אצל זה שלא מאפשרים לו להשמיע את דעתו. אז אני תפילה, אני תקווה, אני אמונה, שהביקור הזה של מזכיר המדינה האמריקאי יצליח לסיים את המלחמה, להחזיר את השבויים ואת החטופים ולשים קץ לסבל של כולם, היום לפני מחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, קראתי ידיעה של ברק רביד ב-Axios שמדברת על כך שראש הממשלה נתניהו פנה לשייח' מוחמד בן זאיד, נשיא האמירויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נתניהו ביקש מהאמירויות, מהנשיא, שיתקצבו את הפועלים הפלסטינים, המובטלים בגלל החלטה שלו לא להכניס אותם ולא להעסיק אותם. זאת חוצפה ישראלית. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא סירב, כמובן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תכף נגיע לתשובה המרתקת של השייח' מוחמד בן זאיד. איזו חוצפה יש לך? אתה גם מונע מהפועלים לעבוד, עוצר את הכסף של הרשות שאתה גובה, ופונה למדינה ערבית, לאמירויות, במקרה זה, כדי שהיא תתקצב. מה הוא ענה לו, שייח' מוחמד בן זאיד? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לך לזלנסקי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לזלנסקי. כל העולם משלם לו. לך לזלנסקי. אחלה תשובה. סטירה. מוחמד בן זאיד נתן סטירה לבנימין נתניהו. (אומר בערבית: הוא סטר לו ככה וסטר לו ככה.) << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אחמד, עכשיו הוא יבקש מהקטרים שישלמו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תפדל. כמה אפשר להיות יהיר? (חוזר על המילה בערבית.) כשיש – יהיר, יש אנשים שיודעים לענות לך ולתת לך סטירה דיפלומטית. הכסף לא שלך, שאתה גובה. הוא כסף פלסטיני – תחזיר אותו, אלא אם כן סמוטריץ' לא מאפשר לך. וגם אומר שהוא יחליט מה יהיה ב-day after בעזה, והוא מחלק אילו מדינות ישתתפו. אמרנו חוצפה ישראלית? אמרנו חוצפה ישראלית. (אומר בערבית: חוצפה, חוצפה ישראלית.) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה קרה? כל כך הרבה שרים יש פה. לכבודך? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כל כך הרבה שרים יש פה. לכבודך? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שר הבריאות, השר ביטון, השר אליהו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי זה השר אליהו? מי זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, שם. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> השר עמיחי אליהו, שאותו חיפשת. אתה חיפשת אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרבה זמן לא ראיתי ככה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה שרצה לשלוח אטום על עזה? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> זה שרצה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה קטן מאוד, והילד הכי קטן בעזה יותר גדול ממך. אתה רצית לשלוח פצצת אטום? איזו בושה, איזו בושה. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> חבר הכנסת טיבי – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אותך צריך לשים בכלא ישראלי, לא רק בהאג – בכלא ישראלי, על ההצהרה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על ההצהרה הזאת. זה פשע מלחמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והוא קורא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אמרתי את דעתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והוא קורא לטרנספר: שיפור הדיור. דיור, דיור, הוא אומר. תראה איך הוא מדבר על פשע מלחמה – שיפור דיור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תגיד, משלמים לך בצוות התביעה של דרום אפריקה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. תודה. עבר הזמן, עבר הזמן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את לא מנהלת את הישיבה. עבר הזמן – את לא מנהלת את הישיבה. ארז, איך אתה נותן לה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אל תעזרי לי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איך אתה נותן לה, איך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. תודה רבה. משפט סיום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה. בוסו, השר, אתה מפריע לי קצת. כן, כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משפט סיום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההיסטוריה תשפוט אנשים כמוך, ואתה תיכנס למזבלה של ההיסטוריה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה, אליהו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איך אתה לא מעיר לה? אתה קראת לי שלוש פעמים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הערתי לה. השתקתי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה הערת? יש קריאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – פירקתי פה משהו, שנייה. זהו. הסתדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה מהקשר עם הבוחר שלך. רציתי לדבר, כי היו משפחות חטופים. המון פעמים מגיעים – בעיקר בימי שני – ומדברים לפני דיונים, ואנחנו מעבירים את זה. לפעמים יש הרגשה שהם כאילו מדברים, מציגים את החטופים, והם מדברים על הכאב שלהם – בטח אחרי 94 ימים; אי-אפשר באמת לתאר את זה – ואנחנו עושים מעין cut, ומדברים על – לא משנה, על נושאי דיומא – כל ועדה והחוק שלה או הנושא שהיא מדברת. אז אני רוצה מפה לפנות אליכם ולומר לכם שזה לא משהו שאנחנו עושים בצורה קרה. הרבה פעמים אנחנו גם לא יכולים לדבר; פשוט עוברים לנושא הבא. אני רוצה רק לומר לכם שאתם בלב שלנו ואנחנו איתכם, ולא יוצא לנו לומר את זה, אז חשוב לציין. הנושא הנוסף שרציתי לומר זה לדבר על אלמוג כהן, שהצטרף פה ודיבר על ההתבטאות של השר גלנט. ההתבטאות כן נכונה, לא נכונה, על אופקים, האישה מאופקים או משדרות, תחליט או לא תחליט – לא משנה, אני לא נכנס לזה. רק הייתה נורא חסרה לי ההתייחסות של אלמוג כהן לעיר שממנה הוא הגיע, לאופקים. כבר למעלה מחודש מנסה שהכנסת על הוועדות השונות בה תתייחס לעיר אופקים – למפונים מהעיר אופקים, לאלו שכן מפונים ולאלו שלא; להתייחס לזה שצריך להכניס אותם לתקומה; להתייחס לזה שצריך לתת להם טיפול פסיכולוגי; בינוי; חינוך – אלף ואחד דברים. אף אחד לא מדבר על אופקים. ניסיתי לדבר גם עם חבר הכנסת אלמוג כהן, גם עם חברי כנסת נוספים, אבל לצערי, אני לא זוכה לשיתוף פעולה. היום התחלנו לדבר על אופקים דווקא מהכיוון של סמוטריץ'. עלו פה חברי כנסת ודיברו על הסעיפים התקציביים שלא קיימים, וציינו כבר גם בנושא המילואימניקים וגם בנושא העסקים הקטנים והעסקים הפטורים שלכל אלה אין סעיפים תקציביים. התקנות האלה לא מגיעות לשולחנה של ועדת הכספים, שזה משהו – זו פעם ראשונה, אני חייב להגיד, ששמעתי שאין סעיף תקציבי לזה. עכשיו, זה סיפורי הסבתא של סמוטריץ', שאמר בתחילת הלחימה: יש כסף לכולם, והכול בסדר, ואנחנו כלכלה חזקה. אבל מה שהכי מטריד אותי – בעצם אני רוצה לסכם את הבעיה של סמוטריץ': יש אנשים שחושבים שזה מעין באג. זה לא באג, זה פיצ'ר. הוא קבוע במערכת שלו: הכספים צריכים ללכת למקומות הלא-נכונים. השקרים ממשיכים לזרום. משפט אחרון. אתה אתמול קיבלת סמ"ס מהמילואים? אני קיבלתי סמ"ס מהמילואים. פותח את הסמ"ס ומה אני רואה? את התוכנית של סמוטריץ'. אגב, זו לא תוכנית שלו, זו תוכנית של ממשלת ישראל. זה לא כסף שלך, זה כסף שלנו. אתה לא עושה לנו טובה, אתה רק עושה את תפקידך. בקיצור, סמוטריץ', זה לא באג, זה פיצ'ר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. הדובר הבא, חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. הפתעתי אותך. אתה צריך דפים, מיקי? אתה רוצה שבינתיים אני אקרא לבאים? אין בעיה, בסדר גמור. אני אתן לך לדבר אחר כך. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הייתי כבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה במקומי היית. לא ראיתי אותך, ווליד. אה, דיברת כבר? אתה ברשימה. במקום מי דיברת? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. טוב. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – ביקשו להחליף. לא מופיע; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת יאסין, את רוצה לדבר? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מוותרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> קראתי בשמך, עידן. בסדר, אני אתן לך. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. בגיל 87 הוזעק כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אל הדגל להגן על מדינת ישראל בבית המשפט הבין-לאומי בהאג. לזכותו של ראש הממשלה ייאמר – מה לעשות, אומנם הוא יריב פוליטי, אבל לזכותו אני אומר – שהזימון של הנשיא ברק היה ביוזמתו. העוול שנגרם לכבוד הנשיא ברק ולמערכת המשפט הוא בלתי ניתן למדידה. גייסות של מכונות הרעל הופעלו על ברק: הטרידו אותו בביתו, הפריעו לו, השמיצו אותו, הכפישו אותו – פופוליזם ריקני בעיצומו – עד אשר אמר: מה אתם רוצים? את נפשי אתם מבקשים? קחו אותה. זכויות רבות לאהרן ברק, הילד ניצול השואה: ביטחוניסט, ציוני, פטריוט, מגן של ישראל בכל פורום; האיש שהקנה לישראל את מעמדה המשפטי בעולם. אותם מקטרגים, גם בימים אלה, חברי הכנסת מעוצמה יהודית, תוקפים את המינוי. איזו בושה. גם בכירים מהליכוד תוקפים. שר הגרעין ביקש מראש השב"כ לעצור את אהרן ברק בגין המרדה. איזו חרפה. נראה אתכם שולחים את עו"ד בקשי מפורום קהלת להגן על מדינת ישראל – אותו עורך דין שידו הייתה המחוללת המרכזית במהפכה המשטרית וגרם לריסוק החברה הישראלית. דבר מה נוסף של נחת – ולפני כן עוד דבר אחד שאני מבקש להקריא: אהרן ברק הוא פקיד שסיים את עבודתו לפני 17 שנים. למה דעתו מעניינת? ולמה הוא זוכה לראיונות מלטפים או מלקקים בשלושת ערוצי התעמולה? ערוצי התעמולה מתייחסים אליו כמונרך – מלך – שאליו שרי הממשלה צריכים לעלות לרגל, לכרוע ברך, לנשק את הטבעת שעל ידו ולקבל את אישורו. פשוט חבל. דבר מה נוסף – דקה אחת של נחת. כבוד השופט סולברג, שופט שמרן, מכה את בן גביר. כבוד השופט סולברג מקבל את עתירת התנועה לאיכות השלטון וקובע כי הסרטונים של השר בן גביר מחלק כלי נשק לכיתות הכוננות מהווים תעמולת בחירות אסורה. בן גביר ומפלגתו נדרשים להסירם עד 14 בינואר, ולשלם הוצאות משפט בסך 7,000 שקלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת עידן רול ביקש לדבר במקום חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה. והדובר הבא – חבר הכנסת עודד פורר. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אנחנו חייבים לדבר על מדיניות הממשלה לגבי חזרת תושבי עזה לצפון הרצועה. אני שומע הערכות וסיבות שונות והצדקות מדוע זה חייב לקרות, ואני אומר לכם שאסור לנו לדון בזה עד לטיהור המלא של צפון הרצועה מכל תשתיות הטרור. זה כולל תשתיות טרור תת-קרקעיות, זה כולל אמל"ח וזה כולל מחבלים. אין לדון בסוגיית החזרה עד אז. נקודה. כל מהלך של חזרת תושבי הרצועה לצפון הרצועה יסכן את ההישג המבצעי – הישג מבצעי שלא הסתיים, הישג מבצעי אדיר שעלה לנו בחיי אדם רבים, חיי אדם של גיבורים שלנו. אסור לנו לסכן את זה. אסור לנו לסכן את עתידם של תושבי העוטף, שצריכים לחזור ולגור שם. מבחינתי, הסיפור הזה שאנחנו דנים בו נראה לי כמעט דמיוני. לפי הפרסומים ודעות שונות, אני מבין שיש קושי משפטי על פי המשפט הבין-הלאומי. לא מדובר פה באי-חזרה לנצח; מדובר פה – בשלב זה אומרים, זה non starter, אין חזרה של תושבי עזה לצפון הרצועה עד לתום הלחימה באזור, קרי, עד לטיהור המלא של צפון הרצועה מטרור. נקודה. זה משהו שכל מדינה הייתה מצפה וכל מדינה הייתה דורשת. ככל שיש קושי, אפשר לפתור אותו. אפשר וצריך לפתור כל קושי על פי המשפט הבין-לאומי. אזור שנמצא תחת לחימה הוא אזור שחלים עליו דינים אחרים. ככל שיש קשיים וצורך בסיוע הומניטרי, מדינת ישראל צריכה ויכולה להוביל את זה. מדינת ישראל יכולה להכניס בעצמה משאיות של מי שתייה ומזון – משאיות עטופות דגל ישראל, כיאה למדינה שהיא מדינה שוחרת שלום, כיאה למדינה שהיא מדינה מוסרית בעלת צבא מוסרי – ולסייע כדי לאפשר לכוחות שלנו להמשיך ולהשלים את משימתם. אם אנחנו נהיה אלה שמכניסים מים ונכניס מזון, נוכל להמשיך ולערער את אחיזת חמאס בתושבי הרצועה. נוכל למנוע מהסיוע ההומניטרי להיבזז על ידי חמאס ולחזק אותם בעודם נלחמים בנו, בצה"ל. ולכן אני אומר כאן, ואני חושב שזאת צריכה להיות קריאה שיוצאת מכל חלקי הבית לרבות הקואליציה: הממשלה הזאת צריכה לומר את הדבר הפשוט והמתבקש והנכון והצודק: לא נדון כלל וכלל באפשרות של חזרת תושבי עזה לצפון הרצועה עד לטיהור המלא של הרצועה מתשתיות טרור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. הדובר הבא – חבר הכנסת עודד פורר. עודד, אתה מדבר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מוותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אם כך – השר ביטון, אתה רוצה לסכם? אתה השר התורן. אתה רוצה לסכם או שאתה לא מסכם? אתה מוותר על הסיכום. אני מבקש להתיישב במקום, כי אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. מייד נצביע על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024. אני מייד מפעיל את ההצבעה. נא להתיישב. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 17, נגד – חמישה. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה הראשונה וחוזרת לוועדת החוקה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת, ושם ייקבע המשך דיון. שמענו את כל ההצעות, ולכן אמרתי שההצעה הזאת תועבר לוועדת הכנסת לקביעת המשך דיון בהצעת החוק. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1702).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום. אנחנו מדברים על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. מי שיציג את הצעת החוק – סגן השרה במשרד התחבורה אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. רישיון רכב ניתן במצב דברים רגיל לשנה אחת. פקודת התעבורה מסמיכה את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להאריך את תוקפם של רישיונות רכב בצו לתקופה מרבית של עד 90 יום. חידוש רישיון הרכב מותנה בשני תנאים: תשלום אגרת רישיון הרכב וביצוע מבחן הכשירות השנתי, מה שאנחנו קוראים לו טסט. בעקבות מלחמת חרבות ברזל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל בהתאם להנחיית שרת התחבורה והבטיחות בדרכים להאריך את תוקפם של רישיונות רכב לקבוצות אוכלוסייה משמעותיות שנפגעו מהמלחמה, כמו מילואים ומפונים. בהתאם לכך, בוצעו הארכות תוקף במסגרת כמה צווים שנחתמו על ידי השרה, והם כדלהלן: הראשון, מיום 12 באוקטובר 2023, נחתם על ידי שרת התחבורה – צו המאריך את תוקף כלל רישיונות הרכב אשר תוקפם אמור היה לפקוע בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 עד 6 בדצמבר 2023, ב-60 ימים. בהמשך הוארך תוקף הרישיון הנ"ל ב-30 ימים נוספים עבור מי שהוגדר זכאי לדחיית מועד בחוק לדחיית מועדים – בשונה מההארכה הקודמת של 60 יום, שהייתה לכלל האוכלוסייה – (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), שהוא החוק הכללי שהסדיר דחיית מועדי תשלום לרשויות המדינה לאוכלוסיות שהושפעו במיוחד מהמלחמה, ובכלל זה תושבים מיישובים שפונו, חיילים ואנשי כוחות הביטחון. בנוסף, הוארך ב-60 יום תוקף רישיונות הרכב של זכאים לדחיית מועד אשר תוקפם היה אמור לפקוע בתקופה שמיום 7 בדצמבר 2023 ועד יום 31 בדצמבר 2023. בימים אלו הוארכו רישיונות אלו ב-30 יום נוספים, עד ל-90 יום בסך הכול. כמו כן, בימים אלו מוארך ב-60 יום תוקפם של רישיונות רכב לזכאים לדחיית מועד. המועד המקורי לפקיעת תוקפם היה בין התאריכים 1 בינואר 2024 ל-29 בפברואר 2024. ביום 31 בדצמבר 2023 פורסם תיקון לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) אשר דוחה מועדי תשלום לרשות, שחל בתקופה שמיום 1 בינואר 2024 עד 29 בפברואר 2024, ב-31 ימים, לזכאים לדחיית מועד בתקופה זו. התיקון לחוק דחיית מועדים גורם למצב שבו מועד תשלום אגרת רישיון הרכב לזכאים אומנם נדחה, אך למרות זאת, תוקפו של רישיון הרכב לא יוכל להיות מוארך אם לא בוצע מבחן הכשירות השנתי לרכב – טסט. יש הבדל בין תשלום האגרה, שיכול להידחות, לבין הטסט עצמו, מבחן הכשירות של הרכב. בשלב זה הארכה נוספת של הרישיונות עבור מי שרישיונם המקורי פקע החל ב-7 באוקטובר חוצה את רף 90 הימים, כמו שכולנו יודעים, שנקבע בפקודת התעבורה, ולכן, על מנת לאפשר הארכה נוספת של תוקף הרישיונות תוך דחיית מועד הטסט לצד מועד התשלום, נדרש תיקון של פקודת תעבורה. בשביל זה אנחנו נמצאים פה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק מיועדת להקנות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים סמכות חריגה להארכת תוקפם של רישיונות רכב לזכאים לדחיית מועד, כפי שמניתי מקודם, כולם או חלקם, לתקופה נוספת עד לתקרה של 180 יום בסך הכול. ההסמכה המוצעת תחומה בזמן כהוראת שעה שתעמוד בתוקפה עד לסוף חודש אוגוסט. נודה על אישורה של הצעת החוק בקריאה הראשונה. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ולחבריי חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לסגן השר. לפני שנעבור לדיון אישי, אני רק מודיע כי חבר הכנסת איימן עודה ביקש להצביע נגד בהצעת החוק הקודמת, ובכך בהצעת החוק הקודמת היו 17 בעד ושישה נגד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. רבותיי, אנחנו נעבור לדיון אישי. מי שרוצה להירשם עדיין יכול לעשות את זה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. בעוד שתי דקות אסגור את הרשימה, אז מי שעוד לא נרשם מוזמן לעשות את זה אצל סגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל, מעניין מתי יהיה יום אחד – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, שנייה. שלוש דקות. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מעניין מתי יהיה יום אחד של יום מליאה שבו לא אצטרך לבוא חשבון עם תומכי טרור בכנסת ישראל. והפעם המופע, מופע היחיד של חבר הכנסת שכולכם אוהבים להתלוצץ מהבדיחות המטופשות שלו, תסלחו לי, אומר את הדבר הבא: אחמד טיבי אמר לפני יומיים שכל תומך בהגירה מרצון בישראל שווה לגרמנים שתמכו בפתרון הסופי. אדון אחמד טיבי, תומך הטרור, חושב שלהשפיע על תזוזת עזתים למקומות אחרים מרצונם המוחלט, כדי לקדם הטבת חיים שלהם, דומה לחיסול ששת מיליוני היהודים בתאי הגזים ובמשרפות בגרמניה הנאצית. עכשיו, תראו, אני באמת לוקחת את זה על עצמי. מהרגע שנכנסתי לכאן לכנסת ישראל אני עוקבת אחרי הדברים שהם אומרים פה. הם פשוט התרגלו – הם התרגלו שאתם מחייכים אליהם, לוחצים להם ידיים, מתקזזים איתם בהצבעות, מתנחמדים אליהם. אין, אני לא אומרת להם אפילו שלום. מי שפוגע בכבודה של המדינה שלי ובהגדרה שלה כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא יקבל ממני שלום. גם איימן עודה וגם אחמד טיבי, שניהם בישיבת הסיעה שלהם התראיינו, ואמרו בשבוע שעבר – ואמרתי לכם את זה פה. שניהם אמרו. זה התחיל באיימן עודה, שמדבר על התביעה ההזויה והבזויה שהוגשה, בשם הצביעות על ידי דרום אפריקה, כן? דרום אפריקה נגד ישראל, כן? הם אמרו שהם מחכים שיינתן הצו הזמני, כדי שסוף כל סוף יכירו במעשים של ישראל כפשעי מלחמה וכפשעים נגד האנושות. חשבתי שרק איימן עודה אמר את זה. גם אחמד טיבי אמר את אותו דבר בדיוק. הם חשבו שזה יעבור לי מתחת לקו הרדאר, אבל לא, זה לא עובר לי מתחת לקו הרדאר. עכשיו, אני למדתי, אני למדתי מהתלונות שלהם עליי. כן? אני בשבוע שעבר הייתי בוועדת האתיקה, סיפרתי לכם. שלוש שעות הייתי בוועדת האתיקה. למה אני אומרת להם שהם תומכי טרור? למה אני אומרת לאיימן עודה: תגיד לי איפה החטופים שלי? אז הראיתי להם שאיימן עודה נמצא בכנס עם ג'יבריל רג'וב ועם אל-עארורי. לא ייאמן. מי שנמצא בכנס עם ג'יבריל רג'וב מהרש"פ ועם אל-עארורי, שחוסל, יודע דבר או שניים על חמאס. הוא יודע בטח דבר או שניים על מה שהחמאס עושה. אז אני אגיד להם את זה גם מאה פעמים. אנחנו נמצאים כאן היום, ובכל יום מליאה הם ממשיכים לנאום את אותם נאומים מקוממים, שמשווים בין הרצח שאנחנו ועעם שלנו עבר – מעשי הביזה, הטבח, האונס, התעללות שעם שלנו עבר – למעשים סופר-סטריליים שעושה צה"ל בעזה. זה מדהים, כי הרי אני לא בא הסטריליזציה הזאת, כי אני חושבת שצריך פשוט להודיע על פינוי, ומי שלא לא מתפנה – דמו בראשו. הוא בן מוות. אני לא צריכה להגן על מגינים אנושיים. צה"ל מגן על מגינים אנושיים. צה"ל מגן על העזתים הבלתי-מעורבים. אני עומדת כאן היום כשהרגליים שלי רועדות, כי אתם יודעים שהיה היום מקרה קשה מאוד. מאוד. יותר מזה אני לא אומר. מקרה קשה מאוד. המקרה הזה קורה כשתומכי טרור יושבים כאן בכנסת ומוציאים את דיבת צה"ל רעה ומוציאים את דיבת הארץ הזו רעה. אז עם כל הכבוד, למדתי מהם. למדתי מהם. התלוננתי עליך, אדון טיבי, על האמירה שלך שמשווה אותנו לגרמניה הנאצית, ואני אתלונן. התלוננתי על עופר כסיף. אני אתלונן גם על איימן עודה, כי אני, בשונה מכם, לא מתבכיינת על זה שאתם אומרים לי ככה או אחרת. אני פה כי אתם חותרים תחת קיום המדינה שלי. על זה אני מתלוננת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. הדוברת הבאה, חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי, מוותר? אוקיי. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה. טלי. חברת הכנסת גוטליב, לכבד את שאר הדוברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצלת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. כנסת נכבדה, לפני שאני אתחיל בנאום שתכננתי, אני כן רוצה לומר משהו, באמת, על חבר הכנסת טיבי, ולא בגלל שהוא השתלח בי מקודם. אני אומר פה מאז שנבחרתי ב-2019, שאני לא מוצא שום דבר מצחיק, שנון או כל דבר אחר שמצדיק את האידיאולוגיה ואת האמירות של חבר הכנסת טיבי – אותו טיבי, בואו ניזכר, שבשומר חומות עשה שם פעולה והפריע לשוטרים לעצור מבוקש, ניצל את החסינות שלו לשם כך. אני חושב שאנחנו כבר שנים פה בבית משלימים עם זה, מנרמלים את זה, מרגישים שהוא איזשהו חלק מהמיתולוגיה של הבית הזה ושהוא אמור להיות פה. אני אומר מה שאמרתי כבר ב-2019: אני לא חושב שהוא צריך להיות חבר כנסת בכנסת ישראל. עכשיו אני אדבר על הנושא שעליו רציתי לדבר. אני רוצה לדבר על מה אני מתכוון כשאני אומר "אחדות". פונים אליי, מדברים איתי, אומרים לי: מה אתה מתכוון? מה זו הקריאה הזו לאחדות? זה נשמע כמו איזה מס שפתיים, כמו איזו סיסמה ריקה. אז אני רוצה להסביר. אחדות אין פירושה לטאטא הצידה את כל המחלוקות האידיאולוגיות. ממש לא. אחדות אין פירושה גם שכל אחד צריך עכשיו לאהוב, להעריך, להוקיר ולהסכים עם מי שנבחרו כנציגים של המחנה השני. אחדות היא דבר נורא פשוט – אחדות היא אחדות בעם. אחדות היא היכולת לנהל שיחה עניינית, מנומקת, מבוססת עובדות, עם פתיחות אמיתית לשנות את הדעה, להקשיב, ולעשות את זה בצורה מכובדת. זה הכול. הדעות עכשיו דווקא מנוסחות יותר מתמיד בבית הזה, וגם יהיו. אנחנו בתקופה ביטחונית ומדינית, והכול מאוד ברור, יש שמאל ויש ימין, ולהכול יש מקום. אבל יש גם מקום לנהל מחלוקת בצורה מסוימת. אחדות תהיה פה רק כשאנחנו נקבל החלטה מודעת, של כולם, שיש מילים שאנחנו מוקיעים מהשיח, שאנחנו לא אומרים יותר: אויב; אנחנו לא אומרים יותר בוגד על אחד משלנו; אנחנו לא אומרים, לא בחיוך ולא בקריצה ולא בהיסח דעת: נילחם בו או נצא לקרב. פשוט לא. הבית הזה, על כל הפלגים שהוא מייצג, צריך להגיע להבנה שזה פשוט לא קורה יותר, אחרי 7 באוקטובר. מעל הכול, אחדות יכולה להתקיים רק אם כולנו – ואני אגיד את זה שוב ושוב ושוב, גם נוכח ציניות וגם נוכח ביקורת – רק אם כולנו נעשה חשבון נפש; רק אם כולנו נשב, כל אחד לעצמו, ונבחן מחדש אקסיומות, עמדות, דעות שיש לנו על מגזרים אחרים, ושהיו לנו עובר ל-7 באוקטובר, עובר לאותו יום נורא. רק אם נעשה את זה ואם נקפיד על הכללים ועל העקרונות שדיברתי עליהם, של שיח מכבד, נוכל באמת לפעול באחדות, בצורה שמחזקת את העם, ועדיין מדברת על כל אותם נושאים שנויים במחלוקת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חבר כנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מוותרת. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה אינו נוכח; את עצמי אני לא אזכיר; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, אתה רוצה לדבר? בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, יש המון דיונים על היום שאחרי. אני חושב שזו טעות לדבר על היום שאחרי כשהיום, ההווה, עדיין מתקיים ועדיין לא סיימנו את העבודה. אני רוצה לדבר על היום שאחרי דווקא במדינה שלנו. היום שאחרי במדינה שלנו צריך להיראות שונה לגמרי. האנשים האלה שעזבו את הכול, עזבו את המשפחות שלהם, עזבו את העבודה שלהם, עזבו את החיים שלהם והלכו והגנו ומגינים עלינו, צריכים לקבל הרבה יותר. אנחנו צריכים לעבוד על המידות שלנו. לא מגיע להם לצאת אחרי 30 ימים, 40 ימים, ולחזור לחברה מפולגת, לחברה שהיא בדיוק אותו דבר כמו שהייתה לפני 7 באוקטובר. לא מגיע לגיבורים האלה להיות במקום הזה. אנחנו היום ביום לא פשוט. שוב ההקרבה האדירה של הלוחמים שלנו נראית בכל מקום. אנחנו חייבים להבטיח לעצמנו להשתדל יותר; לחשוב רגע אחד לפני שמוציאים מילה מהפה; לחשוב עוד חצי דקה לפני שמתחילים עוד איזה ויכוח ולראות, אולי יש בצד השני איזושהי מידה טובה. לא תמיד חייבים לראות את המפלג, למרות שזה הכי קל, זה מצטלם הכי יפה, זה רץ. אנשים אוהבים את זה, את הצהוב הזה. אבל לא. יש עכשיו איזושהי יוזמה של המילואימניקים שאומרת: אם אין לך משהו טוב להגיד – סתום ת'פה. הם הרוויחו ביושר את היכולת להגיד לנו בדיוק את הדבר הזה. אז אם אין למישהו בבית הזה משהו טוב להגיד, פשוט אל תגידו אותו; ואם אין למישהו בבית הזה משהו טוב לעשות, אל תעשו אותו; ואם יש מישהו בבית הזה שחושב שעדיף לפלג, עדיף ליצור איזושהי מריבה, עדיף להרוויח איזשהו רווח פוליטי מהפילוג – אל תעשו את זה. כי המדינה לא תסלח לכם וכי זה לא ראוי, לא נכון ולא מכבד את החבורה המדהימה הזאת, הלוחמות והלוחמים שנמצאים שם עכשיו ושומרים על כולנו, ואנחנו רק יכולים לחבק אותם מפה ולאחל להם לחזור במהרה למדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – כבר דיבר; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה. ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה. הציטוט הזה הוא של חסן אל-בנא, מי שהקים את התנועה הברברית והרצחנית שנקראת "האחים המוסלמים", שמאז הקמתה הביאה לעולם רצח ורשע, חיללה את שם אלוהים, פגעה בצלם אלוהים, שבינה לבין דת אמת אין דבר וחצי דבר. כל מי שיש לו רגש דתי או מודעות דתית יודע שהם הכופרים האמיתיים. אבל הציטוט הזה, אדוני היושב-ראש, הוא תנועת החמאס על רגל אחת: ישראל תוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה. תנועה שכל-כולה היא קריאה לרצח עם, היא תכנון של רצח עם והיא ביצוע מתמשך, לאורך שנים, של רצח עם; תנועה שהתשתית האידיאולוגית שלה – אתה יודע, משווים לנאצים. לנאצים הייתה נאציפיקציה של 10, 15 שנים; פה מדובר על תנועה שהתשתית האידיאולוגית שלה מבוססת על מאות שנים של קריאה של אותם טקסטים, של אותם טקסטים שהסתמך עליהם חסן אל-בנא, אותם טקסטים שמצוטטים היום וצוטטו תמיד על ידי אחמד יאסין וחאג' אמין אל-חוסייני וכל שרשרת האימאמים האלה, שקראו לרצח והתבססו על אידיאולוגיה ברברית ונהגו באופן ברברי. זה מה שהחיילים שלנו מוצאים היום בכל בית בח'אן יונס, בכל בית בבית חנון – מוצאים את מיין קמפף, מוצאים את הפרוטוקולים של זקני ציון. זאת תנועה שמבצעת רצח עם למעשה מאז הקמתה ושב-7 באוקטובר ביצעה פשעים איומים נגד האנושות – לא רק רוע אידיאולוגי ודתי, אתה ידע; רוע מוחלט, רוע שטני שבן אנוש לא יכול בכלל להכיל. עכשיו באים החברים שלהם הידועים מדרבן, מדרום אפריקה, מעלילי הדם הסדרתיים, והם תובעים את הקורבן, את העם שניסו לבצע בו רצח עם – הם תובעים אותו בהאשמה שהוא מבצע רצח עם. כל מי שמכיר מעט מהמלחמה הזאת הרי יודע שזאת עלילת דם מרושעת ביותר. גם אם הייתה שם אוכלוסייה תמימה – ואין שם, כמו שאנחנו מכירים, אבל גם אם הייתה, כולם יודעים שמי שנפגע שם באיזשהו נזק אגבי, אחרי כל המגבלות, שבעיניי רובן הן בלתי מוסריות, הרי מדובר על השוליים של השוליים, ובין זה לבין רצח עם זו עלילת דם מאותה סדרה של עלילות דם. ואז מגיע, אדוני היושב-ראש, אזרח ישראלי ומתייצב לצד מעלילי הדם המרושעים ביותר – לצד אלו שערפו ראשים, לצד אלו ששרפו תינוקות, לצד אלו שאנסו נשים. אז אני אומר לכם – ואני משבח פה את חבר הכנסת פורר, שהוביל את היוזמה הזאת – מבחינה מוסרית, חבר הכנסת פורר, היה צריך לשלול את האזרחות לעופר כסיף. אין דבר כזה אזרח ואויב בעת ובעונה אחת. מבחינה מוסרית, מבחנה נורמטיבית, היה צריך לשלול לו את האזרחות; מבחינה מעשית, העובדה שהוא חבר כנסת בכנסת ישראל והוא מתייצב לצד הגרועים שבאויבנו, אלו שהיו שותפים לרצח עם, פעלו לרצח עם שנים רבות ועכשיו מאשימים אותנו ברצח עם – עכשיו יושב אדם בעולם – אני מסיים – בטייוואן, באמריקה, ואומר: יש חבר כנסת בכנסת ישראל, יש פרלמנטר ישראלי שגם הוא חושב שביצעו רצח עם. הינה, הוא אומר בעצמו. יש שפלות גדולה מזו? ולכן אני מאמין ומקווה שמכל חלקי הבית הזה יצטרפו ויקיאו מהכנסת אדם שברגע הכי קשה של העם שלנו ושם המדינה שלנו, התייצב לצד עלילת הדם המרושעת הזאת, שטוענת שישראל ביצעה או מבצעת רצח עם. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו במלחמה מול אויב, אויב שמבצע זוועות סדיסטיות שרק בני שטן יכולים לעשות. לפני 80 שנה היו אלה הנאצים, יימח שמם; בימינו זה חמאס-דאעש, יימח שמו וזכרו. זה אויב, אדוני היושב-ראש, שאומנם מכאיב לנו, אבל החייתיות שלו מאחדת אותנו. איך אפשר שלא. אבל יש גם אויב אחר, אלגנטי יותר, זה שמשלים את העבודה של האויב הברברי הראשון, אויב הדה-לגיטימציה שמנסה להציג את עצמו כדואג לזכויות אדם. הוא רק מבקש הפסקת אש. הוא מגנה את האלימות משני הצדדים. האויב הזה מגנה נאצים אבל באותה נשימה אומר שאנחנו, קורבנות הנאצים – שאנחנו נאצים. האויב הזה מגנה פשעי מלחמה אבל באותה נשימה אומר שאנחנו פושעי מלחמה בדיוק כמו חמאס. האויב הזה שם את כולם על אותו מישור – את התוקפן ואת הקורבן, את הרוצח ואת המתגונן. האויב הזה משלים את העבודה של האויב הראשון. האויב הזה מנסה להחליש אותנו מבחינה תודעתית. תמיד מגלה הבנה לטרור האכזרי ביותר. זוהי גם המטרה של התביעה בבית הדין בהאג. ולבושתנו, אנשים מהסוג הזה יושבים כאן בכנסת, אנשים כמו טיבי, כמו עודה וכמו כסיף, שאני מקווה – ואני מברך אותך, עודד פורר, על היוזמה – שכבר לא ישב פה יותר, וחבריהם. לפני כמה שבועות – גם שלוש עמותות במימון מדינתי זר, בצלם, עדאלה והוועד הציבורי נגד עינויים, שותפות לעלילת הדם של ארגון FIDH בהאשמת ישראל בביצוע ג'נוסייד בעזה. היום, אדוני היושב-ראש וחבריי, יש בינינו הסכמה שאנו במלחמה ברשע האולטימטיבי. אני קורא לכל החברים כאן: שימו לב, זה לא תמיד היה ככה. 7 באוקטובר הוא בין השאר תוצאה של עשרות שנים של כרסום בתודעת הצדק שלנו. שנים הסבירו לנו שהאויב הברברי, האכזרי, הוא "בדיוק כמונו", כמו ששר שלום חנוך, הוא בסך הכול רוצה חיים רגילים; שצעקות הג'יהאד הן בסך הכול קריאות "לחם עבודה". כרסום התודעה הזה גרם להפקרות מדינית. כרסום התודעה הזה גרם לכבילת ידי חיילנו בהוראות פתיחה באש מופקרות שכפתה בין השאר גם מערכת המשפט. על האויב הזה כתב נתן אלתרמן: "אז אמר השטן: הנצור הזה / איך אוכל לו? / איתו האומץ וכישרון המעשה / וכלי מלחמה ותושייה עצה לו. / ואמר: לא אטול כוחו / ולא רסן אשים ומתג / ולא מורך אביא בתוכו, / ולא ידיו ארפה כמקדם, / רק זאת אעשה: אכהה מוחו / ושכח שאיתו הצדק. // כך דיבר השטן וכמו / חוורו השמים מאימה / בראותם אותו בקומו / לבצע המזימה". אני קורא לכל החברים כאן לא להתבלבל. לעולם לא עוד. שלעולם לא עוד יכרסמו לנו בתודעת הצדק. יחד ננצח במלחמה. יחד ננצח גם במלחמה מול הדה-לגיטימציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. הדובר הבא, חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מחר בוועדת חוץ וביטחון תתקיים ישיבה שכולנו נדרשים אליה, כי היא ישיבה פתוחה. נשות המילואימניקים עולות לבית הזה, נשות המילואימניקים, שהן מייצגות אלפי משפחות שנפגעו והתמוטטו תחת העול הקשה של כלכלת ופרנסת המשפחה. נשות המילואימניקים יעלו כדי לפרוס את הבעיות שלהן – של פירוק משפחות, של פיטורי נשים שנושאות בעול, של עסקים שהתמוטטו. והממשלה הבטיחה סיוע. גנץ וגדי איזנקוט, שיושבים בממשלה, אמורים לדאוג גם למילואימניקים, ואתמול הם לא הגיעו לישיבת הממשלה וקולם לא נשמע. המצוקה הכלכלית פוגשת אותם במלוא העוצמה ופוגעת בכל תא משפחתי. מחובתנו לסייע בידם. הממשלה אישרה 9 מיליארד שקלים. נהדר. רק 1.5 מיליארד שקלים הועברו לחשבונות המילואימניקים. והנושא הזה, של דיבורים ללא הצבעה על מקור תקציבי, הוא מקור הרע. ואי-הצבעה על מקור תקציבי יכולה לפגוע בדירוג האשראי של מדינת ישראל, כי הנייר סובל הכול. כן, אני מודה, גילוי נאות, אני מעורב אישית. אשתו של בני רותם, שהיא רואת חשבון וכלכלנית במקצועה, מייצגת את הצד הכלכלי ואת הטיעונים הכלכליים מחר בוועדה לביקורת המדינה. אין מקום לכל נשות המילואימניקים, אבל הן יעשו את המרב ויעשו את עבודתן. לא יכול להיות שההבטחות האלה יישארו על הנייר. שר האוצר גייס למילואים גם את הדמגוגיה שלו. ההתעקשות של שר האוצר להציג תוכנית מענקים למילואימניקים בנפרד מתקציב 2024 היא שגיאה אסטרטגית. אין מחלוקת בעם, בין פקידי האוצר, שצריך להגדיל את הכסף שמקבלים המילואימניקים, צריך להגדיל את התמלוגים. ואני אומר לכם, סמוטריץ' העדיף לשדר לציבור דרך התוכנית למילואימניקים שהוא מחלק לכולם. אמרו: יש כסף. אמרו: יש כסף. אז תיתנו. למי מגיע יותר מאשר למילואימניקים? מה רוצים, שאנשים שיעלו מחר לכנסת ויציגו את זה יגידו: אין לנו ברירה, המשפחות שלנו מתמוטטות, הבעלים שלנו יעזבו את שדה הקרב? זה מה שאתם רוצים שהם יגידו? ולכן המדינה, הממשלה, משרד האוצר, אני מבקש מכם לגלות אמפתיה, לגלות גדלות רוח ולתת למילואימניקים את המגיע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. ומחר הדיון. תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, את רוצה לדבר או מוותרת? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל אתה לפניי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, הוא לא רשום. בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מי השר פה? לא חשוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הינה, פה, חיים ביטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? יש שר. << קריאה >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> אני אוכל לסכם. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, השר החשוב. אגב, משרד החינוך, נכון? פנו אלינו עכשיו ממלון דן פה בירושלים עם בעיות מאוד מאוד קשות שחווים שם ילדים. כן, אל תעשה לי – יש בעיות במערכת החינוך, ואדרבה ואדרבה, אצל מפונים. מלון דן – לטיפולך, פה בירושלים, בעיות קשות: חרם חברתי, אלימות. מה שהיה שם, בהתחלה היו הרבה צוותים שטיפלו בכל המפונים, ולאט-לאט, אתה יודע, העשן התפזר, אין שם אף אחד, או שיש לא מספיק, והדברים הסטנדרטיים כבר לא יעזרו, כי זה הגיע לרמה הרבה יותר גבוהה. פניתי למשרד החינוך ואמרו לי שאין לכם משאבים, אין לכם צוותים ואתם לא יכולים לעזור. אז לתשומת ליבך, השר החשוב במשרד החינוך, מלון דן, ירושלים, מפונים, חלק משלומי, חלק מהדרום. האווירה – משהו שם קורה, גרוע. בסדר? אני אשמח גם לקבל תשובות, וביקשתי גם מיושב-ראש ועדת החינוך להתערב בנושא. אגב, פניתי גם לרווחה לצורך העניין, אבל צריך לקחת בחשבון ולשים לב, בכלל בכל המלונות של המפונים, כי זה מקום סגור – איך אתמול שמעתי שהם אמרו בכתבה? אנחנו חטופים חמישה כוכבים. מצד אחד, הם יושבים בבתי מלון; מצד שני, אין תעסוקה, אין סדר-יום, הם נמצאים בחדרים קטנים, מלא אנשים ביחד שברגיל אולי בכלל לא היו נפגשים, אוכלוסיות שונות, וזה כמובן יוצר הרבה מאוד מתח ואנרגיות לא טובות. ובכלל, החינוך של ילדים, במיוחד למפונים, זה הדבר המרכזי. כי אם הילדים ידעו גם להוציא את האנרגיות, להעסיק את עצמם, זה יקל מאוד על ההורים וגם את האווירה, וגם תעסוקה להורים, אולי יוכלו למצוא. אז לפי המצב של הצפון אנחנו עוד רחוקים מלחזור לשגרה, למרות שבממשלה אומרים שבדרום אנחנו עוד מעט נחזור. גם זה לא נראה לעין. אז משרדי הממשלה, זה עוד לא נגמר. בהתחלה הייתם לא קיימים, אחר כך הייתה הרגשה שהתאוששתם על עצמכם, ועכשיו עוד פעם הרגשה שכאילו בלה-לה-לנד, אתם שוב לא שמים רגל על הגז. אז אנא מכם, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך – במיוחד משרד החינוך – תחזרו ל-full time job, תיכנסו לאירוע. זה עוד לא נגמר; זה עוד לא התחיל כנראה, ממה שאנחנו חווים. ואסור לנו לשכוח. אני חייבת להגיד שאתמול בערב תפסתי את עצמי בהרגשה שוואו, 7 בינואר. אנחנו – בדיוק שלושה חודשים, והבנתי את התאריך הזה רק בסוף היום. צריך להמשיך בשגרה, אבל אסור לכולנו לשכוח את 7 באוקטובר, כי החיים עושים את שלהם, וזו שגרה, וכל אחד בעיסוקים שלו, אבל אסור לנו לשכוח את מה שקרה, ויש הרבה מאוד אזרחי ישראל שלא מקבלים, לצערי, עד עכשיו את מה שמגיע להם בטיפול הרגיל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. אם כך, רבותיי, אנחנו – סגן השר שהציג את החוק, אדוני השר, אתה רוצה לסכם את החוק או שאנחנו נעבור להצבעה? << קריאה >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> אין לי אישור מעליזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי. מה שעליזה אומרת. אם כך, רבותיי, אני מבקש להתיישב. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לדיון בוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לסעיף הבא – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, ברשותך, שלוש הודעות מוועדת הכנסת. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת מיכאל ביטון, נעמה לזימי, יסמין פרידמן, ארז מלול ויצחק קרויזר בנושא: טיפול חירום בדיירי הדיור הציבורי בימי המלחמה. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת החינוך, התרבות והספורט: מטעם סיעת הציונות הדתית, במקום חבר הכנסת משה סולומון תכהן חברת הכנסת מיכל וולדיגר. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> והודעה אחרונה: אבקש להודיע על החלטת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת החוץ והביטחון, לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019. החוק האמור קובע כי כללים בקשר לגופים ביטחוניים הנוגעים לגישה ישירה למרשם הפלילי מול המרשם המשטרתי ולמסירת מידע מהמרשם לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק, יחייבו אישור של ועדה משותפת כאמור. הוועדה תהיה בת שמונה חברים, ארבעה חברים מכל ועדה, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – חברי הכנסת שמחה רוטמן, היושב-ראש, חנוך דב מלביצקי, יוליה מלינובסקי וגלעד קריב; מטעם ועדת החוץ והביטחון – חברי הכנסת רם בן ברק, זאב אלקין, ינון אזולאי ולימור סוֹן הר מלך. כמו כן, חבר הכנסת שלום דנינו יכהן כממלא מקום קבוע של חבר הכנסת ינון אזולאי מטעם ועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1630).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ג–2023, לקריאה ראשונה. אני מבין שיושב-ראש ועדת הכלכלה – דוד, אתה מציג את החוק? << קריאה >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יושב-ראש ועדת הכלכלה מציג את החוק? מקלב, סליחה, חשבתי שאתה יצאת. אז הינה, פטרתי אותך. סגן שרת התחבורה אורי מקלב, בבקשה, נא להציג את החוק. אני ראיתי את התזמון המדויק הזה שיושב-ראש ועדת הכלכלה נכנס, אז חשבתי שהוא זה שיציג את החוק. << קריאה >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> סתם נכנסתי. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> לא קרה שום דבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סתם נכנסת? אין דבר כזה, אתה אף פעם לא סתם נכנס למליאה. אין דבר כזה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> גם אני מוכן. בשנייה ובשלישית הוא יציג את זה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, כן, נכון, נכון מאוד. בבקשה, סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל אין לי בעיה שחבר הכנסת ביטן יציג את ההצעה גם בקריאה ראשונה, אם הוא רק רוצה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תכניס אותו קודם כול לעניינים, אולי הוא לא יודע על מה מדובר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הוא יודע, הוא יודע טוב מאוד. בטוח שאנחנו גם נסביר לו את זה היטב היטב, כדי שיזרז את החקיקה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כפי שאתה הצגת, מדובר על הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ג–2023. התעופה האזרחית הפכה במהלך השנים להיות אמצעי תחבורה עולמי מרכזי – כ-4 מיליארד נוסעים בממוצע בשנה ברחבי העולם. כמו כן, התעופה מהווה כיום כלי משמעותי למשימות רבות אחרות הניתנות לביצוע מהאוויר. בשנים האחרונות אנו עדים לירידה בהיקף התאונות ובהיקף ההרוגים והפצועים כתוצאה מתאונות בתעופה האזרחית הבין-לאומית, והיא הפכה להיות אמצעי התחבורה הבטוח ביותר בעולם. הסיבות לירידה הזו הן בעיקרן שיפורים טכנולוגיים ושיפורים בתחום ההדרכה ושמירת הכשירות של העוסקים בתעופה, שבוצעו בעקבות הליכי חקירה של אירועי בטיחות בתעופה, ומסקנות והמלצות שגובשו בהליכים כאמור; בישראל אנחנו גם נגיד שבעזרת השם, כמובן גם זה, חוץ מהליכים וכל מה שקרה וכל השיפורים, אבל בעולם זה מה שקורה, זה ההסבר לשיפורים שיש בתחום התאונות. אמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית מסדירה בנספח 13 לאמנה את החובה של כל מדינה שהיא צד לאמנה וחברה בארגון התעופה הבין-לאומי להקים רשות במדינה לביצוע חקירת אירועי בטיחות בתעופה. מטרת החקירה הבטיחותית של אירועים בתעופה היא לשמור על הבטיחות בתעופה ולמנוע את הישנותם של אירועי בטיחות בעתיד. אבהיר כי אין בהמלצות או במסקנות החקירה הבטיחותיות כדי לשמש עילה להאשמה או לקביעת אחריות אזרחית, גם משמעתית וגם פלילית. זה רק כדי לתחקר את האירוע, כדי לדעת מה היה, כדי למנוע בעתיד. כמדינה, מדינת ישראל, החברה בארגון התעופה הבין-לאומי, ועל מנת לשמור על הבטיחות בתעופה, אנו נדרשים לקיים דרישה זו. בנוסף, בשנת 2013 חתמה מדינת ישראל על הסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי, ובמסגרתו התחייבה המדינה לעמוד בכללים הקבועים בדירקטיבה האירופית בעניין חקירה ומניעה של תאונות ותקריות בתעופה האזרחית, המבוססים גם הם על הוראות נספח 13 לאמנה. כיום, המצב במדינת ישראל – ביצוע חקירות של תאונות ותקריות בתעופה האזרחית מוסדר בפרק ז' לחוק הטיס, התשע"א–2011, ובתקנות שהותקנו לפיו ולפי חוק הטיס, 1927, שקדם לו. על פי פרק ז' האמור, חקירות בטיחותיות מבוצעות על ידי החוקר הראשי, שהוא עובד במשרד התחבורה אשר הוסמך לכך על ידי שרת התחבורה, ומשרד החוקר הראשי הוא אגף בתוך משרד התחבורה. בביקורות שנערכו בישראל, כאמור, כמו שדיברנו קודם, בשנת 2023 על ידי ארגון התעופה הבין-לאומי בשנים האחרונות – לא רק בשנה האחרונה, גם לפני כן – נמצא שבמישור ההתחייבות הבין-לאומית של ישראל, אין בחוק הטיס תשתית משפטית מספקת לאימוץ הסטנדרטים הבין-לאומיים בנושא חקירת תאונות ותקריות בתעופה האזרחית, וההסדרים הקיימים בו אינם עומדים בהלימה מלאה לסטנדרטים הבין-לאומיים אלו. במסגרת הצעת החוק מוצע להסדיר את הקמתה של רשות לחקירה בטיחותית בתעופה כנדרש, שתהיה רשות עצמאית במשרד התחבורה, כמו שמקובל בכל העולם, ותבוא בנעליו של משרד החוקר הראשי שקיים כיום במשרד, וזאת בדומה לקיים במדינות רבות בעולם ובהלימה לסטנדרטים הבין-לאומיים. עיקר תפקידי הרשות יהיה לבצע חקירות של אירועי בטיחות בתעופה. הצעת החוק קובעת מעטפת המעגנת את תפקידיה וסמכויותיה של הרשות לחקירה בטיחותית ושל מנהלה, בדומה למנגנון שנקבע לעניין רשות התעופה האזרחית בחוק הרשות לתעופה אזרחית, ומשלימה את ההסדרים הנדרשים בעניין ביצוע חקירות בטיחותיות. בנוסף, הצעת החוק כוללת תיקון עקיף לחוק הטיס להתאמת ההסדרים הנוגעים לחקירת אירועי בטיחות בתעופה שקבועים בחוק הטיס וההוראות. זה יהיה בהלימה להוראות האמנה ולנספח 13, וכן להוראותיה של הדירקטיבה האירופית בהתאם להסכם השמיים הפתוחים. נבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, במטרה להביא להלימה בין החקיקה הישראלית לסטנדרטים הבין-לאומיים בתחום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לסגן שרת התחבורה. אנחנו נעבור כעת לדיון אישי. אני סוגר את הרשימה. הדוברת הראשונה – חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שני נושאים רציתי לומר פה בנאום, ואני מקווה שאני אספיק את שניהם. האחד – אני מקדישה את הנאום לאדם בשם אריה עמית, שהיה איש משטרה, אחד מהאנשים שהפה שלהם עסוק בטינוף ושיסוי בלתי נתפסים, ואני אגיד לכם למה אני אומרת לכם את זה היום. אני רוצה להקריא לכם משהו. אריה עמית, אותו אריה עמית שהיה קצין בכיר במשטרה, אמר את הדברים הבאים: "חדלו להגיד לנו 'אחים אנחנו'. כי אנחנו לא. אנחנו לא אחים של אחיכם המושחתים. אנחנו לא אחים של אחיכם החרדים הסחטנים המשתמטים. אנחנו לא אחים של אחיכם נערי הגבעות. אנחנו לא אחים שלכם, משמידי הדמוקרטיה. אנחנו לא אחים שלכם. אנחנו אפילו לא בני דודים רחוקים שלכם". את זה הוא כתב בטוויטר, אותו קצין משטרה, שאני – תסלח לי שאגיד לך, אדון מיקי לוי, בכל הכבוד, אני מכירה את אדון אריה עמית, והמילים המגעילות האלה שלו זעזעו אותי, ואתה, שאתה איש משטרה בכיר, שאתה לא חוסך מאיתנו ביקורת, אתה בחיים לא תדבר בצורה הזאת. אותו אריה עמית היום כותב עליי באופן אישי, ולכן אני רוצה להבהיר לכם את הדבר הבא: יש שיטה לדמוניזציה שאני עוברת. היום התראיינתי בגל"צ אצל יעל דן. יכולתי לא להתראיין – באמת, למה אני צריכה את זה? זה לא הבייס שלי, זה לא כלום שלי, אבל אני מתראיינת כדי להביא את מה שאני מביאה לקדמת השיח. דיברתי על אותה אמנה. דיברתי היום בנאום הראשון שלי על האמנה, על העובדה שעל פי הסייגים לאמנה אסור לנו – היא לא חלה ואסור לנו להתמודד ולהתייצב בבית הדין לצדק, בתוך הטריבונל האנטישמי הזה, כי יש לנו את החריג, חריג שאומר שהאמנה לא חלה על מקום שהסכסוך התחיל בפעולות איבה נגד ישראל. כותב עליי אריה עמית, המשסע המפלג הדוחה הזה: שמעתי עכשיו בגל"צ, בתוכניתה של יעל דן, את טלי גוטליב מצווחת ככרוכיה – כן, מה זה כרוכיה? דברי בלע שמתאימים למחלקה הסגורה. ביחד עם נבחרות ציבור שכמותה – לעולם לא. אדון אריה עמית, אני רוצה להסביר לך פה: אני פה על אפך ועל חמתך. עם כל הכבוד, אני לא צריכה לספור אותך ממטר. אני פשוט נותנת אותך כדוגמה שלא משנה מה יהיה, יש אנשים כמוך שימשיכו לשסות ולפלג את עם ישראל. רציתי מאוד להקדיש את הנאום הזה דווקא לרמטכ"ל. רציתי להפנות את הרמטכ"ל למשהו מאוד חשוב. כשאנחנו מעבירים ביקורת, אנחנו לא משחקים ב"אבי נעלבי". אדוני הרמטכ"ל, על פי חוק-יסוד: צבא ההגנה לישראל, הצבא סר למרות הממשלה, וגם אתה. אדוני, על פי חוק השיפוט הצבאי, כשאתה מקים ועדת חקירה, היא לא יכולה להיות מוקמת ללא ידיעת שר הביטחון, והיא לא יכולה להיות מוקמת עם קצינים שהם כבר לא בשירות צבאי. ולמה? כי ראיתי שכתבו את זה בכל מיני מקומות. סעיף 4 לחוק השיפוט הצבאי מגדיר מיהו קצין: זה מי שנמצא בשירות חובה או בשירות מילואים וטרם השתחרר. יותר מזה, שמעתי משר הביטחון שהוא לא ידע שהקמת ועדת בדיקה, או ועדת חקירה, על כל ההשלכות הקשות של ועדה כזאת ועל החסיונות ועל החסינות שמעניק חוק השיפוט הצבאי למי שמדבר בוועדה ועל כל מה שהוא אומר בוועדה. אדוני הרמטכ"ל, אתה רמטכ"ל, ויש לי דברים רבים לומר לך ושאלות רבות לשאול אותך. זכותי הלגיטימית והאלמנטרית, בטח ובטח זו זכותה של הממשלה, ולא יכול להיות מצב שאתה תקים ועדה כזאת בלי ליידע את שר הביטחון. העובדה הזאת שאתה מביא את זה לממשלה דקה לפני תחילת ישיבת ממשלה או ישיבת קבינט, ובכל הכבוד רץ לספר את זה לכתבים – אדוני הרמטכ"ל, זכור בבקשה מושכלות יסוד: הצבא סר למרות הממשלה. כך בחוק-יסוד: צבא ההגנה לישראל. זו המסגרת. זה לא בית פרטי של אף אחד מאיתנו, ואף אחד לא קדוש, ואין אנשים שחסינים מביקורת. אנא, הפסיקו עם שיטת ההיעלבויות הללו במקום שבו מעבירים ביקורת, בכל הכבוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד ברכת שהחיינו, מכיוון שעו"ד פרמילה פאטן, שהיא הנציגה המיוחדת של האו"ם בענייני אלימות מינית בסכסוכים, צפויה להגיע סוף-סוף בסוף החודש כדי לחקור את פשעי המין שחוללו מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר. זו ידיעה שבתפיסת עולמי הייתה צריכה לפתוח מהדורות. זה כנראה לא יקרה. אני כן מאוד מאוד מקווה שיתייחסו לזה. פאטן היא הנציגה הראשונה שנשלחת מהאו"ם לישראל למטרה הזאת. צריך לומר – ואני לא יודעת מי מכם ראה את הכתבה של חיים אתגר בחדשות 12 – שלינור אברג'יל עשתה עבודה מדהימה באו"ם. היא נתנה נאום חוצב להבות אש. אגב, מי שמכיר ויודע, גם היא נפגעת אלימות מינית בעצמה, נפגעת אונס. היא דיברה באו"ם וסיפרה על החשיבות של לבוא ולומר על אלימות מינית ועל מה שקרה. יצא לך לראות את זה? ראית את זה? לא רק שהיא דיברה באו"ם – ודיברה בצורה מדהימה – על האלימות המינית ועל השתיקה של ארגוני הנשים, גם אחרי שהסתיים הנאום היא ירדה ופשוט רצה אליה, לאותה פרמילה פאטן – אני לא יודעת אם אני אומרת את השם שלה במדויק – ואמרה לה: את לא יכולה לשתוק; את חייבת לבוא ולחקור מה היה ב-7 באוקטובר מבחינת אלימות נגד נשים. צריך לתת לה את כל הקרדיט – לה ולארגוני הנשים שהיו שם באו"ם, שהובילו את המלחמה הזאת. מבחינתי, הידיעה הזאת שיצאה עכשיו בחדשות, שהאישה הזאת מתכוונת להגיע לארץ ומתכוונת לחקור – ואני גם רוצה לחדד, למי שלא יודע: יש סמכויות חקירה לגברת הזאת, בגלל התפקיד שלה – היכולת לבוא לפה, לחקור את הפשעים שביצעו מחבלי חמאס נגד צעירות, מבוגרות, נשים זקנות, נשים צעירות, כל זה באלימות מינית קשה וברוטלית, רק בגלל שהן נשים – אני מברכת על ההגעה שלה לארץ. אני מאוד מאוד מקווה שהיא תחקור את הנושא ביסודיות, ברצינות ובצדק שמגיע לאותם קורבנות של עבירות מין והתעללות קשה, כולל שרפת הגופות, כולל – תיאורים גרפיים שאני לא רוצה להיכנס, אבל כל מי שמכיר יודע. אני מאוד מאוד מקווה שהיא תתייחס בכל הרצינות, כי אי-אפשר שארגוני הנשים – בטח באו"ם, בטח ארגוני נשים בין-לאומיים – ימשיכו לשתוק סביב הטבח ואירועי האלימות המינית שנעשו בנשים ב-7 באוקטובר. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. דברים חשובים, ומקווה באמת שהיא תעשה עבודה טובה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה לדבר? מיקי? חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מרון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר כנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת נסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. סגן שרת התחבורה לא רוצה לסכם? אוקיי. מבחינת השר זה בסדר לעבור להצבעה? אנחנו נעבור להצבעה האחרונה היום, על הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד ­– חמישה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי כ"ט בטבת התשפ"ד, 10 בינואר 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:07. << סיום >>