דברי הכנסת
דברי הכנסת
לז / מושב שלישי / ישיבה ר"ס /
י' באב התשע"ז / 2 באוגוסט 2017 / 37
חוברת ל"ז
ישיבה ר"ס
כנס מיוחד
הישיבה המאתיים-ושישים של הכנסת העשרים
יום רביעי, י' באב התשע"ז (2 באוגוסט 2017)
ירושלים, הכנסת, שעה 12:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
הצעת חוק למניעת מחלת הכלבת, התשע"ז–2017 4
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: 4
יואל חסון (המחנה הציוני): 6
נחמן שי (המחנה הציוני): 7
איציק שמולי (המחנה הציוני): 8
ענת ברקו (הליכוד): 10
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): 10
עודד פורר (ישראל ביתנו): 12
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 13
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל: 16
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק וקנין:
צהריים טובים. אני פותח את ישיבת המליאה. היום יום רביעי, י' באב התשע"ז, 2 באוגוסט 2017.
הודעה למזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה רבה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק למניעת מחלת הכלבת, התשע"ז–2017; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 29), התשע"ז–2017.
מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת חיים ילין, טלב אבו עראר וחמד עמאר בנושא: הצבת רמזורים בצמתים בנגב; מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת חנין זועבי בנושא: קיצור מסלול הלימודים ל-11 שנים.
הודעת שר החינוך נפתלי בנט על מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יעל גרמן, מנואל טרכטנברג, יוסף ג'בארין ויפעת שאשא-ביטון בנושא: העיכוב הגדול בהמתנה לתור לטיפולי התפתחות הילד.
כמו כן הונחו ההסכמים האלה: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של טורקיה בדבר העסקה בשכר של בני משפחה של חברי משלחת דיפלומטית או נציגות קונסולרית; הסכם מסגרת בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה לבין מרכז הלוויינים הלאומי הווייטנאמי, VNSC, והאקדמיה הווייטנאמית למדע וטכנולוגיה, VAST, בדבר שיתוף פעולה במדעי החלל ובטכנולוגיה לשימוש בחלל החיצון למטרות שלום. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה למזכירת הכנסת.
הצעת חוק למניעת מחלת הכלבת, התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1155); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו נעבור לסעיף השני בסדר-היום – הצעת חוק למניעת מחלת הכלבת, התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. הצעה זו קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף – הונחה כרגע על שולחן הכנסת. יציג אותה שר החקלאות ופיתוח הכפר חבר הכנסת אורי אריאל. רשמתי את נחמן שי, יואל חסון, גם איציק שמולי מעוניין, אני מבין, וחיליק בר.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק למניעת מחלת הכלבת באה להסדיר ולרענן את החוק הקודם.
הכלבת היא מחלה קטלנית. מדובר במחלה נגיפית שההידבקות בה היא בעיקר מנשיכה על ידי בעל חיים נגוע. למרות המאמצים הבין-לאומיים להדברת המחלה, עדיין מתים בעולם כולו כ-50,000 בני אדם. צריך לומר שבישראל מתים מעט מאוד אנשים בשנים האחרונות, ברוך השם, ואנחנו עושים ככל יכולתנו כדי שאכן לא יהיו לנו מקרים של כלבת בכלל, בוודאי לא אצל אנשים, ושחס וחלילה לא ילכו לעולמם. 90% מהאנשים בעולם שמתו ממחלת הכלבת ננשכו על ידי כלבים נגועים במחלה. המחלה ניתנת למניעה כמעט בכל המקרים בעזרת שילוב של חיסונים ופיקוח: חיסונים הניתנים כשגרה, ובעת הצורך – לאנשים שנחשפו למחלה.
בשנת 2013 מונה צוות שכלל נציגים ממשרדי החקלאות והבריאות, רופאים וטרינריים ברשויות ווטרינרים פרטיים. הצוות המליץ לקדם תיקון שיאפשר קיום תצפית בית לכלב שנשך במקרים שבהם הסיכון שאותו כלב נדבק בכלבת נמוך מאוד, כשמתקיימים תנאים, ובכללם הכלב מחוסן כנגד כלבת, הוא לא היה באזור עם כלבת, הבעלים התחייב להגביל את תנועת הכלב ועוד. לאחר אישור החוק המתוקן יעוגנו דרישות אלה בתקנות, ואנשי המקצוע במשרדי, במשרד החקלאות, כבר עמלים על כתיבתן; זו הזדמנות טובה להגיד להם יישר כוח. עיקר השינויים כוללים, מלבד הכנסת אפשרות לתצפית בית לאחר התקנת התקנות, חובה על רשות מקומית להפעיל בתחום המתקן הסגר מתאים או להתקשר עם רשות מקומית סמוכה שבה פועל מתקן כזה; הבהרה שהמקום יהיה נתון לפיקוחו המקצועי של הרופא הווטרינרי הרשותי; הסדרים לעניין החזקת בעל חיים בהסגר והוצאתו ממנו; עדכון הדרישות להסמכת מפקחים; הסמכה לקבוע אגרות ותשלומים ועוד.
צריך לומר, בהמשך לדיון שהיה פה, שדבריך, חבר הכנסת שמולי, מוגזמים, הייתי אומר אפילו אולי מוגזמים מאוד. יש לנו עכשיו אירוע בבית-שמש, נניח, ניקח אותו כדוגמה; הוא יותר מפורסם, למרות שיש עוד מקרים. בינתיים, מה שקרה בחודשיים האלה שמתעסקים בעניין שם – כלב אחד הורדם. אין פה מגפה. אין פה חשש שינצלו את זה לרעה. אני חושב שהרופאים הרשותיים, הרופאים הממשלתיים והמערכת כולה, כולל אותי, אם מותר לי להעיד על עצמי, רגישים לעניין ולא מאפשרים ירי פרוע או דברים מהסוג הזה שלא מתחשבים בצער בעלי חיים, אלא להפך.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
זה לא מסתדר עם מספר הכלבים המומתים בשנה, עם כל הכבוד.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אלא להפך. אנחנו עוסקים בעניין הזה – – –
איציק שמולי (המחנה הציוני):
מול חמישה מקרי כלבת, מאות או אלפי בעלי חיים נטבחים.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
תרשה לי רגע לסיים. אני אשמע אותך.
היו"ר יצחק וקנין:
חבר הכנסת שמולי, יש לך רשות דיבור.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אני אשמע אותך אחרי זה.
היו"ר יצחק וקנין:
תאמר את דבריך.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
בכל מקרה, ודאי שזה לא פרוע. זה מוקפד; זה תחת הוראות; זה תחת השגחה. יש מי שחושב כמוך, אולי גם אחרים. צריך להוריד את זה עוד יותר – זה בסדר. אבל אי-אפשר להפוך את זה – הציבור צריך לדעת שזה ממש לא פרוע וזה לא כך. ולכן, מי שרוצה להתנגד – זה בסדר, אבל אני צריך להעמיד דברים על דיוקם.
אני מבקש מהנוכחים להצביע בעד. אני מבין שגם יש סיכום כזה בין הקואליציה לאופוזיציה. אנחנו נמשיך לעמוד על ענייני צער בעלי חיים. למדנו את זה מתורתנו הקדושה, ואנחנו באפס סובלנות למי שפוגע בבעלי חיים. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר. יש לנו ברשימה ארבעה דוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו – חבר הכנסת נחמן שי. אני סוגר את רשימת הדוברים. שלוש דקות לרשותך, אדוני.
יואל חסון (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני חייב לומר, כמי שיסד לראשונה בכנסת את השדולה למען בעלי חיים, והנושאים האלה הם נושאים שחשובים לי, שאני שמח בגדול שיש חוק כזה. אני גם שמח שמאז הטעות שהייתה כאן במליאה החוק עולה. אני אתמוך בחוק, למרות החששות הרציניים והמשמעותיים שמעלה חבר הכנסת שמולי – ובטח הוא יתייחס לזה בקרוב – ואני מקווה מאוד שזה יביא באמת לשינוי המציאות בתחום הזה של הכלבת והטיפול בכלבת במדינת ישראל.
אבל אני חייב לומר מהצד השני. יש האמירה הזאת שעכשיו הרבה אוהבים לצטט אותה בציניות: מה קרה לנו? מה קרה לנו? ואני שואל, באמת: מה קרה לנו? מה קרה לנו שאנחנו כחברה, כאנשי ציבור, כאזרחים, מוכנים לקבל באופן כזה, כאילו זה שום דבר, את כל עננת השחיתות והתועבה שמקיפה אותנו ומקיפה את ממשלת ישראל ואת מדינת ישראל בעת הזאת? מה קרה לנו? מה קרה לנו שאנחנו מוכנים לסבול את זה? מה חסר לעם הזה – מנהיגות? אין מנהיגות טובה יותר? אין אפשרויות טובות יותר? הציבור הישראלי לא צריך להתפשר על הנהגה שתחת כהונתה התקיימו כל כך הרבה מקרים של שחיתות. לא יכול לקבל את זה. הציבור לא יכול לקבל דבר כזה ולא צריך להתפשר על זה. אין שום סיבה.
ותאמינו לי, אני לא רוצה לראות עוד ראש ממשלה בכלא, ואני לא רוצה לראות אנשים בכלא. אבל אני גם לא יכול להתעלם מכל האווירה הזאת, מכל העננה הזאת ומכל העובדה שנראה כאילו זה גורלנו, וזה מה שיש, ואלה האפשרויות היחידות שיש לציבור הישראלי. אז אני אומר: לא. לא צריך לקבל את זה. ואני גם מצפה שיינתנו תשובות. אבל לא שאני מצפה באמת לתשובות. מה שאני כן מצפה, שבעת הזאת, בחוסר האמון הכל-כך גדול שיש כלפי ראש הממשלה הזה והממשלה הזאת, ראש הממשלה פשוט צריך להניח מכתב התפטרות; להתפטר מתפקידו כראש הממשלה. אנחנו צריכים ללכת לבחירות, ובבחירות האלה אני מאמין שאנחנו, המחנה הציוני, ננצח. ואני מאמין גם שתהיה קואליציה – –
ענת ברקו (הליכוד):
בטח – – –
יואל חסון (המחנה הציוני):
– – טובה יותר, שפויה יותר, הגונה יותר, וכזאת ששמה את האינטרס הציבורי והלאומי, חברת הכנסת ברקו, מעל לכל דבר. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה, חבר הכנסת יואל חסון. יעלה חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת איציק שמולי.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבין את ההסתייגויות של חברי, ובראש וראשונה חבר הכנסת איציק שמולי, בעניין החוק, ובין היתר בגלל ההסתייגות הזאת אנחנו נפגשים פה הבוקר. זה לא אסון. אבל אני אתמוך בסופו של דבר בחוק הזה, עם כל ההסתייגויות, ואני מקווה כי הוא לא יבוא על חשבון פגיעה לשווא בבעלי חיים, כי זו לא עמדתי ולא דעתי, ואני חושב שבעלי החיים שאתנו יקרים לכולנו.
אני רוצה לומר על החדשה הראשית הבוקר, וזו סגירת חיפה כימיקלים ופיטוריהם הקרובים של למעלה מ-1,000 עובדים – 1,100, ויש אומרים קרוב ל-2,000. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לגורלם. יכול להיות שיש פה מניפולציה; יכול להיות שבעל המפעל "משתמש" בעובדים לכפות על הממשלה פתרון שהוא מעוניין בו. ייתכן. אלה תרגילים לגיטימיים לכאורה בתוך המשחק הזה. עושים את זה כולם, לא תמיד זה מקובל, אבל לא זו הבעיה. אני חושש מאוד שבמקרה הזה ההליכים מיצו את עצמם. בית-הדין הגבוה לצדק, הממשלה ועיריית חיפה וכל הארגונים הירוקים – כל השחקנים עשו את שלהם, ולא יוכלו להחזיק את מכל האמוניה הזה במקומו. זו כבר עובדה.
אז עכשיו אפשר לעסוק בהאשמות: הנהלת המפעל, ההוא – לא מעניין אותי יותר שום דבר. קרוב ל-2,000 איש, תכפילו את זה עם בני זוג, עם ילדים, תגיעו מייד ל-10,000 איש שעכשיו, לקראת החג, באמצע כלום, שולחים אותם הביתה. האחריות לגורלם של העובדים היא של המדינה. אי-אפשר להתייחס לזה באדישות; אי-אפשר להגיד: הם יסתדרו. הם לא יסתדרו. אלה מספרים גבוהים. זה לא אדם יחיד שיוצא לחפש עבודה, זו קבוצה גדולה מאוד של עובדים שהשקיעו, אחדים מהם, עשרות משנות חייהם במפעלים האלה. זו טרגדיה אישית עמוקה לאלפי אנשים. והממשלה, שהייתה אדישה ושנתנה לדברים להתנהל במשך שנים, לא יכולה להישאר על הגדר. היא חייבת להיכנס פנימה ולדאוג לתעסוקה עבורם, והיא חייבת לייצר מקומות עבודה, ואם אין לה מקומות עבודה, היא צריכה להמשיך ולפרנס אותם תקופה מסוימת עד שתימצא עבודה. אבל זה לא יקרה סתם ולא יקרה בדרך אגב; זו האחריות של ממשלת ישראל, והיא צריכה לזוז קדימה, ומהר. תודה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת נחמן שי. יעלה חבר הכנסת איציק שמולי, ואחריו – חברת הכנסת ענת ברקו. שלוש דקות לרשותך, אדוני.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, מספר הפרצופים הזועמים שנתקלתי בהם הבוקר הזה לא סביר בעליל. אני כמובן לא מתנצל ולא מצטער על ההתנגדות בשבוע שעבר להצעת החוק. אני כן מצטער על דבר אחד – ואני מדבר אליך, אדוני יושב-ראש הקואליציה דוד ביטן. אני כן רוצה לנצל את הבמה ולהדגיש: מהותית ותוכנית אני לא חוזר בי מההתנגדות לחוק בגלל אותו סעיף שאני מכנה אותו בעייתי. אני כן מצטער שבשבוע שעבר, דוד ביטן, הופרו כללי האמון, אבל אני רוצה להדגיש: לא היה פה שום תרגיל ושום כוונת מכוון, ואני מקווה שאתה, כפי שאתה עושה תמיד – יש בינינו יחסי אמון, ואני מקווה שאתה מאמין לי, ואם לא, זו כמובן בחירתך שלך. כך או אחרת, זו האמת לאמיתה.
עכשיו לעצם העניין. אני כמובן מתנגד לחוק, ואני מתנגד לו בגלל אותו סעיף בעייתי, סעיף 11, שלא מצמצם, לא תוחם ולא מגביל את שיקול הדעת של רופא וטרינר רשותי, ממשלתי, שיכול בשם חשד לכלבת להוציא אל הפועל מבצע הרג של בעלי חיים – ויש לזה גם תקדימים. כאשר רואים את מספר מקרי הכלבת – אדוני השר, בהתייחס לדבריך – במדינת ישראל כל שנה, ומול זה את מספר בעלי החיים המשוטטים, לפעמים גם בעלי חיים ביתיים שהלכו לאיבוד, שפשוט מוצאים להורג בגלל חשד לכלבת, זה מעשה שהוא לא פרופורציונלי. אם הייתה באה הממשלה ולפחות אומרת: יש לנו כוונה בוועדה להתייחס לנקודה, להגביל את שיקול הדעת, לתחם אותו בתקנות – ניחא. אבל אנחנו יודעים שזו לא כוונת משרד החקלאות; לא הייתה, וכנראה גם לא תהיה, אלא אם כן אני טועה ואני לא יודע על כוונה כזאת. אבל נכון לנקודת הזמן הזאת זו לא הכוונה שלכם.
היו"ר יצחק וקנין:
איציק שמולי, אתה כבר פרלמנטר ותיק, אני חושב. אני חושב שלא נכנס פה חוק, גם כשהוא ממשלתי, בקריאה ראשונה שלא יהיו בו שינויים. אני חושב שאם אתה תשכנע את המשרד והם יראו לנכון – לכן, אני לא מבין למה הייתה ההתנגדות בשבוע שעבר, ואתה עוד דבק בה. אתה רוצה לשנות את אותו סעיף, אתה אומר. מי אומר שלא ישנו אותו?
איציק שמולי (המחנה הציוני):
אני אסביר לך. אתה הרבה הרבה יותר ותיק ממני, אדוני היושב-ראש, ואני אגיד לך למה אני חושב שזה לא מאותם תיקונים שעושים על הדרך: כי לפי מה שאני מזהה, לפחות בשנה האחרונה, יש התנגדות מהותית במשרד החקלאות לשינוי הסעיף המדובר. אם אני טועה ואכן הסעיף ישונה בוועדה, אני אעמוד פה אחרי שהחוק יבוא – בזמן שהחוק יבוא לקריאה שנייה ושלישית, ואני אתנצל בפני משרד החקלאות. להבנתי ולהערכתי יש התנגדות נחרצת לתחם את שיקול הדעת של הווטרינר. אם אני טועה, אני אעמוד פה ואני אתנצל בעוד כמה שבועות או חודשים.
אני באמת רק רוצה לסיים ולומר, גם בהתייחס לסוגיות שהעלו חברי חבר הכנסת נחמן שי וחבר הכנסת חסון. הלוואי – החוק הזה נקרא "חוק קאיה נתניהו", ולא בכדי. יש בו אלמנט חיובי של מתן אפשרות להסגר ביתי, ואני כמובן תומך בזה. יש לי גם הצעת חוק בעניין. אני הייתי הראשון ששם אותה על שולחן הכנסת, אבל כמו הרבה פעמים, הדברים לא מחכים לך, וזה בסדר גמור, וטוב שהסעיף הזה בתוך החוק. רק נתפלל ליום שבו הכנסת תתכנס באופן מיוחד בפגרה לא רק עבור הכלבה המלכותית אלא גם עבור הנכים, וגם עבור מפוטרי הדרום, וגם עבור ילדים חולים בניוון שרירים שזקוקים לתרופה. עבור כל אלה, אדוני היושב-ראש, הרי הכנסת הזאת לא תתכנס במהלך הפגרה, ולכן זה כואב מאוד. תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת איציק שמולי. תעלה חברת הכנסת ענת ברקו, ואחריה – חבר הכנסת חיליק בר. שלוש דקות לרשותך.
ענת ברקו (הליכוד):
תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להתייחס לרצח הנתעב של מיכל חלימי, שנרצחה על ידי שוהה בלתי חוקי פלסטיני שהיה לה קשר רומנטי אתו, כנראה; זה לפחות לפי הפרסום. מה שהוא אומר: לא, בעצם זה על רקע לאומני. זאת אומרת שהשדרוג במעמד שהוא מחפש זה השדרוג של לרצוח כי אני פלסטיני ולא על רקע אחר, ואת זה אנחנו רואים לאורך כל הדרך – כדי לקבל את סל ההטבות של השהיד הפוטנציאלי, כדי לקבל את סל ההטבות של מי שרוצח יותר ויותר יהודים.
אנחנו כבר מגיעים לזה שההסתה הרצחנית הזאת מובילה אותנו למראות שראינו באום-אלפחם, עיר ואם בישראל. באום-אלפחם מה שראינו נראה לא פחות מעזה; אותו דבר. נראה אותו דבר ומרגיש אותו דבר. אחר כך מתלוננים איך שוטרים לא נכנסים, כשהם מתנהלים בצורה גם קרימינלית וגם טרוריסטית וחוגגים רצח של שוטרים. בסופו של דבר הנשק, כמויות הנשק שהיו שם הן כמויות מטורפות, שכמובן אף אחד מהם לא התנדב להביא למשטרה, וכל פעם שמגיעים לזירת פשע רואים את הרצפה שניקו באקונומיקה כדי לא להשאיר שום דבר לשוטרים, וסגירה בין חמולות, וככה ממשיכים להתנהל.
אני רוצה להודות לכוחות הביטחון, אדוני היושב-ראש, על העבודה לאורך כל הדרך; על העבודה של כוחות הביטחון גם במתיחות שהייתה בהר הבית וגם במתיחות שיש היום בין ערביי ישראל – חלקם, אלה שחוברים לכוחות חיצוניים וארגוני טרור כמו "דאעש"; על העבודה המאומצת של השב"כ בכל מקום; על העבודה המאומצת של הצבא, ולהגיד להם – זה הזמן, מעל הדוכן הזה, להגיד להם תודה, ושאנחנו צריכים להודות להם יום-יום ולילה-לילה, לאלו שלא ישנים ומגינים על כולנו. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. יעלה חבר הכנסת חיליק בר, ואחריו – חבר הכנסת עודד פורר. שלוש דקות לרשותך.
יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני שמח שמשבר הכלבת נפתר ובא לסיומו, ואני תובע פה את כבודו של חברי איציק שמולי, שאף שכל האשם נפל עליו הוא היחיד שבעצם לא אשם, והוא התנגד באופן חוקי לחוק ואנחנו פשענו כשהלכנו בעקבותיו בטעות. אז קודם כול אני שמח שזה נפתר.
אבל הכלבת הנוספת שלדעתי פושה לאחרונה במדינה, בכנסת, בממשלה, היא באמת, אדוני היושב-ראש, השחיתות הגואה, הריח המבאיש שעולה מכל מקום. אני מצרף את השחיתות הזאת לניתוק של הממשלה מהעם; לפיטורים של עובדים, לחוסר יכולת לדאוג להם לתנאים הולמים או לעבודה בכלל; להתנהלות הכושלת של הממשלה בנושא הר הבית, שכמעט הבעירה את המזרח התיכון כולו וגרמה לנו לניתוק של יחסים עם העולם הערבי – חלקו חשוב מאוד, חלקו נמצא אתנו בהסכם של שלום.
אני חושב שבגלל כל הדברים האלה הממשלה צריכה באמת, בענווה ובצניעות, להגיד: נכשלנו. אנחנו נלך לבחירות, אנחנו נקבל מחדש את אמון העם וננסה להחזיר טיפה את הכבוד, לנו כממשלה – אולי, אם זה אפשרי בכלל – לאדם העובד, לאזרחי ישראל, שנמצאים בתחושה רעה ובריח לא נעים מכל מה שקורה.
אני רוצה להגיד מילה אחת לידידי אורן חזן. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אמרו חכמים מאתנו: אבן אחת שזרק טיפש לבאר, אלף חכמים לא יוציאו. הבעיה עם אורן חזן היא שהוא לא בן אדם טיפש. טיפש הוא לא. הוא פרובוקטור, הוא רעשן, אבל טיפש הוא לא. אבל ההתנהלות שלו מול ירדן, הדברים שהוא אמר לממלכה הירדנית, למדינה שנמצאת אתנו ביחסים של שלום, אחת משתי מדינות ערביות שנמצאות אתנו בשלום ויש לנו אתם אינטרסים ביטחוניים חשובים מאוד, היא טיפשות, היא לא נכונה, והיא גם בורות בהרבה מהמקרים.
אני קורא לאורן חזן באמת לאגד כוחות ולהתנצל. הוא לא יחנך מחדש – הוא טען שהירדנים צריכים חינוך מחדש. הוא דיבר אל אומה ערבית עם כבוד. הוא צריך להבין שאת יחסי החוץ של ישראל, גם אם מנוהלים בצורה חובבנית, לדעתי, מי שינהל אותם זה ראש הממשלה, זה שר החוץ – שבמקרה זה גם אותו בן אדם. מי שיגיד לירדנים אם הם טועים או צודקים יגיד את זה באופן דיפלומטי ומכובד. אני מבקש מידידי אורן חזן להתנצל ולהפסיק לזרוק לבאר אבנים שגם אלף חכמים אחר כך לא יצליחו להוציא אותן בלי נזקים. ירדן היא מדינה חשובה, שמקיימת אתנו קשרים אסטרטגיים חשובים, שיש לנו אינטרס לשמור על היחסים אתה, וגם על הכבוד של המלך הירדני, של הממלכה הירדנית. לכן אני חושב שיהיה נכון אם יתנצל ויפתור את המשבר המטופש הזה שנוצר בגלל אותה אבן שטיפש, גם אם הוא לא טיפש, זרק לבאר. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה. שלוש דקות לחבר הכנסת עודד פורר. אני מודה לחיליק בר. אחריו – חבר הכנסת מוזס, אחרון הדוברים.
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
לא ביקשת, אדוני. אם אני נותן לך אני צריך לתת גם לחברת הכנסת שרן השכל. שלוש דקות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולדבר על נושא שמי מאתנו שיש לו ילדים גילאי גן או בית-ספר יסודי ודאי עוסק בזה, אבל אני חושב שגם הכנסת עוסקת בזה לא מעט, ורואים את זה קצת בכותרות, וזה נושא הפער בין ימי החופש של ההורים ושל הציבור בישראל לבין ימי החופש של המורים והמצב שזה יוצר כלפי אותם ילדים.
אדוני היושב-ראש, ועדת החינוך של הכנסת הקימה ועדת משנה בראשותי לבחון את הנושא הזה ולמצוא את הדרכים לקצר ולצמצם את הפער הזה בין החופשות. אני חייב לומר שההמלצות שהגשנו ועומדות בעינן, גם לשר האוצר וגם לשר החינוך, ושאומצו על ידי ועדת החינוך של הכנסת, הן הפתרון המיטבי והמכיל, שרואה את התמונה כולה בהקשר הזה.
אתמול בערב והיום בבוקר פורסמה בחלק מהעיתונים התוכנית – לכאורה, אני לא יודע, כך נאמר – שמוביל שר החינוך לפתור את הבעיה. כל התוכנית מדברת בעצם – על מה? על יצירה של בית-ספר של החופש הגדול לגילאים מסוימים, כיתות א'–ג', בחופשת החנוכה ובחופשת הפסח. אני חייב לומר בהקשר הזה: זה חלק מהפתרון, זה לא הפתרון. אי-אפשר לפתור את הבעיה הזאת בפלסטר. בואו נזכור מה קרה עם בית-הספר של החופש הגדול בשנה שעברה: בשנה שעברה שר החינוך הזה ביקש לדחות את היישום וההרחבה של בית-הספר של החופש הגדול מטעמי תקציב. אני יכול להבין אותו, אלה שיקולים של שר, הוא יכול לשקול אותם. אבל זה בדיוק מראה את הבעיה – עד כמה יש פה אי-ודאות וחוסר ודאות לציבור.
בסוף, ההמלצות שהגישה ועדת המשנה ואומצו על ידי ועדת החינוך מדברות על פתרון שהוא פתרון מאוזן, שאומר: מצד אחד שאנחנו נוסיף שישה סופי שבוע ארוכים – תמך בזה שר הכלכלה; תמך בזה שר התיירות; תמכו בזה גם ארגוני העצמאים, כי הם אמרו: כשזה מגיע בתוכנית כמכלול, שגם מקצרים את החופש הגדול, אנחנו יכולים להגיע למצב שיש תועלת אמיתית למשק ואנחנו יכולים לספוג את סופי השבוע הארוכים האלה. המשמעות היא שבסוף המורים יקצרו את מספר ימי החופש שלהם בסך הכול בארבעה, ארבעה ימים וחצי, אבל נצליח לצמצם את הפער ב-20 יום כשאני לוקח את כל התוכנית כולה. גם מבחינת העלויות שלה הראינו שהמשק נהנה הרבה יותר ממה שהוא מפסיד.
בנוסף – ואני בטוח שזה יעניין גם את חברי שר החקלאות, ההקשר הזה – אמרנו: כל לוח השנה של החופשים בנוי לפי הלוח העברי חוץ מחופשת הקיץ, שבנויה לפי הלוח הלועזי. ובאנו ואמרנו: עוד לפני שנוגעים במספר ימי החופש, בואו תקבעו ששנת הלימודים במדינת ישראל תתחיל בא' באלול. מה יקרה? מה שיקרה זה שיהיה לכל התלמידים חודש לימודים עד שהם מגיעים לחגי תשרי. זה נכון גם מבחינה פדגוגית, זה נכון גם מבחינת ההסתגלות שלהם, וזה גם יוצר מצב שלא חוזרים מחופשה של חודשיים ויוצאים עוד פעם לחופשה נוספת.
אני אסיים רק בזה שאם זה לא ייושם, בשנה הבאה, למשל, 1 בספטמבר יוצא ביום שבת, יתחילו ללמוד ב-2 בספטמבר, יום ראשון, ושבוע אחר כך יצאו לחופשת חגי תשרי. ממה נפשך? בואו ניתן לתלמידים להסתגל כמו שצריך, ואני קורא גם לשר החינוך וגם לשר האוצר: תיכנסו למשא ומתן עם ארגוני המורים על יישום המתווה שוועדת החינוך אימצה. תודה, אדוני.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת מוזס, שלוש דקות.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
תודה. אדוני היושב-ראש, השר אריאל – – –
היו"ר יצחק וקנין:
רק דקה. יש מישהו ששומע באייפון או בכל מכשיר אחר? איציק.
נחמן שי (המחנה הציוני):
– – – יש שיר של – – – גשר אלנבי. קסיוס קליי נגד – – –
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בימים אלו אנחנו זוכרים ומזכירים את קדושי תרפ"ט בחברון, ובמרכזם תלמידי וראשי ישיבת חברון, אשר נשחטו ונרצחו על ידי שכניהם הערבים בחברון, כאשר הגיעו ידיעות כאילו בתשעה באב עלו יהודים להר הבית כדי להרוס את אל-אקצא ולהקים את בית המקדש. ההסתה עשתה את שלה, והתוצאה הייתה שכל הארץ התלקחה למרחץ דמים, רחמנא ליצלן.
אדוני השר, אנחנו שומעים בוועדת החוץ והביטחון ומאנשי צבא כל הזמן שהמקום הנפיץ ביותר הוא הר הבית, ומתחננים ומבקשים לא לעלות. אבל אני בא ואומר: בעיצומו של יום תשעה באב עלו למעלה מ-1,300 איש, ובאותו יום פרסם הרב הראשי הגאון רבי יצחק יוסף וחזר על האיסור של העלייה להר הבית, האסורה על פי ההלכה. אותם יהודים העולים – ככה הוא כותב, ואני מצטט: אותם יהודים העולים להר הבית מחללים את קדושתו.
יואל חסון (המחנה הציוני):
אתה חלק מממשלה שמעודדת את העלייה הזאת.
קריאות:
– – –
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
איסור זה הוא מפסיקת הרמב"ם ועד – – –
יואל חסון (המחנה הציוני):
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
יואל, למה? דווקא למוזס אתה מפריע? דווקא למוזס? האדם הכי – – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
כמו שאתה צועק – – – תקשיב לו. אני מקשיב לו – – –
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
הרב הגאון רבי יצחק יוסף פרסם באותה שעה את האיסור הנודע, והוא כותב: אותם יהודים העולים להר הבית מחללים את קדושתו, כדברי הרמב"ם, וכל מועצות גדולי התורה וכל מועצות הרבנות הראשית לישראל לדורותיהן פרסמו איסור מוחלט על עלייה להר הבית.
אנחנו מאמינים בביאת המשיח. אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא. אני חושב שהגיע הזמן להשאיר קצת לאז, לימי המשיח, שנזכה לראות את בית-המקדש מכונן על מקומו ולראות כוהנים בעבודתם ולוויים לשירם ולזמרם, והשב ישראל לנוויהם, אמן.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אמן.
קריאה:
כן יהיה רצון.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת מוזס.
אני עובר להצבעה, חברי הכנסת.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
רגע, רגע.
היו"ר יצחק וקנין:
אתה רוצה להשיב, אדוני?
קריאות:
– – –
היו"ר יצחק וקנין:
סגרתי את הרשימה, אז אם אני נותן לךְ אני צריך לתת גם – – – גם אחמד טיבי ביקש.
קריאות:
– – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, למרות שיושב-ראש הקואליציה ביקש לדבר 25 דקות עד שיגיעו עוד ח"כים, אני אקצר את זה מאוד.
קריאות:
– – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אני מבקש להגיד שלושה משפטים: האחד, לחברי הכנסת שמדברים על השחיתות: אתם עושים דבר קשה ביותר כשאתם מבטלים את חזקת החפות של אנשים. יש אנשים שממציאים את החשדות, אחרי זה יש כתבים שכותבים, ואז כולם לא בסדר, אין להם חזקת חפות, ואז אתם שמים שלט גדול – –
מיכל רוזין (מרצ):
המשטרה ממציאה חשדות – – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
– – נתניהו אשם עד שלא יוכח אחרת.
מיכל רוזין (מרצ):
המשטרה ממציאה? מעניין מאוד.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
חברים, התבלבלתם.
משפט שני, לחבר הכנסת שמולי: יש סעיף 11, אבל צריך להקריא את כולו. יש שם מגבלות קשות – צריך להיות חשש סביר ביותר, וכן הלאה וכן הלאה. אני מסכים – – –
קריאה:
– – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
לא, אין פה אפשרות למה שאתה מתאר, כאילו – – –
איציק שמולי (המחנה הציוני):
זה קיים כבר היום.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
אני לא אמרתי שלא קיים. אני אומר: החוק מגביל את הרופאים הווטרינרים. הם לא יכולים, הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים תחת הכותרת הזאת, כאילו לעשות איזה ג'נוסייד כלבי וכן הלאה.
אני חושב שהיושב-ראש צודק בשאלתו. יש דיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית. אנחנו קשובים ביותר, לגמרי – קשובים גם לך, גם לאחרים, ונשמח לתקן, ככל שצריך לתקן. זה לא אוטומטי.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
אדוני השר, קיימת הסתירה הזאת בין מקרים אחדים לבין אלפי בעלי חיים – – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
תביא את זה לוועדה. זה לא שייך לתיקונים שמופיעים פה בחוק. זו שאלה שעומדת גם בלי התיקון בחוק, והעלית אותה בעבר, והיה לנו כבר יותר מדיון אחד, ויש מקום, וצריך להוריד את מספר הכלבים המומתים. בין זה לבין החוק הזה אין קשר. אתה משתמש בזה, זה בסדר.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
אין קשר חוץ מסעיף 11. בטח שיש קשר – זה מופיע בחוק. זה דבר שצריך לתקן.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
דבר אחרון אני אומר לחבר הכנסת הרב מוזס. זו שאלה קשה שאתה שואל אותנו לגבי העלייה להר הבית בניגוד לדעת הרבנות הראשית, שאותה ייסד הרב קוק, זכר צדיק לברכה. ועדיין יש רבנים חשובים מאוד שאומרים לא שמותר לעלות, אלא שלעת הזאת, כשיש ניסיון – –
קריאות:
– – –
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
– – לגרש את היהודים מהר הבית, לעת הזאת, כשהרקע הוא לאומני, יש חשיבות לעלות להר הבית. ואני פונה אל יושב-ראש הקואליציה לדאוג שהשרים והח"כים יוכלו לעלות להר הבית לפחות כמו כל אזרח אחר. המציאות היום, כולל זה שאתה לא יכול להיכנס לבית המכפלה – זה הכול דברים של שרירות לב.
דוד ביטן (הליכוד):
יש ישראל הקטנה, יש מוזיאון – – –
יואל חסון (המחנה הציוני):
אז למה אתה בממשלה הזאת?
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
תודה רבה.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לשר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק למניעת מחלת הכלבת, התשע"ז–2017, הצבעה בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת מחלת הכלבת, התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
קריאות:
– – –
קריאה:
יאללה, שמי.
קריאה:
שלא נדע כלבת.
שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל:
תודה רבה. חופש נעים לכולם.
היו"ר יצחק וקנין:
אם כן, חברי הכנסת, 18 בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ג' בחשוון התשע"ח, 23 באוקטובר 2017, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:39.