דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ג ישיבה קל"ה הישיבה המאה-ושלושים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ט בטבת התשפ"ד (10 בינואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 שאילתות דחופות 5 1133. עיכוב משנת 2022 בקידום מכרז בקר אובדנות 5 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 5 שר הבריאות אוריאל בוסו: 6 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 9 רון כץ (יש עתיד): 10 הצעות לסדר-היום 14 היחס של ממשלת ישראל לאונר"א 14 עמית הלוי (הליכוד): 15 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 16 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 17 ארז מלול (ש"ס): 18 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 20 עמית הלוי (הליכוד): 22 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 22 הצעות לסדר-היום 23 6,000 מובטלים חדשים בינואר; יותר מ-200,000 מתחילת המלחמה 23 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 23 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 24 אברהם בצלאל (ש"ס): 25 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 26 שר העבודה יואב בן צור: 26 הצעות לסדר-היום 30 היערכות משרד הביטחון לקליטתם של מעל 12,000 נכי צה"ל שיוכרו כנכים בעקבות מלחמת חרבות ברזל 30 יונתן מישרקי (ש"ס): 30 רון כץ (יש עתיד): 32 אפרת רייטן מרום (העבודה): 35 צגה מלקו (הליכוד): 37 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 37 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 39 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 40 הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד), התשפ"ד–2024 43 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 44 נעמה לזימי (העבודה): 44 מירב בן ארי (יש עתיד): 45 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 46 אריאל קלנר (הליכוד): 47 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 49 אושר שקלים (הליכוד): 50 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 51 שלי טל מירון (יש עתיד): 52 טלי גוטליב (הליכוד): 53 יסמין פרידמן (יש עתיד): 55 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 57 רון כץ (יש עתיד): 61 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 72 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 73 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 76 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 76 הודעה אישית של חבר הכנסת ווליד טאהא 76 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 77 הודעת ועדת הכנסת 79 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 80 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 93 הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023 96 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 97 מיקי לוי (יש עתיד): 98 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 100 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 102 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 106 טלי גוטליב (הליכוד): 107 רון כץ (יש עתיד): 109 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 110 שרון ניר (ישראל ביתנו): 115 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 116 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ט בטבת התשפ"ד, 10 בינואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי ויצחק קרויזר בנושא: מענה לחובות אבודים של לקוחות מעזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתה דחופה לשר הבריאות. השאילתה היא של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בנושא עיכוב משנת 2022 בקידום מכרז לתקן בקר אובדנות. אני מזמין לדוכן את כבוד שר הבריאות, חברנו היקר חבר הכנסת אוריאל בוסו. חברת הכנסת מזרסקי, אנא שאלי את שאלתך. 1133. עיכוב משנת 2022 בקידום מכרז בקר אובדנות << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. שלום כבוד השר, בישראל, בניגוד למדינות אחרות, אין רשם אובדנות. המידע חלקי ומתקבל לאחר שלוש שנים. ב-2022 אושר תקן לבקר אובדנות. המכרז היה תקוע הרבה זמן בנציבות שירות המדינה, ודווקא בעת הזו דרוש מינוי דחוף. ברצוני לבקש התייחסות מפורטת לסיבת העיכוב ולוחות זמנים לפרסום המכרז. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת מזרסקי. גם אתה, היושב-ראש, בהבחנה שלך מחליט מהם הדברים שבאמת עומדים בליבת החברה הישראלית כרגע. גם נושא בריאות הנפש הוא נושא חשוב, ואישרת את זה כשאילתה דחופה. אני מודה לך על כך, ועל ההזדמנות לענות על השאלה הזאת. נשאלתי עליה גם בדיון בוועדת בריאות השבוע. כמובן שבראשית דבריי – לצערנו בכל פעם שאנחנו עולים, אנו צריכים גם להשתתף בצער המשפחות, ממש כל יום ויום. מלבד החייל של היום, עוד תשעה חיילים היו לנו ביומיים האחרונים. מספרים בלתי נתפסים; כל אחד עולם ומלואו. לצד הביקורים אצל אותם חיילים, שביקרתי גם אתמול במרכז השיקום לנפגעי מלחמה בתל השומר חוזרים לחיים. ראיתי גיבורים עם עוז ותעצומות. אני מודה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי על העלאת נושא חשוב זה. מניעת התאבדות היא אחד האתגרים שמשרד הבריאות לקח על עצמו, באמצעות תוכנית לאומית נרחבת שבה שותפים משרדי ממשלה רבים, שגם להם חלק ותפקיד משמעותיים בצמצום התאבדויות. בין היתר אלה משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הקליטה והעלייה. המשרד אף הקים מועצה לאומית שבה חברים מיטב אנשי המקצוע במדינת ישראל – וחלקם אף בעולם – אשר עומדת לצד המשרד בגיבוש ובהתוויות המדיניות והאסטרטגיות לצמצום ההתאבדויות. על מנת לקדם מדיניות מקצועית ותוכניות התערבות יש צורך במסד נתונים נרחב ומעודכן, אשר ייתן תמונה מלאה להיקף ההתאבדויות, כולל פילוח הנתונים לפי אוכלוסיות וסיבה להתאבדויות. דבר משמעותי נוסף הוא שהנתונים יהיו מעודכנים ככל הניתן, און-ליין, כדי לדעת איך להתמודד. כיום, למשרד יש נתונים בזמן אמת על מקרי אובדנות המגיעים למכון לרפואה משפטית, המהווים רק כשני-שלישים מאירועי הפטירה. אולם נתונים אלה אינם מלאים, כיוון שהם אינם כוללים מקרי פטירה שלא הגיעו למכון. לכן, השלמת כלל הנתונים נעשית בעיכוב, עם קבלת נתוני התמותה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר למעלה משנה. כדי לקבל תמונה נרחבת יותר על היקף ההתאבדויות המשרד עוקב באופן רציף גם אחר נתוני ניסיונות האובדנות המגיעים לבתי החולים – אשר זמינותם גבוהה יותר – מתוך מערכות הדיווחים שבתי החולים מחויבים לדווח למשרד הבריאות. דבר זה מאפשר למשרד לנטר את התופעה באופן רציף. יחד עם זאת, המשרד רואה חשיבות רבה בתיאום נתוני האובדנות ברמה הלאומית. לצורך כך הוחלט על הפעלת בקר, שיפעל במסגרת אגף המידע במשרד, ויבדוק את הודעות הפטירה מתוך מערכת הפטירה החדשה שהוקמה במשרד הבריאות. באופן זה ניתן יהיה להשלים את היקף התופעה על מקרי אובדנות. בהתאם לכך, כפי שאמרת, בחודש מרץ 2023 נפתחה משרה לרופא או לרופאה שיהיה אחראי או אחראית מידע ורישום, לטובת ריכוז מידע ורישום מקרי אובדנות ואיתור סיבות מוות לא ידועות ללא מילוי. המשרה התפרסמה למעשה למכרז פומבי ב-30 במאי 2023, אולם לצערנו, למרות פעילות שיווק נרחבת ונמרצת שבוצעה לעידוד רופאים להגיש מועמדות, אף אחד לא ניגש למכרז. לאור זאת, בהתאם להמלצת המועצה הלאומית למניעת אובדנות, הוחלט לפתוח את התפקיד גם לאחים ואחיות עם תואר שני ולבעלי תואר שלישי בבריאות הציבור עם עדיפות להתמחות באפידמיולוגיה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה לא קרימינולוגים? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> רופא אפידמיולוג הוא זה שיודע לאבחן לפי הנושא. בחודש יולי הוגשה בקשה לאישור הנציבות. לבקשתם העברנו הבהרות והנמקות לבקשה. מאז 27 באוגוסט 2023 הבקשה לפרסום מכרז מתוקן המתינה לאישורה של הנציבות. בנציבות שירות המדינה הסבירו שמאחר שמדובר על הרחבת תפקיד של רופאים לדירוגים נוספים, אישור המכרז מתעכב, מאחר שההסתדרות הרפואית מתנגדת לפתיחת התפקיד לדירוגים נוספים מעבר לרופאים. השבוע מנציבות שירות המדינה הודיעו למשרד שיש אישור לפתיחת התפקיד כך שיתאפשר גם לבעלי מקצוע נוספים, כפי שביקשנו, לגשת למכרז, וכעת ממתינים לאישור העיסוק במערכת – דבר שיאפשר לפרסם את המכרז בשנית כבר בימים הקרובים. מכיוון שמדובר במכרז משולב, המכרז יתפרסם, כמובן, בשלב ראשון כמכרז פנימי. במידה שלא יימצאו מועמדים מתאימים מקרב עובדי משרד הבריאות, הוא יתפרסם גם כמכרז חיצוני. לסיום אני רוצה להתייחס לשמועות שעלו בזמן האחרון על עלייה בשיעורי האובדנות מאז 7 באוקטובר. משרד הבריאות, יחד עם המועצה הלאומית למניעת אובדנות ומומחים מהאקדמיה, משרדי ממשלה נוספים וכן עמותות, מטופלים ומשפחות, עוקבים אחרי מגמת ההתנהגות האובדנית בתקופה זו. בניגוד לשמועות ולדיווחים על אירועים בודדים בתקשורת ובמדיה החברתית, הנתונים לא מראים עלייה, ואף מראים ירידה בהתאבדויות בישראל בחודשים אוקטובר עד דצמבר, בהשוואה לחודשים אלה בשנים האחרונות, כולל בשנת הקורונה. מידע זה מתבסס על נתוני המכון לרפואה משפטית ועל הדיווחים מבתי חולים על ניסיונות אובדנות, וכן נסמך על נתונים מגופים שונים שהוצגו למועצה הלאומית למניעת אובדנות. משרד הבריאות והמועצה הלאומית למניעת אובדנות מדגישים – בהודעה שפרסם המשרד לפני שבוע – כי הרוח הישראלית מאפשרת לרוב האוכלוסיות התמודדות עם אירועים קשים בעזרת מנגנוני החוסן הטבעיים הקיימים בנפשו של כל אדם. כוחות קהילתיים, שנשענים גם על ערבות הדדית וחוסן קהילתי, מסייעים גם הם להתמודדות עם אירועי טראומה לאומיים. באופן נורמלי לאחר טראומה יש סימפטומים שונים. ככל שהם מתמשכים, יש לפנות לקבלת טיפול רגשי מוקדם ככל האפשר, שמסייע בהפחתת מצוקות נפשיות ובחזרה מהירה לתפקוד. התערבות ראשונית יכולה פעמים למנוע התפתחות של תסמינים פוסט-טראומתיים לאחר מכן, ולכן היא חשובה ביותר. משרד הבריאות תגבר וממשיך לתגבר את מערכי הסביבה הנפשיים לכלל האוכלוסייה. ניתן לפנות גם למרכזי החוסן ולקופות החולים על מנת לקבל סיוע נפשי בהתאם לצורך. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר שאלת המשך? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך, בבקשה, לחברת הכנסת מזרסקי, ולאחר מכן נשמע שאלות נוספות מחברי הכנסת. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני השר. רציתי לשאול, אתה טוען שהמחקרים לא מראים שיש עלייה בשיעור האובדנות לאחרונה, במקרי אובדנות במדינה. אבל אנחנו יודעים שהדיכאון מביא עם הזמן לתופעה הזאת. נכון, אמרת שיש להגביר פעילות למניעת אובדנות ויש רשות שנאבקת בתופעת האובדנות. יש תקציב נכון לעכשיו: 17 מיליון שקל. האם אתם מתכוונים, כפי שתוכנן בשנים הקודמות, שבשנת 2024 התקציב יוגדל ויגיע ל-27 מיליון שקלים? האם נראה את זה בתקציב החדש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. שאלת נוספת – לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי, אתה רוצה שאלה נוספת? בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. כבוד השר, אתה אחד השרים הכי פעילים ושקטים ויעילים בתקופה הקשה הזאת. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מצטרף. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא מרבה בזה, אבל כשצריך חייבים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש קיצוץ בתוכנית 550 שהאוצר הודיע עליה לשנה הבאה, של החברה הערבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, כן, נגב ודרוזים וכו'. למרות שדרוזים גם 2023, אבל יש קיצוצים רוחביים של 15%. זה חל גם על 550 בבריאות, וזה יפגע בהמון תוכניות של משרד הבריאות בחברה הערבית שהן תוכניות חשובות מאוד. לכן, אדוני השר, האם בדקתם את הנושא? האם תיאבק יחד איתנו, ואנחנו יחד איתכם במשרד, כדי למנוע את הקיצוץ הנורא הזה גם בבריאות, גם בתעשייה, גם בתחבורה ובשאר הנושאים? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד רגע, כבוד השר. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לאחר מכן השר ישיב במרוכז. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כבוד השר, אנחנו יודעים שנושא בריאות הנפש הוא נושא שבמדינת ישראל לוקה בחסר. בעקבות האירועים של 7 באוקטובר הביקוש לטיפול והמעגל העוטף את הטיפול עלו בצורה דרמטית. עדיין אין מספרים מדויקים כמה, אבל יודעים שזה עולה בצורה דרמטית, ופה מדובר באמת בהצלת חיים. אני יודע שהמשרד ואתה הצבתם את זה כיעד, אני יודע שעוסקים בזה. אבל צריך לשמוע ממך באופן חד-משמעי שזה לא יהיה עניין של תקציב – זה עניין של מדיניות, והכסף יעבור לשם ככל שיעלה. אי-אפשר להזניח את אותם האנשים, כי פה זה באמת עניין של חיים ומוות. לא יטפלו בהם – אנחנו חלילה נגיע אחרי זה לנחם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כבוד השר, הבמה שלך. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני אענה ראשון ראשון, אחרון אחרון, לפי הסדר. חברת הכנסת מזרסקי, את אכן צודקת. מסתבר שהתקציב שהוקצה למניעת אובדנות שינה פלאים את שיעור האובדנות במדינת ישראל. אני מכיר את הנתונים הללו מוועדת הבריאות. לשם השוואה, בצה"ל לבד תקציב מניעת אובדנות עומד על משהו כמו 70 מיליון שקלים; בכלל משרד הבריאות זה משהו כמו 17 מיליון שקלים, כפי שאמרת. המגמה היא ללא ספק להגדיל – – – << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש בנפרד תוכנית במשרד החינוך, זה משהו נוסף. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אני אומר, ההשקעה הכספית הזאת הוכיחה את עצמה ללא ספק. המגמה היא להגדיל. זה כחלק מהתוכניות שלנו בתקציב 2024, שאנחנו לומדים אותו כרגע, ותכף אני אענה גם לחבר הכנסת אחמד טיבי. ללא ספק זה נושא חשוב, ניתן עליו דגש להגדיל משמעותית את התקציב הזה ולמקסם אותו גם בצורה יעילה ונכונה, ואני מאמין שברגע שנכניס את הפעולה הבקרית הזו, כל הרשות הזאת, כל התוכנית הזאת תעלה על דרך המלך ותתפוס תאוצה שמוכיחה את עצמה. חבר הכנסת אחמד טיבי, אני אעדכן אותך שממש הגעתי לכאן מישיבה ראשונית במשרד. לצערנו, כל שעה-שעתיים אנחנו מקבלים ניירות נוספים ממשרד האוצר. עדיין אין שיח, אלא ניירות עמדה, מה מתכננים לנו בתקציב 2024. זה חסר תקדים, ההתנהלות מול משרדים כל כך כל כך חשובים. בראייה שלי אני יודע שכשמדברים כרגע על תקציב 2024, מדברים על הגדלה משמעותית למשרד הביטחון בהיקף כפי שנדרש, וכל אחד מהצד צופה ומבין שללא ספק משרד הבריאות לצד משרד הביטחון כמשרד שהוכיח את עצמו – אי-אפשר בלעדיו – ומוכיח את עצמו כיעיל. הצרכים שכרגע נוצרו בעקבות הלחימה – צריך לקבל תוספת משמעותית. לא כך כרגע, לפי פני הדברים. אני אומר לך דבר אחד: אני מבטיח, בוודאי אני כשר ואנחנו כמשרד, גם תקציב החברה הערבית בתוכניות שנמצאות במשרד הבריאות – אנחנו ניאבק עליהם ככלל התקציבים, כי הם תקציבים חיוניים להמשך הקשר הבריאותי והפעולות שנעשות גם כחברה בגלל אופי החברה והמעמד הסוציו-אקונומי שלה וגם כחלק מהמערך הכולל שלנו במשרד הבריאות כמדינת ישראל. אני חייב לך תשובה קטנה, והכנתי לך תשובה. שאלת אותי על שלוש נקודות, הכנתי תשובה קטנה. אז אענה למרות שלא שאלת, אבל דיברתי איתך לפני כן. אכן מועצת הדיקנים החליטה להוריד שלוש נקודות בבחינה הסופית, אבל יש הבדל משמעותי למעשה בארץ בין בוגרי הארץ לבין בוגרי חו"ל, ואני אסביר את זה. לבחינה בארץ יש מועד א' ומועד ב' למי שנכשל במועד א'; מועד א' התקיים לפני המלחמה, ומועד ב' חל בזמן המלחמה, ורצו להקטין ככל האפשר את מספר התלמידים שיצטרכו להיבחן במועד ב' בגלל הצפי שרבים מהם בכלל מגויסים. אז גם מועד ב' לא אפקטיבי. ברגע שמועצת הדיקנים מורידה שלוש נקודות דה פקטו, אתה מכניס פחות נבחנים שיצטרכו לעשות מועד ב'. זה הרציונל שעמד מאחורי זה. ההבדל – בבחינת הרישוי לבוגרי חו"ל המצב שונה לחלוטין, קודם כול בשתי נקודות. לבחינת הרישוי יש מועד אחד, ואף מועד לא חל בתקופת המלחמה. יש מועד אחד, אין שם שני מועדים. רוב הנבחנים היו לפני המלחמה – בחינה אחת הייתה ביולי, והמועד הבא הוא במרץ 2024. צריך לזכור ולומר באופן גלוי שרמת הבחינה – הלימודים הקליניים הם שונים לחלוטין, כי יש לימודים קליניים בין מבחן למבחן בששת המבחנים שיש ברפואה, ואתה יודע את זה. כאן בארץ הם שונים לחלוטין. קודם כול, זו מועצת הדיקנים שצריכה להחליט בנושא הזה, ומועצת הדיקנים לא רואה הצדקה להוריד שלוש נקודות גם לנבחני חו"ל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ברשות היושב-ראש, תודה, אדוני. אין ספק שרמת הרפואה בארץ היא אחת הטובות. אני גאה שלמדתי כאן. כאשר אתה מפזר את הבחינות על מרחב זמנים – פנימית, ילדים, פסיכיאטרי, גינקולוגיה – יותר קל מאשר מבחן אחד ארוך עם סטופר של פחות מדקה לשאלה, ולכן יש דרגת קושי גדולה יותר לנבחני חו"ל. לכן אולי צריך לבוא לקראתם למרות שזה היה ביולי. אתה יודע כמה ייהנו מההחלטה הזאת? 70–80 בוגרים. אלה רופאים שייכנסו למערכת הבריאות בישראל, שזקוקה לרופאים, ולכן צריך לעשות שיקול דעת מחדש ולנסות להחיל את זה גם אחורה. זו החלטה שלך כשר, אגב. אני מכיר את עמדת הדרג המקצועי. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> תודה. חבר הכנסת רון כץ, אני מודה לך שוב על העלאת הנושא של בריאות הנפש. קודם כול אני מודה לך על הסיור אתמול ביחד. סיירנו במערך השיקום לנפגעי המלחמה בבית החולים שיבא תל השומר חוזרים לחיים, ביחד עם ראש ענף נפגעים שם ומנהל בית החולים. הלכנו לחזק, אדוני היושב-ראש, ויצאנו מחוזקים – סיפורי גבורה מדהימים. אתה רואה ילדים, בסוף זה ילד בגיל 20 שמספר לך על אופן הפעולה ועל הפציעה ואיך הוא נלחם. אתה שואל אותו: אבל מאיפה כל העוז והעוצמה האלה שיש לך, ומספרים שתוך כדי ירי – פגשתי שם את המג"ד, הם קיבלו שם מכת אש גדולה, והוא בודק דופק תוך כדי שהוא נפצע, כולו פצוע, הוא נקרא פצוע קשה; הוא בודק דופק למי שלידו, ועוד הוא מושך אותו בשכפ"ץ, ואז הם ממשיכים לקבל ירי והוא זורק רימונים ופותח באש בשביל להרחיק אותם עד שבאו כוחות – סיפורים שלא נתפסים בשום מדינה בעולם. צעירים עם הרבה אור ואומרים: תודה רבה על מה שאתם עושים. אני אומר: אתם אומרים לנו תודה רבה? אנחנו צריכים להגיד לכם תודה רבה אלף פעמים, וזה לא מספיק, כי אתם פשוט הקרבתם את חייכם, ויצאנו מחוזקים, ללא ספק. גם שם ראינו ובדקנו שנושא בריאות הנפש מקבלים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אולי כדאי גם – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> יש נקודה נוספת שאתמול העלה חבר הכנסת רון כץ, ואולי אנחנו נפנה למשרד האוצר. יש שם לוחמים שהם בעצמם בעלי עסקים עצמאים. חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, אני מרים לך להנחתה כרעיון: הייתי במחלקת השיקום, והגיעו אלינו חיילים שחלקם בעלי עסקים עצמאיים והכול, ויש מתווה הפיצויים. הם לא מודעים על מה מדובר. דבר שני, הוא משותק ביד שלו כרגע, ואפילו למלא את הטופס אי-אפשר, אז אני חשבתי על רעיון – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מחכים שהאוצר יעדכן גם אותנו. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> קודם כול כן, אבל חשבתי על רעיון לפנות למשרד האוצר ולאגף רכוש – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שיגיעו לשם. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – שיגיעו למחלקות השיקום, א. שייתנו סוג של הרצאה לכל החיילים שנמצאים, כולל העצמאים והמילואימניקים, ודבר שני, אפילו שיגיעו פקידים וימלאו להם במקום טפסים, מה שצריך. כי יש אחד שיש לו עסק שכבר לא עובד. אבל בינתיים העסק מתגלגל, והוא אפילו לא מילא טופס, כי הוא מניתוח לניתוח ואין מי שיעזור לו למלא טופס טכני כדי שאולי יקבל מענק ראשוני ויעכב את המשכנתה. אין להם כזה. אני מתכונן לפנות למשרד האוצר שישלחו נציגים – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מילאנו את הטפסים אתמול. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> כן, פשוט להגיע לשם פיזית ולתת לחבר'ה האלה את מה שאפשר להקל עליהם. הם לא מתבכיינים, הם לא מתלוננים, אבל אתה מרגיש שיש דברים שצריך לעשות, מינימום כחברה. נושא בריאות הנפש, כפי שאמרתי – אמרתי את זה כאן, ואני אומר את זה היום כשדיוני התקציב בעיצומם – הוא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות, עם תוכניות נרחבות. אני אמרתי שהבקשה שלנו – ואני גם אסביר לגבי ההגבלה – היא 2 מיליארד ש"ח דו-שנתי, אבל בחלק השני אנחנו צריכים לפחות 1.5 מיליארד ש"ח, וזה מתפרס על כמה רבדים: לפסיכולוגים, לפסיכיאטרים, למרכזי חוסן, לתומכי נפש – כל התוכניות שהמשרד מקים. גם בתוכנית הפסיכולוגיה למשל, שאנחנו מגדילים, אין הגבלה, לא תהיה הגבלה. הסיכום היום עם האוצר הוא שגם מה שנמצא במענקים, עד שיהיו הסכמי שכר מבחינתנו הוא לא חד-פעמי, הוא מענק לפי השימוש. גם ההוראות לקופות הן לא להגביל שום דבר, ואין מכסה לנושא הזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם נערכים גם לפוסט-טראומה בנתונים שאתה מתייחס אליהם עכשיו בתקציב? בתקציב החדש? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אנחנו נערכים לפוסט-טראומה בכמה מובנים. ודאי. רק אני אומר, אני לא רוצה כרגע לתת אמירות ברורות לגבי התקציב, כי כרגע חזרתי מישיבה. אני מכין את העמדה שלנו, של המשרד. ללא ספק, נכון לעכשיו משרד האוצר מול משרד הבריאות נמצא בסוג – אני לא אקרא לזה נתק, אבל בדיאלוג שמישהו לא הבין את גודל האירוע ואת מעמדו של משרד הבריאות במדינת ישראל. משרד הבריאות עמד חלוץ, נכנס תחת האלונקה מ-7 באוקטובר – לא בגלל שיש לו עודף משאבים, אלא בגלל שיש שם רופאים ורופאות ומנהלי בתי חולים מסורים שלקחו על עצמם בלי לשאול שאלות, כולל קופות החולים שעשו עבודת קודש, כולל במלונות בלי שנתנו להם תקציב מראש, ועמדו תחת האלונקה. עכשיו כשאנחנו צריכים למלא את החוסר של המערכת, של מה שאנחנו גם ככה בחוסר, אנחנו צריכים להתחנן על דברים כל כך טריוויאליים. אני צריך להתחנן לתוספת של 500 מיליון שקל לשיקום? אתה ראית מה צריך לתת לשיקום. אני רוצה לתת הסעות לנפגעים בשיקום, זה חלק מהתוכנית שרציתי לעשות בסל הבריאות, ורוצים לקחת גם את זה. יש לי רשימה של דברים שאני אפרט בהמשך. אבל כל המאבק שלנו הוא אך ורק לטובת הבריאות החיונית בראי המלחמה ובאופן השוטף של הבריאות במדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לכבוד שר הבריאות על המענים המפורטים והענייניים. אנחנו מודים לך מאוד. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היחס של ממשלת ישראל לאונר"א << הלסי >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים לדון בנושא הבא – הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא היחס של ממשלת ישראל לאונר"א. את ההצעה הגישו חברי הכנסת עמית הלוי, לימור סון הר מלך, עודד פורר, מתן כהנא, משה סולומון, אליהו ברוכי וארז מלול. ראשון הדוברים, חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, השר סופר – דרכך לשר החוץ ישראל כץ, חבל שהוא לא כאן. נפלה לידו הזדמנות ואני מקווה שהוא ימצה אותה עד תום. אדוני, אנחנו יודעים מי זאת אונר"א. אנחנו מכירים את השקר המתועב והמזויף הזה כבר שנים, מהיום שהיא הוקמה ב-1949. אבל אחרי 7 באוקטובר, אחרי שרשת ההסוואה ההומניטרית הוסרה ואונר"א נחשפה במלוא רשעותה, אז רבים בעולם מבינים. כולנו ראינו את בוגרי בתי הספר שלה נכנסים לניר עוז, לבארי, עושים בדיוק את מה שלימדו אותם בתוכנית הלימודים של אונר"א – טובחים ואונסים; ראינו תעודות עובד אונר"א שמצאנו על המחבלים שנתפסו, מחבלי חמאס; ראינו את המורים והמורות שלה, כמו שפורסם היום, חוגגים, חוגגים את עריפת ראשי החיילים והתינוקות; ראינו את מחסני הנשק בכל גן ילדים, את מפקדות הטרור בכל בית ספר, בכל בית חולים של אונר"א; את האפודים והרימונים – אני לא יודע אם ראית – האפודים והרימונים בשקים של אונר"א שנכנסים בשבוע האחרון לרצועת עזה. אז אחרי כל זה הגיע הזמן שמשרד החוץ וממשלת ישראל והמתפ"ש וכל הגופים שדי שתקו, יש לומר, כל השנים – יסבירו לעולם מי זה אונר"א. וכדאי להתחיל את ההסבר הזה בניתוק כל קשר עם הארגון הזה, ובפעילות לפרק אותו, להעביר אותו מן העולם, לסגור אותו. כשאני אומר לסגור את אונר"א, אני לא מתכוון לאונר"א עזה, לא יו"ש, לא ירושלים – אונר"א. לסגור את אונר"א. מכיוון שמי שמכיר את אונר"א יודע שזה או אונר"א או אנחנו – לא פחות מזה, אזרחי ישראל – או אונר"א או אנחנו. ואני אסביר. היא נקראת סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטי פלסטין. סעד ותעסוקה לפליטי פלסטין – כל מילה שקר. לא סעד, לא תעסוקה, לא פליטים ולא השקר הזה בן אלפיים שנה שנקרא פלסטין. היא הוקמה הרי כסוכנות זמנית לשיקום פליטים. זמנית, כן? מאז היא הדבר הכי קבוע. רק ב-2022 שיקמו חצי מיליון פליטים סורים. עשרות מיליונים מאז מלחמת העולם השנייה שוקמו במדינותיהם ובמדינות אחרות. אונר"א לא שיקמה ולו פליט אחד. אחד. וזה מאוד פשוט, היא לא באה לשקם פליטים, היא באה להנציח אותם. היא באה לשמר את זכות השיבה, או במילים אחרות, אדוני היושב-ראש, היא באה לפעול לחיסולה של ישראל. זכות שיבה משמעותה חיסולה של ישראל. היא לא רוצה לשקם פליטים. זה המנדט שניתן לה, אבל זה לא האינטרס שלה ולא של עשרות אלפי העובדים שלה. האינטרס האנטישמי והכלכלי שלהם זה לשמר את הפליטות, להנציח אותה. לכן היא פועלת בניגוד למנדט, היא מנפחת את המספרים, היא משקרת. היא מגדירה פליט באופן שקרי, בניגוד לכל ההגדרות. לכן יש פתאום שישה מיליון פליטים, ועוד מאות אלפים, אגב, שהם לא פליטים בכלל. עניים – היא מכניסה לרשימות. אז אני אסכם: מהותה של אונר"א היא חיסול ישראל. היא מחנכת לחיסול ישראל, היא פועלת ליישם את חיסול ישראל. היא מאמנת, תשתיות, בתי ספר, חומרים, משכורות. והיא עושה עוד משהו, היא נותנת לכל מפעל הרשע הזה מטרייה בין-לאומית ורשת הסוואה הומניטרית. ואת זה, את הנרמול הזה – היא למעשה מנרמלת את המפעל לחיסול ישראל, ואת זה צריך להפסיק. לכן הפתרון הוא סגירה של אונר"א. אני קורא לשר החוץ דרכך, השר סופר, למשוך את המכתב מ-67' שנתן לה בכלל מנדט לפעול כאן, לנתק קשר עם הארגון – לא סניפים, לא העברת חשבונות בנק, לא סליקה, לא מבנים בירושלים ולא כלום. לפתוח בקמפיין מול הארגונים, מול המדינות התורמות, לדרוש הפסקה של המימון שהדבר היחיד בנושא פליטים שאונר"א עוסקת בו זה להפוך את היהודים שוב לפליטים. לכן זה או אונר"א או אנחנו – אז אנחנו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקשת לדבר היום על סוכנות אונר"א, גוף מבריק ומתוחכם, סוכנות אנטישמית הנהנית ממעמד עולמי, מתקציב עתק של כ-1.5 מיליארד דולר בשנה, המגיע בין היתר ממדינות כגון ארצות הברית, גרמניה והאיחוד האירופי, ומתמיכה ישראלית המתבטאת באין-ספור שיתופי פעולה של מדינת ישראל לפני הקלעים ומאחוריהם. בכל עולם הפליטות, פליטות עצמה אינה מעמד העובר בירושה. אבל אצל אונר"א ה"פליטים" גדלים באופן אקספוננציאלי. היא הצליחה להגדיל את מספר האנשים המוגדרים כפליטים כמעט פי שמונה מיום הקמתה, מ-750,000 איש ל-5.8 מיליון אנשים, נשים וילדים. שוב, חשוב שנבין את המספרים, כי כמעט 6 מיליון בני אדם רשומים כפליטים ממדינה שמעולם לא הייתה קיימת וממלחמה שהסתיימה לפני למעלה משבעה עשורים, פליטים אשר דורשים ומאמינים כי זוהי זכותם לשוב לבתים שאינם קיימים, למדינה שרובם הגדול לא ראה, לא מכיר, לא חי בה מעולם, ולמרבה האירוניה גם לא גורש ממנה מעולם. כי פליטות פלסטינית, כך מסתבר, חזקה יותר מחוקי הטבע וחזקה יותר מכל חוק אחר ומההיגיון האנושי. אין דבר בעולם שיכול לשנות את מעמד הפליטות שמוענק לפלסטינים – לא אזרחות של מדינה אחרת, לא העובדה שאתה עדיין גר באותה פיסת אדמה ואפילו באותו בית שבו נולדת ונולדו אבותיך, ואף לא עובדת לידתו של אדם בצד השני של העולם להורים שלא דרכו מימיהם במזרח התיכון. צריך לומר זאת ברורות: ארגון אונר"א אינו מתחיל אפילו למלא את ייעודו, דהיינו, לפתור את סוגיית הפליטות, אלא הוא מנציח אותה באופן שיטתי באמצעות חתירה מתמדת נגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הוא עושה זאת באמצעות טיפוח, העמקה וקיבוע מורשת הפליטות על ידי הגדלת מספר הפליטים הפלסטינים ומניעת יישובם מחדש, מתוך תפיסה שקרית כי בעיית הפליטות תיפתר רק כאשר אותם פליטים ישבו בתוך מדינת ישראל. ובכך הופכת אונר"א את עצמה ברעיון ובמעשה לשותפה מלאה לאידיאולוגיה הרצחנית של החמאס ואש"ף, השואפת למחיקת נוכחות יהודית בארץ ישראל, מהנהר ועד הים. חובה עלינו להבין שאונר"א הוא ארגון טרור על מלא, ואם מדינה חפצת חיים אנחנו, עלינו לקרוא לסגירתו המיידית, לנתק איתו קשר, לייצר קהילה בין-לאומית שתתמוך במהלך שמדינת ישראל תוביל להוצאתו אל מחוץ לחוק, ולהכרזה עליו כארגון טרור. צריך לומר בקול ברור מול העולם כולו: כל מדינה שתמשיך לתמוך באונר"א בכל אופן שהוא, מצטרפת גם היא דה פקטו להתנגדות לקיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, והיא שותפה בעצם לכלל ערכי הטרור שאונר"א מקדמת. זו קריאה שאותה צריכה להשמיע כנסת ישראל, וזו התודעה שהייתה צריכה להוביל את הדרג הצבאי והמדיני. כולם יודעים כי הקונספציה של חינוך ורווחה כלכלית תמורת מניעת הטרור נכשלה באופן מוחלט. העדפת שקט תעשייתי בטווח הקצר היא תשלום מחיר דמים קשה ויצירת איום קיומי קשה לעמנו. החמאס שולט באופן מוחלט בבתי הספר של אונר"א, ואפשר כבר לנחש לבד מהם חומרי הלימוד שהובילו את בוגרי בית הספר של אונר"א לבצע את הטבח הנורא ב-7 באוקטובר. אין צורך, כמובן, להרחיב במילים על השימוש באותם מבנים כמחסני נשק. האם לא הגיע הזמן שמדינת ישראל תעצור את הטירוף הזה, שרק מנציח את הטרור? האם לא הגיע הזמן כי מדינת ישראל תפעל לסגירתה המוחלטת של אונר"א? מה עוד צריך לקרות כדי שנבין שאונר"א שווה חמאס? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סון הר מלך, וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר, או שהוא אינו נוכח – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, עולם הפוך ראיתי, עולם הפוך. ממש בימים שבהם מדינת ישראל נתבעת בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג, שזה מוסד של האו"ם, על ביצוע ג'נוסייד ורצח עם, ממש באותם ימים, אנחנו רואים שאונר"א, גוף אחר ששייך לאו"ם, מעודד טרור, חלק מהטרור, אנשיו מבצעים באופן פעיל פיגועי טרור, ושלא לדבר על תשבחות והילולים שהאנשים שלו מביעים כלפי הטרוריסטים. רק אחרי המתקפה של 7 באוקטובר, בקבוצות טלגרם של הארגון, קבוצות טלגרם של אלפי אנשים, אנשים מתבטאים ואומרים: לא ראיתי שמחה כזו בעבר בלבבות האנשים – עובד אחד; עובד אחר: ברוכים הבאים לחודש אוקטובר הגדול. הם קוראים למבצעי הטבח הנורא הזה "גיבורים", וכל אלה אנשים שעובדים באונר"א. שלא לדבר על זה שאחר כך חיילי צה"ל מחרפים את נפשם, מגיעים לתשתיות של אונר"א ומוצאים כלי נשק של החמאס, אמצעי לחימה של החמאס, מוחבאים בתוך שקי קמח ושקי אוכל של אונר"א. אמצעי לחימה של החמאס. כל הדברים האלה בגוף רשמי של האו"ם. כל מה שנשאר להגיד זה שאונר"א זה לא חלק מהפתרון, אונר"א הם הבעיה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני, ואם שמעתי נכון, אז נאחל לך רפואה שלמה והחלמה מהירה. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. בדקתי, קורונה זה לא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אליהו ברוכי איתנו? לא. אם כך, חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אונר"א אמורה להיות סוכנות סעד ותעסוקה של האו"ם למען הפליטים הפלסטינים במזרח התיכון. היא הוקמה בדצמבר 1949 בהשפעת כל מדינות ערב, וזו החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם. ואנו רואים – ואני מקצר – שבין יתר הפעילות של האו"ם היום זה לקדם את הנרטיב הפוליטי המנציח את הסכסוך הערבי–ישראלי. תקציבי אונר"א הם מיליארדי שקלים בשנה, או דולרים, אשר ניתנים על ידי מדינות כמו ארצות הברית, מדינות אירופה ומדינות ערב, וזה אמור להיות כך שרוב התקציבים הולכים למערכת החינוך. אממה? מערכת החינוך בעזה מחנכת על ידי תקציבי אונר"א לעמדות פוליטיות קיצוניות, מטפחות תקוות שווא של שיבת פליטים לארץ ישראל לפי השטחים שלפני 1967, ובין היתר עכשיו נמצא סמל אונר"א על ציוד ששימש לחפירות מנהרות, וכולנו יודעים כיום בדיוק את ההיקף של אותן מנהרות ולמה הן נועדו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אולי הם רצו לשקם שם את הפליטים. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> ומדברים על ארגון שאמור להיות הומניטרי, כן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש. זה חמאס. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני מצטט את מזכ"ל אונר"א לשעבר, פיטר הנסן, שאמר: בטוח שיש חברי חמאס בין העובדים מקבלי המשכורות של אונר"א, ואיני רואה בזה פשע מכיוון שחמאס הוא ארגון פוליטי. אתם מבינים? החמאס שטבח בנו, עשה מעשים שאני לא רוצה להזכיר, ארגון רצחני ללא טיפה של חמלה, זה ארגון פוליטי. ומי הכריז את זה? מזכ"ל אונר"א לשעבר. ההתנהלות של אונר"א היא מנוגדת לעקרונותיו ולרוח החלטותיו של האו"ם ולמה שהוא נועד. ממשלת ישראל חייבת להילחם בארגון, קודם כול, על ידי פנייה למדינות התומכות בארגון, ארצות הברית ומדינות אירופה – לייבש את כל התקציבים, את כל התרומות; אם אין כסף אין תורה – אם אין כסף לא תהיה פעילות. ודבר שני, ביום שאחרי, לדאוג שאונר"א לא תהיה אחד מהשחקנים הפעילים במה שיישאר מעזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. ישיב על ההצעה השר אופיר סופר בשם שר החוץ. בבקשה, אדוני. הבמה שלך, כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אגיד שתוך כדי, ממש תוך כדי, העיתונאי אריאל כהנא העלה בטלגרם את הטור שהוא פרסם היום, דיווח מרתיח על 3,000 מורים של אונר"א שקראו לרצח החטופים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רצח החטופים? << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> לרצח החטופים. 3,000 מורים של אונר"א שקראו לרצח החטופים. אז בזה נתחיל את הדברים שלי. אני בוודאי מתחבר פה לדברים שנשמעו על ידי חברי הכנסת. אני אקריא את עיקרי תשובת משרד החוץ, ואני אוסיף אחר כך כמה מילים משלי, ברשותך. מדינת ישראל מבינה את הצורך במניעת רעב ומגפות בעזה, ובהקשר הזה פועלים מספר גופי או"ם בהסכמתנו בנוגע לאונר"א. אונר"א הוקם ב-1949 כפועל יוצא של החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם. המנדט שלו מתחדש כל שלוש שנים, גם כן בהחלטה של העצרת הכללית, וכרגע הוא בתוקף עד 2026. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא שומעים טוב, אדוני השר. אתה יכול לקרב את הרמקול? לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> אני חייב את הקול שלך, טלי. אני חייב את הקול שלך, תרתי משמע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה דברים מאוד חשובים. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> מכיוון שיש רוב אוטומטי נגד ישראל בפורום זה; אין לנו אפשרות ריאלית לבטל את אונר"א או למנוע את חידוש המנדט שלו. אין ספק שארגון אונר"א מעצם קיומו מנציח את בעיית הפליטות, והמשך פעילותו באופן ארוך טווח מנוגן לאינטרס הישראלי. כמו כן, קיימת בעיה מהותית של הסתה במערכת החינוך הפלסטינית – דוגמה מזעזעת, ציינתי אותה קודם – ובכלל זה בספרי הלימוד בבתי הספר של אונר"א. בעקבות מלחמת חרבות ברזל קיימת הזדמנות לעיצוב מציאות אחרת ברצועת עזה, שתכלול גם שינוי בנוגע לאונר"א ופעילותו בגזרה זו. נדרש שינוי יסודי ברצועת עזה, כולל בנושא אונר"א, ומתקיים שיתוף פעולה בין הגורמים הרלוונטיים במערכת הישראלית כדי לקדם את השינוי הנדרש בנושא אונר"א בעזה. תראה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהבעיה המרכזית שלנו, שיצרה אולי את הקונספציה, היא שלא הסתכלנו למציאות בעיניים. מרחנו את עצמנו. בכלל, זה מאוד נוח לפעמים להתעלם מאיומים, להתעלם ממציאות קשה. אני חושב שהחלק הראשון של התיקון צריך להתחיל בזה שאנחנו מסתכלים נכוחה, מסתכלים היישר אל פניה של המציאות, בלי לעגל פינות, בלי לעבוד על עצמנו. אחר כך נראה את הפתרונות. מתקיים דיון אם צריך, מה שנקרא, לדבר על היום שאחרי, ובעיקר מה צריך להיות ביום שאחרי. אני מאלה שסוברים שהואיל והלחימה בעזה כנראה תימשך את 2024, ולהערכתי אף יותר מכך – ככה ראינו גם בחומת מגן, ראינו שזה לקח לפחות שנתיים-שלוש – אני מעריך שפה, לצערי, זה יהיה קשוח. נכון שזה בעצימות ובאופי משתנה, אבל זה ייקח הרבה זמן. ואני אומר שיש נושאים שלא צריך למהר בהם היום, כי יש לנו תובנות שאנחנו צריכים להבין, ואנחנו נבין אותן ככל שנפגוש אותן, אבל כן חשוב שיתקיים דיון על היום של עכשיו. ביום של עכשיו צריך לטפל, ואונר"א זה היום של עכשיו, וזה לא היום של אחרי. אני לא יודע אם זאת בקשת חברי הכנסת, אבל אני חושב שאם הם ייזמו רעיון לקיים דיון על זה, אני חושב שזה דבר חשוב ומבורך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לכבוד השר סופר. אנחנו מסתפקים או – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אפשר לדבר דקה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, כן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> שמע, אדוני השר, אני מאוד מוטרד מהתגובה שהעלית. אמרת שאונר"א מנציחה פליטות, אמרת שהיא שותפה לטרור, אמרת שהיא מסיתה ומחנכת, ובסוף אתה אומר: משרד החוץ מודיע שהוא יקדם שינוי באונר"א עזה. הבעיה היא לא עם אונר"א עזה; כל הדברים שאמרת קודם הם לא אונר"א עזה – הם אונר"א. הם אותו דבר, הם מנציחים את הפליטות בירדן, למרות שיש כבר שני מיליון אזרחים ירדנים, הם מנציחים את הפליטות בכל מקום. לכן הדיון שלנו הוא לא על אונר"א עזה. הדיון היה, השר סופר, הוא על אונר"א, לא על אונר"א עזה. השאלה היא מה ממשלת ישראל עושה עם אונר"א. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר מבקש לדייק. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> חבר הכנסת הלוי, אז אני אמרתי, ואני רוצה ככה לדייק – אמרתי שזה אפילו לא היום שאחרי, זה היום של עכשיו. אני חושב שיהיה נכון אם אתם תיזמו – אמרתי, בסוף אני לא יכול לומר לכם ליזום, אבל אם אתם יוזמים, ואני חושב שזו הכוונה, דהיינו, ליזום דיון בחוץ וביטחון או בפלטפורמה אחרת על העניין הזה, הזה אני חושב שזה חשוב. שם המקום לדבר על זה. אף אחד פה לא עוצם את העיניים – להפך, אמרתי שנסתכל על הדברים כמו שצריך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נשמח שיהיה דיון, אדוני היושב-ראש, כמו שאמרתי, מסגור הדיון הוא לא אונר"א עזה כתשובת משרד החוץ, אלא מסגור הדיון הוא אונר"א, השקר המתועב שנקרא אונר"א. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה אדוני מציע? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> דיון בוועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז בואו נצביע, מאה אחוז. אנחנו מצביעים כעת על הצעת המציעים להעביר את הדיון לוועדת החוץ והביטחון. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת החוץ והביטחון להמשך דיון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> 6,000 מובטלים חדשים בינואר; יותר מ-200,000 מתחילת המלחמה << הלסי >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור כעת להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: 6,000 מובטלים חדשים בינואר; יותר מ-200,000 מתחילת המלחמה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, אימאן ח'טיב יאסין, אברהם בצלאל ויוסף עטאונה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותה של גברתי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים נכבדים, ביקשתי לקיים את הדיון הזה בעקבות הנתונים המדאיגים מאוד שפרסם הביטוח הלאומי. מתחילת המלחמה 206,130 אזרחים ביקשו דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. מתוך 200,000 ישראלים, 142,399 הוצאו לחל"ת שלא מרצונם. בשבוע הראשון של חודש ינואר הוגשו לביטוח הלאומי כמעט 6,000 בקשות לדמי אבטלה, וכמעט 50% מהבקשות האלה, 3,217 מהבקשות החדשות, הן של עובדים שהוצאו לחל"ת. היום בבוקר שמעתי ברדיו בתוכנית של אפי טריגר את סמנכ"ל המחקר של שירותי התעסוקה, אשר טוען שיש תופעה הפוכה במדינה, המשק מתאושש והאנשים חוזרים לעבודה. האם טענתו מחוברת למציאות ומשקפת את המציאות? הרי לא כל מי שנותר ללא פרנסה פונה ללשכת התעסוקה. נוסף לכך, יש מובטלים שכבר ניצלו את זכאותם לדמי אבטלה לפני תקופת המלחמה. לביטוח הלאומי יש נתונים הרבה יותר מדויקים. אכן, יש פער בין הנתונים שפרסם הביטוח הלאומי לבין נתונים שפרסמו בשבוע שעבר בשירות התעסוקה. לדעתי אנו חייבים לקיים דיון מקצועי בוועדת הכנסת. בחסות המלחמה מתפתח בישראל משבר תעסוקתי עצום, והממשלה לא יכולה להתעלם מכך. כולנו שמענו מהמילואימניקים על העסקים שלהם שקורסים. 96 יום למלחמה במדינה – כמה עסקים בדרום כבר לא פעילים? עסקים קורסים בצפון; בתי המלון מלאים במפונים במקום בתיירים; סיום המלחמה לא נראה באופק, לא בדרום ולא בצפון. לצד המחירים הכבדים שאנחנו משלמים בגוף ובנפש, למלחמה יש גם מחיר כבד בכלכלה: מאות אלפי ישראלים מובטלים במדינה. חייבים לייצר תוכנית מסודרת ליציאה מהמשבר ולמניעת קריסת הכלכלה הישראלית. צריך לייצר מנגנון שיאפשר לישראלים שהוצאו לחל"ת לחזור להתפרנס – לא באמצעות קיצוץ תקציב של הביטוח הלאומי ופגיעה בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות, אלא באמצעות תוכנית ההבראה של המשק הישראלי. אדוני השר, כיצד אתה, משרדך והממשלה שאתה חלק ממנה מתכוונים לטפל במשבר העצום הזה? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני לא אחזור על המספרים, אבל אשוב ואדגיש שהתוצרים של דוח העוני, שיצא לפני שבועיים, גם מעמותת לתת וגם הדוח הרשמי של הביטוח הלאומי, בהחלט מעידים על המצב הקשה של האזרחים במדינת ישראל. אנחנו מדברים על זה ש-62% מהמובטלים הם משני מגזרים באופן ספציפי – חרדים וערבים. אנחנו מסתכלים על הנתונים ורואים שלפני המלחמה 5.1% מהערבים היו מובטלים, והיום – 15.6%, מול 8.6% בצד של החברה היהודית. אני חושבת שהמצב כל הזמן היה קשה, אבל אין ספק שבעקבות המלחמה נהיה עוד יותר קשה. זה רק אומר שהמסקנה היא אחת ויחידה: המדינה צריכה להתערב בתוכניות מובנות. לצערי הרב, ואני אדבר שוב פעם באופן ספציפי על החברה הערבית, בחברה הערבית, שמגיעה מלכתחילה מנקודת מוצא יותר נמוכה ומוחלשת – ועכשיו עוד יותר בצל האווירה של הפחד וחוסר האמון הנמצא בתוך החברה היהודית – גם עובדים ערבים שרוצים לעבוד לא מתקבלים לעבודה. אני חושבת שהגיע הזמן לא רק לתוכניות אלא גם לשיח מכבד, לשיח משתף, לשיח מאחד לטובת כולנו. בסופו של יום הילד הרעב יהיה ברחוב, והוא יגדל להיות – קודם כול עם נקמה עצמית הרסנית, ואחר כך זאת תהיה נקמה כלפי החברה עצמה. זה לא יישאר בתוך הגדרות של היישוב שלו. אז אנא, הגיע הזמן להתפכח ולא לדבר. דווקא עכשיו אנחנו שומעים על רשימת הקיצוצים בתוך המשרדים השונים, וספציפית בתוך התקציבים של החברה הערבית. התוכנית של 550, שרע"מ הביאה בזמנו, אני חושבת שהתוכנית הזאת היא המנוף שהוכיח את עצמו, וצריך דווקא למנף אותה. אם לא למנף אותה, וקשה – לפחות להשאיר אותה איך שהיא. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לגברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותו של אדוני. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר הנכבד, הרב יואב בן צור, חבריי חברי הכנסת – אדוני השר, אני יודע כמה אתה עמל במשרד, והמשרד כולו עמל לפשט ביורוקרטיות, לעזור בכל מה שאפשר לגבי התעסוקה; הביטוח הלאומי ומשרד העבודה באמת עובדים. אנחנו ערים, שומעים וחשים את העבודה הקשה במשימות בתקופה הזאת. אבל יש לי איזו תחושה, ולכן אני עומד פה, שכמות המובטלים שאנחנו מדברים עליהם היא למעלה מ-200,000 מובטלים. אני זוכר שבתקופת הקורונה רוב השיח היה על החולים ועל האבטלה. היו קרוב למיליון איש מובטלים, וכל הזמן ניסו לעצור את זה ולהפחית את הכמות הזאת. לצערי הרב, מצד אחד עובדים, עמלים ובאמת דואגים לחיילים, מילואימניקים, מפונים, באמת, אחרי שהממשלה עושה הרבה הרבה דברים טובים בתקופה מאוד מאוד קשה, לצערנו. אבל דווקא לגבי המובטלים, שמספרם עולה מדי חודש – ואנחנו שומעים על למעלה מ-200,000 מובטלים, שלפחות אצל חצי מהם זה לא מרצון; אנחנו כל הזמן שומעים על עוד חברות שסוגרות את העסק שלהן, עוד עסקים שקורסים; אנשים יוצאים לאבטלה, איך אומרים, לא מרצון. השאלה שלי היא איפה הממשלה. בפרט בתקציב של 2024, מה הממשלה מתכוננת לעשות בשביל למגר? היא צריכה פשוט להכניס את היד לכיס כדי למגר את התופעה הזאת של האבטלה, כי זה משבר שהוא לא פחות מהדברים האחרים. המשבר הזה, אם יחריף, בסוף לא יהיה לאנשים מה לאכול. אשמח, אדוני השר, לשמוע איזו תוכניות חשבתם לעשות בשביל לעצור ולמגר את התופעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חבר הכנסת יוסף עטאונה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, הנתונים הוצגו על ידי היוזמים לגבי נתון האבטלה, והמספרים מדברים בעד עצמם – כ-200,000 מובטלים. זו מכה קשה, כי רובם גם הוצאו לחל"ת לא מרצון, וגם צריך לדאוג להם להמשך מתווה הסיוע. כשמדברים על אבטלה, גם בשגרה וגם בחירום, תמיד הפריפריה היא שמשלמת את המחיר. כל 15 הערים שבהן שיעור האבטלה הוא הגבוה ביותר הן ערים מהפריפריה. ארבע מתוך חמש הערים הראשונות הן רשויות ערביות או מעורבות. זה מראה בצורה ברורה מאוד גם על הפגיעה בעת החירום לגבי האבטלה, ובכלל לגבי הכלכלה והעסקים הקטנים. אני רוצה לדבר על תופעה שהיא מאוד מטרידה דווקא בעת מלחמה – עסקים קטנים ועצמאיים בכפרים הערביים שנפגעו כתוצאה ממניעת כניסה של פועלים פלסטינים לתוך מדינת ישראל. רוב העסקים האלה היו בנויים ומוחזקים על ידי פועלים פלסטינים מהשטחים, והיום אין אפשרות. ולכן העסקים האלה מתקשים, וצריך למצוא את הדרך איך לעזור לעסקים האלה. במקום שהמדינה אכן תמצא את הדרך לסייע ולעזור לעסקים קטנים, היא שולחת כוח גדול של משטרה. אתמול גם ברהט וגם בשגב שלום – הם מסתובבים בעסקים קטנים, מחלקים דוחות, מחפשים פועלים, סוגרים אותם. מצב כזה לא אפשרי בעת הזו. צריך למצוא את הדרך איך לצמצם את האבטלה ואיך לעזור לעסקים הקטנים והעצמאיים, במיוחד בפריפריה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת. ישיב על ההצעה שר העבודה, כבוד הרב יואב בן צור. בבקשה. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לנתונים, חשוב לי להבהיר שמבחינתי כשר העבודה, כאזרח, כבעל משפחה, כל מי שאיבד את מקום עבודתו זה אחד יותר מדי, ועלינו לפעול במהירות ובנחישות כדי לאפס את מצבת המובטלים. לא לשכוח שלפני 7 באוקטובר היינו בחוסר של עובדים בכל ענפי המשק, והיום אנחנו במצב הפוך. משרדי פועל רבות בעניין הזה, אם באמצעות הכשרות מקצועיות, מה"ט ועוד, כדי לתת כלים לאנשים להתפרנס, ולהתפרנס בכבוד. אני לא אתכחש למצב הקשה של התעסוקה – תוצאה ישירה של המלחמה שנכפתה עלינו. הנתונים ידועים לנו, ולכן כבר מראשית המלחמה הנחיתי את הביטוח הלאומי לנהוג ביד נדיבה, ובמסגרת חוק התוכנית לסיוע כלכלי העברנו מספר רב של תיקוני חקיקה שהקלו על האזרחים את תנאי הזכאות. כך לדוגמה קוצרה תקופת ההכשרה לקבלת דמי אבטלה מ-12 חודשים לשישה חודשים; ניתנה תוספת ימי אבטלה למובטלים מתחת לגיל 40; ניתנה תוספת ימי אבטלה למובטלים שגרים ביישובים שפונו; בוטלו חמשת ימי ההמתנה הראשונים בשנת אבטלה; קוצרה התקופה המינימלית ליציאה לחל"ת ל-14 יום; ניתן מענק מיוחד לתושבי ישראל בני 67 ומעלה, ועוד שורה ארוכה של החלטות והטבות כדי לסייע לאזרחי ישראל בתקופה קשה זו שנכפתה עלינו. באשר למספר המובטלים והמחול"תים, כיום אנו עומדים על 260,130 תביעות אבטלה חדשות מאז פרוץ המלחמה. כשבוחנים את הנתונים לעומק בפילוח לפי חודשים, אנחנו מזהים ירידה ניכרת בתביעות אבטלה – בחודש נובמבר הגענו ל-111,659 תביעות אבטלה שהוגשו לביטוח לאומי. ובחודש דצמבר המספר הזה נחתך ביותר מחצי, ועמדנו על 40,946 תביעות. אני מקווה שמדובר במגמה חיובית של הפחתת מאסת התביעות, שבהמשך תוביל גם לחזרה של חלק ניכר מהעובדים לשוק העבודה. ופה, ברשותכם, אני רוצה לתת לכם נתון מעניין, שאולי ידהים חלק מכם, אבל לדעתי אפשר ללמוד ממנו לא מעט על הצפוי לנו לאחר המלחמה. בתקופת הקורונה, שללא ספק הייתה תקופה מאוד מאתגרת מכל הבחינות, בפרט מבחינת שוק התעסוקה, על פי נתוני הלמ"ס, הגענו בשיא ל-19.1% מובטלים מכלל כוח העבודה במשק. ערב הכניסה למלחמה הנוכחית, תקופה לא ארוכה לאחר הקורונה, הגענו לשיעור האבטלה הנמוך ביותר בעשור האחרון, ל-3.4% בלבד. הנתונים מוכיחים בצורה ברורה שהמשק במדינת ישראל איתן – המשק בכלל, ושוק התעסוקה בפרט. אני יודע, שוק התעסוקה שלנו יודע לבצע את התיקונים הנדרשים – כך היה לאחר הקורונה, וכך יהיה, בעזרת השם, לאחר המלחמה. כמובן, אני לא סומך על נתונים סטטיסטיים ולא נותן לנתונים הסטטיסטיים להוביל את מדיניות משרדי. המשרד בראשותי מבצע בימים אלו מספר רב של פרויקטים כדי להאיץ את שיקום שוק העבודה. רק ביום ראשון הבאנו החלטת ממשלה בסך של 10 מיליון ש"ח עבור קורסים מקצועיים למשרתי מילואים, כאלה שאינם יכולים ללמוד באקדמיה ורוצים לרכוש מקצוע שיהיה מקצוע נכון ואמיתי, כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד. כך גם הבטחנו שנת לימודים חינם למשרתי מילואים סטודנטים הלומדים במה"ט, הגדלנו את התקצוב של מכללות הטכנולוגיות במטרה להקל על הסטודנטים שלומדים במכללות, ועוד שורה ארוכה של מנופי צמיחה, שללא ספק יהיה בהם כדי לסייע לשיקומו של שוק העבודה ולהביא את העובדים למקום טוב יותר ממה שהיו בו בעבר באמצעות העשרה והשכלה. לסיום, אני רוצה לומר בנימה אישית, מאז פרוץ המלחמה אני וצוות משרדי, יחד עם ההנהלה הבכירה של הביטוח הלאומי, ירדנו לשטח, נפגשנו עם ראשי ערים וראשי מועצות בדרום; נפגשנו עם המפונים מהצפון ומהדרום; נפגשנו עם נשות המילואימניקים, שגם להן יש צרכים מיוחדים בעקבות המלחמה; מיפינו את הצרכים; הצגנו מגוון פתרונות בהתאמה לכל אוכלוסייה, לא משנה מאיזה גוון אוכלוסייה – ערבית, יהודית, חרדית – ונתנו מענים מיוחדים לצד תוכניות ארוכות טווח כדי לסייע ככל הניתן לנפגעי המלחמה. אני משוכנע שנראה את התוצאות מהר מהצפוי. תקוותי היא שבקרוב מאוד הסערה תהיה מאחורינו; החטופים שנמצאים בשבי מרצחי החמאס ישובו לביתם ולמשפחתם; הפצועים ופגועי המלחמה ישובו לאיתנם; תושבי הדרום והצפון – אלה שאנחנו רואים וקוראים להם מפונים – יוכלו לשוב לביתם בבטחה, וכן, כמובן, גם שוק העבודה ישוב לאיתנו. לסיום, אני גם רוצה לשלוח נחמה גדולה לכל משפחות החללים: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד, ולעם ישראל כולו יהיו שלווה ובטח, ובעזרת השם, שגשוג כלכלי. יש לנו פסוק מפורסם שאנחנו אומרים: "ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד" – מה שבהתחלה נקנה בצער, בסופו של דבר יהווה מקור של צמיחה, שגשוג, שלום ושלווה. שנישאר מאוחדים גם לא רק בשעת מלחמה, אלא גם בעת שלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. ומי מהמציעים רוצה – איזו ועדה? חבר הכנסת אברהם בצלאל, ועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה רווחה? מה זה ייתן לכם, רווחה? << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה, מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק שנייה. רוצים פתרונות כלכליים. באמת, אני שואלת. אז למה? מה, ועדת הרווחה תאמר בדיוק את מה שאמר השר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> או הכספים או הכלכלה. היא צודקת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, עכשיו באמת, הרי זה נושא מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, ועדת הכלכלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חושבת ועדת הכלכלה, כדי שייתנו לנו כוח מול האוצר. בסדר, אדוני השר? זה לא מתאים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כלכלה. אדוני השר, זאת תהיה ועדת הכלכלה. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> מקובל עליי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. נעבור להצבעה. חבריי חברי הכנסת, הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שמונה בעד. אני קובע שההצעה תעבור לוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היערכות משרד הביטחון לקליטתם של מעל 12,000 נכי צה"ל שיוכרו כנכים בעקבות מלחמת חרבות ברזל << הלסי >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: היערכות משרד הביטחון לקליטתם של מעל 12,000 נכי צה"ל שיוכרו כנכים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, אפרת רייטן מרום, צגה מלקו, משה רוט, מיכל מרים וולדיגר ואלון שוסטר. ראשון הדוברים, חברי חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מטריד ממש. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. להמתין לטלי, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. תתחיל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, סליחה. נושאים מאוד חשובים עלו פה היום. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> בהחלט, בהחלט. רק שאלתי. בגלל שזה חשוב, שאלתי. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, 12,500 חיילים יוכרו כנכים עקב המלחמה. מספר נכי צה"ל יגדל ביותר מ-20%. כך עלה מנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי צה"ל. יתרה מזו, 9,000 חיילי סדיר ומילואים נזקקו לטיפול נפשי מתחילת המלחמה. המלחמה בדרום גבתה מאיתנו מחיר דמים כבד והשאירה אלפי פצועים ונכים. התחזית הקודרת של משרד הביטחון מצביעה על הנתונים הרשמיים. בפועל, ההערכות הן שמספר הנכים גבוה אף יותר. החובה שלנו לטפל בהם הינה בעלת חשיבות לאומית עליונה. אני רוצה לומר מילה אחת על כל חייל וחיילת שנפצעו במלחמה: הם הגנו על ארצנו בגבורה ובמסירות, והם ראויים לכל ההערכה והכבוד. הם שילמו מחיר כבד על המאבק שלנו לחופש ולביטחון, והם זקוקים לעזרתנו כעת יותר מתמיד. כאמור, מדובר באלפי צעירים ישראלים שנפגעו במערכה ויישאו עימם נכות ומוגבלות לשארית חייהם. גורלם נחרץ ברגע אחד. עלינו מוטלת האחריות הלאומית לדאוג לרווחתם, לשיקומם של נכי צה"ל. חובתנו היא להעניק להם את מלוא התמיכה על מנת שיוכלו לחזור לחיים תקינים ולהשתלב בחברה הישראלית. זוהי שעת מבחן לחוסן הלאומי שלנו. הדרך שבה נתייחס לנכי המערכה תגדיר את מהותנו כחברה. האם נדע לגמול חסד עם אלו שנתנו את מלוא מרצם למען המדינה ושילמו מחיר כבד? האם נעניק להם את הכבוד והתמיכה שלהם הם ראויים? מספרים אלו מחייבים אותנו להיערך בהתאם כדי לתת את המענה המיטבי לאותם פצועים. בשבועות האחרונים אנו מקיימים בוועדת הבריאות אין-ספור דיונים העוסקים בצורך של המדינה בהיערכות מתאימה בכל הקשור לתגבור מערך בריאות הנפש, מערך השיקום, מיטות האשפוז ועוד. אני קורא לממשלה להיערך בדחיפות לקליטת אלפי הנכים החדשים ולתגבר באופן משמעותי את מערך השיקום והרווחה במשרד הביטחון. יש לוודא כי יהיו מספיק תקנים לעובדים סוציאליים, אנשי בריאות הנפש, אנשי מינהלה, שייתנו מענה הולם ומהיר לצרכים הרבים, לצערנו. על הממשלה לפעול בדחיפות ולעשות ככל שביכולתה כדי לספק לנכי צה"ל את הטיפול, התמיכה והכלים להתמודד עם אתגרי העתיד. זו חובתנו הערכית והמוסרית כלפיהם. אסיים את נאומי במילות התפילה הנאמרת בבתי הכנסת בכל ימי שני וחמישי, ובכלל בימי המלחמה, אחרי כל תפילה: "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה". הנכים והפצועים הם האחים והאחיות שלנו. אנחנו חייבים להתפלל בשבילם, אבל גם לעשות כל מה שביכולתנו להקל על סבלם ולאפשר להם לחזור לחיים ולקבל את הטיפול הטוב והראוי ביותר עבורם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יונתן מישרקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת רון כץ. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני השר, אתה גם השר הרלוונטי להצעה הזו, תחזית משרד הבריאות היא שהולכים להיות עוד 12,500 חיילים שיוכרו כנכים בעקבות המלחמה. גורמי המקצוע כבר היום אומרים שאין להם מספיק ציוד וכלים בשביל להתמודד עם הכמות שקיימת היום, ללא קשר למה שקרה לנו אחרי 7 באוקטובר, ויש צורך במאות תקנים חדשים, יש צורך במעטפת אחרת לגמרי. האירועים של 7 באוקטובר זה לא משהו שהמשרד הכין את עצמו אליו, זה לא משהו שיש להם מערכים אמיתיים בשביל להתמודד איתו, והם לומדים את הטיפול תוך כדי תנועה. לצערי, אין מספיק אנשים שלומדים את הטיפול הזה תוך כדי תנועה כי אין מספיק תקציב לדבר הזה. אני רוצה לספר לכם סיפור. אתמול הגעתי לבסיס תל השומר יחד עם שר הבריאות אוריאל בוסו ועם ראש אגף נכים ונפגעים של צה"ל. פגשתי לוחם מקסים. אני בכוונה לא אגיד את שמו בשביל לא לחשוף פרטים לגביו. הוא נפצע בלחימה בעזה, נפצע מטיל RPG שנורה לעברו. הפגיעה שלו היא פגיעה בגפיים. בחיים שלו לפני זה, גם בעזרת השם אחרי זה, הוא צלם. ישבתי איתו. אימא שלו הייתה שם. צלם. אימא שלו הייתה שם, בת הזוג שלו הייתה שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא במילואים? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא במילואים, כן. אימא שלו הייתה שם, בת הזוג שלו הייתה שם. התחלנו לדבר. תוך כדי השיחה אנחנו מבינים שלא נעים להם, אבל אנחנו, אתה יודע, מדברים. ואנחנו גילינו שהם שכרו דירה יחד, והתשלומים התחילו להיות יותר ויותר כבדים, ושאלתי אותו: האם הגשת בקשה למענק? האם פנית לקרן הסיוע? האם אתה מכיר את הדברים האלה? הוא אמר לי: האמת היא שלא. המדינה קראה לי, הלכתי להילחם, נפצעתי, והיום אני פה. אף אחד לא אמר לי כלום. ואני עומד שם יחד עם השר, ואנחנו מוצאים את עצמנו פותחים את הטלפון של בת זוגו, מזינים את הפרטים הנכונים ומגישים בשמו את הבקשה. ואז אמרתי: טוב, אולי זה מקרה נקודתי, נלך למחלקה אחרת. יצאנו למרפסת – בתל השומר יש מרפסת מדהימה, הם יושבים שם בחוץ, ויש שם באמת הווי מדהים שהוא חלק מההחלמה. דיברנו עם עוד לוחמים שלנו שנפצעו, ואף אחד לא הכיר את מה שמגיע לו. אני פונה מפה למשרד האוצר, דיברתי על זה גם עם השר בוסו, שגם הוא יעלה את זה בממשלה: לא יכול להיות שלא יגיעו נציגים של משרד האוצר לתוך בית החולים ויסבירו ללוחמים מה מגיע להם ויעזרו למי שצריך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה נציגי האוצר? משרד הביטחון – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה נציגי האוצר. מי שרלוונטי לפה הוא האוצר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל הם צריכים להיות הגוף המקשר, כמו שלגבי – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, זה האוצר. זה מס שבח, זה האוצר. מי שצריך לתת את זה הוא האוצר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין איש במשרד הביטחון שעושה את – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש איש, האיש הזה אומר: אין לי את הכלים, אני לא יודע מה המדינה נותנת. אנחנו מנסים להביא את משרד הביטחון לפה ולא מצליחים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אסיים את הנושא הזה, כי גם הבטחתי לו אתמול שנעשה את זה. אני קורא מפה למשרד האוצר להגיע לשטח, להגיע ללוחמים, לדבר איתם ולהגיד להם מה הזכויות שלהם. להזין – מי שלא יכול להזין פיזית, כי הפציעה שלו היא פיזית, לא יכול להזין – להזין בשמם. אני באמת חושב שלאור הנתונים האלה אולי שווה להפוך את אגף השיקום למשרד בפני עצמו, כי זה הולך להיות הדבר שאנחנו הולכים להתעסק בו ב-2024, 2025 ו-2026. זה האירוע של מדינת ישראל, והגיע הזמן למצוא לזה תקציב. אני מצטער ומתבייש בפני הלוחמים שזו הצעה לסדר-יום שבכלל הייתה צריכה לעלות, ושזה לא ברור מאליו שזה מה שצריך לקרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. רון, הצעת להוסיף עוד שר? לא הבנתי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש מספיק שרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אמרת להוסיף עוד משרד, עוד שר. בוא, זו יכולה להיות כותרת היום. << קריאה >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << קריאה >> בגלל זה הוא רצה את שר האוצר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, טלי. תודה רבה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אתחיל בהצדעה ובתפילה. כל פצועינו וכל החיילים והחיילות שכרגע מתמודדים עם הפציעות הקשות שלהם על גבורתם בעזה, נאחל לכולם בריאות מלאה וכמה שיותר מהר, ונחזק את המשפחות ויקיריהן, שכמובן סועדות אותם ליד מיטותיהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, טלי. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ואת הלוחמים שנמצאים עכשיו בכל הזירות כמובן נחזק, ונתפלל שיחזרו אלינו בשלום. אבל הנתונים הקודרים האלה שמשרד הביטחון פרסם, שמדברים על כ-12,500 חיילים שיוכרו כנכים עקב המלחמה, אלה מספרים שמדינת ישראל לא ידעה כמותם. עד היום דיברנו על אלפים בודדים, וזה לגמרי יותר מכפול ארבע ממה שאנחנו מכירים היום. ברור לחלוטין שהמדינה צריכה לעשות היערכות שונה לחלוטין הן מבחינת התפיסה הן מבחינת התקציבים, מבחינת התקנים. אתם יודעים, הסתכלתי שנייה לפני שעליתי, ואני רואה הודעה של יושבת-ראש האיגוד של העובדים והעובדות הסוציאליים שמדברת על זה שמשרד הרווחה עכשיו ביקשו בסך הכול תוספת של חצי מיליארד שקל כדי להרחיב את המענה לנפגעי המלחמה, אבל בינתיים מתוכנן דווקא קיצוץ של למעלה מ-3%, הפחתה של 78 מיליון שקל. אז איזו היערכות זאת? אם זה ברווחה, מה קורה בביטחון? איזה תקנים יוספו כאן, כשאנחנו מדברים על קיצוצים דווקא? משהו כאן הולך אחד נגד השני. כולנו מבינים וכולנו רוצים לסייע לפצועים, שכולם יחזרו ויהיו חלק מהחברה וירגישו טוב, אבל אם הקיצוצים באים במקום שבו ניתנים המענים – לא נוכל, וכבר היום צריך להישיר מבט אל הפצועים ולהגיד להם: מדינת ישראל לא תעזור לכם עד הסוף, כי אין לה כסף; בניגוד למה שאמר שר האוצר, שכסף יש בלי סוף, כסף יש מספיק – זה לא. בואו באמת נסתכל למציאות בעיניים ולא נרמה את עצמנו ולא נרמה את חיילינו וכל מי שחזר משדה הקרב. אני רוצה להצדיע לשלושה – לארבעה לוחמים: לעידן עמדי, קודם כול, כמובן, החלמה מלאה, ושיחזור אל כולנו, הגיבור הזה. גם לסמלת נועה זהבי, שהיא סמלת טירונים בבסיס זיקים, היא הייתה פצועה שנפצעה קשה ביותר בקרב, והיא מפקדת נערצת ומוערכת, לוחמת מצטיינת בפיקוד העורף – מאחלים לך, נועה, החלמה מהירה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> ולרב-טוראי נועם ולסמל שלום, שהם לוחמים בחטיבת גולני, שניהם חברים כבר מהיום הראשון של הטירונות, ושניהם נפצעו קשה מאוד ב-7 באוקטובר כאשר הם נלחמו במחבלים שחדרו לבסיסם; שניהם נלחמו קשות, ואחר כך, כשנפגשו בבית החולים, גילו שלשניהם היה צריך לקטוע רגל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – וביחד אני מאחלת להם שבכוחות וברעות ובאחווה ידעו לצאת מהמשבר הבריאותי ולחזור אלינו בריאים. אז יש פה מסר אחד, אדוני היו"ר, המסר הוא שעכשיו כשהם חזרו אלינו כולם, בואו נעשה הכול שלא יחושו שאנחנו מפקירים אותם אלא נותנים הכול, כל מה שרק אפשר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, מסכים עם כל מילה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – נצטמצם במקומות אחרים ונסייע לכל מי שחזר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צקה מלקו, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בתאריך 7 בינואר 2024 פורסמה תחזית קודרת של משרד הביטחון שהעריכה כי 12,500 חיילים יוכרו כנכים בעקבות המלחמה, ושמספר נכי צה"ל יגדל ביותר מ-20%. מאז 7 באוקטובר המספר של פצועי צה"ל הולך ונהיה לאירוע לאומי בסדר גודל היסטורי שיחייב היערכות שונה באופן דרמטי. לפי צה"ל, מספר הפצועים הרשמי מאז אירועי 7 באוקטובר עומד על כ-2,300 חיילים – זה ב-7 בינואר 2024, אנחנו כבר ב-10 בינואר 2024 – אבל ההערכות מדברות על מספרים גבוהים בהרבה. תחזית זו מחייבת בחינה של מוכנות אגף השיקום במשרד הביטחון, איוש תקנים עבור מאות עובדים – עובדים סוציאליים, אנשי רפואה, פיזיותרפיסטים וגם עובדי מינהלה, שידעו לתת מענה בזמן אמת לגל הפניות שיגיעו. בזכותם, בזכות רוח הלחימה והגבורה של חיילינו, אנחנו עומדים פה. אני כאן לזעוק ולדרוש את כל המשאבים והכלים הנדרשים כדי להקל על חזרתם של גיבורינו לשגרת החיים שלהם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, עידן עמדי הוא סמל, מקור לגאווה, ציונות ואהבת העם והמדינה. עידן הוא מלח הארץ, זמר מפורסם, מבוסס ומוצלח, שעזב הכול והלך עם חבריו להילחם על הבית, על המולדת שלנו. עידן עמדי הוא לוחם שעבר דברים לא פשוטים בחייו, שהקרבות הרבים שבהם השתתף הותירו בו צלקות, חריטות בנפש. עידן לא התבייש בזה – הוא דיבר ושר על זה, ונתן ביטוי לנשמה הפצועה שלו ושל בני האדם בכלל. הוא סיפר על זה בריאיון שנתן, וכך אמר: פוסט-טראומה זה לאו דווקא להתעורר באמצע הלילה מזיע מסיוט. לפעמים זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בסגנון החיים שלך. למשל, שאתה רוצה להיות כל הזמן בשליטה. אני רואה את זה על עצמי, אפילו במקום שלי בתעשיית המוזיקה. עידן כמובן צודק כל כך. פוסט-טראומה בעקבות מצבי דחק יכולה להתבטא במגוון דרכים, להתפרץ בזמנים לא ידועים. אין תאריך ומקום לכאב; הוא בא כשמעירים אותו, ואי-אפשר לדעת מתי. זו לא בושה לדבר על זה, לשתף, לטפל. זו לא בושה לומר: כואב לי הלב, הנשמה שלי צריכה קצת עזרה. זו לא בושה. בשירו "כאב של לוחמים" אמר עידן: "אותיות מופיעות על הקיר / אני הפחד, נעים להכיר / הדמויות אוהבות לשחק / זזות כאן בבית הריק, הריק. // ואת, את לא יודעת כמה / ממך ניסיתי להסתיר / את כל הסיוטים בלילה / צרחות ודם על המדים. / את לא מבינה כבר למה / אני מזמן כבר לא אני. / תמונות רצות מאותו לילה / דמעות, כאב של לוחמים". בשיר הזה, המופלא והמרגש כל כך, עידן מכניס את העם שלנו אל תוך נבכי הנפש של מי שעבר דברים שהשפיעו על הלב, על המשך החיים. כן, בני אדם עוברים בחייהם גלים רבים, ולעיתים יש לכך השלכות שמהדהדות גם בעתיד. עם טיפול נכון, מודעות וקבלה עצמית מגיעים לחוסן נפשי, שמאפשר חיים תקינים, משפחה, עבודה וסיפוק עצמי גם אם עוברים טרגדיות. מתחילת המלחמה נפצעו בגופם 3,221 חיילי צה"ל; מתוכם אושפזו כ-2,335 חיילים – אני מדברת כרגע על פציעות פיזיות. על פי נתונים שהגיעו לידי, כ-9,000 חיילים הם נפגעי דחק; מתוכם 1,493 פונו לצוותי טיפול בתגובות קרב – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ומתוכם 275 סופחו למרכזי שיקום עורפי בגלל שהתסמינים שלהם המשיכו – אני מסיימת ממש עוד דקה. לנוכח המצב, צה"ל הקים קו טלפוני לסיוע נפשי ראשוני שזמין לחיילים במשך כל שעות היממה, שמאיישים אותו קב"נים, ועד כה התקבלו כ-3,090 שיחות בקו הסיוע. אז כן, אני מבקשת מכל הגורמים שיתחילו לפעול ביתר שאת – פעלו טוב, אבל להמשיך לפעול, ועוד יותר – כדי שלא נגזור על עשרות אלפי צעירים אהובים חיים של אומללות וכאב, שמובילים לעיתים לתהומות עמוקים בתחומים רבים במהלך החיים. אפשר וחובה לתת להם חיים שפויים, חיים בריאים. עידן עמדי כבר אמר מזמן, ויהיו הדברים האלה לרפואתו ולרפואת כל יתר פצועי צה"ל. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, ח"כים, ח"כיות, השר סופר, שהנושא חי בך, אני רוצה ברשותכם להצביע על שלושה מקורות כוח שיש לנו כלאום: המקור הראשון הוא העוצמה, הנשק, הטכנולוגיה שלנו. המשימה של המקור הזה היא לפגוע באויב באופן אקטיבי. המקור השני, המשאב השני, אנחנו נגדיר אותו כחסינות לאומית, אותה הגנה אקטיבית ופסיבית, שמטרתה למנוע פגיעה בנו, בבני אדם, ברכוש, במשאבים שלנו. אבל אין די בכך, משום שאנחנו דנים פה ברכיב השלישי, המורכב יותר, העמוק יותר, ואנחנו נכנה אותו החוסן הלאומי, שהמטרה שלו היא להיות מסוגל לעמוד בפני פגיעות – שלצערנו קרו לנו – בין אם בחומר, ובוודאי בגוף ובנפש, ברוח. החוסן, המשמעות שלו, המאפיין שלו, זו הסולידריות בין קבוצות אנשים, אזרחים – במדינה אנחנו קוראים לזה שבטים – ובהוכחת המחויבות המעשית של ההנהגה על רבדיה השונים כלפי הנושאים בנטל. יש לנו את החטופים, שיש לנו חובה אדירה כלפיהם. הם שילמו מחיר, הם נפגעו, ואנחנו צריכים לבסס את התמיכה בהם; המפונים, שמשלמים מחיר של פליטות בארצנו; הלוחמים ובנות זוגם, שמשלמים מחיר, גם אם הם חוזרים בשלום הם משלמים מחירים גדולים מאוד, ואנחנו עוסקים כאן בבית הזה בסוגיה של תמיכה בהם. אבל הסוגיה שבאמת על הפרק היא החיילים שנפגעו, שנפצעו, פצועי הגוף והנפש. אני מתבסס על התחושות שלנו ועל המספרים שאנחנו מכירים ועל שיחות עם גורמים רלוונטיים. אנחנו עומדים בפני הצפה סבירה, הגיונית, לנוכח המערכה הכבדה, ואנחנו מוכרחים להסיק את המסקנות. באחת מישיבות הכנסת – ועדת הפנים, דומני – נמסר ששר האוצר התחייב לדאוג ל-200 תקנים נוספים עבור אגף השיקום. המנהלת המופלאה לימור לוריא לא שמעה על זה, אבל היא תקבל בוודאי בברכה גדולה עובדים סוציאליים, תרפיסטים, עובדי מינהל, שיסייעו לנו – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – לעמוד במעמסה הכבדה ובחיזוק לא רק המוסרי אלא גם המאוד-פרקטי. ככל שאנחנו מבינים, נצטרך את זה גם בשנים הבאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר אופיר סופר בשם שר הביטחון. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להודות לכם על ההצעה הכל-כך חשובה הזאת לסדר-היום, כי צורכי עמך ישראל מרובים, כפי שפירט חברי חבר הכנסת שוסטר, ואוכלוסיות רבות אכן נפגעו במהלך המלחמה מתחילתה ולאחריה, והעיסוק בפצועי צה"ל הוא עיסוק חשוב מאוד עם משמעות ערכית שאכן קשורה לסולידריות ולחוסן של העם הזה. אני רוצה ממש להודות לכל אחד ואחד מחברי הכנסת – חברת הכנסת רייטן, שיחד עסקנו בזה בקדנציות הקודמות, חברת הכנסת וולדיגר, צגה. גם אדוני היושב-ראש שותף להצעה, נכון? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> וחבר הכנסת שוסטר, שגם אתה חי את הדברים, וחבר הכנסת מישרקי. אני, ברשותכם, אקריא את התשובה של שר הביטחון. אחר כך, אם אוכל, אוסיף גם כמה מילים משלי. אז המענה של – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני חושב שאדוני יכול לדבר גם על תחושות פנימיות. הנושא קרוב אליו. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> ודאי. תודה. אז המענה של שר הביטחון על ההצעה לסדר-היום הוא כך: אגף השיקום במשרד הביטחון פועל כעת על מנת לטפל באלפי פצועי המלחמה מקרב חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לספק להם מעטפת רפואית רווחתית ושיקומית מלאה וכן מענה לכלל צורכיהם. בשים לב להיקף הפצועים ולנסיבות הייחודיות של המלחמה תיאם והיטיב האגף את המענה והטיפול בפצועים, הן בכל הקשור לייעול הליך ההכרה והפחתת הביורוקרטיה והן בכל הקשור לחיזוק ועיבוי מערך גורמי הטיפול בפצועים והרחבת סוגי הטיפול השונים. לצד זאת, משרד הביטחון נערך לקליטה וטיפול בפצועים רבים נוספים, בין השאר באמצעות קידום שינוי ארגוני באגף השיקום ופעילות לקבלת התקינה הנדרשת לצורך מתן מענה ראוי ונכון לנכי צה"ל בהיקפים ובזמן הנדרשים. כמו כן הקים המשרד ועדות וצוותים מקצועיים ייעודיים שעוסקים בימים אלה בסוגיות השונות העומדות על הפרק, בדגש על מניעה, התמודדות וטיפול בפוסט-טראומה, קידום פיתוחים שונים בתחום השיקום וכיוצא בזה. משרד הביטחון מוקיר ומעריך את פועלם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון המחרפים נפשם לשם הגנה על ביטחונם של מדינת ישראל ואזרחיה, ומאחל בריאות שלמה לכלל הפצועים. אני יכול לומר – נדמה לי שחבר הכנסת רון כץ דיבר על העניין שפקידי האוצר צריכים להגיע לבקר את הפצועים. אני חושב שבאמת משרד הביטחון עושה את זה. זה נוהל שהתחיל לא מהיום, והדברים נעשו כבר בעבר. באמת צריך לחזק את הדברים. רבים הזכירו כאן את הלוחם, האומן, הזמר עידן עמדי. אני חושב שהוא נגע בלוחמים רבים כשהוא ביטא את הסוגיה של הכאב, ונראה לי שהפציעה שלו בהחלט הופכת להיות מאוד מאוד סימבולית, ומעוררת את הסוגיה של הטיפול בלוחמים. אני רוצה לומר שאני בקשר רציף גם עם מנכ"ל משרד הביטחון וגם עם ראש האגף, וגם קיימתי פגישה השבוע עם ארגון נכי צה"ל. אם צריך ואידרש, כמובן בתיאום עם משרד הביטחון, לכל סיוע בהקשר הזה, בוודאי אירתם לכך. זה לא סוד שעסקתי בכך לא מעט בתור חבר כנסת, כשהקמתי את הוועדה לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה לוחמים. אכן, אדוני היושב-ראש, יש לנו הרבה מה לתקן בסוגיה הזאת. ואם אנחנו מדברים על תהליך ארגוני, על תרבות ארגונית בת עשרות שנים שלוקה בחסר, גם המינוי של גב' לוריא, מנהלת האגף כרגע שעושה עבודה מצוינת, גם המינוי הזה היה חלק מהתיקון כדי להוביל שינוי ארגוני. להוביל שינוי ארגוני זה לא תמיד קל. הזמן עכשיו – אני לא רוצה להשתמש במילה "הזדמנות". קצת קשה לי המילה, לקרוא לזה הזדמנות בעת הזו – הוא זמן נכון, מדויק והכרחי כדי להוביל בו תיקון עמוק, בוודאי באגף השיקום, ולא רק בו. לא רק, כי יש כאן תחום – קודם כול יש לנו המון נפגעי פעולות איבה, וחובתנו המוסרית כלפי האנשים שנפגעו, מה שנקרא, בחדרם, במיטתם, באותו בוקר של שמחת תורה – זהו חוב מוסרי עליון ונעלה. אני חושב שיש, והצעתי והעליתי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא הזדמנות, עיתוי מחייב. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> כן, אמרתי זמן נכון, עיתוי מחייב. יש כאן ממשק שקשור גם למשרד הבריאות – אני יודע ודיברתי על זה גם עם מנכ"ל משרד הבריאות, גם עם השר, גם עם ד"ר גילי בודנהיימר בהקשר הזה, וגם ביטוח לאומי. יש כאן מספר גורמים שגם צריכים לתאם את עבודתם ולשתף פעולה בהקשר הזה יחד עם משרד הביטחון, אגף השיקום. הגם שכל אחד מהם פועל כלפי אוכלוסייה אחרת, למשל, ביטוח לאומי צריך לדעת לעבוד יחד עם משרד הבריאות. הם יודעים לעשות את זה, רק לתחושתי, כדאי שגם תתקיים איזושהי מסגרת ביצועית כזאת משולשת בעניין הזה. אני הבעתי את עמדתי בעניין הזה לא אחת בישיבות הממשלה, וגם כתבתי על כך למזכיר הממשלה. אני חושב שהדבר הזה נכון. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד של רוח. אנחנו מדינה שהוקמה על ידי שורדי שואה, או גיבורי שואה, זה ביטוי נכון יותר בעיניי. המדינה הזאת קמה על ידי אנשים שנפגעו, שעברו את הנורא מכול, והיא קמה ונהפכה למדינה חזקה. אנחנו חווינו אירוע קשה, אנחנו חווים התמודדות קשה, אנשים רבים נפגעים בגוף ובנפש, אבל אלה הגיבורים שגם בונים את הרוח וגם ימשיכו לבנות את המדינה. אני חושב שחובה עלינו כנציגי ציבור להיפגש עם האנשים האלה, לפגוש אותם, כפי שציינו קודמיי את הביקורים בבתי החולים, אצל המשפחות השכולות. יש לזה ערך רב גם כדי לחזק אותם אבל גם כדי לקבל מהם את הכוח, בטח ובוודאי אצל משפחות החטופים, וגם כדי להבין מה הם עוברים, ולקחת את זה, מה שנקרא, עמוק עמוק עמוק אצלנו ללב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בעיניי בוודאי חשוב שיתקיים על זה בטח דיון אחד מתמשך בחוץ וביטחון, אבל העליתי כאן עוד סוגיה, מורכבת יותר, ואני חושב שגם היא – אם חברי הכנסת חושבים שנכון לקיים דיון בעניין הזה, בהקשר של התיאום והשיתוף – נראית לי גם סוגיה נכונה. הכנסת, בסופו של דבר, בהחלט מיטיבה את עבודת הממשלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אולי עבודה ורווחה? ע << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> עבודה ורווחה. תודה רבה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו רוצים עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת מישרקי, אתה רוצה להוסיף על זה משהו? לא, אוקיי. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה, והתוכנית – להעביר לעבודה ורווחה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעה הדחופה בעניין היערכות משרד הביטחון לקליטתם של מעל 12,000 נכי צה"ל שיוכרו כנכים בעקבות מלחמת חרבות ברזל תעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1703).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. שר העלייה והקליטה אופיר סופר יציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד). הצעת החוק המוצגת בזאת מטעם משרד הבינוי והשיכון נדרשת נוכח האירועים של מתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום שמחת תורה, שבה מעל 1,000 מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של מדינת ישראל ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, ובמקביל שיגרו למעלה מ-2,200 רקטות לשטח מדינת ישראל. במתקפת הטרור האכזרית רצחו מחבלים מעל 1,200 אזרחים ישראלים ופצעו אלפים. לפחות 220 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה, וישנם נעדרים רבים שטרם אותרו. בהצעת החוק מוצע לקבוע בהוראת שעה הסדר מיוחד לעניין דייר ממשיך מיוחד. לפי ההסדר המוצע, משרד הבינוי והשיכון יהיה רשאי לאשר למי שהם בני משפחה של חטופים, נעדרים או נרצחים, כאמור, שהם גם בני משפחה של זכאי לדיור ציבורי ושהתגוררו בדירה הציבורית עם הזכאי ערב פטירתו או ערב מעבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי, להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית לתקופה כמצוין בהצעת החוק. ההסדר המוצע עשוי לסייע למי שעונה על הגדרת דייר ממשיך מיוחד ולהקל עליו, ועם זאת הוא אינו גורע מההסדר הקיים בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי לעניין דייר ממשיך. האישור יינתן רק למי שאין בבעלותו דירה וגר עם הזכאי ערב פטירתו או ערב המועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי, והמשיך להתגורר בה. אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק ולהעבירה לדיון בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. נעבור לרשימת הדוברים. רשימת הדוברים סגורה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, כבוד יו"ר הישיבה. אני רוצה דווקא לפתוח ולספר היום על מיה גורן, זכרה לברכה, שנחטפה מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר וגופתה מוחזקת בעזה עד היום. אני חושבת שמה שמסביר הכי טוב מי היא הייתה הוא המילים שכתבו ילדיה של מיה, ולכן בחרתי להביא אותן לכאן: "אימא שלנו לא הייתה אוהבת את זה. היא לא הייתה אוהבת שכותבים עליה בכל מקום 'הגננת המיתולוגית'. היא אישה פשוטה, דואגת ואוהבת בלי סוף אותנו, הילדים שלה, ואת ילדי הקיבוץ, שבהם טיפלה במסירות רבה. היא לא הייתה אוהבת שאנחנו מדברים עליה בכל ערוצי התקשורת, שתמונות שלה מפוזרות ברחבי הארץ והעולם. היא הייתה מבקשת מאיתנו להפסיק לדבר עליה, כי היא פחות חשובה כרגע, ושנתמקד בחטופים החיים, שנפעל למען הילדים שאביהם עדיין בעזה. אימא שלנו רק רצתה לסדר את הגן לשבוע המתקרב, לא הגיע לה לסיים את חייה ככה, והכבוד האחרון שניתן לתת לה הוא להחזיר אותה הביתה, לניר עוז, שתיקבר ליד בעלה, ליד אבא". מילים כל כך יפות ואציליות. וזה הרגע להגיד: מדינת ישראל הפקירה את מיה ואת משפחתה. ילדיה נותרו יתומים. המעט שהם מבקשים הוא שגופתה תושב הביתה, לניר עוז, להיטמן למנוחת עולמים ליד בעלה אבנר גורן, זכרו לברכה. וחובה גם להזכיר את החיים. את מיה הצנועה, טובת הלב ואוהבת החיים כבר לא ניתן להשיב. אך המעט שהמדינה יכולה לעשות הוא להשיב הביתה את כל החטופים שעוד ניתן להציל, אלו שכבר יותר מ-80 ימים בשבי. אין להם זמן לבזבז. מגיע להם לשוב הביתה. מדינת ישראל חייבת להם את זה. כל יום שהם עוד בשבי הוא עוד מחדל. הם חייבים לשוב אלינו. אני מקווה שהדבר הנכון ייעשה בהקדם. בנושא הזה אסור שתהיה מחלוקת, אלא רק חובה מוסרית של אומה, אומה חפצת חיים שיודעת מהי המצווה הגדולה ביותר של פדיון שבויים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אתמול קיימתי כנס להעלות על נס את גבורתן של התצפיתניות והסמב"ציות של עוטף עזה בשבת הטבח, בשבת השחורה. אימא של התצפיתנית סמלת יעל לייבושור, זיכרונה לברכה, שנפלה בנחל עוז, גילי, תיבדל לחיים ארוכים, קראה קטע שאני חייבת לשתף בו את כולכם: "דרוש כפר. דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד אחד, את זה כולם יודעים, אבל מתברר שדרוש גם כפר שלם כדי לקבור ילד. זה כל כך קשה לאבד אותך, צונאמי הכאב ותחושת חוסר האונים מקשים לתפקד, שפשוט אי-אפשר לבד. יעלי, למזלנו יש לנו כפר כזה שמחזיק אותנו, משפחה וחברים שהם כפר. גם החברים שלך, המושב והגב שאנחנו מקבלים מהעבודה הם חלק מהכפר. יש אנשים טובים שפגשו אותנו בדרך, ומאז 7 באוקטובר גם הם חלק מהכפר וגם המרחב שנוצר פה. "אני לא יודעת מה כתוב על השלט בכניסה לכפר – כפר העצב? כפר הלב השבור? כפר יעל, נוסד ב-2023? כפר שאומרים שהיה פה שמח לפני שהופקרתי? יהיה השם אשר יהיה, האנשים שלנו בכפר לקחו על עצמם תפקידים מהרגע הראשון. הם לא חיכו למינוי רשמי, הם פשוט בנו את ביתם לידנו בכפר בלי לשאול שאלות – המשפחה והמשפחה שבחרנו. הם נמצאים בצו 8 כבר 85 ימים. בלעדי האחים שלנו והחברים שלנו לא היינו מצליחים לעבור את החודשים האלה מהגיהינום, הם רשת ביטחון איתנה; הם מכינים, מסיעים, מבשלים, מדברים, כותבים, באים, קונים, לוקחים את הילדים לבד, הולכים אלייך וגם בוכים, בוכים הרבה. "למדינה יש מענים גנריים, אני חושבת שצריך לרענן את הרשימה שלה לדברים שהם הרבה יותר רלוונטיים. יעלי, את היית אוהבת רשימות מסודרות, אז בניתי עבור המדינה הצעות לבעלי מקצוע שנדרשים בכפר הזה לצד תושבי הקבע שלו. דרוש קרדיולוג צמוד, כי פה בכפר לאנשים כואב הלב ממש פיזית; דרוש נהג, כי באמת לא ברור איך אנחנו מגיעים ממקום למקום עם פיזור הדעת שלנו; דרוש מצמצם נזקים, מי שהולך אחרינו וסוגר את הגז אחרי שכבר הורדנו את המחבת – –" << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עוד דקה, ברשותך. זו אם שכולה, וגם ככה אין כאן הרבה דוברים. "– – מי שדואג שהמדיח לא יציף את כל המטבח, מי שתופס את כל הדברים שנופלים לפני שהם מתנפצים; דרוש מבשל, כי הילדים בהרעת תנאים מסיבית, ותכף הם יודיעו על התפטרות שדינה כפיטורין. מזל, מזל שיש את הכפר; דרוש סוגר חשבונות, זה שהולך וסוגר את הקצוות; דרוש אינסטלטור, שירחיב את הצנרת בבית, כי יש נזילה תמידית של דמעות, שמחייבת כבר תשתיות אחרות; דרוש עורך מוזיקלי שמייצר תחנת רדיו שלא כל שיר בה גומר את הלב; דרוש מסיר שכבות טפלון לכל המפגשים עם אנשים שחשים ששום דבר לא ידבק בהם; דרוש מבקש סליחה מיעלי – זה עוד לא קרה, עוד לא הגיע לכאן מי שלקח אחריות ואמר: 'אני מצטער. מצטער שזה היה במשמרת שלי ולא הייתי מקצועי מספיק, ראוי מספיק, מצטער שאכזבתי אותך ולא באתי להציל'; דרוש מי שיבוא ולא יגיד 'משתתף בצערך', אלא יגיד 'סליחה שגרמתי לצערך'; דרושה ילדה חיה – זה היה חוסך כל כך הרבה בעלי מקצוע". תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בחברה הבדואית לא מצליחים להבין את בנימין נתניהו. לפני שבוע הוא אמר על החברה הבדואית שהיא חברה אמיצה, שיש לה אחריות, שהיא גילתה אחריות, והיום אנחנו רואים שנתניהו שלח את הפקחים שלו ואת הדחפורים שלו להרוס את הבתים של הבדואים בגאטאמאת ובביר הדאג'. באזור כביש 80 הורסים לאנשים, לאזרחים, את הבתים שלהם. זה ראש הממשלה שלנו, של המדינה. ביבי נתניהו הורס לבדואים את הבתים שלהם היום. (אומר בערבית: הוא חזר לסורו,) חזר למדיניות שלו, להרס, לחורבן. איפה זה יכול להיות? איפה יש מדינה בעולם שהורסת לאזרחים שלה? למה זה קורה? מאז שנכנסנו לכנסת ביקשנו למצוא את הדרך להביא לפתרון עם האנשים, עם האזרחים, למצוא חלופות, לדבר עם אנשים – לא דרך ההרס והחורבן. הגיע הזמן שהממשלה תפסיק להרוס את הבתים של האזרחים שלה. זו הדרישה של האזרחים שלנו, זה הקול של האנשים בנגב. אנחנו רוצים ודורשים שהממשלה תפסיק להרוס את הבתים של האזרחים הבדואים בנגב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא סיימתי. מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים בערבית גם לאזרחים שלנו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ממשלת ההרס והחורבן מפיצה הרס ושחיתות בנגב באמצעות חלוקת צווי הריסה בסיטונאות ביומיים האחרונים, נוסף על הקנסות הגבוהים שהממשלה מטילה על בעלי הגמלים בכפר אום חשרם ובאזורים נוספים. ממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר, אשר לא ניצלו ממנה בני האדם, לא הסלע ואף לא הגמל – זהו פרצופה האמיתי של הממשלה הגזענית והמדירה הזאת, אשר במקום לטפל בענייני הנגב ואנשיו, בייחוד בצל המלחמה הזאת, אשר גרמה נזק לערביי הנגב, גבתה מהם נפשות ועלתה להם בהפסדים ובחטופים, היא בוחנת באפליה, עוול וגזענות יותר ויותר. כבר אין כל ספק שהיום אנו חיים בצל ממשלה של אסון, אסון עבורנו בחברה הערבית, ואין מנוס מעקירתה והיפטרות ממנה בהזדמנות הכי קרובה שאפשר.) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ראינו מנהל בית הספר הגימנסיה הרצליה בתל אביב מנסה למנוע מתלמיד להניח תפילין, תוך שימוש בכוח פיזי. ביום שני בוטל טקס הפרשת חלה למען נעמה לוי, שנחטפה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. סליחה. סליחה. הם מפריעים. סליחה, אפשר לקבל שקט שם, בבקשה? תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מתחיל שוב, אדוני היושב-ראש. אתמול ראינו את מנהל בית הספר הגימנסיה הרצליה בתל אביב מנסה למנוע מתלמיד להניח תפילין, תוך שימוש בכוח פיזי. ביום שני בוטל טקס הפרשת חלה למען נעמה לוי, שנחטפה על ידי חמאס, בבית הספר שבו היא למדה, ברעננה. לו היה הדבר מתרחש במדינה אירופית, הדבר היה נרשם כעדות לעלייה באנטישמיות במערב. משרד החוץ, ואף אני הקטן, כיושב-ראש השדולה למאבק בדה-לגיטימציה והאנטישמיות, היינו דורשים הסברים. הנחת התפילין, אגב, הייתה מחוץ לכותלי בית הספר. ואני רוצה להקדיש למנהל הגימנסיה הרצליה – שמתברר שיש לו בעיות קשות עם מורשת ישראל – את השיר הציוני המפורסם "פה בארץ חמדת אבות". שיר שנכתב בשנת 1912 בגימנסיה הרצליה עצמה, בעקבות פנייתו של המנהל דאז חיים בוגרשוב, שפנה אל המורים דושמן וקרצ'בסקי בבקשה שייצרו שיר לכת עברי, שאותו ישירו התלמידים בעת טיוליהם בארץ ישראל. השניים נענו לבקשתו וכתבו את מילות השיר. השיר נעשה אהוד מאוד ביישוב העברי בארץ ישראל. יוסף קלאוזנר תיאר את הצלחת השיר: "זו השירה, שנתפשטה עתה בארץ ישראל יותר משירת 'התקווה'". ברבות הזמן הפך השיר לסמל ציוני מובהק. אז תקשיב טוב למילים, מר דגני, יחד עם כל היהדותופובים. אלו המילים של השיר: "פה בארץ חמדת אבות / תתגשמנה כל התקוות, / פה נחיה ופה ניצור / חיי זוהר חיי דרור. / פה תהא השכינה שורה, / פה תפרח גם שפת התורה". היו מנהלים פעם, אדוני היושב-ראש, בגימנסיה הרצליה תל אביב. ועם זאת, ברוך השם, גם אם המנהלים שכחו את הדרך, אני שמח לראות שלפחות יש תלמידים שממשיכים את הדרך. המורשת של העם הזה והזהות שלו חיות ובועטות; הן מאחדות את העם סביב זהותו; הן מעניקות לו את האמונה בצדקת הדרך, הדרושה כל כך מול הקמים עליו לכלותו. הזהות היהודית חיה ובועטת בקרב הצעירים, בקרב הלוחמים, בקרב האזרחים, ובקרב התלמידים, שלא מרכינים ראש בפני מחנכים חסרי חינוך. ולכל היהדותופובים: על אפכם ועל חמתכם, פה תהא השכינה שורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, יאסר. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אי-אפשר בלי יאסר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם הגובה שלו, שאי-אפשר לפספס אותו. סליחה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם מכתב שהגיע אליי מסטודנטית ערבייה בשם ראמא. היא כתבה כך: אני סטודנטית, אני לומדת שיווק טכנולוגי במכללת ספיר. לפני כמה ימים נודע לי שכרזות שנתלו ברחבי הקמפוס, עם סיסמאות דו-לשוניות שמעודדות קרבה וסולידריות בין ערבים ליהודים, נתלשו. הלב שלי נשבר. כסטודנטית ערבייה שהתגוררה בשדרות עד 7 באוקטובר וחוותה את אי-הוודאות והפחד בדיוק כמו כל תושבי הדרום, היה לי קשה להאמין שבתקופה הזו מנסים לבטל את השפה שלי. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבמדינה יש מעל שני מיליון אזרחים ששפת האם שלהם היא ערבית, ואי-אפשר להעלים את השפה הערבית מהשטח. לצערי סטודנטים אחרים שוכחים שאנחנו אזרחים בדיוק כמותם, והשפה שלנו לא מאיימת על אף אחד, אלא בדיוק להפך – היא שפה מאוד עשירה ותרבותית שמאפשרת למי שדובר וכותב אותה להביע את עצמו ואת רגשותיו באופן מורכב. העתיד שלנו הוא עתיד משותף. ואני אומר כאן בסוף: אנחנו לא נצפה מערבי להפוך ליהודי, ולא מיהודי להפוך לערבי. אנחנו נמצאים כאן, חיים כאן, וחייבים לשמור על המשותף בינינו. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש גם חצי מיליון יהודים ששפת האם שלהם היא ערבית. יש הרבה ספרי קודש שנכתבו בערבית. גם הרמב"ם כתב את הספר שלו בערבית. תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בזמן האחרון, בעודנו בשיאה של המערכה, אנו עדים להתערבות מתמשכת וגוברת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ כנגד החלטות לגיטימיות של הכנסת והממשלה, כולל אפילו היום. מדינת ישראל מותקפת ונמצאת במלחמה קיומית, ובעת הזו נדרשים לשלב כוחות, לנהוג באחריות ולהפגין אחדות. לצערי בג"ץ, בהחלטות שנויות במחלוקת, מצית מחדש את המחלוקות בינינו, ואינו תורם לשיח ולרוח המאחדת שיש כיום בעם. בשבוע האחרון פסקו שופטי בית המשפט העליון, בחוסר סמכות, כנגד חוק-יסוד של הכנסת, שהתקבל באופן לגיטימי וברוב מוחלט וברור. בכך מראה בג"ץ עד כמה הוא מנותק מהמתרחש בתקופתנו, מלבה מחדש את המחלוקות בינינו. זה משחק לידיהם של אויבינו, שבונים על הפירוד בינינו. בעוד הכנסת והממשלה התגייסו לטובת העם והצבא – בכך שהוקמה ממשלת חירום לאומית, הושגו הסכמות בנושאי חקיקה בכנסת, הוקם חמ"ל משותף לקואליציה ולאופוזיציה, ואנו פועלים יחד למען אחדות בעם – משום מה, שופטי העליון שמו עצמם בצד, ולא רק שאינם מסייעים לנו, הם פועלים בחיפזון ובניתוק מוחלט מרוח העם והחיילים. אני שואל את שופטינו הנכבדים: מהי תרומתכם למען החיילים ורוח הקרב במלחמת הקיום שנכפתה עלינו? מה חלקכם והתגייסותכם למען העם? מהי התועלת שבפסקי הדין האחרונים? נוצר מצב שבו בית המשפט העליון – ואני אומר את זה בצער רב – מאבד את אמון הציבור, וזו סכנה גדולה מאוד שבכך שכרו יצא בהפסדו. מפני שאנחנו חייבים מערכת משפט חזקה, עצמאית ויציבה, שנהנית מאמונו המוחלט של העם. לצערי, בהחלטות האחרונות שופטי בית המשפט רק ממחישים את הניתוק וחוסר האמון בבית המשפט. בעזרת השם, לאחר המלחמה נצטרך לחזק את האמון בבית המשפט, ואני קורא כבר עכשיו: אנא הימנעו מלדון בעניינים שיש בהם מחלוקות, ותרמו את חלקכם למען המלחמה. לסיום, אני רוצה לספר: השבוע ביקרתי בבית משפחת קרואני באילת, ששכלו את בנם לידור, לוחם בגדוד הנדסה 8163, שנפל בקרב בצפון הרצועה. לידור, בן 23 בנופלו, היה בעל חיוך רחב וכובש, אהב מאוד לטייל על האופנוע שלו ולשתות קפה טוב בשטח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לקצר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. לידור האמין שהעם צריך להיות מאוחד, יצא לקרב בשם אהבה לתורה, לאדם ולארץ. אני רוצה לאמץ את נוהג שתיית הקפה שהוא כה אהב לכבודו ולזכרו של אחינו הגיבור לידור. כעת אנו נדרשים לחזק את החיילים שלנו, שמחרפים את נפשם יום-יום; את העם שלנו, שנמצא בתקופה קשה וכואבת. אני אומר לכולנו: הרימו ראש. אנו גאים בלוחמים ובלוחמות שלנו בחזית ובעורף. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בעזרת השם, יש לנו תקווה גדולה לניצחון גדול ולהשגת מטרות המלחמה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן, אמן. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אלי סניור, כתב המשטרה של ערוץ 13, חשף אתמול ושלשום פרשה חמורה של המשטרה. אזרח בשם נור, תושב זמר במשולש, הגיע לתחנת דלק. היו חילופי דברים בינו לבין המוכר בתחנת הדלק, ואז עמד בתחנה רב-פקד אוהד גולדברג, היה לו נשק ארוך ונשק קצר. הוא ראה שהם מתווכחים. לא הרביצו אחד לשני – התווכחו. הוא התנפל עליו, ולאחר מכן ירה בתושב זמר ששמו נור. הכדור יצא מהבטן והחזה. בנס הוא לא מת. רב-פקד גולדברג הודיע למשטרה שהוא סיכל שוד מזוין; סיכל שוד – אלא מה, לא היה שוד ולא בטיח. היו עדים, יש מצלמות, הכול היה ברור. ראה זה פלא, המשטרה הוציאה הודעה, שבה שיבחה את פקד גולדברג ואמרה שהוא סיכל שוד. לאחר בדיקה התברר שהכול שקר. המשטרה תיקנה את ההודעה? הוציאה הודעה מתקנת? לא. בינתיים הבחור בבית חולים. הוא נאבק על חייו. המשטרה גם שיקרה וגם לא תיקנה. מיקי, אתה היית במשטרה? אתה יודע למה הם עשו את זה? כי אוהד הוא בנו של ניצב בועז גולדברג, ראש אגף משאבי אנוש במשטרה. מתברר שכבר יש לו שני מקרים קודמים. הוא רב עם עורך דין יהודי – עשה תאונה, וכמעט הלבישו לו תיק, לעורך הדין. אמר לו: אני אראה לך, אני אעצור אותך. הוא עבריין מועד במשטרה, ומשתמש הרבה בשם של אבא שלו. המשטרה לוקחת את זה בחשבון שהוא בנו של ראש אגף משאבי אנוש. מי יפצה את הבחור? את נור? למה קצין משטרה שולף מייד ויורה, ואחר כך המשטרה מתגאה שזה סיכול שוד, ומתברר שזה שקר, כמו שחשף אלי סניור בערוץ 13 בעבודה מקצועית ומצוינת? תארו לעצמכם שזה מה שקורה לאזרחים על ידי קצין במשטרה. זה נורא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, היום הוא היום ה-96 מאז פרוץ המלחמה, ויש לנו 136 חטופים וחטופות בעזה. אתמול התכנסה השדולה שהקמתי ביחד עם חבר הכנסת בועז ביסמוט לכנס ראשון בנוכחות נציגות מאוד רחבה של משפחות החטופים ושל שתי חוזרות מהשבי, שגם נתנו עדות מצמררת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את עשית ישיבה מעולה ומצוינת – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מעריכה את המילים האלה. אני גם חושבת שזה היה כנס חשוב מאוד. אני רוצה להודות לכל מי שנכחו בכנס הזה, ואני אפילו רוצה לציין שלמרות שהיו מעט מאוד חברי קואליציה בשדולה, שר הבריאות, חבר הכנסת אוריאל בוסו, היה השר היחיד שהגיע. הוא דיבר, הסתכל להם בעיניים, כאב את כאבם ודיבר איתם, ואני רוצה להודות לו על זה. אני מזמינה, כמובן, את שאר השרים וחברי הכנסת להצטרף לשדולה ולקחת חלק בעשייה שלה. אמרתי אתמול בשדולה, ואני אומרת את זה גם כאן ועכשיו: בסוף אנחנו כנבחרי ציבור של מדינת ישראל, קואליציה-אופוזיציה, כל סיעות הבית, צריכים לשים לנגד עינינו כל הזמן וכל היום את החטופות והחטופים שלנו. אנחנו צריכים לדבר את זה מהבוקר עד הלילה. אנחנו צריכים לזעוק את זעקתם, זה התפקיד שלנו. אני לא מסירה אחריות מעצמי כי אני חברת אופוזיציה וכי אני לא מרימה יד בקבינט. אני חושבת שבכל דיון, בכל ועדה, בכל כנס, בכל מליאה – כולנו צריכים לדבר על זה, כמובן כמובן בתקשורת. הוצאתי גם מכתב ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, אחרי שנאמתי על זה בשבוע שעבר פה, שלדעתי כל מליאה צריך לפתוח קודם כול במניין החטופים והחטופות, וכמה ימים הם כבר מצויים בעזה, כדי להזכיר לכולנו שהם עדיין שם ומחכים שנוציא אותם. אני רוצה להגיד שהכנס של השדולה הזו אתמול היה רק הצעד הראשון. מבחינתי, אנחנו נתכנס, אנחנו נעשה חשיבה באיזה אופן אנחנו כן יכולים להשפיע. אנחנו כן יכולים לעשות, ליזום רעיונות יחד עם משפחות החטופים, יחד עם המטה של גל הירש, כמובן יחד עם המטה של רונן צור. לשבת עם כל הגורמים, לחשוב, להציע רעיונות, ליזום. לא להיות פסיביים, להיות אקטיביים. לחשוב איזה עוד לחץ אפשר לייצר, ומה אפשר לעשות כדי להחזיר את האנשים האלה הביתה. ישבה שם אתמול אלה בן עמי, האישה הצעירה המקסימה והאמיצה הזו, שדרשה ממני תשובות. היא דרשה ממני תשובות, ובצדק. אימא שלה חזרה, אבל אבא שלה עוד שם, וזו המחויבות שלנו להציל אותו. אני רוצה להגיד מילה אחרונה לגבי העדות המצמררת של אביבה סיגל אתמול לגבי הפגיעות המיניות והעינויים, שלצערנו קורים גם בשבי: אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שהם יחזרו הביתה עכשיו. אף אחד מאיתנו לא רוצה שבויות בהיריון חזרה פה בישראל שלא יוכלו לבצע הפלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, אני רוצה להזכיר לכם מושכלות יסוד: כל עורך דין יודע שהכלל האתי הבסיסי ביותר הוא שאסור לעורך דין לעבוד בניגוד עניינים. זאת אומרת שאם הלקוח שלך אומר לך משהו ואתה לא מסכים איתו, אתה לא יכול לבוא ולומר לשופט: אני לא מסכים עם הלקוח שלי, הלקוח שלי טועה – לא, זה ניגוד עניינים קלאסי, ואתה צריך להתפטר, אדון עורך דין, אלא אם כן אתה היועצת המשפטית לממשלה. כשאת עורכת דין, חלים עלייך כל כללי האתיקה. את מייצגת את המדינה בערכאות, ואת פועלת בניגוד עניינים חמור כשאת חותרת תחת כוונת הממשלה ורצון הממשלה. ואני אזכיר פה מושכלות יסוד נוספים. על פי פקודת המשטרה עצמה – לא המצאתי, אני תמיד אקריא לכם, כדי שלא תגידו שאני ממציאה, כמו שלפעמים אומרים לי – המשטרה סרה למרות הממשלה, לא פחות ולא יותר, אני פשוט מקריאה לכם – סעיף 8ב לפקודת המשטרה: "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה. השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה. השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה" וכו' וכו'. סוף-כל-סוף השר בן גביר, שהוא שר המשטרה, השר לביטחון לאומי, לא משנה איך נגדיר אותו, הוא השר הממונה מטעם הממשלה. זכותו בדין להתוות דרך למשטרת ישראל, זכותו בדין לשמור על כבודם של חיילי ישראל, זכותו בדין לשמור על החוסן החברתי בעת לחימה, זכותו בדין להתוות כללים לאישורי הפגנות – זכותו, זכותו וחובתו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם אם הוא מהימין? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שואל אותי היו"ר: גם אם הוא מהימין? לא, כשאנחנו מהימין, הכול אסור לנו, זה הכלל, מה שנעשה לא טוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – להתוות מדיניות – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רק דקה, אדוני, מר מיקי לוי. לא, לא, הכול בסדר. אני גם אענה לך עניינית. אני בטוחה שתעלה ותנאם, אני גם מקשיבה לנאומים שלך. אני רוצה להבהיר לך: בשעת מלחמה אין לאשר הפגנות נגד לחימה. בשעת מלחמה אין לאשר הפגנות שקוראות להפסקת המלחמה. אין לאשר הפגנות שהתוכן המשתמע שלהן הוא תמיכה בארגוני טרור. אז כל הכבוד לשר בן גביר, שאכן הורה למשטרה לא לאשר את ההפגנה. הוגשה עתירה לבג"ץ – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה לפני. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, הוגשה עתירה לבג"ץ. הוגשה עתירה לבג"ץ – אגב, זו לא עתירה ראשונה, באחת העתירות התייצב אחמד טיבי וצעק שם על עו"ד נתי רום שהמתיישבים אשמים ברצח של 1,200 הנרצחים שלנו. אגב, אחמד טיבי, זה כמעט 1,400, אבל מה זה משנה? מה זה משנה לו? לכן אני אומרת לכם פה, מה שעשתה מיארה, היועמ"שית, בבג"ץ – עומדת בבג"ץ ומפעילה את עמדתה, שהיא בניגוד לעמדת השר, בניגוד לפקודת המשטרה, בניגוד לכללי האתיקה של עורכי הדין, ובסופו של דבר פוגעת במשילות הימין. ואני אומרת לכם כאן: קודם כול, השר בן גביר, אני מחזקת אותך מאוד בהקשר הזה. לא יעלה על הדעת שחיילים שלי יהיו בשדה הקרב ויהיו לי פה רעשי רקע נגד המלחמה. ולממשלה אני אומרת: התעוררי לך ושימי לב מי מייצג אותך, ואם אתם מרגישים שהיועצת המשפטית עושה לכם שירות רע, תבקשו ייצוג עצמאי. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול נערך דיון על המועצה לביטחון תזונתי, שאגב, לא מקבלת השנה אפילו לא החזרי נסיעה. הם עובדים – גוף מייעץ – בהתנדבות מוחלטת, ואפילו את החזרי הנסיעה שהובטחו להם הם לא קיבלו. היום היה דיון על ריכוזיות בענף המזון, שאגב, לצערי אף אחד מהאופוזיציה לא הגיע לדיון הזה, וחבל מאוד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. שנייה, אני מתנצל. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה באמת מפריע. אתה צודק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם לי. סליחה חברי הכנסת, אני לא יכול לשמוע את חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא מפריעה, אני רוצה להקשיב לה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא רוצה להפריע לכם, אבל אני חייב לשמוע אותה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> והינה כמה נתונים חשובים: למרות שכל אדם חמישי חי באי-ביטחון תזונתי, כ-10,000 אנשים מתים כל שנה מתזונה לקויה והשמנה. בשכבות החלשות אחד מכל ארבעה מאובחן כסוכרתי. הינה, שר הבריאות פה, אני שמחה. אבל מס סוכר, זה – לא. ישראל היא מספר אחת במדינות ה-OECD בקטיעת גפיים כתוצאה מסכרת, אבל פעם אחת, אדוני שר הבריאות, לא ראיתי פרסומת שעושה הסברה לציבור מה המזונות הבריאים והמומלצים לאכול, וזה סופר חשוב. אנחנו נדבר על זה. עוד נתון חשוב. הדוח השנתי של שנת 2023 על זריקת מזון יצא השבוע. מזל טוב לנו, גדלנו מ-20 מיליארד ל-23 מיליארד שקל מזון שנזרק מדי שנה במדינת ישראל. עשרת ספקי המזון הגדולים בשוק מחזיקים יחד בנתח שוק של 54%, אבל כבר 20 שנה שרשות התחרות לא הכריזה על בעל מונופולין בשוק. חברות רבות הודיעו על העלאת מחירים סתם כי בא להן. אין באמת סיבה מוצדקת להעלות מחירים כעת. למדינת ישראל אין מדיניות בכל הקשור לאי-ביטחון תזונתי או למזון בכלל, ולא, תלושי מזון הם לא הפתרון הנכון דווקא, זה פתרון משלים. אין התייחסות למשברי האקלים, וזאת למרות שחלק מהמדינות שמהן אנחנו מייבאים מזון, נמצאות בסיכון גדול יותר מישראל להיקלע למשבר אקלים. אין התייחסות למשברים גיאופוליטיים, כמו שקרה לנו עם אוקראינה. האם הממשלה מתייחסת לזה? כי אתמול ישבה פה בדיון אישה מאשדוד, היא ישבה באחד הדיונים ואמרה שהיא מקנאה בחטופים, כי הם לפחות אוכלים רבע פיתה, וזה שובר לב. לכן, אזרחי ישראל היקרים, אני מציעה לכם להתחיל לגדל מזון בעצמכם, כי אם זה יימשך כך, לא נוכל להרשות לעצמנו לרכוש מזון ולא יהיה מזון. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חשוב שיהיה דיון מיוחד על הדברים האלה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אחי ואליד אבו קתיבה אמר בדברים שלו (אומרת בערבית: שהוא חזר לסורו. אני רוצה לומר לך, אבו קתיבה שאופיו האמיתי של האדם גובר על האופי שהוא מתיימר להראות.) זה פשוט האופי, זאת הנורמה. אנחנו ראינו את זה במשך עשרות שנים במדיניות של הממשלות, במיוחד בשנים האחרונות, איך הם מדירים ומזלזלים בנו בכל התחומים, אם זה מגורים, אם זה למידה, אם זה בריאות, אם זה תכנון, אם זה הפשיעה והאלימות. אז הייתה תקופה של חודש, חודשיים, שהיה הלם מסוים. זה מה שהיה. (אומרת בערבית: המנטליות זה מה שהולך. המדיניות הזאת היא מדיניות מובנית, בנויה על מנטליות. היא מביטה על הערבים ממקום עוין.) כשאנחנו מסתכלים על התקופה הזאת, תקופה שהיא לא רגילה, שצריך להתחשב בכלל האזרחים במדינה, מה אנחנו רואים? החלטות שמדירות בכוונה תחילה 20% מהאוכלוסייה. נתחיל לספור? תחילה רצו לקבוע את המועד של הבחירות, המועד השני נופל ברמדאן. דיברנו על זה, אחי ווליד אבו אל-חמד, קיבלת תשובה או עוד לא? נחכה ונתאזר בסבלנות. אחר כך המבחן של הרפואה, גם הוא נופל ברמדאן, לא מספיק. אתמול, ואליד אבו קתיבה, פרסמו את המועדים של הבגרויות – גם ברמדאן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זאת מדיניות. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז מה? זאת מדיניות מובנית, זאת מדיניות שמתכוונת מלכתחילה להפיל ולהכשיל את הסטודנטים שלנו, את הילדים שלנו. לא רוצים אותנו מלומדים, משכילים, עצמאיים, יכולים לעבוד ולהביא פרנסה בכבוד. הגענו למקום שאפילו בעבודות השחורות – בבנייה, בטיח, בכל הדברים – זורקים אותם ממקום העבודה. לא סתם הייתה הצעה בבוקר על ה-15% של המובטלים הערבים. לפני המלחמה זה היה 5.1%, זה פי שלושה. למה? כדי שנישאר זקוקים (אומרת בערבית: נזדקק לפת לחם ונחשוב רק על פת לחם.) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, יש לנו זכות ואנחנו דורשים אותה, ואני קוראת לראש הממשלה ולכל השרים שאחראים על הדבר הזה ליזום – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד גם לשמוע אותך. – – ליזום את הפתרון, ואת הזכות הזאת – שתינתן בכבוד. יש לנו את הזכות לצום, וגם הזכות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא. אני מדברת אמת, ואם יש לך דברים, גב' עליזה, את יכולה להגיד בקול רם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אם הדו-שיח הזה יכול להתקיים לא מהדוכן – תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את יכולה לחזור. היא אמרה שנגמר הזמן. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, לא היא מנהלת את המליאה פה. לא היא המנהלת את המליאה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מכבדים את עליזה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מכבדים את עליזה שהיא לא מתערבת בח"כים, שהיא לא שולחת להם – – – באיומים. בזה אנחנו מכבדים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי. רון כץ, בבקשה. סליחה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תשאל אותה. תשאל אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תוציאי את השם של עליזה בראשי. אל תדברי על עליזה בראשי, ששומרת פה על כבוד עם ישראל. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את תשבי בשקט. תשבי בשקט. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגידי לי לשבת בשקט. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את לא ראויה. אישה הזויה, אישה הזויה, את אישה הזויה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? מה – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בערבית את קדאחה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את יודעת מה זה קדאחה – – – רק לרחוב – לא משהו אחר. זה מה שמתאים לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת כץ, אתה רוצה להתנגד מהדוכן? יותר מכובד. סליחה. חברי הכנסת, הבנו. תודה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> רגע. לא הבנתי מה. רק לפני שמתחיל הזמן, נאמר לטלי משהו בערבית – לפחות שנדע את התרגום. מה זה אומר עליה? אמרת משהו בערבית על טלי. אז מה זה אומר עליה? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה הסנגור שלה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אמרתי לה: קדאחה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה קדאחה? מה זה? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> קדאחה, קדאחה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עומדת ברחוב וצועקת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה המילה הזאת? מה המילה הזאת, אדוני? מה המילה הזאת? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אפשר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מאמינה להסבר הזה. מה המילה הזאת שיצאה לה מהפה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מה זה אלדחה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מבין שהכוונה היא שהיא רוצה לברך אותך שתהיי מבורכת ושתצליחי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה לא מה שהיא רוצה. אני רוצה לדעת מה היא אמרה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז היא לא רוצה את זה? אני – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יאסר, אולי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה היא אמרה? בואי, אל תתביישי. אני לא מתביישת באף מילה שיוצאת לי מהפה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? מה – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק למען הפרוטוקול אני אגיד שאני מאחל לבניין הזה עוד עליזה בראשי – שתהיה פה עוד אחת כמוה, אבל בסדר. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיהיה בפרוטוקול מה היא אמרה – – – ברצינות. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את לא מנהלת את המליאה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, ברצינות. אם חבר כנסת מהדוכן אומר מילת גנאי לחבר כנסת אחר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו קללה, זו לא מילת גנאי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא משנה – גנאי, קללה, הכול אותו דבר – – – מהבחינה הזאת – שלילי, אני מוריד אותם מהדוכן. אוקיי? אם לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. אני רוצה לדעת מה זה. מה היא אמרה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את יכולה לבדוק את זה בוועדת האתיקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה היא אמרה? מעניין. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה היא אמרה? אל תצעקי עליי. די, די. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בוועדת האתיקה יבדקו את המילה הזאת ומה זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תכף נראה מה אמרת, אל תדאגי. תכף נראה מה אמרת. אני אהיה כמוך, אבל אני לא אהיה שקרנית כמוך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אדוני חבר הכנסת כץ – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל תלונה שלי – סלע ברזל. סלע ברזל. תודה. סלע – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. תנו לחבר הכנסת כץ לדבר. תכבדו. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תמשיכי, תמשיכי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אמשיך, ועוד איך שאני אמשיך. אני אמשיך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> נמשיך בגדול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בסוף קיבלת ברכה שתמשיכי. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אפילו לא שווה לענות לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אמשיך, ועל כל קללה שתצא לך מהפה אליי את תקבלי תלונה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את לא יכולה אפילו לשתוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא כמוך, בוחרת לשקר בתלונות שלך. אני, מה לעשות, דוברת אמת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אני מבקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תזכרי. פשוט מאוד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, קודם כול, אני לא חושב שנכון שחבר כנסת יתקוף עובד ציבור שלא יכול לענות לו, בכלל, בשום סיטואציה. את זה למען הפרוטוקול אני רוצה להגיד, ואני אומר את זה גם לך. עליזה לא יכולה לענות לך. אין פה – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה היא צריכה להתערב – – – עובדת ציבור לא יכולה להתערב – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אין פה – – – אני לא הופך את זה לוויכוח. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא ויכוח. אז תגיד את האמת – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר עניין עקרוני. אני אומר עניין עקרוני. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? למה? יש ראש לישיבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מסכים – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר עניין עקרוני. אני לא הופך את זה לוויכוח, אני אומר עניין עקרוני. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא. אתה עלית לנאום? תדבר – – – זהו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה צודק – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני אומר עניין עקרוני. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה? יש יו"ר – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> די. הוא צודק. הוא צודק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שלא יכול להגיב לך, אל תדבר אליו. אתה רוצה לדבר אליו? צא החוצה – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה היא דיברה אליי? למה היא דיברה אליי, ואני על הדוכן? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, עליזה אמרה: נגמר הזמן, כמו שכולם אומרים: נגמר הזמן. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, היא דיברה אליי כשאני על הדוכן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם מישהו רוצה להגיד לעליזה משהו – צאו החוצה ותגידו לעליזה משהו. היא יודעת לדבר. אני לא הסנגור שלה, וכנראה שאת הקול שלה תשמעו יותר ממני. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תאמין לי, עליזה יכולה לדבר איתנו – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל שיהיה פה עובד ציבור, לא משנה מיהו, שידברו אליו והוא לא יכול להגיב – אני אעמוד פה ואגיד: זה לא מכובד לדבר למי שלא יכול להגיב. זהו. עכשיו אני רוצה לדבר על מה שרציתי להגיד. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תהיה הוגן – – – מדברת איתי כשאני על הדוכן. אני לא פניתי אליה. היא התחילה לפני – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא אמרה: נגמר הזמן, כמו שכל מנהלת סיעה אומרת פה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יש יו"ר? יש יו"ר? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא משנה. אומרים את זה כולם. אומרים את זה כולם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת כץ, אני מסכים איתך. אתה ממשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור שלא – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו לדברים שכן רציתי לדבר עליהם. אדוני ראש הממשלה, היום הנגיד פונה אליך באזהרה חמורה: או שיהיו התאמות תקציביות משמעותיות או שמדינת ישראל תהיה בבעיה תקציבית קשה מאוד. בעיה תקציבית קשה מאוד – זה נשמע כמו משהו תיאורטי, בוא נהפוך אותו לפרקטיקה. זה אומר שלא יהיה מספיק כסף לנכי צה"ל, זה אומר שלא יהיה מספיק כסף לטפל בלוחמים שלנו, זה אומר שלא יהיה מספיק כסף לפצות את המפונים, זה אומר שלא יהיה מספיק כסף לבעלי העסקים. זה אומר שהמדינה הזאת תלך אחורה, והפתרון של להגדיל את החוב, לקחת עוד הלוואות – זה אומר שהילדים שלי ואולי הילדים שלהם ישלמו על זה. זה לא הפתרון. הפתרון צריך להיות פתרון אמיתי, והוא קיצוץ בכל מה שלא צריך. יושבת פה השרה למשימות לאומיות, שתקציב משרדה כבר צמח למעל 700 מיליון שקלים. זו דוגמה נהדרת למשרד שלא צריך. אני מתנצל שאני כל פעם אומר את זה כשאת נמצאת מולי, אבל זו האמת. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זו האמת. יש פה עוד הרבה מאוד שרים שאם היו פה, הייתי אומר את זה גם להם. צריך לאחד משרדים, צריך לקצץ בתקציבים, צריך להוריד בכל השומנים שיש לנו במדינת ישראל שלא צריכים, וצריך להפנות את הכסף אך ורק לטיפול בפצועי צה"ל, נפגעי המלחמה ושיקום הכלכלה שלנו. אנחנו במצב קריטי למדינת ישראל, ואם אתם לא תקבלו אחריות אמיתית על מה שקורה במדינה שלנו ולא תוותרו על הג'ובים שלכם, על הנהגים שלכם ועל התנאים שלכם – אנחנו נגיע לתוהו ובוהו כלכלי במדינת ישראל. אני באמת פונה אלייך, ואני פונה אליך, אדוני ראש הממשלה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כבר הזהרתי אותך לפני זה, ועמדתי פה והזהרנו מהמצב הביטחוני החמור ביותר שהיה במדינת ישראל. עלית לדוכן וגיחכת. עכשיו אני מזהיר אותך שוב מהמצב הכלכלי החמור ביותר שאנחנו עומדים בפניו במדינת ישראל. אל תגחך שוב – תעשה מעשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. לפני שאני קורא לאחרון הדוברים, אני רוצה להבהיר נקודה חשובה מאד: בשום פנים ואופן אין שום זכות לאף אחד, חוץ מלחברי כנסת, להעיר הערות ביניים. זה לא משנה מי, זה לא משנה מתי וזה לא משנה באיזה תנאים. במליאה אך ורק חברי כנסת – יש להם זכות לדבר. הבהרה פשוטה, חשובה, ואני רוצה להגיד, ואני אעמוד על כך בכל התוקף: בשום פנים ואופן. זה לא משנה מה. יש מספיק חברי כנסת שיכולים להעיר את כל ההערות. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כולל לחברי כנסת ערבים? גם להם מותר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? אתה עושה אותו גזען? לא הבנתי. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, אני מבטא כי זה קורה אך ורק כלפי חבר כנסת ערבי על הדוכן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עוד פעם אני חוזר ואומר: חוץ מחברי – – – סליחה, זה לא נושא, זה לא נושא – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שיהיה ברור שזה כולל חברי כנסת ערבים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא נושא שצריך להסביר פה. הנושא מובן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני – – – היושב-ראש. אני מחכה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רק חזרתי על זה, שלא ישתמע שאני מסכים שיהיו קריאות ביניים חוץ מחברי כנסת. בשום פנים ואופן. זה לא משנה מתי ולא משנה מה. אני לא רוצה לחזור על עצמי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, בימים האחרונים התבשרנו על קיצוצים במשרדי הממשלה. יש קיצוץ לרוחב, וזה יפגע בכל המשרדים, אבל יש קיצוץ ספציפי שמיועד לפגוע בחברה הערבית ספציפית. הניסיון הזה לא התחיל עכשיו. הוא התחיל מייד עם כינון הממשלה הגרועה והרעה שמושלת למעלה משנה. כל התקציבים שעבדנו עליהם, שעמלנו עליהם כדי לצמצם פערים ולקדם את היישובים הערביים בכל התחומים במסגרת תוכנית תקאדום 550 – כבר נעשו ניסיונות בעבר לפגוע בתקציבים האלה, להסיט תקציבים לטובת משרדים אחרים ולטובת ייעודים אחרים על ידי שרים קיצוניים, פנאטיים ומשיחיים, שבין היתר רצו להעביר כספים להתנחלויות בשטחים הכבושים. אז, אני רוצה לומר לך, היושב-ראש, שהפגיעה בתוכנית תקאדום, שתכליתה לצמצם פערים ולקדם את היישובים הערביים, יש לה משמעות אחת בלבד. המשמעות היא הפקרה של החברה הערבית והפקרת דמם של האזרחים הערבים, כי פשוט מאוד, הפשיעה תפרח, תקבל עידוד, תצמח יותר ותמשיך להכות באזרחים הערבים לאורך כל היישובים בדרום, במרכז ובצפון. אני רוצה להתריע מפני הניסיון לפגוע בתוכניות תקאדום, שיועדו לחברה הערבית, כי הפגיעה בתוכניות האלה היא פגיעה קריטית, חמורה ביותר. בכל היישובים הערביים כבר מדברים על ביטול את תקציבי האיזון התוספתיים שקיבלו היישובים הערביים, מדברים על פגיעה קשה במרבית התוכניות שיועדו ליישובים הערביים. אף אחד לא יודע באמת מה יהיה עם התוכנית בכלל אחרי שיקצצו ויפגעו בה, כי אין מי שמעניין אותו לקדם את התוכניות האלה לטובת האזרחים הערבים. אני רוצה להתריע, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – הולכים לעשות דבר מסוכן מאוד מצד הממשלה נגד אזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה סטרוק, בבקשה, לסכם את הדיון. בבקשה, גברתי. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר רק שני דברים קצרים – עליזה מתחילה לדאוג איך שהיא רואה אותי על הדוכן – שני דברים קצרים: אחד, אני ממש שמחה לראות כאן על הדוכן את חבר הכנסת ווליד טאהא. באמת אין יום, אין יום שאני לא מודה להשם יתברך שברוך השם חבר הכנסת ווליד טאהא איננו יושב-ראש ועדת הפנים, ואיננו יכול להחזיק את הממשלה בגרון – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> משתתף בברכה שלך. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ווליד שירת את כל האזרחים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – ולסגור את דלתות ועדת הפנים כדי לכופף את שני ראשי הממשלה הקודמים, את ראש הממשלה הקודם – ברוך השם הקודם – נפתלי בנט – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בניגוד אלייך אני שירתי את כל האזרחים. לא הייתה אצלי איפה ואיפה. כל אזרחי המדינה היו שווים. אבל את גזענית, חשוכה ומשרתת סקטור אחד בלבד. אז זה ההבדל ביני ובינך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הם מפריעים לי לדבר. אדוני היושב-ראש, הם מפריעים לי לדבר, זה לא מקובל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, תנו לדבר. כבוד השרה מדברת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני לא הפרעתי לך לדבר. אתה דיברת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא פנתה אליי, היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני שמעתי. אני שומע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא מתפללת כל יום שאני – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני שומע. תנו לשרה לדבר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני לא הפרעתי לך לדבר. אין יום שאני לא מודה להשם יתברך שזכינו שהאיש הזה, שהחזיק בגרון את הממשלה הקודמת וכופף אותה למען אינטרסים של התנועה האסלאמית, שהיא תנועת אחות של החמאס – אין יום בשנה הזו שאני לא מודה להשם שהוא לא יושב בראשות ועדת הפנים. רק בשביל זה, אפילו רק בשביל זה, היה כדאי. לחבר הכנסת רון כץ, שכבר איננו יושב כאן, אבל היו לו טענות על התקציב של המשרד שלי, אני אומרת: תתביישו כל אלה שהצביעו בוועדת הכספים של הכנסת נגד תקציב למרכיבי ביטחון להתיישבות הצעירה – אנשים שהם מלח הארץ, שנלחמים בשבילנו בכל החזיתות, יישובים שיושבים בהם רק נשים וילדים, והשאירו אותם עד עכשיו בלי מרכיבי ביטחון, ועכשיו אני זוכה להיות זו שמסדרת להם מרכיבי ביטחון. פשוט תתביישו. אני קוראת כמובן לכולם להצביע בעד הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש. אוקיי, אחרי ההצבעה, כי הזכירה אותי, אני רוצה להגיב, הודעה אישית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז אחרי ההצבעה נעשה הודעה אישית. חברי הכנסת, סליחה, נעבור להצבעה על הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נא להתכונן. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד), התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 16 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לצרף, בבקשה? אני לא הספקתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לפרוטוקול, חברת הכנסת יסמין פרידמן מצטרפת. גם חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מצטרפים להצבעה בעד. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לפני שאנחנו ממשיכים, לסגנית מזכיר הכנסת יש הודעה. כן, בבקשה, גברתי. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, טטיאנה מזרסקי ומשה רוט בנושא: זינוק בגילויי האנטישמיות והסכנה לקהילות היהודיות באירופה ובארצות הברית. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת ווליד טאהא << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דקה, דקה, דקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, רצית לתת הודעה אישית, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, היושב-ראש. אז עלתה השרה של המשרד המיותר אורית סטרוק, שבמשך שנים מטיפה לשנאה, לחושך בין העמים, עלתה ואמרה שהייתה מתפללת כל יום בבוקר על מנת שאפסיק להיות יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, והיא שמחה שאני לא שם. אז אני רוצה לומר לך, אורית סטרוק, השרה לשום דבר: אני, מהמקום שהייתי בו, שירתי את כל אזרחי המדינה, ואילו את שרה גזענית, חשוכה, משיחית – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בלי, בלי, בלי – סליחה, סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדבר אליה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא יכול למנוע ממני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אתה לא יכול להגיד מילות גנאי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא יושבת מולי, ואני אומר מה שאני רוצה, לא מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה לא יכול להגיד מילות גנאי מהדוכן בשום פנים ואופן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היא שרה גזענית, חשוכה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה לא יכול להגיד מילות גנאי בשום פנים ואופן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שמעניין אותה רק הסקטור שלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אוריד אותך מהדוכן אם תגיד מילים – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא עניינו אותה אזרחי המדינה. הממשלה שלה הפקירה את המדינה, הפקירה את אזרחי הדרום, מפקירה את כל אזרחי המדינה, מעמיקה את העוני, מעמיקה את השסע, ועוד יש לך פנים לעלות כדי לומר שאת מתפללת שאני לא שם. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני לא שם, אבל החורבן שהבאתם על המדינה, ייקח עשרות שנים לתקן אותו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה שומע – – – אתה חמאס. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיד, לא שמעת מה היא אמרה? היא אמרה לו "תומך חמאס". << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה לא שומע אותה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בלי מילות גנאי. זה הכול. סיימנו את הנושא. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לך שמיעה סלקטיבית. הבנת מה היא אמרה לו? שמעת מה אמרה לו? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היא אמרה לו שהוא תומך חמאס. זה הסתה לרצח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. זה לא בסדר. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה הכול? זה הכול? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם אני שומע שצועקים מילות גנאי, אז אני מפריע. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אני לא תומך חמאס, ואני אומר שחמאס הוא ארגון טרור. אז כל מי שלא תומך בחמאס, שיעלה ויגיד שהחמאס הוא ארגון טרור. זה פשוט. תעשו את זה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הינה, אמרת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אמרתי. עכשיו תעשו את זה אתם, תעלו כל אחד ותגידו – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לנו אסור. הוא לא נותן לי לדבר. ראית, הוא אמר לי לא להפנות אליה דברים. לנו אסור. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, לא על חברי כנסת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, זה מאוד פשוט. תעלו ותגידו: חמאס הוא ארגון טרור שצריך לחסל. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אומרים לנו מה להגיד. לנו אסור להגיד מה שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, נא – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ווליד, זה מאוד פשוט. זה מאוד פשוט. הינה, עשיתי את זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היושב-ראש רצה למנוע ממני לומר דברים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הינה, אני אומר: חמאס הוא ארגון טרור, וצריך לחסל את כולם. תעלו אתם ותגידו את זה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> תעלה, תגיד – – – אתה תומך חמאס. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> האם מישהו מכם אמר את זה עד עכשיו, ווליד? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תפסיקי. תפסיקי, גזענית חשוכה. משיחית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חבר הכנסת ווליד טאהא, כבר שמענו, כבר אמרת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ווליד, האם מישהו מכם עלה לפה ואמר שחמאס הוא ארגון טרור שצריך לחסל אותו? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו מנועים מלהגיד את מה שאנחנו חושבים בכלל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה? הינה, אני אומר לך, בוא תגיד. יש לך עכשיו דיון, בואו, תעלו כולכם, תגידו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אז אם אתה רוצה, תרשמו לנו בבקשה מה אנחנו צריכים לומר. תתחילו לרשום לנו, כי לנו אסור לומר מה שאנחנו רוצים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיק להתבכיין. תפסיקו, אנחנו מאוד מדויקים בזה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> את אמרת שחמאס הוא ארגון טרור? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא יגיד מה שאתם אומרים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> את אמרת שחמאס ארגון טרור? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אמרת? אני לא מכניס לך מילים לפה. את אמרת? אני שואל אותך: חמאס הוא ארגון טרור? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אופיר, אתה יודע שצריך – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חמאס הוא ארגון טרור? תעני, שאלה פשוטה, כן או לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמאס הוא ארגון טרור? תעני על זה. חבר הכנסת אופיר, שיענו על זה, אם חמאס הוא ארגון טרור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני מבקש – אפשר לבקש לנהל את הוויכוח הזה בצורה כזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת אופיר, שיענו על זה, אם חמאס הוא ארגון טרור. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> סליחה, אני שואל שאלה פשוטה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, שמענו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה תשובה פשוטה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – אני לא עובד אצלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמאס הוא ארגון טרור או לא? נראה אותך עונה על זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שאלת – לא קיבלת תשובה. סוף פסוק. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גם לא אצלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מסוגל לענות על זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סוף, סליחה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה אתם לא מסוגלים לענות על זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמאס הוא ארגון טרור או לא? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה את לא עונה לי על זה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, שאלת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן או לא? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הבאתם חורבן על המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן או לא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא קיבלת תשובה – אנחנו יכולים להתקדם. הנושא הובן היטב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמאס הביא חורבן על המדינה, ואתה לא מסוגל לגנות את זה. בושה שאני נמצאת פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הסתיים. סליחה, להפסיק, בבקשה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתם אלה שהייתם בממשלה – – – לא אנחנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חבר הכנסת ווליד טאהא – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתם, הממשלה שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני שמעתי, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הממשלה שלנו אשמה בטבח. הממשלה שלנו אשמה בטבח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, שמענו. חברת הכנסת גוטליב, זהו, סיימנו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מי היה עם מזוודות שהעביר – – – למי הוא העביר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הסתיים הנושא, הסתיים הדיון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיאשר שחמאס הוא ארגון טרור, אחת ולתמיד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו רוצים להתקדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא וכולם שם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמענו, שמענו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחת ולתמיד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אחת ולתמיד, שמענו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחת ולתמיד בואו נראה אתכם אומרים את זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אל תטיפי לי מוסר. אל תטיפי מוסר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בוא נראה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמענו, גב' גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אעשה מה שבא לי, אדוני. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שבי בשקט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אני לא רוצה לקרוא אתכם לסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שבא לי, מה שבא לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא רוצה לקרוא אתכם לסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה מתנהג. שוביניסט ומיזוגין בנוסף לכול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הסתיים. אני מבקש לשמוע את חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שונא נשים שכמוך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. סיימנו את הנושא, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא רוצים להטיף מוסר – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שוביניסט ומיזוגין, נוסף לכול. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – אבל יושבים פה ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין, ואני שואל – אימאן, אל תלכי – האם חמאס הוא ארגון טרור? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, אני לא הולכת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבר שאלת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> האם חמאס הוא ארגון טרור? תעני לי כן או לא. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני לא בחקירה אצלך. כשצריך לגנות מגנים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תראה כמה מגוחך אתה עושה את זה. אתה עושה את זה מגוחך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה אתה לא עונה לי? תענה לי, חמאס הוא ארגון טרור או לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא עונה על זה? תענה על זה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תגנו את – – – שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תרד מהשיטה הזאת, עזוב אותך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> חמאס הוא ארגון טרור או לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תענו על זה, תענה על זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה אתם לא עונים על זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמאס הוא ארגון טרור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סיימנו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל עזוב אותך מהשיטה הזאת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> למה אתם לא עונים על זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תראה עם מי אנחנו יושבים בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מה הבעיה להגיד שהוא ארגון טרור אחרי כל מה שהוא עשה? גם זה קשה לכם? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עזוב, לא מתאים לך. לא מתאים לך. תאמין לי, לא מתאים לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מתאים ועוד איך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני מבקש. שאלת פעמיים, לא קיבלת תשובה, ולא תקבל תשובה. זהו, סיימנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> התרגלתם שאנחנו מאפשרים לכם – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עזוב, לא מתאים לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – לא להגיד שאתם תומכים בטרור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, להפסיק את הנושא לפני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> התרגלתם, התרגלתם. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתם תומכי חמאס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמענו, שמענו. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתם תומכי חמאס, בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא המקום, זה לא הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבעלבתים. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתם תומכי חמאס. בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מיצינו, מיצינו, מיצינו, תאמינו לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מיצינו בכלל. יושבים פה אנשים שלא מסוגלים לגנות טרור. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה אני לא בכלא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה, מיצינו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אם אני תומך חמאס, למה אני לא בכלא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, מיצינו את הנושא. אני בלית ברירה אתחיל לקרוא לסדר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – הבקשה שלכם להכניס את כולם לכלא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר כלא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מבקש, מיצינו את הנושא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את מטיפה לי מוסר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יושב בפרלמנט. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את יודעת מה זה מוסר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש ממך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איפה את ואיפה המוסר. איפה את ואיפה המוסר. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> בושה, בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> טוב, אין ברירה. חבר הכנסת ווליד טאהא – – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> תודה להשם – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זהו, סיימנו את הנושא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סיימנו את הנושא פעמיים. זהו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הוא מעז לדבר אלייך ככה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שקט. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירות ביטחון), התשפ"ד–2024, מ/1701. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1627).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום. הסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר לשירותי דת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך, אדוני השר, עשר דקות. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מדבר וכבודו מנהל את הישיבה. אומנם באיחור, אבל אני מאחל בהצלחה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הצעת חוק זו נועדה להסדיר בחקיקה ראשית את אופן הפעלת בתי הדין הרבניים בזמני מצבי חירום מיוחדים, כגון מצב מלחמה או מבצע צבאי שבו קיים חשש לנפילת טילים באזורים מסוימים, או בכל הארץ, וכן במקרים של רעידת אדמה ומגפה, כמו בקורונה. הצעת החוק מסדירה, בין היתר, את פתיחת וסגירת בתי הדין בשעת חירום, ואת אופן הטיפול של בתי הדין בעניינים דחופים שאינם סובלים דיחוי. כולנו תקווה שחוק זה יישאר על הנייר ולא יצטרכו לעשות בו שימוש. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה לדבר על שני דברים. הדבר הראשון – מה שנקרא מעניין לעניין באותו עניין. אני חושב שבמשך השנים האחרונות הייתה לא מעט ביקורת, אם זה גם פה בבית וגם מאנשי תקשורת, מול הנהלת בתי הדין, מול התנהלות בתי הדין, מול התנהלות הדיינים. אני במעקב באמת גדול מאוד, ובקשר רציף מאוד עם כל בתי הדין בארץ, בוודאי עם הנהלת בתי הדין, ואנחנו עסוקים עכשיו בחוק ששייך להנהלת בתי הדין. אני חושב שהגיע הזמן לומר פעם אחת את האמת, שההתנהלות הכל-כך נכונה, כל כך בעלת רגש לכל תיק, התנהלות כל כך מקצועית של בתי הדין – אני אומר, הלוואי הלוואי שגם בבתי המשפט המחוזיים, לא משנה, היו מתנהלים בצורה כזאת של סגירת תיקים, של התנהלות בכל תיק. דיין רואה את זה כאילו זה הבן או הבת שלו, כמה צריך להתייחס לתיק הזה בכובד ראש. וכשאני ככה יותר ויותר נמצא ושקוע בנושא של הנהלת בתי הדין, אני אומר שהמלחמה האחרונה לימדה אותנו על המסירות הגדולה מאוד של הדיינים, שעשו מאמצים גדולים – בזמן שאחרים כן ניסו למצוא התחמקות מהעבודה, אף אחד מהם לא ניסה להגיד ולנצל מצבים כאלו או אחרים. ומגיעות הרבה הרבה תודות להנהלת בתי הדין, לראב"דים ולדיינים. זה נושא אחד. נושא שני, ברשותך, אדוני היושב-ראש – בעזרת השם, במוצאי שבת תחול השנה ה-40 להילולה של הבבא סאלי, זכר צדיק וקדוש לברכה. הבבא סאלי הוא דמות מאחדת, וציונו הוא אחד מהמתוירים ביותר בארץ, ללא מחיצות, דתיים ושאינם דתיים. כולם מגיעים ורואים בקבר של הבבא סאלי מקום להשתפך ולהתפלל. השנה זאת השנה ה-40 לפטירתו, ואנחנו במשרד הדתות השקענו סכום גדול מאוד על מנת שהמקום יהיה ראוי לקלוט את ההמונים המבקרים, על מנת שהמקום יהיה ראוי, יפה ומזמין לכל המתפללים. אני כן רוצה גם לנצל את הבמה ולומר הרבה תודות למשטרת ישראל, לממ"ז דרום אמיר, ולסגנו שמואלי, שישבו איתנו ישיבות מאוד מאוד ארוכות. ואני רוצה להגיד לך, שעות רבות של דיונים, ואתה רואה מקצוענות אמיתית של המשטרה, באמת ביד רחבה, בהבנה אמיתית. לא כל מה שרצינו קיבלנו. הבנו שבעצם הם גורמי המקצוע, ושאכפת להם באמת לנהל הילולה בצורה הטובה, שכולם יחזרו הביתה. יחד עם פיקוד העורף – שגיא, שאחראי לאזור הדרום. באמת, אנשים מקצוענים שעשו את הכול על מנת שנביא לגמר טוב. ואנחנו קיבלנו את כל הדרישות שלהם על מנת שתהיה ההילולה הטובה ביותר. אני קורא לעם ישראל לבוא ולהתפלל. כמובן, המקום לא יכול להכיל את כל ההמונים. זה ודאי לנו. אבל כל אחד וביתו – להדליק נר, להתפלל על הבבא סאלי, שעמו בתפילה בזמנים האלה. על חיילי צה"ל, על החטופים, על החיילים הפצועים. שכולם יחזרו הביתה בשלום ובניצחון גדול. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. זכותו יגן עלינו, ותודה רבה בשם עם ישראל על כל הפעילות. אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. אינה נוכחת. נעמה? היא לא פה? חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – גם לא נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. זו עתירה שהוגשה על ידינו טרם המלחמה – לא כפי שעלו כאן כמה חברי כנסת וניתן היה להבין כאילו הוגשה בימים אלה. העתירה הוגשה על ידי מספר רב של אנשים נגד הכנסת, הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, חבר הכנסת איתמר בן גביר, המשרד לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה, משטרת ישראל וגם היועצת המשפטית לממשלה. חבל שחברת הכנסת טלי יצאה החוצה. היא הייתה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא. אני פה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, את פה, איזה יופי, גברתי. אז גם נגד היועצת המשפטית, היא לא ייצגה אותנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מטעמה, ברור שכן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני אתן לך לראות את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אוחז בפסיקה. ומי שישב בדין זה כבוד ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן, כבוד הנשיא עמית, השופט עמית, וכבוד השופט כשר. הגשנו את העתירה כנגד המשיבים שאמרתי, העתירה הוגשה טרם המלחמה. כן, חברת הכנסת טלי, כן, השר בן גביר יכול להכתיב מדיניות, כן; הוא אינו יכול להתערב בהוראות מבצעיות, חקירתיות, אינו יכול להתערב בעבודת המשטרה – הוא לא שם. אני אומר לך את זה באחריות. הייתי שם מספיק שנים. ככה קובעת ההחלטה: "נוכח האמור לעיל, מצאנו ליתן צו ביניים שלפיו השר יימנע מלתת הנחיות אופרטיביות למשטרה בדבר יישום מדיניותו בכל הנוגע למימוש זכות ההפגנה וחופש המחאה – – – יימנע השר מכל התייחסות לאירוע מבצעי קונקרטי, שעשוי לעלות כדי מתן הוראה אופרטיבית למשטרת ישראל כיצד עליה להפעיל את סמכותה באותו אירוע, במישרין או בעקיפין מראש". כן יימנע השר להתייחס בין היתר "לאופן השימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, האמצעים לפיזור הפגנות, התנאים שנוגעים לזמן" – בקיצור הוא לא יכול להתערב בכל הדברים האלה. מכאן אני פונה למפכ"ל המשטרה, לחבריי הניצבים, קציני ושוטרי משטרת ישראל: אני מכיר אתכם היטב, יש לכם חוט שדרה. אסור, אסור, לשר להתערב בשיקול הדעת המקצועי שלכם. השר איננו מפכ"ל-על, השר אינו יכול להנחות הנחיות אופרטיביות. טוב היה עושה השר בן גביר אילו לא היה מגיב תגובה ילדותית לפסיקת בג"ץ. הביצועים של השר בן גביר אפסיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי דקה. אני מסיים, פחות מחצי דקה. הביצועים של השר בן גביר אפסיים. אולי שכחתם בגלל אירועי המלחמה, אבל הפשיעה גואה, הביטחון האישי במצב גרוע, 244 הרוגים מאירועי פשיעה לא כולל פיגועים. השר הגרוע בתולדות מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על שתי סוגיות. הראשונה היא הסוגיה של הרופאים והפקטור שנתנו דיקני הפקולטות לרפואה לבוגרי הארץ – הורידו את ציון העובר מ-60 ל-57. הייתה פנייה בצורה רשמית למנהל מקצועות הרפואה פרופ' יציב, וגם דרך הוועדה לבריאות העברנו את הנושא, דנו על הנושא וביקשנו שתהיה השוואה ויהיה שוויון בין בוגרי חו"ל לבוגרי הארץ – לתת את אותה הטבה שניתנה לבוגרי הארץ גם לבוגרי חו"ל. לצערנו, עד היום לא נענינו, לא קיבלנו תשובה. ומה שמעצבן יותר הוא שאנחנו מדברים על אוניברסיטאות בחו"ל, שאחרי הרפורמה של יציב ב-2019 האוניברסיטאות הוכרו על ידי משרד הבריאות והן אוניברסיטאות מוכרות. ואנחנו שואלים את השאלה: למה לא לתת שוויון – למה לא להשוות בין רופאים בוגרי חו"ל לרופאים בוגרי הארץ. זו שאלה אחת וזו סוגיה אחת, ואני מקווה שהדרג המקצועי במשרד הבריאות ישכיל וייתן שיהיה שוויון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מבחנים? אני מסכימה, כי בעיניי אקדמיה היא אקדמיה, גם אם היא בחו"ל, ורופא שטוב בחו"ל טוב גם פה. השאלה אם אתה מוותר על מבחני ההתאמה, כי אז אתה בעצם יוצר קושי – – – << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו לא מוותרים על מבחני התאמה. הם יעשו את הבחינה כמוהם. אם נתן פקטור כאן, אז ייתן כאן. לא לתת כאן ולא לתת כאן, אבל אי-אפשר לעשות איפה ואיפה. בוגרי חו"ל ובוגרי הארץ למדו באקדמיה, באוניברסיטאות מוכרות, צריך להשוות את התנאים שלהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם זה אני מסכימה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זו סוגיה אחת, ואני מקווה שפרופ' יציב והמחלקה למקצועות רפואיים ישכילו וייתנו את הפקטור הזה גם לבוגרי חו"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא רוצים לשבור את היוקרה של המקצוע – עם זה אני מסכימה איתך – בלימודי רפואה. חייבים לקבל את הלימודים בחו"ל, באקדמיות ראויות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. זה על חשבון הזמן שלו, אז בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לימודים בחו"ל באקדמיות שנחשבות אקדמיות ראויות – חייבים לקבל הכרה כאן, בישראל. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מקבלים. קיבלו. הסוגיה השנייה, מכובדי היושב-ראש – היום היה דיון מהיר לגבי הסטודנטים בארץ, לגבי המעונות ושכר המעונות של סטודנטים בארץ. אנחנו יודעים, 7% מהסטודנטים בארץ גרים במעונות, ומי שגר במעונות אלה אנשים מעוטי יכולת, אנשים שאין להם את היכולת לגור בדיור ציבורי או בדיור מחוץ למעונות. אנחנו מדברים על כך שבסך הכול יש בארץ כ-25,000 מיטות במעונות. הדרישה שלנו הייתה דרישה ברורה: בגלל המלחמה, אחרי 7 באוקטובר, השנה האקדמית נדחתה ונפתחה בסוף דצמבר השנה, לפני שבועיים. הסטודנטים שקיבלו מעונות חויבו לשלם עבור חודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר. והבקשה שלנו הייתה ברורה: לתת הנחה. או לבטל את התשלום, או לפחות לבוא לקראת אותם סטודנטים. היה מצב כזה במקרה חירום בזמן הקורונה. לא צריך להמציא את הגלגל. יש מתווה, ואפשר אולי ללכת לפי מתווה הקורונה ולבוא לקראת הסטודנטים. מה שמצער הוא שכולם הגיעו לוועדת החינוך מלבד נציגי משרדי הממשלה. לא היו נציגים של משרד החינוך, לא היו נציגים של משרד האוצר, ובעצם מצער לראות שהכנסת והוועדות מנסות לעשות את העבודה שלהן אבל הנציגות הממשלתית לא מגיעה. יושב-ראש הוועדה קיבל החלטה שיהיה דיון נוסף במעמד משרדי הממשלה. אני מקווה שנצליח כאן לעזור לאותם סטודנטים, וכמובן אני מדבר על כל הסטודנטים, גם ערבים וגם יהודים, מכל הקשת במדינה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, מכובדי. באיזה מהירות כ-80 חברי כנסת חתמו על העצומה להדיח חבר כנסת, בלי ביסוס משפטי. חוות הדעת המשפטית אומרת שאין בזה כלום, אבל אין, אין – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב, עודד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי נתן חוות דעת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה רשאי לענות אחר כך. אבל עודד פורר לא הצליח ולא יצליח להשיג את אותם חברי כנסת כדי, למשל, להחתים אותם על שחרור מיידי, שהממשלה תשחרר מיידית את החטופים, באמצעות הסכם משא ומתן. אתה מסוגל? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כאילו שזה תלוי בממשלה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא מסוגל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי תביא את החברים שלך מהחמאס – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא מסוגל. אתה לא מסוגל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. חבר הכנסת פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – אולי תגיד לחברים שלך מהחמאס שישחררו – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני? אני רוצה. אני רוצה. אני רציתי, אני ממשיך לרצות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת פורר, תהיה לך אפשרות לענות. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – או לחתום להפסיק להזרים את הכספים לשרה ההזויה והקיצונית הזאת, למשל, לשרה סטרוק. 700 מיליון שקל. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> להפסיק להזרים דלק לחמאס – אני באמת אומר לך שצריך להחתים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל אני אתגרתי אותך, האם אתה מוכן להחתים את חברי הכנסת. אנחנו נחתום – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שהממשלה תנהל משא ומתן עכשיו לגבי שחרור החטופים, כי אם לא, אתה יודע שזה מסכן את המשך קיומם וחייהם. איפה אתם עם החטופים? אתם לא רוצים לשחרר אותם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה אנחנו? אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם לא רוצים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לך בושה? איך לך בושה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הינה, תחתים. אני, הסיעה שלי, תחתום. רע"מ תחתום. אתם תחתמו? אתם לא תחתמו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דבר עם החברים שלך בחמאס, עם סנוואר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבין שזה מפריע לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. שנייה. תן לו לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה עושה דבר פופוליסטי, להחתים בניגוד לעמדה המשפטית, אבל בשביל להציל חיי אדם אתה לא מסוגל להחתים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עמדה משפטית של מי? עמדה משפטית של מי? אתה מדבר שטויות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת פורר, אתה רק מעכב את הזמן שלו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא נמצא אפילו ארבעה-חמישה ח"כים שיפילו את ממשלת המחדל הנוראה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מחדל? המחדל של חמאס. די כבר, די – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן, ח"כים ימשיכו להסית, ואז תבוא היועצת המשפטית ותדליף איזה ידיעה שנבדקת האפשרות לבדוק אם הדברים שלהם – רק בגלל האג היא הוציאה הודעה, שזה ישראבלוף. הודעה – אף אחד לא ייחקר, אף אחד לא יועמד לדין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היום ואטורי אמר שצריך לשרוף את עזה. צריך לשרוף את הגזענות שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון. גברתי חברת הכנסת מירון, רוצה לדבר? לא. היא מוותרת, כל הכבוד; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמד כאן קודם על הדוכן חבר כנסת שקורא כאן, מעל בימת הכנסת, פעם אחר פעם, כל מיני דברים שבסופו של דבר תומכים באויב. אני רוצה להגיד לך משהו: חבר הכנסת טיבי, שעמד כאן קודם, אמר פעם שחמאס הוא ארגון לגיטימי, לא פחות. הוא עד היום לא התנצל ולא חזר בו מהאמירה הזו. והוא לא לבד; לצערי יש כאן בבית הזה עוד חברי כנסת שאנחנו רואים אותם מוציאים יום אחרי יום אמירות של תמיכה באויב, של השוואה – באמת, השוואה נוראית בין חיילי צה"ל למחבלי החמאס, והאנשים האלה יושבים כאן, בבית המחוקקים של מדינת ישראל, וכמו שחבר הכנסת פורר ארגן החתמה כדי להוציא את חבר הכנסת כסיף – אבל זה לא מספיק. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, דבר אחד: אנחנו צריכים כאן, בבית הזה, קודם כול לשמש דוגמה לציבור ולהציב קו אדום ברור. לא יכול להיות מצב שהחיילים שלנו נלחמים בעזה, החיילים שלנו, האזרחים שלנו, האחים שלנו, לוחמים עכשיו מול מחבלי החמאס, ואנחנו נתייחס באותה צורה כאן בבית הזה לאנשים שתומכים בחמאס. אנשים שקוראים לחמאס ארגון לגיטימי לא יכולים להיות לגיטימיים בבית הזה. לא יכול להיות שהם ישבו כאן במליאה ויצעקו אחד על השני, ואחר כך במזנון או אחר כך בפרסה יעבירו איתם דילים. לא יכול להיות שאנשים שתומכים בחמאס, אנשים שקוראים לחיילי צה"ל מבצעי רצח עם, יהיו כאן ויקבלו פה את הצעקות, אבל אחר כך יעבירו איתם ביחד חוקים, אחר כך בוועדות יעשו איתם קומבינות. הדבר הזה חייב להיחתך. אנחנו במלחמה, זה לא עוד זמן רגיל. בזמן רגיל אפשר להגיע לכל מיני הסדרים, בזמן מלחמה הגבול הזה חייב להיות ברור. אנשים שתומכים בחמאס, אנשים שקוראים לחמאס ארגון לגיטימי, אנשים שמשווים בין חיילי צה"ל לבין – חס ושלום –­ מחבלי החמאס, האנשים האלה הם אנשים לא לגיטימיים. אסור פשוט לצחוק איתם, אסור להעביר איתם דאחקות, אסור להעביר איתם חוקים, אסור לחתום איתם על עצומות, אסור להוסיף אותם לשדולות, לא לתת להם לדבר מתי שזה אפשרי. הדבר הזה חייב להיות גבול כאן, בכנסת ישראל, גבול שאנחנו צריכים להציב אותו, חברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ווליד טאהא, אתה חושב שאתה יכול לעבוד עליי. בוא אני אגלה לך בדיוק מי אתה, אני אזכיר לך מי אתה. ווליד טאהא היה יו"ר ועדת הפנים. בתור יו"ר ועדת הפנים הוא התנהג בצורה בזויה, גזענית, לחברי הכנסת מהימין. אני אספתי סרטונים כשראיתי את הביזיונות שלך כלפי חברי הימין. יושב וצועק פה שהוא היה כל כך שוויוני. אדון ווליד טאהא, תראה, אל תניח במיזוגיניות ובשוביניסטיות שלך – ביחס לשרה, אגב – שזה יעבור אותי. זה לא נוגע בי, אני פשוט רואה את השקרים שלך ואת האתוס האידיאולוגי שלך. שאל אותך פה אופיר כץ: האם החמאס הוא ארגון טרור? הוא שאל גם את אימאן ח'טיב, שברחה מהאולם, לא מסוגלת לענות על זה. אתה לא מסוגל לענות על זה, כי אתם עושים יד אחת, התנועה האסלאמית שאתה חבר בה, יחד עם ארגוני הטרור, ולכן אתה לא מסוגל לומר פה שחמאס הוא ארגון טרור. בגלל זה אתה לא מסוגל לגנות פה טבח ואונס ורצח והתעללות ושרפת גופות ועקירת עיניים וכריתת איברים שחמאס עשה לבני העם שלי. אתה יושב כאן ואתה חושב שהדברים שלך יעברו. אדון ווליד טאהא, התרגלתם להיות בעלבתים. אתם יושבים כאן במליאה ואתם משחירים את פני מדינת ישראל ופני הצבא, ובגלל זה אני לא יוצאת מכאן, כי על כל מילה שתצא לכם מהפה שתפגע בחיילי צה"ל או בהגדרת המדינה, אתם תקבלו תלונה עד שכבר לא יהיה עוד. ולכן, אדון ווליד טאהא, ראיתי – ראיתי שאתה קורא לבן גביר "נאצי", ראיתי שאתה יוצא נגד המלחמה, וראיתי שכשיאיר לפיד היה ראש ממשלה והיה "מגן וחץ", קראתם לזה מחיר דמים, וחשבתם שיאיר לפיד עושה את זה משיקולים פוליטיים. אתה לא מסוגל לגנות טרור, אתה לא מסוגל לגנות פיגועים. ככה אתה יושב כאן בכנסת ישראל, ואני רואה לך, ואני אאסוף עליך ציטוטים, כי אני יודעת שהאתוס שלך, האתוס האסלאמי, הוא שבין הנהר לים יש מדינה אחת, והיא פלסטין. לא יקרה, על אפך ועל חמתך. אתה גם לא תהיה יו"ר ועדת הפנים, אתה לא תצליח להעביר כספים לחברים שלך, לארגונים השונים, לארגוני הטרור, בכל מיני דרכים – ארגונים שמסתירים ומסתתרים מאחורי כל מיני שמות. כל זמן שאני פה, ווליד טאהא, אני אראה לך, אני רואה לך, ואני לא אתן לך להשחיר את מדינת ישראל ואת הצבא שלי. ופה אני אומרת לכם, חברי הכנסת, תקשיבו לי טוב: ווליד טאהא חושב שמפריע לנו שהוא ערבי. לא מפריע לי, מה פתאום. מפריעות לי הדעות שלך, החשוכות שלך, הגזעניות והאנטי-יהודיות שלך. אנחנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית, על אפך ועל חמתך. למזלך אנחנו מדינה שוות זכויות לכל אזרחינו, אבל אנחנו לא ניתן עוד יד, אדון ווליד טאהא, שישבו פה תומכי טרור בכנסת ישראל. מי שלא מסוגל לענות על השאלה הפשוטה אם חמאס הוא ארגון טרור, לא צריך לקבל משכורת ממשלם המיסים בישראל. אז ווליד טאהא, הקדשתי לך את הנאום הזה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני מבטיחה לך שאני אקדיש לך עוד נאומים וציטוטים שיזכירו בדיוק איך התנהלת ובדיוק למה אתה שואף ואיך אתה רוצה להרוס את המדינה הזאת. אני מחזקת את ידי חיילנו הגיבורים, ואני מתביישת שאנחנו אמורים להתמודד – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי, תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עם השם הרע שמעיזים תומכי טרור כאן בכנסת להוציא עליהם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת. תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. חבר הכנסת רון כץ, המליאה ממתינה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עכשיו אפשר יהיה להסתובב לדוכן. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם היום על המילואימניקים שלנו שחוזרים. המילואימניקים האלה חוזרים אחרי שהם ראו דברים קשים, אחרי שהם נלחמו בקרבות מאוד מאוד קשים, ולא בקלות הם יחזרו להיות אותם אנשים, והם צריכים אותנו – הם צריכים אותנו שנהיה סובלניים יותר; הם צריכים אותנו שנהיה מכילים יותר; הם צריכים אותנו שנהיה שם בשביל לעזור להם; הם צריכים אותנו שנהיה שם לסייע להם במה שהם צריכים, והם צריכים את מדינת ישראל. הם צריכים את מדינת ישראל שתוודא שהם מקבלים את כל הזכויות שלהם, כי לצערי מה שקורה היום זה שיש יותר מדי משרדי ממשלה ומעט מדי משאבים שמופנים לגיבורים האלה. הם חוזרים ומגיעים ונתקעים בביורוקרטיה שלא נגמרת. פגשנו לוחמים שהגיעו לוועדת הכספים, ואומרים שהם לא מצליחים לקנות סימילאק לילד הקטן שלהם. פגשנו את נשות המילואימניקים שמרגישות כאילו הן נשים חד-הוריות ואין להן את היכולת לדעת איך ייגמר היום – לא איך ייגמר החודש, איך ייגמר היום. אנחנו חייבים לעזוב את כל המחלוקות ואת כל מה שאנחנו עושים פה עכשיו ולהתעסק בהם. כל אחד שיושב בבית הזה – כמו שאתם רואים, הוא ריק כרגע, אז אני לא יודע מה כולם עושים, אבל מה שהם צריכים לעשות זה לנסוע לבתי החולים, להגיע לאגף השיקום, לדבר עם הפצועים שלנו ולשאול אותם מה הם צריכים. מה הם צריכים בשביל שיהיה להם קל יותר, בשביל שיהיה להם טוב יותר גם בשיקום הרפואי שלהם וגם בשיקום הכלכלי שלהם. אני יכול לספר לכם שאתמול הייתי יחד עם שר הבריאות הרב אוריאל בוסו בתל השומר, ופגשנו איש מילואים שנפצע בגפיים. בחיים הרגילים שלו הוא צלם. הוא ישב שם עם בת זוגו, ושאלנו אותו איך הוא מסתדר ומה קורה. הוא אמר לי: אני לא מסתדר. אמרתי לו: למה? הגשת לקבל מענקים? הוא אמר לי: איזה מענקים? ואז שר הבריאות, שגם נמצא פה באולם, שאל אותו: למס רכוש פנית? והוא ענה לנו: אני לא יודע איך פונים למס רכוש. מצאנו את עצמנו, שר הבריאות ואני, פותחים את הטלפון של בת זוגו ומגישים בקשה, לראשונה אחרי שהוא סיים 90 ימי מילואים ונפצע והוא בשיקום, ומגישים בשבילו את הבקשה. הדבר היחיד שהיה חסר שם זה את אותם נציגים, שזאת העבודה שלהם. מפה אני קורא לחברי הכנסת שלא נמצאים בבית הזה ואני לא יודע מה הם עושים: לכו לשם, תוודאו שהפקידים של האוצר הולכים לשם, תוודאו שהפקידים של משרד הביטחון נמצאים שם. שבו במרפסת בתל השומר, תפתחו שולחן, שבו אחד-אחד ותגישו בשבילם את הבקשות, כי אין דבר חשוב מהלוחמים שלנו שחזרו, נפצעו, וצריך לעזור להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. בהחלט, אתה צודק. הסוגיה הזאת היא מאוד משמעותית. ישנם נציגים שם, אבל כנראה שזה לא מספיק, וצריך להרחיב את המעגל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתמול לא היו. חיפשתי אותם ולא היו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היו זמנים שמנהיגים גדולים במדינת ישראל סירבו להישאר במליאה כאשר הרב כהנא עלה לדבר. היום לא רק שהחניכים שלו וחברי הכנסת שלו נמצאים בכנסת ומכהנים בתפקידים בכירים בממשלה, ראש הממשלה איננו יכול למשול בלעדיהם, ועל כן הם מכתיבים את הקצב, ומה שנחשב כממשלה הקיצונית ביותר בתולדות מדינת ישראל – ואלה לא הדברים שלי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ממשלה לאומית. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לקטוע אותי באמצע דבריי, היושב-ראש, על זכות שאני אומר. אתה תגדיר מה שאתה רוצה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זאת פרקטיקה, תסלח לי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אומר מה שאני רוצה, אלא אם כן יהיה נוהל חדש שחבר כנסת ערבי צריך למצוא נייר פה על הדוכן – תכתבו לו מה הוא יאמר. אף אחד לא יכול להגיד לי מה אני אומר. חוצפה. נשיא ארצות הברית אמר על הממשלה הזאת שהיא הקיצונית ביותר בתולדות מדינת ישראל. אתה תגיד לו מה שאתה רוצה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אמרתי שתחליף את המילה "קיצונית" ב"לאומית", זה הכול. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אז אני אומר לך, היושב-ראש, לפני שהגעת – אתה תגיד מה שאתה רוצה, אני אגיד מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק מתקן, זה הכול. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא תתקן אותי, אתה לא יכול לתקן אותי. אני לא טעיתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני, אני לא טעיתי. אתה לא יכול לתקן אותי. עלו הנה חברי כנסת לפני שהגעת, ונטפו, מהפה, רעל ושטנה נגד חברי הכנסת הערבים. יש חברי כנסת שנמצאים היום בקואליציה ותומכים בה – דרך אגב, אותה ממשלה שנשאה ונתנה עם החמאס במשך שנים; היו ביניהם כל כך הרבה תחנות של הסכמים. הם מבקשים מחבר כנסת ערבי בכל פעם שהוא עולה על הדוכן – כמו גם התקשורת העברית במדינת ישראל – לגנות מחדש: האם אתה מגדיר את חמאס כארגון טרור? האם אתה מגדיר את הרשות הפלסטינית כארגון טרור? << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האם אתה מגדיר את ועדת המעקב העליונה כארגון טרור? עוד מעט ישאלו אותי אם אני מגדיר את ההסתדרות כארגון טרור. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תפסיקו כבר. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> תגיד שהם ארגון טרור. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תפסיקו כבר. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אמרת: ארגון טרור? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה – גזען חשוך שכמוך איננו יכול לבקש כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה גזען, מתנחל, מתנכל לחפים מפשע. כל יום אתה wanted – – << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת צבי סוכות, אני מבקש לתת לו לסיים את דבריו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – בבתי המשפט העולמיים. אתה wanted כי אתה מתנחל בניגוד לחוק הבין-לאומי. אתה לא תבקש ממני, ואיש לא יבקש מאיתנו. היינו ראשונים לגנות את הזוועות של 7 באוקטובר, כמו שאנחנו מגנים את הזוועות שקורות אחרי 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – ארגון טרור – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש, אני מבקש, צבי, הוא סיים את דבריו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מבחינתנו אין הבדל בין אם יהודייה לבין אם ערבייה, בין ילד יהודי לבין ילד ערבי – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אלה דברים חשובים. תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – בין חולה יהודי לחולה ערבי. כולם שווים. אבל בעיניך לא, כי אתה מהגזע הטהור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תסיים. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה גזען. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הסתיים הזמן. חבר הכנסת טאהא, תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שרון ניר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ארגון UN Watch, ששם לעצמו מטרה לפקח על פעילות האו"ם, פרסם הלילה תחקיר. בתחקיר נכתב כי 20 מורים של אונר"א שיבחו את הטבח ב-7 באוקטובר בקבוצת טלגרם. התחקיר מצא כי המורים קראו למחבלי החמאס שביצעו את מעשי האונס והרצח "גיבורים". הם שיבחו אותם על החינוך הטוב שקיבלו. המורים גם שיתפו תמונות של נרצחים ובני ערובה, שלוו בקריאות לרצח, אונס ועינויים. הקבוצה שבה נכתבו הדברים – קבוצה מקצועית שנפתחה במטרה להעביר לוחות זמנים, חומרי מידע, חומרי לימוד. כל זה בהתכתבות בין מורי ארגון הסיוע של האו"ם. מדובר בעוד הוכחה לצביעות של האו"ם. בזמן שהם מטיפים מוסר לצה"ל ולמדינת ישראל מורי אונר"א, ארגון הסיוע מטעמם, חוגגים את הטבח. הדבר מטיל צל כבד על מניעיו ופעילותו של ארגון אונר"א בעזה ועל השותפות המסוכנת בין אונר"א לחמאס. מדינת ישראל לא תסכים יותר למציאות מופקרת בעזה בחסות האו"ם ואונר"א. בזמן שעתירה תלויה ועומדת נגד מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג ההפך הוא הנכון – מי שביצע רצח במדינת ישראל שקרוב לרצח עם, ג'נוסייד, זה ארגון חמאס; ומי שמוחא כפיים הם מורים מאונר"א. הצביעות חוגגת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. אני מזמין את שרת המשימות הלאומיות חברת הכנסת אורית סטרוק לסכם את הדיון, בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תענוג מיוחד לראות אותך על כס היושב-ראש. אל תלמד שום דבר בניהול דיונים מחבר הכנסת שעמד כאן קודם וניסה לנהל אותך וללמד אותך. הוא התעמר בחברי הכנסת שהיו תחתיו כשהוא ניהל דיונים. אל תלמד ממנו שום דבר. זה דבר ראשון. אני רוצה לומר לכנסת ולאומה כולה: יושבים פה בכנסת חברי כנסת שמבחינתם עסקה לשחרור חטופים היא הזדמנות פז לראות את החברים שלהם המחבלים מחוץ לכלא. והם עומדים כאן על הבמה הזאת ומטיפים לנו לא משום שחיי החטופים, כאבם וייסוריהם חשובים להם, אלא משום שהם חברים של המחבלים; משום שהם הלכו לבקר את המחבלים האלה בבתי הכלא, משום שהם מסרבים לגנות את המעשים האיומים שלהם, משום שעד היום הם לא גינו את מה שעשה החמאס ב-7 באוקטובר; משום שמבחינתם הם פשוט רוצים לראות את המחבלים ואת רבי המחבלים האלה חופשיים. אני חושבת ואני קוראת לכולנו – גם אלה שהמפלגות שלהם בכנסת הקודמת באו בברית עם מפלגות תומכות טרור – אני קוראת לכולנו להתעורר ולומר: לא עוד. לא תהיה עוד במדינת ישראל קואליציה שמי שיחזיקו אותה, מי שיהיה שותף בה, יהיו חברי כנסת שהם תומכי טרור, שהם תומכי המחבלים, שהם מזדהים עם ארגוני טרור או עם טרור כלשהו נגד מדינת ישראל. הסיפור המביש הזה שהיה מנת חלקנו ומנת חלקה העצובה של מדינת ישראל בכנסת הקודמת, לא יהיה עוד לעולם. שום מפלגה ציונית לא תבוא עוד בברית הקואליציה עם שונאי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לשרה אורית סטרוק. עתה, חברי הכנסת, תפסו מקומות. נעבור להצבעה על הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> התוצאות: שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ה' בשבט התשפ"ד, 15 בינואר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:21. << סיום >>