דברי הכנסת
דברי הכנסת
ג / מושב רביעי / ישיבות ר"ע–רע"ב /
י”ז–י"ט בחשוון התשע"ח / 6–8 בנובמבר 2017 / 3
חוברת ג'
ישיבה ר"ע
הישיבה המאתיים-ושבעים של הכנסת העשרים
יום שני, י"ז בחשוון התשע"ח (6 בנובמבר 2017)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5
נאומים בני דקה 8
עליזה לביא (יש עתיד): 8
חמד עמאר (ישראל ביתנו): 9
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 9
ענת ברקו (הליכוד): 10
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 10
יעל גרמן (יש עתיד): 11
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת): 11
יהודה גליק (הליכוד): 12
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): 13
איתן ברושי (המחנה הציוני): 13
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 14
סאלח סעד (המחנה הציוני): 15
נחמן שי (המחנה הציוני): 16
חיים ילין (יש עתיד): 16
דב חנין (הרשימה המשותפת): 17
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 18
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ח–2017 19
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 19
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 198), התשע"ח–2017 22
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 22
הצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים (תיקון מס' 6), התשע"ח–2017 24
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): 24
הצעת חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז–2017 27
שר התיירות יריב לוין: 27
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): 29
נחמן שי (המחנה הציוני): 30
איציק שמולי (המחנה הציוני): 31
עמר בר-לב (המחנה הציוני): 32
דב חנין (הרשימה המשותפת): 33
איל בן ראובן (המחנה הציוני): 34
הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח–2017 37
שר התיירות יריב לוין: 37
נחמן שי (המחנה הציוני): 42
מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 43
דב חנין (הרשימה המשותפת): 44
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): 46
שר התיירות יריב לוין: 47
הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון מס' 2), התשע"ח–2017 51
סגן שר הפנים משולם נהרי: 51
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני): 52
דב חנין (הרשימה המשותפת): 53
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 15), התשע"ח–2017 56
שר האנרגיה יובל שטייניץ: 56
עיסאווי פריג' (מרצ): 58
איתן ברושי (המחנה הציוני): 59
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 61
אורן אסף חזן (הליכוד): 67
שר האנרגיה יובל שטייניץ: 72
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 74
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר: 74
הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון מס' 25) (הסתייעות במומחה או בחוקר לצורך ניהול הייצוג המשפטי), התשע"ח–2017 74
שר התיירות יריב לוין: 75
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 76
דב חנין (הרשימה המשותפת): 77
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 77
אורן אסף חזן (הליכוד): 81
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 85
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 85
הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ח–2017 85
שר התיירות יריב לוין: 86
דב חנין (הרשימה המשותפת): 87
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 88
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני): 89
אורן אסף חזן (הליכוד): 90
יואב קיש (הליכוד): 94
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 45) (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת), התשע"ח–2017 95
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת): 95
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 96
מיכל בירן (המחנה הציוני): 98
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום י"ז בחשוון תשע"ח, 6 בנובמבר 2017. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכירת הכנסת.
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק האזורים הימיים, התשע"ח–2017.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 48) (הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה), של חברת הכנסת ענת ברקו; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 69) (הגבלת הזכות להיבחר בשל הרשעה בעבירת טרור או ביטחון חמורה), מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט.
לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/4654/20 וכלה בהצעת חוק פ/4700/20 – הצעת חוק שאריות מזון בצבא ההגנה לישראל, התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – חובת הספקת אמצעים לגילוי סם מסוכן), התשע"ח–2017, מאת חברות הכנסת עאידה תומא סלימאן ורחל עזריה; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – התחשבות במחיר הסופי לצרכן בבחירת מפעיל לחניונים), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שכר מינימום לחיילים בשירות סדיר, התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – מתן פיצויי פיטורים עקב העתקת מקום מגורים לבני זוג ידועים בציבור), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שובר זיכוי), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – התפטרות ראש הממשלה או שר עקב הגשת כתב אישום), מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי של גמלאות), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הפחתת מחירים במתן שירותים ומכירת מוצרים על ידי גופים ציבוריים, התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת איציק שמולי, בצלאל סמוטריץ, דב חנין, רוברט אילטוב, עמיר פרץ, יואב קיש, דוד ביטן, שולי מועלם-רפאלי, אכרם חסון, מיכאל מלכיאלי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מאיר כהן, מרדכי יוגב, מיכל רוזין, מכלוף מיקי זוהר, ניסן סלומינסקי, משה גפני, אורן אסף חזן, איתן כבל, נורית קורן, יוסי יונה, נאוה בוקר, אברהם נגוסה, מנחם אליעזר מוזס, יוליה מלינובסקי, אחמד טיבי, יצחק וקנין, יעקב אשר, יואל חסון, ג'מאל זחאלקה, עודד פורר, איילת נחמיאס ורבין, יעל כהן-פארן, אורי מקלב, קארין אלהרר, עפר שלח, אורלי לוי אבקסיס, חיים ילין, שלי יחימוביץ, רויטל סויד, טלי פלוסקוב, ציפי לבני, קסניה סבטלובה, אלעזר שטרן, איתן ברושי, יואל רזבוזוב, יעקב פרי, מיקי רוזנטל, אילן גילאון, מרב מיכאלי, מסעוד גנאים, עבד אל חכים חאג' יחיא, נחמן שי, יעל גרמן, יאיר לפיד, עליזה לביא, יצחק הרצוג, סתיו שפיר, טלב אבו עראר, איל בן ראובן, מיכל בירן, יחיאל חיליק בר, זוהיר בהלול, תמר זנדברג, מיקי לוי, עיסאווי פריג', עאידה תומא סלימאן, עמר בר-לב, יוסף ג'בארין, חנין זועבי, איימן עודה ודוד אמסלם; הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5) (תיקון – איסור על ראש רשות מקומית להתקשר בהסכם הלוואה בעל-פה), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת רועי פולקמן, מיכאל מלכיאלי, טלי פלוסקוב, שולי מועלם-רפאלי, מכלוף מיקי זוהר ויואב בן צור; הצעת חוק הגנה על עיתונאים במילוי תפקידם (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק העונשין (תיקון – חסימת כבישים), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, חמד עמאר ועודד פורר; הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים או שאינם מעוניינים להינשא על פי הדין הדתי, התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק פירוק גרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – ביטול זכותו של החשוד לבקש אישור פרסום), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת ביום המנוחה השבועי, התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת יעל גרמן, קארין אלהרר ויואל רזבוזוב; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סמכות בענייני גיור), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – שילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת רועי פולקמן, מירב בן ארי, נורית קורן, יעקב אשר, איילת נחמיאס ורבין ויעקב פרי; הצעת חוק מתן היתר שליטה לתאגיד זר (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג) (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (בדיקה ודיווח לבקשת ועדת הכספים של הכנסת), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – החמרת ענישה), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הבטחת זכויות ילדים נטושים), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הספורט (תיקון – פטור מביטוח לעוסקים בספורט עממי), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת יואל רזבוזוב, יעקב מרגי, מכלוף מיקי זוהר, רועי פולקמן ורוברט אילטוב; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – חובת דיווח תאגידי לפי מדינה), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד וזיכוי בעד נטול יכולת), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מספר זיהוי לנציג שירות או מכירות), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, חמד עמאר ועודד פורר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – איסור קיזוז קצבת ילדים כנגד חוב לביטוח הלאומי), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – בדיקה מחדש של מידת התלות בזולת), התשע''ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מענק חימום), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, חמד עמאר ועודד פורר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הקצאת תוספת שנתית ייעודית לתרופות יתומות בסל שירותי הבריאות), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מענק חימום אחיד), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – יתרון לשירות צבאי), התשע"ח–2017, מאת חברת הכנסת ענת ברקו; הצעת חוק פירוק גרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת מוסי רז, מיקי לוי, משה גפני ומיכל רוזין; הצעת חוק להסדרי חוב בלשכת ההוצאה לפועל (הוראת שעה), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת נורית קורן, יואב בן צור, רועי פולקמן, יפעת שאשא ביטון, אורלי לוי אבקסיס, מרב מיכאלי, יעל גרמן, איציק שמולי, אברהם נגוסה ושרן השכל; הצעת חוק להעלאת קצבאות הנכים, התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת מיקי רוזנטל, קארין אלהרר, אילן גילאון, יצחק הרצוג, ציפי לבני, שלי יחימוביץ, סתיו שפיר, איציק שמולי, עמר בר-לב, יחיאל חיליק בר, עמיר פרץ, מרב מיכאלי, איתן כבל, רויטל סויד, יואל חסון, זוהיר בהלול, איתן ברושי, מיכל בירן, נחמן שי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס ורבין, יוסי יונה, איל בן ראובן, יעל כהן-פארן, סאלח סעד ולאה פדידה; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חבילה סלולרית ביעד ביניים מחוץ לישראל), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, חמד עמאר ועודד פורר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה במסרון על סיום עסקה לתקופה קצובה), התשע"ח–2017, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, חמד עמאר ועודד פורר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ביטול הנומרטור), התשע"ח–2017, מאת חבר הכנסת איציק שמולי.
הודעת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ על מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב בנושא: התמודדות הממשלה עם עזיבתם הגדולה של בני "דור 1.5" מקרב עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. אחד מכל שישה כבר לא גר בישראל.
מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת יוסף ג'בארין בנושא: תמותת ילדים בחברה הערבית. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה למזכירת הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, נאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה כדי שכל מי שנוכח כאן יוכל להירשם. בבקשה, ההרשמה החלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת עליזה לביא, תפתחי היום, בבקשה, את הנאומים בני הדקה.
עליזה לביא (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, היום הוצג בוועדת המשנה בראשותי למאבק בסחר בנשים ובזנות דוח מחלקת המדינה של ארצות הברית לשנת 2017, שסוקר את המאמץ של מדינות העולם במאבק בסחר בבני אדם. הוא מדרג את ישראל במקום גבוה, זאת השנה השישית ברציפות. באמת אנחנו עושים פה עבודה ברוכה ויפה, אבל יש לנו פרצה באותן מדינות שהורדה מהן הוויזה, מספר מסורבות הכניסה לישראל הולך וגדל משנה לשנה, ואנחנו צריכים לתת את הדעת על אותן מדינות, ובראשן אוקראינה, על התופעה המתחדשת הזאת, של הבאת נשים לסחר.
אדוני היושב-ראש, יש לנו בקשה, משום שעיקר הכשלים בדוח הם במקום של סחר בבני אדם. המנדט של הוועדה הוא סחר בנשים, ולא סחר בבני אדם, ולמעשה, אין מענה בכנסת ישראל לסוגיה הזאת. הייתה בעבר ועדה לעובדים זרים, אדוני, אבל היא לא קיימת; היא עברה לוועדת הפנים, אבל אין דיונים. למעשה, עיקר הביקורת שהייתה, גם בהקשרים הללו, של מהגרים ושל אנשים שהגיעו לישראל בדרכים כאלה ואחרות – אין טיפול, אין גוף שמטפל בהם, ואנחנו מבקשים ממך – וגם נעביר את זה בכתב – להרחיב את סמכויות הוועדה כדי שנוכל לתת מענה לביקורת שניתנה בידינו הבוקר.
עוד מילה טובה אחת – נמצא פה שר התיירות, אדוני – על שיתוף הפעולה פורץ הדרך בין המשרד בראשותך, משרד התיירות, לבין ארגוני השטח והוועדה במיגור התופעה. תודה רבה לך, אדוני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת עליזה לביא. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת אלחרומי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר יריב לוין, ביום שישי האחרון הותקף היישוב חד'ר, יישוב דרוזי ברמת הגולן הסורית, על ידי ארגון הטרור ג'בהת א-נוסרה. ג'בהת א-נוסרה הוא ארגון טרור אסלאמיסטי קיצוני, שלא מוכן לקבל את האחר, וכל אחר מבחינתו – דינו מוות, הוא כופר. זה התחיל בהחדרת מכונית תופת והתקפה שבה נהרגו 16 בני אדם והיו עשרות פצועים.
החשש שלנו כדרוזים היה שיצליחו לכבוש את היישוב ויעשו טבח; ייהרגו נשים, ילדים, זקנים – חפים מפשע. ראינו מה קרה עם היזידים בעיראק, עם המיעוט הנוצרי גם בעיראק וגם בסוריה. לכן הייתה לנו צעקה גדולה לממשלת ישראל. לכן אני באמת רוצה מכאן להודות לראש הממשלה, לגורמי הביטחון, לשר הביטחון אביגדור ליברמן, שאמר בבירור: לא נאפשר לארגון הטרור הזה לכבוש את היישוב חד'ר. אם יהיה צורך בשימוש צבאי, נעשה כן. תודה רבה לכולם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת אלחרומי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת ענת ברקו.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, אתמול בשעת צוהריים קרס גג של מבנה בבית ספר ביישוב א-סייד שבנגב. בנס לא נפגעו ילדים שהיו בבית הספר – הילדים יצאו דקות לפני שהקריסה קרתה במבנה הזה. נפגעו שישה פועלים בתוך המבנה, אבל הסיפור הוא שנושא תאונות העבודה באתרי הבנייה פרוץ לחלוטין; נושא הפיקוח והמעקב אחר הפרויקטים האלה נמצא בשפל המדרגה. אני חושב שצריכה להיות קריאה בקול צלול וברור, שנושא כזה לא צריך לחזור על עצמו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אלחרומי. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה, גברתי, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי.
ענת ברקו (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, ביום שישי האחרון ביקרתי את זהבה, אימא של אורון שאול, זכרו לברכה. אנחנו רוצים לדבר על המשפחות של החללים והשבויים – המשפחה של שאול והמשפחה של גולדין – צריך להשיב את החיילים הללו לקבר ישראל, וכמובן את השבויים אברה והישאם.
ההיגיון של האויבים שלנו בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, שזה בסדר לחפור מנהרות ולדרוש מהצלב האדום לשחרר לכודים בתוך המנהרות – שהם טרוריסטים שחפרו אותן – אבל זה לא בסדר להחזיר את הלוחמים שלנו. יש כאלה שממשיכים לחפור מנהרות בדמוקרטיה הישראלית, כמו ארגון עדאלה, חלק מהרשימה המשותפת גם, אל-מיזאן, שחופרים מנהרות בדמוקרטיה הישראלית ומשתמשים בבג"ץ נגדנו.
אסור לנהל משא ומתן עם החמאס ועם הג'יהאד האסלאמי על החזרת גופות, כיוון שהם לא חושבים שהם צריכים להשיב לנו את החללים. צריך לנהוג כפי שהשר לביטחון הפנים נוהג בנושא הגופות – ואנחנו גם נגיש הצעת חוק על זה – לא לשחרר טרוריסטים. אם יש לנו אויב כזה שפל ובלתי אנושי, שסוחר בגופות, כך צריך גם לנהוג בו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. תודה, חברת הכנסת ענת ברקו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת יעל גרמן.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, זה תקופה ארוכה אני וחבריי עושים מאמץ כדי לנסות לפתור את הבעיה של מורים ומורות ערבים מובטלים. אלפי מורים ומורות ערבים מובטלים במערכת החינוך. יש בעיה של שיבוצים, אומרים: אין תקנים. יש בעיה של מינוי וקליטת מורים בגלל מה שקרוי "שיטת הניקוד", שהיא בעייתית מאוד ואפילו מבקר המדינה התייחס אליה ואמר שיש בעיה ויש מניפולציות.
אני פניתי לשר החינוך, להנהלת המשרד ולגורמים נוספים במשרדי הממשלה השונים – יש להקצות כסף ליותר ויותר שעות לימוד, כדי לקלוט כמה שיותר מורים – ומורות, בעיקר. נפגשתי איתן לאחרונה במשרדינו בטייבה. כל מקרה כזה הוא סיפור קשה; יש מורות שכבר 16 שנה מאז סיימו את הסמינר, ולא נקלטו במערכת החינוך. זה נושא שמצריך מאמץ משותף כדי לפתור אותו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת יעל גרמן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.
יעל גרמן (יש עתיד):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חברי, נכבדי, השר, חבריי חברותיי, אני רוצה לדבר על חולי ה-SMA. אני יודעת שכבר דיברנו ואני יודעת שמחר יתקיים דיון בוועדת הכספים, שלדאבוני לא אוכל להיות בו. מדובר ב-80 ילדים חולים, שכבדרך נס נמצאה תרופה להצלתם. לא להארכת חייהם, לא להקלה על סבלם, אלא להוציא אותם ולהבריא אותם. החולים האלה, 80 הילדים האלה – שהיום סובלים, וכל יום מקצר את חייהם – אם יקבלו את התרופה – יבריאו לחלוטין, ממש כמו אותו נס שקרה לחולי הפטיטיס C.
מדובר בסך הכול על – בסביבות 200–250 מיליון שקל למשך שנתיים. אנחנו שומעים בימים האחרונים על רזרבות, על עודפי תקציב של בין 17 ל-20 מיליארד שקל. כאן מדובר על הוצאה חד- פעמית – שנתיים, אבל זהו; יוציאו את ההוצאה הזאת, והילדים האלה יזכו בחיים ארוכים.
אני חושבת שכל אחד מן היושבים פה, וגם אתה, אדוני היושב-ראש, כולנו צריכים להירתם לכך שיימצא התקציב הזעום הזה – במושגים של תקציב לאומי – כדי שהילדים האלה יזכו בבריאות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חברת הכנסת יעל גרמן. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת יהודה גליק.
ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בצוהריים, בסביבות השעה 11:00, הגיעו לכפר ביר הדאג' הרבה כוחות – מאות שוטרים – כדי להדביק צווי הריסה ופינוי לאנשים שגרים בכפר הרבה מאוד שנים. הפקחים מתנהגים בצורה ממש – צורת דיבור מתחת לכל ביקורת, הפחדה – מאות שוטרים מכתרים את הבתים. בוויכוח אין יחסי אנוש, אפילו – גם כשבאים להדביק, צריך להיות לפחות בן אדם. קודם כול, בן אדם.
צורת הדיבור שלהם, והכיתור של הבית – אותה אישה שהדביקו לביתה צו הריסה ופינוי התעלפה והובלה לבית חולים על ידי ניידת טיפול נמרץ – האישה עדיין נמצאת בבית חולים, מאושפזת. אני חושב שזוהי בעיה – צריך להתחיל לחנך את האנשים, אנשי המינהל, הרשות, שמדביקים – לפחות להתנהג כמו בני אדם. עם הכוח של המשטרה ומאות שוטרים שמקיפים אותם, מרגישים שמותר לעשות הכול, בין היתר גם להתנהג ולדבר בצורה לא יפה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. תודה לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת טלב אבו עראר.
יהודה גליק (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת המתוקים מן האופוזיציה ומן הקואליציה, לפני כשעתיים ראש הממשלה ושר האוצר החליטו החלטה מאוד מאוד משמעותית, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך אותם – החלטה להעביר תקציב לטובת כבישים עוקפים ביהודה ושומרון.
מדובר בתקציב שהוא מציל חיים; הכבישים האלה, היו בהם פיגועים. אני מכיר את הפיגועים – כמעט על כל אחד ואחד מהכבישים – שמתרחשים ביהודה ושומרון, נוכח חוסר בתאורה, נוכח חוסר בתקשורת ונוכח תשתיות רעועות.
החלטת ראש הממשלה ושר האוצר להעביר תקציב לשפר את הכבישים עוד השנה, עוד בשנת 2017, ואחר כך בשנת 2018 ו-2019, היא החלטה נכונה, וצודקת ומבורכת. היא בוודאי ובוודאי תציל חיי אדם. אני רוצה לברך גם את ראש הממשלה וגם את שר האוצר על ההחלטה הנכונה והטובה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יהודה גליק. חבר הכנסת טלב אבו עראר, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איתן ברושי.
טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת):
תודה, מכובדי היושב-ראש. היעדר תשתיות ביישובי הנגב והיעדר דרכי גישה בכפרים הלא-מוכרים הוא הסיבה – במיוחד בימי החורף הבאים – לניתוק האוכלוסייה – לניתוק תושבי היישובים האלה – מהמציאות. לכן, הכניסות ליישובים הללו אינן כשירות למינימום של התחברות עם המציאות, עם הכבישים הקיימים.
מנגד אנחנו רואים את ראש הממשלה מקציב – או מקצה – מאות מיליונים לכבישים בקילומטרים רבים בהתנחלויות, בצורה לא חוקית. אבל שם הם אזרחי המדינה, הבדואים בנגב הם אזרחי המדינה. חלק מהמיליונים הללו – להקצות שם. אפשר להסדיר את הכניסות והיציאות ליישובים האלה, שירגישו שהם באמת לא מנותקים מהמציאות. לכן, הגיע הזמן, לקראת החורף, להסדיר את הכניסות ליישובים הללו. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת טלב אבו עראר. חבר הכנסת איתן ברושי, ואחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביציע יושבות עשרות נשים שפועלות זה כשלוש שנים למען השלום, גם מעורבות של נשים וגם חתירה להסדרים והסכמים. אני מציע לשלוח בשם כולנו ברכה ובהצלחה.
הדבר השני, שלשמו אני ניצב פה עכשיו – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת ברושי, רק שנייה. אורחות נכבדות, אני רואה שאתן אורחות שלנו כל שבוע. נמאס לי לחזור על הבקשה שלי, שהיא לא בקשה, אלא דרישה – להפסיק למחוא כפיים. מקבלים אתכן בברכה, לא מוחאים כפיים.
בבקשה, אדוני ימשיך.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – –
איתן ברושי (המחנה הציוני):
לא הייתה כוונה רעה.
מחר מתכנסת רשות התכנון העליונה לקבל הכרעה דרמטית היכן יקימו את השדה המשלים לבן-גוריון; האם יקימו אותו על בסיס שדה תעופה רמת דוד בעמק יזרעאל – אני גר קרוב לשם – או יקימו אותו בנבטים שבנגב. השיקולים הם כבדים, השאלות לא פשוטות.
אני קורא מכאן לפורום המכובד שמתכנס מחר לעשות כל מאמץ – אני מכיר את ההתנגדויות בנבטים – לשקול פעם נוספת אם החלופה של נבטים היא באמת בלתי אפשרית, ולעשות מאמץ – גם למען הנגב, גם למען הצפון והעמקים וגם למען מדינת ישראל כולה, שהשדה המשלים, שהוא חשוב והוא חיוני, יוקם בדרום, בנבטים. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. אחריו – חבר הכנסת סאלח סעד.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול השתתפתי בדיונים במכון אלרוב באוניברסיטת תל אביב – הנושא היה תאונות עבודה בבניין.
הגיעו קבלנים, הגיעו מנהלי עבודה, הגיעו מהאקדמיה, מהפרקליטות. מי שלא הגיע זה השר הממונה. הגיע מישהו ממשרדו, וכל מה שהוא אמר זה: אנחנו חושבים, אנחנו מתכוונים, אנחנו נעשה – כלום. כ-50 הרוגים בשנת 2016; 30 הרוגים מתחילת השנה, ומאות פצועים קשה ובינוני, ואפילו כתב אישום אחד לא הוגש.
הוחלט להקים גוף משותף לפרקליטות המדינה, למשטרה ולבטיחות במשרד העבודה והרווחה. הגוף הזה, קיומו מתעכב אך ורק בגלל תקציב של סכום פעוט – כ-14 מיליון שקל. היום אנחנו שומעים שראש הממשלה מתכוון לחזק את הכיבוש בשטחים הכבושים על ידי הקצבת 200 מיליון שקלים לכבישים עוקפים, ולא חשבו לרגע אחד – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
– – שחיי אדם חשובים. לכן, כל עוד הממשלה תזלזל בחיי אדם, זה יהיה גרוע.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת סאלח סעד, בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת נחמן שי.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, בסוף השבוע האחרון עברו על העדה הדרוזית שני אירועים, אחד קטן ואחד יותר גדול; האירוע הראשון – בצער רב אני אומר – בחור צעיר – בן 19 – שהוא מועמד לקצונה בחיל הים, שרצה להיכנס לאיזה פאב בחיפה לבלות עם החברים שלו – במסעדה, בגלל השם שלו, לירן חנאני – דרוזי מדאלית אל-כרמל, נמנע ממנו להיכנס ולהיות עם החברים שלו במסעדה. זו גזענות, ולא יכול להיות שהדבר הזה יימשך. אני דורש התנצלות של בעלי המועדון, בעלי המסעדה הזאת, בפני כל העדה הדרוזית.
הדבר השני, העיר ח'דר הותקפה על ידי מיליציה שנקראת ג'בהת א-נוסרה בשבוע האחרון, ביום שישי. העדה הדרוזית הייתה מאוחדת כולה סביב העניין הזה. כאן המקום, אדוני היושב-ראש, לשבח את צה"ל ואת משרד הביטחון, ושר הביטחון – אני, יחד עם ידידי חמד עמאר וראש העדה הדרוזית, היינו שם, ניהלנו שיחות עם אנשי הצבא, ואלמלא האיומים שקיבלו, העיר ח'דר הייתה במצב אחר.
כאן המקום לשבח את צה"ל על העבודה הנהדרת שעשו, ועל האיום החד והברור שהעבירו לג'בהת א-נוסרה. משום כך האירוע הזה הסתיים, אפשר להגיד, בשלום.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת סאלח סעד. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת חיים ילין.
נחמן שי (המחנה הציוני):
תודה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, בלי מחיאות כפיים, אני רוצה להצטרף לאורחות שלנו שמגיעות ליציע ומגיעות לבית הזה. התנועה הזאת, של נשים עושות שלום, מכה גלים, מכה שורשים. היא חשובה מאוד בזירה הציבורית הישראלית, וחברות בה נשים מחוגים שונים, ממקומות שונים, ואני חושב שהיא תופעה מאוד מבורכת. טוב שהן רואות גם בכנסת את הזירה שבה הן צריכות לבטא פעילות.
אני רוצה לדבר על המשפחה של יורם ישראלי, ערבי ישראלי ששירת בצבא, שמשפחתו שירתה בצבא, שעבר לגור בשכונה במדינת ישראל, בנתניה. חבריו, ידידיו, שכניו, או כל מי שמתגורר סביבו באותה שכונה, עושים כל מאמץ כדי לזרוק אותו ואת משפחתו משם. יש לו שבעה ילדים, אישה ושבעה ילדים. המשפחה הזאת היא אורחת מאוד לא רצויה שם.
ארבע פעמים המכונית שלו כבר נשרפה. מכתבי איום נשלחו אליו, איומים הושמעו באוזניו ובאוזני ילדיו. כל זה קורה בתוך מדינת ישראל, במקום שאנחנו באים והולכים בו, והוא לא בשטחים, הוא לא מעבר לקו האופק ולא מעבר לים והרי החושך. הוא פה בתוכנו, אצלנו – מקרה מובהק של גזענות.
משטרת ישראל מושכת בכתפיה – היא לא יכולה, היא לא מצליחה, היא לא מפענחת. העובדה היא שמשפחת ישראלי, בעל, אישה, שבעה ילדים, חיים תחת איום בנתניה, פה, אצלנו. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת חיים ילין, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין.
חיים ילין (יש עתיד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר האדמה רעדה בעוטף עזה, והפעם כשצה"ל יוצא להגן על אזרחי מדינת ישראל: מנהרה שחודרת לתוך המדינה, עם מחבלים בפנים. אני אומר את הדברים האלה, כי מול הטרור צריך נחישות, וצריך להילחם. אנחנו את התפקיד שלנו יודעים לעשות שם, בעוטף: להמשיך לפתח את האזור ולהביא כמה שיותר תושבים. הממשלה וצה"ל צריכים לשמור עלינו. אבל כל הודעה לתקשורת שהיא לא בכיוון הנכון, מחלישה את האוכלוסייה. אנחנו כבר רגילים לחיות שם ולשמוע את המלחמה, אבל אנחנו צריכים גם הודעה שנותנת תקווה ואופק.
כבוד היושב-ראש, בסוף צריך לשנות ולעשות סוויץ'. לא סתם נשים עושות שלום נמצאות פה. אנחנו חייבים להגיע למצב שהשלום הכלכלי הוא זה שינצח את המלחמה. שיהיה להם מה להפסיד בתוך רצועת עזה. כל עוד אין להם מה להפסיד, 60% מהאבטלה יתורגמו בסופו של דבר לטרור. צריך פעם אחת להשתמש במושג חוכמה ביטחונית, ולא רק לצאת למלחמות. את זה אנחנו יודעים לעשות, אנחנו צריכים עכשיו למצוא את הדרך האחרת. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה חבר הכנסת חיים ילין. חבר הכנסת דב חנין. אחריו – חברת הכנסת יעל כהן-פארן.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לברכות החמות לנשים מתנועת נשים עושות שלום. אני חושב שזו באמת מסורת יפה שהן הנהיגו בכנסת, להגיע לכאן, לאולם הדיונים, לשבת ביציע ולהזכיר לכולנו שהאתגר הגדול, הקריטי, הגורלי, לחברה שלנו, ולשכנים שלנו, הוא להגיע יחד לשלום צודק והוגן לשני העמים.
אדוני היושב-ראש, אני הייתי יחד איתן בנגב המערבי כאשר הן יצאו למסע – יחד עם חברי כנסת נוספים הייתי שם – למסע שלום שלהן לפני חודש וחצי. ביום שישי האחרון הייתי פעם נוספת בנגב המערבי, ויחד עם תושבים מיישובי האזור ביקרתי במחסום ארז וראיתי את נחל בית חנון, שיוצא החוצה מהרצועה לתוך שטח ישראל – נחל עם כמויות עצומות של שפכים, נחל של ביוב. הוא יוצר שם זיהום עצום, פוגע בסביבה, מסכן את תושבי האזור – גם היהודים וגם הערבים – פוגע במי התהום, ובסופו של דבר נשפך לים. אגב, הוא פוגע גם במתקן ההתפלה באשקלון, מתקן התפלה שהשקענו בו המון כסף כדי שיעזור להתמודד עם מצוקת המים שלנו. הסיבה שהקטסטרופה הזאת קורית היא שמתקן טיהור השפכים הקיים בבית חנון – שהוא, אגב, מתקן חדש – אין לו חשמל, ואם אין חשמל הוא לא עובד, ואז השפכים מגיעים בצורה כזאת.
לכן, הפנייה שלי – ואני מצטרף לאחרים שפנו בעניין הזה – היא להתקין קו חשמל ייעודי, שיגיע נקודתית למתקן טיהור השפכים בבית חנון ויאפשר את פעולתו. אנחנו נרוויח, הם ירוויחו, הסביבה תרוויח, הבריאות תרוויח.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שזו רק הוכחה נוספת – –
חיים ילין (יש עתיד):
הם לא רצו.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
– – שלסביבה אין גבולות. כשיש פגיעה בצד האחד של הגבול, היא מגיעה גם לצד השני. אבל העובדה שהיום מעברי הגבול הועברו לשליטת הרשות הפלסטינית יכולה להיות רגע של הזדמנות לקדם את הפתרון הפרקטי הזה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חבר הכנסת דב חנין. בפרפרזה קטנה: מפיך לאזני חמאס. כן. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה.
חיים ילין (יש עתיד):
החמאס לא רוצה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חבריי חברות וחברי הכנסת, גם אני רוצה לברך את תנועת נשים עושות שלום. אנחנו קצת מתחילים להישמע פה חוזרים על עצמנו, אבל באמת, כל הכבוד, מגיעות מכל הארץ כל שבוע, בהתמדה, מקבוצות אחרות ושונות ברחבי הארץ.
אני רוצה לדבר על ועידת האקלים, שנפתחת ממש היום בבון שבגרמניה, ועידת האקלים ה-23 במספר. בסוף השבוע תצא לשם גם משלחת של חברי כנסת מוועדת הפנים והגנת הסביבה, ואני מודה לך, היושב-ראש, על שאפשרת את זה, כמו בשנים האחרונות.
אני רוצה לומר שבעצם זה משהו שכולנו צריכים להיות מאוד מאוד מוטרדים ממנו, ולצערי, כל היום-יום והצרות האחרות דוחקים את הנושאים החשובים באמת הצידה. אם מישהו כאן חושב שאת הצרות של משבר האקלים רק ילדינו, נכדינו ונינינו יסבלו ממנו, אז אני רוצה לתקן כאן, בחדר הזה, ולומר שכולם כבר היום סובלים מנזקי משבר האקלים והתחממות הגלובלית. רק משבר המים הקטן שלנו פה, בישראל, במזרח התיכון, חמש שנים של בצורת אנחנו כבר סובלים ממנה בגליל העליון, בגליל המזרחי. כל מקורות המים שלנו מבוססים על אותו אזור שהוא כבר שנה חמישית – והצפי הוא שאולי תהיה לנו שנה שישית מאוד מאוד שחונה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
אנחנו רואים את – רק אסיים – הכינרת שלנו כבר יורדת כמעט לקו הכי הכי תחתון, הקו השחור. אני רוצה לקרוא מכאן לכולנו לשים את הנושא הזה במקום הרבה יותר גבוה בפעילות שלנו במשכן הזה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה, חברת הכנסת יעל כהן-פארן. עד כאן נאומים בני דקה של חברי הכנסת.
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ח–2017
[מס' מ/1087; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' י"א, עמ' 19787; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו נעבור לחקיקה. יש כמה הצעות חוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. נתחיל בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ח–2017. כאמור, לקריאה שנייה ושלישית.
יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני.
ניסן סלומינסקי (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ח–2017.
סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי במקרה שלהוצאה לפועל יש כמה זוכים, ועכשיו צריכים לעשות את החלוקה איך מקבלים, אז קודם כול נותנים את כל ההוצאות, ואחר כך מסתכלים מי הוא אותו אחד שטרח ועמל להביא את זה לפתחה של ההוצאה לפועל, כשהאחרים לא עשו את זה. הוא אמור לקבל ראשון, ואחר כך את היתרה מחלקים בין שאר הזוכים, מה שנקרא, אלה שהחייב חייב להם את הכסף.
יש פרט אחד, שאם אותו אחד שנגדו פתחו את ההוצאה לפועל, יש לו חוב של מזונות, החוב של המזונות גובר. משלמים מהסכום את המזונות, גם אם בעל החוב הזה לא היה זה שטרח ועמל כדי לפתוח את ההוצאה לפועל ולהביא את האיש לקראת ההוצאה לפועל.
הרבה פעמים יוצא שבכסף שנשאר – אותו אחד שנגדו הגישו את ההוצאה לפועל אין הרבה כסף, ואם ישלמו, כמו שהחוק אומר, את המזונות כדבר ראשון – אמרתי: חוץ מההוצאות – כבר לא יישאר כסף. פירוש הדבר, שאותו אחד שעמל וטרח להביא את הנושא הזה להוצאה לפועל אומר: תשמע, אני טרחתי, השקעתי מאמצים, השקעתי כסף, השקעתי את הכול, ובסוף אני לא אקבל כלום, כי את העדיפות שיש לי אני לא יכול לקבל, בגלל חוב המזונות. לכן ההצעה שלנו אומרת שכדי כן לדרבן – ואנחנו כן רוצים לדרבן שיהיה מישהו שכן יפעל ויביא את זה להוצאה לפועל, אם מישהו חייב ולא משלם – כדי לעשות את זה. מצד שני, אנחנו לא רוצים לפגוע במי שיש לו חוב מזונות – אנחנו לא רוצים לשנות את העדיפות. מזונות קודמים.
ההצעה הזאת אומרת שבהסדר תהיה אפשרות שהוא יוכל לבדוק בהוצאה לפועל ולדעת – תגידו לי אם יש חוב מזונות ואם החוב הזה משמעותי, ואז יכול להיות שהאיש יגיד: אם כך, אין לי טעם לטפל בזה, לא רוצה לעשות את זה. זה לא פשוט.
לכן ההצעה שלנו אומרת: א. כדי למנוע פגיעת יתר בפרטיות החייב, מוצע כי קבלת המידע תתאפשר רק במקרים שבהם חוב המזונות הוא משמעותי ועולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב, או 15,000 ש"ח – לפי הנמוך שבהם.
נוסף על כך, החוב של החייב לזוכה – כי גם הוא משמעותי, ועולה על 5,000. זאת אומרת, לא כל אדם יוכל לקבל אינפורמציה, אלא רק מי שחייבים לו והסכום שחייבים לו הוא משמעותי – לפחות 5,000. מצד שני, יהיה אפשר להגיד לו לגבי חוב מזונות של שלושה חודשים או 15,000, ואז אותו אדם יצטרך לעשות את החשבון אם שווה לו לטרוח ולהביא את אותו אדם להוצאה לפועל, כדי שהוא יזכה – ואולי גם אחרים יזכו, וגם החייב במזונות יזכה, אפילו שהוא לא טרח – או שהוא יוכל להגיד: זה לא משתלם לי, בין כה וכה לא יישאר לי כלום, אני לא אעשה את זה.
זה תיקון חשוב, כי אם הוא לא יהיה, יש חשש שאדם לא ישקיע מאמצים, ואותו אחד שלא משלם כסף לנושיו, לא יביאו אותו להוצאה לפועל, ובסוף נמצא חוטא נשכר. אני חושב שההצעה הזאת טובה וראויה. היא התקבלה פה אחד, ואני לא חושב שיש עליה התנגדויות. אני מבקש מחבריי לתמוך בזה בקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. כאמור, אין הסתייגויות לחוק – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ח–2017 – לכן נוכל להצביע בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה.
קריאה שנייה, כנוסח הוועדה, אין הסתייגויות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–3 – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו יכולים לעבור לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ח–2017, קריאה שלישית, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ח–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 198), התשע"ח–2017
[מס' מ/1110; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' י"ז, עמ' 20810; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי להציג לנו, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 198), התשע"ח–2017 – גם היא לקריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, גברתי.
מירב בן ארי (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג לפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 198), התשע"ח–2017, שיזמה הממשלה. מטרתה של הצעת החוק היא לאפשר למובטלים לחפש עבודה בכוחות עצמם במשך שלושת החודשים מהיום שבו הפסיקו לעבוד בפועל ועד ליום שבו נרשמו לראשונה בלשכת שירות התעסוקה כמחוסרי עבודה, בלי לפגוע בתקופת האכשרה הנדרשת לצורך קבלת דמי אבטלה.
לפי חוק הביטוח הלאומי, דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל אשר השלים את תקופת האכשרה, כלומר צבר 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו לו דמי ביטוח אבטלה, מ-18 חודשים, תכוף לתאריך שבו נרשם בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה. כיום יש מחוסרי עבודה אשר בוחרים עם סיום העסקתם לחפש עבודה בכוחות עצמם בטרם יגיעו ללשכת שירות התעסוקה. בתקופה זו לא משולמים להם דמי ביטוח אבטלה, ועל כן לא נצברים בעבורם חודשי אכשרה.
כדי למנוע מצב שבו בזמן שהם מחפשים עבודה בעצמם תיפגע זכאותם לדמי אבטלה, מוצע לקבוע כי תקופה זו, מיום הפסקת העבודה ועד מועד הרישום בלשכת התעסוקה, לא תיספר במסגרת 18 החודשים לצורך חישוב תקופת האכשרה, ובלבד שלא תעלה על שלושה חודשים.
חבריי וחברותיי חברי הכנסת, זאת הצעת חוק חשובה.
קארין אלהרר (יש עתיד):
צריך לתקן את שם הצעת החוק שבלוח.
מירב בן ארי (כולנו):
תודה רבה. חברתי חברת הכנסת קארין אלהרר תיקנה, אדוני היושב-ראש – במסך מופיע חוק אחר.
אז הצעת החוק, אני מדגישה, היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 198).
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקשת מחבריי וחברותיי לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי, שהציגה לנו את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 198), התשע"ח–2017. מזכירות הכנסת גם בדקה באותה הזדמנות את ערנות הנוכחים במליאה, ולא נכשלתם במבחן, הכול בסדר.
אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. כאמור, אין הסתייגויות לחוק, לכן ההצבעה – כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–2 – 27
נגד – אין
נמנעים – 4
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אם כן, בקריאה שנייה 27 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו נצביע בקריאה שלישית. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 198) – מי בעד? מי נגד? כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 28
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 198), התשע"ח–2017, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, 28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה כנדרש בשלוש קריאות.
הצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים (תיקון מס' 6), התשע"ח–2017
[מס' מ/1068; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ב', עמ' 17921; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים (תיקון מס' 6), התשע"ח–2017, בקריאה שנייה ושלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני.
איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה):
תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, רשמת פרלמנטרית, הצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים – יש גם דבר כזה, כן. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים (תיקון מס' 6), התשע"ח–2017, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה–1965, הוא חלק מדיני הקניין הרוחני, ומטרתו להגן על זכויות בכינויי מקור, כלומר על שם אזור גיאוגרפי מסוים הכלול בשמו של מוצר ומעיד על כך שתכונותיו של המוצר קשורות למאפייני האזור הגיאוגרפי. כך, למשל, הכינוי "שמפניה" מעיד על כך שהיין מיוצר בחבל שמפאן שבצרפת.
כדי להגן על בעלי זכויות בכינויי מקור, נקבע בחוק כנוסחו היום כי על רשם הפטנטים וסימני המסחר במשרד המשפטים לנהל פנקס של כינויי המקור שישראל היא ארץ המקור שלהם, ובו נרשמים כינויי המקור לפי בקשת בעלי הזכויות וכפוף לתנאים הקבועים בחוק. עוד קובע החוק כי שימוש שלא כדין בכינוי מקור רשום הוא הפרת זכות המהווה עבירה פלילית.
בהצעת החוק תיקונים בשני נושאים עיקריים: 1. ביטול החובה לפרסם ברשומות הודעות ובקשות לפי החוק, דוגמת בקשה לרישום, והחלפתה בחובת פרסום מקוון באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. תיקון זה נועד לייעל את עבודת הרשות ולשפר את הנגשת המידע שהיא מפרסמת לציבור, שכן כך נקבע גם לגבי פרסומי הרשות בשאר תחומי פעילותה: פטנטים, סימני מסחר, ולאחרונה גם עיצובים.
בהתאם לתיקון, מועד הפרסום באינטרנט יהיה מועד הפרסום הרשמי, והוא ישמש לחישוב תקופות שונות הקבועות בחוק, למשל לעניין המועד להגשת התנגדות לבקשת רישום.
2. ביטול ועדת הערר המוסמכת היום לדון בערעורים על החלטות הרשם, והעברת הסמכות לדון בערעורים אלה לידי בית המשפט המחוזי בירושלים או בתל אביב, לפי בחירת המערער. התיקון המוצע תואם את ההוראות בחוקים אחרים בתחום הקניין הרוחני לעניין ערעור על החלטות הרשם, ונועד ליצור מומחיות בתחום זה בבתי המשפט כאמור. נוסף על כך, ביון שקיימה ועדת הכלכלה בהצעת החוק ציינו נציגי משרד המשפטים כי עד היום, מאז נחקק החוק בשנת 1965, דנה ועדת הערר בתיק אחד בלבד.
לפיכך, אני סבור כי יש הצדקה לביטול ועדת הערר ולהסמכת בתי המשפט המחוזיים לדון בערעורים על החלטות הרשם לפי החוק.
חברי הכנסת, כפי שציינתי, הצעת החוק נועדה בעיקר להתאים את הוראות החוק להוראות עדכניות שנקבעו בדיני הקניין הרוחני, וכך לייעל, כך אני מקווה, את עבודתה של רשות הפטנטים במשרד המשפטים בכל הקשור להגנת כינויי מקור.
ברצוני להודות לעורך הדין איתי עצמון התותח – הוא פה, או לא נמצא? – מצוות הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה, שעמל על הכנת הצעת החוק. כמובן, ללאה ולכל הצוות שעמל על הכנת כל העניינים בוועדה ועושה עבודה מדהימה.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם להצביע בעדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. כאמור, לא הוגשו הסתייגויות. נוכל להצביע כנוסח הוועדה. הצעת חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים (תיקון מס' 6), התשע"ח–2017, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–12 – 32
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–12 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
32 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו יכולים לעבור לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הינה, יש לך הזדמנות בקריאה שלישית לנסות עוד פעם להוכיח את תמיכתך בחוק. הוכחת את תמיכתך.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):
תמיכה גורפת.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 32
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים (תיקון מס' 6), התשע"ח–2017, נתקבל.
היו"ר מאיר כהן:
בעד – 32. אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה כנדרש בשלוש קריאות. אוקיי, אני מצרף את קולו של אכרם חסון לתומכים, לכן זה 32.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. ישבת במקומך? גם חיים ילין התכוון בקריאה שלישית להצביע בעד החוק.
הצעת חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1154); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז–2017. הפעם מדובר בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר יריב לוין, בשם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה, אדוני. לאחר מכן, כאמור, יתקיים דיון.
שר התיירות יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפני המליאה את הצעת החוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז–2017, בשמו ולבקשתו של חברי שר העבודה והרווחה חבר הכנסת חיים כץ.
מטרות חוק זה הן קביעת הסדרים לשם שמירה על בטיחות מעליות והמשתמשים בהן – ובכלל זה הסדרת העיסוק בהפעלת שירות מעליות ובמתן שירות מעלית, קביעת הסדרים לעניין התקנה, תחזוקה ובדיקות של מעליות וטיפול בליקויים שהתגלו בהן, וכן פיקוח תקינות מעליות ובטיחותן. במצב החוקי הקיים, העיסוק בהתקנת מעליות ובמתן שירות למעליות מוסדר בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים – התקנת מעליות ומתן שירות למעליות, שהותקן בשנת 1984 על ידי שר התעשייה והמסחר דאז, בהתאם לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.
כיום, צו הפיקוח קובע חובת רישוי לכל מי שמתקין מעלית או נותן שירות למעלית. כמו כן, על פי צו הפיקוח, הממונה, כהגדרתו בצו, מוסמך לקבוע תנאים למתן רישיון וכן להתנות את תוקף הרישיון או לבטלו. עוד קבועה בצו הפיקוח חובה כי שירות מעלית, הכולל שירותי החזקה, טיפול מונע ותיקונים הדרושים כדי להחזיק את המעלית במצב תקין ולהבטיח את שלומם של המשתמשים בה. שירות כאמור יינתן בידי בעל תעודת מעליתן או בפיקוחו.
ראוי לציין כי תוקפו של צו זה תלוי אך ורק בקיום הכרזה בתוקף על מצב חירום לפי חוק-יסוד: הממשלה. אין ספק כי נושא חשוב זה, נדרש לעגנו בחקיקה ראשית – במנותק מההכרזה על מצב חירום, שהרי גם במצב שאינו מצב חירום, כמו במצב חירום, ברור שיש לדאוג לבטיחות מעליות והמשתמשים בהן. במסגרת המהלך הנרחב להסדרת דברים שהיו מוסדרים עד היום בתקנות שעת חירום כך שיהיו מוסדרים בחקיקה ראשית – בהיותם נכונים לא רק לתקופה של חירום, אנחנו מבקשים לתקן גם את העניין הזה.
בשל השימוש הנרחב והתדיר של הציבור בכללותו במעליות, והצורך להבטיח כי הן ברמת בטיחות גבוהה, מובן שיש צורך בהסדרה של הנושא הזה, כפי שאמרתי קודם, כחלק מהמלך שטרתו לנתק את ההסדרה בעניין הזה מהכרזה על מצב חירום.
כמה מילים על מה שנקבע בחוק, לגופו. בחוק מוצעים ההסדרים האלה: הסדרים לעניין העיסוק בהפעלת שירות מעלית ובמתן שירות מעלית, וכן הסדרים בטיחותיים בדומה לאלה הקיימים בפקודת הבטיחות בעבודה, לשם שמירה על בטיחות מעליות והמשתמשים בהם, ובכלל זה בדיקות של מעליות וטיפול בליקויים שהתגלו בהם, והסדרים לפיקוח על תקינותן ובטיחותן של מעליות. כמו כן קבועות בחוק המוצע חובות מפורשות שחלות על בעל המעלית, ובהן חובת הזמנת בודק מוסמך לצורך ביצוע בדיקות למעלית, חובת דיווח לבעלי רישיון הפעלה על תקלות במעלית, וחובה לפעול לתיקון ליקויים שנמצאו במעלית.
רבותיי, יש מבחן בסוף הנאום, איך תעברו אותו ככה?
עוד מוצעים בחוק תיקונים עקיפים – – –
היו"ר מאיר כהן:
חברי הכנסת, היות שקריאתו רהוטה ואיטית, יש בוחן אחרי זה, אז אנא מכם.
שר התיירות יריב לוין:
עוד מוצעים בחוק תיקונים עקיפים לפקודת הבטיחות בעבודה, הכוללים הוראות לעניין הסמכתם של כלל הבודקים המוסמכים כהגדרתם בפקודת בטיחות בעבודה. כך לעניין ביצוע בדיקות של מתקנים טעוני בדיקה המנויים בפקודה, ובהם נוסף על מעליות גם כלי הרמה, דודי קיטור, קולטי קיטור, קולטי אוויר, מכונות הרמה, וכן ביצוע בדיקות לגבי גורמי סיכון כמו קרינה וכיוצא בזה.
נוסף על כך מוצע בתיקון בפקודת בטיחות בעבודה לקבוע הוראות לעניין עריכת תסקירים לאחר ביצוע בדיקות כאמור. יצוין כי ההסדרים הקבועים בחוק המוצע חלים, בשינויים המחויבים, גם לעניין מעלונים, ולכן מעלית מוגדרת מעלית לרבות מעלון, אלא אם כן נאמר בחוק המוצע במפורש אחרת.
עוד יובהר כי החובות הצרכניות הקיימות בצו הפיקוח יוסדרו בהתאם לשיקול דעתה של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במסגרת חוק הגנת הצרכן או חקיקה צרכנית אחרת. אני כמובן מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה. זכרו, שלוש דקות לכל דובר. אנא הקפידו על הזמנים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המעליות, שצריכות להיות תקינות, הן אמצעי הנגשה במיוחד לאנשים עם צרכים מיוחדים, והיום המצב בבתי ספר – נכנסה לתקן בניית בור מעלית, כבוד היושב-ראש, אבל את המעלית עצמה לא מתקינים, ויש לנו הרבה ילדים שנמצאים בבתי הספר, עם צרכים מיוחדים, שאין להם נגישות, אפילו שהחוק מחייב נגישות בכל מוסדות הציבור.
לכן – לתקן מעלית זה טוב, להוציא מצב חירום זה בסדר, אבל גם להתקין מעליות בבתי ספר ובמוסדות ציבור, כך שיהיה אפשר להנגיש אותן לבעלי צרכים מיוחדים. זה אחד.
דבר שני, צריך גם להוסיף בתקנות ובביצוע של המעליות גם בניית בורות מעלית שיהיו בצורה בטוחה, כי הרבה עובדים נופלים לבור המעלית תוך כדי בנייה או בסיום בניית בור המעלית, לפני התקנת המעלית עצמה.
לכן, אני אתמוך החוק הזה, אבל בהמשך, לקריאה שנייה ושלישית אני חושב שיש מקום להכניס גם את הדברים האלה – לחייב, ובמיידי, שברגע שבונים בית ספר חדש, שיהיה גם תקציב למעלית, ולא רק לבור מעלית. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. שלוש דקות, אדוני.
נחמן שי (המחנה הציוני):
תודה רבה לך, אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי וחברות הכנסת, אני אתמוך בחוק הזה. עשו בו שינויים, נעשה בו שינויים בהמשך.
אני רוצה להתייחס לתופעה אחת, שעליה הצבעתי גם אתמול, במכתב ששיגרתי למנכ"ל – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת איציק שמולי ומרב, בבקשה בשקט.
נחמן שי (המחנה הציוני):
– – למנכ"ל תאגיד השידור הציבורי. שאלתי אותו: עד מתי תאגיד השידור הציבורי, רדיו וטלוויזיה, וגם אולי דיגיטל, הם בהרצה? מה זה הביטוי "בהרצה"? בהרצה – נהוג לומר שזה תקופה קצרה, קצרה יחסית, שבה מערכת מסוימת בוחנת את עצמה. רשת ב' – הרדיו נמצא פה איתנו עשרות שנים; השדרים, התוכניות, כמעט שום דבר לא קרה שם, וטוב שלא קרה, כי הרדיו הוא מצוין, אז למה כל היום, מהבוקר עד הערב, מטרטרים אותנו: "בהרצה"? מה זה ה"בהרצה" הזה? מאיפה זה לקוח? בדקתי בחוק, זה לא בחוק. אריה בהרצה גולן. אריה היה שם לפני שהמילה "בהרצה" הומצאה. בהרצה.
עכשיו, גם בטלוויזיה לא עשו איזו מהפכה מי יודע מה. עושים שידורים, השידורים, לפי מיטב שיקול דעתי, נגיד המקצועי, טובים, עוד לא גבוהים ברייטינג – השר קרא חושב שהרייטינג זה תכלית כל העולם, אני אומר לו: תירגע, לא רק הרייטינג, גם האיכות, והשילוב בין איכות לרייטינג – למדרוג, אנחנו קוראים לזה בעברית. מה ה"בהרצה" הזאת שם?
אז עכשיו אני אומר לכם, ה"בהרצה" הזאת זה כאילו גמישות ניהולית, זה שטויות, אבל אני אומר לכם שבהרצה הם יורים ברגל של עצמם. כשמערכת היא בהרצה, יכול לבוא מישהו, אולי בשולחן הזה, ולהחליט: ההרצה נסתיימה, הפרויקט נכשל, תחזרו למוסך – מחזירים את המכונית למוסך. ה"בהרצה" הזאת, זה מערער את הקביעות, את ההמשכיות, את היציבות, של הגופים החשובים האלה, של גופי השידור החשובים האלה, שהם חלק בלתי נפרד מההוויה הציבורית שלנו.
אז כתבתי למנכ"ל של התאגיד, אלדד קובלנץ, אמרתי לו, תוציאו את ה"בהרצה" הזאת, מספיק, שישה חודשים בהרצה? לירח לוקח להגיע פחות זמן. אני מחכה לתשובה, ואני אומר לכם, שיוציאו את ה"בהרצה", ישדרו, ייכנסו לעולם החדש והמתחדש הזה, של התקשורת – יש לנו עוד ערוץ אחד, שני ערוצים, עכשיו, שיצאו מערוץ 2, אף אחד מהם הוא לא בהרצה, ויאללה, תעלו על הכביש ותתחילו לעבוד, ולא בהרצה. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל גרמן – מוותרת; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן – חברת הכנסת – אינה נוכחת; עיסאווי פריג' – מוותר; מיכל רוזין – חברת הכנסת רוזין – מוותרת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חברת הכנסת זנדברג – מוותרת; חבר הכנסת חיליק בר – מוותר; חבר הכנסת זוהיר בהלול – מוותר – סליחה, זוהיר בהלול – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח. איציק שמולי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני בהחלט תומך בהצעת החוק, אבל עליתי לכאן כדי לדבר על נושא אחר.
בעצם הוגשה בקשה לנשיאות הכנסת, לצערי היא לא התקבלה, למרות העובדה שהיו שותפים לה שבעה או שמונה חברי כנסת, בהם יואב קיש וקארין אלהרר, ועוד רבים כאן, על כל המאבק של ילדי ה-SMA, וצריך להזכיר גם את ילדי מחלת הדושן. בואו נגיד רק על מה אנחנו מדברים. יש מצב שנמצאה תרופת פלא, והתרופה הזאת יכולה למנוע את קטילתם של 80 ילדי SMA ועוד 12–15 ילדי דושן, חס וחלילה, ובעוד מדינות אחרות – באנגליה, ביפן, בצרפת, מרגע שהתקבלה התרופה הזאת ואושרה לשיווק על ידי ה-FDA האמריקני, והמקבילה האירופית, ברגע הזה המדינות האלה עשו מהלכי חירום והכניסו – לתוך סל הבריאות, מחוץ לסל הבריאות, זה לא משנה – את התרופה הזאת, והתחילו לספק אותה באופן קבוע.
עכשיו, רק כדי שנבין על מה אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש – העלות של התרופה הזאת לשנה לילד זה 2 מיליון שקל.
היו"ר מאיר כהן:
80 ילדים זה 160.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
במונחים של מדינה – זה כלום. במונחים של משפחה, זה משימה בלתי אפשרית.
עכשיו, אם היינו עכשיו נמצאים באיזה תקופה קשה, באיזה מדינה נחשלת, היינו אומרים, ניחא. אבל אנחנו פותחים את העיתונים כל יום, ואנחנו רואים, למרבה השמחה, עודפי גבייה – כנראה – אמרנו בהתחלה 10 מיליארד שקל, כנראה זה 16 מיליארד שקל, וזה עולה ועולה ועולה. 1% מזה – 1% מהסכום הזה – יכול להציל 100 ילדים במדינת ישראל. 100.
עכשיו, בשבועות הקרובים – הרי כולנו מכירים את הפרוצדורות – תתכנס ועדת הכספים יום אחרי יום ותעיף מיליארדים מכיוון אחד לכיוון שני. ואני רוצה לקוות שיהיו פה מספיק אנשים אמיצים וישרים, בבית הזה, מכל סיעות הבית, שיצליחו לשים את הרגל בדלת של ועדת הכספים וימנעו חלק מההעברות התקציביות. אם יהיה, חס וחלילה, מצב שבסופו של דבר אנחנו מגיעים ל-1 בינואר ואין כסף לילדים האלה. התוצאה הזאת היא בלתי אפשרית בעליל, כי המשמעות שלה זה מותם – זה מותם, חס וחלילה, של עשרות ילדים במדינת ישראל, ילדים שיש להם תרופה.
אז באמת, אני רוצה לברך את יושב-ראש ועדת הכספים, שמצא לנכון לקיים מחר דיון אצלו בוועדה, ובכלל זה את כל הח"כים השותפים. זה אפילו מרגש לראות איך סביב דברים כאלו יש שיתוף פעולה מלא בבית הזה, ואני מאוד מאוד מקווה שבסוף המאבק הזה נצא לא רק עם רגשות אלא גם עם כסף ותקציבים לטובת הילדים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אבקסיס – אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – מוותרת. חבר הכנסת עמר בר-לב.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, אני כמובן בעד הצעת החוק הזאת, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות לדבר על השמועות, שהן כנראה לא שמועות, על הכוונה של שר האוצר להוריד מיסים לבעלי שכר של 11,000 שקל ומעלה.
הורדת מיסים במדינה שאין לה מגבלות – כמובן, זה מצוין. כאשר אני מדבר על מדינת ישראל, שבה השכר החציוני במשק הוא 6,400 שקל, זה אומר שלפחות חצי מהשכירים במדינת ישראל בכלל לא מתקרבים לאותם 11,000 שקל לחודש – ששר האוצר רוצה להיטיב עימם. גם כשאני מדבר על השכר הממוצע במשק, שזה 10,200 שקל, זה אומר שההצעה הזאת של שר האוצר, להוריד את המיסים – גם איתם היא לא תיטיב.
לכן נשאלת השאלה עם מי הוא רוצה להיטיב. בסופו של דבר, במדינת ישראל, שהפערים החברתיים בה כל כך גדולים, גדולים וגדלים, והולכים וגדלים, הדרך הנכונה היא להיטיב באמת עם השכבות החלשות. האופן הטוב ביותר להיטיב עם השכבות החלשות זה להוריד את המע"מ. המע"מ הוא סוג המס הכי לא סוציאלי שיכול להיות. הורדת המע"מ ב-1% מאפשרת הכנסה נוספת, או חוסכת, סדר גודל של 100 שקל למשפחה במדינת ישראל. למשפחות שראש המשפחה או ראשת המשפחה מרוויחים 6,500 שקל לחודש ברוטו – ואלה חצי מהשכירים במדינת ישראל – אותם 100 שקל הם משמעותיים, וכמובן, אפשר להוריד את המע"מ גם ביותר. נכון, זה יעלה יותר למדינת ישראל, אבל זה יצמצם את הפערים החברתיים.
מעבר לזה, מדובר כאן בעודפי גבייה של 17 מיליארד שקל, שנובעים מנושאים ייחודיים; אחד מהנושאים הוא כמובן עסקת מובילאיי, נושא אחר זה מיסוי חברות הארנק. אני חושב שמה שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות – אם זה קשור למיסים, זה להוריד את המע"מ ב-1%, ואם זה לא קשור למיסים – להקטין את החובות החיצוניים של מדינת ישראל, או להשקיע השקעה חד-פעמית בנושאים תשתיתיים במדינת ישראל, מנושאים של בריאות, בתי חולים, עד נושאים אחרים – הולכת גז ודברים כאלה. יש נושאים למכביר שאפשר להשקיע בהם את אותם עודפי גבייה, באופן חד-פעמי, שיקפיצו את מדינת ישראל ויהיו לטובת כל אזרחיה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת אוחנה – אינו נוכח. חבר הכנסת חנין.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, עליתי לבמה כדי להפנות את תשומת הלב לבעיה נוספת שקשורה לתחום של התקנת מעליות. החוק היום קובע שכדי להתקין מעלית בבית משותף צריך להשיג רוב של שני שלישים. מגיעות אלינו פניות של קשישים, של אנשים עם מוגבלות, של נכים, שחייבים להתקין מעלית בבית שלהם כדי לחיות בו, אבל מתקשים להשיג – –
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אנא מכם.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
– – מתקשים להשיג את אותה הסכמה של שני שלישים לצורך ההחלטה שתאפשר את התקנת המעלית הזאת.
אני הבאתי לפני הכנסת הצעת חוק שמאפשרת במקרים כאלה, כאשר מדובר באדם קשיש, להסתפק ברוב רגיל של בעלי הדירות בבניין, כדי לאפשר את התקנת המעלית. הדבר הזה, עמיתיי חברי הכנסת, חיוני לקשישים, לאנשים עם מוגבלות, לנכים, וצריך לקדם אותו במהירות המרבית. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מוסי רז – מוותר. חבר הכנסת איל בן ראובן, בבקשה, אדוני.
איל בן ראובן (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני אצביע בעד החוק, מאחר שהוא מקצר במשהו את תוכנית יציאתנו ממצב החירום המגוחך שאנו נמצאים בו.
אני רוצה לדבר על בטיחות, אבל על תאונות העבודה בענף הבנייה: ב-10 בספטמבר נהרג סרגיי איליושונוק, זיכרונו לברכה; ב-4 באוקטובר נהרג תום לוי.
היו"ר מאיר כהן:
אני שוב מבקש סליחה. חבריא, זה מפריע, אנא מכם. או בחוץ, או בשקט. בבקשה, אדוני. סליחה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני):
ב-4 באוקטובר נהרג תום לוי, בן 23 מחיפה; ב-19 באוקטובר נהרג דניאל אהרון, בן 26 ממושב ברקת; ב-29 באוקטובר נהרג אשרף ח'טאב, בן 29 מהכפר אל-לבד; ב-1 בנובמבר, יום רביעי האחרון, נהרג עובד בן 30 לאחר שנפל באתר לבניית בית ספר בתל אביב. 30 עובדים נהרגו וכ-200 פצועים קשה ובינוני מתחילת השנה, ואף אחד לא נוקף אצבע למען הבטיחות, למניעת ההרג הבא. רק אתמול שישה פועלים נפצעו לאחר שתקרה קרסה בעת יציקת בטון באתר בנייה בכפר אל-סייד שבנגב.
בדיון בוועדת המשנה לבטיחות בבנייה בשבוע שעבר עסקנו בפיגומים, ובהגנה מנפילות מגובה. מדוע? כי בחודשיים האחרונים, מ-53 תאונות – 38 היו מנפילות מגובה. 70% מהתאונות נגרמות מנפילות מגובה, שהן הגורם מספר אחת למוות ולפציעת פועלים. ואיזה תשובות נתן לנו מינהל הבטיחות במשרד העבודה בדיון? תקן הפיגומים, כבוד היושב-ראש, שלפיו עובדים בישראל, נכתב איפשהו בשנות ה-50 של המאה הקודמת. התקן הבין-לאומי המעודכן לא מבוצע, בין השאר כי עדיין לא תורגם מאנגלית.
היו"ר מאיר כהן:
ממתי?
איל בן ראובן (המחנה הציוני):
התקן הישן הוא מ-1950, אבל יש עכשיו תקן בין-לאומי. למה הוא לא מבוצע? כי עוד לא תרגמו אותו מאנגלית, יש בעיה. והוא גם יקר מהתקן הישן.
אלו תשובות משרד העבודה והרווחה, האחראי לנושא, אל מול הרוגים, פצועים ומשפחות שכולות. פשוט בושה וחרפה. ישראל ממוקמת במקום האחרון בעולם המערבי בביצועי בטיחות בבנייה. לצערי, נראה שאת ממשלת ישראל בכלל ואת משרד העבודה והרווחה בפרט זה לא באמת מעניין. נעשות פעולות כאלה ואחרות, אך הן אינן אפקטיביות. במבחן התוצאה אנחנו בכישלון מוחלט.
חוק שאנחנו מנסים להעביר בנושא ממונה בטיחות באתרים – כלומר אדם שזו תהיה אחריותו – לא מתקדם, כי האוצר טוען שזה יעלה את מחירי הבנייה. 18 מפקחים על 14,000 אתרי בנייה – דיברנו על זה כבר כל כך הרבה פעמים – מגוחך. יחידת חקירות משותפת לפרקליטות ולמשטרה ולמינהל הבטיחות – מוסכמת, אך אינה יוצאת לדרך, בגלל תקציב. כסף מול הרוגים, פצועים ומשפחות שכולות.
אני קורא לשר העבודה והרווחה – תגדיר מצב חירום, שלח את האנשים שיתחילו לעבוד, לפעול בקצב אחר – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
איל בן ראובן (המחנה הציוני):
– – באפקטיביות אחרת. ואני קורא לשר האוצר – במקום לשלם פיצויים במיליארדים למשפחות ההרוגים והפצועים, אשר, ומייד, את כל התקציבים הנדרשים – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני.
איל בן ראובן (המחנה הציוני):
– – להפסקת ההרג הזה. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
אכן. חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אני מוותר.
היו"ר מאיר כהן:
אתה מוותר. חברת הכנסת בירן – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אני מבקש לא להתייחס לזה כהרגל.
היו"ר מאיר כהן:
לא, זה לא הרגל, אנחנו יודעים. זה יוצא דופן.
חברת הכנסת בירן – אינה נוכחת; חבר הכנסת סאלח סעד – אינו נוכח; חברת הכנסת נאוה בוקר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת שלח – אינו נוכח; חבר הכנסת רוזנטל – אינו נוכח; חבר הכנסת חזן – רק עכשיו הוא ביקש – חבר הכנסת חזן – אינו נוכח.
ובכן, רבותיי, אנחנו עוברים, ברשותכם – אנחנו נצביע על הצעת חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. בבקשה. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – 21
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לשמירה על בטיחות מעליות, התשע"ז–2017, לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
21 נגד, עשרה בעד. החוק לא התקבל. רבותיי, אני מבקש. אני מבקש.
הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1157); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק בשם שר התחבורה השר יריב לוין. בבקשה, אדוני.
חברי הכנסת – חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת חסון, חבר הכנסת חיליק – אני מבקש לאפשר לשר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר.
שר התיירות יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת ילין – חבר הכנסת ילין. אני מבקש להירגע. אדוני השר, בבקשה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, גברתי.
מירב בן ארי (כולנו):
בן ארי, בן ארי.
היו"ר מאיר כהן:
בן ארי, סליחה. אלף סליחות. אלף סליחות, את צודקת.
שר התיירות יריב לוין:
אדוני היושב-ראש, תאפשר לי לדבר.
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. חבר הכנסת חזן – לסדר פעם ראשונה.
שר התיירות יריב לוין:
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, באמת באמת, בכל פעם אני מופתע מחדש מרגעי השפל בכנסת הזאת.
יואל חסון (המחנה הציוני):
נו באמת, תפסיק להטיף. רגע השפל הוא שאתם לא בכנסת, זה רגע השפל. אנחנו לא עובדים אצלכם.
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חסון, אני מבקש.
שר התיירות יריב לוין:
חבר הכנסת חסון, אני מציע שתתרכז בלהוציא הודעה לעיתונות על הניצחון הגדול שלך בהצבעות, ולפחות אל תפריע לי לומר את האמת. אדוני היושב-ראש, לא סוד – והייתי יושב-ראש קואליציה – שבבית הזה יש מצבים שאין הסכמות, ואז מגייסים קולות – רגע, רגע, שנייה – ויש מצבים, חבר הכנסת חסון – ואני דווקא מצפה ממך כחבר כנסת ותיק להכיר אותם – שכשמגיעים לסיכום מראש, שהאופוזיציה איננה מתנגדת – –
יואל חסון (המחנה הציוני):
אין סיכום. לא היה סיכום. לא היה סיכום.
שר התיירות יריב לוין:
– – אז לא עושים דברים כאלה. זו לא גבורה גדולה ולא חוכמה, אבל אין בעיה, בהצבעה הקודמת פגעתם בבטיחות של אזרחי ישראל שנוסעים במעליות, ואם אתם רוצים – תמשיכו, תפגעו גם – –
יואל חסון (המחנה הציוני):
אז למה לא באתם להצביע? אם זה כל כך חשוב, למה לא באתם להצביע?
שר התיירות יריב לוין:
– – תפגעו גם בזכויות של מי שנוסע בכלי רכב. אם זה מה שאתם חושבים שיביא לכם אהדה ציבורית, בבקשה. אני חשבתי שהאופוזיציה יותר רצינית, בבית הזה, מסתבר שטעיתי.
בכל אופן, אדוני היושב-ראש, אני בכל זאת מביא לפני חברי הכנסת את הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח–2017, לבקשתו של חברי חבר הכנסת ישראל כץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים. מאחר שבנאום הקודם, אדוני היושב-ראש, חברי האופוזיציה לא הקשיבו, ולכן לא הבינו בכלל למה הם מתנגדים – כי, חבר הכנסת חסון, לא מספיק להיות פה, כדאי גם להקשיב, כדי להבין על מה מצביעים – אז אולי תהיו בשקט ותקשיבו, ותעזוב את הטלפון, ואז לפחות תדע על מה אתה מצביע, ותוכל לתת על זה דין וחשבון לאזרחי ישראל.
בכל אופן, אדוני היושב-ראש, חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016, מסדיר את ענף הרכב בישראל על תחומיו השונים, ובכלל זה ייצור, יבוא וסחר ברכב, ייצור, יבוא וסחר במוצרי תעבורה, מתן שירותי תחזוקה לרכב ושמאות רכב. החוק נועד להסדיר את השירותים בענף הרכב, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיום תנאים הולמים במקומות שבהם השירות ניתן, וכן קידום התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.
מאז נכנס החוק לתוקפו, ביום ט"ז בתשרי התשע"ז, 18 באוקטובר 2016, התעוררו קשיים שונים ביישומו, והתיקונים המוצעים בהצעת חוק זו נועדו לתת מענה לחלק מהקשיים. להלן עיקריו: 1. סעיף 32 לחוק, שעניינו התנאים למתן רישיון יבוא רכב ליבוא מסחרי, קובע, בין היתר, כתנאי למתן רישיון יבוא לרכב הגבלת היקף נסועה של רכב, הגבלה שנועדה להבטיח כי ייובאו לישראל רק רכבים חדשים. ואולם, מאז כניסת החוק לתוקפו – חבר הכנסת חסון, אתה לא מקשיב לי. אתה לא מקשיב לי, חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת חסון, אתה לא מקשיב לי, אולי החוק מספיק חשוב כדי שלא תעשה תרגילים עלובים על חשבון אזרחי ישראל. שב ותקשיב.
יואל חסון (המחנה הציוני):
התרגיל העלוב הוא שלכם, בזלזול שלכם בכנסת. זה התרגיל העלוב ביותר.
שר התיירות יריב לוין:
אני אחזור על עיקרי החוק, חבר הכנסת חסון, שתשמע.
יואל חסון (המחנה הציוני):
אתה עושה פיליבסטר עכשיו כדי לקיים – – –
שר התיירות יריב לוין:
אני לא עושה פיליבסטר. חבר הכנסת חסון, הינני להציע לך הצעה – אתה תעזוב את הטלפון ותקשיב לי, אני אקרא מהר וארד מהדוכן מייד.
יואל חסון (המחנה הציוני):
עד עכשיו – – –
שר התיירות יריב לוין:
מאה אחוז. רק תניח את הטלפון, תקשיב. יפה.
סעיף 32 לחוק, שעניינו התנאים למתן רישיון יבוא רכב ליבוא מסחרי, קובע, בין היתר, כתנאי למתן רישיון יבוא לרכב הגבלת היקף הנסועה של הרכב, הגבלה שנועדה להבטיח כי ייובאו לישראל רק רכבים חדשים. ואולם מאז כניסת החוק לתוקפו התברר כי הגבלה זו רלוונטית רק לרכב נוסעים פרטי, רכב מסחרי עד 3.5 טון ואופנועים, אך אינה מתאימה לרכבים מסוגים אחרים, כגון אוטובוסים, שחלקיהם מיוצרים במפעלי ייצור שונים ונעים על גלגלים בין מפעלי הייצור קודם לייצואם, וכך נוצר חסם יבוא לא מוצדק.
מוצע כי הגבלת היקף הנסועה המרבי לרכב חדש לשם קבלת רישיון יבוא תחול רק לגבי סוגי הרכב שהיא רלוונטית לגביהם.
2. עוד קובע סעיף 32 לחוק סוגים מוגבלים של רכבים שיכול יבואן זעיר לייבא (יבואן שרשאי לייבא עד 20 רכבים בשנה), בהנחה שצורכי השוק ממוקדים ברכב פרטי וברכב מסחרי עד 3.5 טון, ואולם מאז כניסת החוק לתוקפו התברר כי יש דרישה בשוק גם לייבוא זעיר של כלי רכב מסוגים נוספים, ובפרט בסיווגי המשנה של רכב פרטי ורכב מסחרי, למשל אוטובוסים ומשאיות. בהתאמה, ובמענה לדרישות השוק ובמטרה לאזן את כוחם התחרותי של יבואנים זעירים אל מול שאר היבואנים המסחריים, מוצע להרחיב את סוגי הרכבים שיוכלו יבואנים זעירים לייבא, כך שיוכלו לייבא כל רכב נוסעים – מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת שעומדים בתנאי היבוא.
3. סעיף 33 מסדיר יבוא אישי של רכב לישראל, ובמסגרתו מותר יבוא אישי של רכב בידי עוסק למטרות של הסעת נוסעים בשכר או הובלת טובין בשכר לשימושו העצמי-עסקי של המייבא. מאז כניסת החוק לתוקפו התברר כי עוסקים נדרשים ליבוא אישי של רכב לשימוש עצמי-עסקי לצרכים נוספים, ובהתאמה מוצע לבטל את ההגבלה הקבועה לעניין מטרת השימוש ברכב המיובא ביבוא אישי, וכך יתאפשר יבוא אישי של רכב בידי עוסק לכל שימוש עצמי-עסקי, בהתאם לצורכי המייבא.
4. סעיף 117 לחוק קובע את התנאים לקבלת רישיון לסחר במוצרי תעבורה, ונקבעה בו רשימת בעלי רישיונות לפי החוק אשר רואים אותם כבעלי רישיון לסחר במוצרי תעבורה. עקב השמטה, לא נכלל בין בעלי הרישיונות בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה, ומאחר שמובן שמי שמייצר מוצרי תעבורה עושה זאת לשם שיווקם ומכירתם, אין הצדקה לחייבו – אחרי שקיבל רישיון לייצור מוצרי תעבורה – גם בעמידה בדרישות לקבלת רישיון לסחר במוצרי תעבורה.
מוצע בהתאמה לכלול בסעיף בעניין בעלי הרישיונות שיראו אותם כבעלי רישיון לסחר במוצרי תעבורה גם בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה.
5. עוד מוצע במסגרת התיקון לסעיף 117 לחוק, ובמטרה להבטיח שבעל רישיון שלא עבר הסמכה בנושא סחר במוצרי תעבורה לא יסחור בהם, בלא קשר לעיסוקו, מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לעניין סחר במוצרי תעבורה, ובכלל זה הגבלות שיחולו על בעלי הרישיונות לעניין סחר במוצרי תעבורה.
הממשלה אישרה את הצעת החוק. מוצע לאשר את ההצעה ולהעבירה לוועדת הכלכלה של הכנסת. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהכנסת תאשר את ההצעה ולא תנהל חשבונאות פוליטית בעניינים של בטיחות הנסיעה. תודה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):
כך יהיה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. אני אחרוג ממנהגי – אני מצטרף לתקוותך.
אנחנו עוברים לדיון, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.
נחמן שי (המחנה הציוני):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשמש פה פֶּה ללריסה טינקלביץ, בת 73 מדימונה. היא נפצעה קשה מאוד, לאחרונה, במהלך שוד שהיה ליד ביתה, לא עלינו, כשהוציאה את קצבת הביטוח הלאומי מהכספומט.
הקרובים שלה סיפרו שהיא גרה לבד, הלכה להוציא את הכסף שלה – פעם אחת בחודש היא מקבלת כסף – ואז תקפו אותה, חבטו בה, הפילו אותה, וכל זה בשביל 500 שקל. כל זה בשביל 500 שקל.
אמרתי קודם, אין לה משפחה קרובה, יש לה קרובי משפחה יותר רחוקה, הם באו להושיט לה עזרה, ולא היה אפשר לעשות יותר מדי. כבר עצרו את החשוד, והחשוד גר בדימונה – הוא תושב דימונה, והוא בא לבית המשפט, אמר מה שאמר, והמשטרה הכירה בעובדה שהייתה פה עבירה של ניסיון לרצח, ושוד. קודם הוא ניסה לחטוף מידיה את הארנק, ואחר כך – למה אני מספר לכם את כל זה? אני מספר לכם את כל זה מפני שלריסה היא בת 80, ולנו בישראל יש יותר ויותר אנשים בני 70 ובני 80 ומעלה, כי זה השבט שגדל הכי הרבה באוכלוסייה, אבל הוא שבט קצת חלש. הוא קצת חלש, הוא הולך יותר לאט, הוא צריך לפעמים לשבת, הוא לא הכי ערני לפעמים, וכך הוא נופל טרף לאלימות, לתקיפה, לשוד – למעשים אכזריים.
אנחנו צריכים לדרוש, פה בכנסת, ומהכנסת, מאותן רשויות שאוכפות חוק במדינת ישראל, ובראש ובראשונה ממשטרת ישראל, לתת עדיפות גבוהה לתיקים האלה, כי דמם של הקשישים והקשישות האלה הוא לא הפקר. וגם – נוסף לכול, בגלל האי-יכולת שלהם להגן על עצמם, כדי שלא ייפלו לטרף, הם רשאים להגנה יתרה. וכשתיק כזה מגיע לתחנת המשטרה, ולידי החוקרים, הם צריכים להעלות אותו גבוה, הם צריכים לשים אותו בראש הערימה – ויש להם הרבה, לא עלינו; האלימות היא מכה בחברה הישראלית – ולתת לזה את הטיפול הראוי, כי אם אנחנו לא נגן על החלשים שבנו, אנחנו לא ראויים לעצמנו – אנחנו לא ראויים לעצמנו. חברה נמדדת ביחסה לחלשים ולחלשות, למוחלשים ולמוחלשות, וזה המבחן שלנו.
והסיפור הזה, הסיפור הזה של לריסה, רק ממחיש לנו עד כמה החיים שלנו במדינה הזאת נעשו הפקר. תודה, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. טלב אבו עראר; יעל גרמן – חברת הכנסת – מוותרת. מיכאל מלכיאלי, מוותר? – לא. בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום השתתפתי בדיון בוועדת החוקה על אי-יישום החוק של שילוב האוכלוסייה החרדית במגזר הציבורי. הנתונים, כמו שכולם חושבים, לא מעודדים בכלל. אני רוצה לומר לכם שהנתונים שנציגי המשרדים מהנציבות מעלים בפנינו – זו פשוט בושה שחוק שנחקק כאן בכנסת – וכולנו יודעים שעד שאתה מעביר חוק בשלוש קריאות, כמה גלגולים החוק הזה עובר, בוועדות, בדיונים בחדרים – כשאנחנו מגיעים לבחון את היישום של החוק, אנחנו מגלים שכלום; שום דבר לא יושם. אתה מסתכל על המספרים, ואתה רואה – מ-3,500 חרדים שנרשמו למכרזים של נציבות שירות המדינה, בקושי 70 אברכים חרדים התקבלו לעבודה.
הלכתי לבדוק מה הסיבה לכך שבאמת כל כך קצת אנשים התקבלו לעבודה. מצאתי שכיום אחד מתנאי הסף הבסיסיים לכל מכרז בנציבות שירות המדינה זה 12 שנות לימוד. אדם חרדי לומד בישיבה הרבה מעבר לזה, אבל משום מה, משרד החינוך לא מכיר בשנים האלה. לא מכיר בשנים של תלמיד ישיבה, שלומד ולומד הרבה שעות, הרבה מעבר לאדם שנמצא בחינוך הממלכתי, גם באיכות, בוודאי בכמות הזמן, אבל משום מה לא מכירים בשעות האלה.
ואני חושב שהגיע הזמן שדווקא הציבור החרדי, שכל כך מטיפים לו מוסר על אי-השתלבות בשוק העבודה – ידעו להתחשב בצרכים שלו ולחשב את אותן שעות לימוד של אותם בחורים. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. בהמשך לדברים של חבר הכנסת נחמן שי – איפה כבודו? חבר הכנסת נחמן שי, בכל 28 בחודש, אנשי משמר הכנסת מלווים, כאן, בירושלים, קשישים לבנקים ומהבנקים לבית שלהם.
נחמן שי (המחנה הציוני):
– – – משמר הכנסת – – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה. אנחנו ממשיכים.
חבר הכנסת גליק, יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת כבל – חבר הכנסת כבל, מוותר, אדוני? מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; עיסאווי פריג' – חבר הכנסת – אינו נוכח; חברת הכנסת רוזין – אינה נוכחת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חברת הכנסת זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיליק בר – מוותר; חבר הכנסת זוהיר בהלול – אינו נוכח; ג'מאל זחאלקה – חבר הכנסת – אינו נוכח; מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת שמולי, איציק – מוותר; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמר בר-לב – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה, אדוני – מוותר. חבר הכנסת דב חנין – ידבר, כבודו. בבקשה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני עליתי לדוכן לא כדי לדבר על רישוי כלי רכב, אלא לדבר על מי שנוהג לכיוון שגוי ומוטעה את המדינה הזאת, ואני כרגע מדבר דווקא על הצד הכלכלי.
הגיעה היום פעם נוספת לוועדת הכספים החלטתה של הממשלה לעשות קיצוץ רוחבי בהיקף של 1.1 מיליארד שקלים. הבקשה הזאת של הממשלה, לאשר את הקיצוץ הרוחבי הזה, היא בקשה חוצפנית, היא בקשה שמעידה על אטימות, והיא בקשה שמעידה על ניתוק מוחלט מהבעיות של הציבור.
למה צריך לעשות קיצוץ רוחבי – בשביל לממן 150 מיליון שקל בזבוזים שראש הממשלה נתניהו הוציא על תרגילי רשות השידור? אבל חמור מזה, איך אפשר לבוא ולהציע קיצוץ רוחבי – בתקציבי תחבורה, בתקציבי בריאות, בתקציבי רווחה – כאשר בתקציב המדינה יש עודף כספי של 13–15 מיליארד שקלים?
אדוני היושב-ראש, מאז הוקמה הממשלה הזאת, היא כבר קיצצה 13 מיליארד שקל בהטבות מס. רק הקיצוץ של מס החברות – הורדת מס החברות מ-26.5% ל-24%, על פי החישוב שאני קורא היום בבוקר בדה-מרקר, עלה לקופת המדינה 3.5 מיליארד שקלים. עכשיו רוצים קיצוץ של 1% נוסף, להוריד ל-23% – זה עוד 1.5 מיליארד שקלים.
במקום לתת הטבות לבעלי הון, צריך להשקיע בתקציבים חברתיים, אבל נתניהו, אדוני היושב-ראש, ממשיך לפגוע במערכת הציבורית, אותה מערכת שהוא קרא לה בזמנו "האיש השמן". האיש השמן הזה – מאז 2003, תקופת נתניהו כשר האוצר – עבר דיאטה רצחנית, והדיאטה הרצחנית הזאת מורגשת במערכת הבריאות, במערכות הרווחה, במערכות התחבורה הציבורית. אבל לא מתכוונים להסתפק בזה, מתכוונים להמשיך ולקצץ בבשר החי, ולפגוע עוד ברווחה, בבריאות, ובתקציבים חברתיים אחרים.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני קראתי בוועדת הכספים לוועדת הכספים, ואני קורא מכאן לציבור, להתנגד למהלך הממשלתי הזה. יש הרבה כסף; את הכסף שיש אסור לחלק כמתנות לעשירים. בכסף שיש – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
– – צריך להשתמש לפתרון של בעיות חברתיות אמיתיות. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חברת הכנסת מיכל בירן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איל בן ראובן – אינו נוכח; חבר הכנסת סאלח סעד; חברת הכנסת נאוה בוקר – מוותרת.
סאלח סעד (המחנה הציוני):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
כן, מוותר, הבנתי. חברת הכנסת נאוה בוקר – מוותרת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת עפר שלח – מוותר; חבר הכנסת אורן אסף חזן – אינו נוכח.
לפני שהולכים להצבעה, אדוני השר – – –
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):
רגע, אדוני, אני ביקשתי.
קריאה:
מיקי רוזנטל.
היו"ר מאיר כהן:
סליחה, אדוני השר. מיקי רוזנטל, בבקשה. אדוני השר, האם תרצה לסכם? אדוני השר, השר לוין, אתה תעלה אחרי זה לסכם, בבקשה.
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר התיירות, תראו, אני רוצה להגיד לכם משהו, חברי בקואליציה, כדאי שתקשיבו. אתם הפכתם את תהליך החקיקה לחוכא ואטלולא. אתם מטרידים את תהליך החקיקה, אתם כמעט אונסים אותו.
ואני לא מדבר על דברים שנויים במחלוקת. אפשר, השר לוין, להסכים שיועץ משפטי למשרד ממשלתי מתמנה כך, או מתמנה אחרת, אם זה ראוי או לא ראוי. אפשר להתווכח איך ממנים יועצים משפטיים. אי-אפשר להתווכח על חוקים פרסונליים. אתם איבדתם את הראש. אתם עברתם לחקיקה פרסונלית, שאגב, אסורה בהרבה מאוד חוקות בעולם; בארצות הברית, למשל, אסורה חקיקה פרסונלית בחוקה – בחוקה. אבל אצלכם, כדי להציל את עורו של ראש הממשלה אתם מוכנים לאנוס את תהליך החקיקה, שלא לדבר על להטריד אותו.
ואני מציע לכם, אם יש לכם עוד חוקים אבסורדיים, אולי תציעו גם לבטל את יום שני, כי אולי ראש הממשלה יוזמן לחקירה ביום שני, ואסור להגיד "יום שני". אולי, אולי תבטלו את הקיץ בחקיקה, או את החורף, כי ראש הממשלה יוזמן בחורף, ובשבוע הבא – שבוע הבא, אסור להגיד "שבוע הבא", כי ראש הממשלה יוזמן לחקירה. חקירה – אסור להגיד "ראש הממשלה יוזמן לחקירה" – בחוק תגידו את זה גם.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
אסור להגיד את המילה "חקירה".
מיקי רוזנטל (המחנה הציוני):
להוציא את המילה "חקירה" מהחוק. "בדיקה בעניינו" אולי. אתם, כדי להציל את עורו של ראש הממשלה, מוכנים לעשות צחוק מהחוק.
ואני אומר לכם, אני אומר לכם: עצרו; עצרו, כי תהליך החקיקה הוא הדבר הכי חשוב בפרלמנט הישראלי, ואי-אפשר לשעבד אותו לטובתו של איש אחד. ואני יודע שכולכם עכשיו משפילים מבט, ובצדק, כי אתם צריכים לשמור על כבוד הפרלמנט הזה, ואני קורא לכם לחדול מהחקיקה הפרסונלית. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אדוני השר, בבקשה.
שר התיירות יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני, אדוני היושב-ראש, הצגתי קודם את הצעת החוק, אני לא חושב שיש טעם שאחזור על הדברים, אבל מי שייסעו ונוסעים בכלי רכב במדינת ישראל הם לא רק אזרחי ישראל אלא גם תיירים שמגיעים לכאן, אז מאחר שבנסיבות שנוצרו אני נדרש לסכם את הדיון, אני אנצל את הזמן – –
היו"ר מאיר כהן:
זה לא סתם, שלושה מיליון.
שר התיירות יריב לוין:
– – כן, אני אנצל את הזמן לפחות כדי באמת – גם מכאן, מעל הדוכן הזה – לברך את התייר ה-3 מיליון, שיגיע מחר למדינת ישראל.
נחמן שי (המחנה הציוני):
מי זה?
שר התיירות יריב לוין:
נחכה למחר. מישהו אמר לי שאני יכול להגיד שאפשר שהוא מגיע מיבשת שמתחילה באל"ף, כי זה כנראה מכסה פחות או יותר את הכול.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אתם כבר יודעים מי זה, לא?
שר התיירות יריב לוין:
אבל אנחנו באמת מגיעים לא רק ל-3 מיליון תיירים, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, אלא שאנחנו מגיעים למספר הזה בתחילת נובמבר. פירושו של דבר שעד סוף השנה אנחנו נגיע ל-3.5 מיליון תיירים, כאשר השיא של כל הזמנים, עד היום – –
נחמן שי (המחנה הציוני):
– – – חודשיים – – –
שר התיירות יריב לוין:
– – השיא של כל הזמנים עד היום היה 2,960,000, כלומר זה גידול עצום, של יותר מחצי מיליון תיירים בהשוואה לשיא שהיה בעבר – זה גידול של 600,000 תיירים לעומת מה שהיה כאן בשנה שעברה.
המשמעות של הדבר הזה היא תוספת הכנסות למשק של כ-3 מיליארד ש"ח, כלומר ההכנסה של התיירות – הגידול, רק הגידול בתיירות, ישלם השנה את כל העלות, למשל, של ההסדר החשוב שאנחנו מגיעים אליו בנושא של הנכים; יצירה של כ-20,000 מקומות עבודה בכל רחבי הארץ, מצפון ועד דרום, ומה שלא פחות חשוב מזה – וזה נושא שקרוב לליבך, חבר הכנסת שי – זה עוד יותר מחצי מיליון שגרירים נאמנים של מדינת ישראל – אנשים שבאו לכאן, היו כאן, ראו את המדינה, ראו את האמת על מה שקורה כאן, ואני יכול לומר לך שלפחות העובדה שיש לנו יותר מ-40% תיירים חוזרים – זה אומר שהם גם חוזרים שבעי רצון ומרוצים בחזרה.
אני חושב שזאת הזדמנות לומר תודה מעומק הלב, והיא באמת מגיעה, לעובדי משרד התיירות, שבאמת עושים עבודה קשה מאוד. אני לא יודע אם הרבה אנשים כאן יודעים, אבל יותר מ-3 מיליון תיירים, ולמשרד התיירות יש בסך הכול 180 עובדים. אני חושב שזו בהחלט דוגמה כיצד אפשר להגיע, עם כוח אדם לא גדול, לתוצאות שהן משמעותיות לכלל המשק.
אני גם חושב, ומוכרח לומר כאן, שאנחנו מנסים להשתמש בהזדמנות הגדולה הזאת לעוד דבר אחד, והוא לקריאה לציבור הישראלי – גם ליזמים, להיכנס להשקיע בתיירות, וגם לאנשים –להצטרף ולעבוד בתיירות, משום שהענף הזה סובל ממחסור עצום גם בהשקעות וגם בעובדים. זה לא סוד שבאילת, למשל, בתי המלון היו כבר נסגרים מזמן אלמלא ההסדר הייחודי שהגענו אליו, שמאפשר כניסה של יותר מ-1,000 עובדים ירדנים בכל יום לאילת, שעובדים במלונות וחוזרים. חברי השר לשיתוף פעולה אזורי – בשעתו סגן השר והיום שר התקשורת, חבר הכנסת איוב קרא, היה בהחלט גורם משמעותי בהובלת המהלך הזה, שהציל את המלונות באילת, צריך לומר, אחרת פשוט לא היו שם עובדים.
אבל מצוקת כוח האדם היא מצוקה אדירה. למזלנו, אנחנו חיים במדינה ששיעורי האבטלה בה הם מהנמוכים בעולם, ויש לנו צורך ומחסור בעובדים בענף הזה, וככל שהמספרים עולים – ואנחנו בהחלט אופטימיים ורואים קצב גידול מתמשך – יש סיבה להאמין שנזדקק לעוד ועוד עובדים. אני יכול לומר לכל מי ששומע אותנו שיש בענף הזה הרבה סיפוק, הרבה עניין, ומי שיבחר לפנות לעבוד ולעסוק בתחום הזה לא יצטער.
נוסף על כך חסרים לנו מאוד יזמים והשקעות בתחום הזה; הרבה שנים התיירות נחשבה למשהו שבאמת נמצא בשולי תשומת הלב, לענף שהסיכוי שלו להתפתח הוא מוגבל. אני חושב שהיום, כשרואים את השינוי, כבר מרגישים אותו גם ביזמויות. יש היום, לראשונה זה שנים, 6,000 חדרי מלון בבנייה, בין היתר עקב אישור חוק המלונות והמהלכים שעשינו כאן, אבל עדיין יש צורך בהרבה מאוד השקעות; הרבה מאוד השקעות, שיאפשרו לנו לפתוח עוד בתי מלון, שיאפשרו לנו להקים אטרקציות תיירותיות נוספות ולגוון, באמת, את ההיצע שאנחנו מעוניינים לתת לתייר שמגיע לכאן.
חשוב לומר שזה לא רק שחווינו השנה גידול משמעותי בתיירות, אלא שאנחנו רואים מגמה עקבית; מאז חודש נובמבר בשנה שעברה, קרי לאורך 12 חודשים רצופים, כל חודש בפני עצמו היה חודש השיא אי-פעם, לאותו חודש, במספר התיירים הנכנסים. לכן אני חושב שמי שייכנס וישקיע בענף הזה יראה ברכה, יראה תשואה להשקעה שלו ויתרום גם לעצמו, וגם, כמובן, לכלכלה הישראלית.
לסיכום העניין הזה – אני מקווה שנשמור על בטיחות כולנו והכנסת תצביע בעד הצעת החוק. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
אני מבקש מכולכם לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. אם כן, אנחנו מצביעים על הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה. בבקשה. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
60 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה.
הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון מס' 2), התשע"ח–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1159); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון מס' 2), התשע"ח–2017, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר הפנים, חבר הכנסת משולם נהרי. בבקשה, כבודו.
סגן שר הפנים משולם נהרי:
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח–2008, נחקק בשנת 2008 במטרה "להסדיר את הטיפול בחופי הכינרת בראייה כוללת ואחידה, בהתחשב בהיבטים הייחודיים של הכינרת, ולהגביר את האכיפה של חיקוקים שנועדו למנוע ולצמצם את הפגיעה בכינרת" – סעיף 1 לחוק – על ידי ריכוז הסמכויות הנוגעות בניהול הפעילות בחופי הכינרת בידי גוף אחד, הוא איגוד ערים כינרת, אשר הוקם מכוח החוק.
סעיף 7 לחוק מפרט את תפקידיו של האיגוד, וסעיף 8 לחוק קובע כי לאיגוד יהיו כל הסמכויות הנדרשות לביצוע תפקידיו לפי חוק זה, לרבות הסמכויות של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומו, בעניינים הקשורים לתפקידיו כאמור בסעיף 7, וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים, ולא יהיו נתונים לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה לפי כל דין בעניינים האלה.
בהתאם להוראת סעיף 9 לחוק, לשם ביצוע תפקידי האיגוד וסמכויותיו לפי החוק רשאית מועצת האיגוד, באישור שר הפנים, להתקין לאיגוד חוקי עזר. עוד נקבע בסעיף זה כי שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בצו כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של האיגוד היא עבירת קנס, קרי עבירה שיהיה אפשר להטיל בעדה קנס חלף הגשת כתב אישום. ואולם, החוק אינו קובע כי הפרת חוקי עזר היא בבחינת עבירה.
לאור האמור, מוצע בהצעת חוק זו לקבוע כי העובר על הוראת חוק עזר – דינו קנס בשיעור הקבוע בסעיף 254 לפקודת העיריות לעניין עבירה על חוק עזר – כיום, 3,600 ש"ח; בעבירה נמשכת – קנס נוסף בשיעור הקבוע באותו סעיף לעניין עבירה נמשכת – כיום, 160 ש"ח – בעד כל יום שבו העבירה נמשכת לאחר מסירת הודעה עליה בכתב מטעם יושב-ראש מועצת האיגוד או לאחר הרשעה. ההפניה לשיעורי הקנסות הקבועים בהוראת העונשין שבפקודת העיריות לעניין עבירה על חוק עזר של העירייה, שהם זהים לאלה הקבועים בהוראת העונשין בסעיף 23 לפקודת המועצות המקומיות, נועדה להבטיח אחידות בין שיעורי הקנסות שיחולו בשל עבירות על חוקי עזר שיתקין האיגוד לבין שיעורי הקנסות שיחולו בשל עבירות על חוקי עזר של עיריות ומועצות מקומיות.
יובהר כי קנסות אלה הם העונש המקסימלי שבית משפט יהיה רשאי להטיל על אדם שהורשע בעבירה על חוק עזר, ולא שיעור הקנסות אשר יוטלו על ידי פקח, אשר ייקבע במסגרת צו עבירות קנס לפי סעיף 9(ב) לחוק.
אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חברת הכנסת גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת גנאים – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן, חברת הכנסת – אינה נוכחת; עיסאווי פריג' – אינו נוכח; מיכל רוזין – מיכל רוזין, גברתי – מוותרת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; יחיאל חיליק בר – מוותר; זוהיר בהלול – מוותר; ג'מאל זחאלקה, חבר הכנסת – אינו נוכח; מנחם אליעזר מוזס – מוותר; איציק שמולי – מוותר; אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת ברושי – מוותר. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה, גברתי.
יעל כהן-פארן (המחנה הציוני):
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, החוק הזה מדבר על חופי הכינרת, אבל בואו נדבר על הכינרת: עוד מעט, חס וחלילה, לא תהיה לנו כינרת. אנחנו נמצאים בשנה – שנת בצורת חמישית באזור מקורות המים המרכזיים שלנו, של הכינרת. הכינרת נושקת לקו השחור, שזה כבר לא הקו האדום התחתון, זה הקו שמתחתיו, שהוגדר על ידי רשות המים כקו שבאמת מסכן את המצב של האגם. ויש מה לעשות, ואנחנו צריכים להביא לכך שנעשה.
קדום כול, להפסיק לקדוח ולשאוב ממקורות המים המעטים כל כך שעוד מגיעים לכינרת, והדבר השני זה להתחיל לעבוד על היפוך המוביל הארצי; עשרות שנים שאבנו מים מהכינרת למרכז הארץ, עכשיו כנראה, זה המצב, צריך להציל את הכינרת, אסור שהאגם הזה ימות וייכנס למצב אקולוגי בלתי הפיך, ויהפוך להיות – לא לגמרי מלוח, אבל מאוד מלוח. מה שאנחנו צריכים זה להפנות את תשומת ליבנו למקום. אנחנו במצב של שינויי אקלים, שינויי אקלים שמשפיעים עלינו, משפיעים על האזור שלנו, וכבר הם משפיעים על הכינרת שלנו ועל הגליל העליון.
אז בואו נשמור על הכינרת, בואו נשמור על חופי הכינרת. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת עמר בר-לב – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אמיר אוחנה – מוותר. חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, החוק הזה, מבחינתי הוא השלמת מעגל, כיוון שהחוק המקורי, חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, מ-2008, האו אחד החוקים הסביבתיים הראשונים שאני העברתי בכנסת. הוא בסופו של דבר גם אוחד עם הצעה ממשלתית, והוא יצר את מינהלת הכינרת, מה שנקרא מועצת איגוד ערים כינרת, כגוף שאמור להגן ולשמור על חופי הכינרת.
אני חושב שהחוק ההוא היה חוק בעל משמעות, חוק חשוב, שבהחלט הועיל להגנה על חופי הכינרת, והגוף הזה, שאנחנו הקמנו, פועל, אכן, במסגרת החוק, ומצליח בהדרגה להחזיר לידי הציבור את השטחים האלה, יקרי הערך, של חופי הכינרת, שלאורך שנים רבות הופקעו מהציבור על ידי גורמים שונים ומשונים. זה מהלך חשוב, זה מהלך שצריך להמשיך אותו ולהעמיק אותו. וכן, כמו שמוצע בהצעת החוק שלפנינו, צריך גם לחזק אותו באמצעות מנגנונים של עבירות קנס, שיוכלו להיות מופעלים נגד מי שמפר את חוקי העזר שמועצת איגוד הערים כינרת מתקינה. מבחינה זו, הצעת החוק הזאת היא נכונה – היא קובעת קנסות בהיקפים משמעותיים וגבוהים כדי ליצור הרתעה ולהעביר את המסר שמי שפוגע בכינרת ייתקל בתגובה אמיתית, תקיפה, מצד רשויות המדינה.
אני קורא לכולנו להצביע בעד החוק הזה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מוסי רז. אנא, הקשיבו, אתם רשומים כאן. חבר הכנסת אחמד טיבי.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר – מוותר. ובכן, אתה לא חורג מהמנהג שלך היום; חברת הכנסת בירן – אינה נוכחת; איל בן ראובן – חבר הכנסת – אינו נוכח; סאלח סעד – מוותר; נאווה בוקר – חברת הכנסת – מוותרת; מירב בן ארי – אינה נוכחת; עפר שלח – אינו נוכח; נורית קורן – חברת הכנסת – אינה נוכחת.
השר, האם אתה מסכם, או שאנחנו נעבור להצבעה?
קריאה:
– – –
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אנחנו בעד – – –
היו"ר מאיר כהן:
מה?
קריאות:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
לא לא לא.
ובכן, אדוני השר – אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה.
קריאה:
סגן השר.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אנחנו בעד.
היו"ר מאיר כהן:
סגן השר, סגן השר.
קריאה:
– – – בעד – – –
קריאה:
אנחנו בעד – – –
היו"ר מאיר כהן:
סגן השר, אתה – – – מוותר.
אם כן, רבותיי, אני אבקש מכולם לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון מס' 2), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? בבקשה.
דוד אמסלם (הליכוד):
מה מצביעים?
קריאה:
בעד, בעד.
קריאה:
בעד.
דוד אמסלם (הליכוד):
תוסיף אותי.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון מס' 2), התשע"ח–2017, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. מוסיפים את חבר הכנסת אמסלם – לפרוטוקול – הצביע בעד. אם כן, הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך דיון.
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 15), התשע"ח–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1160); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 15), התשע"ח–2017, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר האנרגיה, חבר הכנסת יובל שטייניץ. חבר הכנסת שטייניץ, בבקשה, כבודו.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר בהצעת חוק משק החשמל. ההצעה המונחת לפניכם, עיקרה הארכת רישיונות ספק שירות חיוני, שניתנו מכוח משק החשמל ועתידים לפקוע ביום 15 בנובמבר 2017, דהיינו עוד כפחות משבועיים ימים, עשרה ימים.
הרישיונות נדרשים להמשך הפעילות ואספקת השירותים החיוניים במשק החשמל, או בלשון פשוטה יותר: לשם אספקת חשמל בישראל, וללא כן, אם הרישיון של חברת החשמל לייצר ולספק חשמל יחדל בעוד כעשרה ימים, מדינת ישראל עלולה להיכנס למשבר ועלטה, מה שיפגע באזרחים וגם עלול לסכן את חייהם ואת הביטחון הלאומי, את התעשייה, את הרפואה – אין מערכות חיוניות ללא אספקת חשמל.
על פי החוק, אין אפשרות לתת רישיונות חדשים לחברת החשמל ללא שינוי מבני, דהיינו, ללא רפורמה. כך אומר החוק. אני יכול לומר כאן שקידום הרפורמה בחברת החשמל, במשק החשמל, כולל שינויים מבניים בחברת החשמל, נידונו בשנה האחרונה ובחודשים ובשבועות האחרונים, כולל בימים האחרונים – בשבוע שעבר, בצורה רצינית ומעמיקה – דיונים ארוכים, בין נציגי הממשלה; זה בעיקר נציגי משרד האנרגיה, משרד האוצר וכמובן רשות החשמל במשרד האנרגיה, לבין הנהלת חברת החשמל, וכמובן גם העובדים וההסתדרות, במסגרת דיונים בבתי הדין – בבית הדין הארצי לעבודה ובית הדין האזורי לעבודה.
בעקבות דיון בבית המשפט הגבוה לצדק בעתירה שהגישה המדינה, ניתן ב-23 ביולי 2017, הקיץ הזה, צו על תנאי המורה להסתדרות ולעובדי חברת חשמל ליתן טעם, בתוך 60 יום, מדוע לא יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, מדוע לא ייקבע כי המדינה קיימה את חובת ההיוועצות בעניין הרפורמה שהיא מבקשת להוציא לפועל, ומדוע לא ייקבע כי עובדי חברת החשמל אינם רשאים לנקוט עיצומים הפוגעים בגופים המתחרים בחברת החשמל.
על יסוד האמור, כלומר על יסוד פסיקת בג"ץ, ובשים לב – או על יסוד הצו על תנאי שנתן בג"ץ, ובשים לב לכך שלפי ההסכמה שגובשה בדיון בבית המשפט העליון, המדינה מקיימת היוועצות אמיתית עם נציגי עובדי חברת החשמל וההסתדרות בכל הקשור לתוכניתה לרפורמה בחברת החשמל, וכדי לאפשר – לתת לדיונים סיכוי להסתיים בהצלחה, מוצע בשלב זה לדחות את המועדים הקבועים בחוק האמור עד ליום 15 באוגוסט 2018, דהיינו בתשעה חודשים. בעבר ביקשו תמיד בשנה; אנחנו כאן מבקשים תשעה חודשים, ומקווים שבחודשים הקרובים, השבועות, הימים, החודשים הקרובים, אכן תהיה רפורמה טובה, יעילה, מוסכמת, בחברת החשמל.
אני אבקש מהכנסת להצביע בעד ההצעה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה – הכנתה בדחיפות, כי אנחנו לא יכולים להפסיק את החשמל ואת כל מעגלי החיים במדינת ישראל – לקריאה שנייה ושלישית.
עיסאווי פריג' (מרצ):
מה הערובה שאחרי תשעה חודשים ההיוועצות תסתיים?
שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים יובל שטייניץ:
אין ערובה, אבל יש מאמץ אמיתי, ואני מאמין שיש סיכויים. להעריך את הסיכויים – אני חושב שהסיכויים סבירים. אחרי כל כך הרבה שנים אני לא רוצה להעריך את הסיכויים, ודאי אני לא יכול להגיד בביטחון מוחלט. אני חושב שבימים ובשבועות האחרונים יש התקדמות מאוד משמעותית. אני מקווה שהמשימה תצלח בידנו. להבטיח, לתת לך ערבויות, חבר הכנסת עיסאווי פריג', אתה כמובן לא מצפה ממני – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים יובל שטייניץ:
– – להגיד את הדברים בביטחון מלא, כי אני לא אטעה את הכנסת ואת הציבור. יש מאמץ אמיתי. נקווה ונתפלל שיסתייע בהצלחה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, כבודו. אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר; חבר הכנסת טלב אבו עראר – מוותר; חברת הכנסת גרמן – מוותרת; חבר הכנסת מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת גליק – מוותר; חבר הכנסת גנאים – אינו נוכח; חבר הכנסת כבל – אינו נוכח; חברת הכנסת סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת פריג', עיסאווי, בבקשה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, שר התשתיות – האנרגיה – ידידי יובל, אתה יודע מה מפריע לי בכל הסיפור הזה? אני אתחיל עם הדברים הטובים: בינתיים יש לנו חשמל. איך אמר דב חנין, חבר הכנסת: עדיף שיישאר חשמל והרפורמה תיחקק. חשמל יש לנו, אבל מה שמציק לי בכל הסיפור הזה הוא שהבית הזה הופך להיות חותמת גומי, מביאים לו דברים על השולחן: תאשר ואל תשאל שאלות. כי מאז שאני חבר כנסת אני שומע על המאמצים העילאיים שמנהלים בשביל להגיע להסכמה בסוגיית הרפורמה, וכל השינויים המבניים והעובדים וכל זה.
שאלתי אותך שאלה: האם יש לך ערובה לכך שבעוד תשעה חודשים יונח הסכם בין חברת החשמל לבין המדינה? אין תשובה. אני אומר לך מעכשיו: לא יהיה הסכם, תעמוד שוב כאן ותבקש ארכה של עוד שנה. התהליך הזה חוזר על עצמו. התהליך הזה עושה מהבית הזה חותמת גומי, חסר כל תכלית. אז די לצחוק הזה, באמת די. אני רואה בזה מהלך ממש מיותר, מהלך שמבטל אותנו כאן, בבית הזה. תודה, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. אנחנו ממשיכים. חברת הכנסת רוזין – אינה נוכחת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חברת הכנסת זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת בר – מוותר; חבר הכנסת בהלול – אינו נוכח; חבר הכנסת זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת שמולי – מוותר; חברת הכנסת אבקסיס – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתן ברושי.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
כן.
היו"ר מאיר כהן:
דלג נא בצעד תימני. בבקשה. מהצד השני, כבודו, כך נהוג. בבקשה. איך אתה מלא מרץ לדבר על משק החשמל. בבקשה.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השרים, בימים האחרונים התפרסם – שטייניץ, אני מוכן לדבר אל פניך – בימים האחרונים התפרסם דוח מבקר המדינה בביקורת חריפה על הממשלה על אי-עמידה ביעדים של ייצור אנרגיה חלופית והקטנת גזי הפליטה. לא רק שאלה החלטות של ממשלת ישראל יותר מישיבה אחת, הן גם התחייבויות בין-לאומיות של ישראל במשלחות גדולות, שנסעו לכל העולם, וגם לפריז, והבטיחו לעולם כולו שישראל תהיה אור לגויים, ולא רק ליהודים ולא רק לישראלים, בכל מה שקשור לאנרגיה מתחדשת.
ישראל פיתחה טכנולוגיות מתקדמות, אבל היא קיבלה על עצמה, לפי דעתי, יעדים בלי גיבוי של צעדים נלווים. למשל, רשות מקרקעי ישראל קובעת גבולות של 250 דונם לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת באדמות של חקלאות והתיישבות. למשל, לא פותרים בעיות מרכזיות באתרי תחנות כוח, טורבינות או נושאים אחרים. הוקמה ועדה בחוק, על דעת השרים שטייניץ והשר להגנת הסביבה, אלקין; עכשיו מתחלף מנכ"ל משרד התשתיות שאמור לעמוד בראש הוועדה.
ישראל יכולה לעשות יותר. אפילו באנרגיית השמש מדינות באירופה עושות יותר מישראל, ושמש כידוע יש כאן מספיק. יותר מזה, אמרתי לממשלה: תנו ליישובים כמו בעמק המעיינות – שבתיקון 27 במחירי המים, וגם ביבוא הדגים, מחסלים את ההתיישבות בעמק המעיינות, אפילו ששר החקלאות נולד שם, בסופו של דבר באזור הזה הולך, ומצטמצמת האפשרות לחיות מחקלאות. אמרנו לממשלה: תנו להם לגדל אנרגיה מתחדשת.
מי מפריע ליישובים מכל הסקטורים, גם במגזר הלא-יהודי, לטפל בעצמם דרך אנרגיה מתחדשת? שמש יש מספיק, אבל אתה רואה ביורוקרטיה, ואתה רואה צרות עין של בעלי תפקידים, שלא מבינים את גודל ההזדמנות למי שחי במקומות הללו – ולא חסרה שם אדמה, בטח לא שמש – וגם חוסר הבנה של היכולת לעמוד ביעדים שהממשלה החליטה.
מבקר המדינה – אם יש חשיבות לקיום המוסד הזה – כדאי לומר מעל הבמה הזאת שממשלת ישראל פעם נוספת לא עומדת ביעדים שהיא מחליטה, ללא הצדקה. זה בערך כמו משבר המים; אתה שואל את הממשלה: איך זה שיש משבר מים כשיש כאן טכנולוגיות מתקדמות של התפלה, כשיש כאן טכנולוגיות הכי מתקדמות בעולם של מחזור, של מים מושבים, כשיש כאן טכנולוגיות של השקיה – רק לאחרונה חברת נטפים נמכרה בהיקף עצום בכל העולם – איך זה שפה החקלאות המתקדמת, ופיתחו טכנולוגיות, ויש משבר מים?
אין מנוס מלומר פעם נוספת על הממשלה – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני.
איתן ברושי (המחנה הציוני):
– – זאת ממשלה ימנית עם שתי ידיים שמאליות.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. ממשיכים. חברת הכנסת פארן – מוותרת; חבר הכנסת עמר בר-לב – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת אוחנה – מוותר; חבר הכנסת מוסי רז – מוותר. חבר הכנסת טיבי. לרגע התרגלנו.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אני לא רוצה שתתרגל.
היו"ר מאיר כהן:
כן, בדיוק.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר – איפה שר החשמל והאנרגיה והאי-חיבור? הוא לא פה? אדוני היושב-ראש, אחד הנושאים האקוטיים שבהם אנחנו מדברים עם הממשלה, ודורשים, הוא חיבור חשמל לבתים שנבנו ללא רישיון בנייה, מה שקרוי ללא טופס 4. נפגשנו רבות, גם עם השר שטייניץ, שנמצא כאן, שהוא השר האחראי; נפגשנו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה עם המשנה ליועץ, מר קמיניץ – נציגי הרשימה המשותפת; נפגשנו עם חברת החשמל, וניסינו להסביר: כמו שמים הם מוצר חיוני, ולא מונעים אספקת מים לבית, למשל, שנבנה בלי טופס 4, גם חשמל הוא מוצר חיוני ביותר. יש בתים שהחיבורים הפיראטיים שלהם גרמו לשרפה ולמוות, בעוספיא למשל. מקרים טרגיים. ולכן, ניסינו לשכנע, גם באמצעות מגעים, ישיבות, וגם באמצעות הצעת חוק.
ואז עלה השר יובל שטייניץ, השר האחראי – השר שטייניץ, אתה מוכן להקשיב? אני פונה אליך וזה בדיוק בתחום הצעת החוק.
שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים יובל שטייניץ:
סליחה, סליחה, כן, בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
למה שלא תקשיב לדברים? אתה עלית לכאן כשאני הצעתי הצעת חוק, וביקשת ממני בקשה, ואני נעניתי לך – לדחות בשלושה חודשים, ומאז עברה שנה, אדוני השר, ונשאלת השאלה מה מונע ממך לקבל את ההצעה למצוא פתרון לחיבור חשמל, שהוא מצרך חיוני, כדי למנוע מקרים כמו שרפת ילדים בעוספיא – זה מצרך חיוני לבתים האלה, למשפחות שלמות, עשרות אלפי בתים? חברת החשמל מסכימה. הדבר מחייב החלטה של הממשלה ושל השר הממונה, שזה אתה, והבטחת – והבטחת – להיות חיובי. יש לי רושם שאתה מתחמק, אדוני השר.
יכול להיות שאם היה מדובר במתנחלים, שבאים אל סיעת הליכוד ומשמיעים דרישות ומאיימים איומים פוליטיים, הייתם מבטיחים להם 1.2 מיליארד שקל כדי לאבטח כבישים ותאורה? לפי החוק הבין-לאומי מדובר בעבירה על החוק הבין-לאומי.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
איזו עבירה?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
מדובר בפשע – –
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
מה זה קשור?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – על פי החוק הבין-לאומי, שמנציח את הכיבוש, ואתם רצים כדי להעביר 1.2 מיליארד שקל – –
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
מה זה קשור – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – כי מתנחלים איימו על הממשלה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד):
– – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
שיקולי הפריימריז – – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
שיקולי הפריימריז – – –
היו"ר מאיר כהן:
די.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
שיקולי הפריימריז קובעים – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חזן, קריאה ראשונה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – ולכן, ולכן – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חזן, קריאה ראשונה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – ולכן, אדוני השר – אדוני השר – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
הזמן שלו נגמר.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – אדוני השר – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חזן.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אם אדוני היה – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
מה לגבי קריאה שנייה?
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חזן, קריאה שנייה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חזן, קריאה שנייה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני לא מבין את הדבר הזה.
היו"ר מאיר כהן:
אז תבין.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
סליחה, אל תפריע. אל תפריע.
אורן אסף חזן (הליכוד):
נגמר הזמן.
היו"ר מאיר כהן:
אל תפריע. אני אחליט. אל תפריע.
אורן אסף חזן (הליכוד):
כשאתה תחליט, הוא – – –
היו"ר מאיר כהן:
אדוני, יש לך עוד שתי שניות. בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – ולכן, אדוני השר, אני מבקש ממך לקיים את ההבטחה שלך. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה רבה, אדוני.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת בירן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ילין – אינו נוכח; איל בן ראובן – אינו נוכח; סאלח סעד – אינו נוכח. חברת הכנסת בוקר, גברתי – –
נאוה בוקר (הליכוד):
מוותרת.
היו"ר מאיר כהן:
– – מוותרת; חברת הכנסת מירב בן ארי, גברתי – מוותרת; חבר הכנסת שלח – אינו נוכח. חבר הכנסת חזן, בבקשה. חבר הכנסת חזן, אתה רואה? טלב.
אורן אסף חזן (הליכוד):
עשה קצר.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה. אני מבקש ממך להוריד את הסמל בבקשה. להוריד. אני מבקש. תודה רבה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
זה דבוק חזק.
היו"ר מאיר כהן:
תוריד בבקשה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
רגע, שלא תיקרע החולצה, שנייה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה. תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי השרים – –
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש שקט בצד שמאל.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – רבותיי, חבריי – על חשבון הזמן שלי, החגיגה הזאת.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, תדבר.
אורן אסף חזן (הליכוד):
כנסת נכבדה, תראו, רבותיי, לפני כשבועיים עלו משפחות שכולות, ששילמו את המחיר היקר מכול, כחלק מהמציאות המטורפת שאנחנו חווים פה, בארץ ישראל, כחלק מהטרור שטיבי ושותפיו פה, בכנסת, מגבים ודוחפים יום-יום; הן עלו ופתחו מאהל מחאה ליד בית ראש הממשלה, בדרישה אחת בסיסית, רבותיי: להעביר תקציב שייתן מענה למרכיבי ביטחון – לכבישים לא רק בטוחים, לא רק בטיחותיים – כבישים שלא יהיו מלכודת מוות בחלק מהמקרים; לתשתיות סלולריות, תשתיות שאנחנו מדברים עליהן חדשות לבקרים פה, בכנסת; לתאורה.
לפני יומיים, כשראו שהכנסת הזאת עודנה ישנה, והממשלה עסוקה בלספר לנו סיפורים על מיליארדים של עודפים אבל אף אחד לא באמת יודע לאן הולך הכסף, הם פתחו בשביתת רעב. הייתי אומר שאני לא יודע מה קורה איתכם, אבל אני יודע שכנראה לפחות לחלקכם זה לא מפריע בכלל, אבל אני, כשראיתי משפחות שכולות יושבות על מדרכה, שובתות רעב, אני הזדעזעתי, רבותיי. אני חושב שכל אחד ואחת שיושבים בבית הזה, ומעבר, צריך להזדעזע.
אני הצטרפתי היום לשביתת הרעב הזאת, ועל אף הדברים המאוד-מכובדים, המילים המאוד-חמות שאמר היום ראש הממשלה בישיבת סיעת הליכוד, אנחנו לא מפסיקים לשבות רעב. אני לא הצטרפתי לשביתה רק כדי לשמוע עוד פעם הבטחות ריקות מתוכן. אני לא הצטרפתי לשביתת הרעב הזאת רק כדי לשמוע: אני אפעל – –
מירב בן ארי (כולנו):
אתה יכול להפסיק לשבות.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – אני אעשה, אנחנו ניתן. אני הצטרפתי כדי לתת רוח גבית למשפחות שכולות, שכמו שאמרתי – יש גם חברות בבית הזה שזה מעלה להן גיחוך על הפנים. אני לא יכול לחייך כשאני רואה את מה שקורה.
מירב בן ארי (כולנו):
מה זה קשור לגיחוך?
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני לא יכול לחייך, חברת הכנסת.
מירב בן ארי (כולנו):
בניגוד לדיבורים שלך, הנושא כבר נפתר.
אורן אסף חזן (הליכוד):
כשחברי כנסת מכולנו ידאגו לציבור באמת – –
מירב בן ארי (כולנו):
אה, לא, זה אתה – – –
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – ולא לכותרת ריקה בעיתון, אז אני אתן לך זכות לפנות אליי.
קריאה:
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חברות הכנסת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אבל בינתיים, רבותיי – –
מירב בן ארי (כולנו):
הינה, הינה – – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – עד אשר ממשלת ישראל לא תעביר החלטה ברורה – –
מירב בן ארי (כולנו):
היחיד שפתר את הבעיה שלהם זה כחלון.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – ויינתן סעיף תקציבי – אדוני היושב-ראש, לאורך כל הנאום הזה הפריעו לי, לא התלוננתי.
היו"ר מאיר כהן:
לא, לא הפריעו לך, דיברת – –
היו"ר מאיר כהן:
אבל תיתן לי את כמה השניות שלי.
היו"ר מאיר כהן:
– – אני אתן לך עוד 30 שניות. בבקשה. זהו.
אורן אסף חזן (הליכוד):
עד אשר ממשלת ישראל והעומד בראשה לא ידאגו שהכסף יעבור דה פקטו – לא בהבטחות לתקציב 2019, אלא מהכספים שהיום מפוזרים על רצפת האוצר כאילו מישהו שם ניפץ את הכספת אחרי שהוא זכה בלוטו פעמיים רצוף – אנחנו לא נפסיק לשבות. המחאה הזאת מעלה הילוך. היום זכיתי לראות חברים יקרים, את חבר הכנסת מיקי זוהר ואת בצלאל סמוטריץ, בוועדת הכספים, אומרים אמירה ברורה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני מסיים.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
כי דווקא אנחנו, חברי כנסת כמו זוהר ואנוכי, מתוך תנועת הליכוד – אגב, מאגפים את הבית הכאילו-יהודי מימין – דווקא אנחנו מראים לציבור שאנחנו יודעים להעביר ביקורת כשצריך – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – להילחם על העקרונות כשצריך – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חזן.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – וגם לכבד את ראש הממשלה כשצריך, אבל מעל הכול – –
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – נעשה הכול כדי לשמור על הביטחון. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, כבודו. תודה רבה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
גברתי? אמרת לי "גברתי"?
היו"ר מאיר כהן:
אמרתי: "תודה, כבודו". אדוני השר, אתה רוצה לסכם או שאנחנו נעבור להצבעה?
אורן אסף חזן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, לא אמרנו שלום לחיילים ביציע.
קריאה:
הצבעה, הצבעה.
היו"ר מאיר כהן:
השר יחליט. ובכן, אדוני השר, בבקשה.
שר האנרגיה יובל שטייניץ:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי חלק גדול מהדוברים כאן, ואני מסכים עם חלק מההערות. באמת זה נמשך יותר מדי שנים. אני מקווה שנביא את זה לפתרון. אנרגיות מתחדשות, אנרגיות סולריות – אנחנו רצים עכשיו בעוצמה, במהירות שלא הייתה מעולם, אבל בואו לא נשכח שבכל זאת, בשעה הזאת, למשל, אין אנרגיה מהשמש. בעצם מ-16:00 או 17:00 אחר הצוהריים ועד – תלוי בעונות השנה – בממוצע עד 08:00, 09:00 בבוקר, ולכן זו אנרגיה – רוב שעות היממה אנחנו צריכים גיבוי. אנחנו בעצם מתכננים לבנות גם תחנות סולריות וגם רגילות.
אני לא איכנס עכשיו למורכבות של כל זה, אבל כל זה צריך להיעשות בשכל, בחישוב מראש, בלמידת לקח ממה שקרה במדינות אחרות – אלה שעשו את זה טוב יותר, אלה שעשו את זה טוב פחות. אנחנו עושים את זה, וכפי שאתה יודע, חבר הכנסת ברושי, אנחנו הולכים למאות ואלפי מגה-ואטים באנרגיות מתחדשות, בעיקר סולריות.
להערה של אחמד טיבי – אני לא מקבל את ההערה הסופית שבדבריך. יש גם – תתפלא לשמוע – גם ערבים, גם יהודים וגם דרוזים, וגם מתנחלים, שלא מחברים אותם לחשמל, אבל אני מסכים שהבטחתי לבדוק את העניין ולנסות להביא עד כמה שאפשר פתרון, לפחות חלקי. אני מסכים שעברו יותר משלושה חודשים. יש עכשיו מנכ"ל חדש, אנחנו ננסה לתת את דעתנו עוד פעם ולראות אם אפשר להביא פתרון, ולו חלקי, לפחות לחלק מהאנשים. את ההערות שלך על העניין שזה קשור ליהודים–ערבים אני דוחה בתוקף – בטח לא מבחינתי, גם לא מבחינת משרד האנרגיה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
אם כן, אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 15), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד? בבקשה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 15), התשע"ח–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
60 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק משק החשמל התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר מאיר כהן:
הודעה לסגן מזכירת הכנסת. בבקשה, כבודו.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת נחמן שי בנושא: 50% מתקציב משרד התפוצות שימש לרכישת תוכן תקשורתי בישראל.
אודיעכם עוד כי חברת הכנסת מרב מיכאלי ביקשה להסיר את שמה מהצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – הגבלת משלוחים חיים לשחיטה), התשע"ז–2017, מס' פ/4438/20. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון מס' 25) (הסתייעות במומחה או בחוקר לצורך ניהול הייצוג המשפטי), התשע"ח–2017
[רשומות (הצעת חוק, חוב' מ/1161); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אם כן, אנחנו עוברים, ברשותכם, להצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון מס' 25) (הסתייעות במומחה או בחוקר לצורך ניהול הייצוג המשפטי), התשע"ח–2017. תציג את הצעת החוק שרת המשפטים?
עד שאדוני יעלה – אני חושב שמן הראוי להבהיר לשרים – שיבואו להציג הצעת חוק שלהם. זה קצת מבזה שאותו שר עולה ומציג את כל ההצעות. כך לא מכבדים את הכנסת. סליחה, אדוני. בבקשה.
שר התיירות יריב לוין:
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אדוני, אני מצטרף לדברים. אני מסכים. אני חושב שלפעמים יש באמת מצב שאין ברירה, אבל באופן שיטתי זה לא נכון, ואני בהחלט מסכים.
בכל אופן, אני מבקש להציג את הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון מס' 25) – –
היו"ר מאיר כהן:
חברים, אני מבקש שקט. השר מציג את הצעת החוק.
שר התיירות יריב לוין:
– – (הסתייעות במומחה או בחוקר לצורך ניהול הייצוג המשפטי). ההצעה נועדה לסייע לסנגוריה הציבורית למלא את תפקידה בייצוג נאשמים בהליכים פליליים. כיום סעיף 12 לחוק הסנגוריה הציבורית מסמיך את הסנגוריה הציבורית למנות סנגורים ציבוריים מתוך רשימת עורכי דין הכשירים לשמש בתפקיד, ואולם אין כיום בחוק סעיף מקביל לעניין מינוי מומחים. בפועל הסנגוריה הציבורית מסתייעת באנשי מקצוע מתחומים שונים: פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ועוד, כדי לתת ייעוץ מקצועי לסנגורים הציבוריים. בחלק מהמקרים נדרשת גם חוות דעת מומחה ועדות לפני ערכאות שיפוטיות.
המומחה משמש זרוע של ההגנה, ומאפשר לה להתמודד עם מומחים מטעם התביעה. לחוות דעת של מומחה יש חשיבות רבה לצורך הייצוג בתיק, כגורם קריטי המשפיע על התיק, אשר מקצועיותו עשויה להקטין את החשש הכבד של הרשעת חפים מפשע. בשל כך, העיקרון מאחורי מינוי מומחה דומה לזה של מינוי סנגור, וראוי לקבוע בחוק את דרך מינויו. בעבר נהגו כך בפועל, אך משהתעוררו שאלות הנוגעות בעיגון הנושא בחקיקה מפורשת, עלה הצורך לקבוע זאת, כאמור, באופן מפורש. מוצע, אם כן, לקבוע בחוק את סמכותו של סנגור ציבורי מחוזי לתת אישור לסנגור ציבורי להסתייע במומחה או בחוקר, ולבחור אותו.
נוסף על כך מוצע לקבוע הוראות בכל הקשור לניהול רשימות המומחים המתאימים לתת ייעוץ מקצועי בתיקי הסנגוריה הציבורית, בחירת מומחה מתוך הרשימה ואי-הכללת מומחה ברשימה או הוצאה ממנה, וכן להבטיח ייצוג הולם לחשודים, לנאשמים ולנידונים. אבקש כמובן את תמיכת הכנסת בהצעת החוק.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חבר הכנסת פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת חאג' יחיא – מוותר. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה, כבודו. עד שלוש דקות, אדוני.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין שאתמול היה יום ההילולה של מרן הגאון רבי אליעזר מנחם שך, זכר צדיק לברכה, ראש ישיבת פוניבז' וראש מועצת גדולי התורה. לכבוד יום ההילולה שלו אני רוצה להזכיר לכולנו – הקואליציה עומדת להכין הצעת חוק שתוכל לעמוד בבג"ץ בעניין בני הישיבות, ואני מבקש לצטט את דבריו בתשמ"ח–1988, כאשר הייתה החלטת ועדה ממשלתית להפר את ההסכמה בין המדינה לבין הציבור החרדי ולגייס את בני הישיבות.
אדוני השר, אני רוצה שתקשיב. אומר מרן הרב שך: עולה שאלה של הישיבות ומצביעים על כך וחושבים שזה פוליטיקה. על מה הם מדברים בכלל? אני יהודי זקן, אין לי כוח אפילו לעמוד על הסטנדר. אבל אני אומר לכם, אני אומר בשם כולם, אם חלילה יהיה גזרה על זה, אני מרים את היד ואני אומר: אם אשכחך ירושלים. כולנו, כל בני התורה שבארץ ישראל, לא נשכח את ירושלים, אבל נלך לגלות, כדי שלא תשתכח התורה. שידעו שזה לא משחק ילדים. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, אבל לנו זה לא נוגע, כי בלי תורה אין עם ישראל. אף בן ישיבה לא יישאר. הם לא יודעים מה שכתוב, והם משחקים עם התורה, אז הם מחריבים את ארץ ישראל. ובאה כאן שופטת בית המשפט העליון – כבר אז, לפני 30 שנה, הוא אמר את זה – ומרימה את היד על התורה. היא לא יודעת לכתוב אפילו עברית, תקף הרב שך, ואמר: רבותיי, צריך לדעת היכן אנו עומדים כאן.
וכאן יש גם תוספת שאמר הרב שך באותו נאום: "חלילה, אנחנו לא הולכים להילחם ולריב, לא הולכים להריגות, לא הולכים לזרוק אבנים, לא הולכים למכות, אבל מה שאנחנו מבקשים – תנו לנו לחיות עם התורה שקיבלנו".
אדוני היושב-ראש, אני חושב שהיום כולנו מבינים שאי-אפשר לעשות דבר כזה, לכבות את אור התורה, אבל מצד שני יושבים בבג"ץ אנשים שאין להם אחריות ציבורית כמו שיש לנבחרים, לכנסת, לממשלה – מכל הסיעות – שצריך להגיע לאיזשהן הבנות כדי שהתורה תוכל להימשך בארץ ישראל. הם כורתים – יש להם מילה – "שוויון", ואפילו שאפשר למצוא הרבה פתרונות לשוויון – למשל כמו שאני תמיד מציע, גם, להסיר את הסנקציות הפליליות מאדם לא חרדי שלא מסוגל להתגייס – אבל הם לא מוכנים לזה. הם רוצים לפגוע בתורה, ועל זה באים דברי הרב שך ומשמשים אות אזהרה, לדעת שאנחנו, הכנסת הנבחרת והממשלה הנבחרת, שכל חלקי העם שותפים בה ורוצים לחיות בשלום אחד עם השני, ולא לשלוט מלמעלה, ממרומי כס המשפט – צריך להגיע להסדר וצריך להגיע לחוק, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, אני מברך על הצעת החוק הזאת. הסנגוריה הציבורית היא אחד הגופים החשובים שקיימים בחברה שלנו; מערכת שמסייעת לאנשים בתוך השיטה המשפטית, מסייעת לאנשים שבלעדי הסנגוריה הציבורית לא היו יכולים להגיע ולממש את זכותם לצדק. אנשי הסנגוריה הציבורית ראויים להרבה הרבה תודות, שאנחנו נאמר מכאן, על הפעילות שלהם, על המאמצים שלהם, על העשייה שלהם, על התרומה שלהם לאותם אנשים שהם נותנים להם ייצוג, ובכך מבטיחים, או לפחות מגדילים, את הסיכוי שייעשה משפט צדק.
הצעת החוק הזאת נותנת לסנגוריה הציבורית כלים ומכשירים נוספים כדי למלא את התפקיד שלה, ומאפשרת לסנגוריה הציבורית להסתייע בצורה טובה ונכונה יותר גם בעדויותיהם של מומחים, ולכן אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת נחמן שי – אינו נוכח; חברת הכנסת גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; עליזה לביא – אינה נוכחת; חיליק בר – אינו נוכח; זוהיר בהלול – אינו נוכח; אמיר אוחנה – מוותר; חבר הכנסת גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – מוותר; חבר הכנסת איל בן ראובן – מוותר; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חברת הכנסת אבקסיס – אינה נוכחת; חברת הכנסת כהן-פארן – אינה נוכחת. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אין ספק שנושא עידוד השכלה גבוהה הוא נושא חשוב. סטודנטים שלומדים לתואר שני מקבלים, חבר הכנסת עיסאווי, נקודת זיכוי, ואני תוהה: למה סטודנטים לתואר שני ושלישי לא מקבלים נקודות זיכוי? הרי המטרה היא לעודד השכלה גבוהה, כדי שאנשים בסופו של דבר יוכלו לגשת ולהשיג, עם פחות קשיים כלכליים; יש אנשים שלא יכולים להמשיך בלימודים, בגלל מצוקה כלכלית. ומה אני מבקש בסך הכול? מבקש נקודת זיכוי ממס הכנסה. אתה היית רואה חשבון, אתה בדיוק עבדת בנושא הזה. שוחחנו על הנושא הזה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
יש עודף כסף עכשיו.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
עכשיו בדיוק נגעת בנקודה. כמה העודף מהכנסות המדינה ממיסים?
עיסאווי פריג' (מרצ):
19 מיליארד.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
19 מיליארד שקל. מהם כמה ילך לכבישים ולתאורה – – –
מוסי רז (מרצ):
לא. היום ביקשו לקצץ מיליארד.
עיסאווי פריג' (מרצ):
– – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
היום ביקשו לקצץ. היינו בדיוני ועדת הכספים, חבר הכנסת מוסי רז. במקום להביא באותו דיון את ה-19 מיליארד שקל, ולומר: אנחנו מחלקים כאן, מחלקים שם – לנזקקים, שכר מינימום, שכבות חלשות – פתאום הולכים על קיצוץ של מיליארד שקל בתחבורה.
מיקי לוי (יש עתיד):
5.6% קיצוץ רוחבי, flat.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
כן – מיקי, אתה היית סגן שר האוצר. השאלה: מה העלות של נקודת זיכוי לבעלי תואר שני או לתואר שלישי? מה העלות?
עיסאווי פריג' (מרצ):
מעניין.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
מעניין. מישהו צריך לענות. (אומר בערבית: אין שרים פה?) אין שרים? אין מומחים שיענו? מה העלות של נקודת זיכוי מס הכנסה לתואר שני ושלישי?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת):
כמה – – –
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
כמה סך הכול? זה הרבה פחות מתואר ראשון.
עיסאווי פריג' (מרצ):
תכפיל 215 במספר הלומדים לתואר שני. כמה תואר שני?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
חכה, אני אסתכל מצד הזה לראות כמה תואר – – –
עיסאווי פריג' (מרצ):
10,000, יכול להיות?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
אין הרבה. אין הרבה. אחרי שהסתכלתי לצד הזה – –
היו"ר מאיר כהן:
אדוני, שלוש דקות הסתיימו.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
– – ואני מסתכל – – –
היו"ר מאיר כהן:
לא. אני מבקש להפסיק, אדוני. תודה רבה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
לכן, הנושא הזה צריך לאחד את כולם. נקודת זיכוי לתואר שני ושלישי היא – כמה?
עיסאווי פריג' (מרצ):
2 מיליון.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת):
2 מיליון. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת טיבי, תודה רבה. אנחנו עוברים לאיתן ברושי – אינו נוכח; מיקי לוי – מוותר; מיכל בירן – אינה נוכחת. אורן חזן, בבקשה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני אלמד אותך שם, בשמאל הקיצוני, משהו. כשאתה עושה משהו מהלב, והאידיאולוגיה שלך היא אמיתית, והיא לא רק כזאת שמקיימת את הכספים האנטישמיים שמגיעים מחו"ל, יש לך הרבה כוח, גם כשאתה לא אוכל.
מוסי רז (מרצ):
זה אני יודע. אני עושה את זה 50 שנה – – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
עכשיו, אני יודע שאתה חדש-ישן פה. שב ואל תפריע. תלמד.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים יקרים, תראו, רבותיי, אני נכנסתי למליאה לפני כמה דקות, ובדרך פגשתי את עופר סופר ממאבק הנכים. רגע לפני כן, בשיחת טלפון, דיברתי עם יושבת-ראש הוועד של השוטרים על המאבק הצודק של שכר השוטרים.
אתם יודעים, הרי, שהיום הצטרפתי לשביתת הרעב על תקציבי הביטחון ומרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון. רשימת הגופים, הארגונים, האנשים – הפרסונליים והקבוצות – שדורשים עזרה שבאמת מגיעה להם, אפשר לדבר עליה כל הלילה. אני חושב שאם אני אתחיל למנות אותה, אני אשבור את השיא של הנאום הארוך ביותר של מיקי איתן.
כולנו מכירים את המציאות. לצד המציאות הזאת, בימים האחרונים אנחנו שומעים שיש רזרבות, שיש עודפים – מדברים איתנו על מיליארדים; מספרים לנו שיש 16 מיליארד עודף, כסף, פתאום – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
19.
אורן אסף חזן (הליכוד):
19. עוד מישהו רוצה לזרוק איזה מספר? כי אני אומר לך שאם לנו אמרו 16, ואתה אומר 19, המספר עובר את ה-40. איך אני? אני יושב איתך יחד בוועדת הכספים, ופעם אחר פעם אנחנו נלחמים כדי לעזור לחלשים ביותר. הממשלה עוזרת לנו על חשבון החלשים. למה יש עודפים? כי לא עוזרים לנכים, ולא עוזרים לביטחון, ולא עוזרים לשוטרים, ולא עוזרים למערכת החינוך. כסף לבנט לתרבות תורנית ומסיבות – מפה ועד הודעה חדשה, משמע בנט היה איזה מפיק מוזיקלי – זה יש. יש לו תפקיד חדש: השר בנט – מפיק-על; עושה אירועים, כנסים, מסיבות פיצוץ בכל מקום. מדהים. אבל כשר בממשלה הוא לא יכול לצעוק בשביל מי שבאמת אכפת לו. הוא יכול לספר סיפורים שעמונה תישאר על ההר, אבל את התוצאות אנחנו יודעים. אבל אנחנו לא פה לדבר על בנט, כי הוא לא יכול להשיב.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי):
– – – בנט – – – ראש הממשלה שלך.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני כן פה כדי לדבר על זה שסביב השולחן הקטן הזה יושבים אנשים מאוד גדולים, אבל האנשים הגדולים האלה צריכים לזכור שיש הרבה מאוד אנשים קטנים שצריכים את העזרה שלהם. תאמינו לי, גם אני איש קטן. אולי לא בממדים, אבל באופי. ואני אומר לכם, כמי שמסתובב ושומע את הציבור: הציבור מאס בהבטחות, מאס בכותרות, מאס בסיסמאות.
מירב בן ארי (כולנו):
– – – במפלגת – – – מול מי אתה – – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
יש לנו מפלגה, מפלגה שיכולה לפתוח משרד יחסי ציבור לסיסמאות – כולנו.
מירב בן ארי (כולנו):
– – – מה אתה עושה? מה התפקיד שלך?
אורן אסף חזן (הליכוד):
אל תפריעי לי, את כל הזמן מפריעה. אל תפריעי לי.
מירב בן ארי (כולנו):
מה – – –
היו"ר מאיר כהן:
מירב, בבקשה, זהו.
אורן אסף חזן (הליכוד):
רבותיי, אתם חברי כנסת, אתם ישבתם – חלקכם פה, וגם חלקכם פה – הבטחתם לנכים שתביאו להם מתווה, בשורה, תשובה.
מירב בן ארי (כולנו):
– – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני לא הבטחתי, כי אני לא יכול לתת להם כסף – –
היו"ר מאיר כהן:
אדוני, סיימת לדבר.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – כי ראש המפלגה שלך מחזיק כסף, וראש הממשלה של כולנו מחזיק כסף. אז במקום לספר סיפור לציבור – –
היו"ר מאיר כהן:
נא לסיים עכשיו.
אורן אסף חזן (הליכוד):
בזה אני מסיים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – במקום לעשות סיבובים על הציבור כאילו הייתם סביבונים בחנוכה, שעוד מעט יגיע, בואו נעזור למי שצריך.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. אם כן, השר, אתה רוצה לסכם, או שאנחנו נעבור להצבעה?
אדוני השר, אנחנו עוברים להצבעה. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון מס' 25) (הסתייעות במומחה או בחוקר לצורך ניהול הייצוג המשפטי). בבקשה, מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון מס' 25) (הסתייעות במומחה או בחוקר לצורך ניהול הייצוג המשפטי), התשע"ח–2017, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
49 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון מס' 25), התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר מאיר כהן:
יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. הודעה.
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הקמת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הכספים, לפי סעיף 13(ג) לפקודת המיסים (גבייה). הוועדה תהיה בת שישה חברים, שלושה מכל ועדה, בהרכב שלהלן: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי הכנסת ניסן סלומינסקי, שיכהן כיושב-ראש, אורי מקלב ורויטל סויד; מטעם ועדת הכספים, חברי הכנסת יצחק וקנין, מיקי מכלוף זוהר ומיקי רוזנטל. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני.
הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ח–2017
[רשומות (הצעת חוק, חוב' מ/1164); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
ברשותכם, אנחנו עוברים להצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה. יציג בשם שרת המשפטים, שלא הגיעה, השר יריב לוין. בבקשה, כבודו.
שר התיירות יריב לוין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ח–2017.
בהצעת החוק מוצע לקבוע כמה הסדרים שייתנו מענה לקשיי האכיפה שבעלי זכות יוצרים נתקלים בהם בצל הטכנולוגיות החדשות של המאה ה-21. השימוש באינטרנט מאפשר תקשורת נוחה, הנגשת תוכן, איסוף והפצה של מידע בקלות וביעילות, מה שתורם לחופש הביטוי ולזרימה חופשית של מידע. לצד זה הרשת מאפשרת גם גישה לתכנים המוגנים בזכות יוצרים, שלעיתים מופצים באמצעותה שלא כדין. הפרת זכות יוצרים באינטרנט מתאפיינת בהיקף רחב. כך, הפגיעה בזכות יוצרים הנוצרת עקב פעולה פשוטה יחסית עשויה להיות חמורה יותר מפגיעה המתרחשת מחוץ לעולם הווירטואלי, ולעיתים קשה יותר לאכיפה.
ההסדרים המוצעים מאזנים בין האמצעים הנדרשים לצורך התמודדות יעילה עם הפרות של זכויות יוצרים – בעיקר כאלה בעלות פן מסחרי – לבין זכויות ואינטרסים שונים של צדדים שלישיים.
בהצעת החוק נכללים ארבעה תיקונים מרכזיים, והם: קביעה כי עשיית פעולה לגבי יצירה שהועמדה לרשות הציבור בלא רשותו של בעל זכות היוצרים תיחשב להפרה עקיפה של זכות היוצרים; הסדרת מתן צווי מניעה לצדדים שלישיים לצורך הגבלת גישה לאתרי אינטרנט שעיקר התוכן בהם הוא כזה שבהצגתו באתר יש הפרה של זכות יוצרים; עיגון הליך לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית ותיקונים שעניינם התאמת החלק הפלילי בחוק זכות יוצרים לעידן הטכנולוגי.
יודגש כי הצעת החוק נועדה לתת מענה לקשיי האכיפה לנוכח התופעה המסחרית של הפרת זכות יוצרים באינטרנט, ואינה עוסקת באכיפה נגד משתמשי הקצה.
כאמור, הממשלה מבקשת את תמיכת הכנסת בהצעת החוק. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. חבר הכנסת מוסי רז – מוותר; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – מוותר; חברת הכנסת זנדברג – מוותרת; חבר הכנסת חאג' יחיא – מוותר; חבר הכנסת אייכלר – מוותר; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת זחאלקה – אינו נוכח. חבר הכנסת חנין.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
תודה לך, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת, עמיתיי חברי הכנסת, היא הצעת חוק מסוכנת. היא הצעת חוק מסוכנת, אין מילה אחרת אלא להגדיר את זה כך. אני מכבד את השר יריב לוין עד כדי כך שאני בטוח שאם הוא לא היה רק בתפקיד של ממלא מקום של שרה אחרת, ואם זה היה באחריותו, הוא לא היה מביא את הצעת החוק הזאת אלינו היום.
האינטרנט הוא אחד המשאבים הציבוריים החיוניים ביותר בחברה המודרנית, והוא חיוני מכיוון שהוא רשת פתוחה, מוגנת, שבה אנשים יכולים להשתמש, אנשים יכולים לפעול, אנשים יכולים לקבל מידע, אנשים יכולים לקבל תוכן, אנשים יכולים לשתף תוכן – כל הדברים האלה הופכים את הרשת הזאת לכל כך חשובה עבור חברה מודרנית במאה ה-21.
נכון, באינטרנט יש גם עבירות, ואנחנו מתנגדים לעבירות באינטרנט, וצריך למצוא דרכים להתמודד עם עבירות באינטרנט. אבל עמיתיי חברי הכנסת, לא כך. אתם קראתם את הצעת החוק הזאת? הצעת החוק הזאת מאפשרת, למשל, להגביל גישה לאתרי אינטרנט. הצעת החוק הזאת מאפשרת לחשוף את זהותם ואת פרטיהם של גולשים ושל משתמשים. היא עושה דברים מאוד מרחיקי לכת. היא פוגעת בשקיפות, בפתיחות, בנייטרליות ובהגנה על הרשת. ולמה? למה כל הדברים האלה? למה כל הפגיעות האלה? כדי להגן על זכויות יוצרים.
אני בעד להגן על זכויות יוצרים, אבל, עמיתיי חברי הכנסת, זה מזכיר לי את הסיפור, אדוני היושב-ראש, על אותן זכויות יוצרים של תרופות יקרות, שבגללן אנשים באפריקה מתים, כי צריך להגן על זכויות היוצרים. צריך להגן על זכויות היוצרים, ולכן המחירים של התרופות האלה הם בלתי אפשריים, כי זכויות היוצרים – זכויות הקניין של היוצרים ביצירה – יותר חשובות מזכויות אדם ומחיי אדם.
עמיתיי חברי הכנסת, זו כמובן דוגמה – – –
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש לסגור שם את הדלת. חבריא, אני מבקש לסגור את הדלת.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, זו כמובן דוגמה קיצונית. בחוק הזה אנחנו לא מדברים על חיי אדם, אבל אנחנו מדברים על משהו שהוא חשוב וחיוני לחברה דמוקרטית – רשת פתוחה, רשת שבה אנשים משתמשים, מעבירים מידע, אתרים שאי-אפשר להגביל את הגישה אליהם, גולשים שאי-אפשר כל כך בקלות לחשוף את זהותם ואת פרטיהם. הדברים האלה חיוניים. להיאבק בעבירות, להגן על זכויות יוצרים – בדרך אחרת לגמרי. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה רבה, אדוני.
חברת הכנסת רוזין – מוותרת; חבר הכנסת שי – אינו נוכח; חברת הכנסת גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיליק בר – מוותר; חבר הכנסת בהלול – מוותר; חבר הכנסת אמיר אוחנה – מוותר, אדוני; חבר הכנסת גליק – מוותר. חבר הכנסת אליעזר מוזס, כבודו, בבקשה. יש זמן.
מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה):
תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום בערב בעוד חצי שנה יתקיים האירוע הגדול ביותר במדינה – האירוע השנתי הגדול ביותר במדינה – היום בערב בעוד שישה חודשים: ל"ג בעומר – ל"ג בעומר. העלייה למירון, למקום המתויר מספר שתיים במדינה. רק לידיעתכם, מקום מספר אחת זה הכותל המערבי, שמבקרים בו יותר מ-10 מיליון איש בשנה, ובמירון – כ-2 מיליון איש. בל"ג בעומר בלבד צריכים להסיע ולהניע קרוב לחצי מיליון איש מהם. השנה היו יותר מ-50,000 תיירים מחוץ לארץ. זה כל שנה גובר, ובעיות התחבורה מעיקות.
כאן אני רוצה לבשר לחברי הכנסת שאני בא עכשיו מישיבה עם הבולדוזר של המדינה, שר התחבורה מר ישראל כץ, שטביעות אצבעותיו נראות בכל רחבי המדינה. החליטו שתי החלטות מאוד חשובות: א. להעלות מצומת חנניה רכבל להר מירון, מעל היישוב, ואז – ירוויחו מזה שלא יצטרכו לשנע כל כך הרבה אוטובוסים בכבישים הצפופים במירון, וגם לא יצטרכו לעקור כרמים של בעלי היישובים שם, שזה מקור פרנסתם, כדי להביא להרבה חניונים.
ב. להרחיב מכפר שמאי עד צומת מירון, או להפוך אותו לארבעה נתיבים, גם להוסיף גשר מעל נחל מירון. וכשזה יהיה, בעזרת השם, נוכל לברך על המוגמר, ואני באמת מרגיש את חובת התודה לשר התחבורה על גישתו החיובית והעניינית לדבר הזה, כי אני רוצה לומר לכם שהיו נציגות המשטרה, והם אמרו שאין להם עוד כזה אירוע שנתי כמו האירוע הזה. גם מבחינה ביטחונית זה במדרגה ראשונה, אם שני הפרויקטים האלה יבוצעו. אני מקווה שהם יבוצעו, בעזרת השם, לרווחת ההמונים, ובזכות רבי שמעון ניוושע כולנו. אמן.
היו"ר מאיר כהן:
אמן. תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת בן ראובן – מוותר; חבר הכנסת שמולי – אינו נוכח; חברת הכנסת אבקסיס – אינה נוכחת; חברת הכנסת פארן – מוותרת; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חברת הכנסת בירן – מוותרת, גברתי. חברת הכנסת יחימוביץ, בבקשה.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להתייחס לחוק שהכנסת עומדת להצביע עליו, והוא הרחבת חוק זכויות יוצרים. מובן שאני תומכת בהגנה על יצירתם של אנשים ועל קניינם הרוחני, ועל דבר שהם עמלו עליו שנים רבות, וזה מקצועם וזו פרנסתם. חוק ההגנה על זכויות יוצרים הוא חוק נרחב ביותר, שגם מורחב כל הזמן, ומספק כלים רבים מאוד למי שמבקש לתבוע את זכויותיו לעשות זאת, ואכן, תביעות על זכויות יוצרים מתרחשות וקורות כל הזמן, גם על יצירה ברשת, וגם באתרים וברשתות חברתיות, וכן הלאה וכן הלאה.
הכלי הנוסף הזה, שהמחוקק מבקש, או הממשלה מבקשת, להעניק לכאורה להגנה על זכויות יוצרים, לא נותן באמת בידיהם של יוצרים את הזכות לתבוע את זכויותיהם, את עלבונם ואת כספם, אלא מעניק כלי רב-כוח נוסף בידי חברות ובידי אנשים שיש להם ממון רב, להפעיל את המכשיר הזה, של התביעה, על כל דבר קטן, קל, שגור, כמו למשל ממים בפייסבוק.
הרי היצירה הזאת תפסה נפח משל עצמה; אנשים לוקחים תמונות מעיתון מסוים, מדביקים עליהן כותרת מגחיכה, מצחיקה, מתריסה, מחכימה וכן הלאה, וזאת מהות הפעילות באינטרנט. עכשיו, למי יהיה כוח להפעיל את הכלי הנוסף הזה, שנותן המחוקק בידי מי שלכאורה זכויותיו נפגעו? למי יהיה כוח לשכור עורך דין שיגיש את התביעה? רק לאנשים שיש להם ממון, לא לאדם שצילם תמונת נוף ועושים בה שימוש באינטרנט.
לכן, על פי השקפתי, יש כאן מתיחה מסוכנת מדי של זכויות יוצרים, פגיעה חמורה מדי בזכויותיהם של הגולשים ברשתות החברתיות ושל המשתמשים באינטרנט, שמעבר לכל הביקורת הרבה על מה שמתחולל ברשתות, הרשתות הוסיפו לחיינו נדבך עצום של ידע וחופש ביטוי. על כן אני מבקשת ממי שמקשיב לדברים בכלל, והחוק הזה מעניין אותו, להתנגד לחוק הזה. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אורן חזן, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
– – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
מרגי, אני לא בתענית דיבור. תענית דיבור, אנחנו נשמור אותה לפעם אחרת. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר רגע בנושא החוק עצמו.
היו"ר מאיר כהן:
חברים, אני מבקש שקט. חברים, אני מבקש שקט עוד פעם. זה מפריע.
אורן אסף חזן (הליכוד):
תשמע, זה מדהים, אם נעצור לרגע, אני ואתה, אדוני היושב-ראש, ונסתכל על מה שקורה פה, במליאה.
היו"ר מאיר כהן:
זה זמנך, אתה מדבר בשלוש הדקות שלך.
אורן אסף חזן (הליכוד):
זה מדהים כמה רעש יש פה. אדוני היושב-ראש, בוא תגיד לי אתה אם אפשר לנהל פה דיון ככה.
היו"ר מאיר כהן:
כשאתה יושב בצד השני גם אתה מרעיש, חבר הכנסת חזן.
אורן אסף חזן (הליכוד):
לא, אני צועק, אני מתפרץ, אני לא מנהל – – –
היו"ר מאיר כהן:
זה יותר גרוע. אני מבקש שוב, בבקשה, אדוני, תמשיך.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני כועס עליך, זוהיר. אנחנו תכף נדבר על זה. אני חושב שאתה צריך להתפטר, אבל זו שיחה אחרת. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –
יואל חסון (המחנה הציוני):
למה אתה מדבר בצורה כזאת? למה?
אורן אסף חזן (הליכוד):
הוא חבר שלי, אז אני מרשה לעצמי.
יואל חסון (המחנה הציוני):
אבל ככה לא מדברים לחברים.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר רגע על החוק.
יואל חסון (המחנה הציוני):
לא, באמת, אם לא היית בשביתת רעב הייתי יותר – – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני מזכיר לאדוני שאתה בקריאה שנייה.
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת חסון. תמשיך לדבר. קדימה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
לעניין החוק, יש לי הרבה הסתייגויות מהחוק הזה, אבל אני חושב שכדי לתקן אותו, כדי לא לפגוע בצעירים, בסופו של דבר – כי הרי מי בסוף חי ברשת, גולש, מוריד, מעביר – אנחנו, הדור העכשווי. מי מעביר חוקים כאלה? רק מי שמנותק מהדור העכשווי.
אז מה שאני מציע זה דבר פשוט, שכל מי שהסיפור הזה בוער בו יגיע יחד לדיונים, כדי שנעשה את השינויים הנכונים. לא מכיוון שאנחנו פה כדי לתקוף את הממשלה, אלא כדי להאיר את עיניה, כי לעיתים – איך הם נוהגים לומר שם – דברים שרואים מכאן לא רואים משם. אז במקרים האלה הם לא רואים.
דבר נוסף שאני רוצה להציע, ביחס לזכויות יוצרים – מי מאיתנו, חברי הכנסת, לא מצא את עצמו שצילמו אותו לאיזושהי כתבה, לאיזשהו ריאיון בטלוויזיה, איזשהו מדור באתר שכוח אל. בסופו של תהליך, פעם ב – הצליח ויצאה תמונה יפה, יצא ריאיון טוב, אתה רוצה להשתמש בהם, אומרים לך: לא לא לא, אתה צריך לקבל אישור מהצלם, אתה צריך לקבל אישור ממי שערך את הכתבה. אתה אומר, אבל זה אני, אני מצולם בתמונה, אני בכתבה, איך יכול להיות?
אז אני חושב שהמצב הזה, שהיום צלמים, עורכים, כתבים וגם אתרים כאלה ואחרים, מנצלים את החוק כדי לפגוע ביכולת שלנו, כנבחרי ציבור, להשתמש בכלי היחיד שיש לנו, אנחנו-אנו, הוא דבר לא הגיוני. אני מתכוון לעשות תיקון לחוק זכויות יוצרים. כאשר בן אדם, הוא עצמו, חלק מתמונה או מצילום וידיאו, הוא יוכל להשתמש בחומרים לכל נושא שיבחר, כמובן במתן קרדיט למי שעשה אותם.
שלי יחימוביץ (המחנה הציוני):
– – –
אורן אסף חזן (הליכוד):
לא לא, אני מדבר על חוק נוסף, שלי. לחוק התייחסתי בתחילת דבריי. אני אומר, גם אם צריך – לשלם. אבל אני נתקלתי במקרה – בזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – –
היו"ר מאיר כהן:
תסיים.
אורן אסף חזן (הליכוד):
– – הצליח לו; אני לא בחור יפה, אבל תמונה אחת יצאה פוטוגנית, הצליח לו. רציתי להשתמש בה – הוא אמר לי: אתה ליכודניק, אני לא מוכן שעבודות שלי יהיו אצלך באתר. אז אמרתי, חברת הכנסת יחימוביץ – שאנחנו מסכימים על הרבה דברים – אנחנו נעביר את זה בקריאה ראשונה, ונילחם על כל התיקונים בקריאה שנייה ושלישית, כדי לפקוח את העיניים למבוגרים בממשלה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה רבה.
אם כן, אני מבקש – היות שהשר הודיע שהוא לא מסכם, אני אבקש לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ח–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40
נגד – 22
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ח–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
40 בעד, 22 מתנגדים, נמנע אחד. אם כן, הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך דיון לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכלכלה.
יואב קיש (הליכוד):
לאיזה ועדה זה עבר?
היו"ר מאיר כהן:
הכלכלה, אמרתי, אתה לא שמעת.
יואב קיש (הליכוד):
חוקה.
היו"ר מאיר כהן:
נאמר הכלכלה – רשום הכלכלה, הודעתי.
יואב קיש (הליכוד):
חוקה אני רוצה, לא שמעתי.
קריאה:
ועדת הכנסת.
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת, אדוני, אליך, ושם תתקבל החלטה.
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 45) (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת), התשע"ח–2017
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/738); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
אם כן, אנחנו עוברים להצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 45) (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת), התשע"ח–2017. מטעם ועדת הכנסת – חבר הכנסת יואב קיש, יושב-ראש הוועדה. בבקשה.
יואב קיש (יו"ר ועדת הכנסת):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 45) (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת), התשע"ח–2017, שעניינו הגדלת מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת.
קצת רקע, וזה יהיה קצר; מאז תוקן חוק הכנסת בשנת 2000 הוגבל מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת לשבעה, ואולם מאז, משנת 2000, למעשה, הכנסת הצליחה לעמוד במגבלה זו רק בכנסת השש-עשרה. מאז, בכל כנסת תוקן החוק כדי לאפשר מספר גדול יותר של סגנים. התיקונים האלה נעשו כדי לאפשר ייצוג רחב לסיעות בנשיאות הכנסת ולסייע בהחלטות המתקבלות בנשיאות בהסכמה רחבה ככל האפשר, תוך מתן ביטוי הולם לקשת הרחבה של העמדות ולסיעות המיוצגות בכנסת.
בכנסת הזאת כבר מכהנים עד תשעה סגנים, לפי תיקון שהתקבל בכנסת הקודמת. אנחנו רואים שגם עם תשעה סגנים, לסיעת מרצ, למשל, אין סגן יושב-ראש, וזה פשוט בגלל המגבלה של המספר. לכן רצינו גם עכשיו לתקן, ולהוסיף עוד שני סגנים, אחד לקואליציה ואחד לאופוזיציה. אבל מה, אם אנחנו נעשה תיקון הוראת שעה, כפי שדובר, יכולים בכנסת הבאה למצוא את עצמם עוד פעם בסיטואציה שצריכים לתקן, לא לתקן – מה עושים?
לכן – התיקון המוצע לחוק אומר כך: המספר המרבי של הסגנים יהיה תשעה, אך ועדת הכנסת תהיה רשאית לקבוע, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, כי באותה כנסת לא תחול מגבלה זו. כך, מצד אחד שומרים מגבלה על מספר הסגנים, ומצד שני מאפשרים גמישות במידת הצורך ואם יש הסכמה רחבה ביותר.
ההצעה הזאת אושרה בוועדת הכנסת פה אחד. בסופו של דבר אני חושב שהיא באה בוועדה – ואני חושב שגם מהבנתי משיחות הקואליציה והאופוזיציה – בהסכמה רחבה. לא מדובר במהלך כפייה של צד כזה או אחר, אלא בהחלט בהסכמה המקובלת על כל הבית הזה.
לכן אני מבקש שהכנסת והמליאה תאשר אותה, כדי שנוכל להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון. בבקשה. מוסי רז – מוותר; עיסאווי פריג' – מוותר; תמר זנדברג – –
תמר זנדברג (מרצ):
לא, תודה.
היו"ר מאיר כהן:
– – תמר, את מוותרת; עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר. חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא מוותר. בבקשה, כבודו.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. הצעת חוק הכנסת, מספר הסגנים, כל הדברים האלה, הם דברים שבאים בהסכמה, ולכאורה לא הייתי צריך לעלות לדבר על זה. אבל היה דיון בשבוע שעבר, בוועדת הכנסת, על חוות דעת של היועץ המשפטי של הכנסת בדבר הגבלת סמכות הכנסת להקים ועדת חקירה בנושא כלשהו. אני חייב לציין כבר בהתחלה שהיועץ המשפטי לכנסת באמת הודיע שהוא לא שולל את זכותם של חברי הכנסת לקבל או לא לקבל את המלצתו, הוא רק נותן את ההמלצה שלו, שמבחינתו – הוא חושב שזה לא בסמכות הכנסת.
היות שאני חושב שהסכנה הגדולה ביותר שיש היום ליישוב היהודי בארץ ישראל מבפנים זה פירוק המוסדות הנבחרים וההסכמות הרב-לאומיות, הרב-דתיות והרב-גוניות של כל חלקי האוכלוסייה, והעברת השלטון לידי יועצים משפטיים – עד כדי כך – חברי הכנסת יודעים את זה יותר מכל אחד אחר – שאם חבר כנסת מציע הצעה שפקידי הממשלה לא רוצים, זה לא עובר בוועדת השרים, ואם זה עובר בוועדת השרים – זה לא עובר במליאה, ולא עובר בוועדות.
היום היה דיון – חבר הכנסת מאיר כהן הגיש הצעת חוק, אז הפקידים שם אמרו: לא. אחד מחברי כנסת אמר: אנחנו מחליטים, ואתם תבצעו – אבל המציאות היא הפוכה; המציאות היא שהכנסת הולכת ומאבדת ממעמדה, ואני מתפלא על התקשורת החופשית, שמטרתה להגביר את הדמוקרטיה, והופכת את חברי הכנסת במקרה הטוב למשל ולשנינה, ובמקרה הרע – לגנבים ומושחתים, וכל הדברים האלה. אז נוצר מצב שהעם מנסה למצוא שומרי סף חדשים. מי הם שומרי הסף? הפקידים.
אני רוצה לומר, אני מכיר פה את חברי הכנסת. רובם הם אנשים יותר ישרים, עם אינטגריטי, עם מחויבות לציבור הבוחרים שלהם ולציבור הבוחרים הכללי, יותר מכל פקיד. ומה ההסבר? הפקיד לא חייב לאף אחד שום דבר – דין וחשבון. יועץ משפטי בוודאי לא חייב, כי הוא הרי בא מסיני עם התורה – כל אחד עם התורה שלו, לכן – הסכנה הגדולה ביותר זה שלטון היועצים המשפטיים, שלטון הפקידים, אל מול שלטון הנבחרים.
לכן אני אומר, כשדנים בהצעת חבר הכנסת – – –
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת רז, אם לא קיבלתם אישורים להכניס שתייה לכאן, במקרים מיוחדים, אני אבקש, תכבדו את המקום. נא לא להכניס שתייה לאולם. זה תקנון הכנסת, אלא אם כן יש אישור לכך. תודה וסליחה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אני בא וחוזר שוב, אדוני היושב-ראש, גם אם אלה דברים שאני חוזר השכם והערב, אבל אני מרגיש כמו אותו ילד הולנדי ששם את האצבע בתוך הדוד הנוזל כדי להציל את הולנד – אני רואה את התהליכים של השיח הציבורי האלים, וכל אחד אומר שהשני אלים. התשובה היא שאם לא יהיו מוסדות מוסכמים, עיריות, ועדי עובדים, כל הדברים הנבחרים שיוכלו להגיע להסכמות על ידי אנשים שלא מסכימים, האלטרנטיבה תהיה אלימות. יש מדינות כאלה. אפילו באמריקה אני כבר מזהה – עם כל מעשי הרצח שם, הבלתי-מוסברים – אני מזהה שם גם התפרקות של המוסדות הדמוקרטיים. אם הנשיא הוא כמו שמדברים עליו, אז כל אחד נהיה – אני לא רוצה להאריך. אני מסיים.
החברה הישראלית – הדבר היחיד שיכול לאחד את כולם, גם אם אף אחד לא מסכים בשום דבר, זה המוסדות הנבחרים, ולא המוסדות הנשלטים. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. עמר בר-לב – מוותר; מירב בן ארי – מוותרת; ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; מיכל רוזין – מוותרת; נחמן שי – מוותר; מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חיליק בר – מוותר; זוהיר בהלול – מוותר; חבר הכנסת אוחנה – מוותר; חבר הכנסת גליק – מוותר; מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת בן ראובן – מוותר; חבר הכנסת שמולי – מוותר; חברת הכנסת אבקסיס – אינה נוכחת; חברת הכנסת יעל פארן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר. חברת הכנסת מיכל בירן – עולה. בבקשה.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הקיצוץ הרוחבי שהגיע היום לדיון בוועדת כספים. היו המון שנים שסיפרו לנו את הסיפור שאין מנוס, חייבים להדק חגורה. החוב הלאומי, החוב הלאומי, התוצר, יחס חוב–תוצר – איום ונורא. ממש העלו את זה קורבן למולך של סגירת החוב הלאומי. ומה קרה – בחוב ירד ל-62.1%, לעומת ממוצע ב-OECD של 105.2%. עכשיו, הדבר הזה, היו לו מחירים: הרעבה של השירות הציבורי, של מערכת החינוך, הבריאות, הרווחה, התשתיות. שילמנו כולם את המחיר – העיקר לסגור את החוב.
בכל השנים האלה היו עודפי גבייה ממיסים. והינה, השנה מדווחים שצפויים עודפי גבייה ממיסים של 17 מיליארד שקלים. אז אומרים: ואללה, מעולה, ביחס חוב–תוצר כבר טיפלנו, עודפי גבייה כל כך גבוהים ממיסים – אפשר להוסיף כיתות לימוד, להקטין כיתות לימוד, להגדיל את סל התרופות, להעלות את קצבת הזקנה, לדאוג לביטוח הסיעודי – כל כך הרבה דברים אפשר לעשות בעודפי הגבייה האלה מהמיסים.
אבל אז מגיע משרד האוצר, ומה ההצעה שלו? קיצוץ רוחבי. מה זה קיצוץ רוחבי? קיצוץ שרירותי, קבוע, בכל משרדי הממשלה. זה קיצוץ של פחדנים. במקום להכתיב סדר עדיפויות, כמו שאמורה לעשות ממשלה – להגיד: זה יותר חשוב, זה פחות חשוב – במקום זה מגלגלת את האחריות אל השרים, אל המשרדים. והשרים יצטרכו להחליט איך יקצצו כ-200 מיליון מפרויקטים של משרד התחבורה – מה זה אומר? שכולנו נעמוד יותר בפקקים. 48 מיליון שקלים מפרויקטים של המשרד לביטחון פנים, כולל מהשירותים של רשות הכבאות. גם ככה יש כבאיות היום – חצי מהתקן של מה שאמור להיות כאן, והם בסוף אמורים לשמור עלינו במקרים של שרפות – כולנו נחכה לכבאים שיגיעו – אבל אין להם ציוד מתאים. 132 מיליון ש"ח לקצץ ממשרד החינוך, 43 בבריאות, 32 ברווחה.
מה הם יעשו עם עודפי הגבייה האלה במקום לדאוג לחברה? ייתנו לחזקים ביותר בצורה של הטבות מס, במקום לדאוג לכלל הציבור. אז אני שואלת אתכם: מילא במצב שבו באמת אין מנוס – צריך להדק חגורה, כי פשוט אין כסף – אז אפשר שכולם יירתמו וייתנו כתף, אבל במצב כזה, אל תאמינו לשקרים של הממשלה הזאת. יש כסף, והיא בוחרת לתת אותו לחזקים במקום לציבור בישראל.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת חזן – אינו נוכח. אם כן, חבר הכנסת יואב קיש, או שאתה מסכם, או שאנחנו עוברים להצבעה. מה, חבר הכנסת ביטן? תחליטו.
אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת. להזכירכם, אנחנו מצביעים על הצעת החוק הכנסת – מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת, מי בעד ומי נגד?
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 45) (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת), התשע"ח–2017, לוועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
50 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדת הכנסת.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ח בחשוון התשע"ח, 7 בנובמבר 2017, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:13.