דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ד ישיבה קל"ז הישיבה המאה-ושלושים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ז' בשבט התשפ"ד (17 בינואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 שאילתות דחופות 5 1153. פגיעה אנושה בתפקוד מערכת הרווחה בשל קיצוץ בתקציבי הרווחה 6 אפרת רייטן מרום (העבודה): 6 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 6 1154. מיגוניות במירון 12 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 12 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 13 הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 15 אופיר כץ (הליכוד): 16 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 20 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 21 הצעת חוק סיוע לסטודנטים המשרתים במילואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 23 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 23 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 26 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023 29 דבי ביטון (יש עתיד): 29 הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים), התשפ"ד–2023 32 מאיר כהן (יש עתיד): 32 שר העבודה יואב בן צור: 37 מאיר כהן (יש עתיד): 40 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר טרחה עבור טיפול בתביעה לנפגעי איבה), התשפ"ד–2023 41 ארז מלול (ש"ס): 41 שר העבודה יואב בן צור: 43 הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אי-קיזוז ימי חופשה למתנדב במסגרת כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023 45 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 45 יונתן מישרקי (ש"ס): 47 שר העבודה יואב בן צור: 48 הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022 50 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 50 שר העבודה יואב בן צור: 54 הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023 57 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 57 הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023 60 מירב בן ארי (יש עתיד): 60 הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023 62 נעמה לזימי (העבודה): 63 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 65 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 75 מירב בן ארי (יש עתיד): 76 הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023 77 עודד פורר (ישראל ביתנו): 77 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 81 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 81 הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023 82 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 82 הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023 93 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 94 הצעות לסדר-היום 94 התנהלות בנק ישראל הפוגעת בתחרות הגופים הפיננסיים אל מול הבנקים 94 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 95 אוהד טל (הציונות הדתית): 95 רון כץ (יש עתיד): 98 עודד פורר (ישראל ביתנו): 99 יונתן מישרקי (ש"ס): 100 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 101 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 102 הצעות לסדר-היום 105 היערכות הממשלה לחזרה חלקית של תושבים לעוטף עזה 105 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 105 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 106 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 108 משה רוט (יהדות התורה): 109 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 110 הצעות לסדר-היום 112 מדיניות הממשלה נוכח האיום בצפון מצביעה על חזרה לקונספציית ההגנה וההכלה על חשבון הניצחון והכרעה 112 עודד פורר (ישראל ביתנו): 112 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 115 מיקי לוי (יש עתיד): 117 הודעה אישית של חבר הכנסת עודד פורר 119 עודד פורר (ישראל ביתנו): 119 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024 121 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 121 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022 125 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, כבוד השר, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ז' בשבט התשפ"ד, 17 בינואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> ברשות יושב-ראש הכנסת אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת קארין אלהרר, קטי קטרין שטרית, פנינה תמנו, יוליה מלינובסקי, נעמה לזימי, מיכל מרים וולדיגר ולימור סון הר מלך בנושא: מענה טיפולי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית באירועי 7 באוקטובר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות, והשאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא: פגיעה אנושה בתפקוד מערכת הרווחה בשל קיצוץ בתקציבי הרווחה. אני מתכבד להזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי אל הדוכן. ברוך הבא. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> ברוך הנמצא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת רייטן, בבקשה. << שאילתה >> 1153. פגיעה אנושה בתפקוד מערכת הרווחה בשל קיצוץ בתקציבי הרווחה << שאילתה >> << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. כבוד השר, בוקר טוב. השאלה שלי אליך, אדוני, היא כדלקמן: במקום להוסיף אלפי תקנים של עובדים סוציאליים, הנחוצים כל כך בתקופה הזוף ולתקצבם בהתאם, מובאת לממשלה החלטה לקצץ בתקציבי משרד הרווחה. ברצוני לשאול: 1. האם בכוונתך לפעול למניעת הקיצוץ ולהוספת התקנים החסרים? 2. האם תפעל להקדמת פעימת השכר השנייה לשם איוש התקנים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת רייטן מרום. השר, בבקשה, הבמה שלך. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה לשואלת, חברת הכנסת רייטן. חבריי חברי הכנסת, בטרם אשיב על שאלותייך החשובות, אתן רקע על הנעשה בנושא. ביום 7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, מדינת ישראל שינתה את פניה. הטבח בשמחת תורה, ומלחמת חרבות ברזל אשר באה בעקבותיו, השפיעו וישפיעו עוד שנים רבות על החברה הישראלית ועל החוסן החברתי. השלכות המלחמה נוגעות במעגלים רבים ורחבים, ואין בית בישראל אשר השפעותיה של המלחמה אינן ניכרות עליו. מתוך תפיסת גודל השעה והאחריות, וכמי שאמונים על טיפול באוכלוסיות במשבר, העובדים הסוציאליים נענו לקריאת המשרד ונכונו לכל משימה החל מהשעות הראשונות ללחימה, במסירות אין-קץ, במקצועיות ובעבודה מאומצת ואינטנסיבית בכלל מערכות הרווחה. העובדים הסוציאליים הם אלו אשר עמדו מתחילת המלחמה ולאורכה בחזית העורף האזרחית, בהענקת סיוע ראשוני וחירומי לכלל נפגעי הטבח והמלחמה בזירות רבות שאליהן פונו הנפגעים ותושבים מאזורי המלחמה והגבול. עובדים סוציאליים המתינו במלונות לתושבים אשר פונו מיישובי העוטף. העובדים הסוציאליים ליוו את כלל הבשורות המרות, הקשות, למשפחות האזרחים, למרות שזה לא תפקידם בשגרה; הודרכו ועשו את עבודת הקודש הזו לאותן משפחות ואזרחים אשר בני משפחותיהם נרצחו בטבח הנוראי. גם בימים אלו, מערכות הרווחה ממשיכות ללוות ולטפל בבני משפחות החטופים והנרצחים, בשבים, בבני משפחותיהם, בילדים שנותרו ללא הורים, בצעירים שורדי מסיבת נובה – בטיפול וליווי כל אזרחי ישראל שנפגעו במלחמה במעגלים השונים ומתן שירותים לתושבים אשר פונו מבתיהם. במערכת הרווחה אין הפוגה. אנשים עם מוגבלות, ילדים ונוער בסיכון, אזרחים ותיקים ועוד, נדרשים לשירותי רווחה 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה. במקביל למשימות האדירות אשר נוספו במלחמה לעובדים הסוציאליים ולמשרד, המשיכו אלו במתן שירותים ובליווי האוכלוסיות אשר זקוקות להם כל כך. כלל העובדים במערכת הרווחה – עובדי המשרד, העובדים במחלוקות לשירותים חברתיים והארגונים החברתיים אשר שותפים בעבודת המשרד – מחויבים לציבור בעיתות שגרה וחירום כאחד. אני מאלה שמאמינים שמה שעובד בשגרה יעבוד בחירום, ומשרד הרווחה – גם השגרה שלו היא כמעט חירום. לאור כל זאת, מתחדדת אצל אלו אשר לא היו חשופים למערכות הרווחה ההבנה – אשר בוודאי ידועה לי ולמשרד – כי מערכת הרווחה היא בעלת משקל הכרחי ומשמעותי בבנייה ובשיקום החברה, באיחוי השברים, בבינוי ובשיכון קהילות, בטיפול וליווי לאוכלוסיות הנזקקות ובמתן טיפול ושירותים בכלל תחומי החיים לכל מי שזקוק לכך. במענה על שאלתך אם בכוונתי לפעול למניעת הקיצוץ ולהוספת התקנים, תחילה, צר לי שאת לא עודכנת או לא מעודכנת בפרטים, כי עוד לפני המלחמה המשרד בראשותי פעל לקבל במסגרת תקציב 2024-2023 תוספת של 250 תקני עובדים סוציאליים לבסיס התקציב. במהלך המלחמה, כבר בחודש נובמבר הוקצו לרשויות המקומיות 150 תקנים – נוספים על ה-250 – של עובדים סוציאליים ו-40 תקני תומכי עו"ס, במימון מלא של המשרד, למתן מענה לצורכי המלחמה, זאת כדי לתת מענה לצרכים הקהילתיים של הרשויות המקומיות. מתוך הבנה כי קהילה היא רכיב משמעותי בחוסנה של החברה, יצר המשרד תפקיד חדש במחלקות לשירותים חברתיים, של מלווה קהילה – דבר שלא היה קודם – אשר יעסוק בבינוי הקהילות בשכונות, בערים וביישובים. כמו כן, במסגרת דיוני תקציב לשנים 2024-2023 פעל המשרד בראשותי לתוספת משאבים משמעותית למערכת הרווחה, ועל אף הקיצוץ שנעשה לצורכי המלחמה, תקציב המשרד לשנת 2024 יהיה גבוה במיליארד שקלים – יותר ממיליארד שקלים – מהשנה הקודמת, ויעמוד על כ-11.5 מיליארד שקלים תקציב משרד; תוסיפו את השתתפות הרשויות. העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים החברתיים עומדים בחזית העשייה של מערכת הרווחה, ואנחנו פועלים למתן דגש על עובדים אלו בפעימה השנייה של הסכם השכר של העובדים הסוציאליים. אני סמוך ובטוח כי משרד האוצר והממונה על השכר ייענו לקריאה זו, ואני אוסיף משלי ואומר: בפעימה הראשונה היה דגש על עובדים סוציאליים. קבע מי שקבע – זה לא באחריות המשרד – שניתנו מענים לעובדים סוציאליים שעובדים בעמותות ובארגונים כאלה ואחרים. העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, משיקולים כאלה ואחרים, לא נכללו בפעימה הראשונה. אני אעשה הכול, אעשה הכול כדי שהעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים, שראינו אותם 24/7 – מהיום הראשון לא נתקלתי בהרמת כתף של עובדת סוציאלית אחת שהייתה צריכה לעזוב את ביתה ולנסוע לאילת, להיתקל ולעמוד חזיתית אל מול מי שנטבחו בני ביתם, אל מול מי שביתם נשרף ונחרב. לא שמעתי לא זעקת איי, קשה לי, או איזו הרמת כתף. התנגדות אחת לא הייתה. עובדים ועובדות סוציאליות ירדו לים המלח, למלונות בצפון למלונות במרכז, כולם עמדו באתגר הזה, ולכן, טוב ששאלת על הפעימה השנייה. הפעימה השנייה היה תהיה. אנחנו נעשה הכול. אני בכוונה לא הבאתי את זה בדיוני התקציב, מבחינה טקטית, כי היו מכניסים לי את זה בסכום שקיבלתי בתקציב, ולא הייתי מקבל את הפעימה השנייה. אבל מייד אחרי אישור התקציב אנחנו כאן בכנסת נעבוד על הפעימה השנייה, והיא תיתן מענה וחוזק. אנחנו חייבים לתת תמריץ לעובדים ולעובדות הסוציאליים לעבוד במגזר הציבורי. זה אתגר לא פשוט, ואנחנו נותנים דעתנו גם על שימור העובדים, דבר שמתבקש לנוכח התחלופה והעומס, כדי להוריד מעמסה. אני אומר לך מה עשיתי, וטוב ששאלת. אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, אני בדרך כלל אומר לעובדים שלי: תיזמו שאילתות, אל תחכו שישאלו שאילתות, זו הבמה הכי טובה. לפעמים – אני מכיר את זה, הייתי בזה – שרים לא אוהבים שאילתות. אני אומר לך, תיזמו שאילתות בתחום הרווחה, שאילתות קשות. אני מכיר את שני הצדדים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה, נכון? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בדיוק ככה, זה מה שקורה. כשהייתי יו"ר ועדת החינוך אמרו לי בכירים במשרד החינוך: אתה לא יודע מה עשית למשרד. על כל שאילתה ועל כל סיכום – כל המשרד. גם כאן, כדי לענות לך, אנשי מקצוע ישבו, הכינו ובדקו את הנתונים. אני חושב ששאילתות זה דבר חשוב, ולכן אני מברך אותך על השאילתה. ולגבי הפעימה, כפי שאמרתי, היא היה תהיה, ואני אעשה הכול כדי שהיא תקרה, ויחד עם הארגון של העובדים הסוציאליים ניתן מענה גם למחלקות השירותים החברתיים. השאילתה שהופנתה אליי מעניקה לי הזדמנות, כפי שאמרתי, להודות לכלל עובדי מערכת הרווחה, אשר אינם נרתעים מאתגרים ומעבודה קשה, ועבודתם לא תסולא בפז, על המחויבות, על העבודה המקצועית והמסורה; לעובדות ולעובדי המשרד, לעובדות הסוציאליות במחלקות לשירותים חברתיים, לעמותות ולארגונים אשר פועלים מטעם המשרד ושותפים משמעותיים לעבודתו. עוד נכונו לנו שנים ארוכות של שיקום החברה בישראל. אני יודע שאתם, העובדות והעובדים הסוציאליים, אתם האנשים הנכונים למשימה זאת. אתם אלה שמסייעים במקצועיות, ברגישות, בעדינות, באיחוי השברים ובחיזוק החוסן החברתי של ישראל. כפי שאמרתי, משרד הרווחה – לא רק שלא קוצץ בתקציבו, אלא הוא זכה בשנת 2024 להגדלה משמעותית ביותר בתוספת של יותר ממיליארד שקלים. חברתי אפרת, לפני הסיכום – בשנה שמקצצים תקציבים בתקציב שכמעט כולו קיצוץ תקציבי, מגדילים את הגירעון, ומשרד הרווחה זוכה להגדלה של מיליארד שקל, יש לזה ערך של יותר ממיליארד שקל, כי האלטרנטיבה הייתה קיצוץ של מיליארד, 1.5 מיליארד, לכן ההישג הוא משמעותי. ועדיין, אם הייתי מקבל תוספת של 5 מיליארד – היה לי מה לעשות איתם. בזה אני אסיים. אדוני היושב-ראש, אנחנו נוהגים לחבוט בפקידי האוצר. אני רוצה לומר לך ששנה שלמה, מאז שאני בתפקיד, אני זוכה לקשב ולשיתוף פעולה. אותם פקידי האוצר שאנחנו קוראים להם לעיתים בציניות "נערי האוצר" הם אלה שהובילו במקצועיות להישג הזה לא פחות ממני. הם הכירו בצורך ובערך של זה. אני מוצא את ההזדמנות להודות להם מעל במה זו. עבודה לא קלה נעשתה כדי להביא את התקציב, והם שותפים להישג הזה בהגדלת תקציב לשירותי משרד הרווחה. תודה לשואלת, תודה לחברי הכנסת, תודה לאדוני היושב-ראש. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> רגע, יש לי שאלת המשך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה גם לשר על המענה המפורט. אם יש שאלת המשך לחברת הכנסת רייטן, בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני מודה לך מקרב לב על התשובה המפורטת, ואתה יודע את הערכתי אליך גם באופן אישי. ביקשת שאני אקשה בשאילתות, אז הינה, אני כבר לוקחת את זה קדימה וכבר מיישמת. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתמול יצאה הודעה של משרד הרווחה, שהתגאה בתוספת שאתה תיארת עכשיו של מיליארד שקל שסוכם עליה בתקציב הקרוב. אבל בדיקה שעשינו גילתה שכבר במאי האחרון – זאת בדיוק אותה הודעה – זה אותו תקציב של אותו מיליארד, אלה אותם תקציבים. אני אשלח לך ואראה לך – זאת פשוט אותה הודעה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, רגע. מתוך המיליארד הזה, 430 מיליון הם בכלל עבור יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. אתה זוכר שהעברתי אותו כשהייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> העברנו אותו. העבירו אותו אנשים טובים – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, אני מסיימת. כך שזה לא באמת תוספת. וגם עבודתך הברוכה בהוספת התקנים – כשאנחנו עשינו בירורים כמה משרות נדרשות כרגע באופן דחוף, אנחנו מדברים על אלפים. אני קיבלתי תשובה של 3,700 שנדרשים באופן מיידי, כלומר גם 250 המבורכים שלך זה טיפה בים. ואנחנו יודעים שיש היום גם תקנים שאפילו לא מאוישים, כי אנשים לא רוצים לעבוד תחת התנאים הדלים שנותנים. אז איך זה מסתדר עם הכוונה והרצון המבורך? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני אענה לך. אני אתחיל בסוגית התקציב. כפי שידוע לך, חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות עדיין לא נכנס לתוקף. משרד האוצר יכול היה לקחת את 430 מיליון השקלים האלה, יכול היה לקצץ ולמחוק את ההישג של מיליארד שהבאנו בדיונים על 2024 ולהגיד: עכשיו מלחמה, אני מגדיל את תקציב משרד הביטחון בעשרות מיליארדי שקלים – אין השנה, תדחה בשנה. גם על זה נאבקנו, והכירו בצורך. אז עכשיו זה עומד לרעתי שהשגנו את שימור החוק? קודם כול, כפי שאמרתי, משרד הרווחה הוא חירומי גם בשגרה. אותן אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, אוכלוסיית המוגבלים של מדינת ישראל לא צריכה להיפגע מהמלחמה. לכן נתתי הנחיה עוד טרם כניסת החוק – והתקנות הן כבר בפתחה של ועדת העבודה והרווחה – כבר השנה לייצר את המענים מאותם 430 מיליון. זה מענה רווחה, זה לא הלך לאיזה משרד אחר, זה למשרד הרווחה. קודם כול, זה הישג בפני עצמו. לגבי תקנים – אני מכיר אותך, יכול להיות שאת נשענת על נתונים – אין בדיקה יסודית, כל מספר מצליח: 3,000, 7,000, 9,000; שמעתי גם עמדה של 9,000, את יודעת? בעברי הייתי חובב כדורגל. הכי קל לשבת ביציע על קופסת פופקורן ולתת עצה לאותו שחקן שהשרירים בירך שלו כבר תפוסים, וכבר אין לו אוויר בריאות, ומתוך נינוחות להגיד: 3,000, 7,000, 5,000. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – האיגוד. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד לאיגוד, ואמרתי לאיגוד – תקשיבי, בפרקטיקה שלי, מי שמכיר אותי יודע, כל מספר שתביאי לי ותוכיחי לי שזה אכן הצורך, אני אקבל אותו. זאת העמדה שאמרתי. נעשית עבודה במשרד. אני אגלה לך סוד: שירותי הרווחה במדינת ישראל לא קרסו, לא קורסים ולא יקרסו בחודשים הקרובים. נעשית עבודת מטה. כשהודיתי לפקיד האוצר, אמרתי לו את הצורך הזה. הוא אמר לי: יעקב, אנחנו לא הולכים הביתה. אנחנו נדבר כל השנה, אנחנו כאן. אז מה הייתי עושה כדי לרצות? הייתי מתעקש על 3,000 שקלים. בואי נאמר שהייתי משכנע – את יודעת כמה כסף זה? הייתי מונע ממנו לתת את זה למשרדים אחרים. למה? כשהרפרנט שלי אומר לי: אני כאן, וכשיגיע הצורך אני איתך כל השנה – אני לא סתם הודיתי לו. אני אגלה לך עוד משהו: כבר ב-2023 סגרנו תקציב וחתמנו על תוספת של מיליארד ש"ח. זוכרים את ההסכם של השלטון המקומי בנוגע לסייעות, שהעלו את שכר הסייעות? התעורר צורך במעונות היום השיקומיים. באתי לאוצר ואמרו לי: אבל חתמת על תקציב; אמרתי: אבל זה שכר. הוא אומר לי: זה לא שכר שלך, זה חוזים, זה לא עובדים שלך. בכל זאת הוצאנו 30 מיליון שקל. קמו המסגרות לאנשים עם מוגבלויות – מה עם התעריף של הסייעות אצלנו? הם יברחו לשלטון המקומי. באתי לאוצר – 380 מיליון שקל. סגרתי תקציב של מיליארד. קיבלתי אותם. לכן אני עובד עם האוצר. אני יודע לעבוד עם האוצר, אני יודע לעבוד עם נתונים, אני יודע להתמודד. אמרתי בנאום שלי: עוד עשור ייקח לנו לטפל בהשלכות של מה שקרה לנו כאן ובתוצאות המלחמה. לכן, זה לא חכם להגיד: תן לי עכשיו מה שאני צריך להוציא מחר ומוחרתיים ובעוד שנה. אנחנו מדברים על מספרים, על צרכים. צרכים שהגשנו לאוצר – קיבלנו עליהם מענה, ואני עומד מאחורי כל מילה שהודיתי לאוצר על ההישג. זה הישג כביר בתקציב שכמעט כולו קיצוצים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני השר. אנחנו עובדים לשאילתה הדחופה הבאה, של חבר הכנסת ישראל אייכלר לשר לשירותי דת בנושא מיגוניות במירון. אני מזמין לדוכן את השר לשירותי הדת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. שלום, כבוד השר. חבר הכנסת אייכלר, הבמה שלך. << שאילתה >> 1154. מיגוניות במירון << שאילתה >> << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, השאילתה הדחופה שלי נוגעת לעניין הבטיחות והביטחון של האנשים המגיעים לציון הרשב"י, ואני אקריא את השאילתה כלשונה: ציון הרב שמעון בר יוחאי במירון הוא המקום התיירותי השני בישראל. עשרות אלפים פוקדים את האתר במשך כל השנה, אך אין שם די מיגוניות במקרה של אזעקה. ברצוני לשאול: מתי יציבו מיגוניות בשטח למען ביטחון המתפללים, תוך שמירה על זכותם להתפלל במקום? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבר הכנסת הרב אייכלר, קודם כול אתה צודק. גם אני מגיע להתפלל הרבה במירון, וזה אחד האתרים המתוירים ביותר שיש בארץ. אין ספק שאתר מירון חייב להיות ממוגן כמו כל מקום מתויר אחר. יודגש: ביטחון הציבור הרחב, כמו גם הצבת מיגוניות כפועל יוצא, הוא באחריות משרד הביטחון והרשות המקומית, ואינו באחריות משרד הדתות כלל. למרות הדברים האמורים, אחרי 7 באוקטובר פנה מיוזמתו מנכ"ל המקומות הקדושים הרב שווינגר, באמצעות המרכז לפיתוח המקומות הקדושים, למשרד הביטחון, ודרש מענה למצב הביטחוני בדמות הצבת מיגוניות סביב המתחם, בדיוק כמו שהעלית בשאילתה. התשובה שהוא קיבל הייתה סירוב, בטענה שעקב המצב הביטחוני בדרום יש חוסר במיגוניות, שכן רובן ככולן מופנות לאזור הדרום. עם הסלמת המצב הביטחוני באזור הצפון, פנה שוב ומיוזמתו מנכ"ל המקומות הקדושים הרב שווינגר, באמצעות המרכז לפיתוח המקומות הקדושים, למשרד הביטחון, ודרש שוב מתן מענה למצב הביטחוני בדמות הצבת מיגוניות סביב המתחם, למען שלומו וביטחונו של הציבור הרחב. לבקשתו השנייה טרם התקבל מענה. למען הסדר הטוב יובהר כי המצב כיום הוא שעם הישמע אזעקות, הציבור נכנס למתחם הציון. עכשיו להגיד לך שכולם נכנסים או לא, שיש מקום לכולם, שזה מגן על כולם – אני לא יודע. אלא מה, יש לתת את הדעת בדבר החוסר בשטחים להצבת המיגוניות, ככל שיונחו, ואני מצפה שמשרד הביטחון יגיע למקום, ויחד עם המרכז לפיתוח המקומות הקדושים יאתרו מקומות וימצאו פתרונות לזה. למרות האמור, פנה בנוסף מנכ"ל המשרד לשירותי דת הרב יהודה אבידן אל פיקוד העורף על מנת שייתן מענה, כפי שהוא נותן מענה לכל מקום ציבורי אחר בארץ, והוא הבטיח לבדוק את הנושא בהקדם. המשרד ימשיך לעקוב אחר הנושא, בעזרת השם, עד למציאת פתרון, למרות שזה באחריות פיקוד העורף. אז אני בעצם אומר לך, הרב אייכלר, תודה על שאתה מעלה את הנושא הזה שוב. אנחנו, בעזרת השם, נפנה שוב למשרד הביטחון על מנת שימצאו את הדרך המהירה ביותר להצבת מיגוניות, לשלומו של הציבור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך? בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד השר. האמת היא שאני מלכתחילה ביקשתי שאילתה לשר הביטחון, אבל אני יודע ששר הביטחון עסוק עכשיו בדברים הרבה הרבה יותר מקיפים בעזה ובצפון. לכן חשבתי שאתה כממונה על המקום מטעם המדינה כשר הדתות, אולי אתה ואני, ואנחנו, והכנסת, נוכל להפעיל, כי שר הביטחון עסוק. אבל משרד הביטחון לא יכול לקחת מקום כזה, שאלפים מגיעים לשם, והוכח כבר בשבועות האחרונים שהוא מקום אסטרטגי לפגיעה, ולא לאפשר מיגוניות או כל דבר שצריך כדי להגן על אנשים. הדבר שאני הכי לא רוצה, מתוך ניסיון, זה שיסגרו את המקום. הרי הדבר הכי קל לעשות זה לסגור מקום. לא סוגרים מקום קדוש לתפילה, שזה חלק בסיסי של פולחן הדת. חופש הדת זה חלק ממגילת העצמאות ומשהו מאוד מאוד יסודי. אנחנו ראינו ניסים גדולים ביום הילולת הבאבא סאלי, כשהיו מכוונים 40 טילים, והקדוש ברוך הוא מנע את זה, ולמוחרת כן באו טילים. אבל אין סומכין על הנס. אנחנו חייבים לעשות כל דבר – לא רק מיגוניות, אחת, שתיים, שלוש, אלא מערך מיגוניות, וגם אזעקה, ששמעתי שהתקינו שם ולא פועלת כל כך. ולכן, אנא ממך, כשר הדתות, והמנכ"ל שלך, קחו את זה לידיים באחריות, שבכל עת ובכל שעה שחלילה יש אזעקה, יהיה לכולם לאיפה ללכת – בתוך המערה, מתחת למערה, במיגוניות, איפה שיש, אבל שלא יישאר אף אחד חשוף לפגיעה, חס וחלילה. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מקבל את דבריך. נפנה בעזרת השם שוב למשרד הביטחון. כמובן, לא נרוץ לפתרון היחיד – לסגור את המקום. לא צריך לסגור את הרשב"י, אלא למצוא פתרון ביטחוני שיהיה מקובל על דעתם של גורמי המקצוע – וכבר ציינת היטב את הילולת הבאבא סאלי בנתיבות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין לשבח את משטרת ישראל, שאתה מכיר אותה מאוד מאוד טוב. המפכ"ל, הממ"ז, עשו עבודה מאוד מאוד טובה ויסודית, הרבה מאוד שעות של דיונים על מנת לאפשר את ההילולה. עברו מעל 120,000 איש עם אפס תקלות, ברוך השם, בסייעתא דשמיא, וצריך להודות להם על זה. גם בנושא האזעקה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל מה שהדאיג אותי בדבריך, אדוני השר, זה ששלוש פעמים בשלושה חודשים כבר פניתם, ומשרד הביטחון לא השיב. אז אני מבקש שהפעם אין דבר כזה שלא משיבים ואין דבר כזה שלא מבצעים, כדי להגן על אנשים שבאים להתפלל במקום קדוש. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נפנה שוב, בעזרת השם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לכבוד השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לחברי הכנסת על השאלות. << הצח >> הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4182/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות בקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חברנו חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אני קורא לחבר הכנסת לעלות לדוכן. אני גם מברך את ראשי הרשויות הדרוזיות שנמצאים איתנו כאן. שלום לכם, ברוכים הבאים לכנסת. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשי הרשויות, שלום. העדה הדרוזית והצ'רקסית והעם היהודי קשורים יחד בברית אחים – ברית אחים להגנה על מדינת ישראל, ברית אחים להתיישב בארץ ישראל, ברית אחים עמוקה, ברית אחים שהיא גם, בכאב רב, ברית דמים. איבדנו במהלך השנים רבים מהעדה הדרוזית והצ'רקסית במלחמות ישראל, וגם במלחמה הנוכחית. מלח הארץ. הגיע הזמן לתת ביטוי לברית האחים הזו לא רק בחובות אלא גם בזכויות. אנחנו פועלים בשביל זה בחודשים האחרונים, וגם אני באופן אישי. קידמנו והעברנו בזריזות תקציבים לרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות שהיו תקועים באוצר, תקציבים שהיו אוויר לנשימה מבחינתם. במתווה הפיצויים האחרון, שמשום מה הוצאו ממנו הרשויות הדרוזיות בית ג'ן, כסרא-סמיע ויאנוח-ג'ת, אנחנו בוועדת הכספים, קואליציה ואופוזיציה, לא הסכמנו לאשר את המתווה בלעדיהם, ובסופו של דבר הרשויות האלה הוכנסו, והן זכו למתווה הפיצויים. ורק לפני כמה שבועות עברה הצעת החוק שלי שקובעת שכל חייל דרוזי או צ'רקסי יקבל תואר במימון מלא מהמדינה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל החיילים, לא רק הדרוזים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. חבר הכנסת חמד עמאר, תקרא את החוק. החיילים היהודים – לוחמים, והדרוזים והצ'רקסים – חיילים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אם אנחנו עושים את זה, אתה לא צריך לנסות לקלקל. עזוב, אתה צריך להיות שותף לזה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שותף. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע, אתה מהעדה הדרוזית. אתה צריך לשמוח על זה, לא לנסות לקלקל בכוח. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תעשו כאילו שאתם עושים את זה לדרוזים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שלא נעים לך עכשיו שאנחנו מקדמים את זה. עזוב, תתעלה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה מקדמים? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תתעלה. עושים דבר טוב לעדה הדרוזית. תתעלה על הפוליטיקה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בוא נשמע איזה תנאים אתה מקדם – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אך עדיין עומדים בפניהם אתגרי מחיה שחייבים לתקן. בסיורים שקיימתי באזור הצפון נחשפתי לבעיה קשה של היעדר חשמל בבתים רבים שבהם אבות או ילדי המשפחה המתגוררת בבית מגויסים בצו 8. לא ייתכן שאחינו הדרוזים והצ'רקסים, שנכנסים תחת האלונקה ונמצאים בחזית, יקבלו טלפונים מודאגים ממשפחותיהם בעורף שאין להם חשמל; שיחששו מהסיכון הבטיחותי בהיעדר חיבור החשמל בבית; שיחזרו בחופשותיהם הספורות לבית בלי חיבור חשמל. מדינת ישראל חייבת לאותן משפחות שיקיריהן נלחמים על ביטחון המדינה ושנשיהן וילדיהן שומרים על העורף ביישובים שלא אחת, בשל סמיכות לגבול, גם מצויים ממילא בסיכון ביטחוני. בשנת 1981 נחקק סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, שקובע כי חברת החשמל לא תספק חשמל למבנה שלגביו לא ניתן היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה. הוראה זו נועדה לצמצם ולאכוף בנייה לא חוקית. ועדת קמיניץ ותיקוני החקיקה בעקבותיה ב-2017 המשיכו בדרך זו. עם זאת, גם בדיונים בכנסת על חוק קמיניץ עלה הקושי במניעת החיבור לחשמל למבנים לא מוסדרים, וזאת בשל החיבור הפירטי שלעיתים קיים במבנים אלה, שפעמים רבות מוביל לאסון בטיחותי ולקושי בתכנון תשתיות החשמל. נראה גם ש-30 שנה אחרי חקיקת החוק, ובוודאי בימים אלה של מלחמה, החיבור לחשמל הפך מצרך חיוני אף יותר משהיה אז. בהיעדר חיבור לחשמל היכולת להתקיים קשה כיום עד בלתי אפשרית, והזכות לחשמל אף הוכרה מפסיקה שקשורה לזכות לחיים. מסיבה זו, אך לאחרונה, בכנסת העשרים-וארבע, תוקן חוק התכנון והבנייה והוקלו תנאי הסף לחיבור, כך ששר הפנים יוכל לקבוע בצו מבנים שמוחרגים מהכלל שלפיו חברת החשמל אינה רשאית לספק חשמל בלא היתר, אם הוגשה תוכנית מפורטת לגבי אותם מבנים. עם זאת, בעוד שיש מי שבידם זמן פנוי להגיש תוכניות מפורטות לפי הוראות חוק התכנון והבנייה ולהיות מוחרגים על ידי השר, ישנן אוכלוסיות שניצבות בחזית הלחימה מאז 7 באוקטובר. בעת הזו של המלחמה, לאוכלוסיות אלה אין פנאי ואפשרויות לכך, ולכן יש למצוא את הדרך להקל את הדרישות הניצבות בפניהן ולתת להן מענה על הצורך הבטיחותי הדחוף. הצעת החוק תסייע בצמצום הסיכון הנשקף לחייו ולשלמות גופו של מי שמתגורר במבנה שאינו מחובר באופן מוסדר לחשמל כיום, שכן היעדר חיבור לחשמל במהלך מלחמה מגביר את הסכנה הנשקפת למתגוררים במבנה באופן משמעותי. חוק דומה נחקק בעבר גם הוא בשל צורך בטיחותי – חוק אספקת חשמל, התשנ"ו–1996 – לתקופה זמנית. בימים אלה של לחימה משמעותית, אין לי ספק שעל הכנסת למצוא את הדרך המתאימה לסייע ליישובים הללו. הממשלה אף מצאה לנכון לייחד להם הטבות ייחודיות בשורת החלטות ממשלה, בין היתר לנוכח שירותם הצבאי המשמעותי ושיעורי הגיוס הגבוהים במיוחד בקרבם. בהצעת החוק מוצע להסמיך את שר האנרגיה והתשתיות, בהתייעצות עם שר הפנים, לקבוע בצו מבנים למגורים שיהיו זכאים לחיבור חשמל, לאחר ששוכנע כי חיבורם נדרש מטעמי בטיחות או נסיבות מיוחדות המצדיקות את חיבורם. הזכאות מוגבלת רק למתחמים עם מבנים למטרות מגורים שלא ניתן להם היתר בנייה בשל קושי תכנוני חיצוני. הרשות המקומית תעניק לדיירי המבנה במתחם שהשר פרסם לגביו אישור שיהווה אסמכתה עבור חברת החשמל לאספקת חשמל לאותו מבנה, לאחר שמולאו הדרישות של חברת החשמל. זה חוק חשוב, שיחול לתקופה של שנתיים, ובמהלכן הרשויות והמועצות של אותם יישובים יצטרכו לעשות מאמץ, בסיוע משרד הפנים, להגיש תוכנית מפורטת על מנת לעמוד בהוראות החוק הקיים. בהתאם להחלטות הממשלה ולהצעת החוק, היישובים הללו יקבלו לשם כך סיוע תקציבי, ובעיקר סיוע מקצועי, על מנת שיוכלו להאיץ את תהליכי התוכניות המפורטות אצלן ככל הניתן ועל מנת שבתום התקופה הן יוכלו להתחבר לחשמל באופן סדור. אני חושב שלהתנגד בעת הזו לפתרונות ולהקלות ולהנציח מצב קיים בשביל הסדרה עתידית זאת טעות שתביא להפקרה של העורף. נסיבות המלחמה מייצרות קושי ופגיעה ממשיים, והחיבור לחשמל חשוב שבעתיים בימים אלה. איננו יכולים להתעלם מהפגיעה הזו ביחס ליישובים שמיטב בניהם מחרפים את חייהם במלחמה שעה שבתיהם לא מחוברים לחשמל באופן המהווה סיכון בטיחותי למשפחותיהם. אני מודע לכך שמדובר בהצעת חוק שחותרת – לתקופה זמנית בלבד – תחת מטרות הסדרת הבנייה, ויש שיטענו שהיא תתמרץ בנייה לא חוקית. אך הצורך והמצוקה של האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, בין היתר לנוכח המיקומים של היישובים שלהם באזורי גבול, הם אדירים, ואיננו יכולים להתעלם מהם בתקופה זו. החוק יחול על בתים שכבר מתגוררים בהם, ולתקופה זמנית, ובשל כך לא יהיה תמריץ לבנייה לא חוקית, מה גם שבתקופת הוראת השעה ייעשו מאמצים למצוא פתרונות שלא יפגעו בהמשך הסדרת הבנייה. בהכנת הצעת החוק אצעד עקב בצד אגודל ליצירת האיזונים המתאימים עם הגורמים המקצועיים במשרד הפנים והאנרגיה והתשתיות, ותוך קשב גם לייעוץ המשפטי של הכנסת, על מנת לייצר את הפתרון הזמני המיטבי שיתחשב במכלול השיקולים. ישנה חשיבות ביישום מהיר של החקיקה הזו, ובה בעת חשוב גם שהרשויות המקומיות של היישובים יפעלו ביתר שאת, בשיתוף ובתיאום עם משרדי הממשלה, בתקופת הוראת השעה של החוק להגשת תוכנית מפורטת. לסיכום, זו הצעה חשובה שפותרת עוול שתוצאותיו בתקופת המלחמה עלולות להיות הרות גורל. אני מודה לפורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, לשייח' מוואפק טריף, לחבריי השרים, לשר הפנים משה ארבל, לשר המשפטים יריב לוין, לשר האנרגיה היוצא ישראל כץ, שסייע לי בתהליך ההתנעה, ולשר האנרגיה הנכנס אלי כהן, שנותנים לי רוח גבית להמשך קידום ההצעה ונכונים לסייע בידי ליישום העתידי של החקיקה. אני קורא לכם, חבריי חברי וחברות הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה עם החברה הערבית? למה החברה הערבית לא כלולה בהצעה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. אני מזמין כעת את שר האנרגיה אלי כהן לשאת את דברו ולומר את עמדת הממשלה. בבקשה, כבוד השר – אם אינני טועה, פעם ראשונה על הדוכן בתפקיד הזה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אכן כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אני מאחל לך הצלחה, כמובן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. חברי חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, ראשי הרשויות שנמצאים איתנו כאן – חברי חבר הכנסת כץ, אני רוצה להודות לך על שזיכית אותי שהחוק הראשון שאני מתייחס אליו בתפקידי הנוכחי כשר האנרגיה והתשתיות זה קידום של החוק החשוב הזה, שיאפשר את הדבר שכל כך מגיע לאחינו בני העדה הדרוזית והצ'רקסית: להתחבר לחשמל. אחינו בני העדה הדרוזית קשרו את גורלם במדינת ישראל, מדינת העם היהודי. רואים את זה בכל אחד מתחומי החיים שבו הם לוקחים חלק. מדובר בעדה של אנשים איכותיים, שומרי חוק, שגם בשעה הזאת נלחמים כתף אל כתף באתגרים שמדינת ישראל נמצאת בהם בגבולות השונים שלנו. לכן חשוב שהברית בין העם היהודי לבין העדה הדרוזית לא תהיה רק ברית של דמים ולא תהיה רק ברית שקמה וקורית בזמן מלחמה, אלא הברית הזאת תבוא לידי ביטוי בכל אחד מהדברים שקורים. אני שמח שגם בתפקידים הקודמים שלי כשר הכלכלה והתעשייה פעלתי לקדם אזורי תעשייה ולפתח כלכלה ביישובים הדרוזיים. אני שמח שגם בתקופתי כשר החוץ וגם בקורס הצוערים האחרון שנפתח, מונו שלושה נציגים מקרב העדה בקורס צוערים, ולימים גם יגיעו ויהיו שגרירים. גם היום צריך לתקן את אותה עוולה, שנוכל להבטיח לאלו שחוזרים מהקרב ולאלו שחוזרים לביתם ובכלל את החיבור לאותו מוצר בסיסי, שזה למעשה החשמל. אני אומר בצורה ברורה גם לכל מי ששואל, וזאת גם עמדתי: מי שנותן יותר, מגיע לו יותר. מי שנרתם, מי שנמצא, מי שנלחם, מי שפועל לשמור על המדינה, אז כן, צריך לומר בצורה ברורה שמגיע לו. לכן אנחנו נמצאים פה בקריאה הטרומית, אבל אין לי ספק שאנחנו נפעל לקדם את הדבר הזה עד אשר הוא יקרום עור וגידים. שוחחתי כבר בשבוע הראשון גם עם מנכ"ל חברת חשמל על מנת להיערך ליישום החוק, ואנחנו נפעל בכל הכלים שעומדים לרשותנו על מנת לתקן עוול ארוך שנים ומאוד משמעותי. לכן אני כאן, גם כנציג הממשלה וגם כשר האנרגיה והתשתיות, קורא לכל חברי הבית לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת ולתקן את העוול הזה. חשוב שאנחנו נזכור לתקן גם את אותן עוולות ופערים לא רק בתקופת מלחמה, כי הברית בינינו והשותפות בינינו קיימות לאורך זמן. אני קורא לכולם לתמוך בחוק הזה. תודה רבה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה, כשר, מפלה את החברה הערבית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לשר האנרגיה. ביקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת ווליד טאהא. אני מזמין אותו לדוכן. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, ראשי הרשויות, חברי הכנסת, חשמל הוא מצרך חיוני בסיסי שבלעדיו אי-אפשר להתקיים בימים אלה. חשמל לא היה צריך להיות תלוי בשום קריטריון ששיקולים זרים יכולים לעמוד מאחוריו. אני הייתי רוצה לראות כל בית במדינת ישראל, בחברה היהודית ובחברה הערבית, כולל את אחינו ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, מחובר לחשמל. אבל מה לעשות שהמדינה השתמשה בחשמל ככלי ענישה קולקטיבי כדי לנופף בו נגד החברה הערבית, ובכלל זה נגד היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. עלה לכאן חבר הכנסת אופיר כץ, המציע, ואחריו כבוד השר, ובעזות מצח וללא בושה דיברו בגישה עדתית. הרי חשמל הוא מצרך חיוני בדאלית אל-כרמל, במע'אר ובכל יישוב, כמו גם בטייבה, כפר קאסם, נצרת, רהט ובכל יישוב אחר. למה צריך להעניש ילד בטייבה, נצרת, רהט, ג'יסר א-זרקא, ולא לאפשר לו חיבור לחשמל? אנחנו הגשנו בקואליציה הקודמת – אני הגשתי – הצעת חוק מבוססת עקרון תכנון כדי לחבר את הבתים לחשמל. אתה יודע מה היה לכם, השר כהן, אופיר כץ? אז התחשמלתם. התנגדתם. השתגעתם שהיישובים הערביים הולכים להתחבר לחשמל. דאלית אל-כרמל למשל נהנתה מהתיקון. ועדיין היישובים יכולים להגיש בקשות מבוססות תכנון ולקבל אישורים לחיבור חשמל. אבל היום עליתם לכאן כדי לדבר עדתית. הלוואי שהיית עולה, אופיר כץ, כדי לומר שאתה רוצה להחיל את זה על כל היישובים במדינה – אז היינו תומכים בהתלהבות. אבל עלית לשקר לאנשים מהיישובים הדרוזיים – ראשית, בגלל שזאת רק הצעה טרומית, ומשרד המשפטים מתנגד לה והיא לא תתקדם מעבר לכך; שנית, חשבת שאתה עושה טוב ליישובים האלה, אבל אתה עושה להם עוול. השיח העדתי הזה הוא שיח מגעיל שלא היה צריך להתנהל מעל הדוכן, ובכלל במדינת ישראל. תודה רבה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת כץ, מבקש להשיב או שנצביע? מבקש להשיב. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרת שהצעת החוק הזאת תעבור אך ורק בקריאה טרומית. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נחיה ונראה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא השבת על העדתיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. נאפשר לכל חברי הכנסת לשבת. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2022, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אופיר כץ, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה הראשונה. ברכות גם לראשי המועצה של כסרא-סמיע, חורפיש ובית ג'ן, יאסר ג'דבאן, עבדאללה ח'יר אל-דין וראדי נג'ם. << הצח >> הצעת חוק סיוע לסטודנטים המשרתים במילואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4144/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק סיוע לסטודנטים המשרתים במילואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–-2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת ביטון איתנו, ואני מזמין אותו לנמק את הצעת החוק, בבקשה. תודה לראשי המועצה, תודה לחברי הכנסת. חבר הכנסת מיכאל ביטון, רשות הדיבור שלך. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מעטים הם הרגעים שבהם הכנסת מתעלה למעשה נכון, בשעה הנכונה, למען הציבור הנכון ובמהירות הדרושה. אנחנו מביאים לכאן את החוק שיסייע לסטודנטים במילואים לחזור לאוניברסיטה ולמכללה, לא להפסיד את שנת הלימודים ולקבל את כל השירות והעזרה, גם המימונית וגם התפקודית, כדי להצליח. אבל איך נולד חוק? קודם כול, צריך לומר דברים בשם אומרם. בטכניקה של הדפים, הייתי מציע גם למזכירות הכנסת, וגם לך כיושב-ראש – אם יש הצעת חוק ביוזמה של שני ח"כים, אני מציע שברשומות הם יופיעו יחד. לפעמים מופיע רק השם הראשון, אבל לעיתים זו עבודת צוות. אז אני חתום ראשון, אבל מי שיזם איתי את החוק הזה הוא חבר הכנסת יוסי טייב, והמפעל הזה הוא מפעל משותף של שנינו, והקרדיט שלו יותר גדול משלי על החוק הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> היות שאמרת את הדברים, הם יהיו חקוקים בדברי ימי הכנסת לעולמי עד. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה שגם תהיה דרך לציין בחוק מסוים שני שמות, כי זה מפעל משותף. אבל לא נשארנו לבד. הלכנו פה מושב-מושב והחתמנו 85 ח"כים; גם היושב-ראש. אתה יודע כמה נחת לעם ישראל שבדף מופיעים יאיר לפיד ואריה דרעי וליברמן ומיכאלי וגפני, ובעצם כולם, 85 ח"כים – שרים וסגנים שרים לא יכולים לחתום – כל הבית הזה חתם, וזה הדבר הטוב. הדבר הפחות-טוב הוא שעברו 100 ימים מאז שחיילי המילואים נלחמים, והם בעננה כבדה. פגשנו את הנושא הזה כשראינו שחיילים וחיילות וקצינים וקצינות של מילואים באים לבית הזה, לפני חודשיים, בוועד פעולה של אנשי המילואים, ואומרים לנו: אנחנו מודאגים. זה לא שאין גופים אקדמיים שהתחילו להיערך – חלקם עשו מעשים טובים ונכונים ולא חיכו לממשלה ולא חיכו לכנסת – אבל היו פערים, הייתה אפליה. יכול היה לבוא מהנדס ממוסד מסוים ומהנדס ממוסד אחר, לצאת מהלחימה ולקבל סל אחר, עם פערים גדולים מדי. זה דבר שמדינה לא יכולה להרשות לעצמה. ואני אמרתי לחיילות ולחיילים ולמפקדים שאנחנו ניקח את זה, וניקח את זה בנחישות, ואם הממשלה לא רצה קדימה במעשה הנכון למען חיילי המילואים, אנחנו נריץ אותה קדימה. והבאנו חוק בקונסנזוס – וזה נדיר שמביאים חוק פרטי, ועכשיו נכנסנו לחוקים פרטיים – והוא מגיע בהסכמה של קואליציה ואופוזיציה. זה הזמן להודות גם לאופיר כץ, גם למירב בן ארי, גם ליאיר לפיד, כראש האופוזיציה, שביחד אישרו לנו להביא את החוק הזה. אנחנו גם הבטחנו לשלב בחוק הזה דברים של חבר הכנסת קינלי טור פז, שעוסק במלגה לסטודנטים, ולאחד את החוק שלנו עם חקיקה ממשלתית. היום במלחמה מעל 80,000, 100,000 סטודנטים במילואים, שמהווים שליש מהמוסדות האקדמיים. יש מוסדות אקדמיים בישראל שאנשי המילואים בקרבם 40%, 50%, זאת אומרת שהם שוממים ללא אנשי המילואים, ולאט-לאט אנשי המילואים ישובו. לא כולם ישובו, וגם עבורם אנחנו צריכים פתרון, שסל הסיוע הזה ילווה אותם גם לשנה הבאה ולעוד שנתיים, שהוא לא יהיה קצר מועד אלא חזרה נכונה למי שלא יוכל להשלים את שנת הלימודים הנוכחית. זאת ההזדמנות גם להודות לוועדת החינוך, שהיא בית – חבר הכנסת טייב, ועדת החינוך, שהיא בית; מנהלת הוועדה, שהלכה איתנו מהר; הייעוץ המשפטי הנהדר שלך בוועדה, שהביא רעיון יפה, לחבר חוקים, למזג אותם, להכין נוסח משותף לפני שמתחילים לרדת לפרטים בוועדה. יבואו על הברכה גם הייעוץ המשפטי, גם הנהלת ועדת חינוך וגם הממ"מ, שתמך אותנו במחקר מתאים – מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהביא לנו את המחקר המתאים. אנחנו נפעל לכך שבחוק הזה סטודנט יקבל עזרה גם עם היכולת לדחות קורסים שנה קדימה, לחזור על הקורס ללא תשלום נוסף, ללמוד אותו באופן מקוון, לקבל אותו מוקלט, להמיר חלק מהקורסים בהסכמה לציון עובר, אופציה להיבחן בעל פה, אופציה להמיר את המבחן בעבודה בכתב, סיוע בהשלמת הלימודים באמצעות הדרכה, שיעורי עזר, חומרי עזר, ושכר לימוד גם למקרים שבהם יש קושי כלכלי – לצד, ולא במקום, כל סיוע שהמדינה כבר נתנה; לא לעשות חילופים, שאם נביא פה לכסף לסטודנט במילואים, מישהו ייקח לו מלגה ממקום אחר, אלא כתוספת. גם אמרנו אמירה: סטודנט זה לא 10,000 שקלים של שכר לימוד במוסד ציבורי, במכללה או אוניברסיטה ציבורית; סטודנט עולה לעצמו ולמשפחתו בין 40,000 ל-50,000 שקל כשהוא חי צנוע – זה שכר הדירה והמעונות, זה המזון, זה הנסיעות, זה הספרים, זה חומרי הלימוד וכל הוצאה אחרת. דיברנו על כך שסטודנטים ישובו גם עם משבר נפשי, והאוניברסיטאות והמכללות נערכות למערך של תמיכה וליווי טיפולי ומנטלי עם החזרה לספסל הלימודים. דיברנו על בני ובנות הזוג של סטודנטים במילואים. הרי אנחנו יודעים שלוחם יצא למלחמה וזה קשה. אבל בת זוגו של לוחם, או בן זוגה של רופאה במילואים שהיא בעזה – ויש רופאות כאלה ברגעים אלה ממש – הוא נושא בנטל לא פחות: לטפל בשלושה, חמישה ילדים, לעבוד וללמוד. ולכן בני ובנות הזוג של אנשי המילואים יידרשו לקבל מענה בחקיקה הזאת. אנחנו לא יכולים לעבוד לאט בחוק הזה. היושב-ראש, ממך אני מבקש את הבקשה הבאה: כשאנחנו נסיים להעמיד מהר בוועדה את החוק הממשלתי ואת החוק הפרטי המוצמד בנוסח משותף – להביא את זה למליאה הכי מהר. חובתנו, חבר הכנסת טייב – סימון, סימון, אתה יודע שטייב עכשיו מגיש פה חוק? שהחוק הזה הוא שלו? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מדברים על זה – – – בשבוע הבא. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני יודע שסימון, אכפת לו מהסטודנטים, והוא איתנו עמוק בדבר הזה, והלך למכללות ולאוניברסיטאות. אני רוצה להגיד לך, ביקשתי מהמליאה שתתכנס מהר להעביר את החוק המשולב, שמצרפים גם את הפרטי וגם את הממשלתי יחד, אבל העבודה שלנו בוועדה צריכה להיות מואצת, יום ולילה, לגמור את הנוסח, ואנחנו נתקשה לגמור את הנוסח בלי גב של האוצר. אני לא רואה פה את נציגי האוצר, אבל כבר הצהירו על כ-9 מיליארד לאנשי המילואים, את אותה מלגה שקינלי טור פז ואנחנו יוזמים לאנשי המילואים – להעביר ראשונה בחבילה לאנשי המילואים, כדי שנוכל להביא את החוק הזה, שיהיו בו היבטים רגולטוריים של פיקוח ובקרה, ומוסדות אקדמאיים, בין שהם פרטיים, בין שהם ציבוריים, יעשו את העבודה, לצד מימון וסיוע תקציבי. עוד דבר אחרון. יש עננה של קיצוצים במוסדות האקדמיים כחלק מקיצוצי הממשלה, אבל אנחנו דרשנו מהאוניברסיטאות והמכללות לעבוד ולתת, והם הוציאו כסף, והם התחייבו לתת מלגות, והם הלכו לפילנתרופיה והביאו מיליונים מהעולם למלגות האלה. והפילנתרופים שואלים: איפה הממשלה? למה היא שולחת את האוניברסיטה להביא מלגה מהעולם ולא שמה מלגות שלה למילואימניקים שחוזרים מהקרב? אז אנחנו מבקשים מהאוצר לפתוח את הלב, לגבות אותנו בוועדה ולהביא פתרון מימוני כדי שהחוק הזה גג יגיע תוך שבוע. כי עברו 100 ימים, העננה והדאגה של הסטודנטים גדולה, ואנחנו רוצים להביא להם חוק ופתרונות כדי שאף אחד לא יישאר מאחור, כולם יגיעו לקו הסיום, ואף אחד לא יפסיד שנה אקדמית. זו חובתנו המוסרית מול הלוחמים והלוחמות הנהדרים כשהם בחזית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לחבר הכנסת ביטון, ומתכבד להזמין את כבוד השר איתמר בן גביר להשיב על ההצעה בשם שר החינוך. בבקשה, עד עשר דקות לרשותו של אדוני. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> הכול בסדר. זה יהיה הרבה יותר קצר. אדוני היושב-ראש היקר, כנסת נכבדה, חבריי השרים, חברי הכנסת הנכבדים, חבר הכנסת ביטון, הממשלה לגמרי לגמרי איתך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם טייב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ביטון וטייב. הצעה משותפת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> טייב. אם אני לא זוכר, יהיה לי מצפון על עצמי. חבר הכנסת טייב היקר, המוכשר, ויתר חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק המוצעת הינה לקבוע בהוראת שעה למשך תקופת המלחמה הוראות שונות שמטרתן לסייע לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים. נדמה לי שכולנו יודעים שבממשלה הזאת נעשו דברים בשביל המילואימניקים שמעולם לא נעשו, והממשלה מובילה שינויים גדולים בתחום הזה. זה מגיע להם. הם נלחמים שם בשביל כולנו. בין ההקלות שהצעת החוק מציעה – לאפשר לסטודנט המשרת במילואים ונעדר בשל כך משליש מהשיעורים בקורס, לחזור על הקורס ללא תשלום נוסף, להמיר את הציון בקורס לעובר או להמיר את הבחינה לבחינה בעל פה או לעבודה. בנוסף, מוצע לקבוע כי המוסד יסייע לסטודנט המשרת במילואים בהשלמת חומר הלימוד שהפסיד, לרבות סיוע במימון לשיעורי עזר, כמובן בהתחשב ברקע החברתי-כלכלי של אותו הסטודנט. על מנת להבטיח את קיום הוראות החוק, מוצע לקבוע כי המל"ג תהיה רשאית להחליט על הפחתת תקצוב למוסד שהפר את הוראות החוק – ממש כך, סנקציות כנגד מי שפועל בניגוד לחוק הזה. עוד מוצע לקבוע כי הסטודנט המשרת במילואים בתקופת הוראת השעה יהיה זכאי למלגה בסכומים אחידים ולפי אמות מידה שייקבעו. סכומי המלגה ייקבעו בהתחשב בתקופה שבה שירת הסטודנט במילואים ובסיוע הכספי שקיבל ממקורות אחרים, ככל שאכן קיבל סיוע כזה. אפשר להרחיב כאן עוד ועוד ועוד, אבל גולת הכותרת, חבריי חברי הכנסת, היא שההצעה הזאת נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, והוחלט בוועדת השרים לתמוך בהצעה בקריאה טרומית. אני רוצה רק להזכיר שיש הצעת חוק ממשלתית. הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים) היא הצעת חוק ממשלתית. במסגרת הדיונים עלתה מצד ועדת החינוך האפשרות לשלב את הצעת החוק הנדונה, או חלקה, בתוך הצעת החוק הממשלתית, והצוותים עובדים בימים הללו על השילוב הנכון והראוי, ולכן ההסכמה לקריאה טרומית היא בכפוף למיזוג ההצעה עם הצעת החוק הממשלתית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מקובל על היוזמים? מקובל. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ובנימה אישית, אנחנו רוצים להגיד לכם תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שכולנו בבית הזה מאוחדים סביב הדאגה למילואימניקים שלנו, סביב הרצון לעזור, לתת. והאמת היא שזה לא שאנחנו עוזרים להם; הם עזרו למדינה, הם פעלו למען המדינה, וזה מגיע להם בזכות ולא בחסד. כל הכבוד לצה"ל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לשר בן גביר. אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, מצביעים על הצעת חוק הצעת חוק סיוע לסטודנטים המשרתים במילואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. לאט-לאט, נאפשר לחברי הכנסת להגיע לכיסאותיהם. אנחנו מצביעים כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לסטודנטים המשרתים במילואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת אלהרר לא הספיקה להצביע, אבל היא מודיעה שהיא מצביעה בעד. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> רגע, רגע – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש בעיה טכנית? לא. אז אני מוסיף לפרוטוקול גם את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. התוצאה היא 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3757/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה, הלוא היא הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת דבי ביטון, ואני מתכבד להזמין אותה לדוכן להציג את הצעתה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, לפני שאני אתחיל את דבריי אני חייבת לומר שאני נבוכה. אני נבוכה, ואני אסביר למה. הצעת החוק המונחת היום לפניכם הוגשה בחודש יולי, כשהממשלה עוד חשבה שזה בסדר לנו לגדל את דור הקסאמים. הצעת החוק מציעה להסדיר בחוק מפגשים קבוצתיים לתלמידים על מנת להפיג חרדה ולהתמודד עם מצבי לחץ במשבר. מאחר שהיא נכתבה בקיץ, לפני הטבח הנורא, היא מצומצמת וכוללת רק יישובים הנמצאים במרחק של עד שבעה קילומטר מרצועת עזה, ועד תשעה קילומטרים מגבול לבנון. לצורך המפגשים הקבוצתיים יוצבו במוסדות החינוך פסיכולוג חינוכי או עובד סוציאלי לפחות עשר שעות שבועיות. אבל כנראה הממשלה עדיין נמצאת ב-6 באוקטובר, אחרת אני לא מצליחה להבין את ההחלטה השערורייתית של ועדת השרים להתנגד לה. זו הצעת חוק שברמה הערכית והמוסרית פשוט אי-אפשר שלא לאשר. פסילת הצעת החוק מוכיחה ירידה לשפל המדרגה של אנושיות בסיסית. כשנודע לי על החלטת ועדת השרים לחקיקה, שכאמור החליטה להצביע נגד הצעת החוק, הייתי חייבת לקרוא את ההחלטה כמה פעמים. רציתי להבין מאיפה האטימות הזו לדחות הצעה בסיסית כל כך; איזו רשעות צריך לגלות כדי לא להבין שהצעת חוק כזאת חייבת לעבור בקריאה טרומית כדי שעל הפרטים ניתן יהיה לדון בוועדה הרלוונטית. מה אתם לא מבינים? אתם לא מבינים שבעת הזאת ילדים ובני נוער זקוקים לסיוע נפשי קבוצתי? לא כל אחד מוכן ללכת לטיפול פרטני. חלק מהילדים חשים בושה ואי-נוחות, ולכן בדיוק לשם כך נוצרה המסגרת המאפשרת טיפול וייעוץ פסיכולוגי קבוצתי, כך שהילדים לא ירגישו אות קין על מצחם. אני אפילו מתביישת בחברי ועדת השרים לחקיקה, שהייתה להם החוצפה להתנגד. אדוני שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, השר יואב קיש, חבר סיעתכם שלום דנינו חתום על ההצעה הזו; אדוני שר הביטחון הלאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, חברי סיעתך יצחק קרויזר וחברת הכנסת סון הר מלך חתומים על הצעת חוק זו; השרים חיים ביטון ויואב בן צור, חבר סיעתכם חבר הכנסת אברהם בצלאל חתום על ההצעה הזו. כן, תבינו, אנשים מהסיעה שלכם חתומים, כי הם מבינים את הצורך. אז במשרד החינוך טוענים שהנושא תוקצב לפני המלחמה בהחלטת ממשלה. הם רק שכחו לציין שהחלטת הממשלה מדברת רק על אזור הדרום. הם אף הגדילו את חטאם וטענו שאין מספיק עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, שבגלל בעיות כוח אדם לא ניתן בכלל לממש את הצעת החוק הזאת. אני אומרת לכם, זה עיוורון מוחלט. בעניין התקציב אתם אישרתם תקציב קטן, אבל זה היה לפני המלחמה. תגיד לי, שר החינוך יואב קיש, אתה ומשרדך, אתם באמת לא ערים לכך שב-7 באוקטובר קרה משהו? אתם לא קולטים שהצורך בשירות פסיכולוגי לתלמידים גדל עשרת מונים מאז תחילת המלחמה? איך אפשר לעצום עיניים בפני כל האירועים הדרמטיים שהתחוללו ביישובי עוטף עזה ובצפון ולהשאיר את התקציב כמו שהוא כי הוא כבר אושר בעבר? זהו עיוורון מוחלט. ואשר למחסור בפסיכולוגים ובעובדים סוציאליים, זהו שקר מוחלט. יש לי מכתבים גם מאיגוד העובדים הסוציאליים וגם מהתנועה למען הפסיכולוגים. שני הגופים האלה אומרים באופן מפורש: יש לנו פסיכולוגים ויש לנו מטפלים, יש לנו עובדים ועובדות סוציאליות, אבל הם לא מוכנים לעבוד בשכר נמוך. רק השבוע, ביום שני, אמרה אביגיל בר, פסיכולוגית בשירות הציבורי, בוועדה לביקורת המדינה: השכר שלי 53 שקלים לשעה; בעלי אמר לי: די, נלחמת מספיק. המון חברים שלי עזבו, אני בין הבודדות שנשארתי מהמחזור שלי. אני מבינה שבטבלאות האקסל של משרדי הממשלה ושל שר החינוך המספרים מסתדרים מצוין, ואם אף אחד לא מוכן לבוא לעבוד בשכר נמוך, אז לא יהיו מטפלים לילדים שלנו. איזה יופי, האקסל מסתדר מצוין. תגידו, אתם שם בממשלה, חשבתם פעם להפוך את הסדר ולשאול את עצמכם מה צריך לעשות עם עובדים ועובדות מקצועיות? השכל הישר אומר שיש מספיק עובדים פנויים, אבל הם מוכנים לעבוד בשכר ראוי, והילדים שלנו זקוקים לעובדים האלה. אדוני היושב-ראש, בשורה התחתונה, העובדות פשוטות: קיים צורך אדיר במטפלים ופסיכולוגים מקצועיים, והצורך גבר עוד יותר מהמלחמה. לפי הנתונים שברשותי יש בשנת 2022 1,500 משרות פנויות שאינן מאוישות. קיימים עובדים מקצועיים וראויים; צריך להעלות להם את השכר. רק לסבר את האוזן, פסיכולוג בחצי משרה משתכר 5,211 שקלים. התקציב שהעברתם לפני המלחמה חייב להתעדכן בעקבות פרוץ המלחמה. ממשלה שלא מסוגלת לממש את הנדרש ממנה, כמו הדוגמה הזו, לספק טיפולים רגשיים לילדים שלנו בעוטף ובצפון – שתלך הביתה. אתם, חברי הקואליציה, שמדברים גבוהה-גבוהה על הצורך בטיפול בנפשו של העם, אתם, שמדברים על הצורך באיחוד בעם, אתם, שמדברים על הצורך בעידוד תושבי היישובים הסמוכים, ואתם תכף תתמכו גם בחזרתם הביתה – איך אפשר להתעלם מזה? איך אנחנו נחזיר את הילדים שלנו ללימודים כשאנחנו לא מטפלים בהם? אני מציעה לכם ולכל חברי הכנסת מהקואליציה שמתכוונים להצביע על פי הכוונה מלמעלה, להסתכל בלבן של העיניים של הילדים, של ההורים, ולהצביע נגד. אותם הורים, אותם ילדים מהדרום, מהצפון, שהושיבו אתכם על הכיסא הזה – האם אתם פועלים נגדם? אני רוצה לשאול: כשאנחנו שולחים אותם לבית הספר – זה חשוב מתמטיקה, זה חשוב ספרות, זה חשוב גיאוגרפיה, אבל מה יעזור לנו אם יש להם 100 בבגרות והם לא ישנים בלילה והם משתינים? אתמול הייתי בסיור בשדרות, והרבש"ץ אמר: כל תושבי שדרות שחזרו ישנים עם אור דלוק. תגידו, אתם בכלל קולטים מה קורה באזור הזה? ולכן אני פונה בכל לשון של בקשה: תצביעו בעד, נביא את זה לוועדה טרומית ונתקדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת דבי ביטון. בשם הממשלה ישיב השר איתמר בן גביר, בשם שר החינוך. << קריאה >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> יש הסכמה עם קיש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, מסכימה לדחות את ההצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היוזמת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, היא צריכה לעלות ולהגיד את זה? חברת הכנסת דבי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לעוד חודש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשובה של השר והצבעה במועד אחר, בהסכמה של הקואליציה והאופוזיציה, וגם המציעה. בסדר גמור. << הצח >> הצעת חוק שירות המילואים (תיקון­ – הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4035/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק שירות המילואים (תיקון­ – הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי הכנסת – ואני מבקש לא להפריע לי, גברת. אני מבקש גם מכם, חברות וחברי הכנסת, תקשיבו. אני מציג הצעת חוק שמטרתה להיטיב כלכלית עם המילואימניקים הנפלאים שלנו, נשים וגברים. כולנו, אני מקווה, בסוף הצגת החוק, נחבק אותם ונגיד להם שאנחנו לא רק מצדיעים להם מול המיקרופונים ובכל מיני פאנלים בטלוויזיה אלא אנחנו באמת מצדיעים להם ותומכים בהצעת החוק הזאת. ואני מראש אומר, אופיר, שצר לי, צר לי שלהצעת חוק כזאת טובה ואמיתית אתם התנגדתם בוועדת השרים. צר לי מאוד. זה טוב לתת הטבות באוניברסיטאות, אבל כשזה עולה כסף, כשצריך להכניס יד לכיס ולעזור להם – שם אתם נעלמים. הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הפחתת שיעורי המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים): לא ביקשנו להוריד להם מיסים כשהם נמצאים במילואים; ביקשנו שאם המדינה – ותקשיבו טוב – מחליטה לתת להם מענק, תפטרו אותו ממס. לאורך השנים, בכל המלחמות, מדי פעם נתנו תגמולים לפי אמות מידה מאוד מאוד ברורות, אבל מה, מה הוחלט עכשיו על התגמולים האלה? לנכות להם 25%. למה? הם משלמים מס על המשכורות שהם מקבלים, מס מלא על פי ההכנסה שלהם, אבל כשנותנים להם שקל כתגמול, אומרים להם: לא, אנחנו ניקח לכם מזה 25%. כל כך הרבה שנים מדברים על כך שצריך להוריד את זה. אתה נותן מתנה לחייל מילואים – לא מתנה, אתה נותן לו עזרה כספית, אז למה אתה מוריד לו 25%? עמית, זה גם לפתחך. למה לקחת לו 25% מהתגמולים? לצערי, קבוצה של שרים ציניקנים דברנים, שעולים כאן לדוכן ומדברים כמה הם תומכים באנשי המילואים, יושבים בוועדת השרים ומצביעים נגד, וכשאני פונה אליהם, אז הם מתפתלים ואומרים לי: תשמע, אישרנו לאוניברסיטה. לא מעניין אותי מה אישרתם. אנשי המילואים ונשות המילואים בימים האלה זה הדבר הכי חשוב, הם והחיילים שלנו. אין דבר יותר חשוב. ראיתי אותם משתחררים אחרי שלושה חודשים עם צו שבעוד חודשיים הם יבואו לעוד 45 יום. בוועדת השרים לחקיקה, יושבת שם קבוצה של מחוצפים. תתביישו לכם, כל אלה שהצביעו נגד. תתביישו לכם. יושבים קבוצה של שרים ומצביעים נגד. ניקח להם 25% מס. מה זה משנה שהם עזבו את הבית? מה זה משנה שהנשים שלהם קורסות? מה זה משנה שהעסקים שלהם קורסים? מה זה משנה שהם חוזרים אחרי תקופות קשות, אחרי לחימה קשה? מה זה משנה שהם אלה שמגינים על המדינה הזאת? אבל אנחנו? נצביע, ניקח להם 25% מס – על תגמול, לא על המשכורת. לא ביקשנו להוריד להם מס הכנסה; לא ביקשנו לתת להם שום דבר שהוא מיוחד. אבל נותנים להם תגמול? רבאק, תכתוב את זה עם כוכבית: אני נותן לך תגמול, אבל דע לך שאני מוריד לך 25%. עכשיו, ב-2018 – מדהים, אבל ב-2018 העלו את הצעת החוק הזאת, נדמה לי שהעלה אותה יריב לוין. ולפני זה, אני רוצה להגיד: תזכרו כולם; עמית ואופיר, תזכרו דבר אחד – ואני מציין אתכם כי אני שומע אתכם מדברים בכל מיני פורומים על משרתי המילואים: הפחתת המס הזאת, אם אנחנו נבטל אותה, האמינו לי שאף מילואימניק לא ישתמש בכסף הזה למותרות – אף אחד מהם לא יקנה טלפון חדש, אף אחד מהם לא יצא עם הכסף הזה לחופשה בחו"ל, ואף אחד גם לא יקנה מכונית חדשה, אלא זה יעזור להם עוד טיפה לשרוד, לשרוד מבחינה כלכלית. אתם יודעים כמה ילדים וכמה נשים יצטרכו עזרה? אז נותנים להם גמול – תעזבו את הגמול הזה. למה להיכנס להם לכיס ולקחת 25% מס? הציבור לא יודע את זה. אני פוגש אנשי מילואים – הם אומרים לי: מאיר, אתה יודע, אנחנו מקבלים תגמול כזה ותגמול כזה. אני אומר: כמה אתם מקבלים? 100 שקל, 200 שקל. אני אומר להם: אתם יודעים שלוקחים מזה מס? הם אומרים לי: מה פתאום? אני משלם מס מהשכר שלי. ואז אני אומר להם: כן, 25% לוקחים לכם. השר לביטחון לאומי, אני פונה אליך, בן גביר: אני שומע אותם מדבר על תמיכה בחיילים. לך יש זכות וטו בוועדת השרים, נכון? יש לך. ממך אני ציפיתי, באמת, שאתה תטיל וטו. בוא נשב לדון על זה. תגיד לשר האוצר: על זה דנים. זה אנשי מילואים, זה קודש-הקודשים בימים האלה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אין ממשלה שנותנת יותר למילואימניקים מהממשלה שלנו – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני שואל כמה נתתם – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תאמין לי שהניכוי הזה הוא הדבר שמעיד יותר מכול על הציניות שלכם. כן, היו שנתנו. אני הרבה יותר מבוגר ממך. היו הרבה שנתנו בלי ציניות. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא כמונו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היו הרבה שנתנו דוגמה אישית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היו כאלה ממשלות שאמרו: לא ניגע בכסף הזה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתם טובלים ושרץ בידכם. תגמול לחייל מילואים או לחיילת מילואים, אסור שיטילו עליו מס. אסור שיטילו עליו מס. כן, בן גביר, נתנו ונתנו ונתנו – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא כמונו – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ונתנו ברצינות, ונתנו בלי לעשות רעש וצלצולים. יריב לוין העלה את הצעת החוק הזאת. העלה את הצעת החוק הזאת. תאמין לי, בן גביר, אני יותר ממך כאן, ואני יודע בדיוק מה נתנו ומתי. תאמין לי. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מדבר בשפה של פופוליזם, אני מדבר מתוך כאב אמיתי, מתוך כאב אמיתי. אסור היה – אני נחרדתי, זה כל כך הכעיס, וזה יכעיס את אנשי המילואים, כי כל מה שנתתם מתגמד לעומת זה שבכל תגמול אתם לוקחים 25%. השר סמוטריץ' מספר על 9 מיליארד שקלים הטבות למילואים. מעניין. רק שתדעו לכם שיש לזה מקור תקציבי – אתם יודעים לכמה? ל-3 מיליארד. פעם כתבו תוכנית לצפון, ואני הלכתי להיפגש עם אנשי הצפון ואמרתי להם: חבריא, עובדים עליכם. הם אמרו: למה? אמרתי להם: לקחו דברים שממילא קיימים במשרדי הממשלה ודחפו אותם. ואחרי שנה, אני חייב להגיד שקבוצה מקרית שמונה הזמינה אותי לבקש סליחה. אז גם התוכנית הזאת – מנופפים: 9 מיליארד שקלים מקבלים אנשי המילואים. אני אומר: תראו לי את המקור התקציבי – לא, לא, יש לנו בינתיים 2.8; השאר – יהיה. איך יהיה? נטיל מיסים על אותם אנשי מילואים שחוזרים הביתה. אחלה משחק. אני באמת אומר לאותם שרים ציניקנים: תודה רבה שאמרתם: אנחנו נדחה את זה בשלושה חודשים. אני כל כך מנוסה, שאני יודע שכל הצעת חוק שוועדת השרים לענייני חקיקה רוצה למסמס אבל לא נעים לה כי היא מתגרדת באי-נוחות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ידידי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אני מסיים. עוד מילה. לא נעים להם, מתגרדים באי-נוחות, כי אתם יודעים שההצעה הזאת היא אולי החשובה ביותר שעולה כאן היום – אז מה הפתרון? נדחה את זה בשלושה חודשים. אני אבקש ממך, אופיר, ואני אבקש ממך – כל חברי הכנסת, עמית ובועז – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וחברי כנסת שאני באמת שומע את הדאגה האמיתית שלכם: אל תיתנו יד, אל תצביעו נגד הדבר הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם מישהו רוצה לשבת איתי שבוע, שבועיים, ולא להפחית ל-10% אלא ל-15%, 12%, אני מוכן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אל תפגעו באנשי המילואים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר העבודה יואב בן צור להשיב בשם שר הביטחון. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבר הכנסת מאיר כהן, אני עונה פה בשם שר הביטחון בנושא הצעת חוק שירות מילואים (הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים). חבר הכנסת מאיר כהן מציע לתקן את חוק שירות המילואים כך ששיעור המס הקבוע בסעיף 19 לחוק זה יופחת מ-25% ל-10%. מערכת הביטחון וצה"ל מוקירים מאוד את משרתי המילואים שבעת קריאה עוזבים את מקום עבודתם ואת משפחתם ומתגייסים לשם הגנה על המדינה. אני יכול לספר מחוויה אישית שבשמחת תורה, 7 באוקטובר, כשנאלצנו לחלל את השבת ולנסוע לתל אביב, עברנו בכביש 443, וליד מחנה עופר היו מאות מכוניות של אנשים שבאו לקחת ציוד ולהגיע למקומות הכינוס של היחידות שלהם, כך שהיה צריך שם משטרת תנועה כדי לכוון את התנועה ולמצוא חניות לאנשים שנמצאים. אין ספק שאותם אנשים באו אפילו בלי צווי קריאה והגיעו לאותם מקומות. צה"ל ומערכת הביטחון מוקירים על כך שגם בשגרה וגם בחירום אנשים מתנדבים ומגיעים להתגייס לטובת הגנה על המדינה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז למה בתקציב המדינה אתם מעודדים השתמטות מצה"ל? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מלחמת חרבות ברזל – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה בתקציב המדינה אתם מעודדים השתמטות מצה"ל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אנא. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אף אחד לא מעודד השתמטות מצה"ל, וזה כרגע לא הנושא, ואני מציע שתחפש נושאים אחרים לדבר עליהם עכשיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מיליוני שקלים הולכים לעודד השתמטות מצה"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> מלחמת חרבות ברזל הוכיחה את חשיבותו של מערך המילואים בהגנה על המדינה, והמדינה מחויבת לדאוג לצורכיהם של המשרתים ובני משפחותיהם. כידוע, לפני כמה ימים אישרה הממשלה חבילת סיוע ותגמול משמעותית ביותר בהיקף של כ-9 מיליארד שקלים המיועדת לסייע למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם ברבדים שונים, הן במתן מענקים, הן בסיוע לסטודנטים, הן בסיוע לבעלי העסקים והן במתן מעטפת טיפולים למשרתים ולבני משפחותיהם – כן, גם נשות אנשי המילואים זוכות ויזכו להטבות מפליגות כדי שיוכלו לשרוד את התקופה הזאת, שבה הן צריכות גם לעבוד וגם לטפל במשפחה ובילדים. התכלית שביסוד הצעת החוק של חבר הכנסת מאיר כהן ראויה ומבורכת, אלא שבפועל אין בה שינוי בזכויותיהם והיא לא תשפיע כלל על כיסם של משרתי המילואים. כבר לפי המצב הנוהג כיום מקבלים משרתי המילואים את התגמול הנוסף כסכום מגולם, והמס משולם על ידי מערכת הביטחון לרשות המיסים. במילים אחרות, משמעות הצעת החוק היא שמשרד הביטחון יעביר סכום נמוך יותר לרשות המיסים, ובפועל משרת המילואים ימשיך לקבל את מלוא הסכום שהוא זכאי לו. זאת אומרת, הסכום של המס משולם ומגולם על ידי משרד הביטחון; משרת המילואים לא נפגע. לפיכך, לעמדת הממשלה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי כתב לך את התשובה הזאת? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לפיכך, לעמדת הממשלה, אין מקום לקדם את הצעת החוק בנוסח המוצע, ויש מקום לדחות בה את הדיון בשלושה חודשים. ככל שבמהלך התקופה הזאת יעלו הצעות נוספות שיש להן השפעה ישירה לטובת חיילי המילואים, נשמח לבחון אותן ולשלבן בתוכנית נרחבת שהצגנו. ככלל, מאיר יקירי – גם אתה יודע את האמת – מעולם לא ניתן סכום כל כך גדול, כל כך גדול, לטובתם של חיילי המילואים. ההטבות שהם מקבלים עכשיו הן ללא אח ורע. הם מקבלים הטבות בשלל נושאים, בשלל פעולות, שגם להן הייתי שותף, הן במסגרת הביטוח הלאומי והן במסגרות האחרות. וגם לנשות אנשי המילואים – היינו קשובים לפורום נשות המילואים שישבו אצלנו; כמעט כל בקשה שהתבקשה על ידי אותן נשות המילואים התקבלה. ממש. אולי בקשה אחת או שתיים לא הייתה מציאות לקיים אותה. אבל השאר – גם ימי חופש נוספים, גם תוספת לאישה יולדת, שתקבל עוד חודש דמי לידה בממוצע במשק, 10,700 ש"ח – היא מקבלת חודש נוסף על דמי הלידה שהיא מקבלת – ועוד דברים אחרים. לכן, לצערי, מאיר, אני במקומך כן הייתי מוכן לשבת במקום שנתנגד להצעה הזאת. הייתי יושב. יושבים ביחד, מנסים להסביר, מנסים להבין, מנסים להגיע להסכמות. מה ייתן עכשיו שנצביע נגד? אני מציע – אני מבטיח שבוועדת שרים לחקיקה, ברגע שאנחנו נגיע לאיזשהן הסכמות, אני אקצר את התקופה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני אצביע. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתה תצביע. טוב. כיוון שחבר הכנסת כהן החליט שהוא רוצה להצביע, אז הממשלה לצערי תתנגד להצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אתה רוצה להשיב? בבקשה. חבר הכנסת כהן משיב. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה על התשובה. תודה רבה. אם הייתי עובד מולך, בוודאי הייתי מסכים, כי אני מאמין לך. לצערי הגדול, גם אתה יודע וגם מי שכתב לך את התשובה יודע שכל מה שנאמר כאן, אין לו אחיזה במציאות. שני דברים: האחד, אני יכול להציג – נער הייתי וגם זקנתי – מה שאני רוצה. כשאין לזה מקור תקציבי, זה ציור על בריסטול. אני אומר לך, תזכור דבר אחד: אם יש 9 מיליארד שקלים שאין ל-6 מיליארד שקלים מקור תקציבי, שני דברים אפשריים: 1. זה לא ימומש; 2. יטילו עוד מיסים. ואז הגלגל יסתובב – אתה נותן למילואימניק 100 שקל, אתה לוקח לו מזה לא 25 שקלים, בהצטברות של כל המיסים אתה לוקח לו כמעט את כל ההטבה. הדבר השני – יריב נכנס לכאן. נדמה לי ששר המשפטים הניח הצעת חוק כזאת – נכון, יריב? רק תהנהן בראשך – שאומרת שאתה ביקשת לדחות את המס על התגמולים. אל תגיד את דעתך, רק תהנהן בראשך. זו הייתה ההצעה שלך. וחבל שאתם, שחלק מכם – אני חייב להגיד שמי שאני מתוודע אליו בישיבות – ואדוני השר המשיב – בכל הישיבות בוועדת העבודה ועם הביטוח הלאומי ובוועדת החוץ והביטחון ובכל מקום שדנו בזה, אני נמצא שם ואני מצוי בפרטים, ועדיין אתם תצביעו על כך שעל כל שקל שאתם נותנים כתגמול, שהמדינה נותנת כתגמול, לוקחים לאותם אנשים 25 אגורות. המדינה יכולה למצוא מקורות כאלה ואחרים. עשו לי טובה, אל תהפכו את חיילי המילואים למקור תקציבי. תנו להם כסף; אל תיקחו מהם כסף. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. נא לתפוס מקומות. נא לתפוס מקומות. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 38 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים) התשפ"ד–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 27 בעד, 38 נגד, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע שהצעת חוק שירות המילואים (תיקון –הפחתת שיעור המס שחל על תגמולים למשרתי מילואים), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן, לא עברה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר טרחה עבור טיפול בתביעה לנפגעי איבה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4093/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר טרחה עבור הטיפול בתביעה לנפגעי איבה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת ארז מלול וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני חבר הכנסת ארז מלול. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז היווסדה של המדינה ועד היום היא ידעה פיגועי טרור קשים אשר הותירו נפגעים רבים בגוף ובנפש. אני עומד כאן היום מתוך תחושת שליחות למען כל נפגעי פעולות האיבה בישראל, ולצערנו ישנם רבים כאלה. אותם נפגעים, שחייהם השתנו לנצח באותו יום נורא, זכאים לקבל מאיתנו, נציגי הציבור, את הטיפול והתמיכה המרביים; זוהי חובתנו המוסרית כלפיהם. אני מבקש להציג בפניכם, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זו, אשר נועדה לתקן עוול היסטורי כלפי אוכלוסיית נפגעי הטרור בישראל. הטבח של 7 באוקטובר היה אירוע טרור מזעזע שגבה את חייהם של אלפי בני אדם וגרם לפציעתם של אלפים אזרחים שנפגעו בגוף ובנפש, שחלקם נותרו נכים לצמיתות, וזקוקים כעת לתמיכה רבה כדי להחלים ולהתמודד עם הטראומה שחוו. אולם לצד זאת נפגעי הטרור נאלצים להתמודד גם עם ביורוקרטיה קשוחה ומנגנונים מסורבלים כדי לממש את זכויותיהם לתגמולים מהביטוח הלאומי, תהליך מורכב המצריך להסיט כוחות נפש גדולים אשר הם זקוקים להם לצורך שיקומם הרפואי. לפיכך, רבים ממי שתובעים גמלה או קצבה מהביטוח הלאומי מסתייעים בהגשת התביעות לצורך מימוש מלוא זכיותיהם בגורמים כגון עורכי דין, רואי חשבון, גורמים עסקיים הפועלים למימוש זכויות רפואיות ועוד. המצב העובדתי כיום הוא כי אין כלל הגבלה על שכר הטרחה שגובים עורכי הדין. מצב דברים זה יוצר עיוות שמתבטא גם בחוסר שוויוניות בין חזקים לחלשים. נוסף לכך, חלק ניכר מכלל התגמולים המיועדים לרווחתם ושיקומם של נפגעי הטרור נגזר מהם לצורך תשלום שכר הטרחה של מייצגם. הצעת חוק זו קובעת כי אדם התובע את המוסד לביטוח לאומי לקבלת תגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ישלם שכר טרחת ייצוג בגובה מרבי בהתאם להוראות הקבועות כיום בסימן ב'1 לפרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה. אציין כי הצעת חוק זו אינה באה להמציא יש מאין, אלא כבר ישנן קבוצות מסוימות המוגנות על ידי המחוקק. המחוקק, בצדק, בחר להגן על תובעי גמלאות שונות מלהעביר חלק ניכר מגמלותיהם לצדדים שלישיים שטיפלו בתביעתם על ידי הגבלת הסכום המותר לתשלום עבור טיפול בתביעה, וזאת לנוכח תכליות הגמלה. הגבלות אלו חוקקו בעשור האחרון במסגרת סעיפים 315א–315י לחוק הביטוח הלאומי, סעיף 22א לחוק נכי רדיפות הנאצים וסעיף 10 לחוק התביעות של קורבנות השואה. אלא שבמסגרת סדרת התיקונים שערך המחוקק לאורך השנים הושמטו מהגנה זו נפגעי פעולות האיבה, ודומה כי שכר הטרחה שניתן לגבות מהם עבור טיפול בתביעה לא מוגבל. אין לי מושג למה יש הבדל בין נכי עבודה לנפגעי פעולות איבה, ואין הצדקה להבחין בין גמלת נפגעי פעולות איבה לגמלת נכות כללית, נכות מעבודה או גמלת ניצולי שואה. מדובר בגמלאות הדומות במהותן מבחינת התכליות שהן מבקשות לקדם, ועל כן מוצדק וראוי לפעול למען השוואת ההגנות בין כלל מקבלי גמלאות ביטוח לאומי. הצעת החוק הזו היא צעד חשוב ונדרש כדי להגן על נפגעי הטרור. היא תבטיח שהתגמולים שיקבלו יופנו למטרתם העיקרית, שהיא שיקומם ורווחתם. ידוע לי כי ישנם הטוענים כי הצעת חוק זו עלולה לפגוע ביכולתם של עורכי הדין, ספקי השירות, לספק שירות מקצועי לנפגעים, אולם טענה זו מופרכת מיסודה לנוכח העובדה כי נותני השירות האלה לא נפגעו כאשר סיפקו שירות לקבוצות אשר מוגנות כיום על ידי המחוקק. הצעת החוק אינה פוגעת ביכולתם של ספקי השירות לספק שירות מקצועי, היא פשוט מבטיחה שהתגמולים שיקבלו הנפגעים יהיו מיועדים להם ולא לספקי השירות. לנוכח העובדה כי בשבועות הקרובים מאות ואלפי נפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר והאירועים שהתרחשו לאחריו יגישו לביטוח הלאומי תביעות להכרה בנכותם, והצפי הוא כי רבים מהם ישתמשו בשירותים של צדדים שלישיים לצורך זה, הצעת חוק זו חשובה, הכרחית ונחוצה, ובמיידי. לכן אני קורא לחבריי חברי הקואליציה והאופוזיציה לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. בסיום דבריי אבקש להודות מכאן לידידי שר הרווחה הרב יעקב מרגי ועוזרו יוני אוחנה, אשר האירו את עיניי בנושא זה וסייעו בקידום הצעת החוק. הצעת חוק זו הגיעה לשר מרגי בעקבות הסיורים הרבים שערך במלונות המפונים, שם פגש את משפחות הנרצחים והנפגעים מאירועי 7 באוקטובר והם העלו בפניו את נושא שכר הטרחה, והבטיח להם כי יפעל בנושא. כמו כן, תודתי נתונה ליועץ שלי לענייני חקיקה, עו"ד רועי אברהם, שביעילות מקצועית עמל על הצעת חוק זו, והתוצר הטוב – בזכות פועלו. ואחרונים חביבים, אני רוצה לשבח את יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה בישראל מר אייבי מוזס והעומדת לימינו, רות, שדיברו איתי רבות, ואני יודע שהם עושים הרבה היום למען הנפגעים, ומסיירים בבתי חולים ובבתים. הבטחתי להם שהצעת החוק הזאת תקודם, וקיימתי. הבטחתי וקיימתי. לסיום אני חוזר ופונה לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. משיב שר העבודה יואב בן צור. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, ככלל, אני דוגל בצמצום ההתערבות שלנו כמחוקקים בכוחות השוק, ובכלל זה בקביעת שכר הטרחה של עורכי הדין, רואי חשבון או גופים כאלה ואחרים למיצוי זכויות. אני מאמין שלכוחות השוק יש חשיבות שלרוב באה לידי ביטוי בטיב ובאיכות השירות, בזמינות ובמקצועיות של נותני השירותים, וככל שנאפשר לכוחות השוק לבוא לידי ביטוי, כך השירות לאזרח יהיה טוב יותר, כי ברוב המקרים תחרותיות גורמת למצוינות. עם זאת, יש מקרים שעלינו להתערב כדי להגן על הנפגעים, והמקרה הזה של תגמולים לנפגעי פעולות איבה, שמציע ידידי סגן יו"ר הכנסת – אני מציע, ארז, שתשמע. אני מדבר אליך כמה מילים, לא חבל? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> צודק. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> עד שהגעתי למציאות הזאת שאני מדבר אליך, ידידי הצעיר. המקרה הזה של תגמולים לנפגעי פעולות האיבה שמציע ידידי סגן יו"ר הכנסת, חבר הכנסת – החרוץ, יש לציין – ארז מלול, הוא מקרה מובהק למקום שבו אנחנו צריכים להגן על החלשים, כפי שכאמור זה נעשה בעבר לגבי תגמולים וקצבאות אחרות. כמחוקקים עלינו לדאוג לכך שנפגעי פעולות האיבה יקבלו את התגמול המגיע להם בצורה המהירה והמיטבית, ובעיקר המרבית, כדי לסייע להם בשעתם הקשה, בלי שגופים חזקים או נותני שירות יגזרו על גבם קופונים שלא מגיעים להם. מגיע להם בהחלט שכר טרחה, אבל כזה שיותיר בידי נפגע האיבה את התגמול ההולם והראוי לו על פי חוק. נחשפתי לתלונות ולמקרים שעורכי דין או דומיהם מסתובבים בין בתי החולים, מחתימים את הפצועים או את הנפגעים בשעתם הקשה על כל מיני מסמכים ודברים שהם לא בחנו ולא הסתכלו, ולבסוף מגיעים למציאות כזאת שלעתים נשארים אחוזים בודדים לאותם נפגעים לעומת מה שמגיע להם באמת. ולכן אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. יש מתנגדים? אין מתנגדים. חבר הכנסת מלול, אתה מעוניין להשיב או שלא צריך? נעבור להצבעה. תפסו בבקשה את מקומותיכם. אנחנו נצביע על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר טרחה עבור טיפול בתביעה לנפגעי איבה), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר טרחה עבור טיפול בתביעה לנפגעי איבה), התשפ"ד–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת שכר טרחה עבור טיפול בתביעה לנפגעי איבה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת ארז מלול וקבוצת חברי הכנסת, עברה בקריאה הטרומית, והיא תעבור לוועדת העבודה והרווחה. מזל טוב. << הצח >> הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אי-קיזוז ימי חופשה למתנדב במסגרת כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4111/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אי-קיזוז ימי חופשה למתנדב במסגרת כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התנדבות, על פי הגדרת המילון, היא מעשה שנעשה מבחירה חופשית של אדם ללא תמורה חומרית או אחרת. ההגדרה המדויקת הזאת היא בדיוק הסיבה שלשמה התכנסנו פה היום. התנדבות לא צריכה לבוא עם תמורה חומרית, אבל אסור לנו, כחברי כנסת, לאפשר שהתנדבות ללא תמורה בצידה תהיה עם הפסד בצידה; מתנדב לא חייב להרוויח, אבל מתנדב לא צריך להפסיד. כולנו מדברים על המציאות שחיינו בה לפני שמחת תורה ועל המציאות שבה אנחנו חיים אחרי. זה לא אותו עולם – איש-איש והקונספציה שבה הוא היה שבוי. עולם ההתנדבות נחשף במלוא העוצמה – ההקרבה שהייתה – ביום הטבח הנורא ובחודשים שאחריו. אם חשבנו עד אז שזה משהו שאפשר לעשות מהצד – לצאת לקריאה ולחזור לעבודה, לצאת לקריאה בעיצומה של סעודת שבת ולחזור אחר כך לסעוד עם המשפחה כאילו כלום לא קרה – התברר לנו שהיינו שבויים בקונספציה. בשעת חירום יש פה משהו הרבה יותר גדול, יש פה משהו שמצריך עבודה לאורך זמן. המתנדבים בארגוני ההצלה נאלצו לשהות במשך שבועות ארוכים ביישובים שנפגעו, להיחשף למראות קשים ביותר שבן אנוש יכול להעלות על דעתו, לדאוג לכבודם של הנרצחים, ועוד קודם לכן – לשמור על גופם של החיים, לפעמים תוך כדי סיכון החיים שלהם עצמם, והכול, הכול כמובן ללא תמורה, כי התנדבות, כפי שאמרנו, היא מעשה מבחירה חופשית של אדם ללא תמורה חומרית. אבל ככל שחלף הזמן התברר שיש פה הפסד. התברר גם שיש עוול. נכון, המתנדבים לא משתמשים במושג עוול, כי הם לא מחזיקים טובה לעצמם. אבל אנחנו, נבחרי הציבור, חייבים לומר זאת בקול: רבותיי, יש פה עוול שמחובתנו לתקן אותו ויפה שעה אחת קודם. אני עובד בחברת הסעות, כתב לי אחד המתנדבים. מ-8 באוקטובר התנדבתי רצוף במשך חודש שלם. כיליתי את כל ימי החופשה, והשאר זה כבר הפסדים. לשמחתי – הוא כותב – בשל הוותק שלי, לא יפטרו אותי, אבל הפסדתי המון כסף. מדהים. גם הידיעה שהוא לא יפוטר, בעזרת השם, היא לא מכוח החוק אלא רק בגלל הוותק. עוד מתנדב כותב לי: במשך 71 יום הייתי בעוטף במסגרת התנדבותי בזק"א. אני עובד בעסק של מיזוג אוויר. לא שילמו לי משכורת 71 יום. סיפור דומה וכמעט זהה, עם 51 ימי התנדבות, מספר עובד בתחום אבטחת מידע שהתנדב בדרום, והרשימה עוד ארוכה. המכנה המשותף לכולם: התנדבות ומתן והפסד בצידם. חשוב לי להבהיר, גם למתנדבים וגם לנו: החוק שעליו אנחנו מצביעים היום לא בא להוקיר את המתנדבים בארגוני ההצלה. הצעת החוק הנוכחית רחוקה מאוד מההוקרה שהם בהחלט ראויים לה. אנחנו מצביעים על החוק הזה כדי להפסיק את היריקה בפרצוף שלהם. אנחנו בסך הכול אומרים למתנדבים: מחובתנו לדאוג שלפחות לא תפסידו מכך שבחרתם להקדיש את חייכם לנתינה ללא תמורה. אני מברך את חבריי הרבים שהצטרפו להצעת החוק. קיבלנו כולנו ביחד תזכורת מרגשת שאין באמת קואליציה ואופוזיציה כשמדובר בנושא הזה. אני קורא לכל חברי הבית לתמוך בהצעה, ובעזרת השם נזכה לימים של שלווה וביטחון, שישובו חיילינו בריאים ושלמים משדה הקרב – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואחינו הנתונים בצרה ובשביה יצאו במהרה מאפלה לאורה, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן ואמן. אני מזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי, בין מציעי החוק. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, בפתח דבריי אבקש להעלות את זכרו של קרוב משפחתי רב-סמל לידור יוסף קרואני, שהיום מציינים את יום השלושים לנפילתו. לידור נולד כבן זקונים להוריו צביקה ונילי וכאח קטן לשתי אחיותיו הגדולות. שמו השני, יוסף, היה על שם סבו הרב יוסף קרואני, שהיה רב ודיין ומראשי הקהילה התימנית באשקלון. לידור היה איש של טבע, אהב את הארץ וטייל בה; בחור מלא בשמחת חיים, בעל לב גדול ורגיש, עניו וצנוע, איש אמת, ערכי ובעל עוצמה פנימית. לידור פעל כחניך ומדריך בתנועת בני עקיבא. אחד מחניכיו מספר: בזכותו אני היום בצה"ל. הוא כיוון אותי המון בחיים. הוא היה מבחינתי ומבחינת הרבה אנשים המלך של הסניף, עם החיוך המושלם. הוא לא אהב לדבר על עצמו ולספר על הישגיו. הרבה דברים שהוא עשה ופעל התגלו עליו רק לאחר השבעה. אימו כתבה עליו: בן זקונים שלי, בן אחרי שתי בנות, מפונק מכל הבחינות, אבל אתה דחית את כל הפינוקים ולא היית מפונק. רדפת אחרי החיים – לבלוע הכול. אהבת לטייל בארץ, דהרת על האופנוע שכל כך אהבת. באיזה מקומות מיוחדים היית. היית עניו, לא ביקשת הרבה לעצמך. לידור התגייס לשירות צבאי ונהיה למפקד כיתה בגדוד 603 בהנדסה קרבית. גם בצבא הוא תמיד שאף לעשות את הכול בצורה הכי טובה, וחיפש אתגרים ומשמעות בכל מה שעשה. בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל לידור היה מאושפז בבית החולים בעקבות אלרגיה שתקפה אותו, ובכל זמן השהות בבית החולים הוא חיכה רק לגמור את התהליך, ונלחם על כך שיגייסו אותו ליחידת המילואים. לאחר ששוחרר מבית החולים הוא גויס לגדוד הנדסה קרבית. בהודעה קולית שהשאיר לחבר שלא הגיע לאחד האירועים הוא הסביר לו מדוע בחבורה כל אחד חשוב. הוא אמר כך: אתה חסר. כל אחד זה צבע אחר, כל אחד מכניס משהו אחר. לידור, היום הצבע שלך חסר. יהיה זכרך ברוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רואה שלא נשאר לי זמן להציג את הצעת החוק. אבל היה לי מאוד חשוב להגיד את דברי ההספד הללו. כמובן שאני מצטרף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמרת דברים הרבה יותר חשובים מהצעת החוק. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. וכמובן תודה רבה לחבר הכנסת המציע ברוכי. כמובן שאנחנו מיוזמי החוק, ומבקשים לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את כבוד שר העבודה יואב בן צור להשיב על החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר מדינת ישראל עברה מתקפת טרור רצחנית ואכזרית עם אלפי נרצחים ונפגעים, מתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות ישראל. בשעות הקשות שהכאוס שרר ביישובי העוטף, ארגוני ההצלה וכוחות הביטחון גילו תושייה ותעוזה וחירפו את נפשם בהגנה על האזרחים, בלחימה עיקשת מול המחבלים ובהענקת סיוע רפואי לפצועים תחת אש. בימים הראשונים למלחמה ביקרתי את הפצועים בבתי החולים. נחשפתי לסיפורי הגבורה על גבורתם ההירואית של מתנדבי סניף איחוד הצלה בשדרות, אשר חתרו תחת אש להעניק טיפול רפואי מציל חיים לפצועים בהתקפה הקשה של המחבלים על תחנת המשטרה בעיר. סיפור התעוזה והתושייה של הרב חיים סאסי, מתנדב בסניף, שרץ להציל את השוטרים ונפצע במהלך הטיפול, הוא תמצית המהות הייחודי של העם היהודי, אשר קדושת החיים היא ערך עליון וקדוש עבורו. גבורתו של ראש סניף איחוד הצלה בשדרות נהוראי דרשן והמתנדב יעקב ישראל, אשר פינו פצועים והצילו את חייהם, ייכתב בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. דור שלא ידענו להעריך את ערכו ואומץ ליבו התגלה כדור עם הערכים המוסריים הגדולים ביותר. גם כוחות מד"א, בראשות המפקד אלי בין, חירפו ומסרו את נפשם בכל מרחב העוטף, וספגו אבדות של הרוגים ופצועים בבואם להציל חיילים, אזרחים ועוד כהנה וכהנה. ושבח נוסף למתנדבי זק"א, שהגיעו לאזור והתחילו לטפל ביקר לנו מכול – בגופות הנרצחים. מכובדיי, הצעת החוק לטובת מתנדבי ארגוני ההצלה וכוחות הביטחון היא הצעה ראויה וחשובה, אבל עלינו לתת את הדעת לכמה נושאים. על אף שראוי ונכון לקדם את ערך ההתנדבות בחברה, על אחת כמה וכמה במצבי חירום, נראה כי ההצעה, המבקשת ליצור סוג חדש של שירות לאומי לטובת הציבור – לא ניתן עוד להגדירו במסגרת ביטוח מתנדבים, שכן, אדוני חבר הכנסת אליהו ברוכי, כמוצע, המתנדב אמור לקבל שכר בדומה למשרת מילואים. צריך לשפר את נוסח ההצעה, מכיוון שהנוסח הנוכחי נותן מענה רק למתנדב שהוא שכיר, ולא למתנדבים שהם עצמאים, למשל. כמו כן, לבחון מי הגורם המוסמך שמפנה להתנדבות, היקפה ומועדה. לא כל אחד שבא, כמה שבא, איך שרוצה, מתי הולך, מתי חוזר, אלא ליצור איזשהו סדר גם ברמת המתנדבים, כמו בזימון לשירות מילואים, אשר נעשה בהתאם לצורכי צה"ל ובאישור צה"ל. בנוסף, להסדיר את אופן התגמול, שיעורו, חישובו ותנאי המתנדבים שנמצאים באותה התנדבות. כל זה צריך להגיע להסדרה. מכובדיי, קידום החוק הזה, בסיכום עם המציע, צריך להיות בעבודה משותפת עם ארגוני המעסיקים, עם ההסתדרות, עם האוצר. צריך לעשות עבודת מטה יסודית מה העלויות התקציביות של החוק הזה. ולכן, בסיכום, כיוון שאנחנו מבינים את חשיבות החוק הזה ותומכים בעיקרון של החוק הזה, אנחנו נעביר אותו בקריאה טרומית, ואחר כך נשב ונדון איך לשפר ולהכניס לתוך החוק הזה את כל הדברים שמניתי לאחור, וכמובן – לבדוק את העלויות התקציביות שלו. ולכן, אני קורא לכולם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני סמוך ובטוח שכבוד השר יקדם את זה בצורה הטובה ביותר. יש מתנגדים? אין מתנגדים. אני עובר להצבעה. הצבעה. חבריי, לשבת. אנחנו מצביעים על הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון אי-קיזוז ימי חופשה למתנדב במסגרת כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אי-קיזוז ימי חופשה למתנדב במסגרת כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, והיא תעבור – לוועדת העבודה והרווחה? << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא. אני חושב שלא נכון יהיה – – – אלא דרך המהות, והמהות היא לוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מעביר את זה לוועדת הכנסת, שהיא תקבע את סוג הוועדה. << הצח >> הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/585/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן לנמק את ההצעה. עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, לימדו אותנו חכמינו זיכרונם לברכה: לא העכבר גנב אלא החור. העובדה היא שהרבה מאוד פעמים אנחנו מסתכלים בלוחמה בטרור על העכבר ולא על החור. יש כרגע ברצועת עזה – ולצערי, אנחנו מגלים יותר ויותר גם בתחומי יהודה ושומרון – הרבה חורים שבהם עכברי הטרור מתחבאים, ואנחנו עוברים חור-חור ומנסים לטפל באותם חורים, כדי שיהיה ברור לכל מי שמנסה לפגוע בנו ובאנשינו שאין להם שום חור לחזור אליו, ואנחנו נשיג, ונכה בטרור ובמבצעיו בכל מקום. אבל בכל ההשקעה האדירה שמדינת ישראל עושה באותם חורים – שהיום יש להם כל מיני שמות: פירים, מנהרות, דלתות הדף; אנחנו לומדים הרבה מאוד מושגים – בכל ההשקעה האדירה שמדינת ישראל עושה באותם חורים, יש חור מרכזי אחד שמדינת ישראל מפספסת, ולא רק מדינת ישראל, אלא למעשה העולם כולו מפספס. אני מתכוון, אדוני היושב-ראש, לחור שבגרוש. החור שבגרוש הוא המנוע המרכזי של הטרור. הכסף שעומד מאחורי פיגועי הטרור, התשלומים שמשלמת הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם, סכומי הכסף האדירים שזורמים ממדינות העולם השונות, בין שלארגון הטרור חמאס, בין שלארגון הטרור אונר"א, בין שלארגון הטרור הרשות הפלסטינית – חורים-חורים שמגיעים. לצערנו, אם היו מגיעים רק החורים, היה פחות נורא, אבל מגיע גם מה שעוטף את החורים, הגרוש – גם הוא מגיע יחד עם אותו חור, והגרושים מצטרפים להם ללירות וללירות סטרלינג ולדולר ולשקל ולביטקוין ולעוד כל מיני אמצעי תשלום שמממנים את הטרור. וכפי שאמרנו, הדרך להילחם בעכבר היא באמצעות המלחמה בחור – זה נכון בחור שבעזה וזה נכון בחור שבגרוש, וזה מה שהצעת החוק הזו מתכננת לעשות, אדוני היושב-ראש. כאשר אדם מבצע פיגוע טרור, הוא כמובן עובר עבירה על חוק המדינה, על הדין הבין-לאומי, על האמנות הבין-לאומיות, אבל בנוסף הוא מבצע נזק מאוד מאוד משמעותי, והנזק הזה עולה למדינת ישראל הרבה מאוד כסף. הוא עולה לנפגע, שמאבד לפעמים – אם הוא נפצע, הוא מאבד את מקור פרנסתו, הוא מאבד ימי עבודה, הוא נכנס לנכות ועוד ועוד; אם כמובן אדם נהרג, אין מחיר לחיי אדם, אבל אנחנו יודעים שגם כאשר אדם נהרג, זה מייצר פגיעה כלכלית משמעותית למשפחתו, כמובן מלבד עוגמת הנפש וכל הדברים שנגרמים כתוצאה מאותו מעשה טרור. מי משלם? מי משלם על כל אותם מעשי טרור? התשובה, אדוני היושב-ראש, נמצאת בתלוש המשכורת שלך, נמצאת בתלוש המשכורת שלך, כבוד המזכיר, ושל כל אחד ואחד מכם. אתם משלמים על הטרור. אתם משלמים על הטרור לא לפני מעשה; יש מדינות שזה התפקיד שלהן, לשלם על טרור לפני המעשה – קטאר, ארצות הברית, שלצערנו מעבירה סכומי כסף אדירים לאונר"א ומלמדת את הדור הבא של טרוריסטים, ועוד מדינות רבות בעולם שמשלמות מראש על הטרור. ויש מדינה אחת בעולם שמשלמת על הטרור לאחר מעשה; קוראים לה מדינת ישראל. כל אחד ואחד מהנוכחים פה מוזמן להסתכל בתלוש המשכורת שלו, ואפשר לצבוע חלק ולהגיד: הינה, אני משלם על נזקי הטרור. כמובן שאנחנו דואגים לאזרחים שלנו, כך צריך, ולכן, כאשר מישהו נפגע מטרור, אנחנו משלמים על נזקי הטרור. אוקיי, משלמים, משלמים, אבל מאיפה יגיע הכסף? למעשה, מה שהיה צריך להיות בעולם מתוקן הוא שמדינת ישראל הייתה הולכת ומעקלת כל נכס של הרשות הפלסטינית שיש תחת ידה, והייתה לוקחת משם את הכסף; הייתה נוקטת צעדים בין-לאומיים. היום זה באופנה לפנות לערכאות בין-לאומיות, כך שמעתי – יש מדינות שלא קשורות לעניין בכלל, ופונות לערכאות בין-לאומיות. יכול להיות שאנחנו היינו צריכים לפנות לערכאות בין-לאומיות ולנקוט הליכים ולהקפיא נכסים של קטאר – יכול להיות שזה מה שהיה נדרש – ושל מדינות אחרות שתומכות בטרור; איראן, כמובן. אבל אנחנו לא עושים את זה, או שאנחנו לא עושים את זה מספיק. ולא רק שאנחנו לא עושים את זה כמדינה – ולנו יש תירוץ, אלה תהליכים שלוקחים הרבה מאוד זמן, השמיכה התקציבית תמיד קצרה, וקשה למצוא מי שיטפל בכל ההליכים שנדרשים כדי לתבוע בגין כל מעשה טרור את סכום הכסף המגיע. אבל לא רק שאנחנו לא עושים את זה – אנחנו גם יוצרים תמריץ שלילי לנפגע הטרור עצמו לתבוע את הכסף מהמחבל, לתבוע את הכסף על ידי עיקול ביתו של המחבל, של רכושו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין מה לעקל – הורסים אותו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר למכור את הבית. תחשוב מה היה קורה מבחינת הרתעה. טוב שאמרת את זה, אדוני היושב-ראש. תחשוב מה היה קורה מבחינת הרתעה אם במקום להרוס את ביתו של המחבל, היו מעקלים אותו, נותנים אותו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה היית מוכן לגור בבית הזה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יודע איפה אני גר? אני מוקף כולי במחבלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האמת, אני לא יודע. אף פעם לא הזמנת אותי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תבוא. תשאל את איתמר. אתה יודע איפה איתמר גר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם אתה לא הזמנת אותי, איתמר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה יודע איפה השר גר? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, גם הוא וגם רבים אחרים – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תחשוב מה היה קורה אם במקום לקחת את הבית ולהרוס אותו, היו נותנים את הבית לנפגע הטרור. הוא היה מוכר אותו לכל המרבה במחיר, והיה קם יישוב יהודי פורח בביתו של המחבל. אני חושב שהאלמנט המרתיע היה הרבה יותר גדול. כמובן שאם היה קם שם גם יישוב יהודי, מן הסתם היה צריך לשמור עליו. גם זה היה מוביל להרתעה לסביבה. היה יכול להיות הרבה יותר טוב. אנחנו לא עושים את זה, אנחנו הורסים את הבית מכל מיני שיקולים; לא ניכנס לזה, זאת הערת צד. אבל גם את רכושו של המחבל אנחנו לא לוקחים, ונפגע הטרור עצמו לא יכול לתבוע. גם את התומכים, המממנים הישירים, העקיפים, שיכולים לתבוע אותם, לא תובעים. למה לא תובעים? הסיבה לכך מאוד פשוטה. הסיבה לכך היא שכאשר אדם תובע כסף מהטרוריסט או משולחיו או ממממניו, כל מה שהוא ישיג – הוא יצטרך מייד להעביר לקופת המדינה, כי הרי הוא מקבל כסף שוטף מקופת המדינה. ממילא אין תמריץ, זה דורש הרבה מאוד כסף, זה דורש הרבה מאוד עלויות, וגם אם תשיג בסופו של דבר פסק דין ותבוא לממש אותו, אתה לא תרוויח מזה דבר. ולכן, לא רק שאנחנו כמדינה לא עומדים בתביעה, אנחנו גם לא מייצרים תמריץ לנפגעי הטרור או לעורכי דין מטעמם לתבוע, או לארגונים שרוצים לעשות את זה, ויש הרבה שהיו רוצים ופשוט לא יכולים. ולכן הצעת החוק הזאת באה לומר דבר מאוד פשוט – כבר הוצג על ידי היועץ המשפטי הממשלה בתור עמדה, אבל צריך לקבע אותו בחוק: כאשר אדם תובע תביעת נזיקין בעקבות מעשה טרור, הוא יכול לקבל פיצוי עונשין מעבר לפיצוי הרגיל. הפיצוי העונשי, קובעת הצעת החוק, ייגבה על ידי התובע, ולא יבוא על חשבון קצבאות הביטוח הלאומי שלו, והוא לא יצטרך להתחשבן על זה. זה – מעבר לסכום שהוא משלם. בנוסף קובעת הצעת החוק שבשנייה שאדם יגיש תביעה נגד טרוריסט, הוא יקבל מהביטוח הלאומי תחשיב כמה כסף מגיע לביטוח הלאומי מהאירוע. נניח יגידו מיליון שקל, כל מה שישלמו לאורך כל החיים, או 2 מיליון, לא משנה מה יהיה הסכום, כל מה שבית המשפט העליון יפסוק מעל אותו סכום – אם יפסקו לו 5 מיליון, 3 מיליון, 4 מיליון – והוא יכול לגבות ישירות ממנו, לא בא בחשבון האירוע של הביטוח הלאומי. גם אם יגבו בדיוק את אותו מיליון, וזה מה שיקבע גם בית המשפט, אם יגבה נתבע הטרור, כדי לתמרץ אותו לפעול ולתבוע, הוא יקבל 30% מסכום התביעה, ואת השאר יעביר לביטוח הלאומי. כך הצעת החוק מבקשת לייצר תמריץ נכון שיסייע רבות. בעצם, בהצעת החוק הזאת אנחנו מגייסים ליחידה הכלכלית ללוחמה בטרור של מדינת ישראל צבא של עורכי דין, צבא של ארגונים, צבא של נפגעי טרור, שיילחמו בחור הגדול ביותר שתומך בטרור – כאמור, לא חור המנהרות, אלא החור שבגרוש. כך, בעזרת השם, הצעת החוק הזאת תכה בטרור. לכן, אדוני היושב-ראש, בחרתי שזאת תהיה הצעת החוק הפרטית הראשונה שאני מעלה מאז תחילת המלחמה. תודה רבה. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר העבודה, הרב יואב בן צור, להשיב על ההצעה. עשר דקות לכבודו. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה הינו מהחוקים הסוציאליים המרחיבים ביותר, והוא קובע כי זכויותיהם של נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם יהיו זהים בהטבות הסיוע והמעטפת לאלה של חיילי צה"ל ובני משפחותיהם. עוד קובע החוק – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עליזה, את מפריעה לכבוד השר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא אני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, הקול שלך. חבר הכנסת יוני מישרקי, זה השר מהסיעה שלך ומהעדה שלך. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא רק מהעדה – הוא נורבגי שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא נורבגי שלך. תלתא דתיובתא. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא הבנתי – – – שלכם הוא נורבגי? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – אשמת – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה הינו מהחוקים הסוציאליים המרחיבים ביותר, והוא קובע כי זכויותיהם של נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם יהיו זהות בהטבות הסיוע והמעטפת לאלה של חיילי צה"ל ובני משפחותיהם. עוד קובע החוק כי לנפגע עומדת הזכות לבחור בין פיצוי מכוח חוק התגמולים לבין פיצוי נזיקי, וכי מקום שנפגע בחר בפיצוי נזיקי או בכל תגמול אחר מאוצר המדינה, אינו זכאי עוד לפיצוי מכוח התגמולים, לדוגמה, אם אדם בחר במקום פיצוי של נפגעי פעולות איבה – נגיד שהוא היה בדרכו לעבודה – הוא בחר להיות נפגע תאונת עבודה, שבהרבה מקרים זה אולי יותר משתלם. החריג הקבוע בחוק התגמולים בעניין זה נוגע לגמלאות מכוח שירות המדינה, וכן חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל. לגבי גמלאות מכוח חוקים אלה קובע החוק כי גם מי שבחר בפיצוי מכוח חוק שירות המדינה או חוק שירות הקבע, עדיין יהיה זכאי לרבע מגמלאותיו על פי חוקי התגמולים. הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי מי שזכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים יהיה זכאי לקבלם, ובנוסף יוכל לגבות פיצויים על הנזקים שנגרמו לו עקב אותו מאורע מהמפגע, בכפוף לכך שיישאר בידו רק סכום הפיצויים העודף העולה על שיעור הגמלאות המהוון שעתיד להשתלם לנפגע מכוח חוק התגמולים. הצעת החוק מבקשת למעשה לתת מענה למצבים שבהם נפגע פעולות איבה זכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים מהביטוח הלאומי, ובנוסף יוכל לתבוע ולקבל גם פיצוי נזיקי מהמפגע או מצד שלישי המחזיק בזכויותיו של המפגע. כמו כן, ההצעה מבקשת לעגן את זכאותו של הנפגע לקבלת פיצויים עונשיים, וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון שלפיה אלו אינם באים בגדר סעיפים 17(ב) לחוק התגמולים ו-21(א) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, ומשכך, נפגעים הזכאים לתשלומים מכוח חוק התגמולים רשאים לגבות בנוסף ובמקביל פיצויים עונשיים אשר נפסקו להם בגין אותו האירוע שעליו נסבה הזכאות לתשלומים. אין ספק כי בהתאם לדברי ההסבר של הצעת החוק, התיקון ייטיב את מצבם של נפגעי פעולות איבה שיהיו זכאים לתגמולים לפי חוק התגמולים וכן לפיצוי נזיקי. העברת חוק חשוב זה היא המעט שאנו יכולים לעשות ולהיטיב עם הנפגעים הרבים ולהקל מעליהם. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן שהעלה חוק חשוב זה, ואני קורא לכל חבריי לתמוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. יש מתנגדים להצעת החוק? אין. נעבור להצבעה על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, אושרה בקריאה טרומית ותעבור להכנה לקריאה ראשונה לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> חוקה. ועדת הכנסת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חוקה? ועדת הכנסת תחליט איזו ועדה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תודה. << הצח >> הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4037/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת צביקה פוגל. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל לנמק את ההצעה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, כבר 103 ימים שאנחנו נמצאים במציאות של מלחמה, ומדי יום אנחנו מתעוררים עם ההודעות הבלתי-אפשריות שהותרו לפרסום. עם זאת אנחנו נחשפים לסיפורי גבורה של לוחמינו האמיצים ומתמלאים בגאווה גדולה על הלוחמים והלוחמות המופלאים שמחרפים את נפשם למען המדינה, שומעים מהם על האמונה בצדקת הדרך ועל החתירה לניצחון. אנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, שבמלחמה הזאת לוקחים חלק רבים המשרתים בגופי הביטחון וההצלה של מדינת ישראל, ובתוכם גם כאלה שאינם לובשים את מדי צה"ל, ומחובתנו כנציגי הציבור למצוא את הדרך להוקיר, ולהודות על פועלם של אלה שמסתכנים ולעיתים, לצערי, גם מוסרים את חייהם למעננו. הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, שהנחתי על שולחן הכנסת, באה לתקן עוול היסטורי עבור לוחמי האש ברשות לכבאות והצלה כך שבדומה לחיילים, שוטרים וסוהרים שנפגעו או שנפלו במהלך ותוך כדי שירותם, יוכרו כנפגעי כוחות הביטחון ויהיו זכאים, הם ובני משפחותיהם, לזכויות ולהטבות המגיעות להם כפי שראוי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להזכירך, חבר הכנסת פוגל, אני הגשתי הצעה לסדר-היום ודנו בזה בכובד ראש. קיימת דיון ב-08:00 בעניין הזה בגלל חשיבותו. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> וציינת את זה שזה היה ב-08:00. חבריי חברי הכנסת, לוחמי האש עומדים מדי יום בפני סכנות וניצבים בפני אתגרים עצומים. הם פורצים ללהבות כדי להציל לכודים, נכנסים לבורות כדי לאתר נעדרים ומחלצים נפגעים בתאונות מורכבות, והם נפצעים ולעיתים אפילו משלמים בחייהם. כך קרה בחודש אוגוסט האחרון, באירוע שבו נחשפנו לאומץ ליבם של לוחמי האש בפעולה לחילוצו של צעיר שנפל לבור בדיר אל-אסד, שבמהלכה מצאו את מותם שני לוחמי האש, עדנאן אסאד ודקל מרציאנו, זיכרונם לברכה, וכך גם במתקפת 7 באוקטובר, שבמהלכה נהרגו חמישה לוחמי אש, שמצטרפים לעשרה לוחמי אש שנהרגו בעשור האחרון בפעילות מבצעית. אדוני היושב-ראש, במתקפה ב-7 באוקטובר נהרג סגן-טפסר שלום צבאן, זיכרונו לברכה, שהיה מפקד תחנת כיבוי בקריית גת, ומייד כששמע על חדירת המחבלים היה בין הראשונים להסתער מול אלפי מחבלים. כולנו מכירים גם את סיפור הגבורה של גיל תעסה, זיכרונו לברכה, מפקד צוות בתחנת כיבוי אשקלון, שסרטוני האבטחה מתוך ביתו תיעדו את הרגע שמחבלים נכנסו אליו הביתה, משליכים רימון לממ"ד, וגיל, כמו לוחם, בתושייה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה "כמו"? לוחם. למה "כמו"? << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – כלוחם, בתושייה ובקור רוח, קפץ על הרימון והציל את שני ילדיו שהיו איתו בממ"ד. כולנו גם ראינו בסרטון איך בדם קר ובברבריות שאין כמותה, לאחר שהם מוודאים הריגה בגיל, ניגשים המחבלים למקרר ומוציאים ממנו בקבוק קולה ושותים. איתם נהרגו גם אריק יהודה מרציאנו, זיכרונו לברכה, שהיה בדרכו למשמרת בתחנת כיבוי אשקלון, ויבגני גלסקי ורועי משה, זיכרונם לברכה, שנהרגו בחילופי אש בדרכם חזרה לביתם ממשמרת בתחנת הכיבוי שבה הם שירתו. בשנת 2012, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נחקק חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, שהסדיר את שירותי הכבאות בישראל ואת המבנה הארגוני והסמכויות, וכן הגדיר כי הרשות תפעל תחת המשרד לביטחון לאומי – ביטחון הפנים דאז. עם זאת, החוק לא הגדיר מהן הזכויות הבריאותיות, הסוציאליות והכלכליות של לוחמי האש ועובדי הרשות לכבאות והצלה, כך שלמרות שנציבות הכבאות וההצלה פועלת תחת משרד ממשלתי, לוחמי האש לא מוכרים כגוף ביטחוני, והם אינם זכאים לתנאים ולקצבאות שמעניקה המדינה לחללי צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, שכן נכללים בכוחות הביטחון. מנתוני הביטוח הלאומי, אדוני היושב-ראש, וכוחות כבאות והצלה, עולה כי בתחנות הכיבוי ברחבי הארץ משרתים 2,100 לוחמי אש, מהם כ-2,000 בכשירות מבצעית. החוק לא קובע מהן הזכויות של לוחמי האש במקרה שייפגעו או חלילה ימותו. האבסורד הזה, שבו עובדי רשות מסכנים את חייהם על מנת לשמור על חיי אדם, על רכוש ועל סביבה ואינם מקבלים תנאים שווים ביחס לגופי החירום האחרים – לכן, חבריי חברי הכנסת ואדוני היושב-ראש, אני מבקש מכם להכיר בלוחמי האש בכבאות והצלה ככאלה השייכים לגוף ביטחוני וזכאים לאותן זכויות כמו החיילים, השוטרים והסוהרים. אני קורא מכאן לשר הביטחון חבר הכנסת יואב גלנט לפעול עוד היום ללא התנגדות על פי החלטת ועדת שרים לחקיקה, ולהתחיל בעבודת מטה מואצת, כדי שכבר במושב הנוכחי תוך כדי הלחימה נביא את החוק החשוב הזה לקריאה שנייה ושלישית, על מנת לוודא שלוחמי האש ומשפחותיהם ידעו כי מדינת ישראל דואגת להם, לנשותיהם ולילדיהם במצב של מחלה, פציעה או חס וחלילה פטירה, כי אלמנות לוחמי האש לא יכולות עוד לחכות רגע אחד. זוהי חובתנו לדאוג למשפחות לוחמי האש, וכמה שיותר מהר. אני אנצל את ההזדמנות ואודה לצוות הנפלא שלי, לכל מי שסייע בהכנת הצעת החוק הזאת. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4041/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדו שתי הצעות חוק נוספות – של חברת הכנסת מירב בן ארי ושל חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לנמק את ההצעה. שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, את הצעת החוק החשובה הזו אני מלווה כבר קרוב לשלוש שנים, מהיותי יו"ר הוועדה לביטחון פנים. אני עולה לכאן לדוכן, אבל אני אגיד לך את זה גם, פוגל, בצורה קצת אמביוולנטית, כי מצד אחד אין חוק יותר חשוב מזה בעיניי, באמת – עוול שנגרם ללוחמי האש, first responders. חמישה כבר נהרגו בחרבות ברזל ב-7 באוקטובר. באמת, האנשים שהכי מגיע להם. ביקרתי גם אצל דקל מרציאנו, זיכרונו לברכה, אצל המשפחה שלו במעלות. באמת, הנושא הזה הוא בנפשי ובדמי. התחלתי אותו בכלל עם דדי שמחי, שהיה נציב הכבאות, גם הוא אב שכול, והמשכנו את זה גם עם כספי. עם זאת אני חוששת, מכיוון שאני חושבת שהצעת החוק הזו, ההיתכנות שלה היא מאוד נמוכה, לצערי הרב, והלוואי שאני אתבדה. אני חושבת שהדרך הראויה להכיר, אגב, גם בעדנאן, שנפל בדיר אל-אסד אל הבור ביחד עם מרציאנו – הדרך הנכונה הייתה בהחלטת ממשלה, כפי שנעשה ב-2011 באסון הכרמל, שבו הוכרו שלושה לוחמי אש כלוחמי צה"ל. כך הייתה צריכה לבוא החלטת ממשלה שקודם כול מכירה בחמישה לוחמים של חרבות ברזל שכבר נפלו. אגב, צריך לומר שהגיעו אליהם, הגיעו אל המשפחה – דיברתי גם עם מירב, האחות – הגיעו והציעו לה ללכת למסלול של לוחמי צה"ל, ויום למוחרת חזרו בהם. זאת אומרת, זה עוול מטורף שנעשה ללוחמי האש. מטורף. אבל עם זאת, יש דרך, והדרך הייתה צריכה להיות החלטת ממשלה. שמע, הכול פה מוקלט. הלוואי שאני אתבדה, הלוואי, באמת, אתה יודע כמה שזה חשוב לי. לוחמי האש עשו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם תעבדו ביחד, בשיתוף פעולה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, אין שאלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שיתוף פעולה זה שם המשחק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, זאת לא השאלה, כי יש בינינו שיתוף פעולה. עשינו גם את האיזוק האלקטרוני ביחד, עשינו דברים טובים מאוד למען הציבור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. מה זה משנה אם זה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על זה אין שאלה. העניין הוא לא מירב בן ארי וצביקה פוגל, העניין זה שר הביטחון והשר לביטחון לאומי, זה האירוע, ולא סתם הזכרת. משרד הביטחון חייב לשבת עם המשרד לביטחון לאומי ולמצוא פתרון, ממש ללכת אחורה מחמשת הכבאים כלוחמי חרבות ברזל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? רוחבי. אחת ולתמיד לסדר את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אבל – תסמוך עליי, אני פה הרבה שנים. ניסיתי בכל ליבי ובכל נפשי לסייע ללוחמי האש, והלוואי שאני אבוא לפה בקריאה שלישית ואני אגיד לך: צדקת. הינה, אני אומרת את זה גם למשפחות השכולות שצופות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תזכרי. את תגידי לי: צדקת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא צריך לשכנע אותי. אני בן אדם שמודה כשהוא טועה, אני יודעת להודות. אבל לצערי, הדרך לסייע ללוחמי האש כיום, בטח לחמישה של חרבות ברזל, בטח לעדנאן ולמרציאנו, שנהרגו כשנפלו לבור – להציל חיים, first responder – הינה, אני אומר לך, אדוני היושב בראש, זה קודם כול להכיר בהם כלוחמי צה"ל. החוק הזה – שנייה, רק מילה אחרונה – עושה צדק גם לנכים, גם לנופלים, גם למשפחות שלהם. אני קוראת למשרד הביטחון לשים את כל – מטענים זו מילה לא כל כך טובה, אבל לשים את כל העמדות, הדעות הקדומות, בצד, ולבוא להתכנס לתת להם את מה שמגיע להם, כי מדינת ישראל – וצביקה דיבר על זה – חייבת ללוחמי האש לא פחות משהיא חייבת לסוהרים בשב"ס, לשוטרים וחיילי צה"ל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4056/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את הצעת החוק. שלוש דקות לרשותך. אני הייתי מוסיף גם את מד"א. הם לא היו פה לוחמים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מד"א וזק"א. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מד"א היו הראשונים שם בבארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את מכירה את הסיפור על הפרמדיקים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוודאי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> והלוואי שאני אתבדה והחוק הזה יצליח. אני אעשה כל מה שצריך כדי להעביר אותו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, כבוד יו"ר הישיבה. כנסת נכבדה, אכן חוק חשוב, שהיה צריך להיות מחוקק מזמן, החוק שיכיר בלוחמי האש כחללי כוחות הביטחון, כמו שהיה ראוי שיקרה. אז קודם כול אני רוצה להגיד לצביקה, היוזם, שהביא את ההצעה עד כה, וכמו שגם מירב אמרה, אנחנו נעשה הכול ביחד כדי שזה יקרה. אני מזדהה עם החששות שהבעת. אני חושבת שהדבר הנכון עכשיו, משלא נעשתה החלטת ממשלה וזה נעשה בחקיקה, להגדיר לוחות זמנים; להגיד שנוכח החובה המוסרית הלאומית נתכנס ותוך חודש ימים נדע להעביר את ההצעה הזאת בכל הקריאות, או כמה שיותר מהר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני הייתי שמחה ששתינו נגיד: הינה הבית הזה עשה נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו האחרונות שיכולות לקבוע, אבל בסדר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת את זה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תכף יעלה השר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת את זה אל יו"ר הוועדה ואל השר, שאם אכן יש כוונה ורצון, אנחנו לא רק נעזור לזה לקרות אלא נברך, כי יש על מה לברך אם הדבר הזה קורה, כי יש על מה לברך. אני לא רוצה להאריך, כדי שכבר נצביע. אני כן רוצה רק בכל זאת לציין את שמות הנופלים שנפלו במבצע חרבות ברזל: שלום צבאן, יבגני גלסקי, אריק יהודה מרציאנו, רועי משה, גיל תעסה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יהי זכרם ברוך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יהי זכרם ברוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> יהיה זכר הנופלים שלנו ברוך, ושיקבלו את הכבוד הראוי שהם זכאים לו. ואני אגיד שבחודש אוגוסט אכן היה המקרה הקשה מאוד של שני לוחמי האש שנפלו בניסיונם להציל – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עדנאן ומרציאנו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, דקל מרציאנו ועדנאן אסעד. – – שנפלו בניסיון להציל בן אדם שנפל לעומק הבור, וכן באוגוסט 2021 נהרג תיימור קבלאן בצפת בעת כיבוי שרפה גדולה, וגם באסון הכרמל, המקום שבו גרתי עד לא מזמן, עדיין כפצע מדמם, האסון הקשה הזה, שבו נהרגו שני לוחמי אש, דני חייט ואורי סמנדייב, והנער, מתנדב בצופי אש, אלעד ריבן. אנחנו צריכים לזכור את גבורתם, שהיא גבורה לא פחותה מאף גבורה אחרת, גבורה ראויה, גבורה שצריך לתת לה את המקום הערכי והראוי. אני מקווה שהבית הזה יעשה את זה במהרה, ושזאת לא תהיה חקיקה ראשונית אלא חקיקה שנכנסת לספר החוקים בגאווה ואחריות לאומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, בשם הממשלה, להשיב על ההצעה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, שמוביל את הצעת החוק הזאת, וכמובן חברות הכנסת שהצמידו את ההצעה שלהן, אנחנו מתקנים היום עוול היסטורי, עוול שצריך לומר שהתרחש במשך שנים רבות, כאשר כבאים, אנשי כיבוי והצלה, פעם אחר פעם טוענים, ובצדק – לתת את אשר מגיע להם בזכות ולא בחסד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מבקש להוריד את הפלאפון שם במליאה, את הצילום. יש לך את זה מוקלט אחרי זה, יותר טוב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> צריך שהדברים ייאמרו בצורה ברורה. החששות שהעלו כאן חברות הכנסת – גם אני חושש להם. בסופו של דבר, ההחלטה הזאת לא תלויה רק במשרד לביטחון לאומי, שכבר מזמן – ותכף אני אפרט – סמך ידו על ההצעה וחושב שההצעה הזאת היא הצעה חשובה ונכונה מאין כמותה, אלא גם במשרד הביטחון, וצריך לומר ולהגיד את הדברים ולשים אותם על השולחן, ששם יש מי שמתנגד להצעה, ושלא בצדק, לטעמנו. בעשור האחרון פעל מערך הכבאות תחת המשרד לביטחון לאומי, כתף אל כתף, יחד עם צבא ההגנה לישראל ומשטרת ישראל. פעם אחר פעם חזינו בלוחמי אש גיבורים מסתערים לזירות מסוכנות לשם הצלת חיים תוך סיכון חיים ממשי. מסירות הנפש של לוחמי האש שלנו ודבקותם במשימה להצלת חיים 24/7 לאורך כל ימות השנה הן מופת לכל המשרתים בגופי הביטחון, החירום וההצלה. אלא שנכון להיום, כפי שהמציע טוען, ובצדק, חייל, שוטר, סוהר שחלילה נפצעו או נפלו בפעולה, יוכרו כחללי מערכות ישראל, לרבות ההוקרה, ההנצחה, התמלוגים, ואילו לוחם אש שנפצע או נפל יחד איתם לאחר שנלחם לצידם כתף אל כתף, לא יזכה לכך. לוחמי האש הגיבורים פורצים ללהבות, נכנסים לבורות, מחלצים נפגעים. אף שבעשור האחרון נמצא מערך הכבאות תחת משרד ממשלתי, לוחמי האש נדרשים לשלם ביטוח פרטי; לא מקבלים מעטפת דומה לזו של החיילים, השוטרים והסוהרים; אין מערכת הכרה, אין הנצחה. מרגע הכניסה שלי לתפקיד פעלתי בכמה צירים על מנת למצוא פתרון לעוול הנוראי הזה. לצערי הרב, החוקים העוסקים בנושאים הללו מצויים בסמכותו של שר הביטחון. עשינו ניסיונות אין-ספור לפנות לשר גלנט, אך ללא הועיל. לאחר נפילתם של לוחמי האש הגיבורים סמל עדנאן אסעד ורב-סמל דקל מרציאנו, זיכרונם לברכה, שנפלו לבור בגליל במהלך פעולות חילוץ של צעיר שנפל לתוכו, הובלתי הצעת מחליטים ממשלתית, אך גם היא נעצרה על ידי משרד הביטחון. ולכן, דווקא העובדה שאנחנו בעוצמה יהודית – שחבר הכנסת צביקה פוגל מביא את ההצעה הזאת, מרים את הכפפה ועושה מה שלא עשו במשך שנים רבות, זה ראוי להערכה מרובה ולהבנה שההצעה הזאת מחייבת את כולנו. לוחמי האש שנפלו או נפצעו במסגרת מילוי תפקידם, פעלו בשליחות מדינת ישראל. כל חברי הבית הזה מחויבים לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. תחת במה זו אני מקווה שמסתכלת עלינו, צופה בנו עכשיו, שני מרציאנו היקרה, שוטרת במשטרת ישראל, שאתמול נפגשתי איתה במשטרת מעלות, אלמנתו של הגיבור רב-סמל דקל מרציאנו. אצטט מדבריה של שני בוועדה לביטחון לאומי: "בעלי יצא לחלץ אזרח שנלכד בבור, אך לצערי הוא נהרג בעצמו לאחר שנחנק למוות. האירוע הזה הסתכם בתאונת עבודה טרגית. אני אלמנה בת 33 עם שלושה ילדים שנלחמת על הכבוד של בן זוגה שנפטר. אני נלחמת כדי שהמדינה תעניק את הכבוד הראוי לזיכרון של בעלי. אני משרתת כשוטרת, ואני מרגישה שהדם שלי חשוב למדינה יותר מהדם של בעלי. בעלי ראוי להכרה כגיבור, ואנחנו כמשפחה זקוקים לסיוע שהמדינה מעניקה למשפחות השכולות של חללי מערכות ישראל". באותה פגישה, שני, הצהרתי בפנייך שאעשה הכול כדי שבעלך יקבל את הכבוד הראוי. שני היקרה, את גיבורה. בעלך, זיכרונו לברכה, היה גיבור. תודה לכם על תרומתכם למדינה, ותודה לך על שהצבת שוב ושוב – אני רוצה להזכיר את הגיסים, את אלירן; יש לכם חלק חשוב בהצעה הזאת. טרם סיום אציין כי מאז הקמת מערך כבאות והצלה במשרד לביטחון לאומי, 15 לוחמי אש נפלו בעת מילוי תפקידם. מדובר בלוחמים מסורים שמצאו את מותם בעת שהיו בפעילות להצלת חיים. חמישה מתוכם נהרגו בתחילת המלחמה, ב-7 באוקטובר: סגן טפסר שלום צבאן, שנרצח בעת נסיעתו לעבודה במהלך יום שבת, שמחת תורה; סמל יבגני גלסקי, שנרצח בעת נסיעתו חזרה ממשמרת במהלך אותה שבת; רב-סמל מתקדם אריה יהודה מרציאנו, שנרצח בעת נסיעתו לעבודה במהלך יום השבת; רב-סמל ראשון רועי משה, זכרו לברכה, שנרצח אף הוא בעת נסיעתו חזרה ממשמרת; רב-סמל מתקדם גיל תעסה, שכולנו ראינו את הסרטון שדובר כאן, ועל מעשיו וגבורתו עוד ידובר רבות בהיסטוריה של מדינת ישראל. בהזדמנות מכובדת זו אני מבקש לציין גם את לוחמי האש הגיבורים, אחינו מהעדה הדרוזית, שנפלו בעת הפעילות המבצעית שלהם: רב-סמל תיימור קבלאן, שנפטר מדום לב במהלך אירוע מבצעי בשרפת שדה ויער ביום 4 באוגוסט; כמו שהזכרנו, סמל עדנאן אסעד, שנהרג באותה טרגדיה בדיר אל-אסד. אני מצפה שהשר גלנט יתמוך בהצעה הזאת, אני מצפה שמשרד הביטחון יסיר את ההתנגדות שלו, אבל אני חושב שהיום עשינו צעד חשוב – צעד ראשון אומנם, חשוב מאוד, כדי להחזיר ולתת לכבאים מעט ממה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. גם למה הוא התנגד? זה בסך הכול באמת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי אמר שהוא מתנגד? בואו נחכה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני הצעתי הצעה ממשלתית והוא התנגד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא התנגד כהצעת חוק ממשלתית, וזאת צריכה להיות הצעת חוק ממשלתית, בעיקר בגלל המספר הקטן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר בן גביר לא צריך להגיש את זה, לעמוד פה ולהתייחס להצעת חוק פרטית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו לגמרי הייתה צריכה להיות הצעת חוק ממשלתית, בעיקר בשים לב למעשים ההירואיים, ההירואיים, של לוחמי האש, שהיו בלי נשק. החילוץ בתחנת שדרות היה בעזרתם של לוחמי האש עם הסולם בחוץ לפני מיטוט התחנה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון, את הסולמות הביאו לוחמי האש. לא נכון. שמענו את העדויות שלהם כאן בכנסת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> טלי, את צודקת. חברת הכנסת גוטליב, את צודקת בכל מילה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ואני רק אומר את הדבר הבא: שאנחנו היום לפחות עושים את הצעד הראשון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. נכון מאוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני מקווה שנעשה גם את הצעד השני והשלישי. אגב – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עוד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, יש לך זמן. תודה רבה רק לטלי, לא לשר. אתה יכול להמשיך לדבר גם מעבר לזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה הצהרת חוק סופר-חשובה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תודה. אני חושב שאנחנו צריכים לברך על הצעד הראשון הזה; גם אותך, יושב-ראש המליאה כאן, שבאמת, אני יודע כמה הנושא היה חשוב גם לך. ובאופן כללי, אני חושב שטוב שיש לנו קואליציה שמה שלא עשו במשך שנים רבות, עושה כרגע. נכון, לא תמיד זה בא בקלות, לפעמים אנחנו צריכים להיאבק – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מעניין מה עוד לא קרה שנים רבות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אבל ברוך השם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לא קרה שנים רבות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא רציתי להגיד – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה אומר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – אבל אם כבר אתם אומרים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה אומר. אתה אומר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – במשך שנתיים ישבתם – אתם לא דיברתם, לא הבאתם את זה בכלל, לא אתה, לא מירב בן ארי. טוב, אתה לא היית כאן בכלל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מקשקש – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא מירב בן ארי. הכול כלאם פאדי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא לא נהרוס את – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אז לפחות – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם כלאם פאדי וכל הביטחון שלך זה כלאם פאדי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די, די – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ומה שאתה הבאת על הממשלה והמדינה הזו אף אחד לא הביא אי פעם בהיסטוריה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נאור שירי, בדיוק בחוק הזה אתה צועק? לא מתאים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. תתביישו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בכל מקרה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, חבר'ה, די. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא, תכבד את זכר הכבאים, חבר הכנסת נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה די, מה? איזה אסון הבאת. אסון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני מקווה שלפחות עכשיו אנחנו נתאחד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שר האסון, לא הביטחון הלאומי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תודה. אנחנו מקווים שלפחות עכשיו נתאחד סביב הנושא הזה. שמעתי כאן, חברות הכנסת – לכאורה, הנושא חשוב להן. אם הנושא חשוב להן, אין סיבה שלא כולנו נצביע. ואני אומר עוד פעם, אני אומר כאן לשר גלנט: זה הסיפור. השר גלנט, אל תטעה, זו הצעה חשובה שאנחנו מתקנים בה עוול היסטורי לכבאים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. אכן, חבר הכנסת צביקה פוגל, שני ריגשה אותנו בוועדה שלך. ואתה זוכר מה הבטחתי לה? אנחנו נעלה יחד לקבר של בעלה ונגיד: הצלחנו במשימה יחד. אני עובר להצבעה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא עובר להצבעה, כי לכל חבר כנסת מציע יש זכות להגיב. אני הצעתי את החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מישהו רוצה להתנגד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אני רוצה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, להתנגד. את מתנגדת? רק למי שמתנגד יש שלוש דקות. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> את מתנגדת לחוק? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם את מתנגדת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השר הזכיר את השם שלי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, אחרי ההצבעה. זה לא קשור עכשיו לתשובה לשר. אני עובר להצבעה על חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 17, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת צביקה פוגל, אושרה בקריאה טרומית ותעבור להכנה לקריאה ראשונה לוועדה לביטחון לאומי. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 17, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון להכנה לוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה ראשונה. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת נעמה לזימי. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 17, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת נעמה לזימי אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להכנה לקריאה ראשונה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב, את רוצה להגיב בהודעה אישית? עד חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, אני לא איכנס כאן עכשיו לוויכוחים, בשל כבודה של הצעת החוק. חבל שהוא לא מקשיב, חבל שהוא הולך, אבל הכנסת תקשיב. כשיש חברות כנסת מציעות או חברי כנסת מציעים, מן הראוי להגיד את שמן מתוך כבוד. עולה לכאן השר, מזכיר את צביקה פוגל, שכולנו, גם נעמה וגם אני, נתנו לו את כל הקרדיט, ואומר: ויש חברות כנסת מציעות. אז קוראים לחברות הכנסת האלה מירב בן ארי – שמה לעשות, גם הייתה יושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, לשעבר – וחברת הכנסת נעמה לזימי. להגיד שהן לכאורה תומכות בחוק – באמת, למה? למה? עזוב שזה חוק שאני מקדמת מהכנסת העשרים-וארבע, עזבו שאני נלחמת על הכבאים ולוחמי האש האלה מהיום שהגעתי לכנסת ב-2015. מה זה "לכאורה"? מה זה הזלזול הזה? הוא בכלל לא מסתכל, אז זה לא משנה, אני אדבר למי ששומע. זה לא מכבד את המקום הזה. אני לא מדברת עליי. אני יודעת מה עשיתי כיושבת-ראש הוועדה לביטחון פנים, ואנחנו עשינו דברים. ולא, המצב לא השתנה לחלוטין מאז שהוא נכנס. ממש לא. נותנים כבוד בבית הזה לחברי כנסת, לחברות כנסת שנלחמו לא פחות ממנו. זה מדהים אותי. ואת יודעת למה שר הביטחון לא מסכים? כי זה אירוע מורכב: כי כב"א הם לא גוף ביטחוני; כי לכב"א יש ועד; כי אם תכניסי את כב"א, מה עם מד"א ומה עם זק"א? יש כאן טיעונים ענייניים. הוא לא טורח להגיד את זה בכלל, כי הוא מעולם לא עשה את זה. שלושת הכבאים שהוכרו ב-2015, הוכרו בהחלטת ממשלה. אם היה שר ביטחון שמדבר עם שר לביטחון פנים, הייתה החלטת ממשלה, אבל הם לא מדברים, והכבאים נופלים באמצע. הכבאים לא דומים, כי יש 100, 101 ו-102. בכל מדינה מתוקנת יש שב"ס, משטרה וכב"א, ופה זה לא ככה. אבל את כל הטיעונים הענייניים כבר אי-אפשר להשמיע בכנסת הזאת, כי זה תמיד מטעם. אבל הינה, אני אומרת לכם: אנחנו נילחם כדי שלוחמי האש יקבלו. אבל אם משרד הביטחון ושר הביטחון לא ידעו לדבר עם השר לביטחון פנים, מי שישלם את המחיר זה הכבאות. פוגל עומד פה, והוא יודע שאנחנו נעשה הכול כדי לעזור, אבל היחס כאן למקום הזה, לכנסת הזאת, שחברות כנסת "לכאורה תומכות" – לא, חברות הכנסת יעשו הכול כדי שהחוק יעבור. הלוואי שהממשלה תדע לעבוד כמו שאנחנו עובדים פה בכנסת. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4067/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנושא הבא – הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את ההצעה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר נטבחו, נאנסו ונשרפו נשים, גברים, ילדות וילדים, קשישות וקשישים; משפחות שלמות נטבחו יחד, נשרפו מחובקים; איברים נכרתו; בחורות צעירות עברו התעללות מינית, ונוסף על כ-1,400 נרצחים נחטפו למעלה מ-200. ליום אחד של רצח, ליום אחד של ביזה, ליום אחד של רוע טהור חוו אזרחי ישראל ותושביה את שואת יישובי העוטף. באותו יום נגלה גם לעיני העולם הרוע הטהור של חמאס-דאעש. אך עוד לא חלפו שעות, ימים ספורים, והתחילו לצוץ הציטוטים, כמו של השחקנית מונא חוא – אני מקווה שאני אומר את שמה נכון – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> או של אימאן ח'טיב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הם לא אנסו ולא ערפו. אין הוכחות שזה מה שהיה. זאת פרופגנדה כדי שהעולם יזדהה איתכם. חברת הכנסת אימאן יאסין אמרה כאן מעל הבמה הזאת: לא שחטו תינוקות, לפחות ממה שהיה בסרט. לא אנסו נשים. אחר כך בהתנצלות רפה ניסתה לחזור בה, אך היה ברור לכולם לאן האירוע הזה מידרדר. אח בבית חולים סורוקה הכחיש את הטבח וטען: הטבח הינו פייק. מדובר בכלבים שנשרפו והוצגו כתינוקות על מנת להצדיק כניסה ישראלית לעזה. עורך דין שייצג פעיל ג'יהאד אסלאמי בדיון בדרום טען לתובע שהציג את זוועות המלחמה שהדברים לא נכונים. גם כשניתנה לו אפשרות אחר כך, בריאיון או בשאלות שהגיש לו כתב לענייני משפט של תאגיד השידור הציבורי, הוא סירב לאשר שאירע טבח בעוטף. כך גם השחקנית מאיסה עבד אלהאדי, שבהודעה לחברותיה היא כותבת: שמעתן את הדברים הטובים? חמאס חטפו חיילים, ייתכן שגם אזרחים, ובעצם בפרסומים שהעלתה יש דברי שבח, אהדה ועידוד לטרור. וכך, לצערי, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ממש כמו שאחרי שנחשף העולם לרוע הטהור של הנאצים ועוזריהם, יימח שמם וזכרם, קמו מכחישי השואה, כך גם כעת. עוד לא יבש הדם על קירות הבתים השרופים שביישובי העוטף, וכבר החלו מכחישי הטבח מצד אחד, ומהללי הטבח לצידם. אלה ואלה הופכים לשותפים לפשע. הכחשת הטבח או דברי שבח לטבח, שניהם מסוכנים לא רק לזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל, אלא לזיכרון הקולקטיבי של האנושות כולה, שכמעט 80 שנה אחרי שהסתיימה השואה הנוראה של העם היהודי חסר המדינה, חזינו ביום אחד של שואה כאן, על אדמת מדינת העם היהודי, בידי ארגון טרור שחרת על דגלו את הרוע, הרצח והאונס, ואת כל זאת הוא עוד עושה לכאורה בשם האלוקים. אנחנו כבר עדים ורגילים למכחישי השואה למיניהם לאורך עשרות השנים; בהם גם יושב-ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שעל זה הוא עשה את עבודת הדוקטורט שלו. ופתאום אנחנו שומעים את הקולות האלה גם לגבי הטבח שאירע בעוטף. והאירוע הזה נוגע, רבותיי, לא רק למדינת ישראל ולא רק לכנסת ישראל, אלא מול כל אזרחי העולם, שטובעים עכשיו ביום של דיסאינפורמציה, של הכחשות מצד אחד ושל דברי שבח למעשים של חמאס מהצד השני. וכך אנחנו מתחילים פה מאבק שלצערי כנראה ילווה אותנו בשנים הקרובות. מתוך שלמדנו על הכחשת השואה, ניתן ללמוד מה יקרה לגבי הטבח. ואנחנו חייבים לסרטט את הקווים והגבולות הברורים בעניין האיסור על הכחשת הטבח, כמו גם האיסור לשבח את מעשי הטבח האלה. אנחנו חייבים את זה לזיכרון הקולקטיבי שלנו, אנחנו חייבים את זה לזיכרון של האנושות כולה, אנחנו חייבים את זה ללימוד הדורות הבאים, ואנחנו חייבים את זה כדי להמשיך ולהילחם בקבוצות קיצוניות כדוגמת חמאס שאולי חולמות על ביצוע מעשים דומים. האירוע הזה נוגע לא רק אלינו, כמו שאמרתי. אנחנו הרי נדרוש ממדינות אחרות בעולם, כשפתאום יצוצו מכחישי הטבח: טפלו בזה. כדי שנוכל לדרוש ממדינות אחרות לחוקק חוקים שנוגעים לאיסור הכחשת הטבח, לאיסור דברי שבח לטבח, אנחנו צריכים להתחיל כאן ולתת את הדוגמה בחוק שקיים כאן. ולכן, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, לקחתי את החוק שאוסר את הכחשת השואה ופרסום דברי שבח לנאצים ועוזריהם, ועל הבסיס הזה ניסחתי את הצעת החוק שנוגעת לאיסור הכחשת הטבח. קבעתי גם כאן עונשים פליליים של שנות מאסר למי שיכחיש את הטבח או למי שישבח את הטבח. זאת הצעת חוק חשובה מאין כמוה, שחייבת לעבור מהר ככל האפשר, כי אנחנו כבר היום מתמודדים עם האירועים האלה בלי שבהכרח יש למערכת אכיפת החוק את הכלים להתמודד איתם כמו שצריך להתמודד איתם. ולא מדובר באירוע טרור רגיל, וצריך לעשות – עד כמה שזה אבסורד – הבחנה ברוע בין כל מה שראינו עד עכשיו למה שראינו ב-7 באוקטובר. מה שראינו ב-7 באוקטובר זה משהו שהעולם כולו חשוב שיכיר, ידע וייזהר מלהכחיש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם מאוד נזהרת. הצעת החוק מאוד מסודרת ומאוד מאוד מהודקת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל המשטרה כן עוצרת היום אנשים שמכחישים או – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל היא לא מענישה על זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עשרות אנשים נעצרו, לדעתי. לא? השר בן גביר, אני טועה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה על עבירות אחרות. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> ברוך השם, אנחנו במצב אחר היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על תעמולה תבוסנית ועל הסתה – זה תורגם לעבירות אחרות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יכולת האכיפה במסגרת החוק הקיים מצומצמת יותר, וגם לא נותנת מענה בהיבט של ההבדלה בין האירוע הזה לבין אירועים אחרים. זה לא אירוע רגיל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה אמירה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברים יקרים, מה שקרה ב-7 באוקטובר לא דומה לשום דבר אחר שהיה כאן, לא בהיקפים, לא במעשים, לא בעוצמה, ולכן גם החקיקה צריכה להיות כזאת שנותנת את המענה לדבר הזה. וזה מה שבהצעת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמר שר המשפטים – אחרי שהכחישה כאן מעל הבמה חברת הכנסת ח'טיב יאסין את המעשים, אמרה: כן נעשו, לא נעשו – בכוונתי לחוקק. עד לרגע זה לא חוקק ולא הגיעה הצעת חוק ממשלתית. הבטיחו לי שתגיע כזאת בשבועיים הקרובים, ואז נוכל להעביר ולעשות הצמדות. אין לי שום בעיה. העניין פה בסוף הוא לייצר את הכלים האלה למערכת המשפט. יחד עם זאת, אני אומר פה – הינה, שומעים את זה חברי הכנסת, אתה שומע את זה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר – זה לא משהו שאני הולך להמתין לו שבועות ארוכים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אני אצביע בעד החוק הזה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בעוד שבועיים תהיה תשובת ממשלה, ותהיה הצבעה על החקיקה הזו. אני מצפה שתשובת הממשלה תהיה עם נוסח לצידה ובמקביל מעבירים את החוק הזה, או לחלופין, פשוט מעבירים את החוק הזה, מתחילים לקדם אותו, ועובדים על הנוסח שיהיה מוסכם על כולם. ככל שלא תהיה כזאת, הצעת החוק הזו תעמוד להצבעה, ואני מצפה מכולם לתמוך בה בנוסחה הנוכחי. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז כפי שאמר חבר הכנסת עודד פורר, יש הסכמה לדחות את ההצבעה למועד אחר, אז גם לא יהיה נימוק. התשובה תהיה בזמן ההצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת נימק את ההצעה בצורה מאוד מידתית. ומה שמאפיין את המעצרים שהיו עובר להכחשות זה שזה נותן תיקוף לכך שאנחנו נחרדים מהמעשים שנעשו בנו ומעצם אלה שמעיזים להכחיש. לכן זה מקבל וצריך לקבל, כאמירה, ביטוי בנפרד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכים עם זה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 20 והוראת שעה מס' 14), התשפ"ב–2022 (תיקון), התשפ"ד–2023. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3336/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנושא הבא – הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. עשר דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהצעת חוק הזו אנו מבקשים להוקיר ולו במעט את האזרחים הוותיקים, אבות ואימהות שלנו, אשר השקיעו את שנות חייהם למעננו, וכיום, כאשר חלקם אינם בקו בריאות תקין, ולפעמים מתקשים עד מאוד בניידות, מן הראוי לתת להם עדיפות בחניה במקומות הציבוריים. מתן העדפה ואפשרות זו יקלו רבות על אותם אזרחים בחיי היום-יום, בניהול אורח החיים שלהם, וזה יותר קל עבורם. אנחנו גם נתקלים במקומות ציבוריים, בבתי חולים ובאוניברסיטאות – וצריך לאפשר לאנשים חניה וגישה למקומות האלה, והיום אנחנו רואים את זה – לא קל להם למצוא חניה, לפעמים מסתובבים חצי שעה על מנת למצוא חניה. הצעת החוק הזו נועדה לאפשר חניה מהירה לאנשים מבוגרים, לתת להם אפשרות חניה מהירה. מכובדי היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לעוד שלוש נקודות במסגרת הזמן שיש לי. מדי שבוע אנחנו עולים לכאן ומדברים על ההריסות בנגב, ובמקום שהממשלה תיתן פתרונות לאנשים, הממשלה מעמיקה את הבעיה ולא נותנת חלופות לאנשים. היום היו הריסות ביישוב א-זרנוק וביישוב אום בטין בנגב. הורסים לאנשים, לא מתחשבים בהם, ומעמיקים – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא הבנתי. אתה רוצה שלא – – – אצלכם? אני דואג לכם. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איך אתה דואג לנו? תסביר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> שתהיה מדיניות של הריסת בתים לא חוקיים. אני דואג לכם. אני לא מבין. אתה דואג לכל הבדואים? אתה לא דואג להם. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> המדיניות שלך היא בדיוק ההפך. אתה עושה את ההפך – אתה הורס לאנשים. איזה חלופות אתה נותן לאנשים? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> מה זאת אומרת חלופות? מי שבונה לא חוקי בונה על בית של מישהו אחר. לא צריך להוציא לו את זה? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תקשיב, איתמר, אתה נכשלת בפשיעה בחברה הערבית, ועכשיו אתה מוביל עוד גישה נגד – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> סוף-סוף יש מישהו שמתחיל לטפל בזה שחוק זה חוק, שאוכפים את החוק. תגיד תודה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה אתה מתנכל לבדואים? למה? תן חלופות לאנשים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אבל גם האוכלוסייה לא מוכנה שיבנו אחד על השני. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> במקום להגיע לנגב ולהשקיף על ההריסות, תבוא עם הפקידים שלך לנגב ותמצא פתרונות לאנשים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני בודק. אני בודק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני שואל אותך עכשיו: בית שהרסת אותו היום, איפה האנשים יגורו? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אם הם עוברים על החוק? שלא יעברו על החוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> היללתם את הבדואים מאז 7 באוקטובר. היללתם את הבדואים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> שלא יעברו על החוק. הם לא צריכים לעבור על החוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל למה היום הורסים לאנשים? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> יהרסו. לא עוברים על החוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא צריך להרוס, צריך לדבר עם אנשים. אתה מבין רק את שפת הכוח, והשפה הזאת לא עוזרת לך ולא לאנשים אחרים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אז מה, לתת לכולם לבנות? זה המערב הפרוע? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> צריך לדבר עם אנשים, לתת חלופות. צריך להפסיק את ההריסות האלה. אתה במעמד שר, אתה אמור להיות איש ממלכתי, אבל לצערי הרב אתה מוביל מדיניות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואליד, אבל בטח יש איזו התראה ונותנים להם. זה לא בוקר אחד – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> בטח שיש התראה. הוא רוצה לתת להם לבנות ולא להרוס. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא לא לא לא. אני רוצה שתבוא לאנשים במקום להתנכל לאנשים – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – איפה שהם רוצים – לא לנגוע. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> המטרה שלך לפגוע בחברה הבדואית. למה לפגוע באנשים? למה? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> יש חוק. במשרד הזה אוכפים את החוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מתי הגעת לחברה הערבית? אני שואל אותך – תענה לי. אתה באת והשקפת על ההריסות – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אצל אבו ג'ודה בתל ערד – למה? מתי ביקשת – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> רוצה לראות שהם עובדים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מתי ביקשת מהפקידים שלך למצוא חלופות? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני רוצה לראות שהם עובדים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לקחת את התפקיד הזה, לקחת את הפקידים שנמצאים באכיפה, על מנת להרוס את הבדואים. למה? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> על מנת לאכוף – – – על מנת לאכוף את החוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא לא לא לא לא. אתה, מאז שהגעת לממשלה, אתה רק הורס את הבדואים. יש לנו אלפי צווי הריסה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> סוף-סוף יש חוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אלפי בתים – אתה הרסת אותם בעצמך. הדרישה שלנו ממך ומהממשלה שלך למצוא חלופות לאנשים. לא יכול להיות שאתם מתנהלים מול חברה אזרחית בצורה כזאת. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> זה תפקידנו. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> צריך למצוא חלופות לאנשים, לתת אופק לאנשים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אנחנו מקיימים את החוק. המשטרה מקיימת את החוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני אגיד לך את זה על השולחן בצורה גלויה: נכשלת באכיפה, נכשלת בכל הנושא של הפשיעה בחברה הערבית. תסתכל כמה נרצחים יש לנו היום. אתה אפילו לא יודע את המספר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> סוף-סוף אוכפים את החוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> 247 נרצחים. למה אין לך תשובות? אתה כל הזמן מקצץ בתקציבים של החברה הערבית. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> סוף-סוף מטפלים בחוק. עזוב, אתה צריך להגיד תודה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא מטפל בחוק. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אתה צריך להגיד תודה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איך המספרים נהיו בצורה כל כך דרמטית? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> של ההריסות? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איך הגענו למספרים הדרסטיים האלה? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> העלינו את ההריסות, יש יותר הריסות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה הפקרת את האזרחים הערבים. הפקרת אותם בגליל, הפקרת אותם במשולש והפקרת אותם בנגב. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> יש הרבה יותר הריסות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אין לך פתרונות. אתה מדבר בשפת דחפורים, טרקטורים ומשטרה וכוחות ביטחון. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> העלינו הרבה הריסות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חבל. אתה צריך למצוא ולהסתכל על כל החלופות האחרות. ראינו שבשפת הכוח שום דבר לא מצליח. אתה צריך לחשוב אחרת, לשנות את דפוס השימוש. כל הקונספציה שלך על החברה הערבית קרסה. צריך לחשוב מחדש. אדוני היושב-ראש, לכן הדרישה שלנו מהממשלה, ומראש הממשלה שמינה אותו ונכשל במינוי שלו ושנכשל בכל מה שקשור לחברה הערבית – הדרישה שלנו היא לפטר את השר הקשקשן הזה, שלא מוביל לשום מקום. הוא מוביל לחורבן לחברה הערבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, אנא, אפשר להעביר ביקורת, זה בסדר. אני חושב שהמילה קשקשן היא לא במקום כשאתה מדבר מהמליאה. אפשר להעביר ביקורת; המילה הספציפית הזאת בעיניי לא ראויה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני התכוונתי במילה הזאת לשר לביטחון לאומי. הוא לא הביא תוצאות בתפקיד שלו. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> הגברתי את ההריסות, יש הרבה יותר הריסות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הפשיעה והנרצחים והמספרים בחברה הערבית רק עלו. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> הורסים הרבה יותר. אני גאה בזה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה תרמת לחברה, למיגור הפשיעה בחברה הערבית? תענה על השאלה הזאת. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אתה חושב שזה דבר לא טוב – אני חושב שזה טוב. הגדלתי את ההריסות, יש יותר הריסות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה הגדלת את ההריסות והגדלת את הרציחות בחברה הערבית. איך הגענו למספרים כאלה? << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> בגלל ההריסות רוצחים? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איך הגענו למספרים כאלה? מה עשית במשרד שלך? אתה היית אמור להוריד את המספר הזה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אתה יודע כמה כיתות כוננות פתחנו? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא היית אמור לקצץ בתקציבים של החברה הערבית. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> כמה כלי נשק חילקתי, אבל חוקי? לא לא חוקי – חוקי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה לא נתת פתרונות, לא בדיור. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> המדיניות שלי היא לחמש את תושבי ישראל. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה רק הורס. הנרצחים בחברה הערבית – המספרים רק עלו בתקופה שלך, המספרים פי שניים, וזה חבל מאוד. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> – – – דקה וחצי, והשר המכובד איתמר בן גביר. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> הוא אמר לי כאן שבחים, שהגדלתי את ההריסות. זה נכון. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> היה כדאי לך להישאר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה מתנכל לחברה הבדואית. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> זה נכון, המדיניות שלי במשרד הזה היא שחוק זה חוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתה מתנכל לאוכלוסייה שלנו. אני כל הזמן ביקשתי מראש הממשלה שיפטר אותך. אתה לא ממלא את התפקיד שלך, אתה רק הורס, והפשיעה – החברה הערבית הופקרה בתקופה שלך. הגענו למספרים אסטרונומיים. המספרים הנוראיים האלה, מספרי זוועה – בתקופה שלך. זה יירשם בדפי ההיסטוריה על השם שלך. אדוני היושב-ראש, מה אנחנו מבקשים היום? אנחנו קודם כול מבקשים התייחסות לחברה הערבית. אנחנו מבקשים מהממשלה לא לפגוע בתקציבים של החברה הערבית, לא לפגוע בתקציבים של 550, ואנחנו דורשים שהממשלה תתייחס בכבוד לחברה הערבית ותאפשר את התוכנית תקאדום 550 על מנת לאפשר להמשיך לתרום לחברה הערבית. בנוסף, אני רוצה להגיד כמה דברים גם לאזרחים הערבים שלנו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אתם רואים את השר הזה, השר לביטחון לאומי. הוא לא היה יכול להתקדם בתחום האלימות והפשע. להפך, המספרים עלו במידה ניכרת בתקופה של איתמר בן גביר. הוא נכשל כישלון אדיר.) << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> "הדא וזיר" מביא את החוק. חוק הוא חוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אתה שר כושל.) << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> יש בעל בית במדינת ישראל, בעלי בית. יש חוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (בתפקידך כשר לביטחון לאומי אתה לא התביישת מהאזרחים הערבים.) << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> "הדא וזיר" מקיים את החוק. חוק זה חוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (הפשע משתולל בתקופה שאתה השר לביטחון לאומי. שר כושל. אתה כושל בנגב, אתה כושל בכפרים הערביים בנגב, ואתה לא הצלחת להציע דבר לחברה הערבית. שר גזעני. שר כושל. שר שנוטר טינה. תהיו בריאים.) << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> יהיה חוק. חוק זה חוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אנחנו מקיימים את החוק. חוק זה חוק. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תן חלופות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשובה והצבעה יינתנו במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3253/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יוסף עטאונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), של חבר הכנסת יוסף עטאונה. בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביא היום היא הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023. בחוק העבירות המינהליות שקיים היום שיעור תוספת הריבית על קנסות בגין עבירות מינהליות הקבועה כיום בחוק היא 50% מהסכום, ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מן המועד הקבוע לתשלום – 5% נוספים מהקנס. המציאות הזאת, שיש 50% על פיגור בתשלום של הקנס – זה מאוד מכביד ויוצר מציאות קשה, במיוחד לשכבות מוחלשות בחברה, גם הערבית וגם הישראלית בכלל. הצעת החוק מראה בצורה ברורה שצריך להוריד את סכום הפיגורים על קנסות מינהליים. כל המחקרים והנתונים מראים ש-40% מהחובות של האזרחים למדינה כתוצאה מקנסות ואגרות הן על פיגור בגלל אי-תשלום בזמן. המטרה של הצעת החוק הזאת היא לעזור לאוכלוסיות מוחלשות על ידי הפחתת ריבית פיגורים על קנסות. ההצעה מדברת על הפחתת תוספת הריבית על הקנס מ-50% ל-35%, ובתום כל תקופה של שישה חודשים, מוצע להפחית את ריבית הפיגורים מ-5% ל-3.5%. ההצעה אכן חברתית ובאה לעזור ולהקל על מוחלשים שצברו הרבה חובות בגלל הפיגורים האלה. הגענו לסיכום שאנחנו דוחים את ההצבעה לשבוע הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התנהלות בנק ישראל הפוגעת בתחרות הגופים הפיננסיים אל מול הבנקים << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: התנהלות בנק ישראל הפוגעת בתחרות הגופים הפיננסיים אל מול הבנקים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אליהו ברוכי, אוהד טל, רון כץ, עודד פורר, יונתן מישרקי, אימן ח'טיב יאסין, צגה מלקו ואיימן עודה. ראשון הדוברים – אליהו ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קנאת סופרים תרבה חכמה, אמרו חכמינו זיכרונם לברכה, והניחו את התשתית הרעיונית לעוצמתה ויתרונותיה של התחרות. תחרות הוגנת היא דבר מבורך, והיא מהלך שמייצר תוצרים משובחים יותר, מדויקים יותר וטובים יותר לכולם. אנחנו מדברים כל כך הרבה ביום-יום על הצורך בהגברת התחרות בשוק המזון כאמצעי להפחתת יוקר המחיה, על תחרות ביבוא, על תחרות בשירות לאזרח, וגם על תחרות בשוק הפיננסי, כי תחרות היא האמצעי הנכון ביותר לייצר איזון בין גופים וחברות מקבילות. כבר בשנת 2015 הממשלה קיבלה החלטה, באמצעות ועדת שטרום, כי גם בשוק הפיננסי דרושה תחרות אמיתית, וכתוצאה מכך הפרידו את חברות האשראי מהבנקים והעצימו את הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים. אך כעת, במהלך של בנק ישראל, שבו העבירו 10 מיליארד ש"ח לבנקים לטובת מתן הלוואות בתנאים מאוד מאוד נוחים, פגעו פגיעה אנושה בגופים הפיננסיים החוץ-בנקאיים, וממילא פגעו מאוד מאוד בתחרות. כולנו יודעים שלבנות בניין לוקח חודשים ושנים אבל להרוס אותו ניתן ברגע אחד. התנהלות בנק ישראל בתקופת המלחמה, בכך שהיא מעניקה רק לבנקים את האפשרות לתת הלוואות בתנאים נוחים, מהדהדת מסר אחד: אנחנו נגד תחרות, אנחנו בעד אי-צדק ואנחנו בעד פגיעה באזרח. אנחנו כאן היום אומרים לבנק ישראל: בעזרת השם, את מה שבנינו פה, מה שבנו פה קודמינו בעמל רב במשך כמעט עשור, לא ניתן להרוס ברגע אחד או בהחלטה אחת. קנאת סופרים תרבה חכמה, ותחרות הוגנת תרבה הטבה, הוזלה והגינות. אני מבקש להצביע בעד, ולהעביר את המשך הדיון לוועדה למיזמים ציבוריים בראשות חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. להלן רשימת המציעים הנוספים: חבר הכנסת אוהד טל, אתה מעוניין לדבר? בבקשה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לצד הצעת התקציב של שנת 2024, יזם שר האוצר, וגם אישרה הממשלה, את הגדלת המס על רווחי הבנקים בשיעור של 9% ל-2024 ו-2025, מהלך שצפוי להכניס לקופת המדינה כ-1.5 מיליארד שקלים. המהלך הזה, למה הוא קודם? הוא קודם מכיוון שאנחנו כולנו ראינו את עליית הריבית בשנה האחרונה, שגרמה לכך שכל משקי הבית והעסקים הקטנים סבלו ונאנקו תחת העול, ומה שזה גרם זה שהבנקים הרוויחו סכומי עתק חסרי תקדים. עכשיו, המציאות הזאת מתאפשרת רק כשהעולם שבו אנחנו פועלים הוא עולם מונופוליסטי עם ריכוזיות חריגה. כשיש מונופול, אז המונופול מגדיל את הרווחים שלו, והלקוחות משלמים יותר וביוקר. זה, חבריי, המצב של המערכת הפיננסית הישראלית. במצגת שהציג משרד האוצר בוועדת הכלכלה בשנה האחרונה ראינו שלמרות שחלפו בערך שש שנים מאז רפורמת שטרום להגברת התחרות בשוק הפיננסי, נתח הבנקים באשראי למשקי בית עומד על 67%, ויחד עם הגופים המוסדיים אנחנו מדברים בעצם על 85% מהאשראי במשק שמגיע מהגופים הגדולים, ורק 15%, או פחות מ-15% – מהשוק החוץ-בנקאי. באשראי לעסקים קטנים בשנת 2023 – 93% מהאשראי ניתן על ידי המערכת הבנקאית, ורק 7% הגיעו מהשוק החוץ-בנקאי. ההערכה שהוצגה בוועדת הכלכלה בדיון על ידי משרד האוצר הייתה שמשק בית ישראלי משלם בממוצע בכל שנה 10,000 שקל על ריביות לבנקים. הריבית שעלתה וייקרה את המשכנתאות לציבור, והעלתה את עלויות גיוס ההון גם למגזר העסקי, כמובן לא קיבלה ביטוי בשיפור התנאים ללקוחות. מה כן קרה? כמו שאמרנו, הבנקים גרפו לכיסם רווחי עתק. ושימו לב: לפי הדוחות הבנקאיים, בחברות כרטיסי האשראי לשנת 2022 אנחנו רואים זינוק של עשרות אחוזים בהכנסות מריבית. בדיסקונט הם מתמחרים כל 1% של עלייה בריבית ב-500 מיליון שקל; בפועלים – 700 מיליון שקלים. אז חבריי חברי הכנסת, זה מאוד מאוד פשוט: ריכוזיות פיננסית שווה עלייה ביוקר המחיה. המשמעות של תנאים פחות טובים לעסקים היא שיש פחות עסקים ששורדים, וככה בעצם הריכוזיות גדלה בעוד תחומים בשוק, יותר עלויות שמתגלגלות לצרכן, ויוקר המחיה עולה. מה הפתרון? 1. תחרות, תחרות, תחרות. אנחנו חייבים הרבה יותר שחקנים בשוק, הרבה אופציות לצרכנים – בסוף מגוון של מוצרים, יעילות טכנולוגית וירידה בעלויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממש, אדוני, ברשותך עוד דקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פחות מדקה. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות תקדימית, קושי גדול מאוד לעסקים. משרד האוצר קידם מתווה חדש – הלוואות בערבות מדינה – שמיועד למילואימניקים, וזה מצוין; אני רוצה לברך את שר האוצר על הדבר הזה. אבל גם בנק ישראל החליט שהוא עושה צעד – הוא נותן 10 מיליארד שקל כסף זול כהלוואות לעסקים קטנים. צעד מבורך, אנחנו כולנו מברכים עליו. רק מה הוא עשה, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נתן את כל הכסף רק לבנקים. הדבר הזה, שוב, מחזק את הריכוזיות, ופוגע בסופו של דבר בעסקים הקטנים, שלהם אנחנו רוצים לעזור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טל, אנא. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני ממש מסיים, אדוני. אנחנו הזמנו לדיון שקיימתי בוועדה המשותפת שלי, יחד עם ועדת הכלכלה, את כל הגופים, כולל כל הרגולטורים, שאמרו שבנק ישראל הציג פה תוכנית בלי שום התייעצות, ובחוסר התייחסות לנושא התחרות במשק. בנק ישראל בעצם צפצף על הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אוהד. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו את הדבר הזה לא נקבל. ולכן אנחנו מבקשים – אדוני, עכשיו אני מסיים – להעביר את ההצעה לסדר-היום לדיון אצלי בוועדה. אנחנו נקיים על זה דיון, ואנחנו נקדם גם הצעות חוק שיבהירו לבנק ישראל שתחרות היא חלק מהשיקולים שהוא חייב חייב לשקול. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו רגילים להגיד שהכול יקר במדינת ישראל, וזה נתפס אצלנו כגזרת גורל. אבל מה זה הכול יקר במדינת ישראל? הכול יקר כי עושים אותו יקר, כי קשה מאוד לייצר פה תחרות אמיתית, כי קשה מאוד לפתוח את השוק, כי השוק מאוד ריכוזי, כי יש יותר מדי מונופולים. ועכשיו מגיע בנק ישראל עם רעיון שבמקור שלו הוא רעיון טוב: לתת הלוואה מוניטרית לגופים פיננסיים בשביל לעזור למשק הישראלי, לעזור לאוכלוסייה, לעזור לעסקים, לעזור למי שצריך עזרה פה במדינת ישראל. אבל – ופה יש לנו תמיד את הכוכבית שיש לנו בכל דבר שעושה הממשלה הנהדרת הזו – בנק ישראל אומר: אנחנו מעבירים את הכספים אך ורק לבנקים. באות חברות האשראי החוץ-בנקאי, באים כל הגופים הפיננסיים הגדולים והמכובדים במשק, ואומרים: אז מה עשינו בזה? לבנקים גם ככה יש עודף רווחיות. הם גם ככה יכולים להעמיד את אותן הלוואות. בנק ישראל היקר, מה עשיתם עם זה? וגם אנחנו שאלנו בוועדת הכלכלה: מה עשיתם עם זה? הגיעה הרשות לתחרות, בחוות דעת כתובה אולי לראשונה אי פעם, ואומרת: זה מנוגד לתחרות, זה יעלה את המחירים במשק, זה יגרום להלוואות להיות לא רלוונטיות ויקרות יותר. אמרנו: בואו נבדוק עם עוד רשות. שאלנו גם את רשות שוק ההון – אמרו בדיוק אותו הדבר, אמרו: ההחלטה הזו בוודאות תפגע בגופים החוץ-בנקאיים, תגמור אותם מול הבנקים. פנינו לנגיד בנק ישראל – אני עד היום מחכה לתשובה איך אנחנו פותרים את הפלונטר הזה, שהם נתנו לשלושה חודשים. דרך אגב, אני לא אתפלא אם התשובה תגיע יום לפני השלושה חודשים, שלא היה להם מה לעשות עם זה. לא ראיתי בחיים זלזול כזה, גם בגופים האחרים וגם בכנסת הזאת. ומפה, אולי כדאי שישימו לב במשרד האוצר, בלשכת הנגיד, שחתומים על ההצעה הזאת נציגים מכל חברי הבית הזה. זה לא משהו שתוכלו למסמס. אנחנו לא ניתן למשק כולו להתנהל לפי איך שאתם רואים את הדברים בלי לספור אף אחד אחר. אנחנו נדרוש ששיקולי התחרות יהיו שיקולים רלוונטיים בכל החלטה שמתקבלת. אנחנו נעשה כל מה שצריך בשביל להוריד מחירים, גם בבנקים, לעשות הלוואות זולות יותר, נגישות יותר, טובות יותר, לכלל הציבור במדינת ישראל, ואנחנו לא נאפשר לציבור להיקרע, באמת להיקרע, תחת הנטל, בלי שאנחנו נעשה עם זה משהו. אז אני רוצה קודם כול להודות לחבריי על היוזמה המשותפת הזאת, ואני רוצה גם להצהיר שאנחנו לא הולכים להסתפק; אנחנו נלך עם זה עד הסוף, עד שנמצא את הפתרון הנכון, בשביל שכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל שיגיעו לקבל הלוואה, תהיה להם ההלוואה הטובה ביותר כי יהיה להם מגוון גדול של שיקולי תחרות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני לא אגזול יותר מדי זמן מהמליאה הזאת בשביל להמשיך ולחזור על אותם דברים די ברורים, שנאמרו נכוחה על ידי חבריי. מאוד מאוד פשוט: הסיפור הזה של התחרות בשוק הפיננסי הוא קריטי, גם לטובת התנאים שאנשים יקבלו באשראי שהם מקבלים, אבל גם כדי שיקבלו אשראי. היכולת לקבל אשראי, בטח בתקופה הזאת, כשאתה תלוי אך ורק בקבוצה מאוד מאוד מצומצמת, היא בעייתית. אז מטבע הדברים, בשנים האחרונות השוק הזה, הפיננסי, יחסית נפתח כשנכנסו גופים פיננסיים נוספים, חדשים. אבל במקום לחזק אותם אל מול הגופים החזקים כדי שתהיה תחרות אמיתית בין כל הגופים החזקים, מחזקים עוד יותר את החזקים, נותנים עוד 10 מיליארד שקל לטובת הבנקים, ומשאירים את הגופים הפיננסיים שאמורים להתחרות בבנקים להתמודד בתנאים לא שווים. הדבר הזה הוא אבסורד מאין כמוהו. גם העובדה שלא מגיעים עם תשובות ראויות לוועדת הכלכלה בעניין הזה לא מקובלת על הכנסת. אנחנו נמצאים פה בהצעה דחופה שהגישו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. זה לא עניין מפלגתי, זה עניין ציבורי ממדרגה ראשונה, ואני מצפה שבדיון שנקיים כדיון המשך לדיון כאן במליאה לפחות יתקבלו תשובות אחרות ממה ששמענו עד עכשיו. תודה, אדוני. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> שיתקבלו תשובות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בערבית זה משרק. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> נכון. מי אמר את זה? מזרח, מישרק. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, התקופה המאתגרת שבה אנו מצויים מביאה איתה גם אתגרים כלכליים לא פשוטים שאיתם מתמודדים אזרחי מדינת ישראל. אומנם הממשלה קידמה כמה מהלכים כדי לתת מענה לקשיים אלו, ואפשר למנות את תוכניות המענקים, הטבות למילואימניקים ועוד. כחלק מהמאמצים ליצור פתרונות שיקלו על האזרחים הקצה בנק ישראל סכום של 10 מיליארד שקלים לטובת הבנקים לצורך מתן הלוואות בערבות המדינה לעסקים שנפגעו מהמלחמה, ולהביא להקלה בתנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים, שתפעל רק דרך המערכת הבנקאית. הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים הודרו מההסדרה ונמנעה מהם היכולת להתחרות במתן הלוואות אלה. הדרת הגופים הפיננסיים שאינם בנקאיים ממתווה זה מנוגדת לחלוטין למטרה שאותה המתווה בא להשיג, והיא הקלה כלכלית לעסקים קטנים. ההחלטה של בנק ישראל להעניק סיוע של 10 מיליארד שקלים רק לבנקים, פוגעת אנושות ביכולתם של גופים פיננסיים אחרים להתחרות ולסייע למשק הישראלי להתאושש. פה אני מזכיר שיש הרבה מאוד עסקים שלא יכולים ליטול הלוואות מבנקים, ודווקא הגופים הללו, החוץ-בנקאיים, נותנים להם מערכת אשראי עם תנאים קלים יותר. הגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים הם שחקנים חשובים במערכת הפיננסית בישראל. הם מספקים שירותים פיננסיים לעסקים קטנים ובינוניים, לעצמאים ולצרכנים פרטיים. ההחלטה של בנק ישראל להוציא אותם מההסדרה פגעה ביכולתם לספק את השירותים הללו. אני לא יכול שלא לחוש תסכול עמוק מהעובדה שמדיניות זו עומדת בניגוד מוחלט לרוח ההמלצות של ועדת שטרום, שנועדו לאפשר תחרות הוגנת ומגוונת יותר בתחום הפיננסי. אני קורא מכאן לבנק ישראל – וכמובן שנקרא גם בוועדה, באיזה ועדה שיוחלט עליה כאן בהצבעה – לתקן את המצב ולאפשר גם לגופים הפיננסיים הלא-בנקאיים להשתתף בהענקת הלוואות לעסקים שנפגעו. זוהי דרישה הוגנת וצודקת, העולה בקנה אחד עם מדיניותו המוצהרת של בנק ישראל עצמו להגברת התחרותיות במערכת. אני מודה לחברים הנוספים שהצטרפו להצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נמצאת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נמצאת. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רואה בבית זה תמימות דעים לגבי הכיוון של בנק ישראל. אני שותף לתפיסה הזאת נגד ריכוזיות, נגד מונופול; לאפשר לאנשים המוחלשים, לעסקים קטנים, לקבל הלוואה לא רק ממקום אחד, במיוחד שזה דבר שמשרת את המקום ואת בעלי ההון ומשפחות העשירים. אני רוצה להוסיף משהו לגבי האוכלוסייה הערבית, שבצל המצב הכלכלי הקשה, ועם תופעת הפשיעה והפרוטקשן והשוק האפור, אין ספק שחלק מהאנשים יגיעו למחוזות הללו שכולנו לא רוצים. לכן אני תומך בגישה של רוב חברי הכנסת, ואנחנו צריכים לשאול איך אנחנו באמת ובתמים יכולים להשפיע על החלטה זו, במידה שנתאחד ונרצה. אני חושב שאנחנו בוודאי יכולים. אני רוצה לנצל את שאר הזמן ולדבר על העצומה שחתמתם עליה, כ-70 חברי כנסת, למען הדחת חבר הכנסת עופר כסיף. אני רוצה לפנות בדבריי לחברי מרכז-שמאל ולבקש מהם לחשוב היטב. אני לא מסכים עקרונית עם הגישה שלכם, אבל אני רוצה לדבר במישור הטקטי, שיש בו גם הרבה עקרונות. אתם יודעים שלפי חוק ההדחה – שהוא חוק לא דמוקרטי בעליל, ואתם בעצמכם, כשחוקק החוק הזה, דיברתם על זה שזה חוק לא דמוקרטי וחברי כנסת לא יכולים להדיח חבר כנסת אחר אלא שצריך להשאיר את זה לעם, אבל אני רוצה לדבר מעבר לכך. חבר הכנסת שוסטר, חשוב לי שגם אתה תקשיב לי בנושא הספציפי הזה. אתה יודע שלפי החוק, חוק ההדחה, שהוא חוק לא דמוקרטי – אבל כתוב: מי שתומך במאבק מזוין – כולם יודעים שמה שעשה עופר כסיף, זה לא הסיפור הזה בכלל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפוך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה, תן לי לדבר. אני מבקש, תן לי לדבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשעופר כסיף אומר שהדברים של דרום אפריקה – ישראל מבצעת רצח עם, ותומך בדברים כנגד מדינת ישראל בעת המלחמה, הוא בפועל גורם לכך שמדינת ישראל תספוג סנקציות, רק בשביל הדעות הפוליטיות שלו ושלך כנגד מדינת ישראל. ולכן מקומו לא פה, והאמת שגם מקומך לא פה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב, אז דיברת. אני רוצה לדבר. כולם יודעים מה יקרה, שוסטר, מיקי לוי, כולכם יודעים מה יקרה: 90 חברי כנסת ידיחו אותו; זה יגיע לבית המשפט העליון; יעמדו שם שלושה שופטים שהם רוצים לשפוט לפי החוק, רואים שמה שעשה עופר כסיף הוא לא עבירה על החוק, אז מה הם יחליטו? יחליטו להחזיר אותו. מה יקרה בין הציבור הימני לבין בית המשפט? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לדעתך הוא לא. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד פעם, עוד הסתה נגד בית המשפט. לכן אתם, שאין לכם עמוד שדרה מול הימין – כך זה כל הזמן, כל הזמן אין עמוד שדרה מול הימין – לכן המרכז-שמאל תמיד מפסיד מול הימין, וכך זה יקרה עכשיו. אנחנו לא צריכים להגיע לשם, לא צריך לחתום, לא צריך להצביע בעד זה בוועדת הכנסת ובוודאי לא במליאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישיב על ההצעה השר מאיר פרוש, בשם שר האוצר. בבקשה, אדוני השר. שמעתי שאתה מכיר אותו, לא? את השר. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנציג הממשלה במליאה נתבקשתי להשיב על ההצעה לסדר-היום בשמו של שר האוצר, וזו לשון התגובה של שר האוצר: בבנק ישראל מסבירים שהעסקים הקטנים והזעירים מהווים מנוע צמיחה משמעותי של המשק. בעקבות הלחימה, הירידה בפעילותם והפגיעה בנגישות של שוק האשראי, התעורר צורך דחוף לספק להם מענה. לפיכך החליטה הוועדה המוניטרית על העמדת מקורות מימון מוזלים לספקי אשראי כנגד העמדת הלוואות מוזלות על ידם לעסקים אלה. צעד זה ננקט במסגרת המדיניות המוניטרית שקובע בנק ישראל, והוא נועד לתמוך בפעילות הסדירה של שוק האשראי לסגמנט העסקים הקטנים והזעירים. לפי משרד האוצר, התוכנית רושמת הצלחה ניכרת. עד כה – הבעיה היא שהחברים בכנסת לא יכולים לשמוע, מכיוון – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> התוכנית רושמת הצלחה ניכרת. חבר הכנסת ביטן, יש חברי כנסת שרוצים לשמוע את תשובת שר האוצר. עד כה אלפי עסקים קטנים וזעירים קיבלו הלוואות מוזלות בהיקף כולל של 3.6 מיליארד שקלים ובריבית של פריים בלבד – ריבית זולה בהרבה מזו הנוהגת בשגרה. כפועל יוצא מהקריטריונים שקבע בנק ישראל, למעלה ממחצית העסקים שקיבלו את ההלוואות הם כאלה שהמחזור שלהם נפגע בעקבות המלחמה ביותר מ-50%. התוכנית היא כלי מוניטרי תחום, מוגבל וזמני שאין לו כל רלוונטיות לסוגיות המבניות הנוגעות לשוק האשראי העסקי בישראל. בפרט היא אינה מסייעת לספק אשראי כלשהו, בנקאי או חוץ-בנקאי; אלו משמשים פלטפורמה בלבד לתמיכה בעסקים הקטנים והזעירים. יתרה מזו, הבנק הפעיל כלי ייחודי שיאפשר גם לספקי האשראי החוץ-בנקאיים לקחת חלק בתוכנית זו במסגרת העמדת הבטוחות הנדרשות לבנק המרכזי. האשראי שניתן לעסקים הקטנים והזעירים בתוכנית מהווה עבורם חמצן לנשימה, והוא כלי נוסף בסל הכלים המופעל על ידי בנק ישראל והממשלה על מנת להבטיח את חזרתו המהירה של המשק לפעילות ולעודד צמיחה לאחר המלחמה. עד כאן, כאמור, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, המענה של שר האוצר בנושא, ואני מציע להסתפק בתשובה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. היה פה מיקי לוי – מיקי יצא. מישהו פה רוצה להביע עמדה בעקבות התשובה של השר? לא. אז נעבור – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו רוצים להעביר את זה לוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לוועדה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, בתקנון כתוב שאם חבר כנסת עולה לדוכן ומציע את מה שהוא דיבר, זה כי הוא מבקש שזה יידון במליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכולים לבקש ועדה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אחרים, אבל חבר הכנסת פורר הוא אחד המציעים, הוא לא יכול לבקש עכשיו ועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל ביקשו, ביקש חבר הכנסת טל. אתה פשוט היית בטלפון. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> גם בטלפון ניסיתי לדרבן חברים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אז אנחנו נצביע על העברת ההצעה לוועדת המיזמים הציבוריים בראשות חבר הכנסת אוהד טל. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה למיזמים ציבוריים נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה תידון בוועדה כפי שהוחלט. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היערכות הממשלה לחזרה חלקית של תושבים לעוטף עזה << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצעה הדחופה הבאה, בנושא: היערכות הממשלה לחזרה חלקית של תושבים לעוטף עזה. הייתי שמח אם היו משנים את השם הזה. כדאי לחשוב להבא, את המונח "עוטף עזה" כדאי אולי לשנות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אלון שוסטר, עופר כסיף, יצחק קרויזר, דבי ביטון, ארז מלול ומשה רוט. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, אני מבקש להביא לדיון בוועדת הפנים של הכנסת נושא שמעסיק אותי באופן אישי, ואני חושב שאת המרחב כולו שבו אני חי. אני בקיבוץ מפלסים כל חיי, וגם היום, מאז האירועים הקשים, קשים מאוד, רוב הלילות מבלה שם. אבל החברים, השכנים, השותפים בשדרות, במושבים, בקיבוצים שסביבי, לא נמצאים בקרבת הגבול ולא נמצאים בבית. הם למעשה מהגרים שלא מרצון, חלקם בטיפול המדינה וחלקם שלא. האזור הוא אזור שקודם כול נושא זיכרונות קשים של הרס. ביישוב שלי, שבו במלחמת גבורה צוות הכוננות, כיתת הכוננות, כולל קצינים שהיו בחופשת שבת, כולל הבן שלי, נלחמו – והלוואי הלוואי שבכל היישובים היינו מצליחים להדוף את הפולשים המרושעים כפי שהצלחנו במינימום פגיעה במפלסים. אבל ביציאה מהקיבוץ גופות של ישראלים שנרצחו; חוזרים לאזור קשה ביותר. גם אין שקט, אין כרגע שקט. צה"ל עושה כמיטב יכולתו – צה"ל וסוכנויות הביטחון האחרות – ואנחנו עדיין נמצאים בסיטואציה שלא הייתה כמוה עשרות שנים, של מלחמה, של מאבק עם עזה. אם היינו גומרים פעם מה שמכונה סבב בשקט יחסי, הרי היום אנחנו יודעים שאנחנו בסוג של מלחמת התשה, מלחמת התקפה ומלחמת הגנה, עם הברקים והרעמים הצבאיים והתוקפנות הפלסטינית, שנמשכת גם היום. התושבים רוצים ביטחון, אבל הם רוצים גם תחושת ביטחון, ולכן חובתנו לדון בשאלה בין הלחץ החשוב, לבין העידוד הראוי מבחינה לאומית לשיבה הביתה בתוך תחושת הביטחון, לבין ההכלה, לבין החמלה, לבין רוחב הלב שיש להפגין כלפי מי שקשה לו. גם מי שיחליט שהוא מסיים את חייו בעוטף – במקומו יבואו אחרים, אני בטוח, אבל צריך לגלות לגביו רוחב לב. ויש גם אנשים שלוח הזמנים שהממשלה תקבע בתיאום עם ראשי הרשויות – כך ראוי – לא יתאים למשפחה, לבודדים, לקבוצה, וצריך לייצר את האיזון הראוי, שהוא גם קוהרנטי וגם מותאם בין האוכלוסיות השונות. על זה צריך לייצר מסגרת מאוזנת בין הרצון לייצר שגרה לבין האחריות והחמלה כלפי מי שנפגע אנושות נפשית, פיזית וגופנית. אני מבקש להעביר את הדיון לוועדת הפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני, מעבר לתפיסת עולם, הייתי בנירים בזמנו – אומנם לפני הרבה שנים, ובכל זאת מכיר אנשים מהאזור, מכיר אנשים שהם בעמדותיי הפוליטיות, חלקם נרצחו, חלקם נחטפו, חלקם ממשפחות של חטופים ונרצחים. לימדתי בספיר 12 שנה, אני גם מכיר משם אנשים שנרצחו ונחטפו, ולכן העניין הזה, מעבר לעניין האידיאולוגי, הפוליטי, הערכי, יש בו בהחלט גם היבטים אישיים. מעל לשלושה חודשים עברו מאז הטבח, שלושה חודשים שבהם ממשלת הזוועות יכלה לפעול, להשקיע, לבנות, לשקם, אבל בחרה להמשיך לבוז ולבזוז, להסות ולשסות. בשבוע שעבר, למשל, החליט השר קיש, השר הרקדן – אגב, הרקדן הראשי של הבלט הלונדוני בזמנו, קראו לו נחמיה קיש, אני תוהה אם הם קרובים – הוא החליט שמערכת החינוך בקו העוטף תחזור לפעילות כבר בראשית פברואר, בלי לברר, בלי לבדוק, בלי לדבר, בלי עבודת מטה מסודרת, בכפייה ולא בהתייעצות והסכמה. מה שהצורך הפוליטי דורש כעת – שזה בעצם לצמצם בעלויות התקציביות, לצמצם בהוצאה ממשלתית על כלל האזרחים, ובהם תושבי העוטף, מה שנקרא – זה מה שקיש עושה. מה בדיוק הוא מצפה, שילדי שדרות ישובו ללמוד בעיר בזמן שלהוריהם אין פרנסה ותעסוקה? שבשער הנגב יפתחו את בתי הספר בזמן שהתשתיות עוד חרבות והרוסות? האמון בין תושבי שער הנגב למדינת ישראל קרס. "אנחנו לא חיילים, אנחנו אזרחים שבמשך 20 שנה סופגים וסופגים", אמר ממלא מקום ראש מועצת שער הנגב יוסי קרן. הרי ברור שמדובר בניסיון לכפות "חזרה לשגרה" – בלי רווחה, בלי תשתיות, בלי תקציבים אמיתיים. הוספת חטא של הפקרה על פשע ההקרבה. והשפל הכי גדול הוא האמתלה של קיש שמערכת החינוך במלונות לא מתפקדת ושאין מספיק כוח אדם. מוזר, זה לא גרם לו לקדם את חתימה על הסכם השכר החדש של המורים או להורות על העסקת אלפי בוגרי תעודות הוראה מובטלים. הממשלה פשוט מנצלת את מחדליה וכישלונותיה שלה, את ההידרדרות הקשה של בני הנוער במלונות, ובמקום לתקן כופה בבריונות על הקורבנות לרקוד לפי החליל שלה – לרקוד, כנראה, תרתי משמע. איך בדיוק ישובו תושבי העוטף לרשויות חבולות, שכמו כל הפריפריה החברתית-כלכלית מצויות בתת-תקצוב, בתת-תנאים? איך הם בדיוק ישובו בזמן שהאוצר מקצץ להם בבריאות, בתחבורה, בחינוך וברווחה? הפתרון מחויב המציאות הוא הקמת ועדה בין-משרדית בראשות פרויקטור ייעודי, כתובת אחת לתושבים ולראשי הרשויות, שתתכלל את כל הצרכים והמענים הנדרשים, ותקצובה בהחלטת ממשלה ברורה ומסודרת הכוללת דיווח קבוע לכנסת לשם פיקוח פרלמנטרי על השלטון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט אחרון. כשהדג מסריח מהראש ואת הצחנה מריחים בכל הנגב המערבי, וכשמועצת אשכול הופכת למועצת השכול ואין מענה, על כולנו החובה להושיט יד לקורבנות הזוועה ולסייע להם בכל דבר ועניין. אני מצטרף לבקשת חבר הכנסת שוסטר להעביר את זה לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי המציעים, חברי הכנסת, עוטף עזה הוא אזור בנגב המערבי, בחלקו הדרומי של המדינה, בתחומי המועצות האזוריות מרחבים, חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול, וכולל את העיר שדרות וכן קיבוצים ומושבים. ביישובי העוטף, על פי הגדרת קו העימות הדרומי, מתגוררים, אדוני היושב-ראש, 70,000 תושבים. קו הגבול בין ישראל לרצועת עזה נקבע בהסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים, שנחתם בסוף מלחמת העצמאות, לאחר סיום מבצע חורב, בשלהי המלחמה. יישובי העוטף, שחלקם הגדול הוקמו עוד לפני ההסכם בין ישראל למצרים, וחלקם אחרי קביעת קו הגבול, היוו התיישבות אסטרטגית חשובה במעבר בין יישובי הדרום, אשדוד, אשקלון, באר שבע ודרומה לרצועת עזה ומצרים. יישובי הדרום ספגו לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל פעולות טרור רבות מצד תושבי עזה, החל מהפדאיון, הסתננויות, והתעצמו עם שלטון החמאס, שהביא להגברת ירי הרקטות לעבר ישראל, ובעיקר לעיר שדרות ועוטף עזה, חדירת מחבלים, עפיפוני תבערה, שיגור רקטות ופצצות מרגמה מהרצועה, שהתגברו החל משנת 2000 ועד היום, מנהרות טרור, שגדלו במשך שנים אך נחשפו בעיקר במהלך השנים האחרונות, ושיאן במתקפת הטרור האכזרית ב-7 באוקטובר, בצורה אכזרית של רצח תינוקות, ילדים, נשים, קשישים, אונס, ביזה וחטיפה של אזרחים, והביאו את מדינת ישראל לפתיחתה של מלחמת חרבות ברזל, שגרמה לכך ששר הביטחון מכריז על מצב מיוחד בעורף, בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית. כתוצאה מכך מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים הוכרזו כשטח צבאי שהכניסה אליו אסורה, ובעקבות זאת הביאה את ממשלת ישראל לצורך שנגרם ופונו כל תושבי העוטף מבתיהם. במהלך השנים יצאה מדינת ישראל לכמה מבצעים, כגון צוק איתן, עופרת יצוקה וכו'. המבצעים האלה היו בעיקר בחזית. השוני הגדול כאן הוא שהמבצע הזה, חרבות ברזל, הביא לפגיעה מאוד מאוד קשה בעורף, אדוני היושב-ראש, ולעקירתם של כ-330,000 תושבים במדינת ישראל מבתיהם. ולכן, ההחלטה של חזרה חלקית של תושבי העוטף לביתם מעלה כמה שאלות. חשיבות ההון החברתי בבניית החוסן החברתי של הקהילות, החוסן החברתי של התושבים, הינו דבר הכרחי מאוד לשיקומו. בעוד במלחמות ובמבצעים, כמו שאמרתי, אדוני היושב-ראש, האירועים היו בחזית, ולא כמו באירוע הזה, שעיקר הפגיעה קורית בעורף – בחוסר הביטחון, בארעיות, באובדן בני משפחה, משפחות שעדיין ישנם בני משפחה שנמצאים בשבי ברצועת עזה, אובדן כל הרשת החברתית, הסביבה הטבעית ומקורות פרנסה ותעסוקה, מקומות ומסגרות לימודים. כל אלה מעידים, אדוני היושב-ראש, על סימני מצוקה קשים מאוד באזור העוטף. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שטוב שמדינת ישראל תשלב את תושבי העוטף ותתייחס לצרכים ולמודל של הקהילות האלה שנבנו שם – דבר שיחזק את הקהילות ויגרום לעשייה הזאת של החזרה שלהם בצורה בריאה, בצורה חזקה, שממנה אנחנו יכולים לצאת בצורה הרבה יותר חזקה ובריאה מהמשבר שהגענו אליו. אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לבקשה של המציע להעביר את הדיון הזה לוועדת הפנים, לתת דגש על שיקום של הקהילות כקהילות, ולקחת את זה כנדבך מאוד חשוב ומרכזי בפרויקט הזה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת דבי ביטון – לא נמצאת; חבר הכנסת ארז מלול – לא נמצא. חבר הכנסת משה רוט, אתה מעוניין לדבר? בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר פרוש, השר לענייני ירושלים, דבר ראשון, קודם כול, אני רוצה להתחיל בברכות לחוזרים ולאלה שיחזרו עכשיו חזרה לבתיהם בדרום. יישר כוחכם. מי ייתן שתדעו רק שלום ושלווה. אמן. דבר שני, אני גם רוצה לבקש מחילה – אני חושב שאני מבקש מחילה בשם הרבה – מתושבי שדרות ויתר היישובים. 20 שנה הם קיבלו הפצצות, רקטות, וחשבנו שמסתדרים, זה יעבור, ולא לקחנו את זה מספיק ברצינות, לא צעקנו מספיק, לא נלחמנו מספיק עבורם, עד שקרה האסון הגדול. ולכל הגורמים הצבאיים, אני רוצה להגיד בהצעה הדחופה הזאת: אנא, אנא, תצאו מכל החולשות למיניהן ותביאו באמת את הביטחון שמגיע לתושבי הדרום ולכל עם ישראל. ואחרון חביב, לחברי הכנסת: אנחנו צריכים להעלות את הנושא של החזרת הביטחון, היכולת של החזרת המפונים מצפון ומדרום, בכל פורום ובכל הכוח. כבוד היושב-ראש, אני מאוד מבקש וממליץ להעביר את זה לוועדה המתאימה כדי שנמשיך לדון ולהתריע. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. על ההצעה ישיב השר מאיר פרוש, בשם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. בבקשה. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנציג הממשלה במליאת הכנסת, נתבקשתי להשיב על ההצעה לסדר-היום בשמו של השר דודי אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת. וזו לשון התגובה בשם הממשלה: ממשלת ישראל החליטה על הקמת מינהלת תקומה במטרה לחזור וליישב מחדש את אותן קהילות באותם יישובים, לחדש ולהרחיב את היישובים האלה, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל כאזור חיוני, בר-קיימא, פורח וגם אטרקטיבי. בחודשים האחרונים פועלת מינהלת תקומה בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות, היישובים ומשרדי הממשלה. הייתי אומר, הם פועלים לילות כימים לטובת גיבוש הסדרי דיור ביניים לתושבי חבל התקומה עד לחזרתם ליישובים בהינתן מצב ביטחוני מאפשר. לנגד עינינו עומדת הכמיהה לחזרה הביתה, לצד המעטפת הנכונה מבחינה ביטחונית, נושאים חינוכיים, וכמובן גם בנושא הבריאותי והתעסוקתי ועוד דברים. בשלב הראשון אני מבקש מחבר הכנסת מיקי לוי שייתן לי להמשיך לדבר. בשלב השני אני מבקש מחבר הכנסת מיקי לוי שלא ידבר בקול כי זה מפריע לי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנצל. אני מבקש את סליחתך. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> בשלב הראשון התכנון הוא להחזרת היישובים בטווח של בין 4 ל-7 קילומטר. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רק מקווה שגם השר – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עודד פורר, אתה היום מצטיין בכך שהעלית הצעה דחופה לסדר-היום, ועוד כמה דקות נשמע אותך בהצעה לסדר-היום בצורה מפורטת. יהיו לך עשר דקות, ותוכל להגיד מה שאתה רוצה. לכן, בשלב הראשון התכנון הוא להחזרת היישובים בטווח של בין 4 ל-7 קילומטר עד סוף חודש פברואר. בשלב השני תהיה חזרה מדורגת ביישובים מ-0 עד 4 קילומטר בהתאם להחלטות הממשלה בהמשך – כמובן, למעט אותם יישובים שנדרשים לשיקום ארוך, שבהם דורשים בנייה משמעותית, כמו בארי, ניר עוז, כפר עזה ונחל עוז. כידוע, כמו שאמרתי קודם, מינהלת תקומה מובילה את כל המהלכים לטיפול ביישובי העוטף, כולל העיר שדרות, בתיאום עם כלל משרדי הממשלה, ובהחלטות שהממשלה קיבלה בעצם ניתן אור ירוק שלא לעכב בשום דבר שמינהלת תקומה רוצה לפעול, אם זה בכספים, אם זה בתקנים וכל מה שאפשר לעשות כדי שהם יוכלו להתקדם עם העבודה שלהם ומהר. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת לוי, אתה רצית, חבר הכנסת לוי? טוב, לא. יש מישהו אחר שמעוניין להתייחס? אוקיי, תודה. אז אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נצביע על העברת הנושא לדיון בוועדת הפנים כפי שהתבקשו. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר הנושא לדיון בוועדת הפנים – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר הנושא לדיון בוועדת הפנים נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת הפנים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>מדיניות הממשלה נוכח האיום בצפון מצביעה על חזרה לקונספציית ההגנה וההכלה על חשבון הניצחון והכרעה << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצעה רגילה לסדר-היום של חבר הכנסת עודד פורר בנושא: מדיניות הממשלה נוכח האיום בצפון מצביעה על חזרה לקונספציית ההגנה וההכלה על חשבון הניצחון והכרעה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה, עוד פעם דילגו עליי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אפילו קראתי לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מחכה. זה חשוב לי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, מאז 7 באוקטובר מדינת ישראל נמצאת במלחמה, ובמלחמה בכמה חזיתות. מספרים לנו שלא רוצים להעלות את הרף או לפתוח חזית נוספת בצפון. אז יכול להיות שהעצימות היא לא בעוצמה שנסראללה החליט לקבוע כעוצמה גבוהה או נמוכה או בינונית, אבל ברור לחלוטין לכל מי שעוקב אחר הנתונים, אדוני השר, שבצפון יש חזית. בצפון יש חזית וחזית קשה, מעבר ל-100,000 תושבים שפונו מבתיהם, שבעצם היישובים הפכו להיות יישובי רפאים, מופגזים. אנחנו עסקנו פה קודם בהצעה לסדר-היום שעוסקת בשיקום יישובי העוטף. אנחנו נצטרך לשקם את יישובי הצפון, ואני לא יודע ואני עוד לא רואה את כל תושבי הצפון חוזרים חזרה לבתיהם. יש יישובים שלמים שנהרסו – קיבוץ מנרה ויישובים אחרים. אבל בואו נסתכל על רצף האירועים מאז 7 באוקטובר בתמצית. ב-9 באוקטובר – ניסיון חדירה של מחבלים ליד קיבוץ אדמית ושלושה חיילים נהרגים, סגן מפקד החטיבה ולוחמים נוספים; ב-11 באוקטובר לוחם המילואים מתניה אלסטר נהרג מפגיעת נ"ט באזור ערב אל-עראמשה. על פי הוול סטריט ג'ורנל, ישראל שוקלת לפתוח במתקפת מנע בלבנון, אך נמנעת בשל בקשת הנשיא ביידן. אנחנו מדברים על חודש אוקטובר. היה אירוע, עוד אירוע, אבל אנחנו נכנסים לתוך הקונספציה של ההכלה והטפטופים. ב-15 באוקטובר – שני הרוגים בשתי תקריות ירי נ"ט; ב-16 באוקטובר מכריזים על פינוי היישובים עד למרחק של 2 ק"מ מהגבול; ב-18 באוקטובר מרחיבים את הפינוי עד ל-5 ק"מ מהגבול. אגב, החלטת הממשלה היא 5 ק"מ, הצבא הודיע רק עד 3.5 ק"מ. בפועל יישובים גם ב-5 קילומטר לא יכולים להיכנס ליישוב, לא יכולים לצאת. חלקם פינו את עצמם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גם לא ב-3.7. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי הם סגורים מכל הכיוונים, וכדי לגשת אליהם אתה חייב להיכנס לאזורים סגורים, וגם לא מקבלים פיצוי. אבל זה ברמה האזרחית. אנחנו עדיין – ואני מזכיר, הנושא שלנו פה כרגע הוא הקונספציה, הקונספציה שהממשלה שרויה בה. ב-20 באוקטובר לוחם מילואים נהרג מפגיעת נ"ט בנטועה, ותושבי קריית שמונה מפונים מהעיר; ב-22 באוקטובר 14 יישובים נוספים מפונים מאזור הצפון; ב-5 בנובמבר נהרג מאיר מויאל, אזרח עובד צה"ל, מפגיעת נ"ט; ב-12 בנובמבר עובד חברת החשמל שלום עבודי נהרג מפגיעת נ"ט ליד דוב"ב; ב-7 בדצמבר החקלאי אייל אוזן נהרג מפגיעת נ"ט; ב-16 בדצמבר לוחם המילואים יחזקאל עזריה נהרג מנפילת כטב"מ באזור מרגליות; ב-22 בדצמבר לוחם צה"ל עמית הוד זיו נהרג מפגיעת נ"ט, וחברו ליחידה נפצע ומת מפצעיו כעבור ארבעה ימים; ב-6 בינואר עשרות רקטות נורות על בסיס יחידת הבקרה של חיל האוויר בהר מירון; לא אפרט כאן את הנזק ואת המשמעות והפגיעות המדויקות שביצע חיזבאללה באותו בסיס; ב-9 בינואר נופל כטב"מ מלבנון בבסיס פיקוד הצפון בצפת; ב-14 בינואר שני אזרחים, ברק ומירה איילון, נהרגו מפגיעת טיל נ"ט במושב כפר יובל. האזרחים הללו נקברו בלילה, בחושך, לאור פנס, כדי לנסות להימנע מירי בזמן לווייתם. אם הייתם צריכים דוגמה למה היא קונספציה, רצף האירועים הזה הוא הקונספציה שבה שרויה הממשלה. שוב ושוב מספרים לנו שמנסים להימנע ממלחמה בצפון. אנחנו במלחמה בצפון. מספרים לנו שחיזבאללה מורתע, אבל אנחנו פינינו את הגליל. אדוני השר, הממשלה הזו פינתה את הגליל. אנחנו נמצאים במצב שבו מאות אלפים מאזרחי ישראל הפכו להיות פליטים בארצם, בה בעת שאני לא יכול להגיד את אותו דבר על הצד שכנגד. כשאנחנו מסתכלים על הקונספציה שמדינת ישראל הייתה שרויה בה עד 7 באוקטובר ברצועת עזה, היא קונספציה של שינוי תפיסת הביטחון. תפיסת הביטחון שאני גדלתי עליה – בוודאי גם חבר הכנסת מיקי לוי, גם אתה, למדנו את זה בשיעורים הראשונים שלומדים מהי תפיסת ביטחון – היא להעביר את הלחימה לשטח האויב, היא ליזום, להפתיע, לשמור את היוזמה בידינו, למנוע התעצמות של האויב. מה שראינו ברצועת עזה היה בדיוק הפוך. הלחימה במשך שנים ארוכות הייתה בתוך שטח ישראל, הובילה לכך שנכבשו בפעם הראשונה ב-7 באוקטובר יישובים שלמים בידי כוחות חמאס למשך שעות ארוכות, אזרחים נטבחו, נאנסו, נשרפו, איברים נכרתו. כל זה קרה תחת אותה תפיסה של הכלה והבלגה וקבלה של ירי על מדינת ישראל כמשהו שלא מחייב אותנו לצאת למבצע יזום כדי להסיר את האיום. ופתאום מספרים לנו שזאת הייתה קונספציה והיא נשברה. כמה מאות קילומטרים צפונה מדינת ישראל חוטפת רקטות, מפנה יישובים. הלחימה מתבצעת בתוך שטח מדינת ישראל. אלמנט ההפתעה כולו נמצא בידיים של נסראללה – הוא זה שקובע את גובה הלהבות, הוא זה שקובע מתי הלהבות עולות, מתי הן יורדות. אנחנו מחכים לראות. אנחנו שומעים: צה"ל מגיב, צה"ל מגיב, צה"ל מגיב. גם הסיכול שבוצע בידי אני לא יודע מי בלבנון על אותו מחבל נבזה, אל-עארורי, מהווה נקודה של סיכול ממוקד, שאני באמת לא יודע למי היה אינטרס לעשות אותו, אבל אני מברך על כך שהוא נעשה. מדינת ישראל צריכה וחייבת ליזום מהלך שישיב את הביטחון ליישובי הצפון, והביטחון ליישובי הצפון לא יחזור מהבלגה והכלה – הוא יחזור כשתהיה רצועת ביטחון ברורה בתוך שטח לבנון ולא בתוך שטח ישראל. כרגע מה שעשתה הממשלה מאז חודש אוקטובר זה שהיא יצרה רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל תוך שהיא מוותרת על הגליל. רצועת הביטחון חייבת להיות מעבר לגבול, עד אל מעבר לליטני, לקו צידון-ג'זין, כזאת שתרחיק לפחות את ירי הנ"ט הקטלני ותאפשר היערכות למניעה של פלישה קרקעית. אין לנו ברירה. האלטרנטיבה שהממשלה מציעה כרגע היא פינוי הגליל ויצירת רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל – הפוך מכל מה שלמדנו, מכל תפיסת העולם שהייתה כאן עוד לפני קום המדינה. יש כאן – ובממשלה יושבים אנשים שטוענים שהם תלמידיו של ז'בוטינסקי, שהקים את ברית יוסף טרומפלדור. טרומפלדור נלחם בתל חי עוד לפני שהייתה כאן מדינה כדי שלא יפנו, כדי שנמשיך לשלוט בשטח, מתוך הבנה שזאת החובה שלנו כדי לקיים כאן מדינה. והיום, עם הצבא שנחשב לחזק באזור, חיל אוויר, חיל שריון, יחידות מיוחדות, הפכו כ-100,000 איש מאזרחי ישראל בצפון לפליטים בארצם. יצרנו רצועת ביטחון בתוך שטח ישראל ומסרנו את המפתחות לביטחון תושבי הצפון לידיים של נסראללה. זו קונספציה, ואת הקונספציה הזו חייבים לשבור. מחויבותה של ממשלת ישראל היא לשבור את הקונספציה הזאת, כי אם אנחנו חפצי חיים במרחב הזה במזרח התיכון, צריך להבין כל מי שמאיים עלינו שהמחיר שייגבה ממנו הוא גם מחיר טריטוריאלי, אבל הביטחון שלנו, אם יש מישהו שמאיים עלינו, יבוא על חשבונו של מי שמאיים ולא על חשבוננו. ולכן, לצערי, אדוני השר, אני אשמח שתקריא את התשובה שכתבו לך, אבל תפיסת הביטחון שממשלת ישראל מציגה כרגע היא אותה הקונספציה של 6 באוקטובר, והגיע הזמן לשנות אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישיב על ההצעה השר מאיר פרוש, בשם שר הביטחון. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת פורר, לפני שאני אקריא את תשובת השר, אני אומר משפט שלא כתוב בתשובה של השר גלנט. הרי אתה יודע – ואני לא מדבר על התקופה שהייתם בממשלה הקודמת, אצל בנט ולפיד – שהייתה קונספציה מסוימת. אני לא חושב שהסיעה שלכם, ואני לא חושב שסיעת הליכוד, ואני לא חושב שיש סיעות אחרות שמרכיבות היום את הקואליציה, היו שלמות עם הקונספציה הזו, אבל הקונספציה הזאת כל כך העמיקה שורשים, שאם מישהו ניסה לומר משהו כנגד זה, אז הוא היה מחויב סקילה, אם אתה יודע מה המשמעות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יודע שהיה שר ביטחון שניסה לשבור את הקונספציה וראש הממשלה לא הסכים, אז הוא התפטר – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> עכשיו אני לא בא להאשים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> סקילה במובן ההלכתי זה פשוט הרג. אז אני לא אומר שהלכו להרוג, אבל הייתה קונספציה שהצעקנים צעקו: חייבים ללכת לקראת הפלסטינים, חייבים, חייבים, חייבים. זו הייתה הקונספציה. אחרי שפרצה המלחמה בשמחת תורה – למנייני כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, אחרים קוראים לזה 7 באוקטובר – חיפשו דרך איך לאחד, איך להראות אחדות. האחדות הזאת מביאה לקבינט מצומצם שבו נמצא ראש הממשלה, שר הביטחון, השר גנץ, השר איזנקוט, נדמה לי שארבעה, אולי גם דרמר, אבל כדי שתהיה אחדות, אתה צריך להמשיך במשולב ושהחבילה לא תתפורר. עד עכשיו איכשהו זה מחזיק מעמד, וזה חשוב מאוד. כולנו יודעים, ואף אחד פה לא מעוניין שהחברה הזאת תפורר כרגע, ברגעים אלה, בימים אלה, אז לכן אתה נמצא איפה שאתה נמצא. לומר לך שאני, מאיר פרוש, כמו שאתה מכיר אותי לא מהיום, שלם עם הדבר הזה? כנראה שזה יותר חשוב מדברים אחרים. אז נכון שלכם קל היום יותר – אתם באופוזיציה, ובאופוזיציה אתם מגלים את הגישה שלכם, שהייתה לכם לפני שבע שנים, עשר שנים וכדומה, אבל לא שמענו בדיוק את שר האוצר האחרון, לפני סמוטריץ', שפשוט פעל נגד הקונספציה שאתה דיברת עליה עכשיו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יכול להאשים אותו כשר אוצר – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מאוד משבח את השר ליברמן. הזכרתי – הרי התחלתי עם דבריו, אבל עכשיו במדינת ישראל יש עניין – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פורר, אנא. חבר הכנסת פורר, אם תרצה, אני אתן לך אחר כך. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל אני אצטרך לחכות עוד? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> עכשיו למדינת ישראל יש עניין שתהיה אחדות, ואני חושב שמשתדלים להעביר בקבינט המלחמתי המצומצם הזה החלטות פה אחד, ולא שיש חילוקי דעות בין אלה לאלה. העיקר שתהיה אחדות ושהחיילים בשטח ירגישו שהממשלה מאחוריהם, שהם מאוחדים ואנחנו מאוחדים. עכשיו אני עונה את תשובת שר הביטחון גלנט. נתבקשתי בשמו להביא את הדברים האלה, ואני מתנצל בשמו, כי מטבע הדברים נבצר ממנו בתקופה כזאת להגיע ולהשתתף בדיוני המליאה. זו לשון התגובה שהתקבלה מלשכתו של שר הביטחון: חבר הכנסת פורר מתייחס בדבריו למשאבים שמשקיעה מערכת הביטחון בשיפור מרכיבי ההגנה ביישובי עוטף עזה וביישובי גבול הצפון, אך לצד זאת הוא מתעלם מאלפי החיילים, החימושים והפצצות הפועלים מעבר לגבול ישראל ופוגעים באויב וביכולותיו. מעל 100 ימים שצה"ל נלחם במלחמה רב-זירתית, והזירה המרכזית כפי שהוגדרה בידי הקבינט היא רצועת עזה. הכוחות הפועלים בשטח מחסלים מחבלים, מפרקים את המסגרות הגדודיות ומשמידים תשתיות שלטוניות וצבאיות של ארגון הטרור חמאס. מטרות המלחמה שהוגדרו בראשיתה – חיסול יכולותיו של חמאס והשבת החטופים לביתם – תקפות במלואן גם היום, ולכן – אומר שר הביטחון שאני אמסור לך – נמשיך ונפעל בעוצמה עד להשגתן. לצד הלחימה העיקשת, וללא כל סתירה ממנה, נכון שמדינת ישראל תדאג שגבולותיה יהיו מאובטחים וממוגנים, ואנו פועלים – אומר שר הביטחון – גם להשלמת משימה זו. כאמור, כמו שאמרתי, התשובה שקיבלנו משר הביטחון היא על הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת עודד פורר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. עמדה נוספת – חבר הכנסת לוי, בבקשה. אחר כך חבר הכנסת פורר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, הנושא שאני הולך לדבר עליו – גם אתה היית מעורב בו, וניסית לעזור כמיטב יכולתך. חבר הכנסת פורר, הסכת ושמע, כי הנושא שלך מתחבר למה שאני אומר. זה כמה חודשים אני מטפל בנושא ההכרה של המדינה ביישובים עבדון, אלקוש, מנות ואבירים שבצפון. בזמן שאיש לא דאג להם, פילנתרופים יהודים טובים שילמו על השהייה שלהם בבית המלון יהודה. הם מרוחקים מהגבול בין 3.7 ק"מ ל-4.2 ק"מ והם פינו את עצמם. אני מנסה לעזור בכל דרך אפשרית: העליתי את זה בוועדה לביקורת המדינה, זה עלה בוועדת הפנים, הבאתי אותם לוועדת הכספים כדי לנסות לעצור תקציבים עד שיסדרו את הנושא שלהם. שום דבר לא עזר. הצלחנו להכניס אותה גם לראש הממשלה – נכנסה לראש הממשלה בשבוע שעבר, ביום רביעי, דקלה, יושבת-ראש הוועד, עו"ד דקלה, ופרסה בפניו את הנושא. ישבו כאן ביציע שני ילדים שמיררו בבכי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני, צריך רק לחתור לסיום. יש לך דקה, צריך לחתור לסיום. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נורא חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע, אז אני אתן לך ממש עוד טיפה. בסדר? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאה אחוז. העלינו אותם לפה, בכו הילדים, לא יכלו לדבר. הבטיח ראש הממשלה לעזור להם. אני מחזיק בידי סרטים ששלחו חיזבאללה דרך מדינה נוספת לתושבים של ארבעת היישובים האלה מה יהיה סופם. אם מדינת ישראל, ממשלת ישראל, לא תפתור את הבעיה שלהם, כל פגיעה בהם וכל מוות של התושבים האלה יהיה על ידיה של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פורר, בניגוד מוחלט, וכי הבטחתי – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הודעה אישית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי ההצבעה. הודעה אישית היא אחרי הצבעה. אז אנחנו נצביע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת לוי מציע לוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נצביע על העברה לוועדה לביטחון לאומי. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי בראשותו של חבר הכנסת פוגל. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת עודד פורר << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני, הודעה אישית קצרה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר פרוש, בכל הידידות, בנושא הזה של אחדות, אני חושב שאנחנו מגויסים מלא מלא. אתה לא ראית אותנו מגישים הצעות אי-אמון ב-100 הימים האלה. כל ההצעות שהביאה הממשלה עברו פה חלק, אפשר לומר, בתוך המליאה, אפילו שאנחנו לא יושבים בתוך הממשלה, מסיבות שבחרו חברי הממשלה שלא רוצים לראות את חבר הכנסת ליברמן בקבינט המלחמה. אבל מדבר אחד למדנו מהקונספציה, ואני אומר את זה לך, כי בסוף אתה שר בממשלה. אתה לא חבר הקבינט כמדומני, אבל אתה שר בממשלה – אתה נושא באחריות המשותפת, ואתה חב באותה אחריות, כמו כל יתר השרים, גם על דברים שלא היית שותף לקבלת ההחלטות בהם. תזכור את זה מהסיבה הפשוטה שאנחנו מצויים באותה קונספציה. ואם מישהו חושב – ואני יודע שיש כאלה בתוך הממשלה שמבינים שאנחנו באותה קונספציה – הוא מחויב להיאבק בה גם מתוך הממשלה או בדרכים אחרות. לפחות כשאביגדור ליברמן היה שר ביטחון ב-2018, הוא חשב שצריך לתת מכה מקדימה לחמאס, לנוכח האיום שמתפתח משם, ואחרי שהוא ירה על מדינת ישראל, ראש הממשלה, יחד עם מי שהיה אז הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, הוביל החלטה בקבינט בניגוד לעמדת שר הביטחון, ללכת למהלך ההסדרה מול חמאס שמשמעותו תשלום חודשי של כסף קטרי, בליווי קציני צה"ל שמלווים את הכסף הזה לתוך רצועת עזה. זה התחיל מ-15 מיליון דולר במזומן וצמח. וכשהתקבלה ההחלטה הזאת, חבר הכנסת ליברמן, אז כשר הביטחון, שם את המפתחות ואמר: חברים, אני עם ההחלטה הזאת לא ממשיך לשמש כשר ביטחון, ועזב את הממשלה. אתה לא יכול להישאר בממשלה ולהגיד: אני מתנגד, אבל; אתה בתוך האירוע הזה. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> תראה את חוק הגיוס. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין ספק שאנחנו נמצאים בתוך קוראלס של קונספציה בצפון, ותפקידו של כל שר, של כל חבר ממשלה, של כל חבר כנסת, של כל מי שקרוב לעניין, הוא לצלצל בפעמוני האזהרה האלה; לצלצל בהם ולהפעיל את כל המנורות ואת כל האזעקות מהסיבה הפשוטה שאם חפצי חיים אנחנו במרחב הזה, צריך להיות ברור לכל מי שמאיים עלינו שהמחיר שיגבו ממנו יהיה מחיר יקר, ושביטחון אזרחנו קודם לכול, ואת רצועות הביטחון שנצטרך לעשות, נעשה על חשבון האויב ולא על חשבון האזרחים. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> ונאמר אמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1704; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 136; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, שיזמה הממשלה. אדוני היושב-ראש, אני בטח לא מגלה לך שום דבר שבשלושת החודשים האחרונים ישראל מצויה במלחמה קשה שנכפתה עלינו עם מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, שמיני עצרת. מאז החלה הלחימה פועלים כוחותינו באינטנסיביות בעזה, ביהודה ושומרון ובגבול לבנון. במהלך הפעילות של צה"ל בעזה נתפסו פעילי טרור רבים, והם מוחזקים כיום בישראל מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, ובמסגרת הפעילות ביהודה ושומרון נערכו מעצרים רבים. בעקבות זאת, מצבת הכלואים במתקני שירות בתי הסוהר עלתה בשיעור חד. אני חייב לומר, כאחד שגם עבר בבתי הסוהר כדי לראות את תנאי הכליאה, שאנחנו לא היינו רוצים להיות כלואים בתנאים האלה, אבל אין ברירה. העלייה בשיעור הכלואים הורגשה מייד עם פרוץ הלחימה, וכבר בחודש אוקטובר חוקקנו את הוראת השעה שאת תוקפה, אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים להאריך כעת, וזאת כדי להמשיך לאפשר למדינת ישראל למנוע מאותם אנשים לקחת חלק בלחימה, ולא פחות מכך, לקבל מהם מידע שמסייע לנו במהלך הלחימה. לפי ההסדר, השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי, אם נוכח כי לנוכח המצב הביטחוני השורר במדינה יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי, או שעל בסיס חוות דעת של גורמי ביטחון נוכח כי קיימת סבירות גבוהה לכך. בהמשך טעונה ההכרזה את אישור הממשלה ואישור הוועדה לביטחון לאומי, ואת התהליך הזה ביצענו. אדוני היושב-ראש, הכרזה על מצב חירום כליאתי מאפשרת למנהל בית סוהר להלין אסירים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מינימלי, וככל הנדרש גם להלינם שלא על מיטה בחריגה מהוראות לעניין זכאות למיטה. עם זאת, הלנת אסיר שלא על מיטה תיעשה רק בנסיבות שבהן אין אפשרות לספק לו מיטה, ויש להגביל זאת לתקופה קצרה ככל האפשר. בנוסף, לאסיר שלא סופקה לו מיטה, יסופק מזרן כפול, והדבר ייעשה תוך התחשבות בגודל התא ובמאפייניו. חשוב לי לציין שאלה הוראות החוק הבין-לאומי, ומדינת ישראל, כחלק מאומות העולם, עושה הכול כדי לא לחרוג מזה יותר מדי, ואם כן, אז רק באישור ובחקיקה של הכנסת. חריגה מהוראות הדין נעשית, אדוני היושב-ראש, ככלל, לגבי אסירים ועצירים ביטחוניים. עם זאת, מנהל בית הסוהר רשאי להפעיל את סמכותו זו גם לעניין תאים שמוחזקים בהם אסירים אחרים, אם שוכנע שהחריגה מההוראות לעניין שטח מחיה או לעניין זכאות למיטה נדרשת נוכח המצב הביטחוני השורר במדינה, ולאחר שלא נמצאו חלופות אחרות. מנתונים שהוצגו לוועדה בדיון שהתקיים אצלי היום, במהלך תקופת תוקפה של הוראת השעה, עולה כי אכן, עיקר ההצפפה נעשה בקרב האסירים הביטחוניים, אפשר לומר מחבלים. נכון לשבוע שעבר, שהו כ-7,600 אסירים ועצורים ביטחוניים וכ-2,300 אסירים ועצורים פליליים בשטח מחיה של פחות מ-3 מ"ר לאסיר. באחוזים, אדוני היושב-ראש, מדובר בכ-87% מהאסירים הביטחוניים ובכ-20% מהאסירים הפליליים. הוועדה קיימה לאורך שלושת החודשים האחרונים כמה דיונים בהכרזות השר ובדיווחים לפי החוק, וכן ביקרה הוועדה בבתי הסוהר קציעות ואלה, ועמדנו מקרוב על מצוקת המקום בבתי הסוהר ועל הקשיים שהצפיפות מציבה לא רק בפני האסירים, אלא גם בפני הסוהרים האמונים על אבטחת התאים ועושים מלאכת קודש חשובה. מהנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי מספר הכלואים בבתי הסוהר – שים לב למספרים, אדוני היושב-ראש – חצה לאחרונה את קו ה-20,000 אסירים, לעומת כ-16,300 כלואים שהוחזקו בבתי הסוהר ערב המלחמה, וגם אז זה היה מספר מאוד חריג; התקן, אם אני זוכר נכון, הוא 14,500 במדינת ישראל. כלומר, עוד לפני המלחמה היינו כבר בחריגה. הדבר מחייב מציאת פתרונות יצירתיים בטווח הזמן המיידי, אני חייב לומר, לכלל הגורמים שמבצעים פה עבודת קודש בלנסות למצוא פתרונות ארוכי טווח, החל משחרור אסירים לפני הזמן, או כאלה שאפשר להוציא אותם לחופשה, או כל דרך אחרת, כולל בינוי חדש ושימוש במתקנים נוספים כדי לרווח את תנאי הכליאה. הוועדה תמשיך לקיים דיוני מעקב בנושא כדי להבטיח שהפתרונות אכן ניתנים, שכן בקצב הגידול הנוכחי במצבת הכלואים, קרב היום שבו לא יהיו עוד מקומות בבתי הסוהר, וזה הדבר שאני חושש ממנו יותר מכול. במסגרת הצעת החוק מוצע להאריך את הוראת השעה עד יום כ"ג באייר התשפ"ד, 31 במאי 2024, ולהאריך באותו זמן את תוקפה של ההכרזה הנוכחית על מצב חירום כליאתי עד ליום ט' באדר א' התשפ"ד, 18 בפברואר 2024. במהלך דיוני הוועדה, אדוני היושב-ראש, ערכנו כמה תיקונים ודיוקים בהסדר. המרכזי שבהם נוגע לאופן אישור ההכרזה בוועדה אצלנו. לאור מקרים שבהם הממשלה פנתה לוועדה ברגע האחרון – הפעם האחרונה הייתה במוצאי שבת; נעשה סבב טלפוני, וביום ראשון כבר קיימנו דיון כדי לאשר הארכת מצב חירום כליאתי – באופן שלא הותיר לוועדה ולמוזמניה שהות מספקת להתכונן באופן שיאפשר פיקוח ובקרה הולמים, קבענו כי לאחר פניית הממשלה יהיו לוועדה לפחות שלושה ימים לדון בהכרזה, ורק אם לא תאשר אותה במהלך תקופה זו, יפקע תוקף ההכרזה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור, ולכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אני חייב לומר פה תודה רבה לצוות המשפטי של הוועדה, שעושה עבודת קודש, באמת, של בניית החוקים האלה בצורה ראויה, בראשות עו"ד מירי פרנקל שור ובראשות עו"ד עידו בן יצחק, שמלווה אותי למשימה הזו, וכמובן לצוות הוועדה בראשות לאה גופר – חבורה נהדרת שבלעדיהם לא הייתי יכול לעמוד פה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני רק מוכרח להגיד לך, חבר הכנסת פוגל, שחבר הכנסת אלמוג כהן ואני עשינו ביקור כזה בכלא, והתרשמנו מאוד מהמסירות של אנשי השב"ס, מהעובדה שלמרות העלייה המאוד-משמעותית הם לא נותנים לזה לבלבל. הם מבינים מה הם עושים, איך הם עושים. ראינו את תנאי הכליאה של אותם מחבלים מ-7 באוקטובר והלאה, ויש לנו בהחלט על מי לסמוך שם. בהחלט. << קריאה >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << קריאה >> בהחלט. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 1–2 – 4 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ארבעה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 4 נגד – 1 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ארבעה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022 <<נושא >> [מס' כ/918, דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 132.] << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצבעה על הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022. ההצעה נומקה ביום 1 בינואר 2024. לא הוגשו התנגדויות, ולכן נעבור להצבעה. ההצבעה היא בעד או נגד החלת דין רציפות על הצעת החוק. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 1 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022, נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחד בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההחלטה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 20) (חיסיון קרימינולוג קליני), התשפ"ב–2022, התקבלה, וההצעה תחזור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ב בשבט התשפ"ד, 22 בינואר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:25. << סיום >>