דברי הכנסת

דברי הכנסת טו / מושב שני / ישיבה קל"ח / י"ב–י"ד בשבט התשפ"ד / 22–24 בינואר 2024 / 15 חוברת ט"ו ישיבה קל"ח הישיבה המאה-ושלושים-ושמונה של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, י"ב בשבט התשפ"ד (22 בינואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל כישלון ממשלת ישראל בהשבת 136 החטופים שבשבי ארגון הטרור חמאס 7 אפרת רייטן מרום (העבודה): 7 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 11 שלי טל מירון (יש עתיד): 12 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 14 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 15 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד, העברת סמכויות משר לשר, שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה, ביטול משרד ושינוי שם משרד 16 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 17 טלי גוטליב (הליכוד): 19 רם בן ברק (יש עתיד): 23 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 24 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 25 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 30 גלעד קריב (העבודה): 35 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 42 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 43 אריאל קלנר (ועדת משנה לצמצום רגולציה): 45 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 47 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 48 אבי מעוז (נעם): 50 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 51 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 53 עידן רול (יש עתיד): 53 נעמה לזימי (העבודה): 54 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 58 רון כץ (יש עתיד): 60 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 62 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 63 דבי ביטון (יש עתיד): 65 סימון דוידסון (יש עתיד): 65 נאור שירי (יש עתיד): 66 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 71 שלי טל מירון (יש עתיד): 73 מרב מיכאלי (העבודה): 74 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 76 הודעה אישית של חברת הכנסת מרב מיכאלי 82 מרב מיכאלי (העבודה): 82 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 85 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 85 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 86 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 86 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 87 טלי גוטליב (הליכוד): 87 שרון ניר (ישראל ביתנו): 89 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 90 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 92 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 94 הודעת הממשלה בדבר העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 96 השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: 96 הודעת ועדת הכנסת 97 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 97 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024 97 שר התקשורת שלמה קרעי: 97 מיקי לוי (יש עתיד): 99 טלי גוטליב (הליכוד): 100 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 102 רון כץ (יש עתיד): 102 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג–2023 104 שר התקשורת שלמה קרעי: 105 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ב בשבט התשפ"ד, 22 בינואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4207/25 וכלה בהצעת חוק פ/4232/25: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 23 – הוראת שעה) (החמרת תנאי שחרור בערובה של חשוד בעבירות חמורות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי עוטף הגבול הדרומי והצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק תרומת זרע, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – שיעור המס על רכב חשמלי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – שיעור המס על רכב חשמלי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ביצוע בדיקת פוליגרף לחברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה בקלפיות של בעלי מוגבלויות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (תיקון – עובד שהורשע או נאשם בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הכרה בחטוף כנכה או כחלל צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת רון כץ ואופיר כץ; הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק אסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג לנשים בוועדות איתור), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – חיזוק הבקרה והפיקוח הפרלמנטרי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה בשל דרישות כשרות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – משקל ילקוט תקין לתלמידים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק תרומת ביציות (תיקון – תרומת ביציות בין בנות זוג), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, מטי צרפתי הרכבי, דבי ביטון, רון כץ, מאיר כהן, מירב בן ארי, נאור שירי, יואב סגלוביץ' ושלי טל מירון; הצעת חוק איסור סיום התקשרות עם משתתף חופשי המשרת במילואים, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – צבירת חופשה למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הבאת ביציות מופרות מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, מטי צרפתי הרכבי, דבי ביטון, רון כץ, מאיר כהן, מירב בן ארי, נאור שירי, יואב סגלוביץ' ושלי טל מירון; הצעת חוק החקלאות, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, מיכאל מרדכי ביטון, רון כץ ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הארכת תקופת ההגנה מפיטורים למשרתי מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ששון ששי גואטה; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – פצועים בשירות סדיר), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, מיכל מרים וולדיגר, נעמה לזימי, ינון אזולאי, אוהד טל, טלי גוטליב, אופיר כץ, ששון ששי גואטה, יצחק פינדרוס, רון כץ, דן אילוז, אושר שקלים, מיכאל מרדכי ביטון ומתן כהנא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיפוי המעסיק על הפרשות פנסיוניות בעד עובדו המשרת במילואים בנסיבות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – זכויות הסתגלות לאחים שכולים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד, אליהו רביבו, ינון אזולאי, משה גפני, אביגדור ליברמן, מרב מיכאלי, צביקה פוגל, מיכאל מרדכי ביטון, מיכל מרים וולדיגר, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, נעמה לזימי, בועז ביסמוט, אלי דלל, אברהם בצלאל, יצחק פינדרוס, דוד ביטן, אליהו ברוכי, משה פסל, חוה אתי עטייה, ארז מלול, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, אפרת רייטן מרום, יצחק קרויזר, סימון מושיאשוילי, עודד פורר, יבגני סובה, אלון שוסטר, לימור סון הר מלך, אלמוג כהן, מתן כהנא, משה רוט, יונתן מישרקי, יוסף טייב, שרון ניר, קטי קטרין שטרית, אושר שקלים, גלעד קריב, גלית דיסטל אטבריאן, חנוך דב מלביצקי ומשה סעדה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק חד-פעמי לנפגעים ממתקפת הטרור שהביאה למלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר, יצחק קרויזר, יואב סגלוביץ', גלית דיסטל אטבריאן, גלעד קריב, דבי ביטון, נעמה לזימי, קטי קטרין שטרית ואלון שוסטר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 23 – הוראת שעה) (החמרת תנאי שחרור בערובה של חשוד בעבירות חמורות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אליהו רביבו. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ארז מלול, יאסר חוג'יראת, אפרת רייטן מרום, ששון ששי גואטה, סימון דוידסון ויוסף עטאונה בנושא: עצירת התוכניות לעידוד תעסוקת ישראלים בענפי הבנייה והחקלאות המצויים במשבר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה בשל כישלון ממשלת ישראל בהשבת 136 החטופים שבשבי ארגון הטרור חמאס << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת העבודה. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לנמק את ההצעה. בבקשה. השרה גולן איתנו? בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, מי השר המשיב? אגב, לפי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה גולן, לדעתי. נכון? << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> או השר אמסלם או השרה גולן, אחד משניהם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אוקיי, אז יושב-ראש הכנסת, בצדק ובחמלה, הנחת והצבת את כל התמונות של החטופים ממש אל מול עינינו, של כל חברי הכנסת והשרים, של כל הנואמים, כדי שהמראות האלה יהיו לנגד עינינו 24 שעות. אבל למעט חבר הכנסת אלי דלל שהגיע, אדוני, וכמה חברי כנסת מהעבודה, חד"ש, יש עתיד – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תע"ל. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תע"ל, שלום. – – אני לא רואה אף חבר כנסת שמוכן להביט ולהישיר מבט על אי-אמון שמדבר על השבת חטופים. זה אי-אמון שמדובר בו אך ורק על כישלון השבת החטופים, וזה אולי אומר דורשני. אני לתומי חשבתי שהמראות שקורים פה בכנסת והאנשים שאנחנו פוגשים פה מדי יום מספרים את הסיפור כולו. שני ילדים מתוך סיפורי הזוועה האלה, שני אחים, נמצאים עכשיו בעזה – האחים דולב וארבל יהוד. הם נחטפו בשבת השחורה מקיבוץ ניר עוז; איתם נחטפו גם בן הזוג של ארבל, אריאל, ואחיו דוד. סיגל, אשתו של דולב, שרדה בטבח אחרי שעות ארוכות בממ"ד בלי מים, כשמחבלים נמצאים בביתה, ושלושת ילדיה הקטנים, רז בת השבע, יותם בן השש ורון בת השלוש וחצי, צמודים אליה, מבועתים מרעש היריות, והיא עם בטן של חודש תשיעי. אדוני היושב-ראש, אתה יכול לברך את סיגל על לידת בתה הרביעית, דור, שנולדה שבוע אחרי 7 באוקטובר הנורא. תקשיבו להם, תסתכלו בפנים שלהם ותרגישו מה זה כאב ופחד. זה מה שנדרש ממי שמתיימר להיות מנהיג העם. זה קל מאוד להתרחק מהרגש, לנהל את הזוועה הזאת מרחוק, בארשת מקצועית ותוך מעטה קלוקל של אחריות כוללת, אבל איפה הייתה כל האחריות הלאומית הזו בכל 16 השנים שבהן אותם חטופים עצמם ובני משפחותיהם, כל כך הרבה זמן, התריעו? הם אלה שנטבחו באכזריות; רובם תושבי ההתיישבות הציונית בנגב המערבי, שהיא חגורת הביטחון האזרחית של המדינה. הם אלה שהתריעו, למרבה הזוועה, זעקו לעזרה, התחננו לראש ממשלת ישראל: הכניעו את החמאס. להם אתם מטיפים עכשיו שצריך למוטט את שלטון החמאס? אותם אתם צריכים לשכנע שמזוודות הכסף והמדיניות של עצימת עיניים סופה אסון לאזרחי מדינת ישראל? הם ידעו, הם התריעו, והם הופקרו כל השנים. וכעת המדיניות היא המשך הפקרה? הם גם שילמו בחייהם, גם חיים כעת בגיהינום, וגם אתם מבקרים אותם כרגע על המאבק המוצדק שלהם להציל את חייהם של בני משפחותיהם. 108 ימים חלפו מאז נחטפו 136 אזרחים וחיילים משטח ישראל הריבונית. מאז עסקת החטופים חלפו 52 ימים. במשך ימי החושך האלה פורסם כי סהר ברוך, זיכרונו לברכה, שנחטף מקיבוץ בארי, רק בן 25, נרצח על ידי החמאס תוך כדי ניסיון חילוץ; רק לפני שבוע נתבשרנו בכאב על הירצחם של איתי סבירסקי ויוסי שרעבי, זיכרונם לברכה; מאז פורסמו סרטוני זוועה של חטופים וחטופות, חיים ומתים; של בנותינו הצעירות מוכות, אזוקות, מפוחדות; מאז פורסמו עדויות של השבים – התעללויות מיניות, פיזיות, בחטופים. מאז גם החל מאבק מתוזמר וחסר לב וחמלה במשפחות החטופים. זה נוח לא לראות את הפנים; זה נוח לא לשמוע את הבכי, לא להכיר את האנשים באופן אישי, לא להיקשר רגשית, להישאר מנותק, אבל אנחנו מדברים על בני אדם שהם בשר מבשרה של האומה, הקהילה והחברה הישראלית. ואי-אפשר להישאר אדישים מול פניהם של כפיר ביבס ואריאל, שבלעה אותם האדמה, מול אלי שתיוי, ששובת רעב מול מעון ראש הממשלה, בתקווה לקבל יחס ותשובות איפה נמצא עידן בנו. באמת צריך להסביר למה אין לנו אמון? תקשיבו לראומה קדם, שבתה תמר ובעלה ג'ון והילדים – התאומות ארבל ושחר, בנות חמש וחצי, והבן עומר, בן שנתיים וחצי – נרצחו בביתם בניר עוז. ככה היא אומרת: אני מנהלת עם נתניהו שיחה דמיונית; אני אומרת לו: אתה והחמאס הרסתם את מדינת ישראל. העובדות מדברות בעד עצמן. לא צריך משפט, אנחנו המשפט – האזרחים שותתי הדם, הפצועים, הפליטים משני חבלי הארץ. זוהי שואה בארצנו. עדיין אני צריכה לעמוד כאן ולהסביר למה אין לנו אמון? יש טיעון רציונלי אחד שמסביר למה הממשלה הזו לא צריכה לסיים את דרכה ההיסטורית עכשיו? האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה: טבח, עינויים, אונס, חטיפה. חובתה הבסיסית של מדינה כלפי אזרחיה היא לשמור על חייהם וביטחונם. אין ולא יכול להיות אמון בממשלה שנכשלה כישלון כל כך חרוץ. אחת ההצדקות לאחר השואה להקמת המדינה הריבונית והעצמאית הייתה "לעולם לא עוד" – והינה, ה"עוד" קרה גם קרה. ובמקום הכאה על חטא, הודאה בטעויות ובאחריות, מופנית אצבע מאשימה כלפי מאבק משפחות החטופים ורבבות האזרחים, שגם עכשיו יושבים בחוץ באוהלים, מוכי הטראומה, שדורשים: הצל את חטופינו מציפורני המרצחים הארורים בעזה; הצל עכשיו את נשותינו, בנותינו, בנינו, את ההורים ואת הסבים והסבתות שלנו, שעוברים גיהינום מעל ומתחת לפני האדמה וחייהם תלויים בארגון טרור מבחיל ואכזרי. הצל עכשיו, כי עוד רגע כבר לא יהיה את מי להציל. במקום זה, המדיניות שלכם היא להאשים את המשפחות בהיעדר אחריות? זה היקום – הוא קורס לתוך עצמו. ממשלת ישראל, אתם לא יכולים להתנער מאחריות. אתם הכתובת לזעקה מדם ליבנו. למי אתם רוצים שנזעק לעזרה, לחמאס? לקטאר? למי? המדינה אחראית לאזרחינו. למי לפנות, לנשיא פוטין? ללכת, לרוץ עכשיו ולהוציא אזרחות נוספת? אתם לא רואים את השבר המוסרי העמוק? אתם לא מבינים את ההשלכות והמשמעויות של ההקרבה של החטופים, ששומטת את הקרקע של ישראל שעליה עמדנו זקופים מאז היווסדה? ענו בכנות, אם יש לכם אומץ: האם החמצתם ואולי עדיין מחמיצים את ההזדמנות לשחרר את חטופינו? השאלה היא לא אם אתם רוצים להחזיר את החטופים; אני יודעת ומאמינה לכולכם שאתם רוצים להחזיר אותם. השאלה היא מה אתם עושים כדי להחזיר אותם. מה ההסבר שלכם לסתירה בין המציאות להצהרות? איך יכול להיות שכל הגורמים כולם אומרים שהמפתח הוא אצל ממשלת ישראל? האם אתם יכולים לומר בכנות שהפעילויות של הממשלה עוסקות רק בהצלת חייהם? כי תקשיבו להדלפות, תקשיבו בעצמכם להדלפות שלכם – כמו מה זה נשמע? מלחמות אגו, הישרדות פוליטית, הדלפות ומריחת זמן. אני מסתכלת על המשפחות, ואני רואה אותן בשבי. יש משפחות שמפחדות לצאת בגלוי, הן מפחדות לצאת נגד הממשלה, ויש משפחות שנלחמות מעל כל במה אפשרית בארץ ובעולם; יש משפחות ששובתות רעב, יש מי שצורח עד כלות, ייאוש ותסכול ופחד, כי הם יודעים: לא אומרים לנו את האמת; אומרים: אל תתראיינו, תמחו בשקט, אל תעלו את המחיר. יש מחיר לילדים שלך? שלי? יש מחיר לילדים? היינו יושבים בשקט, אתה ואני, יו"ר הכנסת, מאה ימים? יושבים בשקט? אחרי 108 ימים של מלחמת עזה הארורה, זה האי-אמון הראשון שמוגש מכאב, מכעס, מחרון, בשביל להביט בפנים של הרשות המבצעת, ממשלת "אני אנווט", ממשלת "ימין על מלא", ממשלת "אני בעל הבית", ממשלת "מר ביטחון" – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> משפט לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולומר לכם: הפקרתם; לומר לכם: נכשלתם. הפקרתם. זה לא נאום של בכי ונהי, זה לא נאום של "הפסדנו". אזרחי ישראל הם עוצמה – תרשה לי רק לסיים, כי חשוב לי לומר ממש מדם ליבי את הפסקה האחרונה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה בסדר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אזרחי ישראל, שידעו לקום מהזוועה כבר באותו היום, וכמו עוף החול להיוולד מחדש – האי-אמון הזה בא לבטא רצון כן ועז לשינוי ותיקון. דור התקומה היה הדור שייסד וכונן את המדינה, וכעת אנחנו עם דור 2023, הוא דור הנכדים והנינים של דור התקומה. זה דור מרגש ואדיר, שקם מהאפר כבר באותו היום מתוך שליחות, מוסר ועוצמה. לדור הזה מגיעה הנהגה אחרת – ערכית, אמיצה, ישירה ואחראית. זו לא הממשלה הזו. אין לנו אמון בה. "ה' עֹז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. תשיב על ההצעה בשם הממשלה השרה מאי גולן. בבקשה. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אני רק אומר במשפט לחלק ממשפחות החטופים שאני רואה שעומדות למעלה: אנחנו כואבים את כאבכם מאוד, ואנחנו פועלים ללא הרף כדי להחזיר את היקרים שלכם, שהם גם היקרים שלנו. אומר בקצרה שהממשלה, כממשלה, אחראית. אנו לא משתפים פעולה עם פוליטיקה קטנה ולא עם שום סוג של פוליטיקה כזאת או אחרת בזמן מלחמה על זכות הקיום והביטחון של אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממשלת פופקורן. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זו בחירה שלכם לעסוק בזה בזמן שאנחנו מאבדים את טובי בנינו ובנותינו. אנחנו כממשלה אחראית לא נשתף עם זה פעולה בזמן מלחמה. תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – עושה סיבוב. תרופות לחטופים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לגברתי. בהתאם לתקנון הכנסת, נעבור לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברות – חברת הכנסת שלי טל מירון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – ממשלה חצופה. ראש ממשלה שמשקר לציבור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, עד כאן. תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון, עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עד כאן – לא עד כאן, רק התחלנו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני פה למעלה בשביל האנשים האלה. היום הוא היום ה-108 למלחמה, ויש לנו 136 חטופות וחטופים בעזה. במה הממשלה התעסקה בשבועיים האחרונים? היה לנו את סיפור הפופקורן; היו לנו דחיות של ישיבות, ביטולים של ישיבות, מריבות בין לשכות, כספים קואליציוניים, משחק הכיסאות בין שרים, בין תיקים, תקיפות של הרמטכ"ל, שר שלא מבין למה צריך להתעסק בנשים או במעמד האישה; אשת ראש הממשלה שרוצה לפטר את אחד הדוברים המוצלחים, שעושה שירות מעולה למדינת ישראל; השרה אורית סטרוק הגדילה ואמרה ששכר השרים נמוך מדי – עכשיו, באמצע המלחמה. אני דורשת שהשיח יהיה על החטופים והחטופות. הממשלה הזאת צריכה לקום כל בוקר ולעסוק בזה מהבוקר ועד הלילה. אפילו שר בקבינט המצומצם, השר איזנקוט, מספר לנו שאין לו אמון במה שהם אומרים, שהם משקרים לעם, ואני דורשת שהחטופים והחטופות יהיו בראש סדרי העדיפויות של מדינת ישראל. אי-אפשר לדבר רק על הניצחון בזמן שיש לנו אנשים שנמקים במנהרות ללא אוויר. אל תקריבו את האנשים שלנו. אני מצפה מכל חברי הכנסת בבית הזה ומכל השרים בממשלה לדבר על זה מעל כל במה, בכל ריאיון, בכל ישיבה, בכל דבר שהם עושים. לא יהיה חוזה חדש בין המדינה לאזרחים אם לא נחזיר את החטופים האלה הביתה. מתוך ה-136, כמעט 30 כבר לא איתנו. הם יחזרו בארונות. דמיינו לעצמכם את התמונה הקשה הבאה: מטוסי חיל האוויר מובילים 136 ארונות קבורה עטופים בדגלי ישראל – החטופים שלנו; 136 הלוויות שיתפרסו בכל רחבי המדינה, שבעות שיימשכו ויימשכו. זו לא תמונת ניצחון. מחר תתכנס פה השדולה למען נפגעות עבירות אלימות מינית במלחמת חרבות ברזל. לצערי הרב מאוד, אנחנו שומעים חטופות וחטופים שחזרו מהשבי ומדברים על הפגיעות שנעשות בשבי, על ההתעללות, על העינויים, על האלימות המינית. אסור לנו לתת להם להישאר שם. אני לא רוצה לדמיין מצב שחטופות שלנו – סליחה על האמירה הקשה – יולדות בשבי או חוזרות לפה ולא יכולות לסיים את ההיריון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי, כי תם הזמן. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מסיימת. כמו שהבטחתי מעל הבמה הזאת כבר הרבה פעמים, אני מתכוונת להיות הקול שלהן, כי הן לא יכולות לדבר עכשיו. ואני מבקשת מכל אחד ואחת פה להיות הקול של החטופים שלנו, לדבר אותם ועליהם כל הזמן מעל כל במה, בכל ריאיון, בכל ועדה, בכל דיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחות החטופים, אחרי מעל ל-100 ימים הוכח מעל לכל ספק שלא אמצעים צבאיים ואפילו לא הממשלה עצמה הצליחו להחזיר חטוף אחד לחיק משפחתו. מה שנתן את האפשרות להחזיר חטופים בעסקה הקודמת, אדוני היושב-ראש, זה התקווה שאולי העסקה הזאת תביא להפסקת המלחמה. לכן הקונספציה הזאת היא שגויה מאוד, והממשלה עדיין אוחזת בקונספציה השגויה הזאת, והמשפחות והחטופים עצמם משלמים את המחיר, מסכנים את חייהם. ראוי, גם מבחינה מוסרית וערכית וגם כאחריות ממלכתית של ממשלת ישראל, שלא הצליחה לשמור על חייהם של אזרחים רבים ולהגן עליהם ולא השכילה להבין את מחויבותה כלפי החטופים כולם – ראוי שהממשלה תיגש לטיפול בנושא בקונספציה אחרת לגמרי. כנראה, אדוני היושב-ראש, שאין ברירה, חייבים להפסיק את המלחמה הזאת, לצאת לדרך מדינית אחרת, אבל קודם כול לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים הביתה. זאת הפעם הראשונה שאנחנו עומדים בשלושת החודשים האחרונים בהצעת אי-אמון. האם זה נכון וחכם להעלות את הנושא הזה כהצעת אי-אמון? אני חושב שדווקא הנושא הזה, עם כל המשמעות שלו, הוא נושא שראוי שיהיה בדיון של הצעת אי-אמון, כי ממשלה שלא מצליחה להחזיר את האזרחים החטופים לחיק משפחתם, לא ראוי שתמשיך לכהן יום אחד. אדוני היושב-ראש, הלוואי שיכולתי להזכיר עכשיו את כל שמותיהם של החטופים, אבל זמינים בפניי שלושה חטופים שיש משמעות מסוימת, גם מבחינתי כחבר כנסת ערבי, גם לחברה הערבית, להעלות את שמותיהם עכשיו: חמזה זיאדנה ואביו יוסף זיאדנה, ופרחאן אלקאדי – שלושה חטופים מתוך שישה חטופים; שניים חזרו, ואחד זכה לרגעים של חופש ונהרג בשוגג עם שני חטופים אחרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סאמר טלאלקה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סאמר טלאלקה, כן. לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שחשוב מאוד שממשלת ישראל תשנה כיוון ביחס הזה. העדיפות הראשונה עכשיו היא להחזיר את האזרחים החטופים, וכמובן, אם יש – פועלים זרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 108 ימים מאז 7 באוקטובר. 136 חטופים. אני כאיש הנגב רוצה להזכיר שלושה חטופים: יוסף זיאדנה, חמזה זיאדנה ופרחאן אלקאדי. שלושתם 108 ימים עם עוד 133 חטופים, ומהיום הראשון אנחנו בחד"ש-תע"ל אמרנו שצריך עסקת חליפין מיידית של כולם תמורת כולם. אנחנו גם לא חסכנו בכל ערוץ הידברות כדי להשפיע שתתבצע עסקה. מהיום הראשון אמרנו שגם נשים וילדים צריכים לחזור. אבל מהרגע הראשון יש מי שדאג שעסקה כזאת לא תתבצע, וזה ראש הממשלה ביבי נתניהו, שמכר לציבור שרק בדרך צבאית הוא יכול להחזיר חטופים – דבר שהוכח שלא נכון. בכוח ובמבצע צבאי הוחזרה רק חטופה אחת. התברר גם שרק בעסקה, בדו-שיח, במשא ומתן, אפשר להחזיר. את זה אמרנו מהיום הראשון. כנראה, בשביל עמדה נכונה, בשביל עמדה מוסרית, בשביל עמדה אנושית, לא צריך להיות לא רמטכ"ל ולא חבר בקבינט המלחמה, כי ראינו גם אחרי 100 ימי מלחמה מה אומר גדי איזנקוט בקבינט המלחמה. הוא אומר: אי-אפשר להחזיר את החטופים בחיים שלא דרך עסקה, וכל מי שאומר אחרת מוכר לוקשים. זה מראה בצורה ברורה שדרך מלחמה אי-אפשר להחזיר. אבל זה מראה, עוד פעם – קיבלנו את התשובה לפני שעה כששר הכישלון הלאומי אמר בצורה ברורה: אם אין מלחמה, אין ממשלה. כנראה טובתו האישית של נתניהו, ההישרדות הפוליטית האישית של נתניהו, קודמת לכל דבר. לכן אנחנו קוראים עוד פעם להחזיר את כל החטופים ולבצע עסקת חליפין של כולם תמורת כולם, אתמול ולא היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עטאונה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה של סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה. חברי הכנסת, אנא, שבו במקומותיכם. אני מצביעים כעת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה – 18 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 18, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא קיבלה את הרוב הדרוש ולכן לא התקבלה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד, העברת סמכויות משר לשר, שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה, ביטול משרד ושינוי שם משרד << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – החלטות הממשלה בדבר העברת סמכויות, שינוי בחלוקת התפקידים, העברת שטחי פעולה, ביטול המשרד לקידום מעמד האישה ושינוי שם משרד. אני מזמין את השרה מאי גולן. את מציגה את הנושא הבא, נכון? חבר הכנסת אלהואשלה מודיע כי הצביע מהעמדה של חבר הכנסת עופר כסיף בטעות. אבל הצבעת פעם אחת? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז אנחנו נרשום זאת בפרוטוקול. השרה מאי גולן מוזמנת להציג את החלטות הממשלה. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מודיעה בשם הממשלה על העברת שטחי פעולה. בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-9(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטחי הפעולה על פי הפירוט הזה: מהמשרד לקידום מעמד האישה למשרד לשוויון חברתי, את שטח הפעולה: קידום מעמד האישה, ובכלל זה את האחריות לרשות לקידום מעמד האישה; ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי למשרד לשוויון חברתי, את שטח הפעולה: אגף בכיר אזרחים ותיקים, וכן את הפרויקטים הנוספים בתחום האזרחים הוותיקים שהועברו למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מכוח סעיף 5.ב.1 להחלטת ממשלה 109 מיום 5 בפברואר 2023. הודעה שנייה מטעם הממשלה על העברת סמכויות – אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר סמכויות על פי הפירוט הזה: 1. להעביר לשר לשוויון חברתי את הסמכויות הנתונות לשרה לקידום מעמד האישה על פי חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח–1998; 2. להעביר לשרה לשוויון חברתי את הסמכויות הנתונות לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לפי חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלה. הודעה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים וביטול המשרד לקידום מעמד האישה והמיזוג שלו עם המשרד לשוויון חברתי – אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: א. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים ולמנות את השרה מאי גולן – אנוכי – לתפקיד השרה לשוויון חברתי במקום השר עמיחי שיקלי, אשר ימשיך לכהן כשר התפוצות והמאבק באנטישמיות; ב. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, לבטל את המשרד לקידום מעמד האישה ולמזגו כרשות במשרד לשוויון חברתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחרי שביטלתם את הרשות – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בהתאם לסעיפים האמורים בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – זו לא פוליטיקה קטנה. השרה, בואי – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא מתאים לך, הרב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא פוליטיקה קטנה? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> רב האופוזיציה קריב, לא מתאים לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השרה, רק עכשיו ביטלתם את הרשות. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הודעה אחרונה על החלטה – שינוי שם המשרד. אני מתכבדת מאוד להודיע בזאת שהממשלה החליטה כי מעתה המשרד לשוויון חברתי ייקרא המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה לגבי רשות הבדואים? יש הודעה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אחרי זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה, ומזל טוב על השם החדש. שיהיה בשעה טובה, ובהצלחה בשביל כל עם ישראל. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> חיכיתי שתגידי רשות הבדואים, משרד התפוצות. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> חכה, זה עולה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בשם עם ישראל הנכבד, אני פונה בעניין הזה לרמטכ"ל ולדובר צה"ל. היום בבוקר נעצרו ישראלים, קצינים ונגדים בצה"ל, בחשד ללקיחת אלפי שקלים של שוחד תמורת אישורי עבודה של פלסטינים מהרשות ומעזה – אישורי עבודה בתוך ישראל. תהיתי למה כל מיני גורמים נורא מזדרזים לאשר ולקדם עבודה של פלסטינים בשטחי מדינת ישראל אחרי תופת 7 באוקטובר, אז הינה, גיליתי: אינטרסים כלכליים כספיים עומדים מאחורי הדבר הזה. חשבתי שדובר צה"ל יוציא הודעה שהוא מגנה בתוקף קצינים ונגדים בצבא שקיבלו שוחד. שוחד – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם עצרו אותם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, זה לא הצבא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא הצבא, זה מצ"ח. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> קיבלו שוחד. חשבתי שדובר צה"ל ייתן לזה איזושהי התייחסות, משהו. במקום זה, דובר צה"ל נתן התייחסות למה שחשוב באמת, וזה לחיילינו הגיבורים המופלאים, חיילי המילואים, שאחרי שלושה חודשים יוצאים משטחי לחימה ואומרים שאסור לצאת בלי להכניע את האויב, בלי לנצח את האויב. על זה דובר צה"ל הוציא הודעה מהר מאוד, שהוא מגנה בתוקף את האמירות האלה של חיילינו הלוחמים. יש לי חדשות בשבילכם, אדוני הרמטכ"ל ודובר צה"ל גם יחד: גדוד 71 פנה למח"ט שלו, כרמי, נדמה לי, גיבור מאוד, וביקש ממנו – ככה צה"ל לא נלחם: צה"ל לא זונח שטחי לחימה; צה"ל לא נסוג לפני שהוא מבצע את המשימה שלו. ואני אומרת כאן את מה שאני אומרת גם לממשלה. יצאנו מצפון הרצועה – למה יצאנו מצפון הרצועה, אין לי שמץ של הבנה. מספרים לנו בוועדת חוץ וביטחון שלא את הכול אנחנו מבינים, כי אנחנו לא לוחמים ולא לוחמות ולא גיבורים ולא גיבורות. אני, את כל מה שאני יודעת אני יודעת מהחיילים והלוחמים בשטח, שמספרים לי את הדברים, והפלא ופלא, כל מה שהם אומרים נכון. יצאנו מצפון הרצועה – קיבלנו את הדבר הבא: קיבלנו חמאס שמתחזק, קיבלנו ירי טילים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה שלך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. קיבלנו ירי טילים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה את רוצה מדובר צה"ל? זה ראש הממשלה שלך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> קיבלנו ירי טילים על חיילינו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה ראש הממשלה שלך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וקיבלנו ירי טילים לכיוון הארץ. ומה שמדהים הוא שגלעד קריב לא נותן לעובדות לבלבל אותו, אז אני אזכיר לו רק מושכלות יסוד לפני שאני מסיימת את הנאום הקצרצר הזה. הממשלה פועלת על פי דפ"עות ותכנון מלחמה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, די, די. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שמעבירה לה צמרת צה"ל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם לא אחראים לשום דבר. הממשלה שלך לא אחראית? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> צמרת צה"ל מתווה כאן דרך לחימה שהיא לא מקובלת עליי. הרמטכ"ל לא מסוגל להוציא מהפה שלו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, די – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את המילה "כיבוש" או "שליטה בשטחים". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומרת לרמטכ"ל: אל-ארד, אל-ארד, אל-ארד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, זה ראש הממשלה שלך. מה את רוצה מהרמטכ"ל? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רק אם נפגע באדמות של האויב – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תצביעי אי-אמון בראש הממשלה שלך, שהוא קרקס – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רק אז נשיג תמונת ניצחון. רק כיבוש צפון הרצועה יוביל אותנו לניצחון על האויב בעיניים שלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – ראש ממשלה שהוא מוקיון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם מדברת על דובר צה"ל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש בעם הזה אנשי חזון, כאלה שבנו את המדינה, כאלה שחתרו להשביח אותה, ששאפו לבצר את ביטחונה ושאפו לשלום: הרצל; בן-גוריון, שהקים אותה; בגין, שהביא את השלום עם מצרים; יצחק רבין, שעשה את השלום עם ירדן, ועוד לא מעט מנהיגים שקמו בבוקר וחשבו מה לעשות ואיך להיטיב עם עם ישראל. ומנגד, יש את משיחי השקר – אותם אנשים שיש להם חזון ואמונה, אבל כזאת שמרסקת אותנו ולוקחת אותנו למקומות לא ראויים: חזון מדינת ההלכה – החזון שמוביל סמוטריץ' בחוכמה, ובן גביר בתחכום רוכב על הפחד, פופוליסט רדוד. התוכנית היא ארוכת שנים, כי יש להם זמן: זה מתחיל בלקצץ בתקציב ההשכלה הגבוהה ולהעביר את אותו כסף לחיזוק הזהות היהודית של הציבור החילוני. יש לזה מטרה – זה אמור לשרת את ההפיכה ולהכשיר את לבבות הילדים של היום לקבל את מדינת ההלכה של מחר; יש את העברת הכספים המסיבית למוסדות החינוך שלא מלמדים בהם לימודי ליבה, מאותה הסיבה: תהיה משכיל – אתה עלול לשאול שאלות; זה מצדיק את העברת הכספים למניעת נשירה מהישיבות – חס וחלילה שיתגייסו הנערים העלולים להיחשף לעולם החילוני ולהתחיל לתהות. ובן גביר – הוא בקמפיין "כל הערבים אותו דבר". לכן ניתן רוח גבית, שלא לומר נעודד את נערי הגבעות לעשות פרובוקציות, שיובילו להרג, לשרפה ולהתקוממות, שתאלץ אותנו להשתמש באלימות, שתביא לעוד אלימות; לא נאפשר להם לעבוד, נביא אותם לייאוש כזה שיגרור התקוממות שתוביל לכאוס. בערביי ישראל נטפל באותה דרך: נתעמר בהם בכבישים, בכניסה למסגדים, נכפיש אותם, נגרום לאנשים לא לרצות אותם במקומות העבודה. זו השיטה, שיטה שבסוף תוביל למדינה ללא ערבים או ערבים ללא זכויות; תוביל למדינת הלכה. ומי מאפשר את זה? נתניהו. נתניהו מוביל אותנו בפחדיו לסופה של מדינת ישראל. נתניהו וחבורת השפנים רפי היכולת שסובבים אותו מובילים אותנו לחורבן. על זה אין סליחה ואין מחילה ואין ביחד. ביחד יש רק על בסיס ערכים משותפים, ערכים של "ואהבת לרעך כמוך", "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", ערכים של שוויון, חיה ותן לחיות. את הממשלה הזו צריך לסלק. חייבים בחירות, וכמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת נתניהו לא מפתיעה, וכל יום יש החלטות חדשות, ויש גם החלטות שקשורות לחברה הערבית ולחברה הבדואית. לא יודעים מה לעשות עם הבדואים, כל פעם יש החלטה חדשה, והיום אנחנו עומדים כאן ומעבירים את הרשות של הבדואים למשרד התפוצות. זה לא חדש מבחינתנו, כי פעם היינו בחקלאות, אחרי זה במשרד לשוויון חברתי, והיום אנחנו בתפוצות, (אומר בערבית: פליטים, כאילו הבדואים הפכו להיות בתפוצות.) יש לנו הרבה יישובים בנגב, יישובים לא מוכרים, כמו מחנות הפליטים. המדינה הורסת ולא נותנת פתרונות לזוגות הצעירים, לאנשים, לאזרחים. כלום. במשך שנים רבות פונים לממשלה, למפלגות שמרכיבות את הקואליציה, ומדברים עם כולם, אבל אין מענה, כאילו אין בדואים בנגב. מתייחסים רק למגזר אחד, לסקטור אחד. משרד התפוצות – (אומר בערבית: זרים, תפוצות) – למה זה? מה עשו לכם הבדואים על מנת לקבל החלטות נגד התושבים? אנחנו רוצים שהממשלה, השרים, הפקידים, יתייחסו לאנשים בכבוד, יתייחסו לכולם בצורה שווה. דיברנו הרבה, וכל שבוע עולים לכאן ופונים לשרים ולחברים בממשלה על מנת להסתכל בצורה שווה על האנשים. חבל מאוד שיש עם כאן במדינה – אוכלוסייה שלמה שהמדינה לא מתייחסת אליה כמו אל שאר אזרחי המדינה. זה לא יכול להיות. אנחנו לא רואים את זה במדינות אחרות. דווקא אתם, דווקא הממשלה כאן, במדינה, צריכה לקבל החלטות בניגוד למה שהיה ומה שקרה בעבר. צריכים להסתכל על ההיסטוריה ולהתחשב באוכלוסיות שנמצאות כאן. לכן אני רוצה להגיד בקצרה, אדוני היושב-ראש, משפט אחד בערבית: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנחנו, הערבים בנגב היום, מסתכלים על הממשלה הזאת כעל ממשלה גזענית, אשר מגדילה את הפערים בינינו ובין כל שאר האזרחים. בשל כך אנחנו נמשיך להגן על האדמה שלנו, ואנחנו נמשיך להתעמת עם הממשלה הגזענית הזאת עד אשר תיפסק ההריסה ותהיה הכרה מלאה בכפרים הערביים שלנו.) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. הרשימה נעולה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה משרד? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תפוצות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה סימן שלא רוצים לטפל בכלום. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: פעם נוספת אנחנו עומדים בפני סצנה שיש בה הרבה לעג, הרבה זלזול והרבה יהירות כלפי החברה הערבית שלנו. התיקים או העניינים של החברה הערבית נמצאים בכמה מוסדות ממשלתיים. היום אנחנו עומדים בפני סצנה שבה אין אפילו שר אחד אשר מוכן לשאת באחריות לענייני האזרחים הערבים ולעבוד בנחרצות כדי לפתור את הבעיות שלהם. כל אחד מחברי הממשלה דואג לאינטרסים האישיים, המפלגתיים, לאינטרסים של החברה שלו או של הפלג שהוא בא לייצג. לכן היה קל לשר שיקלי – אשר אמר דברים גדולים עם תחילתה של הממשלה הזאת ב-1 בינואר 2023 – היה קל עבורו – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מנסור, מה אתה אומר? מה אתה אומר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – לוותר, לבטל או להיפטר מהמשרד שמתרכזים בו הניהול והטיפול בתיקי החברה הערבית. לסיכום ענייננו זה, לחברה הערבית – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – אם אנחנו לא נהיה בעלי עניין – –) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מה הוא אומר? הוא אומר שיהיה טוב לעם ישראל. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – מי שנושאים בטיפול בענייני החברה הערבית – ויש לנו זכות להחלטה אישית בענייני החברה הערבית שלנו – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, חברת הכנסת גוטליב. חבר הכנסת מנסור עבאס, שנייה אחת. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – והמוסדות אשר מנהלים את ענייני החברה הערבית שלנו – לא ימלא את התפקיד הזה שום חבר כנסת אחר.) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מנסור, מנסור עבאס. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש לי עוד דקה. עכשיו אני אתרגם לעברית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, אני עוצר את השעון. יהיה תועלתי אם תגיד שתי מילים בעברית. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הינה, השארתי דקה שלמה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תגיד בעברית גם פחות או יותר, יהיה נחמד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש, החלטת הייעוץ המשפטי היא שהתרגום בעברית הוא לא בתוך שלוש הדקות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בהחלט – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אני יודע, אני יודע מה שאני צריך לדעת. אני יודע. תודה. ביקשתי שקט. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יאללה, חברים, בואו. טלי, תקשיבי לי, עכשיו אני מדבר אלייך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל יש החלטה מסודרת בעניין. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טלי, תקשיבי, תירגעי קצת, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צריכה להירגע. אני רוצה להבין מה אתה אומר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הינה, עכשיו אני מדבר איתך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, כדי שתביני מה הוא אומר, צריך לתת לו עוד שלוש דקות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תנו לו לדבר, זהו. אני לא צריך עזרה. תנו לו לדבר. הוספתי לו. יש לו זמן, הוא יכול לדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אם היא רוצה ואתה מחליט – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש לו אפשרות לדבר. חבר הכנסת מנסור עבאס, תמשיך, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיד משהו, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תמשיך, בבקשה, כי אני לא עוצר את השעון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם אתה רוצה שהוא יגיד בעברית, אתה צריך לתת לו עוד שלוש דקות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא רוצה כלום, אני רוצה שהוא ימשיך לדבר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טלי, תקשיבי, זה מה שאמרתי בערבית וניסיתי להסביר קודם כול לאזרחים הערבים: אם אין אני לי, מי לי? הוכח מעל לכל ספק שאם אין לנו נציגות מסביב לשולחן הממשלה בתוך הקואליציה, אף אחד לא ידאג לנו. לכן היה מאוד קל שהשר עמיחי שיקלי יוותר על המשרד הזה, שמרכז כמה רשויות של החברה הערבית שמנהלות את התחומים העיקריים – כלכלה, חברה, גם הרשות להסדרה – הוא ויתר על זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא ויתר, הוא העביר – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא זרק את זה. אף אחד – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, אדוני, אתה לא יכול לעצור אותי עכשיו. תן לי את הדקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, הוספתי לך, הוספתי לך דקה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא הוספת לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל עכשיו יש ויכוח, ויכוח איתו. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא ויכוח. אני מנסה שחברי הכנסת כולם, גם דוברי העברית, יבינו מה שאמרתי, וזה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הסברת את זה טוב. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן המסקנה שלנו היא שאנחנו כמפלגה ערבית צריכים תמיד לשאוף להיות בעמדת השפעה בתוך הקואליציה, בתוך הממשלה. בעזרת השם, נחליף אתכם ונהיה בממשלה הבאה, ואתם תהיו בצד הזה, באופוזיציה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אפרופו הידיעה על מעצר מתווכים למתן רישיונות לכניסה לישראל, אני מברך על המעצר. אני העליתי את זה כמה וכמה פעמים בוועדות הכנסת. מדובר באנשים נבזיים שמנצלים את המצוקה של הפועלים הפלסטינים ולוקחים מהם דמי תיווך ששווים בערך למשכורת שלהם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פרוטקשן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פרוטקשן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שוחד כדי להיכנס לישראל – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדבר הזה זה ניצול – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לוקחים מהם כסף. הם משלמים בשביל לעבוד פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, תנו לו לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השוחד יעוור עיני צדיקים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא מדבר בעברית, לא בערבית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא רק זה, בינתיים כולם מסכימים לכל מילה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, את מסכימה איתו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עד עכשיו בינתיים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן, צריך למגר את התופעה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למגר כניסת עובדים פלסטינים לישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תנו לו לדבר, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טלי תעלה אחריך ותדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, להמשיך, אנא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יצאת או שאת נשארת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפנה אליי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אומרים עלייך בערבית "קדאחה". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "קדאחה", לא הבנת את המילה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חולת נפש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא הבנת את המילה? "קדאחה" זה צרחנית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חולת נפש, לא לקחתי את הכדורים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, זה לא הנושא. זה לא הנושא, זה לא המקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה, אדוני, אתה מאפשר לו לקלל אותי? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תסביר לה, תסביר לה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא מאפשר לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זאת לא קללה, לא קיללתי אותך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, זה הולך להיות הנושא? אז אנחנו נעבור לדובר הבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה לכם? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא הנושא, אני מבקש להפסיק מייד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן, התופעה הזאת – צריך למגר את השחיתות – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? למה אני צריכה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – השוחד והפגיעה בפועלים ובזכותם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו בת דודה שלך או דודה שלך חברה בחמאס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לתעסוקה הוגנת; וחלק הם קצינים וחיילים בצבא, ולכן זה חמור. (אומר בערבית: חלק מתווכים ערבים ופלסטינים,) וזה יותר חמור. הם יותר מטונפים, (אומר בערבית: מלוכלכים יותר מאלו של הצבא. מי שמנצל את כאבם של הפועלים ואת הצורך שלהם בעבודה ובפת לחם הוא אדם שפל וחסר כבוד.) המשפט האחרון, אחרי שהפריעו לי. כמה תוספת, אדוני? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אעצור אותך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> השר שיקלי עבר למשרד התפוצות ולקח איתו נדוניה: הרשות לפיתוח הבדואים. מה קשור משרד התפוצות למה שאתם קוראים לו הפזורה? זה גם שם לא נכון; הכפרים הלא-מוכרים. מה קשור? מה, נדוניה של אבא שלך? מה אתה לוקח את זה יחד איתך? אחרי שבתפוצות לא רצו לשמוע ממנו אז הוא החליט לנסות את מזלו עם הערבים הבדואים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמה אפשר להתעלל באוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, גברתי השרה, השרה גולן, לפני דקות אחדות הגדרת את הצעת האי-אמון שהגישה הסיעה שלי, סיעת העבודה, כפוליטיקה קטנה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זולה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> זולה, עוד יותר גרוע. זאת אומרת שאחד הכלים הפרלמנטריים החשובים ביותר בבית הזה, שמעוגנים בתקנון הכנסת, זה פוליטיקה זולה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> נכון, נכון. לא בזמן מלחמה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> והעובדה שבמשך כמעט ארבעה חודשים, ארבעה חודשים, האופוזיציה נתנה לממשלה שאת חברה בה קרדיט ולא הגישה הצעות אי-אמון – זאת פוליטיקה זולה, זאת פוליטיקה זולה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא הבנתי – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל מה שקורה סביב שולחן הממשלה שלך זאת פוליטיקה גבוהה, פוליטיקה שצריכה להילמד בבתי הספר לפוליטיקה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אין פוליטיקה. מלחמה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוויכוחים שלכם על ביטול המשרדים, הריב המגוחך הזה על סמכויות של משרדים שכולם היו צריכים להיסגר – זאת פוליטיקה גבוהה. התדרוכים של ראש ממשלה נגד רמטכ"ל, נגד שר הביטחון – זאת פוליטיקה גבוהה, נכון? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> המחמאות שראש הממשלה נותן לשרת התחבורה, שלא מבצעת את תפקידה אבל משתלחת בשליחותו בקציני צה"ל – וואו, איזו פוליטיקה להתפאר בה. אז אני אומר לך משהו, גברתי השרה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הצעת האי-אמון שלנו מתמקדת – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> בושה בזמן מלחמה, בושה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – בפעילות הכושלת של הממשלה שלכם. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ראש ממשלה שעומד ומשקר לציבור הישראלי ביחס לעסקת התרופות; עושה הצגה עם קרטון מהסופר שמתחו עליו איזולירבנד – זאת פוליטיקה גבוהה על חשבון משפחות החטופים. רץ, לוקח קרדיט על העסקה שהוא לא היה מעורב בה; תוך 24 שעות מגלגל את הקרדיט לאחרים, כי משהו לא יצא טוב בתקשורת, ובסוף גם מתברר שהכול זה יוזמה של משפחות החטופים וממשלות זרות. רוצה שנמשיך עם הפוליטיקה הגבוהה בעניין החטופים? תאמרי לי, גברתי, ראש הממשלה לא יכול היה לצאת מביתו בקיסריה, מרחק כמה מטרים, למשפחות החטופים כל השבת? להקשיב להן? לחבק? להושיט יד? אשת ראש הממשלה הייתה צריכה לשלוח את החברה שלה ניקול ראידמן כי היא לא יכולה לצאת מביתה, אבל אנחנו פוליטיקה זולה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מה זה קשור לאי-אמון? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ראש הממשלה – זאת פוליטיקה גבוהה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך, הממשלה שלכם מתנהלת כמו קרקס – כמו קרקס – בניהול המלחמה ובמאמץ להשבת החטופים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, סיימת. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הממשלה שלכם לא ראויה לאמון, לא של הבית הזה ולא של הציבור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, הוא גמר לדבר. חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תלכו לבחירות. אנחנו מנהלים את זה עכשיו. מה לעשות, זאת המציאות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה אינו נוכח. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא עושים את זה בזמן מלחמה בשום צורה. זאת בושה וחרפה, בושה וחרפה. כשאנחנו מאבדים את טובי הבנים והבנות שלנו, אתם עושים פוליטיקה בזמן מלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הקרקס שאתם עושים על חשבון החטופים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה, גברתי השרה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא עוזרים לחטופי המלחמה בשום צורה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה, גברתי השרה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא עושים את זה בשום מצב, בשום מדינה בעולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, בשום מדינה בעולם ראש ממשלה לא משקר לציבור. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השרה גולן. גברתי השרה, גברתי השרה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השרה גולן, השרה גולן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בשום מדינה בעולם הממשלה לא מתנהלת כמו שהממשלה שלכם מתנהלת. ממשלה של פופקורן. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממשלה של פופקורן, זה מה שאתם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה – – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה, אני יכול לקבל את תשומת ליבך? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – אתם אנשים לא אחראיים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תטפלו בציבור, תטפלו בציבור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה. שנייה, שנייה, חבר הכנסת קריב, אני מבקש. גברתי השרה, אני רוצה לכבד. המליאה רוצה לשמוע את חבר הכנסת כהן. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – רק זה מה שאתם מבינים – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה רוצה להגיד הודעה חשובה – אפשר להגיד את זה בדוכן. אני רוצה לכבד. המליאה רוצה לשמוע את חבר הכנסת כהן. ברשותך, אני רוצה לכבד אותו. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה. אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה ביום רביעי. ביום רביעי בשבוע שעבר אני מקבל טלפון: חבר הכנסת כהן? כן, שלום. נעים מאוד, מדברים מלהב 433, מיח"א. אתה מוזמן לחקירה. אני? חקירה? אני חי בשכירות. הגעתי לשם, לפתע, הפלא ופלא – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זאת אומרת חי בשכירות? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין לי נכסים על שמי, אין לי יותר מדי בשר. ניסו, כנראה. אני מגיע לשם, הפלא ופלא – שימו לב, חקירת מח"ש שנפתחה לפני 12 שנים, שאני אפילו לא הוזמנתי אליה – לא הוזמנתי, היא נסגרה בלי שהוזמנתי אליה, ועכשיו החליטו לחקור אותי על זה, כי העליתי איזו תמונת אילוסטרציה ככה בהלצה. אז כל מי שחשב להפחיד אותי, אני אבשר לכם משהו: ב-7 באוקטובר אני יצאתי מהבית וחשבתי שאני הולך למות, כי הגופות של החברים שלי היו מוטלות לאורך כל רחוב הגורן והחיטה ופרי מגדים. אם אתם חושבים שאתם מפחידים אותי, אז אתם טועים. אף אחד לא מפחיד אותי בהתנהלות המאפיוזית הזאת. כמו מאפיה אתם מתנהלים. מאפיה. אם אתם עושים את זה לחבר כנסת, מה תגיד מסעודה משדרות? מה יגיד חנן מתל אביב או שלומי מנהריה? מה הם יגידו? ככה מתנהלים? ככה במדינת חוק? לפני 12 שנים לא היה לכם שום דבר נגדי; על זה אתם קוראים לי לחקירה? אז בואו אני אספר לכם עוד משהו: אתם רק פתחתם לי את התיאבון עוד יותר, כי אני לא מפחד מאף אחד. כשאני הייתי בסוכנים, הייתי לבד בתוך ארגון פשיעה בלי אקדח, בלי אקדח עליי, עם מכשירי ציתות והאזנה. אתם חושבים שפחדתי אז? לא פחדתי אז, ואני לא מפחד היום. אף אחד לא יפחיד אותי בהתנהלות המאפיוזית הזאת שבה אתם קוראים לאדם ללא רבב, עם ילדים קטנים בבית, לחקירה. חשבתי שרצחתי את ארלוזורוב. חשבתי, מה כבר עשיתי? למי עשיתי רע אי פעם? החלטתם להביא אותי לחקירה על משהו שנסגר לפני 12 שנים. אבל מה אתם עושים לאזרח הקטן? מה אתם עושים לאותו מסכן שאין לו יכולת אפילו להעמיד עורך דין? אתם צריכים להתבייש. אם אתם חושבים שהפחדתם אותי, אז אני אומר לכם מראש: אתם לא מכירים אותי. פתחתם לי עוד יותר את התיאבון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה. נא לשמור על שקט באולם, אני מבקש. סליחה, חברים. סליחה, אלה שעומדים שם בסיעה, עוזרי הסיעה. עוזרי הסיעה, אני יכול לבקש? נא לשמור על השקט. תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה יכול מהתחלה? לא התחלתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, צודק. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בנאום שלי ב-25 בדצמבר, ביום מיוחד שדן בנושא החטופים, אמרתי את הדברים הבאים, ואני חוזר עליהם לא בכדי: את נתניהו וחבורת כהנאיו לא מעניינים החטופים; את הכהנאים מניעה אך ורק משנתם הפסיכוטית. לא ביטחון ישראל, אלא קניית ארץ ישראל בייסורים, כפי שהם אמרו. ואם הייסורים הם של אחרים, אדרבה ואדרבה. את נתניהו מצידו מעניינת הישרדותו הפוליטית בלבד, כפי שאמר ניר חפץ – וציטטתי אותו אז מדברים שהוא אמר בערוץ 12 ב-24 בדצמבר, ואני חוזר עוד פעם על הדברים שהוא אמר: "יש לבנימין נתניהו אינטרס פוליטי מובהק, צלול, ברור, להמשיך ולמשוך את המלחמה הזאת". שימו ללב לדברים הבאים: "גם לא להחזיר כל כך מהר את כל החטופים" – זה ציטוט של חפץ – "כי כל עוד מדובר במלחמה בעצימות גבוהה, לא יוצאים חצי מיליון איש לרחובות". אני מחזק מפה את משפחות החטופים, שהרימו קול זעקה גדול וכואב בוועדת הכספים היום, ומול משטרה אלימה פה בחוץ. אל מול שר שמצהיר פעם אחר פעם שאם אין מלחמה אין ממשלה, צריך שחצי מיליון איש יהיו בחוץ, לפחות. צריך שיצאו החוצה ויגידו: די למלחמה, עסקה עכשיו, כי בלי זה החטופים לא ישוחררו, אלא ימשיכו להיות מוקרבים על מזבח הישרדותה של ממשלת הדם, הגזע והדמעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש 136 חטופים שמופקרים במשך חודשים לנפשם, למותם, לעינוים, רק כדי שממשלת הזוועות הזאת תשרוד. אין שום סיבה אחרת. ומשקרים להם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – את הרוצחים אותם, הרוצחים האלה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משקרים להם, אומרים להם שרק מבצע צבאי ישחרר אותם. אנחנו רואים מה קורה. מה שקורה בעזה הורג בהם. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> דבר לסנוואר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הורג בהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> צריך לשחרר עכשיו את החטופים, מייד, כי כל רגע – לא כל יום – כל רגע עולה בדמים. והדרך היחידה לשחרר אותם – ויותר ויותר יודעים את זה – היא רק על ידי עצירת המלחמה ועסקה של כולם תמורת כולם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יודעים את זה, ומשקרים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו לשחרר אותם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (ועדת משנה לצמצום רגולציה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, על שלושה סוגי גבורה האומה עומדת: על גבורת הלוחמים, על גבורת האזרחים ועל גבורת כיבוש היצר. "איזהו הגיבור, הכובש את יצרו". האומה שלנו נמצאת עתה בשעה היסטורית. בשמחת תורה לא היה אחד במדינה שלא הבין את גודל השעה. חיילים, קיבוצניקים, עיירות פיתוח, דתיים, חילונים וכל מה שביניהם – כולנו בעיני אויבינו בדיוק כמו המתנחלים בחברון, ביצהר ובאיתמר. כמה שאנחנו שונים בעינינו, וכמה שאנחנו דומים בעיני אויבינו. והאומה התגייסה; גבורת הלוחמים בשיאה; כולנו משתאים מול מסירות הנפש וההקרבה. עם ישראל בתפארתו; גבורת האזרחים בשיאה; אנשים מחוץ לביתם, בדרום ובצפון, אבל חזקים, איתנים, מסייעים זה לזה. עם ישראל בתפארתו. גם אנחנו, חברי הכנסת, מכל הסיעות כמעט, פעלנו יחד למען האזרחים, למען החיילים, למען כיתות הכוננות. עתה, כשהזמן עובר, אנו נדרשים גם לכיבוש היצר. בפרקי אבות נכתב: "איזהו גיבור, הכובש את יצרו". לצערי, יש שהחלו להיכנע ליצר, יצר הפלגנות, היצר שאסור להיכנע לו בשעה זו. זה קורה באולפנים השונים; זה קורה כאן. אני שומע קולות, אדוני, בקריאה לבחירות. בחירות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה, אבל אין דבר יותר מפלג מבחירות. חיות הטרף עוד לא הוכנעו; החטופים עוד לא חזרו, והניצחון, ההכרחי להמשך חיינו, טרם הושג. מתקדמים, אבל עוד לא הגענו ליעד. יהיה מספיק זמן לפוליטיקה. גם אני כאן וגם כל אחד מהיושבים כאן לא יהיה חסין מדין הבוחר. אפשר קצת להתאפק. גם לי, אגב, יש דעה ברורה מה החליש את המדינה: היחס לממשלה שנבחרה כאן כדת וכדין. או הו, אדוני היושב-ראש, כמה יש לי לומר, אבל ההלוויות, הניחומים, צוואות הנופלים, מזכירים את חשיבות כיבוש היצר. הם מזכירים את המטרה האחת והיחידה: ניצחון. תחזרו ל-7 באוקטובר, למראות, לקולות, לאיום הכל-כך מוחשי על חיינו. צ'רצ'יל אמר: Without victory, there is no survival – ללא ניצחון, לא תהיה הישרדות. שום ניצחון על יריב פוליטי לא שווה, אם בסוף השטן בעזה ובלבנון מחייך. "יחד ננצח" זה לא רק סיסמה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (ועדת משנה לצמצום רגולציה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מילה אחרונה. "יחד ננצח" זה לא רק סיסמה, זה גם התניה: אם נהיה יחד, ננצח, ואם לא – השם ישמור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (ועדת משנה לצמצום רגולציה): << דובר_המשך >> אז כדאי שננצח. אין לנו ברירה אלא לעשות זאת ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. זה היום הראשון שלי בכנסת אחרי שהורחקתי חודשיים מלנאום במליאה, מלהשתתף בדיונים ומלהשתתף בדיוני הוועדה. ועדת האתיקה החליטה שאני לא יכולה להמשיך לעבוד ולשרת את הציבור שבחר בי למשך חודשיים. למה? כי כנראה צעקתי שהמלך עירום, כאשר כולם רצו לעצום עיניים ולא לדבר על זה. אני חייבת להגיד שזה היה כואב מאוד היום לנכּוח בישיבה הראשונה של ועדת הכספים אחרי חודשיים, ולהיות שם דווקא כאשר משפחות החטופים נכנסו לתוך האולם ומילאו אותו בכעס, בעצב וברגשות מאוד מאוד קשים של משפחות שעדיין מחכות. חודשיים, חזרתי, והן עדיין מחכות, מחכות ליקיריהן שיחזרו; מחכות שאולי אולי הם יצליחו היום, מחר, מוחרתיים לחבק את יקיריהם. וכמישהי שיודעת מה זה כאב אנושי, אני אומרת לכם שחבל. חבל ששלושה חודשים שני הצדדים, גם הצד הישראלי וגם הצד הפלסטיני, חווים כאב גדול, כאשר היה אפשר – ולמדנו את זה כאשר ראינו חלק מהחטופים חוזרים – אפשר היה לפתור את זה דרך עסקה שמחזירה את החטופים הביתה וגם מחזירה את האסירים הפלסטינים הביתה, ואולי פותחת דלת למצב שבו עוצרים את המלחמה מיידית. וכן, אחרי חודשיים שלא יכולתי להגיד את זה על הדוכן, הינה אני שוב ממשיכה מאיפה שנעצרתי: צריך להפסיק את המלחמה המשוגעת הזאת. אי-אפשר לחטוף את כולנו כבני ערובה לממשלה הזויה, ממשלה שרוצה רק את המשך המלחמה כדי להמשיך לשלוט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הגיע הזמן להפסיק את המלחמה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שנה או קצת יותר לממשלה כושלת. בתחילת דרכה של הממשלה הזו ראינו חלוקת תיקים שהתעסקו בה חודשים רבים, ובין היתר מונה השר עמיחי שיקלי לשר הממונה על הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב כחלק מהמשרד לשוויון החברתי. היום, אחרי שנה שבה המשרד לשוויון חברתי והשר שיקלי כאחראי על החברה הערבית-בדואית בנגב – אחרי הכישלון שלו במשך שנה בעשיית אפילו פעולה חיובית אחת בנגב, מה שנעשה בשנה האחרונה בנגב הוא רק תופעות ההרס, שכמעט על בסיס שבועי היו בכל יישוב לא מוכר בנגב. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב נוסדה בשנת 2007, ולאן היא הייתה שייכת? למשרד הבינוי והשיכון. בשנת 2015 היא עברה למשרד החקלאות, בשנת 2020 היא עברה למשרד הכלכלה, בשנת 2021 היא עברה למשרד הרווחה, בשנת 2023 היא עברה למשרד לשוויון חברתי, והיום מעבירים אותה עוד פעם למשרד חדש – משרד התפוצות. מה הקשר בין האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב לבין התפוצות היהודיות בעולם? ריבונו של עולם, בר דעת אחד, בר דעת אחד שיגיד מה הקשר בין האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב לשר התפוצות. אני אומר שהסוגיה הבדואית – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יוסף, טרנספר לתפוצות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא בשביל משהו, אבל אין שר במליאה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש, יש פה, אפילו שרה על שני משרדים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא. אני אומר שהסוגיה הערבית-בדואית בנגב היא הסוגיה הכי קשה במדינה, היא הסוגיה הכי צודקת, היא הכי צודקת במדינה, וצריכה התייחסות בראש ובראשונה מראש הממשלה, לפתור את הבעיה. כולנו, כולנו ראינו – ואני דיברתי על זה – שרק בשבועיים האחרונים חולקו כ-200 צווי הריסה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הפתרון בנגב הוא לא להעביר את רשות ההסדרה ממשרד למשרד למשרד – הבקשה בנגב היא להכיר בכפרים הלא-מוכרים ולפרק את רשות ההסדרה לבדואים בנגב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין מקום להתייחסות שונה. אפשר להתייחס לאוכלוסייה הבדואית מתוך משרדי הממשלה כמו לשאר האזרחים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת עטאונה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט לסיום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבר אמרת. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המצב הזה שבו מעבירים אותה הוא ביזיון שצריך להפסיק. שר שבמשך שנה נכשל, לא עשה כלום – שיתבייש ויתפטר. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאורך השנים חלק מההונאה והתעמולה של אויבינו האכזריים ברצועת עזה התבסס על העוני והסבל לכאורה שקיימים ברצועה. התעמולה הזאת הצליחה לשכנע רבים בעולם, ולצערנו גם אצלנו. רועי ינובסקי, איש ערוץ 13 שחזר מלחימה ארוכה בעזה, כתב כמה תובנות שמתארות מציאות אחרת לחלוטין, ואביא אותן כאן: תיאור עזה כאזור נחשל הצפוף בעולם הוא שקר. מדובר, לדבריו, בעיר מודרנית, יפה ומפותחת, עם בתים גדולים ומאובזרים, שדרות רחבות, שטחי ציבור, טיילת על הים ופארקים – הרבה יותר דומה לתל אביב מאשר לכפר קאסם או אום אל-פחם; הבתים מפוצצים בסחורות ובמזון מכל מדינות המזרח התיכון, הריהוט הכי חדיש, מכשור חשמלי מתקדם, ויש גם אחוזות פאר שלא היו מביישות את סביון וכפר שמריהו; הדבר הכי נפוץ בבתי הרצועה הוא מפת ארץ ישראל תחת הכותרת "מפת פלסטין", ללא אזכור של ישראל או היהודים. בכל השכונות שינובסקי וחבריו לחמו בהן יש מתחמי לחימה מוכנים של חמאס, עם נשק, מנהור, מטענים, מתחמי שיגור – והכול בתוך בתי מגורים, שחלקם גם מוכנים עם פתחים בקירות למעבר בין מבנים. אין שום סיכוי שהדיירים במתחמים שבהם הם איתרו רקטות ונשק לא ידעו שהמקום משמש כמתחם שיגור שבו מנסים יום-יום לטבוח בישראלים. מי בוחר לשלוח את ילדיו לגן ילדים שמשמש כתשתית טרור? המעגל שמאפשר את הפעילות של חמאס גדול בהרבה מעשרות אלפי המחבלים שלו; האידיאולוגיה של חמאס נמצאת כמעט בכל בית – בתמונות, בחומרי התעמולה. חמאס בעזה הוא כמו מסי בארגנטינה. הנשק הכי חזק של חמאס הוא שקרים ותעמולה, זה הדלק שלו. כך תחזקו במשך שנים את שקר המצור, כך עושים עכשיו עם תמונות הקורבנות התמימים והרג ה"עיתונאים" שמתבררים כפעילי טרור. עזה היא המקום היחיד בעולם שבו משרד הבריאות הפלסטיני יודע כבר דקה אחרי הפיצוץ מה הנזק וכמה מאות בדיוק נהרגו, וזה מגוחך. זה שהתקשורת העולמית מצטטת את המספרים כדברי אלוקים חיים – זה פתטי. עד כאן תובנותיו של רועי ינובסקי מ-100 ימי הלחימה בעזה. אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן שלפחות אנחנו נתחיל להכיר באמת ונפסיק לשתף פעולה עם שטיפות המוח והתעמולה של אויבינו. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הייתה הנדסת תודעה, אני לא יודע איך להתייחס לזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שלוש דקות לרשותך. סליחה, תנו לו לדבר, בבקשה. תודה רבה. חבר הכנסת טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, 108 ימים עברו מאז שהחלה המלחמה המטורפת הזו, והיום יותר ויותר אזרחי המדינה מבינים שלא טובת החטופים היא שעומדת בפני ראש הממשלה וממשלתו הקיצונית, אלא המאמצים שלו ושל ממשלתו לשרוד פוליטית. כיום כבר ברור שהמשך המלחמה הוא אינטרס פוליטי מובהק של ראש הממשלה ושל שרים בכירים בממשלתו המטורללת. כמה שקרים עוד אפשר לפזר לאזרחים? 108 ימים שראש הממשלה ושרים בכירים בממשלתו מצהירים וחוזרים על הצהרותיהם שכל מה שהם עושים הוא לטובת החטופים ובמטרה להחזירם, ואילו בפועל זה משתקף כשקר גס. עד עכשיו כל מה שעשו היה לא לטובת החטופים, והחטופים אפילו שילמו מחיר על כך. המלחמה המטורפת הזו חייבת להסתיים מייד, ושיפסיקו לשקר לאזרחי המדינה. (אומר בערבית: המלחמה המשוגעת הזאת, אשר נמשכת יותר מ-100 ימים – היום זה היום ה-108 – צריכה להיפסק מייד. וצריך להיכנס) למלחמה, (אומר בערבית: למלחמה, מלחמה משוגעת,) וגם ממשלה מג'נונה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> למי אתה קורא מג'נונה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למלחמה, לאל-ח'רב. ח'רב מג'נונה, וגם הממשלה מג'נונה, זה אותו דבר. גם זה אתם. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ומה אתם? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה אנחנו? תגידי את, מה אנחנו? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> קצת קשה לנהל את הדו-שיח, סליחה. חבר הכנסת טאהא. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: המלחמה המשוגעת הזאת צריכה להיפסק, ויש לתת לעמים תקווה לחיים טובים יותר. יש לאפשר הכנסה של כל מה שעזה זקוקה לו – תרופות, מזון, וכל מה שתצטרך – והפסקת שפיכת הדמים בצורה המשוגעת הזאת.) << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי ביקשה שאני אבקש שתתרגם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה – אינה נוכחת. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הוא מבטיח לנו דם ודמעות, / ומילה שלו זו מילה. / ואם הוא מבטיח לנו דם ודמעות, / אז כולם יודעים שזה דם ודמעות, / שלא לדבר על זיעה. // עוד מעט יהיה לכם רע מאוד, / ומילה שלו זו מילה. / ואם הוא אומר שיהיה רע מאוד, / אז תהיו בטוחים שיהיה רע מאוד, / ואולי אף גרוע מרע. // ללא שמץ תקווה נמשיך לחיות, / ומילה שלו זו מילה. / ואם הוא אומר שתמשיכו לחיות, / אז כמה באמת ימשיכו לחיות, / אך אל תשאלו בשביל מה. מילותיו של המשורר חנוך לוין מ-1970 חזו את תוכנית נתניהו לשני העמים החיים כאן: עוד פצצות, עוד שכול, עוד פוסט-טראומה, עוד אבות שקוברים את בניהם – הכול בשביל לשרוד פוליטית. כך אמרה שי בנימין, בתו של החטוף רון בנימין: "אנחנו 107 ימים בתוך הסיוט הזה, וכבר אי-אפשר – – – איך אני אמורה לחיות במדינה שמפקירה אזרחים בשבי?" "עסקה עכשיו", כך צעקו משפחות החטופים מחוץ לביתו של נתניהו שבקיסריה. אני מצטרף לזעקתם. מ-7 באוקטובר, אנחנו, שהוקענו מהרגע הראשון, קראנו לעסקה כוללת, כולם תמורת כולם. אחרי שלושה חודשים זה ברור כשמש: מלחמה לא מחזירה חטופים בחיים, רק בארונות קבורה. היום שמעתי את השרה מאי גולן בערוץ הכנסת אומרת שאסור לצאת לבחירות בזמן מלחמה, וכי המלחמה תימשך עד להחזרת החטופים. הממשלה משתמשת בחטופים בשביל להאריך את הכהונה שלה, וכך הממשלה הזאת גוזרת עלינו, על כולנו, יהודים וערבים, על משפחות החטופים, לחיות ללא שמץ תקווה. בשביל להשיב את התקווה צריך להפיל את הממשלה הפושעת הזו ולהפסיק את המלחמה לאלתר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, בדיון שמתקיים בימים האחרונים לגבי היחסים בין חיסול טרור לאופק מדיני, חשוב לי להבהיר משהו שאמור להיות אקסיומה: טרור צריך להביס, טרור מחסלים. הסדר מדיני לא מחסל טרור, הסדר מדיני מאפשר לטרור לחזור לנקודה שבה נוכל לו יותר בהמשך. כדי לאפשר כל אלמנט של עתיד טוב יותר כאן לאזור, כדי לאפשר יציבות כאן באזור, יש רק דרך אחת – למגר את הטרור. ולמגר טרור זה לא רק לחסל את כל אותם מחבלים חמושים; למגר טרור זה גם למגר אידיאולוגיה של טרור. כי מי שיש לו אידיאולוגיה של טרור וחפץ להרוס את מדינת ישראל, חפץ להשמיד את העם היהודי, חזקה שימצא את הזמן ויהיה טרוריסט לעת מצוא. לכן אנחנו צריכים לוודא שאנחנו לא מנסים לפתור בעיה, מורכבת ככל שתהיה, ולהגיד שהפתרון הוא מדיני. להפך – קודם נביס את הטרור, קודם נביס את הרעיון שאפשר להשמיד את מדינת ישראל, ואז יהיה פתח ליציבות אזורית; אז יהיה פתח לדבר על איך אנחנו מייצרים פה מציאות טובה יותר לחיות בה ובטוחה יותר לחיות בה. אבל כך זה צריך להיות. אנחנו צריכים לחזק את הצבא שלנו כשהוא עושה את זה. אני שומע גם לא מעט אנשים שאומרים: זה לוקח הרבה זמן. אתם צודקים, זו מלחמה סיזיפית. צה"ל נלחם ככל הנראה את המלחמה הכי מורכבת והכי קשה שכל צבא שהוא בעולם נלחם אי פעם. הוא נלחם בכמה ממדים שונים, הוא נלחם נגד אויב אכזר, הוא נלחם לאחר שהופתענו. מה שכולנו צריכים לעשות הוא לחזק, לנשום עמוק ולקחת עוד קצת אורך רוח, כי הלוחמים שלנו צריכים לשמוע שאנחנו גאים במאמצים שלהם, בהירואיות שלהם, בהצלחות שלהם – ויש הצלחות רבות. הכישלונות נלמדים ועוד יילמדו, אבל יש הצלחות רבות. לוקח זמן לחסל ארגון שהוא צבא מתוקצב וממומן ומחומש היטב. זו עבודה סיזיפית, זה תת-קרקע, וכולנו צריכים להבין שזו מטרה שצריכה לקרות, ולתת את הזמן הזה לצה"ל כדי שהיא תקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הישיבה. בנאום הזה אני בוחרת לתת את הקול שלי פה לאימא ואישה חזקה, למירב לשם גונן, אימא של רומי גונן: אם הייתי עומדת בפניכם בעצמי, הייתי אומרת: "שלום, אני מירב לשם גונן, אימא של רומי גונן, בת 23, חטופה בעזה כבר 108 ימים". לצערי, את דברינו – דברי משפחות החטופים – לא אנחנו יכולים להשמיע במליאה. לצערנו – כי בתחושה שלנו עוד לא הופנמה העובדה שהאהובים שלנו בסכנת חיים ממשית, עוד לא הופנמה העובדה שבחודש האחרון איבדו את חייהם עוד עשרה חטופים, כאלה שהיו בחיים, כאלה שיכלו לחזור למשפחותיהם ולהתחיל ריפוי, ריפוי שכל החברה שלנו תתחיל לעבור ותוכל לעבור רק כשיחזרו כולם. מאחר שאני עצמי לא יכולה לעמוד כאן מולכם, או כל נציג משפחה אחר, הדברים שלנו נקראים מהכתוב, והמסר יעבור אליכם. "משפחות החטופים" זו כותרת, כותרת שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לשכון תחתיה. תחת הכותרת הזו נמצאים אנשים רבים, מגוונים, שמגיעים מכל הקשת היפהפייה של מדינת ישראל וגם מחוצה לה. כותרת שתחתיה שוכנות דעות שונות ואפילו מנוגדות. אבל ישנה הסכמה אחת שהיא חוצה גבולות: אנחנו רוצים את האהובים שלנו בחזרה. חברים, בבקשה, בבקשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לקבל שקט באולם? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> במהלך 108 הימים שבהם האהובים שלנו – וביניהם הבת היפהפייה, החייכנית וטובת הלב שלי – חטופים בעזה במנהרות החמאס, כלואים בניגוד לרצונם, עוברים התעללות פיזית ורגשית, משוללי חופש ויכולת בחירה, במהלך הימים האלה התבקשנו להיות סבלנים. נאמר לנו שהלחץ הצבאי יעשה את העבודה והם יחזרו. ב-52 הימים האחרונים לא חזר אף חטוף חי אחד, חזרו אלינו חטופים מתים בלבד. אנחנו מדינה תאבת חיים. המשפט "מי שמציל נפש אחת – כאילו הציל עולם ומלואו" הוא משפט שכולנו גדלנו עליו. הערך שלא משאירים אף אחד מאחור הוא ערך שגם הילדים שלנו גדלו עליו – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – והערבות ההדדית היא התרבות שאנחנו אמונים עליה בחינוך דור העתיד – דור העתיד שלנו, זה שנמצא במנהרות החמאס. הערך הזה מרגיש כאילו איבד משמעות, והערך שמנסה לגבור עליו הוא מיטוט החמאס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני מתנצל, אבל – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מקריאה את דבריה של אימא שבתה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני יודע, אני יודע, אבל – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היא כתבה לי נאום, עבורי, ואני אעשה את זה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הערך שמנסה לגבור עליו הוא מיטוט החמאס. עצוב לי כאימא לשמוע שזה הערך שעליו אנו מתעתדים לחנך את דור העתיד שלנו – הדור שאמור להשיב עטרה ליושנה ולהחזיר לעם ישראל את העוצמות שהוא ראוי להן. אני מזמינה אתכם, נבחרי הציבור שלנו, מקבלי ההחלטות בשמנו, להקשיב לרוב העם – הרוב הזה שמבקש להחזיר את החטופים בחיים, הרוב הזה שמבקש לחזק את חיילי צה"ל ואת צה"ל עצמו, ולהגיד: כולכם עשיתם עבודה מעולה שהביאה אותנו עד הלום, בלעדיכם כל זה לא היה מתאפשר. וחיים שנלקחו, לא נלקחו לשווא – כי זה הזמן להתנהל באחריות ולבחור בחיים, למצות את תהליכי המשא ומתן עד תומם ולדאוג שהחטופים יחזרו, אלה שבחיים, כדי להתחיל ריפוי להם ולנו כעם, ואלה שכבר לא בחיים יוכלו להגיע לקבורה ראויה ומכבדת. התקומה שעליה אתם מדברים, התקומה הזו שכולנו ראויים לה – התקומה הזו תתאפשר רק אם יחזרו החטופים לכאן, כל ה-136. היא תמונת הניצחון הנכונה של העם, של העם שבחר אתכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היא תמונת הניצחון הנכונה, שתאפשר תקומה אמיתית ותראה עוצמה – עוצמה שלה מסוגלים רק מנהיגים אמיתיים וחזקים, שיודעים להוביל את העם קדימה במקום להימשך לאחור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה להאמין, אני רוצה לוודא שהבחירה שלכם בכל בוקר מחדש תהיה העוצמה שלנו כעם שמקבל החלטה לחיות, והפעולות שתעשו יראו ויוכיחו לכולנו שאכן אתם ראויים לעם הנפלא הזה, ראויים להנהיג אותו לתקומה ולצמיחה ולחיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה לך, יו"ר הישיבה, שאתה אפשרת גם זמן נוסף כדי להקריא את הנאום הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ברור, כי מגיע לה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק אגיד משפט – אני אומרת אותו, אני אוסיף. המאבק להשבת החטופים הוא על הצביון שלנו כאומה וכחברה. חייבים עסקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – על עוד דקת נאום של אימא שהבת שלה חטופה. עוד דקת נאום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, רק שלא תהפכו לי את זה – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא אמרתי עליך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתה לא עוצר אותי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא עוצר את אף אחד, השעון עוצר. ומה לעשות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כאילו יש פה סימטריה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> המליאה רוצה עכשיו לשמוע את חברת הכנסת הנכבדה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקשת להזכיר לכל מי ששכח שבזמן שאנחנו מדברים פה, מיטב בנינו לוחמים בעזה בחירוף נפש. הם מבינים את משימתם. הם מבינים כי משימתם היא הצלת העם היהודי מפני מבקשי רעתו. בחודשים האחרונים נכחתי בהלוויות ובניחומי אבלים כפי שלא נכחתי בחיי. בכל שבוע אני מנסה להצליח לגעת בסיפורם של כמה שיותר קדושי עליון שמסרו נפשם בהגנה על העם והארץ. ביום חמישי האחרון הגעתי לנחם את משפחתו של אנדועלם קבדה, השם ייקום דמו, לוחם הנדסה קרבית שנפל בשבת שעברה. כשהגעתי לשם, ידעתי שהגעתי לבית של אדם מיוחד וקדוש. אנדועלם, שעלה לארץ ישראל מאתיופיה בגיל שלוש, הוא בן בכור למשפחה מדהימה. האימא הצעירה שלו סיפרה לי על דמות צנועה ואצילית, שהייתה מודל לחיקוי ולמופת לכל מי שהכירו אותו. לפני הכניסה לעזה כל החברים שלו ביקשו ממנו ברכות – סיפרה לי האימא בחיוך; הם ידעו שאנדועלם הוא צדיק, ולכן ביקשו שיברך אותם. הוא היה גיבור בחיים, ועכשיו הוא גיבור של כל עם ישראל. חברו ניר אמרן מפלוגת צמ"ה 603 סיפר כי אנדו היה בן אדם טוב, צנוע, שקט. בן אדם שלא אמר בחיים "לא", ורק חיפש כיצד לסייע ולהקל על חבריו. במלחמה אנדו היה הגיבור של הפלוגה, נכנס מההתחלה ועד הסוף. הוא היה במקומות הכי קשים והכי מסוכנים, ועבר דברים שרק אנחנו, החברים שנלחמו לצידו, ראינו ויודעים מה הוא עבר. הוא מצא מאות מנהרות עם ה-D9, הרס בתים ממולכדים, פתח מאות צירים, ניקה מהשטח מאות מטענים. פעם גם הייתה לו תקרית בצפון הרצועה, שהוא קיבל שני טילי נ"ט לכלי שלו – וזה לא עצר אותו, הוא המשיך להיכנס. אין אמיץ כמו אנדו – מסיים ניר לספר. נאור יפרח מפלוגת צמ"ה 603 סיפר אף הוא על אנדועלם: לא משנה כמה נספר, אף אחד לא יבין איך יש טוב כזה בעולם. בחיים שלי לא שמעתי את הבן אדם מתלונן, תמיד היה מחייך. כשהיינו חוזרים בימי ראשון כולם סחוטים מעייפות, בלי כוח, היינו מסתכלים עליו – וממנו שואבים כוחות. אם לאיזה חבר היה משהו בסוף שבוע בבית, אנדועלם היה סוגר את השבת בבסיס במקומו. הוא פשוט היה מלאך בדמות אדם, וכמובן היה לוחם ללא חת. הוא ביצע את התפקיד תמיד הכי טוב שאפשר. הוא הציל הרבה מאוד חיילים בפעולות שלו, ובאמת שהיה גיבור. גזצ'או טרפה, מאותה פלוגה, סיפר גם הוא: אנדועלם היה הכוכב של הפלוגה. בכל מקום שהוא הלך, אנשים לא יכלו שלא לאהוב אותו. הוא היה צנוע, שקט, והאדם הכי טהור שפגשתי. בתקופת המלחמה הבן אדם נתן הכול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גם כשקיבל נ"טים, הבן אדם לא עצר והמשיך את הלחימה. ומשהו שלא רבים יודעים: בזמן המלחמה הוא היה משאיר את הרכב הפרטי שלו כדי שהסדירים יוכלו לקחת אותו ולנסוע ולצאת לאפטר. כזה היה אנדועלם, חבר אמת, ותמיד עזר לזולת. חבריו ומוקיריו יצאו בקמפיין מימון המונים המבקש להנציח את זכרו בכתיבת ספר תורה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יהיה זכרו ברוך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מתפללת שנהיה כולנו ראויים לאנדועלם וחבריו. יהיה זכרו וזכר כל הנופלים גיבורי ישראל ברוך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, גברתי השרה, אני רוצה לשאול אתכם: באיזה עולם אנחנו נלחמים מצד אחד ומחזקים את האויב מהצד השני? באיזה עולם ארגון טרור קיקיוני מצליח לעמוד כל כך הרבה זמן מול צבא מיומן ואמיתי? באיזה עולם אנחנו צריכים להצטדק מול העולם אחרי הטבח הנורא שנעשה פה? יש לנו 1,400 סיבות לצאת לקרב הזה. יש לנו יותר מדי – הרבה יותר מדי – מחויבויות כלפי הלוחמים שלנו, אלה שנמצאים שם ואלה שלא יחזרו משם, להכריע את האירוע הזה. לא יכול להיות שאנחנו נגלה מהתקשורת שמכניסים מים לרצועת עזה ומכניסים קמח לרצועת עזה ומכניסים דלקים לרצועת עזה, וכל פעם אנחנו מגלים עוד ועוד דברים שנכנסים למקום הזה. ושוב, לפי התקשורת, היום, ממש עכשיו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> 260 משאיות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חודשו הקרבות בצפון הרצועה. אזורים שאנחנו כבשנו – יורים עלינו משם שוב. וזה לא סתם ירי נקודתי, יש שם לחימה אמיתית וקשה. ומי שמביא את זה על הלוחמים שלנו זה הממשלה, עם ההחלטות האלה. אני באמת לא מבין – מה עוד אתם צריכים? יש פה אחדות, קונסנזוס מלא לסיים את האירוע הזה. למה אנחנו מתנהגים ככה? איך הם מצליחים לקפל את מדינת ישראל? אני באמת לא מבין את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברי, בכל הכבוד, אני הראשונה שיוצאת נגד, אבל צמרת צה"ל ודפ"עות צה"ל, מ-day one, הם אלה שהביאו אותנו עד הלום. אנחנו לא מחליטים; מי שהוציא את הכוחות זו צמרת צה"ל וההחלטה ההזויה לצאת מצפון הרצועה בחוסר אחריות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך משהו, טלי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אגב, אתה צודק שהממשלה אחראית. הממשלה הייתה צריכה לדחות את – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אנחנו יושבים ביחד באותה ועדה ורואים הרבה דפ"עות, אבל בסוף מי שמחליט זה אותו קבינט מצומצם ואז הקבינט המורחב, ולא יכול להיות – תשמעו, אני היום חזרתי מכיסופים. איך אתם – באמת, אי-אפשר להסתכל ללוחמים בעיניים ולדעת שמצד אחד, אנחנו שולחים אותם להילחם, ומהצד השני, אנחנו מאכילים את המפלצת. מישהו צריך לקבל החלטה בבית הזה, ושיחליטו מה הולכים לעשות. אם רוצים באמת להכריע את הארגון הזה, אז שיכריעו באמת את הארגון הזה. ואם לא רוצים להכריע את הארגון הזה, אז שיצאו משם ולא יסכנו יותר חיילים. אי-אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. זה לא עובד בשום סיטואציה, זה לא יעבוד גם עכשיו, וחבל על כל אדם שנפגע שם. אם החליטו לעשות עסקה, שיעשו אותה היום, היום, לפני שעוד חייל ייפגע, כי זה מה שצריך לעשות – אז זה מה שצריך לעשות. אי-אפשר לשחק את המשחקים האלה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עברו יותר מ-100 ימים מהאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, ובאמת שנשבר הלב. חטופים שנמקים במנהרות חמאס, משפחותיהם הקורסות והמרוסקות, נרצחים ונופלים – נשבר לי הלב. ואני, כמו מיליוני ישראלים, בעיקר חוששת מהעתיד. מעולם לא היה מצבנו גרוע יותר, מסוכן יותר, מאיים יותר – בעורף, בחזית ובקרב הקהילה הבין-לאומית. אני חוששת לעתיד, כי בעוד שאין אדם אחד במדינה שלא מבין שמכישלונות יש ללמוד ואפשר להתחזק, בעוד שחשבנו שאין אזרח שלא מבין שהמחלוקות והשיסוי הורגים אותנו, יש בעצם אחד כזה שלא מבין שהוא בעצמו סמל המחלוקת, וזה בלתי נתפס שהוא לא מבין את זה. הכיצד זה שעדיין ביבי לבדו ישכון, ובממשלתו, בצבאו ובעמו לא יתחשב? אחרי 100 ימים לא אמורים להוביל למצב גרוע יותר. ונתניהו? אחרי שהוא התעורר מההתמוטטות שלו בימים הראשונים לאחר הפלישה לישראל, כיבוש יישובי עוטף עזה והטבח, האונס והחטיפות ההמוניות – בידו האחת הוא נאחז בקרנות המזבח, ובידו השנייה הוא ממשיך לנצח על מכונת ההסתה והשיסוי שנועדה לדחות את הקץ של שלטונו. כל דקה שביבי נמצא בשלטון זו דקה המסכנת את מדינת ישראל. אחרי שכל העם ראה מה הנזק של מכונת ההסתה, הוא, במקום לעצור אותה, פוקד עליה לתת גז ולתקוף את בכירי הצבא. אחרי 100 ימים של אסון, ראש הממשלה לא מדבר עם שר הביטחון של מדינת ישראל? חטופות נאנסות, חטופים מוצאים להורג, חיילים מחרפים את נפשם, משפחות מילואימניקים קורסות; העם רוצה אחדות וביחד, ומה שחשוב לביבי זה להיות ברוגז עם שר הביטחון ולברך שרה בממשלתו על מופע חיסול כנגד הרמטכ"ל. אני, כמו מיליוני ישראלים מכל המחנות וכולל רבים מתנועתו שלו, מבקשים, מתחננים, שפשוט יעזוב אותנו כבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחירות – דקה – אי-אמון קונסטרוקטיבי, התפטרות – לא משנה כבר. בעיני כולם הוא סמל המחלוקת, הוא פני האסון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. שמו תמיד ייאמר בנשימה אחת עם האסון והמחדל כמקור הבעיה ולא הפתרון. ואני מבקשת, רגע לפני ההרס המוחלט – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ביבי, קום ועשה את המעשה הנכון ותתפטר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על שאפשרת לי לעלות ולדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ראיתי שאף אחד מהסיעה שלך לא דיבר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה לך. תשמעו, אני עברתי על התקציב שאושר בממשלה רק בשבוע שעבר, ואני לא הייתי מופתע – שקל אחד, שקל אחד לעדה הדרוזית לא מופיע בתקציב 2024. אני לא מצליח להבין את הממשלה הזאת, שמדברת גבוהה-גבוהה למען העדה הדרוזית ולטובת העדה הדרוזית, ומצד שני, בתוך התקציב – אפס תקציב לעדה הדרוזית. איך שרים הצביעו לטובת התקציב הזה כשראו שבתוך התקציב בכלל לא מופיע תקציב לעדה הדרוזית? איך אתם יכולים לעמוד מול כל צעיר וצעירה דרוזים ולהגיד להם: אתם טובים בדבר אחד, אבל בתקציב אתם לא טובים ולא צריכים להיות? אני לא מבין, אתם לא מתביישים לכם? השרים, ראש הממשלה, שר האוצר, איך אתם מרשים לעצמכם לאשר תקציב כאן כאשר אתם יודעים שהעדה הדרוזית בכלל לא מופיעה בתוך התקציב? זו בושה לממשלה הזאת. ויותר מזה, אדוני היושב-ראש, רופא שגויס בצו 8, משהור ספא, היה במילואים יותר מ-60 יום, מאז תחילת המלחמה, ורק לפני עשרה ימים השתחרר מהמילואים – מה הוא קיבל? צו הריסה. ומה עוד הוא קיבל? הודעה מהמשטרה: אנחנו באים להרוס לך, כי קיבלנו הוראה שצריך להרוס את הבית שלך ואנחנו חייבים ללוות את יחידת האכיפה. בן אדם שסיכן את החיים שלו, היה בתוך המלחמה יותר מ-60 יום, מקבל פרס – צו הריסה לבית שלו, עם הודעה ברורה שבאים להרוס את הבית שלו. אני התערבתי, אני דיברתי גם עם יחידת האכיפה וגם עם המשטרה ואין הריסה עכשיו, אבל הצו עדיין קיים, כי האריכו לו את הצו. אני לא מבין ולא מצליח להבין את הממשלה הזאת. הגיע הזמן להכניס את הדרוזים לתוך תקציב המדינה. הגיע הזמן לבטל את כל הצווים להריסות בתים בעדה הדרוזית; את כל הקנסות באלפי ובמאות אלפי שקלים – מיליונים, שאותם צעירים שעכשיו נלחמים חייבים למדינת ישראל. בושה לממשלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, "כי האדם עץ השדה" – היום, סמוך לקיבוץ כיסופים, ביחד עם ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, עם חברי כנסת מסיעתי וראש מועצת אשכול גדי ירקוני, נטענו עץ. נטענו עץ זית. ט"ו בשבט בפתח, ובמקום כל כך רגיש – היינו שם היום. עץ הזית הוא אותו עץ שמעטר את התג והדגלים של גולני. ב-7 באוקטובר, היום הארור הזה, פלוגה מגדוד 51 ניהלה קרבות שהצילו חיי אדם רבים בקיבוץ. נטענו עץ, כי נטיעת העץ מסמלת כי לא יפילו את רוחנו; נטיעת העץ מסמלת את חוזקנו ואחדותנו; נטיעת העץ מסמלת את תקומתנו; את שובנו לבתים שלנו, למדינה שלנו. אנחנו ננצח. עם ישראל חי וקיים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, לפני כמה שעות, כשהגענו לכנסת – הגענו לוועדת כספים היום – תוך כדי הישיבה נכנסו לאולם הורי החטופים, משפחות החטופים. זה היה אירוע מאוד מאוד קשה. הכאב שפרץ מליבם, מהעיניים שלהם – זו לא שנאה, זה כאב. זה כאב כל כך גדול, שזה נכנס לי ולחברים שלי שהיו באולם באותם רגעים עמוק עמוק פנימה. זו פעם ראשונה בכנסת ישראל שבה ישבתי וירדו לי דמעות מהעיניים. ישבתי שם חסר אונים ושמעתי את הכאב ואת הצעקות של המשפחות, ותוך כדי הרגשתי שאני רואה את הבת שלי נמצאת מתחת לאדמה בעזה. הרגשתי שאני חלק מאותו אירוע, שלא נוגע לי באופן אישי, הוא נוגע לי כחבר הכנסת. אין לי משפחה שם, אבל באותם רגעים הרגשתי שאני חלק מהמשפחה הזאת. בימים האחרונים, וכבר בשבועות האחרונים, אני שומע בשיח הציבורי כל מיני דעות של אנשים, גם מהממשלה, על שמשפחות של החטופים גורמות נזק בזה שהן מביעות את הצער שלהן, את הכעס שלהן. שהם צועקים, שהם מגיעים ולפעמים גם עוצרים כבישים ועוצרים את הנוחות שלנו. אבל אם הם לא יעשו את זה, אז זה לא יקרה. אני מחבק את אותן משפחות, ואני רוצה להגיד משהו כחבר כנסת – יושבים פה גם אנשים מהמשפחות האלה: לפעמים אתם פונים אלינו וגם צועקים עלינו, ואנחנו מרגישים חסרי אונים, כי אנחנו באמת חסרי אונים. אנחנו לא נמצאים במקום שאותן החלטות מתקבלות. יש מספר מצומצם של אנשים שמקבלים את ההחלטות. אז לאותם אנשים שיושבים שם: אני בטוח שאין בן אדם שלא רוצה להחזיר את אותם חטופים, אין בן אדם – גם לא בקבינט – שחושב שאותם חטופים לא צריכים לחזור; אבל עדיין האמפתיה, ההקשבה והגישה לאותן משפחות חייבת להיות הרבה יותר חמה, קבועה, יום-יומית. אותן משפחות חטופים חייבות לשמוע כל הזמן עדכונים, ואת האמת על מה שנעשה בשטח, כי ההרגשה שלהם לא כזאת. אז נותר לי רק לחבק את המשפחות ולהגיד להן שאנחנו אוהבים אותן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שלוש שניות תוספת על הורדת הפודיום. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה. השרה מאי גולן ציינה בתחילת דבריה – כשדיברת על האי-אמון, אמרת: באיזו מדינה בעולם מגישים הצעת אי-אמון בזמן מלחמה? אני מדייק? יופי. לא, כדי שלא תעלי לפה ואחרי זה תגידי: הוא אמר. באיזו מדינה בעולם – אז זו שאלה באמת טובה, וזה גרם לי לחשוב על איזו מדינה אנחנו ובאיזו מדינה בעולם, וככה לעשות השוואה. נגיד, באיזו מדינה בעולם, מדינה בגודל של עיר, יש בה 38 שרים? באיזו מדינה בעולם אנשים לא גומרים את החודש וחיילים מגיעים לוועדת הכספים ואומרים שאין להם סימילאק לתינוקות שלהם, ואתם משנים שמות של משרדים? חבריי חברי הכנסת, לשנות שם של משרד עולה כסף – כמה מיליוני שקלים אפילו – אבל פה עושים את זה כאילו כלום. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכינונה של הממשלה התחלנו עם הנגב והגליל. היה משרד הנגב והגליל, אבל היה נורא נורא חשוב להוסיף לו "והחוסן הלאומי". ועכשיו אי-אפשר להסתפק במשרד לשוויון חברתי, אלא צריך להוסיף לו "לשוויון חברתי ומעמד האישה". << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אתה יודע שאתה משקר – – – תן לעצמך נזיפה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני ממש לא משקר. תבדקי אותי ותראי כמה עולה להחליף שם של משרד. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – מיליוני שקלים, אתה עושה לעצמך בושות. אתה מדבר שטויות – – – מיליוני שקלים זה אולי בעולם המעוות שלך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באיזו עוד מדינה בעולם יש ראש ממשלה שמנהל את המדינה תחת – – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 8 מיליון עולה להחליף שם של משרד. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כמה? 8 מיליון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 8 מיליון. אני יודע על 4-3 מיליון שקלים, אבל תאמיני לי – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – אז אני יכולה להגיד לך – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שאותו חייל מילואימניק שהגיע לוועדת הכספים – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – כמה אלפי שקלים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והתלונן שאין לו סימילאק במקרר, גם מיליון שקלים היו עוזרים לו. מעיין הליצנית שהגיעה ולא היה לה כסף והיא מסיימת את הפנסיה של ההורים שלה, גם לה היה עוזרים מיליוני השקלים האלה. באיזו עוד מדינה בעולם – – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אתה פשוט שקרן. אתה משקר. פשוט שקרן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. באיזו עוד מדינה בעולם עם הספר מקצץ בתקציב המדינה לספריות העירוניות? באיזו עוד מדינה בעולם מקצצים בחינוך? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – יש גם מלחמה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באיזו עוד מדינה בעולם הממשלה מחוקקת חוקים ועוברת על החוקים שהיא מחוקקת, ואין לאף אחד מה לעשות עם זה? אתמול או שלשום הייתם אמורים להניח את תקציב המדינה, אבל ממשלת ישראל מחוקקת חוק ועוברת עליו. באיזו עוד מדינה בעולם ממנים ראש ממשלה בניגוד לחוק שאותו חוקקתם, חוק הנבצרות, ואז מכנסים את ועדת הכנסת להכשיר את אותו מינוי בדיעבד? באיזו עוד מדינה בעולם חבלי ארץ שלמים נמחקים ומפונים מביתם בלי שום עתיד? באיזו עוד מדינה בעולם אזרחים הם מספיק טובים להילחם בשבילה, למות בשדה הקרב, אבל לא להיות מחוברים לחשמל בשנת 2024? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז באיזו מדינה בעולם, אתם שואלים? ברפובליקת הבננות שאתם מנהלים בשלושת העשורים האחרונים. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו המדינה שאנחנו חיים בה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – שלא קיימים בשום מקום בעולם. אתה לא מתייחס לזה שיש פה מדינה במלחמה, שכלל התקציב שלה הולך למשרד הביטחון. אתה מתעלם מהעובדה כשאתה אומר פה נתונים שלא קשורים בכלל למציאות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כמה עולה להחליף שם של משרד? כמה עולה? כמה? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> במשרד שלי זה מסתכם בכמה אלפי שקלים. שמעת מה אמרתי עכשיו? את השקרים שלך – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לקחת מחלקה, מחלקה – עשית את זה משרד ממשלתי. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – יש כאן ארבעה שרים שאין להם – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, המליאה רוצה לשמוע את חברת הכנסת וולדיגר. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד השרה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> כבוד השרה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – שקרים, שקרים, שקרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה, גברתי השרה, ברשותך, המליאה רוצה לשמוע את חברת הכנסת וולדיגר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> להשתמש בכלי החשוב הזה של דוכן הכנסת ולומר שקרים, זו חרפה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, סעיף 1 לחוק השבות קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה. בדברי ההסבר לחוק תיאר ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון את מהותו של החוק השבות כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף הזה: חוק השבות – כך כותב בן-גוריון – הוא העיקרון הממלכתי אשר בכוחו הוקמה מדינת ישראל. זכותו ההיסטורית של כל יהודי באשר הוא לשוב ולהתיישב בישראל. כך נקבע גם בבג"ץ נטליה דהן ואחרים נגד שר הפנים, שניתן ממש מזמן, כי חוק השבות הוא חוק-יסוד-על המכונן את ערכי היסוד של מדינת ישראל, ובהם ששערי הארץ פתוחים לרווחה לכל יהודי החפץ להשתקע בה. כלומר, הפגיעה בזכות הזו של כל יהודי להשתקע בארץ ישראל יכולה להיעשות רק על ידי הסמכה מפורשת בחוק. אכן, סעיף 2(ב) לחוק קובע סייגים לזכותו הטבעית של היהודי לעלות לארץ ישראל, והוא כולל שלושה סייגים שלפיהם יוכל שר הפנים למנוע את הגעתו והתיישבותו של היהודי בארצו: מי שפועל נגד העם היהודי, מי שעלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה ואדם בעל עבר פלילי המסכן את שלום הציבור. אז על מי חלים הסייגים הללו? האם מישהו שיש לו דיכאון חורף לא יוכל לעלות לארץ ישראל? האם שר הפנים יגיד לו: לא, אתה לא יכול? האם מישהו שיש לו חרדת נטישה – אני שואלת אתכם, מישהו שיש לו חרדה לא יוכל לעלות לארץ ישראל? מי שיש לו אפילו מאניה-דפרסיה, מצבי רוח משתנים, לא יוכל לעלות לארץ ישראל? הם מסכנים את בריאות הציבור? מסתבר, כבוד היושב-ראש, שכן. היום מדינת ישראל לא מאפשרת, ואם היא כבר מאפשרת, היא מקשה, עד כדי בלתי אפשרי, לאנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים, למרות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, יש דיון בוועדות על הדבר הזה? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מקווה מאוד שזה יתוקן, אחרי ששלוש שנים אני נאבקת על טופס ששם בן אדם שמגיע לארץ ישראל על פי חוק השבות צריך לסמן אם הוא מתמודד עם מחלה נפשית, ואם כן – לא נותנים לו לעלות לארץ. זו פשוט שערורייה שאין כדוגמתה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז אני שואל, היה דיון או שיהיה דיון? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, לא היה דיון בדבר הזה. כן היו דיונים אצל השרה הקודמת, היו דיונים אצל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. ע << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל עכשיו? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כנראה שהיו שם אנשים עם הרבה סטיגמה ודעות קדומות. הפעם אני מקווה שנצליח לשנות את זה. כן, גם השר וגם המנכ"ל של הרשות, אייל היקר מאוד, שהבטיח לי הפעם שהוא יטפל בזה. אבל נכון לרגע הזה – ממש הרגע התקשרה אליי מישהי בוכייה, בוכייה, שלא נותנים לה לעלות. היא נמצאת בארץ על אגרת תייר, היא יהודייה, ומקשים עליה ומקשים עליה, ומשפילים אותה ומעבירים אותה עוד דיון ועוד דיון, ולא נותנים לה לעלות לארץ. אומרים לה: לא, את לא זכאית. אז אני מאוד מקווה שהעניין הזה ייפתר, אבל אני חייבת לומר פה, באמת: הוא ייפתר גם ברמה הספציפית של אותה בחורה שהגיעה אליי היום, אבל הוא אמור להיפתר ברמה המדינית הרוחבית. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל 2024 חיה עם סטיגמות ועושה סלקציה של יהודים בכניסה לארץ ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה. הלוואי שתצליחי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה, שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברים, כנראה שאני מצמצתי לרגע ואולי אני פספסתי, אולי אני חיה באיזו מציאות מדומה, אולי דמיינתי, אבל נראה לי שהשרה סטרוק, לא עלינו, לא מצליחה לסגור את החודש. כן, ככה היא מספרת לנו. אני אצטט: אני מכירה שרים שלא גומרים את החודש, הוריהם תומכים בהם. אוי אוי אוי, מה יעשו השרים שלנו? המשכורת שלהם, של 53,000 שקלים, לא מספיקה להם לגמור את החודש. באמת רחמים. נראה לי שהיא גם מאמינה בלב שלם שהיא מעלה את הנושא והדרישה הכי חשובים עכשיו – באמצע המלחמה צריך להעלות את השכר של השרים. זה מה שחשוב. אין לנו מילואימניקים שיחזרו הביתה ולא תהיה להם עבודה, אין לנו מילואימניקים שהעסקים שלהם נגמרו, אין לנו מפונים שהם פושטי יד. אתמול ביקרתי בקיבוץ ניר עוז ופגשתי שם את ירון, גיבור ישראל, שהגן על המשפחה שלו עם אקדח ושתי מחסניות, נלחם במחבלים, ספג שלושה רימונים וחילץ את המשפחה שלו לבד מהתופת הפסיכית, והוא מספר לי שהוא פושט יד. הוא פושט יד, נעלם לו הכבוד העצמי, כי הוא לא מצליח כרגע להתקיים. אבל המשרד של השרה אורית סטרוק, המשרד המומצא לענייני כלום ושום דבר, שמקבל מאות מיליונים וכל שבוע מוסיפים לו עוד מאות מיליונים – כן, המשרד הזה זקוק לעוד כסף. אז אני מציעה לשרה סטרוק להתעורר מהחלום המדומה שלה ולהקשיב קצת לאמת ולמציאות של קואליציה שיותר מחצי מההרכב שלה בזמן מלחמה מתפקד כשרים, סגני שרים, שרים ללא תיק, שרים ומשרדים מומצאים לענייני כלום ושום דבר: שר אוצר שממנה לנו מנכ"ל למרכז השליטה האזרחי, שמתפטר כי לדבריו לא קיבל כלים וסמכויות רלוונטיות, ושר אוצר שלא עונה לציבור בשקיפות על התאמות בשווי של לא פחות מ-20 מיליארד שקלים. שר אוצר כושל, בדיוק כמו כל הממשלה הזאת; ראש ממשלה שמנהל מדינה שקורה בה המחדל הביטחוני הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל, שהממשלה שלו קרסה ברגעים הכי קריטיים של המדינה ושמי שמילא את מקומה זו החברה האזרחית. ראש ממשלה שלא לוקח אחריות, שעסוק בזמן מלחמה בהכפשה של עיתונאים ואולפנים ובקמפיין פוליטי של היום שאחרי – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה ראש ממשלה שלא צריך להיות ראש ממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להמשיך את האי-אמון שהגישה סיעת העבודה בסעיף הקודם. מ-7 באוקטובר נמנענו מהגשת אי-אמון בממשלה הזאת, למרות שאלוהים יודעת עד כמה מגיע לה אי-אמון. נמנענו מהצעד האופוזיציוני הזה, אבל כבר 108 ימים שאנחנו רואות ורואים שהממשלה הזאת מתעסקת בכול – בהדחת הדובר הלאומי, בהעברה של תקציב מושחת, בהעברות משרדים, החלפת שמות, בלבולי מוח, בהדלפות מביכות, מביכות, מהקבינט – בכול, רק לא בהשבת כל החטופות והחטופים שלנו. לכן העלינו כאן להצבעה אי-אמון נגד ממשלה מופקרת, שכבר 108 ימים מזניחה את בנותיה ובניה בשבי חמאס. צריך להגיד שהאמון נשבר כבר ב-7 באוקטובר, אבל מאז הוא נשבר כל יום מחדש. הרי היינו בטוחות ובטוחים, אזרחיות ואזרחי ישראל, שהמדינה תעשה הכול, אבל הכול, כדי להחזיר אזרחיות ואזרחים ישראלים. הרי החיילים עושים הכול כדי להגן עלינו, אז ברור שהמדינה תעשה הכול כדי להחזיר אותם. ברור שאם קורה הדבר הנורא, הבלתי-סביר והלא-ייאמן, שבאים וחוטפים אותך מהבית שלך, המדינה תעשה הכול כדי להחזיר אותך. אלא שהממשלה הזו שוברת כל יום מחדש את האמון הזה. הקואליציה והממשלה החליטו להיעדר מהדיון בהצעת האי-אמון. ברור, הם מפחדים. ביבי בורח, בורח מאחריות. נניח שהם היו באים לדיון הזה, מה הם היו אומרים? את מה שאמר שר האוצר המהולל סמוטריץ' היום בסיעה שלו, שגנץ ואיזנקוט משקרים? שבכלל אין סיכוי לעסקה? זה סמוטריץ', שבכלל לא נמצא בקבינט המלחמה, ושראש הממשלה שלו עושה הכול כדי שהוא לא יהיה בקבינט המלחמה הזה? אולי הם היו אומרים את מה שאמר בן גביר בישיבת הסיעה שלו – המשפט הוא: אם לא תהיה מלחמה לא תהיה ממשלה. בשביל להחזיר את החטופות והחטופים שלנו צריך להיות מוכנים גם להפסיק את המלחמה. אי-אפשר להמשיך למלמל: החטופים הם המטרה העליונה; אי-אפשר להמשיך לשקר את מה שאמר נתניהו אמש: "רק ניצחון מוחלט יבטיח את חיסול חמאס והחזרת כל חטופינו". ייקח הרבה מאוד זמן למוטט את חמאס. זמן שאין לחטופינו. אין להם זמן. לנו אין זמן להמשיך להעמיד אותם יום אחרי יום בסכנת חיים מוחשית, ברורה ומיידית. אלא שלביבי, כידוע, הכי חשוב הוא שתהיה ממשלה. וכמו שאמר את זה בן גביר במילים מאוד מפורשות: אם לא תהיה מלחמה לא תהיה ממשלה. בואו, שלא נבין לא נכון, אני הראשונה שדורשת את מיטוט החמאס. זה עשור שאני דורשת את חיסול חמאס, עשור שאני צועקת ומתריעה מפני הסכנה האדירה שחמאס מהווה כל השנים, כשנתניהו העביר להם מזוודות של דולרים לבניית משגרים ומנהרות. אז עכשיו, כשהם מחזיקים 136 אזרחיות ואזרחים – עכשיו נתניהו פתאום הבין שצריך לחסל את חמאס? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. לחסל את חמאס ייקח זמן, הרבה זמן. מדינה ריבונית יכולה להחליט על לוחות הזמנים שלה. מדינה שדואגת לאזרחיות והאזרחים שלה צריכה להגיד באופן ברור: קודם להחזיר את החטופות והחטופים, ואז לחסל את חמאס. חטופות וחטופים תחילה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. גברתי השרה רוצה לסכם? כן? בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שלא הייתי רוצה – אולי זו הפעם הראשונה שלא הייתי רוצה לעלות אחרי המופע המביש הזה של אופוזיציה חסרת אחריות, שבזמן מלחמה וקרבות עקובים מדם, בזמן שאנחנו כואבים את כל העולם ומלואו שאיבדנו, בזמן שעוד עכשיו, ברגעים אלו, יש קרבות קשים, כשכל מה שאנחנו צריכים זה רק להתפלל לשלומם של החיילים והחיילות שלנו שיחזרו לשלום, בעזרת השם – אתם מתעסקים בהצעת אי-אמון. בושה לכם. אם יהיה עוד זמן, אני אדבר. אבל בינתיים אני אקרא תפילה לשלום חיילי צה"ל, שבעזרת השם יחזרו לשלום בריאים ושלמים במהרה: "מי שבירך אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון, העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, ומן הים הגדול עד לבוא הערבה, ובכל מקום שהם, ביבשה, באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. יַדְבֵּר שונאינו תחתיהם, ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב: 'כי ה' אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם'. ונאמר אמן". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עכשיו, מכיוון שיש לי קצת זמן עד שנתחיל את ההצבעה, ודובר הרבה היום על המשרדים, אז באמת יושבות פה לוחמות פמיניזם כאלה ואחרות, שבמשך שנים מדברות על זכויות נשים וקידום מעמד של נשים, אבל מה לעשות, כשהגיעה שרה מהמילייה הלא-נכון, מהצבע הלא-נכון, מהשכונה הלא-נכונה, מהצד הלא-נכון של המפה הפוליטית – פתאום זה לא טוב שיהיו לרשות לקידום מעמד האישה פי שישה יותר מהתקציבים שהיו להם; זה לא טוב שיקדמו עוד נשים, שהן לא רק מכיכר רבין עד כיכר הבימה, אלא גם נשים מסורתיות, מזרחיות, חרדיות, מתיישבות, רחמנא ליצלן, עוד נשים מכל מיני מקומות. והם, כל מה שיש להם הוא לדבר על זה שרציתי שיתווסף השם "קידום מעמד האישה" למשרד לשוויון חברתי. אז בואו אני אבהיר לכם את זה קצת, שזה יסבר לכם את האוזן. אולי הפמיניזם שבכן, שאתן מדברות בשמו כל השנים האחרונות, יחלחל כלפי חוץ ויזכיר לכן מי אתן ולמה באמת התחלתן להילחם. אז כשאני קיבלתי את המשרד לקידום מעמד האישה, וכשאני – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש לי שאלה – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא לא לא. אני לא עונה לך על שאלות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש לי שאלה. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא עונה לך, חברת הכנסת מרב מיכאלי. תיזכרי למה את פמיניסטית, ואז אני אולי אענה לך על שאלות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא, תסלחי לי, את תיזכרי. תגידי לי – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בקיצור, כשאני קיבלתי את המשרד לקידום מעמד האישה, באמת שלא יכולתי שלא להיות מופתעת מכלל הצביעות של נשים כגון חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מאי גולן, את שקרנית. תגידי דבר אחד שאני אמרתי לך. תגידי מילה אחת שאני אמרתי עלייך או על המשרד. אחת. את שקרנית עלובת נפש. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עלובת נפש? מה עוד, אישה פמיניסטית דגולה וחזקה שכמותך, מה עוד יש לך להגיד לי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את לא אותה אחת שרק היום בבוקר, כשדיברה בגלי צה"ל על הצעת האי-אמון שלה, אמרה שאין מי שייצג אותה כי את עצמך לא יכולה לייצג את המפלגה שלך? אז אם אני שקרנית, בואי תספרי לי איך התאכזרת לנשים בלשכה שלך בשנים האחרונות. בואי תספרי לי מה את עשית למען נשים, מלבד לדבר בלשון נקבה, איך עזרת לנשים שהן לא מהמפה הפוליטית שלך, לא מהעדה שלך, מהשכונה שלך. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – עלובת נפש. << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> "עלובת נפש" את יכולה להגיד עוד הרבה פעמים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מילה לא אמרתי, לא עלייך ולא על – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מרב מיכאלי, הפמיניסטית הדגולה, קוראת לשרה במדינת ישראל, שהגיעה בעשר אצבעות למה שהיא הגיעה, לא בזכותך, "עלובת נפש", אבל את – פריימריז במפלגה שלך לא היית עוברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה – – – << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> את רואה, חברת הכנסת גוטליב? פמיניזם לתפארת מדינת ישראל. באמת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא יכול להיות שאנחנו נדבר ככה אחד לשני. מה זה? << דובר_המשך >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> להתעלם זה קשה. אבל אני שמחה שאת מושלכת לפח האשפה הפוליטי של ההיסטוריה, ולעולם לא נשמע את הצביעות מגרונך. הלאה. עכשיו אני רוצה להסביר לכם – כשאני קיבלתי את המשרד לקידום מעמד האישה, הבטחתי לעצמי דבר אחד מאוד פשוט: הבטחתי שחברות כנסת שאני אישית רואה בהן דמויות להשראה, כמו חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שאני מסתכלת עליה עכשיו, יהיו גם הן. גם הן מייצגות נשים היום בפקטור הזה שנקרא ייצוג מעמד האישה, קידום מעמד האישה. אבל מה עשו? לימור יקרה שלי, מה הם עשו מייד כשאנחנו העזנו להגיש חוק? הם השתוללו ואמרו שאנחנו לוקחים רשות עצמאית והופכים אותה לפוליטית, כשכל מה שעשינו הוא להביא לה תקציבים. הבאנו מנכ"לית, הבאנו תוכניות למען נערות בסיכון, הבאנו תוכניות למען מפונות, הבאנו תוכניות למען קידום נשים בכלל הקהילות, קידום היועצות לקידום מעמד האישה בכלל הערים בלי הבדל דת, גזע ומין, בלי שיוך פוליטי, בלי שום דבר כזה או אחר. אבל מה אמרו לנו, לימור? אמרו לנו שאנחנו עושים פוליטיקה קטנה. נכון? אבל אנחנו עשינו דברים יפים. ברוך השם, זכינו. וכשפרצה ונכפתה עלינו המלחמה הנוראית, האיומה והמקוללת הזו, לא הלכנו שבי אחרי הקונספט השקרי, הדמגוגי והפופוליסטי של המשרדים המיותרים. ואני רוצה להגיד לכם פה במאמר מוסגר: לא משנה כמה תמשיכו להגיד את זה, יש לנו שרים טובים, איכותיים. כל אחד במשרדו פועל למען הנשים במלחמה הזאת, וגם אנחנו הסבנו את כלל התוכניות התקציביות שלנו במשרד למען קידום נשים באשר הן בזמן מלחמה. ועכשיו, כשבאמת רצינו לעשות משהו טוב – לחסוך עלויות, להחזיר את הרשות למשרד לשוויון חברתי – אגב, אני עומדת כאן ואומרת לכם שלא משנה אם אני אעמוד בראשותו, אני קוראת לכל ממשלה באשר היא שתהיה, בין אם זאת תהיה הממשלה שלנו ובין אם זאת תהיה ממשלה אחרת, להקים משרד לקידום מעמד האישה. הנשים בישראל הן מעל 51% מהאוכלוסייה הישראלית. חשוב שיהיה מי שידאג להן, לצרכים שלהן, ישמע את הקול שלהן, של כלל הנשים מצפון עד דרום, מדן ועד אילת. עוד פעם אני חוזרת: לא המילייה של מרב מיכאלי – כלל הנשים במדינת ישראל. זה בסדר להגיד את זה, זו כבר לא בושה. כשאני גדלתי כבת לאם חד-הורית בדרום תל אביב, אני לא הכרתי את המושג העצמה נשית, לא ידעתי מה זה אומר. אבל הינה, בתיקון אמיתי שעשיתי במשרד הזה זכיתי לגעת בכל כך הרבה נערות בסיכון שהיו כמוני, שלקחו להן אפילו את הזכות הבסיסית לחלום; את הזכות הבסיסית לדעת מה מותר להן, מה מגיע להן, למה הן יכולות לשאוף, מה הן יכולות לקבל. זה מה שהצלחנו לעשות במשרד לקידום מעמד האישה. ולך אני אומרת, חבר הכנסת נאור שירי, שהסיבה היחידה שצירפתי את המילים "לקידום מעמד האישה" למשרד לשוויון חברתי היא כדי שיהיה ברור שהמשרד הזה ממש יחרות על דגלו להמשיך להתעסק בקידום נשים, שלא יצומצם התקציב שלו. ואני מעדכנת אותך, חבר הכנסת שירי – ואני גם אוכיח לך את זה – עלות שינוי התקציב בשם לא תעלה על כמה אלפי שקלים, בסדר? יופי. עכשיו, למה לשקר? אבל זה חלק מהפייק ניוז שלכם. אני אסיים בזה שנאחל, בעזרת השם, ניצחון מוחץ שלנו על החמאס, על הטרור, החזרת כלל החטופים והחטופות, בעזרת השם, ניצחון של החיילים הקדושים והגיבורים שלנו. בעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה. חברי הכנסת הנכבדים, נקיים שלוש הצבעות. אני חוזר: נקיים שלוש הצבעות נפרדות על החלטות הממשלה. תחילה נצביע על החלטת הממשלה להעביר לשר לשוויון חברתי את הסמכויות הנתונות לשרה לקידום מעמד האישה, על פי חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח–1998, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, וכן החלטת הממשלה להעביר לשרה לשוויון חברתי את הסמכויות הנתונות לשר הנגב והגליל והחוסן הלאומי, לפי חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת הממשלה – 47 נגד – 29 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לשרה לשוויון חברתי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 47 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי החלטת הממשלה אושרה. חברי הכנסת הנכבדים, נעבור עכשיו להצבעה על החלטת הממשלה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים ולמנות את השרה מאי גולן לתפקיד השרה לשוויון חברתי במקום השר עמיחי שיקלי, אשר ימשיך לכהן כשר התפוצות והמאבק באנטישמיות, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הודעת הממשלה – 47 נגד – 30 נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 47 בעד, 30 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי גם החלטה זו אושרה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת הממשלה לבטל את המשרד לקידום מעמד האישה, בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, ולצד זאת, הודעת הממשלה בדבר החלטתה לשנות את שם המשרד לשוויון חברתי כך שייקרא מעתה המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הודעת הממשלה – 48 נגד – 29 נמנעים – אין הודעת הממשלה על ביטול המשרד לקידום מעמד האישה ושינוי שם המשרד נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 48 בעד, 29 נגד. אני קובע כי החלטת הממשלה אושרה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מרב מיכאלי << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא, אני מבקש לתת לחברת הכנסת מרב מיכאלי הודעה אישית אחרי ששמה הוזכר לגנאי קודם. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. אני חייבת להגיד לכם משהו: כשהממשלה הזאת הקימה את המשרד המומצא לקידום מעמד האישה, תוך כדי שהיא מבטלת את הרשות לקידום מעמד האישה – מהלך שאני התנגדתי לו מאוד, ובצדק, משום שזאת הרשות היחידה שהייתה מופקדת בישראל על קידום שוויון לנשים – עדיין לא אמרתי מילה וחצי מילה נגד השרה מאי גולן ונגד מינויה לשרה לקידום מעמד האישה. מילה וחצי מילה. ואתם יודעות ויודעים למה? כי זה הפמיניזם שלי, וגם אם אין משהו טוב להגיד על מישהי, משתדלת מאוד מאוד לא להגיד עליה משהו רע. זה לא דחוף. אז כן, אם מישהי עושה משהו במסגרת תפקידה, לא משנה מהו תפקידה המקצועי, ואת מתנגדת למדיניות, למהלך – בסדר גמור. אבל זה בטח לא נגד האישיות, בטח לא תקיפה פוליטית על בסיס מגדרי. ולכן במשך כל השנה שבה השרה מאי גולן הייתה השרה לקידום מעמד האישה ולא עשתה דבר וחצי דבר לקידום מעמד האישה, אני לא אמרתי מילה וחצי מילה רעה נגדך או נגד משרדך אף לא פעם אחת. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מפנה את כולכם וכולכן, אתם יכולים לעשות גוגל בכיף – אף מילה. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל מה לעשות שבשנה שבה השרה מאי גולן הייתה השרה לקידום מעמד האישה, מצבן של נשים הורע במדינת ישראל בכל מדד? << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> באמת? מה את אומרת? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ממש לאחרונה יצא מדד השוויון המגדרי, והוא מראה אחד לאחד איך הממשלה הזאת דפקה את הנשים במדינת ישראל בכל פרמטר, בכל תחום בחיים. עכשיו, במלחמה הארורה שקרתה במשמרת שלכם – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – נשים נאנסות, נפגעות, מופקרות, חטופות שאתם לא מחזירים, נשים של מילואימניקים כורעות תחת הנטל ומחזיקות את המדינה הזאת בלי שאתם דואגים להן למה שהן צריכות לקבל כדי לגדל את הילדות והילדים של המשרתים במילואים. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ברוך השם, את הולכת לפח האשפה של ההיסטוריה הפוליטית – פח האשפה, את בושה – – – עלובת נפש. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז עכשיו, אחרי השנה הזאת, את מעיזה לעמוד כאן ולהלין עליי, שמעולם לא אמרתי מילה רעה נגדך. אז כן, את שקרנית, את שקרנית – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כשאת אומרת את זה – זו גאווה, זו גאווה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ומעמד האישה, ברוך השם, לא צריך לסמוך על ממשלת ישראל בשביל לעשות את המאבקים שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לסמוך עליך. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> ברוך השם, ברוך השם שזכיתי לקבל מחמאות כאלה ממך, זה אומר שעשיתי משהו טוב בחיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – החלטת הממשלה על העברת סמכות משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה. תציג את החלטת הממשלה השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה השרה מאי גולן. בבקשה, ומזל טוב על המינוי, ושיהיה לטובת עם ישראל כולו. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, גברתי, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> לא, זה יהיה קצר. אני רק אומר: ברוך הוא וברוך שמו שזכיתי שאומרים עליי דברי בלע כאלה על ידי מרב מיכאלי. זה אומר באמת שעשיתי משהו טוב בחיי, משהו טוב בעבודה שלי. ברוך הוא וברוך שמו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הודעה על שם שינוי המשרד. אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה מעתה לקרוא למשרד לשוויון חברתי "המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה". בשונה מכאלה שרק מדברות בלשון נקבה שוב ושוב ושוב, אני החלטתי כי המהות של המשרד לקידום מעמד האישה, שעמדתי בראשותו בשנה האחרונה, שנתתי את כל ליבי ונשמתי לפעולות למען נשים – שאת, מרב מיכאלי, כל ימייך לא תצליחי עוד לעשות. כל ימייך. אני לא אקרא לך עלובת נפש כמו שקראת לי. אני שמחה שזה יהיה הכתם המכוער שייזכר בהיסטוריה הפוליטית שלך, שברוך השם יורדת לפח האשפה של ההיסטוריה הפוליטית במדינת ישראל, כי אנחנו רואים שגם המצביעים שלך לא רוצים להצביע לך. ואני רוצה לומר שהתעקשתי על כך שהמשרד לשוויון חברתי ייקרא גם המשרד לקידום מעמד האישה, כדי שיהיה ברור לכולם שהמשרד הזה כאן כדי להישאר, בין שאני אעמוד בראשותו ובין שלא; שצריך לדאוג למעל 50% מהאוכלוסייה הישראלית עכשיו ובעתיד, ושמהות המשרד לשוויון חברתי יחרות על דגלו לדאוג לנשים באשר הן – בשונה מהפמיניזם המומצא שלך, מרב מיכאלי, שהציג מצג שווא עד היום על איך צריך לדאוג לנשים, איך צריך לקדם אותם, כשאתן כופות עליהן את אורחות החיים שלכן ולא מכבדות נשים שבוחרות חיים אחרים וזו הבחירה החופשית שלהן. לכן אני גאה היום. אני קודם כול רוצה להודות לחברותיי למשרד ולמנכ"לית שלי מירב שטרן, שבאמת עשתה עבודה מדהימה בשנה האחרונה. אני רוצה להודות לכלל העובדות שלי במשרד לקידום מעמד האישה, שימשיכו עכשיו, בעזרת השם, לעבוד גם במשרד לשוויון חברתי. אני רוצה להודות לחברותיי לכנסת, ובמיוחד לחברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שבאמת הלכה איתי יד ביד כדי להנגיש את המשרד הזה לעוד כל כך הרבה נשים שלא זכו, לא זכו לקבל את הזכות להגיד להן: בואו, תנו לי יד, גם אנחנו רוצות להיות חלק מהדבר הזה, החזון המדהים שלנו על קהילות למען נשים בכל עיר ועיר, שנמשיך להוביל, ובעזרת השם, לכל המיעוטים שנמצאים בתוך המשרד הזה – לחברה הערבית, ללהט"בים, לוותיקים – לכל אותם מיעוטים שנמצאים בתוך המשרד הזה. וכמובן לנשים שאיתן נמשיך, נדאג ביתר שאת ובכל הכוח שיש לנו בלי שום שום משוא פנים. אז בעזרת השם נעשה ונצליח, בכל הכוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לפני שאנחנו נעבור לדיון האישי – הודעה ממזכירות הכנסת. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96(ה) לתקנון הכנסת, ביקשה חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר לחזור ולהיות מציעה של הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2022, פ/918/25. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תסלחו לי על הבוטות. כמה טמטום ורפיון שכל צריכים להיות לנבחרי ציבור – באמת תסלחו לי – לנבחרי ציבור שעומדים כאן על הבמה ואומרים שהמשך הלחימה זה אינטרס אישי של נתניהו. צריך להיות ברפיון שכל מוחלט. אז בואו נעשה סדר, ואני פשוט אדגים לכם מה קורה במלחמה הזאת. ב-7 באוקטובר באה עלינו תופת שלא ידענו, כי היינו בהערכת חסר של האויב. נכנסו לתוך שטחי מדינת ישראל 3,000 מחבלים, והתעללו, ואנסו, וכרתו איברים, ורצחו, וטבחו בנו, ולקחו מאיתנו את החוסן, את הגאווה, את הביטחון ואת הריבונות. נכנסנו למלחמה בעל כורחנו מול ארגון טרור מרצח. אם נדמה לכם שהמלחמה הזאת נמשכת כי ראש הממשלה מחליט, אז אני יכולה לומר לכם, כמי שמשתמשת בחסינות שלה כחברה בוועדת חוץ וביטחון: דפ"עות המלחמה נעשות על ידי צמרת הצבא, מובאות לקבינט להחלטה. ראיתי מה קרה, שעכשיו אנחנו ככה קצת זזנו אחורה, הזזנו כוחות מצפון הרצועה. מה קרה, נגמרה המלחמה? מה קרה, האויב הרים ידיים? מה קרה, האויב נכנע? מה קרה, האויב החזיר חטופים? לא. האויב המרצח, עם כוח אדיר, מרים את ראשו המכוער והאלים בצפון הרצועה, יורה לעבר כוחותינו ויורה לעבר מדינת ישראל. אז עם כל הכבוד, המלחמה לא רק חייבת להימשך – היא מלחמת קיום של להיות או לחדול. אני שומעת כאן חברי כנסת – באמת זה בורות וטמטום גם יחד לחשוב שמישהו ממשיך את הלחימה כי בא לו. אני לא איכנס בכלל לטיעון ההזוי של אינטרס אישי בגלל המשפט של נתניהו. זה – אחרי המלחמה אני אדגים לכם מה זה רדיפה פוליטית. ואי-אפשר לחשוד בי שאני מגינה פה על מישהו מהממשלה או לא מסוגלת להעביר עליהם ביקורת. מסוגלת לגמרי. אבל מה שאני רוצה לומר כאן לחברי הכנסת על חוסר האחריות שלכם לחברה הישראלית ועל חוסר האחריות שלכם לביטחון מדינת ישראל ועל חוסר האחריות שלכם לחטופים, כי במקום שיהיה לכם את האומץ לומר למשפחות החטופים היקרות: רבותיי, אתם צריכים להיות בשקט; על כל קריאת "עכשיו" זה מתעכב עוד ועוד; על כל צעקת "עכשיו" העסקה לא מתממשת. אין לנו כאן שום עסקה על הפרק כשכל אחד פה מעז לצעוק "עכשיו", "עסקה עכשיו". כל צעקה של חבר כנסת "עכשיו עסקה" מרחיקה את העסקה. מה נדמה לכם? איבדתם לגמרי את האחריות שלכם לחוסן החברה הישראלית, לגאווה של החברה הישראלית, אבל לביטחון? מילא כולם, אבל אנחנו כחברי כנסת – איך אתם מעיזים לומר פה, ולא משנה מה תהיה דעתכם הפוליטית? לא יכול להיות מצב כזה. לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> משפחות החטופים היקרות, אנחנו במלחמת קיום, ואני אומרת כאן שממשלת ישראל עושה ככל שרק אפשר להשבת החטופים. צעקות ה"עכשיו", "עכשיו", ההתפרצויות לישיבות הכנסת – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי, תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה נשק לחמאס, זה דלק לחמאס, וזה מה שמפריע, מפריע ממש, לקידום עסקה לשחרור החטופים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח – סליחה, מבטל; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה. שרון ניר, חברת הכנסת שרון ניר – אז איפה היא? חברת הכנסת שרון ניר, המליאה רוצה לשמוע אותך. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זאב ז'בוטינסקי אמר פעם: רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה, אבל האנשים במלחמה יפים לעיתים יותר מאשר בחיי היום-יום. הפער האדיר שקיים בין העוצמה והגבורה של הלוחמים בשטח לבין המנהיגות הכושלת הוא פער כל כך גדול, שהוא הופך את המלחמה הזאת לקשה כפליים. בזמן שצה"ל מנהל מלחמה עיקשת להשמדת תשתיות צבאיות, משמיד פיר-פיר, מחרטה-מחרטה, הדרג המדיני דווקא משקם את כוחו של החמאס ודואג להכניס יום-יום משאיות מזון, מים, קמח וכל טוב לעזה; כל זה בזמן שהחטופים שלנו עדיין לא קיבלו תרופות ואוכלים בקושי חצי פיתה ביום, כשהם מוחזקים בכלובים ומנהרות. הבוקר ראינו תמונות שבהן שוק ג'באליה שוקק חיים וחזר לשגרה, בזמן שעדיין אלפי אזרחים מפונים מבתיהם. אין אבסורד גדול יותר מכך שבצפון העברנו את הלחימה לשטחנו. ככה לא מנצחים במלחמה. בזמן שלוחמינו נלחמים בחזית, השרים בממשלה נלחמים אחד עם השני, מתעסקים במצביעים ובקולות; בזמן שהכוחות שלנו פועלים ימים כלילות בשדה הקרב, מגלים גבורה יוצאת דופן ומנהיגות מעוררת השראה, הדרגים הבכירים מתקשים לתאם מסיבת עיתונאים משותפת או להציג חזית אחידה; בזמן שהעם התגייס, התאחד, הותיר את מלחמות היהודים בצד, חברי הקבינט עסוקים בהשתלחויות חסרות רסן ברמטכ"ל. הממשלה בירושלים לא ראויה לעם ישראל. העם שלנו צמא למנהיגות חזקה. צמא למנהיגות אחראית, מובילה ואסרטיבית. העם שלנו צמא לכך שהאחרים למחדל ייקחו אחריות ויקבלו החלטות אמיצות. מנהיגות אחראית בזמן מלחמה היא לא אופציה – היא הכרח. העם צריך לשאוב השראה מהמנהיגים ולא ההפך. המשבר העמוק בין העם לדרג המדיני הולך ומעמיק. אני קוראת מכאן לדרג המדיני להתעשת. אנחנו במלחמה הכי קשה בהיסטוריה של מדינת ישראל. התחילו מלצופף שורות ביניכם ולטפל במשבר האמון בקבינט. קחו השראה מז'בוטינסקי ומבגין – מדברי בגין עם סיומה של פרשת אלטלנה: לא תהיה מלחמת אחים כל עוד האויב בשער. אי-אפשר לקרוא לאחדות בעם כשהמנהיגות מעודדת שסע ופילוג. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שוויון חברתי במדינת ישראל מעולם לא היה, אבל היה משרד בשם המשרד לשוויון חברתי. ישתבח שמו, גם המשרד הזה לא קיים כיום. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> קיים, קיים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> פירקו אותו, או ששייכו אותו – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> צר לי לאכזב אותך, ווליד. קיים, עומד וחזק. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – למשרד אחר. אוקיי. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כל שינוי לטובה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא כל שינוי לטובה. כנראה שהאמירה הזאת לא מדויקת. המשרד היה אחראי למה שנקרא הרשות לפיתוח היישובים הבדואיים – איך קראו לה? הרשות למה? << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הרשות להסדרה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הרשות להסדרת ההתיישבות, לא יודע. כל כך לא חשוב איך קראו לה, כי היא עשתה בדיוק את ההפך – היא עשתה את הכול כדי לא להסדיר את היישובים הלא-מוכרים בנגב. ומה עכשיו מציעים? מציעים להעביר את הרשות הזו – המיותרת, שצריך לפרק אותה לאלתר, וצריך שהממשלה, המשרדים, משרדי הממשלה ייקחו אחריות כל אחד בתחום שלו על היישובים הבדואיים – עכשיו מעבירים אותה למשרד שעוסק בתפוצות. אתם יודעים מה? יכול להיות שבעיניהם היישובים שעדיין לא מכירים בהם ומסרבים להכיר בהם הם תפוצות. יכול להיות שהם תפוצות, ועל כן גם מעבירים את הדבר הלא-רלוונטי הזה, שצריך לבטל אותו לאלתר, למשרד התפוצות. מאי, אני אתמוך בך להגיש בקשה לממשלה המטורללת שלך – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני התנגדתי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לבטל את הרשות המגוחכת הזאת של הבדואים. << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> של הבדואים? למה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כי היא רשות מיותרת, עוסקת בהשרשת הבעיה ולא בפתרונה. היא קיימת הרבה מאוד זמן, לא עזרה לאנשים, לא עזרה להכרה ביישובים. ולמה צריך מתווכים? למה היישובים בנגב צריכים מתווכים? למה יישובים, ערים, כפרים – אפילו כפרים לא מוכרים – למה צריכים מתווכים? למה לא מול המשרדים ישירות? מי צריך את הדבר הזה? מה, הם פליטים? יש רשות שמטפלת בפליטים? פליטים בערבית זה לאג'יאין. שאלת אותי מי מג'נונה? (אומר בערבית: אז הממשלה הזאת משוגעת.) << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני לא מבינה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מי שלא מטפל באזרחים שלו, מי שלא עוסק בפתרון הבעיות שלהם – מג'נון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת טאהא, תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מג'נון, אבל לא במובן – מג'נון במובן שהוא עושה דברים לא נכונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, ייקח לך זמן ללמוד את מה שיש שם, אבל אנחנו רוצים לחסוך לך, באמת – – << קריאה >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני לא שם. זה שיקלי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שהגוף הזה הוא מיותר לגמרי, ובמקום לקדם פתרונות ולתת לאנשים, לאזרחים של המדינה, לחיות בכבוד ביישובים שלהם, הם ממשיכים להיות (אומרת בערבית: פליטים במולדת שלהם.) ואל תגידי לי שאת לא מבינה ערבית. תתחילי ללמוד. מה, את רוצה להיות אחראית למשרד לשוויון חברתי וגם על האגף של מה שנקרא הפיתוח של החברה הבדואית. אני אומרת לך, מה שהם עושים זה רק אכיפה ורדיפה. במקום לתת פתרונות ריאליים, אמיתיים, שיאפשרו לילדים לגדול בצורה נורמלית, הם רודפים אחריהם ממקום למקום. לא מאפשרים, לא מספקים להם לא תשתיות, לא מים, לא בתי ספר, לא חינוך, לא תברואה, לא בריאות – כלום. ואני תוהה, מתי במקום הזה באמת אפשר לדבר על הדברים באמת, בלי כאילו להיות מואשם לא בפופוליזם ולא בדברים אחרים. כשרוצים לפנות גם לאנשים שלנו, (אומרת בערבית: לבני העם שלנו,) שיבינו על מה אנחנו מדברים, לא תקום כאן מהומה כל פעם. ולכן אני חושבת, שוב, שהממשלה הזאת לא מתכוונת לתת פתרונות לחברה הערבית בכללותה, ולא רק לחברה הבדואית. זה התחיל בכתובת הברורה של הקיצוצים בתקציבים לחברה הערבית והקיצוצים בתוכניות המיועדות לחברה הערבית. הם לא באים ממקום של נוחות ושל פריבילגיה אלא ממקום של לסגור קצת, להתחיל קצת, צעד אחד בכיוון של סגירת פערים ולא משהו אחר. אז נקווה שהמציאות הזאת תשתנה, ושהאנשים שמופקדים על המשרדים באמת יוכלו להתפנות לעבודה אמיתית ומקצועית שמקדמת בראש ובראשונה את האזרחים ואת החיים שלהם. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – כבר דיברה, החליפה; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> קראתי בשם שלך? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – בבקשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש לך בחוק הבא? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני לא אהיה פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בואו נסיים. כבר מאוחר. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. גברתי השרה רוצה לסכם אחר כך? לא. אין צורך לסכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בפעם הבאה גם אנחנו נבקש. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "באין חזון יִפָּרַע עם", אמר החכם מכל אדם בספר משלי. עם צריך חזון. עם חייב חזון. ללא חזון עם אינו יכול לשרוד ולהתפתח. ללא חזון לא ניתן לנצח מלחמה. שמירה על הקיים והסתתרות מאחורי גדרות זה בוודאי לא חזון, ובוודאי לא חזון אופטימי שנותן תקווה. חידוש ההתיישבות בחבל עזה – זה חזון. הגיע הזמן להגיד את המילים הללו. אנחנו רוצים ליישב את עזה ולהפוך אותה לחבל ארץ בשליטה יהודית, עם התיישבות יהודית מתפתחת וצומחת. אני מכירה את הפחד, את הספקות. יתרה מזאת, אפילו חבריי, שתומכים בשיבת ההתיישבות היהודית לחבל עזה, מפחדים לדבר על חיים יהודיים לגיטימיים בחבל הארץ הזה. בלי התיישבות אין ביטחון, וללא ביטחון תושבי עוטף עזה יסרבו לשוב לבתיהם. אני שומעת את שר הביטחון יואב גלנט ואת השר בני גנץ, שמדברים בגלוי על היום שאחרי המלחמה ואומרים לתושבי העוטף – ובכלל לכל אזרחי ישראל – שלא לשגות באשליות ולחשוב שהם יחיו בביטחון. טפטופים – כך הם קוראים לירי הרקטות – יישארו גם אחרי המלחמה. אני לא מוכנה לקבל מציאות כזאת. אף אחד לא היה מוכן לקבל מציאות כזאת של ירי טילים לעבר ביתו ומשפחתו. הקונספציה השגויה שלפיה אנחנו מצויים בחוסר ברירה וירי הטילים על תושבי העוטף הוא גזרת גורל, היא-היא בין היתר מה שהביא אותנו לאסון הנורא ב-7 באוקטובר. החזון של התיישבות יהודית בחבל עזה ועידוד הגירה של תושביה הערבים של עזה הוא שיניע את גלגלי הפתרון לבעיה הביטחונית בגבולה הדרומי של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני יודעת, חלקכם לא רואים כיצד הדבר יכול להתרחש בעיניים ריאליות – אותן עיניים ריאליות שלא יכלו לתפוס שהגדר שמגינה על עוטף עזה, שמצוידת במיטב הטכנולוגיה, יכולה להתמוטט בשנייה אחת. עידוד הגירה הוא רעיון שמתחיל לחלחל, וכיום גם חברי כנסת במפלגות השמאל אינם מתביישים בו. לא מדובר בטרנספר. את אויביי אני רוצה להרוג, לא לטרנספר, ובטח שלא לאפשר להם הגירה מרצון. אך עלינו לאפשר לכל עזתי חיים בכבוד במדינה שתסכים לקלוט אותו. רק כאשר נפעל לעודד הגירה של העזתים החוצה והגירה פנימה של היהודים, תוכל עזה להשתקם. וכמאמר הנביא ירמיהו, "כי הנה ימים באים נאום ה' ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר ה' וַהֲשִׁבֹתִים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. גברתי השרה, את לא רוצה לסכם. לא צריך. תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת הממשלה להעברת סמכות משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הודעת הממשלה – 18 נגד – 10 נמנעים – אין הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בעד – 18, נגד – עשרה, אין נמנעים. אני קובע כי החלטת הממשלה על העברת סמכויות משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה אושרה. << נושא >> הודעת הממשלה בדבר העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום הוא הודעת הממשלה בדבר העברת שטחי פעולה. תמסור את ההודעה השרה מאי גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. היום זה היום שלך. בבקשה, עשר דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההודעה היא הודעת ממשלה על העברת שטחי פעולה מהמשרד לשוויון חברתי למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-9(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר מהמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות את שטחי הפעולה של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ושל האגף הבכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לפני שאנחנו מתחילים עם הדוברים, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה כי ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעות החוק האלה: 1. הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון) (אי-קיזוז ימי חופשה למתנדבים במסגרת כוחות הביטחון והצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023, פ/111/25, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת; 2. הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון) (תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, פ/585/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1706).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח. סליחה. חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה זו, על פי השמועה, לוחמינו מחרפים את נפשם בדרום רצועת עזה כדי להשיג את המטרות שלנו: להשמיד את החמאס ולהחזיר את החטופים הביתה. מכאן כולנו נושאים תפילה לשלומם ולהצלחתם: שיחזרו עטורים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. אדוני היושב-ראש, הצעת חוק ממשלתית זו גובשה בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל, שבמהלכה אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטחה של ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים. נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים, ובנוגע לרובם מתקיים הליך חקירה פלילי בחשד לעבירות ביטחון, כפי שאלו מוגדרות בסעיף 35ב לחוק סדר הדין הפלילי. במסגרת חקירתם של המחבלים הללו עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות לשעת חירום, שמטרתן הייתה להאריך את התקופה המקסימלית האפשרית לתקופות המעצר. התקנות חלות על מחבלים מחבל עזה שנתפסו בישראל ונעצרו החל ב-7 באוקטובר בגין מתקפת הטרור הרצחנית, וכן על עצורים מחבל עזה שנעצרו במהלך התמרון הקרקעי ואשר נחקרים בהתאם לדין הפלילי. התקנות קובעות מנגנון להארכת מעצרם של המעורבים באירועים אלו למשך פרקי זמן ארוכים מפרקי הזמן הקבועים בחוק המעצרים קודם להגשת כתב אישום, במטרה לתת מענה למאפיינים הייחודיים והחריגים של אירועי מתקפת הטרור שהחלה את מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התקנות לשעת חירום ישנה התייחסות למתקפה כולה על זירותיה השונות כאל מכלול של חקירה עצומה אחת, חלף חקירה בשל העבירות הספציפיות המיוחסות לכל אחד מעצורים אלה. תקנות שעת החירום עתידות כעת לפקוע ביום 7 בפברואר 2024, קרי בתום שלושה חודשים ממועד התקנתן. בהתאם לסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, תוקפן של תקנות שעת חירום הוא עד שלושה חודשים, אלא אם כן הוארכו בחוק. לפיכך, על מנת שיהיה אפשר לשמור על רצף המעצר ולהאריך את מעצר המחבלים הנתעבים לתקופות סטטוטוריות ממושכות – 45 ימים בכל פעם – וכן להמשיך ולהחזיקם במעצר עד תום הליכי החקירה הכוללים, מוצע להאריך את התוקף של תקנות שעת חירום בחוק עד ל-3 באפריל 2024, תוך כדי תיקונן בהתאם. המטרה היא לתת מספיק זמן לממשלה לגיבוש הסדר חוקי כולל ביחס לעצורים אלו. אדגיש כי חקירת המחבלים שלקחו חלק במתקפת הטרור הרצחנית היא מורכבת וחריגה, ויש לה מאפיינים ייחודיים שטרם נודעו כמותם בישראל. על כן, נדרש לקבוע הארכות מעצר ארוכות החריגות מאלו הנתונות בחוק המעצרים. החקירה מתייחסת לפשעים האכזריים שביצעו המחבלים, אך תכליתה גם להפיק מידע רב-ערך להמשך המלחמה. היא נסובה סביב עשרות זירות שבהן התחוללו הפשעים, היקף גדול של מחבלים שביניהם קשרים מגוונים. מספר הקורבנות והעדים הוא עצום, ובהם אלפי פצועים המצויים במצב פיזי או נפשי קשה, שמקשה על גביית העדות. היקף הראיות הוא עצום, הן הראיות שכבר נתפסו והן הראיות שטרם הושגו. החקירה התנהלה בתחילתה תוך כדי לחימה קשה באזורים שבהם בוצעו הפשעים, כאשר חלק מהזירות הוכרזו כשטח צבאי סגור, וקשה היה להגיע אליהן לאיסוף ראיות. מאז מתנהלת החקירה במקביל למלחמה ולקרבות עזים בשטח עזה וכן תחת התקפות רב-זירתיות בעיקר באמצעות ירי מרחוק, שממשיכות בשטח המדינה. בהינתן היקף העצורים ומורכבות החקירה כמפורט לעיל, צפויה החקירה הפלילית לארוך פרק זמן ממושך ביותר. לצורך כך הוקם צוות חקירה ארצי מיוחד אשר פועל לחקירת המחבלים הרבים שנעצרו ולאיסוף ראיות בעשרות זירות טבח בעוטף עזה. כתוצאה מכך נעשו מעצרים חריגים בכמות ובמורכבות של מפגעי אירועי 7 באוקטובר, ואליהם הצטרפה ומצטרפת מדי יום כמות לא מבוטלת של מעצרים בעקבות אירועי המלחמה בחבל עזה, הנמשכים גם בשעות אלו. נוסף לכך, הלחימה הנמשכת, החקירה המורכבת בכללותה וכן הצורך הברור בהבטחת האינטרס הלאומי שבשמירה על חיי אדם כמו גם בקידום החקירה, מספקים בפני גופי החקירה אתגרים חסרי תקדים. בשים לב למורכבות הרבה, כאמור, ברור מעל לכל ספק כי סדרי הדין הקבועים היום בחוק המעצרים לעניין החזקת עצורים בטרם הגשת כתב אישום נגדם, שנועדו לחקירות פליליות, אינם מתאימים לנסיבות ההמוניות ויוצאות הדופן של מתקפת הטרור הרצחנית, ונדרש הסדר חוקי אחר בנושא. אשר על כן, נוכח הצורך הביטחוני המובהק במעצרם של המחבלים, חיוני בעת הזו לאפשר את המשך הארכת מעצרם של המחבלים. מדובר בפרק זמן ארוך משמעותית מזה הקבוע בחוק הפלילי הרגיל, אולם גם בנסיבות יוצאות דופן וחריגות, שבהן הפגיעה האמורה מתחייבת לתכלית של הגנה על ביטחון המדינה ואף על חיי אדם. בהתאם לכך, מוצע כי החוק יעמוד בתוקף עד לתאריך 3 באפריל 2024. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. ועתה ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עולה לכאן שר לפני כמה דקות שר שאך לפני כמה חודשים שלח את חיילי המילואים לעזאזל, שר שכינה את ראש הממשלה הקודם "נבל" ומעולם לא התנצל, שר שאמר על ממשלה "ממשלה מקוללת", לא הפסיק לקלל מעל הדוכן הזה, ומעולם לא מצא עוז בנפשו לבוא ולבקש סליחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. ועתה לדובר הבא, חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל, בהמשך לנאום הקודם שלי על טמטום ורפיון שכל של חברי כנסת שחושבים שממשלה או ראש ממשלה ממשיך את המלחמה משיקולים אישיים, רציתי לומר לכם מה אמר השבוע חאלד משעל – חאלד משעל, מנהיג חמאס – השבוע. לא נגעתי, אז אני פשוט אומרת לכם את המילים שלו: "אנחנו" – כך חאלד משעל, ככה. רגע, נתחיל: "אנחנו מסרבים לקבל את זה, אנחנו מבקשים שחרור, היפטרות מהכיבוש. אנחנו רוצים עצמאות, את המדינה שלנו. זה האויב שלי, האויב הציוני, אני לא מעוניין בו. מבחינתי, עמדת חמאס" – אני פשוט מקריאה לכם מילה במילה, אין לתאר, אין, זה מדהים – "מבחינתי, עמדת חמאס ועמדת הרוב המוחלט של העם הפלסטיני, בפרט לאחר 7 באוקטובר" – תפתחו סוגריים, תודעת ניצחון של חמאס – "היא דחיית חלום ותקוות פלסטין מהנהר לים, מהצפון לדרום. הקונסנזוס הפלסטיני בכללותו מדבר על כך שאין לוותר על זכותנו על פלסטין מהנהר לים ומראש הנקרה עד לאילת או למפרץ עקבה. זאת זכותנו הפלסטינית. הקיום שלנו מודרני ועתיק יומין, בעוד שהישות הציונית הזמנית פקדה אותנו מאז 1948". עם ישראל הנכבד, אל תיתנו לאף אחד לבלבל אתכם או להטעות אתכם מההגדרה העצמית שלנו. אנחנו במלחמה עם אתוס פלסטיני, האתוס הפלסטיני מבית היוצר של חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, שהיה קצין אס.אס והקים מחנה השמדה בעמק יזרעאל. זה האתוס הפלסטיני. בזמן מלחמה, חאלד משעל, מנהיג חמאס, מעז לומר בדיוק את מה שהאתוס הפלסטיני – שמהנהר לים – לא שתי מדינות, לא, לא, לא – מדינה אחת, והיא פלסטין. אז אדון חאלד משעל ואויבינו כולם, אם זה האתוס הפלסטיני – בין הנהר לים יש מדינה אחת, והיא מדינת ישראל; מהצפון ועד הדרום מדינה אחת, והיא ישראל. ואני מזכירה פה לכל איזה חבר כנסת שמדבר על פתרון של שתי מדינות – עם מי אתם עושים את הפתרון הזה? עם עצמכם? בעוד שבזמן המלחמה ובפרט בזמן המלחמה האויב ומנהיגיו מדברים על מדינה אחת והיא פלסטין, תוך חידלון או חדלונה של הישות הציונית – כך מילותיו של חאלד משעל. אל תשכחו עם מי אנחנו מתמודדים, אל תשכחו את ההגדרה העצמית שלכם, אל תשכחו את המורשת, אל תשכחו מאיפה צמחתם ואת החובה שלכם לשמור על הגדרות המדינה הזו אל מול האויב המרצח, האכזרי, הפרימיטיבי והסדיסטי, ששואף לחדלונה של המדינה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. לפני הדובר הבא אני רוצה לומר כמה מילים. אני רוצה לחזק אנשים שנמצאים פה בבניין. לפעמים הם נתפסים כמובנים מאליהם, אבל הם בעבודתם חיוניים לעבודת הכנסת – אנשי משמר הכנסת וסדרני הכנסת, גברים ונשים שעומדים בחזית הייצוגית ודואגים להתנהלות תקינה לאורך שעות וימים במשכן הכנסת. היום הם נתקלו בסיטואציה מאתגרת, ואני רוצה לחזק אותם ולהודות להם על היחס הרגיש והעבודה היום-יומית כאן בכנסת. זו ההזדמנות גם לאחל רפואה שלמה למאבטח משמר הכנסת שנפצע בתקרית ולגבות אותם בעבודה היום-יומית המורכבת והקשה גם כשיש אירועים לא כל כך נעימים. אז תודה רבה לכם. ועתה לדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מוותר; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מוותר. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עולים לכאן חברות וחברי כנסת ומתחילים לדבר על השיח שמשמיעים מנהיגים פלסטינים על "מהנהר עד הים", ומסיימים את הנאום שלהם באמירה שהארץ הזו שייכת ליהודים מהנהר ועד הים. זאת אומרת, הם אומרים אותו דבר בשפה שלהם, בטרמינולוגיה משלהם. נכון, אבל זה אומר שמישהו מצדד בשליטת עם על עם אחר, ואז הוא מצדד בסבבים של לחימה וחוסר שלום, כי אין כזה דבר. יש עם בעולם שמסכים שעם אחר כובש אותו? על כן, אנחנו דווקא משמיעים עמדה ברורה למדי: אנחנו לא מסכימים עם האמירות "מהנהר ועד הים", לא מהצד הפלסטיני ולא מהצד היהודי. אנחנו בעד שתי מדינות לשני עמים. יש יוזמה ערבית שהניחו הסעודים. אדרבה, לחזור ליוזמה הערבית, ובאותה הזדמנות גם לעשות שלום עם סעודיה. אבל לעלות לדוכן כדי לדבר בגנות אנשים שמדברים על הארץ מהנהר ועד הים, ולסיים בזה שהם בעד אפרטהייד ושליטה בעם אחר – הרי זה דבר והיפוכו. זה דבר והיפוכו. אי-אפשר לעבוד מול העולם עם 1,100 ערכים צבועים. אז אם על ערכים, שידברו באמת על ערכים: שתי מדינות לשני עמים, ואז שתי המדינות עושות הסכם בכל התחומים – בתעסוקה, בהייטק, במדע, בתעופה, בכול. אין כיבוש, אין אפרטהייד, אין מרמור, יש חיים יותר טובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. מבקשים לתת לך שתי דקות, ואני אתן לך שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה. אני מעריך את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול אתכם שאלה: מה אתם רוצים לעשות בעזה? מה הממשלה הזאת, מה ראש הממשלה, מה הקבינט המצומצם, הקבינט המורחב, מה אתם רוצים לעשות שם? כי ההגדרות הגדולות האלה של מיטוט שלטון החמאס והחזרת החטופים כנראה לא הולכות ביחד. זה יהיה או החזרת החטופים, ללכת על עסקה ולשלם את המחיר, או כל החלטה אחרת, שאתם מפחדים להגיד בקול רם. אבל אני לא חושב שתהיה החלטה אחרת. ובינתיים, בזמן שאתם מתברברים עם עצמכם, יש לנו חיילים שנמצאים בשטח, חיילים שעובדים כמו יו-יו: הם מגיעים לשטח אחד, כובשים אותו, מנקים אותו, יוצאים ממנו – ואז חוזרים מחבלים לאותו שטח. חיילים שאומרים להם: אנחנו עושים רגע הפסקה בשביל להכניס סיוע הומניטרי. אז יש לי רעיון בשביל ממשלת ישראל: אולי במקום לתת לחמאס את הסיוע ההומניטרי תחלקו אותו בעצמכם? אתם רוצים להזיז אזרחים מהצד הצפוני לצד אחר? אז תיתנו את הסיוע ההומניטרי בצד האחר. אנחנו עדיין נעמוד בדיני המלחמה, אנחנו עדיין נעמוד במשפט הבין-לאומי, אבל לא נסכן חיילים. לא נתנהל בצורה החובבנית הזו. אתם מחויבים לכל מיני הסכמים? אני מבין את ההסכמים, אני גם מבין למה אנחנו עושים את ההסכמים, ואני מכבד אותם, אבל תעשו את זה בצורה חכמה שלא תפגע בחיילים. אי-אפשר מצד אחד לשלוח חיילים להסתער על מבנים, ומהצד השני להאכיל את האויב. זה לא עובד ביחד. עד שלא נפנים שזה לא עובד ביחד, חיילים ייפגעו. אי-אפשר לעשות את זה. אנחנו צריכים להסתכל על כל התמונה בראייה הרבה יותר רחבה; בראייה של הפועלים הפלסטינים; בראייה הגדולה יותר של אתוס פלסטיני אמיתי, שאנחנו מפספסים אותו פה. אנחנו כאילו מתעלמים, אנחנו מסתכלים על כל גזרה בנפרד, ומתעלמים מזה שיש פה עכשיו דבר גדול יותר שמפעיל את כל הארגונים האלה. הגיע הזמן שנטפל בבעיה מהשורש: נטפל בחינוך הפלסטיני, שמגיל אפס מלמדים אותם לשנוא את היהודים; שבכל בית שנכנסים, כל בית שני שנכנסים, יש השתייכות לחמאס; שבסקרים יש מעל 80% תמיכה בחמאס אחרי 7 באוקטובר. אם אנחנו לא נטפל בבעיה הזאת מהשורש, אז 7 באוקטובר יחזור שוב למדינת ישראל. זו ההחלטה היחידה שצריך לקבל. צריך להגיד לצבא מה רוצים ביום שאחרי, כי אם לא יודעים מה רוצים לעשות ביום שאחרי, לא יודעים לעשות מה לעשות בהווה. הם לא יודעים מה אתם רוצים מהם. הלוחמים שלנו, החיילים שלנו, מדברים איתנו ואומרים: תגידו לנו מה לעשות, אנחנו יודעים לעשות את זה. אבל ההתחמקות מלהגיד להם מה רוצים לעשות ביום שאחרי, מסכנת אותם היום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; אחרונת הדוברים, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. אני מזמין את השר – השר מוותר על סיכום. כעת ניגש להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 18 בעד, שבעה נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1638).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ועתה, חבריי חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג–2023, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כעקרון יסוד כי זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלו מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות. מטרת החוק להגן על כבודו ועל חירותו של אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו. מרכיב חשוב בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה הוא חיובם של מעסיקים גדולים לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם. היבט זה הוסדר באופן מפורט לגבי גופים ציבוריים שהם מעסיקים גדולים במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), וכעת מוצע להחילו בחוק, בלי צורך להידרש לקביעה בצו, גם לגבי חברות ממשלתיות גדולות, בהיותן חלק מהמגזר הציבורי ומעסיק משמעותי במשק. נוסף על כך, בשל הקמת משרד העבודה והעברת שטחי פעולה ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד העבודה, ובהמשך להעברת סמכויות משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה, מוצע לתקן הוראות בחוק שבהן נזכרים משרד הכלכלה והתעשייה או שר הכלכלה והתעשייה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בחוק. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה לאדוני השר. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אל הואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; אחרונת הדוברים, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. עתה ניגש להצבעה על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג–2023, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם לחברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני הצבעתי בעד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. לפרוטוקול, אימאן ח'טיב יאסין בעד הצעת החוק. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי י"ג בשבט התשפ"ד, 23 בינואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:23. << סיום >