דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט"ו ישיבה ק"מ הישיבה המאה-וארבעים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ד בשבט התשפ"ד (24 בינואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים ישיבה מיוחדת לציון 75 שנים לכינון הכנסת 6 היו"ר אמיר אוחנה: 6 נשיא המדינה יצחק הרצוג: 8 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 12 יאיר לפיד (יש עתיד): 15 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 16 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 17 שאילתות דחופות 17 1091. ארגונים ישראליים במימון מדינתי זר מאשימים את ישראל ברצח עם וקוראים לחרם והעמדה לדין של ראשי המדינה. 18 אריאל קלנר (הליכוד): 18 שר החוץ ישראל כץ: 18 עמית הלוי (הליכוד): 20 1170. אזרחים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי בזמן מלחמה 21 ארז מלול (ש"ס): 21 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 21 יונתן מישרקי (ש"ס): 25 הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023 26 אליהו רביבו (הליכוד): 27 שר הפנים משה ארבל: 29 סימון דוידסון (יש עתיד): 31 הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023 33 שלום דנינו (הליכוד): 33 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 36 מיקי לוי (יש עתיד): 38 שלום דנינו (הליכוד): 39 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023 40 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 40 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 44 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023 46 משה רוט (יהדות התורה): 46 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023 48 משה גפני (יהדות התורה): 49 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023 52 יונתן מישרקי (ש"ס): 53 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023 54 דן אילוז (הליכוד): 54 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 55 מיקי לוי (יש עתיד): 57 הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024 61 ינון אזולאי (ש"ס): 61 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 64 רון כץ (יש עתיד): 66 ינון אזולאי (ש"ס): 67 הצעות לסדר-היום 70 הכנסת עובדים פלסטינים לישראל 70 משה סעדה (הליכוד): 70 עודד פורר (ישראל ביתנו): 72 אוהד טל (הציונות הדתית): 74 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 77 אברהם בצלאל (ש"ס): 78 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 79 הצעות לסדר-היום 81 הדוח הלאומי לאובדן המזון ולהצלתו: כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון 81 משה רוט (יהדות התורה): 81 יונתן מישרקי (ש"ס): 83 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 84 צגה מלקו (הליכוד): 84 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 85 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 87 יסמין פרידמן (יש עתיד): 95 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד–2024 97 שר המשפטים יריב לוין: 98 גלעד קריב (העבודה): 100 ניסים ואטורי (הליכוד): 102 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 103 טלי גוטליב (הליכוד): 104 עמית הלוי (הליכוד): 107 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 108 אבי מעוז (נעם): 110 שרון ניר (ישראל ביתנו): 111 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 112 ארז מלול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 113 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024 116 אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): 116 יונתן מישרקי (ש"ס): 119 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד–2024 120 יוסף טייב (ש"ס): 121 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 123 טלי גוטליב (הליכוד): 124 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 126 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 132 אבי מעוז (נעם): 134 יונתן מישרקי (ש"ס): 135 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 242) (תשלום גמלת ילד נכה בעד ילד שמושם באומנה), התשפ"ד–2024 137 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 137 יסמין פרידמן (יש עתיד): 139 << נושא >> ישיבה מיוחדת לציון 75 שנים לכינון הכנסת << נושא >> << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> אני מבקש מהכנסת והקהל לכבד בקימה את כניסת נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.) נא לשבת. << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> היום יום רביעי י"ד בשבט התשפ"ד, 24 בינואר 2024. אני פותח את הישיבה המיוחדת של הכנסת לציון 75 שנים לכינון הכנסת. אדוני הנשיא, ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, ממלא מקום נשיאת בית המשפט העליון ורעייתו, שרים וחברי הכנסת בעבר ובהווה, שגרירים וסגל א' של המדינה, מבקר המדינה, מנכ"ל הכנסת, מזכיר הכנסת, היועצת המשפטית של הכנסת, אזרחי ישראל, יום ההולדת ה-75 של הכנסת הוא לא יום הולדת שמח. עת צרה היא ליעקב, ועם ישראל מצוי באחד מרגעיו הקשים, נלחם על זכותו לחיים ולביטחון, לשקט ושלווה. המלחמה גובה מאיתנו מחירים קשים מדי יום, כבר 110 ימים. אתמול קמנו לבוקר קשה וכואב במיוחד, ובו נודע לנו שביממה החולפת נפלו לא פחות מכ"ד מבנינו, חיילי צה"ל. 24 נפשות שכל אחת מהן היא עולם ומלואו; 24 נפשות שאיבדנו ביממה אחת; 24 נפשות המספרות את סיפורה המיוחד של המדינה שעל תקומתה נפלו: ישראל, אדם, רפאל, סרגיי, יובל, יואב, אלקנה, מארק, דניאל, אריאל, מתן, אחמד, ברק, שגיא, ניר, סדריק, אלקנה, איתמר, הדר, ניקולס, שי, דוד, איליי, אייל. נקום בדומייה לכבד את זכרם של הנופלים. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של הנופלים.) תודה, נא לשבת. 110 ימים שאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם היפות מביטות עלינו כאן ממעל, בשבי החמאס; 110 ימים שליבותינו ומחשבותינו עם קורבנות 7 באוקטובר מהערים, מהמושבים, מהקיבוצים, מהחוגגים, מחיילי צה"ל, ממשטרת ישראל ומכוחות הביטחון כולם; 110 ימים שכל כך הרבה משפחות מתפללות על יצוען בלילות טרופי השינה: שרק לא נתעורר מדפיקה בדלת; 110 ימים שאותן דפיקות בדלת הפכו צמד מילים תמימות למילים הכואבות ביותר בשפה העברית, "הותר לפרסום". ולמרות כל זאת, למרות הכאב והשכול, במותם הם מצווים לנו את החיים. "אולי נפלתי בקרב", כתב אלקנה ויזל מבני דקלים, שנפל השבוע. "כשחייל נופל בקרב זה עצוב, אבל אני מבקש מכם, שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה! אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם, תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן, חיים של אהבה, תקווה, טוהר ואופטימיות", כך אלקנה. הבית הזה לא תמיד התאפיין בכל אלה. שמא נשקול כולנו, יחד או לחוד, להיעתר לתפילתו של חייל שנפל, לחזק זה את זה, אלה את אלה? אחמד אבו לטיף מרהט, שנפל השבוע, כתב: "אני גאה להיות בדואי ישראלי – – – האנשים שאני חי איתם ועובד איתם הם אחיי ואחיותיי, וכולנו חיים יחד ומכבדים אחד את השני בארץ שלנו. אני גאה להיות בדואי ששירת בצה"ל בגדוד הסיור הבדואי. זכיתי להגן ולשמור בשירות משמעותי, שלא אשכח כל חיי. במהלך השירות גיליתי את העוצמות והיכולות שלי להתמודד עם אתגרים, והכרתי את האנשים המדהימים שהפכו לחברים לכל החיים. אני שמח שיש לי הזדמנות להתחבר לאנשים בחברה שלנו ולחבר בין תרבויות. אני שמח שאני יכול להזמין את חבריי לאכול בשר ומקלובה ברהט ויכול להתארח בחצר של אנשים מקיבוץ שובל שמנגנים בגיטרה ושרים שירים של יהודית רביץ. אני שמח שאני יכול לטייל בארץ עם חבריי, ואני הכי שמח שהם לומדים ערבית, מנסים לדבר איתי בשפה הערבית, ומבקשים ממני לעזור להם". ניר בנימין מגבעתיים, שנפל אף הוא השבוע, קצין וג'נטלמן, עניו וצנוע, שאב השראה ועידוד גדולים מרוח האחדות שגילה במילואים, כשראה את חבריו נלחמים על תקומת הארץ יחד, שכם אל שכם, כתף אל כתף – מבני דקלים ומרהט, מגבעתיים ומאלעזר, מראש העין ומאלון שבות, מזיכרון יעקב ומיוקנעם, מחיפה ומיהוד, מהרצליה ומקרני שומרון, מקריית ארבע ומפרדס חנה, מקיבוץ מסילות ומראשון לציון, מרמת גן וממבוא ביתר, מבאר שבע ומבית גמליאל, מתל אביב ומירושלים. הם לחמו יחד, הם נפלו יחד, כדי שאנחנו נוכל לחיות פה יחד. הוא אמר לאימו מיכל: אל תאמיני לכל מה שאת שומעת בחוץ, אנחנו מנצחים. בעוד בנה נטמן לפניה ביקשה מיכל מהקהל שליווה אותו בדרכו האחרונה לחזור על הקריאה "עם ישראל חי", "עם ישראל חי". התיעוד הראשון המוכר לנו של הצירוף הזה, "עם ישראל חי", הוא מאחד המקומות שנחזה להיות ההפך הגמור לו, ברגן-בלזן. לשחרור מחנה המוות ב-1945 התלווה כתב ה-BBC פטריק ווקר, שתיעד והקליט את ששמע וראה: שלדי אדם מזי רעב, עור ועצמות, בני העם העתיק והנרדף, בני העם שלנו, שאיבדו לאורך שנות המלחמה הקשות את כל היקר להם, עומדים ושרים בפני הצבא הבריטי את התקווה בשפתם הקדומה, בשפתנו, השפה העברית. הם איבדו כמעט את כל היקר להם, אבל שרו "עוד לא אבדה תקוותנו". שם הרב הצבאי הבריטי, הרב לזלי הרדמן, שהיה יחד עם הכוחות המשחררים, מוציא מגרונו ברעד ובהתרגשות את מה שיהפוך לתיעוד הראשון בהיסטוריה של צירוף שלוש המילים המופלאות הללו, "עם ישראל חי". לעם ישראל לא זרים פרעות, רדיפות, טבח ושואה, אך תמיד מתוך הכאב העמוק, מתוך היגון והשכול, מתוך הצער והעצב התהומיים ידענו לצמוח ולהצמיח, לבנות ולהיבנות, ללמוד וללמד, לפרוח ולהפריח, לחיות ולהביא חיים לעולם. כך יהיה גם הפעם. צדק ניר כשאמר לאימו מיכל שלא תאמין למה שהיא שומעת בחוץ – אנחנו מנצחים; צדק אחמד כשאמר שהאנשים שהוא חי ועובד איתם הם אחיו ואחיותיו; צדק אלקנה כשאמר שאנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו, וציווה עלינו להיות שמחים ומאוחדים; צדקה האם הבוכייה מיכל כשאמרה "עם ישראל חי". אני מתכבד להזמין את החזן הראשי לצה"ל, סגן אלוף שי אברמסון, לשאת תפילה לשלום חיילי צה"ל. נא לקום. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את המעמד.) תפילה לשלום חיילי צה"ל מפי החזן הראשי לצה"ל סגן אלוף שי אברמסון: "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל, העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, ומן הים הגדול עד לבוא הערבה, ביבשה, באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה, ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. ידבר שונאינו תחתיהם, ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב: 'כי ה' אלהיכם ההלך עמכם, להילחם לכם עם אויביכם, להושיע אתכם'. ונאמר: 'אמן'". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. נא לשבת. אדוני הנשיא, אני מזמין אותך לשאת דברים. בבקשה. << דובר >> נשיא המדינה יצחק הרצוג: << דובר >> הוא היה פטריוט ציוני, כל העניין שלו היה רק להילחם עבור ארץ ישראל – אלה המילים שבהן בחר דוד לתאר את חתנו רפאל אליאס מושיוף, זכרו לברכה, אשר נפל ברצועת עזה יחד עם 20 אחיו לנשק באסון ששבר אתמול את לב כולנו; מילים של אהבה ושל הערכה, מילים שמשקפות לא רק את האמונה של רפאל בצדקת הדרך אלא גם את הדרך עצמה, את המסע הארוך והמרתק שעבר מאז עלייתו ארצה עד שנטמן אמש ברגבי הקודש של החלקה הצבאית בהר הרצל; מסע מארץ הולדת לארץ מולדת, מסע יהודי ציוני וישראלי במובן הכי שורשי שיש, מסע אל חיק העם ואל חיק המדינה. רפאל נולד בקולומביה כנין ליהודי פליט שואה, והיה רק בן 12 כאשר הוא, אימו ז'קלין ושני אחיו הצעירים החליטו לעלות לישראל. לימים אהבת המולדת והחיבור העמוק לעם היהודי הניעו את רפאל להתגייס ליחידה מובחרת, גדוד הסיור של גבעתי, ולדחוף לשירות משמעותי גם את אחיו, שהתגייסו שניהם לסיירת צנחנים. מכובדיי, לכולנו היה לפחות רגע אחד כזה ב-110 הימים האחרונים, רגע שבו שומעים או קוראים את שמות החללים שהותרו לפרסום, ופתאום הלב מחסיר פעימה: שם מוכר, פנים מוכרות, משפחה מוכרת. אתמול בבוקר שוב פגש אותי רגע כזה, כשראיתי את שמו ופניו של רפאל בין שמות הגיבורים שנפלו. רפאל האהוב והיקר לנו, המסור למשפחתו, להדס רעייתו ולריי בנו בן השנה; רפאל הסטודנט המוכשר, המבריק, שהתקבל לתוכנית מושל היוקרתית, סיים בהצטיינות את לימודיו והחל לעבוד ברפאל; רפאל, שזכיתי ללוות מקרוב ולתמוך בו ובאחיו בהליך הגיור שאותו עברו; רפאל, שהיה בדמותו הוכחה חיה וחותכת לצדקתו ולנחיצותו של חוק השבות ולהיותו אחד היסודות שלנו המדינה יהודית. רפאל איננו – והינה מפאר עוד שם את מצבת הגבורה של עמנו; מפאר, כי לצד היגון העמוק אנחנו לא שוכחים כמה אנחנו גאים בבנותינו ובנינו, שנפלו במערכה שאין צודקת ממנה. מודיעי צה"ל נקשו, כאמור, ביומיים האחרונים על דלתות 24 משפחות מכל קצוות הארץ, כשבפיהם הבשורה הרעה מכול. כ"ד חללים, הטובים שבטובים, הגיבורים שבגיבורים, שיחד עם כלל החללים והנרצחים במערכה הקשה הזאת משקפים את דמותנו היפה, את הפסיפס הישראלי המרהיב, הכואב, הגאה. מכל רחבי הארץ, מכל קהילה, משלל אורחות חיים, תפיסות עולם, אמונות ודתות. ותיקים ועולים מכל קצות תבל. מיכל ואני שומעים בביקורי התנחומים מגוון כל כך גדול ומפעים של שפות לצד העברית: אנגלית, צרפתית, אמהרית, ספרדית, ערבית, רוסית ושלל שפות ממדינות חבר העמים לשעבר. כולן בעצם שפה מרגשת אחת: ישראלית. כולם אוהבי העם, כולם אוהבי אדם, כל-כולם אהבת ישראל, שאין שנייה לה. אנחנו מחבקים מכאן את משפחותיהם ונושאים תפילה חרישית: שרק נהיה ראויים. אזרחיות ואזרחי ישראל, מכובדיי, ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן ורעייתו גב' ליאורה פוגלמן, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שרים וחברי כנסת בהווה ובעבר, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, יושב-ראש ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס, חברי סגל א', ראשי הנציגויות הזרות, מכובדיי כולם. בשבוע שעבר שמעתי את דבריו של יוני הכהן, מפקד גדוד 890 בצנחנים, אשר נשאל איך הלוחמים שלו מתמודדים עם השהייה הארוכה כל כך בשטח ועם נפילתם ופציעתם של רבים מחבריהם. הוא ענה תשובה שמבחינתו נשמעה כאילו היא מובנת מאליה, אבל אותי היא טלטלה. הוא אמר: כל לוחם בגדוד מחזיק בווסט שלו תמונה של אחד החטופים, ובכל פעם שהוא מרגיש קושי או שהוא שואל את עצמו שאלה, הוא מסתכל על התמונה ומבין מה הוא עושה ולמה אנחנו פה הרבה זמן. זה, אמר יוני, נותן לנו הרבה כוח. כבר 110 ימים שכולנו, ממש כמו הלוחמים של יוני המג"ד, נושאים את תמונות החטופים על לוח ליבנו, ועימן תמונות נוספות שמלוות אותנו ועומדות לנגד עינינו יום-יום, שעה-שעה. בקשות, קריאות – לפעמים אפילו צוואות – של בנות ובנים אהובים, של משפחות שכולות, של פצועים, של משפחות חטופים. ואנו כולנו, במיוחד נבחרי הציבור, שהתברכנו בעם שכזה ובדור שכזה, שואלים – ומחויבים לשאול את עצמנו כל העת מה אנו עושים כדי שנהיה ראויים להם; כדי שנהיה ראויים להקרבתם; כדי שנהיה ראויים לגבורתם; כדי שנהיה ראויים לזכרם; כדי שנהיה ראויים. "השאלה היא לא מה מגיע לי, אלא איך אני בכל רגע ורגע יכול לתת יותר למען העם והמדינה", כתב יוסי הרשקוביץ להוריו לפני שנפל בקרב. לתלמידיו בבית הספר הוא שלח סרטון: אני מבקש בקשה אישית, הוא אומר בו, לא להגיד לשון הרע על עם ישראל. כך גם רועי דאוי, שהוריו הראו לי את ההודעה האחרונה שכתב: אם למות אז רק ככה. זאת ארץ ישראל שלמענה אני עושה את זה. סלמן חבקה מיאנוח-ג'ת, מפקד גדוד 53 של עוצבת ברק, לפני שנפל בקרב אמר: "כוחנו באחדותנו. אין לנו ברירה אחרת, זו העת להיות ביחד ולהוביל לניצחון"; רוז רובין, לוחמת מג"ב, חיילת בודדה אשר נפלה על משמרתה בירושלים, לפני כן אמרה: "דורות חלמו להגיע לירושלים ולנו יש את הכבוד להגן עליה"; איציק אזולאי כתב אחרי שבנו יוחאי נרצח במסיבה ברעים: "אם המחיר הכבד של אובדן בני היה למען אחדות העם, אני מוכן לקבל אותו בכניעה ובאהבה"; דן גנות, מראשוני השוטרים שהוקפצו לדרום בשבת הארורה, בשיר אהבה שכתב למדינה: מוכן למות למענך; דני שטיינברג, אביו של יהונתן, מח"ט הנח"ל שנפל, סיכם את מורשתו במילים: מסירות למען כלל ישראל. הקרבה למען המולדת, ביטול האני הפרטי למען הכלל – זוהי, מכובדיי, צוואת הנצח של טובי בנינו ובנותינו, הפונים אלינו ברגעים הקשים ביותר, ממש בכניסה לשדה הקרב. הם כותבים מכתבים אחרונים, משאירים הודעות אחרונות, מצווים לנו חיים – חיים אחרים, חיים שונים מאלה שחיינו עד 7 באוקטובר – ואני מייחל, מתפלל, מבקש ודורש, שרק נהיה ראויים. יהונתן מיצהר ויוסף מתל אביב נפלו באותו יום. הייתי עושה אותו דבר אם הייתי יכול לבחור שוב – – – נפלתי בכבוד למען עמי – – – אין לי חרטות", כתב יוסף גיטהרץ בהודעתו האחרונה; "אנשים אמרו לנו: משתתפים בצערכם", ספד מעל קברו של יהונתן אביו חגי לובר, והוסיף: "אני רוצה להציע תיקון: יחד בצערנו – – – יהונתן הוא כבר לא הבן שלנו, הוא הבן שלך, האימא בנהריה, האימא בשדרות, בתל אביב, בנחל עוז. זה עם הפאות הגדולות והחיוך הענק הוא הבן שלכם". אשרי העם שאלה הם בניו ובנותיו; ואנחנו כולנו, בוודאי בבית הזה, הנבחר, צריכים להבטיח ולהתחייב: להיות ראויים. "אנחנו משפחה חזקה ועם חזק. לא ניתן לפרק אותנו", הבטיחה המשפחה של ליאן שרעבי ובנותיה נויה ויהל בלווייתן. הן היו מקיבוץ בארי; פואד, אביו של סאמר אל-טלאלקה, שנחטף בידי חמאס ונהרג בטרגדיה שטלטלה את כולנו, יחד עם אלון שמריז ויותם חיים, ביקש ממני כשבאתי לנחם את המשפחה בקשה אחת: שרק נישאר מאוחדים; ואביו של אסף טובול, שנפל בקרב אחרי שהתעקש להתנדב למילואים, קרע את הלב כשביקש מכל עם ישראל: "הקרבתי את הבן שלי לא בשביל שנהיה מפולגים. בואו נתעורר. כולנו עם אחד". זה הצו האחד והמאחד: לדעת לא רק להילחם יחד, לא רק למות יחד, אלא לחיות יחד, לבנות יחד, להיות ראויים יחד. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביום הזה, יום הולדתה של כנסת ישראל, מקדש הדמוקרטיה שלנו, חשוב לי להדגיש: אחדות אינה אחידות, אחדות אינה סתימת פיות, אחדות אינה הפסקת הדיון והוויכוח. בדברים הנוגעים לליבת הקיום שלנו כמדינה, כחברה וכדמוקרטיה, הבית הזה, בית המחוקקים, הוא גם מקדש הוויכוח והדיון הישראלי, והמרחב לקבלת ההחלטות המשפיעות ביותר על חיינו. כך היה וכך יהיה וכך ראוי. אין לאף אחד ספק שהבית הזה יקיים בקרוב מאוד את הדיונים החשובים וכנראה גם הסוערים ביותר שיש: על מלחמה ועל שלום, על היום שלפני ועל היום שאחרי, על ביטחון, על כלכלה, על חברה, על מדיניות ותהליכים פוליטיים וחברתיים, על הסקת מסקנות והפקת לקחים; וכן, גם על תהליכי הנורמליזציה שלנו במזרח התיכון, שחמאס, חיזבאללה, החות'ים וראש תמנון הרשע באיראן מנסים לסכל בכל כוחם. בדיונים האלה יש מקום חשוב לקואליציה ומקום חשוב לא פחות לאופוזיציה. אבל כשאנחנו ניצבים ברגעים ההיסטוריים האלה, ועומדים בפני אתגרים שמעטות האומות הניצבות בפניהם, אני חש חובה לבטא כאן את רחשי הלב ורחשי הציבור ולומר: יש דרך לנהל ויכוח. גם כשמתווכחים – להיות ראויים. אסור לחזור לשיח של 6 באוקטובר. אי-אפשר לדבר על שינוי בשיח הציבורי בלי שהמשכן הזה יעשה בעצמו שינוי בשיח. אי-אפשר לדבר על כבוד הדדי ועל אחדות בלי שהכנסת תיקח חלק מרכזי בשינוי. הדרישה של העם, של המשפחות, של החיילים, חייבת לחלחל לכאן, חייבת להשתקף כאן, חייבת להפוך לצו החקוק על קירות המשכן הזה. זו חובתנו כלפי העם הזה, כלפי הדור הזה – להיות ראויים. מכובדיי ויקיריי, בשם העם כולו אני מבקש לחזק את חיילות וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ולברך אותם שיצליחו במשימותיהם וישובו בשלום. אני מחזק את קבינט המלחמה בראשות ראש הממשלה. כפי שכתב מנחם בגין, חודשים ספורים לאחר מלחמת יום הכיפורים ושנים ספורות לפני שחתם על הסכם השלום עם מצרים: זו הנחמה. יש לישראל כוח לוחם, מגן, אשר כמוהו לא היה לו מימי המכבים. ומי שהוציא את אבותינו ואותנו מעבדות לחירות, ישמור על הכוח המופלא הזה, שיקיים את זכותנו לחיי חירות בארץ ישראל. אני מאמץ אל ליבנו את המשפחות השכולות, ומייחל ומתפלל שלא ידעו עוד צער ושיגיע מזור לכאבן הנורא, ומתפלל לרפואת הפצועים הרבים כל כך, בגוף ובנפש. אלה ואלה דורשים שוב ושוב שנהיה ראויים. לכם, אחיותיי ואחיי ממשפחות החטופים, אני אומר: אנחנו מחויבים להחזיר הביתה כל אחת ואחד מהם ופועלים בכל דרך לשחרורם. זה חלק קריטי בברית בין מדינת ישראל לאזרחיה וחייליה. עם שלם עומד איתכם בימים הנוראיים האלה. החטופים ואתם בלב של כולנו, דקה-דקה, שעה-שעה. אני מחזק את אחינו ואחיותינו המפונים מבתיהם בצפון ובדרום, ומייחל לשובן המהיר של המשפחות והקהילות לבתיהן בהשקט ובבטחה. אחרי שנפל עדי ליאון, מצאה משפחתו מחברת ובתוכה דברים שכתב ומלווים אותנו מאז: "אני יוצא למלחמה בידיעה", הוא כתב, "שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת – – – זה החינוך שנתנו לי הוריי, בזה אני מאמין. מקווה שתזכרו אותי". בשמי ובשם כל אזרחי מדינת ישראל, אני מבטיח לעדי, למשפחתו ולכל חבריו שלעולם לא נשכח, ודורש מאיתנו להיות ראויים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני הנשיא. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו לשאת דברים. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן ורעייתו הגב' ליאורה פוגלמן, שרות ושרי הממשלה, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, חברי וחברות הכנסת, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, חברי סגל א', שגרירים, מכובדיי הרבים. "בני גזע דוד שנפלו וחרבם בידם / אין אמת זולתם ואין הוד מלבדם" – במילים הנשגבות הללו מבכה המשורר אורי צבי גרינברג את נפילת לוחמינו, מגיני המולדת, שבזכותם מובטחים חיינו. היום נטמנים טובי בנינו באדמת ישראל, ואני מבקש להביע בשמי ובשם כל אזרחי ישראל הוקרה אין קץ לגבורתם והוקרה אין קץ להקרבתם. ליבנו, ליבי, עם אחיי ואחיותיי בני המשפחות מוכות היגון. אני יודע: חייכם השתנו לעד. אין לתאר את ייסורי נפשם, את החלל שנפער בנשמתם, וכל אחד מאיתנו חש את הקרבה הזאת. אתמול צלצל אליי בני אבנר, ובקול חנוק אמר לי: אבא, אחד הנופלים היה חניך שלי במשך שנה שלמה. וכולנו, בדרך זו או אחרת, מחוברים לנופלים, מכירים מישהו שמכיר מישהו, מכירים את המשפחות, וכולנו מחבקים אותם באהבה עצומה. כולנו יחד, דווקא ברגע זה, נדרשים לגייס עוד כוח עמידה. אנחנו נוסיף לחתור בנחישות להכרעת האויב האכזרי שניצב מולנו. נמשיך להבטיח את התקומה הלאומית, ובכך נגשים את רצונם של בנינו היקרים, אדירי הרוח והמעש. צוואתם, כפי שהקראת, אדוני הנשיא, לא יכולה להיות יותר ברורה. הם אומרים: יחד לניצחון. יחד לניצחון. יהי זכרם ברוך. חברי הכנסת, לפני חודשיים השתלטו מפקדינו וחיילינו על פרלמנט – כך קוראים לזה – פרלמנט החמאס בעזה. זה כמובן לא פרלמנט אמיתי, זה פרלמנט פיקטיבי. בעזה אין בחירות חופשיות ודמוקרטיות. מעת לעת המשטר הזה מוציא להורג אנשים, מביא אותם לכיכר, יורה בהם בעורפם. ואם מישהו אפילו רוצה לצאת מאזור הלחימה, הם עוצרים אותו וגם יורים בו. בעזה אין פרלמנט אמיתי. ולכן ראינו את תמונת הניצחון של מיטוט פרלמנט הקנאות והשנאה על ידי כוחותינו. זו תמונה חזקה, סמלית מאוד, למערכה קשה וארוכה. גם ביום העצוב הזה, בפרלמנט האמיתי שלנו בירושלים, אנחנו רואים תמונת ניצחון. יום כינונה של הכנסת מבטא את ניצחון תקומת עמנו, את ניצחון החירות, הדמוקרטיה, הריבונות המדינית. נציגי העם נמצאים פה בשם העם ולמען העם, עמנו בן אלפי השנים, שחובק את ערכי הקדמה. כל דמוקרטיה, קטנה כגדולה, עומדת למבחן בימי מלחמה. מדינת ישראל למודת מלחמות ולמודת מבחנים. וגם במבחן הנוכחי נעמוד יחד וננצח, בעזרת השם. אנחנו מוכיחים יום-יום לאויבינו שהם טעו בגדול. הם האמינו שנתפרק מכל מה שיקר לנו; הם השלו את עצמם פעם נוספת שישראל חלשה כקורי עכביש. אבל ההפך הגמור קרה: ספגנו מכה קשה ב-7 באוקטובר, אבל נעמדנו מהר על רגלינו; החברה הישראלית התלכדה; חיילי הסדיר והמילואים התייצבו לדגל בהמוניהם; צה"ל וזרועות הביטחון השחיזו יכולות. זוהי מלחמה על הבית. היא חייבת להסתיים – והיא תסתיים – במיגור התוקפנות והרשע של הנאצים החדשים. מי שתקף, חטף, אנס ורצח הביא על עצמו במו ידיו חורבן חסר תקדים. חברי הכנסת, שמעתי את הדעה שלפיה אירועי שמחת תורה החזירו אותנו לראשית ימי הציונות, אל הפוגרומים האנטישמיים במזרח אירופה ואחר כך בארצות המזרח. אולי זה נכון בדבר אחד: הכוונה של מבקשי נפשנו להשמיד אותנו לא השתנתה במשך השנים. השנאה היא אותה שנאה. התאווה לרצוח היא אותה תאוות רצח. אלא שהיום, בניגוד לעבר, יש לנו מדינה משלנו ויש לנו צבא משלנו. החזרנו לעם ישראל את כוח המגן שאבד לו במהלך הדורות. מול אפלת הברבריות שהתרגשה ובאה עלינו, אנחנו עומדים כחומה בצורה. הגדרנו את יעדי המלחמה, והם שרירים וקיימים: להביא למיטוט שלטון החמאס, להחזיר את חטופינו – את כל חטופינו – הביתה, ולהבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. מי שמרים עלינו את ידו בעזה, מי שמרים את ידיו עלינו בכל מקום אחר, מרגיש מהר מאוד את נחת ידנו. אין ולא תהיה שום פשרה במה שנוגע להבטחת קיומנו ועתידנו לדורי-דורות. ואני רוצה להוסיף: אם אכן חזרנו כביכול לראשית הציונות, הרי שהנקודה טמונה בחידוד ההבנה שעלינו לעצב את גורלנו במו ידינו: ניאחז ביתר עוז באדמת ארצנו; נשקם את יישובי העוטף, המושבים והקיבוצים; נחזיר את תושבי הדרום והצפון בבטחה לבתיהם; נקדם ביתר שאת מדיניות של התעצמות, מדיניות של התעצמות ועוד התעצמות ועוד התעצמות. אדוני היושב-ראש, זה יגיע לכנסת מהר מאוד, השינוי הברור הזה במדיניות שלנו לחשל את עצמנו, לחזק את מדינת היהודים בעוצמה שלא ידענו עד כה. נבצר את מעמדה של ישראל כמגדל השמירה של העולם התרבותי במזרח התיכון. אמרתי למנהיגי העולם כבר בתחילת המלחמה: אם ישראל חלילה לא תנצח, אתם תהיו הבאים בתור. הסכנה תגיע אליכם בוודאות קרובה, הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים. אמרתי להם, כולל אתמול: המלחמה שלנו היא המלחמה שלכם, והניצחון שלנו הוא ניצחון שלכם. עוד אמרתי: ישראל לעולם לא תיכנע לטרור הרצחני בהכוונת איראן. נשיב לתוקפינו מלחמה שערה, ובכך ניתן תקווה לאנושות כולה – אור ולא חושך, טוב ולא רע, חופש ולא שעבוד. את המסר הזה, ידידיי, אני מדגיש גם כלפי פנים: רוב מכריע בעם מאמין ברוח הישראלית, בחוסן הישראלי, בצדקת דרכה של ישראל. אלה שמפקפקים בכך, נשיב להם בלשון התנ"ך: במקום קול ענות חלושה – קול ענות גבורה. הגבורה תנצח. הגבורה של לוחמינו, הגבורה של גיבורינו שנפלו. נצח ישראל ינצח. חברי הכנסת, מחר ט"ו בשבט. עוד לפני היותו של מועד זה יום כינונה של הכנסת, זהו זמן של העמקת שורשים ונטיעות. בקיבוץ כרם שלום, על גבול ישראל–רצועת עזה, יינטעו שתילים חדשים – עצי גבורה. חברי וחברות הקיבוץ, חילונים ודתיים, נוהגים בשנים האחרונות לנטוע עץ בכל גומה שנוצרה מנפילת רקטה בשטח הקיבוץ. הם ינהגו כך גם השנה, למרות המעבר הזמני של הקיבוץ למקום אחר בנגב. מחר הם ייטעו את השתילים, את העצים, לזכר הנופלים על הגנת היישוב בשמחת תורה, ויבטאו את ניצחון החיים שלנו על תרבות המוות של אויבינו. זהו ניצחון גדול. הוא יהיה שלם. הוא יהיה מוחלט. חג שמח למדינת ישראל. חג שמח למפקדינו ולחיילינו. חג שמח לכנסת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש הממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד הנשיא, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, התכנסנו כאן היום כדי לחגוג את יום הולדתה של הכנסת. אני רוצה לשאול את הכנסת: מה יש לך לחגוג? את מה אנחנו חוגגים? אתם רואים מישהו אחר חוגג במדינה? לפני יומיים, ביום שני בצוהריים, יחד עם גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, נטעתי עץ זית ליד הגדר של קיבוץ כיסופים. רצינו שזה יהיה עץ זית לזכר חיילי גולני שנהרגו בקרב על כיסופים. כמה שעות אחר כך, 600 מטר מהעץ שנטענו, נהרגו 21 לוחמים במבנה שקרס בתוך עזה. מה יש לנו לחגוג עכשיו? לפני 11 שנה נעמדתי בפעם הראשונה על הפודיום הזה כחבר כנסת. לא יכולתי לנשום מרוב התרגשות. אימא שלי הייתה בקהל. הצטערתי שאבא שלי לא היה שם, הוא נפטר חמש שנים קודם. חשבתי שזה הכבוד הגדול בחיי. אני כבר לא מרגיש ככה, וגם אתם כבר לא מרגישים ככה. המערכת הפוליטית היום היא לא הפתרון – היא הבעיה; הממשלה והכנסת הן לא הפתרון – הן הבעיה. הגיע הזמן שנשאל את עצמנו איך הגענו למצב שאזרחי ישראל, האנשים הטובים ביותר בעולם, מרגישים שהם איבדו שליטה על חייהם, ואף אחד לא מטפל בזה. 60 שנה אני חי במדינה הזאת; היא מעולם לא הייתה עצובה יותר. העצב יושב באוויר כמו אבן. אנשים מסתובבים שבורי לב. הלב נשבר כל יום מחדש – נשבר על החטופים, נשבר על הלוחמים שנהרגים, נשבר על המשפחות. אנשים אומרים לעצמם: איך הגענו לזה? איך הגענו למצב שמעצמה מזרח-תיכונית, עם לוויינים ו-8200 ומטוסי F-35, מוכה בידי ארגון טרור שפורץ את הגדרות עם טנדרים, אספסוף שמשתלט על יישובים במשך שעות ארוכות ורוצח את ילדינו? איך הגענו למצב שמאות אלפי אזרחים ישראלים מפונים מבתיהם, ולאף אחד אין תשובה לשאלה מתי הם יחזרו? 136 חטופים יושבים במנהרות החמאס, אף אחד לא יודע מתי ישובו לביתם, למשפחתם. כל יום נהרגים עוד חיילים ועוד חיילים. אף לא יודע איך זה ייגמר, מה התוכנית, לאן זה הולך. אנחנו צריכים להגיד להם בקול רם וברור: בשלב הראשון נחזיר את החטופים, כי זו המטרה הדחופה ביותר. בשלב השני החמאס ימוגר, לא רק בגלל העוצמה הצבאית שלנו, אלא גם מפני שהחלטנו והגדרנו מה המנגנון שצריך לבוא במקומו; בגלל שיש לנו לא רק טקטיקה, אלא גם אסטרטגיה. עזה היא רק חלק מהבעיה. המילואימניקים שיחזרו משם ישאלו אותנו: על איזו מדינה אנחנו נלחמים? מה המהות שלה? מה המטרות שלה? איזו מדינה היא רוצה להיות? ישראל תנצח במלחמה, אבל הניצחון הוא לא רק בזה שנהרוג את סנוואר – הניצחון הוא בזה שנהיה טובים יותר, טובים יותר אחד לשני, טובים יותר כאומה. למען החיים ולמען אלה שמובלים בשעה הזו אל קברם, אנחנו מוכרחים לעשות שינוי. הכוח לקום מחדש קיים בתוכנו, תמיד היה ותמיד יהיה. ישראל תמיד ידעה להמציא את עצמה מחדש. תמיד ידענו למצוא את הכוח הזה בתוכנו ברגעים הכי קשים. אנחנו נמצא אותו גם הפעם. אנחנו נמצא בתוכנו את הכוח ואת השכל כדי לבנות פה מדינה טובה יותר, חזקה, מתקדמת ובטוחה יותר. אנחנו יודעים היום שהעובדה שלא עשינו בזמן את השינוי הובילה לאסון, לאסון הגדול ביותר בתולדותינו. אנחנו לא ניתן לאסון הבא לקרות. ישראל תעשה את השינוי שהיא חייבת לעשות. אין אפשרות אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש האופוזיציה. מזכיר הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את יציאת נשיא המדינה ויושב-ראש הכנסת. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.) נא לשבת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא: הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תשלום גמלת ילד נכה בעד ילד שמושם באומנה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, מירב בן ארי, יסמין פרידמן וקבוצת חברי כנסת. הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת דבי ביטון, צגה מלקו ואברהם בצלאל בנושא: ליקויים במענה הניתן לילדי החינוך המיוחד ביישובי קו העימות וביישובים שקלטו מפונים על רקע מלחמת חרבות ברזל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הדחופה הראשונה היא של חבר הכנסת אריאל קלנר – הוא נמצא? הוא נוכח, כן – לשר החוץ, בנושא: ארגונים ישראליים במימון מדינתי זר המאשימים את ישראל ברצח עם וקוראים לחרם והעמדה לדין של ראשי המדינה. אני מזמין לדוכן את שר החוץ חבר הכנסת ישראל כץ. חבר הכנסת אריאל קלנר, שר החוץ כבר על הבמה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. חברים, אם אפשר רק לשמור על השקט – זה מפריע למהלך הדיון, חברים. גם ביציע, כל הצלמים המכובדים והעיתונאים. << שאילתה >> 1091. ארגונים ישראליים במימון מדינתי זר מאשימים את ישראל ברצח עם וקוראים לחרם והעמדה לדין של ראשי המדינה. << שאילתה >> << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר החוץ, הארגונים בצלם, עדאלה והוועד הציבורי נגד עינויים, הממומנים על ידי מדינות זרות, משתתפים ביוזמה של FIDH, המאשים את ישראל בביצוע ג'נוסייד בפלסטינים וקורא לניתוק קשרים עם ישראל והעמדת ראשי המדינה לדין בין-לאומי. רצוני לשאול: מה נעשה מול המדינות שמממנות את הארגונים העוינים האלה? תודה. << דובר >> שר החוץ ישראל כץ: << דובר >> כבודו, האם אני משיב או שיש עוד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר יכול להשיב. << דובר_המשך >> שר החוץ ישראל כץ: << דובר_המשך >> לחבר הכנסת אריאל קלנר, השאילתה היא אכן דחופה והיא נכונה ונוגעת באמת בתופעה חמורה מאוד, בראייתי, של ארגונים שפועלים כאן במימון זר – ציינת את שמותיהם. והם פועלים בעצם נגד מדינת ישראל ונותנים יד להאשים את מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, בביצוע ג'נוסייד, רצח עם. הארגון הזה, בית הדין הבין-לאומי לצדק, הוקם בגלל מה שקרה בשואת היהודים. ולכן אנחנו מנהלים מערכה גם מול בית הדין וגם מול הרבה מאוד מדינות בעולם, שפנינו אליהן וביקשנו את תמיכתן להדוף את ההאשמה האבסורדית והמגוחכת הזאת. ואני שמח שבאמת יש היענות רחבה מאוד של הרבה מנהיגים במדינות, שיוצאים בקריאה ברורה וחד-משמעית נגד האישום הזה. נקווה שבית הדין יראה את האור למרות כל האילוצים והשיוך של הדברים. לגבי פעילות כאן, בתוך מדינת ישראל, יש פסיקת בג"ץ, 8131/18, בעניין המימון הרשמי. והדבר המהותי הוא שהייתה החלטה מ-5 בפברואר 2023 ששטח הפעולה של המערכה נגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות הועבר ממשרד החוץ למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. כך שהייתי מציע לכבוד חבר הכנסת קלנר לפנות גם למשרד. גם אנחנו בוודאי נפנה ונעיר את תשומת ליבו על מנת שיקדם פעולה, כל פעולה שנדרשת על מנת למנוע את התופעות. אני חייב לומר שכל מדינה שמאיימת להצטרף לעתירה נגדנו – אנחנו מבהירים לה שאנחנו רואים את זה בחומרה גדולה ביותר, כי זה כבר מעבר לכללי המשחק הדיפלומטיים; זה מתן יד לעלילה חמורה, שאנחנו לא נשלים איתה. אנחנו נפעל ופועלים כמשרד החוץ במישור הבין-לאומי, והייתי אומר גם בהצלחה בעניין הזה. כאן נדרשת פעולה פנימית, ומשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, לפי הסמכת הממשלה – הוא מוסמך להוביל אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלת המשך, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אני רוצה לחדד – אולי לך לא צריך, אבל יש אולי נזקקים לזה – שאלה ששמים על אותו מישור את הרשע ואת אלה שנלחמים ברשע, הופכים להיות גם חלק מהרשע בעצמם. והמטרה של כל הארגונים האלה היא לקשור לנו את הידיים במלחמה מול הרשע. מלבד זאת, לא מדובר בארגונים חוץ-ממשלתיים, מה שנקרא NGOS. מדובר למעשה ב-FGOS – Foreign Government Organizations, אלה ארגונים של ממשלות זרות, אלה ארגונים שהנציג שלהם כאן זה אנשים כמו עופר כסיף, אנשים שלא מייצגים כלום בחברה הישראלית אלא אינטרסים של מדינות זרות. אני כמובן מאחל לך את כל ההצלחה בתפקיד שלך כשר החוץ, ואת ההתערבות המדינית הזרה ובתוך מדינת ישראל אנחנו חייבים לעצור. אפשר לעשות את זה בדרכים דיפלומטיות ואפשר לעשות את זה גם באמצעים של חקיקה, כמו הצעת חוק שהגשתי בנושא של מיסוי. חשוב שהנושא יקבל את התיעדוף הגבוה ביותר, ושוב המון הצלחה לך בתפקיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר החוץ ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני משיב עוד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתה רוצה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החוץ ישראל כץ: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קלנר, העלית נושא חשוב, כמו שאמרתי, ואני אומר ומסכים – מי שנותן יד לעלילת הדם הזאת נגד מדינת ישראל, נגד העם היהודי, אין מקום לפעילותו בתוך מדינת ישראל. אסור לוותר ואסור להתפשר על הדברים האלה. להאשים אותנו בג'נוסייד כשהאויב השטני חמאס, הפרוקסי של איראן, חלק מציר הרשע האיראני של האסלאם הרדיקלי הקיצוני, הוא תקף אותנו ב-7 באוקטובר מתוך כוונה לבצע ג'נוסייד נגד יהודים – אותם מעשים אכזריים שנעשו שם בהרשאה ובהכוונה ובכוונה תחילה כדי להטיל מורא הם אותם מעשים שאם נלך אחורה הם בדיוק באופיים המעשים שנעשו בזמן השלטון הנאצי כנגד יהודים, ולכן אסור להתפשר בנושא הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני שר החוץ, חבר הכנסת קלנר שאל על ארגונים ישראליים במימון. אני שואל על המדינה עצמה, עד שאנחנו מפליגים לארגונים אחרים. במשרד האוצר – זה אומנם לא בסמכותך, אבל אתה מכיר את זה – רשות המיסים מעניקה תיעדוף לאמנסטי, לסניף הישראלי, שתומך בדיוק בדברים האלו, ב-BDS, חרם על ישראל. ובעיקר, מה שכן נוגע אליך ואני אשמח שתחווה את דעתך הנחרצת בעניין. אונר"א, רשת ההסוואה הכי מתוחכמת לרצח, לטבח, לאונס, לעריפת הראשים של החיילים, אונר"א שישראל משתפת איתה פעולה שנים, לא אונר"א עזה, אונר"א בכלל, אונר"א זו שמנפחת את השקר הזה שנקרא פליטים, שלא שיקמה ולו פליט אחד, וכל-כולה זכות השיבה, כלומר חורבן מדינת ישראל – אני אשמח להתייחסותך ולהתייחסות משרד החוץ, במובן הזה זה לחלוטין משרד החוץ הישראלי שצריך להרים בקול גדול את ההוקעה של הארגון הזה, ובראש ובראשונה את הפסקת שיתוף הפעולה איתו. תודה. << דובר_המשך >> שר החוץ ישראל כץ: << דובר_המשך >> טוב, ביחס לאונר"א יש לי דעה מאוד מגובשת בעניין, אבל זה לא משויך, ואני מקווה שנעסוק בזה במסגרת אחרת או בדיון מיוחד בנושא הזה או בדרך אחרת – דבר שיצטרך להיות מטופל, אבל לא הייתי מחבר בין שני הדברים. צריך לדון, לטפל כחלק מההיערכות העתידית למציאות שאמורה להתהוות בעזה, בניגוד למצב הקיים כיום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. השאילתה הדחופה הבאה היא של חבר הכנסת ארז מלול, לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא: אזרחים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי בזמן מלחמה. אני מזמין לדוכן את שר הרווחה והביטחון החברתי השר יעקב מרגי. חבר הכנסת מלול. << שאילתה >> 1170. אזרחים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי בזמן המלחמה << שאילתה >> << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מממצאי דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי עולה כי 30.9% מהנפשות הבוגרות בישראל חיים באי-ביטחון תזונתי – 18.3% חיים באי-ביטחון תזונתי חמור ו-12.6% חיים באי-ביטחון תזונתי חמור מאוד. לאור המלחמה עולה חשש שמצב זה אף הוחרף. רצוני לשאול את כבוד השר: 1. כיצד משרדך פעל מתחילת המלחמה עד עצם היום הזה? 2. כיצד משרדך מתכוון לפעול על מנת לצמצם את פערי החברה בנושא האי-ביטחון התזונתי? << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי המציע, חבר הכנסת ארז מלול, אני שוב מודה על השאילתה. אני חושב שזה נכון וחשוב לשים את זה על סדר-היום. משרד הרווחה פועל רבות בנושא האי-ביטחון התזונתי ושם לו ליעד טיפול ממוקד ועזרה לאוכלוסיות שזקוקות לכך. בימים שבשגרה משרד הרווחה מסייע ל-108,000 משפחות בנזקקות עוני ומסייע בתזונה שוטפת לכ-205,000 מושמים במסגרות רווחה. אני חייב לציין, אומנם אני עומד כאן, אבל אנחנו הגורם המטפל והמסייע. כל שנעשה, ואני אמנה את כל מה שעשינו – הקשב צריך להיות במשרדים הייעודיים, במשרדים שאמורים לטפל במחוללי העוני. לעוני יש רבדים שונים, וחלקם זה נזקקות העוני. לא לכל עני יש בעיה של אי-ביטחון תזונתי. יש גם מבחן עוני סובייקטיבי. יש אנשים שבנוסחאות שלנו אנחנו מגדירים אותם בעוני או אפילו באי-ביטחון תזונתי, וכשאתה שואל אותם הם לא מרגישים עניים. יש גם מדד העוני הסובייקטיבי, חשוב לדעת. בימים שבשגרה, כפי שאמרתי, המשרד מסייע לכ-205,000 מושמים במסגרות רווחה. בימים אלה המשרד נערך לחזק ולהרחיב את התוכניות הקיימות בביטחון התזונתי, הן בתקציב והן בהיקף הנתמכים, על מנת לתת מענה מיידי ככל שניתן להיקף התופעה הקשה, אשר גורמת למשפחות רבות לחיות ברמת חיים נמוכה. מדובר באחד היעדים המרכזיים של משרדי, שאני מבקש לשים עליו דגש, והמשרד כולו מגויס למטרה הזו. פעילות המשרד מתחילת המלחמה, כפי ששאלת: מייד עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הקצה המשרד תקציב גמיש – שימו לב, תקציב גמיש – בהיקף של 7 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות, בין היתר גם לטובת סיוע במזון שלא תחת הקריטריונים של המיזם לביטחון תזונתי. נתנו חופש פעולה למחלקות לשירותים חברתיים בעיריות, ברשויות המקומיות, לראשי הערים, לתת מענה לאור המצוקות של המלחמה. בעקבות המלחמה ניפק המשרד תוספת של 15,500 כרטיסי מזון – כתוספת למיזם הקיים, שהוא בסביבות 26,000 משפחות – בנוסף למיזם לביטחון תזונתי, בהיקף תקציבי של עוד 7 מיליון שקלים. 12 ימים לאחר פרוץ המלחמה הוקם מיזם חירום משותף עם הקרן לידידות בהיקף של 20 מיליון ש"ח – 10 מיליון ש"ח נוספים מהמשרד, 10 מיליון ש"ח מהקרן לידידות. הוחלט לתקצב כל רשות לפי הצורך, והדגש היה על רשויות מפונות ורשויות קולטות, כדי לתת מענים למצוקות. 514 משפחות שהן חלק מהמיזם לביטחון תזונתי קיבלו מענק בגובה 2,000 שקלים למשפחה שבה אחד מבני הזוג משרת במילואים. מענק זה עומד על סך כולל של עוד מיליון ש"ח. בנוסף, כחלק מהיערכות המשרד בנושא הביטחון התזונתי בזמן חירום, בחודש הראשון למלחמה ערכנו סקר של צורכי סיוע הנדרשים בתחום המזון בקרב מנהלי מחלקות לשירותים חברתיים, על מנת להתאים את תמיכת המשרד לצורך העולה מהשטח ועל מנת לפעול באופן המיטבי לצמצום הפערים שנוצרו. מלחמת חרבות ברזל מציבה בפנינו אתגרים חדשים בטיפול בעוני ובאי-ביטחון התזונתי, נוסף על הטיפול באוכלוסיות הרווחה שבשגרה. משרד הרווחה מבין את גודל השעה ופועל לילות כימים על מנת לסייע בנושא האי-ביטחון התזונתי. נכון לרגע זה התקבלה תוספת תקציבית של 10 מיליון ש"ח נוספים ממשרד האוצר לטובת המיזם, מיזם תזונתי שלב ב', בשיתוף עם הקרן לידידות. בנוסף, במסגרת דיוני התקציב לשנים 2023 ו-2024, פעל המשרד לתוספת משאבים משמעותית למערכת הרווחה, ועל אף הקיצוץ שנעשה לצורכי המלחמה תקציב המשרד לשנת 2024 יהיה גבוה בכמיליארד ש"ח מהשנה הקודמת – זה לא נכון לומר שזה מהשנה הקודמת, כי גם בשנה הקודמת קיבלנו תוספת של מיליארד ש"ח, בדיון דו-שנתי, אז היה מיליארד ל-2023, מיליארד ל-2024. כדי לתקן את המלעיזים שרוצים לגמד את גודל ההישג, אז אני מסביר: בדיון התקציב הדו-שנתי היה הישג, מיליארד ל-2023, מיליארד ל-2024. כשבוטל תקציב 2024 ונדון מחדש, בדיונים המקדימים היה אף איום לקיצוץ משמעותי גדול במשרד הרווחה, ואני שמח שהצלחנו להביא למצב שלא היה קיצוץ גדול, חוץ מהפלאט בכל משרדי הממשלה, זה הקיצוץ הרוחבי, שגם הוא הוגבל בסכום ולא לפי אחוזים ונמוך מכל שאר משרדי הממשלה, וגם הצלנו את התוספת של מיליארד ש"ח. אז אני קודם כול גאה להיות שר רווחה בשעה שהאוצר קשוב לצורכי הרווחה. רק כדי לסבר את האוזן – זה חשוב, כדי לא לשדוד את המידע הזה מהחברה הישראלית, ואני חושב שמידע זה חלק מהחוסן של החברה הישראלית, ובימים כאלה צריך לומר את זה: יותר מ-14 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה יחד עם השלטון המקומי מיועדים כולם לשירותי הרווחה, ואני יכול לומר לכם בגאווה – בביצוע של 99.3% כל שנה, כמעט ניצול מלא, כמעט בכל הרבדים של התקציב, במזומנים, ואפילו חרגנו בעודפים. אז אני גאה להיות במשרד כזה – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> שלא יהיה עינא בישא. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בתחום הזה יכול להיות עינא בישא רק למספר המשפחות בנזקקות עוני – שם שיהיה עינא בישא. כל עוד אני בתפקיד, אני אומר לך שאני אעשה הכול שתקציבי הרווחה ילכו ויגדלו, ואני מודה לך על ההזדמנות, חבר הכנסת ארז מלול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שאלת המשך. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מתרגש, ובשאילתה לא יכולתי להזכיר את זה. בדיוק היום לפני שנה הושבעתי לכנסת. ואת מי החלפתי בכנסת? את כבוד השר מרגי, והיום אני נותן שאילתה לשר מרגי, זה כמו איזה מעגל שנסגר – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הכבוד כולו שלי. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ובאמת במשך כל השנה היית לי לעזר, ואני מודה לך על כך. אני רוצה להמשיך, כי כבודו הזכיר על קצה המזלג את המבחנים הסובייקטיביים: ישנם כמה מבחנים אשר בוחנים את אחוזי המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי בישראל. למשל, חברת הכנסת מירב כהן מצהירה על כל במה אפשרית ש-30% מהמשפחות סבלו מאי-ביטחון תזונתי עוד בטרם המלחמה כאשר במדינות ה-OECD עומד הנתון הכללי, הארצי, רק על 7%; השוואה זו אינה במקומה. היא מטעה וזורה חול בעיני הציבור, חברת הכנסת מירב כהן, עם כל הכבוד שיש לי אליה, לנוכח העובדה כי הדברים נבחנים על פי שתי גישות שונות. ישנם שני הבדלים בין מבחני הביטוח הלאומי לבין מבחני ה-OECD, ואם רוצים להתייחס לפי המבחנים של ה-OECD, אנחנו לא 30%, אנחנו 13.2% – יחי ההבדל הקטן. השאלה היא מדוע לא קמה רשות אחת ולא שוב ביטוח לאומי – יש את הפרופסור הזה שהופיע בוועדה מהרשות לביטחון תזונתי – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מועצה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ועושים כל מיני מבחנים סובייקטיביים, לא לפי מגזרים. הרי לכל מגזר יש את המבחן שלו, כמו שכבודו הזכיר. יש מגזר שרואים אותו עני אבל הוא לא עני, ויש מבחן שלו, וכמו בארנונה, שזה טבלת אקסל – אתה מבחין אם הוא זכאי או לא. פה, במבחנים האלה, אולי לעשות משהו כלל-מגזרי, מבחנים אמיתיים, שסוף-סוף נדע באמת את מצב העוני בארץ. תודה, השר. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה על השאלה. תראה, אני לא יכול להתייחס לחברי כנסת שרוצים להציג מצג כזה או אחר אבל כדאי, כדאי – אני אומר לכם ממרום שנותיי וגילי, ומי שרוצה, אני גם אסגיר את הגיל וגם את הוותק בבניין הזה, בבית המכובד הזה, אז אני יכול לומר לכם שלדייק בנתונים זה ערך. זה ערך, זה גם מעיד על חבר הכנסת שעושה את עבודתו ועל צורת עבודתו. אני בא ואומר – מדינת ישראל מכירה בדוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. זה גוף ממשלתי שמציית, שגם תומך. כל מדיניות הקצבאות של המדינה עוברות דרכו, ולכן אנחנו נסמכים על דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי. ה-OECD – טוב מדי פעם להסתכל כדי לראות אם אנחנו במדדים כאלה או אחרים של המדינות המפותחות, אבל אין ספק שהדוח המשמעותי שאנחנו מתייחסים אליו הוא הדוח של המוסד לביטוח לאומי. יש גם את הדוח של ארגון לתת – הוא גם מוכר על ידינו כארגון גג של עמותות הסיוע במדינת ישראל, ויש כמה ארגוני גג – ארגון מכובד, שעושה כל השנה בתחום אי-הביטחון התזונתי – – – << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הנושא של הרשות למאבק בעוני. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> מייד, יישר כוח. לכן אנחנו נעשה הכול כדי שבמה שתלוי בנו כמשרד הרווחה, מי שכבר נגזר עליו והוא נמצא מתחת לקו העוני או בנזקקות או עוני או באי-ביטחון תזונתי, אנחנו נהיה שם בשבילו כדי לנסות לעזור לו לעלות אל מעבר לקו. אבל המאבק האמיתי והמאמץ האמיתי להוציא אנשים אל מעבר לקו העוני – זה משרדי ממשלה משמעותיים כמו האוצר, כמו הבריאות, כמו החינוך וגם משרד העבודה, לייצר מקומות פרנסה עם תעסוקה מיטבית שמביאה שכר בצידה. תודה רבה לכל השואלים ולחבר הכנסת מישרקי. אני אסיים בזה: עכשיו האתגר הוא של הכנסת, לקדם את החקיקה להקמת הרשות למאבק בעוני. אני חושב שזה הישג גדול, ועכשיו כשהתחלתם לחוקק, חוץ מחיקוקי מלחמה אני חושב שנכון להתחיל לקדם את הרשות למאבק בעוני, שתהיה לנו ליד ועזר למדינה ולמשרד. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3420/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. הצעה ראשונה היא של חבר הכנסת אליהו רביבו – הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, למרות הימים הקשים והמתסכלים עם היוודע על המספרים, אובדן יקירינו – למרות זאת, אני גאה ונרגש להציג את הצעת החוק שלי למניעת הוצאת כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר בלתי חוקי. בראייתי הצעת החוק מאזנת בין הרצון של מדינת ישראל לקבל עובדים זרים לבין הצורך בשמירה קנאית על אופייה היהודי של המדינה. הצעת החוק מבוססת על הוראת שעה משנת 2013 שפקעה ב-2017, והיא הצעה משודרגת ומותאמת למציאות חיינו. ככל המדינות המפותחות מדינת ישראל מגייסת באופן טבעי מבורך כוח אדם זר לעבודות שלא ניתן לגייס בהן עובדים מישראל – גם בחקלאות, גם בסיעוד, גם בבנייה, גם בתיירות, גם בתשתיות ועוד. כיושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים אני עמל ימים ולילות במגוון מישורים גם להגדלת היצע העובדים הזרים בישראל; להגדלת היצע המדינות שמהן מגיעים עובדים זרים לישראל; למימוש זכויותיהם הסוציאליות של העובדים הזרים; להקלה על מעסיקי העובדים הזרים, בראשם המטופלים הסיעודיים, שבחלק גדול מהמקרים הופכים להיות מעסיקים דווקא ברגע המוחלש והמאתגר בחיינו; ליציאתם של העובדים הזרים בסיום תוקף אשרת עבודתם; לקידום יציאה מרצון של מסתננים מסודן ומאריתריאה ולפירוק חסמים רגולטוריים, ולצערי, יש לא מעט כאלה. אומר זאת באופן ברור שלא משתמע לשתי פנים: כל אדם שאינו עוין ומבקש לעבוד במדינת ישראל – Welcome. הפעם אני אדבר על אלה המגיעים לעבוד בישראל שלא כדין, או שכפי שיובא בהמשך, הגיעו לעבוד כאן כדין אבל נשארו שלא כדין. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. כדי שהיא תישאר כזו, עלינו לטפל ביד קשה בהסתננות לעבודה בלתי חוקית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכים. חשוב מאוד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בחלק ממדינות העולם השתרשה תרבות הגירת עבודה לישראל, כך שבזכות דיני העבודה והמשכורות הגבוהות כאן, הפכנו למעשה לפרה חולבת, לא פחות, לצערי, בחלק גדול מהמקרים מתוך אג'נדה בחסות בית המשפט העליון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל אני חושב ששר הפנים עושה צעדים אופרטיביים בנושא. אני עוקב אחריו, והוא עושה הרבה צעדים חשובים בנושא. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> לחלוטין. אין לנו אלא להודות לאבינו שבשמיים שהוא שר הפנים בעת הזאת. מדובר בין היתר באלפי אנשים כל שנה ושנה, אשר נכנסים לישראל באשרת תייר או על ידי הסגת גבול ונשארים כאן שלא כדין. אנשים אלו, אשר יודעים כי ייתפסו במוקדם או במאוחר ויגורשו בחזרה לארצם, מרוויחים עשרות מונים מאשר בארץ מוצאם, ו-90% מהכספים האלו יוצאים החוצה ולא נשארים בישראל. זו המטרה שלשמה הם הגיעו מלכתחילה. אל לנו להתבלבל ולו לרגע, גם אם חלקים מהם מנסים בחסות החוק להצדיק את הישארותם כאן בחסות של הצגת מצג שווא של רדיפה פוליטית או אזור מלחמה כזה ואחר. תופעה נוספת שיש לטפל בה היא הישארותם של אלפי עובדים זרים לא חוקיים, אשר הגיעו כדין לעבוד בישראל אבל ממשיכים לשהות בישראל ולעבוד בה באופן לא חוקי לאחר פקיעת רישיון העבודה. מטרת הצעת החוק היא להביא להקטנת הכדאיות הכלכלית שבהסתננות לישראל, וכן לעודד מסתננים ונתינים זרים השוהים בישראל שלא כדין וללא רישיון לצאת מישראל, ויפה שעה אחת קודם. מוצא לקבוע כי מסתנן או נתין זר ששוהה בישראל ללא רישיון לא יוכל להוציא רכוש או כספים מישראל תוך כדי שהייתו בה, אלא בעת יציאתו מישראל. אני מודה שלגישתי כל סכום שנצבר בישראל בתקופת היותו עובד בלתי חוקי אמור להישאר גם כשהוא יוצא, אך אני יודע, לצערי, שניסיון לקדם חקיקה ברוח הדברים הללו ייתקל בחומה בצורה בבג"ץ, ולכן אני מראש מציע משהו מאופק יותר. עוד מוצע לקבוע כי אסור יהיה להוציא את הכספים בעבורו על ידי גורם אחר. הצעת החוק מכילה סייגים להגבלה ומאפשרת לשר הפנים להתקין תקנות בנושא, אשר יבטאו מתן מענה למקרים חריגים כפי שיובאו לשר הפנים. למען הסר ספק, כל עובד זר או נתין זר השוהה בישראל חוקית לא מושפע מהצעת החוק הזו, ואין עליו כל מגבלה על הוצאת כספים מישראל. האיסור המוצע מאזן כראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני הגירה לצורך עבודה באופן בלתי חוקי ובין חובתה לנהוג באופן הומני כלפי מי שנמצא בשטחה. האיסור המוצע הוא מידתי, הן בשל החריגים המצוינים בו כפי שהבאתי כרגע, והן בשל תחולתו על פעולת הוצאת הכסף מגבולות המדינה תוך כדי שהייה בישראל שלא בהזמנת המדינה, ואינו מגביל ביצוע פעולות בכספים בישראל. כפי שאמרתי בהתחלה, החוק הזה מהווה שדרוג, מקל על הוראת השעה משנת 2013, שפקעה כאמור ב-2017 ולא חודשה. אני מבקש להודות למרכז למדיניות הגירה ולייעוץ המשפטי לוועדה לעובדים זרים על הסיוע בכתיבת הצעת החוק ובניסוחה. אני מצפה מכל חברי הבית להצביע בעד הצעת החוק, ולהיות שותפים באופן מעשי בשמירה על אופייה היהודי של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אליהו רביבו. אני מזמין את שר הפנים, חבר הכנסת משה ארבל, לנמק את עמדת הממשלה. בבקשה. עד עשר דקות. אני מבקש שזה יהיה באמת עד. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה – אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על ההזדמנות וגם על העמידה בכללי תקנון הכנסת והעמידה בזמנים. ראשית, כמובן גם בהמשך לדבריך, חבר הכנסת רביבו, יושב-ראש הועדה, לא ניתן להתחיל בלי להביע תנחומים עמוקים בשם כל חברי הבית לכלל משפחות ההרוגים הגיבורים שנפלו באסון הכבד שלשום במרכז רצועת עזה – חיילים גיבורים, משפחות אמיצות שחינכו את בניהן לנתינה, לאהבת הארץ, לאהבת אדם. האסון כבד מנשוא, וכולנו מתפללים למען המשפחות, למען הפצועים, למען החטופים, ולכך שנהיה ראויים לקורבן הכבד והקשה מכול, שכל כך הרבה ניתן למעננו. הצעת החוק המדוברת מבוססת על הוראות החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן – הוראת שעה), התשע"ג–2013, שפקעו שמונה שנים לאחר מכן, בדצמבר 2021, עם כמה שינויים. הנושא הזה של תמרוץ שוהים בלתי חוקיים ומסתננים לעזוב את הארץ הוא בהחלט חשוב מאוד. אני יודע שהוא חשוב מאוד גם לחבר הכנסת רביבו, שמכיר היטב את הצעת החוק שקידמנו בנושא בנוגע לפיקדון עובדים זרים, שגם הוא מטפל בסוגיה בצורה אחרת וביחס לעובדים זרים. הצעת החוק כמו שהיא כתובה צריכה לעבור שינויים, וזה בסדר, כך מקובל. ביקשתי מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה ומלשכתי לעמוד בקשר ישיר עם המציע כדי לוודא שהצעת החוק באמת נותנת מענה לצורך שמגיע מהשטח, יוצרת תמריצים נכונים בלי לפגוע בעובדים זרים חוקיים ובתמריץ שלהם להגיע לארץ בהסכמים בילטרליים שיש לנו. כמובן, צריך לתת את הדעת על כך שמדינת ישראל, בימים האלה ממש מקדמת הסכמים עם מדינות אחרות לגידול העובדים הזרים בכמה וכמה ענפים. במסגרת התיקונים יש להעביר את האחריות האכיפתית לגורמי אכיפה שיש להם הכלים לעשות זאת, ולוודא מולם – מול משטרת ישראל, שיש לה את היכולת, המיקוד – לבצע את הדברים. באותו הקשר, המסגרת החקיקתית של ההצעה לא צריכה להיות בחוק הכניסה לישראל אלא בחוק מתאים אחר, שעליו יוסכם בהמשך בשיח בין הצדדים. בנוסף צריך למקד את ההצעה במסתננים ולא בעובדים זרים שתם זמן שהייתם בארץ, משום שאנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים ולפגוע במאמצים כבירים שאנחנו עושים להביא עובדים זרים לארץ, בעיקר בתקופה רגישה שהמשק זקוק לידיים עובדות שיחליפו את העובדים שלא יכולים להיכנס בשל המצב הביטחוני. גם אלו סוגיות שחבר הכנסת רביבו מכיר היטב, גם בתחום הבניין, גם בתחום החקלאות וכן בתחומים נוספים. אני בטוח שחבר הכנסת המציע מבין את החששות ושותף להם, ויפעל איתנו בהסכמות כדי לראות כיצד החוק הזה מתקדם. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף לתיאום והסכמה עם רשות האוכלוסין וההגירה ועם המשרד לביטחון לאומי, שחייב גם הוא להיות מעורב באופן מלא בעניין, ולאחר מכן להחזיר את הצעת החוק לפני קריאה ראשונה לוועדת שרים לענייני חקיקה לאישור נוסף. בכפוף לכך שחבר הכנסת המציע מסכים להצעה, אנחנו תומכים בהצבעה בקריאה הטרומית וקוראים לחברי הכנסת להצביע בעדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. כאן המקום באמת לשבח את רשות ההגירה והאוכלוסין, שעושה עבודת קודש בתקופה זו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תתחיל מלשבח את השר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני משבח. הוא לא צריך אותי. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> הוא משבח את העובדים, ומגיע להם כל שבח, עובדי רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> העובדים, מגיע להם. אייל, ענבל משאש, באמת עושים עבודת קודש, במיוחד בתקופת חירום זאת. יישר כוח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין ספק. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> זה פה אחד, אני בטוח שגם חברי האופוזיציה מסכימים. מסכימים. יש מתנגדים? חבר הכנסת דוידסון. לרשותך שלוש דקות להתנגדות. אתה לא תוכל – – – << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. קודם כול, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת אלי רביבו, יושב-ראש הוועדה, על שלושה חודשים שבהם עובדים יום-יום בנושא של עובדים זרים. ואני חלק מזה. אני רוצה לספר לכם, שתדעו, שאנחנו נמצאים באירוע שמשפיע על המשק הישראלי וישפיע להרבה מאוד שנים. שלשום בוועדת הכספים הגיע הנגיד, וחזר שלוש פעמים על המשמעות של מחסור בתשתיות ובנייה במדינת ישראל ואיך זה ישפיע על האינפלציה ועל יוקר המחיה. אני אספר לכם עוד דבר: אתמול בוועדת עובדים זרים קיבלנו נתונים על כמה עובדים זרים הגיעו מהיום שהתחלנו לטפל בנושא הזה, וגם על מי עוצר את הבאת העובדים הזרים. אתם יודעים כמה הגיעו, כמה הגיעו מאותו יום? תנחשו, תזרקו מספר. אפס. אפס עובדים זרים. אפס. לא שניים, לא אלף – אפס עובדים זרים. אני לא רוצה להאשים אף אחד – רביבו, אתה רוצה, תאשים אתה – אבל יש מעצור של אנשים אינטרסנטיים. אני קורא לזה חצי מַאפְיה. מונעים הגעה של עובדים זרים למדינת ישראל ממדינות שאנחנו רוצים שהם יגיעו מהן, כי ברגע שרשות האוכלוסין במשרד הפנים פועלת ופותחת ועושים הסכמים בילטרליים – ועשיתם עבודה נהדרת – יש שם מעצור, שמונע מאותם עובדים להגיע. הם לא מגיעים. זה משפיע על הבנייה ועל התשתיות וישפיע על הילדים והנכדים שלנו. צריך להגיד את האמת. עכשיו, לגבי החוק הזה, אמר נכון שר הפנים: צריך להבדיל בין מסתננים לבין עובדים זרים שבאים לטפל בסבא ובסבתא שלנו. אותם עובדים זרים שבאים, אנחנו לא יכולים למנוע מהם להעביר כסף למשפחות שלהם. כי מה יקרה? הם לא ירצו להיות פה. מי יטפל בסבא ובסבתא שלנו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בהורים שלנו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לחבק אותם ולהגיד להם תודה, כי הם עושים פה עבודת קודש למען ההורים שלנו – אנשים חולים, אנשים שצריכים אותם. אז בואו נפריד: יש מסתננים ויש עובדים זרים, שבאים לפה לעשות עבודת קודש. עם מה שאמרת בסוף אני מסכים: צריך לחזור לדיונים וצריכים לתקן את החוק הזה. צריכים לעשות אותו חוק חכם: להוציא את המסתננים, ולהשאיר באהבה גדולה את הפיליפינים, שבאים ושומרים על ההורים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעד – 15, חמישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו, התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3791/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני עובר לנושא הבא: הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת שלום דנינו וקבוצת חברי הכנסת. מנמק חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי חברי הכנסת, אני שמח להביא בפניכם להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק אשר מתקנת עיוות לא מוצדק כנגד ציבור האזרחים עובדי צבא. רביבו, קצת שקט. פורש צה"ל חזר לשירות קבע או החל לעבוד כאזרח עובד צה"ל בלבד, קובע החוק בסעיף 33: ינוכה לו שליש מסכום הקצבה המגיעה לו. תיקון החוק: פטור מניכוי כשליש מקצבתו. היום, אלפי אזרחים עובדי צבא, מהווים חלק אינטגרלי מצה"ל, מועסקים בהתאם להסכם קיבוצי, וכפופים לחוק השיפוט הצבאי ולהוראות הפיקוד העליון ופקודות מטכ"ל. עובדים מסורים אלה מועסקים בצה"ל בלמעלה מ-300 מקצועות ועיסוקים שונים, ולתקופות ממושכות שמגיעות ל-40 ו-45 שנים. במהלך תקופה זו הם צוברים ידע מקצועי יקר מפז, אשר משרת את הצבא בשגרה ובחירום. הם הופכים להיות מוקדי ידע לאומיים. תכלית החוק לאפשר לצבא לקלוט עובדים בעלי מיומנויות מסוג זה. תחילה אתאר את פועלם של אזרחים עובדי צה"ל, שהם אוכלוסייה צנועה, שנחבאת אל הכלים. אנשים אלו מהווים חלק מרכזי ממערכת של גיבורים שקטים אשר עובדים בשגרה יום-יומית לא פשוטה, בכפיפות לתכתיבים צבאיים וביטחוניים בנחישות והתמדה. בעידן שבו אויבינו משתכללים בקצב מטריד, המקום של אנשים בעלי מומחיות ייחודית בצה"ל חשוב מתמיד: עיבוד מידע, הבנה מדויקת של המציאות המבצעית ומציאת פתרונות לבעיות. לא מדובר בעוד ציבור עובדים רגיל, אלא באנשים נאמנים, חרוצים, ערכיים, בעלי חשיבה יצירתית, שמייצרים חדשנות המגבירה את יכולת ההתמודדות שלנו עם אתגרי העתיד. מה עושים עובדי צה"ל – הנדסאים וטכנאים של מערכות צבאיות? בימים אלה בצפון טכנאי האנטנות פועלים ללא היסוס: מטפסים לגובה, חשופים לא פעם לעיני האויב, כדי לתקן אותן ולשמור על כשירות המערכות, ומובילי הטנקים אשר מניידים את מכונת המלחמה הצה"לית מגזרה לגזרה – דעו שגם הם עובדי צה"ל; רבים מהם משרתים במערכי הסייבר, ועושים דברים שהשתיקה יפה להם, כמו במערך התקשוב, שבו מובילים את הצבא כמוקד ידע בתחום הקשר והספקטרום הבלתי-נראה; עובדי צה"ל מרכיבים את טנקי המרכבה – בעלות נמוכה דרמטית – תוך כדי שדרוג והתאמת הרק"מ הצבאי לצרכים המבצעיים; עובדי חוליות שריון יוצאים לתקן טנקים, נגמ"שים ונמ"רים פגועים בשטח, בעת לחימה; בחיל האוויר נמצא את מדריכי הטיס בבית הספר לטיסה וטכנאים המשמישים כלי טיס שונים; בחיל המודיעין – לא נפרט על חיל זה; עובדי מספנות חיל הים מהווים את חוט השדרה המבצעי של זרוע הים. מדובר במוקד ידע לאומי ייחודי. פועלם של אזרחי צבא הוא כטייסים, מהנדסים, חוקרים ומפתחים, רופאים, פסיכולוגים, מנתחי מערכות, גיאולוגים, כימאים, עובדי מתכת, עובדי חשמל, עובדי ייצור, מחסנאים, עובדי הוראה, טכנאים, הנדסאים, יועצים ארגוניים ומגוון תפקידים, שאת חלקם לא ניתן לציין מעל בימת המליאה, כולם עובדי צה"ל. בימים אלה, כאשר כוחות הביטחון שלנו עומדים בפני אחד המבחנים הקשים בתולדות מדינת ישראל, אין זמן ראוי מזה להעלות על נס את האוכלוסייה המיוחדת ולציין את תרומתה לעוצמתו של צה"ל. לאיפה שלא נסתכל, בכל פינה של הצבא, ניתן לראות עובדים מקצוענים, מסורים וחדורי מטרה, אשר מצוידים ביכולות מרובות ורצון עז לתרום, לחדש ולפתח – כל זאת בנחישות ואהבה גדולה למדינת ישראל. חשוב לציין שמערכת הביטחון צמאה לעובדות ועובדים מיומנים, והיא מתחרה מול התעשיות הביטחוניות הפרטיות. תעשיות אלה מציעות שכר גבוה יותר מהמערכת הציבורית, הכבולה בהוראות רגולציה תקציבית של הממונה על השכר. בצה"ל מועסקים אנשים איכותיים ומקצועיים, שנחשבים לעיתים כמומחים בתחומם, אשר ויתרו על שכר גבוה, מתוך תחושת שליחות מעוררת הערצה שמשתקפת גם היום בזמן המלחמה. חברי הכנסת הנכבדים, לאור אירועי 7 באוקטובר ברור לכול כי צו השעה הוא לחזק את כוחות הביטחון. אחת הדרכים היא שצה"ל צריך למשוך אליו עובדים איכותיים ככל האפשר, כדי למלא את המשימות הרבות והמורכבות שעומדות בפניו. הצעת החוק שאני מציג בפניכם היום משרתת את המטרה הזאת במדויק. התיקון יאפשר לפורשי קבע מוכשרים ומנוסים תבנית העסקה שתשאיר את הידע הייחודי בשירות הצבא. היום התחרות אינה הוגנת, משום שכדי להעסיק מהנדס, מפתח תוכנה או רתך מיומנים, על הצבא לשלם מחיר גבוה יותר מהשוק הפרטי, לעובדים שרכשו את מיומנותם אצלו בצבא. העובדים הללו, בהרבה מקרים, בוחרים לא להיות אזרחים עובדי צה"ל, אלא לעבוד – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. חברת הכנסת טלי גוטליב, את מפריעה לחבר הסיעה שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק השם שלי עולה. רק טלי גוטליב, טלי גוטליב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי רק את צועקת, מה לעשות? רק את צועקת. מה לעשות שרק את צועקת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טלי גוטליב, טלי גוטליב, טלי גוטליב. סליחה שאני עובדת באמת. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא לעבוד במקום עבודה אחר, ששם השכר גבוה. האבסורד הוא שהצבא נאלץ לפעול עם משקולת כבדה קשורה לרגלו – מחד גיסא הוא אינו רשאי לפרוץ את תקרת השכר בשירות הציבורי, ומאידך גיסא הוא נאלץ להתמודד עם הפחתת שכר נוספת, מס הקופה הציבורית. כאמור, מדובר במעין קנס נוסף, לא צודק ולא שוויוני, אשר יוצר תמריץ שלילי להעסקת פורשי צבא הקבע כעובדים שכירים. בהזדמנות זאת אני מבקש להודות לידידי מר מאיר בן הרוש, יושב-ראש ארגון עובדי צה"ל, אשר בשיתוף פעולה הביא להגשת הצעת החוק, ובעזרת השם, לתיקון העוול שנגרם לציבור העובדים. אני רוצה להודות מעל במה זו בשם כנסת ישראל גם לציבור עובדי צה"ל, שפועלים גם כעת בתנאים לא פשוטים למען ביטחון מדינת ישראל. אני מודה לכם על ההתמדה, האמונה והמחויבות שלכם למדינה. תודה ליושב-ראש ועדת השרים, חבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים; יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ; למשרד האוצר, על הסכמתו להעברת החוק; ותודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן. אני מבקש מחברי הכנסת הנכבדים לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית, ומכאן – להמשך חקיקה כפי שיוחלט בוועדת הכנסת. עם ישראל חי. יחד ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דנינו. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראש ובראשונה, כמו כולנו, אני מבקשת להצדיע מכאן לחיילינו הגיבורים, גם אלה שלוחמים עכשיו בעזה, גם אלה שנמצאים בחזיתות האחרות – בחזית מול חיזבאללה בלבנון, בחזית ביהודה ושומרון, למשפחות הגיבורות שלהם, שנשארו מאחור ומגבות אותם. אנחנו מצדיעים לכולכם. אנחנו מחבקים את המשפחות השכולות, ואנחנו בטוחים שיחד ננצח. אני מתכבדת להקריא את התשובה בשם שר הביטחון. כך ביקש שר הביטחון למסור: חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) קובע כיום כי משרת שירות הקבע בצה"ל שפרש משירות קבע וחזר בהמשך לאותו שירות במעמד של אזרח עובד צה"ל, ינוכה לו שליש מקצבת הפרישה המגיעה לו. חברי הכנסת מציעים להסיר את הגזרה מעל ראשו של משרת שירות הקבע הפורש, שכן היא משמשת תמריץ שלילי של הפורש מלחזור ולעבוד בשירות הציבורי, ובמקרה זה – בצה"ל כאזרח עובד צה"ל. מתקיים היום משא ומתן בין משרד הביטחון למשרד האוצר, שכולל גם את הנושא הזה, וסוכם עם חברי הכנסת המציעים שהצעת החוק לא תקודם מעבר לקריאה הטרומית עד לסיום המשא ומתן האמור, או עד כנס הקיץ של הכנסת במאי 2024, המוקדם מבניהם. אשר על כן, מבקש שר הביטחון – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, השרה, המציע רוצה להעיר הערה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> זה לא מה שסיכמנו. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חבר הכנסת דנינו, אני לא מוסמכת לשנות את מה ששר הביטחון מסר בידי לקרוא, ובוודאי אני לא יכולה לשנות סיכום שאני לא שותפה לו בכלל. אתה מבין את זה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> היא מצהירה מטעם משרד – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אם אתה מבקש לחזור מהסיכום, אני יכולה לרדת מהדוכן, אין לי דבר אחר לעשות. אני יכולה לפנות ליושב-ראש הקואליציה, שיבדוק עם שר הביטחון אם הוא רוצה לשנות את תשובתו אבל אני לא יכולה לשנות את התשובה, אתה מבין את זה, נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא תסיים את התשובה, ואז תחליט מה אתה רוצה. אולי לדחות את ההצבעה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני פשוט מסיימת את ההקראה. שוב, אני מקריאה בשם שר הביטחון, שעסוק כעת בדברים אחרים, כמובן. מה שמבקש שר הביטחון זה שמליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לסיכום האמור. הוא מודה לך, חבר הכנסת דנינו, על העלאת הנושא החשוב לסדר-היום. יושב-ראש הקואליציה, אני סיימתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם הסיכומים לא – מה עושים? היא סיימה. חבר הכנסת מיקי לוי, הבנתי שכבודו מתנגד להצעת החוק. לרשותו שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, התיקון הזה הוא ראוי ורצוי, והוא בהחלט מתקן עוול, ויש לי מספיק זמן כדי לתמוך בו, זה רק בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עליתי לכאן בנושא אחר. נושא חוק הנכד עלה לא אחת באולם הזה, אולם המליאה. אציין שחבר הכנסת יולי אדלשטיין, שמבין דבר אחד או שניים בנושא חוק הנכד, יחד איתי – אני הצטרפתי אליו, ועוד כמה חברי כנסת, והתנגדנו לכל שינוי מוצע בחוק הנכד. אסור. אסור לנגוע בחוק השבות. בחוק השבות איזונים ובלמים ראויים. גם כך חוק השבות הוא חוק רגיש. בעמל רב הגיעו אליו בהסכמה. לחוק השבות, אדוני, היבטים הלכתיים רבים. קטונתי. קטונתי. רבים וטובים ממני מכירים את הדקויות הרבה יותר טוב ממני. אני מעלה זאת דווקא היום, דווקא עתה, עם דגל כחול מונף בגאווה, ולצידו דגל אדום, דגל אזהרה. במלחמה הזו חלק מהנופלים הגיעו במסגרת חוק השבות, חוק הנכד, ומסרו נפשם במלחמה. כל אלה המבקשים לשנות את חוק הנכד – היזהרו לכם. מה נגיד לילדים של אלה שנפלו? משרד הביטחון יכיר בהם כזכאים, כמשפחה שכולה. אני קורא לבית הזה להימנע מלנגוע בחוק השבות. חוק הנכד יגרום לנו פעם נוספת להיות חלוקים על דבר כל כך קדוש, כל כך חשוב. ויותר חמור מכך, שאם נפתח את חוק השבות וניגע בחוק הנכד, הנושא יגיע לבג"ץ, ואז התוצאות יהיו הרבה יותר טובות לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו להשיב. עד שלוש דקות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני מבקש לציין לפרוטוקול שהסיכום שלנו היה כזה שאנחנו מעבירים את החוק בקריאה הטרומית במושב הזה, וכשאנחנו חוזרים אחרי הפגרה למושב הבא של הכנסת, אנחנו ניתן זמן מה למשא ומתן שמתנהל בין משרד הביטחון לאוצר להגיע לסיכום. אם הם מגיעים לסיכום, מה טוב ומה נעים, זה יכלול גם אזרחים עובדי הצבא. במידה והם לא יגיעו לסיכום, אנחנו נמשיך בחקיקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במה זה שונה ממה שהציעה השרה לקריאה ראשונה? זה מה שהשרה הציעה. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> השרה אמרה שזה עד שייגמר המשא ומתן, וזה לא היה הסיכום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, מה? חבר הכנסת אופיר. מה עושים? הצבעה, טוב. נעבור להצבעה על הצעת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול מס קופה ציבורית על אזרחים עובדי צה"ל), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת שלום דנינו, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת חוץ – לוועדת העבודה והרווחה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> תעביר לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה, בסדר. נשמעו עמדות שיעבור לוועדת החוץ והביטחון או לוועדת העבודה והרווחה. היא תעבור לוועדת הכנסת, ושם זה יוחלט. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4157/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וחבר הכנסת זאב אלקין. ינמק חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. עד עשר דקות, תדייק. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, בפתח הדברים שלי אני רוצה להגיד משהו לעליזה בראשי. אבל היא צריכה להקשיב לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עליזה, יש לך פה פנייה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עליזה, עליזה, את צריכה להקשיב לי. אני פונה אלייך. אני רוצה להגיד לכם שבאירוע אחר שהייתי בו, בסוגיה שמאוד כאבה לי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הדיור הציבורי. היינו שותפים אליה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – הייתי, ככה, מאוד מאוד סוער ונרגש, ואני פניתי לעליזה בצורה קשה, והיא אמרה לי שאת התיקון אני צריך לעשות במליאה. במקום של הקלקול, זה המקום של התיקון. אז היא צודקת. אז אני מבקש ממך סליחה על הדברים. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אצלנו כתוב: "ומודה ועוזב ירוחם". << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לא עוזב את ירוחם. נשאר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. תרתי משמע, מודה ועוזב ירוחם. אהבתי. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ועכשיו לעניין שנתכנסנו: הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת זאב אלקין, שנבצר ממנו להיות כאן, עושה תיקון והשלמה להחלטה החשובה של שר הפנים ומשרד הפנים לאפשר את הבחירות ב-27 בפברואר, שהוא באמת המועד האחרון שבו נוכל לעשות בחירות מוניציפליות ללא פירוק כל התהליך הקודם של הגשת המועמדויות, ולאפשר רציפות ברשויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, זה מפריע. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הבחירות ברשויות המקומיות הן חשובות, כי שלב הביניים של רשות מקומית שהולכת לבחירות מכביד על קליטת עובדים, מכביד על ייזום פרויקטים, מכביד על החלטות מדיניות ארוכות טווח של ראש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי כמוך יודע, כראש עיר לשעבר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. ותקופת הביניים הזאת עכשיו של ראשי הרשויות והרשויות היא ארוכה מדי, והיא פוגעת בתפקוד של הרשויות. אנחנו כמובן נשמח שראש עיר טוב ימשיך, וראש עיר חדש שייבחר – שייבחר. אבל אנחנו רוצים לאפשר לרשויות לעבוד. הרשויות המקומיות הוכיחו גם בקורונה וגם במלחמה את הרלוונטיות ואת החשיבות, ועל הממשלה לפעול באופן נחוש לאפשר להן יותר עצמאות, יותר משאבים, יותר דרגות חופש להתמודד גם עם אתגרים לאומיים. במלחמת חרבות ברזל גויסו כ-300,000 חיילי מילואים, 176,000 חיילים בשירות סדיר השתתפו, וכפי שאמרנו, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר. אבל יכול להיות מצב שבו לוחמים מסוימים הם באמצע לחימה, ולכן אנחנו צריכים להאריך את מועד הבחירות עבור הלוחמים והחיילים ואנשי המילואים על פני כמה ימים, ולאפשר להם להצביע גם במקום שבו הם נמצאים – כרגע זה בעיקר עזה, אבל בכל מקום שבו יימצאו. זה עיקר החוק. אני רוצה להקדיש את החוק הזה גם לאנשי המילואים הנפלאים, ובתוכם מאות חברי מועצה, סגני ראשי הערים, ראשי רשויות, שיצאו למילואים. זה לא מקרה שבין אנשי המילואים יש חפיפה עם הקצונה ועם ההנהגה של רשות מקומית, כי אדם שאכפת לו מהמדינה הזו, גם עושה מילואים. זכיתי לעשות 30 שנה מילואים; אדם שאכפת לו מהקהילה הולך להיות חבר מועצה בהתנדבות, ללא כסף. אותם אלפי חברי מועצה בישראל עושים את זה בהתנדבות, ללא שקל, וסגנים וראשי רשויות לוקחים הנהגה ואחריות על עיר ועל קשיים. אז הקשר הזה בין מילואים לבין ההנהגה של קהילה הוא הקשר בין האנשים שיוצאים מ-ד' אמותיהם למען הכלל, למען הציבור. אני מבקש לציין שני שמות: חבר שלי יאיר סוויד, סגן אלוף, קצין מילואים באוגדה בצפון. לא ראה את הבית מעל 100 ימים. הוא עם הרבה ילדים ואישה שמחכה לו. הוא בסך הכול רץ להיות חבר מועצה בירוחם, והוא עושה את זה לצד היזמות שלו, של חברת הייטק, לצד העובדה שהוא סגן אלוף במילואים במודיעין. אני רוצה שהוא ישוב הביתה בשלום, ולאחל לו הצלחה בבחירות. עוד אדם יקר, יאיר שטבון, רץ לראשות העיר באריאל, גם הוא סגן אלוף במילואים, לוחם ביחידות מיוחדות. ויש עוד אלפי אלפי מועמדים ומתנדבים שהם במילואים עכשיו אבל הולכים לבחירות ומועמדים לבחירות. לכולם אנחנו רוצים לאחל בהצלחה. אני רק אקרא את נוסח החוק ולא אשלים את כל עשר הדקות שלנו: הצעת חוק הרשויות המקומיות, תיקון סעיף 78 בחוק הרשויות המקומיות, שהתווסף לו סעיף (ג): "קלפי מיוחדת לחיילים יכול שתוצב בשטח המוחזק על ידי צבא ההגנה לישראל, אף אם אינו בתחום היבשה של מדינת ישראל". למשל, עכשיו בעזה. תיקון סעיף 80: "בסעיף (80)(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא: 'ויכול שתתקיים במהלך 168 שעות המסתיימות במועד המאוחר ביותר של סיום ההצבעה ביום הבחירות, כאמור בסעיף 55'". זאת אומרת, אם הקלפיות נסגרות במדינה ביום שלישי ב-22:00 – עוד 168 שעות עבור החיילים ואנשי המילואים. החוק הזה הגיע בהסכמה מהר, קיבל פטור מהנחה. עשינו אותו תוך שבועיים, הודות להבנות בין קואליציה לאופוזיציה. זה חוק נוסף שאנחנו מביאים לאנשי המילואים, לצד החוק שהבאנו פה על הסטודנטים במילואים, ונעזור להם ביחד עם החוק הממשלתי, שאליו נצרף את החוק שלי לסטודנטים במילואים. כל זה קורה בזכות חבר הכנסת אופיר כץ, ראש הקואליציה, בזכות מירב בן ארי באופוזיציה, והיכולת לקדם חוקים שהם טובים למדינה בשעה הזאת. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשיב על ההצעה כבוד השרה אורית סטרוק בשם שר הפנים משה ארבל. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאקרא את תשובתו של שר הפנים, אני מבקשת להצדיע מהבמה הזו למנכ"ל המפלגה שלנו יהודה ולד, שמשמחת תורה נמצא במילואים, ועדיין נמצא בתוך עזה, בגבורה גדולה, במסירות נפש גדולה. הוא לא יכול לנהל את הבחירות המוניציפליות מרצועת עזה, כי כמו כולנו הוא שם את המדינה לפני המפלגה. יהודה ולד, הגיבור שמסכן את נפשו יום-יום בעזה, שם את המדינה לפני המפלגה. יהודה, אני וכולנו מצדיעים לך מכאן ומגבים אותך מכאן. אנחנו גאים בך. אתה מייצג את הרוח הגדולה של עם ישראל כולו ושל הציונות הדתית במיוחד. אני מקריאה את תשובת שר הפנים: המלחמה שפרצה בטבח הנוראי והלא-האנושי שהתחולל ב-7 באוקטובר על ידי חמאס, הזהה באכזריותו לדאעש, השפיעה עמוקות על הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להיערך שלושה שבועות לאחר מכן, בסוף אוקטובר. ההשפעה היא כמובן גם על מועד הבחירות, שנדחה פעמיים, והוחלט לבסוף שייערכו ב-27 בפברואר, וגם על אופן עריכת הבחירות והכללים לפיהם הן ייערכו. היה רצוי בכלל שיהיו תאריכים עבריים. משרד הפנים, היחידה לפיקוח על הבחירות והלשכה המשפטית עמלים כולם להבטיח שיהיה ניתן לקיים בחירות דמוקרטיות והוגנות בצורה בטוחה. לשם כך אנו גם מצויים מזה חודשים ארוכים בקשר רציף עם גורמי הביטחון, צה"ל, המשטרה והמל"ל. עריכת בחירות בתקופת מלחמה, כשישראלים רבים אינם בבתיהם, חלקם מפונים, וחלקם משרתים את המדינה במילואים, מחייבת את התאמת הכללים המשפטיים למצב החדש, כך שזכות ההצבעה תישמר לכולם. חלק מהתיקונים כבר נעשו, וחלק מהתיקונים עוד צריכים להיעשות. בשבוע שעבר פורסם תזכיר חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, שנוגע בכמה תחומים: הצבעה מוקדמת לחיילים למשך תקופה ארוכה מהרגיל של 12 ימים; הרחבת האוכלוסיות הכשירות להתמנות כחברי ועדה בקלפי צבאית נוכח ההכרח לפתוח הרבה יותר קלפיות צבאיות; ולבסוף הקדמת הסיבוב השני של הבחירות לרשות המועצה ברשויות שבהן יתקיים סיבוב שני, כך שיתקיים כעבור 12 ימים במקום 14 ימים על מנת שלא יחול בחודש הרמדאן. הצעת החוק הפרטית מבקשת לתקן את חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לקראת הבחירות הקרובות בשני היבטים הנוגעים להצבעת חיילים: 1. תיקון סעיף 78 לחוק הבחירות, שלפיו ניתן להציב קלפיות מיוחדות לחיילים גם מחוץ לשטח המדינה ובהתאם לתוכנית ההצבעה שיכין הצבא. לגבי זה אני אעדכן שחוות הדעת המשפטית היא שאין צורך בתיקון, משום שגם היום הדבר מתאפשר לפי החוק. איפה מיכאל? לא פה כדי לשמוע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פה, פה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מיכאל, אומר לך שר הפנים שחוות הדעת המשפטית היא שאין צורך בתיקון, כי גם היום זה מתאפשר. 2. תיקון סעיף 80 לחוק הבחירות, כך שלחיילים ניתן יהיה להצביע בקלפיות מיוחדות גם בשבוע שלפני יום הבחירות הכלליות, כך שהצבא יוכל להקים קלפיות גם שבוע לפני יום הבחירות ולחלק את הצבעת החיילים באותו שבוע. כאמור, תזכיר ההצעה הממשלתית קובע תקופה עוד יותר ארוכה, של 12 ימים. כיוון שמדובר בנושאים הקשורים לליבת ההליך הדמוקרטי והליך הבחירות, וכיוון שתזכיר חוק ממשלתי שכולל נושאים נוספים כבר פורסם, הנושאים האלה צריכים להיות מקודמים במסגרת הצעת החוק הממשלתית. מיכאל, שר הפנים אומר לך כך: מה שאני מציע, וועדת שרים לחקיקה קיבלה את עמדתי, הוא שנעביר את הצעת החוק הפרטית בקריאה טרומית היום, וחברי הכנסת ימתינו למיזוג ההצעה בוועדה עם הצעת החוק הממשלתית שתובא בהקדם, בהתאם לנוסח שיובא בה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ביטון הנהן בראשו. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הנהן בראשו – יפה. ככל שחברי הכנסת מסכימים להסדר זה, עמדת הממשלה היא לתמוך בחוק בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשרה סטרוק. עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 14 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הצבעת חיילים), התשפ"ד–2023, עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3945/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה רוט) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא: הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת משה רוט. אני מזמין את חבר הכנסת משה רוט, ושים לב שהוצמדו לכך עוד כמה הצעות של כמה ח"כים, אז עשר דקות למציע, ושלוש דקות לכל אחד. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמה כבר אפשר לדבר על יין? << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה נושא הרבה יותר חשוב, תאמין לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דנון, בבקשה. מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, אדוני היו"ר. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, אני רוצה קודם כול להתחיל ביישר כוח לסגן השר הרב מקלב, שהיה היוזם, והייתי אומר לא רק היוזם, הוא גם הביא את החוק, והרב מקלב גם הצליח להעביר את זה בכנסת הקודמת. אני מקווה מאוד להיות זכאי להמשיך בשליחותו ולהיות תלמיד אחרי רבו. יישר כוח, ותודה לכל התומכים ולכל המצטרפים – הרב גפני, הרב יעקב אשר, יונתן מישרקי וכל אלה שתמכו בחוק, השר איתמר בן גביר, ובמיוחד במיוחד – לגב' טייבי גלבשטיין, שעשתה עבודה מאחורי הקלעים כדי שהחוק הזה יבוא היום להצבעה. רבותיי חברי הכנסת, האמת היא שהתלבטתי; התלבטתי בנוגע להגשת החוק הזה. אתמול נשבר לב עם ישראל לרסיסים בפעם המי-יודע-כמה: "על אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים", "ליבי ליבי על חלליהם". האמת היא שיצא כל החשק, יצא לי החשק ויצא להרבה החשק, ואפילו התייעצתי עם ידיד שאני מחשיב את דעתו, והוא שאל אותי: מה מהות החוק שאתה רוצה להציע? ואמרתי לו, לעזור לאנשים, זאת מהות החוק, לעשות חסד. אז הוא אמר לי כך, ואני מסכים, ואני חושב שגם אתם תסכימו עם כל מילה: חסד ולעשות טוב לאנשים זה בדיוק מה שנדרש; בעת הזאת אנחנו צריכים לעשות חיים וחסד. זה הזמן, זו העת לעשות יותר חסד, לעשות יותר טוב איש לרעהו, לתקן תקנות לטובת הציבור, ובמילים של הקדוש אלקנה ויזל מנווה דקלים שנהרג שלשום, השם ייקום דמו – לחזק זה את זה. ועכשיו לתיקון החוק – זה לא חוק, זה תיקון החוק, ולמה? כי החוק לא שם לב לדברים החשובים, ולכן היום אנחנו רוצים לתקן. ביום חמישי בלילה אנשים יוצאים לקניות לכבוד שבת, קונים יין לבישול, לקידוש, מחזה יפה ומלבב. עומדים בתור, ואחרי שעה ארוכה מגיעים לקופה, והינה עברנו את השעה 23:00: גברת, את לא יכולה לקנות את היין, אל תבשלי ואל תעשו קידוש. לזה התכוון המחוקק? החוק חשוב, זה חוק באמת חשוב, אבל להיות דרקוני? למה להיות דורסני? למה לא להתחשב? איפה המידתיות? בואו נתקן את החוק, החוק יגיד: בימי חמישי בלילה ותוך כדי קנייה של מוצרים נוספים בסופר – שימו לב, הגבלות והתניות – יוכלו אנשים בוגרים לקנות בקבוק יין לשבת. זה התיקון הנדרש. רבותיי, היום חוגגים את יום ההולדת לכנסת, לבית המחוקקים. אני רוצה להביא את החוק הזה, חוק שיראה שהמחוקק פועל במידתיות ובהתחשבות, כמתנת יום הולדת לכנסת. סגן השר מקלב, דיברתי מקודם קצת בשבחך. הייתי מדבר הרבה יותר, רק עכשיו אני רואה שזה בפניך. יוזם החוק, איחלתי לעצמי להיות תלמיד לרבי. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה, רחמנא ליצלן, שבה מידת הדין מתוחה. צריכים רחמי שמיים, וצריכים להיות ראויים לכך על ידי עשיית חסד ותקנות טובות. החיילים אמיצים ומוכנים להמשיך להילחם עד הניצחון. אני מצפה ומקווה שגם כל המטכ"ל – למטכ"ל יהיו הנחישות ובהירות השכל לנצח ניצחון מוחלט. יעזור הקדוש ברוך הוא, ויקוים בנו הפסוק: "יהי שלום בחילך שלוה באַרְמְנוֹתָיִךְ, למען אַחַי וְרֵעָי אדברה-נא שלום בָּךְ". שרק נשמע בשורות טובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן ואמן. יישר כוח. << הצח >> הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1313/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כאמור, להצעה הזאת הוצמדו כמה הצעות חוק של חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת הרב משה גפני להציג את החוק. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני הצטרפתי לחבר הכנסת אורי מקלב וגם חברי יעקב אשר, כדי להיות בחוק הזה, ולא ידענו שעכשיו אני צריך להביא את זה, מכיוון שאורי מקלב ידידי הוא סגן שר והוא לא יכול להביא. אז אני אשתדל להגיד את מה שאני חושב שאתה היית אומר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל כבודו עושה קניות ביום חמישי בלילה והכול, עם היין? כי אני יודע שהרב אורי עושה, הוא שכן שלי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, יש דברים שהם דברים קטנים, הם לא דברים דרמטיים. זה לא חוק שמשנה סדרי עולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא חוק התקציב. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אבל הוא מטיל אור על העניין הזה. אנחנו כולנו רוצים שאנשים לא יקנו שתייה חריפה. לכן העברנו גם את החוק הזה. לכן בשעה 23:00 אי-אפשר למכור שתייה כזאת. אנשים, בליינים, יכולים לבוא ויכולים להשתכר, אחרי זה – תאונות ומה שנלווה לעניין הזה. זאת העמדה של הכנסת. תמיד היא הייתה. העברנו גם חקיקה בעניין הזה. עד שהגענו לתופעה שהיא לא קריטית, אבל היא תופעה שמראה שאנחנו לא שמים לב לדברים הקטנים. יהודי קונה ביום חמישי יין. זאת המציאות. הוא קונה יין בגלל כמה סיבות, אמר את זה חבר הכנסת רוט. הוא קונה יין מכיוון שהוא עושה קידוש, הוא קונה יין בגלל שהוא עושה הבדלה, הסממנים והמצוות שקשורים לזה בשבת. ועקרת הבית גם מבשלת עם יין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה על הבורות, גם מיץ ענבים אי-אפשר להעביר? לפני החוק. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, גם מיץ ענבים אי-אפשר להעביר לפני החוק? מיץ ענבים זה בלי אלכוהול, מה זה? זה פטל. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> יש סגולה ביין להבדלה. הרב קניבסקי אמר לעשות הבדלה על יין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, הוא אמר. אני זכיתי לשמוע את זה ממנו. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. גם היה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם מיץ ענבים? אז בוודאי שיש פה איזה תיקון עוולה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, אני חושב ככה. נכון, אורי? << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> יין. יין. יינות ואלכוהול. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. על כל פנים, זה ודאי – ואז התעוררנו לעניין הזה. חבר הכנסת אורי מקלב, ועכשיו חבר הכנסת רוט, ואני גם בשעתו הגשתי את הצעת החוק הזאת, גם בסדרה, כדי שנזכור שאנחנו מדינה שצריכה לקחת בחשבון את היהדות שלה, מדינה יהודית. אז נכון שצריך שלא ימכרו שתייה חריפה לאחר 23:00, וזה החוק, אבל ביום חמישי בלילה בסופר, כשהתחילו לקנות ולמכור בשעה מאוחרת בלילה, שיהיה אפשר שאתה או אני, כשאנחנו הולכים לקנות, או כל אחד אחר, כל אזרח, שנוכל לקנות יין לשבת. ולכן אנחנו מביאים את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023. אורי מקלב כבר העביר את זה בקריאה ראשונה, זה כבר היה בכנסת הקודמת. ועכשיו התגלגלה הזכות, הרב רוט, התגלגלה הזכות, כמו שאמרת קודם, להמשיך את הדבר הזה, ואני מקווה שהחקיקה תסתיים. היא חקיקה נכונה. היא גם מטילה אור על הנושא הזה היהודי במדינה יהודית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חוק יהודי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני מבקש – – – << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> הרב גפני, קידוש בליל שבת עושים רוב עם ישראל, רבים רבים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, קידוש בליל שבת רוב העם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרב גפני לא אמר "חוק דתי". חוק יהודי, זהות יהודית. הוא לא אמר את המילה "דתי". זה חוק יהודי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זהות יהודית. זה רוב העם בישראל. ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. אני מבקש את התמיכה של הכנסת בחוקים, גם בחוק המקורי של חבר הכנסת רוט וגם במוצמדים אליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח. תודה רבה, חבר הכנסת הרב גפני. << הצח >> הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2954/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יונתן מישרקי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי, שגם הגיש הצעת חוק בנושא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בתקופה הנוכחית לא מקודמות הצעות חוק שבמחלוקת. העשייה הפרלמנטרית בוועדות, במליאה, הינה עשייה חברתית ללא אופוזיציה וקואליציה, כך גם הצעת החוק הזו, היא ראויה וחברתית. לפעמים אנחנו מעבירים פה במליאה הצעות חוק, או תיקונים להצעות חוק כמו במקרה הזה, שלצופה מן הצד זה נראה מאוד מינורי ולא משמעותי, אבל האזרח בסופו של יום ואנחנו, למעשה, כשמגיעים בשעת לילה מאוחרת לרכוש יין לשבת קודש, אנחנו נתקלים בבעיה הזו. כמובן שהרציונל של החוק המקורי של איסור מכירת אלכוהול בשעת לילה מאוחרת הוא רציונל נכון וצודק, אדוני היושב-ראש, אבל התיקון הזה שמובא פה עכשיו – שיזם אותו חבר הכנסת מקלב, כמו שדיברו קודם, ועכשיו התגלגלה הזכות בידי חברי חבר הכנסת משה רוט לקדם את הצעת החוק הזו – הוא מתבקש מתוקף המציאות. כמובן שאנחנו בתקופה שבה הרשתות הגדולות פותחות את שעריהן בשעות לילה מאוחרות, ולכן נדרש התיקון הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להזכיר גם שעוד מעט אדר, יש הרבה צריכה של יין בסוף שבוע. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון מאוד. ולכן הרציונל של תיקון החוק הזה עומד בעינו. אני מבקש להודות לך, חבר הכנסת משה רוט, על קידום הצעת החוק הזו. אני כמובן הגשתי אותה עוד עם כניסתי לתפקיד, כי חשבתי שזה נכון לקדם את זה, וכעת התגלגלה הזכות. יהי רצון, כמו שחז"ל אמרו – יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת את ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> יהי רצון שבזכות התיקון הזה, וכשעם ישראל יזכה לשמור שבתות ולקדש את השבת כמו שצריך, נזכה להגנה מכל הקושי הגדול שבו אנחנו נמצאים בתקופה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יונתן מישרקי. << הצח >> הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3582/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דן אילוז) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת דן אילוז, שגם הגיש הצעת חוק בנושא, שהוצמדה להצעה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מחזק את כל מה שנאמר עד עכשיו, אני מסכים עם כל מה שנאמר על ידי חבריי, ורק אדגיש שיש לנו כאן דוגמה מאוד ברורה לתוצאות לא רצויות של חקיקה למרות כוונות טובות. הרבה פעמים לחקיקה יש כוונות טובות, אבל בסוף בפועל יש תוצאות לא טובות, לפעמים הרסניות יותר מאשר אם החוק לא היה עולה בכלל. וחוק עם כוונה טובה, בסוף מקשה על משפחות שפשוט רוצות לעשות קניות לשבת ולקנות גם יין לקידוש. ואני קורא לכל חבריי חברי הכנסת: היזהרו בחקיקתכם. לא צריך על כל דבר לעשות חקיקה, וגם כשעושים חקיקה עם כוונות טובות צריך למקד אותה ולהיזהר בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז. תשיב על ההצעה השרה אורית סטרוק, בשם שר הפנים משה ארבל. אני כבר לא אומר לך את הזמן כי את יודעת, הצעה שלישית היום. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> עושים הכי קצר שאפשר. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאקריא את הדברים שמסר לי ידידי שר הפנים משה ארבל אני רוצה להתייחס למסורת היהודית שנוהגת להרים כוס יין, לחיים, על בשורות טובות. השבת אנחנו נקרא כולנו בפרשת השבוע את שירת הים שבני ישראל אמרו על הנס הגדול שהרשעים האלה, המצרים, טבעו בים. אנחנו יודעים שנאמר "בנפֹל אויִבך אל תשמח", ומצד שני נאמר "ובאֲבֹד רשעים רִנה". יש לכאורה סתירה בין שני הדברים, אבל נהוג לפרש כך: ש"בנפֹל אויִבך אל תשמח", אדוני היושב-ראש, זה מתייחס למצב שזה האויב האישי שלך. יש לך איזו בעיה עם איזה אדם, הוא נפל – אל תשמח. אבל "באבֹד רשעים" – כמו הרשעים שהיו המצרים בים סוף, וכמו הרשעים שאנחנו מנצחים אותם כל יום בעזה. כל יום החיילים הגיבורים שלנו מתקשרים מהחזית ואומרים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בפורים לא שמחים? בחנוכה? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – אנחנו מנצחים, אנחנו פוגעים בהם. הינה עכשיו, ממש עכשיו, קיבלתי מעזה דרישת שלום מחייל שנמצא שם ליד בית המשפט העליון שלהם, שעולה עליו עכשיו D9 וטוב שכך. זה נקרא "באבֹד רשעים רִנה". שנזכה להרים הרבה לחיים על "אבֹד רשעים". עכשיו תשובתו של שר הפנים. כך הוא כותב: סעיף 2 לחוק רישוי עסקים קובע כי בעסק שבו נמכרים או מוגשים משקאות משכרים, לא ימכור אדם ולא יספק משקה משכר מהשעה 23:00 עד השעה 06:00 למוחרת. בתוך כך נקבע בסעיף 2(ד) לחוק, שהאיסור על מכירה ואספקת משקה משכר בשעות הלילה מהווה תנאי מתנאי הרישיון של העסק. המשמעות העיקרית היא שהפרת התנאי מהווה עבירה פלילית לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים. בנוסף, בצו שהותקן לעניין זה נקבע כי מכירה או הגשה של משקאות משכרים בשעות הלילה היא עבירת קנס, קרי עבירה שניתן להטיל בעדה קנס חלף הגשת כתב אישום. שיעור הקנס שנקבע לעבירה הוא 4,000 ש"ח. לצד זה, בסעיף 2 נקבעו רשימת חריגים לאיסור מכירה או הגשה של משקאות משכרים בשעות הלילה והם: א. סוגי העסקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, של מכירה, הגשה או אספקה של משקה משכר לצורך שתייה במקום העסק, למשל אולם שמחות, מסעדות, בתי קפה, בתי מלון וכדומה; ב. מכירה של משקה משכר במחסן רישוי שהוא מחסן למכירה ליוצאים מישראל, כמשמעותו לפי פקודת המכס. הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 2 שקובע את שורת החריגים, ומוסיפה חריג נוסף, מכירה של יין בחנות גדולה. וכהגדרה בהצעה: חנות גדולה היא חנות ששטח המכירה שלה הוא לפחות 250 מטר מרובע, למעט חנות מקוונת. חברי הכנסת המציעים ציינו שיין, בניגוד למשקאות משכרים אחרים, בדרך כלל לא נצרך במקום אלא משמש בסעודת שבת וחג לשתייה או לבישולים, והמגבלה הזו פוגעת במי שעושה את הקניות לשבת או לחג בשעות הלילה. במסגרת האיזונים המתאימים בין פטרנליזם שכוונתו טובה, והיא להילחם בתופעת השכרות, לבין חופש הפרט וגם האינטרסים של הפרט שלעיתים עורך את הקניות לבית בלילה – ואני מבין שלא לחינם הוגשו ארבע הצעות חוק דומות וכנראה יש פניות רבות בנושא זה – ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה בכפוף להמשך תיאום והסכמה עם משרד הפנים ועם המשרד לביטחון לאומי. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעדה. עד כאן דברי השר משה ארבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשרה. יש מתנגדים לחוק. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ. הוא כוהן, בראש, אני מתנצל. אחרי זה לוי. מכיר את זה, לא? כוהן ואחרי זה לוי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בחוק הבא אני אעשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אז חבר הכנסת מיקי לוי. הכוהן ויתר על מקומו, הלוי יבוא במקומו. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> במקום כוהן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מיקי, יש תפילה, אפשר אחרי זה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כמובן שאין לי דבר וחצי דבר כנגד החוק אם הוא תואם לנוחיותם של אנשים אחרים. מכיוון שזה רק טרומית יהיה לי מספיק זמן בראשונה, שנייה ושלישית כדי לתמוך בו. עליתי לדבר על דבר אחר לחלוטין. מדברים על אחדות. מילה מדהימה, מדהימה. השר עמיחי אליהו, השר שביקש להטיל פצצת אטום על עזה, בחוסר הבנה, והושעה על ידי ראש הממשלה מישיבות הממשלה, באמירה מקוממת נוספת כנגד האלוף במילואים נועם תיבון. אני מודה, האלוף נועם תיבון חבר יקר שלי, שירתנו יחד. הוא לוחם עז נפש; הקדיש את חייו לביטחון מדינת ישראל; מילא שורה של תפקידים תובעניים; רץ אץ ב-7 באוקטובר, השבת הארורה, הצטרף לכוחות הלוחמים, חילץ פצועים ואף חילץ את בני משפחתו, כלתו ונכדיו ובנו, שהיו נצורים בממ"ד בקיבוץ ניר עוז, שעות רבות היו נצורים. גבורתו של האלוף נועם תיבון, תרומתו לאורך שנים לביטחון מדינת ישראל, לא הפריעו לשר המורשת, השר עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית, להשתלח באלוף תיבון ולקלל אותו בפסוק הנורא "שם רשעים ירקב". אומנם ללא המילה "ירקב", אבל המשפט הזה מוכר מספר משלי. זהו ביטוי השמור לגדול אויבי ישראל. בתרגום פשוט – יימח שמו, יימחק האדם המקולל מהארץ ולא ייראה עוד. קללה חריפה מאוד, ששמורה לגדולי אויבינו. מפלגת עוצמה יהודית בתפארתה. עוצמה יהודית, תפארת מדינת ישראל. תגיד לי, השר אליהו, השתגעת? אין לך גבולות? שר המורשת, איזו מורשת תשאיר אחריך? זו מורשת יהודית? בושה. נועם, ידידי היקר, כאשר אנשים מסוגו של השר עמיחי אליהו מקללים אותך, זה סימן לחיים ארוכים. חיים עם עשייה ציבורית לטובת עם ישראל והחברה בישראל. חיבוק ענק, נועם, אוהב אותך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. כעת נעבור להצבעות. ראשית נעבור להצבעה על הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת משה רוט. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ד–2023, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כלכלה, כלכלה. כלכלה, למה פנים? << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> לא, לא, לא, לא, מה פתאום? החוק שייך לפנים. בגלל שזה החוק, זה החוק של רישוי עסקים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> המציעים כולם רוצים פנים, נו מה? חבר הכנסת רון כץ, המציעים רוצים פנים, אז גמרנו, נו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא משנה, אם רוצים פנים, שיהיה פנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> רון, הלשכה המשפטית אמרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, חבר הכנסת רון כץ חזר בו, וזה יעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה, בהסכמת כולם, אין צורך בדיון בוועדת הכנסת. הורדתי לך. הלאה, הצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – עשרה, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור להצבעה הבאה. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי – הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. נעבור להצבעה הבאה – הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4205/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא: הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024. האמת, הצעת החוק הזאת נולדה והגיעה לעולם לאחר שהעבירו פה הצעת חוק שהיא ברוכה, לצערנו אנחנו משתמשים בה – משפחות החטופים, נעדרים – ומשום מה, כנראה יש לקונה בחוק שתכף נפרט אותה. פנה אליי חבר הכנסת לשעבר חיים ילין – שמאוד פעיל בקרב המשפחות, הוא עצמו מפונה – הוא פנה ליועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, ויחד הם עניינו אותי בהצעה הזאת. אני חייב להגיד לכם שזו הצעה שאני חושב שמיטיבה עם אותן משפחות. מה שקורה, בעצם, בחוק המקורי, יתומים זה דווקא יתומים מהורים בזמן המלחמה, לאחר 7 באוקטובר, וזה היה מוגבל גם ליתומים עד גיל 21. הצעת החוק הזאת באה ואומרת, צריך לעשות תיקון. יתום, גם אם ערב המלחמה היה יתום בגלל שאחד מהוריו – לצורך העניין, לא עלינו – נהרג בתאונת דרכים, ובמלחמה נרצח ההורה השני, אז הוא לא היה כלול בחוק. החוק הזה נועד על מנת להגיד שגם אותו אחד יתום משני הורים – אין הבדל בין יתום יום לפני המלחמה מהורה אחד לבין אחד שנרצחו שני הוריו במהלך המלחמה. הטרגדיה היא טרגדיה, היא קשה ונוראה, אבל זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. גם אם זה עד גיל 21 – פה אנחנו נבקש להגדיל את זה, אולי גיל 25, אולי יותר, בוועדה אנחנו נראה. פניתי גם לחבר הכנסת הרב אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שיחד נקדם את החוק, והוא נרתם מייד לעניין. חוק זה חשוב, חוק זה ייתן מענה אולי במעט, מעט השתתפות בכאבן ובצערן של המשפחות האלה. אין דבר שיכול להכיל את הכאב, ואי-אפשר לנחם כי הנחמה היא משמיים. אנחנו כאנשים לעולם לא נבין את אותם אלה שאיבדו את ההורים שלהם שנרצחו מול עיניהם באירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה, שפשוט הרסו את השמחה הזאת. היום, כמה שזה מביא אותנו לאמונה התמימה, היום חל יום ההילולה של רבי יצחק אבו חצירא, נצר למשפחת אבו חצירא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בן של רבי יעקב – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בן של רבי יעקב אבו חצירא. היום חל יום ההילולה שלו. וידוע על הניסים שהיה מחולל, על הישועות; אנשים היו באים, מתדפקים על דלתותיו לקבל את ברכתו. אנחנו מסתכלים על זה, ואני אומר: בימים אלו, כמה אנחנו צריכים צדיקים שיבואו ויתפללו, ושיעתירו בעדנו כדי שנינצל מכל פגע, מכל רע. הלילה יחול גם ט"ו בשבט, חג האילנות. כולנו היינו צריכים היום לשמוח, זהו יום ההולדת של הכנסת, אבל זה מצוין ביום שנופלים בו חיילי צה"ל, בזמן של מלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי. טלי, זה מפריע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל לפחות נספר משהו קטן שקשור לט"ו בשבט ונחבר אותו אולי לימים אלו. רב יצחק נפרד מרב נחמן ואמר לו: במה אברכך? הגמרא בתענית מספרת שאמר לו: פירותיך מתוקים, צילך נאה. אמר לו: אמשול לך משל על אותו אדם שהיה מהלך בדרך והיה צמא. ישב לו מתחת לעץ ואמר לו: אילן, אילן, במה אברכך? פירותיך מתוקים, צילך נאה, אמת המים עוברת תחתיך, אלא יהי רצון שפירותיך יהיו מתוקים, כל הנטיעות הנוטעין ממך יהיו כמותך. שהפירות שלו יהיו מתוקים, שהמים יעברו שם, שבדיוק יהיו כמוהו, זה מה שהוא מבקש ממנו. אומר לו, זאת הברכה שאני מכין לך. אנחנו נמצאים בעולם ואנחנו מסתכלים לפעמים רק על הפחות-טוב שיש בו, אולי אפילו על הרוע שיש בו. אבל עלינו לזכור: אנחנו נמצאים בארץ, ארץ ישראל, שיש בה את אמת המים, שיש בה פירות מתוקים, שיש בה צל נאה, יש פה אנשים טובים. רק המלחמה הזאת הוכיחה לנו עד כמה עם ישראל עם מאוחד, עם שבו אחד אוהב את השני. יכולים להיות ערב המלחמה חילוקי הדעות והמחלוקות הכי גדולים בעם ישראל; ברגע שבעם ישראל אחד צריך את השני – אין עוד דוגמה בעולם, אין עוד מדינה בעולם שיכולה להיות כזאת, שיכולה להיות מאוחדת ברגעים כאלה; אגב, הרגעים האלה גם בשמחה וגם בעצב. ולכן, כשאנחנו מסתכלים על הימים האלה, הימים הקשים שאנחנו עוברים, אסור לנו להיות בשפיפות קומה אלא להגביה קומה ולהסתכל האחד על השני ולומר: אנחנו, עם ישראל, עם אחד. פירותינו מתוקים, צילנו נאה. יהי רצון שהנוער שלנו, שהדורות הבאים שלנו, יהיו כמונו ואף יותר טובים מאיתנו. יש לנו עם ישראל, עם חזק. מה שנותר לנו – רק לברך ולהתפלל להשבתם של החטופים בריאים ושלמים, עד כמה שאפשר להגיד את זה, אבל שיחזרו בריאים ושלמים; להשבתם של חיילי צה"ל בריאים ושלמים; ושבעזרת השם אנחנו עוד ננצח ואנחנו עוד נחגוג ביחד כולנו את הניצחון הגדול על ארגוני הטרור, על האויבים שקמים עלינו בכל יום לכלותנו, ולא יצליחו, כי הרוח שלנו חזקה מכל טרור, מכל אומה, כי עם ישראל חי. בעזרת השם, ביחד ננצח ונישאר מאוחדים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכל חבריי אני אומר פה: כולנו, אנחנו צריכים את האווירה הזאת, להמשיך ולהיות מאוחדים. לפעמים זה קשה, אני יודע. לפעמים יש מחלוקות, יש מריבות. אבל אם כל אחד מאיתנו יגיד את זה לעצמו, בראש ובראשונה לעצמו; אם אני קם בבוקר ואגיד את זה לעצמי אז גם כשאני אתווכח עם השני – ומותר להתווכח ומותר לחלוק – אנחנו נגיע בסוף שגם אחרי זה אנחנו נמשיך לאהוב. אנחנו נשאיר את המחלוקות. יש חילוקי דעות, זה בסדר, אבל אנחנו יחד יכולים להמשיך ולאהוב אחד את השני כי עם ישראל עם אחד. בעזרת השם, אנחנו עוד נעשה, ננצח ונצליח בעזרת השם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן ואמן. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להשיב בשם שר הביטחון יואב גלנט על הצעת החוק. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, אני מבקשת להזכיר מעל הבמה הזו את זכרו הטוב של אביך הצדיק, אחד מחברי הכנסת הכי צדיקים שאי פעם היו בכנסת ישראל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היה מורה שלי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – שהיה דואג לאסירים באשר הם, היה הולך לבתי הסוהר לבקר אותם, לדאוג להם, לראות במצוקותיהם, למלא את כאבם, לשמוע את כאבם, לוודא שנותנים להם יחס אנושי. וכמה מתאים שאתה מעלה הצעת חוק כזו שרואה לנגד עיניך ועיני כולנו את אלה שנמצאים לא בבתי הכלא שלנו אלא בשבי חמאס, באכזריות של חמאס. וכמה יפה שאתה כממשיך דרכו שם את הנושא הזה לנגד עיניך גם בהצעת חוק. תבורך. אני רוצה להגיד שאני נוהגת כל בוקר להתפלל במערת המכפלה לשלומם של השבויים והחטופים שלנו ומקריאה את השמות שלהם במקום – במקום שהוא הכי מסוגל לתפילה, מערת המכפלה זה מקום שכל התפילות עולות ממנו. אני מקריאה אותם בשמותיהם, שם-שם, ומבקשת רחמים עליהם. חשבתי להקריא פה את התפילה, אבל נעזוב את זה. מספיק שאני אומרת שבאמת מכל הלב – אני מאמינה שזה נושא שכולנו צריכים מאוד מאוד להתפלל עליו. יש מחלוקות איך נכון יותר להשיב אותם, שזה מחלוקות, אבל אין מחלוקת שאנחנו כולנו רוצים שהם ישובו. אנחנו כולנו מתפללים יום-יום שהם יעמדו בקשיים הנוראיים שהם מתמודדים איתם שם. אנחנו צריכים לחשוב עליהם כל יום, כל יום, ולשים אותם על לוח ליבנו. אז תודה לך על הצעת החוק החשובה הזאת, ומן הסתם על כל היחס הנכון לאנשים האלה, גם השבויים עצמם וגם בני המשפחות שלהם, שליבם נקרע והם עוברים את הנורא מכול. אני רוצה גם להצדיע מהמקום הזה לידידי הטוב, ראש מועצת קריית ארבע, שבנו אליקים שלמה חטוף בעזה והוא עומד בגבורה עצומה ואומר: אני רוצה את הבן שלי, אני אוהב את הבן שלי, אני דואג לבן שלי, אבל אני לא מוכן שישחררו מחבלים בשביל הבן שלי, ואני עוד יותר לא מוכן שיפסיקו את המלחמה בשביל הבן שלי, כי אנחנו במלחמה הזאת חייבים לנצח. אליהו ליבמן ואיתו משפחות נוספות מפורום תקווה נותנים תקווה לכולנו. אני לא באה, חס ושלום, להגיד אף מילה על אנשים שלא בפורום הזה. אף אחד מאיתנו לא עומד במקום שלהם ולא מתמודד עם האימה שהם מתמודדים איתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כאב עצום. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אין לנו בכלל את היכולת לשפוט אף אחד, אבל אני מצדיעה לאליהו ליבמן מהמקום הזה. אני אקריא ברשותך את תשובתו של שר הביטחון להצעת החוק: החוק הקיים, שאותו מבקשים חברי הכנסת לתקן, נחקק בנובמבר 2023 בעקבות אירועי 7 באוקטובר והצורך לתת מענה נרחב למשפחות החטופים והנעדרים. לפי החוק, משולם מדי רבעון מענק בסכום של 21,000 שקלים חדשים לכל אחד מאחיו ואחיותיו של החטוף או הנעדר ולכל אחד מילדיו. מאחר שהורים שכולים מקבלים תוספת בגין אחים עד גיל 22 ואלמנות מקבלות תגמול בעד היתומים עד גיל 21 או עד סיום שירות חובה, לפי המאוחר, נוצר פער בין האחים לילדים. כמו כן, במקרים חריגים יש זכאות לתגמולים עבור יתומים וגם מעבר לגיל זה. חברי הכנסת מציעים לתקן את העיוות שנוצר בהבחנה בין האחים והילדים ולהעניק את המענק מעל גיל 21 גם למי שמקבל תגמולים מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, תוך ביצוע קיזוז למניעת כפל תשלום. המשמעות התקציבית מבחינת תקציב המדינה היא זניחה מאחר שמדובר במקרים בודדים. לפיכך, הממשלה תומכת בהצעת החוק והיא תקודם בתיאום עם הממשלה. אשר על כן, אני מבקש להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי על היוזמה של התיקון החשוב ומבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בתמיכת הממשלה. גם אני, ינון, מבקשת להודות לך. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשרה סטרוק. יש מתנגדים להצעה. חבר הכנסת רון כץ, שלוש דקות לרשותך. דווקא בהצעה הזאת – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מתנגד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אסור לך להגיד. לפי התקנון, אני צריך להוריד אותך. שלחו לי את זה עכשיו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שיף אמרה שזה לא נכון, אז זה בסדר. הינה, היא אמרה שאפשר להגיד מה שרוצים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא, אני אקריא לך את התקנון: "תמכה הממשלה בהצעת חוק או לא נקטה – – – רשאי אחד מחברי הכנסת הנוכח במליאה, כפי שיקבע יושב-ראש הישיבה, להציע להסיר את הצעת החוק מסדר-היום ולנמק את התנגדותו להצעת החוק במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות. קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק את התנגדותו להצעת החוק, אך בדבריו תמך בה, יפסיקנו יושב-ראש הישיבה וייתן רשות דיבור לחבר כנסת אחר המבקש להתנגד". << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למדנו משהו. תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, זה כנראה יום ההולדת העצוב ביותר שהיה לכנסת הזאת מעודה. אנחנו אחרי אסון נורא – 24 לוחמים שנפלו על הגנת המולדת והצטרפו למאות נוספים שנפלו בשביל שאנחנו נוכל להיות פה. אני עומד פה ואני נושא את הנאום הזה בפעם השלישית: חייבים לשנות את הגישה במלחמה הזאת. אי-אפשר, אי-אפשר, להמשיך להכניס סיוע הומניטרי – דלק, קמח ודברים אחרים מצד אחד, ומהצד השני לצפות שהאויב יישבר. הוא לא יישבר אם אנחנו נמשיך להאכיל אותו, ככה פשוט. אנחנו צריכים לחזור ולהציב את חיי לוחמי צה"ל מעל כל דבר אחר. אני גם רוצה לתת לכם ספוילר, שזה עומד בדיני מלחמה. זה עומד בדרישות החוק. אין שום סיבה בעולם לסכן חייל אחד בשביל משימה, בשביל למקש בית או כל דבר אחר. יש אמצעים אחרים שאיתם אפשר לעשות את זה – תשתמשו בהם כדי לעשות את זה. מילה אחרונה לגבי מה שקורה בעם ישראל. ראיתי איזו ידיעה שהאויב שמח מזה שהוא רואה שכואב לנו. אז כן, כואב לנו על כל חייל שנופל במדינת ישראל כאילו הוא בן משפחה שלנו. אבל באותה נשימה, אנחנו חזקים, אנחנו מאוחדים, אנחנו נחושים לעשות הכול, אבל הכול, בשביל לחסל את הארגון הנוראי הזה. אף אחד לא מתבלבל לרגע, לרגע, וחושב להפסיק את זה. כשחמאס לא יהיה קיים יותר בעולם, כשלא יהיה דבר כזה, אנחנו ניפרד מרצועת עזה, זה יהיה זיכרון ישן של מדינת ישראל, ואנחנו נפסיק את האירוע הזה. אני רוצה לומר לכם משהו פה, לחברים שנמצאים פה. אנחנו יכולים להתווכח על דברים. אחדות, כמו שאמר הנשיא, לא מחייבת אותנו לומר את אותם דברים, אבל כן מחייבת אותנו להתנהג בצורה מסוימת. בדבר אחד אין מחלוקת, הבית הזה מחויב ללוחמי צה"ל, עומד מאחורי לוחמי צה"ל ומפקדי צה"ל. בשולי הדברים, חבר הכנסת אזולאי – פה אתה יכול להוריד אותי אחרי שאני מסיים – אני תומך בחוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. רוצה להשיב חבר הכנסת ינון אזולאי. ברוך הבא, שר המשפטים יריב לוין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. רון, אני רק אגיד לך בנושא הזה. הזכות שלי היא לעלות אחרי שמישהו מתנגד, אז אני גם יכול לשכנע אותך ואז אוטומטית אתה מצביע והכול בסדר. גם לשיטת מי שאומר שלא עולים בשביל זה, אז קודם כול אתה עולה, וכל עוד שלא אמרת שאתה בעד, זה בסדר ואתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. מעבר לכך, עכשיו אני עולה ומשכנע ואתה יכול להצביע גם מבחינת הנראות. אני רוצה להגיב על הדברים שאמרת, וזה בהמשך הדברים. אנחנו עם חזק, אף אחד לא ישבור אותנו, ובעזרת השם כך נעשה ונצליח. אני גם רוצה להודות לשרה אורית סטרוק על הדברים החמים ועל שהעלית את זכרו של מור אבי. אגב, אני מרגיש אותו יום-יום. אני נמצא, וזכיתי לשבת בלשכה שלו. אני ממש בלשכה שלו, במקומו, בכיסא שלו, ואני מרגיש את ההמשך – ממשיך את הדרך שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפשר להרגיש אותו בזכות ינון. בזכות ינון. אני רואה את המעשים של ינון, ואני נזכר באבא שלו, זיכרונו לברכה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> התפוח לא נפל רחוק מהעץ, זה נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברוך השם. הזכרת את התשובה של שר הביטחון. באמת, שר הביטחון, שר העבודה, והביטוח הלאומי, תחת משרד העבודה של השר יואב בן-צור, הם ישר נרתמו. הדבר הוא זניח. שר האוצר וכולם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם משרד ראש הממשלה. אני הייתי בסיור וראיתי מה הם עושים. אי-אפשר לקפח גם אותם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – נרתמים גדולים. אני לא אמרתי – בעניין הזה אני מפרגן למי שצריך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעניין הזה הם עושים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני מאוד מודה לכולם. החוכמה תהיה שנודה בסיום החוק. הרב אייכלר – בדיוק דיברתי איתו דקה לפני זה, והוא אמר שבעזרת השם החוק הזה יקודם. הרב אייכלר, אני מודה לך. אני יודע שכמו שלקחת את החוק הקודם הראשי ועשית אותו בזמן קצר – זה תיקון קטן – בעזרת השם, אני יודע שנעשה את זה יחד. יישר כוח, הרב אייכלר, על כל ההירתמות בתקופה הזאת ועל כל מה שאתה עושה בנושאים האלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי ייתן שבעזרת השם, במהרה במהרה, נסיים את המלחמה הזאת בניצחון גדול של עם ישראל, ובעזרת השם נתבשר בשורות טובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן ואמן. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024, הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, כולל טלי. אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע כי הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הכנסת עובדים פלסטינים לישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא, הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הדחופה הראשונה היא בנושא: הכנסת עובדים פלסטינים לישראל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת משה סעדה, עודד פורר, אוהד טל, לימור סון הר מלך ואברהם בצלאל. ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה סעדה – ידידי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ברשות ידידי יושב-ראש הכנסת, ברשות חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל ביקשה לקנות שקט והכניסה פועלים מעזה. השקט המדומיין הזה התפוצץ לכולנו בפנים בטבח הקשה והנורא של 7 באוקטובר. 21,000 פועלים שנכנסו מעזה ניצלו את מדינת ישראל. הפועלים אספו מידע על הבסיסים והאזרחים והשתמשו במידע הזה לטבוח את אזרחי ישראל. צריך להבין: אין הבדל בין הפלסטינים מעזה לבין הפלסטינים מאיו"ש – כולם מעוניינים בדבר אחד: לטבוח בנו ולהשמיד אותנו. אני רואה, יש כאלה שמפקפקים, אבל עשו סקרים, ולא אנחנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תסבירו לי, למה הם עובדים בהתיישבות? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אענה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, בהתיישבות – – – ביהודה ושומרון – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי השב"כ אישר להם – זה נורא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר להיות דו-פרצופי. בהתיישבות כן, אבל פה לא. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה צו אלוף. חבר הכנסת מיקי לוי, זה אלוף פיקוד מרכז, וזה לא תקין, כי אסור שתהיה איפה ואיפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אל תכניסו אותם. ראש מועצת קרני שומרון אמר: אני לא רוצה. אל תכניסו. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. מיקי, אתה צודק. אסור לעשות איפה ואיפה, ואסור להכניס אותם לא לארץ ולא ליהודה ושומרון, כי אני דואג לביטחון אזרחי ישראל כולם. אמרתי שהמכנה המשותף בין הערבים ביהודה ושומרון לבין הערבים בעזה, הפלסטינים, זה דבר אחד: להשמיד אותנו. אדוני היושב-ראש, בסקר שנערך לאחרונה בקרב ערביי יהודה ושומרון התברר ש-83% תומכים בטבח הנורא והקשה, טבח שכלל עריפת ראשי תינוקות, אונס. 83% תומכים בטבח הזה. אבל כן יש הבדל. ההבדל הוא שמעזה נכנסו לארץ 21,000 פועלים, ואילו מיהודה ושומרון נכנסים מדי יום 150,000 פועלים. תחשבו לעצמכם מה יקרה ברגע שהם יחליטו לבצע פיגוע. בניגוד לעזה, אין פה גדר, אין פה מכשול. כל מה שנותר להם לעשות הוא לבוא ולבצע. הם נמצאים בתוך הערים שלנו, בתוך הבתים שלנו. אומה חפצת חיים לא מעסיקה את מי שתומך בטרור ומעודד טרור נגדה. לצערי, כבוד היושב-ראש, מדינת ישראל מכורה לפלסטינים. הגיע הזמן להתפכח ולהיגמל מהעסקת פלסטינים. על ממשלת ישראל לקבל החלטה ברורה לאלתר, להפסיק העסקת פלסטינים בארץ, בין שמיהודה ושומרון ובין שמעזה. כל חודש שהממשלה שלנו לא מקבלת החלטה זה עולה למשק 3.1 מיליארד שקל. במשך ארבעה חודשים, מ-7 באוקטובר עד היום, כמעט ארבעה חודשים, 12 מיליארד – בגלל שהממשלה מבוששת לקבל החלטה. הגיע הזמן לסתום את הגולל על המחשבה שיחזרו לעבוד כאן פלסטינים, ולפעול לאלתר להביא פועלים ממדינות אחרות בהקדם האפשרי. כבוד היושב-ראש, אני מבקש לקיים דיון מעמיק בנושא בוועדת החוץ והביטחון על כל ההשלכות הביטחוניות של העסקת פועלים פלסטינים בארץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי השר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה שרה – השרה סטרוק. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה סליחה, לא ראיתי אותה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, הסוגיה הזאת היא סוגיה – היו הרבה מילים שנזרקו לחלל האוויר לאורך הזמן, אבל בואו שנייה נבין מה קרה כאן ב-7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר נכנסו מחבלי חמאס לתוך היישובים, טבחו, אנסו, רצחו, ובזזו באופן חסר תקדים את האוכלוסייה האזרחית שם וגם את מחנות צה"ל שהיו באזור. חלק נכבד מהמודיעין שהיה בידי אותם מחבלים היה על ידי ומתוך פועלים שנכנסו, עבדו ביישובים האלה, עבדו באזורים האלה והעבירו את המודיעין הזה לחמאס. העובדה הזאת לבדה מחייבת אותנו לבחון מחדש קודם כול את כל היחס שלנו באשר להכנסת פועלים. וזה מה שהייתי מצפה מהממשלה לעשות. עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, על הכנסת פועלים פלסטינים אי-אפשר לעשות פיילוט. אי-אפשר לעשות פיילוט לא של 18,000, לא של 8,000 ולא של עשרה. כי מספיק אחד, אחד, בעיקר כשאנחנו נמצאים עוד בשעת מלחמה, כדי לייצר פה פיגוע קשה מאוד. והמשמעויות של זה, גם על האזרחים – אתה יודע, יש פה משפחות, אחד מבני המשפחה נמצא במילואים, והמשפחה לבד. פתאום רואים שהפועלים מגיעים, וברור לחלוטין – בטח כשאנחנו יודעים מה קורה בתוך יהודה ושומרון עם ההסתה חסרת התקדים שהם חווים שם, עם הדה-לגיטימציה למדינת ישראל שנמצאת, אומנם היא נמצאת במערכת החינוך אבל בשלושה החודשים האלה ביתר שאת. יש שם סיר לחץ מבעבע, אבל מבעבע של שנאה. אז לאן רוצים לשחרר את זה? כאן, לתוך שטח ישראל? מה שצריכה לעשות ממשלת ישראל, מה שהייתי מצפה, גברתי השרה, זה לקבל החלטה על פתיחת האפשרויות להבאת פועלים זרים בהיקפים הרבה יותר נכבדים – כי המשק זקוק לפועלים זרים, גם בחקלאות, גם בבניין, גם בתעשייה, ובהרבה מאוד תחומים – באופן כזה שיפצה על כל העובדים הפלסטינים שנכנסו לכאן לפני 7 באוקטובר. אנחנו נמצאים בעולם שונה ובמדינה שונה מאז 7 באוקטובר. ואם מישהו עוד חשב שאולי הכנסת הפועלים תורמת לשקט, אין הוכחה טובה יותר מ-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז איך אתה מסביר את זה שבבתי חולים יש רופאים ואחים – מה תעשה שם? יש שם הרבה מהמגזר הערבי. ואחים, ועובדי ניקיון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על המגזר הערבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא ממש לא דיבר על המגזר הערבי. הוא דיבר על פלסטינים מעזה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מדבר על המגזר הערבי בכלל. אני מדבר על עובדים מיהודה, שומרון וחבל עזה. מהמקומות האלה, עם אישורי עבודה כאלה או אחרים – שלא יכניסו. כי גם העובדים הפלסטינים שנכנסו מרצועת עזה לתוך שטח מדינת ישראל לפני 7 באוקטובר – כולם עברו אישור של שירות הביטחון הכללי. וכולם קיבלו את החותמת כדי שיוכלו להיכנס לתוך שטח מדינת ישראל. ועם החותמת הזאת הם אספו מודיעין, הם הכווינו את מחבלי חמאס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן, פה צריך להיות קו ברור. אני אומר לך את זה, גברתי השרה – לא פיילוט, לא ניסיון, לא כלום. תביאו לפה עובדים זרים מכל מקום שצריך ואפשר. יהודה ושומרון, חבל עזה – שיתפרנסו שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה. אבל עודד, גם לא התייחסת – רגע, שנייה, אני לא מפעיל את הזמן – להערה שלא ידעתי עליה, של חבר הכנסת מיקי לוי, שביהודה ושומרון יש הרבה עובדים פלסטינים. ביהודה ושומרון – בכל אזורי התעשייה שם. יש אישור מיוחד ויוצאים והכול. לא ידעתי את הנקודה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אני לא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראשי הרשויות יכולים להתנגד לזה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, משה, אני חושב שאתה דיברת קודם, אני ככה שמעתי בחצי אוזן שציינת את הסקר שהיה בשבועות האחרונים ברשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ועזה, ששאל את הפלסטינים מה דעתם על האירועים האחרונים. 72% מהם סבורים שההחלטה לפתוח במתקפה האכזרית של 7 באוקטובר הייתה "מוצדקת וראויה לשבח", 90% מכחישים בכלל את הטבח, ו-75% תומכים בחמאס גם אחרי ואולי בעקבות האירועים של 7 באוקטובר. רק לפני שבוע קיבלנו תזכורת ברעננה מה קורה כשפלסטינים נכנסים לעבוד במדינת ישראל. ואני שואל שאלה פשוטה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם היו ללא אישור, דרך אגב. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מה זה קשור? עם אישור, בלי אישור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, צודק. עם הערה, נקודה שחורה של השב"כ. יש פה מחדל, באמת איך הם הגיעו. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> יפה. אז אנחנו משחקים ברולטה רוסית בחיים של אזרחי מדינת ישראל – לקחת את האנשים האלה שתומכים בחמאס, מצדיקים את הטבח, ולהכניס אותם לתוך החצר האחורית שלנו? אז אני חושב שטוב עשו חברי הקבינט שדחו את הפיילוט של משרד הביטחון להחזיר אלפי עובדים מהרשות הפלסטינית אל מה שנקרא ישראל הקטנה. אבל כמובן, לצערנו זה לא המצב ביהודה ושומרון, שלשם נכנסים מדי יום 10,000 עובדים מהרשות הפלסטינית ליישובים ללא בדיקה מספקת באישור אלוף הפיקוד, כאילו שחיי התושבים בקדומים ובאלקנה ובכפר עציון שווים פחות מחיים של אנשים אחרים במדינת ישראל. אז צריכים לייצר מדיניות מאוד פשוטה ומאוד ברורה: אם זה נכון להכניס פועלים, תכניסו אותם לכל מקום; אם זה לא נכון, אזרחי יהודה ושומרון, תושבי יהודה ושומרון, לא צריכים להיות שונים בדבר הזה. עכשיו, צריכים גם לומר את האמת, מאז תחילת המלחמה יש הרבה מאוד ענפים במשק – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי, הוא אפילו לא שומע. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מאז תחילת המלחמה הרבה מאוד ענפים במשק באמת נכנסו לקיפאון, מכיוון שהתלות שלנו בפועלים הפלסטינים כל כך גדולה. אז הגיע הזמן, כן, גברתי השרה, שממשלת ישראל תיקח את הנושא הזה בשתי ידיים – אני יודע שאת מסכימה איתי – ותייצר תוכנית מסודרת לגמילה של מדינת ישראל מהתלות בפועלים הפלסטינים. אני חושב שאחרי 7 באוקטובר כולנו צריכים, מה שנקרא, להפסיק לטמון את הראש בחול, להבין שיש פה איום אמיתי, שאנחנו חייבים לייצר תוכנית מסודרת ולפתור את הדבר הזה. עכשיו, יש הרבה מדינות בעולם שיודעות לעשות את זה. יש מדינות במזרח התיכון שיודעות להביא מסות של עובדים, ידיים עובדות, יודעות לעשות את זה. אנחנו צריכים ללמוד מהן וליישם מודלים כאלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר, אגב, גם לקדם זאת – 30 שניות אחרונות – באמצעות תמריצים לצעירים, עבודה עברית. בואו נחזק עבודה עברית, ניתן תמריצים בצורה נכונה. בואו נרתום את יהדות התפוצות לסיפור הזה. נרוויח שניים במחיר אחד – גם נחזק את הקשר איתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לו יהיה כדבריך. תודה רבה. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זו המשימה שלנו. אני מבקש שנדון בדבר הזה בוועדה הרלוונטית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו רבים מחבריי נדהמתי לראות בימים האחרונים כי בכוונת ראש הממשלה ושר הביטחון לשוב ולאפשר את כניסתם של פועלים ערבים מיהודה ושומרון לתחומי מדינת ישראל הריבונית, כאילו לא אירע דבר. מעשה כזה הוא בגדר טירוף מוחלט, שכן רק לפני כחודשיים פורסם כי חלק ניכר מהמידע ששימש את לוחמי הנוח'בה הנאצים מחמאס לביצוע המתקפה בעוטף עזה נאסף על ידי פועלים ערבים שעבדו ביישובי האזור. די להסתכל על תוצאות הסקר המצמרר האחרון, שחשף כי 85% לפחות מערביי יהודה ושומרון תומכים בטבח הנורא שביצע חמאס, כדי להבין שהכנסת הפועלים הערבים כמוה כהפלת פצצות מתקתקות במרכזי הערים בישראל. מספרים לנו שהשב"כ ידע לנטר ולמנוע אישורי כניסה מערבים שעוסקים בטרור. אבל הפועלים העזתים שנכנסו לישראל ושימשו כחיילי אויב לכל דבר, כמו גם עשרות מחבלים אחרים שביצעו פיגועים בישראל בשנים האחרונות, היו בעלי אישורי עבודה שעברו אישור שב"כ. פעם אחר פעם אנחנו מופתעים מהעומק המודיעיני שאליו הצליחו אויבינו לחדור, עד לשמורים שבבסיסי צה"ל; מופתעים מהפיגועים, שמכים בנו שוב ושוב בעומק ישראל, ונדהמים בכל פעם מחדש כשמגלים את זהות המחבל שעבד במשך שנים במקום והיה מוכר כאדם חייכן ונעים הליכות. בכל פעם אנו מופתעים מחדש, משום שברוב סכלותנו לא השכלנו להבין שכולם היו חייליו של אותו אויב צמא דם, מי בגלוי ומי בסתר, שרק חיכו ליום פקודה שבו יוכלו לבצע את זממם. במשך שנים סירבנו להבין זאת, אך אז הגיע טבח שמחת תורה והלם בנו. ייקח עוד זמן רב להפיק את כל המסקנות הנדרשות ממאורעות הדמים הללו, אך כבר כעת זה ברור: לא עוד. מדינת ישראל איננה יכולה להרשות שכלכלתה תהיה מוחזקת ותלויה בידי אזרחי אויב ותומכי טרור, שבכל רגע נתון יכולים לנצל את עבודתם כדי לפגוע בעם היהודי, אם באמצעות טרור ואם על ידי השבתת ענפים נרחבים במשק באופן מכוון ועוין, כמו שכבר קורה פעמים רבות בתחום התחבורה הציבורית ובתחומים נוספים. החזון שאליו אנו צריכים לשאוף הוא שעם ישראל ידע להחזיק את המשק הישראלי בכוחות עצמו, וישוב לעסוק גם בעבודות כפיים, בחקלאות, בבנייה ובעבודות עפר, בדיוק כמו שעבדו הדורות הקודמים, שהיו חדורים בערכים של ציונות ואהבת הארץ וראו בכך זכות עצומה. אך עד אז יש למצוא פתרונות אחרים במקביל ולהחליף את העובדים הערבים בפועלים ממדינות זרות אחרות שאינן עוינות, שישלימו את החסר, ייהנו ממשכורת ראויה למשפחותיהם, וכמו שראינו עד היום, אף יספקו איכות ותפוקה טובות יותר. זה אפשרי, זה הכרחי, וזה בידיים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, השר מרגי, הכבוד שלנו שאתה יושב איתנו פה בכנסת ישראל. זה הכבוד הגדול. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> – – – הוא החשוב – – – לא חשוב. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא ביקש שאני אעשה כבוד, אז אני משיב בחזרה לשר ממפלגתנו, השר שעושה הרבה הרבה כבוד לעם ישראל, למפלגה ובאמת לכל אזרחי מדינת ישראל. יישר כוח על הכול. חבריי חברי הכנסת, הערב נציין את ראש השנה לאילנות. חכמינו מותחים קו משווה בין האילנות לאדם, כי האדם עץ השדה. ביום זה כולנו, כל אזרחי ישראל, זקוקים להתחדשות ולאיחוד השורות בתוכנו, כי רק כך אנחנו נצליח להתחדש כמו שהאילנות מתחדשים. אני בכוונה אומר את זה, כי אתמול השתתפתי בכמה לוויות של כמה קדושים מחיילי צבא הגנה לישראל שנפלו במלחמה על המולדת. לאחר שחזרתי הביתה, הדהדו בי המילים שעליהן חזרו שוב ושוב בני המשפחות בכל ההלוויות: אתם, נציגי הציבור, תעשו הכול כדי שנהיה יחד. זו דרישתן של המשפחות, זו צוואת הנופלים, זו דרישת לוחמינו היקרים – וזו המחויבות שלנו. כשאני שומע פה היום חברים, חברי כנסת, שמדברים בעד פילוג, אני פשוט מזדעזע. העם שלנו מבקש דבר אחד: אחדות ואחדות ואחדות. זה מה שאנחנו צריכים בימים מאתגרים אלו. החובה הלאומית שלנו היא לאחד את השורות בינינו. אך ישנה עוד חובה שמוטלת עלינו, והיא הפשטת הביורוקרטיה כדי שאזרחי ישראל יוכלו להתקיים בכבוד. היעדר היכולת להעסיק עובדים פלסטינים במצב הנוכחי מציב אתגרים רבים בענפי המשק השונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, חבר הכנסת סעדה, אנא מכם. תודה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קורא מכאן לחבריי להצטרף למאמצים לפישוט הביורוקרטיה ולהביא כמה שיותר עובדים זרים למדינת ישראל. נושא זה קריטי להמשך קיומה של כלכלת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. ישיב על ההצעה השר מיקי זוהר בשם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. בבקשה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נמסר על ידי הגורם הרלוונטי, ואני מקריא בשמו את התשובה הקצרה והלקונית: אנשי המקצוע טרם גיבשו את המלצתם בנושא. לכשתגובש ההמלצה, היא תובא לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני להכרעה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל תוריד לנו 3.1 מיליארד שקלים עד שיגבשו, מי ישלם את זה? בכל חודש האוצר אומר שלא מקבלים החלטה על 3.1 מיליארד שקלים. ארבעה חודשים זה 12 מיליארד שקלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא סימפוזיון פה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אם תרצו, אני יכול להביע את עמדתי האישית, היא אינה מחייבת לא את הממשלה ולא את הקבינט. עמדתי האישית היא שהרשות הפלסטינית צריכה לשנות את דרכיה, להפסיק לשלם כסף למשפחות מחבלים, להפסיק את החינוך לטרור בתוך בתי הספר ובערכות הלימוד שלהם. להימנע – או יותר נכון, אפשר להגיד שהגיע הזמן שיגנו את הטבח הנורא ב-7 באוקטובר כפי שצריך לגנות אותו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> איך הם יגנו אם הם משלמים לנוח'בה? קשה להם. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> ועד שהדברים האלה יקרו, לי באופן אישי קשה נורא לראות כניסה של עובדים פלסטינים לישראל. אני חושב שברגע שהם ישנו את דרכם, גם האוכלוסייה שהם אחראים עליה אולי תראה זמנים טובים יותר וימים יפים יותר. זוהי העמדה שלי, הבעתי אותה גם בעבר, אין לי בעיה להביע אותה שוב. אני מקווה שגם הקבינט וגם אלו שמקבלים שם את ההחלטות יקבלו את ההחלטות בהתאם לקריטריונים האלה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נצביע על העברת הדיון בנושא לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הדוח הלאומי על אובדן המזון והצלתו: כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, ההצעה הדחופה הבאה היא בנושא הדוח הלאומי על אובדן המזון והצלתו: כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה רוט, אחמד טיבי, צגה מלקו, אימאן ח'טיב יאסין, אלון שוסטר ויבגני סובה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. עד שמשה רוט יגיע, אני רוצה להצהיר לפרוטוקול שחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין מבקשת למסור שהצביעה נגד הצעת החוק של חבר הכנסת אליהו רביבו למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, אך הצבעתה לא נקלטה. תוצאות ההצבעה לא משתנות, כמובן. ועוד דבר אחר עבור כולנו, חברת הכנסת גוטליב, אני בטוח שאת תרצי לשמוע. פגש אותי בדרך דוד טוהר, אבא של חייל גולני אדיר טוהר, זיכרונו לברכה, שנפל ב-7 באוקטובר. החלפתי איתו כמה מילים ושאלתי אותו אם אפשר לעזור, אז הוא אמר לי כן, והוא ביקש ממני גם להעביר מסר, וזה המסר שאני מעביר: אתם חייבים לדבר אחדות. הבן שלי לא נפל בשביל שום דבר אחר, אתם חייבים לדבר אחדות, אתם צריכים לתת כוח לחיילים, ועכשיו אתם לא עושים את זה. כך הוא אמר: ועכשיו אתם לא עושים את זה, אתם מוכרחים לתת להם כוח. הבטחתי שאני אעביר את המסר, ואני חושב שכל אחד מאיתנו – כל אחד מאיתנו צריך לקחת על עצמו, עבור החיילים, לעשות עוד השתדלות ומאמץ, עוד השתדלות ומאמץ על הדבר הזה, להפגין אחדות, לחפש מעלת חברינו ולא חסרונם, ובתקופה הזו להמעיט בהתבטאויות אחרות עד כמה שאפשר. תודה. חבר הכנסת רוט. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף מאוד לקריאה החשובה שקראת, והלוואי שתיפול על אוזניים קשובות, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, האמת היא שנתת לי שלוש דקות, ויכולתי לדבר על הנושא הזה גם שלוש שעות, אבל אני חושב שכולם יבינו את חומרת העניין. אנחנו בארץ ישראל, מדינת היהודים, נכון? העם היחיד שיש לו חוק דאורייתא, יש איסור דאורייתא שנקרא "בל תשחית". אני לא חושב שיש ילד אחד יהודי שלא מכיר את האזהרה החמורה הזאת – לא לזרוק אוכל. והינה, פלא-פלאים, נכון? כולנו גדלנו ככה? איך אימא שלנו הייתה אומרת, ילדים באפריקה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין להם אוכל. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אין להם אוכל, נכון. אבל רחמנא ליצלן, יש דוח שאומר שמבזבזים, זורקים לפח, יותר מ-8 מיליון טונות אוכל. כמעט 23 מיליארד שקלים נזרקים לפח בשנה. עכשיו, זה לא רק נזרק לפח, אלא שזה עולה לנו כסף. זאת אומרת לא רק שזורקים את האוכל, עולה לנו כסף לזרוק את האוכל הזה. זה אוכל שהיה יכול לבוא לאנשים. מצד אחד אנחנו מדברים על זה שיש דוח עוני ויש בעיה של ביטחון תזונתי – והינה, פה אנחנו זורקים אוכל. המקור של האיסור "בל תשחית" – כמה מתאים שזה לערב ט"ו בשבט – המקור הוא על כריתת עצים. שם זה כתוב, זה המקור, רק שחז"ל למדו מזה שאסור להשחית אוכל. אני חושב שהנושא חשוב מאוד. אני רוצה להודות לכל המציעים שהצטרפו לדבר החשוב הזה, להצעה הדחופה הזאת. חבר הכנסת מישרקי, כמו שהוא רגיש מאוד לעניינים חברתיים, אני יודע שהדבר הזה נוגע לו מאוד מאוד. אני רוצה לבקש שלא ניתן לנושא הזה לרדת מסדר-היום. והראיה היא כי שמונה שנים, שמונה שנים, מדי שנה בשנה, יש דוח על הנושא הזה. זאת אומרת שיש דוח ומגישים את הדוח, והינה, כולנו ממשיכים הלאה. אני חושב שהגענו למצב של להגיד: עד כאן. השנה, בט"ו בשבט הזה, אני רוצה להבטיח לאזרחי ישראל – ואני רוצה להבטיח את זה גם בשם יתר המציעים – שאנחנו לא ניתן לדבר הזה לרדת מסדר-היום, ואנחנו נעביר את זה לוועדה. זו לא תהיה סתם קריאת "קראתי ואין עונה", אלא זו תהיה קריאה אמיתית ולשינוי אמיתי בדבר הזה. כולם ישבו ביחד מסביב לשולחן בוועדה למצוא פתרון לנושא הזה, חד וחלק. אם נעשה כך, היה שווה לבוא ולהיות בכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת יונתן מישרקי. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, מיקי מכובדי, שלום. לפני שלושה שבועות נימקנו כאן על הדוכן את ההצעה לסדר-היום שעסקה בנושא דוח העוני ואי-השוויון של הביטוח הלאומי. הנושא שאנו עוסקים בו היום מתקשר באופן ישיר לנתוני דוח העוני שפורסמו בתחילת החודש. כ-2.6 מיליון טונות בשווי של כ-23 מיליארד שקלים בשנה הן היקף אובדן המזון לשנת 2022 לפי הדוח הלאומי לאובדן המזון ולהצלתו שפורסם לפני שבועיים. זאת, לצד העובדה ש-1.4 מיליון איש חיים באי-ביטחון תזונתי; מאות אלפי משפחות שחיות באי-ביטחון תזונתי, מאות אלפי משפחות שחיות בחרדה אם יהיה להן מה לאכול. אובדן המזון הוא מצב שבו מזון ראוי למאכל אינו מגיע לצרכנים, אלא מתבזבז בשלבים שונים של שרשרת המזון. הצלת מזון היא פעולה של איסוף, טיפול והפצה של מזון לאנשים הזקוקים לו, לאותן מאות אלפי משפחות שמשוועות לו. מלבד זה, בעיקר האיסור החמור "בל תשחית" אוסר עלינו להשחית דבר שאפילו אדם אחד אחר יכול ליהנות ממנו. על אחת כמה וכמה כמויות עצומות כאלה של מזון, שיכולות להגיע לפיהם של אלפי ילדים רעבים. הנתונים שפורסמו מצביעים על כך ש-50% מהמזון שהושמד, 1.3 מיליון טונות בשנה, היו בנות הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל בשווי של כ-8 מיליארד שקלים. זה אומר שבכל שנה אנחנו משאירים מאחורינו מאות אלפי משפחות שחיות במצוקה ובחוסר. טרם עליתי לכאן לדוכן לנאום, דיברתי גם עם שר הרווחה, שרגיש מאוד לטובת העניין הזה, יחד עם חבריי שהגישו את ההצעה הזו לסדר-היום, וחשבנו שאולי יהיה נכון להכניס להצעה שאנחנו מקדמים בוועדת העבודה והרווחה בנוגע לרשות למאבק בעוני סעיף שמתקשר לנושא הזה, ולצרף את העמותות האלה תחת הרשות בצורה כזו שנוכל להביא לידי ביטוי את הפצת המזון שמתייתר לטובת האוכלוסייה הזו. זה רעיון שאני חושב שהוא מבורך, ואני מודה לך על ההסכמה, אדוני השר. מלבד זה, כמובן, יש עוד כל מיני רעיונות לטיפול, יש הצעות חוק שמונחות בעניין הזה. אני מניח שגם השר יזכיר את זה בהמשך. אני מודה לך, חבר הכנסת משה רוט. זו פעם שנייה היום על הדוכן שאני מודה לך, כי אתה באמת מגיש ומצליח לקדם הצעות שהן חשובות לטובת האזרח. זה נושא חברתי מהמעלה הראשונה. וכמו שאמרת, גם אנחנו, גם החברים שהצטרפו להצעה לסדר-היום, מתחייבים לא להניח ולא להרפות לנושא מסדר-היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפי הממצאים של הדוח שפורסם ב-9 בינואר, היקף אובדן המזון במדינה לשנת 2022 עמד על כ-2.6 מיליון טונות, בשווי של 23 מיליארד שקל – כ-37% מהיקף הייצור של המזון בישראל, ו-1.3 מיליון טונות מתוכן, 50%, היו בנות הצלה. כלומר, אפשר היה לנצל אותן – כלומר, מזון הראוי למאכל, בשווי של כ-8 מיליארד שקל. עוד מנתוני הדוח, 1.4 מיליון איש חיים במדינה באי-ביטחון תזונתי – כלומר, היעדר גישה סדירה למזון ראוי – והפגיעה הכלכלית במשק לצד עשרות אלפי המשפחות שפונו מבתיהן תביא להחמרה משמעותית של האי-ביטחון התזונתי, שיש בה בכדי להשפיע על כלל אזרחי המדינה ועל האוכלוסיות המוחלשות בפרט. זאת מעבר להיבט הסביבתי והבריאותי. הנתונים של ביטוח לאומי מצביעים על כך שחוסר הביטחון התזונתי בקרב החברה הערבית גדול פי ארבעה – פי ארבעה – מאשר באוכלוסייה הכללית, כך ש-43% מהמשפחות בחברה הערבית סובלות מחוסר ביטחון תזונתי. זה משבר שמדגיש את החשיבות הקיימת בהצלת מזון. וכאשר אנחנו מדברים על הצלת מזון, אי-אפשר לא להזכיר את הרעב שתושבי עזה סובלים בימים אלה. מצור של אין מים נקיים, אין חשמל, אין גז, אין אוכל. אנחנו קמים כל בוקר ושואלים אם נמות מרעב או מהפצצה, כפי שמספרת אסמע, תושבת הרצועה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר מיקי זוהר, חבריי חברי הכנסת, חבריי שהציעו – קודם כול, אני מאוד מעריכה אותם, כי בהתמדה בנושא חברתי כמו חבר הכנסת מישרקי, רוט – ממש אני מעריכה אתכם. לפי ממצאי הדוח שפורסם ב-9 בינואר 2024 על ידי לקט ישראל ו-BDO בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הגנת הסביבה, הדוח הלאומי לאובדן המזון והצלתו, כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון בישראל. היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עומד על כ-2.6 מיליון טונות, בשווי של כ-23.1 מיליארד שקלים – כ-27% מהיקף ייצור המזון בישראל – ו-1.3 מיליון טונות מתוכן, 50%, היו בנות הצלה, כלומר, מזון הראוי למאכל, בשווי של כ-8.1 מיליארד שקלים. עוד מנתוני הדוח עולה כי 1.4 מיליון איש חיים בישראל באי-ביטחון תזונתי, כלומר היעדר גישה סדירה למזון ראוי. הפגיעה הכלכלית במשק, לצד עשרות אלפי המשפחות שפונו מבתיהן בעקבות המלחמה, תביא להחמרה משמעותית של האי-ביטחון התזונתי, שיש בה כדי להשפיע על כלל אזרחי המדינה ועל אוכלוסיות מוחלשות בפרט. זאת מעבר להיבט הסביבתי והבריאותי. המשבר הנוכחי מדגיש את החשיבות הקיימת בהצלת המזון, ובכך להביא להקטנת הפערים ומניעת אי-ביטחון תזונתי בקרב השכבות החלשות במדינת ישראל. לאור המצב, לאור הממצאים הללו, אנחנו צריכים לא לוותר, לבקש להקים איזשהו גוף לאומי אשר יפקח וידאג להצלת המזון בכלל, ולטובת אוכלוסיות מוחלשות בפרט. במצב הנוכחי היום רוב האנשים גם מאבדים את מקום עבודתם, וגם מעגל העוני מתרחב. לכן ביטחון תזונתי והצלה של המזון יכולים לסייע במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני לא יודעת אם זה במקרה או לא במקרה שאנחנו תמיד מוצאים את עצמנו מחוברים בנושאים החברתיים במיוחד עם הח"כים החרדים. אני לא אחזור על הנתונים של הדוח העוני שיצא, גם של הביטוח הלאומי וגם של האלטרנטיבי וגם של עמותת לקט, ולא אחזור על הנתונים שחבריי הח"כים וחברתי כבר הציגו לפניי, אבל די לנו להגיד שיש לנו כמעט חצי מיליון משקי בית במדינת ישראל שחיים מתחת לקו העוני, שזה אומר במפורש קרוב לשני מיליון אנשים עניים. אני חושבת שחובתנו כאן כנציגי ציבור להדהד ולהעלות את הנושאים האלה יומם ולילה עד למציאת פתרון. אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה – אימי, זיכרונה לברכה, שלימדה אותנו שאם נופל לנו אוכל אז לא רק להתחרט על זה – אם זה אוכל שאפשר לנקות אותו, אם זאת פרוסת לחם – להרים, לנשק ולאכול, ואם היא לא ניתנת לאכילה, כבר התלכלכה, אז לשים את זה במקום שהציפורים והחיות יוכלו לאכול. אני שמחה על זה שאת זה רכשתי, ואני גם מנחילה את זה לילדיי וגם בתפקידים שכיהנתי לפני כן. אני רוצה להגיד שאין זו גזרת גורל שאי-אפשר לצאת ממנה. אני חושבת שכן יש אפשרות לתת מענה לאותם ילדים שישנים כל לילה רעבים, אם זה לפרי ואם זה למנה חמה, במיוחד לאור יוקר המחיה שאנחנו פוגשים בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופה הזאת. אצלנו בחברה קמו יוזמות, ואני רוצה להציע את הפתרון הזה ולשים אותו על השולחן, וגם שנדבר אותו, שנדון בדברים. כולי תקווה שכולנו נאגד ידיים ביחד כדי שהפתרונות האלה יצאו לפועל. ביות א-נעמי – כך קוראים לזה. האמת, חיפשתי את התרגום, ואפילו שאלתי כמה מהחברים פה בכנסת מה הפירוש המילולי של "נעמי". זה לא ברכה, זה כאילו המתנות שהאל נתן לנו, זה הטובות שהשם נתן לנו, וזה בתים שיזמו אותם אנשים שיש להם יכולות. אבל מה הבעיה שבכל יישוב ויישוב יהיה בית רשמי כזה שמישהו מופקד עליו, שמקבל ומקבץ את כל הדברים ביחד, גם מהאנשים, גם מהאירועים, גם מהמוסדות וגם מהמפעלים, ומחלק אותם בצורה נאותה ומסודרת כמו שצריך. אז פתרונות יש. רק, כבוד השר – ואני פונה כאן לשר הרווחה – צריך לקבל החלטה. ואני חושבת שזה נוגע לליבה של העבודה של המשרד שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלון שוסטר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שוסטר עושה עבודה מדהימה בדרום, תדעו לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ישיב על ההצעה שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומר לך, היו"ר, שאלון שוסטר עושה עבודה מדהימה בעוטף – בצורה מדהימה – בשיקום, בחיזוק ובעידוד המורל של כל תושבי העוטף, תדעו את זה. אין פעם שאני לא מגיעה לדרום והוא בעשייה בלתי רגילה. תדעו את זה, וואו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ככה זה דרומים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, באמת, תקשיבי, זה ראוי לכל הוקרה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, קודם כול תודה למציעים. אני אתחיל בפתיח לפני שאומר את התגובה הרשמית, גם הייתי רוצה את תשומת לב מזכיר הכנסת. אני לא יודע אם זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה את תשומת לב כולנו. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> השאילתה הזו, אם הייתי צריך להחליט לאיזה משרד להפנות אותה – זה לא למשרד הרווחה, זה לשר הכלכלה, שיתכלל את כל הסוגיה הזאת. הרי אין יותר משר הרווחה שירצה להציל את כל המזון ולעשות איתו מה שלקט ישראל עושה היום. מי שמכיר את העשייה של לקט ישראל – עשייה ברוכה, מכובדת; לראות את המזון היבש והמבושל, איך הוא נעשה, באיזו רמה של היגיינה ואריזה ובדיקות איכות, וזה בשינוע. צריך לבקר במקומות האלה כדי להבין שזו עבודה, וזה מגיע לבתים שבאמת בשבילם לעיתים זו ארוחה יחידה. אז תארו לכם אם מה שעושה לקט ישראל – תכפילו את זה בכמויות ממה שמופיע בדוח שלה. אנחנו מאבדים בידיים שלנו ממון רב ומזון שיש מה לעשות איתו. לכן אם היה תלוי בי, הייתי מפנה את השאילתה הזו לשר הכלכלה או אפילו לשר להגנת הסביבה, כי זה אינטרס לאומי. זה משאב שקיים, ואנחנו מאבדים אותו בידיים. אז אני אומר את הנתונים כדי להבין את גודל האתגר. ולכן, חבר הכנסת רוט, מישרקי וכל הדוברים שדיברו קודם – אין ספק שצריך להיות המשך דיון בוועדה. אם שואלים אותי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מישרקי, רוט – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אחמד טיבי, אימאן וצגה – כולם, ודאי. אני אמרתי רוט, כי הוא – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כי הם שני חרדים, אנחנו שני ערבים. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לא, אל תלך לשם. ואללה אישי, אני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה צוחק מזה? למה אתה צוחק מזה – – – גזענים? למה אתם צוחקים מהניסיון המבזה שלו להפוך אותך לגזען? << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, אנא, אנא, אנא. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אני רציתי להוכיח לחבר הכנסת רוט שהקשבתי לו, כי ישבתי שם ודיברו איתי, אז הקשבתי לך, ואכן כן, צריך להיות דיון – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> ממני הוא לא יכול להתחמק, גם אם הוא רוצה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע. צריך להיות דיון בוועדה, כן, ולהוביל את זה למשרד שיתכלל את זה. לכן אמרתי. עכשיו לתגובה: אדוני היושב-ראש, מכובדיי ומכובדותיי – הרגו אותנו עם השיח המגדרי הזה; מכובדיי חברי הכנסת, חברות וחברי הכנסת – סיבכו אותנו. הדוח הלאומי לאובדן מזון ולהצלתו שופך אור על כך שיותר משליש מהיקף ייצור המזון בישראל הולך לאיבוד בשנה. נתון זה מציג בפנינו איזו השפעה אדירה יש לבזבוז המזון על צמצום הביטחון התזונתי בישראל. משרד הרווחה זיהה מגמה זו לאורך שנים ופועל באופן רציף במסגרת המיזם לביטחון תזונתי להצלת המזון. במיזם הזה אנחנו כבר נעזרים בלקט ישראל, במפעל החשוב שלהם. פעילות המשרד להצלת המזון: לאורך השנים המשרד הפיץ מבחן תמיכה שמחזק את עמותות הגג ואף משתף איתן פעולה בתחומים רבים ומיזמים שונים – דניאל, אפילו אני לא יכול להתגבר על האוקטבות האלה. חשוב שנדע, בעמותות המזון יש עמותות קצה שמחלקות, העמותות הקטנות, והמשרד מכיר גם בעמותות גג. שתדעו שעמותות גדולות מפרגנות לעמותות הקטנות. עמותות הגג האלה נותנות חבילות ומזון לעמותות הקטנות לחלק. אז המשרד מכיר במבחן התמיכה גם בעמותות הגג. תמיכה בעמותות גג, מטרתה העיקרית לתמוך בעמותות הפועלות בתחום הצלת מזון יבש, פירות וירקות וחלוקה למשפחות נזקקות או לעמותות קצה. המבחן הזה מתוקצב ב-12.5 מיליון ש"ח לשנה. ב-2023 היקף הצלת מזון מעמותות הגג שנתמכו: סופקו, שימו לב, 2.160 מיליון סלי מזון לשנה ממה שמוצל היום – תארו לכם מה הפוטנציאל – עבור 180,000 ראשי בתי אב בכל חודש. במסגרת המיזם הארצי לביטחון תזונתי משרד הרווחה מספק ארגזי פירות וירקות חודשיים מעמותת לקט ישראל בהיקף של 24 ק"ג בחודש עבור 1,600 משפחות. בסך הכול 460,800 ק"ג בשנה – 460 טונות, למי שלא מבין. כל הפרויקטים לסיוע במזון לנזקקים – בחגים, במסגרות ההזנה, סלי מזון חודשיים, ארוחה לתלמידים בבתי ספר – כולם מקבלים עודפי מזון יבש, פירות וירקות מחקלאים, ממפעלים או מעמותות גג. רבותיי, תחשבו רק על פרויקט השינוע הלוגיסטי של כל הלוגיסטיקה והאיסוף, באריזה ובשינוע של זה. באשר להקטנת הפערים ומניעת אי-ביטחון תזונתי בקרב השכבות החלשות באוכלוסייה, בימים שבשגרה משרד הרווחה שם לנגד עיניו את פעילות התמיכה התזונתית בפלטפורמות שונות. ראשית, היקף הפרויקטים הנתמכים בביטחון תזונתי עומד על 163.5 מיליון ש"ח בשנה. הפרויקטים כוללים בין היתר את המיזם לביטחון תזונתי – אתם יודעים, אין מקרה בעולם, אני יהודי מאמין. היום ט"ו בשבט. הצלת מזון, ביטחון תזונתי – הבוקר הייתי עם שאילתה, ועכשיו הצעה לסדר-יום – תזמון מעולה. כפי שאמרתי, הסכום עומד על 163.5 מיליון ש"ח בשנה. הפרויקטים כוללים בין היתר את המיזם לביטחון תזונתי, מתן מענה לניצולי שואה ונזקקים בשיתוף ארגון ה-claims, סל לפסח ושישה מבחני תמיכה לביטחון תזונתי. בנוסף, משרד הרווחה מטפל ב-108,000 משפחות בנזקקות עוני, והמשרד מסייע בתזונה שוטפת. שימו לב, מעבר לנזקקות עוני וביטחון תזונתי לא נשכח שיש 205,000 מושמי רווחה שלנו במסגרות ובמוסדות, וכל התזונה שם 24/7 על המשרד, וזה בנוסף לביטחון התזונתי. נשיאה בתזונה שוטפת ל-205,000 משפחות במסגרות רווחה – ברחבי הארץ יש 133 מרכזי עוצמה ב-122 רשויות בהיקף תקציבי של כ-206 מיליון שקל. מרכזי עוצמה, רבותיי, למי שלא יודע – במחלקות הרווחה יש מרכזי עוצמה שמסייעים למשפחות שנמצאות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז למה סגרתם את מרכז העוצמה של אלו"ט? אלו"ט פרסמה אתמול. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> את שאלת שאלה – רוצה תשובה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. אלו"ט – אגודה לילדים אוטיסטים, אני רק מזכירה. זו עמותה לילדים בסיכון. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> רגע, רגע. צר לי להגיד לך שהכשילו אותך, ואת לא פראיירית, ואני מכיר אותך. תני לי רגע, תבדקי: אלו"ט השתתפה במכרז, ואני אומר לך: ברשלנותה – ויסלחו לי על כל עבודת הקודש שהיא עושה – ברשלנותה הפושעת היא זלזלה בהליך המכרזי והפסידה בכל המכרזים. ועכשיו אני יעקב מרגי צריך לראות איך אני פותר את הבעיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך למה זה חשוב. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> אז זה לא קשור למרכז העוצמה. תני לי רגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את תוכלי להתייחס דקה מהצד בשקט אחר כך, אחרי התשובה שלו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. אנחנו פותרים את זה בשנייה, פותרים את זה ברגע. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לשרים שלא מצויים בחומר יש יתרון לעלות לפה, אז הם לא מתחייבים. אבל אחד שמצוי בחומר, אי-אפשר לאתגר אותו. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – לשמוע תשובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך? מישרקי, באמת. אתה כל כך מרוכז בתשובות. אני לא עומדת – – – שלך. רק להגיד לך שאתה צודק על המכרז, אבל לאלו"ט יש ידע מאוד ספציפי על קשיים שקשורים למשפחות לילדים אוטיסטים. זה לא דומה לאף מרכז חוסן אחר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זה דיון פרטי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וזהו, גמרנו. סומכת עליך שתפתור את זה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> זהו, לא רוצה להגיב. אם אני אגיב, אלו"ט עלולה להיפגע. עדיף לא להגיב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סומכת עליך שתפתור את זה, למרות האי-מכרז, כן מכרז. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> טוב, אנחנו נפתור את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, תודה, תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שלא יודע מה זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> באשר להקטנת הפערים ומניעת אי-ביטחון תזונתי בקרב השכבות החלשות באוכלוסייה, בימים שבשגרה משרד הרווחה שם לנגד עיניו את פעילות התמיכה התזונתית בפלטפורמות השונות כפי שאמרתי. בנוסף, משרד הרווחה – אפילו אני עם הקשב והריכוז הגבוה, הוצאת אותי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סומכת עליך שאתה נצמד מייד – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בנוסף, במשרד הרווחה מטופלות 108,000 משפחות בנזקקות עוני, והמשרד מסייע בתזונה שוטפת, כפי שאמרתי, ל-250,000 מושמים במסגרות הרווחה. המשרד מקיים מדי שנה מאז 2022 מיזם משותף עם הקרן לידידות בהיקף של 70 מיליון ש"ח – 35 מיליון ש"ח נוספים מהמשרד ו-35 מיליון ש"ח מהקרן – כאשר במסגרת הפריטים לסיוע נכללת גם האפשרות לסייע בתחום המזון. ברצוני לציין כי בימים אלה משרדנו עומד בחזית האזרחית למען אוכלוסיות היעד של המשרד, כאשר הדגש הוא בעיקר על משפחות בעוטף שפונו מבתיהן כמו גם סיוע לחטופים ולבני משפחותיהם. תחום הביטחון התזונתי הוא חלק בלתי נפרד לגבי כל משפחות המפונים, וניתן מענה הולם גם במסגרות האלה. משרדי פועל באופן ישיר מול אוכלוסיית היעד במענה מיידי על הצורך הבסיסי של ביטחון תזונתי. חבריי חברי הכנסת, א. אני מודה לכם על שהעליתם את הנושא הזה לסדר-היום של הכנסת. כפי שאמר חברי יוני מישרקי, בימים אלה מונחת לפתחה של הכנסת הצעת חוק להקמת הרשות למאבק בעוני. זו בדיוק המטרה של הרשות הזו – לתכלל, לשים בתשומת לב 24/7 את הסוגיה הזו של המאבק בעוני. אני מזכיר, ואומר את זה בכל הזדמנות שאני אעלה לדוכן: משרד הרווחה הוא לא הבעיה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> – – משרד הרווחה הוא הפתרון. מטופלי הרווחה, הן בתחום העוני, הן בתחומים אחרים – מטפלים בכשלים, לעיתים, האובייקטיביים והלא-אובייקטיביים, של משרד הבריאות, של משרד החינוך, של משרד האוצר. הפערים בחברה הישראלית – ככל שהמשרדים כולם יעבדו עם תשומת לב לצמצום פערים, משרד הרווחה יתפנה לדברים אחרים נוספים, שאין ברירה, צריך לטפל בהם. כל עוד יש משפחות רבות שחיות מתחת לקו העוני, האתגר של מדינת ישראל הוא להגדיל את אותה ההכנסה הפנויה שלהם, שהיא דלה, כדי להציף אותם אל מעבר לקו וכדי להרחיק אותם מקו העוני, כי גם לעומק העוני יש משמעות. אז אני מודה לכם, חבריי, ואני חושב שצריך להיות המשך דיון בנושא הזה. כפי שאמרתי בתחילה, זה לא צריך להיות בוועדת העבודה והרווחה כי זה לא תחום של הרווחה, זה תחום הצלת מזון; הצלת מזון זה פר אקסלנס לוועדת הכלכלה. משרדי הממשלה הנוגעים בדבר צריכים להקים איזה מנגנון – אני לא זורק את זה מעצמי – אפשר בשיתוף משרד הרווחה והמשרד להגנת הסביבה, וקיימות, כל מי שמתעסק. איבוד מזון במדינת ישראל זה אתגר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש הרבה ניסיון בעולם. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> הוכיחה לנו עמותת לקט ישראל, מהכמות הגדולה שהיא כבר מצליחה להוציא, מה אפשר לעשות עם זה. תארו לכם, עם הכמויות שלא מצילים מה עוד אפשר לעשות. ברוכים תהיו. אני מסכים לדיון ועדה, ומה שתחליטו, לאיזו ועדה שתחליטו. אני רק המלצתי. הכנסת סוברנית. אני חסיד של עקרון הפרדת הרשויות, לכן הכנסת סוברנית לקבוע באיזו ועדה זה יהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת פרידמן, רצית להתייחס. בבקשה, דקה מהצד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, שר הרווחה, אתה צודק במיליון אחוז. זה לא המקום של ועדת הרווחה. אני פשוט רוצה, בנוסף לכל הנתונים, לתת איזושהי נקודת מבט טיפה יותר רחבה. לנושא המזון במדינת ישראל צריכה להיות תוכנית לאומית מלמעלה, שכוללת בתוכה גם את אובדן המזון, אבל גם את תכנון החקלאות, וגם את הטמנת האשפה – שזה המשרד להגנת הסביבה כמו שאמרת, אדוני השר. היא כוללת בתוכה את ועדת המחירים, מה המחירים בפיקוח, מה המחירים שלא בפיקוח, ולמה בוועדת מחירים לא יושב אף נציג של משרד הבריאות. ואז אנחנו מגיעים למצב שמהעניים ביותר כל אדם רביעי מאובחן עם סוכרת. יש פה בעיה של תוכנית לאומית מלמעלה על המזון בישראל. מה החקלאים מגדלים? מה מדינת ישראל צריכה שהחקלאים יגדלו? לעודד אותם לגדל את זה. אנחנו לא מתחשבים לא במשבר האקלים ולא במשברים גיאופוליטיים, אין תכנון מלמעלה. לכן, אדוני שר הרווחה, הייתי מציעה תוכנית שצריכה לשבת במשרד ראש הממשלה, כי זה באמת צריך להיות מאוד מאוד רחב, ולא להסתכל על זה בצורה צרה, רק של אובדן המזון, אלא זה משהו הרבה יותר רחב. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נצביע על – ועדת הכלכלה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כלכלה. רגע, רבותיי, משה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת רוט, ועדת הכלכלה? << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> אנחנו לא אחראים על – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יעקב, יכול להיות שזה בריאות, כי הסיפור הכי גדול עם אובדן מזון הוא איך מבטיחים את הנושא של סטנדרט הבריאות לשימור המזון. זו הסיבה שהממשלה לא קידמה את העניין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מישרקי, אתה רוצה את זה אצלך בבריאות? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה את זה בכלכלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בכלכלה? חבר כנסת רוט, חבר הכנסת רוט, על מה מצביעים, אדוני? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אנחנו נצביע על להעביר את זה לוועדת הכנסת, שתכריע לאיזו ועדה זה יבוא. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון לוועדת הכנסת, שתכריע איזו ועדה תמשיך את הטיפול. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1705).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני כבר חשבתי משהו אחר. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לפחות, גלעד, השר הולך לחסוך לנו את הארכיון – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה, אדוני? סליחה? אני לרגע שמחתי, אבל לא. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, הינה, אכן צירוף מקרים, אדוני היושב-ראש, שדווקא אתה מנהל את הישיבה כשהחוק הזה מגיע. החוק הזה הוא ההוכחה שגם הדברים שאתה עושה וגם הדברים שאני מנסה לעשות הם באמת לגופו של עניין, כשם שקידמנו מהלך חשוב לסייע למתמחים בתקופה הקשה הזאת, ואני מקווה שהוא יגיע לקריאה שנייה ושלישית באמת בהקדם האפשרי כאן במליאה. יש גם דברים שבהם צריך לסייע לציבור עורכי הדין ולציבור עורכי הדין שפרשו. כאשר יש דבר כזה, שוב, באופן ענייני לחלוטין אני חושב שצריך להתגייס ולעשות, וכך אני משתדל לפעול. לכן, אני מתכבד באמת להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק לשכת עורכי (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד–2024. החוק הזה בא בעצם לתקן את המצב החוקי הקיים שקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי דין), התשל"א–1971 – כדי להבין ממתי הכללים האלה, עידן שלא דומה בכלל למה שאנחנו חווים היום. צריך לומר שהגיונם של הכללים הקיימים לא כל כך ברור אפילו לשעתם, כאשר הם נקבעו, כי הם קבעו שני דברים שאין בהם הרבה היגיון. מצד אחד הם קבעו שמירה של החומר רק לחמש שנים, והדבר הזה מתעלם אפילו מאלמנט ההתיישנות במשפט האזרחי, שכידוע ברוב המקרים היא ארוכה יותר; מן הצד השני, הם גם קבעו חובה של עורך הדין לפנות ללקוח או ליורשיו כדי לבער אחר כך את החומר, תהליך שהוא כמעט בלתי אפשרי בחלוף השנים, למצוא באמת את הלקוחות או לדעת אפילו מי היורשים, לא כל שכן לפנות אליהם. למה עורך דין שטיפל עבור לקוח באיזשהו תיק צריך לדעת שהלקוח נפטר, ולעקוב אחרי כל תולדות חייו ולחפש את צו הירושה שלו ולמצוא את היורשים, כל זה כדי לבער איזה תיק שנמצא אצלו, אחרי שנים שהטיפול בו כבר הסתיים? זה דבר בלתי הגיוני לחלוטין. לא רק זה, אלא שצריך היה, על פי הכללים האלה, לשלוח הודעה בדואר רשום, עם כל הסרבול העצום שכרוך בעניין הזה. והדבר הכי הזוי בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, כל הסידור הזה טוב כמובן כל עוד עורך הדין נמצא ופעיל. אני בכלל לא יודע אם כללים כאלה של הלשכה אפשר בכלל להחיל למשל על עורך דין שהתלה את רישיונו או פרש – שאלה מאוד גדולה, לדעתי בכלל אי-אפשר – ובטח ובטח כאשר עורך הדין נפטר והולך לבית עולמו. קורה תהליך מאוד פשוט: משפחתו ניגשת אחר כבוד אל התיקים, מעמיסה אותם על צפרדע הזבל הקרוב, ובזה העניין הזה נגמר, ואחרי כל שנות השמירה הזאת ללא שום תכלית, בסוף גם שום דבר לא קורה ולא יוצא מהעניין הזה כלום. נטל מיותר לגמרי, עם עלויות עצומות על ציבור עורכי הדין, על משרדי עורכי הדין, בעיקר על עורכי הדין העצמאים שמנהלים משרדים קטנים ושסובלים פה באמת מנטל רגולטורי וכספי שמלווה אותם שנים ארוכות ללא שום הצדקה. אתם יודעים, זה כאילו קרן כזאת, קרן ששומרת על דברים ללא תכלית, ללא שיש מישהו שנהנה מהם, ורק עם הטלת מגבלות ועלויות שאין להן שום הצדקה. אגב, בדין הקיים – שוב, אין זה פלא נוכח המועד שנקבע – אין בכלל התייחסות לכל העולם הדיגיטלי. היום, אדוני היושב-ראש, מה שפעם היה תיקי נייר – ואני, כשנכנסתי לכנסת עוד היינו בשלב שהיו ניגשים עם כתבי בית דין ומגישים אותם ומקבלים מדבקה ושמים אותה על הנייר הכתוב וממציאים את הדברים בדואר וכו' – היום עם המעבר המסיבי לעולם הדיגיטלי אין בכללים האלה שום הסדרה של החומרים, שרובם ככולם היום הם כבר לא חומרי נייר. לכן, לאור כל הדברים האלה, המטרה בהצעת החוק הזו היא להסדיר את הטיפול בחומר הארכיוני שנמצא בידי עורך הדין, לתקן את חוק הלשכה ולבצע בעניין הזה כמה תיקונים כדי להסדיר את הנושא הזה באופן שמתאים לימינו. קודם כול, מוצע לקבוע תקופת שמירה עקרונית של שבע שנים. נדמה לי שההיגיון ברור נוכח כללי ההתיישנות. מוצע, כמובן, לאפשר לעורך הדין ולקוחו להתנות על תקופת השמירה האמורה ולהסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת, ארוכה או קצרה יותר. גם ההיגיון בדבר הזה מובן, בסוף הלקוח מגיע לעורך הדין כדי לקבל שירות משפטי, לא כדי לקבל שירותי ארכיון, וזה, נדמה לי, ברור לחלוטין. מוצע לקבוע בתוספת השנייה להצעת החוק מסמכים ייחודיים שככלל יש חשיבות בשמירה עליהם או בתצורת המקור שלהם, כמו צוואות, שטרות, שיכול להיות שיהיה בהם צורך בהמשך, וזאת כדי לאפשר גמישות וגם יכולת באמת להכניס תיקונים בלי הליך חקיקה מלא של הרחבה כזו או אחרת, אם יש איזשהם מסמכים מסוימים שקיימים היום או אולי יהיו כאלה בעתיד שיש באמת צורך בשמירתם לתקופה אחרת. לכן מוצע ששר המשפטים יוכל לשנות את התוספת הזו ולהוסיף מסמכים כאלה ככל שיהיה בכך צורך. כמו כן, מוצע שבמהלך תקופת השמירה שאנחנו מגדירים בחוק – ואני מדגיש את העניין הזה, כי לטעמי בניסוח של החוק יהיה צורך בוועדה לדייק את הניסוח כדי שהדברים יהיו לגמרי בהירים. אני מוכרח לומר שכשקראתי את החוק לפני הדיון חשבתי שאולי בכל זאת צריך להבהיר את הנקודה הזאת בצורה יותר טובה בניסוח. הכוונה היא חדה וברורה: מוצע לקבוע באופן מפורש שבתוך תקופת השמירה – לא מעבר לה, בתוך תקופת השמירה – תהיה אפשרות להמיר חלק מהמסמכים למסמכים אלקטרוניים ולשמור אותם בדרך אלקטרונית ולאו דווקא פיזית. כמובן שלאחר תקופת השמירה זה עניין וולונטרי – אם עורך הדין ירצה לסרוק את המסמכים ולשמור אותם, הוא יכול, ואם לא – הוא יוכל לבער אותם ללא סריקה. זאת אכן הכוונה. בחוק יש באמת הוראות לעניין השמירה הדיגיטלית. אני חושב שההסדר שהצעת החוק מביאה הוא הסדר מאוזן: מחד גיסא הוא נותן הארכה של כמה שנים, מקיים את התכלית האמיתית של שמירת המסמכים, ומצד שני מייצר בהירות וודאות לגבי היכולת לבער את המסמכים, מפסיק את המצב שתיארתי אותו קודם, שאין בו שום הצדקה. חשוב לי גם לומר שההצעה הזו לא גובשה בחלל הריק. נעשה כאן תהליך ארוך מאוד, ואני רוצה להודות לכל הגורמים שעסקו בעניין הזה, ובראשם ליועצת המשפטית של משרד המשפטים עו"ד לאה רקובר ולצוות שלה. נעשה כאן תהליך של שיתוף ציבור; תהליך של בחינת השפעות הרגולציה על ציבור עורכי הדין; נעשתה סקירה משווה בין-לאומית לבחינת החובה הקיימת בנושא הזה במדינות אחרות; נעשה שיתוף ציבור בעזרת פרסום התזכיר המוצע באתר חקיקה ממשלתי וכמובן פתיחתו לתגובות הציבור; נעשה סקר גם בעניין הזה ונערכה קבוצת מיקוד עם נציגים ממשרדי עורכי דין ובהשתתפות נציגי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין. אני חושב שהתוצאה שמובאת כאן היא באמת תוצאה קוהרנטית, מעמיקה, מסודרת, שתעשה סדר בתחום הזה ובהחלט תעשה אסדרה שתהיה לתועלת כולם ותקל על נטל מיותר שקיים היום ואיננו מביא תועלת. על כן, אדוני היושב-ראש, אני כמובן מבקש שההצעה הזאת תאושר בקריאה ראשונה ותועבר ­– אני מניח – לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך המשך הליכי החקיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. רשימת הדוברים סגורה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מבקש לנצל את שלוש הדקות שעומדות לרשותי על מנת לדבר בעניינם של החטופים, אך ארשה לעצמי לומר – לא בציניות, אדוני השר – שהלוואי שכל המהלכים שלך מול השחקנים הנוספים בעולם המשפט הישראלי אכן ייעשו בענייניות גרידא, לרבות קידום מינוים של עשרות שופטים שחסרים בבתי המשפט בכל הערכאות. אני מקווה שסדרי העדיפויות שכולנו מחויבים לאמץ בעקבות התקופה הקשה שאנחנו מצויים בה יחלשו גם על ההתנהלות בתחום הזה. מכובדיי השרים, כאמור, אני מבקש להתייחס לסוגיית החטופים. לפני שעה לא ארוכה עמדה כאן השרה סטרוק, דיברה ברגישות רבה על עניינם של החטופים ועל משפחות החטופים. השרה סטרוק ביקשה להביע הערכה במיוחד למשפחת ליבמן ולאותן משפחות חטופים שמציגות עמדה מסוימת לגבי המאמצים המדיניים והבין-לאומיים לשחרור החטופים. ואני בהמשך לדבריה של השרה סטרוק, לא בסתירה, מבקש לנצל את הבמה כדי להביע את הערכתי העמוקה לכל משפחות החטופים ולכל אותן משפחות שהתאגדו במסגרת המטה, מטה המשפחות להשבת החטופים; אותן משפחות שמבינות שבחברה דמוקרטית, גם בזמן מלחמה, חשוב להפעיל את הכלים האזרחיים והדמוקרטיים שעומדים לרשותנו האזרחים על מנת להבטיח שנושא גורלי יימצא באמת ובתמים לנגד כל העוסקים במלאכה. ואין לי חשד שמישהו ממקבלי ההחלטות פועל פה בציניות. אבל בשל ריבוי המשימות והאתגרים הלאומיים, צריך לומר שאלמלא משפחות החטופים הציבו בצורה ברורה ובעוצמה ציבורית את עניין יקיריהן על סדר-היום התקשורתי והפוליטי, ריבוי המשימות וריבוי האתגרים עלול להביא למצב שבו המשימה הזו, שהיא הדחופה ביותר מבחינת לוחות הזמנים, תידחק הצידה. ובהקשר הזה, אדוני, ובכך אסיים, אני מבקש לומר בצורה ברורה: הניסיון להציג את התזה שמרחב הפעולה היחיד שיש לממשלת ישראל בעניינם של החטופים הוא או המשך הלחימה או עצירה מוחלטת ונסיגה – זהו משחק לידי החמאס. על ממשלת ישראל מוטלת החובה להציג מדי יום רעיונות יצירתיים ויוזמות ומהלכים בזירה הבין-לאומית, ובדיאלוג ישיר עם הגורמים הרלוונטיים, על מנת לקדם את עניינם של החטופים ולהביא לעסקה נוספת. ואני מחזק את ידי המשפחות הפועלות במסגרת המטה, שמגיעות לכאן – תודה שאתן מזכירות לנו את החובה שלנו כנבחרי ציבור לעשות הכול – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – לא ברמת הסיסמאות, אלא בפעולה מדינית, פוליטית וצבאית על מנת להשיב את אותם יקירים הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אריאל קלנר – לא נמצא. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> שאלו אותי כאן מאחור לאן נעלמתי. אז לא נעלמתי. אני חושב שכדאי לשמור על שיח מכבד בינינו, חברי הכנסת, כדי להוות דוגמה לציבור הישראלי. חשוב, בין היתר, מעבר לכבוד ההדדי שיש בינינו, גם להראות את זה כלפי העם, עם כל הנחישות, גם בלחימה, גם בהחזרת החטופים. אני רוצה לחזק את המשפחות קודם כול. כולנו עושים ימים ולילות – גם בוועדות, גם בחוץ, גם בתודעה הכללית לגבי החטופים, חשיבות עליונה להחזיר אותם. חשיבות לא פחותה היא ניצחון על החמאס, לנצח את החמאס. אתה יודע, אני מנצל את זה לדבר פה – אני מקווה שלא עושים פה הדבקות, חוץ מהניו-מדיה אולי, בכנסת. אני חושב שלא פחות חשוב זה שגם לתקשורת יש אחריות – זאת אומרת, לא לסלף דברים. אתם יודעים, אני לא דיברתי בתקשורת כשבועיים, לא, אופיר? לא שמעתם אותי, כי אני גיליתי שגם כשאתה בא לדבר משהו חיובי, בסוף לוקחים את המילה הראשונה, המילה האחרונה, והופכים את זה למשהו רע. אני קורא לכולם פה, גם לתקשורת – אני מבין שיש לכם את הרצון לטרוף חבר כנסת מימין, אבל תבינו דבר אחד: גם לכם יש אחריות. כולנו, כל עם ישראל כרגע צריך להיות מאוחד סביב המטרה והאתגרים שבדרך. לא צריכים להילחם אחד בשני, לא להילחם אחד בשני, אני אומר עוד פעם, לא לסלף דברים, לא להמציא דברים, לא ליצור שנאה יש מאין. ואני אומר עוד פעם: גם האויבים שלנו, שלא יחשבו שאנחנו נחלשנו איפשהו. אנחנו עדיין חזקים, בכל הכוח בלחימה מול האויבים, ושם צריך לרכז את הכוח שלנו ואת המאמץ שלנו. כולנו ביחד, כולם. כמעט כולם. בזה אנחנו צריכים להתעסק היום. בגלל זה אני קורא לשלום בין האחים, בין עם ישראל, כולנו ביחד. ראיתי שהדברים עולים לרמות כאלה שהעדפתי לא לדבר יותר בתקשורת בתקופה האחרונה, ואני עוד אחזור כשהדברים ישתנו, אופיר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הם מחכים לך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> שיחכו. שתהיה סבלנות. קודם כול ננצח את החמאס – יותר חשוב מאשר לנצח אחד את השני בתוך עם ישראל, זה מה שאני חושב. אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות. הסיפור הזה, הוא קורע את כולנו. אנחנו רואים שהנופלים – גם באסון שקרה לפני יומיים וגם בכלל בלחימה הזאת אנחנו רואים שזה פוגע בכל חלקי העם. אנחנו רואים לפי שמות הנופלים והאזורים של הנופלים – אם זה קיבוצים, מושבים, מתיישבים – שיש כאלה שאוהבים לקרוא להם מתנחלים – מיהודה ושומרון, מהצפון, מהגולן, מכל הארץ. המלחמה הזאת לא דילגה על אף אחד. המחירים שאנחנו משלמים כבדים מאוד. אני שולח תנחומים למשפחות. אני רוצה להגיד שהחיילים שלנו גיבורים – גיבורים – והם מוערכים על ידי כולנו, וכולנו מאחוריכם. בזכותכם מדינת ישראל קיימת. בזכותכם כנסת ישראל קיימת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הקשבתי רוב קשב היום לנאום של ראש האופוזיציה יאיר לפיד. אני רוצה לצטט כמה חלקים מהנאום שלו ביום החגיגי של ציון 75 שנות כנסת. אני מצטטת: "הכוח לקום מחדש קיים בתוכנו. תמיד היה ותמיד יהיה – – – אנחנו נמצא בתוכנו את הרוח והשכל כדי לבנות מדינה – – – ישראל תעשה את השינוי שהיא חייבת לעשות". ויש לי שאלה ליאיר לפיד: מה עם השינוי שאתה חייב לעשות, יאיר? איך יכול להיות שאחרי הטבח נשארת בול אותו דבר? איך יכול להיות שלא למדת כלום? איך יכול להיות שלא הפקת אף לקח? איך יכול להיות שאתה עומד פה ונואם, וזה ברור לחלוטין לכל מי שמקשיב שאתה מסרב לעשות בדק בית? איך המדינה הזו תעשה שינוי – את השינוי, אתה צודק, שהיא חייבת לעשות – אם אתה לא משתנה במאומה, לא לוקח אחריות? תרשה לי לצטט – אני חושבת שהוא ידיד שלך – את אביב גפן. רוצה שינוי? אני כאן כדי לעזור לך להבין מאיפה השינוי מתחיל. השינוי מתחיל, יאיר לפיד, בזה שאתה כבר לא מפנה אצבע לחרדים, ולא מפנה אצבע לציונות הדתית, ולא מפנה אצבע למכונת הרעל – קרי, למעלה ממיליון ליכודניקים שהיו צריכים לספוג את ההשפלה של קללות וגידופים מצד ראש ממשלה מכהן. השינוי מתחיל מזה שאתה מפנה את האצבע המאשימה אליך ובודק איפה הייתה האחריות שלך לתהום שכמעט הגענו אליה. אני יכולה לעזור לך. הפנקסנות – הפנקסנות שאתה התחלת לחלק את העם הזה למי נותן ומי משתמט, מי משלם מיסים ומי בוזז. אנחנו רואים היום מיליון ולמעלה מזה ליכודניקים מהפריפריה, שלא סוגרים את החודש בגלל המיסים שהם משלמים על חנות הרחוב שלהם, שולחים את הילדים שלהם לצבא, לחילות הכי קרביים שיש. תתקף את הרגשות שלהם, תבקש מהם סליחה. שם מתחיל הריפוי, כשנותנים תוקף. רוצה לדעת איפה מתחיל השינוי? בזה שתתנצל על זה שלא תקפת ראש ממשלה – תקפת ציבורים שלמים במשך שנה שלמה מבית היוצר שלך. חרדים לא יכלו ללכת ברחוב כי זרקו עליהם שטרות של כסף על צווארון החולצה. זה מבית היוצר שלך. איך אתה מסוגל לעמוד ולדבר על אחדות ועל ריפוי ועל שינוי? זה לא סיסמאות פורחות באוויר; זה דורש מחיר, זה דורש הקרבה, זה דורש לקחת אחריות אמיתית וכנה על הציבורים האלה. איך אתה יכול לדבר על שינוי כשמבית היוצר שלך מיטב בניה של הציונות הדתי קוללו – "משיחיסטים", מה לא, "פשיסטים". גם היום, בימים שהם קוברים את מיטב בניהם, גם היום, קוראים להם "סרטן". זה מבית היוצר שלך, יאיר לפיד. אני לא מבינה את חוסר המודעות הזה. אני לא יודעת אם זה עיוורון מרצון. אני נותנת לך את ההקלה שאתה אוהב את עם ישראל ואתה אוהב את מדינת ישראל. אני פה לוקחת על עצמי להשתנות ולא לייחס לאחרים את הרע ביותר אלא את הטוב ביותר, אבל אם זה ככה, יאיר לפיד, עצתי לך היא: תעמוד מול ציבור ענק – ענק – שקיללת, שהוקעת, שגידפת, ששללת ממנו את התרומה שלו במשך שנה שלמה. תעמוד ביושר, באומץ – זה קשה, מי כמוני יודעת – ותבקש סליחה. תסביר להם שאתה לא שונא אותם. תסביר להם שאתה נותן תוקף לחוויה האנושית שלהם. אל תוציא אותנו עכשיו לבחירות, לעוד 2.7 מיליארד שקלים. בוא איתי לוועדות ותראה כמה הקשישים צריכים את הכסף הזה, כמה נפגעי הפוסט-טראומה צריכים את הכסף הזה. תקשיב לנשים שלהם, שצריכות לישון עם גבר שישן עם חיתול, ואין כסף. אין כסף לתת לטיפול שלהם, ואתה רוצה להוציא אותנו לבחירות. יאיר לפיד, אני הושטתי יד, ורבים מהמחנה שלי. הציבור שלי האחראי מושיט יד ופעם אחר פעם חוטף ושותק. היד הזו חייבת לפגוש יד אחות. רק ככה תהיה אחדות, רק ככה יהיה פיוס – לא בסיסמאות, ובטח לא בפילוג, והכי לא בתהום שאתה ממשיך לדהור אליה ולהדהיר אליה את כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חברת הכנסת דיסטל, גם את לא השתנית בכלום. אני אסביר לך למה – את לא השתנית בכלום כי את ממשיכה בשיח הזה: יאיר לפיד, תשתנה, תגיד לנו סליחה. כל השיח הזה זה שיח של השנה שעברה. לעומת זאת, מ-7 באוקטובר אנחנו בשיח אחר לגמרי: לא פריפריה, לא דתיים–חילונים, אלא מלחמה – מלחמת קיום. מלחמת קיום של להיות או לחדול. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה שראש המוסד צריך להוציא הכחשה – את מבזה את הליכוד ואת מבריחה מנדטים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תתרגזי. אנחנו במלחמת – אני לא בריב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ששש. די, די. חברת הכנסת דיסטל, אנא. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר את הדבר הבא: אני לא שומעת, ואני לא – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. את בושה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת דיסטל, את יכולה לקרוא לי "בושה" עד מחר. זה לא מעניין אותי. הדבר היחיד שמעניין אותי זה איך אנחנו ננצח את מלחמת תופת 7 באוקטובר. ואנחנו נעשה את זה אילו לחברת הכנסת דיסטל, שהייתה שרה וישבה בשולחן הממשלה, היה אומץ מינימלי לשאול את הנוגעים בדבר: איך אנחנו, בשם כל השמות, מכניסים דלק לעזה? איך בשם כל השמות אנחנו מכניסים אוכל לעזה? אז יאמרו – היו עונים לה את מה שענו לנו: משבר הומניטרי. מצוין. אז יושבת פה חברת הכנסת שרון ניר, חברה איתי בוועדת חוץ וביטחון, שנתנה עצה מעולה. היא אמרה: אין בעיה, אם משבר הומניטרי זה התירוץ – נכניס, אבל נשלוט בחלוקה. נכניס לשטחי המחסות ונחלק את הדלק. לפחות נשלוט בזה, או באוכל. אבל לא יעלה על הדעת שנכניס את זה לידי חמאס. ואז אני שואלת: איפה השרים בממשלה שלי? אני לא באה בטענות ליאיר לפיד. יאיר לפיד הוא אופוזיציה. זכותו להיות אופוזיציה ולדבר כמו אופוזיציה. אבל חובת הממשלה שלי, והחברים בממשלה, לשאול את השאלות החשובות באמת. ובנאום הבא שלי אני אגע בעוד שאלות. אבל אני שואלת כאן את הדבר הבא: בכל הכבוד, האם תפקידנו להיות עציצים וקופים, או האם תפקידנו לשאול שאלות נוקבות? ואני אתן לכם דוגמה לשאלה נוקבת: תגידו לי אתם, למה אני צריכה שהחיילים שלי ימלכדו בתים ריקים, שאין בהם חשש שיש שם חטופים כי הבתים נבדקו, ואנחנו לא מורידים הפגזה מהאוויר? האם מישהו מוכן להסביר לי למה במשך שעות יצטרכו לעבוד כל כך קשה בלמלכד את הבתים האלה, שצריך להוריד אותם? ואגב, אני חייבת לומר פה: החיילים הלוחמים שלנו, תקשיבו לי טוב, הם עזי רוח ואנשים ערכיים, ורק בזכותם ובזכות עוז הרוח הזה, והחוסן שלהם והדבקות במטרה – רק בזכות זה אנחנו עוד נצליח לנצח במלחמה הבלתי-רגילה הזו, שאנחנו אפילו לא מתחילים להתקדם בה. אז מישהו מוכן להסביר לי למה אני ממלכדת בתים ולא יורה מהאוויר? סיפרו לי בחוץ וביטחון: אנחנו לא יורים מהאוויר כי יש חשש שיש שם כוחות שלנו ויש חשש שיש חטופים. מצוין. את זה אני מקבלת. אבל אם מלכדת בתים, מלכדת אותם אחרי שבדקת שאין שם חטופים, ואחרי שאתה כמובן מוציא את הכוחות מהמקום. אז למה, בשם כל השמות? אז סליחה, אני לא אשאל השאלה הזאת, אדוני היו"ר? אשאל גם אשאל, כפי חובתנו. כי דבר אחד מעניין אותי – לא אם יאיר לפיד רוצה ככה, ולא אם האופוזיציה רוצה אחרת. באמת, סליחה, השיח הזה לא מעניין אותי. האופוזיציה היא אופוזיציה, הקואליציה היא קואליציה. ולכן, אני אומרת את הדבר הבא: קראה לי חברת הכנסת גלית דיסטל, לפני שהיא יצאה, "בושה". זו באמת מילה שמאפיינת את אנשי המחאה, שאולי בתוך-תוכה היא שייכת אליהם, והיא כנראה לא שייכת לליכוד. כי המפלגה שאני שייכת אליה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, אל תפריע לי, כי אתה לא שמרת על כבודי מולה. הדבר שלי מפריע זה שאנחנו קואליציית ימין, מפלגת ימין, עם ערכי ימין, שצריכים לקרוא לניצחון במלחמה הזאת, בראי האויב, בעיניים של האויב, תוך כיבוש כל הרצועה, כדי שנוכל לחזור לחיות כאן בבטחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נמצא; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נמצא. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אם אני זוכר נכון, גם אתה דיברת אז על הנושא של חלוקת סיוע על ידינו ולא להשאיר אותו ככה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן, אמת. אדוני היושב בראש, חבריי השרים, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, היה פה היום נשיא המדינה יצחק הרצוג, ואני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לו על הדברים החשובים שהוא אמר גם היום כאן – להפסיק את הפלגנות והשיסוי – וגם על הדברים המאוד-ברורים שהוא אמר בשבוע שעבר בוועידת דאבוס, כשהוא נשאל על מדינה פלסטינית, והוא השיב – ואני אצטט: כשמדינות באות ומדברות על פתרון שתי המדינות, הן צריכות להתמודד תחילה עם שאלה מקדימה: מהי התוצאה של כל תהליך? האם אנחנו יכולים להבטיח ביטחון לנו ולאנשינו? האמת שהנשיא גם ענה על התוצאה הצפויה – אנחנו למדנו את זה על בשרנו יותר מפעם אחת – והוא אמר: כשאתה נסוג, אמר נשיא המדינה, אתה מקבל טרור. נסוגונו מעזה וקיבלנו טרור, זה ברור. קיבלנו עשרות אלפי טילים שנורו לעברנו מאז שנסוגונו. היה טרור לפני שיצאנו משם, ויש גם טרור אחרי – מה שקוראים "היום שאחרי", שאנחנו יודעים ומכירים אותו כבר מהיום. הקו הזה שעומדים עליו ראש הממשלה נתניהו והנשיא, זה הקו המינימלי ביותר. מה שקוראים הזכות הטבעית לחיים. האמת שזה מוזר והזוי בכלל שבפורומים מערביים כמו דאבוס, בשיחות עם מנהיגי העולם החופשי, אנחנו צריכים להגן על זה, אדוני היושב-ראש. על זה, על הזכות הטבעית לחיים. זה דבר מוזר. אבל אנחנו יודעים את האמת. ביטא אותה מאוד בדיוק ראש הממשלה דאז יצחק רבין כשאמר: מדינה פלסטינית תקום על חורבותיה של מדינת ישראל. משחק סכום אפס. ולכן, בעניין הזה לא יכולה להיות פשרה, כיוון שכל מי שמדבר בשבח מדינה פלסטינית מדבר על חיסול מדינת ישראל; כל מי שמדבר על ריבונות נוספת בין הים לירדן, הוא אומר את מה שמוצג היום גם בהרווארד: From the river to the sea Palestine will be free – מה שיאסר ערפאת קרא "תוכנית השלבים". ואנחנו בנושא הזה בעלי ניסיון, והניסיון הזה עלה לנו בנהרות של דם של בנינו ובנותינו מהיום הראשון שהפלסטיניות פרצה לחיינו כאן במזרח התיכון. מחאג' אמין אל-חוסייני, מהרוצח הראשון ההוא, שרצח מאות ערבים, והרשות הפלסטינית ממשיכה בדבקות במדיניות הזו של אותו חבר של היטלר עד היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – השמדה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מדיניות נאצית, יודנריין. מי שמוכר בית ליהודי – דינו מוות בחוק; מי שרוצח ליהודי – מקבל מוות. כן? אלו החוקים ברשות הפלסטינית, זו התרבות הפלסטינית. זה נכון כאן בארץ ישראל ובכל מקום שהיא מגיעה – וזה נכון בכל מקום שהיא הייתה, אגב: בלבנון, בתוניס, בסוריה, בירדן – בכל מקום שהיא הייתה. יש מקום אחד שהפלסטיניות מבטאת איזשהו שלטון הוגן, איזושהי התנהלות הוגנת, ולא הרס וחורבן ורצח? אבל אני רוצה לומר עוד משהו, אדוני היושב-ראש: יותר מהזכות הטבעית לחיים – ואני מחזק את הנשיא ואת ראש הממשלה שעומדים על הקו הזה – זו גם הזכות התנ"כית שלנו. הקושאן, כמו שקרא לזה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהוא יסוד הזהות היהודית. למעשה, יסוד הזהות הנוצרית – וגם המוסלמית, לאלו שלא מעוותים אותה, כמו האחים המוסלמים. והזכות התנ"כית הזאת, שנקבעה במשפט הבין-לאומי, החל מהצהרת בלפור ובמנדט שניתן בסן רמו על בסיס ההצהרה הזאת, ששם נאמר: הקמה מחדש של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל על בסיס הקשר ההיסטורי הזה, הזכות הזאת והחובה הזאת – עליה אנחנו נלחמים היום בח'אן יונס. ולכן אני אומר כאן גם לראש האופוזיציה, גם לשרי כחול לבן וגם לידידינו בעולם החופשי: פעם אחת אפשר לטעות; כשטועים פעם שנייה, הטעות כבר הופכת לפשע. זו כבר לא טעות. תעמדו כתף אל כתף עם ראש הממשלה, עם נשיא המדינה, במלחמה נגד הרעיון המרושע והרצחני הזה שנקרא מדינה פלסטינית. זה לא היה מעולם בארץ הזאת, זה גם לא יהיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, קיבלתי כמה פניות מהורים של עצורים ערבים אזרחי מדינת ישראל, וגם עצורים פלסטינים שעדיין עצורים ללא משפט. אבל אני אצטט מה שאמרה אימא, אם וורד, שהבן שלה עצור ברימונים – זה דווקא בן שנגזרה עליו שנה. הוא עובר עינויים, מכות; זורקים להם את החפצים בחוץ, זורקים להם את האוכל; גם כשהם ישנים, נכנסים ומתחילים להכות בהם – אגב, למרות שהבן שלה לא אסיר ביטחוני, הוא אסיר אזרחי. משפחה אחרת מטירה שהבן שלה עצור באירועים האחרונים – בדיוק אותן תלונות. כך גם לגבי אסירים פלסטינים מהשטחים הכבושים. היחס הוא יחס שמהווה עבירה בוטה על החוק הבין-לאומי. הגדיל לעשות מפקד כלא עופר, שנהג באלימות כלפי מרואן ברגותי, פגע בו בכתף, לדברי המשפחה ועורך הדין. זה מעשה נפשע. בדרך כלל אנשים כאלה, גם אם הם קצינים בכירים או פקידי ממשלה, חייבים לתת את הדין על עבירות כאלה – או כאן בארץ, ואם לא, אז בחוץ לארץ, אבל עדיף שישפטו אותם בארץ. לא יודע אם להשתמש בפתגם הערבי – לגבי לשפוט כאן או בחוץ לארץ את מי שממשיך לעשות עבירות – של "כל כלב ביג'י יומו", במשפט בישראל או במשפט בחוץ לארץ. גם אסירים הם בני אדם, ואם הם נשפטו אז זה העונש שלהם. מכות זה משהו סדיסטי, וצריך להפסיק עם הדבר הזה אחת ולתמיד. יש רבים שעצורים החל מ-7 לאוקטובר, חלקם עצורים על הודעות בפייסבוק. אני עדיין זוכר – מעניין לעניין באותו עניין – אנשים שהושעו רק בשל העובדה ששמו איה מן אל-קוראן, פסוק מהקוראן. זה מיותר, והדבר הזה צריך להיפסק, כי הוא הפך להיות תופעה רחבת היקף. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אבל מכיוון שהתייחסת למפקד כלא עופר, שאני פגשתי באופן אישי – איש מצוין. איש מצוין. חבל שאתה ככה מדבר עליו בלי שיש לו יכולת להגיב, אז אני אגיב: לכנות אותו "כלב" זה בטח ובטח לא ראוי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא אמרתי, זה פתגם בערבית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה למסור פה למפקד כלא עופר ולשב"ס ולחיילי צה"ל כולם שאנחנו תומכים בהם ואנחנו מאחוריהם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אמרתי שהוא אלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתת פרפרזה. נו, בסדר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – בית משפט – – – או בחו"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו תומכים בשב"ס ובמפקדיו, שימשיכו לעשות את העבודה החשובה מול הפושעים הללו. בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הם מתייחסים לאסירים כאל כלבים וכאל חיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא – לא נמצא; חבר הכנסת דן אילוז – לא נמצא; חברת הכנסת מיכל מרים ווליגר – לא נמצאת; חבר הכנסת חמד עמאר – לא נמצא; חבר הכנסת נאור שירי – לא נמצא; חבר הכנסת רון כץ – איננו. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לעומת דבריו של ראש האופוזיציה חבר הכנסת לפיד כאן היום, דברים של חולשה ודיכאון בעת מלחמה, אני רוצה להביא דברים מנאום שנשא דוד בן-גוריון לפני 76 שנים, חמישה ימים לאחר הטבח בשיירת הל"ה, כארבעה חודשים לפני קום המדינה. וכך אמר: ייתכן שיהיו לנו עוד כישלונות מרים, ואנו צריכים להיות מוכנים לכך, ושוב יש כאן תפקיד חשוב ואחראי לעיתונות, אך לא רק העיתונות – כל הארגונים והגופים הציבוריים וכל המחנכים צריכים לחשל רוחו של היישוב, שלא יתלהב ויתרגש יותר מדי מניצחון שאינו עדיין סופי, ולא ייפול רוחו מכישלון שהוא זמני וחולף. זו אינה מלחמה ליום אחד, ודרכנו לא תהיה סוגה רק הצלחות וניצחונות, וחישול כוחנו המוסרי לא פחות חשוב מאשר חישול כוחנו הפיזי. אנו עומדים בפני מערכה קשה, מערכה רבת סבל, וכולנו צריכים להתכונן לסבול יחד. זוהי מערכה שתקבע את גורל העם היהודי לאורך ימים. במערכה של החודשים הבאים, אולי בשבעת-שמונת החודשים הבאים, מקופלת כל ההיסטוריה היהודית. על סף העצמאות שלנו לאחר 1,900 שנה הוכרזה עלינו מלחמת השמד במולדתנו אנו. אין אנו בודדים לגמרי במערכה הזאת; איתנו עומד העם היהודי בכל התפוצות. אנו לא רצינו במלחמה, אך לאחר שכפו אותה עלינו, נעשה אותה ללא רתיעה. מלחמה זהו המבחן העליון של העם. עם שאינו יודע לעמוד במבחן זה, סופו כיליון. מלחמה אינה רק מבחן של כוח, אלא יותר מזה – מבחן של רצון. הועמדנו עכשיו במבחן העליון של רצוננו הלאומי. לא הרבה עמים גילו במשך ההיסטוריה רצון קיום עקשני והירואי כעם היהודי, ואין עם שנתנסה בניסיונות מרים ומרובים כאשר נתנסינו אנחנו היהודים. לא נכנענו – לא נכנענו כשהיינו במשך מאות שנים מוקפים אויבים בכל העולם; לא נרתענו מפני כוח פיזי עליון, והכלל הצבאי הידוע של נפוליאון, שהכוח המוסרי עולה על הכוח הפיזי, הוכח יותר מכול בהיסטוריה היהודית. לא נעשה מלחמה זו רק ברוח; נעמוד בחיל ובכוח, אבל גם החיל וגם הכוח יודרכו על ידי רוח ללא חת, רוח עם עולם, שלא ידעה אף פעם מה זאת כניעה. המגינים, הנוטרים והנהגים שלנו עומדים יום-יום בחזית האש, מושיטים את ידיהם דרך אלפי שנים לגיבורי ישראל בכל הדורות – לרבי עקיבא ובר כוכבא, למגיני יודפת ומצדה, למכבים, לנחמיה בן חכליה, ליואב בן צרויה, לדבורה הנביאה ולברק בן אבינעם וליהושע בן נון. אם לא נירתע מסבל, מקורבנות וממאמץ עליון, נגיע למחוז חפצנו ההיסטורי. עד כאן דבריו של ראש הממשלה הראשון, ואני מציע לראש האופוזיציה ללמוד מדבריו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת ואליד אל-הואשלה – איננו; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו. חברת הכנסת שרון ניר, אחרונת הדוברים, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הגיע הזמן שהמנהיגות תלמד איזה דבר אחד או שניים מהעם הנפלא שלנו. 24 הנופלים אתמול הם פסיפס של החברה הישראלית היפה: תל אביב ורהט, בני דקלים, אלעזר וגבעתיים, חיפה ואלון שבות, הרצליה וקרני שומרון, ראשון לציון, פרדס חנה, ירושלים וקריית ארבע, רמת גן, מבוא ביתר וראש העין. בצה"ל אין ימין ושמאל; אין דתיים או חילונים; אין תל אביבים או מתיישבים; אין פריבילגים ולא פריבילגים – יש גיבורים מכל חלקי החברה הישראלית, גיבורים שנלחמים כתף אל כתף למען מדינה אחת ולמען הדורות הבאים. כולנו צריכים להבין שזו לא העת למלחמות היהודים – זו העת לנצח את האויב הרע והאכזר והמר. עלינו לעמוד בכל מטרות הלחימה, ולעשות זאת בשכל, בתבונה וברגישות. עלינו להשיב את החטופים, ועלינו לחסל את התשתיות הצבאיות והשלטוניות של החמאס. ולכם, הנופלים הגיבורים, הלוואי שנהיה ראויים לכם. יהי זכרם של הנופלים ברוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, גברתי. אדוני שר המשפטים, רוצה לסכם, או אין צורך? אין צורך. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. נא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42) (שמירת חומר ארכיוני בידי עורך דין), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1700; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 134; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. << דובר >> ארז מלול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שהוצעה על רקע המצב המיוחד בעורף, והחשש שמטעמים שונים הקשורים במלחמה, דוגמת שירות ארוך במילואים, פינוי מהבית והתמודדות קשה עם אבל, אזרחי ישראל אינם פנויים לנהל את ענייניהם המשפטיים בימים אלה, וחלק מתביעותיהם בסיכון להתיישנות. אגיד כבר בראשית הדברים שמדובר בהצעת חוק חריגה, שסוטה מכללי ההתיישנות הרגילים ועשויה לפגוע במידה מסוימת באינטרס ההסתמכות והציפייה של נתבעים פוטנציאליים. ההצעה גם תקדימית במובן זה שלראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל אנו מאפשרים להחיות תביעות שכבר התיישנו. הדבר נעשה על רקע הנסיבות הייחודיות של האירועים הנוראיים של 7 באוקטובר וההתפתחויות בעקבותיו, וגם זה אחרי דיונים משמעותיים בוועדה ומחוצה לה, שבעקבותיהם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באיזון שעשינו, ארז, עשינו את זה תקופה מאוד קצובה. כן, כל הכבוד. << דובר_המשך >> ארז מלול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – נעשו שינויים משמעותיים בהצעה הממשלתית, במטרה לפשט ולתחום את ההסדר, וכן לסייע לכמה שיותר אוכלוסיות. מוצע לקבוע כלל שלפיו תקופות התיישנות של עילות תביעה אזרחיות יושעו למשך חצי שנה מ-7 באוקטובר, ותקופה זו לא תבוא במניין הזמן לחישוב מרוץ ההתיישנות, אך זאת כפוף לכמה תנאים וחידודים: ראשית, לגבי תביעות שכבר התיישנו בין 7 באוקטובר ליום חקיקת החוק, מוצע לקבוע כלל של החייאה אוטומטית, ואולם בשל חריגות ההסדר ניתן שיקול דעת לבית המשפט לקבוע כי ההסדר לא יחול עליהן, מטעמים מיוחדים שיירשמו. כך, למשל, אם הנתבע הסתמך על חלוף תקופת ההתיישנות ובעקבות זאת שינה את מצבו לרעה על ידי ביעור כל החומר שיכול לשמש אותו בהגנתו, או אם התובע השתהה בהגשת תביעתו ומלחמת חרבות ברזל כלל לא השפיעה עליו ועל פניותו להגיש את תביעתו במועד – יוכל בית המשפט לקבוע שהתביעה התיישנה לפי הדין הרגיל, ערב התיקון. שנית, לגבי תביעות במקרקעין, שלהן תקופות התיישנות ארוכות באופן יחסי, מוצע לקבוע שהכלל האמור יחול רק אם התביעה הייתה בחצי השנה האחרונה להתיישנותה ב-7 באוקטובר, כלומר חצי השנה שמ-7 באוקטובר עד 6 באפריל לא תיספר במרוץ ההתיישנות רק אם התביעה הייתה אמורה להתיישן במהלך תקופה זו. שלישית, מוצע להחריג מתחולת ההסדר כמה הוראות התיישנות בחיקוקים שונים. מדובר בהוראות הקובעות התיישנות מהותית, לרוב מכוח אמנות בין-לאומיות, ומקרה אחד שבו הפסיקה קבעה שהחלת עילות ההשעיה של חוק ההתיישנות מנוגדת לתכלית החוק הספציפי. להצעה לא הוגשו הסתייגויות. לסיום, אני רוצה להודות לידידי חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, שמאז תחילת המלחמה עושה רבות ונצורות למען כלל הציבור שנפגע, או שיש חשש שייפגע, בתקופת המלחמה, בחוק הזה הספציפי או בחוקים אחרים. כמו כן, אני רוצה להודות ליועץ המשפטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לחברתי טלי גוטליב מהוועדה שעזרה בקידום החוק הזה. << דובר_המשך >> ארז מלול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גם. כשאני מדבר על היושב-ראש אני מדבר גם על עצמי ועלייך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל באמת אני חייבת להגיד לך, מלול, על ניסיונך בתוך החוק הזה. קיצרת דרמטית את התקופה שהציעה הממשלה, ובגלל ההבנה שלך על זכויות נוספות – – – וזכויות מתדיינים ונתבעים פוטנציאליים, זה קוצר דרמטית. << דובר_המשך >> ארז מלול (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה רבה, טלי. כמו כן, אני רוצה להודות ליועץ המשפטי של הוועדה, ד"ר גור בליי, שפועל במקצועיות ובמיומנות רבה בתקופת חירום זו על מנת לסייע לתהליכי אישורי החקיקה לעבור. יש לו הרבה חוקים, הוועדה מאוד פעילה, והוא לא נח, ואני עד לכך וער לכך. אנחנו, חברי הוועדה, מטרידים אותו הרבה בעניין. יישר כוח. להצעה, כמו שאמרתי, לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי וחברות הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מבין הבקשות לדיבור שהוגשו, אני רואה שנמצאים פה חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי – חבר הכנסת מיקי לוי. לא? תודה – וחברת הכנסת מזרסקי. את רוצה לדבר? אוקיי, אין צורך אם לא רוצים. לא נכעס. נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס’ 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיף 1 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, נתקבל << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/977; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ל"ו, ישיבה 101; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים חבר הכנסת אוהד טל להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת טל, בבקשה. << דובר >> אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת יונתן מישרקי, נועדה לעגן בחקיקה ראשית את חובתם של תאגידים בנקאיים, כלומר בנקים וחברות כרטיסי האשראי, ליידע את לקוחותיהם באופן אפקטיבי על סיום הטבות בנקאיות הניתנות ללקוחות או על שינויים בתקופת ההטבה, כפי שאסביר בהמשך דבריי. התיקון המוצע יחול על הטבה הנוגעת לשיעורי ריביות או עמלות, הניתנת לתקופה העולה על שלושה חודשים. כיום הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מחויבים, מכוח כללי הבנקאות שקובע נגיד בנק ישראל, להודיע ללקוחותיהם על שינויים בתנאי ניהול החשבון, ובכלל זה על שינויים בשיעורי ריביות ובתעריפי עמלות, ועל סיומן של הטבות שניתנו לתקופה העולה על שלושה חודשים. בין היתר, נקבע בכללים כי על תאגיד בנקאי לשלוח הודעה על סיום ההטבה כאמור 14 ימים לפחות לפני מועד השינוי. אופן מסירת ההודעות ללקוחות התאגידים הבנקאיים מוסדר בהוראות ניהול בנקאי תקין שקובע המפקח על הבנקים. עם זאת, הודעות אלה נמסרות לעיתים במובלע, כחלק מהודעה הכוללת כמה נושאים, או נמסרות באופן שאינו מיידי ונגיש, ובשל כך לקוחות רבים אינם ערים לסיום ההטבה, ונושאים בתשלומים שיכלו להימנע מהם אם היו מקבלים הודעה מספקת מראש. לפיכך, מוצע בהצעת החוק לעגן, בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, את חובתם של הבנקים וחברות כרטיסי אשראי למסור ללקוחות הודעה על סיום תקופת הטבה בנקאית. וכן על שינוי בתנאי ההטבה, אם הוסכם מראש עם הלקוח על הטבה מדורגת, כלומר על הטבה הניתנת לתקופה שבמהלכה יחולו שינויים בתנאי ההטבה במועדים שהוסכמו מראש. אני אבקש להדגיש כי הבנק או חברת כרטיסי האשראי אינם רשאים לשנות את תנאי ההטבה במהלך התקופה שלגביה הוסכם עם הלקוח על הטבה בשיעורי הריבית, העמלות וכיוצא בזה, ולכן שינוי כאמור הוא רק שינוי שהוסכם מראש בין הצדדים ביחס לתקופות שהוסכמו מראש ביניהם, לדוגמה הסכם שלפיו בשנה הראשונה הלקוח מקבל הטבה של פטור מלא מעמלות, ובשנה שאחריה פטור מ-50% מהעמלות, והוא יקבל על כך הודעה מסודרת. כמו כן, מוצע להקדים בשבעה ימים את המועד שבו נשלחת ההודעה ללקוח, כך שההודעות יישלחו לפחות 21 יום לפני מועד הסיום או השינוי. הדבר יאפשר ללקוח חלון זמנים משמעותי יותר לצורך ניהול משא ומתן מול חברות כרטיסי אשראי או בנקים מתחרים. נוסף על כך, ומאחר שלא פעם מוצעים ללקוחות כרטיסי אשראי עם פטור מדמי כרטיס בשנה הראשונה לשימוש בכרטיס, מוצע לקבוע כי בהודעה על סיום הטבה בדמי כרטיס, חברת כרטיסי האשראי תציין את הדרך לסיום ההתקשרות לעניין כרטיס החיוב, כדי ליידע את הלקוח בדבר אופן ביטול הכרטיס אם יחליט לבטלו בשל סיום ההטבה שניתנה לו בדמי הכרטיס. לפי המוצע, ההודעה תישלח ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, למשל מסרון. בנוסף – זאת אומרת, זה תנאי נוסף – לאופן שבו הבנק או חברת כרטיסי האשראי שולחים הודעות ללקוח, כפי שהוסכם ביניהם. מסירת שתי הודעות ללקוח כאמור נועדה להבטיח כי הלקוח אכן יקבל את ההודעה. כדי לתת מענה למקרים שבהם ידוע לבנק או לחברת כרטיסי אשראי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה בתקשורת אלקטרונית מיידית, לדוגמה אם הוא מחזיק בטלפון כשר, מוצע לקבוע כי תישלח לאותו לקוח הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה. הוראה דומה בעניין זה קבועה כבר היום בהוראות ניהול בנקאי תקין, ומוצע כעת לעגן אותה בחקיקה ראשית. מעבר לכך, מוצע להסמיך את המפקח על הבנקים לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת הודעות אלו אם ראה כי הדבר נדרש. הסמכה זו נדרשת כדי להביא לאחידות באופן יישומו של החוק המוצע, וכן לאכיפה יעילה. לעניין אכיפת התיקון המוצע, המפקח על הבנקים יהיה מוסמך להטיל על בנק או חברת כרטיסי אשראי שלא שלחו הודעה לפי הסעיף המוצע, או ששלחו הודעה שלא בהתאם לאותו סעיף, עיצום כספי בסך 50,000 שקלים חדשים. מועד כניסתו לתוקף של החוק המוצע יהיה בתום חצי שנה מפרסום החוק, כדי לאפשר לבנקים מול חברות כרטיסי האשראי להיערך ליישום התיקון. בנימה אישית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת יונתן מישרקי, שבאמת עשה פה עבודה גדולה וחשובה בחוק הזה. חוק שבעצם רואה את האזרח הקטן ודואג לו, וכתוצאה מהחוק הזה אנשים יחסכו. גם יהיו מודעים יותר וגם יוכלו לחסוך בעמלות ובהוצאות השונות שיש מול הבנקים וכרטיסי האשראי. אז כל הכבוד לך, חבר הכנסת מישרקי. אני רוצה להודות גם לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה אריאלה, ולאיתי עצמון היועץ המשפטי המהולל, המשותף לוועדת הכלכלה ולי, שבעזרת השם יהיה היועץ המשפטי שלנו לעוד הרבה מאוד דיונים חשובים וטובים. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. לכן, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–5 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024. בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חבר הכנסת יונתן מישרקי רוצה לברך. בבקשה, אדוני. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו, שעברה עכשיו בקריאה שנייה ושלישית, אומנם לא מתיימרת לפתור את כל הבעיות והכשלים הקיימים בשוק הזה, וגם לא להיכנס בבנקים. הצעת החוק הזו היא חברתית ב-100%, מוצדקת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברים, אנא, אנא. אני רוצה לשמוע אותו. חבר כנסת טל, אני בטוח שגם אתה תרצה לשמוע את הברכה המרגשת שהוא רוצה לתת לך. חברת הכנסת גוטליב, אנא. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מדובר בהצעת חוק מאה אחוז חברתית ומאה אחוז מוצדקת, שנוגעת באמת לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. הצעת החוק הזו שהצבענו עליה כרגע מבקשת לחייב את הבנקים להודיע ללקוחות 21 יום לפני פקיעת הטבה או שינוי המסלול שאליו הם משתייכים בבנק. ולחייב את הבנקים להודיע בצורה אפקטיבית – כך קראנו לזה, וכך אנחנו מבקשים שזה יהיה גם בטלפונים כשרים ובשאר האופציות הקיימות. אני רוצה לומר דבר אחד: אתמול, כשהצבענו על הצעת החוק הזו, מדינת ישראל הייתה ביום קשה מאוד, עם נפילתם של חיילים רבים, 21 לוחמים. אני התקשיתי מאוד לשמוח, למרות שבאמת הבשורה הזו היא בשורה חברתית גדולה, היא בשורה משמעותית לאזרח. התקשיתי מאוד בוועדה. וגם היום כשאני בא לברך פה, אני אומר, יחד עם זאת, שאנחנו צריכים להמשיך לפעול למען האזרחים. הקושי הוא גדול מאוד, ובפרט שאנחנו יודעים שישנם עוד חטופים רבים המוחזקים בידי הארגון הרצחני הזה. אז יחד עם זאת, אני הייתי מוכרח לומר את זה גם כרגע, כשאני בא לברך. רבותיי, אני מודה לבנק ישראל ולשר האוצר על התמיכה והליווי בהצעת החוק הזו, ובפרט ליושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים, ידידי חבר הכנסת אוהד טל, שליווה את החוק הזה מהרגע הראשון בשמחה ובמהירות, אני מוכרח לומר. היה קשוב לצרכים שעלו – תודה רבה לך על זה. לצוות הוועדה, כמובן היועץ המשפטי של הוועדה איתי עצמון; גם אתה הזכרת אותו, ומגיע לו באמת שאפו גדול – עבודה מאומצת עם ירידה לפרטים בצורה מדויקת. כמובן, עו"ד אביגיל כספי גם כן. אני רוצה גם להזכיר לטובה, לשבח את לובי 99, שהיה חלק מיוזמי הצעת החוק הזו. כמובן, אני מודה לכולם על התמיכה, תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/987).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יוסף טייב, טטיאנה מזרסקי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב להציג את הצעת החוק. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> טלי, אני לא כמוך – אני בבת אחת, לא מחלק את הנאומים שלי לעשר. אדוני היושב-בראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להעלות בפניכם להצבעה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפודולוגים. זו הצעת חוק חשובה שיזמתי יחד עם חבריי חברי וחברות הכנסת מכלל חלקי הבית – ראינו עין בעין את הצורך בחקיקת החוק למען העוסקים בתחום. מקצוע הפודולוגיה נלמד במקצועות רבים בעולם, והמתמחים בו עוסקים במתן מענה רפואי בטיפול בכף הרגל. בישראל מקצוע זה אינו נלמד ואינו מוכר כאחד ממקצועות הבריאות המוסדרים בחוק. וממילא נוצרת בעיה שפודולוגים רבים העולים לישראל ובאו ממדינות שבהן הם למדו את המקצוע כמה שנות לימוד והתמחו בו, עסקו בו במשך שנים, אינם יכולים להמשיך לעסוק בו בישראל. יתרה מכך, פודולוגים רבים אשר היו שמחים לעלות לישראל ולהתיישב בה נמנעים מלעלות לארץ ונשארים בארצם מכיוון שהם יודעים בידיעה ברורה שלא יצליחו להשתלב בשוק התעסוקה הישראלי ושעם עלייתם לישראל הם יצטרפו למעגל האבטלה. חברים, מקצוע הפודולוגיה דומה למקצוע הפודיאטריה, ולמרות הדמיון ביניהם, מקצוע הפודיאטריה הוכלל בחוק, אבל מקצוע הפודולוגיה עדיין לא הוכלל בחוק, ולכך אנחנו פה היום נתקן את המעוות. למרות הדמיון בין שני המקצועות הללו, הם עדיין שונים זה מזה בכמה תכנים ובסמכויות, ולפיכך יש צורך להסדירו בנפרד כמקצוע נוסף בחוק. תיקון החוק שאני מציע בפניכם כאן היום יאפשר למאות בעלי השכלה בתחום הפודולוגיה שעלו לארץ ממדינות רבות, בפרט מצרפת, לעסוק במקצוע או להשתלב בשוק התעסוקה בישראל. זאת ועוד, חקיקת החוק תגרום לעידוד עלייה של ממש של רבים אשר לומדים או עוסקים במקצוע הזה, שידעו שמדינת ישראל רוצה בעלייה, מכירה בעלייה ומכירה בתחום מקצוע הפודולוגיה, וממילא זה יתרום לשוק העבודה הישראלי, שיקבל בשעריו את הרפואה הפודולוגית, שתתרום רבות לכלכלת ישראל. אבל הדבר היותר-חשוב שנרוויח מאישור החוק זה המענה הרפואי לרפואת כף הרגל, שיתפתח בישראל עם הסדרת המקצוע וייתן מענה למחלות שונות בתחום. לשם כך מוצע בחוק שבפניכם להחיל על מקצוע זה את ההסדר הקיים בחוק לגבי הכרה בהשכלה במקצועות שאינם נלמדים בישראל. בנוסף, מוצע להחיל על המקצוע את הסדר ההכרה במקצועות שנלמדו במוסדות שאינם אקדמיים, שכן כיום המקצוע נלמד בצרפת במוסדות שאינם אקדמיים. תיקון חוק זה הוא לא פחות מבשורה של ממש למאות אנשים שכבר עלו לארץ, בפרט מצרפת, ולמאות רופאים שממתינים לעלות לישראל, שעם העברת החוק יצטרפו למעגל התעסוקה ויעסקו במקצוע זה, שבו הם התמקצעו בחוץ לארץ ואף עבדו, ויוכלו להתפרנס בכבוד בהגעתם כאן לישראל. דווקא בעת הזו עלינו לפעול על מנת לעודד עלייה מכל מדינות העולם. רבים מהעוסקים במקצוע זה הם עולים מצרפת, אבל לא רק משם, שהגיעו לישראל מתוך ציונות עמוקה. רבים מהם ומילדיהם נפלו ונופלים עדיין בקרבות ברצועת עזה. אני מקפיד לבקר את המשפחות שלהם, כמו שאר המשפחות שגרות כאן בישראל – מלח הארץ של ממש, שעלו לישראל מתוך אהבת העם, הארץ והתורה. תיקון החוק הוא אבן דרך קטנה להוקיר את מה שהם עושים למעננו. אני רוצה להודות מכאן לשר הבריאות אוריאל בוסו וליושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי, יחד עם פרופ' יציב, שבאמת גילה גמישות רבה בנושא; לגורמי המקצוע הנוספים במשרד ששמו את כובד משקלם לקידום החוק; וכן לגב' אסתר בלום מארגון קעליטה, ארגון גג לעולי צרפת, יחד עם אריאלה מילר, שהיא פודולוגית במקצועה, שעלתה לארץ לפני כ-40 שנה. בעזרתם הגענו לנוסח הצעת החוק המוצעת כעת, כך שתיטיב עם העולים בכלל. אני קורא לכל חבריי חברי הכנסת מכלל סיעות הבית לתמוך בהצעה המוצעת בפניכם. הצבעה בעד החוק היא הצבעה בעד העלייה, בעד הכלכלה ובעד בריאות אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה ליונתן מישרקי. הוא מאוד עצוב שלא אמרת לו תודה רבה. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> הוא אמר, טלי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> חבל שהפרעת לו. חבל שהפרעת לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אמר ועוד איך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברים. חברים. חברת הכנסת מזרסקי מדברת בנועם, בשקט. בואו נשמע אותה. תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. יש לנו היום הזדמנות להתקדם עוד צעד קטן בשיפור מערכת הבריאות בישראל: הצעת חוק להסדרת מקצוע הפודולוגיה. הפודולוגיה היא תחום העוסק בטיפול ובמניעה של בעיות ומחלות בכף הרגל. לעיתים קרובות הפודולוג הוא איש מקצוע שיכול להציל את רגלו של חולה סוכרת, לסייע בריפוי זיהומים, להעמיד ספורטאי פצוע בחזרה על הרגליים ולטפל במחלות נוספות של כף הרגל. הפודולוגיה שומרת על בריאות ותפקוד תקין של הרגליים ומונעת כאב ואי-נוחות. אנשי המקצוע מוכשרים להתאמה מדויקת של אביזרי שיקום ומדרסים לכף הרגל. בעיות כף הרגל שאינן מטופלות כראוי עשויות להתפתח לבעיות מורכבות ואף לגרום לנכויות קשות. לא לשווא המשפט "העיקר הבריאות" עולה שוב ושוב במיוחד כשאנחנו מתבגרים. במשך שנים אני פועלת לקידום מערכת הבריאות בישראל, מערכת בריאות חשובה שאין אזרח שאינו נזקק לה. הסדרת מקצועות הרפואה השונים, בתחומים שונים, בהתמחויות מגוונות, היא חזון שעל כולנו לפעול יחד לקדם ולחזק. הכרה במקצוע הפודולוגיה תוכל לקדם מודעות והתמקצעות בפיקוח על המקצוע ולהנגיש את הידע והטיפול לתושבי המדינה. מהלך זה טוב ובריא לכולם, ואין בו מפסידים: אזרחי המדינה יוכלו ליהנות מטיפול רפואי ומניעתי מצוין; בתי חולים וקופות חולים יוכלו לחסוך כסף רב בטיפולים ובהחמרות רפואיות, קטיעות אצבעות וקטיעות רגליים מיותרות, ניידות למבוגרים ויציבות למי שמתקשה. בכך, נקל על המערכת ונמנע עומסים בעתיד. מרבית הפודולוגים בישראל עלו מצרפת, מרוסיה וממדינות אירופיות נוספות. במערב מדובר במקצוע מוכר ומבוקש, והגיע הזמן להסדיר אותו גם בישראל. הסדרת המקצוע וקביעת תקנות מקצועיות יאפשרו לפתח מסלולי הכשרה מקצועית וביצוע התנסות קלינית במוסדות בריאות ברחבי הארץ. הסדרת המקצוע לא רק תיטיב לבריאות הציבור, היא גם תסייע בקליטת עולים ובשילוב פודולוגים עולים חדשים מומחים בתחום שעלו ארצה ממדינות שבהן המקצוע מוכר כבר מזמן באופן רשמי. בישראל יש היום הרבה עולים חדשים בעלי מקצועות שלא מוכרים בארץ; עולים חדשים שרוצים להשתלב בשוק התעסוקה, להשתלב בחברה הישראלית ולהועיל לעצמם ולחברה הישראלית. עלינו לעשות מאמץ לסגור את הפערים האלה, להכיר במקצועות המוכרים בחו"ל ולאפשר את שילובם של העולים החדשים בחברה ובשוק התעסוקה בארץ. עלינו לאפשר לפודולוגים העולים לממש את מקצועם גם בישראל, תוך שמירה על רמת הטיפול והאיכות. הסדרת התחום תקל את קליטתם בארץ ותאפשר להם לתרום מניסיונם הרב לבריאות הציבור בישראל. חברים, בריאות הציבור ושיפור מערכת הבריאות הציבורית – אלו האינטרסים המשותפים של כולנו. אין קואליציה ואין אופוזיציה בכל הנוגע לבריאות הציבור. אני רוצה להודות לשר הבריאות אוריאל בוסו, ליושב-ראש ועדת הבריאות יונתן מישרקי, לחבר הכנסת יוסף טייב. תודה רבה שכולנו מקדמים את המקצוע, ותודה לכם. לפנינו הצעת חוק שתיטיב עם בריאות הציבור, תיטיב עם העולים החדשים, תשפר את מערכת הבריאות של כולנו, ואני מקווה ומצפה שכולם, כולנו ביחד, נצביע עכשיו בעד החוק ונקדם אותו, ונקדם עוד צעד נוסף במערכת הבריאות שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, המוסד נורא מוטרד ממני. כל כך מוטרד ממני, איך אני מעיזה קצת להפריע ולספר את העובדות. קבלו: לפני המלחמה פרסמתי שגב' שקמה ברסלר נפגשה עם ראש המוסד. נשלחו אליי כל מיני שופרות להוריד את הפרסום הזה. סירבתי. הפרסום שלי נסמך על מקור מהימן, שהוא לא אתר אינטרנט והוא לא עדנה קרנבל – בלי לפגוע בעדנה קרנבל. לא, מקור מהימן שסמכתי עליו. שלחו לי כל מיני אנשים: תורידי, זה לא נכון, זה פייק. אמרתי: אם אפשר, שראש המוסד יתקשר אליי והוא יגיד לי שלא הייתה פגישה בינו לבין שקמה ברסלר. אבל ראש המוסד לא מדבר עם חברי כנסת, זאת התגובה שקיבלתי. סירבתי למחוק את הפוסט. ממשלת ישראל – המוסד הוא במשרד ראש הממשלה – הוציאה הודעה שהדברים שלי הם פייק. כפי חובתי הודעתי בטוויטר שאני עומדת מאחורי כל מילה שלי אבל אני מביאה את תגובת ראש הממשלה בעניין. אגב, זה מאוד הדאיג אותי. הדאיגה אותי ההכחשה הזאת, ואני הוטרדתי ממנה זמן ארוך. אני אומרת לכם את הדבר הבא: פורסמו עוד דברים בימים האחרונים שקשורים לשיחה בין בעלה של שקמה ברסלר ליחיא סנוואר רב-המרצחים. את זה המוסד לא הכחיש, מעניין מאוד למה. המשיכו לקרוא לי "שקרנית" ושאני ממציאה. אני רוצה להבהיר פה משהו אחד למוסד, אגב כך גם לשב"כ: אני עד סוף המלחמה בשקט דממה, בשקט דממה. היזהרו לכם לפגוע בשמי הטוב וביושרי, כי שכל עוד יש לי ולשאול שאלות אני עוד יודעת, כמו: איפה הייתם, בשם כל השמות, לאן נעלמתם? איפה גורמי הביון האדירים של מדינת ישראל? איפה המודיעין הגלוי, שהשב"כ אמון על האיסוף שלו? איפה במשך שנה אימונים ארטילריים בעזה? איפה תצפיתניות, שמדווחות ומדווחות? איפה אתם? מסתירים מראש ממשלה מכהן מידע עובר לתופת אוקטובר. איפה חיל האוויר? יש לי הרבה מאוד שאלות לשאול אתכם, הרבה מאוד. עד אז אני אספוג את הדם על הכביש, כי הדם על הידיים שלי, דם החטופים. אני אספוג את: הממשלה, לכי, את אשמה. הממשלה לא אשמה לא ברצח, לא בטבח, לא באונס. מישהו פה אשם שהגבולות בישראל היו פרוצים. מישהו פה אשם בתפיסת עולם הזויה שלא שומרים על הגבולות חיילים לוחמים כמו פעם. כן, כן, כמו פעם. אתם יודעים למה כמו פעם? כי סוג האויב שלנו הוא אויב של פעם. הוא אויב מרצח, אויב אלים וסדיסטי. אבל שכנעו את הממשלות השונות שמוטב לנו צבא קטן וחזק ומוטב לנו לממן את ארגוני הטרור. היום אנחנו יודעים שקטר מממנת את ארגוני הטרור, אנחנו יודעים הרבה דברים. אבל מה שיותר מדאיג אותי – שהשב"כ, המוסד וגורמי הביון נורא חוששים ממני. מה קרה, אני רוצה שיהיה טוב לעם ישראל? מה קרה, אני יוצאת נגד הקונספציות ההזויות האלה של תמיכה, פרוטקשן ואתנן לארגוני טרור? זה לא יקרה, ולא במשמרת שלי, כל זמן שאני פה. גם אם עמית סגל יקרא לי "מופקרת" – והוא קרא לי "מופקרת", וגם אם ברוכי קרא יתהה מה אני עושה פה – הוא, החמגשיות של שרה נתניהו הטרידו אותו והוא הלך ורץ לחקור; איפה עיתונות אמיצה שתחקור את הדברים שאני אומרת? אבל אין בכם אומץ. התקשורת לא עסוקה בהגעה לחקר האמת אלא במיטוט ממשלת הימין. אני פה מתחייבת לעם ישראל. אני חיילת של עם ישראל. אם אני חיילת של עם ישראל, אני אעשה הכול כדי להחזיר את ביטחון מדינת ישראל, את ביטחון האזרחים. מי שירנן אודותיי ויטיל עליי רפש, מי ייתן ויתקיים בנו הפסוק: "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים – – – עליהם נאמר 'ואהביו כצאת השמש בגבֻרתו'". לו יהיה כן ולו אהיה ראויה למילים הללו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות רפואיים במקור זאת הצעה שלי ב-2008. אחד החוקים שעבדתי עליהם קשה כמה שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לזכותו של סגן השר ליצמן, שהיה סגן שר במעמד של שר, הוא דחף בישורת האחרונה כדי לקבל את החוק. על העוגן הזה כל כמה זמן יש הצעה נוספת, כי יש לקונות בחוק, מכובדי חבר הכנסת טייב. הצעת החוק הזאת, השתתפתי בישיבה האחרונה – אתה היוזם שלה, טייב? חבר הכנסת טייב הוא אחד היוזמים שלה. אנחנו נתמוך בה, כמובן. יש הצעה שעומדת וכבר עברה בקריאה ראשונה, של רנטגנולוגים, היא שלי ושל ח"כ בוסו, שהיום הוא שר והיא עברה לחבר כנסת יונתן משריקי. אני מקווה שהיא תבוא להצבעה בקרוב. חשוב שהנושאים האלה יוסדרו, שלא יהיה תוהו ובוהו בעיסוק בטיפולים שיש בהם מגע עם אדם, כי זה יכול לפגוע בבריאותם של אנשים. חשוב לי לעלות ולתקן את הרושם שלך. למרות שאני כועס על אלימות, אני לא אומר שאדם x או y הוא כלב, אלא זה פתגם בערבית. יש אפילו שיר בעברית. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> תסגרו את זה אחרי זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא, אמרתי לו משהו שקשור להערה שהוא זרק לי. על כל פנים, רציתי להגיד משהו למישרקי. אתה ממשיך דרכו של בוסו בנושא הזה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – של הרב דרעי, תזכור את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יכול להיות ששניכם או שלושתכם – כמה אתם סך הכול? כמה אתם, עשרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יונתן, למה אתם – לא הבנתי. לפני שנייה הוא הילל שהידים, ואתם עושים איתו פה דחקות. מריצים פה שיח רעים בין ש"ס לאחמד טיבי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, חברת הכנסת גוטליב, אנא, בואו נסיים. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לתאר. קואליציה, הוא מהלל שהידים. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> למדתי מחנוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המליץ לך הח"כ הכושל שפוטר מתפקידו שכשאני מדבר איתך אל תענה לי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה לא כושל, אתה מוקצה. אשריך, כל פעם שאתה מגנה אותי, אני – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת היא שאני מרגיש בוז גדול לאנשים כמוך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – מי שמהלל שהידים לא ראוי להיות בכנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אהיה בכנסת הבאה, אתה לא תהיה. זאת השמחה הכי גדולה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כל מי שמדבר איתך זה בושה. כבוד גדול, קודם כול, תודה רבה – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הפרסום שלך נבע מהאזכור שלך בתביעה של דרום אפריקה בהאג. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – אתה מעלה לי את הקולות. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איזה אדם, איזה כישלון אתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אין אדם בארץ – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מסית אנשים, שלא יענה לי – – – תודה רבה לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רוצה שאתה תענה לי, כי אני לא פונה אליך. אתה לא קיים לגביי. אתה לא קיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עבר הזמן, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה, תודה רבה לך. אני אומר לך את האמת – שם לך תמונת מראה. אני לא מדבר איתך, אין לי קשר איתך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אולי תעיר לו? ח << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, די. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה בן אדם אנטי-ציוני – – – אין לי קשר איתך, ואני לא רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה ציוני, אני לא. מה הבעיה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אל תנסה לדבר איתי, אני לא רוצה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה אמרת שצריך להשמיד את עזה. יא פושע, יא פושע. אתה צריך להיות בכלא, בכלא, עם חליפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בזה סיימנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בזה סיימנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – כבוד גדול – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, סיימת. אני מבקש להוריד אותו מהדוכן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא מבין למה המושב של ביסמוט ולידו הם ריקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אסור להגיד "פושע". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש להוריד אותו מהדוכן. נא להוריד את חבר הכנסת טיבי מהדוכן, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לחבר הכנסת משה סעדה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה פושע. לפי ההצהרה שלך, אתה פושע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך פעם ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מהלל שהידים, מהלל שהידים. תומך חמאס, הוא תומך חמאס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא קורא לחברי כנסת מהליכוד שהפריעו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מרים וולדיגר, בבקשה. אנחנו צריכים קצת רוגע נשי. אני מקווה שמותר להגיד "רוגע נשי", וזה לא משהו – – – << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> לי אין בעיה בכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – יועצו של ערפאת. קרובת משפחה שלו הייתה קצינת חמאס ועכשיו חוסלה, על פי מידע. << דובר >>מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אני שמחה ומודה לחבריי שהביאו וחתמו על חוק להסדרת מקצוע הפודולוגיה – לחברי יוסי טייב, לחברתי חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ליושב-ראש ועדת הבריאות יוני מישרקי וכמובן כל היתר שחתמו ובאו, הזיזו והניעו. כמובן לשר הבריאות אוריאל בוסו. החוק הזה חשוב בשני אופנים עיקריים, לאו דווקא בסדר הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אתה עכשיו מפריע לחברת הכנסת וולדיגר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מדברת על כפות הרגליים. משה סעדה, כפות הרגליים זה חשוב מאוד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תסבירי לנו, כי לא הבנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק שלא יעלה – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני לא צוחקת, זה באמת חשוב. זה נשמע מצחיק אבל זה חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> החוק הזה חשוב בשני אופנים בעיקר: דבר אחד זה עזרה וסיוע לעולים – להפוך את העלייה לקלה יותר, בעיקר לעולים מצרפת, כמו שאמרה חברת הכנסת טטיאנה – אבל לא רק משם – שלמדו את המקצוע, השקיעו ועבדו בפועל במקצוע; כשהם מגיעים לארץ, הם לא יכולים להשתלב, בוודאי לא במערכת הציבורית, כי המקצוע הזה לא מוכר. לכן, אנחנו רק מקשים עליהם, וחבל מאוד, כי אם אנחנו נסדיר את המקצוע – וזה מה שאנחנו הולכים לעשות – הם יוכלו להשתלב בעבודה ובוודאי בתוך המערכת הציבורית. כך זה יועיל גם להם, אבל לא פחות לנו, למערכת הציבורית בישראל. וכאן אני מגיעה לדבר השני, וזה בדיוק כך: בריאות הציבור. ברגע שמקצוע טיפולי לא מוסדר, יש תוהו ובוהו, יש כאוס, אין כללי אתיקה, אין מותר ואסור, הכול פרוץ. לכן, בוודאי במקצועות הטיפול נכון וחשוב שנסדיר את המקצוע הזה, ונהפוך אותו למוסדר, עם כללים, לרבות כללי האתיקה. יש לנו עוד מטלות ואתגרים רבים כדי להעביר אותו גם בקריאה שנייה ושלישית, אבל אני סמוכה ובטוחה שגם יושב-ראש הוועדה, גם השר, גם כל החברים – נוכל להתגבר על כולם, לעשות את הכי טוב, את החוק, בצורה הכי טובה, שנשמור על שני האופנים שדיברנו: גם לשמור על בריאות הציבור וגם לעזור ולסייע לעולים החדשים, שיוכלו להשתלב פה כמו שצריך. כולנו יודעים שמקצוע ופרנסה זה דבר מאוד חשוב, וכך גם נוכל לעודד יותר לעלות, שיוכלו לעלות עם מקצוע ביד ולהתפרנס בכבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יונתן משריקי. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> אני לפניו, התחלפנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך שאתם רוצים. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרבה לפני שאנשי יסוד המעלה בחרו לפני 140 שנה לנטוע עצי פרי בט"ו בשבט, והרבה לפני שבחלק מגלויות ישראל נהגו לאכול מפירות האילן ובפרט משבעת המינים ביום זה, היה ט"ו בשבט ראש השנה לאילן. המשמעות של ראש השנה לאילן היא למצוות רבות התלויות בארץ, כמו עורלה, תרומה, מעשרות וביכורים, מצוות שיחד עם תחייתנו הלאומית קמו אף הן לתחייה של התקיימות מעשית. ולכן היום הזה הוא קודם כול החיבור שלנו לארץ ולמצוותיה. לכן ברור שכשאוכלים פירות בט"ו בשבט אין שום עניין לאכול פירות מיובשים ממדינות עוינות, אלא דווקא את פירותיה של הארץ, שגם היא קמה לתחייה יחד עם תחייתו של העם, והחלה לתת את פירותיה לעם ישראל, שזהו הסימן המובהק ביותר של הקץ המגולה, כפי שקבעו זאת חז"ל בגמרא, במסכת סנהדרין. אבל השנה היום הזה מקבל משמעות עוד יותר עמוקה, כשאנחנו ניצבים בשיאה של המערכה הזאת על הארץ; מערכה בין מי ששאיפתם להשליט על הארץ ועל כל העולם את דת החרב והמוות – מי שכל שאיפתם, מגמתם ומעשיהם בפועל זה רוע, סבל, אכזריות וברבריות, כפי שחווינו בתופת הנוראית שהביאו עלינו בשמחת תורה – לבין מי ששאיפתם, מגמתם ומעשיהם בפועל הם להביא לארץ הזאת ולאנושות כולה ברכה, אור וחיים. ומי שעומדים בסבל ובאתגר הגדולים ביותר במערכה הזאת, גם בין הנרצחים, גם בין החטופים וגם בין הגולם מבתיהם, אלו אנשי הגבול, בעוטף ובגבול הצפון, שיחד עם שאר אחיהם בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן מחזיקים בעצם מציאותם את ביטחונה ושלומה של מדינת ישראל בגבולותיה השונים. ובמיוחד הדברים אמורים כלפי אותם חקלאים, אנשי אהבת העמל, החריצות, יגיע הכפיים ועבודת האדמה, שמממשים בחייהם בפועל את אותו קץ מגולה ואת ייעודי הנביאים על שיבתו של עם ישראל לעצמו, לטבעו ולהפרחת ארצו, שבהם חובה עלינו, גם כממשלה וגם כחברה אזרחית, לתמוך בכל דרך אפשרית. ובעזרת השם, יוסיפו להתגלות ולהתקיים בנו במהרה עוד יותר דברי הנביא עמוס: "הנה ימים באים נאום ה' ונגש חרש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה. ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם. ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם", אמר השם אלוקיך. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יונתן מישרקי. אחריו חבר הכנסת טייב ירצה לסכם, או שאין צורך? חבר הכנסת טייב, תרצה לסכם אחרי מישרקי, או שאין צורך? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> לא. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, האמת היא שאני מרגיש זכות גדולה כיושב-ראש ועדת הבריאות בקידום הצעת חוק הפודולוגים. ישבתי בכינוס של רופאים צרפתים, שבאו לארץ, ביוזמתו של חבר הכנסת יוסי טייב, לא מזמן. הם תמכו מאוד מאוד בלוחמים, באו לפה מתוך שליחות ציונית ואהבת הארץ. הם באו אליי ואמרו לי, תקשיב, 21 שנים מה שמונע מאיתנו לעשות עלייה לארץ, חלק מהמכלול, כמובן, הוא שאנחנו קבוצה שמתעסקת בנושא הפודולוגיה, אין לנו הכרה פה בארץ, אנחנו לא יכולים להתפרנס – יכולים להתפרנס בצורה פיראטית, לא בצורה מוסדרת – וזה מקשה עלינו. פרסתי לזה ואמרתי ליוסי: אני מודה לך על הישיבה הזאת, אני מודה לך שהבאת את זה לפתחי. מאז קיימנו דיונים. זאת גם ההזדמנות לומר תודה רבה לפרופ' יציב ממשרד הבריאות, שנענה לבקשתנו, והחלטנו שאנחנו מקדמים את זה. ארבע שנים יוסי טייב מחכה לחוק הזה, יש רופאים שמחכים לזה עשרות שנים, ואני מבקש לברך. חבר הכנסת סעדה, המקצוע הזה קיים בצרפת בעיקר, הוא קיים גם במדינות ארצות הברית ובעוד מדינות באירופה. המקצוע מבקש לטפל ברגליים סוכרתיות, בכל מיני בעיות בעור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אסביר. יש היום כבר בחוק מקצוע שנקרא פודיאטר, שהוא מטפל ברובד העמוק יותר מתחת לעור. הפודולוג מטפל בשכבה העליונה. אנחנו כמובן נדייק יותר – זה ציפורניים חודרניות ודברים נוספים; מקצוע מקובל בעולם, שנותן מענה וגורם בסופו של דבר, שלא יגיעו למצב של קטיעת רגליים. ראינו חשיבות גדולה בזה. לכן אני רוצה להודות פה לשר הבריאות, שתומך בנו בעניין הזה. כמובן לחבר הכנסת המציע, יוסי טייב, ולחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, חברת הכנסת הכי מסורה בוועדת הבריאות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יוסף טייב, טטיאנה מזרסקי וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע כי הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יוסף טייב, טטיאנה מזרסקי וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הבריאות להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 242) (תשלום גמלת ילד נכה בעד ילד שמושם באומנה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/986).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תשלום גמלת ילד נכה בעד ילד שמושם באומנה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, מירב בן ארי, יסמין פרידמן וקבוצת חברי כנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס להציג את הצעת החוק. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר והשותפים להצעת החוק, חברת הכנסת יסמין פרידמן, חברת הכנסת מירב בן ארי. לפני שאני אפרט את הצעת החוק – אני לא בטוח כמה צריך לפרט ואני גם אסביר עוד מעט למה – אתמול עם ישראל קבר 24 אנשים צעירים, מטובי בניו, שנפלו באותו בניין שקרס ובטנק בעזה. אנחנו נמצאים כבר שלושה וחצי חודשים בתוך צער ומצוק ובתוך מלחמה מכל הכיוונים, מול אויבי ישראל. בכנות, כשחשבתי על מה אני הולך לדבר בהצעת החוק, ביום כזה, עלה לי מייד בראש המזמור בתהילים שמתייחס בדיוק לסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום. אני חושב שהפסוק האחרון גם אומר לנו למה סוג הצעות חוק כזה צריך לעלות כאן. "שיר מזמור לאסף. אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל". למה? "כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש. על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך". מרגישים שהפסוק הזה כאילו נכתב עכשיו. "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד". אומר דוד המלך בתהילים: מה הם רוצים באמת? "כי נועצו לב יחדו". עכשיו הייתה פגישה גם – קראתי – בין נשיא איראן לנשיא טורקיה. "נועצו לב יחדו עליך" – על הקדוש ברוך הוא – "ברית יכרתו. אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים. גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור. גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה. עשה להם" – ואנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא – "כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון. נשמדו בעין דאר היו דמן לאדמה. שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו". הניסים שנעשו עד אז באויבים שנפלו, שהם אמרו אותו הדבר: "אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים יד אלוהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח. כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם. מלא פניהם קלון ויבקשו שמך ה'" – על אותם גויים – "יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו". באיזו הצדקה אנחנו מבקשים את הבקשה הזאת? דוד המלך אומר: איזו הצדקה אתה מבקש, את כל הסדר הזה שיהיה לנו – ניסים מול זבח, כמו זבח וצלמונע וסיסרא, שאר הא-סיסים והארדואנים והסנווארים והנסראללאים; כל אלה ש"על עמך יערימו סוד", "נועצו לב יחדו", "עליך ברית יכרותו", ו"ידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". אנחנו באים לקדוש ברוך הוא ואומרים לו: הם מתכוונים אליך; הם אומרים עליך. ולכן, למען שמו של השם יתברך, אנחנו מבקשים את הדבר הזה. אסור לנו לשכוח את זה. הטרגדיה הנוראית, היום הכי קשה במלחמה שקרתה. מנסים להבין איפה הייתה התקלה. צריך לבדוק את זה, צריך לעשות הכול. אבל צריך לזכור שמעוררים אותנו על הדבר המרכזי של – כן, לא ייזכר שמך עוד, וכי אתה, שמך העליון לבדך על כל הארץ. על זה אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא. החוק הזה בא להזכיר לנו, והוא סמלי למה שאנחנו עוברים קצת כמדינה, שאנחנו אומה של גומלי חסדים; בניגוד לאכזריים האלה, הישמעאלים האלה, בני האמה, שנמצאים בעזה, שהאכזריות שלהם היא בלתי נתפסת. מול זה אנחנו עם רחמן. אנחנו לפעמים שוכחים והופכים להיות לעם ביורוקרטי. כמו שהתורה שומרת עלינו, ועבודה שהיא תפילה לבקש מהקדוש ברוך הוא שישמור עלינו – גם הדבר, המציאות הזו, גמילות החסדים, הדבר הפשוט הזה. הרי החוק הזה, מי ששומע בכלל שאנחנו צריכים לעמוד פה ולעבור את כל הדיונים ואת דיוני הדיונים הביורוקרטיים האלה, כמה זמן שעברנו – ויסמין יודעת, גם לעבור את ועדת השרים, עם כל מיני דקויות ושאלות – זה הרי בלתי נתפס. יש 600 משפחות במדינת ישראל שעושות את הדבר המדהים הזה. הרי יש 600 צדיקים. אנשים לוקחים לאומנה, אליהם הביתה, ילדים נכים. אתם יודעים מה קורה ברגע שמקבלים אישור על האומנה? לפני האישור הכול בסדר. ברגע שמקבלים את האישור על האומנה קצבת הנכות נעלמת. למה? בגלל איזה סעיף ביורוקרטי ודיון בין-משרדי. ואז גם שואלים אותך מאיפה המקור התקציבי. זאת אומרת, בלי 600 המשפחות הצדיקות האלה, שהם היו קמים בבוקר ואומרים: אנחנו לוקחים, כן, ילד עם קשיים, ילד עם נכויות, ילד עיוור, ילד עם בעיות אחרות – הכול היה בסדר. יש ביטוח לאומי – משלם. פה אומרים: לא. אבל מה עם המקור התקציבי? איפה האטימות הפקידותית הזאת? יש בעיה – תפתרו אותה מייד. למה אני צריך להגיע למצב שחברי כנסת ינהלו מערכת פוליטית ויפעילו ויזעיקו וינהלו משא ומתן, כאילו מה? אותן 600 משפחות, עליהן גאוותנו. אנחנו כמדינה, כעם, זה הגאווה שלנו. אותן 600 משפחות שלקחו על עצמן את הדבר הזה. אז מה, מגיע להן עונש? מגיע להן שימחקו את זה; כי יש איזשהו סעיף שעבר ב-2016? תתקנו אותו. אני שמח היום, ומודה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה שקידם את זה, שאנחנו מגיעים לקריאה ראשונה. אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נגיע לקריאה שנייה ושלישית מהר, כי זו תקלה וטעות, ודבר כזה לא אמור אפילו לעבור את כל המסכת הביורוקרטית שהיא עברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – חבר הכנסת פינדרוס, השותף שלי לחקיקה הזאת, אני לא אוסיף על מה שכבר אמרת. אני רק אסביר את זה קצת יותר לעומק למי שלא מבין. למעשה, לפחות בעיניי, לקחת ילדים לאומנה זה אחד המעשים הכי אציליים שיש. לקחת ילדים עם קושי, עם אתגר, עם נכות – אי-אפשר בכלל לתאר, בעיניי, את הקדושה של המעשה הזה. יש לי חברה קרובה מאוד שלקחה שתיים, שתי אחיות. אז ככה נחשפתי באמת לפער ולאי-שוויון, שמפסיקים להם את קצבת הנכות. למעשה, זה הרבה יותר עמוק, ואנחנו נצטרך לטפל בעוד דברים, כי אפילו להנחה בארנונה הם לא זכאים. הם לא מקבלים את כל מה שמגיע אם אותו ילד היה גדל במשפחתו הביולוגית. אני חושבת שזה סופר חשוב. אני חושבת שהמדינה צריכה לעודד כמה שיותר ילדים שיהיו באומנה, ולא בפנימיות, ולא במוסדות. ראשית, זה עולה הרבה פחות למדינה, וגם זה לטובת הילד. אז תודה, שוב, גם ליו"ר הוועדה וגם לחבר הכנסת פינדרוס, שאנחנו מקדמים את זה באמת יחסית מהר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם לך, שהבאת את זה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אני באמת מקווה שנעביר את זה בשנייה ובשלישית, כי גם במצב חירום, הקושי – בגלל המלחמה יש לנו קושי כפול וחשוב, שנעשה את זה מהר. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז נעבור להצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 242) (תשלום גמלת ילד נכה בעד ילד שמושם באומנה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, מירב בן ארי, יסמין פרידמן וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת הביטוח הלאומי (תיקון מס' 242) (תשלום גמלת ילד נכה בעד ילד שמושם באומנה), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 242) (תשלום גמלת ילד נכה בעד ילד שמושם באומנה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, מירב בן ארי, יסמין פרידמן וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ט בשבט התשפ"ד, 29 בינואר 2024, בשעה 16:00. עם ישראל חי. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:28. << סיום >>