דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ז ישיבה קמ"ו הישיבה המאה-וארבעים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ח בשבט התשפ"ד (7 בפברואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 9 1182. אי-מימוש תקציב רכישת דירות דיור ציבורי 9 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 9 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 10 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 13 1183. מצבת כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה אינה מספיקה למתן מענה למשימותיו הרבות 17 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 17 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 18 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 21 סימון דוידסון (יש עתיד): 21 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מתנדבי זק"א במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 26 משה פסל (הליכוד): 27 שר העבודה יואב בן צור: 28 הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2022 32 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 32 הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023 35 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 35 שר הבריאות אוריאל בוסו: 37 הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023 44 שר המשפטים יריב לוין: 44 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023 48 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 48 שר המשפטים יריב לוין: 51 הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023 54 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביטול התניית חיבור לחשמל, מים וטלפון באישור תאגיד המים), התשפ"ג–2022 55 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 55 שר הפנים משה ארבל: 57 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ד–202 62 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 63 יסמין פרידמן (יש עתיד): 65 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 66 הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 71 משה סעדה (הליכוד): 72 שר התקשורת שלמה קרעי: 75 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 81 משה סעדה (הליכוד): 83 הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2023 88 צגה מלקו (הליכוד): 88 שר המשפטים יריב לוין: 99 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 114 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 118 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 120 מירב בן ארי (יש עתיד): 121 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 125 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 125 הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2023 125 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 126 שר הפנים משה ארבל: 128 הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 131 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 132 שר המשפטים יריב לוין: 133 הצעות לסדר-היום 136 גל ההתייקרויות בצל המלחמה: לפחות 13 יבואניות ויצרניות במשק העלו מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים 136 יונתן מישרקי (ש"ס): 136 משה רוט (יהדות התורה): 138 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 139 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 140 רון כץ (יש עתיד): 141 צגה מלקו (הליכוד): 142 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 143 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 144 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 146 גלעד קריב (העבודה): 147 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 148 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 150 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 162 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 162 הצעות לסדר-היום 163 הצהרות ופרסומים בעולם בנושא הכרה במדינה פלסטינית והצורך בהיערכות ישראלית לאתגר מדיני אפשרי 163 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 163 משה סולומון (הציונות הדתית): 166 שרת המודיעין גילה גמליאל: 168 הצעות לסדר-היום 169 אין תיירים, עסקים קורסים והנמל לא מתפקד: אילת עדיין לא התאוששה 169 אברהם בצלאל (ש"ס): 170 נאור שירי (יש עתיד): 171 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 174 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 175 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 181 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 181 הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024 181 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 182 הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד–2024 183 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 184 דבי ביטון (יש עתיד): 189 מירב בן ארי (יש עתיד): 193 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 196 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 198 אלעזר שטרן (יש עתיד): 199 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 201 משה טור פז (יש עתיד): 202 ירון לוי (יש עתיד): 203 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 204 מירב כהן (יש עתיד): 205 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 206 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 207 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 208 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 209 גלעד קריב (העבודה): 210 סימון דוידסון (יש עתיד): 211 אושר שקלים (הליכוד): 214 אבי מעוז (נעם): 220 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 221 מאיר כהן (יש עתיד): 222 רון כץ (יש עתיד): 227 רם בן ברק (יש עתיד): 229 שרון ניר (ישראל ביתנו): 230 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 231 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 233 עמית הלוי (הליכוד): 234 טלי גוטליב (הליכוד): 235 נאור שירי (יש עתיד): 237 עודד פורר (ישראל ביתנו): 239 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 241 יאיר לפיד (יש עתיד): 242 נעמה לזימי (העבודה): 243 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 245 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 246 מיקי לוי (יש עתיד): 247 אריאל קלנר (הליכוד): 249 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 249 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 250 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 252 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 253 קארין אלהרר (יש עתיד): 254 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 255 יסמין פרידמן (יש עתיד): 259 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 260 מרב מיכאלי (העבודה): 262 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 264 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024 285 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 286 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 288 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 288 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024 289 דבי ביטון (יש עתיד): 289 מירב בן ארי (יש עתיד): 293 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 294 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 295 אלעזר שטרן (יש עתיד): 296 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 298 משה טור פז (יש עתיד): 303 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 305 מירב כהן (יש עתיד): 305 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 306 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 307 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 309 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 310 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 311 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 312 גלעד קריב (העבודה): 313 רון כץ (יש עתיד): 315 מאיר כהן (יש עתיד): 317 רם בן ברק (יש עתיד): 320 שרון ניר (ישראל ביתנו): 321 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 321 יסמין פרידמן (יש עתיד): 322 טלי גוטליב (הליכוד): 323 עודד פורר (ישראל ביתנו): 332 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 334 נאור שירי (יש עתיד): 336 נעמה לזימי (העבודה): 337 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 339 מיקי לוי (יש עתיד): 340 אריאל קלנר (הליכוד): 341 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 343 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 344 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 346 הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024 358 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 359 מירב בן ארי (יש עתיד): 364 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 366 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 369 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 370 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 371 גלעד קריב (העבודה): 372 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 374 נעמה לזימי (העבודה): 375 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 378 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 389 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 390 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום רביעי כ"ח בשבט התשפ"ד, 7 בפברואר 2024. חבריי חברי הכנסת וכבוד השרים, הנושא הראשון על סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון לשר הבינוי והשיכון, בנושא: אי-מימוש תקציב רכישת דירות דיור ציבורי. אני מזמין לדוכן את ידידי שר הבינוי והשיכון. חבר הכנסת מרדכי ביטון, בבקשה. << שאילתה >> 1182. אי-מימוש תקציב רכישת דירות דיור ציבורי << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני השר, בשנת 2021 התקבלה החלטה לרכישת 1,700 יחידות דיור. לפי הידוע ומדברים שפורסמו וקראנו, נרכשו רק כ-100 דירות בסוף השנה, בסוף ההקצאה התקציבית שנקבעה לשלוש שנים. רצוני לשאול: מה יעלה בגורל הכספים לרכישת 1,600 דירות שלא נרכשו עד כה? היושב-ראש, אני רוצה לשאול עוד שאלה. נעשה את זה בשאלה נוספת או עכשיו אני יכול לגמור עם זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שאלה נוספת. לא עכשיו, שאלת המשך, בשאלת המשך אחרי זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהמשך, אוקיי. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> ברשות היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת וכל אלה שמשתתפים פה, לפני כ-250 שנה חי דרשן יהודי מפורסם בשם המגיד מדובנא. המגיד הזה נודע בעיקר הודות ליכולות המופלאות שלו לתרץ שאלות באמצעות משלים. היות שזו לא השאילתה הראשונה שלך בנדון, וניכר שנושא הדיור הציבורי קרוב לליבך מאוד, אשיב באמצעות משל שסיפר המגיד מדובנא, ואני תקווה שהתשובה תתקבל נכוחה ותיפול על אוזניים כרויות. המגיד מספר על אדם שנוסע ברכבת ומחזיק בעמודי התמך שבקרון. הרכבת נוסעת, והוא לא מסתפק באחיזה אלא דוחף את העמוד בכל כוחו. האנשים בקרון מסתכלים בפליאה, ויהודי אחד שואל אותו לפשר מעשיו: מה אתה דוחף את העמוד הזה? הנוסע שדוחף את העמוד לא מהסס ועונה בביטחון שהוא דוחף את הרכבת ומסייע לה לנסוע מהר. הנמשל ברור גם ביחס לשאילתה הזו. ניכר מכלל השאילתות, המכתבים, הזמנות לוועדות ודיונים בכנסת, שנושא הדיור הציבורי חשוב לך, חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני מעריך ומוקיר את פעילותך בנושא. חשוב לי לציין כי הרכבת נוסעת. המשרד בהובלתי ממשיך לפעול עם כלל גורמי המקצוע ביתר שאת ומאיץ את הסיוע בדיור הציבורי באופן חסר תקדים. אנחנו מבצעים רכש דירות על מנת להגדיל את מלאי הדיור הציבורי בהיקפים שטרם היו קודם לכן. הדחיפה בדמות השאילתות הדחופות לא בהכרח מסייעת לקידום הנושא, כשם שהנוסע ברכבת שנאחז בעמוד אינו מאיץ את מהירות הרכבת. אני מקווה שזה מובן, שהתשובה מובנת. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זו תשובה – – – תתייחס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חכה, חכה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> כעת אתייחס לנתונים שהצגת בנוגע לדיור הציבורי. רכש דירות: בשנת 2023 נרכשו 559 דירות למלאי הדיור הציבורי – גידול של 237% לעומת שנת 2022, שבה נרכשו 234 יחידות דיור בלבד. תקציב רכש דיור ציבורי: בסיכום התקציבי מול משרד האוצר הצלחנו, לאחר משא ומתן ארוך ומייגע, לשמור גם על הסיכום התקציבי של רכש 1,700 דירות למלאי של הדיור הציבורי שיהיה תקף גם בשנת 2024. גורמי המקצוע במשרד עושים את המיטב כל הזמן על מנת להגדיל באופן ניכר את מלאי הדירות בדיור הציבורי. חבר הכנסת ביטון, הזמן קצר והמלאכה מרובה. אנחנו צריכים את מרב תשומת הלב על מנת לטפל בכל תחומי הסיוע בדיור לאזרחי ישראל ובהגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי. אני מודה לך על ההתעניינות והדאגה שלך לנושא. חשוב לא פחות גם להכיר בכך שאנחנו, בעזרת השם, מוציאים את הדברים גם מהכוח אל הפועל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטון, יש לך שאלה נוספת, בבקשה. כמו כן, חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ראשית, היושב-ראש, השר בכלל לא השיב על השאלה. הוא קיבל שאלה מאוד מדויקת על תקציב מאוד מדויק של 1,700 דירות, שנרכשו רק 100 לפי דיווחים, ושאלנו מה יעלה בגורל הכסף הזה ואם הוא יוקצה לקניית 1,600 דירות עתידיות ב-2024. לא קיבלנו שום תשובה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> ראשית כול, הדפנו את הנתונים שלך. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, השר, ברשותך, אני הקשבתי לך בכבוד, גם אתה תקשיב לי. אתה גם תשיב על הכול. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> לא, בסדר. חשבתי שסיימת. חשבתי שסיימת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש עוד שאלה, כבוד השר. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא סיימתי. על השאלה הראשונה עוד לא קיבלתי תשובה. אבל עשית משל ונמשל, רכבת, זה מאוד מצא חן בעיניי. קיבלתי גם את העקיצה בתוך הדברים, אבל אני אגיד לך משהו על הרכבת הזאת שנוסעת. אם הרכבת הזאת היא משרד השיכון, ואנחנו מחזיקים בעמוד – הכנסת אמורה לפקח על משרד השיכון. אני מקווה שאתה לא מטיל ספק בזכות שיש לנו לשאילתות ולדיונים בסוגיית משרד השיכון, כי הממשלה עובדת אצל הכנסת. אגב, עבודתנו הביאה תוצאות. למשל, מנענו פינוי והליך משפטי נגד משפחה של חטופה בעזה. אני פניתי, וזה נעצר. אנחנו פנינו לגבי בעיות, וזה טופל. אז אנחנו משפיעים על המציאות. אנחנו גם עצרנו את הפינויים ואת עורכי הדין שלא מיניתם כדין לבצע פינויים בבג"ץ שעשיתי. תשובה לא קיבלתי, וזו השאלה השנייה שלי: בגילה יש 200 דירות של חברה ציבורית, ואתם עושים שם התחדשות עירונית, שזה מבורך, והופכים את המתחם ל-1,000 דירות. אנחנו פנינו בפניות למשרד כהקדמה לפני עתירה לבג"ץ: מדוע לא תוסיפו, במעבר מ-200 ל-1,000 בתים שיהיו שם, עוד 200–300 יחידות לדיור הציבורי במתחם הזה? עד לרגע זה לא קיבלנו תשובה. שלחנו את זה בכתב. אנחנו גם ניאבק על הדבר הזה, אבל האם יש תשובה? בסוף הדברים, אני אגיד לך, השר: התנצחות זה לא מקצוע. ולהתחיל להתווכח – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מרדכי ביטון, זה לא נאום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני קיבלתי את דין התנועה, וקבענו שנעשה פגישה של עבודה משותפת ופיוס. לצערי זה לא קרה עד היום. אבל הנושא הזה באמת חשוב לי, השר. אני לא מתכוון לוותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש שאלה נוספת לחבר הכנסת יוסף עטאונה? יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד השר, אני רציתי לשאול על הריסת הבתים בנגב. גם בזמן מלחמה, גם במצב חירום, גם אחרי שהחברה הבדואית שילמה מחיר כבד – כבוד השר, אולי תקשיב? << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> כן, דבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא מקשיב, הוא מקשיב. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני שואל לגבי הריסת בתים בנגב. למרות מצב המלחמה, המצב הקשה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, זה לא הנושא של השאילתה, יכול להיות שהשר לא בא מוכן. זה לא הוגן לשאול את השר דברים שהוא לא התכונן. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושב שהשר צריך לענות לגבי נושא הריסת הבתים, כי הוא השר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – את הכנסת כל הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יכול להגיד. אני אבדוק את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איזו בושה זו. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אבל אתה כיושב-ראש גם – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ארז, אני, מותר לי לשאול; הוא, מותר לו לענות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשאל מה שאתה רוצה, בסדר. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא יכול לענות אחר כך, אבל זה נושא מאוד קשה וכואב לאוכלוסייה שלמה. רשות מקרקעי ישראל מחלקת צווי הריסה בתקופה הזו, מאות צווי הריסה. בשבוע שעבר, אתמול – כמעט על בסיס שבועי יש הריסות בנגב. את המדיניות ההרסנית הזו צריך להפסיק ומייד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פנינו אליך יותר מפעם אחת. אי-אפשר רק להרוס בנגב, צריך לבוא אל אנשים עם פתרונות. עד עכשיו מדברים אל אנשים רק בבולדוזרים. זה מסוכן, וצריך להפסיק את זה מיידית. אשמח לתשובה והתייחסות. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אפשר לענות תשובות על כל השאלות? חבר הכנסת ביטון, על מה ששאלת לגבי הדברים המשפטיים, יש מכתב משפטי של עורך דין אליך בנושא שהעלית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> דבר שני, אתה אומר שלא מתחשבים בך ולא נותנים לך לבקר ולא לדבר. אני לא שמעתי אף פעם שמישהו דיבר אליך בהערכה כזאת כמו שאני דיברתי אליך היום. אתה עוד אומר שזו עקיצה, אני לא מבין למה. לגבי ההריסות – אתה מודיע שרשות מקרקעי ישראל הורסת דירות, יכול להיות שהורסים, אבל אנחנו העלינו לממשלה הצעה, ביום ראשון האחרון, על 48,000 דירות שיוכלו לרכוש במחיר מוזל של 800,000 שקלים לדירה. תקראו את התוכנית. אני חושב שזה אחד ההישגים, השיאים של משרד הבינוי והשיכון ב-20 השנה האחרונות, כך שאי-אפשר להגיד. אם צריכים מדי פעם להרוס דירה למישהו ויש חוקים, אני לא מבין – אני מניח שרשות מקרקעי ישראל פועלת על פי חוק ועל פי צו. אם משהו לא בסדר, תפנה אלינו ונטפל בזה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל לאנשים האלה אין אפשרות לפנות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> שנינו לא נגמור פה את הבעיה. אם יש משהו לא בסדר, תפנה אלינו ואנחנו נטפל. אם זה בסדר, אנחנו לא נוכל לעשות שום דבר, מה נוכל לעשות? איך הוא אומר? יש פיקוח. חבר הכנסת ביטון אמר: יש פיקוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. היה בסדר, היה נעים. כל טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השאילתה הדחופה הבאה היא של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: מצבת כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה אינה מספיקה למתן מענה למשימותיו הרבות. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, הרב אורי מקלב, לדוכן. חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, בבקשה. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> לכבוד הכנסת הורדנו את "הרב" ונשארנו עם "אורי מקלב" לבד. בבית הכנסת זה "הרב". << שאילתה >> 1183. מצבת כוח האדם באגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה אינה מספיקה למתן מענה למשימותיו הרבות << שאילתה >> << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אדוני סגן השר, המטרה של כל מי שנוכח באולם, וגם מי שלא, היא לנסות ולהילחם במלחמה התמידית הזאת של בעיית הגודש בכבישים, ולא רק הגודש אלא גם הליקויים הבטיחותיים בכבישים. כולם סובלים מהפקקים ומבעיות הבטיחות בכבישים. מחסור בכוח אדם באגף לתכנון תחבורתי גורם, בין היתר, לבעיות גודש, כמו שאמרנו, אדוני, שעולות מיליארדי שקלים. ברצוני לשאול: 1. מדוע המשרד שוכר ייעוץ חיצוני – שגדל ב-28% בשנת 2022 – אשר מגדיל את ההוצאות? 2. האם המשרד פועל למילוי החוסר באגף לתכנון תחבורתי, כפי שהעלה מבקר המדינה בדוח שהוגש לפני חודש ימים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה לך על השאילתה. השאילתה היא באמת בזמנה. הנושא של הגודש הוא נושא מרכזי, אבל יש איזו סתירה בשאילתה, בגלל שאם הטענה היא שיש מחסור בכוח אדם ולכן יש גודש, אז יועץ חיצוני בעצם משלים את המחסור בכוח האדם. אבל נשארת השאלה המרכזית שלך: מה קורה עם כוח האדם, מדוע השכר של היועץ גדל ומתי משרד התחבורה יעסיק עובדים משלו. באופן כללי, אתה יודע שיש היום מגמה כזאת לתת פחות תקנים ויותר יועצים חיצוניים, אבל לא במקרה הזה. במקרה הזה משרד התחבורה מעוניין להעסיק אנשים שלו, ואני תכף אתייחס לזה, בהמשך השאילתה. דבר ראשון אני אקרא את התשובה הקצרה של המשרד ואחר כך ארחיב. אז לעניין הסעיף הראשון, התקציב של אגף התכנון התחבורתי עולה ביחס ישיר לקצב הפיתוח של התשתיות התחבורתיות וגם לעלייה בתוכניות הפיתוח למגורים של רמ"י ושל משרד השיכון, שהתרחבו מאוד. ככל שמתכננים וככל שמוציאים מכרזים על מקומות, על דירות ועל שכונות חדשות והרבה יותר על הסכמי גג, כך צריך לתכנן את התחבורה. כל זה – ההשקעה חסרת התקדים בתשתיות ובתחבורה ומספר יחידות הדיור המתוכננות – דורש מענה מקצועי מקיף, ותקציב הייעוץ מסייע במתן מענה. ממילא אנחנו רואים גידול ב-28%. בעצם הגידול בהעסקה שלו הוא מבורך מאוד, כי זה אומר שהתשתיות גדלו והתוכניות לבינוי גדלו, וממילא יש לך גם צורך להעסיק יועצים בהיקפים יותר גדולים. לגבי הסעיף השני, מתי המשרד עצמו ימלא את החוסר, דהיינו שיקלוט מכרזים – אז כפי שידוע, קודם כול, בתקופת המלחמה מכרזים נעצרו כדי לתת את האפשרות לכולם, גם למי שמשרת במילואים ולא יכול להתמודד, לכן נעצרו הרבה. היום אנחנו לא יכולים לפרסם מכרזים פומביים. אנחנו פרסמנו מכרזים פנימיים וקולות קוראים לאיוש משרות זמניות ולתפקידי מילוי מקום, אולם לא הייתה היענות. אף אחד לא הגיע, כשיש חוסר, למלא את מקומם. מדובר על משרות זמניות, אז מטבע הדברים אין אנשים שרוצים להתמודד בזמן שיש כאלה שכן – אבל היום יש מחסור בהרבה ענפים, ואנשים לא באים למשרות זמניות. ברגע – וזה מה שצריך להניח את דעתך – ברגע שיתאפשר לפרסם מכרזים פומביים, יתפרסמו המכרזים, ולכן אני חושב שהחלק השני של השאלה שלך יקבל מענה בתקופה הקרובה. אם יש לך שאלה נוספת אני אתן את המענה בהמשך לשאלה שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון, בבקשה, שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק הערה, אדוני. מצבת תקני כוח האדם ומשרות העבודה הזמניות ירדה בין השנים 2017 ו-2022 ב-21%, כלומר מ-104 עובדים ל-82 תקנים. זה מעט סותר את עצמו, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני יכול לענות. הירידה הזו שאתה מדבר עליה, ולכן העסיקו יועץ חיצוני – אנחנו מתכוננים, כפי שאמרתי בדברי תשובתי, להוציא מכרזים. הוציאו מכרזים זמניים ואף אחד לא התמודד. ברגע שתהיה אפשרות, ברגע שהנציבות תאפשר להוציא מכרזים פומביים, כשהמשק יחזור ואנשים יוכלו להתמודד בשוויון, משרד התחבורה יוציא את המכרזים הללו, וממילא לא יחסרו תקנים. מעבר לזה אני רוצה לדבר על נושא הגודש. אין ספק שמה שמעסיק היום את משרד התחבורה זה הגודש. הגודש הוא שמביא לנו את הניסיון לפתרונות. הפתרונות האלה הם פתרונות רבים שצריכים להיות משולבים אחד עם השני – מערכות הסעות המוניות, שעל זה אחראי האגף לתכנון תחבורתי. אנחנו מדברים על כך שהמשרד יעסיק עכשיו משרה חדשה של מהנדס בכיר, בכלל, מחלקה של מהנדס. עד היום היו יותר כלכלנים במחלקה והסתמכנו על מהנדסים חיצוניים; אנחנו הולכים גם לאייש משרה חדשה של מהנדסים. כמובן שהכול – טכנולוגיות, חדשנות, רכב אוטונומי – מגוון דברים שצריכים כדי להתמודד עם הגודש. המטרה היא לעבור מרכב פרטי לרכב ציבורי, ולכן עושים מאמצים והשקעות בלתי רגילות, וכמובן סלילת כבישים אלטרנטיביים. אתה איש הצפון, אז אתה יודע שמטרונית קריית אתא זה אחד הפתרונות לעומס לעיר שלך ולכל הסביבה שם, זה כבר יצא בפעילות אינטנסיבית וזה אמור לתת מענה לא קטן. אנחנו גם עושים, אם אנחנו מדברים על הצפון, ואתה איש הצפון – רכ"ל נופית, שזה רכ"ל של נצרת ונוף הגליל, שזה הרכבת הקלה. לעשות שם, במקומות האלה, זה לא דבר שמובן מאליו. היינו רגילים רק בגוש דן, באזורים יותר מרכזיים. אנחנו גם הולכים עד המקומות האלה ומעבר לזה, כמו שאתה גם יודע – כביש 6 צפונה, שזה בסכום של 3 מיליארד שקל, זה לא סכום קטן, כדי להצפין את הכביש. זו דוגמה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לקחתי רק דוגמאות מהצפון, שמוכר לך וקרוב אליך. אנחנו מדברים על תוכנית חומש של 30 מיליארד שקל; 30 מיליארד, שאמורים לתת את המענים של הגודש, ככה שהמענה הרחב של מערכות ההסעות ההמוניות וכל שיתוף הפעולה של קישוריות וחיבוריות, איך שקוראים לזה – שיהיה כל אחד תלוי בשני ויהיה קשור אחד בשני וייתן מענה למערכת ההסעות ההמוניות – זה בתקווה שאנשים ייסעו בתחבורה ציבורית ולא ברכב פרטי. אני גם רוצה לציין שהייתה רפורמה במחירים, ונמצא כאן חבר הכנסת ביטון, שזה מאוד חשוב לו; אנחנו נלחמים על זה ורוצים תקציבים. על אף הקיצוץ יהיה מנוי חופשי חודשי בהוזלה מאוד גדולה. בסכום לא גדול, של 100 ומשהו שקלים. אדם יוכל לנסוע בכל הארץ בתחבורה ציבורית. גם זה צריך להביא תמרוץ לא לנסוע ברכב הפרטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשורה טובה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה לך, תודה על השאילתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, אדוני. יש שאלות נוספות? חבר הכנסת וליד אלהואשלה, שאלה נוספת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וחבר הכנסת סימון, הוא היה הראשון. טוב, לא משנה. תסתדרו ביניכם. חבר הכנסת סימון, אחרון אחרון חביב. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני רוצה להתייחס למסילת הרכבת בין באר שבע לדימונה. דיברנו לפני פתיחת המליאה על הנושא הזה, נושא מאוד חשוב. שני תושבים בדואים איבדו את חייהם בחודש האחרון, ופניתי גם למשרד שלך על מנת לבדוק מול מנכ"ל הרכבת איך אנחנו מנסים, ואיך המשרד מול הרכבת – שמים שם גדר על מנת למנוע אבדות בנפש. כי מסילת הרכבת מאוד קרובה לתושבים, זה מזרחית ליישוב אבו תלול, ואנשים דורשים פתרון שם. אז אני אשמח אם המשרד יכול להתאים פתרון, גשר או מסילה, לא יודע מה. חשוב לנו מאוד שיהיה פתרון לתושבים שם. תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה לך על השאילתה. האמת, כשזה קשור לחיי אדם ההיבט צריך להיות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, רגע כבוד סגן השר, חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אני יושב פה ואני שומע על כל התוכניות המבורכות לגבי התשתיות במדינת ישראל. יש דבר אחד שכולם צריכים להבין: אין עובדים. רוב חברות התשתיות במדינת ישראל בהקפאה כמעט מוחלטת. כולם בקריסה. ואני, כאחד שנמצא בתהליך בוועדה לעובדים זרים, מטפל בנושא הזה יום-יום. עכשיו חשוב לי להגיד לך מה המצב. טיפלו בנושא ומטפלים בנושא של חקלאות, של בנייה, ובעזרת השם, יגיעו עובדים. עדיין לא הגיעו. בנושא של תשתיות – אני נדהמתי לפני שבועיים, בוועדה של עובדים זרים, ששכחו את העולם הזה, כל הנושא של עובדים לתשתיות לא נמצא בכלל בתהליך הבאת עובדים, לא התחילו אותו אפילו. לפני שבועיים נציג של משרד התחבורה הבטיח שהיום, ממש היום, תהיה הצעת מחליטים לאלפי עובדים זרים לענף התשתיות. וזה לא הגיע, ולא התחילה אפילו עבודה במטה, זה מה שהבנתי היום. אדוני סגן השר, אם לא יביאו עובדים זרים לענף התשתיות כל התוכניות שלכם הן נחמדות ויישארו על הנייר. לכן אני מבקש שתבדוק היום למה זה לא נעשה, למה לא מכניסים את הנושא של החלטת מחליטים להביא אלפים בודדים של עובדים זרים לענף התשתיות. יש צרה גדולה והכול בבלימה עכשיו. תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה, אני אשתדל לענות על ראשון ראשון, ועל אחרון אחרון. בקשר לתאונת הדרכים של הרכבת, אז ראשית, הוקמה ועדה מיוחדת, ואני ניסיתי עוד תוך כדי כך לקבל קצת תשובות. תשובה רחבה אני אתן לך כמובן בזמן יותר מאוחר, אבל תשובת ביניים: יש צוות מקצועי שהוקם לכל הנושא של גדרות בתחנות של רכבת ישראל, אבל הם מודיעים מראש: לא יהיה גידור לכל אורך המסילות, כמו שאין גידור לאורך כל הכבישים. אין, לא יהיה גידור. זה דבר קשה מאוד וגם דבר שהוא לא סביר, וזה לא קיים. אבל כמובן שהגידור נעשה בתחנות הרכבת או באזור של התחנות עצמן, ולכן באופן כללי כל כניסה לאזור מתחם שהרכבת נוסעת בו היא אסורה לפי חוק. אני לא רוצה להגיד באופן ברור, אבל ממידע שאני קיבלתי, האנשים שהגיעו לרכבת הגיעו במטרה לאבד את החיים שלהם, אם זה נכון. שני המקרים שהיו זה אנשים שעברו במקרה – או, ממה שאני קיבלתי, זה אנשים שבחרו לאבד את חייהם, לצערי הגדול, דרך הרכבת. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לא יודע. זה מה שקיבלתי. אם זה לא נכון – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – מדובר במקטע, מקטע בין שגב שלום לערערה – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כמה קילומטר? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אחרי הצומת של אבו תלול, אנחנו מדברים על המקטע הזה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אם מדובר על מקטע מסוים שיש בו רגישות – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הרכבת צריכה להתנהל באחריות, היא צריכה לשים גדרות שם, או לבנות גשר, אני לא נותן את הפתרון – – – לשים פתרון שם, אבל אנחנו רוצים – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סגן השרה – – – כשתכננו את הרכבת אנשים היו שם. אבל עוד פעם: התכנון לא רואה את השקופים האלה. אנשים היו שם, הרכבת באה, והיה צריך לשים את המיגון בהתחלה כשתכננו את הרכבת, היה צריך להיות מיגון שם. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם זה ככה. אני מניח שאם היה תכנון, היו עושים את זה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל היום, אם הבנייה התקרבה, אם הבנייה התקרבה – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הרכבת ליד האנשים ללא שום מיגון – – – הרכבת – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> צריך לבדוק את זה שוב. אם אנשים היום גרים והתקרבו למקום מסילת הרכבת, אנחנו – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אז תשמע את התשובה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מוזמן לבקר – – – שזה תוכנן – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אין ספק, אין ספק, אני אומר לכם מה המגמה הכללית. המגמה הכללית היא שעל יד תחנות רכבת, איפה שיש מעברים מסודרים ורשמיים, ודאי שיש גדרות ויש פיקוח, ויש מצלמות נסתרות על הכול. יש היום פעילות גדולה מאוד. במקום שהוא לא מעבר שהוא רשמי וממוסד וחוקי, הגם שלא צריך – אבל אני חושב שבמקומות ואזורים שגרים בהם, גם אם יתקרבו לפסי רכבת צריך לראות איך פותרים את זה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה מסכים איתי – – – כשבאים לתכנן מסילת רכבת, ויש אנשים שגרים שם, לא הביאו בחשבון? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> צריך לקחת בחשבון, אבל אתה יודע שעל פי רוב מתכננים דברים שהם כבר באישורי תב"עות ישנות. אני לא רוצה להגיד כאן; אתה רוצה שאני אגיד לך הפוך: שבמידה שפסי הרכבת היו מתוכננים מראש ואנשים באו לגור אני לא אעשה שום דבר? אתה לא רוצה גם את זה. אני גם רוצה לחיות עם המציאות ביחד, גם עם הבנייה החוקית והלא-חוקית, ואם יש מצב שאנשים גרים קרוב למסילת הרכבת, צריך לראות איך פותרים – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנשים – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תן לי לענות לך, תן לי לענות. אם אתה רוצה שהאינדיקציה תהיה אם הרכבת הגיעה לפני האנשים, או שהאנשים הגיעו לפני הרכבת, וזה מה שיביא אותנו לעשות גדרות או לא, אני לא בטוח שזה כדאי, בגלל שימצאו שיש מקומות שבהם הרכבת הייתה סטטוטורית הרבה לפני שאנשים הגיעו וגרים שם, וגרים קרוב לכך. ואז הרכבת תגיד: אנחנו לא נעשה – למי שהגיע קרוב לרכבת. אני חושב שאנחנו צריכים להפריד בין המצב הסטטוטורי של מי הגיע קודם, האנשים שגרים או הרכבת – ולראות במציאות: אם במציאות כרגע גרים אנשים שקרובים לרכבת ויכול להיות בעקבות כך אנשים שרוצים לעבור ממקום למקום או בעיות שנוצרות בעקבות כך שאנשים גרים צמוד לרכבת, אני לא חושב שאנחנו צריכים – גם המדיניות שלי, אני גם יושב במשרד – לא צריכים להתעלם מהעניין הזה, וצריך לראות איך פותרים את הבעיה – עם גשר, גדרות, למצוא פתרונות. אבל באופן כללי אין ספק, וכולם רואים את זה גם בחוש, שבמקומות שיש בהם ממשק בין הולכי רגל לבין רכבים לבין מסילות רכבת לבין מחסומים של רכבת, היום יותר מתמיד יש פעילות רבה מאוד. פועלים בכל האמצעים, כולל אכיפה, כולל מצלמות, כולל פקחים שנמצאים במקום 24 שעות. יש מאמץ מאוד מאוד גדול כדי למנוע את הפגיעה ואת הממשק בין הרכבות לבין אזרחים ובין מכוניות. במקרים שאתה הבאת לי עכשיו, ואני לא מכיר את המקום, אנחנו נבדוק ונראה את זה, ואנחנו ניתן את התשובה המדויקת ביותר. אני מודה לך על שהעלית את הנושא. לגבי השאלה של חבר הכנסת דוידסון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, הוא משיב לך על השאלה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ראשית, אתה צודק מאוד. נושא עובדים זרים במקום העובדים היום, שהפסיקו להעסיק כמדיניות או במציאות, מביא אותנו לנושא רחב מאוד. אתה מכיר את הבעייתיות בהבאת עובדים זרים, ואתה צודק שהתשתיות, לא הביאו אותן בתוך אותם סקטורים שרצו לעזור להם, הבנייה והחקלאות. התשתיות, דילגו עליהן. אני יכול לבשר לך שכפי שידוע לי, בישיבת הממשלה האחרונה, שהייתה ביום ראשון, היו אנשים ממשרד התחבורה, והיועצת המשפטית והמשנה למנכ"ל ישבו לאורך כל הישיבה עד שדנו בעניין הזה, חיכו כדי להכניס גם את נושא התשתיות. זה לא היה על סדר-היום, אבל התיקון שנעשה על זה בממשלה ביום ראשון, לפני שלושה ימים, גם תוקן. בהובלת שר האוצר הכניסו ושינו, וגם עובדי תשתיות – גם עובדים זרים ותשתיות יכניסו. אני חושב שאני איש בשורה בעניין הזה, אבל ודאי שאנחנו נבדוק את זה, את ההיקפים ומתי זה ייושם. אני כן יכול להגיד לך שחוץ מנושא הבנייה והחקלאות הכניסו גם את הנושא של תשתיות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בשורה טובה. תודה רבה לסגן השר. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון ­– תגמול מתנדבי זק"א במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4092/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מתנדבי זק"א במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת משה פסל, חוה אתי עטייה ויונתן מישרקי. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את החוק. לרשותך עד עשר דקות. עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מתנדבי זק"א במלחמת חרבות ברזל). בשבת השחורה, 7 באוקטובר, פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה שמדינת ישראל לא רצתה בה. המלחמה פרצה כאשר עדר של רוצחים שפלים, תאבי דם, נאצים, חדרו למדינת ישראל. הם טבחו, שחטו, אנסו וחטפו אלפי ישראלים תמימים. תוך כדי האסון הנורא הזה מתנדבי זק"א הוזעקו למערב הנגב כדי להתחיל בעשיית עבודת הקודש שלהם, חסד של אמת עם מי שלא שרד את התופת ההיא. במדינת ישראל מעולם לא היה יום כל כך נורא עם הרוגים בו-זמנית. למעלה מ-1,200 הרוגים, מקרים מזעזעים שמתנדבי זק"א נאלצו להתמודד איתם לאורך אותם ימים ולילות כדי להביא את אותם קורבנות לקבורת ישראל, לטהר את היישובים, את המיגוניות, לאסוף את חלקי הגופות של הנרצחים ולהביאם לקבורה. הצעת החוק שהוגשה על ידי מבקשת להכיר ולהוקיר את אותם מתנדבי זק"א, שהתנדבו במשך חודשי המלחמה ללא כל תגמול. מבדיקה שערכתי מול הארגון, מ-7 באוקטובר עד 1 בינואר נכחו בשטח כ-516 מתנדבים במספר משתנה. מטרת החוק היא לתגמל את אותם מתנדבים ולהוקיר אותם על עבודתם. אין באמת סכום שיכול למלא את הצלקות שנשארו לאותם אנשים טובים, אבל ההוקרה הקטנה הזו היא אולי נחמה קטנה. האמת היא שאני מגיש את הצעת החוק הזו אחרי שנתקלתי בפוסט של משרת מילואים בשם יואב ממן, שב-7 באוקטובר לא נקרא למילואים, אך הוא החליט לשים את הווסט של זק"א, ובמשך 31 ימים רצופים עסק בזיהוי קורבנות. חשוב לזכור שגם לאותם מתנדבים יש ילדים, משפחות, עסקים. בשמי ובשם כנסת ישראל אני אומר לאותם מתנדבים: תודה רבה לכם על העבודה החשובה שעשיתם. הצעת החוק תוחמת את התגמול רק לתקופת המלחמה, אין בה השלכות רוחב, וחשוב מאוד שהכנסת תקדם את החקיקה הזו כמה שיותר מהר. אני כמובן מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק. אני מודה לכבוד השר יואב בן צור, שדחף את החוק, לחבר הכנסת יוני מישרקי, תודה רבה, ולחברת הכנסת אתי עטייה. תודה רבה לך, היושב-ראש. תודה רבה, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה פסל. אני מזמין את כבוד שר העבודה הרב יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, א. מרענן לראות אותך פותח את ישיבת המליאה. מי יודע, אולי זה סימן לבאות, יראו אותך יום אחד יושב-ראש הכנסת. הכול יכול להיות, אתה מתקדם מהר בדרך כלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, בימים הקשים לאחר הטבח האכזרי שביצעו אויבינו האכזריים והארורים, כשהכאוס שרר ביישובי העוטף, מתנדבי ארגון זק"א גילו תעוזה ואומץ לב וחירפו את נפשם לחלוק כבוד אחרון לקורבנות הנרצחים, השם ייקום דמם, ולהביאם לקבורה. מכובדיי, הצעת החוק לטובת מתנדבי ארגון זק"א היא הצעה ראויה וחשובה; להוקיר ולהעלות על נס את תרומתם הכבירה של מתנדבי הארגונים האזרחיים, מלאכים שהתגלו במלוא תפארתם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מלאכים בלבן. חבר הכנסת יונתן מישרקי, זה גם השר הנורבגי שלך, גם מהסיעה שלך וגם מהעדה שלך. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – מלאכים שהתגלו במלוא תפארתם, כתף אל כתף, למען אזרחי ישראל, בשעתן הקשה של המדינה ושל החברה כולה. אין לי ספק שאילולא ההירתמות של כל אותם ארגונים אזרחיים, שעשו עבודת קודש של ממש, היינו היום – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גואטה, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – היינו היום במקום אחר לגמרי, ועל כך אנחנו כולנו, כל אזרחי ישראל, צריכים להודות ולהצדיע להם. חבר הכנסת פסל, ההצעה הזאת היא בכיוון הנכון, ואני בהחלט חושב שצריך לקדם אותה. זה המעט מן המעט שהמדינה יכולה להשיב לכל אותם מתנדבים, שלמרבה הצער נחשפו למראות קשים מאוד, אשר לא אחת בלתי ניתנים להכלה. גם הקצבנו כספים רבים מביטוח לאומי לטובת ארגון זק"א, שייתן סעד נפשי לאותם מתנדבים שעברו טראומות כאלה וראו מראות כל כך קשים. בימים אלו שוחחתי עם ארגון זק"א ועם מתנדבים אחרים שטיפלו בזירות הקשות והמדממות. חלקם נאלצים להיות מטופלים בטיפולים פסיכולוגיים כדי להתגבר נפשית על הפצעים המדממים שנפערו בליבם לנוכח הזוועות שהיו עדים להן במסגרת התנדבותם. חבר הכנסת פסל, אני רוצה שתקשיב למה שאני אומר עכשיו – יחד עם זאת ולצד זאת, אני חושב שההצעה הנוכחית אינה מגובשת דייה. מן הראוי להעביר את ההצעה לוועדת העבודה והרווחה בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי וגורמי המקצוע כדי לגבש את ההצעה בצורה מיטבית. נוסח ההצעה חייב להיעשות יחד עם הביטוח הלאומי, להתייחס לכלל ארגוני ההתנדבות האזרחיים – יש עוד ארגונים אזרחיים שמתנדבים, גם הם צריכים לקבל מענה; לתת מענה גם למתנדבים העצמאים, וזה בניגוד לנוסח הנוכחי, שנותן מענה רק לשכירים. אדם עצמאי לא צריך מענה? גם הוא עזב את מקום עבודתו. << קריאה >> משה פסל (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא. אנחנו חושבים שגם מתנדבי איחוד הצלה וגם מתנדבי מד"א וגם כולם. אז בואו, לא צריך לעשות עשרים חוקים. אנחנו נעשה חוק אחד שיכיל את כולם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזה חוק? מה, להפוך אותם לארגון לאומי? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא. חוק שייתן להם מענה לכך שהם נמצאים עכשיו בהתנדבות. צריכים לתת להם פיצוי על זה, להכיר בהם, שהם ייקראו לדגל. כשצה"ל או משרד הביטחון יקראו להם לדגל והם יגיעו לשם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא להפוך לארגון לאומי? מה זה פיצוי על התנדבות? תהפוך אותם לארגון לאומי. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> עוד פעם – יכול להיות, יכול להיות. יכול להיות שזה יהיה הפתרון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה הפתרון. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> ייתכן גם ייתכן. יכול להיות. על זה יהיו דיונים בתוך ועדת העבודה והרווחה, ואז – לבחון מי הגורם המוסמך שמפנה להתנדבות, היקפה, מועדה, בדומה לשירות מילואים, אשר נעשה בהתאם לצורכי צה"ל ואישור צה"ל, ובנוסף – להסדיר את אופן התגמול, שיעורו וחישובו. כולי תקווה כי לאחר התיקונים הנדרשים בנוסח החוק אכן ייכנס לספר החוקים, בתפילה שזו הפעם האחרונה שנזדקק לחוק. ו"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל", ונאמר אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מתנדבי זק"א במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת משה פסל, חוה אתי עטייה ויונתן מישרקי. נא לשבת במקומות. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מתנדבי זק"א במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 29, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מתנדבי זק"א במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת משה פסל, חוה אתי עטייה ויונתן מישרקי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אפשר להוסיף אותי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלי דלל, להוסיף אותו לפרוטוקול – בעד. גם את כבוד השר שלמה קרעי, להוסיף אותו לפרוטוקול – בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, וכמובן, היה רוב. מזל טוב, חבר הכנסת משה פסל. הצעת חוק ראשונה שלך – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא מקשיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – וחשובה מאוד. ההצעה השנייה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך מזל טוב. מזל טוב – בדרך כלל כשזה נכנס לספר החוקים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, חבר כנסת חדש, הצעה ראשונה – נותנים עידוד. << הצח >> הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/47/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ההצעה השנייה היא הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר ואוהד טל. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, השרים, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה בראש ובראשונה להודות לשר הבריאות – שנמצא פה, ראיתי אותו לפני דקה וחצי – ולכל מי שעזר בקידום הצעת החוק הזו. מדובר בחוק חשוב, תמיד, אבל בוודאי ובוודאי בתקופה הזו, אחרי שחווינו זוועות בשמחת תורה, ואחרי או תוך כדי מלחמת חרבות ברזל, כשאנחנו נלחמים מול מפלצות. העם בכלל, האזרחים, התושבים ובפרט אלה שנמצאים במעגל הראשון, קרי תושבי העוטף, אותם יישובים שראו במו עיניהם את הזוועות והרגישו אותן על גופם, כולל אזרחים ומתנדבים שבאו לעזור ולסייע, כוחות הביטחון וההצלה, שחוו וראו, משתתפי מסיבת נובה – כולם נמצאים בסוג של טראומה, והשאיפה היא שהם לא יידרדרו לפוסט-טראומה. כשאני אומרת "פוסט-טראומה", הרבה אנשים מתבלבלים וחושבים שהכוונה היא משך הזמן, שאנחנו בטראומה ואחרי הטראומה זה בעצם פוסט-טראומה, אבל לא. פוסט-טראומה זה מצב של מחלה. הטראומה היא כל כך קשה וכל כך חדה כך שהיא משבשת את החיים, את התנהלות החיים של האנשים שנמצאים בפוסט-טראומה. כדי שזה לא יקרה חלילה לאף אחד, צריכים להעלות את המודעות לבריאות הנפשית, שכולנו מחפשים ורוצים אותה, וכדי שזה יקרה צריך גם את החוק הזה. כי רוב-רובם של האנשים מתייחסים לבריאות הנפש ולבריאות הנפשית של כולנו כאל משהו שצריך להחביא אותו. אם יש קשיים נפשיים, לא נדבר עליהם, נתבייש בהם, לא נפנה לקבל עזרה, כלומר הסטיגמה היא כל כך קשה. היא נמצאת גם פה, בין נבחרי הציבור, היא נמצאת גם אצל אנשי המקצוע אבל היא נמצאת גם בציבור הרחב, והחמור ביותר – היא מחלחלת גם למתמודדים עצמם, לאותם אנשים שזקוקים, שבאמת זקוקים לטיפול אבל הם מתביישים לקחת, שמא הסטיגמה תדבק בהם. הרי הם נורמליים, הם בסדר, הם לא מוכתמים כמו שיצאה הסטיגמה למתמודדי נפש. ולכן, המודעות, להעלות את זה למודעות ולהגיד לכולם שהבריאות הנפשית היא של כולנו וכולנו זקוקים לה – צריך את החוק החשוב הזה. ולא רק אני אומרת את זה. ארגון הבריאות הבין-לאומי קבע בהחלט יום, יום בריאות הנפש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סעדה. אתה מפריע, אתה מפריע. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ולמעלה מ-70 מדינות ברחבי העולם מציינות את היום הזה ב-10 באוקטובר – כן, חודש אוקטובר, שהשנה הוא יצא חודש לא מוצלח במיוחד, בלשון המעטה. אבל כן, ב-10 באוקטובר בכל שנה מציינות מדינות בעולם את יום בריאות הנפש הבין-לאומי, שמטרתו היא לקדם את המודעות ואת הידע בתחום בריאות הנפש. וזה כל כך חשוב, באמת באמת באמת חשוב. היום הזה יצוין גם פה בכנסת; הוא יצוין גם במסגרות החינוך, ואני רוצה להודות לשר החינוך על הסכמתו; הוא יצוין גם בבית הנשיא; הוא יצוין גם במשטרה – מאוד חשוב. אנחנו נתקלים לא פעם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ארגוני ההצלה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בארגוני ההצלה בהחלט בהחלט. הוא יצוין בכל מקום שהוא. והיום הזה והציון שלו הוא רק פתח. כמובן שכולנו צריכים לדבר ולהתעסק בזה כל הזמן, כל היום, כי בסוף, באמת – קינלי, קינלי, מה שחשוב לי לומר גם לך וגם ליואב הוא שהבריאות הנפשית שייכת לכולנו, היא לא שייכת רק למתמודדי הקצה שנמצאים בבתי החולים או בהוסטלים. היא קריטית לכולנו, בריאות הנפש ובריאות הגוף. אנחנו לא נוכל לעשות כלום אם לא יהיה לנו את החוסן הנפשי. אנחנו נוכל להיות עם כל האיברים אבל לא לצאת מהמיטה. וכדי שיהיה לכולנו את החוסן הזה, חשוב שנדבר עליו ונבין כמה הוא קריטי, כי אנחנו נוטים בעולם המערבי להתעלם ממנו. אנחנו נאמן את השרירים שלנו בידיים וברגליים ונאתגר את שכלנו, אבל נתעלם ממה שקורה לנו בתוך הנפש פנימה. חשוב חשוב חשוב לדבר על זה. אז תודה על ההזדמנות לומר את זה פה. תודה על ההזדמנות להעביר בקריאה הטרומית את החוק. אני מאוד מקווה שהוא יעבור גם בקריאה ראשונה, גם שנייה וגם שלישית וייכנס לספר החוקים. מבחינתי זה אות, סמל והדבר החשוב ביותר, אז תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1817/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק נוספת, של ואליד אלהואשלה. אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לנמק את הצעתו. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נשארנו עם הרבה צלקות אחרי 7 באוקטובר, אחרי המלחמה, ואני כאן רוצה לדבר ולפנות לכל מקבלי ההחלטות: גם אנחנו בחברה הבדואית קיבלנו מכה ב-7 באוקטובר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, זה מפריע. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כשספגנו רקטות גם ליישובים שלנו, וכתוצאה מכך יש לנו גם הרוגים, גם פצועים וגם חטופים. והיו פניות רבות גם לראש הממשלה וגם למשרד הבריאות על מנת לטפל גם בנושא הזה, בבריאות הנפש. כל מרכזי בריאות הנפש שנמצאים בחברה הבדואית אינם נותנים מענה בתקופה הזאת, אחרי המלחמה, ולכן דרשנו להקים מרכז לבריאות הנפש בעיר רהט על מנת שיסייע לאזרחים ולתושבים אחרי 7 באוקטובר. החברה הערבית עוברת תקופה קשה גם בנושאים אחרים, אבל זו מלחמה פנימית, מלחמת פשיעה בין ארגוני פשיעה, שמנסים כל הזמן לזרוע פחד באנשים שלנו, בתושבים שלנו, באזרחים שלנו. ולכן דרוש גם בנושא הזה להסתכל על המשפחות, על האימהות, על הילדים שמאבדים את ההורים שלהם כתוצאה מהפשיעה בחברה הערבית, שצריכים גם טיפול נפשי. אנחנו רוצים שמשרד הבריאות ישים דגש על הנושא הזה. אי-אפשר להפקיר. צלקות יש גם מהפשיעה וגם מתאונות הדרכים וגם לתושבים שנפצעו או למשפחות שיקיריהן נחטפו אחרי 7 באוקטובר, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה נושא מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בזה אנחנו מסכימים בכול. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה חוק שמאוד חשוב לציין אותו ולעבוד שיהיו מרכזי בריאות נפש ברהט, בסח'נין, בבאר שבע, בקריית גת – אצל כולם. על זה אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מנהלי הסיעות בצד, של יש עתיד. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל אנחנו רוצים ודורשים שגם המדינה תטפל בנושא של בריאות הנפש, של השלכות הפשיעה בחברה הערבית, ולפני הכול תטפל בנושא הזה של מיגור הפשיעה. 14 נרצחים מתחילת השנה, ואיפה ראש הממשלה ואיפה השר לביטחון לאומי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני, רק חצי דקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חצי דקה זה הרבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא הגענו לכאן על מנת להתעמת עם השרים. לא. הגענו לכאן על מנת לשרת את התושבים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר הבריאות, ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת חוק זו. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, שמבעבע בה, לא מהיום, מקדמת דנא – אפשר לומר שהיא עזבה את לשכת סגן שר האוצר, שזה בכל זאת, בסוף, לשכת סגן שר, והיא לקחה כמשימת חייה לטפל בנושא בריאות הנפש, וזה לא כאמירה בעלמא אלא זה במעשים. היא מגיעה לישיבות גם אצלי במשרד, וגם חקיקות היא עושה. אני חושב שגם היום הצעת החוק שמונחת לפניכם כאן היא אמירה חשובה. ניגע קצת בנקודות. מלחמת חרבות ברזל העלתה למודעות הציבורית את החשיבות הרבה של מתן מענים נפשיים לכלל הציבור במדינת ישראל, במעגלים השונים. משרד הבריאות ומערכת הבריאות כולה, מייד עם תחילת המלחמה, הרחיבו באופן משמעותי את המענים שניתנים בבריאות הנפש ומותאמים לצרכים – יש רעש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני חוזר שוב. מנהלי הסיעות, בבקשה, יותר בשקט. גם ישראל ביתנו שם. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> כבר בימים הראשונים למלחמה פעילות מרכזי החוסן הורחבה, והתקציב שניתן עבורם – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עודד פורר, זה מפריע. רומן מישראל ביתנו, בבקשה, תכבד את השר. זה מפריע. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> קופות החולים הרחיבו את המענים שלהן והנגישו את המענה לכל מי שנדרש באמצעות פניות ושיחות טיפוליות, אם על ידי מטפלים מקצועיים באמצעות הטלפון, ופעילות קווי החירום של ער"ן, סה"ר וארגונים נוספים הורחבה. הוגדל תקציב משרד הבריאות וניתנו מענים ייעודיים למטפלות ולמטפלים במסגרות השונות, שעשו ועדיין עושים עבודה נפלאה, ועוד. מייד עם היכנסי לתפקיד שמתי בפניי יעד ראשי לשפר ולהצעיד קדימה את מערכת בריאות הנפש, שסבלה שנים ארוכות מתקציבים מדולדלים, שהביאו לתורים ארוכים ובלתי נסבלים למי שזקוק לטיפול רפואי נפשי. מצב זה לא יכול היה מבחינתי להימשך, והוריתי על בניית תוכנית לאומית נרחבת לשיפור כלל המענים בבריאות הנפש. תוכנית בריאות הנפש שהמשרד גיבש מהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי. התוכנית מגדילה את התקציבים המופנים לתחום בריאות הנפש, עם תוספת של יותר ממיליארד שקלים. מדובר בתקציב הגדול ביותר שניתן למערך בריאות הנפש מאז הרפורמה בבריאות הנפש. התוכנית מתמקדת במניעה, ובקידום בריאות הנפש בקהילה לטובת קיצור תורים, לטיפול בקהילה והרחבת רצף המענים על ידי טיפולי יום, טיפולים אינטנסיביים, חלופות אשפוז, הכשרות רוחביות בכלל מערכת הבריאות, שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז והרחבת המרפאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה אתם לא מכבדים? אנשים בסיעת יש עתיד, בבקשה, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> עיקרי התוכנית שהוגשה, חברי הכנסת: תקציב קופות החולים – על מנת שיוכפל מספר הטיפולים מדובר בתקציב של כמעט 700 מיליון שקלים; שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז הפסיכיאטרי, גם שם חייב להיות שיפור; מענקים לפסיכולוגים במערכת הציבורית עד להסכמי שכר נאותים. במקביל, תוספות תקנים ומתמחים בבתי חולים, פיילוט שירותי בריאות נפש וקידום חלופות אשפוז. אני יכול לומר שכבר בימים הללו סיימו עשרות רופאים גם בקהילה, וקופות החולים הרימו דגל בהשתלמויות; גם היום מגיעים לכאן ארבעת מנהלי הקופות לפגישה איתי בשביל לקבל ולתת עדכון מה נעשה בנושא בריאות הנפש, והפעם המשרד לא יסתפק רק בקולות קוראים ובמבחני תמיכה, אלא באכיפה ובבדיקה אילו פעולות בנושא בריאות הנפש נעשות בקופות החולים; המשך תקצוב מרכזי חוסן בנגב המערבי – מרכזי החוסן בעוטף נדרשים מאז 7 באוקטובר לתת מענה נפשי למניעת תחלואה נפשית, לקידום חוסן אישי וקהילתי; המשרד הסדיר את המשך פעילותם במסגרת דיוני התקציב, ואני יודע שגם בימים הללו ישנן בעיות ביורוקרטיות, מאחר שעוד לא עבר תקציב 2024; הטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום בריאות הנפש; ריבוד מענים תוך שימוש בטריאז', וגם שיתוף מידע בין גורמים מטפלים; מיסוד תפקיד מגיש עזרה נפשית ושיפור תעריפים במערך שיקום נכי הנפש בקהילה. כפי שניתן לראות, תחום בריאות הנפש במשרד הבריאות, ואצלי, כמובן, בתודעה יום-יום, 365 יום בשנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, חבר הכנסת מתן כהנא, חבר הכנסת מתן כהנא, אני צריך להגיד את זה שלוש פעמים? זה מפריע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> השר, הם נותנים לך היום דיווחים, ראשי הקופות? מצוין. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> כן. יש אצלי ישיבת רוחב שבועית עם כל האגף לבריאות הנפש. הם מגיעים היום לכאן, כי שאני בכנסת ולא במשרד, ארבעת מנכ"לי הקופות, בשביל לתת לי עדכון מה הפעולות שנעשות בנושא, ואני אלך לשבת בראש פורום שמטפל בנושא של התוכניות הללו. פעם בחודש המשרד ישב, וזו תהיה עבודת מנכ"ל, כי אם זו לא הוראה של מנכ"ל המשרד אלא זו עוד תוכנית במשרד, אז אתה יודע שבסוף המחוזות, כל אחד מתחרבש, אבל זה צריך להיות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מעולה. זה מתבקש. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> מעבר לכך, אני יכול לומר לך שלמשל בשנה שעברה נתנו מבחני תמיכה של 85 מיליון שקלים לבתים מאזנים, והכסף לא נוצל. למה? כי לא נעשו מעשים. אנחנו לא ניתן רק מבחני תמיכה, אנחנו ניתן קנסות למי שלא ישתמש במבחני התמיכה הללו, ויצטרכו להשתמש בכספים. אני נותן להם כמעט 700 מיליון שקלים לקופות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בשורה טובה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – וזה יצטרך לבוא בהגדלת המענים, בהכפלה, בהשתלמויות, בתוספות של מרפאות לבריאות הנפש שיצטרכו לתת, ואנחנו נעקוב אחרי זה חודש בחודשו, שלא נגיע לסוף שנה ונראה שאין מענה אמיתי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> צעד מבורך. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> הצעת החוק שלפנינו, מטרתה לעגן בחקיקה ולקבוע שגם בישראל יצוין מדי שנה יום בריאות הנפש בתאריך שבו העולם מציין יום זה, 10 באוקטובר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר לוין, השר לוין, השר לוין – הוא לא שומע. השר יריב לוין, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> המטרות בציון יום בריאות הנפש הן להעלות את המודעות לנושא חשוב זה, לאמץ אל לב את המתמודדים עם הפרעות נפשיות ולכבד את העוסקים בטיפול. זו לא מחלה, זו התמודדות, ואת זה צריך תמיד להפנים. זו התמודדות שכל אחד ואחד מאיתנו נמצא שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת פנינה. פנינה, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> דומה שבימים אלה מדובר במטרות שאין חולק על חשיבותן. חברי הכנסת והשרים, אני רק אומר לכם – חלקם נמצאים כאן במליאה כחלק מההשתתפות, שצריך לבוא להצבעות, אבל הנושאים שעולים כאן הם נושאים שבליבת החברה הישראלית, בפרט בימים הללו, ואין חשוב מערך זה. אני אומר לכם שללא ספק, משרד הבריאות כדוגמה מטפל במאות ובאלפי נושאים ברמה היום-יומית, אבל אין נושא שנמצא בראש סדר העדיפויות כמו בריאות הנפש. אני רוצה לברך את חברת הכנסת וולדיגר. כמובן שלגבי התכנים של יום זה, היכן ואיך יצוין, נדרשת עדיין בחינה. משכך, הממשלה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בשלב הזה, ואני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה הזו. אני מברך חברת הכנסת מיכל וולדיגר ומודה לה – נושא בריאות הנפש היה תמיד קרוב לליבה – על ההצעה שיזמה, שתביא לשינוי בתודעה, וגם לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שהצמיד הצעת חוק בנושא. אני רוצה לברך אתכם. אני קיבלתי כמה שאילתות – האמת היא, עוד לפני כניסתי לתפקיד – בנושא מענים לבריאות הנפש בחברה, ואני בדיוק עכשיו נותן תשובות לשאילתות הללו, אבל ללא ספק, אף אחד לא יקופח, ויינתנו תוכניות מותאמות לחברה, גם בנושא השפה וגם בנושא תוכניות שמותאמות מגזרית. אלו מסרים שביקשתי ודרשתי מהקופות. אני מכיר את הדרישות הללו, אז אם כבר אנחנו מדברים, תדעו שזה נושא בטיפול. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אדוני השר – – – דיברנו עם המנכ"ל – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אוקיי. זה פשוט לא כרגע בשאילתות, אז תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ולכם, חברי הכנסת, על תמיכתכם בחוק זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. לפני שנעבור להצבעה, אני מברך, חבר הכנסת פינדרוס, על הקבוצה שהגיעה לתמוך בישראל בשעות קשות אלה. יישר כוח על כל התרומה והעזרה למען מדינת ישראל. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק יום בריאות הנפש של חברי הכנסת מיכל וולדיגר ואוהד טל. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2022, של מיכל וולדיגר ואוהד טל אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הבריאות להכנתה לקריאה ראשונה. להוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת יסמין פרידמן – בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: אחד בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הבריאות להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – מופיע למטה במסך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נבדוק את זה. גם אני הצבעתי. אולי זה רק אני? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חס וחלילה. נבדוק את זה. העיקר שההצעה עברה. << הצח >> הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023 << הצח >> [מס' כ/4067; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 137.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצעה הבאה – הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. מכיוון שההצעה כבר נומקה ב-17 בינואר 2024, אני מזמין את כבוד שר המשפטים ידידי חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מוכרח לומר בפתח הדברים שאני חושב שהצעת החוק של חבר הכנסת פורר היא הצעה חשובה מאוד, דרושה ונצרכת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמעתי שהיועצת המשפטית של הכנסת מתנגדת – – – חוק כל כך חשוב. מה זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, לא נהוג להפריע לשרים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עוד לא התחלתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתנצלת, אדוני השר. לא רציתי ששר המשפטים יגיד את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הדבר הזה נובע מכך שהתופעה הזאת של הכחשת הטבח התחילה ממש סמוך לשלב שבו הוא קרה. התופעה הזאת קיימת כמובן בחו"ל בהיקף נרחב, אבל היא קיימת גם כאן, וצריך לומר את זה. נדמה לי שהצעת החוק הזאת דרושה והכרחית כדי לתת מענה לשני דברים: האחד, כדי להתמודד עם התופעות האלה קודם כול כאן, והסיבה השנייה היא כדי שניתן יהיה לבוא ולדרוש מהעולם להילחם בתופעה הזאת ולהעביר חוקים מן הסוג הזה ולנקוט הליכים פליליים נגד מי שמכחיש את הטבח. אם אנחנו לא נעשה את זה כאן, אני לא מבין איך נוכל לבוא בדרישות לעולם כולו. אני חייב לומר שהדבר הברור והטריוויאלי כל כך משום מה לא היה ברור למערך הייעוץ המשפטי לממשלה. הוא עד כדי כך לא היה ברור לו, אדוני היושב-ראש, שאני ביקשתי לקדם הצעת חוק כזאת כבר לפני שלושה חודשים, לדעתי. מאז באתי פעם אחר פעם, חברי הכנסת – כדי שתבינו באיזו מציאות מעוותת אנחנו פועלים – פעם אחר פעם וישיבה אחר ישיבה העליתי עם גורמי המקצוע בייעוץ המשפטי לממשלה את הבקשה שלי להביא הצעת חוק כזאת כהצעת חוק ממשלתית. לצערי דבר לא קרה. משנוכחתי שדבר לא קרה, במו ידיי הבאתי לייעוץ המשפטי לממשלה נוסח של הצעת חוק מקיפה בעניין הזה. חבר הכנסת סגלוביץ', אתה שומע מה אני מספר כאן? ביקשתי מהם – על בסיס הצעתי או על בסיס אחר, אם הם רוצים להכין משהו מתוקן; אחרי עוד פניות קיבלתי בסוף איזה מין נוסח של שורה, מין דרדלה כזה, שאפילו התביישתי לפרסם כתזכיר או להביא בפני הכנסת. אמרתי להם לאורך כל שלושת החודשים האלה: אין לי ספק בכלל שבסוף יקום חבר כנסת ויביא הצעה כזאת כהצעה פרטית. אם תהיה הצעה פרטית כזאת, אני בוודאי לא אבלום אותה אלא אתמוך בה ואשתדל לקדם אותה. במקום שנעשה תהליך מסודר ונכון ונביא דבר כל כך מהותי כהצעת חוק ממשלתית, אנחנו פשוט נהיה במקום הזה. ואכן, הביא חבר הכנסת פורר, וטוב עשה. הוא ראה את הדברים כפי שלטעמי צריך לראות אותם, והביא את הצעת החוק החשובה הזאת. אני ביקשתי ממנו להמתין שבועיים כדי לתת הזדמנות נוספת לייעוץ המשפטי לממשלה, שאולי בכל זאת יתרצה ויכין הצעה ממשלתית ונוכל לחבר את שני הדברים יחד. שבועיים חלפו, והצעה ממשלתית אין. בנסיבות האלה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה הסיבה, כבוד השר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא שאלתי אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז מה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני, אני מוכרח לומר שאני מתקשה להסביר מעל הדוכן טענות שאינני מבין, פשוט לא מבין. אבל אני יכול לתת לך דוגמה – הכחשת שואה נחקקה ונעשתה שנים לאחר השואה משום שבחלוף שנים נוצר מצב שבו צריך להיאבק בהכחשה; כאילו מישהו לא רואה שההכחשה כאן לא חיכתה אפילו שעות. אז מה, אנחנו צריכים שיכחישו מספיק זמן? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לצערי, פה בבית הייתה איזו הכחשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש גם טענות כבדות משקל ולא פשוטות שנוגעות לבעיות במישור הראייתי, בהנחה שיוגשו כתבי אישום כאלה ויהיה צריך להוכיח דברים. אני מבין את הטענות האלה. אני חושב שאפשר להתגבר עליהן בקלות. אני חושב שהן לא סיבה לא לחוקק ולא לומר את האמירה החשובה כל כך הזאת. לכן אני חושב שראוי ונכון שנתאחד כולנו, כל חלקי הבית, בתמיכה בהצעת החוק הזאת של חבר הכנסת פורר, ואני מודה לך שהבאת את הצעת החוק הזאת ונוכל לקדם אותה. אני גם רוצה לומר שעמדתי על כך שעמדת הממשלה תהיה לא רק שאנחנו תומכים בהצעת החוק, אלא שאנחנו תומכים בה ללא תנאים. אני מבקש שננסה אנחנו לתאם בינינו בסוף את התוצאה הסופית. הייתה החלטה שנביא את זה לפני קריאה שנייה ושלישית לוועדת שרים, אם תהיינה איזשהן מחלוקות גדולות. אבל אני סומך עליך, חבר הכנסת פורר, ועל חברי הכנסת, שידעו לעשות כאן את המלאכה. אני אשתדל להביא את ההערות ואת ה-input שלי בעניין הזה, אבל אנחנו חייבים להעביר את הצעת החוק זאת. זאת הצעת חוק הכרחית וחשובה, אמירה חשובה של מדינת ישראל ושל כנסת ישראל. לצערי הרב, עוד דוגמה לכך שמה שצריך להיות מערך מייעץ – ואני מאוד מכבד את הייעוץ, ואני גם חושב שהרבה פעמים יש הרבה טעם בדברים שנאמרים, ואני הרבה יותר מאשר מטה אוזן קשבת לייעוץ; כאשר הדבר הזה הופך מייעוץ לחסימה, ופעם מישהו חושב שאם הוא מתנגד לאיזה חוק, הוא מברך על החסימה הזאת – בסוף זאת לא דרך נכונה שבה הדברים צריכים להתנהל. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה החשובה הזו, ולקוות, חבר הכנסת פורר, שאולי אישור החוק הזה ייצר הרתעה כזאת שאנחנו נוכל להגיד ממרחק השנים שהחוק עבר אבל לא השתמשנו בו כי הצלחנו להרתיע ולמנוע את התופעה הזו. אבל אם לא כך יהיה, יהיה לנו כלי אפקטיבי כדי לבוא ולמצות את הדין עם מי שמעז, אחרי כל מה שקרה, עוד להתכחש לאמת הנוראה שחווינו ב-7 באוקטובר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. אנו עוברים להצבעה על חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 29 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור הכחשת טבח 7 באוקטובר, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת עודד פורר, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3602/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב סגלוביץ') << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצעה הבאה – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מעצר עד תום ההליכים בגין עבירה של סחיטה באיומים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני מזמין את חבר הכנסת סגלוביץ' לנמק את ההצעה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, האמת היא שאני יודע שאנחנו נמצאים בזירה פוליטית, אבל החוק הזה הוא חוק שאמור לעשות תיקון בהקשרים של מאבק בפשיעה. אדוני שר המשפטים, חשוב לי – ואני אגיד את זה בחיוך, אני אגיד את זה בצורה הזאת. בשבוע שעבר, בשבוע החולף, הצעת החוק הזאת נדחתה בשבוע. אני אמרתי: אוקיי, הצעת החוק נדחתה בשבוע, כנראה שרוצים לשקול עוד פעם ולעשות מחשבה נוספת לגבי החוק, הכול בסדר. ואז קיבלנו את התשובה מוועדת שרים לחקיקה שהחוק הזה לא עובר את השרים שיושבים בוועדה. אדוני שר המשפטים, בשבוע שעבר, בשבוע החולף, כשקיבלתי את ההודעה שזה נדחה בשבוע, אמרתי: צריכים עוד לחשוב, אולי תיקונים, ימינה, שמאלה, זו לא איזו הצעה רחבה מאוד – היא חשובה, אבל היא לא איזו הצעה רחבה מאוד. ואז קיבלתי די בהפתעה, האמת, את העובדה שהצעת החוק נדחתה על ידי ועדת שרים לחקיקה. אם הייתי באופי שלי פרנואיד, הייתי מתחיל לחשוב שאולי לא אוהבים אותי, אבל אני יודע שזה לא נכון. אני יודע שכולם מאוד אוהבים אותי, בייחוד בוועדת שרים לחקיקה. מאחר שנדברנו חמש דקות או 20 שניות טרם שעליתי, אני אגיד כמה דברים כלליים. זה בסדר שאני אגיד, אדוני שר המשפטים, שמאחר שזה נדחה למועד אחר, אז אני אדבר קונקרטית רק על ההצעה עצמה? הנושא הזה של מאבק בפשיעה דורש הרבה דברים. אחד מהדברים שהוא דורש הוא גם חקיקה. לא רק. דרך אגב, באופן אישי, אני חושב שבעיקר על מנת להצליח במאבק בפשיעה לא צריכים לעשות שינויי חקיקה כל כך גדולים; מה שחשוב לעשות זה שינויי דפוסי העבודה של כולנו וחיבור בין כלל המערכות. אני מאמין בזה, אני יודע שזה אפשרי, אני יודע, ואני כואב את העניין שזה לא נעשה בשנה האחרונה. אני אומר את זה כאן בצורה הכי ברורה: השנה האחרונה הייתה השנה הקשה ביותר בפשיעה במדינת ישראל בכל העשורים האחרונים. יש עלייה חמורה בפשיעה בכל שנת 2023, ותחילת שנת 2024 מסתמנת כשנה בעייתית מאוד: יש עלייה במקרי הרצח בחברה הערבית של 130%; יש עלייה גם בחברה היהודית באחוזים גבוהים. מדובר על מקרי הרצח, אבל בדרך כלל הבעיות הרבה יותר רחבות מרצח. אחד המחוללים המרכזיים של המאבק בפשיעה הוא גם הנושא של סחיטת דמי חסות, נושא שעסקתי בו בממשלה הקודמת. לשמחתי גם הכנסת הזאת עסקה בעניין הזה, ולמעשה אפילו סעיף 428 הורחב במהלך השנה הזאת, והורחבה היכולת בהקשר של גביית דמי חסות באופן ספציפי, מתוך הבנה שגביית דמי חסות היא חלק משמעותי במחוללי הפשיעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חלק משמעותי. היינו ביחד בדיונים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן, חשבתי שזה יהיה נכון שבסעיף 42 רבתי – אותו סעיף שעכשיו הוסיפו לו גם סעיפי משנה (א) ו-(ב) – יהיה סעיף שהוא עילה נפרדת למעצר עד תום ההליכים. אני גם יודע, ואני אומר את זה פה: אני יודע שבזמנו, בדיונים שאני עשיתי בתפקידי הקודם, הייתה גם התנגדות של חלק מהאנשים, כולל של משרד המשפטים. היא לא הייתה התנגדות מהותית, אבל הייתה התנגדות אם זה נכון להרחיב את אותו סעיף 21. אני סבור שכן, בייחוד מול העובדות. העובדות מחייבות שינוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק בזה. אני חייבת להגיד לך כפליליסטית שההצעה מוצדקת. אומנם קשה לקבוע עבירה, זה יוצא דופן, אבל בצוק העיתים של כל כך הרבה עבירות של סחיטה באיומים, עם קושי בסופו של דבר בהעמדה לדין, וכשעם השחרור התיק מתמוסס, אז ההצעה הזאת היא הצעה נכונה. זו דעתי. קטונתי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. אני אגיד משהו מעבר לזה. אני רואה את זה בראייה יותר רחבה, ואני אנצל את ההזדמנות ששר המשפטים יושב כאן. אדוני שר המשפטים, אני מנצל את ההזדמנות של הזמן שיש. הצעה נוספת שבזמנו דחינו את ההצבעה לגביה הייתה בנושא הצ'יינג'ים, שעוסקת בהלבנת הון, וגם היא, בסופו של דבר, הייתה הצעת חוק ממשלתית בכלל. ולכן אני אומר שצריך להסתכל על זה כמכלול. יש כמה הצעות שמתחברות ביחד. בסוף, זה לפגוע במניעים הכלכליים של הפשיעה. זו ההצעה הזו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים, האמינו לי, יש דברים שאני לא מבין בהם. בזה אני מבין. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל גם אני קצת מבין, אתה יודע. אני לא נגד, אני בעד. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר עוד פעם, יש כמה הצעות, ואני מנצל את ההזדמנות. הרי לא מצביעים על זה היום, סוכם עם שר המשפטים. אני מנצל את ההזדמנות פה, ואני אקח עוד שתי דקות, אפילו לא את כל הארבע, לדבר עם שר המשפטים, ואולי דברים שנמצאים על סדר-היום במשרד המשפטים שדחינו אותם להצבעה – אחד זה הנושא של הצ'יינג'ים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני גם דיברתי עם שר המשפטים על הנושא הזה בזמנו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אני יודע. בנושא הזה, אם אפשר שנגיע איתו להצבעה, ואם צריך לשנות, כמובן, כל מה שתחליטו מקובל עליי. והדבר הנוסף הוא – שר האוצר או נציגו לא נמצאים פה אבל ביוני בשנה זו אמרתי: יש את הנושא של החשבוניות הפיקטיביות. שמתי הצעה על השולחן, שהיא לא המצאה פרטית שלי – היא הייתה בפעם הקודמת וכולם היו בעדה, ופתאום אמרו: אנחנו נגדה, כי אמרו שיש מערכת ממוחשבת. אמרתי: תקשיבו, אני מכיר את המערכת. בחודש ינואר המערכת לא תעבוד. לכו על השיטה הפרימיטיבית אבל האפקטיבית שאני הצעתי. זה היה ביוני 2023. הגיע ינואר – אין מערכת ממוחשבת, וחשבוניות פיקטיביות. ולכן זה תהליך יותר רחב. מצד אחד, זה סחיטת דמי חסות בהיבטים הרחבים שלה; מצד שני, הפשיעה הכלכלית של חשבוניות פיקטיביות – וזה נדחה. אני אגיש אותה עוד פעם, ואני מקווה שבנפש חפצה יראו שזה היה – מצידי שהממשלה תיקח את זה ותגיש את זה, הכול בסדר. הדבר השלישי זה הנושא של הצ'יינג'ים. אני מאוד אשמח, אדוני שר המשפטים, אם בהזדמנות שהייתה לי פה תראה את החבילה הזאת על מנת להעביר את זה, ומבחינתי שממשלת ישראל תגיש את זה, זה בסדר גמור – רק שזה יקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יואב. אני מזמין את כבוד שר המשפטים ידידי חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק שמביא בפנינו חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מבקשת לתקן את חזקת המסוכנות בחוק המעצרים, ולקבוע עילה עצמאית ונפרדת ביחס לעבירת הסחיטה באיומים כך שברירת המחדל בעבירות האלה תהיה שנשקפת מהנאשם בעבירה כזאת מסוכנות המצדיקה מאסר עד תום ההליכים, מבלי שנדרש להוכיח מסוכנות אישית. אני חייב לומר שכאשר ראיתי את הצעת החוק בפעם הראשונה נטיתי מייד להסכים שהיא נכונה וחשובה. אני חושב שהנושא של סחיטה באיומים הוא מכת מדינה איומה ונוראה. אני חושב שהוא מחולל פשיעה מרכזי מאוד, הוא הופך את חייהם של אזרחים, ובפרט של בעלי עסקים, לדבר בלתי נסבל. אני גם חייב לומר שאנחנו, כממשלה, הובלנו שינויים שונים שנתנו בידי המשטרה כלים הרבה יותר טובים להתמודד עם התופעה הזאת, כולל שינויי חקיקה. אני חושב שבעניין הזה נעשה מאמץ גדול מאוד, הנושא הזה נמצא באמת בראש סדר העדיפויות כחלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית והמאבק בפשיעה בכלל. אני לפחות, באופן אישי, נוטה לחשוב שאכן הדבר הזה מוצדק. אני חייב לומר שלהצעה, כאשר הבאתי אותה לוועדת שרים לחקיקה, הייתה התנגדות, הייתי אומר, ברורה וחד-משמעית מצד גורמי המקצוע, בשתי טענות עיקריות: האחת הייתה שלמעשה הפסיקה הקיימת מביאה למצב שדה פקטו רואים את החזקה הזו כחזקה שקיימת, והנחת העבודה היא שמי שעשה מעשה מן הסוג הזה יש לו חזקת מסוכנות אלא אם כן הוא הוכיח אחרת, ולכן במובן הזה החוק איננו משנה באמת את המצב הקיים אלא הוא בעצם מעגן אולי בחוק את מה שקורה בפועל. כשלעצמי, אני לא רואה בזה נימוק מספיק, כי, אוקיי, אם זה המצב הקיים, אז בואו נאמץ את הגישה הזאת. בעיניי זה הדבר הנכון. הייתה טענה שנייה, והיא טענה קצת יותר מורכבת בעיניי, שיש מקרים מסוימים שבהם קביעת חזקה כזאת בסוף תביא למעצרים עד תום ההליכים שאינם דרושים, וכאן אני מוכרח לפתוח איזה סוגריים ולומר שעוד אחד מהמאבקים הרבים שאני מנהל זה במערכות שמתקשות לזוז בנושא של מעצרים. אני חושב שמה שמתרחש במדינת ישראל מבחינת מעצרים זה דבר איום ונורא, באמת איום ונורא. היקף המעצרים כאן הוא עצום, ותנאי המעצר מחפירים, מתחת לכל ביקורת, בלתי אנושיים. הדבר הזה רק הולך ומחמיר, והנתונים, רבותיי, הם פשוט נתונים מזעזעים. למעלה מ-50% מהאנשים שנעצרים במעצרי ימים – אני לא מדבר על עד תום ההליכים, במעצרי ימים – בכלל לא מוגש נגדם כתב אישום, ורק 17%, לפי הנתונים שלי יש, מהאנשים שנעצרו במעצרי ימים בתחילת הדרך נידונים למאסר בפועל. הווה אומר שאנחנו במצב שבו בשלב המעצר, ל-80% מהאנשים שנשללת חירותם החירות נשללת רק בשלב המעצר, ובסוף בתום ההליך המשפטי בכלל מתברר שאו שלא מוגש כתב אישום או שהם לא נמצאו ככאלה שצריך לדון אותם למאסר בפועל. אני חושב שזה דבר שצריך לזעזע כל אחד. אני אגיד יותר מזה. כתוצאה מזה העומס על בתי המעצר הוא עומס עצום, התנאים הם לא תנאים, העלויות הן גדולות מאוד, והדבר הזה מהר מאוד הופך לכלי לסחיטת הודאות במקום למשהו שיש בו באמת צורך אמיתי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תחזור על הנתונים. מתוך 100% שנעצרים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מתוך 100% שנעצרים במעצרי ימים, נגד פחות מ-50% מוגשים כתבי אישום, ובסופו של ההליך המשפטי כ-17% מאלה שנעצרו במקור נדונים למאסר בפועל. חבר הכנסת כהן, זה הרי נתון נורא. אם אנחנו גם נביא בחשבון את קלות המעצר של אנשים שבאים מאוכלוסיות חלשות יותר, אנחנו מייד מבינים איזו השפעה יש לדבר הזה, איזו טראומה זה משאיר לאנשים, איזה נזק וכו' וכו'. אני חושב שגם צריך להודות לכבוד השופטת בדימוס דותן ולחברי ועדת דותן שהגישו דוח חשוב, לפני כמה ימים הגישו לי דוח חשוב על צעדים – ואני מתכוון לאמץ ולעשות מאמץ להביא אותם – שיוכלו לעזור בהיבט מסוים של התהליך הזה. אני לא רוצה להיכנס כרגע לכל הפירוט של העניין הזה. זה עדיין לא מספיק. אני מוכרח לומר שבעיניי צריך להתייחס לימי מעצר כמו אל משאב מוגבל אחר. אי-אפשר לעצור באופן סיטוני ולשים אנשים בתת-תנאים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, זה מפריע. זה מפריע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אי-אפשר לעצור באופן סיטוני ולשים אנשים בתת-תנאים. צריך לעצור את מי שצריך ורק לפרק הזמן שצריך ולמטרות שהן אמיתיות, כלומר, באמת לצורכי חקירה, באמת במצב של מסוכנות אמיתית, ולא באופן שזה נעשה היום. ובמובן הזה, בזה אני מודה, הצעת החוק הזאת בעצם הולכת קצת בכיוון ההפוך. למרות שהיא מדברת על מעצרים עד תום ההליכים ולאו דווקא על הנושא של מעצרי ימים, עדיין לכאורה יש כאן מגמה שאני מבין – לפחות לטיעון הזה אני רואה משקל. עם זאת, אני חושב שבחשבון הכולל, ומאחר שממילא במקרים האלה עוצרים עד תום ההליכים ברוב המוחלט של המקרים, ומאחר שמה שמדובר פה הוא קביעת חזקה ולא איזשהו כלל מחייב לאורך כל הקו, אני נוטה בכל זאת לחשוב שיש מקום לקבל את ההצעה, אלא שלצערי בוועדת שרים לחקיקה רוב חבריי השרים השתכנעו מהעמדה המקצועית שהצגתי כאן בצורה מדויקת עד כמה שיכולתי, אני מקווה. חבר הכנסת סגלוביץ', אני מקבל את ההצעה שננסה בכל זאת לראות מה עושים עם העניין הזה. מפאת המלחמה גם הנושאים האחרים החשובים שהעלית באמת איכשהו ירדו בסדר העדיפויות. אם תוכל, תשלח לי איזושהי הודעה פשוט עם הפירוט, אני אעשה בדיקה איפה הדברים עומדים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יואב, אני גם רוצה להצטרף לקדם את ההצעה, כמו שבהתחלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אנסה לראות אם יש דרך באמת להביא לאיזושהי הסכמה לקידום הנושא הזה. אני חושב שיש בזה אמירה חשובה. גם אם הצד הפרקטי בסוף הוא כנראה לא דרמטי, עדיין אני חושב שבאיזון הכולל של הדברים, לטעמי האישי לפחות, הדבר הזה נכון. ואם אצליח לשכנע את חבריי לוועדת שרים לחקיקה בכל זאת, אז נוכל אולי לקדם את ההצעה הזו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. אז כאמור, ההצבעה נדחתה למועד אחר. << הצח >> הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, אני חוזר להצבעה על הצעת חוק יום בריאות הנפש של חברת הכנסת מיכל, שהוצמד לה חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. הייתה תקלה טכנית והקולות לא נקלטו במערכת, לכן אני חוזר על ההצבעה שוב. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. הצבעה חוזרת. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 28. אני שוב קובע כי הצעת חוק יום בריאות הנפש של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הבריאות להכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביטול התניית חיבור לחשמל, מים וטלפון באישור תאגיד המים), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/555/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביטול התניית חיבור לחשמל, מים וטלפון באישור תאגיד המים), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ווליד טאהא וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, לפני שאני אדבר על הצעת החוק שאני אנמק עוד מעט, אני רוצה לדבר על סוגיה שהולכת להיות יותר ויותר מטרידה, והיא מקרים של ירי של המשטרה כלפי אזרחים, ולמעשה גרימת מותם. ביום שני בבוקר ירו שוטרים לעבר אזרח העיר טירה, מורשד עבד אל-חי, והוציאו הודעה שאזרח העיר טירה שלף סכין, הפנה אמירות כלפי השוטרים ואז נאלצו לירות עליו ולהרוג אותו. ואולם, אחרי שהצילומים יצאו, ויש סרטונים שמתעדים את האירוע, רואים בבירור שמדובר כנראה באדם עם בעיות נפשיות. הוא התנהל בצורה שרואים שהיא לא תקינה. הוא צרח לא לעניין, הוא ניגש לחבק עמוד בצורה לא לעניין וגם ניגש כלפי שוטרים בצורה לא לעניין. רואים שמדובר בבן אדם שסובל נפשית, כנראה, למרות זאת ירו והרגו אותו. הסרטון לא מראה שום סכין ושום בטיח. ואז אנחנו חוזרים למקרים שבהם אזרחים משלמים בחייהם על שיקול לא נכון של שוטר. אבל הגרוע מכול – כאשר המשטרה מנסה לטייח את הסיפור, להוציא הודעה שקרית, ולתת רושם לאנשים כאילו הם התנהלו כדין. זה קרה גם עם צעיר בדואי לפני כמה ימים, אשר נורה לאחר ששמו עליו את האיזוק. זה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים. המשטרה – לטובתה, לטובת האינטרסים שלה – צריכה לבדוק את עצמה מהותית בעניינים האלה, כי הרבה מאוד אנשים משלמים בחייהם לשווא. לענייננו, לגבי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביטול התניית חיבור לחשמל, מים וטלפון באישור תאגיד המים). רבותיי, תקשיבו לסוגיה המוזרה הזאת. אדם, מאיר, מגיע לרשויות התכנון, מגיש בקשה להקמת בית כדי לבנות בית משלו. רשויות התכנון דנות בבקשה, מאשרות לו את הבקשה, והוא משלם את ההיטלים שהוא צריך לשלם לרשות המקומית, לוועדת התכנון, ואז יש לו רישיון להקים בית, לבנות בית. המדינה – רשויות התכנון נתנו לאדם הזה רישיון לבנות בית. אבל מה? הוא בונה את הבית. כמובן, בגלל הנושא שאני אדבר עליו, הוא לא מתחבר לחשמל, כי יש סעיף – שמישהו, אני לא יודע מה ההיגיון שלו כאשר הציע אותו – שאומר שגם אם בנית את הבית ברישיון וגם מילאת את כל התנאים, אם אנחנו, התאגיד או הרשות, לא סיפקנו לך מערכת ביוב, אז אנחנו לא נחבר אותך לחשמל. אז אני שואל: אלוהים אדירים, נתתם לי רישיון לבנות בית, וכמובן יש לי גישה, דרך, כביש כדי לבנות את הבית שלי. מן הסתם, אני מחובר לחשמל אחר כך בדרך פיראטית, מבית לבית מעמוד לעמוד – סכנת נפשות. אל תאמינו שיש בית אחד בחברה הערבית שאיננו מחובר לטלפון בגלל הסוגיה הזאת. כל הבתים מחוברים לטלפון. אז מה נשאר? נשארה סוגיית החשמל. למה צריך להתנות חיבור חשמל? פארסה, פשלה של תאגידי המים למיניהם או של הרשות המקומית עצמה. מה הקשר בין זה שהאזרח צריך להתחבר לחשמל לבין זה שמישהו לא דאג לחבר אותו למערכת הביוב? ואם יש קשר, אני לא מבין את הקשר, אני מקווה – השר לא מקשיב, על כן אני לא יודע, הייתי רוצה לשמוע תגובה מקצועית, עניינית. אם יש קשר, אז למה לתת לו רישיון? למה לתת לבן אדם רישיון להקים בית, לבנות בית, לאחר ששילם את כל מה שהיה עליו לשלם, ובסוף לומר לו: תקשיב, לא בגללך – הרי מערכת ביוב היא באמת לא בגללו; זאת מערכת שהתאגיד צריך לעשות, שהרשות צריכה לעשות – אומנם אתה לא אשם, אבל אנחנו נעניש אותך בזה שלא נחבר אותך לחשמל. אז אולי לא תיתנו לו רישיון מלכתחילה? או, אם נתתם לו רישיון, אולי תחברו אותו לחשמל? אז ללא קשר לפוליטיקה, אין כאן שום פוליטיקה, אין כאן שום פוליטיקה. יש כאן הצעה לשחרר את האנשים מעונש שמישהו עשה להם, ואני לא מבין את ההיגיון של העונש הזה. אז גם ככה הם מחוברים לחשמל בצורה פיראטית, למה להשאיר אותם מחוברים לחשמל בצורה פיראטית? אולי לחבר אותם לחשמל ואז לדאוג לחבר אותם גם למערכת הביוב? אבל להעניש אותם ולא לחבר אותם לחשמל כי התאגיד או הרשות לא דאגו להשלים את מערכת הביוב במתחם כלשהו, זה נשמע לי מטומטם לחלוטין. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להבין. אתה מדבר על מצב שבו מישהו קונה שטח, הולך לרשות, מגיש תוכניות, מקבל מהוועדה המקומית אישור לבנות ואז מסתבר שליד שטח הבנייה שלו אין תשתיות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אין תשתית של ביוב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> של ביוב. הבנתי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדבר על אדם שלא בהכרח קנה. יכול להיות שהאדמה פרטית שלו. הוא הלך לרשות, לוועדת התכנון, הגיש בקשה להקים בית. אישרו לו את הבקשה, הוא שילם את כל הכספים הנדרשים, גם לרשות וגם לוועדת התכנון, ויש לו בכיס רישיון בנייה להקים בית. הוא הלך לקבלן עם הרישיון ובנה. אף אחד לא בא אליו בטענות, כי יש לו רישיון. הוא כמובן מתחבר למים, כי הרשות מחברת אותו למים, ואף אחד לא מונע ממנה לעשות זאת. הוא מתחבר גם לטלפון. אבל למה הוא לא מתחבר? לחשמל. למה? כי המתחם שהוא נמצא בו, הכביש, התוואי שהוא נמצא בו, לא חובר למערכת הביוב. תאגיד המים לא עשה את התשתית, הרשות לא עשתה את התשתית. אבל למה להעניש את האזרח? האזרח עשה הכול על פי חוק. למה להעניש אותו ולא לחבר אותו לחשמל? בגלל זה אני דורש לנתק את החיבור לחשמל מהשטות הזאת של לקבל אישור של תאגיד המים. זה הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ווליד טאהא. אני מזמין את כבוד השר משה ארבל להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> משה, תסביר מקצועית, תגיד למה אתה תומך. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד מציע ההצעה, קיבלתי עשר דקות על פי התקנון, אני לא בטוח שאני אצטרך את כולן – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עד עשר דקות. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – אז ייתכן שלאחר המענה המנומק אנחנו נעבור לדבר גם על נושאים נוספים, ככל שיותיר לנו הזמן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הנושא כל כך חשוב – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מסכים, ולכן אני פותח בנושא החשוב הזה. לפני שאני אקרא את מה שכתבו לי, אני באמת רוצה לעדכן את אזרחי ישראל על פעולות משמעותיות רבות שאנחנו מבצעים בעקבות חקיקה שאתה מציע, חבר הכנסת ווליד טאהא. יחד עם חבריך ועם שרת הפנים הקודמת אילת שקד קידמתם את חוק החשמל בקדנציה הקודמת. אני רוצה לומר לאזרחי ישראל שכן, יש בשורות בהצעה הזאת. החוק הזה בסופו של דבר מניב תוצאות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, זה מפריע לכבוד השר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> חתמנו וחיברנו חיבור לחשמל – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – שכונה אחת ביישוב בית ג'ן. כרגע היישוב אבו גוש בהליכים סטטוטוריים לאישור, ואני מברך על זה. בנוסף, ישנה שכונה בעוספיא – אגב, אפרופו פוליטיקה – שלצערי הרב היא מתעכבת מצד הרשות בגלל שמדובר בשכונה מוסלמית, והנחיתי את מינהל התכנון להתעלם. אנחנו רואים בני אדם, אנחנו לא רואים עדות, לא רואים מגזרים. אנחנו צריכים לחבר איפה שאפשר ואיפה שזה עומד בהוראות החוק, ואנחנו עושים את זה. אנחנו עושים את זה, ושמחים לעשות את זה, כי בסופו של דבר המטרה של כולנו היא לאפשר לילד לחלום ולהגשים חלומות. יחד עם זאת – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – באום אל-פחם, ומלא יישובים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אדוני המציע, גם אתה כיושב-ראש ועדת הפנים – היית יושב-ראש מצטיין – אתה יודע לעומק את הדילמה האמיתית שיש בהצעת חוק מעין זו. מצד אחד אנחנו כולנו רוצים לייצר מוטיבציה להסדרה. ביקרתי בכפר כמא, יישוב צ'רקסי – אין בית אחד בלי היתר בנייה. זה הישג אדיר. זו תרבות שמכבדת את הוראות החוק, שמבינה את החשיבות של ההסדרה. אנחנו רוצים לדחוף את האוכלוסייה לכיוון הסדרה, לכיוון תכנון, לכיוון תהליכים שבאמת יאפשרו להם לא להיות עבריינים. מצד שני, החקיקה הזו, שזו לא החקיקה שאתה העברת בכנסת הקודמת, היא חקיקה מרחיקת לכת. אנחנו עלולים להגיע למצב שנפחית את המוטיבציה להיכנס להליכי הסדרה, ומזה אני חושש. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ההצעה הזאת? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני מדבר גם על ההצעה הזו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין שום קשר להסדר – להפך. אדוני שר הפנים, דובר על אנשים עם אינטרס. הם עשו את כל ההסדרות כדי לקבל היתר, אבל בגלל שתאגיד המים לא עשה תשתית ביוב בשכונה שלהם, לא מחברים אותם לחשמל, זה הכול. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> זה במצב החוקי? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הם עם היתרים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> ווליד, אני שואל אותך היום. במצב החוקי הקיים היום, ללא תיקון חקיקה, אין סמכות למוסדות התכנון להכניס את זה במסגרת החוק הקיים, החוק שהעברתם? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני רוצה לנתק את קטע התאגיד מלתת חיבור חשמל, זה הכול. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני אתייחס כמובן לטקסט שנכתב לי על ידי גורמי המקצוע. בנוסף, אני מתכוון גם להידרש לסוגיה הזו. וגם אם אולי לא יהיה רוב בהצבעה כאן במליאה, אני חושב שבסוף, אם אנחנו יכולים לייצר תשתית שתקדם את התהליך בהליכים מינהליים – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כשאתה מסיים להקריא את התשובה, אם אתה רוצה להתייחס באמת ברצינות להצעה – אז אנחנו לא נצביע, ונדבר על זה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני רוצה תמיד להתייחס ברצינות להצעה. אף פעם לא לקחתי הצעות כמשהו שצריך להעביר איתו את הזמן ביום רביעי בכנסת. אני רוצה להתייחס ברצינות להצעה. תן לי להשיב את תשובת המשרד, ותחליטו אחר כך כיצד לנהוג. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – עשר דקות – – – שהוא מוותר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא מתחייב לבדוק את זה, אז הוא מוותר על ההצבעה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> למה? אבל אולי יעניין אתכם מה כתבו גורמי המקצוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כן, נמצא מועד אחר. אז קודם כול, לטובת הפרוטוקול אני אקריא את עמדת גורמי המקצוע. לאחר מכן, כפי שאדוני מציע – הצבעה במועד אחר. אנחנו נכבד את ההצעה הזו, וגם באמת נקיים דיון מעמיק יותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הלוואי שיגיעו באמת להסכמה בנושא. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> עניינה של הצעת חוק זו הוא ביטול ההוראה הקיימת בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, הדורשת אישור תאגיד המים והביוב שלפיו בניין חדש חובר לפתרון שפכים כתנאי לקבלת אישור הרשות המאשרת חיבורי חשמל, מים וטלפון לאותו הבניין. הצעת החוק מבקשת לבטל את ההוראות שנקבעו בחוק על מנת להתמודד עם תופעות עברייניות הבנייה. סעיף 157א התווסף לחוק בשנת 1981 מתוך צורך לסייע באכיפת דיני התכנון והבנייה. מטרתו היא לוודא שחיבור בניין למערכות התשתית השונות נעשה רק לאחר שהרשות המאשרת, המורכבת מיו"ר הוועדה ומהנדס הוועדה, מצאה כי ניתן היתר בנייה כדין. סעיף 157א(ה)(3), אשר מוצע בהצעה זו לבטלו, התווסף בשנת 2001 במסגרת חקיקתו של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001. סעיף זה מוסיף ומחזק את הוראות החוק והצורך בבנייה כדין בטרם יחובר הבניין לתשתיות מים, חשמל וטלפון, ומבטיח כי אף החיבור לתשתית הביוב תיעשה בבנייה שהיא תוצאה של תכנון ורישוי כדין. ביטול של ההוראה הקיימת בחוק התכנון והבנייה כפי שמוצע בהצעת החוק, מנוגד לעקרונות ולצורך בתכנון רישוי בנייה כדין, פוגע בתמריץ לבנייה חוקית ולהסדרת הבנייה, ועלול להביא למפגע תברואתי. אזכיר שבכנסת העשרים-וארבע תוקן חוק התכנון והבנייה תיקון משמעותי – ביוזמתך, אדוני, גם כן – ובמסגרתו ניתנה הקלה בעניין חיבור לחשמל, וסעיף 157א רוכך משמעותית. המציע היה אז יושב-ראש ועדת הפנים, והתיקון נעשה בניגוד לעמדת האופוזיציה דאז. טרם ייעשו שינויים נוספים בחוק, צריך לבחון היטב מה תוצאות התיקונים הקודמים, האם האיזונים שנעשו נכונים, וכיוצא בזה. עמדת גורמי המקצוע – כאמור, ובהתאם ועדת שרים לחקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. אני מציע לקבל את הצעתו של חברי, ולקבל הצבעה במועד אחר כדי שבאמת נוכל ללבן את הסוגיה, ולקיים עליה דיון מעמיק, ולבחון אותה על השלכותיה. אני רוצה באותה הזדמנות שיש לי כאן להזכיר, חבריי חברי הכנסת, ולהעלות את זכרו של מהנדס מועצת ג'דיידה-מכר, שנרצח אתמול בדם קר, באכזריות שאין לתאר. אני קראתי אתמול גם לשירות הביטחון הכללי להיכנס לחקירה. ככל שהרצח הזה בוצע לנוכח תפקידו, הרי שזו פגיעה בסמלי שלטון, ואנחנו חייבים יחד – ימין ושמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, קואליציה ואופוזיציה – לקרוא למיגור התופעה הרעה הזו. יהי זכרו ברוך. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כאמור, חבר הכנסת המציע, ווליד טאהא, הגיע להסכמה עם שר הפנים משה ארבל לדחות את ההצבעה למועד אחר. לכן נעבור להצעת החוק הבאה. חבריי חברי הכנסת, אפשר קצת שקט במליאה? אין הצעת חוק. אין הצבעה. אין הצבעה. עליזה, אני לא שומע את עצמי. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ד–20244 << הצח >> [הצעת חוק פ/4177/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חנוך מלביצקי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אני מזמין את חנוך. חברי הכנסת, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס. עשר דקות לרשותך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, היום אני מתכבד להציג את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ד–2024. ההצעה קובעת בחוק צער בעלי חיים איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים, למעט כלבים המיועדים להיות כלבי נחייה או לצורכי מערכת הביטחון ומקרים חריגים באישור הממונה ובכפוף לתנאים מסוימים. עוד מוצע כי במקרה שזווג כלב או חתול או שצאצאיו נמכרו ללא אישור, יורה הגורם המוסמך על עיקור או סירוס בעל החיים או צאצאיו, והבעלים יחויב בכפל ההוצאות – ולאפשר לבית משפט השלום להוציא צו לתפיסת בעל החיים או צאצאיו לצורך עיקור או סירוס. הגורם המוסמך רשאי להורות שלא לעקר או לסרס מנימוקים מיוחדים ובכפוף לתנאים. עוד מוצע כי הפרת ההוראות תהיה עבירה שדינה מאסר שנה, או קנס של עד 75,300 שקלים. בגדול, במה אנחנו באים לטפל? אני אתחיל בסיפור אישי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה. זה מפריע. זה מפריע. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. אנחנו, המשפחה שלנו, אימצנו כלב בערך לפני שנה וחצי, משהו כזה. הכלב שאימצנו הוא כלב מכלבייה, כנעני מעורב, לא מסוג הכלבים שיש להם הרבה דרישה בדרך כלל, כלב בן שנתיים וחצי. הוא היה מאוד מאוד תוקפן בהתחלה, אבל היה שם משהו בעיניים שהילדים ראו, והחלטנו שאנחנו הולכים על זה. והיה לא פשוט בהתחלה. זה היה כלב שעבר התעללות ומכות, והיה לו חשש מאנשים וחשש בכלל. אבל היום, שנה וחצי אחרי, יש לנו בן משפחה שנותן לנו אהבה בכמויות שפשוט לא ייאמנו. זו פשוט חוויה מדהימה לראות אותו, ובאופן אישי, הוא והבת הקטנה שלי הם היחידים שאכפת להם שאני בא הביתה. כל השאר, אני נמצא, לא נמצא – אדישים לגמרי. היום למדתי שבסך הכול מבין הכלבים הרשומים במדינת ישראל – כלבים רשומים זה כלב שנרשם איפה שצריך, שעובר בדיקות כמו שצריך, שמשולמת עליו אגרה ורישיון וכל הדברים האלה – יש למעלה מ-50,000 כלבים כאלו במדינת ישראל, ורק כ-27% מהם הם מעורבים, דהיינו, כל השאר הם כלבים גזעיים. עכשיו, הנושא הזה של כלבים גזעיים הוא תעשייה משגשגת, מסתבר, תעשייה שבה לוקחים כלבים ממין זכר וממין נקבה ומחזיקים אותם בתנאים-לא-תנאים כדי להרביע ולהרבות אותם, ומוכרים את הצאצאים בכסף גדול. אין שם תנאים מינימליים, אין פיקוח. זו חמדנות לשמה, אכזריות לשמה. בטח ובטח שלא היינו מעלים על דעתנו להחזיק אנשים בתנאים כאלה ולמטרה כזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להזכירך, חבר הכנסת, צער בעלי חיים זה מהתורה. איסור חמור. אתה בטוח יודע מזה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגמרי. לגמרי. זה לא מוסרי, זה לא דתי. זה לא שום דבר שקשור לדבר הזה. לכן כשהגיעה אליי חברתי המדהימה יסמין פרידמן עם הנושא הזה והעלתה את זה בפניי בפעם הראשונה, שמחתי להירתם למשימה. במשימה הזו עזרה מאוד נטע מולכו הבלתי-נדלית, וגם היא לקחה את זה על עצמה ודחפה חזק קדימה. גם טל גלבוע מאצלנו מאוד תמכה ועזרה ועודדה. בזמן האחרון גם קיבלתי הודעות מכל מיני אנשים – את חלקם אני מכיר, את חלקם בכלל לא – ששמעו על החוק הזה, ובאים ואומרים: איזה יופי, איזה דבר גדול אתם עושים. אז זה באמת דבר גדול. אני רוצה להודות גם למנכ"ל משרד החקלאות אורן ולשר דיכטר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולסגן השר. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולסגן השר, כמובן, משה אבוטבול – שהבינו את האירוע, שמוכנים להתגייס לדבר הזה, וסיכמנו מראש שנעבוד בתיאום איתם ועל פי הנחיות המומחים, ובוועדה בעצם ניקח ונרכז את כל הנושא הזה ונוציא חוק שיהיה טוב, נכון, מוסרי, שיראה חמלה לבעלי החיים ויעשה אותנו מדינה קצת יותר טובה. תודה רבה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מלביצקי. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2130/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) להצעה זו הוצמדה הצעת חוק נוספת של חברת הכנסת יסמין פרידמן. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לנמק את הצעת החוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, נכון, פתאום להתעסק בדבר כזה נראה מנותק, אבל זה לא. פיצוץ האוכלוסין של כלבים משוטטים במדינת ישראל הוא מכת מדינה בעיקר בצפון ובדרום. בעקבות המלחמה עוד מאות כלבים נכנסו מתוך עזה לאזור מדינת ישראל, מטילים אימה, טורפים טלאים ועגלים ומשוטטים בכל מקום. לצערי, לאורך השנים המדינה כשלה בטיפול שלה בסוגיה הזו. אבל כדי לטפל בזה צריך לעשות שני דברים: הראשון הוא עקר-סרס-החזר, גם על זה אנחנו עובדים; והדבר השני הוא החקיקה הנ"ל של איסור זיווג ומכירה. כמו שחברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי אמר, 50,000 כלבים נרשמו בשנת 2023; רק 12,000 מהם הם כלבים מעורבים – 27%. הנתון הזה הוא מזעזע. הפכנו להיות מדינת הכלב הגזעי הקטן שנותנים כמתנה לילד. אבל יש לזה מחיר כבד, כי במקביל אלפי כלבים מעורבים בריאים מומתים בזריקות רעל ובירי בשטחים הפתוחים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, זה החוק שלך. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד ועוד דיווחים על חוות הרבעה פיראטיות שמחזיקות כלבות בתנאים מזוויעים ללא אור, בתוך כלובים קטנים מלוכלכים; עושים כסף על גבן של הכלבות האומללות. אין פיקוח, אין מיסים. ארגוני פשיעה רבים התלבשו על הענף המניב, והטיפול בכלבים הלא-מאומצים נופל על פעילי בעלי החיים ועל העמותות. אז הגיע הזמן שהנושא הזה יטופל. הגיע הזמן להקשות על סוחרים חסרי לב ומצפון. ההצעה קובעת קנס של מעל 70,000 שקלים על סחר כזה. אני מאוד מקווה שההצעה הזאת תתקדם במהרה, תיכנס לתוקף ותביא מזור גם לכלבים וגם לפעילי בעלי החיים. שנתיים וחצי אני עובדת על הצעת החוק הזו ומנסה לקדם אותה. זה לא היה קורה בלי באמת שותפות מקסימה ביני לבין חבר הכנסת חנוך מלביצקי ובלי נטע מולכו, היועצת של אופיר כץ. אני מודה לך מעומק הלב על זה שאכפת לך, על זה שהרמת את הכפפה, על זה שאת מתרוצצת, ואנחנו כולנו מעבירים את החוק הזה ביחד. אני מקווה שזה יקרה מהר. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בשם הממשלה ישיב סגן שר החקלאות, ידידי חבר הכנסת הרב משה אבוטבול. עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ידידי היושב-ראש ארז, חבר הכנסת ארז, עו"ד ארז מלול, החברים היקרים שנמצאים כאן באולם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה מפריע לסגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> – – וגם המגישים הנכבדים – חבר הכנסת חנוך, חברת הכנסת יסמין, שהגישו את הבקשה – אז אני קודם כול אענה בצורה פורמלית את התגובה שלנו, של המשרד, משרד החקלאות, שעומד בראשו ידידי שר החקלאות מר אבי דיכטר, ונתבקשתי על ידו להגיב כסגן שר על הצעת החוק. בואו נעשה קודם כול ספוילר: אנחנו תומכים. עשינו ספוילר, עכשיו אנחנו יודעים – תומכים. אבל בואו נאמר כמה מילים לפני ואחרי – נאמר כמה מילים בנושא הזה, כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סעדה. חבר הכנסת עודד פורר, זה מפריע. בוא נסיים את המשמרת שלי בלי קריאות. אפשר? לא הייתה קריאה אחת במשמרת הזאת. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> טוב. אז אני רוצה באמת לקרוא את העמדה שלנו, משרד החקלאות, הלשכה המשפטית. עמדת הממשלה ביחס להצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ג–2023: הצעת החוק מבקשת להתמודד עם תופעת הכלבים והחתולים הנטושים והמשוטטים באמצעות איסור זיווגם ומכירתם למטרות רווח על ידי אנשים פרטיים, בפרט בעלים של כלבים וחתולים גזעיים. בהתאם להצעת החוק, אדם שיזווג את הכלב או החתול שלו, אלא אם כן מדובר בכלב נחייה או לצורכי מערכת הביטחון, דינו מאסר של שנה או קנס עד 75,300 ש"ח. בנוסף, הכלב או החתול ייתפסו ויעברו עיקור או סירוס. זוהי ההצעה. המנגנון – האמת היא שהמנגנון אינו ישים. למה? הוא מטיל על הציבור גזרה שאינו יכול לעמוד בה ואינו אכיף. בעוד שלגבי כלבים קיימים חובת רישום, סימון ודיווח למרשם הארצי לכלבים, לגבי חתולים אין חובה כזאת. בנוסף, ספק אם ניתן להטיל אחריות על הבעלים של חתול לגבי זיווג בעת יציאתו החוצה, שלא תמיד נעשה בשליטתו. גם לגבי הכלבים, אין בעולם תקדים שמחייב אדם למנוע זיווג, למעט במקרה של גזעים מסוכנים, כאשר התכלית היא שמירה על ביטחון הציבור. קביעת חובה כזאת לא תאפשר פעילות אחראית של כלבנות וכלבים גזעיים ותגביל את חופש העיסוק בתחום. הצעת החוק בנוסחה הנוכחי מעלה קשיים גם במישור האכיפתי בשל הקושי לאתר המלטות בבתים פרטיים וגם בשל הצורך במנגנון ההלשנה של אדם כלפי חברו. יחד עם זאת, וזו באמת שורת הסיום – יחד עם זאת, החלטנו במשרד לתמוך בקריאה הטרומית בלבד כדי לקדם את הנושא החשוב של צמצום ההתרבות הבלתי-מבוקרת של כלבים והמלטות של גורים שלא נמצא להם בית וננטשים כך, ולקדם בתיאום מלא עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר אסדרה של תחום הריבוי והזיווג של הכלבים בבתי הגידול, לרבות רישום של גורים בפיקוח על מקורותיהם. כיוון שכיום חוק צער בעלי חיים אינו כולל סמכות כזאת, דרך המלך היא לתקן את סעיף הסמכות בחוק ולהתקין תקנות על מנת שהאסדרה תהיה בתקנות מכוח החוק. לפיכך, אני קורא לכם לתמוך בהצעה במתווה הזה, וכמובן בהמשך אנחנו ניתן עוד הערות או דברים בתיאום פעולה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד כמה מילים, היות שהשעון עומד לרשותי, וגם קצת לדבר על הסוגיה הזאת. חשוב לי להדגיש שכאשר מוניתי על ידי שר החקלאות היקר שלנו, מר אבי דיכטר, לכמה תחומים במשרד – גם על רשויות הניקוז, גם על מניעת חסמים בכל מיני דברים שבמשרד, גם נושא של מצוות התלויות בארץ, ארגון מתנדבים לחקלאים בתקופת המלחמה וגם בנושא של רווחת צער בעלי החיים וכו' וכו' – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> בעלי החיים, בוודאי, רווחת בעלי החיים, מניעת צער בעלי חיים – הסברתי לשר, שיש לי הערכה מאוד גדולה לפועלו בכלל למען ביטחונה של מדינת ישראל גם בעבר וגם כיום, ואמרתי לו שהדבר הזה די קרוב לליבי, היות שבאמת כל הנושא הזה של צער בעלי חיים מעוגן – יסמין, זה מעוגן לא רק במה שאת רוצה לעגן, בספר החוקים, אלא בספר חוקי-החוקים שלנו, בתורה הקדושה, שהוא הספר ההיסטורי של העם היהודי, שדורש מאיתנו לרחם על בעלי החיים. ב"ספר החינוך", שמסביר את טעמי המצוות, נכתב שהאיסור הזה הוא לא רק – שימי לב – לא רק לא לצער בעלי חיים, אלא גם יש חיוב להציל את אותם בעלי חיים אם יש דבר שמצער אותם, שזה דבר שאנשים אולי חושבים: אוקיי, אני לא עושה רע לבעל החיים – אבל לא, לא רק שאתה לא עושה רע, אומר "מנחת חינוך", אלא אתה גם צריך לפעול אקטיבית ולדאוג שלא יצערו את אותם בעלי חיים. מובן שיש בנושא הזה מחלוקת בחז"ל, האם המצוות והנושא של בעלי חיים הם מדאורייתא, מהתורה, או שזה בא מדרבנן, מהחכמים שתיקנו את זה. אבל לא משנה, בכל מצב זה מראה שזה נושא חשוב ביותר, כל צער בעלי החיים, שאנחנו מחויבים לנושא הזה. אתן רק כמה דוגמאות קטנות כדי שתהיה לנו תמונה מלאה, בעזרת השם, וחשוב לי שתביני, גב' יסמין, שאין דבר חדש תחת השמש. המקורות שלנו הם ברוכים ביותר, אנחנו לא ניגשים לעמי העולם כדי לקחת, הכול מופיע. אנחנו אומרים שלוש פעמים בקריאת שמע את הדבר העוצמתי הזה: "ונתתי עשב בְּשָׂדך לבהמתך, ואכלת ושבעת". האם מצווה קודם כול – יסמין, תמצאי אנשים כאלה טובים, שקודם כול נותנים אוכל לבהמה, ולאחר מכן נותנים אוכל לעצמם. זה בקריאת שמע, הטקסט הכי חשוב בעולם היהודי. אנשים מתו עם הטקסט הזה וחיו עם הטקסט הזה. אז תביני שהנושא הזה מעוגן שם ואפילו מחמיר יותר עם זה שצריכים לתת אוכל לבהמה קודם. פריקת עול – כי תראה את חמור שונאך רובץ בדרך – אתה צריך לבוא ולעזור לו; אבל תשמע, אני והוא לא בקשר, אנחנו לא חברים – אין שום דבר: "עזֹב תעזֹב עִמוֹ". אומר התרגום על זה: פרוק מה דבליבך עלוהי. יש לך אצלו כל מיני חשבונות? החמור הזה שעליו יש משא עכשיו לא צריך לסבול. תעזור לו, בבקשה, שלא יקרוס אותו חמור. והדבר האחרון שחשוב לי שתדעי, גב' יסמין, בנושא של השחיטה היהודית: אנחנו לא מתעלמים מזה שלא כולם לא טבעונים ולא צמחונים. אנחנו, העם היהודי, כבר מימי משה רבנו – מה אמרו למשה רבנו? הבה לנו בשר, רוצים בשר. אין דבר כזה להיות פרווה; אוכלים בשר. אז תדעי לך שהשחיטה היהודית במקורות, כשבודקים את הסכין, ורק עם סכין חדה ביותר ובדוקה – היא המועדפת על אותן בהמות, לא ירייה, לא נחירה, לא דברים כאלה. זה גם מעוגן במחקרים אמיתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> ואני בנושא הזה עושה עבודה מאוד גדולה כדי לשכנע את אותן מדינות אירופה הנאורות שאוסרות את השחיטה היהודית שם. אז הבהמה מופיעה בספרים הקדושים שלנו, והיא הכי פחות סובלת בדרך היהודית שבה אנחנו שוחטים אותה, כי אחרי הכול אנחנו צריכים בשר. ולסיום, אני רוצה להודות לגב' יסמין פרידמן מיש עתיד, שעוזרת לי, וביחד אנחנו משתפים פעולה. גילינו שיש הרבה דברים משותפים בינינו – לא רק זה שהיא באר שבעית וגם אני באר שבעי, זה לחוד; יש לנו גם דברים משותפים בעניינים של תוכן. אני רוצה גם להודות לחנוך היקר על הצעת החוק. איפה חנוך? הינה, עכשיו הוא גם משמש ממלא מקום יושב-ראש הכנסת. חנוך, תודה רבה לך. תודה גם לגב' טל גלבוע, יועצת ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לנושא הזה, וגם לכל הח"כים שפועלים כל השנה יד ביד איתנו, עם משרד החקלאות, וכמובן לצוות המקצועי שלנו – המנכ"ל היקר שלנו, המשנה למנכ"ל וכל הצוות שעובד שם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אני. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהחוק עבר בקריאה הטרומית ויועבר להמשך דיונים בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה טרומית ותעבור גם היא לוועדת החינוך, התרבות והספורט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה לכם. << הצח >> הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3887/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה סעדה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סעדה. חבר הכנסת סעדה, בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשלוש שנים שודרה בטלוויזיה הסדרה "השוטרים". מי שלא ראה את הסדרה, אני ממליץ לו לראות. הסדרה עסקה בשוטרים מנהריה שביקשו לנקום בעבריינים מארגון פשיעה שהשתלטו על העיר נהריה. העבריינים גבו דמי חסות מעסקים בעיר, השליכו רימונים אל עבר נבחרי ציבור, זרקו רימונים לבתי שוטרים וירו טיל לאו אל עבר תחנת המשטרה. המציאות במקרה הזה עלתה על כל דמיון. למי שלא יודע, הסדרה הזאת מבוססת על סיפור אמיתי – תיק שהיה באחריותי בעת שכיהנתי כפרקליט בפרקליטות. בסיפור האמיתי השוטרים הניחו מטענים, ולאחר מכן כמח"ש פענחנו את הפרשייה, הם נעצרו ונכנסו לכלא. אבל מה שלא כולם יודעים הוא שגם לאחר שהם שוחררו, העבריינים ניסו להתנקש באחד השוטרים ופצעו אותו. כמנהל בפרקליטות נתקלתי לא אחת בהתנהלותם של ארגוני הפשיעה. באחד המקרים במחלקה לחקירות שוטרים, כשטיפלנו בנושא של ארגון פשיעה, מפקד הצוות חטף רימון, נזרק רימון אל ביתו באישון ליל. נאלצנו להבריח אותו מהבית ולהגלות אותו מחוץ למקום מגוריו. תבינו, הוא היה מאובטח במשך כמה שנים, ועד היום, עד היום – עברו למעלה משש, שבע שנים – התיק לא פוענח. גם פרקליטים אחרים שטיפלו בתיקים של ארגוני פשיעה מצאו את עצמם לא מעט פעמים מאוימים על ידי ארגוני הפשיעה ונאלצו להסתובב עם מאבטחים. במקרה אחר, קצין משטרה בכיר שהתפקיד שלו היה להיות אחראי לטיפול בארגוני הפשיעה – זה התפקיד שלו – נקלע לזירת רצח שלא בטובתו. נודע לו שנרצח אדם בסמוך אליו. אתם יודעים מה הוא עשה? הוא נמלט, דילג על הגופה והלך אל ביתו. ברור לכם למה הוא עשה את זה. לאחרונה פורסם בעניין שב"ס – בשב"ס קיבלו הנחיה שכאשר מדובר בעבריין שהוא ראש ארגון פשע, הסוהרים עוטים על עצמם מסכות. אתם מבינים? סוהרים פוחדים מהעבריינים, שמא העבריין יפגע במשפחות שלהם. השבוע, כמו כל שבוע, שמענו על נרצחים נוספים על רקע פלילי. מתחילת פברואר, למי שלא יודע, 13 אנשים נרצחו במדינת ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 15. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> 15? מי עדכן? אני יודע על 13, כנראה זה מעודכן. כמה מהם פוענחו, אתה יודע? אפס. בשנה הקודמת 299 אזרחים נרצחו במדינת ישראל. כמה מהם פוענחו? אף אחד. מה הסיבה? הסיבה העיקרית היא שאנשים חוששים להתלונן, אנשים מפחדים להתלונן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> או להעיד. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> או להעיד. מעשי הרצח ברחובות ישראל הופכים להיות דבר שבשגרה. התרגלנו למצב הזוי של הפקרות שלטון החוק, שבאופן ישיר פוגע בביטחון אזרחי ישראל. מעשי הרצח לא מנותקים מתופעת הפרוטקשן, שמאמללת את חייהם של אזרחים רבים בנגב, בגליל ובערים המעורבות. כולנו מכירים את התופעות הקשות של גנבות נשקים, גנבות רכבים, הזרמת סמים לרחובות ישראל, ועוד תופעות חמורות רבות, וכולן פוגעות באזרחי ישראל כולם. המחולל המרכזי, ואם לא העיקרי, של כל התופעות הללו הוא ארגוני הפשיעה. ארגוני הפשיעה מטילים אימה לא רק על אזרחים, אלא גם על גופי הביטחון, המשטרה ושב"ס. במקרים רבים ארגוני הפשיעה הופכים להיות מרכז הכובד השלטוני. אני אתן כמה דוגמאות. יש מקומות במדינת ישראל שבהם מי שגובה את המס זה לא מס הכנסה, מי שגובה את מס הביטחון זה לא העירייה, זה העבריינים. הם גובים פרוטקשן, ומי שלא משלם, אחד דינו – העסק שלו נשרף. הם גם המרכז הפיננסי: אם בן אדם רוצה הלוואה, הוא פונה לשוק האפור והוא יקבל הלוואה. הם גם סמכות משפטית: אם יש לך הליך משפטי, אתה לא הולך לבית משפט להליך מסורבל, אתה הולך להליך בוררות. הם גם סמכות אכיפה: הם משתמשים באיומים ובחיסולים, בכוח שלהם, כדי לאכוף את החוק, במירכאות. במקרים רבים הם מנצלים את החשש מהם כדי להרתיע מועמדים אחרים מלהתמודד לבחירות. מטבע הדברים הם גם זוכים במכרזים, כי העירייה שייכת להם. ככה ארגוני הפשיעה הופכים להיות גורם מרכזי בשלטון הרשמי שאותו פוגש האזרח. זו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת במדינה מתוקנת, מציאות שבה אין ביטחון אישי לאזרח. בימים אלו אנחנו במלחמה קשה עם אויבים שמבקשים להשמיד אותנו, אבל אנחנו צריכים לזכור שגם בתוככי מדינת ישראל יש איום חמור. הדברים מקבלים משנה חומרה לאור הקשר ההדוק והעמוק שקיים בין הטרור הלאומני לטרור האזרחי של ארגוני הפשיעה. ברור לכולם שיגיע היום שחלק מארגוני הפשיעה יחברו לפעילות הטרור הלאומנית נגדנו. אז, הם לא יפנו את הנשק אחד כלפי השני וכלפי האזרחים המסכנים שנסחטים על ידיהם; הם יפנו את הנשק כלפי כוחות הביטחון שלנו וכלפי הציבור היהודי בארץ. חשוב להבין, לא מדובר בכמות זניחה של נשקים ולא באיכות זניחה. מדובר בכמויות אדירות של אמצעי לחימה, מדובר בעשרות אלפים. זה כולל אקדחים, רובים, מקלעים, רובי צלפים, לבנות חבלה, מטולי רימונים ו-RPG. RPG זה הנשק שמוכר לכולנו, למי שלא הכיר מהמלחמה האחרונה, וכמה הרס וכמה השמדה הוא מסוגל להוביל. זה נשק של מיליציה, זה נשק של צבא. כמו ברצועת עזה עד 7 באוקטובר, גם בהקשר של ארגוני הפשיעה אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ. ומה עושים? מקווים לטוב. חושבים שאם נתעלם מהבעיה היא תיעלם. ולא, חבריי, היא לא תיעלם. היא תתעצם, הבעיה הזאת. חלק מהקושי במלחמה בארגוני הפשיעה נובע מהפחד שהם מטילים על כל הסביבה שלהם. עובדה זו מקשה מאוד על איסוף הראיות, ומקשה מאוד להביא עדים אל דוכן העדים כדי להעיד נגד ארגוני הפשיעה. כתוצאה מכך, ראשי ארגוני הפשיעה מסתובבים חופשי ולא מאחורי סורג ובריח. במאבק בטרור הלאומני החוק מאפשר לגופי הביטחון לנקוט צעדי מניעה משמעותיים ולפעול נגד הארגונים על סמך מידע מודיעיני. ככה החוק מאפשר גם ליצור לחץ על הארגון וגם לקבל מידע שיפליל את ראשי הארגון – מדבר על ארגונים, ארגוני טרור. היום ברור לכולם שיש השקה וזיקה ברורה בין ארגוני הטרור הלאומני לפלילי. הם דומים באופן ההשפעה שלהם ובאופן הפעולה שלהם. לכן החובה שלנו היא לפעול ביד קשה גם נגד הטרור הלאומני וגם נגד הטרור הפלילי. הצעת החוק שלפניכם היום למעשה לוקחת סמכויות שקיימות נגד הטרור הלאומני ומעניקה אותן גם למשטרת ישראל, שתוכל להילחם כנגד הטרור הפלילי. חשוב לי להדגיש: לא מדובר בסמכויות שיינתנו למשטרה לפעול כנגד כל אזרח. אני מדגיש: לא מדובר בפעולות כנגד אזרחים וגם לא כנגד עבריינים רגילים. מדובר בפעולות אך ורק נגד משפחות הפשע, אך ורק במאבק נגד ארגוני פשיעה. הכלים הללו יאפשרו למשטרה להכריז על ארגון פשיעה על סמך מידע מודיעיני ולפגוע בו בעוצמה במישור הכלכלי. כמובן – וחשוב לי להגיד את זה ולהדגיש את זה – הכלים האלו יהיו נתונים לביקורת שיפוטית. הכלים הללו ישפרו את היכולת של גופי האכיפה לפעול כנגד ארגוני הפשיעה. כולנו יודעים שפריחתם של ארגוני הפשע היא אחד מאתגרי הביטחון החמורים שישראל ניצבת בפניהם. עלינו לראות בכך מלחמה הכרחית לכל דבר ועניין. לסיום, חשוב לי להדגיש כמה דברים. הבנתי מחברי יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ שהאופוזיציה מתנגדת לחוק הזה. חבריי, הצעת החוק הזו לא נוגעת לצד פוליטי אחד, היא לא עוסקת באידיאולוגיה שנויה במחלוקת. אדרבה, המלחמה בארגוני הפשיעה היא חיונית לכולם. כל אזרחי ישראל מאוימים ונפגעים מהם. החוק הזה בא להגן על החקלאי היהודי בדרום, על האזרח הערבי במשולש ועל בעל המפעל במרכז הארץ. כולם קורבנות של הטרור הזה. אני אגיד: כולם וגם כולנו. לכן אני מצפה שתקבלו החלטה לגופו של עניין ותתמכו בצורה רחבה בחוק הזה מכל סיעות הבית, כי זה הביטחון של כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. משיב בשם השר לביטחון לאומי השר שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אפתח בהקראה של תגובת השר לביטחון לאומי, השר בן גביר, כפי שהעביר לידיי: בשנים האחרונות אנו עדים למגמת עלייה משמעותית במספר אירועי הרצח, ניסיונות החיסול, סכסוכי הדמים והאלימות הגואה בחברה הערבית בהיקפים חסרי תקדים, כאשר לארגוני הפשיעה חלק משמעותי בתופעה זו. מנגד, לצערי הרב, אין מספיק כלים משפטיים חזקים להתמודד מול התחכום ועזות המצח של ארגוני פשיעה אלו. כשר לביטחון לאומי, ובאחריות הממשלה בכלל, שמנו לנו כמטרה מרכזית את המאבק הבלתי-מתפשר בארגוני הפשיעה, פירוקם, הפחתת תופעות הפשיעה והאלימות, ובכך החזרת שלטון החוק והמשילות, החזרת הביטחון האישי ואמון הציבור בממשלה ובמערכת אכיפת החוק. חיזקנו את משטרת ישראל בכוח אדם, במשכורות, בטכנולוגיות ובחקיקה שתעניק למשטרה סמכויות נוספות להתמודד מול ארגוני הפשיעה, אך המלאכה מרובה ויש עוד הרבה לקדם. בימים אלה, במקביל להקמת כיתות הכוננות, חלוקת נשק פרטי לזכאים, מאבק בלתי מתפשר בהסתה, צמצום עד למינימום של המחבלים בבתי הכלא והפסקת הקייטנות, קידום חקיקה למאבק בטרור ולהגנה על קורבנותיו ועוד ועוד, אני וידידי – ככה אומר השר בן גביר – שר המשפטים יריב לוין מקדמים הצעות חוק ממשלתיות חדשניות שיהוו שובר שוויון מול ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. הצעת החוק של חברי חבר הכנסת משה סעדה מהווה נדבך נוסף בסל הכלים על מנת לתת כלים להיאבק בארגוני הפשיעה. הצעת החוק שבפניכם נועדה להעניק לשר הממונה על משטרת ישראל ועל ביטחון אזרחי ישראל כלים מינהליים שיאפשרו אכיפה מהירה ויעילה יותר להילחם מול ארגוני הפשיעה, ובכך יאפשרו להציל חיים, פשוטו כמשמעו, של קורבנות חפים מפשע שנפגעים השכם והערב כתוצאה מסכסוכים בלתי פוסקים בין ארגוני הפשיעה. זאת' בדומה לסמכויות ולכלים המינהליים הקיימים כבר כיום בחוק לשר הביטחון ביחס לארגוני הטרור. ראשית, מוצע להעניק לשר הממונה סמכות להכריז בצו על חבר בני אדם כעל ארגון פשיעה, וזאת על בסיס בקשה מנומקת של מפכ"ל המשטרה ובכפוף למגבלות המנויות בהצעת החוק; שנית, על מנת להתמודד עם המרכיב הכלכלי של ארגוני הפשיעה ולפגוע באופן משמעותי בנכסיהם וברכושם, מוצע להעניק לשר הממונה סמכות להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש השייך לארגון פשיעה או רכוש שמיועד לביצוע עבירת פשיעה על ידי חבר בארגון או רכוש שנעברה בו עבירת פשיעה או רכוש שהושג או יועד כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירת פשיעה. בנוסף – אני חייב לעצור. סעדה, מה, אתה צריך לשכנע אותם שהם יצביעו בעד החוק? הם כל היום פה צועקים וזועקים – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – את חברי הכנסת הערבים שזועקים זעקה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אולי לא היית כאן, אבל בכל החוקים הצבענו בעד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי בניגוד לאיך שאתה התנהגת, אנחנו מסתכלים על הציבור, ובחוקים טובים – כולל של חנוך, שהיה כאן לפני דקה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה זה "בניגוד"? קל לספר סיפורים, חברת הכנסת בן ארי, בהרבה הרבה חוקים – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עדיף שנביא חוקים ביחד – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – בהרבה הרבה חוקים את הצבעת נגד, גם כשהם היו טובים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הצבעתי מה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, בהרבה חוקים הצבעת נגד, גם כשהם היו טובים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעתי נגד מה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה קורא תשובה אם לא אכפת לך מה אנחנו חושבים – – – לא מעניין אותך מה אנחנו חושבים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל יום שני הכול עובר פה בהסכמה, על מה אתה מדבר? אנחנו מנסים – – – כדי לעזור לו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הכול בסדר שזה עובר בהסכמה, אז למה את מתנגדת לחוק כזה משמעותי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מנסה להבין, אנחנו מקיימים פה שיחה, גם זה מפריע לך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תתעסק בעבודה שלך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז קדימה, אז להצביע בעד, חברת הכנסת בן ארי. להצביע בעד ולסייע לממשלה במאבק בפשיעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לשכנע אותנו? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, כנראה שכן. הינה, הוא עומד ומשכנע אתכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מסביר לנו את החוק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אה, אז תעשו שיעורי בית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם לא מעניין אותך מה אנחנו חושבים, למה אתה קורא תשובה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר כנסת הרצנו, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני השר, פרגנו לך על המינוי? חבר'ה, מנכ"לית למשרד, תפרגנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אנא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> המנכ"לית היחידה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> המנכ"לית היחידה – – – תמחאו כפיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, אנא. גש למקומך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לקרוא חוקים לפני שמצביעים זה לא בושה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> המנכ"לית הראשונה, כל הכבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אנא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אלמוג. מוצע להעניק לשר הממונה סמכות להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש השייך לארגון פשיעה או רכוש שמיועד לביצוע עבירת פשיעה. בנוסף מוצע להעניק לשר הממונה, לבקשת מפכ"ל המשטרה, סמכות להוציא צו תפיסה גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון פשיעה מוכרז, בהתקיים התנאים המופיעים בהצעת החוק. כמו כן, מוצע להעניק לשר הממונה סמכות לצוות על חילוט הרכוש – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, רגע, השר קרעי. רבותיי וגבירותיי, חברות וחברי הכנסת, אנא מכם, להוריד טיפה את הטונים. מנהלי ומנהלות הסיעה שם בפינה. חבר הכנסת קרויזר, אנא. בבקשה, אדוני, תמשיך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כמו כן, מוצע להעניק לשר הממונה סמכות לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן צו התפיסה המינהלי. שלישית, לצורך מניעת תיאום גרסאות ושיבוש חקירה שנגרמים כתוצאה מייצוג כמה חברי ארגון פשיעה על ידי עורך דין אחד, מוצע להעניק לממונה על החקירה סמכות שלא לאפשר פגישה של עורך דין עם יותר מחשוד אחד בפרשה אם סבר כי הדבר עלול להביא לשיבוש החקירה. אנו מחויבים לנקוט יד קשה ובלתי מתפשרת מול ארגוני הפשיעה, על מנת להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי ישראל ולהציל חיים של קורבנות חפים מפשע. הצעת החוק אושרה לקריאה הטרומית על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, והיא תוחזר לוועדת השרים לאחריה. לפיכך אבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ', שנייה, לפני שאתה עולה. גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת, אנא, אני רוצה את תשומת ליבכם. חברת הכנסת בן ארי, אנא, אני בטוח שזה חשוב לך. חברי וחברות הכנסת, אנא שימו לב ליציע, יש שם את משפחות נספי מסיבת הנובה. אנחנו משתתפים בצערכם, אנחנו איתכם. אנחנו מרכינים ראש. אנחנו זוכרים את היקירים שלכם תמיד. תודה שאתם פה להזכיר לנו, אנחנו איתכם. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של הנספים במסיבת הנובה.) תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ביקשתי להתנגד לחוק שהגיש חברי חבר הכנסת משה סעדה, ואני אנסה להסביר בכמה מילים קצרות. הייתי שמח אם גם שר המשפטים – אדוני השר יריב לוין, אני חושב שזה נושא שיעניין גם אותך, דווקא הנושא של ההתנגדות שלי לחוק הזה, של התיקון לחוק המאבק בארגוני פשיעה, ואני אגיד מאוד בקצרה. החוק הזה מקנה לשר לביטחון פנים באשר הוא סמכויות שלא כתובות עד עתה בספר החוקים. למעשה לקחו פה את החוק למאבק בטרור ומנסים להכניס אותו לתוך ההליכים הפליליים. במשך שנה שלמה אני עולה פה על הדוכן, ובכל הזדמנות מדבר על המאבק בפשיעה בחברה הערבית ואומר גם מה לדעתי ראוי ונכון לעשות על מנת לשפר את תהליכי העבודה – חלקם בחקיקה, אבל בעיקר בתהליכי העבודה – אבל אף אחד מהדברים האלה לא נעשה בשנה האחרונה. שנת 2023 הייתה השנה הרעה ביותר, הקשה ביותר למדינת ישראל, לא רק בחברה הערבית. 130% עלייה במקרי הרצח, והממשלה לא עושה דבר, שום דבר, אבל כן מביאה הצעות, שאני אומר פה שהן הצעות לא מקצועיות, מופרכות, לא חוקתיות. אני אגיד רק בכמה מילים, ואני מזמין את חברי הכנסת שאולי לא קראו את החוק שיקראו אותו. הצעת החוק מקנה לשר לבט"פ סמכויות לתפוס רכוש, להכריז – הוא – על ארגון פשיעה, לא על בסיס משפטי, לא על בסיס חקיקה, לא על בסיס שום דבר, חברים; על בסיס מודיעיני. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כמו בחוק הטרור – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמן לי שקראתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה. חבר הכנסת סעדה, אתה תשיב בזמנך. יש לך זמן להשיב. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – מאפשרת פגיעה בזכות הקניין ללא קביעת מנגנון שקובע ערובות למידתיות. אין שום גורם מאזן. מעקף של המסלול הפלילי ופגיעה בזכויות חשודים ונאשמים. ההסדר בחוק המאבק בטרור מערב גורמים מקצועיים שאינם קשורים לשר במקרה של טרור, כמו שירות הביטחון הכללי וגורמים אחרים. כאן כל הכוח נמצא בידי השר מצד אחד ומשטרת ישראל מצד שני. ואני אומר לכם, כמי ששירת הרבה שנים במשטרת ישראל, לעולם לא הייתי רוצה שכל הכוח יהיה במקום אחד, ובוודאי לא בהליכים הפליליים. הוועדה המייעצת שנמצאת בחוק המאבק בטרור, יושב בראשה שופט. כאן ההצעה היא שבוועדה המייעצת ישב סגן ניצב גמלאי, ולא היא. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא. אין הבדל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> עומד בראשה שופט, כמו שאמרתי. היא ממונה על ידי השר ולא בידי שר המשפטים. בחוק המאבק בטרור, מי שממונה לוועדה המייעצת זה שר המשפטים. פה הכול תחת אותה קורת גג. השר מצד אחד ממונה על המשטרה, שאמונה על חקירות פליליות ועל העמדתם לדין, אבל פותחים פה ערוץ מינהלי לא מפוקח לחלוטין. אני אומר את הדברים האלה כמי שעסק במאבק בפשיעה כל חייו. בשנה הקודמת, השנה של הממשלה שאני הייתי בתוכה – ואפשר לחלוק על הרבה דברים, על העובדות אי-אפשר לחלוק – הייתה ירידה בפשיעה בלי החוקים האלה, אבל כאן מייצרים אך ורק חוקים פופוליסטיים. אני שומע את תגובת הממשלה. אני פשוט לא מאמין. ניסיתי – בגלל זה גם ביקשתי שיהיה שקט – ניסיתי רק להקשיב לתגובת הממשלה בהקראה, ומה שנאמר פה, אלא אם כן אני טועה ויתקנו אותי, הוא שהממשלה תומכת כמות שזה, בלי הסתייגות. אני אומר לכם, הדבר הזה הוא בלתי נתפס, לא קביל, לא חוקתי, בעייתי, וזה גם פרצופה של הממשלה. כך אתה קראת את הדברים, השר קרעי, כך אתה קראת – בלי הסתייגות על האירוע הזה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', צריך לסיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. ולכן ההתנגדות שלי היא התנגדות מהמקום שרוצה להיאבק בפשיעה. החוק הזה לא יעשה את זה. זה עוד חוק פופוליסטי מבית מדרשכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סעדה, אתה מעוניין להשיב? בבקשה. רבותיי וגבירותיי, אנא מכם. חברת הכנסת בן ארי, מירב. בבקשה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> יואב, כפי שאתה יודע, אין הבדל בין טרור לאומני לטרור פלילי; זה וזה הורגים. כפי שאתה יודע מהמקצועיות שלך ומהעבר שלך, כמות הנשקים שיש היום לארגוני הטרור ולמשפחות הפשע – ההרס שהם מסוגלים להביא למדינת ישראל הוא גדול, עוצמתי, וכולנו יודעים שביום מן הימים הם יחברו אחד לשני. כיום במדינת ישראל אנשים מפחדים להעיד נגד ארגוני פשיעה, ומה קורה כשלא מעידים נגדם? הם מתהלכים חופשי. תחשבו אתם על האזרחים. אזרח שיודע – בן כפר שיודע שאם הוא יעיד נגד ארגון הפשיעה, למוחרת הוא או בני משפחתו, ספק אם הם יהיו בחיים, הוא יבוא להעיד? ברור שהוא לא יבוא. ברור לכם שביום מן הימים אותם כלי נשק שנמצאים אצל ארגוני הפשע יופנו נגד מדינת ישראל גם על רקע לאומני? לצערי – אני פונה אליך, מר עבאס, מנסור עבאס. אני ציפיתי שכל חברי הכנסת הערבים יגיעו לפה, כי הרי הם שזועקים חמס על ההרג ועל הרציחות בחברה הערבית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפנה לשר. השר הזה, לא אכפת לו בכלל. השר הזה – לא אכפת לו בכלל. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. זה כלי שמאפשר למשטרה להילחם. אומר לי חברי: אין בעיה, בוא ננהל הליך משפטי, ואז נחליט אם מישהו הוא ארגון פשיעה או לא. אתם יודעים כמה זמן לוקח הליך משפטי במדינת ישראל? עשר שנים. ואני שואל אותך, מנסור: מי יגיע להעיד בהליך המשפטי? אתה מכיר מישהו שיבוא להעיד בהליך המשפטי? מי ייקח את הסיכון, יואב? פרקליטים מסתובבים היום עם מאבטחים. לכן אני אומר, התחושה שלי היא שאתם, חברי הכנסת הערבים, זועקים חמס, אבל זה מס שפתיים. ברגע שאני רוצה לאפשר כוח למשטרה להגן עליכם, אתם אפילו לא מגיעים להצביע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא למשטרה, זה לשר. זה לא למשטרה, משה, זה לשר. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה למשטרה. מירב, מי שממליץ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתה מדבר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מתערב בכל דבר. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. מי שממליץ, השר – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – תקבלו דיקטטורה – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה. השר לא יכול לקבל החלטה. תקראו את החוק. אומנם הוא ארוך, אבל אתם יכולים לקרוא אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראנו את כל החוק. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> זה דורש המלצה של המפכ"ל. אם אין המלצה של מפכ"ל, שר לא יכול לקבל החלטה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עושה מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> ההמלצה של המפכ"ל היא על סמך מידע מודיעיני. מידע מודיעיני מתקבל על סמך מידע. לסיום, צריך להבין שלמשטרת ישראל יש מידע מודיעיני מדויק על ארגוני הפשיעה – מי חבר בהם, מי ביצע מה – אבל אין אף אחד שמעוניין לבוא ולהעיד. ואם לא נחזק את המשטרה – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הצעת חוק מצוינת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מחזק את המשטרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אנא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שוטרים עוזבים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני אומר לכם, אנחנו נמצא את מדינת ישראל בבעיה ביטחונית קשה, פלילית ולאומנית, ותזכרו שאמרתי את זה פה. אם תתעלמו, זה לא ייעלם – זה יתעצם. לכן אני פונה אליכם, חבריי חברי האופוזיציה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעדה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תתמכו. ומנסור, תקרא לחברי הכנסת הערבים, שזועקים כל היום חמס, ותגיד להם: הינה לכם יומכם. אחרת זה סתם מס שפתיים, מה שאתם אומרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. רבותיי, נעבור להצבעה. אנא תפסו מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סעדה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – 28 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 46 בעד, 28 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סעדה, עברה בקריאה הטרומית ותעבור – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – לוועדת הכנסת לשם קביעת הוועדה המתאימה. << הצח >> הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4005/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת צגה מלקו וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה שנים. הצעת החוק שלי – חשבתי עליה כל כך הרבה זמן לפני שנכנסתי לכנסת. המקרה ידוע. ב-2019 שני צעירים נהרגו מירי שוטרים, יהודה ביאדגה וסלומון טקה, זיכרונם לברכה. בעקבות הריגתם קהילה שלמה יצאה להפגין. ההפגנה לא הייתה פשוטה, הפגנה קשה מאוד. כתוצאה מזה הרבה צעירים נפגעו, צעירים יוצאי אתיופיה. הייתה אלימות משטרתית, שהם עוברים אותה – זה כבר ידוע. אפילו המפכ"ל לשעבר אלשיך בכבודו ובעצמו אמר: יש שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה. שיטור היתר פגע בדור הצעיר. ב-2019, בעקבות ההפגנה, נפתחו הרבה תיקים. צעירים לא יכלו להתגייס, צעירים לא יכלו להתקבל לעבודה. סליחה, אני לא יכולה להמשיך. זה מפריע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, חברת הכנסת מלקו מדברת בנועם, מדברת בשקט, וקשה מאוד להתגבר על הרעש שיש פה. אנא מכם. חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת איימן עודה, אנא, תשב בבקשה ליד מירב, ותדברו יותר בשקט, כי קשה לה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, הנושא בוער בעצמותיי. יוצאי אתיופיה, מאז שאנחנו פה, כמעט ארבעה עשורים – ארבעה עשורים הדור הצעיר לא מרגיש בנוח. הדור הצעיר לא מרגיש בנוח מהסיבה שהוא לא מרגיש שייכות. התיקים שנפתחו, התיקים מנעו ממנו להשתלב. אני אתן כמה נתונים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2023 מספרנו – האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל – 168,000. מתוכם 92,000 נולדו בארץ. זה אומר ש-49% מאוכלוסיית יוצאי אתיופיה הם ילידי ישראל. הילדים בארץ, הצעירים, רואים בעצמם ישראלים לכל דבר. הצעירים האלה משרתים בשירות צבאי. אחוז ההתגייסות לשירות צבאי בקהילה – 67.6%, לעומת האוכלוסייה הכללית – 64.6%. הדור הצעיר רוצה להשתלב, לשרת את המדינה שהוא אוהב, מדינת ישראל, בשירות צבאי, לבנות אותה ולהיבנות בה, להרגיש שווים בין שווים. התיק שנפתח מנע מהם לשרת, לרוב הצעירים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם לוחמים חבל על הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלמוג, אלמוג, די, די. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> מעל 60% מהמתגייסים משרתים ביחידות שדה, ביחידות קרביות. לצערנו במלחמה הנוכחית עד כה נפלו 21 חיילים יוצאי אתיופיה, זיכרונם לברכה. לוחמים גיבורים. הרישום הפלילי מנע מרובם לקבל את ההזדמנות הזאת לשרת, ואחר כך גם להרגיש שווים. לכן זו הזדמנות לתקן את העוול. העוול הזה נמשך כל כך הרבה זמן. העוול הזה מנע מהם להרגיש שווים בין שווים. את העוול הזה חייבים לתקן. הדור הזה לא מרגיש שייך. הדור הצעיר מרגיש – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה רק אתיופים? מה עם הומואים שחטפו מכות מאלימות משטרתית? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפשר שאלה? מה עם אנשים שהם לא יוצאי אתיופיה שהפגינו לצד יוצאי אתיופיה, וגם להם נפתחו תיקים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הינה, אני אומרת על זה. ואם הם לא אתיופים? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מירב, אתם ראיתם את ההפגנה של יוצאי אתיופיה? אתם ראיתם את המכות הקשות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. גם הייתי בוועדה לביקורת המדינה. זה חוק גזעני חבל על הזמן. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – לבוא ולנסות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה רק אתיופים? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי, אנא, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. אנא. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 23,000 תיקים לצעירים יוצאי אתיופיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אני מבין את הכעס. אנא. אנא, בואו ניתן לחברת הכנסת מלקו לסיים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אני לא אספוג את זה. כולם יודעים מה קרה ליוצאי אתיופיה וההיסטוריה של יוצאי אתיופיה. זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז את רוצה לדבר? את רוצה לדבר? את רוצה לדבר? אני אאפשר לך. אני מבקש לתת לחברת הכנסת מלקו לסיים. היא לא טובה בצעקות. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. חברת הכנסת בן ארי, את יודעת טוב מאוד מה שאני מספרת, את לא חדשה. אפילו היו מקרים שהיית מעורבת בהם. לא חייבים – סליחה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי חברה בוועדה לביקורת המדינה, ואת באת. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> תני לי לסיים. אני אספר לך. אני לא טובה בלהתפרץ באמת. אני אגיד לך, לא חייבים להתנגד לכל דבר. את לא חייבת להתנגד לכל דבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנגדת? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> זה אמיתי. זה אמיתי. את יודעת את זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אומרת לי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, את רוצה לעלות להתנגד? את יכולה להתנגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היא מדברת איתי, אז מה אתה רוצה? אנחנו מקיימות שיח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מוזמנת להתנגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל היא מדברת איתי. בוודאי שאני אעלה להתנגד. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברתי פנינה, לא צריכים להיות שחורים או שחורות כדי להרגיש את הכאב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אומרת לי? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> בוודאי, אתם לא צריכים להרגיש את זה. לא עניין שלי שיש שם חברת כנסת תמנו. פה קהילה שלמה לא מרגישה בנוח. הילדים שלנו משלמים מחיר כבד. הילדים שלנו לא יכולים להתגייס, לא יכולים להתקבל לעבודה. על זה את מדברת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתגייסים. מתגייסים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> על זה את מדברת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חשבתי שאת לא צועקת, תחליטי. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, את גורמת לי לזה. כי את לא מרגישה את הכאב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מרגישה את הכאב? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> את לא חייבת להתנגד לכל דבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני, היו לי עשר שנים מרכז לנוער בסיכון עם צעירים יוצאי אתיופיה. את רוצה להגיד לי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אנא ממך. אנא ממך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מירב, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אל תפריעי לי, אני בשיחה איתה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מירב, את לא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אעלה להגיד מה שאני חושבת על הגזענות שלכם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה. הישרדות? בואי אני אלמד אותך מה זה הישרדות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> "גזענות", אמרתי, לא "הישרדות", את לא שומעת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 23,000 תיקים. 23,000 תיקים לצעירים יוצאי אתיופיה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את אומרת לי? למה, אני לא הייתי בוועדה? כשאת באת לדבר והיא באה לדבר אני הייתי בוועדה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אל תבלבלי את המוח. אני – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, פעם אחרונה. חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת טלי גוטליב, תחזרי למקום, בבקשה. תחזרי למקום, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה רוצה, אדוני? מותר לי ללכת, מה אתה רוצה ממני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ללכת פה ולצעוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא פותחת את הפה, אדוני, סליחה. מגיעה לי סליחה על זה. מגיעה לי סליחה, אדוני היו"ר. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – יוצאי אתיופיה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת תמנו שטה. חברת הכנסת תמנו שטה. חברת הכנסת תמנו שטה, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. אני לא רוצה לקרוא אף אחת מכן לסדר, אבל אם אתן תמשיכו להפריע לחברת הכנסת מלקו, אתן תצטרכו לעזוב. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – שיוצאי אתיופיה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הזעקה שלנו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת רוט. חבר הכנסת רוט. חבר הכנסת רוט, אם אתה רוצה, גש לידה ותדבר בשקט. לא לצעוק, אני אומר את זה כבר. תודה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> הזעקה שלנו היא זעקה של אמת. אנחנו רוצים להיות שווים בין שווים. הצעירים שלנו רוצים להתגייס לשירות צבאי. הינה, עובדה – מתגייסים. 21 לוחמים נפלו במלחמה ארורה זאת. אנחנו רוצים להתקבל לעבודה כמו כולם. זה הבית שלנו. אחרי אלפי שנים חזרנו לבית שלנו. חברת הכנסת בן ארי, הבית הזה גם שלנו. לכן הצעירים שלנו רוצים להיות שותפים. רוצים להיות שותפים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר שהוא לא שלך? מישהו אמר שהוא לא הבית שלך? אני לא רואה צבעים בכלל. את ואני היינו בשבעה של חייל אתיופי. את חושבת שזה משנה לי? אני לא רואה צבעים בכלל. את חברת כנסת בישראל, מה אכפת לי? מה אכפת לי באיזה צבע הגוף שלך? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, הילדים שלנו לא חיילים אתיופים, הם חיילים של מדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה מה שאמרתי, את לא שומעת כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את פופוליסטית מהזן הכי נמוך שהיה פה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אני? את לא חייבת לצרוח בכל נושא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. חברת הכנסת בן ארי, צאי החוצה להירגע, בבקשה. צאי החוצה להירגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יוצאת. אני לא צריכה לצאת. אני רגועה. אני רגועה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה שאני אוציא אותך? לא לצעוק ככה. לא לצעוק ככה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני בדרך כלל רגועה, אבל הפעם הצביעות זועקת לשמיים. מה בסך הכול רצינו? רצינו לתרום למדינת ישראל, למדינה שלנו, לבית שלנו, כמו כולם. גם לבנות ולהיבנות בה. לכן יש מקום למחוק את הרישום הפלילי ולאפשר לדור הצעיר – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת תמנו שטה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שתהיה לו הזדמנות – גם למדינת ישראל זו הזדמנות לתקן את העוול. זה בדיוק מה שאני מתכוונת. גם חברת הכנסת תמנו, גם משה סולומון. אני לא הייתי צריכה לדבר בצעקות, זה צריך להיות מובן מאליו. אנחנו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, מהחברה הישראלית. לכן הצעת החוק – קודם כול, אני מודה לשני שרים שתמכו: לשר המשפטים יריב לוין, לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. תודה. זו הזדמנות לתקן את העוול. אתם יודעים, לפי היהדות, גם אם בן אדם טועה, נותנים הזדמנות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תקנת השבים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אם הצעירים בהפגנה לא התנהגו או לא שמרו על הכללים, זה מכאבים, מפגיעה מתמשכת. זה לא מצביעות. לא יצאו להפגין כי טוב להם. זה היה רגע של כעס, רגע של שני צעירים שבתוך חצי שנה נהרגו. זו הזדמנות שלנו בתור חברי כנסת לתקן את העוול. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מלקו. ישיב בשם הממשלה שר המשפטים יריב לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השר קרעי, אנא. השר קרעי, אנא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני יודע שיש לך רגישות חברתית רבה, אבל אני חייב לומר לך שלטעמי בעניין הזה את מעירה הערה נכונה אולי, שתכף אני אתייחס אליה, אבל אני חושב שאת שוגה שגיאה גדולה בראיית התמונה הכוללת, ואני אומר מדוע. רבותיי, אין דבר נורא בעיניי לחברה דמוקרטית, שואפת שוויון, מאשר אכיפה בררנית. זה הרס מוחלט של החברה ושל יסודותיה. אין שום ערך לנאומים שנושאים כאן, לא לחוקים שמחוקקים כאן, כאשר בסוף, בפועל, בשטח אנשים שונים – דין שונה; אוכלוסיות שונות – דין אחר; יש מי שמותר להם ויש מי שאסור להם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש מי שכשהם נוסעים באוטובוס להפגנה, נותנים לאוטובוס לעבור, ויש מי שכשהם נוסעים באוטובוס להפגנה עוצרים את האוטובוס ומורידים אותם ממנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש מי שנותנים לו להתחתן ויש מי שלא נותנים לו להתחתן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראיתי את הממשלה שלכם, שוויון. אתה – – – שוויון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תכניס את השוויון לחוק-יסוד. לא צריך – – – לפני שבוע. מדבר לי על שוויון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה דבר איום ונורא – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כשאין לך טיעון ענייני אתה מדבר בסיסמאות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה דבר שחותר תחת היסוד הבסיסי של מדינה דמוקרטית, שבה כל האזרחים צריכים להיות שווים בפני החוק והיחס אליהם צריך להיות שווה מצד רשויות אכיפת החוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה רציני? אתה רציני? אני לא יכול להתחתן כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת להב הרצנו, אולי תקשיב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא יכול להיות שהוא מנסה לנהל שיח, ואז כשאנחנו עונים אתה קורא לסדר, חנוך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אולי תקשיב במקום לצעוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא צועקים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב היטב. אתה אומר ששוויון הוא לכל אזרחי ישראל, ואתה מדבר אליי כשאני במליאה. אני לא יכול להתחתן – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אולי אתה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא שונה לגמרי. שוויון כשנוח לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קראתי אותך לסדר בפעם הראשונה, אנא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> העובדה שאתה צועק מעידה עד כמה אתה מרגיש לא בנוח עם הדברים שלך עצמך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אל תעשה לי ניתוח אישיות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אומר לך יותר מזה. אני חושב שבתום הדיון הזה, אולי לפני תום הדיון, אני במקומך הייתי מנצל את ההזדמנות ומבהיר פה את הדברים, כי אמרתם דברים שלפחות מתפרשים כפגיעה קשה מאוד – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת: שוויון לכל אזרחי ישראל. אתה ואני לא שווים מחוץ לבניין הזה, בגלל העמדות שלך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בציבור היקר של קהילת יוצאי אתיופיה. דבר מביש ולא מכובד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אלה שהעברתם שבעה מדורי גיהינום – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנא ממך, נו, לא הוצאתי אף אחד אף פעם. אתה הכי קרוב בינתיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רוממות השוויון בגרונך. חוצפן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, חבר הכנסת הרצנו, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. את הכינויים האלה אי-אפשר להגיד פה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה כינויים? "רוממות השוויון בגרונך"? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, "חוצפן" – את זה לא אומרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא חצוף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא אומרים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – חצוף, גס רוח. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני מעדיף לעשות צדק עם הציבור העצום של יוצאי אתיופיה בישראל ושאתה תקרא לי "חצוף". אני מוכן לשאת בנזק הזה. אדוני היושב-ראש, אפשר היה לשמוע את הדברים היוצאים מן הלב של חברת הכנסת צגה מלקו. אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק החשובה הזאת. אני יכול לומר לך שגם חברי הכנסת תמנו שטה וסלומון, שמייצגים כאן את יוצאי אתיופיה, זעקו את הזעקה הזאת בפניי. ואני חושב שהעובדה שחברת הכנסת מלקו הגישה את הצעת החוק הזו היא דבר חשוב מאוד, מטעם פשוט: כי אני ניסיתי גם בעניין הזה להוביל איזשהו מהלך כדי לייצר מתווה מסודר לחנינה רחבת היקף ליוצאי אתיופיה; בהמשך למתווה כזה, אגב, שכבר היה לפני תקופתי – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בהתנתקות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, ליוצאי אתיופיה. – – אלא שהמתווה הזה לא עבד מכיוון שהציבור הזה איבד את האמון ברשויות אכיפת החוק וברשויות המדינה ברמה כזאת שאנשים אפילו לא פונים לבקש את החנינה שהם יכולים לקבל. ולכן, ההצעה לעשות כאן הסדר שהוא הסדר שלא יחייב אותם לפנות אלא ייתן להם את זה באופן אוטומטי – אני חושב שזה דבר נכון, צודק ובמקומו. אני אגיד לכם, אי-אפשר להתעלם מהנתונים. אי-אפשר. במחאת יוצאי אתיופיה – אלפי רישומים פליליים, אין-ספור מעצרים, אין-ספור כתבי אישום. ובמחאה אחרת שהתרחשה בשנה האחרונה – שום כלום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוצאת את המרצע מן השק. הוצאת את המרצע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, אני אומר את האמת על השולחן – אין מרצע. אין מרצע, חברת הכנסת בן ארי. עכשיו אני אגיד לך יותר מזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הינה, בגלל שהמפגינים של הרפורמה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, אני אגיד לך יותר מזה: אין שום מרצע. אני שם את זה על השולחן בצורה הכי ברורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שהיא כתבה בדברי ההסבר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אז תני תשובה – אל תדברי בסיסמאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אתן תשובה, אני לא צריכה טיפים ממך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בצורה הכי ברורה. אני הנחיתי – ופה אני מתחבר להערה שלך – אני הנחיתי, וזה חלק מהחלטת ועדת השרים לתמיכה בחוק, שעד להשלמת הליכי החקיקה תיעשה עבודת בדיקה השוואתית על מה שקרה במחאות של ההתנתקות, של הציבור החרדי, של הנכים, של יוצאי אתיופיה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ושל מפגיני הרפורמה, מה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שנייה אחת, תקשיבי עד הסוף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וערבים, מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה עם הערבים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם לא מקשיבים עד הסוף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מקשיבים לכל מילה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על הערבים הוא לא שמע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חוזר: שתיעשה בחינה השוואתית של מה שקרה בכל המחאות שהיו כאן לאורך כל השנים האחרונות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – גם? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בוודאי, תקשיבי עד הסוף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מקשיבה לכל מילה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ביתר שאת במחאות בנושא הרפורמה. תיעשה בדיקה השוואתית, ויינתנו הנתונים, כולל במחאות שנוגעות לציבור הערבי – כולן בלי יוצאת מן הכלל, באופן – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – יש את דוח פלמור, והוא זמין – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת תמנו שטה, אני קראתי אותך לסדר פעמיים. חברת הכנסת תמנו שטה, אני קראתי אותך לסדר פעמיים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הערתי הערה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם את רוצה, אני אתן להתייחס. לא, אני לא סותם לך את הפה. אני מנסה לתת לשר המשפטים להשלים את הדברים שלו, ואת לא מאפשרת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – הערות – – – הערה קטנה, אז מותר. לא קרה כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ככה. יש לך קול – ברוך השם. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ברוך השם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, מכיוון שאני מכיר את הנתונים, אין לי ספק שכשיבדקו אותם יגלו שכאשר אתה מוחה אתה מתנגד להתנתקות, או אתה חלק מהציבור הערבי, או אתה יוצא אתיופיה, או "חס וחלילה" לבוש כחרדי – יש מדיניות אכיפה ומעצרים אחרת מאשר כאשר אתה מסתובב עם חולצה של אחים לנשק. זה המצב העובדתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, למה אתה אומר ככה? אנשים בני 80 חוטפים מכות. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה המצב העובדתי, המקומם, הנורא. אי-אפשר לקבל אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פשוט שטות, שטות מוחלטת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אי-אפשר לקבל אותו. אף אדם הגון לא יקבל אותו. ולכן אני רוצה לפנות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה רק – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמעתי אותך – עכשיו אני שומעת אותו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולכן אני רוצה לפנות לכל חברי הכנסת, כולל לחברי הכנסת שמייצגים כאן את הציבור הערבי, ולהגיד להם: תתמכו בהצעת החוק הזו, משום שאנחנו, ואני גם אעמוד עלך כך, וזה גם חלק מההחלטה של ועדת השרים לחקיקה – תהיה בחינה רוחבית של כל מדיניות האכיפה כלפי כולם ותהיה הרחבה של החוק. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אז תתחייב פה שלא תקדם את זה לפני – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אמרתי שתהיה הרחבה של החוק. חברת הכנסת מיכאלי, אני אתחייב למה שאני מתחייב ולא לפי מה שאת רוצה שאני אתחייב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה חשוב. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> זה לא מביא כבוד לכנסת – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – איפה אתם – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תקדם את החוק, אתה תקדם את החוק – אתה תקדם את החוק אחרי שיהיו לך המסקנות? באמת אני רוצה לדעת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, כשתהיינה המסקנות – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – ישראל – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלקו, חברת הכנסת מלקו, אנא. את תוכלי להשיב אחר כך, אם את רוצה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אולי סוף-סוף גם יפורסמו לציבור – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו באמת רוצים לדעת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> טוב, חברת הכנסת בן ארי, אם תקשיבי, גם תדעי משהו. אי-אפשר לדעת כשצועקים ולא מקשיבים. כאשר סוף-סוף הנתונים האלה יוצגו באופן גלוי לציבור, כמו שהיה צריך להיות – כי אלה לא סודי-סודות; אלה דברים שחייבים להיות שקופים. אלה דברים שהבית הזה צריך לדרוש לקיים עליהם דיון ולקבל את הנתונים במלואם. אני אומר לכם: לצד מה שאני דורש, תעשו את זה גם אתם. תבקשו דיון מהיר בוועדה או בדיון הראשון בחוק, ותבקשו לקבל את כל הנתונים האלה. אני אומר לכם שאני אתמוך חד-משמעית בהרחבה של החוק לכל אוכלוסייה של מוחים ולכל אירוע מחאה שבו הייתה אכיפה בררנית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חד-משמעית. חד-משמעית. כולם צריכים להתיישר לפי הסטנדרט הנמוך שנקבע באכיפה, כי אחרת אנחנו במקום נורא. אני אומר לכם: אני מכיר את הנתונים, כי את חלקם הצלחתי, בדרכים כאלה ואחרות, לקבל – נתונים נוראיים. ומה שנעשה לציבור יוצאי אתיופיה זו חרפה, זה כתם נורא על המדיניות של רשויות אכיפת החוק. אתם יודעים מה הדבר הכי גרוע? שהאכיפה הבררנית הזאת נעשתה פיזית באותו המקום שבו היו מחאות אחרות. אבל כשמחו אנשים מצד אחד או מקהילה אחת, התנהגו אליהם בדרך אחת – פתאום קדושת התנועה החופשית הייתה מעל לכול – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> זה ממשלות שאתה – – – יו"ר קואליציה. בושה – – – חבר כנסת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – וכשאחרים מחו, פתאום זה לא היה קשור בכלל. דבר איום ונורא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> תחת ממשלות שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שמה שעושה היום חברת הכנסת מלקו בהצעת החוק שלה – היא לא רק עושה צדק אמיתי וחברתי ממעלה ראשונה עם הציבור של יוצאי אתיופיה, אני חושב שהיא מאירה זרקור ענק על צדק שצריך להיעשות עם חלקים רבים ושונים בחברה הישראלית. אני חושב שהיא מביאה הצעה שכולנו צריכים להתאחד ולתמוך בה. ואני חושב שהגיע הזמן שלא ניצור מצב שבו לצד הפערים שקיימים בחברה הישראלית, ושצריך לעשות מאמץ עליון לגשר עליהם, אנחנו מוצאים את עצמנו מייצרים ומעמיקים את הפערים האלה על ידי זה שאנשים מאוכלוסיות מאוד מסוימות, הרבה פעמים מוחלשות יותר. אנחנו עוצרים אותם בקלות בלתי נסבלת, מצמידים להם את הרישום הפלילי בקלות בלתי נסבלת, ואחר כך הם מתחילים את החיים או מתמודדים במהלך החיים עם משקולת ענקית שפוגעת באפשרויות התעסוקה שלהם ובהרבה מאוד דברים אחרים. לכן, הגיע הזמן לתקן את העוולות האלה. הגיע הזמן שהבניין הזה יתאחד בדרישה ברורה: דין אחד לכולם, אכיפה שוויונית לכולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שהצעת החוק הזו היא בהחלט בהחלט צעד חשוב-חשוב בכיוון הזה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בה בקריאה הטרומית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – כלפי הקהילה הגאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקשת הודעה אישית. אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי ההצבעה את רוצה? בסדר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שוויון – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש מישהו שרוצה להתנגד? את רוצה להתנגד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. פנינה, את תצטרכי – – – אי-אפשר, אי-אפשר. את לא יכולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואליד אלהואשלה, אתה רצית להתנגד? הוא לא רצה. הוא לא ביקש. הוא ביקש? היא אומרת שהוא ביקש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא יכולה – – – כי הוא לא רוצה להצביע. הוא לא מצביע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את לא יכולה. פנינה, אני אתן לך, אבל לא כהתנגדות – בסדר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את חושבת שאני נגד. תקראי, בבקשה תקראי – – – את יכולה לקרוא? – – – רק תקראי. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשנים האחרונות היו מחאות בחברה הערבית, אם זה בנגב, אם זה בגליל ואם זה במשולש, והיה מאבק לגיטימי לאזרחים הבדואים בנגב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה מפריע לחבר הכנסת אלהואשלה. יש לך קריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, שנייה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> גלעד, היו אזרחים ערבים בדואים מהנגב שיצאו בהפגנה, במאבק לגיטימי, נגד נישול הקרקעות, והיו מעצרים של צעירים, ועד היום התיקים שלהם נמצאים במשטרה, כולל הרשעות, והם לא יכולים להתקדם בחיים שלהם. הם לא יכולים לעבוד ולא יכולים ללכת לאקדמיה. מה אנחנו דורשים? אנחנו רוצים ודורשים שכמו שהממשלה מתייחסת למגזר מסוים – ואנחנו לא נגד החוק הזה, לא נגד האוכלוסייה האתיופית; להפך, אנחנו רוצים שהמדינה תיתן אפשרות לצעירים להשתלב, אבל לא יכול להיות שהיא תפקיר את הצעירים בחברה הערבית, תפקיר את הסטודנטים שלנו. אנחנו רוצים שהמדינה תתייחס בצורה שווה לכלל האזרחים, אם זה בנגב, פראוור, בחורה, ואם זה בסעווה. יש לנו מאות הרשעות של סטודנטים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל השאלה על מה. השאלה על מה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סעדה, לא לכל דבר אתה צריך להתנגד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, לא להפריע, בבקשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא מפריע. אני שואל אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה מפריע עכשיו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תביא הצעת חוק – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אתה רוצה שאקרא אותך לסדר? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני שואל אותו שאלה. תקרא אותי, אם אתה רוצה. בסדר. שאלתי אותו שאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פעם ראשונה אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שאלתי אותו שאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פעם שנייה אני קורא אותך לסדר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני אצא. אל תנצל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, פעם שלישית. נא לעזוב. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה מנצל את הסמכות שלך. שאלתי אותו שאלה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לעזוב. חבר הכנסת סעדה, נא לעזוב. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> להביא הצעת חוק למען החברה הערבית. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. החוצה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה, החוצה. תודה רבה. (חבר הכנסת משה סעדה יוצא מאולם המליאה.) א << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני רוצה ודורש ופונה לכולם, וגם לשר לוין: אנחנו רוצים שתתייחסו לצעירים שלנו. אני אומר לך, יריב, יש אלפי הרשעות ואלפי תיקים נגד הצעירים שלנו, ואנחנו מרגישים ורוצים להיות כמו כולם. אי-אפשר להפקיר את החברה שלנו, אי-אפשר להפקיר את הצעירים שלנו. אני רוצה שכולם יסתכלו על החברה הערבית בצורה שווה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלקו, את רצית להשיב? לא. את רוצה לתת אולי לחברת הכנסת תמנו שטה להשיב במקומך? בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא חתומה. היא לא יכולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אתם רוצים שאני אאפשר לה את זה כהודעה אישית אחר כך? אתם רוצים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש הודעות אישיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם לך יש. נכון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> דווקא נשים מתנגדות, באמת. קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך, וגם להודות לחברת הכנסת מלקו על שאפשרת לי להשיב. זו לא תקופה לפילוג, זו לא תקופה שאני אישית הייתי בוחרת לעלות בעצמי ולדבר על בעיות פנים-ישראליות שלא בהכרח מאחדות בינינו או מבטאות את הסולידריות הישראלית, אבל לאור הדברים שנאמרו בתוך המליאה, ואולי הניסיון לבוא ולומר שאולי זה לא מוצדק, אני ראיתי לנכון לעלות לכאן. אז תחילה אני מברכת אותך, חברת הכנסת מלקו, על הצעת החוק, וגם אני אגיש הצעת חוק ונצמיד, ואני קוראת גם לך, חבר הכנסת סולומון, כמי שפנו אליך, אדוני שר המשפטים, בשמונת החודשים האחרונים, ופעם אחר פעם לא הצלחת לדחוף את הנושא. אני אומר: מי שלא מבין מה ההבדל בפרופיילינג בין אדם בצבע שחור, כהה עור, לבין אדם לבן, ולבוא ולומר שמפלים את יוצאי אתיופיה לעומת הקהילה הלהט"בית, שלא כתוב עליהם שהם מהקהילה הלהט"בית – אני חושבת שהוא פשוט לא מכיר את העולם הזה, שהוא די מפותח במחקרים ברמה הבין-לאומית. אבל עזבו את הרמה הבין-לאומית, נחזור לישראל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> דברי לזו שמפנה לך את הגב. דברי לזו שמפנה לך את הגב. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 23,000 תיקים – 23,000 תיקים נפתחו לצעירים יוצאי אתיופיה. אתם יודעים שאנחנו קהילה שמונה 150,000 איש, ואם אתם תורידו את הקשישים, תורידו נשים, אתם תגיעו לכך שבעצם כל צעיר שני או שלישי הוא עם תיק. ריסקו פה דור שלם. עכשיו הוסיפו חטא על פשע – כמי שהובילה את המחאות, אני יכולה להגיד לכם, אם אתם רוצים תזכורת, שהיינו חוטפים אלות, רימוני הלם, גז מדמיע, מכת"זיות, ילדים שצריכים לקפוץ מגגות כדי שחס וחלילה השוטר לא יתפוס אותם. את המציאות הזאת אנחנו נחושים לשנות. וזה לא שייך לאף צד מהמפה הפוליטית, תירגעו, כי הצביעות חגגה מכל הצדדים, ומי שנלחם על הזכויות של יוצאי אתיופיה היו רק בני הקהילה. ועמדנו שם לבד, לבד, ואם היינו למדים קצת מהחיילים שלנו, שנמצאים עכשיו בחזית ונלחמים שכם אל שכם בלי לשאול: מאיזו עדה אתה, מאיפה עלית, מה הזרם הדתי שלך ומה הדת שלך – הם הפנים היפות של ישראל. אבל בזמן אמת, אחרי זה החיילים שלנו, חיילים ישראלים ממוצא אתיופי, יחזרו ליום-יום שלהם, והם לא יהיו מוגנים עם מדים. אנחנו דואגות להם שירגישו שווים, וזה השיח איתם. ואנחנו לא מבליטים את ההקרבה של יוצאי אתיופיה. קרוב ל-20 חיילים נהרגו בקרב. ביחד, אם אנחנו לוקחים את זה יחסית לקהילה – היא נמצאת באבל גדול על כולם. כולם בנינו, כולם בנותינו, אבל אנחנו לא רק שווי חובות, אנחנו גם שווי זכויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים – רגע, תודיעו לחבר כנסת סעדה שהוא יכול להיכנס להצביע, אם הוא רוצה. הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת צגה מלקו וקבוצת חברי הכנסת – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעד – 50, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, של חברת הכנסת צגה מלקו וקבוצת חברי הכנסת, עברה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כדי להתקדם הלאה, לפני שנמשיך – חברת הכנסת בן ארי, רצית הודעה אישית? בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להבהיר משהו, שיהיה ברור ושלא יהיה ספק: המחאה של יוצאי אתיופיה היא אחת המחאות הצודקות שהיו במדינת ישראל. במחאה הזו ספגו המפגינים אלימות משטרתית מבזה. ביזו את גופם – חבל שאת לא מקשיבה, אבל זה באמת לא מעניין אותך – וביזו נפשם של המפגינים. אולי פנינה תשמע. אני ישבתי כאן בכנסת בוועדה לביקורת המדינה כשפנינה הגיעה, כעיתונאית, לדעתי, כשצגה הגיעה, גם היא הייתה עיתונאית, וישבתי והקשבתי ותמכתי והלכתי ועשיתי הכול כדי לעזור למחאה הצודקת. לא שמעת שאמרתי – זו אחת מהמחאות הצודקות שהיו פה, עם אלימות שפגעה בנפשם ובגופם של המפגינים. ואת היית פה כשאני הייתי חברת כנסת בוועדה לביקורת המדינה, כשקארין הייתה, והייתי איתכם בכל הוועדות. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה, בגלל זה אמרתי לך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל זה חשוב לי שתביני. וישבתי לצידך ולצד פנינה, הייתי חברת כנסת, נכון, לא יוצאת אתיופיה אבל שרף לי בנשמה, כי אני עשר שנים ניהלתי מרכז לנוער בסיכון, והיו לי הרבה צעירים יוצאי אתיופיה. את יודעת, צגה, ב-2006, כשפתחתי את המרכז שלי בנתניה – הינה, אני מתרגשת עכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה מים? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לכן לא היית צריכה להתנגד לנאום שלי, להצעה שלי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר לך, תקשיבי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה, בגלל שאת יודעת את זה. למה אני כעסתי? בגלל שאת יודעת את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תני לה לדבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תקשיבי, תני לי לדבר. אני, היו לי אברהם, ויצחק ויעקב. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה השמות של הסוכנות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, תקשיבי טוב. ושש-שבע שנים אחרי קראו להם אביב, ודין וירון. כולם יוצאי אתיופיה. עברתי איתם תהליך, עם הנערים שלי. הבאתי אותם להצלחה מדהימה. נו, אז מה אם אני לא בצבע? אבל צגה ופנינה, אני הלכתי איתם דרך כי המדינה הפלתה אותם. וכשהם היו יוצאים לחצר, הם היו הראשונים שהיו נעצרים. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לכן צריך לתקן עכשיו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אז תני לי להסביר. תאמיני לי, אני לא נגדך. אוי ואבוי, אני אבגוד בעצמי. אלו נערים שליוויתי אותם, שברוך השם, עשו שירות צבאי מלא. היום הם באקדמיה. הם כותבים לי בווטסאפ: נתת לנו קרש קפיצה שהחברה לא נתנה. אבל כל מה שאמרתי – וזה גם מה שאמרתי ליריב כשהוא דיבר: אי-אפשר להפלות מפגינים. אי-אפשר שאישה בת 80, יחטפו לה את המגפון, או את השלט של החטופים, והיא תקבל מכות. אי-אפשר. אי-אפשר להפלות מפגינים בגלל צבע עור. אם יש אלימות משטרתית – ואני אומרת לך, יריב, כשאני הייתי יו"ר הוועדה לביטחון פנים, היה לי את חיים מזרחי, בחור חרדי שארבעה שוטרים הרביצו לו מכות רצח. אני עשיתי דיון על אלימות נגד חרדים. אל תחשוב שהצד הזה, בגלל שהם חרדים הם נגד. ממש לא. אני, חיים מזרחי, הבחור שחטף מכות, כל חג מתקשר להגיד לי חג שמח. תפסיקו עם זה. אנחנו חושבים שהפגנה היא זכות בסיסית במדינת ישראל. זאת שמירה על הדמוקרטיה. וכשאיש מילואים חוזר ומפגין וחוטף מכות מהמשטרה, גם הוא צריך להבין שלא מפלים אותו, למרות שהוא לא אתיופי. זה מה שאמרתי. גם ברור שאף אחד אצלנו לא יצביע נגד. אבל כשאתה חוקר, תחקור את כולם. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחקור את המילואימניק מאחים לנשק שחטף מכות. אני הייתי – – – << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> להפך, אני בעד עונש לכולם. ואז נראה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב, עוד משהו אחד, יריב. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ומה עם – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי בהפגנות, הלכתי לתא המעצר ופגשתי חבר'ה מלח הארץ שנעצרו על זה שהם ירדו – הינה, תראה – מהמדרכה לכביש, ככה. על זה הם היו במעצר. אז כשאתה בודק, תבדוק את כולם. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> מירב, מירב, באיילון לא היו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מושיאשוילי. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> בגלל זה איילון היה חסום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> בגלל זה איילון היה חסום באנשים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבו, גם לחרדים לא מגיעות המכות האלה. לאף אחד לא מגיעה אלימות משטרתית כשהוא הולך להפגין. על זה צעקנו פה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> ומה עם כתבי אישום? מה עם כתבי אישום? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיימתי. על זה צעקתי פה, ואני מסיימת. אני לא נגד צעירים יוצאי אתיופיה. הם בלב שלי ובנפש ותמיד יהיו. אני נגד אפליה, וזה, לצערי – על זה מחיתי. אבל אתה התחייבת, אז אנחנו נחכה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון מס' 2) (הגבלה על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים מפוקחים), התשפ"ד–2024. הודעת שר הרווחה והביטחון החברתי על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מירב כהן ואלון שוסטר בנושא: קריסת מרכזי היום לקשישים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4131/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלמוג כהן) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלמוג כהן. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעת החוק הבאה מדברת על גירוש משפחות מחבלים. מדובר בקרובים מדרגה ראשונה אשר ידעו או היו שותפים, או היללו ושיבחו את דברי הרוצח. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתחיל בלהקריא לכם שיחה, שיחה בין מחבל שהגיע ב-7 באוקטובר ליישוב מפלסים – תיעוד מצמרר של אחד המחבלים שכאשר ביצע את הטבח במפלסים לקח את הטלפון של אחת הנרצחות והתקשר לאביו. מחבל: היי אבא, אני מדבר איתך ממפלסים, תפתח את הווטסאפ ותראה את כל ההרוגים, תראה כמה הרגתי במו ידיי. הבן שלך הרג יהודים – כל זה בשמחה והתלהבות אדירה. אביו של המחבל: שאלוהים ישמור עליך, בני. המחבל ענה לו: אבא, אני מדבר איתך מטלפון של יהודייה. הרגתי אותה והרגתי את בעלה, במו ידיי עשרה יהודים הרגתי. הדם שלהם על הידיים שלי. תן לי את אימא. האימא של המחבל, ששמעה את כל זה ב-speaker: בן שלי, שאלוהים ישמור אותך. המחבל: אימא, בחיי, הרגתי עשרה יהודים במו ידיי. אימא של המחבל – שימו לב למשפט הבא, והוא מסכם את המשמעות של הצעת החוק הזאת: הלוואי שהייתי איתך, בני. האימא של המחבל הארור, השפל, הפחדן, שהלך לרצוח אזרחים תמימים, ייחלה להיות לידו – הלוואי שהייתי איתך, בני. חברים, אני רוצה לדבר טיפה על המשמעות של חוק גירוש משפחות מחבלים. בחלק ניכר מהמכתבים שהשאירו המרצחים הנאצים הם מבקשים סליחה מאימם ומאביהם. הסיבה שהם עושים זאת, מפני שבחברה הערבית – וכאן אנחנו צריכים ללמוד – יש משמעות וכבוד אדיר לכיבוד אב ואם. כמובן שהם לקחו את זה למקום האנטישמי, הנאצי, של לרצוח יהודים. אבל, ויש פה אבל גדול, בסוף מחבל שהולך לבצע פיגוע לא מפחד מהמוות. אין מה לעשות, הוא מאמין בשוהדא, הוא מאמין בלהיות שהיד. אבל במכתבים שהם השאירו, אדוני היושב-ראש, הם לא מעט פעמים ציינו דווקא את אביהם, את אימם ואת משפחתם הגרעינית: אני פודה את כבודכם, אני מבקש סליחה, אנחנו ניפגש בגן העדן. האקט הזה, ובו אנחנו כריבון מעלים את משפחתם של הרוצחים הנאצים ומגרשים אותם מחוץ לגבולות המדינה, הוא האקט המרתיע ביותר שיכול למנוע טרור, ואני רוצה להסביר למה: בסוף, המחבל, כאשר הוא מגיע לבצע את הפיגוע, בראש שלו הוא כבר נפרד מהחיים, בראש שלו הוא נפרד מהעולם הזה ומכין את לעצמו לחיי העולם הבא, שעל פי אמונתם יהיה עם 72 בתולות וחיי נצח ליד כיסאו של אלוהים. אבל יש דבר אחד שהוא משאיר בעולם: הוא משאיר משפחה שמקבלת כסף. המשפחה הזאת מקבלת כסף לפי תעריף של כמה דם יהודי שפכת, מקבלת כסף מהרשות הפלסטינית, והמשמעות של האקט הזה, שבו אימו של המחבל בוכה בכי תמרורים ומועלית בכוח לתוך אוטובוס צבאי עם רשתות, וזורקים אותה מחוץ לגבולות המדינה, הוא אקט הרתעתי מאין כמוהו. חשוב לומר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, לא מעט פעמים אבותיהם – אך גם אימותיהם – של המחבלים האדירו את שמותיהם והפכו אותם לגיבורי תרבות אשר הפכו להיות מודל לחיקוי ברחוב ה-so called פלסטיני, למרות ששוב אני מדגיש, אין עם כזה בהיסטוריה. חברים, הצעת החוק הזו מחייבת תמיכה, חברי נאור, מכל חלקי הבית, מכל צידי הבית, מכל מי שחפץ חיים. בסופו של דבר, כאשר המחבלים נכנסו לפה ב-7 באוקטובר – ועם משפחת פוגל ועם משפחת חטואל ועם משפחת ארן – הם לא שאלו למה מצביעים אותם היהודים האומללים. הם חיפשו להרוג אותם. וכאשר אנחנו נדע לגרש את משפחותיהם, כאשר אימם בוכה בכי תמרורים, מושפלת, עולה לאוטובוס, הורסים את ביתה ומגרשים אותה מאדמתנו, האקט ההרתעתי פה הוא אדיר מאין כמוהו. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. בסוף, אנחנו נוכל להבטיח הרתעה ברמה הטובה ביותר כאשר משפחתו תהיה כאות קין על המצח של שאר החמולה – שהם עכשיו חיים בסוריה, בלבנון, בכל מקום שבו החיים שלהם כנראה יהיו הרבה יותר "טובים", במירכאות. נושא נוסף שרציתי לדבר עליו, ברשותך, אדוני היושב-ראש, הוא נושא הפרשייה שאני מנסה לחשוף. בתקופה האחרונה אני שומע כל מיני עיתונאים – איך לומר את זה בעדינות – עיתונאים בלירה, שמפקפקים בדבריי. אני אומר את זה בצורה הברורה ביותר. כל אותם אנשים שמפקפקים במה שאני אומר, ככל שתעלו על העץ יותר ויותר ויותר גבוה, הנפילה למטה תהיה כואבת. כל מה שאני אומר מגובה בהוכחות חד-משמעיות. אני גם קורא מהבמה המכובדת הזו לבית המשפט המכובד להתיר את הפרשה הזו לפרסום. אין שום סיבה שעם ישראל ימודר, גם אם היא מאוד מביכה והיא מאוד קשה והיא מאוד פוגעת והיא מאוד מסוכנת. יש פה פגיעה אנושה בפומביות הדיון ובזכות הציבור לדעת. חייבים לדעת לפתור את הבעיות כדי להתמודד איתן, כי אדוני היושב-ראש, עד 6 באוקטובר טאטאנו מתחת לשטיח, עד שהשטיח כבר הסתיר לנו את האופק, לא ידענו לאן אנחנו הולכים. עכשיו אני אומר, גם אם הפצע הוא מאוד כואב והוא מאוד קשה, מטפלים בו כדי למנוע נמק ואז כריתה של היד. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הזמן, אני מודה לכולם על ההקשבה. מילה אחרונה לאזרחי מדינת ישראל. יש לא מעט ערוצים שעובדים בלהרעיל את הלב של העם הזה: מה חושבים החיילים בח'אן יונס? בשביל מי הם נלחמים? האמינו לי שהחיילים הללו יודעים מצוין למי הם נלחמים רק בגלל שהם מנותקים מאותה תקשורת ארסית שזורה דה-מורליזציה וייאוש בלב של העם הזה. אני רוצה לומר לכם, אני עוקב מקרוב. צבא הגנה לישראל שובר לחמאס את העצמות. תכף אנחנו מסיימים לכתר את ח'אן יונס, גומרים את הסיפור בח'אן יונס, מאות מחבלים הרוגים. כמובן שהם לא נלחמים, רובם פוחדים ובורחים, כמו היום של 7 באוקטובר, אין הבדל. חוואפין תמיד נשארים חוואפין. ואני רוצה לומר לעם ישראל שיש לנו צבא חזק, צבא מצוין, שמתמרן לעומק, בהצלחה רבה, בתחכום, ביצירתיות, שופך המון דם של מחבלים. ולכן, חבריי, אחיי אזרחי מדינת ישראל ואזרחיות מדינת ישראל, הרימו ראש. אנחנו מנצחים, ועזה תהיה גלעד לכל מי שחושב דורות קדימה לבוא ולהרוג יהודים. זה יהיה הסוף של כולכם – הרס, דמעות, אש, עופרת ודם, זה מה שאתם צריכים לקבל. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר משה ארבל. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> גם חבר כנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם חבר כנסת, כן. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע אלמוג כהן, עניינה של הצעת החוק שבנדון בקביעת סמכות שבשיקול דעת לשר הפנים להורות על גירוש בן משפחה של מחבל אשר ידע מראש על תוכניתו לבצע מעשה טרור, הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור, לאחר קיומו של שימוע. כיום, סעיף 11(ב) לחוק האזרחות מסמיך את בית המשפט לבטל אזרחות של אדם בשל מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל כפי שהוא מוגדר בסעיף החוק, לבקשת שר הפנים. במקביל, סעיף 11א לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים לבטל תושבות קבע של אדם בשל מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל. נכון להיום, הרף של מעשה הפרת אמונים אשר מצדיק שלילת אזרחות או תושבות הוא מאוד גבוה; אין די בתמיכה בטרור או בארגון טרור כדי לעמוד ברף הזה. גם לא כל השתתפות בפעילות של ארגון טרור מאפשרת היום שימוש בסמכות זו. מאז אירועי 7 באוקטובר פתחתי כמה תיקים לתושבי קבע שעומדים לדעתי ברף הגבוה מאוד שנקבע בשל מעורבות ארוכת שנים וחמורה, לא יחידה, במעשי טרור ובארגוני טרור. אני שמח שהתיקים הללו גם מתקדמים בתמיכת הייעוץ המשפטי לממשלה – לדעתי בקצב לא מספק, אמרתי את זה גם ליועצת. אני מקווה מאוד שזה יעבוד מהר יותר. כמו כן, אני סבור שבאופן עקרוני, גם פסקי הדין והתקדימים בבג"ץ שהיו לפני 7 באוקטובר צריכים להיבחן מחדש לאחר 7 באוקטובר. גם הבעתי בפני הייעוץ המשפטי לממשלה את עמדתי כאמור, שאירועי 7 באוקטובר מחייבים החלפת דיסקט והחמרה באופן שאנו נוהגים כלפי אזרחים ותושבים ישראלים שפעילים בארגוני טרור, פועלים למענם ומסייעים לפעילות טרור. לא ייתכן שאזרחים ותושבים הנהנים מכל כך הרבה זכויות שלא יינתנו להם במדינת הטרור שהם מנסים לקדם, פועלים נגד מדינתם, נגד אזרחי המדינה, בצורות לא חוקיות ומסוכנות. אני רוצה לומר שמבחינת משרד הפנים הצעת החוק הזאת היא דרך נוספת לכוון את הספינה הזאת למקום נכון יותר, מאוזן יותר, שמתחשב גם במה שקרה פה בארבעת החודשים האחרונים, ובאותה נשימה לומר לאזרחי ישראל הערבים, המסורים שמגלים נאמנות למדינת ישראל – משפחתו של אחמד אבו לטיף, השם ייקום דמו וזיכרונו לברכה, שנהרג ומסר נפש למען מדינת ישראל – יש דוגמה ומופת לאזרחי ישראל הערבים המסורים מאוד ונאמנים מאוד למדינת ישראל. יחד אנחנו, כולנו, יהודים וערבים, צריכים להוקיע את מי שתומך בטרור, אבל לחתור באותה נשימה לשוויון אמיתי למען כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד. הצעת החוק הזו זהה כמובן להצעות חוק נוספות של מכובדי היושב-ראש חבר הכנסת מלביצקי, חבר הכנסת רביבו וחבר הכנסת פורר, שעברו בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה. גם לגבי הצעה זו עמדת ועדת שרים לענייני חקיקה היא לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית כפוף למיזוג בוועדה להצעה אחת אחודה. בוועדה, כמובן, תידרש עבודה, כפי שנעשה לגבי כל הצעת חוק פרטית, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם רשות האוכלוסין וההגירה, שירות הביטחון הכללי ומשרד המשפטים, כדי לטייב ולהגיע למתווה נכון וראוי שעונה על התכליות הביטחוניות ומגובה בחוות דעת ביטחונית ומשפטית. אני מביע את עמדת ועדת שרים לחקיקה לתמוך בקריאה טרומית, ולאחר מכן, כמובן, כפוף לתיאום והסכמה כפי שצוין. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. אני רק אגיד, חבר הכנסת כהן, שיש ועדה מיוחדת – אופיר, מה שם הוועדה המיוחדת שדנה בזה? זאת לא ועדת הכנסת. יש ועדה מיוחדת שכבר דנה בחוק הזה וקיימה כמה דיונים בחוק גירוש משפחות מחבלים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, בגירוש מחבלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גירוש משפחות מחבלים. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – יש – – – חוק שכבר רץ – – – שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלנו. נכון. אז זה ועדת הכנסת? בסדר. אנחנו נצביע על הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלמוג כהן. אנא, תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2024, לוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 17 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלמוג כהן עברה בקריאה טרומית. היא תמוזג עם הצעות החוק הנוספות שכבר קיימות בנושא הזה, ותידון בוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4154/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחד המושגים והביטויים המשפטיים העתיקים של העם היהודי הוא "הרצחת וגם ירשת", כאות וכסמל לחוסר צדק שאין כדוגמתו, אדם שהוא גם הרוצח וגם היורש של האנשים שאותם הוא רצח. הדבר הזה בא לידי ביטוי גם בספר החוקים של מדינת ישראל בהקשרים אחרים – מי שרצח כמובן איננו זכאי לרשת אם הוא רצח את אחד ממורישיו, את קרובי משפחתו. יש גם חוק בהקשר דומה שנדון בוועדת החוקה, בהקשר של ירושה של אנשים שרצחו את בני זוגם, את קרובי משפחתם. הדבר הזה הוא עוול מוסרי שאין כדוגמתו. כאשר אנחנו עוסקים בפשע הנפשע והנורא של 7 באוקטובר של מחבלי הנוח'בה אנחנו למעשה מאפשרים נכון להיום לרוצחים לרשת את נרצחיהם – את כלל אזרחי מדינת ישראל ואת אלה שנהרגו, נפצעו, בתיהם הוחרבו, הנשים נאנסו, כל מי שנפגע, החטופים, משפחותיהם. אנחנו מממנים מכיסנו, וחייבים לפי חוק, נכון להיום, לממן מכיסנו את ההגנה המשפטית על הרוצחים. החוק הזה, בניגוד למה שהופץ בעניינו, לצערי, על ידי גורמים מגמתיים, ולא ברור לי בכלל מה עבר להם בראש מלבד הפגיעה במעמדה הבין-לאומי של ישראל – שזה אולי מה שהם היו מעוניינים בו – לא אומר שאדם לא יהיה זכאי לייצוג משפטי. אנחנו יודעים שבמדינת ישראל גם לאייכמן היה עורך דין. זה לא הדיון של הייצוג המשפטי. לייצוג המשפטי יש גם אלמנטים שמסייעים אפילו למערכת – ללא עורך דין קשה מאוד לנהל הליך. אלא השאלה היא מנין יבוא הכסף, ומי יהיו עורכי הדין שיחויבו לייצג או לממן את הייצוג של אותם מחבלי נוח'בה. לכן הגשתי את הצעת חוק הסנגוריה הציבורית, שעוסקת בייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל, שאומרת שאין זכאות לייצוג על ידי הסנגוריה למי שהשתתף בטבח הנורא. והתיקון, מלבד חוק הסנגוריה הציבורית, הוא גם חוק לסדר הדין הפלילי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דיברנו על "הרצחת וגם ירשת". יש ביטוי נוסף, שאומר: "אין סנגור נעשה קטגור". כתוב שבבית דין שפועל על פי דיני התורה, בית דין של 23, שהוא בית הדין המוסמך לדון בדיני נפשות – כל מי שמלמד חובה יכול ללמד זכות; אם מישהו מהדיינים או מהתלמידים שיושבים לפני הדיינים ראה סיבה לחייב, להרשיע – הוא יכול להתחרט, הוא יכול לחזור בו, הוא יכול לבוא ולהגיד אחר כך: אתם יודעים, חשבתי בהתחלה שהוא אשם – הוא זכאי. אבל הדין אומר שאי-אפשר לעשות הפוך; אם אחד מהדיינים או מהתלמידים בהתחלה העלה סברה מדוע צריך לזכות את הנאשם, הוא איננו יכול לחזור בו אחר כך ולהגיד: אני חושב שצריך להרשיע. למה? אומרת על זה הגמרא: "אין סנגור נעשה קטגור". מישהו שראה את צד החיוב – שיישאר בצד החיובי, שלא יראה את הצד השלילי. ואני אומר, הצעת החוק הזאת באה להיות מבוססת בדיוק על אותה תפיסה. הסנגוריה הציבורית עושה מלאכת קודש. אדוני שר המשפטים, אתה יודע כמה חוות הדעת שלהם – אנחנו הכנסנו בחקיקה, אפילו בחקיקות החירום, שיהיה צורך לשמוע את חוות דעתם. אנחנו חושבים שהסנגוריה הציבורית פועלת לטובת כלל הציבור בישראל גם כאשר היא מגינה על פושעים, כי זה חלק מהתפקיד בתוך מערכת המשפט. היא עושה עבודת קודש. אסור בשום פנים ואופן שמלאכת הקודש של הסנגוריה תיהפך לקטגוריה על עם ישראל. הסנגוריה, שעושה מלאכת קודש – אסור לזהם אותה בהגנה על אותם מחבלי נוח'בה נתעבים, על אותם אויבים של העם היהודי שביצעו את הפשעים הנוראיים ביותר בתולדות האנושות. אני יודע שעמדה דומה גם הובעה בעבר על ידי הסנגוריה – אני לא יודע בדיוק מה נאמר בוועדת השרים, אינני עוסק בכך, אבל גם בהתחלת הדרך הסנגוריה אמרה את הדברים בעצמה, ואני חושב שזה הצעד הנכון. אני קורא מכאן לך, אדוני היושב-ראש, לכבוד השרים שכאן ולחברי הכנסת כולם לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת ולוודא שהמפעל החברתי החשוב כל כך של הסנגוריה הציבורית לא יזוהם בהגנה על מחבלי הנוח'בה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישיב שר המשפטים יריב לוין, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להודות לך, חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, על הצעת החוק החשובה והנכונה הזו. הסנגוריה הציבורית, אני מוכרח לומר, היא יחידה באמת מפוארת, שעושה מלאכת קודש בצורה מאוד מאוד מקצועית, ואני כשר המשפטים משקיע מאמץ גדול כדי להביא לכך שמעמדה בכל מיני היבטים, גם בנושא התנאים – תנאי העבודה של עובדיה – יושווה למעמד של הפרקליטות. אני חושב שכך נכון וצריך להיות. הסנגוריה הציבורית היא הראשונה להגן והראשונה להתייצב בקו החזית כדי להגן גם על אנשים שמעדו – או אפילו לא מעדו, עשו פשעים קשים וחמורים; גם היא, ובצדק רב, לטעמי, חשה שהטבח של 7 באוקטובר הוא אירוע מסוג אחר, ושמי שהשתתף בטבח הזה, לא יכול להיות שיזכה להגנה מטעם הסנגוריה הציבורית של כלל הציבור במדינת ישראל. כאשר הסנגוריה פרסמה את עמדתה זו, אני מייד נתתי לה גיבוי מלא ומוחלט, וכאשר חבר הכנסת רוטמן הביא את הצעת החוק הזו – הגם שאני מוכרח לומר שבסנגוריה לא בהכרח רצו שהדברים יבואו לידי עיגון מפורש בחקיקה – אני חשבתי שצריך לעמוד מאחורי העמדה הזו עד הסוף וצריך לומר אותה באופן ברור, ויש בהחלט מקום גם להכניס ולכלול אותה בספר החוקים. אני חושב שבעניין הזה יש אמירה נכונה וצודקת. הסנגוריה הציבורית לא יכולה להיות זו שעל כתפיה יוטל לייצג את אותם מחבלים ארורים בדיוק מהטעם שאמרת בסוף דבריך; הדבר הזה יטיל עליה, לטעמי, כתם, ויעמיד את אנשיה במצב בלתי אפשרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לברוח. עבדתי בסנגוריה הציבורית. אתה גם לא יכול לסרב. אי-אפשר לסרב לתיקים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני כן מוכרח לומר שאנחנו רואים הרבה הרבה משמעות וחשיבות, ועוסקים רבות בסוגיה המורכבת מאוד של האופן שבו אותם מחבלים שפלים יובאו לדין, והמסגרת הזאת בהחלט מחייבת למצוא בסוף איזשהו פתרון שיבטיח את זה שיהיו לנו הליכים שכלפי כולי עלמא יהיו הליכים תקינים ומסודרים, וכאלה שבהם כל האמת תונח על השולחן; הכרעות הדין וגזרי הדין יהיו כאלה שבאמת יעשו צדק ויבטיחו את מיצוי הדין עם אותם מחבלים ארורים. משכך, ועדת השרים, קרי הממשלה, החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, כמובן בכפוף להמשך קידומה בהסכמת משרד המשפטים ולכך שתימצא כמובן הדרך בתוך ההליכים, או בסופו של עניין, לוודא שלא תהיה פגיעה בתקינות ההליכים המשפטיים שיתקיימו בנושא הזה. גם בעניין הזה, ההקשר הרחב יותר של הטיפול המשפטי באותם מחבלים, אנחנו נידרש להרבה מאוד עבודה משותפת של משרד המשפטים ושל ועדת החוקה, חוק ומשפט, ואני משוכנע שגם בעניין הזה נגיע בסופו של דבר לתוצאה שתעשה צדק עם קורבנות הטבח, תמצה את הדין עם הרוצחים והמחבלים השפלים האלה, וגם תאפשר את התיעוד ההיסטורי ושאר הדברים החשובים שכרוכים בהליכים האלה. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק על פי ההתניות כפי שציינתי קודם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רוטמן, אתה רוצה להשיב? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נצביע על הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. נא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –17 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 17 בעד, חמישה מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת, עברה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. חברי הכנסת, לפני שנמשיך בסדר-היום, אני רוצה להתנצל בפני חברת הכנסת גוטליב שקודם הערתי לה על זה שהיא קמה פה למה שהיה נראה לי להשתתף במהומה. מסתבר שהיא ניסתה להרגיע, והערתי לה מפה. אז אני מתנצל, חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סולחת, סולחת. תודה, אדוני היו"ר. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> גל ההתייקרויות בצל המלחמה: לפחות 13 יבואניות ויצרניות במשק העלו מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום. גל התייקרויות בצל המלחמה: לפחות 13 יבואניות ויצרניות במשק העלו מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים – מס' 2457, 2458, 2460, 2464, 2468, 2482, 2485, 2488, 2493, 2500 ו-2502, שהגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה רוט, איימן עודה, מיכאל מרדכי ביטון, לימור סון הר מלך, רון כץ, צגה מלקו, יאסר חוג'יראת, מיכל מרים וולדיגר, גלעד קריב ויבגני סובה. מי יתחיל? חבר הכנסת מישרקי, בבקשה, אדוני. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר – אני בהקשבה פה? כי אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני תמיד מקשיב. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> הימים הללו הם ימים מאתגרים וקשים עבור המדינה. אנחנו נתונים בעיצומה של מערכה צבאית; מצב חירום לאומי, שבו כולנו נדרשים לגלות סולידריות. בד בבד, אנחנו עדים לגל התייקרויות חסר תקדים, שפוגע קשות ביכולתם של אזרחים רבים להתקיים בכבוד. אחת אחרי השנייה הודיעו חברות מזון גדולות על עליית מחירים בשורה שלמה של מוצרי יסוד בסיסיים, שזינקו בשבועות האחרונים לשיאים חדשים. מחירי המזון שעולים, בחלקם הם מוצרים שמחיריהם היו גבוהים עוד קודם לכן. גל ההתייקרויות הנוכחי הוא מכה אנושה, שפוגעת בעיקר בשכבות החלשות בחברה, עבור אותם אזרחים שכבר עכשיו מתקשים לסגור את החודש עם השכר שלהם. המציאות החדשה היא בבחינת אסון כלכלי עבורם. איך אפשר להסביר מציאות שבה משפחות לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש מוצרי צריכה בסיסיים ביותר? איך אפשר להסביר מציאות שבה אנשים עובדים קשה, מצאת החמה עד צאת הנשמה, ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש? זו מציאות בלתי נסבלת. היא פוגעת קשות באוכלוסיות החלשות, משפחות חד-הוריות, משפחות ברוכות ילדים, קשישים, אנשים עם מוגבלויות ועוד. אלו קבוצות שעוד קודם לכן התקשו לגמור את החודש ועכשיו הן נמצאות במצב בלתי אפשרי. אנחנו חייבים לפעול, חייבים לעצור את גל ההתייקרויות ולסייע לאזרחים הנפגעים. לא נסכים לקבל מציאות שבה אזרחים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש מוצרי צריכה בסיסיים ביותר. לא נסכים לקבל מציאות שבה אנשים עובדים קשה יום ולילה ועדיין לא מצליחים לגמור את החודש. השבוע ישבנו בוועדת העבודה והרווחה, במסגרת דיון בהצעת חוק של ידידי חבר הכנסת ינון אזולאי על חוק הקמת הרשות למאבק בעוני, שאנחנו בשיא קידומה כרגע. החוק הזה הוא חוק חשוב, והוא צעד חשוב כדי להבטיח לאזרחים הזדמנות שווה ולסייע להם לצאת ממעגל העוני. אך לצד זאת עלינו לפתור אחת ולתמיד את המצב הבלתי-אפשרי שבו חברות מעלות מחירים בצורה קשה ובאטימות, ללא כל התחשבות במצב. אני הגשתי הצעת חוק בהקשר הזה, והיא באה כנראה גם מחברי כנסת נוספים. זו הצעת חוק שתביא בעצם לכך שחברות המזון בתקופת חירום לא יוכלו – יצטרכו להקפיא מחירים. אנחנו חייבים להיות פה לאותן משפחות. וכמובן, אני אבקש מחבריי, בסיום ההצעה הדחופה הזו, שנוריד את זה לוועדת העבודה והרווחה כדי לקיים בזה דיון. אם חברים יתעקשו שזה יהיה בוועדת הכלכלה, זה גם בסדר, העיקר שיהיה בזה דיון ציבורי עמוק ורחב, כדי שנוכל להביא תוצאה בעניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רוט, בבקשה. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בדרך כלל אנחנו עומדים פה למעלה ומדברים בעניין שנוגע לחלק מהחברה, בדרך כלל אנחנו רוצים לעזור לחלשים אז דברים שעוזרים לעניים, דברים שעוזרים לאנשים שיש להם קשיים – בואו נגיד קשיים בריאותיים, מה שזה לא יהיה – אבל הנושא שאנחנו מדברים עליו היום ממש לא קשור לא לעניים ולא לאנשים קשי יום, אלא לכל אדם ואדם. כשיש גל התייקרות בארץ זה מראה שמשהו פגום במערכת. בדרך כלל אין לי עניין שהממשלה תתערב בכל דבר, תתערב בשוק החופשי, אבל כשאנחנו רואים גל התייקרות – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אין שר. אם זה לא מפריע לכם, אין שר. נראה לי חשוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היא פה. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בהחלט. לכן אנחנו מדברים עכשיו, ולכבוד לי להצטרף לחבר הכנסת מישרקי. בדרך כלל אני יודע, חבר הכנסת מישרקי, שאתה דואג לחלשים, אבל תדע לך שהיום, בהצעה הזאת, אתה דואג לכל אחד ואחד. ולא רק זה, אלא גם לעצם הדבר, לשוק הנכון בארץ ישראל, לשוק הנכון במדינת ישראל. ההתייקרות במדינת ישראל מעל ומעבר למה שנדרש מראה שמשהו פגום מהיסוד. אני מבקש, כבוד היושב-ראש, שאנחנו נעביר את הנושא הזה לוועדת הכלכלה בהקדם, בגלל שהנושא הזה – ואני שמח שהשר הנכון נמצא פה, שר הכלכלה יודע ובאמת מבין את החשיבות של העניין, כי זה לא רק עצם ההתייקרות, זה הסימן לכל המערכת איך שהמערכת נבנית ואיך שהמערכת עומדת במצב כזה של התייקרות. זה סימן שמשהו פגום. לכן, אני שמח מאוד שגם השר מצטרף לדרישה הזאת ולבקשה הזאת, וגם יאשר את החוקים שאנחנו צריכים כדי להתמודד עם הבעיה של גל ההתייקרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני חושב שקורה פה משהו מוזר. מי שדיברו לפניי – שניים שמייצגים מפלגות חרדיות, שנמצאות ב-90% מהממשלות זה 20 שנה, או לפחות זה 15 שנה נמצאים בכל הממשלות חוץ משנה אחת. אני יכול להבין בן אדם מהאופוזיציה שמתלונן על המחירים, אבל אני לא יכול להבין אנשים שנמצאים על ההגה, אנשים שנמצאים בקואליציות כל הזמן חוץ משנה אחת והם מתלוננים. אז למי להתלונן? אני אישית צריך לתקוף את הממשלה, אבל אנשים שחברים בממשלה – את מי הם צריכים לתקוף כשמדברים על המצב הכלכלי? אני חושב שפה יש סוגיה כל כך חשובה, כל כך חשובה, והיא אם הגישה הסקטוריאלית תביא את הטוב לציבור כולו, או הגישה הוליסטית. אני חושב שזוהי השאלה החשובה. אני זוכר שפעם, לפני כשנה, עמד פה חבר הכנסת משה גפני ודיבר עם מנסור עבאס כשניהל את הישיבה, וגפני אמר לו: תלמד מהניסיון שלנו – לא הגישה הסקטוריאלית, הם עובדים עליך, הם מסובבים אותך; צריך גישה הוליסטית. אני מסכים עם גפני כנראה רק כשהוא באופוזיציה, אבל כשנמצאים בקואליציה אז חלק מהממשלה וחלק מההחלטות – זוהי הגישה של לתת ביד ולקחת בשתי ידיים. כלומר, למעיין החרדי נותנים כי אתם בקואליציה, אבל מעלים את מחיר המים, החשמל וכל הצרכים הבסיסיים. לכן, הבן אדם העני לוקח ביד, ולוקחים לו בעשר ידיים. אני חושב שפה קבור הכלב. פה בדיוק קבור הכלב. רק לסבר את האוזן, 62% מהמשפחות בישראל מרגישות שנפגעו מהעוני. ואני רוצה להגיד שלפי דוח מבקר המדינה שהתפרסם לפני רק כחודש, המזון בישראל יקר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי ב-51%. אני קורא לכם, אתם, מישרקי, שדיברתם פה, בואו נבנה קואליציה מקיר לקיר להיאבק נגד זה. אתם על ההגה. בואו נראה. אתם לא צריכים להתלונן, אתם צריכים לממש. אם לא, אתם מועלים בתפקיד שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. יש לך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עליית המחירים לצרכן אינה גזרת גורל. כאשר אנו רואים פעם אחר פעם מצד אחד עליות מחירים שאינן פרופורציונליות ומצד שני את הכנסות התאגידים הגדולים, שעולות בהתאם, אנחנו מבינים כי אין סיבה אמיתית לעליות המחירים הללו מלבד חזירות של אותם בעלי הון. אני יודעת כבר את התגובות של אותן חברות: חומר הגלם עלה משמעותית, עלויות השינוע הפכו בלתי נסבלות ועוד כהנה וכהנה, ותתפלאו, עם חלק אני אפילו מזדהה. רק דבר אחד אינו ברור לי – אם העלויות כל כך עלו ואתם רק רוצים לכסות הוצאות, כיצד שורת הרווח שלכם עלתה אף היא משמעותית? ידברו פה על סנקציות, על מיסים, על כל מיני מהלכים להעניש את אותן החברות, אך אלו יהיו דיבורים באוויר. השוק החופשי מוכיח כי אותן סנקציות לא רק שאינן מענישות את התאגידים, אלא שאותם תאגידים משיתים את עלות הסנקציות על הציבור, והציבור הוא זה שבסופו של דבר ישלם יותר. ולכן יש לי הצעה לציבור: רוצים להעניש את החברות שמנסות להתעשר על גבכם? תשתמשו בכלי של השוואת מחירים, ובמקרה הצורך גם חרם צרכנים. מחיר הפסטה עלה בעשרות אחוזים? אין חובה לרכוש את המותג המוכר והיקר. השימורים כבר קשים להשגה? יש גם שימורים זולים למטה במדף. כשאנחנו צרכנים בודדים אין לנו את הכוח. אלו שמעלים מחירים רואים שאנחנו לקוח שבוי שלהם, ומשכך אין גבולות לחזירות. לעומת זאת, אם נהיה מאוחדים ונסרב לשלם מאות שקלים מיותרים, החברות הגדולות יראו שאנחנו לא מובנים מאליהם ויתאימו את המחירים לשווי האמיתי של המוצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. וכעת הדובר הבא, חבר הכנסת רון כץ. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, שר הכלכלה, אנחנו נמצאים בשבועות ארוכים מאוד של צונאמי התייקרות ששטף את המשק. יש 12 חברות שהייתי עומד פה בשמחה, מכפיש אותן על הבמה הזו, אבל אני בוחר שלא לעשות זאת, כי אני נותן צ'אנס לדברים ששר הכלכלה הוציא הבוקר – נתן להם 72 שעות בשביל לחזור בהן מהעליות החדות שאנחנו רואים בימים האחרונים, ואם הן לא יעשו אז הן ייכנסו לרשימה שחורה של חברות, שהציבור יכיר. אני גם לא רוצה להאדיר אותן מעל הבמה הזאת, אבל כן חשוב שכולנו נכיר שעליות המחירים הן עד שיעור של 25%. צריך להבין מה קורה פה. הציבור הישראלי מתמודד עם נפש פצועה, עם ילדים שנשלחו לחמישה חודשי לחימה, עם פינוי מהבית, עם קרובי משפחה באיזשהו מעגל שנפצעו או חלילה גרוע יותר, והם צריכים להתמודד גם עם עליית מחירים שנכפתה על המשק הישראלי בעלות של 3.3 מיליארד שקלים. היום שר הכלכלה פנה לחברות הללו ואמר בצורה הכי פשוטה שיש שאין למדינת ישראל כלים אמיתיים לחייב אותן להוריד מחירים, אז הכלים שיש למשרד הכלכלה, לנו, לחברי הכנסת, זה קודם כול לחשוף את אותם יבואנים, את אותן רשתות מזון, את אלו – אני נזהר פה שלא לומר עליהם "עושקים את הציבור", אבל זה ממש שם. אני רוצה להצטרף לדברים. אלה לא יהיו איומי סרק. אנחנו נעבוד בזה. אנחנו נעבוד בזה ונוודא שיהיו סנקציות אמיתיות על החברות האלה. אני מנצל את הבמה שניתנה לי כאן לפנות גם לאזרחי מדינת ישראל ולומר לכם: צריך לבחור באלטרנטיבות. צריך לשנות את הרגלי הצריכה. צריכים לטעום דברים חדשים. צריך לדעת שהמותג המוכר מנצל אתכם. רק ברגליים, רק בכוח שניתן לציבור הרוכש, נצליח להילחם בגל ההתייקרויות הבלתי-סביר הזה. לצערי זה לא יהיה סוף פסוק, וחברות רבות ינסו לרכוב ולהיכנס על גל הצונאמי ששטף אותנו, וההודעות על התייקרות מוצרי הצריכה בסופר ימשיכו להגיע. שר הכלכלה, אני פונה אליך: נצל את סמכותך לבלום את ההתייקרות הבאה. רק פתיחת המשק תביא לירידת מחירים אמיתית. זה הדבר הכי נכון והכי צודק שאפשר לעשות עבור אזרחי מדינת ישראל. כל פעם שמנסים לפתוח את המשק, אנחנו רואים שהראשונים שצועקים זה אותם יבואנים, ובסופו של דבר בשעת משבר ובשעת מלחמה הם הראשונים לנצל את הציבור. מה שהם עושים זה לא מוסרי, זה לא יהודי וזה עושק אמיתי. אני גאה ושמח להצטרף לעוד הצעה חברתית של חבר הכנסת מישרקי. אני באמת אומר שאסור לנו לתת לדבר הזה לעבור. אסור לנו להיכנע לחברות האלה. אנחנו לא עובדים אצלם, אנחנו לא שבויים שלהם ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, קראתי בשמך. אני אאפשר, אבל לך מאוחר יותר. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בסוף, בסוף, הוא אחרון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אאפשר לו מתי שנכון. בבקשה. כעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הדוברים הקודמים, חבריי, ציינו את המצב. אני אדבר בקצרה. אנחנו נמצאים במצב לא פשוט. כל אחד שהולך לסופר יודע מה הוא שילם לפני חודש ומה הוא משלם היום. פעם חשבנו שמי שנפגע מעליית המחירים זה רק המעמד הנמוך, סוציו-אקונומי נמוך, אנשים מוחלשים או קהילה או סביבתה. היום גם מעמד הביניים לא יכול, לא יכול יותר. כל זה קרה בגלל שהחברות, 13 יבואניות, שולטות בשוק. איך זה יכול להיות במדינת ישראל, מדינה דמוקרטית ומאמינה בשוק חופשי, ש-13 חברות שולטות? לכן, אדוני השר, לפתוח את השוק ולא להשאיר אותו סגור. תחרות זה בריא. מבקר המדינה ציין את זה. נכון, בינתיים, עד שתהיה החלטה, עד שהמדינה תגבש, צריך פיקוח. הפיקוח פרוץ, אין פיקוח. כתוצאה מזה הם מרשים לעצמם להעלות את המחיר. אנחנו בתקופה של מלחמה. יש אנשים שעזבו את הבית, מפונים מהצפון ומהדרום. יש עסקים קטנים ובינוניים שגם נפגעו והם עוד ייפגעו כתוצאה מזה. לכן הדבר היחידי הוא לפתוח את השוק, שוק חופשי לתחרות. איך אמרת, כבוד השר? מה שטוב לאירופה גם לנו טוב. זה צריך להיות בדיוק ככה. אני מאמינה בזה, במה שאתה מציע. לכן, אדוני השר, תעשה לזה סוף. מה שעצוב זה שהחברות לא רק שמעלות – החברה שצריכה להגן עלינו, על הצרכנים, כפיקוח, היא לא מתפקדת. ראינו לפני שלושה ימים בערוץ 12 מה שפורסם. איך המחירים עולים? רשות החברות, במקום שתשמור עלינו, היא לא קיימת. אז אני סומכת עליך ומאמינה בך. כמו שאמרנו, מה שיכול להוזיל רק תחרות חופשית בלבד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה הפרעה בהזמנה? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה הוא אמר לי? לא שמעתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא אמר שיפריע לך תוך כדי הנאום שלך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא אומר שהזמנת לו הפרעות. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני הסתכלתי על ההצעה לסדר-היום, ויש 11 משתתפים בהצעה, וזה אומר שהנושא חשוב וחוצה מגזרים, חברות ואנשים. ב-8 בינואר 2024 מבקר המדינה פרסם דוח על יוקר המחיה בישראל, דוח על לפני המלחמה. זאת אומרת, הביקורת היא על המצב בישראל לפני המלחמה. אני אצטט את מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. הוא כתב: "יוקר המחיה בישראל הרקיע שחקים עוד לפני מלחמת 'חרבות ברזל', ושנת 2024 נפתחה עם התייקרויות נוספות". נזקי המלחמה למגזרים בשילוב סביבת ריבית גבוהה מקשים מאוד על משקי הבית במדינה. "לצד מלחמת 'חרבות ברזל' – סוגיית יוקר המחיה חייבת לעמוד לנגד עיני ראש הממשלה ושרי הממשלה בגיבוש תקציב 2024". לצערנו, אנחנו רואים שהתקציב שנדון עליו היום בכלל לא מתחשב ביוקר המחיה ולא בטיפול בשכבות החלשות. הוא גם כותב: ישנם "כשלים רבים אשר שרי הממשלה לא פעלו לתיקונם". רון כץ, לפני שפונים לחברות, אנחנו צריכים לפנות קודם כול לממשלה, שתהווה דוגמה טובה. יש התייקרויות, כמו במחירי הבנזין, שהמדינה בעצמה יכולה להוזיל לטובת האזרח הפשוט. במקום שהיא תרוויח 61% על המחיר של הדלק – ממחיר של 7.8 לליטר, 4.48 הולך למדינה – אז שכאן תטפל בזה. גם מחיר החשמל תלוי במדינה, והיא יכולה להשפיע על זה. לכן, לפני שנפנה לחברות, שהמדינה תיקח יוזמה, תיתן דוגמה טובה, ואחר כך נתקדם. מחירי המזון בישראל גבוהים ב-51% מהמחירים במדינות האיחוד האירופי וב-37% מה-OECD. אני אומר שבמדינה, לצערי, הכול מתייקר חוץ מהערך של האדם. אנחנו רואים מה קורה בחברה הערבית – כל יום רצח ולאף אחד לא מזיז. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני מדבר היום על יוקר המחיה בארץ. העלאת המחירים החלה לפני המלחמה ובמהלך המלחמה. יוקר המחיה יוסיף לעלות והמחירים יעלו, וזה יפגע בעיקר בשכבות החלשות, ובייחוד בחברה החלשה בחברה הערבית. המצב יחמיר, ואנחנו מבקשים מהממשלה לנקוט את הפעולות הראויות למען עצירת יוקר המחיה הזה. ואומר משפט: לצערי, בארץ הזאת הכול מתייקר והמחיר עולה, מלבד ערך האדם, אשר פוחת.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד חברי הכנסת הנכבדים, הייתי סגנית שר האוצר במשך עשרה חודשים. עבדתי שם קשה. התחלתי לבנות קומות נוספות במשרד, לרבות צוות חדש שאמור היה להתחיל לעבוד ממש אחרי החגים על כלכלת בריאות, כמובן כולל בריאות הנפש. עבדנו קשה, ואז הגיעה המלחמה וטרפה את הכול. והבנתי שצריכים לחזור לבסיס, כי במלחמה עובדים על בסיס, לא בונים קומות נוספות. ועוד הבנתי שאני אתרום יותר בכנסת, כי כמו שאמרתי, בסיס – יש את השר, יש את העובדים. הרגשתי שתפקידי וחובתי ואחריותי זה לחזור לכנסת. ולכן לקחתי אחריות וויתרתי על התפקיד שלי, ויתרתי על תפקיד סגנית שר האוצר, ויתרתי על הצוות שלי, צוות יקר ואהוב, וביקשתי להעביר את כל התקציב של הלשכה שלי למאמץ המלחמתי, ובהתאם – לבריאות הנפש. לא ייתכן, כבוד היושב-ראש, לא ייתכן, כבוד השר, שענקיות היבוא והיצרניות הגדולות דווקא עכשיו יתחזרו על חשבון האזרחים. כן, אני מצפה גם מהן שיגלו אחריות. אני קוראת להן לגלות אחריות. הייתי מצפה מאותן יבואניות ויצרניות ענק, ששורת הרווח שלהן בימים כתיקונם, וכן, לא פחות בימי המלחמה, היא גבוהה ביותר, שגם הן יתרמו למאמץ המלחמתי; שגם הן יגלו אחריות ולא יעלו מחירים בעת הזו. אני מצפה מהן לכך. קחו אחריות. לא יעלה על הדעת. ובאותה נשימה, אני מבקשת מהאזרחים, כמו שאמרו פה לפניי, לבחור נכון; ללכת על אלטרנטיבות; ללמד את אותן ענקיות ביבוא וביצוא שאנחנו לא פראיירים, שאנחנו מבינים שאפשר לקנות גם דברים אחרים, ולא את אלה שדווקא מעלים מחירים. אז כן, גלו אחריות, גם אנחנו כאזרחים. אני רוצה רגע לפנות למי מחברי הכנסת שאמר קודם שאנחנו בקואליציה ולכן אנחנו צריכים ללחוץ על השרים. אז קודם כול, אני חייבת לומר שגם כחברת קואליציה, עדיין האחריות שלי לביקורת נותרה בעינה. אז כשאנחנו יכולים, אנחנו פונים לשרים, כשזה ביכולת השרים, אנחנו פונים לשרים. אבל לפעמים זה לא ביכולת השרים אלא גם על האזרחים, וגם על החברות הענקיות – שיגלו קצת אחריות. לא יקרה כלום אם הן ירוויחו קצת פחות בתקופה הזאת, כי כולנו, כולנו בסוף סובלים מהמלחמה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת, לפנים משורת הדין – חבר הכנסת מיכאל ביטון, כי יש לו הצבעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ביקשתי, ואמרו לי שאפשר. יש לו הצבעות כרגע בוועדת פנים. אנחנו ניתן לו. בבקשה, חבר הכנסת מיכאל ביטון. שלוש דקות בדיוק לרשותך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> קצר. קצר. כנראה שאין גבול לחוצפה ולמניפולציה של חברות עסקיות בישראל. אנחנו כל כך רוצים שהחברות האלה ישגשגו וירוויחו כסף. אבל בעשן המלחמה ובערפל הקרב, בגנבת דעת, להעלות מחירים של 10%? שר הכלכלה, שר הכלכלה, המדד עלה ב-10%, החודש, המדד עלה ב-10%? מדד המחירים לצרכן עלה ב-10%, מדד התשומות עלה ב-10%. איך חברה לוקחת מוצרים ומעלה ב-9%–10%, אם לא – לנצל ערפל קרב ולנצל את הרע של מלחמה ואת חוסר הפניות של המערכת הציבורית והתקשורתית לשים זרקור על מעשה הנבלה הזה של העלאת מחירים כל כך דרמטית. ומתי זה נעשה? זה נעשה כש-62% מאזרחי ישראל חווים פגיעה בהכנסות שלהם בימים אלה, וירידה, וסגירת עסקים, ופיטורים, והגדלת הוצאות – דיווח שבגלל המלחמה האנשים קונים לילדים שלהם וללוחמים, ונשארים בבית, וצורכים יותר, ויותר אוכל – ועל זה הם צריכים לשלם. עכשיו, יש לנו את רשות התחרות, יש לנו את המועצה לצרכנות. האם הם נחושים? האם הם הביאו בשורה? האם הם עשו מעשה? אני יודע שהם לכאורה רשויות עצמאיות, אבל השר, אנחנו חייבים לגרום להם להתחיל להיות אגרסיביים מול החברות הללו. אנחנו לא מתביישים? מה אנחנו אומרים למילואימניקים האלה, שנאבקים על הקיום, שאנחנו בקושי מוצאים להם מענקים ומלגות לסטודנטים – שהם גם ישלמו יותר כסף בסופר על מוצרים בבלעדיות, בקרטלים, ששולטים במוצר מדף ב-60% ו-70% ועדיין מעלים את המחיר שלו? עוד לא ראיתי איזה יושב-ראש חברה עסקית כזאת של מזון שאומר: השנה נרוויח רק 4% ולא 10% רווחים; השנה לא ניתן בונוסים; השנה נרוויח, נגדל, אבל לא בעוצמה הרגילה שלנו. דבר אחד הם לא מוכנים לשלם – את מחיר הרווחים הבלתי-מוגבלים של קרטלים ומונופולים סמויים במזון ובטואלטיקה וביבוא. עשינו כמה פעולות: עשינו את חוק היבוא והיצוא, ואתה ממשיך אותו – זה היה בוועדה שלי; עשינו את מהפכת הבנקאות הפתוחה. אבל אני אומר לך בכנות, עוד לא נתנו פטיש בראש. ביום שחברה עסקית מניפולטיבית תחטוף פטיש בראש בקנס של 100 מיליון שקל – ורשות התחרות זכאית לתת לחברה ששווה מיליארד שקל קנס של 100 מיליון. אנחנו נתנו לה סמכות. רשות החברות באה לכנסת ואמרה: תני לנו סמכות לקנס של 100 מיליון שקל לחברה שמפירה, בתחרות, והיא לא נתנה את הקנס הזה; עד היום אני מחכה ל-100 מיליון שקל קנס – אז לא תהיה נוכלות ומניפולציה בהעלאת מחירים בערפל קרב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת, הדובר הבא, חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, מבחינה תקנונית אני לא הצטרפתי למגישי ההצעה לסדר-היום. אני השתמשתי בכלי פרלמנטרי אחר, יותר ישיר, של הגשת שאילתה דחופה לכבוד השר, ומזכירות הכנסת – אני מניח שעל דעתו של היושב-ראש, של הנשיאות – ביקשו ממני, תחת שאילתה ישירה, להצטרף להצעה, וכמובן, קיבלתי את ההצעה. אבל אני עומד על ההבדל בשימוש בכלים התקנוניים או הפרלמנטריים, מכיוון שתחת הכותרת של גל ההתייקרויות בצל המלחמה, בצדק, חבריי שדיברו לפניי הזכירו גם את אשמת החברות, ודיברו גם על התנהגות צרכנית נבונה. אבל אני מבקש להתמקד בשאלה מה אדוני השר עושה ומה משרדו עושה. ובשאלות שלי היו שני סעיפים, הצלחתי להכניס אותם ב-40 מילים. האחת הייתה: מה הצעדים קצרי הטווח, המיידיים, שאתם נוקטים? והשאלה היותר-חשובה הייתה: מדוע משרד הכלכלה, מהשבוע הראשון למלחמה, התנגד לחקיקה שמקפיאה את המחירים במשק בזמן הלחימה? ואני, חשוב לי להתעכב על הנקודה הזו, מכיוון שהסוגיה הזו של חקיקה קצרת מועד, חקיקת חירום, העניין הזה נדון פעם אחר פעם גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה, ופעם אחר פעם לא רק נציגי משרד האוצר התנגדו לחקיקה של הקפאת מחירים אלא גם נציגי משרדך – אני שמעתי אותם במו אוזניי – ויתרה מזו, הם תמכו את טענתם באמירה שעל פי המדדים של משרד הכלכלה, אין עליות מחירים. אנחנו שמענו את זה במו אוזנינו. דיברו איתנו על הסל של ה-3,000 מוצרים, והבקשות שלנו: אל תבדקו 3,000 מוצרים, תראו לנו רשימה של 300 מוצרי יסוד, לא 3,000 מוצרים. האמירה שלנו: חכו, אולי עוד לא היו עליות מחירים, אבל אנחנו כבר יודעים מה מתכננות החברות – הטענות הללו נפלו על אוזניים ערלות. אני רוצה לומר לך, אדוני השר, יש בינינו ויכוח אידיאולוגי על עוצמת ההתערבות הראויה של ממשלה במשק. אני סוציאל-דמוקרט. אתה ניאו-ליברל, קפיטליסט, אני לא יודע. אני מגדיר את עצמי כסוציאל-דמוקרט. אבל תאמר לי, אדוני השר, כש-250,000 איש עוזבים את מקום עבודתם והולכים למילואים, זה שוק חופשי? וכש-300,000 איש נעקרים מביתם ועוברים למקום אחר בצו ממשלתי, זה שוק חופשי? מדוע הממשלה שלכם לא ניגשה לחוקק הוראת שעה שאומרת: כל עוד יש מצב מיוחד בעורף – הגדרה חוקית: כל עוד יש גיוס מילואים של 250,000 איש, כל עוד מאות אלפים מפונים מביתם, בחוק אין העלאת מחירים, אלא במקום שיש הוכחה, על דעתכם, שהיה שינוי בתשומות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואת התשובה הזאת אתה חייב לתת לאזרחי ישראל, כי אני מכיר את התוכניות ארוכות הטווח. אני מכיר גם את הוויכוח שלך עם רשות התחרות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. תם הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל חקיקה זו האחריות שלך ושל הממשלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדובר האחרון בהצעה הזו, חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר ידידי ניר ברקת, אנחנו מדברים באמת על עלייה של מחירים. אתה לפני חודשיים היית בוועדת החוץ והביטחון וישבת עם המנכ"ל ואמרת שלפי הנתונים שיש בידיך, העליות הן מינוריות, 1%, 2%, 3%. << קריאה >>מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):<< קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חברים, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני השר, ידידי ניר ברקת, היית בוועדת החוץ והביטחון לפני חודשיים עם המנכ"ל שלך ואמרת שלפי הנתונים שיש בידייך עליית המחירים היא מינורית. אני אמרתי בדיון אז – נדמה לי שזה היה דיון סגור, אבל אני לא חושב שזו בעיה להגיד – שאני הולך כל שבוע לסופר. לקחתי את התשובה שלך ובדקתי במשך חודש וחצי אם אכן העלייה היא מינורית. לא. היא לא מינורית. היא עלייה מעבר ל-10% שעליה דיבר חבר כנסת ביטון. כשממרח שוקולד, במקום 22.90 בחודשיים עולה ל-26.90, זו עלייה של 25%. כשאני מסתכל על הפסטה, שעולה מ-3.90 ל-7.90, זו עלייה כמעט פי שניים. עכשיו, אף אחד לא אוהב שהמחירים עולים. אף אחד לא אוהב שפוגעים לו בכיס, אף אחד גם לא אוהב שעובדים עליו בעיניים. מנסים להסביר כל מיני תהליכים בעולם, והציבור הוא כמו בני הערובה, בגלל שאין במדינת ישראל תחרות מספיקה והוגנת. הפתרון הוא פשוט: תחרות. צריך לתת יותר אפשרויות של יבוא, יותר אפשרויות של אספקת מזון, ולא לפחד מאנשים שמשפיעים על הממשלה, משפיעים על הכנסת. אנחנו יודעים שהם שולחים גם נציגים לכנסת, לבית הזה, והאנשים האלה עובדים היטב, יודעים להגיע לכל חבר כנסת. דיברו פה הרבה על מה הממשלה יכולה לעשות. אדוני השר, יש הבדל בין המדינה לממשלה. המדינה אחראית, הממשלה אשמה. זאת תפיסתי. המדינה אחראית על הרבה דברים, כל מה שקורה – האשמה על הממשלה. לכן מה שאני מציע ומה שאני באמת מבקש: קולך צריך להישמע יותר. אני לא צריך לתת לך פה הרצאות ולחנך אותך, אבל אני מרגיש, כחבר כנסת מהאופוזיציה, שקולך לא נשמע. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא נתן להם אולטימטום. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם הידיים שלך לא נראות במעשה הזה, במאבק הזה. ואתה יודע מה, אני אגיד לך עוד משפט. תרשה לי גם לתת עצה: אם אתה רוצה ששמך ייזכר במאבק הזה כשר הכלכלה, אז אתה צריך לעשות את זה. כי המאבק הזה יהיה. אני בטוח בזה שאחרי שהמלחמה תסתיים, אנחנו נראה פה מחאה חברתית גדולה מזו שהייתה בספטמבר 2011. אין לי ספק בכך. ולמחאה הזאת יצטרפו הרבה אנשים שיחזרו מהחזית, ויצטרפו קולות של אנשים שנפגעו, ויצטרפו נשים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. נתתי לך חצי דקה נוספת. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עשר שניות. לכן, אני מאמין בך, אדוני השר, ובאמת מאחל לך שתוביל את המאבק, גם שיהיה לך קשה בתוך הממשלה; תקבל גיבוי מהאופוזיציה, אבל שהקול שלך יישמע, כי אחרת לא שומעים אותך כשר הכלכלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לתשובת השר. חבר הכנסת ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת היקרים, מכובדיי כולם, אני רוצה קודם כול להודות ל-11 חברי הכנסת מכל המגזרים, מהאופוזיציה, מהקואליציה, על העלאת הנושא לסדר-היום. זה נושא שכואב לכל ישראלי. זה המכנה המשותף הרחב של כולנו. המשק הישראלי מתחלק לשניים: לאלה שתורמים למאמץ המלחמתי, ולאלה שמזיקים למאמץ המלחמתי; אלה שתורמים לסולידריות, ואלה שלא; אלה שמתעלים לגודל השעה, ואלה שמנצלים אותה לעשיית ממון. לצערי הרב, חלק מיצרניות המזון והיבואנים הגדולים בחרו צד. חלקם בחרו לפגוע במאמץ המלחמתי, במאמץ הלאומי. הם בחרו לפגוע בסולידריות הישראלית. הם בחרו לפגוע במשפחה הישראלית. בחסות המלחמה הם מעלים מחירים, בחוצפה, בתיאום מוזר, יד נעלמה. כולם מעלים ביחד מחיר, ממש יד הגורל. והם עושים את זה מהמקפצה. לצערי צעדי החקיקה החשובים שהתחלנו להוביל התעכבו בשל המלחמה, וכעת הם לאט-לאט, אפילו מהר, חוזרים למסלול להשלמת החקיקה. אבל היום אני אומר לאותן חברות שבחרו בצד הלא-נכון: עד כאן. עד כאן. הגזמתן לגמרי. זה בסדר להרוויח פחות. בעלי המניות שלכן יבינו את זה. אני יודע, אני יודע מה זה להיות בעל מניות כשיש משבר, ואתה מתחשב בציבור, בלקוחות שלך, אותם לקוחות שבזכותם החברות קיימות, מרוויחות, מצליחות. חברים, זה קשה. זה קשה כשזה על חשבון גבו של הציבור, שכולו רתום לנצח במלחמה. ועל זה אין מחילה וסליחה. מכובדיי, משרד הכלכלה והתעשייה בראשותי הציב את המלחמה ביוקר המחיה בעדיפות גבוהה מאוד. המלחמה בריכוזיות, המלחמה בשליטה של המונופולים והקרטלים, המלחמה בעודף הרגולציה, הכול בעדיפות גבוהה. הכול במטרה אחת, כפי שאמרו פה הרבה מחברי הכנסת: לפתוח את השוק ליותר תחרות, לעוד תחרות, ולהוריד את יוקר המחיה. אבל היום אני הולך על הדחוף והחשוב. היום הצבתי אולטימטום לחברות הגדולות במשק שהעלו מחירים. יש להן 72 שעות, שלושה ימים, להוריד אותם בחזרה. יש להן את הבחירה לחזור ולהיות חלק מהסולידריות הלאומית או לבחור להישאר בצד האגואיסטי של החברה הישראלית. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השר, אני רוצה לקטוע אותך, לחזק את ידיך. לך עם זה עד הסוף. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. עד הסוף. בעזרתכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו איתך. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עד הסוף, שיהיה מחיר על המעשה הזה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תודה רבה, וכמו בדברים האחרים שעשינו ביחד בנושא הזה, אין קואליציה ואופוזיציה. כולנו ביחד באותה סירה כאן. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עד הסוף. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נפגשתי השבוע עם חלק מראשי החברות הגדולות במשק בדרישה החד-משמעית להוריד את המחיר שהעלו. ואלה שלא העלו ותכננו – שיקפיאו את עליית המחירים עד לסיום המלחמה. אני שמח לבשר כי ישנן חברות, כמו החברה המרכזית למשקאות – היא הסכימה מיידית להקפיא את עליית המחירים המתוכננת. ויש עוד כמה חברות בדרך. חלקן מתחיל להבין את האתגר. צריך להגיד מילה טובה, תמיכה, לאלה שבחרו בצד הנכון; זאת, להבדיל מחברות וגורמים אחרים שאולי לא היו מוכנים להתחשב בציבור ולהוריד מחירים, מאחר שבאמת אין למשרד הכלכלה ולממשלת ישראל כלים חזקים כנגד עליית המחירים שקורית, שבעזרת השם תרד. אני בוחר בכלי מקובל בעולם שנקרא "ביוש רגולטורי" – מה שלא יעבור דרך חקיקה, יעבור דרך המוניטין והתדמית והמותג שבו החברות האלה משקיעות מיליונים, כדי לשמר אותו ולבנות אותו. חברה שלא תיענה לאולטימטום תיכנס לרשימה הציבורית השחורה, וחברות ברשימה הזאת – אני משוכנע שיזכו להתייחסות מאוד מאוד מיוחדת מהציבור ומכל מי שיכול, וגם ממני. אני באופן אישי אעשה כל מה שאני יכול כדי לוודא שזה לא משתלם לעשוק את הציבור. אני משוכנע שבעלי המניות בסוף יבינו שלקרב הזה לא כדאי להיכנס כי אנחנו ננצח אותו. מכובדיי, תודה לאל, אני מרוויח שקל לשנה, שלא תלוי באף טייקון, באף איש עסקים. אני לא חייב להם שום דבר. אני מחויב כולי לתושבי ולצרכני מדינת ישראל, ואני אילחם בעניין הזה, בעזרתכם, עד הסוף. בנוסף לזה, אני רוצה אם ככה לפתוח סוגריים ולשתף אתכם בעוד מהלכים שקורים – זה לא הדבר היחידי שקורה. הכוונה שלי היא לפעול ביחד עם יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, ידידי דוד ביטן, בהבאת אישור הצעת חוק שתיתן לרשות להגנת הצרכן כלים להתמודד עם ניצול מצוקת הצרכנים בעת מלחמה והעלאות מחירים – חקיקה, שלצערי הרב, זכתה להתנגדות של משרד האוצר בתחילת המלחמה, כבר באוקטובר; חשוב להחזיר אותה. אני חושב שהיום אנחנו מבינים עד כמה חקיקה כזו יכלה לסייע במאמץ המלחמתי, במיצוב המחירים במשק, ומוטב מאוחר מאשר אף פעם. בהזדמנות זו אני גם מבקש להרחיב לעוד כמה נושאים, שגם אותם, חבריי חברי הכנסת, אתם מכירים היטב מוועדת הכלכלה, וזה המלחמה הגדולה או החוק שאנחנו מקדמים, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אני רוצה להזכיר שני חלקים של החוק הזה שכבר חוקקנו בהסכמה רחבה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לשמור על שקט במליאה בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> – – מקיר לקיר. החלק הראשון היה דה פקטו – – – << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אולי השר, קרדיט לממשלה הקודמת ולברביבאי ולוועדה הקודמת, שהביאה את התקנים של – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> היא התחילה את התהליך – בשמחה, מגיע לה קרדיט. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> וליו"ר הוועדה הקודמת מיכאל ביטון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר שמע. השר שמע. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ובעניין הזה הוכחנו שאכן יודעים לתת קרדיט הדדי בשביל להשיג מטרה שהיא במכנה משותף רחב. אז החלק הראשון היה עוד לפני המלחמה – ביטול דה פקטו של המושג "יבואן בלעדי". קנס של 100 מיליון שקל, שעליו דיברת, מיכאל, הוא קנס שמרתיע, והעובדה היא שעד היום אף אחד לא התלונן. זאת אומרת שבסבירות גבוהה החוק שלנו עושה את שלו. דיברתי עם לא מעט יבואנים שמאוד מרוצים מהעובדה שהם יכולים ללכת להביא יבוא מאירופה בלי חשש. החלק השני – סיימנו לא מזמן – מדבר על שינוי שיטת הבאת המוצרים לישראל. מהרגע שהחוק ייכנס לפועל בעוד כמה חודשים, אין צורך לעבור לא בנמל, לא מתעכבים בנמל, ולא צריכים לקבל שום אישור מהממשלה. הדבר הזה רץ חופשי באמצעות הצהרה של היבואן, ולשמחתי הרבה גם החוק הזה זכה לתמיכה מקיר לקיר בכנסת. שם הפיקוח עובר מהנמל לשווקים, ולא צריכים לעבור שום דבר במכון התקנים. החלק השלישי, שבעזרת השם ממש בשבוע-שבועיים הקרובים נעלה אותו כתזכיר חוק לחקיקה משלימה, הוא החלק שעוסק במה מותר לייבא. עד היום כל המוצרים באירופה אסורים ביבוא אלא אם כן הם עומדים ברגולציה הישראלית. אחרי שהחוק יעבור, הכול מותר, אלא אם כן הוא מוחרג לרעה. זה מאפשר למאות אלפי מוצרים חדשים שנמכרים באירופה במחירים הרבה יותר זולים מישראל להיכנס לישראל במחיר שווה לכל נפש. החוק הזה יאפשר לנו פתיחה של יותר יבואנים במחירים יותר זולים; תחרות שבהחלט תתרום באופן משמעותי להורדת יוקר המחיה. תהליך נוסף שאנחנו מובילים – אנחנו מקדמים את החקיקה שהתחלנו, שהייתה בחוק ההסדרים ונפלה, סעיף שמפרק את המונופולים הגדולים הקיימים במקטע ההפצה. הרעיון המרכזי הוא שהיום המונופולים והקרטלים הגדולים יושבים על שטחי מדף מאוד מאוד גדולים, וקשה ליצרנים קטנים לקבל שטחי מדף, ובכך הם תורמים לעליית המחיר ואי-כניסת תחרות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לשמור על השקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בנוסף, החקיקה תמנע ממונופולים לצמוח ולהתרחב. מגבלות משמעותיות על צורת רכישה ומניעת הרחבה והגדלה של מונופולים. הדבר הזה כרגע נמצא בוועדה בראשותו של שמואל סלבין ומיכל עבאדי, בהתאם להחלטת ממשלה. אני מעריך שהמלצותיהם יתקבלו במהלך התקופה הקרובה, השנה הזאת, ונמשיך ונקדם ונסיים את החקיקה. דיווח נוסף שאני רוצה לתת לכם הוא מהלך של קידום חקיקה שתחייב את המונופולים להעביר נתונים כספיים על הפעילות העסקית ועל הרווחיות שלהם. הדבר הזה יחשוף בפני הממשלה והגורמים הרלוונטיים את הכשלים האמיתיים בשוק. אני מחדד עוד פעם: זה על המונופולים – זה לא על כל חברה במשק. מונופול מחייב הסתכלות בזכוכית מגדלת, וכשהתחרות תפתח את השווקים ולא יהיו מונופולים, ממילא הרעיון הזה מתייתר. אין לי ספק שבאמצעות הסתכלות במיקרוסקופ על התהליכים של המונופולים, הדבר יסייע לנו בבקרה, בהרתעה ממשלתית, וכמובן לפקח על אי-עליית המחירים באופן לא מוצדק, ויאפשר לנו לבצע צעדים ממשלתיים נכונים. מכובדיי, אני רוצה להתייחס לעוד נושא שמקרין באופן חזק על יוקר המחיה והוא היעדר בעובדים זרים במשק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה גם הממשלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ודאי שזה הממשלה. מותר להגיד מה שאני חושב, נכון? כשר וכחבר כנסת. זה לא חדש מה שאני הולך להגיד פה, כי החברים יודעים בדיוק את עמדתי. אני, לפני המלחמה, הצבעתי על מחסור של 70,000 עובדים זרים. רק תעשו חשבון כזה: כל עובד מכניס בממוצע 250,000 שקל תוצר מקומי גולמי לישראל. כל 4,000 עובדים זרים מכניסים למשק המדינה כמיליארד שקל. היו חסרים 70,000 עובדים. היום, 170,000 עובדים חסרים לנו במשק – אנחנו מדברים על כ-40 מיליארד שקל. 2% תמ"ג, וכ-15 מיליארד שקל הכנסות למדינה. ובאופן טבעי, כשיהיו יותר עובדים ההיצע גדל. ומה קורה כשגדל ההיצע? המחירים – זה עוזר לבלום יוקר מחיה. אני הצעתי, וכשאני מרים משקפת ומסתכל קדימה – היום, במדינת ישראל, כ-10% מהעובדים הם בהייטק ובטכנולוגיה; אם אנחנו רוצים לצמוח ולחזק את כלכלת ישראל, אנחנו זקוקים להצמיח את ה-165 מיליארד שקל יצוא לטריליון שקל יצוא. עושים את זה באמצעות יותר שיווק בין-לאומי, יותר יצוא, יותר חיזוק של ההייטק שלנו ויותר כוח אדם. אנחנו נידרש לעבור מ-10% עובדים בעוד 15, 20 שנה ל-25% עובדים ישראלים. אנחנו רוצים לקחת את העובדים הישראלים ולשדרג אותם – חרדים, ערבים, מיעוטים, כולם – לשדרג, לתת להם עבודות במיומנויות גבוהות. וכחזון, כממשלה – לשם אנחנו צריכים לקחת את כוח העבודה שלנו בישראל. אז מה נעשה במיומנויות הנמוכות? צריך להסתמך על עובדים זרים. לשנות את המדיניות הקיימת שבודקת כל עובד במכסה. שכל עובד עובר ב-Government to Government, ב-G2G, בעסקה בין מדינות, לאפשר למגזר הפרטי לקחת יותר אחריות, לפקח על המגזר הפרטי, להעביר לו את האחריות ולהחמיר בענישה עם מי שיסטה מהרגולציה הישראלית. ובכך שאנחנו לוקחים יותר ויותר עובדים זרים ומכניסים אותם למקומות שממילא עובדים ישראלים לא נכנסים אליהם – ולא בטוח שאנחנו רוצים להכניס לשם עובדים ישראלים – נרוויח ונצמיח את הכלכלה, נוריד עלויות לעסקים. בכך אנחנו נעזור לאותם עסקים שעכשיו מחפשים ורוצים להעלות מחירים – נסייע להם להתמודד עם רווחיות במחירים יותר נמוכים ולהתמודד עם התחרות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, צריכים להפסיק עם התאגידים, לחזור למה שעשה אריק שרון בשנות התשעים, וכמו שאמרת, לאפשר לבעלי עסקים לשלוט באירוע הזה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> מסכים איתך. באנלוגיה זה די דומה למה שאנחנו עושים ב"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בכך שגם ב"מה שטוב לאירופה" את האחריות העברנו מהרגולטור ליבואן וליצרן. נותנים להם הנחיה מה הם צריכים לעשות, הכפלנו את הענישה, ונותנים להם לעבוד וכולם מרוצים. ואז התפקיד שלנו כמדינה הוא להיות יותר רגולטור ופחות ביצוע. אנחנו לא צריכים את המדינה, את הממשלה, בביצוע. היא לא צריכה לבדוק כל עובד, היא לא צריכה לסנן; היא צריכה להנחות את המגזר הפרטי. מי שירצה ללכת לתאגיד, שילך לתאגיד; מי שירצה לעבוד ישירות עם עסקים אחרים בחו"ל, כל עוד הוא מתחייב לעמוד בכל הכללים שהמדינה קבעה – אהלן וסהלן. לא צריכה להיות לנו בעיה. ובכן, למה זה לא כל כך מתקדם? זה לא כל כך מתקדם כי יש אנשים שחושבים אחרת על העובדים הפלסטינים, כאילו לא למדנו כלום מ-7 באוקטובר. מערכת הביטחון, שר הביטחון ואחרים חושבים אחרת ממני ומרוב הציבור. הם מסתכלים על: אם לא נביא את העובדים הפלסטינים, יכול להיות שיהיה לנו קושי ביטחוני ביהודה ושומרון. הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת מבחינתי. בלתי מתקבל על הדעת. כי מה יקרה אם חמאס יהיה בשלטון ביהודה ושומרון? אז זה בסדר לא לקחת פלסטינים? 80% מהעובדים הפלסטינים תומכים ב-7 באוקטובר, והדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה משנה מה הממשלה תגיד? מה זה משנה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה משנה מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. מה שמשנה זה שראש השב"כ הלילה נפגש עם הרש"פ – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, כל עוד ראש הממשלה לא מחליט, לא יגיעו לפה עובדים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לא להפריע. אני מבקש לא להפריע. לתת לשר לסיים את דבריו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הם מחכים לפלסטינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שהצבא רוצה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, ראש הממשלה צריך להחליט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי לא. אל תגיד לי לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי לא. מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה – מאחורי הגב של כולנו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני עומד כאן כשר הכלכלה והתעשייה ואומר חד-משמעית – אני אספר לכם סיפור קטן. יצא לי לפני חצי שנה להיות בהודו, ושם נפגשתי עם שר הכלכלה ההודי. אתם יודעים מה היצוא המשמעותי ביותר להודו נכון להיום? כוח אדם. אומר לי השר ההודי שהוא רוצה לדאוג ל-200 מיליון עובדים הודים מחוץ להודו. 200 מיליון. הוא שאל אותי כמה עובדים אנחנו יכולים לקחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? יש לנו פוטנציאל – – – מאיפה. הוא צודק. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נכון שהוא צודק. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ומחילה קטנה, עוד דבר הוא אמר לי. הוא מבקש שזה לא יהיה בשכר גבוה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה עוצר את זה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> עוצר את זה עדיין קיבעון חשיבתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שירות הביטחון עוצר את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – הם מחכים לפלסטינים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. למה – – – פלסטינים? למה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> המעסיקים מחכים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> קיבעון חשיבתי שהיה כאן לפני 6 באוקטובר – לפני. וזה לעשות שינוי, זה לעשות רפורמה חשיבתית. אוקיי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא נביא פלסטינים. לא נביא. יותר לא יהיו פלסטינים במדינת ישראל. לא יהיו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שאמרנו, חנוך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתם לא מחליטים, חנוך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לי להחליט, אם ראש השב"כ הלילה נפגש עם הרש"פ? מה יש לי לעשות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר מדבר על עובדים זרים מהודו, לא על הפלסטינים. אז בבקשה, תנו לו לדבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זו החלטה של הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו לא החלטה של הממשלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מדינה עם צבא או צבא עם מדינה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> וברוח העובדה שלשמחתי הרבה רוב מוחלט של הנושאים שאני מעלה כאן בתחום הכלכלי זוכה להערכה ולשיתוף פעולה מקיר לקיר – אנחנו כולנו באותו צד – אני טוען בתוקף, קודם כול לכלכלת ישראל יותר נכון להכניס הודים, סרי לנקים, ממקומות שאנחנו יודעים שיש בהם עובדים טובים – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> צודק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צודק. אני אומרת שהוא צודק. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> – – והם מחכים, הם רוצים את זה יותר. לא פחות ממה שאנחנו רוצים אותם, הם רוצים אותנו. אנחנו נפגשים עם אנשים, יש שם רצון, ואנחנו צריכים לעשות שינוי קונספטואלי. וכולנו ביחד צריכים להעביר מסר: לא לעובדים פלסטינים, כן לעובדים זרים; ולשחרר את הצ'אקרות, שיוכלו להגיע לכאן במספרים גדולים. אז עשיתי פה סקירה רחבה על האתגרים שאנחנו מתעסקים איתם במשרד הכלכלה, כמובן כחלק מהממשלה, בתמיכה של ראש הממשלה, בעבודה משותפת עם השרים. ולסיכום דבריי, אני שב וקורא לכל החברות – אני חוזר לתחילת דבריי – לא להעלות מחירים בתקופה הזאת. זאת תקופה מאתגרת, תקופה של מלחמה, שכולם שמים כתף, מרוויחים קצת פחות, לא קרה שום דבר, והולכים ביחד בסולידריות חברתית. הוצאתי מכתבים היום לתנובה, לאסם, ליכין, לדיפלומט, ליוניליוור, לטמפו, לוויסוצקי – מייד, אני מסיים – לשסטוביץ, לשטראוס, לאחווה, לסוגת, לבית השיטה, לווילי-פוד, סלטי שמיר ועוד ועוד, שיורידו את המחירים ולא יתחכמו. אני אומר לכם שאני מכין עוד כמה הפתעות על פי הצורך – לא אפרט אותן כאן – אבל כפי שהם מפתיעים אותנו, שלא יתעסקו איתנו. אני מאוד מקווה ומאמין שנצליח במהלך לטובת עם ישראל כולו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה על התשובה המפורטת של השר. אני מבין שהמציעים רוצים להעביר לדיון ועדת הכלכלה. חברי הכנסת, אנחנו עושים הצבעה על העברת ההצעה – גל ההתייקרויות בצל המלחמה: לפחות 13 יבואניות ויצרניות במשק העלו מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים – לדיון בוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הדיון יעבור לוועדת הכלכלה – גל ההתייקרויות בצל המלחמה: לפחות 13 יבואניות ויצרניות במשק העלו מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים. זה יידון בוועדת הכלכלה בכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי, ולדימיר בליאק, חנוך דב מלביצקי, אחמד טיבי ויעקב אשר בנושא: אי-תשלום חובות רשויות מקומיות לקבלני ביצוע בפרויקטים ציבוריים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצהרות ופרסומים בעולם בנושא הכרה במדינה פלסטינית והצורך בהיערכות ישראלית לאתגר מדיני אפשרי << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כעת נעבור להצעה הבאה: הצהרות ופרסומים בעולם בנושא הכרה במדינה פלסטינית והצורך בהיערכות ישראלית לאתגר מדיני אפשרי, מס' 2477 ו-2501, של חבר הכנסת זאב אלקין ואנוכי, משה סולומון. ראשון הדוברים חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שומעים בשבועות האחרונים – הקולות האלה התחילו עוד קודם, אבל התחזקו מאוד בשבועות האחרונים – דיבורים ורעיונות על כך שחלק מהפתרון לאירוע שבו נמצאת היום מדינת ישראל מבחינת חלק ממדינות העולם וחלק ממנהיגי העולם זה הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית. אני חושב שמדובר בכיוון מטריד מאוד – אדוני היושב-ראש, אפשר לנאום? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, אפשר לקבל קצת מכובדות? סליחה, שקט באולם. רוצים לשמוע. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. מדובר ברעיון מסוכן מאוד למדינת ישראל מבחינה אסטרטגית, וככזה הוא דורש התייחסות בכובד ראש מצד ההנהגה הישראלית וכמובן גם מצידנו ככנסת ישראל. אסור להגיד: מדברים, אז מדברים, לא יקרה שום דבר – זה בדרך כלל לא עובד ככה. הקולות האלה נשמעים יותר ויותר בחוזקה מצד מנהיגי מדינות עולם שונים. צריכים להבין מה המשמעות של ההצעה הזאת שמציעים לנו. אומרים לנו בעצם: יש כאן גוף שביצע טבח נוראי באזרחי מדינת ישראל, והוא חמאס, ארגון טרור. הגוף הזה גם היום, לאחר כל מה שהוא ביצע, ודווקא לאחר כל מה שהוא ביצע, זוכה לפופולריות מטורפת בציבור הפלסטיני. בכל הסקרים שנעשו מאז 7 באוקטובר יש לו רוב ברור, והוא היום הכוח הכי פופולרי בציבור הפלסטיני לא רק ברצועת עזה אלא ביהודה ושומרון, ואפילו ביהודה ושומרון יותר ממה שברצועת עזה. ולכן, מה מציעים לנו בעצם? להקים מדינה. ואם במדינה הזאת כמו בכל מדינה נורמלית יתקיימו בחירות בשנייה שהיא תוקם – כי מי יגיד למדינה לא לקיים בחירות – מי יגיע לשלטון באופן דמוקרטי? חמאס. זה כמו שמישהו היה מציע לארצות הברית אחרי האירוע של 11 בספטמבר: תקימו מדינה לאל-קאעידה. זה הפתרון. הרי זה לא עלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> במקסיקו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> בניו ג'רזי, בניו ג'רזי – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. הרי זאת המשמעות של ההצעה הזאת. צריך להבין לאן היא תוביל. זה טוב מאוד בתור סיסמה שמושמעת בשפה זרה כזאת או אחרת, אבל המשמעות של הסיסמה הזאת בערבית היא להקים מדינה שחמאס ינהל אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ח'אלד משעל אמר – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זאת המציאות. אגב, זאת הייתה אחת המטרות של סנוואר ביציאה שלו לטבח הזה ב-7 באוקטובר, להחזיר לחיים את הבעיה הפלסטינית ואת הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית. למעשה זה לתת פרס ענק לחמאס, שההשלכה תהיה שאירוע נוראי כמו 7 באוקטובר יאיים עכשיו לא רק על תושבי הדרום, אלא למעשה יאיים על כל אזרחי מדינת ישראל מכל כיוון. אף אחד לא היה מעז להציע את זה לארצות הברית אחרי האירוע הנוראי ב-11 בספטמבר. לכן מדינת ישראל צריכה להגיד תשובה מאוד מאוד מאוד ברורה: לאו מוחלט לעצם המחשבה על העניין הזה. אבל אני אוסיף כאן עוד משהו: הרי מי שמציע לנו מתחיל לדבר על זה שצריך גם לעשות את זה אפילו בלי שום הסכם, אלא באופן חד-צדדי, שמדינות בעולם הערבי יכירו במדינה פלסטינית בלי שהפלסטינים ויתרו על זכות השיבה, בלי שהם ויתרו על אחת מכל הדרישות שלהם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בלי שהם יכירו במדינת ישראל. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – בלי שהם יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית. ולכן ברור שמדובר, גם לשיטתו של מי שכן מאמין במדינה פלסטינית בהסכם סופי – ויש כאלה במדינת ישראל, לדעתי הם מיעוט, הם לא הרוב, אבל קיימים – גם לשיטתו מדובר למעשה ברעיון מאוד מאוד מסוכן; בסוף מדינה פלסטינית תהיה, הכרה במדינת ישראל לא תהיה, וזאת תהיה מדינה פלסטינית שחמאס ישלוט בה. לכן מדובר פה על אתגר שאסור למדינת ישראל לזלזל בו. היא חייבת כבר היום להיערך אליו מבחינת קמפיין מדיני והסברתי מאוד רציני בשדה הבין-לאומי, כי אתה שומע את זה היום מכל כיוון ומכל מנהיג מערבי, כולל מידידתנו הגדולה ביותר – ההנהגה של ארצות הברית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולכן אני מציע, אדוני היושב-ראש – ובזה אני רוצה לסיים – היות שמדובר על נושא שהוא אולי אחד מהחשובים ביותר היום על סדר-יומה של החברה הישראלית ושל כל ההיערכות לאתגר הזה, אני מציע שהכנסת למעשה תיקח את ההצעה לסדר שלנו ותשים אותה על סדר-יומה של הכנסת במליאה, כדי לקיים כאן דיון רציני שחברי הכנסת יוכלו להשתתף בו ולהביע הם את עמדתם על הסוגיה החשובה הזאת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> להעביר למליאה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> למליאה. תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ההצעה לסדר-היום קריטית לביטחון המדינה. בזמן שאתם יושבים פה, נציגי הרשות הפלסטינית מסתובבים בעולם, נפגשים עם בכירים במדינות המערב ויוצרים תמיכה להכרה במדינה פלסטינית. מדובר בנזק מדיני עצום, מדובר בפרס לטרור. בזמן שאחינו וילדינו חטופים בעזה, בזמן שלוחמינו מסכנים חייהם יום-יום בעזה וביהודה ושומרון, יש אנשים בכנסת, ואף במערכת הביטחון ובממשלה, המאמינים כי הכנסת פועלים פלסטינים היא דרך לפעולה לגיטימית בזמן שהם קוראים להשמדתנו, להכרה במדינה פלסטינית, משלמים משכורות למחבלים וכן הלאה. שר הביטחון תומך בהכנסת פועלים לשטח ישראל. מוזר. עלינו כאן בכנסת לקדם מנופים ולחץ על הרשות הפלסטינית כדי לעצור את התהליכים האלו, לא לחכות ששרים בממשלה יתפנו לנושא, אלא לפעול עכשיו בחקיקה, בפיקוח ובשיח ציבורי בארץ ובעולם. הגשתי הצעת חוק של אי-החזרת גופות מחבלים. מטרת החוק היא החזרת החטופים ויצירת מנגנוני לחץ של הומניטרי תמורת הומניטרי. לצערי בוועדת שרים לחקיקה דחו את החוק בשבוע, ואני קורא מכאן לשר הביטחון לתמוך בחוק ולהעביר מסר למשפחות החטופים כי לא ישוחררו גופות מחבלים ללא תמורה. ובעניין נוסף, מייד אחרי ההצעה לסדר-היום הזאת נתחיל לדון בתקציב המדינה. התקציב הזה קשה לי, יש בו קיצוצים במגוון תחומים – בחינוך וברווחה, בבריאות ובתרבות – אבל זהו תקציב אחראי. התקציב הוגש כעת לכנסת ויהיו בו אתגרים. נעשה בו התאמות, נדאג לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בשכבות החלשות, אך למלחמה יש עלויות, למלחמה יש מחירים. בעוד חצי שעה יעלו ויבואו חברי האופוזיציה וינאמו פה על התקציב, יספרו כמה הוא רע, כמה הוא מסוכן, כמה הציבור נפגע, והכי חשוב – כמה שר האוצר בזבז כספים למקורבים. אבקש להקריא רשימה קצרה, רשימה שפרסם מבקר המדינה. אלה חובות המפלגות מהבחירות לכנסת העשרים-וחמש, שחייבות המפלגות השונות: רע"מ – 9 מיליון; הליכוד – 5.9 מיליון; יש עתיד – 4.3 מיליון; העבודה – 3.9 מיליון; דגל התורה – 3.6; ישראל ביתנו – 3.4; עוצמה יהודית – 2.9; ש"ס – 2.4; המחנה הממלכתי – 2.3; אגודת ישראל – 2.2. תגידו לי איך אתם ישנים בלילה? כשאני חייב כסף, אני לא נרדם. אם הייתי חייב מיליונים – איך אתם יכולים לישון בלילה? איך אתם, חברי מפלגות האופוזיציה – יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו, רע"מ וכן הלאה – תעלו ותגידו לנו שאנחנו מחלקים כספים בחוסר אחריות? תחזירו לקופת המדינה את הכספים שלכם ואולי נוכל לממן בעזרתם את כל הקשיים שאתם תספרו עליהם פה בשעות הקרובות. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתם יושבים על הברז – – – כל הכסף לסטרוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה רציני? רצתם עם עוצמה יהודית – – – << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב-ראש המפלגה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה רק מראה לך שאנחנו עושים גם ביקורת פנימית, אבל לא צבועים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל לא צבועים. אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לשר האוצר ולמנכ"ל המפלגה יהודה ולד על קיום הפסוק: "לא תעשֹק את רעך ולא תגזֹל לא תלין פְּעֻלת שכיר אִתך עד בֹּקר". הקפידו לשלם תוך חודש את כלל חובות המפלגה ואינכם חייבים לקופת המדינה כלל. אני מבקש מכם, כפי שהתאחדנו בדיון, חברי קואליציה ואופוזיציה, לתמוך בהעלאת ההצעה על סדר-יומה של המליאה. כשאנחנו לוקחים אחריות, אז גם התקציב יהיה אחראי, גם אם לצערנו הוא פוגע בשכבות מסוימות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז הנושא יעלה על סדר-היום? << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נצביע על כך. גברתי השרה, בבקשה. << דובר >> שרת המודיעין גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת אלקין וגם לחבר הכנסת סולומון על עצם העלאת הנושא הכל-כך חשוב הזה. אני רוצה רק להרגיע ולומר שישראל לא תקבל תכתיב בין-לאומי כלשהו בעניין עתיד יהודה ושומרון, לא מידידים ולא מכאלה שאינם ידידים, ואנחנו לא ניקח סיכון, לא נהמר על חיינו ולא נשגה באשליות. המדיניות של הממשלה וראש הממשלה בנושא הפלסטיני ידועה לכולם. הפלסטינים יכולים לנהל את החיים שלהם, לשלוט בחיים שלהם ללא כל מעורבות שלנו, וזה בפועל המצב זה עשרות שנים. אבל יחד עם זאת, לישראל תישמר האחריות הביטחונית העליונה, על מנת לשמור על חיי הישראלים ביהודה ושומרון ובכל ארץ ישראל ומדינת ישראל. כל הסכם מדיני, כל התקדמות מדינית, כל שיח מדיני כפוף לתנאי הזה, שעבור כל ישראלי הוא תנאי בל יעבור. את זה חשבנו הרבה לפני אירועי 7 באוקטובר, אבל כל מי שעיניו בראשו מבין עד כמה התחזקנו בעמדתנו שהעיקרון הזה הוא חיוני לקיומנו. ראש הממשלה מבהיר זאת בכל פגישה מדינית עם מנהיגי העולם – הנשיא ביידן, הנשיא מקרון, הקנצלר שולץ, ראש הממשלה סונאק – כולם יכולים להעיד שבכל שיחה עם ראש ממשלת ישראל הם שומעים את המסר הזה: אף אחד לא ידאג לביטחון אזרחי מדינת ישראל מלבד צה"ל – לא הרשות הפלסטינית, לא יוניפי"ל, לא צבא ערבי, לא כוח בין-לאומי, לא האו"ם. וזה נכון לא רק ליהודה ושומרון; זה נכון גם לרצועת עזה. לכן, התשובה שלי לחברי הכנסת, גם לחבר הכנסת סולומון היקר, שנמצא כרגע כיושב-ראש, וגם לחבר הכנסת אלקין, התשובה מאוד פשוטה: אני מבינה את הדאגה של שניכם בעניין הזה והיא מוצדקת. והיא אכן דחופה, והיא לא צפויה להיעלם, לא בעתיד הקרוב ולא בעתיד הרחוק. על כן, אנחנו ניאבק במגמה שציינתם ויחד אנחנו נהדוף אותה, כפי שעשינו בהצלחה במהלך כל השנים הללו. מבחינתי, בהחלט אקבל את הדרישה שלכם להעביר את זה לכאן, להצבעה, על מנת שיהיה דיון מעמיק בכנסת ישראל, במליאת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת, אנחנו נעביר את הדיון בהצעה הדחופה הזאת להכללה במליאה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 16 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 16 בעד, אחד נגד. אני קובע כי הדיון יעבור למליאת הכנסת. תודה לכולם. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אין תיירים, עסקים קורסים והנמל לא מתפקד: אילת עדיין לא התאוששה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום בנושא: אין תיירים, עסקים קורסים והנמל לא מתפקד: אילת עדיין לא התאוששה, מס' 2495, 2496, 2498 ו-2503, של חברי הכנסת אברהם בצלאל, נאור שירי ויצחק קרויזר. ראשון הדוברים, אברהם בצלאל, בבקשה, לרשותך שש דקות. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, איפה השר? היה פה קודם. חבריי חברי הכנסת, הגשנו הצעה לסדר, ואני אסביר את עצמי. כידוע העיר אילת היא עיר תיירותית שלקחה על עצמה בזמן המלחמה כ-60,000 מפונים שהגיעו לשטחה. דאגו להם מהרגע הראשון, ואני יכול להגיד שגם הייתי שם בסיור. פשוט התרשמנו מהעבודה המאומצת של ראש העיר מר אלי לנקרי, העבודה המיוחדת והמאומצת שהוא עשה שם יחד עם כל הגורמים: בתי ספר שהקימו, מעטפת לכל האנשים האלה, כשהעיר הכפילה את עצמה מבחינת התושבים. אך מה? זאת עיר תיירותית. ומה שקרה, שהתיירות שם פשוט נפסקה. אתה יכול להחזיק עיר חודש, חודש וחצי אתה יכול לספוג כזה דבר; אנחנו מדברים כבר על למעלה מארבעה חודשים שהעיר אילת סופגת. מצד אחד, מקבלת, מכילה, מארחת; ומצד שני נפגעת. והפגיעה הזאת היא פגיעה קשה, שקשה מאוד מאוד לצאת ממנה. השאלה שלי לשר האוצר – אני מתפלא שהוא יצא בדיוק כרגע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא נכנס. הוא היה כעת כאן. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבין שהוא אמור להשיב לנו, אבל חבל שהוא לא נמצא כרגע איתנו. אני מבין שכבר למעלה מחודש שהגיעו להסכמה ולהבנה שצריך לשפר ולצ'פר את העיר אילת בתקציב, על מנת שתוכל באמת לחזור לעצמה ולתפקד. השאלה שלי – יש לי כמה שאלות. שאלה ראשונה, למה למעלה מחודש אין שום התקדמות? היה סיכום עם האוצר, ועד לרגע זה לא ניתן להם שקל אחד. יותר מזה, ביקשו אפילו משהו מקדמי של 10 מיליון, וגם זה לא קורה. שלישית, למה עדיין לא עברה החלטת ממשלה בנושא הזה? בעיר הזאת יש כל כך הרבה מובטלים. למעלה מ-2,000 מובטלים בעיר הזאת. ואני אומר לך כבן אדם שביקר לא פעם, לא פעמיים ולא שלוש באילת: אדוני השר, אני יודע שישבו איתך, אני יודע שנעשתה התקדמות איתך, אדוני השר, אבל לצערי עד לרגע זה העיר אילת לא קיבלה משאב אחד, לא קיבלה שקל אחד, לא מקדמה ולא – היו סיכומים, למעלה מחודש, אבל לצערי הרב, האוצר – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מטיל דופי בך, השר, על העבודה המאומצת שאתה באמת עושה, אבל לצערי הרב עד לרגע זה אילת לא מקבלת את מה שמגיע לה. היא מהנחשונים, קיבלה 60,000 מפונים ודאגה להם בכל נושא ועניין. כרגע, כשאנחנו נמצאים במצב כזה קשה, אם אנחנו לא נטפל ולא נדאג – אנחנו אומנם כרגע במלחמת קיום, אבל שלא נשכח שהמלחמה הבאה שאנחנו נצטרך לתת בה את התשובות, ולצערי הרב, אני לא יודע אם נצליח לצאת מזה, היא המשבר הכלכלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ואם אנחנו לא נדאג היום לעיר אילת, אני לא יודע איך העיר אילת תוכל לצאת מהמשבר הכה-גדול שהם נמצאים בו. בראש ובראשונה אני רוצה להודות, דבר ראשון, לראש עיריית אילת על העבודה המאומצת שהוא עושה. אני מאוד מבקש ממך, אדוני השר, לתת תשובות. מבחינתי, זה צריך לעבור לדיון מעמיק בוועדת הכספים, בנושא כה חשוב – על העיר אילת. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת, הדובר הבא, חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אעזור לך? היו"ר צריך עזרה פה. מה שנקרא, נפלתם על היו"ר הלא-נכון. לא עולה לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול בסדר, הכול בסדר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה שנהיה בגובה העיניים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו נהיה בגובה העיניים. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני מאוד הופתעתי שחברי חבר הכנסת בצלאל אמר שעדיין כל המתווה לאילת – אתה רוצה שאני אעצור לשנייה? לא? עדיין כל המתווה שאושר לאילת, בטח נוכח הקשיים שראש העיר בא והעלה – כבר חודש וחצי, לדעתי; היו כמה דיונים על זה גם בוועדת הכספים – מפתיע אותי מאוד לשמוע שהנושא לא טופל. אני אומר מפתיע, אבל מצד שני אני לא כל כך מופתע, ואני אסביר למה. עוד מימי קרן הארנונה – לא ימים רחוקים כל כך – בא ראש העיר באילת וטען שיש להתייחס לאילת בצורה שונה בגלל האופי של העיר, בהתייחס למספר התושבים שלו. הוא בעצם עיר של 40,000 תושבים, אבל נותן שירותים ל-60,000 תושבים, ולפעמים גם לכפול. אוהו, עד כדי כך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבן שלו הגיע מהצבא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשבתי שבגלל הכיסא. הייתי אומר שהיו"ר אוחנה צריך לדאוג לכיסא שלו. זה ביטוי מתאים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכיסא פה לא טוב. לא משנה, לא עכשיו. כן, תמשיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לרמת הריכוז שלי יש איזה – טוב, אני אקח עוד 30 שניות. אני רוצה לומר שאני מופתע, אבל אני לא מופתע. אני באמת חשבתי שזה יסתדר, הוא גם עשה סרטון שר האוצר, ובא ואמר: אני דואג לאילת. באופן אובייקטיבי באמת היו צריכים לדאוג להם למתווה מיוחד. אבל אני לא מופתע, כי עוד מימי קרן הארנונה, ביקש ראש העיר – אתה זוכר, חנוך, ישבת איתי, אדוני היושב-ראש. ישבת איתי בוועדה ואילת באמת הייתה מיוחדת, ואמרו שיתפרו להם חליפה מיוחדת נוכח ריבוי השירותים שהם צריכים לתת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קיבלנו ממנו פנייה אתמול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אז אני אומר: אני מופתע אבל לא מופתע. למה אני לא מופתע? ופה אני פונה לתושבי ולתושבות אילת – כי האמת, אילת סובלת בעשורים האחרונים מיחס מפלה מממשלות ישראל, ואי-אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח. אני רוצה לומר לכם שהרכבת לאילת היא משל בדיוק לנושא הזה. את הרכבת לאילת חנכו – אתה יודע מתי, אדוני היושב-ראש, חנוך? חנכו כבר איזה שש-שבע פעמים. את אותה רכבת, את אותו מסלול חנכו באמת כבר שבע פעמים. הפעם האחרונה הייתה ביולי; פעם קודמת ב-2007; הפעם השלישית הייתה ב-2010, וב-2009 ב-13 ביולי. ובכל פעם נתניהו: הנחיתי לחדש את תכנון קו הרכבת לאילת, נקדם גם את תעלת הימים. אתם זוכרים את תעלת הימים, שאמורה לייצר תחנת חשמל, מים המלח לאילת? אני באמת פונה לתושבי אילת, כי אני מבין שגם כשאני פונה אליכם, לכל מי שנמצא פה, זה לא ממש יעזור. אתם די מיוצבים בדעות שלכם, והאחרון שאני אנסה לשכנע זה חבר הכנסת קרויזר, שיעלה אחריי: מתי תשכילו להבין שהפוליטיקאים שאתם מצביעים להם כל השנים ממשיכים להפקיר את אילת – בבריאות, אם זה פגייה, אם זה הפינוי המוסק שעכשיו ביטלו; בתחבורה; בחינוך; בתעסוקה? מתי תשכילו, תושבי אילת, לשנות? תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חבר הכנסת קרויזר. בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הכרזתו של שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, שהגדירו את מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים כשטח צבאי סגור שהכניסה אליהם אסורה, הביאה לפינוי של כ-300,000 אזרחים אשר שוכנו בבתי מלון ברחבי הארץ. 60,000 מתוכם, אדוני היושב-ראש, הופנו לאילת. כיום נשארו באילת בסביבות 20,000. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש באילת כמעט 60,000 תושבים. זה אומר שבן לילה העיר אילת הכפילה את התושבים שלה. כשאנחנו מדברים על הכפלת התושבים זה מעשה אצילי ונהדר, אבל אנחנו מדברים על 14,000 תלמידים במסגרות החינוך שהתווספו למערכת. העיר אילת לא שינתה את התשתיות שלה, לא בביוב, לא בחשמל, לא במים, וכמובן שזה יצר לחץ אדיר גם על מערכת הבריאות, על התשתיות, על הכבישים, על התחבורה. וזה המקום המכובד, אני חושב, להודות לתושבי אילת, שלא רק פתחו את הדלת, אלא פתחו גם את הלב. ובמקרה המצער שלנו, הם סייעו גם בפן הכלכלי, גם בפן הנפשי, גם בציוד הלבשה ומוצרי צריכה בסיסיים. כידוע לכולם, אילת זו עיר נופש, שעיקר הפרנסה שלה מגיע מתיירות. תושבים שפונו לשם לא הגיעו לנפוש, לצערנו – הם הגיעו כי לא היה להם בית. הם נאלצו לצאת מהבית. הם לא הגיעו לקנות ולהחיות את העיר. והתיירות בעיר נפגעה באופן קשה. יתרה מזו, דיברנו על כך שנשארו רק 20,000 מפונים מתוך ה-60,000, אדוני היושב-ראש. בית מלון שהיו בו מפונים שהגיעו לחיות בו כמשפחה צריך לעבור שיפוץ. זה אומר שבית המלון הזה עכשיו הולך להיסגר שוב כדי להכין את עצמו לקהל הישראלי ולתיירים, שכולנו מתפללים שיגיעו, שיצאו לחופשה. אנחנו עוד מעט לקראת חופשת הפסח והקיץ שמתקרב, ואלה מכות קשות ואנושות עבור התיירות של העיר ועבור התושבים עצמם, שהתעסקו גם במעגלים השניים והשלישיים – עסקים, מסעדות, חנויות. עוד משהו שנפגע מאוד באילת זה הנמל, שהיה מקור הכנסה מאוד מרכזי בעיר, ולצערנו בגלל האויב החות'י שיש לנו, הוא איבד כ-80% מנפח הפעילות שלו, והוא עדיין עובד בצורה מאוד מאוד מצומצמת. העיר אילת גם מוכרת לכולנו מהשם ההיסטורי שלה במלחמה כאום אל-רשרש, עיר שנכבשה כידוע על ידי חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, עם דגל הדיו המפורסם שהונף על מטה המשטרה והפך להיות סמל לניצחון. זו עיר היסטורית עם עבר יפהפה, שכולנו אוהבים להגיע, לנפוש וליהנות בה. אני מבקש מממשלת ישראל, אדוני השר, לייצר איזה מתווה שייתן עתיד ותקווה לעיר. כמו העבר המפואר שהיה לה, שיהיה לה גם עתיד מפואר. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פרקש הכהן נמצאת? איננה. ישיב על ההצעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת המציעים, אילת, כמובן, היא עיר יקרה לליבי. זכיתי עוד בכנסת העשרים, יחד עם ידידי חבר הכנסת דאז איציק שמולי, להוביל את המאבק נגד הסגירה של שדה דב. הצלחנו בפעמיים חקיקה לעכב את סגירת השדה במשך שלוש שנים. אחר כך הייתי שותף לעוד כמה וכמה מהלכים בעיר. היא יקרה מאוד מאוד לליבי. תכף אני אגיד. יש לי גם הזדמנות לפרוע חוב לעיר הזאת עכשיו בתפקידי כשר אוצר. זה נכון, אילת היא עיר מבוססת תיירות, והיא נפגעה מאוד במלחמה הזאת. אגב, יש לה ראש עיר, אלי לנקרי, באמת יוצא מן הכלל. מנהיג, פורץ דרך, הרבה שנים בעיר. הוא החליף ראש עיר שגם היה מצוין, ידידנו, שקיבלנו אותו אחר כך אצלנו בכנסת. צריך להבין, הפתרון לעיר אילת נחלק לשניים – יש את הפתרון לעסקים עצמם ויש את הפתרון בסוף, ברמת פיתוח העיר; איזה מנועי צמיחה, איזה בוסטים, דחיפות, אנחנו נותנים לעיר עצמה. ביחס לפיצויים, לעסקים עצמם, צריך לזכור שיש את מתווה הפיצויים שנתנו לכל העסקים בכל הארץ, שהוא מרחיב מאוד, פי כמה ממה שהיה בקורונה, והוא אמור לתת מענה על פי הנוסחה שלו. הרי זה לא משנה אם המסעדה שסגורה ולא קונים בה נמצאת בתל אביב, או בחיפה, או בירושלים, או באילת – מסעדה היא מסעדה, ונוסחת הפיצוי היא פונקציה של ירידת המחזורים. אז אם היא נמצאת באילת והיא סגורה הרבה מאוד זמן, וירידת המחזורים גדולה מאוד, היא כמובן תקבל הרבה יותר, וזה נכון ביחס למרבית העסקים. איפה ההבדל המרכזי? הזמן. אנחנו רואים שברוב הארץ הכלכלה חוזרת לתפקד והעסקים חוזרים לעצמם, ולכן לא הארכנו כרגע את המתווה מעבר לחודש דצמבר. באילת קיבלנו החלטה – תכף אני אארוז את הכול בחבילה, כי זה באמת סיכום שעשינו ביחד עם ראש העיר שם; סיכום שאני חושב שהוא טוב – אנחנו מאריכים, וכבר הודענו על זה, את מתווה הפיצויים לעסקים באילת גם לינואר-פברואר, ומאוד יכול להיות שנצטרך גם להמשיך את זה, לפחות עד סוף העונה. הרי אילת כעיר תיירות עובדת – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> במתווה הרגיל? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> במתווה הרגיל. כן, במתווה הרגיל. שוב, כי נקודת המוצא – זה מה שהסברתי קודם, ולדימיר – היא שמסעדה, זה לא משנה אם היא נמצאת באילת, או נמצאת בירושלים, או נמצאת בחיפה, או נמצאת בתל אביב, היא אותה מסעדה. הנוסחה – ואתה מכיר את זה מצוין, היית שותף בגיבוש שלה – היא פונקציה של אחוז ירידת המחזור. ברור שאם המסעדה היא בירושלים, והעסקים בה כבר חזרו לעצמם והירידה היא קטנה, אז הפיצוי הוא קטן. אם באילת הירידה היא גדולה, אז הפיצוי יהיה גדול. זאת אומרת, ברור שתושבי אילת מקבלים יותר פיצויים מתושבים במקומות אחרים, כי הירידה שלהם במחזורים יותר גדולה. אגב, אני רוצה לומר שאנחנו רואים גם באילת חזרה יחסית טובה של רכישות בכרטיסי אשראי. צריך לזכור שהמדד הזה הוא לא עד הסוף מדויק באילת, כי בדרך כלל באילת מלונות משולמים בכרטיסי אשראי. עכשיו המדינה הרי משלמת דרך החשב הכללי, אבל בקיצור, ברור שאילת סובלת יותר, משך הזמן גבוה יותר, ולכן אנחנו מאריכים את המתווה. אגב, אנחנו כנראה נאריך אותו בגדול לסקטור של התיירות בכלל, שכמובן באופן טבעי לוקח לו זמן להתאושש. אין היום עדיין תיירות חו"ל. וגם בפנים, מצב הרוח הלאומי הוא כזה שפחות בנוי על תיירות. אנחנו מבינים גם שבאילת זה הולך בעונות. יש עונה, וכשיש עונה ויש בה פסטיבלים ואירועים בין-לאומיים וכו', וזה לא קורה, העסקים נפגעים. אז החלטה ראשונה היא להאריך את המתווה, וזה יבוא לאישור ועדת הכספים. אני משוכנע שזה יעבור פה אחד, קואליציה ואופוזיציה. הדבר השני: סיכמנו עם ראש העיר חבילה של 50 מיליון שקלים. את זה אמרתי קודם. העידוד לעיר עצמה, לשורה של צעדים לעידוד וחזרת התיירות לעיר. פה כבר גיבשנו מתווה של הצעת מחליטים. לצערי – חבל שאני לא רואה פה, חוץ מנאור, את חברי הכנסת המציעים – אנחנו מנועים כרגע מלקדם את ההחלטה. משרד המשפטים אוסר עלינו בשל הסמיכות לבחירות. אני ניסיתי להסביר להם שזה לא קשור לבחירות, זה אירוע של המלחמה. בגלל שיש בחירות באילת, אז לא מאפשרים לנו כרגע להעביר החלטת ממשלה ספציפית לאילת כי יש טענה שאולי זה יסייע לראש העיר. אני חושב שזה לא קשור לבחירות, זה תהליך שהתחלנו אותו הרבה לפני הבחירות. המלחמה התחילה לפני הבחירות. התוצאות שלה – לפני הבחירות. העסקים שזקוקים עכשיו לתמריצים, לתיעדוף, ולשוברים האלה שרוצים לתת להם וכו' – זה משהו שחבל שצריך יהיה לחכות איתו. אני אומר לכם, שריינו לדבר הזה כסף בתקציב שנציג עוד מעט. יש פה כסף להחלטה הזאת, ויש כבר החלטה ממש ברמת טיוטות אחרונות שמלובנות אצלנו. כרגע עמדת משרד המשפטים היא שאנחנו לא יכולים להביא את ההחלטה הזאת עד אחרי הבחירות המוניציפליות, קרי, איפשהו בתחילת חודש מרץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לשדרות, נניח, סתם לדוגמה, קריית שמונה, מטולה, ניתנו צווים ספציפיים עקב המצב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> גם אילת קיבלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר שגם אילת קיבלה, לבחירות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אילת קיבלה מה שקיבלו כולם. זאת אומרת, למשל היה תקציב שנתנו לרשויות קולטות של מפונים, אז אילת קיבלה – אני לא זוכר כרגע, אל תתפוס אותי – 30 או 35 מיליון, אני לא זוכר בדיוק, כרשות קולטת עבור ההוצאות העודפות שהיו לה, אבל היא קיבלה את זה ביחד עם כל ראשי הרשויות האחרים. עכשיו אנחנו מביאים החלטת ממשלה לעיר אילת עצמה. אמרתי שני מרכיבים – אחד לא צריך החלטת ממשלה, וזה הארכת מתווה הסיוע לעסקים, שזה צו שלי עם אישור ועדת הכספים. זה יקרה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז ה-50 מיליון – זה נדחה עכשיו? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ה-50 מיליון, עוד פעם, קיים בתקציב, יש לנו החלטת ממשלה מוכנה. כרגע עמדת משרד המשפטים היא שאנחנו מנועים. שוב, אני מוכן לפנות גם מפה למשרד המשפטים – אגב, אולי צריך להגיד למשרד המשפטים; נעבוד כולנו בהסכמה, קואליציה-אופוזיציה, שזה יהיה ברור שזה לא קשור לבחירות. אני לא יודע מי תומך באיזה ראש עיר שם. התהליך הזה התחיל הרבה לפני שהיה ברור שמקיימים את מערכת הבחירות המוניציפליות, וראש העיר בעניין הזה צודק, והוא צריך לקבל את הסיוע. יש דבר שלישי שאנחנו נותנים לאילת – ופה, אני מודה, זה פירעון חוב ספציפי שלי עוד מתקופתי כשר תחבורה. אנחנו נסבסד טיסות לתושבי אילת במחירים של תחבורה ציבורית. טיסה לאילתים – אני לא זוכר במדויק, זה נדמה לי סביב ה-20 מיליון שקלים בבסיס, בערך בשנה. אבל תושבי אילת – צריך לומר את האמת: שני המהלכים, הסגירה של שדה דב, עם כל המורכבות של טרמינל 3 בנתב"ג, אחרי שעשינו שם את כל ההתאמות וכו', שזה עדיין לוקח הרבה זמן, יחד עם ההוצאה של שדה התעופה מאילת עצמה לשדה התעופה רמון, יצרו קושי מאוד מאוד גדול. וזה לא שיש חלופות טובות. אנחנו מקדמים עכשיו, שרת התחבורה ואני, את הרכבת לאילת. ננסה כמה שרק אפשר להאיץ את זה, אבל זה כנראה לא יהיה מחר בבוקר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פעם עשירית שמקדמים את הרכבת לאילת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו ניבחן במעשים. אנחנו ממש בשלבי סיום של התכנון שם, התכנון הסטטוטורי של הרכבת הזאת, ותקצבנו את המשך התכנון של השלב הבא. אנחנו גם מרחיבים, נדמה לי, עוד שניים או שלושה מקטעים עכשיו, את כביש 90 לדו-נתיבי ודו-מסלולי, ועדיין, אין פתרונות טובים. המינימום הוא שטיסות לתושבי אילת ייחשבו כמו תחבורה ציבורית ויסובסדו כפי שאנחנו כמדינה מסבסדים תחבורה ציבורית. יש מכרז שיצא בעניין הזה. אלה שלושת המרכיבים. שוב, אוהבים את אילת, מחויבים לאילת. אני חושב שסל הפתרונות שראש העיר ואנוכי, יחד עם אנשי המקצוע אצלנו במשרד, הגענו אליו הוא סל פתרונות טוב. הלוואי שנוכל לקדם אותו כאן ועכשיו. כרגע, כפי שאמרתי, הוא נבלע משפטית, אבל אנחנו נעשה את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הפינוי המוסק? יש סעיף תקציבי לפינוי מוסק מאילת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מיוספטל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מיוספטל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא מכיר. זה נמצא בהחלטת ממשלה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה קוצץ. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני לא מכיר. אני מוכן לבדוק ולתת לכם תשובה. אני שומע את זה פעם ראשונה. בסדר? מה אתם רוצים לעשות עם ההצעה? אתם רוצים להעביר לכספים? למה לא להביא את הצו ממילא – אין בעיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – נלחץ על משרד המשפטים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מצוין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שהסכמת עם המציעה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מצוין. אני מציע – לא, לא, לא, לא. אם מותר לי להציע שההצעה תועבר להמשך דיון בוועדת כספים, ואנחנו ננסה שם, חברים, לקבל את ההסכמה של משרד המשפטים להעביר את ההחלטה כאן ועכשיו במנותק לעניינים פוליטיים. בסדר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה על תשובה מפורטת של השר. אני מבין שהמציעים רוצים לעשות הצבעה ולהעביר את זה לוועדת הכספים. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עושים הצבעה על העברת ההצעה לדיון בוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חמישה בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תידון בוועדת הכספים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1710; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 141; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיש לאישור המליאה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות. היא ממוזגת משתי הצעות – ממשלתית והצעת חוק פרטית של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וזאב אלקין. הצעת החוק מתאימה – יש הרבה מאוד כללים ואפשרויות להצבעה לחיילי צה"ל בכל המקומות, במיוחד במקומות שהם נמצאים בהם היום; הארכה של ימי ההצבעה, כדי לאפשר להם את ההצבעה בקלפיות. כמו כן, החוק מדבר גם על נושא נוסף שעלה, של הקדמת הבחירות השניות בערים, אם יהיו, כשזה חל בחודש רמדאן, להקדים את זה ביומיים, ועוד תיקונים רבים לגבי חברי ועדות הקלפי, חיילים וכו'. גם היום תיקנה הוועדה והוסיפה גם מקבצי דיור מסוימים והתניות מסוימות כהוראת שעה. הצעת החוק הזאת עוזרת לגרום לכך שהבחירות ייערכו בזמן. יש חשיבות שהבחירות האלה ייערכו, לא לתת יד לאויבינו לנצח אותנו גם בעניין הזה. וכך, בעזרת השם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מנצחים אותנו בשום עניין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> – – לאחר התיקונים הללו אנחנו נוכל להגיע להליך טוב של בחירות. אני רוצה להודות לחברי הוועדה – למציעים, חבר הכנסת ביטון וחבר הכנסת זאב אלקין; לחברי הוועדה, לצוות הוועדה, גם לצוות המשפטי וגם לצוות הוועדה, למשרד הפנים, למפקח על הבחירות, לשר הפנים ולכולם. בעזרת השם, שנעבור גם את יום הבחירות הזה בשקט ובשלווה ונוכל לקיים את ההליך הדמוקרטי החשוב הזה. תודה רבה. אני מבקש ממליאת הכנסת להצביע ולאשר את ההצעה לשנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. נא תפסו מקומותיכם. הצבעה. נא תפסו את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–3 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 15 בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 13 בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1714).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן בפעם הרביעית בפחות משנה, אם אני לוקח את הפעם הקודמת שעמדתי כאן והצגתי תקציב. פעם רביעית שמציגים תקציב. חברים, התקציב שמונח בפניכם היום לקריאה ראשונה הוא תקציב הכרחי לעת הזו. התקציב בעיקרו כולל שני מרכיבים עיקריים: הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש שקט במליאה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ושל תקציבי הוצאות אזרחיות אחרות שהכרחיות להמשך קיום הלחימה, וכן הפחתות ביתר התקציבים לצד הגדלת הכנסות המדינה, על מנת לממן חלק מהגידול. המצב הביטחוני שהתרגש עלינו ב-7 באוקטובר מציב בפנינו אתגרים כלכליים משמעותיים ביותר. הוצאות הממשלה בגין המלחמה הן חסרות תקדים בכל קנה מידה. אליהן נלוות פגיעות בתוצר, בשוק העבודה ובהכנסות המדינה. חלק מהפגיעות הללו, בעיקר הגידול בהוצאות, ילוו אותנו בעתיד הנראה לעין ויכבידו על הממשלה ועל המשק. זוהי נקודת מפנה בכלכלה הישראלית, והיא מחייבת התגייסות של הממשלה ושל כולנו כחברה. אמרתי אין-ספור פעמים מאז שהתחילה המלחמה: אני מאמין גדול במשק הישראלי ובכלכלה הישראלית. נכנסנו למשבר הזה חזקים, טובים, עם נתוני מקרו-כלכלה מאוד טובים, עם גמישות פיסקלית, יחס חוב–תוצר נמוך, נושק ל-60%, גירעון מתוכנן נמוך, תקציב מרוסן שהעברנו כאן, תקציב מקורי בסוף חודש מאי, שוק עבודה מאוד מאוד מהודק. אבל זה אירוע. זה אירוע, זה משבר, אלה עלויות גדולות. יש מרכיבי עלות חד-פעמיים של עלות הלחימה, יש גידול פרמננטי משמעותי שילווה אותנו בשנים הקרובות בתוך התקציב גם בהוצאות אזרחיות, הוצאות ריבית על מימון המלחמה, הוצאות תוספת של בריאות, בריאות הנפש, ורווחה, וגמלאות, נפגעי פעולות איבה, פיצויים, וכמובן גידול בתקציב הביטחון. את הדבר הזה צריך לנהל נכון ובאחריות, ואני משוכנע שאם כולנו נגלה אחריות – לא בפופוליזם – אנחנו נעבור את המשבר הזה טוב. הכלכלה הישראלית יכולה לעבור אותו, אבל זה דורש מאיתנו התגייסות וזה דורש מאיתנו אחריות. בשונה ממשבר הקורונה, שהיה משבר עולמי, המשבר עכשיו הוא משבר לוקאלי, משבר מקומי בלבד, ולכן היום, בניגוד לאז, מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת – ככה הארגונים הבין-לאומיים, המשקיעים, הבנקים העולמיים. כל אלו מגיעים על רקע סביבת הריבית והאינפלציה הגבוהות בשנים האחרונות בישראל ובעולם, שכבר נתנו את אותותיהן בטרם החלה המלחמה – בהאטה בשוקי הנדל"ן, ההייטק ועוד. שווקים אלו הם מנועי צמיחה מרכזיים של המדינה, והפגיעה בהם משפיעה באופן לא פרופורציונלי על כלכלת המדינה. מעבר לפגיעה בשווקים הללו, סביבת הריבית הגבוהה מייקרת את החוב שאנחנו נאלצים כעת לגייס לצורך מימון המלחמה. לאור האתגרים הכלכליים וחוסר הוודאות ביחס להמשך המלחמה, הבאנו לכאן היום תקציב אחראי. התקציב, יחד עם התוכנית המאזנת ועם שורה של צווים ותקנות, מגדילים את הכנסות המדינה, בעיקר החל משנת 2025, ומפחיתים בהוצאות שאינן הכרחיות ללחימה לצורך מימון הוצאות המדינה ההכרחיות. באופן הזה יתאפשר לממשלה לנהל את המלחמה, בעזרת השם, עד הניצחון, כשהכלכלה תומכת את מאמצי המלחמה ככל שנדרש, גם בחזית וגם בעורף, אבל הכול תוך שמירה על אחריות פיסקלית שמייצרת אמון פיסקלי במדינת ישראל; והאמון הזה הוא קריטי כדי למנוע הידרדרות של הכלכלה הישראלית וכדי לאפשר לנו לחזור מהר לנתיב של צמיחה. התוכנית המאזנת והצווים והתקנות הנלווים לה הם חלק בלתי נפרד מהתקציב שהונח כאן היום. משקלם הסגולי גדול יותר מסך ההכנסות שהם מייצרים למדינה. זה סימבול, זה סמל, זה וקטור שמלמד את המשקיעים לאן פנינו. העברת התוכנית, הצווים והתקנות בשלמותם מאותתת לשווקים ולגופים הבין-לאומיים על הרצינות של כולנו – של הממשלה, של הכנסת ושל החברה – בהתמודדות עם האתגר ההיסטורי שעומד לפתחנו. אי-העברת כלל התוכנית, הצווים או התקנות ודחיית הדיון בהם למועדים אחרים עלולות לאותת לאותם הגורמים שאיננו מפנימים את גודל השעה וגודל האתגר או כי חלילה איננו יכולים לו. בפרט הצעדים המכוונים לשנת 2025 הם הברומטר, כן, המדד שמעביר את מדיניות הממשלה ואת יכולתה להתחייב לה לאחר תום המלחמה. פגיעה או עיכוב של צעדים אלו ישפיעו באופן קריטי על האמון הפיננסי של השוק הישראלי. תראו, אני לא רוצה עכשיו להיכנס לפרטים, הכול בפניכם. אני כן רוצה, בקצרה, לדבר על הלבנים המרכזיות. יש כאן מצד אחד גידול מאוד גדול בתקציב הביטחון, ואגב, אני מזכיר, נקודת המוצא היא תר"ש גדול, הגדול בתולדות המדינה. הממוצע רק לצה"ל – 68 מיליארד שקלים. יש כאן תוספת של עשרות מיליארדי שקלים למימון המלחמה; מימון המלחמה כולל כמובן גם השלמת מלאים – לחזור למצב שהיה קודם. יש תוספת נוספת להתעצמות של מערכת הביטחון, התעצמות דחופה. פורסם כבר שאנחנו נקים גם ועדה ציבורית שתשב על המדוכה בשבועות ובחודשים הקרובים ותצלול לעומק בתפיסת הביטחון של ישראל, תתקף מחדש את האיומים, את תרחישי הייחוס, את המענה שצה"ל נותן, וממילא – את ההתאמה של בניין הכוח ותוכניות ההתעצמות. אנחנו נצטרך להגדיל את תקציב הביטחון. אנחנו רוצים לוודא שהכסף ילך למקומות הנכונים ולא ייבלע באיזה חור שחור. אנחנו רוצים לוודא שהוא גם מבוצע לא רק בשיח צרכים אלא בשיח של סדרי העדיפויות וניהול סיכונים. אין מה לעשות, ככה זה תמיד במדינה. יש פה הגדלה מאוד גדולה של התקציבים האזרחיים שנגזרים מהמלחמה. אתם מכירים את עמדתי – גם מהתקציב הקודם שהבאנו, המתקן את 2023: מדיניות אזרחית מרחיבה. אני חושב שזה עדיין נכון. הסברתי אז את הרציונל. המלחמה הזאת התחילה במשבר אמון גדול מאוד של הציבור הישראלי במדינה. בסוף, חומת הביצורים הראשונה של החיים, של הקיום, של הביטחון, נפרצה. לא היינו שם עבור אנשים במשך עשרות שעות שהם היו בממ"דים ונשחטו ונטבחו ונרצחו, וצריך להחזיר את האמון של האזרחים במדינה. וזו חומת הביצורים השנייה שאנחנו בונים דרך הכלכלה – עוטפים את הניצולים ואת המפונים ואת התושבים בצפון ובדרום ואת כל העסקים במדינת ישראל ואת המילואימניקים שאנחנו שמים על נס בתקציב הזה. אמרתי, זה היתד שתקענו וסביב זה הכול בנוי. התקציב הזה מגדיל מאוד את הוצאות הבריאות והרווחה והחינוך והתקצוב של מינהלת תקומה לשיקום היישובים בדרום, ושמרנו מיליארדים לצפון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך בחינוך? יש קיצוץ של – – – בחינוך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש, יש, רגע, יש קיצוץ. בכל המשרדים אתה תראה, אתה תראה – שב, גלעד, למה אתה עומד, שב בנחת – אתה תראה שהסעיפים במשרדים גדלו כמעט בכל המשרדים, בוודאי ביחס למה שתוכנן. אני מזכיר לכם שמ-2023 ל-2024 התקציב גדל בלמעלה מ-30 מיליארד שקלים, אבל רוב המשרדים האלה, החברתיים, גדלו גם ביחס לתקציב המקורי של 2024 שהכנסת אישרה כאן בסוף מאי. זה נכון שגם בתוך המשרדים האלה יש העברה, התייעלות פנימית, ומעבירים מדברים פחות חשובים לדברים יותר חשובים, כי מה לעשות, יש מלחמה. אז למשל יש תוספת מאוד גדולה, אתם תראו, היא למערכת הבריאות, לתת מענה לאתגרים של המלחמה, כולל תוכנית גדולה של מיליארד שקל עכשיו ואני מקווה שעוד מיליארד בשנה הבאה בתוך בסיס התקציב לטיפול בבריאות הנפש – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה החינוך? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אבל יש גם בתוך מערכת הבריאות הסטות פנימיות. אין מה לעשות, בכל משרד יש הסטות מדברים פחות חשובים לדברים יותר חשובים. אבל – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שנייה אחת, גלעד. אמרתי שיש תוספת ענקית למערכת הביטחון; יש תוספת גדולה מאוד לביטחון הפנים, למשרד לביטחון לאומי – לגיוס שוטרים, למענקים, לתקנים, להצטיידות, גם זה חשוב מאוד, אגב. אני חושב שזה חשוב לכלכלה. אין דבר יותר חשוב לכלכלה מלנצח במלחמה ולהחזיר את הביטחון, את תחושת הביטחון. אין אמון בלי זה. זה האתגר הגדול שלנו. ויש בו שינוי סדרי עדיפויות, כי בסוף אין מה לעשות – צריך להעביר מדברים פחות חשובים לדברים יותר חשובים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תחזיר את התושבים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אגב, יש המון כסף, מירב, את יודעת שזה לא תלוי רק בי, והתושבים רוצים בצדק, בצדק, מירב, הם רוצים ביטחון בצדק ולא כסף. זה מעליב אותם, בצדק, כשמדברים על כסף. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם רוצים קודם כול חזרה הביתה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נכון, וכדי לחזור הביתה צריך ביטחון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תשלימו רק את הנזקים שנגרמו לנו מהיציאה מהבית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בדרום אני חושב שהמצב הולך וטוב, בצפון זה קצת יותר מורכב. כן, יש בתקציב הרבה מאוד כסף גם להיבטים האלה. עכשיו תראו, יש בתקציב – דיברתי קודם על צעדי ההתכנסות הפיסקלית גם בצד ההוצאה וגם מצד ההכנסה, כי בסוף צריך לנהוג באחריות, ובעיקר להראות שאנחנו משנת 2025 מתכנסים בחזרה לווקטור של ירידה ביחס חוב לתוצר, וזה אומר שאנחנו מצליחים כרגע – אנחנו מביאים קצת יותר מ-1% תוצר של צעדי התייעלות כבר ל-2025 ועושים אותם עכשיו. כמו שאמרנו קודם, זה הסיגנל שמכווין את השווקים ומאותת לכולם שאנחנו בנתיב של אחריות, של יד על ההגה, ומבינים שאין ארוחות חינם וכל דבר שמשלמים היום או צורכים היום צריך לשלם מחר. אבל אני רוצה לומר לכם, תראו, יש בתקציב שמונח לפניכם כמה מנועי צמיחה. צריך להבין שבמשבר כלכלי הווקטורים המרכזיים – דיברתי קודם על הנדל"ן, תוכנית שאישרנו בממשלה ונמצאת בתקציב, תוספת של 2 מיליארד שקלים להאצת שוק הנדל"ן. זה נכון כלכלית, זה נכון חברתית, זה נכון ציונית, בעיקר בפריפריה, בנגב ובגליל – ענף שמתמודד עם אתגר גדול מאוד עוד לפני המלחמה, ריבית גבוהה וקשיי נזילות ואשראי – ובוודאי במלחמה, שיצרה משבר כוח אדם גדול, כי אנחנו לא מכניסים ערבים מיהודה ושומרון, מכיוון שזה מסוכן. ובהייטק אנחנו משקיעים המון כסף. אנחנו נכניס כסף של המוסדיים לקרנות הון-סיכון. זה יזרים מיליארדים לתעשיית ההון-סיכון במדינת ישראל וישלים השקעות שפחות באות מחוץ לארץ עכשיו בגלל המלחמה. גם ברשות לחדשנות – אנחנו משקיעים המון כסף בסטרטאפים בתחילת דרכם. זה מאות מיליונים להזרים לתעשייה הזאת. אלה שני מנועי צמיחה גדולים בכלכלה הישראלית – ותוכנית גדולה לעידוד תעסוקה ושילוב של חרדים במדינת ישראל. בהזדמנויות הבאות שלי לדבר, בשני החוקים הנוספים, אתייחס ברשותכם לסוגיות יותר ספציפיות, אבל פה אני אומר שוב: תקציב מרחיב אבל אחראי ומגודר. אני חושב שהוא טוב. הוא טוב. זה גם תקציב של אחדות – פיזרנו את הנטל בין כולם; אין אף אחד שמרגיש שלקחו לו יותר מדי, אין אף אחד שלא נכנס מתחת לאלונקה. השתדלנו שהנטל יתחלק כמו איזה טל כזה שיורד בצורה מפוזרת על כולם. כולם מרגישים, כי זאת מלחמה, אין מה לעשות, אבל ממש ממש לא תקציב של ימין, שמאל, דתיים, חילונים, חרדים. כל אחד הרי אומר: תשמע, לך תקצץ בדשא של השכן, שם יש יתרות. לא עשיתי את זה. חילקנו את זה בצורה מאוזנת בין כולם. אני גאה בזה. אני גאה בזה, ואני מקווה שהכנסת כמובן תאשר את זה. יהיה זמן אחר כך בוועדת הכספים – היא תעשה את עבודתה כמה שהיא צריכה, וזה נמשך לקריאה שנייה ושלישית. זה חשוב למשק, חשוב לכלכלה, ובעיקר – חשוב לניצחון, בעזרת השם. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר, באיזה – – – שלך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני שר האוצר. כעת אנחנו עוברים לדיון האישי. אני אומר כאן שיש הרבה דוברים. אני אבקש לשמור על מסגרת הזמן, כדי שלא איאלץ לעצור אתכם. אני מבקש שכל אחד ישמור על מסגרת הזמן שניתנה לנו. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר, פתרתם כבר את גבעת התחמושת? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> הכול בסדר, אף אחד לא יסגור – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נראה ככה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר שקט? תעצור את השעון. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, התקציב שמונח היום, שלכאורה היה אמור להיות תקציב בצל המלחמה, המפונים, הוא הגרוע והמביש שנתקלנו בו. בנבכי נשמתי ייחלתי לבשורה אחרי 7 באוקטובר. חשבתי לעצמי שהמשרדים המיותרים והמשומנים ייסגרו, והכספים הרבים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לשמור על השקט, בבקשה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לביטחונם ולרווחתם של המפונים משדרות, עוטף ישראל והצפון, אך התבדיתי. ברצוני לשתף אתכם במכתב שקיבלתי מאב מיוחד, מפונה תושב שדרות: אני אלירן ג'רבי, תושב שדרות, אבא לארבעה ילדים. הבן שלי דניאל, ילד מדהים בן 12 וחצי, אובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. דניאל נולד לתופת של צבע אדום. לצערי, מאז 7 באוקטובר חלה החמרה: דניאל התחיל לגמגם, להרטיב במיטה ולנשוך לעצמו את הידיים. כשהוא שומע צבע אדום או רואה בטיקטוק או בחדשות חמאסניק, הוא קופא במקומו. חיינו נהרסו. בשביל להוציא אותו מהמצב הזה לוקח לי חודשים של שיחות, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת. כשהוא חוזר בצוהריים לבית המלון, הוא מסתגר בחדר החשוך, המפוחד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש כל כך הרבה שרים. איפה שר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היה פה הרגע. יקראו לו. תבדקו שהשר נמצא פה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה שר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שר האוצר. א << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכולה, אתם מדברים. אני לא מצליחה להבין מי נגד מי. אי-אפשר ככה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, אני אעצור לך. את צודקת. אני אעצור לך. כן, כן. תנו לה. אנחנו ניתן לה להמשיך. קוראים לשר. שר האוצר היה פה כעת, יצא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את יכולה בינתיים להמשיך. השעון עצר. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תעצור את השעון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עצרתי, עצרתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את יכולה לדבר, והשעון עצר. כשהשר יחזור, השעון יחזור – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 38 שרים – אחד לא – – – מה זה הדבר הזה? כשככה נעשה תקציב. הוא עזב לרגע – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הינה שרת המודיעין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, שרת המודיעין כבר כאן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת מכרה אותנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היי. לא, שר האוצר – שר האוצר צריך להיות פה ולא שרת המודיעין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב, יש כאן שרה. השרה גילה גמליאל נמצאת כאן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה הזו מכרה אותנו נפשית, פיזית, מנטלית וכלכלית. אנחנו חיים מהלוואה להלוואה כדי לחיות בכבוד. אני ואשתי לא עובדים מחודש אוקטובר, והמצב הולך ונהיה גרוע. לא נראה שלמישהו בממשלה הזו אכפת. ואני שואלת אותך, שר האוצר, ואתכם, חברי הממשלה: לא כואבת לכם הבטן? בתקציב הגרוע הזה אתם מקצצים 73 מיליון ש"ח לטיפול בקהילת אנשים עם מוגבלויות; אתם מקצצים 14 מיליון ש"ח ממרכזים גריאטריים במשרד הבריאות; אתם מקצצים 57 מיליון מטיפול חוץ-ביתי. לעומת זאת, אתם משמרים משרדים מיותרים כדוגמת המשרד להתיישבות – 331 מיליון – משרד שאני מתחננת להבין מה הוא עושה עד היום; משרד מורשת – 71 מיליון, זה יותר חשוב מלטפל בקהילת אנשים מיוחדים עם מוגבלויות; משרד ירושלים ומסורת – 26 מיליון. חברי הממשלה, לפני שאתם מצביעים, תחשבו על משפחת ג'רבי והילד דניאל, משפחה מפונה משדרות שהחוסן האישי שלה נפגע והיא קורסת כלכלית. זה לא הסיפור של משפחה אחת כי אם של משפחות רבות. אל תיתנו ידכם לתקציב רע שאינו מביא איתו בשורה לאזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. נא לעמוד בזמנים. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. עלייך אני סומך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. גברתי השרה, בדיון על תקציב מדינה ל-2024 יתכבד וישב שר האוצר, יקשיב לחברי הכנסת. זה דיון שהרבה אנשים נושאים אליו עיניים. אני יכולה להגיד לכם שנהוג ששר האוצר יושב, ויו"ר ועדת הכספים, אבל אין לכם זמן. מרוב עומס על שולחן הממשלה, אי-אפשר אפילו לשבת ולהקשיב. שר האוצר של מדינת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מירב, התבלבלת. עכשיו – – – שר במשרד הביטחון. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שישב כאן ויקשיב. אנחנו מבטאים את רחשי הציבור. לא כל הציבור הצביע לממשלה הזאת, ובטח שלא לתקציב הגרוע הזה. ודבר ראשון, לפני שבכלל צוללים למספרים, שר האוצר ואנשי משרדו עברו על החוק. צריך לומר את זה. החוק הזה – התקציב הזה היה אמור להגיע ב-20 בינואר. אדוני היושב-ראש, מה התאריך היום? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 7. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 7 בפברואר. קודם כול, השר עבר על החוק, וצריך להגיד את זה, לפני שבכלל צוללים למשרדים. אתה שואל את עצמך: האם הוא התעכב בהבאת החוק בגלל שהוא רצה להכניס עוד כסף למפונים? בגלל שהוא רצה להכניס עוד כסף לחיילי המילואים? למה הוא התעכב, אתה יודע? אני אגיד לך. הוא התעכב כי הוא היה צריך להכניס את הכספים הקואליציוניים לתוך בסיס התקציב. אז הוא חיכה לחוות הדעת המשפטית – – גילה שם, אני רואה אותה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה כל החברים? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כדי להלבין את הכספים ולהכניס אותם. זאת אומרת, הוא לא התעכב בגלל שהוא היה צריך לתת עוד כסף, כי הגיעו הדרישות ממילואימניקים או ממפונים. הוא היה צריך להכניס את הכספים הקואליציוניים לבסיס התקציב. אדוני היושב-ראש, אתה איש טוב, אבל אני אומרת לך, מה שקרה כאן לא עובר – לא עובר שמאחרים בחודש; לא עובר שמלבינים כספים ואז באים לפה ואומרים: הכסף למפונים. לא, 4.5 מיליארד – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כשיש מלחמה, יש – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה? צודק. יש מלחמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כשאתה שם 4.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים בתקופת מלחמה, מה נגיד? מה יגידו המפונים, החטופים? מה יגידו המשפחות של הנרצחים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה – עידוד השתמטות מצה"ל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יגיד המילואימניק שעולה בערוץ 12 ואומר שהוא לקח מחמיו 15,000 שקל הלוואה, כש-4.5 מיליארד שקל הולכים לקואליציוניים, ו-1.7 לישיבות ולכוללים לאור תרומתם למאמץ המלחמתי, אני מניחה? איך? איך הגענו למצב הזה שבתקופת מלחמה מולבנים כספים לתוך בסיס התקציב, ומתוכם כסף לישיבות ולכוללים? אל תתבלבלו, אני חושבת שיש הרבה חרדים שבאמת תורתם אומנותם, אבל 4.5 מיליארד שקל בתקופת מלחמה? מה, ירדנו מהפסים? מה קורה? למה לא לבוא ולהגיד שכל הכסף – אני מסיימת – הולך למלחמה? למה לשים כסף, אפילו שקל אחד, לא לטובת – מאיפה נתחיל? מפונים, משפחות חטופים, פצועים, נכים וכל מה שקשור למאמץ המלחמתי? תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מודיע שאני נועל את רשימת הדוברים. היא ארוכה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני – – – אדוני, דיון על תקציב המדינה – אין ח"כ אחד מהקואליציה. אנחנו מדברים עם עצמנו? איזו בושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הם הלכו עכשיו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כנדרש, נמצאת כאן השרה גילה גמליאל, נציגת הממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה חברי הכנסת של הקואליציה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גילה. גילה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא נראה לי שכל חברי הכנסת של האופוזיציה נמצאים כאן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רק חברי אופוזיציה נמצאים כאן. איפה חבריך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אומר, לא כולם נמצאים כאן. אני מבין את זה, אבל זה מה שנדרש – יש כאן שר תורן שנמצא כאן ומקשיב לכל הדברים שנאמרים כאן. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ראו את מחיר הדמים של ממשלת החורבן: קיצוץ של 3.4 מיליארד בפיתוח התחבורה הציבורית – שנדע את מי להאשים כשהאוטובוס לא יגיע בזמן, כשהרכבות שוב יאחרו וכשהיעדר תחבורה ציבורית הולמת יגדיל את הפקקים ואת שיעורי תאונות הדרכים; קיצוץ של 280 מיליון שקלים מתקציב בניית כיתות הלימוד – שידעו ההורים מדוע ילדיהם לומדים בקרוואנים ובמבנים יבילים מעופשים ומסוכנים; קיצוץ של 243 מיליון שקלים מסעיפים מרכזיים במשרד הבריאות, מתוכם קיצוץ של 25 מיליון בתמיכות במרכזים הגריאטריים, ועוד קיצוץ של 50 מיליון לאזרחים הוותיקים – שידעו הקשישים ומשפחותיהם מדוע מר הוא גורלם; קיצוץ של 72 מיליון שקלים מתקציב הטיפול הקהילתי באנשים עם מוגבלויות במשרד הרווחה – הפקרה של האנשים הפגיעים ביותר לבדידות ועריריות, ביטול מוחלט של התמיכה הממשלתית בטיפולים חוץ-ביתיים למי שסובלים מפיגור שכלי; שוד של 20% מתקציבי תנועות הנוער ו-91 מיליון שקוצצו ממינהל הספורט, מה שיוביל לסגירת סניפים, שבטים וקינים של כלל תנועות הנוער. זה העתיד שבונה הממשלה לנוער – הפקרה, חוסר מעש ואלימות. מהרשויות המקומיות נלקחו 157 מיליון שקלים, ומתמיכות בפרויקטים בשלטון המקומי נשדדו 205 מיליון שקלים. ייבוש תוכניות החומש לחברה הערבית, העמקה של הזנחה ואפליה גזענית ארוכת שנים, שתחמיר עוד יותר את האי-שוויון ותפקיר שבעתיים את האזרחים הערבים לארגוני הפשיעה הרצחניים. וכל מה שאמרתי זה רק קצה הקרחון, המאיים להטביע את כולנו. אם תקציב 2023 התאפיין בביזת הקופה הציבורית לטובת חלוקת שלל של הכספים הקואליציוניים המושחתים למשרדי המתנחלים, הרי שתקציב 2024 הוא תקציב הגזרות על הציבור בכלל ועל זה המוחלש ביותר בפרט – מכת חושך של ממש. מאיפה הגיעו הגזרות והקיצוצים? מה הסיבה שאין כסף לבריאות, לרווחה, להשכלה ולעבודה? הפיל שבחדר, שעליו איש לא מעז לדבר, הוא המלחמה הנוראה. מלחמת ההגנה על קואליציית הדמים, שאת מחירה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד משפט או שניים, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט, משפט. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מלחמת ההגנה על קואליציית הדמים, שאת מחירה בדמי חיים משלמים אלפים חפים מפשע, יהודים וערבים, ואת מחיר הדמים הכלכלי שלה ישלמו מיליונים במשך שנים לבוא. הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה, הינה היא פה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הינה שם ביציאה שרת המודיעין. אולי היא דווקא זאת שצריכה לעזור לי, שרת המודיעין, כי יש לי הרבה מאוד שאלות על אונר"א. אנחנו פה באמת צריכים מודיעין לא מהעולם הזה. שנים רבות מדינת ישראל מטפחת, מתקצבת, עוזרת בכל דרך אפשרית לארגון טרור. תגידו לי, יש עוד מדינה אחת בעולם שהייתה במו ידיה מטפחת את האויבים? אונר"א, בגדול, היום זה גדוד נוסף של חמאס. אנחנו ידענו את זה גם קודם, גם לפני 7 באוקטובר היו סימנים מאוד מטרידים להתנהלות של ארגון הטרור הזה. אבל אחרי 7 באוקטובר אנחנו יודעים בצורה חד-משמעית ש-10% מעובדי אונר"א הם חמאסניקים בפועל; אנחנו יודעים על עובדי אונר"א שהשתתפו בטבח באופן אקטיבי, הרגו, ואנסו וטבחו; אנחנו יודעים על עובדי אונר"א, מורים – אנשים, מה שנקרא עם מוסר, סוג של – שהחזיקו חטופים אצלם בבית, ורופאים עובדי אונר"א. היום אנחנו ארבעה חודשים אחרי האירוע, ארבעה חודשים, ואנחנו ממשיכים לתקצב את אונר"א על חשבון משלם המיסים הישראלי. אנחנו מאפשרים לארגון הטרור הזה לפעול בשטחנו. אנחנו מאפשרים לעובדי אונר"א להיות נוכחים פה בירושלים. אנחנו, אתם, כולנו, משתתפים בהוצאות שלהם בכך שבעצם הם פטורים מכל מס אפשרי, זה על חשבון משלם המיסים הישראלי. אגב, שר האוצר, חסר לך כסף – הינה מקור תקציבי, זה כמה מאות מיליונים טובים בשנה שאפשר באמת להשקיע במי שצריך, באזרחי ישראל. זה אנחנו. אז אם יש עוד מדינה אחת בעולם שמתנהגת בצורה כל כך מטופשת, אני באמת רוצה משרת המודיעין דוגמה. אנחנו מטפחים אויבים, אנחנו מכניסים לשם כסף, אנחנו כנראה גם בימים האלה מעבירים דרך המערכת הבנקאית שלנו כסף לבנקים בעזה. תחשבו על זה, בימים האלה אנחנו מעבירים, כנראה, לכאורה, כסף לבנקים בעזה, דרך הבנקים שלנו. אלה הדוגמאות. מישהו חקר ובדק, אגב, מי המקורות של אונר"א? אנחנו יודעים שזה המדינות התורמות. אז נכנסתי לדוחות של אונר"א, שרת המודיעין, יש שם ב-2023, 12 מיליון דולר – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ממקור אנונימי, אנונימי. בניגוד לחוק הלבנת הון, מישהו תורם כסף לאונר"א בצורה אנונימית. אולי ארגון טרור, אולי מאפיה, לא יודעת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי ממשלת ישראל. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אולי ממשלת ישראל, גם כן אופציה. ולסיום, אם יש פה באולם אנשים שאוהדים את ריאל מדריד, אז אני רוצה לבשר לכם שגם ריאל מדריד תורמת כסף לאונר"א. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לדובר הבא, חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרה, עמיתיי חברי הכנסת, ביחד ננצח. ביחד ננצח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעזרת השם, בעזרת צה"ל. ביחד ננצח, ואנחנו עומדים במבחן הזה כאופוזיציה: אתם תוקפים את הממשלה, אתם מצטרפים לממשלה. אבל מה עושה הממשלה שלך? מה עושה הממשלה שיושבת כאן? פועלת ההפך. התקציב שמוגש היום הוא לא תקציב של יחד. הוא תקציב נצלני, הוא תקציב שפוגע במפונים, במשרתים, במחנכים, בשינשינים, בגבעת התחמושת, בכל מי, אדוני, שמבינים שביחד ננצח זה עם הקדוש ברוך הוא, אבל גם הוא רוצה שנילחם. הוא לא רוצה שנסמוך על הנס, אתה יודע את זה. התקציב הזה מוריד מצד אחד 20%, לדוגמה, נגיד לתנועות הנוער, אבל הוא מוסיף למעלה מ-40 למוסדות שלא מחנכים לשרת – הם מחנכים להשתמט. איך זה יכול להיות? אז עכשיו אנחנו נמשיך להגיד: ביחד ננצח. אגב ביחד ננצח – כשאנחנו רוצים לשדר אחדות ללוחמים, אז לא נגיד להם: בואו נתיישב בעזה. אנחנו לא רוצים להגיד להם למה הם נלחמים, מה מצב הלחימה הסופי, חוץ מזה שאנחנו מחזירים את החטופים ואין חמאס; למה יש לנו תלונות לצה"ל שחמאס מחלק אוכל בצפון הרצועה? אמרנו לצה"ל מי אנחנו רוצים שיחלק שמה אוכל בעוד שנה או בעוד שנתיים? אמרנו לו: תתכונן לזה? לא אמרנו לו. איך זה "ביחד", כשמפקדים וחיילים ומפקדים בכירים אומרים: תגידו, מה אתם רוצים שיהיה כאן? אז במה מתעסקת הממשלה הזאת? בלהביא תקציב שהדבר הכי בולט בו זה הגידול למוסדות שמחנכים להשתמטות. עכשיו, אנחנו הרי עושים את הדיונים האלה, אנחנו יושבים בוועדת חוץ וביטחון, אנחנו רואים את המספרים, רואים את כוח האדם, רואים ומרגישים את ימי המילואים שעושים הילדים שלנו והחתנים שלנו, ואת צו השחרור עם צו המילואים הבא. אז למי נותנים כסף, למי שמחנך ללכת יותר למילואים או למי שמחנך להשתמט? זה מה שהממשלה עושה. עכשיו אנחנו רוצים שנגיד – ונפעל – שביחד ננצח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שביחד ננצח, אבל אני רוצה שהממשלה הזאת – אבל באמת – לא רק תגיד "ביחד ננצח". הכוח אצלה. הוא גם היה אצלה לפני 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כמה זמן – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שתגיד "ביחד" ותתרגם את זה לכוח שיש לממשלה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, תשתדל לעמוד בזמן, יש הרבה דוברים. תודה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדרך כלל אני עומד בזמנים. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדברים כאן על תקציב לאזרחי המדינה, ומאז כינון הממשלה הזאת, כבר בהתחלה, על ההתחלה סמוטריץ' החליט לעצור 200 מיליון שקל לרשויות המקומיות הערביות. הוא בא במטרה לבדוק ולעצור את התקציבים של הרשויות שלנו. אין בעיה לבקר ואין בעיה להתווכח, אבל לעצור את התקציבים של האזרחים – של החינוך, של הבריאות – לא מתאים. לא מתאים לשר שמופקד על האזרחים של המדינה. איך יכול להיות שמקצצים בחינוך? ואנחנו רואים ומדברים כל שבוע על המצוקה שיש בנגב והמחסור בכיתות לימוד. איך יכול להיות? רק היום בצוהריים דיברנו על מחסור אדיר במרכזי בריאות הנפש בנגב ובכל הארץ, וגם על 289 מיליון שקל קיצוץ במשרד הבריאות. תשתיות – אנחנו רואים שיש עלייה בתאונות הדרכים, ובכל זאת יש קיצוצים; 400 מיליון שקל קיצוץ בחברה הערבית בתשתיות. פעם ראשונה שיש מפלגה שמצטרפת לקואליציה ב-2022, מביאה תקציבים לאנשים, לאזרחים, לתושבים, על מנת להדביק את הפערים שהיו. ובאה ממשלה אחרת, שאמורה לתת מענה לכלל האזרחים, אבל מה היא מחליטה? לקצץ. קל, קל לפגוע בחלשים, קל לפגוע בתושבי כפר קאסם, טייבה, טירה, כסייפה, אבל להעביר כסף לסטרוק זה אחלה. הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. בכל קואליציה, לא משנה מה, צריך לשים את הפוליטיקה הקטנה בצד ולעזור לכלל האוכלוסייה, לכלל האזרחים. ואתה, אדוני היושב-ראש, כחבר כנסת שנמצא בתוך הקואליציה, צריכה להיות לך אמירה. אתה בא מאוכלוסייה מוחלשת, ובמדינה יש הרבה אוכלוסיות מוחלשות. צריכה להיות לך אמירה מאוד חזקה בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 84 בוגרי תנועת הצופים נהרגו במלחמת חרבות ברזל בחודשיים האחרונים. 84 בוגרים. כל בוגרי תנועות הנוער בולטים ביותר בהתנדבות, בעשייה החברתית, וגם במלחמה, בשדה הקרב. במסגרת התקציב הרע שמגיע לכאן היום, עכשיו, אני רוצה להתמקד בתקציב תנועות הנוער שמקוצץ – שתדעו למי אתם מקצצים, ממי בחרתם לקחת את הכסף לצרכים שכולנו יודעים שהם לא דרושים. 20% קיצוץ בתקציב תנועות הנוער – ירידה מ-110 מיליון ל-88 מיליון. בנוסף, קיצוץ שנות השירות ב-10 מיליון – סך הכול יותר מ-30 מיליון שקלים, וזה לתנועות הנוער, שסובלות זה שנים מתת-תקצוב מתמשך ביחס לחינוך הפורמלי. המשמעות של הקיצוץ הזה היא הרסנית. למה היא תגרום? קיצוץ של עשרות שבטים, קומונות, בעיקר בפריפריה, בעוטף ישראל, כי שם צריך להשקיע יותר; סגירת קומונות של שנת שירות; ביטול גרעינים שיועדו לשיקום הדרום והצפון; פגיעה בתוכניות חינוכיות; ביטול תוכניות חוסן; פגיעה בתוכניות הכנה לצה"ל – שוב, דווקא בקרב אוכלוסיות מוחלשות. הרי אנחנו צריכים את תנועות הנוער בכל מקום, אבל בעיקר, בעיקר, אדוני היושב-ראש, בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. קיצוץ כזה לא יאפשר המשך חינוך במקומות האלה. תנועות הנוער מהוות חוד החנית בעשייה החברתית בישראל. הנתונים הם לא מספיק טובים גם כך: רק אחד מכל שלושה צעירים בישראל, בני נוער, נמצא בתנועת נוער. אמור לי אם אתה בתנועה ואומר לך הרבה מאוד על העתיד שלך – גם השירות הצבאי וגם עתידך החברתי והכלכלי. בטח ובטח בזמן מלחמה, כשיש חוסר בכוח אדם, בני הנוער ממלאים את החוסר הזה – גם בחינוך, גם במלונות מפונים, גם בחקלאות, אפילו בחינוך המיוחד. הצורך הזה גדל יותר. אנחנו צריכים להגדיל את תקציב תנועות הנוער, להגדיל את תקציב שנות השירות לעשות את מה שהם עושים במקום המדינה. הבוגרים האלה הרי כולם מסיימים את השירות שלהם ומתגייסים לצה"ל. הם מובילים באחוזי גיוס, הם מתגייסים ליחידות מובחרות, הם ממשיכים לפיקוד. אנחנו קוראים עליהם. אני קורא לך, סגן יושב-ראש הכנסת משה סולומון, כחבר סיעתו של שר האוצר, למנוע את הקיצוץ הזה במסגרת התקציב הגרוע הזה. זה כסף קטן, אבל בשביל תנועות הנוער זה כסף הכרחי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תתארו לכם, תתארו לכם את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עומד כאן מעל הפודיום הזה, ורגע לפני שהוא מציג את תקציב המדינה 2024 הוא פונה לאזרחי ישראל בקולו המרוגש ואומר: אזרחי ישראל, התקציב שמונח כאן היום לפניכם בכנסת הוא עוד צעד במלחמה שלנו נגד חמאס. המלחמה היא לא רק בשדה הקרב אלא גם בחזית האזרחית. המטרה של מפלצות חמאס הייתה לרצוח את העם שלנו, לגרום לנו להטיל ספק בבני אדם ובאנושיות. הם ניסו ועדיין רוצים להרוג את התרבות שלנו. אנחנו לא ניתן להם. בתקציב שמונח כאן לפניכם בחרנו להגדיל את תקציב התרבות כדי להגן על אותה תרבות שניסו להרוג לנו ב-7 באוקטובר. בתקציב הזה אנחנו מדגישים את העוצמה שיש לספורט הישראלי, לתיאטרון הישראלי. בתקציב הזה הגדלנו באופן ניכר את התקצוב לבריאות הנפש כדי שכל ילד וכל ילדה וכל אדם שזקוק לטפל בנשמה הפצועה שלו, יקבל מענה ולא ימתין חודשים רבים לטיפול רגשי בקהילה. האסון הלאומי הגדול ביותר שפקד אותנו גרם לנו להבין שאנחנו חייבים לשנות סדרי עדיפויות ולקחת אחריות. לכן החלטנו להקשיב להמלצת אגף התקציבים במשרד האוצר ולסגור עשרה משרדי ממשלה מיותרים בעת הזו. החלטנו שבתקציב הזה לא יחולקו כספים קואליציוניים, כי אחרי 7 באוקטובר הבנו שרק ביחד ננצח. החלטנו שבתקציב הזה משרתי ומשרתות המילואים הם במקום הראשון, והם יקבלו בשורה כלכלית אמיתית שתאפשר להם לשקם את עצמם, את משפחתם ואת העסקים שהשאירו מאחור ונפגעו. תתארו לכם, במקום לקצץ עשרות אחוזים בתקציב תנועות הנוער בישראל, דבר שיוביל לסגירת עשרות שבטים בפריפריה ובעוטף, גרעינים שאמורים לשקם את הדרום והצפון, פגיעה בתוכניות חינוך, ביטול תוכניות חוסן של בני ובנות הנוער, ועוד – תתארו לכם שיוסיפו להן כסף ויכירו בחשיבותן של תנועות הנוער, רק תתארו לכם. אבל את הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, לא יגיד לכם השר סמוטריץ', כי בשביל לומר את הדברים הללו צריך מנהיגות, נחישות ואומץ – כל הדברים שחסרים לממשלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. לפני הדובר הבא אנחנו מקדמים בברכה בכנסת את הוריו של החייל בוריס דונבצקי, שנפל בקרב ברצועת עזה. בוריס שירת בחטיבה 401 ונפל במלחמה. יהי זכרו ברוך. תודה לכם. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הינה מתחילים להצביע על התקציב, התקציב הגרוע; התקציב שמקשה עוד יותר על הסקטורים החלשים; התקציב שמציעים לקצץ בו 15% מהתוכניות הייעודיות שיועדו לחברה הערבית על סך 32 מיליארד שקל – בערך 5 מיליארד שקל יקוצצו מהתוכניות האלה; התקציב שאינו רואה את האזרח הממוצע. האזרח הממוצע איננו קיים בכלל – שר האוצר לא רואה אותו, ראש הממשלה לא רואה אותו. האזרח הממוצע צריך להתמודד עם הקשיים האין-סופיים של החיים, במיוחד בתקופה הקשה הזאת, אבל גם להערים עליו עוד נטל ועוד קשיים. כולם מסכימים שעד כניסת רע"מ לקואליציה הקודמת, הממשלות לדורותיהן לא ניגשו ברצינות לטפל בסוגיות הקרדינליות של החברה הערבית. אבל בקואליציה הקודמת, שהיינו חלק בה, פעלנו על מנת למצוא פתרונות לנושאים כבדי משקל, שמחייבים בין היתר הקצאת תקציבים בסכומים לא מבוטלים. בין היתר הוקצה סכום של 2.5 מיליארד שקל לתוכנית למלחמה בפשיעה – תוכנית, דרך אגב, שגם בה פוגעים וגם ממנה מקצצים 15%, למרות שהפשיעה עדיין משתוללת ולמרות שאנשים עדיין נרצחים. רק היום בבוקר היה מקרה רצח בכפר קאסם. לפני יומיים נרצח מהנדס הרשות המקומית בג'דיידה-מכר. נראה שהפשיעה חוגגת, אבל קיצוץ בתקציבים המיועדים לה, שר האוצר עושה ללא שהוא סופר עד עשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה – סליחה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, המלחמה הזאת חידדה את הפערים בשוויון בנטל: אלה שנלחמים, נופלים ונפצעים ואלה שלא; אלה שמחזיקים את המשק, עובדים ומניעים את הכלכלה ואלה שלא; ציבור שלפני ארבעה חודשים שגרת החיים שלהם השתנתה מהקצה אל הקצה ואלה שלא. התקציב שמוגש היום הוא תקציב של 6 באוקטובר – תקציב שממשיך להתעלם ממה שקרה; תקציב שלא מתחשב בכך שיש לנו חזיתות רבות להילחם בהן במקביל; תקציב שלא משתקפת ממנו ההבנה שכוח האדם שלנו מוגבל, ולכן לא יעלה על הדעת שאותם אנשים ישרתו עכשיו כל שנה 150 ימים במילואים בזמן שהמשפחה והעסק שלהם קורסים. זה תקציב שמתעלם מכך שכמו אחרי מלחמות גדולות בעבר, הוצאות הביטחון יגדלו מאוד עכשיו, ואם אנחנו רוצים לספק ביטחון וגם לספק שירותים חברתיים לאזרחי המדינה, אנחנו לא נוכל להמשיך ככה כאילו כלום לא קרה, להמשיך לשחק בכללי המשחק הישנים. מאז 7 באוקטובר ברור ביתר שאת שהתקציב צריך לבטא סדרי עדיפויות לאומיים אחרים, חדשים. התקציב לשנת 2024 והלאה צריך לייצר שוויון בנטל. הוא צריך לדאוג לכך שהמעמסה תתחלק על גבי יותר כתפיים. אבל לצערי, התקציב הזה אינו מבטא את טובת המדינה אלא את טובת הממשלה בלבד. זה תקציב שמנציח השתמטות מהצבא, תקציב שמעודד אי-השתתפות בשוק התעסוקה, תקציב שאפילו לא טורח להבטיח כלים מינימליים בסיסיים כמו לימודי ליבה. תקציב המדינה הזה היה צריך לבטא את סדרי העדיפויות החדשים ההכרחיים, שכל כך חיוניים עכשיו, אבל במקום זה הוא מבטא דילים פוליטיים, צרכים מגזריים צרים, ובעיקר – השתמטות משירות ומתעסוקה. הייתי רוצה לומר שכולנו נשלם את המחיר, אבל זה פשוט לא נכון, כי חלקנו משלמים היום ונמשיך לשלם גם מחר הרבה הרבה יותר מאחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה ושר האוצר הבטיחו שוב ושוב שינוי בסדרי העדיפויות בתקציב. שר האוצר אפילו אמר שהוא בעד סגירת המשרדים המיותרים. ואז אנו פותחים את חוברת התקציב – אני באמת ממליץ לכל חברי הקואליציה לפתוח את חוברת התקציב לפני ההצבעה – ובחוברת התקציב אנו רואים את הסעיפים הבאים: משרד ההתיישבות של אורית סטרוק – 331 מיליון שקל נוסף ל-653 מיליון שקלים שאושרו רק לפני חודשיים; המשרד לשוויון חברתי של מאי גולן, שהפך לפיקטיבי – 92 מיליון שקל; משרד המורשת של עמיחי אליהו – 71 מיליון שקלים; משרד התפוצות של עמיחי שקלי – 34 מיליון שקלים; משרד המסורת של מאיר פרוש, מומחה גדול לגיוס לצה"ל, מסתבר – 26 מיליון שקלים; המשרד לשיתוף פעולה אזורי של דודי אמסלם – 18.5 מיליון שקלים. בסך הכול בתקציב הזה, רק בדרך של עלויות ישירות, קרוב למיליארד שקלים ילכו לכיבודים עבור השרים המיותרים. האם זה הרבה כסף? התשובה היא כן. כי הממשלה מקצצת 280 מיליון שקלים בהשכלה הגבוהה, כחצי מיליארד שקלים בתקציב הבריאות, כולל בסל התרופות, ולפחות 100 מיליון שקלים בתקציב משרד החינוך, בדגש על פגיעה בתקציב החינוך הממלכתי; 40 מיליון שקלים בתקציב תנועות הנוער וקבוצות מחנכים וש"שינים – קיצוץ שמעמיד בסכנה את המשך הפעילות של תנועות הנוער. יש המון סעיפים והרבה מאוד מספרים בתקציב הזה, אבל אני אומר לכם בכאב את מה שאין בו: אין בו כל קשר בין חובות לזכויות, כי הוא פוגע באופן ממוקד באלה שנושאים בנטל בעת המלחמה, במעמד הביניים, במשרתי המילואים, בבעלי העסקים הקטנים. אין בתקציב הזה בושה. זה תקציב חצוף, תקציב מגזרי. זה תקציב רע, ואני אומר לחברי הקואליציה, אסור שהתקציב הזה יעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נסים ואטורי, בבקשה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שומע את נתניהו מדי פעם מדבר על הניצחון, ולא רק הניצחון, הניצחון המוחלט. לפני כמה ימים היה אפילו כנס ניצחון, ככה קראו לזה. על איזה ניצחון מדבר נתניהו, ניצחון של ההתלהמות? ניצחון של חוסר הרגישות? ניצחון של חוסר הבנת המציאות? ניצחון היצר על השכל? איזה ניצחון? התקציב הזה שהוגש גם הוא חלק מהניצחון, הניצחון של המגזריות על הממלכתיות? ניצחון הרוב הקואליציוני על המדינה וצרכיה? מיום הנחת התקציב, לפני יומיים בלבד, אני וחבריי מנסים להבין אילו תוספות תקציביות ניתנו ליישובי הצפון המטווחים שתושביהם מפונים ומפוזרים ברחבי הארץ, רחוקים ממוסדות החינוך, מהמשפחות, מהעסקים, מכל דבר מוכר. לצערי, לא מצאנו שורות תקציביות שניתן להתייחס אליהן בתקציב. המצב הנתון הוא שהממשלה מעוורת את הציבור. במילים יפות, 9 מיליארד למילואימניקים, 3.5 מיליארד לצפון, הקמת מינהלת תקומה לצפון, אולי – איפה? מהיכן הכסף? המחדל נמשך, והוא נמשך מ-7 באוקטובר על חשבוננו. לפני שבועיים ביקרתי בכפר גלעדי ובקריית שמונה, שהפכה לעיר רפאים נטושה, ובמועצה האזורית גליל עליון. אירחו אותנו חברי פורום 1701, אזרחים שאכפת להם שהתארגנו כי ראו שהמדינה לא מתארגנת ולא מאורגנת. הם הובילו אותנו במקומות שונים, בין הריסות של בתים ותשתיות: 151 בתים הרוסים במטולה, 113 במנרה, מעל 300 אירועי ירי טילים לבתים אזרחיים בצפון, קיבוצים שנהרסו, מושבים. חלק מהתושבים יוכלו לחזור רק עוד זמן רב מאוד. תושבי קיבוץ מנרה, ממה שאני מבין, בונים בימים אלה קיבוץ חלופי בתוך קיבוץ גדות, כי השיבה תהיה ארוכה. מעולם בהיסטוריה של מדינת ישראל לא נעקרו תושבים רבים כל כך מבתיהם – 68,000 עקורים מהצפון בלבד, כבר למעלה מ-120 יום, שלא לדבר על מפוני הדרום, ועדיין לא אושר תקציב ייעודי לנושא, לא הוצגה תוכנית, אין גוף ממשלתי שמתכנן את האירוע חסר התקדים הזה. מה קרה? חסרים שרים בממשלה? לא נמצאו מתנדבים בעם, איזה שר אחד שיגיד: יש לי קצת זמן, אולי אני פנוי? חוץ מללהג ולנאץ במליאה, יש מישהו שיכול לעשות מעשה? יש מישהו בבית הזה, בשולחן הזה שנקרא ממשלת ישראל? עסקים קטנים קרסו; 75 סטרטאפים עזבו את הצפון ולא יחזרו. התקציב הוא הזדמנות להראות לאזרחים אכפתיות וחמלה, במיוחד בתקופה הקשה שעוברת עליהם ועל כולנו. נראה שפשוט לא אכפת לכם. אתם לא כשירים, לא ראויים לעם שאותו אתם מתיימרים להנהיג. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שהתקציב שמובא היום להצבעה זה תקציב גרוע, כי הוא תקציב גרוע שבא לשרת מטרה אחת: את ביבי נתניהו, בשני מובנים. המובן הראשון – התקציב הזה זה מימון והוצאות על המלחמה, ובזה נתניהו רוצה להמשיך ולא להפסיק ולממן את המלחמה הזו. אי-אפשר לנתק את הקשר בין המשך המלחמה, התקציב וההישרדות הפוליטית של ביבי נתניהו בתקציב הזה. ההסכמים הקואליציוניים שקיימים בתקציב הזה באו במטרה אחת: רק לשמור על ההישרדות הפוליטית של נתניהו. אין בתקציב הזה שום בשורה טובה לאף אחד. לכלל האזרחים זה תקציב בשירות המלחמה או בשירות ההישרדות הפוליטית של נתניהו. לכן אנחנו נצביע נגד התקציב, במיוחד כשהוא בא לפגוע באוכלוסייה הערבית, הוא בא לפגוע בכל המוחלשים, הוא בא גם כדי לפגוע בתוכניות שקיימות, כשרוצים לקצץ בתוכן לאוכלוסייה הערבית. אנחנו נצביע נגד התקציב כי התקציב היחיד שבו אף אחד לא פגע ולא קיצץ זה תקציב האכיפה בנגב. ראינו בשבוע האחרון את הוועדה לביטחון פנים מסיירת בנגב על נושא האכיפה. ראינו בימים האחרונים שדווקא כל היחידות שממונות על האכיפה בנגב מכריזות מלחמה על החברה הערבית-בדואית בנגב. מתחילים לחלק מאות צווי הריסה. כדי להרוס יש להם תקציב, אבל כדי לתכנן, כדי לעשות תוכניות להכרה ביישובים, בכדי להקים מרכזי שירות, אין התייחסות בתקציב הזה. ולכן התקציב הזה הוא תקציב גרוע, ואנחנו נצביע נגדו. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – כנסת ריקה, למעט חבריי מהאופוזיציה – היום 7 בפברואר, ואנחנו מציינים ארבעה חודשים לשבת השחורה, 124 ימים. אנחנו מתכנסים כאן כדי להצביע על תקציב שנת 2024, תקציב שהיה אמור להיות מותאם למציאות החדשה שאליה נקלענו ב-7 באוקטובר, תקציב שאמור לתת מענה למדינה במלחמה, מדינה שבה רבים ורבות כל כך מגויסים למילואים, מדינה שבה 150,000 אזרחים ואזרחיות עקורים מבתיהם, מדינה שבה צורכי הצבא, מערכת הביטחון, ההגנה על האזרחים והמיגון אקוטיים מתמיד. מדינה בזמן חירום אמיתי. אבל התקציב הזה הוא תקציב רע, תקציב שרב הנסתר בו על הגלוי, ללא פירוט התקנות התקציביות – השמטה שנועדה להסתיר מהציבור את הפירוט המלא של כספים קואליציוניים ששר האוצר מבקש להסתיר בנבכי תקציב המדינה. זה תקציב שבמקום שיסגור משרדים מיותרים, מייעד להם 800 מיליון שקלים ומקצץ בתקציב ומשרדים שעוסקים באמת במה שחשוב לצרכים הבסיסיים ביותר של האזרחים. זה תקציב מנותק מהמציאות הקשה, תקציב של אינטרסים צרים ושל סחטנות, תקציב של סדרי עדיפויות עקומים ומעוותים, תקציב שמייצר גירעון שאותו הנינים שלנו יצטרכו לשלם. זה תקציב שבמקום לעודד גיוס, מתקצב ארגונים שמעודדים השתמטות, השתמטות בזמן מלחמה; תקציב שבמקום לאחד – מפלג; תקציב שפוגע בכלכלה, שפוגע בבריאות הגוף והנפש במדינה בפוסט-טראומה; תקציב שאטום להנצחה וגורם גם לסגירת גבעת התחמושת; תקציב שפוגע בחינוך הממלכתי ובתנועות הנוער, שפוגע בשורדי השואה; תקציב שמדיר שינה מעיניי ושצריך להדיר שינה מכל אחד ואחת מכם. חברי הקואליציה שלא נוכחים במשכן, אני מסרבת להאמין שאתם לא מבינים את ההשלכות ההרסניות של התקציב הזה. אתם יודעים שמדובר בתקציב רע לאזרחי המדינה, תקציב שכל תכליתו הישרדות פוליטית של אדם אחד וניצול ציני של גורמים קיצוניים בעמדות כוח לקידום אינטרסים צרים. בימים שבהם יוקר המחיה גואה ואזרחי המדינה לא גומרים את החודש, התקציב הרע הזה הוא עוד גזרה לציבור שכבר נמצא על סף קריסה. אני שואלת, כך אתם ממלאים את חובכם לאזרחי ישראל? כך אתם רואים את תפקידכם כנבחרי ציבור? כבר הספקתם לשכוח את היום שבו הושבעתם כאן, במקום הזה, והתחייבתם לפעול למען הציבור? התעוררו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, ערב טוב. בפתח הדברים אחזור על ציון העובדה שאנחנו היום נמצאים בחלוף ארבעה חודשים מפרוץ המלחמה, מאירועי שמחת תורה. גם בערב הזה, לנגד העיניים שלנו תמונות החטופים והחטופות. דיון תקציב הוא תמיד דיון בסדרי העדיפויות הלאומיים, ובפתח הדברים צריך לומר: סדר העדיפויות הלאומי צריך להעמיד את השבת החטופים והחטופות לביתם במהרה, בראש סדר העדיפויות. עכשיו לענייני התקציב. אדוני היושב-ראש, לא נעלמה מעיניי העובדה ששר האוצר ויושב-ראש ועדת הכספים לא טורחים לשבת, ולו מפאת כבודו של הבית, בדיון הזה ולהאזין לטענות חברי האופוזיציה. לגבי שר האוצר, אין לי ספק מדוע הוא לא כאן. הוא לא כאן מכיוון שאחת משתיים: או שהוא לא בקיא בפרטי הצעת התקציב שהוא הניח על שולחן הכנסת, או שהוא מעדיף לעמוד כאן ולספר כזבים לנו ולציבור הישראלי, ולא להתמודד עם הדרך הפשוטה שבה אנחנו מפריכים את הדברים באמת המוזרים שלו, על כך למשל שאין קיצוץ בתקציבי מערכת החינוך. אבל אני רוצה, אדוני, להפנות כמה שאלות לסיעות הקואליציה. אני מבקש לשאול את סיעת הליכוד: איך רק לפני שעה זעקתם כאן על מעמדם של יוצאי אתיופיה במדינת ישראל, גם שר המשפטים וגם חברי הכנסת המציעים, אבל אין לכם בעיה עם תקציב שמקצץ 15% בתוכנית החומש למען יוצאי אתיופיה? תאמר לי, שר הפנים, ניהלתם קמפיין שלם על כרטיסי המזון. הצגתם את זה כדגל הכי חשוב של ש"ס. איך אתם חיים עם תקציב שמגדיל את המלגות לאברכים, שנמצאים כולם בגיל שבו אדם אמור כבר לפרנס את ילדיו, ואין לכם בעיה עם קיצוץ של חצי מהתקציב לכרטיסי המזון למשפחות העניות? אמור לי אתה, אדוני היושב-ראש, איש יהדות התורה, איך אתם חיים עם העובדה שאין בתקציב הזה שקל אחד בעבור 1.2 מיליון אזרחים ותיקים? "והדרת פני זקן". רק קיצוצים בכל התקציבים לגיל השלישי. ואמרו לי אתם, אנשי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עוד שני משפטים, אדוני, ברשותך. אמרו לי אתם, אנשי הציונות הדתית, שר האוצר עמד כאן וצעק על אחדות ולכידות, איך אפשר להבין את זה שהתקציב להנחות ולקיצוץ בתשלומי ההורים במערכת החינוך מופנים רק לחינוך הממלכתי-דתי? ושאלת השאלות, אדוני היושב-ראש, לחבריי, אנשי המחנה הממלכתי, איך אתם נותנים לקואליציה הרעה הזו לעבוד עליכם בפעם השנייה תוך שלושה חודשים ולתת ידיכם לתקציב השערורייתי הזה בפעם השנייה, אחרי ששתקתם והחרשתם בתקציב 2023? חבריי, תתעוררו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הכנתי פה נאום, אבל אני רואה את הנוער הזה שיושב מולי, הנוער המדהים הזה שהגיע לפה, ואני מדבר אליכם עכשיו, אל כל אותם נערות ונערים שהגיעו לפה, לכנסת ישראל – לספר לכם מה קורה בתקציב המדינה שעכשיו עובר בכנסת ישראל. אתם, שאתם חלק מתנועות הנוער, וש"שינים ומתנדבים, ותלכו לצבא, ותהיו מילואימניקים, והסבא והסבתא שלכם צריכים את העזרה גם של מערכת הבריאות. אז אני אספר לכם שבתקציב הקרוב של השר סמוטריץ', השר שדואג לסקטורים מסוימים – הוא פשוט חתך בכמעט 30% את תנועות הנוער, את הנושא של הש"שינים, את העזרה למילואימניקים, את משרד הבריאות, בחצי מיליארד שקל. כשהסבא והסבתא שלכם יצטרכו ללכת לבית חולים לא יהיו את המיטות שהם יצטרכו. כל הדבר הזה בתקציב הקרוב. וזה עובר כך בשקט, כאילו אנחנו טמבלים. אז אנחנו לא טמבלים. אנחנו מסתכלים ורואים. אבל מה אנחנו מבינים? שאתם מסתירים. אתם לא מעבירים לנו את הפרטים. קיבלנו תקציב שהוא בעצם לא ספר התקציב. אין שם את התקנות, לא רואים שם את כל הסכומים, לא רואים שם את הסעיפים. רואים מספר, אבל לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. אז ביררנו והסתכלנו ואני אגיד לכם מה אנחנו יודעים. אנחנו יודעים שדווקא בסעיפים הקטנים, של ניצולי השואה, של העזרה למוחלשים, של התוספות בנושא האוכל למוחלשים – בכל הנושאים האלו אתם חותכים ומקצצים כאילו לכולם יש. אז לא לכולם יש. אדון אושר שקלים, שהשם שלך מתאים מאוד לתקציב, איפה אתה? אתה כל הזמן מדבר על כסף. איפה אתה כשמקצצים – ויודע טוב מאוד עמית הלוי – מורידים לגמרי את התאחדות בתי הספר; אלה שעוזרים למוחלשים, אלה שעוזרים למקומות בפריפריה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שום דבר. שום דבר. לא אכפת לכם. אתם לא יודעים מה קורה סביבכם. אז בוא אני אגיד לך, אדוני אושר שקלים – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם העברתם 53 מיליארד שקל, אל תטיפו לנו – – – << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני אושר שקלים, בתקציב הזה מורידים 15% בנושא של טיפול, בנושא של האלימות בחברה הערבית. מה, אתם לא יודעים שנרצחו 244 אנשים? 244 אנשים נרצחו, ילדים, אימהות, חפים מפשע, ואתם, ברוב חוצפתכם, מורידים 15%. למה? כי לא מעניין אתכם. לא מעניין אתכם שום דבר. מעניין אתכם דבר אחד – להישאר על הכיסא שאתם יושבים בו. לא מעניין אתכם מה קורה במדינה הזאת. משפט אחרון, אדוני. הנושא הזה שאומרים "ביחד" – אני מאוד מתחבר אליו. אני מאוד מתחבר ל"ביחד". אני רוצה שנהיה ביחד, אבל אני אגיד לך מה עוד אני רוצה, מר אושר שקלים – אני רוצה שנהיה ביחד גם בתקציב, שלא תהיה תוספת של מיליארד ומשהו שקל למגזר מסוים, שלא יהיה קיצוץ של 5% בכל המשרדים, ובאיזה משרד אין קיצוץ? משרד – איך זה נקרא? אפילו אני לא יודע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> המשימות הלאומיות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מורשת, מסורת – תבחר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סימון, זה על חשבון אחרים. סליחה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. בקיצור, הבנתם מה שאמרתי. אושר, תטפל בנושא של השקלים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים. כל כך הרבה אנשים קראו לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אושר, אני רק רוצה לדעת אם הנאום שלך מתואם עם בנק ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אגב, אושר זה עם אל"ף או עי"ן? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אל תשכח שאני ממשפחה של עולים מאיראן, שהיו במעברה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה תלוי, לפני התקציב או אחרי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. סליחה, רבותיי, המליאה רוצה לשמוע. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בשלב קריטי לקראת הכרעת המערכה מול הנאצים של החמאס. כל יום שעובר חיילינו צוברים עוד ועוד הישגים, מחסלים מחבלים, משתלטים על שטחים, משמידים תשתיות, אוספים המון מודיעין וסוגרים על הנהגת החמאס. יש לשבח את חיילינו וכוחותינו המופלאים, שעושים עבודת קודש תוך הקרבה וסיכון ופועלים באומץ לב הוא בגבורה. השבוע אף נכתב במאמר המערכת של וול סטריט ג'ורנל כי ישראל מנצחת במלחמה בעזה. משום מה, השיח הזה, לצערי, עדיין אינו מחלחל לציבור, המסר הזה. אז נכון שישנו חלק לשיח באולפנים השונים, הנותנים במה לכל מיני לשעברים למיניהם אשר שנאתם לנתניהו גוברת על אהבתם לעם או לחיילים שהם פיקדו עליהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם נתנו את מיטב שנותיהם – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, שנייה. אני לא אעצור את הזמן. אני אומר לך, אני לא אעצור את הזמן. אני רוצה שקט באולם. זה הכול. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיין שנאתם לנתניהו גוברת על אהבתם לעם ולחיילים שפיקדו עליהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני שומר – – – חבר הכנסת קריב, תן לו לגמור. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אבל, קריב, רוצה להציע איזשהו כיוון נוסף. לצערי, קבינט המלחמה משדר חוסר תיאום ואחדות, וזהו מוטיב קריטי, אשר גורם לציבור להיות מבולבל לגבי התקדמות המערכה והדרך לניצחון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הקבינט המורחב או המצומצם? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על המצומצם. מיום שהוקמה ממשלת חירום לא חדל בני גנץ לחתור תחת ראש הממשלה, אם זה במסיבות עיתונאים, שבהן תקף – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא ייאמן. זה לא ייאמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תנו לו לדבר. הוא לא יכול לדבר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על עובדות. – – שבהן תקף אותו ישירות מול האומה בהתנגדות לתקציב, בחוסר התייצבות לישיבות ממשלה. בריאיון לאילנה דיין אף קרא שותפו של בני גנץ, גדי איזנקוט – שאני אוהב אותו מאוד אישית ומעריך אותו – הוא קרא לעצור את המלחמה ואף הביע חוסר אמון בהנהגה שהוא חבר בה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? זה השקרים שלכם – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זה עובדות. אני מדבר על עובדות, מר קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה עובדות? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בני גנץ פועל – הוא טוען כל הזמן שהוא אינו עושה בפוליטיקה. אז אני רוצה להביא כאן כמה דוגמאות למי שחותר, מי שכביכול אינו עוסק בפוליטיקה. דוגמה ראשונה: התפרסם השבוע שבני גנץ פנה לכמה ח"כים מהליכוד כדי לבחון – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה נעלב שלא קיבלת פנייה? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אליי הוא לא פנה. – – כדי לבחון הבעת מהלך של אי-אמון קונסטרוקטיבי, והוא לא הכחיש את זה, דרך אגב – בכנסת הנוכחית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא פנה אליך, אושר, כי אתה נורווגי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בני גנץ לא עוסק בפוליטיקה, נכון? בני גנץ מאשים את ראש הממשלה שהוא פוגע במאמץ להחזרת החטופים ופוגע ביחסים עם ידידתנו ארצות הברית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל בני גנץ לא עוסק בפוליטיקה. במקום להתייצב לצד ראש הממשלה ושר הביטחון – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. אז בני גנץ קובע מסיבת עיתונאים שבה אין לו שום מסר להעביר – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זולת לתקוף את ראש הממשלה. אבל בני גנץ לא עוסק בפוליטיקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי בבקשה עוד חצי דקה, ברשותך. הפריעו לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה ממש לא שייך. יש 60 דוברים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי דקה ברשותך. אז אני שואל את מר בני גנץ: איפה האחריות שלך – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, יש לנו 60 דוברים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כמי שניתנה לו הבמה לקבל חלק חשוב מקבלת ההחלטות של המלחמה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אני מתנצל, אבל זמנך תם כבר מזמן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, עשר שניות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שלוש מילים אחרונות. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא מכאן לראש הממשלה לחשוב על הרחבה ו/או שינוי של קבינט המלחמה, שישדר אחדות אמיתית – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיש כיום בעם, ונוכל יחד להציג חזית אחידה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה אדוני, סיימת. תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומאוחדת, שתיתן לחיילים המופלאים שלנו את הרוח הנכונה כדי לנצח. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שקלים. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תן קרדיט. מי כתב? יונתן אוריך או טופז לוק? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מזלזל באינטליגנציה של חבר הכנסת? למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כתוב בספרים שאדם צריך להביא גאולה לעולם על ידי זה שהוא יגיד דברים על ידי אומרם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה על כל דבר יש לך מה להעיר? תפרגן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, אני מפרגן לך. אני רק חושב שאין חבר כנסת בליכוד שהיה כותב דבר כזה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לקבל שקט באולם בבקשה? סליחה, סליחה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחר ההתנצלות וההודאה בטעות, אני מניח שצה"ל יתחקר ומי ומהם הגורמים שהובילו לקיום התרגיל המרושע של התמודדות עם חטיפת ערבים על ידי תושבי רמת גלעד, מקום מגוריו של ידידיה אליהו, השם ייקום דמו, שנפל בעזה. לדעתי, נכון שהחקירה תהיה חיצונית לצבא כי אני רוצה להציע תרחיש שאולי הוביל לתרגיל הזה. על פי התרחיש שאני מעלה פה, היה זה תרגיל משותף לפיקוד מרכז של הצבא האמריקאי ולפיקוד מרכז של צה"ל. השת"פ היה על קידום קמפיין של הנדסת תודעה על אלימות המתנחלים. פיקוד המרכז האמריקאי היה אחראי לגרום לנשיא ביידן להטיל סנקציות ועיקולים על ארבעת המתיישבים, או, כפי שהם קוראים להם, "המתנחלים האלימים". פיקוד מרכז של צבא ההגנה לישראל היה אחראי לתרגל את האופציה ההזויה והמנותקת מהמציאות כאילו מתיישבי יהודה ושומרון מהווים איום על הערבים. התוקפן הפך לקורבן, ולמותקף נעשתה דמוניזציה כדי להציגו כתוקפן. הקמפיין הזה נועד להשחיר את מתיישבי יהודה ושומרון במטרה לקדם את הקמת המדינה הפלסטינית, שגורמים בממשל האמריקאי כל כך מייחלים להקמתה. זה נשמע תרחיש הזוי? אולי. אבל אחרי שמחת תורה שום דבר כבר לא הזוי. אני חושב שמן הראוי לחקור גם את האופציה הזאת. לסיכום, הלוואי שיתברר שאני טועה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הקיצוצים בתקציב מגיעים לסך של יותר מ-10 מיליארד שקלים. אבל מאיפה לוקחים? 3.4 מיליארד שקלים מפיתוח תחבורה ציבורית; 716 מיליון שקלים מכבישים בין-עירוניים; 658 מיליון שקלים מכבישים לתחבורה ציבורית; 400 מיליון שקלים מתשתיות ביישובי פריפריה או בחברה הערבית; 289 מיליון שקלים מבניית כיתות לימוד; 279 מיליון שקלים מכבישים עירוניים. הקיצוצים בתקציבים לחברה הערבית עומדים על כמעט 5 מיליארד שקלים. אני רוצה לשאול את האזרחים שצופים בנו עכשיו בטלוויזיה: האם יש מעשה קסם אחד שיכול להביא לנו כלכלה טובה, כלכלה טובה לכולנו? שיכול להביא ביטחון, גם אישי וגם קולקטיבי, אסטרטגי ועמוק, ויכול להביא לקירוב בין ערבים ויהודים, ליותר צדק חברתי, ליותר דמוקרטיה ויותר שוויוניות? האם יש מעשה קסם כזה, שיכול להביא את כל הדברים הטובים הללו? אני אומר כן, והוא להגיע לשלום אמת. כן, כן, יש דרך שתביא את כל הדברים הטובים הללו ביחד. גם ביטחון לכל אחד מכם, גם צדק חברתי, גם דמוקרטיה, גם שוויוניות; גם למנוע קיצוצים כאלה ולהביא לרווחה ולחיים טובים לכל האזרחים – וזה להגיע לשלום. האם זה דבר כל כך רחוק? לא חברים, זה לא כל כך רחוק. אנחנו כמעט הגענו לדבר הזה. בשנות התשעים היה רוב בקרב שני העמים שתמך. בשנת 2008 ראש הממשלה לשעבר אולמרט והנשיא הפלסטיני אבו מאזן כמעט תפסו את השלום, כמעט הגיעו, וחבל שלא נחתם – אז היינו חוסכים לעצמנו גם רצח, גם טבח, הרבה דמים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חבל למי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, עדיף שירצחו ויאנסו אותנו. אני בעד שירצחו אותי ויאנסו אותי ויתעללו בי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן, יש כיוון שיביא את כל הדברים הללו, והוא השלום. צריך שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחבריי כנסת נכבדים, אני רוצה לדבר בנתונים. לקחתי אותם מתוך התקציב, כך שאם מישהו רוצה לכעוס ולהתפרץ לדבריי, שילך לתקציב. זה מה שכתוב שם: חינוך – תלמיד במגזרים הדתיים מקבל כ-10,000 שקל יותר מתלמיד בחינוך הממלכתי. לא המצאתי – כתוב. למה? תחליטו אתם. תזכרו, אנחנו מדברים על ביחד, כולם נלחמים, אבל מה זה משנה? כשנתקצב בתי ספר, ניתן לאחד 10,000 שקלים יותר מהשני. ישאלו למה? מי ששואל למה – נגיד לו: יא גזען, אתה נגד חרדים. זה הפתרון הטוב ביותר. שימו לב, מוסדות תורניים מקבלים מעל ל-1.7 מיליארד שקלים. מעיין החינוך התורני לבד מקבל תוספת של 984 מיליון, כמעט מיליארד. אנחנו לא נוכל לדבר על זה. למה? כי יגידו לנו: אתם נגד החרדים. זה כתוב. תעשו חשבון נפש. החינוך העצמאי – מעל 1.799 מיליארד שקלים; מוסדות הפטור – מעל ל-290 מיליון שקלים, והרשימה עוד נמשכת, ואתם תעלו לכאן ותגידו לנו: יא שונאי חרדים שכמותכם, יא גזענים שכמותכם. למה זה קורה, תגידו לי? למה אתם לא קוראים את התקציב? למה אתם לא יוצאים בגרון ניחר כנגד זה? עכשיו, שימו לב לקיצוצים: 22 מיליון שקלים בתנועות הנוער. עמית, האיש החכם, שאני אוהב לשמוע אותו, למה לקצץ – לקצץ לצופים, לקצץ לבני עקיבא, שעכשיו נמצאים במרכזי המפונים? לקצץ להם 22 מיליון שקלים לאנשים הטובים האלה – למה? רווחה – קיצוץ מעל ל-162 מיליון שקלים. הייתי שר במשרד הרווחה. מעולם לא נתתי לגעת במשרד הזה, רק תוספות קיבלתי. מרגי עושה עבודה טובה, אנשיו עושים עבודה טובה. הם משלכם. למה לפגוע בו? למה שר שנמצא מהיום הראשון עם העובדים הסוציאליים, צריכים לקצץ להם 162 מיליון? למה בבריאות? עולה כאן השר בוסי ומציג תוכנית טובה. למה צריך לקצץ לו 439 מיליון? משרדים מיותרים – אני רק עושה חשבון: 800 מיליון שקלים, אם היו מקצצים. 800 מיליון שקלים. אמרתי לסמוטריץ': העלית ב-6.6% – חרגת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד חצי שנייה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא לא לא לא. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגיד לי לא לא לא. מה אתה אומר לי לא לא? חצי שנייה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי שנייה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אומר לא. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חצי שנייה. חצי שנייה. תכבד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני כיבדתי. מי שלא מכבד – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשים לב: 6.6% יעד גרעון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היו סוגרים את המשרדים האלה, היינו יורדים ל-5.2%. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היושב-ראש, הייתי חמש שנים יושב-ראש – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ורצוי שתהיה קצת יותר נחמד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא רוצה להתווכח. אני לא רוצה להתווכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה? מה האדנות הזאת? קצת כבוד לחברים שלך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש 36 דוברים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה? אז מה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו מעכבים אנשים. אני רוצה לכבד. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני עכשיו מודד שלוש דקות כל פעם, ואם אתה תחרוג בדקה אחת, אז אני אפריע לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מאה אחוז. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אושר שקלים עשה פה נאום בכורה היום. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מדדנו, חמש דקות. אם תעשה איפה ואיפה, אז אתה לא תהיה שם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סעדה, הוא דיבר שבע דקות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> איזה מין דבר כזה? אחד מדבר חמש דקות; אותי, אתה בשנייה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמעתי שלוש ורבע דקות. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפשר להיות גמישים ולאפשר לחברים לדבר עוד כמה דקות. לא צריך להיות – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תופעת טבע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אמת, אמת. וזה גם לא מפריע לאף אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא חשוב, אז הוא דיבר עוד קצת, מה קרה? למה להרגיז ככה? וסתם, באמת, בלי סיבה. הוא לא התכוון. אתה יכול להסביר לו אחר כך – – – זה לא נראה, אבל אפשר להיות קצת יותר גמישים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הכול בסדר גמור, זה בסדר. 30 פעמים המילה "חרדים" והכול בסדר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר חרדים? זה מה שהפריע לך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם זכותו. אבל זכותו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שעצבן אותך? זה מה שעצבן אותך? זכותי הבלעדית. זכותי הבלעדית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. שלוש ורבע דקות. סליחה, אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת כץ. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה להגיד שהורדת אותי בגלל שאמרתי "חרדים"? אני רוצה לשמוע את זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא. חס ושלום. חס ושלום. אתה מוכן כל הזמן לדבר על הנושא. חבר הכנסת כץ, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני מקווה שפעם תעשה לחרדים קצת ממה שאני עשיתי לחרדים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני רוצה לשאול אתכם: אתם מכירים עוד מדינה בעולם שמאכילה את האויבים שלה? ב-7 באוקטובר מדינת ישראל איבדה 1,400 זקנים, נשים, גברים, ילדים, ילדות, תינוקות, במתקפת טרור אכזרית של החמאס, בסיוע ברור של אונר"א ואנשיו. מאות אחרים נפצעו, נאנסו, נחטפו, ו-136 מהאחים שלנו עדיין בשבי חמאס. לפחות 20 מורים מטעם אונר"א שיבחו את הטבח המזעזע. 1,200 מעובדי אונר"א, שהם מחצית מאנשי הארגון, נחשבים לאנשי חמאס או כאלה שקשורים לארגון הטרור, וחלקם אף הגדילו לעשות ולקחו חלק פעיל בטבח של 7 לאוקטובר. אונר"א מנצל באופן ציני את טוב הלב והדאגה של העולם, כי באמת אכפת לעולם, העולם רוצה לעזור לפלסטינים. שנים רבות מדינת ישראל מתריעה על העלמת העין מפעילות הטרור במתחמי אונר"א, או הטרור עצמו שנעשה על ידי עובדי הארגון. הגיע הזמן שהבית הזה יפעל אקטיבית נגד הארגון הזה. אם העולם עדיין לא מבין, אני מציע להם to read my lips: עובדי אונר"א או המעורבים בפעילות טרור, זה לא מפעל לפליטים. אונר"א מעורבת אקטיבית, פיזית, בפעילות טרור. היא לא מספקת סיוע – היא מספקת הסתה אנטישמית: רקטות ומחבלים עבור החמאס ועבור הג'יהאד האסלאמי. השייכות של הסוכנות לטרור ידועה כבר שנים. לכן, העולם המערבי כולו חייב להתאגד נגד הארגון, שמעודד טרור, מסית לטרור ואפילו פועל לטרור. הגיע הזמן לפעול מול אונר"א משפטית, כלכלית, תפיסתית. הגיע הזמן לדאוג לכך שאונר"א, מתכונתו הנוכחית לא יהיה ארגון פעיל ברצועה, בגדה ובכלל. אם נהיה נחושים מול אונר"א ונפעל לכך שתסווג כסוכנות תמיכה בטרור, נשלול את הזכויות שלהם. ואם העולם המערבי רוצה למנוע את פעילות הטרור הבאה והמלחמה הבאה, חייבים לפעול. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני. אני אומר לך, אנחנו מדברים פה הרבה על אונר"א. העולם מתחיל להתעורר. אבל אם לא כולנו נעמוד פה ונאמר ונצביע ונראה ראיות שאונר"א זה ארגון טרור לכל דבר – עם פירים, עם נשק, עם אמל"ח, עם תחמושת – זה לא ייגמר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לתת לך איזה קוריוז קטן. מדינת ישראל, נכון להיום, מאפשרת לאונר"א חסינות לעובדים שלה והנחות, פטור מלא בארנונה. הגשתי הצעת חוק – הינה, אני אומר לך, בשביל שתתמוך בה – הגשתי הצעת חוק שתבטל את הדבר הזה. שר החוץ צריך לתמוך בזה, ואני קורא לחבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה לתמוך בהצעה הזאת. אני אבקש חובה מפטור הנחה. היא חייבת להתקבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בהחלט. מסכים איתך, אבל השעון לא מסכים. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רוצה להשתמש במילים של שר האוצר כשאמר שנתניהו הוא שקרן בן שקרן. לא. אני לא הכרתי באופן אישי את אביו, ואני מכבד אותו, ובטח לא מכנה אותו בביטויים. אבל ביבי, אתה, ביבי, אתה משקר. אתה לא באמת רוצה לנצח, והאמירה שלך על ניצחון מוחלט, זה במילים אחרות – לעולם המלחמה תימשך. מי שרוצה לנצח דואג מיום א' למלחמה מי ינהל את עזה בכל מקום שצה"ל כובש. מי שרוצה לנצח בוחן ברצינות ובנכונות את ההצעה האמריקאית כזו שבאמת יכולה להביא לניצחון על חמאס. מי שרוצה לנצח מטפל היטב במילואימניקים ובמשפחתם, שהם השלד של המדינה הזאת, ולא נותן להם ליפול. מי שרוצה לנצח מבין היטב שזה לא אפשרי, בלי החזרת החטופים, שהם שם במנהרות גם ואולי בעיקר בגללך, בגלל המדיניות הכושלת שלך, בגלל סדר העדיפות הגרוע שלך. אז אתה, ביבי, לא באמת רוצה לא לנצח ולא להחזיר את החטופים. אתה משקר לעם. אתה משקר לחיילים ולמפקדים שזה מה אתה רוצה ומשתמש בסיסמאות ריקות מתוכן. אף אחד לא מאמין לך. איך אני יודע שאתה לא רוצה? מספיק לעיין בתקציב ששמת על שולחן הכנסת ולהבין שאותו סדר העדיפויות של 6 באוקטובר נכון מבחינתך ל-7 באוקטובר; סדר עדיפויות שקונה קואליציה בכסף, בשוחד, על חשבון המפונים, על חשבון העסקים הקורסים של המילואימניקים. מספיק לנו להקשיב לשופרות שלך בערוץ 14 ולהבין שאתה החלטת להקריב את החטופים בשביל אמירה אמורפית של ניצחון מוחלט. אתה מעדיף לתת כסף לעידוד השתמטות בצורת תקציב למניעת נשירה מהישיבות, במקום לטפל כמו שצריך בנשות המילואימניקים. אתה מעדיף לתקצב ישיבות שלא מלמדות ליבה ודנות את התלמידים לחיי עוני ולהיות לנטל על המדינה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – הבנת? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועל אותם עסקים, שאתה לא דואג להם – ובאותה נשימה אתה מקצץ לבתי החולים, שמטפלים באלפי פצועים שאתה אחראי באופן אישי למלחמה שבה הם נפצעו. ועוד דבר, ביבי. דיברתי עם חלק ממנכ"לי משרדך בעבר. שנים לא אישרו לך את שיפוץ הבריכה. אותה הבריכה שידעת, כשקנית את הבית, שיש שם נזילה. אבל למה לא לקנות בהנחה, שהמדינה תתקן. ככה פשוט. לאה מחדרה, יוני מתל אביב, אליעזר מעלי ואברהם מבני ברק יממנו למשפחת המלוכה את הבריכה. הגיע הזמן שתלך, וכל יום שאתה בתפקיד רק מסכן אותנו. לך הביתה. לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התקציב שמבקשת הממשלה להעביר היום – צריך לומר, בניגוד לחוק-יסוד: משק המדינה, וכחודש ימים באיחור – התקציב הזה מעיד על גודל הניתוק של הממשלה הנוכחית. מדינת ישראל נמצאת במלחמה מאז 7 באוקטובר, וכגודל הציפיות מהממשלה הנוכחית כך גודל האכזבה. ממשלה שלא מתעלה לגודל השעה ולא השכילה לקבוע סדר עדיפות תקציבי נכון למדינה שנמצאת במלחמה הקשה ביותר בתולדותיה. זה לא תקציב שנתי למדינה. זה תקציב לשימור קואליציה ולשימור 64 מנדטים. זה תקציב המתעדף בראש ובראשונה כספים קואליציוניים של כ-4.5 מיליארד. כיצד ייתכן שהממשלה לא החליטה כבר ב-8 באוקטובר לקצץ את המשרדים המיותרים? סגירת משרדי ממשלה מיותרים הייתה יכולה להחזיר לקופה הציבורית למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים רק בהוצאות המטה. לפני חמש שנים העלה צוות בין-משרדי תוכנית סדורה שקוראת להותיר 17 משרדי הממשלה חיוניים. ממשלה אחראית הייתה מתכנסת לדיון כבר ב-8 באוקטובר ומעבירה את ההחלטה הזאת. מדינת ישראל בימים אלו משופעת בצרכים ביטחוניים. זהו צו השעה. צורכי הצבא גדלו בעשרות מיליארדים, ויש צרכים שעדיין לא התבררו. למעלה מ-120,000 איש מפונים מביתם, וצורכי מינהלת תקומה לשיקום יישובי העוטף הם עצומים. מדינת ישראל עוד לא התחילה ללקק את הפצעים, וברור שצורכי מערכת הבריאות רק צפויים לגדול. פצועים, נכים, פצועי נפש, ניצולי מסיבת נובה, ניצולי הטבח בעוטף – אלו האוכלוסיות שצריכות להיות מתועדפות; במקום זאת, קיצצו 440 מיליון ש"ח בתקציב משרד הבריאות. היה ראוי שהממשלה והשרים יעשו חשבון נפש, ולא יקצו תקציבי עתק של כ-400 מיליון ש"ח למשרד למשימות לאומיות, תקציבים מיותרים למשרד המורשת, תקציבים מיותרים למשרד ירושלים, ותקציבים לעמותות שמעודדות השתמטות מצה"ל. סדר העדיפויות התקציבי הנכון למדינת ישראל בשעה הזו היה צריך לקבוע שצורכי הביטחון, צורכי הצבא, אנשי המילואים, יישובי העוטף והצפון יתועדפו, על פני כל התקציבים הקואליציוניים. גם בתקציב הממשלה הזו לא השכילה לקחת אחריות, כדרכה של הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במקום לקיים דוגמה אישית מטעם הממשלה, במקום לבטל את מרבית התקציב הקואליציוני, ובטח לא להכניס את החלקים הפחות-מכובדים שלו לבסיס התקציב, התקציב המוגש לנו כרגע הוא גם פוגעני וגם מפר הבטחות במספר נקודות, בסדרי גודל שאפשר היה למנוע לו הייתה דוגמה אישית ולו היה מתבטל התקציב הקואליציוני. נושא החקלאות עמד על עברי פי פחת לפני המלחמה, וכמאמר הקלישאה צעדנו צעד קדימה, ובמקום לסייע, במקום לחזק את הייצור המקומי של מזון, אנחנו מזהים קיצוצים מסיביים בתקציב משרד החקלאות – בתקני כוח אדם, במחקר ופיתוח במכון וולקני. הדבר הזה הוא כמובן שערורייתי. הפגיעה בחינוך בכלל – ואני רוצה להתמקד בחינוך החברתי, בתנועות הנוער, בשנות השירות, בתנועת הבוגרים – בסדרי גודל של 40 מיליון שקלים. מה זה 40 מיליון שקלים לעומת מאות המיליונים שזורמים למקומות מיותרים או לא מתועדפים כראוי? בינוי במכינות הקדם-צבאיות, אנשים שנותנים עוד שנה מחייהם כדי לטייב את עצמם לפני שהם משרתים את כולנו בסדיר ובמילואים; המילואים עצמם – כל שקל שהיה נחסך מפעילות ממשלתית לא רצויה או לא מתועדפת היה צריך ללכת לסיוע למילואימניקים, לבני ובנות זוגם, לשיפוי מעסיקים. אנחנו התחייבנו, גבוהה-גבוהה, למיגון. במשך שנים הממשלות הקודמות, כתוצאה מריבוי בחירות והיעדר תקציב, לא עמדו ביעדים של מיגון הצפון. והינה, עכשיו אנחנו נדרשים לכך ביתר שאת, לא רק בצפון ובדרום – בכל הארץ. אנחנו צריכים לתת תעדוף, לתת הלוואות עומדות, לתת אישורים או סבסוד למי שרוצה לבנות בעצמו. העיר אילת, שפתחה את ליבה ושעריה וכיסה המדולל, כרגע נמצאת על עברי פי פחת: העסקים, התיירנים מובטלים. הייתה הבטחה של שר האוצר לראש העיר. היא לא מקוימת, עדיין – אני לא רואה שזה נמצא בתקציב הזה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אסיים בהבטחה לגדי ירקוני. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תיזהר. אל תגיד את המילה "חרדים", כי הוא יבקש ממך לרדת. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני כן רוצה לומר שגדי ירקוני, חברי הטוב, שמשרת בקודש במועצה האזורית אשכול, קיבל הבטחה משר האוצר ומראש הממשלה שהקיבוצים צאלים ואורים וגבולות יקבלו את הפיצוי המגיע להם, וזה יאפשר למועצה האזורית אשכול להתאושש. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת שוסטר, אתה בממשלה. אני לא מבין. אני מסכים עם כל מה שאמרת. אבל אתה ממשלה. על מי אתה מלין? אתה בממשלה. לא, אתם שם בממשלה. תעשו משהו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מקובל שכשמביאים תקציב, שר האוצר יושב, שומע את כל חברי הכנסת שמדברים. מקובל עוד שצמרת משרד האוצר יושבת כאן למעלה, ואני זוכר שכשאנחנו הבאנו את התקציב, כל צמרת משרד האוצר ישבה למעלה, כי העבירו תקציב שהם יכולים להתגאות בו. אני חושב שעכשיו משרד האוצר ואנשי האוצר לא מתגאים בתקציב כזה. הם מתביישים להגיע לכאן ולראות אותנו מדברים על התקציב – תקציב שבו עשרה משרדים מיותרים, במצב של מלחמה, שכל שקל אנחנו צריכים להשקיע במאמץ המלחמתי, ואנחנו משקיעים אותו במשרדים המיותרים שיושבים כאן עכשיו בממשלת ישראל. יותר ממיליארד שקל הולכים לאותם משרדים מיותרים. דבר שני, אדוני היושב-ראש, אתה יודע למה הוא התעכב? התקציב היה צריך להגיע לכאן ב-20 בחודש, 20 בינואר, והגיע יותר משבועיים אחרי. למה? כי שר האוצר רצה להכניס את הכספים הקואליציוניים לתוך התקציב. 4.5 מיליארד שקל כסף קואליציוני. אני לא מבין, או שהממשלה מנותקת או שהממשלה לא יודעת שאנחנו נמצאים במלחמה וצריך להשקיע את כל הכסף שלנו במאמץ המלחמתי, או שיש להם עדיפות אחרת וסדר עדיפות אחר. לא יכול להיות מצב שבמשרד החינוך מקצצים מעל 800 מיליון שקל, ממשרד הבריאות מקצצים מעל 440 מיליון שקל, בסל הבריאות מקצצים מעל 100 מיליון שקל, אבל למשרדים המיותרים יש כסף ומוסיפים כסף. זו בושה לממשלה הזאת. לפני שבוע היה לי ריאיון באיזה עיתון, ושם אמרתי שהתוכנית של המגזר הדרוזי לא קיימת בתקציב, ושר האוצר הגיב ואמר: אני שמרתי בתוך התקציב את הכסף לעדה הדרוזית. ואני בודק בתקציב, עובר סעיף אחרי סעיף, רוצה למצוא את הכסף שהחביא שר האוצר לדרוזים בתוך התקציב, ואני לא מצליח. אולי ששר האוצר יגיע לכאן ויגיד לי איפה הוא החביא את הכסף של המגזר הדרוזי בתוך התקציב? כי אני בטוח שהוא לא החביא שום כסף שם ולא סופר אותם שם, בתקציב שלו, כי התקציב הזה הוא תקציב שבא לשמר את הקואליציה ולא מעבר לזה. הוא לא בא להביא אותנו קדימה, כי אין בו שום מנוע צמיחה, בתוך התקציב הזה, שאמור להביא אותנו אחרי המלחמה הזאת לצמיחה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אנחנו רוצים לשמוע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אזרחי ישראל, נפרדנו היום מדוד שקורי וחנן דרורי, שני גיבורים טהורים שנלחמו על הצדק הטהור של המדינה שלנו במלחמה הזאת מול אידיאולוגיה ברברית, מול מכונת רצח עם שקוראים לה חמאס, ואני מקווה שסיום המלחמה הזו יוכיח שאנחנו אכן היינו ראויים לקורבנות הללו. הניצחון יהיה ההנצחה היחידה הראויה לגיבורים האלה. עבור דוד וחנן, ועבור כולנו, אני רוצה לפתוח בציטוט הבא, אדוני היושב בראש: יסוד מהותי בתפיסת ההפעלה החדשה היה שינוי הגישה לחיוניות של תמרון קרקעי רחב כמרכיב בהכרעה הצבאית. התפיסה החדשה בציטוט הזה היא זו שהטמיע דן חלוץ, הרמטכ"ל דאז, והציטוט הזה הוא מתוך מאות העמודים של דוח ועדת וינוגרד, שאני ממליץ לכולנו, חברי הכנסת וגם אזרחי ישראל, לקרוא בעיון. הדוח הזה קבע – ואני אומר את זה בצורה תמציתית – השינוי הזה, התפיסה החדשה, התוצאה המצטברת של שינויים טכנולוגיים שאפשרו אש מדויקת והקטינו את הצורך בתמרון יבשתי עמוק ורחב, הקטינו את הצורך בהשתלטות על שטחי האויב, הקטינו את הצורך בכיבוש שטחים לשם שליטה בהם. בתמצית, שלושת הה"אים, כמו שאומרת הוועדה – שלושת הה"אים, עקרונות תפיסת הביטחון של בן-גוריון: ההרתעה, ההתרעה וההכרעה, העברה לשטח אויב – כל הדברים הללו תחת הגדרות חדשות של מלחמה א-סימטרית, ומסיבות נוספות – את אלה היא מחקה. הייתה לזה משמעות דרמטית, חברותיי וחבריי לכנסת: חיל האוויר הוגדר כמפקד זירת המלחמה, אש מנגד, אין כניסה קרקעית, לא צריך חי"ר – הכול חיל האוויר, הכול טכנולוגיה ומודיעין. ולכן, כמו שקובעת הוועדה, לא היו תוכניות מבצעיות, לא היו אימונים. היו אוגדות שלא היו בהן אימונים ברמת פלוגה, שלא לדבר על תרג"דים ותרח"טים. היו חוסרים, כמובן, ברכש ובמלאי. בשפה שלנו, אדוני היושב-ראש, למילה "דמים" יש שתי משמעויות: יש דמים של חיים, של הדם שלנו, ויש דמים של ממון. הדמים של תקציב המדינה משפיעים על הרבה דמים וחיים, אבל ההשפעה הכי מרכזית היא בתקציב הביטחון. אנחנו מבקשים להתחיל היום באישור של התקציב בגלל השינוי בתקציב הביטחון, וזה מעורר באמת תהייה וקושי, כי אנחנו בדיוק ארבעה חודשים, כמו שנאמר כאן, אחרי אחד הכישלונות הנוראיים של מערכת הביטחון, של המודיעין, של ההגנה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של ההתקפה. אני אומר משפט אחד רק: דבר אחד אסור שיקרה – שיתברר שלא למדנו כלום, לא ב-2006 ולא ב-2023. ולכן, כדי להפיק לקחים, אני מציע באופן מעשי, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אני מציע שאנחנו נאשר כאן את השינוי הזה רק כמסגרת. אני מדבר על עשרות המיליארדים לתקציב הביטחון. הצעתי לראש הממשלה, ואני אומר גם כאן: אנחנו נגדיר את זה כמסגרת. כל השאר – תהיה ועדה, נדון מרכיב-מרכיב מחדש – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא אותם אנשים שהעריכו את האויב על פי אינטרסים, אלא על פי יכולות, ונאשר אחר כך בהמשך בוועדות סעיף אחרי סעיף. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל, אני דיברתי שנים על הדיפ-סטייט. כשדיברתי על הדיפ-סטייט, ואללה, לא ידעתי עד כמה אני צודקת ועד כמה מה שאני אומרת זה בלשון המעטה של המאה. אז רק כדי שיהיה ברור לעם ישראל, על בריף של שנייה – הרי מה זה דיפ-סטייט? זה שלטון צללים. זה הטמעה של רעיונות רדיקליים בדרכים מתוחכמות מאוד, בדרך כלל באיוש משרות בכירות במדינות כאלה ואחרות. איפה זה בא לידי ביטוי במדינת ישראל? בעובדה שזה ממש לא משנה שיש כאן ממשלת ימין. זה ממש לא משנה, כי מי שקובע זה הפקידות הבכירה. ואם אני מדברת על מלחמה, מי שקובע זו צמרת צה"ל, ולא משנה מה הממשלה תחליט. ואני עכשיו אתן לכם דוגמאות ולמה אני כל כך כועסת. נתחיל בדוגמה קטנה של הטמעת רעיון שמאל רדיקלי, שקשורה להתיישבות ביהודה ושומרון ולמעמד יהודה ושומרון בתפיסת ארץ ישראל השלמה, אם בכלל. האלוף פוקס – שכולם כל כך מגוננים עליו, אסור להגיד עליו כלום – האלוף פוקס הגה בכשל מוסרי עמוק תרגיל צבאי שמדמה חטיפת פלסטיני ביהודה ושומרון על ידי מתיישבים, כשמתיישבי יהודה ושומרון עדיין קוברים את מתיהם, חיילים גיבורים, השם יקום דמם. מאיפה בא לך, אדון פוקס, האלוף פוקס, מאיפה בא לך רעיון מחריד שכזה? זה באמת מעורר שאט נפש אדירה, ואת זה הוא עושה. ואז אנחנו מדברים – אני לפני יומיים עמדתי כאן בכנסת, דיברתי על זה, ודובר צה"ל הוציא הכחשה שלא היה תרגיל כזה. הכחשה. אני ממציאה ממש. לקח להם יומיים להתנצל. זהו, ההתנצלות לא מתקבלת. לא מקבלת את ההתנצלות לא של צה"ל ולא של האלוף פוקס על התרגיל המבזה הזה של ניסיון חטיפת פלסטיני על ידי מתיישבים. ולכן אמרתי: אני לא מוכנה, אין לי אמון יותר. מי שעשה דבר כזה, זה יושב לדעתי על כשל מוסרי עמוק מאוד. זו רק דוגמה קטנה. הרי מה זה מבטא? פגיעה במתיישבים. הרי מתחילת הלחימה אמרנו שלא הייתה הסטת כוחות מהדרום לחווארה. חודשיים לקח לדובר צה"ל להוציא הודעה מתקנת, כי זה שירת את הנרטיב של פגיעה במעמד יהודה ושומרון. זו דוגמה נוספת להטמעת רעיונות שמאל רדיקליים על ידי צמרת צה"ל. במקרה יש לי עוד חצי דקה, ואני אתן דוגמה רק מאתמול. סוף כל סוף הצלחנו לשכנע את העולם שאונר"א זה חמאס. אז מה עושה מתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון? מתראיין לתקשורת האמריקאית ואומר שבלי אונר"א אי-אפשר. בואו נדפוק את הראש בקיר. אותו מתאם של פעולות הממשלה ביהודה ושומרון נפגש אתמול בלילה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עשר שניות, אדוני, בבקשה. הוא נפגש אתמול בלילה עם ראש השב"כ ועם מישהו מהרשות הפלסטינית ועם ראש המל"ל צחי הנגבי. מה הם עושים? בניגוד לעמדת הממשלה, הם בוחנים את האפשרות להכניס 100,000 פלסטינים, כדי שחס וחלילה לא יהיה טרור בתקופת הרמדאן. אז אני אומרת, לא הדיפ-סטייט קובע אלא המדינה קובעת והממשלה קובעת, והרתעה, זו הדרך למנוע טרור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. חבר הכנסת נאור שירי, המליאה ממתינה למוצא פיך. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה, טלי, על ההקדמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חן-חן. אין צורך. תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במובן מסוים אני רוצה לא לומר את צמד המילים "טלי גוטליב", כי זה יעלה לי במלא הפרעות ויוציא אותי לגמרי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא כזאת צפויה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מקו המחשבה, אבל אני כן רוצה להמשיך את הרעיון, לפחות חלק מהרעיון שלך, ולדבר על הממשלה שאת נמצאת בה היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה שאמרתי "ממשלה", זה לא אומר שאתה ברעיון שלי. זה שיש מילה אחת מקשרת – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ידעתי שלא צריך להזכיר את צמד המילים "טלי גוטליב". זה עולה – משלמים במזומן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סתם, סתם, זה לא מפריע לי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על הממשלה שמצייצת קצת כמו יהושע בן נון ונלחמת קצת כמו אייבי נתן כזה, או פינצ'רים כאלה. אתם מכירים את המושגים האלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אצלנו אומרים: הידיים – – – יעקב – – – עשו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם עוד מדברים על ניצחון מוחלט, אבל מוציאים טוב טוב ומהר את הצבא מהרצועה. מצד אחד בהתחלה אתם מתבטאים שלא ייכנס גרגיר תירס או אורז, אבל אז דואגים לטונות בעשרות או מאות משאיות שמגיעות כל יום לרצועה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> 200 משאיות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 200 משאיות כל יום. אתם קובעים שכרם שלום הוא אזור צבאי סגור ואז מתלוננים על המפכ"ל שאוכף ועושה את תפקידו, אוכף את ההוראה שאתם חוקקתם. אתם מאוד מאוד רוצים לשנות או להגיד שחמאס מורתע, אבל מצד שני אתם עדיין יושבים ומחכים שבוע שלם לתשובה שלו, אם היא צריכה להגיע ב-19:00 או ב-18:00, לגבי עסקה. אתם מקשקשים שעות או שבועות על אל-ג'זירה, מאשימים את כולם, ועדיין לא סוגרים. אתם לא רוצים שחמאס ישלוט ברצועה, אבל מצד שני אתם לא שמים שום אלטרנטיבה. אתם מדברים על עסקה רעה ומרצים ברוב חוצפתכם למשפחות איך ובאיזה צורה הם יכולים או צריכים להביע את המחאה שלהם, אבל אתם שוכחים את אברה מנגיסטו, שלא הוציא מילה, לא הוא ולא משפחתו, כבר עשר שנים, או אחד בשם רון ארד. את זה אתם שוכחים. אתם מדברים על ארץ ישראל השלמה אבל שוכחים שאתם, לראשונה בהיסטוריה, פיניתם חבלי ארץ. לראשונה בהיסטוריה. ישראל לפני 7 באוקטובר הייתה אימפריה, והיה ברור לכולנו שאנחנו יכולים להחזיק כמה וכמה חזיתות. אתם הפכתם אותנו למפונים בארצנו. אתם ממשלת כלאם פאדי, כלום. כולכם דיבורים, ואתם כבר עושים את זה שני עשורים. השאלה שלי היא עד מתי, או אם לא נמאס לכם להרצות לנו על פטריוטיות, ואיך אתם או קונספציות שאתם אלה שיצרתם את הקונספציה, מיניתם את הקונספציה ואכלתם את הלקרדה של הקונספציה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> סחתיין על ה"ממשלת כלאם פאדי". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת לפיד, אני שמח שאתה כאן. אני רוצה לפנות אליך בפנייה אישית. תראה, מדינת ישראל עומדת היום לדין – כמה שזה נשמע מופרך – בבית הדין הבין-לאומי בהאג בגלל תביעתה של דרום אפריקה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> עודד, אין לי סבלנות שתעשה עליי סיבובים מהדוכן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השופט ברק אמר, ביושבו כשופט בבית הדין בהאג: "אילו נעתר בית המשפט לבקשת דרום אפריקה לשים קץ למבצע הצבאי בעזה, ישראל הייתה נותרת חסרת הגנה מול תקיפה אכזרית, ללא יכולת למלא את חובותיה הבסיסיות ביותר לאזרחיה. זה היה מסתכם בקשירת שתי ידיה של ישראל, מניעת יכולתה להילחם גם בהתאם לחוק הבין-לאומי, כשידיו של חמאס היו חופשיות להמשיך ולפגוע בישראלים ובפלסטינים כאחד". את זה אומר השופט ברק. והינה חבר הכנסת עופר כסיף חותם על עצומה שיועדה להישלח לבית הדין בהאג לתמיכה בתביעה כנגד מדינת ישראל. ועל מה חתם חבר הכנסת כסיף? חשוב להבהיר את זה, כי כל פעם מספרים איזשהם סיפורים אחרים. כותב חבר הכנסת כסיף כך: "החומרים אשר עולים מהתביעה מזוויעים ואמינים. ישראל אכן נוקטת צעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להרעבתה, להתעללות בה ולעקירתה. היא מיישמת מדיניות של מחיקת אפשרויות מחיה אשר מובילה לג'נוסייד. ישראל הורגת באופן שיטתי שכבות אוכלוסייה רחבות, אנשי אקדמיה מובילים, סופרים, רופאים, צוותי רפואה, עיתונאים ואזרחים פשוטים". עד כאן דברי עופר כסיף. כשקוראים את זה וכשמבינים מה קורה בבית הדין בהאג ואת התביעה שהוגשה כנגד מדינת ישראל, ברור לחלוטין מה תהיה התוצאה. אמר את זה השופט אהרן ברק – מה תהיה התוצאה אם תתקבל התביעה בהאג. המשמעות היא שחיילי צה"ל שנלחמים עכשיו בחזית בצפון ובדרום יהפכו להיות נאשמים ברצח עם. בכל מקום שאליו הם יגיעו בעולם אפשר יהיה להגיש תלונה לבית המשפט המקומי ולבקש לעצור אותם. מדובר באנשים שמבצעים רצח, כך לפי שיטת חבר הכנסת כסיף, שיושב פה, בבית הזה, כדי לפגוע בחיילי צה"ל, כדי לפגוע במדינת ישראל, כדי לפגוע, כפי שכותב השופט ברק, "ביכולתנו להגן על עצמנו". ולכן חובתו של הבית הזה להדיח את חבר הכנסת כסיף בהתאם לחוק-היסוד. זאת לא אפשרות שמונחת בפנינו, זאת חובתנו. אני לא יודע מה יפסקו בהמשך או לא. אנחנו כחברי כנסת צריכים לראות את הדברים כהווייתם ולהבין שכשחבר מתוך הבית הזה תומך במאבק המזוין נגד מדינת ישראל, כשהוא מאפשר ותומך בתביעה כנגד מדינת ישראל, הוא מסכן אותנו, ולכן הוא צריך לצאת מחוץ לכותלי הבית הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים באירוע כל כך חשוב מבחינת הציבוריות הישראלית, מבחינת הכלכלה הישראלית – העברת התקציב. אני כבר לא מתייחס לאולם הריק בזמן הדיון. אני רוצה להתייחס לתוכן וגם ליחס, בעיקר של הקהילה הבין-לאומית, הקהילה העסקית הבין-לאומית, לתקציב שהממשלה והקואליציה עתידה להעביר ממש בעוד כמה שעות. כאשר אנחנו היינו בממשלה, בנובמבר 2021, העברנו תקציב – העברנו תקציב אחרי שכמעט שלוש שנים לא היה תקציב. נתנו לכנסת חודש וחצי, כמעט חודשיים, לדון בתקציב. הממשלה קיבלה תקציב בחודש אוגוסט ורק ב-6 בנובמבר, שזה כמעט שלושה חודשים – ספטמבר-אוקטובר, בסדר, חגים עוד חודש – חודשיים וחצי הכנסת דנה בתקציב שאושר בנובמבר 2021. יחד עם התקציב אנחנו העברנו כמה רפורמות חשובות. ומה היו התגובות של המוסדות הפיננסיים בעולם אחרי שהעברנו את התקציב? התגובות היו טובות, מצוינות, וגם נתנו אופק כלכלי, כי אני מזכיר לכם שאנחנו היינו בסיטואציה מאוד לא פשוטה – גירעון ענק, אבטלה אחרי הקורונה ברמה מאוד גבוהה – והתקציב בא לבשר דברים טובים לכלכלת ישראל. מה אני שומע היום, עוד לפני הקראה ראשונה של התקציב? ואין לנו זמן להיכנס לכל הסעיפים וחבריי דיברו על זה לפניי. אני שומע – חברים מהקואליציה, תקשיבו טוב – אני שומע שכבר בחודש מרץ, אפילו תחילת אפריל, יש חשש להורדת דירוג האשראי של ישראל, בעקבות התקציב שהולך לעבור היום בכנסת בקריאה הראשונה. אני שואל אתכם: עד כמה צריך להיות עיוור למצב הכלכלי בשביל להעביר תקציב שיפגע בכלכלת ישראל מבחינת המוסדות הפיננסיים בעולם? אני יכול למנות רשימה של מודי'ס, S&P, מורגן סטנלי – כל המוסדות החשובים ביותר, שמסתכלים בזכוכית מגדלת על המתרחש בישראל, בהסתייגות למלחמה. אל תספרו סיפורים שמלחמה ויש לנו פה דברים חשובים. לא. הם יודעים שאנחנו במלחמה יותר טוב ממה שאנחנו מבינים שאנחנו במלחמה. הם מסתכלים על הכלכלה אחרי המלחמה, ומסתבר, שהאנשים האלה מבינים יותר טוב מחברי הקואליציה שמכינים את התקציב, כולל שר האוצר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים במשפט, אדוני. לכן, אל תגידו שלא ידעתם כאשר אנחנו נקבל את הבשורה הזאת, על הורדת דירוג האשראי, אחרי שאתם מעבירים את התקציב הכי גרוע בתולדות מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש טעות מקובלת לגבי השאלה מהי טראומה. אנשים חושבים שטראומה זה מצב שבו קרה לך משהו נורא. לא. טראומה היא המנגנון הנפשי של התגובה כשקורה לך משהו נורא. זאת דווקא הדלת שנסגרת מול כל האימה, הכאב והפחד, והעוצמות שאנחנו לא יודעים איך לטפל בהן. אנשים סוגרים לעצמם את הדלת הנפשית – זה המנגנון של הטראומה. בהרבה מאוד מקרים אתה מסתובב חיים שלמים, ונזהר מהדבר שיכול להעיר את הדבר הנורא הזה, שסגרת עליו את הדלת והחלטת שאתה לא מתכונן להתמודד איתו בבת אחת, אלא רק במקטעים קטנים וזהירים במיוחד. זה די המצב של כולנו. אנשים שואלים את עצמם למה אין עכשיו הפגנות עם 300,000 איש, כי במצב כזה אתה סוגר את דלת הרגש, ומאוד נזהר עם הכעסים שלך והעצב שלך, והדרך שבה אתה ניגש אל המציאות. ובכל פעם קורה משהו פה שפותח קצת את הדלת הזאת. נדמה לי שהתקציב שמונח פה היום פותח לנו – בא עם לום – ומחזיר אותנו לכל מה שהוביל לאירועים של 7 באוקטובר. גסות הרוח, האדישות המוחלטת לצד השני, השיקול הפוליטי בלבד, העולם שבו אתה יודע שלממשלה לא אכפת ממך, אתה יודע שהממשלה עוסקת רק במה שטוב לה, אתה יודע שהיא צינית באופן טוטלי. אתה יודע שכל מה שהוביל אותנו לרגע הנורא ביותר בתולדות המדינה הזו – חוזר. ופתאום קשה לך יותר להחזיק את הטראומה. פתאום היא חוזרת לאיים עליך, רק מפני שאתם שוב שמים על שולחנה של המדינה את כל מה שהיה רע ונורא, והוביל אותנו לאסון. זה לא תקציב. זאת הודאה שלא למדתם שום דבר, אתם לא תלמדו שום דבר ולא מעניין אתכם שום דבר חוץ מעצמכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, גם הפעם כתבתי נאום אחד ואני באה ונואמת פה נאום אחר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הנסיבות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הנסיבות. התקציב של אלו שלא באירוע. השר יצחק גולדקנופ, זה שאמר שמתים יותר באוהלה של התורה, ושיותר מסוכן ללמוד בישיבה מאשר להיות חייל בחזית, אמר רק היום: למי רע פה? מה שייך הממשלה למלחמה? התקציב של אלה שלא באירוע. זאת הרמה של הניתוק של הממשלה הזאת. הם באמת לא מבינים, וככה נראה התקציב. קודם כול, השר גולדקנופ, משבר הדיור רק מעמיק. כנראה שעם צעיפים של לואי ויטון קשה להסתכל על דיירי הדיור הציבורי שהופקרו בממשלתו. קשה להסתכל על כל הצעירים שמשוועים לדיור בר השגה ולתקווה. למי רע פה? בוא נדבר. קיצוצים – 5% קיצוץ רוחבי בכל המשרדים בבסיס. קבוע. 15% קיצוץ מלא בהחלטות הממשלה החשובות לקידום החברה הערבית, דרוזים, צ'רקסים, אתיופים, מי שבאמת צריכים שנשים את הכסף כדי לשפר את מיקומם החברתי בגלל מדיניות מפלה וחסרה. בבסיס, הקיצוץ. 67 מיליארד קיצוץ פלאט רוחבי שיושת על כלל המשרדים, רק בגלל שהם איחרו בשבועיים להגיש את התקציב. האיחור שלהם – הקיצוץ שלנו. 40 מיליון שקלים קיצוץ לתנועות הנוער, כי למה שיהיה פה חינוך לא פורמלי לשוויון הזדמנויות, מצמצם פערים? זה כנראה לא מתאים לממשלה הזאת. 230 מיליון שקלים קיצוץ להשכלה הגבוהה, 250 מיליון שקל קיצוץ למשרד העבודה – תעסוקה, משק – זה לא מעניין. אבל התוספות, התוספות להשתמטות ולאי-יציאה לשוק העבודה. הישיבות קיבלו עוד חצי מיליארד, משרד ההתיישבות עוד 330 מיליון, החינוך הפרטי-מפלגתי עוד 700 מיליון. מה רע? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רע למפונים, רע לעקורים, רע למשפחות השכולות, רע למשפחות הפצועים, רע למשפחות החטופים, למשפחות החרדות לגורל יקיריהן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחרון. במקום תקציב שיקום, תיקון וריפוי, קיבלנו תקציב צנע וקיצוצים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה רע? התקציב הכי אנטי-אחדות, יחד וסולידריות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נא לכבד את הדוברים הבאים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> פשוט עשיתם הכול הפוך. כי הכאב והשכול לא מעניינים אתכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, גברתי. גברתי, סליחה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה כבר היה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה רע, אמר גולדקנופ. אלו החיים, ענה לו נתניהו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמחה שסוף-סוף זכינו לנהל את הדיון הזה, באיחור של שבועות. זה לא שמדובר בחקיקה חשובה; זה רק תקציב המדינה, זה רק חיים של אנשים. כבר צפצפתם על חוקים ומוסדות חשובים יותר. היה חשוב יותר לסדר שוחד קואליציוני ולקצץ בחינוך של דור העתיד, כדי להעביר כסף למי שמתנגד לשרת ולהגן על אותו הדור. לזה הרי יש זמן. אתם יודעים, חבל לי שראש הממשלה לא במליאה בדיון כל כך חשוב. אגב, אני כמובן מתכוונת לראש הממשלה בפועל, איתמר בן גביר. כי הרי גם כשראש הממשלה בתואר, בנימין נתניהו, יושב כאן בכיסאו, הכיסא עדיין ריק. בממשלת בן גביר הוא לא קובע כלום. הוא בכלל עסוק בדברים אחרים. כי כשעם ישראל עסוק בלהילחם בחמאס, ביבי עסוק בלהילחם בעם ישראל, עסוק בתחזוקת מכונת המלחמה שלו – לא צה"ל, אלא קמפיין ההסתה נגד צה"ל, נגד המוסד, נגד השב"כ, נגד משפחות החטופים, נגד המפונים ונגד נשיא ארצות הברית. אחרי שהוא התאושש מהתמוטטות העצבים שהוא חווה בתחילת המלחמה, נתניהו הכריז מלחמה מקבילה על כל מי שמעז לדרוש ממנו טיפת אחריות, טיפת שיקול דעת. הוא נותן לבן גביר הכהניסט לנהל את הממשלה ואת מדיניות החיץ והביטחון, ובמקביל שולח את גייסות הפייק-ניוז כדי לחסל את הישראלים, כפי שהוא שולח את מלאכי החבלה שלו נגד רבים במפלגתו ובממשלתו. יותר מ-400 יתומי צה"ל, מאות רבות של משפחות שכולות, אחים שכולים, משפחות הנרצחים, משפחות החטופים, ונתניהו מפריד ביניהם, בין ימין לשמאל, כאילו יש בסיפור הזה טובים ורעים. התקציב הבזוי הזה ממחיש את זה יותר מכול. הוא לוקח מכל מי שתורם, מייצר, נושא בנטל, והוא נותן לכל מי שמקורב או מחזיק לו בגרון. תקציב שמוכר את העתיד של הילדים שלנו למען העתיד שלו. יש בתקציב הזה – יש בו, שימו לב – שיפוץ בריכה בקיסריה, אבל אין בו טיפת חמלה למתים, לנופלים, לחטופים ולקרובים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סגמן, יש לכבד את הדוברים הבאים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. פני התקציב כפני ביבי. אני כבר מסיימת. ביבי הוביל אותנו אל התהום והטבח, ורק בלעדיו אנחנו נזכה לתקומה, אחדות וניצחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי רק שאלה אחת ל-76 חברי הקואליציה הזאת: מי ידאג למאות אלפי המפונים, העקורים מביתם, שחיים בחוסר ודאות יום-יומי? מי ידאג לחיילי וחיילות המילואים, שכבר ארבעה חודשים לא רואים בית, מסכנים את החיים שלהם, שהעסקים שלהם קורסים לנגד עיניהם? מי ידאג לשורדי הטבח, לצעירים של הנובה, למשפחות שהצליחו להימלט מהתופת? מי ידאג ל-12,000 נכי צה"ל מאז 7 באוקטובר. רבים מהם קטועי גפיים, הלומי קרב. איפה האחריות שלכם? במשמרת שלכם האנשים האלה נטבחו, נפצעו, ננטשו, הופקרו, ועכשיו אתם מפקירים אותם פעם נוספת. כל שקל מקופת המדינה צריך ללכת לטובת השיקום שלהם – כל אגורה – להם, ולא לג'ובים המושחתים של סמוטריץ' וסטרוק, שאגב לא מפסיקים לדבר גבוהה-גבוהה ולהטיף על אחדות ועל ביחד ננצח. איפה "ביחד ננצח" ואיפה התקציב הרע הזה? 1.7 מיליארד שקל לאברכים. תוספת של 38 מיליון שקלים למועצות דתיות ולתמיכה בשירותי דת. 10 מיליון שקל למאחזים בלתי חוקיים. 71 מיליון שקלים למשרד המורשת. 26 מיליון שקלים למשרד המסורת. 23 מיליון שקלים למשרד המודיעין. 116 מיליון שקלים לתרבות יהודית. 47 מיליון שקלים למרכזי תרבות יהודית. 13 מיליון שקלים למדרשות ליהדות. 12 מיליון שקל למרכזים להעמקת הזהות היהודית. וכמובן, גולת הכותרת – 331 מיליון שקלים למשרד המונפץ של אורית סטרוק, שבתוכו 89 מיליון שקלים לחיזוק הזהות היהודית, 51 מיליון שקלים לגרעינים המשימתיים, 92 מיליון שקלים לחטיבת ההתיישבות. בניגוד גמור למה שאתם חושבים, חברי הקואליציה היקרים, תקציב המדינה הוא לא קופת האוצר הפרטית של החברים של סמוטריץ'. תפסיקו עם השוד ותחזירו את הכסף לציבור הישראלי שזקוק לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. זה תקציב? זה בדיחה. זה לא תקציב. הוא פורץ כל חלקה טובה. הקיצוצים בנושאים המרכזיים והחשובים הם רחבים מאוד. למי נתתם? למי שיש הכול. למי נתתם? למי שראש הממשלה פוחד ממנו. למי נתתם? למי ששר האוצר רוצה לשמר מאנשי מפלגתו. לא חל שם שום קיצוץ. הקיצוצים הם קיצוצים רעים מאוד. קיצצתם ב-22 מיליון שקלים את תקציב תנועות הנוער, וב-8 מיליון שקלים את תקציב שנות השירות. היום אתם מקצצים מעל 900 מיליון שקל ממשרד החינוך. היום התבשרנו שעומדים לסגור את אתר גבעת התחמושת. איזו בושה. האתר המופלא הזה, שבא להנציח קרב הרואי, עומד להיסגר. תגידו, אין לכם בושה? אין לכם בושה? את אתר גבעת התחמושת אתם הולכים לסגור כאשר אתם מפזרים מיליונים, מיליארדים, לכל מקום? זה רק בא כדי להמחיש לכם היכן תשומת הלב שלכם – רק לעצמכם, רק לציבור שלכם. אני אחוז קבס מהתקציב הזה. ועוד כהנה וכהנה אני יכול להמשיך לסקור את התקציבים שאתם מעבירים בתקציב הנורא הזה. יש לזה רק הסבר אחד: ראש הממשלה מפחד מסמוטריץ' ובן גביר. מה הוא אומר בתגובה לסדרת הפיגועים של השרים וחברי הכנסת שלו – קרעי, ובן גביר, וסמוטריץ', כולם – בהתבטאויות שלהם כלפי ארצות הברית? אני לא צריך עזרה כדי לדעת לנווט את יחסינו מול ארצות הברית. אפילו את השם בן גביר, או את השר בן גביר, הוא לא יכול להעלות על דל שפתיו; שר שעושה בכל יום פיגועים מול ארצות הברית. אדוני ראש הממשלה, ראינו את כושר הניווט שלך במהפכה המשפטית, בקריעת החברה הישראלית. 17 שנים אתה בשלטון. ראינו את יכולות הניווט והידע שלך בלקיחת האחריות על אירועי 7 באוקטובר. אפילו אין לך אומץ להגיד: אני לוקח אחריות. ישאלו אותי שאלות. בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, הוא אמר: בן גביר לא יהיה שר בממשלתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, בן גביר לא יהיה שר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם אמר שמי שמקלקל לא יכול לתקן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה כמו לתת לקברניט של הטיטניק להמשיך להנהיג את העם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חבריי – שים לב, אדוני היושב-ראש, בתרגיל אוגדתי שנערך בצפון הארץ בדק צה"ל שני תרחישים: האחד חטיפת ילד לבנוני לקיבוץ, והשני חטיפת ילד לבנוני לכפר דרוזי. ברוך השם, זה לא קרה. לו היה קורה, המדינה הייתה מתהפכת והאחראים כבר מזמן היו נזרקים, ובצדק. אני בכל אופן הייתי מוחה בקול גדול. מה כן קרה? בתרגיל של פיקוד מרכז תורגל תרחיש שמתנחלים חוטפים ילד ערבי. אולי לטובת אפיית מצות, אדוני. לא יודע. אז היו התנצלויות והיו הסברים – מצטער, לא מקבל אותם. טוב עשה ראש הממשלה שדרש תחקיר, ואני מחכה שהתוצאות והמסקנות יגיעו במהרה. אבל אז, אדוני, הגיע הממלכתי, זה שלא עוסק בפוליטיקה. אחרי שלא הוציא מילה בנושא במשך 24 שעות – לא דרישה מצה"ל, לא הגנה על המתיישבים – הוא נזעק רק אחרי שראש הממשלה ביקש תחקיר כדי לצאת נגד ראש הממשלה. טוב, הוא הרי לא עוסק בפוליטיקה. ולנושא – אומרים שיש להיערך לכל תרחיש. על פי פרסום של הקול היהודי, לפני חודשיים צה"ל ערך תרגיל של חדירה וחטיפות מג'נין, אבל למרות הוראת הקבינט לא תורגלה המציאות של היפוך קנים. בתרגיל, כוחות הביטחון של רשות הרצח הפלסטינית שיתפו פעולה עם צה"ל. אני מבין שהרש"פ – שאיש מבכיריה לא גינה את הטבח, שמחנכת להשמדת ישראל, מתגמלת מרצחים – אני מבין שאין סיכוי שהיא תתקוף אותנו. אולי אין להם אינטרס, כמו שאמר ראש אמ"ן הקודם, תמיר הימן, על עזה. ברור שתרחיש של חטיפת ילד ערבי על ידי מתנחלים זה הרבה יותר סביר. אני מבין. אבל בכל זאת, אולי צריך להיערך גם לתרחישים בלתי סבירים. ועכשיו ברצינות: המציאות המטורפת שבה תושבי יהודה ושומרון משרתים ביחידות הלוחמות מעל כל פרופורציה, וממלאים את בתי העלמין מעל ומעבר לשיעורם באוכלוסייה, ובסוף מדומים בתרגילים כאילו הם האויב, היא לא רק רחוקה שנות אור מהמציאות – היא גם בלתי נסבלת מבחינה ערכית ומוסרית. מה לנו כי נלין אחר כך שבעולם מעלילים עלילות נבזיות נגד מדינת ישראל? יחד ננצח זה את האויב – לא את אחינו. מספיק שנים התבלבלנו. לעולם לא עוד. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, (אומר בערבית: אני רוצה להתחיל מהסוף. אומר שהתקציב גרוע מאוד עבור החברה הערבית ועבור כל המוחלשים בחברה היהודית.) אני אתחיל מהסוף ואומר – התקציב גרוע מאוד. התקציב שפוגע בחלשים והמוחלשים. קיצוץ בתקציב זה לא רק משחק במספרים – זה משפיע ישירות על חיי היום-יום של כל אחד ואחת מאיתנו. בתוכנית החומש של החברה הערבית, 550, תקאדום, 549 למיגור הפשיעה, הקיצוץ ייראה בצורה כזאת – אני אתן רק דוגמאות: קיצוץ ברשויות המקומיות של מענק איזון תוספתי, 600 מיליון שקל, שזה אומר 100% קיצוץ של התקציב התוספתי, מענקי איזון. תקציב במענקי הביטוח לרשויות המקומיות – 670 מיליון שקל. זה אומר שהרשויות המקומיות הערביות, שכולן ברמה סוציו-אקונומית בין 1 ל-3-2 – רובן יקרסו. לא יכולות לתת את השירותים המינימליים לתושביהן. בחינוך – בינוי כיתות, קיצוץ של 256 מיליון. בתקציב הדיפרנציאלי לחטיבה העליונה – כ-220 מיליון שקל. בחינוך הבלתי-פורמלי – 107 מיליון שקל. בספורט, בשיפוץ מתקנים – 161 מיליון שקל. זאת אומרת, פגיעה רצינית גם בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי. בתשתיות הביוב – 113 מיליון שקל, ועדיין, בחלק גדול מהישובים הערביים אין תשתיות ביוב. עדיין לא מחוברים לביוב. אנחנו עדיין כמו במאה ה-20, במאה ה-19. תעסוקה, זרוע העבודה – 108 מיליון שקל. אתם יודעים מה? כל הכסף שהשקיעה המדינה בשבע השנים האחרונות בתעסוקה – זה ירד לטמיון. היו תוכניות תעסוקה מצוינות שהובילו בשביל לשפץ, לשפר – שילוב החברה הערבית בתעסוקה. זה אומר פגיעה גם בתעסוקה ובשילוב החברה הערבית בתעסוקה. בינוי ושיכון – 122 מיליון שקל. בתחבורה – 62 מיליון שקל, ועוד ועוד ועוד. בסוף החברה הערבית אינה יכולה להיות הקורבן של מדיניות כושלת של הממשלה ושר האוצר, שר כושל שדואג לציבור שלו. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. נוכחת? איפה היא? חברת הכנסת פנינה תמנו, גברתי רוצה לדבר? המליאה רוצה לשמוע. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר הנגב והגליל – תראה, היושב-ראש, זה לא התקציב הראשון שלי, ולא השני ולא השלישי בתוך הבית הזה. כולנו מבינים שאנחנו נמצאים בתקופת מלחמה. אולי דווקא בשל כך, דווקא בשל הצורך להיות מאוד מחודדים על האינטרס הלאומי, ועל הצרכים הלאומים המלחמתיים, בחזית, וגם לא לשכוח שבסופו של דבר יש התמודדות כלכלית ותקציבית בעורף. אני חייבת לומר, כשאני ראיתי שבתקציב הזה – חבר הכנסת סימון – פשוט הכניסו אתי ידם למי שהכי קל. הקיצוץ של 15% – כן, ציירו את זה תחת כותרת "החלטות משרד ראש הממשלה". בעצם מה זה אומר? במשרד ראש הממשלה, המשרד הגבוה בתכלול, הרבה פעמים עוסקים בדברים שלא הצלחנו כחברה לטפל בהם במשרדים השונים. זה כביכול אמור לשקף שיש אוכלוסיות מסוימות או נושאים מסוימים שאנחנו יודעים שהטיפול בהם צריך להיות ברמה הלאומית הגבוהה ביותר. כשאומרים קיצוץ של 15% בהחלטות ממשלה שמטופלות במשרד ראש הממשלה – הם פשוט החליטו לפגוע באוכלוסיות הכי מוחלשות: קיצוץ לצ'רקסיים, קיצוץ למגזר הערבי, קיצוץ ליוצאי אתיופיה. ואני נדהמתי. נדהמתי. אני אומרת, שיסתכלו על החיילים שנמצאים בחזית בעיניים. איך הם מסוגלים – כמישהי שהייתה שותפה למאבק לשילוב יהודי אתיופיה בישראל, אני לא מצליחה להבין איך הם מסוגלים בתקציב הזה – אדוני השר, תסתכל עליי – לקצץ בשילוב יהודי אתיופיה, שזה אומר לפגוע בילדים האלה, שהיום יש להם חוגים מסובסדים, כי אין יכולת כלכלית. הולכים לזרוק בתוכנית פל"א, שסימון נלחם עליה, ילדים שנמצאים בקבוצות כדורגל – אגב, שחלקם הצליחו להגיע לנבחרת ישראל. הולכים לסגור להם. כלום. אנחנו מדברים על טיפות בים. בכוונה שמים את הידיים איפה שהם יודעים שאותן אוכלוסיות לא יזדעקו. אני אומרת – אין לכם בושה? הרי יש תקציבים קואליציוניים – תיקחו משם. הרי בסוף, אם אנחנו מדברים על מלחמה וניצחון במלחמה, זה לא אומר לפורר את החברה הישראלית ולפגוע במוחלשים ביותר. מה גם שגם אנחנו נושאים בנטל. גם אנחנו נלחמים את המלחמה. איזה מסר אתם מעבירים לילדים האלה, שמחר אמורים להיות בגולני, בגבעתי, בהנדסה קרבית? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה המסר, שהם לא חשובים? הם לא חשובים, אז אתם מקצצים להם? זה פשוט מביש, ואני חושבת שכדאי – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> משפט אחרון. – – שדווקא הממשלה הזאת, שמובלת על ידי הליכוד – תתביישו לכם. תסתכלו לי בעיניים, כי אני ישבתי בממשלה פעם אחר פעם, ואמרתם כמה זה חשוב לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, את רוצה? כן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מתכבדים לחוקק את החלק האחרון בסאגת תקציב המלחמה, תקציב מתוקן לשנים 2023–2024. כמה חיכינו לתקציב הזה. ממש הקיץ של אביה עשה לנו שר האוצר. התעכב והתעכב והתעכב, וכולנו ממש נכנסנו למתח. הוא בטח ממש מתאמץ. לקצץ, לשנות סדרי עדיפויות, להראות דוגמא אישית, שסוף-סוף נצמצמם משרדים ושרים מיותרים, לדאוג לציבור שקורס תחת העומס. שוויון בנטל – הוא הרי גם חצי שר בטחון, הוא בטח מבין שהולכים להאריך את השירות הסדיר ואת המילואים. אולי הוא מדבר קצת עם השותפים שלו בממשלה על השוויון בנטל, על הזוגות הצעירים, העסקים הקטנים וכו'. גיל אפס עד שלוש – כמה חיכינו לתקציב הזה. והוא התעכב והתעכב, ואמר שהוא מתנצל כי הוא בסך הכול מפר חוק-יסוד פעם שנייה, חוק-סוד שהוא תיקן ולא עמד בארכה שהוא תיקן. מה מסתבר? שבעצם הגיע התקציב. ומה גילינו, מה גילינו? מסך הכול של מעל 13 מיליארד שקלים – 10 מיליארד שקלים קואליציוניים נשארו. משרדים לא נסגרו. לא רק כספים קואליציוניים וסקטוריאליים נשארו; העיכוב בהגשת התקציב בשבועיים תוך הפרת חוק-היסוד היה כדי להטמיע חזק חזק כספים קואליציוניים במספרי שיא סקטוריאליים לתוך התקציב כדי שאף אחד בממשלה הבאה לא יוכל לתקן. עוד תוספת לאורית סטרוק, שלא יחסר, עד עכשיו אנחנו כבר לא עומדים בקצב. מעל למיליארד שקלים, ועוד. החינוך התורני נהנה מתוספות במיליארדים שהוטמעו לתוך התקציב. ולמי אין? אין לתנועות הנוער, אין לחינוך הכללי. המשרד למורשת קיבל, אבל מסתבר שיש לו כסף אבל אין לאתרי מורשת. גבעת התחמושת הודיעה שהאתר ייסגר, המרכז למלחמת ששת הימים גם, עכשיו מטפלים בזה. על זה אני אומרת: באמת, מעולם לא הייתה ממשלה עם כזו הנהגה כלכלית כושלת. כולה דיבורים, לדבר ולדבר ולדבר, אבל באמת לא עושים כלום בשביל מי שלא מצביע עבורם. ב-15 באוקטובר אמר שר האוצר: נכשלנו, נשנה את סדרי העדיפויות. איך שינית, שר האוצר? בוא נדבר רק על יוקר המחיה מהשבוע האחרון: זוגלובק, סלטי שמיר, בית השיטה, בארכה, וילי פוד, שטראוס, אוסם, יוניליוור, העוף, הבשר והדגים – כל זה התייקר רק בשבוע האחרון. צפוי גם הדלק, החשמל, החלב. המיסים והגזרות שיש בתקציב הזה גם הם יתגלגלו על הציבור. איפה קבינט יוקר המחיה ואיפה התקציב הנוכחי עוסק בזה? אני, אדוני היושב-ראש, הגשתי הצעת חוק בנושא הזה שבתקופת מלחמה וחירום לא יצמיחו ולא ייקרו מוצרי יסוד אלא עם סיבה ואישור של ועדת המחירים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל באמת, איפה הממשלה הזו? אני רוצה לסיים ולומר לך, שר האוצר: בשביל תקציב כזה בטח שלא היינו צריכים לחכות כל כך הרבה זמן, תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תקציב הבריאות של מדינת ישראל לשנת 2024 משקף את האתגרים הרבים שאיתם מתמודדת מערכת הבריאות הישראלית. התקציב הזה גם כולל כמה צעדים חיוביים ונכונים, אך טומן בחובו לא מעט בעיות. את הזמן שלי אנצל לדבר על הבעיות האלו. העלאת מס הבריאות תטיל נטל נוסף על האזרחים העובדים שלא מקבלים הטבות מהמדינה, אלא מפרנסים את עצמם ומשלמים מיסים. אלו שאינם עובדים, ביניהם גם אברכים, לא ירגישו בכלל את העלאת מס הבריאות, מה שיוצר כמובן אי-צדק חברתי. העלאת המס תפגע, באופן יחסי, יותר באוכלוסייה החילונית, בעיקר במעמד הביניים. קיצוץ של 300 מיליון שקל ממערכת בריאות יעילה וטובה יפגע בשירותים הניתנים לכלל הציבור. בזמן שממשיכים להשקיע מיליונים במשרדים מיותרים וסקטוריאליים, פוגעים במערכת הבריאות החיונית. שר האוצר לא החזיר את המס על שתייה מתוקה, שיכול היה להכניס 900 מיליון שקלים לטובת הבריאות. אגב, סכום זה גדול יותר מהתקציב השנתי של התוכנית לבריאות הנפש. אזכיר לכם מקור הכנסה נוסף שהממשלה ויתרה עליו – מס על מכירת כלים חד-פעמיים, שהפסולת שלהם מזהמת את הסביבה שלנו ומזיקה לבריאותנו. בהזדמנות זו אני רוצה לפנות גם לשרה לאיכות הסביבה: לא מדאיג אותך שאנחנו עדייו בין המובילים בעולם בכמות הפסולת והשימוש בכלים חד-פעמיים? למרות התוספת התקציבית בסך 1.4 מיליארד שקלים לשנתיים, אין פתרון כולל לבעיות מרכזיות במערכת בריאות הנפש: מחסור בכוח אדם, מחסור בתקנים, הסכמי שכר שלא מעודכנים שנים ותשתיות. תקציב הבריאות מתייחס לתחום החירום בבריאות הנפש, אך עדיין מזניח תחומים אחרים כמו גריאטריה, רפואה מונעת, מקצועות בריאות במצוקה, לא עודכן מפתח תקינת כוח אדם, מיטות אשפוז ויש המון בעיות. אני מסכמת: ישנם לא מעט טיעונים משמעותיים נגד תקציב הבריאות לשנת 2024. ניתן למצוא מקורות מימון לצמצום הפערים בבריאות, אולי על חשבון הכספים הקואליציוניים והמשרדים המיותרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים ארבעה חודשים לטבח 7 באוקטובר 2024. ארבעה חודשים שחייהם של מאות אלפי אנשים בישראל השתנו מקצה לקצה. נכון ששר השיכון לא מבין מה הקשר בין האירוע לבין הממשלה, ושמה רע כאן, אבל כן, רע כאן כי נותרו קהילות שלמו שזקוקות לסיוע מהמדינה יותר מאי-פעם. שנים הן עבדו ושירתו ועכשיו, במחדל הגדול ביותר שהיה כאן מאז קום המדינה הן מצאו את עצמן אוכלוסיות שקופות, כאלה שלא מצליחות לקבל את הזכויות שלהן, כאלה שלא תמיד מסתכלים עליהן. יש לנו את שורדי הטבח, עקורים מהצפון והדרום, משפחות מפורקות של נרצחי המסיבות, משפחות מפורקות של חטופים, של המילואימניקים. חייבים לסייע להם. המדינה מנסה אבל היא עושה את זה בתבניות שהיו ידועות לפני 7 באוקטובר. התבניות האלה לא מתאימות למציאות של היום. הממשלה, המחוקק, חייבים לצאת מהקופסה. צריך לתת מענים למקרים הספציפיים. לכן יזמתי תיקון לחוק נפגעי עבירה שיעלה לוועדת שרים ביום ראשון הקרוב. תיקון החקיקה יקל על משפחות החטופים, על שורדי הטבח בקיבוצים ובערים, על שורדי המסיבות ומשפחות הנרצחים. נפגעי עבירה שלא יכולים, בגלל מצבם, להתמודד עם הליך משפטי מורכב, יוכלו להיעזר בבני משפחה שיממשו עבורם את הזכויות המשפטיות על פי החוק. אם בגלל מצבם הנפשי המעורער, אם מבחינה פיזית הם לא מסוגלים כי הם נרצחו או כי הם נחטפו. משפחה של חטוף שנמק בשבי החמאס תוכל לנהל את ההליך במקומו. הורים שכולים לצעירה שנאנסה ונטבחה יוכלו לתבוע בשמה. אני מאוד מקווה שהחוק הזה יקודם ממש מהר ונוכל לסייע לאנשים השקופים שנפגעו באירוע הטרור הגדול ביותר שידענו ולא מצליחים לקבל את זכויותיהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מנסור עבאס. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: "היית נשמע אילו היית קורא לחי, אולם אין חיים למי שאתה קורא לו". זאת אומרת, חברי הכנסת, ערבים ויהודים, עומדים היום על הבמה כדי לדון בדיוני התקציב כאילו יש מישהו שיושב מולם מהשרים ומקשיב להערות שלהם, מקשיב לבקשות שלהם ורושם, מתקן, מחליף ומתייחס בחיוב לבקשותיהם של חברי הכנסת. לצערי, אנו לא רואים כאן אף אחד שעוקב מהשרים ומהממשלה, ולא אכפת להם. ואולם, אנו נמצאים כאן היום רק בדיונים להצגת החוק הכי חשוב שאפשר להתמודד איתו, הוא חוק התקציב. באופן כללי, החברה הערבית שלנו תצא מהחוק הזה המפסידה הגדולה ביותר – קיצוצים כלליים בכל היבטי התקציב בשיעור של 5%, ומצבנו כמו שהוא, וכן קיצוצים הנוגעים לחברה הערבית של 15% בתוכניות החומש, תוכניות 550, 549; 1279, השייכת לנגב. תוכנית המאבק באלימות ובפשיעה לא הייתה חסינה מפני העוול הזה ומפני הרשלנות הזאת במאבק בפשיעה.( << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אמרת? מה הוא אומר? מה הוא אומר? מה אתה אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (זאת אומרת, לאחר שנת 2023 אנחנו בעלייה של 130% בשיעור הפשיעה, אז כיצד הם מרשים לעצמם לצמצם את התקציבים לטיפול באלימות ובפשיעה בזמן שיש עלייה בשיעורי האלימות והפשיעה? מה שמתבקש היה העלאת התקציבים אשר מושקעים בטיפול באלימות ובפשיעה, אולם לצערי, האמת היא – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת מנסור, אתה רוצה שנבין מה אתה אומר? משהו? אבל מה הוא אומר? אי-אפשר לשבת פה בלי להבין. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – שמה שמניע את הממשלה הזאת – –) << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת – – – אבל מה אתה אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – הוא לא עקרונות החופש, הצדק והשוויון, אלא ערכי הגזענות והפשיזם – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מה אתה אומר – – – מה עוד? אדוני, חבר הכנסת, מה אתה אומר? מה הוא אומר? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – והניסיון לפגוע – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, אנחנו לא מבינים מה שהוא אומר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – במעמד, בזכויות ובתנאי החיים של הערבים כאן בארץ.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אנחנו משלמים את מחירו של הכישלון הפוליטי שהיה כאן בשנה שעברה, לרשלנות של חלק מחברי הכנסת הערבים, אשר גרמה לחזרתו של בנימין נתניהו לשלטון. אולם הוא חזר כשאיתו סמוטריץ', וחזר כשאיתו בן גביר; זה מכה בנו כלכלית, והאחר מכה בנו – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הוא אמר? מה הוא אמר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא נגמר לו הזמן. מה – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – בביטחון האישי שלנו. אולם אחריותנו – –) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – לחזור ולעלות על הדוכן הזה ולכפות את הרצון הפוליטי שלנו על הרוב הגזעני הזה – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? אולי הוא מקלל? אולי הוא – – – המוסלמים, אולי הוא תומך טרור? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – שנמצא כאן היום, ולחזור למרכז קבלת ההחלטות, ושהם יחזרו לספסלי האופוזיציה.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי קיללת את עם ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי תמכת בטרור? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, רק רגע. אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא מכבד, אדון מנסור. זו כנסת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא יודע מה תרמת למגזר הערבי. תקשיב, נראה לי ששר האוצר לא מבין מילה אחת בערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אומנם זה מפריע לך – – – כנסת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם אנגלית הוא לא מבין. אז מה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה משנה? אתה באת להשפיע או באת סתם לעשות פרופגנדה? תודה רבה. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא דיבר על – – – בחברה הערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז למה? לא ראוי שנבין? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד, בערבית – – – << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יכולה להתחיל עד שהיא תסיים את – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, בואי נתקדם. תודה רבה. יסמין, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא מצחיק. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבין כל מילה. אין בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חוג'יראת, לא להפריע, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר לדבר, ועוד ידובר הרבה היום, בהמשך היום, כמה התקציב הזה מנותק. אבל בזמן שאנחנו כאן, יש יותר מדי ישראלים בגיהינום. אותם התקציב שלנו לא מעניין – מעניין אותם רק אם הם ישרדו עוד יום אחד. הפרסום אתמול של הניו יורק טיימס על כך ש-32 חטופים אינם בין החיים ושיש חשש לחייהם של עוד 20, צריך לטלטל את כל יושבי הבית הזה. אני חושבת שעדיין לא חלחלה ההבנה לחלק מחברי הכנסת שבכל רגע אנחנו יכולים לשמוע על עוד חטוף או חטופה שאינם בין החיים. אבל אתם יודעים מה, גם אם לא, כל רגע שם הוא גיהינום. העדויות של החטופים שחזרו מהשבי מדירות שינה מעיני כולם: אונס, התעללות נפשית ופיזית, חוסר בחמצן, באוכל, בתרופות. שום הסדרי ביטחון כבר לא יעזרו להם, שום דבר שנצטער עליו כבר לא יחזיר להם את החיים שלפני. אבל אפשר להחזיר להם חיים. חיים של כל חטוף וחטופה שם הם עולם ומלואו. תפסיקו לזמר בכל מקום למה לא תסכימו, תפסיקו לנהל סוגיות ביטחוניות בתקשורת. תעצרו רגע פעם אחת ותחשבו על המשפחות שיושבות בבית. הקשר היחיד שלהן והמידע היחיד שיש להן הוא מהתקשורת, מיטלטלים בין תקווה לייאוש. אבל כנראה זה קל, כשאין לך קרוב משפחה שנמק שם. כי באותה נשימה הם נאלצים לצפות במופע אימים בין חברי כנסת שמתנגחים פה. יש לי הערות רבות על התקציב שהונח. כרגע חשוב שכולנו נבין: אם לא תהיה עסקה – כדאי שכבר בתקציב הזה יהיה כסף ל-136 משפחות שהמדינה תצטרך לשלם להן פיצויים אבל גם להסתכל להן בעיניים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני לא רוצה לדבר כאיש אופוזיציה. אני רוצה לדבר בנתונים ובעובדות. כשאנחנו מסתכלים על העובדות, זו פעם ראשונה – אדוני היושב-ראש, אני הרבה שנים נמצא בבית הזה – שממשלה שהייתה אמורה להגיש את התקציב עד 20 בינואר פשוט מצפצפת, חוצה עוד קו אדום, שוברת כללי משחק ומגישה תקציב שבועיים אחרי התאריך הנקוב. אני לא זוכר כזה. יכול להיות שאני טועה. ניסיתי להיזכר בכל הכנסות. זה לא קרה. תדמיינו שיש מועד בחירות ואתה חייב להגיש את הרשימות עד תאריך נקוב ועד שעה מסוימת ולא הגעת, לא הגשת את הרשימה. מה קורה? מהי ההשלכה? אתה נפסל, אתה לא קיים. פשוט מעיפים אותך. אתה לא יכול להתמודד. למה במקרה הזה ממשלה שמאחרת בשבועיים, ומדובר בחוק-יסוד – אין שום סנקציה. פשוט מצפצפים על חוק-היסוד – דבר שמעולם לא קרה. אני מסתכל הלאה. ב-26 בדצמבר מכנסים שר האוצר ושר הביטחון מסיבת עיתונאים, ומבטיחים לדאוג לאנשי המילואים ומציגים חבילת סיוע בהיקף של 9 מיליארד שקל – אחרי זה מאשרים 1.5 מיליארדים. אני מחפש בכל השורות בספר התקציב איפה 9 מיליארד שקל שהובטחו לאנשי המילואים. איפה הם? כתוב שייקחו יום אחד של הבראה מדמי ההבראה של כל העובדים – מקור תקציבי, לא ממשלה אלא דמי הבראה של כל העובדים – כמה זה בסך הכול? 3.5 מיליארד שקל. לאן נעלמו 4 מיליארד שקל לאנשי המילואים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מילואימניקים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רואה שהזמן רץ. עכשיו קראתי שהממשלה מגישה הצעה חדשה לחוק הגיוס. זה חוק באמת – חוק הטרלול, זה לא חוק הגיוס. זה באמת יישום של חלום, חזון גפני לחלק את העם לשניים: אלו שילכו לשרת ואלו שילכו לישיבות. הרי הם מאריכים את זמן השירות לחיילי הסדיר, מאריכים את זמן השירות לאנשי מילואים, מעלים את גיל הפרישה לאנשי מילואים, וכל השאר – פשוט מתעלמים. אין שום חובות לאחרים. אני קורא לגנץ ואיזנקוט, שני רמטכ"לים לשעבר: אתם חברים בממשלה הזאת, אתם לא יכולים לתת יד לחקיקה כזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה פשוט לבזות ולפגוע בחיילי צה"ל ובמילואימניקים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, האמת – התחלת בשני משפטים שאהבתי. אחד: אני חבר כנסת משהייתי יושב-ראש נוער הליכוד, והמשפט השני: לא נותן נאום של אופוזיציה. אמרתי – אולי אתה רוצה להגיד משפט שלישי: אני מצטרף לקואליציה. הייתה תקווה, תודה רבה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> למי רע פה? תהה היום שר גולדקנופ בריאיון, למי רע פה? 64 חברי כנסת, יש להם משרדי ממשלה, יש תקציב מסודר. למי רע פה? 536 משפחות של חיילים שנהרגו ונפלו במלחמה הזאת, אלפי אלמנות, יתומות, יתומים, הורים שכולים. 13,000 חיילות וחיילים שנפצעו במלחמה הזאת, שהשר גולדקנופ אמר עליה: מה שייכת הממשלה למלחמה? מה שייכת? 13,000 פצועות ופצועים, אבל בתקציב המסודר, התקציב המסודר, אין תוספת לשיקום. אין שקל תוספת לשיקום שלהם או של המשפחות. גם הקיבוצים עוד לא יודעים מי ישלם להם בכלל. מס רכוש, מינהלת תקומה, יחזרו, לא יחזרו. אבל למי רע פה? למי רע פה? שואל גולדקנופ. בטח לא לישיבות, שהם לא רק הם היחידים שלא קוצצה להם התוספת הענקית שהם מקבלים, אלא שבאמת רופדו והכסף שלהם נכנס לבסיס התקציב. אתם יודעות ויודעים מה זה אומר בסיס התקציב, חברות וחברים? זה אומר שזה כאן לנצח נצחים וזה הולך לגדול כל שנה. לגדול ולגדול כל שנה. לכולם קיצצו: בריאות, חינוך, תרבות. הגדילו את הגירעון בשיגעון, אבל לחינוך החרדי ולישיבות, כסף לבסיס התקציב. אז באמת, למי רע פה? מה לעשות? מאיפה שגולדקנופ והחברים שלו, והקואליציה הזאת מסתכלת על זה, באמת, מה אני אגיד לכם – גן עדן, אומר השר לשעבר ליברמן. גן עדן, הכול דבש. ואחרי התקציב המסודר הזה כבר מביאים את חוק הגיוס החדש, קבלו אותו. הארכה של שירות החובה כולל לאלה שמשרתים עכשיו לשלוש שנים, פי שלושה ימי מילואים למשרתי המילואים, גיל השירות עולה עד גיל 50. אבל מה כל זה רלוונטי ליחידים שמקבלים תוספת בתקציב המסודר הזה? הילדים החרדים והישיבות. הם לא מתגייסים, הם לא משרתים, הם לא נפצעים, הם לא נהרגים. האימהות והאבות שלהם יכולים לישון בלילה בשקט. אז באמת, חברות וחברים, למי רע פה? למשפחות של 364 נרצחות ונרצחי הנובה, שהממשלה הזאת לא רואה ממטר, כי אחרי הכול – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסכם, תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – מה שייכת הממשלה למלחמה? או אולי ל-136 החטופות והחטופים בשבי חמאס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> והאמת היא, האמת היא, אדוני היושב-ראש, אתם צודקים – הם באמת לא פה, אז מה רע פה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני קורא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר. בבקשה, לסכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בשביל מה שיסכם? הרי הוא לא היה כאן כל הדיון. הוא לא טרח לשבת פה דקה. אז למה שהוא יסכם, איך הוא יכול לסכם דיון שהוא לא היה ?הוא בא, דיבר, דיבר, דיבר, קם והלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרתי, כולם אותו דבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אני מבקש לא להפריע, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כולכם, אני ישבתי פה כל המליאה. אותו דבר כולכם. כל הנאומים היו אותו דבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני השר, תהיה הגון. תאמר: לא הייתי בדיון, אז אין לי מה לסכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגב, אדוני השר, סליחה רגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גוטליב, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טלי, טלי. למה? רק לך מותר? << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-בראש – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה יש לו לסכם – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – חבריי השרים וחברי הכנסת. תראו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפך, שיסביר לך. אולי תקשיב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ביקשנו הסברים, שאלנו שאלות הוא לא היה פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נו תקשיב, הוא יסביר לך עכשיו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו נצביע תכף בקריאה ראשונה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, תסביר לו שהתייחסנו בכובד ראש לחיילים ולפצועים – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – על חוק – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – ולכל סוגי הילדים בישראל, ולכל מערכות החינוך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הקול שמגדיל לאברכים את המלגה במאות שקלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו נצביע תכף בקריאה ראשונה על הצעת חוק, הצגתי את עיקריה בפתח הדיון הזה – התיקונים לתקציב לשנת 2024. אני רוצה להרחיב בכמה סוגיות שלא נגעתי בהן בחלק הראשון, שבו הצגתי את העקרונות ואת הרציונלים, ונחדד כמה נקודות חשובות. אני סבור שאם האופוזיציה תקשיב בהחלט ייתכן שהיא תשתכנע, וגם חבריה יוכלו להצביע בעד בלב שקט. תראו, התקציב הבסיסי שהעברנו לשנת 2024 – שהכנסת הזו אישרה בקריאה שנייה ושלישית בסוף מאי, נדמה לי – בבסיסו היה תקציב טוב. הוא היה תקציב מוטה צמיחה, פיתוח, תשתיות. הרכב ההוצאה הציבורית שבו בסך הכול היה טוב. אגב, אתם יודעים, הוא גם היה תקציב מאוד שמרני ומרוסן, עם תחזית גירעון שהשארנו אותה נמוכה, סביב ה-1%, היא התעדכנה אחר כך פעמיים למעלה. אגב, זה חלק ממה שמאפשר לנו היום את הגמישות כשאנחנו נכנסים לתוך המלחמה, שיש לה השלכות לא פשוטות לשנה הקרובה, אבל עדיין מגודר. אני חושב שמרכיבי הליבה של התקציב בהיבטים התשתיתיים נשארו, והתקציב הזה עדיין מוטה צמיחה ותשתיות. וכפי שאמרתי כשהצגתי את התקציב: יש פה שני מרכיבי ליבה משמעותיים, שבניגוד לאופי של התקציב הזה – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ביזה וגירעון. ביזה וגירעון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אמרתי קודם שאנחנו מגדילים מאוד את תקציב הביטחון ומאוד את ההוצאות האזרחיות, שהן נגזרת של המלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סקטוריאליות וחוסר הגינות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מעבר לזה הוא כמובן תקציב של התכנסות. אבל יש שני היבטים שבהם אנחנו מוסיפים תקציב האצה לשוק הדיור והנדל"ן. תיארתי כאן שלוש תכליות: כלכלית, חברתית וציונית, של ייהוד הנגב והגליל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שכחת את הגדלת המלגות לאברכים שלא מתגייסים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וכמובן תוכניות להייטק. ולכן, אני חושב שהתקציב הזה, מלבד העובדה שהוא נותן מענה לצורכי המלחמה בחזית ובעורף עד לניצחון, בעזרת השם; מלבד העובדה שהוא אחראי – סליחה, אני לא אחראי על המיקרופון, יותר קרוב? אני לא מבין בזה. הינה הגבהתי קצת את הפודיום, יותר טוב? מלבד העובדה שהוא נותן מענה לכל צורכי המלחמה עד הניצחון, בעזרת השם, בחזית ובעורף; מלבד העובדה שהוא אחראי פיסקלית, וכן כולל צעדי התכנסות מאוזנים בצד ההוצאה ובצד ההכנסה – הוא גם תקציב של צמיחה. הוא תקציב שיש בו מרכיבים שיסייעו למשק הישראלי – אמרנו: גם בהייטק, גם בנדל"ן, גם בתעשייה, גם בתעסוקה בדגש על שילוב אוכלוסיות שכרגע לא מיוצגות מספיק בעולם העבודה, גברים חרדים, נשים ערביות. יש בו פוטנציאל לסייע למשק הישראלי לצמוח ולצמוח טוב, ומהר וגבוה. ובסוף זה הדבר החשוב שיעזור לנו לצאת מהמלחמה הזאת ולהצעיד את המשק הישראלי אל המסלולים הנכונים שלו. מרכיב נוסף, אמרתי אותו ככה ממש בקצרה כשהצגתי, ואני רוצה להרחיב עליו: אני חושב שהוא באמת תקציב של אחדות, וזה מה שנדרש לנו בימים האלה של המלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עוד פעם אחדות? אתה לא מכיר עוד מילים במילון? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הייתי כאן ביום שני וביקשתי מכולנו להסתכל – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחדות, אחדות, אחדות, אחדות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ככה, כאילו יש כאן מראה גדולה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחדות ואברכים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחדות ואברכים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וסנוואר יושב במחילות שלו וצופה בנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בגבעת התחמושת כבר טיפלת? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ונשאל את עצמנו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> או רק במרכז למורשת – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> די, די. באמת, נו. די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה די? מה די? מגדיל מלגות לאברכים שלא משרתים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה? מה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו לא מגדילים. אבל למה אתה אומר לא אמת, באמת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מקצץ את כרטיסי המזון בחצי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> למה אתה אומר לא אמת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אחרי מה שסיפרתם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין הגדלה של תקציב הישיבות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מקצץ לרשות 800 מיליון ואומר: אין קיצוץ בגידול. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> להפך, בואו נאמר את האמת. בתקציב המקורי שאושר כאן – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, נו, מספיק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כאן בשנת 2024, בחוברת הכחולה יש 2.2 מיליארד לישיבות, עכשיו יש 1.7. קיצצנו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם החוברת הירוקה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> קיצצנו חצי מיליארד שקלים בתקציב הישיבות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה אתה מצמיד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מהתקציב המקורי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה אתה מצמיד סעיף – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> גלעד, או שאתה לא יודע לקרוא או שאתה לא רוצה לקרוא. יכול להיות שיש אנשים שגם מספרים – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם החוברת הירוקה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – צריך לנקד להם כדי שידעו לקרוא. מספיק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה טועה בענק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> באמת, מספיק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שר האוצר, מה עם החוברת הירוקה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמו אמרת – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואתם יודעים שהרי אם הייתי רוצה עוד כמה מנדטים בסקרים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מכיר את התקציב שאתה מכין. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם החוברת הירוקה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אז הייתי מקצץ בתאגיד, והיו מוחאים לי כפיים בבייס שלי. והייתי מקצץ להבימה ולפילהרמונית, והיו מוחאים לי כפיים בבייס שלי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר סמוטריץ', אתה לא מכיר את התקציב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ולא עשיתי את זה. והייתי מקצץ לרשויות הערביות – לא. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איפה החוברת הירוקה, סמוטריץ'? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הלכתי רוחבית בצורה מאוזנת לכולם, כולם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה אתה מסתיר את סעיפי התקציב? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם יודעים, דווקא בכספים הקואליציוניים הורדנו יותר מ-30%, מתוך 6.5 מיליארד הורדנו 2.5 מיליארד בחשיפות מזומן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה אתה מסתיר – – – איפה החוברת הירוקה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין שום סעיף תקציבי, משרד או משהו, שקוצץ בהיקפים האלה. עכשיו תראו עוד פעם, זו החלטה שלכם כאופוזיציה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה הורדת – – – בחקלאות? למה קיצצת בחקלאות? למה קיצצת בחקלאות? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ותראו, דרגי המקצוע אצלי במשרד כולם כולם תומכים בתקציב הזה – מה שלא היה, אגב, ב-2023, היו לי ויכוחים איתם, אתם יודעים את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם תנועות הנוער? מה עם תנועות הנוער? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נגיד בנק ישראל תומך בתקציב הזה. היה בממשלה, הציג אותו, העניק לי גיבוי מלא – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> התקציב שלכם הוא בושה. הוא בושה וחרפה. אתה גוזל בזמן מלחמה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – התבטא באין-ספור הזדמנויות, בארץ ומחוצה לה שאנחנו מנהלים את העסק הזה באחריות. עכשיו, תראו, זה בסדר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה גוזל בזמן מלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הנגיד יצא נגד 6 מיליארד ש"ח קואליציוניים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אפשר כאופוזיציה לבוא ולומר: אנחנו בפוזיציית אופוזיציה, ואנחנו חייבים להתנגד ולצעוק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איפה הספר הירוק? למה אתה מסתיר אותו? למה אתה לא מדווח? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם יודעים שזו לא אמת. ואני אומר גם לך, השר בני גנץ, ידידי, והיום גם שותפי לקואליציה: אתה יודע שהתקציב הזה הוא טוב ונכון ומאוזן. נכחת בישיבת הממשלה כשכל דרגי המקצוע תמכו בו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה בושה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות. עכשיו, עוד פעם, זה בסדר, אני מבין גם את הצורך של המחנה הממלכתי להצביע נגד כי מה, הם יכולים לחתום על סדרי עדיפויות שהעברנו אי שם במאי? הרי בסוף זה נכון: הבסיס לתקציב, כמו שאמרתי, זה התקציב שהעברנו עכשיו, שהוא תקציב טוב, ואנחנו מתקנים אותו עכשיו, מרחיבים אותו מאוד כדי לתת מענה למה שצריך – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה עם הקיצוץ בחקלאות? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – וכמובן, אין מה לעשות, גם משנים סדרי עדיפויות, ולכן מקצצים בדברים חשובים. תדעו לכם, כל קיצוץ הוא כואב. אין קיצוץ בדברים לא חשובים, אין דבר כזה. הכול חשוב – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון, אבל יש דברים לא חשובים שלא קיצצתם – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – לפעמים יש חשוב יותר. וכשדברים חשובים יותר אז אין מה לעשות, מקצצים קצת בדברים הפחות-חשובים לטובת הדברים היותר-חשובים, שהם כרגע צורכי המלחמה והמשק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה בושה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני באמת אומר לאזרחי ישראל: אנחנו מנהלים את הכלכלה בתקופת המלחמה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם תנועות הנוער? מה עם תנועות הנוער? למה אתם מקצצים להם תקציב – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – בדחילו ורחימו, באחריות כבדה על הכתפיים, באמת, מתוך הכרת גודל האחריות – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזה אחריות – – – חסר אחריות, תתבייש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – מתוך הבנה שהמלחמה מייצרת לנו אתגר ביטחוני, ואנחנו מנהלים אותו, והיא מייצרת גם אתגר כלכלי, ואנחנו מנהלים אותו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> משרדים מיותרים, כספים קואליציוניים, העדפות סקטוריאליות, עידוד להשתמטות מצה"ל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> די, גלעד. היושב-ראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, נו, מה אתה משטה בכולם – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שר האוצר, מה עם הספר הירוק של התקציב? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, פחות צעקות במלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חשבתי שכבודו מסתדר לבד. אתה תמיד אומר לי שאתה מסתדר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אני אסתדר. אני אשאל, אני אשאל אתכם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם הספר הירוק של התקציב, סמוטריץ' – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אשאל גם אותך, חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם הספר התקציבי המספרי? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> האם כשסנוואר יושב עכשיו בבונקר ורואה אותך צועקת וצורחת ומתלהמת, בעמידה, עם הידיים – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כשסנוואר רואה אותך פוגע בחיילי צה"ל – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני לא מאמינה שאתה אומר את זה. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – האם זה מחליש אותו ומקרב אצלו תודעה של ייאוש ושבירה וכניעה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כשסנוואר רואה אותך מקצץ – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כי אנחנו מאוחדים, והוא לא יכניס בינינו סיכה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה מאוחדים – – – של החברה הישראלית – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – או שזה מחזק אותו כי הוא רואה אותך צועק ככה עם היד, ואומר לעצמו: נו, העם הזה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה משטה באזרחי ישראל. אתה בוגד באזרחי ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני קורא אותך לסדר קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – יפרק את עצמו לבד, אז אני לא צריך לשחרר את החטופים ואני לא צריך להיכנע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר קריאה שנייה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם מחלישים את החוסן הלאומי, וזה עצוב. ואני קורא, אני מפציר בכם, תנהגו באחריות בתקופת מלחמה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה מדבר עליי? אתה מקצץ, אתה מקצץ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אל תיתנו, אל תרימו את המורל של סנוואר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> באמת, אל תעשו את זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם הספר הירוק, שר האוצר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אל תסיתו נגד חלקים בחברה הישראלית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הלכנו איתך לבית משפט. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תתגברו, תתעלו לגודל השעה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתעלה אתה, תדווח. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אל תצעקו כאן בצורה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אל תעבור על חוק-יסוד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – לא יודע איך לקרוא לזה – באמת, אלימה ולא מכובדת ולא אחראית. אנחנו צריכים לגלות אחריות בתקופת מלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> גם אופוזיציה. יש צורה לוויכוח, יש צורה לליבון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה בוזז – – – אתה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אל תחזירו אותנו ל-6 באוקטובר, אין קונים לסחורה הזו בציבור הישראלי. הוא רוצה אותנו ביחד, מלוכדים, מאוחדים, מכבדים אחד את השני גם כשיש מחלוקות, מנהלים דיונים ענייניים, לגופו של עניין, לא לגופו של אדם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – בלי צעקות. אמרתי לכם: אני מזמין אתכם לדיון אמיתי בוועדות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה לא מזמין. אתה לא מגיע לוועדות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והינה, חבר הכנסת בליאק יודע שכשהוא היה שותף איתנו לדיונים – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה לא עונה על שאלות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה בא – – – והולך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – אז הוא השפיע והוא עיצב, וגיבשנו את מתווה הפיצוי לעסקים יחד, קואליציה-אופוזיציה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה לא עונה על שאלות – – – אתה לא עונה על שאלות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – פה אחד אצלי בלשכה, ובאנו לוועדת כספים מאוחדים. אני אומר לכם גם עכשיו בתקציב. גבעת התחמושת, דבר חשוב; הצפתם אותו, נטפל בו. תציפו דברים נוספים, נטפל גם בהם, בעזרת השם, מתוך הקשבה אמיתית. אני לא חושב שהשכל נמצא רק אצלנו, אני לא חושב שרק אנחנו יודעים מה טוב. אני ודאי חושב שבתקופת מלחמה אני רואה את עצמי שר אוצר של כולם, של אזרחי ישראל כולם כולם – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. ממש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – מימין ומשמאל, מן הכפר ומן היישוב, דתיים, חילונים, חרדים, יהודים ושאינם, כך אנחנו רואים את עצמנו כרגע כממשלה. אני באמת מאמין שהתקציב הזה טוב, הוא טוב לכל עם ישראל. הוא טוב לחברה ולכלכלה ולמפונים ולניצולים ולמילואימניקים, הוא טוב ללוחמים שלנו ולמפקדים שלנו, הוא טוב לתושבי הצפון והדרום והמרכז והפריפריה וגוש דן. יש בו מנועי צמיחה, יש בו השקעה אדירה בתשתיות. כמו שאמרתי, גם את הקיצוצים שנאלצנו לבצע, עשינו מאוד רוחבית, מאוד מאוד מאוזן, מאוד כזה שכולם נכנסים מתחת לאלונקה, לוקחים חלק, אף אחד לא מרגיש שהטילו עליו איזה נטל מיוחד, איזה – כן, הוא צריך להשתתף יותר מאשר כולם. הוא באמת תקציב טוב, וכמו שאמרתי, הוא כולל פוטנציאל של מנועי צמיחה גדולים וטובים, ואני באמת אומר לכם באופוזיציה – אם יש הערות ודברים שאתם חושבים שאפשר וצריך לעשות יותר טוב, אנחנו מוכנים להיות שותפים מלאים. מי שעוקב אחריי ומכיר אותי יודע שכשאני מקבל פניות והערות – הערות בעי"ן או באל"ף – ובקשות, אני לא שואל את עצמי אם זה בא מצד האופוזיציה או מצד הקואליציה. אני עיוור לצדדים השונים בבית הזה. כשבאות הערות, בוחנים אותן לגופו של עניין, דנים בהן. אם יש בהן אמת, מטמיעים את ההערות, מתקנים מה שצריך לתקן. אם אין בזה אמת – או מה פירוש? תמיד יכולות להיות, כן, אלו ואלו דברי אלוקים חיים – אם אנחנו לא חושבים שזה נכון כרגע, לא מקבלים את ההערות האלה. אני באמת קורא לכם בשבועות הקרובים – אני חושב שזו דוגמה חיונית לעם ישראל. אתם יודעים, אתמול הייתי בסיור בדרום אצל מילואימניקים. הייתי בהתחלה בבסיס נחשונים, חטיבה 5 יוצאת עכשיו אחרי ארבעה חודשים בעזה, אז הינה רק מילה. אני רוצה להעביר לכם מסר. באמת, יש שני מסרים מרכזיים שלוחמי המילואים ביקשו ממני להעביר בכל הזדמנות. אחד, כמובן, ממשיכים עד הניצחון. יש להם סבלנות, נחישות, אורך רוח, עורף משפחתי מדהים שמגבה אותם. אומרים לנו: תמשיכו, שלא נשלם מחירים לשווא. אבל הדבר השני – הם מתחננים שאני אביא לכאן, לבית הזה, את הקול שלהם, קול של אחדות. הם נלחמים יחד ברעות שרק שדה הקרב יודע לייצר – מימין, משמאל, דתיים, חילונים, אלה שהיו בקפלן ואלה שהיו – באמת, הם כל כך חזקים ביחד, עם מטרה משותפת, עם אמונה, עם נחישות, עם עזרה הדדית. הם מתחננים, מתחננים שגם אנחנו נמשיך את האווירה הזאת. והינה, אני חושב שהתקציב שאנחנו מביאים הוא כזה ואני קורא גם לכם באופוזיציה, חבריי, בואו לשיח אמיתי, ענייני, מכובד ומכבד. אצלנו יש הקשבה. נביא יחד את התקציב הזה לעם ישראל, ניתן יחד את המענה לכל הצרכים, ובעזרת השם, ביחד ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. אדוני השר, חברי הכנסת, בבקשה לשבת, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 57 נגד – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד–2024, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 57 בעד, 50 נגד. אני קובע כי הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי לא הצביע? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עופר כסיף ויוסף עטאונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תבדקו את זה. בודקים את זה. << קריאה >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם ההצבעה של הרב אריה דרעי לא נקלטה. תבדוק את ההצבעה, גם של חבר הכנסת הרב דרעי. אצל עופר כסיף אין בעיה, זה נקלט. בסדר? כרגע אלה יהיו תוצאות ההצבעה. אנחנו נוסיף לפרוטוקול את הרב אריה דרעי. << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1708).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את כבוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אני רוצה בשם כולנו להעלות על נס בדקות הקרובות את האליטה החדשה של מדינת ישראל, את גיבורי התרבות של העת החדשה – את המילואימניקים. את משרתי המילואים שעזבו הכול, עזבו משפחה וילדים ועסקים, ובמשך חודשים מחרפים את נפשם על הגנת המולדת, במובן הפשוט ביותר של המילה. באחדות, ברעות שרק שדה הקרב יודע לחולל, בנחישות, באמונה, בהקרבה, בהתמדה, מביאים לנו, בעזרת השם, את הניצחון, מחזירים לנו את הביטחון, את הגאווה הלאומית, את הכבוד הלאומי, את הרוח, את הכוחות העצומים שיש בעם שלנו. והאמת היא, בוא נודה על האמת, מיקי, כמעט שכחנו שיש בנו. התעסקנו בכל כך הרבה דברים שוליים בשנים האחרונות. ובאים הגיבורים האלה ואומרים, חברים, תסתכלו במראה, תראו איזה עם, איזה איכויות, איזה עוצמות, איזו הקרבה, איזו ערבות הדדית, איזו לכידות. ובני המשפחות שלהם – הרי אף מילואימניק כזה לא מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן בלי התמיכה של האישה, של הילדים, של ההורים, של כל הסביבה. זה דבר שאי-אפשר לתאר אותו. ואני חושב שכולנו, כולנו כחברה – תראה, זה אירוע מוסרי, נורמטיבי – אנחנו חייבים לשנות את סדרי העדיפות ולשים את המילואימניקים בראש. אנחנו עושים את זה, אגב, גם בתקציב הזה. השקנו תוכנית, אתם יודעים את זה, של 9 מיליארד שקלים מעבר לתגמולי המילואים הרגילים. אמרתי ביום הראשון – זה היתד, אני תוקע אותו. שאלו אותי, מאיפה תביא את הכסף? זה היתד, זה הבריח התיכון שסביבו כל התקציב הזה מסתובב. ויש שם מענקים למילואימניקים ולבני המשפחות שלהם, ויש שם הגנה על התעסוקה שלהם, ויש שם מעטפת אדירה לעצמאים שביניהם, ויש שם טיפולים למשפחות שלהם, ויש שם ימי חופשה, ויש שם הנחות והטבות, ואנחנו נעמיק אותם עוד ועוד ועוד. אני ביקשתי אצלי במשרד למפות את כל ההטבות שכל חלקי האוכלוסייה מקבלים. מה שמקבלים נכים וקשישים ועולים – אין הטבה שלא יקבל מילואימניק. היה שלב מסוים שעשינו על זה אצלי דיונים בהנהלת המשרד – דיברנו על הנחות בארנונה. אמרו לי, תשמע, השר, עזוב, חבל, ביורוקרטיה – תגיד כמה כסף זה עולה. רצית לתת מענק של 2,000? תן 2,500 בחודש. אמרתי להם, תראו, זה מזכיר לי בעל שיבוא לאשתו בתחילת שנה, ייתן לה 1,000 שקל – קחי, תחשבי שקניתי לך 50 זרי פרחים. לא. אנחנו צריכים את ההוקרה, לא רק את הכסף. אנחנו רוצים שמשרתי המילואים והמשפחות שלהם, בכל מקום שהם הולכים יגידו להם – זה כמו בארצות-הברית – thank you for your service. נכון? היכנס, מסלול ירוק. תעבור בתור, הנחה, הטבה, פטור – בכל מקום שבו המילואימניקים ילכו – נצדיע להם. נגיד להם, אתם עכשיו הגיבורים החדשים שלנו; אתם האליטה החדשה שלנו; אתם המודל לחיקוי; אתם מקור ההשראה לכולנו. והמילואימניקים האלה מבקשים מאיתנו שני דברים: הם מבקשים מאיתנו ניצחון, ללכת עד הסוף; והם מבקשים מאיתנו אחדות. הם מבקשים מאיתנו אחדות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם סיוע. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם מבקשים מאיתנו, איך נאמר, שהחשמל הזה, הערבות החזקה כל כך, המחויבות, האחד בשביל כולם, היכולת למסור את הנפש, האחד כדי להציל את השני, בלי – אתה יודע, מיקי, זה אולי טוב שלובשים קסדות, אז לא רואים אם יש כיפה, אין כיפה, יש פאות, אין פאות, מאיפה באת. כולם נראים אותו דבר, לבושים אותו דבר, עם אותה קסדה על הראש, מחזיקים את אותו רובה, נלחמים באותו אויב משותף. אחים. אחים. והם לא רוצים לצאת מהאינקובטור הזה ולפגוש שיח של 6 באוקטובר. הם מבינים שיש ויכוחים, וזה בסדר, ויש דעות שונות. כולם רוצים טוב, וכל אחד חושב שמשהו אחר הוא טוב. וזה הכי לגיטימי בעולם. אבל הם רוצים לראות אותנו מנהלים את זה אחרת. הם רוצים לראות אותנו כאן, חברי הכנסת, הם רוצים לראות את האולפנים, הם רוצים לראות את הרשתות החברתיות. הם לא רוצים לצאת, אמרתי, מהאינקובטור הנפלא הזה של שדה הקרב – מה נפלא? קשה, מאתגר, אבל כן, בהקשר הזה, המצרף כל כך, המחבר כל כך – ולראות מלחמות יהודים של 6 באוקטובר. אסור. אז אנחנו עוטפים אותם ומוקירים אותם ומתגמלים אותם, ומוודאים שלא יהיו להם דאגות כלכליות. כן, אני יודע שיש קשיים ביורוקרטיים ביישום. אני מתחייב להפוך כל אבן עם משרד הביטחון, עם הקרן במשרד הביטחון, עם מס רכוש, עם כל השחקנים הרלוונטיים, עם ביטוח לאומי, עם בנק ישראל – כדי לוודא שאנחנו פותרים את כל הביורוקרטיות, וזה קורה מהר, מהר. הייתי הבוקר בסיור במוקד של רשות המיסים. אמרתי להם, תראו, אתם עושים עבודת קודש מצוינת ועוזרים לכולם – אבל מילואימניקים בראש. צלצל מילואימניק? אתם לא עוזבים אותו. כתוב לכם שם, טלפון – אתם מדברים עם אשתו ועם רואת החשבון שלו ועם החוליה הרלוונטית במס ההכנסה ובביטוח לאומי, ואתם חוזרים ואומרים לו: פתרנו לך את הבעיה, הינה, הכסף בחשבון. זה התפקיד שלנו, זאת המחויבות שלנו. אז אנחנו עוטפים אותם ומוקירים אותם ושמים אותם בראש, וזה שדר. מי שתורם, מי שמקריב – אנחנו בשבילו, ואנחנו מגבים אותם עד הניצחון, ואנחנו מאוחדים, ביחד. כן, גם עם הדעות השונות, עם הגישות השונות, עם העמדות השונות, אנחנו אחים. ואנחנו מאוחדים ואנחנו מתווכחים אחרת, ואנחנו אוהבים, וכן, אנחנו נלך עד סוף העולם להציל כל יהודי וכל ישראלי באשר הוא, כי אנחנו אחים. זה האתוס המכונן. אסור, אסור לאבד את המצפון בעניין הזה. אסור לאבד את המצפן בעניין הזה. אנחנו חייבים להיות ראויים למאמצים, להקרבה, ובואו נאמר את האמת – להיות ראויים גם לקורבנות, למחיר הענק הזה. אנחנו חייבים להיות ראויים. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה פלא, אני מסכים. רק דבר אחד חסר: התנצלות של שר בממשלתך ששלח אותם לעזאזל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בצלאל, המבחן הוא מבחן המעשים, לא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תביא אותו להגיד סליחה למילואימניקים שהוא שלח אותם לעזאזל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מודיע שרשימת הדוברים סגורה. אני מבקש לא להפריע, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המבחן הוא – – – בתקציב, לא בסיסמאות מעל הדוכן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הכרזה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קארין אלהרר, קטי קטרין שטרית, מיכל מרים וולדיגר וגלעד קריב בנושא: משפחות הנרצחים מהמסיבה ברעים טוענות שהופקרו ולא קיבלו התייחסות מגורמים רשמיים. תודה. << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברגעים הקשים והמתמשכים שעוברים אזרחי מדינת ישראל, אני בוחרת להשמיע את הקולות החבויים בשולי השיח בחברה הישראלית – האוכלוסיות המיוחדות שהפגיעה בהן היא פגיעה בשכבות החלשות; משפחות עם צרכים מיוחדים שמתמודדות עם קושי, שבעיניכם אינן זכאיות לחיים כדאיים בערך שווה. אני רוצה להקריא בפניכם את דבריו של עמית, אביו של עמית: "נעים, יכול, מבין". משפט קצר ופשוט, אך כשילד עם צרכים מיוחדים כותב אותו בשיעור הקלדה עם חברים יש לו משמעות אחרת ומרגשת. והמשפט הזה הוא של יואבי שלי, מתבגר בן 19 עם אוטיזם עמוק וקשה, שמבטא את עצמו, דעותיו והשקפת עולמו באמצעות הבעה בהקלדה. כך הוא למעשה מתקשר בחייו היום-יומיים. הוא פחות מתקשר ואומר מילים ברורות, כמו לאכול, לאוטו, לטייל, שניצל, מים, פיפי, להתקלח. יואב הוא נער מתוק שמאוד אוהב לחבק, לצחוק ולטייל. יואבי הוא מורה לחיים שנותן לי את הכוח לעשות בשבילו ולמען החברים שלו כדי שנשמיע את קולם, כדי שיקבלו את מה שמגיע להם כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אני גם אשמיע לכם, בבקשה, את מכתבה של נורית, אימא של אמילי, בת 20 עם אוטיזם, וחיילת היום ב"שווים במדים": הבחירה אם ליפול לבור שנפער או לקום הביאה אותי להיות הפה של אלו שלא תמיד יכולים להשמיע, וכן, אלה ההורים. שתי דאגות עיקריות המלוות אותנו, המשפחות המיוחדות: האחת, מה יהיה אחרי מערכת החינוך כשהיא מסתיימת. והדאגה העיקרית – מה יקרה עם ילדינו כשלא נהיה פה? שוויון הזדמנויות וזכויות עבור ילדינו גם היום רחוק מלהיות במקום הראוי. הביורוקרטיות האין-סופיות, המתישות, שאנו, המשפחות, עוברות במסע שלא נגמר. אני מייחלת שיבוא יום ונהפוך שווים. חבריי, אני שואלת אתכם, התקציב שהונח מיטיב עם משפחות מיוחדות? האם הם נחשבים בעיניכם רק מספרים יבשים וטבלאות? עקרונות הצדק החברתי חורץ את גורל המיוחדים – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעיר לה לפני הזמן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם אנחנו יכולים לוותר על כאבי הצמיחה העצמית של האנשים האלו? ממשלת ישראל בוחרת להפיל על כתפינו את העול והאחריות – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה דקות, אני מסיימת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לתת לחבר כנסת גם עשר שניות לסיים. לא יקרה כלום. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מתחיל להפריע לפני הזמן, ולא בפעם הראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש הרבה דוברים. הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, מה זה קשור? שיהיו גם אלף דוברים. בחיים לא היה דבר כזה, ואטורי. עם כל הכבוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אל תפריע לפני הזמן. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להעניש את אלה שנמצאים בשכבות החלשות. אינכם ראויים לעם הזה. התקציב לא מביא שום בשורה. מדובר באוסף של גזרות בתקופה קשה ביותר. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 20 שניות לפני, אתה אומר לה לסיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מפריע בדיוק בזמן. אני אומר: 20 שניות, אבקש להתחיל לסכם. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא מפריעים לחבר כנסת ב-15 שניות. וגם אם נותנים לו עשר שניות לסיים, התקרה לא תיפול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני תמיד נותן. הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. אבל יש כללים בבית הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מפעיל את הזמן שלך. תתחילי לדבר. סליחה, את לא עומדת פה כדי להתחיל להעיר לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך, אתה לא יכול בעשר השניות האחרונות להגיד לחבר כנסת לסיים. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא סיימה בזמן. להתחיל לסכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, בבקשה. קצת היגיון גם פה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בטח ובטח אם עוד יש לה זמן, ובטח כשהיא מדברת על מיוחדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, תסכמו ביניכם איך אתם רוצים לקבל את זה, ואני אעשה את זה. בסדר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן לבן אדם לסכם. עשר שניות אחרונות, לא יקרה כלום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, לא. כל אחד ביקש משהו אחר. תודה רבה. תודה רבה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מה קשורה הממשלה למלחמה, אמר שר השיכון גולדקנופ, והידק על צווארו את צעיף לואי ויטון. למי רע פה? שאל השר ולא קיבל תשובה. הרבה פעמים אנחנו אומרים על הממשלה המנותקת: היום נשבר עוד שיא. אז בוא, גולדקנופ, אני אגיד לך למי רע פה. הרשימה ארוכה, הזמן שלי קצר, ולכולם רע. יש כאלה שאולי רע להם יותר. נתחיל עם משפחות החטופים, 136 משפחות, שגם הן נלקחו בשבי. אין להן יום, אין להן לילה. חטופים שהופקרו לגורלם ב-7 באוקטובר והם מופקרים גם היום. חלקם, לצערנו, לא ישרדו. חלקם גם נמצאים שם כגופות, שגם אותן מפקירים. המשפחות האלה – אין להן חיים. רע להן בנשמה כל יום. ומשם המשפחות השכולות של החיילים. אני לא יודעת בכמה שבעות גולדקנופ ביקר, אבל לכל שבעה שאני הגעתי שמעתי שהוא היה הכי טוב, הנופל הכי מוצלח, הכי חכם, הדבק של המשפחה. אפילו על גל איזנקוט, זיכרונו לברכה, אמר חברו שגם כשהוא נהרג זה היה חייב להיות בפיצוץ, מרוב שהוא היה ילד מיוחד. והיו עוד הרבה טובים ויפים. רע למשפחות השכולות. רע להן בנשמה. השעון שלהן נעצר. ב-7 באוקטובר נעצרו להן החיים. אולי נעבור גם למשפחות השכולות האחרות, למשפחות שהילדים שלהן נטבחו במסיבת הטבע נובה. מה נגיד לחברה שלי, שאיבדה את אח שלה ואחיין שלה? איך משקמים משפחה כזו? משפחה שכולה ששתי בנות שלה נרצחו בנובה, ונשאר אח אחד. רע להם בנשמה, בחיים. כל יום רע להם, כל יום. אני לא יודעת אם יהיה טוב. ומה נגיד על המשפחות – קרוב ל-100,000 עקורים? אין להן בית, אין להן מטבח, אין להן מערכת חינוך, אין רווחה. אתה שר השיכון, תתעורר. אנשים – אין להם בתים. רע גם להם. ומה נגיד על האנשים, על המשפחות שלא מצליחות לחיות. הוא יודע כמה אנשים התאבדו מאז 7 באוקטובר כי הם לא הצליחו לנשום? אתה יודע כמה אנשים נמצאים ברגעים האלה בטיפול נפשי? רע להם לצאת מהבית. הוא לא יודע מה רע. ויש לי עוד כל כך הרבה, אבל אין לי זמן. וזה בסדר, אני מניחה שכולכם יודעים. אני מסיימת, אדוני. אבל אתה יודע, חייבים משהו אחד לאופטימיות, לסיום, כי יש אטימות ויש ניתוק, אבל יש כאן עם טוב, יש כאן עם טוב. לא מגיע לו שידברו אליו ככה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, נציג המאחזים ונוער הזוועות בממשלה, צאר האוצר, שלף את סכין הקיצוצים המושחזת ותקע אותה בליבם של כלל תושבי הארץ. אבל לחברה הערבית שמר הגזען קיצוץ מיוחד. עוד לפני המלחמה ביקש הצאר לגזול את תקציבי החברה הערבית, לטש אליהם עיניים עבור חבריו בהתנחלויות הבלתי-חוקיות. המלחמה סיפקה לו את שעת הכושר. קיצוץ של 15% בהחלטות ממשלה למען החברה הערבית, גזענות כמדיניות. סמוטריץ' מנסה לטפס בסקרים מעל אחוז החסימה, על חשבון הציבור הערבי המוחלש והמופלה שמתמודד עם שנים של הזנחה ופערים עצומים ביחס לחברה היהודית. 244 אזרחים ערבים נרצחו בידי ארגוני הפשיעה, אבל ממשלת ישראל מקצצת בתקציבי הביטחון האישי בחברה הערבית. לסמוטריץ' לא אכפת שגם השב"כ וגם המל"ל אומרים במפורש שהדבר מהווה, ואני מצטט: סכנה לביטחון האישי והאזרחי של כלל האזרחים, ועלול לעורר תגובות נגד שליליות – סוף ציטוט, כי הממשלה הזאת רוצה להבעיר את השטח, ושר הגבעות והמאחזים רוצה לראות שפיכות דמים של ערבים. חבריי ואני מפגינים נגד ארגוני הפשיעה ולמען צעדים שלטוניים אמיתיים כנגדם. כבר שנים אנחנו צועקים "דם ערבי אינו הפקר", אבל סמוטריץ' רואה בדם ערבי שנשפך תוצאה רצויה, דלק במכונת ההסתה הגזענית שלו. לא רק בביטחון האישי – גם ברווחה, בחינוך, בתשתיות, בתעסוקה, בטיפול בשפכים ופינוי אשפה; בכל אלו מקצץ הצאר שרוצה להשאיר את החברה הערבית דלה, ענייה ומרודה, מימוש של תוכנית ההכרעה השטנית שלו מ-2017. במכתב ששלחו מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי מאיר בינג, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית חסאן טואפרה וראש אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב ליאור כלפא למנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר נכתב כך: הקיצוץ "יוביל לבלימה משמעותית של פעולות לטיפול בבעיות השורש והבסיס של החברה הערבית, כגון תקצוב החינוך לתלמידים, שסבל שנים רבות מאפליה, תכנון שכונות חדשות, שבמשך שנים לא התאפשר, תקצוב קיום תשתיות בסיסיות כמו ביוב, כבישים, תחבורה ציבורית ועוד. וכל אלה ללא כל הבחנה ודיון מקצועי". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. אבל את חבורת הגזענים – אני מוסיף – שבשלטון, זה לא ממש מעניין. הפגיעה הקשה בחברה הערבית אינה מסתכמת רק במחיר כלכלי, אלא גם במחיר מוסרי ואנושי של הזנחה, אפליה, השפלה ודיכוי, שעליהם כולנו נשלם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו ניאבק נגד זה ונביא עוד את הצדק והשוויון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. היא פה? איפה? הינה. היא התחבאה לי. בבקשה. לא ראיתי שאת בפנים שם. בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני אנסה לדבר ברשותכם על קבוצה לא גדולה אבל מאוד מאוד משמעותית בחיינו, שאנחנו אפילו לא מבינים את החשיבות שלה, על משפחות של אנשי הקבע. המשפחות האלה משלמות מחיר אישי מאוד כבד, כי במלחמה, וזה ברור, אנשי הקבע נכנסו לקרב ראשונים, וכנראה שהם יסיימו אחרונים. זה תפקידם, זו המחויבות שלהם, זה הייעוד שלהם. אבל מאחורי כל איש קבע יש משפחה, יש אישה, יש ילדים – לרוב זה נשים וילדים – שגם כך בחיי השגרה – מבחירה, צריך להגיד את זה – החיים שלהם היו טיפה שונים מחיי משפחה רגילים, אבל עכשיו, במלחמה, זה השתבש לחלוטין. גם המעט שאותם אנשי הקבע יכלו לעזור ולתרום למשפחות שלהם כרגע לא קיים, וכנראה לא יהיה קיים גם עוד הרבה מאוד זמן. הקבוצה הזאת לא גדולה, לא שומעים אותם כל כך, לא רואים אותם כל כך, אבל היא קיימת, ואני פשוט לא מצליחה להבין למה שר הביטחון ומשרד הביטחון לא מגויסים לעזרתם. זה לא כסף גדול. זה אפילו לא הטבות, זה איזשהו יחס, איזשהו "אנחנו רואים אתכם", שאפשר באמת בדברים הקטנים, הלא-משמעותיים, להקל משמעותית על אותן משפחות, על אותן נשים. כי איך אנחנו תמיד אומרים? בלי עורף אין צבא. אין, אי-אפשר. אותם גברים – לרוב זה גברים, אבל יש גם נשים – שכרגע הם בחזית צריכים לדעת שבבית הכול רגוע ושקט והכול מתנהל. זה נותן את הביטחון. וכרגע, באמת, זה מרגיז וכואב. עם כל הניסיונות שלי ושל פנינה תמנו שטה ולימור, ועזרה של חבר הכנסת אייכלר וחבר הכנסת ביטן – קיר אטום. אני מבינה ששר הביטחון מאוד עמוס. אני מכירה את המציאות. אבל עדיין, עדיין זו חובתכם, זו האחריות שלכם. זה לא המשרתים עצמם אבל זה המשפחות שלהם, וזו חובתכם המוסרית ממדרגה ראשונה לפתוח את הלב והראש ולמצוא פתרונות. ולא מדובר פה על כספים מטורפים, שאתה יודע, אדוני היושב-ראש – כן, אני יודעת שצריך לספור כל שקל, אבל עדיין – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו תצטרכי לספור שניות, כי נגמר הזמן רק. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל עדיין אני פונה מפה לשר הביטחון, ללשכה שלו, לצוות שלו: תראו אותם. אנחנו פה בכנסת מגויסים כולנו, עושים כל מה שאנחנו יכולים, אבל אנחנו גם מצפים מכם לאיזושהי התייחסות ואיזושהי אוזן קשבת לאירוע הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> וחבר הכנסת שטרן יכול להרחיב על זה, כאחד ששירת שנים רבות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת – יש פה שרים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השר וסרלאוף. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. האמת היא שאני במתח. שר האוצר עמד ודיבר פה על גיבורי התרבות החדשים שלנו, המילואימניקים. אני לא בטוח שהתקציב שהונח כאן הולך יד ביד עם גיבורי התרבות שמשרתים, שנלחמים, שעזבו משפחות כבר לארבעה חודשים, נשים, ילדים, כשבעצם התקציב שגדל בתוך זה הוא לא תקציב שמעודד שירות אלא זה תקציב ההפך. בשעות האחרונות מתפרסם שצה"ל כנראה יבקש להאריך שירות. יש לי שאלה לשר דיכטר: איך הוא חושב שהחברים שלו בממשלה שלא יודעים מה זה שירות, איך הם יצביעו? איך זה יכול להיות? אז הגדילו להם ל-1.7 מיליארד למוסדות שלא מעודדים שירות, שמבטיחים לא לשרת, והם יבואו לכאן בעוד כמה ימים ויצביעו על הארכת שירות ל-36 חודשים והארכת משך ימי המילואים במשך שנה אחת. ושר האוצר יעמוד פה אחרי שהוא מגבה את כל זה בתקציב ויגיד: הגיבורים שלי הם המילואימניקים. זה ציבור שלצערי הרב אפילו שירות חובה לא יודעים מה זה. ציבור שלם שלא מבין את התחושה שלנו. לכן אחד השרים שם אומר: מה רע? לא רע. קשה, מדאיג – לילדים של השכנים, של האחיינים, לילדים שלנו, לנו. יש ציבור שזה לא נוגע בו, לא רע לו. לא רק שלא רע לו – טוב לו, בגלל שהתקציב שהוגש היום בהרבה דברים כמעט מכפיל את מה שהוא קיבל עד היום. בדברים אחרים – יותר. באמת אני אומר את זה בגלל שאנחנו מתעסקים גם עכשיו עם זה שמקצרים את השירות לש"שינים ולבוגרי המכינות ולנוער נהדר – שיכול להיות שצריך; יש לנו נפגעים במלחמה, יכול להיות שצריך לקצר שירות. אבל יש פה מסביב לשולחן הממשלה ציבור שזה לא נוגע לו. הוא לא בא לדיונים. לפחות שישמע, שיזדהה. הוא לא בא לדיונים, זה לא מעניין אותו. הוא את שלו מקבל. עכשיו ראש הממשלה אומר "יחד ננצח". זה יחד? אני אומר דבר אחד – אני מסיים – יחד זה לא במסיבות עיתונאים. יחד, נכון, זה קודם כול בשדה הקרב, והלוחמים שלנו מוכיחים את היחד. אבל יחד זה גם לא לעשות מסיבת עיתונאים של חזרה לעזה כשלפחות חצי מהחיילים מבינים שרק תגיד להם איך החמאס לא יחלק את המזון בעזה, תגיד להם מי אתה רוצה שיחלק – וגם את זה לא אומרים להם. למה? בגלל שפוחדים לדון במה שנקרא היום שאחרי. אז החמאס מחלק אוכל בעזה, והחיילים שלנו שואלים: רגע, אז מה המטרה? מה רוצים מאיתנו? זאת הממשלה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני ימים אחדים שמעתי את השר לביטחון לאומי בן גביר מדבר על הומניטריות, מתנגד להכנסת סיוע לעזה. ומה הוא אומר? הומניטרי מול הומניטרי. והוא כמובן מפנה את דבריו לארצות הברית. אבל השר הכושל שכח איך הוא הפקיר את הביטחון של אזרחי המדינה הערבים. אתמול נרצח בג'דיידה-מכר מהנדס המועצה. לא שמענו ממנו מילה אחת. אבל כאשר אחד מכיתת הכוננות בקיבוץ רתמים רוצח ויורה בג'ומעה אל-דנפירי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מוכנה שהוא יגיד את זה. תקשיבו לי, זה מחבל שנכנס ליישוב עם סכין. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> שנייה, זה לא מחבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מחבל, תתבייש לך. יש גבול, יש גבול. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא מחבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, חברים, יש גבול. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טלי, הוא לא מחבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מוכנה שיקראו לחיילים בכיתות כוננות "רוצחים". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא מדבר על משהו אחר, נראה לי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני, אני צריך את הזמן שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש גבול כבר, די. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טלי, אני מאוד מכבד אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אני. יש גבול. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל לא. את לא תושבת הנגב ואת לא מבקרת בנגב, ואני מכיר את האוכלוסייה טוב. תקשיבי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שלושה ב-02:30 עם סכין. די כבר, יש גבול. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טלי, אל תגזימי. לא, לא, אני לא מוכן לקבל את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם סכין, 02:30, מחבלים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש גבול – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אחרי שנרצח אדהם חמוד, בשעתיים – איפה בן גביר היה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב לי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אוכל גלידה בבית קמה. צוחק על האנשים, אומר להם: אנחנו נמשיך להרוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיב טוב. ב-02:30 נכנסו שלושה אנשים ופרצו את גבול היישוב. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא לא לא, טלי, אני לא מרשה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מרשה לי, מה? הוא לא מרשה לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא, לא, אל תתערבי לי בדברים שלי. אני מעביר ביקורת, תפקידי להעביר ביקורת על הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר. אל תקרא לחבר כיתת כוננות "רוצח", די. די כבר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בן גביר נכשל בתפקיד שלו כשר לאזרחים במדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר כיתת כוננות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לכן, על בן גביר להפסיק קודם כול לטייח את הדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לטייח? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא צריך לגבות את האזרחים ולעמוד לצידם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את הפורצים? את המחבלים שנכנסים ליישוב? אתה לא נורמלי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל כשנרצחים אנשים הוא לא עומד לצידם, באופן אוטומטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נורמליים. איבדתם את זה, באמת, סליחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב? את יודעת כמה שקרים שומעים פה? אז כל דבר – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא שולח ציוצים. הוא תומך באנשים שרוצחים את האזרחים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה אני לא היו"ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא נכנס לזה עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי רוצח אזרחים? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> צריך להפסיק את זה. מכובדי היושב-ראש, היא הפריעה לי, ואני מבקש שתיתן לי את הזמן שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קבל עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא היה בגלידה ב-02:30. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. הפתגם הידוע אומר שפראיירים לא מתים רק מתחלפים. אבל הינה, הם כן מתים והם לא מתחלפים. חוק הפטור שמתפרסם עכשיו על גיוס לצה"ל ממשיך להטיל על הפראיירים של מדינת ישראל את כל העול של ההגנה על המדינה. איזו חופה, איזו עזות פנים. חוק הגיוס הזה, שפורסם היום, אם הוא יגיע לכאן לכנסת, הוא מותה, מותה של הבושה. לפי החוק, לפי הפרסום של החוק, יוארך שירות החובה בחזרה לשלוש שנים, כולל הלוחמים שהתגייסו לצה"ל. שירות המילואים יזנק פי שלושה, 42 עד 85 יום בשנה כל שנה. גיל השחרור מהמילואים יעלה, גיל ההתנדבות יעלה. אבל המשך הפטור לחרדים, לערבים, לכל שירות צבאי לאומי או אזרחי, ימשיך. אדוני היושב-ראש. יותר מ-3,500 חיילים נפצעו מתחילת המלחמה. 563 נהרגו. צה"ל זקוק מיידית – כך הוא פרסם – ל-1,300 חיילים חדשים. אז ממי הוא ייקח אותם, מאלו שלא משרתים? ממי הוא יביא אותם? צה"ל אומר ש-450 חרדים התנדבו להתגייס. אה, אבל זה שלב ב'. הם עברו טירונות קצרה, והם עוברים למילואים עורפיים, הם לא עוזרים. צה"ל אומר שהוא רוצה להגדיל את היחידות הקרביות ב-20%, אז למי הוא הולך? לפרה החולבת, למכיניסטים, לשנות השירות, שכבר היום מטפלים בכל האוכלוסיות בישראל ואז מתגייסים. בואו נחלוב עוד יותר את הפראיירים, כי הפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. החוק החדש גם ייתר את השימוש בצו 8, הוא יהיה שנים קדימה. סמוטריץ' יעמוד פה וידבר בלי בושה על זה שיש גיבורים חדשים למדינה. אז אם יש גיבורים חדשים, למה בתקציב שלך, סמוטריץ', חסרים יותר מ-3 מיליארד שקלים לתוכנית שלך, סמוטריץ'? כלומר, אתה מבטיח אבל אתה לא מקיים. אז מה, זה הגיבורים שלך? הבושה מתה, חבריי. אם חוק הגיוס הזה יובא כאן לכנסת, מדינת ישראל תרעד. אם חוק הגיוס הזה יובא כאן להצבעה, אם התקציב הזה לא ידאג לגיבורים האמיתיים של המדינה, אז כן, אז אין זכות קיום לממשלה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא. אני רוצה להגיד לבן שלי, שיושב כאן, והוא תכף מכיניסט: אתה גיבור, אני גאה בך, אתה לא פראייר. אתה תורם למדינה כי אתה אוהב אותה. תודה רבה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> רק תגיד לו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חינכתי אותו לזה, דרך אגב. אנחנו צריכים להסתכל מה אנחנו תורמים, כל אחד, ולא לחפש מי לא תרם. אנחנו נתרום למדינה, נמשיך לתרום תמיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה שבתקציב יש קיצוץ בשנות השירות, למשל, בעשרות מיליונים. אפרופו הדיון שאנחנו דנים פה עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ביום שני בבוקר פרסמה משטרת באר שבע הודעה ובה אמרה שהיא פתחה באש והרגה תושב טירה בטענה שהוא החזיק בסכין ואיים על חייהם של השוטרים. ואולםף לאחר פרסום הסרטון התברר שהצעירף מורשד עבד-אלחי, לא החזיק בשום סכין, וכי פתחו לעברו באש ורצחו אותו ללא סיבה מוצדקת. יומיים לפני זה איש ביטחון מקומי פתח באש ורצח את הצעיר ג'ומעה אל-דנלפירי, מהיישוב ואדי אל-נעם, בטענה שהוא הצליח להסיר את האזיקים שעל ידיו ושהוא איים בסכין על איש הביטחון. לפני שבועיים בערך טענה המשטרה שהצעיר וסים אבו אלהג'יא ביצע פיגוע דריסה והוא נרצח, ועד היום הם מחזיקים בגופתו ולא שחררו אותה לקבורה. זאת, למרות הטענות והבקשות החוזרות ונשנות של המשפחה שתתקיים חקירה של תאונת הדרכים שבנם היה מעורב בה, ושלא היה פיגוע דריסה. לסיכום, המשטרה לוחצת על ההדק ורוצחת את התושבים הערבים באופן מופרז, ללא כל פיקוח, בצל ממשלה קיצונית, והשר לביטחון לאומי הגזעני תומך באירועי הפתיחה באש לעבר התושבים הערבים ותומך ברציחתם. אנו פונים למערכת המשפט והחוק לפעול מול הרשויות המגלות עניין, הן בארץ והן בעולם, כדי לעצור את התסיסה המסוכנת הזאת של הממשלה הקיצונית ואת השר הגזעני והקיצוני הזה. תודה.) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני רוצה להתחיל את דבריי בדברים שכתב ופרסם היום אדם בשם דורון שבתאי ברשתות החברתיות. זה הולך ככה. אז זה הולך ככה: "להסתתר 16 שעות בממ"ד בזמן שחמאס טובח בחברים שלי זה נורא. ארבעה חודשי מילואים בלי לראות את הילדים זה קשה. לאבד שלושה חברים שם זה קשה. לדעת שיש לי עוד לפחות חודשיים בצפון זה קשה. אבל מה ששובר זה לצפות בדברי גולדקנופ, ולהבין שמולי בכיר שלטון שכל זה לא מעניין אותו. פשוט לא מעניין". תקשיבו לדברים הכואבים והחדים האלה. לא מגיע לאנשים שפשוט מגוננים עלינו בגופם להרגיש ככה. הממשלה הזו עושה להם עוול גדול. ואני רוצה להתייחס לתקציב שמובא היום לאישור. תקציב 2024 החדש, הוא תקציב של העולם הישן. הוא תקציב של לפני 7 באוקטובר. זה תקציב שהפוך ממה שאנחנו צריכים לייחל לו בשעת מלחמה. עוד כספים קואליציוניים, עוד שיקולים מגזריים, עוד סדרי עדיפויות מעוותים. עוד תיעדוף פוליטי וצר – במקום לראות לרגע את טובת הכלל, לראות את המדינה. אני רוצה לזרוק כאן שתי דוגמאות מייצגות: מביאים לכם כאן קיצוץ של 500 מיליון שקלים במשרד החינוך. זה קיצוץ שפוגע בעתיד שלנו, של הילדים שלנו, של תעשיית ההייטק, של התעסוקה. אלו תקציבים שאמורים להבטיח את הכישורים של הדור הבא. עכשיו, אל תגידו לי שאין כסף בגלל המלחמה, כי באותו תקציב ממש משקיעים 700 מיליון שקלים בחינוך החרדי הפרטי שבו אין לימודי ליבה והבוגרים שלו ממשיכים לישיבות, לא ממשיכים לצבא וגם לא ממשיכים לשוק התעסוקה. איזה מין תיעדוף זה דווקא בשעת משבר? עוד דוגמה. מקצצים 228 מיליון שקלים מתקציב ההשכלה הגבוהה. ובאותה נשימה, מתעקשים על תוספת של 500 מיליון שקלים לקצבאות אברכים. אנחנו ממש מעודדים פה אי-השתתפות בשוק התעסוקה. אי-גיוס לצה"ל, וזה, בלי לומר מילה על עשרות מיליונים לעידוד השתמטות מהצבא. קיצוצים של מאות מיליונים במשרד הכלכלה ובמשרד העבודה; פגיעה מאוד מאוד קשה בתוכנית החומש למען החברה הערבית – שאתם יודעים מה, בעת הזו היא דחופה וחשובה במיוחד. ככה לא נראה תקציב לשעת מלחמה. ככה נראה השוד האחרון של קופת המדינה רגע לפני נפילת הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ולדימיר בליאק. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תפריעי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הפרעתי לך פעם אחת? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עובר על סעיפי התקציב הזה, ונזכר כי רק לפני שנה, במרץ 2023, בסקירת המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב במשרד האוצר אמרו כי על הממשלה להנהיג מדיניות פיסקלית אחראית, אשר אינה באה בסתירה למדיניות מוניטרית. לצערי, מדיניות הממשלה בפועל שונה לחלוטין. עוד לפני המלחמה, כתוצאה ישירה מהטירוף של ההפיכה המשפטית, הכנסות המדינה ירדו, שימו לב, ב-10 מיליארד שקלים. סיימנו את 2023 בגירעון של 4.2%, וכרגע בתקציב הזה אנו מדברים כבר על הגירעון של 6.6%. הגירעון הזה הוא מסר בעייתי מאוד לשווקים, הוא מסר רע מאוד לחברות הדירוג. אגב, הגירעון, שמסתכם בסך של 129 מיליארד שקלים, נקבע ללא תרחיש משמעותי בצפון. כלומר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נוסעים כאן בכביש ללא שוליים, בדרך לא דרך, לעבר אסון כלכלי. ההתנהלות של ראש הממשלה ושר האוצר היא פשוט חסרת אחריות לאומית. התקציב הזה הוגש באיחור של 17 ימים, תוך הפרה חמורה ומתמשכת של חוק-יסוד: משק המדינה. בעוד מספר ימים, ב-19 בפברואר, על פי החוק יחול קיצוץ רוחבי בגובה 67 מיליארד שקלים שישבש, גם אם לתקופה לא ארוכה, את פעילות משרדי הממשלה, וזה בזמן המלחמה. הפיצויים לעסקים, המענקים לרשויות בדרום ובצפון, הסיוע למשרתי המילואים ומשפחותיהם – הכול ייפגע. אני באמת שואל אותך, שר האוצר, למה אתה עושה את זה? האם כדי לסדר עוד כמה עשרות מיליונים לקופת המזומנים השמנה של משרד ההתיישבות ולהיטיב עם החינוך החרדי הפרטי אתה מוכן לפגוע במיליוני ישראלים? דיברת פה הרבה על סנוואר – אז בטח בנקודה הזאת סנוואר היה מוחא לך כפיים. ולא, הקיצוץ הצפוי ב-19 בפברואר הוא לא פיקטיבי. אומנם הוא יהיה זמני, אך אמיתי לחלוטין. הממשלה היא הפיקטיבית, שמנסה להעביר תקציב חצוף, מגזרי, רע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש איזו פרסומת מאוד אגרסיבית ומאוד ממומנת, שככה, מתנפלת עליי בכל פעם שאני פותחת איזשהו אתר באינטרנט. פרסומת של מתנגדי הממשלה, נכנה אותם כך. כמובן שהיא לגיטימית, מדינה דמוקרטית; יש לממשלה הזו מתנגדים, זכותם המלאה לייצר קמפיינים. לא על עצם הקמפיין אני רוצה לדבר אלא על המהות שבו. ואולי תעזרו לי פה ביציע הזה – היו לי מורה נבוכים. הפרסומת הולכת ככה: רואים את ראש השב"כ, רואים את ראש אמ"ן, רואים את הרמטכ"ל, רואים את שר הביטחון, רואים את כל הגורמים הבכירים ביותר במערכת הביטחונית, והקריין בפרסומת אומר: נתניהו, הוא הזהיר אותך. והוא הזהיר אותך והוא הזהיר אותך. ובאמת, מתגבשת מין תמונה שלפיה כל ראשי מערכת הביטחון כולם – מצה"ל, דרך השב"כ, דרך המוסד, דרך אמ"ן – כולם ידעו היטב היטב שמתקפה איומה עומדת להתרחש על ידי החמאס; ידעו היטב שישראל צריכה להיזהר; ידעו היטב את פרטי המתקפה, והזהירו את ראש הממשלה. ולכן ראש הממשלה אשם. עכשיו, פה יש לי בעיה לוגית קלה, קטנטונת. אם הם ידעו, למה הם לא התכוננו? אם הם ידעו והזהירו, למה הם לא עשו כלום? הם על תקן מעודדות מהיציע? הם על תקן ממליצים? על מה הולך תקציב של מיליארדים כל שנה לכל ראשי מערכת הביטחון, שכפי שאומרים מתנגדי הממשלה ידעו היטב והזהירו? אז הזהרתם את ראש הממשלה. מה, אתם ילדים בגן והוא המבוגר האחראי? הזהרנו – עכשיו נחזור לפנסיון באילת, ונקום בבוקר הטבח לבופה, ואגדו-דו בבריכה? הזהרנו את ראש הממשלה? איפה האחריות שלהם? זאת אומרת, מה שעולה מהפרסומת הזו, זו תמונה מדאיגה, שאם אני עוטפת אותה עם הילך הרוח שפשה באולפנים בתקשורת – לפחות בתקשורת של 12, 13 ו-11 ושל מתנגדי הממשלה – זה שבעצם כל האחריות, כל האחריות מוטלת אך ורק על בן אדם אחד, נתניהו שמו. וכל האנשים הבכירים שידעו והזהירו, וממש מראים אותם לפרטי-פרטים – איפה הם היו בבוקר הטבח? אם הזהרתם את ראש הממשלה, איפה הייתם אתם? הלוגיקה הפנימית הזו לא ברורה לי. לא ברורה לי. והיא מדאיגה אותי מסיבה אחת – כי לאט-לאט מתגבשת צורה של תחושה שיש כאן אתרוג של גורמי הביטחון לטובת התנפלות על הגורמים הממשלתיים המדיניים. ואני אומרת, חבר'ה, הטבח הזה הוא לא עוד ריב בין ימין ושמאל. הטבח הזה הוא לא עוד קטטה בין ינון מגל לבן כספית. הטבח הזה – ובזה הציבור, הציבור לא ייתן אחרת: כל מי שהייתה לו יד בדבר, יצטרך לתת דין וחשבון. וכשאני רואה שהתקשורת והקמפיין מתחילים לעטוף את הדרג הביטחוני כדרג שרק ממליץ אבל לא צריך לעשות כלום, הוא רק ממליץ, מזהיר והולך – מאוד מאוד מדאיג אותי. תודה על הזמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – נוכח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נחכה שנייה, כדי שזה יירגע. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אם הוא לא שמע – – – איפה יש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה לכם. יוראי להב הרצנו, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, איפה עידית סילמן? מישהו יודע איפה עידית סילמן? השר דיכטר, ראית אולי במקרה את עידית סילמן, השרה? איפה היא? נעלמה השרה להגנת הסביבה. הפוליטיקאית שפירקה את ממשלת השינוי כדי להתמנות לשרה, שניהלה מערכת יחסים מושחתת כדי להגיע למשרד הממשלתי הזה, נעלמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא הייתה פה הרגע, דרך אגב. היא הייתה פה רגע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא נמצאת, והסביבה בישראל הופקרה. עכשיו, אני רוצה לעבור איתכם על חלק מהדברים שבוצעו בשנה האחרונה תחת הממשלה הזו: סירוס חוק אוויר נקי, עקיפת הוועדה לשמירה על החופים, ביטול עילת הסבירות, שמגינה על הסביבה, הארכת החיסיון של קצא"א בארבע שנים מלאות, ביטול המס על החד-פעמי, אי-קידום חוק אקלים לישראל, ריקון קופת חוק הניקיון, פוליטיזציה של ועדות התכנון והשוד של קרן העושר. אגב, כל הדברים שמניתי פה רק בחודשים האחרונים. עכשיו, חברי השדולה הסביבתית, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, חברת הכנסת נעמה לזימי ואנוכי, נלחמים בוועדות, נמצאים ומגינים על הסביבה, והשרה פשוט לא נמצאת. לא נמצאת. עזבו מקדמת – היא לא נוכחת. היא לא נמצאת. היא פשוט מפקירה את הסביבה. הסביבה בישראל מופקרת. אבל אם אני כבר פה מעל הדוכן, יש לי שאלה חשובה מאוד לחברת הקבינט המדיני-ביטחוני, שרת הפופקורן הלאומי מירי רגב. מירי, מה איבדת בסרי לנקה? קראתי אתמול שאת והבת שלך נוסעות בנסיעת עבודה חשובה במיוחד לסרי לנקה בשבוע הבא, כולל סופ"ש, כמובן. חתימה על עדכון הסכם תעופה בין ישראל לסרי לנקה. עכשיו, שירתי באזור, אז אני יודע. בחרת היטב. זאת העונה לנסוע. מזג האוויר נפלא. אחלה טרקים, באמת. אבל, א. יש כבר הסכם תעופה שנחתם לפני 22 שנה בין המדינות; ב. יש אינטרנט בעולם, אפשר לחתום על עדכון ההסכם הזה גם באינטרנט. אבל מעל הכול, יש בישראל מלחמה – הכי קשה שניהלו מאז קיומנו, מאז תולדותינו. ואת, את חברת קבינט מדיני-ביטחוני, מאלה שמנהלים את המלחמה. אז מה סרי לנקה עכשיו? בחייאת, בחייאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, השר דיכטר, התקציב שהונח לא משקף באמת את הבעיות ואת האתגרים שעומדים בפני מדינת ישראל. הוא תקציב שבחלקו מתעלם במכוון מבעיות עומק, לפחות מבעיות עומק של 20% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, האוכלוסייה הערבית. בתקציב יש קיצוץ של 15% בתוכניות החומש. עכשיו, מי שלא מכיר את התקציב יכול לחשוב שתוכניות החומש זה המון דברים. אז בנתונים, השר דיכטר, 85% מתוכניות החומש שמדבר עליהן שר האוצר הן תוכניות בחברה הערבית; רק 15% נוספים במקומות אחרים. אבל מה עושה הקיצוץ הזה השנה הזאת? הקיצוץ בכל משרדי הממשלה הוא 5% רק לשנת 2024. בתוכניות החומש הגדיל לעשות שר האוצר, ואלה אותם 15%, אבל לשלוש שנים. יותר מזה, יתר על כן, התוכניות או תקציבי האיזון לרשויות המקומיות בחברה הערבית קוצצו ב-200 מיליון. עכשיו, מי שזוכר קצת היסטוריה, יש אפליה קודמת של ועדות עשו במשרד האוצר; עכשיו צריך להגדיל את תקציבי האיזון ב-400 מיליון שקלים. אבל אמרו: אי-אפשר להתחיל ב-400 מיליון, נתחיל ב-200 מיליון. עשה שר האוצר והגדיל, חטא על פשע, 200 ועוד 200 או 200, כלומר 600 מיליון בזמן הקרוב. כל זה בתקופה – רק היום שמענו פה הצעות מהפכניות על איך יילחמו בפשיעה, הביאו חוקים. הרי השר דיכטר, ישב מולך פה – בדיוק מולך יושב יעד שלך לשעבר, הוא השר לביטחון לאומי, אדון בן גביר, כלום ושום דבר. בעצם לא נכון – הוא הצליח: בתקופת חדלונו 130% עלייה בפשיעה בחברה הערבית ב-2023; לא רק בפשיעה בחברה הערבית – בפשיעה באופן כללי, אבל 130% בתיקי הרצח. ב-2022, בשנה הראשונה הייתה ירידה ל-106 מקרי רצח. אבל פה מספרים סיפורי גבורה. לא סתם יש את הקיצוץ הזה שמדובר עליו. מדובר בשר אוצר גזעני ולאומן שעושה הכול להפלות, להדיח את החברה הערבית; יש שרים אחרים שלא יודעים לעבוד, וחלקם עבריינים לשעבר שיושבים על כיסא השר לביטחון לאומי ומפרקים את המשטרה – שאתה, השר דיכטר, היית אחראי עליה פעם, ואני הייתי בזמנו ראש אגף אצלך. זאת הדוגמה של הממשלה הזאת, וזו הדוגמה של תקציב. לכן, עד שהממשלה הזאת לא תלך לדרכה ונחליף אותה – כן, כן, נחליף אותה – האנשים הלא-כשירים, הלא-טובים, המושחתים, הלאומנים והמסוכנים ימשיכו להרוס את המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, על התקציב הגרוע כבר דיברתי. אני רוצה לדבר על המעשים הכי גרועים שיכולים להיות שהממשלה הזו מובילה בנגב. שאלתי היום את שר השיכון על הריסות הבתים, והוא השיב, והתשובה שלו, אני לא יודע אם זו בורות או זו אטימות. שר שיכון שאתה שואל אותו: בזמן מלחמה, בזמן חירום, הורסים בתים לאנשים, מחלקים צווי הריסה בנגב; הוא אומר לך: זה החוק. אתה שר השיכון. אתה צריך לשאול את השאלה הנכונה: למה האנשים האלה לא יכולים להוציא היתרי בנייה? זו השאלה שצריכה להישאל. לא צריך להרוס את האנשים. צריך להסתכל על המציאות ולתת פתרונות לאנשים. לאנשים האלה מ-1948 עד היום לא הייתה שום אפשרות לפנות לוועדה או לכל מוסד תכנוני ולהוציא היתר. והדבר היחידי שהממשלה, גם הממשלות הקודמות, יודעת לעשות הוא רק להרוס. והשאלה שצריכה להישאל היא למה המציאות הזו. אני רוצה להגיד לכולם שהמציאות והאי-הכרה ביישובים הערביים הבדואיים בנגב באה מתוך תפיסה של תכנון מפלה לרעה. זה תכנון בנגב ליהודים, וזה תכנון לערבים הבדואים. התפיסה לגבי היהודים בנגב היא מינימום יהודים על מקסימום קרקע, ומקסימום ערבים על מינימום קרקע. אני רוצה לתת שתי דוגמאות לתפיסה הגזענית בתכנון. יש את המועצה האזורית בני שמעון, ויש את המועצה האזורית מרחבים. אתם יודעים כמה תושבים יש במועצה האזורית בני שמעון? 12,000 תושבים. 13 יישובים. מה השטח שלה? 372,000 דונם. במועצה האזורית מרחבים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – 17 יישובים ו-585,000 דונם. באים ואומרים שהבדואים פולשים, שהבדואים משתלטים על הנגב, והתפיסה האמיתית, המציאות האמיתית בנגב – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אבקש לסיים. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – היא שמי משתלט הוא התכנון גזעני, שרואה את הבדואים לא כאזרחים שווים אלא כאנשים זרים. המציאות הזו צריכה להשתנות. צריך להסתכל על כולם בתפיסה אזרחית שוויונית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, מדינת ישראל נמצאת באחד מרגעי השפל מאז הקמתה, אולי הגדול ביותר. אחרי שנה קשה של מאבקים על עצם דמותה של המדינה ושל הדמוקרטיה הישראלית, הגיעה מתקפת 7 באוקטובר. מאז, אזרחי המדינה נלחמים על עצם קיומנו. אזרחים פטריוטיים, שהתגלו במלוא נאמנותם, תושייתם ותפארתם מהרגע הראשון של המלחמה. אבל מנגד, חברי הממשלה והקואליציה עסוקים מאוד, אבל לא עסוקים בעשייה למען הציבור שנבחרו לשרת – הממשלה והעומד בראשה פשוט לא באירוע. חברי הממשלה והקואליציה מתחרים ביניהם מי יאמר את האמירה הקיצונית ביותר, מי יעמיק יותר את הקרע בחברה, מי יפגע יותר ביחסינו עם מדינות העולם ועם ידידתנו הגדולה ביותר. חברי הקואליציה עסוקים בשירה וריקודים ונאומים חוצבי להבות בכנס של הימין המשיחי והקיצוני, שמציג חזון מוטרף של יישוב מחדש של רצועת עזה. וכל זאת, בעוד החטופים שלנו שם נאבקים לנשום, לאכול, לחיות; בעוד חיילינו מסכנים ומאבדים מדי יום את חייהם כדי להגן על ביטחון המדינה. 1,200 אזרחים נרצחו. 136 חטופים. 564 חיילים נפלו. אלפי פצועים ומאות-אלפי אזרחים עקורים, 150,000 אזרחים עקורים מבתיהם בדרום ובצפון. זו באמת סיבה לרקוד ולשיר בשמחה גדולה. אז במה עוד הממשלה עוסקת? בהעברת תקציב מנותק מהמציאות הקשה, תקציב שכל-כולו גזל הקופה הציבורית לטובת אנשי שלומם, כי לעזאזל המלחמה, לעזאזל המצב הכלכלי, הבייס לפני הכול. על הדרך, חקיקה ופוליטיזציה במוסדות התכנון והבנייה, עוד כוח בידי מפלגות משיחיות בתקצוב ארגונים ומוסדות המעודדים השתמטות משירות על חשבון צעירים שנמצאים בעיצומה של שנת שירות, שנה נוספת מעבר לשירות הצבאי, שנאלצים לקטוע אותה כדי להקדים את גיוסם; אבל בישיבות, ממשיכים כרגיל. והרשימה עוד ארוכה מנשוא. הממשלה הזו איבדה את הדרך. הממשלה הזו היא ממשלה מנותקת. הממשלה הזו היא ממשלה מסוכנת. הממשלה הזו פוגעת בביטחון המדינה. הממשלה הזו פוגעת בכלכלת ישראל. הממשלה הזאת רעה לאזרחי ישראל. הממשלה הזו חייבת ללכת הביתה. עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אדוני השר, האמת היא שאני תכננתי לדבר על נושא שהוזכר על ידי הדוברת הקודמת, חברת הכנסת הרכבי צרפתי, ובעוד רגע אידרש גם אני לנושא חניכי המכינות הקדם-צבאיות ומסגרות שנת השירות והקשר הישיר בין העניין העגום הזה לבין דמותו של תקציב המדינה השערורייתי. אבל מכיוון שאני רואה שהשר התורן הוא מכובדנו השר דיכטר, שר החקלאות, אני רק רוצה לוודא שאני צודק בנתונים, שבתקציב המדובר ישנו קיצוץ של למעלה מ-10% בתקציבי החקלאות. נכון, אדוני השר? אני לא טועה. אלה הנתונים. אם הוא לא עונה, אני מניח שאם לא היה קיצוץ של 10%, 11%, אז שר החקלאות היה נזעק. אז זה המצב כנראה, כנראה שאני צודק בנתונים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה אחד פלוס אחד – 5% ועוד 5%. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כמה חברי קואליציה, ראיתם אותם מצטלמים ברשתות החברתיות מתנדבים בקטיף פלפלים, או מסייעים להוריד את היבול מצמרות המטעים? 11% קיצוץ בתקציבי החקלאות בעיצומה של מלחמה בדרום ומלחמה בצפון, שפוגעת בראש וראשונה בחקלאי ישראל. זו הבשורה של הממשלה. אדוני השר, תאמר לי, אני לא מבין. אתה הרי אדם אמיץ, אתה לוחם, אתה אדם בעל יכולת השפעה, אחד מבכירי הליכוד. איך יכול להיות שאתם מניחים תקציב שהיה צריך להיות אחד מהתקציבים שמתמקדים בשיקום החקלאות במדינת ישראל – איך אתם מגישים תקציב שיש בו כזאת פגיעה קשה בחקלאי ישראל? זו האחדות, זו הלכידות? ומכאן – נותרו לי שניות לא רבות לומר את הדבר הבא: הערב צה"ל החל לשלוח הודעות של הקדמת גיוס לחניכי מסגרות שנות השירות וחניכי המכינות הקדם-צבאיות. למיטב ידיעתנו, נשלחו הודעות גם לאותם מלש"בים שהשמות שלהם לא הועברו על ידי מנהלי המסגרות בהתאם לסיכום עם צה"ל. בשורה התחתונה – 1,000 חניכי מכינות קדם-צבאיות ומסגרות שנת שירות לא יזכו להשלים את שנת דחיית השירות הראשונה, בשעה שלמעלה מ-2,000 תלמידי ישיבות – לא החרדיות, הציוניות, אלה שמתגייסים – כבר השלימו שתי שנות שירות, שתי שנים של דחיית שירות, ובמקום ששר הביטחון ייגש אליהם, כי הם כבר ישבו שנתיים ולמדו, הוא ניגש אל מי? אל חניכי המכינות הקדם-צבאיות וחניכי מסגרות שנת השירות, שבדרך אגב, לא רק לומדים אלא גם עסוקים כרגע במשימות התנדבות. וכל זה למה? כי הצבא לא רוצה להתעמת עם הישיבות הגבוהות הציוניות, שאלה ישיבות הדגל שכולנו מכירים את השמות שלהן. זה פרצופה של הממשלה הזו, ממשלה שחכמה על סקטורים מסוימים ומעדיפה סקטורים אחרים. ואנחנו לא נרפה מהמאבק. נמצאת פה חברת הכנסת שרון ניר, אני אזכיר את חבר הכנסת אלעזר שטרן, חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת מיכאל ביטון, קינלי משה טור פז – אנחנו לא נרפה מהעניין הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואני קורא לשר הביטחון להיכנס לאירוע, כי עד עכשיו הוא לא התערב בו, כי הוא השאיר את זה לראש אכ"א. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אי-אפשר לפגוע במורל של אותם מלש"בים. אי-אפשר לפגוע עוד יותר בשוויון בנטל. שר הביטחון – תתערב. שר החקלאות כנראה כבר לא יתערב בתקציב החקלאות, לפחות ששר הביטחון יתערב בעוול הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. תגיד לי, אתם עושים לי תרגילים, מתחבאים בתוך הכוכים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מתחבא מהקורונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ספר לי על זה. צריך להיזהר. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. זה אומר שיש פה אנשים עם קורונה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תופעה. שים לב, שים מסכה. אני ממליץ שכל מי שבסיכון – שישים מסכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני בסיכון מנאומים מסוכנים. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אדוני השר, האמת היא שהכינו לי נאום שמפרט את כל התקלות – זה מה שרציתי להגיד, טלי – שמפרט את כל התקלות בתקציב הזה: את העובדה שאזרחי מדינת ישראל חיכו 17 ימים על מנת שהתקציב סוף-סוף יגיע לכנסת. אני ישבתי פה והקשבתי, ואני מבין רק דבר אחד: הממשלה הזאת תקועה ב-6 באוקטובר. היא תקועה במחשבה איך שומרים על הכספים הקואליציוניים, היא תקועה במחשבה איך שומרים על הממשלה, היא תקועה במחשבה איך שומרים על הכיסא, היא תקועה במחשבה רק על עצמה. בינתיים, מאז 7 באוקטובר אנחנו במדינת ישראל נלחמים מלחמת קיום אמיתית, מלחמה שמצריכה אותנו לשנות את כל התפיסות שהיו פה קודם. אנחנו הבנו את זה, מדינת ישראל הבינה את זה, חיילי צה"ל הבינו את זה, כולם הבינו את זה. מי היחידים שלא הבינו את זה? ממשלת ישראל. חיילים יושבים עכשיו במארבים, קופאים מקור, ולא יודעים אם הפיצוי של העסקים שלהם יגיע, לא יודעים אם הם יקבלו את המענקים שלהם, לא יודעים אם הם יוכלו לשלם על החוג של הילדים שלהם בסוף החודש. ואתם יודעים למה אני יודע את זה? כי כל היום אני מתעסק בפניות ציבור של מילואימניקים שלא מקבלים שום דבר חוץ מקמפיינים שהממשלה הזאת עושה על הגב שלהם. אז אני רוצה לומר מפה: איך אתם לא מתביישים להחזיק משרדי ממשלה מיותרים, שעולים למדינה הזאת מיליארדים? איך אתם לא מתביישים להחזיק כל כך הרבה שרים שלא עושים כלום? מה עושים כל הנורבגים בכנסת הזו, כשהכול מגיע לפה בהסכמה והכול מתנהל בחירום כבר ארבעה חודשים? מה אתם עושים עם כל המיליארדים האלה? אני אגיד לכם מה אתם עושים: אתם מעלים מיסים למדינת ישראל – עכשיו אתם מעלים את הבלו על המים, על הדלק, מעלים את המיסים על מוצרי המזון. שר החקלאות נמצא פה, אז אני יכול לפנות ישירות גם אליך: אדוני שר החקלאות, תראה בתקציב שאתם מביאים איזו עליית מחירים מטורפת יש על אזרחי מדינת ישראל בזמן הכי קשה שהיה במדינה. במקום לעצור ולהגיד: רגע, אנחנו נביא ממשלה מקצועית, ממשלה חכמה, נביא אנשי מקצוע שיסבירו לנו במה אפשר לקצץ, כמו שהיה עושה כל מנהל חברה נורמלית, אתם עושים בדיוק ההפך – אתם אומרים: הכסף לא שלנו, הוא של הציבור, אז הוא לא מעניין אותנו; אנחנו נשתמש בו כמה שיותר, נעשה בו מה שבא לנו. אבל זה צריך להיות בדיוק ההפך, כי אם היו עושים מכרז על לנהל את המדינה המדהימה הזאת והיו אומרים: יש פה 600 מיליארד שקל בשנה ומאות אלפי עובדים, אז מי שהיה ניגש למכרז הזה היו האנשים הכי טובים בעולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחד אחרון, אדוני. הייתם רואים את ה-the best של ה-the best, הקרם דה לה קרם, באים לנהל את המדינה הזאת. אבל מה לעשות, כשמדובר בכסף ציבורי ובמשרה שלא צריך בה שום כישורים בשביל לנהל את הדבר הכי טוב שיש בעולם, שנקרא מדינת ישראל, אז באים אנשים בינוניים שמקבלים החלטות גרועות, ומי שמשלם על זה הוא הציבור של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה היה המשפט הכי ארוך בהיסטוריה של הכנסת. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בתקציב אושר שקלים לא מדבר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך שקלים לא מדבר בתקציב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן – נוכח גם נוכח. בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תיזהר לעצור אותו אחרי שלוש דקות, אתה לא יודע מה הוא עשה לי – – – << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, לפני שעה או שעתיים התפרסם בעיתון חוק הגיוס הבא במתכונתו הכמעט-מדויקת שיעלה. לא להאמין שאחרי הימים הקשים והטלטלה הקשה שכולנו עוברים יושב צה"ל עם האוצר, ובגיבוי הממשלה כותב תזכיר לחוק גיוס שאין בו ולא כלום עם האתגרים של המציאות שבה אנחנו חיים. אני רוצה רק לספר לכם, שימו לב: גיל השחרור ממילואים יקפוץ ל-46. מ-40 ל-46. שימו לב באיזו מצוקה אנחנו; שלוש שנים – זה יהיה זמן השירות גם לכאלה שמשרתים עכשיו; יש מחסור גדול מאוד בצה"ל, אנחנו יודעים את זה, יש מחסור גדול מאוד גם בחיילים לוחמים וגם בחיילים מדרגים נמוכים יותר. גיל ההתנדבות לצבא, אתם לא תאמינו, עד גיל 66, אדוני השר דיכטר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לך עוד חודשיים. במלחמה הזאת התנדבו 50,000 – מדהים; 40,000 חיילות היו במילואים – מדהים. נתונים שעושים כל כך טוב. יחד עם זה, כולנו מבינים את המצוקה. ומה שמדהים אותי, אדוני היושב-ראש והשר דיכטר, שכשהחוק הזה יגיע כנראה שאתה תצביע עליו כאילו שום דבר לא קרה, כאילו כל מה שדיברנו עליו ביחד וכל ההתרגשות, הדמעות בעיניים כשראינו בשדה הקרב ושמענו את כולם מדברים על רוח ההתנדבות שמפעמת בתוכנו – ברגע שאנחנו מתרחקים טיפה מהאירוע אנחנו חוזרים לסורנו, והפוליטיקה הישראלית ממשיכה בציניות שלה. היעלה על הדעת שאנחנו נעלה את משך המילואים ל-80 יום? קצינים ישרתו במילואים 80 יום בשנה, חיילים ישרתו 42 יום כל שנה, מפקדים שאינם קצינים – 70 יום בשנה. במקום להבין שאנחנו נמצאים בתקופה אחרת ולהבין את החשוב מכול, אדוני השר, שהמדינה הזאת לא מובנת מאליה ומה שהיה לא יכול להמשיך, והממשלה הזאת לא יכולה להטיל על הכתפיים של מעט להגן על המדינה בנפשם וברוחם. שוב, אדוני, אני לא מדבר על היהדות הציונית, אני רואה אותם. ואם נגיד את המילה "חרדים", אז מישהו יגיד שאנחנו שונאים אותם. לא. אתה, אדוני השר, צריך – אתם, חבריי בקואליציה, צריכים לעמוד על זה שהחוק הזה לא יעבור ושהשוויון בנטל, שכל כך לעגתם לאלה שאמרו את זה, יחזור לשולחן הזה של הכנסת ושל הממשלה. אני מקווה שהרעיון הזה יהיה תפל ולא מציאותי. אני רק אומר לכם שאנחנו ניאבק בכל הכוח. בכל הכוח. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה מתחיל לכתוב עכשיו את הנאום? אתה צריך כבר לסיים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את האמת, ראיתי אותך ונזכרתי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, לפני 20 דקות ישבתי במשרד וראיתי את חמש הגיבורות, חמש החטופות שחזרו מהשבי – שרון, עדינה, נילי, סהר ואביבה – מדברות מדם ליבן, עם כאב מאוד מאוד גדול. בשלוש הדקות הקרובות אני אדבר על נושא שכואב לי, ואני בטוח שכואב לכל אחד שיושב פה או יושב בבית, ובכלל עצוב שצריך לדבר עליו, אבל קשה לי מאוד לשתוק מול הקמפיין הנרחב נגד משפחות החטופים – קמפיין נבזי, שנועד להסיט את תשומת הלב מהכישלון של הממשלה ובמקום זה לשוב ולפלג בינינו. אנחנו כבר רואים ניצנים של השפעת הקמפיין על הלך הרוח ברחוב. רק לפני כמה ימים כולנו בלי יוצא מהכלל ראינו ונחשפנו לסרטונים שבהם רואים מישהו הולם באח של חטוף. אחרי זה היה מקרה של נהג שהתנפל על משפחה של חטוף אחר. רק אתמול ראינו נהג שיוצא מהאוטו, מתנפל ודוחף אימא של חטוף וצועק עליה: את מפריעה לראש הממשלה לעשות את העבודה שהוא צריך לעשות, את צריכה לשבת בבית בשקט. אני שואל אתכם, זה נורמלי? איך בכלל יוצא לבן אדם דבר כזה מהפה? איך אפשר לדבר ככה לאימא שיש לה ילד חטוף מתחת לאדמה בעזה, לא אוכל, לא ישן, לא שותה, היא לא יודעת מה קורה איתו? תחשבו אתם, כהורים. תחשבו עלינו, אם היה לנו קרוב משפחה, ילד, שנמצא מתחת לאדמה אצל הנאצים הצוררים האלה. אבל ראינו את זה. איך מצליחים להפוך את הדבר הזה, גם את הנושא של משפחות החטופים, לכלי ניגוח פוליטי? איך קורה שממשלה והשליחים, אין להם בושה לגעת גם בקודש-הקודשים, במשפחות החטופים, שחלקן גם משפחות שכולות? אין גבולות? הכול מותר לעשות? הכול אפשרי בפוליטיקה? זה פשוט נורא. אי-אפשר לראות את זה. אני שואל את כולם, כל אחד מהאנשים שיושבים פה, כל אחד מהממשלה, מהקואליציה, מה הייתם עושים? מה אנחנו היינו עושים אם אחד מבני המשפחה שלנו היה שבוי? הייתם יושבים בשקט? מישהו מאיתנו היה יושב בשקט? אני מבקש מדם ליבי להפסיק את הדבר הזה. אני מדבר בשקט, כדי שזה יעבור יותר באמונה לאנשים. להפסיק את הנושא של השתלחות בחטופים. לא להגיד יותר משפטים – נכון, להביע כאב זה בסדר, אבל לא צריך להגזים. גם אם חושבים, אסור להגיד את זה. אני מבקש מכולם להוריד את הלהבות בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול הבאנו למנוחת עולם את אמיר ירדנאי. אמיר, לוחם באגוז, נפגע בנפשו בצוק איתן. אמיר היה אחראי לפינוי פצועים משדה הקרב, ונפשו לא עמדה בזוועות. במיוחד, כנראה, אחרי אסון הנגמ"ש. מאחורי הארון צעדו מאות מאנשי המושב, חברים, לוחמים ומשפחה אחת שאיבדה את בנה – איבדה אותו בתהליך ארוך. איבדה אותו, ולעד תלווה אותה התחושה שאולי ניתן היה להציל. מפה אני שולח ניחום וחיזוק למשפחת ירדנאי ולמשפחת נהלל. הטיפול בהלומי הקרב הוא קשה, אולי הקשה מכל הטיפולים. זו פציעה שלא רואים, וזו פציעה שלפעמים מסתירים. זו פציעה שיכולה לפרוץ מייד, זו מחלה שיכולה לפרוץ אחרי שנים. הטיפול בפציעה מסוג כזה צריך להיות שונה. הטיפול צריך להיות על ידי שיקום, לא זכויות ולא פיצוי. שיקום הנפש. כל חייל, כל לוחם, צריך תוכנית טיפול פרטנית, ייחודית, תפורה לו ולאישיות שלו. היא צריכה לשים לה יעד של החזרה לחברה, חזרה לעבודה, חזרה לחיי משפחה. זה ליווי צמוד של מי שיודע מתי הלוחם יתפרק ומה צריך לעשות בשביל להרים אותו. זה שונה מכל פציעה אחרת. הטיפול צריך להיות אחר, צריך להיות שונה. אנחנו בכנסת מנסים כבר זמן רב להביא לשינוי באגף השיקום, שינוי שיטיב את הטיפול. ניסינו – נכשלנו. במידה מסוימת האשמה גם בנו. אסור לנו להרים ידיים. במלחמה של היום יהיו לצערי מקרים רבים. אני הצעתי להקים אגף נפרד במשרד הביטחון, שמתמחה בטיפול ובשיקום של הלומי הקרב, ואני לא מתכוון להרפות. אני חייב את זה לאמיר, אני חייב את זה להורים, אני חייב את זה להלומי הקרב ולמשפחות שלהם. יעלה כמה שיעלה, זאת חובתנו. אם יש כסף למה שמחלקים פה היום, יש כסף גם ללוחמים שלנו שנפשם נפצעה וחייהם נהרסו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בימים אלה חשוב להגיע להסכמות, וזה משהו, הייתי מצטרף לדברים שלך. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מצעד האיוולת של הקבינט, הכולל העברת משאיות עמוסות בכל טוב לשימוש ארגון הטרור חמאס, פשוט לא יעלה על הדעת. זאת רשלנות שאין כדוגמתה. איפה נשמע דבר כזה, ששולחים משאיות היישר לזרועות המחבלים ברצועת עזה? מי אמר שצריך לתת דלק לחמאס כדי לתדלק את המלחמה נגדנו? ההיסטוריה תשפוט את ההחלטות, וגם את אלו שבחרו לא לקבל החלטות. ראש הממשלה, דע לך שלהחליט לא להחליט זאת גם החלטה. כל שר בקבינט המאפשר את המשך המצב הזה שותף לאיוולת. כל מי שמסתתר מאחורי טיעונים פוליטיים או דיפלומטיה מורכבת הוא שותף מלא. העברת המשאיות פירושה חיזוק החמאס ופגיעה בביטחון המדינה. איך יכול להיות שאנחנו נותנים לסנוואר לשחק מול מגרש ריק? מה עם סיוע הומניטרי לחטופים שלנו? מה עם ביקור של הצלב האדום? מה עם תרופות מצילות חיים לחטופים שלנו? זה לא מספיק הומניטרי? אנו נותנים לחמאס, ליחיא סנוואר, להבקיע גול מול שער ריק, על חשבון ההישגים של צה"ל, על חשבון החטופים. זאת לא רק טעות אסטרטגית, זה כישלון מוחלט. זה הזמן לשנות כיוון, זה הזמן להפסיק את המדיניות הרופסת הזאת. עלינו להפסיק לשלוח עזרה לחמאס. עלינו להפסיק להאכיל את היד שמכה בנו. ככה לא מחסלים את חמאס – ככה מחזקים את שלטון חמאס. ככה פוגעים בהשגת מטרות המלחמה. ככה לא מחסלים תשתיות שלטוניות. ככה פוגעים במהלך להשבת החטופים. חברי הממשלה וקבינט המלחמה, ההיסטוריה תשפוט אתכם על פי מעשיכם בשעות הקשות האלו. אל תהיו אלה שגלגלו עיניים והמשיכו את האיוולת שפוגעת בהישגי צה"ל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נקרא את שם החוק: הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. הגירעון, שהיה אמור להיות 2.25% – מעלים אותו ל-6.6%. אני זוכר, כשאנחנו נכנסנו לממשלה, ממשלת השינוי, ואביגדור ליברמן היה שר האוצר, קיבלנו תקציב עם גירעון של 142 מיליארד שקל. זה היה אחרי קורונה, עם אבטלה אדירה, עם חל"תים. אז נכנסנו לממשלה, ועזבנו את הממשלה אחרי שנה וחצי עם יתרה של 10 מיליארד שקל עודף בתקציב. אם היית אומר עכשיו שיש לנו הוצאות בגלל המלחמה, וצריך לחזק את הצבא, לתת הרבה כסף לצבא, וצריך לתת הרבה כסף לצבא, והיית לוקח את כל התקציב וכל הגירעון שאנחנו נכנסים אליו, ומחזקים את צה"ל, מחזקים את חיילי המילואים, מחזקים את גבול הצפון, את הדרום, את קו העימות, הייתי אומר: אנחנו במצב קשה. אבל כשאתה נכנס לתקציב ומתחיל לבדוק את התקציב ולקרוא בתוך התקציב, גם בנושא של המילואים – הייתה מסיבת עיתונאים גם של שר האוצר וגם של שר הביטחון. דובר על 9 מיליארד שקל. כשבדקתי את התקציב, ראיתי בנושא של ימי הבראה – יום אחד הבראה ייקחו מכל העובדים במדינת ישראל, ויום ההבראה הזה יביא 1.4 מיליארד שקל, וזה מיועד לחיילי מילואים. שם רק מצאתי שכתוב "חיילי מילואים", לשם יעבור הכסף. איפה שאר הכסף לחיילי מילואים? לא הצלחתי למצוא. אולי שר האוצר, שמתבייש לשבת כאן ולשמוע אותנו, היה עונה לנו ואומר לנו איפה הכסף של המילואימניקים, באיזה סעיף הוא נמצא, באיזה סעיף הוא מתחבא, איך יקבלו המילואימניקים את אותם 9 מיליארד שקל ויחזרו למסלול הרגיל. אנחנו קוראים ושומעים שרוצים להאריך את ימי המילואים, אנחנו רוצים להאריך את הסדיר. ומצד שני אתה לא רואה בתוך התקציב את ה-9 מיליארד שקל שהובטחו למילואימניקים. אני ראיתי 1.4 מיליארד. האם אחד מהקואליציה או השר שהיה נוכח כשאישרו את התקציב יכולים להגיד לי איפה נמצא שאר הכסף למילואימניקים? תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מעבר לפגיעות בתקציב, ההתנהלות של חלק מהשרים במשרדים שלהם תפגע בפעם השנייה באזרחים. איך? אני אתן דוגמה. דרך רשות החברות, רשות החברות שמחזיקה יותר מ-70 חברות ממשלתיות, עם היקף נכסים של יותר מ-235 מיליארד. אבל בדירקטוריונים של החברות – שהפכו מקצועיות, אגב, רק ב-2014 – עדיין כמעט חצי מחברי הדירקטוריון לא מאוישים, דיבידנדים לא מחולקים. התנועה לאיכות השלטון נאלצה לעתור לבית המשפט כדי להורות לשר הממונה לשחרר את הדיבידנדים ששייכים לאזרחי מדינת ישראל. ובשנה האחרונה רשות החברות הפכה למפעל ג'ובים לשר הממונה, מה שנקרא קשרים במקום כישורים; הדחות פוליטיות וניסיון גס לפעול ולבטל את נבחרת הדירקטורים, מה שיגרום להרס וחזרה להפסדים שהיו לפני 2014. אני רוצה לומר לשר הממונה, אמסלם: לפני שאתה רץ לפרק, להרוס, לכתוש, טפל קודם בבעיות הקיימות, שזה חוסר ייצוג חמור ביותר של נשים, רק 5% מהן יושבות-ראש דירקטוריון. ב-40% מהחברות אין יו"ר דירקטוריון, כולל בחברת החשמל. ל-18 חברות ועמותות לא נקבע קוורום לפעולות הדירקטוריון. כלומר, החלטות עשויות להתקבל בידי דירקטור אחד. ב-25 חברות חסרים מעל 50% מחברי הדירקטוריון. 1,400 אנשים נבחרו בתהליך ארוך, יקר, חשוב ומקצועי, על פי הכישורים והניסיון שלהם. בקבוצה הזאת יש גם שוויון בין נשים וגברים וייצוג הולם לשאר המגזרים. אם תהרוס את זה, נדע כולנו מה חשוב לך, הפוליטיקה או אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. חברת הכנסת טלי גוטליב, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש פה שיטה של הטלת אימה והפחדות במדינה הזאת. קבלו את השיטה שבה, לא פחות ולא יותר, רביב דרוקר אומר את הדבר הבא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה עם "אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת"? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עזוב. כולנו רק בני אדם, אני פחות בגינונים. דרוקר, רביב דרוקר, קורא לעצמו עיתונאי. אני לא אגדיר אותו עיתונאי, ממש לא, כי עיתונאי צריך לרדת לחקר האמת, וצריך להיות אכפת לו מהאמת. אי-אפשר להגיד את זה על דרוקר, אבל כן אפשר להגיד על דרוקר שהוא מוכוון מטרה, והמטרה מקדשת כל אמצעי, לרבות הפחדות. אומר השבוע דרוקר שמיקי זוהר דיבר פעם אחת על מנדלבליט ופתחו נגדו בחקירה, חקירה שאני לא בטוח שהייתה ראויה – אומר הדרוקר הזה – אבל שם נולד מיקי זוהר החדש. גם טלי גוטליב צריכה להבין שיש גבולות, צריך להזמין אותה לחקירה, אולי אחר כך זה יסתיים כמו שזה יסתיים. אני רק כתבתי לו כמובן תשובה. יש לי עשרות אלפי עוקבים בטוויטר שעוקבים ויודעים שאמרתי לו. איך אמרתי לו? נשמה, את ההפחדות הבלתי-מקוריות שלך כחוקר מצ"ח ערל לב אני אוכלת לארוחת בוקר. זה מה שכתבתי לדרוקר. ועכשיו קבלו את העובדה המחפירה הבאה: עצם העובדה שעיתונאי אומר שצריך להזמין חבר כנסת לחקירה רק כדי להפחיד אותו, זה צריך להדיר שינה מכל אדם בישראל. הם הזיזו שלטון על דרך רדיפה פוליטית, שלטון. היום העיד במשפט נתניהו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר וינשטיין, שאמר שמעל הראש שלו חקרו את נתניהו, בלי אישור שלו. אז יגידו לי: הוא ידע שבמשפט הזה, הוא ידע שבמשפט הזה. רבותיי, אנחנו חברי כנסת, אנחנו לא אמורים שבמשפט הזה. רבותיי, אנחנו חברי כנסת, אנחנו לא אמורים להסכים אחד עם השני. זכותכם לדעתכם, זכותי לדעתי, חובתי לומר את דעתי, אין סודות בחברה. ואף אחד, לא השב"כ, לא המוסד, ולא רביב דרוקר, לא יפחידו אותי כהוא זה מלהביא לקדמת השיח את אירועי אוקטובר. ואם נדמה לכם שאני אעמוד מנגד כשמאשימים את הממשלה שלי בתופת ואני לא אשאל שאלות, תחשבו שלוש פעמים. לא רק ששאלתי שאלות – אספתי חומרים, והשב"כ, והמוסד ואמ"ן רוצים לשים את היד על המקור שלי. שיהיה לכם בהצלחה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> טלי, על מה את מדברת? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריעי לי. הצרחות שלך לא מפחידות אותי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – נאמרים פה. תגידי לי, את נורמלית? השב"כ והמוסד רודפים אותך? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, תרגיע אותה. אני מודיעה לשירותי הביון, אני מודיעה לשירותי הביון במדינת ישראל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה היא אמרה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תקשיבי, אתם הממשלה, אתם הקואליציה, אתם אחראים, טלי גוטליב. אתם אחראים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מודיעה לשירותי הביון במדינת ישראל, אני מודיעה לשירותי הביון במדינת ישראל – תוסיף לי זמן – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת, סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני, בשונה מחברת הכנסת לזימי – אני, בשונה מחברת הכנסת לזימי, שצווחת וצורחת וגם התלוננה עליי לוועדת האתיקה כמו בכיינית – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתיים הזמן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני לא בכיינית. אני עושה את העבודה שלי – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וכמו מלשנית, כדרכך בקודש, אני מבהירה לכם שיהיה ברור – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תוסיף לי חצי דקה. אתה לא נותן לי לדבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה חסר לך, לא הבנתי. את צריכה לקרוא לי "היושב-ראש", קודם כול, תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> וכל יום שלא תהיי בוועדת חוץ וביטחון כי ישעו אותך, הוא יום מבורך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צריך להוסיף לי חצי דקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, את מפריעה לי. עכשיו תיתני לי לנהל את הישיבה, תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, תנהל את הישיבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> סליחה, אם היא דיברה עליי, אני אגיב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה לא להפריע. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מה דעתך על המודיעין במדינת ישראל? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ברור שלא תיתני לי לשמוע, כי היו"ר נותן לה לצווח. אדוני, זה הזמן שלי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – מאשימה בקונספירציה, חושפת פרטים של איש שב"כ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את יושבת פה שנה, מפריעה לכולם – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להבהיר, שיהיה כאן ברור: אף אחד – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> השב"כ והמוסד רודפים אחריה. מי את? את מפיצה קונספירציות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אף אחד במדינת ישראל לא יפריע או יפחיד חבר כנסת מלהביא לקדמת השיח את חובת הציבור לדעת, ואני מבהירה פה, מבהירה, שאם נדמה כאן למישהו שחקירה מפחידה אותי כשיש לי חסינות לפי סעיף 1 לחוק, לחשוב פעמיים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כי כשאני איחקר, אם אני איחקר, ברור לארגוני הביון שאני אומר את דעתי עליהם, ואם את חושבת – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תגידי מה שאת חושבת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אם את חושבת שאוקטובר הגיע אלייך out of nowhere, אז אין לך מושג במודיעין. אין לך מושג במודיעין. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> במדינה שלי גורמי הביון שלי יודעים לאסוף מודיעין, יודעים לא להתעלם מההתרעות שלי ב-3 באוקטובר על אימון ארטילרי בעזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד לא יפחיד אותי. ורביב דרוקר, עיתונאי, שמעז לאיים בזה, וכולכם שותקים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> היום זה אני, מחר זה אתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קריאה ראשונה, חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מחרחרי ריב ומדון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, טלי, זה לא מצחיק. די. זה לא מצחיק כבר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חופשי – – – במליאת הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור שלא. ברור שלא. ומה אתה רוצה, נעמה לזימי – חוץ מלצרוח, לא עושה כלום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לצעוק במליאה – מה קורה כאן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידי לי, את בסדר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נעמה לזימי – – – סתם נלחמים. סתם נלחמים, משיקולים פוליטיים, נעמה לזימי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה? לא הייתה קריאה ראשונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הייתה ראשונה על הדוכן, ופה זה שנייה. בדוכן – אגב, בדוכן מספיקה קריאה אחת. תקראי את התקנון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על מה קראת לי? על – – – ועל מה קראת לי? למה קראת לי קריאה ראשונה ולמה קראת לי קריאה שנייה, אדוני? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב. בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, למה קראת לי קריאה שנייה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אדוני מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה קראת לי קריאה שנייה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך קוראים לי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא קשור, אבל למה קוראים קריאה שנייה? צועקים עליי מכל עבר, ולי קוראים קריאה שנייה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא מגיעה לי קריאה שנייה. סליחה, מותר לך טעות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה משנה? את תגיעי לשלישית, והכול בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לך לטעות, לא. לא מגיעה לי קריאה שנייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר לכם שמדינת ישראל – חברי הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה, תקשיבו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכם שמדינת ישראל מאז 7 באוקטובר נמצאת במלחמה. זה נראה קצת שבבניין הזה התרחקו אולי מ-7 באוקטובר, ומתחילים לחזור קצת לשגרת הדיונים כפי שהיא התנהלה פה עד 7 באוקטובר. אני מציע לכם, חבריי, תבינו איפה אנחנו נמצאים. מדינת ישראל נמצאת במלחמה. זה מחייב גם אתכם וגם אותנו, אותי. אבל אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה, לגבי מה זה מחייב את הממשלה. אני אומר את זה גם לך, אדוני השר דיכטר. פורסם היום שחוק הגיוס החדש מגיע לכנסת, ולפיו השירות יוארך לשלוש שנות חובה, גם למי שאמור כבר היה להשתחרר. פי ארבעה יותר ימי מילואים. אני חייב לומר בהקשר הזה, אם אתם חושבים שמה שהיה הוא שיהיה, אתם טועים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עליזה, אני מבקש לא להפריע, תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אתם חושבים שמה שהיה הוא שיהיה, אתם טועים. אני אומר לך, השר דיכטר, החוק הזה עבר את הממשלה. ואני אומר את זה גם לחברי הכנסת מהסיעות החרדיות. אני אומר את זה גם לחברי הכנסת של ש"ס, גם לחברי הכנסת של יהדות התורה. אי-אפשר להגיד "ביחד ננצח, אבל רק ההוא ילך להילחם". זה לא עובד. זה לא עובד. זה לא יוכל לעבוד. ובמקום שנביא את הדבר הזה לקצה ולמלחמות פה ולהתכתשויות פה, אני מצפה גם משרי הממשלה, בטח שרים שעשו תפקידים בכירים במערכת הביטחון, בין אם הם מהליכוד, גנץ, איזנקוט, שהיו רמטכ"לים, לא לאפשר ולא לתת יד לדבר הזה. אי-אפשר יהיה לדרוש מאנשים: תאריכו את השירות שלכם, תעשו יותר מילואים, בזמן שקבוצות גדולות באוכלוסייה – אגב, אני מדבר גם על האוכלוסייה החרדית וגם על האוכלוסייה הערבית. כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל שנהנה מהזכויות שלו כאזרח כאן צריך לקחת חלק בחובות שכולנו לוקחים על עצמנו, נקודה. ומפה תתחילו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן תחזירו את החוק הזה לממשלה, תנסחו אותו מחדש, ואז תביאו אותו לכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכנסת הקודמת, בכנסת העשרים-וארבע, אני סברתי שאחת הבעיות העיקריות הייתה היעדר ועדת אתיקה. לא הצלחנו להקים ועדת אתיקה בכנסת הקודמת. למה? כי האופוזיציה דאז – היום קואליציה – לא הסכימה להקים ועדת אתיקה. בכנסת העשרים-וחמש אני מבין שגם ועדת האתיקה כנראה לא תסייע ולא תעזור לפתרון המצב. מה קורה לנו? באמת, חבר'ה, קצת השתגענו. אני אומר, אדוני היושב-ראש, גם לכולנו: אחד עומד עם סטופר ולא מכבד אנשים, אחד פה צועק, השני פה חושב על הסרטון שהוא יעלה לרשת החברתית. חבר'ה, מה זה? באמת. קצת כבוד למקום הזה. קצת כבוד גם לאנשים. אני זוכר את היום שבפעם הראשונה הגעתי לכנסת, לפני כמעט חמש שנים. ירדנה, המזכירה הקודמת, הכניסה אותנו יום לפני ההשבעה, והיא אמרה לנו משפט שעד היום אני זוכר: אתם נכנסים למועדון יוקרתי; רק 945 אנשים היו בהיסטוריה של מדינת ישראל חברי כנסת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 945, נכון לאפריל 2019. אז, בכנסת העשרים-ואחת, התחלפו כמעט 50 חברי כנסת. היו ח"כים חדשים, התווספו עוד 50 ח"כים. חלק מהח"כים לא הספיקו להבין מה המקום הזה, כי הם כל הזמן רצו לעשות את הפרובוקציות, אחר כך הוחלפו בכנסת העשרים-ושתיים, כי הלכנו לבחירות כעבור שלושה-ארבעה חודשים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, כשליברמן עבר לגוש השמאל? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ליברמן אף פעם לא עבר לשום גוש, הוא תמיד נשאר בגוש הימין. הוא הימין האמיתי. הוא הימין האמיתי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לנו היה את הגוש שלנו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני זוכר את מסיבת העיתונאים, שאמרו: ליברמן עבר לשמאל. אבל היה שם עוד קטע. נאור, היה שם קטע שאתה לא זוכר. היה שם צחוק ברקע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפילו עליזה בראשי מאחור – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי דואג לימין. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היה שם צחוק ברקע שמלווה את האמירה הזאת. אני חוזר לשאלה שלי: מה קורה לנו, חברים? אנחנו יכולים להסתדר בפרסה מאחורי המליאה ולדבר בכבוד אחד לשני, אבל פה – מה זה? מה הדיבורים פה? באמת. אני אומר פה באמת. אני לא מגלה סודות, כי כל העולם כבר יודע סודות, שאפשר לדבר ולשתות קפה ביחד. אבל בואו ניתן קצת כבוד, במיוחד בדיונים של התקציב. תראו, זה מסמך שאמור לשרת את כולנו. זה לא תקציב של הקואליציה, זה תקציב של המדינה. אגב, מישהו יכול לתת פה ביטחון שתהיה אותה ממשלה בשנת 2024 שאתם מעבירים תקציב של 2024? לא, נכון? אף אחד מכם לא יודע איזו ממשלה תהיה בסוף שנת 2024. אבל התקציב יישאר אותו תקציב ב-2024. אז לפחות תיתנו כבוד לתקציב שאתם מעבירים, שיש לנו ביקורת קשה על התקציב הזה. ואני אגיד לכם עוד משהו. אף פעם לא היה דבר כזה שתקציב נכנס כפי שהוא, ויוצא כפי שהוא נכנס לפני קריאה ראשונה. תמיד יש דיונים. אז אני מבקש, ב-30 יום שהכנסת אמורה לדון בתקציב, תהיו ענייניים. שהביקורת תהיה עניינית, ולא טרללה טרולולו – נכון? ככה אומרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שוקל לפתוח עם "עם ישראל" – אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אצטרף למתק השפתיים הנהדר של חברי יבגני סובה. חבר הכנסת סובה. אני בכל זאת רוצה להתייחס בכמה מילים לכתבות שהתפרסמו עכשיו על חוק השוויון בנטל. זה מתקשר לי לשתי התבטאויות, שני אינסידנטים שקרו בשבועיים האחרונים. האחד – בשבוע שעבר, אתם זוכרים שעלה לפה השר פרוש, נכון? השר המיוחד למסורת ישראל וירושלים – איפה הייתה מסורת ישראל 5,000 שנה בלי השר פרוש? הוא עלה לפה, ואז נזכרתי – הוא הזכיר את הקיצור, למה צריך עכשיו לקצר את השנים של הש"שינים ולגייס אותם מהר לצבא. זה עבר כבר. אז נזכרתי – אתם זוכרים שב-2013 או 2014, כשעבר חוק השוויון בנטל, אתם זוכרים שהוא קשר את עצמו עם אזיקים לדוכן? זה אחד. ואז חשבתי לעצמי שביולי 2023 פג התוקף, פג החוק שנותן פטור מגיוס לחרדים. בדצמבר אנחנו העברנו חוק שמאפשר להעלות את גיל המילואים. הדבר הקל היה ללכת לחרדים שאמורים להתגייס ולגייס אותם במקום לדבר על קיצור שנות הש"שנים. אבל היום הגדיל ועשה השר גונדקלופ – אני מקווה שהגיתי את שמו נכון, חלילה, מבלי להעליב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תחזור רגע, מה אמרת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גונדקלופ? אני לא אנסה לבזבז את זמני בלהגיד, אבל במחילה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אומרים גלופגלופ. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, אוקיי. אני לא אעשה את זה עכשיו. אמר חבר הכנסת סיימון. אבל ינון, דווקא, ינון, אני שמח שאתה פה כי אני מאוד מחבב אותך ואני לא רוצה להרוס לך, אני אפילו אוהב אותך. אני מעריך אותך, אתה עושה עבודה פרלמנטרית מעולה והלב שלך במקום הנכון. אבל אם יש שינוי אחד שאני חושב שצריך הבית הזה להגיד ולומר בפה מלא – לא ייתכן שבני בן השנה וחצי ישרת שבע שנים בצבא, ישרת עד גיל 50 במילואים והקייטנה שעושה חצי מהציבור בישראל תימשך. לא יהיה יותר, לא יכול להיות יותר. בתים שלמים נהרסים, 80 ימי מילואים, שבע שנות שירות בצבא. זה לא יהיה יותר. זק"א, שירות לאומי, שירות אזרחי – תבחרו איפה שאתם רוצים. נגמרה הקייטנה. כולם במדינה צריכים לשרת, והשוויון בנטל צריך להיות המסקנה העיקרית שלנו מ-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם השוויון בחברה וגם השוויון בצבא. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היושב-ראש, איזה תקציב היה ראוי שיביאו לישראל בזמן מלחמה? את תקציב השיקום של ישראל, התקציב שלא נכתב עוד. בתקציב השיקום של ישראל הממשלה חושבת על איזו מדינה צריכה להיות פה אחרי האסון הכי גדול שהיה לנו, השבר הגדול, החורבן והמלחמה. הרי גילינו שמה שלא עובד בשגרה לא יעבוד בחירום, ולכן התקציב צריך להיות כזה שבונה, שמתקן, שמרפא. היינו מורידים, בלי שום שיקול פוליטי, ומתוך אחריות לאומית הדדית וקולקטיבית את כל מה שמיותר – את התקציבים הקואליציוניים, המשרדים המיותרים, תקציבים סקטוריאליים ואלו שעומדים הפוך לחזון המדינה ולאחריות המדינה, כמו התוספת שניתנה ממש עכשיו על סך 20 מיליוני שקלים לתקציב שמבקש למנוע מצעירים חרדים להתגייס או להיכנס אל שוק העבודה, כי בתקציב שהיה צריך להיות כאן זה היה מופרך מהיסוד שהמדינה תתקצב סיוע בהשתמטות ובהימנעות מכניסה אל המשק והכלכלה. לאחר ניכוי כל המיותר היינו מחליטים איפה הכי נכון לשקם בעת הזו, עבור כולם ואלו הזקוקים לכך. למשל, שיקום מסיבי אמיתי של מערך בריאות הנפש, שנותן באמת הסכם שכר ראוי, שמתמודד עם ההזנחה והייבוש. המדינה הזו בטראומה לאומית, ועלינו להכיר בחובה שלה לריפוי הנפש ותיקון ההזנחה ארוכת השנים. זו לא הוצאה, זו השקעה. יושב-ראש הכנסת, עצור, עצור. אני לא יכולה ככה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לשמור על שקט, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> או את התקציב שהיה מתקן עשור של הבטחות ללא כיסוי עבור תושבי הצפון; את מינהלת התקומה של הצפון, שלא קמה בתקציב הזה, וזה כתם על התקציב הזה ועל כל הממשלה הזו. מה היה צריך להיות במינהלת הזאת? כל מה שהובטח לפני – חיזוק והתחדשות מבנים, פיתוח תעסוקה, תיירות ויזמות, האוניברסיטה בתל חי, שיקום חקלאות הצפון, יצירת תשתיות שבאמת יצמצמו את הפערים. כבר כיום ישראל נמצאת בהוצאה אזרחית נמוכה בהרבה מהנדרש, ב-170 מיליארד שקלים בשנה. הגדלת ההוצאה האזרחית על שירותים לכולנו היא הדבר הכי מתבקש עוד לפני המלחמה, אבל כיום זהו צורך קיומי שמכונן מחדש את הקשר בין המדינה לאזרחיה. היה צריך לייצר סדרי העדיפויות ברורים ולא מגמגמים ולא שקריים. היינו צריכים לראות איך סוף-סוף, ותחת המצב הלאומי, המונופולים הם שנכנסים תחת האלונקה ולא מעמד הביניים והשכבות המוחלשות, שהקיצוצים יורגשו על בשרם. במקום פירוק הריכוזיות – טיפול במונופולים ויצירת מצב שבו לא יעזו להעלות מחירים בזמן מלחמה אלא יורידו – כן, יורידו – מחירים, שגם ככה גבוהים בכ-35% מהסל הממוצע באירופה. במקום זה הם מעלים מחירים. 200,000 עקורים מחייבים אותנו להכיר במשבר הכלכלי הכי חמור שיש במדינה – משבר הדיור, שבסופו של יום נוגע לרובנו ומעיב עלינו. שיקום הזכות לקורת גג – כה בסיסי, כה נעדר מהתקציב המנותק הזה. ממשלה שהתרגלה שהציבור עושה בשבילה את עבודת המדינה, שמנסה להביא לעוד מינויים פוליטיים גם בעת הזו, למרות הריקבון העמוק שהם החדירו במערכות הציבוריות עד כה. התקציב הזה יכול היה להיות אחרת, כזה שנותן תקווה לשינוי סדרי עדיפויות, לצמיחה, לרווחה, להשקעה בנו האזרחים. לציבור אני רוצה לומר: זה יכול היה וצריך היה להיראות אחרת. מגיע לכולנו שיקום עמוק של המערכות, השירותים החברתיים והציבוריים ואיכות חיינו. דווקא בזמן המלחמה, כשצריך לדאוג לצמיחה ולפריון ביום שאחרי. עוד נביא את היום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טופורובסקי – איננו. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על רומי גונן, בת 23. היא ילדה יפה עם חיוך מידבק, אישה צעירה ושמחה. רומי אוהבת לרקוד ולטייל ברחבי העולם, וממש לא מזמן היא חזרה מהטיול הגדול מלאה בחוויות וסיפורים. רומי סקרנית וחכמה, מוקפת חברים, שמספרים שהיא מנהיגת טבעית ששואפת לצדק ומוכנה לעמוד על זכויות אחרים. בחורה לתפארת, שרק החלה לגלות ולחקור את עצמה ואת העולם. רומי היפה, כמה שהיא אוהבת לבלות עם חברות ולשתות יין ולצחוק ולשמוח. עד השבת השחורה רומי עבדה כמלצרית ונהנתה מהעבודה. בעיקר היא אהבה את האינטראקציה עם האנשים, החברים לעבודה והלקוחות. כל מי שפגש אותה התאהב בשנייה. ב-7 באוקטובר רומי נסעה לפסטיבל הנובה עם גאיה, החברה הטובה. במקום לבלות ולחגוג את החיים היא נחטפה על ידי חיות בדמות אדם. בזמן שהיא ניסתה לברוח היא דיברה עם אימא שלה ואחותה. במשך ארבע וחצי שעות היא הייתה איתן על הקו ברגעי החטיפה. במהלך בריחתן רומי וגאיה התחבאו בתוך שיח כשבן, החבר של גאיה, בא לחלץ אותן עם המכונית שלו ואסף ברכב גם את אופיר. לאחר מספר דקות נתקלו במחבלים. גאיה ובן נרצחו. אופיר נורה ונפצע קשות וגופתו הוחזרה מעזה לאחר 54 ימים. רומי נורתה בזרועה ונחטפה. לרומי יש ארבעה אחיות ואחים, היא האחות האמצעית. היא הדבק שמחבר את המשפחה ביחד. לרומי מגיע לחיות את החיים שלה, לצחוק, לשמוח ולטרוף את העולם. היא צריכה לחזור הביתה עכשיו, היא ו-135 חטופים נוספים. רומי האהובה, יצא לי להכיר את המשפחה המקסימה שלך ואת אימא מירב, אישה מדהימה, שגם עליה נכפתה מציאות הזויה. אימא מירב ישנה באוהל בכיכר החטופים עם אסף. היא רצה לכל אולפן, לכל דיון, לכל ישיבה ונלחמת כמו לביאה כדי שאת, ילדה אהובה, תחזרי הביתה. זכית באימא אצילית עם תעצומות נפש נדירות, לי יש הרבה מה ללמוד ממנה. רומי, מחכים לך בבית האחיות ואחיך, אימא ואבא אוהבים אותך אהבת אין קץ ונלחמים עבורך כל יום, כל שעה, כל שנייה. תחזיקי מעמד, אהובה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, איך זה יכול להיות? שלוש שנים חובה גם למי שאמור להשתחרר, פי ארבעה יותר מילואים – והפטור לחרדים נמשך. ומה מביאה הממשלה הרעה הזו? חוק גיוס חדש. גיל שחרור המילואים יעלה ל-46, השירות הסדיר לגברים חוזר לשלוש שנים, כולל אלה שמשרתים בפועל – בעיה – רטרואקטיבית. אף פעם לא היה כדבר הזה בבית הזה. השוויון בנטל הפך לסיסמה בלבד. גיוס חרדים, שינוי חוק הגיוס, לא נראים באופק. איך אמר השר גולדקנופ? למות באוהלה של תורה יותר קשה. צודק השר גולדקנופ: אוהלה של תורה, שאיני מזלזל בה, חלילה, חוטף ירי מרגמות כל יום. אין בשורות של שוויון בנטל. שר הביטחון היה צריך לעשות מעשה – היה צריך להוציא צו גיוס לתלמידי הציונות הדתית בישיבות. אלה נמצאים כבר שנתיים בישיבה. מה יותר קל וצודק לגייס את אלה שיושבים שנתיים, ואני מאוד מכבד אותם? גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון, אחז בהם הפחד. הם לא יקיימו את הברור – גיוס בני הישיבות הגבוהות של הציונות הדתית, שיושבים כבר שנתיים בישיבה. אני מדגיש כי אני מלא הערכה לבני הישיבות של הציונות הדתית, הם בעלי ערכים ושליחות, מוסרים נפשם על תקומת העם והמולדת. לא אליהם אני מפנה אצבע מאשימה אלא אל מקבלי ההחלטות. יותר קל לבטל מכינות וש"שינים. גיל משרתי המילואים יעלה מ-40 ל-46. גיל השחרור לקצינים יעלה ל-50. ימי המילואים יקפצו פי ארבעה. מעניין יהיה לראות איך יצביעו החרדים על החוק החדש. בעצם, חבר הכנסת סימון, הצבעתם ברורה. הפתעה? ממש לא. הם יצביעו בעד החוק כל עוד הם אינם נושאים בנטל ואינם משרתים. בספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק ו': "ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה". כן, הם ימשיכו לשבת פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, אדוני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עצוב כמה שזה נכון. פשוט נורא. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעוד קצת יותר מחודש מגיע חודש הרמדאן, ומערכת הביטחון כמרקחה. חשש גדול משכנינו ההומניסטים רודפי השלום, ולכן חייבים, לדעת מערכת הביטחון, לאפשר להם לעבוד כאן, על פי העיקרון הידוע: תן עבודה למי שרוצה לרצוח אותך. ב-7 באוקטובר ראינו מה שווה הקונצפציה שכלכלה ורווחה מונעות טרור. העובדה שעשרות אלפי פועלים נכנסו מעזה, שהרווחה ברצועה עלתה ושכספי המיסים שולמו לשלטון החמאס, אלה לא מנעו את 7 באוקטובר. כ-120,000 תושבי הרשות הפלסטינית עבדו בישראל לפני 7 באוקטובר. המציאות בקרב ערביי הרשות הפלסטינית אינה שונה מהמצב בעזה. הסקרים מוכיחים ש-85% מהם תומכים בטבח 7 באוקטובר. אז שוב מדברים איתנו על קונצפציית "תעסוקה מונעת טרור"? לא למדנו דבר? על מדינת ישראל לבטל את התלות בגורמים שעוינים אותה. תלות מוחלטת בגורמים זרים, אדוני היושב-ראש, היא בעיה גם אם לא מדובר בגורמים עוינים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בערביי הרשות הפלסטינית. אני כבר לא מדבר על זה שבשכונה שלנו אחת לתקופה יש מתיחות ביטחונית, שמגיעה בדרך כלל בהפתעה, ואז כל פעם מחדש סגר, וכל הענפים שתלויים בערביי הרשות הפלסטינית נתקעים. מדינת ישראל של אחרי 7 באוקטובר לא יכולה להשלים עם הסיכון הביטחוני ולא יכולה להמשיך את התלות הכלכלית בגופים עוינים ובאלה השואפים לבצע באזרחיה טבח מזוויע. זה עניין אסטרטגי. חבריי, משבר הוא גם הזדמנות. יש להכריז, אדוני השר, על מדיניות של אפס עובדים מהרשות הפלסטינית. למה אפס? כי כל מספר מעל אפס הוא בבחינת רגל בדלת, ומזמין לחצים. יש לאפשר הבאת עובדים זרים ללא מכסות, תוך הטלת מס כפיצוי על ההשלכות הכלכליות והחברתיות; יש להפחית רגולציה ולאפשר גם לחברות זרות להשתתף בפעילות במשק הישראלי – לא רק להביא פועלים; יש לעודד הכנסת תהליכי אוטומציה, רובוטיקה ובינה מלאכותית; יש לעודד אוכלוסיות בישראל שבהן שיעורי אבטלה גבוהים לצאת לשוק העבודה בענפים שנפגעים על ידי הטבות מס ותמריצים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא הבנתי. אוכלוסיות – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> וכמובן, יש להדק את מדיניות ההגירה בחקיקה ובאכיפה. יש לנו הזדמנות לביטול התלות באוכלוסייה עוינת – נעמה, אני שמח שאת איתי. יש לנו הזדמנות להזניק את כלכלת ישראל. אסור לחזור אחורה. אסור להמשיך את התלות בערביי הרשות הפלסטינית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת יוסף חוג'יראת, בבקשה, אדוני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קלנר, רק דבר אחד אתה שוכח: מי שתוקע את זה זו הממשלה. הממשלה, הממשלה תוקעת את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא. והצביעות. בכל היישובים ביהודה ושומרון הם עובדים. חופשי, חופשי. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני יודע. אני גם נגד זה. אני גם נגד זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נראה אתכם, תעצרו את זה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני נגד זה. אני נגד זה. בגלל זה דיברתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קלנר, אפשר להביא עשרות אלפי עובדים זרים – הם מוכנים לבוא – אבל הממשלה תוקעת את זה. ובעלי העסקים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אחרי שתעצרו אותם ביהודה ושומרון, דברו איתנו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, סיימתם? חבר הכנסת דוידסון, חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – תכניס אותו. מה זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אנא מכם. חברי הכנסת. חבר הכנסת חוג'יראת מדבר בנועם ובשקט. אנא, בואו ניתן לו להשמיע את דבריו. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדי פעם אנחנו חייבים להזכיר לכולם את מקרי הפשיעה והרצח בחברה הערבית. אני אתן כמה נתונים לפי מרכז אמאן, (אומר בערבית ומתרגם:) מרכז אמאן, המרכז הערבי לחברה בטוחה. על פי הנתונים, ב-2021 נרצחו 128 ערבים. ב-2022 מספר הנרצחים הגיע ל-111. ב-2023 מספר הנרצחים היה 247. השנה, נכון להיום, אנחנו מדברים על 15 או 16 מקרי רצח. אבל אנחנו עדים לאחרונה לפגיעה – מקרי אלימות ואפילו רצח של עובדים בכירים ברשויות המקומיות, ואני אתן כמה דוגמאות. רק אתמול נרצח מהנדס ומנכ"ל עיריית ג'דיידה-מכר, המהנדס אדהם חמוד. אתמול נרצח עובד בכיר – אנחנו לא שמענו שום תגובה משום גורם רשמי. הרצח קרה, ושום תגובה, אפילו בציבור הערבי כבר אין להם מה לעשות. לפני זמן מה גם נרצח מנכ"ל עיריית טירה, ד"ר עבד אלרחמן קשוע; מנכ"ל עיריית טמרה היה נתון לאיומים וגם ירו פעמיים – פעם על הבית שלו ופעם על רכבו; מנכ"ל המועצה המקומית סאג'ור, שהיה ברכב ביחד עם אשתו, נורה ונפצע ברגלו; שרפת רכבים בביתו של מנכ"ל המועצה המקומית עילבון, מקרה אשר קדם לו אירוע פריצה וגנבה ממשרדו בבניין המועצה; במועצה המקומית ריינה נורתה אש כלפי לשכת ראש העיר והמנכ"ל; במועצה המקומית ג'לג'וליה היה ניסיון להצתת בניין המועצה וכן ניפוץ דלת הכניסה בבניין המועצה; מנכ"ל עיריית לוד היה מאובטח במשך חודשים ברמת איום 6; מכוניתו של מנכ"ל עיריית קלנסווה רוססה ביריות, והוא הובהל לבית חולים במצב קשה; במועצה המקומית טורעאן ירו לעבר מנכ"ל העירייה ושרפו לו ולמשפחתו שלושה כלי רכב; במועצה המקומית כאבול ירו פעמיים על בניין המועצה. במועצה האזורית אל-קסום המנכ"ל היה חשוף מהיום הראשון לאיומים ברמות שונות. במועצה מקומית קריית יערים, גזבר המועצה והמנכ"ל הותקפו פיזית במשרדי הרשות על ידי אזרח. למעט צו הרחקה של 30 יום שניתן לתוקף, לא נעשה דבר. שריטת רכב מנכ"ל העירייה על ידי חבר מועצה בעיריית אריאל. בעיריית נתניה רכב של עובדת במינהל אכיפה הוצת לאחר כמה פעמים – ויש עוד ועוד דוגמאות. ואני שואל וכולם שואלים: איפה השר לביטחון לאומי? משפט אחרון: לצערנו, השר רק מצייץ על מקרים שקורים בלי לבדוק את זה לעומק. הוא טוב בציוצים אבל הוא לא טוב במעשים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, רגע. ששש. תודה. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי ביקרתם בפעם האחרונה בקריית ענבים? מקום מאוד יפה, שקט, פסטורלי. אתם יודעים, שם בבית המלון, במקום כל כך יפה, נמצאות הרבה משפחות. מפרוץ המלחמה נמצאות שם משפחות שפונו מביתן בעוטף ישראל. יופי של מקום, חצר ירוקה, חדר אוכל מרווח, גדול, לובי מעוצב ולכל משפחה חדר. ארבע נפשות בחדר, שני הורים ושני ילדים, בן ובת. מיטה זוגית גדולה, ספה נפתחת וכורסה. אבא ממשיך לעבוד, וכל יום הוא קם ב-05:30 בבוקר ורוצה להכין כוס קפה לפני נסיעתו דרומה. מפעיל את מכונת הקפה, די חדישה, אבל היא עדיין מרעישה כשהיא בפעולה, וכולם מתעוררים. כולם מתעוררים גם כשבמהלך הלילה מישהו מבני המשפחה קם לשירותים. אפס פרטיות, צפיפות מדכאת, אפס שמחה – ממש לא נופש. באותו הזמן יש משפחה מקיסריה שאמורה להתגורר בווילה שלה, המפוארת, אך במקביל המשפחה הזאת מתארחת לא פעם ולא מעט אצל החברים שלהם. לא בגלל שהם מאוימים במקום שהם צריכים להתגורר בו, ולא בגלל שהם שומעים אזעקות ובומים, ולא בגלל שיש חשד לחדירת מחבלים. סתם, כי בא להם, כי נמאס להם לשמוע את צעקותיהם של המפגינים, שבאים פעם אחר פעם, ועומדים מול הבית שלהם כדי להשמיע את זעקתם. זעקת אמת, זעקת תסכול וכאב של חוסר אמון. במי לתת אמון? במי שרוקד וחוגג במשתה בזמן המגפה? במי שמושך כספים מהקופה הציבורית כדי לתקן את הבריכה הפרטית שלו בחצר המפוארת בקיסריה? אתם יודעים מה? מגיע לנו מנהיג אחר, מנהיג אכפתי, מחובר, אמפתי, ולא אחד שגר בווילות של החברים ומשפץ על חשבוננו את הבריכה בזמן המלחמה. מדינת ישראל נמצאת במלחמה קשה ואכזרית. אחת המלחמות הקשות ביותר שידענו, אחת הקשות שבהן. בזמן המלחמה כל שקל, כל שקל אמור להיות מופנה לטובת הביטחון, הצבא והאזרחים. הממשלה הזו מביאה לנו תקציב עם מיליארדי שקלים כספים קואליציוניים, 5.7 מיליארד, ואין-סוף משרדים מיותרים. מצופה היה מממשלה אחראית להביא תקציב שכל-כולו, 582 מיליארד שקלים שבו יופנו לטובת המלחמה ולטובת האזרחים. המלחמה הזו מוכיחה ומראה לכולנו שיש לנו עם חזק וטוב. התקציב הזה מוכיח שוב שבניגוד לעם המופלא הזה, הממשלה שלנו חלשה ורעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. תמה רשימת הנואמים. אני מזמין את כבוד השר ידידי בצלאל סמוטריץ' לסכם את הדיון, בבקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אתה מתמיד אתה, איזו התמדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מגיע לך, מגיע לך. מה שמגיע מגיע. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת. הקשבתי כאן לדיון הארוך הקודם. תראו, חברת הכנסת מירב בן ארי, ידידתי, עלתה לדוכן, ודיברה כאן בפומפוזיות יתר על אותו מילואימניק שהיה צריך ללוות כסף. אני רוצה לומר לכם שאני מטפל בהרבה מאוד מקרים של מילואימניקים באופן אישי. אני יורד לשטח לא מעט כדי לוודא שהמילואימניקים מקבלים את כל מה שמגיע להם. אתמול הייתי בשני בסיסים, היום הלכתי למוקד של רשות המיסים. אני בודק את זה מקרוב, אני מקבל פניות, ואני עוצר במחסומים ולוקח דוגמאות כדי לראות ולפתור בעיות. את המקרה הספציפי הזה אני לא מכיר. אבל מירב, באמת, את לא מתביישת? 9 מיליארד שקלים שמהם מתחיל התקציב הזה. 9 מיליארד שקלים שהולכים ישירות למשרתי המילואים, לבנות הזוג, למשפחות – תנאים שבאף ממשלה, כולל לא הממשלה שבה היושב-ראש שלך היה בתפקידי כשר אוצר, התקציבים האלה לא היו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין זכר, אין זכר אבל. איפה המקור התקציבי? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מירב, בואו נשמור על ענייניות. אל תחזירי אותנו לשפה של 6 באוקטובר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה המקור התקציבי, בצלאל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עלה פה עוד חבר כנסת שמפאת כבוד הבית הזה אני לא אזכיר את שמו. משום מה, הוא עדיין חבר כנסת. הוא דיבר על תנועות נוער. תגיד, אנחנו מדברים על אותו תקציב? הרי בזמן שאני נאבקתי והעברתי לתנועות הנוער מכל הזרמים עשרות מיליונים, עשרות מיליונים, אתם הרי תקפתם אותי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז מה קרה שקיצצת עכשיו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש קיצוץ. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה קיצצת מתנועות הנוער? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אמרתם שאלה כספים קואליציוניים. עכשיו, זה לא שאותו חבר כנסת לא מבין, זה לא שהוא לא יודע, הוא פשוט מדבר בשפה של 6 באוקטובר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה – – – הורדת 35 – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה מקצץ בתנועות הנוער. אתה מקצר את שנות השירות. אתה מקצר את שנות השירות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חברת הכנסת דבי ביטון גם עלתה ודיברה על קיצוץ בתקציב לאנשים עם מוגבלויות. איך אתם לא מתביישים לעמוד על הדוכן הזה ופשוט לשקר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לשקר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> התקציבים לא קוצצו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה לשקר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> במערכות הבריאות והרווחה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> החוברת הזאת תקינה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה לשקר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – התקציבים גדלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לתנועות הנוער? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לתנועות הנוער? על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אמרתי: יש הסטות בתוך התקציבים מסעיף לסעיף. תקציבי המשרדים גדלו בכל התקציבים החברתיים. בוודאי ובוודאי בחבל התקומה, במה שנוגע למעטפת הגדולה למפונים, ובעזרת השם, להקמה מחדש של כל היישובים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תאמין לי, העיקר הכיפה על הראש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו לא רק מקצצים אלא להפך. דבי, את מדברת בשפה של 6 באוקטובר, די. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש לך כיפה, למה אתה מטעה את הציבור? אתה בן אדם מאמין, למה אתה מטעה את הציבור? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלון שוסטר עמד כאן – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> החוברת שאתם מציגים לנו היא שקרית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כאן על הדוכן, דיבר על מצבה של אילת. התייחסתי לזה היום. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה במסגרת ההסברה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אילת מקבלת הארכת מתווה פיצויים לינואר–פברואר, וככל שיהיה צורך – עד סוף העונה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא קיזזתם למיוחדים? אתה בכלל יודע מה זה מיוחדים? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> 50 מיליון שקלים תוכנית לעידוד התיירות בעיר, סבסוד טיסות לתושבי אילת כמו תחבורה ציבורית. אף אחד לפנינו לא עשה את זה קודם. אלון, לא מתאים לך, אל תחזיר אותנו לשיח 6 באוקטובר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא אמיתי, החוברת שלו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חמד עמאר דיבר כאן על משרדים מיותרים. חמד, אותו אחד שהיה שר ללא תיק, ואחר כך הסתבר שהוא בכלל לא שר ללא תיק במשרד האוצר, הוא מדבר איתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. שר האוצר מדבר, קצת כבוד, לא הרבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת חמד עמאר היה לא שר ללא תיק במשרד האוצר, לענייני כלום ושום דבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה, למה כל השיח הזה, בצלאל? למה כל השיח הזה, למה? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> דיבר פה על משרדים, כמו משרד ההתיישבות, שדואג להתיישבות הכפרית בצפון, בדרום, בגליל, בנגב – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה השיח הזה, למה? די, מספיק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ביהודה ושומרון, משרד שמוביל עכשיו את השיקום של התשתיות בעוטף עזה. חמד, אתה פשוט מדבר בשיח של 6 באוקטובר, וזה חבל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – שלך ביחד, שלך – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בצלאל, החמאס זה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבריי באופוזיציה, האמת, באמת שחשבתי שתתעלו על עצמכם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תאמין לי, ביזיון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם הרי יודעים שתקציב 2024 כבר עבר, ומה שמגיע כאן הוא תיקון לתקציב בשל המלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בצלאל, החמאס זה – – – סמוטריץ'. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם יודעים שהוא תקציב טוב, שיש בו תוספות ענקיות לביטחון ולביטחון הלאומי – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה תקציב רע, זה תקציב גרוע – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ויש בו תוספות ענקיות בחינוך ובבריאות וברווחה ובמינהלת תקומה. ויש בו תוספות גדולות מאוד לכל מטרות המלחמה בחזית ובעורף. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך, לפחות תגיד את האמת. אל תטעה את הציבור. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם יודעים שגם כשהוא צריך לקצץ הוא מאוזן, והוא תקציב של אחדות, והייתה לכם הזדמנות להיות חלק ולתקן קצת את השיח המפלג של 6 באוקטובר. הייתה לכם הזדמנות לנהל שיח אחר – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז בגלל שההזדמנות לא הייתה זאת סיבה לקחת? זה סיבה לשדוד את הקופה – – – את שעון החול – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ולצערי, בחרתם, ואתם עדיין בוחרים, להתנהג בדיוק כפי שהתנהגתם ב-6 באוקטובר, בדיוק אותו דבר, וזה חבל. אין, אין קונים לסחורה הזו בעם ישראל. חבריי לקואליציה, יש לכם במה להתגאות. התקציב שאנחנו מעבירים היום הוא תקציב טוב, שתומך את כל – ואני מדגיש – את כל צורכי המלחמה כעת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא צריך לשכנע אותם, כי הם חייבים את האצבעות האלה. אתה לא צריך לפנות אליהם – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תקציב אחראי, שמצד אחד מרסן את מה שצריך ושומר על האחריות הפיסקלית שלנו ועל האמון של השווקים בכלכלה הישראלית ובממשלה, ומצד שני, מעלה את המילואימניקים על ראש סדר העדיפויות שלנו, מעלה את המפונים על ראש סדר העדיפויות שלנו, מעלה את תושבי הדרום והצפון ושם המון כסף ליכולת ולסיוע שלהם לחזור הביתה – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז בוא תגור בדרום – אני מזמינה אותך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כמובן, בעזרת השם, ובעזרת לוחמי צה"ל והמפקדים האמיצים שלנו, בביטחון מלא. הוא שם אותם בראש סדר העדיפויות שלנו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתכם – התכוונת, לא – – – כשאתה מדבר, דבר על עצמך – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם הגיבורים שלנו, הם הגיבורים של העם הזה. אגב, הם גיבורים עשרות שנים. חשבתם על זה? תושבי הצפון והדרום, שבאמת, ארבעה חודשים גולים בארצם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז למה עצרתם – – – גיבורים – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז מה עשית למען – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם מבינים מה זה לחיות עשרות שנים על קו הגבול, רחוק? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – ארבעה חודשים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בקיבוצים, במושבים, ביישובים, בערים – לעבור תקופות ביטחוניות קשות ולהיות נחושים, ולהיאחז באדמת הארץ, ולפתח חקלאות לתפארת, לגדל, לעבוד עם הידיים, לאחוז את אדמת הארץ – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איזה חקלאות – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קיצצת בחקלאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תראו מה קורה בקריית שמונה. השרה שאשא ביטון, תבואי לספר להם אחר כך איזה פריצת דרך עושים תושבי קריית שמונה ותושבי שדרות ותושבי העוטף. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> קיצצת בחקלאות, על מה אתה מדבר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה משקר – – – אתה לא מתבייש? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אל תדבר על תושבי שדרות כשאתה משקר – – – כשראש העיר – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כל כך הרבה שנים של עוצמה, של נחישות, של היאחזות בארץ ישראל. אלה גיבורים, אלה גיבורים, והם גיבורים גם עכשיו כשהם מחוץ לבית – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בטח גיבורים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – את הממשלה הנוראית שלך – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – והם ימשיכו להיות הגיבורים שלנו כשהם יחזרו הביתה בביטחון ויקוממו מחדש את חבלי המולדת האלה בסמיכות לגבול – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה שקרים בנאום אחד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אין לכם טיפת בושה, אין לך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ואנחנו ניתן להם גב מלא. חבריי לקואליציה, תהיו גאים בתקציב הזה. חבריי לאופוזיציה, תשתחררו מ-6 באוקטובר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> חבריי, אם אתם רוצים להישאר ולחמם את הכיסאות, אז תצביעו – – – הזה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אי-אפשר, אתם – – – אותנו לעשות את זה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו בשיח אחר. תשתחררו מזה. אין קונים לסחורה המפלגת והרעה הזאת. תתקדמו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> העם לא רוצה את השיח הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש – – – קיצצתם במשרד החקלאות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת. חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה מפריע לי. חבר הכנסת אלמוג, אתה מפריע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג. מה זה אלמוג במלעיל? קוראים לו אלמוג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלמוג. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה, נא לשבת בבקשה. חבר הכנסת ינון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תן להתאושש מהשקרים של שר האוצר. קצת להתאושש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2023, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2023, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 52, נגד – 44. אני קובע כי הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1708).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד, בקריאה ראשונה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש גבול. יש גבול כמה בן אדם יכול – – – כמה שקרים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, יש גבול לסבלנות. יש גבול לסבלנות שלי. גלעד קריב, אתה מוזמן לצאת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה שקרים אפשר בערב אחד. זה מופע. זה לא ייאמן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש פה כמה אנשים שנתקעו ב-6 באוקטובר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם המשפט הזה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם יודעים, יש בשעון, יש פה – מי שלא מכיר – תאריך, ויש אפשרות, מי שנתקע לו, להזיז את הגלגל הזה שמכוון, להזיז את המחוג ל-7 באוקטובר, או להיתקע ב-6 באוקטובר. תראו, חברים, פתחתי את הבוקר בבית שמש; נכנסתי לניחום אבלים אצל משפחת אסולין, אצל ההורים, האחים והאחיות של יונתן יהושע, השם ייקום דמו. ישבתי מול הרב רפי, הרב רפאל אסולין – איזה איש; הקים לפני 30 שנה את הישיבה התיכונית בבית שמש ומאז מחנך שם דורות-דורות של תלמידים. איש אציל, אציל בדמותו, אציל בהתייחסותו ובדבריו. יש איזה קלישאה כזאת שאנחנו באים לחזק ויוצאים מחוזקים, וזה כל כך עמוק ואמיתי. אגב, משפחה עם עשרה ילדים – נשארו תשעה. והרב רפי דיבר על הדור הזה, על הלוחמים, על המילואימניקים, על אלה שרוצים להיכנס חזרה לעזה, על אלה שהשתחררו כבר ורוצים לחזור והם מוכנים להישאר כמה שרק צריך. איזה דור. איך הוא שיבח את הלוחמים, את החברים של יונתן. ואמרתי לעצמי: זה נכון, זה נכון. זה דור שמגלה בכולנו כל כך הרבה עוצמות ונחישות ואמונה והקרבה וערבות הדדית ולכידות. אבל אני רוצה לדבר על ההורים, על ההורים של הילדים האלה. איזה דור. אמרתי לרב רפי: הרב רפי, הילדים האלה גדלים בבתים ומתחנכים ויונקים בקהילות. אנחנו הרי עוברים מלוויה ללוויה, איפה שלא, וצופים בהספדים. אנחנו מתפללים בראש השנה לריבונו של עולם שיזכור לנו את עקדת יצחק. "ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור". איזה זכות שאברהם אבינו מוכן לעקוד את יצחק, בנו יחידו, על המזבח במסירות הנפש הזאת. אני אומר לריבונו של עולם, תראה כמה הורים, כמה אברהמים, עומדים מול הקבר הפתוח של בנם ועוקדים לך אותו ואומרים לך: הינה, אבא, ולא שואלים שאלות ולא מתלוננים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> זה לא מה שהם אומרים – אתה פשוט – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ולא מקטרים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> זה ממש לא מה שהם אומרים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי. חברת הכנסת מיכאלי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם בוכים וכואבים, אבל הם מלאי אמונה. הם מלאי אמונה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, אני מסתדר, אני מסתדר. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אתה עושה מהם אנשים שעוקדים את הילדים שלהם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, תודה. יש דברים שלא מפריעים בהם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תראה, ריבונו של עולם – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא, יש דברים שאסור, שלא אומרים אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, בדיוק כן. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש דברים שאסור להגיד אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בדיוק כן. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> איזו חוצפה ממדרגה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מותר לה אבל. מותר. מה קורה, חנוך. מותר לקרוא קריאות ביניים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מירב, חשבתי שבחיילים יש קונסנזוס. בבקשה להרגיע, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמה? מי זה? אני לא רואה טוב. סליחה. לא ראיתי אותך – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני חושב שמתוך – לצערנו זה מאות לוויות של לוחמים, מאז – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש הרבה מאוד – – – שכמו שלא הייתה להם אפשרות להגיב במקום – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מרב. מרב. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – ככה גם היום הם במצוקה מאוד גדולה מול המצב הזה – שאתם מנהלים, הגברים מנהלים את העניינים שלכם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מרב, סייג לחוכמה שתיקה. יש ביטוי כזה, סייג לחוכמה שתיקה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> תייחס את זה לעצמך בראש וראשונה. היה הרבה יותר טוב אם אתה היית שותק קצת. למדינת ישראל היה הרבה יותר טוב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כמה עוצמות. עם ישראל יושב מול המסכים, צופה בהורים האלה שעומדים מול הכאב הגדול ביותר האפשרי עלי אדמות, ושומע מההורים האלה דברי חיזוק ואמונה, צדקת הדרך. אין כמעט לוויה שההורים והחברים לא אומרים, כן, אם היו שואלים אותו הוא היה עושה את זה שוב. זה הדור הזה, זה העם הזה. כן, לשבח את הלוחמים ואת המפקדים ולשבח את ההורים. אני אומר לריבונו של עולם, תראה כמה זכויות. ואיך ההורים האלה, בכאב עצום, אין על זה ויכוח, במחיר שאי-אפשר לתאר אותו, מקבלים את הדין באהבה; מחויבים עד הסוף למדינה, לצבא, לביטחון, לעם, לחברה. כמה הורים שולחים את 300,000 לוחמי המילואים, ואפשר לדבר גם על הסדיר – מאות אלפי לוחמים שמאחורי כל אחד כזה יש הורים ששולחים אותו לקרב, ובעזרת השם, שכולם יחזרו לשלום. השם ישמור צאתם ובואם מעתה ועד עולם. אבל כשהולכים למלחמה לוקחים בחשבון את הנורא מכול. וכולם עושים את זה במסירות, בהקרבה, באהבה אין קץ לעם הזה, שבשבילו מוסרים את היקר מכול, למדינה הזו, למפעל הזה, לתחייה הלאומית שזכינו לה אחרי 2,000 שנות גלות ונדידות, למאבק הכל-כך צודק וכל כך ומוסרי הזה, מול הרוע הצרוף בהתגלמותו. אשרי העם שאלו הם בניו; אשרי העם שאלו הם הוריו מולידיו; אשרי העם שזה הוא, שזו רוחו, שזו אמונתו, שזו אהבתו ונחישותו. באמת זכינו. כששלמה המלך אומר: "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה" – זה בית האבל הזה, שיוצאים ממנו כואבים כואבים, אבל יוצאים ממנו זקופים, ויוצאים ממנו נחושים ומאמינים ומחויבים. מחויבים. מחויבים להיות ראויים להקרבה, מחויבים להיות ראויים למחיר, מחויבים להיות ראויים לנאמנות המוחלטת הזאת של העם הזה, מחויבים לאחדות, לביחד, לאחד בשביל כולם, לכולם בשביל אחד. אני באמת אומר לריבונו של עולם, תראה כמה זכויות. אנחנו מתפללים ומתחננים שלא יהיו עוד עקדות, שהמלאך יאמר להורים הגיבורים האלה: "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה"; שהניצחונות, הבירורים וההתקדמות יבואו בנועם ובנחת, "בשובה ונחת תִוָשעון" ולא חלילה בדין, ולא חלילה בכאב. תראה, ריבונו של עולם, את בניך אהוביך, אוהביך, מוסרי נפשם על עמך, על ארצך, על נחלתך, על גאולתך. בעזרת השם, נהיה ראויים כולנו לקורבנות האלה, לגבורה הזאת, לעוצמות האלה, לנצח את הרוע הצרוף – וכן, ביחד, ביחד באהבה גדולה, באחריות גדולה ובמחויבות גדולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נמצאת. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני מאוד מצטערת, שר האוצר, אני לא קונה את הדברים שאתה אומר. אתה יכול להמשיך להגיד לנו שאנחנו ב-6 באוקטובר ובמקביל לאחר בהבאת התקציב בחודש. כי בחודש הזה – חבל שאתה לא מקשיב. אולי תקשיב, תשמע, אתה רק בא, עומד כאן, מדבר על כמה אנחנו לא בסדר, אומר למרב מיכאלי "סייג לחוכמה שתיקה", כאילו היא צריכה לשתוק בשביל לשמוע את הדברים שלך, ועכשיו הולך. למה שלא תישאר ותקשיב? הרי חודש שלם לא הבאת את התקציב כי היית צריך להלבין את הכספים הקואליציוניים שלך – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> יש לך שעון? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה? מה זה שעון? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> שעון יש לך? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. נו? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> יש בו תאריך? תכווני ל-7 באוקטובר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, בוא, בוא. עכשיו אתה הולך? תגיד לי, אתה לא מתבייש? אני הייתי עם כחלון ארבע שנים – בחיים לא היה פה שר אוצר שלא ישב כאן ושמע את התקציב. בורח ופחדן. פחדן. שב כאן ותקשיב למה שיש להגיד על התקציב, על 4.5 מיליארד שאתה נותן בקואליציוניים, על 27 מיליון שקל לעידוד השתמטות. העיקר בא ואומר שאנחנו כולם פה ב-6 באוקטובר. היחיד שנמצא פה ב-6 באוקטובר זה הוא. ומה זה הדבר הזה ששר אוצר לא נמצא כאן ומקשיב לחברי הכנסת? מה זה הבושה הזאת של הבית הזה? אני כבר לא יכולה לראות את זה. הוא יושב כאן ומדבר על אחדות, ואז אומר לי: תכווני את השעון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדם שקרן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מיליונים הוא שם לעידוד השתמטות. 9 מיליארד, הוא אומר, למילואימניקים – אין לו מקור תקציבי בכלל. הוא חושב שכולם פה מטומטמים. מה זה הדבר הזה? ואנחנו תקועים ב-7 באוקטובר או ב-6? על השעון תשימי? אני פשוט מתביישת. עשיתי פה כל כך הרבה תקציבי מדינה. תמיד ישב שר האוצר פה, הקשיב לחברי הכנסת. אני לא אשכח שהיה כאן תקציב 2015 ושר האוצר כחלון ירד, ואתה באת אליו, מאיר כהן, חבר אופוזיציה. אני לא יודעת אם אתה זוכר את זה, אני זוכרת. כחלון ישב פה והקשיב לך לכל מילה. וכשהוא ירד אתה אמרת לו: אתה יודע, כחלון, יש בתקציב הזה הרבה בשורות. זוכר? והוא אמר לך, למה לא תצביע? אמרת לו: אני עדיין באופוזיציה. אבל הוא ישב כאן והקשיב לך. והיה לו טיפה – העיקר הוא עומד לי פה ומדבר על אחדות, וכולנו יחד. להקשיב לחברי כנסת הוא לא מסוגל. איזה מין דבר זה? איזה מין שר זה? כל מה שאכפת לו זה רק התקציבים המגזריים שלו. ואתה, חבר ועדת כספים, תצביע – על מה? על 70 מיליון לזהות יהודית? על מה? על משרד המורשת? הוא סוגר את המורשת. כשהוא סוגר את גבעת התחמושת הוא סוגר את המורשת של מדינת ישראל. מה זה קשור שלאנשים לא יהיו כבישים, אבל בטח יהיה להם איך להגיע למקווה, כי מקווה יש, כי יש 70 מיליון שקל לזהות יהודית. ואין לי בעיה עם מקווה בכלל, אפילו הלכתי פעם. אבל יש סדר עדיפויות. איך אתה מצהיר שיש 9 מיליארד לאנשי מילואים כשאין מקור תקציבי? אין מקור תקציבי. אבל עזוב הכול, כתבתי כאן מלא נתונים. בסוף שר אוצר, כשיש תקציב, יושב כאן ומקשיב לחברי הכנסת, ולא אומר לחברת כנסת "סייג לחוכמה שתיקה". מיהו בכלל? חוצפן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כסיף – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נמצאת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מן הראוי ששר האוצר יישאר כאן וישמע את חברי הכנסת משני הצדדים. גם לנו יש תלונות על התקציב ורוצים שהוא ישמע את הדרישות שלנו. שר אוצר שפותח את השיבר לסטרוק, להתנחלויות, וסוגר את השיבר לחברה הערבית. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עצור רגע. השר קרעי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – יושב בכיסא ומקשיב לחברי הכנסת, זה המינימום שהוא צריך לעשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני פונה לשניכם, אנא, בואו נשמע את חבר הכנסת אלהואשלה, הוא בזכות דיבור. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> סיפורים לפני השינה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השר קרעי. השר שלמה קרעי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> גם קיצוץ בתוכניות למיגור הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו חשבנו ב-2023 שיהיו לנו בשורות טובות ל-2024. 247 נרצחים – אמרתי, אולי השר יחליט אחרת ויחשוב איך לשפר את המשרד שלו. מאז תחילת השנה יש לנו 15 נרצחים בחברה הערבית, רבותיי. אין שום מדינה בעולם שמרשה לעצמה שמספר הנרצחים יהיה כל כך דרמטי. אני אקריא את השמות של הנרצחים שלנו, בחברה הערבית: סמיח אבו מוך מבאקה אל-גרבייה, אסמהאן קדורה מנחף, מוחמד טלאל פדילה מטירה, עבד ג'אזי קאסם מטירה, היית'ם חוסיין אג'באריה מאום אל-פחם, עז אבו ג'נים מלוד, מוחמד רפיק ג'בארין מאום אל-פחם, מוחמד טלאל ג'מאל מאום אל-פחם, אמג'ד אבו רקיק מתל שבע, ראמז עודה מג'לג'וליה, ח'אלד אבו ג'ודה מבאקה, ענאן חביש מירכא, עדנאן אחמד שחאדה מדיר חנא, אדהם חמוד – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אתם התנגדתם להצעת החוק – – – אתם התנגדתם. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תקשיב, אתה הפרעת לי היום, וביקשתי ממך: אל תפריע לי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה יודע שאני לא מפריע לך. אני עוזר לך. אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תן לי להשלים את השמות ואני אקשיב לך. אדהם חמוד, מהנדס מועצה מקומית ג'דיידה-מכר, ואחמד סולימאן עיסא מכפר קאסם. חברים, אנחנו צריכים את הסיוע של כולם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ואליד, לפני כמה דקות עוד צעיר בכפר כנא. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ועכשיו יש לנו עוד נרצח בכפר כנא. אני לא יודע למה יש שר לביטחון לאומי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? שאלה טובה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה? ואיפה ראש הממשלה? לא צריך לזמן אותו לדיון ולתשאל אותו על מה קורה בחברה הערבית? לא חבל על הנרצחים האלו? אני הפסקתי לפנות לבן גביר, אבל ראש הממשלה צריך לתת תשובות לאזרחים שלו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה טור פז – איננו; חברת הכנסת פרקש הכהן – מוותרת. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני מתפלא על חבריי שזעמו על כך שסמוטריץ' עזב את האולם ויצא. הרי מה יש לו להקשיב ומה יש לו לומר לחברי הכנסת על כל ההערות שיש להם על הקטסטרופה שהוא מביא הלילה לאישור? היא קטסטרופה מכל הבחינות, אבל היא קטסטרופה מושלמת לחברה הערבית. במו ידיהם שרים בממשלת ישראל מסייעים לאלה שרוצחים בחברה הערבית. כאשר מקצצים בתוכנית המלחמה בפשיעה, הם למעשה שותפים בדם הנשפך בחברה הערבית. מה יש להם לשבת ולהקשיב? זה שהוא מקצץ 15% מהתוכניות של החברה הערבית בסך 5 מיליארד שקל – הרי מה הוא יגיד? שאני ארדוף אתכם ואני אעשה לכם, ואני אתן לכם לכאוב, אני אתן לכם לסבול? הוא לא יגיד את זה, הוא יצא בבושת פנים. יש לו את האצבעות הדרושות כדי לאשר את המדיניות הגזענית שלו. גם בתקציב שלו הוא מנהל מדיניות גזענית. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה עכשיו אתה לא נואם בערבית? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולצערי, אין אף אחד שמדבר, אין אף אחד שמרים זעקה. על כולכם זה מקובל. הדם של האזרחים הערבים לא מעניין אתכם, כי למה צריך לעניין אתכם? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה אתה לא נואם בערבית? תנאם בערבית. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ועל כן גם אתם מתכוונים לפגוע דווקא בתוכניות של החברה הערבית, ולהסיט כספים להתנחלויות כדי להמשיך להתנכל לחפים מפשע, ולסבך את המדינה עם כל העולם גם בעניין הזה. אז למה שיישאר? למה שיקשיב? למה שיבין את גודל האסון שהוא מעביר הלילה פה במליאה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, איפה שר האוצר? הוא ברח, נכון? חבל, כי בדיוק רציתי לספר לו שיש לי שעון, לא כמו הרולקס של דודי אמסלם, אבל בכל זאת. בשעון שלי 7 בפברואר. 7 בפברואר זה ארבעה חודשים מאז פרוץ המלחמה, והמילואימניקים העצמאים לא מקבלים פיצויים. פשוט לא מקבלים פיצויים. אני, בדומה לחברי כנסת אחרים, מקבל מדי יום פניות ממילואימניקים בעלי עסקים שלא מקבלים פיצויים. החל מחודש ינואר הממשלה ביטלה את מתווה הסיוע הכלל-ארצי למגזר העסקי. מעניין שדווקא כשזה מגיע לכסף ולפיצוי אזרחים, לממשלה אין שום בעיה לקדם מתווה של היום שאחרי. דווקא כאן, כאמור, אין פיצוי כלל ארצי, וגם קרן הסיוע של משרד הביטחון מתקשה לפצות את המילואימניקים העצמאים. אתמול בישיבת ועדת הכספים התברר כי אין כלל מתווה לפיצוי החל מחודש ינואר, ואין באמת יחסי גומלין בין הקרן של משרד הביטחון לבין רשות המיסים וקרן מס רכוש, כשכל המידע, הידע והניסיון נמצאים שם. אדוני שר האוצר, אני כבר חודש וחצי זועק ומתריע: שים לב, זה לא עובד. מילואימניקים עצמאים קורסים ולא מקבלים פיצויים. ישנם 30,000–35,000 עצמאים משרתי מילואים, חלקם עם שני עסקים ויותר. זו החובה המוסרית שלנו לחבק אותם, לסייע להם. לא מחר, לא בעוד חודש. עכשיו. יש לקדם באופן מיידי מתווה סיוע למילואימניקים עצמאים, מתווה של המסלול האדום, סיוע של 100%. גם אם העסק בבעלות של משרת המילואים וגם אם מדובר בעסק משפחתי. 100% פיצוי, בלי אם, בלי אבל. עכשיו. אז שר האוצר ברח עכשיו מהמליאה. אני מאוד מקווה שהוא הלך לעבוד, כי כרגע המילואימניקים העצמאים, למרות כל הנאומים הפומפוזיים שלו פה, פשוט לא מקבלים שום מענה מהממשלה, וזו בושה גדולה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נמצא; חברת הכנסת וולדיגר – מוותרת; חבר הכנסת דן אילוז – מוותר. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי שהיה השבוע בכנסת כבר לא יכול היה לדעת שבחוץ מתנהלת מלחמה. לא שמעתם? הכנסת חזרה לעסקים כרגיל, כאילו אנחנו ב-6 באוקטובר. ההסכם הבלתי-פורמלי שהיה בין הקואליציה לאופוזיציה, ששמים את הפוליטיקה בצד ומתמקדים רק במאמץ המלחמתי, הופר השבוע בצורה חד-צדדית על ידי הממשלה. הקואליציה, אתם, החלטתם שאתם חוזרים לדרוס, מקדמים חקיקה חד-צדדית שאין בינה ובין המלחמה שום קשר, בלי לדבר עם האופוזיציה, כאילו לא למדנו כלום. כמו שהיה בכל השנה הקודמת, הבאתם חוק, לא קיימתם עליו דיון אמיתי, והשארתם אותו בלי אף שינוי משמעותי. בדיוק כמו שהוא נ כנס לצינור, כך הוא יצא ממנו. בשני אישרה ועדת הפנים של הכנסת להכניס עוד נציגים של סטרוק ובן גביר לוועדות התכנון. איך זה קשור למלחמה? איך זה עוזר לחיילים שלנו לנצח? זה מה שחשוב עכשיו לעשות – לתת צ'ופרים פוליטיים לשרים כושלים? עוד דוגמה, רק אתמול דנה ועדת הכלכלה בחוק שיאפשר חסימה של קווי סיוע ללהט"בים חרדים בהובלתו של שר התקשורת שלמה קרעי. עכשיו, בזמן מלחמה, זה הדבר הכי חשוב לכנסת ישראל, לוועדת הכלכלה? עוד חוק שיפגע בלהט"בים שנולדו למשפחות חרדיות, חוק שמגדיל את הסיכון שלהם לאובדנות, שמסליל אותם לעבר התאבדות. למה הקואליציה הזו חושבת שעכשיו זה הזמן לקדם דווקא את החוק הזה? אין מעל ל-100,000 שפונו מביתם ומסתובבים בארץ כגולים? המשק חזר לעצמו? העסקים התאוששו? מה ועדת הכלכלה עושה עם הזמן שלה? מסיתה נגד הקהילה הגאה ומעבירה בחוק ראשי פרקטיקה מגונה של הדרה ובורות. ואני שואל אתכם, חברי הקואליציה: באיזה מנדט אתם מעיזים לחוקק עכשיו? ישראל במלחמה. אתם איבדתם את המנדט שלכם ב-7 באוקטובר. מאז ישראל מנהלת מלחמת קיום. אם סיימתם לנהל את המלחמה, פנו את המקום שלכם. מה שקורה פה בשבועות האחרונים כבר מזמן לא "ביחד" ובטח שלא עוזר למאמץ שלנו לנצח. זה רק ניצול ציני ומכוער של המצב הנוראי, של פוליטיקאים שאיבדו את המנדט להשפיע על חיי הציבור הישראלי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ' – מוותר; חבר הכנסת עטאונה – מוותר; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת. חבר הכנסת גלעד קריב – מה, אתה לא מוותר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מהמוותרים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הערב הזה כולנו היינו קהל במופע האימים והשקרים של שר האוצר. סדרת נאומים דמגוגיים, ובעיקר עמוסי חוצפה ועזות מצח. השר שאמר שהחמאס הוא נכס מעז לדבר אל חברי האופוזיציה ולומר להם שאנחנו משמחים את סנוואר; האדם שהיה שותף מלא להעברת מיליארדי שקלים, מיליארדי שקלים לחמאס – הוא מדבר עלינו. הרי כל אזרחי ישראל יודעים שאם יש לוח תורמים בכניסה למנהרות החמאס, אנחנו וכל אזרחי ישראל יודעים איזה שמות מופיעים על אותם לוחות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו בראשונה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להזכיר, אבל כולם יודעים. כולם יודעים. ולא רק דמגוגיה וחוצפה, אלא בעיקר שקרים וכזבים. עומד כאן שר האוצר ואומר: אין קיצוץ בחינוך. 800 מיליון ש"ח נלקחים מתקציבי הפיתוח והבנייה של מערכת החינוך ומתקציבים ששייכים לחינוך הממלכתי. שמעתם אותו כאן מתפאר בתקציבי תנועות הנוער. הערב יצא מכתב של קרוב ל-100 ראשי רשויות מקומיות, רובם אנשי ימין, רובם חברי הליכוד, שמוחים כנגד הקיצוץ של למעלה מ-20% בתקציבי תנועות הנוער. 16 אזרחים ערבים נרצחו בפחות מ-40 ימים מאז תחילת השנה האזרחית, והחצוף הזה, הדמגוג הזה, השקרן הזה, מציג כאן תקציב שמוריד מיליארדים מתוכניות החומש לציבור הערבי, לציבור הדרוזי המשרת, המילואימניקים, ולציבור יוצאי אתיופיה, שהערב דיברנו בו – מיליארדי שקלים. 15% מכל תוכניות החומש של הממשלה שמיועדות לאוכלוסיות הכי מודרות והכי מוחלשות. אבל שיא השיאים: החוצפן הזה דיבר איתנו על השיח של 6 באוקטובר. לפעמים האמת היא בפרטים הכי קטנים. תאמרו לי, חבריי לקואליציה, איך אין לכם בושה להביא לכאן תקציב שיש בו סעיף של 4 מיליון ש"ח קואליציוני לתגבור מרכזי החוסן, אבל לא כל מרכזי החוסן – רק ביהודה ושומרון? אחרי מה שקרה בנגב המערבי ומה שקרה בצפון, אתם לא מתביישים להביא לכאן סעיף של 4 מיליון ש"ח למרכזי חוסן רק ביהודה ושומרון? ואיתנו אתם מדברים על 6 באוקטובר? קואליציה של שקרנים ודמגוגים. תתביישו לכם. בדבר אחד – וזה המשפט האחרון – צדק השר סמוטריץ'. יש לנו עם של אריות ושל לביאות, לא של פראיירים, ולכן בקרוב, בקרוב ממש, אנחנו נראה את הדרך לשר האוצר השקרן הזה בחזרה אל ספסלי האופוזיציה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> נראה אם תעברו את אחוז החסימה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תדאג לנו. תדאג למקום שלך, מר שקלים. אל תדאג. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבריי חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי, חבר הכנסת אושר שקלים, אנא מכם. אנא. ויש לי בקשה אישית, אם אפשר. אם אפשר להימנע משמות תואר אחד לשני עד סוף הדיון היום זה יהיה נחמד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תאמר את זה לשר האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לכולם. אני אומר את זה לעצמי קודם כול. אם אפשר להימנע משמות תואר – אנא. חבר הכנסת רון כץ – לא נמצא; חבר הכנסת אושר שקלים, אתה מעוניין לדבר? מוותר; חבר הכנסת אבי מעוז; חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת מאיר כהן; חבר הכנסת סימון דוידסון – מוותר; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נמצא; חברת הכנסת שרון ניר – מוותרת; חבר הכנסת ירון לוי – לא נמצא. חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי את שר האוצר שעלה לכאן ותקף אותי שהייתי שר במשרד האוצר. לפחות כשהייתי שר במשרד האוצר ידעתי מה אני עושה במשרד האוצר. ידעתי שאני נמצא עם שר האוצר הכי טוב שהיה, שהשאיר קופה של 10 מיליארד שקל אחרי שהוא עזב את משרד האוצר; אחרי שקיבל את משרד האוצר עם יותר מ-140 מיליארד שקל גירעון. אז שר האוצר שיושב כאן ומדבר, ואתה אומר לא לתת לו תואר. לפחות הציבור שומע את שר האוצר. הוא צריך להיות ייצוגי, הוא צריך לדבר את האמת לאנשים, הוא צריך להגיד להם בדיוק כמה הוא קיצץ במשרד החינוך. הוא קיצץ במשרד החינוך 890 מיליון שקל – לא 800 מיליון שקל. קיצץ במשרד הרווחה 197 מיליון שקל. משרד הרווחה – כשאנשים מפונים עכשיו, כשהם צריכים לחזור לבתים שלהם. אגיד לכם את האמת, הקואליציה הזו לא מתביישת. מקום המדינה לא היה מצב שפינו תושבים. לא היה מצב שפינו תושבים. תושבי הצפון ארבעה חודשים מחוץ לבית ואנחנו יושבים כאן ומתווכחים. אנשים ישנים בחדר של 18 מטר ואנשים כאן צוחקים. אתם צוחקים מזה? תתביישו לכם. אני במקומך לא הייתי נשאר דקה אחת שר. שר לא הייתי נשאר. הייתי מתבייש להישאר שר כשאנשים במדינת ישראל ישנים מחוץ לבית שלהם. בושה לכם. אתם ממשלה? אתם אפסים. אפסים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה היית שר בלי תיק. בזבזת כספי ציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר; חברת הכנסת טלי גוטליב, את מעוניינת לדבר? חברת הכנסת גוטליב מוותרת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – איננה; חבר הכנסת עודד פורר – לא נמצא; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נמצאת; חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נמצא; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נמצא. חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אנחנו במלחמה – אבל אתם במלחמה מול הציבור, במלחמה מול כל מי שאתם לא אמורים לשרת אותו לשיטתכם. החלטתם שכל מי שלא חלק מהציבור שלכם יישאר מאחור. מורשת ישראל – נזנחת. החינוך הממלכתי ציבורי – מרוסק. החינוך הלא-פורמלי – מקוצץ. החקלאים – בקריסה. ההתנחלויות יחגגו, והנגב והגליל יסבלו, יישארו מאחור, כי הם משעממים אתכם, ולא מעניינים אתכם. ההשכלה הגבוהה תקוצץ, אבל הישיבות יקבלו תוספת. ואתם לא מתביישים להטיף לנו על אחדות. רק עכשיו – שינוי דרמטי בגיוס. חיילי מילואים יתגייסו כפול בימים. מגדילים את השירות של הסדיר, יצא שבממוצע, לחייל שמתגייס יהיו עד גיל הפטור שש שנים לשרת בצו מדינה. במקביל, אתם מתקצבים עידוד השתמטות ואי-יציאה לשוק העבודה ומגדילים קצבאות לישיבות. אתם לא מתביישים? אין משהו שתגידו עליו: די? אני כל הזמן אשאל את זה. מה נקודת הסיום? חנוך, מה גבול האדום שלך? יש לך כזה, או שאין? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה שנדבר על זה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה שתגיד לי אם יש לך גבול אדום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחר כך נדבר על זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודעת שאין לך. אני מבינה שאין לכם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבינה שאין לכם, אין סיבה להמציא. אין לכם גבול אדום. הכול משרת את הכיסא. אין לכם גבול. חיילים בחזית, אתם מוסיפים להם שירות בעודם בחזית, ומנגד מתקצבים השתמטות. אחדות? אתם בושה. אתם בושה. ממשלת ביזה, מחדל ואסון לאומי. ואתם, אין לכם מילה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. משה. המילים שלי הן כלום. הן כלום. המעשים שלכם לדיראון עולם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> החיילים נלחמים, מחרפים את הנפש שלהם בזמן שצריכים לבוא – – – לדבר דיבור לא מכבד. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אה, לא מכבד. ברור. המילים מול המעשים. ככה זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו לא מכבדים אותם כשהם בוזזים אותנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנחנו לא מכבדים אתכם כשאתם מעודדים השתמטות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תכבדי את החיילים שנלחמים ביתר כבוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> סליחה, משה, אני מצטערת שאני מנסה להעמיד דברים על דיוקם. יש חיילי מילואים ויש חיילי סדיר – אני עונה לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. סיימת. סיימת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> שמגיע להם להיות חוד החנית ביחס של המדינה כלפיהם, ואתם מבזים אותם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעמה, סיימת. נעמה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם מבזים את הציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נמצא; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נמצאת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נמצאת; חבר הכנסת מיקי לוי – אתה מעוניין אדוני? מוותר; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נמצא; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נמצא; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נמצא; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נמצאת; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נמצא; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נמצאת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נמצאת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נמצא; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר; חבר הכנסת יאיר לפיד – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נמצאת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נמצא; חבר הכנסת בנימין גנץ – אינו נמצא. שר האוצר, אתה מעוניין לעלות לסכם. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב בראש, וואי, אתם במין תחלופה כזאת של אותם יו"רים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כשאתה מדבר אני נהנה לשמוע אותך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הזכרתי קודם בכמה מילים את החלוצים הגיבורים שחיים על הגבולות מאז קום המדינה, אבל האמת – לפני קום המדינה. אני זכיתי להיות ממשפחה שהקימה חלק גדול מההתיישבות בצפון עוד הרבה לפני קום המדינה. סבתי, זיכרונה לברכה, נולדה במטולה, בפחון. קשה לי עכשיו לחשב תוך כדי, אבל לפני יותר מ-100 שנה. משפחות פיין ואייזנברג. מטולה, יסוד המעלה, תל חי, כפר עטה, שהפכה ברבות הימים לקריית אתא. בשנותיה האחרונות, סבתי, סבתא שרה, אימא של אימי, תיבדל לחיים ארוכים, הייתה כאן בירושלים. אני למדתי בישיבה לצעירים, ישיבת מרכז הרב, ואלה היו הימים של המאבק בהסכמי אוסלו 1994, 1995. הייתי אז בכיתה ט', כיתה י'. אני זוכר שאחי ואני, באמת, ניבדל לחיים ארוכים, היינו עוברים אצלה ככה מפעם לפעם, נסערים, כשהיינו חוזרים מההפגנות. היינו באים מבית ראש הממשלה שם בבלפור, מפגינים, חוטפים מכות משוטרים – הייתה אז אלימות משטרתית נוראה – לפעמים עם בגדים קרועים, וסימנים של אלות. ובדרך בחזרה לישיבה היינו עוברים לבקר את סבתא. באמת, היינו ככה נסערים מאוד. אני זוכר שסבתא שרה אמרה לנו: תראו, זה בסדר, תמחו, תפגינו, תיאבקו, אבל אל תאבדו פרופורציות. אל תשכחו מה היה כאן בארץ הזאת, במדינה הזאת, כשאני הייתי בגילכם שם במטולה, בפחונים לפני קום המדינה, ומה יש לכם היום, מה יש במדינה הזאת היום. וזה היה שיעור גדול בפרספקטיבה, ובפרופורציות על החיים. יש לנו, אגב, עד היום שני בני דודים של אימי שם במטולה. ומבט נוסף בפרופורציה שהייתי מקבל הרבה היה מסבתי מצד אבי, זיכרונה לברכה. אבי, כמובן, ייבדל לחיים ארוכים. היא הייתה ניצולת שואה. אוד מוצל מאש, שבאמת עלתה בגפה. המשפחה כולה נשרפה. וגם היא, אני חושב שהזכרתי אותה פה בנאום הבכורה שלי עם צמרמורת. שאלתי, מה הייתה חושבת סבתא ברוריה, אם אי שם במחנות המוות היו מספרים: בעוד 75 שנה, אני יודע מה, יהיה לך נכד. חבר כנסת במדינה עצמאית, ריבונית, יהודית בארץ ישראל. זה היה בלתי נתפס. ועוד שיעור גדול בפרופורציה – ותכף אני אגיד למה אני נזכר בזה עכשיו – עוד שיעור גדול בפרופורציה הייתי מקבל תמיד מהרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה. גם, הייתי בא אליו, ומי שמכיר, אצל הרב דרוקמן זה תמיד היה בשעות לילה מאוחרות, 24:00, 01:00 וצפונה, יהודי נושק ל-90. וגם אליו אתה מגיע נסער מתוך דילמות ומורכבויות ושאלות. היו לפעמים דיונים אצלו על אחוזי הנשירה בחינוך הדתי. הוא תמיד היה אומר לנו: אתם יודעים כמה היו אחוזי הנשירה כשאני סיימתי כיתה ח' בחמ"ד? כמעט 100%. וגם הוא תמיד היה עוזר לנו להסתכל בפרספקטיבות ופרופורציות, ולראות כמה מדינת ישראל היא נס. כמה ארץ ישראל מתפתחת בצורה שבאמת אין שום דרך להסביר אותה. אני מזכיר את זה, אני חושב, משתי סיבות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, אתה מפריע ליושב-ראש הסיעה שלך. אתה מפריע. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> סיבה אחת לכך שאני נזכר בזה ומוצא לנכון להזכיר את זה כאן בערב הזה היא כי אנחנו בתקופה קשה, כואבת, מאתגרת. התחילה באסון נורא. צריך לחיות את הקושי, צריך לחיות את הרגע – יש לזה ערך. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי זה גם הזמן – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ראיית הרוחב לא אמורה לגרום לנו להתעלם מהקשיים, הכאבים והאתגרים של ההווה, ובעיקר להתמודד איתם נכון, אבל היא בהחלט מכניסה לפרופורציות. דווקא בימים קשים צריך לא להיות כפויי טובה. קודם כול כלפי ריבונו של עולם, שמזכה אותנו בדורות שלנו בתהליכי גאולה נפלאים. עוד פעם, עם עליות ומורדות וסיבוכים ומורכבויות, כטיבם של דברים גדולים שמופיעים בעולם הזה בקושי. גם על זה יצא לנו לדבר פה לא פעם ולא פעמיים. אבל אני חושב שצריך גם להכיר טובה – וזה מה שמחבר אותי לכאן ועכשיו – לאנשים שעשו ועושים את הנס הזה על גבם ובעבודה קשה. אני חושב שבאמת צריך לדעת להעלות אותם על נס. אז אנחנו אומרים את זה, כמובן, תמיד על דור המייסדים. אבל בדיוק כמו שאנחנו כל הזמן אומרים על הלוחמים, שהם מפתיעים אותנו כביכול – כן, כבר חשבנו, דור הטיקטוק והוואו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם לוחמות, השר, גם לוחמות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> איזו גבורה, איזו עוצמה ואיזו נחישות. גם לוחמות – בוודאי, בוודאי, מה השאלה בכלל? לוחמים ולוחמות, מפקדים, בנות זוג של לוחמים ובני זוג של לוחמות. מה השאלה? גברתי היוהל"מית, לא נפקיר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בני זוג של לוחמים? וואי, וואי, תיזהר שלא יתפסו אותך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בנות זוג של לוחמים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בני זוג של לוחמים, אני רק אומרת. אני מקשיבה לך לכל מילה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מירב, יש לך שעון? יש לך שעון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם יש למישהו שעון, זה לחבר שלך דודי אמסלם. אני מציעה שתדבר איתו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש לך תאריך בשעון? יש לך תאריך? תזיזי ל-7 באוקטובר. באמת, תזיזי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שכולם פה מטומטמים, זאת הבעיה. אני יודעת בדיוק מה זה שר אוצר. שר אוצר יושב פה ומקשיב לחברי הכנסת ולא בורח. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל אני אומר, בואו נדבר על החלוצים שמיישבים את הגבולות בקריית שמונה, במטולה, בשתולה, בזרעית, באביבים, בשלומי, ביסוד המעלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה כסף שמתם בקואליציוני? כמה כסף למשרד המורשת? 100 מיליון שקל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנשים שעושים ציונות יום-יום, שעה-שעה, שנים, שנים; נוסעים למרחקים גדולים, חיים במקומות שיש לנו כמדינה עוד הרבה מה לעשות כדי לקדם בהם את שירותי הבריאות, החינוך, התעסוקה והתשתיות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נכון, ומה אתם עשיתם? מה אתם עשיתם? פיניתם אותם מהבית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מוכן, ולדימיר, לדבר על שאלת הפינוי, אם הייתה נכונה או לא. זאת דילמה. עוד פעם, אתה יכול בציניות ובדמגוגיה להקל ראש בחיים של אנשים ולהפוך אותם לאיזה כלי ניגוח פוליטי של קואליציה ואופוזיציה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הבאתם עלינו את האסון הכי גדול במדינה. אתה צריך לשתוק, לשתוק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> גם אתה, קח את השעון, כוון את התאריך ל-7 באוקטובר, תתקדם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שעון – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וגיבורי עוטף ישראל בדרום, בשדרות, בקיבוצים, באשכול, בשדות נגב, בשער הנגב, בחוף אשקלון, ששנים, שנים, מחזיקים בגבורה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ראשי מועצה ישנים בלשכת ראש הממשלה, ישנים על ספות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> וזה לא בסדר שהם נדרשו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, זהו, די. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה שלך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד, גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? תאמר סליחה לתושבי כפר עזה. זאת דיבה. אתם הפקרתם אותם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני באמת קורא לעם ישראל, לאזרחי ישראל, תסתכלו על התמונות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו קוראים לך להתפטר עם התקציב הגרוע שלכם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תשאלו את עצמכם אם חבורת – עזבו, אני לא רוצה להכליל; יש פה הרבה אנשים טובים גם באופוזיציה. אבל עם הצעקנים האלה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נכון, אתה צריך אולי בנזין? אולי בנזין יעזור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה ויתרת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מחזקים את סנוואר ותורמים למורל שלו ופוגעים בסיכוי להחזיר את החטופים ולנצח כי הם מפלגים ומסיתים – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הם ממש מעניינים אותך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – וצועקים. השעון שלהם – התאריך בשעון נתקע ב-6 באוקטובר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לחטופים אין שעון. אין לחטופים שעון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אומר לעם ישראל, תסתכלו איך זה נראה, תסתכלו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם הבאתם את זה. אתה צריך לשתוק אתה. חצוף. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הרי עם ישראל כל כך אחר מאז שמחת תורה. עם ישראל כל כך אחר. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> עם ישראל לא רוצה אתכם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא כל כך אוהב, וחבר, ואח, ושותף ומכבד. כן, דעות שונות, גישות שונות ואמונות שונות. הרי מאות אלפי לוחמי המילואים מימין משמאל, דתיים ושאינם – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חיילי המילואים שהפקרתם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – כתף אל כתף באותו אוהל, אוכלים מאותו מסטינג, מה שפעם היה ביטוי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם לא מבינים אתכם. הם לא מצליחים לשמוע את השיח הכל-כך מנותק הזה שלכם, באמת. מיכל, די. מיכל, יש לך שעון? יש לך שעון? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שעון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש לך תאריך בשעון? יש לך תאריך בשעון? תזיזי, תזיזי, תכווני ל-7 באוקטובר. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תלמד אותנו על השעון. אצלנו הולכים לצבא, אצלנו מתגייסים לצבא. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין קונים לסחורה שכולנו חטאנו בה ב-6 באוקטובר. אצלך מתגייסים? את לא מתביישת? את לא מתביישת? את מטיפה מוסר לציונות הדתית? שלי נעלייך מעל רגלייך. את לא מתביישת? את לא מתביישת? לכי לבתי העלמין, לכי ליישובים ביהודה ושומרון, לכי לישיבות ההסדר, לכי למכינות, לכי להימלפרב, לכי לעתניאל, לכי לירוחם. תתביישי לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה השתמטת מצה"ל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב – קריאה ראשונה. חברת הכנסת מיכל שיר, די. חברת הכנסת מיכל שיר – קריאה ראשונה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אוי, השיח המפלג. חבריי, יש לי רק בקשה אחת: אני מתחנן, חבריי לקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבריי לקואליציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר סמוטריץ' לא צריך את העזרה שלך, די. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מסיים, אני מסיים. חבריי לקואליציה, חבריי לאופוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דבי ביטון, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מדם ליבי – בדיוק, זה מה שאני רוצה לומר. אבל אני עומד פה ומנסה להעלות על נס חלוצים וגיבורים. אגב, לא הבייס שלי – מושבים, קיבוצים, בצפון, בדרום. קונסנזוס שכולם צריכים להסכים עליו. יש פה צווחנים כמו תרנגולים. למי זה תורם? זה מחזק את רוח העם? זה קורא לאחדות העם? זה מחזק? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב – קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה עוזר לניצחון? באמת. אני מפציר בכם, אל תהיה אנשי 6 לאוקטובר. די, עם ישראל אחר, הלוחמים אחרים, המתיישבים אחרים, האזרחים אחרים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר – קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> גם אנחנו בבית הכל-כך חשוב הזה, כשהתמונות של החטופים מעלינו וכשרוחם של הגיבורים בקרבנו – די, בואו נהיה אנשים אחרים. דבי, חלאס. למי את מוכרת את הסחורה הישנה הזאת, סופגניות בפורים? די, מספיק. בואו נדע להתווכח, בואו נדע לדבר, בואו נדע לחלוק. מותר להתווכח על התקציב, מותר להתווכח על הצעדים שאנחנו מביאים. לא בצעקות, לא בזלזול, לא בהתרסה, לא בצורה שהיא כל כך קונטרסטית למה שקורה עכשיו בחזית, למה שקורה עכשיו אצל העם הזה בעורף. באמת, אחים אנחנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה לכבוד השר. חברי הכנסת נא לשבת, אני עובר להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 51 נגד – 35 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 51 בעד, 35 נגד. אני קובע כי הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכנסת לצורך פיצולה לוועדות השונות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת אחמד טיבי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפחתת מס רווחי הון), התשפ"ד–2024, שמספרה פ/4266/25. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ג' באדר א', התשפ"ד, 12 בפברואר 2023, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 23:02. << סיום >