דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ח ישיבה קמ"ט הישיבה המאה-וארבעים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ה' באדר א' התשפ"ד (14 בפברואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתה דחופה 7 1260. השוואת יוצאי צבא שאינם בני מיעוטים ליוצאי צבא בני מיעוטים 7 אריאל קלנר (ועדת משנה לצמצום רגולציה): 7 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 7 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת נפגעי עבירה בשל טבח 7 באוקטובר), התשפ"ד–2024 11 קארין אלהרר (יש עתיד): 11 שר המשפטים יריב לוין: 12 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024 14 יונתן מישרקי (ש"ס): 15 שר הבריאות אוריאל בוסו: 17 הצעת חוק חובת מיגון לנכים, לקשישים, לאלו שידם אינה משגת, לאזרחים שיש בידם דירת מגורים אחת בלבד ולמתגוררים ביישובי קו העימות, התשפ"ד–2023 20 חוה אתי עטייה (הליכוד): 20 שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 23 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024 27 אופיר כץ (הליכוד): 27 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 30 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 32 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2022 34 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 34 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 37 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 40 הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ג–2023 41 משה טור פז (יש עתיד): 42 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 44 משה טור פז (יש עתיד): 49 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023 50 משה סולומון (הציונות הדתית): 50 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023 52 עודד פורר (ישראל ביתנו): 52 הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023 54 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 55 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 56 הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023 59 דן אילוז (הליכוד): 60 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 60 הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ''ג–2023 62 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 62 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 64 גלעד קריב (העבודה): 65 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרנות השקעה), התשפ"ג–2023 68 דן אילוז (הליכוד): 68 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 69 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 69 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 70 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 70 הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ג–2023 71 בועז ביסמוט (הליכוד): 71 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 75 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 82 בועז ביסמוט (הליכוד): 94 הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2023 95 הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2022 96 יסמין פרידמן (יש עתיד): 96 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 97 אלעזר שטרן (יש עתיד): 98 הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי של עבירות טרור), התשפ"ג–2023 100 ניסים ואטורי (הליכוד): 100 שר המשפטים יריב לוין: 102 מיקי לוי (יש עתיד): 103 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 104 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 104 שר המשפטים יריב לוין: 107 הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים ולכבאים), התשפ"ד–2023 109 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 109 הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023 111 מירב בן ארי (יש עתיד): 111 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 112 הצעות לסדר-היום 114 הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם 114 דן אילוז (הליכוד): 114 משה טור פז (יש עתיד): 115 אוהד טל (הציונות הדתית): 116 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 117 הצעות לסדר-היום 119 אפליית תושבי שדרות ואי-הארכת הסדרי שהייה של המפונים 119 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 119 אברהם בצלאל (ש"ס): 120 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 122 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 123 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 125 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 125 הצעות לסדר-היום 126 כלכלת ישראל בסכנה – הורדת דירוג האשראי מחייבת חישוב מסלול מחדש לתקציב המדינה 126 עודד פורר (ישראל ביתנו): 126 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 127 שר במשרד החינוך חיים ביטון: 129 הצעות לסדר-היום 131 הקטל בכבישים: 358 בני אדם נהרגו ב-336 תאונות קטלניות – מגמת עלייה במספר ההרוגים לשנת 2023 131 יונתן מישרקי (ש"ס): 131 משה רוט (יהדות התורה): 132 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 133 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 134 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 137 הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8) (החלה על ענף התמרוקים ומוצרי הניקיון), התשפ"ד–2024 143 ינון אזולאי (ש"ס): 143 מירב בן ארי (יש עתיד): 146 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 149 טלי גוטליב (הליכוד): 150 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 153 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 153 הודעת ועדת הכנסת 153 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 153 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024 154 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 154 << נושא >> שאילתה דחופה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ה' באדר א' התשפ"ד, 14 בפברואר 2024. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתה דחופה של חבר הכנסת אריאל קלנר לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בנושא: השוואת יוצאי צבא שאינם בני מיעוטים ליוצאי צבא בני מיעוטים. אני מזמין את שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי חבר הכנסת יצחק שמעון וסרלאוף לדוכן. ברוך הבא. חבר הכנסת קלנר, בבקשה. << שאילתה >> 1260. השוואת יוצאי צבא שאינם בני מיעוטים ליוצאי צבא בני מיעוטים << שאילתה >> << דובר >> אריאל קלנר (ועדת משנה לצמצום רגולציה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בעת הרכבת הממשלה, הוחלט להשוות את מצב יוצאי הצבא שאינם בני מיעוטים לשל בני מיעוטים, כך שיזכו לאותה הנחה בעבור ערך הקרקע באזור עדיפות לאומית בנגב ובגליל – 90% הנחה. רצוני לשאול: אני מבקש לדעת, מה ההיקף שאושר בפועל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה אדוני. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> תודה. תודה רבה על השאלה, חבר הכנסת קלנר. בוא נתחיל קודם כול מהעובדות, חשוב לדעת אותן. החלטות מועצת מקרקעי ישראל קבעו הנחה חד-פעמית של 90% ממחיר הקרקע למגורים לכל מומלץ שהוא בעל תעודת זכאות של חסר דיור. "מומלץ" מוגדר על ידי מועצת מקרקעי ישראל כמי ששירת בכוחות הביטחון או משרת בהם, ובכלל זה צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, משמר הגבול, שירות בתי הסוהר ומשרד ראש הממשלה. ההנחה ניתנה בכל אזורי העדיפות הלאומית ולא רק באזור א', כפי שמשתמע מהשאילתה. באמת ההנחה בשיעור של 90% מערך הקרקע הוענקה אך ורק למומלץ, כלומר יוצא צבא – יוצא צבא זה מעל 24 חודשים של שירות על פי אישור של משרד הביטחון – אשר נמנה עם החברה הערבית, הדרוזית, הבדואית או הצ'רקסית. הוא לא הוענק ליוצא צבא, כולל יוצא צבא במערך הלוחם, שהוא יהודי או זכאי חוק השבות ביישובים שאינם יישובי החברות הללו. במסגרת ההסכמים להרכבת הממשלה הסוגיה הזו הועלתה באופן יזום על ידי סיעת עוצמה יהודית, ונקבע כי יש להשוות את תנאי כלל יוצאי הצבא על בסיס אחיד של שוויון, ואין מקום להפלות יוצא צבא עקב דת, גזע או מין, כמובן. במסגרת החלטת ממשלה 561 מתאריך 21 במאי 2023, מונה צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי כדי לבחון את העמקת ההנחות בקרקע למגורים באזורי עדיפות לאומית המתייחדים במאפיינים גיאו-אסטרטגיים וביטחוניים רגישים. עכשיו אני אמשיך לדבר בעל פה, חוץ ממה שכתבתי, ואני אגיד כך: חוץ מהעמקת עלויות הקרקע בצפון ועלויות סבסוד הפיתוח – על זה הוועדה של יוסי שלי בהחלט המליצה – דבר אחד שהיה חסר הוא הסוגיה של השוואת מחירי הקרקע – לא מחירי הקרקע, אלא שיעור ההנחה על הקרקע – כי המחירים שונים בכל מקום מתוקף השמאות הקיימת. אין דומה אזור אחד לאזור שני מבחינת השמאות, אבל כן, אם כל יוצא צבא שאינו יהודי מקבל 90% גם על הקרקע וגם סבסוד עלויות פיתוח הקרקע ב-90%, אכן ראוי שזה יהיה לכל יוצא צבא. קיימתי פגישה דחופה בנושא כמה פעמים. בפעם האחרונה זה היה בתחילת השבוע שעבר, עם שר השיכון גולדקנופ וגם מנכ"ל רמ"י. העליתי בפניהם את הסוגיה הזאת. הם הביאו כמה שיותר היבטים, ואני אגע בליבת העניין. מדובר פה בשני אירועים מורכבים: 1. זה אירוע תקציבי; מבחינתם, כפי שהם ציירו את זה – ואני רק מציג את העובדות כפי שהם הציגו אותן ולא נוקט כרגע עמדה – הם אמרו לי: יש פה אירוע תקציבי מצד אחד, כי כשאני מדבר על המגזר היהודי, לתת להם את ההנחה על הקרקע זה אירוע מז'ורי, זה יעלה הרבה מאוד כסף, מיליארדי שקלים, ואין לך מאיפה להביא אותם. תמצא את המקור התקציבי. זה – 1. הייעוץ המשפטי אמר: מבחינה משפטית, אנחנו אומרים לך שזה לא יעבור. אז אני רגע שם את המשפטי בצד, תכף אתייחס אליו, אבל באירוע התקציבי, הצעתי שאנחנו נעשה איזה פיילוט. אמרתי: אתם יודעים להגיד מספר? אתם יכולים להגיד כמה הסכום המדובר? בערך, שנדע, איזשהו אומדן, במקום לדבר איתי בצורה ערטילאית ולהגיד לי באוויר שזה מיליארדי שקלים. אמרתי להם: בוא ננסה לעשות פיילוט, קודם כול נתפוס מספר ונראה. אם אנחנו לדוגמה מחליטים שמדינת ישראל החליטה, במהלך אסטרטגי כדי לגרום לאנשים להצטרף למערך הלוחם או לעודד אנשים להתגייס לשירות משמעותי, כי אחר כך הם יקבלו את ההטבות הללו, ולהמריץ אותם, ולתת את התמריצים הללו – במיוחד כשאנחנו מדברים על הסוגיה של הנגב והגליל, אזורים שאנחנו רוצים להביא לשם אוכלוסייה איכותית שתחזק את החוסן הקהילתי והלאומי – אפשר לעשות איזשהו פיילוט. ברגע זה מה שסוכם זה שאנחנו נגיע לפגישה אצל שר האוצר ונקיים דיון אצלו מאיפה מביאים את המקור התקציבי, מתוך ראייה שזה צורך לאומי, ואנחנו רואים בו משמעות רחבה, אסטרטגית, לאומית, שכולנו צריכים לתת עליה את הדעת, במיוחד אם אנחנו מדברים על סוגיית ייהוד הגליל והתיישבות יהודית בגליל, שהולכת ומצטמקת עם השנים. ודאי צריך לתת על זה את הדעת. ושוב אני אומר, אני לא ביקשתי לקחת ליוצאי צבא שאינם יהודים את ההטבות אלא להשוות אותן לשל חיילים משוחררים יהודים. לא ייתכן שחבר שלי בגולני לא יקבל את אותה הנחה על הקרקע שמקבל דרוזי, בדואי או צ'רקסי באזורים הללו. דבר נוסף – האירוע השני הוא אירוע משפטי. הייעוץ המשפטי אמר לנו שהדבר הזה נולד מתוך אפליה מתקנת שנוצרה, שקיימת במדינת ישראל, כמו הרבה דברים שיש בהם אפליה מתקנת, בסוגיה של עבודה ובנושאים כהנה וכהנה. אז הם אמרו שברגע שאני אחיל את זה גם על יהודים, ממילא אני מרוקן מתוכן את סוגיית האפליה המתקנת. אמרתי להם: חברים, אפליה מתקנת צריכה להיות כלפי יהודים, כי במשך שני עשורים מי שנהנה מהאפליה המתקנת הזאת, ברמה שאנחנו היום נמצאים במיעוט של יהודים בגליל, הוא מי שאינו יהודי, לכן צריך לתקן. יש לעשות תיקון לאפליה המתקנת ולהכניס לתוך האפליה המתקנת גם יהודים. אני חושב שמיצינו את השלב של האפליה המתקנת, כי הרי הם מקבלים. אם איכנס למספרים של כמויות הבנייה והיחידות לשיווק באזורים כמו סח'נין ועראבה לעומת מועצה אזורית משגב, לצורך העניין – שם יש הצטמקות של ההתיישבות הכפרית; שם לא מאשרים להם, לא משווקים – אנחנו נבין שהבעיה היא אקוטית, הבעיה היא חמורה. על כן ההמלצה שלי, דעתי, כמי שמנהל שיח רב בעניין הזה ודורש גם ממשרד האוצר למצוא את המקור התקציבי לכך – משום שזו סוגיה לאומית רחבה שעלינו לתת את הדעת עליה, שלפי דעתי אפילו לא קשורה לימין או שמאל – היא לייצר את השוויון הזה בהנחות על הקרקע לכל יוצא צבא בישראל, יהודי ושאינו יהודי, בהנחה של 90% גם על הקרקע וגם בעלויות פיתוח הקרקע, כפי שיש היום למי שאינו יהודי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. האם יש שאלת המשך? בבקשה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז קודם כול תודה, אדוני השר. כיושב-ראש השדולה למען הגליל אני יודע שאתה מחויב לעניין הזה והדבר גם קרוב לליבך. אני רוצה לציין שגם אני ארצה להמשיך להיטיב עם בני המיעוטים שתורמים ומשרתים את המדינה, להבדיל מאלה שלא, אבל לא ייתכן, אדוני, שמי שאינו בן מיעוטים, כלומר יהודי, יופלה לרעה. חובתנו המוסרית היא לתת למשרתים. אז אני שואל אותך – אמרת שאתה הולך להיפגש עם שר האוצר בנושא הזה. השאלה שלי היא בתוך כמה זמן תהיה החלטת ממשלה. כמו שציינת, וזה גם לטובת הציבור שצופה בנו, במאי 2023 – צוות מנכ"לים; העבודה הסתיימה בספטמבר. בינואר 2024 פורסם שיש תקרה שעולה ל-850,000. זה עדיין לא הוחל. ואני אומר לך שמדיניות ההנחות במדינה בכלל לא נדונה בכנסת. אני חושב שזה המקום לדון בדבר הזה לפחות באופן העקרוני. קודם כול, אני לא מתכוון להרפות מהנושא, מתוך שני היבטים: 1. לסייע ללוחמים ולתומכי הלחימה, לאלה שמשרתים את המדינה ותורמים לה; 2. לבוא ולפתח את אזורי העדיפות הלאומית. שוב, אני חוזר: בתוך כמה זמן החלטת הממשלה תובא? זאת שאילתת ההמשך שלי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תודה על השאלה, חבר הכנסת קלנר. בעיניי התשובה על השאלה בתוך כמה זמן הייתה צריכה להיות: להביא את זה להחלטת ממשלה כבר אתמול, ככל שזה היה תלוי בי. הלוואי שזה היה קורה כבר אתמול, כי אנחנו במרוץ נגד הזמן. אפרופו מיעוטים, אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על מצב היהודים בגליל – הם במצב של מיעוט, הם המיעוט. ממשלות ישראל לדורותיהן השקיעו הרבה מאוד במיעוטים, ולכן אולי הגיע הזמן להתייחס למיעוט הגיאוגרפי הקיים בגליל ולתת לו גם את ההטבות וגם את ההנחות בקרקע. תראה, יכול להיות שיגררו אותי ברגליים מי ומי ממשרדי הממשלה, כי אתה יודע, כשמדובר על סוגיה תקציבית רחבת היקף, הרבה פעמים יש כאלה שרוממות האידיאולוגיה בגרונם אבל מורכבות רחבה בצידם כשמדברים על תקציב. לכן אני אגיד לך כך: מניסיון שלי – אני מדבר גלויות ובכנות – ברור לי שינסו למרוח ולהמתין ולדחות. אנחנו, יחד איתך ויחד עם חברי כנסת ושרים נוספים שהסוגיה הזאת בוערת בקרבם, לא ניתן לזה לקרות. אנחנו נדרוש דיון מעמיק הן בממשלה והן בכנסת, עם החלטות אופרטיביות, כי המצב לא יוכל להימשך, במיוחד כשאנחנו נמצאים במצב שבו אנשים עוזבים את הגליל לא רק בגלל סוגיית הפערים החברתיים העצומה שקיימת שם – בבריאות, בתעסוקה, בהשכלה ובהתיישבות, כמובן – אלא גם בגלל המציאות הביטחונית. ולכן אנחנו צריכים שיהיו לנו תמריצים נוספים כדי להחזיר אותם ולהביא אוכלוסייה איכותית נוספת מגוש דן. אני אשמח, חבר הכנסת קלנר, שנקיים על כך גם דיון בשדולה שברשותך, וגם נמשיך להפעיל את הלחצים הללו כדי להניע את מי שבסופו של דבר יצטרך למצוא את המקור התקציבי, מי שקרוי היום שר האוצר, וגם מועצת רמ"י תתכנס כדי לקבל החלטות בנושא הזה. והמאבק הזה בעיניי הוא לא רק צודק; אני אומר שהוא גם מוסרי, ציוני, והכי חשוב – הוא הכרחי והוא קריטי בתקופה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לשר וסרלאוף ולחבר הכנסת קלנר. << הצח >> הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת נפגעי עבירה בשל טבח 7 באוקטובר), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4286/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת נפגעי עבירה בשל טבח 7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת קארין אלהרר ואליהו רביבו. בבקשה, חברת הכנסת אלהרר, שכבר עלתה לדוכן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מאות אלפי אזרחים קמו ב-7 באוקטובר לסיוט שנמשך כבר למעלה מארבעה חודשים. אזרחים איבדו את האחיזה בחיים, את הביטחון, ויותר מכול – את היקרים להם. אני מסתובבת בין אנשים, נפגשת איתם, שומעת סיפורים שבאמת לא יכולתי לדמיין. המדינה לא חזתה אירוע בסדר גודל כזה, ולצערי גם היום היא לא ערוכה עד הסוף לטיפול בהשלכות קצרות הטווח וארוכות הטווח. המענים המוצעים היום למשפחות עדיין לא מספקים. אני מביאה לכנסת היום תיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה שמהווה צעד שהוא משמעותי לזכויותיהם של נפגעי השבת השחורה. חוק זכויות נפגעי עבירה שחוקק ב-2001 הוא חוק מהפכני כשלעצמו. לראשונה הוגדרו זכויות שהמדינה חייבת להעניק לנפגעי עבירה בהליך משפטי שהיא מנהלת מול הנאשם. האזרח שנפגע הוא לא רק עד אלא צד בהליך שחייבים לשמור על כבודו ופרטיותו. מדובר בזכויות שקשורות בהליך החקירה, בהליך המשפט ובריצוי העונש של הנאשם. בגלל הזוועות שחוו רבים משורדי הטבח והחטופים, חלקם לא מסוגלים לממש את הזכויות המשפטיות מכוח החוק, אם בגלל המאבק הנפשי שמכביד עליהם, אם בגלל המצב הרפואי או אם כי הם עדיין פשוט מוחזקים בידי הצורר. התיקון שמונח כאן מציע פתרון לבעיה: בני המשפחה יוכלו לממש את זכויות הנפגע ב-7 באוקטובר. אלו זכויות הכרחיות להליכים פליליים שעתידים להימשך שנים על גבי שנים, חלקן הכרחיות באופן מיידי. הן חשובות לכל היבט של מציאות חייהם החדשה של הנפגעים ומשפחותיהם, מהכלכלי והרווחתי ועד הנפשי. אני רוצה להודות ל"פרויקט לילך" ולאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, שגיבשו איתי את התיקון החשוב הזה, וכן להודות לשר המשפטים, שהבין את הצורך בתיקון שכזה ופעל לאישורו בוועדת השרים. חלה עלינו, נבחרי הציבור, החובה המוסרית לקדם את תיקון החקיקה מהר ככל הניתן כדי שנוכל לסייע ולעשות צדק עימם ועם הציבור הישראלי בכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחברת הכנסת אלהרר. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרה, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות לחברת הכנסת קארין אלהרר ולחבר הכנסת אליהו רביבו על הבאת הצעת החוק החשובה הזו, שנועדה לתת מענה לנסיבות החריגות שנוצרו בעקבות הטבח הנורא שביצע חמאס ב-7 באוקטובר. על פי המצב החוקי כיום בחוק זכויות נפגעי עבירה, נפגעי העבירה הם מי שנפגעו ישירות וכן בני משפחה של מי שהעבירה גרמה למותם. בני המשפחה מקבלים זכויות שונות, והם מוגדרים בהגדרה שבדרך כלל נכונה: כאלה שהם בני המשפחה הקרובים מדרגה ראשונה, בני זוג, ילדים, הורים ואחים. אבל לצערי, אדוני היושב-ראש, האירועים הקשים של 7 באוקטובר הביאו למצבים קשים יוצאי דופן בהיקפם, כפי שתיארה כאן קודם חברת הכנסת אלהרר. והמצבים האלה – לצערי היינו עדים למצב של משפחות שלמות שנמחקו – מחייבים אותנו ליצור איזשהו מנגנון אחר או איזושהי התייחסות אחרת שתרחיב את המעגל של בני המשפחה שיכולים ליהנות או לקבל את הזכויות – "ליהנות" זו לא המילה הנכונה – לקבל את הזכויות שמגיעות לבני המשפחה, בדרך כלל יותר מהמשפחה הגרעינית שבמצבים הרגילים. ההצעה אכן מבקשת להעניק זכויות לדודים ולבני הדודים במקרים שבהם בני משפחה קרובים יותר נרצחו או שנמצאים במצב שהם לא יכולים לממש את זכויותיהם, למשל מאחר שנחטפו. אני חושב שהצעת החוק הזאת בהחלט משתלבת במאמץ הכולל שהממשלה עושה כדי לתת מענה לשורה ארוכה של סוגיות יוצאות דופן שאנחנו נדרשים להתמודד איתן על מנת להקל ולו במעט את סבלן של המשפחות. אני יכול להזכיר כאן כדוגמה את התיקון החשוב שעשינו בנושא הירושה, שראה את הנרצחים ב-7 באוקטובר כמי שנרצחו והלכו לעולמם יחד, באותה שעה ובאותו זמן, כדי למנוע עיוותים שהיו עלולים לקרות בחלוקת הירושה לאחר מכן בין קרוביהם, ובוודאי כדי למנוע הליכים משפטיים קשים ולא פשוטים שהיו עלולים להיות מנה נוספת של סבל ועוגמת נפש על כל מה שכבר נגרם. ולכן, החוק הזה הוא בהחלט חשוב. הוא משתלב בתוך המאמץ הזה. לכן עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, וכמובן, המשך הקידום שלה יהיה בהסכמה עם משרדי המשפטים, הביטחון הלאומי, הרווחה והאוצר, שהם הנוגעים בדבר. אני בהחלט עומד לרשותך, חברת הכנסת אלהרר, כדי שאנחנו נשלים את חקיקת החוק הזה כמה שיותר מהר ואכן נכניס אותו לספר החוקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר לוין. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה )תיקון – הרחבת נפגעי עבירה בשל טבח ה-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024. אנא תפסו את מקומותיכם. נאפשר לכולם לתפוס את מקומותיהם. ההצבעה מתחילה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה )תיקון – הרחבת נפגעי עבירה בשל טבח ה-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט התקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד – 20, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה )תיקון – הרחבת נפגעי עבירה בשל טבח ה-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. בלי לשנות את תוצאות ההצבעה, אני מוסיף לפרוטוקול את קולו של חבר הכנסת כהנא וגם את חבר הכנסת טיבי וגם את השר טרופר וגם – בקיצור, תוסיף את מי שרוצה להוסיף. מאה אחוז. תודה. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4193/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יונתן מישרקי) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי. אני מזמין אותו לנמק את הצעת החוק מעל הדוכן. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני אנסה להסתדר עם הגובה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה לא עולה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא יורד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה רוצה להוריד? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> כן. מה אני אעשה, מישהו עמד כאן לפניי, כנראה זה היה ברוכי. טוב. אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה הכי נמוך, אבל אתה גבוה, ברוך השם. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אתמול קיימנו דיון בוועדת הבריאות בנושא: דוח נציבות תלונות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. נציבות תלונות הציבור במשרד הבריאות מטפלת בכל שנה באלפי פניות ציבור ובאין-ספור סוגיות הנוגעות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. הכותרת של אחד מהחלקים בדוח הייתה: היעדר מענה מנומק של מערכות האישורים בקופות החולים. היעדר מענה זה גרר פניות רבות של מבוטחים שקיבלו סירוב לבקשתם ללא שום הסבר מפורט. אין ספק כי שלב ראשון וחיוני במיצוי זכויות הוא מתן מענה ומתן מידע. מתן מידע מפורט למבוטח שהגיש בקשה לקבלת שירותי בריאות יאפשר למבוטח לשוב לגורם המטפל ולבחון אם הקריטריונים לקבלת השירות מתקיימים במצבו הרפואי של המטופל, אם ישנם טיפולים או תרופות אחרים המתאימים עבורו בסל, או אם חסר מידע כלשהו בבקשה ורק מסיבה זו ניתנה הודעת סירוב מהקופה. על פי רוב מדובר באנשים שנמצאים במצוקה, בשעתם הקשה, נואשים לטיפול רפואי מסוים או לתרופה ספציפית, ומוצאים את עצמם נתקלים בחומות ביורוקרטיות ובהחלטות שרירותיות לכאורה בלי שיוכלו להתמודד איתן. חובה להוריד מהם כמה שיותר הליכים ביורוקרטיים. חובה עלינו להקל עליהם לנהל מאבק הוגן למימוש זכותם לטיפול רפואי נאות. הצעת חוק זו מבקשת לקבוע כי קופות החולים יחויבו למסור תשובה בכתב במקרה שאינן מאשרות את בקשת המבוטח לקבלת שירותי בריאות, וכן לחייבן לנמק את ההחלטה. השינוי המוצע יאפשר למבוטח להבין את ההחלטה ואת נימוקיה בצורה ברורה לצורך בחינה מעמיקה של הקריטריונים הנדרשים, וכן תקל על המבוטחים להגיש השגה בפני המנגנונים הפנימיים בקופה או לפנות בתלונה לנציב קבילות הציבור, שכן תשובה מפורטת ומנומקת מייעלת את הליך הבירור במוסד נציבות הקבילות וכל הליך ערעור אחר שעומד לרשות המבוטחים. הנושא הזה מקבל גיבוי – במשך הרבה מאוד זמן מנסים לקדם אותו. אני רואה לנכון להודות פה לידידי שר הבריאות הרב אוריאל בוסו על תמיכתו בחוק הזה. אני חושב שהשקיפות הזו תסייע חברתית לאותם אנשים שלא מבינים בהליכי ביורוקרטיה ובכל מיני נקודות קטנות שנמצאות בתקנונים ובסעיפים קטנים. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת היא מבורכת, היא חברתית, והיא נוגעת לכולם. אני מודה שוב לשר על התמיכה, ואני קורא לכולם להצביע בעד הצעת חוק זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מישרקי. אני מתכבד להזמין את שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> זה לא עובד? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה הכי למטה שיש. מה קרה לכם? אתם גבוהים, ברוך השם. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> לא, לא, זה משהו פה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נבדוק את זה. תבדוק את זה, בסדר. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, קודם כול, ברוך הבא, היושב-ראש, על השליחות החשובה שקיימת זה עתה בארצות הברית. עשית עבודת קודש בהסברה של מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשינו יחד, כן. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> – – אתה והמשלחת שהייתה שם. ראיתי שחבר הכנסת עידן רול היה איתך ועוד חברי כנסת. בתקופה הקשה הזו, שבה מדינת ישראל ניצבת בעיקר בחזית ההסברתית העולמית, הבין-לאומית, וכראש בית המחוקקים, היית אצל ידידתנו הגדולה ארצות הברית כדי שגם שם ישמעו את הדברים באופן ישיר. אז תודה רבה לך על העבודה שעשית, ואנחנו מאחלים לך הצלחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, הצעת החוק דנן, של חברי חבר הכנסת יוני מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, מבקשת לקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי סעיף שיחייב את קופת החולים, במקרים שבהם פנה מבוטח בבקשה לקבל ממנה שירות המחייב על פי נהליה קבלת אישור מינהלתי מוקדם והקופה לא אישרה את בקשתו, כי הקופה תנמק את סירובה ותציין את זכותו של המבוטח להשיג על ההחלטה בדרך הקבועה לגבי אותה קופת חולים, את זכותו להגיש תלונה לנציב הקבילות לפי סעיף 43 ואת הדרכים לעשות כן. מדברי ההסבר ניתן לראות כי ההצעה נועדה לאפשר למבוטח שבקשתו כאמור סורבה, לקבל הסבר ונימוק מדוע סורבה בקשתו; לפעמים הוא אינו יודע כלל מדוע הבקשה סורבה. כך, במקרה הצורך המבוטח יוכל לקיים שיח עם הקופה, למשל בעניין מידע שנדרש להשלים לצורך אישור הבקשה. קבלת התשובה ובה הנימוק לדחייה תאפשר גם להשיג על ההחלטה מול המנגנון הקופתי או בפני נציבת הקבילות על מנת לייעל את ההליך או לפנות בהליך ערעור אחר. כאן המקום, אם כבר אנחנו מדברים על נציבת קבילות הציבור לפי חוק בריאות ממלכתי – עו"ד נילי דיקמן סיימה ממש אתמול את תפקידה לאחר חמש שנים במשרד; היא מסיימת החודש, אבל אתמול הייתה לה מסיבת פרידה במשרד לאחר 18 שנים במשרד הבריאות, ומתוכן חמש שנים כנציבת קבילות הציבור. הוגש בפניי הדוח של קבילות הציבור בקופות החולים לפי חוק הביטוח הממלכתי, וראינו שיפור למעשה בקופות במענים על פניות. אנחנו יודעים שאחד הדברים שלפחות בפניי – אולי לא אתה ולא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה אחת, תרשה לי, כבוד השר. חברי הכנסת, קצת יותר שקט, גם העובדים בסיעות. יש לנו פה רחש חזק מאוד במליאה. קשה לשמוע את עצמנו. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> רוב אזרחי מדינת ישראל לא יודעים שיש מושג כזה, נציבת קבילות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ואולי גם לא כל הנוכחים כאן. כשיש בעיה אז פונים לחברים או לחבר בקופה. יש נציבה במשרד שזה התפקיד שלה – היא פונה לקופות, היא מקבלת תשובות מסודרות. לכן, חשוב מאוד שהדוח הזה יפורסם לציבור, כי הוא גם קובע מדדים בין הקופות, מי הייתה יעילה יותר. אני מבין שהוועדה מכינה דוח בנדון, ואני מברך אותה בהצלחה בהמשך הדרך. אני מקווה שבימים הקרובים נמשיך הלאה – מי ינהל את המחלקה החשובה הזאת. מבחינת תכלית ההצעה, ההצעה נועדה לסייע למבוטחים למצות את זכאותם ולטייב את הטיפול הרפואי הניתן להם. משכך, מובן כי מדובר בתכלית ראויה. עם זאת, יש לוודא כי התהליך אכן משיג את מטרותיו, ובכלל זה אינו יוצר הכבדה גדולה מדי על פעילות הקופה או קשיים אחרים, ושהוא מיושם במקרים שיש בהם צורך בהנמקה כאמור, אך ניתן יהיה לעשות זאת בהמשך הליכי החקיקה. על כן אבקש מחבריי לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שתחול רק על אישור מוקדם של בקשות לעניין תרופה, כנדרש על פי נוהלי הקופה, וכן כפוף להמשך קידום ההצעה בהסכמת משרד הבריאות לאורך כל שלבי החקיקה. צריך לזכור שלצד זה שאנחנו רוצים לתת שירות לציבור, אנחנו גם לא רוצים להכביד בביורוקרטיה. אם בכל אלפי הבקשות שמגיעות לקופה יצטרכו לנמק ולהתחיל לנהל שיח, הם לא יוכלו לתת מענה ראוי לשאר אלה שצריכים. לפעמים פונים אליי חברי כנסת בבקשות כאלה ואחרות, שהרופאים יעשו את זה – אנחנו צריכים לזכור שכשאתה ואני היינו ילדים, הוא היה נותן לך רצפט לתרופה; היום אנחנו רואים שחצי מהזמן שהרופא יושב איתך הוא מקליד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעברית: מרשם. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אבל הוא מקליד. הוא במחשב וצריך להשיג, ואחר כך עוד פעם להקליד. כל חמש דקות שאתה לוקח מהזמן שלו לצורך הנמקות או הקלדות והסברים, זה פחות טיפול רפואי. לכן, אלה דברים שאנחנו צריכים לתת עליהם את הדעת, אבל בוודאי שזאת תכלית ראויה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה הראויה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר בוסו. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024. אנא תפסו את מקומותיכם, חברי הכנסת. ההצבעה תתקיים כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 31 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אנא להוסיף לפרוטוקול את שמותיהם של חברי הכנסת שמבקשים לעשות זאת: פנינה תמנו, מאיר כהן, ניר ברקת ומשה סולומון. מאה אחוז, אנחנו נוסיף את זה לפרוטוקול. זה לא משנה את תוצאת ההצבעה, כמובן. << הצח >> הצעת חוק חובת מיגון לנכים, לקשישים, לאלו שידם אינה משגת, לאזרחים שיש בידם דירת מגורים אחת בלבד ולמתגוררים ביישובי קו העימות, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4132/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק חובת מיגון לנכים, לקשישים, לאלו שידם אינה משגת, לאזרחים שיש בידם דירת מגורים אחת בלבד ולמתגוררים ביישובי קו העימות, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה, אני מזמין אותך לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר הבינוי והשיכון מר יצחק גולדקנופ, מכובדיי כולם, בפתח דבריי אשא תפילה להחזרת החטופים. יהי רצון שישובו במהרה בריאים ושלמים לבתיהם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני משתתפת מעומק הלב בצער המשפחות השכולות על נפילת יקיריהן ושולחת להן תנחומים. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק המובאת לפניכם היא על חובת מיגון של המדינה לנכים, לאזרחים ותיקים ולמי שידם אינה משגת והם בעלי דירה אחת בלבד. ההצעה באה לסייע לאוכלוסייה החלשה. אני עמלה על הצעת החוק הזאת מזמן מבצע שומר החומות, כמעט שלוש שנים. לצערי, ההצעה נדחתה עד כה בשל אילוצי תקציב. במהלך מבצע שומר חומות, בדרכו למקלט, נהרג אזרח ותיק נכה מפגיעה ישירה של טיל. לא היה ממ"ד בדירתו, ואף לא היו מקלט ומעלית בבניין שבו התגורר. לצערי, המצב הזה שבו אזרחים לא מוגנים בביתם שכיח מאוד. מיליוני אנשים בישראל מתגוררים במבנים חסרי מיגון מפני ירי טילים ורקטות, ולא תמיד יש להם אפשרות לממן מיגון כזה. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר במי שמתגוררים ביישובים שקרובים לקו העימות אך אינם זכאים למימון של המדינה בעבור מרחב מוגן. כיום מדינת ישראל נתונה לאיום של ירי רקטות וטילים ההולך ומתגבר בחזית הצפון. בסיורים שאני מקיימת בקרב המפונים במלונות בארץ שבהם הם שוהים, הם אומרים כי אין בכוונתם לעזוב את המלונות או לחזור לבתיהם אם לא יהיה בבית ממ"ד. הם ביקשו להעביר את דבריהם לנוגעים בדבר. לפיכך, מיגון העורף האזרחי הוא צו השעה. עלינו להעמיד את שיקולי המיגון והשמירה על חיי אדם בראש סדר העדיפויות הלאומי, ועלינו לפעול מהר, כי עבודה רבה לפנינו. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי 62% מהאזרחים בישראל חיים ללא מיגון בדירתם. חלקם גרים ממש בקווי העימות. בגבול הצפון יותר מ-200,000 תושבים שגרים במרחק של עד 20 קילומטר מהגבול – אין להם מיגון; בדרום, לדוגמה באשקלון, לרבע מהאזרחים אין מיגון בביתם. זאת מציאות בלתי סבירה. המחשבה על אזרחים שבעת אזעקת צבע אדום צריכים לרוץ עד המרחב המוגן הקרוב לביתם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, חברת הכנסת אתי. סיעת יש עתיד, אפשר להוריד קצת ווליום שם? זה מפריע. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> הם לא הצליחו להעביר את ההצעה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. תמשיכי. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא מחשבה עוכרת שלווה ואיננה מתיישבת עם הקוד המוסרי המחייב מדינה לספק הגנה לאזרחיה. המרחב המוגן הוא קו ההגנה האחרון של האזרח, והוא לעיתים ההבדל בין חיים למוות. לכל אזרח במדינה יש זכות לחיים בביטחון ויש זכות למרחב מוגן בביתו. על המדינה לממש את אחריותה למיגון העורף. כיו"ר השדולה למיגון העורף החלטתי לפעול לקדם מציאות בטוחה יותר. עלות מיגון בדירה של חדר קיים ששטחו 9 מ"ר מתחילה מ-125,000 שקלים. זאת עלות שעשויה להכביד על אזרחים שחפצים בממ"ד בביתם. לפי הצעת החוק שלי, יינתנו הלוואות של הסכום הנדרש בריבית נוחה ובפריסה למשך שנים בעבור אזרחים ותיקים ונכים שהם בני 70 ומעלה ולמי שידם אינה משגת ובידם דירה אחת בלבד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת אתי, למה לא הוספת גם מעוטי יכולת? << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הינה, "מי שידם אינה משגת" שווה מעוטי יכולת. חשוב לציין כי לא נכפה על אנשים לבקש הלוואה. אזרח שלא יחפוץ בהלוואה לא יהיה חייב לקבל אותה. הצעת החוק תעודד את האוכלוסיות החלשות ליטול הלוואות נוחות למיגון בתיהן. אני מקווה שבעתיד תורחב ההצעה וקטגוריות נוספות של אזרחים יוכלו ליהנות מהן. אני מודה לך, אדוני השר, על האמון בהצעת החוק ועל תמיכתך לכל אורך הדרך. כידוע לך, מפרוץ המלחמה יש נהירה לדירות שיש בהן ממ"ד, הן להשכרה והן לקנייה. לכן, חשוב לקדם את הצעת החוק הזו, ויפה שעה אחת קודם. הפתרון המוצע של משרדך הוא התחדשות עירונית, משמע פינוי-בינוי, אך פתרון זה אינו מהיר כלל ונמשך שנים רבות. לעומת זאת, ידוע שמיגון הדירות בוער כיום ביותר בשל המלחמה שעלולה, חלילה, לפרוץ בחזיתות אחרות. אני מקווה ששכנעתי אותך, אדוני השר. הצעת החוק היא הכרחית ונדרשת, בעיקר בזמן הזה. אני מודה גם לשר המשפטים מר יריב לוין ולשר האוצר מר בצלאל סמוטריץ' על הסיוע בקידום הצעת החוק. עוד אני מודה ליו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. תודה גם לנציג האוצר מר חנן וקסלר וליועץ שר האוצר מר עומר רחמים על הסיוע בקידום ההצעה שלי. אודה על תמיכתכם בהצעה החשובה הזאת. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אתי עטייה. אני מזמין את כבוד שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופ להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. אני רק לא מבין למה זו לא הצעת חוק ממשלתית. הצעת חוק מאין כמוה. למה היא לא ממשלתית? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> פרטית וממשלתית. תודה רבה לך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הממשלה קשורה למיגון? << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, ברשות היושב-ראש, השרה התורנית, כולם, בוקר טוב. אני רוצה לענות תשובה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. אני אחלק את זה לשלושה חלקים. ראשית כול אני רוצה לומר שמדינת ישראל מתמודדת כעת עם כמה אתגרים ביטחוניים, הן בחזית והן בעורף, ובפרט האיום הרקטי והטילי ההולך וגובר, הן מבחינת הכמות והן מבחינת הדיוק, הפוגע בבתים, בניינים ותשתיות, ומגביר את האיום על אזרחים שנותרו ללא ממ"ד. רק היום בבוקר שמענו על פגיעה בעיר צפת, ויש הרוגה אחת ועוד כמה פצועים. אנחנו שולחים להם מכאן איחולי החלמה, וגם ניחום אבלים לאלה שנפלו, יחד עם כל אלה שנפלו במערכות ישראל. האויב אינו מבחין בין יישובי קו העימות הזכאים לסיוע במימון ממ"דים לבין מרכז הארץ, שבו מטווחי הירי הולכים וגדלים. על מנת להתמודד עם סוגיה זו, הצעת החוק מציעה לסייע במימון בניית ממ"דים, בפרט לתושבים שידם אינה משגת ולאנשים מבוגרים ונכים המוגבלים בתנועה ומתקשים להגיע למרחב מוגן ציבורי. במסגרת הצעת החוק הזו יורחב המימון לבניית ממ"דים, בעדיפות למבוגרים ולנכים המתגוררים בקו העימות שמפאת גילם או מצבם הפיזי מוגבלים ביכולתם להתפנות למרחב מוגן, לאחר מכן לשאר התושבים הנמצאים בקו העימות, ולבסוף לקשישים ונכים המתגוררים מחוץ לקו העימות. רבותיי, היושב-ראש ביקש מכם קצת שקט, בצד ימין כאן. הממשלה תומכת ביוזמת הצעת החוק ותשמח לבצע אותה. ואולם, כפי שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדוח על אומדן עלות סבסוד הוספת ממ"ד לאזרחים ותיקים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> – – ולאנשים עם מוגבלות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, כבוד השר. חבר הכנסת אחמד טיבי, דווקא לשר גולדקנופ? דווקא לשר גולדקנופ? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דווקא הוא? צעיף כזה יפה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> ואולם, כפי שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדוח על אומדן עלויות סבסוד הוספת ממ"ד לאזרחים ותיקים ולאנשים עם מוגבלות, מדובר בעלות תקציבית של עשרות מיליארדים. הנושא יצטרך סיכום ושיח אינטנסיבי עם משרד האוצר וכלל הגורמים. כולי תקווה לימים טובים ורגועים יותר. ותרשו לי להוסיף עוד כמה משפטים. חברת הכנסת מגישת הצעת החוק, תשמעי אותי. הנושא הזה של בניית ממ"דים, העליתי אותו בישיבת ממשלה שהתקיימה – ישיבה מצומצמת בפיקוד הדרום יחד עם כל אנשי הצבא שהיו במקום, עם השרים והאלופים, והעליתי שם הצעה לתת אפשרות לא כמו שאת אמרת, הלוואה על 125,000 – אנחנו עשינו בדיקה, וזה היה אפילו פחות מ-100,000 לחדר ממ"ד, בפרט כאשר בונים אותו אחד מעל השני. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> כן, אבל יש כאלה דירות קרקע שאי-אפשר לבנות אותם אחד על השני. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> רגע. יש ויש. אבל אם חברה אחת לוקחת את הכול ביחד, כְּפּוּל אחד, אנחנו נגיע לפחות מ-100,000 שקל לממ"ד. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> בעזרת השם, שרק יתגשם. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אנחנו הצענו שם בישיבה שהמדינה תיתן לזה 100,000 שקל לכל אחד, כאשר 50,000 שקל יהיה מענק ו-50,000 שקל יהיה הלוואה שתוחזר כשהוא ימכור את הדירה. זה נקרא עזרה וסיוע לתושבים שגרים קרוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח. באמת בשורה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> אני חוזר ואומר לך שגם השבוע פגשתי את ראש הממשלה ואמרתי לו: תשים קצת חמלה על עם ישראל. בלי ממ"דים אנשים לא יכולים לגור לא בצפון ולא בדרום. הוא הסכים איתי על זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם לא במרכז. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: << דובר_המשך >> גם לא במרכז, ודאי, אבל ודאי, כמו שאת אומרת, עד 20 ק"מ מקו העימות. לכן אני בהחלט תומך בזה, אבל את ההחלטה הזאת, את הפלומבה, צריך לתת משרד האוצר. אנא תמשיכי בעבודה הזאת, ובעזרת השם נשתדל שנגיע לימים רגועים יותר ובאמת לא נצטרך להשתמש בזה. תודה רבה וכל טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, קודם נעביר את ההצעה. היא עברה? אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חובת מיגון לנכים, לקשישים, לאלו שידם אינה משגת, לאזרחים שיש בידם דירת מגורים אחת בלבד ולמתגוררים ביישובי קו העימות, התשפ"ד–2023. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת מיגון לנכים, לקשישים, לאלו שידם אינה משגת, לאזרחים שיש בידם דירת מגורים אחת בלבד ולמתגוררים ביישובי קו העימות, התשפ"ד–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חובת מיגון לנכים, לקשישים, לאלו שידם אינה משגת, לאזרחים שיש בידם דירת מגורים אחת בלבד ולמתגוררים ביישובי קו העימות, התשפ"ד–2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ועדת הכנסת לקביעת ועדה. בסדר גמור. כבוד המזכיר, חבר הכנסת אחמד טיבי – לפרוטוקול, אין שינוי בתוצאה – חבר הכנסת אחמד טיבי הצביע בעד. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/4281; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אופיר כץ ויוליה מלינובסקי. בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ, לרשותך עד חמש דקות. חברת הכנסת יוליה, זה החוק שלך, כדאי שתקשיבי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני ניצב כאן היום כדי להציג בפניכם הצעת חוק – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע. סיעת יש עתיד, נטע, נטע, חבר הכנסת בועז, זה מפריע, ועוד ליושב-ראש הכנסת – יושב-ראש הקואליציה, סליחה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תסבך אותי עם אמיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי התפקיד הבא, אני יודע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רק את הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תדאג. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ניצב כאן היום כדי להציג בפניכם הצעת חוק חשובה והכרחית שנועדה לתת מענה לאיום הביטחוני החמור הנשקף לנו מתופעת השוהים הבלתי-חוקיים הפלסטינים. רק לפני כחודשיים התרחש פיגוע נורא ברעננה שבו נרצחה באכזריות אישה בת 79 ונפצעו עוד רבים, אזרחים תמימים. גם ברחובות סוכל לאחרונה ניסיון פיגוע של קטין שהביע תמיכה בטרור ברשת. אירועים אלו מצטרפים לשרשרת ארוכה וכואבת של פיגועי טרור קטלניים שביצעו שוהים בלתי חוקיים בישראל בשנים האחרונות. המציאות הקשה הזאת מחייבת אותנו לפעול ביתר שאת לצמצום התופעה. אנו חייבים לעשות הכול כדי למנוע את ההמשך של שפיכות הדמים. הגיע העת לשלוח מסר חד-משמעי נגד כל מי שתומך, מאפשר ותורם לשהייתם של מחבלים פוטנציאליים בשטחנו. הצעת החוק שמונחת כעת לפניכם באה ליצור הרתעה אפקטיבית נגד הגורמים המסייעים לשוהים הבלתי-חוקיים להישאר בישראל. באמצעות הטלת עונשים כבדים על מעסיקים, מלינים ומסיעים, נוכל להשפיע על התופעה מן השורש. החוק יאפשר להטיל עונשי מאסר של עד שש שנים וקנסות כספיים כבדים על מי שסייע לשוהה בלתי חוקי שהביע תמיכה בטרור, ואם אותו שוהה אף ביצע פיגוע בפועל, העונש יוכפל לשמונה שנות מאסר וקנס גבוה אף יותר. כמו כן, החוק יכפיל את משך התליית רישיון או היתר העיסוק למי שיורשע בעבירות אלו. למעסיקים מסוימים אין חשש להביא ולהעסיק שב"חים בלי שעברו בדיקות ביטחוניות, ואת המחיר משלם וישלם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת משה רוט. חבר הכנסת משה רוט, זה מפריע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> למעסיקים מסוימים אין חשש להביא ולהעסיק שב"חים בלי שעברו בדיקות ביטחוניות, ואת המחיר משלם וישלם אותו אזרח תמים שייפול לאותן ידיים טרוריסטיות. אנחנו יוצרים פה ענישה כבדה ומרתיעה – לא עוד טיילת של שב"חים ברחובותינו – סעיף חדש עם ענישה כבדה למי שיעסיק שב"ח שביצע עבירה טרור והכפלת ענישה למסיע מעסיק ומלין שב"ח. הגיע הזמן שמי שמסכן את חיי ילדינו בשביל כסף, ישלם את המחיר, ואת המחיר הכבד ביותר, גם בכיס וגם בכלא. אני מבקש את תמיכתכם בהצעת החוק. לסיום, אני רוצה להגיד תודה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שביחד, אחרי הפיגוע ברעננה, ישבנו וחשבנו ובדקנו את החוק – מה לא בסדר; למה אין פה הרתעה. עבדנו יחד על החוק הזה וכתבנו אותו יחד עם היועצים המשפטיים. תודה על התמיכה, הנכונות והשיתוף בחוק הזה – מה שמראה לכם, קואליציה ואופוזיציה יחד נלחמים בשוהים הבלתי-חוקיים. אני רוצה להודות גם לשר המשפטים יריב לוין על התמיכה, לשר איתמר בן גביר על התמיכה ולשר משה ארבל, שר הפנים, על התמיכה. מבקש את תמיכתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ממציעי החוק, שותפה למציע החוק. לרשותך עד חמש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים, חבריי חברי הכנסת, כפי שאמר חברי חבר הכנסת אופיר כץ, זאת הייתה ממש הצעת חוק שנולדה פה באולם המליאה אחרי הפיגוע ברעננה. כשראינו את זה והזדעזענו ביחד, דיברנו על מה עושים. ככה זה קורה בחקיקה. אנשים לפעמים לא מבינים איך זה קורה – זה סוג של אומנות, זה סוג של הברקה בן רגע. ואז מצאנו את הנוסח הנכון, ויצרנו פה חוק חדש לחלוטין, חוק שבעצם אומר שאם אתה מעסיק שב"ח והשב"ח הזה בקצה מסית לטרור או יעשה פיגוע, זאת תהיה נסיבה מחמירה, ואתה, אתה, אזרח ישראלי בעל עסק או זה שנותן מחסה או מקום לישון או חברת הסעות, אתה תישא באחריות. זה חידוש שעוד לא היה בחקיקה. לא העתקנו, לא גנבנו, לא לקחנו ממישהו אחר. זאת ממש הברקה בן רגע. זה מה שיפה בהליך החקיקה. יצרנו פה עבירה חדשה שאומרת דבר מאוד פשוט: דעו לכם, ישראלים שרואים בקצה כסף וכסף טוב, שאם חלילה יקרה משהו – כפי שאנחנו יודעים, מפעם לפעם זה קורה – אתם, המעסיקים, אתן, חברות ההסעות, אתם, אלה שמאפשרים לינה, אתם תשלמו ותיכנסו לכלא. זה פשוט עניין של הרתעה לכל דבר ועניין. אנשים רואים כסף טוב, כסף קל, כסף נגיש, ולא מבינים או שלא רוצים להאמין ולהבין שבקצה יכול להיות פיגוע. אז אנחנו יצרנו פה עבירה חדשה, ואנחנו אומרים מהכנסת לכל אותם אנשים טובי לב: אל תעסיקו, אל תסיעו, אל תיתנו מחסה, ואם חלילה יקרה משהו, תישאו באחריות. וגם חידוש בחוק – שחובת ההוכחה על האזרח הישראלי, על בעל העסק. בעל העסק יצטרך להוכיח שהוא עשה הכול כדי לבדוק שזה לא שב"ח. גם זה חידוש, עוד לא היה כזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זה עשה הכול? או שיש אישור או שאין אישור. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לפעמים יש התחזויות, לפעמים יש כל מיני טריקים. אני רוצה שבקו התפר – והיינו בסיור בקו התפר וראינו מה קורה שם: תורים של שב"חים שמנסים לעבור לצד שלנו כי הם יודעים שפה הם יכולים לקבל עבודה. אתה יודע מה? זה מאוד פשוט: היצע וביקוש. ברגע שלא יהיה היצע, לא יהיה ביקוש. ברגע שכל בעל עסק בישראל ידע שהוא יכול גם לשלם מכיסו הפרטי וגם למצוא את עצמו בכלא במאסר ממושך – שיחשבו פעמיים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עליזה, עליזה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שיחשבו פעמיים אם שווה להעסיק שב"חים. והחוק הזה יעבור, ואנחנו נעשה הכול – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה רק בעל עסק? בן אדם פרטי – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אנשים פרטיים, ברור, אבל על בעל עסק יש יותר מנופי לחץ. אנחנו אומרים בפה מלא: למה שקורה פה, למערב הפרוע הזה, חייבים לשים סוף. אסור להעסיק שב"חים, אסור להעסיק אנשים שבקצה יכולים לבצע פיגוע, ואם כבר – יהיה לזה מחיר. אנחנו נעשה הכול, עם חברי אופיר כץ, שבאמת, עשינו את זה יחד במהירות שיא במונחים של הכנסת, והמטרה שלנו להעביר את החוק הזה עוד במושב החורף, כי התופעה קיימת. אנחנו רואים פיגועים. רק לפני כמה ימים ראיתי ידיעה בתקשורת שתפסו ארבעה שב"חים בעסק ברמלה. סגרו את העסק, אבל זה לא מספיק, אז כנראה שאנחנו נעלה את הרף. אנשים ישראלים צריכים להבין: גם מאסר, גם קנס כבד וגם שיימינג ברשתות. אסור להעסיק שב"חים, כי בסוף זה יכול להסתיים בפיגוע, ואנחנו רואים שזה קורה. אז אני מבקשת תמיכה של הכנסת, כי חייבים להילחם בתופעה המאוד-מאוד מסוכנת הזאת. עוד פעם תודה לאופיר, ותודה לוועדת שרים לחקיקה על שיתוף פעולה. שוב, המטרה שלנו היא להתחיל ולסיים עוד במושב החורף. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה עידית סילמן להשיב בשם השר לביטחון לאומי, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. חבר הכנסת ששון גואטה, חבר הכנסת ששון גואטה, זה מפריע. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> ששון מפרגן לחבריו. יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין שביצע מעשה טרור או תמך בטרור) התשפ"ד–2024. כנסת נכבדה. הצעת החוק שלפנינו מבקשת להתמודד עם תופעת השוהים הבלתי–חוקיים באמצעות הרתעה והחמרת ענישה כלפי מלינים, מסיעים ומעסיקים של שוהים בלתי חוקיים. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הכניסה לישראל ולהוסיף לעבירות הקיימות נסיבות מחמירות כך שאדם שמעסיק, מלין או מסיע שוהה בלתי חוקי שגילה הזדהות עם ארגון טרור או מעשה טרור, דינו יהיה שש שנות מאסר ו/או קנס של עד 226,000 שקלים. אם השוהה הבלתי-חוקי הוא חבר בארגון טרור או ביצע מעשה טרור, יוטל על המלין, המסיע או המעסיק עונש של עד שמונה שנות מאסר וקנס של עד כ-300,000 שקלים. בנוסף, מוצע להכפיל את התקופה שבית המשפט רשאי לפסוק התליית רישיון או היתר עיסוק למי שהורשע בעבירות כאמור בנסיבות המחמירות כך שהתקופה תעמוד על שנה. הצורך להתמודד עם תופעת השב"חים מוכר זה שנים. כמו שציינו חבר הכנסת ראש הקואליציה אופיר כץ וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, זה התחזק ביתר שאת בשנים האחרונות. בהתאם לעמדות גורמי הביטחון, מעורבות של שוהים בלתי חוקיים בעבירות פליליות הוא אחוז משמעותי מאותם אירועים פליליים שבהם מעורבים פלסטינים תושבי איו"ש ורצועת עזה, ופעילותם תלויה במערך תומך ומסייע של מלינים, מסיעים ומעסיקים. תשתיות אלה מאפשרות את כניסת השב"חים, ומהוות גם פלטפורמה להחדרת מחבלים ולביצוע מעשי טרור כלפי אזרחי מדינת ישראל, כפי שהתרחש למשל בפיגועים הקשים בבני ברק, בתל אביב ובאלעד בשנת 2022. האיום הגובר הנשקף מאוכלוסיית השב"חים מצריך אותנו לנקוט יד קשה מול מי שתומך ומאפשר את המשך כניסתם לשטחי המדינה ובכך מסכן, פשוטו כמשמעו, את אזרחי מדינת ישראל. לכן, השר הממונה סבור כי יש לפעול בכמה כלים כלפי אותה תשתית של מלינים, מסיעים ומעסיקים שמאפשרים לתופעת השב"חים להימשך, בין היתר כפי שמוצע כאן, בהחמרת ענישה והטלת קנסות מינימום. הצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ תמוזג עם הצעת החוק של חבר הכנסת צביקה פוגל, אשר בהצעתו מפורטים כלים חשובים נוספים שהשר סבור שעשויים לסייע בהתמודדות עם התופעה, ויקודמו יחד בוועדה לביטחון לאומי. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בישיבתה את הצעת החוק שמונחת כאן לפנינו לקריאה הטרומית, בכפוף להסכמת המשרד לביטחון לאומי ובתיאום עם משרד המשפטים. לפיכך, נבקש מחברי הכנסת והמליאה לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשרה עידית סילמן. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדה – אופיר, ועדת הפנים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ביטחון לאומי? לוועדת הכנסת בראשות אופיר כץ, שתקבע לאיזו ועדה יוצג החוק. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/1047/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. הצעת החוק הזו באה באמת לתקן עוול. כל הגורמים הממשלתיים הודו מלכתחילה שהעוול הזה קרה בהיסח דעת ולא התכוונו אליו כאשר ב-4 ביולי 2021 התקבל תיקון מס' 216 לחוק הביטוח הלאומי שבו ניסו להסדיר את כל העניין של תשלומי דמי אבטלה ביציאה לחל"ת. כולם זוכרים את תקופת הקורונה, כאשר המון אנשים הוצאו לחל"ת או יצאו לחל"ת בגלל המצב הכלכלי שהתפתח אז. תוך כדי המצב הביטוח הלאומי או האוצר רצה להסדיר את עניין תשלומי דמי האבטלה. הוא בא וקבע שדמי האבטלה ישולמו בחל"ת רק אם המעסיק הוציא את – זה מאוד קשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת טור פז, זה מפריע. חבר הכנסת דוידסון, חבר הכנסת אחמד טיבי, מהסיעה שלך – תכבד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שבאמת כדאי מאוד להקשיב לחוק הזה. החוק בא לתקן מצב מעוות, כפי שאמרתי, כאשר המחוקק, אנחנו, הכנסת הקודמת חוקקה את התיקון לחוק הביטוח הלאומי וקבעה שרק מי שהמעסיק שלו הוציא אותו לחל"ת יכול לקבל דמי אבטלה. האמת היא שבאותה תקופה היו גם כל הדיונים שהתקיימו על עניין התורניות של המתמחים והמתמחות, הרופאים והרופאות בבתי חולים. אחת הסוגיות שעלו בצורה הכי ברורה – במיוחד כשכולם היו צריכים לעשות בתקופת הקורונה שעות על גבי שעות מעבר לתורניות שלהם – השאלה שעלתה הייתה של נשים, רופאות, מתמחות, שיצאו לחופשת לידה, ובתום חופשת הלידה היו אמורות לחזור ולתפקד בבתי החולים בתפקידים שלהן, כאשר הרבה פעמים התורנות שלהן הייתה מגיעה ל-30 ו-36 שעות, אם נוסיף לזה זמן נסיעה מבית החולים עד הבית ובחזרה. באותו רגע השיקול היה איך אני, הרופאה, המתמחה, משאירה את התינוק שלי בבית 36 שעות רצופות, כאשר אפילו כשהן חוזרות הביתה, אין להן את הזמן להתכונן למשמרת הבאה, כי הן קורסות מעייפות ורוצות ללכת לישון. זה מרחק של שעות על גבי שעות וכמעט נטישה של הילדים, של התינוקות. הם בעצמם סבלו מהן. הצעת החוק שלי באה להגיד שאם לאישה בנסיבות מסוימות – ואני אפרט אחר כך – יש את הצורך לצאת לחל"ת אחרי סיום חופשת הלידה, יהיה אפשרי לשקול לתת לה דמי אבטלה עבור התקופה הזו. האמת היא שהתקיימו הרבה דיונים בנושא הזה. אפילו בקדנציה הקודמת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, זה מפריע. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בקדנציה הקודמת זה עבר בטרומית, והתחלנו משא ומתן עם משרד האוצר על התנאים שבהם אפשר להכיר בחל"ת ולשלם את דמי האבטלה. בקדנציה הזו הוועדה לקיום מעמד האישה קיימה דיון בנושא הזה לאחר פנייתי לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, היושבת-ראש, ואני מודה לה על זה. חשוב לציין שכל הגורמים הממשלתיים אז הסכימו לשינוי שצריך להתבצע בחוק בעניין זה. גם משרד העבודה הסכים שצריך לקחת בחשבון את המצב של חלק מהעובדות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גואטה. די, אני איאלץ – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הביטוח הלאומי, שהוא האחראי לתשלום דמי אבטלה במקרים כאלה, גם הדגיש את הצורך ואמר שלפני התיקון הקודם הוא נהג ללכת לפי קריטריונים ברורים, שבהם נמדד המרחק מהבית ונמדד אורך המשמרת – למי שעובדות במשמרות – כדי להכיר בחל"ת הזה ולשלם דמי אבטלה. הוא לא התנגד להצעת החוק שאני מעלה. גם בדיון בוועדת השרים הביטוח הלאומי לא התנגד. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה תמכה, ואפילו אמרה שזאת הצעת חוק חשובה. אני חייבת להגיד, בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא הזה ובעוול שנעשה בחקיקה ב-12 בספטמבר 2021 – אפילו יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, השתתף בדיון באותה עת, אבל אז הוא לא היה יושב-ראש קואליציה, הוא היה באופוזיציה – חבר הכנסת אופיר כץ אמר – בקואליציה של הכנסת הקודמת התהדרו בזה שהם מייצגים את הנשים – הוא אמר, ואני מצטטת: אבל כשהנשים האזרחיות, לא שרות ולא ח"כיות, צריכות את העזרה, אין מי שיעזור להן. זה הכול נשים, ואנחנו הרבה ואנחנו דומיננטיות. הכול, כנראה, טוב לכתבות אבל לא לחיי היום יום של האזרח, של האזרחית שצריכה את הסיוע. אני עכשיו פונה אליך, יושב-ראש הקואליציה, ואומרת לך: בדיוק עכשיו האזרחיות צריכות את התמיכה שלכם, חבר הכנסת אופיר כץ, כפי שאמרת לקואליציה הקודמת, ואני מצטטת: כאשר זה קשור לאזרחיות והן צריכות את הסיוע שלכם. אני אומרת לך עכשיו, לקואליציה הזאת יש אזרחיות עובדות שצריכות את התמיכה שלכם כדי שיוכלו גם להתפתח ולתרום לשוק העבודה וגם כדי להיות אימהות לפי ראיית העולם שלהן ולתרום לחינוך ולגידול של הילדים שלהן. אני רוצה להדגיש שבעצם גם בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה האוצר אמר: יש פה סוגיה של קריטריונים. כלומר, לא התנגדו. האוצר לא התנגד עקרונית לרעיון; הוא אמר שזאת בעיה של קריטריונים. בדיונים שהיו לי איתם אחרי שהעברתי את זה בטרומית בקדנציה הקודמת, התווכחנו עד כמה שעות המשמרת נחשבות לפוגעות בתפקוד של העובדת כאימא, התווכחנו על המרחק מהבית – כמה המרחק צריך להיות – אבל הם לא אמרו לי שהם מתנגדים. עובדה שזה עבר בטרומית, בכפוף לאוצר. עכשיו האוצר מתנגד והאוצר היה הגורם היחיד בדיונים בוועדה שהתנגד להצעת החוק הזאת, וחבל. חבל, כי בעצם אתם שוללים את האפשרות הזאת מהרבה רופאות מתמחות, מהרבה נשים קשות-יום שצריכות לעבוד במשמרות ארוכות מאוד – לגזול מהן את האפשרות כן להיות ליד הילדים שלהן. אני פונה לקואליציה, שביקרה את הקואליציה הקודמת ואמרה לה: איפה אתם כשהאזרחיות צריכות אתכם? אני פונה אליכם ואומרת: איפה אתם כאשר האזרחיות, כלל האזרחיות, צריכות אתכם? אני פונה לנשים באולם שגם הן יתמכו בהצעה הזאת. אני חושבת שהגיע הזמן, אם אתם מכירים בכך שתיקון החוק עשה עוול בהיסח דעת – אז בואו נתקן אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה עידית סילמן, בשם שר העבודה יואב בן צור, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> עאידה, הקשבתי לך בקשב רב. אני מביאה פה את תשובתו של השר. הסתכלי על מה שהוא אומר פה, ואם זה נראה לך לא מתאים, כמובן תמיד אפשר אחר כך ללכת ולנסות לתאם עוד פעם ולראות אם אפשר להגיע לדין ודברים או במה מדובר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זו החלטת ועדת שרים – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז גם לעבוד אחר כך מול ועדת שרים, זה חשוב. יש שם שרים שתמיד אפשר לדבר איתם ולעשות עבודה אמיתית על הדברים. הצעת החוק של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מבקשת לתקן את סעיף 179 – תיקון שפקע זה מכבר – ולקבוע כי נשים שיצאו לחל"ת לאחר לידה מיוזמתן בנסיבות המפורטות בסעיף, ייהנו מזכאות לדמי אבטלה. מדובר במקרים שבהם מקום העבודה מרוחק ממקום המגורים, במקרים של היעדר תחבורה ציבורית סדירה ממקום המגורים למקום העבודה, של עבודה בשעות מרובות, משמרות, של פיצול או מצב בריאות של המבוטחת או של בן משפחתה המונע ממנה לחזור לעבודה. מכובדיי, דמי אבטלה נועדו לסייע לאדם המצוי בין עבודות ומחפש מקור פרנסה חדש. משכך, הוראות חוק הביטוח הלאומי התייחסו אך ורק לזכאות לדמי אבטלה בעת פיטורין ולא בעת חל"ת. עם זאת, פסיקת בית הדין לעבודה הרחיבה את הזכאות גם למקרים שבהם אדם יוצא לחל"ת מכורח, בלי שרצה או ביקש לעשות כן. במשבר הקורונה שילם הביטוח הלאומי דמי אבטלה לעובדים רבים שנאלצו לצאת לחל"ת בשל המשבר הכלכלי. בחקיקה שעברה בחודש יולי 2022, תוקן חוק הביטוח הלאומי ונקבע בו כי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת חל"ת תהא מותנית בשלושה תנאים מצטברים: תנאי ראשון – שהיציאה לחל"ת הינה ביוזמת המעסיק; התנאי השני – שהיציאה היא לתקופה של 30 ימים לפחות; התנאי השלישי הוא שכל עוד לרשות העובד עומדים ימי חופש, לא תהיה לו זכאות לדמי אבטלה. בעקבות המשבר התעסוקתי שנוצר עקב מלחמת חרבות ברזל, העברנו בחקיקה בכנסת, בהוראת שעה, שורת הקלות בתנאים בהקשר הזה עד ליום 31 בדצמבר 2023, במובן זה שמבוטח לא נדרש לנצל את ימי החופשה, אך התנאי בדבר החובה שהחל"ת הוא ביוזמת המעסיק נותר בעינו. השר מציין פה שהצעת החוק הנוכחית, להקל בתנאי החל"ת לנשים לאחר לידה באופן שבו אין צורך המספק את הדעת להקל, תפגע באופן בוטה במעסיקים, ויכולה בעצם לייצר מציאות שמעסיקים רבים ישקלו אם להעסיק נשים בעקבות התנאים הנוקשים שהצעת החוק רוצה להטיל עליהם. מכיוון שעולה חשש ברור שהצעת החוק תפגע בהעסקת נשים במשק, אשר על כן, אני קוראת לא לתמוך בהצעת החוק. מבחינת השר, מבחינת המשרד, זה להצעת החוק שלך. לכן אני אומרת שאם את חושבת אחרת ואם את חושבת שיש מה לבוא בדין ודברים פעם נוספת ושאת רואה פערים, לנסות לעשות את זה. אני רוצה רגע לנצל את ההזדמנות ואת הבמה ולדבר פה על נושא שמדיר שינה מעיניי. השרה אורית סטרוק, שנמצאת במליאה, אני אשמח אם תקשיבי, השרה סטרוק, זה נוגע גם אלייך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה סטרוק, היא מדברת אלייך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> השרה סטרוק, אני רוצה לשתף אותך בנושא שמדיר שינה מעיניי, ואני בטוחה שגם מעינייך, כי את שאלת אותי על הנושא הזה. לא רק זה, גם חבר הכנסת קרויזר שאל אותי על הנושא הזה הבוקר, והבנתי שהוא מבקש לקדם דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. תראו, זה לא סוד שאחד הנושאים המשמעותיים ביותר זה המפגעים הסביבתיים שאנחנו מתמודדים איתם במדינת ישראל בכלל, אבל ביהודה ושומרון בפרט. ביהודה ושומרון, כמו גם בבקעת הירדן – פשוט אתמול הייתי בבקעת הירדן, אורית, גם בבית חגלה וגם בקדם ערבה, ביישובי המועצה האזורית מגילות, וראינו שיש מפגעים סביבתיים רבים. כשאני מדברת על מפגעים סביבתיים רבים, אני מדברת על שרפות פסולת פיראטיות בלתי חוקיות; אני מדברת על מחצבות פיראטיות; אני מדברת על הרס של אתרי מורשת ושמורות טבע, על גריטות רכבים פיראטיות – כל הדברים האלה שנעשים באופן בלתי חוקי. הרס גמור של גב ההר. מיותר לציין שגם נושאים של שפכים – בסופו של דבר, אתם יודעים, הדברים לא נשארים בגב ההר. הם משפיעים על כל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו יודעים שבנושאים סביבתיים, בסביבה, אין גבולות. אין גבולות, כי העשן שמיתמר מאזור רנתיס או מאזורים אחרים – אתמול היינו באזורי יריחו – בסופו של דבר פוגע באזרחים בכל מדינת ישראל. הייתה לנו לפני כמה שבועות שרפה ענקית ברנתיס שהשפיעה על כל מרכז מדינת ישראל: שוהם, אור יהודה, יהוד, בני ברק, הגיעה אפילו עד תל אביב. המצב הזה הוא מצב אבסורדי שאנחנו לא יכולים לקבל אותו. לנוכח העובדה הזאת, המשרד שלי הגיש הצעת מחליטים השנה, הצעת מחליטים של מפגעים חוצי גבולות ביהודה ושומרון, כדי לנסות ולהשפיע ולהחיל חקיקה שהיא חקיקה סביבתית – חוק שמירת ניקיון וחוק אוויר נקי, שלא קיימים ביהודה ושומרון, ושאין לנו גם כמשרד הסמכה לאכוף באזורים האלה. כשאין הסמכה לאכוף וכשאין לנו יכולת לעשות טיפול מעמיק ויסודי, הדברים נראים כהחמרה רצינית, ובטח עכשיו, בימים האלה של מבצע חרבות ברזל – של המלחמה, לא מבצע, מלחמת חרבות ברזל. אני חייבת להגיד שאתמול היינו בקדם ערבה ובבית חגלה, ביישובים במועצה האזורית מגילות – לא רק שם אלא גם בבית אל וגם במועצת בנימין וגם במועצת שומרון – ואנחנו מסיירים אין-ספור פעמים במקומות האלה. אני גם שיגרתי מכתבים לשר הביטחון ולשר במשרד הביטחון, האמון על המינהל האזרחי, כדי שנוכל אפילו להחיל צווי אלוף בתקופה קריטית כזאת על החקיקה הסביבתית ביהודה ושומרון שתוכל לסייע למגר את התופעות הפסולות הפיראטיות והבלתי-חוקיות האלה, כדי שכל אזרחי מדינת ישראל, כל האזרחים, יוכלו לנשום אוויר נקי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז עאידה, לגבי הצעת החוק הזו קיבלת את התשובה, ואת מוזמנת גם לבצע התייעצות עם השר הממונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה, את מעוניינת להשיב על התשובה? עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה כן להגיב על התשובה הזו. אני רוצה להדגיש שאני לא מתפלאה על התשובה שקיבלתי ועל הנימוק למה מסרבים להצעת החוק הזו. כי בעצם, הטיעון שניתן – וחבל שדווקא שרה אישה הקריאה את התשובה הזו – מחזיר את הדיון על זכויות נשים בעבודה ועל הזכות של נשים בכלל להיכנס לשוק העבודה, ועושה – ממש מחזירים עטרה ליושנה, מחזירים את הדיון לטיעונים השוביניסטיים כאילו מגינים על נשים. אל תגנו עליהן. הן כבר נמצאות בשוק העבודה. רוצים להגן על הנשים? תאפשרו להן לעבוד כאשר הן לא מנסות לתאם בין כל התפקידים המוטלים על כתפיהן. תתחשבו בעובדה שהן גם אימהות. אתם רוצים כן להגן על הנשים בשוק העבודה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גברתי, תאמרי שלום לחיילי צה"ל. שלום לחיילי צה"ל – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תברך אותם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא לא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כאשר אתם רוצים להגן על הנשים בשוק העבודה, תיתנו להן אפשרות להתפתח בשוק העבודה בכבוד. אל תגידו: זה ייתן למעסיקים – אתם בעצם פה מגינים על זכויות המעסיקים ולא על זכויות האישה. אל תתבלבלו לנו את הראש עם זה. חבל. אני הייתי מצפה עכשיו מכל מי שנמצא באולם כן להצביע לגופו של חוק, לא לגופה של המציעה ולא על הטענות השוביניסטיות האלה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תגידי "כל הכבוד לחיילי צה"ל" – אני מצביע לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג, חבר הכנסת אלמוג, די. תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום אתה הצעת החוק – 45 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 25, 45 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ג–2022, לא אושרה והוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1664/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד. אני מזמין את חבר הכנסת טור פז להציג את החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו נדמיין רגע שדוד המלך – את שומעת, טלי גוטליב, טלי? בואו נדמיין רגע שדוד המלך היה מגיע למכרז בשירות המדינה. דוד המלך מגיע – קשה לי לדבר כך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הסיעה שלך, חברי סיעת יש עתיד – תראה איזה רעש. תראה איזה רעש מהצד הזה. חברת הכנסת מירב, זה מפריע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בואו נדמיין שדוד המלך מגיע למכרז – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, זה מפריע. זה מפריע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> דוד המלך מגיע למכרז בשירות המדינה. יושבים בוועדת המכרז ואומרים לו: תקשיב, דוד, אין לך ניסיון רלוונטי, אתה רועה צאן. אומר דוד המלך: אני ניצחתי את הצבאות הכי חשובים במזרח התיכון. אומרים לו: אבל איזה ניסיון ניהולי יש לך? מה עשית? בסך הכול אתה איש צבא. אומר להם דוד המלך: אני מלך ישראל. אומרים לו: לא, לא, תקשיב, זה לא רלוונטי, אתה לא ניהלת אצלנו בשירות, בשום מקום. הפער הזה שבין מעשים לדיבורים הוא נושאה של הצעת החוק הזאת. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל אנחנו עושים מאמץ אדיר בבית הזה, מדברים בשבח חיילי צה"ל, עוסקים בזרועות הביטחון, מנסים לתמוך בכל דרך. בסך הכול 1.5% מאזרחי ישראל משרתים בסדיר, עוד 2% ומשהו במילואים. אחוז קטן מאוד נושא בנטל. לא, זה לא כולל את כולם. כשליש מהחברה הישראלית הוא לא בפוטנציאל הגיוס היום, ומתוך השאר ממצים את מה שאפשר, למעלה מ-86%. מתוך המתגייסים, חלק קטן הולך לשירות קרבי, ומתוך ההולכים לשירות קרבי חלק קטן הולכים להיות מפקדים, ומתוכם – להיות קצינים. אחוז הקצינים והמפקדים, אדוני היושב-ראש, שנהרגו ונפצעו במלחמת חרבות ברזל גדול לאין-שיעור מאחוזם בכוחות הלוחמים. אתמול ביקרתי במחלקת השיקום את חברי סגן אלוף יונתן בהט, שהוא אחד מאלפי פצועים של צה"ל. הוא פצוע מחמישה כדורים בהיתקלות פנים אל פנים עם מחבלים. אז על מקומם של חיילי ומפקדי צה"ל אנחנו צריכים לא רק להצהיר, אנחנו צריכים גם לקיים. מה שהצעת החוק הזו באה לתקן זה לקונה, לקונה שקיימת היום, שבמסגרתה אין חובה במדינת ישראל להכיר בניסיון פיקודי – כן, כן – בשירות המדינה, ברשויות המקומיות, וכנגזרת מכך גם במגזר השלישי ובעולם העסקי. אם היית עכשיו מפקד בצה"ל, החודשים האלה לא נספרים לך בשום מובן. היית מ"כ בצנחנים – שמונה חודשים פיקדת על חיילים בשדה הקרב; היית מ"מ בשריון – שנתיים ניסיון כמפקד מחלקה בשדה הקרב; היית מ"פ בגולני – יש לך ארבע שנים של ניסיון פיקודי רלוונטי. לא משנה. אתה מגיע למכרז – אתה כאחד האדם. אין היום הכרה דה פקטו, כלומר, אין חובה להכיר בניסיון פיקודי של חיילי צה"ל כניסיון ניהולי. וכאן – אולי לא צריך לציין, אבל אני אגיד בכל זאת – הרי ניסיון פיקודי הוא רלוונטי מאין כמוהו. אם אתה עכשיו הובלת חיילים בנחל עזה או בח'אן יונס, אז כנראה שאתה יודע לתת הוראות, להבדיל בין עיקר לטפל, לנהל כוח אדם ועוד כהנה וכהנה, ועדיין, הניסיון הזה לא בהכרח מוכר לך. ואני רוצה להדגיש כאן: הניסיון הזה לא מדבר בעיקר – ומבחינתי בכלל – על סגני אלופים, אלופי משנה, קצינים בכירים, אלא דווקא על הקצינים הזוטרים ועל המפקדים, אלו שצברו עוד כמה חודשים. היום כשהם מגיעים למכרז, למקום שבו הניסיון שלהם נדרש, הוא לא בהכרח מוכר. ואני אומר כאן, זה גם שם אותם בעמדת נחיתות מול כאלה שלא שירתו או לא שירתו כמפקדים כשהם בעצם מגיעים עם עוד שנתיים, שלוש, ארבע, חמש שנות ניסיון שלא מכירים להם בו. העובדה שצריך לחוקק הצעת חוק כזאת היא בושה, אבל העובדה שאין עליה הסכמה ושהיא לא חלק מההסכמות שבין הקואליציה לאופוזיציה היא לא מהרגעים המפוארים של מלחמת חרבות ברזל. עכשיו אני חייב לשתף כאן. ישבתי בוועדת מכרזים לא פעם ולא פעמיים בהיותי ראש מינהל החינוך של עיריית ירושלים ובמשרד החינוך, ואני חייב לומר, בהרבה מקרים אנשים אפילו לא מודעים לכך שהם יכולים לבקש, כי אף פעם אף אחד לא אמר להם, כי לא נקבע שניסיון פיקודי הוא ניסיון ניהולי. ראיינתי פעם לתפקיד בחורה שהייתה מ"פית בצה"ל ואמרתי לה: תגידי, למה לא כללת את שנות הניסיון שלך כמ"פית, כמ"מית, כמפקדת, בקורות החיים? היא אמרה: אני לא יודעת, אני לא הבנתי שזה כלול. אז הינה לנו עוד לקונה. ואני אומר כאן לחבריי חברי הכנסת שוב: בואו לא נפטיר כאשתקד, בואו לא נניח שהמצב טוב, כי הוא לא. אם אנחנו רוצים לשים את צה"ל, את זרועות הביטחון, ובוודאי את המפקדים בהם, על ראש שמחתנו, אם אנחנו רוצים לתת בחוק את היתרון של להיות מפקד בצה"ל דה פקטו, אני חושב שהדבר הזה דרוש בחקיקה. העובדה היא שזה לא המצב היום. הצעתי כאן לחבריי חברי הכנסת, וכאן אני פונה גם למרכזי הקואליציה, להעביר את ההצעה הזו בקריאה טרומית, לדון בוועדה שתיקבע באופי ההכרה, כולל הגבלה – אולי נדרשת – לאיזו דרגות היא מתייחסת. אני קורא לחברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק ניסיון פיקודי כניסיון ניהולי. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה עידית סילמן להשיב על הצעת החוק בשם הממשלה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד – חוק הכרה אזרחית בהכשרות הצבאיות קובע כי ראש אכ"א רשאי לבקש מגורם אזרחי מוסמך כהגדרתו בחוק להכיר בהכשרות הצבאיות שניתנות במסלול צבאי מסוים, בדומה לאופן שהוא מוסמך להכיר בהכשרה הניתנת באותו עניין במסגרת אזרחית. חוק זה חוקק על מנת לאפשר את השתלבותם הקלה והמהירה של מי שהשתחררו משירות צבאי בשוק התעסוקה, בעיקר ובפרט בתחומי עיסוק מקצועיים הדומים או אף זהים במהותם למקצוע הצבאי שרכשו, ובכך להיטיב הן עם המשק והן עם אותם חיילים משוחררים בכך שתיחסך מהם השקעת משאבי הזמן והכסף הנדרשים לרכישת הכשרה שהם כבר מחזיקים בה. מנגד, החוק שומר את כוחם וסמכותם של הגורמים האזרחיים המוסמכים לקבוע תנאי הכשרה מקצועית על פי שיקול דעתם המקצועי בכל נושא ועולם תוכן רלוונטי. החוק רחב למדי באפשרויות החלתו. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לקבוע כי על אף האמור בחוק, נציבות שירות המדינה תהיה מחויבת להכיר בניסיון פיקודי שרכש קצין המשרת כלוחם כניסיון ניהולי. הצעת החוק נראית כמיותרת, שכן כבר כיום מכירה נציבות שירות המדינה בפועל בניסיון צבאי כרלוונטי במגוון הקשרים. קינלי, זה מה שהם טוענים – שהיום, גם במה שיש די מכירים בהקשרים השונים, זאת אומרת, בכלל זה, למיטב ידיעתנו, מוכר ניסיון פיקודי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא נכון – – – אבל זה לא מתאים לפה, זה – – – את שיקול הדעת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> טלי, שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, סליחה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יכול להיות שלא מתאים לחוקק חוק כזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מה שהיא אמרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> זה מה שאמרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מה שחברת הכנסת טלי אמרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כן, שזה לא ייקבע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> שזה יהיה שיקול דעת שאפשר לשקול אותו, וגם הם אומרים שזה בעצם נעשה היום. בכלל זה, הם אומרים, למיטב ידיעתנו, מוכר ניסיון פיקודי – לאו דווקא של לוחמים אלא של קצינים בכלל – כניסיון ניהולי, על פני הדברים, לכן נראה כי ההצעה לא נדרשת ולא משנה איזשהו משהו במציאות הנוכחית. עם זאת, הם מציינים, ראוי לשמר שיקול דעת לנציבות, כמי שאמונה על כלל הליכי גיוס העובדים לשירות המדינה, ולוועדת המכרז הספציפית למשרה מסוימת, שמכירה באופן מיטבי את התפקיד המדובר, ולאפשר לה לשקול את ניסיונו של המועמד המסוים ואת הרלוונטיות שלו לתפקיד הספציפי המוכרז. זאת אומרת, קינלי, גם ממה שאני מבינה שמשיב לך פה השר, הוא בעצם אומר שמה שיש היום – יש הכלה של אותו ניסיון. גם אנחנו, כשהדרכנו בעצם השירות הצבאי שלנו – לדוגמה, אני הייתי בחברה להגנת הטבע, הייתי מדריכה – הניסיון התעסוקתי הזה נחשב לי גם בזמן שלאחר מכן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מגינה על הטבע – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מגינה, מגינה על הטבע, נאור שירי. אני מחכה להצעת החוק שלך בנושא הזה, בנושא סביבתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשביל מה, בשביל שתדחי אותה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> למה? ממש לא. הינה, היום יש גם הצעת חוק שעולה, של יסמין פרידמן, שאנחנו תומכים בה, הצעת חוק סביבתית. למה אתה אומר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל את – – – בהצעת החוק שלו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> למה אתה אומר שלא? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> של? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> של המשרד שלך בוועדות – – – במליאה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ממש לא, ואנחנו גם בדיון על זה. ממש לא. וקודם כול אני חייבת להגיד לך, נאור שירי – אם כבר, נאור שירי, קודם כול, אנחנו הצטרפנו ואנחנו שלחנו מכתבים לגבי אותם יועצים במוסדות התכנון, ולא רק יועצים במוסדות התכנון ששימרנו אותם בהסכמים הקואליציוניים הקודמים של השנה שעברה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> והקיצוצים על השרפות? והקיצוצים על יחידות הסביבה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> איזה קיצוצים? ממש לא. אני רק אספר לך שהפוך: היחידות הסביבתיות – נאור, שאלת, וזו הזדמנות טובה וטוב ששאלת, כי באמת בהסכמים הקואליציוניים הנוכחיים רצו לקצץ לנו את כל התקציב ליחידות הסביבתיות ולאיגודי הערים, שהם בעצם – נאור, אם כבר אתה שואל, תקשיב – זרוע הביצוע שלנו, של השלטון המקומי והאזורי בישראל, שאותם אנחנו כמשרד הגדרנו כקהל יעד ומטרה. ואני שמחה, כי נלחמנו על אותן יחידות סביבתיות ואפילו השארנו את התקציב שלהן; ולא רק שימרנו אותו באותם הסכמים קואליציוניים אלא הוספנו להן, ויצאנו בימים האחרונים בקול קורא ליחידות הסביבתיות לשנת 2024, לשנת 2025 ולשנת 2026 – שלוש שנים קדימה. אז אנחנו שומרים על היכולות הסביבתיות שלנו ומשמרים אותן – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא מקשיב לך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ונאור שירי, במקרה שטעית, לא רק זה – אנחנו הוספנו תקציב למשרד להגנת הסביבה ולא קיצצנו במשרדים בתקציב הנוכחי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא מכבד אותך, אז מה את עונה לו? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> זה בסדר, אנחנו עונים לו. הוא יכול להחליט שהוא לא מקשיב, אבל כל מי ששואל שאלה – רק שתדעו שיש לנו עליה תשובה, ואנחנו עושים עבודה סביבתית גדולה וראויה. זה לעניין שלך, ואם יש לך על זה איזשהן השגות אז אתה יכול להשיב ולהעיר עכשיו. לכן, הממשלה מציעה להתנגד לחוק הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טור פז רוצה להשיב לשרה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרה סילמן, הקשבתי לדבריך בקשב רב, וכבר בראשית דבריך נמצאת לב הבעיה: החוק מאפשר, החוק לא מחייב. יושב מנהל מחוז או ראש אגף בוועדת מכרז, ומאיזושהי סיבה הוא בוחר להתעלם מניסיון פיקודי – שוב, המ"כ בגולני, המ"מ בצנחנים, המ"פ בשריון – כי הוא לא רוצה לכלול את זה כניסיון רלוונטי. הצעת החוק הזאת נדרשת כי היא לא מתחייבת והיא גם לא מתקיימת בפועל. אם אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לשלוח את חיילי צה"ל בלי שיקול דעת לשדה הקרב, לא צריך להיות שיקול דעת לאיש המכרז הרלוונטי כשהוא מחליט לכלול או לא לכלול ניסיון פיקודי. ציטטת פה את נציבות שירות המדינה. נציבות שירות המדינה, כבודה במקומו מונח. אני לא חושב שפקיד כזה או אחר יכול לבוא ברגע נתון ולומר: אתה מ"פ בגולני, אבל זה לא רלוונטי לי כרגע. אם אתה פיקדת על חיילים, זה היה מספיק טוב – הניסיון שלך הוא רלוונטי פה. אני קורא כאן גם לראשי שדולת המילואים קרויזר וסולומון, גם לך, אלמוג כהן, לכל חברי הכנסת מהקואליציה: אם אנחנו מדברים על חשיבות השירות הצבאי, אז כן, מפקד בצה"ל זה ניסיון ניהולי, זה ניסיון ניהולי רלוונטי, ומן הראוי לתמוך בהצעת החוק הזאת. אין שום היגיון להתנגדות חוץ מאיזושהי התקרנפות של אנשים מסוימים בצד הזה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 22, 49 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הכרה אזרחית בהכשרות צבאיות (תיקון – הכרה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי), התשפ"ג–2023, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3460/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופת מחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון וקבוצת חברי הכנסת. להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק נוספות, של חברי הכנסת עודד פורר ואליהו רביבו. אני מזמין את חבר הכנסת סולומון לנמק את ההצעה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, אין אחד שלא מכיר את שמה של שני לוק, השם ייקום דמה. סרטון חטיפתה של שני לוק, צעירה בת 22, על המראות הקשים שבו, הפך לוויראלי והופץ ברחבי העולם כאחד מהמראות המזעזעים ביותר מאז תחילתה של המלחמה שבה אנו מצויים, מלחמת חרבות ברזל. שני תועדה כשהיא מחוסרת הכרה לאחר שעונתה וחוותה זוועות בלתי נתפסות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מיכל, את מפריע לחבר סיעתך. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שרועה על טנדר ומוצגת לראווה ברחובות עזה על ידי מחבלי חמאס הארורים, ומסביב המון צמא דם מריע ומבזה את גופתה. אביה של שני התראיין לאחר שהתבשר בידיעה הקשה שקיבל, וביקש: "אני רוצה שנזכור את זה שהיא הייתה עקודה על הטיוטה לצד חמישה מחבלי חמאס שישבו על ידה. צריך לזכור את הרוע שלהם, כדי שבעתיד נוכל לתקן את זה." בשבועות הראשונים פיעמה התקווה כי שני עדיין בחיים ומוחזקת בבית חולים ברצועת עזה, אך לאחר שלושה שבועות, בעקבות ממצאים שנמצאו, הגיעה הבשורה הקשה ששני איננה בין החיים. שני היא אחת מתוך 31 חטופים וחטופות שנרצחו ומוחזקים בשבי בידי ארגון חמאס האיום והנורא: גיא אילוז, אורן גולדין, רביד אריה כץ, אביב אצילי, מיה גורן, קיריל ברודסקי, תומר אחימס, שקד דהן, אסף חממי, עפרה קידר, אריה זלמנוביץ', רונן אנגל, יונתן סמרנו, אליהו מרגלית, איתן לוי, מני גודארד, סהר ברוך, ג'ושוע לואיטו מולל, ענבר הימן, טל חיימי, גד חגי, ג'ודי ויינשטיין, אילן שלמה וייס, תמיר אדר, יוסי שרעבי, איתי סבירסקי, שי לוינסון, רן גואילי, הדר גולדין ואורון שאול. אלה שמות 31 החטופים והחטופות שנרצחו על ידי בני עוולה ועדיין מוחזקים בידיהם. ההודעה כבר נמסרה למשפחות, אבל לוויה עוד לא התקיימה. אין קבר, אין פינת נחמה; קושי וסבל יום-יומי בלתי נתפס. בתוך הרשימה הזאת בולטים שני שמות: אורון שאול והדר גולדין – גופות שמחוזקות כבר יותר מתשע שנים בידי חמאס, אדוני היושב-ראש; עוול של שנים שעוד לא נגמר. החוק שעולה כאן היום נועד ליצור משוואה חדשה: לא עוד מחוות לא ברורות; לא עוד ביורוקרטיה אוטומטית שגורמת להחזרת גופות מחבלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת צבי סוכות, אתה מפריע לחבר סיעתך. זה לא מכובד. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כל מחבל שיחוסל, גופתו תוחזק בישראל. בלי לקבל תמורה, לא ישוחררו הגופות. המאבק בטרור הוא מאבק ארוך ומתמשך. היום אנחנו מביאים תיקון בצעד נוסף וחשוב במאבק הנורא הזה. אני גאה להוביל את החוק הזה, ובטוח כי הוא יסייע למדינת ישראל בהווה ובעתיד. אני רוצה להודות לשר האוצר ויושב-ראש מפלגתי השר בצלאל סמוטריץ' ולשר המשפטים יריב לוין על התמיכה בחוק וקידומו, וקורא לכם, חבריי חברי הכנסת, כלל חברי הבית: הצביעו בעד התיקון החשוב הזה. אני בטוח שאין אחד בבית הזה שחושב שבזמן שבנינו ובנותינו מוחזקים בתנאים קשים בשבי, וחלקם כבר לצערנו אינם בין החיים, מגיע פרס לטרור בדמות החזרת הגופות. אני מקווה שכולכם כאן תתמכו, ובכך נשיב קצת כבוד, וכמובן את ההרתעה, בקרב אויבינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1599/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כאמור, להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק נוספות. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את החוק שהוא הציע. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גבירותיי השרות, אדוני השר, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא לא הצעת חוק שמטרתה להפוך את אי-החזרת גופות המחבלים לעונש. הכוונה היא לא להעניש עכשיו בזה שלא מחזירים גופות מחבלים. זאת הצעת חוק נדרשת למלחמה בטרור. הרי מה קורה אחרי כל פיגוע? אחרי כל פיגוע אותה גופת מחבל הופכת למסע לוויה שכל-כולו הסתה נגד מדינת ישראל, נגד אזרחי ישראל, נגד חיילי צה"ל; מסע הסתה שמטרתו לייצר כבר את הפיגוע הבא. עצם הלוויה הופך להיות האירוע המשמעותי שכאילו מהלל את אותו שהיד על הפיגוע הנוראי שהוא ביצע. לכן החוק הזה הוא אחד החוקים הנדרשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה שונה מהנימוק של חבר הכנסת. הוא אומר – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני אומר, יש הבחנה: הוא אומר לצורך משא ומתן להחזרת גופות של נרצחים – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, זה ישמש גם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – שלא יהיה שוני בתוצאה. אצלך אסור להחזיר בכלל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא לא לא לא לא. גם אצלי אפשר. מטעמים מיוחדים שיירשמו, ראש הממשלה יכול לעשות את זה. ההיגיון אומר דבר מאוד פשוט: אנחנו נמצאים במלחמה בטרור. הפטנט שבו אחרי פיגוע טרור אותו מפגע הופך להיות גם משלהב ההמונים לקראת הפיגוע הבא, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת, ובזה אנחנו נלחמים. אבל חשוב להגיד, זה לא שעכשיו אני אומר: אני כועס עליהם אז עכשיו אני לא מחזיר. לא. אי-החזרת גופות המחבלים זה חלק מהמאבק שלנו בטרור ומהמניעה של ההסתה לטרור וההשתוללות, שמובילות לפיגועים נוספים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. נו, תסיים. משפט אחרון, עודד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לכן הוא מבקש להצביע בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הפעלת שעון בכלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה. פה אין שעון. עודד, פה אין שעון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פה אני רואה שעון. אני אסתכל על השעון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עודד, סליחה. יש לך בונוס עוד 30 שניות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אחזיר לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. סליחה, מתנצל. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אגיד לך, אני רוצה שהכנסת תצביע בעד, ואני אסיים את הנאום הזה כמה שיותר מהר כדי שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חוק מוצדק. מעניין מה הדין הבין-לאומי אומר בעניין הזה. << הצח >> הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2238/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אלמוג כהן לנמק את הצעת החוק שלו, שהוצמדה להצעת החוק של סולומון. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> חבר הכנסת רביבו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, במקום חבר הכנסת אליהו רביבו. נכון. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון. נבצר ממנו להגיע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים היקרים שנשארו פה במליאה, החוק הזה בעצם מדבר על החזרת גופות מחבלים – בשם עמיתי וחברנו היקר חבר הכנסת אליהו רביבו. מדובר על החזרת גופות מחבלים. ישנה בעיה כבר שנים רבות בעצם העובדה שמדינת ישראל טועה לשחרר גופות של מחבלים. הם מגיעים לביתם, וזה הופך שם למעשה לקרנבל של הסתה, קרנבל של קריאות נאציות, קריאות בגנות מדינת ישראל. האימפקט של אותם מסעות הלוויה, אם ניתן לקרוא להם כך, הוא אימפקט מסוכן מאוד, בטח על הצעירים בסביבה, אשר רואים באותו מחבל ארור מודל לחיקוי. מה שאנחנו מבקשים בהצעת החוק הזאת, כבוד היושב-ראש, זה למנוע מראש את הבעיה הזו: כל מי שירצה לרצוח יהודים, יודע שהגופה שלו תישאר אצלנו. אני לא אומר את דעתי מה צריך לעשות איתה, מפאת כבוד הדוכן שעליו אני נמצא. אני חושב שיש פה אמירה ערכית, יש פה אמירה מאוד משמעותית שאנחנו אומרים – שלא נאפשר החזרת גופות, לא נאפשר פסטיבלים של הסתה שיגרמו לעוד רצח של ילדינו, של טובי בנינו. אני כמובן קורא לחבריי מכל חלקי הבית – בועז – לבוא ולתמוך בהצעת החוק המאוד-חשובה הזו, מפני שאני רוצה להזכיר שלנו הישראלים יש שתי בעיות: אנחנו עם קשה עורף, ויש לנו זיכרון קצר. זה מסוכן מאוד. שני הדברים האלה מאוד מסוכנים. אז אני רוצה להזכיר שב-7 באוקטובר חדרו למדינת ישראל מעל 3,000 מחבלים נאצים, נאלחים, ארורים, שבאו ושחטו תינוקות, אנסו נשים, ערפו ראשים של ילדים, שרפו משפחות ובתים על יושביהם. והם לא שאלו למי הם מצביעים, הם לא שאלו אם הם מצביעים לחלק הזה או לחלק הזה, לשרה סילמן או לאדוני טופורובסקי. זה לא עניין אותם. הם לא שאלו את זה. הם רצו דם של אזרחי ישראל, וכמה שיותר – יותר טוב. ואפילו אזרחים שאינם יהודים – יש לא מעט אזרחים בדואים שלחמו בקרבות, הצילו אנשים, וגם הם נשחטו ונרצחו על היותם ישראלים. לכן, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו, שבעצם מגיעה מפי חברי חבר הכנסת אליהו רביבו, היא הצעה סופר-חשובה. די לפסטיבלים של ההסתה. מי שבא לרצוח יהודים צריך לדעת: נהרוס לך את הבית בפיצוץ, נגרש את משפחתך תוך בכי של אימך המושפלת ושל אחיותיך, וגופתך לא תחזור לעולם לביתך. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה עידית סילמן להשיב על הצעת חוק זו בשם הממשלה – בשם שר הביטחון, נכון? מי היה אמור להשיב? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כן, כן, שר הביטחון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עד עשר דקות לרשותך. בשם השר המקשר השר דודי אמסלם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> כן. הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), של חבר הכנסת משה סולומון – בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה הולכת וגוברת שבמסגרתה לאחר ביצוע פיגועי טרור נשמעים גילויי תמיכה, עידוד או הזדהות עם מעשה הטרור, המפגע, הארגון שאליו השתייך או האידיאולוגיה הרצחנית שבשמה ביצע את מעשה הטרור. במיוחד ניתן לכך ביטוי במהלך טקסי הקבורה של המפגעים. לא אחת אירעו מקרים שבהם הונפו כרזות ונשמעו קריאות ונאומים המביעים תמיכה בפיגוע שבוצע או קוראים לביצועם של מעשי טרור נוספים. עם התגברות האירועים הללו לכדי תופעה שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את שלום הציבור ואת ביטחונו, החליט לעיתים הדרג המדיני להשהות את מסירת גופות המחבלים, בשל החשש שההסתה אשר נשמעת באותם טקסי קבורה תביא אחרים, המושפעים ישירות או בעקיפין באמצעות הרשתות החברתיות ואמצעי המדיה האחרים, לבצע מעשי טרור מתוך הזדהות או רצון לחקות את המפגע. ואולם, לא פעם נתקל הדרג המדיני בלחצים מצד גורמים בין-לאומיים או משפטיים שדרשו את החזרת הגופות. משכך, מוצע לקבוע בחקיקה ראשית וכברירת מחדל כי גופת אויב שנהרג כחלק מביצוע מעשה טרור לא תוחזר למשפחתו, ותיקבר, כפי שהיה נהוג בעבר במקרים דומים, בבית קברות לחללי אויב. כמו כן מאפשרת ההצעה לראש הממשלה להורות על החזרת גופות אויב למשפחתו מטעמים מיוחדים. לאור האמור לעיל, הממשלה תומכת בהצעת החוק הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה – לשלושה הצבעות בעצם. תחילה נעבור להצבעה על חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון. הצבעה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שלוש הצבעות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן, אמרתי. שלוש, נכון. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שלוש, לא שלושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, המורה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 10 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, עשרה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה סולומון, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החוץ והביטחון. נעבור להצבעה שנייה, על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 10 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, עשרה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עודד פורר, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בחוקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. נעבור להצבעה על הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, תשעה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2213/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דן אילוז) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז. אני מזמין את חבר הכנסת דן אילוז להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שני חוקים היום, אז אני אציג את שניהם עכשיו כדי להציג את הבא יותר בקצרה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הולך להודות גם לך בדברים שלי, אל תדאג. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> סליחה, סליחה. אני מבקשת. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> גם לך. טוב, אני אתחיל בלהגיד תודה. אני אתחיל עם זה – להגיד תודה גם לשרה להגנת הסביבה, גם לשר המשפטים, גם לשר הבריאות וגם לכל השרים שעזרו להגיע להסכמות. זה היה תהליך לא פשוט, אבל בסוף הגענו להסכמות. ועכשיו אני אציג את שני החוקים. רגולציה היא דבר חשוב בכלכלה מתקדמת, אבל רגולציה מיותרת היא כמו גלולת רעל ליזמות, פתח לעסקנות ופגיעה קשה בציבור הרחב. רגולציה מיותרת גורמת לפגיעה בעסקים קטנים, לעליית מחירים ולחוסר תחרות במשק. רשות האסדרה הוקמה בינואר 2023 על מנת לצמצם את הרגולציה המיותרת ובמטרה לדייק את הרגולציה הקיימת, אבל בהצעה שקודמה על ידי הממשלה הקודמת, היו חורים בעייתיים שפגעו ביכולת של הרשות להתנהל. לדוגמה, כתוב בחוק שיש חובה לרשום רגולציה בתוך מאגר רגולציה, כמו שמקובל בעולם. זה דבר חשוב, כי הוא מאפשר שקיפות ובחינה ציבורית על נחיצות כל רגולציה. הבעיה היא שאין אף סנקציה למשרדים שלא מעלים את הרגולציה שלהם, ולכן אין סיבה לחשוב שמשרדי הממשלה השונים באמת יקפידו בזה. הצעת החוק שלפנינו מתקנת את זה כשהיא מקפיאה רגולציה שלא עולה למאגר למרות קבלת התראה על כך. הצעת החוק גם מחייבת בחינה תקופתית של הרגולציה על מנת לאפשר לבחון ולבטל רגולציה ישנה שהפכה למיותרת. כולנו מכירים את זה – בקשות ביורוקרטיות שמזמן הפכו להיות מופרכות; דברים שפעם היה בהם היגיון אבל מזמן אין בהם שום צורך. נכון, אולי הנאום הזה שאני נושא עכשיו הוא לא הדבר הכי מעורר השראה – המילים רגולציה, ביורוקרטיה, אסדרה לא בדיוק מעוררות השראה – אבל בפועל הצעת החוק הזאת מתייחסת לבעל העסק שמוותר על החלום הגדול שלו וסוגר את העסק בגלל שהוא לא יכול להתקיים, בגלל רגולציה חונקת; היא מתייחסת לאבא שליבו נצבט כשהוא לא מצליח לקנות לילד הבוכה שלו ממתקים בגלל עליית המחירים, שנובעת מחוסר התחרות, שבא מרגולציה, שחוסמת את הכניסה לשוק. רוצים דוגמה? מפעל קטן לייצור שוקולד שעבד בו זוג נשוי, גבר ואישה, היה צריך להתקין שירותים נפרדים לגברים ולנשים; מקלחות נפרדות לגברים ולנשים. הם אמרו למדינה: אנחנו כולה שני אנשים, זוג – אבל למדינה קשה להכיל את זה. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל לעסק קטן זה בדיוק סוג בזבוז הכסף והזמן שמבדיל בין חיים למוות של העסק המשפחתי. זה הפער שמפריד בין הזוג הזה להגשמת החלום להקים עסק. ההצעה נשמעת טכנית, אבל היא מהותית מאוד ומתייחסת לרווחה של כל אחד ואחד מאיתנו. כשנכנסתי לכנסת, הבטחתי להילחם נגד רגולציה מיותרת. ידעתי שזה סיזיפי, שזה לא הדבר שיביא לי הכי הרבה כותרות ושזה לא דבר פשוט, אבל הבטחתי כי זה הדבר הנכון, מהדברים החשובים ביותר למשק הישראלי. הבטחתי, והיום אני מקיים. ועכשיו בנוגע להצעת החוק השנייה. גם כאן אני עומד כדי להציג בפניכם לא רק הצעת חוק אלא חזון לעתידה של מדינת ישראל – חזון של שגשוג, צמיחה ויזמות; חזון של מדינה שבה הביורוקרטיה לא משתלטת על חיינו אלא משרתת אותנו, מדינה שבה יזמים ומשקיעים לא נתקלים בחסמים ובקשיים בלתי נחוצים אלא נהנים מוודאות ומבהירות. אדוני היושב-ראש, המציאות של היום בנושא קרנות השקעה היא שונה. כל מי שרוצה להקים קרן השקעות בישראל, חייב להילחם במערכת ביורוקרטית שדורשת לא רק לקיים כמה דרישות לגיטימיות, אלא גם לקבל שיפוט מקדמי בנושא לפני כן. זה תהליך מופרך. אין לו אח ורע בעולם. תוצאת הביורוקרטיה העקשנית הזאת היא פגיעה קשה בוודאות בנושא מיסוי למשקיעים, ובמקרים רבים – נטישה מוחלטת של יזמים, שפשוט הולכים להשקיע במקום אחר. במקום שמדינת ישראל תיהנה מפירות ההשקעה, הקרנות מוקמות בארצות הברית או במדינות אחרות. אדוני היושב-ראש, כולם מדברים על היום שאחרי המלחמה. כלכלת ישראל צריכה לצאת ממלחמת חרבות ברזל לא רק עם שימור המצב הקיים, אלא גם עם הזדמנויות לצמיחה. השקעות הן מנוע צמיחה, והחוק הזה יאפשר הקמת קרנות השקעה בצורה פשוטה, ויאפשר להוריד חסמים בהקמת אותן קרנות. מסלול ירוק המבוסס על קריטריונים ברורים יאפשר ודאות, עידוד השקעות, ולכן גם יעודד יזמות וצמיחה. זה טוב לא רק למשקיעים, אלא ליוזמות שהמשקיעים האלה משקיעים בהן. כן, זה טוב לסטרטאפ שיקום מחר, לעסק המשפחתי שמחפש משקיע או להתחדשות העירונית שנדרשת – כל זה בלי לגעת ברגולציה המהותית בנושא קרנות ההשקעה, ששומרת על הכסף של המשקיעים. אלה בדיוק הבשורות שכלכלת ישראל צריכה בימים אלו. חבריי חברות וחברי הכנסת, אני קורא לכם לתמוך בהצעת חוק עקרונות האסדרה כרגע, ולאחר מכן גם בהצעת החוק על קרנות ההשקעה. הן מייצגות ערכים של חופש כלכלי, שוויון הזדמנויות וצמיחה לאומית. שוב, אני רוצה להודות לשרים שעזרו לי להגיע להסכמות בתהליך ארוך, גם לשר המשפטים יריב לוין, לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן וגם לשר הבריאות, שלא נמצא כאן. אני רוצה לתת מילה טובה גם לרשות האסדרה ולכל הפקידות בכל המשרדים השונים שהיו פתוחים להגיע להסכמות בנושאים השונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1521/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעה נוספת, של חבר הכנסת אליהו רביבו. תנמק את ההצעה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני עומדת כאן לבקשתו של חבר הכנסת אליהו רביבו ומציגה חוק שאין נכון ממנו. אני לא אוסיף על הדברים של חבר הכנסת דן אילוז, ורק אומר בקצרה: במדינה שבה אנחנו חיים יש מאות או אפילו אלפי הסדרים רגולטוריים מיותרים בכל התחומים, אשר מכבידים מאוד על העסקים ובאופן ישיר על יוקר המחיה. כמובן, לצידם יש הסדרים חשובים והכרחיים שמגינים על הציבור. הממשלה שלנו חרתה על דגלה לקדם את העסקים הקטנים ולצמצם את הרגולציות המיותרות, וזאת בדיוק המטרה של הצעת החוק הזאת. גם כאן יש שבירה של קונספציה: לא עוד רגולציה ישנה; לא עוד שיטת המצליח לרגולטורים השונים; לא עוד סחבת ביורוקרטית אין-סופית. מעכשיו כל מה שלא יחודש, כנראה לא נחוץ מספיק. לגישתי ולגישת חבר הכנסת רביבו וחברי כנסת נוספים בבית הזה, עול מיותר על העסקים הוא עול מיותר על הציבור, ותפקידנו לצמצם את העול הזה. אני מבקשת מכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת, ואני מוסיפה עוד כמה מילים free style, ברשותך. אחרי כמעט שנה שבה כיהנתי כשרה בממשלת ישראל, אני רוצה לומר שהרגולציה והשלטון הפקידותי לא מקריס רק יוזמות של עסקים קטנים, לא מקריס רק את השוק החופשי, לא מקריס רק את הכלכלה הישראלית היוזמת, אלא גם את המשרדים הממשלתיים. הייתי שנה, וראיתי איך רגולציות וחוקים שהם אנטיפתיים למציאות מנוהלים על ידי אנשים שלא היו מסוגלים לנהל יום אחד עסק בעולם הציבורי; כמה החוקים האלה פשוט, סליחה על המילה, מטומטמים, חסרי היגיון, מעכבים עבודה. פניתי במשך שנה שלמה, אדוני היושב-ראש, גם לייעוץ המשפטי, גם לאוצר, גם לנציבות. אתה נע מהאחד לשני, לשלישי, מבקש קצת שכל ישר, קצת יזמות. באתי ודפקתי להם על השולחן אלף פעם: אם תהיה מלחמה – אין משרד, אבל החוק שפופטיץ המציא היה חשוב יותר. הם פשוט מתאהבים בחוקים שהם ממציאים; פקידות עייפה ואטומה, שהופכת את החיים של מי שרוצה לייצר עבודה לגיהינום. שם המיליארדים. התקשורת הישראלית כל הזמן מדברת על מה השר מקבל, כי נורא קל וצהוב וסקסי להיכנס בפוליטיקאים – הצופה ישב ויקשיב. אבל התקשורת לא עושה את האקסטרה-מייל לבדוק לאן הולכים המיליארדים אחרי שהשר קיבל – לעשרות אם לא מאות חוקים רגולטוריים של פקידות אטומה, שיושבים מאות ואלפי אנשים עם משכורות עתק, מעכבים מיליארדים כדי שחס וחלילה השר לא יגנוב שקל. אז אני רוצה לחדד: האנטי-רגולציה הזאת, המיותרת הזאת, היא לא רק במגזר הפרטי, היא גם במגזר הציבורי והממשלתי. המערכת חייבת להתייעל, כי בסופו של דבר מי שמשלם על זה זה האזרח והמיסים היקרים מאוד שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לשרה המשיבה, השרה עידית סילמן. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בהתאם להחלטה של ועדת השרים לחקיקה, רשות האסדרה ניהלה שיח עם המציע, חבר הכנסת דן אילוז, והגיעה להסכמות ראשוניות שכפופות להסכמת משרדי הממשלה הרגולטוריים. נאמר שהצעת החקיקה הזאת תיעשה בהסכמה ובהתקדמות ביחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, הרגולטוריים. עיקרי ההבנות היו שהחל משלוש שנים אחרי המועד הקבוע למאגר, אסדרה שלא חייבת בפרסום ברשומות ושלא מופיעה במאגר, לא תהיה תקפה אם המאסדר קיבל הודעה בכתב המתריעה על כך ובכל זאת לא העלה את האסדרה למאגר. בהתאם להסכמות מול משרד הבריאות, הודעה כאמור תישלח רק על ידי רשות האסדרה ותמוען למנכ"ל המשרד; האסדרה תהפוך למוקפאת אם חלפו 90 יום מהמועד שהמנכ"ל קיבל את ההודעה, ותוחזר מיידית לתוקף עם העלאתה למאגר ללא צורך בתהליכים נוספים. דבר נוסף – החובה לבחינה תקופתית של רגולציה חדשה תורחב כך שתחול גם על חקיקה ראשית שהיא הצעת חוק ממשלתית. לפני העלאת הצעת החוק לקריאה ראשונה תוחזר ההצעה לדיון בוועדת השרים, אחרי שיוסכם נוסח שיהיה מעודכן על ידי רשות האסדרה וכלל משרדי הממשלה הרגולטוריים. אמרנו לדן שהצעת החקיקה הזאת, מכיוון שהיא הרבה יותר מורכבת, מערבת בתוכה הרבה ממשרדי הממשלה, הרבה דברים שמשרדי הממשלה ואותם נציגים אמרו שהיא מעקרת מתוך האחריות שלהם והם לא רוצים שזה יקרה – הוסכם שהחקיקה הזאת תקודם בהסכמה, ושיוכלו לנסח את הדברים ביחד. בכללי אני רוצה להגיד שחשוב מאוד, כמו במקרה הזה, להגיע למשרדי הממשלה. אני חושבת שבזה שדן אילוז ביחד עם הצוות שלו הגיע, לדוגמה, למשרד שלנו ולמשרדים נוספים וישב איתם, הוא גם הבין טוב את התמונה של מה המשרדים צריכים ואיפה נמצאות הבעיות האמיתיות, ויודע לנסות ולתת עליהן מענה. כמובן ששיתוף הפעולה הזה הוא חשוב והכרחי כדי להמשיך לקדם את הצעת החוק וגם להגיע להישגים. אני מברכת על הדו-שיח הזה שנעשה. בהתאם לזה, בהצלחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת – חבר כנסת מתנגד, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, כפי שציין חבר הכנסת המציע עמיתנו חבר הכנסת אילוז, הצעת החוק הזאת לא מסעירה את נפשם של חברי הכנסת. אסדרה, רגולציה – לא בדיוק הנושא החם ביותר. עמיתי חבר הכנסת אילוז, הרשה לי לומר לך שמדובר בהצעת חוק שלצערי היא הצעת חוק מאוד מסוכנת. הכוונות הן כוונות טובות – אין ספק שצריך למצוא את הכלים על מנת להסיר מספרי החוקים, התקנות והכללים רגולציה לא רלוונטית ורגולציה מיותרת – אבל הדרך שאתה מציע היא מאוד מאוד בעייתית. בתקופת הכהונה של הממשלה הקודמת, בכנסת הקודמת, עמלנו במשך חודשים ארוכים על הקמתה של רשות האסדרה. בדיונים הללו השתתפו כמובן חברי הקואליציה בוועדת החוקה, שבאו מכיוונים שונים. הדעות של סגן השר לשעבר אביר קרא רחוקות מאוד מדעותיי, אבל בדיונים לקחו חלק גם חברי אופוזיציה דאז, סגן השר של היום אורי מקלב, היושב-ראש הנוכחי שמחה רוטמן, חבר הכנסת לשעבר אוסאמה סעדי. עבדנו ימים ולילות על מנת להקים את רשות האסדרה עם כל האיזונים. אחד הדברים שעמדנו עליהם הוא שהנזק מביטול אוטומטי של אסדרה גדול מן התועלת, כי אנחנו יכולים להימצא במצב שבו אסדרה הכרחית בתחום הבטיחות – בטיחות בעבודה, בטיחות בדרכים – איכות הסביבה, רגולציה שנדרשת בתחום בריאות הנפש – הרגולציה הזאת, שהיא טובה ומתאימה, פוקעת רק מכיוון שגופים שיש להם סדר-יום פוליטי לא התכנסו ואישרו את הרגולציה. הרי כולנו מכירים תקופות שבהן הכנסת, כתוצאה משיקולים פוליטיים, לא ממהרת לקבל החלטות, אז רגולציה שמגינה על ילדים בבתי ספר תפקע מאליה? הקמנו רשות אסדרה בינואר 2023 – – – << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> בהסכמה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא לא לא. הקמנו רשות אסדרה בינואר 2023. בואו תבדקו את העבודה שלה, בואו תסיקו מסקנות ותביאו תיקונים. אבל להביא היום חקיקה, כולה ברוח פורום קהלת, שבחרנו – – – << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> עניתי על זה, גלעד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מותר לי לא להסכים – – – << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> אתה משמיע דברים שהם כבר לא על השולחן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אילוז, לא ראוי להשמיץ שום גורם שפועל במרחב הדמוקרטי הישראלי, אבל מותר לי לא להסכים עם פורום קהלת. ההצעה הזאת היא ברוח פורום קהלת, שרואה בהגדרה ברגולציה ובאסדרה אויב, וזה דבר מסוכן. וחברתי חבר הכנסת דיסטל אטבריאן, לדבר היום על השירות הציבורי השמן, כשמערך העבודה הסוציאלית קורס, הפסיכולוגים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה רבה. תם הזמן. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – אלה – בגללם? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים. חברים. תודה רבה. וכעת נעבור להצבעה על הצעת חוק – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ברור. אתה לא מבין איזה רגולציות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בגללם? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> סליחה. אין שום יוזמה שאתה יכול להעביר למען הפסיכולוגים. אני אומרת את זה דווקא בגלל – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, תפסו מקומותיכם, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023 – הצבעה. הצעת החוק של דן אילוז. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 18 בעד, שלושה נגד. אני קובע כי הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז, תעבור לדיון בוועדת החוקה. וכעת נעבור להצבעה על הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023 לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 18 בעד, שלושה נגד. אני קובע כי הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו, עברה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרנות השקעה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3930/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וכעת נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרנות השקעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת. מנמק חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני אנמק מכאן, מהצד. אני כבר דיברתי על ההצעה הזאת מהפודיום. זה פשוט לייצר מסלול ירוק להקמת קרנות השקעה, מה שיאפשר הרבה מאוד השקעות טובות בתוך מדינת ישראל, ולא יבריח את המשקיעים לחוץ לארץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת חוק הזו הוצמדה הצעה נוספת, של חבר הכנסת אליהו רביבו – לא, זה לא זה? מחילה. השרה המשיבה, השרה עידית סילמן, בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> טוב, אז קודם כול, תמיד כיף שחברי סיעה שלנו מביאים הרבה הצעות חקיקה והן גם עוברות, וחבר הכנסת דן אילוז, זו ההצעה השנייה שלך היום, אז יישר כוח. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרנות השקעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז ואחרים – ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק הזו, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר והמשפטים ובכפוף לבחינת סוגיית הצמדת הצעת החוק הנדונה להצעת החוק הממשלתית בנושא זה, שעברה בקריאה ראשונה. בהצלחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ואליד, אתה רוצה לעלות? אתה מתנגד, לא? או שחזרת בך? שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלום לכולם, חברים. אני לא רוצה שאנחנו כאן בכנסת נחוקק חוקים ונצביע עליהם, חוקים לעשירים וחוקים לעניים. יש פה אזרחים; צריך להסתכל על כולם בצורה שווה. הנחתי כאן לפני חצי שנה הצעת חוק להנחת מס לשבטים הבדואיים בנגב (אומר בערבית: השבטים הבדואיים.) ביקשנו לתת להם הטבות מס כמו לשאר היישובים בנגב, אדוני היושב-ראש, כמו דימונה, ערד ורהט. אנשים שגרים בשבטים לא מקבלים הנחת מס למרות המצב הסוציו-אקונומי של האזרחים. לכן הפנייה שלי לקואליציה – שאנחנו יחד צריכים לתת לאנשים האלה, לאזרחים שלנו, את ההטבה הזאת. אי-אפשר לחלק את המדינה לשניים – עשירים ועניים. צריך להסתכל על כולם בצורה שווה על מנת שכל האזרחים ייהנו. אי-אפשר ולא ייתכן שאנחנו נעשה הפרדה בין אזרחים. זה לא יכול להיות. צריך לחשוב ולהסתכל בצורה שונה, לתת לכולם את ההנחה הזאת, במיוחד כאשר נותנים לאנשים שגרים בעוטף ולאנשים שגרים בצפון. צריך לתת גם לאנשים שגרים בנגב, בקרבת העוטף, בשבטים, שכל הזמן המדינה התעלמה מהם – למה? בגלל שהם לא נמצאים ברשות מוניציפלית. לכן אני מבקש ופונה לכולם: על הממשלה לאשר את הטבת המס גם לשבטים הבדואיים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז רוצה להשיב? לא רוצה. אז נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרנות השקעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרנות השקעה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 15 בעד, חמישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרנות השקעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכספים לדיון בהצעה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. כמו כן, הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9) (תמונה של נזקי העישון), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אושר שקלים, אופיר כץ ובועז ביסמוט. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1416/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצעת חוק הבאה – הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ג–2023. אני מזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט לנמק את ההצעה. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אונר"א פעילים בישראל היום? << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> מזעזע, אה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בישראל? << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> פה אני אפילו לא צריך לנאום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, תשמע, בהנמקה הוא יגיד לך הכול. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> רק לחשוב על זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא ייתן סקירה, חבר הכנסת בועז. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו לא צריך לדבר, זה חוק שמדבר בעד עצמו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בלב שכונת א-רימאל – היוקרתית, אגב – מתחת למטה הראשי של אונר"א, כן? אותה סוכנות אונר"א, חשפו צה"ל ושב"כ מנהרה שבתוכה חוות שרתים. היא שימשה את המודיעין של מחבלי חמאס, ממש מתחת, מתחת, למטה. הם לא ידעו. כמה מפתיע. באמת, זה מאוד מפתיע אתכם, הדבר הזה, התגלית, הגילוי הזה. זו אינה הפעם הראשונה וגם לא השנייה שפרצופם של – נקרא להם בשם שיותר מתאים להם – מחבלי אונר"א, שפרצופם האמיתי נחשף. כבר שנים יודעים שחמאס חדר לשורות אונר"א. היה נוח כנראה לעצום את העיניים. היה ידוע שלמחבלי חמאס המתועבים יש שותפים שמחופשים – איך נקרא לזה? מחופשים להומניסטים, הומניסטים, כאלה הפועלים למטרות הומניות, בעוד שלמעשה פעילותם רק מכסה על הגרועים שבפשעי המין האנושי. זו רק שאלה של זמן, אדוני היושב-ראש, עד שנבין את עומק הצביעות של הארגון הבזוי הזה, וכשאני אומר בזוי, האמן לי, אני עוד חוסך במילים. עובדי אונר"א פעלו יד ביד עם החמאס בטבח האכזרי הזה שהתרחש באותה שבת שחורה של 7 באוקטובר. מחבלי אונר"א רצחו וחטפו ישראלים, סייעו בשינוע כלי רצח. לאחר שמעורבותם בטבח נחשפה לעולם, היו – אני חייב להודות, אני הופתעתי לטובה, באמת אני כבר מופתע לטובה מהדברים הסופר-אלמנטריים – מדינות שהחליטו להפסיק את מימון הארגון, להשעות את המימון, נקרא לזה כך, כמו ארצות הברית, גרמניה, קנדה, אוסטרליה. האו"ם, כן, האו"ם אף נאלץ לקדם צוות חקירה שיבחן את ההאשמות החמורות נגד אונר"א. יש לנו רק בעיה אחת, ואני מסתכל כאן עכשיו ואומר: האו"ם, כן – זה שעומד בראש הארגון אמר שהטבח של 7 באוקטובר לא נערך בוואקום. מדינות העולם שמממנות את הסוכנות הזו – כל אחד עשה את המוטל עליו אחרי החשיפה. יש רק מדינה אחת שעדיין צריכה להוכיח את עצמה, ואני אפתיע אותך: איך קוראים למדינה? ניחוש אחד. תתפלא, המדינה שאתה ואני הכי אוהבים בעולם, שכולנו כאן הכי אוהבים בעולם, שהאורחים ביציע הכי אוהבים בעולם, וקוראים לה מדינת ישראל – מדינה שטרם הבינה מה פה קורה פה. הרי דווקא אותה מדינה, המדינה שלנו, שאונר"א נלחם נגדה, שהוא מחנך לשנאה ולטרור ולדמוניזציה של יהודים וישראלים ולדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, דווקא המדינה הזו עדיין לא פועלת. לא הגיוני שבזמן שהעולם, כפי שאמרתי לך, משעה את הסיוע לאונר"א ובוחן את המשך יחסו לארגון, מדינת ישראל מעניקה לו זכות קיום ומאפשרת לו לפעול באין מפריע. ועוד איפה? בירושלים בירתנו הנצחית. לא עושה שכל. לא עושה שכל, לא מקובל, לא מתקבל על הדעת, לא הגיוני, לא יהיה. איפה נשמע דבר כזה? דלאל מוגרבי, המנוולת מפתח, אם אתה זוכר – אוטובוס הדמים, היא זו שביצעה את הפיגוע בכביש החוף שבו נרצחו 38 ישראלים, מתוכם 12 ילדים – היא, היצור הדוחה והמתועב הזה, מוצגת כגיבורה לאומית בספרי הלימוד שנכתבו ברמאללה וקיבלו תעודת הכשר – איפה? באונר"א, שמשתמש בו, הוא עושה בו שימוש, הוא מחנך עם הספר הזה, מעצים את הדמות הזו, והיא זו שאמורה להיות מודל לחיקוי עבור הדור הבא. רק כדי שתבינו, חברי הכנסת, כשאתם יושבים פה, על מה אנחנו מדברים. מוסדותיה של אונר"א משמשים קרקע פורייה לביצוע פעולות והסתה נגד מדינת ישראל, והכול בידיעה גמורה, ואף במתקנים ובמוסדות משרד החינוך הישראלי. לא הגיוני. המשך הפעילות של אונר"א מהווה סכנה ביטחונית ממשית עבור מאות אלפי תושבי ותושבות ירושלים ואזרחי ישראל. אין מקום לאויבים בלב-ליבה של בירת העם היהודי. אם מישהו לא שמע, אחזור על זה שוב: אין מקום לאויבים בלב-ליבה של בירת העם היהודי. נקודה. הצעת החוק שהגשתי מבקשת להפסיק כל פעילות של אונר"א בירושלים. על פי החוק, אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, בין במישרין ובין בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. עכשיו קצת היסטוריה, כדי שתבינו את חוסר ההיגיון בהיגיון הזה שאנחנו חיים איתו כל כך הרבה שנים. סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, אונר"א, הוקמה בשנת 1949 על מנת לספק פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים. בניגוד לנציבות האו"ם לפליטים, שעשתה ועדיין עושה כל מאמץ לשקם את הפליטים ברחבי העולם, אונר"א – איך אני אגדיר את זה? היא רק עסוקה בלהנציח את הפליטות. היא לא באה באמת כדי לפתור את הבעיה, היא באה כדי להנציח אותה, לשמר אותה. לכן הייתי מצפה מחברי הכנסת שיושבים כאן, שטוענים באמת שהם לא ישנים בלילה כי הם ממש דואגים לפליט הפלסטיני, הייתי מציע גם להם להצביע בעד העניין הזה, כי אונר"א לא מקדמת את הפליטים, היא משמרת אותה. גרוע מזה – צריך להבין, כאשר מדובר באונר"א, כאשר מדובר בפליטות פלסטינית, זה דבר מדהים, אין לזה אח ורע, אין לזה תקדים בשום מוסד אחר – ויש מוסד אחר, ה-UNHCR, שעוסק בפליטים – פה, הפליטות הפלסטינית, אתה מנציח אותה. זה דבר שעובר מאב לבנו. יש לך תעודה ואתה מנציח את העניין הזה. ככה לא פותרים סכסוך – ככה משמרים אותו. את המשאבים העצומים שהועמדו לרשותו לאורך שנים אונר"א ניצל לטרור ולא כדי לשקם את חייהם של הפליטים. יותר גרוע מזה, לגוף ההומניטרי הזה, כביכול, אין כל אינטרס אפילו לשפר את מצבם של הפלסטינים, כי גם זה, איך אני אגיד, זה באג'נדה שלו. במקביל הוא משמר את מלחמת העצמאות, זכות השיבה, ואתה ואני מבחינתו לא צריכים להיות כאן. עכשיו, ב-7 באוקטובר התחפושות של שקר הפליטים נחשפו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, זה מפריע. חבר הכנסת מיקי לוי, זה מפריע, הדיון הסיעתי הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנצל. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה הוכחות עוד צריך על מנת להבין שאונר"א הוא ארגון טרור בחסות האו"ם? עכשיו יותר מתמיד, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עכשיו יותר מתמיד חייבים לגרש את רוצחי אונר"א מירושלים, ויפה שעה אחת קודם. החוק הזה צריך להיות בקונסנזוס, לדעתי. אני באמת, אדוני היושב-ראש, לא יכול אפילו לדמיין לעצמי, בטח אחרי 7 באוקטובר, אחרי שאמרנו שמה שהיה זה לא מה שיהיה, שמישהו בכלל מסוגל שלא להצביע כאן, בבית הזה, בעד החוק הזה. שוב אני אומר, החוק הזה צריך להיות בקונסנזוס, ואני חושב שכל חבר כנסת שמגדיר עצמו בגאווה כציוני, בראש מורם יצביע בעד החוק הזה. הייתי אפילו אומר שהיום יותר מתמיד זה צו השעה. ואפילו הערה פרטית, הערה קטנה. אתה יודע, אני, קצת, יש לי חברים בעולם, והם אומרים לי, אחרי שהם השעו את הסיוע לאונר"א: אתם, הישראלים, עזרו לנו לעזור לכם. כך שלא יעלה על הדעת שכנסת ישראל לא תעביר את החוק הזה, כמובן, אפילו בקריאה שלישית, בעתיד הקרוב, במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בועז ביסמוט. בשם הממשלה – אני מזמין את השרה עידית סילמן להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק במקום השר המקשר בין הכנסת לממשלה, השר דודי אמסלם. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> חבר הכנסת ביסמוט, תודה רבה על החוק הזה. בהחלט, אני חייבת לומר שמדיניות ראש הממשלה היא להחליף את אונר"א. אונר"א אכן מנציחה את נרטיב הפליטות השקרי של הפלסטינים, ובעת האחרונה נחשפו זיקותיה של אונר"א בעזה לטרור – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – שקרנית כמוך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – לרבות מעורבות של עובדי הארגון ברצועת עזה – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את השרה הכי שקרנית בשתי קדנציות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – בטבח של 7 באוקטובר. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בשתי הקדנציות את הכי שקרנית. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> גם אם לא היינו נחשפים למעשים האלה – שאתה יכול אולי לעצום עיניים, חבר הכנסת אחמד טיבי, אבל זה לא יעזור – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את שרה שקרנית – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – האינטרס הישראלי – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את הכי שקרנית – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – הוא להחליף את אונר"א. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לצד זאת, בעת הנוכחית קיימת שעת כושר מדינית להחליף את אונר"א – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש מצלמות פה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – אך היא מוגבלת בזמן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תסתכלי, יש פה מצלמות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לאור זאת, צריך לנצל את ההזדמנות באופן מתואם בין כלל המערכות. חבר הכנסת אחמד טיבי, אני לא חושבת שיש מישהו אחד באולם – חוץ מהסיעה שלכם, שתומכת באופן שיטתי באותן עוולות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> באיזו סיעה את היום? באיזו סיעה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לצורך זה המל"ל מקדם עבודת מטה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את שקרנית. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה, אל תקרא לי שקרנית. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יא מניפולטיבית. תחנות הדלק מחכות לך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה לא נמצא במחנה הלאומי, אתה נמצא במקום הלא-נכון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש מצלמות בכל תחנה. איך אצלך לא הייתה מצלמה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לצורך זה, המל"ל מקדם עבודת מטה בין-משרדית – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – רמאית. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – לצורך החלפת אונר"א בזירות השונות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, די. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה צריך להתבייש לך, איך שאתה מדבר – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני צריך להתבייש? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – איך שאתה מתנהג ובמה שאתה תומך. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שקרנית. אנחנו צריכים להתבייש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> במה שאתה תומך אתה צריך להתבייש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השרה, רגע, רגע. חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את לא מתביישת? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה צריך להתבייש, בהחלט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לקרוא קריאות כאלה לשרה זה לא מכובד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בתמיכה בטרור? בתמיכה בטרור? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל היא שקרנית. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה צריך להתבייש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה הוא צועק עליה? למה הוא צועק על השרה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תעזרי לי, חברת הכנסת טלי. אל תעזרי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא צריך את עזרתי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> זה רק מראה עד כמה הטענות שלך שקריות, לא נכונות, ואין להן מקום בכנסת ישראל ובמדינת ישראל ובבירתה של מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את לא תהיי בכנסת ישראל בבחירות הבאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תדבר ככה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה, אין לך מקום פה, בכנסת ישראל. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שתיכן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לצורך זה, המל"ל מקדם עבודת מטה בין-משרדית לצורך החלפת אונר"א בזירות השונות. אתמול התקיים דיון נוסף במל"ל, בראשות ראש המל"ל, אשר עסק בסוגיות המרכזיות שעל הפרק לצורך גיבוש תוכנית הפעולה להחלפת אונר"א בזירות השונות, וזאת לאחר בחינת כלל המשמעויות הנוגעות בדבר וקביעת סדר עדיפויות בראייה כוללת. ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק שבנדון, בכפוף לכך שהליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי המשפטים, ראש הממשלה, האוצר והביטחון והמטה לביטחון לאומי. באופן הזה, הפעילות בכנסת והפעילות הממשלתית יכולות להיות מתואמות, לאחר שכלל המשמעויות ינותחו, על מנת להשיג את המטרה העליונה – להחליף את אונר"א בזירות השונות. צריך לומר שמלב המטה המרכזי של אונר"א ברצועת עזה, אמר אותו מפקד פלגת לוחמים: רואים איך אונר"א מאפשר לחמאס לעשות שימוש בתשתיות. מצאו שם אמל"ח, מנהרות. כמו שציין פה חבר הכנסת ביסמוט, בלב שכונת רימאל חשפו מנהרה ששימשה את מחבלי חמאס למודיעין חמאס ולאמל"ח, ופרצופם האמיתי נחשף ביתר שאת בעת הזאת במלחמת חרבות ברזל – שותפים במסווה הומני. מדינות אף החליטו להפסיק ולהשעות את המימון לאונר"א, וכך נכון לעשות. וגם פה, בבירתה של מדינת ישראל, בירושלים – אני מצטרפת למה שאמר חבר הכנסת בועז ביסמוט – אין מקום לארגון הזה, שלא עושה את מה שהוא אמור לעשות וגם לא מקדם את אותם פליטים שהיה אמור לקדם ואולי הוקם לשם כך. ולכן, אנחנו תומכים בחקיקה הזאת, אחמד טיבי, למרות ועל על פי שאתה מתנגד. תמיכה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ביקשה להתנגד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה את מתנגדת לייצור פוליגרפים? למה את מתנגדת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תעני לו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – לייצור מכונות שקר? למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל, חבל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תעני לו, השרה. אל תיקחי ללב. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ולמה אין – – – באולם? למה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אני רק מבקשת שייתנו לי לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תיקחי ללב, השרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, אל תתחילי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אחמד, אני יודעת שזה מתסכל, אבל מה לעשות? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא, את לא מתסכלת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> תצטרך להתמודד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את מסתכלת את הציבור הישראלי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> תצטרך להתמודד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל את האחרונה שתדבר על שקר, האחרונה בבית הזה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה תצטרך להתמודד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה שבטוח – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את האחרונה שיכולה לדבר על שקר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה בעל הבית החדש של הכנסת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, אדוני – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חוצפה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – מי אתה – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני – – – מה שדיברתי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – מי אתה – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני עומד מאחורי מה שאני אומר. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – שתדבר ככה לשרה בישראל? מי אתה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא צודקת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מי אתה שתדבר ככה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מייצג את – – – האמיתי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> האחיינית המחבלת שלך – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא יודע מי את – פעם ככה ופעם ככה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – הייתה קצינת חינוך בחמאס. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תחליטי מי את. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> האחיינית המחבלת שלך כתבה ספרים מסיתים נגד העם היהודי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עושה פה בכלל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מי אתה? מי אתה? חצוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אחמד, על אפך ועל חמתך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אויב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה אויב. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על אפך ועל חמתך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אויב. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא צודקת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אתה עפר לרגליה של השרה הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא צודקת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת, קריאה שנייה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל שם אין קריאות, מלול? לא הבנתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שם אין קריאות ? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש גם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שם מותר ופה אסור? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שם אין קריאות ? למה לאחמד טיבי לא קראת פעם אחת? פעם אחת לא קראת לטיבי. תומך טרור צועק על שרה – פעם אחת לא קוראים לו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דיסטל יוצאת נגד תומך טרור – ארבע פעמים קוראים לה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, תודה רבה. תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, שרים, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, אני לא מבינה את זה. למה לך קוראים פעם אחת – – – די כבר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני פונה אליך, חבר הכנסת ביסמוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החברים הטובים של חד"ש-תע"ל. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טיפש אתה לא. אינטליגנט – כן, חכם – כן. עשית חוק בהסוואה, שהכותרת היא יפה ומצוינת, אבל התוכן – אין תוכן. ואני אסביר. אתה אומר שאונר"א לא תפעל בשטח ריבוני של מדינת ישראל – יפה. זה אומר שביו"ש זה כן אפשרי ובעזה זה כן אפשרי. מה שאני גם כן אהבתי מאוד – זאת אומרת, כל מה שהשרה אמרה פה על מה שהם עושים בעזה הוא לא רלוונטי, כי לפי החוק הזה, מדינת ישראל תמשיך לפעול ולעבוד בשיתוף פעולה עם אונר"א. לא חל איסור. ומה שעוד יותר יפה בחוק שלך זה שמשרד החוץ שלנו, בראשות הליכוד, ימשיך לתת אישורי כניסה לעובדי אונר"א וויזות דיפלומטיות, ואז אתה מטיל את האחריות לרדוף אחריהם על משטרת ישראל. מה עשית? זה חוק ישראבלוף, זה פשוט ישראבלוף אחד גדול שנולד שם במוחות אצל הליכודניקים שרוצים לרצות את דעת הציבור. זה שרלטנות, זה לא חוק, כי איך שזה מנוסח, לפי ההשלכות בשטח, תהיה לנו אונר"א. אתם לא מטפלים בטיפול שורש – אתם עושים משהו מאוד מאוד נקודתי, אם קוראים את החוק – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כי אין את זה בחוק. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואין לזה תכלית בכלל. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כי אין בדיונים. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אנחנו – – – בדיונים – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו ככה, אמרה פה השרה שהמל"ל קיים דיונים. סליחה, בוועדת חוץ וביטחון נחשף ביום חמישי שממשלת ישראל – לא הקבינט, לא קבינט המלחמה ולא קבינט כזה או אחר – לא קיימה דיון אחד מהותי לאן פנינו, מה עושים עם אונר"א. האם בכלל אנחנו צריכים להתעסק עם הפליטים האלה, שנקראים פליטים? לא, לא היה שום דיון. עכשיו – באמת, אני מחזיקה ממך, מחזיקה בכבוד ובחוכמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כולנו מחזיקים ממנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה את הורסת? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החוק הזה הוא חסר תכלית. חוץ מכותרת אין בו תוכן. הדבר היחיד המהותי שעלינו לעשות זה להכריז על אונר"א ארגון טרור. ברגע שאנחנו נעשה את זה, אנחנו נהיה מחויבים על פי חוק לנתק קשר עם אונר"א, לבדוק את מקורות המימון שלהם, לשלול מהם את הוויזות הדיפלומטיות שלהם וכל מה שקשור – בעצם מה שקורה כשמכריזים על הגוף כארגון טרור. כל דבר אחר זה פלסטר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני ממש מבקשת ממך לחשוב עוד פעם אם כדאי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לקדם את החוק הזה בנוסח הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז ביסמוט, המציע, אתה רוצה להשיב על ההתנגדות? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא יכול. הוא לא יכול להשיב לי, כי זה בתמיכת הממשלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא יכול להשיב, כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בגלל שהתנגדת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא יכול להשיב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, בגלל שהתנגדת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן כן כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא יכול להשיב. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אני יכול או לא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח יכול, כי הייתה התנגדות. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> אני יכול או לא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, במקרה אני יושב-ראש המליאה, ואם הזמנתי אותך, אז אני יודע שאפשר להזמין. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני פשוט פחות מבינה את הסמכויות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, יפה. בכל מקרה, אדוני היו"ר, יש לך סמכות גורפת לתת סעד – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – על פי התקנון. באמת, יש סעיף כזה, שיש לו סמכות גורפת לתת סעד. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> חברת הכנסת יוליה היקרה, קודם כול תודה על המחמאות, ריגשת אותי. באמת ריגשת אותי. קודם כול תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האמת שלקבל מחמאות מחברת הכנסת יוליה זה לא פשוט. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> בקצב הזה עוד נשתף פעולה. אבל למה אני אומר את זה? כי בחוק הזה פה אין לי בכלל ספק שאנחנו משתפים פעולה, כי אין לי צל של ספק שכולם כאן, כל חברי הבית, כולל אלה שצעקו, צריכים להיות בעד סגירת אונר"א, כי היא גם לא מקדמת את הפלסטינים עצמם. עכשיו לגבי ההערות שאמרת. כפי שאת יודעת, גם רומא לא נבנתה ביום, וישנם חוקים – בטח בעיתוי שכזה, בימים שכאלה – שהם אמירה. הם אמירה. הם אמירה חשובה אפילו. חלק מהדברים שאמרת, אני אפילו מצטרף אליהם. לגבי העבודה שצריכה להיעשות – אנחנו כנסת, אנחנו לא ממשלה, והתפקיד שלנו הוא לפקח, ליזום דברים. לגבי אונר"א, אני באמת מצפה לעשייה מוגברת גם של ממשלת ישראל, כי אונר"א – לא רק בירושלים, אונר"א זו סוכנות שבכלל צריכה להיסגר. היא לא צריכה לפעול. זה ארגון של טרוריסטים, זה ארגון טרור מבחינתי, זה לא רק ארגון שמשתף פעולה עם טרור. הרי ב-7 באוקטובר, ראינו היטב, דיברנו על 12 – נחשפו 12 טרוריסטים. בפועל, כולנו נדע שמחר, מוחרתיים, עוד שבוע, שבועיים, נתעורר בבוקר ונשמע על מספרים גדולים בהרבה, להערכתי. להערכתי, המספרים יהיו הרבה יותר גדולים. יותר מזה, גם לא צריך להיות גאון גדול כדי לגגל קצת בגוגל ולראות שכשראשי אונר"א מגיעים לעזה, הם כמעט באים להגיש כתב – איך נקרא לזה? כתב אמנה בפני ראשי חמאס, דבר שהוא פשוט חסר תקדים, לא מקובל. אבל כפי שאמרתי לך, בחוק הזה אני מצפה ממך להצטרף אליי, כי אין לי צל של ספק שאין מחלוקת בינינו. אונר"א הוא ארגון טרור. רומא לא נבנתה ביום. החוק הזה זה אמירה. כפי שאת יודעת היטב – את כבר פרלמנטרית מנוסה, את יודעת היטב שבעבודת החקיקה זה עובר היום ולאחר מכן יש תיקונים ושיפורים, אבל בגדול החוק הזה צריך לעבור היום, כי האמירה עצמה שסוכנות אונר"א נסגרת בירושלים זו אמירה לעולם, שמצפה מאיתנו לשמוע את זה. לכן אני גם מצפה ממך לתמוך בהצעת החוק שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א(, התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 10 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב )אונר"א(, התשפ"ג–2023, לוועדת חוץ וביטחון התקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 33 בעד, עשרה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב )אונר"א(, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת בועז ביסמוט, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת חוץ וביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3509/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית) << הצח >> הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/865/25; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 53.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. תנמק את הצעת החוק במקומה חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הינה הצעת חוק פשוטה שלא יהיו עליה ויכוחים, וכנראה תהיה עליה הסכמה רחבה. אני עולה כאן במקום חברתי חברת הכנסת קטי שטרית, שכולנו מאחלים לה החלמה מהירה. הצעת החוק הוגשה ביחד בזכות שיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה. על פניו, הצעת חוק באמת פשוטה, שנולדה מתוך רצון – צער בעלי חיים אמיתי. חוקי צער בעלי חיים לא נולדו פה בכנסת, הם נולדו בספר הספרים; הם נולדו יחד איתנו, יחד עם ההיסטוריה שלנו. בכל מקום מצווה עלינו לדאוג שבעל החיים יסבול כמה שפחות. בכל היבט אפשרי בחיים שלנו אנחנו צריכים לחשוב שיהיה כמה שפחות סבל. ההצעה הזאת באה לשים סוף לשיטה אכזרית ומיותרת של לכידת בעלי חיים, המון סוגים של בעלי חיים, במלכודות הדבק ומלכודות הרגל. הגיע הזמן. כמעט בכל העולם כבר אוסרים את הסוג הזה של מלכודות. יש שיטות אחרות, יש שפע של אופציות אחרות, ואני מבקשת מכנסת ישראל ומממשלת ישראל לעשות הכול כדי להעביר את החקיקה הזאת כמה שיותר מהר, כדי שכמה שיותר מהר נסיים עם הסבל המיותר הזה. אני רוצה להודות למשרד החקלאות ושוב לחברת הכנסת קטי שטרית על שיתוף הפעולה, שרק בזכותו זה מגיע לכאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. יש עוד הצעת חוק באותו נושא – איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, והיא כבר נומקה. אז אני מזמין את השרה עידית סילמן להשיב על שתי ההצעות גם יחד בשם הממשלה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, של חברת הכנסת יסמין וחברת הכנסת קטי שטרית – שלא נמצאת כאן, ומפה אנחנו שולחים לה החלמה מהירה ורפואה שלמה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – זאת הצעת חוק שנועדה לאסור את השימוש במלכודות דבק ומלכודות רגל, וכן את המכירה שלהן, השיווק שלהן, היבוא שלהן והיצור שלהן, למעט מקרים שהותרו במפורש בחוק או לפיו. קיימים חוקים שמסדירים את הנושא הזה, אבל רק באופן חלקי, למשל חוק להגנת חיות הבר, שאוסר ציד באמצעות מלכודות, לרבות מלכודות דבק ורגל, אבל חל רק על חיות בר מוגנות. צריך לומר שמלכודות דבק הן אחת השיטות האכזריות ביותר ללכידת מכרסמים. מרגע לכידת המכרסם ועד מותו חולפות שעות ארוכות, לעיתים מעל יממה, של סבל רב. מלכודות הדבק הן מוצר מדף שהוא די זמין וזול לרכישה ברשתות שיווק, ללא פיקוח או הגבלה, והן מוגדרות כאמצעי טיפול תברואתי במכרסמים. נגזר מכך שלא חלה עליו שום חובת רישום, כפי שנדרש מחומרי הדברה שונים. המלכודות, שמשווקות כנוחות לשימוש וידידותיות לסביבה, והדגש הוא על השלכה לאשפה מייד עם הלכידה, מכילות דבק רב-עוצמה, שלא מתייבש ולא מכיל חומרים רעילים, אבל מרגע הלכידה המכרסם נכנס למצב של סטרס, נאבק בניסיון להשתחרר מהמלכודת הזאת. כל פעם שהוא נאבק הוא רק נתפס עוד יותר. צריך לומר שהאיברים של בעלי החיים נתלשים, נשברים, הרבה פעמים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איך הם מקבלים תו תקן? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לכן מביאים את הצעת החוק הזאת לאיסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות כאלה. צריך לומר שהרבה פעמים לא רק העכברים או מזיקים מסוימים שרוצים שיידבקו למלכודות הדבק האלה מגיעים לשם, אלא גם בעלי חיים אחרים, כמו חתולים, כלבים, ציפורים. זה באמת מאוד קשה. הרבה חיות מחמד ומגוון רחב של חיות בר – ציפורים, קיפודים, מיני זוחלים וכדומה. בעולם כבר קיימות מדינות שאסרו את השימוש במלכודות דבק – ניו זילנד, מדינות באוסטרליה, אירלנד ועוד. בהתאם, הנורמה המוצעת כאן בהצעת החוק המקובלת והמבורכת, חשוב לקדם אותה כדי לקדם את רווחתם של בעלי החיים. לכן חשוב לקדם את הצעת החוק הזאת, בתיאום עם המשרד – זה המשרד שלנו – להגנת הסביבה, שגם נמצא פה על המדוכה, בין השאר, כי קיימת חקיקה מקבילה שעליה השרה להגנת הסביבה אחראית, דוגמת חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואתית והתקנות הנובעות ממנו, וכן חוק הגנת חיות הבר והתקנות הנובעות ממנו. בהתאם, לשקול שילוב של הנורמה בחקיקה הקיימת. אי לכך ובהתאם לזאת, מוצע – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, השרה עידית סילמן. להצעת החוק התנגד חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני מזמין אותו. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. הוא חבר סיעה שלך, כן? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו כולנו מוצאים את עצמנו בימים האלה עוברים בין בתי משפחות שכולות. לצערי הרב אנחנו לא מצליחים לעבור אצל כולם. אנחנו מגלים אצל כולם שגיבורים ואמיצים ונאמנים לארצם, למולדתם, לעמם, לא גדלים בחללים ריקים. אני אגיד את מה שאני אגיד תוך אמירה שהייתה לי הזכות ללכת אתמול לעוד משפחה. כשנכנסתי לתוך הבית, בצפון תל אביב, פגש אותי או אפילו קם לקראתי האבא, פרופ' גיא קליינמן. הוא אמר לי: אותך אני צריך. כשלעצמו זה מחמיא. הבן שלו אלון, זיכרונו לברכה, נפל יחד עם חברו עדי אלדור, שגם הוא בן של רופא, מחיפה. בעזרת השם אני אהיה שם היום, אצל המשפחה. בעצם מה שהוא אמר לי: אני מבקש ממך בשמו של אלון, תדברו על אחדות. ישבתי איתו, ובאמת אתה ראית – אם כל מיני סופרלטיבים או מגירות שאנחנו אוהבים לשים כל מיני אנשים בתוכנו, לסגור את המגירה, לתייג, ולזרוק את המפתח לים, לפי העמדות, לפי מקומות המגורים, לפי העדות – אנחנו רואים שהלוחמים שלנו במלחמה הזאת, הנופלים שלנו, הם מצפון תל אביב, חיפה, התנחלויות, יהודה ושומרון, פריפריה, מושבים, קיבוצים. אני הלכתי ודיברתי אחר כך, כמובן, גם עם אימו לילך. האבא הוא מנהל מחלקת עיניים בבית חולים וולפסון, האימא היא בכירה בבנק לאומי, האחות גל, מבוגרת יותר, שירתה בשייטת, והאח ארז משרת ב-669. מה שהם אמרו לי – דבר אחד אנחנו מבקשים מכם: תיקחו בכיס את הפתק של אחדות. עכשיו, זה לא לקחת פתק, זה באמת, אנחנו – כל אחד מאיתנו – צריכים לחשוב: אוקיי, אנחנו מחויבים להם לאחדות. איך אנחנו מתרגמים את האחדות הזאת? אני חושב שמה שמוטל על כל אחד מאיתנו, בעמדות שהוא מחזיק, באידיאולוגיות שהוא מחזיק, באמירות שלו, במעשים שלו – לקחת מאלון ומהחברים שלו את החובה הזאת לא רק לדבר אחדות, אלא גם לראות מה אנחנו יכולים לעשות באמת בשביל אחדות. אני מקווה שבכך משפחתו של אלון ומשפחות הנופלים האחרים כולם ימצאו, הלוואי, קורטוב של נחמה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. יהי זכרם של הנופלים ברוך. מעבר חד. נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2023, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חינוך? לוועדת החינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אתם צודקים. בשבוע שעבר, בחוק עם חנוך, זה היה חינוך. היא תעבור לוועדת החינוך לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. אני עובר להצבעה נוספת, על הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור לכידת בעלי חיים באמצעות מלכודות, התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו ונאור שירי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי של עבירות טרור), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3891/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא – הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי של עבירות טרור), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלמוג כהן. אני מזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי לנמק את ההצעה. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אלהואשלה, אם אתה לא בעד אני סוגר לך, אתה יודע את מה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אעשה את זה כמה שיותר קצר כדי שאנשים יצליחו להצביע. אני אנסה לספר על מקרים שקרו, על עובדים שעבדו בכמה עבודות. אנחנו יודעים שדיילת באל על כתבה שהיא מרחמת על שהידים, והיא פוטרה מעבודתה; עובד בבית החולים הדסה עין כרם, הביע תמיכה במחבל, העובד פוטר לאחר שפרסם סטטוס תמיכה במחבל בעמוד הפייסבוק שלו; עובד התריע על מסוכנות העובדים שהיו איתו בעבודה ופוטר לאחר שפנה להנהלה. מקרים קצת יותר, עוד לפני המלחמה, שהיו – היו פיטורי עובד זכיין של טיב טעם שהביע שמחה על מות חיילים, וכן זימון שני עובדי שופרסל לשימוע לפני פיטורים. היה סיפור נוסף, של סלקום שזימנה עובד לבירור, ועוד ועוד מקרים. אני חושב שהדבר הזה צריך לבוא – קודם כול, יש סכנה ללקוחות של העסק עצמם. אין מצב שמעסיק יכול לקבל לעבודה עובד שבעצם פגע בביטחון המדינה, או שכבר ביצע עבירות על ביטחון המדינה. כמו שאנחנו עושים רישום פלילי, אנחנו רוצים לעשות רישום שיהיה פלילי-ביטחוני. מי שפגע, מי שניסה לרצוח, מי שניסה לפגוע באנשים, בחפים מפשע – המעביד ידע מראש. הוא יבקש שאילתה ויקבל – אם אותו עובד הוא עובד ישר ללא עבר ביטחוני – ואז יימנעו הבעיות האלה שהצגתי קודם, בתחילת דבריי. סליחה על הצרידות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רוצה עוד מים? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש פה, לא? << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה כנראה מתרגש – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה משומש. זה מים של התנחלות, מי עדן, בשבילכם התנחלות. "שהכול נהיה בדברו". ולכן אנחנו נמנע את זה. גם פגיעה באזרחים חפים מפשע – מי שעושה פיגוע טרור, אני לא חושב שמגיע לו פרס. הוא לא צריך להיות מועסק לא בגופים ציבוריים ולא פרטיים. המעביד יחליט. מי שיביא אישור שהוא לא פגע בביטחון המדינה, יוכל להתקבל לעבודה. אני חושב שראוי להצביע לחוק הזה, בעיקר בתקופה הזו, כשאנחנו דמוקרטיה מתגוננת. אנחנו מתגוננים מפני המעשים האלה. מה שראינו ב-7 באוקטובר לא יכול לחזור על עצמו. יש מקומות שעובדים שימשו מודיעים למחבלים – שהגיעו לאותו מקום שאנשים קיבלו שם פרנסה, המחבלים הגיעו וידעו כל דבר היכן הוא נמצא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה החוק אומר, אדוני? תסביר לנו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הסברתי, הסברתי מה החוק אומר. אתה לא מקשיב, אתה מדבר. לכן, כדי למנוע מקרים כאלה בעצם, שיש לך פה גיס חמישי, אנשים שמגיעים לעבודה ועושים בעצם רישום, עושים רישום מודיעיני למען מחבלים – את הדבר הזה צריך להפסיק. צריך למנוע עבודה ממי שפוגע בביטחון המדינה. שיתפרנס במקומות שלהם הוא דואג, שלהם הוא מעביר את המידע. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מיקי לוי, אתה מתנגד, נכון? רגע, מיקי, סליחה. שר המשפטים, אתה רוצה להשיב? << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת אזולאי, בדרך כלל הייתי מתואם איתך בקדנציה הקודמת בהקשרים האלה, אז אני מבטיח לך שזה לא יהיה על פי הנוהל שעבדנו בו אז. באמת אני אשתדל שזה יהיה קצר ולעניין. אני רוצה לברך את חבר הכנסת ואטורי ואת חבר הכנסת אלמוג כהן על הצעת חוק חשובה, שמבקשת לתקן את חוק המידע הפלילי ותקנת השבים בדרך של הוספת הוראה הקובעת כי כל מעסיק יהיה רשאי לדרוש מאדם גיליון הרשעות בעבירות טרור, אשר מוגדרות בהצעה כמעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, וכמובן, לאפשר לאדם לפנות למשטרה על מנת שיונפק לו גיליון כזה. המטרה היא לאפשר למעסיקים להימנע מלהעסיק את מי שעלול לפגוע בהם על רקע לאומני, וכן להרתיע מביצוע עבירות טרור באמצעות העובדה שמי שיפעל באופן הזה ידע שהדבר הזה יכול לפגוע קשות בסיכוייו לקבל עבודה. אני חושב שההצעה היא חשובה מאוד, היא גם שומרת על ביטחון הציבור, ולכן הממשלה החליטה לתמוך בה בקריאה הטרומית בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה ייעשו בהסכמה עם משרדי המשפטים והביטחון הלאומי. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מתנגד להצעה – מיקי לוי. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני סגן ראש הממשלה, אני פונה אליך בתוארך המרכזי, לא שר המשפטים. לפני יומיים נשלחה משלחת לקהיר. בהתחלה הודיעו ממשרד ראש הממשלה שמדינת ישראל לא תשלח שום נציג לשיחות קהיר בנושא החטופים. וראה זה פלא, לאחר לחץ מהממשל האמריקאי קיבל החלטה ראש הממשלה לשלוח נציגים, אבל נטל מהם את המנדט להגיד משהו, להבטיח משהו, להציג משהו. הנוכחות שלהם הייתה פיזית בלבד מכיוון שהממשל האמריקאי לחץ את ראש הממשלה להשתתף בשיחות קהיר. ואני שואל אתכם, אני שואל את עצמי: האם אין זו הזדמנות, כשהולכים שני ענקים – השותף השלישי, האלוף שממונה על החזרת החטופים, לא נסע; נסע רק ראש מוסד ואם אינני טועה ראש שב"כ, נסעו כנסיעה. אם הם כבר נוסעים, אדוני ראש הממשלה, מדוע אתה נוטל מהם את המנדט לבוא ולשוחח, לדבר? מה, הם ניצבים שם? הם ניצבים בהצגה הזו בקהיר? האם אין זו הזדמנות – אני שואל אתכם, חבריי מהצד הזה – האם אין זו הזדמנות לבוא ולשים על השולחן – כשהמצרים נוכחים במקום ובכלל מארחים את השיחות האלה, יחד עם הקטרים – הצעה ישראלית? תנצלו את הניסיון הזה, תנצלו את ההזדמנות הזו. בשביל מה אתה שולח ראש מוסד, ראש שב"כ, שיבואו וישתתפו? נוסעים, חוזרים באותו יום בלי להניח שום הצעה; נוטל מהם את המנדט לבוא בדברים ולנסות להגיע לידי איזשהו הסכם. אני מבין שהדרישה היא מטורפת ועצומה, אני מבין את זה. לפחות תנצל את ההזדמנות לשים הצעה משלנו, הצעה משלך. איזו בדיחה, לשלוח שני ראשי ארגונים ולא לעשות כלום, רק בגלל שהממשל האמריקאי לחץ. חבל שאינך מנצל את ההזדמנות להניח הצעה מטעם ממשלת ישראל, הצעה אמיתית לשחרר את החטופים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי של עבירות טרור), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת ניסים ואטורי ואלמוג כהן. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי של עבירות טרור), התשפ"ג–2023, לוועדת חוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 19 בעד, שמונה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון – רישום פלילי של עבירות טרור), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט להמשך דיון. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4155/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת. אדוני, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ובהקשר של החוק הזה, גם כבוד המציע, הלוא הוא אחד המציעים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מחכה לחוק אחר של לשכת עורכי הדין, אתה יודע. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> תקדם אותו, הכול בסדר. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חברות ברזל). ההצעה מאוד פשוטה. כולנו יודעים שבזמן המלחמה אזרחים רבים גויסו למילואים והפכו לחיילים. זמן השירות הארוך שנכפה עלינו על ידי אויבינו שפתחו נגדנו במלחמה, גרם לכך שהרבה מאוד אנשים שמשרתים פרק זמן ממושך בשירות הצבאי, כל תוכניותיהם השתבשו. המשמעותית ביותר בתוכניות הללו, שהצעת החוק הזאת נותנת לה מענה – יש אנשים שהפסידו פרק זמן מסוים מהקריירה שלהם. אז אנחנו נותנים להם מענה במסגרת חוקים אחרים – יש איסורי פיטורין ויש פיצוי כלכלי. אבל יש לפעמים פגיעה שהיא בגדר "מעֻות לא יוכל לתקֹן", אדוני היושב-ראש. כאשר אדם היה מוכן לגשת למבחני לשכה, היה לקראת סוף ההתמחות שלו, ועכשיו אומרים לו: יצאת מהמשחק לפרק זמן די ארוך, עכשיו תחזור. אני לא מדבר על זה שהראש שלו בכלל לא שם. עד שהוא יוכל, עד שהוא ימתין למועד הבחינה, ואז ילמד לבחינה, ועכשיו פיצלו, בין היתר – בזמן הצעת החוק הזאת זה לא היה מפוצל, אבל פיצלו את הבחינות לשתיים – אז הוא בעצם ייגש למועד אחד ואז ייגש גם למועד השני. חצי שנה הוא ישב, והוא לא יכול לעבוד במקצועו; הוא לא יכול לעבוד כמתמחה, כי את ההתמחות הוא סיים – גם קיצרנו את ההתמחות בהצעתו של שר המשפטים, הוא לא מתמחה; הוא לא יכול לעבוד במקצועו כעורך דין; הוא לא יכול לגשת לבחינות. אם הוא ניגש לבחינה המלאה – בייחוד בפרק הזמן שאנחנו גם יודעים שחלק מהאנשים משוחררים ממילואים לתקופה מסוימת ואז חוזרים, וזה הורס את רצף הלימוד. לכן הצעתי – והצעת החוק הזאת לא קיבלה פטור מהנחה, אדוני היושב-ראש, היא הונחה לפני 45 ימים. כאשר הנחתי אותה – אפשר לזהות. איך אפשר לדעת שהיא לא קיבלה פטור מחובת הנחה? כי היא עוסקת במישהו ששירת במילואים לפחות 40 ימים. אז, באותו זמן, זאת הייתה המציאות, אנשים שמשרתים כ-40 יום. מאז אנחנו יודעים שיש אנשים שמשרתים גם 100 יום. הצעת החוק הזאת אומרת שמי ששירת במילואים 40 יום – זה הנוסח בטרומית; יכול להיות שנעשה התאמות במסגרת עבודת הוועדה – מי ששירתו במילואים פרק זמן ממושך במסגרת חרבות ברזל, הלשכה תעשה עבורם מועדים מיוחדים כל שלושה חודשים, כדי שלא ימתינו זמן רב לבחינה. זה דבר ראשון, זה סעיף ב'. דבר שני, יעשו להם מיקוד של החומר, כמו שעושים מיקוד לבחינות הבגרות – אומרים להם שיהיה פחות חומר בבחינה, ילמדו פחות, יוכלו לגשת לבחינה בזמן יותר קצר ולהשתלב בשוק העבודה כפרנסה. כשהגשתי את הצעת החוק הזאת חלק מהאנשים אמרו לי: מה זאת אומרת? אנשים לא יעשו את כל הבחינה – איך נדע? איך הם יהיו עורכי דין? אז דבר ראשון, מאחר שגם אתה וגם אני יודעים שהיחס בין מה שיש בבחינה לבין מה שעושים כעורך דין הוא מוגבל, בוא נאמר זאת בעדינות – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עדינות רבה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בעדינות, כי עכשיו זה זמן לדבר בעדינות. אז א. הקשר בין מה שעושים בבחינה לבין מה שעושים כעורכי דין הוא מוגבל. הבחינה, גם בצורתה הנוכחית, מהווה איזשהו חסם כניסה שיש בתוכו גם שיקולים שהם מעבר לשאלת הידע הנדרש. אבל אני אגיד לך יותר מזה. בסופו של דבר, כדי להיות עורך דין, אתה יודע, יש בחינה בדיני מדינת ישראל ויש בחינה באתיקה – כמה אתה אדם מוסרי, כמה אתה אדם שאפשר לסמוך עליו. יש שאלה, האם עורכי דין כמקצוע הם אנשים שאפשר לסמוך עליהם? זאת שאלה נפרדת. אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד: מי שעזב את המשפחה שלו ויצא למסור את הנפש עבור מדינת ישראל ועם ישראל, בעיניי הוא האדם הכי מוסרי שיש, בעיניי הוא אדם שעבר בהצלחה מרובה את הבחינה באתיקה ברמה הגבוהה ביותר, ואנו כמדינה מחויבים לו, להקל עליו בכל דרך אפשרית. מיקוד חומר הבחינות הוא אחת מהדרכים הללו. אני אגיד, כשהגשתי את הצעת החוק הזאת, באתי בדברים עם לשכת עורכי הדין. אני יודע שאתה מאוד אוהב את הגוף הזה, אדוני היושב-ראש. באתי איתם בדברים, ושמעתי שההצעה לצמצם את החומר היא הצעה שאפילו יושב-ראש הלשכה ביקש את זה מוועדת הבחינות בעצמו, והם אמרו לו שהם לא חושבים – הם עשו את הריווח. אני חושב שזה לא מספיק, רק מה? בנושא הזה, גם מועצת לשכת עורכי הדין – הגוף, האספה הכללית, אם תרצה, של לשכת עורכי הדין – איננה יכולה, גם אם היא רוצה, לקבל החלטה שעוסקת בבחינות, כי זאת ועדה עצמאית. לכן הגשת את הצעת החוק הזאת, כי המחוקק כן יכול לעשות את זה. לכן אנחנו נקדם את ההצעה הזאת, ונייצר מועדי בחינה מיוחדים למילואימניקים ששירתו פרק זמן ממושך, שלהם תהיה הפחתה בחומר. נשתדל כמובן לבוא בדברים בנושא הזה גם עם גורמי המקצוע, גם בלשכה וגם במשרד המשפטים, וניתן בשורה גדולה לאנשים שמחרפים את נפשם למען מדינת ישראל, שאנחנו כאן בכנסת – מסר אחיד וברור – נקל עליהם את הכניסה לחיים האזרחיים כמה שיותר, כדי שיוכלו – ודאי שלא יינזקו משירות המילואים הממושך, שכולנו ביקשנו מהם לבוא להגן עלינו. אני מודה מאוד לחברי כבוד השר, יושב-ראש ועדת השרים לחקיקה יריב לוין, שההצעה הזאת עברה בהסכמתה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בה בקריאה הטרומית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת להוסיף לחוק לשכת הדין את סעיף 39א, שיקבע כי מועמד לחברות בלשכה ששירת במילואים בתקופה ההכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף לפחות 40 ימים ייבחן בבחינות לפי סעיף 38 במתכונת מיוחדת שתכלול לא יותר ממחצית הנושאים הנכללים בתוכנית הרגילה. כמו כן ההצעה קובעת שהלשכה תקבע שני מועדי בחינה נוספים מיוחדים שבהם יוכלו להיבחן משרתי המילואים. נדמה לי שחבר הכנסת רוטמן תיאר כאן היטב את הצורך בהצעת החוק ועד כמה היא צודקת. ההצעה הזאת היא חלק ממערך שלם של מאמץ שאנחנו עושים להקל ולתת פתרונות הן לחיילי המילואים והן לאוכלוסיות רבות אחרות שנפגעו, או נתקלות בקשיים גדולים ביכולת ללמוד, לגשת לבחינות, לקיים את ההתמחות, לרבות החוק החשוב שהעברנו כאן לקיצור תקופת ההתמחות ומהלכים נוספים שנעשים בעניין הזה. אני חושב שההצעה כפי שהיא כרגע בהחלט חשובה, בהחלט תקל ותעזור. אני מוכרח לומר שיש בעיניי לפחות שתי שאלות שעלו בדיונים בוועדת שרים לחקיקה שאני בטוח שתידרשו להן גם בעת הכנת החוק לקריאה הראשונה ואחר כך לקריאה השנייה והשלישית, ואני חושב שצריך לשים אליהם לב. הסוגיה האחת זו השאלה של הסמיכות בין שירות המילואים לבין המועד של הבחינות. ברור שיש הצדקה גדולה לחוק הזה כאשר הבחינה היא באופן יחסי סמוכה למועד שירות המילואים. כאשר אנחנו מאוד מתרחקים, הדבר הזה הוא כמובן פחות חיוני ופחות עושה שכל, ולכן צריך למצוא פה בדיוק את הנתיב הנכון, בעיניי. הערה שנייה, גם היא חשובה בהקשר הזה – ההצעה נוקבת ב-50% מחומר הבחינה. אני כשלעצמי חושב שהקלה צריכה להיות, ואני ניסיתי בשעתו גם לפנות ללשכת עורכי הדין בעניין הזה. אני לא בטוח ש-50% זה כבר לא הליכה קצת מעבר למקום שצריך להיות בו. יכול להיות שגם פה צריך לדייק את הדברים, גם בעניין ההיקף וגם אולי בעניין סוגי הנושאים, על מנת להגיע לאיזושהי תוצאה שהיא יותר נכונה. אני בטוח שאת העבודה הזאת תעשו בוועדה על הצד הטוב ביותר. לאור האמור, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. המשך קידום הליכי החקיקה ייעשה בהסכמת משרד המשפטים ותוך תיאום עם משרד הביטחון. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עושים את זה גם עם רואי החשבון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, אם היית יודע את הפער בין הפרקטיקה לבין מה ששואלים בלשכה, לא היית שואל את השאלה הזאת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תמצאו מתכונת אחת. תמצאו מתכונת אחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא היית שואל את השאלה. רבותיי חברי הכנסת, אין מתנגדים, נכון? אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון. << הצח >> הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים ולכבאים), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4032/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים ולכבאים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. בבקשה, אדוני. אתה השר המשיב, אדוני? כן? << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כנסת נכבדה, חוק בתי הקבורה הצבאיים, שנחקק בשנת 1950, ביסס, עד כמה שזה נשמע מוזר, את יוקרתו ומעמדו של בית הקברות הצבאי. לבית קברות צבאי יש מעמד מיוחד בחברה הישראלית, ולקבורה הצבאית יש ללא ספק קונסנזוס בסולם הערכים של אזרחי ישראל. כבר בכניסה לבית הקברות מרגישים את חרדת הקודש שאופפת את הבאים, בעיקר בשערי החלקה הצבאית, אלה המבקשים להביע את הערכתם ממעמקי ליבם לשוכניו ואת הצורך להתייחד עם זכר בניה של האומה. במציאות שנכפתה עלינו בחודשים האחרונים, אנחנו רואים, לצערנו, בעוצמה רבה, איך רבבות מאזרחי ישראל באים לכל לוויה של חיילי צה"ל כדי לחלוק להם כבוד גם אם הם אינם מכירים אותם. אזרחי ישראל מתגלים בעת הזאת במלוא אנושיותם וחוסנם, ומגיעים לכל חלקה צבאית ברחבי הארץ מתוך הערכה עמוקה למי שלחמו ומסרו את נפשם למען מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, זה לא סוד כי כאשר חוקק חוק בתי הקברות הצבאיים, המטרה הייתה לייחד בית קברות לחיילים, אלא שלאורך השנים המציאות השתנתה. בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, העורף הפך לחזית, וכוחות הביטחון האחרים במדינת ישראל שותפים גם הם למאמץ המלחמתי – הם נלחמים, הם מצילים חיים, הם מסכנים את חייהם בכל מקום שאליו הם נדרשים, וכיום בבית הקברות הצבאי זוכים להיקבר גם שוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ ומוסד. אבל אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם בהתחלה הזכות הורחבה רק לאנשי כוחות הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם, הרי שכיום אנשי כוחות הביטחון, להוציא את לוחמי האש, זוכים למעמד שווה לחיילי צה"ל. לוחמי האש, אדוני היושב-ראש, נשארו מאחור. לוחם אש שנפל, גם אם זה בעת מילוי תפקידו, לא זוכה להיקבר בבית קברות צבאי. אני מניח שתסכים איתי, אדוני היושב-ראש, מהיכרותנו הקצרה – ואני חושב שיסכימו איתי גם כל חברי הבית הזה – שלוחמי האש המצוינים הללו, שמסכנים את חייהם בהצלת חיי אדם, ראויים לכך שמדינת ישראל תכיר בזכותם להיקבר בטקס ממלכתי בבית קברות צבאי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בית הקברות הצבאי מהווה אתר מורשת, מקום ממלכתי המקרין הדר, ערכים ורוח הזדהות בעלת ערך חינוכי עליון, ומקום שבו מתקבצים רבים לפחות פעם בשנה. הוא מסמל לפרט את השתייכותו של הנופל לאומה כולה – לאומה שגאה באנשי הביטחון שלה; לאומה שגאה בחיילים שלה, בשוטרים שלה, בסוהרים שלה, באנשי השב"כ והמוסד שלה. הגיע הזמן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמדינת ישראל תכיר גם בלוחמי האש שלה, תכיר בזכותם להיקבר בבית קברות צבאי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הצעת החוק בתי קבורה צבאיים (תיקון – קבורה ללוחמי האש), התשפ"ד–2024, באה לתקן עיוות של שנים ולהוסיף את לוחמי האש, שמוסרים נפשם לטובת הצלת חיים של אחרים מול התופת ועומדים בחזית לצד שוטרי ישראל וחיילי צה"ל. הם זכאים לקבל את אותו כבוד. אלה לוחמי האש הגיבורים שנספו באסון הכרמל, אורי סמנדייב, דני חייט והנער המתנדב אלעד ריבן, זיכרונם לברכה; אלה שני לוחמי האש עדנאן אסעד ודקל מרציאנו, זיכרונם לברכה, שמצאו את מותם בחילוץ צעיר שנפל לבור בדיר אל-אסד; אלה, מכובדיי, גם חמשת לוחמי האש שלום צבאן, גיל תעסה, אריק יהודה מרציאנו, יבגני גלסקי ורועי משה, זיכרונם לברכה, שנפלו במתקפת 7 באוקטובר. כולם מסרו את נפשם להציל נפשות, ולא נקברו בחלקה הצבאית. לכן, מוצע להשוות את זכותם של לוחמי האש שנהרגו בעת מילוי לזו של שאר כוחות הביטחון להיקבר מעתה והלאה בבית קברות צבאי. אני מבקש לנצל את ההזדמנות להודות לחברי השר לביטחון לאומי, חבר הכנסת איתמר בן גביר, ולשר המשפטים יריב לוין, שדחפו לכך שהצעת החוק החשובה הזאת תקבל את תמיכת הממשלה. אני קורא מכאן לכל חברי הכנסת להצביע בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אדוני. << הצח >> הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2819/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצעה הוצמדה הצעתה של חברת הכנסת מירב בן ארי בדבר קבורה לסוהרים בבתי קברות. בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, את החוק הזה התחלתי בכנסת העשרים-וארבע. החוק הזה מאפשר לסוהרים להיקבר בקבורה של חללי צה"ל. זה נראה לנו ברור מאליו, כי סוהר הוא בגוף ביטחוני כמו שוטר, ולמרות זאת סוהר שחלילה קיבל התקף לב בבית, לא הוכר כחלל ונקבר בקבורה אזרחית. בדבר הזה, שהוא נורא בעיניי, פניתי כבר לשר גלנט בתחילת הקדנציה הזאת, ויחד עם השר גלנט, הוועדה הציבורית להנצחת החייל בראשות פרופ' מור יוסף קיבלה החלטה שסוהרים ייקברו כחללי צה"ל, אולם הבהיר לי מור יוסף שהנושא חייב להיות בחקיקה. מיותר לציין שהסוהרים הם גוף ביטחוני חשוב. הייתה לי הזכות להכיר את שב"ס לעומק, להכיר את לוחמי שב"ס, את הלוחמות, שנמצאים בקו ההגנה האחרון של מדינת ישראל. לולא שב"ס, אותם אסירים – אתם כל הזמן מדברים על הביטחוניים, אבל מה שבסוף פוגע באזרחים זה האסירים הפליליים. הם קו הגנה אחרון, ומגיעה להם הזכות הזאת להיקבר כחלל צה"ל. גם סוהר שיוצא לחופש – ויש מקרים כאלה – וחלילה מתמוטט – צריך לומר, גם הרבה בגלל הלחץ בעבודה, אתה יודע איזו עבודה מלחיצה זאת? מגיעה לו הזכות הזאת להיקבר כחלל צה"ל. אני רוצה להודות לוועדת השרים לענייני חקיקה. כמובן, אני אמשיך לקדם אותה בוועדה לביטחון לאומי של חבר הכנסת פוגל. אני רוצה להודות לשר גלנט, שהוא היה הראשון שתמך בהצעה הזאת, ולצוות שלו ולפרופ' מור יוסף ולכל מי שלקח חלק בדבר הכל-כך משמעותי הזה, לתת לסוהרים, לא נעים לומר, אבל גם להיקבר צריך להיקבר בצורה ראויה וממלכתית, כמו שראוי לאותם סוהרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולכבאים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עשיתי רק לסוהרים. אני חייבת לומר מילה על הכבאים. כבאים הם בנפשי. פעלתי ואני אמשיך לפעול, ופוגל גם יודע, אני אעשה הכול בשביל שהכבאים יוכרו. אבל הכבאים הם לא גוף ביטחוני במדינת ישראל. יש להם ועד. הלוואי שזה יקרה. המשפחות של מרציאנו, של עדנאן, משפחות של כבאים שאני מלווה, יודעות שאני איתן. אני אעשה הכול, אבל מה שבטוח כרגע חייב להיות סגור זה הנושא של קבורת הסוהרים, שכבר הוכר, וודאי שנפעל יחד למען הכבאים. הכבאים זה מורכב, כמו שאמרתי, ובוודאי שאני אעשה הכול ביחד כדי לתת להם את הזכות. אבל עד שהם יוכרו כגוף ביטחוני – זה תהליך ארוך. הלוואי שהייתה כאן החלטת ממשלה. אני שם, אני תומכת גם בכבאים. החוק שלי באופן ספציפי הוא על הסוהרים, שכבר הוכרו גם על ידי שר הביטחון וגם על ידי המועצה להנצחת החייל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישיב בשם הממשלה השר חיים ביטון. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צריך להגיד שהצעת החוק הזאת היא באמת הצעה חשובה. יש לה משמעות גדולה לגבי תרומתם של הכבאים וגם של הסוהרים. מדובר בהצעת חוק בית קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים ולכבאים), של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לבטל את התנאי האמור לגבי סוהר, ולקבוע כי כל סוהר שנהרג בעודו בתפקיד פעיל יוכל להיקבר בבית קברות צבאי, וזאת ללא תלות בשאלה אם נהרג בעת ועקב מילוי תפקידו. כמו כן מבקשת ההצעה להרחיב את תחולת החוק ולהקים זכאות לקבורה בבתי הקברות הצבאיים גם ביחס לכבאים העובדים במסגרת הרשות הארצית לכבאות והצלה, וזאת הגם שאוכלוסייה זו אינה נכללת, נכון למועד כתיבת שורות אלה, במסגרת תחולתם של דיני השיקום, אולם המציע מקדם הצעת חוק נוספת, שנועדה להחיל על כבאים גם דינים אלה בהצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2023. על פי טענת המציע, ההצעה נועדה לקדם את השוויון בין אוכלוסיות החיילים מזה ואוכלוסיות הסוהרים והכבאים מזה. אז כך, הממשלה תומכת בסעיף 1 להצעת החוק, כך שתנאי הזכאות לקבורה בבתי קברות צבאיים של לוחמי האש יושוו לאלה של הסוהרים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה ללוחמי האש), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים ולכבאים), התשפ"ד–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להמשך דיון. נעבור להצבעה על הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023, עברה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון בוועדה לביטחון לאומי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצעות דחופות לסדר-היום. נתחיל בהצעה לסדר-היום בנושא: הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם, של חברי הכנסת דן אילוז, משה טור פז, צביקה פוגל, אוהד טל, יוסף טייב ויבגני סובה. חבר הכנסת אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סטודנטים פרו-ישראלים בקמפוסים בחו"ל עובדים יום-יום כדי להגן על מדינת ישראל. הם עושים זאת בגבורה, למרות איומים וחרמות שהם סופגים מסטודנטים אחרים. במקום ללכת ללמוד למבחנים או לצאת עם חברים, הם פועלים למען מדינת ישראל. אני בעצמי הייתי פעם סטודנט בקמפוס בקנדה, וכן, אני זוכר את הקושי – זה לא היה פשוט לעמוד חזק מול כל השקרים. אבל מה שהיה בתקופתי זה עוד כלום לעומת מה שיש היום. בסיוט הכי נוראי שלי לא חשבתי שהדיקן של האוניברסיטה שלי יסרב לקרוא לקריאה לרצח עם נגד יהודים דברי הסתה. המצב היום חמור בהרבה. אך גם במקרה הזה יש דור חדש שקם, מציג גבורה אין-סופית ומצטרף לדור הניצחון של עם ישראל כאן, בחזית משותפת למען המדינה האהובה שלנו. מדינת ישראל צריכה להכיר תודה לסטודנטים האלה, לעמוד לצידם ולהכיר בתרומה שלהם למדינה. ובכן, בשם כל החתומים על ההצעה לסדר-היום, אני רוצה להגיד לסטודנטים האלה תודה. מה שאתם עושים חשוב למדינת ישראל ולעתידה. אתם גיבורים אמיתיים. אנחנו ביקשנו את ההצעה הזאת לא רק כדי להגיד תודה לסטודנטים האלה, אלא גם ובעיקר כדי ליזום דיון חשוב על הדרכים שבהן מדינת ישראל יכולה לעמוד לצידם. ברשותכם, אסיים בכמה מילים באנגלית. To all the students defending Israel on their campuses worldwide, you are true heroes. Israel thanks you and appreciates you. Pro-Israel students on campuses around the world work non-stop to defend the state of Israel. They do so bravely, despite threats and boycotts from other students. Instead of studying for exams or going out with friends, they dedicate their efforts to our nation. I myself was once a student on a campus in Canada, and yes, I remember how difficult it was. It wasn’t easy to stand strong in the face of all the lies. But what I experienced is nothing compared to what students face today. In my wildest nightmares, I never imagined a university dean refusing to condemn calls for genocide against Jews as hate speech. The situation has become much more severe. Yet, in this darkness, a new generation rises, displaying infinite courage and joining the eternal legacy of the people of Israel, united on the front lines for our beloved country. The state of Israel must acknowledge these students, stand by them, and recognize their contribution to our nation. So, in the name of the state of Israel, I once again want to say: thank you. What you are doing is crucial for the state of Israel and its future. You are true heroes. משפט אחרון – תודה מיוחדת לחבר הכנסת משה טור פז, שיחד איתי וביוזמת פעיל ההסברה יוסף חדאד, הקים ביחד איתי שדולה בכנסת בנושא הזה. אנחנו נעבוד קשה כדי לממש את היעדים של השדולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טור פז, אתה לא מסתפק בתודות, אני מבין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחוץ לארץ משתוללת מלחמה. כן, כן, זו לא טעות. לא רק אצלנו מלחמה. בכל רחבי העולם, בכל רחבי העולם, נלחמים על דמותה של ישראל, על פניה של ישראל ועל זכותם של אנשים לתמוך ולהיות חלק מהמאמץ הישראלי. אנחנו ביקשנו להצדיע לסטודנטים הישראלים ולסטודנטים הפרו-ישראלים שעושים עבודה כל כך מדהימה בחוץ לארץ. בהזדמנות הזאת, תודה לחברי חבר הכנסת דן אילוז ולעיתונאי יוסף חדאד על היוזמה להקמת השדולה. אני חושב שהמאבק הזה הוא מאבק חשוב, מאבק משלים, מאבק שאנחנו לא שמים לב אליו כשאנחנו שקועים כאן בצרות שלנו, ביום-יום שלנו, בהתמודדות הקשה שלנו עם האויב החמאסי. אבל כן, יש כאלה שנלחמים את מלחמתנו שם באוניברסיטאות בחו"ל. אני רוצה להוסיף לדברים האלה שאמרתי עוד נקודה אחת. כתוב בתורה: "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים". כשאני מדבר עם אנשים בחו"ל, בעיקר עם קהל נוצרי, השפה התנ"כית מאוד מדברת לאנשים. באמת ההסתכלות שלהם עלינו כזרים היא משהו חשוב, היא משהו שמכיר בזרות שלנו ונותן כבוד לנו כשאנחנו זרים בארץ אחרת. קשה להיות זר. אני רוצה לומר שגם לנו, הישראלים היהודים, גם לנו יש חובה דומה כלפי הזרים בתוכנו. את אותה דרישה שאני דורש מאותם גויים בחו"ל אני דורש ממני כלפי הזרים שבתוכי. גם לי חשוב שכל זר שחי פה במדינת ישראל, במידה שהוא מציית לחוקיה והוא חלק מאיתנו – גם אותו נכבד, בקמפוסים שלנו, בחברה שלנו, במקום שבו אנחנו נמצאים. "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים". תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צביקה פוגל – איננו. חבר כנסת אוהד טל. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה – יום לא פשוט – גם לאחל איחולי החלמה לפצועים באירוע היום וגם להשתתף בצער המשפחה. זה באמת לא פשוט. תראו, מאז 7 באוקטובר אנחנו נאבקים בחזית אחת שאנחנו כולנו מכירים, החזית שבה נלחמים טובי בנינו ובנותינו עכשיו בעזה ובכל שאר הזירות. אבל יש זירה נוספת, ובה נלחמים פעילים – סטודנטים צעירים בדרך כלל, אבל לא רק – פעילים שנלחמים למען מדינת ישראל, מגינים עלינו בעולם. אני עכשיו חוזר מעשרה ימי ביקור בארצות הברית. אני שומע מכולם על העלייה הדרמטית באנטישמיות האיומה והנוראה והמלוכלכת בארצות הברית, אבל בכל רחבי העולם – אנחנו יודעים שהקמפוסים הם גזרה קשה מאוד. אנחנו פוגשים את היהודים והסטודנטים והפעילים – אגב, לא כולם רק יהודים – שנלחמים למען מדינת ישראל בזירה הקשה הזאת, משלמים מחיר אישי כבד, משלמים מחיר חברתי מאוד מאוד כבד, כדי להילחם למען מדינת ישראל, כדי להגן עלינו בזירה הזו, כדי לומר קצת אמת בעולם שהוא מלא בשקר. אנחנו כולנו ראינו, נחשפנו לשימוע שהיה בקונגרס, אדוני היושב-ראש, שראשי האוניברסיטאות לא מסוגלים לומר את הדברים הכי אלמנטריים, הכי בסיסיים, בהגנה על חייהם של סטודנטים יהודים בקמפוסים. באמת אני חושב שהדבר הזה הוא דבר שדורש גם מאיתנו להתגייס למענם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לחבריי – גם לחבר הכנסת דן אילוז, גם לחבר הכנסת משה טור פז – שלקחתם את הנושא הזה, העליתם אותו על סדר-היום. אני בהחלט מצטרף אליכם בעניין הזה. אני רוצה לומר משפט אחרון באנגלית: I want to say to all of those who are standing with Israel, and boldly standing with Israel on those difficult days, and you are paying very heavy prices for that, and you are standing with the good, you are standing with what is right – So I want to say that we also salute you and we will also stand with you on these difficult days. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. ישיב על ההצעה השר חיים ביטון, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> חברת הכנסת טלי, הלוואי שכל הבעיה שלנו – I hope that all the problem that we have is to deal with your accent. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר_המשך >> אתם רואים? גם מי שלא לומד ליבה יודע אנגלית. חבריי, הנושא שעלה כאן הוא באמת נושא רגיש וחשוב. ראשית, בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, ביום ראשון או שני, היה שם דיון רחב. הגיעו לשם מההסתדרות הציונית, וגם היה השר האחראי שיקלי. הוא הציג שם את כל הסיפור המורכב של האנטישמיות בעולם. לכן, ראשית, צריך לדעת שהממשלה מאוד מאוד עסוקה בעניין הזה. הנושא הזה מטריד. הציגו – אני חושב שצריך לומר זאת – הציגו שם בממשלה שזה המצב הגרוע ביותר מאז השואה, שאנחנו נמצאים בסוג אנטישמיות כל כך קשה, בוודאי במצב שנמצא בתוך הקמפוסים וכו'. בכל אופן, אני רק רוצה להבהיר את זה ברמה הרשמית, שאנחנו נמצאים – הממשלה והמשרדים הרלוונטיים נמצאים בקשר רציף עם ארגוני הסטודנטים ופעילי ההסברה הפרו-ישראליים בקמפוסים בכל העולם, כדוגמת הלל העולמי וחב"ד וארגונים נוספים. אגב, זה הוצג שם גם בישיבת הממשלה, בכל הדיונים איתם. הם למעשה עומדים בחזית זירת התודעה הזאת כחלק מפעילות ההסברה של מדינת ישראל. במסגרת הפעילות הזאת, משרד התפוצות הקצה מיליוני שקלים לארגונים האלה לצורך חיזוק ההסברה בזירת הקמפוסים. בנוסף, המשרד בוחן כמה פרויקטים שפועלים בתחומים אלו. הממשלה רואה פעילות זו כחשובה מאין כמותה, ואנחנו מוקירים את הפעילים ואת כל אלה שנרתמים למען מדינת ישראל בתקופה מורכבת זו. תודה רבה לכם, ושתצליחו במעשיכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נצביע על ההצעה. לאיזו ועדה אתם רוצים, יקיריי? << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> העלייה, הקליטה והתפוצות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עלייה וקליטה? בסדר. אז אנחנו נצביע להעביר את ההצעה לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אפליית תושבי שדרות ואי-הארכת הסדרי שהייה של המפונים << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההצעות הדחופות הבאות הן בנושא: אפליית תושבי שדרות ואי-הארכת הסדרי שהייה של המפונים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת עופר כסיף, אברהם בצלאל, מיכאל מרדכי ביטון, משה פסל ויצחק פינדרוס. בשם המנמקים – חבר הכנסת כסיף, בבקשה. ;<< דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, "התושבים בדילמה. זה מעין מלכוד, והמדינה הכניסה אותנו למלכוד. המשמעות היא שמשפחות יהיו ללא מסגרות, ולכן זה יאלץ חלק מהתושבים, כולל אותי, לחזור בעל כורחנו לעיר" – כך אמר תושב שדרות אורי גבאי, בעקבות החלטת שר החינוך לסגור בשבוע הבא באופן חד-צדדי את מסגרות החינוך שטיפלו בתושבי שדרות המפונים. כלומר, התושבים שיבחרו להישאר במלונות, מתוך מצוקה או חשש לשוב לביתם בשדרות, יצטרכו למצוא פתרונות חינוך בכוחות עצמם ותוך הוצאה כספית מכבידה. על פשע המחדל הגדול מוסיפה עכשיו הממשלה חטא של הטלת אחריות על האזרח הקטן, זה שנפגע מהטבח ועכשיו צריך גם לשלם על השלכותיו. אך גם התושבים שיחזרו לבתיהם בשדרות ישובו למציאות לוטה בערפל. עיריית שדרות עודנה מנהלת דיונים מול משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים בנוגע לגובה מענקי האכלוס ומענקי השיבה לעיר. למעשה, טרם התקבלה החלטה רשמית, סדורה וברורה על המשך מימון למפונים מהעיר שדרות לאחר חודש פברואר. האנדרלמוסיה חוגגת, ובעת שראש הממשלה מוצא זמן לטייל בין אולפני חדשות ברחבי העולם כדי להאדיר את שמו, תושבי העיר שהפכה לסמל של נחישות נמצאים על סף קריסה. הפסקת המימון למפונים משדרות וסגירת מסגרות החינוך משמעם שמרביתם ייאלצו לשוב לעיר שאינה ערוכה לקליטתם; הם ייאלצו להוציא את ילדיהם, לאחר כל הטלטלות שעברו, ממסגרות חינוכיות, להפסיק טיפולים רפואיים ולוותר על מקורות תעסוקה, כל זאת שעה שהמצב הביטחוני באזור אינו ברור והסכנה עודנה מרחפת. כך נראית ממשלה ששמה את יהבה על שורת הרווח בתור השורה התחתונה, שרווחת האדם משנית עבורה לרווחי הון והמקורבים. ומילה אחרונה על ביטחון. בשנת 2006, בעקבות רצח תושבת העיר פאינה סלוצקר מירי קסאם, ביקרו בהלווייתה חברי הכנסת של תנועתי, חד"ש, מוחמד ברכה, דב חנין וחנא סוויד, ואמרו: "היה לנו חשוב להיות בשדרות. יש מקום לאמירה חד-משמעית נגד פגיעה באזרחים. רצינו לומר די לקריאות הנקם. נסענו להשתתף באבלה של העיר ושל המשפחה השכולה". פגשנו תושבי שדרות שאינם מבקשים נקמה אלא חיים בשלום, אמרו חבריי. גם היום אני גאה להיות חבר בחד"ש, התנועה הפוליטית שמתנגדת לכל פגיעה באזרחים חפים מפשע, לכל נקמת דם, וממשיכה לזעוק כי רק שלום הוא ביטחון, רק שלום הוא רווחה, רק השלום יביא מזור לכאבם של שני העמים. זוהי זכות, לא חסד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן עבר. חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר במשרד החינוך הרב חיים ביטון, חבריי חברי הכנסת, הנושא של ההצעה הדחופה זה אפליית תושבי שדרות ואי-הארכת הסדרי שהייה של המפונים. אני מבין שחשוב מאוד לנסות לחזור לשגרה כמה שיותר. זה דבר חשוב, בפרט בעת הזו, כי זה חלק מהחיים, ואם אנחנו לא נחזור לשגרה אז באמת לא נחזור אף פעם, ואנחנו גם חייבים להראות לאויבים שאנחנו עושים הכול ואנחנו ממשיכים לחיות פה. אבל אפליה זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. לא יכול להיות שבעוטף עזה אנשים יכולים עדיין להמשיך להישאר במלונות, הם מקבלים על זה את השכר שהם צריכים, משאירים להם שם את מוסדות החינוך והכול, ודווקא לעיר שדרות – שהיא לא שונה מהם, היא פחות מ-3 קילומטרים מהגבול – מחייבים אותם לחזור, ואם אתה לא חוזר אז אתה לא מקבל בבתי המלון שירותי חינוך. ואנחנו יודעים שהעיר שדרות עדיין לא ערוכה לקליטתם של כל התושבים שלה, אם זה מבחינת התחבורה הציבורית, שפועלת חלקית, אם זה מבחינת הבריאות, שפועלת חלקית, אם זה מבחינת החינוך. לא יכול להיות שהמדינה מצד אחד מחייבת את האנשים לחזור כשאין שם עדיין, לצערנו, הסדרים מסודרים לקליטת כל האנשים בחזרה. אני אומר, אני בעד שיפתחו אם צריך לפתוח, אבל מצד שני לאפשר לאנשים, מי שרוצה להמשיך בבית המלון, לקבל שם את החינוך בינתיים, לפחות בשנה הזאת, עד סוף השנה, לקבל את החינוך, כי בכל אופן אסור להפקיר בפעם השנייה את תושבי שדרות. מספיק שהם הופקרו פעם אחת. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, עד שעולה חבר הכנסת ביטון, אני רק אומר לכם משהו אחד: כולכם פה הייתם איתנו בחוץ וביטחון; הייתה חשיבות להחזיר את תושבי שדרות לפעילות, ברמה הביטחונית ובגלל שהמדינה סבורה שכרגע זה הזמן הנכון, כדי לשרת את הריבונות, את הרעיון הריבוני. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אז זה מה שאמרתי. אני בעד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צודק. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אבל מצד שני לתת להם אפשרות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר, אני רק אומרת. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> אי-אפשר לחייב את התושבים להגיע ולחיות ככה. ככה הם חיים בפחד, וגם אין להם את השירותים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אומרים לנו "דין שדרות כדין תל אביב", "דין תל אביב כדין שדרות", אבל זה לא מה שאנחנו עושים בפועל. פינינו מאות אלפים מהגבולות. שדרות היא אחת הערים ששילמו את המחיר הכי יקר במלחמה, והיא משלמת מחיר של עשרות שנים של טילים. יש ליקוי גדול בקבלת ההחלטות האזרחיות של הממשלה. הלוואי שהממשלה שמנהלת את המלחמה, כולל הקבינט המצומצם והרחב, יקבלו החלטות חותכות וראויות בהיבטים האזרחיים. האם ניתן להשיב לעיר תושבים שלא על דעת ראש העיר, שלא על דעת מנהל אגף חינוך, שלא על דעת מנהל אגף רווחה, שלא על דעת מרכז החוסן, ושהממשלה תחליט בשבילם? אנחנו אומרים דבר והיפוכו. אנחנו אומרים: הרשויות המקומיות הן החוסן הביטחוני; הן הראו לנו מה זה עורף אזרחי, מה זו עוצמה לאומית; הן נתנו את משך הלחימה ואת היכולת להילחם, כי הן מנהלות את האזרחים – ואז על הראש של הרשות המקומית מקבלים החלטה ללא תיאום. אז אני קורא לראש הממשלה להיות חותך והחלטי כמו במבצע צבאי בהיבטים אזרחיים של העוטף והמפונים. לא תהיה החלטה שרירותית על שדרות כשלא יושבים עם דוידי ראש העיר ואומרים: דוידי, מה המתווה הנכון לשוב לעיר שלך? וראש העיר הציג מתווה, ועכשיו מחכים. ראש הממשלה התבטא ואמר: אני אולי אקבל את המתווה. אבל הוא צריך גיבוי, גיבוי תקציבי מהאוצר, להטמיע את זה בתקציבים פה, שהולכים להיגמר בשנת 2024, ולא להחזיר תושבים ללא שיח עם ראשי רשויות. והדבר הזה מתכתב עם העוול הנורא שעושים למועצה האזורית אשכול ולחלק בחוף אשקלון ולחלק בשער הנגב, בשדות נגב. והעוול הוא כזה: אומרים ליישובים כמו אורים וגבולות: אתם מפונים – העירייה אומרת, המועצה – אבל הם 7 ק"מ או 8 ק"מ, הם לא מקבלים החזר כספי. עכשיו אומרים להם: תחזרו לאורים וגבולות, אבל המועצה האזורית אשכול לא נמצאת שם – אין בתי ספר, אין מרפאות, אין גנים, אין מחלקת רווחה, אין מרכז חוסן. המועצה האזורית אשכול רובה בחוץ, על פי הגדרת הממשלה. היא מבקשת משלושה יישובים לשוב – לאן? והיא לא נותנת להם החזר על ההוצאות שהיו להם ארבעה חודשים, ולא מקשיבה לראשי הערים ולראשי המועצות. ראש המועצה שלהם צריך לישון באוטו ולבוא לבכות בכנסת בכל שבוע ונראה את זעקתו? ככה ננצח במלחמה – כשראשי רשויות בנגב כועסים על הממשלה? כשראשי רשויות בצפון כועסים על הממשלה? צריך לקבל החלטות כשכל ראשי הרשויות שצמודות לגבול שמחים ומרוצים מהניהול האזרחי של הממשלה. הדבר הזה לא נעשה. אני קורא לראש הממשלה לכנס דיון חירום עם ראשי הרשויות בעוטף, צמודי גדר, ובצפון, ולקבל החלטות חותכות לפני אישור תקציב המדינה, כדי שלא יגידו: אין תקציב ולא שמנו את זה בתקציב ולכן תשובו הביתה בתנאים שהם לא תנאים. אורים וגבולות לא יכולים לשוב הביתה, כי אין הביתה. ב"הביתה" אין כלום – אין בתי ספר, אין גנים, אין מרפאות, אין טיפול פסיכולוגי. לאן הם ישובו? המועצה האזורית אשכול לא שבה הביתה. אז אני מבקש, לסיום: תקשיבו לדוידי, תקשיבו לראשי הרשויות בעוטף עזה, תקשיבו לראשי הרשויות צמודות הגבול. אנחנו לא יכולים לסבול שאחרי ארבעה חודשים הם כועסים עלינו. לא עשינו את תפקידנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת פסל – איננו נוכח; חבר הכנסת פינדרוס – איננו נוכח. השר ביטון, בבקשה, אדוני. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציעים, אני חייב לומר, הנושא הזה הוא נושא רגיש מאוד. סיפור המפונים – אנחנו כממשלה, וגם אני ברמה האישית, משרד החינוך, עסוקים בזה ברמה יום-יומית. סדר-יומנו השתנה לחלוטין – של כל המדינה, אבל גם שלנו כממשלה וגם שלנו כשרים, כל אחד והרלוונטיות שלו לעניין. אני רוצה להגיד משהו קודם כול מתפיסת עולמי האישית, ואני חושב ששמעתי שגם טלי אמרה משהו בעניין, ואני חושב שכולם מסכימים לזה: ראשית, הדבר הטוב ביותר של בן אדם, של משפחה ובעיקר של ילד זה מקומו הטבעי. ברור שאין שום עניין להמשיך להשאיר את המשפחות ואת הילדים בתוך כלובים של זהב בשם מלונות. הילדים סובלים שם. אני הייתי, אני חושב, כמה וכמה פעמים אולי בכל מלון ברחבי הארץ, כמו שכולכם, כולנו, מסתובבים ורואים את המצב, כמה שהוא עצוב וקשה, וברור שבראש מעיינינו צריך להיות לסיים את הסאגה הזאת. יחד עם זאת, צריך לעשות את הדברים בצורה מוסדרת ומושכלת, וצודקים פה השואלים והמציגים את ההצעה לסדר-היום לגבי סדר הדברים. אני רק יכול לומר ולעדכן איפה הדבר נמצא מבחינת הממשלה והאחראים לעניין הזה. אז ככה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצר וראש מינהלת תקומה גיבשו מתווה דיפרנציאלי להחזרה הדרגתית של תושבי העוטף כולו, לרבות שדרות. המתווה הוצג ועלה לדיון עם ראשי רשויות העוטף, וראשי רשויות העוטף הסכימו לרוב חלקי המתווה, וכעת נעשים מאמצים לדייק אותו. חלק מהדברים שבדיונים הם אולי הדברים שאתם מציגים כאן, וכמובן שברגע שהוא ידויק מול ראשי רשויות העוטף, הוא יפורסם לציבור, וכך יהיה. באשר להבטחת הביטחון לתושבים, אנו פועלים בהתאם להנחיות משרד הביטחון. שום החלטה שנעשית בעניין הזה היא לא גחמה של מישהו כזה או אחר. ראשי רשויות הביטחון הם אלה שאמונים, ויודעים מתי אפשר להחזיר, באיזה תוואי אפשר להחזיר, ואם הם קבעו את הדבר הזה, אנחנו לא יכולים להביע את דעתנו, כי אלה נושאים ביטחוניים שגם באחריותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בצלאל, לאן אתם רוצים להעביר את זה? << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לוועדת הפנים. אז אנחנו נצביע להעביר את זה לוועדת הפנים לדיון. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה, טעיתי. אני לא במקום. חשבתי שאני במקום שלי. מה לעשות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז יש שישה בעד. חבר הכנסת ביטון הצביע בטעות במקום לפיד ואז חזר בו, והוא מוסר שהוא בעד, כמובן. אז ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת הפנים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: כלכלת ישראל בסכנה – הורדת דירוג האשראי מחייבת חישוב מסלול מחדש לתקציב המדינה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת עודד פורר ואורית פרקש הכהן. ראשון המנמקים – חבר הכנסת פורר. בבקשה, אדוני. עד שתגיע – הודעה למזכירות הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ארז מלול, צגה מלקו, אפרת רייטן מרום, צבי ידידה סוכות, מאיר כהן, אימאן ח'טיב יאסין, אורית פרקש הכהן ואחמד טיבי בנושא: מחסור בכוח אדם במקצוע עבודה סוציאלית בתקופה שבה הצרכים החברתיים גואים. תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> כלכלת ישראל בסכנה – הורדת דירוג האשראי מחייבת חישוב מסלול מחדש לתקציב המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: כלכלת ישראל בסכנה – הורדת דירוג האשראי מחייבת חישוב מסלול מחדש לתקציב המדינה. בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, השבוע התבשרנו על הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס – בשורה שעברה באיזשהו זלזול כזה מצד שר האוצר, מצד הממשלה, כאילו מדובר באיזושהי אמירה של איזה גוף פוליטי שיש לו עניינים פוליטיים פה במדינת ישראל. אז חשוב להבהיר שמדובר בחתיכת אירוע מבחינת הכלכלה הישראלית. אנחנו לא מדברים פה על משהו שנובע מאיזשהם שיקולים של גוף פוליטי; זאת לא הבִּיצה – סליחה שאני מכנה זאת כך, אבל זאת לא הביצה שאנחנו מתבוססים בה פה, בתוך הכנסת. והדבר המטריד ביותר זה הזלזול שגילה שר האוצר להכרזה הזו, כי ההכרזה הזו טומנת בחובה עלייה משמעותית בעלויות האשראי של מדינת ישראל, ומכאן גם ביכולת שלנו להמשיך וליהנות מצמיחה כלכלית, ככל שלא נתקן את הדברים שדורשים תיקון. עכשיו, צריך להבין, יש ארבע קטגוריות שמרכיבות של דירוג האשראי של מודי'ס. היא קובעת את זה באמת בהתאם לארבע קטגוריות: חוסן כלכלי, חוסן מוסדי, חוסן פיסקלי ופגיעות או רגישות לאזורי סיכון. וכשנחשף הדוח של מודי'ס ובודקים על מה בעיקר הסיפור הזה, מה פתאום מורידים לנו את דירוג האשראי וממה זה נובע בתוך הדוח שלהם, מה אנחנו צריכים לתקן, אז אנחנו רואים שהבעיה המרכזית היא האמינות הפיסקלית של הממשלה, שהלכה והתדרדרה באופן חד. למה? כי בסוף, בסעיף של חוסן פיסקלי, הורידו לנו עכשיו עוד נקודה, לעומת מקומות אחרים, שלא הורידו לנו. הנקודה הזו נוספה לנקודה שכבר ירדה בעבר; במהלך כהונתה של הממשלה, נוכח ההפקרות התקציבית, כבר הורידו נקודה אחת. זאת אומרת, אנחנו עכשיו כבר בשתי נקודות שירדו רק בשנה אחת בהיבט הזה, מה שאומר שהגירעון והחוב – איך שהממשלה מתכננת לטפל בגירעון והחוב זה מה שעלול להוביל אותנו להידרדרות הבעייתית הזאת. עכשיו, לא צריך להיות פה גאון הדור בסיפור הזה כדי להבין שהתקציב הזה הוא לא אחראי. הוא לא אחראי בכלל, כי בסוף, כשמסתכלים – אוקיי, חוסן פיסקלי, הידרדרות פיסקלית, התקציב, בזבזנות – מה עשתה הממשלה? אז את המשרדים המיותרים – שכולם מסכימים על זה שהמשרדים האלה מיותרים, גם חברי קואליציה מסכימים שהם מיותרים – לא סגרתם. אז האי-סגירה הזאת, לא רק שהיא עולה לנו כסף, היא גם עולה לנו בביורוקרטיה ובמשרדים כפולים שמטפלים באותו דבר. כשאני מסתכל על מה השקעתם, אז בצמיחה ובתעסוקה לא השקעתם, והשקעתם הרבה כסף בדברים שלא מעודדים צמיחה ותעסוקה ומייצרים לנו את אותו מעגל שעלול להוביל אותנו חזרה לעוד הורדה של דירוג אשראי. ולכן, אני רק אסכם בזה: יש פה נורת אזהרה שנדלקה לממשלה, והדבר המטריד הוא שהממשלה ממשיכה לדהור ולנסוע באור אדום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת פרקש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אבקש להעביר את הדיון לוועדת הכלכלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא רק שהוא לא יעשה את זה, יש גם – – – מעניין למה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע האחרון אנחנו שומעים שהממשלה מגבשת לבקשת מערכת הביטחון חוקי גיוס ומילואים מעודכנים: שירות סדיר יוארך בארבעה חודשים לגברים; שירות המילואים יוארך עד גיל 46, ולקצינים – עד גיל 50; מספר המילואים בשנה יוכפל ואף יותר: 42 יום לחייל בשנה ו-55 לקצין. מדובר באירוע משנה מציאות, שכולנו מבינים את הרקע שלו לנוכח אירועי 7 באוקטובר, אבל יש לו גם השפעות כלכליות וחברתיות אדירות. בצד המוסרי, אותה אוכלוסייה שמשרתת, משלמת מיסים, עובדת, וכל זה כפול בעשרות מונים החל מ-7 באוקטובר, היא זו שתיפגע בשל אוכלוסיות שלא משרתות כלל. את ליקוי המאורות המוסרי הזה אני לא צריכה להסביר. יותר ויותר קולות בעם, וגם באולם הזה, קוראים לשנות את המצב הבעייתי הזה. בחשבון פשוט – ואת הנתונים האלה אני קיבלתי עכשיו מרב-אלוף לשעבר גדי איזנקוט – גדוד סדיר בתעסוקה מבצעית שווה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא עדיין רב-אלוף. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רב-אלוף. גדוד סדיר אחד בתעסוקה מבצעית שווה ל-17 – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דרך אגב, גם לי הייתה אותה טעות פעם אחת שקראתי לו לשעבר. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – גדודי מילואים בשנה. גדוד סדיר בתעסוקה מבצעית שווה ל-17 גדודי מילואים בשנה. לחוקים האלה, אם כך, יש היבט תקציבי-כלכלי אדיר. עלות המלחמה בתרחיש מתון היא עד 200 מיליארד שקלים. העלויות הללו של תוספת השירות והמילואים יוטלו על האוכלוסייה המשרתת. ולכן פניתי ליו"ר ועדת הכספים בפנייה שהצטרפו אליה שליש מחברי ועדת הכספים – דרך אגב, חברי קואליציה וחברים מכל סיעות הבית – לקיים דיון בוועדת הכספים בראשותו על העלויות הכלכליות ועל המחירים למשק בישראל של חוק השירות והמילואים. יו"ר ועדת הכספים מיהר להתקשר אליי ולהגיד לי: מה זה קשור אליי? למה את שולחת לי מכתב כזה? למה דיון בנושא הזה קשור לוועדה שלי? באמת, למה דיון כזה קשור לוועדת הכספים? אז אולי אני אנסה להסביר. על פי הנתונים שהוצגו בכנסת במאי 2023, מתגייסים 10% מהחרדים בלבד – 1,200 בשנה מתוך 12,000 שמיועדים לשירות בצה"ל. המצב הזה, במקביל לגידול בחלקה היחסי של החברה ב-1.5% בשנה, אומר שבעוד כמה עשרות שנים, מחצית החברה תהיה חרדית. אז אם אחוזי הגיוס יישארו בעינם, איך נעמוד בהוצאות הביטחוניות? איך אנחנו נעמוד בעלויות המילואים? והשאלות שלכן ביקשתי ממנו שיידונו בוועדה הן מאוד מאוד פשוטות: מה המחיר שישלם המשק הישראלי במונחי אחוזי תוצר בגין תקופות המילואים עד גיל 50? מה המחיר שישלם המשק במונחי אחוזי תוצר בגין הארכת ימי המילואים ל-50 ימים בשנה? מה היחס בכסף בין עלות שירות חייל סדיר לחייל מילואים, ובימים למשק, לאור עלויות הלחימה? מהן החלופות שאפשר לבדוק, חלופות גיוס שונות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרקש, חייבים לסיים. חייבים לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אסיים, אדוני היושב-ראש, אבל אני חושבת שהרעיון שלי הוא ברור: לעשות דיון בוועדת כספים על הנושא הזה – דרך אגב, פניתי גם אליך שתחתום לי על הפנייה, אבל לא היית באותו יום בוועדה, ואתה מוזמן להצטרף. אני חושבת שדיון בוועדת כספים על כיצד ישפיעו חלופות שונות של גיוס במדינת ישראל, בין בשירות לאומי ובין בשירות צבאי, הוא חשוב מאוד. דוח הדירוג של מודי'ס הוא ציון בכלכלה הישראלית, בבחינה של הכלכלה הישראלית. העובדה שלא רק הורידו דירוג אלא גם אנחנו במעקב עם תחזית ואופק שלילי אומרת שאנחנו, כדי לא לחוות הורדת דירוג נוספת, צריכים להראות לחברות הדירוג בעולם שאנחנו עושים דברים בכיוון הנכון, והסוגיה הזאת היא אחד מהנושאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. השר חיים ביטון, בבקשה, אדוני; משיב בשם שר האוצר. << דובר >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציעים את ההצעה לסדר-היום, אני אתייחס לדברים כפי שהוגשו בהצעה לסדר-היום בלי התוספות שהיו כאן על הבמה. כידוע, חברת דירוג האשראי מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של A2 עם תחזית שלילית. החברה מציינת שאחד הגורמים המרכזיים אשר הביאו לירידה בדירוג האשראי הוא ההערכה שלהם שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים גיאופוליטיים עלולה בסבירות גבוהה להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהיה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה. בהקשר זה מודי'ס ציינה כי לעמדתה, למרות שכיום מתנהל משא ומתן לשחרור החטופים בתמורה להפסקת אש זמנית והכנסת סיוע הומניטרי נוסף לעזה, אין בהירות לגבי הסיכוי, ההמשך והיכולת להוציא אל הפועל הסכם שכזה. כך קבעו מודי'ס. אנחנו חולקים באופן חד-משמעי על ההחלטה שלהם להוריד את הדירוג לרמה A2 עם תחזית שלילית. עשינו כל מה שביכולתנו על מנת לשכנע אותם שזו לא העת להוריד את הדירוג, ושההחלטה שלהם, שאינה כוללת רק הורדת דירוג האשראי אלא גם תחזית דירוג שלילית, אינה מתיישבת עם הנתונים המקרו-כלכליים והפיסקליים של המשק. איננו מתעלמים מהסיכונים הגיאופוליטיים, אשר באופן היסטורי מהווים משקולת על הדירוג, אך נראה כי מודי'ס נתנו בעת הזו משקל עודף לתרחישים תיאורטיים על אודות התרחבות המלחמה – תרחישים שאין כל ודאות לגבי התממשותם. נכון להיום, עצימות הלחימה בעזה פוחתת. עובדה זו נתמכת בירידה בהיקף משרתי המילואים הפעילים, מספר הנפגעים היומי והיקף ירי הרקטות כלפי מדינת ישראל, ועמדת הגורמים המדיניים-ביטחוניים שהוצגה לחברת מודי'ס היא שככל כשהמלחמה בעזה פוחתת, הרציונל להרחבת הפעילות הצבאית של החות'ים או של ארגון הטרור חיזבאללה מצטמצם. מודי'ס מציינת בהחלטתה גם את החוזקות ארוכות השנים של מדינת ישראל, שבאות לידי ביטוי בכלכלה מגוונת בעלת הכנסה גבוהה ועמידות, אפקטיביות גבוהה מאוד של המדיניות המוניטרית, שהומחשה לאחרונה ביכולתו של בנק ישראל לייצב במהירות את השווקים הפיננסיים, מגזר בנקאי יציב, רמות הנזילות הגבוהות של הממשלה, ניהול החוב המיטבי והנגישות הגבוהה שיש לנו לשוק ההון. מודי'ס מציינת לטובה גם את העובדה שתקציב המדינה לשנת 2024 משלב שורה של צעדים לצמצום הגירעון לשנת 2024 ובשנים שלאחר מכן, ומתייחסת בפרט להעלאת שיעור המע"מ ב-1% בשנה הבאה, שלפי ההערכות תביא להכנסה נוספת של 0.35% מהתוצר בשנה. כמו כן, מודי'ס מציינת כי הממשלה מתכוונת להעביר בחקיקה צעדים לצמצום הגירעון בשנת 2025 בשיעור של 1.1% תוצר, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה, וצעדים בגודל בסדר גודל דומה יישארו בתוקף גם במהלך השנים הבאות. ככל שיאושרו במלואם, צעדים אלו יכולים לקזז בערך את העלייה בהוצאות הביטחון והריביות הגבוהות יותר. אדגיש כי מודי'ס מציינת לטובה את נכונות הממשלה להעלות מיסים, וזה סימן חיובי לגבי חוזקם של מוסדות המדינה, שכן ממשלות קודמות נמנעו בעבר מהעלאת מיסים. בנוסף, מודי'ס מציינת שעד כה הכלכלה מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, והאינדיקטורים המיידיים מצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים: כוח העבודה מתקרב לרמה שהייתה טרם העימות, בתי הספר נפתחו מחדש וחיילי המילואים החלו להשתחרר משירות מילואים פעיל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אנחנו נצביע להעביר את הדיון לוועדת הכלכלה, כן? בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הדיון בנושא הזה יעבור לוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הקטל בכבישים: 358 בני אדם נהרגו ב-336 תאונות קטלניות – מגמת עלייה במספר ההרוגים לשנת 2023 << הלסי >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההצעות הדחופות הבאות הן בנושא הקטל בכבישים: 358 בני אדם נהרגו ב-336 תאונות קטלניות – מגמת עלייה במספר ההרוגים לשנת 2023. את ההצעה הגישו חברי כנסת יונתן מישרקי, משה רוט, צגה מלקו, אחמד טיבי ויאסר חוג'יראת. חבר הכנסת מישרקי, בבקשה, אדוני. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להציג בפניכם נתונים עדכניים מהיום בבוקר על תאונות הדרכים בישראל לשנת 2023. ולמה זה מהיום בבוקר? כי היו אנשים שנפצעו בשנת 2023 ונפטרו בשנת 2024, לכן הנתונים נכונים להיום. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנת 2023 אירעו 338 תאונות קטלניות שגבו את חייהם של 331 הרוגים, לעומת 340 הרוגים בשנת 2022 שנהרגו ב-313 תאונות קטלניות. לפני יותר מחצי שנה עמדתי כאן על הדוכן ונימקתי הצעה לסדר-יום שעסקה גם היא בתאונות הדרכים. לצערי הרב, מספר ההרוגים בתאונות הדרכים עלה: כמעט מדי יום נהרג אדם בתאונת דרכים; בכל שלושה ימים נהרג הולך רגל; בכל ארבעה ימים נהרג נוסע ברכב פרטי; בכל שבוע נהרג ילד או מתבגר; בכל שבועיים נהרג משתמש בכלי נסיעה חשמליים; 35 ילדים נהרגו בתאונות דרכים בשנה הזאת. זאת השנה הקטלנית ביותר לילדים ב-13 השנים האחרונות. אלו נתונים שצריכים לזעזע את כולנו. לצערי הרב, המצב לא הולך ומשתפר אלא הולך ומחמיר, ובכל שבוע אנחנו שומעים על תאונה קטלנית. רק השבוע דווחנו על רצף של תאונות דרכים שאירעו ברחבי הארץ – תאונת דרכים בשרון, בחיפה, תאונה בין רכב פרטי לאוטובוס, הרוג בתאונת דרכים בכביש 90 – והידיעות הנוראיות הללו לא מפסיקות לזרום. הקטל בכבישים – זאת הכותרת שבה אנחנו נתקלים כמעט בכל שבוע. זאת כותרת שעורכי החדשות עושים בה שימוש פעם אחר פעם. אנחנו שואלים את עצמנו מה הפתרון לעניין, מה צריכים לעשות כדי למנוע את ההרוג הבא. אני בטוח ומשוכנע שעל שולחן משרד התחבורה עומדים רעיונות, הצעות ותוכניות שמטרתם צמצום המספרים המטורפים האלה. אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי בעבר אני אומר עכשיו, לצד כל התוכניות של אנשי המקצוע במשרד ישנה חשיבות בהטמעת חשיבות הערך של חיי אדם. זה חייב להיות מושרש מגיל קטן בחינוך של הילדים. יושב פה שר במשרד החינוך, הרב חיים ביטון, ואני בטוח שגם לו יש לב רגיש לטובת העניין הזה. הפתרון הוא לא רק באכיפה ובענישה, אלא בחינוך לשמירה על חיי אדם. ידידי חבר הכנסת בועז טופורובסקי ביקש ממני לעמוד כאן בשמו. הנושא הזה קרוב מאוד מאוד לליבו, והוא נאלץ לצאת כדי לשמור על הילדים. אשתו לא מרגישה טוב, ונשלח לה מכאן ברכת רפואה שלמה. אדוני היושב-ראש, תצטרף אליי לבקשה הזאת – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – לתפילה לרפואתה השלמה. הוא ביקש ממני לשאול בשמו את אדוני סגן השרה שנמצא פה: מה קורה עם מינוי מנכ"ל חדש לרלב"ד? למה קוצץ התקציב הייעודי? מה התוכנית של המשרד לצמצום תאונות הדרכים? עד כאן בשמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה, אדוני. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, סגן השרה הרב מקלב, כנסת נכבדה, טרם שאדבר על ההצעה, אבקש לשלוח תנחומים כנים למשפחת ההרוגה במתקפת הטילים היום בעיר הקודש צפת, וברכת החלמה לפצועים במתקפה של החיזבאללה. ראיתי תמונה מחרידה של ילדות קטנות שמנסות למצוא מסתור ממתקפה אכזרית של אנשי רשע שכל מטרתם להרוג יהודים, השם ירחם. היום אני מבקש להעלות לסדר-היום נושא דחוף וחשוב, מהחשובים ביותר, והוא נושא הקטל וההרג בכבישים. נתחיל עם קצת מהנתונים: לפי הדוח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בשנה היוצאת, 2023, נהרגו בכבישי ישראל 361 בני אדם. אני חוזר על המספר: 361 בני אדם – כמעט הרוג ליום, השם ישמור. זה אומר 361 משפחות שאיבדו את האדם היקר להן, עוד אלפים שנוספו למעגל הכואב של השכול – מאות אלמנות, מאות ילדים יתומים, מאות הורים שכולים. בשנת 2023 נהרגו יותר מהשנה שקדמה לה. 100 מתוך 361 ההרוגים היו הולכי רגל; 35 ילדים עד גיל 14 נהרגו בשנת 2023 – שיא במספר ההרוגים בקרב ילדים ב-13 השנים האחרונות, ועלייה של 21% לעומת שנת 2022. 20 ילדים נהרגו בשנת 2023 כאשר הלכו ברגל. ראוי שכל אחד מחברי הכנסת יקרא את הדוחות האלה בעיון, אבל קריאה ודיבורים לא מספיקים, צריך מעשים. אנחנו צריכים לייצר תשתית ידידותית, במיוחד בסביבת מוסדות חינוך: פסי האטה, מעקות בטיחות ועוד כאלה כדי להגן על הילדים; חקיקה להגבלת מהירות ליד בתי הספר; חינוך והסברה. חייבים להתאים תוכניות חינוכיות ייעודיות ומותאמות לכל גיל ולכל מגזר – חינוך ושינוי בתרבות הנהיגה, במיוחד במגזרים ובמקומות שרואים עלייה בתאונות או בעבירות תנועה. בקיצור, תיקון תשתיות, חקיקה, אכיפה והסברה. רבותיי, הנתונים שמופיעים בדוח מחרידים, ואסור לנו לעבור על זה לסדר-היום. חובתנו לעשות הכול כדי לעצור את המגפה הזאת, לצמצם אותה ולהוריד את מספר ההרוגים והפצועים. אם נציל ילד אחד או ילדה אחת, הצלנו עולם מלא, כאמרת חז"ל. אני רוצה להודות לחבר הכנסת יוני מישרקי, שיזם את ההצעה, ולחברי הכנסת שהצטרפו, במיוחד לחבר הכנסת בועז טופורובסקי, שמעלה את הנושא בתדירות ראויה לשבח. אני קורא לכל חברי הכנסת להצטרף למלחמה החשובה הזאת, מלחמת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ובעזרת השם נעשה ונצליח. אני מבקש להביא את הנושא לוועדת הכלכלה או לוועדה המתאימה בראשות סגן השר, כדי שנוכל לדון בהרחבה, ובסייעתא דשמיא גם לתקן את הצריך תיקון. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נמצאת. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, דוח תאונות הדרכים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשנת 2023 מצביע על עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל במהלך השנה האחרונה. לפי הדוח, בשנת 2023 נהרגו 358 בני אדם ב-336 תאונות קטלניות, לעומת 340 הרוגים ב-313 תאונות קטלניות בממוצע בשנים 2020–2022. מספר ההרוגים גבוה בכ-2% ממספר ההרוגים אשתקד; גבוה ב-5% מממוצע השנים 2020–2022. לפי הדוח, כמעט מדי יום נהרג אדם בתאונות דרכים; בכל שלושה ימים נהרג הולך רגל; בכל ארבעה ימים נהרג נוסע ברכב פרטי; בכל שבוע נהרג ילד או מתבגר, ובכל שבועיים נהרג משתמש בכלים זעירים. אלה נתונים מפחידים, אם כי, על פי נתוני עמותת אור ירוק, שעושה עבודה טובה, בשנת 2023 נהרגו 361 בני אדם ב-338 תאונות קטלניות, לעומת 351 הרוגים ב-319 תאונות קטלניות בשנת 2022. מספר ההרוגים גבוה בכ-3% ממספר ההרוגים אשתקד, ומספר התאונות הקטלניות גבוה ב-6%. 98 מההרוגים בשנת 2023 הם מהחברה הערבית – 27% מההרוגים, יותר משיעורם באוכלוסייה. ילדי החברה הערבית מהווים 62% מהילדים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2023 – פי 2.6 מחלקם באוכלוסיית הילדים בישראל. עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2023 נהרגו תשעה ילדים ערבים יותר מאשר בשנת 2022 – עלייה מדאיגה של 64%. בשנת 2023 נהרגו 23 ילדים ערבים, בהשוואה ל-14 בשנת 2022, והם היו הולכי רגל. מה עושים? יש תוכניות במשרד התחבורה. חשוב חינוך, חינוך לבטיחות, חינוך להולכי רגל, תשתיות – במיוחד בחברה הערבית התשתיות הן לקויות; חלק מהתאונות, מה שקרוי "תאונות חצר", זה רכב שחונה בבית, עושה רוורס, פוגע בבן משפחה – ותקציבים לבטיחות בדרכים. זה נושא אוניברסלי שאמור לעניין כל אחד מאיתנו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: החברה הערבית היא בראש רשימת האלימות והפשיעה. 247 ערבים נרצחו בשנת 2023, לעומת 53 בחברה היהודית. מעצם היותך ערבי, האפשרות שתירצח בפשע של רצח היא פי חמישה. אם נדבר על עוני, אז 39% מהמשפחות הערביות הן מתחת לקו העוני, לעומת 14% בחברה היהודית, כלומר פי שלושה מהחברה היהודית; מעצם היותך בן במשפחה ערבית, האפשרות שתהיה מתחת לקו העוני הוא פי שלושה. כך, גם אם נדבר על תאונות הדרכים אנחנו בראש רשימת ההרוגים.) נעבור כאן ברשותכם גם לעברית, כדי לדבר על תאונות הדרכים על פי הדוח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, סיכום 2023. כמובן, הדוח הוא ארוך, אבל שמתי לב לטבלה אחת מתוך כל הדוח הזה – טבלה שנותנת את שיעור ההרוגים ל-100,000 תושבים. אם אנחנו מסתכלים על מספר ההרוגים בטווח הגילים אפס עד ארבע, בחברה הערבית הוא 4.14 מתוך 100,000, לעומת 0.57 בחברה היהודית. זאת אומרת, הסיכוי לילד ערבי בגיל אפס עד ארבע להיהרג בתאונת דרכים הוא פי שבעה מאשר בחברה היהודית. אם אנחנו נסתכל על טווח הגילים חמש עד תשע, הסיכוי הוא 4.3 מתוך 100,000 ערבים נהרגים בתאונות דרכים בהשוואה ל-0.72 בחברה היהודית, זאת אומרת, הסיכוי שלך כערבי בגילים חמש עד תשע להיהרג בתאונת דרכים הוא פי שישה יותר מאשר בחברה היהודית. אם אנחנו נסתכל על טווח הגילים עשר עד 14, הסיכוי שלך כערבי להיהרג בתאונת דרכים הוא פי שלושה יותר מאשר בחברה היהודית. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> בתוך השכונות או בחוץ? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בכלל. אלה נתונים של הדוח. אם אנחנו נסתכל על טווח הגילים 15 עד 19, הסיכוי שלך כערבי להיהרג בתאונת דרכים הוא פי שניים יותר. זאת אומרת, אנחנו בכל המדדים יותר. הסיכוי לערבי להיהרג בתאונת דרכים הוא הרבה יותר גבוה. אלה הנתונים של דוח הרלב"ד 2023. הטבלה נמצאת בדוח. הנתונים מהיום של עמותת א-סלמה: בשנת 2024 נהרגו 41 אנשים בתאונות דרכים, מתוכם 18 ערבים. זאת אומרת, האחוז שלנו שנהרגים בתאונות דרכים זה 43% – זה פי שניים מהאחוז שלנו בחברה, וכל הנתונים האלה אומרים דרשני. המסקנה היא שהממשלה והעומד בראשה – השרים שמים את החברה הערבית בתחתית סולם העדיפויות שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישיב על ההצעה סגן השרה, השר אורי מקלב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור. החברה הערבית בתחתית תאונות הדרכים. זו סיסמה לעוסה ולא קשורה. איך זה קשור, החברה הערבית ותאונות הדרכים? אדוני השר, אולי תגלה לי. כל דבר אצלם זה "החברה הערבית בתחתית". גם בתאונות דרכים החברה הערבית בתחתית? << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> השאלה היא ממה זה נובע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני תכף אגיד לך. אני לא רוצה לפגוע בכבודם. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> לא. זה נובע מסוג של – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מנהיגה ללא רישיון בגיל 15, מגנבת רכבים – – << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> תרבות נהיגה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – מנסיעה לא לפי הכללים. די, מה אנחנו יכולים לעשות? אני יכולה להגיד לך – – – לשמור על הכללים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, אנא. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, אני כן חושב שנתון לפי חברה ולפי מגזר זה נתון נכון, ויש לזה היבטים ומאפיינים, כפי שאמרו חברי הכנסת, אם זה תשתיות, אם זה תאונות חצר. יש מאפיינים, ולפי זה, לכל חברה צריך לתת תשובות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסתכל בתאונות דרכים – מה הקשר בין התשתיות לתאונות דרכים בחברה – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יש הבדל. יש הבדל בין – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבריי חברי הכנסת, בואו נכבד את סגן השר וניתן לו אפשרות לדבר בלי הפרעות. תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> דרך אגב, גם בחברה החרדית יש נתונים ייחודיים בנושא תאונות הדרכים. העובדה היא שבאופן יחסי אחוז הנפגעים בתאונות דרכים בחברה החרדית הוא נמוך יותר מבחברה הכללית, אבל אצל ילדים הוא גבוה יותר. והרשות לפיתוח – – – << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הרכבים שלהם – – – באמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת רוט, אנא. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יש לזה הסברים – כמובן יותר הולכי רגל, יש לזה הסברים כאלה ואחרים – אבל לפי ההסברים וניתוח המצב, זה מה שצריך להביא אותנו לפתרונות ולפעולות שלנו. ולכן אני כן חושב שצריך לחדד את זה. זה לא משהו שקשור ליתרון של חברה על חברה אחרת. סוג הפעולה ותוכנית הפעולה שלנו צריכים להיות לפי המאפיינים. זו הייתה תשובה רק לקריאת הביניים, תשובה למה שאת העלית, חברת הכנסת גוטליב. בכל אופן, לגופם של דברים – ההצעה לסדר-היום נוגעת בשני נתונים מרכזיים מתוך העלייה שאנחנו רואים במספר ההרוגים, כפי שציינתם, של 3% מהשנה שעברה, מ-351 ל-361, ו-6% מנתון ממוצע של שלוש שנים, של 2020, 2021 ו-2022. כמובן שהנתונים האלה עצובים מאוד; כל מספר כזה זה לא נתון סטטיסטי ומספר – זה נפשות, זה משפחות, זה אסונות, זה טרגדיות. וכל אחוז שעולה וכל הרוג – כל זמן שאנחנו חיים במציאות הזאת אלה נתונים שצריכים להביא אותנו לידי פעילות אינטנסיבית, גם מקצועית מאוד וגם עם משאבים כלכליים, כמה שיותר לתת. זה אחד הדברים שאנחנו צריכים לטפל בהם, וצריך לציין את הכנסת, את עמותת אור ירוק וחברי כנסת מסוימים שמציינים את זה יותר ומעלים את הנושא הזה חדשות לבקרים, כדי שהנושא הזה לא ירד מסדר-היום ולא נתרגל לנתונים האלה. בנתונים האלה יש גם ירידות – ברכב כבד למשל יש ירידה במספר ההרוגים – אבל העלייה באה לידי ביטוי בהולכי רגל, שזה עלה ב-5% בשנת 2023, וזה הנתון המרכזי במספר ההרוגים במגזר הכללי, המספר הכולל. העליתם גם את הנושא של הפגיעה המרובה יותר, עלייה דרמטית בפגיעה של ילדים במגזר הערבי. אני אענה קודם כול תשובות קצרות, ואחרי זה אני ארחיב גם לפי מה שהמשרד שלח לי. לגבי העלייה במספר ההרוגים – מספר ההרוגים במגזר הכללי עלה בעשרה הרוגים, ובממוצע עוד 20 הרוגים. זה בשני מאפיינים: הולכי רגל שנפגעו יותר ונפגעים מקורקינט חשמלי ואופניים חשמליים – המיקרו-מוביליטי – הכלים האלה, יש בהם עלייה דרמטית במספר ההרוגים: בגזרת הכלים הזעירים השנה נהרגו 38 בני אדם, לעומת 27 בממוצע השנתי – עלייה של 11 בני אדם, וזו עלייה דרמטית, שכבר אומרת לנו איזה עלייה יש בכלים האלה, החשמליים, בקורקינטים החשמליים. כתשובה לדבר הזה, מה שאנחנו כמובן עושים – הכנסת עכשיו מאשרת ואישרה רישום של הכלים, אסדרה של הכלים האלה, כך שמי שמחזיק כלי כזה לא יכול לתת לכל אחד, לא יכול להגיד: לקחו לי, הילד לקח. כל מי שיש לו כלי כזה, יש לו מספר רישוי, ואנחנו עובדים על מיסוד הדבר הזה, ואנחנו רוצים שזה יביא לירידה במספר ההרוגים. וכמובן, כמו בכל דבר – ההסברה והאכיפה. האכיפה זה אחד הדברים המרכזיים. אנחנו מחוקקים חוקים, עושים תקנות, נותנים הסברה, אבל כשאין שילוב עם אכיפה, כמובן הדברים האלה יורדים לטמיון, ואין לזה את האפקטיביות הרצויה. זה לגבי הנושא של תאונות הדרכים. לגבי הולכי רגל, כמובן שנעשים השנה קמפיינים מיוחדים לגבי הולכי רגל, אבל יחד עם זאת אנחנו גם הולכים על תוכנית מיוחדת, "ערים בטוחות", ומשקיעים בנושא הזה סכומים מאוד גדולים לקראת השנה החדשה, וגם יש המשך תקציבי לשנים הבאות. מדובר על סכומים של 100 מיליון ש"ח בתקציב 2024 לערים בטוחות, ויש רשימה של ערים. הדגש בכל הערים הבטוחות זה הולכי רגל, מיתון תנועה ועוד דברים כאלה – מעברי חציה, הבלטה – מגוון של נושאים, וגם הרבה דברים בין-לאומיים – נתונים או דברים שלפי מחקרים בין-לאומיים נותנים יותר ביטחון להולכי רגל. המטרה הייחודית היא באמת הולכי הרגל. זה דבר אחד שעושים. וכמובן – אסדרה. במגזר הכללי, התשובה המקוצרת – בשני דברים אנחנו מתכוונים להילחם בעניין הזה: אחד זה האסדרה של הכלים, של הקורקינט והאופניים החשמליים, וערים בטוחות. וכמובן עוד השקעה במגוון דברים, שאני אגיד אחרי זה, בסוף, שהרלב"ד עושים בנושא ופועלים בעניין תאונות הדרכים. עכשיו אני אגע בנושא של הפגיעה באוכלוסייה הערבית. לשמחתנו, מצד אחד יש ירידה דרמטית בפגיעה של הולכי רגל באוכלוסייה הערבית – המספר ירד מ-108 הרוגים ל-99 הרוגים. תשעה הרוגים פחות זה דבר משמח. אנחנו תולים את זה גם בהרבה פעולות הסברה, בהרבה קמפיינים ייחודיים שנעשו וייעשו, גם בנושא הילדים, אבל יש היום במסגרת החלטה 550 כספים ייעודיים לנושא הזה של תאונות דרכים בקמפיינים שנעשו עם ערים ששיתפו פעולה וכו'. זאת התשובה שתינתן גם לגבי הילדים. אם אני מדייק בנתון – לא נתנו אותו סופית, אבל גם לגבי קורקינטים ואופניים חשמליים, מהרוג אחד שהיה בממוצע בשנים עברו, זה עלה לארבעה. מתוך 23 הילדים שנהרגו, ארבעה ילדים הם מהכלים החשמליים. זה הנתון, אבל אני רוצה לדייק אותו. אחר כך, אם אני אוכל, או אם אני אקבל באמצע עכשיו את הנתון, אני אענה על זה. בכל אופן, בסופו של דבר אנחנו נוקטים כמה פעולות כדי שאנחנו נצמצם את תאונות הדרכים האלה. הכספים שיש במסגרת החלטת ממשלה 550 – אנחנו מקווים שיביאו הרבה אפקטיביות ותוצאות טובות. תאונות החצר שחבר הכנסת אחמד טיבי ציין הן תאונות שקורות. אומנם היום יש חיישני רוורס, שאמורים לענות על הדברים האלה, אבל עם כל זה, זה לא נותן מענה כשהרכב הוא גבוה והגוף הזר – במקרה הזה זה ילד – נמצא במצב של שכיבה. זה לא אפקטיבי. לכן גם הסברה, גם מודעות, גם פעולות חינוכיות וגם אכיפה – אכיפה היא ממתנת. אני רק אגיד במאמר ממש מוסגר, אני ניסיתי לבחון אם כשהם אומרים 23 ילדים מהאוכלוסייה הערבית, האם זה אומר שכולם קרו בערים ערביות. איך סופרים את הילדים? התברר לי שגם אם משפחה או ילדים נהרגו בתאונה בכביש 1 או בכביש 4, משפחה שיש בה שני ילדים, הם נספרים במסגרת הילדים הערבים שנהרגו, אף שזה לא בגלל הערים, כמו שאנחנו סופרים את תאונות הדרכים האחרות. אין נתונים מדויקים, אבל גם מה שיש פה – גם המספר הזה והעלייה הדרמטית מחייבים אותנו, ואנחנו גם נעשה בהתאם פעילות ייחודית לנושא הזה. בגדול, הפעולות שאנחנו עושים הן כמובן שיש לנו פרויקט מיוחד שנקרא "אשכול רשויות המפרץ". הושלמה התוכנית לרשויות המקומיות, והחלו עבודות תשתית באשכול – שזה נתוני תנועה, מעברי חציה. הצפי לסיום הוא יוני 2024, וכמובן תהיה תוכנית הסברה לתושבי האשכול של רשויות המפרץ, וכמובן אכיפה. בכביש 90 עושים פעולות רבות בשיתוף פעולה של נת"י, רלב"ד ורשויות מקומיות, עם תוכניות. התוכניות כוללות הקמת מפרצי אכיפה, מפרצי מנוחה, הקמת תחנת ריענון, תוספת ניידות משטרה – אני מניח שזה יותר במקטע של כביש 90, שזה הדרומי ביותר, אילת וכו', שגם שם זה כביש דמים עם הרבה תאונות דרכים. לגבי רוכבי האופנועים, יש עכשיו תוכנית שלמה של לימוד נהיגה לרוכבי אופנוע, שזה היה פעם אחד מהמאפיינים הגדולים – היה תמיד גידול בתאונות דרכים והרוגים בנושא האופנועים. יש תוכנית לימוד אחרת, המבחן העיוני ועוד דברים השתנו, וגם הטסט עצמו – מבחני השליטה ייתנו מענה וייתנו יותר יכולת שליטה על הכלי הזה מאשר קודם. יש גם פיילוט שנעשה על רוכבי אופנועים – בדקו מה הייתה התוצאה, ויפנימו את זה גם כן בתוך מערכת הלמידה. בחברה הערבית תוגברו פעולות חינוך והסברה ממוקדות בנושאי חגורת בטיחות ו"ילד עד גיל תשע לא חוצה כביש לבד"; הוקמו ותוגברו פעולות בתנועות הנוער ובארגוני הנוער; תוכנית הדרכה ייחודית לבני נוער, אימוני כדורגל – שילבו במסגרת אימוני כדורגל את הנושא של בטיחות בדרכים ומניעת תאונות דרכים. טלפנתי במיוחד לשאול מה הקשר בין אימוני כדורגל לנושא של תאונות הדרכים, אז אמרו לי: זאת הטמעה בתוך האימונים: אתה מקשיב, אתה נמצא במקום מסוים – מטמיעים את זה; מקימים מרכז הדרכה נייד בגלל תאונות הדרכים, ובגלל העלייה במספר הילדים הנפגעים הרלב"ד יצאה בקול קורא לביצוע פעולות הדרכה ממוקדות בנושא דריסות חצר בשנת 2024. חבר הכנסת טיבי, זאת תשובה על מה שאתם העליתם. יש קול קורא שיצא לרשויות על תוכנית מיוחדת למניעת דריסות חצר או תאונות. ועוד דבר אחד. הרלב"ד, הרשות לבטיחות בדרכים, קידמה לראשונה סל בטיחות ייעודי לחברה הערבית לטיפול בתשתיות בחברה הערבית, וטופלו כשלי בטיחות בסביבת מוסדות החינוך. אז שוב, לגבי התשתיות שגם הזכרתם בדבריכם – סל בטיחות ייעודי לחברה הערבית בנושא הזה. במוסדות החינוך יש פעילות רבה שנעשית יחד עם הרשויות המקומיות בסביבות בתי הספר, וכמובן עם תקציב ייעודי לנושא הזה. יש ניהול בטיחות בכל הרשויות המקומיות, ויש תוכניות עבודה שנתיות עם כל רשות מקומית בתחום הבטיחות בדרכים. הייתה גם ביקורת בתשע רשויות שהן רשות תמרור – היו ביקורות; ביצוע פעולות חינוך והסברה על פי אוכלוסיות סיכון בפריסה ארצית; יש כמובן מימון וייעוץ חינוך תעבורתי במסגרת בחינות התיאוריה בכ-4,300 כיתות י' – כפי שידוע היום, בבתי הספר התיכוניים יש את התיאוריה; הרחבת פעילות "שומרי הדרך". אני יכול לתת עוד מגוון, אבל נראה לי שקצת מאבדים את הסבלנות, אבל מה שחשוב מאוד – ואנחנו העלינו את זה בדיונים קודמים – זה שבוצעו תסקירי 300 תאונות קטלניות. עשו על זה תסקירים. לא פעם יש תאונות דרכים – בזמנו, אנחנו התרענו על כך: יש תאונה, ואף אחד גם לא לומד משהו מהתאונה. זה נכנס לסטטיסטיקה, ואף אחד לא לומד מה הסיבה שהייתה לה; לא רק מה הסיבה שהייתה – גם רוצים להשוות אותה לתאונות אחרות ולעוד דברים שיכולים לעזור בכשלים נקודתיים וגם רוחביים. מטבע הדברים, אם אתה חוקר – ככל שתחקור יותר את התאונה ואת הסיבה, ככה תוכל לתת יותר מענה. כפי שאמרתי, גם תקציב ייעודי ותוכנית "עיר בטוחה". חבר הכנסת מישרקי שאל בשם חבר הכנסת בועז טופורובסקי, שמתעסק הרבה בתאונות הדרכים, ואני מברך אותו על כך. כבר מונה יושב-ראש לרלב"ד, ובהתאם ימונה גם מנכ"ל. כמובן שהתקציב שיש אף פעם לא מספיק, ואנחנו תמיד רוצים שיהיו יותר תקציבים בלי קיצוצים, שתהיה תוספת תקציבים לטיפול בתאונות דרכים במסגרת היכולות שיש למדינת ישראל. אף פעם לא ראיתי שהרלב"ד לא רצתה לקבל עוד תקציב, ולא ראיתי שהמשרד מנע ולא ביקש בשביל זה תקציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חזק וברוך. חבריי, אתם מסתפקים בתשובה או שאתם רוצים דיון נוסף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מישרקי, אתה מסתפק או שאתה מעוניין בדיון בוועדה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דיון בוועדה. תודה. << קריאה >> שר במשרד החינוך חיים ביטון: << קריאה >> דיון בוועדה, דיון בוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דיון בוועדה, כן? אוקיי. ועדת כלכלה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנחנו נצביע על העברת הדיון לוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8) (החלה על ענף התמרוקים ומוצרי הניקיון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/992).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8) (החלה על ענף התמרוקים ומוצרי הניקיון), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, סגן השר, תודה רבה גם על הפירוט בתשובה על ההצעה הקודמת לסדר-היום. לא לא, לא צריך להתנצל. אמרת דבר מפורט ויישר כוח. חבריי חברי הכנסת, רגע לפני שאציג את ההצעה, ברצוני להקריא בפניכם פוסט של חייל מילואים שהשתחרר: אני מסיים היום 128 ימי מילואים מאוד משמעותיים. אני לא אסכם כלום, כי זה עדיין לא נגמר בשביל אף אחד, המלחמה הזאת, ואני רק עשיתי את חובתי כלוחם בחלק הזה בחברה ובזה שהתגייסתי לקרבי, שזה להגן ולהילחם במצבים האלה בדיוק. רק בבקשה אל תגידו לי תודה ותעריכו. את זה אני לא מבקש ולא רוצה את זה, כי אין על מה. רק בקשה אחת אני מבקש מכם: העם שתמך ועזר – והתגייסו כולם בשבילנו, ולא היה משנה מי החייל, דתי, חילוני, חרדי, דרוזי, ימין, שמאל, בעד או נגד – פשוט דאגתם לכולם, לכל החיילים, הייתם מאוחדים בשבילנו בהכול. אז בבקשה, הישארו ככה אחד בשביל השני גם בחוץ, לפחות בשבילנו, כדי שאנחנו נצא לעולם המקביל הזה בחוץ – לאזרחות חזרה – ולא נתאכזב שנלחמנו סתם, שחברים שלנו נהרגו סתם ושחברים שלנו נפצעו ועדיין נפצעים סתם. בבקשה, שלפחות תהיה לזה סיבה טובה חוץ מהגנה, ומטרה – גם עם מאוחד יותר, טוב יותר, בלי ויכוחים מיותרים – לא חסר לנו צרות – עם מגובש יותר, כמו שהייתם בשבילנו. רק ככה תודו לנו ונרגיש שעשינו משהו אחד לפחות, כי "אין לנו ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת" זו לא סתם קלישאה, זו האמת. אז בואו נשמור עלייה באחדות של כולם, ורק ככה נרגיש מנצחים ומאוחדים וננצח ביחד את המצב והתקופה הזאת. ואני חייב להזכיר את החברים המלאכים הקרובים לליבי שלא יצאו איתנו חזרה, אבל יישארו תמיד בליבי, וכולם יכירו אותם מעכשיו: רס"ר נדב פרחי ז"ל, רס"ר אלי אוחנה ז"ל, רס"ם אלירז גבאי ז״ל, אל"מ יצחק בן בשט, שנזכור אותך תמיד בתור "בנבא". תודה לכם, והלוואי שיבוא יום וכולם יכירו אתכם וידעו איזה מלאכים אתם. תודה על הזכות לשרת ולהילחם לצידכם, ושוב תודה לכולם על התמיכה והכוח שנתתם לנו בתקופה הזאת. אתם הכוח שלנו והמוטיבציה שלנו להמשיך להגן ולהילחם על הארץ שלנו כמה שנצטרך, כי אין לנו ארץ אחרת. לא נשכח לעולם, 7 באוקטובר 2023. את זה כתב מתן כהן, ואני אגיד לכם שאני לא ידעתי על הפוסט הזה. מתן כהן הוא פה, במשמר הכנסת, ולא רק הוא, עוד הרבה, רבים וטובים שהיו בעזה בשבילנו. אבל מתן כהן, קראתי את זה. הביא לי את זה אביגדור, ראש הסדרנים. פשוט לקרוא את זה ולהתרגש. זה מה שמבקשים מאיתנו. התפקיד שלנו הוא לקיים את הדבר הקטן הזה ולהמשיך אנחנו באחדות הזאת. תודה רבה. נעבור להצעת החוק אשר על סדר-היום, הצעת החוק שחבריי ואני יזמנו אותה. מדובר בהצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, והיא חלה על ענף התמרוקים. מדובר בהצעת חוק – בחוק המזון בשנת 2014 רשות התחרות במשרד הכלכלה קבעה כללים הנוגעים להתנהלות בין הקמעונאים לספקים שנועדו לשמר תחרות. בין היתר קובע החוק כי לספק אסור להתערב במחיר שבו ימכור הקמעונאי את המוצר. דבר נוסף – אסור לו לסדר את המוצרים על המדפים, וכן נקבעו הגבלות גיאוגרפיות בכל הנוגע לפתיחת סניפים של רשתות קמעונאות גדולות. בשנת 2020 החוק הזה חוקק, ולצערי, מי שהוחרגו שם היו רשתות הפארם. בסופו של דבר, משלושת הדברים הללו הוחרגו רשתות הפארם. זה יוצא כמעט רשת אחת ויחידה שתופסת את כל השוק. סופר-פארם למשל תופסת 70% או 80% מהשטח בכל הנושא של הפארם – יש מקומות שהיא 80%, יש מקומות שהיא 70% – ואז אין תחרות, כי מישהו אחר לא יכול להיות. למה? כי חל עליהם – את השקיפות באמת תיקנו, וגם הם חייבים בשקיפות, אבל למשל במרחק הגיאוגרפי, הם יכולים לפתוח בלי הגבלה, מה שסופר אחר לא יכול לפתוח. זה החוק, ואנחנו עושים תיקון לזה, בדיוק ככה, כדי שעוד מישהו יוכל – ברגע שאתה יכול לפתוח לידו עוד אחד, אם אני סופר-פארם ואני יכול לפתוח עוד סניף ליד, אז מה יקרה? אני בולע את הקטן, ואז הקטנים לא יכולים להתחרות בכלל. לכן יש מרחקים. למשל אם סופר גדול – לא משנה אם זה אושר עד, אם זה רמי לוי, שופרסל, כל אחד אחר – יש לו הגבלות, הוא לא יכול לפתוח בכל עיר כמה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. אבל הפארם – החריגו אותם מזה. אני לא יודע למה, וזו באמת שאלה למה. יש אומרים שהם היו באותה התקופה במשבר ויש אומרים שלא היו במשבר. סידור מדפים – יש מגבלות על איך לסדר המדפים; עליהם זה לא חל. לכן החוק הזה בא לעשות סדר בחוק המזון, כדי שגם הם – הגיע הזמן שהם לא יוחרגו. אם הם לא מוחרגים, כדי שתהיה לנו יותר תחרות בענף הזה, אני בא ואומר: התחרות הזאת טובה לכולם. היא טובה. זה יביא גם בתמרוקים; תרופות נמצאות באיזה משהו מסוים, מחיר של כולם, אז שם זה לא יחול. אבל לא יכול להיות שהיום הסופר-פארם, כל רשתות הפארם מכניסות לך גם ממתקים, חטיפים; חוץ ממוצרי מזון קפואים ופתוחים, שהם לא מכניסים, הכול נמצא שם. טיטולים, מטרנות – הכול הכול נמצא שם. הגיע הזמן לעשות סדר, שגם בזה תהיה תחרות, שיוכלו לפתוח רווחים, וזה החוק הזה שבא לעשות תיקון. עכשיו הוא יעבור בקריאה ראשונה, הוא עבר הכנה אצל דוד ביטן, ואני רוצה להודות לחבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שזה טוב, ההתערבות הזאת? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כשאנחנו נמצאים כמה שנים ובאותו זמן אנחנו רואים שאין שינוי, שהם פשוט כובשים את השוק ואף אחד לא יכול – הרי מאיפה זה הגיע? זה הגיע מהשטח. חנויות פארם קטנות לא מצליחות להתרומם בשום מקום. למה? בגלל זה. אני בא ואומר – והייתי גם בשיח עם השר ניר ברקת, ואני מודה לו שהוא הסכים לקדם את החוק הזה. ויש שינויים. כל מי שרוצה לבוא ולהגיד – ואומרים, ורוצים לעשות כל מיני שינויים בתוך הזה – אדרבה, שיבואו לקריאה השנייה והשלישית בהכנה בוועדה, ואנחנו נעשה שינויים. אנחנו פתוחים לשמוע, כי זה לא בא איך שנכנס וככה זה יצא. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן על זה שלקח את זה ומקדם את זה בצורה מהירה ויעילה, לצוות הוועדה – לעידית, לאיתי עצמון, היועץ המשפטי – לאופיר כץ, שתמיד נעתר – הינה הזוג; באמת, בדיוק אני בא להגיד גם על מירב בן ארי. הינה, מירב, הפעם תשמעי טוב. גם אתמול הודיתי לך וגם היום. מירב בן ארי, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא צריכה את זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא לא, אל תגידי לא צריכה, עזבי. אני רוצה להודות לך כי אני צריך להודות לך, לא בגלל שאת רוצה – בגלל שאני רוצה להודות לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה על ההסכמה. זה בעצם המשך למה שאמרנו קודם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, זה חוק טוב, למה לא? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב שדברים טובים זה מה שאנחנו צריכים להביא – דברים טובים, כמה שיותר בהסכמה. ואתם באמת, יושב-ראש הקואליציה ומרכזת האופוזיציה – אני לא רוצה להגיד לך ראש האופוזיציה כדי לא לפגוע, מרכזת זה בסדר, כדי לא לסבך אותך עם מי שיושב קדימה יותר, אבל זה רק מראה על שיתוף פעולה, שאפשר לעשות דברים טובים למען עם ישראל, למען האחדות הזאת. תודה רבה לכם ותודה רבה לכל מי שיצביע ועוזר ומסייע בחוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני אחטא לתפקידי באופוזיציה אם לא אתייחס לאירוע של שרת הפיטורים, הלוא היא מאי גולן. גם אתמול נכנסה השרה לעוד משרד מצוין ולא חסה על עובד ציבור ראוי ומוכשר, וכהרגלה פיטרה. הפעם הקורבן הוא מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי מאיר בינג. בתגובה על הפיטורים אמרה השרה שהיא מאוד רוצה למנות אישה. לרגע התרגשתי, כי בכל זאת יש מעל 30 משרדים בממשלה הזאת ויש אישה אחת, אבל גם פה כנראה זה לא ממש מדויק. לאור ההצלחה המסחררת של השרה מאי גולן, בעוד היא קידמה אפס חקיקה למען נשים – האמת היא שהיא הצליחה להעביר חוק אחד בקריאה טרומית, שהוא החוק לחיסול הרשות לקידום מעמד האישה. גם הוא נקבר קבורת חמור עם כל החקיקה הטרומית. אז כן, זה חוק אחד שהיא העבירה, וחוץ מזה – אפס חקיקה לטובת נשים. אגב, יש כאן שיטענו שאולי היא העבירה את החוק של האיזוק. לא, לא ולא. חוק האיזוק האלקטרוני החל כבר ב-2016. הוא קודם על ידי שלושה משרדי ממשלה – משפטים, רווחה וביטחון פנים, זאת אומרת, הוא קודם על ידי משרדים כשהמשרד שלה בכלל לא היה קיים, אז בואו נשים גם את האיזוק האלקטרוני בצד. שנה שלמה להיות השרה לקידום מעמד האישה, לא להעביר חוק אחד למען נשים, לפטר את המנכ"לית הסופר-מוכשרת של הרשות שהייתה אז, איילת רזין. אגב, מעניין לציין גם שכשנעשה דיון מיוחד באו"ם על הפרעות, על האונס, על האלימות המינית כלפי נשים ב-7 באוקטובר, מי שהייתה בדיון באו"ם הייתה איילת רזין. השרה לא הוזמנה. היא לא הגיעה – כמובן, היא לא הוזמנה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא לא הוזמנה. זה בסדר שהיא לא הוזמנה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל דווקא – תאמיני לי, אני רוצה להגיד לך משהו, טלי: אם אני הייתי השרה לקידום מעמד האישה של מדינת ישראל, ביום שכל האו"ם מדבר על האונס – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא עושה הסברה בכל העולם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ועל האלימות, הייתי שם בכניסה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני צריכה שיזמינו אותי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאי עושה הסברה בכל העולם. זה לא נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי מגיעה לכניסה, עומדת שם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאי עושה הסברה מעולה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אני השרה לקידום מעמד האישה של ישראל. אבל את יודעת מה, טלי? אני אחסוך לך, אני לא רוצה את התפקיד הזה. אני לא רוצה שימציאו לי משרד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קשור? היא עושה הסברה. מה שמגיע לה מגיע לה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם או כשאני אהיה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא עושה הסברה בכל העולם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יום אחד שרה, אני רוצה תפקיד שהוא אמיתי, לא ג'וב. בשביל ג'וב אני אישאר בכנסת. אני שבע שנים בכנסת – אני אישאר עוד. אבל מילה אחרונה לסיום, כי נגמר לי הזמן. מאיר בינג הוא איש ראוי. הוא מונה על ידי השרה מירב כהן והיה גם אצל שיקלי, צלח שתי ממשלות. אתם קוראים לנו שמאל, לא משנה – צלח שתי ממשלות שונות. הוא איש ראוי. אני מכירה אותו עוד מאגף התקציבים. הוא לא צלח את השרה מאי גולן. בתירוצים שלה בסוף היא עוד אמרה עליו ממש דבר נורא – שכספים מועברים לארגוני הפשיעה. אז עזבו רגע ששיקלי היה השר. כשאת הולכת או כשאת מפטרת, פשוט תפטרי. אם יש משהו שלמדתי בקורס בניהול: לא צריך לשקר. הוא כבר יודע שהוא פוטר. בסוף, מילה אחת למאיר בינג, כי הוא איש ראוי: תגיד תודה. באמת חסכת לך. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, ההתייקרויות בסופר עלו לישראלים עוד 3.3 מיליארד שקל. 12 חברות ייקרו את מוצריהן בשיעור של עד 25%, והזינוק בהוצאה החציונית למשקי הבית זינק ב-13.5% בארבעת החודשים מאז המלחמה. למרות שהצעת החוק הזאת חיובית, וכל ניסיון להיאבק בנגע הריכוזיות והקרטלים של הטייקונים בשוק מבורך, למעשה ההצעה הזאת מפספסת את העיקר. מדוע? כי כבר כיום חוק התחרות בענף המזון נכשל בהורדת יוקר המחיה של מוצרי המזון, נכשל בהגברת התחרות בענף ונכשל במאבק בריכוזיות. לכן, מי שחושב שחוק התחרות, שנכשל ביוקר המחיה בענף המזון, יצליח במאבק ביוקר המחיה בענף הטואלטיקה, טועה. לעומת חוק התחרות, שנכשל במאבק ביוקר המחיה, קיימת במגירה יוזמה טובה שמשרד הכלכלה עצמו יזם בשנת 2015, והיא פשוט לא מקודמת – התוכנית לאיגוד קמעונאי מזון עצמאיים. רבבות הקמעונאים הקטנים – בעלי מכולות, מינימרקטים ופיצוציות ברחבי המדינה – מסוגלים היום בהחלט ובעזרת יישום תוכנית האיגוד להפוך ללוחמים יעילים ביוקר המחיה למען הכיס של כלל אזרחי ישראל. המכולת השכונתית היא מחוללת התחרות בענף המזון ובענפי הטואלטיקה הריכוזיים, שנשלטים על ידי הקרטלים של היצרנים, היבואנים, הרשתות הגדולות של הטייקונים. מאז השקת המיזם, עוד בשנת 2015, התאגדו כ-2,000 קמעונאים קטנים במסגרת עמותת "פורום מזון ומכולת", אלא שלמרבה הבושה, היצרנים והיבואנים לא מעבירים הצעות מחיר רלוונטיות ותחרותיות לאגודה, תוך פגיעה בתחרות וביעילות המשקית, ובשל לחץ פסול של רשתות השיווק הגדולות. יצרני המזון, היבואנים ורשתות השיווק הגדולות פועלים כקרטל וחוסמים הלכה למעשה את מימושה של רפורמה ממשלתית למאבק ביוקר המחיה ולהעצמת עשרות אלפי משקי בית שמספקים שירות למיליוני תושבים. את הסתירה הזאת חייבים לפתור לפני שמזדרזים לתקן את חוק התחרות בענף המזון. אני פניתי בחודש נובמבר לשר הכלכלה ולרשות התחרות בנושא. לצערי, עמדת הרשות כפי שהובעה בוועדת הכלכלה היא שלא מדובר בהפרה של חוק התחרות הכלכלית – עוד הוכחה לחוסר יעילותו של החוק. השר ברקת כלל לא טרח להשיב – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – וכלל לא מסכים להיפגש עם איגוד הקמעונאים הקטנים. אני פונה מכאן לשר ברקת ומבקש: פגוש את נציגי המכולות והקמעונאים הקטנים, והתחל ביישום התוכנית הקיימת למען הורדת יוקר המחיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – איננה; חברת הכנסת אריאל קלנר – איננו; חברת הכנסת שרון ניר – איננה; חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה; חבר הכנסת נאור שיר – איננו; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת עמית הלוי – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר כנסת אושר שקלים – איננו. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, אני מפנה את הדברים שלי לדובר צה"ל. אני יודעת שהוא מאוד כועס כשאני מדברת עליו, איך אני בכלל מעיזה. אז אני רוצה לשאול את דובר צה"ל את השאלה הבאה: איך יכול להיות מצב שדוברת אוגדת יהודה ושומרון מוציאה אתמול הודעת דוברות לכתבים שבה היא מוציאה את דיבת מתיישבי יהודה ושומרון רעה ואומרת לכתבים לא לומר שדובר צה"ל עומד מאחורי ההודעה? אתם קולטים? היא יודעת שהיא עושה משהו פסול, והיא אומרת לכתבים – יש לזה קוד בתוך התכתובת שלה – שההודעה לא הגיעה מדובר צה"ל. אני אומרת לכם פה כבר חודשים שדובר צה"ל משמר נרטיב איום ונורא, שפוגע במתיישבי יהודה ושומרון קטגורית, וביהודה ושומרון ובמעמד יהודה ושומרון בתפיסת ארץ ישראל. הוא עשה את זה, דובר צה"ל, כשחודשיים לקח לו להוציא הודעת דוברות שחתרה תחת השקר הנוראי שב-7 באוקטובר הייתה הסטת כוחות מדרום הארץ לסוכה בחווארה, שזה שקר גמור שנאמר שוב ושוב ושוחזר שוב ושוב באולפנים והוציא את דיברת המתיישבים רעה. זה לקח לו חודשיים לעשות את זה. אתמול מעיזה דוברת אוגדת איו"ש, ועכשיו היא גם מועמדת לקידום, בטח – אם היא עושה דבר כזה, כנראה כדי להגיע לצמרת ככה צריך להתנהג. אני רוצה להבהיר לכם את הדבר הבא בהקשר הזה: שיהיה כאן ברור שאני לא מתכוונת לעמוד מנגד כשהדבר הזה קורה, ואני מביעה התנצלות בזה הרגע בשם הלוחם, עבור הלוחם עילאי פדרמן, גיבור ישראל, שנפצע במערכה וביקש לחזור להילחם. הוא נמצא עכשיו בח'אן יונס, לוחם. ברגע שהוא בח'אן יונס, בריטניה מוציאה הודעה שהיא מטילה עליו סנקציות כי הוא מתנחל אלים. במשך חודשים מאפשר צה"ל בשתיקה שלו את השמועה הבזויה והחרפתית של אלימות מתנחלים. זה הוביל לארצות הברית ולקביעות ההזויות שלה בהקשר דל ארבעה מתיישבים, ועכשיו בריטניה – בהקשר של עילי, הלוחם שנמצא בח'אן יונס. אני אומרת פה לסיום: אנחנו לא נעמוד מנגד כשהבכירים הללו במערכות השונות מוציאים גם את דיבת הארץ רעה, את דיבת חיילינו רעה ואת דיבת יהודה ושומרון רעה. ואני אומרת לסיום את הדבר הבא: בגלל שאפשרתם את הנרטיב הזה הגענו למצב שארצות הברית מתערבת ויוצרת את הסנקציות הללו על מתיישבי יהודה ושומרון. לכן אני אומרת כאן: אני מצפה מהממשלה לצאת חוצץ נגד הקביעות של ארצות הברית על מתיישבי יהודה ושומרון ועל קביעתה של בריטניה ברוב ביזיון על החייל עילאי פדרמן. דובר צה"ל, דע לך: אנחנו בודקים. אנחנו רואים. אנחנו שומעים. ואני אומר רק לסיום: אני מבחינה הבחנה גמורה בין חיילינו ולוחמינו האדירים בשטח, שנלחמים, שמחזירים לנו את הביטחון ואת החוסן, לבין הצמרת, שמטמיעה רדיקל פרוגרסיבי. ואני אזכיר: אתמול הרמטכ"ל דיבר על המבצע ההירואי – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. – – דיבר על המבצע ההירואי של חיילינו בשחרור החטופים. מילה אחת לא שמעתי על ההנהגה; לא שמעתי תודה לראש הממשלה, שאישר מבצע רב סיכון כזה. ועוד שמעתי שאדם שהוא לא נבחר ציבור מביע דעה על חוק הגיוס. לא לא לא לא לא. כדי להביע דעה על חוק הגיוס צריך להיות נבחרי ציבור וחברי כנסת, לא רמטכ"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אזולאי, אין צורך לסכם, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת בוועדה הזאת – – – את כל הגורמים. זה חוק – – – אתה יודע, זה אינטרס ממש – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצבעה על הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8) (החלה על ענף תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8) (החלה על ענף תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8) (החלה על ענף תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מוועדת חוץ וביטחון לוועדה לביטחון לאומי. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, להציג את החלטת הוועדה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום ג' באדר א' התשפ"ד, 12 בפברואר 2024, להעביר את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מ/1720, לדיון בוועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדה לביטחון לאומי לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. נעבור להצבעה. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה מס' 25 בעד הצעת ועדת הכנסת – 6 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מוועדת החוץ והביטחון לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מוועדת החוץ והביטחון לוועדה לביטחון לאומי התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1713; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 144, נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. מציג – חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להציג את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לוועדת חוקה על מספר החוקים שאנחנו – אני בעונש, כן? על מספר שהוועדה הזאת העבירה בזמן מלחמה בצורה כזאת אדירה. כל הכבוד לנו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ימשיך כבודו. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ימשיך כבודי. הצעת החוק נועדה להאריך את משך הכהונה של הרבנים הראשיים ושל חברי מועצת הרבנות הראשית בשל דחיית המועד – בהתאמה למועד הבחירות המוניציפליות, שנדחו. כאשר נדחה המועד בפעם הראשונה, נקבע מועד בהתבסס על מועד הבחירות המוניציפליות הישן, שהיה ב-30 באוקטובר. עקב דחיית מועד הבחירות המוניציפליות, וכדי לאפשר לראשי הערים החדשים שייבחרו, שמכהנים מכוח תפקידם בגוף הבוחר, נועד החוק לתת מענה, כדי שהבחירות לא יתקיימו לפני כניסתם של ראשי הערים הללו לתפקידם, וכך ניתן יהיה לקיים את הבחירות לרבנות הראשית ולמועצת הרבנות הראשית לישראל בהתאם לדין. הסעיף האופרטיבי של הצעת החוק דוחה את מועד סיום הכהונה של הרבנים הראשיים מא' בניסן לכ"ה בסיוון, 1 ביולי 2024, ואת מועד כהונתם של חברי מועצת הרבנות הראשית בהתאמה לפרק זמן לאחר מכן, דהיינו ל-15 בספטמבר, י"ב באלול. נוסף על כך הצעת החוק קובעת כי כדי שפרק הזמן שהתווסף כעת לבחירות לא יביא איזשהו חשש למקצה שיפורים – קצת לא ברור. אני חייב לומר שגם בדיוני הוועדה הערתי את תשומת הלב שבעיניי מדובר בסעיף שהוא מעט מיותר, אבל עקב הסכמות שהגיעו אליהן נציגי הממשלה בנושא, השארנו את הסעיף הזה בהצעת החוק, שרבנים וראשי מועצות דתיות שייבחרו בהתאם לחוק עד אותו מועד בחירות, לא ייכנסו לגוף הבוחר, וכך פרק הזמן המוארך לא ישמש לשינוי הרכב הגוף הבוחר בדרך הזאת. בנוסף, מאחר שאותה בעיה של דחיית בחירות מוניציפליות יצרה בעיה דומה גם לכמה רבני ערים – יותר נכון לכמה ערים, שנותרו ללא רבנים מכהנים וללא אפשרות לבצע בחירות להחליף את הרבנים בשל מצב הבחירות ודחייתן – התווסף סעיף שמחיל, בשינויים המחויבים, את הוראות חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מנהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד–2023, גם על רבני ערים. כאשר הגיעה הצעת החוק הממשלתית בנושא דחיות מועדים, היא האריכה את הכהונה של תאגידים עירוניים, של מי שלחברי מועצת העיר יש יד ורגל בבחירתם, מתוך אותה תפיסה. כך תאגידים עירוניים, וכמובן להבדיל, תאגידי מים וביוב, חברות לפיתוח, חברות כלכליות – כל הגופים הללו, וגם בעלי תפקידים עצמם בעיריות, כהונתם הוארכה, גם אם היא פקעה מסיבות של גיל או יציאה לקצבה – הוארכה עד שלושה חודשים לאחר הבחירות המקומיות. לרבנים, החוק הקיים בנוסחו – אני סברתי ואמרתי את זה גם בוועדה, שניתן היה בפרשנות מסוימת להחיל את זה גם על רבנים. אבל מאחר שלרבנים יש מעמד מיוחד – מצד אחד הם נבחרי ציבור ומצד שני הם עובדים של המועצה הדתית – אז הם נפלו בין הכיסאות, ותיקנו את הטעון תיקון גם בהצעת החוק. אני רוצה להודות, אדוני היושב-ראש. זה לא טריוויאלי בכלל, ואני מאוד מאוד מעריך את כל חברי הוועדה וחברי הכנסת שהיו שותפים לנושא. זה לא היה טריוויאלי בכלל שחוק בנושא הזה יעבור פה אחד בוועדה ללא מתנגדים, שהוא יעלה למליאה כאן ללא הסתייגויות ובהסכמות של קואליציה ואופוזיציה, וכתמיד, מירב, אני מוסיף אותך לרובריקות של הנאום שלי – בהסכמתה האדיבה של חברת הכנסת מירב בן ארי. אני חושב שהעבודה שנעשית בוועדת החוקה – ותורמים לזה כמובן גם הצוות המשפטי של הוועדה והצוות המינהלי של הוועדה וכל חברי הכנסת ומשרדי הממשלה, שעושים מאמצים גדולים מאוד, וכמעט כל דבר חקיקה – לדעתי כל דבר חקיקה שעובר בוועדת החוקה מאז תחילת המלחמה עובר בהסכמות, עם קואליציה, עם אופוזיציה, בלי מחלוקות, וגם כאשר יש מחלוקות, יודעים איפה גבולות הגזרה של כל צד עוברים ומנסים להגיע להסכמות ולפשרות. כך קרה גם בהצעת החוק הזאת. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בקשות רשות דיבור: אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה – אינם נמצאים. רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד סעיפים 1–3 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה עברה בקריאה השנייה. אנחנו נעבור לקריאה השלישית של הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י' באדר א' התשפ"ד, 19 בפברואר 2024, בשעה 16:00. עם ישראל חי. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:21. << סיום >>