דברי הכנסת

דברי הכנסת יט / מושב שני / ישיבה ק"נ / י'–י"ב באדר א' התשפ"ד / 19–21 בפברואר 2024 / 19 חוברת י"ט ישיבה ק"נ הישיבה המאה-וחמישים של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, י' באדר א' התשפ"ד (19 בפברואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 הממשלה הכושלת מקום המדינה, שמובילה אותנו למשבר כלכלי עם סדר עדיפויות פוליטי 8 יאיר לפיד (יש עתיד): 8 שר העבודה יואב בן צור: 10 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 11 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 13 גלעד קריב (העבודה): 15 הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר עופר כסיף לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת 17 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 17 עודד פורר (ישראל ביתנו): 20 עמית הלוי (הליכוד): 21 אלעזר שטרן (יש עתיד): 23 ניסים ואטורי (הליכוד): 25 אריאל קלנר (הליכוד): 26 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 27 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 27 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 29 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 30 מירב כהן (יש עתיד): 31 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 32 רם בן ברק (יש עתיד): 33 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 33 דבי ביטון (יש עתיד): 34 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 35 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 36 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 37 בועז ביסמוט (הליכוד): 38 שרון ניר (ישראל ביתנו): 39 סימון דוידסון (יש עתיד): 40 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 41 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 42 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 43 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 44 הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת עופר כסיף לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת 44 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 44 אבי מעוז (נעם): 46 עידן רול (יש עתיד): 47 שר התקשורת שלמה קרעי: 48 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 49 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 56 משה סעדה (הליכוד): 58 השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: 60 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 63 מירב בן ארי (יש עתיד): 64 אושר שקלים (הליכוד): 66 טלי גוטליב (הליכוד): 67 גלעד קריב (העבודה): 70 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 73 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 74 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 75 שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): 76 צגה מלקו (הליכוד): 77 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 78 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 79 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 87 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 90 אופיר כץ (הליכוד): 91 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 101 טלי גוטליב (הליכוד): 104 הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 32(א) לתקנון הכנסת 109 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 109 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26) (סיוע משפטי לניצולי שואה), התשפ"ד–2024 111 שר המשפטים יריב לוין: 112 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 113 מיקי לוי (יש עתיד): 114 נעמה לזימי (העבודה): 115 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 118 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 122 טלי גוטליב (הליכוד): 125 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 127 אלעזר שטרן (יש עתיד): 128 מירב בן ארי (יש עתיד): 130 רון כץ (יש עתיד): 131 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024 134 השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: 134 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 135 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 136 מיקי לוי (יש עתיד): 137 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 138 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 139 מירב בן ארי (יש עתיד): 140 טלי גוטליב (הליכוד): 143 עמית הלוי (הליכוד): 144 השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: 147 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 154 מירב בן ארי (יש עתיד): 154 הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024 155 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 155 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024 158 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 158 שר המשפטים יריב לוין: 160 הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 162 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 162 מאיר כהן (יש עתיד): 164 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024 169 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 169 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 171 יסמין פרידמן (יש עתיד): 173 מירב בן ארי (יש עתיד): 175 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022 175 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 176 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י' באדר א' התשפ"ד, 19 בפברואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4324/25 וכלה בהצעת חוק פ/4342/25: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק יום לציון זכרם של חללי ונפגעי יהדות התפוצות על רקע אנטישמי, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – שעות לימוד עברית), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, חמד עמאר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הזדמנות שווה לנשים בצה"ל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת החסינות וזכויות היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – סמכות השר לדחיית מועד בחירות ופיצוי כספי בגין דחייה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת נאור שירי, חנוך דב מלביצקי, יסמין פרידמן, אלי דלל, מיקי לוי ועמית הלוי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תוקף היתר בנייה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אופיר כץ, יעקב אשר, דני דנון, דוד ביטן, אליהו רביבו, קטי קטרין שטרית, ולדימיר בליאק, לימור סון הר מלך, שלום דנינו, אריאל קלנר, דן אילוז, מירב כהן, רון כץ, צבי ידידיה סוכות, מאיר כהן, יוליה מלינובסקי, מטי צרפתי הרכבי, חוה אתי עטייה, אושר שקלים, נעמה לזימי, ניסים ואטורי, יסמין פרידמן, שלי טל מירון, חמד עמאר, צביקה פוגל, גלעד קריב, משה סולומון, אלעזר שטרן, מיכל מרים וולדיגר, ירון לוי, עודד פורר, אפרת רייטן מרום, אורית פרקש הכהן, מיכל שיר סגמן, אלון שוסטר, טטיאנה מזרסקי, צגה מלקו, אלמוג כהן, יצחק פינדרוס ודבי ביטון; הצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, משה סולומון ומשה טור פז; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הארכת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתי מילואים ובני ובנות זוגם), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הטלת סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 41), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הבריאות; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. נוסף על כך הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, חמד עמאר, אורית פרקש הכהן, אליהו רביבו ויצחק קרויזר בנושא: אובדן השקעות זרות בישראל. כמו כן הונחו הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חבר הכנסת חוה אתי עטייה, יוסף עטאונה, זאב אלקין, אימאן ח'טיב יאסין ומשה טור פז בנושא: ההגנה על זכויות הסטודנט ושכר לימוד בעת שביתות של סגל אקדמי או מקצועי באוניברסיטאות; הודעת שר האוצר על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: קריסת המכון לרפואה משפטית בישראל תחת העומס. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת על הודעתו המפורטת. << נושא >> הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >> הממשלה הכושלת מקום המדינה, שמובילה אותנו למשבר כלכלי עם סדר עדיפויות פוליטי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הראשון על סדר-היום – הצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת יש עתיד. אני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בעיקר ממשלת ישראל, מה יקרה ביום שאחרי? מה התוכנית שלכם? מה, איך ייראה היום שאחרי? מה יקרה ביום שאחרי בצבא? יגייסו את החרדים או לא יגייסו אותם? מה תשובת הממשלה? האם אתם באמת מתכוננים להאריך את השירות הסדיר, להעלות את מספר ימי המילואים, להאריך את השנים במילואים, ואין לכם שום כוונה לגייס חרדים? בעשרות אלפי בתים ברחבי מדינת ישראל אנשים לא ישנים בלילות, שוכבים ערים ומתפללים שלא תהיה דפיקה בדלת. האם ביום שאחרי ממשלת ישראל מתכוננת לעשות משהו בנדון? כל יום נהרגים לוחמים; כל יום נפצעים אנשים. הם הולכים לשם מפני שהם אומרים: זו חובתנו. יש לנו חובה לחברה הישראלית, לעם ישראל. הם צודקים, רק אין דבר כזה זכויות בלי חובות. החרדים הם 17% מכל מחזור גיוס. אם יגייסו אותם, לא יהיה צורך להאריך את השירות הסדיר, לא יהיה צורך להעלות את מספר ימי המילואים, לא יהיה צורך לגרום לעסקים להתמוטט, למשפחות בבית להתפרק מרוב עומס. האם הממשלה מבינה שמה שהיה לא יהיה? שלא יהיה פה יותר ציבור אחד שיש לו רק חובות וציבור אחר שיש לו רק זכויות? שהציבור היצרני והעובד והמשרת לא מוכן יותר לחוזה שבו הכול נופל רק עליו? מה יהיה ביום שאחרי בכלכלה? ההבדל היחיד בין השטויות שאומר שר האוצר לשטויות שאומר ראש הממשלה על הורדת הדירוג הוא שראש הממשלה יודע שזה שטויות. זה לא המלחמה, הדירוג לא ירד בגלל המלחמה. כבר היו פה מלחמות, אפילו קשות, והדירוג לא ירד. זה הניהול, או ליתר דיוק – חוסר הניהול וחוסר התפקוד הכלכלי של הממשלה. זה המיליארדים לכספים הקואליציוניים, זה המשרדים הממשלתיים המיותרים, זו העובדה שלממשלה אין שום תוכנית איך להחזיר את המשק למסלול. הדירוג ירד בפעם הראשונה בתולדות המדינה, וכל אחד מאיתנו ישלם על זה ביוקר, כי שמתם תקציב שאין בו מנועי צמיחה, אין בו חיזוק של המשק, אין בו מלחמה ביוקר המחיה. שוב לוקחים את הכסף של מעמד הביניים ומחלקים אותו לחבר'ה. במקום לנהל כלכלה, אתם עושים על חשבוננו מסיבה. מה יהיה ביום שאחרי בתחום המדיני? אוקיי, אתם מעבירים, העברתם בממשלה, אתם רוצים להעביר החלטה שאתם נגד צעדים חד-צדדיים. אני בעד, נתמוך, למרות שמדובר בניסיון באמת שקוף להסיט את הדיון מהחטופים ומחוק ההשתמטות. עכשיו, מה התוכנית המדינית שלכם? האם יש לכם איזשהו רעיון חוץ מלריב עם האמריקאים בשביל לשמח את הבייס? אם אתם לא מוכנים ליזום שום דבר, איך בדיוק אתם מתכוננים לעשות הסכמים עם הסעודים? איך תשקמו את הציר האנטי-איראני? איך תרחיבו את הסכמי אברהם למדינות נוספות, ואיך תוציאו את מדינת ישראל מהאסון ההסברתי שהפלתם על ראשנו? בעיקר – איך אתם מתכוננים להחזיר את המפונים הביתה בלי עשייה מדינית? מה התוכנית שלכם לגבי תושבי הצפון? עשרות אלפי אנשים שגרים במלונות. מלבד זה שהמתווך האמריקאי יפתור לכם את הבעיה, האם יש לכם רעיון מה אתם רוצים לעשות בעניין? מה יהיה ביום שאחרי בעזה? אני כמובן בעד זה שנמשיך במלחמה עד הניצחון, נהרוג את סנוואר, נהרוג את מוחמד דף, נשמיד את גדודי החמאס ונציף את המנהרות. ואז מה, מה התוכנית? מי אמור לנהל את עזה? מי אמור לדאוג למים ולחשמל? מי אמור לדאוג לחינוך של ילדי עזה? מי אמור לשבת על מעבר פילדלפי? יש את התוכנית של סמוטריץ' ובן גביר שכל זה יקרה בכספי המיסים שלנו – אנחנו נחזור לעזה ונממן את תושביה. אבל האם יש גם תוכנית שפויה ליום שאחרי? אם אנחנו רוצים שבעזה תשב קואליציה של מדינות ערב המתונות יחד עם הקהילה הבין-לאומית, איך בדיוק אתם רוצים להתקדם לשם? ומה זה אומר על ההיערכות של צה"ל? ומה זה אומר על התפקיד של הרשות הפלסטינית? האם יש למישהו אצלכם תשובה? האם יש למישהו אצלכם איזושהי תוכנית? ומה יהיה ביום שאחרי בתוכנו, בחברה הישראלית? כי אנחנו לא יכולים לחזור ל-6 באוקטובר, ואם אנחנו לא רוצים לחזור לשם צריך שינוי אמיתי; צריך לוודא שהסיבות העמוקות של המריבה הפנימית שלנו לא יחזרו על עצמן. מדינת ישראל צריכה חוקה. מדינת ישראל צריכה ליצור אמון מחודש של הציבור במערכת הפוליטית, אמון שנובע מסדרי עדיפויות נכונים, מחלוקת משאבים הוגנת, משוויון בנטל הביטחוני, הכלכלי והחברתי. מדינת ישראל צריכה ממשלה שאין עליה את הכתם הנורא, את האשמה הנוראה של 7 באוקטובר. מי שכשל – לא יוכל לתקן; מי שבמשמרת שלו נרצחו הכי הרבה יהודים ביום אחד מאז השואה – לא יזכה מחדש באמון הציבור. ממשלת ישראל הנוכחית איבדה את אמון הישראלים, איבדה את אמון ההורים שילדיהם נחטפו וחשבו שמישהו יתאמץ להחזיר אותם. אתם זוכרים איך פעם האמנו שאם הילד שלנו ילך לאיבוד בהודו, הממשלה תשלח מישהו לחלץ אותו? היום אנחנו כבר לא מאמינים. כבר אי-אפשר להאמין, וכבר אין במי להאמין. הממשלה הזאת איבדה את אמון האמריקנים והקהילה הבין-לאומית, איבדה את אמון מערכת הביטחון הישראלית ואיבדה את אמון השווקים והמערכות הכלכליות. האמון הזה לא יחזור. הוא אבד לנצח. מדינת ישראל צריכה שינוי. השינוי יתחיל בכך שתהיה לנו ממשלה אחרת שאפשר יהיה להאמין לה ולהאמין בה. אני קורא לכנסת ישראל להצביע אי-אמון בממשלה הכושלת והגרועה ביותר בתולדות עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ישיב על ההצעה, בשם הממשלה, השר יואב בן צור. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה בשם שר האוצר על הצעת האי-אמון. התקציב הנוסף לשנת 2024 הוכן לצורך התמודדות פיסקלית עם האתגרים שהמלחמה מציבה בפני ישראל. עיקרו הוא גידול תקציבי ניכר לצורך מימון הוצאות הלחימה וההוצאות הנלוות למלחמה, לצורך תמיכה באוכלוסייה האזרחית, כגון במסגרת מתווה הפינויים והסיוע לתושבי יישובי עוטף עזה וגבול הלבנון. התקציב מכיל תוספת משמעותית למימון תשתיות הביטחון, ביטחון הפנים ושיקום התשתית האזרחית והקהילתית של היישובים הפגועים. עם זאת, תקציב 2024 הנוסף נדרש לתת מענה גם לאתגר הכלכלי שמציבה המלחמה בפני הממשלה. הזינוק בהוצאות והפסד ההכנסות הנגרם מהאטה בצמיחת התוצר מובילים לגידול חד בגירעון ובחוב, אשר יכבידו למשך שנים ארוכות על הוצאות הממשלה. על מנת להתמודד עם האתגר הפיסקלי, הממשלה בחרה לנקוט שורת צעדים אחראיים להגדלת הכנסות המדינה ולצמצום הוצאות הממשלה. במסגרת חבילת הצעדים האמורה כלל משרדי הממשלה הפחיתו מתקציביהם וצמצמו את התוכניות שבתחום אחריותם, ובוטלו תוספות תקציב מתוכננות. בשקלול צעדי ההתאמה, הגירעון לשנת 2024 צפוי לעלות ל-6.6%, אך בכך שהממשלה מקבלת על עצמה צמצום הוצאות כואב, וכן בכך שהיא מביאה לאישור המחוקק צעדים להעלאת מיסים, היא מאותתת לשווקים המקומיים והבין-לאומיים כי היא נחושה לנקוט מדיניות פיסקלית שקולה ונכונה, אשר נדרשת לצורך הבטחת החוסן הכלכלי של ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור כעת לשלב הדיון הסיעתי. יש נרשמים חדשים או מה שמופיע? מה שמופיע. אם כך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מטעם רע"ם, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ממשלה של אינטרסים אישיים צרים, אשר ממוקדת רק בפוליטיקה האישית הצרה ורק בלהישאר על הכיסא – לצערי הרב, לא רק המציאות הכלכלית במדינת ישראל היא על הפנים, גם המציאות הכלכלית וגם המציאות הפוליטית. אין ספק שמי שנפגעים מכל המהלכים האלה בדרך כלל וגם הפעם הם השכבות המוחלשות במדינה. אני רוצה להתייחס לקיצוצים בתקציב – ולא משנה מה הסיבות, כי בסופו של יום הכול סדר עדיפויות, כמו שאמר שר האוצר. האמת היא שהכול סדר של אידיאולוגיה ושל ראייה פוליטית צרה והסתכלות שמאוד מאוד ממעיטה מערכם של 20% מאזרחי המדינה הערבים. לא יכול להיות שבאים לקצץ, ומקצצים קודם כול במקום שיכול להוות מנוע צמיחה כלכלי כמעט מרכזי במדינה. למרות הזמן הקצר שלהן, התוכניות הוכיחו שאכן התוכניות מצמצמות פערים בחברה הערבית ומביאות תמורה, ואכן – תמורה מהירה, אם זה בשילובן של נשים בעולם התעסוקה והעבודה, אם זה בקבלה וכניסה של סטודנטים ערבים לאוניברסיטאות, אם זה בפתיחת עוד אפשרויות למקומות תעסוקה בחברה הערבית. הדברים האלה יכולים לצמצם את העוני בחברה הערבית, אבל הם גם יכולים לתרום לתוצר הגולמי בכללותו, ויכולים להביא טוב לכולנו. אז מה אנחנו מקבלים מהממשלה הזאת, שחרתה על דגלה בהתחלה להוריד את יוקר המחיה? מה אנחנו מקבלים? יוקר בכל התחומים. נתחיל בפיתת הלחם הקטנה שכל בן אדם צריך, עד שנגיע לדלק, לחשמל ולמים. אנחנו לא מסתפקים בזה – לצערי הרב, הממשלה הזאת לא מסתפקת בזה, והיא דואגת עכשיו להבעיר את השטח בתוך החברה הערבית על ידי שר שהוא שר של כישלון לא רק לאומי ושל ביזיון, שרוצה להבעיר את החברה הישראלית בכללותה. אני קוראת מעל במה זו לכל מי שיש בראשו טיפת שכל, שיקום וימנע את ההחלטה הזאת. חודש רמדאן הוא חודש של אהבה, של סלחנות, של עבודת אל, ולא חודש שמנסים ללבות שנאה ושיסוע בתוך החברה הישראלית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להחזיר את החטופים. אני רוצה לראות שיחזירו את החטופים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תשבי בשקט. פעם אחת תשתדלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, נא לרדת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את החטופים להחזיר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תגני את חמאס. תגני את חמאס. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פעם אחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להחזיר את החטופים. חמלה, חמלה ואהבה, בטח. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> האחים שלך, החברים שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אתה צועק? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא לא יודע לעשות חוץ מזה – שימשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חמלה ואהבה של חמאס בעיקר. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. האמת היא שדובר רבות על המכה שהנחיתה הממשלה בהצעתה לקצץ בתקציב שהיה לתוכניות לאוכלוסייה הערבית. עצם העובדה שהקיצוץ הרוחבי בכלל משרדי הממשלה הוא 5%, אבל כשזה מגיע לתוכניות לאוכלוסייה הערבית הוא 15% – זה כשלעצמו אמירה פוליטית שצריך כנראה להבין עד הסוף ולהבין מה עומד מאחוריה. אבל עוד מכה מחכה לנו בדרך, כאשר לצערנו הרב, לפני ארבעה חודשים, חמישה חודשים, מישהו תכנן לפתוח בשומר חומות 2. הבטיח לנו: יהיה שומר חומות 2, התחיל לחמש את הציבור, התחיל במסע הסברה איך יתפרץ שומר חומות 2. כל הכבוד לאוכלוסייה הערבית בארץ, שהתנהגה באחריות ובחמלה, והיא באמת לא נתנה לשר שום אופציה לפתוח בתוכניות שלו. אז מה הוא עושה עכשיו? רוצה לגרור את כלל הממשלה להחלטה שמונעת מהאוכלוסייה הערבית המוסלמית להתפלל במסגד אל-אקצא בחודש רמדאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כולם יודעים שצמצום מספר המתפללים התחיל כבר לפני כמה שנים, זה לא מהשנה הזאת. אי-אפשר להגיד שזה כאילו בתגובה למצב שאנחנו נמצאים בו, כי קודם כול מנעו ממוסלמים מהשטחים הפלסטינים הכבושים, מהגדה, להגיע ולהתפלל במקום הכי קדוש שקרוב אליהם וכולם מחכים להתפלל בו, אחר כך צמצמו גם את מספר הירושלמים מירושלים המזרחית – לעלות ולהתפלל באל-אקצא; עכשיו זה מגיע אפילו לאזרחי מדינת ישראל הערבים המוסלמים שרוצים להגיע ולהתפלל במקום הקדוש הזה. הוא רוצה למנוע מהם, הוא מחפש לגרור את האוכלוסייה הערבית להתלקחות. הוא מחפש איך ימצא הזדמנות להיכנס באוכלוסייה הערבית. אז אנחנו אומרים ככה: חופש הפולחן הוא אחד מהחופשים שניתנים לכל אזרח ולכל אדם בהיותו אדם מאמין. צריך לאפשר את התפילה, צריך לא למנוע מאנשים להגיע למקום הקדוש, במיוחד בימים המאוד-מיוחדים של חודש רמדאן. ואני חושבת שהגיע הזמן שראש הממשלה לא ייגרר אחרי הפרובוקציות של השר שלו, למרות שאני יודעת שהוא מחפש איך להשאיר את הממשלה מלוכדת. כדאי מאוד לחשוב על כלל האזרחים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רציתי לשאול: 1,400 נרצחים בשמחת תורה, זה כלום? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וכדאי פעם אחת שמישהו ישב באולם ויקשיב לנאומים במקום כל מוזיקת הרעש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> דווקא מקשיבים. גברתי, תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, אחרון הדוברים בשלב הדיון הסיעתי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בשמחת תורה אפשר לרצוח, אגב, אזרחים שלנו. בשמחת תורה הכול אפשר, רק ברמדאן – תודה לערביי ישראל שלא פרעו בנו ולא עשו עבירות. איזה נאומים יש לכם? כנסת ישראל, איזה נאומים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת קריב, הזמן שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. לא הכללתי אותך. בוא נשמע מה אתה אומר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בסוף יאספו את כל הערות הביניים שלך וזה יהיה הזמן הסיעתי של סיעת הליכוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למדתי ממך. יש לי מה ללמוד. כמות הערות הביניים – אתה לוקח אותי בהליכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לכולם. חבר הכנסת קריב, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, לפני שבוע עמד כאן שר האוצר, וכמו סטנדאפיסט כושל הוא חזר פעם אחר פעם על הבדיחה הלא-מצחיקה: יש לךָ שעון, יש לךְ שעון. זה הגיע אפילו לארץ נהדרת. אז אני למדתי מהשר. ענייני כלכלה הוא לא יכול ללמד אותנו, אבל בדיחות אולי כן. ואני רוצה לשאול את שר האוצר: אדוני, יש לך מחשבון? כי במספרים אתה לא כל כך טוב. לא משנה איך נהפוך את התקציב, 9 מיליארד ש"ח למילואימניקים ממש לא מופיעים בו. ולא משנה איך נהפוך את התקציב, הקיצוץ במשרד החינוך הוא ממש לא כמה עשרות מיליוני שקלים – יותר לכיוון 800 מיליון ש"ח כשסוכמים את כל הקיצוצים. אז לפני ששר האוצר שואל אותנו אם אנחנו זוכרים את התאריך, אנחנו נשאל אותו אם הוא יודע להיות שר אוצר, כי התקציב שמונח על שולחנה של הכנסת הוא תקציב מבשר רעות לחברה הישראלית. אין בו מנועי הצמיחה ששר האוצר מדבר עליהם, אין בו מעטפת התמיכה במילואימניקים, אין בו חלוקה הוגנת של הנטל ויש בו קיצוץ מחפיר בליבת השירותים החברתיים הדרושים דווקא בתקופת המלחמה. אבל כדי שחברת הכנסת גוטליב לא תצא מאוכזבת מדבריי, גם אני – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא חייב להזכיר את השם שלי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – גם אני, ללא תיאום עם הדוברות שעלו כאן לפניי, תכננתי לומר הערה אחת על הקיצוץ חסר הפרופורציה בתקציב תוכניות החומש של הממשלה שמיועדות לאותן אוכלוסיות מודרות ומוחלשות – לא רק הציבור הערבי; גם הציבור הדרוזי, גם יוצאי אתיופיה, גם קהילות נוספות בפריפריה. וחשוב שהקול שידבר מהבמה הזאת על הנושא הזה לא יהיה רק קולם של חברי הכנסת הערבים. ממשלת ישראל מבקשת לקצץ 33 מיליארד ש"ח בתוכנית החומש לאזרחי ישראל הערבים, בשעה שנהרות של דם שוטפים מחדש, לצערנו, את היישובים הערביים, בשעה שאין מענה להתחדשות האלימות הרצחנית ביישובים הערביים. אז על איזה עתיד מדבר שר האוצר כאשר ממשלת ישראל מקצצת באבחת חרב יותר מ-30 מיליארד ש"ח שמיועדים למשימה הבוערת ביותר והחשובה ביותר של צמצום פערים? תקציב אנטי-דמוקרטי, תקציב אנטי-ציוני, תקציב אנטי-ציוני, תקציב שראוי להיגנז. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השר בן צור, האם תרצה לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה. אם כן, רבותיי, אנחנו מצביעים כעת על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. נאפשר למי שמעוניין להגיע למקומו. ההצבעה תתקיים כעת. בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 24 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק, ועל כן לא התקבלה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת עופר כסיף לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברתו בכנסת של חבר הכנסת עופר כסיף לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת הוועדה. בבקשה, עד עשר דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> חבל שיאיר לפיד יצא, אולי הייתי מצליח לשכנע אותו. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, סעיף 42א לחוק-יסוד: הכנסת, נחקק על מנת לתת לחברי הכנסת מנגנון משלים לסעיף 7א לחוק-היסוד, באופן שבו חבר הכנסת שמוסיף בכנסת לאחר היבחרו לתמוך במאבק מזוין על ידי גוף טרור כנגד מדינת ישראל, יתקיים בכנסת הליך להדחתו. ההליך, שנקבע בחוק-היסוד ביחד עם חוק הכנסת והתקנון, הוא הליך סבוך, ומורכב משלבים רבים. עתה הגענו לשלב האחרון שבו. כל אחד מהשלבים הללו דרש רוב גבוה במיוחד, החל מהבקשה, שחתמו עליה 85 חברי הכנסת ומתוכם 17 מהאופוזיציה, המשך ברוב המיוחד בוועדת הכנסת, שבה הצביעו בעד ההצעה שבפניכם להדיחו 14 חברי כנסת מתוך 17, גם מהאופוזיציה, ועתה נדרשים 90 חברי הכנסת שימצאו, אני מקווה, שמדובר במקרה של חבר הכנסת שנכון להדיחו, לאחר ששוב ושוב הוא מתבטא בכנסת ומחוצה לה כנגד מדינת ישראל ותוך תמיכה במאבק המזוין של ארגון טרור, תוך כדי שישראל שרויה במלחמה קשה מנשוא. ועדת הכנסת דנה בבקשה במשך שתי ישיבות ארוכות, בהתאם לסדרי דיון מיוחדים ותוך שחברי הכנסת הקשיבו בקשב רב גם לעמדת נציגת היועצת המשפטית לממשלה וגם לעמדת היועצת המשפטית לכנסת. לאחר שתי ישיבות ארוכות ולאחר שחברי הכנסת גם הביעו את עמדתם וגם קיבלו מענה על שאלותיהם, בתום הדיון, הוועדה החליטה ברוב של 14 מתוך 17 חברי הוועדה להציע לכנסת להפסיק את חברותו של חבר הכנסת כסיף. בהצבעה השתתפו רק חברי הכנסת שהיו רשאים להשתתף בהצבעה. הצעת ועדת הכנסת התקבלה לאחר שחברי הכנסת שמעו את כל העמדות, קראו את כל המסמכים שהונחו לפניהם, וכן לאחר ששקלו את העמדות המשפטיות. המסקנה של ועדת הכנסת הייתה חד-משמעית – שחתימה על עצומה כנגד מדינת ישראל היא תמיכה במאבקו המזוין של חמאס. לפיכך, אבקשכם לתמוך בהצעת ועדת הכנסת ולהפסיק את כהונתו של חבר הכנסת כסיף. חשוב לי להגיד: עופר כסיף הוא תומך טרור, הוא מהלל מחבלים, הוא נותן לגיטימציה לפגוע בחיילי צה"ל ופוגע בלגיטימציה של מדינת ישראל. כל דקה שהוא נמצא בכנסת ישראל היא ביזיון לנו כפרלמנט ולנו כמדינת ישראל. המעשה שהוא עשה בזמן מלחמה כל כך קשה וכואבת, מעשה שהחמאס התפלל להצלחתו, הוא בגידה במדינת ישראל ותמיכה בארגון טרור ובמטרותיו. לפני כמה ימים פורסם כי מרואן ברגותי, רב-מרצחים שהורשע בחמישה מעשי רצח של ישראלים, ניסיון רצח, במעורבות ואחריות לארבע פעולות טרור, הנהיג חוליות טרור וסייע בהוצאת פיגועים רבים במדינת ישראל, הועבר לכלא אחר ולבידוד. הוא הועבר מאחר שבימים אלו הוא פועל מהכלא בכמה ערוצים להתסיס את השטח ברשות הפלסטינית כדי לנסות לעורר אינתיפאדה שלישית ולהביא לעוד נרצחים, אזרחים וחיילים. בתחילת דצמבר עלה עופר כסיף לדוכן ואמר את הדברים הבאים: הלוחם של היום יכול להפוך לנשיא השלום של מחר, אם שחרורו נעשה כחלק ממהלך מדיני של השכנת שלום ושותפות. גם בכלא הישראלי יושב אדם שהורשע בטרור, אך מגלם בתוכו פוטנציאל עצום לשים קץ לסכסוך הדמים בארצנו. למרבה הצער, ממשלות ישראל העדיפו להתעלם ממרואן ברגותי וממסמך האסירים שנחתם בראשותו עוד בשנת 2006, מסמך שבו הסכימו הפלגים השונים על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ועל פעילות דיפלומטית ומשא ומתן מול ישראל לסיום הסכסוך. אבל ברגותי, בניגוד לנלסון מנדלה, לא שוחרר מהכלא. הוא ממשיך: חבריי ואני נמשיך להיאבק ללא מורא, ונמשיך לקרוא גם לשחרורו של מרואן ברגותי למען השלום לכולנו ועל כולנו. אתם מבינים מה קורה פה? רוצח שיושב בכלא על רצח של ישראלים מתכנן להמשיך ולרצוח, וחבר הכנסת כסיף קורא לשחרורו. אילו זה היה תלוי בי וברוב אזרחי מדינת ישראל, עופר כסיף היה יושב בתא ליד ברגותי, ושם היה מהלל אותו כמה שהוא רוצה, אבל לצערי, הוא עושה זאת על הדוכן בכנסת ישראל. הדיון בוועדת הכנסת היה ארוך וממושך. לאורך כל הדיון הוא לא חזר בו אף לא פעם אחת מהחתימה על העצומה שתומכת בתביעה בהאג כנגד ישראל, על עצומת הרצון של חמאס. יותר מזה, במהלך הדיון בוועדת הכנסת שאלתי אותו חמש פעמים: האם אתה מתנגד לפגיעה בחיילי צה"ל? חמש פעמים שאלתי את השאלה הזו, שאלה נורא פשוטה. הוא לא השיב. ואתם יודעים למה הוא לא השיב – כי הוא מאמין שלגיטימי לפגוע בחיילי צה"ל שלנו. הוא גם אמר את זה. יושב פה בעצם חבר כנסת שנותן לגיטימציה לפגוע בחיילי צה"ל, ואנחנו ממשיכים כרגיל. הוא בעצמו אמר שפלסטינים שיורים בחיילי צה"ל הם כמו פרטיזנים שנלחמים בנאצים. אתם מבינים? חיילי צה"ל נאצים בשבילו. תראו לי עוד מדינה אחת שיושב בפרלמנט שלה מישהו שנותן לגיטימציה לפגוע בחייליה. אני משוכנע שבמדינות רבות בית המשפט לא פחות מכובד מזה שבירושלים. לצערי, זה הריטואל הקבוע של תומכי טרור בכנסת ישראל: לתמוך בטרור, להסית לטרור, להלל מחבלים, לתת לגיטימציה לפגוע בחיילי צה"ל, ואז, כשהחרב מונחת על הצוואר, להגיד שלא התכוונו, שהם התחרטו, ושהם בכלל פעילי שלום. אנחנו סתם מציקים להם. השופטים מאמינים לזה פעם אחר פעם, לצערי, ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו עם תומכי טרור בכנסת ישראל. זה קרה גם עם עזמי בשארה. אתם זוכרים שהכנסת החליטה לפסול את מועמדותו? בית המשפט העליון הכשיר אותו חזרה. ואז מה קרה איתו? הוא הורשע בריגול לטובת חיזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה. זה קרה גם עם היבא יזבק, שהיללה את הרוצח סמיר קונטאר והרוצחת דלאל מוגרבי. אומרים לי פה חברי כנסת: תשמע, זה לא בדיוק החוק, זה ליד החוק. אז בואו אני אגיד לכם שההתבטאויות, למשל, של יזבק היו במדויק לפי סעיף 7א, אבל גם אותה ועדת הבחירות פסלה ובית המשפט הכשיר. צריך להגיד את זה: בית המשפט מפרגן במרחב תמרון כשמדובר על חברי כנסת מהרשימות הערביות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לצערי, הוא לא נהג בעבר באותה נדיבות עם חברי כנסת מהימין, ואני גם לא מאמין שינהג כך; פרשנות אחת לחוק לחברי הכנסת מהימין, ופרשנות אחרת, מקילה, לתומכי טרור. חשוב לי להגיד לחברי הכנסת המתלבטים: אם לא תצביעו בעד, אתם תנרמלו – אתם תנרמלו התנהגות של פגיעה במדינת ישראל, התנהגות של לגיטימציה לפגוע בחיילי צה"ל; אתם תנרמלו תמיכה בטרור; אתם תנרמלו הלל למחבלים. זה יהיה על ראשכם. אם כנסת ישראל לא תעמוד איתנה מול מי שבא לפגוע במדינת ישראל, מה ימנע מחברי הכנסת פה להפוך להיות העזמי בשארה והבאסל גטאס הבאים? מה ימנע מהם לסייע לטרוריסטים ולארגוני טרור? הרי יש להם אור ירוק לתמוך בטרור בלי השלכות, אז למה שיעצרו שם? אז חברי הכנסת, אם יש לכם אחריות כלפי שמירה על חיילינו היקרים, שמירה על ריבונותה וביטחונה של מדינת ישראל, אחריות להוקיע טרור, הצביעו היום בעד הבקשה להדיח את תומך הטרור עופר כסיף. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אופיר, יישר כוח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – התהליך המעין-שיפוטי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר, שהגיש את הבקשה בעניינו של חבר הכנסת כסיף, לשאת את דבריו. עד שלוש דקות, אדוני. בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, שמעתם את דברי נשיא ברזיל על כך שהוא מאשים את מדינת ישראל ברצח עם, והזדעזעתם. הזדעזעתם. זימן שר החוץ את השגריר הברזילאי ליד ושם כדי לנזוף בו. אבל על מה הוא נוזף בו? הרי בכנסת ישראל יושב חבר כנסת שאומר את אותם הדברים בדיוק. וכדי שלא תתבלבלו, חברי הכנסת, כי מנסים לבלבל אתכם, כדאי להיצמד לעובדות. אני אקריא שוב לפרוטוקול על מה חתם חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת חתם על כך: "החומרים העולים מהתביעה של דרום אפריקה מזוויעים ואמינים. ישראל אכן נוקטת בצעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להרעבתה, להתעללות בה ולעקירתה, ומיישמת מדיניות של מחיקת אפשרויות מחיה המובילה לג'נוסייד. היא הורגת באופן שיטתי שכבות אוכלוסייה רחבות: אנשי אקדמיה מובילים, סופרים, רופאים, צוותי רפואה, עיתונאים ואזרחים פשוטים". זאת העצומה שעליה חתם עופר כסיף, ולא שום דבר אחר מהבלבולים שמנסים לבלבל אתכם, ולא שום דבר אחר מהפלפולים שמנסים להשתמש בהם כדי להצדיק חתימה של חבר כנסת על הצטרפות לתביעה בבית הדין הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל. מבחינתו של חבר הכנסת עופר כסיף, החיילים שלנו הם פושעי מלחמה. מבחינתו, יושבי קבינט המלחמה הם פושעי מלחמה. השר בני גנץ, השר גדי איזנקוט, ראש הממשלה נתניהו, לפי החתימה של חבר הכנסת עופר כסיף, אתם צריכים לעמוד לדין בבית הדין הבין-לאומי, כי אנחנו מבצעים רצח עם. על זה אנחנו נמצאים כאן, חברים – כדי להגיד: לא עוד. לא ישב פה מישהו בתוך כנסת ישראל כדי לפעול כנגדה. לשיטתו, פלסטינים שיורים בחיילים צה"ל, כך אני מצטט, הם לא טרוריסטים, הם כמו הפרטיזנים שנלחמו בנאצים. מבחינתו, נרצחי הפיגוע ביום שישי, תלמיד ישיבה, תושב ביתר עילית שביהודה ושומרון וחייל צה"ל – דמם מותר; הם הנאצים, והטרוריסט הפלסטיני הוא הפרטיזן. חברים, השופט העליון ברק אמר בחוות הדעת שלו בהאג שלו תתקבל התביעה, מדינת ישראל לא תוכל להגן על עצמה. מה שאנחנו עושים כאן עכשיו זה להגן על מדינת ישראל. חבר הכנסת עופר כסיף אפילו לא חזר בו. למרות שניתנה לו הזדמנות אחת ועוד אחת ועוד אחת, כולל ההזדמנות הזו, הוא לא חוזר בו, לא בוועדת הכנסת ולא בשיחות שלו עם חברי הכנסת. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות רק לחברי הכנסת בפנייה אחת: אתם נבחרתם כדי לקבל החלטות. כאן אתם תצטרכו להצביע לפי מה שאתם חושבים, לא לפי מה שיחשוב מישהו אחר בבית המשפט העליון שיש לו את הסמכות לחשוב כך. תצביעו למען חיילי צה"ל, תצביעו למען החיילים שלנו שנמצאים כרגע בחזית, מסכנים את חייהם, ויושב כאן בכנסת מישהו שטוען שהם פושעי מלחמה כשהם מגינים עלינו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. אנחנו ממשיכים בשלב הדיון האישי. הדובר הבא – חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אנחנו נדרשים כאן, אדוני היושב-ראש, להצבעה מיוחדת, שלא כרגיל. אנחנו לא נדרשים כאן לאשר חוק או לאשר חקיקה אלא דווקא ליישם חוק. אנחנו בדרך כלל הרשות המחוקקת, ואנחנו בהצבעה הזאת קובעים בפועל ומדיחים בפועל ומגרשים בפועל מהבית הזה את עופר כסיף, ולכן אנחנו נדרשים לשאול את עצמנו מה עשה חבר הכנסת כסיף ומה החוק. ובכן, החוק אומר את הדברים הברורים, שחבר הכנסת – ההדחה הזאת ברוב מיוחד, במקרה של חבר כנסת שבמעשיו יש בין היתר משום תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור כנגד מדינת ישראל. מה עשה עופר כסיף? עופר כסיף לא נאם נאום – אני אומר את זה גם ליועצת המשפטית כאן את שאמרתי בוועדה כי לפעמים המושג "חופש ביטוי" מעוור את העיניים וסותם את האוזניים; עופר כסיף לא כתב מאמר אקדמי בהרווארד – ולא שזה בית אקדמי טוב בהקשר הזה, אדוני היושב-ראש; עופר כסיף לא התבטא לחבר שלו או אמר לחברה במפלגה. עופר כסיף הצטרף לדרישה בטריבונל בין-לאומי, בבית דין שיש לו סמכויות, בדרישה מעשית להפסקת הלחימה. עכשיו אני אומר לכל חברי הכנסת, אם יש פה כאלה שמתלבטים – ולא צריכים להיות כאלה: ברצועת עזה יש שני צדדים, ישראל וחמאס. פשוט. סה-טו. מאוד פשוט. מי שקורא לטריבונל בין-לאומי לכפות על מדינת ישראל לקשור את הידיים לחיילי צה"ל – מה שחמאס דורשים עכשיו, ולא סתם – הוא אומר: אתם תחזרו, כמו המצב שהיה עד 6 באוקטובר, רק עם ידיים קשורות. יירו עליכם, לא יירו עליכם, סיימתם את ההגנה ההתקפית שעשיתם, לא סיימתם – אתם עם ידיים קשורות. אז זה מאוד פשוט: מי שאומר לקשור את הידיים לחיילי צה"ל בזמן מלחמה, לכפות על חיילי צה"ל, לכפות את הידיים של חיילי צה"ל בזמן מלחמה, הוא תומך תמיכה ישירה, גברתי היועצת המשפטית לכנסת, בחמאס. תמיכה ישירה. לא עניין לשאלה אם הוא שונא את חמאס או לא שונא את חמאס, או אם עופר כסיף אמר עשר פעמים יימח שמו על חמאס או לא. זה לא נוגע לעניין. אנחנו דנים בשאלה המעשית: האם עופר כסיף תמך, כמו שנאמר בחוק, תמיכה מזוינת בחמאס. ובכן, מי שקורא להפסקת אש, לכפיית הפסקת אש על חיילי צה"ל, על מדינת ישראל, הוא תומך תמיכה בין-לאומית. ועוד משהו. גם בענייני חופש ביטוי, יש משמעות לסוג הדרישה ויש משמעות למעמד. אנחנו בחוק הזה לא אומרים שעופר כסיף ילך לכלא, לא שוללים את אזרחותו – אולי היה ראוי לדון בזה; אנחנו שוללים לו את המעמד, כי גם למעמד יש משקל בעניין הזה, כיוון שהוא אמר את זה כחבר כנסת. ראינו כמה בית הדין מצרף דברים של חברי כנסת לעתירה ולדיון. אז גם למעמד יש משמעות, ולכן ההלימה פה היא מלאה. מי שקורא לכפייה על מדינת ישראל, לכפייה לקשירת ידיהם של חיילי צה"ל, הוא תומך באופן ישיר בחמאס. ולכן כנסת ישראל צריכה לעשות את הפעולה הזו, להסיר את מעמדו כחבר כנסת. לא יהיה בתולדות כנסת ישראל שחבר כנסת מצטרף לעלילת דם מהסוג הזה והכנסת עוברת על כך לסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, שאלו למה אני עולה לדבר – הכי טוב לא לדבר פה. הרי ברור שזאת הצגה, התלהמות – תקראו לזה איך שאתם – מבחנים שעושים לנו: כמה אתה ציוני, כמה אתה יהודי, כמה אתה לאומי. עופר כסיף לא צריך להיות כאן. להתבטאויות שלו אין כאן מקום. אני מתבייש בהן, אני קראתי לו לחזור בו ואני קורא לו גם עכשיו לחזור בו מהן. אבל מהצד השני, אנחנו חברי הכנסת לא נשפוט חברי כנסת, ויש פה חברי כנסת שעשו דברים יותר גרועים: לא הצהירו, לא חתמו – אני אגיד לכם תכף מה הם עשו. אבל יגידו לי: זה הסנטימנט הציבורי. כשהייתי מפקד בית הספר לקצינים, חינכתי את הצוערים שלי להחזיק ביד מצפן ולא שבשבת. יש לנו ערכים, יש לנו חוקים. אז מה אנחנו עושים פה? ואני מבקש שתחשבו. אומרת היועצת המשפטית לכנסת – היא לא שופטת בית המשפט העליון, שאתם מזלזלים בה, היא מונתה בתקופתו של יריב לוין כיושב-ראש הכנסת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היא נתנה גיבוי לכנסת הזאת גם בדברים שאני התנגדתי מאוד. אני מאוד מכבד אותה; מילאה את תפקידה. והיא אומרת לנו שהדבר הזה הוא לא חוקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה עושים אותו אם הוא לא חוקי? אני אגיד לכם – בשביל להתלהם עוד פעם על בג"ץ. הרי זה יגיע לבג"ץ, ואז כל אלה שחותמים יגידו: אמרנו לכם, בג"ץ אנטי-ציוני, בג"ץ שמאלני. מה שאתם רוצים. היא אומרת: עלינו להפריד בין שאט נפש, סלידה והתקוממות – זה מה שיש לי כלפי עופר כסיף – כלפי המעשים והדיבורים שלו לבין עמידה בתנאי העילה שקבע המחוקק. אתם מדברים על להגן על חיילי צה"ל בהאג? את מי ציטטו בהאג יותר, את עופר כסיף או חברי כנסת ושרים שקראו לשרוף וקראו לנשק גרעיני? את מי ציטטו? מי מגן על חיילי צה"ל, מי שחותם או מי שמדבר ככה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם את מירב בן ארי ציטטו – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תעשו לי מבחנים, תעשו לעצמכם. אמר ראש השב"כ על חברת כנסת כאן: "פגיעה בביטחון המדינה אשר בוצעה ביודעין ובמכוון, ובהעמדתו של עובד שירות ובני משפחתו בסיכון לחייהם ולשלומם". קראתם להרחיק אותה? היא אמרה: יש לי זכות חסינות. קראתם להסיר, אפילו את החסינות שלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה אתם משווים? כן, אני אעשה הכול שעופר כסיף לא יהיה כאן. תוסר החסינות – אני אתמוך בזה. אבל אני רוצה להגיד לכם, לסיים את דבריי: אם כנים דבריכם ואתם דואגים לחיילי צה"ל, תנו להם כסף, לא לאלה שמחנכים לא לשרת. זה התקציב שאתם מביאים. אל תהיו לי צבועים. ואני מסיים. אל תעשו לי מבחן בלאומית, אני אנצח אתכם; אל תעשו לי מבחן בציונות, גם בזה אני אנצח אתכם. ויש לי הרבה כבוד לחברי עודד פורר. בלאומנות? תעשו לי מבחנים – תנצחו אותי. אני קורא לחבריי וחברותיי שרואים כמעט כל יום פה את כנסת ישראל בחדלונה – אדוני היושב-ראש, אני יודע שאתה נלחם במעמד שלנו – אני קורא לכם לגלות אחריות ולא עדריות. תגלו מנהיגות. ועופר כסיף, מי ייתן ולא יהיה פה, אבל נעשה את זה בנהלים המקובלים, שיש להם סיכוי באמת למצות את עצמם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בדגש על נכבדה, אני רוצה קודם כול לברך את חברי עודד פורר, יוזם ההצעה הזו. אני חושב שיש הצעות שבהן נגמרת הפוליטיקה. אין פה לא ימין, לא שמאל. מי שמצביע – בעצם פה אנחנו מצביעים על ציונות. אתם הציונים הגדולים, שתצביעו כדי להדיח מכאן את עופר כסיף. לא בשבילי, לא בשביל עודד פורר, לא בשביל אף אחד – בשביל חיילי צה"ל שנלחמים בעזה, נהרגים ונופלים, הקדושים, שעושים את העבודה השחורה של כולנו; בשביל החטופים. אלה שחטפו אותם הם האשמים, לא מישהו אחר. לא לחפש אשמה עצמית והלקאה עצמית כאן. הנרצחים שנרצחו ב-7 באוקטובר, אלה שיצאו לבלות, אלה שקמו בבוקר לסעודת חג – הם לא אשמים. אני יודע שאומרים: אתם, טוב, תצביעו כאן, זה אולי יעבור – יגיע לבג"ץ. לא צריך לעשות את ההפרדות האלה. אני מאמין היום, מאמין שכל נפש יהודי היום בארץ ישראל, ובכלל, גם בג"ץ, ספציפית על בג"ץ, אני מאמין שהפעם, אחרי 7 באוקטובר, כולנו יד אחת. כולנו מבינים את המשימה של חיילי צה"ל ברצועת עזה. לא המצאנו פה מלחמה יש מאין. 7 באוקטובר נפל על כולנו בצער רב. אנחנו יודעים בדיוק מה קרה. אבל בהצבעה שלנו כאן בכנסת יש אמירה, אמירה חדה וברורה שאנחנו לא נקבל כאלה דברים. לא ייתכן שחבר בכנסת ישראל מקבל משכורת מהציבור הישראלי והוא יוצא נגד עם ישראל ונגד הקיום של המדינה, בעצם. הרי מה באו פה לעשות? באו לחסל את מדינת ישראל. זאת ההתחלה שלהם. ושלא יקראו לנו היום על הקמת מדינה פלסטינית, השם המומצא הזה. זה לא צריך להיות חלק מהחבילה הזאת. הרי מה נותנים פה, פרס לטרור? ההמשכיות של הדבר הזה? אלעזר שטרן, חברי, אני רוצה להגיד לך דבר אחד בעד. ציטטו את נשיא המדינה, ואני לא חושב שאתה חושב שיש בעיה עם האמירות שלו. כולנו פה הזדעזענו מ-7 באוקטובר. לא ציטטו אותי. בשם ה' נעשה ונצליח. אני מקווה שהיום נעביר את ההצבעה הזאת כאמירה שלנו כחברי כנסת. היום יתברר פה מי ציוני באמת ומי משחק פוליטיקה. מי שלא יצביע איתנו כדי להדיח מפה את עופר כסיף, שהוא כתם על הכנסת, מי שלא יצביע איתנו, הוא לא ציוני, ושלא יספר סיפורים לעם ישראל. פה אתם נבחנים, פה עם ישראל רואה אתכם היום, ואנחנו נראה מי באמת ציוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת אריאל קלנר. אחריו – חבר הכנסת דן אילוז, שאיני רואה במליאה. נא לקרוא לו. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך, מינוס זמן העלאת המיקרופון. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ביום שישי נרצחו ישי גרטנר, תושב ביתר עילית בן 23, ורב-סמל במילואים אורי יעיש, השם ייקום דמם, בפיגוע טרור נפשע. כסיף לא מגנה רצח חיילים ולא מגנה רצח תושבי יהודה ושומרון, ולכן כנראה גם לא מגנה את רצח אורי יעיש וישי גרטנר, השם ייקום דמם. חבריי חברי הכנסת, כסיף לא היה צריך להיות לכתחילה חבר בכנסת ישראל. איך אדם העומד לדין על תקיפת שוטר, המכנה את חיילי צה"ל קלגסים, שלא מגנה רצח יהודים רק כי הם גרים ביהודה ושומרון, עדיין כאן? איפה טעינו? והאמת, חבריי, לא טעינו – חוקקנו את חוק-יסוד: הכנסת, סעיף 7א, הקובע במפורש: לא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת אם יש במעשיו, לרבות בהתבטאויותיו, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: "(1) שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". אחד מהנ"ל מספיק כדי לפסול אותו. כסיף עבר על שלושתם: הוא אינו מקבל את מדינת ישראל כמדינה יהודית; הוא לא מגנה רצח חיילים ורצח אזרחים יהודים ביהודה ושומרון. בחודש מאי, אדוני היושב-ראש, בוועדת חוקה, כששאלתי את כסיף אם הוא מגנה את רצח בנות משפחה די, הוא קרא לי ניאו-נאצי. כמובן, מכלל לאו אתה שומע הן – מכך שאינו מגנה, אנו מבינים מה עמדותיו. הוא גם גזען ואנטישמי, אוטו-אנטישמי, במקרה הזה. הוא נוקט סטנדרט כפול כלפי מדינת היהודים ומאשים אותה במה שאינו מאשים את אויביה. ואכן, ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותו, והוא כאן רק כי בג"ץ הכניס אותו. נקווה שגם שם תהיה התפכחות אחרי 7 באוקטובר. כך הגענו למציאות המטורפת שבה חבר פרלמנט ישראלי חתום על עלילת דם נגד ישראל, עם קריאה לכפות עליה הפסקת מלחמה. עכשיו הוא מגלגל עיניים. האם מי שכופת את הקורבן בלי לאפשר לו להתגונן יכול לומר: אינני תומך ברצח? קשירת ידינו על ידי כפיית הפסקת לחימה עלינו זה בדיוק מה שחמאס צריך, וזה מה שעושה כסיף – תמך בחמאס. מי שמצביע בעד להדיח את כסיף, מצביע בעד מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומי שלא – שיעשה חשבון בעצמו איפה הוא נמצא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת קלנר. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן יום שחור לבית המחוקקים, כי חברי כנסת ונבחרי ציבור באים להדיח חבר כנסת שנבחר על ידי הציבור שלו, ובאים להדיח אותו על עמדה פוליטית. שכחו דבר אחד – שבמשטר דמוקרטי, כשהולכים לבחירות, הולכים ומציגים עמדה פוליטית, והציבור בוחר בה. אין שום זכות ואין שום סמכות לחבר כנסת בתוך הבית הזה להדיח חבר כנסת שנבחר על ידי הציבור שלו, מבטא את העמדות שלו. כמיעוט ערבי-פלסטיני בתוך מדינת ישראל, שהוא נבחר מתוך רשימת חד"ש-תע"ל, ברור, ברור לכולם שהעמדות הפוליטיות שלנו מנוגדות לרוב בבית הזה, ובטח ובטח לממשלה הכי פשיסטית והכי גזענית שיכולה להיות. הבדיחה הגדולה בכל ההדחה הזו היא שעומד עודד פורר, ועל מה מדבר? שעופר כסיף פוגע בביטחון המדינה. מי שקורא להפסקת המלחמה, הוא פוגע בביטחון המדינה. אתם יודעים מי באמת פוגע בביטחון המדינה – מי שישב אתמול בקבינט המלחמה ודן פעם ראשונה בהיסטוריה על למנוע מאזרחים ערבים לבקר במסגד אל-אקצא, (אומר בערבית: במסגד אל-אקצא,) למרות שגורמי הביטחון שהיו שם בחדר התנגדו להחלטה הזו. מי שנותן יד לשר מורשע בטרור להוביל להחלטה כזאת, למנוע מהאוכלוסייה הערבית לבקר ולקיים פולחן דתי בחודש הרמדאן, אכן פוגע, הוא פוגע בביטחון המדינה. הוא רוצה לשרוף את כל האזור. הוא רוצה שתהיה מלחמה. העמדה שלנו, העמדה של עופר כסיף, זה כל השפיות בבית הזה, שמהיום הראשון אמרנו: אין שום דבר טוב במלחמה חוץ מלסיים אותה. ולכן הניסיון הזה הוא פופוליסטי, הוא ניסיון של חבורת מתוסכלים. באו להטיף מוסר – אבי תורת הטרנספר. ישראל ביתנו והעומד בראשה באים להטיף לנו מוסר על דמוקרטיה. באמת, תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מאז שהתחיל ניסיון ההדחה, נפגשתי עם הרבה חברי כנסת, אבל האמת היא שחברי הכנסת הכי מעניינים היו חברי הכנסת של הימין. למה הכי מעניינים? כבוד היושב-ראש, כך קיבלתי תשובות מחברי הכנסת מהימין – אמרו שאם יהיה רוב של 90% וזה יגיע לבית המשפט העליון, אם בית המשפט העליון יקבל את העמדה של – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 90 ח"כים, 90 ח"כים, לא אחוזים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 90 ח"כים. אם בית המשפט יקבל את עמדת 90 הח"כים, זה יהיה חצי ניצחון, אבל הניצחון הגדול – שבית המשפט ידחה את עמדת 90 הח"כים. זהו הניצחון הגדול מבחינת חברי הכנסת מהימין. למה? כי הם רוצים להמשיך את אותה מגמה של ההפיכה המשטרית. אורית פרקש, שמעת מה שאמרתי? אני אגיד לך מה, חברי הכנסת מהימין אמרו לי שאם בית המשפט העליון יקבל את העמדה של 90 הח"כים, זה יהיה חצי ניצחון. אבל הניצחון הגדול – שבית המשפט ידחה את העמדה של 90 הח"כים, וכך נמשיך בהפיכה המשטרית. להסית נגד בית המשפט העליון – זה מה שהם מחפשים. הם יודעים מה הם רוצים. הבעיה היא בצד השני, שצעק במשך 11 חודשים: "ד-מוק-רט-יה". עכשיו, אפשר להסכים ואפשר לא להסכים, אבל זה שחברי כנסת מדיחים חבר כנסת אחר, מה גם שאנשים שנמצאים פה, כולם, כולם הצביעו נגד חוק ההדחה; ומה גם שעמדו פה ודיברו נגד החוק הדיקטטורי – רק לקרוא מה שנשיא המדינה, כשהיה ראש המחנה הציוני, מה אמר על החוק הזה. אבל עכשיו חלק מהם, רק בגלל סיבות פופוליסטיות, חלק מהם אומרים לי: תשמע, אם לא יהיו 90 אנחנו נצביע בעד רק מסיבה פופוליסטית, רק כדי לא להפסיד חלק מהציבור. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> זה ממש לא, זה ממש לא – – – ב-7 באוקטובר וירצחו אותך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני קורא לכם: אפשר להסכים או לא להסכים עם חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – להסכים – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בואו לפה, תדברו איתו, תתווכחו איתו – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – שהבת שלי, שמשרתת בצבא – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם יכולים גם לתקוף, אבל להשתמש בהדחה זה התנהלות דיקטטורית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> החיילים שלנו הכי מוסריים – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא צריך לתת לה יד. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עופר כסיף הצטיין שנים בהשתלחויות קשות וזדוניות כנגד מדינת ישראל וכנגד חיילי צה"ל. בזמנו, חבר הכנסת כסיף הגיב על חיסול מחבלת שניסתה לבצע פיגוע דקירה וטען כי "הוצאה להורג בידי אחד מקלגסי הכיבוש הרצחניים". כמו כן, בשנת 2021 אמר: "חברון היא עיר כבושה שמתנהל בה משטר אפרטהייד מחליא עם פשעי מלחמה על בסיס יום-יומי – – – משטר אפרטהייד מחליא שמנהל אותו צבא ברוטלי ומתנחבלים". "יש פה כיבוש אלים על ידי צבא אלים ופולשים שמכונים מתנחלים". עוד אמירה מזעזעת מפיו של חבר הכנסת כסיף: "פלסטינים שיורים בחיילי צה"ל לא טרוריסטים – הם כמו הפרטיזנים שנלחמו בנאצים". הדרישה להדיח אותו מהכנסת הגיעה על רקע תמיכתו של כסיף בתביעה של דרום אפריקה כנגד מדינת ישראל בבית הדין בהאג, לאחר הטבח הנוראי של 7 באוקטובר, תביעה שמשמעותה שכל חייל או חיילת שיוצאים לחו"ל עלולים למצוא את עצמם במאסר, תחת כתב אישום בשל ביצוע פשעי מלחמה, כביכול, ורצח עם. לכן זה לגמרי לא במקרה שעוד לפני תמיכתו בתביעה של דרום אפריקה, גם היועצת המשפטית לממשלה וגם ועדת האתיקה החליטו לנקוט צעדים חריפים כנגד כסיף. חשוב להדגיש כי יושב-ראש הוועדה הוא לא חבר בסיעת ישראל ביתנו אלא הוא ינון אזולאי, חבר כנסת מטעם סיעת ש"ס, וחברים בוועדה בין היתר ח"כים מטעם המחנה הממלכתי ויש עתיד. יתרה מזאת, חבר הכנסת כסיף בא מרשימה שבה שני ח"כים לשעבר הורשעו בריגול ובסיוע לטרור, אז הדרישה שלנו לא באה משום מקום, כלומר, יש פה היסטוריה של פעילות אקטיבית כנגד מדינת ישראל וכנגד כוחות הביטחון. לכן אני לא יכול להבין כיצד שני רמטכ"לים לשעבר, בני גנץ וגדי איזנקוט, אנשים שפיקדו על חיילים לאורך שנים רבות – איך דווקא הם בורחים מהכרעה בנושא כה חשוב. אני גם לא יכול להבין את ראש האופוזיציה מר יאיר לפיד, שמצביע נגד; חבר כנסת שמדבר על חובות וזכויות, על החשיבות של שירות צבאי, וברגע כזה לא נעמד לצד החיילים. כל מי שיצביע היום נגד או יברח מההצבעה, הוא פשוט מפקיר את חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עופר כסיף אויב המדינה. עופר כסיף לא אמור להיות בכנסת ישראל. עופר כסיף הוא תומך טרור על מלא. אלו לא דברים שנתונים במחלוקת. הרוב המוחלט של הסיעות הציוניות בבית הזה – רוב חברי הכנסת יודעים את זה, יודעים שעופר כסיף חבר כנסת בגלל עיוות משפטי ולא בגלל שום דבר אחר. אין פרלמנט בעולם שבו חבר כנסת קורא לפגיעה בחיילים של אותה מדינה. אין פרלמנט בעולם שבו חבר כנסת מאחל מוות לאזרחים של אותה מדינה. אין פרלמנט בעולם שבו חבר כנסת מצטרף לתביעת ג'נוסייד שמוגשת נגד אותה מדינה. עופר כסיף הוא אדם בזוי באופן מיוחד. עופר כסיף נהנה ממנעמי מהשלטון, מהיותו חבר כנסת, מהיותו בעל חסינות, ומשתמש בחסינות שאנחנו מעניקים כדי לפגוע בנו ולפגוע בחיילי צה"ל ולפגוע בכל אזרח ישראלי באשר הוא. אז נכון שהיועצים המשפטיים חושבים אחרת, אבל תפקידנו לא להתקפל בפני הייעוץ המשפטי. תפקידנו ללכת ולעשות את מה שנכון לבוחרים שלנו, את מה שנכון לנו לפי האמונה הפנימית שלנו, את מה שאנחנו מאמינים בו. אל תיתנו ליועצים משפטיים להרתיע אתכם. אל תיתנו לביורוקרטיה להרתיע אתכם. שום שיקול הוא לא רלוונטי חוץ משיקול אחד: האם אנחנו רוצים את עופר כסיף בכנסת ישראל. מי שרוצה את עופר כסיף בכנסת ישראל, שיצביע היום נגד; מי שבעד להעיף את עופר כסיף מכאן – כי מקומו לא פה, מקומו לעמוד לדין פלילי על מעשים חמורים של פגיעה בביטחון ישראל – צריך להצביע היום בעד ההדחה. אם בית המשפט העליון יחשוב שיש בזה כזה דבר נורא ואיום, יתכבד ויעשה את מה שעשה כבר פעם ויבטל או יהפוך את ההחלטה. זה לא צריך להרתיע אותנו. אל תירתעו, כי אם אנחנו נרתעים מהדבר הזה, אז מראש, מה הטעם שאנחנו יושבים פה? תעשו את מה שאתם מאמינים בו, תעשו את מה שנכון למדינת ישראל ותדיחו מכאן אדם לא ראוי, אדם תומך טרור. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, שלוש דקות, גבירתי, לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על מה שבאמת חשוב ברגעים האלו: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26, 27, 28, 29, 30, 31, 32, 33, 34, 35, 36, 37, 38, 39, 40, 41, 42, 43, 44, 45, 46, 47, 48, 49, 50, 51, 52, 53, 54, 55, 56, 57, 58, 59, 60, 61, 62, 63, 64, 65, 66, 67, 68, 69, 70, 71, 72, 73, 74, 75, 76, 77, 78, 79, 80, 81, 82, 83, 84, 85, 86, 87, 88, 89, 90, 91, 92, 93, 94, 95, 96, 97, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 104, 105, 106, 107, 108, 109, 110, 111, 112, 113, 114 – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, לסיום. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – 115, 116, 117, 118, 119, 120, 121, 122, 123, 124, 125, 126, 127, 128, 129, 130, 131, 132, 133, 134, 135, 136. זה מספר הימים שהחטופים והחטופות שלנו נמצאים בעזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אחת השאלות שעלו גם בדיוני הוועדה בנוגע לפסילתו של חבר הכנסת עופר כסיף הייתה שאלת המבחן המשפטי. שאלת המבחן המשפטי נדונה וגם הוצגה בישיבת הוועדה. הוצגה פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא, ואני תוהה לעצמי: מה הקשר בין פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא לבין המצב המשפטי? הכנסת חוקקה את סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת. הכנסת חוקקה את הסעיף הזה פעם אחר פעם אחר פעם. היא הבהירה שבכוונתה לנקוט גישה מרחיבה בכל מה שנוגע לפסילתם של מועמדים ומפלגות. המציאות הזאת של – ולמעשה, מה שקרה בסוגיה הזאת, זה די לעג לרש. כי הרי בהתחלה, בפעם הראשונה שנפסלה רשימה, הדבר הזה היה בכלל בהחלטה שלא מבוססת על החוק; מבוססת על ההיגיון, על השכל הישר, על האמירה הפשוטה ביותר שדמוקרטיה וזכויות חוקתיות אינן מרשם להתאבדות. הדבר הזה נקבע כבר מזמן מזמן מזמן, על ידי ועדת הבחירות, ואושר על ידי בית המשפט. ואז בית המשפט בא ואמר: כדאי שתסדירו את זה בחקיקה. והכנסת הסדירה את זה בחקיקה, וקבעה במפורש שמספיקה תמיכה במפורש או במשתמע במאבק מזוין ובשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועשתה את העבודה. ובית המשפט לא הבין את הרמז, ואישר את בשארה ואישר את זועבי ואישר ואישר ואישר, והכנסת תיקנה את החוק עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואמרה: לא, כאשר אנחנו אמרנו, אנחנו התכוונו למה שאנחנו אומרים. אפילו הדבר נאמר, בדברי החקיקה עצמם נאמר, שרוצים לעשות הפוך ממה שקבע אהרן ברק בפסיקתו, שמעוניינים לוודא שהפרשנות המצמצמת הזו של בית המשפט נעלמת מן העולם, ופעם אחר פעם אחר פעם בית המשפט התעלם מאותה אמירה ברורה של הכנסת. אנחנו כבר קיבלנו בדבר הזה את בשארה, קיבלנו בדבר הזה את באסל גטאס – אנשים שהשתמשו בחסינות הפרלמנטרית שלהם כדי להבריח ציוד למחבלים, לפגוע אקטיבית בביטחונה של מדינת ישראל. כאשר אנחנו מדברים על מאבק מזוין של האויב נגדנו יש גם תומכי לחימה, אדוני היושב-ראש. ברור לכולנו שגם מי שנמצא בצה"ל בתור אפסנאי, הוא משתתף במאבק המזוין של מדינת ישראל לטובתנו. זה ברור לכולנו? גם קצין שנמצא במחלקת הדין הבין-לאומי של הפרקליטות הצבאית – הוא משתתף במאבק המזוין של מדינת ישראל? אז גם מי שמשתתף במחלקת דבל"א של חמאס, הדין הבין-לאומי של חמאס, גם מי שדוחף לכלים הבין-לאומיים נגדנו, גם הוא חלק מהמאבק המזוין. ועל זה בנה חמאס. וזה משפט אחרון, אדוני היושב-ראש, ובזה אסיים. מה חשב לעצמו יחיא סנוואר כאשר הוא יצא למתקפתו נגדנו? הרי הוא מכיר את יחסי הכוחות בין מדינת ישראל לבין חמאס. הוא ידע שבמאבק צבאי בשטח הפתוח אין לחמאס סיכוי נגד חיילי צה"ל הגיבורים. אבל הוא ידע שמה שיכבול את ידיה של מדינת ישראל במאבק המזוין זה הלחץ הבין-לאומי והדין הבין-לאומי והמעורבות הבין-לאומית. הוא ידע את זה, הוא בנה על זה, זה חלק מתוכנית הלחימה שלו. ולצערנו חבר בכנסת ישראל השתתף באופן פעיל במאבק המזוין של יחיא סנוואר נגדנו במחלקת הדין הבין-לאומי, ואנחנו חייבים להדיח אותו מהכנסת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, נתניהו, אתה הראש ואתה אשם. אתה האשם העיקרי באירועי 7 באוקטובר. לא יעזור לך קמפיין הכפשת קציני צה"ל. לא יעזור לך להאשים את המחאה הצודקת, את ההתנתקות, את אוסלו, את עסקת שליט, את הרצל. לא, לא, נתניהו. אתה הראש, אתה אשם. אתה אשם בסנקציות האמריקאיות על הפושעים הפורעים ביהודה ושומרון, כי אתה, ברפיסות שלך, לא עושה מה שעושים במדינת חוק. אתה אשם בהחרבת היחסים שלנו עם ארצות הברית. אתה האשם הבלעדי בהקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. כן, נתניהו, אתה אשם שבחרת, מטעמים פוליטיים צרים שישמרו אותך בתפקיד, לקשור את גורלך בידיים של אנשים קיצוניים שמובילים אותנו בעזרתך האדיבה לחורבן. בחרת בחרפה, בחרת בבושה. הממשלה שלך היא ממשלת בן גביר, וההחלטות שאתה מקבל בהשראתו יובילו אותנו לעימות מיותר ובלתי נמנע גם ביהודה ושומרון וגם כאן בתוך ישראל. וכן, גם כאן, בתור הראש, ראש הממשלה, אתה תהיה אשם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שהדיון שמתנהל כאן בעיקרו אמור להיות דיון ערכי במקום שאמור להיות דמוקרטי. אבל אמרתי: אמור להיות. לצערי הרב, מה שקורה – לא רק בימים האחרונים, בשנה האחרונה – מה שקורה, כולו מתוך אינטרסים פוליטיים צרים, אישיים. חבר כנסת שנבחר על ידי קרוב ל-200,000 מצביעים, נבחר על רקע אג'נדה פוליטית, חברתית, ערכית, שמשקפת את העמדות של האנשים. אני חושבת שהתהליך הזה של הניסיון של הדחת חבר כנסת, ולא משנה מי הוא, על ידי חברי כנסת אחרים, הוא הליך לא צודק, ולא ראוי שיתנהל במקום הזה. במדינת ישראל יש בתי משפט, והם ורק הם אלו שיכולים לקבוע דברים כאלה, כי זה בלתי אפשרי שמישהו מהח"כים יכול לבוא נקי, בלי אינטרס אישי שלו, ולהצביע, ולא משנה מה. ולכן, בעיניי ההליך הזה, צריך להפסיק אותו, ולהפסיק אותו לאלתר. ודבר אחרון, אני רוצה להגיד המובן מאליו, אבל כנראה יש כאן הרבה שמסרבים להבין ולראות: מהותה של הדמוקרטיה האמיתית היא בשמירתה על זכויות המיעוט. אין ספק שח"כ עופר כסיף הוא מיעוט במקום הזה, אז לפחות שתהיה לו הזכות להביע את הדעה שלו, ובסופו של יום יכולים להסכים או שלא להסכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-7 באוקטובר, בזמן מתקפת המחבלים, שהיתי בביתי – סליחה, נתחיל מהתחלה. ב-7 באוקטובר, בזמן מתקפת המחבלים, שהיתי בביתי כשהמחבלים מתרוצצים מאחורי ביתי, מה גם שבאותו רגע בתי שהתה בכפר עזה יחד עם בני משפחתה, וכולנו היינו נתונים לניסיון רצח. בנס אנחנו עומדים כאן. אין לי רצון לשוב ולספר את סיפור חיי, כי זה סיפור של עוטף עזה ושדרות. עם זאת, התחלחלתי מפעולתו של חבר הכנסת כסיף, שהביע תמיכה בעצומה שתומכת בתביעה כנגד מדינת ישראל הקוראת להאשמת מדינת ישראל ברצח עם. אני ובני משפחתי, עם אזרחים רבים בעיר, חשים בגידה – מתוך כנסת ישראל תמיכה בהאשמה כל כך שפלה. ואני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת כסיף: האם הקסאמים שאנחנו מקבלים בכל יום זה לא רצח עם? האם חשבת על זה פעם? איך אתה יכול להאשים את החיילים והחיילות שלנו, ובהם בתי, ילדת העוטף, כמי שמנסים לרצוח עם? אין לך בושה? 7 באוקטובר טרף את הקלפים, וגם יהיו דעותיך אשר יהיו, קיצוניות ככל שיהיו, אתה לא יכול לחתום על עצומה. והגדלתי לעשות וניגשתי אליך ואמרתי לך: עופר, תסיר את החתימה. זה עוול, מה שאתה עושה. וסירבת. ומבחינתי מחשבה יוצרת מציאות. זו העמדה שלך, זה מה שאתה חושב על העם שלנו, על הצבא הכי מוסרי, במדינת ישראל, אותם חיילים שמשקים ילדים עם בקבוקי מים, נותנים להם סנדלים, מלבישים אותם. אתם מספרים רק את מה שאתם רואים. אז יש לי חדשות: אני אצביע להדחתך, כי לא מגיע לך לקבל אגורה אחת מאזרחי מדינת ישראל, בטח ובטח לא מחיילינו שמסכנים ומחרפים את נפשם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הדיון הזה וההצבעה הזאת הם בעצם מבחן לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. לכן, ברשותכם, אני החלטתי שהנאום שלי יהיה ציטוט של העיתונאי עמית סגל מלפני כמה שבועות, לאור ההצבעה שהייתה בוועדת הכנסת. וכך הוא אומר – אני כמובן מצטט: "לא מפתיע שנציגי הקואליציה תומכים בהדחה. לא מפתיע גם שהמפלגות הערביות והעבודה מתנגדות. מה כן מפתיע? שמי שאשתקד נכחו ברחובות בכל מוצ"ש וזעקו על קץ הדמוקרטיה, הרוב שלא תמיד קובע וחופש הביטוי, תומכים עכשיו בצעד הדורסני ביותר בהיסטוריה של הכנסת", הוא אומר. "תומכים עכשיו בצעד הדורסני ביותר בהיסטוריה של הכנסת: 90 ח"כים מדיחים חבר כנסת אחד, נגד עמדת הייעוץ המשפטי הקדוש ותוך התעלמות מלשון החוק". כמובן עכשיו ציטוט של עמית: "כסיף הוא אדם – – – שאין מקומו בכנסת", ככה הוא אומר, "אבל תמיכה בהדחתו" מצד מי "שהזהירו מדיקטטורה מעידה שבראש דאגתם היה האינטרס הפוליטי ולא חשש לדמוקרטיה". ולכן זהו מבחן של כל תומכי הדמוקרטיה ואלו שקראו לעצמם המחנה הדמוקרטי במדינת ישראל. אין ספק, רבותיי, שבית המשפט העליון יפסול את ההחלטה הזאת. למה לשים את בית המשפט העליון בפני הכרעה מול רוב חברי הכנסת? מה זה תורם לדמוקרטיה? מה זה תורם לכנסת? מה זה תורם לבג"ץ? מי שבחר ומי שישלח הביתה כל חבר כנסת, עופר כסיף או אחר, זה הבוחרים. כך עובדת השיטה הדמוקרטית. ולכן, גבולות האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, בין היתר, נקבעים בהתנהלות חברי הכנסת בדיון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. בבקשה, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זכיתי שאתה מנהל עכשיו את הישיבה בזמן הנאום שלי. יש לי הרבה מה לומר לך והרבה שאלות. אגב, אני פניתי אליך במכתב שמשהו קורה שם, משהו לא תקין קורה בכנסת, אבל אני מקווה מאוד שאתה תראה את זה. שלחתי את זה גם בדרכים המקובלות וגם בווטסאפ. לתשומת ליבך. אבל אני חוזרת לדיון, על מה התכנסנו. מדינת ישראל שנים רבות מנסה להצטייר כמדינה הכי מוסרית בעולם. זה אפילו עובר את גבול הטיפשות, אני חייבת להגיד. בהרבה מאוד תחומים זה כבר לא מוסר, זה הרג עצמי, מה שאנחנו עושים, כי אנחנו כל כך מפחדים מה יגידו. זה בדיוק כמו ילד שיש לו תסמונת כזאת "מה יגידו החברים". אז אתם יודעים מה? לא אכפת מה יגידו החברים. אני רוצה לדאוג לשלומנו, לביטחוננו ולחיינו, ושהחברים – או שהם מבינים את זה, או שיבינו את זה, או שיקבלו את זה או שאני לא צריכה כאלה חברים; אגב, בהרבה מאוד תחומים: גם בזה שאנחנו טיפחנו את חמאס; זה שאנחנו טיפחנו את ארגון הטרור אונר"א; זה שאנחנו אפשרנו לאנשים שהם תומכי טרור והם נגד המדינה שלנו לכהן בכנסת ישראל. באמת, איפה יש דבר כזה? איפה נשמע חבר כנסת, בכל פרלמנט בעולם, שתומך במסמך בין-לאומי בהאג, חותם על הצהרה שמדינת ישראל מבצעת רצח עם, קובע את זה – והוא חבר כנסת אצלנו? אני מבינה שאנחנו יכולים להתווכח, אני מבינה שאנחנו יכולים לא להסכים בהרבה מאוד דברים, אבל בנושא הזה אין מחלוקת. 7 אוקטובר קרה. מי שהתחיל, מי שטבח, מי שאנס ומי שביצע את הפשע הזה היה חמאס. בצפון מי שהתחיל הוא חיזבאללה, לא אנחנו. אז מה מצפים מאיתנו, שאנחנו נגיד אמן ונבקש סליחה על זה שאנחנו נלחמים על חיינו? אם ב-7 באוקטובר אותם חמאסניקים היו פוגשים את עופר כסיף שם ביישובי הדרום, עם כל התמיכה שלו בהם ועם כל האהבה שלו אליהם, הם היו הורגים אותו, פשוט רוצחים אותו. זה מה שקרה. הם לא בדקו בדיוק את הדעות הפוליטיות, מי בעדם, מי נגדם – את כולם; כי הוא ישראלי, כי הוא יהודי. ככה הם התנהגו – אגב, לא רק כלפי יהודים, גם כלפי בדואים וערבים, כי הם ישראלים. הם אפילו לא עשו בדיקת יהדות, הם עשו הכול ביחד. אני מסיימת. אני פונה לח"כים מיהדות התורה: אל תברחו מאחריות. אל תברחו מאחריות. או שאנחנו כולנו ביחד, או שאתם בוחרים צד. גם למחנה הממלכתי וגם ליש עתיד זה יירשם בהיסטוריה. חבר הכנסת הזה, עופר כסיף, צריך לעוף מכנסת ישראל, וכמה שיותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרה סילמן, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תתחדשי, גברתי. זה הולם אותך. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. במקרה הלא-הכי-טוב זה שני ניתוחים בעין. הייתי מעדיפה שלא. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, על הנושא הזה של עופר כסיף יש לי הרבה מה להגיד, אבל זה לא הזמן. קשה לי מאוד, אתה יודע, ישבתי בבית קרוב לשבוע וחצי וצפיתי בראיונות בטלוויזיה. נורא נורא קשה לי להתעלם ממה שקרה בשבתרבות עם יושב-ראש ההסתדרות אדון ארנון בר דוד. אתם יודעים מה? היו המון דיונים בכנסת על המילואימניקים, מילואימניקים שפוטרו. אתה מנותק, ארנון בר דוד. היית צריך לטפל בהם. יש אנשים שחזרו משירות מילואים ומצאו שמקום עבודתם איננו; לא שמעתי אותך פעם אומר את זה. הלאה. סטודנטים שחזרו ללימודים, ולצערם הרב, הם מצאו שכבר ממשיכים ללמוד, מתעלמים מהם. יש מכללות שאפילו בכלל לא מתחשבות בכך שאותם סטודנטים נלחמו – על מה? כדי שאתה, אדון בר דוד, ואני נוכל לחיות במדינה הזו בבטחה. אבל מה כן שמעתי ממך? בחירות עכשיו. אז אני שואלת את האדון ארנון בר דוד: מה עם החטופים? אם עכשיו יש בחירות ומפסיקים הכול וצריכים לגשת, מי מטפל בחטופים? מילה וחצי מילה לא שמענו. אתה יודע, ארנון בר דוד, שכרגע יושבים בכל רחבי הארץ בסניפים המוניציפליים כדי להיבחר לרשויות המקומיות, ויש חצי מדינה שאין לה בחירות מוניציפליות כי היא נמצאת בדרום ובצפון? על זה מה יש לך להגיד? כלום, כי אתה מנותק. אתה בעצם מנותק מהעבודה שאליה בחרו בך הרבה מאוד ליכודניקים, אגב; אתה מנותק מאותה עבודה שבה בחרו בך להיות יושב-ראש ההסתדרות – ההסתדרות. אתה צריך להתייחס, לסייע ולעזור לעובדים, לאותם עובדים שכרגע נמצאים בבעיות פרנסה מאוד קשות, כי כשהם חזרו מהמילואים, המעסיקים שלהם פיטרו אותם, אבל לא לא לא – בחירות עכשיו. זה מה שכרגע דחוף לאדון בר דוד. ארנון בר דוד, אולי בבחירות האחרונות שבהן בחרו בך, יש כמה ועדים שעשו טעות – חומר למחשבה לעתיד. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לגברתי. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. צבע יפה לעניבה של אדוני. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> התאמתי את עצמי, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר ביקרתי בירושלים את משפחת חבה, שאיבדה את בנה הצנחן הגיבור נועם חבה. האבא ששון פנה אליי ואמר לי: דבר אחד אני מבקש ממך, חבר כנסת ביסמוט, וזה אחדות; זה כל מה שאני מבקש ממך – נכון, חברת הכנסת קטי שטרית? את יצאת, אני נכנסתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר לי את אותם דברים – אבא שמבקש רק אחדות. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה, את רואה – אחדות. לכן את הנאום הזה אני רוצה באמת קודם כול להקדיש לבן הנפלא שלו, ולהגיד לאבא שאני למעשה סוג – מה זה סוג, אני מייצג אותו עכשיו במליאה, אדוני היושב-ראש. ולמה אני אומר את זה? כי היום בפני הכנסת יש אתגר, והוא כמובן להשיג את אותן 90 חתימות כה חיוניות כדי באמת להרחיק מהבית הזה אדם – איך נקרא לזה, חבר כנסת שמבחינתי הוא עוין את הערכים שעומדים כאן מאחוריי, ולא טבעי שהאיש הזה ישב כאן. לא טבעי. אני דמוקרט, תאמין לי, וכולנו דמוקרטים, אבל אנחנו לא דמוקרטיה מתאבדת. הבוקר גם, אתה יודע, בדרכי לירושלים הצצתי בעיתונים – מה לעשות, יש לי כזה הרגל ישן, לעבור על עיתונים, ובאחד העיתונים יש מאמר המערכת נגד הרעיון הזה של הרחקת עופר כסיף, כמובן מצטדק, אתה יודע, אנחנו הלא-בסדר. זה הביא אותי בכלל לדבר איתכם על תופעת – סליחה שאני אומר את זה בצורה קצת ישירה ובוטה – הישראלי המכוער. כן, תמיד מדברים על הישראלי היפה; אני דווקא אדבר על הישראלי המכוער, אדוני היושב-ראש, זה שעדיין תקוע מבחינה תפיסתית ב-6 באוקטובר, זה שתקוע ב-6 באוקטובר, והוא לא הצליח להתפתח או להתפכח מאז ולהבין שמשהו קרה. הבוקר בעיתון הזה, באותו עיתון שמטיף לי, יש איזה עיתונאי ותיק שמסביר לי בעיתון ששנאת האחר ופירוד הם הפתרון. ככה הוא כותב: הפירוד זה הפתרון. למעשה, האיש הזה, באמצעות השופר שלו – מה הוא עושה לנו פה היום, בזמן מלחמה בישראל של 2024, בישראל שנלחמת, כאשר לוחמים שלנו כתף-אל-כתף, שכם-אל-שכם נלחמים בעזה? באמצעות השופר שלו הוא מתדלק קמפיין של שנאה והסתה נגד חברי הממשלה והעומד בראשה, אדוני היושב-ראש. בסוף השבוע האחרון העיתונאי הזה פרסם טור וכתב – העיתונאי הוותיק, אני חייב לציין: נתחיל לנצח כשניפרד מהשקר של הביחד. אתמול, אגב, הוא אף העצים את הטור באמצעות איזו תוכנית שיש לו. אתה יושב, אדוני היושב-ראש? התוכנית שלו בתאגיד – אתה יודע, בתאגיד, בכאן 11, מקום שאנחנו גם מממנים, אתה יודע – שם הוא מסביר עד כמה הביחד לא בריא, ועד כמה יש להעצים את גיבורי 6 באוקטובר. אז לפחות מבחינתו הדברים ברורים: יש טובים ויש רעים בתוך ישראל. אני מסיים ואני אומר לך שאני לתומי חשבתי שבימים שכאלה הטובים הם פה והרעים הם מעבר לגבול. כל זה כדי להגיד לך שהבוקר בניחום האבלים ששון חבה ביקש מאיתנו רק דבר אחד: אחדות. חלק מהמטיפים מדברים על פירוד; עם כל הכבוד, אני מעדיף להקשיב לששון חבה. תודה רבה לבן שלו נועם, שבמותו ובגבורתו העניק לנו את החיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לעיתים נדירות אנחנו נדרשים להחלטות קולגיאליות מורכבות, אבל הפעם הגיעה השעה. עופר כסיף עבר כל גבול. הוא חצה את כל הקווים האדומים. עופר כסיף תמך בתביעה שמסייעת לאויב בזמן מלחמה. היום אנחנו נדרשים להחלטה שהיא קודם כל ערכית-מוסרית. בזמן מלחמה כל כך קשה לא ייתכן שחבר כנסת מהבית הזה יפגע בלגיטימציה של מדינת ישראל להגן על עצמה. חתימה על עצומה התומכת בתביעה המופרכת והשקרית שהוגשה לבית הדין לצדק בהאג על ידי דרום אפריקה בתואנה שמדינת ישראל מבצעת רצח עם – זה בלתי מתקבל על הדעת. עופר כסיף סיכן את חיילי צה"ל, שמחרפים את נפשם שם יום-יום, שעה-שעה, להגן עליו ועל כולנו. שוו בנפשכם שהתביעה הייתה מתקבלת – כל חייל בצה"ל, בסדיר ובמילואים היה נאלץ להסתובב עם עורך דין. על שום מה ולמה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה מסדרת להם את זה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המעשה שעשה עופר כסיף פגע בביטחון המדינה בשעת מלחמה. זה לא אחרת מתמיכה בארגון חמאס. אנחנו חייבים לייצר הרתעה. על כולנו, על כולנו בבית הזה מוטלות הגבלות. אגב, זאת דמוקרטיה. גם לדמוקרטיה יש מגבלות. יש משמעות לפעילות שלנו, יש משמעות ומשקל לכוח שלנו, ויש משמעות ומשקל לדברים שאנחנו אומרים ועושים. חשוב שניצור הרתעה בבית הזה. כל מי שמסייע לאויב ובכך עלול לפגוע בביטחון המדינה או מביע אמירות שמוציאות את הצבא הכי מוסרי בעולם כפושע, ימצא את עצמו מחוץ לבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים יקרים, ברמה האישית אין לי דבר נגד חבר הכנסת עופר כסיף. להפך, פעמים רבות אני מוצא את עצמי מתייעץ איתו כפרלמנטר ומנסה לקדם איתו דברים בעולמות שאני מעוניין לקדם. עם זאת, אני לא יכול לעשות שקר בנפשי. אירועי 7 באוקטובר היו לנו קריאת השכמה בכמה תחומים. מעבר לקונספציה הביטחונית שקרסה ושאנחנו כעם מדממים בעקבותיה עד לרגע זה, יש גם קונספציה פרלמנטרית שקרסה. ב-7 באוקטובר הבנו שבית הנבחרים של עם ישראל הוא מקום שיש להגן עליו מכל משמר. לא כל דעה הבית הזה יכול לסבול, לא כל מעשה הבית הזה יכול להכיל. הגבולות הם גם גבולות החוק – תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. המציאות הקשה שנכפתה עלינו מעוררת אותנו להגדיר איפה ישראל מותחת את הקו האדום; לאיזה מעשים ודעות אין מקום במדינה יהודית ודמוקרטית משום שהם מסכנים אותה, את אזרחיה ואת חייליה. העצומה שעליה חתם עופר כסיף, שמצטרפת לתביעה שהגישה דרום אפריקה, מבקשת בעצם לשמוט ממדינת ישראל את הזכות הכי בסיסית – להגן על עצמה. משמעות אותה תביעה שהוגשה בהאג היא כבילת הידיים של ישראל מול המתקפה הרצחנית שפקדה אותה. בכך חתימתו של עופר כסיף הופכת לכלי שרת במאבק המזוין של טרוריסטים נגד מדינת ישראל. נכון, הדחת חבר כנסת מכהן אינה דבר פשוט. אני עושה זאת בלב כבד, והיד שאני ארים היום בעד הדחתו תהיה יד כבדה לא בשל מעשיו, אלא בשל הצבתי והצבתנו, חברי הכנסת, כשופטים. אבל בזמנים האלה, בעת שעם ישראל נאבק על קיומו, בעת שאזרחים חטופים בעזה, בעת שחיילינו משלמים בחייהם, הדבר פוגע במאמץ המלחמתי ועלול לעלות בחייהם היקרים של בנינו ובנותינו. כמובן, אכבד כל החלטה של בג"ץ, כשם שראוי במדינה מתוקנת, אך חשוב שידע כל אדם, על אחת וכמה נציג ציבור, שאסור לו לחצות את הקו מביקורת לגיטימית לעבר תמיכה באויבינו. ההתנהלות של עופר כסיף כנגד המדינה היא בדיוק הקו האדום שיחצה. ואני אומר עוד משפט אחד לעופר, כי אני בטוח שהוא מסתכל עלינו: עופר, אם היית מושך את החתימה מהעצומה והיית מבקש סליחה, לא הייתי עומד פה, לא הייתי חותם. גם היום אני מודיע: אם עופר כסיף יעלה לפה ויודיע שהוא מתנצל וימשוך את חתימתו, אני לא אצביע בעד. ההזדמנות היא של עופר כסיף. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, התקיים דיון ארוך, כמובן, בעניינו של עופר כסיף בוועדת הכנסת, וחברי הכנסת הביעו את דעתם ושמעו גם את היועץ המשפטי. לכולם היה ברור מהדיון ההוא בוועדת הכנסת שאין שום בסיס משפטי להדיח בגינו את חבר הכנסת עופר כסיף, והדיון שנשאר הוא דיון פופוליסטי, פוליטי – רדיפה פוליטית. מתברר שעל כל המחדלים שהממשלה הזו עושה מאז כינונה ועד היום – מתברר שעופר כסיף אשם. מצאו את האשם. מצאו את מי שפורקים עליו את התסכול. אז עופר כסיף אשם במחדלי 7 באוקטובר; עופר כסיף אשם במשבר ההפיכה המשטרית או המשפטית; עופר כסיף אשם בזה שבית המשפט הפך את החלטת הכנסת בעניין עילת הסבירות; עופר כסיף אשם בזה שבית המשפט הפך את החלטת הכנסת בעניין חוק הנבצרות; עופר כסיף יהיה אשם בכך שבית המשפט יהפוך בפעם השלישית את החלטת הכנסת ויבטל את הביטול שיעשו לו כאן, במליאה. אז חגיגה בקואליציה – מצאתם את האשם. אבל למען האמת, המחדלים שהקואליציה שלכם הביאה על המדינה וממשיכה להביא, עולים אלף מונים על איך שהתבטא עופר כסיף, על מה שאמר עופר כסיף. המדיניות שאתם עושים והמדיניות שאתם מממשים היא מדיניות הרסנית, מדיניות של שיסוי, מדיניות של העמקת פערים, מדיניות של העמקת שנאה. יש לכם שר לביזיון לאומי שרודף חמישית מאוכלוסיית המדינה על רקע גזעני, מבצע רדיפה גזענית בנגב נגד האוכלוסייה הערבית, עושה את זה בכל מקום. עכשיו הוא מכוון למשחק באש – הוא משחק באש בכל מה שהוא עושה לגבי הגבלת כניסה של אזרחים ישראלים למתחם מסגד אל-אקצא. מישהו צריך להתעורר בזמן כדי להבין שיש אסון מתקתק במדינת ישראל שקוראים לו בן גביר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> תתחיל מרגע – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין בעיה. ניתן לך גם עוד 15, מגיע לך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום אנחנו עומדים להצביע על הדחתו של חבר הכנסת עופר כסיף. ההדחה אומנם מועטה מדי, ולטעמי נכון היה להכניס לתהליך ההדחה גם את חבריו לסיעה תומכת הטרור, אך היא איננה מאוחרת מדי, ואני מקווה שבקרוב נוכל להצביע גם נגד חבריו. ב-1 במאי 1936 נשא ברל כצנלסון, אחד מאבותיה הרוחניים של מפלגת העבודה דאז, נאום נגד הקומוניסטים היהודים של פלשתינה שתמכו במרד הערבי. דבריו הנכוחים והמדויקים כוחם יפה גם לשעתנו אנו: "היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את ליבם רגש הערצה והתמכרות". מסיים ברל: "כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי ייסורי הדורות ומשאת הנפש של הדורות, וכאן ידבקו פה חיידקים של שנאה לעצמו, של עבדות בתוך המהפכה, ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח, אל ידע מצפוננו שקט". קרוב ל-90 שנה אחרי אותו נאום חוצב להבות של ברל כצנלסון, זכרו לברכה, נאלצים גם אנו חברי הכנסת, בפעם הראשונה, לפתוח בהליך הדחה של קומוניסט יהודי אשר נטרפה עליו דעתו עד כדי כך שהוא רואה את הגאולה ברדיפת עמו ובניסיונות להכשיל את מדינת ישראל בעולם. זאת, לצד תמיכה עקבית ואקטיבית בנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח. שלא יובן לא נכון, אני אומנם עמוק עמוק בימין, אך קשה לי מאוד לדבר כך אל בן עמי, גם אם לטעמי הוא טועה. יעידו על כך חבריי לבית הזה, שעם כל המחלוקות האידיאולוגיות הנוקבות, תמיד ידעתי לכבד אותם ואת דעתם גם אם לא הסכמתי איתם. לצערי, במקרה של חבר הכנסת עופר כסיף הגיעו מים עד נפש, כאשר הוא מסייע לאויב בשעת מלחמה, מתראיין בתקשורת הזרה ומבקש להטיל סנקציות על ישראל שיפריעו לה במלחמתה באויב הנאצי בעזה. אך את זה אנחנו לא נוכל לספוג. ובכל זאת, אני מתפללת: יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כיסא כבודך להחזיר בתשובה שלמה לפניך כל חוטאי עמך בית ישראל, ובכללם תחזיר את עופר בן אמירה בתשובה שלמה לפניך. כי ימינך פשוטה לקבל שווים. ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שיישאר איפה שהוא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בינתיים, הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024. תודה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת עופר כסיף לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אחד מהעקרונות הדמוקרטיה ובסיס הדמוקרטיה – הדמוקרטיה הגיעה בעיקר להגן על זכויות המיעוט. וחבר הכנסת עופר כסיף ואיתו אנחנו – מאמינים גם כן בדרכו הפוליטית – אנחנו כן מודעים שאנחנו מיעוט. לא בגלל שאנחנו מיעוט לאומי, לא. אנחנו מיעוט אידיאולוגי, אנחנו מיעוט פוליטי, וזכותנו – מה שנקרא דמוקרטיה – להגן על זכותנו כן להביע את דעתנו וכן להגיד מה שאנחנו חושבים, בימים רגילים וגם בימים קשים ביתר שאת, כדי להשמיע את הקול השונה. הניסיון הזה להדיח את חברי חבר הכנסת עופר הינו פגיעה ישירה בזכות חוקתית בסיסית של לבחור ולהיבחר. הדמוקרטיה הישראלית כרסמה עם הזמן – באיום בעניין הפסילה – בזכות להיבחר. עכשיו רוצים לכרסם גם בזכות לבחור. חבר הכנסת ליברמן הודיע שאפילו אם ההדחה לא תתממש, השגנו את ההישג העיקרי, שהוא ההרתעה. גם בעניינים האלה יש הרתעה, מושגים מאוד מיליטנטיים כאלה. הרתעה ממה, הרתעה מבריונות שיפעילו נגדך אם תגיד דעה שונה? התרת דם אם לא תיישר קו עם הרוב ועם דעת הרוב? אז בשביל מה אתה מיעוט? אם אתה צריך לשנן מה שהרוב חושב, ואם אסור לך – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את הופכת את זה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לבטא דעה שהיא שונה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> האיש הזה העליל עלילת דם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קיים משהו אפילו יותר מסוכן בהפעלת החוק הזה, חוק ההדחה, שעצם חקיקתו היא מבישה. התעלמו לגמרי מהדעות של היועצות המשפטיות. היועצות המשפטיות – שתי היועצות המשפטיות, גם של הממשלה וגם של הכנסת – אומרות בצורה הכי נחרצת וברורה שאין עילה משפטית להדחת חבר הכנסת עופר. ובכל זאת מעלילים עליו עלילות דם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תגידי, את לא מתביישת? עלילות דם? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> החללים – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש ניסיון נבזי להפליל את העמדה העקרונית שהיא נגד מלחמה. העמדה מאוד ברורה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על חשבון החיילים – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, אנחנו נגד מלחמות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, די. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, אנחנו חושבים שהפתרון יהיה רק פתרון מדיני. זה מה שאנחנו חושבים בסיעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דברי עם ח'אלד משעל – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אומרת לכם, עופר לא יודח, אבל הקרקס הזה שהתקיים ישאיר צלקת מאוד ברורה, ואיום שכל הזמן ישתמשו בו, כמו שנאמר, כדי להרתיע מהבעת דעה – דבר שלא יקרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעד שאנחנו עומדים להצביע עליו היום הוא אנטי-דמוקרטי. בדמוקרטיה פרלמנטרית כמו שלנו האזרחים הם שקובעים מי יכהן כחבר כנסת. להחליש את המשטר הדמוקרטי שלנו זה דבר בעייתי מאוד, כי בדמוקרטיה כמו שלנו העם ורק העם הוא הריבון, ולא נכון להגביל בשום צורה ואופן את העם. לכן ההפיכה המשטרית של אהרן ברק היא דבר פסול; לכן הניסיונות להדיח את ראש הממשלה נתניהו על ידי תפירת תיקים הם דבר פסול; לכן ההתעצמות של שלטון הפקידים על חשבון סמכות נבחרי הציבור היא דבר פסול; לכן הצעות החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה באופן כללי או אישי הן דבר פסול; לכן הניסיונות להפיל ממשלה נבחרת בעלת רוב מובהק באלימות, באיומי סרבנות ועל ידי פגיעה בכלכלה, הם דבר פסול. אבל יש דברים שהם מעל שיטת המשטר הדמוקרטית. קיומה של מדינת ישראל היא מעל שיטת המשטר הדמוקרטית; זהותה היהודית של המדינה היא מעל שיטת המשטר הדמוקרטית; ביטחונה של המדינה הוא מעל שיטת המשטר הדמוקרטית. כאשר חברי הכנסת, שהם שליחי הציבור של הריבון, מזהים שיש מי שמאיים על קיומה, זהותה או ביטחונה של המדינה, זכותם וחובתם לפעול בכל יכולתם באמצעות החוק כדי למנוע זאת ממנו, גם אם מדובר בפגיעה בזכותם הדמוקרטית שלו ושל בוחריו. אנחנו לא פועלים כמו אלו שאומרים שהדמוקרטיה היא דבר נפלא אבל מבחינתם תוצאות הבחירות מקלקלות אותה. הדמוקרטיה חשובה לנו, חשובה לנו מאוד, אבל זכותנו וחובתנו להגן על המדינה מפני מי שמבקש לפגוע בה ותומך בטרור המופעל כנגדה, ולכן חייבים להדיח את עופר כסיף מכנסת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני, פלוס משך העלאת המיקרופון. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני אתחיל מהסוף. עופר כסיף לא צריך להיות חבר כנסת במדינת ישראל. חבר כנסת – והוא לא היחיד; ניגע בזה – חבר כנסת שמנצל את חסינותו, את מעמדו, את החוק במדינת ישראל כדי לאפשר לעצמו להסית פעם אחר פעם נגד מדינת ישראל ונגד חיילי צה"ל, פשוט כופה על הבית הזה להפוך לדמוקרטיה מתגוננת. אני מסכים עם אלה שאמרו פה שההדחה היא לא דרך המלך. גם אני הייתי מעדיף שלא נגיע למצב הזה. חוק ההדחה הוא לא חוק פשוט. במצב אידיאלי חברי כנסת לא צריכים להיות שופטים בהליך הדחה של חבר כנסת אחר. אבל היום אני מזהה בבית הזה אמירה של רוב גדול: גם אם הוא לא יודח היום – כי זה ככה מה שמשתמע פה במסדרונות, אולי אין את המספרים – גם אם הוא לא יודח היום, אני רואה בהצבעה שלי, וגם בהצבעה של רבים ממפלגות ציוניות רבות כאן בבית, אמירה ברורה של הבית הזה כמחוקק שיש חברי כנסת שמראש לא צריכים לאפשר להם להתמודד בבחירות בכנסת. עופר כסיף צריך להיות מודח היום, אבל מוטב היה אם בכלל לא היו מאפשרים לו להתמודד בבחירות. והסוגיה הזו עולה פעם אחר פעם. חשוב לציין: הוא לא לבד. יש איתו עוד חברי כנסת עם רקורד עשיר של דברי הסתה ותמיכה בטרור, כמו חבר הכנסת טיבי, כמו חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, והם לא היו צריכים להיות כאן בכנסת, כי כנסת ישראל היא לא כסות ולא מפלט לאנשים שמחפשים לפורר את חוסנה של מדינת ישראל מבפנים. אני מקווה שהיום הבית הזה יצליח להדיח את עופר כסיף, אך אם לא – אני מקווה שזו בעצם אמירה של הבית שבה אנחנו אומרים שאת סעיף 7א צריך לפרש בצורה מרחיבה יותר, ושהאנשים שיש להם רקורד ברור ולא מוכחש של הסתה ותמיכה בטרור, אסור שיתאפשר להם להפוך לחברי כנסת במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. בכובעו כחבר כנסת – השר שלמה קרעי. בבקשה. אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, נראה לי שיש קונסנזוס גם בקרב אלו שאולי לא יצביעו היום בעד הדחתו של עופר כסיף שעוכר ישראל כזה, שמכשיר פגיעה בחיילי צה"ל ומייחל לה, לא צריך להיות בכנסת. אלא מאי? יגידו פרשנים ויועצים משפטיים: זו לא הפרשנות המדויקת, ולא – סיפורים ואגדות. בואו ואני אספר לכם משהו שקרה ממש בשבועיים האחרונים. אתה מכיר, אדוני היושב-ראש, את הצו הנשיאותי שבגללו סגרו כאן והקפיאו חשבונות של אזרחי ישראל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לצערי, מכיר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם בבנק הדואר. פניתי לייעוץ המשפטי שלי במשרד שיבדקו אם יש לי סמכות לבטל את ההקפאה הזו. שימו לב מה הם עשו – גילו שהיה אסור בכלל לבנק הדואר להקפיא חשבון, וכתבו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה: אנחנו מבקשים פרשנות תכליתית שתאפשר את ההקפאה הזאת. החוק אוסר, אבל פרשנות תכליתית היא בסדר. אנחנו מכירים הרבה סיפורים כאלה. אז גם כאן, המהות היא שחברי כנסת שתומכים בטרור ותומכים במאבק מזוין נגד מדינת ישראל לא צריכים להיות כאן בכנסת, ואם זו פרשנות תכליתית שאנחנו צריכים לתת לחוק, אז יהי כן. אני רוצה לומר עוד משהו, לנצל את הזמן, אדוני היושב-ראש. הייתי לפני כמה רגעים בערוץ 12 ואמרתי להם שם: "עֹמְדות היו רגלינו בשעריִך ירושלם" – בזכות מה עומדות היו רגלינו במלחמה? בזכות שערייך ירושלים, שעוסקים בתורה. זאת המסורת שלנו. ולכן התורה – יותר משאנחנו שומרים על התורה, התורה שומרת עלינו. ואוי אוי אוי, איזה פוש יצא. ואיזה להג. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> צריך ספרא וסייפא, אתה יודע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי, אין שום ספק. אבל התורה שומרת עלינו. וכתוב: למה חזקיה ניצח את סנחריב? וחובל עול מפני שמן. לא חובל עולו של סנחריב, אלא מפני שמנו של חזקיה שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אז כואב להם. הלוחמים הגיבורים שלנו והמפקדים המעולים יוצאים לקרב כשספר תורה בידיהם, כשהם שואבים כוח ועידוד מפסוקי התורה. נחום ברנע – זה לא מוצא חן בעיניו כל כך; הוא קורא להם "משיחיים" בטור האחרון שלו בשבת. אז הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל אנחנו יודעים שהלוחמים שלנו, והחוזקה שלנו כעם, והאחדות שלנו כעם, זה כמו שאמרת – ספרא וסייפא, זה משולב. לוחמים – יש כאלה שעושים את זה ביחד בישיבות הסדר, יש כאלה שתורתם אומנותם, ויש כאלה שרק לוחמים. בוודאי ובוודאי שמי שלא תורתו אומנותו צריך היום להתגייס ולצאת חלוץ לפני אחיו למלחמה, אין פה שאלה בכלל. אבל גם אם רוצים להגיע להסכמות, לא צריכים לבוא לעשות את זה על הראש בכפייה. הכול צריך להיות בהידברות, ואנחנו נמשיך להרבות שלום גם אם זה לא מוצא חן בעיני כמה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן בדיון על הדחת עופר כסיף מהכנסת, אבל זו ההזדמנות להגיד, ולראות איך כולם עומדים ביחד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תצטרף אלינו, תבטיח את הרוב. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – חותמים על עצומה על מנת להדיח חבר כנסת מכהן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תצטרף אלינו. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם, להפך, דווקא הכוח של הכנסת והכוח של הדמוקרטיה זה לשמוע דעות אחרות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זו לא דעה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ולשמוע חברי כנסת שמייצגים את המיעוט גם אם לא מסכימים איתם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האויב הוא לא מיעוט. האויב הוא לא מיעוט. האויב הוא אויב. הוא אויב. תפסיקו כבר, נו, באמת. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> טלי, אני ציפיתי שמי שיעמוד במבחן הזה הוא דווקא מישהו אחר – איתמר בן גביר. למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא שומר על מדינת ישראל. הוא שומר על מדינת ישראל, שומר על הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. כן, כל הכבוד לשר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האיש שאמרת עליו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. כל הכבוד לשר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לוחם למען שוויון – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ולמען זכויות אדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל איפה זכויות האדם עכשיו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כשאנחנו מדברים על כניסה להתפלל במסגד אל-אקצא? תגידי לי, איפה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי – – – תגיד תודה, תגיד תודה שמדינת ישראל שומרת על חופש הפולחן. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תסבירי לי איך הוא חישק את ראש הממשלה, איך הוא קיפל אותו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – למרות חוות הדעת של השב"כ ושל המל"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לראש הממשלה וכל הכבוד לבן גביר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה את מגינה עליו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך בדיוק למה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא רוצה פלסטינים שיהיו במדינת ישראל. לא רוצה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> האחראי לפשיעה בחברה הערבית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא סומכת על הפלסטינים מיהודה ושומרון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ומי שאמור לטפל בפשיעה בחברה הערבית זה איתמר בן גביר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך זה קשור לאל-אקצא? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכשל בתפקיד שלו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שאלת שאלה – קבל תשובה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ועדיין את אומרת עליו: איש שלוחם למען זכויות אדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איתמר בן גביר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, איתמר בן גביר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא מצאת מישהו אחר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא אתה, לא אתה. איתמר בן גביר, שרוצה פה ביטחון ושלום. כן. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חוץ מזה, האיש האחראי לאזור בנגב שהרס 3,283 בתים ב-2023. איך זה יכול להיות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מציעה לך לבדוק את המספרים שאתה אומר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מציע לך שב-2024, תבחרי מישהו אחר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מציעה לך לבדוק את הדברים שאתה אומר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אולי תבחרי בווליד טאהא, במנסור עבאס? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בטח, במנסור עבאס, שתומך בחמאס, עמותת 48, שתומך בלהביא כסף לחמאס. זה לא נורמלי. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> את צריכה להסתכל על כל האזרחים בצורה שווה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמשיך. אני לא אפריע לך. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אי-אפשר להסתכל על האזרחים בצורה שונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מתייחסים לכל האזרחים באופן שווה. לכל האזרחים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן, אני חושב שההחלטה של ראש הממשלה היא החלטה אומללה, החלטה שלא מתיישרת עם גופי הביטחון. צריך לחשוב פעם אחת לתת לצעירים להיכנס, לאנשים להתפלל, ולתת לאנשים חופש פולחן בתוך מסגד אל-אקצא. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה. לא שמעתי. לא לא, כשפונים לחברת הכנסת גוטליב וכששואלים אותה שאלות, אז היא משיבה. אני חושב שזה טבעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שפונה, שלא יצפה שלא יקבל תשובה. בבקשה. שלו << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני בהחלט יכול להבין חברי כנסת שכועסים, לא מסכימים או אפילו נרתעים מהדעות של עופר כסיף או מהחתימה שלו על העצומה. התשובה לא צריכה להיות הדחה, אלא מאמר, נאום, תלונה בוועדת האתיקה. ככה פועלת כנסת. חוק ההדחה הוא חוק דרקוני, אנטי-דמוקרטי, וחלק מאלה שיצביעו בעד ההדחה של עופר כסיף, הצביעו נגדו אז, כשהוא בא אל העולם. מה קורה כאן? יש קמפיין פוליטי קר, מחושב, של ישראל ביתנו, וליברמן מקבל קולות באמצעות הקמפיין הזה מהליכוד, מהימין. הוא מרוויח, לא חשוב מה תהיה התוצאה. מצד שני, אם יגיעו ל-90 – ולא יגיעו ל-90 – בג"ץ יצטרך לפסול, כי היועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית של הכנסת, אמרו: אין סימוכין משפטיים. ואז כל מתנגדי המערכת המשפטית, כל תומכי ההפיכה המשפטית יגידו: בג"ץ נגד 90 ח"כים. זה Catch-22 ברור. הנקודה השנייה היא שבפרלמנט שיש בו בעד ונגד, אי-אפשר לבקש שכולם יהיו בעמדה אחת. גם בתקופת מלחמה, גם בתקופה קשה, גם בתקופת טראומה, חושבים אחרת. יש שמאל, יש ימין, יש מרכז, יש מרכז א', יש מרכז ב', יש מרכז מתהפך, יש מרכז אופורטוניסטי; יש יהודים, יש ערבים ויש מרכז אופורטוניסטי שוב. אלה מרכז אופורטוניסטי שמדברים נגד עופר, מדברים ומדברים ובסוף אומרים: לא צריך לפגוע בבג"ץ – אבל נותנים כלים לפגוע בבג"ץ. לכן, אדוני היושב-ראש, למען האמת, אני מודה שעבדנו קשה בשבועיים האלה מול כל סיעות הבית. יש אנשים שלא פנינו אליהם כי אנחנו לא רוצים, וכמעט פנינו באופן אישי, באופן סיעתי, מפלגות, ראשי מפלגות, עד לפני חמש דקות אפילו. נפגשנו עם בכירים פה, שם. אנחנו רוצים לסכל את המהלך האנטי-דמוקרטי הזה. עופר כסיף עבר שבעה מדורי גיהינום מאז שהחלו במתקפה אישית בוטה נגדו. הוא אוים ברצח, הוא ובני משפחתו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הוא מאיים על העם היהודי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיים על כולנו ברצח. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן אני אומר שגם חברי כנסת שאני לא מסכים איתם – אני לא מסכים שאף אחד יאיים עליך. אני לא מסכים. אי-אפשר, אי-אפשר לפעול ככה באופן חופשי אם אתה נתון לאיומי רצח בגלל העמדות שאתה מציג. אסור לאפשר את זה. זה תנאי יסוד. לכן אני קורא לחברי הכנסת – אני קורא גם לחברי הכנסת מהסיעות החרדיות, יש לנו כאן את ליברמן, שנוא נפשכם – אני אסיים, אדוני – שנוא נפשכם, שאומר עליכם דברי שטנה – הוא אפילו לא אמר את הדברים האלה על הח"כים הערבים – מתעב אתכם, משפיל אתכם, ואתם משחקים לידיו במשהו שמבחינה משפטית אין לו סימוכין? חלק מהסיעות – ש"ס מתגייסת באופן מלא. מה אתם מתגייסים באופן מלא, חברי ש"ס? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה אתם מתגייסים באופן מלא למישהו שמתעב אתכם, שאומר שאתם מושחתים, שאומר עליכם דברים נוראיים – ואתם מתגייסים כדי להדיח את חברינו עופר כסיף? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כדי להגן על חיילי צה"ל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן אני חושב שבסופו של דבר, אדוני היושב-ראש – ובזה אני אסיים – מבחינת האחריות לחיי אדם ופגיעה בחיי אדם, אם נשווה את עופר כסיף, שלא פגע בציפור, לאחרים – האחרים נושאים באחריות לאובדן חיי אדם גם ב-7 באוקטובר ומשם הלאה, (אומר בערבית: ומשם,) מאז עד היום הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה. ראיתי שיש לך הרבה מה להגיד. זה המקום. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> עד שהצלחתי להיכנס אליו. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני אפריע לך כמו שאתה מפריע לי. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אין לי בעיה. תרגיש חופשי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החל מ-7 באוקטובר העם היהודי מצוי במלחמה קיומית על מולדתו, מדינת ישראל, מלחמה מוצדקת שאיחדה את כל העם סביב מטרותיה. על מלחמת ההגנה הזו אמר חבר הכנסת כסיף – ותקשיבו: ישראל מבצעת רצח עם מכוון ושיטתי בפלסטינים, טובחת בהם, הורגת סופרים, עיתונאים, רופאים, צוותי רפואה ואנשי אקדמיה; השמדה מכוונת של אליטות פלסטיניות. ברור לכל מי שיושב בכנסת וגם לכם, שאתם מגבים אותו, שזה שקר גמור. מדובר בעלילת דם של העידן המודרני. לאורך כל ההיסטוריה וגם היום עלילות דם נגד יהודים מביאות לרצח של יהודים. האשם העיקרי בעלילת דם ומי שגורם לטבח בפוגרומים הוא מי שהפיץ את עלילת הדם. בעלילת הדם של 2023 כסיף מפיץ עלילת דם נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי בשעת מלחמה. בעלילת דם כסיף מלבה את אש השנאה ואש הטרור נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי. כסיף למעשה הוא תומך טרור, מעודד טרור ומחולל טרור נגד העם היהודי. אדם כזה לא ראוי לשבת בכנסת ישראל או בפרלמנט בשום מדינה מתוקנת בעולם. לכן, החובה המוסרית והערכית שלנו, של כולנו כרגע, היא להדיח אותו עכשיו. אני רוצה לפנות לחבריי מהמחנה הממלכתי ומיש עתיד – אין פה הרבה באולם כרגע, אבל אני מדבר אליכם: לפני שתצביעו, תסתכלו לחיילי צה"ל בעיניים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתם רוצים להשאיר בכנסת את מי שטוען שלגיטימי לרצוח חיילים? איך תשאירו בכנסת את מי שטוען שלגיטימי להעליל עלילת דם נגד ישראל? אני מדגיש – ודיבר על זה חבר הכנסת סימון דוידסון – עד היום נתנו לאיש הזה הזדמנויות לחזור בו: תתחרט, תבקש סליחה. הוא לא רוצה, הוא עומד במריו, כי הוא מאמין בזה. חבריי מיש עתיד, ההצבעה שלכם היום נותנת לכסיף במה ולגיטימציה – לגיטימציה לתמיכה ברצח חיילים, לגיטימציה לתמיכה בטרור נגד ישראל ולאימוץ הנרטיב של החמאס. ואני שואל אתכם וגם אותך, מר קריב: על מי אתה מגן – על אזרחי ישראל שנלחמים, שנמצאים במלחמה קיומית – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אני מגן על הדמוקרטיה הישראלית – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – או שאתה מגן שוב על מעליל עלילות דם אנטישמיות נגד מדינת ישראל? אני קורא גם לך באופן אישי: תתעשת. קרה פה משהו ב-7 באוקטובר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קרה פה משהו – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, חבריי, אם הדחת כסיף לא תעבור היום במליאה, ויש מצב – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מזכיר לי – – – תחת איזו ממשלה זה קרה? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – החרפה הזאת תהיה על שמכם. להזכיר לכל אחד ואחד מהציבור מי כאן תמך ומי כאן ברח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בכובעה כחברת הכנסת – השרה מאי גולן, בבקשה. עד שלוש דקות, גברתי. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> רק לפני השלוש דקות, להגיד לאדוני היושב-ראש ברוך שובך ואשריך על מה שעשית בנכר למען עם ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עשינו. תודה. << דובר_המשך >>השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עשיתם. אז כל הכבוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התכנסנו כאן לרגל אירוע שבכל מדינה מתוקנת היה טריוויאלי: אדם שחותר נגד מדינתו, שמשתף פעולה עם שונאיה, מרביץ לשוטריה ומשפיל את חייליה, מקומו יכול להיות במקומות שונים, מהכלא ועד עזה – בטח שלא בבית המחוקקים. זו לא גזענות, זו לא התנכלות; זו התגוננות בסיסית מפני אויב מבית ושמירה על הכבוד הלאומי, שכל כך חשוב לנו בימים אלה. אבל מה שמדהים לראות הוא לאו דווקא את המקרה הספציפי שלו כגיס חמישי, אלא לראות לאיזו עוד נקודת שפל תגיע האופוזיציה, או למי שיותר נוח – "קואליציית הריפוי" עד לפני שנה תמימה. הרי במסגרת מצעד האבסורד, מי שמקדם את הצעת החוק לפסילתו של אדון כסיף הוא מפלגתו של שר האוצר בממשלה הקודמת; מי שבורחים מהצבעה הם לא פחות מאשר הטוענים כעת לראשות הממשלה. והרי מה הסיפור? מה מסע הצביעות שאנחנו עדים לו? הם כולם עשו את כל ההכנות לקראת ממשלה עתידית בשותפות עם כסיף וחבריו. הם אלו שעלו מדרגה ושכנעו אותם להתפצל מבל"ד, על מנת – ואני מצטטת – שזה יעבור בגרון לציבור הרל"ב. מה זה ציבור הרל"ב? ציבור הרק-לא-ביבי. זאת אומרת לפיד ושות' לא באמת יודעים איך לצאת מהפלונטר הזה. הרי זה בעצם השינוי שהם דיברו עליו. זו האלטרנטיבה שצועקים עליה "בחירות עכשיו", "בחירות עכשיו" – רק לא באמת אומרים את זה בשום מקום, שהרי מבחינתם האויב הוא נתניהו, לא כסיף ולא סנוואר. כמו אחרים, כסיף וסנוואר מבקשים לעצור את המלחמה בשל שנאת נתניהו, כל אחד במילותיו המכובסות שלו. בדיוק כמו שהם צועקים דמוקרטיה, ככה הם מאמינים בזכויות אדם ובשחרור חטופים. מבחינתם כסיף הוא שותף לגיטימי, והמחנה הלאומי ומצביעיו – לא. למה? כי אנחנו קיצוניים ומשיחיים, והם הליברלים הדמוקרטים שמגינים על כסיף מפנינו, הגזענים והקיצוניים. אז עכשיו תקשיב טוב, אדון גיס חמישי מר כסיף: לא אתה ולא השותפים שלך שמגינים עליך מבית ובמחוץ, מזיזים לנו כהוא זה. הממשלה הזו לא מגמגמת לגביך. אתה יכול להמשיך לחלום שנסיים את הלחימה ללא ניצחון. אנחנו לא מתביישים לומר שאנחנו רוצים לראות את חיילי צה"ל הגיבורים והקדושים שלנו תופסים את סנוואר והמחבלים שלו באוזניים וגוררים אותם בכל הרצועה בדרך למרתפי שב"ס – אבל שב"ס של בן גביר, לא של בר לב או מיכאלי – או במקרה הכי טוב לארון קבורה כזה או אחר. אני אישית גאה בהריסות של עזה, ושגם בעוד 80 שנה מהיום כל תינוק יספר לנכדיו מה עשו היהודים כשרצחו להם משפחות, אנסו אותם וחטפו להם אזרחים. אתה והחברים שלך יכולים לחלום שנאפשר לכם לבנות ממשלה, כי אם אתם חושבים שהפרס על שחיטת יהודים, אונס נשים, עריפת נשים וחטיפת אזרחים יהיה לקבל לשבת בממשלת שינוי, אתה חולם. תצעקו עד מחר "שלום עכשיו" ו"בחירות עכשיו", שישמעו אתכם מקפלן ועד עזה. לנו יש משימה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מסיימת. הדבר האחרון שניתן לכם הוא שעופר כסיף יעלה להר הבית עם דגל פלסטין וסנוואר יהיה שר הביטחון של המדינה הפלסטינית כמו אחיו ערפאת. לא יונה ולא עלה של זית, רק חרב לערוף לסנוואר את הראש – זה מה שהוא יקבל מאיתנו. תודה רבה. אני יכולה עוד משפט? משפט קטן. תודה. באמת, משפט שאני רוצה להגיד לחבר הכנסת שהגיש את זה, חבר הכנסת – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> פורר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – פורר. סליחה, נכון. ממש נקודה קטנה. בנימה אישית אני רוצה לשאול את חבר הכנסת פורר, אדוני היושב-ראש – אני ראיתי את כל המאמצים שלו בשבועיים האחרונים, להתקשר לכולם בגוש השינוי שלו, עם החברים שלו מהגוש, כדי שיצביעו בעד הדחתו של הגיס החמישי עופר כסיף. עכשיו, חבר הכנסת פורר, עזוב רגע את כל המשחקים, את האופוזיציה, את הקואליציה, את כל הפוליטיקה. אם אתה באמת מאמין שכסיף לא צריך לשבת בממשלה, איך אתם רוצים לבנות ממשלה עם השותפים האלה מגוש הריפוי? זה באמת נראה לך נורמלי שאזרחי ישראל ישבו ויראו את הדבר הזה? הרי אנחנו בלי משחקים מצביעים בעד, אבל לכם זה נראה ריפוי, הגוש הזה? זה באמת חומר למחשבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת, השר ניר ברקת – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. ובטרם תעלה חברת הכנסת וולדיגר, הרשו לי בבקשה לקדם בברכה את קבוצת הידידות מהפרלמנט ההונגרי בראשות חברי הפרלמנט יאנוש פונאז' ואישטוון הילר, שמייצגים את הקואליציה ואת האופוזיציה, שהגיעו לישראל לביקור הזדהות ונמצאים כאן לצד שגריר הונגריה בישראל. אנחנו מעריכים מאוד את תמיכתה החד-משמעית של הונגריה בישראל גם בפרלמנט, גם בזירה המדינית ובמוסדות הבין-לאומיים, ובמיוחד באו"ם ובאיחוד האירופי. מוקדם יותר הקבוצה סיירה בקיבוץ כפר עזה והתרשמה מקרוב מהזוועות שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. תודה לכם על ידידותכם לישראל והתמיכה בנו בזמנים הקשים הללו. ברוכים הבאים לכנסת וברוכים הבאים לירושלים. Welcome to the Knesset and welcome to Jerusalem. אפשר למחוא כפיים. (מחיאת כפיים) << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קֶסֶנֶם. קֶסֶנֶם זה בהונגרית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, כל האורחים כולם, האם חבר הבית, הפרלמנט שלנו, של מדינת ישראל, יכול ביודעין ובגלוי לפגוע בביטחונה הן בתוך המדינה והן כלפי אומות העולם? סעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת מגדיר כמה עילות שבגינן ניתן לפסול מועמד יחידי מהתמודדות בבחירות לכנסת כדי למנוע ממי שפועל כנגד מדינת ישראל לכהן בה כנבחר ציבור. אך מהי פעולה כנגד? מהי פעולה? האם הסתה או תמיכה בהסתה נגד מדינת ישראל ונגד צבא ההגנה לישראל, כשזו נעשית בשעת מלחמה, אינן מהוות פעולה כנגד המדינה? בוודאי שכן. חבר הכנסת כסיף לא רק שיצא נגד בני עמו ומדינתו, אלא אף הביע תמיכה במהלכים המובלים על ידי אויבי עמו בזמן מלחמה, ולמעשה העמיד בסכנה את ביטחונם של מדינת ישראל וחיילי צה"ל. תמיכה בעצומה שקבעה שמדינת ישראל מבצעת רצח עם ויועדה להישלח לשופטי בית הדין בהאג בתביעה נגד המדינה – אין כל ספק שמדובר בהסתה; אין כל ספק שמדובר בפגיעה בביטחונם של מדינת ישראל וחיילי צה"ל. מדינה חפצת חיים חייבת לעשות גבולות שאסור לעבור, אסור בתכלית האיסור. אסור לטעון בשם חופש הביטוי שמותר לדבר ומותר לומר כל דבר. אסור. אסור להסית נגד המדינה; אסור להסית נגד חיילי צבא ההגנה לישראל. אי-אפשר לקרוא בשם חופש – ואני כן רוצה לתת לכם ציטוט מציוץ שצייץ חבר הכנסת כסיף; לא אקרא את כולו, כי הוא ארוך, אבל אני כן אקרא את הסוף שלו: "כי מי שפולש לערים כבושות הוא הפושע והוא הטרוריסט". כלומר לדברי כסיף, החיילים שלנו, שבזכותם הוא נמצא פה, לא רק פה בכנסת אלא בכלל במדינת ישראל – להם הוא קורא הפושעים והטרוריסטים, ולמי שנלחם בהם הוא קורא לוחמי חופש, כלומר מבחינתו, הנוח'בה וכל מי שנלחם בנו הם לוחמי חופש. הקריאה הזו, שבעצם נותנת גושפנקה למי שנלחם בנו, היא למעשה הסתה ופגיעה במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת, ממש לא יעלה על הדעת שאנחנו נאפשר לו להמשיך להיות חבר כנסת. לכן אני קוראת לכל חבריי פה בכנסת להרים אצבע בעד הדחתו של חבר הכנסת כסיף. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> פעם ראשונה שלנו ביחד אחרי הרבה זמן. תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, עקבתי אחרי הנאומים מלשכתי. מה יש לומר? קואליציית המשתמטים נותנת לנו טיפים על ציונות, על אהבת הארץ, על תמיכה בחיילי צה"ל: השרה לקידום מעמד האישה, המשתמטת, השר לכישלון לאומי, המשתמט, או שמא נאמר לא גויס בשל מאורע טרור – הם נותנים לי טיפים שאם אני מצביעה על עופר כסיף אני לא ציונית, אני לא תומכת בחיילי צה"ל. תגידו לי, ירדתם מהפסים? מה זה השטויות האלה? מה הקשר בכלל? מישהו יכול להגיד לי שאני לא ציונית? שאני נגד חיילי צה"ל? אני, שכל שלושה שבועות מבקרת בשיקום בתל השומר, שהולכת לשבעות? שחמש שנים מהחיים שלי תרמתי לחטיבת גולני? לא למורה חיילת – אין לי בעיה עם זה, אבל ואללה, עליה לא זרקו בקת"ב באמצע רמאללה, היא כולה מש"קית חינוך. ולמי? לאלעזר שטרן, שהיה ראש אכ"א? לרם בן ברק, סגן ראש המוסד? למי? לסגלוביץ'? למיקי לוי? למי אתם נותנים טיפים? טיפה עמוד שדרה בנהר הפופוליזם ששטף את המקום הזה. טיפה. ואל תתבלבלו, אני לא חושבת שעופר כסיף צריך להיות חבר כנסת. הוא לא צריך להיות. ויש דרך – מוועדת האתיקה של שלילת שכר ועד ועדת בחירות. לי אתם אומרים? הוא עלה כאן בכנסת העשרים-וארבע, קרא לי תרנגולת. אחרי זה עלתה השרה, הכישלון המהדהד הזאת, וקראה לי קוקוריקו, ופתחה עליי את שערי הגועל. שערי הגועל. אין gif שלא מכניסים לי תרנגולת. אחמד טיבי קרא לי כהניסטית, חלאת אדם. תאמינו לי, ספגתי פה רעל מהצד הזה בכמויות. אבל צריך לומר ביושר, אני הלכתי עם דגל חצי שנה בהפגנות, ואם אני עכשיו אזרוק את האחריות לבית המשפט העליון שיפסול, ובצדק, הרי שאני חוטאת לכל מה שאני מאמינה בו. הרי אם אני אדם שומר חוק, אני חייבת לכבד את האירוע הזה. ויש כאן התנגדות של שגית אפיק ויש כאן התנגדות של המשנה ליועמ"שית. אני לא אזרוק לבית המשפט העליון את העבודה שלי. אני אעמוד פה בראש מורם נגד נהר של פופוליזם, שדורש ממני עמוד שדרה כל כך רחב, אבל אני אעשה את זה. ואל תיתנו לי טיפים על ציונות, על אהבת הארץ. אני לא פחות מכם, אם לא יותר. מאה שנה עד שתגיעו לכמות ההשקעה פה והשנים של תמיכה במדינה. ואני רוצה להגיד לכם מילה אחת. כל דבר שתעשו, כתב אישום על הכאת שוטר – שאני פניתי ליועמ"שית בכנסת הקודמת – ועדת אתיקה, שלילת שכר, כל דבר – חברי יש עתיד יהיו פה. אבל אני הלכתי עם דגל, ואני ביקשתי, וידעתי שבית המשפט העליון הוא לא שמאלני והוא לא כל מה שאתם יוצרים ממנו. וכשאתם שולחים היום פה להעביר – אגב, כנראה לא יהיה לזה רוב – אם יהיה רוב, לבית המשפט העליון, הרי שכל מי שיושב פה בשורות האלה חוטא לתפקיד שלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומילה אחרונה לסיום, אדוני. אנחנו באמת עוברים כאן התקפה נפשעת – אין לי מילה אחרת – על חברי כנסת ציונים, פטריוטים, שאוהבים את המדינה הזאת, שלוחמים בשבילה אפילו במילואים בימים אלו. עם כל הכבוד, אנחנו צריכים לבוא ולהגיד את האמת, גם אם היא קשה, גם אם היא בלתי נסבלת, גם אם היא נגד הפופוליזם. חייבים לומר את האמת. להביא את שר הביטחון באמצע מלחמה למקום הזה כשאתם יודעים שאין 90 ולו רק בשביל אצבע בעין – תתביישו לכם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תרשו לי לפתוח בבקשה בציטוט: פלסטינים שיורים בחיילי צה"ל אינם טרוריסטים, הם כמו הפרטיזנים שנלחמו בנאצים. את הדברים המזעזעים והמטונפים האלה אמר אותו חבר כנסת שמיועד להדחה, ולצערי, יש עוד הרבה ציטוטים בסגנון הזה. לשיטתו הפלסטינים הם הפרטיזנים, הם אינם הטרוריסטים, ואילו חיילי צה"ל הקדושים, לשיטתו המעוותת, הם הנאצים. אז אני שואל שאלה פשוטה: אחד כזה, שמתבטא בצורה כזאת, יש לו מקום בכנסת ישראל? עזבו עכשיו ימין ושמאל, לא רלוונטי בכלל. חיילי צה"ל הקדושים נלחמים כעת בחזית ומחרפים נפשם מדי יום, הן ברצועת עזה הן בחזית הצפונית, ביהודה ושומרון ובחזיתות אחרות, והוא קורא להם נאצים? הקואליציה, רובה ככולה, התגייסה לטובת הדחתו של אותו חבר כנסת, אולם לצערי המצב אינו חד-משמעי, כיוון ששני ראשי מפלגות, הן בני גנץ והן יאיר לפיד, עדיין לא מסרו תשובה חד-משמעית באיזה צד הם נמצאים, ולמיטב ידיעתי החליטו על חופש הצבעה בסיעה. לפני כשלושה שבועות אמר בני גנץ על ראש הממשלה נתניהו: מי ששותק אינו מנהיג. אז אני שוב חוזר: מר גנץ, מה זה מעיד עליך שאתה לא נוקט עמדה? אתה רוצה להיות ראש ממשלה? תראה איך הוא מדבר על חיילי צה"ל, חיילים שאתה פיקדת עליהם, שלחת אותם למשימות, נלחמת איתם, סיכנת את עצמך ביחד איתם. איך אתה בתור רמטכ"ל לשעבר שותק ונותן לדבר כזה לעבור כשורה? אתה קורא לעצמך מנהיג, מר גנץ? אולי אתה שותק כי אתה צריך את הסיעות הערביות או את השמאל הקיצוני למהלכים פוליטיים עתידיים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – זה תענוג. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אותו דבר גם אתה, מר לפיד. אתם מסתתרים מאחורי איזו כסות של שאלה משפטית כזאת או אחרת. זו לא מנהיגות. מהי העמדה שלכם? תגידו כן או לא. לפיד, היית ראש ממשלת מעבר. אומנם לא נבחרת כדת, אבל לא משנה, בכל זאת, איך אתה יכול לשתף פעולה עם אדם שפשוט מדבר כך על חיילי צבא ההגנה לישראל? אז מר לפיד וגנץ, שימו את הפוליטיקה ואת החישובים הפוליטיים העתידיים בצד. זה לא מעניין עכשיו. כשם שחיילי צה"ל צריכים לנצח כעת בחזית, עלינו לשמש להם דוגמה ולתת להם גיבוי מוחלט. ואתם, אם לא תנקטו עמדה ברורה, החרפה והבושה יהיו על הראש שלכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חברת הכנסת טלי גוטליב, זה הזמן שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כבר דאגתם להביא את המענקים למילואימניקים? פטריוטים גדולים שכמוכם. את החרדים אתם מגייסים, ציונים גדולים שכמוכם? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – לחרדים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שאלתי אותך, אתה מגייס את החרדים לפני שאתה מטיף לנו על חיילי צה"ל – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, רשות הדיבור של חברת הכנסת גוטליב ושלה בלבד. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, אני קוראת לכם: "מי לה' אלי". "מי לה' אלי". אתם יודעים מה זה "מי לה' אלי"? פעמיים בהיסטוריה נאמר "מי לה' אלי". אתם יודעים מתי? פעם אחת משה רבנו, לפני מעמד הר סיני. מי שעלה ראשון היה שבט לוי – זכו בכהונה. הפעם השנייה הייתה – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בחטא העגל, טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בחטא העגל, נכון. סליחה, מרוב התרגשות, אני נרגשת פה. ומי שקרא למשה זכה בכהונה. בפעם השנייה מי, קריב? מתתיהו, נכון? במלחמה מול יוון. מי לא הצטרף אליו? המתייוונים. מי שלא מרים פה את היד להדחת כסיף הוא מתייוון. אני אסביר לכם למה הוא מתייוון. זה מה שאתם רואים פה. אתם צריכים להבין, מדברים פה על דמוקרטיה. שיהיה ברור לעם ישראל שדמוקרטיה, ההגדרה הבסיסית שלה היא דמוקרטיה מתגוננת. לדמוקרטיה יש הזכות והחובה להתגונן ולשמור על ההגדרות שלה מפני מי שישתמשו בה, כמו שהשתמשו הגרמנים בדמוקרטיה והביאו שואה. תסתכלו, עם ישראל, תראו את המליאה, איך היא ריקה. יש פה כמה חברי כנסת, זה מה שאתם רואים פה. בדיון כל כך חשוב חשבתי שצריכים לשבת פה 120 חברי כנסת ולשמוע את הדברים הללו ולשאול את עצמם מה תפקידם בתוך זה. אז אני רוצה לומר לכם, חשבתי לנאום ולהגיד לכם מי זה עופר כסיף – אני לא צריכה להגיד לכם מי זה עופר כסיף. עופר כסיף, ברגע שהוא חתם על עצומה שאומרת שחיילי צה"ל מבצעים פשע נגד האנושות ופשעי עם, לא צריך לשבת כאן. נקודה. הוא מסוכן לי, הוא מסוכן לכם, הוא מסוכן לחיילי צה"ל. הוא לא צריך להיות פה. אני לא צריכה להסביר את זה, זה clear cut. אבל אין לי 90 אצבעות. חברת הכנסת מירב בן ארי, אני מתפלאת עלייך, פשוט מתפלאת עלייך. איך את, שיושבת כאן במליאה ושומעת מה שכסיף עושה לצה"ל, את לא מצביעה על החוק הזה? וכל הכבוד לכל חבר כנסת שטרח לעלות ולהסביר למה צריך להדיח את עופר כסיף. אבל אני שמעתי שמועה, תחזיקו אותי חזק – אייכלר וגפני לא מצביעים. חשבתי שזאת שמועה. זאת לא שמועה. אחמד טיבי, החבר הטוב שלכם, שאתם אומרים לו שלום ומסתחבקים איתו, שוכחים שהוא תומך טרור והוא עוין, אתם לא מבינים שכל המשחק הזה, שאתם חושבים שהוא חמוד ונחמד – הוא חותר תחתינו. ואתם יושבים איתו בחוץ והוא מתהדר בזה שאייכלר וגפני לא מצביעים. עמד כאן בדוכן, משסה יהודים ביהודים. עומד אחמד טיבי פה בדוכן ואומר: אל תצביעו, כי ליברמן יוזם את זה, מישהו מהמפלגה שלו, והוא לא סובל דתיים, והוא לא סובל חרדים. גפני ואייכלר, תקשיבו לי טוב טוב: מפלגת אגודת ישראל – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חברי הכנסת באגודה, אולי אתם לא ימנים, אני לא יודעת. הבוחרים שלכם ימנים. אתם לא יושבים פה על הכיסא הפרטי שלכם. הבוחרים שלכם רוצים שתגידו: "מי לה' אלי", "מי לה' אלי" – ותזיזו מכנסת ישראל את מי שחותר תחת קיומנו. ואני אומרת בזהירות הראויה את הדבר הבא: הבן שלך, אדון גפני, לא מסתכן בזה שיוצא לו צו מעצר באירופה. הוא גם לא מסתכן בשדה הקרב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אל תעזו לרגע אחד לחשוב, לרגע אחד לחשוב – אני רק רוצה לומר את הדבר הבא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יורשה לי עוד חצי משפט לסיום, בבקשה. אני מבקשת חצי משפט לסיום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלמוג, אל תפריע. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> רבותיי, זה רגע היסטורי. יש לנו את הזכות בדין לומר בפה מלא: חובתנו שלנו להדיח מכנסת ישראל את מי שתומך בארגון טרור מזוין בשעת מלחמה. אתם צריכים לא 90 אצבעות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – 110 אצבעות צריכות להיות כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "מי לה' אלי". גם אתה יכול להצביע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> "מי לה' אלי". << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גלעד, תתבייש. תקוף אותי רגע. משהו קצר. תגיד לי להתבייש: תתבייש לך, אלמוג כהן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הוא רוצה ממני? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מפעיל את השעון. אני מפעיל את השעון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תתבייש, אלמוג כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אני רוצה להגיב לו, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא רוצה להגיב לך. איך נפלת בזה, קריב? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני תמיד רוצה לתת לאלמוג, נו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "מי לה' אלי", "מי לה' אלי". תזכור, קריב, זה הזמן. זה לא משנה מה דעותיך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יכול להתחיל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, בכל זאת, אתה היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, נו, יאללה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> טלי גוטליב היא היחידה שיכולה לעצור את השעון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להתייחס. לא להתייחס. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טוב. חבריי וחברותיי, אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, המעשה שעשה חבר הכנסת כסיף הוא מעשה בזוי ושפל. האשמה של מדינת ישראל ברצח עם היא בלתי נתפסת ומופרכת לחלוטין, עיוות מוסרי והיסטורי שיש להוקיע אותו. אמרתי את הדברים האלה בתקשורת, אמרתי אותם בוועדת הכנסת, אמרתי אותם גם באופן אישי לחבר הכנסת כסיף, ואני אמשיך לומר אותם מעל כל במה. אבל באותה נשימה אני מתעקש לחזור גם על הדברים שכתב יושב-ראש סיעת המחנה הציוני דאז ונשיא המדינה כיום עם אישורו של חוק ההדחה: חוק זה הוא כתם עכור על פניה של ישראל. הדבר היה נכון ב-2016 והוא נכון גם היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז לא הייתה מלחמה. עכשיו אנחנו בשעת מלחמה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, נבחרי ציבור מכהנים לא צריכים להדיח נבחרי ציבור מכהנים. כל מי שנטל חלק בדיוני ועדת הכנסת יודע שלא היה בהם גרם אחד של דיון מעין-שיפוטי. ספק אם בחודשים האחרונים היה בבניין הזה דיון כל כך פוליטי וכל כך מפלגתי, שבינו לבין מעין-שיפוטי אין דבר וחצי דבר. בעניין הזה אין לי באמת טעם לפנות אל העמיתים ממפלגות הימין. אין לי ציפיות מהם. הימין הישראלי נשטף בשנים האחרונות בגל עכור, גזעני ולא דמוקרטי. די לראות את שלטי הבחירות בחוצות תל אביבי-יפו שבהם שמה של מפלגת השלטון, הליכוד – התנועה הלאומית הליברלית – מתנוססים יחד עם שמה של הרשימה הכהניסטית של בן גביר וגופשטיין. איזה ביזיון וחרפה. הציפייה שלי היא מהצד הזה של המליאה, מחבריי וחברותיי למפלגות המרכז שמתכוונים להצביע בעד הפסילה. אתם הרי יודעים שהמעשה של כסיף הוא מעשה שפל, אבל הוא לא עומד בקריטריונים שקבועים בחוק ההדחה. זוהי עמדת היועצת המשפטית לממשלה, וזו גם העמדה שנרמזה על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת. התוצאה הרי ברורה: כסיף יודח, והנושא יבוא לפתחו של בג"ץ, ושם ככל הנראה תתהפך ההחלטה, כי כך קובע החוק. ואתם, חברים וחברות טובים במפלגות המרכז, מה ההיגיון, לעזאזל, שתיפלו בפח הזה שיאפשר למפלגות הימין לצאת לגל נוסף של מתקפה מכוערת על בית המשפט העליון? הדיון כאן בערב הזה משחק לידי הימין המתלהם וגם לידי הקיצוניים מהצד השני. השמאל הציוני והדמוקרטי – וכך ראוי שיעשו כל חברי הכנסת במפלגות המרכז – צריך להתייצב מול המעשה של כסיף באופן חד-משמעי, אבל ההתייצבות הזו לא יכולה להיעשות באמצעות הצטרפות למתקפה שהכריזו הממשלה וקואליציית הימין הקיצוני על הדמוקרטיה, על מערכת המשפט, וכן – גם על החזון של חיים משותפים של יהודים וערבים במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. חבריי במפלגות המרכז, אל תיפלו לפח של הימין הקיצוני. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא ימין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך זה קשור? להאשים אותנו ברצח עם זה ימין או שמאל? באמת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדי פעם מתעוררים לעוד החלטה של השר המתסיס הלאומי המופנית כלפי החברה הערבית, והפעם – להגביל את הערבים המוסלמים אזרחי המדינה להתפלל במסגד אל-אקצא בחודש הרמדאן. אני רוצה להגיד לכם אולי אתן לכם קצת שיעור בהיסטוריה או בדת האסלאמית. אני אקרא פסוק מהקוראן (אומר דברים בשפה ערבית, להלן תרגומם: המכובד, כמו שנאמר בקוראן המכובד: "בשם האל הרחמן והרחום, ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נתנו ברכתנו על סביבותיו, למען נראה לו את אותותינו. הוא שומע ומבחין".) זה פסוק שמתאר את המסע הלילי של הנביא מוחמד ממכה לאל-אקצא, ואז – עלייתו השמיימה. זה פסוק שאומר לנו שמסגד אל-אקצא הוא השני בקדושתו למוסלמים. ההחלטה הזאת שהתקבלה על ידי הממשלה, שהביא אותה השר המתסיס הלאומי, היא החלטה לא חוקית, כנגד כל ההמלצות של גורמי הביטחון, הסבורים שהחלטה כזאת יכולה להביא להסלמה עם החברה הערבית. החלטות המתקבלות בלחץ פוליטי, בלי לשקול את כל ההשלכות, עלולות להביא לתסיסה לא רק בחברה הערבית כאן אלא גם בכל העולם המוסלמי והערבי. אני פונה לשפויים מחברי הממשלה: עליכם מוטלת האחריות. עליכם מוטלת האחריות למנוע החלטות הזויות, פזיזות, שמטרתן רווח פוליטי גרידא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. אנחנו מתקדמים לסיום. בכובעו כחבר הכנסת – השר ניר ברקת, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בשבוע שעבר דיברתי מעל דוכן הכנסת על החשיבות של הסולידריות בחברה הישראלית בעת המלחמה. אנחנו נפגשים עם זה בניחומי אבלים, בביקורי הפצועים ובמפגשים עם המשפחות של החטופים. זוהי סולידריות שמחברת את עם ישראל לגורל משותף אחד גדול. ולמרות המחיר הכבד שעם ישראל שילם ומשלם, אנחנו חייבים לפעול ביחד, בערבות הדדית, באחדות גורל ובהתחשבות. לאור ההכרזות של יצרני ויבואני המזון על כוונתם להעלות את מחירי מוצריהם בתקופת המלחמה, החלטתי כשר הכלכלה והתעשייה לעשות מעשה ולדרוש מהחברות, כחלק מאותו מהלך של סולידריות, שלא להעלות מחירים בזמן המלחמה. נפגשתי עם נציגי החברות והבהרתי להם את חשיבות העניין. לשמחתי, יש לא מעט חברות שנענו לפנייתי. לצד אלו שנענו, פרסמתי בשבוע שעבר רשימה שחורה של חברות שהעלו מחירים בתקופת המלחמה ולא נענו לבקשה להקפיא את המחירים. אני מבקש להודיע לכנסת כי בכוונתי לנקוט צעדי ביוש רגולטורי וצעדים נוספים נגד החברות שהעלו מחירים בזמן מלחמה שמופיעות ברשימה השחורה. החברות שנמצאות ברשימה השחורה נכון להיום הן אוסם, שסטוביץ, ויסוצקי, יכין, זוגלובק, בית השיטה ואחווה. כמי שמגיע מעולם העסקים, אני אומר לכם שהם יכולים להרוויח קצת פחות בתקופת המלחמה ולשרוד. המונופולים הללו מרשים לעצמם לעשוק את הציבור, כי הם התרגלו שאף אחד לא עושה להם כלום. אז יש לי חדשות בשבילם: החגיגה נגמרה. זהו. אני קורא לציבור לא לרכוש מוצרים של החברות ברשימה השחורה. הבולטת ברשימה השחורה היא חברת ויסוצקי. היא כנראה רואה בציבור הישראלי פרה חולבת. ויסוצקי מוכרת תה בעשרות אחוזים זול יותר לפלסטינים לעומת המחיר לצרכן הישראלי. אז חברה כמו ויסוצקי, שהחליטה לנצל את מעמדה המונופוליסטי ולעשוק את הציבור הישראלי, צריכה לדעת שהצרכן הישראלי לא פראייר. אני לא קונה יותר ויסוצקי, ומי שמפלה ישראלים וגובה מהם מחיר גבוה יותר משמעותית, לא נכנס אליי הביתה. נקודה. ושידעו שאר החברות ברשימה השחורה שאני עוקב אחריהן, ולא נעבור לסדר-היום כשהן מעלות מחירים בזמן מלחמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת צביקה פוגל, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, ההליך שמתבצע היום בכנסת נתמך ונסמך על פרשנות משפטית, אך למעשה, אדוני היושב-ראש, זהו הליך ערכי ומוסרי אפילו הרבה יותר משהוא משפטי. חבר הכנסת עופר כסיף – אני מקווה שעוד רגע חבר הכנסת לשעבר – פגע במישרין באמון העם, שהוא הריבון, ובזה, אדוני היושב-ראש, ניתן להגדירו כבוגד. חבריי חברי הכנסת, בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיוע לאויב במאבקו כנגד מדינת האם בימי מלחמה או בעימות קשה, בימי שלום או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינן בגדר מלחמה מלאה – כלומר בכל המקרים. אדוני היושב-ראש, לפני שנה ושלושה חודשים, כ"א במר חשוון התשפ"ג, 15 בנובמבר 2022 – 463 ימים עברו מאז – נשבענו אמונים בזו הלשון: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". לכן, ובשל תמיכתו החד-משמעית של עופר כסיף בתביעתה של דרום אפריקה כנגד מדינת ישראל באשמה של השמדת עם, חבר הכנסת עופר כסיף סייע לאויב, בגד באמון העם, לקח חלק באשמה שקרית, פגע בכל מה שיקר לנו והפר את שבועתו כחבר כנסת. אי לכך, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, ההדחה של עופר כסיף היא במהותה שמירה על כבודו ואחדותו של העם ומעמדה של הכנסת. לי אין ספק כי חבר הכנסת עופר כסיף לא ראוי להיות נציג ציבור בכנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, אני מקווה כי ההצבעה תהיה שמית, כך שידעו חיילינו שנמצאים כרגע במלחמה מי נתן ידו להדחת הבוגד ומי בחר להשאירו בכנסת. ואם יודח חבר הכנסת עופר כסיף ויוחזר על ידי בג"ץ – שידע בכל פעם שהוא נכנס לבית הזה, לשערי הבית, כי הוא אישיות לא רצויה פה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. אנחנו כאן כדי לדבר היום על תמיכתו של עופר כסיף במאבק מזוין במדינת ישראל. אנחנו צריכים להבין שהיום מלחמה היא אולי לא מה שלחלוטין התרגלנו אליו. זה לא רק מלחמה בחזית צבאית, של צבא מול צבא בשטח. יש כמה חזיתות שמדינת ישראל נלחמת בהן בתוך מלחמת חרבות ברזל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, חברי הכנסת, השר מרגי, אנא, קצת יותר שקט במליאה, קשה לנו לשמוע. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> החזית הצבאית היא רק אחת מכמה חזיתות שאנו נאבקים בהן במלחמת חרבות ברזל. חזית נוספת היא החזית המשפטית. הרי כאשר דרום אפריקה ניסתה להעמיד את מדינת ישראל לדין בבית הדין הבין-לאומי בהאג, זו חזית נוספת במלחמת חרבות ברזל שמאפשרת לחיילינו את הלחימה. אם עופר כסיף מצטרף לאותה תביעה של דרום אפריקה בכבילת ידינו בהגנה עצמית, הגנה על המדינה שלנו – הרי אנחנו לא רצינו לצאת למלחמה. היא נכפתה עלינו כדי להגן על האזרחים אחרי הטבח הנורא שחווינו. לכן צריך להבין שהעצומה שעליה עופר כסיף חתם אומרת – אני אקריא משפט אחד מתוכה: מדינת ישראל מיישמת מדיניות של מחיקת אפשרויות מחיה אשר מובילה לג'נוסייד. היא הורגת באופן שיטתי שכבות אוכלוסייה רחבות: אנשי אקדמיה, סופרים, רופאים, צוותי רפואה, עיתונאים ואזרחים פשוטים. לאור האמור, אנו מבקשים להוסיף את קולנו לטענות שמובאות בכתב התביעה שהגישה דרום אפריקה לבית המשפט הבין-לאומי לצדק בהאג. מה זה אם לא הצטרפות למאבק במדינת ישראל תוך כדי מלחמה? מה זה אם לא זה? יותר מזה – הוא לא חוזר בו. היום, לאחר פרסומים, אנחנו יודעים שמה שלמעשה דחף את דרום אפריקה לשם בין היתר הוא מימון איראני. איראן תרמה למפלגה בדרום אפריקה שפשטה את הרגל, ולמעשה היא עושה את זה בשם איראן. איך זה לא תמיכה במאבק מזוין במדינת ישראל? זה לחלוטין חלק מאותה הצעת חוק שדורשת להדיח חבר כנסת שלמעשה תומך בחמאס ומאפשר לו את מטריית ההגנה הזאת. זו המשמעות של הצטרפות לעצומה שקוראת להוסיף את עמדתו ודעתו כחלק מכתב התביעה בבית הדין בהאג. המשמעות היא שמדינת ישראל לא תוכל להגן עליה. המשמעות היא שחיילי צה"ל לא יהיו מוגנים. לכן אנחנו חייבים לעמוד פה כולנו פה אחד ולומר באופן ברור: אנחנו עומדים לצד חיילי צה"ל. יש לנו זכות להגנה עצמית, ואנחנו לחלוטין לא מקבלים דברים כאלה בכנסת ישראל במימון ציבורי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרים מכובדים, חבריי חברי הכנסת, היום נעשה צדק במדינת ישראל. אני אספר. אם אתם זוכרים, בחודש מאי בשנה שעברה ילד בן ארבע וחצי, רפאל הדנה, נדרס למוות בנתניה. הגברת שדרסה אותו לא הושיטה עזרה; ברחה מהמקום. בסוף, האם הבת שלה דרסה, או הגברת המבוגרת בת ה-80, קרול, דרסה? היו גרסאות שונות בין משטרת ישראל לפרקליטות. הגברת אמרה: לא דרסה, ובסוף אמרו: לא הבת, האימא בת ה-80 דרסה. האמת היא שזאת לא פעם ראשונה שהאישה בת ה-80 דורסת. לפני 11 שנים דרסה באותה דרך, אבל לא קרה לה כלום. הפעם הקהילה לא ויתרה. הקהילה אמרה: צדק לרפאל. אתם זוכרים את זה? צדק לרפאל. הפגנו. הגברת בת ה-80, האימא, אפילו אמרה שהיא לא זוכרת, היא לא פגעה בשום דבר. היא הכחישה. היום בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה היא הודתה. זה אומר שהיא יודעת שהיא עשתה פשע נורא. תאונת דרכים קורית, אבל מה שנורא הוא שהיא לא הושיטה עזרה, הפקירה אותו. הילד בן הארבע וחצי רפאל אדנה מת מפצעיו. היום נעשה צדק. אני יכולה להגיד לכם, יש שופטים. אני כל כך שמחה לראות את זה, אחרי שהכחישה. עד היום היא אמרה שהיא לא הרגישה; היום היא הודתה. לכן, אני רוצה להגיד שהיום נעשה צדק. ההרגשה של קהילה שלמה – בזה שהיום היא הודתה והיא אשמה, לא משנה בת כמה היא, אנחנו ראינו את הצדק. בזה אני רוצה לשתף אתכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות יהיה אחרון הדוברים בשלב זה. אחריו יעלה חבר הכנסת עופר כסיף, ויסכם יושב-ראש ועדת הכנסת. לאחר מכן אנחנו נצביע. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שנים קבעה הכנסת את גבולות הגזרה הלגיטימיים למי שקובע את ההחלטות במדינת ישראל. הכנסת קבעה את גבולות הגזרה מי לגיטימי שיהיה כאן ויהיה שותף בין מקבלי ההחלטות על מה יהיה עתידה של המדינה. בתוך ההגדרה הזאת החליט המחוקק פה, ואני חושב שיש על זה הסכמה רחבה בעם, שיש מקרי קצה שבהם יש אדם שלא יכול להיות חלק מהבית הזה; הוא לא יכול לקחת חלק פעיל בעתידו של העם היהודי. לפני כמה שבועות החתים חברי עודד פורר חברי כנסת רבים על ההצעה, ואני שומע בשעות האחרונות כל מיני אנשים שטיפה מתבלבלים בעניין הזה. אני שומע את אחיי מיש עתיד, שפתאום אומרים: בעצם לא, חתמנו ועכשיו אנחנו חושבים שאולי לא, אנחנו לא בעד. בתוך הדבר הזה של האמירות האלה אני רוצה להגיד להם: תראו מה אמר עופר כסיף ואולי תחשבו שוב. אנחנו ממש בדקות האחרונות לפני ההצבעה, ואולי תחשבו שוב. עופר כסיף, שעכשיו נכנס לאולם, קרא למדינת ישראל אחת שמשתמשת מול תושבי עזה בפתרון הסופי נגד העזתים. זה מה שהוא אמר. הוא קרא כאן לחברי כנסת ניאו-נאצים, והדבר הזה, האמירות האלה של עופר כסיף, הן מול חיילי צה"ל. בסוף חיילי צה"ל – תסתכלו, אחיי מיש עתיד, אני רואה שנמצאים כאן מעטים. אנשים מיש עתיד, איך אתם יכולים להסתכל בעיניים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – באומץ רב, באומץ – – – << דובר המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר המשך>> אתם בעד? מצוין. אז החברים שלכם – איך הם יכולים להסתכל בעיניים לחיילי צה"ל כשעופר כסיף משווה אותם לגרמניה הנאצית? איך הם יכולים? חסרים כאן באולם שני רמטכ"לים לשעבר – בני גנץ וגדי איזנקוט. אני מסרב להאמין. איך ייתכן, איך יכול להיות שרמטכ"לים לשעבר נעדרים מהצבעה כל כך חשובה? איך אתה, בני גנץ, יכול להסתכל בעיניים לחיילי צה"ל שעליהם פיקדת, ולהגיד להם: בתוך גבולות הגזרה הלגיטימיים של מדינת ישראל אני משאיר אדם שהשווה אתכם לגרמניה הנאצית, משאיר כאן, בתוך גבולות הגזרה הלגיטימיים, אדם שבסוף לוקח כל חייל וחייל מצה"ל ומשווה אותו לגרועים שבאויבי ישראל, מאשים אותנו לעיני כל העולם ברצח עם – דבר שהדעת לא סובלת? אני חושב שבדקות האחרונות שנותרו עדיין אפשר להתחרט. הגיע הזמן להתחרט. הגיע הזמן לבוא ולהחליט עם השכל הישר לא לפגוע בחיילי צה"ל, ולהדיר את האדם הזה מגבולות הגזרה הלגיטימיים של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת עופר כסיף, אני מזמין אותך להשיב על הצעת הוועדה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בקשת הדחה זו שאתם מתבקשים להצביע עליה היום, מבוססת על שקר מובהק – שאני תומך במאבק המזוין של החמאס. כל מי מחברות וחברי הכנסת שיקראו את החומר שהוגש לוועדת הכנסת, יראה מייד שזה ברור כשמש – אין דבר רחוק מזה; אין שקר דוחה מזה. מאחורי השקר שעליו מבוססת בקשת ההדחה ניצבת כוונת זדון ברורה: רדיפה פוליטית והשתקה של כל קול ביקורתי בכלל ושל האזרחים הערבים ונציגיהם בכנסת בפרט, כאשר המטרה הסופית היא הדרתם המוחלטת מן השיח הציבורי והפרלמנטרי. לאחרונה הודה בכך למעשה חבר הכנסת ליברמן בעצמו, כשאמר: אני חושב שכבר השגנו תוצאה מצוינת בעצם כך שיצרנו הרתעה. אין ספק שזה עובד – זאת בהיפוך לדברי חבר הכנסת פורר, שטען שמטרת ההדחה איננה הרתעה. ליברמן הוציא את המרצע מהשק שבו ניסה פורר להסתיר את האמת. ההתבטאויות שלי נגד חמאס בכלל ונגד פשעיו ב-7 באוקטובר בפרט הוצגו בפרוטרוט בדיון בוועדת הכנסת, ונשלחו לכולכם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי תחזור בך – – – רצח עם, כמו שהאשמת אותנו, כמו שהאשמת את חיילי צה"ל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע, חבר הכנסת פורר. חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר לכולכם שההליך הוא הליך מעין-שיפוטי. בואו נתנהג בהתאם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בגלל זה כל הח"כים בחוץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גם לחבר הכנסת קריב אני מזכיר, בבקשה. רשות הדיבור היא של חבר הכנסת כסיף ושלו בלבד. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ההתבטאויות שלי נגד חמאס בכלל ונגד פשעיו ב-7 באוקטובר בפרט הוצגו בפרוטרוט בדיון בוועדת הכנסת ונשלחו לכולכם. בכולן נכלל גינוי חד-משמעי וחריף לטבח ולמבצעיו. כך למשל בריאיון לרשת אמריקאית אמרתי: שום דבר לא יכול להצדיק או לתת לגיטימציה לטבח – carnage – שעשה חמאס, לפשע המחריד – appalling – הזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגנה את הפיגוע שהיה ביום שישי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הישראלים זכאים לחיים בביטחון ובשלום – סוף ציטוט. ב-13 בדצמבר אמרתי בריאיון לדמוקרטTV: "חמאס מבחינתי הוא גוף מתועב. חמאס ביצע פשעים נגד האנושות, טבח ורצח של אזרחים חפים מפשע, נשים וילדים", כך אמרתי. ב-26 בנובמבר שיתפתי את דוח ארגון רופאים לזכויות אדם, ואף שלחתי ליושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת פנינה תמנו, שקבע שהחמאס ביצע פשעי מין בנשות העוטף, והצטרפתי לקריאתו של הארגון לחקור זאת כפשע נגד האנושות ולהעמיד את הפושעים לדין. בעצומה שעליה חתמתי ב-4 בינואר נכתב: "אנחנו יוצאים נגד מגמה מטרידה של דה-הומניזציה של ישראלים ולעיתים של יהודים, המצדיקה את הריגתם או פגיעה בזכויותיהם, כפי שקרה בטבח ובזוועות שבוצעו כלפי אזרחים ישראלים ואחרים ב-7 באוקטובר". את החלטתי להצטרף – אגב, זה רק קצה הקרחון, כל הגינויים האלה והדברים שאמרתי בארבע שפות בעולם נגד חמאס, אבל מזה העדיפו להתעלם – לעצומה שתומכת בהליך שיזמה דרום אפריקה בבית הדין בהאג הנחו שלושה ערכים: ערך ספקני-ליברלי, ערך האמת וערך החיים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה ליברלי? החיילים שלנו – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חברה דמוקרטית-ליברלית איננה יכולה לקבל כמובן מאליו את אמירות השלטון וזרועותיו. התפיסה הליברלית מיסודה מתאפיינת באי-אמון ואף חשש מהמדינה ומוסדותיה, ועל כן מבקשת להגבילם ולעודד הטלת ספק בהם. אינני מוכן לקבל כמובן מאליו את טענות הממשלה על אודות המתחולל בעזה רק משום שהיא הטוענת. מדוע שנקבל זאת? אמונה עיוורת במוסדות וזרועות המדינה או ניסיונות כוחניים ליצור כזאת קיימים רק בדיקטטורות, שבהן פועל שילוב רעיל ואלים של שטיפת מוח וטרור משטרי נגד דיסידנטים וספקנים. עד טבח 7 באוקטובר רבים האשימו את הממשלה בכלל ואת העומד בראשה בפרט בהפצת שקרים שיטתית. מה השתנה עכשיו? האם המלחמה הופכת אותם לפתע לדוברי אמת בהכרח, או שפשוט היא הופכת את השקר ללגיטימי? בבסיס חתימתי על העצומה ישנה הטלת ספק בדברי ממשלת ישראל על אודות המתרחש בעזה, אך אין בה קביעה קטגורית. לכן הבקשה לחקור בידי המוסד המוכר, גם על ידי ישראל, כזה שאמון על מימושה של האמנה הבין-לאומית למניעת ג'נוסייד. גם נוסח העצומה אינו טוען שרצח עם מתבצע, אלא טוען כי המציאות העובדתית המוצגת בכתב התביעה היא מציאות תקפה שמובילה לג'נוסייד. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה לא יאומן, ההיתממות. פשוט לא יאומן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, תודה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה היתממות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואכן, עוד טרם החתימה על העצומה התרעתי במליאה מפני הפגיעה בחפים מפשע ומפני האסון ההומניטרי שמתרחש בעזה. דברים אלו גם נחשפו בתחקירים שונים בארץ ומחוצה לה. כך למשל נכתב בעיתון הארץ, ואני מצטט: "החלק של העתירה על המצב בעזה מספק הצצה מבהילה למציאות שהתקשורת כולה מגויסת להסתיר מעינינו, ושרוב הישראלים ממילא מעדיפים לא לראות. 'עובדים הומניטריים ותיקים, ששירתו באזורי מלחמה ואסון ברחבי העולם, אנשים שכבר ראו הכול, אומרים שהם לא ראו שום דבר שדומה למה שהם רואים כיום בעזה', מציינת העתירה, ומביאה מעט מתגובותיהם: 'אפוקליפטי', 'גיהינום חי', 'מלחמה שהכול בה חסר תקדים'." סוף ציטוט מעיתון הארץ. גם אם נניח שבחתימתי הייתה בכל זאת אמירה מפורשת שממשלת ישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה, האם יש בכך ובקריאה להפסקת המלחמה תמיכה בחמאס או במאבקו המזוין, כנדרש בחוק ההדחה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק בעולם אורווליאני – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – ההצעה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> התשובה היא כן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חד-משמעית כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אני עוצר את הזמן. אני רוצה להזכיר לכולם – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שואל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> – – ובייחוד לך, חבר הכנסת פורר: לכל ח"כ שביקש הייתה רשות דיבור. כל אחד יכול היה להביע את עמדתו. כעת זו ההזדמנות של חבר הכנסת כסיף לשטוח את דבריו. לא להפריע. תודה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיתנצל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו בהליך מעין-שיפוטי. כל אחד יחשוב לעצמו שהוא שופט בבית משפט. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם אם נניח שבחתימתי הייתה בכל זאת אמירה מפורשת שממשלת ישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה, האם יש בכך ובקריאה להפסקת המלחמה תמיכה בחמאס או במאבקו המזוין, כנדרש בחוק ההדחה? רק בעולם אורווליאני, שבו אמת היא שקר, אפשר להציג את חתימתי על עצומה שמטרתה המוצהרת היא הפסקת האלימות כתמיכה באלימות. גם הטענה כאילו דרום אפריקה היא שליחת חמאס, ולכן תמיכה בפנייתה כמוה כתמיכה בחמאס או בפשעיו, אינה עומדת במבחן לוגי בסיסי, ואף מופרכת ושקרית מיסודה, שכן יש בפניית דרום אפריקה התנגדות מפורשת לאלימות של חמאס נגד ישראל וגינוי חד-משמעי למתקפת הטרור שביצע נגדה, שאליו היא מתייחסת כאל "פשעי זוועה" – atrocity crimes. וכך היא אומרת: "דרום אפריקה מגנה באופן חד-משמעי את כל ההפרות של החוק הבין-לאומי – – – לרבות פגיעה – – – באזרחים ישראלים – – – ולקיחת בני ערובה על ידי חמאס". סוף ציטוט. יש שיאמרו שגם אם הייתה אמת בפנייתה של דרום אפריקה, לא ראוי היה לי לתמוך בה. אינני מסכים. מעבר לחשיבותה של אמירת אמת, הרי שלא היא מהווה בעיה אלא המציאות המכוערת שעליה היא מצביעה ושאותה בעלי עניין מבקשים להסתיר, בין השאר באמצעות השתקת חושפיה. את המציאות המכוערת צריך לתקן, אבל לשם כך צריך קודם לחשוף אותה. מכאן שהאמת לעולם אינה מנוגדת לאינטרס של המדינה והעם או לטובתם. ההפך הוא הנכון. הכרת המציאות ושינויה לטובה, או לפחות ויכוח על טיבה, היא אינטרס ואף זכות של אזרחי המדינה כעיקרון מרכזי במשטר הדמוקרטי. הסתרת המציאות, קשה ככל שתהיה, היא שמנוגדת לטובת המדינה והעם, שכן היא חותרת תחת שקיפות הממשל ופוגמת ביכולת להכיר את כשליו ולבקרו. נאמר בבג"ץ קול העם מ-1953: "במשטר אוטוקרטי נחשב המושל כאדם עליון וכמי שיודע, אפוא, מה טוב ומה רע בשביל נתיניו. על כן אסור לבקר בגלוי את מעשיו של המושל – – – ולפגוע במרותו – – – מאידך גיסא, במדינה של משטר דמוקרטי – – – רואים את 'המושלים' כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו, אם כדי לגרום לתיקונם של מעשים אלה ולעשיית סידורים חדשים במדינה, ואם כדי להביא לפיטורם המיידי של 'המושלים' או להחלפתם באחרים בבוא מועד הבחירות", נאמר בבג"ץ. מחויבותי היא לחברה הישראלית ולכלל יושביה, לא לממשלה, ודאי לא לכזאת שבה יש הקוראים לטיהור אתני ואף להשמדה. הם אלה שמזיקים לנו והובילו לפנייה של דרום אפריקה להאג, לא חבריי ואני. זכותי ואף חובתי לעשות הכול, במסגרת החוק, כדי למנוע את נזקם. אם לא אעשה כך, אמעל בתפקידי. אבל הערך החשוב מכול שהנחה אותי היה ערך החיים. והרי העצומה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, יותר שקט באולם, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והרי העצומה מבקשת בעיקרה את עצירת המלחמה והפסקת שפיכות הדמים. איך אפשר להישאר אדיש אל מול קטילתם של עשרות אלפי אזרחים, ובהם למעלה מ-10,000 ילדים? איך אפשר להחריש אל מול ההרס והחורבן הנוראיים בעזה? אך הפסקת הלחימה אינה רק מעשה מוסרי אלמנטרי למען אזרחי עזה, וכמובן למען שחרור החטופים והחיילים המוקרבים, אלא גם המעשה הנכון עבור כולנו. ההתנגדות למלחמה אינה רק למען היותנו חברה מוסרית אלא גם למען שלומנו וביטחוננו אנו. כפי שכתב בית הדין הצבאי לערעורים בפרשת הטבח בכפר קאסם, ואני מצטט: צורך ביטחוני עליון איננו רק רוח ההקרבה של חיילינו וכושרנו הטכני בלבד, אלא גם – ואולי בעיקר – רמתה המוסרית של המדינה, של צבאה ושל כל אזרחיה. אפשר כמובן לכעוס על חתימתי, אבל בינה לבין תמיכה במאבק מזוין אין שום קשר. עמדה על כך היועצת המשפטית לממשלה, ואני מצטט את דבריה מהוועדה בהרחבה: "לא בוססה תשתית להוכחת התקיימות עילת התמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור"; "הפנייה לטריבונל בין-לאומי או השימוש בכלים בין-לאומיים אינם עילה להדחת חבר כנסת מכהן"; "חבר הכנסת כסיף מבקש לסרטט את משנתו הפוליטית, אשר מייצרת חיץ בין עמדתו לחמאס לבין עמדתו ביחס לפעולות ישראל בעזה. הוא מבקש לקרוא תיגר על התפיסות המקובלות בחברה הישראלית ביחס לחיבור שבין הדברים, ורואה את עצמו כמי שנאבק על דמותה המוסרית של המדינה – – – קשה עד בלתי אפשרי לקבל שעמדה זו, המתנגדת בקול ברור למעשי הטבח והטרור של החמאס, היא בבחינת תמיכה במאבק מזוין של החמאס נגד מדינת ישראל"; "הדחת חבר כנסת מכהן היא פעולה אשר פוגעת באופן קשה ביותר בזכות לבחור ולהיבחר, בזכויות האישיות של חבר הכנסת ובחופש הביטוי הפוליטי, והיא חייבת להיעשות אך ורק על פי דין, ובהתבסס על תשתית ראייתית מבוססת – – – הדחת חבר כנסת כסיף על רקע העצומה שעליה חתם, יהיה בה כדי לפרוץ באופן תקדימי ומסוכן את אמות המידה לבחינת עילות הפסילה וההדחה כפי שאלה עוצבו והותוו. במבט רחב יהיה בהרחבה זו כדי להביא לצמצום חופש הביטוי הפוליטי שלכם, חברי הכנסת, ולפגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובחוסנה". תן לי בבקשה עוד דקה, שתיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה יכול גם לשתות מים אם אתה – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם אתה נותן לי עוד זמן אני אעשה את זה. תודה. עצם האפשרות של חברי כנסת להדיח חבר כנסת מסוכנת ביותר ועומדת בסתירה לעקרונות בסיסיים של דמוקרטיה. יפה אמר בזמנו חבר הכנסת מאיר כהן, כאשר נימק את התנגדותו לחוק ההדחה, ואני מצטט: "אנחנו צריכים כל יום לסבול את התחרות הזאת – מי יותר לאומני, מי יותר ימני. והס מלהתנגד לחוק שמדבר על זה שזורקים חבר כנסת. אוי ואבוי למתנגדים, מייד שמים עליך תווית של עוכר ישראל". והוסיף חבר הכנסת דאז ונשיא המדינה היום יצחק הרצוג, ושוב אני מצטט: "חוק ההדחה – – – הוא כדור בין העיניים לדמוקרטיה הישראלית. לתת לחברי הכנסת את הכוח להעיף חברי כנסת אחרים מהמשכן, זה מהלך הרסני שאסור לו לקרות – – – מדובר בניצני פשיזם", אמר יצחק הרצוג. אני רואה עצמי כממשיך מורשת הומניסטית ודמוקרטית של אלה שבמהלך ההיסטוריה עמדו נגד רוב דורסני ושלטונות אלימים, דבקו באמת ונאבקו למען הצדק. אבל אני רואה עצמי גם כממשיכה של המורשת החשובה ביותר של היהדות, כדברי הרב ד"ר דניאל אפשטיין, ואני מצטט אותו – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – "הצו האתי העליון, הנותן משמעות לקיומנו האישי והלאומי, מחייב אותנו להתנגד לחוקים שמטרתם להכשיר את העריצות, את השקר ואת השחיתות"; "ברוח הנביאים שסיכנו את חייהם למען האמת והצדק, אנחנו חייבים להשמיע בקול ברור: לא. לא לעריצות, לא לשחיתות. זו התורה כולה על רגל אחת", אמר הרב אפשטיין. זה מה שלמדנו מנתן הנביא שעמד מול דוד המלך, מישעיהו מול מנשה, מעמוס מול ירבעם, ובמיוחד מירמיהו, שבעקבות קריאתו להיכנע לבבלים הואשם בבגידה והחלשת העם הנלחם בהם. ואסיים בדבריו הנצחיים – משפט אחרון – – – זה במיוחד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, משפט אחרון של חבר הכנסת כסיף. אנא מכם, חברי הכנסת. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואסיים בדבריו הנצחיים של אלבר קאמי, מתוך חיבורו "מכתבים לידיד גרמני", וכך הוא כותב: "אמרת לי שוב ושוב: גדולתה של מולדתי לא תסולא בפז. כל האמצעים כשרים למימושה – – – חייבים להקריב הכול למען ייעוד זה. 'לא', אמרתי לך. 'לא אוכל להאמין שכל האמצעים מקדשים את המטרה. ישנם אמצעים שאין להם הצדקה. רוצה אני לאהוב את מולדתי ולאהוב את הצדק כאחד. אינני מבקש כל גדולה למולדתי אם גדולה זו עשויה מדם ושקר. מבקש אני להפיח חיים בצדק, ודרכו להפיח חיים במולדתי'". ואתה אמרת לי: אינך אוהב את מולדתך. תהיה ההחלטה פה אשר תהיה, אמשיך לאהוב את מולדתי ולאהוב את הצדק כאחד. כי אינני מבקש כל גדולה למולדתי אם גדולה זו עשויה מדם ושקר. מבקש אני להפיח חיים בצדק, ודרכו להפיח חיים במולדתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. יסכם את הדיון יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני. רבותיי, לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. איזה יופי לשמוע את חבר הכנסת כסיף. מי שישמע אותו עכשיו יגיד: מגיע לבחור הזה פרס נובל לשלום, לא מגיע להדיח אותו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מאמא תרזה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, מה זה? שמעת? מה אנחנו רוצים ממנו? מה אנחנו רוצים ממנו? מדהים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא לא צעק לחיילים שלנו, הוא לא צעק להם נאצים. כשהם נלחמים הוא צועק להם נאצים. כל מי שיצביע נגד, שיסתכל לחיילים שלנו בעיניים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – העוכר ישראל הזה – – – למחבלים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אלמוג, אנחנו רגילים לזה שרגע שלפני מדיחים אותם הם משנים את הקול ומדברים במתק שפתיים, ופתאום הדברים שהם אמרו – לא הבנו אותם נכון, הם לא באמת התכוונו. אל תדאג, יום אחרי ההצבעה הוא יחזור עוד פעם לתקוף את חיילי צה"ל ולבצע פעולות נגד מדינת ישראל, תומך הטרור. אנחנו רגע לפני ההצבעה, וחשוב לי שכל אחד מכם יזכור מה עומד על הכף ביום הזה. זו לא רק הצבעה, זה סטנדרט. מי שלא יצביע היום בעד, אומר במילים אחרות שעופר כסיף הוא לגיטימי, שהמעשים שלו לגיטימיים, שהתמיכה בטרור שלו לגיטימית, שקריאה לפגוע בחיילי צה"ל זה דבר לגיטימי, לפנות להאג כנגד קציני צה"ל זה לגיטימי. היום זה עופר כסיף. מה יהיה בהמשך – חברי כנסת שיסתובבו פה עם דגל חמאס? חברי כנסת שיקראו לבצע פיגועים? אם ממשיכים כל הזמן להרחיק את הגבול עוד קצת, ולתת להם עוד קצת, ועוד חופש ביטוי, ועוד חופש הזכות להיבחר על חשבון הביטחון שלנו, לאן אנחנו נגיע? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סימון, החיילים מסתכלים עליכם. כולכם צריכים להצביע בעד. כל החיילים מסתכלים עליכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אל תעשה עליי פוליטיקה, בסדר? אל תעשה עליי פוליטיקה – – – לשמוע את הנאום שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בעד. אלמוג, הוא מצביע ההדחה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, אני יודע. השאר, השאר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא עליי. דבר עליהם, לא עליי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא אתה, תשכנע אותם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, עד כאן. תודה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לאפשר לאנשים כאלה, לתומכי טרור כאלה, להיות בכנסת ישראל, זה ירייה ברגל של ריבונותה וביטחונה של מדינת ישראל. יש לנו חובה לאזרחים, חובה לילדינו, לשמור על ביטחונם. מי שלא מרים היום אצבע בעד הדחתו של כסיף, חוטא לחובה הזו. הוא לא חזר בו מהמעשה שהוא עשה. אני יודע שפנו אליו ח"כים מהאופוזיציה, אמרו לו: תחזור בך מהמעשה הזה. מה זה המעשה הזה? זה בעצם מעשה שמשרת את המטרה של חמאס, להפסיק את המלחמה – שהקצינים שלנו עושים פשעי מלחמה. המעשה שלו מקדש את המטרה של חמאס. איך אפשר להגיד שזה לא תמיכה בטרור? אני פשוט לא מבין את זה. ולמרות שפנו אליו, ולמרות שאני פניתי אליו בוועדת הכנסת, חמש פעמים שאלתי אותו: האם בעיניך לתמוך בחיילי צה"ל זה לגיטימי? הוא לא השיב לי. הוא לא השיב לי, כי האיש הבזוי הזה השווה את חיילי צה"ל לנאצים. זה מה שהוא חושב, זה מה שהוא מאמין וזה מה שהוא אומר, ואתם מתלבטים אם להדיח או לא להדיח אותו. ולא, אף אחד פה לא בא להרתיע אותך. אנחנו באנו להדיח אותך. כל אחד שירים פה את האצבע בעד, הכוונה שלו לא להרתעה, הכוונה שלו שתומך טרור כמוך לא יהיה יותר בכנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, שמענו פה את כל חברי הכנסת. אני חושב שאין דבר נכון יותר למען מדינת ישראל, למען חיילי צה"ל, שהאיש הזה, תומך הטרור הזה, לא יכהן יותר בכנסת ישראל. אני מצפה מכולם להצביע בעד, ושנגיע ליעד של 90 חברי כנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מבין שלפני שנעבור להצבעה יש שאלה מהצד. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> עליך מסתכלים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן, אני באמצע משפט. יש שאלה מהצד לחבר הכנסת טיבי. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אופיר, תשמע את השאלה, אתה תשיב עליה אחר כך. אם אתה צריך כמה שניות להתייעצות, אין בעיה. חבר הכנסת טיבי, שאלה מהצד, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, אדוני. ברשותך, ברשות חברי הכנסת, כפי שאדוני אמר, ההליך הוא מעין-שיפוטי, ועל כן, אני רוצה לשאול: האם הופעלו סנקציות או היו איומים בהפעלת סנקציות על מי מחברי הקואליציה ששקלו שלא להצביע שלא לפי משמעת קואליציונית, שאסורה בהחלט בהליך מעין-שיפוטי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתה רוצה כמה שניות להתייעצות, או שאין צורך? אז – למיקרופון, יושב-ראש הקואליציה, שהוא גם יושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא היו שום איומים, והמילה סנקציות בכלל לא נאמרה בתהליך הזה של ההדחה. תאמין לי, חבר הכנסת טיבי, כל אחד שמצביע פה, מצביע פה מדם ליבו, כי הוא מאמין בצדק שאותו צריך להדיח, ולא היה צריך להפעיל שום איום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבין שהממשלה מבקשת הצבעה שמית. הצבעה שמית. מאה אחוז. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עצור רגע, בבקשה. מי שמצלם וידיאו במליאה – לצאת החוצה, בבקשה. צא. תודה. לא מצלמים וידיאו במליאה. תמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה גפני – בעד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ירון, כל הכבוד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מיקי לוי – בעד << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, מיקי. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, כל הכבוד. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מבקש להזכיר לכולם כי החלטת הוועדה טעונה את אישור המליאה ברוב של 90 חברי כנסת לפחות. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אלעזר, אל תברח, תישאר. אתה תצביע, אל תברח – – – בחיילים. מגיע להם. אין לכם אומץ להביע עמדה? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) רם בן ברק – אינו נוכח << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו באמצע הצבעה, חבר הכנסת סעדה. בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) בנימין גנץ – אינו נוכח << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גועל נפש. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ברח. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אופיר – – – 83. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לאט, לאט. תהליך ארוך, אבל הוא יגיע. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שוואיה-שוואיה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא יהיה – – – שלוש פעמים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי צריך לשאול אותך איזה הסכמים עשית עם יאיר לפיד. את זה הייתי צריך לשאול אותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו באמצע הצבעה. חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת כץ. תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה סגרת עם יאיר לפיד? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת אופיר כץ, אנחנו באמצע הצבעה. תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת דוידסון. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – תתביישו. בזכות גנץ יש לכם חיוך על הפנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די, משה, די. אנחנו באמצע הצבעה, חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> באמצע המלחמה יש כאן – – – וגנץ, על מגש של כסף נותן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> האמת צריכה להיאמר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל לא עכשיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרמטכ"לים לא פה להצביע. איזו בושה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל לא עכשיו. תודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) יסמין פרידמן – אינה נוכחת << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה הבושה? תתביישו לכם. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מפלגת העבודה, גועל נפש. מפלגת העבודה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גנץ הפקיר עוד פעם את חיילי צה"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, אלמוג, די. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) נאור שירי – אינו נוכח << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת באולם שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אורן חזן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בני גנץ לא הצביע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם אין – תמה ההצבעה. מזכיר הכנסת, נא לספור את הקולות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תשלח זר פרחים ליאיר לפיד, טיבי – – – יאיר לפיד, הוא השאיר לכם אותו. תשלח גם – – – ליאיר לפיד, השאיר לכם את תומך הטרור הזה בכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – תומכי טרור. מהלל שהידים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> משעממת, משעמם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – שוהדא. מהלל שאהידים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה על הראש של לפיד וגנץ. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, חבר הכנסת סוכות, לא מצלמים במליאה וידיאו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק על הראש של לפיד וגנץ. גועל נפש. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק על הראש של לפיד וגנץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – שעם ישראל יזכור – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מי תמך ומי ברח היום. מי תמך ומי ברח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה חוצה מפה פוליטית. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הרמטכ"ל לשעבר הפקיר הערב את חיילי צה"ל. הם נאצים בשבילם, הם נאצים. בושה וחרפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שעם ישראל יסתכל מי פה ומי לא פה. זה חוצה מפה פוליטית. תזכרו מי לא היה כאן. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תראה איך הוא צוחק, עוכר ישראל הזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תזכרו מי לא היה כאן. תזכרו מי לא היה כאן. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיד לה לצאת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אל תגיד דבר כזה. תתבייש לך – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סדרנים, סדרנים, נא לעשות סדר. חברי הכנסת. לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא אמר חברי כנסת נאצים – עלינו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא קרא לחיילי צה"ל נאצים – – – אלף פעם. אלף פעם אני אגיד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סדרנים, נא לעשות סדר. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גזען קטן שכמוך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אלף פעם אני אגיד את זה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה תתבייש. אתם תתביישו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שעם ישראל יראה מי כאן ומי כאן. כל בוחרי מדינת ישראל, תסתכלו מי השאיר כאן את מי שקורא לחיילים שלנו מבצעים רצח עם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תראו איך הם מתחבקים, איך הם מתחבקים. איפה יאיר? איפה יאיר? << קריאה >> קריאה << קריאה >> עכשיו אתה נזכר? עכשיו אתה נזכר? << קריאה >> קריאה << קריאה >> איפה גנץ? מחפשים אותו. איפה לפיד? איפה יאיר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם כן, להלן תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זאת לא – – – שלכם, קואליציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת גם לא המדינה שלך, לא שלך ולא של החברים שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, נא לפזר את ההפגנה. תודה רבה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תעיר לחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הינה, אני מעיר לכולם. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא לכולם, הוא אמר חברי כנסת נאצים, על ח"כים ערבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, שבו במקומותיכם. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל אפשר לפרוטוקול? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לפרוטוקול נוסיף אחר כך. 85 בעד, 11 נגד. אני קובע כי ההצעה לא קיבלה את הרוב הדרוש לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת, ולכן לא התקבלה. לפרוטוקול, לפרוטוקול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, נא לצאת. נא לצאת. מי שמוחא כפיים – נא לצאת. מייד. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור מנוול. תומך טרור מנוול, צא מפה. צא מפה. צא מפה, מנוול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לצאת. חבר הכנסת איימן עודה, לצאת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור לי, בבקשה. לא לעזור לי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור עלוב, צא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא לא. חבר הכנסת איימן עודה, נא לצאת. תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מנוול. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בוז עליך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה רואה? אתה רואה את הזבל הזה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> צא, צא, צא החוצה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור עלוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להוציא את חבר הכנסת איימן עודה עכשיו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בני גנץ, בושה. בני גנץ צריך להתבייש בעצמו. רמטכ"ל. (חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. לפרוטוקול אני מוסיף את חבר הכנסת רון כץ, שמצביע? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בעד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לשבת. קואליציה, לשבת. << נושא >> הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 32(א) לתקנון הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים כעת לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 32(א) לתקנון הכנסת. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו למסור את ההודעה. חברי הכנסת, שקט באולם. חבר הכנסת רביבו, השרה גולן, ראש הממשלה על הדוכן. חבר הכנסת כסיף וחבר הכנסת ואליד טאהא, אנא, או שתשבו במקומותיכם או להמשיך את זה בחוץ. תודה. חברי הכנסת כולם, בייחוד בקואליציה, ראש הממשלה על הדוכן. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, זה חמישה חודשים אנחנו מנהלים מערכה מדינית חסרת תקדים שמאפשרת לחיילי צה"ל ולמדינת ישראל לנהל את המלחמה ללא הפרעה, ללא הפסקה. זה לא מובן מאליו. זה דבר שבאמת אין לו תקדים במלחמות ישראל. עכשיו אני רוצה להגיד לכם שהיו וישנם לחצים, ואנחנו הודפים אותם. הלחצים האלה נועדו בסופו של דבר, או בקידומו של דבר, להשיג דבר אחד: להפסיק את המלחמה, ולהפסיק אותה לפני שנשיג את כל יעדיה – חיסול החמאס, שחרור החטופים, ולהבטיח שעזה לא תחזור להוות איום על ישראל. לאחרונה אנחנו שומעים סוג חדש של לחצים – אנחנו שומעים דיבורים על תכתיב חד-צדדי בין-לאומי על ישראל שנועד לכפות עליה הקמת מדינה פלסטינית. אני חייב להגיד לכם שאם הדבר הזה לא היה ברור כסכנה לפני 7 באוקטובר, אחרי 7 באוקטובר ציבור עצום בישראל מבין שדבר כזה, אסור שיהיה. אתמול בישיבת הממשלה, אף על פי שיש דעות שונות על הסדר קבע ברחבי הממשלה, הייתה הסכמה מקיר אל קיר, הסכמה פה אחד, שלא יכתיבו לנו הקמת מדינה פלסטינית, בטח לא אחרי הטבח של 7 באוקטובר, ובכלל. לכן אני מבקש להביא לאישור הכנסת את הצעת ההחלטה שאישרנו פה אחד אתמול בממשלה, וההצעה הזאת נועדה להבהיר לעולם – גם לידידינו וגם לאויבינו – שאנחנו לא ניכנע לתכתיבים שיסכנו את קיומנו. אני בטוח שההצעה הזאת תזכה לרוב גורף בכנסת. אני מבקש לקרוא את נוסח ההצהרה: 1. ישראל דוחה על הסף תכתיבים בין-לאומיים בעניין הסדר הקבע עם הפלסטינים. הסדר, ככל שיושג, יהיה אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ללא תנאים מוקדמים. 2. ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. הכרה כזו, בעקבות הטבח של 7 באוקטובר, תעניק פרס עצום לטרור שלא היה כדוגמתו, ותמנע כל הסדר עתידי לשלום. אני בטוח שהרוב הגדול פה – לא כולם, אבל הרוב הגדול יכול להסכים לכך. אני מקווה שיש עתיד, שלא נכחה פה ועשתה יד אחת – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> 86. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראש ממשלה של לא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ששש. חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – שקט, שקט – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – עם עופר כסיף, שהם יצטרפו להצבעה הזו, ויהיה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – רוב עצום בכנסת נגד הניסיון להכתיב לנו תכתיבים בין-לאומיים. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנו מה לא, אבל מה כן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. הדיון וההצבעה יהיו במועד אחר. אתם תקבלו הודעה מראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו הבנו שאתה ראש ממשלה של "לא ולא ולא". מה כן? מה כן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה התוכנית שלך ליום שאחרי? מה האופק המדיני – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26) (סיוע משפטי לניצולי שואה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1717).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא. חבר הכנסת קריב, כמה פעמים אני צריך לקרוא לך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק לא ולא ולא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. נא לצאת. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לך לעודה – – – (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26) (סיוע משפטי לניצולי שואה), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה, השר לוין, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרים, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק למתן סיוע משפטי לניצולי שואה, אדוני היושב-ראש, היא בבחינת מעט מן הצדק, מאוחר אבל עדיין טוב מלא כלום. חוק הסיוע המשפטי והתקנות מכוחו קובעים באילו עניינים ובאיזה היקף יינתן סיוע משפטי למי שידו אינה משגת, וזאת בכפוף למבחנים של סיכוי משפטי וזכאות כלכלית. כמו כן, בתוספת לחוק נקבעו כמה עניינים שבהם יינתן סיוע משפטי ללא בחינת הזכאות הכלכלית או מבחן הסיכוי המשפטי או שניהם יחד. הצעת החוק באה לסטות מן ההסדר הזה ולהרחיב את הסיוע המשפטי שניתן היום מטעם המדינה לניצולי שואה, באופן כזה שיינתן סיוע וייצוג משפטי לניצולי השואה ליוצאי מרוקו ואלג'יריה מתקופת שלטון וישי או לנפגעי פרעות הפרהוד בעיראק, וכל זאת ללא שום נטל הכרוך במבחן הזכאות הכלכלית. התיקון הזה יאפשר נגישות משפטית וקבלת סיוע משפטי לכל אותם אזרחים מבוגרים מאוד שנמצאים איתנו, ולאחר הרבה שנים יוכלו לקבל את הייצוג המלא ללא שום התניות וללא שיידרשו לעבור מסלול ביורוקרטי של בדיקת זכאות, במסלול מהיר וללא חסמים. בישראל חיים היום כ-147,000 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת השואה. גילם הממוצע עומד על למעלה מ-87 שנה. יש ביניהם כמה מאות שאפילו חצו את גיל 100, ואנחנו נאחל להם מכאן, אדוני היושב-ראש, כמובן, בריאות ועוד הרבה שנים ארוכות וטובות. ואני חושב שהמעשה שעושה היום הכנסת – אני מקווה שתעשה הכנסת ותשלים אותו – של העברת החוק הזה, יקל על הציבור היקר הזה, יעניק להם אפשרות לקבל צדק ונגישות מלאה של מיצוי כל הזכויות המגיעות להם, ויש בו גם כמובן אמירה של הוקרה ושל הבעת הערכה לציבור היקר הזה, אחרי שעבר תלאות ושנים קשות. אני כמובן מבקש, אדוני היושב-ראש, מהכנסת כולה להתלכד ולתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. אנחנו נעבור לדיון האישי. הדובר הראשון הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. ביקש לדבר. אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. מי שרוצה להירשם – נא להירשם. אני בעוד שתי דקות אנעל את הרשימה. שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אתמול ראש הממשלה והשר לביזיון לאומי בן גביר קיבלו החלטה להגביל את כניסת המוסלמים למתחם מסגד אל-אקצא בחודש הרמדאן. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, חופש הפולחן הוא חופש יסוד בסיסי עבור כל אדם, והניסיון למנוע מאנשים, נשים, ילדים, צעירים וגברים להגיע למסגד אל-אקצא ולממש את זכותם להתפלל בו זה פשע שמתווסף על סדרת הפשעים שהממשלה הזו עושה. לא ייתכן שגורמי המשפט יקבלו את הפסיקה האומללה הזו, שאישה בת 35 או גבר בן 40, משום מה, בגלל שמישהו החליט החלטה לגביהם, לא יוכלו להיכנס למסגד הקדוש, מבחינתם, ולקיים את התפילה שלהם. רבותיי, נפלתם על הראש. נפלתם על הראש. אני מדבר על הזכות הבסיסית הזו גם לאזרחים הישראלים המוסלמים אזרחי המדינה וגם לפלסטינים שגרים בירושלים וגרים בשטחים הכבושים. אף אחד לא יוכל למנוע ממוסלמי להגיע למתחם מסגד ולקיים את התפילה שלו, או שאתם לא יכולים להיות אמונים על המקום הזה ולתת למקום הזה אולי להיות מנוהל בשיטה אחרת. חודש הרמדאן הוא חודש תפילות, הוא חודש מצוות, הוא חודש של קירוב לבבות. אתם הופכים אותו במתכוון ובאמצעות צעדים שמובילים לזה לחודש של עימותים. מי קבע שאסור לתושב שפרעם או טמרה או רהט או טייבה או יפו או לוד, רמלה, שאינו בן 30, מי קבע שאסור לו להיכנס למתחם מסגד אל-אקצא? איזה שיגעון אתם עושים? כבר הגעתם להאג על סוגיות אחרות. עכשיו נתחיל לדבר על גורמים בין-לאומיים שיגנו על זכותנו להיכנס למתחם מסגד אל-אקצא ולהתפלל? די כבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – ביקש להיכנס, איפה הוא? אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. אני ברגע זה נועל את רשימת הדוברים. מי ביקשה? בסדר, נוסיף אותך. אין בעיה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני במקומו נכנסתי, הודעתי למזכירות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתה במקומו? אין בעיה, אתה יכול לדבר. בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי, במקום חבר הכנסת עידן רול. בבקשה. גם הייתי נותן לך לדבר במקומי. גם אני מופיע, מקום 14. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה להיות במקומך, אדוני היו"ר – – – אני רוצה להתנצל – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני אתן לך לדבר, אין בעיה, בסדר גמור. את מס' 15. בסדר גמור. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עומד כאן ראש ממשלה לפני כמה דקות מעל הדוכן הזה בהצהרה בומבסטית כנגד כוחות עלומים אשר מחייבים אותנו בהחלטה חד-צדדית בהכרה במדינה פלסטינית. תגיד, אדוני ראש הממשלה, אתה רציני? ראש הממשלה, מין דון קישוט, נלחם בטחנות רוח. לא שמענו מאישיות כזאת או אחרת, לא שמענו ממדינה כלשהי שמביאה את נושא ההכרה במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. אני לא מבין את זה, פשוט לא מבין את זה. בהתחלה הכריז ראש הממשלה, ואף הופיע בסדר-היום, כי הוא מביא את נושא ההכרה במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי להצבעה במליאה. טוב. כשהבין שהסתבך ואין דבר כזה, חזר בו ראש הממשלה מכוונתו להביא להצבעה והסתפק בהצהרה במליאת הכנסת. זו האמת לאמיתה. ועוד השתלח במפלגת יש עתיד שלא היו נוכחים כאן. כל הנושא היה מהרהורי ליבו של ראש הממשלה. המטרה – למסך במסך ערפל, כדי להסיט את תשומת הלב מהחטופים, מחוסר התכנון של היום שאחרי, ממה שאין תכנון, מהר הבית, מכל בעיות היום-יום. ראש הממשלה פותח רימון עשן, זורה חול בעיני אזרחי מדינת ישראל, מול אויב לא ממשי – איזו מדינה, איזו אישיות שדורשת ממדינת ישראל להכיר במדינה פלסטינית או הכרזה על מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. לא מיניה ולא מקצתיה. לא שמעתי ממנו מי אמר לו את זה, אבל כדרכו בקודש, הוא מביא לכאן נושאיים שאין בהם ממש, אין בהם היגיון, והכי חמור – אין בהם אמת. ראש הממשלה עומד פה ומשדר דברים שהם אינם אמת לחברי הכנסת ולאזרחי מדינת ישראל. בושה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד יו"ר הישיבה, שאלה לי אליך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אליי? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה קורה מחר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> קורה מחר דבר מאוד דרמטי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תעדכני אותנו, אני אוסיף לך עוד חצי דקה על השאלה הזאת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> קיצוץ רוחבי של 67 מיליארד שקלים פלאט, טיפש, עיוור, שלא יבחין בין צורך לצורך. קיצוץ ששווה ערך לכ-13% מכלל משרדי הממשלה. קיצוץ, כבוד יו"ר הישיבה, שהולך לשתק אגפים שלמים של משרדי ממשלה. למה? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בגלל שלא עבר תקציב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בגלל ששר האוצר התעקש לוודא שכלל הכספים הקואליציוניים המושחתים, המיותרים, ייכנסו ויוכשרו בתקציב, וזה גרר איחור משמעותי – עבירה על חוק-יסוד: משק המדינה. כן, פה הם יודעים לעבור יפה מאוד על חוקי-יסוד, ביודעין, כשזה יגרום לקיצוץ אגרסיבי שלא שמענו כמותו, שלא ידענו כמותו עד כה, שיפגע ישירות באוכלוסיות מוחלשות, במעוטי יכולת ובאוכלוסיות פגיעות, בזמן מלחמה. בזמן מלחמה. כאשר שירותי רווחה, טיפול בנוער בסיכון, כפרי נוער, ביטחון תזונתי, שירותי בריאות, שירותים לאנשים עם מוגבלות ועוד שירותים, יישארו מאחור ביודעין, בגלל שלו יש משימה: הטמעת הכספיים הקואליציוניים. זה יותר חשוב מכלל הציבור; זה יותר חשוב מכל עם ישראל; זה אפילו יותר חשוב מהצרכים החיוניים בזמן מלחמה. ואני באמת אומרת, האם ראית פה איזושהי זעקה על הדבר הזה? את מישהו פה בקואליציה הדבר הזה בכלל מעניין, שמחר אוטומטית כולנו נחווה קיצוץ של 67 מיליארד שקלים סתם – סתם כי שר האוצר התרשל, דאג למקורבים, ואנחנו פשוט לא מעניינים אותו? ואני רוצה להגיד משהו לציבור. העת הזאת היא עת חירומית, עת קריטית וקשה, אבל אסור שנוותר על התקווה – התקווה למען מציאות אחרת, התקווה למנהיגות אחראית, חומלת, שאכפת לה מהאזרחים פה, מנהיגות שיודעת להתעלות אל מול גודל השעה ולא להתכנס עוד יותר למשחקי שררה וכוח וג'ובים. ישראל יכולה וצריכה להיראות אחרת. דווקא רגע השפל הזה צריך ללמד אותנו איך לתקן וכמה לתקן, והתיקון בוא יבוא. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> 67 מיליארד שקלים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> 65 ח"כים – – – חמישה ברחו. תתחילי מעצמך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אנחנו לא בעמדות שלכם. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתחילי מעצמך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתחילי להפנים את זה. זה שאתם לא שומעים מיריב לוין ושאר הממשלה – צריכים כבר לדעת את זה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה רק – – – לכבוד. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתם לא המחנה הדמוקרטי. אתם לא יודעים מה זו דמוקרטיה. אל תטיפי לי מוסר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק – – – לכבוד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה, נעמה. תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אל תטיפי לי מוסר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בסדר – – – הדמוקרטיות, שברחה מההצבעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, איזנקוט, קארין אלהרר, מיכאל ביטון, ולדימיר בליאק, מירב בן ארי, רם בן ברק, בני גנץ, טופורובסקי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא מספיק? לא מספיק? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת שטרן, בבקשה לא להפריע. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא, לא מספיק. לדיראון עולם, השמות האלה. לדיראון עולם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, היה דיון סוער. היה לכולם זמן לדבר. בבקשה, נא לא להפריע. בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה היית אלוף. השם ישמור, איך אתה משקר ככה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חנוך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פיקדת על חיילים. איך אתה צוחק ככה? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אות קין עליכם. ההיסטוריה תשפוט אתכם, את כל מי ששתק ונעלם ונעדר. משתמט. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> איזו בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברים. אני אוסיף לכם זמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אתחיל את הרשימה מהתחלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין בעיה, אני אתן לך מהתחלה. חברים, תודה. תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני, ברשותכם, אחזור מהתחלה. זו לא בושה, שכולם ידעו: איזנקוט, קארין אלהרר, מיכאל ביטון, ולדימיר בליאק, מירב בן ארי, רם בן ברק, בני גנץ, בועז טופורובסקי, טור פז, מאיר כהן, מירב כהן, יוראי הרצנו, נעמה לזימי, יאיר לפיד, מרב מיכאלי, שלי טל מירון, סגלוביץ', יסמין פרידמן – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> את לא מתביישת לפתוח באיזנקוט? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מטי צרפתי, אפרת רייטן, אלון שוסטר, נאור שירי, ושני חביבים, שטרן ורון כץ, שאחד היה באולם והחליט לא להצביע ושני עשה סיבוב וחשב שכולם מטומטמים, ובא לפה כאשר ההצבעה הייתה כבר נעולה וביקש להוסיף אותו לפרוטוקול, מישהו שכבר הרבה זמן בכנסת ויודע שזה לא משנה את התוצאה. אז בסוף זה נגמר ב-65, ועם רון כץ החביב, שרק נכנס לפרוטוקול ולא לתוצאות, זה 66 – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> 86. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 86. אבל זה לא משנה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל נדמה לי שגם גפני לא הצביע. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ורון, כן, אני באמת – אם רצית להצביע, היית צריך לבוא; אם לא רצית, לא היית צריך לבוא. אבל לעשות בכאילו, בחצי, בשני כיסאות, זה לא עובד. לא הצבעת. וגם אתה, אלעזר, היית באולם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אענה לך, אל תדאגי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חובתך להביא את דעתך – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא רואה אותך פה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בעד, נגד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תהיה במקום אחד מאיתנו שאיננו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל להיות באולם זה בגידה בבוחרים. הבוחרים שלך לא יודעים מה אתה רוצה. אתה עשית משהו שלא ברור מהו. הבוחרים שלך רוצים לדעת מה עמדתך, מה העמדה של יאיר לפיד, מה העמדה של איזנקוט, מה העמדה של גנץ, מה אתם רוצים. אם אתם בעד, תצביעו בעד; אם אתם נגד, תצביעו נגד. אבל לא לבוא – מה זה האמירה הזאת? וגם להיות באולם או לעשות סיבוב ולבוא כבר אחרי שההצבעה נעולה, גם זה חסר טעם. זה פגיעה באינטליגנציה של כולם. עופר כסיף צריך לעוף מהכנסת כי הוא בגד במדינה שלו, הוא בגד באזרחים שלה. ושוב, כפי שכבר אמרתי, אם מחבלי חמאס היו פוגשים אותו ב-7 באוקטובר, הם היו טובחים גם בו, כמו בכולם, כי מבחינתם אנחנו כולנו צריכים למות. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, במקום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אבל נתת לי במקומך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל היא לפנייך. הכול בסדר. אנחנו שומרים על הסדר. הכול בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אדוני היו"ר. כל הכבוד, יוליה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אצלנו מילה זו מילה. אמרתי שאת מחליפה אותי – תקבלי את זכות הדיבור, אבל כרגע אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יבגני, אני מרגיש בטוח כשאתה יושב שם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, (אומרת בערבית: אמר הנביא, עליו התפילות והשלום: לא נוסעים למרחקים אלא כדי להגיע לשלושה מסגדים: מסגד אל-חראם, מסגדי זה ומסגד אל-אקצא.) זאת אומרת שללכת ולהתפלל במסגד אל-אקצא זה מצווה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצווה להחזיר את החטופים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מצווה עליי כמוסלמית ועל כל ילד, ילדה, אישה וגבר, לא משנה הגיל שלו. ובא שר כושל בממשלה, שעד עכשיו בכל מה שנגע הוא רק עשה בושות – גם לממשלה, גם למדינה, גם לקואליציה, לכולם. בכל דבר יש לו ידיים ולשון של קסם – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הכושלים זה אתם, זה אתם, המחבלים. זה אתם. מחבלים. גיס חמישי בתוך הכנסת. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – הוא תמיד מחטיא, הוא תמיד מביא בעיות, הוא מביא תמיד צרות, ובצרורות. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, אתם לא מביאים בעיות ולא צרות. רק טבח. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ועכשיו, לקראת הרמדאן, שהוא חודש של תפילה, של התייחדות עם האל, של אנושיות, של סלחנות, של עבודת האל, של להיות ביחד, של אווירה טובה, שמלאה אהבה וחמלה, הוא מנסה להפוך אותו למשהו רע. אני אומרת לו ולכל מי שחושב כמוהו מהבמה הזאת: לא תצליח. לא תצליח לעשות זאת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> גם אתם לא תצליחו לעשות את המטרות שלכם. חשבתם שאנחנו מטומטמים. להחריב אותנו. לא יעזור לכם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואם אתה מתכוון להמשיך, אז שידע ראש הממשלה שלך שהוא מבעיר את המדינה, ושהוא מביא את כולנו למקום רע מאוד. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> מעניין למה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא מביא את כולנו לתהום. הניסיון מלמד כמה אל-אקצא הוא נקודה נפיצה ורגישה, והנגיעה בו נוגעת בלב-ליבו של כל מוסלמי וכל אדם בעולם הערבי והמוסלמי. ובמיוחד מצופה מאיתנו כאן, הערבים הפלסטינים באזור הזה – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לשמור על אל-אקצא, בזה שאנחנו ממלאים אותו באנשים שמתפללים, ותמיד לדברים טובים. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ברמדאן מסגד אל-אקצא והחצרות שלו, בעזרת האל, יתמלאו במתפללים ומתפללות. ויסכים מי שיסכים ויתנגד מי שיתנגד. זוהי זכות טבעית שלנו כמוסלמים במדינה הזאת.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. תודה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (הפולחן הוא זכות בסיסית שמתיר לי אפילו החוק הישראלי.) << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> ייבנה בית המקדש במהרה בימינו, בעזרת השם בקרוב. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, עכשיו תורך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, אני פותחת את הנאום. ראשית, הרב אייכלר, חבר הכנסת אייכלר, יו"ר ועדת החוקה, אני קודם כול מבקשת ממך סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יו"ר ועדת העבודה והרווחה. אתה עושה עבודה כמו בוועדת החוקה, אגב, בכמות החקיקה שעשית לטובת המילואימניקים בארבעת החודשים האחרונים. אני מבקשת את סליחתך. מיהרתי לשפוט אותך ומיהרתי לשפוט את הרב גפני. אני מבקשת ממך לזקוף לזכותי בהקשר הזה את המתח האדיר שהייתי בו, בתחושת ההשפלה שלי, השפלה קולוסלית של עם ישראל, בזמן שבכנסת ישראל יושב אדם שטוען שחיילינו הגיבורים מבצעים רצח עם בעזה בעוד ילדינו נמצאים בלחימה, כשאנחנו חודשים בלי אוויר מתוך דאגה. הטעות שלי הייתה, בתוך התחושה האיומה הזאת – אני אומרת את זה גם לך וגם לרב גפני. אחמד טיבי התרברב; אחמד טיבי ישב בחוץ והתרברב שהוא גרם לך ולגפני לא להצביע. אסור היה לי להאמין לתומך הטרור הזה – זאת הייתה הנפילה שלי. אסור להאמין להם. אסור היה לי להאמין להם. הייתי צריכה לתת לך את הקרדיט שהוא אפילו לא מתקרב לקרדיט שאתה נותן לי בסליחתך מראש. אז אני מבקשת לומר כאן, באולם הזה: אני מבקשת סליחה מהרב אייכלר בהקשר של עבודתך הגדולה למען המילואימניקים. כמו שאני יודעת להיות נוקבת וכואבת ודורשת, אני יודעת לבקש את הסליחה הזאת בפה מלא. אנא, סלח לי. ואני מקווה שהרב גפני רואה את זה, וגם הוא יבין שהדברים האלה נאמרו באמת בדם ליבנו, כולנו. ואני אומרת כאן לעם ישראל: כפי שראיתם את הכאב האדיר שהיה כאן במהלך ההצבעה, את הכאב שלי בטח ובטח, תקשיבו לי, תראו מה היה כאן. שימו לב מי לא הצביע להדחתו של כסיף, שאומר שהצבא שלנו מבצע רצח עם ופשעים נגד האנושות בעזה, והוא קורא למחבלים שפוגעים בהם פרטיזנים ולצבא שלנו נאצים. שימו לב מי לא היה פה, רבותיי: לא היה פה יאיר לפיד, ראש מפלגת יש עתיד, שאומנם נתן – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל טלי, גנץ שותף שלך בממשלה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תכף גם אותו אני אגיד, רגע. אתה יודע משהו, מיקי לוי? כל הכבוד לך. אני יכולה להגיד לך שאתה בין חברי הכנסת שנואמים נגד הממשלה כעניין שבשגרה, ובודק אותנו, את התקציב, בודק החלטות. אין פה שבוע שאתה לא נואם לפחות שלוש פעמים נגד הממשלה – מה שלא הפריע לך להיות נאמן לצו מצפון לטובת מעמדה וחוסנה של המדינה וכבודו של הפרלמנט. כל מי שהוא מיש עתיד והצביע, זה אנשים שנואמים פה נאומים נוקבים נגד הממשלה באופן מאוד מאוד חזק, אבל זה לא הפריע להם כהוא זה לעשות את מה שנכון. תרשמו בפניכם, עם ישראל: רמטכ"לים לא היו כאן. לא היה כאן הרמטכ"ל איזנקוט, לא היה כאן – לא היו כאן להצביע. תזכרו מי לא היה כאן, איזה ראשי מפלגות לא היו כאן להצביע על הדחת מי שאומר שחיילינו מבצעים רצח עם. אלה האנשים, אלה פני האומה. תמונת הניצחון שראיתם פה – חברי חד"ש-תע"ל עומדים כאן וחושבים שהם בעל-בתים. אחד מהם צעק לעברנו: בואו, נחכה, נחכה. הוא אמר את זה ככה בדרך שלו, שיומנו יגיע, כולנו. יומנו לא יגיע. אנחנו כאן נשמור על המדינה הזאת מכל משמר – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ועל כבודם של חיילינו. לכן אנחנו כל כך נסערים. תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צודקת, צודקת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לראש הממשלה ולהגיד לו שהאנשים בנגב, אזרחי המדינה, תחת מתקפה של הדחפורים של רשות מקרקעי ישראל. אתמול ביצעו הריסות ביישוב אבו תלול וביישוב א-זרנוק.  השאיפה שלנו והדרישה שלנו מהממשלה הן שתפסיק להרוס בנגב, שתיתן אלטרנטיבה לאנשים, לאזרחים. אי-אפשר כל הזמן להרוס בלי לתת חלופות לאנשים, בלי לשוחח עם האנשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתחילו לבנות חוקי, אז לא יהרסו לכם. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> יש כפרים לא מוכרים בנגב שמחובת הממשלה למצוא פתרון על מנת לסייע לעזור לאזרחים בהם, הבדואים בנגב. מכובדי היושב-ראש, מאז כינון הממשלה הזאת יש רק צרות, ובניגוד לדברים שאמרה חברת הכנסת טלי גוטליב לפני זמן קצר, ממשלת לפיד טיפלה; ממשלת בנט-לפיד טיפלה בפשיעה בחברה הערבית, והיו תוצאות. אבל היום, בעידן בן גביר, אנחנו רואים שהמספרים נוראיים. 244 נרצחים ב-2023 – אין דברים כאלה. איך מדינת חוק, מדינה דמוקרטית מרשה לעצמה לשחרר את החבל ושיהיו נרצחים בצורה כזאת? לכן, אנחנו כל הזמן דרשנו ונדרוש שהמדינה תטפל בפשיעה, תטפל בארגוני הפשיעה, על מנת שיהיה ביטחון לתושבי הגליל, המרכז, תל אביב, חיפה, באר שבע, רהט – לכלל האזרחים. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אזרחים יקרים, ברכותיי לכל המכובדים בכל מקום. תסתכלו על הממשלה הזאת, ממשלה גרועה בכל אמת מידה: ממשלה אשר התרשלה בעניין האלימות והפשיעה; ממשלה אשר מבצעת הריסות בנגב יום ולילה; ממשלה אשר רוצה לפרוץ למסגד אל-אקצא המבורך; ממשלה אשר רוצה למנוע מן הערבים והצעירים להיכנס ולהתפלל בתוך מסגד אל-אקצא המבורך. זאת ממשלת נתניהו ובן גביר. עכשיו נתניהו מציית לכל מה שקהל המתנחלים רוצה ולכל מה שבן גביר וסמוטריץ' רוצים. זה המחיר – זה הכוח של בן גביר וסמוטריץ'. מה שאנחנו רוצים עכשיו זה לחשוב מחדש איך נוכל להגביר את הכוח שלנו, לחזק את המפלגות ולחזק את כל הנהגות החברה הערבית, כדי שבשלב הבא נוכל להיות חזקים יותר בשטח, ברחוב, בפרלמנט, במועצות המקומיות ובכל מקום, כי כאשר אנחנו מאוחדים, אנחנו חזקים יותר.) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; אתה בסוף, אתה רשום – אה, אתה במקום דוידסון? ביקשת? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כי אני רשמתי אותך בסוף. אין בעיה, בסדר. אז אתה במקום סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. ביחד ננצח – הכול היה ידוע, חבר הכנסת מלביצקי, שזה לא יעבור, שתעשו את ההצגה שלכם – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא ראוי שאני אקשיב לך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהסיעות והערבים יעשו את ההצגה שלהם. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא ראוי, לא ראוי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול היה ידוע – ביחד ננצח. אבל דבר אחד לא היה ידוע: שתעלה לפה חברת כנסת מישראל ביתנו, ותחרה תחזיק אחריה – מהליכוד, וילמדו ציונות, בראש השמות, את גדי איזנקוט. אין לכם גבולות? אתם לא מתביישים? ואת מי היא תשבח? את אייכלר, שכל היום מדבר פה שואה ויהודון, ולא יודע מה זה לפחד ומה זה לסכן את עצמו, ילד, אח, שכן, בן דוד – כלום? אותנו אתם תלמדו ציונות? אותנו תלמדו אהבת הארץ? הרי בגללכם, בגלל המקום להשתמטות, בגלל המיליארדים שאתם מעבירים לטיפוח השתמטות, דנו היום בוועדת חוץ וביטחון על הארכת שירות המילואים. הילדים שלנו – לא מספיק; הם עוד במילואים עם 120 ו-140 יום, ו-32 חודש לא מספיק – נאריך ל-36, בגלל שחלק מהקואליציה הזאת או הקואליציה כולה תומכת בהשתמטות. אז עכשיו עושים פה איזה תרגיל מניפולטיבי שיודעים שהוא לא יצליח. עופר כסיף לא צריך להיות פה, הוא לא צריך להיות פה, אבל בשביל זה יש הסרת חסינות, תביעה ובית משפט. כמו שבאותו נוהל בדיוק לא צריכה להיות פה מי שעליה אומר ראש השב"כ: מסכנת את עובדי השירות ואת בני המשפחות שלהם. בזה לא נגעתם. למה? בגלל שהיא במחנה הזה, כאילו המחנה הלאומי. הכול היה צפוי, גם שישראל ביתנו יעשו את הסיבוב הזה אחר כך ויתחילו לנקוב בשמות של מי שלא היה. אני הייתי כאן, בכוונה הייתי כאן, כדי לא להתחמק, כדי להגיד: לא משתתף בקרקס, אבל אני כאן. אני לא מתבייש בעמדות האלה. אותי אין פה אחד בכל הצד הזה שילמד אותי מה זאת ציונות, שילמד אותי מה זאת אהבת העם, שילמד אותי מה זאת אהבת הארץ. כל תרגיל שתעשו אנחנו מכירים. לא ניכנע. ואם תעשו סקרי דעת קהל – זה לא מעניין. אנחנו מחזיקים ביד לא סקר דעת קהל, לא שבשבת – אנחנו מחזיקים מצפן, ויש לנו מראה, ואנחנו יודעים מה אנחנו רואים במראה שלנו. אנחנו גם יודעים מה רואים חלק גדול מחברי הקואליציה במראה שלהם. הם לא רואים משרתים, הם לא רואים דואגים, הם לא רואים ערים בלילה – אמרתי, לא כולם, יש שם לוחמים באמת מהשורה הראשונה והורים ובני משפחה, אבל יש שם גם כאלה שמחזיקים את הקואליציה הזאת, שבלעדיהם אין רוב, והם לא יודעים מה זה לחכות מ-05:00 ל"הותר לפרסום" – יכול להיות שהם יודעים מה זה ותיקין; זה עולם אחר, גם אנחנו יודעים – אבל הם לא יודעים, ולהם יעבירו את המיליארדים, ולנו יאריכו את השירות. אחר כך הם יחשבו שהם ילמדו אותנו מה זה ציונות ומה זה אהבת הארץ. תתביישו. אבל עוד פעם, אחרי שאמרתי את זה – תתעשתו, יותר מתתביישו. תפסיקו עם ההצגות האלה. תדעו באמת שרק ביחד ננצח. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, טוב, אני מניחה שהאירוע הסתיים. התוצאות היו ברורות לי כבר לפני שבועיים. חבל שחוק כזה חשוב כמו חוק ההדחה, בפעם הראשונה שעולה למליאה, נגמר בתוצאה העגומה הזאת. אפשר היה לחסוך מהבית הזה, משר הביטחון, שהגיע באמצע המלחמה, מראש הממשלה, אם רק היום בודקים את המספרים ומבינים שאין להם היתכנות, וחבל. וכל התדרוכים עכשיו בתקשורת, וכל ההודעות על יש עתיד: לא ציונים, לא תומכים בחיילי צה"ל – בואו נפסיק עם זה. בואו נפסיק, כי אי-אפשר לדבר על "ביחד לנצח", "ביחד ננצח", ואז להגיד שיש עתיד לא תומכים בחיילי צה"ל. תומכים פי מאה מכל מי שיושב פה, בטח בקואליציית המשתמטים הזאת. אנחנו לא צריכים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לעשות? רוב מי שנמצא פה השתמט, ולא צריך להתבלבל. צריך טיפה עמוד שדרה וגב, מה לעשות, כשפופוליזם שוטף את המשכן. ואני רוצה להגיד מילה אחת על ראש הממשלה בפועל, הלוא הוא איתמר בן גביר. הרי באו כל גורמי הביטחון – מי כמוך יודע את זה, מיקי, מפקד מחוז ירושלים לשעבר – ואמרו לו מה עלול לקרות בהר הבית. אני, כשהייתי יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, גם ניהלנו את הרמדאן בצורה – דורון תורג'מן, מפקד המחוז, הראה לי איך בכניסה לשער שכם היו דוכנים ומכרו דברים, כי הרי זה חג. אפשר לנהל רמדאן אחר. אבל לראש הממשלה בפועל, איתמר בן גביר, יש אידיאולוגיה מאוד ברורה, והיא להדליק באש את המזרח התיכון. ואם זה אומר להבעיר את הר הבית ברמדאן, למה לא? וראש הממשלה, בואו נגיד על הנייר, לא מסוגל. למה? הוא מפחד, כי בן גביר גונב לו כל הזמן מצביעים מהימין, כל הזמן גונב לו מצביעים. מה הוא יעשה? הוא חייב להוכיח שהוא ימני לא פחות מבן גביר, ואם זה אומר שהר הבית צריך להישרף, כנראה שזה מה שיקרה. ודווקא נתניהו, שגם בקיץ 2017 כמובן היה ראש ממשלה, ידע מה קרה כשהציבו את גלאי המתכות בכניסה להר הבית, ידע איזה מחיר אישי שילמו אזרחים על הצבת המגנומטרים האלה, שבסוף הוא גם קיפל אותם, וכל זה היה בגלל שגורמי השב"כ המליצו לו שלא לשים. הוא לא הקשיב, ובסופו של דבר הוא כמובן הסיר, אבל כמובן, אחרי שנגרם נזק עצום. ההחלטה של בן גביר ונתניהו, ראש הממשלה בפועל וראש הממשלה על הנייר, נעשית בניגוד לעמדת שב"כ. וגם אם המשטרה תנסה למנוע ולהיערך מבחינת הגבלת גיל, הרי שהמתפללים לצורך העניין יכולים להתאסף גם במקומות אחרים בעיר ולסכן את אזרחי ישראל. וזה חבל, כי דווקא מ-7 באוקטובר אנחנו רואים את ההתנהלות בין אזרחי ישראל היהודים לערבים, ובמקום לבוא ובמקום לחזק, מנסים לשרוף ולהרוס, וכמובן בראשם ראש הממשלה בפועל, הפירומן הראשי איתמר בן גביר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, ביקשת לדבר. אתה אחרון הדוברים, ואנחנו נעבור לשר המשפטים לסיכום, ואחר כך נצביע, אלא אם כן אולי השר לא ירצה לסכם. מרוב הדברים כבר שכחנו מה מהות החוק ועל מה אנחנו מצביעים. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, גברתי השרה, ניסינו לעשות צדק בבית הזה ולהדיח חבר כנסת שלא אמור להיות פה במהלך משפטי מאוד מאוד מורכב, שסביר להניח שלא היה יוצא אל הפועל. אני מאוד מעריך את עודד על הניסיון, אבל לצערי זה לא צלח. אבל – ושימו לב, תעקבו עכשיו, זה "אבל" גדול – יש דרך נכונה לעשות את זה, יש דרך שאפשר לעשות את זה. חבר כנסת, שאומנם נהנה מהחסינות, לא יכול לתמוך באופן אקטיבי נגד המדינה שלו. ואז, גברתי השרה, את יודעת מה אפשר לעשות? להסיר חסינות, וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות. אני מבטיח לכם בבית הזה, זה יהיה מאוד קצר. אנחנו נמצא את הדרך להסיר חסינות לעופר כסיף. זה לא יהיה באיזושהי הצבעה שתלך למשהו אחר, תחזור, כן ילך, לא ילך. זו תהיה הסרת חסינות אמיתית, כמו שכבר עשו בבית הזה, ואנחנו יודעים איך זה נגמר. ואדוני שר המשפטים, אני מזמין אותך להצטרף למהלך הזה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> בטח. בושה וחרפה. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מזמין אותך להצטרף למהלך הזה, כי כל הבית צריך להיות מאוחד, מאוחד כלפי הדבר הזה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי פה, אדוני. כל הבית הזה צריך להיות מאוחד כלפי הדבר הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אכפת לך בכלל? למי אכפת? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מירב, אדוני שר המשפטים, יש לנו הזדמנות לעשות את זה בצורה הנכונה ובצורה הטובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא עושים טובה לאף אחד. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> קיבלת שריון בליכוד? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא קיבלתי שריון בליכוד ואני גם לא מחפש שריון בליכוד. אני מחפש לעשות צדק לעם ישראל ולחיילי צה"ל שברגע זה נלחמים גם בשביל שאתה תוכל לעמוד פה, בשביל שכולנו נוכל לדבר פה. ואני מבטיח לך דבר אחד – ותזכור שאני אומר את זה, אני יודע להיות רציני ויסודי – יסירו לו את החסינות, וחבר כנסת במדינת ישראל הוא לא יהיה. לא יעזור לכם כל הדילים וכל מה שתנסו לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. מה זה המחיאות כפיים? אני מזמין את שר המשפטים. אדוני השר, נא לסכם. אתה לא צריך לסכם? אוקיי. אם כך, אנחנו נעבור – נא להתיישב, מי שרוצה להצביע – להצבעה על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26) (סיוע משפטי לניצולי שואה), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. מייד אני עובר להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26) (סיוע משפטי לניצולי שואה), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 14, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26) (סיוע משפטי לניצולי שואה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם נרשמת אז אתה צריך – לא. אתה מייד תירשם. יש עוד קריאה ראשונה, אז אתה תוכל לדבר עכשיו בחוק. אתה תדבר עכשיו בחוק. אני לא ראיתי שנרשמת, אבל בסדר, חנוך. יש עוד קריאה ראשונה, תוכל עכשיו לדבר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1712).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. את מציגה? אוקיי. אז אני מזמין את השרה מאי גולן, בבקשה, להציג את החוק, ואחר כך אנחנו נעבור לדיון אישי. חבר הכנסת מלביצקי, אתה נרשמת, חנוך? נרשמת עכשיו? אתה יכול להירשם. אני מזמין אותך להירשם אם אתה רוצה לדבר. זו קריאה ראשונה. תוכל לדבר בדיון האישי מייד אחרי שהשרה תציג. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אציין שאני מציגה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, את הסיכום בשם השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר, ובשמו אני מתכבדת להציג לפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (חופשה מיוחדת לאסיר) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. נוכח העלייה המשמעותית שחלה בהיקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר מתחילת מלחמת חרבות ברזל, ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ולקדם צעדים שיסייעו במידה מסוימת בהקלת הצפיפות, מוצע במסגרת הצעת החוק שבפניכם להוסיף לפקודת בתי הסוהר סעיף המקנה סמכות לנציב בתי הסוהר או לסוהר בכיר בדרגת גונדר שהוא הסמיך לעניין זה, בתנאים שייראו לשר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 36(א) לפקודה, לתת לאסיר, בשל מצב החירום השורר במדינה, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים. עיקרי התיקון: במסגרת הצעת החוק מוצע להוסיף לפקודת בתי הסוהר סעיף המקנה סמכות לנציב בתי הסוהר או לסוהר בכיר בדרגת גונדר שהוא הסמיך לעניין זה, בתנאים שייראו לשר בהתאם לסמכותו לפי סעיף 36(א) לפקודה, לתת לאסיר, בשל מצב החירום השורר במדינה, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים. בהתאם להצעת החוק, הסדר זה יחול על אסיר שהוא אזרח או תושב ישראל שיתרת מאסרו אינה עולה על 45 יום, על מנת לאזן בין הצורך הדחוף והמיידי בהמשך קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה, ובמידת האפשר להקל על הצפיפות במתקני הכליאה, ובין הבטחת שיקולים שעניינם שמירה על אינטרסים מוגנים אחרים, ובראשם שמירה על שלום הציבור, ביטחונו וחיזוק תחושת הביטחון. מוצע לקבוע כי הסדר זה לא יחול על אסירים שהוחרגו ממנגנון השחרור המינהלי, אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון ועבירות שיש בהן חזקת מסוכנות כדוגמת עבירות מין ועבירות אלימות במשפחה, עבירות של פריצה והתפרצות ועבירות המתה, והכול כמפורט בהצעה. בנוסף, על מנת למנוע מצב שבו כתוצאה ממתן חופשה מיוחדת לאסיר, תקופת המאסר שאותה יישא האסיר בפועל תהיה קצרה באופן בלתי סביר מתקופת המאסר שהוטלה עליו בגזר הדין, מוצע לקבוע מגבלה שלפיה לא תינתן חופשה מיוחדת אלא לאסיר שנשא לפחות מחצית תקופת המאסר שנגזרה עליו. יובהר כי בהתאם למתווה, הוצאת אסירים לחופשה מיוחדת תיעשה בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה ובכפוף לבחינה פרטנית של כל אסיר. החלטת הגורם המוסמך תתקבל לאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין, בשים לב למידת הסיכון לשלום הציבור כתוצאה מאישור חופשה מיוחדת כאמור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרה מאי גולן. אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עם ישראל לא צריך להתייאש ולא צריך להוריד את הראש. בכלל לא. אז אומנם רק 86 חברי כנסת היום הצביעו בעד ההדחה של תומך הטרור מהכנסת, אבל היום עם ישראל כולו ראה מי הצביע נגד – רמטכ"לים לשעבר, אלופים לשעבר, כל מיני אנשים שדיברו על הרבה מאוד דברים; דיברו על אחדות, דיברו על אחריות לאומית, דיברו על הרבה דברים, אבל בסופו של יום עשו שיקול פוליטי של שקל ותשעים במקרה הטוב, איזו קומבינה שאולי יעזרו להם בהצבעות עתידיות, והשאירו את האדם הבזוי ביותר שדרך בכנסת ישראל על מקומו. ככה זה. את קולות השמחה והצהלה פה של כולם ראינו. קיבלנו תזכורת להיסטוריה שלנו, ההיסטוריה של עם ישראל: כשעם ישראל לא מאוחד האויבים שלו רוקדים ושמחים. ראינו את זה פה ממש בבית המחוקקים שלנו. אבל במקורות שלנו כתוב שכל הדברים האלה מסמנים בסופו של דבר את ההתקרבות לקראת המקום שאנחנו צריכים להיות בו, אותה אחדות שבאמת אנחנו צריכים להיות בה; את ההבנה שהאויב של העם שלי אף פעם, אף פעם, אף פעם, לא יכול להיות שותף פוליטי שלי, בשום צורה ובשום דרך. עם ישראל ראה היום מי שם את האינטרס של עם ישראל בראש ומי שם את האינטרס הפוליטי בראש. עם ישראל חכם, עם ישראל, יש לו לב גדול, ואני בטוח שעם ישראל ידע לעשות את החושבים שצריך לעשות. את הידיים שלנו זה לא צריך לרפות. הראש שלנו לא צריך לרדת. אנחנו צריכים להמשיך בשלנו – זקופים, גאים, ישראלים. לא תהיה פה מדינה פלסטינית, רבותיי. לא תהיה. אתם יכולים לצהול, אתם יכולים לשמוח, אתם יכולים להתפלל פה בערבית מהדוכן. מדינת ישראל תישאר לעולם ועד המדינה של העם היהודי – מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל יהודית קודם כול. אף אחד לא יוכל לשנות את זה. עם ישראל לא ייתן לאף אחד לשנות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לפנות לציבור שלי בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו האהובים, כולנו עקבנו אחר החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם השר הכושל והקיצוני בן גביר – הגבלת הכניסה של המוסלמים אל מסגד אל-אקצא המבורך במהלך חודש הרמדאן, והגבלה לפי גיל של האזרחים המוסלמים אשר מורשים להיכנס אל המסגד למילוי החובות הדתיות ולקיום התפילות והפולחן במסגד אל-אקצא המבורך. זאת אומרת, הממשלה הזאת, מאז הוקמה, היא מנהיגה מדיניות מפלה, מדיניות של רדיפה אחר האדם הערבי באופן כללי, והיא שמה לעצמה את מסגד את אל-אקצא המבורך למטרה, תוך פריצות אשר ביצעו קיצוניים, אשר עוררו פרובוקציה ופגעו ברגשותיהם של המוסלמים, והם ליבו את הרוחות במסגד אל-אקצא המבורך. עכשיו, בזמן שאנו בהכנות לקבל את חודש הרמדאן המבורך, שהוא חודש הפולחן וחודש שבו רבים מגיעים מרחוק אל מסגד אל-אקצא המבורך כדי לקיים בו תפילות, את התפילות הליליות ואת תפילת אל-תראוויח, שבים ומגבילים את כניסת המוסלמים, בין שמדובר באחים מאדמות פלסטין הכבושות ובין שמדובר במוסלמים מירושלים ומשאר האזורים בתוך ישראל. זו התנהגות לא חוקית, לא אנושית ולא מקובלת. אין שום חוק בעולם אשר מתיר למנוע מאדם לממש את זכותו לקיים תפילה במסגד ולהגיע למסגד אל-אקצא המבורך, שהוא המסגד השלישי אשר אנשים מגיעים אליו ממרחקים. אי לכך, אנו מתנגדים להחלטה זו, ואנחנו נפעל כדי לבטלה וכדי לאפשר לכולם את מימוש זכותם להיכנס למסגד ולקיים את הפולחן באופן טבעי. תודה.) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אתה לא רוצה; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי. אני מרגיש שאני משכנע אנשים לדבר, למרות שהשעה 20:45. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אותי לא, אותי אל תשכנע. אדוני היושב בראש, חבל שסגן ראש הממשלה יצא. נדמה לי שראש הממשלה – לא נדמה לי, אני בטוח שראש הממשלה נלקח בשבי על ידי השר לביטחון פנים איתמר בן גביר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה בפועל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה בפועל. השבוע התקיים דיון בנושא הר הבית – אישורי כניסה. אני אומר לכם, האדם הכי פחות מוכשר במדינה הזאת בהבנתו את הר הבית, בהבנה של ניהול מה הוא, מכתיב את התנאים. אין אחד באולם הזה וגם בממשלה הזאת שיש לו התנסות כמוני בנושא הר הבית, מרמת מ"פ עד מפקד מחוז. מה שאתם עושים עכשיו – אתם גוררים את כל האזור למהומות. שלא תגידו שלא אמרתי. המהומות האלה יתרחבו ליהודה ושומרון ויהיו אזוריות, ואתם הולכים להצית את האזור על רקע דתי, אירוע על רקע דתי, ולא מתחיל מהראש – מתחיל מהבטן. עשיתי כל כך הרבה רמדאנים. אני מכיר שם כל אבן, כל אישיות. שלחתי כל שנה לירדן לתאם עם הירדנים, שעד היום משלמים את משכורות הווקף, תיאומים ברמות האלה, כדי לשמור על שקט וסדר. כן, היו אירועים בהר הבית כשנתתי הוראת פריצה. רמדאן הוא חג קדוש למוסלמים. זוהי טעות בסיסית של חסרי הבנה כמו השר בן גביר, שמתנהג כמו פיל בחנות חרסינה, פירומן שרוצה להצית את כל האזור ולגרור אותנו לאירועים קשים, שנשלם עליהם בדם. אני אומר את זה כיהודי; אני אומר את זה כמפקד מחוז ירושלים לשעבר, שהתחיל את דרכו ברמת מפקד פלוגה ומכיר כל שנה את האירועים האלה. חבל שסגן ראש הממשלה לא שומע אותי. ואל תגידו שלא אמרנו. לא שומעים לבעלי המקצוע בשב"כ; לא שומעים לבעלי המקצוע במשטרת ישראל. למי ראש הממשלה שומע? לפירומן הזה, בן גביר, שלא ניהל חנות מכולת בימי חייו, ורוצה לגרור את כולנו לאירועים קשים. לא לא לא, אתם לא תלמדו אותנו, אנחנו נלמד אתכם. שלא תגידו שלא אמרנו. אני ממליץ לראש הממשלה להישמע לאנשי המקצוע. מה שברור הוא שראש הממשלה נלקח בשבי על ידי השר בן גביר, ראש הממשלה בפועל. בושה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, רק ככה, בהמשך לדברים שאמר חה"כ מיקי לוי, (אומרת בערבית: יש פתגם בערבית שאומר: נתנו לחתול לשמור על החלב,) וזה בדיוק מה שנעשה: נתנו לחתול לשמור על החלב, ונתנו לבן גביר לשמור על הביטחון, ובינתיים אין לנו כלום, אלחמדולילה. אני דיברתי על זה לפני – ואני רוצה להתייחס לדברים שעלו כאן לפני בערך כחצי שעה, כשעלה ראש הממשלה ודיבר בהצהרה שלו על כל הנושא של להצהיר על הקמת מדינה פלסטינית כאילו בצורה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא פשוט שיקר. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו יודעים שהוא שיקר. אבל אני רוצה גם לשאול אותו: חד-צדדית – אתה לא רוצה; בדו-שיח – אתה לא רוצה; פתרון מדיני – אתה לא רוצה. אז שיגיד לנו מה הוא באמת רוצה. מה הוא רוצה? אני אומרת לכם, בעזרת השם, בעזרת השם, כמו שרמדאן יגיע, בעזרת השם, בעוד שבועיים, ונקבל אותו, בשעה טובה, בשלום ובברכה, ויהיה חודש טוב, בעזרת השם – כמו שרמדאן מגיע, גם היום יגיע – ואני מתפללת ומקווה שיהיה מאוד מאוד מאוד קרוב – שתקום כאן מדינה פלסטינית על יד מדינת ישראל ושנחיה באמת בשלום אמיתי. וחבל, חבל על המחירים שכולנו משלמים, הילדים שלנו משני הצדדים. פשוט מאוד, זה מנהגו של עולם. שום דבר לא נשאר כמות שהוא. ולכן, חשוב לקחת צעד אחד קדימה, להפעיל קצת את ההיגיון, להשתחרר מהתפיסה הזאת שקורית פה, מהאינטרסים הצרים, האישיים, להיות מספיק אמיצים, לנצל רגע שיכול להיות דווקא בימים האלה רגע היסטורי ולעשות מעשה טוב ולו פעם אחת. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. הדובר הבא – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איך יכול להיות שהממשלה הזאת הפקירה את החברה הערבית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, כל נאום אותו נאום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את לא חייבת לענות על כל דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צודק, אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הפקירה את החברה הערבית. שר האוצר קיצץ בתקציבים של החברה הערבית, תוכנית תקאדום 550, ורוצים ראש הממשלה ובן גביר לנתק אותנו מהחברה כולה. לא טיפלו בפשיעה בחברה הערבית. השר שממונה על הביטחון לאנשים הגיע פעם אחת לנצרת, וראש הממשלה בכלל לא עוסק בנושא הפשיעה בחברה הערבית – לא בפשיעה, לא בתקציבים, לא בחינוך. הייתה לנו ממשלה ב-2022, בנט-לפיד, שרצתה, היה לה רצון לעזור לכלל האזרחים, יהודים וערבים. אבל מה עשו? איפה היה ראש הממשלה? כל הזמן עשה כאן סיבובים על מנת להפיל את הממשלה הזאת. ובן גביר הגיע לכל זירה – בתל אביב, בפתח תקווה, בבאר שבע – על מנת להלהיט את האנשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לבכות על הגג. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואיפה אנחנו היום? ומה התוצאה? לאן הגענו? ב-22 ביולי 2022 בן גביר הגיע למחנה יהודה, ומה שרו לו התומכים שלו? "מי זה בא? ראש הממשלה הבא". הוא באמת ראש הממשלה; הוא מתפקד כראש ממשלה היום. אין לנתניהו כוח, הוא לא יכול לעשות כלום. בן גביר וסמוטריץ' שולטים בליכוד. אין ליכוד היום. איך יכול להיות שככה ביבי רוצה לנהל את המדינה? לא ככה מנהלים את העסק. יש פה ערבים, יש פה יהודים, יש פה אזרחים, יש פה אנשים שצריך לעזור להם, לסייע להם, אבל לא כך מנהלים את העסק. אני חושב שהגיע הזמן שראש הממשלה ייתן את הדעת על מה שקורה בחברה הערבית מבחינת הפשיעה. איך הוא מרשה לשר האוצר לקצץ בתקציבים שלנו? איך הוא מרשה לשר בן גביר להשתלח בחברה הערבית? לא מדבר עם ראשי הרשויות. המספרים רק מזנקים למעלה, מספרי הנרצחים. חבל מאוד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. עליזה, את הדיון על 25 חתימות ביום רביעי אני שומע יותר מאשר את הנואמים על הדוכן, באמת. את רוצה לדבר – תשבי בספסל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רגע, רק שנייה. את כל השיחה שלך אני שומע פה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה ככה טבעי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כן, אבל זה מפריע גם לי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה, עוד לא הפעלתי לך שעון. הכול טוב. בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה לעליזה. תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אחרי שחשבנו שלא נותר עוד משהו להשמיד במשרד לביטחון לאומי, היום גילינו שמסתבר שעוד פרויקט סופר-חשוב הולך להיות מושמד על ידי השר לכישלון לאומי. אחרי שהשמיד את האגף לרישוי כלי ירייה ומנהל אגף התפטר, אחרי שנציבת שב"ס התפטרה, אחרי שכל הזרועות שלו הגיעו למשטרה, מסתבר שעוד שיתוף פעולה מדהים, שכמובן הממשלה שלנו עשתה, עם פורום מיכל סלה בראשות לילי בן עמי – מסתבר שגם את התקציב העלוב הזה, של מיליון שקל, החליט השר לכישלון לאומי לקחת. השיא הוא שלילי בן עמי, שעושה כזאת פעילות מדהימה למען נשים נפגעות אלימות, גילתה את זה בתקשורת. לא רק זה, בחודש יוני האחרון היא הגיעה לערוץ 14 וסיפרה שם על שיתוף פעולה המדהים בין המשרד לביטחון לאומי. אממה? היא גילתה שמיליון שקל, הכסף הקטן הזה – גם זה נלקח. 270 נשים מאוימות נמצאות בפרום מיכל סלה. רובן, אגב, בעצם, יש להן אלטרנטיבה למקלט – מקלט בסוף משאיר את האישה ואת הילדים מחוץ למסגרות, מחוץ לבתי הספר. באמצעות פורום מיכל סלה, באמצעות הפרויקט הזה, נשים מאוימות קיבלו אבטחה וחלקן אפילו קיבלו כלבים שיגנו עליהן. במקום לשמור על כבשת הרש, על מיליון השקלים האלה, החליט השר הבאמת-כישלון המהדהד הזה, לקחת את הכסף מהנשים האלה. זאת אומרת, לא מספיק שלקח לו שנים להעביר את האיזוק, התנגד לכל דבר, עכשיו הוא בא ואומר לאותן – באמת, ללילי בן עמי, שאתה גם מכיר אותה מצוין, מאיר כהן – ולוקח מהן מיליון שקל, מפרויקט סופר-מדהים, סופר-חשוב, שמציל נשים – אגב, אני ביקרתי אצלן, ראיתי את הכלבים האלה שצמודים לאותן נשים נפגעות אלימות – ומציל להן את החיים, אבל יותר מהכול, הוא חוסך מהן את ההליכה למקלט, כי המקלט זה עונש. זה עונש לנשים נפגעות אלימות. הינה, אולי חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שפעלה כל כך למען נשים נפגעות אלימות של 7 באוקטובר, תפנה לשר הממונה שלך ותדאג להביא – אני שמחה שאת מקשיבה; בעצם אולי את לא מקשיבה, כי את עסוקה – מיליון שקל לפורום מיכל סלה, תחזיר לו את התקציב ותעשה הכול. מהשרה לקידום מעמד האישה יש לי אפס ציפיות, אבל אולי ממך – תלכי לשר שלך ותבקשי ממנו להחזיר לפורום מיכל סלה את התקציב. אנחנו התחלנו את הפעילות הזאת בממשלה שלנו, חנכנו את הפרויקט הזה. הוא לא עולה הרבה כסף. למה לא לעזור להם? יש להם כלבים שמצילים את החיים שלהן. אם את צריכה את הפרטים, אני אתן לך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – איזוק אלקטרוני שהוא לא מציל – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין איזוק אלקטרוני. לא מדובר על זה. מדובר על נשים שלא צריכות ללכת למקלט. גם באיזוק אלקטרוני לא עשיתם כלום, אבל לא משנה. תצילי את הפורום הזה – – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שומעת. מה את אומרת? מה את אומרת? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. מירב, זה לא דיון. בואי להתכנס לסיכום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש כאן מיליון שקל לפורום מיכל סלה – זה כבשת הרש – שמציל נשים, חוסך מהן ללכת למקלט, אבל מה בכלל ביניכם לבין נשים נפגעות אלימות? יש לכם אפס הבנה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה, חברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, רוצה לדבר? איך, אני לא מבין, עליזה אומרת שאתם לא מדברים ואת מדברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מדברת בשם כל הסיעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש פה שבירה של המשמעת. לא הבנתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הכי הרבה בסנקציות – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עליזה, המילה שלך לא שווה. מה זה? בביטחון מלא מנהלת הסיעה אומרת שאתם לא מדברים, והיא מדברת. משהו השתבש, השתבש בשעה האחרונה אצלכם. בבקשה, חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, חייבת להבין משהו – מי מחליט פה? מי מחליט? הממשלה החליטה שלא נכנסים עובדים פלסטינים למדינת ישראל. נכון שהחליטה? עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון לא ייכנסו. נכון, שמענו בוועדת חוץ וביטחון שזה מסוכן, זה לא טוב. שמענו שהממשלה החליטה שלא. אז שאלתי, אם הממשלה החליטה שלא, זה התחיל בזה שמתאם פעולות הממשלה בשטחים הלך ונפגש עם ראש השב"כ ועם מישהו מהרשות הפלסטינית לתאם את כניסתם של פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון – תחזיקו חזק – ברמדאן, כי אם לא נכניס אותם, יהיה לנו טרור – תקשיבו מה קורה פה – בניגוד לעמדת הממשלה. ואז אני שומעת שמתחת לקו הרדאר של כולנו הכניסו פועלים פלסטינים, מאיפה? מחברון – מה לעשות, אני צוחקת, זו הזיה – לבנות את המכשול, לחדש את המכשול בגבול עזה. תגידו, אנחנו באמת מאבדים את זה או שרק אני עומדת פה ערב ערב ואומרת "המלך עירום" ומדגימה מה קורה פה? מה שאתם רואים פה זו פשוט שליטה של צמרת צה"ל, כמו שאני אומרת לכם: דיפ סטייט – הינה דוגמה. מי שמתווה את הדרך זה צמרת צה"ל. צמרת צה"ל אוהבת להגיד לנו שזה דרג מדיני. יודעים שהדרג המדיני החליט שעובדים פלסטינים מיהודה ושומרון לא ייכנסו למדינת ישראל. למה? אני לא רוצה להגיד כובע, אבל אנחנו במלחמה. במלחמה, כשיש לנו קיני טרור ביהודה ושומרון ושעלולה להיפתח עלינו רעה, אנחנו לא מכניסים פועלים למדינת ישראל. אנחנו בשינוי סוויץ' – אנחנו רוצים עובדים זרים מהעולם, לא רוצים לא יותר תלות באנשי יהודה ושומרון. לא רוצים. פשוט לא רוצים. הם מסוכנים. מה שעושה מערכת הביטחון בתוך המקום הזה: 1. היא משמרת נרטיב של פגיעה במתיישבים, היא משמרת נרטיב של פגיעה ביהודה ושומרון. והיום קמתי וראיתי מה זו תבוסתנות. מערכת הביטחון – כותרת ב-ynet – מזהירה שאם אנחנו נטיל איסורים שקשורים לעלייה להר הבית – איסורים, כן, אנחנו מאפשרים חופש דת ופולחן וחופש מדת וכניסה – ואנחנו נטיל הגבלות, אז כל האסלאם יתאחד, מכל עברי הגדר – ככה מערכת הביטחון מוציאה כותרת ל-ynet – ויבוא עלינו טרור. רציתי להגיד לכם לסיום את המשפט הבא: יש לי חדשות מרעישות: יש עוד דרך למנוע טרור. לא בהתרפסות בפני האויב. לא לא לא לא. לא כשלא מכירים את האויב ואת האתוס שלו ומה הוא עלול לעשות לנו. פשוט להרתיע אותו, מה דעתכם, רבותיי ממערכת הביטחון? מה דעתכם? במקום להוציא כותרת תבוסתנית שכזאת, פשוט לשלוח מסר שישראל ערוכה לכל תרחיש, ואם איזשהו ארגון טרור יעז לפגוע במדינת ישראל, באזרחיה, דמו בראשו. ככה פשוט וככה אני מצפה מצמרת מערכת הביטחון לדבר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. חבר כנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי חברי לכנסת, אזרחי ישראל, ציטוט: אם תחזרו ותשננו שקר מספיק פעמים, הוא יהפוך לאמת. ככל שהשקר גדול יותר, יותר אנשים יאמינו בו. זה היה אחד הכללים של יוזף גבלס, ד"ר גבלס, שר התעמולה הנאצי. צריך לומר ביושר שזה הצליח לו בתעמולה הנאצית, וזה הצליח גם לממשיכי דרכו, החבר של היטלר, חאג' אמין אל-חוסייני, ואחריו – יאסר ערפאת, באחד השקרים היותר-מתועבים של המאה ה-20, הקרוי, המכונה, מדינה פלסטינית. ואת השקר המתועב הזה מבקשות מדינות שונות, גם ידידות כמו ארצות הברית ובריטניה, לכפות על מדינת ישראל. ואני חייב לומר, פגשתי בשבוע שעבר סנטורים וחברי קונגרס מדינתיים – צפון אמריקה. רבים עושים זאת מבורות. אז תרשה לי, אדוני, להסביר. קודם כול, השקר הגס הזה הוא לא חדש. זכויות היוצרים הן של אדריאנוס קיסר, שרצה לנקום – שפעל משנאה – באחד המקומות שבהם המרידות ברומאים היו הכי קשות והכי מוצלחות, כולל חיסול של לגיון רומי. הטריף אותם. עשו מטבע – מאיר – Judaea Capta. אז חלק מהנקמה היה מחיקת הזיקה של העם היהודי לארץ ישראל. אין יודאה, נהיה פלשתינה. לקח את גויי הים האלה, הפלשתים, שהציקו לנו אלף שנה לפני כן, וקבע את השם פלשתינה; שינה את השם של האזור. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – ישבו בעזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל מיני מקומות. באו מהים והתיישבו בשפלת החוף, נכון. באו מהים, אשדוד, אולי, כמתואר בספר שופטים. אז הוא לקח את השקר הזה והפך אותו לשם של אזור. עשה את זה לירושלים – איליה קפיטולינה; לבית שאן – סקיתופוליס; לשכם – נאבלוס, וכו'. אבל הוא, אגב, שינה גם את השם של האזור, כלומר, קרא לארץ בשם אחר. בצדק אמרה גולדה מאיר, כשאמרו לה "הפלסטינים" – אמרה: "אני פלסטינית". כל מי שאבא שלו היה פה לפני 1948, הפספורט שלו היה פלסטיני. אז זה היה שם של אזור. זה השלב הראשון בגלגולי השקר הפלסטיני. זה לא הספיק לממשיכים של הרוצח ההוא, חאג' אמין אל-חוסייני, שאגב, רצח גם המון ערבים כדי להשתלט על משרת המופתי, אף שהוא לא גמר את הלימודים באל-אזהר. אבל זה לא הספיק להם, אז מה שהם עשו זה אמרו: השלב הבא. כיוון שהוקמה מדינת ישראל, לא היה מספיק לומר: זה פלסטיניות. הרי יש 22 מדינות ערביות – היום; אז היו קצת פחות מדינות. היה צריך לייצר מאבק של עם בעם. ואז השקר הפך לשני שקרים: לא פלשתינה אלא עם פלסטיני. אז לא פלסטיני – שקר אחד הסברתי – אבל גם לא עם, וכולם יודעים את זה. יפה כתבה ד"ר רבקה שפק ליסק – רק למספרים המתועדים, מאיר: מעל מיליון מהגרי עבודה ערבים שהגיעו לפה גם בתקופה של האימפריה, בערך מ-1840 עד 1948. מעל מיליון, מסוריה, ממצרים, מכל המקומות. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני רואה שאדוני רק בתחילת ההרצאה, אבל נגמר הזמן, אז אני מציע לך לעשות הרצאות כאלה אולי בשנייה ושלישית, כשיש יותר זמן. אבל נגמר הזמן. אני אתן לך עשר שניות ותסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן כל המהגרים האלו שמם חג'אזי וסיידי ואל-מסרי והם באו ממצרים ומצידון ומחג'אז. אני אומר לסיום כך: יש פה באמת עוד שלבים, כולל השקר הדתי, שגם את זה הוסיפו, בניגוד לאסלאם, בניגוד לאודחאלו אל-ארד אל-מוקדסה, מה שכתוב בקוראן, בנו ישראל, גם זה. והיו אחרים, אגב. היה פייסל – אני מסיים בזה – היה פייסל, כתב לוויצמן: מקדם בברכה את היהודים שהגיעו לכאן. חתם איתו על ההסכם, כולל עלייה בקנה מידה גדול של יהודים לארץ ישראל – פייסל, המלך שלך חג'אז, כמו שהגדיר את עצמו. אני רוצה לומר לכם ככה: תראו, השקר הזה כמובן קיבל תוכנית המכונה במועצה הלאומית הפלסטינית "תוכנית השלבים": טרור – לקבל קצת; עוד טרור – לקבל יותר; עוד טרור – פחות או יותר מה שקרה בהסכמי אוסלו, שהובילו אותנו עד 7 באוקטובר. השקר הזה – אני אומר פה לידידינו בבריטניה, בארצות הברית: לא רק שעליכם כאנשים, כבני אדם, לא לתת לו ליד, בוודאי שלא לכפות אותו על העם היהודי, שהוא הבעלים החוקיים על הארץ הזאת; את השקר הזה צריך לדחות מכול וכול. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחבר הכנסת עמית הלוי. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני מוותר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ביקשת להירשם. אתה מוותר. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הוא הסכים לנאום האחרון. הוויתור הזה הוא הסכמה לנאום האחרון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, הנאום האחרון. טוב, אם כך, אז אני מזמין את השרה לשוויון חברתי ומעמד האישה מאי גולן לסכם, ואנחנו נעבור להצבעה. קידום מעמד האישה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תקצרי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> Not today, Ahmed. Not today. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תשבחי את בן גביר. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> את זה אני יכולה, אבל זה לא מה שיעסוק בו הנאום. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל לחבר הכנסת עמית הלוי היה מאזין נאמן בדמותו של חבר הכנסת מאיר כהן, שאפילו ביקש בשמו הארכת זמן, בשביל שתסיים את ההרצאה ההיסטורית – והמעניינת, אני חייב להגיד, כן, בהחלט. בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה ימים, כשאני יושבת בבית ככה – חולת קורונה הייתי בשבוע האחרון, עכשיו ברוך השם הכול בסדר – וגם היום, עלתה לבמה הזאת, איך אומר, הגברת שאמרתי לה שהיא צווחת לעברי כמו תרנגולת מקרקרת, והיא מייד רצה לוועדת האתיקה והתחילה לבכות שכולם מתנכלים לה, החל ממני ועד לאחמד טיבי וחבריה לספסל האופוזיציה. ולכן אני בוועדת האתיקה הבטחתי לא לקרוא לה בשמות יותר, למרות שאני בהחלט מאמינה בהם בתוך-תוכי, אני לא אשקר בנפשי. עדיין, אני אכבד אותה כאן היום, למרות שהיא באמת אובססיבית כלפיי בכל נאום, בכל ציוץ, בכל ריאיון. לא ראיתי אובססיה כזאת הרבה זמן. זה מרגש אותי, אני חייבת להגיד. אבל אני אקרא לה הח"כית המתוסכלת. למה מתוסכלת? אז ככה. חברת הכנסת בן ארי התחילה את דרכה – כי באמת צריך פעם אחת ולתמיד לסכם את העניין הזה – התחילה את דרכה ברשימת רוב העיר, משם היא קיפצה למפלגת כולנו ומשם קפצה ליש עתיד. כשבע שנים בכנסת, ואף אחד לא חשב ברצינות לקדם אותה. היא בעיקר על תקן טורדני וצייתני, כמו מסטיק שנדבק לרגל ואי-אפשר להשתחרר ממנו. בשבוע שעבר עלתה שוב הגברת, וכהרגלה, הבורה טינפה את פיה נגדי בלי סוף, נגדי וכמובן כנגד משרדי החדש, שאני עומדת בראשותו. ראיתם את זה גם היום כמעט בכל נאום – השרה המגעילה, השרה שאין לי ציפיות, השרה שככה – באמת, ציוצים, נאומים, שערים, אובססיה שגורמת לי לתהות. הלאה. למה בורות? להלן פרק הבורות. בנאומה חוצב הלהבות קראה לי: שרת הפיטורין. למה? הסיבה הראשונה זו סיבה שהיא כבר כמה וכמה פעמים מדקלמת, והיא שפיטרתי את ראש הרשות לקידום מעמד האישה איילת רזין. ידע בסיסי לגברת המטרללת: שר לא יכול, על פי חוק, לפטר ראש רשות. אבל מה אכפת לה לשקר, לשקר, לשקר את עצמה לדעת? זה הרי מה שהביא אותה להיות מי שהיא היום. עוד היא עמדה וצווחה: שום חוק השרה לא חוקקה. שום חוק. לא שידענו ששר הבריאות חוקק חוק בענייני בריאות, שרת התחבורה חוקקה בענייני תחבורה, אבל היא – שום חוק. אז עוד דבר בסיסי למי שלמדה קורס ניהול – והיא הרי יודעת לנהל: שר לא יכול להגיש הצעות חוק, הגברת המטרללת. שר קובע מדיניות – דבר כזה שהיא לא מכירה כי היא הייתה עסוקה בלקפץ בין מפלגות ללא עמוד שדרה וללא אידיאולוגיה. המשיכה הגאונה מווילנא במילים: רק נכנסה למשרד – פיטרה את מאיר בינג, מנכ"ל המשרד המקצועי. אז ככה, אלף-בית, כששר נכנס למשרד, זכותו המלאה – ואת זה יגידו אפילו מבקריי הגדולים, אפילו אנשים מהמחנה שלה – אלף-בית, כששר נכנס למשרד, זכותו, ויש כאלה שאומרים חובתו, למנות את איש אמונו. וכבר בפגישה הראשונה שלי עם המנכ"ל אמרתי לו שאני מתכוונת למנות אישה לתפקיד המנכ"לית, וזאת מתוך אמונה שבראש המשרד שנושא את השם מעמד האישה כך ראוי. המנכ"ל היוצא כיבד את זה, ומייד אף אמר שמדובר באמירה ערכית ומוסרית. הוא אף חזר על זה בריאיון בגלי צה"ל ושיבח מקצועית את המנכ"לית שמיניתי, מתוך היכרות ועבודה משותפת שהייתה להם בשנה האחרונה. אבל הגברת המטרללת בן ארי אמרה שזה כמעט ריגש אותה עד דמעות – היא עמדה פה בהצגת הבימה/הקאמרי/באמת פרס האוסקר שמגיע לה. בכל פעם היא עולה כאן עם ההצגות הנבובות שלה. עכשיו לגבי המקצועיות של המנכ"לית שלי. כמה בורות זה לא להאמין, באמת השם יעזור. כל מינוי, כל מינוי של ראש רשות ומנכ"ל עומד בפני ועדת מינויים מקצועית ובלתי תלויה, גברת מטרללת, בלתי תלויה, גברת שקרנית, המורכבת גם מנציגי ציבור – דבר כזה שאת לא מכירה, כי את רק עוברת ממפלגה דיקטטורית למפלגה אחרת; פריימריז אחד לא היית עוברת בחיים שלך – ועדה, אגב, שלא עושה שום הנחה בכל תחום. כך שבעצם הבורות והרשעות של חברת הכנסת המטרללת בן ארי גם מטילה דופי באישה מוכשרת ויוצאת דופן שמיניתי, אישה, שאגב, מעולם לא שאלתי אותה מה היא מצביעה, ושהיא, בן ארי, מעולם אפילו לא פגשה, הפמיניסטית הדגולה הזאת, שמקדמת נשים לעומתי ולעומת אחרים. כמה שטנה יש בך. כמה שטנה. כמה את מלאה רוע מזוקק וטהור. לא ראיתי דבר כמוך בחיים שלי. לוקחת כל דבר שקשור אליי והופכת אותו לעניין שלך. כמה את משועממת, אובססיבית וחסרת חיים, לא ראיתי דבר כזה. פשוט אישה ממורמרת. פשוט לא להאמין. היא המשיכה ואמרה, כששמעה אותי אומרת משהו על כספים שעוברים לארגוני פשיעה וזלזלה, כהרגלה – באמת, זלזולך אומנותך – אממה, בדיוק כמו הבוס שלה, היא גם יכולה להצטרף ללפיד היומי בגרסת הבן ארי היומי. תשמעו מה אמרה הגברת המקפצת – היא אמרה, לא אני – בוועדה לביטחון פנים בממשלת הריפוי והשינוי – שלה, כן? לא שלי. ככה היא אמרה: זה מאוד קשה לשמוע שבמדינת ישראל יש ויתור על מכרזים עבור גורמים עברייניים ומסוכנים. תגידו לי, מישהו יכול להתייחס ברצינות לתופעה הזאת? לא, באמת. היא מבקרת דבר אמיתי, קוהרנטי, בדוק, שאני אומרת. אבל היא, כשהיא אומרת את זה – זה אמיתי. כמה צביעות. לאחר מכן היא עמדה פה, כי הרי היה לה משעמם בשבוע שעבר, אז היא עמדה פה – ואני, באמת, אני זוכרת, היה לי חום גבוה, חשבתי שאני הוזה כשאני שומעת את הדברים האלה, אבל מסתבר שלא הזיתי – היא עמדה והשתוללה על עניין האו"ם. הגברת אמרה שבאחד הדיונים באו"ם הנוגעים ב-7 באוקטובר הייתה זו ראש הרשות הקודמת שנאמה, ושאותי, השרה לקידום מעמד האישה, לא הזמינו. לא הזמינו ולא רצו אותה, היא אמרה, עמדה פה והשתוללה עם הידיים, עוד שנייה פצחה בריקוד סמבה. ואם היא הייתה השרה, היא-היא, היא הייתה מגיעה ועומדת בכוח בכניסה. היא לא צריכה הזמנה, היא הרי ה-, ה-, היא הייתה פורצת את הדלתות, היא הג'ברית דה לה שמאטע, היו מכניסים אותה בכוח, לא כמוני, הלא-מוזמנת. טוב, כאן הבורות כבר חצתה גבולות ומדינות, שהרי מי שקצת היה טורח לחקור היה יודע שבכל הדיונים באו"ם לא היה אף לא פוליטיקאי אחד. הדיונים באו"ם היו מיועדים אך ורק, אבל אך ורק, גברת מטרללת, לארגונים אזרחיים. באו"ם ניתנה במה אך ורק לשגריר ארדן – לא לראש הממשלה, לא לשר החוץ – מכיוון שלא הוזמן אף גורם פוליטי ממשלתי רשמי להיות נוכח, וזה כדי לשמור לכאורה, מבחינתם, על א-פוליטיות בדיונים. לעומת זאת, אני עשיתי ראיונות לרשתות זרות ללא הפסקה, לכל ארץ, לכל שפה. דבר אחד כן היה מעניין לראות – איך במקום לדבר עם הידיים היא הייתה מדברת באנגלית. לא, היא לא, זה לא הקטע שלה. העיקר לטרלל ולדבר עם הידיים. אז בגלל כל הטרללת שנכנסה אליה, אני אעדכן, לשמחתה, שביום האישה הבין-לאומי, בעוד קצת פחות מחודש, הגברת תשמע אותי נואמת על בימת האו"ם בלי לפרוץ דלתות ובלי צווחות. כל זה כשהיא יושבת בבית ומתפללת להיכנס לרשימה בכנסת שהכניסו לכם ככה כגיס חמישי, כי על פי הסקרים נראה שהיא כבר עובדת על בית חדש. עכשיו אני מבינה למה היא ברחה בזמן ההצבעה על הדחת כסיף, זה שבאמת קרא לה תרנגולת מקרקרת. היא לא רוצה לסגור דלתות ולהשאיר את כל האופציות על השולחן. תראו, להבנתה, למירב בן ארי יש שתי סיבות לתקוף אותי – אחת ולתמיד אנחנו נפתח את זה: פעם אחת – כשאמרתי לה בריש גלי שבקצב הזה נדאג להחזיר אותה, כמו בפעם הקודמת, לחתום אבטלה בלשכה, כפי שעשתה כשנפלטה בפעם הראשונה מהכנסת ולא מצאה עבודה באותו שכר שהתרגלה אליו, ולכן הלכה לחתום בלשכה על חשבון משלם המיסים, כדי לקבל את אותו שכר גבוה. על זה היא באמת שומרת לי טינה, ולא מסוגלת לשחרר; מה לעשות, שלה. בפעם השנייה הבנתי באמת אך לא מזמן שככה, בדיוק ככה, היא צוברת אהדה עצומה אצל הבוס לפיד, אותו לפיד שבזמן שהיא חתמה בלשכה בביטוח הלאומי בין מפלגות היא אמרה עליו את הדברים הבאים: כשר אוצר לפיד היה גרוע מאוד. גרוע מאוד, אמרה חברת הכנסת בן ארי המטרללת והשקרנית. אין ספק בכלל, שר האוצר הכושל ביותר. גם כח"כ לא ראיתי אותו בשום ועדות, לא בכנסת ולא באיזה חקיקה מיוחדת. עד כאן ביקורת אמיתית. בריאיון נוסף שאל אותה המראיין – תקשיב טוב, חבר הכנסת טיבי, יעניין אותך – שאל אותה המראיין איזו עצה היא הייתה מציעה לו כדי להיבחר לכנסת. הרי יש לה ניסיון רב בלהסתנן למפלגות. מה ענתה הגברת המקפצת? תתחיל בפעילות ציבורית. אותו מראיין תהה איזו פעילות ציבורית עשה לפיד. היא הביטה בו במבט המתנשא שלה: נו, באמת, זו הדוגמה שלך? מישהו שהנחה את אולפן שישי? כאילו, בוא. ככה היא אמרה. רק כמה חודשים לאחר מכן הגברת עומדת עם לפיד ומדקלמת את הדברים הבאים: אני מאמינה בך, אני סומכת עליך, אני יודעת שאתה יכול להוביל את המדינה למקום אחר. טוב, עד כאן פרק הקריקטורה, הצביעות והחנפנות. לגבי הביקורת הראשונה, זו עובדה, אין ויכוח – לפיד אכן לא מגיע לכנסת ובטח לא לוועדות. לגבי תשובתה השנייה – מישהו שהנחה את אולפן שישי, כאילו, בוא – לי זה הזכיר איך היא השפילה בעזות מצח בלתי נתפסת את האם השכולה, כשאמרתי לה – עליזה, זו זכותי לדבר פה כמה שאני רוצה וכמה שאני צריכה. זו זכותי לדבר פה כמה שאני רוצה וכמה שאני צריכה, הבנת? אז בבקשה, אל תטרללי גם את. זו זכותי בתור שרה לדבר פה כמה שאני רוצה. שקט את – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גברתי השרה, שנייה, בבקשה. אני מבקש לעצור. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> התבלבלת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> על פי התקנון, השרה לא מוגבלת בזמן. יש ציון אחר – לכל אחד יש הציון איך השרה מכבדת את הכנסת, את מעמד הכנסת ומעמד החקיקה. אני לא נותן פה ציונים, אבל לפי התקנון היא לא מוגבלת, ותשאירי את זה לשיקול דעתה. אני מבקש לא להפריע לשרה, ותשאירו את זה, שכל אחד יחשוב מה הוא רוצה. אבל כרגע, לפי תקנון הכנסת, שר לא מוגבל כשהוא מסכם את החוק. זה הכול, זה לשאלתך. בדקנו גם את הסוגיה הזאת. תודה. אגב, חברת הכנסת מירב בן ארי, אם תרצי הודעה אישית, אני אאשר לך את זה. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאה אחוז. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אפשר סיוע הומניטרי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא, לא במקרה הזה, אחמד. אני אחזור. לי זה הזכיר איך חברת הכנסת המטרללת בן ארי השפילה בעזות מצח בלתי נתפסת את האם השכולה כשאמרה לה: למה באת לפה? בשביל מה? את רצינית? אמרה לה עוד: אני לא שואלת אותך מה לעשות, את לא תגידי לי מה לעשות, אל תפריעי לי. זה מה שאומרת ההומנית הפלורליסטית הליברלית לאם שכולה שאיבדה את בנה והגיעה לוועדה בכנסת. זה כדי להבין כמה רוע, כמה התנשאות יש באדם הזה. אני הבטחתי לעצמי שאני אכבד כל אישה באשר היא, ולמרות שקשה לי עם האישה הזאת ספציפית, כשדברים צריכים להיאמר, כשבן אדם משתמש בי, אני מבטיחה מעתה לענות בכל מקום, בכל נאום, בכל ריאיון, כשתתקדמי על חשבוני. מישהו שהנחה את אולפן שישי – יצחק תשובה או רמי לוי, שלא סיימו בית ספר עממי, מבחינתה זה כנראה לא מודל להצלחה; היא, היא מודל להצלחה. מי שמצליחה לקפוץ בין מפלגות ולשרוד כמוטציה חסרת אידיאולוגיה, דעה או עמוד שדרה – היא הצליחה, היא הצלחה. ועכשיו לדובדבן שבקצפת. בסוף הנאום שיתפה את כולנו מה שלמדה המנהלת הדגולה בקורס ניהול. כן, כדאי לך לשמוע, באמת דובדבן שבקצפת. היא שיתפה את כולנו בקורס הניהול הדגול שהמנהלת הדגולה למדה, וכך היא אמרה עליי: כשאת הולכת ומפטרת, פשוט תפטרי, כי אם יש משהו שלמדתי בקורס הניהול – היא אומרת על עצמה – זה שלא צריך לשקר. תאמינו לי, אם זה לא היה מצחיק, הייתי בוכה. זה כל מה שהיא למדה בקורס ניהול. מה שמלמדים ילד בגן טרום-חובה, לא לשקר – זה המשהו שהיא למדה בקורס הניהול הגדול שלה. זה, אגב, להבנתה, מכשיר אותה להתנשא ולנהל. האמת היא – ואת זה אני אגיד לסיום – מרגע פרוץ המלחמה גזרתי על עצמי שתיקה בכל מה שקשור לפוליטיקה, שלושה חודשים. אבל היום אני באמת מבינה שבמסגרת תפקידי לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, הגברת – זו דרכה להתקדם. היא מעלה עליי פוסטים וציוצים, צוברת לייקים, מצייצת את עצמה לדעת עליי, מוזמנת תדיר לראיונות בערוצי התבהלה, ועל מה היא מדברת? עליי. מקבלת שערים עם כותרות עליי, נואמת נאומים עליי. אז מבחינתי, אם אני השרה לקידום מעמד האישה, זו שליחות – אני מקדמת את האישה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ברוך השם, שליחות של ממש. טוב, דבר אחד אני אומרת: דיינו. אני שמחה שהיא חזרה לטנף עליי כאן ועזבה את המשפחות השכולות, ברוך השם. כאן לפחות יודעים איך להתייחס לתופעה המגעילה והבורה הזאת. אני אישית מבטיחה לך, חברת הכנסת המטרללת מירב בן ארי, להתייחס אלייך מעתה בכל מקום, בכל שעה, איפה שתטנפי את פיך המזוהם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרה מאי גולן. קודם כול, אם חברת הכנסת מירב בן ארי רוצה הודעה אישית, אני מייד אאפשר לך, אחרי ההצבעה. דרך אגב, אני חייב להגיד פה משהו מתוך התקנון, גברתי השרה. אני לא עצרתי אותך, אבל לפי סעיף 41 אני כן הייתי יכול לעשות את זה, כי חלק מדברייך – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז חבל שלא נזכרת לפני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא ביקשתי את עזרתך. עם כל הכבוד, לא ביקשתי את עזרתך, וגם לא ביקשתי עזרה של אף אחד. אני אומר פה שאנחנו בדקנו את הסוגיה. אכן, שר לא מוגבל בסיכום החוק, אבל על פי חלק מהדברים בסעיף 41(ד), "חבר כנסת ידבר במליאת הכנסת בצורה הולמת, בלשון מקובלת ובאופן ששומר על כבוד הכנסת, ולא יעשה במליאה מעשה שיש בו פגיעה בכבוד הכנסת, בכבוד אחד מחבריה או בסדר דיוניה". << קריאה >> השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מהי הפגיעה? אני שואלת מהי הפגיעה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> גברתי השרה, אני לא סיימתי. אני לא נותן לך ציונים, אני רק אומר שאני אאפשר לחברת הכנסת מירב בן ארי להתייחס לדברייך, ומאחר שסיימת את דברייך, אני לא אשתמש בסעיף הזה על מנת להפסיק את דברי השר. רבותיי, נא להתיישב. נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק תיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024. אני עובר להצבעה, נא להצביע, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 16, נגד – שלושה. אני קובע כי הצעת חוק תיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, אני אתן לך את זכות התגובה. יש לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה חמש דקות, אני צריכה עשר שניות. חבל שהיא ברחה. מ-2015 אני פה, לא ראיתי אירוע מבזה כזה. בושה, פשוט בושה. ישבתי כאן בכוונה, לא יצאתי, הקשבתי לכול, כדי שאני לא אשכח את זה כל החיים, את האירוע המביך הזה, הנמוך, הקטנוני, הדוחה. והינה אני אגיד לכם: אני אחתום עשר פעמים בלשכת העבודה כשאני חד-הורית עם משכנתה ועם שכירות, אני אעשה את זה עשר פעמים, ואני לא אשים תמונה שלי חצי ערומה על דיסק, גם אם הייתי צעירה וטיפשה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אני בהחלט מצטרף. הדברים האלה לא חייבים להיות בכנסת, וכמו שאמרתי, להבא, אם מישהו ינהל את הישיבה – חוץ מהיושב-ראש, כמובן – שידעו שלפי תקנון הכנסת – סעיף 41(ד) מדבר בדיוק על המקרים הללו. << הצח >> הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1698; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 133; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב, אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום. זו הצעת חוק מטעם הממשלה לקריאה שנייה ושלישית. מדובר על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הרווחה והעבודה חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כתוב: "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". אני רואה שהחוקים הטובים ביותר עוברים ככה, כשיש שקט, כשסוף המליאה, כשנמצאים רק מעט אנשים. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024. לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, והתקנות שהותקנו מכוחו, על המעסיקים של עובדים זרים בענפי הבניין, הטכנולוגיה הייחודית, המלונאות, התעשייה ומוסדות הסיעוד חלה חובה להפקיד פיקדון חודשי עבור כל עובד זר המועסק על ידם אל חשבון בנק ייעודי המנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. אני רוצה לומר, זו לא פנסיה אלא זה פיקדון שכאשר העובד יוצא, הוא יכול לקבל אותו חזרה ולקחת אותו הביתה. לפי סעיף 1יא לחוק, העובד הזר יהיה זכאי לקבל את כספי הפיקדון ששולמו בעדו כמפורט באותו סעיף, אבל בתנאי שעזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית בלבד, עד תום התקופה שבה הורשה העובד הזר לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל. מכוח סעיף 1יא(ז)(3א) לחוק נקבע בתקנות עובדים זרים מנגנון ניכוי שעל פיו עובד זר יהיה זכאי לקבל חלק מכספי הפיקדון אף אם עזב את ישראל לאחר תום תקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, כך שככל שהעובד הזר מוסיף לשהות בישראל שלא כדין, גדל שיעור הניכוי מכספי הפיקדון שלו. אם העובד הזר שהה בישראל שלא כדין מעל שישה חודשים, ינוכו על פי הדין הקיים עד עכשיו כל כספי הפיקדון שלו. בדיונים המעמיקים שהתקיימו בהצעת החוק בוועדה, דנו בהסדר על כל פרטיו. הוועדה ראתה חשיבות רבה בדאגה, ובשמירה על זכויותיו של העובד הזר תוך שימת לב לתכליות ההסדר, ובין היתר יצירת תמריץ לעובד הזר לצאת מישראל במועד, למנוע את השתקעותו בישראל שלא כדין, אך הכול מתוך יחס הוגן וחמלה אנושית. בהתאם לכך מוצע לעגן בחקיקה ראשית את ההסדר הקבוע כיום בתקנות לעניין ניכוי כספי הפיקדון ולתקן אותו. על פי המוצע, עובד זר יהיה זכאי לקבל בכל מקרה 25% מכספי הפיקדון שלו, גם אם הוא יצא מישראל לאחר תום התקופה המותרת לשהייתו בה, בתוספת הרווחים שנצברו ובניכוי דמי ניהול ומיסים. עוד מוצע כי את יתרת 75% מכספי הפיקדון יהיה העובד הזר זכאי לקבל אם עזב את ישראל לא יאוחר מ-12 חודשים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בה. זאת אומרת, אפילו הוא איחר שנה שלמה – הוא עדיין לא הפסיד את כל הפיקדון, אלא לפי טבלה, בתוספת הרווחים, בניכוי הוצאות ההרחקה וכן בניכוי סכום בשיעור הולך וגדל, בהתאם לתקופת השיהוי ביציאה, כמפורט בתוספת הראשונה המוצעת, וניכוי מס. יש תוספת שאומרת בכמה אחוז יורד ניכוי, כל איזו תקופה. כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי. זאת אומרת, לפעמים יש מצב שאדם היה חולה, היו לו נסיבות אנושיות שבגללן הוא לא יכול היה לעזוב, אז יש לו אפשרות לקבל הפחתה של תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו של העובד הזר, בנסיבות הקבועות בהצעת החוק, לבקשתו של העובד הזר. אבל היא צריכה להיות מוגשת עד שלוש שנים מתום התקופה המותרת לשהייתו בישראל במקום 18 חודשים כפי שקבוע עד היום. זאת אומרת, גם אם הוא כבר נסע, והוא רוצה את הכסף חזרה, הוא יכול לבקש ולהוכיח או לטעון את הטענה מה הסיבה שהוא לא היה יכול לצאת ולקבל חזרה את הכסף. כמו כן – לקבוע הוראות לעניין האפשרות להשיג על החלטת הממונה: אם הממונה לא יסכים, יש לו אפשרות להשיג על כך. מכיוון שכאמור, הניכוי מכספי הפיקדון הוא בהתאם לתקופת השיהוי של העובד הזר עד ליציאתו מן הארץ, מוצע לקבוע כי רשות האוכלוסין וההגירה תאפשר לעובד הזר השוהה בישראל לצפות בכל עת באתר שלה במידע הנוגע לכספי הפיקדון שלו – אנחנו דאגנו בוועדה שלא יהיה עובד אחד באיזו שפה שהיא שלא ידע מתי הוא צריך לצאת; אדוני היושב-ראש, אני חושב שהיית בחלק מהדיונים האלה ותרמת תרומה גדולה בדיון הזה, שחלילה לא יהיה מצב שבו מישהו נפגע בתום לב – ולאופן הגשת הבקשה לקבלת כספי הפיקדון וקישור לנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה לעניין הפיקדון, וכן, הוא יקבל מידע לעניין תוקף אשרת השהייה והרישיון שלו, לפי הוראות חוק הכניסה לישראל. הצעת החוק כוללת גם תיקונים נדרשים והתאמות לעניין עובדים זרים שהם מסתננים. עוד מוצע לקבוע הוראות תחולה, שעל פיהן החוק המוצע יחול על כספי פיקדון שהבקשה של עובד זר לקבלם הוגשה ביום תחילתו של החוק או אחריו, וכן הוראות לעניין בקשות תלויות ועומדות ומקרים נוספים שבהם ניתנה החלטה בבקשה של עובד זר לקבל כספי פיקדון או בקשה להפחתת תקופת השיהוי לפני תחילת החוק, והעובד הזר טרם מיצה – אם לפני תחילת החוק הוא עדיין לא מיצה את האפשרות להגיש בקשה להפחתת תקופת השיהוי או ההשגה, לפי העניין, כמפורט בנוסח ההצעה. אדוני היושב-ראש, בטרם אסיים, אבקש להודות לחברי הוועדה ולצוות הוועדה על העבודה המקצועית, למנהלת הוועדה הגב' ענת כהן שמואל וכל הצוות, ליועצת המשפטית איילת וולברג ולצוות הלשכה שלי בראשות יצחק פיליפ. חברי הכנסת, בהזדמנות זו אני מבקש להביע את תנחומיי הכנים לרכז תחום פרלמנטרי בוועדת העבודה והרווחה שי מאיר על פטירת רעייתו, זכרה לברכה. מן השמיים תנוחמו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה, בתוספת לוח התיקונים שהונח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר כנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת העבודה. מאחר שאף אחד לא נמצא, אנחנו נסיר את זה. כמו כן, הוגשו בקשות דיבור דווקא של סיעת ישראל ביתנו. גם – אנחנו נדלג על הנושא הזה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים, בקריאה השנייה. אני מבקש להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–5 – 7 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שבעה, מתנגדים – אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים – בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024, התקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שמונה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1705; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 140; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024. הצעת החוק מבקשת להסדיר נושא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לשכת עורכי הדין לוולונטרי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בעזרת השם, יום יבוא. הצעת החוק מבקשת להסדיר נושא שמוסדר כיום באופן שאינו משביע רצון בכללים שהותקנו על ידי לשכת עורכי הדין. לפי ההסדר הקיים היום בכללים, עורך דין נדרש לשמור על החומר הארכיוני בעניינו של הלקוח חמש שנים מיום סיום הטיפול בתיק, ולאחר מכן הוא רשאי לבערו, ובלבד שהציע לפני כן, במכתב רשום שנשלח ללקוח או ליורשיו, לקבלו בחזרה, להעתיקו או לצלמו, והלקוח או יורשיו לא עשו זאת. לאורך השנים הסתבר שעורכי דין אינם מצליחים לאתר הרבה מלקוחותיהם לאחר חמש שנים מסיום הטיפול בתיק, ועל כן אינם רשאים לבער את החומרים, דבר שמטיל עליהם עלויות גבוהות ולא מוצדקות לשמירת החומר. בנוסף, הכללים הקיימים אינם נותנים מענה לאפשרות של שמירת חומרים ארכיוניים באופן דיגיטלי. לפי ההסדר המוצע, עורך הדין יחויב לשמור על החומר הארכיוני המצוי ברשותו לתקופה של שבע שנים מיום סיום הטיפול בתיק. אומנם מדובר בתקופת שמירה ארוכה יותר מזו שקיימת כיום לפי הכללים, אך מן הצד השני מוצע לקבוע כי לאחר תקופה זו יהיה עורך הדין רשאי לבער את החומר הארכיוני ללא צורך בפנייה מוקדמת ללקוח. כמו כן, הצדדים יכולים להסכים על תקופת שמירה אחרת, ארוכה או קצרה יותר. במקביל להסדר המרכזי, מוצע להוסיף לחוק תוספת שבה נמנים סוגים של מסמכים ייחודיים אשר ככלל יש חשיבות בשמירה עליהם לתקופות שמירה שונות מתקופת השמירה שנקבעה לחומר ארכיוני רגיל, או שיש דין רלוונטי אחר שאמור לחול בעניינם. מדובר בצוואות, שטרות, מסמכים שעניינם עסקה או הליך במקרקעין וכן חומרים שעניינם עסקה או הליך שדין זר חל עליהם. לפי המוצע, שר המשפטים יהיה רשאי, בצו, לשנות את רשימת המסמכים שבתוספת. עוד מוצע להוסיף הסדר שיאפשר לשמור את החומר הארכיוני במהלך תקופת השמירה גם באופן דיגיטלי, תוך קביעת הוראות בנוגע לאופן השמירה של חומרים סרוקים דיגיטלית וביעור החומרים המקוריים, באופן שיבטיח שמירה על הפרטיות ועל אבטחת מידע של החומר. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. מאחר שלהערכתי הצעת החוק הזאת תעבור, אני כבר רוצה להודות לצוות הוועדה, לצוות המשפטי, לצוות של משרד המשפטים וכמובן לשר המשפטים יריב לוין, שהביא את הצעת החוק הזאת, שתקל רבות על ציבור עורכי הדין, ואני מקווה שהיא תאושר. בטרם סיום, אדוני היושב-ראש, אני חייב להביע את תדהמתי – וזה ברמת האמירה האישית שלי – על כך שחלק מחברי הכנסת, ואפילו חלק מחברי קואליציית החירום, ואפילו חלק מקבינט המלחמה, בני גנץ וגדי איזנקוט, שהיה להם ולמפלגתם – אני אפילו לא מדבר על מפלגת יש עתיד, אבל הייתה להם ולמפלגתם האפשרות להביע אמירה ערכית של גיבוי לחיילי צה"ל, שעומדים גם אל מול הערכאות המשפטיות הבין-לאומיות, להדיח מהכנסת את מי שמשרת בפועל כתומך לחימה של החמאס בכך שהוא מסייע למאמץ המשפטי של החמאס נגד מדינת ישראל, שזה חלק מרכזי מתוכנית הלחימה של החמאס, ומסייע לאויב, ארגון טרור, במאבקו המזוין נגד מדינת ישראל. במקום לעשות את המעשה הנכון, המוסרי והערכי ולהצביע נגד, בחרו בני גנץ וגדי איזנקוט לא להגיע להצבעה. בעיניי הדבר הזה מזעזע. זה חוסר גיבוי מוחלט לחיילי צה"ל, ללוחמי צה"ל שמחרפים את נפשם ברגעים אלה ממש. אני לא מצליח למצוא לזה הסבר. בעיניי – אני אומר גם ליש עתיד, אבל לצערי חלק מחברי יש עתיד פעלו בצורה טובה וחלקם פה – אני לא רוצה לצעוק על התלמידים שמגיעים לכיתה, כמו שאומרים, אבל לצערי, חלקם בחרו גם הם להיעדר. היינו יכולים היום, ככנסת ישראל, לומר אמירה ערכית, חדה וברור נגד האויבים הקמים עלינו. אני רוצה לברך אותך, אדוני היושב-ראש, כי היוזמה לדבר הזה באה מסיעתך, אבל אני חושב שבדבר הזה היינו יכולים לייצר אחדות גדולה וחשובה, והתפספס רגע משמעותי בתולדות הכנסת. זה מאוד מאוד מצער שכך בחרו לעשות האנשים ששולחים ברגעים אלה ממש את חיילי צה"ל למלחמה ולא נותנים להם את הגיבוי הנדרש בשדה הבין-לאומי. בכך אסיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. אדוני שר המשפטים, רצית להגיד כמה דברים, בבקשה, לפני שנעבור להצבעה על ההצעה. בינתיים אני אציין כי להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות לרשות דיבור של כמה סיעות. סיעת ישראל ביתנו לא נמצאת. גם לגבי חד"ש-תע"ל – אני לא רואה חברי כנסת של הסיעה שביקשו לדבר בהצעת החוק הזאת. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, השרה, חברות וחברי הכנסת, אני אומר ממש בקצרה. אנחנו באים לעשות כאן סדר בנושא שנזנח במשך שנים, הסדרה שתהיה נכונה גם לציבור הרחב וגם לציבור עורכי הדין, תמנע מציאות שאין לה שום הצדקה של שמירת חומרים לאורך שנים ללא שום תכלית וללא שום היגיון, ומצד שני תבטיח שחומרים שדרושים לציבור הלקוחות של עורכי הדין, יישמרו. אני רוצה להודות למי שעשה במלאכה: לך, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן; לצוות הוועדה בראשותו של מנהל הוועדה איל קופמן וסגנו אלירן כהן; לייעוץ המשפטי לוועדת החוקה בראשותו של ד"ר גור בליי ולעו"ד אלעזר שטרן; כמובן להודות ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ על העזרה שלו; למנכ"ל משרדי איתמר דוננפלד, שעסק בנושא הזה לא מעט; לעו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. תודה גדולה לעו"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית למשרד המשפטים ולצוותים שלהם שהתגייסו כדי לסייע בקידום הצעת החוק. נזכיר את עו"ד נוי חסון, גילית מנטינבנד, רן סלבצקי ורחל ספירו, שהיו שותפים חשובים גם הם, ולכל האחרים שלקחו חלק בעניין הזה. אני רוצה גם להודות לעו"ד אלעד רוזנטל ולעו"ד לוטן לסקי, גם הם סייעו בידינו בעניין הזה; כמובן – להודות לצוות שלי בראשות ראש המטה שלי לילך שלי. נדמה לי שבעוד כמה ימים לילך משלימה 15 שנה של עבודה משותפת שלנו כאן. אני לא יודע אם היה בבניין הזה דבר כזה. זאת הזדמנות להגיד תודה 15 פעם לפחות על כל השנים האלה; כמובן לעו"ד שי אזולאי ונטע שפירא מהלשכה שלי, שגם הם היו שותפים, ולכל צוות הלשכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לשר המשפטים. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. אני קורא להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–5 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 13, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 17, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1636, פ/2165/25; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ל"ב, ישיבה 90; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את הצעת החוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה חוק של יסמין פרידמן. איפה היא? אולי תקראו לה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> היא כאן באולם, הכול בסדר. בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024. מדובר פה באומנת חירום, שלא תדעו. אומנת חירום מיועדת לקליטה מיידית של ילדים אשר נמצאים במצב של סיכון או סכנה וזקוקים להגנה מיידית. השמת הילדים במשפחות אומנה נעשית מכוח צווים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960, ובהתאם להוראות חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016. תקופת השהייה באומנת החירום מוגבלת בזמן, ותפקידם של האומנים לתת לילדים את כל המענים הרפואיים, הרגשיים והפיזיים שהם זקוקים להם. סעיף 43(א) לחוק אומנה לילדים מקנה לאומן סמכות בלעדית לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד, ולייצגו בכל עניין הקשור בחיי היום-יום שלו, ובכלל זה לתת הסכמה לבדיקה רפואית של הילד ולטיפול רפואי כפי שמפורט בפרט 1 לתוספת הראשונה לחוק, אולם סעיף זה אינו חל לגבי אומנת חירום. חבר הכנסת מאיר כהן, חברת הכנסת פרידמן וכל מי שנמצא פה, אני לא מאמין לעצמי שמאז קום המדינה ועד היום, אומנת חירום – לא יכול ללכת לטפל בילד טיפול רפואי. אבל ברוך השם, כל דבר טוב – "דבר בעתו מה טוב". לכן, עד היום, לאומנים באומנת חירום אין סמכות לתת הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי בילד שהושם אצלם, ועליהם לפנות לבית המשפט לקבל את אישורו. דבר זה מקשה מאוד על האומנים באומנת החירום לתת לילד את הטיפול המיטבי ולדאוג לצרכיו הרפואיים. אני רוצה לומר פה שאין מספיק משפחות שמוכנות לקבל ילדים באומנת חירום. זה לא משהו שמצוי, צריך מסירות נפש גדולה מאוד. לעיתים מתעורר צורך דחוף במתן טיפול רפואי לילד, וההמתנה לאישור עלולה לעכב את מתן הטיפול. לפיכך, מוצע לתקן את חוק אומנה לילדים כך שבדומה לאומנה רגילה, לאומן באומנת חירום תהיה סמכות לתת הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי, לרבות נטילת תרופות, ביצוע בדיקות דם וקבלת חיסונים הניתנים לכלל ילדי ישראל, ולמעט טיפולים רפואיים המנויים בתוספת הראשונה לחוק זכויות החולה, כגון ניתוחים ודיאליזה. כדי למנוע מצב שבו ילד יטופל באופן לקוי בשל היעדר מידע רפואי, הוועדה עמדה על כך שאומן באומנת חירום יקבל את המידע הרפואי הנוגע לילד מוקדם ככל האפשר. נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי התחייבו לעגן בהנחיות כי בעת השמה של ילד באומנת חירום, המידע הרפואי הדרוש לשם טיפול בו יועבר לאומן לא יאוחר מ-48 שעות ממועד ההשמה של הילד באומנת החירום. הכוונה היא שברגע הראשון שמביאים את הילד כבר ייתנו להם את כל המידע, אבל לפעמים זה קורה ב-03:00, לפעמים זה קורה במצב שלא יודעים מי, מה, מו, אז נתנו מקסימום 48 שעות שחייב האומן לדעת את כל הפרטים הרפואיים של הילד. כמו כן, מכיוון שכאמור ההשמה באומנת החירום היא מכוח צו בית משפט, ובית המשפט גם עתיד לדון בעניינו של הילד בהמשך, מוצע כי במקרה שבו ילד אושפז בבית חולים, יודיע על כך העובד הסוציאלי שמונה לפי חוק הנוער לבית המשפט הדן בעניינו של הילד סמוך לאחר אשפוזו. עוד מוצע כי על מתן רישיון לאומן באומנת חירום לא תחול הגבלת גיל מרבי של 56 שנים, בשונה מאומנה רגילה, כפי שעלה בדיון בוועדה, בשל המאפיינים הייחודיים של אומנת החירום, ובין היתר מכיוון שהיא נועדה להוות פתרון קצר מועד, אומנים יכולים למלא את תפקידם באופן המיטבי גם בגיל מבוגר יותר מ-56 שנים, וכל מקרה ייבדק באופן פרטני. אתה שומע, מאיר? גם בגילנו אפשר. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ואין לה הסתייגויות. אני מבקש להודות לצוות הוועדה, בניהולה של המנהלת ענת כהן שמואל, לצוות הייעוץ המשפטי ולצוות לשכתי ובראשו יצחק פיליפ. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. יש עתיד, אתם רוצים לדבר? בבקשה. יש לכם פה רשימה של כל חברי הסיעה, אז מי שרוצה לדבר – ניתן לקבל חמש דקות במסגרת רשות דיבור. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו מיזגנו הצעות חוק שלנו, גם אני, גם יסמין. א. אני רוצה להגיד לך תודה, אייכלר. זה מצוין, העבודה של הוועדה שלך – במעט זמן, תיקונים כל כך חשובים, הצעות חוק כל כך חשובות, שלצערי הגדול חלקן עמדו במגירה הרבה, ואתה ידעת לבוא ולשחרר את זה, ועשית את זה בכישרון גדול מאוד, וחלקן, היה צריך לעשות לזה הכשרת לבבות, כמו ההצעה הזאת. לא בכדי היו כאלה שהתנגדו וטענו שזאת אומנת חירום לפעמים ליום, לשבוע, לחודש, ולכן לא צריך לפתוח את הכול. מצד שני – המצוקה הגדולה של אותם אנשי אומנת החירום, שהיו צריכים על דברים פעוטים ללכת לבית המשפט ולבקש מההורים אישור. בדרך כלל אלה אומנות חסויות. ברוב המקרים אלה אומנות שלוקחים את הילד מעכשיו לעכשיו, ואף אחד לא יודע איפה הוא. זה גרם לביורוקרטיה, והתיקון הזה הוא באמת תיקון מצוין. ואשר לתיקון הגיל – גם הוא מאוד מאוד חשוב. ראינו עכשיו, במתווה הגיוס המוצע, שיעלו את גיל ההתנדבות לצה"ל ל-66. זה מדהים איך מעלים את גיל ההתנדבות לצה"ל ל-66 – זה יקרה, זה יקרה. החוק לא יקרה, אבל הרעיון הוא רעיון טוב. באומנה – מי שמעל 56 לא יוכל להיות אומן. אני רוצה להגיד לך תודה רבה. טוב שזה עולה, טוב שהתיקונים האלה – בלהט הוויכוחים הפוליטיים ובלהט השיסוי והפילוג אנחנו מוצאים זמן בוועדות כמו שלך באמת לטפל בדברים האקוטיים, שהולכים הצידה, למדרון אחורי, יום-יום, ואתה מצליח להעביר אותם. תודה רבה לך. אני רק רוצה להגיד, מיקי, שמעתי אותך מדבר – מיקי, מיקי לוי, שמעתי אותך מדבר על זה שבעצם אף אחד לא אמר לנו עד עכשיו שתהיה מדינה פלסטינית. זה כאילו מישהו המציא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חד-צדדית. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, חד-צדדית. אני שומע חבר'ה מהליכוד אומרים: לא יכפו עלינו, אנחנו ננהל משא ומתן. זאת אומרת, אני רק רוצה להגיד, אופיר, להגיד לאנשים מהליכוד שאומרים לי: אף אחד לא יכפה עלינו מדינה פלסטינית, אלא במשא ומתן – זאת אומרת שבניגוד להצהרות הגדולות שעומדים כאן ואומרים: לא תהיה מדינה פלסטינית – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם לא במשא ומתן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. יופי, אני שמח. אני שמח שמבחינתכם, לדידכם, אתם מתקנים את זה. אבל אני חושב שגם ראש הממשלה – בעצם מה שהוא אומר: אף אחד לא יכפה עליי, אבל אם יהיה משא ומתן, אנחנו נדבר על זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה. אנחנו אומרים שלא תהיה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה גם במשא ומתן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תיזהרו בלשונכם. אתם מעוררים את מה שלא צריך לעורר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ח'אלד משעל אמר לפני שלושה שבועות, על דעת כל הפלסטינים, במילים שלו: בין הנהר לים מדינה אחת, היא פלסטין, ואין מקום לחזון הציוני. אם האויב ומנהיג האויב אומר את זה, אז אנחנו צריכים לשמור על המדינה האחת הזאת בלי להוריד את הראש סנטימטר. רק אומרת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק דבר אחד אומר לך – שלפעמים ממציאים איזה דמון שלא קיים, ואומרים: אף אחד לא יכפה עלינו, אלא במשא ומתן. תחשבו על הדברים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא דמון שלא קיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קיים ועוד איך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – מעבר לים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריא, אני מדבר על האמריקאים. צריכים להיות זהירים. האמריקאים, בינתיים, אף אחד מהם – ביידן, לא שמענו אותו אומר: אני הולך לכפות על מדינת ישראל מדינה פלסטינית, וכל עוד זה לא נאמר, לא צריך לייצר יש מאין. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. האם יש עוד חברי כנסת מסיעת יש עתיד שרוצים להשתמש ברשות הדיבור שביקשתם? אם לא, אנחנו נעבור להצבעה. חברת הכנסת טלי גוטליב, אם את רוצה להצביע, נא לגשת למקום שלך. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. נעבור להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–3 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – עשרה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד­­–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין הצבעה מס' 10 בעד החוק – 1 נגד – אין נמנעים – אין << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק אחד הצביע? אחד בעד, זה הכול? לא הצבעתם בשנייה-שלישית? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הצבענו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הצבענו. בטח הצבענו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אני הצבעתי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו נפעיל שוב את ההצבעה. כנראה שהייתה תקלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הצבעה חוזרת, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני נותן הצבעה חוזרת בקריאה שלישית על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד­­–2024. אנא הצביעו, בבקשה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד­­–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/986; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 140; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024. מי שיציג את החוק יהיה יושב-ראש ועדת הרווחה והעבודה חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024. מדובר בחוק אומנה לילדים. הקשיבו, החוק הזה לאומנה לילדים יותר חשוב מהקודם, כי פה מדובר בהצעת חוק של הרב פינדרוס. עד היום ילד נכה – לא ייאמן שזה קורה – עד היום, אם ילד נכה היה נכנס לבית אומנה, הוא לא היה מקבל את קצבת הנכות, כי יש את האומנה, זאת אומרת, האומנה זה לאוכל ולבגדים. היום אנחנו הולכים לתקן את זה. זה דבר גדול מאוד. חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, קובע כי ילד שנמצא באומנה זכאי לכל הזכויות שזכאי להן כל ילד בישראל. ואולם, בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע–2010, נקבע כי גמלת ילד נכה תשולם כל עוד הילד הנכה אינו מושם בידי משפחת אומנה. לכן, כשילד נכה מושם באומנה, מפסיקה להשתלם בעדו גמלת ילד נכה, ולפי הוראות חוק אומנה לילדים, האומן מקבל ממשרד הרווחה והביטחון החברתי תשלום מוגדל – לא כמו כל ילד, אבל לא את הקצבה השלמה – תשלום מוגדל בעבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צורכי הילד, לרבות צרכיו המיוחדים, בהתאם לתוכנית הטיפול של הילד. בשנים האחרונות עודכנו סכומי גמלת ילד נכה, ואילו התשלום המוגדל למשפחת אומנה בשביל הנכה לא עודכן בהתאם. כמו כן, גמלת ילד נכה משולמת לפי הצרכים הטיפוליים ברמות שונות, ואילו התשלום המוגדל אינו מבוסס על אמות מידה דומות. לכן, ייתכן שבעד ילד נכה שיש לו צרכים טיפוליים שהיו מצדיקים גמלה ברמת זכאות גבוהה, משולם על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי תשלום שאינו תואם את צרכיו. כדי לסייע לאומן לטפל בילד ולאפשר לו לדאוג לצרכיו ולהתפתחותו, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי גמלת ילד נכה המגיעה בעד ילד נכה המושם באומנה, תשולם לאומן בעד תקופת האומנה תוך הבחנה בין שני מצבים: במקרה שבו השתלמה גמלת נכה בעד הילד סמוך לפני השמתו באומנה, המפקח הארצי על האומנה יודיע על כך למוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי ישלם את הגמלה לאומן; במקרה שבו לא השתלמה בעד הילד גמלת ילד נכה סמוך לפני שהושם באומנה, מוצע לאפשר לאומן להגיש תביעה לגמלת ילד נכה לביטוח הלאומי. עם זאת, מענק הניתן במקרה שבו נפטר ילד נכה שהושם באומנה, ישולם להורה הביולוגי של הילד. כמו כן, בדומה להסדר הקבוע בחוק הביטוח הלאומי לעניין גמלה מוגדלת למשפחות שבהן ילדים נכים, זאת אומרת יותר מילד אחד, מוצע כי גם במשפחת אומנה שבה שני ילדים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה, תשולם תוספת של 50% על שיעור הגמלה בעד כל ילד נכה. עוד מוצע לקבוע הוראות משלימות בחוק אומנה לילדים, ובין היתר שאומן יהיה זכאי לקבל גמלת ילד נכה בעד ילד נכה שהושם אצלו באומנה, וכן יהיה זכאי לקבל את ההטבות והזכויות הנלוות לגמלה. כדי לאפשר לאומן להגיש תביעה לגמלת ילד נכה, מוצע לקבוע כי תהיה לו הסמכות להגיש תביעה כאמור באישור מנחה האומנה ולבצע את כל הפעולות הנדרשות לשם הגשת התביעה והטיפול בה. עם זאת, תחול חובה על האומן ליידע את הורי הילד זמן סביר מראש על תוכניותיו להגיש את התביעה לקצבה. תחילתו של התיקון המוצע תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו, וגמלת ילד נכה תשולם לאומן לפי הוראות ההסדר המוצע בעד התקופה שמיום התחילה האמור ואילך. עם זאת, התיקון לחוק אומנה לילדים ייכנס לתוקף מייד עם פרסומו של החוק המוצע, כך שבמקרים המתאימים, אומן יוכל להגיש תביעה לגמלת ילד נכה עוד לפני כניסתו לתוקף ולהתחיל בתהליך. במהלך הדיון בוועדה התחייב משרד הרווחה והביטחון החברתי כי אם יתגלו מקרים חריגים, שבהם המשרד משלם כיום תשלום מוגדל לאומן בעד ילד נכה בסכום גבוה יותר מסכום גמלת ילד נכה שתשתלם לו לפי הוראות החוק המוצע על ידי הביטוח הלאומי, המשרד ישלים את ההפרש. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ואין לה הסתייגויות. אני קורא לכל חברי הכנסת להצטרף למצווה החשובה הזו ולעשיית הצדק, ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מבקש להודות לחברי הכנסת היוזמים והמשתתפים בדיונים בוועדה, לצוות הוועדה והמנהלת ענת כהן שמואל, הסגנית אורית ארז, היועצת המשפטית איילת וולברג, הרכזות מעיין בן עמי ונועה אומזגין, הדוברת מור אברג'ל, ואחרונים חביבים – צוות לשכתי, ובראשם יצחק פיליפ. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת איימן עודה, אתה מוותר? מוותר. חברת הכנסת יסמין פרידמן, רצית לברך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, גם חבר הכנסת פינדרוס. אתה רוצה גם לדבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה שלושת המציעים. אומנם קראת רק את פינדרוס – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אתם יכולים להשתמש בזכות שלכם, זכות הדיבור שהגשתם. אני אתן גם לך וגם לך. מבקשים רשות דיבור בחוק. חברת הכנסת בן ארי, אני אתן לך לדבר אחרי ההצבעה, לברך על החוק. מייד אחרי הצבעה תוכלי לברך, לפני שנעבור לסעיף הבא. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרה, יושב-ראש הוועדה הרב אייכלר, אני אתחיל קודם כול עם התודות. אני אתחיל עם תודה ליושב-ראש הוועדה, לחברות הכנסת שהלכו איתי יחד כברת דרך לא קצרה באופן יחסי לחוק כזה, אף שהיא הייתה כברת דרך יחסית קצרה לחקיקה בכנסת, וזה בזכות הפעלתנות של יושב-ראש הוועדה וגם שיתוף פעולה של הממשלה, בסופו של דבר, שיתוף פעולה באמת יפה מאוד. גם יסמין פרידמן באמת דחפה. בפרסה היו לנו אין-ספור שיחות איך דוחפים את הדבר הזה. גם מירב בן ארי, בדיונים איזה חוקים אנחנו מקדמים, וגם הרב אייכלר, שדחף את החוק הזה פעם אחר פעם. אבל אני רוצה להעלות שתי נקודות במסגרת הדיון הזה בשעת לילה מוקדמת ליום שני באופן יחסי, תלוי לאיזה זמנים. כמובן – ליועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה, שהתמסרה, איילת וולברג, שבאמת עבדה מאוד מאוד קשה על החוק הזה, ללודמילה, מנהלת אגף נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי, לרחל יגאל לוין וענבר זייתון ממשרד הרווחה, משרד האוצר, משרד המשפטים – אבל זאת אחת הדוגמאות, אני חושב, של חוק שאני רוצה לספר איך הוא נולד. שאל אותי הרב אייכלר יום אחד: איך הגעת לחוק הזה? פנה אליי מישהו לפני כמה חודשים – אני לא זוכר אם זה היה לפני הבחירות או מייד אחרי הבחירות – וסיפר לי סיפור. הוא מחזיק ילד נכה, ואמרו לו שקצבת ילד נכה הופסקה. כל מי שמתמצא קצת באומנה, בטח באומנה מוכרת, יודע שהילד מתחיל את האומנה גם קצת לפני שכל האישורים יהיו – במסגרת חברתית, קהילתית ומשפחתית. בוקר אחד הפסיקו את הקצבה. אמרתי: לא יכול להיות. משהו פה לא מסתדר לי. לא יכול להיות. אני פונה לייעוץ המשפטי, אני פונה למשרד הרווחה – אומרים לי. אני פונה לייעוץ המשפטי של הוועדה, חייב לומר, לייעוץ המשפטי של הכנסת, ושואל אותם: חבר'ה, זה יכול להיות? אומרים לי: כן, זה החוק. אתה רוצה לשנות את זה? משפחה קיבלה קצבת נכות, הילד עבר לאומנה – הפסיקו את הקצבה. ואני אומר: לא יכול להיות. אומרים: תשמע, יש לקונה בחוק. ותוך כדי, מה אני מגלה? יש כאלה שאומרים להגיד את זה – אני אומר: השטן נמצא בפרטים הקטנים. מה אני מגלה? מישהו חשב מחשבה טובה ב-2016, וקידם חוק אומנה, ושם שם סעיף אחד קטן, שבחוק הזה הוא מבטל כל קצבה אחרת וכל חוק אחר. הביטוח הלאומי התקדם מאז – עברו חוקים להיטיב עם הנכים, להיטיב עם האנשים – וההוא נשאר מאחור. ואז בסוף אתה מוצא את עצמך מתזז במערכת ביורוקרטית עם תשובות מוזרות. אני מזכיר לעצמנו: אנחנו מדברים על אנשים שאני לא מסוגל באמת להעריך עד כמה – אדם לוקח ילד עם קשיים ומאמץ אותו. קודם כול, אימוץ זה כבר מעשה אצילי – המגדל בן חברו כאילו ילדו. זה משהו שהוא בלתי – באמת דבר שצריך להעריך אותו. הוא לוקח ילד עם קשיים ומגדל אותו, ואנחנו מצאנו איזה סעיף חוקתי שאנחנו עוצרים אותו. ואתה מוצא את עצמך מתזז בין סיבות לסיבות שונות שאתה לא מצליח להבין אותן. ואת המעשה הזה, אני חושב, באמת – אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שרוב מאמצינו ועבודתנו צריכים להיות שם. נכון שזה לא יוצר את הכותרות, נכון שאם נדבר פה על דברים ששנויים במחלוקת – על זה כולנו נחגוג ותהיה פה מליאה מלאה וכותרות. אבל על זה אנחנו נימדד כאנשי ציבור, על זה אנחנו נימדד כנבחרים – ב-90% מהדברים שמוסכמים מהצד הזה לצד הזה, ולא משנה מי נמצא שם. דברים פשוטים – שאזרחים סובלים מביורוקרטיה. אנחנו מדינה עם המון ביורוקרטיה, עם המון מערכות, עם המון פיצולים. כשמדברים על ביטול משרדי ממשלה – הייתי מבטל מחלקות. את המשרדים הייתי משאיר. מצידי שיהיו עוד 200 שרים, אבל לא כל כך הרבה מחלקות. שביטוח לאומי ידע לדבר עם הרווחה, והרווחה ידעו לדבר עם הביטוח הלאומי, והקליטה יוכל לדבר איתו, ולא יסבירו לי: תשמע, זה מאגף אחר, זו מערכת אחרת – לפעמים תחת אותו שר. אתה פשוט מוצא שהמערכת ביורוקרטית. ועל זה, על זה אנחנו צריכים להיבחן. לזה אנחנו באנו לפה. בשביל נאומים חוצבי להבות אש – אפשר לעשות אותם. רעיונות מוצלחים בנושאים שנויים במחלוקת – חבל על הזמן. אבל על הדבר הזה אנחנו ניבחן, ואת הדבר הזה אנחנו צריכים לשנן לעצמנו כל בוקר מחדש. אני יודע שזה לא תמיד פופולרי, אבל כן, כל בוקר מחדש, העבודה הסיזיפית הזו בשביל אותו אזרח באמת יקר וצדיק, שעושה את המעשה הנאצל, או אזרח אחר שנתקל פה במצוקה – להיות פה בשבילם. אז אני שוב רוצה להגיד תודה רבה לכל השותפים. ואין לי ספק שכולנו – תודה רבה כמובן ליושב-ראש הוועדה, ליסמין, למירב ולכל שאר השותפים. אני בטוח שכולנו נשמח ונתגאה במעשים כאלה, ובדברים אחרים – נשאיר להזדמנויות, אבל נשאיר את זה באחוז ובמינון נמוך. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. האמת, אני ממש מתרגשת היום, גם כי אני סוגרת מעגל, וגם אחרי שנתיים וחצי זו החקיקה הראשונה שאני מעבירה בקריאה שלישית. זה סופר-מרגש עבורי היום. זו חקיקה שהייתה לי מאוד משמעותית. הפגישה הראשונה שלי כחברת כנסת הייתה במכון סאמיט, מכון שעושה את החיבור. הוא מאתר הורה אומנה, חירום ושגרה, ועושה את החיבור לילדים. זו הייתה פגישה ראשונה שלי. הכרתי אותם לפני וישבתי ללמוד את כל הנושא, וראיתי שיש המון המון פערים, ומאז אני מנסה לסגור, ולפחות לעשות את החלק שלי, כדי לעודד עוד הורה אומנה להגיע, כדי שנמצא בתים מדהימים לילדים. מעבר לכך, המון מחבריי הקרובים ביותר הם הורי אומנה, ואני למדה מהם כל יום על האתגרים, אבל גם על האהבה הגדולה ועל כל מה שקורה שם. אני לא אחזור על הדברים שאתה אמרת, אבל אני בכל זאת רוצה לומר כמה תודות גדולות: ראשית, למירה ווקר ממכון סאמיט, שמלמדת אותי כל יום מה המשמעות של משפחות אומנה ומה הצרכים שלהן; לחבר הכנסת פינדרוס, שותף יקר בחקיקה הזו – זה לא מובן מאליו, תודה רבה; מירב בן ארי, אהובתי; יו"ר הוועדה אייכלר, תודה רבה על הקשב והאכפתיות. זה באמת באמת נעשה בצורה מהירה ומקצועית יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה. אין לי מילים. הצוות של ביטוח לאומי ומשרד הרווחה עשו הכול כדי שזה יעבור כמה שיותר מהר, עם כל ההתאמות הנדרשות. אני רוצה לומר גם תודה מיוחדת לחברה יקרה שלי מהבית בשם מזל סבג, שיש לה לא רק ילדת אומנה אחת – יש לה שתיים. היא בעיניי השראה, דוגמה ומופת לנתינה בלתי תלויה בשום דבר. הם משפחה שנותנת אהבה בלי סוף לשתי ילדות נפלאות. אז תודה גם לכם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יסמין. אם כך, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–5 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – עשרה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024 נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – עשרה, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 243), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים כנוסח הוועדה. רבותיי, הנושא האחרון על סדר-היום: הודעת הממשלה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, סליחה. צודקת. איפה שאת צודקת – צודקת. גם חברת הכנסת בן ארי רוצה לברך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. אני רק רוצה להגיד שזה גם חוק שלי. אני רוצה לברך את יסמין ואת פינדרוס ואת אייכלר, יו"ר הוועדה. אני נחשפתי למשפחות האומנה כשעבדתי יחד עם "אור שלום", שעושים עבודת קודש ומצילים את הילדים האלה. הייתה לי הזכות לעבוד איתם, לייעץ להם. ואני באמת חושבת שברגע שכל אדם רגיל נכנס לבית כזה של משפחת אומנה, הוא מבין שצריך לעשות הכול. אז אני מודה ליסמין ולפינדרוס, השותפים. אני חושבת שזו עוד דוגמה לחוק טוב של קואליציה ואופוזיציה למען משפחות, ובטח משפחות רווחה. אגב, בתגובה למה שראינו לפני כן, למופע האימים, חבל שהכנסת לא מלאה יותר במופעים כאלה. יש לנו הרבה במה להתגאות. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022 << נושא >> [דברי הכנסת ה-24, מס' מ/1505, מושב שני, חוב' ל"ג, ישיבה 148.] << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> הנושא האחרון על סדר-היום – הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022, מ/1505. מי שתציג או מי שתודיע זו השרה אורית סטרוק. בבקשה. היא תמסור את ההודעה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, במקום ידידי השר יריב לוין, שר המשפטים, אני מקריאה את ההודעה הבאה: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הודעה על החלת דין רציפות. בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 24 והוראת שעה) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות), התשפ"ב–2022, הצעת חוק הממשלה 1505 מיום 26 בינואר 2022. עד כאן ההודעה. אדוני היושב-ראש, עכשיו, בכמה משפטים קצרים אני רוצה לציין שאנחנו נכנסים עכשיו ליום י"א באדר. י"א באדר א' זה 104 שנים – יום תל חי, ו-78 שנים לעלייה ההמונית לביריה, שני אירועים שבהפרש של כמה עשרות שנים ביניהם מבטאים את העוצמות הגדולות של התנועה הציונית, התנועה של השיבה לציון. בהקשר הזה של היום החשוב הזה בהיסטוריה של עם ישראל השב הביתה, אני רוצה להשיב למי שכבר לא נמצא כאן. ידידי חבר הכנסת והשר לשעבר מאיר כהן, איש שאני מאוד מאוד מעריכה, שאל קודם למה צריכים להעביר כאן החלטה כזאת או אחרת בסוגיה של מדינה פלסטינית. על זה אני רוצה לומר: עם ישראל באמת שב הביתה. כל בן תרבות בעולם יודע שהארץ הזאת היא שלנו, של עם ישראל, ושלנו בלבד. כל בן תרבות בעולם יודע שגלינו ממנה. וידענו בכל הגלויות לאורך כל השנים, וידעו גם אויבינו ושונאינו, שנשוב אליה, כי היא שלנו, רק שלנו, ואנחנו שלה, רק שלה. ומהסיבה הזו לא תהיה לעולם מדינה פלסטינית בארץ ישראל – כי גם אין עם פלסטיני. אין עם כזה, ומהסיבה הזו – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כמה חוצפה. כמה חוצפה. כמה חוצפה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – הרוב הגדול בעם ישראל מתנגד להקמת מדינה פלסטינית – – << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הכחשת עם. הכחשת עם. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – שלא רק שהיא לא צודקת וחסרת כל עוגן היסטורי, אלא היא גם סכנה קיומית למדינת ישראל ולשלום העולם כולו. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הכיבוש סכנה קיומית. הכיבוש. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> וגם הרוב הגדול של חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש – ואתה יודע את זה כמוני – וגם המפלגה שלך, ברוך השם, מתנגדים למדינה פלסטינית באשר היא, לא משנה אם חד-צדדית או רב-צדדית. אין לה שום הצדקה, לא היסטורית, לא חוקית, בוודאי לא ביטחונית, ולכן מדינה כזאת לא תקום, ואנחנו נוודא שהיא לא תקום. ואני מציעה שכולנו נתחזק מהיום החשוב הזה, יום י"א באדר, שהוא גם היום הראשון על פי מסכת מגילה שבו אפשר לקרוא במגילת אסתר, ונדע ש"ישלטו היהודים המה בשֹׂנאיהם". תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לשרה אורית סטרוק. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי י"א באדר א' התשפ"ד, 20 בפברואר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:22. << סיום >>