דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה קנ"ב הישיבה המאה-וחמישים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ב באדר א' התשפ"ד (21 בפברואר 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 5 1259. גניזת תוכנית הסיוע לסטודנטים משרתי מילואים 5 נעמה לזימי (העבודה): 6 שר החינוך יואב קיש: 6 סימון דוידסון (יש עתיד): 11 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 12 1262. חשיבות השמירה והביטוי של ערכי התרבות, המדע והרוח של מדינת ישראל 14 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 14 שר החינוך יואב קיש: 15 גלעד קריב (העבודה): 16 דבי ביטון (יש עתיד): 16 הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד–2024 19 ארז מלול (ש"ס): 19 שר המשפטים יריב לוין: 21 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 22 הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024 24 אלי דלל (הליכוד): 24 הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023 26 דבי ביטון (יש עתיד): 26 שר המשפטים יריב לוין: 27 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023 30 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 30 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 32 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 34 הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכים), התשפ"ג–2023 36 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 36 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 39 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 41 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפת מועמדים תושבי פריפריה), התשפ"ד–2023 42 מאיר כהן (יש עתיד): 43 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 48 הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023 49 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 49 הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023 51 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 51 שר המשפטים יריב לוין: 52 טלי גוטליב (הליכוד): 59 נאור שירי (יש עתיד): 61 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 65 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 67 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג–2023 72 זאב אלקין (המחנה הממלכתי): 72 שר המשפטים יריב לוין: 76 רון כץ (יש עתיד): 81 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג–2023 83 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 84 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 86 עמית הלוי (הליכוד): 102 הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 32(א) לתקנון הכנסת 104 יאיר לפיד (יש עתיד): 105 עודד פורר (ישראל ביתנו): 106 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 107 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 110 שר התקשורת שלמה קרעי: 114 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 121 יאיר לפיד (יש עתיד): 124 הצעות לסדר-היום 125 עלייה במקרי האלימות המשטרתית כלפי אזרחים 125 אברהם בצלאל (ש"ס): 125 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 127 נעמה לזימי (העבודה): 128 נאור שירי (יש עתיד): 131 משה רוט (יהדות התורה): 135 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 136 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 137 נעמה לזימי (העבודה): 148 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 149 מסמכים שהונחו על שלחן הכנסת 152 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 152 הצעות לסדר-היום 152 קיצוץ של 50% בתקציב תווי המזון של משרד הפנים 152 יסמין פרידמן (יש עתיד): 152 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 154 ארז מלול (ש"ס): 156 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 157 הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024 163 מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת העבודה והרווחה): 163 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 165 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 169 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ב באדר א' התשפ"ד, 21 בפברואר 2024. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת נעמה לזימי לשר החינוך, בנושא: גניזת תוכניות הסיוע לסטודנטים משרתי מילואים. כבוד שר החינוך, אנא תפוס את מקומך על הדוכן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תראי איך השר מתרגש. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא אישרו לי הרבה זמן שאילתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אקח את זה לתשומת ליבי. חברת הכנסת לזימי, השאילתה, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שהשר יעלה לדוכן. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> קריב, אתה עושה בלגן כרגיל? << שאילתה >> 1259. גניזת תוכנית הסיוע לסטודנטים משרתי מילואים << שאילתה >> << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כנסת נכבדה, שאלתי לשר החינוך יואב קיש היא זו: לאחרונה פרסם שר החינוך מתווה סיוע לסטודנטים במילואים שעיקרו אפשרות ללמוד את סמסטר א' בסמסטר ב' והשלמת לימודים בקיץ. מאוחר יותר פורסם בכמה כתבות מפורטות כי התוכנית נגנזה. רצוני לשאול: 1. מדוע התוכנית נגנזה והאם יש כוונה לחדשה? 2. לאיזה מקורות אחרים במשרדך הופנה התקציב שנועד לתוכנית? כי המשרד הוא משרד שקיצצו בו, ואיכשהו 900 מיליון שקל – תוכנית ראויה לחיילי המילואים נגנזה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> טוב, אני, האמת, מעריך מאוד את חברת הכנסת לזימי כחברת כנסת רצינית ויסודית. אני יכול לתת לך טיפ קצר: אל תאמיני למה שאת קוראת בעיתון. לא היה ולא נברא. זה די מצחיק שאני צריך להגיע, היושב-ראש, אני צריך להגיע ולענות על דברים שלא קרו, שמומצאים בתקשורת. זו לא פעם ראשונה שכתב כמו ליאור דטל משקר וממציא המצאות שאין בינן לבין האמת שום קשר, לכן אמרתי גם לה שזה נראה לי מגוחך. אסביר מה היה, כי חשוב לי שתביני את האירוע ותראי איפה אנחנו נמצאים. אנחנו עוסקים בתמיכה בסטודנטים במילואים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי, את יכולה לשבת. אחר כך נאפשר, אם תרצי, שאלת המשך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ביסמוט, חשוב לי שתשמע, כי אתה מכיר את עולם התקשורת. זה פשוט לא יאומן, יש פה אבסורד של אבסורד. שואלים אותי בשאילתה מכובדת בכנסת מה קרה לתקציב של התוכנית שבוטלה ואיך קרה שבוטלה – תוכנית שעוד לא נולדה, שבטח לא תוקצבה, שהיא בתהליך התהוות ובכלל בעבודה. זה האירוע שאני צריך כרגע לענות עליו. אז אני רוצה רגע להסביר, ואני אנצל את הבמה הזו כדי להסביר מה אנחנו עושים בשביל הסטודנטים במילואים. וזה מאוד חשוב, כי הנושא הוא נושא שכואב לך וכואב לי ואנחנו עוסקים בו רבות, אבל בינו לבין השאילתה אין שום קשר, כי זה באמת מדע בדיוני שלא קיים בכלל. עכשיו, לגבי זה, התחלנו את המלחמה ב-7 באוקטובר והבנו מהר מאוד שאנחנו באירוע שחייבים להתייחס לשנת הלימודים האקדמית. היו שתי גישות. גישה אחת אמרה: בואו נפתח מוקדם את הסמסטר כדי שנוכל לטפל בבעיות שנוצרו לנו לאורך הסמסטר. כך פעלו, דרך אגב, המוסדות הלא-מתוקצבים, המכללות הפרטיות. הייתה גישה אחרת, שאמרה: בואו ננסה לדחות כמה שאפשר את הסמסטר, כדי שהלוחמים יוכלו לחזור – אנחנו עוד לא ידענו כמה זמן ייקח ומה ייקח – ויתחילו ביחד את הלימודים. כך, בעצם, בוא נגיד, עיקר האוניברסיטאות דחו לסוף דצמבר, תחילת ינואר, את הסמסטר. לצערנו, הצבא עוד לא הספיק במסגרת הזמן. אפילו עד היום אנחנו יודעים שיש לחימה עיקשת בעזה, אנחנו בוודאי לא אחרי האירוע, ואנחנו בעיצומו של סמסטר א'. נוצר מצב שהצבא הצליח לשחרר לקראת אמצע, סוף ינואר מאסה משמעותית של סטודנטים, והם עכשיו נכנסו לסמסטר א', עם הרבה מאוד תקציבים שהעברנו לאוניברסיטאות, חצי מיליארד שקלים – דרך אגב, תוכנית שכללה גם תקציב למילואימניקים, גם לאוניברסיטאות לתגבור ושיעורים פרטניים. אנחנו באירוע שבעצם מנסה לייצר – כל מי ששוחרר בינואר מהמילואים והתחיל את הסמסטר, שיסגור את הפער. זה אירוע אחד. עכשיו אנחנו באירוע שני, שזה אירוע שאני התחלתי לחשוב מה אנחנו עושים איתו. אתמול הייתי בניר עוז – לא בתוך ניר עוז, אלא במוצב צבאי שמשקיף ומטפל בביטחון השוטף בעוטף, צמוד לניר עוז – עם עשרות מילואימניקים סטודנטים, שביקשתי ושר הביטחון ארגן לי מפגש איתם. ישבתי ודיברתי איתם. אלה מילואימניקים שעד היום לא שוחררו, עשו 134 ימים – תבינו את האירוע. אנחנו מדברים על אלה שלמעשה הפסידו גם את סמסטר א'. הרי אם הם משוחררים עוד שבוע או עכשיו – להתחיל לעשות מבחנים מסמסטר שהם עוד לא למדו, זה אירוע מטורף, זה קשה מאוד, ואני לא יודע אם בכלל ניתן. אנחנו עושים מאמצים של עמדות לימוד מרחוק בשטח, גם בצפון וגם בדרום, קמל"ר שם 50 יחידות, עם כל המורכבות של הדבר הזה, אנחנו עושים השלמות, אבל כשמגיעה בסוף נקודת הזמן שמילואימניק משתחרר והפסיד את סמסטר א', אני לא יכול להמציא את הזמן. אז באתי ואמרתי – והינה התוכנית הגדולה, בסך הכול לפני עשרה ימים, רעיון שהעליתי ואני בודק אותו – אמרנו: בואו נראה איך – הרי סמסטר ב' הוא לא סמסטר א', ולא כל הקורסים שנמצאים בב' נמצאים בא', להפך, זה קורסים שנבנים עליהם. מצד אחד העגלה נוסעת, אז אתה חייב סמסטר ב', כמובן מלא, שירוץ. מצד שני – – – << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> דיברנו על זה בשדולה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דיברנו בשדולה כמהלך, אבל זו תוכנית שכבר תוקצבה וכבר בוטלה ולקחו לה את התקציב, אז תכף – זה כאילו לפי דברי העיתון, כן? אז עכשיו באנו והתחלנו שיח עם המוסדות – עם המכללות, עם האוניברסיטאות, איזה קורסים, אין עושים את זה, כמה זה עולה. בואו נראה, אם יש לי מיקרו-מקרו בכלכלה, שאני צריך את קורס המיקרו שייכנס – בואו נעשה אותו גם בסמסטר ב'; בואו נראה איך עושים את זה שתהיה הכרה הדדית, כדי שנוכל ללמוד, לייעל את האירוע. אני עכשיו מספר לך מה שנקרא חם מהתנור – זאת תוכנית שאנחנו עובדים עליה. אני מחר מציג אותה לראש הממשלה, הוא עוד לא ראה אותה. אבל את שואלת כאילו שזה כבר בוטל ואיפה 900 המיליון – אני לא יודע מאיפה המספר 900 מיליון, מעולם לא דיברנו על כסף. כרגע הרעיון הוא כזה, וזה מה שאנחנו מנסים להוביל, למהלך – – – << קריאה >>קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו בוחנים אותו. דרך אגב, הסכום מבוסס על מספר הקורסים שפותחים. לכל קורס יש מחיר, ואנחנו מדברים על סדר גודל של 300–350 קורסים במכללות המתוקצבות ועוד כ-1,000 קורסים באוניברסיטאות. אנחנו מדברים על זה שתהיה הכרה הדדית – אנחנו מדברים על זה שתלמיד שלומד באוניברסיטת חיפה יוכל לעשות קורס השלמה באוניברסיטת תל אביב בלמידה מרחוק וזה ייחשב לו. יש פה מהלך מאוד מורכב שאנחנו עכשיו עובדים עליו. אז בין זה לבין להגיד: אז אנחנו – העלות תגיע, להערכתי – אנחנו גם רוצים לתת עוד מלגה, למילואימניקים שעושים סמסטר קיץ – אני מניח שזה יגיע סביב 200 מיליון שקל. בגדול אלו המספרים. אנחנו עדיין ב-fine tuning, אז אל תתפסי אותי על המחיר. אנחנו במאמץ להביא את הכסף, אנחנו במאמץ, אנחנו נביא אותו. אני רוצה לדאוג לזה שאותם סטודנטים שפגשתי אתמול – האמת, זה מתסכל, למה זה מתסכל? אני אומר פה משהו כואב. אנחנו כל הזמן אמרנו שלא ייפגעו הסטודנטים, זה היעד שלנו, שמי שעושה מילואים לא ייפגע. אבל בגלל התארכות המלחמה, אנחנו מוצאים את עצמנו עם אנשים שהפסידו סמסטר. אז קודם כול, עובדתית, אין לי איך להחזיר לו את זה. נגיד אני מחזיר לו את זה בקיץ, אז אם הוא חשב בקיץ לעבוד, או לא יודע מה לעשות, הוא נפגע. נקודה. זאת אומרת, יש פה אירוע. יש פה את המחיר של הזמן שבן אדם נתן – האנשים הכי טובים שיש. אתה יודע, כשאני מסתכל על המילואימניקים, אז יש כאלה שעשו 30 יום, יש 60 יום, ויש כאלה שעשו 134 יום. גם פה, כרגע הצבא אומנם בתגמול פר-יום מייצר איזושהי דיפרנציאציה, אבל למשל במבחנים באוניברסיטאות, אם עשית מעל, נדמה לי, 20 יום – לא יודע, לא זוכר בדיוק את המספר – אתה נכנס לקטגוריה. עכשיו מה, יש אחד שבכלל התחיל את הסמסטר, עשה 20 יום נגיד במהלך אוקטובר ונובמבר, פתח את הסמסטר רגיל, ומקבל את כל ההטבות, ואותו בחור שבכלל עוד לא הגיע יום אחד, אלו ההטבות שהוא מקבל. יש פה איזשהו דיסוננס שגם עליו צריך לחשוב: איך נותנים גם תגמול אוניברסיטאי בהקלות לאותם אנשים שעשו באמת מעל ומעבר. יש פה איזשהו חוד חנית, גם בתוך נושא המילואים, וגם זה נושא שאנחנו בוחנים. אז אם אני מסכם ואומר: ספציפית לשאילתה – כבודה במקומו מונח, אבל אין לה שום קשר למציאות. אנחנו בהליך ארוך טווח שלא ייפסק, גם לא בשנה הזו, ואני אומר פה לסטודנטים – הוא גם לא ייפסק בשנת הלימודים תשפ"ה. גם שם אנחנו נצטרך להיכנס. יכולה להיות דחיית שנת הלימודים גם בתשפ"ה. יש פה אירוע ארוך טווח. אנחנו עושים הכול בשביל לעזור להם. לצערי, עם כל הכאב – אני אומר את זה בכנות – יש כאלה שלא נוכל להחזיר להם את המחיר הזה, ודווקא הם חוד החנית שלנו. אז צריך לחשוב מה כן אפשר לעשות. בסופו של דבר, מי שיפסיד, נגיד, את סמסטר א' וסמסטר ב' כי הוא במילואים, אין לי איך לייצר לו את הזמן הזה. אז אנחנו עושים את המקסימום בהקלות, המקסימום בתמיכה כספית והמקסימום בפתיחת קורסים, כדי להקטין את מספר האנשים שייפגעו מהפסד הזמן. עד כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת לזימי, האם את מעוניינת בשאלת המשך? שאלת המשך לחברת הכנסת לזימי, ולאחר מכן שתי שאלות נוספות, לחבר הכנסת קריב ולחבר הכנסת דוידסון. לאחר מכן נעבור לשאילתה הבאה. לפי התקנון מותר לנו עד שתיים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השאלה הנוספת שלי היא לשאילתה של מטי הרכבי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נשאל ברצף גם את שאלת ההמשך וגם את השאלות הנוספות, והשר ישיב במרוכז. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, הוא אומר שזה – יש עוד שאילתה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אה, השאלה שלך על השאילתה הבאה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אם מישהו אחר רצה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז, מאה אחוז. אם כן, חברת הכנסת צרפתי הרכבי, את תקבלי כאן שאלה נוספת. השאלה של קריב היא על השאילתה הבאה. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה. שר החינוך, ממה שאני מבינה, כשהגעת לוור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות, עם התוכנית, העלות הגבוהה אילצה צמצום שלה. במקביל, תקציב המשרד קוצץ בכ-400 מיליון שקלים. לעומת זאת, בתוך הקיצוץ – עוד 600 מיליון שקלים לתקציב הרשתות החרדיות הפרטיות והמפלגתיות. מה שאתה אומר זה שלצד זה, מי שמפסיד גם את סמסטר ב', אין לו פתרון, כשבדיונים דיברנו על צבירה השנה ועל ניסיון להבטיח גם את מקומם בזכאות לתואר וגם בתקצוב לאחר מכן. הסיפור פה הוא לא רק ההטבה לחייל המילואים בתוך המערכת האקדמית, אלא מניעת הנשירה ואי-אובדן של הקריירה והחלומות של טובי בנינו גם הלאה. ממה שאני מבינה, קודם כול מי שנשאר עכשיו יותר במילואים כאילו יסבול יותר וממש ייפגע יותר. גם המקור התקציבי – לא ענית עליו. אנחנו עכשיו בתוך דיוני תקציב, ואנחנו גם בתוך קיצוץ עצום במשרד שלך ותוספות מיותרות עצומות במשרד שלך. איפה חיילי המילואים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, סליחה, השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת דוידסון. אחריו – חברת הכנסת צרפתי הרכבי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר, דווקא בעניין של הרשתות החרדיות ליאור דטל די מדייק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשבועיים האחרונים אני מתעסק המון המון בנושא של התאחדות בתי הספר – פרויקט אדיר שנוגע ל-300,000 ילדים, אלפי מאמנים ומדריכים. אני רוצה לשבח את שר החינוך על האומץ ועל זה שהצלחנו יחד כולנו להעביר את הגוף הזה למקום הטבעי שלו, שזה משרד החינוך. שם הוא היה תמיד, וגם יתקצבו אותו כמו שצריך. אני רוצה לשאול שאלה קצרה בנושא הזה, אחרי שאני נותן לך את כל התשבחות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, את זה השר רשם, והוא יחתים אותך אחר כך. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, כשמגיע מגיע. פשוט הצדק נעשה. לגבי החלטת ממשלה – אתם צריכים להעביר את זה בהחלטת ממשלה. צריכים לעשות את זה כמה שיותר מהר, כי או-טו-טו הגוף הזה לא יוכל לשלם משכורות. אז אני מבקש, תגיד לצוות שלך לקדם את זה כמה שיותר מהר, ושהגוף יחזור לפעילות מלאה, למען כל ילדי ישראל. תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. אז אגיד גם אני תודה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הסדר זה שתהיה השאלה שלי ואז תענה במרוכז. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, תני לי, אני אענה לדוידסון ואז, אחר כך. ברשותך, אני רוצה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, אנחנו לוקחים שאלות נוספות יחד. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד השר, המשמעות של דחיית פתיחת שנת הלימודים האקדמית עולה לאוניברסיטאות כסף רב, ומתן המענים לפתרונות לסטודנטים, גם להם כנראה יידרשו משאבים של האוניברסיטאות. אני יודעת שתקציב ההשכלה הגבוהה קוצץ בהצעת תקציב 2024, אז כיצד יינתנו המענים האלה בצורה אפקטיבית ולא תהיה פגיעה במערך של ההשכלה הגבוהה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. כעת השר ישיב במרוכז על השאלות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, אני אתחיל מהקל לכבד. קודם כול, תודה גם לך, חבר הכנסת דוידסון. גם אתה היית מאוד פעיל בנושא, דחפת הרבה מהגורמים שהיה קשה להזיז אותם, ועזרת להשלים את המשימה הזו. זו באמת משימה חשובה, ואני שמח שהיא הושלמה. כמו שאתה אומר, אנחנו נעמוד על כך שהחלטת הממשלה תעבור בהקדם האפשרי. אני רוצה להתייחס לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. ראשית, תקציב ההשכלה הגבוהה ל-2024 לא קוצץ. מה שנקרא מסגרות ות"ת לא קוצצו. מה כן קרה? היה שינוי ייעוד מתוך התקציב הזה לטובת מענה לאוניברסיטאות שטיפלו בבעיות של המילואימניקים שחזרו, סטודנטים במילואים. זאת אומרת, לא היה קיצוץ – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בפועל? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר, נכון, בפועל היה שינוי והסטות בתוך התקציב, אבל לא היה קיצוץ. עדיין חשוב לי לומר את זה, כי זה לא מדויק. כן, כל היערכות שאנחנו לא נעשה תדרוש או הקצאת משאבים או התאמה, כמו שנעשה בעבר – שינוי תיעדוף. אנחנו בפירוש רואים בהשכלה הגבוהה מנוע צמיחה חשוב מאוד מאוד, בגלל שכן היה ניסיון לקצץ ב-200 מיליון בליל התקציב – אולי על זה את מדברת. הנושא הזה נבלם על ידי, ועצרנו כל קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה ל-2024. עכשיו אני עובר רגע לגבי חברת הכנסת נעמה לזימי – שלדעתי את חברת ועדת הכספים, אם אני לא טועה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם חינוך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> גם חינוך. אני מדבר על כספים, כי דיברת על תקציב משרד החינוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבת-פעלים, חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז פשוט להגיד לך דבר אחד: אין שום קשר בין תקציב משרד החינוך שדיברת עליו לבין האוניברסיטאות, אז תפרידי. כל נושא האוניברסיטאות מתוקצב ות"תית ובכלל לא קשור, זאת אומרת, אם משרד החינוך קוצץ או לא. התשובה למטי היא בדיוק כזאת: ההשכלה הגבוהה – תקציב 2024, לא קוצץ בו שקל. יותר מזה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל קוצצה התוספת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – היה רצון לקצץ – לא נתנו, עצרנו אותו. ואני רואה בזה מנוע צמיחה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל אין תוספת למקור למילואים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> את נושא התוכנית שעליה דיברתי הרגע – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה מה שדיברתי עליו, בוור"ה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אנחנו בודקים גם מול משרד הביטחון וגם מול ות"ת, למצוא את התקציבים. אני מאמין שנעשה את זה, וכשנעשה את זה נודיע. אתם הולכים למעשה לא גמור, מעשה שלא הושלם, ומתחילים לדבר על ביקורת שעוד לא קרתה, אז אני רוצה לעשות סדר. האירוע מתנהל, וכשאנחנו נסיים אותו תבואי ותגידי ביקורת, למה ככה ולא אחרת. אני אומר לך שאני דואג שכל הסטודנטים יקבלו את המקסימום שאפשר. יש דבר אחד שאמרתי שאני לא יודע לעשות: אני לא יודע להחזיר את השעון אחורה. מי שיהיה במילואים ולא יהיה בסמסטר, אז הוא לא יכול לעשות את סמסטר א' בסמסטר א'. עושים הכול בשביל לתת את כל המענים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, השאילתה של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, גברתי. השר מוזמן כמובן להישאר על הדוכן עד שנסיים. << שאילתה >> 1262. חשיבות השמירה והביטוי של ערכי התרבות, המדע והרוח של מדינת ישראל << שאילתה >> << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד השר, הוחלט על ביטול ההענקה המסורתית של פרסי ישראל בתחומי המדע, התרבות והרוח, ובמקומם – להעניק פרסים רק בקטגוריית גבורה. רצוני לשאול: 1. מדוע מבוטלות השנה הקטגוריות האחרות ופרסי הגבורה לא מוענקים לצידן? 2. כיצד מתכוון השר להקנות לציבור את ערכי העוצמה התרבותית-מדעית של המדינה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> גם פה אני רוצה רגע לדייק את השאלה. אנחנו לא ביטלנו את הפרסים. ההפך. קודם כול, השנה כמובן יהיה פרס ישראל, והוא יוענק כרגיל, והפרסים שנדחו נדחו לשנה הבאה. הם יוענקו בשנה הבאה – לא בשנת מלחמה, לא בשעה שיש קרבות עזים בעזה ואנחנו שומעים, לצערי, על מחירים כבדים שמדינת ישראל משלמת יום-יום. אני חושב שלכבוד הפרסים האלה – לתת להם את הכבוד שמגיע להם. אני אומר לך שאם אנחנו היינו עכשיו מתנהלים כאילו הכול כמנהגו נוהג ונותנים פרסים – נדמה לי שיש תרבות תורנית או ביולוגיה או מדעי חיים – היינו נתפסים כמנותקים, לא מבינים איך אנחנו עושים את זה כשאנחנו במלחמה. אני חושב שגם לבעלי הפרס ולזוכים – והם יקבלו את הפרס, כולם יקבלו בשנה הבאה את הפרס, בעזרת השם, אחרי שמדינת ישראל תכריע את חמאס, אחרי שנחזיר את החטופים ואנחנו נהיה במציאות אחרת. אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, כי אני חושב שזה דווקא לכבודו של פרס ישראל שאנחנו מתמקדים בשלב הזה, כשאנחנו במלחמה, בזמן שטובי בנינו ובנותינו – כשכל עם ישראל, כשכולם וגם הבית הזה, ממוקדים בהחזרת החטופים, בניצחון ובחזרת הלוחמים בשלום. אני חושב שנכון שגם בפרס ישראל ייעשה איזשהו שינוי בעניין הזה, וכל זה בלי לפגוע באף אחד מהזוכים האחרים, שיקבלו את הפרס שלהם בשנה הבאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צרפתי הרכבי, שאלת המשך. לאחר מכן – שאלות נוספות, לחבר הכנסת קריב ולחברת הכנסת דבי ביטון. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אין עוררין שהענקת פרסים בקטגוריית תקומה, גבורה וערבות הדדית מוצדקת במיוחד בעת הזאת, אבל אני סבורה שהם לא צריכה להחליף את האחרים, הפרסים האחרים – ויש הרבה מאוד קטגוריות, ואדוני יכול לבחור את הקטגוריות – והם המלמדים על חוזקנו ועצמאותנו הרוחנית כעם וכמדינה. ניצחון על האויב הוא גם הגנה על ערכי התרבות שלנו, הרוח והמדעים. אנחנו מתהדרים בכך שאנחנו סטרטאפ ניישן, אבל אנחנו משדרים תבוסתנות בביטולם של הפרסים. לכן צריך להעניקם – את הפרסים שאדוני מבקש להעניק – לצד הקטגוריות ההיסטוריות וערכינו הנצחיים. האם באותו רציונל אדוני מתכוון גם לדחות את חידון התנ"ך, למשל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת קריב, ואחריו – לחברת הכנסת ביטון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני השר, בהמשך לשאילתה ולתשובה, אני כמובן מצטרף לתהייה וגם לעמדה של חברת הכנסת צרפתי הרכבי. בעיניי, דווקא השמירה על השגרה, גם בתחום הרעיוני, הרוחני והאינטלקטואלי, מקרינה חוסן לאומי. השאלה שאני מבקש לשאול: כיצד עולה ההחלטה שלך בקנה אחד עם הוראות תקנון פרס ישראל? ישנו תקנון ברור. התקנון קובע סדר. התקנון מאפשר לשר בהחלט להוסיף פרסים מיוחדים, אבל ישנו תקנון, והתקנון הזה קובע שמדי יום עצמאות יוענקו פרסים על פי הסדר שמופיע. מה הבסיס להחלטה? והאם אתה מוכן, בעקבות הקול הציבורי שעולה בעקבות הודעתך, לשאול מחדש את החלטתך? הציבור מצפה לשמירה על השגרה, במיוחד ביום העצמאות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת ביטון, ולאחר מכן השר ישיב במרוכז. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לשאול: ב-3 במרץ ייפתחו מערכות החינוך בשדרות, מה שאומר שחלק מהמפונים כנראה יחזרו. אני רוצה לומר, להדגיש, שהמתווה הוסכם עד 7 ביולי. במפגשים שקיימתי עם כמה מפונים, הורים לילדים שמסרבים כרגע, מבחינה רגשית, לשוב לעיר – המסגרות שהיו עד היום אלטרנטיבה במרחבים במלונות נסגרו, ומאלצים אותם עכשיו, על מנת שהילדים יוכלו להמשיך את החינוך, להירשם לבתי ספר, מסגרות, באותו מלון שבו הם נמצאים. אני מקבלת תלונות קשות על מצב רגשי. איך יכול להיות שילדים יעברו טלטלה על טלטלה? אני אשמח להתייחסותך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתחיל רגע בשאלתה של חברת הכנסת דבי ביטון. המגבלה המרכזית של מערכת החינוך – צריך להבין את זה – היא נושא כוח האדם. אין לנו יכולת להפעיל שתי מערכות חינוך, כפולות, האחת במלונות למפונים, והשנייה בעוטף לחוזרים, לצורך העניין. לכן כל הניהול – כל עוד באמת היה אירוע של פינוי ועוד לא הייתה חזרה, ריכזנו מאמץ במלונות ואכן בנינו מסגרות רבות לעשרות אלפי תלמידים. ברגע שאנחנו באירוע שבו אנחנו צריכים להתחיל לחזור ולהחזיר ולבנות את המסגרות ביישובים עצמם – וכמו שאמרת, ב-3 במרץ ייפתחו כל מוסדות החינוך בעיר שדרות – אין לי כוח אדם, גם אם הייתי רוצה, להשאיר פעילות בתוך המלונות. זה נוהל יחד עם ראש העיר וכל הרשויות. אני מנסה כמה שאני יכול, במקומות שכן יש לי יתירות, להשאיר מסגרות פתוחות, אם אני יכול. אני לא עושה דווקא; אני לא בא ואומר: אנחנו סוגרים. ההפך. יותר מזה, אם אני יכול לאפשר, אם יש מקום במסגרות הקיימות – נניח, לדוגמה, נמצאה משפחה שגרה בזיכרון יעקב, שכרה בית, והיא רוצה להישאר, והילדים רשומים למערכת – הם רשומים. אין בעיה. אנחנו לא אומרים: זהו, כולם צריכים לחזור. אנחנו לא במקום הזה. הדבר היחיד שאנחנו אומרים: להפעיל את כל מערכת החינוך שפועלת היום, שפעלה עד עכשיו, במלונות, אנחנו לא נהיה מסוגלים. אנשי הצוות חוזרים, והמערך עובר לעיר עצמה, לשדרות, וליישובים האחרים. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – י"א, י"ב – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר, אנחנו הקלנו במתווה הבגרויות לכל המקומות האלה. אנחנו עושים הרבה מאוד התאמות. אבל בסוף יש החלטה שאומרת: מתחילים להחזיר את התושבים לעוטף. המצב הביטחוני מאפשר את זה. אני חייב לדאוג למערכת חינוך שם, ולכן כובד המשקל של מערכת החינוך עובר בחזרה לעוטף. אנחנו לא מכריחים, אבל אנחנו אומרים בצורה ברורה וכנה: איפה שנוכל לתת פתרון למי שנשאר – ניתן. אני לא יכול להתחייב. אני גם אומר בצורה ברורה: את המסגרות שפתחנו בבתי המלון אנחנו ניאלץ לסגור בגלל כוח אדם. זה לגבי השאלה שלך. אני אתייחס לשתי שאלות ההמשך שהיו יחד. אני מודה שאני קצת מופתע מחברות וחברי הכנסת. אני חושב שהסברתי פה היטב שאנחנו לא יכולים להיות מנותקים ממה שקורה במדינת ישראל. אני מצפה גם מחברי הבית הזה לאחריות ציבורית, ולא לנסות לעורר איזו מחלוקת מיותרת בזמן שהחיילים שלנו בשדה הקרב והחטופים עוד מוחזקים, וכולנו תקווה לחזרתם במהרה שלמים ובריאים לביתם. אני אומר עוד פעם: אין מחיר פה בהחלטה הזאת. הפרסים יינתנו. הזוכים יקבלו את הפרסים שלהם. ההפך, יש פה מחיר בהתנהלות שלא רואה את המקום שמדינת ישראל נמצאת בו. אני חושב שהדבר הזה הובהר, והובהר היטב, ונעשה עם ייעוץ משפטי מלא, ולנוכח המלחמה נלקחה ההחלטה הזאת. חשבנו שלא תהיה מלחמה, חשבנו שאפשר להמשיך. זה לא המצב. אנחנו מבינים שיש לפנינו עוד חודשים ארוכים של לחימה. אני יכול סתם ככה לספר ולתת לך מקרה אחר, על פרס חינוך, שגם נותנים אותו כל שנה, שבוטל לחלוטין בגלל אסון כבד שהיה באותו יום – מוות של לוחמים. אנחנו במלחמה, חבר הכנסת קריב. אני אומר לך, פרס ישראל יהיה אירוע מרגש ויפה. הוא יעסוק במלחמה, בגבורה, בערבות ההדדית שלנו ובסיפורים המדהימים של אותם אנשים שעשו את הבלתי-יאומן, והם יקבלו את הפרס. כל מה שקשור לעולם ההישגים וההצטיינות באקדמיה יקרה אחרי המלחמה, בשנה הבאה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לכבוד שר החינוך על המענה המפורט. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חידון התנ"ך? אדוני, חידון התנ"ך יתקיים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מתקיים. גם הוא משתנה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> טקס המשואות – לא נעשה? << הצח >> הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4163/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ארז מלול) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הירושה (תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ארז מלול, שאני מזמין כעת לדוכן לנמק את הצעתו. ישיב עליה לאחר מכן שר המשפטים, שנמצא איתנו כאן. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כבוד ידידי שר המשפטים יריב לוין, חבריי חברי הכנסת, בעודנו עומדים על סף העידן הדיגיטלי, הכרחי שהחוקים והתקנות שלנו יתפתחו כדי לעמוד בקצב הנוף המשתנה ללא הרף של הטכנולוגיה. לפנינו כיום הצעת החוק המבקשת להסדיר את הירושה של נכסים דיגיטליים ברשתות החברתיות. בעידן המודרני הזה חיינו שזורים יותר ויותר בתחום הדיגיטלי. אנו מאחסנים את הזיכרונות שלנו, את מערכות היחסים שלנו, את הזהויות שלנו, בפלטפורמות של רשתות חברתיות, ויוצרים שטיח עשיר של נכסים דיגיטליים בעלי ערך סנטימנטלי עצום ואפילו פיננסי. עם זאת, בהיעדר מסגרות משפטיות ברורות, גורלם של נכסים אלה עם לכתנו מהעולם נותר לא ברור ועתיר אתגרים. ואולם, החוק הישראלי טרם קבע חוקים או תקנות ספציפיים המסדירים במפורש את הירושה של נכסים דיגיטליים, לרבות חשבונות מדיה חברתית, תוכן דיגיטלי, חשבונות מקוונים ורכוש דיגיטלי אחר. חשוב להבהיר שאם אדם הולך לעולמו והשאיר אחריו נכסים ממשיים כמו למשל נדל"ן, כספים בבנק, חסכונות וכיוצא בזה, ברוב המקרים יורשיו יוכלו לאתר את הרכוש שלו, בסופו של דבר. לא כך הדבר לגבי הנכסים המחייבים קבלת סיסמה או קוד גישה מראש. בהיעדר התייחסות מראש, נכסים אלו עלולים לרדת לטמיון ולא להגיע ליורשים לעולם. הצעת החוק שמונחת היום בפניכם באה להסדיר את האפשרות של משתמש ברשת החברתית להעביר ליורשיו לפי בחירתו מראש את הגישה לחשבונותיו ברשת החברתית, והכול בצורה נגישה ומבעוד מועד. אלו יקלו על היורשים באתגרים אל מול מפעילי הרשת החברתית. מדובר בעוול מוסרי שחוק זה בא לתקן. אסור לנו לאפשר מצב שבו חברות טכנולוגיה גדולות יהפכו לבעלות על זיכרונותיהם ויצירותיהם של ישראלים שנפטרו. זיכרונות אלה שייכים למשפחות האבלות. לצערנו, מאז 7 באוקטובר אנחנו נתקלים לא אחת בסיפורים על הורים שכולים שהבן שלהם היה מצלם, מתעד כל רגע בחייו בטלפון הנייד שלו. עבור הוריו, אחיו, בני הזוג, ילדיו, אוסף התמונות והסרטונים שלו היו הדבר הכי קרוב שנותר להם מבנם שאיננו עוד, אבל כאשר הם ניסו לגשת לחשבונות הענן של בנם כדי להוריד את הקבצים, התברר להם שלעולם לא יוכלו לראות אותם – חברות הטכנולוגיה סירבו לאפשר להם גישה. קבצים יקרי ערך אלו נותרו שם בתוך הענן מעבר להישג ידם. הורים שכולים, משפחות שכולות, מנסים להתחבר מחדש ליקיריהם באמצעות זיכרונותיהם הווירטואליים, אך נתקלים בחומה בצורה. הצעת חוק זו היא עדות למחויבותנו לקיים את עקרונות ההגינות והצדק גם בעידן הדיגיטלי. בדיוק כפי שהיו לנו חוקים המסדירים את הירושה של נכסים פיזיים, רק ראוי שנרחיב את אותן הגנות למורשת הדיגיטלית שלנו. חקיקה זו תאפשר לאנשים לקבל החלטות מושכלות לגבי עתיד הנכסים הדיגיטליים שלהם, ובכך תשמר את מורשתם ותכבד את זכרם. אני קורא לכל אחד ואחת מכם לתמוך בהצעת החוק הזו ולסלול את הדרך לעתיד בטוח ושוויוני יותר, להורשה של נכסים דיגיטליים ברשתות החברתיות. הבה נאמץ את ההזדמנויות שהעידן הדיגיטלי מציג, מתוך הכרה באחריות הנלווית לכך. הבה נוודא יחד ששום מורשת דיגיטלית לא תישאר מאחור, אלא תועבר בזהירות ובכבוד למי שהולך בעקבותינו. הגיעה העת להתאים את החקיקה בישראל למציאות הטכנולוגית של המאה ה-21. אני קורא לכם להצביע בעד הצעת חוק זו, שתעשה צדק עם אלפי משפחות אבלות בישראל, לצערי, חוק שיאפשר להם לרשת את זכרם של בני משפחותינו היקרים שאינם עוד בין החיים. לסיום, למרות שזה עדיין רק בקריאה הטרומית, אני חייב לברך, ולהודות לשר המשפטים יריב לוין, שמאוד חיזק אותי בהצעה וליווה אותי, ליועץ שלי רועי אברהם, ליועץ המשפטי של ועדת חוקה, שגם אליו הגיעו פניות ונרתם, ולצוות של השר במשרד המשפטים: עו"ד לירון מאוטנר והרפרנטית שלה שירה, ד"ר תמר קלהורה ואיגי פז ממחלקת חקיקה. בנוסף, תודתי נתונה לעוד" רוני נויבואר מהאפוטרופוס הכללי על כל העזרה בהווה ובעזרת השם, בעתיד. שיהיו לנו רק בשורות טובות, אמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת מלול. לאור העובדה שפגשתי כמה משפחות שביקשו את זה, אני מרשה לעצמי להוסיף לברך אותך על הצעת החוק החשובה הזו. זה אכן ייתן מזור למשפחות רבות. כבוד שר המשפטים, נתכבד לשמוע את המענה שלך על הצעתו של חבר הכנסת מלול. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חברי חבר הכנסת ארז מלול, אדוני היושב-ראש, היא לא פחות מהצעת חוק פורצת דרך, בהחלט הצעה לא רק בעלת חשיבות עצומה, אלא אני חושב ניסיון אמיתי להתמודד עם אתגר עצום שנמצא בפנינו. אני מברך אותך, חבר הכנסת מלול, גם על העיסוק בנושא הזה אבל גם על הדרך המקצועית והמאוד-נכונה, בעיניי, שבה אתה מנסה לקדם את העניין הזה. אני חושב שזה בהחלט נושא שצריך להתמודד איתו וראוי להתמודד איתו, ואין לי ספק שבהובלתך הוא גם יגיע בסוף לקו הגמר בצורה הטובה ביותר. ההצעה עוסקת בסוגיה של גישה לחשבונות דיגיטליים ברשתות החברתיות של אדם שנפטר. היא בעצם מבקשת לתקן את סעיף 40 לחוק הירושה. החוק היום קובע שאדם יכול לצוות את עזבונו או חלק יחסי ממנו וכן נכס מנכסי העיזבון או טובת הנאה מעיזבונו. בהצעה הזו בעצם מציע חבר הכנסת מלול להוסיף את האפשרות לצוות גם זכות להפעיל חשבון דיגיטלי שברשותו של המוריש. בכך הצעת החוק מבקשת הלכה למעשה להכיר בזכות להפעיל חשבון דיגיטלי כחלק מהעיזבון, ואין ספק שהיום חשבונות דיגיטליים הם חלק מנכסיו של אדם. ההצעה מעוררת כמובן שאלות עצומות, כבדות משקל, שנוגעות לטיב הזכויות הדיגיטליות, הסיווג שלהן כנכס, איך אפשר להוריש אותן, סוגיות שנוגעות לעולמות הפרטיות – שהרי לחשבונות האלה והרבה פעמים גם לגישה אליהם יש היבט מאוד משמעותי של פרטיות – ובכלל, כל היכולת להתמודד עם הסוגיה הזאת של החשבונות הדיגיטליים השונים לאחר פטירתו של אדם, בפרט, אגב, כאשר אם נסתכל על זה אפילו מעבר לעולם הצוואות – מה קורה כאשר אדם נפטר בפתאומיות ואין לו צוואה ואין שום דבר בעניין הזה. האם למישהו מיורשיו יש זכות קנויה להיכנס לחשבון הווטסאפ שלו, לצורך העניין, ולהפעיל את חשבון הפייסבוק שלו? אם לאדם יש חשבון פייסבוק עם מספר גדול של עוקבים, דבר שהוא בהחלט נכס משמעותי – האם ניתן להשתמש בו? איך מחלקים את הנכס הזה בין יורשים? שאלות באמת גדולות ומשמעותיות שגם בעולם מתמודדים ומתחבטים בהן באין להן תשובות ברורות וחד-משמעיות. לבקשתי, חבר הכנסת מלול קיים שיח מקצועי עם גורמי המקצוע במשרד, והסיכום שהגענו אליו הוא שהממשלה תתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, וכמובן בהמשך הליכי החקיקה ייעשו בהסכמה עם משרד המשפטים. יש כמה הערות שכבר אפשר להתייחס אליהן, ובראשן המחשבה שהצעת החוק צריכה להיעשות לא בדרך של תיקון חוק הירושה, אלא ממש בחקיקה נפרדת, נוכח המשמעות הרחבה של הנושא הזה. יש צורך להסדיר את הסוגיה של חובות מפעילי רשת חברתית במצבים האלה – אם אפשר להעביר מידע, איזה סוגי מידע, איך לתת גישה וכו' – וכמובן, צריך לכלול בחקיקה הסופית התייחסות להנגשה אפקטיבית של אפשרויות הבחירה האמורות של המשתמש במסגרת צוואה, בהתאם להסדרים שיהיו. לפיכך, עמדת הממשלה היא שנכון לתמוך בהצעת החוק בדיון המוקדם. בהמשך הליכי החקיקה יהיו בהסכמה עם משרד המשפטים על בסיס העקרונות שמניתי ושורה ארוכה של נושאים נוספים שאכן מצריכים הסדרה. אני שב ומברך את חבר הכנסת מלול, שבאמת לקח על עצמו אתגר שהוא גם אתגר גדול, צריך לומר, גם באמת אתגר מעניין, ואני בטוח שיביא תועלת לרבים. יכול להיות שאפילו יהיה משהו שיחקו אחר כך גם במקומות אחרים בעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. מבקש להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת מלביצקי. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק לא עושה מספיק בנושא הזה, ולכן אני מתנגד לה. עם זאת, אני הייתי רוצה לנצל את הבמה פה עכשיו ולפנות שוב לשר האוצר: אנחנו לפני תקציב גורלי מאוד למדינת ישראל. הנושא המרכזי של התקציב הזה עד עכשיו הוא העלאת המע"מ שצפויה להיות ב-1 בינואר 2025. התהליך הזה הוא טעות. מכיוון שלא יצא לנו לדבר, אני רוצה להסביר לך למה הוא טעות. העלאת המע"מ גורמת קודם כול לעליית מחירים. דרך אגב, המחירים שעולים ראשונים הם המחירים של המוצרים בפיקוח. מי שצורך את המוצרים בפיקוח זו האוכלוסייה החלשה ביותר, והם הראשונים להיפגע. עליית המחירים הזו גורמת להעלאת מדד המחירים לצרכן. עכשיו, העלאה במדד המחירים לצרכן תגרום בהכרח להעלאה נוספת או להפסקת הירידה באינפלציה. עכשיו, תראו איזה יופי, החודש אנחנו כבר מתכנסים ל-2.6% יעד אינפלציה. זה כבר בתוך התחזיות של בנק ישראל. כל הסיפור הזה של עליית המדד יכול לפגוע – כתוצאה מאותה אינפלציה שתפסיק לרדת, או שחלילה תחזור לעלות, תיפסק ירידת הריבית, או שחלילה תעלה מחדש. אנחנו צפויים לריבית של 3.5% עד סוף שנת 2024, שגם זו ריבית שהיא בסדר יחסית. אם, חס וחלילה, המע"מ יעלה, זה יפגע גם במקום הזה. כתוצאה מזה יתייקרו המשכנתאות. כל התהליך הזה הוא לא נכון. המשק הולך ומטפל כרגע טוב בכל הנושא הזה של המלחמה. כלכלת ישראל חזקה ויציבה, ומה שאנחנו צריכים לתת לה זה מנועי צמיחה. אנחנו צריכים לחשוב איפה אנחנו מורידים מיסים, ובמקום שאנחנו חושבים שכן נכון להעלות מיסים, להעלות את זה בצורה שוויונית יותר, שלא תפגע בחלשים. יש דרך לעשות את זה: יש לגעת בכל נושא הפנסיות התקציביות; יש לבחון מחדש את כל נושא התמיכות וחלוקת הסובסידיות במדינת ישראל. זה מעל 100 מיליארד שקל. יש איפה לעבוד. פתחו את הראש, לכו לעבוד ותביאו לנו תקציב טוב יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלול מעוניין להשיב להתנגדות או שנעבור להצבעה? אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי. מצביעים על הצעת חוק הירושה) תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד–2024. ההצבעה תתקיים כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הירושה) תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הירושה) תיקון – הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4297/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלי דלל) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון סדרי הדין )חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד– ,2024של חבר הכנסת אלי דלל, שיעלה מייד לנמק את הצעתו. בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, נתפלל כולנו לשלום החטופים, שישובו כולם הביתה בשלום ובמהרה. נדרוש בשלומם של חיילי צבא ההגנה לישראל, שיחזרו כולם הביתה בשלום, ורפואה שלמה לכל הפצועים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אמן. הצעת החוק שאני מביא היום היא הצעת חוק חשובה מאוד, בשל העובדה שזו מבקשת להרחיב את סל ההגנות הניתנות לקטין הנדרש להעיד כעד או כתובע בהליך אזרחי בשל עבירות מין ואלימות חמורות, על ידי מתן מעטפת הגנות דומה לזו הניתנת כיום בהליך הפלילי, במטרה לשמור על שלומם הנפשי של קטינים ולקדם מסירת עדות חופשית ובהירה, באופן העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם זכותם של הילדים להגנה. לאורך השנים, מתוך הכרה במורכבות ובאתגרים הטמונים במעמד העדות עבור ילדים, נקבעו בחקיקה הישראלית הוראות שונות בנוגע לעדות קטינים בהליך הפלילי אשר נועדו להקל עליהם את מתן העדות ולמזער את הנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם להם כתוצאה מההליך. כך, לדוגמה, קטין נפגע עבירה יוכל להעיד באמצעי העדה מיוחדים, כמו טלוויזיה במעגל סגור או מאחורי פרגוד, כדי להימנע מחשיפה לפוגע. בנוסף, במסגרת ההגנות הללו חל איסור של חקירת קטין נפגע עבירה בידי הפוגע עצמו. ההקלות המוענקות במסגרת ההליך הפלילי הן קריטיות ומשנות מציאות בעבור הנפגע, אולם כיום הן אינן חלות בהליכים אזרחיים המתנהלים בהקשר של הפגיעה, חרף העובדה שבמציאות כלל אין הבדל בין צרכיו של הנפגע בהליך הפלילי לבין צרכיו בהליך האזרחי. בפועל, המשמעות היא שהיום קטינים המבקשים לנקוט הליכים אזרחיים נגד מי שפגע בהם – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, קצת יותר שקט במליאה. תודה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבו ליו"ר, לא לי. – – בין שמדובר בהליך אזרחי, לאחר הרשעה בהליך פלילי, ובין שמדובר בהליכים אזרחיים אחרים, הם חסרי הגנות, וחשופים לפגיעה נוספת בבואם למצות את האפשרויות העומדות להם במישור האזרחי. בהקשר זה, חשוב להזכיר כי תיקים פליליים רבים שעניינם פגיעה בקטינים נסגרים בהיעדר ראיות מספיקות לרף ההוכחה הנדרש בפלילים. בנסיבות אלה, ההליך האזרחי הוא לעיתים האפשרות היחידה בעבור קטינים אלה לקבל הכרה משפטית בפגיעה הקשה ובנזק שנגרם להם. מהפניות שמגיעות ממרכז הליווי לילדות ולילדים נפגעי עבירה של המועצה לשלום הילד, אפשר ללמוד בצורה ברורה כי ילדים וילדות רבים ורבות חוששים מהרגע שבו ייתקלו בבית המשפט במי שפגע בהם. מדובר לעיתים בפחד מוחשי ממש, שמדיר שינה מעיניהם, גורם לכאבי בטן, טראומה, רגרסיות ועוד. הם צריכים אותנו, שנעשה כל דבר שניתן להקל עליהם ולהגן עליהם. הצעת החוק הזו היא בעבור הילד שמול כל החסמים הצליח להביא להרשעה של מי שפגע בו, אך בבואו לדרוש את הפיצויים על הנזק הקשה שנעשה לו, לא הצליח לעלות על דוכן העדים כשהפוגע ניצב מולו פנים מול פנים כנתבע. הצעת החוק הזו היא גם בעבור הילדה שלא היו לה די ראיות כדי להרשיע את מי שפגע בה, והיא מבקשת לקבל צדק במסגרת תביעה אזרחית, אך אין לה את המשאבים הנפשיים הנדרשים כדי להיחקר על ידי הפוגע. הצעת החוק הזו היא עבור כל הילדים שמעוניינים לקבל צדק במסגרת ההליך האזרחי, ומבקשים מאיתנו שלא נשאיר אותם לבד במערכה חסרי הגנות. בחודש פברואר 2021 מונה צוות מיוחד במשרד המשפטים לבחינת הנגשת התהליך האזרחי לנפגעי ונפגעות עבירה. במסגרת עבודת הצוות עלה כי בין השנים 2015 ו-2017, רק 3.8% מנפגעי העבירה, אשר חלקם קטינים, שפוגעיהם הורשעו במשפט הפלילי, הגישו תביעה אזרחית נגד הפוגע. זה פשוט מספר קטן מאוד. מסקנה מרכזית שעלתה מעבודת הצוות היא שעבור נפגעות ונפגעי עבירה, אחד החסמים והקשיים בהתמודדות עם ההליכים האזרחיים ככלל הוא החשש מהליך העדות והשלכותיו, ובתוך כך, המפגש הצפוי עם הנתבע ומתן העדות בפניו. לכן, הומלץ להרחיב את ההגנות הניתנות לנפגעי עבירה, ובפרט קטינים, בהליך אזרחי. כיו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, בני הנוער וילדי ישראל הם בראש מעייניי, ואעשה כל שביכולתי לצמצם את הפגיעה בהם ולפעול למענם ולמען הזכויות שלהם. אני מבקש להודות למועצה לשלום הילד, שסייעה בהכנה בהצעת החוק החשובה הזאת ופועלת ללא לאות לקידום זכויות ילדים ולהגנה עליהם, ואני מעריך זאת מאוד. זו הזדמנות להודות גם לחברת הכנסת דבי ביטון, שתרמה מניסיונה בנושא, ולחברי יו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שפעל לקדם את החוק במהרה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת דלל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3475/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק נוספת, של חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת ביטון לנמק את הצעתה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, אני נורא נרגשת היום להעלות את הצעת החוק ולהיצמד לזו של כבוד יושב-ראש ועדת זכויות הילד, שאני חברה בה. במשך 14 שנים ייצגתי קטינים, ולא אחת נאלצתי גם לעמוד יחד איתם במעמד המביך בתביעות אזרחיות. אני רוצה רק לספר לכם שקטינים שעוברים הליך פלילי, יש להם הגנות, כמו אפשרות לא לעמוד מול הנאשם, מעגל סגור, שיהיה להם ליווי של בגיר, ואני לא צריכה לתאר לכם מה קורה כשילד עומד מול זה שפגע בו. בחודש יוני 2023 פגשתי את עו"ד ורד ויידמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, ומייד כשהיא סיפרה לי שהם מובילים את ההליך הזה, לא היה צריך לשכנע אותי; היה ברור לי שהעוולה הזאת צריכה להיות מתוקנת. לכן, כבר ביוני הגשנו את ההצעה הזו לכנסת, מתוך כוונה לאפשר גם לילדים, לנערים ולנערות שנפגעים ונפגעות מינית, לקבל את אותן הגנות. תחשבו לרגע על הסיטואציה שילד צריך להעיד בפני מי שפגע בו – המבוכה, חוסר האפשרות לדבר. ולכן, לא אחת, לצערי, כשהגשנו תיקים לתביעות נזיקיות בגין מה שקרה, מצאנו נערים ונערות שהחליטו לוותר על ההליכים האלה. אני רוצה לספר לכם על א', ילדה שהשכן שלה ביצע בה מעשה מגונה. היא מגישה תלונה, מוגש כתב אישום, והיא נדרשת להתייצב בבית המשפט. היא חוששת כל כך מהפגישה עם הפוגע, השכן שלה, אבל בית המשפט מאפשר לה להעיד בטלוויזיה במעגל סגור, כשהפוגע צופה בה בחדר אחר, ואין שום מפגש ביניהם. וככה מדיון לדיון, באומץ רב, היא מצליחה לספר את הסיפור שלה, שמביא בסופו של דבר להרשעה. אבל הנזק הנפשי שנגרם לה הוא קשה מנשוא, ולא אחת גם בתביעות פליליות ניתן לבקש נזק, אבל לא אחת אנשים שוכחים או שעורכי הדין לא זוכרים, ולכן אפשר להגיע עם זה בפן אזרחי. ואז, כשהיא נמצאת בטיפולים רגשיים מרגע הפגיעה, היא מתבקשת להמשיך את ההליך הזה בהליך אזרחי, ואין לה אפשרות לקבל את אותן הגנות כפי שהיה בפלילי; אין עדות בחדר צדדי, ובדיון הילדה חשופה לחלוטין אל מי שפגע בה. לכן היא מחליטה פשוט לוותר. אני פונה אליכם, חברי הכנסת, בבקשה לתקן את העוולה הזאת. אני רוצה להודות למנכ"לית המועצה לשלום הילד. אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שראה חשיבות. אני רוצה להודות גם לך, כבוד שר המשפטים, שברור לי שראה בחוק הזה חוק חשוב ותיקון של עוולה, ואני מבקשת את תמיכתכם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ביטון. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אלי דלל ואת חברת הכנסת דבי ביטון על הצעת החוק הצודקת והחשובה הזו, שבעצם מבקשת לקבוע שהוראות לעניין מתן עדות מכוח החוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, שחלות בעיקרן על עדים בהליך פלילי, יחולו על קטין וחסר ישע בהליך אזרחי, וזאת בתביעה לפיצויים בגין מעשה המהווה עבירת מין או אלימות, וכמובן בשינויים המחויבים בין המצבים האלה. אני חושב שהצעת החוק שמבקשת להחיל את ההוראות הקשורות לחקירה בדבר עברו המיני של הנפגע – סעיף 2ב לחוק – הוראות מיוחדות לעניין עדות קטין וחסר ישע – סעיף 2ג – ואיסור חקירה נגדית בידי נאשם – סעיף 2ד – כמו גם נושאים של רציפות דיונים – סעיף 2ה – הקצאת חדר מותאם לצורכיהם של הקטינים שישמש להמתנה – סעיף 2ו – שורה שלמה של הוראות מאוד חשובות שנקבעו בהליכים הפליליים, אבל כפי שהוצע כאן ובצדק, נכונות גם בנושאים האזרחיים, בטח ובטח כאשר מדובר בתביעות פיצויים שיש להן קשר ישיר לביצוען של עבירות פליליות שבגינן יתקיים ויכול להתקיים הליך פלילי. אני חושב שההצעה שמבקשת להרחיב את העבירות המופיעות בתוספת לחוק, שעניינה העבירות שעליהן חלה תקנה 2ג כך שהסדרים שקבועים בחוק שחלים על הליכים פליליים, וכעת מוצע להחיל אותם גם על הליכים אזרחיים, יחולו על מנעד רחב יותר של עבירות – גם זה, אני חושב, דבר חשוב. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שישנו דוח של צוות בין-משרדי להנגשת ההליך האזרחי לנפגעי עבירה, ובמסגרת הדוח הזה גם אומצה גישה דומה למה שמוצע בהצעת החוק, שלפיה אין הבדל מהותי בין הצרכים של נפגעי עבירה בהליך פלילי לבין הצרכים בהליך אזרחי, בכל הנוגע לצורך בהגנה ולניתוק המגע בין הקטינים או חסרי הישע לבין הפוגע או מי שנחשד בפגיעה. לאור זאת, גם הצוות המליץ בשעתו על הרחבת ההגנות הניתנות לקטינים במקרים האלה. לאור כל זאת, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף כמובן להמשך קידומה בהסכמת משרד המשפטים, המשרד לביטחון לאומי, משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי. אני מקווה, חברי הכנסת דלל וביטון, שיעלה בידכם להשלים את הליכי החקיקה. אני אשתדל לעזור בכל מה שאפשר, ונעשה כאן בהחלט דבר חשוב שיגן על ציבור הקטינים וחסרי הישע – צריך לומר: לא רק יגן אלא גם במידה רבה יסיר דבר שעלול להיות חסם בפני היכולת שלהם להגיש תביעות ולממש את הזכויות שלהם. לטעמי, הדבר הזה הוא בהחלט חשוב ומבורך, ואני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר המשפטים על המענה המפורט. ואנחנו כעת נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. מי שמעוניין להצביע – אנחנו נצביע על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלי דלל. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 29 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אלי דלל, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפרוטוקול נוסיף גם את חברת הכנסת שרון ניר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות – – – << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הוועדה לזכויות הילד – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, רגע, הוועדה לזכויות הילד? אם כך – ועדת הכנסת, כדי שתדון בוועדה שאליה יועבר החוק. אנו מצביעים כעת על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 28 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת דבי ביטון וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור גם היא לוועדת הכנסת לצורך ההחלטה לאיזו ועדה תעבור בהמשך. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1492/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שמוזמנת לנמק את הצעתה מעל לדוכן במסגרת זמן של עד עשר דקות. בבקשה, גברתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, בזמן שכל כך קשה לאזרחים חברתית וכלכלית – ומה לעשות, יש כאן אנשים, נשים, ח"כים, ח"כיות, שבכל זאת משתדלות ומשתדלים להביא קצת אור, ולו בדברים קטנים, ולהקל במיוחד על האנשים המוחלשים להתקיים בכבוד – למרות הידיעה שיש מין אמירה כזאת שהצעות חוק שיש לגביהן עלויות תקציביות לא ממש יעברו, עדיין יש הרבה כאלה שעוברות; ובמקביל יש הצעות חוק שבאות להקל והן לא עולות בכלל כלכלית או תקציבית, ועדיין יש אנשים שנמצאים בעמדת החלטה ומתעקשים, מתעקשים עד הסוף, לא להעביר הצעת חוק כזאת, שיכולה באמת להקל ולו במעט על האנשים. ומה הסיבה? סיבה אחת בלבד: בגלל האיש, יותר נכון, האישה שמביאה את הצעת החוק הזאת. אני יודעת שהדברים שלי נופלים על אוזניים ערלות ואף אחד לא ישים אליהם לב והדברים ימשיכו להתגלגל, אבל באותה מידה אני מתעקשת להשמיע את הדברים שלי בדיוק לאותם אנשים ואזרחים שצריכים את הדברים האלה, שידעו איזו ממשלה קיימת ואיפה הדאגות שלה ולמי היא באמת דואגת ועל מה באמת היא חושבת. תגידו לי, מה יש בהצעה הזאת כדי להתנגד לה? מה יש בה – עלות תקציבית או התארגנות מיוחדת שצריך להתארגן בשבילה? לא בשום משרד ממשלתי ולא בשום בית עסק. בסך הכול ההצעה הזאת באה לעזור לאנשים שאין להם יכולת ואפילו אין להם כרטיסי אשראי ואין להם חשבון בנק, רובם נמצאים בבנק הדואר, ואין להם יכולת לגשת אפילו למכולת ולשלם בכרטיס אשראי. במי זה פוגע, תגידו לי? במי? באיזה שר? באיזה חבר קואליציה? חבל. הייתי רוצה לראות את האנשים שדוגלים בדגל החברתי, שבאים ורוצים להקל על האנשים המוחלשים. איפה הם? שיבואו ויצביעו על-אמת, שיגידו לאנשים ששלחו אותם מה הם עושים בשבילם. דבר אחרון – ואני לא אוהבת להרבות בדברים, אבל אני רוצה לשאול: איפה עומדת הצעת החוק של הקמת בית החולים בסח'נין? ההצעה היתומה שעברה בטרומית. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הדרום קודם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואנחנו יודעים למה היא עברה. שיעלה לכאן סגן ראש הממשלה ושיגיד איפה זה עומד. אנחנו כבר למדנו את כל הטריקים, השטיקים והשקרים של הממשלה הזאת. אני אומרת דבר אחד: עוד לא מאוחר. יש לכם הזדמנות לתמוך בהצעת החוק הזאת. בואו נראה אתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר הכלכלה ניר ברקת להשיב על הצעת החוק בשם הממשלה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אנחנו נמנע הלבנת הון – – – בהצעות חוק? במזומן? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי השרים, מכובדיי כולם, הצעת החוק שלפניכם מבקשת לאסור על בתי עסק לסרב לקבלת תשלום במזומן בסכומים המותרים לפי חוק צמצום השימוש במזומן, התשע"ח–2018. עוד קובעת הצעת החוק עיצום כספי בגין הפרת האיסור המוצע של גביית תשלום בכרטיס חיוב בלבד. אני מבקש להתנגד להצעת החוק, בין היתר מהסיבות הבאות: מדובר על הוספת נטל רגולטורי חדש על עסקים, שכולל התערבות בחופש החוזים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> – – ובמודל הכלכלי, ואשר עלול להשית הוצאות נוספות על העסק ולהביא להעלאת מחירים, ואף לחשוף את העסק לסיכונים שונים. לכל עסק עומדת זכות הבחירה לעניין אופן הרכישה המתאפשר אצלו. השיקולים הם שיקולים כלכליים ועסקיים לגיטימיים. על פניו, האינטרס העסקי של כל אחד מהעסקים הוא דווקא להעדיף לאפשר לצרכנים אפשרויות שונות לתשלום, שכן זה מגדיל את מספר העסקאות, ובהתאם לכך – את ההכנסות. הצעת החוק באה להתערב בחופש החוזים ובשיקול הדעת העסקי של בתי העסק בעיצוב דרכי תשלום על שירותיהם כחלק מהמודל העסקי שלהם. התערבות מעין זו עשויה להכביד על העסקים ואף להטיל עליהם עלויות, כפי שאמרתי קודם. כך, למשל, לגביית תשלום במזומן יש עלויות נוספות מצד בית העסק לצורך הפקדת המזומן, ניהולו, שמירתו וכדומה. בנוסף, שמירה על שיקול הדעת העסקי והגמישות בעיצוב המודל העסקי של בתי העסק חשובה אף בהיבטים מקרו-כלכליים. זאת, על מנת לאפשר הכנסת טכנולוגיות חדשות והגדלת הפריון. יתרה מזו, הצעת החוק עלולה להביא למצב שבו צרכן יבצע עסקה בסכום שאינו מוגבל בחוק לצמצום השימוש במזומן, ומעת לעת יבחר להאריך את אותה עסקה, כך שעשוי להיווצר מצב שיתפרש כאילו נגרמה הפרת החוק לצמצום השימוש במזומן. זאת, כאשר הצעת החוק שלפנינו למעשה מחייבת את העסק לקבל את התשלום במזומן, אחרת יהיה מפר ויחויב בעיצום כספי. עוד יצוין כי הצעת החוק תגדיל את השימוש במזומן, דבר שמרחיב את החשיפה לשימוש בשטרות מזויפים, שכן לא כל עוסק מחזיק אצלו מכשיר לבדיקת שטרות מזויפים, בעיקר כשמדובר בעסקאות פרונטליות שמתקיימות בשטח. הרחבת השימוש במזומן גם מגדילה את הסיכון לגנבה, שכן עוסקים יצטרכו להסתובב עם סכומי כסף גדולים יותר במזומן מאשר אחרת. כדי לתת מענה ולסייע לאוכלוסיות המוחלשות כפי שמבקשת הצעת החוק לעשות, מומלץ לבחון ולקדם דרכים להנגיש להן מנגנוני תשלום מתקדמים יותר. על כן אני מבקש מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק. בנוסף, אני רוצה לשתף את חברי הכנסת במהלך שאנחנו מובילים למיתון עליות המחירים או לעצירת עליות המחירים בזמן המלחמה. עליתי לכאן לפני כשבוע והצגתי את הצורך בסולידריות בתקופת המלחמה. אנחנו הולכים ופוגשים משפחות שכולות שאיבדו את היקר להן מכול, אנחנו מבקרים פצועים בבתי חולים, משפחות של חטופים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש. בבקשה, חברי הכנסת, אתם מפריעים לשר. לא מכובד. חבר הכנסת משה סעדה, חבר הכנסת, זה שר מהמפלגה שלכם, לא שלי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא – – – אתה יושב-ראש. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> עם ישראל כולו נדרש לתת כתף ולהיות תחת האלונקה, וגם מדינת ישראל, ממשלת ישראל. חד-משמעית, אנחנו רואים פגיעה בכלכלת ישראל ברמה כזאת או אחרת. אנחנו מבינים שזה חלק מהמלחמה. זה לא הזמן להעלות מחירים. קראתי אליי את כל ראשי העסקים הגדולים במדינה, ציבוריים, פרטיים, ואחד-אחד – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אתה לא מעביר חוק שמקפיא את המחירים בימי מלחמה? למה לא מחוקקים – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כי החלטנו שזה קיצוני מדי. זה קיצוני מדי. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – ולעשות שטויות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> ולחלופין – את הרי מסכימה איתי שזה בסדר לקרוא לעסקים לא להעלות מחירים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה לא מועיל. תשתמש בסמכויות שלך – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חלקם, לשמחתי הרבה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר עושה הרבה דברים כדי למנוע העלאת מחירים. אנחנו רואים את זה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חלק גדול נענה, וחלקם לא. נתתי השבוע ביום שני דוגמה על חברת ויסוצקי – כשגילינו מהמידע שהגיע לידינו שברשות הפלסטינית, ולחלופין אפילו במזרח ירושלים, המחירים שבהם נמכרים המוצרים הם בסדר גודל של עשרות אחוזים נמוך יותר. אין לדבר הזה הצדקה. ואני שוב קורא גם לחברת ויסוצקי וגם לחברות הנוספות שטרם קיבלו על עצמן את הסולידריות החברתית להקפיא את המחירים מלפני המלחמה עד חגי תשרי. אני קורא להם לעשות זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן מעוניינת להשיב. יש לך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, כבוד השר, אני מקווה שאתה משוכנע במה שאמרת, ואני מקווה גם שקראת את החוק טוב. שני דברים בדברים שלך – אמרת שזה עלול להביא ליותר עלויות לעסק עצמו. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני חושבת שגם אתה יודע שגם כשקונים בכרטיס אשראי זה עולה לעסק, כי הוא משלם עבור זה דמי עמלה גם לספק של המכשיר. זה – 1. הדבר השני, כבודו – בחוק עצמו רשום: תוך שמירה על החוק מבחינת צמצום השימוש במזומנים, ולא לאפשר חריגה בדבר הזה ועבירה על החוק. הדבר השלישי, כבודו – אנחנו מדברים על אנשים עניים, ואין להם אפילו יכולת להשתמש בכרטיס אשראי. אנחנו מדברים על קניית מוצרים פשוטים במכולת. אז על מה אנחנו מדברים כאן? אנחנו לא מדברים בהצעה על ביטול השימוש בכרטיס אשראי, אנחנו מדברים על איסור שלא לתת לשלם במזומן. אז אנא ממך, תכבד גם את השכל שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 15 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3834/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף לנמק את הצעתו. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש להעלות היום תיקון לחוק שיאפשר לרשויות מקומיות להעניק הנחות בארנונה לנכי תאונות עבודה. המצב החוקי האבסורדי כיום הוא שנכים כלליים זכאים להנחה בארנונה, ואילו אדם שמתמודד עם אותה נכות, סובל מאותה פגיעה או מאותה לקות, אך מקורה בתאונת עבודה, אינו זכאי לאותה הנחה. מאחר שעל פי הדין אין אפשרות לקבל קצבאות נכות כללית ונכות עבודה במקביל, המשמעות היא שנכי תאונות עבודה אינם זכאים להנחה הארנונה ברשויות המקומיות, שמעניקות הנחה – מציאות מפלה דווקא כנגד אוכלוסייה פגועה ומוחלשת חברתית. בפרפרזה לשיילוק של שייקספיר אפשר לשאול: אמת כי נכה עבודה אני, אבל אין לנכי עבודה עיניים שהתעוורו? האין לנכי עבודה ידיים שנקטעו? גידים שנגרעו? רגשות השפלה ורצון לכבוד? כשהוא נפצע לא יזוב דמו? כשרגלו נכרתת לא יכאב? אם נכי עבודה דומים לשאר הנכים בגוף או ברגשות הנפש, רוצים הם להשתוות אליהם גם בדבר הזה, בהנחה הנדרשת בארנונה. את האפליה הזאת אני מבקש לתקן בחוק. שימו נא ליבכם למכתבה של סמנ"כלית גמלאות בביטוח הלאומי מחודש יוני 2021, ואני מצטט אותו: כידוע, השלטון המקומי מאשר הנחות בארנונה לזכאים לקצבת נכות כללית שנקבעה להם דרגת אי-כושר בשיעור 75% מעלה. בהתאם לכך, מועברות אליכם רשימות הזכאים להנחות מהביטוח הלאומי. מבדיקה פנימית שערכנו עולה כי מקרב מקבלי קצבת נכות מעבודה ישנה אוכלוסייה הדומה מאוד במאפייניה למקבלי קצבת נכות כללית האמורים, אך אינה נכללת בזכאים להנחות מטעמכם. חשוב להדגיש כי לפי החוק לא ניתן לקבל קצבאות נכות כללית ונכות מעבודה במקביל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המשמעות היא שבעת בחירה לקבל קצבת נכות מעבודה המבוטח "מפסיד" הנחה משמעותית בארנונה. מדובר על נכי עבודה העונים על כל התנאים הבאים: בעלי נכות יציבה; חלה ירידה משמעותית בהכנסותיהם בשל הפגיעה בעבודה; אינם יכולים לחזור לעבודתם ערב הפגיעה; הכנסותיהם מעבודה אינן עולות על הסף המאפשר זכאות לנכות כללית. אנו סבורים כי מדובר במציאות היוצרת אפליה של מקבלי קצבת נכות מעבודה לעומת מקביליהם המקבלים קצבת נכות כללית. מבדיקתנו, מדובר באוכלוסייה מצומצמת – כל המקרים הם 870. 870 מקרים. נשמח מאוד אם תשקלו להרחיב את אוכלוסיית הזכאים להטבות לקבוצה קטנה כזאת. אני מניחה שפניות פרטניות בנושא מגיעות גם לנציגיכם ברשויות המקומיות. עם קבלת אישורכם להרחבת מתן ההנחות כאמור, הביטוח הלאומי יפעל במהירות המרבית לעדכון הקבצים המועברים אליכם לצורך מימוש מהיר של ההנחות גם לאוכלוסייה הזו. כך כתבה סמנכ"לית גמלאות בביטוח הלאומי לפני כשלוש שנים. בתגובה על כך ענה מרכז השלטון המקומי בראשות חיים ביבס כך: רשימת ההנחות בארנונה ותנאי הזכאות להן קבועה בתקנות הסדרים במשק המדינה. הרשויות המקומיות רשאיות לתת הנחות בארנונה בהתאם להוראות דין אלו. ככל שאכן מדובר במאות בודדות של מקרים בלבד במצטבר לא יתנגד מרכז השלטון המקומי לתיקון התקנות אשר יביא להוספת אוכלוסייה זו כזכאית להנחות בארנונה. הביטוח הלאומי תומך, מרכז השלטון המקומי בעד, ורק ממשלת ישראל מסרבת ומתעלמת. עד מתי משמעת תקציבית ומשמעת קואליציונית יאפילו על שיקולי רווחת הציבור ועל צדק בסיסי? לצערי הרב, אין זו הפעם הראשונה שנכי תאונות העבודה נשארים מאחור, מודרים ומוזנחים על ידי הרשויות שאמורות לדאוג להם ומהטבות הניתנות לאוכלוסיית הנכים בכלל. ההסכם להעלאת קצבאות הנכות שעל פיו קצבת הנכות תוצמד לשכר הממוצע במשק, לא כלל דווקא את נכי העבודה, וכך גם ההחלטה בדבר מענק קורונה מוגדל שניתן בשעתו. כך עלה גם ממחקר שערך לבקשתי מרכז עומק למדיניות וחקיקה בשנת 2021 בנושא: שיפור זכויותיהם של נכי תאונות עבודה, ובו נכתב: "כמות הנפגעים מתאונות עבודה עולה מדי שנה, אך ניכר כי בהיעדר ייצוג ראוי של האינטרסים של קבוצות נכי תאונות העבודה אלו נפלו בין הכיסאות ולא זכו לטיפול נאות". הגיעה העת לעשות לכך סוף. נכי תאונות העבודה הם חלק קטן יחסית בציבור הנכים, והצעת החוק הזאת מבקשת לסייע לחלק פרטיקולרי מתוכם. כך יוצא שבאופן בלתי סביר קבוצה אחת של נכים מקבלת סיוע והאחרת נשארת מאחור ללא צידוק ענייני. יש כאן פגיעה באנשים החלשים ביותר, נכים שמבקשים להתקיים בכבוד. ומה יקרה אילו נכה תאונת עבודה יעתור לבית המשפט העליון נגד האפליה בחוק ובהסתמך על מסמך הביטוח הלאומי משנת 2021? מדוע לגלגל את האחריות לבתי המשפט במקום לפתור אותה כאן, בפרלמנט של העם? אולי היו למשלות ישראל מאז 2021 דברים דחופים יותר לתקן מאשר אפליית נכי העבודה; יראה הציבור וישפוט בעצמו. אבל לנו בבית המחוקקים יש בדיוק הכוח לסיים את האפליה הבלתי-מוצדקת הזאת כאן ועכשיו. יש לנו הכוח לעזור למי שנפצעו ונפגעו בזמן שבנו את הבתים שלנו, בזמן שתיקנו את התשתיות שלנו, לפועלים והפועלות שמבצעים עבודה שחורה בתנאים-לא-תנאים ומאמינים שהמדינה תדע לדאוג להם לרשת ביטחון סוציאלית. אדם שיוצא להביא לחם ופרנסה בבוקר לא צריך לחזור שבור גוף בערב, אבל אם האסון יתרחש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אחמד טיבי, גם כך קשה לעופר כסיף לדבר, הוא עבר שבוע קשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם האסון יתרחש, הוא חייב לדעת שהחברה והמדינה יעשו הכול להעמיד אותו חזק ואיתן על הרגליים. החוק הקיים, חוק ההסדרים משנת 1992, הוא המקור החוקי שמסמיך את שר הפנים לתקן תקנות הנחה בארנונה, והוא המקור הנורמטיבי שבו מצוינת החובה לספק הנחות בארנונה לנכים הכלליים. אם רק נשכיל להוסיף כמה מילים לחוק – אחרי המילה "נכה" את המילים "ובכלל זה נכה עבודה" נביא מזור למצוקתם ולמכאובם של המוחלשים ביותר. החוק הזה, שאליו הצטרפו ועליו חתמו חברים ממגוון סיעות הבית, קואליציה ואופוזיציה כאחד, הוא חוק חברתי למען המוחלשים. הוא חוק צודק נגד אפליה. אני רוצה להודות – ובזה אני אסיים – ל-17 חברי הכנסת שהצטרפו, מחד"ש-תע"ל, ש"ס, יש עתיד, העבודה, יהדות התורה, רע"מ והליכוד; אני רוצה להודות לצוות הייעוץ המשפטי של ועדת הכספים, שסייע בניסוחה הסופי של ההצעה; אני רוצה להודות לאליקו שליין מעמותת התארגנות נפגעי העבודה. מעל הכול, אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מנכי תאונות העבודה על הכוח שלהם. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר הכלכלה להשיב על הצעה בשם שר האוצר, ולהציג את עמדת הממשלה על הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בחצי שנה. התקנות לעבודת הממשלה קובעות כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם נקבעה העמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. בהיעדר עמדה שכזאת, כאמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אני מבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. ואני רוצה לנצל את הזמן – אם בתשובה הקודמת דיברתי על הצורך להביא סולידריות של העסקים הגדולים במדינה שלא להעלות מחירים בתקופת המלחמה, אני רוצה לשתף את חברי הכנסת בהתקדמות הגדולה שיש לנו בסיום החוק של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אני רוצה להזכיר לחברות ולחברים שמה שטוב לאירופה טוב לישראל – הקונספציה מגיעה מהמקום שמה שנמכר באירופה, מה שמשווק באירופה, אין סיבה בעולם שלא יימכר בישראל. אין סיבה שלא נפתח את השוק שלנו לשיווק, שיבואנים יוכלו להגיע לאירופה, להביא מוצרים ראויים וטובים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בכל התחומים? מזון? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בכול, בכל דבר. אני מדבר על חוק אחד אחוד לכל משרדי הממשלה: כלכלה, בריאות, חקלאות, אנרגיה – הכול; חוק אחוד שמאגד בתוכו את כלל המשק. הטענה שלנו היא בעצם שהאירופים, 400 מיליון במספר, מתנהלים בניהול סיכונים חכם. גם הם לא רוצים שהציבור האירופי ייפגע, לא רוצים מוצרים מקולקלים, רוצים לוודא שהרמה והאיכות של המוצרים הם ברמה משמעותית וטובה. המודל שלהם שונה מהמודל הישראלי עד כה. הרגולציה הישראלית הרבה יותר מחמירה, והרבה מאוד מוצרים היום לא יכולים להיכנס כי לא עושים את הדברים שצריך בשביל לעמוד בתקנים הישראליים, ברגולציה ישראלית, שהיא חריגה. לכן הרעיון שלנו הוא לאמץ את הסטנדרטים ולפתוח את השוק. אז החלק הראשון שהעברנו לפני המלחמה היה הצעד הראשון, מהקל לכבד. מה שעשינו – וידאנו בחקיקה שאין מושג שנקרא "יבואן בלעדי"; כל אדם יכול להפוך ליבואן מקביל, להביא מוצרים מאירופה, ואם מישהו יפריע למהלך הזה לקרות, הוא יחטוף קנס של עד 100 מיליון שקלים על הראש. הדבר הזה כבר נכנס לספר החוקים, ואכן אנחנו שומעים שהתופעה הזאת, שהיא בלתי חוקית מהשנה שעברה, עושה את שלה. החלק השני של החקיקה – התחלנו אותו לפני המלחמה וסיימנו אותו לפני כחודש – בא ואומר איך מכניסים מוצרים לישראל. בגדול, החוק מאפשר להכניס מוצרים תחת הצהרה של היבואן היישר למדפים, ושם תיעשה הבדיקה; הבדיקה לא תיעשה בכניסה לנמל. זה דבר שמאוד מאוד מקל על הכנסת מוצרים לישראל ומאפשר ליותר ויותר יבואנים לפעול בדרך זאת. החלק השלישי של החוק, שיובא ממש בשבועות הקרובים – אנחנו עובדים לסגור את הקצוות האחרונים בין המשרדים, בין משרד הבריאות, משרד הכלכלה והאוצר ומשרד ראש הממשלה – הוא מדבר על כך שכל מוצר שמשווק באירופה רשאי להיות משווק בישראל. רבותיי, זה דרמטי. זה מהלך שמאפשר למאסה גדולה של יבואנים להביא היקפים גדולים של סחורה שלא ניתן היה להביא אותה לפני כן לישראל, ובעצם אנחנו מאמצים דה פקטו את ניהול הסיכונים האירופי, מאפשרים לצרכן הישראלי לקבל מגוון, מנעד הרבה יותר רחב. ברגע שיבואנים יוכלו להביא מוצרים מאירופה במחירים יותר נמוכים, בהכרח זה יפתח את השוק. הצרכן הישראלי – כפי שאנחנו נוסעים לאירופה, נוסעים לצרפת, לגרמניה ולמקומות אחרים, ואנחנו מסתכלים על המדפים ורואים סחורה במחיר שווה לכל נפש, מגוון מאוד מאוד רחב – זה אנחנו רוצים שיקרה בישראל. אין ספק שזאת אחת החקיקות החשובות, אם לא החשובה ביותר, בתחום החברתי-כלכלי בקדנציה שלנו פה בכנסת ובממשלה. אני רוצה גם להודות לחבריי משולחן האופוזיציה – עד כה, כל החוקים שהעברנו בנושא הזה היו בהסכמה מלאה ורחבה, ממש בלי מתנגדים. אני קורא לכם, לכל חברי הבית, למי שיש איזשהו אתגר עם החקיקה שאנחנו מפתחים, לבוא ולפנות אלינו על מנת שנוכל להתחשב ולהביא את החלק הבא של החוק, גם אותו, בהסכמה רחבה בבית הזה. אין הרבה חוקים שאנחנו יודעים להביא בהסכמה רחבה; זה עוד חוק שכזה, ואני תפילה שנוכל להביא אותו להשלמה עוד במושב הזה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לשר. חבר הכנסת עופר כסיף רוצה להשיב לשר. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בהמשך לעמדת הממשלה שהשר הציג, ומאחר שמסיבה כלשהי, שממש לא ברורה לי, לא אפשרו הנמקה בלבד, אז אני מבקש להשתמש בסעיף בתקנון הכנסת 77(ז)(3) ולהמיר את הצעת החוק להצעה שתעבור לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז לא לעשות הצבעה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצבעה על הוועדה, לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזו ועדה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ועדת כספים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. הם לא מסכימים. אז רגע, צריך להצביע קודם כול על ההצעה. נצביע על ההצעה, ואחרי זה נעבור להצבעה על החוק. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת עופר כסיף להמיר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 37 נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק ההסדרים במשק (תיקוני חקיקה להגשת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכים), התשפ"ג–2023, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שבעה בעד, 37 מתנגדים. ווליד – זה לא משנה את התוצאה. אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת עופר כסיף לא התקבלה, ולכן נעבור להצבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו על החוק. לא צריך? אה, אז לא צריך להצביע. חבר הכנסת ווליד הצביע בטעות מעמדתה של חברת הכנסת מיכל שיר, וכן חברת הכנסת אורית פרקש מבקשת להודיע כי בשל טעות הצביעה בהצעת חוק של חברת הכנסת דבי ביטון מעמדתה של חברת הכנסת שרן השכל. << הצח >> הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפת מועמדים תושבי פריפריה), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3961/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפת מועמדים תושבי פריפריה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן יציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מבקש את תשומת ליבכם ארבע, חמש דקות להצגת החוק שלי. הצעת החוק שאני מעלה היום היא פשוטה מאוד – הצעת החוק שירותי המדינה (מינויים) (תיקון – העדפת מועמדים תושבי פריפריה) – וזה כדי לקדם את האוכלוסייה המקומית על ידי מתן עדיפות קלה מאוד אבל חשובה לתושבי הפריפריה. אותה הצעה, אגב, הונחה כמה פעמים על ידי חברי כנסת שחלקם נמצאים כאן, ואני אשמח שהם יצאו מגדרם ויצביעו בשביל הדבר הזה. אני משוכנע, חברים, כי המציאות העכשווית והעובדה שרבים מתושבי הפריפריה מפונים בעצם – אנחנו יכולים, כחלק מהמחשבה על היום שאחרי, לחוקק את החוק הזה, והוא יעזור להם מאוד. מה אומרת הצעת החוק, בקצרה? תקשיבו: העדפת תושבי פריפריה בקבלה לעבודה בשירות המדינה; לא בשירות הפרטי. היו שני מועמדים למשרה פנויה בתקן בשירות המדינה הממוקם באזור העדיפות – אני תושב דימונה, תושב עפולה, יש משרה ממשלתית ציבורית במקום שלי; יש מכרז, ניגשים למכרז – יש לי את אותם הדברים; ניגשו אחד מעפולה ואחד ממרכז הארץ, שניהם עמדו בכל תנאי המכרז, והיה והם שווים בחוק – יתקבל תושב אופקים או תושב עפולה. אני תושב הפריפריה, יש לי את כל התנאים, עמדתי בכל הדברים – ייתנו לי עדיפות בעבודה אצלי בעיר, באזור העדיפות, לא בחוץ. חבריא, כשאתם בודקים – ואני מבקש שתעשו את זה, כי אני עשיתי את זה. כשאני מגיע לאזורים כמו למשל בבאר שבע, אני מגיע לקריית הממשלה, וכמעט בכל מקום – והייתי ראש עיר – תמיד יש איזו נטייה למצוא במקומות האלה יותר אנשים שבאים, ממלאים את התפקיד שלהם – הגזבר של זה והיועץ המשפטי של זה – מסיימים את העבודה ונוסעים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיר, אנחנו מבקשים ממך, בגלל שזו הצעת חוק חשובה – – – מבקשים ממך שלא תהיה הצבעה היום, כדי שלא נצביע נגד. אנחנו רוצים להבין שנית. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראי, היות שיש שתי הצעות שלי שממתינות ולא מעלים אותן, אני כבר איבדתי קצת את האמון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני לא אומר לדחות, אני אומר לוועדה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לוועדה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאיזו ועדה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לאיזו ועדה רלוונטית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כהצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריא, אני רוצה שתאזרו אומץ. באמת, אופיר, הרי אני מבין שבוועדת השרים לחקיקה, שישבתי בה, אין כנראה – קצת איבדנו את המחשבה. או שמישהו גונב סוס עם מישהו אחר – ואני לא אלך לעשות את זה, כי זה מביך אותי. אני לא אבוא אליך, אופיר, ואגיד לך: בוא, אגנוב איתך סוס. לא עשיתי את זה אף פעם ולא אעשה. אני מביא הצעות חוק שהן הכי הכי פשוטות שבעולם. אין בהן שום דבר, זה או כן או לא. לצערי הגדול, יושבים ח"כים – ואני יודע שזו תחושה לא נעימה. אם אתה אומר לי שאם אני מביא את זה לוועדה, אתה מגיע ואנחנו מעבדים את זה וזה עובר – בסדר. אבל סתם, סתם לדחות את זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא סתם. זה לא סתם, אנחנו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יכול להעביר את זה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת, אני רוצה להגיד לך, יש הצעת חוק שלי לאפשר לילדים בפריפריה לעשות אבחונים. עכשיו, ההצעה הזאת הופכת להיות must, כי אבחון הכי פשוט עולה 2,400 שקל. באתי ואמרתי: תִפְטרו על פי הכנסות הורים. כל ההצעה עלתה 15 מיליון שקל. אמר לי שר החינוך: דחה את זה – דחיתי את זה. חזרתי, העברנו את זה בטרומית, ולא מוכנים להעלות אותה, כי השר מתנגד. עכשיו, אני לא פה כדי לעשות חלילה שיימינג למישהו, זו לא דרכי, אבל שימי לב מה עשו עם הצעה שאתם כולכם עמדתם כאן ואמרתם לי: מאיר, זאת הצעה טובה. באתי ואמרתי: אנשים שפונו, אנשי פריפריה, יש בעיות – ללכת לבית הספר; צריכים לחכות בתור ארבעה, חמישה חודשים לאבחונים – אמרתי: בואו, ניקח 15 מיליון שקלים, ניתן את זה לראשי הערים, למנהלים בפריפריה, שתהיה ועדה שתיתן להם עדיפות והנחה. אמרו לי: מאיר, זה הדבר הכי טוב, תעביר אותה. זה יושב כמה חודשים בוועדת החינוך. כל פעם שאני מדבר עם יושב-ראש ועדת החינוך, שהוא באמת בחור מצוין, מישהו שם את הרגל. אז אם אתה, אופיר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אבל פה זה שונה, זו לא עלות תקציבית, זה יותר קל. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לזה עלות תקציבית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז זהו, לזה אין עלות תקציבית, זה יותר קל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מאיר, אני מציע כזה דבר: קודם כול זו הצעה שגם אני ניסיתי להעלות אותה כשהיינו באופוזיציה, ולא הצלחנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל צריך לשמוע את עמדת המשרדים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יעשו השתדלות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם אני אגיד לך עכשיו שבטוח נעביר בהמשך אני אשקר לך, ואני לא אעשה את זה. אני אומר: בוא נניח לתהליך; נהפוך את זה להצעה לסדר-היום, נקבע דיון ביחד. אני לא יודע איזו ועדה רלוונטית. נלך אני ואתה ביחד, נתחיל לשמוע על מה ההתנגדויות, נתחיל את התהליך בתוך החוק הזה, ובוא נראה איך אנחנו מתקדמים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> כלכלה זה מצוין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא רואה פה בעיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, חייבים פשוט לשמוע את עמדות המשרדים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקבל את הצעתכם. אני רק מבקש, אופיר, אני רוצה שזה יהיה בכלכלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזו ועדה זה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כלכלה. הוא צודק, זה תחום של כלכלה. כן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. בבקשה, אני הופך את זה להצעה לסדר-היום ומביא את זה לוועדת הכלכלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך לשמוע את עמדת המשרדים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אפשר, אם אפשר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אם אני יכול גם אני לתרום בעניין הזה, זה עניין חשוב, בעל צדק. אני אשתדל לסייע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אין הצבעה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, יש הצבעה. מזמינים את שר האוצר להשיב על הצעת החוק, בשם הממשלה, כבוד השר בצלאל סמוטריץ'. זה כבר נהיה מנהג שכאשר השר מדבר אני יושב פה על הכיסא. משמיים מסדרים את זה. רגע, טעות, רגע, השר צריך להשיב. לא הייתה הצבעה. זו הייתה לחיצה בטעות. טעות – לעולם חוזר. אני בן אדם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, אחמד, תודה על הפרגון. באמת, מחמם את הלב. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> הצבעתם כבר על ההצעה לסדר-היום? עוד לא הצבעתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, כבוד השר. לא הצבענו. רציתי שכולם ישבו, פשוט. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי השרים וחברי הכנסת, נתבקשתי להשיב כאן בשם נציבות שירות המדינה במשרד ראש הממשלה, אבל היות שהמציע הנכבד ויושב-ראש הקואליציה הנכבד הגיעו להסכמה ביניהם שהצעת החוק הזאת תהפוך להצעה לסדר-היום ותועבר לדיון בוועדת הכלכלה – אז אנחנו צריכים להצביע על זה, היושב-ראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, ודאי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז אבקש מכם להצביע עכשיו, אני חושב שבהסכמה, קואליציה, אופוזיציה, על הפיכת ההצעה להצעה לסדר-היום והעברתה לדיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק של מאיר כהן, להמיר את זה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להעברה כהצעה לסדר-היום לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, אל תעזרי לי, זה מבלבל אותי. נמיר להצעה לסדר-היום ולוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – העדפת מועמדים תושבי פריפריה), התשפ"ד–2023, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 31 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת מאיר כהן תעבור לדיון בוועדת הכלכלה. אני מוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שהצביעה בעד ההצעה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3683/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אני מזמין את חבר הכנסת סוכות לנמק את ההצעה. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, ביום שישי האחרון נרצחו יהודים בצומת בני ראם שבדרום באמצעות נשק שנגנב. זה לא הרצח הראשון שקורה בשבועיים האחרונים במדינת ישראל על ידי נשק לא חוקי, ובכלל, במדינת ישראל בשנים האחרונות תופעת הנשק הלא-חוקי הפכה להיות מכת מדינה; הפכה להיות אירוע שבו כאילו המדינה השלימה עם התופעה, כאילו זה דבר נורמלי, שיש מקומות במדינת ישראל שהם אקס-טריטוריה, שיש מקומות במדינת ישראל שבהם כל מי שרוצה מחזיק נשק, מסתובב איתו בחתונות, מסתובב איתו בהלוויות, מסתובב איתו בהפגנות, וכל מי שרוצה יכול להסתובב עם נשק לא חוקי. מה שקרה במדינת ישראל בשנים האלה הוא דבר איום ונורא. אנחנו בתוך כמה עשרות שנים הפכנו ממקום שבו נשק לא חוקי היה יעד של שב"כ, ממקום שבו אנשים שהחזיקו בנשק החביאו אותו ככל האפשר, שאף אחד לא ידע, ואם מישהו ראה צילום איכשהו של מישהו מחזיק נשק, אז שב"כ או צבא דפקו אצלו למוחרת בבוקר – הדבר הזה השתנה. היום, לצערי, משטרת ישראל לא מביאה הערכה מספיק מבוססת על מספר כלי הנשק הלא-חוקיים שנמצאים בישראל, על מספר הנשק הלא-חוקיים שנמצאים וביהודה ושומרון. הדבר הזה, לפי כל מיני הערכות שהיו בכנסת, נאמד במאות אלפי נשקים לא חוקיים שנמצאים במדינת ישראל. עכשיו תראו, הדבר הזה הוא לא גזרת גורל. אומנם מדינת ישראל לא נלחמה בתופעה במשך שנים, כי השלימו עם זה. ניסו כל מיני דברים קטנים, ניסו לעשות מבצעי נשק. לפני כמה שנים באה המשטרה ואמרה: בואו נעשה מבצע, כל מי שרוצה להחזיר נשק, יכול עכשיו. פתחו במרכזי הערים, בעיקר בערים הערביות, מרכזים שבהם אפשר יהיה להחזיר כלי נשק. התוצאות היו בדיחה. כלי הנשק עדיין מסתובבים, נתוני הרצח בעלייה, והאיום הזה הוא איום אמיתי על מדינת ישראל. עכשיו, מה יוצרת התופעה הזאת? זה יוצר חברה שבה מי שלא מחזיק נשק, בסוף הוא מסכן את החיים שלו ושל המשפחה שלו. בסוף זה יוצר חברה שבה אדם שאין לו נשק לא חוקי, בסוף הוא חשוף לאיומים. איך אנחנו יכולים לבוא בתלונות לתושב טייבה שרוצה לשמור על משפחתו מפני אותם עבריינים, ובסך הכול משיג נשק כדי לשמור עליהם? הדבר הזה הופך – במכפלות, אפשר להשיג נשק בכל מקום. שוב, כמו שאמרתי קודם, מדינת ישראל עדיין לא הצליחה, אפילו לא בקצת, למגר את התופעה הזאת. הגיע הזמן שהדבר הזה ישתנה. הגיע הזמן שבמדינת ישראל מי שמחזיק נשק לא חוקי ירעד, יפחד וישקשק מהיום שבו הוא ייכנס לכלא לשנים ארוכות מאוד. הוא יבין שהדבר הזה יעלה לו במחיר גבוה מאוד. צריך לזכור, היום העונשים שניתנים למי שמחזיק נשק לא חוקי בבתי המשפט – זאת בדיחה. אנשים היום מקבלים על החזקת נשק לא חוקי פחות משנה בכלא, ואז מה? אדם שמחזיק M16, הוא יודע שהוא הופך להיות גיבור בכפר שלו, גיבור בעיר שלו, ויכול להטיל אימה על אנשים אחרים. במקרה החריג-חריג-חריג שיתפסו אותו עם הדבר הזה, הוא יישב פחות משנה בכלא. הדבר הזה חייב להשתנות. בנוסף, מעבר לאנשים שמחזיקים בעצמם כלי נשק, שהעונש שלהם צריך להיות חמור מאוד, אנשים שסוחרים בכלי נשק – זה הדבר הכי נורא. כי אדם שהולך והוא זה שמספק את הנשק לאנשים אחרים – התעשייה הזאת מגלגלת מיליונים במדינת ישראל, תעשייה שבה היום נשקים שנגנבים מהצבא או מאזרחים פרטיים או שמוברחים לכאן מעבר לגבול נמכרים במחירים גבוהים בשוק, נמכרים, בחברה הערבית בעיקר, במחירים גבוהים מאוד. הדבר הזה הופך להיות תעשייה. אז כשאנחנו באים למגר תופעה, אנחנו ממגרים קודם כול את מי שסוחר בנשק, את מי שמספק את הנשק, את מי שמעביר את הנשק לאותם אנשים, ועם זה אנחנו מתחילים. לכן הגשתי כאן הצעת חוק שבעצם קובעת שכל אדם שהמשטרה מצאה אצלו שני כלי נשק, הופך בצורה מהירה להיות סוחר בכלי נשק, והיחס אליו יהא כמו אל סוחר, והעונש שלו בעצם יוכפל. ככה אנשים שלפעמים מצליחים להערים על המשטרה, להחביא חלק פה, חלק שם – ברגע שימצאו אצל אותו אדם כלי נשק, הוא ישב בכלא ארבע שנים לפחות, והדבר הזה יוביל לשינוי. אני מאמין שבאירוע הזה שאפשר לעשות שינוי. בסוף במדינת ישראל יכול להיות מצב שבו כלי הנשק הלא-חוקיים ימוגרו. אם אנחנו לא נאמין בזה, זה אף פעם לא יקרה, ואם אנחנו כאן בכנסת נמשיך לגלגל את זה מממשלה לממשלה ונמשיך להאמין שהתופעה הזו היא איזושהי גזרת גורל, התופעה לעולם לא תשתנה. אנחנו חייבים, חייבים לנו, חייבים לילדים שלנו, חייבים לנכדים שלנו, לשנות את התופעה הזאת. אנחנו חייבים שבמדינת ישראל נשק לא חוקי יהפוך להיות איום, איום ענק, על מי שמחזיק בנשק הזה. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סוכות. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3311/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלמוג כהן) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק של חבר הכנסת אלמוג כהן. אני מזמין את חבר הכנסת אלמוג כהן לנמק את הצעתו. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים הנוכחים, הנושא הזה של אחזקת אמל"ח הוא נושא שנמצא בנפשי, מפני שבמאות הפעילויות שהשתתפתי בהן בהיותי לוחם במשטרת ישראל, חלק ניכר מהן היה בנושא האמל"ח. חשוב להבין, נושא האמל"ח הלא-חוקי פוגע בכל אזרחי מדינת ישראל, ובייחוד באזרחים הערבים. אני רוצה לומר שהאתגר העיקרי בשטח היה לאתר את האמל"ח. גם כאשר הצלחנו לאתר אותו, על ידי ידיעות מודיעיניות או חיפוש כזה או אחר, היה קושי לבסס תשתית ראייתית. למעשה, מה שצריך לקרות כאן, על פי הצעת החוק שהגשתי, הוא מלחמה בכלים שאינם פרופורציונליים. החוק הזה בא לומר דבר פשוט: כל אדם שמחזיק משני כלי נשק וצפונה, בביתו או בחצרו, יהיה מוגדר סוחר נשק. מי שמוגדר סוחר נשק – העונשים עליו מוכפלים אוטומטית. זה יאפשר לרשויות האכיפה למצות את התהליכים המשפטיים כנגד העבריינים הללו. חברים, חשוב לומר, הצעת החוק הזאת לא באה יש מאין. בזמן אירועי שומר החומות, ארגוני הפשיעה בחברה הערבית – חלקם – חצו את הקווים והשתתפו באותן פרעות, שחלשו על כל מדינת ישראל. הבעיה שיש בארגון פשיעה והקו האפור שמפריד הוא, שהתשתית בארגון פשיעה קיימת, החיילים קיימים, הנשק קיים, הארגון קיים, הכסף קיים וכמובן האמל"ח קיים. אותו קו אפור שמפריד בין ארגון טרור פלילי לארגון טרור לאומני נחצה תוך דקות, תוך טקסט אחד בטלפון ששולחים. ולכן, אני מבקש מכל חלקי הבית, אופוזיציה וקואליציה, לתמוך בהצעת החוק החשובה הזו, שתביא מזור לבעיה הקשה הזו, שפוגעת בכל אזרחי מדינת ישראל – ואני רוצה להדגיש: ביתר שאת באזרחים הערבים. אנחנו רוצים לטפל בבעיות, להסתכל להן בלבן של העיניים ולפתור אותן. תודה לכולם על ההקשבה ותודה על התמיכה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלמוג כהן. אני מזמין את כבוד שר המשפטים יריב לוין להשיב על ההצעות, על שתי הצעות החוק, מטעם הממשלה. בבקשה, השר לוין. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, לפני שאגש להתייחס לגוף הצעת החוק, אני רוצה לומר, אדוני, שזאת כבר הצעת החוק השלישית שבה אני עולה היום שהיא הצעת חוק פרטית והממשלה – ועדת שרים לחקיקה – תומכת בה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. חבר הכנסת דן אילוז, זה מפריע. חבר הכנסת יוסי טייב, זה מפריע. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, זאת הצעת החוק השלישית שבה אני עולה היום כדי להביע את עמדת הממשלה לתמיכה בהצעה, ויש הצעה רביעית כזאת – חבר הכנסת אלקין, ההצעה שלך גם היא תעלה היום לדיון? << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, של לשכת עורכי הדין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן, היא גם קיימת. היא הייתה קודמת בסדר-היום והועברה. אז זו תהיה ההצעה, יחד עם ההצעה של חבר הכנסת אלקין, הצעה רביעית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר יוכתר כמשיב – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, זה לא העניין. אולי יש בזה משהו, אבל מה שחשוב לי להגיד הוא דבר אחר, אדוני היושב-ראש. תראה, ארבע ההצעות האלה הן כולן הצעות חוק שיש להן נגיעה לתחומי משרדי, וההשפעה שלי היא רבה על היכולת לאשר אותן. אני רואה חשיבות מאוד גדולה בלנסות לסייע לחברי הכנסת – אגב, מכל קצות הבית – לקדם הצעות חוק פרטיות טובות ונכונות. ואני אומר את הדברים לא באוויר, כי לא כך היה בקדנציה הקודמת. הדבר הזה, לצערי, הוא לא דבר מובן מאליו. אני רוצה להזכיר למי שיושבים בספסלים כאן, מי מכם שהיה כאן בקדנציה הקודמת – אני יכול להגיד, אדוני היושב-ראש, שאם אני הייתי נוהג כפי שנהגו בי באופן אישי, אף הצעת חוק פרטית פה לא הייתה עוברת, כי לא אישרו אפילו אחת בקדנציה הקודמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך למה לא העבירו לי ולאחרים? אותה הצעת חוק העברתם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, אני אומר לך את האמת, בקדנציה הקודמת לא אישרו לי אף הצעת חוק. אתה יודע, אני אתן לך דוגמה, חבר הכנסת נאור שירי, כדי שתבין שאני לא מדבר באוויר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אתן לך דוגמה איך השם שלי לא עובר ושם של אחר עובר. אתה רוצה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, זו לא דוגמה קבילה, אתה אומר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, התשובה היא לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא נדבר על זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואני אומר לך בצורה ברורה, רק בשבוע שעבר עבר פה חוק של חברת הכנסת אלהרר מהסיעה שלך; היום עבר חוק, אומנם מוצמד, של חברת הכנסת ביטון. אבל החוק של חברת הכנסת אלהרר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן. חבר הכנסת רון כץ. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה היה מוצמד, היה מוצמד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, החוק של חברת הכנסת אלהרר לא הוצמד, למיטב זיכרוני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דבי מוצמד, רון מוצמד, יסמין מוצמד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וזאת רק דוגמה; יש לא מעט. אמרתי לך, מספיקה דוגמה אחת כדי שזו תהיה אחת יותר מכל הקדנציה הקודמת. אגב, עבר החוק של חבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להראות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עבר החוק של חבר הכנסת פורר על הכחשת הטבח, גם הצעת חוק – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רוצה שנעשה עכשיו השוואה לקדנציה הקודמת? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שעברה כאן ביוזמה של האופוזיציה, ואני יכול לתת הרבה דוגמאות. יש, באמת – אם תרצה, אני אאסוף לך, יש רשימה ארוכה. מה שבטוח, מספיקה דוגמה אחת כדי שזה יהיה יותר ממה שעבר לי בכל הקדנציה הקודמת. ואני באמת עושה מאמץ גדול להתייחס לדברים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, ההתנהלות היא אותה התנהלות. אני הייתי גם בכנסת הקודמת. אני אומר לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא נכון. אני אראה לך סטטיסטית. מה לעשות? בוא נבדוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אני מוכן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בוא נבדוק. אני אומר לך. אני אפילו אתן לכם דוגמה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אם זה לא מוצמד, אני לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הייתה הצעת חוק שיזם בשעתו חבר הכנסת דב חנין בנושא תחבורת אופניים. הצעת החוק הזו הוגשה לבקשתו – בשעתו, הוא צירף אותי להצעת החוק, וגם את חברת הכנסת דאז מרב מיכאלי, שלימים הייתה שרת התחבורה, ואני הגשתי את אותה הצעת החוק. אני יכול להגיד לך שמתוך ההצעה השלמה, שעל כולה חברת הכנסת מיכאלי הייתה חתומה, שהייתה יוזמה מקורית של חבר הכנסת דב חנין בכלל – בגלל שאני הגשתי אותה, לא אישרו. ניהלתי משא ומתן שלם, כי לא עשיתי את זה בשביל להתריס. בסוף הסכמתי לצמצם את כל ההצעה לסעיף אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר ברקת, השר ניר, מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך. זה לא מכובד. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וכשצמצמתי את ההצעה לסעיף אחד, גם זה לא הועיל. בסוף, אגב, ההצעה עברה בקריאה טרומית על הראש של הממשלה באחד מימי רביעי, כשהייתה פה התפרקות של הקואליציה והצלחנו להעביר פה הצעות. לכן אני אומר את זה, כי אני חושב שכך צריך לנהוג. לא כל הצעת חוק אפשר להעביר. יש באמת דברים שהם במחלוקת, דברים שהממשלה מתנגדת להם. לפעמים יש דברים שגם לא מתאימים להובלה בהצעת חוק פרטית. אבל אני יכול להגיד שהמדיניות שלי, ואמרתי אותה מההתחלה, היא שאני לא אנהג בכם כפי שנהגו בי. ואני חושב שעד עכשיו הדבר הזה גם הביא תוצאות טובות, כי הוא מביא הצעות חוק טובות ונכונות. כך גם הדוגמה של הצעת החוק הזו של חבר הכנסת צבי סוכות וההצעה המוצמדת של חברת הכנסת אלמוג כהן, שעוסקות בנושא שהוא בליבת המאמץ שנעשה להילחם בפשיעה בכלל ובפשיעה המאורגנת בפרט, והוא המאבק בסחר בנשק. העבירות האלה מהוות סכנה עצומה לשלום הציבור וביטחונו. הן בעלות פוטנציאל ממשי לגרימת מוות. לצערי, אנחנו רואים אירועים כאלה כל הזמן. הזמינות הגבוהה של נשק בלתי חוקי גם מגבירה את הסיכון שייעשה בו בסופו של עניין שימוש לצורכי טרור, וזה לצד עבירות פליליות חמורות של רצח, הריגה, תקיפה ודברים אחרים. אני חושב שלמצב הזה יש גם השלכה ישירה על הביטחון האישי של כלל האזרחים ושל כלל הציבור. אין ספק שיש צורך לטפל בנושא הזה בחומרה רבה, והוא אכן נמצא בראש סדרי העדיפויות גם מבחינת אכיפה וגם מבחינת ענישה. אני חושב שדברי ההסבר להצעת החוק, שמפנים לדוח מבקר המדינה – אני חושב שהדברים שנאמרו שם אומרים הכול: "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים" – דוח מ-2018, והדוח הזה מצביע על קושי בביסוס תשתית ראייתית בנוגע לעבירות נשק. זה נובע מהרבה סיבות, החל מסירוב של עדים לשתף פעולה עם המשטרה, העלמת ראיות, הקושי לקשור בין נשק שנמצא במקום מסוים לבין אדם מסוים – בן אדם טוען: נכון, הדירה שלי, אבל לא ידעתי שהנשק שם; היו אנשים שבאו וביקרו אותי, אולי הם השאירו שם את הנשק; הדירה הושכרה על ידי למישהו אחר – רשימה שלמה של תירוצים וכו' שמקשים על העניין הזה. ולכן מגיעים המציעים – ובצדק, אני חושב – ומציעים לקבוע חזקה – אגב, חזקה ניתנת לסתירה, כי לפעמים באמת זו אמת, לא בהכרח העובדה שזה נמצא בחצרותיו של מישהו מוכיחה באופן ודאי שזה שלו. אבל אני חושב שהדבר הזה מצדיק את היפוך נטל הראיה וקביעת חזקה הניתנת לסתירה, שתאפשר אכיפה אפקטיבית ותיתן מענה לקושי בהשגת ראיות ולהשקעת המשאבים העצומים שגם נדרשים לשם ההוכחה – דבר שהרבה פעמים בא על חשבון היכולת לטפל בהרבה מאוד דברים אחרים. כיום העונש על החזקת נשק עומד על שבע שנות מאסר – נשק בלתי חוקי, כמובן; נשיאה, הובלה או רכישת נשק בלתי חוקי – עומד על עשר שנות מאסר; ייצור, יצוא, יבוא או סחר בנשק – על 15 שנות מאסר. ההצעה הזו, שתכליתה לקבוע שמי שמחזיק בשני כלי נשק או יותר ללא רשות ייחשב כסוחר בכלי נשק אלא אם כן יוכיח אחרת – קרי, חזקה ניתנת לסתירה – היא בעיניי, בעיקרון, דבר נכון. יש כאן הרבה שאלות שצריך לברר, למשל השאלה אם שני כלי נשק זה מספיק בהכרח, אם צריך גם התייחסות לסוג כלי הנשק. הרי אנחנו לא מחפשים עכשיו להתנכל לאספנים של כלי נשק או דברים מהסוג הזה. בדברים האלה יהיה צריך לטפל, ולטפל לעומק, בדיוני הוועדה. אבל אני חושב שהרעיון בכללותו הוא רעיון נכון, המסר הוא נכון, והוא בהחלט תומך במאמץ החשוב של מאבק בנשק הבלתי-חוקי. לאור האמור, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף להמשך קידומה בהסכמת משרדי המשפטים והביטחון הלאומי. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. לשתי הצעות החוק הללו התנגדו חברת הכנסת טלי גוטליב וחבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הוא מתנגד מהותית – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא לא במהות. טלי, גם הוא לא במהות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם את מתנגדת לא במהות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עו"ד גוטליב, את לא במהות? כל דבר במהות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל, אני עולה לכאן כי אני רוצה להבהיר לטובת ההיסטוריה שאני אצביע היום על הצהרת ראש הממשלה רק בגלל שחלה עליי משמעת קואליציונית. פניתי לראש הממשלה וביקשתי לפטור אותי מההצבעה הזו, ובגלל שאני לא קיבלתי פטור הוסכם שאני אעלה ואומר את הדברים כאן במליאה, ואני עושה את זה כאן על דרך ההתנגדות. שיהיה כאן ברור, אני חושבת שהצהרת ראש הממשלה כפי שהממשלה החליטה עליה פה אחד היא הצהרה תבוסתנית, ואני אגיד לכם למה: אם ההצהרה הייתה שאנחנו לא נעשה שום צעד חד-צדדי, הייתי מצביעה בפה מלא ובגאווה גמורה. אבל ההצהרה רומזת שיהיה פעם משא ומתן כשיבשילו התנאים, אולי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את צודקת. את צודקת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני חשבתי שבזמן מלחמה, להצהיר את ההצהרה הזו, שאנחנו רומזים שאולי פעם נדבר עם הפלסטינים, זו תבוסתנות. ואני מצפה מראש הממשלה – שהוא לא תבוסתן – לעמוד בזמן מלחמה ולומר לאומות העולם ולשדר לאויבינו שאנחנו לא נדבר איתם, גם לא בעוד מאה שנה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> את צודקת, כל מילה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להבהיר לך, אדוני ראש הממשלה, ח'אלד משעל, מנהיג חמאס לא פחות ולא יותר, אמר לפני כשלושה שבועות – האדם הזה אומר, הוא לא מתבייש, הוא יודע בדיוק מה הוא אומר – אומר ח'אלד משעל, אדוני ראש הממשלה: אפילו בקרב אלה שיש להם דעה שהם נאלצים לומר אותה בשל אילוצים פוליטיים, הקונסנזוס הפלסטיני בכללותו מדבר על כך שאין לוותר על זכותנו על פלסטין מהנהר לים ומראש הנקרה עד לאילת או למפרץ עקבה. זו זכותנו הפלסטינית. הקיום שלנו מודרני ועתיק יומין, בעוד שהישות הציונית הזמנית פקדה אותנו מאז 48' – חמאס וגורמי הכוח הפלסטינים. תיעדנו את זה במסמך ב-2017. זה האויב שלנו, אדוני ראש הממשלה. אליו אתה צריך לדבר. שיהיה ברור פה לעם ישראל: הצהרה של ממשלה – על פי סעיף 35 לתקנון, נדמה לי – כשלממשלה יש זכות לפנות לכנסת ולבקש הצהרה, דקלרטיבית, על דרך הצבעה. זו משמעות ההצבעה; אין לה משמעות. יכלו לאפשר לי לא להצביע, כי אין לזה שום משמעות אופרטיבית, זה לא חקיקה. צר לי שאני עומדת כאן ואומרת: "הן עם לבדד יִשכֹּן ובגוים לא יתחַשָב". << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> טלי, זו קללה ולא ברכה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> המשמעות היא שהערך של עם ישראל הוא בהבנה אמיתית עמוקה שלו, שרק כשהוא יבין את העוצמה שלו, את הייחודיות שלו, את ההכרח והחובה שלו לשמור על עצמו, רק אז אומות העולם יישאו אליו עיניים. ואני אומרת את זה, אני מפצירה בכל גורם – איפה אתם, חבריי מעוצמה? חבריי מהציונות? חבריי מתוך הליכוד? הממשלה? תקראו את האותיות הקטנות. אנחנו פה – אתם הצבעתם פה אחד על הצהרה שאומרת שיום אחד אתם תדברו עם האויב הזה, עם הפלסטינים, שרוצים בחדלוננו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אפשר עוד 20 שניות. ביקשתי לא להצביע. אני אצביע בשל המשמעת הקואליציונית על ההצהרה הדקלרטיבית הזו, שחשובה לעולם. אני אגיד לכם מה חשוב לעולם: שהעולם ידע מי האויב שלנו; שהעולם ידע שעם ח'אלד משעל ועם חמאס ועם הרשות הפלסטינית ועם פלסטינים שלא גינו את רצח וטבח 7 באוקטובר, לא מדברים – לא היום ולא מחר ולא אף פעם. וכמו שח'אלד משעל אמר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שמהנהר לים תהיה מדינה אחת והיא פלסטין, אז אני אומרת לכם, מדינה אחת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים, חברת הכנסת טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואין בלתה. ארץ ישראל לעם ישראל בשטחי מדינת ישראל. אמן כן יהי רצון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי, לבקשתו, להתנגד להצעת החוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טלי גוטליב, כמו שאמר שר האוצר, חמאס הוא נכס. עכשיו תמשיכי, אהבתי את הנאום האסרטיבי, ממש. וואו, אילו עמדות. בסוף אתם תצביעו כמו שתצביעו. מדברים כמו, איך אמרנו, יהושע בן נון ומתנהלים כמו פינצ'רים. אני מתנגד להצעת החוק הזו, כי זו הצעת חוק שאין לה שום תכלית. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אסביר לך בדיוק למה – אהבתי את הפרצוף, חבר הכנסת אלמוג כהן. לא בגלל שהרעיון שלה להחמיר עם מישהו שגם ככה נתפס על נשק לא חוקי, אז הוא מקבל עונש – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לך תחמיר את הענישה על זה. אתה מעביר את זה לסד שלא ברור לי. נראה לי עשו איזה בלנדר – מה אמרו לך? אז תגיד שהוא סוחר. למה לא להחמיר את הענישה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כי ההצעה כבר – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? למה לא להחמיר את הענישה למישהו שמחזיק נשק לא חוקי? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תן לי להסביר – – – את הענישה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלמוג, יהיה לך זמן להשיב, אם אתה רוצה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה, הייתי בכיף נותן לך להסביר, אני לא חושב שיש לך זמן, אבל בסדר, כי לי יש רק דקה וחצי, ולא ייתנו לי עוד שתי דקות כמו שנתנו לטלי גוטליב פה, כי אתה יודע, אני יושב בצד הלא-נכון כנראה של המשכן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להוציא ממחטות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה – לא, אל תוציא ממחטות, פשוט שיהיה דין שווה לכולם, זה נראה לי בסיסי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיימת? סיימת בזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, רציתי פשוט שתיתן לי זמן אקסטרה מלכתחילה, בלי להפריע לי. אבל אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת כהן, כי נראה לי שאתה לא מודע למה שקורה במגזר הערבי, כי הרי זה תמיד תמיד על המגזר הערבי. למה אתה לא מודע, או מה הטיפול במגזר הערבי? היום לקחו את תוכנית מסלול בטוח – מכיר אותה? כמובן שהייתם צריכים לשנות את השם שלה ל"מסלול ירוק", כי זה הפך למאוד מהותי אצלכם; גם את המשרד לביטחון פנים – הוא צריך להיות המשרד לביטחון לאומי. אז שיניתם את השם של התוכנית; אתם מקצצים בתוכנית; התוכנית בכלל לא עובדת. הדבר היחידי שעבד בכמה שנים האחרונות והביא לירידה בפשיעה הערבית – מה עשיתם? לקחתם אותו וביטלתם אותו, ביטלתם את הדבר היחיד שעבד. אין מנכ"ל במשרד לביטחון לאומי, שאמור לעשות את זה, נכון? אין מנכ"ל. אדוני שר המשפטים, אני שמח מאוד שאתה פה, כי לפי משרד המשפטים, 14 כלי נשק חולקו שלא כדין. משרות אמון בכנסת ישראל חילקו פה נשקים. על זה אנחנו לא מדברים, זה בסדר גמור. אם יש כתבה על שוטרים בעיתון הארץ – מה אומר השר לביטחון לאומי? בואו אליי, אני אתן לכם קידום. הרבה יותר קל להתעסק בפיתות, הרבה יותר קל להתעסק במאפיות, זה הרבה יותר קל, אבל עבודה אמיתית שצריכה להיעשות – את זה, אתם מבטלים. גם בדיונים בוועדת הכספים אף אחד מכם לא היה וראה את ההשפעה. משרדי הממשלה באים ואומרים – לא נאור בא ואומר, משרדי הממשלה באים ואומרים: אתם פוגעים בחברה הערבית, כי פשיעה אתה לא מוריד רק על ידי משטרה; אתה מוריד על ידי תשתיות של חינוך, אתה מוריד על ידי לתת עתיד לאנשים, לילדים שחוצים במדרכות, על ידי נתינת כלים לעתיד. ככה מורידים פשיעה, לא מוסיפים להם או מעבירים אותם לסוחר בנשק. מי שנתפס עם נשק לא חוקי, תגביר לו את האכיפה, תן לו לשבת בבית סוהר עוד עשר שנים. מה זה קשור? למה תמיד הפופוליזם שולט בכם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה תמיד זה ככה? וממשיך את הפופוליזם – אני מסכים עם חברת הכנסת טלי גוטליב על משק כנפי ההיסטוריה הגדול שמתרחש היום בכנסת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנגיד שאנחנו נגד מדינה באופן חד-צדדי, אמר ראש האופוזיציה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אני מבקש ממך לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שתמך במהלך חד-צדדי בהתנתקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו. די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. שתי דקות לטלי זה היה בסדר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא היה בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלמוג כהן, רוצה להשיב על ההצעה? חבר הכנסת סוכות, איפה חבר הכנסת סוכות? תתחיל אתה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שם לב שחברי הכנסת מהסיעות הערביות לא נמצאים כאן באולם, ואני ככה תוהה לעצמי אם הדיבורים שלהם כל הזמן על המאבק בכלי הנשק הלא-חוקיים ועל תופעת הרצח במגזר הערבי הם רק דיבורים מהשפה אל החוץ, כי ברגע שאנחנו מגיעים ומציעים חוקים אפקטיביים שיבואו ויעזרו במלחמה בפשיעה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ויבואו ויעזרו במלחמה בכלי הנשק הלא-חוקיים, הם נעלמים. הם לא נמצאים כאן. הם לא נמצאים כאן אפילו לא שנייה אחת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שנה וחצי פה – ביטלת את הביטחון הלאומי; ביטלתם את הביטחון האישי. הדבר הטוב ביותר שתעשו זה שתתפטרו מהכנסת – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כלום ושום דבר. לא מעניין אותם הנשק הלא-חוקי. לא מעניין אותם הרצח בחברה הערבית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה לא מעניין אותם. תראה, כל המושבים שלהם ריקים. אפילו אחד לא הגיע. אחד לא הגיע. חוק שמחמיר את הענישה על כלי הנשק הלא-חוקיים, ואפילו אחד לא נמצא כאן – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היה חוק שלי, ולא עבר את ועדת שרים, על יידוי אבנים, אם אתה רוצה לדעת. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – ואפילו לא אחד מחברי הכנסת הערבים לא נוכח באולם כדי להצביע על החוק. אפילו לא אחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כאילו אתה צריך אותם שם. דבר על הכישלון הקולוסלי שלכם בביטחון האישי, על זה תדבר – – – << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, אני לא צריך אותם, החוק יעבור גם בלעדיהם, אבל בסוף, כשהם מגיעים ומתלוננים, כשהם מגיעים כל היום וצועקים בתקשורת: מה קורה עם הנשק הלא-חוקי? אז הינה, מה קורה עם הנשק הלא-חוקי? הינה, עובר חוק. אני ואלמוג כהן מגישים פה חוק לטיפול בנשק הלא-חוקי, ואיפה הם נמצאים? הלכו הביתה, נכון? לא מעניין אותם באמת להיאבק בתופעה; מעניין אותם לבוא ולעשות רעש בתקשורת. לא מעניין אותם לעזור לחברה הערבית בישראל, לא מעניין אותם לבוא ולמנוע באמת את הפשיעה, לא מעניין אותם באמת שמי שמחזיק נשק לא חוקי, או מי שסוחר בנשק לא חוקי, יקבל עונש חמור. זה פשוט לא מעניין אותם. אין אפילו אחד, אפילו לא חבר כנסת אחד מהסיעות הערביות, שטורח להגיע למליאה וטורח להצביע בעד חוק שהולך להילחם בתופעה הכל-כך חמורה הזאת. צריך לזכור שבסוף מי שסובלים היום מהתופעה הזאת הם קודם כול אזרחי ישראל הערבים. העובדה שאני ואלמוג כהן מגישים את החוק הזה ולא הם, זו קודם כול בושה וחרפה. אבל אחרי שהגשנו את החוק הזה ולא הם – איפה הם נמצאים? לאן הם נעלמו? אני יודע את התשובה. התשובה היא שבסופו של דבר מה שמעניין אותם זה לא לדאוג לחברה הערבית בישראל, מה שמעניין את הסיעות הערביות כאן זה לא לשפר את איכות החיים, למנוע את הפשיעה, למנוע את הרצח. מה שמעניין אותם בבית הזה זה להילחם במדינת ישראל; זה לעמוד כאן, על דוכן הכנסת, ולצעוק בנאומים חוצבי להבות בעד החמאס, לצעוק כאן בעד מחנה הפליטים ג'נין; לעמוד כאן על דוכן הכנסת ולבכות על מצב המחבלים בעזה; לקרוא לחיילי צה"ל פושעי מלחמה. בשביל זה הם כאן, אפילו לא לרגע אחד לדאוג למי ששלח אותם לבניין הזה, אפילו לא לרגע אחד לדאוג לאזרחי ישראל הערבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן רוצה להשיב. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים שנוכחים במליאה, אני מופתע, אני מופתע מאוד מסיעת יש עתיד. זה התחיל בתחילת השבוע. אני לא יודע מה קרה להם. קרה להם משהו, היה פה אירוע. בתחילה אנשים שמוגדרים פטריוטים, מטובי בנינו, לא היו פה בהצבעה נגד כסיף. במקרה, חברי חבר הכנסת טור פז, סגן אלוף במילואים, מלח הארץ, מטובי בנינו – הוכחת יותר מפעם אחת שלך ולאנשים כמוך יש עמוד שדרה אידיאולוגי, אבל באותו יום לא באת. באותו יום לא באת. יקירי, היית חייב להיות פה לפני כולם. אני מקווה שבפעם הבאה שזה יקרה אתה תילחם כפי שאתה יודע לעשות מצוין, ותהיה כאן אף שהיושב-ראש שלכם עושה עסקים עם עופר כסיף וחבריו. אתמול קרה אירוע נוסף, וגם שם לא שמעתי את כל הצד הנאור והליברלי. אתמול אחד מראשי המחאה – אחד מראשי המחאה נגד הרפורמה המשפטית קרא לחברי עידן רול "הומו מחמד". אני חוזר עוד פעם על הביטוי: "הומו מחמד". הוא השתמש בנטייה המינית שלו כדי להלום בו, כדי לפגוע בו. מה נאור בזה? מה ליברלי בזה? זה הדבר הכי שפל שניתן לעשות. אני ציפיתי מכם לצאת נגד אותו אדם, כי צריך לעשות הפרדה – אדם, על רקע נטייתו המינית, לא אומר שצריך להלום בו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לעזור לך. בלי שראיתי אני נגד ואני מגנה. תתקדם. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כבוד. תוציא גם ברשתות. כבוד. כל הכבוד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. זו הבעיה? עידן לא צריך את זה, הוא מספיק חזק. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לצערי, עידן אתמול היה לבד במלחמה – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא אף פעם לבד. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – נגד האיש האלים והחשוך שקרא לו "הומו מחמד". זו מדינת ישראל של שנת 2023. מה זה? מה זה הדבר הזה? אני לא מבין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פינדרוס אמר שהומואים יותר גרועים מאויבינו – – – איפה היית, אלמוג כהן? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תגנה את הקואליציה שלך. תגנה את הקואליציה. "יותר גרוע מחמאס", אמרו עליהם. "יותר גרוע מחמאס". << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – סימטריה שלכם – – – פתאום הסכמתם להכיל – – – איזה אחים אתם, יאללה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תזרוק אבנים בבית מזכוכית. תשאל את היו"ר. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם בעצם טוענים שבגלל שאתם יותר נאורים, לכם מותר להגיד הכול. יפה. תשמעו, כפיים לנאורות שלכם. כל הכבוד, באמת. כי אתם ליברלים, מותר לכם לצאת נגד הומואים, כן? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קודם מגנים. קודם מגנים. קודם מגנים, קודם מגנים, וגם את הצד שלך. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תשמעו, באמת כבוד גדול. אני לא יודע מה לומר, אני כולי מלא חיל ורעדה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה לא מגנה את השותפים שלך? את השותפים שלך – אתה יכול לגנות גם אותם? אני מגנה. את מי שאתה אומר אני מגנה. ומה איתך? מה איתך? מה איתך? << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני רוטט, אני רוטט מאמות המוסר המקולקלות שלכם, שבהן אדם על רקע נטייתו המינית נסקל בכיכר העיר. פשוט בושה וחרפה. אני מגנה את כל מי שיוצא נגד אדם על רקע נטייתו המינית, כולם, בלי יוצא מן הכלל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הופה הופה הופה. תגיד ככה: אני אתמוך בחוקים למען הקהילה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חברים, בנושא של החוק – אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, הם יודעים שיש לי הפרעות קשב והם משחקים על זה. אשמח לקבל עוד כמה שניות. בנושא הצעת החוק, חברי נאור שירי, נאור היקר, אנחנו בעצם מעבירים את מי שמחזיק מעל כלי אחד או חלקי כלי אחד בביתו לסחר – הוא בעצם עובר לפלטפורמה אחרת של ענישה, שמכפילה את העונש – ברוכה הבאה, מירב – לאותם סוחרי אמל"ח. ולכן יש פה גם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – השפעה אדירה בנושא הענישה, כי אנחנו רוצים שיהיה שקט לכל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נאורים וליברליים אמיתיים. זה הימין בישראל. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת צבי ידידה סוכות, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מעמד האישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלכלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. כאמור, הוצמדה לחוק הצעת חוק של חבר הכנסת אלמוג כהן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלמוג כהן. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 35 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת חוק העונשין (תיקון – חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלמוג כהן אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3826/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת זאב אלקין לנמק את הצעתו. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עד, אמרתי עד. הוא לא ינצל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת שבאמת אני לא מתכוון לנצל את כל עשר הדקות, כי אין צורך. מדובר בהצעת חוק שבעיניי מאוד פשוטה ומתבקשת. ברגע שהפנו את תשומת ליבי לכמה בעיות שיש בחוק הנוכחי של לשכת עורכי הדין בנושא הזה של הכרה בעורכי דין עולים או תושבים חוזרים, אני מייד התגייסתי לשנות את – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת אלקין, יש בעיות בלשכה. נקודה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני קטונתי מלהיכנס לסוגיה הרחבה יותר, אלא רציתי לדבר על כמה אנומליות שבאופן היסטורי שרדו בחוק לשכת עורכי הדין והגיע הזמן לתקן אותן. הדבר הראשון, אני חייב להגיד שכשסיפרו לי שזה כך – חבר הכנסת מלביצקי, מי שסיפר לי, אני אמרתי לו: לא יכול להיות. אני בטוח שלא יכול להיות שזה מה שכתוב בחוק. זה פשוט בלתי אפשרי. ואז פתחו לי את חוק לשכת עורכי הדין, והתברר שזה אכן המצב. מדובר בשאלה מי הגוף המוסמך לבדוק את ההשכלה המשפטית של אותו בן אדם שעסק במקצוע משפטי בחוץ לארץ, למד שם ואז עלה לארץ, או שהוא תושב חוזר שחוזר לארץ. התברר שבחוק כתוב שהגוף הזה הוא האוניברסיטה העברית. אמרתי: איך יכול להיות? הרי האוניברסיטה העברית היא רק אחת מהאוניברסיטאות בארץ. איך יכול להיות שהמחוקק העדיף בחוק ראשי אוניברסיטה מסוימת על פני כל השאר? ובכלל, הכרה בתעודות מחו"ל זה תפקידה של מדינת ישראל, יש אגף במשרד החינוך שעוסק בנושא הזה, זו ההתמחות שלו. כל בעל מקצוע כלשהו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. כל בעל מקצוע כלשהו שעולה לארץ או תושב חוזר שרוצה שיכירו בתעודה שלו לצורך שכר או לצרכים נוספים, הוא פונה לאגף הרלוונטי במשרד החינוך. יש להם שם יועצים, עושים לו הערכת התואר ונותנים לו את האישור אם התואר תקף בארץ או לא, חוץ ממקצוע אחד – עורך דין. עורך דין שולחים לאוניברסיטה העברית – כמובן בחוק, כן? נותנים העדפה לאוניברסיטה אחת על פני אחרות. אם מישהו פה היה מנסה לחוקק דבר כזה, היו אומרים לו שזה לא חוקתי. כמובן, האוניברסיטה העברית היא מוסד לא של המדינה. הדבר הראשון שהיא עושה כשאותו עורך דין צריך לפנות אליה – היא אומרת: תשלם אגרה. אתה רוצה לקבל ממני שירות? על המקום תשלם כמה מאות שקלים על עצם זה שאני אתן לך את חוות הדעת המלומדת שלי כאוניברסיטה העברית אם התעודה שלך מוסמכת או לא מוסמכת. דבר שני, לאוניברסיטה יש אינטרס, כי אם היא תגיד לו שהתעודה שלו לא מספיקה, הוא צריך להשלים נקודות. איפה הוא צריך להשלים נקודות? שם, ולשלם עליהן, כמובן. אז באופן מקרי יוצא שלא מעט אנשים אומרים להם: אתה יודע מה? זה בסדר, אבל בכל זאת אתה צריך להשלים עוד כך וכך נקודות. לך תירשם, תלמד, ורק אז ניתן לך את חוות הדעת. זאת אומרת, יש פה ניגוד עניינים מובהק, שהגוף שהוא זה שנותן לך הסמכה הוא גם הגוף שגם אומר שאם לא, אז הוא מציע לך שירותים. אומנם אתה לא חייב לעשות את הנקודות האלה באוניברסיטה העברית, אבל אתה כבר שם, אתה כבר נרשמת אצלם, ואתה גם יודע שהם אלה שיצטרכו להכיר בך אחר כך, אז אתה בדרך כלל עושה את זה שם, באותו מקום. זה מצב לא תקין לחלוטין, הזוי, ששרד באופן היסטורי. אתה צודק, זה חוק ישן. כשחוקקו את החוק הייתה אוניברסיטה אחת במדינת ישראל, אף אחד לא התחרה בה, לא היה אגף במשרד החינוך, אז אמרו: האוניברסיטה העברית תקבע. אבל ברור שבחקיקה המודרנית אין לזה מקום, וצריך להשוות את עורכי הדין לכל שאר המקצועות. יש אגף רלוונטי במשרד החינוך, והוא זה שצריך לטפל בבעיה הזאת, כמו בכל שאר בעלי המקצועות, וצריך לקבוע אם התעודה כשרה או לא כשרה. זה תיקון אחד שעושה החוק ומתקן את השריד ההיסטורי הזה. אגב, גם האוניברסיטה העברית אומרת: אני אשמח אם תיקחו את זה ממני. אני לא עושה את זה בדברים אחרים, זה סתם עיסוק צדדי שלי, זו לא ההתמחות שלי. אני לא צריכה את כל כאב הראש הזה, תפטרו אותי מהחובה החוקית ותודה רבה. האנומליה השנייה קשורה לשורה של הקלות בתהליך קבלת רישיון עבודה בארץ כעורך דין עבור אותם עורכי דין שבאים עם ניסיון וצריכים לעבור פה שורה שלמה של מבחנים, וחלקם גם צריכים לעבור מבחן התמחות וגם כמובן את ההתמחות עצמה. החוק הראשי קובע שעורכי דין שבאים עם רישיון ועם מספר מסוים של שנות ניסיון זכאים לכל מיני הקלות. למשל, אם אתה עם יותר משנתיים ניסיון, אתה פטור מלהוכיח את התעודות שלך באוניברסיטה העברית; למשל, אם אתה נמצא תקופה של שנתיים, מקצרים לך את תקופת ההתמחות לשנה, והלשכה יכולה אפילו לקצר יותר; למשל, אם אתה עם ניסיון יותר ארוך, של חמש שנים, אז פוטרים אותך מהבחינה האחרונה, מבחינת ההתמחות עצמה. יש שורה של הקלות. אממה? איפה הבעיה? יש מדינות שבהן אין חובת רישיון, וסוגים שלמים של אופרציות משפטיות שפה כדי לעשות אותן אתה חייב להיות בעל רישיון של עורך דין – באותן מדינות אין חובה כזאת. יותר מזה, יש מדינות שבחלק מהתפקידים המשפטיים אסור להחזיק רישיון פעיל. למשל, אתה לא תוכל לעשות כל מיני תפקידים בשירות המדינה, כמו לעבוד בפרקליטות או להיות יועץ משפטי של איזשהו גוף ממשלתי, אם יש לך רישיון פעיל. ולכן הרבה עורכי דין באותן מדינות לא מוציאים את הרישיון – או בגלל שהם לא חייבים או בגלל שזה מונע מהם לעבוד בכל מיני מקומות עבודה. ואז מגיע לכאן אותו עורך דין עם ניסיון גדול, ואומרים לו: אבל בחוק כתוב שאתה חייב רישיון. הוא אומר: לא הייתי חייב אצלי, אז אין לי. יש לי רק הוכחה של ניסיון, גם בתפקידים משפטיים בכירים מאוד. ואומרים לו: לא, חוק זה חוק, אין מה לעשות. לכן התיקון השני, לאורך כל השדרה של ההקלות האלה שאני מציע פה יחד עם חבריי באותה הצעת חוק, הוא תיקון שאומר שאם בן אדם הוא כן בעל ניסיון, אפילו יותר ארוך ממה שהיום דורש החוק, זה יכול לחפות לו על היעדר רישיון. למשל, במקום שנדרש רישיון פלוס שנתיים, בחוק הזה אני פותח מסלול של ארבע שנים ניסיון בלי צורך ברישיון, או איפה שנדרש חמש שנים פלוס רישיון – אני פותח מסלול שבע שנים למי שלא מחזיק רישיון. זה מאפשר לאנשים שהם בעלי ניסיון רב ובאמת צברו את כל הניסיון המשפטי ליהנות מאותן הטבות שהמחוקק רצה לתת, בלי היצמדות לתנאי הפורמלי הזה, שהוא רלוונטי אלינו אבל הוא לא רלוונטי לחלק מהמדינות. למשל, לחלק מהעולים מצרפת יש בעיות כאלה, לעולים מרוסיה ואוקראינה יש בעיות כאלה, ויש עוד שורה של מדינות שבהן פשוט האסדרה של המקצוע המשפטי שונה משלנו, והמחוקק לא לקח את זה בחשבון, כי הוא ראה מול העיניים שלו רק שיטה ישראלית, שהיא מחייבת רישיון לכל מי שרוצה לעסוק במקצוע הזה, ולכן לא חשב שתהיה עם זה בעיה. כמובן שהתיקון הזה יקל מאוד על אותם עורכי דין שבאים מחוץ לארץ והם באמת בעלי ניסיון נדרש. הרבה יכולים להיקלט פה ביתר קלות, והם נתקלים בבעיה הביורוקרטית הזאת, שאין דרך לתקן אותה אלא דרך חקיקה ראשית. אומרים להם בלשכה: אנחנו מבינים שאתם בעלי ניסיון, אבל יש פה חוק ראשי, אנחנו לא יודעים לסטות ממנו ולכן חייבים לפעול על פיו. לכן הצעתי, יחד עם חבריי חברי הכנסת פורר, אילוז, טייב וביסמוט, את השורה של התיקונים האלה, שיקלו כאן על הקליטה של העולים וגם של התושבים החוזרים, וגם יעודדו אותם לעשות את העלייה כשהחסמים האלה ירדו. אני רוצה להודות לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין על כך שתמך בהצעת החוק הזאת והבין מייד שיש פה אנומליות שצריך לתקן אותן ועזר להעביר את החוק בוועדת השרים. אני בטוח שביחד עם יושב-ראש ועדת החוקה נכניס מהר את התיקונים האלה ונתקן את המציאות. אני רוצה להודות לאזרחית – לפעמים החוק הוא דוגמה קלאסית לאיך שאזרח אחד נחוש – במקרה הזה, אזרחית נחושה, עורכת דין בשם מרים קריכלי, שבזמנו עברה בעצמה את כל התהליך הזה, אבל לא הסתפקה בזה – היום היא עורכת דין מאוד פעילה – אלא היא מקדישה המון תשומת לב לעזור לעורכי דין עולים ממדינות שונות לעבור את התהליך ולהדריך אותם ולהסביר להם, כי זה באמת אירוע יחסית מסובך, מה כן מגיע לך ומה לא. כבר שנים רבות היא מנסה לדפוק על דלתות הכנסת בניסיון לתקן את האנומליות האלה, ואיכשהו היא הגיעה אליי. כאמור, בהתחלה לא האמנתי לה שזה המצב החוקי, כי לא הכרתי את הפרטים האלה בחוק לשכת עורכי הדין, אבל כשהיא פתחה בפניי את הספר, מה שנקרא, באינטרנט, והראתה לי שזה אכן מצב החקיקה, התגייסתי לעזור לה. בזכות הנחישות של אותה בחורה בשם מרים קריכלי נולד החוק הזה. הוא רשום על שמה במידה רבה יותר מאשר רשום על השם שלי ושל חבריי, כי היא מיקדה אותנו לנושאים שדורשים תיקון. בעזרת השם התיקון הזה ייעשה כמה שיותר מהר וייכנס לספר החוקים במדינת ישראל. אני קורא כמובן לחברי הכנסת לתמוך בתיקון העוול הזה ולתמוך בהצעת החוק. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. על הצעת החוק ישיב מטעם הממשלה כבוד שר המשפטים יריב לוין. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת זאב אלקין, על הצעת חוק חשובה מאוד, שבעיניי החשיבות שלה חורגת בהרבה מהנושא הנקודתי שבו היא עוסקת. שנים ארוכות שאני נאבק על שינוי תפיסתי מוחלט – שבעיניי חייב להיות – בכל מה שקשור בהכרה בתעודות מקצוע, בניסיון מקצועי של עולים חדשים שמגיעים לארץ. אני חושב שהדבר הזה מהווה חסם עצום בפני עלייה לארץ, כאשר עולים שעוסקים במקצועות שונים בארצות מוצאם – חלקם עוסקים בנושאים האלה ובמקצועות שלהם במשך שנים ארוכות, עם מעמד גם מקצועי וגם יכולת השתכרות משמעותית – ואז כאשר הם מבקשים לעלות ארצה, באים ואומרים להם: אתם צריכים להתחיל הכול מההתחלה – לעשות מבחנים, לעשות הכשרות, לעשות כל מיני דברים אחרים. התוצאה הסופית של הדבר הזה היא למעשה הרתעה שלהם מלהגיע לכאן ומלעלות, של אוכלוסיות רבות מאוד. אני אגיד יותר מזה, הדבר הזה בולט במיוחד במקצועות – וזה אולי לא בהכרח המצב בעריכת דין, אבל זה נכון בהרבה מאוד מקצועות אחרים – שבהם יש מחסור. יש כאן מחסור בעובדים, מחסור בבעלי מקצוע, ואתה יכול לקבל מן המוכן אנשים עם הכשרה, עם ניסיון, עם ידע, שרוצים לבוא לכאן ולעלות, ובמקום לקלוט אותם ולחבק את העניין הזה, אתה מציב בפניהם חומות וחסמים אין-סופיים. אנחנו נמצאים בתקופה האחרונה במציאות של גל אנטישמיות עצום ששוטף את העולם, לצערנו, והדבר הזה גרם – ובעניין הזה אנחנו בוודאי מברכים, לא מהסיבה שזה קורה, אבל על התוצאה אנחנו בוודאי מברכים – לגידול משמעותי מאוד בפתיחת תיקי עלייה בשורה שלמה של מקומות ולביקוש גובר לעלייה. לכן אני חושב שהצורך שלנו לבצע שינוי דרסטי, יסודי, בעניין הזה הוא חשוב מאוד. אני יכול להגיד יותר מזה: אני הצעתי בישיבת הממשלה – אם אינני טועה, האחרונה או זו שלפניה – שתובא הצעה גורפת שתקבע הכרה רוחבית, גורפת, בתעודות מקצוע ובניסיון מקצועי, ואחר כך אפשר יהיה להחריג במקומות שצריך להחריג דברים מסוימים שאולי באמת מחייבים איזשהו הליך של הכשרה או של רישוי כאן בארץ; בעצם להפוך את הכלל ולקבוע שהכלל הוא הכרה אוטומטית, אלא במקומות מסוימים שבהם יש צורך לעשות שינויים, ולא כפי שהמצב היום, באמת מסלול מכשולים בלתי הגיוני – אני חושב שאת חלקו תיאר כאן חבר הכנסת אלקין בצורה טובה. ולכן, לפחות במה שקשור לתחומים שאני אחראי להם, אני בהחלט שמח לא רק לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת, אלא גם אעשה כל מאמץ כדי שיהיה לה אור ירוק לנסוע במסלול מהיר, להתקדם ולעבור – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני נותן לה מסלול ירוק לוועדת העלייה והקליטה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני חושב שהיא הצעה נכונה וחשובה. כפי שאמר חבר הכנסת אלקין, ההצעה מסדירה שני דברים: דבר אחד, שהוא טכני במהותו, הוא העברת הסמכות הייחודית של האוניברסיטה העברית בירושלים להכרה בלימודי משפטים בחו"ל לאגף להארכת תארים אקדמיים מחוץ לארץ במשרד החינוך. ההסדר הזה במקורו כנראה נבע מכך שבשעתו, לפני עשרות שנים, לאוניברסיטה העברית היה איזה מעמד מיוחד, והיא עשתה כל מיני פעולות שבאופן רגיל צריכות להיות פעולות שנעשות בתוך המערכת הממשלתית. היום, עם קיומו של האגף להערכת תארים אקדמיים במשרד החינוך, אין שום הצדקה להמשך ההסדר הקיים. הוא גם הסדר מסורבל, הוא גם הסדר שמייקר את ההליך עצמו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעיקר זה עלויות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אין בו באמת שום הצדקה, ולכן בצדק רב מציע חבר הכנסת אלקין לתקן את העניין הזה. אני מבין שהדבר הזה גם נעשה על דעת האוניברסיטה העברית, שגם היא רוצה לעסוק בדברים שלשמם היא נועדה ופחות בנושאים מן הסוג הזה, ולכן אני חושב שאין כאן בכלל שאלה שהדבר הזה הוא נכון והוא מוצדק, ואני בהחלט תומך בו. המרכיב השני, והוא באמת מרכיב הליבה והדבר החשוב והמרכזי, הוא הכרה בניסיון בחו"ל של מי שעובד כעורך דין במדינות שבהן לא נדרשים הסמכה או רישיון למקצוע. סעיף 24 לחוק הנוכחי, הקיים, חוק לשכת עורכי הדין, קובע שמי שרוצה לשמש כעורך דין בישראל חייב להיות בעל השכלה משפטית גבוהה, להשלים תקופת התמחות ולעמוד בבחינות הלשכה, ובכל אחד מהקריטריונים החוק קובע הקלות מסוימות למי שהוסמכו – ואני מדגיש, הוסמכו – ועבדו כעורכי דין או בתפקידים שיפוטיים בחו"ל, בהתאם לתקופות ולקריטריונים שקבועים בחוק. בנושא של "עבדו" אין ויכוח – אם האדם הוא נטול ניסיון ונטול ידע, ברור שאנחנו לא נבוא וניתן לו כאן אפשרות לפעול בתחום המקצועי. אבל כפי שמתברר, וכפי שהציג את הדברים חבר הכנסת אלקין, יש לא מעט מקרים שבהם אנשים עובדים בפועל במשך שנים ארוכות כעורכי דין או בתפקידים משפטיים אחרים גם בהיעדר הסמכה או רישיון בתחום, משום שבאותן מדינות הדבר הזה לא נדרש. הדבר הזה הוא בוודאי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל המערכת שונה. אני כן מציע שיהיה קורס, תרגול, התאמה – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני תכף אגיד לך משהו על העניין הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – לא built in אתה נכנס – עורך דין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני תכף אענה לך על העניין הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה התובנות? איך אתה תדע? מה התובנות שלא יהיה פה מבול? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אענה, האמינו לי. ולכן מציע חבר הכנסת אלקין להרחיב את הקריטריונים באופן כזה שמה שבאמת ייבדק זה פחות הצד הפורמליסטי, בגלל שאנחנו מנסים לייבא – לנסות למדוד את עורכי הדין משם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עורכי הדין לא הייתי מייבא, יש לנו די והותר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אל מול הדרישות החוקיות שלנו, שלא תואמות את מה שקיים בהכרח במדינות אחרות, אלא לאפשר מסלול מקביל שיבחן את דרישת הניסיון, מה עשו אנשים וכו'. הוא גם מציע – ולטעמי בחוכמה – שדרישת הניסיון תהיה במקרים האלה גדולה בהרבה ממה שנדרש במצב שבו לאדם יש הסמכה על פי מערכת הסמכה דומה למה שקיים אצלנו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, מי יבדוק את זה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הלשכה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> פה הרגת. ברגע שעשית את זה, הרגת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני לא בטוח. אתה יודע, חבר הכנסת מלביצקי, אני מוכן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מתכוון שהלשכה לא תאשר? היא תחסום. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תכף אני אגיד מה צריך בעיניי עוד לעשות, אבל מבחינת הצעת החוק, החוק יאפשר למשל דרישה של ארבע שנות ניסיון במקום שנתיים כתחליף להשכלה משפטית, לצורך קיצור תקופת ההתמחות – ארבע שנים ניסיון במקום שנתיים וכו'. יש כאן, אני חושב, הסדר שצריך יהיה לעבוד, לדייק אותו, לסדר אותו – ואתה צודק, לוודא שלשכת עורכי הדין לא תהיה במקום שהיא יכולה לטרפד הלכה למעשה באופן טכני את היישום של הדברים, אבל אני חושב שבתפיסה העקרונית ובכיוון שצריך ללכת אליו, הכיוון הזה הוא כיוון מאוד נכון. צריך גם לומר, יכול בהחלט להיות שצריך לעשות הפרדה על בסיס מדינתי, כלומר, יכול להיות שיש מקום לבוא ולקבוע שאנחנו מכירים בדברים האלה במדינות מסוימות, שבהן יש מערכת שאנחנו יודעים שהיא לא מאפשרת לכל אחד ששילם למישהו כסף ללכת ולעסוק במקצוע. כל הדברים האלה, אני מניח, ייבדקו לעומק – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה, כבוד השר, אני יודע שמצרפת, למשל, עורכי הדין שמגיעים לפה משרתים את הקהילה שלהם, הם מכירים אותם, וזה עוזר לקליטה של האנשים פה. אני מאמין שמעוד מדינות עוזרים לתושבים שעלו. זה עוזר למדינה בסך הכול. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ודאי. אני מסכים. אני גם אגיד, אדוני היושב-ראש, יותר מזה – אני חושב שהאפשרות הזאת לעורכי הדין האלה לעבוד פה היא תתרום גם לקשרי מסחר, היא תתרום להרבה מאוד דברים אחרים מול – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא יביא את הנדוניה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בוודאי. – – מול אותן מדינות. ולכן אני חושב שצריך יהיה לעשות את הבדיקה הנקודתית הזאת, להבטיח את זה שלשכת עורכי הדין תמלא את תפקידה, ולא תהיה לה יכולת לטרפד כאן את התהליכים האלה. ובסופו של דבר – לשלוח מכאן מסר ברור של עידוד עלייה, של רצון לקלוט כאן את העולים, לאפשר להם לעסוק במקצועות שלהם, ליהנות מהמומחיות שלהם ומהידע שלהם, ולעשות מהלך שהוא מאוד חשוב ונדרש אל מול הגידול והפוטנציאל שיש לנו בימים אלה בנושא העלייה – דבר שהוא בעיניי אירוע היסטורי, שאסור לנו, פשוט אסור לנו להחמיץ אותו ולוותר עליו או לאבד אותו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אפשר לשלב את הקמת מועצת עורכי הדין, שתהיה הגוף שהוא זה שיעשה את הבדיקה במקום הלשכה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מלביצקי, אתה יודע שאני רק ממתין שהחוק יתקדם. מבחינתי, את חלקי בזה שהוא עבר את ועדת השרים לחקיקה כבר עשינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה שנקרא "כבר תרמנו". << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני סומך על הכנסת שהיא תעשה את עבודתה גם בעניין הזה. לאור האמור לעיל, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך קידומה ייעשה בהסכמה כמובן עם משרד המשפטים וגם עם משרד החינוך, שהוא גורם רלוונטי לעניין הזה. ואני עומד לרשותך, חבר הכנסת אלקין, בכל דבר כדי שהדבר הזה יתקדם, ועד כמה שניתן מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר יריב לוין. להצעת חוק זאת התנגד חבר הכנסת רון כץ. אני מזמין אותו לנמק את ההתנגדות שלו להצעת החוק. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום בבוקר חבר שלח לי לינק, שאני מבין שזה איזשהו טרנד, אז החלטתי לפתוח היום במסורת חדשה: הנתניהו השבועי – הבטחות שלעולם לא יקיים, לצערם של אזרחי מדינת ישראל. ראש הממשלה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יש "הלפיד הלילי", אז אתה עושה "הנתניהו השבועי". << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לתת לך "הנתניהו השבועי". ראש הממשלה של ממשלת הימין מלא מלא מלא, תמיד הוא מספר איך הוא התנגד להתנתקות, רק אל תגלו לו שהוא הצביע ארבע פעמים בעד. ב-2020 הבטיח נתניהו להעביר הצעת חוק שתאפשר אימוץ ילדים גם לזוגות חד-מיניים. שמעת, אלמוג כהן? מה קרה בפועל, אתם תוהים? הכנסת פוזרה. הוא הרוויח חצי שנה של לא לעשות כלום. הבטיח ולא קיים. מזל שיש בג"ץ, שהחליט לתקן את זה. נמשיך לזמנים קרובים יותר. ממש לא מזמן, לפני שנה, הבטיח נתניהו להוריד את המחירים בסופר. מה קרה מאז? הם עלו ב-25%. איפה הכסף, נתניהו? זוכרים את זה? "איתמר בן גביר לא יהיה שר בממשלה שלי", ענה נתניהו. "לא, הוא לא יהיה בממשלה בכלל", הוא עוד הוסיף – אז נכון, הוא לא שר, הוא ראש הממשלה בפועל. ובאמת, ההבטחה שברצינות אני הכי מאוכזב שלא התקיימה היא, איך לא: ממשלת הליכוד בראשות נתניהו תמוטט את החמאס בעזה. לצערי, לא מיטוט ולא ניצחון מוחלט; מאות אלפי אזרחים שתחת שלטון נתניהו עקורים מביתם עקב המצב הביטחוני הגרוע ביותר שמדינת ישראל ידעה, 134 חטופים, ומחדל שיירשם קודם כול על ראשו של נתניהו. ותשמעו את זה – ואת זה אני חושב שגם תאהבו – נתניהו הבטיח שסיוע הומניטרי לא יעבור דרך ישראל. אז אני רוצה לאתגר אתכם: תשאלו את ארגון צו 9 מאיפה מגיע הסיוע ההומניטרי לעזה – ואני אוסיף שאלה: ולמי הוא מגיע. נתניהו הבטיח להורים צעירים חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש. אתם זוכרים את זה – הסרטון היפה שהוא מדבר לתינוק בתוך העגלה? מה קרה בפועל? תקציב החינוך קוצץ ב-300 מיליון שקלים; 200 מיליון שקלים רק מהגיל הרך. נתניהו מבטיח ומזניח, מבטיח – רוכב על גל של הבטחות, מקבל תשואות – אבל בפועל כלום לא קורה, חוץ מהישרדות בכיסא. נתניהו, קח שיעור קטן לחיים: הבטחות צריך לקיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אלקין, רוצה להשיב או לעבור להצבעה? טוב, חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 29 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מבחן ההסמכה ותקופת ההתמחות), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3510/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צביקה פוגל) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת צביקה פוגל. בבקשה, אני מזמין את חבר הכנסת פוגל לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד היום להציג בפני הכנסת את הצעת חוק הכניסה לישראל – או ליתר דיוק, הכניסה הבלתי-חוקית – שמתמקדת בהחמרת ענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים. בהצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, מוצע להחמיר את הענישה בביצוע עבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים, ועם זאת גם לייעל את האפשרות להשתמש בכלים מינהליים על ידי גורמי האכיפה ולחדש את הוראת השעה הנוגעת לעונשי מינימום – שעמדה בתוקף, אדוני היושב-ראש, עד 31 במרץ 2021, כלומר, כבר כל כך הרבה זמן ההוראה הזאת אינה בתוקף. התיקון המוצע מבקש לבסס שלושה אלמנטים משמעותיים: חיזוק הריבונות, מניעת עבירות פליליות ומניעת טרור. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כולנו מודעים לנוכחותם של שוהים בלתי חוקיים, תושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, שמעורבים לעיתים בפעילות פלילית, ולצערנו גם בפעילות טרור. הפעילות הזו נשענת לרוב על מערך תומך ומסייע של מסיעים, מלינים ומעסיקים, רובם, אדוני היושב-ראש, תושבים ישראלים, שמעצימים את היקף התופעה. מנתוני משמר הגבול לשנת 2022 – וכדאי שנשים לב אליהם – עולה כי במהלך אותה שנה נעצרו למעלה מ-13,000 שוהים בלתי חוקיים; כ-7,000 מהם חשודים בביצוע עבירות פליליות, 900 מהם חשודים בביצוע עבירות ביטחוניות, ולמעלה מ-200 חשודים נעצרו בגין מעורבות בפשיעה חקלאית. כמו כן נעצרו כ-2,500 ישראלים שהסיעו, הלינו והעסיקו שוהים בלתי חוקיים. תיקון מס' 26 לחוק, במסגרתו נקבעו קנסות מינימום בעבירות הלנה והעסקה בהוראת שעה למשך שנתיים מיום 8 במרץ 2018. יחד איתו פורסם ברשומות תיקון מס' 29, וביחד, בסופו של דבר – מאחר שהוראות השעה האלה לא הוארכו, אנחנו מציעים לחדש את הוראת השעה לתוקפה לשלוש שנים עד ליום 31 במרץ 2027. בתיקון להצעת החוק מוצע לתקן את עונש המאסר המרבי, כדי לגזור על מי שמורשע בעבירות אלו – שבנסיבות רגילות ניתן יהיה לגזור עליו עונש של ארבע שנות מאסר במקום שנתיים עד היום, ואילו בביצוע של עבירות בנסיבות מחמירות יהיה ניתן לגזור עונש מאסר של שבע שנות מאסר במקום ארבע שנות מאסר עד היום. כמו כן, מוצע בעבירות נלוות לקבוע עונש מאסר של ארבע שנים על מי שהורשע בעבירה של מתן הרשאה לתושב זר לנהוג ברכב בישראל, במקום שנתיים מאסר עד היום, וכן לקבוע עונש מאסר של שבע שנים על מארגן שירותי הסעה, במקום חמש שנות מאסר. עוד מוצע, אדוני היושב-ראש, לייעל את האפשרות לשימוש בכלי מינהלי מסוג פסילת רישיון על ידי קצין משטרה ללא צורך בתנאי הקיים כיום, הקובע כי ניתן יהיה להשתמש בכלי זה רק אם המסיע הורשע בעבירה זהה. אני לא מבין מה היה הטעם עד היום. בנוסף, מוצע לקבוע חזקה שלפיה יראו בבעל הרכב שבו נתפס תושב זר שאינו רשאי לנהוג בישראל כמי שהרשה זאת לתושב הזר, אלא אם הוכיח שהרכב נלקח ממנו ללא ידיעתו וללא הסכמתו, או כי אחר נתן הרשאה לכך. בקיצור, אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים שבמקרים שבהם לא ניתן יהיה לחלט את הרכב שבאמצעותו נעברה העבירה בשל כך שהרכב אינו בבעלותו או בחזקתו הקבועה של מבצע העבירה, בית המשפט יהיה מוסמך להורות על חילוט מרכושו של האדם, כלומר, אנחנו לא רק נפגע בו במאסר, אלא גם נפגע בכיס. כמו כן, מוצע להחיל את ההסדרים הנוגעים להלנה ולהעסקה של שוהים בלתי חוקיים גם בגין ביצוע עבירה של הסעה של שוהים בלתי חוקיים – כך, למשל, לאפשר לקצין מוסמך להוציא צו הגבלת שימוש במקום – וכן להחיל את ההסדרים הנוגעים לצו שיפוטי, להגבלת שימוש ולהתליית רישיון או היתר עיסוק בגין ביצוע העבירה. תיקונים אלה בסך הכול, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נדרשים לאור נתוני המשטרה, המלמדים על מקרים שבהם בוצעו עבירות הסעת שב"חים באמצעות רכבי חברות, שכן כיום לא קבוע בחוק מנגנון המאפשר סגירת עסק אשר מסיע שב"חים. אתה מבין, אדוני היושב-ראש? אם יש לך חברה שמסיעה שב"חים, אתה לא כלול בפנים. רק אם אתה מסיע באופן פרטי. בנוסף, מוצע לקבוע בהוראת שעה עונש מזערי, שכן למרות החמרת הענישה המוצעת היום, עדיין קיים צורך שיוביל לשינוי משמעותי בענישה, שכן כיום הענישה המרבית הקבועה בחוק אינה באה לידי ביטוי בענישה הנוהגת בבית המשפט. אדוני היושב-ראש, שים לב לנתונים: מתוך 2,808 פסקי דין בעניינם של מסיעים, מלינים ומעסיקים בנסיבות רגילות ובנסיבות מחמירות בשנים שבין 2017 ל-2022 – שש שנים – הוטל עונש מאסר רק ב-5.6% – 5.6% מאלה שהוגשו עליהם כתבי אישום. רק על אלה הוטל עליהם עונש מאסר. ב-4.4% מהתיקים נגזר מאסר של חמישה חודשים, ב-1% מהתיקים נגזר מאסר של עד תשעה חודשים, וב-0.2% מהתיקים נגזר מאסר של עשרה חודשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משתלם. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כל אלה שהסיעו את אלה שהתפוצצו אצלנו לא זכו לכלא ליותר מעשרה חודשים – או הסיעו, או הלינו או העסיקו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עשרה ברוטו. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מטורף. עשרה ברוטו. יוצא מכך – חשוב לומר את זה שריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות נגזר ב-28% מהתיקים. אתה מבין את היחס. לאור זאת, לבסוף, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על מנת לשנות את המצב הקיים כך שלמרות החמרת הענישה, עבירות אלה ימשיכו להיות מטופלות על ידי מחלקת התביעות המשטרתית ולא יועברו לטיפול הפרקליטות, מוצע תיקון עקיף לחלק ב' שבתוספת הראשונה לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע אילו עבירות מסוג פשע יטופלו על ידי מחלקת התביעות המשטרתית ולא על ידי פרקליטות המדינה. לאור כל זאת אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת חוק חשובה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר האוצר, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', להציג את עמדת הממשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד לקרוא את התגובה שנוסחה על ידי המשרד לביטחון לאומי על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג–2023. כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לערוך כמה תיקונים בחוק הכניסה לישראל כדי להתמודד עם התופעה של שוהים בלתי חוקיים. זאת, באמצעות החמרת הענישה ביחס למי שיוצר את התשתית לכניסתם לישראל, קרי, מסיעי שב"חים, מעסיקי שב"חים ומליני שב"חים, המכונים גם "שלושת המ"מים". תיקון חקיקה זה מתבסס בעיקרו על נוסח הצעת חוק ממשלתית שהמשרד לביטחון לאומי מקדם בימים אלה. כמו כן, תיקון חקיקה בתחום זה נתמך בהתייחסות גורמי הביטחון השונים, אשר מבססים את האלמנטים אשר עולים מהתיקון: ראשית, האלמנט של חיזוק הריבונות, כלומר, מניעה של כניסה זרים ללא היתר, דבר אשר פוגע בריבונות ובמשילות של מדינת ישראל; שנית, האלמנט של מניעת עבירות פליליות בשטח מדינת ישראל, שכן בהתאם לעמדת גורמי הביטחון, מעורבות שוהים בלתי חוקיים בעבירות פליליות מהווה אחוז משמעותי מהאירועים הפליליים שבהם מעורבים פלסטינים תושבי יהודה והשומרון ורצועת עזה. חבר הכנסת פוגל, אני מתפלא על יושב-ראש המפלגה שלך, שכתב פה את המילה "פלסטינים". אין דבר כזה עם פלסטיני, תמסור לו את זה בשמי; ערביי יהודה ושומרון. שלישית, האלמנט של מניעת טרור, שכן כניסת השב"חים לשטחי מדינת ישראל מאפשרת הסתובבות חופשית – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אפרטהייד, אתה רוצה אפרטהייד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – והיכרות מעמיקה עם השטח. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תפרוש – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תגיד לו שאני לא שומע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גזען, חשוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קראתי אותך לסדר בפעם הראשונה. תודה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> "אין דבר כזה עם פלסטיני", הוא אומר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> קראתי אותך לסדר בפעם הראשונה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא רוצה אפרטהייד, אבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אנא ממך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ח'אלד משעל אומר שאין דבר כזה ישראל. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא צריך את העזרה שלך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא צריך את העזרה שלך? למה את עוזרת לו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ח'אלד משעל אומר שאין ישראל, אין חזון ציוני. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> גזען, חשוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שכן כניסת השב"חים לשטחי מדינת ישראל מאפשרת הסתובבות חופשית והיכרות מעמיקה עם השטח באופן שמסייע לבצע פיגועי קשים כלפי אזרחי המדינה. כך, לדוגמה, הפיגועים הרצחניים שהתרחשו בערים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, לאט. רגע, אדוני השר. חשוב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – בני ברק, תל אביב ואלעד בשנת 2022, שבהם רצחו את אזרחי ישראל בתוככי שטח המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לאט-לאט – – – שישמעו – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עוד עולה כי מניתוח מגמות ביהודה והשומרון, החל משנת 2021 ניתן להבחין בעלייה חדה באירועי האלימות וכן בחוסר יציבות ברשות – גם פה, מה זה "הרשות הפלסטינית"? הרשות של ערביי יהודה ושומרון, אותה ישות טרור – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מצוין, שישמעו פה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – דבר שבא לידי ביטוי בחוסר שליטה של המנגנונים באזורים אלימים. בהתאם לתרחיש – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> השטחים הפלסטינים הכבושים – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שבו עולה האטרקטיביות של ארגוני הטרור בעיני הציבור הפלסטיני – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – הנתונים לכיבוש שלך, יא גזען. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – שוב "ציבור פלסטיני" – בעיני הציבור של ערביי יהודה ושומרון, והוא נכון לבצע פעילות טרור, גובר האיום הנשקף מאוכלוסיית השב"חים, דבר שאף בא לידי ביטוי כאמור בפיגועים קשים בשנת 2022 שבהם הייתה מעורבות של שב"חים, ומתחדד בתקופה זו. מכאן לתיקון החוק אשר מבקש להתמודד עם שלושת המ"מים. על פי גורמי הביטחון, פעילות השב"חים תלויה במערך תומך ומסייע של מסיעים, מלינים ומעסיקים, אשר מהווים נדבך משמעותי בהשפעתם על היקף התופעה. התשתיות הללו מאפשרות את כניסת השב"חים, אשר פוגעת משמעותית בריבונות מדינת ישראל, מובילה לביצוע עבירות פליליות רבות, וכן מהווה פלטפורמה להחדרת מחבלים ולביצוע מעשי טרור כלפי אזרחי מדינת ישראל. בהתאם לכך, הצעת החוק מבקשת להחמיר את הענישה ולייצר הרתעה כלפי תשתית זו, קרי, כנגד שלושת המ"מים. זאת, באמצעות – א. החמרת עונשי המאסר הן בנסיבות רגילות והן בנסיבות מחמירות כלפי שלושת המ"מים – מלינים, מסיעים ומעסיקים – משנתיים בנסיבות רגילות לארבע שנים ומארבע לשבע בנסיבות מחמירות, וכן כלפי העבירות הנלוות: מרשה לתושב זר לנהוג בישראל – משנתיים לארבע שנים; מארגן שירות הסעה – מחמש לשבע שנות מאסר; ב. חקיקה מחודשת של הוראת השעה שנגעה לקנסות מינימום שנחקקה בעבר כנגד שלושת המ"מים; ג. קביעת הוראת שעה ביחס לעונשי מאסר מינימליים, לאור העובדה כי במשך שנים נתוני עונשי המאסר בגין עבירות אלו מלמדים על ענישה נמוכה במיוחד; ד. ייעול הכלים המינהליים לצורך התמודדות עם תופעה זו – כך למשל בהקלת האפשרות לשלילת רישיון על ידי קצין מוסמך בהתאם לחוק כלפי מסיעי שב"חים, ומתן אפשרות של שימוש בכלים מינהליים מסוג התליית רישיון עסק והגבלת שימוש במקום גם כלפי מסיעי שב"חים; ה. קביעת חזקה עובדתית כנגד הבעלים הרשום של הרכב ביחס לעבירה של מרשה לתושב זר לנסוע בישראל; ו. קביעת אפשרות לחילוט בשווי כלפי מסיע שב"חים על ידי בית המשפט כאשר לא ניתן לחלט את רכבו; ז. תיקון עקיף לחוק סדר הדין הפלילי – מטרת תיקון זה היא לשמר את המצב הקיים, שלפיו עבירות אלו, למרות החמרת הענישה המוצעת בתיקון, תמשכנה להיות מטופלות על ידי מחלקת התביעה המשטרתית ולא יועברו לטיפול פרקליטות המדינה. ביום 18 בפברואר 2024 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק כך שתקודם בהסכמת המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים. לפיכך, אבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו – אתה מקבל את התנאי שההצעה תקודם בהסכמת המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים? על כן אבקש מחבריי לתמוך בהצעת החוק. אנצל את הזמן עד שיבקשו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל באמת, הצעה טובה, חבר הכנסת פוגל. זה חשוב מאוד, זה טוב, מתחילים לתת כלים. אני רוצה לנצל את הדקה, שתיים שנשארו לי עד שיגידו לי שיש כאן רוב להצעה. קודם נכנס לכאן יאיר לפיד. אני הצהרתי כבר כמה פעמים על העובדה שלפיד החליט, מתחילת המלחמה, במקום לגלות אחריות ולהיכנס תחת האלונקה לממשלת חירום, אחדות לאומית, הוא החליט להישאר אופוזיציה, ולא סתם אופוזיציה אלא אופוזיציה צינית, מפלגת וחסרת אחריות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמר המאחד הלאומי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בסופו של דבר זה מחזק את סנוואר ומחליש את מדינת ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שחמאס זה נכס. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עכשיו, זה בסדר, זו החלטה של לפיד, והציבור ישפוט. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> וגם לא חשוב לו שהחטופים יחזרו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתמול, כשאני בביקור בישיבת ההסדר בירוחם, בשיחה עם התלמידים – ישיבה שאיבדה תשעה מבוגריה במלחמה הזו – בזמן שאני יושב שם ומשוחח עם ראשי הישיבה ועם התלמידים, מחזק ומתחזק, ובאמת, מושא לגאווה גדולה, שילוב של תורה וצבא – יאיר לפיד החליט לעשות סיבוב פוליטי קטן וחמור על משפחות החטופים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אמרת – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אמרתי שאני לא מוכן לתחרות בין מטרות המלחמה, ואני עומד על זה – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – פוליטי – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ושהדרך היחידה להחזיר את החטופים היא להמשיך וללחוץ צבאית עד להשמדת חמאס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, די, די – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ושמי שמנסה ליצור סתירה בין המטרות וצועק: עכשיו, עכשיו, ובכל מחיר, פוגע לא רק בניצחון ובביטחון אלא ביכולת להחזיר את החטופים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה פוגע בביטחון – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני עומד מאחורי האמירה הזאת, ולשמחתי, היא מייצגת את הרוב הגדול של החברה הישראלית. זה ניכר בכל סקר. החברה הישראלית מבינה שאין מצב לסיים את המלחמה הזאת בלי השמדה מוחלטת של חמאס, שלטונית וצבאית, בעזה, ביהודה ושומרון ובכל רחבי העולם. כן, אנחנו נחסל את ראשיו, נשמיד את תשתיותיו ונחזיר את הביטחון לאזרחי מדינת ישראל – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> חמאס הם נכס – סמוטריץ'. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואגב, נשאיר לעצמו לא רק את הכבוד הלאומי והגאווה הלאומית אלא גם את ההרתעה ואת מקומנו במרחב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תתגייסו – סמוטריץ'. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, התנצלת כבר? התנצלת בפני המשפחות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל, תפסיק להיות בכיין. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני יוצא מהשיחה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל על מה שאמרת, תתנצל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – סיבוב פוליטי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בא יאיר לפיד – מירב, אל תיכנסי לזה – האיש הקטן הזה, שהשעון שלו בתאריך עוד תקוע ב-6 באוקטובר – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם עם האיש הקטן? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מירב, תזיזי את השעון גם את. תזיזי את השעון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם הבדיחה הזאת, אפילו בארץ נהדרת צחקו עליך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – עושה סיבוב אכזרי על גבן, על רגשותיהן ועל הטרגדיה הנוראה של משפחות החטופים, ומציג אותי כמי שכביכול תוקף אותן – מה שלא היה, לא נברא ולא משל היה. יאיר לפיד הוא האיש, כרגע, שפוגע בצורה הקשה ביותר בסיכוי להחזיר את החטופים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה זה שפוגע. אתה זה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> איש שפעם אחר פעם גורם לסנוואר להקצין עמדות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הנוכחות שלך היא כתם למדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – לטפס על עצים, להתבצר בעמדותיו ולהתעקש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – הבעיה, חמאס בשבילך זה נכס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הנוכחות שלך רק עושה נזק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מי שאשם בעובדה שהחטופים שם זה יאיר לפיד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט תתפטר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך להתבייש על מה שאמרת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והאיש עושה סיבוב שוב ושוב ושוב על טרגדיה נוראית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתפטר. אתה שר אוצר שהוא אסון. אתה אסון למדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מחויבים לניצחון. אנחנו מחויבים להשבת החטופים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תתפטר – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם בליבנו. אנחנו הולכים לישון עם זה וקמים עם זה, עם אחריות ומחויבות עמוקה. והאיש הזה, שמתחילת המלחמה, במקום לשלב ידיים, לחזק את האחדות, את הלכידות, את הנחישות – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו לכידות? מי רוצה להתאחד איתך כבר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – את האחווה; האיש הזה, שמהיום הראשון – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – פוגע במלחמה, פוגע בצבא, פוגע בחוסן הלאומי, פוגע במאבק לשחרר את החטופים; האיש הזה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כל זה כותרות, כותרות. הכול זה כותרות. אתה אמרת שהחמאס זה נכס. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – לא מתבייש לעשות סיבוב פוליטי ציני. ואני אומר, אהוביי ויקיריי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> החמאס הוא נכס, אתה אמרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אנחנו קואליציה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך עוד פעם: של נעליך. מסכסך – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – משפחות החטופים, אני אומר להם: אל תיתנו לאנשים קטנים וציניים לשחק בכם, להשתמש בכם – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על עצמך, איש קטן וציני. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – להפוך אתכם לכלי פוליטי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> המחויבות להחזרת החטופים היא קונסנזוס. היא מחויבת לכולנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די. אתה בושה וחרפה. אתה צריך להתנצל בפני המשפחות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כולנו משלבים ידיים על הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ומירב, כווני, כווני את התאריך בשעון ל-7 באוקטובר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם השעון. מיצינו את הבדיחה. אתה כמו הזקן שחוזר על הבדיחה על השעון. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – באוקטובר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בחברה הישראלית אין קונים לסחורת השנאה והפילוג וההסתה שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר, אדוני השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הסתה שלנו? די, די, סיימת את האירוע. לך תתנצל להורים שלהם על מה שעשית להם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין קונים לסחורה הזאת. עם ישראל רוצה אחדות – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר, תודה רבה. אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – רוצה נחישות, רוצה אמונה, רוצה גאווה – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התביישתי בשבילך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מסית – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – רוצה ביטחון, ואת זה אנחנו נותנים לו ביחד. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אדוני השר, תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> החמאס נכס, אדוני השר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ביקש להתנגד להצעה חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל, תתנצל בפני המשפחות, בפני אלה שלא יכולים לדבר, שנמצאים במנהרות עכשיו, שאתה עולה בראיונות ברדיו – להם אין מה לשתות ואין להם מה לאכול. תעמוד ותתנצל. מה הם עשו לך? הם הופקרו במשמרת שלך. הם הופקרו במשמרת שלך – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת: חמאס הוא נכס. אתה אמרת שהחמאס הוא נכס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – ואתה מבלבל לי את המוח על השעון שלך. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה סובל משכחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום לכם. חבר הכנסת הלוי, רשות הדיבור שלך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שלום, אדוני היושב-ראש. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש – היושב-ראש, במקרה הזה. ההתנגדות התומכת שלי לחוק הזה היא בכך שהחוק הזה מתייחס רק למסיעים ולמעסיקים, ולמעשה, חבר הכנסת פוגל, בתחום הזה של שוהים בלתי חוקיים אנחנו חייבים להשלים את זה. אני בטוח שתתמוך, מכיוון שזה חוק שהנחתי כאן בכנסת ויעלה לטרומית בשבועיים הקרובים. אני מתכוון לענישה על עצם השהות הבלתי-חוקית, כמובן נוסף למה שאמרת על התומכים בדבר הזה. ההלכה של בית המשפט העליון, שנקבעה במה שמכונה הלכת אלהרוש, גרמה למעשה לכך שהסתננות לארץ ושהות בלתי חוקית בה – טווח הענישה, מה שנקרא, שבית המשפט העליון קבע הופך את זה לכך שאין בעצם מאסר בפועל על העבירה הזאת, למעט במקרים ביטחוניים. מ-7 באוקטובר חלק מבתי המשפט מחמירים מעט, אבל הענישה ביסודה, בחוק, קטנה מאוד – עד שנה. ממילא בפועל מדובר על עבודות שירות או על קנס. למרות החשיבות הביטחונית שהצגת, והיא ברורה, אני רוצה לומר מעבר לכך. יש כאן עניין עקרוני שחוזר שוב ושוב לפסיקות של בית המשפט העליון והפך לנורמה נוראית ופסולה. אדוני היושב-ראש, בכל פעם שיש התנגשות בין זכויות הפרט – שכמובן הן חשובות מאוד כשלעצמן – לבין הזכויות הלאומיות, בכל פעם, כעניין שבנורמה, שיקול הדעת, דווקא של שופטים – כלומר של אנשי ציבור, שהשיקול הלאומי צריך להיות מהותי מבחינתם ולא פורמלי – בכל פעם שזה נפגש, שיקול הדעת משתבש, והזהות הלאומית, הביטחון הלאומי והאינטרס הלאומי – וזה לא היה כך כל השנים בבית המשפט העליון – מתבטל. זה קשור לביטחון, לענייני ביטחון ולכל פסקי הדין שאדוני מכיר: גדר ההפרדה, השפה העברית, גיורים, ג'נין ג'נין, איחוד משפחות וזכויות סוציאליות למחבלים תושבי ירושלים. בכל פעם שהייתה התנגשות כזאת, האינטרס הלאומי נפגע. יותר משהאינטרס הלאומי נפגע, גם זהות היחיד נפגעת, מכיוון שפתאום אנחנו מוצאים את עצמנו, על פי הפסיקות האלה, עומדים מול האדם שהוא אינדיבידואל, מנותק, תלוש. אלפיים חמש מאות שנה חשבו על האדם כייצור חברתי, כייצור לאומי; כמו שאריסטו אמר, שמי שלא מגדיר את עצמו ככזה הוא או בהמה או אל – כמו שכתוב ב"פוליטיקה". לכן, הרס הזהות הלאומית והרס הזהות של היחיד חייבים לבוא לידי ביטוי גם בתחום הזה שאתה עוסק בו. אני מבקש שגם החוק שיבוא לכאן בעוד שבועיים, שישלים את זה בכך שיגדיל את הענישה גם לשוהים בלתי חוקיים וגם לא יאפשר אשרות שהייה, אדוני שר הפנים, של בני משפחה של מחבל, כמו שנדרש – נאלץ, למעשה – שר הפנים לעשות, הוא גם לא יאפשר לטרוריסטים, שהם כידוע עבריינים אידיאולוגיים, לחזור – כמו שנוהגות מערכות הביטחון כאן – ולקבל אשרת כניסה לישראל. את כל זה נשלים. אני מקווה שהכנסת תתמוך בכך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת הלוי. חבר הכנסת פוגל, תרצה להשיב על ההתנגדות או שנעבור להצבעה? אם כן, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג–2023. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – 7 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היו"ר, קארין בעד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 42 בעד, שבעה מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפרוטוקול אני מוסיף את שמו של חבר הכנסת – מי? רון כץ? מיכל שיר, אלון שוסטר, קארין אלהרר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, קארין. זה לא לפרוטוקול – זו הצבעה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הצבעה, מאה אחוז. אז אני משנה את ההצבעה. קארין, לא הספקת? חברת הכנסת אלהרר – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> לא הספקתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא הספקת, אז זה לפרוטוקול. אני לא משנה את תוצאת ההצבעה. אני לא שומע. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא הייתה סדרנית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא הייתה סדרנית. בסדר, מאה אחוז. אם כך, כן נשנה את התוצאה ל-43 בעד ושבעה מתנגדים. כאמור, ההצעה תועבר לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << נושא >> הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 32(א) לתקנון הכנסת << נושא >> [דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 150.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא: דיון בהודעת הממשלה לפי סעיף 32(א) לתקנון הכנסת. כזכור, בישיבת הכנסת ביום שני השבוע, י' באדר א' התשפ"ד, 19 בפברואר 2024, מסר ראש הממשלה הודעה בהתאם לסעיף 32(א) לתקנון הכנסת. בעקבות הודעתו של ראש הממשלה, הוגשה אתמול בקשה מאת 30 חברי כנסת לקיים דיון והצבעה על ההודעה, ובהתאם לתקנון, נקיים עתה דיון סיעתי, ובסופו נצביע על הודעת הממשלה. ועדת הכנסת קבעה כי הדיון יתקיים במסגרת של שלוש דקות לכל סיעה, וראשון הדוברים יהיה ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו שראה כל אדם במדינת ישראל – שראה את מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בנושא שלשמו התכנסנו – המטרה היחידה של ההודעה הזאת היא כדי שלא ידברו על שלטי: אתה הראש – אתה אשם. מכל האנשים במדינת ישראל, אם יש מישהו שצריך לדעת שהשלטים האלה אומרים את האמת זה ראש הממשלה – כי כשאתה הראש אתה אשם. אם אתה ראש הממשלה במשך 15 שנה, ובמשמרת שלך נרצחים 1,200 ישראלים ויישובים שלמים נכבשים, נשרפים בתים ונשים נאנסות ומאות אנשים נלקחים בשבי, חטופים, אז אתה אשם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה מפלג – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מישהו אחר. אתה אשם מפני שלא מנעת את זה. אתה אשם מפני שהתפקיד שלך היה למנוע את זה ולא עשית את זה. אם הבנתי נכון, אז הטענה החדשה של ראש הממשלה היא – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה היית ראש ממשלה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – די, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שהוא באמת 15 שנה ראש הממשלה, אבל הוא לא באמת הראש; הוא לא באמת אחראי: לא אפשרו לו, הוא רצה להרוג את סנוואר ולא נתנו לו, לא היה לו עם מי להשמיד את החמאס, לא היה לו עם מי לתקוף את החיזבאללה. מנעו ממנו. אם זה כך, אז בטוח שאתה אשם. אם אתה 15 שנה ראש ממשלה, קדנציה אחרי קדנציה, ולא הצלחת להשתלט על העניינים, ולא הצלחת לבנות מדיניות, ולא הצלחת לטפל בצבא ולא הצלחת להחליט לאן המדינה הולכת – אין יותר אשם מזה. ואם הטענה שלך, הטענה היחידה שנותרה לך, היא שאתה ראש ממשלה חלש, שלא יודע איך לגרום לדברים לקרות ולא יודע לכפות על המערכת את רצונך, אז החולשה שלך היא אשמה. אם הטענה שלך היא שאתה כן מנהל את העניינים, וכל אלה שפישלו היו כפופים לך, והיית צריך להנהיג אותם ולא עשית את זה, ומי שעומד בראש הוא אחראי, אז בוודאי ובוודאי ובוודאי שאתה הראש ואתה אשם. מה שבטוח לא מתקבל על הדעת זאת הטענה החדשה שלך, שאתה אחראי כשקורים דברים טובים, ולא אחראי כשקורים דברים רעים. אם משחררים שני חטופים במבצע הירואי אתה אחראי; אם נהרגים שלושה חטופים בכישלון מבצעי, אתה נעלם כאילו בלעה אותך האדמה. כשאומרים שהחמאס מורתע אתה אחראי; כשילדים נרצחים וילדות נאנסות בידי החמאס אתה נעלם. כשמפציצים משאית בסוריה אתה אחראי; כשעשרות אלפי ישראלים נאלצים להתפנות מביתם בגבול הצפון לחודשים ארוכים אתה נעלם. זה לא עובד. אתה אשם. אתה אחראי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הדובר הבא יהיה חבר הכנסת עודד פורר, מטעם סיעת ישראל ביתנו. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חברי הכנסת, אני רוצה לברך אתכם לכבוד הגיעכם לאירוע המיוחד, הספין השבועי של ראש הממשלה, שהתכנסנו כולנו כאן היום כדי להצביע עליו. מדובר בהצעת ממשלה של ראש הממשלה נגד הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. ספין. ראש הממשלה נתניהו מתנגד להחלטה חד-צדדית, אך במקביל, חברי הכנסת והשרים, שימו לב, הוא הבטיח והתחייב לסעודים שבמסגרת הסכם עימם הוא כן יסכים להקמת מדינה פלסטינית. אנחנו בישראל ביתנו מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית כך או אחרת, דו-צדדית וחד-צדדית. ואני מציע לחברי הכנסת ולשרים שמתנגדים להקמת מדינה פלסטינית – אני מציע לכם שתלכו לישון עם נעליים ותישארו עם עיניים פתוחות גם כשאתם ישנים, שלא תתעוררו בוקר אחד ותגלו שאתם חלק מהממשלה ומהקואליציה שמקימה כאן מדינה פלסטינית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ווליד טאהא, מטעם סיעת רע"מ. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אין ספק שמדינה פלסטינית היא קודם כול זכות לפלסטינים שנמצאים תחת כיבוש מאז שנת 1967, ומגיע לעם הפלסטיני להקים את המדינה שלו לצד מדינת ישראל. וזה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, רשות הדיבור של חבר הכנסת טאהא. בבקשה. גם אם לא מסכימים אפשר לשמוע. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> והקמת מדינה פלסטינית היא אומנם זכות של הפלסטינים, אבל גם אינטרס ישראלי. יש כאלה שחושבים שאם הם מביעים עמדה בעד הקמת מדינה פלסטינית, אז הם עושים טובה לעם הפלסטיני. אז אני רוצה להפתיע אתכם: אתם לא עושים טובה לעם הפלסטיני. זה אינטרס ישראלי עליון להקים מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל, לחיות בשלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ספר לח'אלד משעל. הוא אמר, ח'אלד משעל, שתהיה פה רק מדינה אחת, ואנחנו – לים. ח'אלד משעל, מנהיג חמאס, אמר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה לא טובה שמישהו עושה לעם הפלסטיני, כי החלופה למדינה פלסטינית היא אחד משני דברים: או מדינה דו-לאומית שכולנו נסכים על הדגל שלה, על ההמנון שלה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה מדינה פלסטינית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – על הצבא שלה, על המשטרה שלה, או אפרטהייד, שהיה פעם בדרום אפריקה, והלך לפח הזבל של ההיסטוריה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל חשבנו שכבר יש אפרטהייד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אזי מדינה פלסטינית – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עזמי בשארה אמר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, די. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – זה לא חסד של אף אחד מכם; זאת זכות של הפלסטינים, אבל גם אינטרס עליון של מדינת ישראל. מי שרוצה מדינת ישראל לא גזענית, לא אפרטהיידית, מי שרוצה מדינה יהודית, כפי שכל הזמן עולים וצועקים, איננו יכול לטעון על כיבוש מתמשך של העם הפלסטיני. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אבל מה זה עם פלסטיני? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז בואו נלך למדינה דו-לאומית, נסכים על הצבא, משטרה, המנון – על הכול נסכים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שח'אלד משעל יבוא לפה. מה קורה פה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל אם לא, אז מדינה פלסטינית היא טובה, והיא תעשה לכם – זה האינטרס שלכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדינת ישראל, מה קורה פה? פרלמנט ישראלי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם לא עושים טובה לאף אחד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, מטעם סיעת חד"ש-תע"ל, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באיזה עוד פרלמנט בעולם זה קורה? איפה עוד זה קורה? << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני קורא לכל העולם וקורא לכנסת ישראל להכיר במדינה הפלסטינית. כולם מבינים את הדבר הפשוט ביותר, שכתוצאה מהתפתחות היסטורית יש פה שני עמים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> עם אחד. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש פה שני עמים, ומגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית. לשניהם, כן. אני כבן של העם הערבי הפלסטיני – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מדינה יהודית ודמוקרטית שוות זכויות לאזרחיה, זו מדינה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – קיבלתי את ההתפתחות ההיסטורית שיש פה עם יהודי. אני קיבלתי את זה, בוודאי, ומגיעה ליהודים זכות להגדרה עצמית. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ומן הסתם, יש עם שאני כל כך גאה בו, העם הפלסטיני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין עם פלסטיני. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מאה שנה של מאבק מול התנועה הציונית, מול הקולוניאליזם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מול הכיבוש, מול ארצות הברית, מול גרמניה, מול צרפת – העם האדיר הזה, שלא מרים דגל לבן, אני גאה בעם הזה. גאה בו. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> גם אחרי 7 באוקטובר אתה גאה בו? גם אחרי 7 באוקטובר? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מגיעה לעם הפלסטיני זכות להגדרה עצמית, להקים מדינה משלו. עכשיו נתניהו מסרב לפנייה העולמית, ואיך נתניהו מסיים את דרכו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כך – כל העולם מדבר על הסוגיה הפלסטינית. זה הסוף של נתניהו. כל העולם מדבר על מדינה פלסטינית. הביטחון של מדינת ישראל – מר ביטחון, ראינו לאן הגעת, מר ביטחון. התרברבת בכלכלה – אנחנו רואים את המצב הכלכלי במדינת ישראל, ועוד תיקי שחיתות. עם כל אלה מסיים. הינה הוא, בנימין נתניהו – אתה, נתניהו, מסיים את דרכך כשכל העולם מדבר על מדינה פלסטין. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אתה תסיים את דרכך הרבה לפניו. אתה תסיים את דרכך הרבה לפניו. פשיסט. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מסיים את דרכך במצב הביטחוני הכי גרוע למדינת ישראל. אתה התרברבת בכלכלה – תראה את המצב הכלכלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נישאר פה ואתה תתנדף. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל העולם מדבר על מדינה פלסטינית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני גאה בעם הזה שנאבק למען שחרורו. אין דרך חוץ מלהכיר בזכויות הלאומיות של שני העמים, מדינה לצד מדינה, ויהיה שלום שייטיב עם הפלסטינים ועם היהודים, למרות המדיניות הגזענית שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תעוף, תעוף מהפוליטיקה. תשחרר את שני העמים. תשחרר את שני העמים. תשחרר את שני העמים ממך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשחרר את שני העמים ממך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת עודה, תם הזמן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תעוף, אתה תעוף. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> ברא, ברא, ברא, ברא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי – נמצאת איתנו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> חבר'ה, תירגעו, זו הקדנציה האחרונה שלו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם המזוודות, עודה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא נמצאת. חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי. יש סיכום ממשלה? השר המסכם, השר שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מדינה פלסטינית בחיים. אתה תמות, הילדים שלך ימותו, הנכדים שלך ימותו – לא תהיה מדינה פלסטינית. לא תהיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, ההחלטה שמביא היום ראש הממשלה בפני הכנסת הינה החלטה חשובה ביותר. מלבד העניין האידיאולוגי, שבו אגע תכף, ההחלטה הזו מעבירה מסר חד-משמעי לעולם כולו: לא מקבלים פרס על טרור. לא מקבלים פרס. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, שנייה. חברי הכנסת כולם, אני מבין שהנושא יצרי. רבותיי חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי, לא מקבלים פרס על טרור. לא מקבלים פרס אחרי הטבח הנורא ביותר מאז זוועות הנאצים והקמת מדינת ישראל. בטרור נלחמים, חבר הכנסת עודה. טרור מנצחים. טרור מחסלים. המחשבה של חלק מאומות העולם – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת כהן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – שמדינת ישראל, אחרי האסון והטבח הנורא שהיה כאן, תתפתה לאפשר אפילו הכרה עקרונית כדי לקבל את תמיכתם, היא שפל מוסרי חסר תקדים של אלו שחושבים כך. יביטו כל אותם מתייפייפים במראה וישאלו את עצמם אם היו נותנים פרס לטרוריסטים או לתומכיהם שטבחו בזקניהם, נשיהם וילדיהם. מי שדורש זאת מאיתנו, מבקש למעשה מהעולם החופשי כולו להיכנע לטרור. דעתי ודעת רבים מחבריי ידועה: יהא המחיר אשר יהא, לעולם נתנגד להקמת מדינה פלסטינית. ראש הממשלה נתניהו, במעשים, הסיר את המדינה הפלסטינית מסדר-היום, הבקיע את החומה שרעיון העוועים הזה היווה בינינו לבין שלום אזורי וחתם על ארבעה הסכמי שלום, ועוד היד נטויה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – אם כך, למה אתה קושר את 7 באוקטובר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם לפני הטבח הורדנו את זה מסדר-היום, כל שכן עכשיו, כשהעם כולו מכיר את חלאות האדם שאנחנו ניצבים מולם. אנו מתנגדים לה בכל מצב, בכל שעה, בכל מקום. מדינה פלסטינית היא סכנה קיומית למדינת ישראל. לא נאפשר אותה. ההצהרה הזו – חברת הכנסת גוטליב – לא סותרת את זה. היא רק מצביעה על העניין שבקונסנזוס. גם אידיאולוגית-אמונית, אני מאמין שארץ ישראל כולה שלנו. המחשבה שנוותר עליה, על חבלי ארץ נחלת אבותינו, על ארץ מולדתנו, גם אם הייתה זו קבוצה שוחרת שלום שמנסה לגזול אותה מאיתנו, היא בלתי מתקבלת על הדעת. מאז הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, מדינת ישראל נמצאת במלחמה נגד הטרור והנאצים בעזה. חיילינו הגיבורים נלחמים בעוז ובגבורה בעזה, ביהודה ובשומרון ובצפון. ביקרתי אותם בהזדמנויות שונות. הרוח, הנחישות, האמונה החזקה בצדקת הדרך, הם אלו שמאפשרים להם להמשיך בכל הכוח חודשים ארוכים. הם מבינים ומאמינים, וחותרים להשגת שתי המשימות העיקריות שלנו, שתיהן חשובות באותה מידה ונמצאות עמוק ברוח הישראלית: ניצחון והשבת החטופים. השבת החטופים וניצחון. הא בהא תליא. אני, וכך גם רוב המדינה, לפי מיטב ידיעתי, מאוחדים בשילוב שתי המטרות האלה. אין ניצחון ללא השבת החטופים. אין ניצחון ללא חיסול החמאס. המנוף העיקרי והחזק ביותר להשבת חטופינו הביתה הוא לחץ צבאי חזק ועיקש, והם עוד ישובו, בעזרת השם. אני מחבק את משפחות החטופים, שאת רבים מהן, עשרות מהן, פגשתי בחודשים האחרונים הרחק מעיני התקשורת הצינית. אני מחבק את לוחמינו ומפקדינו הגיבורים האהובים, שממוקדים בשתי משימות אלו למען עם ישראל כולו; שלא מוכנים לעצור אפילו לרגע; שמקריבים את עצמם כדי להחזיר את החטופים הביתה ושמחסלים את הטרור במו ידיהם. אנחנו במצב חירום. אנחנו במלחמה. משרד התקשורת בראשותי מגויס מהרגע הראשון בכל הקשור לכך. יחד עם הפעילות בחירום אנחנו ממשיכים גם בשגרה. עם חפץ חיים חייב לבחור בחיים. רק לאחרונה חילקנו טלפונים לווייניים ליישובי קו העימות ברחבי הארץ, הבאנו את סטארלינק לישראל; אנחנו מתקדמים עם עיבוי אנרגטי לשגרה ולחירום; הבאנו את מהפכת ה-eSIM לישראל; אנחנו פועלים להרחבת הכיסוי והקליטה הסלולריים במדינת ישראל כולה, כולל יהודה ושומרון, שתזניק את ישראל אחרי הזנחה רבת שנים לראש הדירוג העולמי; אנחנו מקדמים פרויקט ענק לפריסת דור 5 עם חברת החשמל, ובקרוב יהיו בשורות רבות נוספות. לסיום, אני רוצה להזכיר מאורע היסטורי מלפני 104 שנה. אתמול, י"א באדר בשנת תר"פ, נפלו יוסף טרומפלדור וחבריו בקרב על תל חי. טרומפלדור כתב לאחיו 14 שנה קודם לכן: "אם תפרוץ מלחמה בארץ ישראל, בוודאי יכתירוני שם בתואר מפקד, אף על פי שאני מוכן לשרת שם גם כחייל פשוט. הן שם נהיה בבית, לא אצל זרים. מאמין אני יום יבוא, ואני עייף ומיוגע, אשקיף בשמחה ובגיל על שדותיי שלי, בארצי שלי. ולא יאמר לי איש: לך לך נבזה, זר הינך בארץ הזאת. ואם יאמר לי איש כך, בכוח ובחרב אגן על שדותיי וזכויותיי. ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, אדע לשם מה אני נופל". יחד בעזרת השם נמשיך לנצח. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הודעת הממשלה. לבקשת הקואליציה, ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – בעד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – בעד משה גפני – בעד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – בעד אלמוג כהן – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – בעד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) דוד ביטן – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת נאור שירי – בעד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש חברי כנסת במליאה שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? אין. אם כן, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 99 בעד, תשעה מתנגדים. אני קובע שהודעת הממשלה התקבלה. לבקשת ראש הממשלה, שמבקש לשאת דברים, בבקשה. אחריו גם ראש האופוזיציה יקבל את רשות הדיבור. בבקשה. חברי הכנסת, אנא שבו. השרים, השר בן גביר. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> אני מברך את חברי הכנסת, כולל מהאופוזיציה, שהצביעו היום ברוב עצום בעד הצעתי שישראל תתנגד שיכתיבו לה באופן חד-צדדי הקמת מדינה פלסטינית. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מדינה תקום ע'צבן ענו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת טיבי, קריאה שנייה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ע'צבן ענו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טיבי, קריאה שלישית. נא לצאת. (חבר הכנסת אחמד טיבי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טאהא. רבותיי חברי הכנסת, לא לעזור לי, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מדברים על מדינה פלסטינית – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא זוכר הרבה הצבעות, אפילו מעט הצבעות, שבהן הכנסת הצביעה ברוב של 99 – כמעט 100 חברי כנסת, מתוך 120 – על הצעה כלשהי, אבל הכנסת התאחדה היום ברוב עצום נגד הניסיון להכתיב לנו הקמת מדינה פלסטינית. תכתיב כזה לא רק שלא יביא שלום, הוא יסכן את מדינת ישראל, וחברי הבית מאוחדים, כפי שעם מאוחד בצורה שלא הייתה. ההצבעה היום שולחת מסר בין-לאומי ברור לקהילה הבין-לאומית, ואני מבקש להתייחס אליה כאן, ישירות מהדוכן. The people of Israel and their elected representatives are united today as never before. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה. חבר הכנסת איימן עודה, אתה לא מנהל את המליאה. הרי אתה לא מתנגד שאפשר לדבר גם בשפה נוספת מעל הדוכן הזה, נכון? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ערבית שפה רשמית, שפת המקום, שפת המולדת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> The people of Israel and their elected representatives are united today as never before. The Knesset voted overwhelmingly to oppose any attempt to unilaterally impose a Palestinians state on Israel. Such an attempt will only endanger Israel and will prevent the genuine peace that we all seek. Peace can only be achieved after we achieve total victory over Hamas and through direct negotiations between the parties – direct negotiations without preconditions. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש הממשלה. לא למחוא כפיים, חברי הכנסת. ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד מתכבד אף הוא לשאת את דברו. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אני ומפלגתי הצבענו בעד ההצעה הזו, אבל כמו שאתה ואני יודעים היטב, לא באמת יש דבר כזה. כמו שאתה יודע היטב, הקשרים שלי עם הממשל האמריקני טובים בהרבה משלך, אז הלכתי ובדקתי מולם. אין דבר כזה. המצאת. המצאת. המצאת איום שאינו קיים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> על מה אנחנו מדברים? אין גורם רשמי אחד בעולם שמציע הכרה חד-צדדית בפלסטינים. המצאת ספין כדי שלא ידברו על שלטי "אתה אשם" – כי אתה אשם, אתה הראש ואתה אשם. אין הצעה כזאת. אין לי בעיה להצביע בעד, אנחנו נגד צעדים חד-צדדיים, רק אין הצעה כזאת של אף גורם רשמי, בשום מקום. כל מה שרצית זה שהכנסת לא תדבר על זה שאתה הראש ואתה אשם, ועל חוק הגיוס – המכונה חוק ההשתמטות, ובצדק – ועל התקציב המשונה הזה שהעברתם. אין דבר כזה. אני שמח שאמרת באנגלית, תוך שאתה מסתמך על זה שלא כולם פה יודעים אנגלית, שאתה מוכן למשא ומתן עם הפלסטינים. אני חושב שאחרי שהרשות לא גינתה את הטבח של 7 באוקטובר, זה לא רעיון טוב שראש ממשלת ישראל יעמוד פה ויגיד שהוא מוכן למשא ומתן על הקמת מדינה פלסטינית, אבל אם בא לך לפנות שמאלה, פנה שמאלה. אני רק מציע שלא תמציא איומים לא קיימים ואז תגייס את כנסת ישראל להצביע בעד. אני ומפלגתי נגד צעדים חד-צדדיים ולפיכך הצבענו בעד. תהיו בריאים. גם אם אין איום כזה, טוב שהצבענו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא למחוא כפיים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עלייה במקרי האלימות המשטרתית כלפי אזרחים << הלסי >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: עלייה במקרי האלימות המשטרתית כלפי אזרחים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אברהם בצלאל, משה פסל, עופר כסיף, נעמה לזימי, נאור שירי, משה רוט וואליד אלהואשלה. ראשון המנמקים – חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת – איפה השר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר היה, ובוא נראה איפה הוא. השר נמצא במליאה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אוקיי. אדוני השר, אני חושב שהנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד מאוד. אנחנו עדים, באמת, לאלימות שאינה פוסקת, לצערי הרב, אדוני השר, מול מפגינים, מול אנשים חפים מפשע. ב-6 בפברואר התקיימה הפגנה בירושלים ברחוב בר-אילן, ולצערי הרב, משטרת ישראל הפעילה – בהסתכלות שלי, ובהסתכלות של הרבה הרבה מאזרחי מדינת ישראל, באמת בצורה מזעזעת, בהסתכלות שלי – מכת"זית, אבל לא במים אלא בבואש. הדבר הזה גרם סבל רב לאזרחים; סבל רב לאנשים חפים מפשע; ריח זוועת העולם שקרה לאנשים. ישיבת רש"י, למשל, נמצאת במקום קרוב, וריח הבואש נכנס לתוך הישיבה עצמה, כך שהרבה חפצים, בגדים – פגיעה ברכוש של הרבה הרבה אנשים. אני חושב שהדבר הזה הוא בלתי נסבל. כמו כן, הייתה הפגנה דומה באותו זמן בבית שמש, וגם שם יש סרטון שרואים שוטרים שחובטים באנשים, מושכים בפאות של אחד המפגינים. באמת, אדוני השר, אני לא מאמין שב-2024 אנחנו רואים את המראות שאנחנו רואים. גם אנשים שנקלעים, רואים התייחסות מזעזעת של שוטרים. אנחנו יודעים שיש את החקיקה של כבוד האדם וחירותו, שבה נקבעה חשיבות גדולה לחופש ההפגנה. אני מתפלא מאוד שדווקא בתקופתנו אנו לא מצליחים למגר את התופעה הזו של אלימות של השוטרים כנגד המפגינים, ובפרט לחפים מפשע שנמצאים בשטח ובסביבה וסובלים מזה לא שעה אחת ולא שעתיים. הייתי מצפה לפיצוי לכל האנשים האלה שנפגעו, פיצוי על מה שאנשים נפגעו. באמת, הגיע הזמן שיהיה אחת ולתמיד סדר בדבר הזה וכבר נעקור – לא יכול להיות שבבלפור, ולא יכול להיות שבקפלן או במקומות אחרים, מותר לעשות, ואצלנו בציבור, במקומות שלנו, מפגינים, אנשים שעוברים ואנשים חפים מפשע, פשוט אין להם את חופש הביטוי ואין להם את חופש ההפגנה. לצערנו הרב – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> לא יכול להיות שיהיה דין אחד בקפלן שלא עושים וכאן כן עושים. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אומר, לא יכול להיות הדבר הזה שבקפלן לא עושים לי ופה כן עושים. אדוני השר, אני דורש ממך, דורש ממך וגם מקובי שבתאי, מפכ"ל המשטרה, אחת ולתמיד לעצור את הדבר הזה, כי באמת הוא חרפה, פשוט. חרפה לראות את הדבר. אני יודע שהשר עושה הרבה, אבל בכל אופן אם עדיין הדבר הזה קורה, זו פשוט חרפה שבתקופתנו אנו אנחנו רואים פעם אחר פעם את משטרת ישראל מתנהגת באלימות כנגד מפגינים, ודאי כנגד חפים מפשע. תודה רבה, אדוני השר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אומר לשוטרים: אם הייתה עליכם כתבה רעה בעיתון הארץ, תביאו אותה אליי, יהיה מה לדבר על קידום – זה ציטוט של שר הביזיון הלאומני בריאיון לערוץ 14. כשהדג מסריח מהראש, כל המדינה שוחה במי הביבים של אלימות משטרתית משתוללת. כשאני אומר "כל המדינה" אני מתכוון לכולם: ערבים פלסטינים, חרדים, אוהדי כדורגל, מפגינים לגווניהם, מבקשי מקלט, עצורים בחדרי חקירות, עיתונאים, משפחות החטופים והנרצחים – משפחות החטופים והנרצחים – שחטפו מכות משוטרים. ב-9 בנובמבר 2023 – מעצר שווא של יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בעיר נצרת ומכות רצח בהפגנות בירושלים ובתל אביב שבהן קראו לשחרורו; ב-20 בינואר 2024 באצטדיון טדי שוטר סמוי עם עבר, איך נגיד, מפוקפק, תקף אוהדים, לרבות העיתונאי חיים לוינסון – חנק אותו, ריסק את משקפיו; ב-6 בפברואר אישה חרדית שצעדה עם ילדיה בירושלים – לכיוונה הותז בואש בכינון ישיר ופגע בה קשות; למוחרת, הרב נוח ברנדווין נפצע קשה כשנדרס על ידי פרש משטרתי בזמן הפגנה; ב-9 בפברואר שוטרים תקפו מפגינים באלימות בצומת אלמוג שבשטחים הכבושים; ב-11 בפברואר רב-פקד מאיר סוויסה, שזרק רימון על מפגין ופוצץ את אוזנו במהלך המחאה נגד ההפיכה המשטרית בתל אביב, אחז מפגינה בשערה והטיח מפגין אחר לרצפה לאחר שזה התלונן בפניו על אלימות משטרתית; את התקיפה של חבר כנסת גלעד קריב, כמו גם את המכות נגדי בשייח' ג'ראח, כולם ראו. גם החסינות לא מגינה מאלימות משטרתית. אלימות משטרתית אינה תופעה חדשה. דוח ועדת צדוק עוד בשנת 1996 קבע כך, ואני מצטט מהדוח: "קיים חשש שהשוטרים יתפסו את הערכים הדמוקרטיים 'כעניינים טכניים, ביורוקרטיים, או רכים ומתירניים מדי, המפריעים לאכיפת חוק טובה ויעילה'. ואולם הערכים הדמוקרטיים מחייבים פיקוח של החברה על כל זרועות השלטון ובכלל זה על המשטרה"; "'הטיעון הדמוקרטי דורש שהמשטרה תהיה נשלטת על ידי החוק והמשפט המגינים על ערכי זכויות האדם והאזרח' – על החוק המסדיר את פעולתה של המשטרה ליצור, אפוא, את האיזון הראוי ולקבוע באופן ברור את חובת המשטרה לכבד את זכויות הפרט". אז הבעיות אינן חדשות, אבל תחת השר המופקר, הגזען, האלים, מורשע הטרור, האלימות הפכה למדיניות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הדיכוי – לאמצעי לקידום, והמשטרה – למיליציה פוליטית לאומנית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, סגן יו"ר הכנסת. כחלק מההשתלטות הפוליטית על משטרת ישראל, מועצמות בעת הזו תופעות קשות מאוד של אלימות משטרתית, תופעות שהיו כבר שנים ארוכות בחברה הישראלית. אני מאלו שהפגינו כנגד אלימות משטרתית עד לפני שהייתי בכנסת, לצד שותפיי מהחברה האתיופית ולצד שותפים אחרים שסבלו מנחת זרועה של המשטרה – לא כגוף באופן כולל, אלא בגלל היעדר הטיפול בסוגיית העומק, שהיא אלימות משטרתית. אבל בשנה האחרונה, אולי אפילו קצת לפני, כל עם ישראל נוכח לתהליך הבעייתי שעבר על המשטרה, ובאופן מואץ מאז כניסת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. עכשיו, בואו תשמעו מה הוא אמר, השר בן גביר, בערוץ 14, ובעיניי זאת עילה לחקירה על ממש. ציטוט: "יש לי כמובן שיטת קידום של אנשים, שאני בוחן ובודק – – – אבל אחת האינדיקציות – – – לדעת שמישהו טוב" זה שעושים נגדו שיימינג וכותבים עליו בהארץ; "אני תמיד אני אומר לאנשי המשטרה, אם יש נגדכם כתבה ב'הארץ' תבואו אליי, נתחיל לבדוק קידום" – שר בישראל. כשנשאל אם הוא נותן גיבוי לשוטרים, הוא אמר: "כמובן, מאיר סוויסה, חנונה – – – כל הדרג של משטרת ישראל אנשים מצוינים" – פותחת סוגריים: רימון הלם נשלח אל ההמון, לא מעניין אותו. "אמרתי להם: אני נותן להם גיבוי. החזרתי שוטרים אחרי שמח"ש השעו אותם בהחלטות אומללות. קידמתי שוטר", אחרי שעשו לו שיימינג, "הפכתי אותו למפקד מרחב". השוטר הוא ניסו גואטה. אז בואו אני אגיד לכם מי השוטרים הללו. מאיר סוויסה זרק רימון חי לתוך קהל של מפגינים, גרם לפציעות של מפגינים, במקום שבו היו גם ילדים קטנים – קיבל תעודת הצטיינות לכבוד יום העצמאות. איך אמר מבקר המדינה אברהם אדן בשנות התשעים? תסמין השוטר המצטיין. כשאנחנו רוצים לטייח תלונה על אלימות משטרתית – הצטיינות. עברו 30 שנה – עדיין מוכיח את עצמו. יאיר חנונה, מפקד יס"מ, שתועד נותן אגרוף לנער אמיתי עבודי ואמר לו דברים שאני לא רוצה לחזור עליהם מפאת כבוד המקום הזה, שלא יעלו על הדעת; ניסו גואטה, שבן גביר קידם והפך למפקד מרחב וטען שאנשי שמאל עשו לו שיימינג – הוא הורשע בבית משפט השלום בגין תקיפה של מפגינים וקיבל עונש של חמישה חודשים מאסר על תנאי. תשמעו, אלימות משטרתית זאת לא פוזיציה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אברהם בצלאל, סירבתי להצעה שלך, כי זאת הצעה שצריך לדון בה. זה השר של האלימות המשטרתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> האיש הזה עבריין מורשע, סייען טרור מורשע. אין לו מה להציע למשטרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לסיים, בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא מציע הגנה מפני אלימות משטרתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אל תגבה אותו. זה שר לאלימות משטרתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה תרדי. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אם אנחנו רוצים פה חברה דמוקרטית מתפקדת, אמון המשטרה מהמעלה הראשונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> צריך לשמור על אמון המשטרה, לחזק את השוטרים. לא לטייח אלימות משטרתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. חבר כנסת – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה שר לאלימות משטרתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לרדת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. אני שמח, בלי להתייחס לעובדות, ששמעתי, כבוד השר, שמות מזרחיים במשטרה שמקודמים: גואטה, חנונה, סוויסה. בלי קשר לעובדות, לא מכיר את העובדות. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> – – – שלא מקדמים – – – נגמרו הימים – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה קשור? מי סובלים מאלימות משטרתית? המזרחים לא סובלים משיטור יתר? מה, אתה לא מכיר? אתה לא מכיר את האלימות המשטרתית, שיטור יתר כלפי מזרחים, ערבים, אתיופים, חרדים? חידשתי לך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ראה שמות משפחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק לא הבנתי איזה ימים נגמרו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא הבנתי גם. תקשיב, אין לי מה להגיד לך. באמת, ארז. כנראה – – – ש"ס, זאת נקודת השפל הכי גרועה שלכם, שאתם מגבים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את לא חייבת להגיב, לא חייבת להגיב. אפשר גם לשמוע בלי להגיב. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתבייש לך שאתה מגבה את זה בשמות משפחה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אפשר להוציא אנשים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> המזרחיות שלנו לא קשורה לאלימות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, את מפריעה לחבר הכנסת נאור. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אה, הוא מנהל לך גם את הישיבה. יפה, סך הכול. אין מה לומר. אין מה לומר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת צריכה להיאמר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מבזה את המזרחיות שגיבית את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת הצעה לסדר-היום, חבל על העצבים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא משנה. צריך סדר גם בהצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. נעמה, אני מבין את העצבים, אבל אני חושב שאנחנו צריכים קודם כול להבין באיזה עולם אנחנו חיים. עולם שבו – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שאם שם המשפחה שלך הוא סוויסה, אתה יכול להרביץ. לא, לא בבית ספרנו. המזרחיות שלי גאה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, את בקריאה שנייה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> היא לא קשורה לאלימות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת, את בקריאה שנייה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תתבייש שאתה מזכיר את הדבר הזה. תתבייש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, פעם אחרונה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אני אחרוג, תחוס עליי. אם אני אחרוג. אז אני אומר שאנחנו חיים בזמנים – אומנם זה מעצבן אותך, ואני מבין למה זה מעצבן אותך, בתור אדם שחי את החיים האלה, אבל אנחנו חיים בעולם שבו השר שאמון על המשטרה – בכמה תביעות הוא זכה ומשטרת ישראל שילמה לו כשהוא בא להפגין נוכחות כנגד אלימות משטרתית? אתה זוכר כמה? בערך חמש-שש פעמים – נכון, אם אני לא טועה? אני מניח, אלא אם כן אני מפרגן ביתר. יותר? כמות הפעמים שאני ראיתי אזכורים עליך, שאתה מחית ואמרת: אלימות משטרתית לא תהיה – גם כשכיהנת כחבר כנסת, גם כשהפגנת – כמות הפעמים הזו הייתה בלתי נתפסת. אז הסתכלתי באופן אמיתי. אמרתי, אני לא רוצה – כי המשטרה תחת לחץ, אני מבין שוטרים, אני תמיד מנסה להבין שוטרים; אני אף פעם לא מבין אלימות כזאת, אבל אני שם את זה בצד כי זה פחות ה-issue. ההתבטאויות שלך, של השר, מאז שהפכת להיות שר, שחוץ מלומר את המילים: אני בעד שיפגינו אלימות נגד המפגינים בקפלן, או בכל מקום שבו ההפגנה פחות התאימה לך – זה פשוט מדהים. כשאתה הפגנת, ועשית קריירה מההפגנות, ועשית גם מלא כסף מההפגנות האלה, האלימות המשטרתית הפריעה לך, אבל כשמפגינים נגד איזה נושא שהוא לא לטעמך – פתאום אתה מקבל, מה שנקרא, מבוא לקידום במשטרת ישראל – אם יש נגדך כתבות. אמרו את זה. זה בנושא הזה. אני רק רוצה לסיים, שוב, במשק כנפי ההיסטוריה שהתרחש פה לפני כמה דקות. קודם כול ראיתי את הגיחוך שלכם כשלפיד אמר שהוא מכיר, שיש לו הרבה יותר דלתות פתוחות בממשל האמריקני. אני רק רוצה להזכיר לכם שלפני המלחמה ראש הממשלה היחיד שלא הוזמן לארצות הברית לבית הלבן במשך שנה וחצי היה בנימין נתניהו. רק מזכיר את זה. עכשיו, אני סוקר במהירות, ב-20 שניות – למרות שנתת לי את החסד: ב-14 ביוני 2009 בנאום בר-אילן הכרזת והכרת בשתי מדינות; ב-24 במאי 2011 אמרת שוב, בשני בתי הקונגרס בארצות הברית, שאתה בעד שתי המדינות; ב-1 באוקטובר 2015, שוב בנאום בעצרת האו"ם, אמרת שאתה בעד פתרון של שתי המדינות; ב-22 בספטמבר 2016 – אותו דבר; ב-12 באוקטובר 2016, בריאיון ל-CBS: לא שיניתי עמדתי, אנחנו נפתור את הסכסוך בעזרת שתי המדינות; ב-28 בינואר 2020 – אותו דבר, בעסקת המאה, כשאתם הבטחתם סיפוח, הכרתם במדינה פלסטינית; ב-20 בינואר 2024 ציינת, ופורסם ב-CNN, שאתה בעד פתרון של שתי המדינות. אז באמת, אני שמח נורא על המופע הפומפוזי – משפט אחרון – אבל כמו המון המון דברים פה לאחרונה, גם זה כלאם פאדי. כלום, סתם מופע וספין. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, תודה רבה. כבוד השר לביטחון לאומי, השר הנכבד, כנסת נכבדה, היום אני מבקש להעלות לסדר-היום נושא חשוב וכואב, כאב פיזי וכאב נפשי, והוא נושא האלימות המשטרתית כלפי האזרחים. בעולם הרחב מקובל לראות במשטרה מגינה ומצילה. במשטרת ישראל, לצערי הרב, המצב לא כך. אומנם יש שוטרים טובים, שקולים והגונים, ואנחנו מצדיעים להם בהערכה רבה, אבל לצערנו, ישנם שוטרים אלימים שמוציאים את שם משטרת ישראל לרעה, ובמיוחד הדברים האמורים כלפי הציבור החרדי. וכאן הבן שואל בצער ובכאב: מה נשתנה הציבור החרדי לרעה? למה על הציבור החרדי אפשר ומותר להטיל עונשים קולקטיביים? למה המכת"זית עם הבואש פועלת רק על הציבור החרדי? מה אתם מרגישים כשאתם רואים שוטר מושך בפאות של יהודי? תשמעו סיפור. לפני שלוש שנים קרה מקרה חריג ביותר בעיר השלווה בני ברק: שני צעירים שברו חלון רכב של בלשי משטרה, ונדליזם ראוי לגינוי והענשה. מה עשתה משטרת ישראל? משטרת ישראל שלחה 300 שוטרים עם אלות ורימוני הלם להכות יהודים עם חזות חרדית. מי שיש לו חזות חרדית קיבל מכות; אנשים חפים מפשע קיבלו מכות בגלל שיש להם חזות חרדית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האלימות המשטרתית היא נגע שחייבים לטפל בו. חרדים נפגעים מאלימות משטרתית כי הם עם זהות ברורה יותר. הם טרף קל, ואין להם קצינים כמו עמי אשד שיגנו עליהם. במיוחד כואב על החרדים התמימים עוברי האורח שנקלעים להפגנות ונפגעים מאלימות משטרתית. הזוג שולמן, זוג מבוגרים חרדים, עמדו בכניסה לירושלים, וחטפו התזה כואבת מהמכת"זית. היה אמור להיות תמרור אזהרה למשטרה – לא, האלימות המשטרתית המשיכה להשתולל. וכאן אני פונה לידידי השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר. למזלנו, יש היום שר שמכיר וחווה את הנושא. כבר שנים ארוכות שאתה נלחם נגד אלימות משטרתית שמופעלת על חרדים, על מתיישבים עם כיפות ופאות, ואני בטוח שתפעל למיגור האלימות המשטרתית ותשתף פעולה עם הרצון של חברי הכנסת למיגור האלימות המשטרתית. הדרישה שלנו היא בראש ובראשונה להפסיק את השימוש בבואש של המכת"זית נגד אזרחים שאינם חשודים בטרור. שנית, יש צורך בענישה חמורה נגד שוטרים אלימים. שלישית, יש להפעיל סדנאות, הדרכות להתנהגות של שוטרים כשהם באים במגע עם הציבור. רביעית – שבאירועים חרדיים עם פוטנציאל לאלימות שוטרים, יוצב קצין שקול והגון שישמור על הציבור החרדי האזרחי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אבקש להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, כדי שנוכל לדון בהרחבה, ובסייעתא דשמיא גם לתקן את הצריך תיקון. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אחרון הדוברים, ואחרי זה השר ישיב על ההצעה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום בנגב – נדחפורים של מינהל מקרקעי ישראל, יחד עם המשטרה, שהשר מתווה את המדיניות שלה בהריסת בתים אצל הבדואים בנגב. הבדואים היום היו תחת מתקפה גם בא-זערורה, גם באום חשרם, וגם באבו תלול שלשום. ומה בסך הכול אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שהשר יפסיק לקבע מדיניות של הריסת בתים. צריך לחפש פתרון אחר; לתת אפשרות לאנשים לבנות, לזוגות הצעירים. אדוני השר, יש דרך אחרת חוץ מהריסה, חוץ מחורבן. אי-אפשר שאתה כל פעם תגיד: אנחנו נהרוס, ואנשים שומעים אותך, והצעירים שומעים אותך. שום דבר לא זז. צריך לחשוב על אלטרנטיבה אחרת, על חלופה אחרת. איך אתה משאיר משפחות ללא קורת גג? אי-אפשר שאתה תנהל את המדיניות שלך בצורה כזאת בנגב. אנחנו לא מקבלים את זה. אנחנו דורשים שגם המשטרה וגם אתה תתייחסו לנגב בצורה אחרת – תתייחסו לאנשים בנגב בכבוד, תיתנו להם פתרונות. אנחנו לא נבחרנו על מנת שאנחנו נגיע לכאן, ולחפש פרופורציות – לא. אנחנו נבחרנו על מנת לשרת את האוכלוסייה שלנו, על מנת שיהיה מרקם חברתי מצוין בנגב, על מנת לשמר מה שהיה. אנחנו לא רוצים שהמדינה תמשיך ותהרוס. צריך לבנות, צריך לתת אופק לאנשים, לאזרחים. הקול שלנו הוא הקול של האנשים בנגב. אנחנו רוצים שהמדינה תפסיק את ההריסות בנגב – בא-זערורה, באל-פורעה, ביר הדאג', בכל מקום. אנחנו רוצים לחיות. אנחנו לא מחפשים לריב עם אף אחד. אבל אנחנו רוצים שגם ראש הממשלה יתערב, וגם שהשר יתערב בנושא הזה. אי-אפשר כל הזמן להרוס, צריך להביא פתרונות לאנשים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. כבוד השר רוצה להשיב על ההצעה? בבקשה, ישיב על ההצעה השר לביטחון לאומי, השר בן גביר. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, מוקד הדיון שלנו: טענות על אלימות, אכיפה בררנית, הפעלת בואש, וכן הלאה וכן הלאה. אני לא יכול שלא לפתוח את התשובה שלי בלי להתייחס לפרסום – הזוי, לדעתי – שאנחנו נחשפים אליו היום, שלפיו היועצת המשפטית לממשלה פנתה לראש אגף חקירות במשטרה, אמרה לו: תאריך את המועד שלך, את הקדנציה שלך במשטרה, כי אני לא רוצה שבן גביר ימנה ראש אח"מ. אני מקווה מאוד מאוד שהדברים האלה לא נאמרו. אם הם נאמרו, זו רעידת אדמה; אם הם נאמרו, זה סוף הדמוקרטיה; אם הם נאמרו, זה באמת חציית קו אדום. פניתי ליועצת המשפטית לממשלה וביקשתי להבין את הדברים, ביקשתי להבין אם יש אמת בהם, וגם זימנתי את ראש אח"מ יגאל בן שלום לשיחה – ואני מדגיש, מדובר בקצין מקצועי טוב, אבל אני באמת מבקש להבין אם הדברים האלה אכן נאמרו. עכשיו, לנושא שלנו ולנושא אכיפת החוק. קודם כול, אני רוצה להגיד, חבריי חברי הכנסת – אני מדבר עליך, חבר הכנסת בצלאל, עליך, חבר הכנסת רוט – במשך שנים רבות, אגב – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> רגע, שנייה, שנייה, אני אדבר אחד-אחד. גם אליך אני אגיע, אל תדאג, ואליד, לא אשכח אותך. אמרת כאן דברים חשובים ואני אתייחס. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני רוצה פתרון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אדבר על זה, חכה. אבל אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת החרדים, אני נאבקתי שנים רבות בתוך עורך דין באלימות נגד הציבור החרדי. אני נאבקתי שנים רבות – אני חושב שאני עורך הדין שהופיע הכי הרבה בבתי משפט, וייצגתי בין היתר הרבה מאוד מהציבור החרדי, ואני בהחלט מסכים לכל מילה: דין קפלן כדין בר-אילן כדין בית שמש כדין כל מקום במדינת ישראל. לא תהיה אפליה. וצריך לומר את זה – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא תהיה אלימות, לא אפליה. זה לא להשוות אפליה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, חברת הכנסת, שנייה, נגיע לזה. שנייה, נגיע לזה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> היו שאלות שלכם על אלימות, היו שאלות שלהם על בואש ועל טענות לחוסר שוויון. תקראי מה עומד בפנייך לפחות, תהיי קצת יסודית. בקיצור, אני אומר, אני לא אתן לזה יד. וצריך לומר את האמת, שבשנה האחרונה, במשמרת שלי כשר לביטחון לאומי, השימוש בכלי הזה פחת. תכף נגיע לאלימות באופן כללי – האלימות נגד ציבור חרדי פחתה עד מאוד, ואני גאה להוביל את המדיניות הזאת, וזאת מדיניות וזאת אמירה ברורה וזה מה שמחלחל. אין 100% הצלחות, אבל אלה הדברים. כשאתייחס לטענות הנוספות, תכף, אני רוצה רק להזכיר לכם שבית המשפט העליון, בהחלטה מיום 10 בינואר 2024, נתן צו שאני אימנע מלתת הוראות קונקרטיות על שימוש בכוח באירוע כזה או אחר, דרכי השימוש בכוח, אמצעים לפיזור הפגנות, תנאים שנוגעים לזמן, למקום, לאופן עריכת האירוע. כל זה בעקבות ציוץ שלי שבו דיברתי על המדיניות שלי שלא לאפשר הפגנות של תומכי חמאס. תבינו את המטריה. זה מדהים, בתקופת ההתנתקות, שרים לא הפסיקו לתת הוראות קונקרטיות. בתקופות אחרות, השר הקודם, עמר בר לב, לא הפסיק לתת הוראות קונקרטיות – הן קיימות אצלי על השולחן – על כל מיני מהלכים כאלה ואחרים. זה פשוט מדהים. השר בר לב אומר: הנחיתי את המשטרה לעשות בהפגנה מסוימת, ספציפית, x, ולעשות ככה ולעשות אחרת. ולהם היה מותר, זה בסדר, ולבן גביר אסור. מה שלשמאל מותר, אסור לבן גביר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי היה השר? סתם, רקע היסטורי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, נגיע לזה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> למרות כל האמור לעיל, עדיין מותר לי להתוות מדיניות – ואני מתווה – ולברר פרטים. עכשיו אני אומר גם לכם, חבר הכנסת שירי וחברת הכנסת לזימי, אני נגד אלימות כלשהי. לא נגד אנשי ימין ולא נגד אנשי שמאל, לא נגד חרדים, לא נגד דתיים, לא נגד חילונים – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל אם – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני מכבד אותך – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בואו נשמע את הדברים. חברת הכנסת לזימי, ביקשתי שקט וזהו. אחרי זה יש לך אפשרות להגיב בצורה מכובדת. בואו נעשה את זה בצורה מכובדת, בואו נעשה את זה בשיטה הזאת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני נגד אלימות, וכשמגיעים אליי מקרים, אני מבקש לבחון אותם, ולא משנה איזה מקרה של איזה פעיל – מה הגוון של הפעיל שבפניי. אבל באותה מידה שאני נגד אלימות, אני גם נגד שיימינג. וצריך לומר שעיתון הארץ והרבה גורמים בשמאל, נגיד את האמת, עושים שיימינג לשוטרים שממלאים את תפקידם. אלימות – פסול, אבל שוטר שממלא את תפקידו, יבורך. ואני מברך את חנונה ואת סוויסה – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה פסול לזרוק רימון – – – תברך שוטרים – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – ואני מברך את ניסו גואטה. אלה שוטרים שעושים את תפקידם, נקודה. לא רוצים לשמוע, לא קרה כלום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אני לא רוצה לקרוא לסדר, אבל אין ברירה. אנחנו רוצים לשמוע את דברי השר, יש אפשרות להגיב אחרי זה. אני לא יכול לתת אפשרות להגיב אם מגיבים בקריאות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא מגבה אלימות של אף אחד, אבל אני אומר, מי שעשו נגדו שיימינג, ומי שעיתון הארץ כל יום יכתוב עליו כתבות – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל לפעמים השיימינג מוצדק, מה לעשות? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא לקרוא קריאות ביניים. אני לא רוצה לקרוא לסדר. יש אפשרות להגיב אחרי זה. כל הזמן אתם מפסיקים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אומר, אני לא אתן שיעשו על שוטרים שיימינג. אם יש טענות על שוטר, יש דרכים מקובלות: אפשר לפנות למח"ש, אפשר לפנות לקצין תלונות ציבור, אפשר לפנות אליי. אפשר לפנות אליי ולהגיד לי: שוטר ספציפי עשה ככה וככה – זה בסדר גמור, אני אברר את הפרטים. אבל אי-אפשר לעשות שיימינג לשוטרים, ואי-אפשר ללכת לעיתון הארץ ולחשוב שכל פעם שעושים איזה כתבה מרוחה בצבע נגד שוטרים, זה ירתיע אותי מלמנות אותם ולקדם אותם. תשכחו מזה. עכשיו אני אומר בצורה הכי ברורה – איפה ואליד? אתה לא דיברת על העניין של אלימות, דיברת על דבר אחר, על המדיניות שלי לעניין אכיפת החוק בנגב. אמרת, בטיעון שובה לב: אנשים, אין להם איפה ללכת, מה אתם רוצים? תסתכל לי בעיניים, שנינו יודעים שיש להם לאיפה ללכת. יש הסדרה בנגב, יש הרבה מקומות בנגב. ואליד, אני לא אתן שבמשמרת שלי יהיה מערב פרוע בנגב. לא יהיה. לא יהיה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין מערב פרוע. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נו, באמת, בוא איתי וניסע ביחד, בואך לכיוון אילת, דרך דימונה, נעבור לפזורה – עוד בית ועוד בית ועוד בית ועוד בית, 50 בתים לא חוקיים. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יכולים להכיר בהם. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> במשך הרבה שנים, ואליד, לא אכפו את החוק. לא אכפו את החוק. אצלי זה לא יהיה. אצלי, חוק יהיה חוק. יאכפו את החוק בנגב ויקיימו את החוק בנגב. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> זה לא יעבוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ברוך השם, אתה רואה שיש עלייה גדולה. אמרת לי בשבוע שעבר: יש עלייה. אני מודה, אנחנו אוכפים היום פי שניים, פי שלושה ממה שהיה לפני שנה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השאלה – האם יש גם הידברות? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יש הידברות. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שר הפיתה הכושל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, לא קריאות ביניים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זה מחבל. זה מחבל. טוב שהוא קורא ולא עושה דברים אחרים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אומר דבר כזה, ואליד: אתם יודעים מצוין שמדברים איתכם. אתם יודעים מצוין. שיקלי, יש לו משרד שלם שמנסה לדבר ולהסביר ולעשות הסדרה וכו'. מי שרוצה הסדרה, מי שרוצה לדבר, מי שרוצה להידבר – אהלן וסהלן. אבל מי שחושב שכאן המדינה תהיה הפקר – לא יהיה, לא במשמרת שלי. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה הבעיה. אתה הבעיה. מי שהוא הבעיה, לא יכול לטפל בהסדרות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא אתן להפקרות להיות. נגמרו הימים – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה, אני לא יכול לשמוע. לא שומעים כלום. לא שומעים מה שאתה אומר ולא מבינים מה שאתה אומר. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אף אחד לא יעזוב. אתה תעזוב עוד חודשיים, שלושה. אתה תעוף והם יישארו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ימשיכו להרוס כל עוד יבנו לא חוקי. נקודה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא יפתור את הבעיה. הם יישארו ואתה תלך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, לא להגיב יותר, זהו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר, אדוני היושב-ראש, לסיכום הנושא, אני חושב שהסוגיה היא חשובה ואני מודה לכם באמת שהעליתם אותה, כי אני במשטרה לא רוצה שיהיו שוטרים שירביצו ויכו ויפגעו באזרחים סתם. אבל באותה מידה – ואני אומר את זה כי חלק מהשאילתות ששאלו אותי כאן, חלק מהנושאים – היו כאלה שהרביצו לשוטרים, היו כאלה שירקו על שוטרים, שזרקו על שוטרים גדרות ברזל, שתקפו שוטרים. נאור שירי, נעמה לזימי, אל תיתנו לזה יד. אל תיתנו לזה יד. לא להרביץ לשוטרים, לא במשמרת שלי. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה כל הזמן – – – אתה כל הזמן – – – אתה אלים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא במשמרת שלי. לא ירביצו לשוטרים, לא ירביצו לשוטרים, ואני אגן על השוטרים האלה. אני אגן על השוטרים האלה. נקודה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית כשדחפו את גלעד קריב? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה לא גינית כששוטר דחף את גלעד קריב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה כזה ליצן? הרי כשתקפו אותך התבכיינת למיקי לוי, שהיה יו"ר הכנסת, והוא הגן עליך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, וחבר הכנסת בצלאל, העניין של – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, שקט עכשיו. שקט. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, הוא פנה אליי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. שמעתי. הוא ביקש עזרה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה הוא אמר, הוא פנה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הוא בסך הכול ביקש עזרה. שנייה אחת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כשאותך דחפו, הלכת למיקי לוי, שהיה יו"ר הכנסת. כשדחפו את גלעד קריב, איפה היית? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שמענו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מגן? למה סתם – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – תענה, לא הסתובבת עם אקדח שלוף? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא הנושא. הנושא זה משהו אחר. אנחנו נגיע לזה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, הם לא קראו מה הנושא בכלל. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה שר? בושה למדינת ישראל. בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, אני רוצה שקט. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, וחבר הכנסת בצלאל, אני חושב שבואש זה עונש קולקטיבי, כי אתה פוגע גם באנשים שאסור לפגוע בהם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השוטר שדחף את גלעד, מה איתו? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין תשובה. מתאים לו שידחוף אותו. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עכשיו, בואו נגיד את האמת, באותן הפגנות שאתם מדברים עליהן, היו שם אנשים שהרביצו לשוטרים, וזה חמור מאוד. אבל מצד שני, אני מסכים איתכם שעונש קולקטיבי זה דבר פסול, ולכן זימנתי – לא מפקד תחנה – זימנתי את המפכ"ל לדיון בנושא הזה. אנחנו נעשה דיון בנושא הזה. אני רוצה הסברים והבנות – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי דחף את גלעד קריב? למה אתה לא מתייחס לזה? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תזמן את המפכ"ל על ההריסות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – כי אני, המדיניות שלי היא שהדין של אחיי החרדים יהיה כדין של כל אחד אחר. לא תהיה אפליה, לא במשמרת שלי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הלוואי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין 100% הצלחות. אין 100% הצלחות. יכול להיות שיש שוטרים אלימים. יכול להיות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא מדבר על זה שדחפו את גלעד קריב? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל כשיש – תפנו אליי. אני מברר, אני בודק, ואני לא אתן יד לאלימות. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא לא ענה על – – – למה אתה לא מדבר על זה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת בצלאל, אנחנו מסכימים להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> רגע, אמרת שאפשר להגיב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רגע. סליחה, שנייה, אני אתן לך להגיב. שנייה. אני רוצה לתת לשניים להגיב, אוקיי? לחברת הכנסת לזימי ולחבר הכנסת ואליד. דקה לרשותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה רק לשניים? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה הנוהל, מה לעשות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לומר שההערה שהייתה פה לפני כן, כאילו שם משפחתם של השוטרים מצדיק את האלימות, זו הערה גזענית, הערה סטריאוטיפית, הערה מבזה. אני פשוט, באמת, בזה לשיח המזעזע והאלים הזה שהיה כאן. אני רוצה להגיד עוד משהו. כשהשר לביטחון לאומי ממש אומר שהוא מקדם שוטרים על בסיס הדיווח בהארץ, אני מתביישת. לשים תמונה או סרטון וידיאו של אלימות ברורה זה לא שיימינג; שיימינג זה להמציא סיפור, זה בלי הקשר, זה בלי תיעוד, בלי הבנת הדברים. אבל שוטר שזורק רימון, בניגוד לכללים, אל עבר המון, כשנמצאים שם ילדים וזה יכול להרוג אותם – שוטר לא אמור לפגוע בשלום הציבור. זה לא שיימינג, זה הוכחות, חד-משמעית. השר לביטחון לאומי משתמש בשוטרים כדי לרסן את חופש הביטוי, חופש ההפגנה והדמוקרטיה. שר מסוכן, ומסוכן שהוא לא הסכים כאן לדברים שאמרנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואליד, אתה רוצה? בבקשה, דקה לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, השר בן גביר אמר דברים קשים מאוד על החברה הבדואית. הוא לא מקבל את זה שאנשים רוצים לבנות והזוגות הצעירים רוצים לבנות את הבתים שלהם. העסק שלו והתעסוקה שלו כל הזמן בחברה הבדואית, רק להרוס ולשלוח דחפורים וטרקטורים על מנת להרוס את האנשים. אנחנו לא מקבלים את זה. אנחנו דורשים שיהיה פתרון. הוא לא מבין. אנחנו מדברים איתו כל הזמן בשפה העברית, אבל הוא לא מבין את זה. אולי אני אדבר איתו בערבית. הוא חלק מהבעיה. הוא (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: צריך להבין, הוא לא מבין שהכבוד והאדמה אצל האנשים בנגב ואצל כל ערבי – אף אחד לא יכול לוותר עליהם. לא משנה כמה הוא הרס וכמה הוא הביא להרס, אף אחד לא יוותר על האדמה שלו. אנחנו נישאר איתנים באדמות שלנו על אפו ועל חמתו של בן גביר וכל אלה שאיתו, כל הקבוצה שלו.) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה להעביר את ההצעה לוועדה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לביקורת המדינה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ביקורת המדינה זה לא יעיל. אתה רוצה להיות יעיל או שאתה רוצה – – – << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא יעיל יותר, זו ביקורת על – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זו לא ביקורת, זו לא בדיוק הנקודה. הנקודה היא ששם אני יכול להזמין את האנשים ולפעול. אחרת זה עובר לוועדת הכנסת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ביקורת המדינה, כן. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ביקורת המדינה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת, ובוועדת הכנסת יוחלט לפי ההצבעה. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא משנה, ככה רוצים – ככה יהיה. ההצעה לעבור לוועדת הכנסת – ההצבעה עכשיו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע, אתה רוצה לביטחון לאומי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לכם בעיה? אין לי בעיה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יאללה, בסדר, אז לביטחון לאומי. בסדר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> ביטחון לאומי. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מסכימים לביטחון לאומי? בהסכמת כולם? אוקיי. ההצעה תעבור לוועדה לביטחון לאומי. היום קוראים לזה הוועדה לביטחון לאומי ולא הוועדה לביטחון הפנים. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שלחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ההצעה הדחופה הבאה היא בנושא קיצוץ של 50% בתקציב תווי המזון של משרד הפנים, את ההצעה הגישו חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוסף עטאונה וארז מלול. ראשונת המנמקים – חברת הכנסת יסמין פרידמן. גברתי, לפני שאת עולה – הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הטלת סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024, פ/4342/25. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אושר שקלים, ווליד טאהא, משה טור פז, משה רוט ויוסף עטאונה בנושא: גידול משמעותי בשיעור המאובחנים בקרב ילדים באוטיזם והיעדר מענה מספק. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קיצוץ של 50% בתקציב תווי המזון של משרד הפנים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני אומר נתון שאנחנו כולנו מכירים, אבל חשוב לחזור עליו: 30% מתושבי מדינת ישראל חיים באי-ביטחון תזונתי. זאת עובדה. כולם מכירים אותה. עכשיו, מה אנחנו עושים בעניין? אני רוצה לדבר שנייה על תווי המזון. הובטח שהכסף של תווי המזון יוכנס לבסיס התקציב, כדי שלא נצטרך להסתמך על כספים קואליציוניים או על ממשלה כזאת או אחרת. הכסף הזה יהיה כל הזמן בבסיס, לא צריך להילחם עליו בכל שנה מחדש. מה שקורה עכשיו זה שבשנת 2023 חולקו 400 מתוך מיליארד השקלים; השנה היו אומרים להיות מחולקים 600 מיליון שקלים – חצי מהסכום הזה קוצץ, ואין לי מושג בכלל, אני לא יכולה להסביר עד כמה זה הולך להשפיע על השכבות החלשות ביותר. יחד עם הקיצוץ הזה גם אל לנו לשכוח שמגיע הקיצוץ הרוחבי של 5% בכל המשרדים, אז גם ככה הולכים להיפגע שירותים משמעותיים מאוד מאוד בעבור האוכלוסייה הזאת. אני בכלל לא מדברת על המגזר הערבי. שם, במקום 5% קיצצו 15%, וגם הורידו להם את כל מענקי האיזון. וכשאנחנו מדברים על המגזר הערבי, אנחנו מדברים גם על המגזר היהודי, כי ברגע שהם נפגעים גם אנחנו נפגעים, תושבי הנגב ותושבי הצפון. נוסף לכל הפרמטרים האלה, אנחנו עומדים מול עליית מחירים חדה וקשה, וגם זאת בעיה. כל מי שחי על תלושי המזון או על תרומות המזון – אנחנו מדברים על תרומות מזון שאי-אפשר לבדוק מאיפה הגיעו, או להתפנק – מה יש בסל המזון. ואז דווקא השכבה התחתונה ביותר נאלצת לאכול מזון לא בריא, מה שגורם לכל אדם רביעי במדינת ישראל בעשירון התחתון להיות עם סוכרת. מה שאנחנו צריכים לעשות זה תוכנית מקיפה וראויה לביטחון תזונתי; תקצוב המועצה לביטחון תזונתי ויישום המלצותיה; תוכנית ראויה שמתייחסת להצלת המזון – כי מצד שני, 23 מיליארד שקלים מתבזבזים במזון שנזרק לפח; הוזלה ופיקוח על מחירי המזון; סבסוד מזון בריא; מאבק לחילוץ אנשים מעוני. וממש ברבע הדקה שנשארה לי – דרושה תוכנית גם לתכנון החקלאות במדינת ישראל, כדי שנבין איזה מזון צריך לגדל במדינת ישראל ולגבי איזה מזון אנחנו מסתמכים על יבוא. לראות – כמה שפחות להסתמך על יבוא. משבר האקלים בוא יבוא, והוא כבר כאן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה לא קיים? התוכנית לא קיימת? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. מה צריך לגדל פה? אנחנו חייבים לעשות תוכנית ולעודד חקלאים כדי שיגדלו לפי הצרכים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמורה להיות תוכנית חומש, זה על פי חוק. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מכירה תוכנית כזאת. אם אתה מכיר תוכנית כזאת, אני אשמח לשמוע. לכן, דרוש גוף שיתכלכל את כל בזבוז המזון, תוכנית לחקלאות, תלושים – וכמובן, אני חייבת לציין שאני מסתייגת מכך שהתלושים האלה מחולקים על ידי משרד הפנים. אני חושבת שמשרד הרווחה, יש לו ראייה כוללת של כל ההיבטים של משפחות נזקקות, והתלושים צריכים להיות מחולקים דרך המשרד הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, אני חושב שההצעה לסדר-היום היא בנושא מאוד חשוב, הקיצוץ בתווי ה מזון, אבל אי-אפשר לדבר על הנושא ולהעלות אותו לסדר-היום, במיוחד לנוכח היום השחור שהיה בנגב, ובמיוחד לנוכח המופע של שר הכישלון, שעלה לפני רגעים אחדים ודיבר על המשך הריסת הבתים בנגב. אני רוצה להגיד לשר ולכולם שעניין האכיפה הוא הדבר האחרון שמדינה חושבת עליו. כל האחריות מוטלת על המדינה לספק את הפתרונות לאנשים בכל תחומי החיים, ובתחום של הבתים יש להכיר בכפרים הלא-מוכרים. יש לתת לאנשים את האפשרות – שיוכלו להוציא היתר. כרגע, במציאות הזאת, בכפרים הלא-מוכרים אין אפשרות לאנשים להוציא היתרי בנייה. ולכן הפתרון שהשר מקדם והממשלה מקדמת הוא להרוס. אי-אפשר לפתור את הבעיה בכוח. את זה אמרנו לאורך שנים. זה נכשל. הפתרון הוא להכיר בכפרים, לאפשר לאנשים לגשת לוועדות התכנון להוציא היתרים. אי-אפשר רק להרוס. במדיניות הזאת הממשלה – השר הזה דוחף אוכלוסייה שלמה בנגב אל הקיר. אי-אפשר לסבול ולקבל את מדיניות ה"אין לי". אנחנו, הערבים הבדואים בנגב, 350,000 אזרחים, אנחנו אומרים בצורה חד-משמעית שהמדיניות הזאת היא לדחוף אותנו אל הקיר. אף אחד לא יכול לעקור אותנו מהנגב. אנחנו בעלי המקום, אנחנו בעלי הכפרים הלא-מוכרים, ואנחנו לא נזוז משם. בן גביר, עוד חודש, חודשיים, שלושה, הוא יעוף, ואנשי הנגב יישארו בכל הכפרים הלא-מוכרים. לא רק הריסות של בתים היו בנגב. גם היום, כבר חודש וחצי, אני מול משרד החקלאות. דיברתי עם שר החקלאות, עם מנהל מחוז דרום במשרד החקלאות, עם הסיירת הירוקה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כדי למצוא פתרונות לבעלי העדרים והגמלים בנגב, ועד היום אין שום פתרון. ודווקא היום מוציאות יחידות הביצוע לחלק באום חשרם – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ובמקומות אחרים קנסות לאנשים. עוד פעם, אי-אפשר רק אכיפה. חודש וחצי, כבוד היושב-ראש, אנחנו פונים לכל בעלי העניין במשרד החקלאות כדי לאפשר לאנשים האלה לצאת. בסך הכול, האביב בנגב מאוד קצר. ולכן אני פונה מכאן עוד פעם לשר החקלאות למצוא פתרונות למגדלי העדרים בנגב. מצאתם בעת מלחמה – לכל החקלאים מצאו פתרונות ועזרה – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לערבים הבדואים בנגב לא. הגיע הזמן, גם להם מגיע. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אכן. תודה רבה. חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, בדאגה כבדה ובלב כבד אני מביא לידיעתכם באמת את העניין בעל החשיבות העליונה בכל הנוגע לרווחתן של מאות אלפי משפחות מעוטות יכולת בארצנו האהובה. בשנה שעברה העניק משרד הפנים, במפגן ראוי לשבח של אחריות ודאגה חברתית, תלושי מזון בשווי של 400 מיליון שקל לתמיכה בנזקקים ביותר מכל שכבות האוכלוסייה; לא משנה אם זה יהודים, ערבים, דתיים, חילונים, מזרחים, אשכנזים – כולם קיבלו תלושי מזון לסיוע. זה היה מגדלור של תקווה עבור המשפחות הרבות שנאבקות על הקיום היום-יומי בחייהן. כאשר הסתכלנו אל העתיד, התקציב המקורי לשנת 2024 שיקף מחויבות מבטיחה לקידום מטרה נעלה זו. נקבע כי תקציב חלוקת תלושי המזון יגדל ל-600 מיליון שקל – צעד משמעותי להרחבת התמיכה במשפחות מעוטות יכולת ולהקלת עומס העוני ברחבי עמנו. התקווה הייתה באופק, וההבטחה למחר בהיר יותר נראתה בהישג יד. מי שהביא את הרעיון הזה למדינתנו הוא יושב-ראש תנועת ש"ס הרב אריה דרעי, שדואג לכל השכבות החלשות – בזמן הקורונה. וזה עזר. אני פגשתי משפחות שזה ממש הציל אותן והן אמרו שזה עזר להן להתקיים, שהילדים שלהן הלכו עם סנדוויץ' ושוקו וחלב לבית הספר. ילד רעב לא יכול ללמוד, לא משנה איפה הוא לומד. בחוק התקציב הדו-שנתי שנחקק במאי 2023, הרב אריה דרעי עמד על כך ובתקציב נקבע שיוקצו 400 מיליון שקל, ו-600 מיליון שקל – ב-2024. כעת מבקשים לקזז 50% מהתקציב של 2024. יש קיצוצים, אנחנו מודעים למצב – קיצוצים של 5%, של 15%, פלאטים – אבל 50%, ודווקא בדבר כזה חיוני, חוסר ביטחון תזונתי? נקווה שזה לא יהיה. אני יודע מה שר האוצר עושה למען עם ישראל, למען אנשי המילואים, המפונים. הוא עובד יום ולילה, ואני מכיר לו תודה על כך, אבל הדבר הזה זה משהו חיוני, משהו חיובי. מאז 7 באוקטובר, מצבם של רבים נהיה קשה יותר משהיה קודם. מלבד הנפגעים הישירים מהמתקפה הנוראה ומהמלחמה ומלבד אלפי המפונים, גם מי שחי בעוני – מצבו הידרדר. מי שעוד לפני המלחמה חישב בכל קנייה בסופר – כמו שהזכירה חברת הכנסת יסמין פרידמן, גם הסופר נהיה יותר יקר ממה שהיה. תלושי המזון, הרעיון הוא שזה רק לדברים חיוניים. למשל סיגריות אי-אפשר לקנות בתלושי המזון, כל מיני דברים אי-אפשר. יסמין, אני שמח שאת מכירה – לצערי, בממשלה הקודמת, בממשלה שלך, ביטלו את זה לגמרי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לסיום, אנחנו עומדים בצומת קריטי, שבו עומדים למבחן ערכי החמלה, הסולידריות והצדק החברתי. רואים שלהצעה הזאת הצטרפו גם מהאופוזיציה, גם מהמגזר הערבי. כולנו ביחד במטרה שמעל הפוליטיקה. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לדאוג למשהו קיומי. הדאגה לעני היא לא חובה רק לשעת שלום, והחובה לתת צדקה לא חלה רק על העשירים. גם בשעת קושי תקציבי וגם בשעת מלחמה, במיוחד בזמן מלחמה, חובה עלינו לדאוג למי שמצוי בחוסר ביטחון תזונתי. אני מקווה שבעזרת השם נדון בזה ונביא בשורה לעם ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה ליוזמת ההצעה חברת הכנסת יסמין פרידמן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תשיב על ההצעה גברתי השרה סילמן, בשם שר הפנים. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> קודם כול, תודה רבה על העלאת הנושא לדיון. אני חושבת שביטחון תזונתי והנושא של אי-ביטחון תזונתי הם קריטיים. בעברי אני פתחתי את השדולה לביטחון תזונתי פה בכנסת ביחד עם שותפיי חברי הכנסת, ובאמת הצלחנו להביא בממשלה הקודמת עוד 30 מיליון שקלים לבסיס, והוכנס הרבה כסף לנושא של ביטחון תזונתי. לגבי ההצעה הדחופה לסדר-היום וגם לגבי התשובות על השאלות שלכם ועל מה ששאלתם כאן וציינתם, ולגבי התקציב שהביאו בממשלה הנוכחית בכלל לנושאים האלה – קיצוץ של עד 50% בתקציב תווי המזון של משרד הפנים – אני אשיב כאן בשם שר הפנים. בשנה החולפת משרד הפנים סייע לאוכלוסיות המוחלשות במדינת ישראל באמצעות תווי מזון בסך כ-400 מיליון שקלים. בכך זכו משפחות שלמות להרים מעט את הראש, לרכוש מוצרים בסיסיים לביתן. התווים חולקו ללא הבחנה בין דתיים לחילונים, בין ערבים ליהודים, מתוך מטרה אחת: לסייע לחלשים ביותר בחברה. לשם מטרה זו הושקעו מיליוני שקלים לא רק בחלוקת תווי המזון עצמם אלא גם במיצוי זכויות, בפנייה אקטיבית לאוכלוסיות מוחלשות שמתקשות למצות את זכויותיהן, על מנת לוודא שהתווים מגיעים לכל הזכאים, בין היתר לאוכלוסיות בדואיות בצפון ובדרום. מפלגת ש"ס, בהובלת היושב-ראש ובהוראת מועצת חכמי התורה, חרתה על דגלה את המאבק בעוני לאורך השנים, וביתר שאת בתקופה המורכבת של הלחימה שבה אנחנו נמצאים. צריך לומר שבמשרד הרווחה – הם מציינים – בהובלת השר הרב יעקב מרגי, התווסף תקציב של למעלה ממיליארד שקלים עקב צורכי המלחמה, והתווספו 510 תקנים חדשים לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות, הוגדלו תקציבי המשרד לטיפול באוכלוסיות המפונים, מתן מענים סוציאליים, מעני דיור מוגן לאזרחים ותיקים במימון מלא, לרבות מתן של כ-15,000 תווי מזון למשפחות מפונות בסך 460 שקלים כל אחד. במשרד הבריאות, בהובלת הרב אוריאל בוסו, התווספו כ-4.2 מיליארד שקלים עקב צורכי המלחמה, וניתן מענה רפואי מגוון לאוכלוסיות המפונים, אזרחים ותיקים, חטופים משוחררים ועוד. זאת, לצד הבטחת היציבות הפיננסית של בתי החולים וקופות החולים לטווח הארוך, וכן תוספת בסכום של 1.4 מיליארד שקלים לתוכנית לאומית לחיזוק מערכת בריאות הנפש. גם משרד העבודה בהובלת השר הרב יואב בן צור לקח חלק מרכזי בסיכום סל ההטבות למשרתי המילואים ומשפחותיהם, בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון והאוצר, על סך 9 מיליארד שקלים. הסל כולל את הרחבת ההגנה מפיטורים למשרתי המילואים ובני זוגם, מתן ימי חופשה נוספים ועוד. המלחמה המוצדקת שבה אנו מצויים גובה מחירים כבדים, קשים מנשוא. אנו נושאים תפילה בכל יום להשבת כל החטופים, לבריאות חיילינו האמיצים ולעילוי נשמת כל הנרצחים. למלחמה יש גם היבטים כלכליים, ומצב החירום חייב קיצוצים נרחבים בתוכניות רבות ובמשרדים החברתיים. נלחמנו להקטין את הקיצוץ בתווי המזון, ואכן אלו ימשיכו להיות מחולקים בשנת 2024 בשווי כולל של כ-300 מיליון שקלים. תווים אלו הם חלק מהמארג הכולל של סיוע לחלשים בחברה, לעניים, למשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי. הם אינן הכלי היחיד, אך הם כלי חשוב, שלצד הכלים האחרים משמש את הממשלה להקל על האוכלוסיות האלה. אנו נמשיך ביחד, גם בתקופת המלחמה וגם אחריה, להיאבק כדי לסייע לקבוצות החלשות ביותר בחברה ולתת את הסיוע הנדרש לכל אשר נצרך. זו התשובה שלהם. אני כן רוצה להוסיף, דווקא בשם המשרד שלי, שמתעסק בנושא של הצלת מזון ומניעה במקור, ולומר שגם בשגרה קיימת בעיה חמורה של בזבוז מזון. על פי הדוח של לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה, בשנת 2021 הושלכו בישראל לפח 2.6 מיליון טונות של מזון ראוי למאכל. העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת ב-3.9 מיליארד שקלים לשנה. פסולת מזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל, ואובדן מזון בישראל אחראי גם לפליטות גזי חממה בישראל באחוזים מסוימים. צמצום אובדן המזון מאפשר לנו לחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע וכימיקלים, מקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר ומצמצם עלויות של טיפול בפסולת. זה מהווה שלב ראשון ומשמעותי בהיררכיה של הפסולת – שלב של מניעה במקור של פסולת. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר ומצב החירום שבו שרוי המשק הובילו להיווצרות של עודפי מזון במוקדים מרכזיים. המוקד הראשון היה חקלאים ויצרנים, שנותרו עם עודפי תוצרת חקלאית שהייתה מיועדת ליצוא או למכירה באזורי העימות. המוקד השני הוא בשטחי כינוס של חיילים ובמתחמים של מפונים, שאליהם נשלח מזון רב על ידי התארגנויות אזרחיות פרטיות מבורכות, אך לעיתים גם היו מעבר לצורך באזורים מסוימים. כדי למנוע את הגעת התוצרת או המזון לפסולת נדרשים איסוף, אחסון וחלוקה של מזון מבושל או תוצרת חקלאית בהיקפים גדולים ובזמן קצר. אנחנו, המשרד להגנת הסביבה, עשינו התקשרות עם לקט ישראל ורכשנו שירותים של הצלת מזון בתקופת החירום בהיקף של מיליון שקלים, והמזון שמוצל מועבר לכוחות הביטחון, לאוכלוסיות מפונים, לנזקקים, וכך ימנע את הטמנת הפסולת. זה אחד הפרויקטים החשובים שאנחנו מצמצמים בהם את – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה יימשך אחרי המלחמה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> עוד פעם, עשינו עם לקט ישראל גם לפני כן שיתופי פעולה ותקצבנו אותם, וגם עכשיו, בזמן החירום, עשינו אקסטרה של שיתוף פעולה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי ערה לכך שהיה דיון בוועדת הכלכלה בנושא מתוך ההצעה שהעלינו, והתייחסנו בנושא הספציפי לנושא של איכות הסביבה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון. אבל אני חייבת להגיד שאנחנו עובדים עם לקט ישראל לאורך כל השנה ועושים פעילות משותפת ומיזמים משותפים. גם כל עובדי משרדי התנדבו בלקט ישראל לאורך ימי המלחמה. אני חושבת – אנחנו שותפים איתם לדוחות, לעשייה, וכאן בתקופת החירום ראינו בזה ביתר שאת השפעה, וגם את הפגיעה הקשה שהייתה בשטחי החקלאות בדרום, והנושא של ביטחון תזונתי עבור כלל אזרחי ישראל התחדד בתקופה הזאת. המטרה שאנחנו ראינו בלקט ישראל היא שהיא באמת מצילה מזון, מעבירה אותו לאזורים אחרים, מזון איכותי ומזין, ובעצם חוסכת גם מיליארדים למשק, ויש פה הרבה יתרונות סביבתיים ובריאותיים. התמיכה שלנו חשובה בנושאים האלה, וכל רעיון נוסף – אני אשמח שתשתפו פעולה ותביאו, ונרים את זה ביחד איתכם. אז תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת פרידמן צודקת בהערה שלה, שהפעילות המבורכת הזאת חייבת להימשך גם אחרי המלחמה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הפעילות המבורכת הזאת התחילה עוד לפני המלחמה. אנחנו נכנסנו לזה ותקצבנו את זה גם ביתר שאת בזמן המלחמה לצורכי מלחמה, וכן, זה ימשיך גם אחרי, כי אנחנו רואים בזה ערך. המשרד שלי – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זו בשורה טובה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> המשרד שלי בעצם מטפל בנושאים של מניעה במקור. יש הרבה תחומים שלא קשורים רק למזון – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן. השאלה – רק כדי שלא תצטרכי לעלות עוד פעם – אני יודעת שבלקט ישראל, עם עבודתם המבורכת, הצלת המזון עומדת על 5%. השאלה היא אם יש שינוי. האם זה עולה? האם יש איזה תוכניות עבודה להעלות את כמות ההצלה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז יש לנו תוכניות עבודה ביחד עם לקט ישראל, ואנחנו גם עובדים איתם לאורך כל השנה צמוד. הרצון שלנו הוא להציל כמה שיותר מזון וגם לצמצם את הצריכה, מניעה במקור, שמי שלא צריך – שלא ירכוש, ולתרום, לתרום את המזון שאתה רואה שאתה עתיד להיתקע איתו, להישאר איתו, כדי למנוע גם את הנושא של הטמנת פסולת מיותרת, שבסוף פולטת גזי מתאן והיא לא טובה לסביבה. אנחנו בכל הדברים האלה פועלים ונמשיך לפעול ביתר שאת. אני כן מזמינה אתכם, כל חברי הכנסת שהנושאים האלה חשובים להם – הביטחון התזונתי הוא קריטי, ואפשר לעשות פה – להשתמש בשמיכה הזאת ולהזיז אותה לכיוונים נכונים כדי לאפשר ניצול של כל המאמצים והמשאבים שיש לנו במשק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סוף מעשה במחשבה תחילה. תודה. תודה, גברתי השרה. האם המציעים מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אוקיי, אז אם מסתפקים, לא נצביע על זה. תודה רבה למציעים. אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אבל איזו ועדה? << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> את אמרת שאת מסתפקת בתשובת השר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אני לא הבנתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. חברים, אני אסביר עוד פעם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אני טעיתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, לא, זה בסדר גמור, גברתי. כנראה שלא הסברתי מספיק טוב. אני חוזר ושואל: האם המציעים מעוניינים להעביר לוועדה או שמסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן, לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, נצביע להעביר את זה לוועדה. יש אפשרות להעביר או לוועדת הכלכלה או לוועדת הרווחה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני חושבת שלכספים זה יהיה טוב יותר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לוועדת הכספים, אבל ייתכן שלא יהיה להם את הזמן לטפל בזה, ולכן אני לא יודע אם זה טוב. אם כך, לוועדת הכספים. הצבעה. בבקשה, נצביע כעת. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נושא חשוב, אין ספק. שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהנושא יעבור, בשעה טובה, לדיון בוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/967; דברי הכנסת, חוב' ל"ג, ישיבה 92; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מספר 4), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת – אה, סליחה, שינוי. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, זה בסדר גמור. על זה נאמר: מעלין בקודש. אני מזמין את חברת הכנסת וולדיגר להציג את הצעת החוק, בבקשה. בזכות נשים צדקניות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> את זה לקחתי. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה, למדנו לספור יותר משניים. אני מתכבדת להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024. הצעה זו מקורה בהצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חברת הכנסת חברתי היקרה פנינה תמנו שטה יחד עם חברי כנסת נוספים. תודה לך, פנינה; תודה לשר הרווחה יעקב מרגי, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'; תודה ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה הרב ישראל אייכלר ולכל צוות הוועדה. אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות עם תשעה מילדיה והצליחה להימלט בעור שיניה מחיים של התעללות, מכות, אלימות, קיבלה עד היום בעת יציאתה מהמקלט מענק הסתגלות בסך 8,000 שקלים ותוספת של 1,000 שקלים עבור כל ילד, אבל רק לשני ילדים; עבור שבעה נוספים היא לא קיבלה דבר. ואני שואלת אתכם: שאר ילדיה לא זקוקים למיטה, לבגדים, לספר, למברשת שיניים? אישה כזאת מוצאת את עצמה חסרת כול, ללא גב, ללא עורף משפחתי ולעיתים אף עורף עוין, ללא קורת גג או אמצעים כלכליים שיעזרו לה לבנות את חייה מחדש. יש חשש כי בשל הקשיים האלה היא תחזור לבן הזוג הפוגע, והדלת המסתובבת תופיע במלוא הדרה. לאור האמור, החשיבות בלסייע לה ולאפשר לה עצמאות כלכלית ברורה. אנחנו עומדים לתקן את העיוות הזה. מהיום אנחנו יודעים לספור יותר משניים. חוק שירותי רווחה המדובר – קרי, זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות, 2012 – קבע מעטפת של הטבות וכלים שניתנים לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות כדי לסייע לה להשתלב בקהילה עם יציאתה מהמקלט. ההטבות האלה כוללות בין היתר מענק הסתגלות כספי, מעטפת של סיוע וטיפול וכן אפשרות לשהות בדירת מעבר לאחר היציאה מהמקלט. במסגרת הצעת החוק החשובה שבפניכם מוצע לערוך כמה שינויים שיגדילו ויחזקו את הסיוע שניתן לאישה כאמור. ראשית, מוצע להגדיל את סכום המענק – מענק ההסתגלות – שמשולם לאישה שיוצאת מהמקלט מסכום של 8,000 שקלים שמשולם כיום לסכום של 11,000 שקלים; שנית – ופה למדנו לספור יותר משניים – מוצע לקבוע כי עבור כל אחד מילדיה של האישה שנמצאים איתה במקלט תשולם לה תוספת של 1,000 שקלים, ללא הגבלה של מספר הילדים כמו שקיים היום – כמו שאמרתי, רק שניים. אני מודה שוב לכל החברים בוועדה שהשתתפו בדיון והתעקשו, התעקשו על השינוי הזה ועל השינויים בכלל ונלחמו שהם ייכנסו לנוסח של החוק. צרכיה של אישה היוצאת ממקלט עם ילד אחד או שניים אינם זהים לצרכיה של אישה היוצאת ממקלט עם שלושה, ארבעה, חמישה או תשעה ילדים. היה ברור לנו שאישה שיוצאת ממקלט צריכה לקבל סיוע עבור כל אחד מילדיה ששהה עימה במקלט ללא הגבלה של מספר הילדים. התיקון השלישי, וגם הוא חשוב – הוועדה ראתה חשיבות בכך שהמענק ישולם לאישה ככל האפשר לפני יציאת האישה מהמקלט, על מנת שהיא תוכל להשתמש בכספים האלה לצרכים דחופים וראשוניים כמו דיור וביגוד. לפיכך קבעה הוועדה בנוסח שלפניכם כי המענק ישולם סמוך ליציאת האישה מהמקלט, וככל האפשר לפני היציאה; לא תמיד אפשר, מאחר שלפעמים האישה יוצאת מהיום למחר. בכל מקרה נקבע כי המענק ישולם לה לא יאוחר מ-30 ימים מהיום שהגישה את הבקשה. היום, לפני התיקון, המענק שולם לה תוך 60 יום לאחר הגשת הבקשה. מדובר בהצעת חוק חשובה ביותר, שאושרה בוועדה פה אחד ואין לה שום הסתייגות. לאור האמור, אני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, ובעזרת השם להכניס את התיקון החשוב הזה לספר החוקים של מדינת ישראל. שוב, תודה, פנינה. תודה לכולכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, גברתי חברת הכנסת. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור. בבקשה, חברת הכנסת פנינה תמנו. בבקשה, גברתי, חמש דקות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד השרה, חברת הכנסת וולדיגר – שמחליפה את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה – תחילה אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לומר שאני עולה לכאן לדבר על החוק החשוב הזה עם לב כואב ודואב. בשעה הזאת, בדיוק ברגעים אלה, מובא למנוחות גיבור ישראל החייל סמ"ר אברהם אובגן, ששמו הותר לפרסום היום – הוא נפל בקרבות בעזה – ולשלוח תנחומים למשפחת אובגן וגם למשפחת מורל, שאתמול הובא למנוחות מעוז מורל ושמו הותר לפרסום. במעבר חד, בצל המלחמה ובצל ההקרבה וחירוף הנפש של הבנים והבנות שלנו, של החיילים הגיבורים והאמיצים שעזבו את כל חייהם בחודשים האחרונים ונלחמים את מלחמת ישראל בהגנה על ביטחון כולנו ובזכותם התאפשר לנו לשבת כאן – שלום, כבוד השר חילי – לשבת כאן ולהמשיך בפעילות שלנו, בפעילות לכלל ישראל, כי זו מטרתם, כי במותם הם מצווים לנו את החיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יהי זכרם ברוך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יהי זכרם ברוך. לעניין הצעת החוק, אני לא יודעת למי מכם יצא לעזוב בית בלא כלום, בגפכם, עם הדברים המועטים שיש בצידתכם, להרגיש תלושים מכל שגרת חייכם, ולהבין שמעבר לזה שאתם עוזבים בית, עוזבים כל מה שמוכר, אתם גם נרדפים, נמצאים תחת איום, ונאלצים למצוא מקלט. מאות נשים מתוך עשרות אלפי נשים מוצאות את עצמן נאלצות לברוח מבן זוג אלים, מכה, שמחפש לפגוע בהן ומאיים בסכנת חיים ממשית. צריך לזכור שרבות מהן כן מצליחות להיכנס למקלטים עם ילדים שהם קטינים, אבל רבות גם לא מצליחות להיכנס עם הילדים המתבגרים שלהן. הן עוברות מסע, מסע מטלטל, במקלט לנשים, עם עוד נשים אחרות, כאשר התנאים הם לא תמיד תנאים. למרות שהרווחה באמת מעניקה ומשתדלת, מסייעת, עדיין זה לא בית וזה לא חיים. הן נמצאות שם זמנית, ומי מהן שנמצאות שם חודשים ארוכים – בשלב מסוים כולנו מבינים שזהו פתרון זמני שהן נאלצות לעזוב. וברגע הגורלי הזה, ברגע שהן צריכות להכריע לאן הן חוזרות – אני רוצה להזכיר שרבות מהן גם לא עובדות בתקופה שהן במקלט, לא בטוח בכלל שיש להן בחשבון הבנק כסף להתנהלות בסיסית אפילו, לא למזון, לא לבגדים – דיברת על כך, חברת הכנסת וולדיגר – אפילו לדברים בסיסיים: מברשת שיניים, ספרים, בגדים. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני אומרת שחמלה זה דבר חשוב, אבל לא חמלה אני מבקשת בחוק הזה ולא צדקה; אני מבקשת מחויבות, מחויבות שלנו שתיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל – לא להפקיר נשים ברגע כל כך קשה, קריטי, כשהן יוצאות מהמקלט והן צריכות למצוא מקום לישון, להן ולילדים שלהן. אנחנו לא יכולים להפקיר אותם. לצערי, הסכום שהיה קבוע בחוק לא שונה זה למעלה מעשור – 8,000 שקלים. מה באמת אפשר לעשות ואיך אפשר להתחיל עם 8,000 שקלים? אם את אימא לארבעה ילדים וחמישה ילדים, וגם אם זה פחות, זה אפילו לא מספיק לשכר דירה, שלא לדבר על התחלה חדשה לילדים, שגם ככה חוו תקופה כל כך קשה. ועל כן, התיקון הזה, בוודאי הייתי רוצה שהוא יהיה במקור – נמצאת כאן עו"ד מימון, שליוותה את החוק, גם כשרקמנו אותו בוועדה לקידום מעמד האישה, אבל גם בהכנה שלו בוועדת העבודה – רצינו יותר גבוה. זה התחיל ב-20,000, אבל עוד לפני התקציב, אני חייבת לומר, מי שהתגייס להצעת החוק היה שר הרווחה, השר מרגי, שאמר: אני מוכן שתעבירי את החוק הזה גם בלי סגירה עם האוצר. את מה שיש לי לתת אני אתן, והתפשרנו על כך שנעלה מ-8,000 שקלים ל-11,000 שקלים. אבל על דבר אחד לא היינו מוכנים להתפשר: אין דבר כזה שלא ייתנו לפחות מענק של 1,000 שקלים – ובאמת זה טיפה בים, זה ממש כבשת הרש בשביל הנשים האלה – 1,000 שקלים לכל ילד. החוק שהגביל את זה ל-2,000 שקלים – עד שני ילדים – זה הרי החוק שהפלה הרבה מאוד נשים, שבא ומוסר: אם יש לך הרבה ילדים, אז אנחנו מפקירים את הילדים האחרים או מפקירים אותך. מה תעשה אישה עם חמישה ושישה ילדים – שזה דבר כל כך מבורך? ולכן אני רוצה להודות לכל חברות הכנסת שהיו איתי בוועדה, גם למיכל, שהכינה את החוק, וכמובן לעורכת הדין היועצת המשפטית של הוועדה, מימון, על כך שהתעקשנו. האמת, במבוכה אומר, אמר לי השר מרגי שהוא תמך בחוק הזה מתחילת הדרך. הוא אמר לי: פנינה, מילה בדרך כלל זה מילה, אבל איכשהו אנחנו מבליגים, הבנו שאתן באות ממקום טוב, ונתן את מלוא התמיכה לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסכמת, כי אמרו לי חמש דקות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה כבר עבר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, עבר? אז אני רק רוצה לומר לנשים היקרות: אנחנו לא עושות לכן צדקה, כי אתן נשים שמשלמות מיסים, אתן נשים שמשלמות ביטוח לאומי, והילדים שלכם הם ילדי ישראל – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אדוני היושב-ראש, סליחה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כולם מסכימים לכל מילה שאת אומרת, רק השעון לא. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא ראיתי שזה היה חמש, אולי בטעות לחצו שלוש דקות. אני שמחה שזה החוק הראשון שאני מעבירה בקריאה שנייה ושלישית – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חן-חן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ואומרת לנשים האלה: אתן לא לבד, וזו רק תחילת הדרך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. סליחה, חברת הכנסת תמנו, המליאה ממתינה. מדינת ישראל ממתינה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 1–3 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון מס' 4), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> מזכירות הכנסת תמסור הודעה, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שרון ניר, אלון שוסטר, יצחק קרויזר, שלי טל מירון ובועז ביסמוט בנושא: מוגנות תעסוקתית לחיילי המילואים ונשותיהם במהלך מלחמת חרבות ברזל. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני י"ז באדר א' התשפ"ד, 26 בפברואר 2024, בשעה 16:00. בעזרת השם, שרק נשמע בשורות טובות, ושלום ושלווה לכל עם ישראל. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:15. << סיום >>