דברי הכנסת

דברי הכנסת כ"א / מושב שני / ישיבה קנ"ה / כ"ד–כ"ו באדר א' התשפ"ד / 4–6 במרץ 2024 / 21 חוברת כ"א ישיבה קנ"ה הישיבה המאה-וחמישים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ד באדר א' התשפ"ד (4 במרץ 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 הממשלה הכושלת מקום המדינה שמובילה אותנו למשבר כלכלי עם סדר עדיפויות פוליטי 7 יאיר לפיד (יש עתיד): 7 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 9 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 12 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 13 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 14 מרב מיכאלי (העבודה): 16 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 17 דברי יושב-ראש הכנסת 20 היו"ר אמיר אוחנה: 20 צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ד–2024 21 שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): 21 מאיר כהן (יש עתיד): 24 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 25 מיקי לוי (יש עתיד): 26 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 28 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 28 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 30 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 32 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 33 ניסים ואטורי (הליכוד): 36 רם בן ברק (יש עתיד): 44 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 46 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 46 צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ד–2024 46 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 47 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 48 עמית הלוי (הליכוד): 49 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 51 רון כץ (יש עתיד): 53 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 56 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 57 טלי גוטליב (הליכוד): 58 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 60 סימון דוידסון (יש עתיד): 61 נאור שירי (יש עתיד): 63 שלי טל מירון (יש עתיד): 68 צגה מלקו (הליכוד): 69 מירב בן ארי (יש עתיד): 70 הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024 74 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 74 חוה אתי עטייה (הליכוד): 76 הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2023 79 אריאל קלנר (הליכוד): 79 הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה, התשפ"ד–2024 80 עודד פורר (ישראל ביתנו): 81 מירב כהן (יש עתיד): 81 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 82 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 83 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 87 עמית הלוי (הליכוד): 89 טלי גוטליב (הליכוד): 90 נאור שירי (יש עתיד): 94 מירב בן ארי (יש עתיד): 96 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 99 הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024 102 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 102 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 103 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 106 הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27) (רזרבה לכיסוי הוצאות), התשפ"ד–2024 113 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 113 רון כץ (יש עתיד): 116 הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 118 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 119 יסמין פרידמן (יש עתיד): 123 מירב בן ארי (יש עתיד): 125 סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: 127 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 128 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 128 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ד באדר התשפ"ד, 4 במרץ 2024. 150 ימים שאחינו ואחיותינו שתמונותיהם מביטות אלינו כאן ממעל נמצאים בשבי החמאס, ואני גם אתייחס לכך בהמשך. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4367/25 וכלה בהצעת חוק פ/4387/25: הצעת חוק הגבלת מכירה של קנביס רפואי בסביבת בתי ספר, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, צגה מלקו, יעקב אשר ונאור שירי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיפוי מעסיקים על הפרשות פנסיוניות בעד עובדות בתקופת לידה והורות או בשמירת היריון), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר) (תיקון – חברי כנסת, שרים וסגני שרים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – שיעור המס על רכב חשמלי), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אורית פרקש הכהן ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות למשפחת אומנה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן, יצחק פינדרוס ומשה רוט; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדה לקליטת עלייה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק התניית יום שבתון בהצבעה בבחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אלי דלל, מיכל שיר סגמן ואורית פרקש הכהן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוספת ועדה לטיפול בתופעת המסתננים והשוהים הבלתי-חוקיים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – סמכות משרד החינוך), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת צבי ידידיה סוכות וזאב אלקין; הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון – החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – ארגונים מפעילים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ששון ששי גואטה ומשה פסל; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – הפטר לאלתר לחייב יחיד מעבר לגיל פרישה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק-יסוד: פרס ישראל, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי קיום לעצמאי יחיד) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מועצה לחינוך ממלכתי כללי), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, ולדימיר בליאק, משה טור פז, דבי ביטון, יוראי להב הרצנו, מירב בן ארי, רם בן ברק, מיכל שיר סגמן, יואב סגלוביץ', סימון דוידסון, שלי טל מירון, אלון שוסטר, טטיאנה מזרסקי, אורית פרקש הכהן ומרב מיכאלי; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שילוב גברים תלמידי ישיבות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה – חרבות ברזל) התשפ"ד–2024. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, יסמין פרידמן, יוסף עטאונה וניסים ואטורי בנושא: עשרות אלפים מהזכאים להנחות בתשלום חשבון החשמל לא מקבלים אותן. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> הממשלה הכושלת מקום המדינה שמובילה אותנו למשבר כלכלי עם סדר עדיפויות פוליטי << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום הוא הצעה להביע אי-אמון בממשלה, מטעם סיעת יש עתיד. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברחובות ישראל מפגינים בימים האחרונים צעירים חרדים שצועקים: נמות ולא נתגייס. לא תמותו אם לא תתגייסו. אנשים אחרים ימותו אם לא תתגייסו. אנשים אחרים מתים עכשיו כדי להגן עליכם. לוחמים מתים בעזה כדי להגן עליכם, לוחמים מתים ביהודה ושומרון כדי להגן עליכם. אתם לא תמותו אם לא תתגייסו. אם לא תתגייסו אתם תחיו מצוין, עם קצבה מהמדינה, בלי שום סיכון לחייכם. הדיון על גיוס החרדים הוא לא חדש, אבל המציאות כן חדשה, כי יש נתון שלא היה על השולחן בעבר: אין מספיק חיילים. למדינת ישראל אין מספיק חיילים בשביל להגן על עצמה. אין מספיק חיילים לכל המשימות של צה"ל. כל התיאוריה של צבא קטן וחכם קרסה. כל התזה המפוארת של צבא שבו הטכנולוגיה מחליפה את הלוחמים התמוטטה כמו הגדר מול קיבוץ בארי. בשביל להגן על חיי האזרחים צריך יותר חיילים. צה"ל צריך עוד לפחות שתי אוגדות מתמרנות, כנראה שלוש. מג"ב צריך לגדול באופן דרמטי ולהחליף את הגדודים שעושים בט"ש קבוע באיו"ש. זה הרבה מאוד חיילים. אין לנו אותם. אין גם מאיפה להביא אותם. אתמול הייתי בכנס בחיפה. קם מישהו, הוא גמר 120 ימי מילואים וכבר יש לו צו 8. לאיש הזה יש ילדים, יש לו עסק. כמה זמן אפשר להמשיך ככה? הצבא רוצה להאריך את השירות הסדיר לשלוש שנים; מה אחר כך? ארבע שנים? חמש שנים? וכל זה כשיש מאגר עצום של צעירים חרדים בריאים שיכולים לקחת חלק במאמץ, אזרחים ישראלים. הם לא אומרים הרי: נמות ולא ניקח קצבאות. הם לא אומרים: נמות ולא נקבל טיפול בבתי החולים. הם לא אומרים: נמות ולא ניתן לכם לממן את החינוך של הילדים שלנו. 66,000 צעירים חרדים נמצאים היום בגיל המתאים לשירות ביטחון. אם יגייסו רק 10,000 מהם לא יהיה צורך להאריך את השירות הסדיר. אם רבע מהגברים החרדים בגילי 20 עד 49 ישרתו במילואים, אפשר יהיה להחזיר את שירות המילואים לחודש אחד בשנה. זה לא נגד עולם התורה. אין לי, אין לנו, שום דבר נגד לימוד תורה, זה מעשיר את הנפש ומחדד את השכל, ואדם באמונתו יחיה. אנחנו לא עד כדי כך בורים שאתם יכולים למכור לנו שיש סתירה בין לימוד תורה לבין ערבות הדדית; בין לימוד תורה להגנה על עם ישראל ועל מדינת ישראל. הם לא ימותו אם הם לא יתגייסו, אבל אם הם לא יתגייסו, ימותו אנשים אחרים שיצאו להגן על מדינת ישראל – הציבור המשרת, העובד, הלוחם. זה לא יכול להימשך ככה. הצבא צריך אותם, המדינה צריכה אותם. הממשלה בינתיים ממשיכה לעשות כל מה שהיא יכולה בשביל לאפשר להם להשתמט. כל עוד הממשלה הזו בשלטון, הבעיה הזו לא תיפתר. הם יביאו מתווה שקר כלשהו, הם שוב ידחו ושוב ימוססו ושוב ייתנו יד להשתמטות מאורגנת. רק שהפעם הם לא יצליחו להסתיר מאיתנו את האמת הפשוטה: אין מספיק חיילים, ואין שום מקום אחר שממנו אפשר לגייס חוץ מאשר מקרב הצעירים החרדים. כל המקומות האחרים מוצו. אני קורא לכנסת ישראל להצביע אי-אמון בממשלה בשל הפקרת הביטחון הישראלי משיקולים פוליטיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לראש האופוזיציה. אני מזמין את נציג הממשלה השר מיקי זוהר להשיב על ההצעה. בבקשה, אדוני. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מיקי, תגיד שהממשלה תומכת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> פעם אחת תפתיע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני לא בטוח שכל הממשלה תומכת. בבקשה, השר זוהר, לרשותך. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, אנחנו נמצאים בעת מלחמה, ולי קצת עצוב – ואני חייב לומר את האמת – שיש אולי מי ששכח שאנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה. נכון, העצימות היא לא אותה עצימות, הקרבות הם לא אותם קרבות, אבל אנחנו מצויים במלחמה, חיילים בעזה נלחמים ברגעים אלו ממש כתף אל כתף, בלי שום הבדל מה הדעות הפוליטיות שלהם או העמדות שלהם; מסכנים את חייהם כדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל. כשאנחנו יושבים באולם הזה, שיש לי בו לא מעט שנים, ודנים ומתווכחים בנושאים פוליטיים, לי זה עושה טעם רע, טעם מר. אז אני אומר כך, אני מציע לכולנו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה? חמישה חודשים לשבת – ומה? למה? שמנהלים מלחמה בצורה מדהימה? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מיקי, החיילים צריכים פשוט חברים לנשק. הם צריכים שם עוד אנשים. אנחנו רוצים לעזור להם. להפך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמפגינים חוטפים מכות? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אנחנו אוהבים את כולם, ואנחנו יודעים שיש מי שרוצה להניע את גלגלי המחאה מחדש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור מחאה? מותר לו להגיד שהוא רוצה בחירות. מותר לו. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> וזה בסדר, אנחנו גם מבינים את הצורך הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה היה קורה אם זה היה קורה במשמרת שלנו? לא היינו מחזיקים כאן שבוע. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להשלים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היינו מחזיקים כאן שבוע, על מה אתה מדבר? חמישה חודשים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הערה אחת, שתיים, שלוש – זה בסדר, אבל תנו לשר להשיב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, נראה לי שהוא מעדיף. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> שכחתי שקשה להשלים משפט פה. כבר שכחתי. שכחתי שקשה להשלים משפט פה. אבל אני באמת אומר לכם בכנות רבה: המקום הזה, החדר הזה, הוא חדר שאני כל כך אוהב ומעריך. ואני יודע שיש פה אנשים טובים, בחדר הזה, מימין ומשמאל וממרכז, יהודים וערבים ודרוזים ומכל מה שאתם רק רוצים. יש פה אנשים טובים שנמצאים בחדר הזה, בכנסת ישראל. ומה אני אומר לאנשים האלה היום? אני אומר להם דבר אחד: קצת סבלנות. בואו נגמור את המלחמה, בואו נסיים להילחם, ביחד, כתף אל כתף. בואו נסיים להכריע את האויב, ואז נחזור להתווכח פה. יהיה גם לזה זמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> וכל מה שאני אומר לכם היום – אני אומר לכם את זה מדם ליבי, לא מתוך מקום פוליטי ולא מתוך מקום אינטרסנטי. ממקום ערכי, לאומי. קצת סבלנות. בואו נמשיך עוד קצת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמה זמן? חמישה חודשים. כמה זמן? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> כמה זמן שיידרש עד שנכריע את האויבים שלנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עומד ראש המפלגה שלך, לא רואה סוף. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> כמה זמן שיידרש עד שנכריע את האויבים שלנו. ואני אומר לכם שזה מתקרב. זה מתקרב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה מתקרב? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> ההכרעה מתקרבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו הכרעה? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> ונכון להיום, כשיש שם חטופים וחיילים שנלחמים, אני לא מוצא לנכון להיכנס לתוך האירוע הפוליטי הזה, ואני לא חושב שזה הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תגיד את זה לדודי אמסלם, תגיד את זה למאי גולן. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני מרגע זה. בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה, אדוני היושב-ראש, מנהל את המליאה, ולפנות אליך, לפנות לראשי המפלגות מכל הסיעות, מימין, משמאל, קואליציה, אופוזיציה. שמעתי את השר, הוא אמר: אנחנו במלחמה. ואנחנו באמת במלחמה. החיילים שלנו עדיין מגויסים למילואים, תושבי הצפון מפונים, תושבים מהדרום עדיין לא חזרו לבתים שלהם, והכנסת יוצאת לחופשה, מה שנקרא פגרה, בעוד חודש ימים. אני פונה אליך שתשקול שנית להביא את זה לנשיאות ולבטל את החופשה הזאת לחברי הכנסת. אין לי בעיה שנצא בחגים. בחגים שנהיה בפגרה. אבל לפני החגים בשבועיים? למה לצאת ולחזור אחרי החגים כאשר החיילים שלנו עדיין נלחמים ואנשים לא חזרו לבתים שלהם? זה הזמן של הכנסת לצאת לפגרה? אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, שתשקול את זה בכובד ראש ותביא את זה לנשיאות. אני אומר לכם, שמעתי את ראש האופוזיציה בנושא של הגיוס. ישראל ביתנו תביא את חוק הגיוס ביום רביעי. כל מי שיגיע לגיל 18 צריך להתייצב בבקו"ם או לשירות לאומי או לשירות צבאי. לא יהיו עוד פטורים, כי כולם צריכים להתגייס, כולם צריכים לתת יד, כולם צריכים להילחם למען המדינה. אין לנו מדינה אחרת. לכן, הגיע הזמן להבין: מה שהיה לפני 7 באוקטובר זה לא מה שאחרי 7 באוקטובר, וכולם צריכים להתגייס, להיות ולתרום למען המדינה וביטחונה של המדינה. אני אומר לך, אדוני השר, שמעתי אותך. דיברת על מלחמה, ואנחנו במלחמה. אבל אנחנו רואים את ההתנהלות של קבינט המלחמה: "אחריי", "אחים", "ביחד" – אבל כל אחד יוצא בנפרד, נותן את ההצהרה שלו. והשיא היה השבוע, כאשר שר בקבינט המלחמה יוצא לארצות הברית, וראש הממשלה מצד שני מודיע לשגריר: אל תשתף איתו פעולה ואל תלווה אותו בביקור. זה "ללכת אחריי"? זה קבינט מלחמה שצריך להמשיך לנהל את המלחמה הזאת? זו הממשלה שצריכה להמשיך לנהל את המצב הכלכלי הקשה של מדינת ישראל, כאשר אנחנו מחזירים רק בהלוואות ובקרן יותר מ-208 מיליארד שקל בשנה, וכאשר הקרן תעלה עכשיו – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, לסיום. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בגלל הגירעון הגדול שאנחנו הולכים לעמוד בו? לכן הגיע הזמן ללכת לבחירות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. ואליד? נמצא. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה, ובמקום להוביל למדיניות שמיטיבה עם החברה הערבית, אנחנו רואים את ההפך – קיצוצים ב-550 וב-1279, התוכנית של הערבים בנגב, וראש הממשלה נכון לעכשיו לא מתערב. זה משפיע על הרבה דברים, ומשפיע בצורה ברורה מאוד על הפשיעה בחברה הערבית. היום במסיבת העיתונאים השר התייחס לארצות הברית, לאי-הפסקת המלחמה – הוא לא רוצה שהמלחמה תיפסק, זו העמדה שלו. אבל יש מלחמה בתוך החברה הערבית בין ארגוני הפשיעה, והאזרחים הערבים הם שמשלמים את המחיר, משלמים מחיר מאוד כבד – 31 נרצחים מתחילת השנה. הוא לא מטפל בנושא הזה, אדוני היושב-ראש. השר שאמון על הביטחון של האזרחים – מפקיר אותו. הוא רוצה להתעסק עם ביידן, עם מצרים, עם האזור. הוא רוצה להבעיר את האזור. יש לו קופסת גפרורים, והוא רוצה לשרוף. הגיע הזמן לעצור אותו. לא יכול להיות – הוא מתעסק בענייני חוץ ומפקיר את הפנים, מפקיר את החברה הערבית. שר שממונה על ביטחון האזרחים לא רוצה להתעסק בנושא הזה. והמספרים רק מזנקים למעלה. מאבדים משפחות שלמות. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים שראש הממשלה – מבחינתי שגם הקבינט יתערב בזה. אנחנו נמצאים במלחמה, ולאף אחד לא אכפת. מכובדי היושב-ראש, נמצא איתנו כאן במליאה ראש המועצה הנבחר בכאבול נאדר טאהא. אנחנו מברכים אותך, גם מקווים שתצליח בתפקיד שלך, בשליחות שלך (אומר בערבית: ברוך הבא, ואנו מאחלים לך הצלחה, ביטחון ובטיחות לכל הכפרים והערים הערביים, וגם לכאבול. בהצלחה.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עופר כסיף יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר התרחשה אחת מהטרגדיות הנוראיות ביותר במסגרת הקטסטרופה המתמשכת בעזה – קטל של עשרות רבות של אזרחים מזי רעב וצמא בחסות המשכה הנפשע של מלחמת שלום נתניהו; הרג המוני של מורעבים שנדחקו, נרמסו, וכן, גם נורו, במהלך הסתערות נואשת על סיוע הומניטרי. גורמים במערכת הביטחון צוטטו הבוקר בהארץ באמירה נחרצת: בלי שינוי באופן הכנסת הסיוע לעזה מראות ההרג יחזרו על עצמם. זו עדות ברורה לכך שידיה של ממשלת ישראל מגואלות בדם הזה, וכי ייתכנו חלילה מרחצי דמים נוספים. אלא שהבושה הגדולה ביותר היא כי בתוך החברה שלנו יש מי שרואים ברעב ובתת-תזונה מציאות רצויה. יש מי שנאבקים לחסום, בניגוד לדין ובניגוד למחויבות הבין-לאומית של ישראל עצמה, את משאיות הסיוע ההומניטרי. התופעה רק הולכת ומתרחבת, במימון ובארגון שיטתי – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> עופר, ראאד אישר את הנאום? ראאד סלאח אישר לך את הנאום? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שלא יפריע לי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רוטמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> ראאד סלאח אישר לך את הנאום, עופר? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רוטמן, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התופעה רק הולכת ומתרחבת, במימון ובארגון שיטתי של ארגוני ימין קנאיים, משיחיים. עמותה רשומה בשם האמת היהודית מגייסת כספים לפעילות הפושעת הזו. ומי עומד בראש העמותה? ברוך בן יוסף – טרוריסט כהניסט, שנחשד ברצח של אזרח אמריקני-פלסטיני בארצות הברית, נמלט לישראל כמבוקש, וכאן הפך לפטרונו של תלמידו של רב-המרצחים גולדשטיין, המשמש כיום כשר בממשלת הזוועות. אולי זה מסביר מדוע המשטרה מאפשרת לעבריינים להשתולל, ואולי זה גם מסביר מדוע השר, המוקף בקן שרצים של טרור כהניסטי, ממודר מתדריכים מודיעיניים. לפני כחודש פניתי לשר הביטחון, שימנע את החסימה האסורה של הסיוע ההומניטרי ושיממש את החובה של ישראל להעביר את הסיוע לאזרחים החפים מפשע ברצועת עזה. שר הביטחון התעלם, ועל כן פניתי אתמול ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה כי תפעל להבטיח את המעבר החופשי והבלתי-מוגבל של הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, למנוע באופן מוחלט כל שיבוש וחסימה של הסיוע, וכן תורה לחקור ולהעניש, במידת הצורך – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – את המארגנים של החסימות הבלתי-חוקיות והבלתי-אנושיות האלה. הרוצח ברוך בן יוסף וחבריו, אלה שבממשלה ואלה שמחוצה לה, ידיכם לא תינקנה. לדיראון עולם תיזכרו. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. 150 יום, אדוני היושב-ראש, 150 יום חטופות וחטופים, אזרחיות ואזרחי ישראל שלנו, בגיהינום של השבי בעזה. 150 יום. 150 יום, והממשלה הזאת לא עושה את מה שהיא צריכה כדי להחזיר אותם. אתה יודע איך אני יודעת את זה? משום שעסקה היא אפשרית. לא צריך לספר לי שחמאס הם נורא רעים. הם הכי רעים שיש, הם זוועה. אבל אנחנו לא בונים על האויבים שלנו, אנחנו בונות ובונים על הממשלה שלנו. האזרחיות והאזרחים האלה – המשפחות שלהם בונות על הממשלה שלהן ושלהם שתדאג להחזיר אותם הביתה. אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, אבל עסקה תהיה מאוד כואבת. כן, מאוד כואבת, מחירים מאוד קשים. מה לעשות? מה לעשות שעסקה לא מתאפשרת בתנאים שאנחנו רוצים אותם אלא במה שאפשרי? ובזמן הזה, מה שצריך לעשות זה להתאים את העמדות של מדינת ישראל למה שאפשר להשיג, כדי להחזיר את האזרחיות והאזרחים שלנו הביתה. אני לא יודעת איך לספר לך את זה, אדוני היושב-ראש, אבל לפי סקר חדש ועדכני, 60% מהציבור הישראלי תומכות ותומכים בעסקה. מבינים היטב את הכאב שיהיה כרוך בה, ועדיין תומכים בה, כי מבינים שהכאב בלא להחזיר את 134 האחיות והאחים שלנו גדול יותר. מי מתנגד? הבייס של נתניהו. הבייס של נתניהו מתנגד, ולכן נתניהו מעכב את העסקה. נתניהו מדבר על לחץ צבאי ומשא ומתן קשוח. ובכן, הלחץ הצבאי ממשיך לסכן בסכנת מוות את החטופות והחטופים שלנו, והמשא ומתן הקשוח סתם מורח זמן ומונע את חזרתם. וכל יום שמתעכבת ההחזרה שלהם, עלולים להיות לנו פחות ופחות חטופות וחטופים להחזיר. אדוני היושב-ראש, אין דבר פחות לגיטימי מאשר לעשות את המסחרה על הגב של החיים של החטופות והחטופים האלה. אין דבר יותר חמור למדינת ישראל בימים אלה. אני קוראת לך ואני קוראת לכל חברי הקואליציה וחברות וחברי הממשלה הזאת להתעשת ולעשות עסקה עכשיו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מבין שהשר סמוטריץ' יסכם מטעם הממשלה, ואני מזמין אותו לעלות לדוכן. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות מאוד לראש האופוזיציה יאיר לפיד על הזדמנות לעמוד כאן ולבשר בשורות טובות לעם ישראל ולמדינת ישראל ולבית הזה על הכלכלה הישראלית. אנחנו בתקופה מאוד מורכבת וקשה של מלחמה, ארבעה חודשים. אין לנו הרבה בשורות טובות, ובכלכלה, ברוך השם, באמת, נתונים פנטסטיים: השקל הכי חזק שהיה זה תשעה חודשים; הבורסה עולה. אתמול הייתה כותרת שהבורסה עלתה ב-8% מאז ההחלטה של מודי'ס להוריד לנו את הדירוג; הביקושים לאג"ח של ממשלת ישראל – אני מזכיר לכם, לפני שלושה שבועות הנפקנו 4.1 מיליארד. היו לנו ביקושים של 25 מיליארד, פי 6.2 – הביקושים הגדולים ביותר מאז קום המדינה; סיימנו את חודש פברואר – עוד לא פורסמו הנתונים הרשמיים, אבל סיימנו את חודש פברואר עם גבייה של 4 מיליארד שקלים יותר מהתחזית, ממה שתכננו לגבות בפברואר, ועל הבסיס של זה הבאנו את התקציב המעודכן. אני מזכיר לכם שזה מצטרף לגבייה עודפת של 7 מיליארד שקלים בינואר. זה אומר שהמשק הישראלי חוזר לעבוד, חי, בועט, נושם. הציבור הישראלי עובד, מרוויח, משלם מס הכנסה, צורך ומשלם מיסים עקיפים. תראו, מסתכלים על המדדים – אני אומר לכם שאין איך להסביר. זו הבעת אמון קודם כול בכלכלה הישראלית, בעוצמה שלה, בחוזק שלה, ביציבות שלה, ביכולת שלה להתמודד עם האתגר הביטחוני הגיאו-פוליטי שאנחנו בתוכו, וכן, זו הבעת אמון גם במדיניות שלנו, שמצד אחד נותנת מענה לכל צורכי המלחמה בחזית ובעורף עם מדיניות אזרחית מרחיבה – הכרזתי עליה בשבוע הראשון של המלחמה – רשת ביטחון מאוד משמעותית לניצולים, למפונים, למילואימניקים שלנו, לנפגעים, לכל העסקים במשק, מתווה של פי שלושה או פי ארבעה מהקורונה בהיקף שלו, ברוחב שלו. אנחנו משלמים מיליארדים, אבל עושים את זה באחריות פיסקלית, עושים את זה עם שמירה על מסגרות, עושים את זה עם שינוי סדרי עדיפויות ובאחדות גדולה. הצגתי כאן את התקציב. כן, בלי להיכנס למלחמות יהודים, הרי כל אחד רוצה – תקצץ במה שלא חשוב לי אלא חשוב למישהו אחר. לא – פיזרנו את הנטל מתחת לכולם, כולם מרגישים, כולם מרגישים קצת. לא נכנסנו למלחמות יהודים, כי במלחמה צריך אחדות. תראו איך המשק מגיב יפה; תסתכלו על הבורסה, תסתכלו על השקל. עכשיו, יש מי שתמיד מנסה להציג מציאות הפוכה. אתה שומע, אדוני היושב-ראש, כשהשקל מתחזק, אז מה הם אומרים? הדולר נחלש. וכשהדולר מתחזק, אומרים: השקל נחלש. בוא נגיד את האמת: כן, השקל מתחזק, כי המשקיעים מביעים אמון בכלכלה הישראלית, והאג"חים של ממשלת ישראל נהנים מאמון מאוד מאוד גבוה בשווקים, כי יודעים שאנחנו נעמוד בהחזרי החוב שלנו, כי הכלכלה חזקה, כי המשק חזק. אגב, אני לא קושר כתרים לעצמי, אני קושר כתרים קודם כול לכלכלה. אני, כאיש ימין כלכלי, חושב שהתפקיד של הממשלה – כמה שפחות להפריע. את הכלכלה עושים אנשים: היזמות, המוח היהודי, לקיחת האחריות, החדשנות, היצירתיות, הציונות, הרצון של אנשים דווקא במלחמה להראות: חבר'ה, חלק מהניצחון זה החוסן. חלק מהחוסן זה כלכלה. כשאנשים כמו יזהר שי, השר לשעבר, באמת חבר טוב, מתוך השבר הגדול על הבן שלו אומר: אני הולך להקים 1,000 סטרטאפים חדשים, לזכר כל נרצח, כל נופל – אתם יודעים כמה עוצמות כאלה יש בעם ישראל? אנחנו מסתובבים בשווקים – באמת, גם החשב הכללי, גם בניירות ערך, בבורסות, בשווקים, אצל משקיעים בעשרות – הם מאמינים במשק הישראלי, הם מאמינים בכלכלה הישראלית, הם רוצים להביא לכאן השקעות. ועוד פעם, אי-אפשר – אני כאילו מסתכל פה על הנושא הזה של האי-אמון – לא יכולתם למצוא לעצמכם יום פחות מתאים להעלות את זה. כל הנתונים הכלכליים במדינת ישראל מלמדים על העוצמה, על החוזק, על הבריאות והאיתנות של הכלכלה הישראלית. וכן, מה לעשות, השווקים מביעים אמון גם באופן שבו אנחנו מנהלים את הממשלה, את הכלכלה. אז אני אומר לאזרחי ישראל: בואו נהיה גאים – גאים במדינה שלנו, גאים כמובן בלוחמים שלנו, גאים בכלכלה שלנו, גאים באחדות שלנו, גאים בפטריוטיות שלנו, בגאווה הלאומית שלנו, בכבוד הלאומי שלנו, באהבה שלנו למולדת, באהבה שלנו אחד לשני ובאיזה נס אנחנו מחוללים כאן יחד 75 שנה ובאיזה נס אנחנו מחוללים עכשיו, תוך כדי המלחמה – את הכלכלה הישראלית. ביחד, בעזרת השם, נעשה ונצליח, עם המון תקווה, עם המון אופטימיות, עם המון אמונה והמון נחישות עד הניצחון. תודה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם הטבות מס לאונר"א – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> פרסמת שביטלת אותן הטבות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, אבל זה לא מקובל ככה לעמוד ליד הדוכן ולצעוק. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם הטבות מס לאונר"א – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, קריאה ראשונה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא, שבו במקומותיכם, מי שמעוניין להצביע. ההצבעה תתקיים כעת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 32 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא קיבלה את הרוב הדרוש, גם אם נוסיף את קולו של חבר הכנסת פורר, ולכן ההצעה לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נו, שתתנחמו תמיד בניצחונות כאלה, מה אני אגיד לך. << נושא >>דברי יושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רבותיי, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו, יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את המלצת הוועדה. עד עשר דקות לרשותך. אדוני, אם לא מפריע לך, חבר הכנסת דנינו, לפני שאתחיל את הזמן הייתי רוצה להגיד כמה מילים. חברות וחברי הכנסת, היום מלאו 150 ימים שבהם אחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, נמצאים בשבי החמאס, ואני מבקש לייחד לכך כמה מילים. כאשר שב ראובן אל הבור כדי להציל את אחיו יוסף, הוא מגלה כי הוא איננו; הוא קורע את בגדיו וצועק: "הילד איננו, ואני אנה אני בא". קריאה זו של שיברון הלב מהדהדת בלב כולנו גם עכשיו, בחלוף 150 ימים מאז נחטפו. בני משפחות החטופים, שסיפוריהם נשזרו בסיפור חיינו, חווים מאותה השבת 3,600 שעות קשות מנשוא שקשה לדמיין, 216 מיליון דקות של אימה ופחד, דאגה, געגוע ותקווה. ראיתי מקרוב את מנעד הרגשות הללו כשפגשתי עשרות רבות מהמשפחות, בנות ובני המשפחה של החטופים, במסגרת משלחת מדינית לארצות הברית שבה נפגשנו עם יושב-ראש בית הנבחרים של ארצות הברית וגם בכירים אחרים בממשל ובקונגרס האמריקאי בחודש שעבר. הייתה לי הזכות וההזדמנות להכיר אף יותר לעומק במשך כמה ימים ארבע משפחות שנכנסו לליבי: איתן גונן ובת זוגו מיטל-שי וייס, אביה של רומי גונן, אשר עוד נמצאת בשבי, ובת זוגו; צביקה ואפרת מור, הוריו של איתן מור, שעבד כמאבטח במסיבת הנובה, ומאז עדיין מוחזק בשבי; עלי אלזיאדנה מרהט, שאחיו יוסף וילדיו עיישה, חמזה ובילאל נחטפו ממקום עבודתם ברפת של קיבוץ חולית – בילאל ועיישה שוחררו במסגרת המתווה, אך יוסף וחמזה עדיין מוחזקים בעזה, ותומס הנד, אביה של אמילי הנד בת התשע, שנחטפה מקיבוץ בארי ושוחררה במתווה האחרון. ראיתי איך הגיבו בהתרגשות, חלקם אף הזילו דמעה, בזמן שהכאב בקע מגרונם בעת שסיפרו בערבוביה את הרגשות העוברים עליהם מאז, כאשר כולנו רוצים בשובם. מאחורי כל חטוף וחטופה – 134 במספר – יש לבבות הפועמים בחרדה ובתקווה, כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. המקרה ה-101 איננו זהה למקרה ה-100. לכן מדינת ישראל לא חדלה ולא תחדל מלפעול ולהפוך כל אבן כדי שאהובינו ישובו. תמונותיהם לנגד עינינו כל העת גם כאן במליאת הכנסת. איננו יכולים לגעת בהם או לחבק אותם, אבל מבטם מהדהד בלבבות כולנו. ב-150 הימים שחלפו לא חדלנו מלהקשיב לכן, משפחות החטופים. לא חדלנו מלפעול למען שובם, וכך נמשיך לעשות בכל הדרכים והאמצעים העומדים לרשותנו כדי להחזיר את כולם הביתה. "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון בְּרִנָּה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון וַאֲנחה", ספר ישעיהו, פרק נ"א. מי ייתן ובקרוב נשמע כולנו בשורות טובות, ואחינו ואחיותינו ישובו לבתיהם ולמשפחותיהם, אמן. << נושא >>צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ד–2024 << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת שלום דנינו, שנתן לי את כמה הדקות האלה. כעת הבמה שלך, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק) – אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את המלצת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ד–2024. חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה במהלך האינתיפאדה השנייה, ועיקרו הגבלה על מתן אזרחות, תושבות והיתרי שהייה בישראל לתושבי איו"ש ועזה וכן כמה מדינות עוינות, במקרים של איחוד משפחות עם אזרחים ישראלים. התכלית בבסיסו של החוק היא ביטחונית, על רקע מעורבות בפיגועי טרור של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, ובעקבות איחוד משפחות נושאים תעודות זהות ישראליות. תעודות זהות אלה אפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי איו"ש ועזה לישראל ובתוך ישראל עצמה. העיקרון בבסיסו של החוק קובע כי שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושבי איו"ש ועזה וכן לתושבים או אזרחים של איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי המפקד הצבאי באיו"ש או אדם שהוסמך על ידי שר הפנים לעניין זה לא יהיו רשאים להעניק לתושבי אזורים אלו היתרים לשהייה בישראל. איסור זה אינו גורף, שכן בחוק קבועים חריגים וסייגים המאפשרים במסגרת שיקול הדעת המסור לשר הפנים להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל במקרים הבאים: היתרי שהייה בישראל לבני זוג כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מעל גיל 25; רישיונות ישיבה לבני זוג בני 50 ומעלה השוהים בישראל לפחות עשר שנים; רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14; היתר שהייה בישראל לילד מעל גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהוריו ורישיון ישיבה בישראל במקרים מיוחדים; היתרי שהייה בישראל למטרת טיפול רפואי, למטרת עבודה או למטרה זמנית עד שישה חודשים; לבסוף, היתרים מיוחדים במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל או עשייה למען המדינה או במקרים שלמדינה יש בכך עניין מיוחד. מאז נחקק החוק הוגשו נגדו כמה עתירות, ובית המשפט העליון פסק פעמיים בשאלת חוקיות החוק. בשני המקרים פסק בית המשפט העליון ברוב של שישה שופטים לעומת חמישה כי אף שהחוק פוגע בזכות לחיי המשפחה או לשוויון תושבי ואזרחי ישראל המבקשים להינשא לתושבי איו"ש ועזה, הרי שנוכח תכליתו הביטחונית של החוק, פגיעה זו היא מידתית. אזכיר גם כי אף שהחוק מגביל את הזכות לחיי משפחה בישראל, הוא אינו מונע אותה לחלוטין, והיא יכולה להתממש במקום מושבו של בן הזוג שאינו מישראל. החוק אינו מונע מבני זוג ישראלי ופלסטיני להקים משפחה בשטחי יהודה ושומרון. להפך. החוק רק מגביל את האפשרות שיעשו זאת בשטחה של מדינת ישראל, כאמור, נוכח השיקולים הביטחוניים. בשנת 2021 פקע תוקפו של החוק, ובשנת 2022 הוא נחקק מחדש במתכונת דומה ובכמה שינויים. מנגנון הארכת – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ב-2021 לא פקע תוקפו, הליכוד הפיל אותו. << דובר_המשך >> שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> מאיר עדכן אותנו היום בוועדה בנתונים שהיו אז, אבל אנחנו הערכנו את ההתנהלות של מאיר היום בוועדה. מנגנון הארכת הוראת השעה הקבוע בחוק מאפשר לממשלה להאריך את תוקפו של החוק באמצעות צו לתקופה שלא תעלה על שנה, באישור הכנסת, וזו קבעה שזו תהיה הוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה. בשנה שעברה הוועדה המשותפת, שבאמת גם אז יצא לי לנהל אותה, המליצה להאריך את תוקף הוראת השעה ללא שינויים. בדיון שנערך בוועדה המשותפת נשמעו עמדותיהם של גורמי הביטחון ושל נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, שלפיהן אוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחות מהווה אוכלוסיית סיכון בשל היכולת המוכחת להסתייע בה לביצוע פיגועי טרור. כמו כן, צוין כי במהלך השנים האחרונות התרחשו בישראל עשרות אירועי טרור שבהם היו מעורבים אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות, או ילדיהם של אזרחים ותושבים אלו. הוועדה המשותפת השתכנעה מהנימוקים שהובאו בפניה, ועל כן החליטה להמליץ לכנסת לאשר את החלטת הממשלה ולהאריך בשנית את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ד–2004, לתקופה של שנה נוספת, עד ליום י"ד באדר התשפ"ה, 14 במרץ 2025. אני קורא לחברי הכנסת לקבל את המלצת הוועדה המשותפת ולאשר את הצו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת אנחנו עוברים לדיון האישי. אני רק מבקש, יש רשימה ארוכה של דוברים, לכל אחד אני אתן את שלוש הדקות המגיעות לו. אנא, עמדו בזמנים, ככה נוכל להספיק את כולם. אני מבקש להזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול עוד כמה דקות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שלום לך. חבר הכנסת דנינו, תישאר עם ההדר שפעם היה בתנועת הליכוד. תודה רבה לך על הדברים. אני רוצה רק להזכיר לאדוני השר ולאנשים שכאשר אנחנו שירתנו בממשלה, הליכוד באופן לא ברור הצביע נגד הארכת התקנה הזאת. ואני כשר שאחראי על המגזר הבדואי באתי, עליתי לכאן, ואמרתי: חברים, חייבים להאריך את זה, כי אכן יש מקרים שבהם זה פוגע בביטחון המדינה. תיארתי בצורה הכי אובייקטיבית את המציאות שבה אני נתקל בכל מיני יישובים שבהם אתה מוצא מורים שהתחתנו ומביאים איתם אג'נדות של כמעט הטפה לטרור. אמרתי, אם מדינות כמו דנמרק, כמו הולנד, מגינות על עצמן ולא מאפשרות איחודים עם מדינות עוינות, בוודאי ובוודאי שאנחנו צריכים להגן על עצמנו ולא לאפשר איחודים עם אזורים עוינים כמו רצועת עזה או יהודה ושומרון – ובאתי עם הוכחות. צדקת כשאמרת שלא מעט פיגועים היו בגלל שאפשרנו את התופעה הנלוזה הזאת, ולצערי הגדול עברתי אישית – חשוב להזכיר את זה, אדוני, דנינו – עברתי אישית בין חברי כנסת מהליכוד ואמרתי להם: חבריא, אל תעשו על זה פוליטיקה, אל תעשו פוליטיקה על ביטחון המדינה כשזה מולך וזה על השולחן. תנשמו עמוק, תצביעו איתנו. הם בחרו לא להצביע, וצר לי על זה. בניגוד לכך אנחנו נתמוך בחוק הזה, כי אנחנו מבינים את הסכנה, אנחנו מבינים את החשיבות בזה שמדינה צריכה כן להגן על עצמה, ומבחינתי, רצועת עזה היא אזור עוין. מי מאיתנו לא חושב ככה? וגם חלקים גדולים מאוד ביהודה ושומרון. לכן אנחנו נצביע. אבל תזכרו תמיד – וזה הלקח – שכשיש סוגיות מהסוג הזה, בשום פנים ואופן לא צריך רק לדבר על "ביחד" ו"אחדות" – צריך להביא את זה לידי ביטוי. תודה רבה על ניהול הוועדה, עשית את זה בצורה מכובדת. תודה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צודק. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. יישר כוח על הדוגמה האישית, גם בזמנים. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תשמעו, אופוזיציה צריכה לאתגר את הקואליציה ולהצביע נגד חוקים שמביאה הקואליציה שלא תואמים את תפיסת עולמה של האופוזיציה. אבל מה שהיה בממשלה הקודמת, כשאנחנו הבאנו את הצעת החוק הזאת, הליכוד עמדו על הרגליים האחוריות איך לא מעבירים את החוק, איך משכנעים חברי כנסת מהקואליציה ומשחדים אותם שלא יצביעו לחוק הזה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מוטטנו ממשלה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מוטטתם ממשלה – ועושים את הכול – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מוטטנו ממשלה עם מוסלמים, רק אומרת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת, אני מאוד מכבד אותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואני אותך. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש דברים שהם מעל פוליטיקה. יש דברים גדולים שהם טובת המדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה הפוליטיקה. טובת המדינה הייתה למוטט את הממשלה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש דברים מעל הפוליטיקה. יש דברים שהם טובת המדינה, טובת אזרחי המדינה, עתידה של המדינה, ביטחונה של המדינה. לא הכול פוליטיקה. לא הכול להשיג את הרוב ולהפיל את הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> האחים המוסלמים, שמממנים – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן, אדוני היושב-ראש, אני מתפלא על הליכוד, מפלגה שאמורה להיות עם ערכים, אמורה להיות מפלגה מובילה, מפלגת ימין – גרמה עם האופוזיציה שהייתה למצב כזה שחברי הכנסת בקואליציה – ישבו איתם אנשים מהליכוד ושכנעו אותם לא רק לצאת מהאולם אלא להצביע נגד החוק על מנת להפיל את הממשלה. אם הכול מותר בשם הפוליטיקה, אני לא רוצה פוליטיקה כזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברת הכנסת גוטליב, היחסים בינינו הם טובים, אני יכול להרשות לעצמי לפנות אלייך ככה, באופן ישיר. אני ישבתי כאן להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות – כולה הארכה בצו, לא חקיקה ולא שום דבר, החוק קיים. דבר שפגע בביטחון המדינה, דבר של מה בכך, לא פוליטי – היה קיים, חוקק על ידי ממשלת הליכוד, היה צריך רק להאריך אותו. הליכוד הצביע נגד עצמו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נגד עצמו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא הצביע נגד עצמו, זו אפילו לא חקיקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא נגד עצמו. זה היה חלק מהמאמץ להוציא את המוסלמים מהממשלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בקשת הממשלה, אותו נוסח שמופיע כאן. והינה אני מודיע לך: אנחנו נצביע בעד. אתם לא צריכים לארגן רוב, לא צריכים לעשות גיוס, כי הדבר נוגע לביטחוננו, לביטחון אזרחי מדינת ישראל ומדינת ישראל. אני מצר על כך. אני חושב שיש דברים שהם מעל הפוליטיקה, שהם לא נופלים בתחום הזה. אנחנו מחויבים קודם כול למדינה ורק אחר כך לפוליטיקה, וזה היה פשוט חבל, זה היה צורם, זה לא היה ראוי. אני חושב שאנחנו כולנו, אני וחבריי, נצביע בעד. אני לא מתחייב בשם האחרים. אני אומר לכם, יש לכם רוב, אל תעשו גיוס. זה פשוט חבל. טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. לא הייתי בוועדה שלך, אדוני היושב-ראש, אבל הבנתי מחבר הכנסת מאיר כהן שהיא נוהלה בצורה טובה, בטוב טעם, עניינית לחלוטין, מעל הפוליטיקה הרדודה, הפשוטה לעיתים, שנהוגה בבית הזה ובוועדות אחרות, ואני רוצה להודות לך על העניין הזה. לא הייתי אצלך, אבל אני מתרשם ממה שנאמר כאן. כמובן, זה עוד נדבך בביטחון מדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נצביע בעד. בהצלחה לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדברים האלה בהחלט חשובים מאוד לאחדותנו בכלל. כעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, שוב אנחנו מגיעים לחוק הזמני הזה, ושוב אנחנו עומדים במקום הזה, ואני מבקשת שכל אחד ואחת יסתכלו בתוכם, על האדם שבתוכם, ויחשבו בצורה אנושית, הגיונית, איך באמת אפשר לחיות כאן בצורה מאפשרת. וכאן אני רוצה להביא את סיפורה של אישה אחת כדוגמה לנשים רבות שחיות במדינת ישראל, אפילו כמה שנים לפני חקיקת החוק או הוראת השעה: לילה, אישה מהנגב. היא נשואה כבר 27 שנים, אימא ל-11 ילדים, חולת סרטן זה ארבע שנים. בשנתיים האחרונות היא לא מצליחה לקבל ולשלם עבור ביטוח הבריאות שלה, וכל הזמן היא חייבת לפנות לאנשים ולקבל צדקות ונדבות כדי לקבל את הטיפול. בהוראת השעה הזאת, בחוק הזה, שאמור להיות זמני ונמשך מ-2003 עד עכשיו, ישנם הרבה מקרים כמו המקרה של לילה. לילה לא בודדה בתנאים שהיא עוברת ושהיא ובני משפחתה חיים בהם. ולכן, מהמקום הזה, אני מבקשת באמת שתהיה התייחסות רצינית, הגיונית, אנושית, למקרים כמו אלו. כמובן, אנחנו נצביע נגד, כי אי-אפשר בצורה גורפת ללכת לכיוון הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת ווליד טאהא. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, הוראת שעה זו, שמביאים אותה על תקן חוק מאז 2003, אין דומה לה בספרי החוקים של מדינות העולם בכלל. מדובר בישראבלוף מוחלט, שאין לו שום קשר לסוגיות הביטחון. גם כאשר הגורמים המוסמכים הביאו נתונים של אפס אירועים, גם אז הוראת השעה הזו המשיכה להתקיים. ועל כן, לקשור את זה עם סוגיות ביטחון וסכנות למדינת ישראל זה מופרז מדי ושקרי מדי. החוק הזה מוּנע מפוביה דמוגרפית. מישהו חושב שהפלסטינים יעמדו בתור כדי לקבל את האזרחות הישראלית, ואתם טועים. פלסטינים גאים בפלסטיניות שלהם, והם לא רוצים להחליף אותה בשום אזרחות אחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שאלה – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל בעולם קורה שאנשים מכירים, מתחתנים, ואז צריך להסדיר להם את התנאים הסוציאליים שלהם. אימא זכאית לרשום את הילדים שלה בספח תעודת הזהות שלה; אימא זכאית לעמוד ליד מיטת הבן שלה בבית החולים ושאף אחד לא ימנע ממנה זאת; אימא זכאית לעבור בין הגבולות כדי לראות את הילדים שלה. גם האבא. ועל כן, בשם הביטחון אתם עושים פשעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ואם תקום מדינה פלסטינית – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם עושים פשעים בשם הביטחון. אין לחוק הזה ולביטחון שום קשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תענה לו בכלל. אל תענה. לא לענות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ב-5 ביולי 2021, הליכוד יחד עם סמוטריץ', בן גביר והמפלגות הערביות תע"ל, חד"ש ובל"ד, חברו יחדיו והפילו את החוק הזה. ואז מה קרה? נפלה מדינת ישראל? הביטחון קרס? שום דבר לא השתנה. אבל אז – עשו שימוש ציני במשפחות האלה שסובלות, ולא מהלך פוליטי שרצה להקל על המשפחות האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אחרי שהליכוד, בן גביר וסמוטריץ' הראו מה זה פוליטיקה לממשלת השינוי, ואחרי שבל"ד, תע"ל וחד"ש רצו לאתגר את מפלגת רע"מ וקואליציית השינוי – שום דבר לא השתנה לגבי המשפחות שסבלו, וממשיכות לסבול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדבר בסך הכול על תנאים שלכל אדם עלי אדמות מגיע לקבל אותם. החוק הזה מונע מהם לקבל אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, "הזכות לשוויון והזכות לחיי משפחה מצויות בגרעינו של המושג 'כבוד האדם' – – – הוראותיו של חוק האזרחות והכניסה לישראל – – – מעניקות משקל מכריע למרכיב הביטחון, אגב פגיעה אנושה בזכויות יסוד שמן המעלה הראשונה. הן יוצרות מציאות שתוצאתה המובהקת היא הצרת זכויותיהם של ישראלים אך משום שערבים הם; הן מקנות לגיטימציה לרעיון זר לתפיסות היסוד שלנו – קיפוחם של בני המיעוט אך בשל היותם כאלה. בהתבססן על הסדר של סיווג קטגוריאלי, שיש בו הכול זולת בחינה פרטנית של הסיכון הנשקף מאדם, הן מטשטשות את דמותו של היחיד, כל יחיד, כעולם ומלואו וכמי שנושא באחריות למעשיו הוא; הן פותחות פתח למעשי חקיקה נוספים שמקומם לא יכירם בתפיסה הדמוקרטית – – – הן חורגות מן 'התפיסה העקרונית של שיטת המשפט בישראל, שיש לקיים את מצוות החוקה גם אל מול איום בטרור'. המשך קיומו של חוק האזרחות והכניסה לישראל מטיל צל כבד על סיכוייה של הדמוקרטיה בישראל לעמוד באתגרים שלהם יכלה עד כה". את הדברים הללו שציטטתי כתב שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, איש תנועת החרות ומפלגת הליכוד, בדעת מיעוט שביקשה לפסול את חוק האזרחות. דעת הרוב אישרה את החוק, שמאז מוארך פעם אחר פעם כהוראת שעה, תוך הגחכה של ההליך הדמוקרטי בתירוץ ביטחוני. אלא שבמציאות הישראלית טעם ביטחוני משמש ככסות למדיניות גזענית, לאמתלה לפגיעה בזכויות האוכלוסייה הערבית. אחרת איך אפשר להסביר שזכותם של ילדים, נשים וגברים, חפים מכל פשע – זכותם לחיות ביחד כמשפחה נרמסת, מאחר שכל "חטאם" הוא היותם בני העם הפלסטיני, ולעומת זאת טרוריסטים כהניסטים יהודים החשודים ברצח ובטרור לאומני זוכים להגיע לישראל ולהקים בה בית? הכסות הזו הוצגה לעיני כול עוד בדיונים הראשונים על החוק, שם נאמר במפורש שמטרתו "לבלום" את הסכנה הדמוגרפית. הסכנה האמיתית היא תומכי החוק הזה. מי שרואה בבן עם אחר סכנה רק בשל לאומיותו ומחוקק חוק גזעני נגדו, הוא הסכנה האמיתית – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – סכנה לדמוקרטיה וגם סכנה לשלום, שהוא ביטחון האמת של שני העמים. את אזהרתו של השופט לוי כי חוק האזרחות יאפשר חקיקה שמקומה לא יכיר בדמוקרטיה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אנחנו רואים – משפט אחרון – מתממשת בימים אלה כצונאמי החקיקה המופרעת של ממשלת הכהנאים. יגיע היום שבו תחזור לכאן הבושה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – והיא תכה גם במצדדי החוק המביש הזה, יהיו אשר יהיו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שבוע היה לי ויכוח עם השר דודי אמסלם, כמה זמן כיהנה הממשלה הקודמת, שאנחנו היינו חלק ממנה. אז אמרתי שהממשלה שלנו הייתה רק שמונה חודשים עם הרוב הדרוש להעביר חוקים, כי באפריל 2022 חברת הכנסת עידית סילמן בגדה בממשלה שהיא ישבה בתוכה והייתה יושבת-ראש הנהלת הקואליציה, תמורת כיסא בממשלה שלכם – שזה שוחד פוליטי, ולכן אנחנו סך הכול היינו שמונה חודשים בתפקוד מלא. אבל אני רוצה להזכיר לכם, חבריי מהקואליציה – חלקכם אפילו לא הייתם בכנסת, עם כל הכבוד, אני לא מזלזל חלילה, לא מתנשא עליכם – מה אמרו השרים של היום על האופוזיציה והקואליציה דאז. מספיק ציטוט אחד: אנחנו אופוזיציה לוחמת, אין כאבי בטן על החיילים או על מקרי אונס. תנחשו מי אמרה את זה – השרה מירי רגב. משפט לפנתאון, משפט לפנתאון. לא מעניין אותנו שום דבר, אנחנו נצביע נגד כל החוקים שטובים למדינה. אזכיר לכם, רבותיי, שאנחנו קיבלנו את הממשלה ביוני 2021 עם כזה זנב של חקיקה שהממשלה הקודמת לפנינו לא עשתה, לא בגלל שהיא לא רצתה להעביר, כי היא השאירה לנו חוקים, חוקים פשוטים לחלוטין, בלי קשר לימין ושמאל; ניצלו כל דקה של המליאה בשביל לתקוע עוד מקלות בצנרת של החקיקה. ומי שמכיר את החקיקה בכנסת, ומי שיודע מה זה הנהלת הקואליציה ומה זה זמן המליאה, יודע שכאשר אתה מגיש אלפי הסתייגויות על חקיקה שבסוף אתה לא מצביע נגדה, אתה עושה עוול לציבור שיושב בבית ומחכה להעברת החוקים האלה. אז לא מספיק שאתם, כשהייתם קואליציה, השארתם לנו חוקים – בסוף גם עשיתם לנו בלגן על החוקים שלא העברתם, שהיו פגי תוקף, והיום אתם ממשיכים לעשות את הדברים כבר בתור קואליציה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שזאת התנהלות מחפירה. קודם כול, צריך לשים את האינטרס של המדינה מעל לכול. אבל לצערי, חבריי בקואליציה היום מסתכלים על המנדטים ולא מצליחים להבין למה אתם לא מתרוממים, למה אתם נשארים ב-17 מנדטים כבר כמעט חמישה חודשים של המלחמה. תעשו חשבון נפש לפני יום כיפור, יש עוד שבעה חודשים לעשות את זה, ואתם תבינו למה אתם לא מתרוממים בסקרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו מדברים כאן ומנהלים דיון על חוק שהוא רע, חוק שלא מיטיב עם האוכלוסייה הערבית, חוק שגורם עוול להרבה אנשים והרבה משפחות – בגליל, במשולש ובנגב; חוק שצריך לחלוף מספר החוקים של המדינה; חוק קטן. ולמה אני אומר עליו חוק קטן? ביולי 2021 כל הליכוד והשותפים שלהם מכל המפלגות שהיו באופוזיציה הצביעו נגד החוק, הצביעו נגד הצו. למרות שאנחנו בממשלה, הגענו להבנות לתת אשרות ל-1,600 משפחות. פוליטיקה קטנה, פוליטיקה זולה, שמנהלים אותה נגד משפחות חלשות, נגד סטודנטים שנמצאים בארץ ואין להם תעודת זהות, אין להם מעמד כאן. ואיפה ה-59? איפה התיקו שהיה כאן, 59:59? אנחנו לא רואים אף אחד מאלו שרצו להתנגח ברע"מ כשהייתה בקואליציה. איפה הם? (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: חמד, איפה הם היום? איפה הם, ווליד? חוק איחוד המשפחות, כאשר הבאנו אותו לכנסת שהייתה בשנת 2021, היה בלגן בכל הקואליציה והאופוזיציה. רצינו להביא תוצאות לאנשים, וכולם אמרו שרע"מ מביאה חוקים ומצביעה נגד האינטרסים של האנשים, והיום אנחנו רואים את האמת, רואים מי זה שמצביע נגד האנשים, מי זה שרוצה לתקוף את רע"מ על חשבון האנשים הפשוטים. מאות תלמידים ומשפחות שרוצים ומחפשים איחוד משפחות – היום הם לא מוצאים זאת. אך עלינו לחשוב טוב על כל המניפולטיביות הפוליטית הזאת בענייני הקהילות הערביות בישראל. זה צריך להסתיים, המשוואה צריכה להשתנות. עלינו להסתכל מזווית אחרת – עלינו ללכת למקום שבו מתקבלת ההחלטה; עלינו לחפש אחר האינטרסים של האנשים ולעצור – –) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – את כל מה שמזיק לחברה הערבית. אנחנו רוצים שיהיה למשפחות – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – או שיחפשו – –) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. נא לסיים. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – משהו אחר. שתהיו בריאים.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לדובר הבא, חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> נוכח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, לא שמתי לב. אתה קטן, לא רואים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי נותנת לו שש דקות. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את מתלוננת על זמן? כל הזמן את חורגת מהזמן, כל הזמן – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני תמיד אקח פחות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אבל אני לא מבינה אותך. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> פתאום כשאני מדבר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך משהו, אני רוצה להבין אותך, אבל אתה מדבר בערבית. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מתי אני אגיד לך – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חבר הכנסת ואליד, אתה חרגת מהזמן, ואישרתי לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא רוצה שאני אבין אותך. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מתי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר בערבית, איך אני אבין אותך? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני פעם אחת הפרעתי לך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא יכולה להבין אותך אפילו. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אכפת לך, אתה מדבר לעצמך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש מהדובר הבא להתחיל את דבריו. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמענו ביומיים האחרונים, מתעסקים בזה שבני גנץ טס לארצות הברית – באיזו שליחות? באיזו רשות? מי בחר אותו לנהל את המדינה הזאת? אני לא מבין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שנוח לו, זה שנוח לו לנהל את – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה שנוח לו, לאמריקאים אולי, לנהל איתו דו-שיח – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, אתה רוצה להיבחר ביש עתיד, בגלל זה אתה תוקף אותי? רם בן ברק. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איך הקשרים שלך בארצות הברית? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> העם, העם, העם החליט, העם נגד מדינה פלסטינית, גם פה הצבענו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איזה עם? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> העם נגד שליטה של אבו מאזן בעזה. העם בעד חיסול חמאס. העם נגד הפסקת אש – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש לי הצעה בשבילך: תפטרו את גנץ. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עד לחיסול חמאס. העם בחר ממשלת ימין, גם אם אני לא תמיד מסכים עם המהלכים – ועד הסוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתם מתרעמים? לא הבנתי. אופוזיציה, תגיד לי, אתם עושים צחוק מעצמכם? אתם לא הייתם פה ב-7 באוקטובר? איזה מין דבר זה, תגיד לי? אנחנו נילחם עד הסוף בחמאס, עד שנהרוג את האחרון שבהם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה תילחם – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את המחבלים האלה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואם לא? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נחסל את החמאס ונחזיר את החטופים, אבל זה לא ייעשה תחת התקפלות. זה שעכשיו גנץ בארצות הברית – הוא יכול להתברבר הרבה, לדבר כל היום עם מי שהוא רוצה – מי שתחליט זו הממשלה. עם ישראל מחליט. אנחנו החלטנו לחסל את חמאס, וכך יהיה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה יהיה ביום שאחרי? אין יום שאחרי כרגע. כרגע לא דנים על זה. כרגע נותנים גיבוי לחיילי צה"ל לנצח כמובן, כן, ולחסל את החמאס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – אחי, אתה לא – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, אתם מתנגדים למה שאני אומר? לא מבין את זה, מה הבעיה שלכם? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מייצג אותם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, אתה יכול להשתיק אותם? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה לא מכניס – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת לסיים לדבר. אני מבקש לא להפריע. הוא אומר את דבריו, נא לתת לו לסיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לענות לו, שיציע לפטר את גנץ. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי את זה אתמול, אני לא פוחד מאף אחד, אתה יודע את זה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אמרת את זה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי אתמול שהוא הגיע לסופו, גנץ הגיע לסופו בממשלה. נקודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כץ, אני מבקש לתת לו להמשיך את דבריו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי תצטרפו – יצטרף אליכם עוד אחד לאופוזיציה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה תצטרף לאופוזיציה עוד מעט. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, למה אתה מפריע לי, לא הבנתי, קשה לך לשמוע את הדברים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> קח הפסקה, שתה כוס מים, לך לפרסה וניפגש אחר כך. צריך להבין דבר אחד: הכניעה הזאת, ולבוא – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> סליחה? אתה תגיד לי מה לעשות? מי אתה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים – אני ניסים ואטורי, אני בן אדם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, תמשיך את דבריך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושב שאף פעם לא התייחסתי אליך בצורה כזאת. זה לא יפה, הדיבור שלך, תדע לך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה פוגע בכבודך, לא בכבודי, איך שאתה מדבר. אני אומר לכם דבר אחד: זה לא משנה מה תגידו כאן – עם ישראל החליט, ואנחנו צריכים לחסל את החמאס. לא מפסיקים את הלחימה עכשיו. שמעתי היום את סגנית הנשיא, שאמרה שצריך להפסיק את הלחימה, להגיע להפסקת אש במהירות, אנשים רעבים. אין אף יהודי רעב בעוטף עזה, אין יהודי אחד רעב שם – כולם או נרצחו או נחטפו או שברחו משם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או הופקרו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כדי להחזיר את הביטחון לעם ישראל צריך לנצח את חמאס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו לא הזמן – אתה עוצר אותי בדיוק על השנייה. אבל הם הפריעו לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קח, קח. הפריעו לך, קח עוד כמה שניות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ביקשתי ממך כדור נגד צרידות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם הפקרתם אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת בליאק, תאפשר לו לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הפקרתם אותם בהסכמי השלום. הינה, זה ממשיך הלאה, ממשיכים לדבר על מדינה פלסטינית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ניסים, תסיים את דבריך, לא להגיב לאחרים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא תהיה מדינה פלסטינית. נקודה. אף אחד בעם ישראל – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני איתך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה, אני שמח שאתה איתי. תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא אומר את האמת – ראש הממשלה הביא את הצרה הזאת עלינו עם השפעת הדמיונית שלו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש יהודים רעבים בעזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נסים ואטורי. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רם, אתה יכול להסביר על שפעות בלבלב, אם אתה רוצה, בכמה מילים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בינתיים, עד שהוא עולה – אני נועל כרגע את הרשימה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אזכיר לכולכם באיזו סאגה היינו בשנה שעברה, לפני שנתיים, כשניסינו להאריך את החוק הזה; איך האופוזיציה של אז שמה לנו מקלות בגלגלים והייתה מוכנה שהדבר הזה לא יעבור רק מתוך שיקולים פוליטיים צרים. אבל אנחנו לא כאלה, ואנחנו לא נתנגד להארכת החוק הזה. זה ההבדל ביננו. אנחנו, להרגשתי, חזרנו ל-6 באוקטובר, חזרנו לאותו מצב – שוב אותה חבורה שמובילה אותנו שוב לאסון הבא ולאסון גדול יותר. שוב אותה חבורה חסרת אחריות וחסרת יכולת מובילה אותנו לאבדון. מובל על ידי משיחיים, צועד ראש הממשלה הכושל ביותר מאז קום המדינה אל פי התהום – פעם זה היה הפיכה משטרית, היום זה יצירת כאוס; מחריב את היחסים שלנו עם העולם, נותן לפירומן לשחק בגפרורים על חבית של נפט. אסור לנו לשבת ולחכות ולראות מה יקרה, חייבים להתנגד. זה לא ימין וזה לא שמאל – זה קרב על הבית. זאת מלחמה על איזו מדינה אנחנו: מדינה בודדת ומבודדת, מצורעת, שנשלטת על ידי כת משיחית, או מדינה מערבית ליברלית, עם צבא חזק ומשטרה, שמחויבת לדמוקרטיה, לחוק ולא לשר; מדינה שכל בניה ובנותיה משרתים בצבאה, או מדינה של דילים פוליטיים שפוטרים מקורבים על חשבון המגזר האחר; מדינת חוק או מדינת פלנגות; מדינת סטרטאפ או מדינת הלכה; מדינה שמלמדת את התלמידים פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית ואזרחות לדמוקרטיה או מדינה נחשלת, שמלמדת לימודי דת ללא לימודי ליבה. למי אנחנו רוצים להידמות, האם לאיראן או לארצות הברית? האם אנחנו מכבדים את הדת אבל מפרידים אותה מהמדינה? האם זו מדינה יהודית שכל האזרחים בה שווים, או מדינה שיש בה שווים יותר ושווים פחות? על זה אנחנו חייבים להילחם, על זה אנחנו חייבים להיאבק. אסור לנו להשלים עם התופעה ש-14 המנדטים של הקיצוניים ינהלו את כל שאר 106 המנדטים בבית הזה. צריך לצאת לרחובות ולהשבית את המדינה עד שכמה חברי כנסת יעשו את הדבר הנכון ויפילו את ממשלת החורבן, ובא לציון גואל. את הממשלה הרעה הזאת חייבים להפיל, חייבים להחליף. אתמול נוכחנו לדעת – לא אתמול, לפני שבוע נוכחנו לדעת איך אפשר לקיים בחירות גם בזמן מלחמה. בחירות הוגנות, שקטות ומוצלחות. אפשר להתווכח, אפשר לא להסכים, וזה בסדר גמור; מה שלא בסדר זה לשנות מהיסוד את העקרונות של מדינת חוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> משטרה שכפופה לחוק ולא כפופה לשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן, לסיים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> משטרה שאוכפת את החוק גם על מקורבים לשר; משטרה שמאפשרת ושומרת על המפגינים נגדה. ראש הממשלה הכושל בתולדות ישראל שותק מול ההרס, מול חורבן המדינה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – חורבן כלכלי, חורבן חברתי, חורבן ביטחוני, חורבן מדיני וחורבן במשילות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שותק, ומקבל את שלטון כהנא. הגיע הזמן שתלכו הביתה, אתם כושלים ומושחתים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כעת הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – החלטת ועדת הכספים בדבר צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד–2024; החלטת ועדת הכספים בדבר צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד–2024; החלטת ועדת הכספים בדבר צו הבלו על דלק (הטלת הבלו) (תיקון והוראת שעה), התשפ"ד–2024; החלטת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 5 והוראת שעה מס' 9), התשפ"ד–2024; החלטת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 3 והוראת שעה מס' 8), התשפ"ד–2024. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ד–2024 << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הדוברת הבאה היא חברת הכנסת מיכל וולדיגר. בבקשה, סגנית השר לשעבר, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים והשרות – לא יודעת מי נמצא פה – כבוד חברי הכנסת, ואגב, רם – נראה שהוא הלך – אני לא רוצה להידמות לארצות הברית ואני לא רוצה להידמות לאיראן, אני רוצה להיות מדינת ישראל בזכות עצמי. אני גאה במה שאני. סתם לתשומת הלב. חיילי צבא הגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון שנפצעו בקרבות זקוקים לתפילתנו. אני מזמינה את כולכם להוסיף אותם לתפילותיכם, ואם תוכלו קראו איתי פרק תהילים לרפואתם כעת. לרפואת אביהוא בן ענת, אביב בן פליאה, אביתר בן צמרת, אהרון שמואל בן אילה, אורי אברהם בן הדסה וינברג, אליה בן מרב, אלרועי ינון בן סיגל, אלעד ניסים בן מיכל לימור, אלי בן גבי, אורן בן אילנה, אור מתוק בן ג'קלין, אור בן זניה, אורי בן יוכבד, אופיר בן אורלי, אורי יעקב בן צורית, אלישע יהודה בן חגית, אליה בן רוית, אייל סולטן בן פנינה, איתי בן עדי, איתי בן רחל, איתי אברהם בן חביבה, איתי בן עידית, אלקנה בן מרים רינה, אלעזר בן אורנה, אלישע יהודה בן רותי, אלירן בן מרינה, אריה מנחם משה בן דינה, אריאל בן אפרת, ברק בן אילנית, ברק בן אילה, בנימין זאב בן רחל סימה, בן ציון בן עדנה, גל בן חדווה, גיא בן מילכה, דני בן חווה, דור בן מיכל, דוד בן זיווה, הרב אבידן משה בן מינה רבקה, הראל רפאל בן מרגלית, הראל יהודה בן חנה, חנינא בן צופית, חנניה יוסף בן טובה, חגי נפתלי בן אסתר אביגיל, חן אריאל בן אילנית, חיים בן מרים, טל בן מיכל, יאיר אברהם בן שרה, יאיר ידידיה בן מיכל בינה, יאיר שבתאי בן אריאלה, יאיר בן נעמי אסתר, יונתן יצחק בן עתרת, יותם בן זהבה, ינון בן ארלט, יצחק בן דבורה סלבי, יוסף חיים בן יעל, יונה בצלאל בן חוה שושנה, יוחנן בן רוזה, כפיר חיים בן מרים, ליאל הושע בן מרים, ליאם בן ענת, מבשר בן אניש, מור מרדכי בן אורנה, מישל בת אנג'ליקה, משה בן חנה מלכה, משה בן אינה, משה אהרון בן לאה ביילא, משה בן אסתר, מתן בן דבורה, מנחם דוד בן מרים, נועם בן טובה, ניצן יוסף בן רחל, ניר בן אורנה, ניר בן לימור, נתנאל בן פאני, נתנאל משה בן יוכבד, נתנאל אברהם בן תחיה, נעם בן עדי, סימון חיים בן אסתר, עודד בן נגה, עוז בן רבקה, עידו בן ענבל רחל, עילם בן אפרת, עמית יהונתן בן מאיה, עקיבא דוב בן מרים, עידן בן טובה, עידו בן ענבל, קול בן סוזי, רון בן חבצלת, רועי בן מיכל, רחמים אביחי בן בתיה, רן עזרא בן ליאת, שמעון פנחס בן רבקה, שמעון חיים בן טובה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בתוך כל חולי ישראל. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – שניר אליעזר בן עינה, שקד שמעון בן אורנה, שקד בן גילה, שון בן מירב, שון בן דליה, שליו בן רחל, שיראל בן הילה. אם אתם מכירים פצועים נוספים, אתם מוזמנים לעדכן אותי. רשימות שאני מפיצה ומעדכנת – לעדכן זה גם להוציא החוצה כי הם הבריאו, ברוך השם. שיהיה לרפואת כל חולי עמך ישראל, כל הפצועים כולם. אמן כן יהי רצון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. רפואה שלמה לכולם. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, היום בדיון על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד הציבור הישראלי היה עד לעוד מופע ניתוק מפואר ומביש של שר האוצר הכושל בתולדות המדינה. כאשר שר האוצר אמר פה לפני שעה קלה כי זה לא הדולר נחלש – זה השקל מתחזק, זה נשמע לי לרגע מוכר, ואז הלכתי ובדקתי, ואכן, שימו לב, ב-23 ביוני 2023 הוא כבר אמר את זה. יתרה מזאת, הוא גם אמר שהשקל מתחזק בעקבות הכוונה לחוקק את הרפורמה המשפטית. כעבור חודש, ב-25 ביולי 2023, אחרי אזהרה חמורה של מודי'ס, הוא גם הודיע כי מדובר בתגובה רגעית. האיש הזה כנראה לגמרי בטוח כי אם הוא פעם בחצי שנה ימחזר את הסיסמאות המגוחכות שלו, הציבור לא ישים לב לחורבן ולהרס שהוא משאיר אחריו. עוד לפני המלחמה, כתוצאה ישירה מניסיון ההפיכה המשפטית, הכנסות המדינה ירדו ב-10 מיליארד שקלים, וההשקעות הזרות בהייטק ירדו ב-70%. סיימנו את 2023 בגירעון מעל 4%, והשנה הצעת התקציב מדברת על 6.6, ואני אומר לכם, אם הממשלה הזאת חס וחלילה תישאר כאן עוד כמה חודשים, אנחנו עלולים לסיים את 2024 עם נתון דו-ספרתי בגירעון. מאז הקמת הממשלה מחיר הדלק עלה ב-16%; רק לפני כמה ימים המחירים בסופר שוב זינקו בשיעור חד – מ-9% עד 20%. וכיצד הממשלה מתמודדת עם זה? שר האוצר מספר כאן סיפורים, ושר הכלכלה מציע להדביק מדבקות על המוצרים. עכשיו, אני אומר לכם באמת, הבת הקטנה שלי, שהיא בת שמונה, כבר סיימה עם המדבקות; איך יכול להיות, איך הגענו למצב הזה שהעיסוק במדבקות הפך לליבת המדיניות הכלכלית של הממשלה בתחום יוקר המחיה? זה נכון שראש הממשלה ושר האוצר מנותקים מהמציאות, אך המציאות אינה משקרת: דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד לראשונה בהיסטוריה; העסקים בקריסה; המפונים נשארים ללא מענה כלכלי ראוי; רמת החיים ב-2024 יורדת, גם על פי כל תחזיות הממשלה. הממשלה הזאת מביאה עלינו רק אסון וחורבן, בכל מקום, בכל תחום. אם חפצי חיים אנחנו, ישראל חייבת ממשלה אחרת – ערכית, מקצועית, מתפקדת. עם ממשלה חדשה נוכל לנצח ולצאת לדרך חדשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לדובר הבא, חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. חבר הכנסת בליאק, נוכל לבדוק את זה בסוף השנה, עם הממשלה הנוכחית, לגבי התקציב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה נתוני כלכלה של 2023-2022? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ראינו את נתוני הכלכלה, כן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, "אני עדיין רטובה מהגשם של אוקטובר" – זה מה שרצינו לשיר השנה באירוויזיון. וכמה אנחנו ספוגים מהגשם הזה של הטילים, כמה אנחנו ספוגים מהדם של בנינו ובנותינו שנטבחו ושנאנסו, אבל אנחנו לא רק צריכים להישחט ולמות, עלינו גם אוסרים לדבר על זה. אסור לנו לספר את הסיפור הזה בעולם. אנחנו לא יכולים לפנות לכותבי ההיסטוריה, כמו שאמר השיר המדובר, "כותבי ההיסטוריה, עִמדו לצידי". זה אסור ליהודים. זה לא חדש. זה היה, אדוני, בפרעות קישינב ב-1903, כשהצנזורה הרוסית אסרה להוציא החוצה מה שהיה שם; זה היה בפרעות תרפ"ט, כשהבריטים אסרו להוציא את מה שהיה, וזה יצא דרך איזה שליח לביירות, שהייתה בשליטה צרפתית, כידוע. וזה מה שקורה גם היום. ולא רק באירוויזיון. יש מצור אנטישמי בבאב אל-מנדב, אלפי אוניות עוברות שם – אונייה ישראלית לא עוברת. כמו אצל הנאצים – אם יש לזה איזשהו קשר לישראלי, הסבא, לא יודע מה, יש איזו בעלות חלקית של ישראלי – לא עוברת. ואני שאלתי בוועדת חוץ וביטחון: האם אנחנו דרשנו להצטרף לקואליציה הימית? הרי יש קואליציה ימית שהתארגנה לשמור על חופש השיט. בפועל היא שומרת על חופש השיט, אבל לא של יהודים. המצור האנטישמי נמשך. אז שאלתי, אנחנו דרשנו להצטרף? בסדר, יש קואליציה, אבל גם ישראל יכולה להיות בקואליציה. לא. שותקים. התרגלנו שזה לגיטימי. התרגלנו שאנחנו מנודים. איך זה קרה לנו? איך אחרי 76 שנה של עצמאות, איך אחרי 76 שנה של מדינה, חברותיי וחבריי לכנסת, אנחנו מתנהגים כמו שטעטל? איך זה קרה לנו? מי שהשיב על זה לפני הרבה שנים היה ירמיהו הנביא. ירמיהו הנביא, כשהוא קונן על החורבן, הוא אמר: "ויצא מבת ציון כל הדרה". כלומר, לא רק את הכוח איבדנו כשאיבדנו את הריבונות, לא רק את העוצמה הצבאית והמדינית, אלא גם את ההדר. כמו שאתה יודע, "קול ה' בכֹח, קול ה' בהדר" – יש כוח ויש הדר. והכוח והעוצמה הם בעצם כלי ביטוי להדר, לכבוד הפנימי של האדם, שזה הבסיס הקבוע של כל אדם – הכבוד הפנימי שלו, צלם האלוהים שלו. כמו שאמר ז'בוטינסקי, "אם עבד, אם הלך – נוצרת בן מלך", כלומר המעמד הכלכלי והחברתי לא יכול לפגום בעומק האישיות שלך, לא יכול לפגום במי שאתה. רק צריך לזכור את זה, כן? "באור ובסתר זכור את הכתר". זאת הקללה הגדולה של הגלות, שהפסקנו – לא רק הושפלנו על ידי אנשים אחרים, אלא הפנמנו את ההשפלה הזאת, הפנמנו את האנטישמיות הזאת. זה היה צריך להיפסק – ברשותך, עוד שני משפטים. זה היה צריך להיפסק – קיווינו שייפסק, ייחלנו שייפסק, ייחלנו אלפיים שנה שייפסק – בה' באייר תש"ח. זה, האוטו-אנטישמיות הזאת, ההפנמה הזאת של האנטישמיות, הייתה צריכה להיפסק עם המימוש המדיני, וזה, מסתבר, לא קרה. כלומר, גם כשהכוח חוזר ויש לנו צבא חזק וכלכלה חזקה – הכוח חוזר, אבל חסר לנו, אדוני, הדר. ואני לא מאלו שאומרים שלא צריך להתחשב בעולם; אי-אפשר לא להתחשב, יש סדר. אבל יש רגעים ויש גבולות לעם, ויש מצבים בעם, יש משברים בעם, שאסור לו להתייחס כרגיל. והיום ההיסטורי הזה היה 7 באוקטובר, אדוני – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהושפלנו ונאנסנו ונטבחנו על ידי רבים. על זה אסור לנו למחול. ומלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול, כי זה הכבוד של העם. ומשפט אחרון, ברשותך. היה פעם מקרה כזה: תלמיד של ז'בוטינסקי, קראו לו מנחם בגין – ממשל רייגן רצה בזמנו – תבע, אמר לו שהוא משעה, בעקבות הסיפוח של רמת הגולן שעבר כאן בכנסת – תבע ממנו להשעות את מזכר ההבנה – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה? עבר לו הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נראה לי שאני מנהל את הישיבה. אני מנהל את הישיבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לבטל את מזכר ההבנה ולשלול את הסיוע. ועל זה אמר מנחם בגין לשגריר לואיס: אנחנו לא מדינה של וסלים ואנחנו לא רפובליקת בננות. וכדאי להיזכר במשפטים האלה דווקא עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. ואליד, גם לך נתתי 40 שניות יותר. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כמה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 40 שניות יותר. אני אומר, רק שתכיר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תסתכל בכיסא של השכן, תדאג לעצמך, אתה יודע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול בסדר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו 150 יום אחרי 7 באוקטובר, ולפעמים אני חושבת שמשהו לא בסדר איתנו: הקניונים מלאים, הפארקים מלאים, הופעות, בילויים, מסעדות – כאילו שום דבר לא קרה. השרים מתקוטטים אחד עם השני מי יותר צודק, עניינים פוליטיים, כאילו באמת שכחנו, באמת שכחנו מה שקרה פה ב-7 באוקטובר. אדוני היושב-ראש, אני מחזיקה ביד רשימות, רשימות של אנשים עם שמות – 798 שמות של אזרחים שנרצחו. 798. חברים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לשמור על שקט. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – 798 אזרחי ישראל נרצחו ב-7 באוקטובר. עוד פעם – 798. תקלטו את זה, תפנימו. מאחורי כל שם יש משפחה, יש קרובים, יש חברים, עולם ומלואו – ואנחנו שכחנו. אנחנו מדברים על החטופים, שזה מאוד חשוב, ללא ספק, אבל 798 אזרחים שנרצחו – מישהו מדבר עליהם? אנחנו שומעים את הסיפורים שלהם? כאילו הם לא היו פה, כאילו בלעה אותם האדמה. היו – ונגמר, לא מעניין. לא, לא, זה מאוד מעניין, זה מאוד חשוב. רק במסיבות – רק במסיבות זה 400 איש, אתם מבינים מה זה? 400 איש, רובם צעירים. נשארו שם הורים, אחים, סבתות וסבים, חברים. זה כאילו בלעה אותם האדמה. בלעה אותם האדמה, ואנחנו ממשיכים, הרכבת ממשיכה. אני לא יכולה להשלים עם זה. אני לפעמים אומרת לעצמי: תזכרי מה היה פה באותם ימים, איזה פחד, פחד, פחדנו. היה פה פחד קיומי, פחדנו לצאת מהבית. כשהסתובבתי בדרום פחדתי בכבישים, לא נתתי לילדים לצאת מהבית. אבל 798 אזרחים נרצחו. אני הכנתי רשימה של שמות, רציתי להקריא אותם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רציתי להקריא אותם. אני חושבת שאני אנצל את ההזדמנות שיושב פה שר התרבות והספורט. מיקי, מיקי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן, תם הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אסיים את המשפט. השר, אדוני השר, אני חושבת שעלינו להקים מין יד ושם ל-7 באוקטובר, כי 798 אזרחים נרצחו פה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואנחנו לא יודעים מי הם, אין לנו סיפורים ואין לנו זיכרונות. ראוי שניזכר בכל אחד ואחד ונשמע את הסיפורים שלהם. המשרד שלך אמון על זה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי הנכבדים, ראשית אני רוצה לאחל לראש הממשלה החלמה מהירה מהשפעת המסתורית בעולם. ובהמשך למסורת – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כמו שהתחייבתי, גם היום: הנתניהו השבועי – ההבטחות שלעולם לא יקרו, לצערם של אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בוא אני רק אתקן אותך בעניין השפעת: זה לא מסתורי בחורף הזה. אם אתה לא מכיר – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שראש הממשלה צריך לפרסם דוח רפואי על מצבו, אבל אתה יודע – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם על שפעת? גם על שפעת? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – זה רק עניין חוקי כזה, לא משהו קריטי. אבל אני אחזור. אז כמו שאמרתי, בהמשך למסורת, כפי שהתחייבתי, גם היום הנתניהו השבועי – הבטחות שלעולם לא יקרו, לצערם של אזרחי מדינת ישראל. ראש האופוזיציה בשנת 2006, ראש ממשלת ישראל דהיום בנימין נתניהו, ראש ממשלת הימין מלא מלא, הצהיר: אני דוגל קודם כול בהפסקת העברת הכספים לחמאס. שקל אחד לא יעבור בקדנציה שלי. אם תהיתם, המענק החודשי לחמאס החל בממשלת נתניהו הרביעית. הראשון להעביר כספים לטרור הוא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו – 30 מיליון דולר בכל חודש, כמו שעון, פרוטקשן מלא מלא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה גדל ל-50. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנה לפני השבת השחורה, ב-2022, מר ביטחון טען: העם היהודי לא הצטיין מעולם בראיית סכנות בזמן. פעם אחר פעם הפתיעו אותנו, ובפעם האחרונה – בצורה נוראית ביותר. זה לא יקרה תחת ההנהגה שלי. אני רואה סכנה לקיומה של מדינת היהודים, אני מתארגן להדוף את הסכנה. איך לומר – ובשיברון לב עמוק – אדוני ראש הממשלה, גם פה יש יותר מ-1,500 משפחות שהצטרפו למעגל השכול הנוראי. 134 משפחות של חטופים שעדיין נמצאים בשבי החמאס – הבטחת להן, שיקרת, הפקרת אותם ואת ביטחון אזרחי מדינת ישראל. ושימו לב לזה – זוכרים? חיילים, לוחמים, ראש הממשלה הצדיע לכם ב-2010. הוא אמר כך: כל לוחם קרבי יקבל רבע דונם בגליל או בנגב. לא קיבלתם? ברור שלא קיבלתם. הוא בטח התבלבל, כי ההבטחה הזו הייתה בסמוך למועד הבחירות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> גם עכשיו הם מבטיחים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני יכול לתזכר אתכם בהבטחה של ראש ממשלת נתניהו לא מזמן בנושא הגיל הרך. ראש הממשלה חיבק תינוק קטן בעגלה ואמר לאימא: אל תדאגי, כמה עולה גן? אני מוחק את זה, לא יהיה את זה יותר. השבוע בוועדת הכספים אנחנו נקצץ 200 מיליון שקלים מתקציב הגיל הרך. נתניהו, במסורת "הבטחות נאמרות בשביל להיאמר", משקר לאזרחי ישראל פעם אחר פעם. אני ממשיך להמליץ לראש הממשלה: או שתפסיק להבטיח, או שתתחיל לקיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבטחות צריך לקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד כאן שהחברה הערבית נמצאת במלחמה. ב-2023 נרצחו 244 אנשים. כמה ממקרי הרצח פוענחו? מעט מאוד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> 8%. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מתחילת השנה, שנת 2024, נרצחו 31 אנשים; מתחילת מרץ נרצחו שלושה אנשים. לצערי, אתמול היה רצח אכזרי בכפר אעבלין – אב נכנס לחנות ונרצח מול ילדיו. גם היום על הבוקר – עוד רצח בכפר ג'דיידה-מכר. המצב הוא מאוד מאוד קשה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה אתם לא רוצים להילחם בארגוני פשיעה? למה אתם לא רוצים להילחם בארגוני פשיעה? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לו הנרצח היה יהודי, אני בטוח שבתוך 24 שעות היו תופסים את הרוצחים. ואני אומר כאן, הגיע הזמן לטפל בתופעה הזאת. הגיע הזמן לתת ביטחון אישי לחברה הערבית. מקרי הרצח רק עולים, ואין ביטחון אישי לאנשים – לא ביישובים, לא בכפרים ולא באף מקום. אנחנו פנינו ונמשיך לזעוק את זעקתם. האנשים – זה לא רק הנרצח עצמו, אלו משפחות שלמות; אלו הילדים היתומים, האלמנות, האימהות, המשפחות, שבעצם סובלים מהכאב. ובנוסף לכול, עם כל הכאב של הרצח, אנחנו רואים שעד שחרורי הגופות מהמכון הפתולוגי באבו כביר לוקח זמן. לוקח לפחות יומיים עד שמשחררים את הגופה לקבורה. זה מוסיף עוד על הכאב של אותם אנשים, של אותן משפחות הכואבות את הרצח, והן ממשיכות לכאוב גם – לחכות לקבל את הגופה. הגיע הזמן לתת פתרון גם לסוגיה הזאת של המכון באבו כביר. אני אומר כאן, הגיע הזמן לטפל בסוגיה הזאת של הטיפול ברצח. אולי אנחנו איבדנו את התקווה מהממשלה הנוכחית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני פונה לכל בני החברה הערבית: כן, אנחנו נמצאים במלחמה, לצערי, מלחמת הפשיעה והרצח בחברה הערבית שלנו. בתור חברה עלינו להילחם בתופעה הזאת, משום שאנו רואים שהמדינה, ולצערי גם הממשלה, לא מייחסת חשיבות למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. לכן עלינו כחברה הערבית לשאת באחריות ולטפל בעניין במו ידינו. תודה לכם.) תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הוא היום ה-150 למלחמה. 134 חטופות וחטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס. אין לחטופים זמן. גם לבני משפחותיהם אין יותר זמן. כל מי שנכח היום או צפה היום בדיון המטלטל בוועדת הבריאות, שעסק במצבם הבריאותי והנפשי של בני משפחות החטופים, מבין כמה המצב קשה. מצבם של החטופים מן הסתם קשה עוד יותר. אני מבקשת לנצל את הזמן שברשותי ולהקריא פה, לבקשת נציגי משפחות החטופים, 76 ממשפחות החטופים, מכתב שנשלח לפני שבוע לכל חברי קבינט המלחמה. מכתב שעד ליום זה לא התקבלה עליו תשובה. אז אני מבקשת לקרוא את המכתב של 76 ממשפחות החטופים – פנייה להוספת נציג משפחות החטופים כמשקיף במשא ומתן. אנחנו בני משפחות החטופים החתומים מטה פונים אליכם בכל לשון של בקשה לאפשר לנו לצרף נציג מטעמנו כמשקיף לדיוני המשא ומתן שמתקיים בימים אלה בקהיר או במקומות אחרים. נציגנו יהיה משקיף מקצועי א-פוליטי מתחום הביטחון, שהוכיח עצמו בעבר. בקשה זו באה בעקבות תסכול ומצוקה אחרי שבמשך יותר מ-142 ימים יקירינו סובלים מרעב, קור, מחלות, עינויים פיזיים, נפשיים, מיניים, ולצערנו הרב גם מוות. מחובתנו לעשות כל שביכולתנו כדי לסייע ולייצר מהלכים הכרחיים להחזרת יקירינו הביתה בעודם בחיים, ואת הנרצחים – לקבורה באדמת ישראל בהקדם. שליחת נציג מומחה מטעמנו תבטיח שכל הצדדים אכן עושים את המקסימום למציאת פתרון לשחרור החטופים, תוסיף ערובות ביטחון ואמון ותשמור שטובת חטופינו, שהיא גם טובת מדינת ישראל, תהיה קודמת לאינטרסים פוליטיים. בקשתנו דחופה מאחר שחלון ההזדמנויות המצומצם להתניע מחדש את המשא ומתן ולהגיע להסכמות בסיסיות לפני כניסת הרמדאן הוא ייחודי וקריטי. הצלחה, קטנה ככל שתהיה, תשנה את הדינמיקה הנוכחית ותפרוץ את הדרך לשחרור חטופינו, כל חטופינו. תודה על התייחסותכם המהירה והחיובית. על החתום: בני משפחות החטופים. אז כאמור, עד היום לא קיבלו בני המשפחה מענה על מכתבם או התייחסות כלשהי לבקשתם, מאף אחד מחברי קבינט המלחמה. כל תשובה. לפחות, כל שנותר הוא לבקש להשמיע את זעקתם כאן מעל בימת הכנסת. אז אני תקווה שחברי הקבינט יראו לנכון להשיב על פניית משפחות החטופים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, לא אני צריכה לנאום את הנאום הזה; מי שצריך לנאום אותו זה מישהו מממשלת ישראל. אני עדיין לא חברת ממשלה, אני חברת כנסת. בשבוע שעבר שחרר ראש השב"כ כ-60 עצורים מינהליים. לצורך הפרוטוקול, וכדי שתבינו מה זה עצור מינהלי – לפי תקנות לשעת חירום, כשיש חשד שהוא לא חשד שעולה כדי הספקה למעצר פלילי, ויש מידע מודיעיני לדוגמה, אפשר לעצור במעצר מינהלי גם כשאין ראיות לביצוע עבירה. זה מעצר שהוא עד שישה חודשים, ואפשר להאריך אותו מעת לעת. בדרך כלל השב"כ מגיש דוח סודי לשר הביטחון, אומר שמאן דהוא הוא פצצת זמן מתקתקת, והוא במעצר מינהלי. משחררים לנו מתחת לאף עצורים מינהליים, ומספרים לנו שזה בגלל שיש בעיית תפוסה בשירות בתי הסוהר. כאן הבנתי ששיקרו לנו. אומנם ראש השב"כ כנראה התרגל שכל מה שהוא אומר – מרכינים את הראש, מחרים מחזיקים אחרי כל מילה. יש כאן בתוך הכנסת הזו לפחות שני פליליסטים – משה, איתך שלושה, בסדר? – אבל יש כאן שני סנגורים, שזה השר לביטחון לאומי בן גביר ואני. כל אחד יודע – אני לא רוצה להגיד "כל תינוק בפלילי יודע" – שכשיש בעיית תפוסה בשירות בתי הסוהר, פקודת בתי הסוהר בסעיף 68א מדברת על שחרור אסירים שפוטים עם תקופת מאסר מסוימות, כמפורט בתוספת לאותו חוק. זאת טבלה מאוד סדורה. כשהיינו סנגורים חיכינו שזה כבר יקרה כדי שלקוחות שלנו ישוחררו. עצורים מינהליים, עצורים ביטחוניים במעצר מינהלי, לא משתחררים כשיש בעיית תפוסה. מה גם שהודיע לנו השר לביטחון לאומי שאין בעיית תפוסה. אחרי שראש השב"כ הבין ככל הנראה שאנחנו מבינים שזה לא בגלל בעיית תפוסה, יצאה הודעה שזאת מחווה לרגל הרמדאן. שאלתי את עצמי, באמת – יגידו עליי: היא לא מבינה בביטחון והיא לא מבינה במודיעין – אני מבינה דבר אחד, אני מבינה את האתוס של האויב החמאסי, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ואת האתוס הפלסטיני כשלעצמו – תגידו לי, למה מגיעה להם מחווה לרגל הרמדאן? הרי לפני שנייה, אדוני ראש השב"כ, הגשת דוח סודי לשר הביטחון, שחתם לך על מעצרים מינהליים. זאת אומרת שכתבת שם שהאנשים האלה הם פצצות מתקתקות, ועל יסוד זה שר הביטחון נותן צו מעצר מינהלי. אז קודם כול, אם יש לך בעיית תפוסה, למה לא שחררת את העצור דנינו? אם יש לך בעיית תפוסה, למה אתה משחרר מחבלים? למה מחווה להם ולא מחווה לבני עמי שלי? סתם שואלת. אבל התרבות הזו, של שקר במתן אינפורמציה על מעשים של הרשות, היא בלתי מתקבלת על הדעת. לא סתם אמרתי שאני לא צריכה לעמוד פה. מי שצריך לעמוד פה זה נציג ממשלה, שצריך לדרוש, לדרוש, את התשובות הללו. אז בישיבת הממשלה השבוע הגיע ראש השב"כ. מה הוא אומר? הוא אומר ככה: זה לא ששחררתי, לא ביקשתי להאריך מעצר. כמה אפשר ללעוג לאינטליגנציה של כולנו? לא ביקשת להאריך מעצר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני מבהירה פה: כל הקונספציה שאחזו בה גורמי המודיעין, צמרת המודיעין – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כל הקונספציה של תשלום פרוטקשן או אתנן לאויב ולגורמי טרור כדי למגר טרור, לא רק שהיא לא עובדת – ויש לי הצעה בשבילכם – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יש דרך הרבה יותר חשובה ונכונה למגר טרור, וזה להרתיע אנשי טרור או מחבלים בפוטנציאל. להרתיע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראיתי שהבנת אותי. אני מדברת בשפה שאתה מבין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אתמול פרסם עיתון הארץ על מתקן כליאה שנמצא מחוץ לבסיס עטרות של משמר הגבול. המתקן נועד לאנשים או לעצורים, ומשתמשים בו למרות שהמתקן לא מאושר כמתקן כליאה רשמי. המתקן הוא מתקן ללא גדרות, מסורג, חסר קירות ובלי מיטות או שירותים, ומשתמשים בו בגלל מחסור בתאי מעצר – ככה נאמר על ידי המשטרה. המקום הזה נקרא על ידי כולם "הכלוב". בית המשפט דן לפני חודש בעתירה בנושא של כליאת עצורים במקום הזה, ודרש באופן הכי מפורש להפסיק לכלוא עצורים שם. ואפילו היו מקרים שבית המשפט שחרר עצורים שנכלאו במקום הזה בגלל שהמתקן אינו ראוי לשהייה של בני אדם ואינו מתאים לבני אנוש. שם מפירים את חוק המעצרים ופוגעים בזכויות הבסיסיות של בני אדם. כדאי להזכיר שדווקא העצורים שנמצאים במתקן הזה הם עצורים על שהייה בלתי חוקית, כלומר עבירות פליליות שאפילו לא הוגדרו כעבירות ביטחוניות. מכניסים אותם לכלוב, סליחה, כמו חיות, ואחר כך אומרים שאין מקום בתוך בתי הסוהר. אני מאמינה שאין מקום כי גל המעצרים המטורף שקורה בחודשים האחרונים, שכולל גם זקנים וגם ילדים, לא מבחין באמת בין עצורים ובין אנשים שמכניסים אותם לחודשים ומונעים מהם זכויות. הגיע הזמן לדבר עליו. גל האלימות שמפנים כלפי העצורים בתוך בתי הסוהר והמתקנים – הגיע הזמן לדבר גם עליו באופן גלוי. יש עדויות רשומות של עצורים ששוחררו בלי הגשת כתבי אישום נגדם, ובכל זאת חוו אלימות בתוך המעצר. הגיע הזמן לדבר על הפשעים האלה גם כן, ולא להסתפק רק בלא להסתכל ולהסיט את העיניים לצד השני ולעשות כאילו אנחנו לא יודעים. אני חושבת שהגיע הזמן גם שהנשיאות של הכנסת תקבל בקשות ותאשר בקשות לשאילתות לשר לביטחון לאומי שאני מגישה כל שבוע, ולצערי הרב עד עכשיו לא אושרה אפילו שאילתה אחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מאז קשה להאמין לך. גם אמרת שיש ריח של זרחן בבית חולים שיפא. אי-אפשר להאמין לך. אם הייתי שרה, גם לא הייתי עונה לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – לא, לא. אני לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כשטלי במליאה כולם מקבלים 30 שניות פקטור של טלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפחות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אפשר? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם יודעים למה אנחנו נמצאים פה באולם הזה? אתם יודעים למה כל חברת כנסת או חבר כנסת נמצאים בבניין הזה? קודם כול, כדי לראות את השקופים; קודם כול, כדי לעזור לחלשים. אני מטפל בזמן האחרון, חודשים רבים – וכן, אני לא מתבייש להגיד, זה הגיע מהבית, זה הגיע ממשהו אישי – באנשים הכי מסכנים במדינת ישראל: המכורים לסמים ולאלכוהול, האנשים שזרוקים ברחובות, הנערים והנערות שבגיל צעיר מגיעים אל הגלולה או אל הסם או אל הבקבוק. ומה המדינה עושה בנדון? מעט מאוד. ב-2018 השר גלעד ארדן פירק את הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, הרשות שעשתה באמת הרבה, הרבה מאוד, למען אותם אנשים, למען המניעה של ההגעה לסמים ולמען הגמילה מהסמים. מה עשתה מדינת ישראל? את הדבר הטוב הזה היא פירקה. סעדה, תהיה איתי, כי אני אצטרך את העזרה שלך אחרי זה. אני חוזר עוד פעם: ב-2018 גלעד ארדן פירק את הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. מ-2018 הגוף הזה לא כל כך פועל, לא כל כך מתוקצב. הוא נמצא בתוך המשרד לביטחון לאומי, ולא מתייחסים אליו. טלי, אני רוצה להגיד לך – את היית 22 שנה בפלילי ואת מכירה את העולם הזה – אם אנחנו כמדינה לא נדע לעשות פעולות למניעה, שנוער לא יגיע אל הסמים והאלכוהול, אנחנו לעולם לא נוכל להתמודד עם הכמויות של הגמילה. יש מעל 150,000 מכורים במדינת ישראל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאלכוהול ולסמים יחדיו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל איך אפשר להגיד את זה ביחד? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודע. אין נתונים. אבל למה אין נתונים? כי אין רשות, טלי. אם הייתה רשות שהייתה מעבירה נתונים, היינו מקבלים נתונים. אני הגשתי הצעת חוק להחזיר לפעילות, כפי שהייתה עד 2018, את הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול. עדיין לא קיבלתי מספיק תגובות חיוביות בנושא הזה. אתמול עשיתי סיור בתל אביב, בדרום תל אביב – אנשים שזרוקים ברחובות, אנשים שבשביל פת לחם ובשביל מנת סם מוכנים לעשות הכול. הגעתי למקום שנקרא "גג" בתל אביב, על שפת הים ביפו, וראיתי איך 140 מכורים מגיעים מדי יום להתקלח, לקבל אוכל, לקבל מיטה. דיברתי עם האנשים האלה, שמעתי את סיפור החיים שלהם. אם אתם חושבים שאלה עבריינים, אתם טועים. רבים מהם מגיעים ממשפחות טובות, ובגיל צעיר, בגלל טריגר כלשהו, הגיעו אל הטיפה המרה או אל הסמים. תן לי עוד חצי דקה. אני אומר לכל אחד שנמצא פה: הנושא של התמכרויות במדינת ישראל זאת מחלה שרק גדלה. אם אנחנו לא נדע כמדינה לעצור ולשים ברקס לדבר הזה, אנחנו נגיע למספרים שלא נוכל לעצור אותם. הכסף שהמדינה תשקיע באותם אנשים מכורים יהיה מיליארדים. הפשע שלהם, הסמים, האלכוהול, האונס – כל הדברים הכי נוראים, לצערי, נמצאים בעולמות האלה. לכן אני מבקש מחבריי בקואליציה – אני אדבר איתכם אחד-אחד – הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול חייבת לחזור לפעולה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר כנסת נאור שירי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להצטרף לאיחולי הבריאות לראש הממשלה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כולכם מודאגים – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. תכף אני אגיד לך למה אני מודאג. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מציע שתפתח בפרק תהילים וזהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אני לא עושה את זה בשגרה, אז ירגיש לי צבוע אם אני אעשה את זה. אני רק רוצה לשאול אותך, אם כבר שאלת למה אני מודאג – כי לראש הממשלה אין מחליף, אתם יודעים, אין ממלא מקום. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה? למה? יש לו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לו, אין לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שר המשפטים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. הוא לא ממלא מקומו באופן רשמי. חוץ מזה, יצא שגם לשר המשפטים יש צינון קל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא. הוא בריא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר גמור. בכל מקרה, אני באמת מאחל בשיא הכנות ובלב שלם המון בריאות. אני רוצה לציין היסטוריה, שאני לא יודע אם אתם מכירים אותה. היום התמנתה, פעם ראשונה בהיסטוריה, ג', מפקדת בסיס עובדה בחיל האוויר. אז היסטוריה. אני רק מאוד מצטער שהשרה לקידום מעמד האישה לא יכולה להיות נוכחת פה במליאה ולברך על זה. אני בטוח שהיא הייתה נורא רוצה, רק שהיא הייתה עסוקה בלמלא את מקומו של השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. היא התקזזה – שיתוף פעולה פרלמנטרי, גם אותה אני רוצה לברך – עם חבר הכנסת אחמד טיבי ואפשרה לו לבקר אצל מלך ירדן. אז כל הכבוד לשרה שהתחזתה לשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם, והיא באמת תורמת ליציבות האזורית. ברכות, מאי גולן. בדקה ו-20 שניות שנשארו לי אני רוצה להתייחס למה שאמר שר האוצר. קודם כול, בישיבת הסיעה שלו הוא דיבר על השירות הצבאי ועל איך מעיזים אלה שלא היו קרביים אבל עדיין שירתו שלוש שנים – איך הם מעיזים לדבר על שירות צבאי. את זה אמר זה שהתגייס בגיל 28, אחרי תואר, ועשה כמה חודשים שירות צבאי. זה מי שמטיף לנו על שירות צבאי. אני שם את זה בצד, אבל אני הייתי נורא שמח להיות במדינה שהוא חי בה, כי אני באופן אישי מרגיש את יוקר המחיה. הכול טוב אצל שר האוצר: האג"חים בשיא, המצב הכלכלי מעולה, רק אני משלם עדיין 4,500 שקל בחודש אחרי שהובטח לי חינוך מאפס עד שלוש חינם. הובטח. אני מאמין לכם. אז זה – אין. והדלק עולה, והחשמל עולה – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה טועה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, מה אני טועה? הובטח חינוך חינם לאפס עד שלוש. אין הדרגתיות. נעלמה ההדרגתיות. אתם פוגעים בגיל הרך. ההפך, מקצצים בהכשרות של הסייעות. הדבר היחיד שאפשר להגיד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגידו לי נקודת זיכוי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון מה שאמרת – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לא נכון? אני מבקש הארכת זמן, יש פה שיח. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תכבד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה "תכבד"? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, חבריי, אנא, תנו לו לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אומרים שבוועדת הכספים הולכים להשאיר את הפטור מאפס עד שלוש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה פטור? על מה אתה מדבר? איזה פטור יש מאפס עד שלוש? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הטבה במס – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך שנייה על הטבה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 30 שניות, כי אני באמת רוצה להתייחס לזה. אתם דיברתם – וגם מפלגת ש"ס שמה בהסכם הקואליציוני שלה הקמת מועצה לגיל הרך. אז קודם כול, אין חינם בגיל הרך, אין הדרגתיות כזו, יש זיכוי שרק 80% זוכים לו. אני יודע כי אני בוועדת הכספים ואני מכיר את הדיונים האלה. אז שים את זה בצד. אני לא מטעה אף אחד. אני רק אסיים ואגיד: גם החשמל עולה, גם הארנונה תעלה, גם המים עולים, גם הדלק עולה, גם החינוך עולה; גם 1,500 שקל יותר מקבל אברך מאשר בחינוך הממלכתי – אתמול האוצר אמר את זה. אמר את זה – וזה לא משנאה, זה מחוסר השוויון. לזה יש כסף להעלות, אבל לחינוך הממלכתי – חס וחלילה. ותנועות הנוער יקוצצו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. נאור, שומע? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שומע. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שבמסגרת השירות הצבאי שלי במצטבר שירתי בעובדה כמעט שלוש שנים, ואני מכירה את הבסיס הזה מצוין. מבחינתי, לראות אישה כמפקדת הבסיס בבסיס הזה – זה באמת באמת מרגש. ואנחנו מאחלים לה הצלחה גדולה, ואני בטוחה שהיא תעשה שם חיל, וכן ירבו, מה שנקרא. אני רוצה לדבר על הנושא שבעיניי הוא הכי חשוב היום במדינת ישראל. היום אנחנו מציינים 150 ימים שבהם האחיות והאחים שלנו נמצאים בשבי החמאס. אני חושבת שכל מי שנמצא באולם הזה היום צריך לציין את היום ה-150, צריך להיזכר שעברו 150 ימים של התעללות, 150 ימים של פחד, 150 ימים של געגועים. 150 ימים, ועדיין אין לנו אופק אמיתי לשחרור של כולם הביתה. אני עוסקת בנושא הזה מהרגע הראשון, וביתר שאת כמובן מאז שהקמתי את השדולה למען החטופים ביחד עם חבר הכנסת בועז ביסמוט, ואני כמובן בקשר עם המשפחות באופן רציף ומשתדלת לעשות כל מה שאפשר כדי לסייע להן וכדי להעלות את הנושא למודעות כמה שרק אפשר. אני מנצלת את הפלטפורמות שלנו כחברי כנסת ומדברת על הנושא בכל ריאיון, בכל פגישה. אני נפגשת עם חברי פרלמנטים רבים מהעולם גם פה, בכנסת, וגם בנסיעות שערכתי לטובת הנושא. לפעמים זה מרגיש לי שמחכים לעסקה בעולם אפילו יותר מאשר אצלנו, אבל לצערנו כל פעם יש משהו אחר שמפיל את העסקה. אנחנו עם שלא חסכו ממנו את הסבל והכאב. אנחנו יודעים היטב מה נמצא על הפרק. כל כך הרבה כבר הוקרב עבור המדינה, כל כך הרבה עוד יוקרב, לצערנו, אבל אסור לנו אפילו לרגע אחד לנרמל את המצב שבו ישנם קורבנות שיש בידנו לשחרר, ונשב מנגד ולא נעשה דבר. "להיות יהודי פירושו לחוש בתוכך את משא הטרגדיה של אמש" – זהו ציטוט של הפילוסוף, הוגה הדעות ולוחם המחתרת היהודי ז'אן אמרי, והוא צודק בכל מילה. אנחנו צריכים להסתכל רק למרחק קצר בהיסטוריה כדי להיזכר מה קורה כשאין לנו מדינה שתגן עלינו מול אויבים המבקשים להשמיד אותנו. לא הקמנו מדינה בייסורים קשים כדי שברגע האמת לא נגן על עצמנו, לא נחזיר את כולם הביתה. אחרי 150 ימים בשבי אני קוראת לממשלה מעל הדוכן הזה: תעשו הכול, כולל הכול, כדי להחזיר אותם הביתה עכשיו. וגם, אני קוראת לכל חברי הכנסת פה במליאה, במשכן ובכלל, להיות בקשר עם המשפחות, לחבק אותן, להגיע לאירועים שלהן, לציין את זה, לדבר על זה, להעלות את המודעות, לא להפסיק לרגע. הן לא איזה מטרד שחולף פה במשכן. ראיתי אותם היום במיצג פה, ראיתי אותם שרים "התקווה" – באמת שזה שובר את הלב לרסיסים. התפקיד שלנו לחבק אותם ולפצות אותם – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. – – על זה שהפקרנו אותם ב-7 באוקטובר. זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מקרה מצער: הילדה בת התשע היימנוט קסאו – כבר תשעה ימים מאז שנעדרה. המשפחה, עולים חדשים, הגיעה לארץ לפני שלוש שנים. כמו כל עולה חדש, הם הגשימו את חלומם להגיע לארץ ישראל – חלום של כל יהודי בגולה, במיוחד של יוצאי אתיופיה. אלפיים שנה התפללו אבות-אבותינו, ואנחנו זכינו. המשפחה גם מאושרת שהגיעה לארץ. אבל ביום אחד בהיר, לפני תשעה ימים, ילדה בת תשע נעלמה. האדמה בלעה אותה, אף אחד לא יודע. רואים במצלמה שהיא נכנסת עם חבריה למרכז הקליטה, היכן שהיא מתגוררת, אבל אף אחד לא רואה אם יצאה משם, איפה היא. תקשיבו לזה, בת תשע נעלמת פתאום, וההורים לא יודעים מה לעשות. לצערי הרב, כולנו מודאגים לגבי החיים שלה. זה לא קל. כולי תקווה, כולי תקווה – ונתפלל לשלומה – שהיא תחזור ונראה אותה בקרוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני את רוצה לציין דבר חשוב. נכון, בהתחלה כלי התקשורת התייחסו, אבל ככל שהזמן חולף, הסיפור שלה – היעדרות של בת תשע, היימנוט – לא פותח מהדורה. זה כל כך קשה. תקשיבו לזה. המשפחה עוד לא השתלבה, המשפחה מתקשה בתרבות, בשפה. למרות שיש משפחה ותיקה שעוזרת, אבל זה לא קל. בהזדמנות זו אני רוצה גם להגיד תודה למתנדבים בחיפוש. נעשה מאמץ, אבל כולי תקווה – באמת אף אחד לא יודע, איך זה יכול להיות שבת תשע פתאום נעלמה. רואים אותה נכנסת, ואף אחד לא יודע איפה היא. אני מתפללת, אני מקווה שבקרוב נראה אותה ושהיא בריאה ושלמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. כשמה כן היא. היימנוט זו אמונה. אנחנו מאמינים, בעזרת השם, שכוחות ההצלה ימצאו אותה ויחזירו אותה בקרוב לחיק משפחתה. תודה רבה. הדוברת האחרונה, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. גם אני מצטרפת לתפילות שתשוב הביתה למשפחה שלה. הבנתי שגם אבא שלה הגיע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נקווה, ובאמת נחזק את כל כוחות ההצלה והביטחון, שבשעות האלה מחפשים. אני רוצה להתייחס לדבר שהוא חשוב מאוד. הנושא המטריד אותי הוא שאנחנו ימים לפני פתיחת חודש הרמדאן, ואין טעם להסתתר מאחורי דיונים, דימויים, קלישאות, כשהשר לביטחון לאומי הוא סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה, ואם לא יתעוררו השרים וראש הממשלה, אנחנו מסכנים את אזרחי ישראל. כשנבחר, הוא ניסה להסתיר את זה, לטשטש. אמרו עליו שהתבגר; מיקי זוהר אמר שהוא ילמד להיות אחראי. מסתבר שזה לא עובד, האירוע הזה, והחיים של אזרחים ישראלים נהפכים להפקר. כל רגע וכל יום שהוא בתפקיד זה יותר כוח ויותר השפעה. אין לו אפילו בעיה להצטלם בנסיעה בלי חגורת בטיחות. מה כבר יקרה? מה, המשטרה תיתן לו דוח? הוא המשטרה. אנחנו – מדינה שלמה דוהרת לתוך תהום, בלי חגורת בטיחות, בלי כרית אוויר. אנחנו דוהרים לתוך תהום מסוכנת, וחיי אזרחים ישראלים יהיו הפקר. הוא, מה יש לו לדאוג, מה יש לו לדאוג? יש לו מאבטחים, יש לו רכב משוריין. אבל כל יום מתים במדינת ישראל אנשים מפיגועים; אתמול נרצחו שתי נשים באלימות בתוך המשפחה. לא מעניין אותו האיזוק האלקטרוני שתקוע. האיזוק האלקטרוני, הצבענו עליו כבר בכנס – שום דבר לא זז במשרד לביטחון לאומי. שתי נשים באותו יום, והוא אפילו לא צייץ על זה מילה. מילה, משהו. למה? למה? למה לא להגיד? שתי נשים באותו יום. אפילו את הכסף של מיכל סלה, חצי מיליון השקלים, הוא לקח – כבשת הרש. ולא דיברתי על הפיגועים. הוא היה הולך למקומות של הפיגועים ורוקד על הדם, ומאשים את עמר בר-לב – תראו כמה פיגועים כל יום. כל יום. ועוד לא הגעתי אל החברה הערבית, שזה בכלל לא מעניין אותו, מה אכפת לו בכלל. לא היו מספרים כאלה. הוא לא מצייץ, הוא לא אומר. אבל אם איזו מורה או אחות תרשום משהו על הילדים העזתים – תוך שנייה היא מאחורי דגל בכלא. תגיד לי, תראה מה קורה, תראה מה קורה. אתם יודעים, לפני שבוע עשיתי דיון על גנבות רכב – מה שקורה בגנבות הרכב במדינת ישראל זה מטורף. לא הייתה עלייה כזאת מטורפת שנים. מה אכפת לו בכלל? זה לא מעניין אותו. אין משילות. אין ביטחון אישי. אין כלום. כלאם פאדי. שום דבר אין במדינה הזאת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לך מה לצעוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד משפט לסיום, כי היא צעקה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את חברת כנסת, את אישה, יש לך אחריות. תסתכלי מה קורה ברחובות. אני באמת מנסה להבין, לא אכפת לכם? לא אכפת לך? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – בגלל שיש לנו אחריות, בגלל שאכפת לי מאוד – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן? שמה? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אכפת לי מאוד. ובגלל שיש לנו אחריות, אנחנו נוהגים באחריות – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזו אחריות? איזו אחריות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל ביטוי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים, אם ככה נראית אחריות – אפשר לקפל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו לסכם את הדיון. מוותר. השר מיקי זוהר, אתה מסכם? טוב. חבריי חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצו – 26 נגד – 6 נמנעים – אין צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, 26 בעד, שישה נגד. אני קובע כי בקשת הממשלה התקבלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא עבד – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי – בעד. << הצח >> הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/993).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024, של חברות הכנסת לימור סון הר מלך וחוה אתי עטייה, לקריאה הראשונה. בבקשה, חברת הכנסת הר מלך, להציג את החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחבלים צריכים למות. מחבלים מתים אינם חוזרים לפגע. אילו הצעת חוק עונש מוות למחבלים שהגשתי הייתה עוברת, רבים מהחוקים הנוגעים לטרור היו מתייתרים. כאשר מחבל ידע כי הוא יכול לסיים רק בדרך אחת – גופה – הוא ישקול שוב אם לצאת לפגע. אני מכירה את הטענה הזו שמחבל שיוצא לפגע מבקש את נפשו למות. הטענה הזו לא מסתדרת עם המחבלים שמרימים ידיים לאחר שהם מסיימים לרצוח, או עם כאלו שמסגירים את עצמם, או עם אלפי האלפים הממלאים את בתי הכלא. לצערי מחבל שיוצא למסע רצח יודע כי סיכוייו לחיות גבוהים, והכספים שתקבל משפחתו מהרשות הפלסטינית – אני לא יכולה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אני מבקש שקט במליאה. בבקשה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הכספים שתקבל משפחתו מהרשות הפלסטינית על כל יהודי שהוא יהרוג ועל כל שנה בכלא שהוא ישב יוכלו לסדר אותם כלכלית עד לסוף ימיהם. יתרה מזאת, המוטיבציה לחטיפת אזרחים וחיילים תמורת אותם מחבלים גוברת, ויש באפשרותנו לגדוע אותה באמצעות הוצאה להורג של אותם מרצחים. אך עד שהקדוש ברוך הוא יכניס בינה ואומץ בראשם של חבריי לבית הזה לחוקק את חוק עונש מוות למחבלים, נצטרך אנו לחוקק חוקים שיהוו מגן על נפגעי הטרור ומשפחותיהם מפני המרצחים. ביום 5 במרץ 2003 בשעה 13:30 יצא אוטובוס קו 37 של חברת אגד מהתחנה המרכזית בחיפה בדרך אל האוניברסיטה. 40 דקות לאחר מכן, בשדרות מוריה, החריד פיצוץ עז את האזור. 17 אנשים, ביניהם אב ובנו ועוד שמונה תלמידי בית ספר, נרצחו בידי מחבל מתאבד מהחמאס. מוניר רג'בי, ערבי ישראלי תושב חיפה, סייע בתכנון הפיגוע. הוא נידון למאסר עולם. בחודש מרץ האחרון, בדיוק 20 שנה לאחר הפיגוע, רג'בי השתחרר והורחק לשנה מחיפה. איש לא יודע אם בחודש הבא, כשיפקעו ההגבלות, יוחזר לחיפה, מקום מגוריהם של 14 מקורבנותיו. אחד מהנרצחים היה אסף צור, נער בן 17, תלמיד כיתה י"א בבית הספר אורט חנה סנש. הצעת החוק שעליה נצביע היום נדונה בדיונים רבים בוועדה לביטחון לאומי. יוסי, אביו של אסף, השתדל להיות נוכח בכולם במסגרת מאמצי פורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור להעביר את החוק, שמגביל את חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי עבירה – למקום המגורים, למקום העבודה ולמקום הלימודים – בדומה לסעיף קיים המגן על קורבנות עבירות מין. המחבל מוניר רג'בי לא לבד: בתחילת שנת 2023 השתחררו בני הדודים כרים ומאהר יונס, חוטפי ורוצחי החייל אברהם ברומברג. אברהם, חייל בחיל החימוש, עלה לטרמפ, כאשר ברכב המתינו לו ערבים ישראלים מערערה. לאחר שנאבק בחוטפיו, הם ירו בו בנשקו והשליכו אותו לגסוס בצד הדרך. שני המחבלים שהשתתפו ברצח חזרו לגור בערערה, סמוך לבית משפחתו של אברהם ברומברג בפרדס חנה ובזיכרון יעקב. מוריה כהן היא תושבת שכונת שמעון הצדיק בירושלים. לפני כשנתיים, בעודה לוקחת את ילדיה למסגרות החינוך, התנפלה עליה שכנתה, קטינה ערבייה מבית סמוך, ודקרה אותה לעיני ילדיה. על המחבלת נגזרו 12 שנות מאסר, אך שבועות בודדים לאחר גזר הדין שוחררה המחבלת בעסקה וחזרה לגור בסמוך למוריה. "זה כעס גדול וזלזול בחיים שלי ושל הילדים שלי", אמרה מוריה. "מבחינתי, זה משפיל ממש – – – למה הילד שלי צריך לראות את מי שניסתה לרצוח אותי? בנפש אני עדיין מטופלת, וגם הילדים שלי מטופלים. משהו פה לא תקין". כשהגשתי את החוק הכל-כך צודק הזה, המבקש להרחיק מחבל מנפגעי העבירה, הייתי משוכנעת שמכיוון שהחוק כל כך ברור מאליו, אוכל להעביר אותו יחסית בקלות. לצערי, אין-ספור בעיות משפטיות צצו בחוק: ביקשו מאיתנו להחריג מהחוק מחבלים קטינים – לדוגמה, להחריג את המקרה של מוריה כהן; ביקשו מאיתנו להחריג את מחבלי יהודה ושומרון; ביקשו מאיתנו להחריג את קרובי המשפחה מקרבה ראשונה, וביקשו מאיתנו להחריג כתבי אישום שנסגרו בעסקאות טיעון שבהן "אין נפגע", גם כאשר יש נפגע מובהק. לשמחתי, הצלחנו להתגבר על רוב ההחרגות המבוקשות: מחבלים קטינים, מחבלי יהודה ושומרון וקרובים מדרגה ראשונה ייכללו בחוק, אך לא הצלחנו למצוא מעטפת חוקתית לאפשר זאת גם בעסקאות טיעון בדומה למקרה של אסף צור, השם ייקום דמו, שבהן הקורבן ברור, אך העבירה שבה הורשע המחבל אינה ספציפית. אני קוראת לכם, חבריי, הצטרפו אליי לוועדה להעברת החוק. אנחנו צריכים למצוא פתרון חוקי גם למקרים אלו. אל תיתנו לנפגעי טרור להיפגע פעם שנייה. אני מודה לחברתי אתי עטייה, שהגישה יחד איתי את הצעת החוק והייתה שותפה למסע התיקון הזה; לחברי יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל, שקידם במיומנות רבה את החוק ולחם רבות להעברת כל סעיף וסעיף באופן שהחוק יהפוך לניתן ליישום; ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל שור; לסגן היועצת המשפטית עו"ד גלעד נווה; לעו"ד עדן בן ארוש; לאריאל המתמחה; לעו"ד דוד בבלי; לשר המשפטים ולשר הרווחה, שעשו ככל יכולתם כדי שהחוק יעבור במתכונתו הנוכחית; לעורכי הדין של חוננו; ליועצים שלי, רעות, נופר, אורי ויעקב; ליוסי צור ולפורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות, שעומדים מאחורי הצעת החוק הזאת, שנכתבה בדם ובכאב, פועלים יום-יום נגד הטרור ונאבקים למניעת הנרצח הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סלומון: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אתי עטייה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> יוזמת החוק. << יור >> היו"ר משה סלומון: << יור >> כל אלה שהוצמדו יהיו ברצף. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר התרבות והספורט מר מיקי זוהר, מכובדיי כולם, בראשית דבריי אשא תפילה להחזרת החטופים. יהי רצון שישובו לבתיהם במהרה שלמים ובריאים. לכל הפצועים אני שולחת ברכת החלמה מהירה. אני משתתפת מעומק הלב בצער המשפחות השכולות על נפילת יקיריהן, ושולחת להן את תנחומיי. את הצעת החוק המובאת לפניכם הגשתי בעקבות פנייה שוברת לב של מר יוסי צור, אשר שכל את בנו לפני 20 שנה בפיגוע באוטובוס בחיפה. המחבל שביצע את הפיגוע הקטלני מתגורר בסמוך לביתו של מר צור. הוא השתחרר בחודש מרץ 2023 ושב לגור בביתו הקודם, שהוא קרוב לביתו של מר צור. מר צור נאלץ לצאת מהבית בחשש מתמיד שמא יפגוש את המחבל שנטל את חיי בנו והרס את חיי מר צור. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק שאנו מביאים לקריאה ראשונה נדרשת ביותר בייחוד בתקופה הנוכחית, שבה אנו דנים בעסקת חטופים תמורת שחרור מחבלים. ברשותכם, אביא לפניכם עוד כמה דוגמאות, שאני מקווה שישכנעו אתכם לתמוך בהצעת החוק. משה חן הוא שוטר לשעבר, שנפצע בשנת 2015. מחבלת ניסתה לפוצץ מטען חבלה ברכב שהיה סמוך לשוטר. אותה מחבלת ארורה השתחררה בעסקת החטופים בחודש נובמבר האחרון וחזרה להתגורר סמוך למקום מגוריו של משה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך דיברה על מוריה כהן – גב' מוריה כהן נדקרה לפני שנתיים לעיני חמשת ילדיה על ידי מחבלת שהייתה אז בת 14. גם המחבלת הזאת השתחררה באותה עסקת מחבלים בחודש נובמבר האחרון, וגם היא שבה להתגורר סמוך למוריה. מקרה נוסף: על ביתו של הרב דוב ליאור בשכונת בית אורות הושלכו שני בקבוקי תבערה בחודש יולי האחרון, בידי מחבל שהיה בן 14 שנה. גם המחבל הזה שוחרר באותה עסקת חטופים, וגם הוא שב להתגורר ליד הרב דוב ליאור בבית שבו התגורר קודם, לפני הפיגוע. מדובר בסכנת נפשות ממש. איך אפשר לצפות שנפגעי הטרור ישתקמו שיקום מלא כאשר המחבלים שפגעו בהם חוזרים לגור קרוב לביתם? איך הם יחלימו מפוסט-טראומה אם כל הליכה למכולת עלולה להסתיים במפגש עם מי שניסה לרצוח אותם? איך הם יחושו תחושת ביטחון בשכונה שלהם ובבית שלהם? איך הם יגדלו ילדים במקום שמתהלך בו חופשי מחבל מורשע? הצעת החוק שלנו באה להגן על נפגעי טרור ומבקשת להרחיק מחבל מורשע מנפגע טרור – מסביבת מגוריו, ממקום עבודתו וממקום לימודיו. היתקלות יום-יומית של נפגע טרור עם המחבל עלולה לגרום לנפגע הטרור נזק חמור נוסף על הנזק שכבר נגרם לו בעת הפיגוע. גם אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה חבר הכנסת צביקה פוגל על התמיכה בהצעת החוק ועל קידומה לכל אורך הדרך. אני מודה גם לשותפיי להצעת החוק, חברת הכנסת לימור סון הר מלך וחבר הכנסת אריאל קלנר. תודה גם ליועצים המשפטיים של הוועדה לביטחון לאומי, שעבדו איתנו בשיתוף פעולה מלא כדי ליישב מחלוקות ולמצוא את האיזון הנדרש בין הגנה על נפגע טרור ובני משפחתו ובין שמירה על זכויות היסוד של פעיל הטרור לחופש תנועה, לחופש עיסוק ולשימוש קניינו. תודה לכלל היועצים המשפטיים של הממשלה, שליוו במסירות את הצעת החוק ומסייעים ככל הניתן ליישר את ההדורים. עוד אני מודה לחבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים, שאישר את הצעת החוק; גם לחבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, שסייע בקידום ההצעה. איני שוכחת להזכיר שוב את מר יוסי צור, אחרי שחווה את הנורא מכול. אודה לכם על אישור הצעת החוק, אשר באה לתקן עוול נורא, ואני מקווה שבעזרת השם היא תיכנס במהרה לספר החוקים, תיאכף ותהיה ניתנת ליישום. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עטייה, אמרת "זכויות יסוד של פעיל הטרור"? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> – – – צריך למצוא את האיזון. לא אנחנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפעיל הטרור אין זכויות יסוד. יש לו זכות לחיות, וגם זה – אנחנו עושים לו טובה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> נכון. אבל היועצים המשפטיים של הממשלה והכנסת ושל הוועדה לביטחון לאומי עשו הכול כדי למצוא את האיזון. נכון לעכשיו, כמובן שהם – אני לא רוצה להגיד, אני מקווה שלא יבואו לטובת פעיל הטרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << הצח >> הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4136/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר וקבוצת חברי הכנסת בקריאה הטרומית. חבר הכנסת קלנר, בבקשה, אדוני. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> התחלף היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אסף צור נולד בי"ח בניסן תשמ"ו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לשמור על שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אסף צור נולד בי"ח בניסן תשמ"ו, 27 באפריל 1986. בא' באדר ב' תשס"ג, 5 במרץ 2003 – מחר 5 במרץ גם כן – כשהוא עדיין לא בן 17, נרצח אסף כשאוטובוס מס' 37 בחיפה פוצץ על ידי מחבל מתאבד. בפיגוע נרצחו 17 אנשים, ביניהם ילדים רבים שחזרו מבית הספר לביתם. המרצח בא מאמונה ותרבות שרואות ברצח יהודים את הדבר הנעלה ביותר. המרצח, שהגיע מחברון, הסתייע בהגעה למקום במוניר רג'בי, תושב חיפה. רג'בי השתחרר לפני שנה; אסף צור לא השתחרר, וגם לא ישתחרר עד תחיית המתים. אני מכיר את אביו של אסף, יוסי צור. יוסי אומר: אם אפגוש את המתועב הזה ברחוב – או שאחסל אותו או שאקבל התקף לב ואמות. האם יוסי ומשפחתו לא סבלו די? הרחקת מחבלים משוחררים מקורבנותיהם היא הצעה הומנית, הרואה לנגד עיניה את הקורבן. יש לבטל את המצב הבלתי-נסבל שבו הקורבן צריך לעבור טראומה נוספת על לא עוול בכפו מלבד הפשע של היותו יהודי בארץ ישראל. במציאות מתוקנת, מחבלים היו מגורשים יחד עם בני משפחותיהם מהמדינה שאותה ניסו להחריב. מערכת המשפט והחוק בישראל טרם השכילו להבין שטרור הוא מקרה פרטי של מלחמה, לא מקרה פרטי של פשיעה פלילית. ובמציאות הזו אנו מנסים להשיג את המיטב עבור העם המיוסר ששכניו מנסים לטבוח אותו – אנשים, נשים וטף. מטרת הטרור, חבריי חברי הכנסת, היא לזרוע פחד. זה פירוש המילה. האויבים יודעים שבאמצעות פיגועים הם לא יכבשו את ירושלים; המטרה שלהם היא לגרום לנו לפחד, לשנות את אורחות חיינו ולהישבר. כשמחבל מורשע משתחרר לסביבת מגוריו של הקורבן, וכשהקורבן חי בתחושת פחד, המטרה הזו מושגת. והמטרה שלנו צריכה להיות הפוכה – שהטרור לא ישיג את מטרתו. אני קורא לחבריי להצביע בעד ההצעה. מחר ימלאו 21 שנים בלוח השנה הלועזי לטבח בקו 37 בחיפה ולרציחתו של אסף צור, השם ייקום דמו. שום דבר לא יקל את האובדן – הבה לפחות נקל קצת את הכאב. אני מודה לחברותיי חברת הכנסת לימור סון הר מלך וחברת הכנסת אתי עטייה ולחבר הכנסת עודד פורר על קידום ההצעה. אני קורא לכולם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4171/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> להצעת החוק הוצמדה גם הצעת חוק של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת בקריאה הטרומית. בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, רבותיי חברי הכנסת, לפעמים גם את המובן מאליו צריך לחוקק בבית הזה. אנחנו נתקלים ורואים מקרים שבהם בכל מיני עסקאות כאלה ואחרות, לצערי, משוחררים מחבלים, ומשוחררים מחבלים עם דם על הידיים, עוד לפני סיום ריצוי תקופת מאסרם. וגם מחבל שמשתחרר אחרי ריצוי תקופת מאסרו – הקרבה שבה אנחנו רואים מחבלים שחיו בשכנות לקורבנות שלהם, למי שהם פגעו בהם, והעובדה שאותו מחבל רוצה לחזור לסביבת הקורבן, הן פשוט חידוש מעשה הטרור. זה אומר שאותו מחבל שריצה את העונש על מעשה הטרור שלו חוזר כדי לבצע את אותו מעשה הטרור בעצם הנוכחות שלו בסביבת הקורבן, בעצם האיום שהוא מהווה על אותו קורבן, ובתחושת חוסר הביטחון שקורית באירוע הזה. לכן הצעת החוק הזו, שתעבור היום בקריאה הראשונה, היא מהחשובות, אני חושב, שעוברות בבית הזה בהקשר של מלחמה בטרור והמאבק בטרור על כל גווניו. לכן אני רוצה לברך את המציעים האחרים על הקידום של ההצעה הזו, וגם את יושב-ראש הוועדה, שלא נמצא פה, אבל בהחלט יש חשיבות גדולה מאוד לעבודת הוועדה. אני רק אזכיר שהמלאכה עוד לא הושלמה. אנחנו בסך הכול נמצאים בשלב אחד בדרך. אבל אני חושב שהאמירה של הבית הזה, באישור ברוב גדול של ההצעה הזו – אני מצפה שיהיה כאן רוב גדול מכל קצות הבית, משמאל ומימין – היא אמירה חשובה מאין כמוה. ולכן אני מבקש מכולם לתמוך בחקיקה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו הברירה שמציב מורפיוס בפני ניאו עם הגלולה האדומה והכחולה, או למי שמעדיפים את זה בגרסה התנ"כית – כמו הברירה שמציב בפנינו אלוהים בין הטוב ובין הרע – גם אנחנו נמצאים כרגע בנקודת הכרעה: מצד אחד, אפשר להמשיך באותה הדרך בעיניים עצומות. להמשיך כאילו אם רק נוסיף ללכת כעיוורים אחרי נתניהו אז נקבל תוצאה שונה מזו שקיבלנו ממנו בשנה האחרונה; תוצאה שונה מזו שפוררה לנו את המדינה ואז שרפה, אנסה, רצחה, חטפה והתפוצצה לנו בפנים. להמשיך כאילו כל הרע מכל מאחורינו; להמשיך כאילו לא יכול להתרחש עלינו מצפון אסון קשה יותר מזה שכבר קרה לנו בדרום. ומצד שני, אפשר להתעורר ולהתפכח. אפשר להסתכל למציאות בעיניים, להבין שההישגים המדהימים של החיילים שלנו לעולם לא יצליחו לחפות על היעדר אסטרטגיה ומנהיגות מלמעלה; להבין שמי שמנהיג כרגע את הממלכה נאמן קודם כול לעצמו – זו האמת – ורק אחר כך, אם בכלל, לעתיד המדינה; להבין שאם מי שמתווה את המדיניות לא יודע לאן הולכים, אז כל דרך שבה נלך תוביל בהכרח לשום מקום, או גרוע מכך, תוביל אותנו מטה-מטה במורד התהום; להבין שאפשר אחרת, וזה עניין של בחירה. כשהנהג מאיים לגרור את כולנו לשוליים, כשאין לו מושג בכלל מה היעד וכשהוא מתכחש לחלוטין לתנאי הכביש – אסור לחכות לסוף הנסיעה כדי להחליף אותו. אסור. במצב כזה זה לא חוסר אחריות להחליף את הממשלה תוך כדי מלחמה, אלא במצב כזה זה חוסר אחריות להשאיר אותה. אנחנו צריכים להסתכל למציאות בעיניים, אסור להמשיך להתעלם ממנה, הגיע הזמן לבחור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: חוק הלאום, או בשמו המדויק יותר, חוק מניעת איחוד המשפחות, עבר לפני חצי שעה ללא כל רעש. אולי אפילו אף אחד עדיין לא שמע עליו. החוק הזה, אשר עשה בלגן לפני שנתיים, כאשר רע"מ הייתה חלק מהקואליציה – היה בלגן גדול כדי להפיל את החוק הזה, עד כדי כך ששלוש המפלגות הערביות המשותפות לחצו יד לבן גביר, סמוטריץ' ובנימין נתניהו בטענה שהם מפילים את החוק.) << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> על אפך ועל חמתך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (מסתבר שנתניהו, בן גביר וסמוטריץ' דואגים למשפחות ורוצים את איחודן.) << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> על אפך ועל חמתך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (מזל טוב. היום מגיע החוק, עובר החוק, ואף אחד לא ידע על קיומו, אף אחד לא שמע עליו. הניצול של משפחות שסובלות יום-יום זה ניצול לא מקובל. אתה בא, מביע עמדה והולך הביתה לישון; מביע עמדה יחד עם נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' על חשבון המשפחות שסובלות ממרירות – –) << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> על אפך ועל חמתך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – על חשבון האימהות שמנועות מלראות את הבנים שלהן והאבות שמנועים מלראות את הבנים שלהם. היום החוק עובר, ואף אחד לא מודע לקיומו. ישתבח שמו.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת הדובר הבא, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנראה המצב שאנחנו שרויים בו, מצב המלחמה וכל הקשיים שקיימים, גם הרגשות של משפחות החטופים וכל מי שקשור לזה והכאב שכולם מרגישים, קצת גורם לעיוורון – עיוורון שהאוכלוסייה לא מצליחה לראות מעבר לכאב המוצדק, הפנימי, הישראלי, אבל שלא גורם לאף אחד להסתכל קצת יותר רחוק ולראות מה מתחולל תחת מעטה המלחמה הארורה הזו. תחת מעטה המלחמה הארורה הזו מעבירים חוקים שלא מביישים את המשטרים הכי אפלים והכי פשיסטים בכל מדינה. באים ומעבירים את החוקים האלה במחטף, ומנצלים את "המצב הרגשי של האומה" כדי להעביר את החוקים האלה, את הפחד האמיתי הקיים, את הקושי הקיים אצל כל אזרחי המדינה, את חוסר הביטחון. כשבעצם, אותם אנשים שמעבירים את החוק היום אחראים על חוסר הביטחון הזה, אם במישרין או בעקיפין – אם בזה שהם הזניחו את ביטחון האזרחים, או בזה שהם מנעו איזשהו הסדר פוליטי שיכול באמת להבטיח את ביטחונם של האזרחים הישראלים. תחת המעטה של המלחמה הזו מעבירים את חוק האזרחות אפילו בלי לקיים דיון כמו שצריך. בבוקר דנים בזה בוועדה, בזמן ש-20 ועדות מתקיימות באותו הזמן, ואחר כך מעלים את זה למליאה עוד באותו יום כדי לא לאפשר אפילו שיח על זה בציבוריות הישראלית. ועוד מביאים את שלושת החוקים האלה שמדברים על אי-החזרת – ילד שזורק אבן ומכריזים על זה שהמטרות שלו היו ביטחוניות – אסור לו לחזור לבית שלו, אבל מתנחל שהתנחל ליד הבית, גנב את האדמה, גנב את המקום, את המולדת, יושב שם – בגללו אי-אפשר לחזור הביתה. אני חושבת שהגיע הזמן להתעורר מהעיוורון הזה, לשאול לאן דוהרת החברה הישראלית, לאיזה בוקר נקום לאחר המלחמה הזו – נסתכל אחד בשני ולא נכיר אחד את השני, ולא נכיר את המציאות שנוצרה תחת מעטה המלחמה האכזרית הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שפתח עלינו חמאס, רצח וטבח והתעלל וחטף את בני ובנות עמנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. ילד שזורק אבן והורג אדם הוא מחבל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה, אתה מסכם את הדיון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. אבל שיהיה ברור, ילד שזורק אבן והורג הוא מחבל. זו עובדה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא התפקיד שלך, עם כל הכבוד. עם כל הכבוד, זה לא התפקיד של היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לך. מותר לך, אדוני היושב-ראש, יש לך סמכות כזאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הדוברת הבאה, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא התפקיד שלך להתדיין איתי, זה לא התפקיד שלך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לו תפקיד כזה, יש לו סמכות כזאת – – – פררוגטיבה כזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אתה לא יכול – ודיברנו גם על זה בישיבת הנשיאות. עם כל הכבוד, אתה לא יכול לנקוט עמדה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל את לא יכולה להעיר לו במהלך דיון, זה לא מכבד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דיברנו על זה, זה גם יכול להיות הפוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר. אני שומע את הדברים. אף על פי כן, להעמיד דברים על דיוקם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, לא. אתה תעצור לה את הזמן, כי אני – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא נתתי לה זמן, עוד לא התחלתי איתה. עוד לא התחלתי איתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – כי אני חלק מהנשיאות בדיוק כמוך, והייתה החלטה שיושב-ראש שמנהל דיון לא נוקט עמדה, לא מהצד שלנו – לא, גם מהצד שלך – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו לא עמדה, אבל בסדר. בסדר, אני מבין, נמשיך בדיון. חברת הכנסת מירב, הבנתי. הבנתי. בסדר, הבנתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אם אתה לא תדע לעמוד בכללים – עם כל הכבוד, זה לא מקובל. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זאת עובדה על פי חוק. זאת עובדה על פי חוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הבנתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל סליחה, מה זה? הוא לא הביע דעה, הוא אמר עמדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא – אל תתערבו, כי אתם בכלל – אל תתערבו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו כן נתערב, את לא מנהלת אותנו. את לא מנהלת אותנו, אנחנו נתערב כמה שאנחנו רוצים. כמה שאנחנו רוצים אנחנו נתערב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זו לא עמדה, ואני לא רוצה לנהל את הדיון הזה כאן כרגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות, כי אתם לא חלק מהנשיאות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אנחנו לא חברי יש עתיד. לא חברי יש עתיד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת אימאן עומדת כאן, היא רוצה להתחיל. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צריך ללמוד את הכללים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לפני שאת אומרת שהוא נוקט עמדה – תקשיבי, הוא פשוט אמר עובדה. וואו, כללים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, את מפריעה לה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כנראה הסיטואציה שאנחנו שרויים בה גרמה לכלל האנשים – ולא סתם אנשים, אנשים שאמורים להיות בעמדת קבלת החלטות ומשפיעים ואמורים להוביל ולכוון את הציבור ולנתב את המציאות למקום טוב יותר – אבל מה שקורה בפועל הוא באמת השנאה והגזענות שגוברות ומגיעות לשיאים שלא ראינו כמותם אף פעם. לא יכול להיות, איזה חוקים עולים לכאן בכל יום שני ורביעי. יש הרבה דרכים לטפל בדברים שהם לא חוקיים. אף אחד מאיתנו שיושב כאן לא מבקש לעבור על החוק. אבל מצד שני, אנחנו כן מבקשים שחקיקת החוקים לא תהיה בצורה כזאת שלא משאירה שום היגיון, שלא משאירה שום אפשרות לחיים משותפים. לא יכול להיות מה שקורה כאן. ואם נסתכל על הצד השני, אם זה בגדה ואם זה בעזה, נראה דברים זוועתיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לשמור על השקט במליאה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז האם יש אפשרות לעשות השוואה בין הדברים, או שבאמת נהיה אחראים מספיק ונביא דברים הגיוניים? אני יודעת שהחוק הזה – כמוהו כמו כל החוקים הבלתי-הגיוניים – גם יעבור. אבל אני אומרת: די עם ההשתלטות של האווירה הגזענית הבלתי-אנושית. המציאות היא שיש באזור הזה שני עמים, והם יחיו כאן לתמיד אחד על יד השני. אז הגיע הזמן שתהיה דרך, וזה באחריות של מי שמושל כאן, מי ששולט, למצוא דרך לחיים למען כולנו, לא למען צד אחד. ובהחלט בהחלט, חוקים כאלו לא מקדמים את הדבר הזה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קשור גזענות ללא להחזיר מחבל לסביבת קורבן עבירה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. הפעם תעמוד בזמן, מן הסתם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> כן. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אדוני השר, אזרחי ישראל, משהו לא טוב קורה לנו מאז 7 באוקטובר – למעשה הפוך בדיוק ממה שאמור היה לקרות לנו. במערכת הבין-לאומית יש בריתות ויש אינטרסים ויש לחצים, ואי-אפשר שלא לתמרן בה. אני לא מאלה שאומרים: אסור להתחשב בכלום. ברור שיש לחצים ויש אינטריגות, וזה הסדר הרגיל. אבל יש רגעים בתולדות עם, אדוני היושב-ראש, שהוא מגיע לגבול שאסור לו לעבור אותו, והחשבון צריך להיות חשבון אחר. וזה היה אחד הרגעים, 7 באוקטובר – הרגע שבו הושפלנו, שבו נאנסנו, שבו נטבחנו לעיני העולם כולו. ומאז, במקום לצאת בהתקפה חריפה על זכותנו – למעשה על חובתנו – לכלות את הרע בעולם, אנחנו כל הזמן בהתנצלות, כל הזמן מגמגמים, כל הזמן מתנצלים על כך שאנחנו מכים את אויבינו, על כך שאנחנו לא נותנים להם להשלים את המלאכה. אנחנו כל הזמן מצטדקים: הינה, אנחנו מעבירים סיוע הומניטרי לאוכלוסייה שרובה ככולה רחוקה מהמושג הומניזם או הומניטריות. סוג של מצב נפשי כמו שאנחנו אלפיים שנה התחננו – קיווינו שהציונות תוציא אותנו מהמצב הזה, מהמצב הפתולוגי הזה של עבדים, של גלות. וקורה לנו הפוך: אנחנו משנים את השיר לאירוויזיון כדי להצטרף לסלון האירופי; אנחנו שותקים כשיש מצור אנטישמי עלינו בבאב אל-מנדב. כל האוניות עוברות, רק האונייה הישראלית לא עוברת – אנחנו שותקים; אנחנו לא אומרים בהאג שעזה היא הארץ שלנו, שהייתה בה קהילה יהודית, ששמעון החשמונאי הקים בה קהילה יהודית, שלא ארץ נוכרייה לקחנו ולא ברכוש נוכרי משלנו. אנחנו לא אומרים את זה בהאג; אנחנו לא תובעים בהאג את איראן, את דרום אפריקה. אנחנו שותקים. ואנחנו שותקים כי איבדנו את ההדר. יש לנו כוח, יש לנו כוח צבאי, יש לנו כוח כלכלי, אבל חסר לנו הדר. כאילו הפנמנו, הסכמנו בשתיקה להיות מנודים. הסכמנו ליחס הזה, כאילו היהודים הם מצורעים. וזה קרה פעם אחת – זה הסיפור שרציתי לומר קודם – לתלמיד של ז'בוטינסקי שחינך אותנו להדר, לראש הממשלה בגין. אחרי ההחלטה שעברה כאן בכנסת על החלת הריבונות על רמת הגולן, בדצמבר 1981, ממשל רייגן הגיב בחומרה. הוא השעה את מזכר ההבנה ואמר שהוא יפסיק את הרכש של 300 מיליון דולר – את הסיוע לרכש של הנשק. בגין זימן את השגריר האמריקאי לואיס, ואני מצטט, הוא הודיע לו: "איננו וסלים שלכם, איננו רפובליקת בננות". הוא אמר לאריה נאור: תצא החוצה לעיתונאים, תקריא את ההודעה שלי. וההודעה כללה שישראל ביטלה את מזכר ההבנה. ואני אומר את זה כאן כיוון שרק עם שמכבד את עצמו ואת ריבונותו ודורש מאחרים להתייחס אליו בכבוד, הוא מכונן את היחס הנכון בין עמים. ולשתוק זו לא אופציה. כי ז'בוטינסקי אמר: "כי שקט הוא רפש", ואת הרפש הזה אנחנו צריכים להפסיק. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת הדובר הבא, חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, קבלו צ'יזבט. היום בית הדין הצבאי ריחם על מחבל רוצח, והוא לא גזר עליו מאסר עולם, כי מצבו הנפשי קשה, אז הוא לא גוזר עליו מאסר עולם – הוא גוזר עליו 35 שנות מאסר. ובואו קבלו את הסיפור המחריד הזה. ראשית, איפה הטקט של בית הדין הצבאי? האירוע שבו נרצח רב-סרן אליאב גלמן, השם ייקום דמו, ב-2016 – התיק מתנהל כמעט עשר שנים בבית הדין הצבאי. היום, בזמן המלחמה, היה דחוף לשחרר את פסק הדין ההזוי והבזוי הזה. אגב, מלכתחילה בית הדין הצבאי הרשיע אותו רק בהריגה. את יודעת למה? עליזה, את נופלת מהרגליים – את יודעת למה הוא הרשיע אותו בהתחלה רק בהריגה? כי הוא בא עם סכין, בגוש עציון, והוא תכנן רק לדקור יהודים. אז אם אתה דוקר אתה לא לוקח בחשבון שמישהו ימות בסיטואציה. הוא הורשע בהריגה. הפרקליטות הצבאית הגישה ערעור, הערעור התקבל, הוא הורשע ברצח. היום ניתן פסק הדין: אנחנו לא מטילים עליו מאסר עולם, כי הוא נורא מסכן. זו בבואה לאבסורד שבקונספציה שמרחמת על מחבלים מרצחים. מי שוקל בכלל שיקולים כאלה כשמדובר במחבל רוצח? אבל זה מה שקרה, הוא לא קיבל מאסר עולם. ואני מקווה מאוד שהפרקליטות הצבאית תערער את הערעור העקרוני הזה. אני מקווה מאוד. ואגב, אני חייבת לומר לכם, אפרופו סמנטיקה: אני מזכירה לכם שבשבוע שעבר הפצ"רית שלחה מכתב לחיילים, איגרת שהמשיכה את האיגרת של הרמטכ"ל, אותה איגרת של הרמטכ"ל שאמר שאנחנו לא מבצעים מעשי נקם ולא מבצעים רצח עם. בלי בושה כתב את זה הרמטכ"ל, כאילו אנחנו מבצעים רצח עם. הרי מה הוא היה צריך להגיד? הוא היה צריך להגיד: למרות רעשי הרקע ולמרות כל מה שאומרים עלינו, אנחנו שומרים קלה וחמורה על כבודו של כל אדם, גם של מחבל. וכשאנחנו מחסלים מחבל צריך לחסל אותו בלי למצמץ. זו, אגב, תפארת קידוש השם ושמירת ביטחון מדינת ישראל. הפצ"רית ביום למוחרת מוציאה איגרת לחיילים; באיגרת היא רושמת להם שיש חיילים שהמעשים שלהם עוברים את הרף הפלילי. גברת פצ"רית, איזו תעוזה יש לך לכתוב דבר כזה במכתב לחיילים, שבמעצר מחבלים עברו את הרף הפלילי? בואי תשלחי את זה ישירות להאג. ואני צריכה לסמוך אחר כך על הפרקליטות הצבאית שתגן על החיילים שלי, אם זה מה שהיא כותבת? זה הרי משהו שצריך לבדוק מקרה-מקרה, ולעשות את זה כמובן כמו שצריך. אבל מה את כותבת את זה לחיילים? יש אחר כך פלא שהמשפחות של החיילים כעסו על האיגרת של הפצ"רית? אותו דבר היום, חוסר טקט. פסק דין – אני מרחם על מחבלים. באותה מידה, אפרופו סמנטיקה, עומדות פה חברות הכנסת מחד"ש-תע"ל, עומדות כאן ופשוט בזות לאינטליגנציה של אזרחי מדינת ישראל. דנו כאן בחוק הרחקת מחבל, מפגע, רוצח, מסביבת קורבן העבירה – תחשבו, סיפרו לכם – מחבל ששפוט למאסר עולם, שפוט ל-20 שנה, חוזר לסביבת קורבן העבירה. הן אומרות לנו כאן: זו גזענות. אין להן בושה בחילול המילה גזענות. אצלם שם, בחד"ש-תע"ל – היום אחמד טיבי נמצא בצפון, בהפגנה. נכון שהוא נמצא בהפגנה, אחמד טיבי? בהפגנה לטובת הפסקת הלחימה. היה בבוקר. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתמול. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתמול, מה זה משנה. "אלף שנים בעיניך כיום אתמול", כתוב בתהילים. אתה יודע מה המשמעות של זה? שכלום לא משתנה; שאחמד טיבי, יועצו של ערפאת, לא משתנה. תומך הטרור לא משתנה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נו, אז מה? מה מפריע? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שקט אתה. אחמד טיבי היום – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> טלי, אחמד טיבי לא פה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מילה לסיום. אחמד טיבי היום היה בהפגנה שדואגת לעזתים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומרת לכם פה, רק לחברי הממשלה – אחד מחברי הימין התקזז עם אחמד טיבי. אסור לנו להתקזז עם תומכי טרור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי, נא לסיים, בבקשה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עם מי התקזז, טלי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עם מי התקזז, טלי? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> גם אם נשב כאן עד אמצע הלילה, עם תומכי טרור לא נתקזז. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עם מי התקזז? עם מי? אולי עם אחת מהחברות, התכוונת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרתי, מהממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת "חבר הכנסת". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וכעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ייאמר לזכותך, טלי, שאת לא מתקזזת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מתקזזת איתך אם אני צריכה, או עם חבריי. לא מתקזזת עם תומכי טרור. בכבוד שלי, זה לא יקרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני תמיד סוגרת את המליאה איתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה, אני מדברת מהותית, באמת. לא מתקזזים עם תומכי טרור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא תאמיני כמה מתקזזים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברות הכנסת, בבקשה לשמור על שקט, תודה רבה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא מתחיל. חברת הכנסת מירב, נאור רוצה להתחיל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היא רצתה להחמיא למאי גולן, שהתקזזה עם טיבי כדי שילך לעשות שיתוף פעולה אזורי עם מלך ירדן. את זה היא שכחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לחבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – "אלף שנים בעיניך כיום אתמול". דרך אגב, בתהילים נאמר מה המשמעות, נכון? "אלף שנים בעיניך כיום אתמול". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, אבל עכשיו הוא מדבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב. "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יפחד כלל" – רבי נחמן מברסלב. תודה רבה לעמית הלוי ומשה סעדה על החידוד. בגשר עסקינן. מכירים את כביש 1? מכירים. מכירים את הגשר שלא הצליחו עדיין לחבר? מכירים. אנחנו עוברים שם כל יום. הגשר הזה ממחיש, בעיניי, כמה הכול רקוב במדינה הזו. מיליארדים כבר שילמנו על הגשר הזה, ואין עדיין החלטה או מישהו שיודע לקבל את ההחלטה באיזה יום בדיוק יסיימו לחבר את הגשר הזה – מה שהביא אותי לשרת התחבורה, שחזרה זה לא מזמן מסרי לנקה הרחוקה. השרה, באמת – ניסיתי לעבור על העשייה שלה בזמן שאתם דיברתם וטלי פה דיברה – בעיניי, השרה לענייני גזירת סרטים, צילומי קלוז-אפים, חלות לשבת, תחנות ריענון מגוחכות, לתלות דגלים על עמודים, לגזור סרטים אדומים בחצור אחרי שאין מקום לעשות טסטים בקריית שמונה. אפס עבודה במשרד התחבורה. אפס עבודה. מה כן עשתה שרת התחבורה? דאגה לרוקן את כל שדרת הניהול מכל הפרויקטים שקיימים במשרד שלה. בואו אני אספר לכם – שנה שלמה של עזיבות: מנכ"ל הרכבת הועזב, מנכ"ל רשות שדות התעופה הועזב, מנכ"ל הרלב"ד הועזב, מנהל אגף תכנון ברשות התחבורה עזב, ראש אגף הרכבות עזב, מנהל הרשות הארצית לתחבורה הציבורית עזב, ראש המינהל לתכנון ופיתוח תשתיות עזב. מה כן השרה תמיד יודעת לעשות? במקום רכבות – היא טוענת שמי הקטר? בנימין נתניהו. מי המנוע? שרה נתניהו. השרה לענייני קלוז-אפים לא מפספסת שום הזדמנות לפספס. בעיניי, למשרד התחבורה, בין המשרדים החשובים במדינת ישראל, יש אפס יכולת לקדם – שום תחבורה ציבורית, שום בשורה, קיצוצים בתקציב. חבר הכנסת אלי דלל, עשית דיון על הרלב"ד ועל התאונות, ואור ירוק – 300 מיליון שקל, 30%, כל שנה חותכים להם. גם השנה יחתכו להם. אפס תוספת, כלום ושום דבר, רק חגיגה של ג'ובים. זה מה שקורה במשרד התחבורה. הייתי אומר תודה רבה, אבל אני מבקש סליחה פה מעם ישראל על זה שהיא השרה שלנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני אומר לך תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החוק הזה – קודם כול, צריך לומר שהיה לי חוק דומה, של חזרה לסביבה של עבריין מין, ולצערי החוק לא אושר, בגלל שבהיותו של עבריין מין קטין – חששו שזה יפגע בשיקום שלו, ולכן לא אפשרו את החוק. במקרה הזה, של אותו פעיל טרור – קודם כול, בוודאי שאם הוא בגיר, אני חושבת שצריך לעשות ויש להטיל עליו מגבלות ושהוא לא יוכל לחזור. כי ברגע שהוא בגיר הוא גם יכול להסתדר. לעניין הקטין – ואמרה כאן עאידה תומא סלימאן – נכנסו הסתייגויות לתוך החוק, ואני מציעה לכל מי שעולה גם להבין קצת על מה מדובר, כי כן נותנים כאן שיקול דעת רחב לבית המשפט, ולא על כל יידוי אבנים ירחיקו קטין בן 14, 15, מהשכונה שלו. אז גם, לפעמים, כשרואים חוק שעל פניו נראה – צריך להבין ולקרוא ולהבין על מה מדובר. בסוף הסיבה שאני היום לא אתמוך בו – אבל אני לא אתנגד – זה כי יש לנו עוד המשך דיונים בוועדה. אבל בכל דבר כזה צריך לבוא בנפש חפצה, ולא ישר לבוא ולהגיד: אוקיי, זה נגד. אגב, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן גם דיברה – מדובר כאן גם על טרור של יהודים. צריך לומר: פעיל טרור הוא פעיל טרור, ולכן המגבלות קיימות על כולם. ולכן, כשאמרת על זורק אבן – מכיוון שאני בתוך הדיונים, הינה אני אומרת לך שבוודאי אבן יכולה להרוג, אין שאלה בכלל. בסוף, אם יש קטין בן 14, שאולי גם יצליח להשתקם, צריך גם על זה להסתכל. זה כל מה שאמרתי. ועכשיו, אני רק חייבת לסגור את העניין עם השר. אני כל הזמן עולה כאן ומתריעה על הכישלון הלאומי. אני לא יכולה שלא למחות, באמת, על מה שקרה השבוע. לפני שבוע אדם מבוגר הלך להפגין, לממש את זכותו הדמוקרטית, והוכה בראש על ידי אותו פרש שהצליף בו עם השוט – שזה אירוע חמור כשלעצמו, ובאמת צריך לפעול. אתמול היה אירוע חמור, שבו שוטרת הרביצה לחרדי בהפגנה בכביש 4, שהוא אירוע חמור בפני עצמו. אבל לא יכול להיות שיש כזאת צביעות: כשמרביצים למפגין בקפלן, השר לא אומר כלום, וכששוטרת מרביצה לחרדי היא מושעית. מה יש לכם? למה אתם לא מסוגלים לפתח עמוד שדרה? למה? הרי אם יש אלימות משטרתית, היא אלימות משטרתית. ואם מפגין בקפלן מקבל שוט לפנים ונופל, צריך לגנות. השוטרת הזאת הושעתה מתפקידה, שזה חשוב, אבל הינה אני אומרת: לא יכול להיות שאף אחד מכם לא מבין שהשר הזה הוא בדיחה. הוא בדיחה עלובה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אין שר במליאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואין שר במליאה, אז אני אדבר, תעצור לי את השעון. אין שר, אני יכולה לדבר. אין שר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השעון נעצר מעצמו. השר מיקי זוהר פה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. הינה, אני אומרת לכם, כשמרביצים למפגין – תפתחו עמוד שדרה ותגנו, וזה לא משנה למי הוא מרביץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש שרה, עידית סילמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השרה עידית סילמן פה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה היושב-ראש – ראיתי. אני רוצה להגיד לך משהו, אפשר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, אוקיי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש 38 שרים בממשלה שלך – יתכבדו השרים, יכבדו את הכנסת וישבו בשולחן הממשלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני רק אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראיתי. תבקש גם אתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, את צודקת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תבקש. יש כל כך הרבה שרים – שישבו בשולחן. מה קרה? יש להם עומס? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראיתי. שתשב בשולחן של הממשלה. צריך לחפש אותה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת אני מזמין את מציעת החוק, חברת לימור סון הר מלך, לסכם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דקה ממש. טוב, אני רוצה לומר, החוק הזה הוא חוק שאני חושבת – שמעתי פה את ההתנגדויות, אבל זה חוק שמי שלא מצביע עבורו לא מבין מה זה מוסר, מה זה צדק, מה זה למנוע כאב, מה זו רגישות למי שנפגע פעם אחת, ואנחנו רוצים למנוע ממנו את אותו הביטוי שנאמר פה גם על ידי יושב-ראש הוועדה צביקה פוגל, את אותו צל מרחף. אני חושבת שמחבל שידע שכשהוא יוצא למסע הטבח שלו הוא לא יוכל לחזור למקום מגוריו, הוא לא יוכל לחזור למקום לימודיו, הוא לא יוכל לחזור למקום עבודתו – הוא יעשה עוד איזושהי מחשבה לפני שהוא יצא לאותו מסע טבח. ולכן אני קוראת לכם, חבריי, להצביע ולהיות שותפים לחוק הכל-כך צודק הזה, לחוק הכל-כך מוסרי הזה, שעושה צדק, צדק היסטורי, פה בכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2024, של חברות הכנסת לימור סון הר מלך וחוה אתי עטייה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 25 בעד, חמישה נגד. אני קובע כי הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה הראשונה ותחזור לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2023 – סליחה, כנראה שיש פה טעות, אמור להיות 2024 – זה מלפני שלושה חודשים? כן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> של חבר הכנסת אריאל קלנר וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – 5 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 26 בעד, חמישה נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר וקבוצת חברי הכנסת התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת בקריאה הטרומית. רבותיי, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – 5 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה, התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 25 בעד, חמישה נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה, התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת – גברתי, עכשיו כן יש טעות. קודם היה כתוב 2024. זה 2023 או 2024? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 2024. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה 2024, אז יש פה טעות. אוקיי. אני חוזר, אני קובע כי הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי. << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1708; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 146, וחוב' י"ח, ישיבה 147; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נכללה במקור כפרק בהצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2024), התשפ"ד–2024, אך היא פוצלה ממנה והועברה לדיון בוועדת הכלכלה כהצעת חוק נפרדת. כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2024 ואילך, הוצע לקבוע כי מכון התקנים יעביר לאוצר המדינה סכום של 105 מיליון שקלים חדשים בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של התיקון המוצע. מקור הכספים יהיה מתוך עודפי מכון התקנים, שהם סכומים הכלולים בהון העצמי שלו ומקורם ברווח הנקי שלו, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, כמפורט בדוחות הכספיים האחרונים של המכון שפורסמו לפני מועד העברת הסכום כאמור. בדומה לגופים אחרים שכתוצאה מביצוע תפקידיהם הציבוריים נצברים אצלם כספים, מוצע כי עודפי מכון התקנים ישמשו לטובת הציבור על דרך של העברתם לקופת המדינה. אציין כי בנוסח המקורי שהביאה הממשלה לאישור הוועדה הוצע כי שר האוצר יקבע את היקף הסכום שיועבר ממכון התקנים לאוצר המדינה ואת מועד ההעברה, וזאת לאחר שהחשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר שמעו את עמדת הוועד הפועל של מכון התקנים וקבעו שהעברת הכספים לא תמנע ממכון התקנים את היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי כיום למכון התקנים עודפים צבורים של למעלה מ-250 מיליון ש"ח. במהלך דיוני הוועדה טענו נציגי מכון התקנים כי העברת סכום של 250 מיליון ש"ח תוביל בסופו של דבר לסגירתו. לאור זאת הצעתי לקבוע כי כבר כעת בחקיקה ראשית ייקבע הסכום שיעביר מכון התקנים, שיעמוד על 105 מיליון ש"ח, בהסתמך על עמדתם המקצועית של אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר, המבוססת על מסמך שהגיש מכון התקנים לוועדה. הסכום הנקוב בהצעת החוק הוא סכום שהעברתו לא תפגע בהתחייבויות הקיימות והצפויות של מכון התקנים. במהלך דיוני הוועדה עלתה גם טענה כי העברת הכספים עלולה לפגוע ביכולת מכון התקנים לתגמל את עובדי מכון התקנים עבור שיפור בביצועי המכון והשגת יעדיו העסקיים – פרקטיקה מקובלת בחברות עסקיות, הנוהגת אף בחברות ממשלתיות בהתקיים תנאים מסוימים. מכיוון שהנושא אינו קשור באופן ישיר להצעת החוק החלטתי כי הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא זה בעוד כחמישה חודשים, לקראת מועד העברת הכספים. חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק תסייע בהתכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2024, וזאת ללא פגיעה בפעילות הסדירה של מכון התקנים, תוך יצירת ודאות עבורו. אני רוצה להדגיש שבסך הכול משרד האוצר אומנם דרש שבעצם יועברו קרוב ל-200 מיליון, אבל אחרי שבדקתי את העניין אמרתי שלא נשאיר את זה לשיקול דעת של שר האוצר. מראש בדקנו את ההתחייבויות העתידיות, את הצורך בהשקעות העתידיות, והחלטנו לתת מתוך 250 מיליון רק 105 מיליון, בלי שיקול דעת לשר האוצר. בנוסף לזה, אני רוצה להדגיש שלפני כמה שנים, כשהייתה רפורמה במכון התקנים, משרד האוצר העביר קרוב ל-200 מיליון שקל למכון התקנים על מנת לעמוד ביעדים של ההסכמים עם העובדים כתוצאה מהפרישה שלהם. כשצריכים – מעבירים. היום אנחנו במצב מלחמה, ויש מקום לסייע לאוצר לכסות את הוצאות המלחמה הגדולות. ולכן, ברגע שיש להם עודפים, מן הדין שהם יעבירו את חלקם לתקציב המדינה. אני מבקש מהח"כים לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. להצעה הזאת הוגשו הסתייגויות, אבל אמר לי יושב-ראש הקואליציה שחלקן הגדול, אם לא כולן, הוסרו, אז אני מבקש להצביע בעד ולאשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אדוני, יש הסתייגויות של קבוצת מפלגת העבודה, שאינם נמצאים, ושל קבוצת יש עתיד. חברת הכנסת סלימאן מחד"ש, רוצה לדבר? כן. יש הסתייגויות של קבוצת חד"ש-תע"ל, ואני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לנמק. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, האמת, אני יודעת שההצעה הזאת היא חלק מההצעות שהובאו גם בהצעת התקציב של המדינה, ואנחנו הסתייגנו וגם נצביע נגד, כי האמת היא שהשיטה הזאת שפועלת בה ממשלת הימין, ממשלת המלחמה, היא להשית את כל התוצאות ואת כל העלויות של המלחמה הזאת על כלל אזרחי המדינה ועל כל השירותים שקיימים, בלי לגעת אפילו – מה זה צריך להיות? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת, אני מבקש. הדיבור בקול והצחוקים – אם אפשר. סליחה, המליאה רוצה לשמוע את חברת הכנסת. נא לכבד, תודה רבה. סליחה, חברי הכנסת וגם מנהלי הסיעות, אני מבקש. נא לתת לדבר. תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בעצם את כל העלויות של המלחמה הזו מנסים להשית על האזרח הפשוט ועל השירותים המוגשים לאזרחים, למרות שעלויות מאוד קשות – ברגשות, בחיי אזרחים – כבר נמצאות. אבל כאשר רוצים לכסות את החוב שנפער בתקציב המדינה בגלל עלויות המלחמה שמתעקשים להמשיך ולהמשיך אותה, באים ונוגעים בכיס של האזרחים ונוגעים בשירותים חיוניים. כאשר באה הממשלה ומציעה להעלות את האחוז של תשלומי מס הבריאות בלי שהסכימה בעבר – הייתה דרישה ברורה מאוד מאנשי מקצוע להעלות את מס הבריאות כדי לכסות שירותים בריאותיים מאוד נחוצים, והממשלה תמיד התנגדה ולא ראתה לנכון לעשות את זה, אבל היום, כדי לכסות על החוב הקיים בתקציב, הם כן יכולים לעשות את זה. להעלות את המע"מ – הם כן יכולים לעשות את זה, ובסופו של דבר זה מתגלגל אל האדם הפשוט שהולך לעשות את הקניות שלו. את עליית המחירים שהאזרחים בעצמם סובלים מהם מאז 7 באוקטובר עד היום אף אחד לא רוצה לבדוק או לנסות להגביל, כי בסופו של דבר זה בא מהכיס של האדם הפשוט. היום דנו בוועדת העבודה והרווחה בנושא של – קראו לזה תרומה. כשבאים לקחת מהעשירים, פתאום קוראים לזה מס, כדי שתהיה לזה תדמית שלילית, אבל כשבאים לקחת מהאזרח הפשוט – זה תרומה. מנחיתים את זה על האזרח כאילו אזרחי המדינה עוד לא תרמו כלום מאז תחילת המלחמה הזאת, ומבקשים מהם לתרום יום הבראה, בלי לשים לב שיש אנשים שהמשכורת שלהם היא פי ארבעה מאנשים אחרים שמחכים לאותו יום הבראה ולעלויות של יום ההבראה, בלי לשים לב שיש אנשים שיש להם 18 או 12 ימי הבראה, ואחרים בקושי מגיעים לחמישה ימים. שום ראייה שלוקחת בחשבון את האזרח המוחלש. האם חשבו לקצץ בתקציבים קואליציוניים כמו שהבטיחו? ברור שלא. האם באמת מנסים לחסוך בעלויות של משרדים לא נחוצים כדי לתרום את חלקם בתקציב של המדינה? כמובן שלא. אבל להכריח את האזרח הפשוט שבקושי מסיים את החודש, כמו חלק מהשרות בממשלה – כן אפשר לחייב וכן אפשר להשית עליהם הוצאות כאלה, והכול תחת מעטה המלחמה והתרומה למאמץ המלחמתי. מלחמה שלא מביאה אותנו לשום מקום חוץ מאשר דמים והרס. במקום לנסות לסיים את המלחמה הזאת, להפסיק את המלחמה הזאת, הארורה, שעולה בדם ובחיי בני אדם, במקום לעשות את כל המאמצים כדי לשחרר את החטופים, להחזיר אותם למשפחות שלהם, להגיע לאיזשהו הסכם שישחרר – כמו ששחררו בהתחלת המלחמה, שישוחררו שאר החטופים, שהמשפחות שלהם ירגישו שהם החזירו את הבנים, הבנות והאימהות אליהם הביתה. היום זה 150 ימים מאז 7 באוקטובר, אבל אני מזכירה לכולם שאנחנו גם 149 ימים מתחילת המלחמה. לצערי הרב, ב-149 ימים יש הרבה הרבה הרס. כנראה שאף אחד לא רוצה לדבר על מה שקורה בעזה, אז אני אומרת לכם שמה שקורה הוא זוועה, שכל יום הולכת ונעשית יותר ויותר קשה. זה טבח מתגלגל. יותר מ-110,000 בני אדם או הרוגים או פצועים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – איבדו גפיים. 12,000 ילדים נהרגו בעזה. אנשים מרגישים – אמיתי – מה זה רעב, מה זה רעב עד כדי כך שיוצאים לחפש את האוכל לילדים שלהם. ואל תגידו שלא רוצים לשמוע על זה. אני שומעת את הכאב של משפחות החטופים ושל המשפחות של הנרצחים ב-7 באוקטובר, אבל אני לא יכולה לעשות את עצמי כאילו שאני לא שומעת ולא יודעת מה שקורה בעזה, כמו שהרוב עושה. בסופו של דבר, מה שיביא ביטחון ומה שיביא חיים נורמליים לשני הצדדים – זאת לא תהיה מלחמה, וזה לא יהיה עוד הרג, וזה לא יהיה עוד רצח ולא הרס בתים, אלא הסכם פוליטי. כן, הסכם פוליטי. רק זה יביא את הביטחון. בלי שלום אין ביטחון. אמרנו את זה כל הזמן, והיום אנחנו מרגישים שחובה עלינו להגיד את זה עוד ועוד, ולהזכיר לכולם שלא נגזר עלינו לחיות על חרבנו. אנחנו בני אדם, כולנו. גם העזתים הם בני אדם. וכשעומד חבר כנסת על הדוכן הזה ואומר: כל אלה שנהרגו בעזה לא קשורים להומניזם – אז אתה מתייחס כמו בת יענה. אתה מכניס את הראש לחול וחושב שכל העולם לא רואה. העולם רואה והעולם מתקומם, אותו עולם שמרגיש את הכאב של 7 באוקטובר – ובצדק – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 134 חטופים – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מרגיש את הכאב של 7 באוקטובר, ובצדק – אותו עולם מרגיש את הכאב של הילדים והנשים בעזה, של האזרחים בעזה. אי-אפשר להתנער מזה. כל העולם רואה, ואנחנו רוצים להתחפר ולא לראות. אז אני אומרת לכם, זה בלתי אפשרי כבר, זה שם, בעולם. כולם רואים את הילדים הרעבים. כולם רואים את הילדים שמוציאים אותם מתחת ההריסות. אל תגידו לי שאתם לא רואים את זה. אתם יכולים להגיד לי "לא אכפת לנו", אבל תהיו אמיתיים. מה שקורה הוא זוועה, זה פשע, וצריך לקומם כל אדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך. יש פגיעה בחפים מפשע? אין פגיעה בחפים מפשע. לא מתביישת לשקר פה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המלחמה – – – חטופים. צריך עכשיו לעשות הסכם. לעשות הסכם עכשיו ולהחזיר את החטופים. להחזיר את החטופים ולהפסיק את המלחמה ואת הפשע המתגלגל הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תדברי עם הנאצים של החמאס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. הוגשה רשימת דוברים, בקשת רשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חברת הכנסת שרון ניר – איננה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, היושב-ראש, יש שר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש שר, יש הכול. שרה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר עכשיו על נושא אחר, על שר האוצר המופלא שלנו, שר האוצר שכנראה ייזכר בדפי ההיסטוריה כשר הכי כושל במדינת ישראל בשנות קיומה. אני אתן דוגמה לאיך אנשים – כשהם באופוזיציה, או ח"כים, יושבים בוועדת כספים – איך הם מדברים ואיך הם מרימים גבוה-גבוה, וכאשר הוא שר האוצר – פשוט אפס, אפס מאופס, אין לי מילה אחרת. תראו, שר האוצר חתם עכשיו על צו כדי להעלות מיסים על טבק. אתמול חתם, היום נכנס לתוקף. זה אומר שכאשר שר האוצר רוצה – הוא עושה. כשחשוב לו להכניס יד לכיסו של האזרח, גם אם זה על טבק – בכיף ובסבבה. מה שר האוצר לא עשה? הוא לא שלל הטבות מס מאונר"א. ב-8 בפברואר הוא הכריז בטררם גדול: החלטתי לשלול הטבות מס מאונר"א. הרי אנחנו כולנו כבר יודעים שזה ארגון טרור לכל דבר ועניין. אז מה קרה? לא קרה כלום. כי ככה מתנהל שר האוצר. אז איפה שקל לו ואיפה שנוח לו, הוא בשנייה מפרסם צו, חותם, נכנס לרשימות, טראח – היום בלילה כולנו נשלם יותר כסף, ציבור המעשנים. עזבו רגע את העניין של הבריאות בצד, אני מדברת על עצם הפעולה של השר. ב-8 בפברואר הוא יוצא בהודעה מטורפת לתקשורת: אני החלטתי – אני, בצלאל סמוטריץ' הגדול, החזק, הימין מלא מלא – החלטתי לבטל הטבות מס מארגון טרור אונר"א – ומה קרה? לא קרה. ואם קרה, מה קרה? זה בדיוק המשפט הנצחי של דוד ביטן. שום דבר – ככה זה מתנהל. חוסר יכולת ביצוע, חוסר יכולת לקבל החלטות, חוסר יכולת לעמוד בלחץ, רק הכרזות, רעש, הצהרות לתקשורת – אפס מעשים. אפס מעשים. אדוני שר האוצר, מ-8 בפברואר עבר כמעט חודש, אפילו להערות הציבור לא פרסמת – לא טיוטות, לא רשומות, לא בקשה לוועדת כספים לדון בתקנות מע"מ – כלום, שום דבר, נאדה, אפס. זה ימין מלא מלא? זה שקרן על מלא מלא ובן אדם שלא מסוגל לעשות כלום חוץ מלעמוד פה בכנסת ולספר לכולנו מעשה'ס. זה מה ששר האוצר שלנו יודע לעשות. אונר"א הוא ארגון טרור, העובדות כבר לפנינו. אי-אפשר לעצום עיניים יותר, עשינו את זה מ-2010 בגדול – די. בנינו את הארגון הזה, נתנו לו כוח, טיפחנו את הטרוריסטים האלו. הגיע הזמן לעשות, לשלול מהם את הטבות המס ולהכריז עליהם כארגון טרור, לשנות פאזה. כי אי-אפשר רק לשבת בכנסת ולספר לכולם שאתם ימין על מלא מלא, ותכלס להתנהג כמו אחרון הפחדנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, יושב-ראש הוועדה, רוצה לסכם? << קריאה >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> להצביע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אין צריך לסכם, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה. שנייה, יש שם אחד שלא אמרתי מאלה שביקשו רשות דיבור, הוא גם איננו – זה חבר הכנסת עמאר. כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. כולם כבר הצהירו. קבוצת יש עתיד לא נמצאת, ההסתייגות שלה מוסרת. קבוצת חד"ש מסירה את ההסתייגות? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא מסירה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא מסירה? סליחה, אי-הבנה. חוזרים אחורה. אם כן, נצביע קודם על ההסתייגויות. קודם כול, אם ההסתייגויות לא הוסרו, חברים, נתחיל מההתחלה. ההסתייגות של קבוצת העבודה מוסרת, אף אחד מהם לא נמצא. זו הסתייגות מס' 1, לפני סעיף 1, כמובן. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת סיעת חדש-תע"ל: חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה. הסתייגות לפני סעיף 1 – הסתייגות מס' 2. אחרי זה נצביע גם על הלחלופין. אני חוזר ואומר: מצביעים על ההסתייגות. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 9 נמנעים – 1 הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הסתייגות מס' 2, של קבוצת חד"ש – תשעה נגד, אחד בעד, אחד נמנע. ההסתייגות הוסרה. ההסתייגויות של לחלופין הוסרו על ידי המציעים. נעבור להסתייגויות הבאות. הסתייגות לסעיף 1, של קבוצת סיעת העבודה – אף אחד מהם לא נמצא, ההסתייגויות האלה מוסרות. ההסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד מוסרות. קבוצת סיעת חד"ש, רוצים להוריד את ההסתייגויות הבאות? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא את כולן, להצביע על 27. 24, 25, 26 – אפשר להסיר. << יור >>היו"ר משה רוט:<< יור >> חברים, אנחנו נצביע אם כן על הסתייגות מס' 27, של קבוצות חד"ש-תע"ל, לסעיף 1. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 9 נמנעים – 1 הסתייגות 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אחד בעד, תשעה נגד, אחד נמנע. הסתייגות מס' 27 הוסרה. גברתי חברת הכנסת, מה עם ההסתייגויות האחרות? אם כן, אנחנו מסירים את כל ההסתייגויות מ-28. חברת הכנסת, אנחנו מסירים את 28, 29. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 27 לחלופין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 27 לחלופין גם הוסרה. רק הסתייגות 30. אם כן, 28, 29 – מוסרות. אנחנו נעבור לסעיף 30, הסתייגות 30. אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 30, בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 10 נמנעים – 1 הסתייגות 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ההסתייגויות מ-31 עד 39, כולל 39, גברתי? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, גברתי. כולל 39 או עד? עד ולא עד בכלל? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> להסיר עד 39. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 39. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 10 נמנעים – 1 הסתייגות 39 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 39, שהצבענו עליה – עשרה נגד, אחד בעד, נמנע אחד. אם כן, הסתייגות מס' 39 הוסרה. את מסירה את הסתייגות 40 ומס' 41 עד 42. אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 42. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 9 נמנעים – 1 הסתייגות 42 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תשעה נגד, אחד בעד, אחד נמנע. הסתייגות 42 הוסרה. עכשיו נצביע על החוק, דהיינו על סעיף מס' 1 בחוק, כנוסח הוועדה. אני חוזר: ההצבעה על החוק, על סעיף מס' 1. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 10 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשרה בעד, אחד נגד. אני קובע קודם כול שסעיף מס' 1 אושר בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. עכשיו נעבור להסתייגויות הבאות. ההסתייגות של קבוצת העבודה הוסרו, הם אינם נמצאים. ההסתייגות של קבוצת חד"ש-תע"ל? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> להסיר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הם מסירים את 44. אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 45. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 1 נגד – 10 נמנעים – 1 הסתייגות 45 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשרה נגד, אחד בעד, אחד נמנע. הסתייגות מס' 45 הוסרה. הסתייגות 46, 47 – מוסרות. עכשיו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 11 נגד – 1 נמנעים – אין חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 11 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27) (רזרבה לכיסוי הוצאות), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1724).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27) (רזרבה לכיסוי הוצאות), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר לשירותי דת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי להציג את הצעת החוק. כבוד השר. רשימת הדוברים נעולה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, נפתח בתודות לעליזה וליוסי שדאגו לקרוא לי. עליזה אוזן, ש"ס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה חלק מהרזרבה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה בלי רזרבה. עליזה הייתה שנים במשרד הדתות, אז היא מבינה את החשיבות של החוק הזה. תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, בראשית דבריי אני רוצה לומר שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שהייתה גם בממשלות הקודמות כהחלטת ממשלה, רק שהוחלט להביא את זה הפעם בחוק. זה הנושא של הרזרבה, של כיסוי הוצאות. אדוני היושב-ראש, ברשותך אני רוצה לדבר דקה אחת על כל אותם ראשי מועצות דתיות, אותם אנשים שעובדים במסירות נפש יומם ולילה, שכאשר אתה פוגש אותם, לפעמים בתת-תנאים, אין להם את השומנים ואת העודפים שנמצאים במשרדים אחרים או במקומות אחרים. זה לא אדם שמגיע ב-08:00 ויוצא ב-16:00; אנשים שמסורים 24/7, וראינו את הכוח העצום שלהם במלחמה האחרונה, שלצערנו עוד לא הסתיימה. אבל בימים הראשונים, כשהכול היה בחוסר ודאות – אנשים שיצאו וחשבו ביצירתיות מחוץ לקופסה בנושא של קבורה, ליווי משפחות, נושא הקבורה הזמנית, אנשים שעשו את מה שלא חשבנו שאפשר לעשות, ומגיע להם הרבה הרבה יישר כוח ותודה רבה. ההצעה הזאת הולכת לעגן פעם אחת בחוק את הנושא של הרזרבה, של כיסוי הוצאות שפתאום נופלות עליהם. אני רוצה להגיד תודה רבה למנכ"ל המשרד הרב יהודה אבידן, שעמל מול האוצר על מנת לגבות את העניין הזה, ואני רוצה לבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. נעבור לדיון האישי. אני מזמין את חברי הכנסת: חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי? חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה? אני אוותר. אני אתן לרון כץ. << קריאה >> קריאה << קריאה >> – – – החברות של יש עתיד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, אחרון הדוברים, בבקשה. << קריאה >> קריאה << קריאה >> לאן אתה ממהר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו הרעות. לא, כי החוק הבא יותר חשוב לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כל החוקים חשובים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל אני נותנת לו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא רוצה לזלזל בכבוד חבר הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. בחברות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת – יש משהו בסאונד, נכון? יש איזה אקו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> להפך, סוף כל סוף יש הד לדבריך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מפריע. אתם לא שומעים אותו? את לא שומעת? אני שומע כאילו פה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דבר, רון, שומעים מעולה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אחי, יש פה כזה או – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> האוזן המוזיקלית עובדת. סוף כל סוף יש הד לדברים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אתמול התקיימה ועדת שרים לענייני חקיקה, ובה החוק שלי עלה, חוק שאמור להיות טריוויאלי במדינה אחרי 7 באוקטובר. מה החוק אומר? החוק אומר שמדינת ישראל תפסיק לממן את אונר"א – ארגון שהוכח פעם אחר פעם שהשתתף אקטיבית בפעילות הטרור ב-7 באוקטובר, שממש לפני דקות אחדות נחשף שהמורים שעובדים אצלו היו בשטח ישראל והחזיקו בחטופים. ונכון להיום, ממשלת ימין על מלא מלא יקרים שלי, ועדת השרים הפילה את החוק, הפילה את החוק, ואזרחי מדינת ישראל ימשיכו לשלם מיליונים בארנונה לאונר"א, נמשיך לתת חסינות לעובדים, נמשיך לתת חסינות למסמכים, נמשיך להעניק להם ארגון-על, כי השרים שלכם מפחדים לקבל החלטה אמיתית וערכית בנושא. ואני רוצה לשאול את חברי יו"ר הקואליציה, את חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, תגידו, איך אתם לא מתביישים לעשות דבר כזה? איך אתם, שאתם מבלבלים את המוח כל היום על כמה שאתם חזקים נגד הטרור, ממשיכים לשלם מיליונים לאונר"א, ממשיכים לתת לו חסינות, ממשיכים לתת לו את כל ההטבות שמקבל האו"ם, ואתם יושבים פה כאילו לא קרה כלום? איך אתם מסבירים את זה לעצמכם? עמית, אתה יושב פה, ועולה ואומר לי דבר אחרי דבר, ואני רוצה להגיד לכם דבר אחד: את החוק הזה אני אעלה להצבעה. עם הסכמה של השרים, בלי הסכמה של השרים, אני אעלה אותו להצבעה, והיא תהיה שמית. וכל אחד מחברי הכנסת פה יצטרך לתת דין לציבור במדינת ישראל, ולהסתכל לעצמו בעיניים ולהגיד: האם אתם ממשיכים לממן את אונר"א או לא? חבריי, חברי ממשלת הימין המלא-מלא-מלא, בושה גדולה גדולה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. השר רוצה לסכם? תודה רבה, אין צורך לסכם, תודה, אדוני השר. הסיכום היה מצוין דווקא. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27) (רזרבה לכיסוי הוצאות), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נא לגשת למקומות להצביע, אנחנו נצביע עכשיו. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27) (רזרבה לכיסוי הוצאות), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> עשרה בעד, אחד נגד. אני קובע כי הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 27) (רזרבה לכיסוי הוצאות), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה. להוסיף את מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוקה, אדוני היושב-ראש. חוקה, ועדת חוקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, היא תעבור לוועדת הכנסת להחלטה – אני חוזר, תעבור לדיון בוועדת הכנסת לצורך קביעה לאיזו ועדה היא תעבור. << הצח >> הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1725).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת משה אבוטבול, סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו, בעזרת השם, רוצים להעביר את הצעת החוק שבאה לצמצם את ההיזק לציבור. הצעת החוק נקראת הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, הוראת שעה למלחמת חרבות ברזל. כמובן, אני אסביר קצת את הדברים של הצעת החוק, גם כדי שיהיה קל למאזינים, לחברי הכנסת, להתחבר להצבעה בנושא. ברשותכם, אני כמובן מדבר גם בשמו של השר היקר שלנו אבי דיכטר, שר החקלאות ופיתוח הכפר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. אפשר בבקשה לקבל שקט בירכתי האולם? תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> בעקבות מלחמת חרבות ברזל והרס גדר המערכת שמקיפה את רצועת עזה, ההערכה היא שחדרו מרצועת עזה לישראל אלפי כלבים משוטטים. כלבים אלה מתלהקים והופכים פראיים בחפשם אחרי מקורות מזון. הם תוקפים בעלי חיים ובני אדם, מסכנים את ביטחון הציבור ובריאותנו ובריאות בעלי החיים, ועלולים לגרום להפצת מחלות, לרבות מחלות המשותפות לבעלי חיים ולבני אדם, כמו מחלת הכלבת. מטרת הצעת החוק היא לסייע לרשויות המקומיות ששטחן מצוי בטווח של עד 20 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה ומתקשות להתמודד עם התופעה בשטחן, בין משום שעל פי ההערכות מדובר באלפי כלבים, שלא ניתן לקלוט את כולם בכלביות של אותן רשויות מקומיות, ורובם אינם ניתנים לשיקום או לאימוץ בשל מצבם הבריאותי של אותם כלבים והתנהגותם התוקפנית, ובין בשל הסבל שנגרם לכלבים עצמם עקב שהייה של מספר רב של כלבים שאינם מורגלים בחברת בני אדם בתוך תאים בכלבייה עירונית במשך תקופה ממושכת, אשר גורמת למאבקי כוח בין הכלבים, מניעת גישה למזון והימנעותם מביצוע פעולות בסיסיות כגון אכילה ושתייה, בשל הזיכרון הקשה שנגרם מעצם החזקתם של כלבים אלה בתוך הכלבייה. מאחר שאין בהסדרים המעוגנים כיום בחקיקה כדי לתת מענה למצב שבו בשטחן של כמה רשויות מקומיות סמוכות מצויים בו זמנית מאות כלבים משוטטים ומתפרעים שרובם המוחלט ללא בעלים ידועים, מבקשת הצעת החוק לאפשר לרופא הווטרינר העירוני בתחומן של אותן רשויות מקומיות הסמוכות לגדר המערכת שמקיפה את רצועת עזה להורות על המתת כלבים שאינם מסומנים שנתפסו והובאו לכלביית הרשות, תוך מניעת סבל מיותר, בנסיבות שבהן הרופא הווטרינר העירוני מצא כי הם אינם בני שיקום ואימוץ בשל מצבם הבריאותי או ההתנהגותי, וכי אין גורם אחר לפי החוק שניתן למסור לו אותם, כך שהמשך החזקתם בצפיפות בכלבייה העירונית במשך תקופה ארוכה תגרום גם לאותם כלבים סבל רב יותר. בדיונים שיתקיימו בוועדת החינוך בראשותו של ידידי חבר הכנסת יוסי טייב ניתן יהיה להתגבש על מספר ימים מינימלי אשר בו הרופא הווטרינר העירוני יוכל להגיע להחלטה אם נכון להכין את הכלב לאימוץ או שמא הסיכון ממנו גדול יותר מהסיכוי שניתן לשקם את אותו כלב. דחיפותה של הצעת החוק נובעת מן הצורך לתת מענה לרשויות בשל המצב שנוצר בעקבות פריצת הגדר והימשכות המלחמה בעזה, ולאפשר חזרה בטוחה של התושבים לרשויות האמורות, גם בהיבטים של ביטחון ובריאות הציבור. אוסיף גם בנימה אישית, זה לא דבר שהוא פשוט, הצעת החוק הזו, באופן כללי, אבל צריכים גם כן לדעת שאחרי הכול טובת הציבור וטובת התושבים היא מעל הכול. אני רוצה דווקא להזכיר שכאשר לפני כמה שנים שימשתי ראש העיר בית שמש, בניתי כ-40,000 יחידות דיור בעיר בית שמש, ושם, בעקבות הבנייה שבנינו, לאתרי הבנייה היו מגיעים מאות כלבים, כלבי בר. והם היו ניגשים בלילות – נכנסים לתוך החצרות של אלה שהיו גרים הכי קרוב לאתרי הבנייה, הופכים את פחי האשפה, נכנסים ואוכלים, ועל הדרך גם נוגסים ונושכים את הבנות, הילדות הקטנות שהיו גרות שם. הכלבים האלה עשו להם נזק משמעותי. ואותן בנות, אותן ילדות, לא רצו אפילו ללכת לבית הספר בגלל הפחד שהיה להן והטראומה שהן חוו מאותם כלבים. הייתי צריך ממש להצמיד גם צוות פסיכולוגי כדי להזיז אותן לכיתות שלהן, והן לא היו מוכנות לכך. אני זוכר שנקראתי לבירור אצל שר החקלאות דאז אורי אריאל, שישב איתי במשרד החקלאות, איפה שהיום אני נמצא, קומה מעליי. הוא אמר לי: איך זה שאתם ממיתים את אותם כלבים? אז נאלצתי – סיפרתי לו פשוט את העובדות, שמדובר פה לא בכלבים כאלה שניתן לאמץ אותם או ניתן אולי לשים בכלביות. הם פראיים, כלבים פראיים, שהיו פשוט נוגסים ונושכים את אותן ילדות, והמלצתי לו: אדרבה, אם אתה – בזמנו גם מתחה עלי ביקורת, אציין את זה, רעיית ראש הממשלה גב' שרה נתניהו, שהיא מאוד לא אהבה את זה, את הנושא הזה. אז אמרתי לה: אם באמת היה מדובר בכלב כמו הכלבה קאיה שהייתה לכם, אז זה היה משהו אחר, אבל מדובר פה בכלבים שממש מזיקים בצורה אקטיבית לציבור. נהפוך הוא. אמרתי לה: אם את פסיכולוגית בתפקידך, תבואי, תרדי לבית שמש, תיתני שירות פסיכולוגי לאותן תלמידות שלא רוצות לגשת לבית הספר בעקבות הנשיכות של אותם כלבים. הציבור היה מאוד מאוד נרעש מהנושא הזה, אבל פגשתי ציבור לא פחות נרעש ממה שנעשה עם אותן ילדות שננשכות על ידי אותם כלבים. אז כמובן שאנחנו – היום הבוקר היינו בוועדת החינוך ודיברנו על מגוון נושאים; נמצאת פה חברת הכנסת גב' פרידמן, יסמין שהיא באמת מאוד מאוד – עושה הרבה מאוד, הרבה מאוד למען רווחתם של בעלי החיים. מצאנו המון המון מכנים משותפים, המון מכנים משותפים, תדע לך, נאור, בדברים האלה של צער בעלי החיים, בחוקים המשותפים, בדברים כאלה, מיזוג של הצעות חוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש 30,000 כלבים מומתים בשנה, מה עושים? << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> ודאי שאנחנו כמובן – מי שראוי לאימוץ, הלוואי שהיינו מאמצים אותו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי שלא, אז הורגים? << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אבל מי שהוא פראי – הצעת החוק הזו באה להגן על שלומו של הציבור, נאור. אחרי הכול אנחנו קודם כול חייבים להגן על ההולכים על שניים לפני אלה שהולכים על ארבע. עם כל הכבוד, אנחנו בני אדם. היקום נועד בשבילנו. ואם יהיה מצב – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד – – – << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> יש לי עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, כבוד המציע, אני רק רוצה להגיד: צריכים להגן על כל חיות הבית שנמצאות בדרום. אני בדקתי את הנושא במקרה. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> ודאי, ודאי. אני רוצה להגיד לך – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא חמור מאוד. מדובר על יותר מ-5,000 כלבים. זה הזוי. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> זה פשוט הזוי. אבל חלקם גם נושאים מחלות מאוד מאוד מסוכנות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> 20,000 כלבים יש, תכף אדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמרו לי שמעל 5,000. << דובר_המשך >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לבוא ולומר: באותה הזדמנות גם קיבלתי פנייה – כממונה מטעם השר אצלנו על הנושא של רווחת בעלי חיים – פנייה של ארגון על חמורים שישנם, שמסתובבים שם, והם עכשיו רוצים שאותם חמורים – תעבירו אותם את הגבול, שיהיו אצלנו במדינה. אמרתי להם: חברים יקרים, בדקתי עם ד"ר תמיר גושן – ואציין שהוא בעצם הסמכות העליונה, אפשר לומר, במשרד – הוא אמר לי: מדובר פה בחמורים נגועים, שיכולים להביא לפה רק מחלות, לתוך המדינה, אם אנחנו נקלוט אותם לכאן. אז חברים, עם כל הכאב והצער והיגון, שאין לנו – אנחנו כעם היהודי מרחמים, אפילו לא מסוגלים להרוג כינה, לא מסוגלים להרוג זבוב, כי אנחנו באמת איכותיים. אבל יש מצב שחייך קודמים לחיי אותם הכלבים הללו. ואם הם מזיקים לציבור והם פראיים ויכולים להביא לפה מחלות כלבת ודברים מהסוג הזה, ודאי שאסור לנו להתעלם מאותם אנשים. אגב, אני ראיתי אצל המפונים, גם מהדרום, גם מהצפון, בבתי המלון – יחד עם כל אנשי הצוות של הלשכה שלי פתחנו קבלת קהל, ואני אומר לכם שהיו להם גם חששות: מתי חוזרים, ואם חוזרים, עם כל מיני דברים מסביב. אחד מהם גם העלה את הנקודה: יש שם, סיפרו לנו, כלבים משוטטים שהם מלאי מחלות; מה, נחזור לשם, ליישוב שלנו, ושם נמצא את המחלות האלה, את אותם כלבים שיבואו לכלבים שלנו, שאנחנו מטפחים אותם במשך שנים? יש כאן באמת צדדים מאוד מאוד ברורים. לכן אני מבקש מחברי הכנסת היקרים לתמוך בהצעת החוק ובאמת להביא לקידומה. ואני שוב מודה לכל ארגוני צער בעלי החיים וגם לחברי הכנסת שבאופן אקטיבי עוזרים לנו; כמובן לוועדת החינוך, בראשות יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יוסי טייב, שזה תחום אחריותו, כל החוק הזה; כמובן גם כן לשר שלנו אבי דיכטר, שעושה עבודת קודש בכל הנושא הזה, ורווחת בעלי חיים חשובה בעיניו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני סגן השר, אני רוצה לומר לך משהו. ראשית אני אתייחס לגבי בית שמש – זה לא שבניתם ואז הגיעו הכלבים, פשוט בניתם מסביב לעיר, ששם כל הכלבים המשוטטים נמצאים. עכשיו, אם לטענתכם הבעיה היא עזה והמלחמה בעזה, אז בוא תסביר לי למה הצעת החוק דורשת את אותן סמכויות בצפון, למשל, אוקיי? עוד דבר, באזור הדרום – כבר עשר שנים אני מגיעה לכאן, עוד מהימים ששר החקלאות היה אורי אריאל, יחד עם כל הארגונים, רואה אותם; מביאים תוכניות עד רמת השקל, איך פותרים את הבעיה של הכלבים באזור הדרום. עוד לפני המלחמה בעזה יש 20,000 כלבים משוטטים בדרום, ואני, כחברת מועצה בבאר שבע, יחד עם עוד ראשי ערים מבאר שבע, באנו לכאן פעם אחר פעם ודרשנו ממשרד החקלאות לטפל בתופעת הכלבים המשוטטים. משרד החקלאות, לא משנה מי היו השרים, סירב לתכנן, לטפל ולתקצב את התופעה הזאת. ולכן, היום התירוץ העלוב הזה שהמלחמה עם עזה היא עכשיו מצב החירום – עכשיו אנחנו צריכים מהר להמית את כל הכלבים, כאילו אנחנו יודעים מיהם הכלבים מעזה ומיהם הכלבים שכבר כאן שנים רבות. האם הם נושאים דרכון? לא. זה מה שעושה הצוות המקצועי במשרד החקלאות שנים על גבי שנים – לא מטפל, לא מתכנן, לא מתקצב, ואחר כך אומר לנו: חירום, יש כלבת פה; חירום, צריך להמית, להמית, להמית, להמית. אלה התוכניות היחידות שמשרד החקלאות מציג פעם אחר פעם. וכל חקיקה שאני מנסה לקדם – כל חקיקה לטובת בעלי החיים היא גם לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני חיה בנגב, אני יודעת, אני והמגדלים, הארגונים ופעילי בעלי החיים, נוסעים לכפרים ומחלצים ואוספים ומשקיעים את הכסף שלנו ואת הנפש שלנו ואת הכאב הגדול שיש לנו, בזמן שבמשרד החקלאות טורקים לנו את הדלת פעם אחר פעם. לכן, עם כל הכבוד, ותאמין לי שגם לי אכפת מאנשים, הצעת החוק הזה היא ביזיון, היא עלובה, היא לא מצדיקה את המעשים. אני בתחילת המלחמה הוצאתי שני מכתבים למשרד החקלאות; באחד ביקשתי ששנה תעשו, בהוראת שעה – לשנה תעצרו את היבוא של כל בעלי החיים המפונפנים שמגיעים מחו"ל. אתה יודע מה הייתה התשובה? שזה לא מידתי. אבל זה כן מידתי עכשיו לקבל אישור להרוג כלבים בשטח. ב-25 בדצמבר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד שני משפטים, באמת. ב-25 בדצמבר התקיים דיון, שגם אתה נכחת בו, וכעסת עליי שאני כל כך נסערת. שם העליתי את הסוגיה הזאת, כי זאת הייתה הבעיה. משרד החקלאות אמר שהוא תקצב 2.1 מיליוני שקלים לאיסוף הכלבים, לתת להם שני חיסוני כלבת, 20 ימים בתחנת ההסגר, עיקור וסירוס. באותו היום אמרתי לכם שזה שטויות במיץ עגבניות, כי אי-אפשר לקיים את זה, ואתם אמרתם לי: בטח. ואשר יגורתי בא לי. סליחה, חשוב לי שהדיונים האלה ימוצו ושתבינו שזה לא הפתרון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אולי עכשיו, אולי עכשיו תתחיל לבוא הישועה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, כי הרג שכזה הוא פשוט לא הפתרון. זה לא פתרון. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב בן ארי, אחרונת הדוברים, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, לפני הכול אני כבר אומרת שהחוק הזה חייב להגיע להסכמות של הקואליציה ושל האופוזיציה. דיברנו גם עם שר החקלאות. אנחנו מבינים את הבעייתיות, מבינים. גם אני קראתי על אותם כלבים שנושכים עגלים, שנושכים את הגדרות. חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן מבינה בתחום, באמת, במשך שנים היא עוסקת בזה כתושבת הדרום, ואני חושבת שראוי פה להגיע להסכמה – מחד כדי לטפל בבעיה הקשה והברורה, אבל מאידך גם לאפשר לכלבים בריאים וטובים למצוא מסגרת של אימוץ או לחיות בצורה הגיונית. לכן ביקשנו, ועליתי לפה כדי להבהיר ולגבות את יסמין, שבאמת פועלת ללא הרף עבור בעלי חיים. אנחנו מבינים את הבעיה, ועם זאת צריך לדעת שאי-אפשר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שינו את ההצעה – אני חייבת להגיד לך, יסמין – בזכותך. אדוני היושב-ראש, בזכותך, הייתה בעיה ברורה ומיידית – – – חמישה ימים – – – שזה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, לכן הגענו לפה, כי אנחנו אופוזיציה עניינית, ואנחנו מבינים את הסכנה לשלום הציבור, ועם זאת אנחנו רוצים לדאוג לאותם בעלי חיים שננטשו. כעת צריך למצוא להם גם בית, ויש אפשרות למצוא בית חם לכלבים. אחרי שאמרתי את זה, אני רק חייבת – בדקה וחצי שנותרו לי – לסיים עוד משהו שרציתי לומר על השר לכישלון לאומי, כי אני לא יכולה שלא להתייחס לכך שהוא קרא לראש השב"כ "פקיד". הבדוקאי הזה של השב"כ קרא "פקיד" לרונן בר – שאין לי זמן לתאר את כל ההיסטוריה שלו והתרומה של למדינת ישראל – ובאמת, שאט הנפש רק מלשמוע אותו, אבל לא משנה, אין לי זמן לתאר את כל מה שאני חושבת עליו, אבל כמובן הייתי חייבת לגנות את האמרה הזאת. ואיך אפשר שלא להתייחס להדלפות שלו – אפילו מהמל"ל כבר לא מגיעים לפגישות איתו, לא המל"ל ולא השב"כ, כי מפחדים שהוא פשוט ידליף את כל הדברים הסודיים. אפילו לא נותנים לו מסמכים סודיים, כי מפחדים. זה מה שאני מנסה להגיד פה כבר שלושה נאומים שלי – השר הזה הוא סכנה אמיתית לביטחון המדינה, ומישהו חייב לשים את האצבע בסכר ולהסביר: תסתכלו על הסכנה, תסתכלו על מה שקורה. איך הגענו למצב ששר לביטחון לאומי – עזבו שהוא לא יושב במוקדי קבלת ההחלטות, עזבו שמשתחררים אסירים ביטחוניים והוא שומע על זה בטלוויזיה, מעולם לא היה דבר כזה – אתם חייבים להבין שהסכנה שנובעת מהשר הזה היא סכנה מהדהדת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. דווקא אותם גורמי ביטחון, שב"כ ומל"ל, שאמורים לשמור על ביטחון המדינה, לא מסוגלים לשתף איתו פעולה. מה אנחנו נגיד? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר מסוכן, מדליפן, יש בעיה אמיתית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל מאוד שחברי כנסת – אני מסיימת – מתוך הקואליציה לא מבינים את חומרת המצב. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת משה אבוטבול לסכם. סגן שר החקלאות, אתה רוצה לסכם או כבר מסוכם? << קריאה >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << קריאה >> היות שנאמרו פה דברים, חצי דקה – פשוט אני רוצה להתייחס לדברים, לא צריך יותר מחצי דקה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברים, חברים, נא לכבד. חבר הכנסת, סגן השר, המליאה רוצה לשמוע. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אסכם חצי דקה. ראשית אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם: אף אחד לא יותר רחמן מהאנשים אשר יצביעו כעת. אני מסכים עם מה שאמרת, שבאמת חברת הכנסת יסמין פרידמן עושה עבודה טובה גם בדרום. גם אני באר-שבעי, וגם לי יש את אותם רגשות חמלה ורחמים כלפי הכלבים. אם היה ניתן – וגם החוק הזה אומר בצורה הברורה ביותר שאם ניתן לאמץ את אותם כלבים, אנחנו הראשונים לאמץ אותם. אבל אם לא ניתן, אנחנו נשמור על שלמות הציבור ועל רווחת הציבור לא פחות מאשר על רווחת אותם בעלי חיים. תודה רבה. אני קורא לחברים היקרים להצביע בעד החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה, רק ניתן לסגן השר לגשת למקומו. לא צריך לרוץ, לא צריך לרוץ. נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה) (חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה) (חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שישה בעד, שניים נגד, אני קובע כי ההצעה להעביר את הצעת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (הוראת שעה) (חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא: החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק מוועדה לוועדה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את החלטת הוועדה, בבקשה. סליחה, סליחה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אתחיל בהודעה, ואחר כך נעבור להודעה שנייה, שעליה נצביע. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות, כמפורט להלן: ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק זיכרון הלחימה והגבורה – מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ד–2024, פ/4319/25, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. ועדת המדע והטכנולוגיה תדון בהצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, מ/1721. בישיבתה ביום י"ט באדר א' התשפ"ד, 28 בפברואר 2024, הכנסת החליטה להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – עבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור), התשפ"ד–2023, פ/4138/25, לדיון בוועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – עבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור), התשפ"ד–2023, פ/4138/25, של חבר הכנסת יצחק קרויזר מוועדת החוץ והביטחון לוועדת החוקה חוק ומשפט. הולכים להצביע, בבקשה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 16 בעד הצעת ועדת הכנסת – 7 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – עבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור), התשפ"ד–2023, מוועדת החוץ והביטחון לוועדת החוקה חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת נתקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, מחר, יום שלישי כ"ה באדר א' התשפ"ד, 5 במרץ 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:20. << סיום >>