דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ג
ישיבה קס"א
הישיבה המאה-ושישים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש
יום שלישי, ט' באדר ב' התשפ"ד (19 במרץ 2024)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4
נאומים בני דקה 4
בועז טופורובסקי (יש עתיד): 5
צגה מלקו (הליכוד): 6
עובדות ועובדים סוציאליים במסגרת מלחמת חרבות ברזל 7
ארז מלול (ש"ס): 7
צגה מלקו (הליכוד): 9
דבי ביטון (יש עתיד): 11
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 12
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 14
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 15
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 16
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 20
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 20
הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 20
חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): 21
הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024 25
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 25
הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024 27
ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 27
אופיר כץ (הליכוד): 29
ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 31
מירב כהן (יש עתיד): 32
הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024 34
יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 34
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 37
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 37
הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024 38
נאור שירי (יש עתיד): 38
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43) (כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024 41
שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 41
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 44
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 44
חילופים בוועדות הכנסת 44
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 44
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, ט' באדר ב' התשפ"ד, 19 במרץ 2024.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024.
מקבץ דוחות מיוחדים של מבקר המדינה בנושא הגנת הסביבה, הכוללים את הדוחות הבאים: פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים – ביקורת מעקב מורחבת; היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה – ביקורת מעקב; זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו שרפת פסולת באזור יהודה ושומרון. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד, בבקשה. הצבעה. עד שאקבל לידיי את רשימת הדוברים, אני מזמין את חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.
<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חבריי חברות וחברי הכנסת, גברתי השרה, אני כבר הרבה – מאז המלחמה אני לא מקריא את פרטי תאונות הדרכים כל שבוע, כי אמרתי: אנשים נהרגים כל יום במלחמה וזה לא לעניין. אבל אחרי שבוע של 11 הרוגים בדרכים ואחרי קיצוץ שקרה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אני מבין שהכנסת לא תתעורר ושאנשים ימשיכו למות. אז אני חוזר להקריא את פרטי תאונות הדרכים שקרו בשבוע החולף. נכון, אנחנו יודעים שאנחנו עדיין במלחמה והיום אנחנו התבשרנו על מותו של סבסטיאן, ואנחנו קוראים לסוף המלחמה ולהחזרת החטופים אחרי 165 ימים, אבל מה שקורה כאן מחזיר אותי אל נושא תאונות הדרכים. לכן, אני אזכיר לנוכחים ולחברי הכנסת וליושבי הבית איפה אנחנו חיים.
ביום רביעי 13 במרץ נהרגה אישה בשנות השישים לחייה; באותו יום נהרג רוכב אופנוע בן 33 לאחר שרכב פרטי פגע בו; עוד באותו יום נהרגו שלושה נערים, נערים, בתאונה קטלנית סמוך לצומת גבעת אסף – מתתיהו בזנסון, בן 18, מתל אביב, מאיר פישר, בן 15, מבית שמש, ונחמן ואזנה, בן 17, מירושלים. ביום שישי 15 במרץ נהרג גבר בשנות השלושים לחייו לאחר תאונה בכביש 562 – הוא סטה מהנתיב והתנגש בעץ. ביום שבת 16 במרץ נהרג נהג משאית בן 40 בתאונה קטלנית במעורבות שני כלי רכב נוספים, שתי משאיות ורכב פרטי, זה היה בכביש 6 סמוך למחלף אייל, ובתאונה הזאת נפצעו תשעה בני אדם, ארבעה מהם אנוש – אני בטח בעוד כמה שבועות אקריא הרוגים נוספים מהתאונה הזאת, לצערי; פחות משעתיים לאחר מכן נהרג רוכב אופנוע בשנות החמישים לחייו לאחר שרכב פרטי פגע בו והרג אותו; עוד באותו היום נהרג בן 68 לאחר שהתנגש בשלט בכניסה לתחנת דלק בכביש 77. ביום ראשון 17 במרץ נהרג רוכב אופנוע בן 20 – אני יודע שעברתי את הדקה אבל זה יוצא דופן ואני כבר מסיים – לאחר שרכב פגע בו בכביש 4 והרג אותו; ועוד באותו יום נהרגה פעוטה רק בת שלוש – תינוקת בת שלוש – אלין ג'באלי, לאחר שרכב פגע בה ומותה נקבע בדרך לבית החולים.
אני אומר: שבוע מדמם, 11 הרוגים בשבוע האחרון בתאונות הדרכים. אור ירוק הוציאו דוח על 20 צעירים שנהרגו מתחילת השנה – אנחנו במרץ, כן? 20 צעירים. עכשיו, מה עשה הרלב"ד? קיצץ 40% בתקציב לחינוך לבטיחות בדרכים. 40% מ-17 – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
– – קיצצו 6 מיליון. ההרוגים ימשיכו למות, המוות בדרכים ימשיך להיות, והמקום הזה לא מתעורר, לא השרה, לא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ככה ממשלת ישראל לא נלחמת בתאונות בדרכים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
77 הרוגים מתחילת השנה, יותר מהרוג ליום ו-11 בשבוע האחרון – הגיע הזמן להפסיק את זה. תודה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, היימנוט קסאו – עברו כבר 23 ימים מאז שהיא נעדרה, ילדה בת תשע מתוקה. במרכז הקליטה שבו היא מתגוררת רואים אותה במצלמה, אבל היא נעלמה. פתאום האדמה בלעה אותה. אני מדברת עם ההורים שלה כל יום. אתמול דיברתי עם אבא שלה, הוא כל כך דואג, והאימא אומרת שהיא שומעת את הקול שלה, שהיא קוראת לה. אתם מאמינים לזה? האימא מרגישה שהבת שלה, בת התשע, קוראת לה, והיא יוצאת בלילה, והבת הגדולה יוצאת אחרי האימא. תקשיבו לזה: אנשים נעלמים, האדמה בולעת אותם – הילדה מסכנה.
בהזדמנות הזאת, אני רוצה להגיד באמהרית כמה מילים להורים שלה (אומרת דברים באמהרית.) ליבי, באמת – זה כואב. תקשיבו לזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >>
פתאום ילדה בת תשע נעלמת ואף אחד לא יודע, וזה במרכז הקליטה, שצריך להיות הכי בטוח. כולי תקווה שנראה אותה בקרוב.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, את ביקשת לדבר? רק נוכחת. אוקיי.
<< נושא >> עובדות ועובדים סוציאליים במסגרת מלחמת חרבות ברזל << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – ציון יום מיוחד בנושא: עובדות ועובדים סוציאליים במסגרת מלחמת חרבות ברזל. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול, שיזם את היום המיוחד, לפתוח את הדיון. תודה. חמש דקות לרשותך.
<< דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אכן זהו יום מיוחד, יום הוקרה לעובדים ולעובדות הסוציאליים על עבודתם הנאמנה – בכל התקופה, בכל משך החיים, אבל במיוחד בעת הזאת, בתקופת החירום. הם הראשונים שנכנסו, בצפון, בדרום ובמרכז. כאשר אנו מציינים היום את יום העובדים והעובדות הסוציאליים כדי להביע את הערכתנו לתרומתם החברתית אשר לא תסולא בפז של עובדים ועובדות סוציאליים, הבה נשאב מהמעיין העשיר של תורתנו הקדושה וערכיה, שמדגישים את המשמעות העמוקה של עזרה, חמלה וצדק חברתי בחברה שלנו. היחס לחלש ולנזקק הינו אחד מן היסודות שמושתתת עליהם היהדות. ראשיתה ויסודותיה של גישה זו מתגלים בתורה, בחוקים הראשונים שניתנים לעם ישראל במדבר לאחר מתן תורה. הפסוקים חוזרים ומדגישים את חשיבות התמיכה בקבוצות הנצרכות בחברה. התורה מצווה אותנו בספר שמות: "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים. כל אלמנה ויתום לא תענון, אם ענה תענה אתו, כי אם צעק יצעק אלי, שמע אשמע את צעקתו". בתורת היהדות אנו מזכירים את החובה העמוקה לדאוג לפגיעים, לרומם את המדוכאים ולהעניק נחמה ותמיכה לסובלים.
במסגרת קדושה זו של חמלה ואמפתיה, העובדים והעובדות הסוציאליים מדגימים את האידיאלים הגבוהים ביותר של אמונתנו. הם אלו שעומדים כאלומות של אור ותקווה, מושיטים את ידיהם בחמלה ובסולידריות לנזקקים. ידועה האמרה: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. לפעמים כאשר נמצאים עמוק בתוך חושך או קושי לא צריך לעשות הרבה – מספיק להצית אש קטנה, שלהבת בודדת וכל הסביבה מאירה וחמימה.
העובדים והעובדות הסוציאליים הם אלה שזוכים להיות אותה שלהבת מאירה ומחממת בתוך מצוקות יום-יומיות של משפחות מתמודדות, בתוך סיפור חיים מורכב של ילד או ילדה, בתוך סיטואציות לא פשוטות. הם אלה שמדליקים את האור, מאירים מתוך החשכה. והאור הזה שמושיע כל כך הרבה יחידים ומשפחות בישראל בוקע ועולה כל ימות השנה.
העובדים והעובדות הסוציאליים הם אלה שמגלמים את תמצית החסד והריפוי. עשייתם הברוכה היא כמים קרים על נפש עייפה. נוכחותם, דבריהם ומעשיהם משמשים מקור לכוח וחוסן למי שמתמודד עם אובדן, אבל וקושי בלתי נתפס.
אני כאן כדי להביע את תודתנו העמוקה והערצתנו על המסירות הבלתי-פוסקת של העובדים הסוציאליים והעובדות הסוציאליות. אלה עמודי התווך של התמיכה והחמלה שעליהם אנו נשענים גם בשגרה וגם, לצערי, בעיתות מצוקה. הבה נשאב השראה מתורת היהדות הנצחית, הקוראת לנו לגלות חסד, לרחם, להוות מקור לנחמה ולריפוי לכל מי שזקוק לכך. מה הוא רחום – אף אתה רחום. הבה נוקיר את העובדים והעובדות הסוציאליים על עבודתם המבורכת, מאמציהם הבלתי-נלאים והחמלה הבלתי-מוגבלת שלהם בעיצומה של הטרגדיה הנוראית שעברה מדינת ישראל.
תודה לכם, עובדים סוציאליים, על מחויבותכם האיתנה לרווחת אזרחינו, על התמיכה והטיפול הבלתי-פוסקים שלכם, שישמשו מגדלור של תקווה ונחמה לכולנו, שיתרמו ותורמים לחוסן הנפשי של עמנו.
בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לידידי שר הרווחה, שבא מהשכונות – לא נגיד העוני – מהשכונות הפשוטות – –
<< קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >>
השכונות הקשות.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
– – מהשכונות הקשות. הוא ראה מה זה התמודדויות של משפחות קשות יום, כשיש בעיות בבית, כיש בעיות עם בני הבית, והוא ראה את התרומה של העובדים הסוציאליים בחוש. ואז כשהוא הגיע למשרד, הוא הרים את זה כפרויקט ודאג להם. ובשעת המלחמה, ב-7 באוקטובר, היה בין הראשונים שהתייצבו עם כל הצוות של המשרד וכל צוות העובדים הסוציאליים – איך לעזור, איך להושיע את המשפחות השכולות, את משפחות החטופים, את משפחות המפונים. מגיע לו הרבה יישר כוח על כך.
אני שמח ומודה לבורא עולם שאני חלק מתנועת ש"ס החברתית בראשות יושב-ראש התנועה אריה דרעי, שלימד אותנו עוד בצעירותי מה זה לדאוג לחלש, איך להתייחס לחלש. בעזרה שלנו ובהערכה שלנו לעובדים הסוציאליים שנמצאים פה ביציע, אנחנו רואים את זה מוחשית – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>
– – איך עוזרים לאנשים חלשים. ואנחנו נעשה כל שביכולתנו לעזור ולקדם במשאבים ובתקנים ובכל מה שאפשר למען העובדים והעובדות הסוציאליים. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, חמש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, שרים, חברי כנסת, אני מברכת את העובדים הסוציאליים על השירות שאתם מעניקים, על העזרה שלכם. תמיד ידענו שאתם הראשונים שמושיטים יד לאוכלוסיות נזקקות, אבל את העשייה שלכם ראינו יותר מ-7 באוקטובר.
נכון, להיות עובד סוציאלי במידה מסוימת זה נשמה טובה, לעשות מתוך הנשמה, לעבוד עם אוכלוסיות של נזקקים, אוכלוסיות שצריכות אתכם. מצד שני, התגמול לא כל כך מעודד. לכן אנחנו רואים שמספר הסטודנטים יורד – התגמול לא מעודד אותם. אבל אתם עובדים כל הזמן. לא הסתכלתם על השכר שלכם. ראיתי ב-7 באוקטובר, לאחר שאנשים פונו לבתי מלון, כשהסתובבנו כמה חברי כנסת כקבוצות או יחידים, את העבודה שלכם, את ההתגייסות שלכם. אנחנו הגענו בשעות לא שגרתיות, לפעמים ב-19:00, 20:00, בערב, לפעמים בבוקר – אתם הייתם שם. ראינו אתכם. לא הסתכלתם מה השכר שלכם ואם אתם מקבלים שעות נוספות. כל זה מראה כמה אתם מסורים. כל זה בנשמה שלכם.
יחד עם זאת, יש לנו אחריות שהמקצוע הזה יקבל מה שמגיע לו. אני לא מדברת על הכבוד – אני מדברת על תגמול נכון. בוועדת העבודה והרווחה קיימנו כמה דיונים על המצב של העובדים הסוציאליים. אתם עובדים קשה – כולם אמרו. ראינו את זה. נכון, היום מציינים את היום שלכם וכמה אתם משקיעים בתחום המקצועי. אבל היום, כנציגי ציבור, אנחנו חייבים לתת מה שאתם ראויים לו. יש מחקרים. חברת טאוב פרסמה כמה שכר אתם מקבלים, כמה מבין העובדים הסוציאליים הם נשים או גברים. כל זה דורש תיקון. המחקרים מראים לנו בפנים שיש משהו מעוות, ואנחנו חייבים לתקן אותו.
בתור יוצאת אתיופיה אני יכולה לספר שבתהליך הקליטה שלנו, בהתחלה, בגלל השוני בתרבות ובשפה לא הייתה לנו גישה לעובדים סוציאליים. הקשר היה על ידי מתורגמנים. אבל עם השנים גם אנשי מקצוע למדו את התרבות שלנו, את השפה, וגם הרבה יוצאי אתיופיה השתלבו במקצוע. בכל מקום רואים עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה מדברים בשפה, מכירים את התרבות, מעניקים עזרה. לכן צריך לקדם את המקצוע, לפתח אותו, לתת גם לאחרים הזדמנות להיכנס לתחום; כי בלי תגמול לא יבואו סטודנטים. גם אנשים שנמצאים הרבה שנים במקצוע, חלק גדול עובדים במשרה של 75%.
לכן אני רוצה להגיד בהזדמנות זאת שצריך לתקן את המעוות וגם להגיד לכם תודה. אתם עושים עבודה נפלאה. אתם לא מקבלים את השכר שראוי לכם, אבל אנחנו מעריכים אתכם ואנחנו חייבים לתקן את זה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, חמש דקות.
<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בהתרגשות וביראת כבוד יש לי הזכות, לרגל ציון יום העובד הסוציאלי הבין-לאומי בכנסת ישראל, לומר כמה מילים לעובדות ולעובדים הסוציאליים שבחרו במקצוע שכולו לב, שליחות וחלוציות ציונית.
בחרתי לפתוח בציטוט של גב' ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העו"סים, שהיטיבה לתאר במילותיה מהי עבודה סוציאלית: להיות שם לצידו של אדם במשבר; לעבוד עם משפחה במצוקה ולהצליח לתמוך בה. להשפיע על החיים של נער או נערה; להיות שם עבור אדם שבגלל מחלה מוצא את עצמו בבית חולים; להיות עו"ס משפחה, עו"ס קשישים, עו"ס פנימייה; לעזור לאנשים למצוא את הכוחות בתוכם, לשנות ולהשפיע על הקהילה שלהם – זו העבודה הסוציאלית. והיא מדהימה, קשה, מרגשת, לעיתים מתסכלת, אבל לא הייתי מחליפה את המקצוע שלנו בשום דבר אחר.
ב-7 באוקטובר, יום הטבח הנורא שנפל על מדינתנו, ראינו אותם ואותן במלוא הדרם – הראשונים להגיע לטפל במשפחות הנרצחים, ביתומים, באלמנות, בנפגעי איבה, במפונים, אזרחי מדינת ישראל. הם היו שם בהקרבה ואמפתיה, וחלקם אף היו מפונים ובני זוגם, או זוגתם, היו במילואים – הם לא ויתרו, ומילאו וממלאים את תפקידם נאמנה.
מקצוע העבודה הסוציאלית עבר לא מעט טלטלות. בשנת 1934 נפתח בירושלים בית הספר הראשון לעבודה סוציאלית, ביוזמתה וניהולה של סידי ורונסקי, ממייסדות ומעצבות העבודה הסוציאלית ביישוב היהודי. עשורים אחרי, לדאבוני אני חשה שאנשי המקצוע אינם זוכים להערכה שהם ראויים לה. מה גם שניתן לראות את הסטיגמות שחלקן אפילו מלוות אותם עד היום – חוטפי ילדים, ועוד שלל כינויים לא ראויים.
ניתן גם להבחין בנתונים בדבר עומס בכמות המטופלים. אני מודה לשר הרווחה מרגי ושר הרווחה לשעבר מאיר כהן, שמשרד זה, עובדים אלה, עומדים לנגד עיניהם, לרבות סוגיית שכרם.
בנימה אישית, טרם נבחרתי לכנסת העשרים-וחמש עבדתי כעורכת דין. ייצגתי הורים, ילדים, קטינים ומשפחות. נחשפתי לעבודתם היום-יומית והמקצועית של העובדים והעובדות הסוציאליים, ובהם ראיתי שותפים בחזית המאבק לצדק חברתי והגנה על זכויות אדם. עם זאת, לא אחת היו בינינו מחלוקות ואף אי-הסכמות בהחלטות שנתקבלו בוועדות, שבגינן קיימנו דיונים ויצרנו קשרים להשבת המצב לקדמותו כשהוא מיטיב יותר.
תמיד ראינו את טובת האדם שבמצוקה ובמצבי סיכון שונים, כמו נערים בסיכון, נשים, ילדים, נפגעי תקיפה מינית ועוד. כשנשאלה עו"ס לאנשים עם מוגבלויות, גב' יפה בר ניצן מהיישוב הר ברכה שבשומרון, מדוע בחרה בתפקיד הזה, כך ענתה: "אני מרגישה שהמפגש עם המחלקה לשירותים חברתיים בשירות הציבורי הוא מקום משמעותי מאוד עבור המשפחות שזקוקות לנו. אני רוצה להיות כאן, איפה שישנם חששות וקושי לפנות, לשמוע, לחבק במילים, לעשות סדר, להרגיע, לתת מקום. השאיפה שלי היא שהמשפחות שהגיעו לנקודה הזו יפגשו אדם שאכפת לו, שייתן מענה מקצועי וימשיך ללוות אותן ולהיות שם עבורן גם בהמשך. משפחה המטפלת באדם עם מוגבלות מתחילה מסע ארוך וזקוקה לליווי מתמיד והרבה ידע מקצועי". בזכות הנוכחות שלנו, אני מקווה שהמסע יהיה מעט יותר קל.
לסיום, אני מצדיעה לכם ולכן, העובדים והעובדות הסוציאליות, לרבות לבתי זיו, שהיא חלק מכם; מצדיעה לכל העובדים מבני ברק, שפרעם, קריית גת, באר שבע, שדרות, תל אביב ומכל רחבי הארץ, הפועלים והפועלות לשינוי המרכיב את הפסיפס של החברה הישראלית, ואשר פועלים במטרה להיטיב, לשנות ולהיות כאן רק לטובת החברה שלנו. תודה רבה וחג שמח, גם ביום כזה קשה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, חמש דקות.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, שר הרווחה הרב מרגי – היום הזה מוקדש לעובדים הסוציאליים שבתחום משרדך. יש לי את הזכות, כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להתייחס לעניין הזה של העובדים הסוציאליים. יש ארבע מילים בתורה: "ושמעתי כי חנון אני". כתוב שצריך לדבוק במעשיו של הקדוש ברוך הוא – מה הוא רחום, אתה תהיה רחום. מה הוא חנון, אתה תהיה חנון. מה זה ה"חנון" הזה? חנון זה מלשון חנינה, לחון. תפקידו של העובד הסוציאלי, בעיניי, הוא לחון. הוא לא שוטר, הוא לא פקיד – הוא בא לשמוע, להקשיב לכאביו של האזרח, של האדם, של הנצרך, שיושב מולו.
ולכן, אני שמח על היום הזה, שבו הכנסת מציינת את חשיבות העובדה שלא מקבלים בשוויון נפש את מצוקתם של הנזקקים. היו זמנים והיו מדינות שהאדם הנזקק היה נזרק לגורלו. העשירים היו עשירים והעניים היו עניים, המאושרים היו מאושרים והשבורים היו שבורים, ולא תמיד זה היה מסיבות כלכליות, ואף אחד לא התייחס לאדם הנזקק לעזרה.
ברגע שהעולם הכיר בכך – ובעצם מותר לומר שהיהדות היא הראשונה שבישרה לעולם את העניין הזה, שצריך להתייחס לנזקק ולעני ולעזור לו. מי האיש שעושה את העבודה הזאת בשם כולנו? זהו העובד הסוציאלי. אנחנו היום רואים את העובד הסוציאלי כחלק בלתי נפרד מהשגרה, עם מוסדות השלטון. אסור לנו לראות כך את העבודה הקדושה הזאת. עלינו לשאוף לכך שהעובד הסוציאלי יהיה איש חסד, ותכונתו צריכה להיות אהבת חסד, שהוא אוהב את האדם היושב מולו עם כל הלב, מונע משליחות, גדוש בערכים, גדוש ברצון לעזרה לזולת, ובמילה אחת – חמלה.
הצד השני של המטבע זה הממסד השלטוני, שרואה בעובד הסוציאלי פקיד שלטון שצריך לשמור שהמטופל לא יוציא מהמדינה יותר ממה שמגיע לו. במידה מסוימת הוא מייצג את השלטון – להשליט סדר לטובת המדינה, קופת האוצר, ולא לסייע לאזרח, אלא לסייע למדינה שבה הוא עובד. וזה ההבדל הגדול והפער המשמעותי מאוד בין העובד הסוציאלי האידיאלי לבין פקידים שחושבים שזה התפקיד שלהם. זה ניכר גם בגישה ובדרך, שבאות לידי ביטוי בטיפול באנשים הנזקקים. לכן, עובד סוציאלי זה אחד התפקידים הרגישים שיש במדינה. תפקיד שיכול להיות חובה, תפקיד שלטוני, ויכול להיות זכות של חסד ורחמים. זה לגמרי תלוי באדם אחד – בעובד הסוציאלי עצמו.
אנחנו כנציגי ציבור צריכים לעשות הכול, ככל יכולתנו, כדי לגרום שיותר ויותר אנשים יראו בעבודה הסוציאלית זכות, שליחות, ולא חלילה מטלה מעיקה, שצריך לסמן וי, לסיים את היום, ללכת הביתה ולשלוח את המטופל לתור הבא.
אני גם מודע לכך שהדרך לכך היא השכר ההולם. העובדים הסוציאליים נקרעים – בגלל שיש מעט עובדים סוציאליים והמון נצרכים, הם נקרעים בין התיקים, וכל תיק זה בן אדם. אם ייתנו שכר הולם לאנשים מסורים שליבם עם המטופלים יומם ולילה, זה יביא גם את אנשי המקצוע הראויים לכך. צריך הכשרות מתאימות, רגישות – אבל הקוד הוא רגישות. הכול צריך להיות בשיתוף פעולה, תוך שימת לב לכללים המקובלים לגבי כל מטופל – מאיזו קהילה, מאיזו עדה, מאיזו סביבה, מאיזו משפחה, מאיזו עיר הוא; כי אין דומה מצבו של אדם אחד למצבו של אדם שני, למרות שנראה ששניהם נזקקים. אם העובד הסוציאלי עובד עם האדם, עם הקהילה, עם המשפחה שלו, אז הוא יכול לעזור לו יותר. בשביל להפעיל כוח יש מספיק גורמים אחרים. העובד הסוציאלי צריך להיות רגיש, קשוב ואמפתי; לגרום למטופל להגיע בעצמו אל היעד; להוביל אותו בעדינות – לא בכפייה, אלא בהבנה שלטובתו הוא צריך לעשות א', ב' וג' כדי לעשות כמה צעדים לצאת ממצוקתו.
הייתי גם מציע, בגלל המצוקה, אדוני היושב-ראש, של המקצוע, שאין הרבה אנשים, לפתח את עניין המקצוע של עובד סוציאלי, להרחיב את המניפה של הטיפול באנשים נזקקים, כדי שלא יצטרכו לחכות שבועות וחודשים עבור הקשבה במשך 45 דקות בשבוע או פחות. להכשיר עוד ועוד אנשים, לאו דווקא בתארים הנדרשים היום, שיוכלו לעשות שלבים שונים בהקשבה לאנשים ולשחרר אלפי תיקים שתקועים היום במערכת. תודה רבה ושיהיה בהצלחה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חמש דקות, בבקשה.
אני רוצה לציין שיושבים בקהל למעלה, ביציע, משפחות "אמיצים" של אלמנות ויתומים צעירים שבאו לכנסת לכבוד חוק יום משפחות היתומים – ארגון אמיצים, בראשות הדס ויהודה גליק, חברנו לכנסת לשעבר.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
קודם כול, אני מברכת על היוזמה לקיים את היום הזה. אני חושבת שהעובדים והעובדות הסוציאליות – וירשו לי, כל הנאום שלי אני אתייחס לעובדות סוציאליות, וזה יכלול את העובדים הסוציאליים, כי המקצוע הזה הוא מקצוע שרובו נשים – יש לי הערכה מאוד מאוד גדולה לעבודה הסוציאלית ולעובדות הסוציאליות. כל החיים שלי הייתי מוקפת בהן, גם בארגון שעבדתי בו וגם אחר כך ועכשיו, בכנסת. אני חושבת שהם אנשים שלקחו על עצמם לטפל בבעיות הכי קשות בתוך החברה באופן כללי, והם אנשים שמגיעים, ונשים שמגיעות, עם הרבה חמלה, הבנה, תבונה ורצון באמת לשנות.
אני מברכת את יו"ר האיגוד, שנמצאת למעלה, ענבל חרמוני, והעובדות הסוציאליות המדהימות שאיתה. אני חייבת להגיד שענבל וחברותיה וחבריה למקצוע בעצם מטפלים בכל הדברים שאנחנו לא עושים טוב. הם מטפלים בתוצאות של העשייה שלנו – אנחנו כמחוקקים, אם זה בחוקים החדשים, שבהם אנחנו מטילים עליהם עוד אחריות, ואם זה במדיניות, שלצערנו הרב לא פותרת בעיות חברתיות והרבה פעמים אפילו מסבכת אותן, כמו נגיד במקרה של העוני. ואנחנו יודעים שהמדיניות הכלכלית שמחליטים עליה גם בממשלה וגם בכנסת ישראל היא זו שמייצרת בסופו של דבר מצבים של עוני שהם חייבים לטפל בהם והן חייבות לטפל בהם. וכל הכבוד על מה שהם עושים.
אני חושבת שהגיע הזמן לא רק להודות להם ולהגיד כמה אנחנו מעריכים את העבודה שלהם, אלא לתרגם את זה לתנאים מאוד ברורים, שיחזירו למקצוע הזה את הכבוד המגיע לו. אנשים פורשים מהמקצוע בגלל השכר הנמוך, בגלל הלחץ שמופעל עליהם והעומס הבלתי-רגיל, במיוחד בימים אלה, שכולנו מדברים – כמו שבקורונה כולנו דיברנו על העבודה הנהדרת של הרופאים, אבל התווכחנו על אם נשלם להם על ימי העבודה שלהם או לא. עכשיו הן נושאות בנטל והן עושות עבודה מדהימה והגיע הזמן לצ'פר אותן. אתם יודעים מה? לא לצ'פר, סליחה, אני מתנצלת, אלא לתת להם את הזכות הבסיסית – קודם כול, להקדים את הפעימה השנייה, ולחפש להם תקציבים וכלים ולשים אותם בידיים שלהם, כדי שיוכלו באמת לבצע את העבודה שלהם כמו שצריך.
אני רק רוצה להגיד: חייבות וחייבים להזכיר ביום הזה את העובדות הסוציאליות והעובדים הסוציאליים הערבים, שהעומס עליהם הוא פי שלושה מהעומס על כל עובד ועובד מבחינת מספר התיקים. הן עומדות איתנות גם מול גל הפשיעה, מטפלות בכל מי שנשאר מהמשפחות השכולות, מהפצועים, מהאנשים שנופלים קורבן לשוק השחור. הן מטפלות באלימות נגד נשים, בנשים שחייהן בסכנה, והן בעצמן הופכות למטרה הרבה פעמים – איומים וסכנת חיים. ואיך אנחנו מתגמלים אותן? מה אנחנו נותנים להן? מקצצים. הממשלה, בתקציב האחרון, קיצצה 14 מיליון שקל מתקציבי הרווחה של האוכלוסייה הערבית. איך הן יתפקדו? איך הן יוכלו באמת לשאת את העול הזה?
אני חושבת שהגיע הזמן – ואני מנצלת את ההזדמנות, כבוד השר, לפנות אליך – להקצות את המשאבים גם לאוכלוסייה הערבית, לסגור את הפער הזה. ואני מאוד מקווה שאתה גם תילחם איתנו להשיג את 15 התקנים שעדיין חסרים מהמדינה לביצוע החוק שלי – טיפול בגברים אלימים. אני מאוד מודה על זה שנלחמת והשגת 15 תקנים. החוק הזה במינימום צריך 30 תקנים. בוא נעשה את זה ונתחיל באמת לתת לעובדים והעובדות הסוציאליים לעבוד בלי הרבה עומס. תודה לכל היוזמים, ותודה לכבוד השר ולחברנו, חבר הכנסת ארז מלול. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. חמש דקות.
<< דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשות השרים, שר העבודה והביטחון החברתי, השר יעקב מרגי, השרה עידית סילמן, ברשות ארגון "אמיצים" שנמצאים פה, שיושבים כאן וצופים בנו, ארגון למען יתומים ואלמנות, ארגון שפועל ועושה כל כך הרבה, ובאמת בתקציבים כל כך קטנים, אבל פועל ועושה עם כל הנשמה – אז ברוכים הבאים לכנסת ישראל – אפתח בתודה לחבר הכנסת ארז מלול על היוזמה בציון יום מיוחד לעובד הסוציאלי, ואפתח גם בגילוי נאות: בעלי, אישי, יהודה, הוא עובד סוציאלי קליני, וגם בתי שרה, בתי היקרה, היא סטודנטית לעבודה סוציאלית. מקצוע העבודה הסוציאלית משלב בתוכו שליחות גדולה יחד עם מקצועיות, חמלה ואהבת אדם טהורה. בכל צומתי המשבר בחייו של אדם ניצבים העובדים הסוציאליים, המוכנים לסייע לו ככל שניתן. היכולת שלהם היא להיות בקשב אמיתי, כפי שביקש שלמה המלך – "ונתת לעבדך לב שמע". לא אוזניים שומעות, אלא לב שומע – להקשיב מהלב, לפגוש את ליבו של האחר, לכאוב עימו ולכאוב את הכאב שעימו הוא מתמודד.
במלחמה הזו, שבה חווינו כולנו רגעי טלטלה ומשבר, היו העובדים הסוציאליים ראשונים לסייע ולתמוך. מחלקות הרווחה, מרכזי החוסן, העו"סים בפנימיות ובמוסדות, העו"סים בבתי החולים, במלונות, אנשי בריאות הנפש בצה"ל ועוד ועוד – כולם רתומים, כולם מסורים, כולם מקצועיים ומלאים באהבה ומוטיבציה גבוהה לסייע לכל אזרח באשר הוא שם. אז ראשית, כולנו חייבים לכם. אתם, שנכנסים למקומות הכי קשים, אתם, שנתקלים בבעיות הכי מורכבות, כל אחד במקומכם היה נס מההתעסקות הקשה הזו, אבל אתם לא. אתם הנחשון שלפני המחנה, עמוד האש שמראה את הדרך לכל מי שזקוק לכך, ועל כך תודתנו.
יחד עם זאת, לצערי, שכר העו"סים, העובדים הסוציאליים, אינו תואם את עבודת הקודש שאותה הם עושים. אני מכירה סיפורים על עובדים ועובדות סוציאליים שמתקשים לסיים את החודש. ואני יודעת, אני יודעת שהם לא יוותרו בשום אופן על השליחות שלהם. הם ינסו להצטמצם, הם ייכנסו לחובות, אבל את משימת חייהם הם ישלימו – סיוע ועזרה לפרט ולקהילה. ולכן זהו תפקידינו, זה התפקיד שלנו, חברי הכנסת, להילחם על תקציבים עבורם. לא ייתכן שעובד סוציאלי לא יסיים את החודש. אנחנו צריכים לראות את הערך שהם נותנים לחברה, ולהילחם עליהם.
בשנה וחצי האחרונות אני מסיירת בפנימיות הרווחה ובמוסדות לבריאות הנפש השונים. בכל המקומות אני מתרשמת ממקצועיות גבוהה, מטיפול מסור ומתחושת שליחות שאין לתאר. המלחמה הזו, שישראל לא ידעה כמוה מבחינת העורף האזרחי, דרשה מהעובדים הסוציאליים מסירות גבוהה, יצירתיות ועבודה מקצועית בתנאים לא פשוטים. הם נענו לכך ועשו כל דבר אשר ביכולתם על מנת לבצע את תפקידם נאמנה ולעזור לכמה שיותר אזרחים.
אנחנו מחויבים לעשות כמה שיותר בשביל להיטיב עימם, כי המשמעות של לעזור להם היא ה חיזוק החוסן הלאומי של עם ישראל כולו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אני מזמין את השר יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי, לסכם ולהשיב.
<< דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אורחים יקרים ביציע האורחים, ארגון העובדים הסוציאליים, הכנסת ציינה היום, כמדי שנה, את יום העו"ס הבין-לאומי, יום שבו אנו מוקירים ומעריכים את עבודתם המסורה של העובדות והעובדים הסוציאליים בימי שגרה ובמיוחד בעיתות חירום, ואת תרומתם הגדולה לחוסנה של החברה הישראלית כולה ולאוכלוסיות הנצרכות לשירותי הרווחה בפרט.
השנה ליום הזה יש משמעות מיוחדת וגדולה יותר. כפי שציינתי, משרד הרווחה, בשיתוף סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת ארז מלול – וכאן המקום להודות לו על היוזמה המיוחדת – יזמנו כאן יום מיוחד בכנסת, שהחל בדיונים בוועדות הכנסת השונות. היינו בוועדת הבריאות בראשותו של חבר הכנסת יוני מישרקי – וכאן המקום, חבר הכנסת מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות, להודות לך על הדיון הבוקר, הדיון המעמיק, שכותרתו הייתה: מי יטפל במטפל? המשכנו בוועדת העבודה והרווחה בראשותו של חבר הכנסת ישראל אייכלר, שלא יכול היה לנהל אבל דאג שיהיה דיון, וחברת הכנסת מיכל וולדיגר קיימה דיון – כאן המקום להודות לה על הדיון הרציני והמעמיק; וכן היינו אצל חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. השיא של היום היה אירוע מיוחד באודיטוריום בהשתתפות מאות עובדים סוציאליים ממשרד הרווחה, מהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, מהעמותות השונות ומהארגונים.
העובדות והעובדים הסוציאליים נמצאים בחזית העשייה בשגרה ומ-7 באוקטובר – בחזית.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, סליחה, או מישהו ששומע – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >>
סליחה, אני מתנצל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זה נשמע כמו טרנזיסטור של פעם.
<< דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >>
העובדות והעובדים הסוציאליים נמצאים בחזית העשייה מפרוץ מלחמת חרבות הברזל. הם נחשפו לזוועות במלוא עוצמתן. כולנו פגשנו אותם ואת עבודתם המסורה. הם התייצבו ראשונים ונרתמו למשימה. עזבו את הבתים והמשפחות שלהם; חלקם פונו בעצמם מהבתים; חלקם חוו שכול במעגל הקרוב ובסובב, בקהילה; חלקם, בני זוגם או ילדיהם התגייסו למילואים לסייע במאמץ המלחמתי. הם היו שם בשביל אזרחי ישראל, שהרגישו שנשדד מהם הכול. נשבר האמון – ברגעים הכי קריטיים שהם היו צריכים את הריבון, הריבון לא היה שם בשבילם להגן עליהם ולהציל אותם. העובדים הסוציאליים הפיחו בהם תקווה, העניקו להם עוגן ותמיכה ברגעים הקשים ביותר, אם זה במרכז משפחות הנעדרים ובמוקד 105 האחוד והמשותף עם המשטרה, ובמחנה שורה, שלשם, לצערנו הרב, הגיעו גופות הנרצחים; ואם זה בליווי והסיוע שהם העניקו לתושבים שפונו מבתיהם למלונות, מטבריה שבצפון ועד אילת שבדרום – קיבלו אותם, עטפו אותם בחום, חיבקו אותם. העובדות הסוציאליות הקימו צוותי הודעות מרות בתוך המלונות – למרות שזאת לא הפרקטיקה שלהן, למרות שזה לא מתפקידן – וברגישות רבה בישרו למשפחות את הבשורות הקשות מכול. גם העניקו תמיכה וליווי ליתומים שנותרו ללא אב ואם.
וכמובן – הסיוע והליווי הצמוד שהם העניקו ועדיין מעניקים ויעניקו למשפחות החטופים ולחטופים ששבו ארצה: העובדות והעובדים הסוציאליים נערכו מבעוד מועד לחזרתם והתמודדו עם משימה שאף עו"ס בעולם לא התמודד איתה – ילדים, נשים וזקנים שנחטפו והוחזקו בידי ארגון טרור רצחני. הם הביאו לידי ביטוי את האינטליגנציה הרגשית והפרקטיקה המקצועית שלהם למצב שלא חלמנו שניאלץ להתמודד איתו. ואתם, כן, העובדים הסוציאליים, עשיתם זאת בהצלחה.
החשיפה הגדולה והחיובית שאליה נחשפו בזמן המלחמה צריכה להימשך ולהתעצם אף בשגרה. לטעמי יש בזה אפילו קצת חמיצות: הרי זו אותה עבודה, זו אותה מסירות נפש, למה עד היום לא ידענו להרים אותם על נס? להעריך, להוקיר, להיאבק בשבילם? זה לא בשמיים. אני אומר לכם, רבותיי, חבריי חברי הכנסת, זה לא בשמיים. אנחנו פשוט צריכים לשים זאת בסדר-היום הציבורי של הבית הזה, הבית המכובד הזה. הבית הזה הביא דברים טובים והישגים רבים לחברה הישראלית. אנחנו יודעים להביא את זה לכלל מעשה; צריך לרצות, צריך לשלב ידיים. אין שום סיבה שיהיו עובדות סוציאליות, כפי שאמרה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שלא יגמרו את החודש. אין שום סיבה, זה מקצוע ראוי ומכובד, שצריך להיות בקדמת הבמה של המקצועות הראויים והמוערכים של החברה הישראלית. אם נשדר שזה מקצוע נדרש וחיובי ולא שוחק, שיש לו גם תמורה ותגמול, זה יצליח. נצליח למתג את המקצוע הזה. אם כל הזמן נשדר – ויש קשיים, יש עומסים, אנחנו לא מתעלמים מכך, אנחנו עושים צעדים כדי להקל.
אני אציין מה אנחנו עושים כדי להסיט ולהוריד מכלל המטלות של העובדת הסוציאלית דברים שהם לא בהכרח פרופסיונליים; לשים לידה את תומך העו"ס ואת העובד האדמיניסטרטיבי, שישיל ממנה את כל הדברים הלא-נצרכים – ביחד עם גיוס של תקנים וגיוס של עובדים סוציאליים נוספים. לכן אני אומר: מיתוג הולך עם גאוות יחידה. מיתוג לא הולך עם מסכנות, עם להתבכיין. זה מקצוע מתגמל, אם לא בשכר, בשלב הזה, אז הוא מתגמל בהון האנושי, ובעזרת השם נצליח להביא את זה לכלל מעשה גם בתגמול הכספי. הארגון השיג הישג אדיר בהסכם עם העובדים הסוציאליים. הייתה פעימה ראשונה. צריך להאיץ את הפעימה השנייה, לזרז, לגמור את הסיפור עם משרד האוצר וליישם את זה.
סוגיית המוגנות של העובדים הסוציאליים, שסבלנו ממנה שנים רבות, הושלמה, ברוך השם. אמרתי את זאת היום. אני מקבל פניות מראשי רשויות שרוצים להסתמך על המוגנות של מחלקות הרווחה גם בכלל העירייה. אנחנו, כמובן, עוטפים את זה ומגנים על זה בחרדת קודש, וטוב שכך. יחד עם סביבת עבודה, שכרגע אני לא מרוצה ממנה במחלקות השירותים החברתיים. אני חושב שמחלקות השירותים החברתיים ברשויות המקומיות צריכות להיות בסביבת עבודה נאה, מטופחת. חז"ל אומרים: שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם – דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים. לכן, אנחנו נעשה הכול. כבר התחלנו במהלכים בתקציב 2024 לטפל לפחות ב-20 רשויות אדומות שמחלקות השירותים החברתיים שלהן נמצאות בתנאים קשים מאוד. נכתבו הקריטריונים. אנחנו נשיג את המשאבים וניכנס לדיונים עם אותם ראשי רשויות. יבוא היום – ואני אומר לכם, הוא לא רחוק – יבוא היום שראשי רשויות יציגו את המחלקה לשירותים חברתיים לפני מערכת החינוך שלהם.
הייתי יו"ר ועדת חינוך. יש פרוספקטים שעליהם הייתי אומר לאותם ראשי רשויות: אל תתרברבו. אבל זה אומר משהו. האזרחים צריכים לדעת שיש להם מחלקה חזקה לשירותים חברתיים. זה החוסן שלהם. הם יכולים להיות בטוחים שברגעי משבר, שאני מקווה שלא יהיו, יש מי שיהיה שם, והוכיחו זאת העובדים והעובדות הסוציאליות.
הגדרנו את תומך העו"ס. הקמתי ועדה לניתוח עיסוקים ואפיון העיסוקים של העובדת הסוציאלית. זה לקראת גמר. עובדים ועובדות סוציאליות, זה היום שלכם. אנחנו, יחד עם כל החברה הישראלית, מצדיעים לכם על כל העשייה הברוכה בעבר, בהווה ובעתיד.
ואני אומר, בנימה אישית: אני גאה לעמוד בראש משרד הרווחה, שזכה לשבחים רבים על תפקודו בעת הזו, וכל זה לא היה קורה בלי עבודת הקודש של העובדות והעובדים הסוציאליים. כאן המקום להודות לכל עובדי המשרד, למנכ"ל מר ינון אהרוני; לשדרת הניהול המצוינת, מהסמנכ"לים, עובר דרך מנהלי המחוזות, מנהלי האגפים, מנהלי התחומים ולכל עובדי המשרד. זכינו, אני אומר למדינת ישראל. אנחנו אוהבים לחבוט במגזר הציבורי. יש לו חולשות אובייקטיביות. למגזר הציבורי יש חולשות אובייקטיביות, חלקן לא אובייקטיביות. ואני אומר לכם, חששתי בכניסתי למשרד שאני אצטרך להתמודד עם אותן חולשות. וברוך השם, ברוך השם, יש הון אנושי איכותי, שדרת ניהול איכותית. אני לא מרגיש את החולשות האלה במשרד הרווחה. הוא מתפקד, מקצועי. ואני אומר לכם, זו לא קלישאה – מה שעובד בשגרה יעבוד בחירום, וזה חומר למחשבה לכולם. אם משהו לא צלח במשרד ממשלתי כזה או אחר, תבדקו את השגרה שלכם.
ואני מסיים בתפילה. כולי תקווה שכל החטופים יחזרו הביתה בריאים ושלמים בגופם ובנפשם, וכל החיילים יחזרו לביתם בריאים, שלמים, בגופם ובנפשם. למשפחות השכולות, חיבוק אמיץ, חם ואוהב. לפחות נצטרך כולנו להוכיח שקורבנכן לא היה לשווא. אני לא אומר "חג שמח", אבל אני אומר לעובדים הסוציאליים: כן, בעת הזו אנחנו מצדיעים לכם. מצדיעים לכם, מכירים ומוקירים את עבודתכם המסורה. ואנחנו כאן, כפי שאמרתי, כדי שעם חזון נהפוך את זה למקצוע בשורה הראשונה של המקצועות האיכותיים והמבוקשים והנדרשים במדינת ישראל. תודה רבה ליושב-ראש. תודה רבה לכולם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
אני מציין, לפני שאני מעביר לך את זכות הדיבור, שהיום יש 134 חטופים. שימו לב ביציע שיש לנו תמונות של החטופים בשתי השורות הראשונות. אני מבקש לא להניח שם שום דבר, לא רגליים, ולכבד אותם. כך אנחנו רואים אותם מולנו כל הזמן ולא שוכחים.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הודעה מטעם מזכירות הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[מס' מ/1727; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 158; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה, לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשנ"ט–2009, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
<< דובר >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית. היא אושרה בוועדה המשותפת לוועדות החוקה, חוק ומשפט, הפנים והמדע והטכנולוגיה, אשר הוקמה בכנסת העשרים-וחמש בהתאם להוראות חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע. ההצעה עברה פה אחד ואין לה הסתייגויות.
חוק זה בא לתת מענה לכמה מצבים שהמדינה מתמודדת איתם בכל הנוגע להנפקת מסמכי זיהוי ודרכונים לאזרחים. ראשית, התושבים שפונו מבתיהם בעקבות אירועי 7 באוקטובר אינם מצויים בשגרה המאפשרת להם להתייצב בלשכות רשות האוכלוסין לצורך הנפקת מסמכי זיהוי. כמו כן, בעקבות הלחימה גויסו חיילי מילואים רבים, אשר גם הם אינם מצויים בשגרה המאפשרת התייצבות בלשכות רשות האוכלוסין, לצורך הנפקת מסמכי זיהוי .נוסף על כך, מצב החירום ונסיבותיו גרמו לסגירת חלק מלשכות רשות האוכלוסין, וגם אל הלשכות שנשארו פתוחות לקבלת קהל תושבים רבים נמנעו מלהגיע אף על פי שהזמינו תורים לצורך הנפקת מסמכי זיהוי. זאת ועוד, בשנה הקרובה עומדות לפקוע כ-7 מיליון תעודות זהות ישנות, לא ביומטריות, נוסף על הפקיעה השוטפת של תעודות ביומטריות, ועניין זה עומד להכביד מאוד את העומס על לשכות רשות האוכלוסין .
בנסיבות אלה עתיד להיווצר בחודשים הקרובים עומס רב. לנוכח המצב האמור, ובשל צורך של רבים מהתושבים המפונים במסמכי זיהוי חדשים במקום אלה שאבדו, נבזזו או נשרפו בבתים שנפגעו במלחמה, מוצע בהצעת חוק זו לאפשר הגשת בקשות מקוונות להנפקת מסמכי זיהו, בלא צורך בהתייצבות בלשכות האוכלוסין, בכפוף לתנאים מסוימים שכולם מפורטים בנוסח הצעת החוק. ההסדר הזה יהיה הוראת שעה, שתהיה תקפה לחצי שנה בלבד, והשר יוכל לבקש אישור מהוועדה המשותפת להאריך אותה בתקופות נוספות של עד שישה חודשים נוספים במצטבר.
מסמכי הזיהוי שיונפקו באמצעות הגשת בקשה מקוונת יהיו בתוקף למשך חמש שנים בלבד. לכן חשוב להדגיש שדרכון שהונפק באופן מקוון לא יוכל לשמש למי שמעוניין לקבל פטור מוויזה לארצות הברית כתייר במסגרת תוכנית הפטור שישראל הצטרפה אליה, כי שם נדרש דרכון עם תוקף של עשר שנים.
לפי הסעיף שאנו מציעים להוסיף לחוק הביומטרי, התנאים להגשת בקשה מקוונת לרשות האוכלוסין, כלומר בקשה מרחוק, להנפקת תעודת זהות או דרכון ביומטריים הם כדלקמן: מגיש הבקשה צריך להיות אזרח ישראל, בגיר, שיש ברשותו כבר דרכון או תעודת זהות ביומטריים וטביעות האצבע שלו שמורות במאגר הביומטרי מהרכשה קודמת; כמו כן, בזמן הגשת הבקשה המבקש צריך להיות בישראל. הגשת הבקשה תיעשה באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית, כך שיש צורך להיות רשומים לשירות זה. המערכת הזו תוודא את אימות זהותו של המבקש. המבקש צריך לצלם את עצמו ולצרף את תמונת הפנים לבקשה. תמונה זו תועבר לרשות לניהול המאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהות אל מול הנתונים הקיימים בו, וזו תמסור את תוצאתה זיהוי לרשות האוכלוסין.
לגבי בקשה לתעודת זהות, יש דרישה שלמבקש יש תעודת זהות ביומטרית שהונפקה לו לאחר שמלאו לו 16, מכיוון שבמהלך גיל ההתבגרות תווי פנים עוברים שינויים רבים יותר מאשר בגילים בוגרים, ולכן עשויים להיווצר קשיים באימות הזהות כאשר משווים את התמונה מהבקשה לתמונה שנמצאת במאגר. כאשר הבקשה היא להנפקת דרכון נדרש שלמבקש היה דרכון ביומטרי קודם, משום שבדרכון החדש נדרשת הדפסת דוגמת חתימה, ואת זה יש במערכת רק למי שכבר יש לו דרכון ביומטרי.
דרישה נוספת לגבי הנפקת דרכון היא שלמבקש הונפק מסמך זיהוי ביומטרי לאחר שמלאו לו גיל 21 וטרם מלאו לו 60. חשוב לנו לומר כי האפליה לכאורה הזו באה אך ורק כדי להגן על האזרחים, וזאת מכיוון שבגילים הללו, מתחת לגיל 21 ומעל לגיל 60, שיעורי השגיאה בהשוואות של אימות זהות של תמונות פנים עולים מאוד בגלל השתנות תווי הפנים, והפער בין התמונות יהיה גדול יותר. במצב זה, עלולים להיווצר טעויות או קשיים במעברי הגבול בעולם, ומזה כולנו רוצים להימנע. לכן, גם בשלב הגשת הבקשה תיעשה השוואה במאגר הביומטרי בין התמונה שצורפה לבקשה לבין התמונה הקיימת במאגר ברמת דיוק גבוהה, כך שאם תהיה שונות גדולה בזיהוי – הבקשה של האזרח תסורב. נוסף על כך, מבקש דרכון יצטרך להיות מי שדרכונו בתוקף לתקופה של פחות משנה מיום הגשת הבקשה או שהדרכון שלו כבר פקע בזמן הגשת הבקשה וטרם עברו שישה חודשים מפקיעתו.
אנשי רשות המאגר הבהירו לנו כי – נעבור על זה. בקשות מקוונות ניתן יהיה להגיש החל מ-30 באפריל 2024 וכל עוד הוראת השעה תהיה בתוקף.
אני רוצה להודות לצוות הוועדה ובראשם למנהל הוועדה אלירן כהן וליועמ"שית נירה לאמעי רכלבסקי ולצוות שלה, שעמלו על הצעת החוק. תודה לכולם.
את הזמן שנותר לי אני רוצה לנצל בשביל להעלות נושא חשוב וקריטי לכל באי הבית הזה. הבוקר בישראל היום קראתי את הכתבה של חנן גרינווד. מתחקיר שהתפרסם כבר לפני כשנה וחצי של ארגון עד כאן, התגלה כי עמותת אלקלוב אלרחימה קשורה גם למפלגת רע"מ וגם לתנועת החמאס. מהתחקיר עולה שהעמותה מעבירה כספים שלא כחוק ולא כדין, דרך טורקיה, למדינות אויב כמו סוריה ורצועת עזה. הבוקר קראתי: בעקבות אותו תחקיר בנק לאומי חסם את חשבון הבנק של העמותה והפסיק לאלתר את העברות הכספים.
לא יעלה על הדעת שבזמן מלחמה ותקופה קשה כמו שאנחנו נמצאים בה כרגע, נושא כזה יודר מהשיח הציבורי. חייבים לפעול מייד לסגירת העמותה. כפי שחברתי, חברת הכנסת דאז והשרה היום אורית סטרוק, דרשה בעבר ממבקר המדינה לבחון ולסגור את העמותה, אז גם אני דורש בדיוק אותו דבר. לא ייתכן שבזמן שישראל נלחמת על קיומה יקומו להם אויבים מבית, אויבים מבפנים, ויממנו פעילות טרור כאן, מתוך מדינת ישראל. פניתי בנושא הזה ליושב-ראש הכנסת בבקשה לקיום דיון דחוף לעניין, ואני קורא לכל חברי הכנסת שביטחון מדינת ישראל והחוסן הלאומי שלנו חשוב להם להצטרף לבקשה. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח.
<< קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >>
אף אחד לא נמצא.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אין הסתייגויות לחוק ואין בקשות רשות דיבור. אוקיי, אלה הדוברים שהיו. בסדר, הייתי חייב לקרוא אותם, אדוני יושב-ראש ועדת האתיקה.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה.
חנוך, מה מצביעים?
<< קריאה >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): << קריאה >>
בעד.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–5 – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
בעד – 11, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, נתקבל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
<< הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[מס' מ/1728; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 158; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה.
<< דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק המאריכה בשלושה חודשים את תוקף תקנות שעת החירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירות ביטחון), התשפ"ד–2024, שעוסקות באופן ההחזקה של מחבלי הנוח'בה ואנשי החמאס ומחבלים אחרים הקשורים למלחמה.
הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית. פרק הזמן הנדרש להארכה נועד לצורך גיבוש הסדר ממשלתי כולל, וההצעה הוגשה לבקשת הממשלה. להצעה לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולאשרה בנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. ראשון הדוברים, חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–2 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024. הצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, נתקבל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
<< הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[מס' כ/996, פ/4234/25; דברי הכנסת, חוב' כ', ישיבה 154; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, להציג את הצעת החוק.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024. זאת הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אופיר כץ וחברי כנסת רבים אחרים, שאליה מוזגו גם הצעת חוק שהגישו חברות הכנסת מירב כהן ומיכל וולדיגר. הנושא הוא חוק הארוסות.
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), מסדיר את מעמדם של בני משפחות הנופלים במערכות ישראל, ובין היתר את מעמדה של מי שהייתה בת זוג של נספה ערב נפילתו. על פי החוק, מי שהוכרה כאלמנה או שגרה איתו, זכאית לתגמולים והטבות לשיקומה אבל מי שהייתה מאורסת לנספה, ומטעמי דת ומטעמים אחרים הם לא ניהלו משק בית משותף לפני שנפל, אף שהיה בכוונתם להינשא ולהקים בית יחד, היא עד היום הזה לא הייתה זכאית להכרה.
אמרנו היום בוועדה – אני חושב שכולם דיברו על החשיבות של החוק הזה, שזה לא ייאמן שכך היה המצב עד היום, אבל זה היה המצב. היא לא זכתה לזכויות, לא לתגמולים שהאלמנה זכאית להם, ולפי התנאים שקבועים בחוק משפחות חיילים גם אין אפשרות להכיר בה. מכיוון שהאירוסין הם הצהרת כוונות ברורה ומחייבת להקמת בית משותף, ומכיוון שאנחנו לא רוצים להפלות את אלה שמפאת אורח החיים לא יכולות להיות מוכרות לפני הנישואין, עולה הצורך בהחלת הוראות החוק גם על ארוסות.
במהלך הדיונים בוועדה הופיעו בפני חברי הוועדה ארוסות של חיילים שנפלו במלחמת חרבות ברזל, ובדבריהן הן חיזקו את החשיבות שבקידום הצעת החוק ובמתן מעטפת והכרה לאותן ארוסות. לפיכך, בהצעה שבפניכם מוצע לקבוע כי מי שהייתה מאורסת לחייל שנספה תהיה זכאית לתגמולים והטבות בהתקיים התנאים המפורטים בהצעת החוק. לפי הצעת החוק, ארוסה תוגדר כמי שביום מותו של הנספה הייתה מיועדת להינשא לו והוכיחה כוונה להינשא לו. על פי המוצע, אפשר להוכיח כוונה להינשא אם הנספה והארוסה הגישו בקשה להירשם לנישואין ברבנות או ברשות הרושמת בדתות האחרות או אם התקיימו שתיים מהנסיבות הבאות – זאת אומרת, אפילו אם הם עדיין לא נרשמו לנישואין, כי יש הרבה שנרשמים לנישואין רק כמה שבועות לפני הנישואין: 1 אם נעשתה הצעת נישואין או התקיימה מסיבת אירוסין והכוונה להינשא פורסמה וידועה לכל בני המשפחה וקרובי המשפחה של הנספה והארוסה – זה סעיף אחד להוכחת רצינות של האירוסין; 2. נקבעו מועד ומקום לחתונה, ויש הסכם לעריכת החתונה במקום מסוים או הסכם לשירותי הסעה לחתונה; 3. בהצעת הנישואין או בתקופת האירוסין אחד מבני הזוג רכש או נתן טבעת אירוסין; 4. הנספה והארוסה התקשרו בהסכם לרכישה או לשכירה של דירת מגורים.
מוצע לקבוע כי ארוסה של נספה תהיה זכאית לתגמול חודשי לתקופה של חמש שנים ממועד פטירת הנספה, בדומה לתגמול החודשי שלו זכאית אלמנה ללא ילדים. כן מוצע לקבוע כי ארוסה תהיה זכאית באותה תקופה להטבות רפואיות וסיוע במימון לימודים אקדמיים וכן למימון סיוע נפשי לתקופה של עשר שנים ממועד פטירת הנספה. לבסוף, מוצע לקבוע כי הוראות החוק יחולו גם על ארוסות של נפגעים שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה וכן על ארוסות של שוטרים, סוהרים, אנשי משמר הכנסת, עובדי שירות הביטחון ואנשי הג"א שנפטרו במסגרת תפקידם.
מוצע כי החוק ייכנס לתוקף 45 ימים מיום פרסומו, וכן תחילת ההסדר תהיה לגבי ארוסות של נפטרים כאמור שמועד פטירתם הוא ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, או לאחריו, והן תהיינה זכאיות לתשלומים והטבות לפי ההצעה ממועד פטירת הנספה – זאת אומרת אפילו רטרואקטיבית.
ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ואין לה הסתייגויות. לפיכך, אני פונה לחברי הכנסת ומבקש לאשר את הצעת החוק בנוסח שאישרה הוועדה.
אני רק רוצה לראות אם כתוב פה העניין של תקופת הסיוע. אמרתי את זה? אמרתי את חמש השנים? כי בנאום שהכינו לי לא אמרו. אז אני רוצה לומר – – –
<< קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >>
אני אגיד את זה – – – שכולם ישמעו.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >>
לא, פשוט שמתי לב שהחסרתי פה פרט חשוב. היה כתוב פה שסיוע נפשי יינתן לעשר, אבל המלגה שאופיר כץ הביא זה לחמש שנים, נכון? אז תודה רבה, ואני מקווה שכולכם תתמכו בחוק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה.
<< קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >>
גם אני ביקשתי, גם אופיר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חבר הכנסת יושב-ראש הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת, חמש דקות. בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ארוסות יקרות – הבטחנו וקיימנו. ב-6 בנובמבר הגעתי לירושלים לנחם את משפחת רייך. אריאל, קצין שריון בגדוד 77 בחטיבה 7, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 24 בנופלו. ב-20 בנובמבר הגעתי לירושלים לנחם את משפחת פרנקו. כפיר, מפקד מחלקה בגדוד 52 בחטיבה 401, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 22 בנופלו. ב-28 בדצמבר הגעתי לחיפה לנחם את משפחת בוצחק. אושרי, מפקד צוות בסיירת נח"ל, נפל בקרב ברצועת עזה, גם הוא בן 22 בנופלו. בשלושת הניחומים ישבו ארוסותיהן של נופלים: נועה – ארוסתו של אריאל, נעמה – ארוסתו של כפיר ורביד – ארוסתו של אושרי.
אין לתאר את הקושי שעוברת משפחה שכולה. האדמה נקרעת תחת רגליה והחיים נעצרים. מה שהיה הוא לא מה שיהיה לעולם. הבור העצום שנפער לעולם לא יתמלא והקושי תמיד יהיה שם. הארוסות של הנופלים הן חלק ממשפחת השכול. הן איבדו את היקר להן מכול, העתיד שלהן נקרע להן מהידיים והתמוסס מול עיניהן. אמרתן בוועדה שהייתן שקופות עד עכשיו, ואני עומד כאן היום ואומר לכן: אתן כבר לא שקופות יותר, אנחנו עומדים פה ורואים אתכן. אנחנו רואים אתכן, כי מגיעה לכן, מגיעה לכן ההכרה הזו.
מהרגע שהתחלתי לעבוד על הצעת החוק הזאת הבטחתי לעצמי, לכן ולמשפחות, שהיא תעבור. זה לא היה קל, היו משוכות, היו אתגרים, אבל היום הזה סוף-סוף הגיע.
אתמול ישבה אצלי בלשכה משפחתו של אושרי בוצחק, זיכרונו לברכה – אביו, אימו, אחיותיו וגם אחיו, שאני מכיר אותו פה מדיוני הוועדה. למרות שרביד עדיין לא הייתה אשתו של אושרי אלא ארוסתו, היה להם חשוב לעלות לכנסת לפגוש אותי, לבוא מחיפה ולהפציר בי – כמה חשובה להם הצעת החוק הזאת, כמה רביד היא חלק מהם וכמה הם יודעים שזה מה שאושרי היה רוצה.
לכן, אנחנו מעבירים היום את ההצעה החשובה הזאת, כי אלה החיים, אלו הדברים החשובים ואלו החיים עצמם. ההצעה תכלול מעטפת שיקומית וכלכלית רחבה לחמש שנים, הכוללת תגמול חודשי על סך 10,000 שקלים בכל חודש, מימון תואר ראשון, מימון טיפולים רפואיים, מימון ליווי רגשי וטיפולים פסיכולוגיים – וזה יהיה לרשות הארוסות, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, לעשר שנים. החוק יחול גם על ארוסות נפגעי פעולות איבה, ארוסות שוטרים, סוהרים ואנשי מערכת הביטחון.
אני רוצה להודות. תודה ענקית קודם כול ליושב-ראש הוועדה ישראל אייכלר, על המסירות והשותפות המלאה בהצעת החוק, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: בלעדיך זה לא היה עובר. לשר המשפטים יריב לוין – על התמיכה בוועדת השרים; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'; לשר הביטחון יואב גלנט. אני מודה לחברת הכנסת מירב כהן, שבאמת עשינו את זה ביחד, היינו ביחד בדיונים ותיקנו ושיפצנו עד שהגענו לחוק הנכון, הצודק והראוי הזה, ולחברת הכנסת מיכל וולדיגר. תודה רבה לח"כית לשעבר עליזה לביא, שהעלתה בפניי את הצורך החשוב בחוק הזה, עלתה לפה, לדיונים בוועדה, כדי לתרום ולסייע ולדאוג שהחוק הזה באמת יעבור; למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולצוות הנהלת הוועדה. תודה גדולה ליועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ענת מימון, שעבדה במסירות, בחריצות, על ההצעה, גם כשהתקשרנו בשעות פחות מקובלות וגם בסופי שבוע – תודה רבה על הזמינות, זה לא מובן מאליו.
זהו. תודה אחרונה לראש המטה שלי נטע מולכו על התכלול והדחיפה של הנושא קדימה, שיהיה תמיד בראש סדר-היום, בראש סדר העדיפויות, ובזכות זה באמת הגענו ליום הזה.
אנחנו עושים היום היסטוריה, בהחלט היסטוריה – עושים היום צדק גדול, ואתן, הארוסות, שיושבות פה איתנו, אני מקווה שזה ייתן לכן ולו מעט מהנחמה. תודה. אני כמובן מבקש לתמוך בהצעת החוק.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. אני מזמין שוב את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא ידעתי למה בתקנון הכנסת מופיע שכשיושב-ראש ועדה מגיש הצעת חוק, אחרי הדוברים הוא יכול לעלות ולהשיב. אני לא השתמשתי בזה אף פעם, לא ידעתי למה צריך את זה. עכשיו התברר לי. לפעמים כשנושאים נאום, את הדבר הכי חשוב שוכחים, וזה מה שקרה בנאום שהכינו לי. לא היה שם, היה חסר, הייתה חסרה התודה הגדולה, קודם כול לאופיר כץ, שיזם, ולחברת הכנסת מירב כהן, לחברת הכנסת וולדיגר ולכל החברים שהציעו את הצעת החוק.
אבל לא בגלל זה עליתי. יש לנו צוות שעובד ימים ולילות – ענת מימון, היועצת המשפטית שלנו, עבדה על זה עם כל הלב, עד כדי כך שרק היום בצוהריים גמרנו ולא האמנתי שהיא תצליח לנסח את כל התיקונים ולהביא את זה עוד היום; אותו דבר ענת שמואל כהן, מנהלת הוועדה, וכל הצוות שלה. אני לא אמנה את שמות כולם עכשיו שמא אני אשכח מישהי או מישהו; יצחק פיליפ, ראש המטה שלי, שמלווה את כל המהלכים בוועדת העבודה והרווחה, ויש שם הרבה הרבה עבודה, הוא וכל אנשי הצוות שלי – פשוט להגיד תודה, כי הכרת הטוב זה הדבר הכי חשוב בכל דבר. לכן ביקשתי לעלות שוב. תודה רבה. אני מבקש לגשת להצבעה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה לך.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים, כנוסח הוועדה. שבו במקומותיכם שתוכלו להצביע – גם אתה, ינון. הצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–8 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–8 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, כולל לוח התיקונים, כנוסח הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, נתקבל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
צריך לתקן משהו בזה עכשיו? זה לא כולל את נוסח התיקונים שקיבלתי, זה מיועד לחוק הבא. בעד – עשרה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
<< דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>
ואטורי, אני נערכתי לחמש דקות, אז תהיה לי איזו דקה חריגה, בסדר? ממש לא הרבה, בקטנה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
דקה – – – תתחילי לדבר – – –
<< דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבת של 7 באוקטובר, כשהגיע הטלפון מהצבא, נועה רובין ואריאל רייך, זוג דתי צעיר לקראת החתונה שלו, עלו מייד על מדים ונסעו. נועה פה וגם נעמה. אריאל, סמ"פ בחטיבה 7, נפל ב-31 באוקטובר לאחר שהוצמד מטען לטנק שלו בעזה. יהי זכרו ברוך. נועה סיפרה לנו רק הבוקר בדיוני הוועדה על הארוס שלה אריאל, זיכרונו לברכה. אלו דבריה שאני מבקשת לומר כאן מעל הבמה במליאה: "במותם ציוו לנו את החיים – ככה כולם אומרים. על איזה חיים מדובר? איך אפשר להמשיך לחיות? ביום שארוסי, האהוב שלי אריאל, נהרג, אני הפסקתי לחיות – אני וכל אותן בנות שהארוס שלהן נהרג. איך יכול להיות שברגע האמת המדינה שלי לא מאחוריי, מסתכלת עליי רק כמספר נוסף? ולמה? כי אין לי טבעת נישואין על האצבע אלא רק טבעת אירוסין, והיא שווה פחות. ורק בגלל שבציר הזמן עוד לא הספקתי להיות אלמנתו של אלא רק ארוסתו של? איך יכול להיות שנותנים לנו להתמודד עם המעמסה הזאת לבד? טיפולים פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, איך אפשר להתמודד עם העלות הכלכלית הזו לבד? להתחיל ללמוד. איך מצפים שנצליח לעמוד בכל זה, שנקום שוב על הרגליים בלי התמיכה הכי בסיסית הזאת מהמדינה שלנו, בלי הידיעה שרואים אותנו?"
נועה הוסיפה: "אריאל שלי ואני היינו אמורים להתחתן ביום חמישי הבא. אני הבאתי לכם את כל מה שיש לי. נתתי לכם את אריאל, את כל העולם שלי. אני רק מבקשת שתראו אותי, שתבינו שאני נשארתי פה לבד, ושאני לא יכולה לסחוב את כל זה על כתפיי לבד".
אלה הדברים של נועה, והם ממחישים את החשיבות של החוק הזה יותר מכל דבר אחר. עכשיו זה הזמן שמדינת ישראל אומרת להן: אתן לא לבד, אתן איתנו. אנחנו מאחוריכן, אנחנו לצידכן, אנחנו איתכן. נעטוף אתכן כמו שמצופה, כמו שצריך. החוק הזה מתקן עוול של שנים, ויש בו משום זכות גדולה – להושיט יד לארוסות שאיבדו את היקר להן מכול. אז כן, במסגרת החוק הארוסות יהיו זכאיות לתגמול חודשי, יקבלו את הטיפולים הרגשיים שמגיעים להן ועוד תמיכה שהיא מאוד מאוד חשובה, למשך חמש שנים. זה לא מספיק אבל זו דריסת רגל חשובה.
אני רוצה להגיד המון תודה לחבר הכנסת אופיר כץ, באמת אתה פרלמנטר מצטיין, רק להסתכל וללמוד; לנטע מולכו המדהימה, שעשתה הרבה מאחורי הקלעים; גם לעליזה לביא, שקידמה את החוק הזה בעבר; ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אייכלר – אתה יודע, לפעמים כיף גם לראות דברים שאנחנו מסכימים עליהם ועושים אותם ביחד; ובאמת לצוות הוועדה המאוד-מאוד מסור שלך – ענת מימון המדהימה וכל חברות הצוות; תודה ליועצת שלי ליאור מילוא, יועצת החקיקה, שסייעה. הלוואי שזה יוכל במשהו לסייע לבנות את החיים מחדש. תודה רבה. נעשה ונצליח.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024 << הצח >>
[מס' כ/982; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 132; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת יוסף טייב, להציג את הצעת החוק, כולל לוח התיקונים. הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024. בבקשה.
<< דובר >> יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, ברוכים הבאים, עשרות משפחות האמיצים, משפחות אלמנים ואלמנות, יתומים ויתומות, שהגיעו לראות במו עיניהן את העברת החוק. אני נרגש להעלות בפניכם את הצעת החוק לציון יום משפחות האלמנים והאלמנות בישראל עם ילדים יתומים. אני רוצה בתחילת דבריי – ואני אגיד את זה גם בסיום דבריי – להודות להדס היקרה, באמת, על ההתאמצות, על הדחיפה, על ההובלה ועל הליווי. ומאחורי כל אישה גדולה כנראה שיש גם איש גדול – יהודה היקר, חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק, שבאמת ביום הראשון של כניסתי לכנסת תפס אותי ואמר: זה מה שצריך לקדם, לשים על סדר-היום הציבורי את הנושא הזה של משפחות האלמנים והאלמנות. אנחנו זוכים ברגע זה לברך על המוגמר.
ציון יום משפחות אלמנים ואלמנות, משפחות היתומים, הוא לא רק יום מיוחד למשפחות היתומים. זהו יום אשר מזכיר לנו את חובתנו המוסרית להקל על אותן משפחות אלמנים ואלמנות עם ילדים יתומים ולתמוך בהן דווקא בתקופה זאת, שבה חוותה מדינת ישראל את אחד האירועים הקשים והמטלטלים מאז תקומתה. טובי בנינו ובנותינו נרצחו רק על עצם היותם יהודים וישראלים. אויבינו טבחו בכל היקר לנו. הם לא הבחינו בין המינים והגילים. בעיניים יוקדות שנאה ורוע הם רצחו קשישים וקשישות, ילדים וילדות במיטותיהם, תינוקות. הרוע לא ידע גבול כאשר הם רצחו הורים לעיני ילדיהם והותירו יתומים עם צלקות כואבות לכל חייהם. בעזרת השם, לאחר שנחזיר את כל החטופים ונחסל את אויבינו, המלחמה תיגמר, אבל אותן הצלקות, הכאב והאובדן הגדול יישארו איתנו ועם היתומים לנצח, ועם האלמנים והאלמנות. מאות ילדים שנותרו יתומים, מאות אלמנים ואלמנות; משפחות שלמות שחרב עליהן עולמן.
חברי הכנסת, היום מתברר מעל כל ספק הצורך הגדול בטיפול ובסיוע למשפחות היתומים, לאלמנים ואלמנות, יתומים ויתומות. אך ידעו אזרחי ישראל שבשונה מחוקים אחרים, בחוק זה מועבר מסר של אחריות חברתית ללא אפליה. חוק זה אינו עוסק בסיבת המוות של ההורה. אלמן הוא אלמן, אלמנה היא אלמנה, יתום ויתומה הם יתומים ויתומות, ולא משנה מה סיבת המוות. וכל זה רק כדי להוקיר את משפחת האלמנים והאלמנות. מות אחד ההורים מותיר חלל ריק, תחושה של חוסר שלא ניתן לתאר במילים. אבא ואימא הם האנשים שתמיד מקבלים אותנו בשמחה ובמאור פנים, תמיד שם בשבילנו ללא טענות, וכמעט בלי ביקורת בכל גיל ובכל מצב.
בהצעת החוק מוצע לקבוע יום ציון שנתי ממלכתי ביום ראשון של חג חנוכה, כ"ה בכסלו. חנוכה הוא החג שבו אנו מציינים את התקופה החשוכה ביותר בשנה ואת רצוננו להביא אור לכל בית ובית, ולתת למשפחות היתומים את הכוחות ואת היכולת והעוצמה להאיר מפתח ביתן החוצה. זהו היום המתאים ביותר, להבנתנו, להוכיח את האחריות הציבורית של כולנו למשפחות האלמנים והאלמנות בישראל.
מטרת הצעת החוק היא לקבוע יום ציון שנתי לחיזוק מעמדן ולהעצמתן של משפחות האלמנים והאלמנות עם הילדים היתומים בישראל; לבטא את מחויבות החברה בישראל לזכויותיהן, המושתתות על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יום משפחות היתומים יצוין אחת לשנה, כפי שאמרתי, ביום כ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה. את יום משפחות היתומים יציינו בדיון מיוחד במליאת הכנסת באחד המועדים, כפי שתקבע ועדת הכנסת; בבית הנשיא, כפי שיקבע נשיא המדינה, ובדיון מיוחד אצל האפוטרופוס הכללי שבו ישתתפו משרדי ממשלה וגורמים אחרים העוסקים בקידום זכויותיהן וצורכיהן של משפחות האלמנים והאלמנות בישראל, ועמותות שמייצגות גם את ענייניהן.
על הדיון ידווח האפוטרופוס הכללי לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. בנוסף, שר התרבות והספורט יהיה רשאי להורות על דרכים נוספות בתחום פעילות משרדו לציון יום משפחות היתומים, לשם הטמעת ערכה וחשיבותה של אחריות הקהילה למשפחות היתומים, והגשמת מטרות חוק זה, וזאת בכפוף לתקציב ייעודי שיוקצה לכך מאוצר המדינה.
בנוסף, התורה מצווה אותנו לעזור ולסייע לאלמנים והאלמנות, היתומים והיתומות, שהם בניו הקרובים של הקדוש ברוך הוא. תנועת ש"ס חרתה על דגלה את העזרה לחלש בצוואתו של הרב מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, שהנחה אותנו, נציגיו, לפעול למענם ולדאוג למחסורם. זאת תחילת הדרך בהכנסת המודעות בקרב החברה הישראלית לחובתנו המוסרית לעזור ולדאוג לכל מחסורם של היתומים והיתומות, האלמנים והאלמנות. אנחנו נמשיך להוביל שינויים כבירים בחקיקות רבות על מנת לדאוג למחסורן של משפחות היתומים והאלמנות.
אני רוצה להודות מכאן שוב להדס ויהודה גליק מארגון אמיצים, למשפחות האמיצים, על שדחפו לקידום החקיקה ועל תרומתן בכל השנה למען משפחות האלמנים והאלמנות. אני רוצה להודות לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה – צח, שטרח ועמל כדי להוציא מתחת ידינו חוק נאה ומתוקן; למנהלת הוועדה, לכל צוות הוועדה, ליועץ המשפטי האישי שלי ולעוזרים. אני קורא לכל חברי הבית הזה, תמכו בהצעת החוק ויחד נתקן את המעוות למען היתומים והיתומות, האלמנים והאלמנות, שעומדים פה לפנינו. בדאגה להם נקבל חברה מתוקנת יותר ועתיד טוב לחברה הישראלית. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים להצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–5 – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024, כולל לוח תיקונים להצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024. הצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024, נתקבל.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024, כולל לוח תיקונים להצעת חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< הצח >> הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/999).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת נאור שירי, אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי להציג את הצעת החוק.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך את חברי הכנסת – גם אופיר כץ, גם מירב כהן, יוסף טייב, כמובן – על הצעות חוק מאוד חשובות, אבל גם הצעות חוק שגורמות לי לעלות לפה באי-נוחות, כשאנחנו עוברים נושא מנושאים מאוד מאוד חשובים שטופלו היום.
<< קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >>
יש ענייני דיומא.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
כן, יש ענייני דיומא, אבל אני חושב שבעיקר זאת צריכה להיות הוכחה שיש המון המון נושאים בחברה הישראלית, שאם אנחנו עובדים בהם ביחד ותהיה הסכמה רחבה, אנחנו יכולים לעשות עבודה שהיא גם טובה, גם יעילה. אני חושב שגם חבר הכנסת אופיר כץ במובן הזה הוא דוגמה נהדרת לטיפול בנושאים אקוטיים. לא רק הוא, אבל בסדר.
לעניין הצעת החוק להקמת מאגר דנ"א, תראו, את ההצעה הזו אני מנסה לקדם עוד לפני שהייתי חבר כנסת, וחבר הכנסת מיקי לוי, כשאתה היית יו"ר הכנסת – כשעוד היית חבר כנסת – כבר לפני בערך ארבע שנים, היא התעוררה בעקבות זה שהייתי סגן ראש עיר, וניסינו להתמודד עם מפגעי צואת כלבים במרחב הציבורי. אני יודע שלירושלמי כמוך, ודיברנו על זה בעבר, התופעה הזו לא מוכרת, אבל בעיר ממוצעת – ויסכים איתי חבר הכנסת דלל, שהצעת החוק היא גם שלו – אנחנו מתמודדים ברשות המקומית עם אלפי מפגעי צואה. אני רוצה לתת לכם שנייה קצת מספרים כדי שתבינו. בעיר ממוצעת במדינת ישראל יש כ-3,000 כלבים. יש ערים שהן רוויות כלבים. בואו נגיד, על כל 60,000 תושבים – 6,000. 3,000 כלבים, נגיד, ניקח בממוצע. כלב עושה את צרכיו – וזו תהיה שיחה שהיא קצת, חצי מצחיקה, אבל בסוף צריך להתמודד עם זה – כלב עושה נניח פעמיים ביום את צרכיו. ואני עוד הולך על המודל – – –
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
אני נשאר להצביע רק בתנאי שאתה חוסך לנו תיאורים פלסטיים. אם אתה – – – אני הולך ולא מצביע.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אין בעיה. אז אני אדבר על מפגעים, ואתה תיקח את זה לאן שאתה רוצה.
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
– – – מפגעים, אני אסתדר.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
3,000 כלבים – 6,000 מפגעים ביום. בסדר? תעשו את המכפלות של שבוע. מדובר ב-42,000 מפגעים בשבוע. תעשו את המכפלות של שנה – כמעט 2 מיליון מפגעי צואה במרחב הציבורי.
העיריות, הרשויות המקומיות, פשוט לא מצליחות להתמודד עם התופעה עקב הקושי באיסוף ראייתי – לצלם, לתת את הקנס, לסגור – פשוט לא. אז אנחנו מתמודדים עם המון המון מפגעים. זה גם מפגע תברואתי, גם ויזואלי. מיותר לציין שדבר כזה צריך להיפתר, בטח ובטח כשיש את הטכנולוגיה שקיימת, ואפשר לצמצם באופן דרסטי את הנוכחות במרחב הציבורי.
אני לא ארחיב יותר מדי. אני רק רוצה באמת לציין ולומר לך, אלי, תודה רבה. אם פתחתי בראשית דבריי עם שיתוף הפעולה בנושאים מאוד משמעותיים שהיו, אני רוצה לציין אותך מאוד לטובה. אתה תמיד פתוח לשמוע כל רעיון, להכניס את השינויים שאתה רואה לנכון, ובעיקר לא רואה שום הבדל בין המקום ששנינו יושבים בו משני צידי הכנסת או המתרס, בטח בנושאים שהם חשובים לנו, גם כאיש שבא מהשלטון המקומי ומזדהה ומכיר גם את הבעיות וגם את היתרונות שיש בשלטון המקומי, בטח בנושא כזה. תודה גם לדוד ביטן, שלמרות כל משרדי הממשלה, כשאני ואתה ישבנו בדיון – ומה זה "למרות"? אף על פי ולמרות משרדי הממשלה, שבואו נגיד בלשון המעטה, ולא נרחיב יותר מדי, פשוט לא באירוע, לא מעוניינים לעזור. אבל אני שם את זה בצד. גם ההצעה הזו היא מאוד מאוד מצומצמת, ואנחנו צריכים עוד לעבוד עליה רבות לפני הקריאה השנייה והשלישית. אבל, תודה לך, תודה לדוד ביטן. גם אני אצטרך להודות לנטע מולכו, כי גם בחוק הזה, שהוא לא חוק היסטורי בשום צורה, בטח שהוא לא מתקרב לחוק הקודם שעבר – אבל גם בחוק הזה בלעדיה ובלי אופיר כץ לא הייתי עומד פה היום ומציג בפניכם את הצעת החוק, למרות שהכנסת הצביעה בקריאה ראשונה. אבל, נפלאות המשכן – אתם יודעים טוב ממני – הכריחו אותה להתעסק גם בנושא הזה. אז תודה, נטע, שהיא גם תושבת הוד השרון, נכון? ואלי ודוד ביטן. ותודה לכם. כמובן שאני קורא לכם להצביע בעד ההצעה. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. קיבלתי רשימת דוברים. אני רואה שיש פה פחות ח"כים מרשימת הדוברים. האם יש פה חבר כנסת באולם שרוצה לדבר?
להקריא? אוקיי, אז אני אקריא את השמות לפי הייעוץ המשפטי. נראה לי שאף אחד לא נמצא פה, חוץ מזה שדיבר. חבר הכנסת אלי דלל?
<< קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >>
מוותר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מוותר. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר.
נעבור להצבעה על הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
<< הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43) (כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1001).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43) (כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. לרשותך עשר דקות.
<< דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, מדובר בחוק שלדעתי, פשוט, גם אם אני מאוד ארצה לדבר עליו עשר דקות, אני לא אצליח. החוק אומר דבר מאוד פשוט: בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, בסעיף 18ב(ו), במקום "משתי" יבוא "משלוש". היום יש אנומליה בחוק לשכת עורכי הדין. יש הוראה כללית בחוק לשכת עורכי הדין שאומרת שכל בעלי התפקידים בלשכת עורכי הדין יכולים להתמנות לשלוש קדנציות בתפקיד שאליו נבחרו. יש לזה חריג אחד, שהוא מאוד מאוד משונה: חברי ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין. בתי הדין יכולים להיות שלוש קדנציות, בעלי תפקידים אחרים – שלוש קדנציות.
<< קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >>
מה משך הקדנציה?
<< דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
בכל תפקיד זה שונה, אני לא זוכר. נראה לי ששלוש שנים, אני לא זוכר, אבל אותה מגבלה קיימת לכולם, מלבד חברי ועדות אתיקה.
הצעת החוק הזאת מוגשת והוגשה לבקשתו של ראש לשכת עורכי הדין. הוא פנה לשר לוין ואליי וביקש שנעלה אותה, שנשווה את הסיטואציה. הסיבה שאנחנו גם ממהרים לעשות את זה מופיעה בדברי ההסבר: בחודשים שחלפו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה מספר התלונות שהוגשו לוועדות האתיקה של הלשכה במידה ניכרת, והורגשה נחיצותה של הרציפות התפקודית של ועדות האתיקה. חשוב להגיד שחברי ועדות האתיקה הם מתנדבים. ואז, גם אם נכנס מישהו חדש, עד שהוא לומד את החומר לוקח זמן. כמות הזמן שהוא יכול להשקיע בנושאים מוגבלת, ויש חשיבות ברציפות התפקודית של ועדות האתיקה בטיפול בתלונות וביישום המדיניות שהן קובעות. לפיכך, מוצע לתקן את החוק כך שמספר תקופות הכהונה הרצופות יוגבל לשלוש, במקום שתיים לפי הדין היום. כך יתאפשר לחברי ועדות האתיקה, שצברו ידע מקצועי וארגוני, להציג את מועמדותם לכהן בוועדה תקופת כהונה נוספת, ולמועצה הארצית – לבחור בחברים שישמרו את הרציפות התפקודית בטיפול בתלונות.
כאמור, מאחר שאנחנו עוסקים במתנדבים, אם החוק הזה לא עובר – אנחנו בעצם מחייבים את לשכת עורכי הדין להחליף עשרות חברים בוועדות האתיקה השונות בתקופת הזמן הקרובה, ולפגוע ביכולת שלהם לשמר את הידע התפקודי והארגוני שלהם. כך, מושווה מספר הקדנציות בין בעלי התפקידים.
כאמור, מאחר שמדובר – ואני חייב לומר את זה, לא תמיד אני רואה עין בעין עם לשכת עורכי הדין או עם ראש הלשכה בנושאים רבים, אבל כאשר הוא פנה אליי בבקשה הזו, היא הייתה נראית לי נכונה והגיונית, וגם לחבריי בוועדה. לכן גם החוק הזה, כמו כמעט כל חוק אחר שעבר אצלנו בוועדה מאז 7 באוקטובר, עבר בוועדה בהסכמה מלאה. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר אותו בקריאה הראשונה, ושהוא יועבר להמשך טיפול בוועדה לקריאה השנייה והשלישית במטרה לקדם את חקיקתו במהרה. תודה רבה. אבקש מחבריי לתמוך.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר.
אתה לא רוצה לסכם, נכון?
<< קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >>
כל האנשים שדיברו, אני חושב – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43) (כהונה בוועדת האתיקה), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה – הצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43) (כהונה בוועדת האתיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
נראה לי שחתמתי היום על יותר חוקים מאשר בכל הקדנציה.
שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43) (כהונה בוועדת האתיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הודעה מטעם מזכירות הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<< נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חברות וחברים, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. נראה לי שהעדכונים כאן לא עומדים בקצב של אופיר. אתה יודע, אני מקבל את זה ככה, ישר, לפני הדף.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אופיר לא נפרד מסדר-היום – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אפשר להעלות משהו, אדוני היושב-ראש? איזה חוק.
<< דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
להעלות? צריך אישור של ש"ס.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה תעלה דברים לאינסטגרם.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
חוק קטן. נראה לי שאתה בינתיים מעלה. עשית עליי הון פוליטי, אחי.
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אני?
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כן, כן. מי היה מכיר אותך אם לא היית כותב את השם שלי בטוויטר כל שני וחמישי?
<< קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >>
אתה שם את הכסף על הרצפה. אתה כל שנייה מעלה פה סלפי – – –
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני מבקש לא להפריע, חבר הכנסת נאור שירי. תודה.
<< דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >>
אדוני היו"ר, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על הוספת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי כממלאת מקום קבועה בוועדת הפנים והגנת הסביבה מטעם סיעת יש עתיד.
כמו כן, אבקש להודיע כי חבר הכנסת זאב אלקין יכהן כממלא מקום קבוע בוועדת הכספים מטעם סיעת הימין הממלכתי, במקום חבר הכנסת מיכאל ביטון, שכיהן כממלא מקום מטעם סיעת המחנה הממלכתי, שהיו לה שני חברים ושני ממלאי מקום, וכעת יש לה חבר אחד וממלא מקום אחד. תודה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י' באדר ב' התשפ"ד, 20 במרץ 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:54. << סיום >>