דברי הכנסת

דברי הכנסת כד / מושב שני / ישיבה קס"ג / ט"ז–י"ז באדר ב' התשפ"ד / 26–27 במרץ 2024 / 24 חוברת כ"ד ישיבה קס"ג הישיבה המאה-ושישים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשפ"ד (26 במרץ 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 נאומים בני דקה 7 אבי מעוז (נעם): 7 סימון דוידסון (יש עתיד): 8 צגה מלקו (הליכוד): 8 עודד פורר (ישראל ביתנו): 9 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 10 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024 11 שר העבודה יואב בן צור: 11 אלעזר שטרן (יש עתיד): 13 אופיר כץ (הליכוד): 17 מירב בן ארי (יש עתיד): 19 נאור שירי (יש עתיד): 21 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 23 סימון דוידסון (יש עתיד): 25 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 27 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 28 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 31 טלי גוטליב (הליכוד): 32 עודד פורר (ישראל ביתנו): 40 עמית הלוי (הליכוד): 41 מאיר כהן (יש עתיד): 49 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 53 שר העבודה יואב בן צור: 53 אלעזר שטרן (יש עתיד): 54 מירב בן ארי (יש עתיד): 55 שרון ניר (ישראל ביתנו): 57 אבי מעוז (נעם): 64 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 68 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 68 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 68 מירב כהן (יש עתיד): 69 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 70 נאור שירי (יש עתיד): 71 מאיר כהן (יש עתיד): 73 גלעד קריב (העבודה): 74 אושר שקלים (הליכוד): 76 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 77 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 79 סימון דוידסון (יש עתיד): 81 מיקי לוי (יש עתיד): 83 טלי גוטליב (הליכוד): 84 יסמין פרידמן (יש עתיד): 87 ניסים ואטורי (הליכוד): 89 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 96 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 99 אריאל קלנר (הליכוד): 100 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 102 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 102 הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2024 102 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 103 מירב כהן (יש עתיד): 104 מירב בן ארי (יש עתיד): 105 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 109 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 109 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024 109 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 110 הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024 113 מטי צרפתי הרכבי (בשם ועדת המדע והטכנולוגיה): 113 הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024 116 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 116 הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024 118 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 118 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 121 שרון ניר (ישראל ביתנו): 124 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 126 הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024 127 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 127 הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024 129 דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): 130 אושר שקלים (הליכוד): 132 אושר שקלים (הליכוד): 134 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 134 חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 135 הודעות ועדת הכנסת 136 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 136 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ט"ז באדר ב' התשפ"ד, 26 במרץ 2024. אנחנו מתכבדים לארח כאן את מחלקת שגיא, קורס קצינים ייעודי של משטרת ישראל, מחזור ע"ג, 25 צוערים ושלושה אנשי סגל, ובהם גם צוער ממשמר הכנסת, ניר מורד. ברוכים הבאים לכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4437/25 וכלה בהצעת חוק פ/4470/25: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לקצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלומי חובה בעד תגמול מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קבלת חוות דעת נוספת על מצב רפואי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – הנצחת אזרחי ישראל חללי פעולות איבה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, אחמד טיבי, עופר כסיף, יוסף עטאונה ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הוראות לגבי אישה נכה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודת זיכוי בעד בן זוג במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק להחלפת המונח שיקום נכה נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שכר ביום בחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, נעמה לזימי, גלעד קריב, סימון דוידסון, דבי ביטון, ירון לוי, אלי דלל, מתן כהנא, נאור שירי, אורית פרקש הכהן, בועז טופורובסקי, אלון שוסטר, עמית הלוי, דן אילוז, ששון ששי גואטה, משה פסל, משה סעדה, יואב סגלוביץ', מיקי לוי, משה טור פז, יסמין פרידמן, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, יצחק קרויזר, רון כץ, מיכאל מרדכי ביטון, מירב כהן ומשה סולומון; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הצהרת אמונים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדה רפואית), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אושר שקלים, צגה מלקו, משה פסל, דן אילוז, אריאל קלנר, משה סעדה, בועז ביסמוט, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל, אוהד טל וסימון מושיאשוילי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרכובת מזון לתינוקות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת קטין) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק העונשין (תיקון – סיוג חסינות נושא משרה שיפוטית מפני אחריות פלילית), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מספר שרים וסגני שרים), מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, מיקי לוי, יואב סגלוביץ', ולדימיר בליאק, איימן עודה, גלעד קריב, נעמה לזימי, אחמד טיבי, אימאן ח'טיב יאסין, יוסף עטאונה, ואליד אלהואשלה, עופר כסיף, אלון שוסטר, מיכל שיר סגמן, נאור שירי, סימון דוידסון וטטיאנה מזרסקי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – שיפוט משמעתי של עצורים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – קציבת זמן לוועדה למסירת ממצאים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – רציפות כהונת דירקטורים מקרב העובדים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – נוכחות עורך דין בחקירת חשוד), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום חוב פסוק מינימלי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – קביעת זכאויות נוספות לנכים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, יצחק קרויזר, שרון ניר, מיכל מרים וולדיגר, רון כץ, ירון לוי, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום וזאב אלקין; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמול לנכה שאינו מסוגל להשתכר למחייתו), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק האזנת סתר (תיקון – אחריות של הורה לקטין שטרם מלאו לו 10 שנים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – סכומי התשלומים ומועדיהם), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, גלעד קריב וולדימיר בליאק; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – פעילות פוליטית של דירקטור בחברה ממשלתית ציבורית), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לקצבת אזרח ותיק לנכה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, ארז מלול, עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, אחמד טיבי ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, אריאל קלנר, יצחק פינדרוס, משה רוט, יוסף טייב, אליהו ברוכי, דן אילוז, ששון ששי גואטה, שלום דנינו, דוד ביטן, צגה מלקו, חוה אתי עטייה, ניסים ואטורי, אחמד טיבי, לימור סון הר מלך, אושר שקלים, סימון מושיאשוילי, מאיר כהן, עופר כסיף, משה סעדה, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, יעקב אשר, משה גפני, טלי גוטליב, קארין אלהרר, פנינה תמנו וחנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, משה טור פז, אלון שוסטר, שרון ניר, משה סולומון ולימור סון הר מלך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> על סדר-היום כרגע נאומים בני דקה. חברי כנסת המבקשים להירשם, מוזמנים להצביע בעד, בבקשה. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הנואמים יהיה חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. חבר הכנסת מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 105, והפעם על קמפיינים סותרים. בשנה שעברה התנהל בידי אחים לנשק וחבריהם משרתי המילואים קמפיין בעד סרבנות ואי-התייצבות. שר הביטחון של מדינת ישראל לא תקף את הקמפיין, ובטח שלא הורה לרמטכ"ל להפסיק אותו. גם ראשי מפלגות האופוזיציה לא נזעקו כנגד הקמפיין. כעת מתנהל קמפיין נגד ההשתמטות ובעד גיוס החרדים. שר הביטחון מצטרף אליו בחדווה, וראשי מפלגות השמאל רוכבים עליו בהנאה. הקמפיין והיפוכו, קמפיין נגד השתמטות וקמפיין בעד סרבנות, אבל זו כמובן עוד הנדסת תודעה פשוטה. המשותף לשני הקמפיינים האלה הוא אחד: הפלת הימין וממשלתנו, ממשלת נתניהו. אני ממליץ לאזרחי ישראל לחזק את ממשלת ישראל במשימתה למגר את אויבינו ולהשיב את חטופינו כולם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מוסיף את חבר הכנסת קרויזר לרשימה ונועל אותה. הדובר הבא – חבר הכנסת סימון דוידסון. אחריו – חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חיים פרי – חיים פרי, בן 79, נחטף לעזה מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר. חיים נולד בגבעתיים בשנת 1944. הוא גדל בשכונת בורוכוב ולמד בבית ספר התיכון קלעי. בנערותו הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר, ומשם המשיך לגרעין צבר, ואיתו הגיע בגיל 18 לקיבוץ ניר עוז. בניר עוז הכיר את אסנת, ולהם חמישה ילדים ו-13 נכדים. בקיבוץ הוא עובד כמסגר במוסך, מקצוע שמאפשר לו לבטא גם את כישוריו ואהבתו הגדולה לפיסול בברזל ובעץ. ברחבי הקיבוץ מוצבים פסלים רבים שלו. לפני כ-20 שנה הוא שיפץ בית עתיק בשדות, והקים שם במו ידיו גן פסלים וגלריה לתערוכות מתחלפות – מקום של תרבות, אירועים ומפגשים חברתיים. אהבתו הגדולה של חיים היא ליצירה ומלאכת כפיים, למשפחתו ולנכדיו, לקיבוץ ולמרחביו. חיים הוא הומניסט בכל נימי נפשו, בעל מצפן ערכי מאוד חזק; תמיד האדם, קודם כול האדם – רווחתו וזכויותיו במרכז. יש עוד הרבה מאוד שאפשר לומר על חיים, ואנחנו כולנו תפילה שחיים פרי, בן 79, מקיבוץ ניר עוז, יחזור הביתה, וכמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, ואחריה – חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ביקרתי במרכז קליטה בצפת. היימנוט קסאו בת התשע נעדרת מאותו מרכז קליטה. פגשתי את השוטרים החוקרים ואת מנהלת מרכז הקליטה, את העולים החדשים. היימנוט קסאו נעדרת מאותו מקום. רואים אותה במצלמה כשהיא נכנסת עם חברים שלה, אבל לא יודעים אם היא יצאה או לא. אני ביקרתי שם. יש עוד דלת יציאה. בדלת היציאה אין מצלמה. אם הדלת נטרקת מבפנים, אי-אפשר להיכנס. אתמול, 25 במרץ – בדיוק חודש – ידידיה, אחותה הצעירה בת השש, שאלה שאלה. כל בוקר היא הייתה הולכת עם אחותה היימנוט לבית הספר והייתה סוחבת את התיק שלה, והיא שואלת: איפה אחותי? אף אחד לא יודע. הילדה נעלמה בתוך הבניין. לא ייאמן. היימנוט ירדה מסדר-היום התקשורתי במדינתנו. אף אחד לא סופר כמה ימים עברו חוץ מההורים שלה ומהמשפחה הקרובה. זה כל כך מצער וכואב. תרשו לי להגיד גם היום באמהרית להורים שלה: (אומרת דברים בשפה האמהרית.) כואב הלב. כולי תקווה שבשבוע הבא אני לא אעמוד כאן ואדבר עליה – במקום זה נמצא אותה ונחגוג ביחד. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – אחרון הדוברים לפרק זה, חבר הכנסת יצחק קרויזר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לשמוע כאן את "הנדסת התודעה" של שרי וחברי ממשלת הקונספציה באשר לגיוס לכולם, כאילו מדובר בשאלה של ימין ושמאל – זאת פשוט שערורייה שאין כדוגמתה. להאשים את העובדה שאנשים רוצים לגייס את כל מי שמגיע לגיל 18 במדינת ישראל, כפי שצריך להיות, ברצון להפלת שלטון הימין – זאת פשוט זילות של הזכות והחובה הגדולה שיש לכולנו, להגן על מדינת ישראל. והגדיל לעשות היום שר התקשורת, כשהוא מפרסם את הפתרון שלו לצרכים של כוח האדם נוכח המלחמה. במקום לגייס את כל בני הישיבות, הוא אומר: תחזירו לשירות מילואים פעיל עשרות אלפי חיילי מילואים קרביים שקיבלו פטור סתם כך רק בגלל רשלנות ועצלנות של צה"ל. כלומר, לשיטת הממשלה הזו, המשרתים בצה"ל ישרתו יותר, הנושאים בנטל יישאו יותר בנטל, והמשתמטים – ישתמטו יותר. אני רק אזכיר למי שאומר ימין או שמאל באשר לשירות לכולם, שמי שהקים את הגדודים העבריים עוד לפני שהייתה כאן מדינה היה זאב ז'בוטינסקי. זאת האידיאולוגיה של הימין, שכנראה מי שיושבים היום בממשלה שכחו. והדוגמה הטובה לכך היא העובדה ש-90 שנה אחרי, טקס תל חי, י"א באדר, נותר מיותם, וכבר לא היה שם טקס ממלכתי – פעם ראשונה. רק בזכות מתנדבים שהגיעו לשם ועשו ביוזמתם היה איזשהו טקס מאולתר. אבל העובדה שאי-אפשר היה לקיים טקס בגליל, כי ממשלת ישראל הנוכחית ויתרה עליו, היא אולי העדות לקונספציה הגדולה שכושלת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, ואחריו נעבור לפרק הבא. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ליאור רודאיף, בן 61, נולד בארגנטינה למשפחה ציונית שעלתה למדינת ישראל מתוך אהבת הארץ והאמונה במפעל הציוני. המשפחה עלתה מבואנוס איירס התוססת והשוקקת היישר לשקט המדברי הקסום של קיבוץ ניר יצחק. את יום הולדתו השביעי חגג ליאור על סיפון האונייה בדרך ארצה. הוא השתלב מהר בקהילה והפך לקיבוצניק אמיתי בכל רמ"ח איבריו. ליאור נשוי ליפה כבר 38 שנים. את ביתם הקימו בקיבוץ ניר יצחק, ויש להם ארבעה ילדים – נעם, נדב, בר ובן. לפני שבע שנים קיבל את התואר השווה ביותר: סבא ליאורצ'יק. הוא סבא לתומר בן השבע, לדגן בן החמש ולשי הקטנה, שהצטרפה למשפחה לפני כשבועיים. ליאור הוא סבא משקיען, מסור ומצחיק, קשור מאוד לנכדיו והם אליו. גם הנכדים יודעים שסבא ליאורצ'יק הוא מגשים החלומות הפרטי שלהם – הם רק צריכים לבקש, והוא כבר ידאג למלא כל משאלה. ליאור הוא איש של עשייה: קצין בטיחות בתעבורה, מרצה למקצועות הנהיגה, מוסכניק מומחה, נהג משאית, ובכללי כל דבר שמחוברים אליו גלגלים הוא החוזקה והתשוקה שלו. לאורך השנים לימד דורות של נערות ונערים נהיגה על טרקטור. הוא עצמו אוהב לטייל על אופנוע, רוכב אופניים ואדם פעיל פיזית. הוא רשום יחד עם קבוצת הרכיבה שלו לטיול אופנועים ברומניה בסוף מאי. הטיול כבר שולם, והאופנוע שוריין ומחכה לו. ליאור הוא אדם שתמיד עזר לזולת, מעניק ונותן מעצמו למען הכלל. הוא מתנדב לאורך שנים במד"א, מעביר הרצאות על נהיגה בטוחה לנערים וקשישים, הדרכות עזרה ראשונה בבית הספר האזורי ועוד. לכן זה היה בלתי נמנע שהוא יצא מהבית בניסיון לעזור באותה שבת ארורה. הוא הבשלן המשפחתי, בין אם זה סטייק טוב, אסאדו איכותי או ערב פיצות משפחתי. הוא מתייחס לכך ברצינות רבה, וההכנות מתחילות כמה ימים טובים לפני. לפני כשנתיים עבר אירוע לבבי חמור, ומאז שנחטף הוא בלי התרופות, שאותן הוא צריך לקחת מדי יום. ליאור חסר לאשתו, לארבעת ילדיו ולנכדיו, לאחיו ולאחותו. אביו הקשיש וכל קהילת ניר יצחק ממתינים שהוא יחזור אליהם. בשעות הבוקר של 7 באוקטובר ליאור הספיק להודיע כי הוא נפצע מירי, ומאז למשפחתו ולחבריו אין שום אינדיקציה על מצבו. האם נחטף ומוחזק בחיים ברצועת עזה? האם הוא נרצח באותה שבת ארורה? בכל יום שחולף, הדאגה והחרדה לשלומו וגורלו גדלות ומתעצמות. בתפילה שיחזרו כולם בריאים ושלמים במהרה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. שכל החטופות וכל החטופים יושבו במהירות למשפחותיהם בריאים ושלמים. << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1730).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. את ההצעה יציג השר בן צור בשם שר הבריאות, ואני מתכבד להזמין את השר אל הדוכן. כבוד השר, הבמה שלך. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אני מקווה שבעוד נושאים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024. הצעת החוק שלפניכם היא חלק מההשלמה שעורך משרד הבריאות להסדרת מקצוע הכירופרקטיקה, המוסדר בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח–2008, והיא נועדה להאריך את הוראות המעבר בחוק הנוגעות למקצוע הבריאות כירופרקטיקה, שנקבעו בתיקון מס' 2 לחוק. סעיף 58 לחוק קובע הוראות מעבר שונות ותוקן בתיקון מס' 2 כך שבנסיבות מסוימות מי שטרם תחילתו של החוק החזיק תעודת הכרה במקצוע בריאות, סיים לימודי תואר מסוימים או עסק במקצוע בישראל טרם כניסת החוק לתוקף, יהיה זכאי לקבל תעודה במקצוע הבריאות בלי שיצטרך לעמוד בחלק מהתנאים לקבלת תעודה במקצוע הבריאות שנקבעו בחוק, דוגמת בחינות רישוי או עבודה בפיקוח. על פי הוראות המעבר שבסעיף 58 לחוק כפי שתוקן בתיקון מס' 2, יש לעמוד בתנאים שונים הנוגעים להשכלה, לעיסוק, וכן להגיש בקשה לקבלת תעודה, והכול במועדים שנקבעו בהוראות המעבר, זאת מאחר שהמחוקק סבר כי על הוראות המעבר להיות מוגבלות בזמן ותחומות לתקופה מסוימת, ואחריה יחולו ההוראות הקבועות שבחוק. במקצוע הכירופרקטיקה עד היום טרם הותקנו תקנות לפי סעיפים 14–17 לחוק, העוסקות בהסדרת נושאי וסדרי בחינות, בהכשרה המעשית ובעבודה בפיקוח, ולכן בפועל, לעוסקים במקצוע הכירופרקטיקה לא ניתנו תעודות מקצוע על ידי משרד הבריאות עד היום, וממילא לא ניתן היה להגיש גם בקשות על ידי העוסקים במקצוע במסגרת הוראות המעבר. הואיל והמועדים האחרונים להגשת בקשות למשרד לקבל תעודה במסגרת הוראות המעבר שבסעיף 58 לתיקון מס' 2 חלפו כבר בשנים 2012-2011, מוצע בהצעת החוק שלהלן להאריך את תקופת המעבר ואת המועדים להגשת הבקשה לתעודה במקצוע הכירופרקטיקה למי שעשוי להיות זכאי לפטור מחלק מההוראות שנקבעו בתקנות כאמור לעיל, וזאת עד למועד של שנה ושנתיים לאחר המועד שבו יותקנו התקנות הקבועות הרלוונטיות וייכנסו לתוקף. בימים אלה המשרד נערך להבאת התקנות הקבועות הנדרשות לעניין הכשרה מעשית ולעניין עבודה בפיקוח לאישור ועדת הבריאות של הכנסת, והכוונה היא להביא אותן לדיון לאחר שהצעת חוק זו תעבור. בהתקנת התקנות תושלם למעשה הסדרת מקצוע הכירופרקטיקה, וניתן יהיה לתת תעודות קבועות במקצוע זה. מנגנון זה, הקושר בין מועד הגשת הבקשה למועד התקנת התקנות, נקבע כדי שלא יהיה צורך בתיקון נוסף לחוק אם יחול עיכוב בלתי צפוי בהתקנת התקנות האמורות. בנוסף, הצעת החוק כוללת תיקון לתיקון מס' 2. בתיקון מס' 2 נקבע בסעיף 18(2) כי האיסורים הפליליים שבחוק יחולו על ארבעת המקצועות שהוסדרו בו בתום שנתיים מיום פרסומו של התיקון, כלומר ביום א' בניסן התשע"ב, 24 במרץ 2012, כדי לאפשר לעוסקים במקצוע טרם חקיקת תיקון מס' 2 להתארגן ולהשלים דרישות שהיה צורך להשלימן. במקביל יוכלו להמשיך לעסוק במקצוע בלי שייחשבו כמי שעוברים עבירה פלילית או משמעתית. לאור זאת, יש צורך לתקן את סעיף 18(2) לתיקון מס' 2 כך שמועד התחילה של האיסורים בחוק ביחס למקצוע הכירופרקטיקה יחול בתום שנתיים מיום פרסום חוק זה או מיום פרסום התקנות הרלוונטיות כמפורט לעיל, לפי המאוחר. הצורך לדחות את מועד כניסת האיסורים בשנתיים נועד לאפשר לעוסקים כיום בישראל במקצוע הכירופרקטיקה להמשיך לעסוק במקצוע עד שיקבלו את תעודת המקצוע, קרי, עד חלוף פרק הזמן להגשת הבקשות וקבלת תעודת המקצוע וכן פרק הזמן לסיים דרישות הקבועות בהוראות המעבר, כדוגמת השלמת העבודה בפיקוח, שאורכה חצי שנה, למי שנדרש, בלי שייחשבו כמי שעברו עבירה פלילית או משמעתית. פרק הזמן של שנתיים נקבע במקור, כאמור לעיל, כשחוקק תיקון מס' 2. לאור העובדה שניתן יהיה לתת תעודות רק עם השלמת התקנת התקנות העיקריות, וכדי שלא יחזור על עצמו המצב שבו עוסקים בכירופרקטיקה ממשיכים לעסוק במקצוע בלי שניתנות תעודות ובכך עוברים על החוק, מוצע לקבוע בהצעת חוק זו חלופה למועד התחילה של האיסורים ביחס למקצוע הכירופרקטיקה, שתהיה במועד פרסום התקנות וכניסתן לתוקף או פרסום התיקון לחוק, לפי המאוחר. בנוסף, כחלק מתיקון המצב כמתואר לעיל נקבע כי התיקון ביחס לתחילת סעיף 18(2) בתיקון מס' 2, כאמור, יחול רטרואקטיבית ביום הפרסום המקורי של תיקון מס' 2, כדי שלא יראו בעוסקים במקצוע הכירופרקטיקה שעסקו בתקופה שחלה מהמועד האמור ועד למועד חקיקתו של החוק המוצע כמי שעברו עבירה משמעתית או פלילית. אציין עוד כי בוועדת השרים לענייני חקיקה הוסכם כי בהמשך תהליך החקיקה ייעשו בנוסח דיוקים הקשורים להכרה בלימודים במדינות שבהן הלימודים אינם אקדמיים, לבקשת משרד העלייה והקליטה בתיאום עם משרד הבריאות. אשר על כן אבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק. בשולי הדברים אעיר כי לשר הבריאות אוריאל בוסו מגיע יישר כוח גדול על שדחף וקידם באופן אישי את השלמת הסדרת מקצוע הכירופרקטיקה עוד בתפקידו כיושב-ראש ועדת הבריאות, וכיום כשר הבריאות הוא משלים עוד צעד משמעותי בדרך לכך. תודה לכל העוסקים בדבר. אני קורא לכולם להצביע בעד החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר, וכעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, ימים קשים עוברים עלינו, על כולנו, והשאלה שלי היא למה צריך לעשות אותם עוד יותר קשים. אנחנו עסוקים בימים האלה, אתם עסוקים בשעות האלה בחוק האי-גיוס – ראש הממשלה עם הסיעות החרדיות. אני אגיד את האמת, זה מאוד קשה לי, אני מאוד מאוכזב. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שתהום חוצצת ביני לבין האנשים שאני רואה אפילו פה במסדרונות הכנסת, שהסתכלתי עליהם כמו חברים, כמו אחים, על העוזרים הפרלמנטריים, על היועצים הפרלמנטריים, ואני מבין שהם חיים עכשיו בעולם אחר, לבושים כמו שעמד פה השר קודם. ואני מאוד מכבד את צורת הלבוש הזאת, אבל אני אומר: הם לא מבינים איפה אנחנו חיים. זה לא קשור לקואליציה ואופוזיציה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בן צור היה קצין בצבא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא דיברתי עליו, דיברתי עלייך, תכף תשמעי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה לא מפחיד אותי. בן צור קצין בצבא, אם כבר דיברת. היית קצין בצבא, נכון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בנח"ל, אם אני לא טועה, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. מספיק עם הדעות הקדומות, סטיגמות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, רבותיי, בבקשה, רשות הדיבור לחבר הכנסת שטרן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אגב, תמדדו גם אותי לפי הלבוש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נשמה, לא אנחנו מודדים אותך לפי הלבוש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. אין פה קואליציה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לי טענות אליך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – זה לא אנחנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שירי, אין לי טענות אליך, כי אתה אומר דברים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני זוכר שלא נתנו ליועצות להיכנס לפה, לכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני עוצר את הזמן. אני עוצר את הזמן. חברות הכנסת וחברי הכנסת, רשות הדיבור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מסכימה עם – – – כל הכבוד – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא פה בלבד. לא הקשבת בכלל למה שהוא אמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה רוט: << קריאה >> – – – לא שמעתי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רשות הדיבור לחבר הכנסת שטרן בלבד. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. יש פה מי שתומך במשרתים ומי שתומך במשתמטים. יש מי שמבין מה זה לדאוג לילד שלך, לאחיין שלך, לבן של השכן שלך, ויש מי שלא מבין את כל מה שאמרתי עכשיו; הוא רק אומר לנו שהוא מבין. יש מי שתומך בהם וחושב איך לא להתגייס, ויש מי שאומר: מה נעשה כדי שגם המילואימניקים שהיו אצלי עכשיו במשרד, שהשתחררו אחרי 100 ימים, ויש להם צו אחר, והם לא מצליחים לחזור לחיי היום-יום שלהם, יוכלו לחזור. יש מי שחושב: איך ניקח את המשאבים שלהם ונשקיע אותם במשתמטים, ונשקיע אותם באלה שבחיים לא יישאו בנטל, לא הביטחוני ולא הכלכלי. זה כאילו אנחנו חיים בעולמות אחרים. אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה. יש בקואליציה מספיק חברות כנסת וחברי כנסת שמבינים את הכאב האמיתי על מה שאנחנו מדברים פה. זר לא יבין זאת – והם זרים. סגן אלוף סלמאן חבקה, שנהרג ונלחם, לא באותם ימים, עם תומר גרינברג – זה "יחד ננצח". אדוני היושב-ראש, גם אנחנו, שקודם עמדנו בהפגנות משני צידי המתרס על המהפכה המשפטית, שמים את זה בצד ואומרים: יחד ננצח. אבל היחד הזה, באמת, הוא לפחות למי שמבין – מי שלא מבין רק בשכל, מי שמבין ברגש מה המשמעות של לשרת, מה המשמעות כשיש לך ילד, אח, בן, חתן, שכן, ומה המשמעות כשאין לך אף אחד מאלה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קיבלתי סיפור מאימא של מתן צנגאוקר, חטוף בעזה, שהיא ביקשה ממני להקריא, ונעניתי בחיוב. היום הופיעו – כהרגלם, לצערי; אני מקווה שההרגל הזה ייפסק, מהסיבה שהם לא יצטרכו יותר – משפחות החטופים, ובעצם ביקשו שנעשה משהו מעבר לתמונות שהם מראים לנו. הם רוצים שגם נדע את הסיפור שיש מאחורי כל תמונה וכל חטוף, וכמובן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאופקים, אם אינני טועה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, מניר עוז. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא, הוא נחטף אולי מניר עוז. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, הוא גר בניר עוז. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האימא, אני חושב שפגשתי את האימא באופקים. אני חושב. נכון? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> באופקים, כן. הוא בניר עוז. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון. מאה אחוז. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אז כמו שאמרתי, הם באמת פנו אליי ואל חברת הכנסת בן ארי, ואחרי שאמרנו את זה בוועדה, אז עוד חברי כנסת גם ביקשו מהם לשלוח סיפורים, והם גם ישמחו להקריא אותם פה במליאה. בבוקר שבת 7 באוקטובר, עם הישמע האזעקה הראשונה, אני ומתן כבר שוחחנו בטלפון. מתן הוא בני הבכור, אח לשתי אחיות קטנות ממנו. מתן התגורר בקיבוץ ניר עוז עם בת זוגו אילנה. מהשעה 06:30 ועד השעה 10:08 מתן ואילנה נלחמו להחזיק את ידית הממ"ד בדירתם. במשך ארבע שעות התכתבנו בווטסאפ, וניסיתי להרגיע את מתן שהעזרה בדרך. אבל ככל שחלף הזמן, גם אני וגם מתן הבנו שזה לא קורה. מתן ואילנה קיבלו החלטה משותפת לקפוץ מחלון הממ"ד ולנסות להימלט. כשקפצו הבינו תוך שניות שאין סיכוי לברוח. הדירה הייתה מוקפת מחבלים רכובים על אופנועים, וצרורות ירי בלתי פוסק שרקו מעל ראשם. אילנה נתפסה והובלה לעזה על אופנוע. מתן ניסה להסתתר תחת שיח, אבל נתפס בידי המחבלים, ודרך הגעתו לעזה אינה ידועה. חלפה לה כבר חצי שנה, והגעגוע מטריף את הדעת. הדאגה רק הולכת ומתעצמת, והחשש לחיי מתן רק מכרסם בי עוד ועוד. מתן הוא הדמות הגברית המשמעותית ביותר בתא המשפחתי שלנו. מתן הוא מודל לחיקוי בעיני אחיותיו, תמיד מנחיל להן ערכים של דרך ארץ, צניעות, ענווה וכבוד לזולת. מתן עבד כחקלאי בקיבוץ ניר עוז, וכל העובדים תחתיו מספרים לי עד כמה הוא מעורב בחייהם הפרטיים ועד כמה הוא מתייחס אליהם בגובה העיניים. למתן יש מעגל חברים מאוד מצומצם, וזה בשל הבחור המופנם שהוא. חברו הטוב עוד מתקופת היסודי, לביא, משתף אותי בטוב ליבו של מתן, ברצון לסייע לחלש, ועל הביישנות הטוטלית שלו. סבתא של מתן מרותקת באופן סיעודי למיטה. במהלך השנה האחרונה, בכל פעם שנפלה ממיטתה באמצע הלילה, מתן הגיע במהרה מהקיבוץ לאופקים והרים אותה חזרה למיטה בשתי ידיו, כדי לא להטריח אחרים. אחותו הקטנה של מתן, שני בת ה-13, מאובחנת בניוון שרירים. מהרגע שאובחנה במחלה, מתן ליווה אותה שלוש פעמים בשבוע לטיפולים משלימים במרכז עדי נגב – נחלת ערן, הסמוך לעוטף. שלוש פעמים בשבוע יצא מתן באמצע יום העבודה שלו ולא פספס אף טיפול עבור אחותו, למרות שזה פגע בהכנסתו החודשית. כשאחותו נדרשה להתחיל להשתמש בכיסא גלגלים, הידיעה התקבלה אצלו בשברון לב. היה ערב עמוס בכי ודאגות. הכי הפריע למתן איך החברה תקבל את אחותו כנכה על כיסא גלגלים. מתן, כמו מתן, לא הרשה לעצמו ליפול לעצבות, ותוך יומיים שינס מותניים והתחיל שיחות עידוד וחיזוק עם אחותו, כדי לרומם את רוחה ולתת לה חוזק נפשי. כזה הוא מתן – גברבר צעיר שלקח על כתפיו הצנומות את האחריות לרווחת הבית כשאני ואביו התגרשנו; לקח על כתפיו את העול של חינוך אחיותיו והקניית ערכים טובים. אני בטוחה שהדאגה המטורפת שיש למתן מהרגע הראשון שנחטף היא איך אימא מסתדרת, איך נטלי ושני מסתדרות. רק הדאגה לשלומנו היא התקווה שתשאיר אותו בחיים. עברו כבר שישה חודשים, וכל אדם, בעל תעצומות נפש גדולות ככל שיהיו, יתחיל להתייאש. צריך לעשות הכול, אבל באמת הכול, להחזיר הביתה את מתן. מגיע למתן לשקם את חייו ונפשו. מגיעה לו ולאילנה ההזדמנות להמשיך את הזוגיות המדהימה שלהם, שנקטעה ב-7 באוקטובר. מגיע למתן לגלות שהמדינה שלו מחויבת לביטחונו ותחזיר אותו הביתה, אלינו – אל אימא, אל נטלי, אל שני, אל אילנה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו ביקשנו לפתוח היום את המליאה, יושב-ראש הקואליציה ומרכזת האופוזיציה, בסיפור של החטופים, כדי להראות שבאמת אין כאן עניין של ימין ושמאל. אז אופיר דיבר על מתן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אגב, כדאי לציין שקיימתם על כך כנס מיוחד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בתחילת הכנס הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכעת התבקשנו וכמובן נענינו ברצון. אז אני אספר את הסיפור של כרמל גת המופלאה. התמונה שלה גם אצלי במשרד. כרמל בת 39. היא חזרה משלושה חודשים בהודו לבית של ההורים שלה בקיבוץ בארי. ב-15 באוקטובר היא הייתה אמורה להתחיל בכלל את השנה השנייה שלה בתואר שני בריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, וללמוד לצד בני הדודים שלה שי וגיל דיקמן, שאנחנו גם מכירים מהפעילות שלהם פה בכנסת. כרמל היא אישה טיפולית בכל רמ"ח אבריה. היא הוכשרה לאורך השנים בשיטות טיפול שונות ומגוונות, ותמיד מוצאת את הדרך לתמוך, לרפא ולהיות משענת. ביום ה-50 שלה בשבי קיבלה המשפחה עדויות מחטופים שחזרו שהם היו ביחד עם כרמל בשבי. הם סיפרו שהייתה משענת בעבורם, שהם אפילו עשו יחד מדיטציה ויוגה כדי לשמור על הנפש והגוף באפלת השבי של חמאס. החמלה והאמפתיה האלה היו שיקוף מלא של האופי שלה. כרמל גדלה בבארי ועברה לתל אביב. בתחילת חודש אוקטובר, כשהיא חזרה מהטיול בהודו – מקום שהיא אוהבת במיוחד – היא גרה ימים ספורים בבית בקיבוץ. שם הייתה גם בבוקר של שמחת תורה ומשם נחטפה. באותו הבוקר נחטפו גם אחיה אלון, גיסתה ירדן ואחייניתה גפן. אימא שלה, כנרת, נרצחה בידי המחבלים סמוך לבית. המכונית שבה כרמל נחטפה עברה ליד המקום שבו אימה נרצחה. כרמל לא יודעת שאביה ניצל, שאחיה אלון הצליח להימלט ולהציל את בתו בת השלוש וחצי גפן. היא לא יודעת שירדן גיסתה הצליחה גם היא לברוח, ואז נחטפה שוב בידי מחבלים, ושוחררה בעסקה האחרונה בחודש נובמבר. לכרמל יש קבוצת חברות רחבה, פעילה ומגוונת, והיא נושאת את הבשורה שלה ומספרת את הסיפור שלה בכל דרך אפשרית. את האהבה של כרמל למוזיקה הן ביטאו בפלייליסט של שירים שהיא אוהבת במיוחד, ובכוחות משותפים הן הפיקו קרוב ל-100 אירועי יוגה בהשראתה בכל רחבי העולם. האירועים האלה הם תמצית האנרגיה, העוצמה והרוח של כרמל. הם מעניקים כוח ותקווה לכל מי שמשתתפים בהם, ומעוררים מודעות לכל חטוף וחטופה שעדיין בשבי. אנחנו יודעים שחלק מהחטופים והחטופות שומעים רדיו ואפילו רואים טלוויזיה. אנחנו יודעים שחלקם שמעו וראו שאנחנו לא שוכחים אותם; שאנחנו ממשיכים להיאבק בכל רגע, בכל העולם, כדי שיחזירו אותם הביתה. בכל אירוע יוגה יש תקווה קטנה שאולי משהו מהאור שכרמל שלחה אלינו מהשבי חוזר אליה, מאלפי האנשים והנשים שמתרגלים יוגה בהשראתה בכל העולם, אל תוך האפלה של השבי בעזה. אבא של כרמל והאחים שלה, אחייניתה, גיסתה, הדודים, הדודות, בני הדודים, החברים והחברות האהובים שלה, ומאות אנשים שלא הכירו אותה ונשבו בקסמיה – של הסיפור של המיוחד של כרמל – כולם מחכים לרגע שבו היא סוף-סוף תחזור אלינו הביתה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר ­– אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת נאור שירי, הערתי אותך? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה. אתה לא שם, אז הוא מרשה לעצמו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, תודה רבה, סגן יו"ר הכנסת. תודה רבה, ניסים ואטורי וחבריי חברי הכנסת, תודה על ההשכמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהמשך למה שחברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת אופיר כץ הקריאו, גם אני אקרא על אחד החטופים. אני אקריא את סיפורו של טל שוהם. טל נחטף מביתו בקיבוץ בארי באותה שבת שחורה. טל הוא איש של אהבה, שורשי ומחובר למשפחה. הוא הקים עם אשתו עדי – הוא בן 39, אב מסור ואוהב של נווה ויהל בת הארבע. טל ועדי בחרו את שם המשפחה ביחד לאחר חתונתם. בשבת השחורה כל משפחתם נחטפה – טל, עדי, נווה ויהל שוהם, שושן הרן, אימא של עדי, שרון ונעם אביגדורי, דודתה ובת דודתה של עדי. נרצחו שלושה מבני המשפחה. לאחר 50 ימים ארוכים, חזרו שישה מתוך שבעת החטופים בפעימה השנייה, אך טל עדיין מוחזק בעזה. טל הוא בחור רגיש וחכם. הוא אדם שכולם ירצו לצידם בעת קונפליקט – למציאת פתרון. יש לו יכולת פנומנלית להגיע לפתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. את כל זה הוא עושה תוך כדי שהוא מרגיע את כולם עם חיוכו הרחב. הוא איש משפחה מסור, אבא מקצוען – להגדרתו – חכם, סקרן, רחב אופקים, אוהב ללמוד. יש לו תחומי עניין רבים, וניתן לדבר איתו על כל נושא שבעולם. חבריו מספרים שהוא אדם להתייעץ איתו בכל התלבטות. הוא יודע להפריד בין שכל לרגש, ותמיד עוזר כדי לקבל את ההחלטה השקולה ביותר. לטל אהבה גדולה לבעלי חיים. הוא מגדל שתי חתולות וכלבה, שאימץ לפני 15 שנים, כשלמד אילוף. הכלבה עצמה לא נמצאה לאחר אותה שבת, ואנו מניחים כי נרצחה. את יום הולדתו ה-39, שצוין ב-31 בינואר 2024, ציינו בעבורו משפחתו וחבריו בכיכר החטופים בתל אביב וגם בבאר שבע. במהלכו אומצו שמונה כלבים בתל אביב וחמישה בבאר שבע. משפחתו דואגת, אוהבת ומחכה לו בגעגוע אין-סופי. גם אנחנו, גם בכנסת ישראל, בלי קשר לפוזיציה שבה אנחנו נמצאים, מחכים כולנו לשובם של החטופים. ואני רוצה להניח שזו קריאה שגם תסכים איתה, אדוני היושב-ראש, שכולם צריכים לחזור, ומדינת ישראל צריכה לשלם מחיר בעד כולם כל עוד הם בחיים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת. חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פה, פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמח שאנחנו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> באמת, מה זה שקט פה? אתם יודעים, הלוואי כל יום. רק שהחטופים יחזרו, ולא נצטרך לדון בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הדיון חשוב. זה דיון בקונסנזוס, כמו שאמר חברי חבר הכנסת נאור שירי. כולנו רוצים את החטופים כבר פה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בהמשך לחבריי, אדוני היושב-ראש, גם אני מבקשת להקריא כמה מילים, על החטוף יגב בוכשטב, כפי שכתבה אחותו נופר. יגב הוא בן 35 מנירים. הוא נמצא כבר 172 ימים בידי החמאס – כך כתבה אחותו נופר. ביקשו שנכתוב ונספר קצת על יגב. אנחנו כבר חודשים מספרים, לכל מי שמוכן לשמוע, על כמה הוא אוהב מוזיקה ובעלי חיים; על הבישול המדהים; על האהבה הענקית שלו ושל רימון; על הבית שבנו יחדיו בקיבוץ; על חמשת הכלבים וחמשת החתולים שלהם. הפעם אני רוצה לספר לכם שיגב הוא גם אחי הגדול. כשאני נולדתי יגב היה בן שש. כשההורים התלבטו אם איקרא הדס או נופר, הוא הכריז שכמובן שנופר זה השם שלי. כשעליתי לכיתה א', הוא כבר היה בכיתה ו'. אני זוכרת שהסתובבתי בבית ספר בגאווה כשקראו לי בחצר אחות של יגב. יגב תמיד היה – ועדיין – האח שיודע הכול – זה שכששואלים אותו שאלה רנדומלית בהיסטוריה, מדע או פילוסופיה, הוא יענה בנונשלנטיות תשובה מדויקת, כאילו הוא לומד את זה שנים; זה שיודע לנגן בכל כלי נגינה אפשרי, מגיטרה לצ'לו, קלרינט או חליל צד; זה שמנהל שיחות של שעות על מוזיקה ואלקטרוניקה, על הניסויים החדשים בכלי הנגינה שבנה בעצמו ועל הכלים החדשים שהוא חושב לתכנן. אנחנו היינו צופים מהצד בפליאה איך כמו קסם, תיבת תה פשוטה הופכת לגיטרה חשמלית חדשה, ואיך כמה חלקים פשוטים מתחברים לכלי נגינה אלטרנטיבי. אני זוכרת את הרגע שהוא סיפר לי על רימון. המשפט הראשון שהוא אמר לי היה: יש מישהי שתשמחי להכיר. הוא סיפר לי את זה בטלפון, אבל ממש יכולתי לשמוע את החיוך שהיה לו על הפנים. יכולתי להרגיש את ההתרגשות, והבנתי באותו הרגע שזה משהו אחר, משהו מיוחד. שנה אחר כך הם כבר התחתנו בחתונת קורונה צנועה וכל כך אופיינית להם. הם ערכו מסיבה בחצר של ההורים שלנו בנירים, במקום שפעם חשבנו שהוא הכי קסום והכי בטוח. זה אותו הקיבוץ שממנו יגב ורימון נחטפו. כששואלים אותי למה אני מתגעגעת, התשובה היא: לדברים הפשוטים – לבשל יחד במטבח של ההורים, לאכול את הפולנטה או החומוס-עדשים שרק יגב יודע להכין, לשבת יחד כולנו סביב השולחן ולדבר על השטויות של החיים. יגב נחטף מביתו יחד עם אשתו רימון. הם שמרו אחד על השני במשך 53 ימים בשבי. בימים הכי חשוכים וקשים, הם חיזקו וחיבקו אחד את השני. הם היו אחד בשביל השני בחוסר הוודאות ובניסיונות לשמור על תקווה לחזור חזרה לישראל, הביתה. לשמחתנו רימון חזרה אלינו, אבל יגב נשאר מאחור, בלי מי שיחבק ויחזק אותו שם. האם הוא שומר על התקווה? האם הוא עוד מאמין שנלחמים בשבילו? רימון מחכה לו פה. המשפחה שלו והאנשים שכל כך אוהבים אותו מחכים לו פה. הכלבים והחתולים שהוא ורימון אימצו מחכים לו פה. בואו לא נאכזב את רימון שוב. בואו נחזיר לה את החיבוק האוהב של יגב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מי השר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם שר, גם קצין. מה יש לכם ממנו היום? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סרן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אספר לכם עכשיו סיפור – לא תאמינו שזה אמיתי בשנת 2024 במדינת ישראל. טלי, תהיי מוכנה. יש במדינת ישראל אירוע דרמטי בכל הנושא של אלימות במגרשי הספורט. זה נס שעדיין אין הרוג במגרשים, בכדורגל ועכשיו גם בכדורסל. השבוע, במשחק של הפועל תל אביב נגד הפועל חיפה – אני מציע לכם לראות את הסרטון, מה היה אחרי המשחק, זה זועק לשמיים: אנשים – מה זה אנשים, עבריינים – עם לומים, עם חגורות, כל מה שהם יכלו להחזיק, פוצצו אוהדים של הפועל חיפה, שניים, אחד זה היה באופן חמור ביותר, והכול משודר בערוץ 5 לייב, רואים הכול. לא צריכים את המצלמות החסויות ולא צריכים אישורים של משרד המשפטים – רואים הכול. פשוט לבוא לבן אדם, לקחת אותו, לשפוט אותו ולשים אותו בכלא שנתיים. עכשיו, למה אני אומר שנתיים בכלא? כי לפני שנה וחצי העברנו את חוק האלימות בספורט. הייתי חלק מזה פה בכנסת. נתנו כלים למשטרה ולפרקליטות: על אירוע אלימות במגרש מקבלים שנה ושמונה חודשים בכלא וקנסות מינהליים וכוח בלתי מוגבל למשטרה. מה עשו עם זה, טלי? כלום. עצרו אותו, וכנראה ישחררו אותו עוד כמה ימים. אבל מה גיליתי, חבר הכנסת כהן? שאותו בחור שנהג באלימות עם הלום, יש עליו איסור להיכנס למגרש הכדורגל, אבל לכדורסל הוא יכול ללכת. זו מדינת חלם. עכשיו, מה הכי הזוי בסיפור? ותקשיב, כי אתה אוהב להקשיב לי. שהשר שלנו, השר לביטחון לאומי, כנראה אמר לניצב מחוז מרכז מה לעשות – לסגור את האולם לחודש ימים. במקום לקחת את האדם שנהג באלימות, סגרו אולם כדורסל לחודש ימים. יש שם מעל 700 ילדים שמתאמנים – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כולל לקבוצות הנוער. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. – – 700 ילדים שמתאמנים, קבוצות נוער שמתאמנות, האגודה שמתאמנת. אף אחד לא יכול להתאמן – סגור חודש ימים. היום שאלתי את העוזר של בן גביר דוד בבלי על מהות העניין, ביקשתי תשובה כמה שיותר מהר. אני לא אקבל תשובה, כי על כל השאלות ששאלתי את בן גביר לא קיבלתי תשובות. אני רק רוצה להגיד לכם שבמקום לקחת אדם ולשים אותו בכלא, פוגעים עכשיו במאות ילדים ובספורט שכל כך חשוב לחיים שלהם. אני קורא לשר בן גביר לשנות את ההחלטה הזאת ופשוט לדאוג לזה שהאשמים באמת יהיו אשמים, ולא הילדים המסכנים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. רשימת הדוברים סגורה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, זה עניין אותך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זאת החלטה שהייתה צריכה להוביל למעצר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אם זה היה משחק של בית"ר, זה לא היה קורה. במשחק נגד מכבי תל אביב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – טדי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> במשחק נגד מכבי תל אביב – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מוזמן לבוא איתי לריקודי עם. אחרי המלחמה, כשנחזור לרקוד ריקודי עם, תבוא. שם אין אלימות, רק – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתאמן על "הרועה הקטנה". << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אומרים שברמדאן התפילות מתקבלות וגם הברכות וגם הבקשות. אז מעל דוכן זה אני רוצה לאחל שהמלחמה הארורה הזאת תיפסק, ושהחטופים יחזרו לחיק משפחותיהם, ושכולנו נצליח לחיות בשקט ובשלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – להחזיר לנו את החטופים כבר. לעזור לנו בזה, לעזור. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא יאומן, האישה הזאת. לא יאומן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה לא יאומן? איפה האחים המוסלמים? לא יודעים איפה? עשו לי טובה. מספיק כבר עם הנימוס הזה. בסדר, שמעתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לספר היום על לילה, לילה אבו עראר, שהתחתנה לפני 25 שנים ביישוב ערערה בנגב. במקור היא מאזור בית לחם. היא אימא ל-11 ילדים. לילה חלתה בסרטן לפני כמה שנים, ואז היא קיבלה טיפול. מזה שנה הסרטן מכה בה שוב בצורה מאוד מאוד אגרסיבית, והיא בלי שום אפשרות לקבלת טיפול בתוך מדינת ישראל. אנשים טובים מנסים לעזור לאישה כדי לקבל את הטיפול בתשלום, אבל כמה אפשר? זה טיפול מאוד יקר, גם מאוד מתיש, ובכלל, הסרטן הוא מחלה שלפעמים מגיעה עד לגזלת חיים. אז אני רוצה לפנות מעל במה זו לשר הפנים, לבדוק את בקשתה של לילה אבו עראר באופן אישי. האישה חיה כאן כל הזמן. לילדים שלה יש תעודת אזרחות ישראלית; לבן זוגה – אותו דבר. אני חושבת שמן הראוי שגם האישה הזאת, שהיא אזרחית לכל דבר מזה 25 שנים, רק בלי תעודת זהות, תקבל את הטיפול הנחוץ לה כדי שתמשיך לחיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה שלומך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברוך השם. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכול טוב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא הכול טוב – כשהחטופים יחזרו ונסיים את הפעולה ברפיח. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עוד לא התחלנו את הפעולה ברפיח. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב. קודם כול, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לאזרחי ישראל ולהגיד דבר פשוט: שלא ישקרו לכם, שלא יעבדו עליכם, שלא יספרו לכם סיפורים. כבר מזמן אין מלחמה, והממשלה פשוט משתמשת במילה מלחמה כדי להסתיר את הכוונות האמיתיות שלה ולמשוך זמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לשמוע את זה. אתם פוגעים בחוסנה של המדינה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין מלחמה, יש פעולה צבאית מסוימת כלשהי, אבל ממשלת ישראל פשוט עושה הכול כדי למשוך זמן ולמשוך את תשומת ליבם של אזרחי ישראל מהכישלונות שלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממה? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אלה העובדות, זו המציאות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה השקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טלי, את תכף עולה. שמרי הכול. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עושים שימוש בכולנו, ומי שעושה את זה הוא ראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מתביישת לפגוע במדינת ישראל. פוגעים במדינת ישראל, זה מה שקורה פה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ראש הממשלה שלנו ידוע כמניפולטור ממדרגה ראשונה, וכל מה שקורה עכשיו הוא מניפולציה ברגשות הציבור במצב הנוכחי. גם הסכסוך המתוקשר עם ארצות הברית, מה שראינו עכשיו, זה תוצאה של חולשה, חוסר יכולת לקבל החלטות, חוסר יכולת לנהל זירה בין-לאומית. והוא פשוט מתנהג עכשיו כמו רודן אמיתי, ואני אומרת את זה גם בהשוואה למה שאני רואה במדינות אחרות – מפחיד את הציבור: הינה, אני חזק מול ארצות הברית. תחזיקו אותי, תחזיקו. אז אף אחד לא מתכוון להחזיק אותך, כי פשוט נמאסת. זה המצב הנוכחי. לגבי חוק הגיוס, כמו שהילדים של כולנו משרתים, אני מאמינה מעומק ליבי שכולם צריכים לשרת, מסיבה מאוד פשוטה: אין לנו חיילים אחרים. פשוט אין. אין. סביר להניח שהכוחות המיוחדים מארצות הברית או מקנדה לא יבואו לפה להגן עלינו, ואנחנו לא שווייץ. אגב, בשווייץ יש חוק גיוס חובה לכולם מגיל 19. מי שלא משרת, הולך לשירות לאומי, ומי שלא הולך לשירות לאומי – יש עליו קנסות 15 שנה. אגב, בשווייץ עושים שירות מילואים עד גיל 44, ושם כבר לא הייתה מלחמה אמיתית 200 שנה. אז אם שווייץ מתנהגת כך, כנראה שיש לנו מה ללמוד. אין לנו אופציה אחרת. ברשותך, אני רוצה להקריא משהו, אדוני היושב-ראש, ממש בשנייה, ואולי אני אחרוג מהזמן. חבר כנסת מהקואליציה, לפני שנה, על אזהרותיו של שר הביטחון גלנט: אין קשר בין חקיקה משפטית לביטחון המדינה. צה"ל ערוך לכל תרחיש ומוכן לכל אתגר ביטחוני בכל זירה. זה נאמר על ידי ח"כ מהקואליציה לפני שנה על מה שהיה פה עם הרפורמה המשפטית. אז שיקרתם לציבור, ואתם ממשיכים לשקר לציבור, ומי שאמרה את זה היא חברת הכנסת גוטליב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על הצפון. זה הנושא המשותף שלנו, כבוד יושב-ראש הישיבה. חצי שנה לתוך המלחמה, מלחמת חרבות ברזל, והצפון שלנו מופקר בכל פרמטר אפשרי. חבל ארץ שלם מפונה מיושביו. חצי שנה שיש שיותר שאלות מתשובות. עסקים מתרסקים, משפחות מתפצלות, מתרסקות ומתפרקות, והממשלה עסוקה בספינים ובקומבינות, ולא הוצגה אף תוכנית ממשלתית לשימור וחיזוק הצפון. עוד טרם סוף המלחמה ניתן לומר שהממשלה נכשלה בכל המדדים, ובראש – שמירה על ביטחונם הפיזי והכלכלי של תושבי אזור הגליל, האזרחים של המדינה. השבוע התבשרנו על סגירתו של בית הקפה המיתולוגי "קופי ענן", שממוקם בפסקתו של הר בנטל. המקום פעל מעל 20 שנה, והיה אהוב על התיירים וגם על התושבים באזור. ענף התיירות באזור הגליל ורמת הגולן הוא עוגן תעסוקתי מאוד משמעותי, והענף הזה כולו מושבת כליל. מאז פרוץ המלחמה אלפים נותרו ללא עבודה. שתי עונות השיא לפנינו, חופשת פסח והחופש הגדול, חופשת הקיץ, ואין שום ודאות. מה יעשו התושבים? האם תהיה להם תעסוקה? האם תהיה להם פרנסה? בסוף מרץ תסתיים הזכאות לחל"ת עבור רבים מהעובדים תושבי האזור. ללא סיוע כלכלי מיידי, עסקים ייאלצו פשוט לפטר את העובדים, מה שיוביל למחסור חמור בתעסוקה בעתיד. קשה מאוד לגייס עובדים, להכשיר אותם ולהשקיע, וכשמפטרים אותם קשה לגייס מחדש. השיקום ייקח זמן רב, ויעלה לקופת המדינה הרבה מאוד כסף. זו קריאה שלי להשכמה לכל מי שעדיין לא מבין את עומק הפגיעה בצפון. חבריי חברי הכנסת, יושב-ראש הכנסת, חברי הקואליציה, הממשלה, אסור לנו לאפשר את הקריסה הצפויה. אני קוראת לממשלה להתעורר ולייצר מייד מתווה פיצויים לכל עסק שנפגע במלחמה, גם עבור אלה שנמצאים מעבר לקו 3.5 ק"מ מהגבול. אסור להמשיך בחוסר המעש הזה. על הממשלה לדאוג לכלל העסקים שנפגעו ולהכין מעכשיו את מנועי הצמיחה הכלכליים לשיקום שוק העבודה והעסקים בצפון, בגליל וברמת הגולן. לצד סיוע ביטחוני, חברתי וכלכלי לקהילות השונות והמגוונות בצפון, יש לראות בענף התיירות מנוע צמיחה ועוגן כלכלי באזור כולו. יש לשמור, לתמוך במפעלים ובבתי מלאכה, ולחשוב כבר עכשיו על הקמה של עסקים חדשים. חייבים לשקם את האזור כבר היום. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב. אני קורא לך. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין לך בושה, יוליה? אני אסביר לך משהו. אני רוצה לנאום על חוק הגיוס, אבל אני לא יכולה להעביר לך את זה בשקט, כי יש לך אחריות. את שייכת למפלגה לכאורה ימנית – כך אתם מתהדרים. לא שאני מאמינה ל"ימינאות" שבכם, כי אתם ישבתם עם האחים המוסלמים כשזה הסתדר לכם עם האינטרסים, אז זה בסדר. את עומדת כאן, בדוכן הכנסת, ואומרת שנגמרה המלחמה? בואי דברי ישר לסנוואר. אם את גם יודעת איך להגיע אליו, אני אשמח. בואי דברי גם עם ח'אלד משעל, אני אודה לך מאוד. תגידי לי – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, אני רוצה להבהיר פה לעם ישראל: אם נדמה למישהו שיש לו תבונה בראשו שהמלחמה הזאת מתנהלת סתם, אז אין לו מושג. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אי-אפשר – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים במלחמה בעצימות גבוהה מאוד – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי – – – אותם זה ביבי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בדרום מול החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה אתם – – – משעל ח'אלד. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומול חמולות וחמאס ופעילי טרור ביהודה ושומרון, חיזבאללה בצפון ופרוקסיות של איראן. זו המלחמה שיש. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> נלחמנו בצפון הרצועה. החיילים, המפקדים והלוחמים בשטח עשו שם עבודה הירואית והם עברו לדרום הרצועה ועשו פעילות הירואית. מה לעשות? דעתי לא נשמעה. דעתי – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עשתה הממשלה שלך? מה עשתה הממשלה שלך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עשתה הממשלה שלך? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שתצעק כמה שהיא רוצה. דעתי לא נשמעה. אני אמרתי שאם אנחנו לא נדבר לאויב בשפה שלו ואם לא נפגע באל-ארד, באדמה שלו, אז הוא ימשיך בתודעת ניצחון. אז בינתיים, במקום שנעמוד כאן ונחזק את המדינה שלנו כשאנחנו במשא ומתן להשבת חטופים, עומדת כאן גברת שהיא חברת כנסת – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין משא ומתן. אין משא ומתן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – ככל הנראה כמו איווט ליברמן, שזה בסופו של דבר אינטרסים פוליטיים שאני נדחית מהם. ואני אומרת כאן, שיהיה ברור: המלחמה – אין ממנה מנוס. אתמול הושלכו טילים על אשדוד, וכל מי שיודע – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז למה – – – ריבונו של עולם? למה אתם לא נלחמים? למה אתם לא נכנסים לרפיח? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תילחמו, תילחמו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עורר פורר, קריאה ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – את המלחמה. למה לרפיח אתם לא נכנסים? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שיהיה ברור – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, קריאה שנייה. אני לא הרשיתי – – – אל תפריעו לה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שתיכנסו, שתיכנסו, שתיכנסו – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחזיקו ותחזיקו – זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. שיהיה פה ברור – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – המטכ"ל, צמרת צה"ל, שמנהל את מדינת ישראל – ינהל גם אתכם, ינהל גם אותנו, ינהל שמאל או ימין. זה לא רלוונטי, כי צמרת צה"ל לא חושבת שצריך לכבוש את צפון הרצועה. מה חשבתם שיקרה אם לא נכבוש את צפון הרצועה? עזתים לא יחזרו? הם חוזרים והם חוזרים חמושים. עוד צמרת צה"ל – בכירים במערכת הביטחון אמרו, כשעוד לא החזרנו חטופים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מה את מדברת בכלל? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא כבר קונה את זה, פורר, אחרי שראיתי שאתם מדברים פה כנגד ביטחונה של מדינת ישראל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> צמרת צה"ל החליטה להמליץ שמנהיגים עזתים – מאיפה יוצאות המילים "מנהיגים עזתיים" – ייקחו אקדחים מישראל – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בשנה הבאה – – – הכול בסדר – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – וישמרו על הסיוע ההומניטרי. ואני אומרת כאן לחיילים ולמפקדים: עוז הרוח שלכם וההבנה שלכם את הלחימה הם שיחזירו לנו את העוצמה והביטחון. לצמרת צה"ל אני מזכירה: אם אתם תמשיכו לדבר בשפה מערבית מלטפת אל האויב, אז אנחנו נמצא את עצמנו בחידלון בים. ח'אלד משעל התראיין – יש עוד עשר שניות – כבר לפני חודש או חודש וחצי, ואמר שאליבא דפלסטינים, שכולם מלטפים אותם, מהנהר לים ומהצפון למפרץ עקבה יש מקום אחד, והוא מדינת פלסטין, ולא יוותרו בשביל רגב אדמה על האתוס הציוני. אויבים מבית יש לי כאן במדינה שחותרים תחת ביטחוננו, תחת עוצמתנו, מדברים לאוזניים של האויב, לגאווה של האויב, כשאנחנו נמצאים בשיא המשא ומתן. ואם נדמה כאן למישהו שזה מאבק בין ביידן לנתניהו – זה מאבק של ביידן ביהודים, זה מאבק של ביידן בעם ישראל. זו העדפת חמאס המרצח על פני היהודים. זו אנטישמיות בת זמננו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אוי לנו – ואני אמרתי לכם את זה מייד אחרי שהתחילה המלחמה – אנחנו לבד, ואם אנחנו לא נטל את אימתנו על אומות העולם, לא נצליח במשימות הלחימה. "השם עֹז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מפלגת ימין. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הימין זה לא דיבורים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מפלגת ימין, יוליה, יוליה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – ימין זה מעשים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת מפלגת ימין ואין מה לעשות, הכול בסדר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה שאתם ימין רק בדיבורים – שכחתם מה זה להיות ימין – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך את יכולה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – שכחתם את ז'בוטינסקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק רגע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך את יכולה? איך את יכולה – – – מלחמה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> שכחתם את בגין, שכחתם הכול. רק כיסא אתם רואים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את יכולה לעמוד כאן ולצרוח עד מחר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה? מה קורה? מה זה ימין? מה זה ימין? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את פוגעת בביטחון המדינה. חיילים שלנו עכשיו בעזה, ואת פוגעת בביטחון המדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דקה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוליה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חברך רוצה לדבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברי היושב-ראש, מזמן לא שמעתי כזה קשקוש כמו ששמעתי בדקות האחרונות כאן מעל בימת הכנסת. עומדת חברת הכנסת גוטליב, שרק לפני שנה אמרה שאין קשר בין החקיקה המשפטית לבין ביטחון המדינה, שצה"ל ערוך ומוכן לכל תרחיש. לכל תרחיש. אחרי שפירקתם כאן את המדינה עד 7 באוקטובר, הובלתם אותנו עם הקונספציה הזו שתשלמו לחמאס וחמאס ישמור על השקט – הובלתם אותנו לאסון הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל, אתם ממשיכים עכשיו לקשקש ולהלך על הציבור כאילו מישהו קושר את ידיכם. אתה מדבר איתי על כניסה לרפיח? אני כבר שומע את ראש הממשלה: עוד מעט אנחנו נכנסים, ועוד מעט אנחנו נכנסים. תיכנס כבר. תיכנס כבר ותעשה את מה שצריך. שישה חודשים מנהלים את המערכה הזאת. בחודשים האחרונים אנחנו נמצאים כבר בקושי עם בין שלוש לחמש חטיבות ברצועת עזה. סנוואר לא צריך שאנחנו נגיד את זה פה; הוא יודע, כי הוא יודע שהוא נלחם רק בחזית אחת. עד לרגע זה ראש הממשלה נתניהו מפחד להיכנס לציר פילדלפי ולאגף את החמאס מדרום. עד לרגע זה. הוא לא צריך שמישהו יעלה לפה ויספר את הסיפורים האלה, הוא רואה את זה בשטח. הוא מבין שיש מלחמה שמתנהלת בעצימות נמוכה, בדיוק כמו שיש מלחמה ביהודה ושומרון. זאת לא מלחמה, לא בהיקף כוחות הים, לא בהיקף כוחות היבשה ובוודאי לא בהיקף האש מהאוויר. וכל זה קורה מתי? אדוני היושב בראש, אתה חבר תנועת הליכוד. אבי תנועת הליכוד הוא זאב ז'בוטינסקי. היא נולדה מתוך תנועת בית"ר. ראשי התיבות של בית"ר – ברית יוסף טרומפלדור. בשבוע שעבר היה י"א באדר, 90 שנה אחרי מאורעות תל חי. זו הפעם הראשונה מאז שהוחלט לקיים טקס זיכרון ממלכתי בתל חי שלא מתקיים טקס זיכרון ממלכתי בתל חי. למה? כי ראש הממשלה הזה וממשלת הקונספציה הזו ויתרה על הגליל, וכבר חצי שנה שתושבי הגליל מפונים מבתיהם וחיים במדינת ישראל כפליטים בארצם. אז אל תבואו לפה ותספרו לי על מלחמה, ותבואו בטענות בכל פעם למישהו אחר. פעם אחת קחו אחריות. פעם אחת קחו אחריות על מה שקרה כאן; פעם אחת קחו אחריות גם על מה שקורה כאן עכשיו, כי האחריות על העובדה שהמלחמה הזו מנוהלת בצורה רשלנית מונחת לפתחה של הממשלה. האחריות על כך שעדיין יש לנו חטופים בעזה מונחת לפתחה של הממשלה. היא זאת שאחראית להחזיר אותם, ולא אף אחד אחר. תפסיקו להצביע ולחפש אשמים אחרים. אתם יושבים כאן, וישבתם כאן, בכיסאות של השרים, אתם יושבים ומנהלים את המדינה הזו בשנה וחצי האחרונות. אתם אחראים למה שקרה כאן. מי שהחליט לשלם לחמאס כסף במשך כל כך הרבה שנים כדי שהוא יבנה את מכונת המלחמה שהוא בנה כדי להילחם בנו, זה ראש הממשלה נתניהו. הוא זה שנושא באחריות למה שקרה כאן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את שר האוצר ליברמן שכחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני שמעתי הבוקר שראש אמ"ן אהרון חליוה הודיע שהוא ילך הביתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגיע הזמן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מאוחר. זה היה מובן מאליו, זה היה צריך להיות מזמן. אבל מה שהרבה יותר מטריד זה המצב שבו איש כזה או אחר ילך ואנחנו נישאר עם הקונספציה. מה שבעיקר מצופה בעיניי מראש אמ"ן – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – שהממשלה תמשיך – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומשאר גורמי הביטחון – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה להסביר לנו – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ראש אמ"ן ילך והממשלה תמשיך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – איך אנחנו נפטרים מהקונספציה. ראש אמ"ן היה אחראי באופן ישיר, אלעזר, הכי ישיר שבעולם, לקונספציה, ואני – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי שלא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני אומר לך מה הוא אמר ומה האחרים אמרו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל גם ראש הממשלה. הממשלה כולה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני נזכרתי בקונספציה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש אחריות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נזכרתי בקונספציה הזאת. מי שמחליט על הליכת ממשלה או לא זה אזרחי ישראל – בדמוקרטיה ככה זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא לא לא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדמוקרטיה זה ככה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> באים לקלפי בוחרים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אם יש ממשלה שיש בה מינימום של אחריות – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה לא חייב לבחור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – היא צריכה להחליט לבד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. עצור. עצור רגע, די. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אנשים שמונו לתפקיד מסוים וכשלו בו צריכים ללכת הביתה, צריכים לתת דין וחשבון קודם כול לציבור. אבל אני אומר לכם ממה אני מוטרד – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> צריך לעשות בחירות והציבור יחליט. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני מניח שגם אתה מוטרד מזה – שאנחנו נישאר עם הקונספציה; האנשים ילכו, כאלה ואחרים, ונישאר עם הקונספציה. ואני נזכרתי בקונספציה הזאת שליוותה אותנו בשנה האחרונה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן, צריך להחליף וללכת לבחירות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולמעשה מלווה אותנו הרבה שנים. אתמול כשקראנו את המגילה פה בירושלים, לקונספציה אז קרא המנהיג שלנו, אז מרדכי, "פרשת הכסף". כי כשאסתר מתחלחלת, מאיר, מהבלגן שמרדכי עושה, אז מרדכי סיפר לה את כל מה שקרה, והוא אומר לה "ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול". לכאורה זה non-issue – הרי המן אמר למלך הפרסי של אז: אני אתן לך עשרת אלפים כיכר כסף, והמלך אומר לו: עזוב את הכסף, "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך". אז מה אחר כך, כשמרדכי עושה בלגן ואומר לאסתר: יש פרשת הכסף – פרשת הכסף זאת הקונספציה. מרדכי אמר לאסתר – ואני אומר את זה כמי ששמע בוועדת חוץ וביטחון בשנה האחרונה את אותה קונספציה – אמר לה: תקשיבי, אל תיפלי בעניין של הכסף. יש לנו עסק עם אויבים שהכסף משרת אצלם את האידיאולוגיה ולא הפוך; לא האידיאולוגיה את הכסף – הכסף את האידיאולוגיה. חמאס, לא אכפת לו שעזה תהיה עיי חורבות אם זה משרת את האידיאולוגיה; גם נסראללה לא אכפת לו שלבנון תהיה עיי חורבות. לא אכפת לו. זה לא אומר שהוא יעשה את זה מחר – הוא ישקול, ובשכל שלו ובשיקולים שלו – אבל הכסף משרת את האידיאולוגיה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומר את זה – – – ואת פרשת הכסף – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי העביר להם את הכסף לחמאס? ראש הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנחנו כל השנה שמענו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי העביר להם את הכסף? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כל השנה שמענו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי העביר להם את הכסף? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רוב הכסף של חמאס, אתה שואל? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רוב הכסף של חמאס. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרוב המוחלט של הכסף של חמאס. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה לא נכון? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרוב המוחלט של הכסף של חמאס – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לא משם, אם כבר, מהנתונים שאנחנו קיבלנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה רוב מוחלט? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא משם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה רוב מוחלט? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רוב מוחלט, רוב התקציב של חמאס, זאת הרשות הפלסטינית, זה איראן. זה הרוב המוחלט של הכסף של חמאס, השנתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תבדוק, תבדוק. אני אומר את זה כאן – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר את זה כאן מכיוון שפרשת הכסף הזאת, הקונספציה הזאת, הניאו-מרקסיסטית הזאת, לנתח את האויב רק בניתוחים חברתיים-כלכליים, לא לפי אידיאולוגיה, לא לפי זהות – זה חזר על עצמו. אמר את זה ראש אמ"ן הקודם, תמיר הימן, בדבריו. לא צריך אפילו סימנים מודיעיניים, זה הכול לפי האינטרסים. איזה אינטרסים? כמו שהוא ניתח אותם, כלכליים-חברתיים. זאת פרשת הכסף של אז, זאת פרשת הכסף של היום. אם אנחנו רוצים להשתחרר, לתקן משהו בעקבות 7 באוקטובר, זה קודם כול לא שאיש כזה או אחר יעזוב, אלא שהקונספציה תעזוב אותנו; להפסיק לנתח את האויבים – אגב, גם לא את עצמנו – רק בניתוחים חברתיים-כלכליים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיר הוא אחרון הדוברים? תגיד תמיד, זה אחרון הדוברים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא תמיד את צודקת. רק רגע, שנייה. אני פשוט רשמתי את עצמי לדבר, כי לא הצלחתי לרשום במחשב וחשבתי שחנוך מחליף אותי. אז כן, עכשיו זה אחרון הדוברים. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. הינה אמרתי, תודה. שלוש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, חבל שחברת הכנסת טלי גוטליב לא נמצאת כאן, אבל מירב – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא שומעת אותך מהפרסה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל אחד הדברים שהיכו אותי בתדהמה לפני כמה דקות זה שהייתה נימה שהתנהגותו של הנשיא ביידן היא אנטישמית. חבריא, חברי וחברות כנסת בכנסת ישראל, היו זהירים בדברים שאתם אומרים. הדברים שאתם אומרים מהדהדים ומגיעים לכל פינות העולם. אוי לנו אם ניקח את הוויכוח הנקודתי הזה ונאשים את גדול הידידים של מדינת ישראל באנטישמיות. לכן, ראוי שאנשים יעלו לכאן וישימו מסננת בפיהם. הנשיא ביידן הוא גדול הידידים שלנו. הוויכוח הוא ויכוח בתוך המשפחה. אני לא מסכים עם מה שהוא עשה, אבל היעלה על הדעת שאנחנו נעלה לכאן ונאשים אותו בדבר שכזה? מה קורה לנו? אנחנו לא נמצאים בשוק. אנחנו, חברי כנסת, צריכים לגלות אחריות למדינה הזאת, מערכת יחסים של גיבוי מלא. אתמול נצבט לי הלב כשלא הטילו וטו, אבל – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, אל תפריע, בבקשה. אני לא אפריע לך. אבל הדבר שצריכים לעשות הם לשבת איתם ולדבר איתם, לפתור את הבעיות, ולא להעמיק את השבר. ראש הממשלה, היית צריך לתת למשלחת לנסוע ולהבין את המשמעות – אנחנו מקצינים את מערכת היחסים. אנחנו זקוקים להם, ומי שחושב שמדינת ישראל היא פופאי, טועה ומטעה. ראש הממשלה יודע את האמת. לכן, במקום שנלהג כאן ונאשים את ביידן באנטישמיות – מה קרה? מה, השתגענו? יש ויכוח. אני חושב כמו כולם, ואנחנו צריכים להיות מאוחדים. כל מי שיכול, שיעלה וידבר וישכנע את האמריקאים. אבל בין זה לבין להאשים אותם ולהציב אותם כגדול האויבים שלנו – החיפזון מהשטן. אנחנו נמצאים במלחמה, וכל מי שאומר שאנחנו לא במלחמה, טועה ומטעה; אומנם לא בעצימות כמו לפני ארבעה וחמישה חודשים, אבל אנחנו במלחמה. אנחנו זקוקים לגיבוי שלהם ולחיבוק הגדול שלהם ולחימושים שלהם ולתקציבים שלהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני גם מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, בגלל תפקידך הממלכתי, היה רצוי שבאמירות כאלה אתה תפסיק את הדובר ותעמיד אותו על טעותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. בדברים יותר חמורים אמרו לי לא להפסיק את הדובר, זה בסדר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מותר לך להפסיק. מותר לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חופש הביטוי. אני מזמין את השר יואב בן צור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא לא מסכם? לעבור להצבעה? חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 18, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להוסיף אותי, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד, כן? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת יסמין פרידמן – בעד. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1731).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר יואב בן צור להציג את הצעת החוק בשם שר הביטחון, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024. החוק בנוסחו הקיים מסדיר בין השאר את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי, וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופת הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית המשפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לוחמים בלתי חוקיים בעת שגרה, ולצד זאת הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה. כבר בתחילת המלחמה עלה הצורך לקבוע הסדרים ייחודיים לנסיבות החריגות שבמסגרתן נתפסו מחבלים רבים העונים להגדרת לב"ח – לוחם בלתי חוקי – בחוק שהיו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר. בתחילה הותקנו תקנות שעת חירום, שעיקרן הורדת הדרג המאשר את החזקת הלב"ח ודחיית המועדים הקבועים בחוק להבאה לפני שופט ולמניעת מפגש עם עורך דין. בהמשך נדרשו התאמות נוספות לנוכח צורכי הלחימה, ובכלל זה דחייה נוספת של המועדים, ונעשו תיקונים מתאימים לתקנות שעת החירום. לאחר מכן, עם הימשכות הלחימה, הומרו תקנות שעת חירום בחוק שהתקבל בכנסת בדצמבר 2023 כהוראת שעה לתקופה של ארבעה חודשים. במסגרת הוראת שעה זו בוצעו התאמות נוספות, ובכלל זה דחייה נוספת של חלק מהמועדים, כגון הארכת התקופה שבה ניתן למנוע מפגש עם עורך דין. תוקף הוראת השעה עתיד להסתיים ביום י' בניסן, 18 באפריל 2024. מאז חקיקתה מספר העצורים מכוח החוק עלה באופן משמעותי, על רקע ההתפתחויות בלחימה והמשך התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה. הימשכות מצב הלחימה והמספר חסר התקדים של כלואים שנעצרו מכוח חוק מחייבים את הארכת הוראת השעה לתקופה נוספת. לאור האמור, מוצע להאריך את הוראת השעה בשלושה חודשים ומחצה, כך שתעמוד בתוקף עד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד, 31 ביולי 2024. במהלך כנס הקיץ של מושב הכנסת ייבחן הצורך בהארכת הוראת השעה ובעדכון הוראותיה. בנוסף, מוצע לערוך תיקון הנוגע למשך התקופה שבה ניתן למנוע מפגש של הלב"ח עם עורך דין. חקירות הלב"חים הן חקירות מורכבות אשר עולה מהן מידע חיוני לביטחון המדינה ולטובת מניעת סיכון לחיי אדם. בהתאם, כדי לממש את מטרות החקירה והחוק על הצד הטוב ביותר, נדרשת האפשרות למנוע את מפגשו של כלוא עם עורך דין. הוראת השעה הנוכחית קובעת תקופה מרבית של 180 יום. מבחינה עדכנית של גורמי הביטחון עלה כי בעת הזאת ניתן לקצר את משכי הזמן המרביים שבמהלכם ניתן למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין. בהתאם, מוצע כי שופט בית המשפט המחוזי יהיה רשאי להאריך את מניעת המפגש עד לתקופה מרבית של 90 יום בסך הכול החל מיום הכליאה. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, תעצור, תעצור את זה. לא יודע אם התכוונת, לא התכוונת – תעצור. קו ישיר עובר בין ראש ממשלה שמאיים על ארצות הברית לבין חבר או חברת כנסת שיקראו לנשיא ארצות הברית ביידן "אנטישמי". כאילו שכחנו – לא את עשרות השנים שלו, את מה שהיה פה למוחרת 7 באוקטובר עם ההגעה, עם הנאום, עם נושאות המטוסים, עם התחמושות. אדוני ראש הממשלה, כשעולה לפה חברת כנסת ואומרת על נשיא ארצות הברית "ביידן אנטישמי" – אתה אשם. אני כבר אמרתי לך כמה פעמים: כשאתה מוליך עדר לשפת התהום ואתה חושב שאתה תעצור, תמיד יהיו כאלה שימשיכו לתהום. אני מקווה שלא התכוונת שמישהו מהמפלגה שלך יקרא לנשיא ארצות הברית אנטישמי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מי אמר? מי אמר? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקווה שלא התכוונת, אני רוצה להאמין. אבל תגיד, איך אתה רוצה שלא יבינו אותך ככה, כשעוד לפני ההצבעה במועצת הביטחון אתה מודיע לאמריקאים, לעולם או אולי לבייס שלך יותר מכולם, שאם ארצות הברית לא תתנגד, המשלחת לא תצא? על מי אתה מאיים? שכחת? ואחר כך אתה מתפלא שכך התייחסו לנשיא ארצות הברית, כאילו אנחנו חלק בבחירות הפנימיות שם. זה הולך מצוין עם זה שכבר התחלתם להדליף שאולי ראש הממשלה יוזמן עוד פעם לשני בתי הקונגרס, כאילו הנזק והתמיכה שכתוצאה מזה קיבל מרוץ הגרעין האיראני – לא ברור מה עשית בפני שני בתי הקונגרס על הראש של נשיא ארצות הברית. כאילו זה נהיה אצלך הובי. חשבנו שאתה מדינאי גדול. הלוואי. אתה ראש הממשלה גם שלי, גם עכשיו, אז תגלה אחריות. חלק מהאחריות – תיקח בחשבון שאזרחי מדינת ישראל הם לא רק הבייס שעוד נשאר לך בליכוד. אזרחי מדינת ישראל כולנו – זה אנחנו, זה הילדים, זה הנכדים שלנו, אלה שהמדינה הזאת באמת יקרה להם יותר מהממשלה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, הממשלה הגרועה הזאת הוקמה על הסיסמה הריקה והנבובה של ימין מלא מלא. מלא מלא – אבל ככל שעובר הזמן אנחנו מגלים שזאת בעצם לא ממשלת ימין מלא מלא אלא ממשלת ההתקפלות הלאומית, או שמא נקרא לה ממשלת האוריגמי – כל החלטה שהיא קובעת, לבסוף היא מקפלת אותה או שהיא זורקת אותה לפח. בואו נתחיל מהיום אחורה. נתחיל עם חוק הרבנים – חוק גרוע מאוד, שמהרגע שעלה כולם ידעו שהוא הולך לאבדון. אחרי כל הביקורת הציבורית והמרד – כל הכבוד לך, משה סעדה – קיפלה הממשלה את ההחלטה ולא העלתה, אבל הנזק נגרם. נמשיך עם שר החינוך יואב קיש, שהחליט לבטל את פרס ישראל, אבל אז בעצם הוא ביטל את הביטול והחליט שבעצם לא, יהיה טקס רגיל. למה הנזק? למה הביקורת? לא משנה. אתמול הם החליטו להעלות את גיל הפטור ל-35. אחרי זה אומרים: לא, זה עז. אז למה כתבתם את זה? ולמה הביקורת? למה צריך את כל העניין הזה? למה אי-אפשר פשוט מראש לא לעשות טעויות? זה לא תסמין של השבועיים האחרונים – אני רואה שאתה ממש מקשיב לי, משה סעדה – זאת ממש מחלה, מחלה כרונית. אי-אפשר להסביר איך ממשלה מביאה חוקים שמראש היא יודעת שאין להם סיכוי. ואם אני הולכת אפילו יותר אחורה, היה לנו את עמית הלוי עם חוק המתנות – גם זה נקבר קבורת חמור; ומה עם חוקי דרעי? ומה עם חוק טבריה? ומה עם הניסיון לסגור את התאגיד? ומה עם הניסיון לפטר את יושב-ראש רשות הדואר? גם זה לא הלך – מישאל וקנין הוא עדיין יושב-ראש רשות הדואר. ומעל הכול, כמובן, גולת הכותרת, הלוא היא הרפורמה המשפטית. למה? למה כל הרעש של פסקת התגברות, והייעוץ המשפטי, ונשים שני נציגים מהקואליציה בוועדה לבחירת שופטים? מאיפה להמשיך? איך ממשלה שחרתה על דגלה את המשילות סיימה בסוף בדגל ההתקפלות? אפילו יצא לי חרוז – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת, זה נורא מעצבן. אבל כמעט כל דבר שאתם מביאים, כל דגל שלכם נזרק לים. עלה לפה, תקן אותי, אין בעיה, אני אקשיב לך. אתה יודע שאני תמיד מקשיבה לך. כל הדגלים – פסקת התגברות, ייעוץ משפטי, נפצל את תפקיד היועץ – כלאם פאדי, שום דבר לא עלה. אתה מנסה לנתח ולהבין, למה זה קורה? אני אגיד לך: 1. תכנון גרוע; 2. חובבנות; 3. ילדותיות; 4. שרים שמנופחים מעצמם ולא מסתכלים על הסביבה. הדבר הכי גרוע – ואיתו אני מסיימת, אדוני, אני יודעת שאתה רוצה לעצור אותי, וזה בסדר, מותר לך – בסוף זה ילדותיות. יש לכם שרים שמתנהגים כמו ילדים, לא מבינים את ההשלכות של המעשים שלהם, ובמקום ממשלת ימין מלא מלא, יש לכם ממשלת התקפלות/אוריגמי מלא מלא. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר. רשימת הדוברים סגורה. תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, אנחנו נדבר עד 01:00. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוהבים לבוא לכנסת, אוהבים לבוא למליאה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם אנחנו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – לחוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין מה להיות בלחץ. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יום שלישי היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו זמן, גם ככה תכף יש פגרה – – – << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היערכות הממשלה לעגן החלטת ממשלה בעניין חוק ההשתמטות היא פשוט יריקה בפרצופם של חיילינו הגיבורים, בסדיר ובמילואים, ושל ההורים שלהם, ששלחו אותם כרגע לשדה הקרב. מתווה ההשתמטות מנותק מההוויה בשטח – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אין עדיין מתווה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הוא פוגע בצורכי הביטחון. ואתה יודע, מר סעדה, שצורכי ביטחון מדברים על אלפי חיילים שצריך כרגע לשדה הקרב – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את ראית את זה? את ראית את זה? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אם זה עיבוי מסגרות, סעדה. אתה יודע את זה – יש לך ילדים שמשרתים בצבא – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שלושה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אם זה לבנות מסגרות חדשות, אם זה לעבות את המסגרות מנופלים שנגרעו מהסד"כ. אבל אתם בשלכם, אתם בשלכם, כי האינטרס הפוליטי הצר של הממשלה הזאת הוא מעל הכול. ככה זה כשיש ממשלה מופרעת – לא מסתכלים על צורכי הביטחון, לא מקשיבים לראש אגף תקציבים, שזועק אתמול זעקה ואומר שמאות מיליארדים בשנה ילכו לפח אם לא נשלב את החרדים בתוך הגיוס. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – בממשלה. מה עשיתם? כלום. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה קורה לכם? למי אתם מקשיבים – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה עשיתם כשהייתם? למה לא עשיתם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה עבר את הקריאה הראשונה – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא עשיתם שום דבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה קשקשן, קשקשן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה היית יושב-ראש – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה עבר בקריאה ראשונה, ואז התפרקה הממשלה – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת סעדה, חבר הכנסת מיקי לוי, משניכם אני מבקש לא להפריע. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בחיים לא תעשו את זה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסתכלת עכשיו הישר בעיניים של סעדה ושל טלי גוטליב ושל כל חברי הקואליציה והשרים, שמאפשרים למריחה הזאת לעבור בשקט בשקט, בלי שנראה, מורחים, ואני אומרת לכם: אתם שותפים מלאים לקריעה של החברה הישראלית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה את מסתכלת עליי? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם שותפים מלאים, מלאים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה את מסתכלת עליי? למה את מסתכלת עליי? אני יוצאת נגד חוק הגיוס – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כל חסרי עמוד השדרה בליכוד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר. כל אחד יש לו פה – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואתם יודעים מה? גם אלה שחסרים פה, המפלגה של המחנה הממלכתי, שעומדים מהצד ומצקצקים. כל מי שייתן לדבר הזה לעבור, כל חסרי עמוד השדרה, הם שותפים מלאים לעוול הזה. בושה וחרפה. תתביישו לכם. אני אומרת לכם שההיסטוריה תזכור את כל מי שייתן יד להחלטת ממשלה כזאת, וכל מריחה של עוד חודש ועוד חודשיים ועוד שלושה שפוגעת עכשיו בצרכים של צה"ל זה לדיראון עולם, שייזכר על שמכם וייכתב על שמכם בהיסטוריה. אני אומרת לכם, קודם כול, שתזכרו דבר אחד – ויש כאן אנשים ציונים במליאה כרגע: ציוני אמיתי לא תומך במתווה ההשתמטות, בשום דרך: לא בקומבינות, לא במכסות, לא בתכסיסים, טלי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מה את רוצה ממני? מי את בכלל? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לא בשום דבר – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שמסתובב סביב הסוגיה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אני היחידה שיוצאת בגלוי נגד זה, אז את מזכירה את השם שלי ארבע פעמים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תקריאי מהדף, תלמדי את העובדות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> העובדות הן שיש קומבינות שקורות לך מתחת לאף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה את רוצה ממני? אני יוצאת נגד חוק הגיוס. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תעזבי, באמת, שרון. תעזבי אותי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך – – – בפינה ותביני גם טוב באקורדיון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, מה את רוצה ממני? מזכירה את השם שלי, כי בלי להזכיר את השם שלי אף אחד לא מקבל את התהודה. אני היחידה פה נגד חוק הגיוס, פי אלף יותר ממך, כי את באופוזיציה ואני בקואליציה, ולי זה עולה במחיר אישי ולך לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת טלי גוטליב. כולם שמעו שאת מתנגדת לחוק הגיוס. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – וזה שאת מוציאה את השם שלי – – – תדעי את העובדות. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – וסעדה ודן אילוז וכל אלה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברות הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפס ערכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, תודה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה ערכים נשארו לכם? איזה ערכים יש לכם? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת כנסת לשעבר מסיעת יש עתיד עינת וילף התראיינה בשפה האנגלית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> היא לא מיש עתיד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, תמשיך את השטויות שלך. תמשיך, תמשיך. תמשיך את השטויות שלך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מפלגת העבודה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> מפלגת העבודה, סליחה. סליחה, מפלגת העבודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא סולחים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תתפטר. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> היא התראיינה בשפה האנגלית, ודבריה מדהימים, והם משל מעולה ליחס של חלקים מהשמאל לרוב העם ולדמוקרטיה. אני מצטט: הרפורמה המשפטית הייתה נושא פרוקסי לשאלה מי יוכל למשול בישראל – ממשלת ימין קיצוני פשוט לא יכולה למשול במדינת ישראל. נקודה. יכול להיות שתהיה להם לגיטימציה דמוקרטית רשמית, אבל אין להם לגיטימציה עמוקה. לישראל יש מפלגת שלטון טבעית, וזה מה שהיה ידוע כמפא"י. אבל הליכוד, אפילו כשהם בשלטון, הם מפלגת האופוזיציה הטבעית. הקואליציה הזאת של ימנים קיצוניים, מתנחלים וחרדים – אתם לא תזכו למשול במדינה היהודית, כי אתם פשוט לא מבינים מה פירוש למשול בה. עד כאן, סוף ציטוט. כלומר, שלטון לגיטימי זה רק שלטון של השמאל, ורוב העם נולד במהותו להיות באופוזיציה. רוב העם רוצה יהדות, רוב העם רוצה מסורת, רוב העם מחובר מאוד לזהות היהודית והלאומית שלו, אבל מה השמאל אומר? זה לא מעניין אותנו. אתם יכולים לרצות יהדות ומסורת ולאומיות, אבל שאתם תבחרו ממשלה שזאת תהיה האג'נדה שלה – השמאל לא מרשה, כי אתם אופוזיציה בטבע שלכם, והם, השמאל, הם השלטון הטבעי, וזה שהם מיעוט זה לא משנה כלום. אתם מבינים? דעתו של העם לא משנה כלום. ככה זה כשהמציאות לא משנה כלום – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לחשוב שאתה מיעוט ולא בשלטון. 20 שנה אתם בשלטון. מישהו הפריע לכם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 43. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק, אבי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מאיר כהן, העיקר זה איך שרוצים שהמציאות תיראה, ובמיוחד כששוטפים לציבור את המוח שזו באמת המציאות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הנדסת תודעה. פרוגרסיבי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בדיוק כמו הטרלול שעיוור כל כך הרבה בכירים במערכת הביטחון במשך 30 שנה, כאילו אם נתייחס לאויבינו כשבדים שוחרי שלום, הם יתחילו להאמין בעצמם בהזיות האלה ולא יממשו את מה שהם מבטיחים לעשות כבר מאה שנה. רבותיי, פורים עבר. הגיע הזמן להתפכח. הגיע הזמן להאזין לרחשי ליבו של רוב העם, הדורש מדינה יהודית, זהות לאומית יהודית, גאווה יהודית וניצחון מוחלט על הרוע העולמי – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ודמוקרטיה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> – – ומתוך כך, השבת כל החטופים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני כמוך, רק תוסיף: דמוקרטית וליברלית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> דמוקרטית וליברלית, שמכבדת את רצון הרוב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> שמכבדת את הדמוקרטיה ואת הליברליות. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> והדמוקרטיה מכבדת את רצון הרוב, ובית המשפט העליון מכבד את רצון הרוב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אדוני. אני לא רוצה להזכיר לך את ההיסטוריה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בית המשפט העליון מכבד את החוק, לא את רצון הרוב. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בית המשפט העליון, לצערנו, קובע את החוק בימינו. הוא לא מכבד את החוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בית המשפט העליון מחוקק? הפכת אותו לרשות המחוקקת? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> הוא הפך את עצמו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הפך את עצמו לרשות המחוקקת? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> בוודאי. אין לו סמכות בחוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלום, חבר הכנסת לוי. מה שלומך? << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 245) (העברת האחריות הביטוחית בתחום מכשירי שיקום וניידות מן המדינה לקופות החולים), התשפ"ד–2024; הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), התשפ"ד–2024; הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024; הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקשת להקריא דברים שחברות של רומי גונן כתבו עליה. אנא תקשיבו. תשע שנים עברו מהיום הראשון שראיתי אותה בכיתה, יושבת בצד עם התלתלים המהממים שלה, והבנתי שיש פה מישהי שאני רוצה שתהיה קרובה אליי. מאותו היום ישבנו אחת ליד השנייה בכיתה עד סוף י"ב. נרקמה לנו חבורה חזקה, שעד היום לא משנה כמה חברים אחרים אנחנו אוספות בדרך, החבורה שלנו זה הבית, חברות שהיא משפחה. רומי היא חלק ממני, מהבת אדם שאני. היא אחותי. רומי ילדה מצחיקה ברמות, חכמה, אנרגטית ורגישה. תמיד תיכנס עם סיפור חדש שקרה לה היום ותצחיק את כל מי שנמצא. השנה, ביום הולדת של רומי, כל המשפחה הגיעה להפתיע אותה בתל אביב, והבילוי שלהם היה לישון ביחד כולם בסלון. רומי היא הסנדוויץ' בין ירדן ושחף לבין דריה ואדם. הם משפחה של חמישה אחים ברווחי גילים גדולים, ועדיין הם כל כך מחוברים וקרובים. רומי אמרה לי שזה היה היום הולדת שהיא הכי נהנתה בו בחיים. כל מה ששימח אותה היה להיות עם המשפחה. הפגישה האחרונה שלי עם רומי הייתה בבית שלי לפני צום יום כיפור. מי ידע שתעבור חצי שנה שבה לא אשמע ממנה דבר? אני יודעת שעם הכלים האנושיים והחזקים שלה רומי שורדת בגבורה, אבל זה לא משהו שמישהו אמור להתמודד איתו בשום מצב. כשהיא נחטפה, אני נחטפתי יחד איתה. הרבה פעמים אני מצטערת שלא לקחו אותי איתה – ככה לפחות הייתי יודעת מה היא עוברת. יש צבא שלם שנקרא "צבא רומי", צבא של חברות שעצרו את החיים שלהן ועושות הכול כדי להחזיר הביתה את אהובתנו, את אחותנו, את רומי, מחכות לה ומתגעגעות מאוד. הלוואי שהיא תחזור אלינו הביתה עם כל החטופים והחטופות. אמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הלוואי. תודה. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למשבר שלנו עם ארצות הברית יש אדריכל אחד בלבד, ושמו בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. גודל המשבר כגודל האובססיה של נתניהו כלפי האמריקאים. אני מסתכל על המתרחש, על הדברים שקורים, ואני אמרתי את זה כמה פעמים כאן על הדוכן הזה, שכל אזרח במדינת ישראל ישאל את עצמו כיצד הגענו מתמיכה בלתי מסויגת ומוחלטת של 7 באוקטובר, שעות לאחר הטבח, כולל גם ספינות מטוסים שהגיעו, כולל גם הנאום ההיסטורי של ביידן, למצב שבו ישראל נמצאת לבד בזירה הבין-לאומית, לא מקבלת את זכות הווטו, ולאחר מכן ראש ממשלת ישראל עוד מאיים על הממשל בארצות הברית. אבל רבותיי, אתם מאמינים לסיפורים האלה, אבל נתניהו עצמו יודע היטב שמדינת ישראל תתקשה להתקיים ללא סיוע צבאי של ארצות הברית, תתקשה להתקיים ללא חלקי חילוף למטוסים שלנו, תתקשה להתקיים גם ללא הסיוע בזירה המדינית. נתניהו יודע את זה, בניגוד אליכם, כשאתם חוזרים על הספין שלו ולא נכנסים לעומק הבעיה. הוא, בניגוד אליכם, היה 20 שנה בארצות הברית. הוא יודע את זה היטב, והוא זה שמכוון את המשבר הזה בכוונה כאשר הוא גם מתערב בפוליטיקה הפנים-אמריקאית. אדוני היושב-ראש, אתה חבר בוועדת החוץ והביטחון. אני אספר לכם סיפור – ואתה בטוח זוכר את הסיפור הזה – שהיה לפני המלחמה. אני לא אחשוף פרטים סודיים, שלא יאשימו אותי חלילה שאני חושף סיפורים, אבל באחד מביקורי הוועדה במטה הכללי, עוד לפני המלחמה, הוצגו לנו כל מיני דברים שם. אלופים יודעים ומי ששירת בצה"ל יודע שמציגים כל מיני דברים, כיצד מתנהל חדר מלחמה. היה כתוב שם בשעה ספציפית, מסוימת, שגם אותה אני לא אחשוף: שיחה עם הידיד. ואז אחד מחברי הכנסת של הקואליציה שאל: מי זה הידיד? אז הקצינים הבכירים הסתכלו עליו ואמרו: יש לנו הרבה ידידים; "הידיד" – יש לנו רק אחד, וזה ארצות הברית. אני חושב שהגיע הזמן שאתם תתחילו להפנים שהמשבר הזה לא יכול להימשך. אם אתם תמשיכו עם הסיפור הזה של המשבר לצרכים פוליטיים, בסוף ייגרם נזק למדינת ישראל. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הנזק יהיה למדינת ישראל, כפי שזה קרה – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כפי שזה קרה בחודש יוני 2021, כאשר אנחנו באנו לממשלה. ושמעתם פה את ראש הממשלה בנט ואחר כך ראש הממשלה לפיד, שסיפרו לכם כמה זמן לקח – כמעט שנה – לשקם את היחסים עם הממשל, כי היחסים בין וושינגטון לירושלים תמיד היו מעל הפוליטיקה האמריקאית, וגם מעל הפוליטיקה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה מדהים אותי עוד שצריך לשכנע – עולים לפה חברי כנסת ומדברים על היחסים עם ארצות הברית, דיברת עכשיו, חבר הכנסת סובה – צריך לשכנע אתכם שארצות הברית היא ידידה שלנו. צריך לשכנע אתכם בזה, לומר לכם: אולי תתעוררו, יש איזו בעיה עם ארצות הברית. נתונים כלכליים בכלל לא מעניינים אתכם. לא מעניין אתכם הסיוע, לא מעניין אתכם ה-17 מיליארד, לא מעניין אתכם השנים של עשרות מיליארדים. תמיד איכשהו זה לא מעניין אתכם. אתם מתייחסים לכל ביקורת – גם אם אתה, חבר הכנסת אילוז, גם אם יש לך איזו בעיה מסוימת עם חבר שלך, נניח – תן לי את החבר הכי טוב שלך לסיעה, אושר שקלים – נניח אתם החברים הכי טובים ויש ביניכם בעיה, יש משהו שמפריע לך אצל אושר, לא יודע מה הוא אמר בוועדה, לא יודע מה הוא עשה – הצביע במרכז הליכוד כנגד הדיון התקציבי שהיה נורא חשוב לך או ליהודי צרפת – היית בא אל אושר ואומר לו: תשמע, אח שלי, אושר, אתה החבר שלי, אני לא אצא נגדך עכשיו ואזמין איזה ריאיון – נניח שהיית מקבל בפריים טיים בערוץ 14, השואו, הפטריוטים, היית אומר: אושר שקלים עשה לי כך וכך, אני סיימתי עם אושר שקלים. לא. היית בא אליו ואומר לו: תשמע, אושר, עשית אחת, שתיים, שלוש, ארבע – לא מתאים, כן מתאים, אני מתווכח איתך, יש דיון עקרוני. כך פותרים בעיות עם ידידים. להיות כפויי טובה כמו שהממשלה הזו בוחרת להיות – ואגב, באורח פלא כפיות הטובה היא תמיד תמיד בצד הדמוקרטי. איכשהו יש תמיד בעיה עם קלינטון, איכשהו יש בעיה עם אובמה, איכשהו יש בעיה עם ביידן, נשיא ארצות הברית, שהכריז: "אני ציוני". יושב פה בבית הזה מישהו שלא היה רוצה נשיא ארצות הברית שמכריז "אני ציוני"? אז יש לו בעיה עם המדיניות שלכם. אני רוצה לחדש לכם משהו: יחסי העולם וישראל ב-meltdown – – – << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אילוז, חלאס. חלאס. חבר הכנסת אילוז, די. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יחסי החוץ של מדינת ישראל ב-meltdown, לא קשור באיזה צד של הספסל הזה אתה. לא יכול להיות שאתם לא רואים את זה. אין מדינה אחת בעולם שאתם מצליחים להסתדר איתה. מהתמיכה הכי מסיבית שהייתה בנו שאני זוכר לפחות – היה פה מצעד, כל מדינאי בעולם הביע תמיכה חד-משמעית במדינת ישראל – הגענו בשבעת החודשים האלה לאפס תמיכה. אפס תמיכה. ואתם עומדים אחד אחרי השני, אנחנו צריכים לשכנע אתכם בזה. אז באמת תודה, אבל לא תודה. פרט נוסף, אחרון, כי אני יודע שתגידו כל מיני דברים פופוליסטיים, אנחנו לא עוד כוכב בדגל – די. איך אמר פינדרוס? יאללה, יאללה, אתם והתירוצים שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, מטיילים ונמצאים ונוכחים מהמשפחות בכנסת – אני מציע לכולנו להרכין ראש, להיות סובלניים ולהקשיב לדברים שלהם. הם נמצאים בתוך סערה שרק הורה או אח או בן משפחה שבנו, בתו, האבא שלו, הסבא שלו, חטופים – לא נוכל להבין את הרגשתם, אבל כן נוכל להיות מאוד מאוד סובלניים ולתת להם חיבוק גדול. עומר ונקרט – עומר בן 22, הבן הבכור שלנו. עומר אח לרן ומאיה, ועימם יש לו קשרים מעולים. לעומר המון חברים ממעגלים שונים בחיים. הוא אוהב אדם, איש שיחה ודעתן. חברים אומרים שהוא צ'ארמר, אוהב את החיים, בן אדם שמח, כריזמטי, וכשמסתכלים לו בעיניים, רואים בהן טוב. עומר יהפוך עולמות בשביל האנשים שחשובים לו. בקיצור, עומר הוא אחד כזה שכל אחד צריך לידו. החברים מספרים שכשהם חוזרים מבילוי ויש מין רגע כזה שקט באוטו, כשכל אחד עם עצמו, עומר מפר את השקט ואומר: חברים, בנימה אופטימית זו אני רוצה לומר לכם, אני אוהב אתכם. ערכים כמו משפחתיות, נתינה וסובלנות הם ערכים שחשובים לו. עומר מנהל מסעדה, אוהב אוכל טוב, מוזיקה ומסיבות, ויודע ליהנות מהחיים. בטיול המשפחתי האחרון שלנו באיטליה עומר הזמין אותנו למסעדת מישלן. הוא כל כך התרגש בארוחה, פרגן לכולנו במנות ודאג שכולנו ניהנה במקסימום, כמו שהוא אומר. הוא גם התעקש לשלם הכול, למרות שהארוחה עלתה כמה אלפים. הוא שילם ואמר: אימא, הכול טוב, אני נהנה להזמין אתכם. עומר אובחן כסובל מקוליטיס בגיל 14. עם השנים למד לנהל את המחלה כך שלא תפגע באיכות החיים שלו. עומר נוטל תרופות באופן קבוע לטיפול בקוליטיס, ולצערנו, בשבי הוא לא מטופל. עומר יצא לחגוג בפסטיבל נובה עם חברת ילדותו קים דמתי, זיכרונה לברכה, שנרצחה במיגונית שבה הסתתרו. עומר נחטף כשניסה לברוח מהעשן במיגונית, שנגרם מצמיג ששרפו המחבלים בכניסה למיגונית במטרה להרוג בחנק את מי ששרד את הרימונים. כל מי שיצא מהמיגונית לפניו נורה. עומר לא היה יכול לשאת עוד את החנק והחליט לצאת מהמיגונית, אך כשהוא יצא, המחבלים החליטו לחטוף אותו. עומר בעל חוסן נפשי ומנטלי, ואנחנו יודעים שתכונות אלה מסייעות לו לשאת את התנאים הקשים שבהם הוא נמצא בשבי. עומר, אנחנו מחכים לך. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף עוד 20 שניות ולדבר על שגב כלפון, הבן של קובי וגלית, שכניי הצמודים בדימונה. שגב ילד תכול עיניים, יפהפה, שקט, בן 25, ילד שגדל בחצר המשותפת שלנו מגיל אפס. שקט, נעים הליכות. אני זוכר אותו כתינוק מסתובב בין הצמחים, וראיתי אותו גדל וגדל לידי – והפך לעלם נהדר. ראיתי את האושר בעיניהם של גלית וכלפון, שכניי הטובים, והאחות רז. אני אומר לכם, גלית וכלפון וכל ההורים שנמצאים כאן יום-יום: אין אחד בבית הזה שלא מתפלל לשובם של כל החטופים. אנחנו איתכם. אנחנו מתעוררים כל בוקר ושואלים: מה עשינו היום בשביל להחזיר את החטופים? תודה וסליחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת כהן. הלוואי. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אל תפר את השקט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רואה שאתם קצת מנומנמים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא, תאמין לי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היום יום של אנרגיות נמוכות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> היום יום של אנרגיות נמוכות? לא מצד הקואליציה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נמצא פה. תפסיק לתהות כל הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נמצא? טוב, בסדר. כבוד השר, אני רוצה לומר, כבר כמה שבועות טובים אנחנו טוענים שהממשלה והקואליציה חזרו בענק ל-6 באוקטובר. אנחנו אומרים את זה בערוצי התקשורת, אנחנו מצייצים את זה ברשתות החברתיות, אבל דומה שבשבועות האחרונים המסר לא הדהד מספיק בחברה הישראלית, עד היום, מכיוון שכל מי שעקב אחרי מה שקרה היום בשלל ועדות הכנסת יכול היה להבין כיצד הקואליציה הזו בחרה בצורה מודעת לחזור לשיח המשסה והמפלג, להתנהלות הגסה חסרת הגבולות של לפני 7 באוקטובר; כיצד פעם נוספת הקואליציה והממשלה שלה לא רואות בעיניים – לא את הלכידות של החברה הישראלית, לא את האינטרס הלאומי, לא את מעמדה הבין-לאומי של מדינת ישראל, לא את טובת המשק, לא את תחושת ההוגנות שדרושה כל כך על מנת שנוכל להתמודד עם מה שניצב בפנינו. מוועדה לוועדה לוועדה, חברי הקואליציה התחרו ביניהם מי מביא הסתייגויות יותר קיצוניות, יותר מופרכות: בואו נחזיר את השב"כ אל תוך מערכת החינוך הממלכתית; בואו נפר את הסיכומים שהושגו בנושא הצעת החוק שמתמודדת עם ערוצים זרים שפוגעים בביטחון המדינה; בואו נדבר גבוהה-גבוהה בוועדת החוקה על הסתה לטרור, ובפועל לא נעשה דבר על מנת לקדם באמת את המאבק בהסתה הזאת. ומעל הכול, ההתנהלות הגסה והבוטה כלפי משפחות החטופים היום בוועדת הכנסת. במקביל, ממשלת ישראל ממשיכה לקדם את ההצעה הבזויה, שמפלה בין דם לדם, שפוגעת ישירות במוכנות של צה"ל, שמפוררת את תחושת הלכידות החברתית שנולדה כאן בדם אחרי 7 באוקטובר. ממשלה של 6 באוקטובר. קואליציה שהחליטה לחדש את המהפכה המשטרית. הדבר היחיד, היחיד, שמעורר תקווה בהתנהלות המופקרת של הממשלה ושל הקואליציה היום ובשבועות האחרונים, הדבר היחיד שמעורר תקווה הוא העובדה שגם אתם מבינים שימיכם בשלטון קצרים. גם אתם מבינים שמה שלא תספיקו לחטוף בשבועות הקרובים, כבר לא תספיקו לחטוף, כי העם יראה לכם את הדרך לספסלי האופוזיציה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול התקבלה במועצת הביטחון החלטה נבזית, מקוממת, שמשמעותה היא קריאה לישראל להפסיד במלחמה, וזאת משום שההחלטה אינה כורכת את סיום המלחמה בהחזרת כל החטופים. עם כל הכבוד לאמפתיה ולהזדהות של הקהילה הבין-לאומית עם אירועי 7 באוקטובר – – תישאר, אני צריך אותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אנו רואים שעדיין רבים מהגורמים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה או זה או שלוש קריאות. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – פשוט לא רוצים לראות את ישראל מנצחת, לרבות חלקים בממשל האמריקאי הנוכחי. זה יפה מאוד להצטלם עם משפחות של חטופים, להתחבק, לצאת בהצהרות, אולם כאשר אנחנו מגיעים לתכלס, אנחנו חווינו אתמול בגידה בערכים ההומניים הבסיסיים ביותר, שכן מבחינתם, החג של הנאצים מהחמאס – המחבלים האלה, הארורים האלה – חשוב יותר מהחירות שנגזלה מאחינו ומאחיותינו החטופים. מצער ביותר הוא שישנם גורמים אינטרסנטיים מתוכנו, תקשורתיים ופוליטיים, שמנצלים את הבגידה הזאת על מנת לנגח את הממשלה ואת העומד בראשה. אולם הם צריכים להבין כי מעשה הנבלה שנעשה אתמול הוא פגיעה בכל עם ישראל, ולאו דווקא אישית נגד ראש הממשלה, שכן הוא זה שמייצג את האינטרס הישראלי. אם חמאס מברכים על ההחלטה של אתמול, מה זה אומר על אותם גורמים? לכם אני אומר, אם יש לי נחמה קטנה באירועים האחרונים זה שמי שעומד בצומת קבלת ההחלטות הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם קואליציית הבסיס, שכן אנחנו רואים את ההתנהלות החתרנית של בני גנץ. הוא המריונטה התורן של הממשל הדמוקרטי, שפגע וממשיך לפגוע בחזית האחידה שאנחנו חייבים להציג. מרגע שהוא נסע לארצות הברית, חל מפנה בשיח של הממשל כלפינו. אני רואה בהחלטה של אתמול תוצאה ישירה של החתרן הבלתי-נלאה בני גנץ – שלא לדבר על לפיד המופקר – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, די. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שלא מפספס כל הזדמנות להיות להקת המעודדות של אויבינו. לסיכום, בשעה זאת עלינו להתייצב כאיש אחד, כאגרוף ברזל, יחד עם ראש הממשלה, ולגבות אותו ואת חברי הקבינט. אין כאן עניין של שמאל או ימין, אלא הפגנת סולידריות עם החיילים ועם עם ישראל, שכן זאת מלחמת קיום, ואנו חייבים לנצח בה, למרות הלחצים האדירים מבחוץ ואף הגורמים מבפנים שתוקעים לנו מקלות בגלגלים. חייבים להכריע את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים הביתה. דחוף רפיח – ובעזרת השם נעשה ונצליח. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> התחלת לדבר בחרוזים. אושר, שמע, זה היה נאום לפנתיאון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, חלפו כבר 171 ימים מאז השבת השחורה. 171 ימים ישראל במלחמה. אתמול נורו טילים על אשדוד, על אשקלון, על שדרות. צפון הארץ מופקר, עשרות אלפי עקורים נמצאים כבר כמעט חצי שנה מחוץ לבתים שלהם. 134 חטופים שלנו ממשיכים להירקב במנהרות החמאס. אין מטרות ברורות למלחמה הזאת. הנטל על מעמד הביניים הולך וגובר. מעל 1,000 עסקים של המילואימניקים כבר נסגרו, ולצערי זאת רק ההתחלה. איבדנו את תמיכת העולם, כולל תמיכת השותפה הכי חשובה שלנו, ארצות הברית. במצב הזה ישראל נמצאת בדרך הבטוחה לבידוד בין-לאומי. אז ראשית, ניתן כבר לקבוע כי יאיר לפיד צדק והקונספט הזה של שני הקבינטים שלא מפסיקים לריב ביניהם – במסגרת ממשלת האין-אחדות – נועד לכישלון מוחלט. כבר כמה ימים ראש הממשלה הלא-כשיר שלנו עסוק רק בדבר אחד: לקדם קומבינה חדשה אשר נועדה להנציח את המצב הבלתי-נסבל שבו עשרות אלפי בחורים צעירים בגיל גיוס ממשיכים להשתמט, בחסות הממשלה, מהשירות הצבאי, מהשירות האזרחי וגם משוק העבודה. אין כלכלן אחד, אין מומחה אחד לשוק העבודה, אין איש צבא אחד שסבור כי מתווה ההשתמטות של ממשלת נתניהו הוא טוב למדינה, טוב לכלכלה שלנו, טוב לביטחון שלנו, טוב לחברה שלנו. כיום, עובדה, אין מספיק חיילים. חסרים בין 7,000 ל-10,000 חיילים בצבא. שוויון בנטל הוא כבר לא נחלה של יש עתיד בלבד, זה הצורך הביטחוני המיידי של מדינת ישראל. זה מה שנדרש עכשיו כדי להמשיך ולהגן על גבולות הארץ ולהשיג את מטרות המלחמה. אחרי 7 באוקטובר הוויכוח הזה נגמר. כולם צריכים לשרת, כולם צריכים לעבוד, כולם צריכים לתרום. ומי פועל היום נמרצות כדי לא לספק לחזית ולעורף את מה שנדרש על מנת לנצח? הקואליציה של נתניהו. כל מי שמעניק היום חמצן לממשלה הכושלת הזאת, נושא באחריות מלאה על המדיניות המופקרת שלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. הייתי רוצה, לפני – חבר הכנסת כהן, אתה עכשיו – בשלושת הנאומים האחרונים, בשלושתם, השתמשו במילה מופקר, כל אחד מהמקום שלו. אולי – וזה לא בקטע של הטפת מוסר, זה בקטע אחר – אולי אפשר קצת לוותר על המילים האלה ולנסות ולהגיד את אותו דבר ודברים אחרים, אולי קצת פחות פוגעניים? למרות שזה גם בסדר וזה הכול בגדר הנורמה וזה לא לא-בסדר, אבל אולי, ככה – איזושהי אבחנה קטנה, זה הכול. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אולי אפשר להציע שגם המילה "בגידה", שהשתמש בה אושר שקלים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מסכים איתך. מסכים איתך 700 אחוז. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, "בגידה" זה הרבה יותר חמור מ"מופקר". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. מגנים בכל תוקף את האמירה והמילה הזאת. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים עולה השיח בנושא גיוס החרדים. אני רוצה להפתיע. אני רוצה להקריא משפט: "הוי כי גדול היום ההוא מאין כמֹהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יִוׇשֵעַ". אחיי החרדים, יש לנו כאן הזדמנות פז היסטורית, היסטורית, אמיתית, מתוך אהבה, בחיבוק, מתוך הבנה עמוקה שגם לכם יש את הצרכים שלכם. יש פה אבן דרך היסטורית לבוא ולהשתלב בצבא ההגנה לישראל – הצבא הטוב בעולם, המוסרי בעולם; הצבא שיגיע למקומות הרחוקים ביותר, מאוגנדה ועד עזה, ויציל כל נפש יהודי, כל אזרח ישראלי. יש תהליך, אדוני היושב-ראש, שבו קבוצות באוכלוסייה מנסות להפוך את זה למקום של דווקא, של שנאה. אני לא רוצה כך, אני רוצה אחרת. בבוקר של 7 באוקטובר, כשהגענו לשכונת מישור הגפן, לרחוב הגורן, והתחלנו להבחין בגופות המוטלות ובפצועים, היה כאוס, היה כאוס לא נורמלי – המון דם, המון חוסר ידע, המון חוסר הבנה איפה המחבלים נמצאים, מאין היריות האלה, מהם הרימונים הללו. כשהגענו לשם, ידענו שכנראה אנחנו הולכים למות. בגב שלי הייתה אמונה שהחיים שלי לא שווים פחות מהחיים של אף אחד, אבל בגב שלי היו גם אחיי החרדים. כן, אדוני היושב-ראש, הם היחידים שהיו מוכנים להיכנס לזירה ולטפל בפצועים שלנו. אף אחד לא היה מוכן להיכנס, ואיבדנו חיים של מי שלא קיבלו טיפול רפואי. וכשאני הגעתי לזירה בשעה 07:05 לערך – בגב שלי שני מלאכים בכתום שבאו להציל חיים. הם נכנסו איתי תחת האלונקה. וכמי ששירת כל חייו הבוגרים, המעטים, את מדינת ישראל, אני רוצה לקרוא לכם, אחיי החרדים: זו שעת רצון. זה היום הגדול הזה. זה היום הגדול שבו אפשר לשנות את העתיד ואת ההיסטוריה של מדינת ישראל. מי שלא לומד, יכול להיכנס תחת האלונקה. אני גם פה הבאתי את האסמכתה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אי-אפשר, אי-אפשר. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני יודע, אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אסור. לא, אלמוג, אני אצטרך להוריד אותך. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תוריד אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלמוג, אני אצטרך להוריד אותך. אלמוג. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הינה הם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלמוג. אלמוג. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הם הצילו חיים. הם היחידים שנכנסו. תיכנסו תחת האלונקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלמוג, תרד, בבקשה. חבל, אלמוג. חבל. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלמוג, חבל. חבל. זה אסור. עם כל ההבנה וגם כל ההסכמה שלי לדברים שלך, זה אסור, אלמוג. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אסור להראות עזרים בכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם לא דרך הפלאפון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. כלום כלום כלום. תודה. חבר הכנסת עטאונה, נמצא? לא נמצא. חבר הכנסת סימון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אתחיל קודם כול, אדוני היושב-ראש, במילים חמות אליך. אתמול צפיתי בטלוויזיה וראיתי אותך עומד חרוץ, נמרץ, עם החלטה ברורה שלא משתמעת לשתי פנים – אלמוג כהן, תקשיב – ואמרת חד-משמעית: אני לא אתמוך בחוק כפי שהוא. היית מאוד נחרץ. הייתי מצפה שכל חבר כנסת שמגדיר את עצמו ציוני, שהוא בעד החיילים, בעד המילואימניקים, יעמוד נחרץ ויגיד: אני, אלמוג כהן, לא אתמוך בחוק שלא עושה יושר במדינת ישראל בנושא הזה של הצבא. אבל אתה לא אומר את זה. אתם הולכים סחור-סחור. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כי אין חוק. אין חוק. אין חוק, אחי. אין מתווה. כלום. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, שמו על שולחן הממשלה – הרי שלשום הגיעה הצעה של הממשלה לחקיקה מסוימת. הורידו את גיל 35 בגלל עליהום תקשורתי שהיה, עליהום ציבורי, וחברי כנסת. אבל אתם צריכים לעמוד נחרצים ולהגיד: אם לא יהיה שוויון בנטל ברמה הזאת של אלפי חיילים מהציבור החרדי, אנחנו לא נתמוך בחוק הזה. אבל אתם לא אומרים את זה, ולכן כל פעם מנסים ומנסים ומנסים. טלי גוטליב אמרה את זה בצורה מאוד מוחלטת: אני לא אתמוך בחוק הזה. כנ"ל אמר את זה גלנט. לכן כל חבר כנסת מהליכוד, גם מהמפלגה שלך, צריך להיות מאוד מאוד החלטי. אני רוצה להקריא לכם שלושה משפטים של שר במדינת ישראל. אני אקריא את המשפטים, ובסוף אני אגיד לכם מי אמר את זה, ואני מצטט: "לצה"ל יש אפשרות מיידית להחזיר לשירות מילואים פעיל עשרות אלפי חיילי מילואים קרביים ושאינם, שקיבלו פטור ממילואים סתם ככה, ורק בגלל עצלנות ורשלנות של צה"ל – – – אף אחד לא מנסה אפילו לגייס אותם". אז זה הפתרון של שר במדינת ישראל שקוראים לו שלמה קרעי, שלא אומר מילה או חצי מילה על גיוס של החרדים, אלא רוצה לכפות על אותם משרתי מילואים, אותם אנשים שנושאים בנטל עוד ועוד ועוד ועוד. זה הפתרון שלו – להגדיל את הנטל על המשרתים שיצאו לפטור מפאת גילם, תפקידם או כשירותם במקום לגייס כוח חדש צעיר ורענן שאין שום סיבה בעולם שמצדיקה את רשלנותו ועצלנותו. ואני אגיד עוד פסקה קטנה ממה שקרעי אמר, ואני מצטט: לא ראינו שהנושא הזה הטריד במיוחד את הממשלה בראשות לפיד, ליברמן ושות' לפני שנה וחצי, אז שלא יספרו לכם סיפורים. זה מה שאמר קרעי. רק שקרעי שכח דבר אחד – שאנחנו בממשלת השינוי העברנו בקריאה ראשונה בינואר 2022 – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לסיים, סימון. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ומי שניסו לסכל את זה היו חברי הליכוד. אז אני קורא לחברים מהליכוד לעמוד איתן נגד כל החלטה לא לעשות שוויון בנטל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – איננה; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת עמית הלוי – איננו; חברת הכנסת פנינה תמנו – איננה. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מעוניין לנאום? בבקשה, אדוני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אחרון הדוברים. אחרון הדוברים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אחריו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחריו יש את וולדיגר, חברת הכנסת גוטליב, פרידמן, חבר הכנסת ואטורי ומטי צרפתי הרכבי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, הנשיא ביידן אינו אנטישמי. הוא גדול ידידי ישראל נשיאי ארצות הברית. הוא ידיד העם היהודי ומדינת ישראל – אני אומר את זה בקול צלול וברור. כך העיד על עצמו בנאום שנשא: לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני. אני ציוני. ציטוט. האם כל חברי הכנסת היהודים בבית הזה מכריזים: אני ציוני? התשובה היא לא. תחשבו בעצמכם. אתם, חבריי חברי הכנסת מהקואליציה והממשלה הרעה הזו, אין לכם הכרת הטוב. כאן למעלה ביציע אורחים יושב טייס חיל האוויר. אינני מכיר אותו. בדרך למליאה שוחחנו כמה מילים. תשאלו אותו איזה מטוס הוא הטיס, על איזה מטוס הוא טס. מי סיפק את המטוס שהוא טס עליו ושמר על ביטחונכם – האיש שיושב שם עם החולצה האדומה, אינני מכיר אפילו את שמו. זו המדינה, ארצות הברית, שמספקת לנו נשק, מטוסים, תחמושת, סיוע כלכלי, כספי. איזה חוצפה יש לכם. זה הנשיא ששלח נושאת מטוסים כדי להרתיע את החיזבאללה עם המילה המפורסמת והאצבע המאיימת: Don’t. אבל אודה על האמת, אתם, חברי הכנסת בקואליציה, אינכם אשמים; ראש הממשלה נתניהו אשם. לאחר שסיכם עם הנשיא ביידן על שליחת משלחת לוושינגטון, ביטל אותה. את מי אתה מאשים, אדוני ראש הממשלה? נשאלת השאלה מה אתה עושה, נתניהו. לאן אתה מוביל את מדינת ישראל? קריסת היחסים עם הגדולה בידידותינו. תאשים את עצמך, נתניהו – אתה הקברניט, כפי שאמרת בנאום המפורסם, אז אתה אשם. אתה נושא באחריות. היכן הכרת הטוב? להאשים את הנשיא ביידן באנטישמיות? אין לכם בושה? והינה מגיע הכוכב התורן בן גביר: "הבחירה של הנשיא ביידן מנגד, להימנע מלהטיל וטו על ההחלטה מצידה של ארצות הברית, מוכיחה כי הוא לא מעמיד בראש סדרי העדיפויות שלו את ניצחון ישראל והעולם החופשי" – באמת? "אלא את שיקוליו הפוליטיים" – מאור הגולה, בן גביר. השר שיקלי: "אנחנו לא עוד כוכב בדגל האמריקאי". יש לי חדשות לשר שיקלי: ללא ארצות הברית יקשה על מדינת ישראל להתקיים ולשרוד. והינה, הגענו למצב שבו אנחנו מוחרמים על ידי רוב מדינות העולם, הגדולות בידידותינו – גרמניה, ארצות הברית. נשאלת השאלה הפשוטה, אדוני ראש הממשלה: איך הגענו למצב הזה? אתה אשם. משפט אחרון, אדוני, ברשותך. אדוני הנשיא ביידן, בשם חלק גדול בעם ישראל ואזרחי מדינת ישראל, אני מתנצל בפניך ומבקש סליחה. אנחנו מוקירים אותך ואת העם האמריקאי. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת מלינובסקי ועמאר, אני אתן לכם לדבר בסוף, בסדר? חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – איננה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אזכיר לכם היסטוריה: כשהיינו תחת שלטון עות'מאני, היו אנשים שהתחנפו למולך העות'מאני, כי זאת גישה: בואו נתחנף למולך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא המולך, זה לא המלך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהיינו תחת שלטון מנדטורי, היו כאלה שאחזו בגישה של בואו נתחנף לבריטים ונרכין את ראשינו ונודה להם על הצהרת בלפור מ-1917, ומאז – שקט. אנחנו נוריד את הראש, נוריד את הראש, נוריד את הראש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא היינו אז מדינה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לשיטתי שלי, כשמישה ארנס הגה את פרויקט הלביא בחשיבה אדירה של שכל ישראלי להביא לכאןall in in Israel , לעשות כאן את המטוסים הטובים ביותר, באו מארצות הברית, האמריקאים, אמרו: לא לא, פוס, סטופ, לא מתאים, בואו, תעשו אצלנו, אנחנו נספק לכם מטוסים. עכשיו, תבינו משהו אחד: אני לא מורידה את הראש שלי, אפילו לא במילימטר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, אנא. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כשארצות הברית הגיעה לכאן בתחילת המלחמה עם נושאת המטוסים שלה, אני חשבתי: אוי ואבוי. כי מה המסר? שאנחנו לא יכולים לבד – זה המסר. לא מסר מחזק, כי מסר מחזק הוא נשיא ארצות הברית שאומר: אנחנו נעביר לכם אמל"ח ואנחנו נאפשר לכם להילחם. מתחילת ההתחלות לא מאפשרים לנו לא להעביר אוכל ולא להעביר מים, מתנים את הסיוע בפתיחת המצור על עזה ובמתן סיוע הומניטרי לעזה. לאורך כל המלחמה, זה מה שאנחנו רואים. אז בכל הכבוד, מספיק עם זה ודי. אתם חושבים שזה מאבק בראש הממשלה? זה מאבק בעם ישראל. זה באשר לזה. באשר לחוק הגיוס – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הפתרון, טלי? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> באשר לחוק הגיוס, אני מבהירה כאן את הדבר הבא: בשונה מהרבה אנשים שעלו פה על הדוכן, שמונעים משנאה ומיהירות ומהתנשאות, לי אין את הערכים האלה בכלל בסולם החשיבה שלי, ואני אומרת לכם כאן שאין לי כוונה להצביע לחוק הגיוס. ראש הממשלה יודע, כשאני אומרת שאני לא מצביעה למשהו – אני לא מצביעה למשהו. ואני אומרת כאן את מה שאני אומרת לממשלה, ואני אומרת את זה באחריות: אנחנו צריכים לדחות את הדיון בבג"ץ, וצריכים להתכנס כולנו למציאת נוסחת חוק הגיוס. אנחנו – עוברת לאירועי תופת אוקטובר – ישבנו בוועדת החוץ והביטחון, ראינו כמה הצעות חוק כוללות, שכוללות גם את כל מנגנון השירות הלאומי כשירות חובה, את כל מערך גמילות החסד כחלק מפתרון לחלוקה של פטורים לא על דרך פטור משירות צבאי, אלא על דרך חיוב ושירות הלאומי, אבל הגיעה אלינו תופת אוקטובר, וזה לא חוק שמחוקקים בסד זמנים כזה. אי-אפשר לעשות את הדבר הזה באינסטנט. ושתבינו, אם הממשלה תביא את חוק האינסטנט הזה לכאן, אני לא אצביע לו. זה גם לא חוק שיעמוד בבג"ץ. פה אני פונה לאחיי החרדים: בכל הכבוד, אמרתי לכם את זה לא פעם ולא פעמיים, אנחנו לא באותו מקום, אנחנו היום בעידן אחר. זה לא בגלל שעכשיו אם אני אגייס חרדים, יהיו לי לוחמים – לא מכשירים לוחמים תוך יום ולא תוך יומיים – וגם הצבא עצמו לא יכול להיות כרגע ערוך לגיוס מסיבי מאוד. אבל אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו לא מצביעים על פטור קטגורית לאף אחד. אנחנו במלחמת מצווה, ומדין תורה כולם צריכים להתגייס ולשמור על ארץ ישראל ועל נחלת אבותינו ועל מורשת אבותינו. אני אומרת לאחיי החרדים: ככל שאני אצליח לשכנע את היועצת המשפטית לממשלה, וככל שאכן נגיע למצב של הסכמה לדחיית הדיון, מצופה מכם במהלך הדחייה להתגייס בלי כפייה, אלא באמת מתוך מקום והבנה עמוקה שאנחנו במלחמת מצווה, ולטובת כבודם של חיילינו, ילדיי, ילדיכם, ילדי כולנו – כולם תחת האלונקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא, לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> דמו של איש לא סמוק מדמו של אחר – בלי שפגעתי בערך לימוד התורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תצביעי גם נגד הארכת שירות סדיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. חבר הכנסת סובה, תודה רבה. תודה, נו. חבר הכנסת סובה, אתם יכולים לצאת החוצה ולדבר על זה. למה עכשיו מפה? חברת הכנסת גוטליב, תודה, תודה לכולם. אני מנסה לתת לחברת הכנסת פרידמן לדבר, זה התפקיד שלי כשאני פה. בבקשה, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להמשיך את מה שהתחלנו היום ולדבר על אחד החטופים. התבקשתי לדבר על קית' סיגל, שאת בתו שיר אני פוגשת כאן. הכרתי אותה כאן, ואני ממשיכה לפגוש אותה כאן. קית' סיגל הוא האדם הכי עדין ונעים שתפגשו, למרות שהוא חי כאן בארץ 43 שנים; משהו מהנימוסים האמריקאיים נשאר טבוע בו. קית' נולד וגדל בצ'אפל היל שבצפון קרוליינה, ובגיל 21 עלה ארצה מתוך ציונות אמיתית ותחושת שליחות. הוא ואביבה אשתו, שעלתה ארצה מדרום אפריקה, בחרו להקים את ביתם בקיבוץ כפר עזה, מתוך אמונה בשלום. לא עזרו שנים ארוכות של צבע אדום וסבבי לחימה בעזה – קית' ואביבה נשארו בקיבוץ מתוך אותה שליחות ציונית שהביאה את שניהם ארצה. בקיבוץ קית' ואביבה גידלו את ארבעת ילדיהם, שי, גל, אילן ושיר. שי הוא היחיד שנשאר לגור בקיבוץ, והוא ניצל בנס מטבח 7 באוקטובר. לאביבה וקית' יש חמישה נכדים בגילי ארבע עד תשע. קית' הוא אבא וסבא מדהים – הוא משקיע את כל זמנו ומרצו בילדים ובנכדים. הכי הוא אוהב לצאת עם המשפחה לטבע ולשחק כדורסל עם רועי, נכדו הבכור. בכל סוף שבוע אביבה וקית' מגיעים באדיקות להתארח בצפון אצל אחת הבנות ולבלות עם הנכדים; בכל סוף שבוע – למעט השבת השחורה. בבוקר 7 באוקטובר, כששמענו שיש ירי לעוטף, ישר התקשרנו אליהם. הם לא ענו, אבל כתבו לנו בווטסאפ שיש חשש לחדירת מחבלים בקיבוץ ושהנחו אותם לשמור על שקט, אבל שהם כבר שעה נעולים בממ"ד והכול בסדר. במשך שעתיים בכל 20 דקות קיבלנו מהם עדכון בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שהכול בסדר. די מהר הבנו שלא מדובר בירי שגרתי לעוטף, אבל כמו כולם עוד לא הבנו באיזה סדר גודל מדובר. לאחר כשעתיים אבדה התקשורת איתם לחלוטין. משיחות עם ילדים של שכנים הבנו שבכל השכונה אין קליטה, וגם ידענו שהסוללה של אביבה וקית' נמוכה. כך עברו עלינו 36 שעות שבהן נאחזנו בתקווה שנגמרה להם הסוללה או הקליטה או שתיהן, אבל שהם נצורים בממ"ד והכול בסדר. בתוך כל הכאוס הצלחנו להגיע לקצין בכוח שסרק את הקיבוץ, והוא סיפר לנו שהבית ריק. כמה שעות לאחר מכן הגיעה הבשורה הנוראית, שבשעה 10:00 שכן ראה אותם נלקחים מביתם על ידי קבוצת מחבלים גדולה. מאז אותה שבת חלפה חצי שנה. חצי שנה שאנחנו נאבקים יום-יום על המעשה הכי מוסרי, יהודי, נכון וחשוב – השבת החטופים הביתה. במהלך חצי השנה הזאת זכינו לרגע המאושר והמרגש בחיינו, ובו קיבלנו בחזרה את אביבה האהובה שלנו. אביבה וקית' – אני ממש מסיימת, זה פשוט דברים שהם כתבו – אביבה וקית', שנחטפו יחד, הוחזקו יחד בשבי. כשהמחבלים סיפרו לאביבה שהיא הולכת לישראל, היא לא הסכימה ללכת בלי קית'. כשקרעו אותה מעליו, הוא דרש ממנה להיות חזקה בשבילו והבטיח שהוא יהיה חזק בשבילה. ארבעה חודשים חלפו מאז ההבטחה הזאת, ומי יודע כמה קית' מצליח להישאר חזק. קית' לא אדם בריא. הוא סובל ממחלות כרוניות, וזקוק לטיפול תרופתי שהוא לא מקבל כבר חצי שנה. במהלך החטיפה המחבלים ירו בקית', שברו את צלעותיו, ומי יודע מה מצב הפצעים הללו היום. נכדיו של קית' לא מבינים איפה סבא, ואיך זה שסבתא חזרה וסבא לא כבר חצי שנה. חצי שנה אנחנו שומעים שעל החמאס משפיעים רק בלחץ צבאי. הצבא ממשיך לעשות עבודה מדהימה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת, כי אני חייבת, בתקווה ותפילה שכולם ישובו הביתה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אמן, הלוואי. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יושב פה ושומע את חברי האופוזיציה, ותמיד מדברים פה על נתניהו אשם, אתם אשמים, האמריקאים ככה – בואו נחשוב דקה לפני, מה קרה? למה גנץ יצא לארצות הברית? הוא יצא לתדרך את האמריקאים כדי לפגוע בממשלת ישראל. במי פגעו בסוף? פגעו בסוף – במדינת ישראל אתם פוגעים. יאיר לפיד מתדרך את העיתונאים בחו"ל, וזה מה שאתם מביאים. אתם מבינים? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא עשה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הבאתם אסון על ישראל בהתנהגות שלכם בעולם מול האמריקאים. מה שקרה – הכול בגללכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה בסדר? אני יוצא. זה לא נורמלי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול בגלל גנץ, הכול בגלל גנץ, שהלך ותדרך את האמריקאים בארצות הברית. במי רציתם לפגוע? מה אתם עומדים פה כמו איזה צדיקים? אתם רציתם לפגוע בממשלה, וכך פגעתם במדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל גנץ הוא בממשלה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין עסקת חטופים מחר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל גנץ הוא בממשלה, מה אתה רוצה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל גנץ הוא בממשלה שלך, מה יש לך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון, גנץ חבר קואליציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא בממשלה שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא מתנהג כמו גיס חמישי בקואליציה, ואין אחריות לאנשים. אתם מדברים עכשיו על מי אחראי? נתניהו האחראי היחידי פה. הוא עומד מול העולם, עומד מול האמריקאים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אחראי זה אשם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, אני אחזיר לחבר הכנסת ואטורי את הזמן הזה, אז בואו נתקדם. בואו נתקדם, בבקשה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אופוזיציה או לא אופוזיציה – גם לכם יש אחריות, יש אחריות מינימלית. אנחנו בזמן מלחמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה האחריות? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם כבר עשיתם פה סיכומים לאחר שהכשלתם את מדינת ישראל גם בעמידה מול האמריקאים. היחידי שעומד נכון הוא נתניהו. מה אתם רוצים, להפסיק את הלחימה? לא להיכנס לרפיח? זה מה שאתם רוצים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה הוא לא נכנס? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאתם רוצים? אני לא מבין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל חודש וחצי, הוא אמר לפני חודש וחצי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תגידו לי, אתם חלק ממדינת ישראל? אתם קוראים לעצמכם הצד התורם. הכשלתם את עסקת החטופים. 40 חטופים היו צריכים לחזור הביתה היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הפרעתם להחזיר את החטופים הביתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> התבלבלת – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בזכות זה שהאמריקאים – ההחלטה שלהם באו"ם פגעה במדינת ישראל וחיזקה את חמאס בעמדתו. אתם חכמים, חכמולוגים גדולים. אתה יכול לחייך, מיקי לוי. אתם אסון למדינה. ההתנהגות של המנהיגים שלכם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה באת? מאיפה באת? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של יאיר לפיד, בני גנץ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בני גנץ חבר בממשלה שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מאיזה כוכב ירדת? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, אז מה? נו, אז מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה אומר, שהוא חף מביקורת? אני לא הבנתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אם הוא לא מתאים, תסלקו אותו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה? לך אליו, תגיד לו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בני גנץ הביא אסון על מדינת ישראל בתמיכה שלו, בתדרוך של האמריקאים, בתדרוך של האמריקאים – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בשגשוג כלכלי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בהבאה לכך שהאמריקאים תומכים בהצעה באו"ם בעצם זה שלא הטילו וטו של הפסקת אש ללא החזרת החטופים. אתם מבינים את המשמעות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה חבר כנסת? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> ממה נפשך, בני גנץ? למה יצאת לארצות הברית ללא אישור ראש הממשלה? אתה חשבת שדפקת את ראש הממשלה – דפקת את מדינת ישראל. גרמת אסון למדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה רציני? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בגללכם החטופים לא חזרו הביתה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וואי וואי וואי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי עוד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, ואז חבר הכנסת חמד עמאר, וזהו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מלינובסקי, את הכשלת את עסקת החטופים כאופוזיציה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בגללך, בגללך, בגללך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את הכשלת את העסקה, את והאופוזיציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וגם שרון ניר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? התבלבלתם לגמרי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מלינובסקי, תתפטרי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מלינובסקי, את אשמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אשמה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך אמר ביבי? את הראש, את אשמה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך. אדוני השר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בואו ניתן לחברת הכנסת לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז תיקחי את הזמן להרהר ותחשבי אחר כך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברים, תודה רבה. אני אשמח אם תיתנו לי לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תנשמי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת ואטורי הצליח להכניס לכולנו קצת אנרגיות ושוק, אבל בסדר, נתמודד. אנחנו שרדנו פה את אורן חזן, אז נשרוד גם את ואטורי, הכול בסדר. אבל בינינו, הוא איש טוב. כבן אדם הוא איש טוב, הבעיה היא שאיש טוב זה לא מקצוע. הכול בסדר. אני רוצה להגיד במה עוד האופוזיציה אשמה. והינה נכנס יושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת, שמחה רוטמן, ואני אדבר אליך, אדוני. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> את מדברת אליי? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מצאתי עוד משהו שהאופוזיציה אשמה בו. אנחנו ב-7 באוקטובר – – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> רק אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאם האופוזיציה אשמה, זה איכשהו אני. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אז האופוזיציה אשמה בזה שמחבלי הנוח'בה עדיין לא עומדים למשפט. אם אתם זוכרים, ב-7 באוקטובר ואחר כך תפסנו הרבה מאוד מחבלים. הייתה דעה – ואני מאמינה שכולנו מסכימים על זה – שצריך להעמיד את הנבלות האלה לדין, למשפט. יש לנו חובה מול הנרצחים, מול המשפחות, מול הנפגעים, להעמיד אותם למשפט ולמצות איתם את הדין, גם למען הצדק הפנימי שלנו כאומה. אבל האופוזיציה אשמה בזה שהממשלה עדיין לא השכילה להחליט באיזו מסגרת להעמיד לדין את מחבלי הנוח'בה. מודה באשמה. מודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא – – – יוליה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, זו האמת. יש ועדת משנה בוועדת חוקה, ועדה חסויה, שדנה בנושאים האלה. היה מאמץ משותף. הכנסנו לחדר הוועדה גם את היועצת המשפטית של הממשלה, גם את שר המשפטים. אז אמרו לנו בחודש דצמבר: מוקדם, אנחנו עוד צריכים זמן. היועצת המשפטית אמרה: חברים, אנחנו פה ממלאים חובות, ממלאים הוראות של הדרג המדיני. מה שהממשלה תחליט – זה מה שיהיה, כי יש פה השלכות רוחב. אני לא איכנס לנושא עונש מוות, באיזו מסגרת, איך לעשות, אבל ברור שאת ההחלטות האלה צריכה לקבל הממשלה. אז מודה באשמתי, זה שאנחנו באופוזיציה עדיין לא מאפשרים לממשלה להחליט – – << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> זה שאתם לא בממשלה, יוליה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לממשלה ולשר המשפטים ולראש הממשלה ולשר הביטחון, להחליט כבר. תחליטו כבר באיזו מסגרת מעמידים לדין את מחבלי נוח'בה. אנחנו באופוזיציה לוקחים את האחריות וגם את האשמה, אבל לצערי הרב, כרגע ההחלטות הן בידיים שלכם, ואתם פשוט לא מסוגלים לקבל. לכן כל כמה חודשים יושב-ראש ועדת חוקה – מה הוא עושה? מאריך את המעצר של מחבלי הנוח'בה בעוד כמה חודשים בלי שיש לזה פתרון. והוא בעצמו, אדוני יושב-ראש ועדת חוקה, אמר לא פעם בדיונים שהמצב הזה הוא בלתי נסבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיימת, אדוני היושב-ראש. אז אנא מכם, תחליטו כבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבל שחבר הכנסת ואטורי לא האשים אותנו במה שקורה בצפון. גם זה היה חסר, כי הוא מהצפון. אבל להגיד לכם את האמת, בהתחלה הייתי אומר: הממשלה הפקירה את הצפון. אבל אני אומר לכם, הממשלה לא הפקירה את הצפון, היא ויתרה על הצפון. זה יותר קשה מאשר להפקיר, כי מה שקורה בצפון זה מלחמה, מלחמה של ממש. אנשים לא נמצאים בבתים שלהם; אנשים לא נמצאים בעסקים שלהם; אנשים גם לא יודעים מתי יחזרו לבתים שלהם. לכן אני לא מצליח להבין את הקואליציה, שעולה כאן ומאשימה את האופוזיציה. אפילו ביחסים עם ארצות הברית האופוזיציה אשמה. אבל אני לא יכול יותר לדבר על הקואליציה הזאת, כי היא יכולה כל יום לצאת עלינו במשהו חדש. אבל אני חייב לשתף אתכם. אתמול השתתפתי בהלווייתו של עו"ד ג'מאל חיר, ג'מאל חיר, תושב אבו סנאן, חבר עמותת הקצינים הדרוזים. אני מכיר אותו שנים רבות – איש של עשייה, של תרומה. הוא נרצח אחרי שהטמינו לו מטען בתוך הרכב שלו. הוא הסיע את אשתו לבית ספר – אשתו מנהלת בית ספר – וחזר אחרי שאשתו ירדה. 200 מטר אחרי זה מופעל המטען, וזה מעיד על מטען מקצועי ביותר. הבן אדם נשרף בתוך האוטו ומת. אני אגיד לכם, מה שקורה היום בנושא של משילות במדינת ישראל – בעצם כמו שוויתרו על הצפון, ויתרנו על המשילות במדינת ישראל. אין משילות. כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי אחוז הפענוח של הרציחות הוא אפס. אשתף אתכם בעוד דבר אחד. הייתה לי שיחה עם קצין בכיר במשטרה לשעבר. היום הוא לא קצין בכיר. הוא אמר לי: פעם, בשביל לרצוח מישהו, ארגוני הפשע היו צריכים לשלם בין חצי מיליון למילון שקל, ולכן לא היו הרבה רציחות. היום, בכמה אלפים בודדים אתה יכול להזמין רצח ולרצוח את מי שאתה רוצה, כי אחוז הפענוח שלנו במשטרה הוא אפס. אנשים נרצחים כשהם יוצאים מהבתים שלהם. לאנשים אין ביטחון בכלל בתוך מדינת ישראל. לכן, ממשלה כזאת, אין לה זכות קיום, אם היא לא יכולה לתת ביטחון. היא לא יכולה לתת ביטחון אישי לאנשים. היא נכשלה גם בכלכלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת קלנר, אחרון הדוברים, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, "אין ידידות בענייני מדיניות, יש לחץ" – כתב זאב ז'בוטינסקי. "מה שמכריע את הכף אינו הטוב או הרע של המושל. זוהי כמות הלחץ – – – אם הלחץ אינו בא אלא מצד מתנגדינו – – – הרי כל מה שייעשה בארץ – נגדנו ייעשה, אף אם האיש שעומד בראש הממשלה" – בריטניה, הוא התכוון – "ייקרא בלפור, אף אם ייקרא וודג'ווד, אף אם ייקרא תיאודור הרצל! כי התיקון הקל ביותר בענייני מדינה אינו נקנה אלא על ידי לחץ ומלחמה. ומי שאין לו המרץ, או אין לו ההעזה, או אין לו הכישרון, או אין לו החשק להילחם – זה לא ישיג אף את התיקון הקל ביותר לטובתנו!" עד כאן ז'בוטינסקי. שנים הסבירו לנו שתמיכה בין-לאומית מקבלים על ידי פייסנות. כך באוסלו, כך בהתנתקות. גם אם לא יהיה שלום, תהיה לנו לגיטימציה. עינינו הרואות שבכל שנות ה-so called כיבוש לא הגענו להאג ולא פגעו בנו כמו אתמול במועצת הביטחון. חצי שנה אחרי הטבח הזוועתי, כשהלגיטימציה צריכה להיות בשיאה, אנחנו מגונים. לא, חבריי, זה לא בגלל נתניהו. רק לא ביבי זו מחלה מקומית. בעולם שלנו, כמו שאמר ז'בוטינסקי, אין ידידות בענייני מדיניות, יש לחץ. מי שחושב שאם נצדיע לכל גחמה של ביידן נקבל לגיטימציה, לא למד כלום מכלום. מי שהגאווה הלאומית של נתניהו מפריעה לו, אני אזכיר לו דברי מנהיג ימין אחר, שגם אותו השמאל שנא בחייו. ב-14 בדצמבר 1981, לאחר החלת הריבונות על הגולן, כאשר הנשיא רייגן הורה על השעיית מזכר הבנה אסטרטגי בין המדינות ועיכוב רכישת מוצרים ביטחוניים מישראל, כך הגיב בגין: האם אנחנו מדינת וסאלים שלכם? אין לכם זכות להעניש את ישראל, כפי שאין לכם זכות להטיף לנו מוסר. עם ישראל התקיים 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3,700 שנה בלי מזכר זה. נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקפו. אין כוח בעולם שיהיה בו כדי לבטלו. ואיזו ביקורת, אדוני היושב-ראש, הייתה על בגין בשמאל? או-הו. השנים חלפו, וב-21 במרץ 2019 הצהיר נשיא ארצות הברית טראמפ על ההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן. בגין צדק; ז'בוטינסקי צדק; נתניהו צודק. תודה, ראש הממשלה, על העמידה האיתנה. איננו וסאלים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. מי השר המסכם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אבל כוכב בדגל האמריקני – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אתה וסאל. היית ונשארת וסאל – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם חבורה של לא-יוצלחים. שבוע אחרי האירועים הייתם כמו פרצוף – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> שמעתי את הדברים שלך. אתה וסאל, עליך נאמר. לא דיברנו בשמך, אתה וסאל – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת לוי, לא ראוי. חבר הכנסת לוי, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם חבורה של כלומניקים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – וסאל. היית ונשארת וסאל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה לכולם. אנחנו נעבור להצבעה, הצבעה על חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול מתוך פרק ג' בהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. תודה. << הצח >> הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1625; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ל', ישיבה 82; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור להצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2024. הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ל' בסיוון התשפ"ג, והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות לקריאה השנייה והשלישית. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה, אדוני. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, בהצעת החוק שלפניכם מוצע לקבוע כי בתובענה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, תזכה רשות מקרקעי ישראל להגנות הייחודיות הניתנות לרשויות בתביעה להשבת תשלומי חובה, כגון מס או אגרה, גם ביחס לסכומים שאינם תשלומי חובה וגם במקרים שבהם רמ"י נחשבת כמי שפועלת בהם בכובעה כעוסק וכמי שמבצעת פעילות מסחרית, כגון גביית דמי חכירה או דמי היתר. ההגנות הייחודיות הן האפשרות להימנע מאישור התובענה הייצוגית כאשר הרשות חדלה מלבצע את הגבייה שבגינה הוגשה הבקשה לאישור התובענה, והגבלת החבות של הרשות לתביעת השבה של סכומים שנגבו בשנתיים שקדמו למועד אישור התובענה. התיקון כולל הרחבה של פרט 11, שעניינו תביעה כנגד רשות והבהרה כי תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, לא תוכל להיות מוגשת לאישור לפי פרט 1 לתוספת. ההצדקות לתיקון האמור הן היותה של רשות מקרקעי ישראל גוף ציבורי המשרת מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות, אשר פועלת ככל רשות מרשויות המדינה, ומיוצגת בערכאות המשפטיות על ידי פרקליטות המדינה, וכן הרצון להימנע מהתדיינויות בכל תיק בשאלה מה האופי הדומיננטי של הפעילות נשוא הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. הוועדה מצאה כי יש היגיון בהצדקות האמורות, ואישרה את התיקון המוצע לקריאה השנייה והשלישית כבר ביולי 2023, אלא שבשל בקשת רוויזיה, נדחה הדיון והתחדש רק לאחרונה. בהקשר זה יצוין כי בשנת 2018 תוקן תיקון דומה מבחינה מהותית בצו של שרת המשפטים, אלא שבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, פסל את הצו בעילה של חריגה מסמכות, תוך שהוא דוחה את מועד פקיעתו של הצו עד ה-1 בפברואר 2024, על מנת לאפשר לממשלה לקדם את התיקון בחקיקה ראשית. אומנם הממשלה הביאה את התיקון לכנסת קודם לפקיעת הצו, אך בשל העיכוב שחל מאז אושרה ההצעה לקריאה השנייה והשלישית עד היום, בוטל בינתיים הצו, כך שכיום אין לרשות מקרקעי ישראל את ההגנות האמורות. אולם, מאחר שכאמור לעיל, התיקון אושר לקריאה השנייה והשלישית כבר ביולי 2023, מצאה הוועדה לנכון להחיל את התיקון המוצע כבר ממועד הפקיעה של הצו, ב-1 בפברואר 2024, ולא להזדקק להסדר הייחודי לתקופת הביניים בת החודשיים. כמובן שהעיכוב נבע גם ממלחמת חרבות ברזל. אלמלא פרוץ המלחמה באוקטובר, סביר להניח שהחוק היה מקודם בקצב הרגיל. בהצעת החוק הזאת מוצע תיקון נוסף, תיקון סעיף 30(2) לחוק, שעניינו אופן תיקון התוספת השנייה על ידי שר המשפטים. כיום רשאי שר המשפטים – לאחר היוועצות בשר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט – להוסיף פרטים לתוספת השנייה, אך לא לשנות פרטים או להסיר פרטים מן התוספת. במצב זה נוצר חוסר סימטריה ומתערער הכלל שלפיו הפה שאסר הוא הפה שהתיר. הוועדה ביקשה לשנות את חוסר הסימטריה האמור. עם זאת, מאחר שהפרטים שמצויים בתוספת יכולים להיקבע או על ידי השר או בחקיקה ראשית, ביקשה הוועדה לצמצם את סמכות השר להסיר פרטים מן התוספת רק ביחס לפרטים שנוספו באמצעות צו – כלומר על ידי השר ולא על ידי המחוקק הראשי – כמובן שבכפוף לדרישת ההיוועצות בשר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. מדובר, להבנתנו, בהסדר מאוזן, ויש לקוות שיביא לתיקונים מיטביים של התוספת. בטרם אבקש ממך, אדוני היושב-ראש, ומחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית – שכן לא הוגשו לה הסתייגויות – אני רוצה להודות, כמובן, לצוות המשפטי של הוועדה, שטרח רבות, למשרד המשפטים, וכן במיוחד אני רוצה להודות לחבר הכנסת יואב סגלוביץ', שהגיע בישורת האחרונה והעיר הערות חשובות לגופו של הסדר – כך הגיעה הצעת החוק הזאת, בהסכמה מלאה כאן, לשולחן המליאה – וכמובן, למירב, שעשתה גם היא לקדם את הנחתה, בתיאום עם אופיר יושב-ראש הקואליציה, כך שהחוק יעלה בהקדם. תודה לכולם על כך. כאמור, אני מבקש מחבריי לאשר את הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה השנייה והשלישית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, אדוני. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – אינו נוכח; קארין אלהרר – אינה נוכחת. מירב כהן, בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש אלטרנטיבה. זה לא חייב להיות ככה. אולי ייקח לנו זמן להשלים את התיקון, אבל מרגע שנחליף את ממשלת האסון והמחדל, השיפור פה יהיה מהיר ומשמעותי. דמיינו הובלה אחראית, במקום הדיפת אחריות למרחקים ארוכים; דמיינו לרגע ממשלה שמכריעה במקום דחיינות אין-סופית, שכבר התרגלנו אליה; דמיינו ממשלה שמדברת על היום שאחרי ומציבה מטרות מדיניות, במקום סיסמאות חלולות; דמיינו שוויון בנטל לכולם במקום הכבדת הנטל על הציבור המשרת; דמיינו רשת ביטחון כלכלית למי שלחמו במקום שיפור התנאים למי שהשתמטו; דמיינו קבינט שמנהל את יחסינו עם ארצות הברית בחדר סגור, ולא בהודעות לתקשורת ובעקיצות בטוויטר; דמיינו שותפות קואליציוניות שלנגד עיניהן קודם כול עתיד הממלכה, ולא שוד הקופה הציבורית לטובת סקטורים ומקורבים תוך כדי מלחמה. דמיינו שר חינוך שמתעקש על לימודי ליבה; דמיינו שהשר האחראי למשטרה מנסה להגביר את תחושת הביטחון האישי ולא להגביר את הלהבות; דמיינו שר ביטחון שיוודא שהצבא יגן על הגבולות, ולא על יוזמות משיחיות ומסוכנות של נוער הגבעות; דמיינו שר אוצר שפועל לפי מדיניות מקצועית ולא לפי טובות הנאה מגזריות; דמיינו שרים שאצלם שיקום יישובי הצפון והנגב המערבי בתיעדוף גבוה יותר מהקמת בית המקדש השלישי; דמיינו ממשלת תיקון שמקדמת חוקה בהסכמה רחבה, במקום הפיכה משטרית בהכרעה אלימה. עכשיו, התעוררו. הידיים של מי שריסקו את המדינה, ידיים כושלות, עדיין מחזיקות בהגה. ממשלת התיקון לא תוכל להחזיר את הנרצחים והנרצחות, אבל היא תעשה הכול, הכול, כדי להחזיר את החטופות ואת החטופים. היא תחזיר לנו את הביטחון והיא תחזיר את המדינה למסלול הנכון. זה אפשרי. או שנלך לבחירות עכשיו, או שנמשיך להיגרר מנתניהו לבן גביר, מגולדקנופ לסמוטריץ', מתהום לתהום, ממחדל למחדל, מאסון לאסון, משבעה לשבעה. בואו נביא את התיקון. זה בידיים שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אי-אפשר שלא להתייחס למופע האימים שהיה כאן של קפטן ואטורי, שעוד עלה לדוכן והאשים את האופוזיציה בכישלון – אני לא יודעת איך לתאר את זה – כישלון המלחמה, כישלון עסקת החטופים. זאת אומרת, מעולם לא היה מקרה כזה קשה של גמל שלא רואה את הדבשת שלו. אני חושבת שזה מצריך ממש התערבות מקצועית, כי לי אין פתרון. מה שקורה כאן זו ההתבלבלות שמתחיל אותה נתניהו. במסגרת ראש הממשלה מועברים, כנראה, דפי המסרים. יש חברי כנסת שעושים סינון ולא מהדהדים את המסרים המעוותים. אצל ניסים ואטורי המנגנון לא עובד. הוא לא עובד. ולכן, הוא לא לקח את המסרים ואמר: רגע, אולי בעצם ראש הממשלה אשם? אולי בעצם המדיניות שלו גרועה? לא. הוא מאשים. הוא מאשים את האופוזיציה; הוא מאשים את הצד הזה בעסקת החטופים, בכישלון. אז בואו נעשה סדר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> וגנץ – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גנץ אשם שהוא בכלל חלק מהממשלה. מה אנחנו קשורים? אנחנו באופוזיציה. הוא השותף שלו, לא אנחנו. באמת, הנושא הזה שחברי הכנסת מקבלים דפי מסרים, לא עומדים שנייה ואומרים: רגע, זה לא הגיוני שאופוזיציה אשמה; זה לא הגיוני שגנץ נסע לארצות הברית – הוא בכלל מהמפלגה שלי – והוא פגע ביחסים עם ארצות הברית. מי שפגע ופוגע ביחסים עם ארצות הברית זה ראש הממשלה נתניהו, זה שאמר שאם ארצות הברית לא תטיל וטו, הוא לא יאפשר למשלחת התיאום של רון דרמר וצחי הנגבי לצאת. זה כמו הספר של הבת שלי "העכבר ששאג". על מי אתה שואג? על מי אתה שואג? על ארצות הברית? באמת, הרי אי-אפשר לצאת לאותו מבצע ברפיח, או מה שזה לא יהיה, ללא תמיכה של ארצות הברית, כי בסוף אנחנו זקוקים לארצות הברית. על מי אתה שואג? על מי אתה מאיים? ועוד מאיים כששר הביטחון בעצמו נמצא בארצות הברית. זאת אומרת, איזו משלחת ביטלת? את צחי הנגבי? אבל שר הביטחון שלך שם. זה מדהים אותי איך מהאסון הזה של 7 באוקטובר, המלחמה הצודקת ביותר – איך יכול להיות שהדבר הזה מתהפך עלינו? איך ב-7 באוקטובר הייתה לנו תמיכה בין-לאומית רחבה, כל העולם התייצב – אני הייתי באיחוד האירופי, אנשים נסעו, ראו תמיכה מקיר אל קיר – איך יכול להיות שהכול התהפך עלינו? איך נשארנו לבד? למה אי-אפשר לקחת אחריות? הוא מאשים – בדקתי – את צמרת צה"ל. ואטורי מאשים את האופוזיציה. הוא מאשים את תומכי ההתנתקות. תכף הוא הולך לבן-גוריון. כולם אשמים – הוא לא אשם. הוא לא אשם. מאיר כהן אשם, מיקי לוי אשם, אפילו נאור שירי אשם, אבל הוא לא אשם. ראש הממשלה של 7 באוקטובר מתנער מאחריות. אבל די, מספיק, באמת, חראם. אנחנו בשפל המדיני הכי גרוע שהיה למדינת ישראל. זה הכי גרוע שהיינו אי פעם. השער של האקונומיסט עם הדגל, ישראל Israel Alone – מעולם לא היינו במצב כזה, קטסטרופה. במקום לבוא, לעמוד פה ולקחת אחריות – כולם אשמים. לשבת פה ופשוט להיות בהלם, בהלם ממה שעובר על חברי כנסת בקואליציה הזאת. יכול להיות שמשהו בשיקול הדעת השתבש. זה רע מאוד לישראל. אנחנו לא ננצח ככה – אנחנו רק מפסידים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק – איננו; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – איננו; חברתה כנסת מיכל שיר סגמן – איננה; חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – איננו; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – לא נמצא; חבר הכנסת רון כץ – איננו; חברת הכנסת מתי צרפתי הרכבי – מוותרת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – איננה; חברת הכנסת יסמין פרידמן – איננה; חברת הכנסת דבי ביטון – איננה; חבר הכנסת משה טור פז – איננו; חבר הכנסת סימון דוידסון – איננו; חבר הכנסת נאור שירי, מעוניין לדבר? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מוותר. חברת הכנסת שלי טל מירון – איננה; חבר הכנסת ירון לוי – איננו; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מוותרת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חברת הכנסת נעמה לזימי – איננה; חבר הכנסת גלעד קריב – איננו; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – איננה; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – איננה; חבר הכנסת מרדכי ביטון – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – איננה; חבר הכנסת אלון שוסטר – איננו. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–3 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 15), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 157), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החינוך התרבות והספורט. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1729; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 158; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, ידידי ומכובדי – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תלמידך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> – – וחברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. סעיף 276 לפקודת העיריות קובע כי ככלל, החלטת מועצת העירייה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 ביולי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה. לצד זאת, נקבעה בסעיף הוראה מיוחדת לגבי קבלת החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה בשנה שנערכות בה בחירות. כך, נקבע כי אם התקיימו בחירות לראשות העירייה בתקופה שמיום 1 במאי שלפני שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה ועד 31 בינואר של שנת הכספים האמורה, כמו שהיה אמור להיות כשהבחירות היו אמורות להיות בזמן, תתקבל החלטת המועצה לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה, כדי לאפשר את קבלת ההחלטה על ידי המועצה הנכנסת ולא זאת היוצאת. מועדים אלה משליכים גם על המועדים לקבלת החלטה של שר הפנים והאוצר במקרים הנדרשים לכך, בבקשות לקבלת אישורים חריגים לתיקון צווי הארנונה, אם מועצת הרשות המקומית מחליטה על כך במסגרת ההחלטה בדבר הטלת הארנונה. מועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות היה אמור לחול כזכור ביום ט"ז בחשוון התשפ"ד, 31 באוקטובר 2023, ובהתאם לכך לא אישרו המועצות היוצאות ברשויות מקומיות אלה את צו הארנונה לשנת 2024. על רקע מצב המלחמה שבו מדינת ישראל הייתה ועדיין, נדחו הבחירות הכלליות כמה פעמים, ונערכו לבסוף רק ביום י"ח באדר התשפ"ד, 27 בינואר – זה לא הבחירות הכלליות, זה הבחירות לרשויות. מישהו כתב פה לא טוב, זה קורה. זה היה רק ב-27 בפברואר, כמו שאנחנו יודעים. על רקע האמור, מוצע לקבוע בהצעת חוק זו, שיזמה הממשלה, הוראת שעה שתאפשר קבלת החלטה על הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2024, בהתחשב בנסיבות האמורות ובמועדי הבחירות לרשויות המקומיות בשנה זו, כפי שיפורט להלן. מוצע להתאים את המועדים הקבועים בסעיף 276 כך שברשות מקומית אשר נערכו בה בחירות לראש הרשות המקומית עד 31 במרץ 2024, יחול הכלל הקבוע כיום, שלפיו החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה לשנת 2024 תתקבל לא יאוחר משלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה. לגבי הרשויות המקומיות בצפון ובדרום שבהן נדחו הבחירות למועד מאוחר יותר, אותן רשויות שאין בהן בחירות, כרגע מוצע לקבוע הוראה מיוחדת שלפיה יתאפשר – זה על הצפון ועל הדרום, אלה שמפונים – שלפיה יתאפשר למועצה היוצאת לקבל החלטה לגבי צו הארנונה לשנת 2024 עד ליום ז' באייר התשפ"ד, 15 באפריל. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית החליטה ועדת הפנים – אנחנו הוספנו תוספת – כי במקביל לדחיית המועדים, אנחנו – הפוך – נקצר את תקופת הזמן הניתנת לשר הפנים ושר האוצר כדי לתת את התשובות על ההעלאות החריגות. תמיד יש להם, נדמה לי, שישה חודשים, משהו כזה, עד שנותנים תשובה. אגב, צריך לטפל בעניין הזה בהזדמנות, בכל החוק הזה. אתה זוכר את זה כראש עיר, כמה היינו מחכים, וזה מגיע כמו בסוף שנה וכו'. אבל כאן הקדמנו את המועד בחודשיים, כך שלעניין שנת הכספים 2024, החלטתן תינתן בתוך ארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה של מועצת הרשות המקומית. מועצת הרשות המקומית הצביעה בלילה, ובבוקר שולחים את הבקשה. ארבעה חודשים במקום שישה חודשים. החריגות – לא האוטומטי. זה במקום שישה חודשים כפי שקבוע היום, כך שבפועל, לוחות הזמנים לקבלת ההחלטה הסופית – צמצמנו פה בעצם חודשיים מתוך העניין – היו דומים כמעט ללוחות הזמנים לו הבחירות היו במהלך חודש ינואר. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש את הכנסת לתמוך בהצעה זו בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות לרשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו. אני רואה שהיחידה שנוכחת כאן זו חברת הכנסת שרון ניר. האם את מעוניינת לדבר, חברת הכנסת ניר? לא שמעתי. לא. אז אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–2 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1721; דברי הכנסת, חוב' כ', ישיבה 154; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בשם יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (בשם ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, הצעת חוק שהציעה הממשלה. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. אין לה הסתייגויות ולא הוגשו לגביה בקשות רשות דיבור. חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) עוסק באיסור שימוש בטכנולוגיה של שיבוט והתערבות גנטית בתאי רבייה על מנת להביא ליצירת אדם. החוק חוקק לראשונה ב-1999 כחוק עם תוקף זמני לחמש שנים, מורטוריום, ומאז הוארך תוקפו שלוש פעמים: בשבע שנים, בארבע שנים, ולאחרונה, בכנסת העשרים-ושלוש, במאי 2020, בארבע שנים. תוקפו של החוק הקיים יפוג ב-29 במאי 2024. כפי שנאמר לנו על ידי נציגי משרד הבריאות, הייעוץ המשפטי וממלא מקום יו"ר ועדת הלסינקי העליונה, המשמשת כוועדה המייעצת לחוק זה, חוק קבוע לתקופות זמניות על מנת לאפשר גמישות נוכח ההתפתחויות המדעיות בתחום. באופן זה, הכנסת תידרש לדיון לגבי הוראותיו מדי כמה שנים ותבחן את נחיצותו ושינויים נדרשים בו בהמשך להמלצות הוועדה המייעצת. האיסור הגורף על שימוש בטכנולוגיית שיבוט או התערבות גנטית ליצירת שינוי גנטי קבוע, שיבוט לשם יצירת אדם, ממשיך להיות בתוקף כל עוד החוק בתוקף. הוועדה סבורה כי מיקומו של האיסור על שיבוט בחוק זמני משדר מסר מרגיע וחדשני כאחד כי מדינת ישראל לא מתנגדת עקרונית להתפתחויות מדעיות גם בתחום זה וקיום מחקר עליהן. בהצעת החוק מוצע להרחיב את איסור ביצוע שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם, לא רק על תאי רבייה, היינו, תאי זרע וביצית, אלא גם על כל תא אחר. זאת, לאור ההיתכנות המדעית ליצור עובר גם מתאים שאינם תאי רבייה. בהתאמה לאמור לעיל, מוצע גם עדכון של סעיף העבירה הפלילית על ביצוע פעולות בניגוד לחוק גם בתאים שאינם תאי רבייה. כמו כן קבעה הוועדה כי החוק יוארך בארבע שנים נוספות, עד 31 במאי 2028. יש לציין כי אף שהוועדה המייעצת המליצה על הארכה בחמש שנים, דעתה הייתה נוחה לגמרי גם מהארכה של ארבע שנים שקבעה הוועדה. בכנסת העשרים-ושלוש התבקשה הוועדה להאריך את החוק בחמש שנים, ולאחר דיון מעמיק הוחלט להאריכו בארבע שנים בלבד, על מנת לאפשר גמישות רבה יותר בדיון לגבי ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות בתחום. לבסוף, הצעת החוק מבצעת התאמה של שם החוק לחקיקה הקיימת, ולכן מעתה יתווספו לשם החוק המילים "הוראת שעה", שמייצגות את תחולתו הזמנית של החוק. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, גברתי. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–4 – 8 נגד – אין נמנעים –אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברת הכנסת בן ארי, יש לך משהו להגיד? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שהאופוזיציה פה הצביעה על שיבוט גנטי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נגד שיבוט גנטי, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעד שיבוט גנטי? טוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את עליזה. << הצח >> הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1696; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 132; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: החלטת – לא, סליחה, הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שקובעת כי המוסד לביטוח לאומי יהיה אחראי לניהולו, להפעלתו ולאחזקתו של היכל ההנצחה לזכר חללי פעולות האיבה שעתיד להיבנות בהר הרצל בירושלים, ובכלל זה, יקבע המוסד לביטוח לאומי, לאחר התייעצות עם הארגון היציג של נפגעי פעולות האיבה, את תוכני ההנצחה, וכן יהיה אחראי לקביעת תקציב ההיכל ולניהול התקציב ולקביעת קווי הפעולה של ההיכל, וכן לקיים אירועי הנצחה, ולהיבטים של קיום פעולות חינוך, הסברה והדרכה. בנוסח הצעת החוק, שהוגשה מלכתחילה על ידי הממשלה, היה כתוב שהמדינה תשפה את המוסד לביטוח לאומי בסכום שלא יעלה על מיליון שקלים מדי שנה החל בשנת 2026, או בשנת הקמת היכל ההנצחה, ולמשך עשר שנים. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית ביקשנו לתקן הוראה זו, ונקבע כי סכום השיפוי לא יפחת ממיליון שקלים חדשים מדי שנה, וכן הורדת מגבלת עשר השנים. זאת אומרת, ברגע שההיכל יהיה מוכן יוכל הביטוח הלאומי להיכנס ולהתחיל להפעיל אותו. כמו כן, נוספה הוראה שלפיה סכום זה יוצמד מדי שנה למדד המחירים לצרכן. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מבקש להודות לצוות הוועדה בראשות המנהלת ענת כהן שמואל, ליועצת המשפטית יעל סלנט ולצוות לשכתי בראשות יצחק פיליפ. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, יש לנו עוד הצעת חוק, חוק תגמולים, אבל קודם נצביע על הצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יפה, עליזה. כך – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 16 נגד – אין נמנעים – אין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 42), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/971; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ל"ד, ישיבה 96; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין – לא, סליחה, הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024. יציג את החוק חבר הכנסת ישראל אייכלר, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43). קודם העברנו את מס' 42, ועכשיו את מס' 43, התשפ"ד–2024. הצעת החוק מוזגה יחד עם הצעות של חברות הכנסת שרן השכל, שרון ניר ועוד ועם הצעת החוק של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמיזגנו אותן יחד להצעת חוק אחת. כיום קובעים חוקי השיקום כי הזכאי לתגמולים נפגע פעולות איבה שמבקש להגיש גם תביעה לפיצויים בנזיקין בשל אותו מאורע – רבותיי, אין הרבה אנשים, אבל הנושא מאוד חשוב וכדאי לשמוע אותו. אני מבקש. מדובר במצב שעד היום הזה אנשים שנפגעו בפעולות איבה לא היו רשאים לנהל את התביעה נגד המזיקים, נגד אלה שפגעו ביקיריהם. הם היו רשאים לנהל את התביעה, אבל אם הם זכו בתביעה לפיצויים, הם היו צריכים לבחור בין קבלת התגמולים לבין גביית הפיצויים, מה שנקרא בשפה המשפטית "ברירת עילה". הצעת החוק שבפניכם מאפשרת לנפגעי פעולות איבה שנפגעו כתוצאה ממעשי טרור, וכן לנכי צה"ל ולמשפחות חיילים שנספו כתוצאה ממעשה טרור, לגבות נוסף על התגמולים או על התשלומים המגיעים להם בשל כך מכוח חוקי השיקום, חלק מהפיצויים הנזיקיים שזכו בהם בתביעה שהגישו בשל מעשי הטרור, וזאת אם התביעה הנזיקית היא כנגד מי שביצע את מעשה הטרור, מי שתגמל את ביצועו, וכן מי שנושא באחריות למעשה הטרור לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין, אך לא כנגד המדינה – אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברים, אם אפשר. בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> בדיון בוועדה הובהר כי הכוונה לתביעה המוגשת כנגד גורמים אלה דווקא, כמו שאמרנו, אלה שפגעו, אלה שביצעו, אלה שנושאים באחריות, ולא כנגד "מעוול במשותף", זה נקרא, כגון השומר בקניון או המעסיק שלו, שלא יאשימו אותם כאילו גם הם אחראים ברשלנות. הם לא כלולים בחוק. מדובר פה באלה שפגעו ובאלה שסייעו לפגוע. המשמעות היא שלגבי תביעה נזיקית בנסיבות כאמור, לא תחול ברירת העילה שבחוקי השיקום, כלומר תבוטל ההוראה בדבר הצורך בבחירה בין תגמולים לפיצויים. עד היום המשפחות השכולות היו במצב בלתי אפשרי שהן היו צריכות לבחור בין תגמולים לבין פיצויים, אי-אפשר שניהם יחד. כשיש זכאות לגבות גם תגמולים וגם פיצויים בשל מעשי הטרור, יש למעשה משולש יחסים: מצד אחד המזיק שגרם את הנזק ממעשה הטרור, כפי שפורט קודם; מצד שני הניזוק, הנפגע; מהצד השלישי המדינה, שמשלמת את התגמולים לניזוק, ונחשבת בשפה המשפטית "מיטיבה של הנזק". בפסיקת בתי המשפט ולפי סעיף 82 לפקודת הנזיקין, כשמתקיים משולש יחסים כזה, קובעים את סכום פיצויי הנזיקין בשל הנזק שנגרם לניזוק ומפחיתים מתוכו את הסכומים שהניזוק קיבל או זכאי לקבל מהטבת הנזק, שלגביהם מיטיב הנזק, שזאת המדינה, יוכל לחזור בתביעה כנגד המזיק שגרם את הנזק, שאלה אנשי הטרור. עקב כך, ייתכן שבסופו של דבר התובע לא יהיה זכאי לתשלום לפי פסק הדין, מאחר שסכום התגמולים שמשלמת המדינה עולה על סכום הפיצויים הנזיקיים שמגיעים לניזוק בשל הנזק. לכן באה הצעת החוק שבפניכם, רבותיי, ומבטיחה כי תביעת הנזיקין בנסיבות האמורות, כשיש זכאות הן לתגמולים והן לפיצויים, לאחר שייקבע מה הוא סכום פיצויי הנזיקין בעד הנזק שנגרם לניזוק, יהיה הניזוק זכאי ללא פחות מ-75% מפיצויי הנזיקין, ואם סכום הפיצויים עולה ביותר משיעור זה יחסית לסכום התגמולים, גם ליותר מכך. כהשלמה לכך, מוצע לקבוע כי התובע יידרש להודיע למוסד לביטוח לאומי או למדינה על התביעה שהגיש, וכי זכות המוסד לביטוח לאומי או המדינה לחזור אל המזיק ולתבוע ממנו את סכומי התגמולים תקטן בהתאמה ותחול רק לגבי יתרת סכום הפיצויים. חשוב להבהיר כי ההתייחסות ל-75% חלה רק על הפיצויים הנזיקיים. היא איננה נוגעת כלל לפיצויים לדוגמה, שהם הפיצויים העונשיים שאינם תלויים בנזק, והם נפסקים בפסק הדין וניתן לגבות אותם מעבר לסכומי הפיצויים הנזיקיים ובלי קשר לתגמולים. מוצע לקבוע כי יום התחילה של חוק זה יהיה ביום 1 ביוני 2024. ההסדר המוצע יחול גם על תביעות תלויות ועומדות – גם לעניין מקרים של נזק ומעשי טרור שאירעו לפני יום התחילה וטרם הוגשה בעניינם תביעה – ובלבד שעדיין לא חלה לגביהם התיישנות. נדמה לי שהתיישנות זה 25 שנה. עו"ד רוטמן, התיישנות זה 25 שנה, נכון? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> ובלבד שעדיין לא חלה לגביהן התיישנות. לגבי פסק דין שביום התחילה כבר הפך לפסק דין חלוט שאין עוד ערעור עליו ועדיין לא התיישן ואף לא הוגש לביצוע בהוצאה לפועל, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להגיש לגבייה 75% מהפיצויים שנפסקו באותו פסק דין. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. חבר הכנסת רוטמן, אתה מסיר את ההסתייגויות שלך? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אחרי שאני אדבר עליהן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> אז הן עדיין קיימות. אני אומר, אדוני היושב-ראש, הוגשו לה הסתייגויות ובקשות לרשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולכל צוות הוועדה, ליועצת המשפטית נעה בן שבת ולצוות הלשכה שלי בראשות יצחק פיליפ. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> אני קיבלתי תיקון – שההתיישנות היא שבע שנים וחצי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם זה פלילי, זה שבע שנים; אם זה נכסי, זה 25 שנה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> נדמה לי שבוועדה שמעתי את המספר שאמרתי, אבל תודה רבה על התיקון, כי זה חשוב לדייק, אם כי אכן הצגתי את זה כשאלה ולא כעובדה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> פלילי זה שבע שנים. לא רציתי לקטוע – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> נעה נמצאת פה, עכשיו אני מבין. אמרתי, 25 שנה זה התיישנות מפסק הדין, ולגבי התביעה – זה שבע שנים וחצי. תודה רבה, היועצת המשפטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. חבר הכנסת שמחה רוטמן, תרצה לנמק? בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני כבר אעשה איזה ספוילר ואני אגיד שאחרי שאני אדבר אני אסיר את ההסתייגויות. שמעתי את הדברים שאמר יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אייכלר, שמבקש לאשר ללא הסתייגויות, ואני כמובן מכופף את שיקול דעתי לשיקול דעתו. ואני – זו הזדמנות טובה להודות לו מאוד. גם אני אחד המציעים, ונמצאת פה גם שרן וחברי כנסת אחרים שהציעו את הצעות החוק. גם שרון פה. אבל אני יכול להגיד שאני נכנסתי – צירפו את החוק שלי יחסית בישורת האחרונה, אבל ראיתי את האופן שבו חבר הכנסת אייכלר, יושב-ראש הוועדה, ניהל את הדיונים ביד רמה והוביל את הצעת החוק הזאת לאורך הדרך. אנו יודעים כמה תהפוכות היא עברה וכמה שינויים, ובסופו של דבר הביאה לדבר שאני לא יודע אם בתחילת הדרך האמינו – דיברו על 25%, היה שלב שדיברו על 50%, והגיע ל-75% מסכום הפיצויים שניתן יהיה לתבוע במקביל. הדבר הזה הוא בשורה גדולה לנפגעי הטרור ובשורה גדולה לכל מי שמבין, וזה בעיניי הסוגיה העיקרית של הצעת החוק הזאת: בטרור נלחמים באמצעות גדיעת צינור החמצן שלו. אנחנו במשך שנים דיברנו על זה שהבנקים הם החמצן של המדינה. זה הביטוי. הכסף הוא החמצן של הטרור. ארגוני הטרור הם מכונה משומנת – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> Follow the money. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בדיוק. – – מכונה משומנת שלוקחת כסף, הרבה פעמים כספי סיוע, הרבה פעמים כספים שמועברים, כולל ממדינת ישראל, לוקחת כסף וממירה אותו לטילים; לוקחת כסף וממירה אותו למנהרות; לוקחת כסף וממירה אותו לפיגועי התאבדות; לוקחת כסף וממירה אותו לתג מחיר יקר וכואב שמביא לפגיעה בחיי אדם, שמביא להרוגים ופצועים בטרור. ואת המכונה המשומנת הזאת חייבים לעצור. את המכונה המשומנת הזאת חייבים לגדוע. הצעת החוק הזאת מצטרפת להצעת חוק נוספת – נמצא פה גם חבר הכנסת פינדרוס, שהעביר לפני זמן קצר הצעת חוק בוועדת חוץ וביטחון שנותנת את החלק של הפיצויים לדוגמה, והצעת החוק הזאת סוגרת גם את הפינה של הפיצויים שאינם לדוגמה. בעזרת השם, שתי ההצעות האלו ביחד ובמשולב יהיו מכת חנק לטרור. ובנושא הזה, באמת, התודה והברכה לכל העוסקים במלאכה – גם לארגונים של הנפגעים מטרור שפעלו בנושא הזה, שליוו את דיוני הוועדה. היו רבים לאורך השנים, כי באמת הצעת החוק הזאת בגלגולים שונים – גם שרן מכירה אותה מכנסות קודמות, גם אני הצעתי אותה בכנסות קודמות – היא מתגלגלת פה בכנסת שנים רבות. אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה, ובאמת מגיע הכבוד והברכה ליושב-ראש הוועדה, שזכה להביא את העבודה הזו לידי גמר, ולכל חברי וחברות הכנסת שהיו שותפים למלאכה הזאת, ואני באמת רוצה להודות לכולם. אני אגיד רק דבר אחרון שעלה פה בסוגיית ההתיישנות – בעזרת השם ניתן מענה גם לזה. כמובן שכאשר מדובר בקטינים שנפגעים בטרור, אז תקופת ההתיישנות נמדדת רק בגיל 18, וזה בעצם מביא עד לגיל 25. אני מאוד מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת תהיה רלוונטית – וזו תפילה שאני חושב שאני אומר בשם כולנו פה – שהצעת החוק הזאת תהיה רלוונטית רק בנוגע לעבר; שהחל מהיום, בעזרת השם, היא תהיה אות מתה, ושאף אחד לא יוכל להשתמש בה, כי לא יהיו, חס ושלום, לא פצועים ולא הרוגים מטרור. אבל אם יהיו, חלילה וחס, הצעת החוק הזאת תהיה זו שתמנע את ההרוגים ואת הפצועים הבאים בכך שהיא תגדע את האינטרס הכלכלי לטרור. ואני אגיד עוד משפט אחד אחרון. ביקרתי רבות בשבוע האחרון, בשבועיים האחרונים, את משרד הביטחון, על כך שבמהלך הדיון האחרון של הוועדה הם העלו הסתייגות וטענו בשם מתאם הפעולות בשטחים שצריך להתנגד להצעת החוק הזאת, וגם אמרו שהם יעלו הסתייגות, בגלל שהיא תפגע ברשות הפלסטינית. אני רוצה מעל הבמה הזאת להגיד תודה רבה לשר הביטחון יואב גלנט, שהחליט את ההחלטה הנכונה והאמיצה ולא חתם על ההסתייגות שאנשי משרדו העלו בוועדה, וככה הצעת החוק הזאת לא מוגשת עם הסתייגות מטעם משרד הביטחון, מטעם שר הביטחון. היה עדיף שההסתייגות הזאת לא הייתה נאמרת בדיונים, אבל משהיא נאמרה, אני חושב שלצעד של שר הביטחון, שסירב לחתום עליה, יש אמירה מאוד מאוד משמעותית. בסופו של דבר את המדיניות קובעים נבחרי הציבור, השרים וחברי הכנסת, והכנסת כולה, קואליציה ואופוזיציה, משרד הביטחון, ועדת הרווחה וכל חברי הכנסת ששותפים אומרים: די למימון הטרור. די לתעריף הדמים שמשלמת הרשות הפלסטינית על כל פיגוע טרור. אני אסיר את ההסתייגויות, גם, כמו שאמרתי, מפאת כבודו של יושב-ראש הוועדה וכדי שהצעת החוק הזאת תעבור כמה שיותר מהר, ללא מחלוקות וללא הסתייגויות. אני אסיר את ההסתייגויות, ואני מצטרף לקריאתו של יושב-ראש הוועדה ומבקש לאשר את החוק בנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני. לאור זה שהסתייגויות הוסרו, אז אנחנו נוכל להצביע על החוק. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, רגע – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא שכחתי, לא שכחתי את גברתי. לא שכחתי. הוגשו בקשות רשות דיבור, ואני אקרא לפי הרשימה, לפי הסדר: חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו עושים תיקון עוול היסטורי לנפגעי פעולות טרור במדינת ישראל. החוק שאנחנו הולכים להעביר יאפשר לראשונה למשפחות שיקיריהן נרצחו בפיגועים או לאזרחים שנפגעו בפיגועים את האפשרות לתבוע ישירות את המפגע או את הרשות הפלסטינית, שמעודדת מחבלים לפגע, בלי שאותם נפגעים יצטרכו לוותר על הפיצויים שמגיעים להם כנפגעי פעולות איבה. אנחנו בכך שולחים מסר ברור: טרור לא משתלם. זה תיקון עוול למשפחות השכולות, שיוכלו לתבוע תגמולים מהמזיק נוסף לתגמולים שהם זכאים להם מהמדינה. החוק מבקש להבטיח שהם לא ייאלצו לוותר על זכויותיהם כדי לקבל פיצוי מהמפגע. אני נרגשת במיוחד להעביר את הצעת החוק הזאת, שמטרתה להעניק קצת אור למשפחות שניזוקו, וזה בבחינת קצת אור בתוך חושך עצום. החוק הזה מסמל שינוי. הוא מסמל תקווה והכרה בכאב של אלו שאיבדו את יקיריהם. אני מלאת תקווה שזה יהיה צעד חשוב ובעיקר צעד מרתיע לגורמי הטרור. את ההצעה הזאת יזמתי בכנס הקודם ולפני אירועי 7 באוקטובר, וכעת, בצל אירועי 7 באוקטובר, היא מקבלת משנה תוקף וחשיבות. אני מברכת על קידום החוק הזה בשיתוף פעולה מלא של האופוזיציה והקואליציה, שמעניק מעט צדק כלפי המשפחות, וכמובן אני מקווה שכולם יתמכו בו. זה חלק מתפקידנו כמנהיגים להקשיב, להגיב ולפעול למען הציבור, בתקווה שלא נראה יותר נפגעי טרור במדינת ישראל ולא נאפשר לטרור להרים את ראשו. אני מבקשת והכי חשוב באמת בעניין הזה להודות קודם כול לשותפתי לדרך חברת הכנסת שרן השכל, שכבר בכנס הקודם התגבשנו יחד, להודות מקרב לב ובאמת מעומק הלב ליושב-ראש הוועדה ישראל אייכלר ולצוות הוועדה המסור, שעשו את כל מה שניתן כדי לקדם את ההצעה הזו צעד אחרי צעד, מתוך הכרה בנזק האדיר שנגרם לאותן משפחות, וכמובן, לחבר הכנסת שמחה רוטמן, שהצטרף להצעה הזו, והצלחנו להביא את זה לקו הסיום, ועם מקסימום תגמולים ותגמולי נזיקין עבור הנפגעים. תודה לכולם על העבודה החשובה על החוק הזה. תודה מיוחדת למשפחות השכולות של נפגעי הטרור, שהיו חלק בלתי נפרד מהעבודה הזאת, משלבי ההצעה במהלך הדיונים, והיוו עבורנו השראה. תודה לכולם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – לא נמצא. אז נעבור להצבעה. מאחר שההסתייגויות הוסרו, נעבור ונצביע בקריאה שנייה, נכון? הצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 1–4 – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 18 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 18 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמרתי תיקון מס' 43. ספר החוקים של מדינת ישראל, כן, אין לנו מדינה אחרת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הדמוקרטית, הליברלית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן. גברתי רוצה לברך, מיוזמי החוק? גב' חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אני עליתי לברך על הצעת החוק הזו, שאנחנו עובדים עליה כבר תקופה ארוכה, כמובן יחד עם חברתי שרון ניר וחברי שמחה רוטמן, ישראל אייכלר. עברנו ככה מסע מאוד ארוך כדי להעביר את הצעת החוק הזו, ואני מודה לך וגם לאנשי צוות הוועדה. אבל אני עולה לכאן גם כדי לברך בברכה מיוחדת את מי שיושב ביציע, מאיר סחיווסחורדר. מאיר, אתה במשך שנים, עוד מאז הפיגוע בסבארו, עובד קשה כדי לוודא שהחוק הזה יעבור. זה חוק שביחד נאבקנו עליו תקופה מאוד מאוד ארוכה, והתודה מגיעה גם לך, מכל הנפגעים שנפגעו לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל בפיגועי טרור. תודה לך על כך. זה סוג של סגירת מעגל והכרה במה שנעשה לנפגעי פעולות הטרור ופעולות האיבה. היום אנחנו אומרים למערכת שלמה שמתגמלת, מסיתה לטרור ולפיגועים רצחניים ומזוויעים, שזה לא משתלם יותר. הכנסת מעבירה מפה מסר מאוד ברור למחמוד עבאס שנגמרה החגיגה, ושתשלום המשכורות למחבלים, אם הוא לא יעצור אותו מייד – הוא צריך לחשוב ולדעת שהוא יפשוט את הרגל; שישראלים שנפגעו מאותן פעולות יתבעו אותו, והוא ישלם מכיסו עבור פיצויים שאין להם מחיר, אבל לפחות יסייעו מעט בשיקום שלהם ובהתחלה חדשה. תודה רבה לכולם, ותודה שהצבעתם בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. יש עוד מיוזמי החוק שביקשו לדבר? לא נמצאים, לא נוכחים. << הצח >> הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1001; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 161; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה. טוב, אני רק באמת אגיד שזמן מרגש – מאיר שם עדיין ביציע, אז באמת חשוב להגיד תודה. היה פה מרוץ שליחים של הרבה מאוד שנים. אני עוד זוכר את מאיר מהעתירות נגד שחרור המחבלים בעסקת שליט, שפגשתי אותו אז לראשונה. זה דבר שעובדים עליו הרבה מאוד שנים, ובאמת, יישר כוח על ההתמדה, יישר כוח על ההתמדה עבור ציבור גדול, לצערנו גדול מדי, של נפגעי טרור, שמקבל היום הזדמנות למעט צדק, גם אם באיחור. אבל אני מקווה שהדבר הזה גם ייתן צדק על העבר וגם ימנע את התופעה האיומה הזאת של תשלום למחבלים בעתיד. יישר כוח לכם על כך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024. סעיף 18ב(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, קובע כי חבר ועדת אתיקה בלשכת עורכי הדין מתמנה לתקופת כהונה של ארבע שנים, ואפשר לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. בחודשים שחלפו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה מספר התלונות שהוגשו לוועדות האתיקה של הלשכה במידה ניכרת, והורגשה נחיצותה של הרציפות התפקודית של ועדות האתיקה בטיפול בתלונות וביישום המדיניות שהן קובעות. לפיכך, מוצע לתקן את החוק כך שמספר תקופות הכהונה הרצופות יוגבל לשלוש, במקום שתיים לפי הדין היום. כך יתאפשר לחברי ועדות אתיקה שצברו ידע מקצועי וארגוני, להציג את מועמדותם לכהן בוועדה תקופת כהונה נוספת, ולמועצה הארצית – לבחור בחברים שישמרו את הרציפות התפקודית בטיפול בתלונות. יצוין כי התיקון המוצע משווה בין המספר המרבי של תקופת הכהונה הרצופות לחברי ועדות אתיקה למספר המרבי של תקופות הכהונה הרצופות לחברי בתי הדין המשמעתיים בלשכה – סעיפים 14(ב) ו-15(ב) לחוק – ועולה בקנה אחד גם עם ההוראה הכללית שבסעיף 6א לחוק, שלפיה כל כהונה בתפקיד שאליו נבחר או התמנה חבר הלשכה בידי המועצה הארצית לא תהיה יותר משלוש תקופות כהונה רצופות. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות והוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. בנימה אישית, אני רוצה גם בהצעת החוק הזאת להודות – דבר ראשון, חשוב לומר שהצעת החוק הזאת הוגשה לבקשתו של ראש לשכת עורכי הדין. זה לא דבר טריוויאלי בכלל שראש לשכת עורכי הדין, בייחוד עם חילוקי הדעות שקיימים ביני לבין הלשכה ונמשכים גם בתוך ימים אלו ממש, ביני לבינו, בנושא הזה הוא פנה אליי ואל שר המשפטים – יותר נכון אל שר המשפטים ואליי – וסוכם שמאחר שבקשתו גם עולה בקנה אחד עם המדיניות העקבית של הוועדה ושל הממשלה בתקופה הזאת וגם מתקנת עיוות וחוסר שוויון של זמן רב, להיענות לבקשתו, ולכן הצעתי את הצעת החוק הזאת כהצעת חוק פרטית מטעמי. הדבר הזה זכה להסכמתם של קואליציה ואופוזיציה, גם בקידום שלה בוועדה, גם בקידום שלה כאן במליאה, ושוב – הם יושבים אחד ליד השני – גם מירב וגם אופיר התגייסו להעברת החוק הזה בלוחות זמנים קצרים. במיוחד אני רוצה להודות לאופיר, גם על הפטור מחובת הנחה, ולמירב, על ההסכמות להעלות אותו בסדר-היום בלוחות זמנים קצרים, בגלל החשיבות שבשימור הידע הארגוני של ועדות האתיקה, ואני רוצה להודות לשניהם על כך. כמובן, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, לאלעזר מהייעוץ המשפטי, שליווה את הצעת החוק הזאת, למשרד המשפטים ולכל העוסקים במלאכה, וכמובן להנהלת הוועדה. תודה רבה לכולם. אבקש לאשר את הצעת החוק ללא הסתייגויות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. לא, לחוק הזה לא הוגשו הסתייגויות, אבל הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אם כן, רבותיי, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. רבותיי, הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד סעיף 1 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 43), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/995; דברי הכנסת, חוב' כ"א, ישיבה 156; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מציג בפניכם את הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית שיזמו חבר הכנסת אושר שקלים וקבוצת חברי הכנסת, נועדה להזהיר משתמשים פוטנציאליים מפני הסכנות שבשימוש במוצרי טבק ועישון, בדרך של פרסום תמונה שמציגה את הנזקים שעלולים להיגרם בעקבות שימוש במוצרים אלו, ולפיכך עשויה לצמצם את היקף העישון בקרב הדור הצעיר ואולי אף לעודד מעשנים להיגמל, ובאופן זה להגן על בריאות הציבור. חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג–1983, קובע הגבלות על פרסומת ושיווק של מוצרי טבק ועישון כדי לצמצם את חשיפת הציבור בכלל וצעירים ומעשנים לשעבר בפרט למוצרים אלו, שגורמים נזק בריאותי כבד לאדם הצורך אותם, וכן לסביבתו באמצעות עישון פסיבי. החוק קובע כי חפיסות ואריזות של מוצרי עישון חייבות להיות אחידות וקובע הוראות ואיסורים נוספים לגביהן. בין השאר הוא מטיל חובת פרסום אזהרה בדבר נזקי העישון על גבי החפיסה או האריזה של מוצרי העישון, מחייב גוון מסוים של החפיסה או האריזה ומחייב את סימונה בסימונים כמפורט בחוק ובהם בלבד. מוצר עישון מוגדר בחוק בהגדרה רחבה, ונכללים בה, בין השאר, מוצרי טבק, מוצרים המשמשים לעישון טבק וסיגריות אלקטרוניות. הצעת החוק נועדה אף היא לצמצם את העישון ולמנוע כניסת משתמשים חדשים למעגל המעשנים. לפיכך, נוסף על הדרישות בדבר חפיסה או אריזה של מוצר עישון שפורטו לעיל, מוצע לקבוע חובה להציג תמונה של נזקי העישון על גבי החפיסה או האריזה. כמו כן, מוצע להסמיך את שר הבריאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות חובה אילו תמונות יוצגו על גבי החפיסות או האריזות, וכן לקבוע הוראות לעניין התמונות: גודלן וצורתן ביחס לגודל האריזה וצורתה, עיצובן, אופן הצגתן, תדירות החלפתן, התאמתן לאזהרות ולסימון המופיעים על גבי האריזות ומיקומן על גבי האריזה בהתייחס לסוגים שונים של אריזות. עוד מוצע להסמיך את שר הבריאות לקבוע בתקנות רשות הוראות שונות ולייעד תמונת שונות לסוגים שונים של מוצרי עישון, וכן לקבוע כי החובה להציג תמונה על גבי חפיסה או אריזה של מוצר עישון תחול רק על מוצר או מוצרי עישון מסוימים. מכיוון שכניסת התיקון המוצע לתוקף תלויה בהתקנת תקנות, וכדי למנוע עיכוב בכניסתה לתוקף של החובה להציג על גבי חפיסה או אריזה של מוצר עישון תמונה של נזקי העישון, מוצע לקבוע כי תקנות ראשונות יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של התיקון המוצע. מוצע לקבוע כי הפרת החובה בדבר הצגת תמונה כאמור תהיה עבירה פלילית, כמו הפרת החובה בדבר ציון האזהרה, המנויה ברשימת העבירות החמורות לפי החוק. העונש הקבוע כיום בחוק על עבירות אלו הוא קנס בסכום השווה כיום ל-226,000 שקלים חדשים, וכפל סכום זה אם העבירה מבוצעת על ידי תאגיד. חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק שיזם חבר הכנסת שקלים תסייע למשתמשים קיימים ופוטנציאליים להיות מודעים יותר לסכנות שבשימוש במוצרי טבק ועישון, ובעקבות כך תביא לצמצום שיעורי העישון ולשיפור בבריאות הציבור. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. לחוק לא הוגשו הסתייגויות. הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח. אם כן, רבותיי, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק איסור פרסומת והגבלתה שיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–4 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מברוכ, אושר. מברוכ, אחי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, והיא תיכנס לספר החוקים. אחד מיוזמי החוק, חבר הכנסת אושר שקלים, רוצה לברך? בבקשה, חבר הכנסת. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, תודה רבה לכולם, לכל מי שהצביע. אני ממש מרגיש כמו איזה סוג של חתן בר-מצווה כזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה יותר לידה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עשינו היום את הספתח, אבל בכל זאת הנושא פה מאוד חשוב, מפני שבדוח שר הבריאות לשנת 2022 נמצא כי העישון גורם לכ-8,000 נפטרים מדי שנה, ואת זה אנחנו חייבים לתקן. הצעת החוק הזאת גם באה לתקן את הנושא הזה, מפני שמעבר לנושא הצלת חיים, שהוא ערך עליון, יש כאן גם סוגיה של איכות חיים. אם חלילה אדם חולה בסרטן ריאות, למשל, זה משפיע דרמטית גם על הסביבה שלו, על המשפחה, על מקום העבודה ועל החברים, ולכן המחויבות שלנו היא לצמצם את היקף תופעת העישון ואת עוצמת הפגיעה באיכות חייהם של רבים מדי. אחד העקרונות שמנחים אותי כחבר כנסת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. רבותיי, המליאה רוצה לשמוע את חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אחד העקרונות שמנחים אותי כחבר כנסת הוא דאגה לשלום הציבור, לבריאות הציבור, וזו הסיבה לכך שהתעקשתי להיות חבר בוועדת הבריאות ויוזמתי והובלתי את היום ללא עישון שנערך בכנסת בשנה שעברה, ב-31 במאי, שאותו הקדשנו למידן קלר, זיכרונו לברכה, שנפטר כתוצאה משימוש בסיגריה אלקטרונית. החוק שהצבענו עליו כרגע הוא נגזרת של אותו דיון מפרה שקיימנו באותו יום ללא עישון, ובימים אלו אנחנו עובדים על קיום נוסף של יום ללא עישון בכנסת, שייערך כנראה ב-18 ביוני. אני כבר נתקלתי בכאלה שבאו ואמרו לי: מה אתה – בשביל מה עכשיו אתה מוציא לנו את החשק? להגעיל אותנו? מה אנחנו צריכים את התמונה האלה? הרי מי שכבר מעשן, זה לא ימנע ממנו להמשיך לעשן. אפשר להסתדר גם בלי התמונות האלה. אז אני אומר דבר פשוט לאותם אנשים: עצם זה שאנחנו ממחישים ומכניסים לתודעה של אותם אנשים עד כמה העישון מסוכן, יכול לגרום גם לאותם אנשים שמכורים לעשן פחות – וכבר זה שווה את החוק. אבל יתרה מכך, חשוב לנו להגיע למצב של מניעה, שאנשים יימנעו מלהתחיל לעשן, לרבות בני הנוער והילדים, ואנו יודעים שזה פרק הזמן שבו אותה אוכלוסייה מתחילה לעשן. למעלה מ-100 מדינות כבר התחילו את המדיניות הזו; אנו רואים באמת תוצאות חיוביות בנושא מניעת עישון. יתרה מזו, יש כאן גם מסר חברתי וחינוכי מאוד חשוב, שכן לא צריך להיכנע למוסכמות חברתיות שעשויות לפגוע בנו בסופו של דבר. הרי אותו נער – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד. – – שיכול להיכנע לעישון, כתוצאה מלחץ חברתי להיות סוג של מקובל או להרגיש בוגר, עליו להגיע להתנהגות מסכנת, או לעשות מעשה קונדס או אפילו עבירה על החוק. החוק הזה הוא איזשהו כלי תודעתי גם בעבור בני הנוער והילדים, ורק בשביל זה באמת היה שווה לחוקק את החוק. אני מסיים פה, ממש בקצרה. בנימה אישית, אני שמח שכבר בשנה הראשונה לכהונתי בכנסת זכיתי להביא חוק פרטי, על כל שלביו המורכבים, ומטרתו היא נטו בעבור בריאות הציבור. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה מיוחדת ליושב-ראש ועדת הכלכלה חברי דוד ביטן, שניהל את ישיבות הוועדה בצורה עניינית, מקצועית ויעילה ביותר; למנהלת הוועדה הגב' עדית חנוכה, ליועץ המשפטי לוועדה מר איתי עצמון. תודה גם לארגונים החברתיים החוץ-פרלמנטריים, לרבות הקואליציה ללא עישון, שסייעו בידי בקידום החוק. תודה רבה. נמשיך לעשות ולהצליח ולקדם חוקים למען הציבור בישראל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה וכל הכבוד. << נושא >> הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023 << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום, חברי הכנסת – החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול מתוך פרק ג' בהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי להציג את החלטת הוועדה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> כן. תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, על פי הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה מחליטה הכנסת לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק הכוללת את פרק ג' להצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024) להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 6 ו-7 לפרק כאמור, וחלק האחר מההצעה יכלול את יתר הסעיפים באותו החוק. לאור האמור לעיל, מתבקשת הכנסת לאשר החלטה זו. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת. אנחנו נעבור להצבעה על פיצול הצעת החוק, של החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה – 21 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר פיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 21 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר הפיצול התקבלה. << נושא >> הודעות ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעות חוק מוועדה לוועדה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ, להציג את החלטת הוועדה, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. חברי הכנסת, אם אפשר, המליאה רוצה לשמוע את יושב-ראש הוועדה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הכנסת החליטה בישיבתה ביום א' באדר התשפ"ג, 22 בפברואר 2023, להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין (בוררות), התשפ"ג–2023, פ/1178/25, של חבר הכנסת משה גפני, והצעה בעלת שם זהה של חבר הכנסת ישראל אייכלר, פ/1579/25, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את שתי הצעות החוק האמורות מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתן לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת. אלו שתי הצבעות, ואחרי זה יש לי עוד שתי הודעות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש לך עוד הצבעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הוא מתבייש בזה, לכן הוא קרא את זה מהר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. שנייה, חברי הכנסת, מי שקלט קלט. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת החוק מוועדה לוועדה. שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו שתי הצעות נפרדות. תעשה קודם את זה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אוקיי, אוקיי. העברת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, פ/1178/25, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים – הצבעה. סליחה. הצבעה מס' 19 בעד הצעת ועדת הכנסת – 18 נגד – 6 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 18 בעד. סליחה, חברי הכנסת, אני יכול להכריז על ההצבעה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עליזה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת. שנייה אחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הסכמת? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברי הכנסת, אם אפשר רק שנייה אחת. 18 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי התקבלה החלטת ועדת הכנסת שהצעת החוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) תעבור מוועדת החוקה לוועדת הכספים. חברי הכנסת, סליחה. הנושא הבא – יש עוד הצבעה. שנייה, אבל חבר הכנסת אופיר כץ כבר הציג את זה? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> כן, כן, הוא הציג את שניהם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבר הצגת. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת חוק מוועדה לוועדה, העברת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–2023. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת, קצת כבוד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כבוד למה? מה כבוד? הוא רוצה כבוד עוד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כבוד לבית. העברה של הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג2023–, פ/1579/25, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים – הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד הצעת ועדת הכנסת – 17 נגד – 6 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג2023–, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 17 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי החלטת ועדת הכנסת בדבר העברת הצעת החוק מוועדה לוועדה, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אתה רצית למסור הודעה. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו הודעה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עליזה, נכון לא ראית דבר כזה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות חברתיות), התשפ"ד–2024, פ/4345/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. ועדת הכלכלה תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג–2023, פ/3776/25, של חבר כנסת אריאל קלנר; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד–2024, פ/4262/25, של חבר הכנסת יונתן מישרקי. בנוסף, אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת הכנסת מטעם סיעת המחנה הממלכתי: במקום חבר הכנסת מתן כהנא תכהן חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כובשת כל פסגה תמנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, מחר, יום רביעי י"ז באדר ב' התשפ"ד, 27 במרץ 2024, בשעה 11:00. שרק נשמע בשורות טובות. שלום ושלווה לכל בית ישראל. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:59. << סיום >>