דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ה ישיבה קס"ז הישיבה המאה-ושישים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, כ"ד באדר ב' התשפ"ד (3 באפריל 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים דברי יושב-ראש הכנסת 9 היו"ר אמיר אוחנה: 9 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 9 הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024 10 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 10 מאיר כהן (יש עתיד): 14 אבי מעוז (נעם): 15 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 16 אלעזר שטרן (יש עתיד): 17 דבי ביטון (יש עתיד): 18 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 20 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 21 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 22 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 23 אופיר כץ (הליכוד): 24 יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): 25 ברכת יושב-ראש הכנסת לנשיא הפרלמנט של אוסטריה 26 היו"ר אמיר אוחנה: 26 הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024 27 מירב כהן (יש עתיד): 27 גלעד קריב (העבודה): 28 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 29 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 30 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 34 שלי טל מירון (יש עתיד): 36 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 37 צגה מלקו (הליכוד): 38 משה טור פז (יש עתיד): 39 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 40 עידן רול (יש עתיד): 41 יסמין פרידמן (יש עתיד): 42 קארין אלהרר (יש עתיד): 44 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 46 רון כץ (יש עתיד): 47 עודד פורר (ישראל ביתנו): 48 ירון לוי (יש עתיד): 49 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 50 נאור שירי (יש עתיד): 53 טלי גוטליב (הליכוד): 54 מרב מיכאלי (העבודה): 58 מירב בן ארי (יש עתיד): 59 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 62 הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024 71 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 72 יאיר לפיד (יש עתיד): 78 ניסים ואטורי (הליכוד): 79 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 92 דבי ביטון (יש עתיד): 94 שרון ניר (ישראל ביתנו): 95 מאיר כהן (יש עתיד): 96 אריאל קלנר (הליכוד): 97 גלעד קריב (העבודה): 98 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 99 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 101 רון כץ (יש עתיד): 103 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 104 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 108 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 110 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת. 110 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 110 הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024 111 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 111 טלי גוטליב (הליכוד): 112 עודד פורר (ישראל ביתנו): 118 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 119 הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי 121 נעמה לזימי (העבודה): 121 הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד–2024 123 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 124 נאור שירי (יש עתיד): 126 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 128 עמית הלוי (הליכוד): 129 הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024 132 ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): 132 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 139 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 141 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 160 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 169 הודעה אישית של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות 174 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 174 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024 175 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 175 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 178 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 186 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 196 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 202 שרון ניר (ישראל ביתנו): 207 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 207 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 207 הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25) (מאסר בעבירת המתה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024 209 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 209 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 212 מיקי לוי (יש עתיד): 214 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 215 שר התקשורת שלמה קרעי: 217 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 222 שרון ניר (ישראל ביתנו): 230 רון כץ (יש עתיד): 232 עודד פורר (ישראל ביתנו): 234 עידן רול (יש עתיד): 235 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 237 טלי גוטליב (הליכוד): 240 אופיר כץ (הליכוד): 244 הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 249 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 250 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 254 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 257 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 257 הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 257 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 257 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 261 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 267 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 267 הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024 267 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 267 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 269 מיקי לוי (יש עתיד): 270 רון כץ (יש עתיד): 272 נאור שירי (יש עתיד): 274 מירב בן ארי (יש עתיד): 274 עידן רול (יש עתיד): 275 עמית הלוי (הליכוד): 278 אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 280 מאיר כהן (יש עתיד): 281 הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024 284 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 284 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 286 הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 288 (קריאה ראשונה) 288 סגן שר במשרד ראש הממשלה אורי מקלב: 288 רון כץ (יש עתיד): 291 אריאל קלנר (הליכוד): 292 אושר שקלים (הליכוד): 293 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 296 הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024 297 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 297 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 299 בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): 299 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12) (איסור עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים ללא היתר), התשפ"ד–2024 304 יסמין פרידמן (יש עתיד): 304 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 305 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 307 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 307 נאור שירי (יש עתיד): 309 צגה מלקו (הליכוד): 310 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד–2024 312 ארז מלול (ש"ס): 312 הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024 318 אופיר כץ (הליכוד): 318 נאור שירי (יש עתיד): 322 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 323 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39) (התליית רישיון או היתר עיסוק והטלת חילוט בשל הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין בנסיבות מחמירות), התשפ"ד–2024 324 אופיר כץ (הליכוד): 324 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 326 הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) (עדות קטין ונפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024 329 דבי ביטון (יש עתיד): 330 אלי דלל (הליכוד): 331 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 332 הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ד–2024 338 שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: 338 מירב בן ארי (יש עתיד): 339 הודעות ועדת הכנסת 341 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 342 << נושא >> דברי יושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ד באדר ב' התשפ"ד, 3 באפריל 2024. בפתח הדברים, חברות וחברי הכנסת, אינני יכול להתעלם ממאורעות ליל אמש, המצטרפים להסתה ההולכת והגוברת שאפיינה את הימים של לפני 7 באוקטובר ואיימה לקרוע אותנו אלה מאלה. תמיד היו בבית הזה ומחוצה לו מחלוקות; תמיד היו הבדלים, אך תמיד היו קווים אדומים שהקפדנו לא לחצות. הקריאות שאנו שומעים – להרים יד איש על אחיו, לשרוף את המדינה; זריקת הלפיד הבוער אמש על שוטר; פריצת המחסומים והקריאות המפורשות לרצח ראש הממשלה ובני משפחתו, אמורות להדיר שינה מעיני כולנו. עם ישראל ומדינת ישראל נמצאים בשעה גורלית לעתידם. נוכל לשעה הזאת; נוכל לאויבינו; נוכל להביא בשורה לדורות הבאים אם נעמוד יחד – שונים אך דומים, בעלי גורל משותף, ולמרבה הצער, גם אויבים משותפים שכבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו. החלום של אויבינו הוא שיחזרו על עצמם מראות ליל אמש, ואף ביתר שאת. החובה של כולנו היא להתעשת ולומר: חדל. אני קורא לרשויות האכיפה והתביעה לפעול כדי לבלום את הסכנה בטרם נגיע, חלילה, לשפיכות דמים. אני קורא לכל חברות וחברי הבית להתעלות לגודל השעה. אני רואה בכל אחד וכל אחת מחברי הכנסת מנהיגי ציבור. על כולנו לפעול כדי לשנות באופן מיידי את המגמות ההרסניות של ההסתה, השנאה והפילוג, המאיימות לכלותנו. להיות ראויים לקורבן היקר מכול של חיי אחינו ואחיותינו ולהתנהל כעם אחד. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת איחוד האמירויות הערביות בדבר סיוע הדדי בענייני מכס. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1735).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. ואני מתכבד להזמין את השרה להגנת הסביבה עידית סילמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להצטרף לאמירות שלך על ליל אמש; קשה מאוד ומצער מאוד. ליכולת שלנו להבין שהאויבים שלנו נמצאים שם בחוץ ולא בפנים, לא בתוך הבית, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה. זו המשימה שלנו בעת הזו – להתלכד יחד, לעמוד ביחד, בראש ובראשונה כדי להכניע את חמאס, צבאית ושלטונית. אבל ההכנעה הזאת היא הכנעה והכרעה בשדה הקרב. הניצחון האמיתי יהיה כשנראה את הבנים והבנות שלנו בבית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני שמחה – באמת קשה לומר "שמחה" בימים אלה, אבל אנחנו עושים כאן היסטוריה היום בכנסת ישראל. אנחנו בעצם מביאים חקיקה שהיא חקיקה יחידה ומיוחדת במינה, שמעמידה אותנו בשורה אחת עם המיליה של המדינות המפותחות ב-OECD. הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024, היא הצעה שתבוא כאן לקריאה ראשונה כאשר אנחנו יודעים שיש לנו שינויי אקלים שהולכים והופכים יותר נוכחים ומוחשיים בעולמנו, וטומנים בחובם סכנות לכל תחומיי החיים. כמו בכל מקרה שבו נפגעת הסביבה, ובפרט אותן מערכות אקולוגיות, נפגעים ביחד איתה גם הרווחה וגם הבריאות, ובתקופה הזו, צריך להדגיש – גם הביטחון הלאומי. שינויי האקלים באים לידי ביטוי בשורה ארוכה של תופעות גלובליות ואזוריות, החל באסונות טבע כגון בצורות, סופות טייפון והוריקן, אשר תדירותן נמצאת בעלייה מאז שנות התשעים, דרך הרחבה דרמטית של תפוצת חרקים, הגדלת סכנת ההידבקות במחלות זיהומיות ומגפות ומחסור במזון, וכלה בעליית מפלס האוקיינוסים, אשר עלולה לגרום להצפת שטחי יבשה והמלחה של נהרות ומים מתוקים בקרבת החוף, שעליהם מתבססים אנשים בכל רחבי העולם לצורך מי שתייה. בעשורים האחרונים, ובשנים האחרונות ביתר שאת, התגייסו כל מדינות העולם להגדיר מטרות בין-לאומיות להתמודדות עם שינויי האקלים, עם המשבר ומיגורו, תחת המסגרת המארגנת של אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי האקלים, שנועדה להביא להגבלה של עלייה בטמפרטורה הגלובלית העולמית ולמניעת שינויי האקלים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, וכן להביא את ריכוז גזי החממה באטמוספירה לרמה שבה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים בעולם. צריך לומר, כשאנחנו מדברים על חוק אקלים, אנחנו מדברים על הפחתה של גזי חממה. אין ספק בכלל שצריך להפחית גזי חממה ושזה דבר טוב ונכון. על מנת להוציא לפועל את המטרות האלה, הגלובליות, למניעת ובלימת ההתחממות – אי-אפשר באמת למנוע אבל אפשר לבלום את ההתחממות של כדור הארץ בהיערכות למשבר האקלים – התחייבה ישראל, כמו יתר המדינות החברות באמנת האקלים, ליישם פעולות ברמה מקומית. מכוח אמנת האקלים הסכם פריז, שנחתם ואושרר על ידי מדינת ישראל בשנת 2016, מטיל על מדינת ישראל שורה של מחויבויות, ובהן החובה להגיש למזכירות אמנת האקלים מדי חמש שנים את היעד הלאומי להפחתת פליטות של גזי חממה; לקדם אסטרטגיה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה עד לשנת 2050 ולנקוט את אותם אמצעים לאומיים להיערכות לשינויי האקלים; לקחת חלק בתמיכה הדדית של המדינות החברות בהשגת היעד הגלובלי להיערכות לשינויי האקלים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את המחויבות של הממשלה לפעול להפחתת השפעתם של שינויי האקלים, למען הציבור ובהתאם להסכמות הבין-לאומיות, ניתן לראות בהרבה הסכמים קואליציוניים שנחתמו לאורך השנים וגם עם כינונה של ממשלה זו, וגם בהחלטת הממשלה 750 מאפריל 2023, שבמסגרתה קבעה הממשלה כי יש לקדם את השלמת חקיקתו של חוק האקלים. מטרת החוק המובא כעת להצבעה היא באמת ליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות של מדינת ישראל עם שינויי האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי. היבטים אלה כוללים בראש ובראשונה היבט מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותוכניות מובנות. היבט זה, שתכליתו מניעת החרפתם של תהליכי שינויי האקלים, כרוך במעבר הדרגתי לכלכלה דלת-פחמן, וניתן לבצע זאת, עקרונית, באמצעות פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני-קיימא המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן. ההיבט השני הוא קידום ההיערכות להשפעות שנובעות משינוי האקלים, ולנזקים. היערכות מתאימה נועדה להגן על הציבור, על הבריאות שלו ועל רווחתו מפני השלכותיו של שינוי האקלים ומשבריו, ובפרט על הדורות הבאים, אשר ייאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה. כשאנחנו מדברים על החרפה צפויה אנחנו מדברים, לדוגמה, על עלייה מסיבית בטמפרטורות; אזורים שממש מהווים בישראל איי חום, שהם אזורים מסוכנים יותר עבור אותן אוכלוסיות חלשות – אם זה מבוגרים, אם זה ילדים שבתוך אזורים חמים כאלה, הגינות הציבוריות ומשחקי שעשועים – אולי נכון לתכנן אותם במקומות אחרים. לכן כדי להיערך לאותם שינויי אקלים המשרד שלנו גם מייצר שלל כלים לרשויות, לשלטון המקומי והאזורי, כמו מפות של סיכונים. הצעת חוק דומה להצעה הזו עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אך בנוסח שלה כעת הצלחנו להעמיק את יעד ההפחתה הלאומי לשנת 2030, שנה שמסמנת נקודת זמן קריטית לבלימת קצב ההתחממות בהתאם לפאנל המומחים של האו"ם, כך שכמות פליטות גזי החממה בשנה הזאת תהיה נמוכה ב-30% מהכמות בשנת 2015. עוד מחדש הנוסח כעת את עיגון יעדי ההפחתה לשנת 2030 בחוק עצמו – מה שלא היה בכנסת הקודמת, מה שלא היה בחוק הקודם שהוגש – ולא בדרך של הפניה להחלטות ממשלה שבהן נקבעו קודם היעדים, ואנחנו יודעים שבהחלטות ממשלה הרבה יותר קל לשנות את זה. הסדרים מרכזיים נוספים בהצעת החוק הם קביעה של יעדי ההפחתה לשנת 2050, שהם איפוס נטו של פליטת גזי החממה בישראל. לפי הצעת החוק, חובה על הממשלה להכין תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי החממה, שתעודכן לפחות אחת לחמש שנים ועל יישומה יוגש דיווח של כל שר לממשלה אחת לשנה. עוד מוצע בחוק שחובה על משרדי הממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות של שינויי האקלים בתחומי אחריותם, כלומר שהתוכנית תתייחס לכל מגזר וקהילה, ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי. גם על כמה תאגידים שהוקמו לפי חוק ובהם רשות שדות התעופה, רשויות נחלים, רשות הטבע והגנים, מוצע להטיל חובה להכין תוכנית היערכות כאמור. בהצעת החוק מוצע להקים כמה גופים מייעצים ומבקרים שילוו את גיבוש התוכניות הלאומיות – מועצת אקלים שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים ונציגי קבוצות בעלות עניין ציבורי, כמו נציג התאחדות התעשיינים, נציגי ארגוני הסביבה, נציגי הדור הצעיר. המועצה הזאת תסייע בהעמדת היעד הנדרש למקבלי ההחלטות בדבר מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים הכלכליים והמבניים בישראל. הדגש הוא על קולו של הדור הצעיר בהקשר האקלימי – הוא חשוב במיוחד. אנחנו רואים את הדור הצעיר – לדור הצעיר חשוב איך ייראו החיים במדינת ישראל ובעולם כולו. יש כאן אחריות חשובה, שהיא חברתית וציבורית. עוד מוצע להקים ועדת מומחים עצמאית ובלתי תלויה שתספק ביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות הננקטת על ידי מקבלי ההחלטות, על יישומה ובדבר הצורך בעדכונה, כמו גם מכון לסביבה ואקלים, שיוקם תחת יחידת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה ויפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם על אודות איכות הסביבה והאקלים, לרבות מחקר השוואתי. לבסוף, מוצע בהצעת החוק לקבוע חובה לבצע הערכת סיכון אקלימית לגבי סוגי תוכניות המוגשות על ידי הרשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה שיש בהן כדי להשפיע על פליטות גזי החממה או על שינויי אקלים. כלי זה של הערכת סיכון אקלימי יבטיח כי השיקול האקלימי יילקח בחשבון כאשר מוכנות ומאושרות תוכניות משמעותיות במשק. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאור כל האמור לעיל, אני מבקשת את התמיכה שלכם בהצעת החוק בקריאה ראשונה. זו קריאה היסטורית ומשמעותית. אני מבקשת להודות על הכנתה של הצעת החוק קודם כול לגיא סמט, שהוא המנכ"ל שלי, שהוא השותף לדרך. הוא השותף להצעת החוק הזאת, אתגר אותי מהרגע הראשון ואמר לי בכניסתי לתפקיד, בהגשת החוק, שהוא מבוסס יותר כך ונכון יותר עבור מדינת ישראל, עם יעדים מוגדרים ומעוגנים בחקיקה; לדלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה; לעו"ד נטע גלאון מהלשכה המשפטית; לסמנכ"לית שולי נזר, שבטח רואה אותנו מחו"ל עכשיו ומאוד מאוד גאה במה שהיא עזרה ולחמה כדי לייצר פה – אנחנו מאחלים לה המון הצלחה ומחכים לה כאן בחזרה; לראש אגף שינויי האקלים גיל פרואקטור; למנהל אגף חוסן אקלימי עמיאל וסל. אני מקווה שהצעת חוק חשובה זו תבטיח את פעולתה של מדינת ישראל הן על מנת להיערך לקראת שינויי אקלים והן כדי לתרום למאמץ העולמי לצמצם את השינוי. אני רוצה להודות גם לצוות האישי שלי: לאידית דוריאן; אני רוצה להודות ליונתן עוז, שליווה אותנו הרבה בתוך הצעת החוק הזאת, ולכל הצוות הגדול – לפליסיה מועלם, ליעקב שטרן, שהיה איתי לאורך כל הדרך עוד מוועדת הבריאות ומוסיף ומלווה אותי גם היום בהרבה דברים טובים שאני עושה. ורק להגיד לכם, אזרחי מדינת ישראל: יש לנו עדיין התמקדות באינטרסים החיוניים של ישראל – שימור כושר התחרות של המשק, עמידה בהתחייבויות בהסכמי השכר, יישום ואספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור. אנחנו מביאים כאן חוק שהוא נכון, מעמיד אותנו בשורה אחת עם המיליה של המדינות המפותחות של ה-OECD. מדינת ישראל צריכה להיות גאה בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשרה סילמן, ומתכבד להזמין את חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> וגם – סליחה – ליו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מאיר כהן, שיהיה ראשון הדוברים בשלב הדיון האישי, שאליו אנחנו עוברים כעת. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מצטרף לקריאה שלך שלא לשמוע בהפגנות איומים ברצח על אף אחד, חס ושלום. אנחנו היינו שם, הזיכרונות הם קשים, ואני באמת מצטרף לקריאה הזאת. אפשר לעשות הפגנות – צריך לעמוד במסגרת החוק, לדעת שהשוטרים האלה הם לא האויבים שלנו, אבל מעל הכול להיות זהירים בהתבטאויות ובאמירות, כי יש להן השלכות נוראיות. ואחרי שאמרתי את זה, אדוני, אתמול ביקרתי במטה החטופים, ואני רוצה לבקש מכל חבר וחברת הכנסת, ולא משנה מאיזו מפלגה: לכו תבקרו במטה החטופים, הם זקוקים לזה. הם זקוקים להגעה שלנו, הם זקוקים לאוזן שלנו, הם זקוקים לכל חיבוק, האנשים האלה. אני לתומי חשבתי – והייתי שר הרווחה – חשבתי שבאמת, כשבאים נציגי הממשלה, אדוני, ויושבים בוועדות ואומרים: אנחנו מחבקים את המשפחות – נדמה לך שכן, הם אומרים, מחבקים, נציג משרד הבריאות, נציג זה, נציג הביטחון. אתה מגיע, יושב עם האנשים, ומסתבר שהם לבד. פתרונות – מחויבים לשבת עם האנשים האלה. צריך להיות ברור לכולנו: הכאב שלהם הוא לא כאב פרטי, הכאב שלהם הוא כאב לאומי. אם אנחנו לא נבין, כל אחד, שהכאב שלהם הוא כאב לאומי, אנחנו נהפוך את הסיפור הטרגי הזה לשגרה. זה לא חלק מהנוף, זה לא חלק מהאקלים – זה אירוע חמור בחייה של המדינה הזאת. 134 חטופים, שהמשפחות – לא מתייחסים אליהן. הן באות לכאן, אנחנו מחבקים אותן ואנחנו מדברים איתן, אבל כשאני מסתכל על הצרכים הבסיסיים שלהן – ולכן אני קורא לשר הבריאות, לשר הרווחה ולשר החינוך לקחת 134 עובדות סוציאליות ועובדים סוציאליים, ולכל משפחה יהיה עובד סוציאלי שכל יום יתקשר למשפחה ויעשה מיפוי וישאל מה צריך, ואיפה הילדים, ובאיזה בית ספר הם נמצאים – להבין שכל המשפחה צריכה טיפול. יש אחים שלא מתפקדים, יש דודים שלא מתפקדים. אתמול היה איום ונורא לשמוע את ההורים. למשל זוגות גרושים – אדוני היושב-ראש, אני מסיים – זוגות גרושים מקבלים את אותו הסכום. זה מנהל בית, זה מנהל בית, אבל כאילו הביטוח הלאומי ואנחנו אטומים. אז סליחה שהארכתי, אדוני, אבל תזכרו, אני שוב חוזר: יש דברים שהם מעל הפוליטיקה. כל חבר כנסת בשבוע הבא ובשבוע אחרי זה יכניס ללו"ז שלו ביקור במטה החטופים. אדוני, סליחה, תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חברת הכנסת מיכל מרים ווֹלדיגר – נמצאת? אינה נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני 120 שנה, כאשר מרן הרב קוק זצ"ל הגיע לארץ, הוא ראה את היישוב הישן ומולו את היישוב החדש כשנתק ביניהם – ולא קרב זה אל זה. בראייתו העמוקה את מה שהחל להתרקם ואת מה שעתיד להתרחש, הוא הבין שרק מחיבור שני הכוחות הללו תבוא הגאולה. המצב הכלכלי ותנאי החיים בארץ היו קשים מאוד. היישוב החדש החל את דרכו בדלות ובמשאבים זעירים. מלחמת העולם הראשונה רק החמירה את המצב. אבל מתוך אותה דלות ומסכנות נבנתה בעמל רב ובתהליך ארוך מדינה לתפארת, מדינה עוצמתית. ואיזו מדינה – מהמתקדמות ביותר בעולם בחקלאות, בתעשייה, בהייטק, ברפואה ועוד ועוד. אבל כל זה קם ונוסד במנותק מהתורה, במנותק מהנשמה. במקביל בשואה הנוראה נחרבה יהדות אירופה, ואיתה נחרב עולם התורה העצום שהיה שם. קשה היה לדמיין כיצד יהיה אפשר לקום מהחורבן הזה, וכיצד יוקם מחדש עולם התורה. ברוך השם, בעמל רב ובתהליך ארוך הוקם בארץ מפעל אדיר של עולם התורה. עשרות אלפים ואולי יותר שוקדים על תורתם יומם וליל – דבר עצום. אבל כל זה במנותק מהלאומיות ומהציונות. רק מהחיבור של שני הציבורים והכיוונים הללו תצמח הגאולה. לא עולה על דעתנו לכפות תורה ומצוות על הציבור שפעם כונה חופשי והיום מכונה חילוני, אבל אנחנו מאמינים ויש לנו ודאות ששיבה אל התורה, אל המצוות ואל הנשמה תצמח ותגיע – לא בכפייה, אלא מתוך רצון פנימי. באותה מידה גם לא נכון לכפות את הציונות והלאומיות על העולם המכונה חרדי. אבל אנחנו מאמינים ויש לנו ודאות ששיבה אל החיבור ללאומיות ולאחריות המשותפת עם כל עם ישראל על חיינו ועל מדינתנו תצמח ותגיע – לא בכפייה, אלא מתוך רצון פנימי. כפייה לא תועיל, לא כלפי אלו ולא כלפי אלו. נמשיך להאמין, לייחל ולצפות לתשובה, להבנה ולהתוודעות אל הרבדים הפנימיים של הנשמה, אל הרבדים הפנימיים של התודעה, אלו אל התודעה היהודית התורנית ואלו אל התודעה הלאומית הציונית, במהרה בימינו אמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לכבוד לי. אדוני שר הדתות, חבריי חברי הכנסת, אני לא חשודה באהדה גדולה מדי לשר האוצר שלנו. יש לי איתו ויכוח מתמיד, גם הבאתי ביקורת פה בכנסת, יש לנו תפיסות עולם שונות. הוא בעד מדינת הלכה, הוא בעד כלכלת בעזרת השם. אני חושבת אחרת – אני בעד מדינה דמוקרטית ליברלית ובעד כלכלה מחושבת. אבל אתמול קרה פה משהו שאני חייבת לשבח, חייבת לשבח אותו ולהגיד: אם הוא יהיה ענייני, אם הוא יראה את טובת מדינת ישראל, יבין את מהות התפקיד שלו כשר האוצר, הוא באמת ישנה את העולם. היה פה אתמול ויכוח בין משרד הביטחון למשרד האוצר לגבי רכש ביטחוני. כן, אנחנו צריכים רכש ביטחוני, ברור, אבל זה צריך להיות מבוקר, צריך לדעת מה רוכשים, למה רוכשים, כי בסוף זה כסף ציבורי. ראינו אתמול שהצבא, משרד הביטחון, רוצים לרכוש מטוסים ב-35 מיליארד שקל. למה? אדוני היושב-ראש, לחמאס ולחיזבאללה יש טילים, יש להם חיל טילים. לנו אין, ועדיין ממשיכים באותה הקונספציה – שרוצים לרכוש מטוסים, רק מטוסים. אז אף אחד לא שינה פה כלום, אין חשיבה אחרת, אין חשיבה מחודשת, אין חשיבה מתחדשת לפי התנאים של האזור, וכן, אתמול בא סמוטריץ', שר האוצר, ושאל אותם למה – איזה צעקות וצרחות. זו שאלה חשובה, זו שאלה נכונה, ואני לא אגלה פה סודות מדינה אם אני אספר בכנסת שאחרי 7 באוקטובר אנחנו חיפשנו כדורים לחיילים שלנו, ואני כבר לא מדברת על ציוד אחר. כולם יודעים את זה, זה הוגש לוועדת חוץ וביטחון. גם אז היה רכש, וגם אז השקיעו הרבה מאוד כספים, ולא הייתה ערכת עזרה ראשונה לחייל בשטח, הבאנו את זה במטוסים מחו"ל. אז כן, אני רוצה לדעת לגבי תקציב הביטחון, אני רוצה לדעת לאן זה הולך, אני רוצה להבין למה מתקבלות החלטות כאלה ואחרות. זה כן מקום לשיח, גם מקצועי וגם ציבורי, בגבולות העזרה. אז שר האוצר, פה במקרה הזה אני מחזקת אותך ואומרת לך: תהיה ענייני, תהיה מקצועי, תבין את גודל התפקיד שלך, ואז תזכה גם לתמיכה. אל תתעסק בשטויות. כן לרכש ביטחוני, אבל לא בכל מחיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת דבי ביטון. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – שרים אני לא רואה, אבל לא משנה, אולי יותר טוב. אני מקווה שאף אחד מאיתנו לא נהנה מהחלקים הקיצוניים בהפגנות שראינו אתמול. אני רוצה להגיד לך עוד משהו, אדוני היושב-ראש – גם בכנסת. אני חושב שגם אתמול הציגו לנו בוועדת חוץ וביטחון דוח קשה מאוד של המרכז לנפגעות תקיפה מינית, ואני מכיר את הפעולות מידע אישי. אשתי התנדבה שם 16 שנים, לילות וימים של טלפונים על הטרדות ופגיעות. זה משהו אחר. מה שעברו ב-7 באוקטובר ואולי גם עוברות עכשיו חטופות בשבי החמאס זה נגד הדתות – כל הדתות לא יכולות להיות סובלניות לדבר כזה. אנחנו ישבנו מכווצים בכיסאות שלנו בוועדת חוץ וביטחון וחשבנו מה עוד אפשר לעשות לסייע. זה אחרי שכמובן כמה ממשפחות החטופים והחטופות דיברו. ואז אני חושב שנכנסו לחדר סוג של כמה מפגינות, קטעו את הדיון באמצע ולמעשה ביטלו את הדיון עם הפגנות על החלפת הממשלה ועל מה כל אחד מאיתנו עושה, מה אתה עושה, אלעזר שטרן, בעד פגרה, נגד פגרה – תגיד מה תעשה. אבל אנחנו התכנסנו לדון בסיפורים המזעזעים ולראות מה אנחנו ככנסת ישראל יכולים – לא רק להזדעזע, אלא להזדעזע על מנת לעשות. אני חושב, ואני אומר את זה בכאב גדול, שבמידה מסוימת – אני לא משווה, אבל זה מתכתב גם עם הקריאה של ראש השב"כ הבוקר על גבולות האלימות בהפגנות. זכותם, ואני כמובן תומך בחלק גדול מהמסרים שמועברים שם, אבל אני לא תומך באלימות לסוגיה שמתרחשת שם, ולעיתים מתרחשת, כמו שתיארתי, בעיניי, גם בתוך הוועדות בכנסת. יש לי המון כבוד ורגישות, ואני חושב שהן צודקות, המשפחות שנכנסות לוועדות ועושות את מה שעושות, אבל – ואני דיברתי הבוקר גם עם משפחות של חטופים וחטופות שמקפידות להיות פה – גם בהן זה פגע אתמול. אחרי שאמרתי את זה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהגיע הזמן שנקבע מועד לבחירות. הרי מה הבעיה? צריך להגיד את האמת: יש אי-הסכמות על התמשכות המלחמה, על הטיפול בחטופים, והדברים נקשרים במוטיבציות הפוליטיות של ראש הממשלה. אני חשבתי שכבר צריכות להיות בחירות, אז חשבתי על אוקטובר. יכול להיות שמישהו יגיד פברואר – אני חושב שאפשר להתפשר, אבל אני חושב שאת העננה הזאת, שתעזור לנו להיות באמת "יחד ננצח", אנחנו צריכים להסיר על ידי הגעה לתאריך מוסכם, משותף, על בחירות שברור שעד אליהן המלחמה תסתיים. נכון, עכשיו יש מלחמה ואנחנו לא רוצים להתעסק בזה, אבל ברור שתהיינה בחירות, וברור שחלק מהפעולות שאנחנו עדים להן משני הצדדים מושפעות מכן בחירות או לא בחירות. ולכן, אני חושב שהתפקיד שלנו, חברי הכנסת, לגלות אחריות ולהגיע יחד למועד מוסכם כדי לנכות לפחות את השיקול הפוליטי הזה מהמלחמה שנמשכת, שבאמת רק יחד ננצח בה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. שלום, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, כבוד היושב-ראש, שכתבתי כדי לומר כמה מילים, כהרגלנו, אבל אני דווקא רוצה להישיר מבט למשפחות החטופים והחטופות. אני יודעת שמאסתם בלהיות פינת ליטוף. אני רוצה לומר לכם שלפחות מבחינתנו אנחנו עושים ונעשה כל מה שיש ביכולתנו להיות חלק בלתי נפרד מכם. אנחנו רואים את ההפגנות, אנחנו רואים את הקריאות, אני לא שופטת אף אחד. לכאב שלכם אין אח ורע. אני כתושבת שדרות, שאולי התמזל מזלי שבתי והנכדים שלי לא נחטפו מקיבוץ כפר עזה ושאני לא נרצחתי – אני חיה אתכם רגע-רגע. בכל פעם שאני יושבת בארוחת שישי עם משפחתי, אני לרוב דומעת, מסתכלת עליהם ואומרת: מה הייתי עושה אם הייתי במקומכם? אני לא יודעת להגיד לכם. אפילו אמש הייתה לי שיחה עם בעלי, ואמרתי לו: אני מסתכלת על ההורים האלה, תחשוב שהיו חוטפים את מור, תחשוב שהיו חוטפים לנו את הילי ואייל או מאור – מה היינו עושים? לרגע חשבתי, לפחות כך אמרתי, שהייתי נכנסת מצידי להיהרג בעזה – אבל למצוא אותם. אני יודעת שזה לא ריאלי. אני יודעת שהכאב והסבל שלכם הם קשים מנשוא. סליחה. אני יודעת ומניחה שהלילות שלכם הם לא לילות, הימים הם לא ימים. אני קוראת המון פוסטים של אנשים שמציינים יום הולדת של הורים, של אחים; מציינים יום הולדת, לא חוגגים – בצדק, אין מה לחגוג, אין מה לחגוג כשהיקר לכם מכול לא נמצא איתכם בבית. אנחנו שומעים את העדויות הקשות מאוד. אני באופן אישי מעדיפה לאטום את האוזניים ולהגיד: לא לא, זה לא קורה. הן מתגברות, הן חזקות, הם מתגברים. אבל לצערי יכול להיות שזה קורה, ושמענו את העדויות הקשות. ואני שוב אומרת לכם: משפחות יקרות – הורים, אחים, ילדים, נכדים, נכדות – אני מתפללת בשבילכם, עם ישראל מתפלל בשבילכם שחג החירות יהיה גם חירותם של הילדים שנמצאים שם, של האבות, של הסבים, של הבנות, החיילים והחיילות. ליבנו איתכם, זה לא מספיק. אני קוראת לממשלת ישראל וראש הממשלה: בכל מחיר תחזיר אותם, בכל מחיר. כתושבת שדרות אני מוכנה להמשיך לספוג גם מצב ביטחוני קשה. תחזירו לנו את החטופים. באירוניה, זה יהיה האור בקצה המנהרה שלנו. אז שיהיה לכם רק טוב, בריאות. שאלוהים ישמור על החוסן שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת שרון ניר, נמצאת? לא נמצאת; חבר הכנסת גלעד קריב – לא נמצא; חבר הכנסת אריאל קלנר – גם לא נמצא; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפשר במקום פינדרוס? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הופתעתי לראות פה את השרה סילמן מעל הדוכן, מאחר שלפני שעה וחצי היא לא הגיעה לדיון בוועדת הפנים שהיה אמור להתנהל לבקשת שליש מחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה. היא לא הגיעה, המנכ"ל שלה לא הגיע. אדוני היושב-ראש, הכוונה הייתה לשלוח את עוזר המנכ"ל באופן שמבזה את הכנסת ומבזה את הציבור. אני יודע, קשה לענות על שאלות קשות על למה את לא מבצעת את התפקיד, למה את מונעת כספים מארגוני הסביבה, למה את מעכבת מינויים של אנשי סביבה שמטרתם להגן על הסביבה מעשרות גופים סטטוטוריים, בתוכם שבע ועדות של תכנון ובנייה. קשה, אבל זאת החובה שלך, להגיע לדיון, לעמוד בפני חברי הכנסת ובפני הציבור ולהשיב את התשובות. ובאשר לחוק האקלים – אדוני, אני הקשבתי לשרה סילמן ולא ידעתי אם לבכות או לצחוק. המסמך שמונח לפנינו – השרה סילמן, טוב שהצטרפת אלינו. אולי שווה שתאזיני לחברי הכנסת כשהם דנים בהצעה הממשלתית שאת מגישה, וכשהקשבתי לך, השרה סילמן, לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, כי זאת הצעה חובבנית, רשלנית, שהיא פשע נגד הסביבה, שהתוצאה שלה תהיה שלמדינת ישראל לא תהיה תוכנית לאומית להפחתת פליטות, כי בחוק הזה הורדת את הדדליין להכנה של תוכנית לאומית להפחתת פליטות. בחוק שלנו היו לוחות זמנים של שנה מיום כניסת החוק לתוקף – הסרת את זה. נתת דריסת רגל משמעותית לאוצר, שבשם שיקולי עלות–תועלת יעקר את התוכנית מתוכן ויוודא שלעולם לא תהיה לנו תוכנית. אגב, האוצר רשאי לשקול שיקולים של עלות–תועלת, אבל הוא לא רשאי לשקול או לא ישקול את העלות שבאי-יישום תוכנית להפחתת פליטות למדינת ישראל, וגם לא ישקול את השיקולים של התועלות החיצוניות ביישום התוכנית. מעבר לכך, יש את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות, ויש את התוכנית הלאומית להיערכות למשבר האקלים. בחוק הזה הממשלה יכולה לפטור כל משרד ממשלתי מהכנת תוכנית לאומית להיערכות למשבר האקלים. אז במה מועיל החוק הזה? בחוק הזה אין שום מילה על התקצוב שלו, על המשאבים שנדרשים ליישם אותו, בניגוד להצעת החוק הממשלתית שעברה במשמרת שלנו. לסיכום, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא הצעה רעה, שעושה יותר נזק מתועלת. אם היא תעבור, ישראל תפסיק לעבוד על חוק אקלים שאפתני, נכון, ראוי. אגב, אני מוכרח לומר בכנות – לא עפתי על הצעת החוק הממשלתית שעברה בתקופתנו, אבל הסיכום שלי עם השרה לשעבר זנדברג היה שהיא לוחמת סביבתית אמיתית, שהוא עובר בקריאה ראשונה, ושבמעלה הליך החקיקה אנחנו משפרים אותו ומוודאים שהיעדים הם שאפתניים ושישראל תוכל לעמוד בהם, שמשרדי הממשלה יוכלו לעמוד בהם. בנוסף, הגשתי הצעת חוק שאפתנית משלי, של סיעת יש עתיד, שקובעת יעדים שאפתניים, מנגנוני פיקוח ובקרה, שלצידה יש תקנים ומשאבים כדי לוודא שישראל תוכל להתמודד עם המשבר הזה אמיתית, שבעיניי הוא מהגדולים שידע ויודעים בני הדור שלנו ובני הדורות הבאים. אז בקיצור, השרה סילמן, אם את לא רוצה לעשות את התפקיד שלך, לפחות אל תפריעי לאחרים שרוצים, כי מדובר בסביבה המאוד-יקרה שלנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת הרצנו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, נוכח? בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראינו אתמול מה קרה ליד בית ראש הממשלה, וראינו מה קרה אחרי זה, ראינו מבול של הודעות לתקשורת כאשר מערך האבטחה של בית ראש הממשלה נפרץ, כביכול. אבל לא ראינו התייחסות כאשר מערך האבטחה של החטופים בעזה נפרץ, הופצץ, ולצערנו הרב, גם חלק מהחטופים איבדו את החיים שלהם; לא ראינו הודעות לתקשורת כאשר מערך האבטחה של החברה הערבית נפרץ – לרציחות יום ולילה בחברה הערבית אין התייחסות, לא מהשר לביטחון לאומי וגם לא מראש הממשלה; לא ראינו הודעות לתקשורת – מבול של הודעות כאשר נורו טילים על החברה הבדואית ונהרגו אנשים ללא שום מיגון – אין התייחסות, לא מתייחסים. אתמול ראינו איך כולם צועקים וזועקים, ובחלק מההודעות שנשלחו אמרו שלא רוצים לראות את המראות שנראו בקרבת בית ראש הממשלה. אבל כמו שמתייחסים לדברים שהיו בקרבת מעון ראש הממשלה, צריך להתייחס לכלל האזרחים – לחטופים, לחברה הערבית, לחברה הבדואית. ככה הממשלה יכולה להיות של כולם. אבל זה לא המצב, לצערנו. אדוני היושב-ראש, מאז פרוץ המלחמה זו סוגיה שאני רוצה להעלות כאן עכשיו: יש אזרחים שיש להם קרובי משפחה בעזה, חלק מהאנשים נסעו לעזה לפני 7 באוקטובר, ועד עכשיו הם נמצאים שם. למרות הפניות שלנו למתאם פעולות הממשלה בשטחים ע'סאן עליאן, ישנם אנשים שעדיין נמצאים שם. היום בבוקר ברשת ב' ערן זינגר וסאלם אבו ג'אמע העלו את הסוגיה של תושב הנגב – אזרח בדואי שעדיין נמצא שם, ואתמול הוא היה בקרבת המקום של ארגון הסיוע הבין-לאומי שהופצץ – 500 מטר משם, וזה מראה כמה מסוכן שם, מפחיד גם לאנשים שנמצאים שם וגם לחטופים. אני פונה מכאן גם ללשכת שר הביטחון לנסות ולהוציא את האנשים שלנו משם. יש שם כמה משפחות, וצריך להוציא אותן משם. מתאם פעולות הממשלה בשטחים צריך להיענות לפניות האזרחים והתושבים, זו דרישת השעה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, משפחות החטופים, אני רוצה לפתוח בלבקש מכם סליחה. סליחה, כי זה לא מגיע לכם; זה לא מגיע לבני המשפחות שלכם שנמצאים בעזה; זה לא מגיע לכן – המשפחות עצמן. לא מגיע לכן שהמדינה תתייחס אליכן בצורה כזו. לא מגיע לכן – חבריי חברי הכנסת, אם אפשר בבקשה לשמור כאן על שקט, אנחנו מדברים אל משפחות החטופים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת אלהואשלה וטיבי, אנא. יש פנייה למשפחות החטופים, ראוי שנשמור על השקט. תודה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לבקש מכם סליחה על ההתנהגות של המשטרה, של מוסדות השלטון, של הממשלה לפני 7 באוקטובר ואחרי 7 באוקטובר; סליחה שאתם לא מקבלים מענה על הצרכים הכל-כך בסיסיים שאתם צריכים כרגע, כמו מחיה; סליחה שלא רואים אתכם מספיק. סליחה. לשמחתנו, יש גופים שקמים היום על מנת לעזור לכם מבחינת העורף האזרחי, וכשאין ממשלה, יש עם, והעם שלנו לא עוזב אתכם. חברים, במסדרונות הכנסת יצא לי לפגוש את רותם, אשת מילואימניק. בעלה נמצא בתפקיד מסווג, וגם אני, שבעלי נמצא במילואים כבר קרוב לחצי שנה, ישבתי איתה, וחלקנו סיפורים על מה זה אומר להיות אשת מילואימניק, מה זה אומר להישאר עם ילדים קטנים בבית, מה זה אומר שילד בן חמש וחצי חוזר להרטיב במיטה או קורא לאבא "חלל" – כי הוא חייל, אז חייל הוא בטוח חלל, ואם בדרך לגן עוברים דרך גינת הבנים, הוא מסביר שזו הגינה של חיילים שנפלו פעם, ועוד מעט יעשו גינה חדשה לאבא ולחיילים שייפלו בקרוב. זאת המציאות שהם חווים – מצוקות נפשיות מאוד קשות. אבל ההבדל ביני לבין רותם הוא שאת רותם כרגע מאיימים לפטר, ובסוף לא השאירו לה ברירה ופיטרו אותה, כי אין שום חוק שמגן על נשות מילואימניקים מפני פיטורין. אף אחד לא רואה אותן. אף אחד לא רואה את המצוקות הנפשיות, הרגשיות שלהן, של המשפחות שלהן, של הילדים שלהן. בזמן שהבעלים שלהן נלחמים, אף אחד לא נלחם עבורן, והן פשוט שקופות. דמי האבטלה שלהן הולכים ונגמרים, ואין להן שום אופק – הבעל עדיין במילואים, זאת אומרת לא יעזור, ואם הוא לא במילואים, עוד מעט הוא יחזור למילואים. יש כרגע 6,000 נשים כמו רותם, והפורום מייצג 100,000 משפחות של משרתי מילואים. מה שהם דורשים זה דברים מאוד מינימליים: הגנה מפני הוצאה לחל"ת, דמי אבטלה, זכויות סוציאליות שישמרו את הזכויות המקצועיות שלהן. הנשים האלה מתחילות שוב מאפס. הדבר שלא מדברים עליו הוא מה קורה כשהבעל חוזר מהמילואים, כן, אז נוסף משבר מאוד גדול – גם רגשי, גם נפשי וגם כלכלי, כי מהשלב הזה לצפות ממנה לחזור לחיי שגרה – לפרנס, זה לא הגיוני בשום קנה מידה. יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כאן בכנסת, לסייע להם. אופיר, זה אליך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש דברים שאפשר לעזור בהם לנשות המילואימניקים. מדובר על ארבעה-חמישה צעדים שאפשר לעשות ביחד, אין פה אופוזיציה וקואליציה, תאמין לי, לא בדקתי למי הן מצביעות. בואו נקדם את ארבע-חמש הנקודות הכל-כך חשובות של פורום נשות המילואימניקים. אפשר להצליח בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול אני רוצה לפנות למשפחות החטופים, אדוני היושב-ראש: ב-20 בנובמבר בשנה שעברה יזמתי את הדיון בכנסת על מיצוי הזכויות המשפטיות של החטופים. התחלנו עם הזכויות של החטופים, והמשכנו עם הזכויות של המשפחות. אתמול בשעה 20:30 סיימנו עוד פגישה במטה המשפחות בנושא הזכויות של השבים יחד עם חבריי חבר הכנסת יצחק קרויזר וחבר הכנסת גלעד קריב. יש הרבה מאוד עבודה. בחלק מהדברים אנחנו מצליחים; בחלק מהדברים אנחנו מנסים לפלס את הדרך בעולם הביורוקרטיה הישראלית. זה לגמרי לא פשוט, אבל אני יכול להבטיח לכם שאנחנו נמשיך בתהליך הזה על מנת לתת לכם ולקרובים שלכם את כל המעטפת המשפטית והכלכלית הנדרשת. ומעל הכול אני רוצה להביע שוב את המחויבות המוחלטת שלנו לנושא השבת החטופים. 134 אזרחים שלנו עדיין נרקבים במנהרות החמאס. אני חושב שאין כאן קואליציה ואופוזיציה – אנחנו נעשה הכול כדי להשיב אותם הביתה, זה הדבר הכי חשוב היום. בנושא של חוק האקלים, אני נזכר באקלים העבודה של הממשלה הקודמת, עד לפני שנה וחצי. זה היה אקלים של עבודה, אקלים של צמיחה, אקלים של אחריות. לצערי הרב, בממשלה הזאת האקלים הזה השתנה ב-180 מעלות. הוא השתנה לאקלים של הפקרות, לאקלים של חובבנות, לאקלים של קריסה. אז כשאנחנו מדברים על חוק האקלים, אני חושב שאנחנו קודם כול צריכים לדבר על אקלים העבודה של הממשלה, וכדי לשנות את האקלים – לשוב לעבודה מקצועית, להוציא את מדינת ישראל לדרך חדשה – אנחנו חייבים לשנות את האקלים, וזה אומר להחליף את הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. חברת הכנסת נעמה לזימי ­– אינה נוכחת. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, איפה חברת הכנסת מיכל שיר? כי קודם, לפני כמה רגעים, היא עלתה ואמרה שאנחנו לא עושים לנשות המילואימניקים וצריך לעזור להן. אז אני מציע לחברת הכנסת מיכל שיר להסתכל היום על סדר-היום ולראות שהיום עולה לקריאה ראשונה, סוף-סוף, חוק שנועד לסייע לנשות המילואימניקים. אנחנו נעביר היום את החוק ביחד עם חבר הכנסת נאור שירי, חבר מפלגתה. לאחר דיונים, גם עם נשות המילואימניקים, גם עם הוועדה, גם עם משרדי הממשלה – עבודה קשה מאוד וארוכה – היום סוף-סוף אנחנו מעבירים אותו בקריאה ראשונה. אז אני באמת לא מבין למה היא עלתה להתלונן פה שלא עוזרים לנשות המילואימניקים. לא יודע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם אני רוצה לנצל את זמן הדיבור הזה כדי להעלות על סדר-יומה של הכנסת את נושא תושבי הצפון, הן המפונים והן אלה שנשארו אי שם באזור לחימה כשמרכז החיים שלהם מושבת. זה אומר שאין חינוך כמו שצריך, אין מסחר, אין קופות חולים, אין בנקים, אין מרכז חיים. למה? כי קריית שמונה פונתה, והיא מרכז החיים של אותו אזור וכל האחרים נשארו שם תלויים בין שמים וארץ. במקומות שבהם יש מפונים ניתנים משאבים, מנסים לסייע. שם השאירו אותם כמו ילדים חורגים לאלוהים. אבל גם בקרב המפונים, אדוני היושב-ראש, המציאות קשה מאוד ומורכבת. אנחנו מדברים על אנשים שנעקרו מביתם למשך חצי שנה, כשאין להם אופק, לא יודעים מתי הם יחזרו, אף אחד לא יודע לומר להם מתי סוף-סוף הם יוכלו לחזור לשגרה שלהם. ילדים נמצאים במציאות שהיא בלתי נסבלת, ואני לא מדברת על זה שהם כבר חוו תקופת קורונה וחוו משברים ועכשיו הם חווים שוב את המשבר הזה. פיצויים לא ניתנים בזמן, והכול ב-delay. אני מוכרחה לומר לכם, ישבתי בממשלה עד לפני שבועיים. מראשית המלחמה אמרתי שאם אנחנו לא נדע לעשות את הדברים בצורה נכונה, אנחנו נאבד את הצפון. אמרתי את זה שבוע אחר שבוע בדיוני הממשלה. ככל שעבר הזמן אמרתי: אנחנו מתחילים לאבד את הצפון אם אנחנו לא נדע לעשות את הפעולות שנדרשות ולחבק את התושבים המפונים. והיום אני אומרת את מה שאמרתי כבר לפני חודש לממשלה: איבדנו את הצפון. פשוט איבדנו. אתמול ראינו ברכה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאומר: בשעה טובה אושרו הפיצויים לחודשים ינואר-פברואר. אתם שומעים מה אני אומרת? אנחנו בחודש אפריל ורק עכשיו מאשרים את הפיצויים של חודשים ינואר-פברואר. תגידו לי, זאת עילה לברכה? זאת עילה להתנצלות בפני תושבי הצפון, שגם ככה נמצאים במציאות מורכבת. במקום לתת להם את הדברים מראש, אולי כדי להקל עליהם קצת, נותנים להם את הכול באיחור וב-delay של כל כך הרבה זמן. הם אלה שצריכים להיות בהמתנה? הם בהמתנה כי הם לא בבתים שלהם, והם מחכים שיגידו להם מתי הם יחזרו, והם בהמתנה כדי לקבל את הדברים הבסיסיים שמגיעים להם. אז אני רוצה לומר לכם, חברים, אם הבית הזה לא יתחיל להפעיל את מלוא הלחץ והכוח שלו כדי שהממשלה תיתן לאותם תושבים מהצפון את המענים שנדרשים להם, מדינת ישראל תאבד את הצפון. אם אנחנו לא נחזק את חבל הארץ הזה, זה אומר שרצועת הביטחון שלנו, שיצרנו עכשיו, תהפוך את חיפה ואת היישובים המרוחקים יותר לגדר הגבול של מדינת ישראל. אני בטוחה שזה לא מה שאנחנו רוצים. עוד משפט, ברשותך, אדוני היושב-ראש. מעבר למענים שאנחנו צריכים לתת היום לאותם תושבים מפונים, וגם אלה שלא מפונים ונמצאים שם באזור לחימה, אנחנו חייבים לוודא שבהקדם מאושרת תוכנית לחיזוק הצפון גם ביום שאחרי, אחרת האנשים שלנו פשוט לא יחזרו לשם. מדי חודש אמרו לי: בסוף החודש תהיה תוכנית, בסוף החודש תהיה תוכנית. אנחנו כבר בחודש אפריל ותוכנית אין. אני מקווה שהבית הזה יעשה את מה שצריך כדי שהדברים יקרו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. << נושא >> ברכת יושב-ראש הכנסת לנשיא הפרלמנט של אוסטריה << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברי הכנסת, בטרם נעבור לדוברת הבאה, אני מבקש לברך את אחד מחברי ישראל הגדולים שנמצאים כאן, נשיא הפרלמנט של אוסטריה. ברשותכם, אומר כמה מילים בשפה האנגלית. אם תרצו, אפשר אחר כך למחוא כפיים. I would like to welcome the President of the National Council of Austria, the Honorable Wolfgang Sobotka, and his delegation, visiting Israel on a solidarity mission, alongside Austrian Ambassador to Israel Nikolaus Lutterotti and Michaela Steinacker, chair of the Austria-Israel Parliamentary Friendship Group in Vienna. President Sobotka has been one of Israel’s greatest allies even before horrific October 7th massacre. That special friendship has only grown stronger since. Over the last few months, the National Council of Austria under your leadership, Mr. President, has adopted resolutions supporting Israel and condemning Hamas, illuminated the parliament building with blue and white, our national colors, and promoted important legislation to combat antisemitism. Mr. President, you have continuously met families of hostages, including yesterday last night, and Mr. President, you can see above you families of hostages, as well as the photos of 134 hostages that are still being held by Hamas, and we all wish for their quick and safe return back to their families. This is a suitable opportunity to express our sincere gratitude to you, Mr. President, and to the Austrian government in general. Your friendship and support for Israel during these difficult times will not be forgotten. Welcome to Jerusalem, welcome to the Knesset. (מחיאות כפיים) << הצח >> הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות אל חברות וחברי הכנסת מהקואליציה, חברות וחברי כנסת שאומנם טוענים שזה לא הזמן לצאת לבחירות אבל בו בזמן מתעקשים שזה דווקא כן הזמן לצאת לפגרה. אסור להתבלבל, הפגרה הזאת היא ממש לא זמן לחופש ובטח שלא לחופשה. זה לא הזמן לטוס לאיזה ריזורט, זה לא הזמן לחגוג באיזה טברנה ביוון, זה לא הזמן לקחת את הבת שלך לטיול בסרי לנקה או לבקר את הבן שלך במיאמי. את הפגרה הזאת ראוי שתנצלו כדי להכיר ולשמוע משפחות שכנראה ממש היו מעדיפות שלא להכיר אתכם, אבל אין להן ממש ברירה אחרת. לחטופות ולחטופים אין פגרה מהגיהינום, למשפחות של 134 חטופים וחטופות אין פגרה מהסיוטים. הפשע הנורא שנעשה בנו ב-7 באוקטובר הוא לא נחלת העבר, זה לא אירוע שנגמר ודי. קשה לנשום רק מלחשוב על מה שעובר עליהם ועליהן יום-יום. צעקת החטופים והחטופות, גם אם היא נעשית עשרות מטרים מתחת לאדמה, קורעת את האוזניים ושורפת את הנשמה. כבר כמעט שישה חודשים שהצעקה הזאת מהדהדת מקצה אחד של הארץ לקצה השני, אבל יש תחושה שהיא לא תמיד ממש חודרת את כותלי הכנסת. אל תתבלבלו, אתם אולי התעקשתם על פגרה, אבל לא תהיה כאן פגרה. לא תהיה דקה אחת של רגיעה או של שקט עד שיחזרו 134 הנשמות שהגורל שלהן בידיכם, בידי כולנו. אין שום דבר יותר חשוב או יותר בהול מזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, ובעיקר בני ובנות משפחות החטופים והחטופות הנמצאים ביציע. אדוני היושב-ראש, אתה יודע היטב את המנהג של חברי הכנסת לעלות לכאן לבמה ולדבר לא לעניינו של החוק אלא בעניינים שעל סדר-היום. אבל משבר האקלים הוא בנפשנו ובגופנו, ועוד יותר מכך, הוא ישפיע באופן דרמטי על העתיד של הילדים, הנכדים והנינים שלנו. וכאן צריך לומר בצורה חדה וברורה: מדובר בהצעת חוק שרלטנית ולא אמינה, הצעת חוק שראויה לשרה שהציגה אותה. היא ראויה להצעת החוק הזאת, שכולה אחיזת עיניים. אין צורך להכביר מילים, די לראות את היעדים הנמוכים שמוצגים בחוק לצמצום פליטת הגזים, המייצרים את אפקט החממה ואת משבר האקלים; די לראות את דריסת הרגל המוחלטת שניתנה לפקידי האוצר בתוך התהליך של שינוי היעדים, את היעדר ההתייחסות לנושא התקצוב, לנושא חובת הצגת תוכניות הפחתה, למעורבות של הרשויות המקומיות. זאת בהחלט יכולה להיות גולת הכותרת של קדנציה כושלת של שרה כושלת שמפקירה את הסביבה. ואחרי הדברים הללו, אדוני, גם אני, בדומה לחברת הכנסת כהן, מבקש לומר דברים אחדים על הפגרה בדקה שנותרה לי. צר לי מאוד שיושב-ראש הכנסת פינה את מקומו. אומנם קביעת נוהלי הבית הזה, מועדי הכנסים והיציאה לפגרה – הסמכות מסורה לידי ועדת הכנסת, אבל עדיין ליושב-ראש הכנסת כראש הרשות המחוקקת יש תפקיד ציבורי. העובדה שיושב-ראש הכנסת לא מנע את הביזיון הזה, שבעיצומה של לחימה בצפון ובדרום ובעיצומו של משבר איום ונורא, כאשר 134 מאחינו ומאחיותינו טרם שבו, הבית הזה מתכנס לפגרה – זוהי חרפה אמיתית. וכן, יש משמעות גם למראית עין. בחודש מרץ, לפני שבועיים, פורסם מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. רמת האמון של הציבור בכנסת הגיעה לשפל של 19%. חברי הקואליציה נוהגים לצטט את המדד הזה כבר הרבה שנים ביחס לבית המשפט העליון. כשמדובר בכנסת לא אכפת להם. בשעה שהאמון בצה"ל נותר יציב והאמון בבית המשפט ובמשטרה עלה בחצי השנה האחרונה – האמון בממשלה ובכנסת התרסק עוד יותר. אז כן, גם מראית עין חשובה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל מעבר למראית העין – ובכך אסיים, אתכתב עם דבריו של חבר הכנסת בליאק – עד הרגע הזה לא חוקקה מעטפת תמיכה בשבים מן השבי, ואנחנו מרשים לעצמנו לצאת לפגרה ולדחות את החקיקה הזאת? אני קורא לאופיר כץ לכנס עוד היום את ועדת הכנסת ולשנות את ההחלטה על היציאה לפגרה. הציבור מצפה זאת מאיתנו. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה לך. חבריא, אני מאוד מבקש מכל חברי הכנסת וחברות הכנסת, תקפידו על שלוש דקות. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לחזור להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה – עופר, דיברנו – כאשר אלבניה נכבשה על ידי גרמניה הנאצית. יש מדינה אחת באירופה אז שהייתה מדינה אסלאמית, זו הייתה אלבניה, ויש מדינה אחת באירופה שהיהודים בה לא נפגעו על ידי הנאצים – אלבניה; נהפוך הוא, מספר היהודים באלבניה גדל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם מותר לי להפריע לך, יהודים הועלו מהערים להרים כדי שלא יגיעו אליהם. שמרו עליהם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון, הוסתרו. ולמה? כי המוסלמים של אלבניה הסתירו את היהודים במסגדים והעבירו אותם להרים ולכפרים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אומר את זה כי יש תמונה קשה יותר מזה, במנותק מזה, של מאות מסגדים שנהרסים בעזה על יושביהם. זאת תמונה קשה, וזאת תמונה אכזרית של ההיסטוריה. מכאן אני רוצה לדבר על החטופים, על החטופים שאתה מתנכל להם, על משפחות החטופים. יש רושם שאתם עוינים כלפי משפחות החטופים, אתם מתנכרים להן. אתם מתנגדים להסכם. יש סיעות שהצביעו בעד הסכם; יש סיעות שהחטופים לא מעניינים אותן. אני רואה איך אתם מתייחסים אליהן גם בוועדות, גם בכנסת, גם ברחוב, איך השרים מתייחסים אליהן, איך הפוליטיקאים. תגיד, איזה אטימות יש לכם? תתחשבו במשפחות האלה. אותם צריך להחזיר. תתמכו בהסכם. יש ראש ממשלה שעוין כלפיהם. הוא עוין כלפיהם. אני נפגשתי איתם יותר מביבי. אני נפגשתי עם המשפחות יותר מביבי נתניהו. איזו בושה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. לא נמצא; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, גברתי – לא נמצאת. חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, משפחות החטופים שנמצאות ביציע, האולם הזה הולך להיסגר. ב-7 באפריל, יום ראשון הקרוב, כיכר העיר הזאת, כיכר העיר של הדמוקרטיה, הולכת להיסגר במצוות הקואליציה. היה דיון בוועדת הכנסת, עלו הטיעונים, ואיזו תשובה ניתנה? שום תשובה. הסיבה מאוד פשוטה – אלה לא עובדי הכנסת שדואגים להם, זה לא אף אחד; רוצים שהבית הזה יושבת, שהכיכר הזאת, המליאה הזאת, יושבתו. ועדות הכנסת יתכנסו אם ראש הוועדה ירצה שיתכנסו, וגם הוא מוגבל לארבע פעמים. אבל יש לנו מצב שיש לנו היום כנסת – יותר נכון ממשלה שיש לה כנסת: אין כנסת, אין יושב-ראש כנסת, אין נשמה פה לאף אחד. קולות יש: ביחד ננצח, הניצחון המוחלט. זאת הממשלה וזה פרצופה של הכנסת. אתם יודעים, ולמי שלא יודע, אם אנחנו כחברי אופוזיציה – כן, אופוזיציה – נרצה לזמן ועדה לעשות ביקורת על תפקוד הממשלה בכל תחום, לא נוכל לעשות את זה. והממשלה הזאת הוכיחה שלא רק שהיא חייבת בקרה, היא צריכה ללכת מן העולם, אבל לפחות בקרה שתהיה פה. אין תוכנית לצפון. אין תוכנית לאומית לצפון. ראש הממשלה מקשקש את עצמו לדעת. חברי קואליציה ישבו איתנו בשדולה לצפון, אמרו: לא ניתן לזה לקרות – נתנו גם נתנו. הצביעו כמו שאמרו להם הקואליציה וראש הממשלה. אז איך נעשה דיון על הצפון? איך נעשה דיון? נעשה אם אדון יושב-ראש הכנסת, ירום הודו, יחליט שאפשר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא, אתה טועה. אתה טועה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא רק שאני לא טועה, אתם מבלבלים את המוח, מבלבלים את המוח לציבור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אפשר לשלוח מכתב – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם חבורה לא כשירה לטיפול במדינת ישראל ולא רוצים שנראה אתכם כלא כשירים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, מה, למה אתה אומר שאתם לא יכולים? אבל אפשר לכנס ועדה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה הסיפור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אני מכנסת ועדה גם בפגרה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מכנסת ועדה, אבל מה תפקידך? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה לא? אבל למה להטעות? אפשר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> גב' קטי שטרית, את יכולה לכנס ארבע פעמים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה ועדה? אני חותמת. אני חותמת, תכנס. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם שאני, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מהאופוזיציה, מיש עתיד – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני חותמת לך, תכנס. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא יכול לכנס את הוועדה לביטחון לאומי על מנת להראות את ערוותו של שר מופקר, עבריין. אני לא יכול לעשות את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה שקר, איזה שקר. אתה יכול לכנס. אני חותמת לך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, אתם עושים את זה כל הזמן גם ככה. בשביל זה אנחנו נראים ככה. זה פרצופכם, ואלו אתם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש שלך מקום 109 בנוכחות. על מי אתה מנסה לעבוד? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חברת הכנסת – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> 109 בנוכחות – יאיר לפיד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת שקלים, זהו. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אולי אדוני היושב-ראש יזכיר שאפשר להחתים חברי כנסת, לכנס את הוועדה, ומכנסים אותה. מה הבעיה? כל ועדה יכולה להתכנס. מה הבעיה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> לכם אין בעיה, הכול טוב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה להגיד משהו לא נכון? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> כי צריך את אישור יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> דבר עם היושב-ראש שלך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש, סליחה. סליחה, יש סדר דוברים. זהו, זה לא סדר ויכוחים. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אני אומרת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. השמעת את דברייך, וזה נכון. בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בימים האחרונים, לקראת היציאה לפגרה, הכנסת גועשת, ובצדק. היום אנחנו 180 ימים למלחמה, והחטופים שלנו לא בבית. אני ואנחנו מיש עתיד לא מתכוונים לצאת לחופשה. אנחנו נפעל עד שכולם יחזרו הביתה. משפחות החטופים, אני שומעת אתכם וליבי מתרסק. קשה לתאר מה עובר עליכם כאשר אתם נמצאים בבית ויקיריכם נמצאים במנהרות בידי המחבלים, ולא יום אחד ולא שניים – 180 ימים של אי-ודאות, של פחד, והדאגה אין-סופית. אני מתפללת שבחג הקרוב, בחג הפסח, תוכלו לחבק אותם ולחגוג עם המשפחה השלמה. באשר לחוק האקלים, שעולה עכשיו להצבעה – אני רוצה לדבר על האוויר שאנחנו נושמים. יש אנשים שגרים בבתים פרטיים עם גינות, באוויר פתוח, ויש אנשים שגרים בבתים משותפים, בשכונות צפופות, שבלי להתאמץ יכולים לשמוע ולהריח את מה שמתרחש אצל השכנים. מה קורה, לדעתכם, בשכונות אלו כאשר השכן מעשן? העשן מהסיגריה נכנס לדירות של דיירי הבניין האחרים. מדובר בעשן רעיל, חודר לדירות בניגוד לרצון המתגוררים בהן, ומסכן את בריאותם. רבים גם מקבלים בחילה, כאבי ראש, ליחה, כאבים במקומות שונים ועוד. לפי הסקר של מינה צמח, 50% מהמשפחות בישראל חשופות לעשן הזה, ורובן סובלות ממנו. אפילו 48% מהמעשנים עצמם אינם מעוניינים להיחשף לעשן של אחרים. כולם מבינים שהעישון מזיק לבריאות, אבל כל אחד מחליט לעצמו אם לעשן או לא לעשן. מה יעשו אותם אנשים שנאלצים לנשום עשן פסיבי? לפי מחקרים הסבל אף גבוה יותר אצל בעלי הכנסה נמוכה. חוות הדעת המדעיות והרפואיות בדבר הנזקים הנגרמים הן חד-משמעיות. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, בהיותך יושבת-ראש ועדת הבריאות היית נחרצת בדברייך. ניהלנו דיונים בנושא לפחות פעמיים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני עדיין נחרצת בנושא הזה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לצטט אותך: ההתנערות של המשרד להגנת הסביבה מאחריות וטיפול במפגעי הריח של העשן מאכזבת ביותר. עידית, היום זה בידייך. תפעלי למניעה. את יכולה, האחריות היא על משרדך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. ווליד לא נמצא; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – לא נמצאת; חבר הכנסת ירון לוי – לא נמצא. שלי, בבקשה. גברתי, חברת הכנסת, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש את שלוש הדקות הבאות למשפחות המופלאות שיושבות ביציע, כמובן. אני רואה את התמונות גם מכאן. אני רואה את המשפחות. אני מזהה את אבא של נועה ארגמני היקרה. אני רואה את התמונה של ענבר הימן היקרה ושל לירי אלבג. אני מנסה לראות מפה את כל התמונות. אני רוצה להגיד לכם כיושבת-ראש השדולה למען החטופים וגם כיושבת-ראש השדולה למען נפגעות אלימות מינית במלחמה: מזה 180 ימים שהאהובים שלכם שם. אני חושבת שכל אחת וכל אחד בבית הזה צריכים לשאול את עצמם בכל יום – כל דקה ביום, כל שנייה ביום – מה הוא עושה למען השבת החטופים. כחברת כנסת יש לי זכות גדולה להקדיש את זמני במלחמה הזאת – באמת, את רוב-רובו של זמני – לנושא הזה של החטופים והחטופות ולאלימות המינית. אתמול ישבנו בוועדה לקידום מעמד האישה. אני חושבת שזה היה הדיון הכי קשה שהייתי בו בכנסת ישראל מאז שאני חברת כנסת. ישבנו שם מעל שעתיים, שמענו עדויות ושמענו את המשפחות. היינו באמת מפורקים לחתיכות. אני רוצה להגיד לכם ולחזק אתכם מפה: אני וחברי הסיעה שלי לא יוצאים לשום חופשה ולשום פגרה, ואנחנו מתכוונים להקדיש את זמננו לעבודה למען הציבור ובטח ובטח למענכם. הלשכות שלנו יהיו פתוחות, הצוותים שלנו עובדים. אנחנו נהיה גם פה, גם בשטח, גם בהפגנות וגם בצעדות ובכל מקום שבו אפשר להרים את הדגל הזה ולהגיד שצריך להחזיר אותם הביתה ומייד. כל דקה שעוברת היא נצח. אני לא יכולה אפילו לתאר לעצמי מה אתם עוברים, לא יכולה אפילו לתאר לעצמי. אבל אני כן רוצה להגיד לכם שאנחנו תומכים בכם, ואנחנו מגנים בכל תוקף את הקמפיין הפוליטי שנעשה על גבכם ואת השימוש הציני הזה כדי לנסות לצייר אתכם באיזשהו אופן. בשום פנים ואופן אנחנו לא נאפשר ולא ניתן לזה לקרות. מגיע לכם הכול. מגיע לכם שהם יחזרו. כולם פה צריכים להרכין את הראש בפניכם על זה שהאהובים שלכם הופקרו ב-7 באוקטובר, ואסור לנו להפקיר אותם שוב. אנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה ומייד. אני רוצה לספר לכם שאתמול אמרתי בוועדה לקידום מעמד האישה שחלק מהעבודה שלי היא הסברה בחו"ל – אני קוראת לזה יותר דיפלומטיה ציבורית, פחות הסברה – כדי להזכיר לעולם מה קרה ב-7 באוקטובר ולדבר על האלימות המינית שקורית ברגע זה בעזה. כי העולם לא מדבר את זה מספיק, והעולם לא יודע את זה מספיק – אני כבר מסיימת – והעולם מדבר בעיקר על מה שקורה בעזה, ולא על מה שקורה לחטופים שלנו. חלק מהתפקיד שלי הוא להרים את הדגל הזה ולעשות את זה, ואנחנו נמשיך לעשות את זה עד שהם יחזרו לכאן ומייד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, אדוני. שלוש דקות, אני חוזר שוב. אני לא רוצה להפסיק אתכם, אבל נא להקפיד על שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת אושר שקלים. אדוני, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחות החטופים, ליבי איתכן. מהרגע הראשון, מהשבוע הראשון, עמדתנו הייתה ברורה, שחטופים ושבויים צריך להחזיר, ומיידית. אמרנו גם מהרגע הראשון שאנחנו בעד עסקה של כולם תמורת כולם. בזה לא גמגמנו. אנחנו מרגישים את הכאב שלכם. אנחנו גם חיים אותו מקרוב – גם מי שבא מהנגב. עדיין בין החטופים, גם שלושה: יוסף זיאדנה, חמזה זיאדנה ופרחאן אל-קאדי, הם כולם נמצאים עדיין בעזה. והשאלה שצריכה להישאל: למה לא מתקיימת עסקה – אתמול. אתמול ולא היום. אני רוצה להגיד לכם, הקשבתי לכם בכל הוועדות. אנחנו בחד"ש-תע"ל גם ניסינו בכל דרך אפשרית לעזור שתהיה עסקה. ברגע זה אני לא איש בשורות טובות לכם, כי מי שמנהל את המערכה הזו הוא ראש הממשלה ביבי נתניהו, ונתניהו לא מעוניין בעסקה. אחרת אי-אפשר להבין את ההתנהלות שלו במשא ומתן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה? למה להסית? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא לא מנהל משא ומתן, הוא מנהל משא ומתן להעביר זמן. נתניהו יודע חד-משמעית שאם המלחמה הזו תיפסק – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה להסית? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אם תהיה עסקה, הוא לא ימשיך להיות ראש ממשלה. כחלק מההישרדות הפוליטית שלו, הוא גם מוותר על עסקה מיידית. כל מי שעוקב אחרי המשא ומתן רואה בצורה חד-משמעית שכל מי שנתניהו שולח אותו למשא ומתן, הוא גם כובל את הידיים שלו, ואין לו מנדט להחזיר את היקרים שלכם. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת טור פז. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, משפחות החטופים. קשה לדבר, וכבר חצי שנה 134 אנשים לא איתנו. הנושא הזה הוא לא נושא פוליטי; הנושא הזה לא של ימין ולא של שמאל, לא חרדי, לא חילוני או דתי. זה נושא של כולנו. אני ראיתי את העדות המצמררת – למרות שכולנו ידענו, אבל כששמעתי את הנשים שעברו את ההטרדה ואת האונס – אי-אפשר עוד לישון, אי-אפשר לשבת בשקט. אני שמעתי גם את המשפחות בוועדות. כואב הלב. אני רואה את המשפחות לאט-לאט – אפילו מאז ההתחלה שהתחילו להגיע לוועדות, להשמיע על יקיריהן אני רואה איך אנשים השתנו. כואב הלב. אני רואה שיש אנשים שמנסים להכניס את זה לפוליטיקה של ימין ושמאל ולהרוויח קצת הון פוליטי או לקבל אהדה פוליטית. אני חושבת שזאת טעות גדולה. הנושא צריך להיות א-פוליטי. זה לא פוליטי. אני רואה את זה. מה הייתי מרגישה אם אחד מבני המשפחה שלי היה שם – ככה אני מסתכלת. גם לפני כמה חודשים, בפגישה עם נשיאת הצלב האדום, אני שאלתי אותה שאלה: איך אתם, הצלב האדום, מרגישים? הארגון הזה קיים יותר מ-100 שנים, אבל כשמדובר בחטופים שלנו, לא ראינו אתכם. תאמינו לי, לא הייתה תשובה, כאילו זה עבר – רק שמעו. לכן אני מבקשת מכל חברי הכנסת: תפסיקו להשתמש בזה שימוש פוליטי. זה צריך להיות בסדר העדיפויות במדרגה עליונה. בלי שהחטופים יחזרו אין לנו ניצחון, חבר'ה. אין. לכן, אל תשתמשו בזה, זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין של כולנו. שלנו. אני כולי תקווה שבקרוב יחזרו, שבאמת בקרוב נפסיק לדבר על זה. אולי נדבר על השיקום שלהם אחרי שיחזרו בשלום; אי-אפשר להגיד "בשלום", גם זה דורש הרבה עבודה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אמן. חבר הכנסת משה טור פז, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני רוצה לפנות למשפחות החטופים ולתת מבט נוסף על המחויבות שלנו לשחרר אותם, להביא אותם הביתה בהקדם. ברשותך אעשה את זה דווקא מזווית של פרשת השבוע שנקרא השבת, פרשת שמיני. הפרשה שלנו מביאה את אחת הדרמות הגדולות בתורה. פרשת שמיני נסבה על מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה': "וַיַּקְרִבוּ לפני ה' אש זרה אשר לא צִוָּה אותם". ביום החגיגי ביותר, יום חגיגת המשכן, שני בני אהרן, נדב ואביהוא, מתים באש שיצאה מלפני ה'. שתי הגופות מפונות מהמשכן, אבל עבודת ה' נמשכת, כי האבל של אהרן ושני בניו נדחה מפני חובות הציבור. לא רבים שמים לב, אבל מייד אחר כך מתרחשת עוד דרמה. כמה פסוקים מאוחר יותר משה רוצה לוודא שהעבודה ממשיכה להיעשות כראוי, והוא מגלה שזה לא ככה: "ואת שעיר החטאת דָרֹשׁ דָּרַשׁ משה והנה שֹׂרָף וַיִקצֹף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הַנותָרִם". כלומר, משה בעצם גילה שרגע אחרי משבר נוראי שהביא למותם של הבנים, יש עוד משבר. הוא פונה לאהרן ואומר לו: איך זה קרה? אלא שאהרן, האב השכול, לא נשאר חייב, והוא עונה למשה ואומר לו את מה שהוא אומר "הן היום הקריבו את חטאתם", ומשה שומע, וכתוב "ויטב בעיניו". יש הרבה הסברים למה מה שאהרן אמר התקבל על דעתו של משה. הנצי"ב אומר, בפירוש "העמק דבר": וידבר אהרן בלשון עז. כלומר הוא ענה לו; הוא לא התחמק, הוא לא התחנף. דברי תורה נאמרים באימה וביראה. לפי רש"י, אהרן ענה לו עניינית שהמעשה היה כדין, כלומר: מה שעשיתי, עשיתי נכון, עשיתי לפי הדין, ועוד ועוד מחלוקות. אבל למרות המחלוקות, יש כאן עיקרון דומה: משה רבנו כעס על אלעזר ואיתמר בני אהרן שלא עשו את המלאכה כדין, והאבא, האב השכול אהרן, יוצא מכליו כדי להגן על הילדים שלו – ומשה מתרצה. לפי הפרשנים, ליבת הטיעון של אהרן הכוהן היא במילים "ותקראנה אותי כאלה", ובאמת מה שקורה כאן זה שאחרי השכול הנורא יש כאן חרדת קודש. היום הזה, יום של חגיגת עבודת ה' שנגמר במוות, חייב להיגמר, ולכן יש בדברים האלה איזושהי השראה גם בשבילנו. אחרי מוות, אחרי שכול, רץ האב השכול להגן על בניו הנותרים. אני חושב שהיום מלחמתם של הורי החטופים, מלחמתם של האנשים שכבר איבדו את היקר להם מכול, צריכה לקבל מאיתנו את אותה חרדת קודש, את אותה הגנה. הורים שמגינים על ילדיהם זה הדבר הקדוש ביותר, "וישמע משה ויטב בעיניו", גם אנחנו צריכים ללמוד מהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, חברי הממשלה – מי שנמצא או נמצאת כאן – אתמול קיימנו את ישיבת ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, שאני עומד בראשה, וציירתי שם קו ברור מקשר בין הסבל הנורא, הבלתי-נתפס, שסובלים חטופינו בעזה והמשפחות שלהם, לבין הסבל הנורא והבלתי-נתפס של המשפחות של ההרוגים בתאונות הדרכים בחודשים האחרונים. הקו המקשר העיקרי זה לא רק הסבל, אלא הניתוק והחוסר האכפתיות של הממשלה; המחשבה של האנשים שאחראים על זה, שזה לא נוגע להם; שגם אם יש להם אחריות, אין להם אשמה; שזה לא תלוי בהם, זה תלוי בהרבה אחרים, ולכן הם ישנים טוב בלילה. אנשים ממשיכים להירקב בעזה, לא רחוק מכאן, ואנשים ממשיכים למות בדרכים ולהיפצע סתם. אנשים גיבורים נמצאים בעזה ונלחמים למען המדינה, למרות הממשלה המנותקת, ואנשים גיבורים נלחמים בשביל למנוע את הקטל המיותר בדרכים, למרות הממשלה המנותקת. ברשותכם, כולם מדברים על החטופים, עוד מעט אנחנו כבר חצי שנה, ובכל יום זו החובה שלנו לחשוב איך הם נמצאים בצינוק, במרתף, במנהרה, סובלים מהטרדות ומהשפלות ומאבדים אמונה בממשלה שלנו. אותו דבר אני רואה שקורה גם במאבק בתאונות הדרכים. כאשר כל הגופים האחראים, מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, דרך משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, דרך משרדי הממשלה השונים, כולל המשטרה, כששואלים אותם איך חודש מרץ היה המדמם ביותר מאז 2007, הם אומרים: מזל רע. כששואלים אותם איך הרבעון הראשון של 2024 הוא המדמם ביותר ב-15 השנה האחרונות עם הכי הרבה הרוגים, כאשר התרענו – הם אומרים: זה היה קשה, אין לנו משאבים, קשה לנו. ואז אתה רואה שבאמת אין משאבים, שמקצצים עוד משאבים, שפוגעים בבטיחות בדרכים, ולישיבות בכנסת לא מגיעים האנשים הבכירים אלא שולחים אנשים זוטרים, כי זה לא מעניין אף אחד, ואף אחד לא משלם מחיר על מה שקורה בדרכים. כמו שהממשלה הזאת חושבת שלא צריך לשלם מחיר על המחדלים, על האסונות ועל חוסר המעש – אדוני, אני מסיים – במלחמה הנוראית שאנחנו עושים כאן, באותו אופן הממשלה וגם הפקידות הבכירה, לא מעניין אותן הקטל בדרכים; הם לא חושבים שהם צריכים לשלם מחירים; הם מרחיקים את האשמה מהם, וכך הם לא עושים כלום עם האחריות שהם מקבלים עליהם. ככה לא מנהלים מדינה. ככה מנהלים ג'ונגל. הגיע הזמן שנעשה בו סדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עידן רול. אחריו – חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, משפחות החטופים היקרות שלנו, אני רוצה להתייחס לתקציב הביטחון המתהווה. תקציב הביטחון, בתקופה כזו, לאחר תובנות מעמיקות שנאלצנו להבין בעקבות אותו 7 באוקטובר נורא, לצד תפיסת ביטחון שכבר מתהווה – ויש כאלה שיגידו שכבר התהוותה בחלקים ממנה כאן במדינה, תפיסת ביטחון שתלווה אותנו, להערכתי, לפחות בעשור הקרוב – חובה עלינו להיות זהירים ודקדקנים, ולבחון בשבע עיניים כיצד בכוונת משרד הביטחון להוציא, ליישם, את תקציב הביטחון הקרוב. גם אני, כששמעתי עוד בפרסומים, עוד בטרם עבר התקציב בכלל, שמתוכננת השקעה נרחבת בטייסות נוספות – מה שעכשיו הוא 35 מיליארד שקל – הרמתי גבה. הרמתי גבה, זה לא אומר שאני חושב שאין לכך הצדקה, אבל זה כן אומר שאני בטוח שצריך לשבת על המדוכה ולוודא שאכן זו החלוקה הנכונה של העוגה. צריך לזכור: אנחנו נלחמים כרגע בכמה זירות, ולכל זירה יש את האתגרים שלה. אנחנו צריכים בתקציב הזה לחשוב גם על המענים לזירות הקיימות, גם על המענים לאיומים המתהווים וגם על המחיר הכלכלי של כל מענה. העובדה שאפשר, לצורך העניין, ליירט כטב"ם מסוים, זה לא אומר שזו הדרך המיטבית. יש לנו כמה דרכים לפעול כנגד איומים, ויש להן מחירים שונים בהחלט. כשאנחנו צריכים לנהל בצורה המיטבית את התקציב, זה אומר גם להבין איך מוצאים אלטרנטיבות זולות יותר ליירט איומים: ליירט רחפנים, ליירט כטב"מים, ליירט טילים מסוגים שונים. אנחנו צריכים להסתכל גם על טיב האיום, גם על המחיר שיש לו וגם על הזמינות של החלפים או המיירטים. המשולש הזה הוא חלק מאוד חשוב מההחלטה על תקציב הביטחון. ראיתי מה אמר שר האוצר, ואני נוטה להסכים. אין ספק שצריך פה עין נוספת, עין חיצונית. אין פה שום כוונה להתנגח במשרד הביטחון. נהפוך הוא, יש פה הבנה שבעקבות 7 באוקטובר חייבים יותר עיניים שרואות כל דבר. צריך איפכא מסתברא בכל דיון. צריך גם אנשים מחוץ למערכת הביטחון ומחוץ לצה"ל, שיעשו את השקלול הזה ויסתכלו על הנתונים. אני לא יודע אם צריך לייצר פה ועדה חיצונית ציבורית. אני חושב שבשביל זה יש את ועדת החוץ והביטחון. הצעתי היא להקים ועדת משנה אד-הוק לצורך העניין הזה, שיופיעו בפניה כל אותם מומחים ושתוכל לגבש חוות דעת מקצועית, על פי כלל סיעות הבית החברות בה על תקציב הביטחון המתהווה. אני חושב שזה הכרחי, שזה אחראי ושזה חייב לקרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני, תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת קארין אלהרר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על איזשהו נושא חשוב, אבל לפני כן אני לא יכולה להתעלם, כמובן, מכן, המשפחות שיושבות כאן, ומהדיון שנערך אתמול בוועדה למעמד האישה. אני פה קרוב לשלוש שנים. מעולם לא הייתי בדיון כל כך קשה. ברור שאני לא העניין פה לרגע, אבל אף עין לא נשארה יבשה. כולם בכו לשמע העדויות; למראה שרון קוניו ומיה רגב מספרות על מה שעבר עליהן; מלשמוע את האימהות של כל החטופות, השומעות את העדויות האלה ומבינות מה קורה לבנות שלהן ברגעים אלה, בלי לדעת מה איתן, בלי לדעת מתי הן ישובו או אם הן ישובו בכלל. אי-אפשר לתאר. מאתמול כולנו עדיין בתחושות קשות. מה שמטריד אותי הוא שלפחות לדעתי אם בדיון הזה היו חברי הקבינט, הם היו חותמים על עסקה היום, הם היו מקדמים עסקה היום. לא היה אפשר להישאר שם ולא להזדעזע מהעדויות שיש שם. אבל לצערי אף שר בממשלה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל עם מי הם היו עושים את העסקה? עם מי הם היו חותמים? חברת הכנסת פרידמן, עם מי נחתום עסקה? יושבים פה אנשים מהחוץ והביטחון. עם מי חותמים עסקה? למה לנצל את הכאב הזה של החטופים? באמת. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, טלי, תקשיבי. אני לא מנצלת את הכאב הזה, ותאמיני לי שאני מדברת במשורה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא את, אבל איך הם אומרים כזה דבר? באמת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וכל דבר שאני מדברת עליו אני שוקלת אותו עשרים פעם. אם היית בדיון, אם היית נוכחת בדיון – היית מנסה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אין לך עם מי לחתום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, הוויכוח מיותר. חברים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר להתעלם ממה שקורה כאן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה שכל החטופים יחזרו מהר מהר, שיחזרו חיים, שיחזרו. רק שיחזרו. והדבר הנוסף בכמה שניות שנותרו לי: השבוע נערך עוד דיון חשוב בנושא ביטוח לאומי. ביטוח לאומי מרימים דגל אדום כבר שנים רבות שעוד 20 שנה הקופה ריקה לגמרי. אין כסף בקופה של הביטוח הלאומי – לא קצבאות נכות, לא קצבאות זקנה, שום קצבה לא תוכל להיות משולמת. עכשיו, מ-2009 אנחנו רואים איזשהו מאזן שמשתנה. השנה זו השנה הראשונה שהקופה בגירעון של 8 מיליון. זה רק ילך ויגדל כל שנה. כל הכסף שהושם בצד – מדובר ב-246 מיליארד – עוד 20 שנה כולו מסתיים, ואף אחד לא עושה כלום כדי לטפל בזה היום. עוד 20 שנה לא יהיה כסף לשלם לאף אחד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומרת, דגל אדום מורם בפני אנשי המקצוע מהמשרדים, מהרווחה, מהביטחון, ואני מקווה שזה יטופל. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים 180 ימים שבהם החטופים נמקים במרתפי החמאס. ביום ראשון הקרוב אנחנו נציין חצי שנה. חצי שנה. קודם כול, העובדה שהכנסת יוצאת לפגרה – כן, תגידו לי שהוועדות יעבדו; זה נכון, אבל לא יהיה פיקוח אמיתי, ויותר מזה שלא יהיה פיקוח אמיתי, לא נוכל להמשיך ולחוקק את החוקים. לא נוכל לחוקק זכויות ליתומים בגירים, לא נוכל לחוקק זכויות לאחים שכולים. הדבר הזה הוא אצבע בעין למשפחות, משפחות הנרצחים, משפחות החטופים. וגם לא נוכל לחוקק זכויות שמגיעות למפונים. זה לא הזמן לצאת לחופשה, זה הזמן לעבוד בכנסת ולמלא את הייעוד שלנו – לחוקק. אני רוצה לדבר בזמן שנותר לי – בימים האלה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אפשר שקט שם? תודה. שוב, גברתי. סליחה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כשהפטור מגיוס מרחף מעל ראשנו, אני רוצה להשמיע את קולו של עומר נאוטרה, חייל בודד, לוחם שריון, שנחטף ב-7 באוקטובר בעת שהגן וניסה לבלום את שטף המחבלים שחדרו לניר עוז. עומר לא גדל כאן; במעשה ציוני מאין כמוהו הוא נפרד מהוריו בניו יורק, בסביבה הכי נוחה שהייתה, ויתר על המשך הלימודים, והגיע לארץ להתגייס. עומר, הנער עם הביטחון העצמי, יכולות המנהיגות, הילד הצנוע וחדור המטרה, הגיע לשרת את המדינה. באותה שבת שחורה – ערב לפני כן הוא דיבר עם אבא שלו ואמר לו שצפויה להם שבת שקטה. מה שקרה ב-06:30 היה ההפך הגמור. הטנק של עומר וחבריו נפגע בגלל המחבלים. הוא נלחם בחירוף נפש, ועדיין הוא נחטף. מאז 7 באוקטובר ההורים של עומר נמצאים על קו וושינגטון–ישראל ועושים הכול כולל הכול כדי לזכות ולחבק אותו שוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הבטחתי להם שאנחנו נמשיך וניאבק כדי שהם יזכו לדבר הזה. אני קוראת מכאן לקבינט המלחמה, לראש הממשלה: עומר הקריב בלי שביקשו ממנו, והוא לא היה חייב. עכשיו החובה שלנו היא להחזיר אותו בחיים להוריו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן, אמן, אמן. תודה רבה, גברתי. תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה, היום הוא היום ה-180 למלחמה. 134 חטופות וחטופים עדיין נמצאים בשבי החמאס. חצי שנה אנחנו במלחמה. אנחנו חייבים לשחרר את החטופים והחטופות, ואל לנו לצאת לפגרה. עוד לא מאוחר להתעשת. על סדר-יומנו הצעת חוק אקלים. אז אני מצהירה מעל בימה זו: אדוני ראש הממשלה, אני אוחזת בדש מעילך, היום 3 באפריל 2024, אני אוחזת בדש מעילך, שלא תאמר שלא ידעת. לפני שבועיים פורסם דוח מבקר המדינה, דוח חמור ביותר על התנהלות המשרד להגנת הסביבה והממשלה. הדוח ענה לשם "כתב אישום אקלימי". היו שם שלושה מסמכים: על מפרץ חיפה, על סוגיית שרפות הפסולת ועל משבר הפסולת הממשמש – הנמצא, הקיים. כתב האישום הזה מלמד שאנשים מתים כתוצאה מניהול לא נכון של משבר האקלים במדינת ישראל. 2,500 איש מתים מדי שנה מזיהום אוויר, אנשים מתים מחומרים מסוכנים, אנשים טובעים במעליות כי ניהול הנגר במדינה לא מנוהל, כי בונים ומרצפים, אבל לא דואגים לניהול הנגר, הנגר העילי. בדוח המבקר התריעו, ולכן אני מושכת בדש מעילו של ראש הממשלה על משבר פסולת גם בטווח המיידי וגם בטווח הארוך. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל אתר אפעה הוא אתר ההטמנה הגדול ביותר. מתוך 15,000 טונות שמיוצרות מדי יום במדינת ישראל, 11,000 מוטמנות באפעה, ובאפעה נגמרו התאים. באפעה יש סוגיה תכנונית שאי-אפשר להגדיל אותו. דרך אגב, הפסולת הזאת תוכפל תוך דור, תוך 20 שנה יהיה כפול מכמות הפסולת שאנחנו מייצרים היום. גם מטמנת גני הדס לקראת סגירה. בצפון בכלל המצב קטסטרופה: אתר תאנים נסגר, מטמנת עברון נסגרת, היא בתהליך סגירה, היום היא רק משמשת כתחנת מיון; חגל לא עומד בעומס עד כדי כך שהוא כבר במשבר קליטה; גם מפעל המיון בעפולה פשוט בקריסה. במבחן התוצאה נגמר מקום ההטמנה במדינת ישראל, ומשבר תברואתי ניצב לפנינו, נזק סביבתי. אנשים יזרקו את הזבל בשטחים הפתוחים, ברחובות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ומעבר לזה – משפט אחרון, אדוני – אנחנו מדברים על פצצה מתקתקת. יש כאן כשל תכנוני בתכנון מתקני הטיפול בפסולת, במתקני ההשבה, במתקני טיפול בפסולת אורגנית, במתקני מיון – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – במתקני הטמנה. יש הרבה מאוד כשלים. אנחנו לא עומדים בהתחייבויות שלנו, אז שלא ידברו איתנו על פליטות גזי חממה. בואו נעמוד באמנות שלנו, בהתחייבויות הבין-לאומיות שלנו לצמצום ולהתייעלות אנרגטית. אז אדוני ראש הממשלה, הינה, משכתי לך בדש המעיל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך, תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחות החטופים היקרות, ככל שעוברים הימים במלחמה העיקשת על הבית שלנו, ככה הכאב יותר קשה. בימים האחרונים יש תחושת מועקה לא פשוטה. אנחנו נמצאים לפני הימים הנוראים של העם היהודי בארץ ישראל: יום הזיכרון לשואה, שממנה קמנו כעם וחזרנו מהגולה לביתנו בארץ ישראל; נמשיך ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, כדי שלרגע לא נשכח את הכאב וההקרבה שלנו כעם כדי לחיות כאן, במדינה היחידה שיש לנו. אני באמת חושש מהימים האלה שבאים עלינו אחרי השנה הכי קשה שעברנו מאז קום המדינה, שנה קשה שעברנו כיהודים וכישראלים. בשנה החולפת ידענו ימי זיכרון שהכפישו את הנופלים, שזלזלו במעמד, ואני באמת מפחד שנגיע לימים האלה והתמונות לא ישתנו. אני מפחד שככל שעובר הזמן אנחנו שוכחים, וחלילה נשכח את הכוח שלנו כעם אחד. ישנו חוט שמקשר בין כולנו – בין ימנים לבין שמאלנים, בין דתיים לבין חילונים, בין אשכנזים לבין ספרדים. כולנו ישראלים, ואסור לנו לשכוח את זה. דווקא עכשיו אנחנו חייבים למצוא את המשותף ולא את המפריד. אני לא מתיימר לחנך אף אחד, אך אני כן פונה מכאן, מהמקום החשוב הזה ומהבמה החשובה הזו, בבקשה כנה ואמיתית שמגיעה באמת ובתמים מתוך תחושות שקורעות לי את הלב: כדי שנצליח לקום מהשברים, כדי שנצליח לאחות את הכאב העמוק, אנחנו חייבים להיות ביחד, חייבים להיות מאוחדים. קחו למשל את התפילה היהודית, שמניינה דורש עשרה: למרות שכל אחד מאיתנו יכול להתפלל לבד, כאשר מתפללים יחד כוחה של תפילה רב יותר. מה הפשט? אנחנו יכולים שלא להסכים זה עם זה, אנחנו יכולים לחשוב אחרת זה מזה, אבל אסור לנו, אסור לנו לפרום את החוט שמקשר בין כולנו, החוט הזה שגורם לנו להיות עם סגולה, עם חזק, עם כוח שאין כמותו בעולם. אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, בעת הזו הכוח שלנו חייב להיות ביחד. צריך להפגין, צריך לומר בקול ברור את הדעות של כולנו, אבל צריך לכבד את החוקים ואת מרקם החיים המאוד-מאוד עדין שמאחד פה את כולנו. אני מאוד מקווה שממשלת ישראל תשכיל ותלמד גם מהתמונות של הימים האחרונים, שאחרי 7 באוקטובר הדברים צריכים להיראות אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. יפה דרשת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה – לא נמצא. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. פגשתי את אביך ואמרתי לו משהו. תעמוד בזה. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו נמצאים – סיעות האופוזיציה, מנהלות סיעות האופוזיציה שם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים וחברות, אנא מכם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים 180 יום מאז 7 באוקטובר, מאז אותה שבת בשמחת תורה שבה עולמה של מדינת ישראל התהפך עליה. כשאנחנו מסתכלים על מה שקרה פה בשנה וכמה חודשים האחרונים – הכתובת הייתה על הקיר, אבל מה שמטריד הוא שהקונספציה של ממשלת הקונספציה הזו לא השתנתה, ואותה קונספציה ששלטה לפני 7 באוקטובר עדיין שולטת. אדוני היושב בראש, ב-13 במרץ לפני שנה היה פיגוע במגידו. הפיגוע בוצע על ידי מחבל חיזבאללה שחצה את הגבול מלבנון, הגיע עד לצומת מגידו, והתכנון שלו לבצע את הפיגוע הסתיים בנס. הוא הצליח לברוח משם ונתפס רק אחר כך בצפון, כשהוא מנסה לחצות את הגבול חזרה. הממשלה, ממשלת הקונספציה הזו, בחרה שלא להגיב – אגב, בניגוד לעמדת כל הדרגים הביטחוניים, שדרשו תגובה חזקה ועוצמתית כדי לשקם את ההרתעה, שראינו אותה הולכת ומתכרסמת בשנה האחרונה. לפני חודשיים – מסיבת עיתונאים, אחת מני רבות של ראש הממשלה, והוא מבשר לנו שאנחנו מנחיתים מהלומות קשות על החיזבאללה, קשות וכואבות. זה היה לפני חודשיים. חודשיים עברו – הצפון עדיין ריק. אתמול נורו רקטות לכיוון נהריה. הייתי בצפון אתמול, ואנחנו שומעים את צלילי האזעקות. ישראל מוצאת את עצמה בסיטואציה שבה גם מדשדשים בכל מה שקורה בתוך עזה. חודש וחצי מספרים לנו שייכנסו לרפיח, ייכנסו. תיכנסו כבר, תאגפו כבר את ציר פילדלפי, תעשו את מה שצריך. לא עושים, ובינתיים מדינת ישראל מאבדת את הצפון. אז במה עסק בעיקר ראש הממשלה בשבוע האחרון? למה הוקדש עיקר זמנו? בתקופה הזאת, כשהממשלה שלו מדשדשת ברצועת עזה ומאבדת את הצפון, עסק ראש הממשלה בעיקר באיך הוא מייצר חוק השתמטות שיאפשר לקבוצה הולכת וגדלה להשתמט מהשירות הצבאי במדינת ישראל רק כדי לתחזק את ממשלת הקונספציה שלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בבקשה, אדוני. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על נבחרת ישראל בג'ודו. אני מניח שכולכם ראיתם את האירועים שקרו ביפן לפני כמה ימים. הנבחרת יצאה למחנה אימונים ביפן כדי להתכונן לאולימפיאדה, ובחזרה מאחד האימונים תומכי חמאס – עשרות מפגינים, מאות מפגינים – ידעו שהם צריכים להגיע, הפגינו עם דגלים וחיכו להם. הדבר שחברי הנבחרת והמאמן אורן סמדג'ה עשו – לא היה להם דגל ישראל כדי להניף, להחזיר להם – עטפו את עצמם בחליפות עם דגלי ישראל ועמדו מולם בגבורה, נגד כל אותם המוחים האלה. אדוני היושב-ראש, הדבר הזה מאוד חשוב, כי מעבר לעובדה שהם שמרו על איפוק מול אותם מפגינים, הם ממשיכים את הדבר המאוד-חשוב שיש לנו כאן במדינה שחמאס ניסה להרוג לנו ב-7 באוקטובר – התרבות שלנו; והתרבות שלנו טמונה גם בספורט. אנחנו חודשים ספורים לפני אולימפיאדת פריז, ואנחנו צריכים לדאוג שהספורטאים שלנו לא רק יחזרו עם מדליות על הצוואר – שהם יחזרו בריאים ושלמים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שיהיו מאובטחים מספיק. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שיהיו מאובטחים מספיק. אני שומע שיש כל מיני בעיות תקציב, בגלל שרוב התקציב הולך לסידורי אבטחה. אז זה אירוע אחד שמלמד אותנו שיש לנו ספורטאים מדהימים, שלא בורחים ויודעים לייצג את המדינה לא רק על המזרן – גם בחוץ. בחודשים האחרונים אני עובר ועוקב אחרי כל הספורטאים האולימפיים, הם עושים הסברה מדהימה, ואנשים בבית הזה צריכים ללמוד איך עושים הסברה. מאות אלפי עוקבים רואים את הסיפור האמיתי של מדינת ישראל, את הגבורה. אני רוצה להודות מכאן לחברי הנבחרת, שעמדו בשורה, שרו את התקווה ולא ברחו מהסיטואציה. אדוני היושב-ראש, יושבות כאן משפחות החטופים והחטופות, ובאופן די אירוני, השקוף הזה מאפשר לנו לראות אתכם אבל אף אחד לא באמת יכול להבין מה אתם מרגישים. כמו שלפני שאתה הורה אתה לא יכול להרגיש מה זה להיות אבא, אנחנו לא יכולים להרגיש מה זה כשלוקחים לך את הילד. אני ממש מקווה שבימים הקרובים, כמה שיותר מהר, נראה את כל החטופים והחטופות חוזרים הביתה. אתם לא משפחות החטופים והחטופות; אנחנו משפחה אחת במדינה אחת, שצריכה לדאוג שכל אחד שנלקח מכאן לשבי יחזור ובמהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, רוצה לומר למשפחות החטופים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אופיר ומירב, שלום לכם. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא, זה בסדר. לי לא מפריע שאופיר מדבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתם יכולים להמשיך לדבר. זה לא מפריע לו. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טוב, בסדר. אדוני היושב-ראש, אני באמת רוצה לומר קודם כול שאני חושב שזה נכון שהכנסת תמשיך לעבוד, לפחות בוועדות, כמה שיותר גם בפגרה. העבודה הפרלמנטרית היא חשובה, והוועדות חלקן יעבדו בפגרה, ואני מקווה שכמה שיותר, ומקווה שהדבר הזה יקרה. עכשיו, תראו. אני ביקשתי לדבר, אדוני היושב-ראש, כי אני הגעתי לכאן קודם, כי שמעתי את חבר הכנסת טיבי עומד כאן על הדוכן ואומר כל מיני דברים. עמד כאן חבר הכנסת טיבי על הדוכן, ודיבר על מוסלמים שהצילו יהודים באלבניה – מדהים. אחרי זה הוא פנה כאן ואמר למשפחות החטופים כמה הוא דואג להן מכל ליבו. ואתה יודע, אדוני היושב-ראש, הדבר המדהים הוא שיש טיבי בעברית, ויש טיבי בערבית, כאילו שני אנשים לחלוטין. ואני רוצה לשתף כאן במה שאמר חבר הכנסת טיבי, לא כאן על הדוכן בעברית – אלא מה הדברים שהוא אמר בערבית. חבר הכנסת טיבי אמר בנאום השהידים את הדבר הבא: בהיסטוריה של העמים ובמאבקיהם השהיד הוא שיא התפארת. אין ערך נעלה יותר מאשר השוהדא. השהיד הוא אשר פורץ את הדרך, ומסרטט בדמו את הדרך לחירות ולשחרור – חבר הכנסת טיבי בערבית, בשונה כמובן מחבר הכנסת טיבי בעברית. עוד ב-2008 – אנחנו עכשיו נלחמים מול חמאס וחיזבאללה, אבל כבר ב-2008 אמר חבר הכנסת טיבי בריאיון בערבית: "אני מדגיש כי ההתנגדות לכיבוש היא אפשרית, מותרת, ויתר על כן, היא אחת הזכויות של עמים הנתונים תחת כיבוש, כפי שפעל חיזבאללה וניצח בהתנגדות שלו". שוב, חבר הכנסת טיבי – בערבית – משבח את חמאס, משבח את חיזבאללה, ונותן לגיטימציה למעשים של חמאס וחיזבאללה. אחרי זה, כאן על הדוכן, הוא עומד ומדבר בעברית כאילו הוא אוהב ישראל. רק לפני שנה, בטקס חלוקת תארים באוניברסיטת ג'נין, רגע אחרי מבצע בית וגן, שבו נהרג לוחם צה"ל במלחמה מול ארגוני הטרור, עומד חבר הכנסת טיבי ואומר: "אני כאן כדי להגיד לרופאות ולרופאי השיניים של ג'נין שזו בעצם ההתמחות שלכם. ביחד, בואו נעקור את הכיבוש מהשורש, מהשורש, כי צריך לסיים את הכיבוש הזה". באפריל 2018 השתתף חבר הכנסת טיבי – בערבית – באירוע של הרשות הפלסטינית שהוקדש לכבוד המחבל מרואן ברגותי, שהורשע ברצח חמישה ישראלים. למרואן ברגותי קרא חבר הכנסת טיבי: המפקד, הסמל, הלוחם והחבר. שוב, טיבי בערבית. על הדרך הוא שיבח עוד מחבל, את אבו ג'יהאד – מפקד היסטורי כביר, כך הוא קרא לאבו ג'יהאד, מישהו שאחראי לרצח עשרות יהודים וחוסל על ידי מדינת ישראל. לחמאס הוא קרא רק בשנה האחרונה – וזה, אגב, בעברית: "פלג לגיטימי שרבים בעם הפלסטיני בוחרים בו בקלפיות". פלג לגיטימי, כך הוא קרא לארגון חמאס. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא חוסל על ידי מדינת ישראל, וטוב שכך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא יושב פה בכנסת, כן? תומך הטרור הזה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> נכון, וטוב שכך. מתקן אותי היושב-ראש: טוב שכך, שחוסל אבו ג'יהאד. נכון. בעולם מתוקן אדם כמו חבר הכנסת טיבי, שעומד כאן ומדבר בעברית כאילו הוא איזה אוהב ישראל, ועל מוסלמים שמצילים יהודים – בעולם מתוקן הוא היה יושב בכלא לשנים ארוכות, או לכל הפחות היה מגורש מהמדינה הזו. אבל לצערי בחוקי ההתאבדות שבהם אנחנו נמצאים הוא מכהן כבר עשורים כחבר בכנסת ישראל. אבל, רבותיי, זה לא אומר שמישהו בבניין הזה צריך להיות חבר שלו. כל דיל עם חבר הכנסת טיבי. כל דחקה עם תומך הטרור הזה, שרק בשבוע שעבר קרא כאן על הבימה לחיילי צה"ל: אנשים שמבצעים טבח עם, וחרפה מוסרית, ומבצעים הרעבה – כל דחקה עם האדם הזה, כל דיל איתו, הם יריקה בפנים של חיילי צה"ל. כל אחד שמדבר איתו וצוחק איתו כאן בצד, או בפרסה, או בוועדות, או סוגר איתו דברים – יורק בפנים של חיילי צה"ל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי – הוא יצא כאן מהאולם, אבל אנחנו עוד נמחק לך את החיוך. רק הבוקר מישהו ששומע את דברי ההסתה האלה, אזרח ערבי ישראלי, ניסה לרצוח שוטרים ליד כוכב יאיר. ומול העיניים שלך, חבר הכנסת טיבי, ארגוני הטרור שאתה תומך בהם יובסו אחד אחרי השני, ובסוף, גם את חבר הכנסת טיבי אנחנו נוציא מהכנסת. רק התחלנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת צבי סוכות, אתה מפנה אלינו אצבע ואומר שאנחנו עושים דחקות ודילים עם טיבי. אני רוצה להזכיר לך את השותף העיקרי של טיבי, למשל בחוק הגיוס – ראש הממשלה שלך. אז אולי קודם תעשה איזה יישור קו בקואליציה, ואז תדבר איתי. כמי שרוצה לסגור איתם דילים על חוק גיוס, אל תבוא ותטיף לנו מוסר – זה פעם אחת. פעם שנייה – אני רוצה לדבר על חוק האקלים, או יותר נכון על השרה להגנת הסביבה. השרה, שהאקלים ממך והלאה – ולמה אני רוצה לומר את זה? קודם כול, כל מה שקרה בשנה וחצי האחרונות במסגרת משרדך זה צמצום טוטלי של הגנת הסביבה בכל נושא. כשאת באה ומציגה את חוק האקלים – היום בוועדת הכספים של הכנסת רוצים לצמצם ולהעלות מיסים על רכבים חשמליים, על רפורמה שאת היית אמורה להוביל, להגיע ראשונה לוועדה ולהגיד: זה לא יהיה תחת משרתי, לא יהיה תחת הכהונה שלי, לא יעלו את המיסים על רכבים חשמליים, ויוסיפו עוד אגרות תנועה ומס נסועה וכו' וכו'. אבל אז אמרתי לעצמי, בעודי יושב בוועדת הכספים: למה בכלל אני עדיין מצפה? את השרה שקיבלת את תפקידך בעסקת השוחד פה במדרגות הכנסת – איך הייתי? הייתי טובה? עשיתי את העבודה כמו שצריך? את פירקת ממשלה ואמרת: איני יכולה עוד. על מה? על שהכניסו חמץ, הכניסו פיתה לבית חולים, את פירקת ממשלה. על פיתה לבית חולים אמרת: איני יכולה עוד. איני יכולה עוד – פירקה ממשלה. ואז השאלה שלך במדרגות הכנסת. היום שר המשפטים, אז המוציא לפועל של מיטוט הממשלה על פיתה בבית חולים – שאלת אותו אם היית טובה. אז אני רוצה להגיד לך את המציאות, ולראות אם היית טובה, כי הממשלה שאת עזרת להקים פירקה לנו את המדינה בכל שלב מהחיים שלה. בשבוע הראשון אתם שמתם למטרה לפרק את המדינה ברפורמה משפטית. פירקתם את כל החברה שלנו. הבאתם עלינו את האסון הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל, שהוקמה על never again – עשיתם בדיוק את זה. לא מספיק שעשיתם את זה, אתם לא מספיק אמיצים לבוא ולהגיד: אנחנו אחראים, ואתם צריכים להחזיר את החטופות והחטופים. במקום זה מגיעים לפה חצי שנה, נואמים לנו כל פעם. ואני כחבר כנסת יושב ומתבייש שמגיעות משפחות שאני לא יכול להסתכל להן בעיניים, כי אני לא יכול לעשות כלום. כל מה שאני רוצה זה לצעוק עליכם שתקומו מהישיבות, תשביתו את הכנסת, ותגידו לממשלה שלכם שעד פה, החטופים מעל הכול. אתם לא מבינים את זה. איך אתם לא מבינים את זה? אתם לא עושים כלום. מילא הייתם עושים גם בצד השני – אתם לא מחסלים את חמאס. אתם צמצמתם את הכוח הצבאי שלנו. זה בדיוק העניין. אתם לא לוחצים עד הסוף. אתם נסוגים, ואז מתבכיינים על זה שאנחנו לא נותנים לנצח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון באמת. עצם המחאה שלהם היא הבעיה. אתם הבעיה – הם הפתרון. להם אנחנו צריכים לעזור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת טלי גוטליב. גברתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני פונה בנאום הזה למשפחות החטופים, ואני אומרת לכם את מה שאף אחד לא יגיד לכם, כי רק אני אגיד לכם את הדברים האלה. אני אומרת לכם שמשתמשים בכאב הנוראי, הבלתי-רגיל שלכם ושל כולנו נוכח תופת שהותם של החטופים בידי חמאס המרצח והאכזרי. עומדים כאן בין השאר חברי כנסת ופשוט משקרים לכם בפנים. ואני אגיד לכם במה משקרים לכם. ראשית, האויב שלנו הוא חמאס, הג'יהאד האסלאמי, הפלסטינים, האיראנים וכל ציר הרשע. ואם נדמה לכם שחמאס, אכפת לו מהמתים שהוא סופר, אתם טועים; ואם נדמה לכם שאכפת לחמאס מי מנהל את המדינה הזאת, אז אתם טועים; ואם נדמה לכם שאכפת לחמאס ממרואן ברגותי או מאסירים נוספים שנשחרר או לא נשחרר, אז אתם טועים. חמאס רוצה דבר אחד. חמאס רוצה בחדלונה של מדינת ישראל, ואת זה אתם צריכים להבין. וכדי להבין איך מגיעים לעסקת חטופים, אז אתם צריכים להבין שהאתוס של חמאס, שרוצה בחידלון וקריעת העם, יושב על הדבר הבא. מי שרואה את טלגרם Gaza, אל-ג'זירה – – – יודע את הדבר הבא: חמאס משדר כל יום בערוצים שלו את התעמולה התבוסתנית שנעשית בערוצי התקשורת שלנו, ואת ההפגנות של השמאל הרדיקלי, הקיצוני, האנרכיסטי – ואתמול ראינו הצצה בזויה למשחק התיאטרלי בוועדת חוץ וביטחון, כשלא ידעו שהמצלמות פתוחות, והם קשרו את עצמם באזיקים וצעקו – לא, לא. משתמשים בכאב משפחות החטופים. ועומדים לכם כאן חברי כנסת ועובדים עליכם בעיניים – אני לא מסוגלת לעבוד עליכם בעיניים – ואומרים לכם שעכשיו תהיה עסקה ועכשיו צריך לחתום על עסקה ושראש הממשלה הוא המכשול לעסקה. תגידו לי, מה נדמה לכם? אז אני אומר לכם מה המכשול לעסקה: כל רגע אחד שעושים גלוריפיקציה לחמאס, לא תהיה לנו כאן עסקה. כל רגע אחד שצועקים "עכשיו, עכשיו" – לא תהיה עסקה. כל רגע אחד שאנחנו שולחים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עכשיו, עכשיו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש מכולם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – משלחות לעסקאות חטופים והעסקה מודלפת, חמאס יחזור בו מהסכמתו לדבר כזה או לדבר אחר. ההפגנות ברחוב שראינו ביומיים האחרונים – חמאס, סנוואר, אסמאעיל הנייה, מוחמד דף וחאלד משעל יושבים, מחככים ידיים בהנאה. אומרים לכם לחתום עסקה – מי שאומר לכם את זה – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מבזה אתכם ואת כבודכם, ואת שלומם של חטופינו. רק בכוח ובהפעלת לחץ – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – גדול מאוד על חמאס, אנחנו נצליח להשיב את החטופים. כי מה שרוצה סנוואר זה לא את מרואן ברגותי, זה את ירושלים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומרת לכם, מפאת כבודכם, מפאת כבודכם – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> טלי – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הצעקות של חברי הכנסת זה לעג – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, להפסיק. להפסיק. את סיימת את הזמן. טלי, את כבר ארבע דקות מדברת, ואת אומרת שאני – – – בבקשה, אני אתן – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> משפחות החטופים והחטופות ועם ישראל, צעקות של "עכשיו, עכשיו" מסכלות ופוגעות קשה בסיכויי השבת החטופים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על המצפון שלכם. על הידיים שלכם – – – החטופים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמענו אותך – – – שמענו, שמענו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. מירב בן ארי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחריה. אני מבקש שקט מכולם. סליחה. זהו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני מעריכה את זה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. חברים, זהו, להירגע. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> קראתי הבוקר שחילי טרופר לא מוכן לאפשר שוב לקיצוניים לנהל את החברה הישראלית. טרופר, שהוא והמפלגה שלו יושבים עם בן גביר ועם סמוטריץ', שהמילה "קיצוניים" קטנה עליהם – הוא לא מוכן שהקיצוניים יחזרו לנהל אותנו. משום שאלה מנהלים אותנו כבר שנה וחצי, מה יש לחזור? אז כן, אני מאוד מאוד מתנגדת לאלימות, ואני רואה את המשפחות האלה, שיודעות שנתניהו מעכב את האפשרות להציל מהגיהינום את החטופות והחטופים שלנו, ואני לא מבינה איך הן החזיקו חצי שנה בלי להשתולל ולצאת מדעתן עוד הרבה קודם. אז במקום לצקצק, חילי טרופר, לכו לקבינט המלחמה שלכם ותגרמו לנתניהו להחזיר אותם. להחזיר את החטופות והחטופים שלנו. עוד קראתי אצל חילי טרופר ש"להוות אלטרנטיבה משמעותה להציע משהו אחר לחברה הישראלית. זה יהיה עצוב מאוד אם האלטרנטיבה תהיה לא יותר מחיקוי דהוי או תמונת מראה של הצעת הרעל שמוצעת בחלקים מהצד הפוליטי היריב". ממש הוצאת לי את המילים מהפה, חילי. רק שאילו הייתם אלטרנטיבה, לא הייתם נופלים שוב בפעם המי-יודעת-כמה לנרטיב של נתניהו. הרי אילו לא הייתם רק חיקוי דהוי, בני גנץ היה פונה הבוקר לא אל המוחים והמוחות להשבת החטופים אלא אל נתניהו, ואומר לו: תראה את עוצמת הכאב והייאוש של המשפחות, תראה כמה הן נואשות, תראה כמה הן מנסות להגיע אליך כדי שתחזיר להן כבר את יקיריהן. תחזיר אותם כבר. הרי כל כך הרבה ראו בכם אלטרנטיבה, אלה שהצביעו לכם ב-2019 בסבב א' ובסבב ב' רק כדי שבסבב ג' תיתנו את הקולות שלהם לנתניהו ותשאירו אותו בשלטון. אותם אלה שחשבו שאתם אלטרנטיבה כשנתניהו פיטר את גלנט למען ההפיכה המשטרית, אבל אתם הלכתם ונתתם לו הידברות. אותם אלה שהאמינו שהפעם, אבל באמת הפעם, אחרי האסון הנורא של 7 באוקטובר, אתם באמת תהיו אלטרנטיבה הפעם. אבל אתם שוב נתתם לנתניהו את השלטון, ואתם ממשיכים לתת לו אותו גם כשהוא מורח את המלחמה, גם כשהוא מעכב את החזרת החטופות והחטופים; יושבים בממשלה הקיצונית והאלימה ביותר שהייתה כאן ומצקצקים נגד קיצוניות ואלימות. אז במקום להטיף מוסר, חילי ידידי, פשוט תיצרו אלטרנטיבה כזאת שמשפחות החטופות והחטופים, שעוברים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – תקיפה מינית ועינויים בל יתוארו בשבי חמאס, יוכלו להאמין למישהו, מישהו שבאמת יחזיר להן אותם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, גברתי. מירב בן ארי, חברת הכנסת – אחרונת הדוברים, ואחריה תעלה השרה סילמן לסכם, ונעבור להצבעה. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אנחנו כמובן נתנגד לחוק הזה, וגם נשב בוועדה ונפעל באמת למען ארגוני הסביבה, ולא למען מי שחושבת שהיא עוסקת בסביבה אבל אין לה מושג – לא בסביבה. היא כן מבינה מצוין בעסקנות. עובדה – נכון? איפה יוראי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן. נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעסקנות פוליטית היא מבינה; בסביבה – פחות, הגנת הסביבה – פחות, אקלים – פחות. את יו"ר רשות הטבע והגנים היא רצתה למנות רק כי אני לא יודעת מי שם יוצא עם מי, הבן שלה עם הבת שלו או הבת שלו עם הבן שלה, לא יודעת מי ומי יוצא שם. אבל תודה לאל, המינוי הזה הוקפא, כי גם זה חלק מהעסקנות של האישה הזאת. אבל אני באתי לפה – כי תכף היא תעלה – כדי להגיד לה שאנחנו לא שוכחים. לא שוכחים איך התחלת בבית היהודי במקום יפעת ארליך – יפעת ארליך? לא התבלבלתי, נכון? יפעת ארליך, הבית היהודי. בטעות. ארליך הייתה צריכה להיכנס, לא רצתה, והיא נכנסה. משם עברה לימין החדש, אצל נפתלי בנט, ואז לימינה, ואז בעצם נהייתה יו"ר הקואליציוש – לא שכחנו, אני זוכרת כל מילה – ומיו"ר הקואליציוש היא עברה ליריב לוין. אמרה לו: הייתי טובה, הייתי טובה – – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא לפנות אליי, בבקשה. אל תפני אליי. זה מאוד מפריע לי לדבר. אני אהיה בשקט עד שהיא תהיה בשקט. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – תזכירי לי איפה התחלת? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מפריע לי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אה, נכון, התחלת אצל – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, השרה. בבקשה, אנא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מדברת כשהיא מדברת – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לכבודן של משפחות החטופים, תפסיקו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא להפריע לי לדבר. וכמובן – פירוק הממשלה במסגרת "איך הייתי, הייתי טובה". << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מספיק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זוכרים את הכול. וכך פורקה ממשלת השינוי, כאשר בעלה רוקם לה את הדיל הידוע, המושחת, שלאחריו נהייתה שרה. השרה להגנת הסביבה – מה הקשר שלה להגנת הסביבה? כלום. בעיקר עסקנות רקובה – לא שכחנו, ונזכור את זה תמיד. ואני כבר רוצה להגיד, שיהיה ברור: העובדה שירדן מן נכנסה למעצר, הובאה בפני שופט אחרי 27 שעות, זה חלק מהעסקנות הרקובה של הצד הזה – העובדה שאישה נורמטיבית צילמה אותה עם הטלפון ובגלל זה נכנסה ללילה במעצר עם נרקומניות רק בגלל שהיא צילמה. אני, כשהייתי חלק ממשלת השינוי, הגעתי לעיר בארץ, ואמרו לי: מה את עושה פה, תלכי מפה. אני לא הוצאתי את הטלפון, לא צילמתי. קמתי והלכתי. מותר לציבור למחות, מותר לציבור להגיד על הממשלה הרקובה הזאת מה שהוא חושב עליה. ירדן מן הייתה בלילה במעצר, ירדן מן אושפזה רק בגלל ההתנהלות הפושעת של השרה הזאת. ואני לא יודעת אם יום אחד היא תדבר על התקיפה לכאורה במודיעין, אבל גם ברחובות לא הייתה תקיפה. אבל רק בגלל שהשר לכישלון לאומי עובד אצלה, בגלל זה ירדן מן נכנסה למעצר והובאה בפני שופט אחרי 27 שעות. לא היה דבר כזה. ומילה אחרונה למשפחות החטופים. אנחנו נמשיך להיות איתכם לאורך כל הפגרה הזאת, בכל מקום ובכל זמן שתצטרכו את חברי הכנסת, על הצד הזה אני אומרת לכם את זה בוודאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני קורא לשרה סילמן לסכם את הדיון, ונעבור להצבעה. בבקשה, השרה סילמן. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> שלום לחבריי חברי הכנסת. היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לסכם ולומר שהבאנו כאן חקיקה שהיא חקיקה טובה יותר מחוק האקלים הקודם שהובא לפה, ועל זה כנראה כל הטרוניה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שטויות במיץ עגבניות. את מדברת שטויות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מה לעשות, בסוף הבאנו יעדים שמעוגנים בחוק ויעדים שהם טובים יותר. אנשי המשרד, שהם אנשי מקצוע, שבטח אי-אפשר לחשוב שהם אנשים שאני בחרתי אותם לתפקיד, דווקא – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כל ארגוני הסביבה מתנגדים לחקיקה הזאת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון, גם חלקם – בכלל, אף פעם לא בדקנו אם הם מיליה פוליטי שלי או לא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השדולה הסביבתית מתנגדת לחקיקה הזאת. רק את תומכת בה – – – תתביישי לך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> והאמת היא שכל אנשי המשרד תומכים, וגם ביקשו להביא את החקיקה הזאת כחקיקה טובה יותר ומאתגרת יותר, ששומרת על מדינת ישראל בצורה טובה יותר, זה מה שהבאנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוראי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את לא מבינה בכלל על מה את מדברת, את קוראת מהדף שלך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ואני גאה בזה שאנחנו עומדים על הקו שלנו, ששומר גם על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את לא מבינה על מה את מדברת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יותר מכול אני רוצה לתת לכם דוגמה אחת, שפעם נלחמו עליה פה באופוזיציה, אנשי האופוזיציה שיושבים פה גם עכשיו, שגם אז היו באופוזיציה ונלחמו על כל מתווה הגז. ראש הממשלה אז נלחם כדי להביא מתווה גז, מתווה גז שבסוף יספק את הפחתת הפליטות המשמעותית ביותר של מדינת ישראל, כי הרי במקום להשתמש בתחנות כוח פוסיליות אנחנו נוכל להפיק אנרגיה מגז – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה שלך אישרה שתי תחנות כוח חדשות בכפר סבא, בראש העין, על מה את מדברת? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז האמת היא שזה היה מהלך סביבתי גיאו-פוליטי שגם חיזק את הקשר שלנו עם מדינות האזור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם אישרתם במשמרת שלכם שתי תחנות חדשות, על מה את מדברת? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז דווקא ראש הממשלה, אז במתווה הגז, אחרי שכולם זעקו והפחידו בדיוק כמו שהם מפחידים עכשיו – מה לא אמרו והזהירו, וקטסטרופות שחזו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> על מה את מדברת? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יוראי, יוראי, אני מבקש. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, זהו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא פשוט משקרת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – ונבואות זעם, והאמת שאתם תמיד רואים נבואות זעם ואסונות. אז אם היינו שומעים גם אז לקולות האופוזיציה, עדיין היינו תקועים היום בעידן הפחם ובעידן הפוסילי, עם עלויות גבוהות הרבה יותר, כי מחירי הפחם גם עלו, וגם לא היינו מייצבים מערכות יחסים עם מדינות האזור, או גם לא מפחיתים פליטות. אבל אחרי שכולם זעקו, בסוף האמת הגיעה, ומה לעשות שהמדינה שלנו גם בורכה במשאבים, בגז מחצבים, גז טבעי. אבל צריך לומר שאותו גז מחצבים, הגז הטבעי, גם הוא פוסילי, והעתיד זה להחליף אותו באנרגיות מתחדשות, וזה העידן שכולנו רוצים להגיע אליו וצועדים לשם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את לקחת שוחד. את בכיסא שלך בזכות העסקה המושחתת עם נתניהו – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> וזה המהלך הבא שמדינת ישראל צריכה לייצר, ואנחנו עובדים על זה בכל הזירות, ביחד עם שר האנרגיה השר אלי כהן, שאני חייבת לומר שהוא בכלל שר טוב וחרוץ שמוביל גם את מהפכת החשמל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את לקחת שוחד. לקחת שוחד, ועכשיו את פוגעת בסביבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, זהו, שב. אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה. שב. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> וזה באמת הדבר שאנחנו עוברים אליו, בדו-שימוש, עם פטנטים ישראליים ייחודיים. נכון, יש בעיית רשת והולכה, והיא בכל העולם, ולכן אנחנו באמת מחזקים את הדו-שימוש והשטחים המבונים, גם על גדרות של יישובים, אותם פאנלים סולריים. אבל אז, צריך לומר, הוא נלחם על הגז כדי למגר את הפחם ותחנות פחמיות שצריכות לעבור לגז; מהגז, העתיד הבא הוא אנרגיות מתחדשות. אז שמענו את כל אלה שמנבאים נבואות זעם, לא רצו את זה גם אז ולא רצו את זה גם היום, לכן אנחנו עושים את זה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את שרת האנרגיה או השרה להגנת הסביבה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אנחנו, בסביבה, תומכים באנרגיות מתחדשות. אבל רק אמרתי שנבואות הזעם שלכם לא מתממשות אף פעם, אז חבל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה נבואות זעם? של הסביבה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לכן אני חושבת שיש כאן עידנים שהמדינה עוברת, והעידנים האלה רק מלמדים אותנו שאנחנו צריכים להיות יותר ירוקים ויותר סביבתיים ולעשות את זה בצורה טובה ונכונה, וזה גם החוק שאנחנו מביאים עכשיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זו הייתה השנה הכי חמה בתולדות האנושות, על מה את מדברת? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> האמת היא, שזה חוק אקלים שלראשונה יש בו גם יעדים מוגדרים וגם יעדים שאפתניים יותר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז למה כולם מתנגדים לו? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה אתה מתנגד אליו, כי אתה אופוזיציה ואתה מתנגד כמעט לכל דבר, זה לא חדש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עזבי אותי, ארגוני הסביבה כולם מתנגדים לו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יוראי, זה לא חדש, אתה מתנגד כמעט לכל דבר, זה בסדר גמור. אתה יכול להמשיך ולהתנגד, אבל יש כאן מספיק מי שיתמוך, ומדינת ישראל רוצה לקדם את עצמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנגד לפגיעה שלך בסביבה – – – למנות – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אם כבר אנחנו נדבר על מדינת ישראל וכמה קידמנו אותה, אז תנו לי קצת להרחיב לכם. היום אנחנו גם מביאים את חוק הרישוי הסביבתי בקריאה שנייה ושלישית, שהוא חוק שמצמצם ביורוקרטיה ורגולציה. אנחנו מקדמים בוועדה עם חבר הכנסת יעקב אשר את חוק פסולת בניין, שישמור על כל השטחים הפתוחים של מדינת ישראל – ביחד עם חבר הכנסת זאב אלקין, שהיה שר הגנת הסביבה לשעבר, ויודע עד כמה זה משמעותי וחשוב, והוא אפילו הגיש הצעת חוק פרטית והצמיד אותה לממשלתית כי זה חשוב. כי כן, אנחנו מקדמים את הסביבה ועושים את זה באחריות, כי יש לנו אחריות למדינת ישראל. אז כמו שאז אמרתם שהגז הוא לא טוב, כי כל דבר בעיניכם הוא לא טוב – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית בבוקר? למה ברחת מהוועדה? איפה היית היום ב-09:30? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> וזה נכון, אנחנו עוברים מפחם לגז, ומגז – לאנרגיות מתחדשות, והמשרד שלנו דוגל באנרגיות מתחדשות ודוחף את האנרגיות המתחדשות גם בלעדיכם, זה בסדר, אתה לא חייב, הכול טוב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית היום ב-09:30? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> דברי חכמים בנחת נשמעים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איפה היית ב-09:30? למה ברחת מהוועדה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יוראי, דברי חכמים בנחת נשמעים, נשמה. יש – – – משפחות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שני דברים, יוראי, אני אבקש – – – << דובר_המשך >>השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:<< דובר_המשך >> אגב, יוראי, סתם שאלה, אם אתה כל כך שומר על הסביבה, יצאת בהפגנתיות נגד הבערת הצמיגים והשרפות שמזהמות את מרכז תל אביב או את מדינת ישראל או את מאה שערים? האם יצאת נגד כל שרפות הצמיגים הבלתי-חוקיות האלה על כבישי מדינת ישראל? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את לקחת שוחד. הסיבה היחידה שאת יושבת על הכיסא שלך, כי עשית עסקת שוחד – – – << דובר_המשך >>השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:<< דובר_המשך >> הרי זה פולט גזי חממה. זה גם מסרטן את אזרחי מדינת ישראל. לא שמעתי מילה אחת של גינוי. סביבתי? רק כשנוח לנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לקחת שוחד ואת פוגעת בסביבה. חרפה. בכייה לדורות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אזרחי מדינת ישראל, אנחנו גאים בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. יוראי, זהו. אני מבקש מכולם לשבת. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה, בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה, נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, 49 בעד, 32 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם את המדינה, לכו הביתה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה, בושה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רבותיי. חברי הכנסת, חברי הכנסת, אני מבקש לשבת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> עכשיו, עכשיו, עכשיו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת. נעמה לזימי, נעמה לזימי, קריאה ראשונה. גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בחירות עכשיו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עופר כסיף, קריאה ראשונה. נעמה לזימי, קריאה שנייה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תרחמו. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעמה לזימי. שבו, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור, תיקון מס' 9. נעמה לזימי, קריאה שנייה. נעמה לזימי, קריאה שלישית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תשתוק. תשתוק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ולדימיר, קריאה ראשונה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה), הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דבי ביטון, קריאה שנייה. זהו, אני מבקש מכולם – סליחה, גברתי השרה. אני מבקש מכולם לשבת. קדימה, לשבת. חברי הכנסת, מי שלא יושב, יצא החוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להוסיף את קארין. קארין. לא הספיקה להצביע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. אז אנחנו נוסיף את קארין, בבקשה. לפרוטוקול להוסיף את קארין להצבעה הקודמת, בבקשה. אני מבקש מכולם לשבת ולהירגע. בבקשה, גברתי. להזכירכם – רגע. << הצח >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1742).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> להזכירכם, הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי). בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> טוב. אז האמת היא שאני אמורה להביא פה את דבריו של חבר הכנסת השר אוריאל בוסו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רגע, רגע. שוב, אופיר, לפחות אתם, בואו. כל אחד שיגיע למקומו או שיצא החוצה. ממשיכים בסדר-היום. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אני חייבת להגיד כמה מילים, כי האמת היא שאני אמורה להציג את החוק ואת דברי שר הבריאות חבר הכנסת השר אוריאל בוסו, אבל להגיד לכם את האמת, זה מאוד קשה לעשות את זה מהמקום הזה אחרי מה שקורה כאן. משפחות חטופים וחטופות, משפחות שלנו, משפחות של העם שלנו, אני אגיד לכם את האמת, אין בכלל הווה אמינא ואין שאלה – כולנו יחד, קואליציה ואופוזיציה, נלחמים ונילחם כדי להשיב את הבנים ואת הבנות הביתה. זו המשימה שלנו. זה הדבר הראשון שעומד לנגד העיניים של כולנו. הכרעה אולי יכולה להיות, אמרתי את זה כמה פעמים, בשדה הקרב, להשמיד את החמאס שלטונית וצבאית, אבל הניצחון האמיתי יהיה שנזכה לראות את הבנים ואת הבנות בבית. וכולנו, קואליציה ואופוזיציה כאחד, מחויבים לכך שלא יהיה בכלל סימן שאלה או הסתכלות אחרת. עם ישראל נמצא במלחמה. יש כאן משפחות חטופים; כולן משפחות שבורות, רצוצות. אף אחד לא רוצה לריב ולהשפיל – רק להחזיר את החטופים ולנצח במלחמה, להכריע את המלחמה, ולא פחות חשוב – האחדות של עם ישראל. האמת היא שראיתי פה גם את חברת הכנסת מירב בן ארי, שעלתה, שכמובן השפילה, כי כנראה שהיא חושבת שאת אותו שיח משפיל שהיא מנהלת עם חברות כנסת אחרות היא יכולה לנהל גם איתי. אז לא, האמת. מספיק עם השנאה, מספיק עם הלבנת הפנים. מספיק עם ההשפלה. העם שלנו צריך אחד את השני ושנכבד אחד את השני. אנחנו נבחרי ציבור, ואלה הפנים שלנו. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני לא מבינה איך אפשר לעלות לפה ולהלבין פנים ברבים. אני מוחלת וסולחת, וגם לך. בחיים לא השפלתי אדם, לא באישי ולא בפומבי. השיח הזה לא מתאים למדינה שלנו יותר, ויש "ואהבת לרעך כמוך", וזו לא מצווה – זו חובה וזוהי זכות. זו כל התורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> העיקר שתפרטי מה זה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ובסוף, אני גם אשמח לפרט איפה אנחנו נמצאים ברמת המשרד, כי אנחנו מתקדמים מאוד. אז כל השפלה וכל שיח לא מכבד לא ממש יעזרו – לא לך, לא לעם ישראל ולא לאף אחד אחר. אז אני כמובן מוחלת וסולחת ובאהבה גדולה ובאהבת ישראל, כי רק באהבת ישראל בסוף אנחנו ננצח. אז לדברי שר הבריאות, הצגת חוק המזון בכנסת – אוריאל בוסו, ראיתי אותו גם בכנס של השלטון המקומי והאזורי, שהם עמוד השדרה של מדינת ישראל. אני חייבת לומר שחזרתי משם – חמש שנים של סבב בלתי נגמר של מערכות בחירות, קורונה באמצע, גם מלחמה, בחירות שנדחו, ויש את השלטון המקומי והאזורי בישראל, והם הגאווה שלנו, הם עמוד השדרה של המדינה. שם לא היה שיח כזה. והיו שם ראשי הרשויות מהימין ומהשמאל, דתיים וחרדים, ערבים ודרוזים, ולא שיח כזה. כולם ידעו לכבד אחד את השני, ולא הייתה הערה אחת כלפי אף אחד שעלה לבמה, גם אם זה לא היה נראה, מה שאמרו שם. והם הפנים האמיתיות של מדינת ישראל, והם העם והם הרוב של עם ישראל, והם מייצגים את העם שלנו. תודה לאל שיש אנשים כאלה שהם נבחרי הציבור שלנו, באמת. כנראה שלא פה, אלא בשלטון המקומי והאזורי, כי כאן אתם רק צועקים ומשפילים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> והם, הם לימדו אותי שאפשר לעלות ואפשר לכבד. ואני גאה בהם. והם לא משפילים, והם מכבדים, והם החזיקו כאן את המדינה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אל תטיפי לנו מוסר. את האחרונה שתטיף לנו מוסר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת דבי ביטן, את יכולה להגיד: ממשלה טובה לטעמי. כי זה היה לטעמך, לא לטעמי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לטעמך – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ממש לא, ממש לא. וכשזה לא מתאים, זה לא מתאים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תסתכלי עליהם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> – – (תיקון מס' 9 והוראות שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את מושחתת. את מושחתת. את מושחתת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הצעת החוק שמוצעת כאן גובשה על ידי משרד הבריאות בהמשך להחלטת ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה מיום 29 בפברואר 2024, ובהמשך למדיניות הממשלה להסרת חסמים רגולטוריים והורדת יוקר המחיה של מוצרי הצריכה לאזרחי ישראל. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015, קובע בין השאר מסלול יבוא ייחודי שמאפשר ליבואן נאות, כהגדרתו בחוק המזון, לייבא מזון המשווק באיחוד האירופי על בסיס עמידה בדרישות הרגולציה של האיחוד האירופי, וכן קובע מנגנון לאימוץ הוראות מסוימות החלות באיחוד האירופי לגבי ייצור, ייבוא או שיווק של מזון, בתנאים ובהחרגות כקבוע בחוק המזון – להלן: ההוראות המאומצות. ועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה ביום 31 במרץ 2024 החליטה לאשר, על דעת הממשלה בהתאם להחלטתה באותו יום, את טיוטת החוק. כן החליטה כי לפני הקריאה השנייה והשלישית בכנסת תובא הצעת החוק לדיון עם ראש הממשלה, ולאחר מכן היא תידון בממשלה. הצעת חוק זו נועדה בעיקרה למטרות הבאות: להסיר חסמים במסלול היבוא האירופי על ידי היבואן הנאות על ידי הקלות בדרישות הקיימות היום על היבואן במסלול זה. כך לדוגמה מוצע לצמצם את דרישת חובת הצגה של המסמכים המנויים בסעיף 97 לחוק המזון למקרים שמדובר ביבוא מזון רגיש במסלול האירופי שיוצר במדינה שאינה באיחוד האירופי. מדובר למשל במסמכים המעידים על אישורי הייצור לאותו מזון במדינת הייצור. ואולם מזון שמיובא לישראל ישירות מאירופה באמצעות ספק מהאיחוד האירופי שחתם על הצהרה לפי החוק פטור מהצגת אחד מהמסמכים האמורים. כמו כן מוצע להקל על היבואן הנאות המייבא מזון במסלול האירופי בלבד, כך שלא יהיה מחויב בביצוע בדיקות מעבדה לכל אצוות מזון שבמשלוח כפי שמחויב כיום, ובלבד שביצע את בדיקות במזון בהתאם לתוכנית הדיגומים שנקבעה על ידיו בתוכנית בקרת איכות ובטיחות שקבע במסגרת ניהול הסיכונים. דבר נוסף – להרחיב באופן ניכר את החלת דין האיחוד האירופי בישראל על ידי אימוץ 20 רגולציות נוספות על ארבע הרגולציות שכבר אומצו החל מינואר 2023. מדובר ברגולציות שעניינן סימון מזון, ובכלל זה סימון אלרגנים ומזון ללא גלוטן, הסדרת תחום תוספי המזון, חומרי טעם וריח וחומרים הבאים במגע עם מזון. לצד כל הוראה מוצע לקבוע הפרה אשר תגרור הטלת עיצום כספי במידה שיימצא כי אכן הופרה ההוראה על ידי העוסק במזון. היות שמוצע בהצעת חוק זו להרחיב את תחולת הדין האירופי בישראל, קיים צורך לפשט את הליכי העדכון הקיימים כיום, להגדיר נכונה את הוראות האיחוד האירופי המאומצות בישראל בתנאים, בהחרגות, בשינויים ובהרחבות, ולהנגיש לעוסק במזון את אשר חל עליו בהוראות אלו. לפיכך מוצע לתקן את החוק כך שכאשר העדכון של הוראות האיחוד האירופי שאומצו בישראל נערך רק בנספח של התקנה המאומצת, ללא צורך בקביעת תנאים והחרגות, מנהל שירות המזון יהיה הגורם המוסמך לפרסם הודעה על העדכון בילקוט הפרסומים, ברשומות. נוסף על כך, מוצע לצמצם את התנאים המגבילים את העוסק במזון לפעול לפי העדכון בנספח בלבד בטרם תחילתה של ההודעה להחלת העדכון בישראל, זאת מאחר שמטרת הצעת החוק, בין השאר, היא לאפשר יבוא ללא חסמים של מזון המשווק כדין במדינה ממדינות האיחוד האירופי. דבר נוסף – לקיים את הסעיפים הנ"ל תוך שמירה על בריאות הציבור באמצעות קיומו של מנגנון אכיפה מרתיע על מי שאינו עומד בהוראות הדין. כך, מוצע בפרק האכיפה המינהלית בחוק לתקן את ההגדרה "הסכום הבסיסי" ולהכפיל את הסכומים הנוגעים למפר שהוא תאגיד ל-40,000 שקלים חדשים ול-80,000 שקלים חדשים, בהתאמה למחזור המכירות שלו, זאת כיוון שמרבית הוראות חקיקת המזון יהיו ההוראות המאומצות שבהתאם לסעיף 277 לחוק המזון, ועל הפרתן בידי יבואן נאות במסלול האירופי תינתן התראה מינהלית בגין ההפרה הראשונה. לכן יש צורך לרתק את ההרתעה הנובעת מהטלת העיצומים הכספיים, כדי שההתראה תהיה אפקטיבית יותר. עוד יצוין כי סכומי העיצומים שנקבעו בחוק המזון נקבעו לפני קרוב לעשר שנים ואינם משקפים את החומרה הנובעת מהפרות חקיקה זו, ובשעה שבמקרים רבים הנוגעים להוראות המאומצות תישלח התראה מינהלית במקום עיצום כספי, יש מקום לחזק את ההרתעה על ידי הגדלה משמעותית של סכומי העיצום. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפניכם תביא, בעזרת השם, בשורה משמעותית לאזרחי ישראל, תקל על יבוא נוסף של מוצרי מזון, תגביר את התחרות ותביא בכך להורדת מחירים. אשר על כן מבקש השר, שר הבריאות – אני יודעת שזה מובא גם על ידי משרד ראש הממשלה ובתמיכת משרד הכלכלה ועוד משרדים – את תמיכתכם, הכנסת, בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אנחנו עוברים לדיון האישי. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> שלום לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אלו שנותרו ממשפחות החטופים שעומדים שם בכניסה – ליבנו איתכם, אנחנו איתכם, אנחנו נילחם איתכם. אני מסתכל על הממשלה הזו, שלא מפסיקה להגיד לנו "יחד ננצח". יחד ננצח, אבל רגע, אנחנו מעבירים תקציב שדופק את כל מי שלא איתנו; יחד ננצח, אבל שנייה, ניתן 300 מיליון שקל לאורית סטרוק; יחד ננצח, אבל אנחנו לא נעביר את חוק הגיוס, כי אולי אנחנו ביחד אבל אנחנו לא נמות ביחד, אנחנו נסדר לאלה שיכולים – שאפשר להוציא אותם ממעגל הלחימה – איזה עוד סידור פוליטי; יחד ננצח, אבל תעצרו רגע עם הביחד שלכם, כי יש לנו פה איזו קומבינה לסדר ברשות החברות הממשלתיות ויש לנו עוד איזו קומבינה לסדר בדואר; ויחד ננצח, אבל נשלח את השוטרים בשביל להכות מפגינים. אני רוצה להגיד מפה: אני קורא למפגינים לשמור על החוק, ואני קורא למשטרה לשמור על המפגינים. אלה משפחות החטופים, החטופים שאתם הפקרתם, החטופים שהפכו להיות חטופים במנהרות חמאס במשמרת שלכם. אין עוד מדינה בעולם שהממשלה הזו הייתה נשארת בה בשלטון ב-8 באוקטובר, זו בכייה לדורות שנשארתם בשלטון. אבל אם כבר נשארתם בשלטון, תשמרו עליהם, תשמרו על המשפחות שלהם, אם הם מפגינים – תוודאו שהם יחזרו הביתה לבכות בשקט לתוך הכרית על גורל יקיריהם. המפגינים צריכים לשמור על החוק – כן; המשטרה של בן גביר צריכה לשמור על המפגינים, זו חובתה. אני יודע שבין פעם לפעם שנייה שאתם אומרים "ביחד ננצח", כל חובה שלכם אתם זורקים לפח; את החובה הזו, בשביל האנשים האלה – תיאלצו לקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא נמצא; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, גברתי – לא נמצאת; חבר הכנסת אבי מעוז – לא נמצא. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, או שעכשיו קצת פחות, אני רואה את התמונות ומשתומם. אני מדבר על זה כבר כמה ימים. אני מחזק את חברתי טלי גוטליב, שדיברה על כך קודם, אני חושב שכל פעולה כזאת – אני מבין את הכאב, הכאב של המשפחות, ויש טרמפיסטים; יש מפגינים טרמפיסטים, יש ח"כים טרמפיסטים. ראינו קודם את המחאה הזאת של הח"כים, מה זה נותן? מה זה נותן למען החטופים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> למען החטופים, כדי להחזיר אותם, להפסיק עם השטויות האלה. די, נו, באמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה עניין של חטופים? מה זה עניין של חטופים? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מנסים לעשות מחאה, מה, להרוויח מניה פוליטית? על מה? על מה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה ייתן? שיעשו מה שהם רוצים. שיעשו מה שהם רוצים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, הם, נכון. אתם מטפסים על הגב שלהם, אתם מטפסים על הכאב שלהם – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תשפיל את המבט שלך כשאתה מדבר איתם בכלל. מה אתה היית עושה עם הבן שלך היה חטוף? מה היית עושה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מנצלים את הכאב שלהם כדי לזכות בעוד מניה פוליטית. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אם הצד הזה היה מחליט – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה, אני רואה את התמונות של החטופים אצלי בחדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וואו, וואו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני רואה את הילדים שלי – אני אומר לכם, אני רואה את הילדים שלי בתמונות ואני אומר לכם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לסבול את זה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה כואב מאוד לכולנו, אל תזלזלו. לא זלזלתי בכאב שלכם. אני אומר, אל תעשו פעולות שגורמות למניעה של החזרת חטופים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תן להם לעשות – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מעכבים את החזרה שלהם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא מעכבים, אנחנו תומכים בהם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בעצם הדבר הזה שאתם עושים. מה זאת אומרת? הרי יש פה משת"פים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון, כל הכבוד – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רציני? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, בקצה השורה שם, תשמעי, תסתכלי עליו, זה משת"פ. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם הפקרתם אותם. אתם הפקרתם אותם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כאן אנשים שמשתפים פעולה עם האויב בזמן מלחמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הבעיה שלך? הממשלה הגרועה שלכם. קח אחריות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זה הדבר הזה? מה הקשר שהממשלה גרועה, מה זה משנה איזו ממשלה יש עכשיו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם תכבדו אותם. אתם תכבדו אותם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתם: ביחד ננצח. הבוס שלכם עלה לפה כרגע. תאמין לי, אני לא הבוס פה. איזו זכות בזויה יש לי פה לנאום אחריו. ואני אומר לכם דבר אחד, אתם עושים כל פעולה כדי למנוע את החזרת החטופים. מה זה נותן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? מה אתה – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שהם ישתקו? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש טרמפיסטים – יש מפגינים טרמפיסטים ויש ח"כים טרמפיסטים. הטרמפיסטים האלה, הם פוגעים בהחזרת החטופים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה? אתה רציני – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתם רוצים, לתקוף את נתניהו? מה זה נותן לכם? לפגוע כרגע במדינת ישראל, אתם פוגעים במדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה היית עושה אם הבן שלך היה חטוף? היית שורף את כל ירושלים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי מפגין אותו דבר, אמרתי לך כבר. זה לא עכשיו – תעזבי את הפופוליזם הזול, "אם הבן שלך היה" – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה היית עושה? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הייתי עושה? הייתי עושה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היית תולה תמונה שלו במשרד? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היית שורף את כל העיר. על מה אתה מדבר? תולה תמונה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> די, נו. די כבר, תפסיקי לבלבל את המוח, נו, עם השטויות שלך. אז עמדת עם ידיים עם צהוב. בסדר, יופי, כל הכבוד. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תכבד, אנשים מדברים בצורה מכובדת. כנראה התבלבלת. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם דפקתם את החזרת החטופים, חבר'ה, זה הכול. זה מה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה רציני – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> את, את בעצמך. כן, את. את, כן, כן. אתם מחפשים פרסום – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם הפקרתם אותם. אתם הפקרתם אותם, אתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תלך – – – יא בושה. בושה וחרפה אתה, תראה, תראה – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – פרסום זול. פרסום, פופוליזם זול. פופוליזם זול, זה מה שאתם עושים. אתם עושים פרסום על החטופים. לא החטופים, לא, החטופים לא מעניינים אתכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם הפקרתם אותם, אתם הפקרתם אותם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – תרד, תרד מהדוכן. אתה מבזה את הדוכן הזה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> החטופים לא מעניינים אתכם, זה לא מעניין אתכם בכלל, העיקר הפרסום האישי שלכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב ויוראי, שבו ותפסיקו לצעוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבזה את הכנסת, מבזה את הדוכן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, שמענו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לעשות הפגנות, חסימה של איילון, לעשות מדורות, זה דופק את החטופים. אתם מכניסים אותם יותר עמוק לבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה אומר, מי סופר את ראש הממשלה שלך? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מכניסים אותם יותר עמוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? משפחות החטופים זועקות את זעקתן ואתה תכבד אותן. אתם הפקרתם אותם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מכשילים את החזרת החטופים, שיהיה ברור מה שאני אומר עכשיו. אתם מכשילים את החזרת החטופים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הפופוליזם הזול שלכם – מחזיר את החטופים. בהצגות ביציע, שאתם מארגנים אותן. מעודדים את המשפחות, גוררים אותן, מנצלים את הכאב שלהן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו. תודה רבה, אדוני, זמנך תם. בבקשה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, תוסיף לי זמן, מה זה הקריאות האלה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אני הוספתי לך. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> שהיא תשב בשקט או שתוציא אותה החוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה זה הדיבור הזה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, אני מבקש. מירב, מירב. יש דיון בכנסת גם אם זה לא מוצא חן. תנו לו לדבר עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מנצלים את הכאב של המשפחות ועושים הפגנות בכנסת כאילו אנחנו נמצאים פה ברחוב. באמת? מה זה הדבר הזה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה מדבר בבית? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תנו לחטופים לחזור הביתה. אתם מנצלים את הכאב של החטופים. בדבר אחד אני מסכים עם לפיד – זה לא ביחד ננצח, הדבר הזה. אתם מתנהגים כמו איזה מדינה נפרדת. מה זה הדבר הזה? מה זה השטויות האלה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תרד מהדוכן הזה. תרד מהדוכן הזה. בושה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, אחרי הוספת הזמן. תודה רבה. תודה רבה. זהו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זו השפה הזאת של הרחוב? מי אומר את המילה "דופק" – אין בושה כבר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תתייחסי לעובדות, אין לך, את לא מתייחסת לעובדות, אתם לא יודעים להתייחס לעובדות. אתם מתעסקים מסביב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מדבר על דוכן הכנסת? מה זה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> יש חטופים, זה כואב, לא? לא כואב לך בכלל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור לחטופים? תתבייש לך. תתבייש בעצמך בכלל. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – ממש לתפארת מדינת ישראל. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתם אופוזיציה לא אחראית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ואטורי ומירב בן ארי, בבקשה שקט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה סגן יושב-ראש הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זו המילה "דופק" על – מי משתמש במונח? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ומה זו המילה "ביוב"? מה זו המילה "ביוב"? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? אני אמרתי את זה על דוכן הכנסת? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הפה שלך הוא הביוב, אקונומיקה לא תשטוף את הפה שלך, על מה את מדברת בכלל? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – על דוכן הכנסת. אני אמרתי – – – אני לא אמרתי את זה. על מה אתה מדבר? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תראי מה אתם עושים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, די. ואטורי, די. זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תשתיק אותם. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על מה את מדברת? כרגע את צועקת בלי הכרה. תכבדו את הכנסת, כל אחד ודעתו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> דבי, דבי. מה? צריך ככה לקפוץ מאחד לשני? תפסיקי. טלי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> כל השטויות האלה – הם מונעים את החזרת החטופים. תתביישו לכם, אופוזיציה לא אחראית. בושה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זהו, לפחות בבית הזה שיקשיבו אחד לשני, גם אם זה לא מוצא חן. בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בושה? מי שמדבר. וזה שהסתרת את תעודת הקבלן שלך – – – << קריאה >>ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> די, נו. תמשיכי לצעוק, שתהיה לך עוד תמונה, והחטופים נכנסים עמוק יותר בגללכם. בגללכם החטופים לא חוזרים, היו חוזרים בשבוע שעבר כבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – לדבר יפה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ואטורי, אני מבקש ממך, קריאה ראשונה. ואטורי – קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לך מפה – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תשתיק אותה. למה לה אין קריאה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש בעצמך. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תתביישי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם עברת על החוק, אנחנו יודעים את זה. עברת על החוק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, קריאה ראשונה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – יש לכם אתם, החטופים לא חוזרים בגללכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, שלוש דקות. בבקשה, גברתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה – – – << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חברי הכנסת – מירב, די, די. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, לא. זה לא מקנה לך זכות לצעוק. קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מירב, די, די. כולנו כועסים, כולנו בעצבים. די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתם רוצים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מירב, מספיק. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני התכוונת לדבר על משהו אחר, אבל מה שקרה פה זה בלתי נסבל. אני מנסה, ככה, לא לדבר לגופו של אדם אלא לעניין, אבל חבר הכנסת ואטורי עבר עכשיו כל גבול אפשרי. בגלל האופוזיציה לא מחזירים את החטופים? התחרפנת? התחרפנת? גם 7 באוקטובר קרה בגלל האופוזיציה? גם חמאס קם על רגליו בגלל האופוזיציה? לא ראש הממשלה שבנה אותו 15 שנה, לא הפוליטיקות המגעילות שלכם, הרפורמה המשפטית, שאתם לא רציתם להקשיב לשר הביטחון? גם עכשיו, אגב, אתם לא מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה בגלל האופוזיציה, האופוזיציה לא נותנת לכם. ואתם לא סוגרים את אל-ג'זירה בגלל האופוזיציה, לא בגלל שאתם חסרי עמוד שדרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואת אונר"א. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואת אונר"א, אגב. וראש הממשלה כבר שש פעמים לדעתי אמר שהוא אישר תוכניות לרפיח. גם את זה האופוזיציה לא מאפשרת לו? גם בזה אנחנו אשמים? גם נמל ימי בעזה – זה האופוזיציה עשתה? בנינו במו ידינו. התברר שראש הממשלה בכבודו ובעצמו בתחילת המלחמה ביקש מביידן לבנות נמל ימי בעזה, ואחר כך התפרץ בצעקות: איך זה קרה. ירדתם מהפסים, ואטורי למיניהם. מה שקרה עכשיו, זה פשוט מחניק אותי. זה מחניק, וזה – אתה יודע מה? אתה לא נושם. אתה לא נושם. ההפגנה מפריעה לכם לנצח במלחמה או חוסר היכולת שלכם לקבל החלטות? החטופים מפריעים לכם או הפגרה שאתם עכשיו יוצאים אליה? בסוף אני מאמינה שגם יש את האמת הפנימית, יושרה פנימית. עזבו את הפוליטיקה. אתם חוזרים הביתה, אתם הולכים לישון, אתם מסתכלים במראה – מה אתם אומרים לעצמכם? בכל דבר שנגעתם, או שפגעתם או שהרסתם או שגרמתם נזק. ומה אפשר להגיד למשפחות של חטופים? הם היו בשקט הרבה מאוד זמן, הקשיבו לכם. מה עכשיו – ריבונו של עולם – הם צריכים לעשות? אז אולי תגידו למשפחות משהו אחר? דברו איתם, תסבירו, תגידו את האמת, תפסיקו לשקר. הבעיה המרכזית היום בציבור הישראלי זה שהציבור לא מאמין לראש הממשלה, כי ראש ממשלה שקם בבוקר ואומר משהו, בצוהריים אומר משהו אחר, ובערב משהו שלישי – אין בו אמון. סליחה, היושב-ראש, אולי זה לא מקובל בכנסת, אבל אני עכשיו אגיד הכי פשוט שבעולם: גבר בוגד הוא תמיד חשוד. ואם הוא בוגד סדרתי, הוא חשוד שבעתיים. זה מה שקורה עם ראש הממשלה שלנו, בן אדם משקר בצורה סדרתית – ואז אין אמון. וזה דבר מרכזי. אנשים לא יודעים שהוא מדבר על מה שהוא מתכוון, מתכוון למה שהוא עושה, עושה משהו שבכלל לא התכוון. זה המצב שלנו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת מרב מיכאלי? אגב, הרשימה סגורה, להודיע לכם. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, גברתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחות יקרות, כבוד היושב-ראש, איזה מביך. היום לכאורה זו המליאה האחרונה, כי אנחנו יוצאים לפגרה. אז אנחנו לא יוצאים לפגרה. הרעיון, המחשבה שקבוצה מכובדת, חברי הכנסת, שאנחנו האזרחים משלמים את המשכורות שלהם – כן, משלמים גם את שלי – באיזו עזות מצח הם מרשים ומצביעים בעד יציאה לפגרה? כבר נאמר: לחטופים שלנו אין פגרה. העקורים שלנו ועוד 30% מתושבי שדרות והסביבה הם מחוץ לבתים, הם עקורים, ומאות העקורים של הצפון שאין להם תשובות – להם אין פגרה. אני מרגישה נבוכה כחברת כנסת בכנסת הזו שהמושג הזה בכלל עולה ונדון. זה משהו שהיה ברור מראש שהיה צריך לרדת מסדר-היום. אבל אני שמחה שאני נמצאת בסיעה הנכונה, עם האנשים הנכונים, כי חברי מפלגת יש עתיד לא יוצאים לפגרה. אני מודיעה לכם שעל דלת לשכתי יש הודעה: אני לא יוצאת לפגרה – עם המייל שלי והטלפון שלי. ואנחנו נמשיך להיות עם משפחות החטופים, ונגיע כאן לוועדות, ונלך לבקר את המסגרות בכל מקום שצריך אותנו – כי נבחרנו לעבוד, כי נבחרנו לשרת את האזרחים, ולא האזרחים אמורים לשרת אותנו. ואחרי כל המחדל הזה וכל ההפקרה הזו, מאיפה האומץ להגיד "פגרה"? אם מישהו זקוק לחופשה קצרה לכמה שעות, ימים – למה צריך פגרה? למה צריך להשבית את הכנסת? יש כל כך הרבה הצעות חוק חשובות שצריכות לעבור למען אזרחי מדינת ישראל. פגרה תהיה אחרי שהמדינה הזו תנצח את החמאס ותחזיר את כל החטופים והחטופות שלנו ואת העקורים, וכשאני, דבי ביטון משדרות, ארגיש בנוח שתהיה לי אפשרות לחופשה. אני לא מסוגלת להיות בבית, אין לנו תחושת ביטחון, אז איזו פגרה? אז נבחרנו לכנסת ישראל, so what? זו עבודה לכל דבר. ואולי זה המקום שב-2024 ישנו את הדבר הזה, גם בתקנון הכנסת. משפחות יקרות, אהובות, אנחנו מבינים כמה קשה לכן. אנחנו רואים אתכן בוועדות. אבל אני שוב מודיעה: אנחנו לרשותכן. אנחנו נמשיך להגיע, לחזק, לתמוך, ובטח ובטח נמשיך לקרוא לראש הממשלה "עסקה עכשיו" – גם אם ירגישו לא נוח עם ה"עכשיו" הזה. כן, זה עכשיו; לא עכשיו – זה אתמול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, גברתי. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת קריב. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחות החטופים, שישה חודשים של מלחמה. רק לשם השוואה – מלחמת ששת החודשים מול מלחמת ששת הימים. תיזכרו בתמונת הניצחון של מלחמת ששת הימים אחרי שישה ימים, אותה תמונה של הצנחנים בכותל. ומה יש לנו עכשיו? מה יש לנו עכשיו? שישה חודשים שראש הממשלה בנימין נתניהו מתעתע בציבור הישראלי ובשותפים הקואליציוניים שלו ועושה רק מה שהוא רוצה. שישה חודשים שבהם 134 חטופים מוחזקים בידי הצורר חמאס-דאעש. שישה חודשים – ואפילו אין קצה של פתרון למערכה בצפון. 80,000 עקורים בארצם, רצועת הביטחון בצפון בשטחנו – מאות בתים נפגעו במנרה, במטולה. מה זה, אם לא הפקרות? ברצועת עזה דילול של כוחות, ואנחנו דורכים במקום, תקועים בחאן יונס, מדשדשים, רק מדברים, ממשלה שרק מדברת על רפיח ופילדלפי. שישה חודשים – ועדיין, מאז השבת השחורה, לא הוקמה ועדת חקירה. זה בלתי מתקבל על הדעת. שום דבר לא קורה. תקועים. מים עומדים. ממשלה שלא מסוגלת להכריע, לא בצפון ולא בדרום. ממשלת הקונספציה. צה"ל זועק שהוא צריך להרחיב את מקורות כוח האדם – ואין התקדמות, גם בחוק האי-גיוס. נהפוך הוא. ראש הממשלה אמר: התקדמות ניכרת; איזו התקדמות ניכרת? התקדמות לאחור. ואני מבקשת לשאול רק את שני האנשים, בני גנץ וגדי איזנקוט: תגידו לי, מה אתם עושים שם? לא אמרתם שהמדינה לפני הכול? ממשלת הקונספציה – אין לה זכות קיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, תראו, ישבתי בכיסא היושב-ראש לנהל את הישיבה הזאת ומלמעלה זה נראה איום ונורא, הטחת האשמות באמת חסרת אחריות. כל אחד מאיתנו צריך לחשוב פעמיים. אבל אני דווקא רוצה להתייחס להאשמה שהוטחה בחלק מאנשי האופוזיציה על ידי חבר הכנסת ואטורי, שלעיתים לשונו, ככה, משתלחת – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סיבה נוספת. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שבגלל האופוזיציה לא מחזירים. אדוני ראש הממשלה, תחזיר את החטופים והחטופות. תעצור את נשימתך. אין לאנשים האלה מחיר, אנחנו אומרים את זה כבר המון זמן. אין מחיר לאנשים האלה. צריך לעצור הכול ולהחזיר אותם. וצריך, כשאנחנו פוגשים את המשפחות במסדרונות הכנסת, להשפיל עיניים ולהקשיב לכל דבר שיש להן להגיד, בין אם זה יהיה נעים לאוזן או לא נעים לאוזן. זה המפלט האחרון שנותר להם – הבית הזה, לבוא ולהשמיע בו את קולם, ורחובות המדינה לבוא ולהשמיע בהם את קולם. אז אני שומע איך הופכים אותם לאלה שבגללם לא מנצחים. מי מפריע לממשלת הימין על מלא לנצח? מי עומד ומהסס ברפיח? מי עומד ומהסס בפילדלפי? מי לא אומר ומשדר נחישות בצפון? זה אנחנו? זה אתה. ממשלת הימין שכל כך מתפארים בה. והינה, ימין על ימין, מלא על מלא – רפיסות. וניחא אתם רופסים, לפחות תטפלו במפונים כמו שצריך. אני חוזר על בקשתי, אדוני היושב-ראש: אנחנו לא יוצאים, האופוזיציה לא יוצאת לשום פגרה. אני משער שגם חלק מכם. ואתה תצטרף אליי בקריאתי, אדוני היושב-ראש: כל חבר וחברת כנסת מהימין, מהשמאל, מקואליציה ואופוזיציה: לכו להיפגש – אני יודע שאתה עושה את זה – לכו להיפגש עם החטופים; לכו למטה החטופים; שבו איתם, גם בחג וגם בערב חג, ולהקשיב לזעקתם. וגם אם יגידו דברים שלא נעימים לאוזן – להשפיל עיניים. למי יש להם לפנות, אם לא לראש הממשלה ולחברי הכנסת וחברות הכנסת? להקשיב להם בכבוד, ואמירות שנשמעות גם במסדרונות הכנסת וגם בחוץ, של קוצר רוח – זכרו, שכל אחד מאיתנו יעצום עיניים ויחשוב מה היה קורה אם אלה היו הילדים שלנו. אמרתי בבוקר, ואני חוזר על זה: הכאב הוא לא כאב פרטי שלהם, הוא כאב לאומי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אקריא, ברשותך וברשות הכנסת הנכבדה, את סיפורו של החטוף איתן לוי, השם ייקום דמו, מפי משפחתו, כפי שקיבלתי. בבוקר 7 באוקטובר, כשהחלו האזעקות, איתן צלצל רק כדי לעדכן אותנו שהוא בסדר. במהלך השיחה איתן צעק שנחתו לו על הרכב ומשם נעלם מהשיחה. הקו נשאר פתוח במשך שלוש שעות, שבמהלכן שומעים את המאבק של איתן במחבלים, צרור יריות, ולאחר מכן השיחה נותקה. במשך יותר מ-40 ימים איתן היה נעדר ולא היה שום מידע. לאחר 62 ימים, ב-8 בדצמבר, הגיעה ההודעה המרה והכואבת שאיתן נרצח וגופתו מוחזקת בעזה. אביבה ואיתן התחתנו בשנת 1999. בשנת 2001 שחר נולד. לאחר שבע שנות נישואים נפרדו. אביבה המשיכה לפרק ב' בחייה והביאה יחד עם חן שלושה ילדים בשם סאני, ריף וריבר, שאותם איתן ראה כילדיו לכל דבר ועניין, והם התנהלו כמשפחה גדולה ומאוחדת – היו עושים באופן קבוע ארוחות שישי ביחד, נוסעים לחופשות משותפות ומטיילים יחד בימי שבת. איתן היה האבא של הבית ועמוד התווך העיקרי שלו, והילדים הקטנים היו קוראים לו דוד איתן. איתן אהב בעלי חיים, יש לו שתי כלבות בשם קייסי ובל ותוכי בשם אנג'ל. איתן אהב לטייל, ואפילו עבד בחו"ל במשך תקופות ארוכות – איתן עבד במשך תקופה ממושכת באפריקה דרך חברת סולל בונה, ולאחר תאונת עבודה חזר להתגורר בארץ. בשנת 2021 איתן עבר תאונה קשה ונותר נכה. איתן אהב לעזור ולתרום ככל שיכול. איתן לא תושב הדרום, איתן לא נסע למסיבה – איתן נקלע לשם בנסיבות שבעל כורחו: הוא הקפיץ ידידה שלו שהתגוררה בבארי הביתה. המשפחה מבקשת: בשנה הקרובה, כשתחגגו חגים, ימי הולדת, אפילו תטוסו לחו"ל, תזכרו את 134 המשפחות שלא חגגו בתקופה הזאת, ואת היקרים להם שנמצאים שם כמות ימים בלתי נתפסת. אבל יותר מכול צריך לזכור את אלו שלא יזכו לחגוג יותר כלום, את 36 החטופים שנרצחו ומוחזקים בשבי. איתן שלנו לא יזכה לחגוג איתנו עוד ימי הולדת, לא יזכה לעשות איתנו ארוחות שישי, לא יזכה לטייל ולטוס לחו"ל כמו שאהב, לא יזכה אפילו לקנות לסאני מתנה אחרונה כמו שהבטיח. אף אחד לא רואה אותנו, המשפחות השקופות, שרק מקוות ונלחמות להחזיר את היקר להם מכול לקבורה ראויה. כל יום מחדש אנחנו מקווים ומתפללים להחזרתו של איתן לקבורה ולסגירת המעגל הזה, וסך הכול רוצים קבר לבכות עליו, להישען ולפרוק את מה שיושב בסוף יום. אנחנו אוהבים ומתגעגעים, מרגישים את החוסר של איתן יותר משאפשר לתאר. עד כאן דבריהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אני יודע, רק משפט אחרון, באמת. שני משפטים. למשפחתו של איתן לוי, שנרצח רק כי הוא יהודי בארץ ישראל, אני רוצה לומר: אינכם שקופים. אנחנו עם אחד, עם אויבים רבים אשר רואים אותנו כאחד, ואנחנו לא נתבלבל. נפעל יחד להביאו לקבר ישראל ולהביא קצת נחמה לנפשות המיוסרות. "בִּלע הַמות לנצח ומחה אדני ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דִּבר". תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, גברתי השרה, אחד הדברים שאני למד מההתעקשות של הקואליציה לא לבטל את הפגרה הוא שחברי הקואליציה כבר תכננו תוכניות לקראת חג הפסח ובמהלכו, תוכניות של נופש. ואני רוצה לשאול את חברי הקואליציה: האם תכננתם לקחת את הילדים לרפטינג נהר הירדן? או אולי קבעתם איתם שתעשו את הקיאקים שליד קיבוץ גדות? אולי קטיף דובדבנים במרכז הגולן? עכשיו בדיוק מתחילה העונה. וחברי המפלגות החרדיות, אולי אתם קבעתם ביקור בקברי התנאים הקדושים בהרי הגליל העליון? ואולי טיול רגלי או רכוב בנחל כזיב. לא? אלה לא התוכניות שלכם? לא סגרתם נופש בצפון? גם אתם מעדיפים, כמו השר אמסלם, טברנה באתונה ולא את זאת שיש בעכו על שפת הים? טוב, אני יכול להבין אתכם. בכל זאת יש מלחמה בצפון, 100,000 מפונים, רצועת ביטחון פנימית – אני יכול להבין אתכם. מי לוקח את הילדים ואת הנכדים שלו לאזור מלחמה לטובת חופשה קצרה? אבל מה שאני לא יכול להבין אצלכם זה איך אתם מעיזים לצאת לפגרה בלי להאריך את הסדר החל"ת ליישובי הצפון, בלי להאריך את הסדר החל"ת לעסקי התיירות, שהם נדבך אדיר בכלכלת חבל הארץ המופלא הזה. איך אתם מעיזים, רגע לפני חופשת הפסח הכי דוממת שידע אזור הצפון מאז הקמת המדינה, להביא את בעלי העסקים, את בעלי המלונות, הצימרים ואתרי התיירות לפטר את העובדים שלהם ערב החג, כי לא טרחתם במשרד האוצר ובוועדת הכספים להאריך את הסדר החל"ת ליישובי הצפון לפני שאתם יוצאים לנופשונים המשפחתיים שלכם מעבר לים. תאמרו, שר האוצר, ואתה, השר לפיתוח הנגב והגליל, שקושרים כתרים לראשו, שר הכלכלה, שר התיירות, יושב-ראש ועדת הכספים – אין לכם בושה? אין לכם בושה לצאת ככה לפגרה ולהפקיר את כל תושבי הצפון גם בעניין הזה של החל"ת? אולי את טביעות האצבע הצהובות שהטביעו לפני שעה קלה בני משפחות החטופים על החלון של היציע, אולי את הטביעות הללו ניתן היה להסיר תוך שנייה בחומר ניקוי, אבל את חרפתכם ואת כישלונכם בטיפול באזרחי ישראל בחצי השנה האחרונה לא תצליחו למחות מעל פניכם עוד הרבה הרבה מאוד זמן. שתהיה לכם חופשה נעימה, חברי הקואליציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מי השרה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סטרוק. מולך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, 134 חטופות וחטופים, 180 יום למלחמה. חייבים עסקת חטופים עכשיו, וחייבים להמשיך לעבוד מהבית הזה; לעשות כל שביכולתנו לתמוך ב-100,000 עקורים בדרום, בצפון; לשקם את הכלכלה, לשקם את יחסי החוץ, לשקם את המדע, לשקם את החקלאות, לשקם את האזרחים, את בריאות הנפש. ימים קשים. השבוע הזה הוא שבוע מאוד מאוד טעון. חבל שהמליאה ריקה – אנחנו דנים בהצעת חוק הגנה על בריאות הציבור, בעצם מזון. מדובר בהצעה לרפורמה שהיא רפורמה הרסנית לייצור המקומי, כי זה מדבר על לאמץ את כל הרגולציות האירופיות ביבוא המזון. הרפורמה הזאת תשפיע על ביטחון המזון של מדינת ישראל ותרסק את החקלאות המקומית. החקלאים גם כך מתקשים לספק את הסחורה הטרייה, ובעקבות הרפורמה הזאת שמוצעת כאן, החקלאים לא יוכלו לספק תוצרת חקלאית מקומית. התיקון הזה, הצעת החוק הזאת נעשית בחיפזון, ללא שיתוף משרד החקלאות. היעלה על הדעת שמדברים על תוצרת טרייה ועל מזון ולא מדברים עם משרד החקלאות? נראה לי שזה איזה מוטיב חוזר – איך מרסקים את משרד החקלאות בצומתי קבלת ההחלטות, איך פוגעים לו בתקציבים, איך פוגעים ברפורמות, ברפורמת היבוא, שפוגעת בייצור המקומי. הרפורמה הזאת לא עברה תהליך של שיתוף ציבור כמו שצריך, לא הארגונים. במבחן התוצאה זה גם לא יעזור ליוקר המחיה, זה מה שעצוב. זה לא יעזור ליוקר המחיה, בטח לא ברכיבי הפירות והירקות. אין הסבר ברפורמה כיצד בעצם הם מתכננים להוזיל את יוקר המחיה, זה לא ברור. אבל אני בטוחה שזה יגדיל את הרווחיות של הסיטונאים, של הקמעונאים, של היבואנים. היום 90% מהתוצרת הטרייה שאנחנו אוכלים היא תוצרת מקומית, מיוצרת בארץ. המלחמה הוכיחה שאנחנו מדינת אי – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> והקורונה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> והקורונה. הן הוכיחו שברצות העולם, אין לנו אוכל. אנחנו צריכים להתדפק על דלתות של מדינות שעוינות אותנו, שהנמל שלנו יכול להיסגר, שחברות התעופה עוצרות את טיסותיהן, שהתנועה הימית נבלמת – אם זה החות'ים ואם זה לא משנה מי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החקלאות היא ערך לאומי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אז עוד שני משפטים. החקלאות היא ערך לאומי. יש לנו דוגמת השום ודוגמת שמן הזית, שמביאים עכשיו שמן זוועה בגלל שפתחו את הייבוא ללא הכר. אני אתנגד לחוק הזה. ויש לי עוד הרבה מה לומר, אבל בגלל שנגמר הזמן אני אקצר, אבל אסור לתת את האצבע שלנו לרפורמה הכל-כך מזיקה לחקלאות ישראל. אם חקלאות כאן – מולדת כאן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אתמול היו אירועים לא פשוטים בירושלים. וכמובן, כמו תמיד במקרים האלה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – היו אנשים, גם נבחרי ציבור, שהתלבשו על האירוע כדי להכפיש את המחאה. אני רוצה לומר למפגינים: אסור לכם בתכלית האיסור לפעול באלימות נגד השוטרים. אני רוצה לומר למשטרה: אסור לכם לפעול באלימות בלתי חוקית ובלתי סבירה נגד המפגינים. נקודה, סוף, מאוד ברור. ולאחר שאמרתי את המובן מאליו – אין שום סימטריה בין המפגינים לבין ממשלת נתניהו הכושלת, הממשלה שהחלישה את מדינת ישראל עוד לפני המלחמה; הממשלה שהביאה ל-1,500 נרצחים והרוגים ישראלים, לעשרות אלפי פצועים, ל-240 חטופים כאשר 134 חטופים שלנו עדיין נרקבים במנהרות החמאס, לעשרות אלפי ישראלי שעדיין עקורים מהבתים שלהם; הממשלה שאיבדה את הדרום ואיבדה את הצפון. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תרתי משמע. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איבדה את הראש. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה שהרסה את הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל ואת כלכלת ישראל. אני רק רוצה להזכיר שלראשונה בהיסטוריה דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> של אחת – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הממשלה שהופכת את מדינת ישראל מיהודית ודמוקרטית למצורעת בעולם המערבי. ולכן – אין סימטריה, ומי שמנסה לייצר את הסימטריה המזויפת הזאת גם משקר, גם משרת את הממשלה הכושלת הזאת וגם לוקח חלק פעיל בהמשך פירוק החברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רון כץ. חבר הכנסת בליאק, אני בטוח שאתה שמחת כמוני מהדירוג של פיץ', נכון? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. אבל אני עדיין מאוד מודאג מהדוח של SNAP ומהפיכת התחזית לשלילית. אבל – – – << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הזמן הקצר במושב הזה בשביל אולי לענות גם על מה שחבר הכנסת ואטורי עמד פה ואמר, ואולי גם שהמסר הזה יתקבל אצל מי שיכול להחליט אחרת, למרות שאין סיכוי שזה יקרה. עמד פה חבר הכנסת ואטורי והטיח באופוזיציה שבגללם אין עסקת חטופים. אני יודע, זה נשמע טיפשי, כי זה באמת טיפשי. אין שום קשר לדבר הזה. מי שאמור להחליט על העסקה נמצא בשולחן שנמצא פה באמצע, שולחן הממשלה, ואני מאוד מקווה שיעשה את זה כמה שיותר מהר. אבל מה הבעיה? שהכלים האמיתיים שלנו לפקח על עבודת הממשלה נסגרים בסוף היום הזה. בסוף היום הזה הכנסת יוצאת לפגרה. זה הזיה. משפחות החטופים נמצאות איתנו ונלחמות בצדק על הדבר הכי יקר בעולם. המילואימניקים בשטח לא מקבלים את מה שמגיע להם. אני חוזר עכשיו מהלשכה שלי – היועצת שלי קיבלה צו מילואים נוסף אחרי שעשתה ארבעה חודשים, והיום קראו לה שוב. ברור, כי יש תמיד את הפראייר התורן שיעשה את זה וירוץ לשם. אבל הכנסת תצא לפגרה, אנחנו נעצור, אנשים פה ילכו לחופשות, יטיילו, למה לא? אמריקה, שגם כבר לא איתנו. אני רוצה לשאול באמת: איך אתם לא מתביישים? איך אתם לא מתביישים במועד הזה לצאת לפגרה? ואני גם אשאל שאלה: אם היינו מתחלפים בכיסאות, והצד הזה היה רוצה לצאת לפגרה באמצע מלחמה – בזמן שאנחנו יודעים שיש בעיות אמיתיות בצבא, בזכויות המילואימניקים, בעסקים הקטנים, בכלכלה, כמעט בכל תחום בחיים יש בעיות אמיתיות עכשיו, שצריכות שאנחנו נהיה פה, נעבוד בשבילן בוועדות ונעביר חוקים בשביל לתקן אותן – אם הצד הזה היה אומר: חבר'ה, יוצאים לפגרה. מה הייתם אומרים? הייתם אומרים בדיוק את מה שאני חושב עכשיו. הסיבה היחידה שאתם יוצאים לפגרה עכשיו היא שאתם מפחדים שבפגרה הזאת יקומו כמה אמיצים בצד הזה ויגידו: עד כאן. עד כאן. אי-אפשר להמשיך כך, אי-אפשר לתת לממשלה הזאת להתנהל ככה. ואתם פשוט רוצים לסגור את חלון ההזדמנויות הזה, כי אתם יודעים – כנראה אולי טוב מאיתנו – שהדבר הזה מתחיל, כבר יש לחשושים בכיוון הזה, שאנשים אומרים: אנחנו לא מסוגלים יותר. ואני רוצה לומר לכם שהפגרה תיגמר, ואותם אנשים יגלו מנהיגות, והממשלה הזאת תיפול, כי כל יום שהממשלה הזאת בשלטון עולה הון למדינת ישראל, גם בחיים וגם בכל תחום אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, יש אמירה מפורסמת של אברהם לינקולן שאומרת שאפשר לשקר לכל העם חלק מהזמן או לשקר לחלק מהעם כל הזמן, אבל אי-אפשר לשקר לכל העם כל הזמן. כנראה שאם הוא היה מכיר את ראש הנחש נתניהו, אולי הוא משנה קצת את התזה הזאת שלו, משום שמדובר במישהו שמשקר כל הזמן לכל העם. ועמד פה קודם חבר כנסת שכינה את אלה שתומכים במשפחות החטופים ומנסים לסייע להם, במקום הממשלה שלא עושה את זה ועושה אפילו ההפך – קרא להם "טרמפיסטים" – לנו הוא קרא טרמפיסטים. אותו אחד שתפס טרמפ מאלוני הבשן לקצרין ובדרך לפריימריז בליכוד קורא לנו טרמפיסטים. על זה נאמר, "טול קורה מבין עיניך". בכל אופן, מי באמת – כפי שנאמר פה קודם, גם אותו חבר כנסת כמובן, במלוא חוצפתו, יחד עם חבורה הנמצאת בצד הזה של הבניין, מאשימים את האופוזיציה בהפקרת החטופים, מאשימים את האופוזיציה בכך שהחטופים לא שוחררו. שימו לב לרשימה החלקית הבאה: מי באמת מכשיל את שחרור החטופים? ב-9 בנובמבר הגרדיאן מדווח שנתניהו דחה הצעה להפסקת אש של חמישה ימים, עוד בתחילת המלחמה, בתמורה לשחרור חטופים; ב-13 בדצמבר נתניהו מונע מראש המוסד לצאת לקטר לצורך קידום עסקה; ב-25 בדצמבר נתניהו אוסר על גלנט לקיים דיונים פרטניים עם ראש המוסד על קידום עסקה; ב-21 בינואר נתניהו מתנגד להצעת חמאס ומודיע, אני מצטט: "לא נסכים לעסקת חמאס", בהצהרה פומבית הוא אומר את זה; ב-24 בינואר ממשלת קטר מוציאה הודעה כי נתניהו פוגע במגעים לעסקה בשביל לשרת את הקריירה הפוליטית שלו; ב-4 בפברואר השרים ניר ברקת, עמיחי שיקלי, ישראל כץ, אבי דיכטר, יריב לוין, יואב קיש ומירי רגב – שמקורבים לראש הממשלה נתניהו, כידוע – הביעו התנגדות בישיבת הממשלה למתווה המתגבש של עסקת החטופים; ב-8 בפברואר נתניהו נוזף בשרים מדוע הם לא מוציאים הודעות לתקשורת ומתנגדים בפומבי לעסקה; ב-11 בפברואר נתניהו, בראיון ל-ABC, אני מצטט: "הפעולה ברפיח חשובה יותר מחטופים, יש מספיק חטופים בחיים בשביל להמשיך במלחמה"; ב-13 בפברואר נתניהו דוחה מתווה נוסף – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? זה שקר מוחלט, שקר מוחלט – – – שקרי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא לא שווה התייחסות. – – נתניהו דוחה מתווה נוסף לשחרור החטופים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן עבר, אדוני, תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה שקרן – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שעליו סיכמו המוסד, השב"כ והצבא; ב-14 בפברואר – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לסיים, בבקשה. משפט סיום, משפט סיום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – נתניהו מנע את יציאת צוות המשלחת לקהיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סדרנים, להוריד בבקשה את חבר הכנסת כסיף מהדוכן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ב-8 במרץ – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. להוריד את חבר הכנסת כסיף מהדוכן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – נתניהו מסרב להרחיב את מנדט צוות המשא ומתן ובכך לסייע לקידומו, וזה רק קצה הקרחון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כל הכבוד, עופר – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת עודה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה אפס מאופס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר. חבר הכנסת עודה, תצא החוצה, בבקשה. תצא החוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא קראת לו – – – לא קראת לו אפילו פעמיים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, אני רשאי. אני אומר לך, אני רשאי להוציא בן אדם בהפרעה חמורה. לקרוא ליושב-ראש "אפס מאופס" זו הפרעה חמורה. החוצה. החוצה עכשיו. חבר הכנסת הרצנו – אינו נוכח. חבר הכנסת טיבי, אתה מעוניין לדבר? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותיי חברי הכנסת, העלייה המתמשכת במעשי הפשיעה והרציחות בחברה הערבית היא נושא מטריד מאוד; ההתעלמות של המפכ"ל ושל השר הממונה מהטרנד המסוכן הזה של העלייה, שבו ארגוני הפשיעה אומרים למעשה: אנחנו שולטים – הם הריבון, יש ריבונות בתוך ריבונות. אנשים מקפחים את חייהם, נרצחים על ימין ועל שמאל. ראיתי באחד היישובים טיל, ירו טיל. אגב, העלייה ברציחות היא גם בחברה היהודית, ולכן הכישלון של השר הזה הוא כללי. במה הוא עוסק? אף פעם הוא לא התייחס לפשעים האלה. הוא רק מפרסם תמונות של קטינים בניגוד לחוק, עבירה שעליה מאסר של שנה, אבל המשטרה לא מעיזה לחקור אותו או להעיר לו; או שהוא מבקש לסגור את אצטדיון סח'נין על ויכוח שהיה או תקרית שהייתה בחדרה, או שהוא מורה לסגור את מגרש הכדורסל של הפועל תל אביב. בינתיים הרציחות נמשכות, הפשיעה נמשכת, הברחת הנשק נמשכת, הפרוטקשן נמשך, מכה ביישובים רבים – גם יהודיים וגם ערביים – ולכן הכישלון הזה שלו הוא כישלון של כלל הממשלה. בתקופה שלך הייתה עבודת מטה – ואני מתכוון אליך, לא לסימון דוידסון, שאתה יושב במקומו – הייתה עבודת מטה, והיינו נפגשים איתו פעם בשבועיים-שלושה. היה נפגש עם כולם, מתדרך מה נעשה ומה לא. כל המערכת הייתה נפגשת, נדמה לי, פעם בימי חמישי, או ראשון, לא יודע מתי. תכלול, ככה צריך, זו עבודה מקצועית. הכישלון רשום על שמה של הממשלה כולה, לא רק על השר המחבל. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עבר חוק שמחבל לא יכול לחזור למקום שבו הוא פעל. אולי תוכל להתייחס לזה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – אפרופו בן גביר, הוא חוזר כל הזמן, בניגוד לחוק. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> האמת היא שבשלוש הדקות האלה ניסיתי לעשות איזו סריקה של הדברים שהממשלה הזאת לא עושה, והאמת היא ששלוש דקות לא יספיקו, ואני אתייחס לשני דברים בלבד. האחד זה מה שקורה בצפון הארץ: תושבי הצפון מופקרים על ידי הממשלה הזאת; אין תוכנית לאומית, אין מי שקם בבוקר וזו עבודתו, למרות שיש למעלה מ-60,000 אנשים עקורים מביתם למעלה מחצי שנה. שומעים הצהרות, שומעים דיבורים, אבל אין מעשים בשום תחום. ישבנו בשדולה שבאמת, היא חצתה – זה לא היה אופוזיציה–קואליציה, ישבו חברי כנסת מהליכוד. טרם העברת התקציב אמרנו שלא יקום ולא יהיה, אנחנו נירתם לעניין הזה. האמת היא שחשבתי, ואמרתי גם לחברים. אמרתי: חבר'ה, תקשיבו, אני אופוזיציה, תלכו אתם לממשלה, יש לכם את היכולת לייצר משהו, כי זה משהו שהוא לא אירוע לעומתי. לא קרה כלום. אתם יודעים מדוע לא קרה כלום? אין להם לחץ פוליטי להשפיע. זאת הסיבה, אין סיבה אחרת. אם היה להם לחץ פוליטי, כנראה שזה היה קורה. אתה שומע את ראשי הרשויות מפה ומשם מדברים – ראשי רשויות בצפון – זועקים את זעקת התושבים, וקולם לא נשמע. שום דבר. שום דבר. הנושא השני – נושא הפשיעה בחברה הערבית. זה נושא שמיום שקמה הממשלה הזאת אני אומר לאנשים שעוסקים בעבודה, או אמורים לעסוק בעבודה, בראש ובראשונה ראש הממשלה – הוא היה פה, זה היה בדיון 40 חתימות, ואמרנו לו בדיוק מה צריך לעשות על סמך ניסיון העבר, על סמך הצלחות העבר של הממשלה שרצו לנאץ ולשקץ אותה, הממשלה הקודמת. הייתה הצלחה. הדבר הראשון זה לדבר עם האנשים, לדבר עם פרנסי הציבור, לדבר עם ראשי הרשויות. זה לא אירוע פוליטי, זה בסוף אירוע של איך מטפלים, לרווחת כולנו. שום דבר, כלום, לא בצפון, לא בדרום, לא במרכז. נתונים מטורפים – 130% עלייה ב-2023 מול 2022. 2024 הולכת להיות שנה גרועה יותר: כבר עכשיו יש 45 נרצחים בחברה הערבית, יותר מבשנה הקודמת. אנחנו נגיע למספרים גבוהים מדי אחרי השנה הנוראה של 2023. ומה עושה הממשלה הזאת? כלום. ומה עושה השר לביטחון לאומי? שום דבר. זה בכלל לא על סדר-היום, אפילו לא על סדר-היום בדיבורים. בדיבורים הוא טוב, עכשיו זה גם לא בדיבורים. טרם הבחירות הוא אמר: אני אביא משילות. אין משילות ואין כלום, הכול סיפורי מעשיות. ממשלה של מספרי סיפורים, זאת הממשלה שלנו. ביחד ננצח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינו נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנס טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת כץ – דיבר; חברת הכנסת פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מהבוקר אני כאן במליאה, והסתכלתי על ההתנהלות כאן ועל הדרישה להחזרת החטופים ועל משפחות החטופים שהיו כאן לפני כן. אנחנו אומרים: כן, יש צורך, ויש צורך עכשווי להחזיר את החטופים. זו דרישה של כל אזרחי המדינה, גם שמאל, גם ימין, גם מהחברה הערבית. אבל אנחנו צריכים לעשות זום אאוט ולהסתכל על מה שקורה בעזה: לפי הנתונים היום, נכון להיום יש כ-40,000 הרוגים, מתוכם כ-15,000 ילדים, 10,000 נשים; חוסר מזון, הרעבה – ילדים ותינוקות מתים מרעב. אני אומר כאן: המלחמה היא לא הפתרון. הגיע הזמן לעסקה להחזרת החטופים. כן לעשות עסקה מיידית להחזרת החטופים, אבל במקביל גם עסקה לסיים את המלחמה הארורה הזאת, כי בסופו של דבר המלחמה אינה הפתרון. חייבים להסתכל לעתיד, והעתיד חייב להיות, וצריכים לדבר גם על המילה "שלום", שכמעט נעלמה מהמילון של רוב חברי הכנסת כאן בתוך המליאה. כן לשלום, לא למלחמה. כן להחזיר את החטופים לבתיהם. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת. << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. תודה. << הצח >> הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה ראשונה) << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, מה שאני רואה כאן זה התנהלות לא סבירה בעליל מבחינת הפרוצדורה, ותכנים שאינם תואמים את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל לשמור על ביטחון מזון, לשמור על ייצור מזון כאן בנסיבות אקלימיות, מדיניות, ביטחוניות, אולי בריאותיות שנויות במחלוקת או מאתגרות. אני מוכרח לומר שאני רואה כאן קו רציף בהתנהלות המקרו-כלכלית של האוצר. גם בהקמת הממשלה, גם בחוק ההסדרים וגם פה כרגע אנחנו מזהים רצון או פעולות שהמשמעות שלהן היא לפרק את משרד החקלאות מהיכולת שלו לשלוט על כניסת צמחים לארץ – צמחים ומוצרים אחרים, כמו ביצים, בשר וכו'. ברגעים מסוימים הדבר הזה, מבחינת התוכן, הוא פשוט בלתי נסבל. הדוגמה הקלאסית היא הבננה. מי לא רוצה בננה? מי לא רוצה בננה זולה? רק שהבננות שמביאים מחו"ל כוללות "גוזנוס" כאלה – כל מיני חרקים ומרעין בישין שיכולים להרוס את החקלאות הישראלית. התיקון המוצע, אם יתקבל, מהווה רפורמה מקיפה שתשפיע לרעה על ביטחון המזון בכל החקלאות הישראלית, ותיפגע יכולתנו לספק מזון. הליכי התיקון מקודמים בחיפזון רב, בוודאי ללא שיתוף מספיק של משרד החקלאות. מדובר על עשרות עמודים – איך אמר לי מישהו, עשרות עמודים כתובים באנגלית מקצועית – שאף אחד לא בחן לפרטי-פרטים מה המשמעות שלהם על חקלאות ישראל. זה כשלעצמו בלתי קביל. יש לעצור את הרפורמה המקודמת בהליך חפוז ונמהר ולקיים הליך היוועצות ושיתוף ציבור יסודי, וכמובן לשתף את משרד החקלאות. אני אומר שיש לטעמי להחריג את החקלאות הישראלית מכל 24 התקנות והדירקטיבות בנוסח הבא: הוראות התקנות לא יחולו על פירות וירקות טריים או מעובדים, תוצרת חקלאית המיועדת לעיבוד, בשר גולמי לסוגיו, דבש וביצים טריות בקליפתן. כמו כן, משרד הבריאות לא אמור להיות מוסמך להנחות משקים חקלאיים בכל הקשור בטיפול בצמחים, זני גידולים, הדברה, תנאי הובלה, אחסון וכו'. לכן מתבקש להוסיף את הנוסח – וכמובן שאם החוק יתקדם יהיה צורך לעמוד על כך בדיונים בוועדה: על אף כל האמור בכל תקנה או דירקטיבה בתוספת השנייה א', מנהל שירות המזון לא רשאי לתת ליצרנים ולמשווקים של מזון הנחיות בעניין חומרי גלם המשמשים לייצור מזון, הובלתם או אחסנתם, ובכלל זה לעניין תנאי גידול והחזקה של בעלי חיים, מזון לבעלי חיים ופעולות טיפול בתוצרת חקלאית כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענף המזון. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נאום עבור חברת הכנסת המאכזבת ביותר שנתקלתי בה, גב' נעמה לזימי. איך טעיתי בך, וואו, וואו, וואו. נכנסתי לכנסת, ראיתי אותך מחייכת בנחמדות, ראיתי אותך מגיעה לוועדה, ככה, אכפת לך מאוד – איך טעיתי, וואו, וואו. הדבר שלמדתי עלייך זה ששכללת את המושג של להיות ראש לשועלים, אבל במקרה שלך, את גם לא זנב לשועלים, אני גם אסביר לך למה. כשאני ראיתי אותך בהפגנת האנרכיסטים הנוראית, שפגעה קשות בחוסנה של המדינה, שמשודרת בטלגרם Gaza, וסנוואר מחכך ידיים לנוכח המראות הללו, ראיתי שאת זורקת קיסם לתוך המדורה, ואת כל כך מחייכת. כי זאת הפוליטיקה שלך. כל מה שיש לך, גב' נעמה לזימי. עם ישראל, שיהיה לכם ברור, נעמה לזימי, חברת הכנסת, היא לא יחידה בסגנון הזה. זה סגנון שמטרתו היא אחת, וזה להיבחר בפריימריז של מפלגת העבודה. שום דבר מהותי אין בשיח של נעמה לזימי. נעמה לזימי עומדת כאן על דוכן העדים, יוצאת נגד ראש הממשלה אתמול, מוציאה שלט: אתה הראש, אתה אשם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא דוכן העדים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מעל דוכן הכנסת, לא דוכן העדים. זה כמו עדות. אתה יודע משהו? אנחנו צריכים להיות אמינים בדברים שאנחנו אומרים פה, כמו בדוכן העדים. אז גב' נעמה לזימי מעלה פה שלט, למרות שאסור, יוצאת ומתנהגת כמו אחרון האנרכיסטים הבריונים והמבזים. אבל תראי, גב' נעמה לזימי, למה אני מקדישה לך את הדברים הללו. אני מקדישה לך את הדברים הללו כי את פוגעת קשות במשפחות החטופים ובסיכויי השבת החטופים. את, את, גב' נעמה לזימי, כשאת יודעת שכל מה שסנוואר רוצה זה את ירושלים, לא את מרואן ברגותי; כשאת יודעת שסנוואר רוצה בחידלון מדינת ישראל; את יודעת שסנוואר לא יחזיר לנו חטוף אחד כשהוא יודע שאי-החזרת החטופים קורעת את העם, מחדלת את מדינת ישראל. לעומת זאת, אם היה אכפת לך מעם ישראל ואם היה אכפת לך ממדינת ישראל, את היית שותקת. לא היית מעיזה לצאת להפגנות, והייתה לך האחריות לומר לקהל בוחרייך הפוטנציאליים: חבר'ה, זה לא הזמן. אנחנו במלחמה. את יודעת, נעמה, רציתי לשאול, האם לזימי מודעת לזה – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> באתי, ואני מעוניינת להגיב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בואי, בואי. בבקשה, זכותך להגיב. גב' לזימי, תראי, כשאת יוצאת לרחוב ומבעירה אש, לי לא אכפת אם יחקרו אותך בפלילים. לדוגמה, את קראת לא פעם לחקור אותי; לא חקרו אותי כי אני לא מבצעת עבירות פליליות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ועדת האתיקה צריכה לשלול ממך כל סמכות – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, רגע, את לא מפריעה לי. את לא מפריעה לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, חברת הכנסת לזימי, את לא תפריעי תוך כדי. את רוצה – אחר כך תקבלי זכות דיבור. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> היא מדברת עליי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> גב' נעמה לזימי, את דוגמה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל את לא יכולה להפריע ככה, תוך כדי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> דיברת עליי מספיק פעמים, ודיברת על ראש הממשלה. את דוגמה למלשינה הקבועה לוועדת האתיקה: מתלוננת על כל חבר כנסת מהימין שקצת אומר משהו שפוגע במולך, שפוגע במערכת המשפט, לשיטתך. רצה, אצה-רצה, מתלוננת ורצה לוועדת האתיקה. נעמה לזימי, כשאת יצאת לרחוב, את פגעת קשות בסיכויי השבת החטופים. את חיזקת את חמאס – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חיזקת את חמאס וחיזקת את סנוואר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בנימין נתניהו מקריב את החטופים. מקריב את החטופים כדי לשרוד. תתביישי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חברת הכנסת לזימי, תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק שלא אכפת לה ממשפחות החטופים, היא משתמשת בציניות בכאב משפחות החטופים כדי אולי לזכות בפריימריז. אבל את פוגעת קשות בחוסנה של המדינה, בפעילותו של צה"ל ומחזקת את אויבינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. את רשומה פה לדבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב בראש. אין כבר מילים לתאר, אין מקום כבר לאירוניה מאיפה להתאבד. כל המקומות תפוסים. להאשים את חברי האופוזיציה שהם – כמו שניסים ואטורי אמר כאן, בשפה שהיא באמת שפת ביבים, אין לי מילה אחרת. ממתי אומרים על דוכן הכנסת את המילה "דופק"? לאן הגענו? לאיזה גועל? עומד פה חבר כנסת ואומר: אתם דפקתם את זה. עזבו לרגע, שנייה, גופו של עניין, תכף אני אתייחס; מי מדבר בשפה כזאת? לאן הגענו שחבר כנסת מדבר בשפה כזאת מגעילה? << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> כמה שמירב בן ארי – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בחיים לא אמרתי את המילה "דופק" על בימת הכנסת. איזה לא יפה זה. זה לא מתאים. לגופו של עניין, מי שהפקיר את האנשים האלה, את הנשים, את הילדים, זה הממשלה. מה לעשות, זה במשמרת שלה. זה שאף אחד לא לקח אחריות חוץ מהצמרת של הצבא, זה לא מסיר מהאחריות שלכם. לבוא לפה, אדון ניסים ואטורי – הקבלן ברישיון או לא ברישיון, עוד לא כל כך הבנתי את האירוע שם, נותן לנו טיפים שאנחנו הפקרנו ואנחנו דפקנו את עסקת החטופים. איזה מין בושה וחרפה זאת? אנחנו ביש עתיד הצענו לראש הממשלה נתניהו שניתן לו רשת ביטחון אם השרים שלו יתנגדו. אנחנו נמצאים בכל מקום שצריך עם משפחות החטופים. הם הלכו בשבוע שעבר, חילקו משלוח מנות עם פיתה ושני זיתים – לקחתי חברי כנסת, אמרתי להם: מה כואב לכם לקחת את משלוח המנות? מה קרה? מה קרה? כולה משלוח מנות. מה הבעיה? אני לא מצליחה להבין. למה היה צריך להפוך את זה לימין ושמאל? ועוד הוא בא לפה ואומר להם שזה לא בסדר שהם מפגינים? ואללה, מה היית עושה אם הבן שלך היה חטוף שם? מה היית עושה? היית אומר: אני תולה שלט במשרד? כפיים לניסים ואטורי שתלה במשרד שלט של החטופים. מה זה הדבר הזה? תילחמו בשבילם, תהיו שם, גם אם יצעקו עליכם. נו, אז מה? נו, אז מה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אושר שקלים, אני רוצה לספר לך – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, אני מבקש. אי-אפשר, אי-אפשר. אי-אפשר. אני לא מוכן לדבר הזה. כל אחד פה צועק מהמקום. די. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, תן לי שנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, די. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שכשאני הייתי יו"ר הוועדה לביטחון לאומי – הינה, אני מדברת בשקט – הלכתי ללוויה של הלוחם נעם רז, זיכרונו לברכה, לוחם ימ"מ. הם יצאו מג'נין, כשהם פירקו כבר את הציוד של הלחימה, יצא נועם וחטף כדור אחד פה. אם תראה אותו, לפחות איך שהוא היה נראה, לוחם עשוי ללא חת. הוא חטף כאן כדור; לצערי הוא פגע בו, והוא נהרג במקום מכדור אחד. פעולה מבצעית בג'נין, קיפול של ציוד. אתם יודעים, באמצע לחימה. הלכתי ללוויה שלו, היא הייתה בהר הרצל. עמר בר-לב עמד ליד הבן שלו. אני לא אשכח את הלוויה הזאת כל החיים – וכולנו יודעים שהיינו בהרבה לוויות, לצערנו, בטח בחצי השנה האחרונה. הבן של נעם רז אמר לעמר בר לב, השר לביטחון פנים, כי ימ"מ זה באחריות של השר: הדם של אבא שלי על הידיים שלך. עמר עמד שם, אני עמדתי שם גם ליד, רציתי להישתל כמובן באדמה, אבל אמרתי: מותר לו – מותר לבן של הלוחם המהולל הזה להגיד לנו הכול, כי זה קרה במשמרת שלנו. אז מותר גם למשפחות החטופים למחות, וצריך להכיל. זה מה שאמרתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלקו, חבר הכנסת שקלים, תצאו אחר כך לקפה, תדברו ביניכם. לא פה. די. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה להגיד לי, אני מוכנה שתגיד לי כשאני באה. כל מה שהתכוונתי במסר שלנו – אני לא שומעת אתכם. אני באמת לא שומעת. אני לא שומעת. לא שומעים. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלקו, חברת הכנסת מלקו, אני לא רוצה לקרוא אתכם לסדר, אבל אני אקרא אתכם לסדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שומעת מה את אומרת. זה כל מה שאמרתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת כהן, סיימנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא כהן, לא כהן, לא מיכאלי, רק בן ארי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, בן ארי. נו, מה אני אעשה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם שמותר לקבל ביקורת. זה היה המסר שלי, גם אם זה גורם לכם להישתל באדמה ושורף לכם בנשמה. אבל ואללה, זה במשמרת שלנו, ובעיקר במשמרת שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני רוצה לפנות קצת ללב – חברת הכנסת בן ארי, חברי הכנסת, חבר הכנסת אזולאי, אני רוצה לפנות לרגע לחברי הכנסת משמאל ומימין. אני שמעתי פה את הוויכוחים הקשים עם הטחת ההאשמות. אגב, היא באה כל פעם מצד לצד. בואו נסכים על דבר אחד: יש פה 120 חברי כנסת, אין אחד שלא רוצה לראות את החטופים חזרה בבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה. חלוקים אולי על הדרך, חלוקים על איך, מה הדרכים הטובות ביותר, אבל אין אחד שלא רוצה. וההאשמות האלה שבאות מפה לפה, ומפה לפה – אני רוצה לתת לכם דבר תורה מפרשת השבוע. פרשת השבוע תהיה פרשת שמיני, שעוסקת בדיני הכשרות, מה מותר לאכול ומה אסור לאכול. באחד הפסוקים בויקרא – פרק י"א, פסוק י"ד – כתוב: "ואת הדאה ואת האיה למינה". ושואלים: מה זה הדאה ולמה היא לא כשרה? בפרשה אחרת, בפרשת ראה, כשמפורטים עוד פעם המינים הלא-כשרים, שם כבר כתוב: והראה והאיה והדיה למינה. ואומרים, "דאה והיא האמורה במשנה תורה"; ולמה שמה ראה? "שרואה ביותר – – – תנא: עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". העוף הזה שנקרא ראה הופך להיות עוף לא כשר כי הוא עומד בבבל. כישרון גדול הוא לראות מרחוק, כך נכתב, אבל מכיוון שהוא משתמש בכישרון הזה כדי לראות נבלה, ובפרט בארץ הקודש, הרי הוא נמנה עם העופות הטמאים. רמז לאנשים הרואים נבלה בארץ ישראל כשהם עצמם עומדים בבבל ואינם באים לשבת בארץ ישראל, לעזור לאלה המשתדלים לתת "נשמה לעם עליה, ורוח להלכים בה", שאין דעת התורה נוחה עם זה. והרבי מקוצק – קואליציה, כדאי שתקשיבו. גם עובדי הסיעות. עליזה, גם עובדי הסיעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דנינו. חבר הכנסת דנינו, בואו ניתן לו לסיים. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם עובדי הסיעות, חשוב שתשמעו את הפרשנות של הרבי מקוצק, שאומר: עוף העומד בארץ העמים מחפש בארץ הקודש את המומים ומקומות הטומאה שיש שם, זו העדות הגדולה ביותר שעוף זה טמא הוא, כי חיפוש המומים מעיד שיש בו עצמו מומים, וכל אדם רואה בזולתו מה שיש בו עצמו, ועל כן מי שהוא בזוי מוצא בשני את כל הנקודות המבוזות ומבזהו. אז כשאתם עולים לכאן ומטיחים אחד בשני – אנחנו מטיחים – אתה כך ואתה כך, כדאי שנסתכל כל אחד על עצמו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יישר כוח. יש שר מסכם, או שנעבור להצבעה? בבקשה, השרה סטרוק. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפרשת השבוע, פרשת שמיני, אנחנו קוראים על הסיפור הנורא של בני אהרן שמתו בהקריבם אש זרה במשכן. ושם אנחנו מוצאים את המילים המדהימות על אביהם, על אהרן הכוהן: "וידם אהרן". אהרן הכוהן, למרות כאבו העצום, הוא שותק. הוא שותק והוא לא זועק. אבל דווקא המילים האלה, "וידם אהרן", מלמדות אותנו עד כמה הדבר טבעי ומובן מאליו – אדם שכואב לו, הוא צועק. אדם שכואב לו ושקרה לו אסון, הוא צועק. לכן אף אחד מאיתנו, אף אחד מאיתנו, לא בא בטענות למשפחות החטופים כשהן זועקות. כואב להן, הן עוברות את הנורא מכול. אין לנו טענות. אבל אנחנו יודעים – אנחנו, בדיוק כמו שאמר קודם חברי השר לשעבר חבר הכנסת פורר, אנחנו חלוקים בשאלה איך להשיב את החטופים, ולא מעבר לכך. נדע לכבד אחד את השני במחלוקת הזו; נדע לנהל את המחלוקת הזו בצורה מכבדת ומכובדת ולא לקרוע את עצמנו בתוכנו, כי רק האויבים שלנו נהנים מזה ולא אף אחד אחר. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 48 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 48 בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כלכלה. ועדת הכלכלה, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ועדת הכנסת. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – נכון, סליחה. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת נעמה לזימי << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי ביקשה הודעה אישית. אמרתי, ועדת הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנא. בסדר, זה התפקיד שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אחמד טיבי מגן עליהם. אחמד טיבי מגן עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נא להירגע. תודה רבה. בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד היו"ר. לפני כמה רגעים חברת הכנסת גוטליב, המלאך של האנסים והשטן של הנאנסות, עלתה לבמה הזאת והשמיצה. השמיצה כי היא לא מבינה שעבודה פרלמנטרית היא בוועדות, בהעמקה, בעשייה כאן – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אבל היא גם מול החברה האזרחית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא עושה כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> האישה שהאשימה סמל שלטון בפיגוע טרור והתירה את דמה של נשיאת בית המשפט העליון, מטיפה לנו מוסר, מטיפה לי מוסר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לכי – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> האישה שחשפה את פרטיו של איש שירות הביטחון הכללי – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – מעיזה להטיף איך להיות חברת כנסת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את הסמל של מה הפך להיות הליכוד. את, טלי גוטליב, הסמל לריקבון – לא רק לשחיתות – לריקבון המוסרי והערכי של התנועה הזו. ממש ממש את. ח"כית שכל היכולת שלה היא לייצר פרובוקציות ולהטיף. אבל את לא עושה שום דבר חוץ מזה – את לא פרלמנטרית – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מצלמים אותך – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואת לא הגונה, ואת מסיתה, ואת מתירה דם, ואת מבזה את המקום הזה. ובתיקון שנעשה פה לא יהיו ח"כיות כמוך, טלי גוטליב. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1743).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להציג את הצעת החוק בשם שר הכלכלה. בבקשה, גברתי. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשמו של חברי שר הכלכלה ניר ברקת אני מתכבדת להציג את הצעת החוק "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – הצגת חוק התקנים במליאה לקריאה ראשונה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וממשלת ישראל כולה הציבו את המלחמה ביוקר המחיה בראש סדר העדיפויות. במסגרת המאבק ביוקר המחיה, מקדם שר הכלכלה והתעשייה כמה רפורמות משמעותיות שנועדו להביא לצמיחה כלכלית ולהילחם בריכוזיות באמצעות מלחמה במונופולים, בקרטלים ובעודף הרגולציה, והכול במטרה לפתוח את שוק הצרכנות לתחרות, להרחיב את מגוון המוצרים לצרכן הישראלי ולהוריד את מחירי המוצרים ואת יוקר המחיה. הצעת החוק שלפניכם הינה חלק מן המדיניות שמוביל השר ברקת של "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" – ואני מעירה: הממשלה כולה מובילה את המדיניות הזו, כמובן, זה נכון – באימוץ רגולציה אירופית למוצרים שטובים ל-400 מיליון צרכנים באיחוד האירופי, ובוודאי מתאימים גם לצרכן הישראלי. שני החלקים הראשונים של הרפורמה כבר אושרו פה אחד בכנסת. החלק הראשון היה ביטול דה פקטו של המושג יבואן בלעדי. ביוני האחרון אישרה הכנסת את החוק שמאפשר להטיל קנס עצום של עד 100 מיליון שקל על יבואן אשר ינסה לבצע פרקטיקות אסורות על מנת לפגוע ביבוא מקביל. החלק השני עוסק בשינוי שיטת הבאת מוצרים לישראל. במסגרת החוק, שאושר בינואר האחרון וייכנס לתוקף בעוד כמה חודשים, לא נדרש מהיבואן לעצור בנמל. זה אומר שהיבואן יחתום על הצהרה שהמוצרים עומדים בתקן הישראלי, ואז המוצרים יוכלו להיכנס למדינה, מבלי לבצע בדיקות בנמל על ידי הרגולטור ובלי חובה לראות את מכון התקנים. החלק השלישי, שמונח כעת לפניכם, עוסק במה מותר לייבא. במטרה לצמצם את הנטל הביורוקרטי והרגולטורי הגבוה הקיים בתחום היבוא, ובמטרה לקדם תחרות ולעודד סחר חופשי בין המדינות, מוצע לקבוע חלופה נוספת בחוק התקנים, אשר תאפשר לייבא מוצרים שחל עליהם תקן רשמי בדרך המאפשרת הסתמכות על העמידה בדרישות האסדרה האירופית המאומצת. עוד מוצע כי הפיקוח והאכיפה יתמקדו בשווקים ובדגימת הטובין בשלב היבוא, וזאת בהתאם למדיניות ניהול סיכונים, ואם יימצא שהמוצר אינו עומד בדרישות, יוציא הממונה על התקינה הודעה על הפסקת מכירה ואף על ריקול, ובמקביל יפעל במישור הענישה כלפי העוסק. השינוי המוצע הינו צעד דרמטי, המהווה מהפכה של ממש בתחום היבוא. הוא יקל הבאת מוצרים לישראל, יגדיל את המגוון ויאפשר יבוא חופשי ופשוט יותר לישראל, תוך דגש כי האחריות לעמידה בדרישות האירופיות מוטלת על היבואן שייבחר לייבא על פי מסלול זה. הממשלה נחושה לפעול למאבק ביוקר המחיה ולהזניק את כלכלת ישראל קדימה, ואנו מאמינים שיעדים אלו עוברים בין היתר דרך הסרת החסמים, חשיבה מחוץ לקופסה והנכונות לאמץ סטנדרטים בין-לאומיים. חשוב להזכיר כי שני השלבים הקודמים של החקיקה אושרו ללא מתנגדים בכנסת, ואני מצפה ומבקש – כך כותב שר הכלכלה, אני רק מקריאה בשמו – מכלל חברי הכנסת מכל הסיעות לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, כבוד השרה. נעבור לרשימת הדוברים: חבר הכנסת אלעזר שטרן, נמצא? איננו; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – איננה; חבר הכנסת אבי מעוז – איננו; חבר הכנסת ניסים ואטורי – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חברת הכנסת דבי ביטון – איננה; חברת הכנסת שרון ניר – איננה; חבר הכנסת גלעד קריב – איננו; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו; חבר הכנסת פינדרוס, אתה מעוניין לדבר? מוותר; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – איננו. חברת הכנסת מירב בן ארי? מוותרת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – איננה; חבר הכנסת בליאק – איננו; חברת הכנסת אלהרר – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חברת הכנסת לזימי – איננה; חברת הכנסת מירב כהן – איננה; חבר הכנסת כסיף – מוותר; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – איננו. חבר הכנסת טיבי? מוותר; חברת הכנסת תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת סגלוביץ' – איננו; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר; חברת הכנסת פנינה תמנו – מוותרת; חבר הכנסת ירון לוי – איננו. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על ההילולה שהייתה סביב חוק אל-ג'זירה. באמת, אני נורא שמחתי לראות את הבשורה הגדולה שעכשיו אל-ג'זירה הולכים להיסגר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מבאס אותך – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה מבאס אותי, חבר הכנסת סעדה. מה שמבאס אותי, בסלנג, זה כמות הפלופים שאתם מאכילים את הציבור, למה? אל-ג'זירה לא ייסגר, את זה פעם אחת אני שם בצד. פעם שנייה, זה מצחיק אותי שאתם אשכרה חושבים שב-2024 אתם תגיעו לכל מכשיר סלולרי או רשת או VPN או צלחת לוויין שאפשר לקנות, באמת, ב-100, 200 שקל. הם מתחברים ישירות, הם לא צריכים אתכם, הם לא יושבים ומשלמים מנוי להוט או yes או לא יודע מה ופותחים את אל-ג'זירה. מילא הייתם באים ואומרים: תשמעו, אנחנו עושים את המקסימום שיש ביכולתנו כדי למנוע את השידור הזה – סבבה. הבעיה שלי שאתם יוצאים בבשורה, כאילו מה הבאתם, מה עשיתם. מה עשיתם? לא עשיתם כלום. כל ילד היום – ואני אחד שעשיתי את זה – מתחבר דרך VPN שאתה מוריד בארבע דקות וחצי, ועוקף. נגיד שתעשו את ההגבלות, אז זה מגוחך, וזו הבעיה שלי בכלל, מן הפרט אל הכלל, לכל מה שאתם עושים פה. אנחנו מדברים על החטופים, אנחנו מדברים על המלחמה, אתם – עד הניצחון המוחלט, אבל אנחנו לא עושים את זה. הצבא לא במאה אחוז שם, ואני לא רוצה להגיד בכמה אחוזים שם. אין באמת את כל הכוח שלנו שם, זאת פעם אחת. פעם שנייה, גם אין עסקה. אז אין מלחמה עד הסוף, אין כניסה עד הסוף – אתם חודשיים מדברים על כניסה לרפיח. אני בחיים שלי לא שמעתי על מלחמה שמתנהלת על ידי הצהרות לתקשורת על מתי, איך וכמה נעשה. מה אתם רוצים? מה הממשלה הזו רוצה? אותו הקשר היה בדיון על העברת כספים לחמאס. נפלו כמו שצריך – היית גם בדיון, חבר הכנסת סעדה – תחקיר של מיני עמותות, שאיזה עמותה העבירה 400,000 שקל, נניח שזה נכון, לחמאס. מי בנה את חמאס? מי אמר "חמאס הוא נכס"? מי אחראי להעברה מדי חודש של 30 מיליון דולר, שנים? אתם באים על 400,000 שקל של עמותה, כן או לא, השב"כ לא התייחס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. תהיה התייחסות, יגידו. אחלה, אני בעד. אבל אתם בניתם את החמאס, אתם ייצרתם את הנכס הזה, גידלתם את המפלצת הזו. זו הייתה האג'נדה שלכם, אג'נדה כדי להחליש את הרשות ולדבר על יו"ש ועלק סיפוח. אתם בניתם את המפלצת, אז תחליטו לאן אתם רוצים לקחת את המדינה הזו כבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת יוסף עטאונה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכולה לנאום במקומה? במקום יסמין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, בבקשה. זה בהסכמתה? טוב, היא לא הגיעה. בסדר, קדימה – את גם רשומה, פשוט לא היית קודם. היית רשומה פה, פשוט עברנו כבר את התור שלך, אז תנאמי, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אחמד טיבי חשב שאתה לא מכיר את התקנון, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה על זכות הדיבור. כנסת נכבדה, לפני יומיים נשמעו אזעקות בדרום רמת הגולן, ואתמול, אם אני לא טועה, לראשונה מאז תחילת המלחמה נשמעה אזעקה בנהריה. זוהי קריאה להשכמה ונקודת מפנה משמעותית בהסלמה הביטחונית בצפון, ועוד אמירה – מעמידה את כוונות האויב ואת תוכניותיו. אירוע זה חייב להדליק נורה אדומה חזקה וצועקת בכל הנוגע למיגון התושבים בצפון, ולרמת המיגון של מוסדות הבריאות במיוחד. אני עצמי תושבת הצפון מזה 30 שנה. חוויתי בעצמי, עם משפחתי, את מלחמת שלום הגליל, מלחמת לבנון השנייה, ומתוך היכרות אישית והתנסות עם מצב שבו נזקקתי לשירותי הרפואה – ליתר דיוק, נאלצתי לנסוע לתל אביב כדי ללדת, בשנת 2006 – אני פועלת למען הבטחת שירותי בריאות מיטביים לתושבי הצפון הן כתושבת הגליל והן כחברת כנסת. זו חובתי. אני מכירה את מה שהתושבים מרגישים וחווים. לפני כשלושה שבועות ליוויתי את אבא שלי לניתוח עמוד השדרה באחד מבתי החולים בגליל. אחרי הניתוח אבא הועבר למחלקה במרתף. אין כמעט מקום לשים שם כיסא בין המיטות של המאושפזים. הסביבה המדכאת הזאת היא בלתי נסבלת גם למטופלים, אך בעיקר קשה מאוד לצוות הסיעודי והרפואי, שנאלץ זה חצי שנה לעבוד בתת-תנאים. אני רואה אותם, שומעת אותם, חשה את הדופק שלהם ומרגישה את הלב שלהם ואת התסכול שלהם. רק מחלקות אחדות בבית החולים לא ירדו למרתף, כי הן כבר מוגנות ב-100%. חובת המדינה לדאוג שכל המחלקות וכל מוסדות הרפואה באזור יהיו מוגנים ב-100%. תושבי הצפון זקוקים להרגשה שיש להם על מי לסמוך ובמי לתת אמון, לאחר האכזבה הקשה והצורבת של תושבי הדרום שהופקרו ונפגעו כל כך קשה. הערכה של מצב המיגון כבר נעשתה, הפתרונות הקיימים אינם מספיקים, וזוהי עוד זירה שבה קיימת אפליה של הפריפריה לעומת המרכז. אני עומדת ודורשת תקצוב משמעותי והקצאת משאבים גדולים ומספיקים ללא כל חיסכון, כי המחיר שייגבה עקב אי-לקיחת אחריות מלאה עלול להיות גבוה בהרבה בחיי אדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, גבירתי. חברת הכנסת שלי טל מירון – איננה; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – איננה; חבר הכנסת פורר – איננו; חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר הכנסת יוסף חוג'יראת – מוותר; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה עם חוק חמורים? עבר או לא עבר? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> יהיה חשבון, אחמד. סופרים בסוף, לא בהתחלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא עוד מעז להתנצח איתך, כן? תומך הטרור שקורא לחיילים שלנו "רוצחים". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יש מחבלים מוכשרים ויש מחבלים לא מוכשרים. הוא מוכשר לפחות. אדוני היושב בראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לפנות מכאן למשפחות החטופים, וקודם כול לומר שמבחינתי הילדים שלי בעזה. אני לא מתגלח מאז 7 באוקטובר, בקושי ישן, המצב הזה שאחים ואחיות שלנו הם במרתפי החמאס הרצחני פה, במרחק יריקה משדרות ומאשקלון, זה מצב מצמרר, בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסבל, ואלה אחים ואחיות שהחובה שלנו אליהם היא חובה מוסרית עליונה במיוחד, מכיוון שהם הופקרו ונבגדו על ידי מערכות הביטחון שלנו כאזרחים – לא נפלו במלחמה. לכן אני רוצה לומר, קודם כול למשפחות: החובה המוסרית העליונה כלפי החטופים בעזה והחובה להשיב אותם הרי היא לא עניין שבמחלוקת. אין אף אחד שמעלה על דעתו אחרת. אבל יש שני דברים שבימים האחרונים נדמה לי שאתם מפספסים וחשוב לי כאן לומר אותם, ושניהם קשורים לא לאיך שאנחנו מתייחסים לחיי אדם אלא לאיך שסנוואר מתייחס; לא לחובה שלנו אלא לחובה של סנוואר; לא לתפיסה המוסרית והדתית שלנו אלא לתפיסה הדתית והמוסרית של סנוואר. מי שמכיר את החובות הדתיות שלו, את התפיסה שלו, יודע שיש דרך אחת בתפיסה שלו להחזיר את החטופים. הייתה אולי עוד דרך – בהזדמנות – אבל יש דרך אחת, על פי סנוואר, להחזיר את החטופים. זה לא המשא ומתן המערבי, זה לא עסקה. יאמר לכם אחמד טיבי, שקורא ערבית, שאין מקום אחד באתרים הערביים שבו נאמרה המילה "עסקה". זאת הודנה, ולהודנה יש כללים. הודנה מותר לעשות רק כשאתה חלש – אני מדבר על האסכולה הזאת. מי שהאזין פעם לשירותי המודיעין, ויש לא מעט כאלה לסנוואר, מכיר היטב את השיחה הדתית שלו, את השיחה הדוסית הזאת, ויודע שאין שום אפשרות אחרת אלא אם אתה חלש – דורף אל-מואמינין. אם אתה חלש, אם אתה על ארבע – אז אתה עושה הודנה; אם לא – אסור לך, ממנוע, אי-אפשר לעשות. מה שמכנים בעולם המערבי, וגם אצלנו – העסקה הראשונה קרתה בגלל הבליץ של צה"ל, אדוני היושב בראש, בגלל הבליץ, בגלל שהם הבינו שהם חייבים הפוגה. אז עשו הודנה כמיטב המסורת לעשות הודנה מההודנה הראשונה ועד היום. דבר שני שחשוב להבין בהקשר הזה: חטופים הם נשק אסטרטגי לסנוואר. כשהוא רואה שהם עושים פיצול בחברה הישראלית, כשהוא שומע את הקולות המזעזעים האלה – "נתניהו אשם", "נתניהו מחזיק את החטופים", "נתניהו טובח" – כלי הנשק הזה עובד. כשכלי נשק עובד, אתה לא נותן אותו לצד השני. אם אנחנו לא נבין את האויב, לא נבין את החובות שלו, את הדת שלו, את עולם הערכים שלו, אנחנו נפגע בחטופים. האמירות האלה בימים האחרונים הן אמירות שלא מקדמות את החטופים – אני אומר לכן את זה בצער, משפחות החטופים; הן האמירות הכי פוגעות ופוגעניות בסיכוי להחזיר את החטופים מהאויב האכזרי הזה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל – איננה; חברת הכנסת גוטליב – מוותרת. גברתי השרה סטרוק, את רוצה לסכם או שאין צורך? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, כולם בעד. אנחנו בעד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנחנו נעבור להצבעה, כן? מזכיר הכנסת ביקש ממני להמתין – אני חייב להמתין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור להצבעה על הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1724; דברי הכנסת, חוב' כ"א, ישיבה 155; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. יעלה חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, מורי ורבי, בשם יושב-ראש ועדת הכספים משה גפני, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, הלוואי שהייתי רב ושהיו לי תלמידים כמוך. אז תלמידים כרגע אין לי, אבל זו התפילה. תלמידים כמוך זה דבר טוב. הינה, אתה רואה? גם נאור רוצה להיות התלמיד שלך – לא שלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מבחינתי אתה השר – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עוד פעם אתה מוריד אותי בדרגה? חבר כנסת זו הרמה הכי גבוהה מבחינתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, האמת היא שזה לא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר בתוך הכנסת – בין שר לחבר כנסת. יש אנשים יותר חשובים מחברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם לא בתוך הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חבר זה לא חבר – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא התפקיד עושה את האדם, האדם עושה את התפקיד. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, ומתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנועדה לאפשר הפרשת סכום של 5% מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה, שהוא 40% מתקציב המועצות הדתיות, אשר ישמש רזרבה לכיסוי ההוצאות. חלקן של הרשויות המקומיות בתקציב המועצות הדתיות יישאר כפי שהוא, יחס של פי 1.5 מחלקה של הממשלה – כ-60%. בנוסח המקורי ביקשה הצעת החוק לקבוע פיקציה שלפיה גם הרשויות המקומיות ישתתפו במימון הרזרבה בשיעור העומד על פי 1.5 מחלק הממשלה בסכום הרזרבה. עם זאת, הרשויות המקומיות לא נדרשו, בהתאם להצעת החוק המקורית, להעביר תקציב לקופת הרזרבה. לפיכך, במהלך דיוני הוועדה הוחלט שלא לכלול את ההסדר האמור ביחס לרשויות במסגרת הצעת החוק, אלא לקבוע כי סכום המשמש לרזרבה יופרש מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה, זאת אף אם נקבע באותה שנת כספים סכום השתתפות מיוחד. בהתאם להצעת החוק, סכום הרזרבה ישמש לכיסוי הוצאות המועצות הדתיות שלא ניתן היה לצפות אותן מראש בתחילת שנת הכספים, למשל פסק דין שהתקבל כנגד מועצה או מצב לחימה שהביא לגירעון בקופת המועצה, ובלבד שההוצאות לא נבעו מהתנהלות תקציבית לא תקינה, כך, למשל, במצב של התקשרות למתן שירות ללא מכרז. סכום הרזרבה יחולק בין המועצות הדתיות במהלך שלושת החודשים הקלנדריים האחרונים של שנת הכספים בהתאם לאמות מידה שיקבע השר. אמות המידה יפורסמו ברשומות. אם נותר סכום רזרבה שלא נדרש לחלקו בשנת כספים מסוימת הוא יחולק עד תום שנת הכספים בין כלל המועצות בהתאם לחלקן היחסי בסכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הממשלה. כמו כן, בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראות לעניין התאמת סכום הרזרבה בנסיבות שבהן השתנה סכום ההשתתפות של הממשלה בתקציב המועצה הדתית. לאור האמור, אבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות דיבור, ואבקש לדחות את ההסתייגויות ולהצביע נגדן. אני מבקש גם להודות קודם ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת הרב גפני, שעשה את הכול על מנת שהצעת החוק הזאת – זה בעצם תיקון עוולה, עד עכשיו היו מתנהלים אבל כנראה לא בצורה מתוקנת – אז הוא עשה את הכול על מנת שהחוק הזה יעבור כבר עכשיו בקריאה השנייה והשלישית, לעשות סדר טוב. אני מבקש גם להודות ליועצת המשפטית של הוועדה ולצוותה, לשלומית ארליך, שעשתה המון על מנת שהחוק הזה יעבור בהסכמה עם כל המשרדים, והיו קשיים. באמת היא עשתה עבודה נהדרת, כרגיל; האמת שזה כרגיל, זה לא איזה משהו מיוחד, העבודה הטובה בעניין בכלל, אז תודה רבה גם לה; לצוות הוועדה; ולחברי הוועדה, כמובן, שתמיד ערניים לסביבה: ולדימיר, נאור שירי, מיכל שיר, שגם הביאה כמה הסתייגויות, והאמת שההסתייגויות היו ענייניות, אז קודם כול, תודה רבה לכם. בכלל אני חושב על כנס החורף, שהיה אומנם כנס קשה, עם מלחמה, חטופים, ועדיין לא הסתיים כל הסיפור, אבל בכל זאת היו דברים שהיו בצורה שחשבנו להביא אותם באחדות, והצלחנו; ויש דברים שהיינו חלוקים, היו חילוקי דעות, ויש חילוקי דעות גם עכשיו, וזה בסדר. אתמול עמדתי פה, אדוני היושב-ראש, ודיברתי גם על העניין שכולם דיברו עליו, על הפגרה – יוצאים לפגרה, לא יוצאים לפגרה. אמרתי משהו, ואני אחזור ואומר אותו היום, כי כנראה שלא שמעו אותו והיום המשיכו לדבר על הפגרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פגרה של עובדי הכנסת, לא שלנו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> עולים פה חברי כנסת ואומרים: איך אתם מצביעים על יציאה לפגרה, איך זה יכול להיות? אגב, כל חבר כנסת שרוצה להמשיך לעבוד יכול להמשיך לעבוד. אף אחד לא אומר לא לעבוד. כל מי שרוצה יכול לצאת לשטח לעבוד, להיות עם משפחות, יכול להיות בחלוקות, יכול לפגוש אנשים, מה שרוצים. אני רק אמרתי דבר אחד, שתדעו שהכנסת ממשיכה לעבוד בוועדות. ואם יצטרכו להביא חוקים שהם דחופים, למען המלחמה, בשביל החטופים, זה יגיע לפה. אף פעם לא סוגרים את הכנסת על מנעול ובריח. השינוי היחיד הוא שיש פה, אל תשכחו, גם עוד כמה עובדים, עשרות, מאות עובדי הכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלפים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמרתי את זה אתמול. פתאום אנשים חוזרים על אותו דבר גם היום. אז אזרחי מדינת ישראל, תדעו לכם שחברי הכנסת שרוצים לעבוד יכולים לעבוד. לא צריכים להחזיק מאות עובדים שיעבדו בשבילם עד השעות הקטנות של הלילה; הם עובדים פה ונותנים את הנשמה בשבילכם, עם ישראל, ובשבילנו, חברי הכנסת, שנוכל לשרת אתכם. אז כל מי שאומר לי שהוא רוצה לצאת לפגרה, ואומרים פגרה, לא פגרה – אף אחד לא מכריח אותנו כחברי כנסת לצאת לפגרה. פגרה זאת רק הכותרת. הוועדות ימשיכו לעבוד, אבל מה שצריך זה שהעובדים גם יוכלו לצאת. יש עובדים שחיכו לפגרה הזאת בשביל להיות קצת עם המשפחה שלהם, יש עובדים שחיכו בשביל איזה תור לרופא, יש עובדים שחיכו בשביל איזה ניתוח שלא היה דחוף, ואמרו: אנחנו נשאיר אותו, ובמקום לקחת חופשת מחלה, נעשה אותו על חשבון החופשה שלנו – כי אכפת להם. אז העובדים האלה – בואו נסתכל עליכם, חברי כנסת שרוצים לא לצאת לפגרה, תסתכלו להם בעיניים ותגידו להם: אני לא מסכים שתצא לפגרה, לחופשה של הימים האלה. גם ככה הם לא יוצאים לחופשה כל כך גדולה כל פעם. לילות הם עושים פה בשבילנו, מהכנת הקפה והניקיון והתחזוקה והפרוטוקולים והמזכירות והייעוץ המשפטי ומשמר הכנסת והסדרנים ובמטבח ובמזנון. לא מגיע להם? אין להם משפחות? תפסיקו כל פעם לעלות פה ולצעוק על הפגרה. מי שרוצה לעבוד שיצא לעבוד. בחוץ הוא יכול לעבוד, ויכול לעשות פה, הכנסת פתוחה, לא נועלים לנו אותה, יש להם רק יום אחד של הדממה. תעשו פה פגישות, מה הבעיה? תצאו לציבור, תיסעו, אנחנו מקבלים דלק, נכון? יש לנו רכב עם דלק. נכון, משלמים על זה, הכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על חשמל. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> או חשמל. אבל הגיע הזמן – תצאו, יש לכם פגרה. מי שלא רוצה לא עובד גם בתוך המושב, גם בתוך הכנס הוא לא עובד. אני לא אומר לכם, ואני לא אבוא להגיד לכם שכל אחד יסתכל בנוכחות של חברי הכנסת. כל אזרח יכול להיכנס ולעשות את זה לבד. שייתנו לאזרח דין וחשבון. אז די, מספיק. הקריאות האלה סתם קוראות לפילוג. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ועדת האתיקה, תתכנס בפגרה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. אני מחכה. דיברו אליי במליאה 17 דקות. דיברו אליי במליאה, ואני רוצה לדעת – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תודה רבה. כל מה שנוכל לעשות בפגרה אנחנו נמשיך ונעבוד בפגרה. מירב, אנחנו נעבוד בפגרה, וחברי הכנסת, וגם את חברת כנסת חרוצה, שאת עובדת בפגרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אבוא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> ולכן, לבוא לפה ולצעוק: פגרה, מה אתם יוצאים לפגרה, איך אתם מצביעים? את יודעת, אני שומע פה את האנשים, אני אומר: וואו. אבל תדאגו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אבוא. תשמע, אני אמרתי בכל ריאיון שבכל פגרה עובדים. בכל פגרה עובדים. אני מסכימה איתך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יופי, תודה. לכן אני אומר: תסתכלו על עובדי הכנסת, בוא ניתן להם את החופש שלהם. אנחנו נמשיך לעבוד, כי כך אנחנו צריכים לעשות. אז באמת, קודם כול תודה רבה לכולם. אני לא יודע אם יצא לי עוד פעם לעלות ולדבר פה. אנחנו עוד נפגוש את כולם, אבל שיהיה פסח כשר ושמח לכולם. כול עאם אנתום בח'יר, גם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמח – פחות, נראה לי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אבל אני מבקש מכולנו שנצא לפחות – שמח, ודאי שיהיה לנו פחות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמח – פחות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (בשם ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני בטוח שיהיה לנו פחות. אבל כל אחד לא ישכח את אותם חיילים שנלחמים בשבילנו, את החטופים שנמצאים שם, את אזרחי מדינת ישראל. וכל אחד יסתכל לימין ושמאל לראות אם יש לו שכן שצריך משהו, יש גם מצווה של קמחא דפסחא, לנסות לראות איך לעזור להם, כי זאת החובה שלנו, שמי שיש לו שייתן גם למי שאין לו. תודה רבה ופסח כשר ושמח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קודם הדוברים, יש דוברים, לא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. – – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי. כן, גברתי, מי עולה ראשון לדבר? לנמק? חבר הכנסת יאיר לפיד נמצא? לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קראת כבר את הרשימה. מישהו רוצה לדבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן נמצא? מוותר. מישהו פה רוצה לעלות לנמק? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האם אתה רוצה לעלות לנמק? יש עתיד – לא. לישראל ביתנו יש הסתייגויות? בקשות רשות דיבור? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש בקשות רשות דיבור רק. אז הוגשו גם בקשות רשות דיבור, נכון? בקשות רשות דיבור לחברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב, אפרת רייטן מרום, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר. יבגני סובה, אתה רוצה? לא. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – אין שרים? הינה, השר מלכיאלי. חבר הכנסת ואטורי לא פה, נכון? אז אפשר לדבר. אפשר לדבר רגוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא עסוק. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא מטפל בהחזרת חטופים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יופי, מצוין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עסוק בהחזרת החטופים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בפעם הקודמת שדיברתי, פשוט אני מצטערת, הוא אפילו עלה לי על העצבים. לא התכוונתי, אבל הבן אדם מצליח ובגדול. תראו, חברים, אתמול קרה מקרה מצער בעזה; מקרה מצער, שבטעות נהרגו שבעה מאיזשהו ארגון הומניטרי על ידי כוחותינו. זה קורה. מלחמה זה דבר מלוכלך. זה מצער, לא התכוונו, לא חיפשנו אותם, אבל במלחמות זה קורה, למרבה הצער. ואז כל העולם קם נגדנו: אוי, אוי, אוי, תחקרו את ישראל. ראשי ממשלות למיניהם – מקנדה, מבריטניה, כמובן ארצות הברית – צועקים געוואלד, איך זה יכול להיות, איזה פשעי מלחמה אנחנו מבצעים בעזה. אז אני רוצה לבשר לאותן מדינות ולאותם צדיקים – ואני ממש הכנתי רשימה מה קרה להם כשהם ניהלו מלחמות, מה קרה לאמריקנים, לבריטים, לקנדים, לצרפתים, לכולם במלחמות – לצערי הרב, אין לי שמחה בלב על המוות של אף אחד, חוץ מהמחבלים כמובן. אז אני אתן כמה דוגמאות. אדוני היושב-ראש, אני ממליצה לך להקשיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מקשיב. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> באוקטובר 2015, במהלך המלחמה האמריקנית באפגניסטן הפגיז בטעות חיל האוויר האמריקני בית חולים – רחמנא ליצלן, בית חולים, בטעות, הם פספסו את בית החולים – ואז נהרגו שם 42 חפים מפשע, שזה רופאים, אחיות, צוות בית חולים, ועוד 30 היו פצועים. אז זה מה שעשו האמריקנים ב-2015. חמור? חמור. אמרנו שזה פשע מלחמה? לא, כי זה קורה, לצערי הרב. ב-2003, במהלך המלחמה בעיראק, היו כמה תקריות שבהן בטעות פגעו כוחות הקואליציה – אגב, מי היה אז קואליציה, כולם זוכרים – בעובדי ארגונים הומניטריים. אחד המקרים התרחש כאשר טנק אמריקני פגע בבית המלון פלסטין, בית המלון פלסטין בבגדאד ב-2003, טנק אמריקני – צירוף מקרים – והרג שני עיתונאים. אגב, בית המלון היה ידוע כמקום של אזרחים זרים, עיתונאים או ארגונים הומניטריים, עובדי ארגונים אמריקניים. 1999 – נלך קצת יותר רחוק – יוגוסלביה, מישהו זוכר? הייתה כזאת מדינה. גם שם, כוחות נאט"ו הפגיזו בטעות את שגרירות סין וגם הרגו שם כמה עיתונאים שהיו במקום. רק שתבינו איפה אנחנו נמצאים – שוב, לצערי הרב – בשנה בממוצע 100 אנשים מהכוחות ההומניטריים משלמים בחייהם, נהרגים בשנה בממוצע בכל העולם במלחמות. ואז מדינת ישראל לא קמה ולא צורחת שזה פשע מלחמה והרג חפים מפשע, כי לכולם ברור שבמלחמות, באזורים מסוכנים, זה יכול לקרות. זה חמור? כן; זה מצער? כן; צריך לתחקר את זה ולבדוק מה קרה שם? כן. אבל אני לא מוכנה, אני לא מוכנה – חברי הקואליציה ימין מלא מלא – אני לא מוכנה שאנחנו נהיה ילד כאפות של כל העולם. אני שומעת עכשיו בטלוויזיה שרים ופרשנים ואנשי ביטחון וח"כים: אוי, אוי, אוי, אנחנו אשמים, אנחנו לא בסדר. אנחנו לא בסדר שעזה עדיין קיימת, שרפיח עדיין קיימת, שהחטופים שלנו עדיין שם, ובזה זו טעות מצערת, ולא אשמה שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו מקצה לקצה. אז די. איבדנו דבר מרכזי – איבדנו את הגאווה הלאומית איתכם. עם ממשלת ימין ימין מלא מלא איבדנו גאווה לאומית. וטעויות קורות, סליחה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ינון אזולאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. חבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ביקשתי הודעה אישית אבל פספסתי את הסעיף, כי עלה לכאן חבר כנסת מתנחל פשיסט, שיש לו אחריות באופן אישי על המחדל ועל אובדן חיי אדם – ההוא מהסוכה, ההוא מהסוכה, שהוא והסוכה שלו, ידיהם מגואלות בדם. ומתקפה חזירית פעם אחר פעם, אבל תמיד לאחרונה – – << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> נמחק לך את החיוך בסוף, אחמד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – תמיד לאחרונה – – << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה תתמוך פה בחמאס וחיזבאללה כל החיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הוא מכניס אלמנט של איום, אלמנט של איום – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איימן – – – << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה תומך בחמאס וחיזבאללה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלמנט של איום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אנא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> פתאום אתה לא יכול להרגיע אותם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת, אנא. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אתה חבר של ערפאת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. אז הפשיסט הזה, שהציבור הישראלי מאשים אותך ואת חבריך באחריות לטבח, אתה – – << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אתה תמכת בחיזבאללה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – הדם על הידיים שלך ושל חבריך, אתה והסוכה שלך. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> תמכת בפעולות של החמאס והחיזבאללה – – – הבית הזה, וזה לא יהיה להרבה זמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה עולה פה ומאיים באופן חזירי – – << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו נמחק לך את החיוך, טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – על חברי הכנסת הערבים. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> נמחק לך את החיוך, אחמד טיבי, אתה לא תהיה פה יותר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שב. שתוק. שב, שב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, עצור, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עצור, בבקשה. חבר הכנסת סוכות, עצור, אני אתן לך לדבר. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אתן לך לדבר. שב, אני אתן לך לדבר. תודה רבה, לא לעזור לי. שב, ואני אתן לך לדבר אחר כך. חבר הכנסת טיבי, תקשיב לי, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ברמאללה תדבר ככה, לא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השרה סטרוק, אנא. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. בשביל זה אני פה. בשביל זה אני פה. אני מבקש, בשביל זה אני פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> יש גבול – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מגיב על – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לא לא, אבל להגיב – אתה לא יכול להגיד "שתוק". זו לא צורת התבטאות מכובדת. תקשיב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה שמעת מה שהוא אמר? אני מבקש ממנו לשתוק כי אתה לא משתיק אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה משתיק אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הינה, עובדה שהשתקתי אותו. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואני מבקש ממך, חבר הכנסת טיבי, לא בשמות תואר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו מפריע לו שאמרתי לו לשתוק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, כן. בלי שמות תואר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא צריך לשתוק כי הוא מפריע לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בלי שמות תואר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא הערת לו, אגב, בנאום שלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני הערתי לו כל הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בנאום שלו לא הערת לו. בנאום שלו הוא שלח איומים. איומים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא הייתי בנאום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז היושב-ראש לא העיר לו. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. חברת הכנסת סטרוק, חבר הכנסת סוכות יגיב אחר כך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האיומים החזיריים שלו, גם ההתנהגות החזירית שלו – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, נכון, אבל הוא חבר כנסת ומותר לו לדבר. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בהתנחלויות, והאחריות שלו, מזכירה לי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה תקבל הודעה אישית, אמרתי לך. בסדר, חבר הכנסת סוכות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סליחה, אי-אפשר ככה לנהל דיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה תקבל את הזמן שלך. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> השרה סטרוק, השרה סטרוק, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אולי היא צריכה לשתוק. אולי היא צריכה, אולי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אם אתה תדבר ככה עוד פעם אני לא אוכל לתת לך להמשיך לדבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל היא לא נותנת לי לדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז בשביל זה אני פה, אתה רואה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא משתיק אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא יכול להגיד שאני לא משתיק אותה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שתפסיק להפריע. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. השרה סטרוק, אנא ממך. השרה סטרוק, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תסכיתי, תסכיתי בעברית, תסכיתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוקיי, אז ההתנהגות החזירית הזאת שלו, גם כמתנחל, גם כאחראי לטבח, גם כמאיים על חברי הכנסת הערבים, מזכירה לי פתגם בערבית (אומר בערבית: לכל חזיר יש שלשלת, אפילו אם היה שר.) לכל אחד יש בלמים – אותך צריך לבלום. הבחירות קרובות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו אחרי ההצבעה ניתן לחבר הכנסת סוכות להשיב. אני רק אומר, חבר הכנסת טיבי, חשוב לי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> התקנון לא מאפשר, אז אתה יכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא תקף אותי, אז אני עניתי לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל חבר הכנסת טיבי, גם כשעונים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם ביקשתם שזה יהיה בסעיף אחר, תשאל את המזכיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש. אתה מוכן לשמוע אותי רגע? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מבקש. אפשר להשיב. להגיד "שתוק" זה לא במקום גם, ולקרוא חזיר זה גם לא במקום. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבל הם אומרים לנו "תומכי טרור" – אתה שותק. אתה שותק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> "תומך טרור" זה לא "חזיר". "תומך טרור" זה לא "חזיר". יש גם ועדת אתיקה, יש החלטות ועדת אתיקה בנושא. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היא אמרה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איך נקרא לך, מאמא תרזה? מה, אתה – – – תרזה? אתה תומך טרור. אתה – – – הוא תומך טרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. חבר הכנסת כהן. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תודה. חבר הכנסת כהן, תודה. אני רוצה לעבור להצבעה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – טיבי, הורשע בעבירה, זו תמיכה בטרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה רוצה לצאת? די, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא, חזרי למקום. חברת הכנסת גוטליב, תודה. תודה לכולם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא זה – – – ותסביר למה השארתם אותו פה. תומך טרור – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן, תודה. אנחנו רוצים לעבור להצבעה. די. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נאור, עידן רול יודע שאתה מגן עליו? עידן רול יודע שאתה מגן על טיבי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מגן. ציינתי עובדה לאלמוג. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, רק תעדכן את עידן רול שאתה מגן עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אתה מעוניין לדבר? בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אוה, אוה, רק לך חיכינו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> היי, תזרקו לו עוד גלגל הצלה, שיכפיש את החיילים. תזרקו לו עוד גלגל הצלה. תתביישו לכם. איך הצלתם אותו. בושה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בית משפט השאיר אותו, לא אנחנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, לא צועקים פה ככה. בסדר? אני מבקש. זה לא מכובד. זה לא מכבד לא אותך ולא אף אחד. לא ככה צועקים, ואני לא אתן. אני אומר לך, חבר הכנסת עטאונה, חבר הכנסת עטאונה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה הוא רגיל. הוא לא מכיר משהו אחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא ככה צועקים. ואני לא אתן. אני אומר לך, חבר הכנסת עטאונה – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני לא אאפשר את ההתנהלות הזו פה. אני לא רוצה להוציא אותך. אבל אם זה יימשך, אני אצטרך להוציא אותך. תודה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – צעקנות – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כשהם אומרים "תומכי טרור" – אנחנו לא תומכים בהם, ידוע מי הטרוריסטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך בטרור. תומך בטרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעת? תודה רבה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ידוע מי הטרוריסטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך בחמאס – – – תומך – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו לא תומכים בכם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי. צא, תשתה מים, תחזור בעוד כמה דקות. נו, באמת. סליחה. אז די, אז די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צא החוצה. צא. צא. לא רוצים אותך כאן. תצא מפה. צא מפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, בואי נסיים את האירוע. חבל למשוך אותו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיצא החוצה. שיצא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אוסקוט – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמו שעברתי בשקט על זה שאתה צועק "אוסקוט", אני עובר בשקט גם על זה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היושב-ראש, למען ההגינות, אני אמרתי ולא עטאונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, אז זה אתה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – מגיע שאני אגיד לו "אוסקוט", וגם "תשתוק" אם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, תודה רבה. לשם ההגינות זה נרשם. מספיק. תודה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה לא נותן להם לענות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי אוי אוי, איזה עצוב, אני עכשיו בוכה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, צא בבקשה לחמש דקות. אני אמרתי הרגע שאני לא מרשה את זה. צא בבקשה לחמש דקות, תחזור להצבעה. אני לא מוכן. אני לא מוכן. את זה אני לא מוכן. אני אמרתי הרגע. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה קראת שלוש קריאות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צא, צא, צא החוצה. החוצה. החוצה. בחוץ תגיד "תשתוק". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אני מוציא אותך פעם ראשונה בעקבות הפרה חמורה. אני אמרתי לך את זה הרגע. לא צועקים "אוסקוט" ככה במליאה. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיגיד ככה ברמאללה, לא פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר קריאות ביניים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא קראת לו אפילו פעם אחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ככה אני, מחמיר. מה אני אעשה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – הם ערבים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא נכון. לא נכון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, זה לא נכון, ואתה יודע שזה לא נכון. זה לא נכון ואתה יודע שזה לא נכון. כשאת עמדת פה פעם קודמת, אני הוצאתי את חבר הכנסת סוכות כי הוא הפריע לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, תודה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – נתניהו הצטרף לערפאת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כשיהיה שקט אני אתחיל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן שלך רץ. הזמן שלך רץ. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה שתשתיק את האנשים. תשים זמן מההתחלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקט. אדוני, הוא קרא לבן שלו "מחבל". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, די, די, די, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שיעוף מפה כבר. די. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בתי חולים לעולם לא צריכים להפוך לזירת קרב. ההגנה על פעוטות, חולים, צוות רפואי וכלל האזרחים חייבת להיות בראש סדר העדיפויות – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בתי חולים לא צריכים להיות מקום של טרוריסטים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה הדובר שלהם? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כך אמר יושב-ראש ארגון הבריאות העולמי בעקבות תחילתם של המתקפה והמצור על בית החולים שיפא בעזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טרם הפלישה לבית החולים מצאו בו מקלט אלפי פלסטינים עקורים ופליטים שחיפשו מחסה מאימת המלחמה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מפקדות טרור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ראית כמה נשק היה שם? ראית כמה נשק היה שם? זה לא מעניין אותך? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אך אימת המלחמה, אימת פשעי המלחמה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה, תודה, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – רדפה אחרים גם לתוך שעריו המוגנים של בית החולים. כעת, עם יציאת כוחות הצבא מבית החולים, מתחילות לצאת החוצה גם העדויות הקשות על ההרס והחורבן הנוראיים – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – מה זה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – סיפורי הזוועה והאימה של הניצולים הלכודים בפנים. << קריאה >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << קריאה >> הוא לא ידבר על החיילים, הוא לא ידבר על החיילים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא לא יכול להכפיש את החיילים, אנחנו שלחנו אותם. אנחנו שלחנו אותם לשיפא. תוריד אותו. הוא לא יכול לדבר כך על החיילים. הוא לא יכול לדבר על החיילים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אתה תצא החוצה. אני מבקש ממך לא לענות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשתיק אותם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תצעק עליי ואל תרים עליי את הקול. אל תצעק עליי ואל תרים עליי את הקול. צא החוצה. צא החוצה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה להוציא את חבר הכנסת כסיף מהמקום. בבקשה להוציא את חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להוריד אותו מהאולם. להוציא אותו מהאולם, בבקשה. להוציא אותו מהאולם. אתה רוצה להצטרף אליו? אתה רוצה להצטרף אליו? חבר הכנסת עטאונה, גש למקום שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> צא. צא. רד. רד. רד. רד. רד. רד. רד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יא תומך טרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה. (חבר הכנסת עופר כסיף יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוצה. החוצה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה האיש שיש עתיד השאירו אותו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה לא תדבר על החיילים שלנו. תסתום את הפה ואל תדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני צריך לקרוא אותך עוד פעם? חבר הכנסת כהן, נא לשבת במקום. חבר הכנסת שקלים, נא לגשת למקום. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לחכות בחוץ. תודה. חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן. אלמוג, צא החוצה, תשתה קצת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – (חבר הכנסת יוסף עטאונה יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – תגנו עליהם, תגנו על החיילים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, תודה רבה. חבר הכנסת בליאק. תודה רבה. חבר הכנסת שירי, תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, חבר הכנסת בליאק, זה לא יהיה פה עכשיו. כמו שאמרתי להם, זה לא יהיה פה עכשיו. התנועות האלה לא יהיו פה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז תעיר לו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אעיר לכל מי שאני רואה. לכל מי שאני רואה. התנועות האלה – זה לא יהיה פה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> באמת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> באמת. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה התעלמת מכל מה שהחברים שלך עשו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אני לא מסכים לזה. לא. בשום פנים ואופן לא. זה לא יהיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לא יהיה? תפסיק את התנועות האלה, וזה לא יהיה, אבל זה כולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה רוצה לצאת החוצה? אתה רוצה לצאת החוצה? תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. את רוצה לצאת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. אלא אם כן תגיד לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה לצאת לשתות מים, להירגע חמש דקות? תודה רבה. אני מבקש מכולם. אוקיי, אז נעשה את זה מאוד קל, אוקיי? מעכשיו כל אחד שמדבר בלי רשות דיבור – קריאה ראשונה, שנייה, שלישית, בלי אזהרות, בלי עניינים. תדעו. בסדר? מעכשיו כל אחד, ללא הבדל שיוך מפלגתי, שמדבר ללא רשות דיבור – נתחיל קריאות. בסדר? תודה. חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר קריאות ביניים – – – צרחות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מה, מה הערתי? מותר לחברי כנסת להעיר בקריאות ביניים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא היא, זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עבאס, תודה. חבר הכנסת טאהא – איננו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם מיקי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא הייתי פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה נשק יום הדין. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותו. תוציא אותם. תוציא אותנו. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הוא צועק. תוציא אותו. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – המראות האלה לא מכבדים את הכנסת, ואני תוהה איך יושב-ראש הישיבה ככה מנהל את הישיבה. הוא מסתכל רק לצד של האופוזיציה והרחיק כמעט את כל חברי האופוזיציה מהמפלגות הערביות: ווליד טאהא, יוסף עטאונה וכסיף. ככה לא מנהלים ישיבה, ככה לא מנהלים שיח, ככה לא מתנהלים. אתם נכשלתם בהחזרת החטופים, ועל מנת לכסות על הכישלון הפוליטי האסטרטגי שלכם, אתם מנסים עכשיו לעסוק בדברים קטנים. זה לא יכול להיות. ומכאן אני פונה: ראש הממשלה נכשל בתפקיד שלו, הוא צריך לסגור את הבסטה וללכת הביתה. ואני מכאן רוצה לפנות גם למצרים וגם לקטר, שיגידו באופן מפורש מי מכשיל את העסקה, מי לא רוצה להחזיר את החטופים, מי רוצה עוד להמשיך בשלטון על חשבון המשפחות. חבל, לא כך מנהלים מדינה ולא כך מנהלים כנסת ולא כך מנהלים ישיבה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת ח'טיב יאסין – איננה; חבר הכנסת חוג'יראת, אתה מעוניין לדבר? מוותר. אוקיי. אז אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> רגע – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. אתה רוצה לסכם, חבר הכנסת מלכיאלי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. אנחנו נתחיל בהסתייגויות. חברת הכנסת בן ארי, כן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקשת להסיר את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להסיר את כולן? אוקיי. אז מאחר שההסתייגויות כולן הוסרו, אנחנו נצביע – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש לך תפקיד – – – אתה מזכיר הכנסת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה מפריע בהצבעה עכשיו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותו. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גם למזכיר הכנסת יש תפקיד בכנסת. אתה מכיר את התקנון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מפריע, חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה זוכר שהיושב-ראש הוא הריבון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ככה טיבי אמר, שהיושב-ראש הוא הריבון. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מה יהיה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. חבר הכנסת טופורובסקי, תודה. חבר הכנסת שירי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – כי היום זה הוא, מחר זה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. תודה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותם. הם מפריעים לי – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, זה לא עושה עלינו רושם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני ההצבעות אני מבקש להחזיר את כל מי שיצא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להחזיר את כולם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. כל מי שיצא. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> גם את ביבי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–4 – 40 נגד – 6 נמנעים – 2 סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 40 בעד, שישה מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 40 נגד – 6 נמנעים – 3 חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 40 בעד, שישה מתנגדים, שלושה נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת סוכות, הודעה אישית, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> חבר הכנסת טיבי, התחלת עם פתגמים בערבית, אומרים: כלב א-שייח', סר שייח'. זה שהיית יועץ של ערפאת לא הופך אותך למשהו. אתה תומך טרור ואנחנו נראה פה לכולם את ההבדל בין טיבי בעברית לטיבי בערבית. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הנעל שלו שווה את הראש שלך. הנעל שלו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא. לא מוחאים כפיים. << דובר_המשך >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> טיבי בעברית, שעומד ומדבר מילים יפות, ובערבית הולך ותומך בטרור. תודה. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1002 ופ/4409; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 164; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024 – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין – לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, המציאות שאותה אנחנו חווים מאז טבח שמחת תורה מחייבת אותנו להפנים את גודל ועוצמת האיום, זה שאירע וזה שעלול לקרות. אני מתכבד על כן להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024, שיזמתי, ואליה הצטרף גם חבר הכנסת יבגני סובה. הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת, אדוני היושב-ראש, להניח אבן נוספת בחומת המגן של המאבק נגד תופעת הכניסה והשהייה של שוהים שלא כדין תושבי יהודה שומרון וחבל עזה למדינת ישראל. לחלקם, חבריי חברי הכנסת, יש את אותו דנ"א של רוע ושנאה שפגשנו ב-7 באוקטובר. רק ביום שני האחרון, אדוני היושב-ראש, קיבלנו עדות כואבת לנחיצות החוק כשמחבל ארור ביצע פיגוע דקירה בקניון גן יבנה, שבנס לא גבה את חייהם של שלושה אזרחים ש"רק" נפצעו באופן קשה – כשאותו מחבל, חשוב להזכיר, היה שוהה בלתי חוקי שעבד באתרי בנייה באזור. מכובדיי חברי הכנסת, חשוב להבהיר, לדוגמה, כי רק בשנת 2018, 50% מכלל הפיגועים במדינת ישראל היו כאלה שמעורבים בהם שב"חים. גם בפשיעה הכלכלית ובפשיעה הפלילית קיימים נתונים מדאיגים, כאשר למעלה מ-80% מהעבירות הפליליות מבוצעות על ידי שב"חים. חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל קיימת תופעה רחבה של כניסה ושהייה שלא כדין של זרים. לתופעה הזו השלכות ביטחוניות, חברתיות וכלכליות. אחת הדרכים לתקיפת התופעה היא ביצוע פעולות אכיפה נגד אלו המסייעים ומקילים על הכניסה והשהיה שלא כדין. בהתאם לכך נקבעו בחוק הכניסה לישראל עבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של מי שנכנסו לישראל או שוהים במדינה שלא כדין. עבירות אלו נפוצות, והמבצעים אותן מעדיפים פעמים רבות את בצע הכסף על פני השמירה על ביטחון הציבור. כן, הם מעדיפים את בצע הכסף על השמירה על ביטחון הציבור. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות בהיקף התופעה, אדוני היושב-ראש, מצד תושבי אזור יהודה ושומרון וחבל עזה, ובעקבות המצב הביטחוני ומעורבותם בפעילות טרור כנגד אזרחי ישראל, תוקן ב-2018 חוק הכניסה לישראל, כדי להתמודד עם מציאות זו. במסגרת זאת הוחמרה הענישה הקבועה בחוק בגין עבירות של הסעה, הלנה והעסקה, וכן נקבעו מנגנונים לאכיפת עבירות אלה. נקבעו קנסות בגין עבירות הסעה בנסיבות מחמירות, ניהול או ארגון שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה או שהייה שלא כדין בישראל, וגם לגבי הלנה והעסקה שלא כדין. כל אלה נקבעו כהוראת שעה לשלוש שנים, שתוקפה הוארך עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"א, 6 ביולי 2021. כעת, חבריי חברי הכנסת, בעקבות היקף התופעה ולנוכח השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, אנחנו מבקשים להחמיר את הענישה בגין עבירות אלו ולייעל את האפשרות של גורמי האכיפה להפעיל סמכויות מינהליות ולקבוע מחדש את הוראת השעה בנוגע לקנסות ולמאסרים. ההסדרים המרכזיים שהכנסנו בהצעת החוק: הראשון שבהם – החמרת הענישה בעבירות הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין על מנת להגביר את ההרתעה. הצעת החוק מבקשת להחמיר את הענישה בעבירות הסעה, הלנה והעסקה של אלו על תצורותיהן השונות. בפרט מוצע לשנות את עונש המאסר הקבוע בעבירת הסעה של שוהה שלא כדין; בעבירה המרשה לשוהה שלא כדין שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל, לנהוג ברכב הרשום בישראל; בעבירות הלנה והעסקה של שוהה שלא כדין – משנתיים, לארבע שנות מאסר. ולאלה שבוצעו בנסיבות מחמירות הקבועות בחוק – מחמש לשבע שנות מאסר. בנוסף, מוצע להחמיר את עונש המאסר הקבוע בגין ארגון או ניהול שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה שלא כדין – מחמש לשבע שנות מאסר. כמו כן, ביקשנו להאריך את הוראת השעה לקביעת קנסות מזעריים. הצעת החוק מבקשת לקבוע מחדש את הוראת השעה בעניין הטלת קנסות מזעריים לתקופה שעד יום כ"ד בניסן התשפ"ז, 1 במאי 2027, כלומר לשלוש השנים הקרובות. על כן מוצע – וכדאי לשים לב, אדוני היושב-ראש – כי בגין עבירת הסעה בנסיבות מחמירות, הקנס המוטל לא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים עבור יחיד או לא פחות מ-40,000 שקלים עבור תאגיד; בגין עבירת ארגון או ניהול שירותי הסעה עבור שוהים שלא כדין מוצע כי הקנס המוטל לא יפחת מ-40,000 שקלים עבור יחיד, או מ-160,000 שקלים עבור תאגיד; בגין עבירות הלנה או העסקה של שוהה שלא כדין הקנס המוטל לא יפחת מ-5,000 שקלים, או 20,000 שקלים אם מדובר בתאגיד, ובגין עבירה של הלנה או העסקה שבוצעו בנסיבות מחמירות, הקנס המוטל לא יפחת מ־10,000 שקלים על יחיד, או 40,000 שקלים אם מדובר בתאגיד. בהוראות המורות על הטלת קנסות מזעריים מוצע לקבוע כי לבית המשפט תהיה הסמכות להקל ולסטות מסכומים אלו, אם סבר כי קיימים טעמים מיוחדים לכך. אין ספק, אדוני היושב-ראש, שהחמרה בקנסות באה לפגוע בכל אלה שבצע הכסף גורם להם לעשות את העבירות המאיימות על שגרת חיינו. הוספנו לכך כלים מינהליים. כיום, לקציני משטרה נתונה האפשרות לעשות שימוש בכלי המינהלי של פסילת רישיון נהיגה של מי שביצע עבירת הסעה של שוהה שלא כדין למשך 20 ימים ובלבד שהורשע בעבר בעבירה זהה. בכדי לייעל את האפשרות ולתת כוח לשוטרי משטרת ישראל לנקוט כלי זה, הצענו לאפשר פסילת רישיון גם ללא התקיימות התנאי של הרשעה קודמת. הוספנו, אדוני היושב-ראש, הוראות בעניין חילוט בשווי רכוש, שזה תהליך שעד היום מיעטנו להשתמש בו. החוק קובע היום הוראות לחילוט רכושו של אדם שהורשע בגין הסעת שוהה שלא כדין, הרשאה לשוהה שלא כדין לנהוג ברכב הרשום בישראל או ניהול או העמדת שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל של שוהים שלא כדין. בפרט קובע החוק כי בנוסף לכל עונש בית המשפט רשאי להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע הוא בעל הרכב או מחזיק בו דרך קבע. עוד קבוע כי אם לא ניתן להורות על חילוט הרכב מפני שמבצע העבירה אינו בעליו או לא מחזיק בו, רשאי בית המשפט להתחשב בשווי הרכב בבואו לקבוע את גובה הקנס. כדי להגביר את ההרתעה מביצוע עבירה זו הצענו, חבריי חברי הכנסת, לקבוע בהוראת שעה עד לאותו יום, כ"ד בניסן התשפ"ז, 1 במאי 2027, חילוט בשווי אשר לא יפחת ממחצית משווי של הרכב, אלא אם כן סבר בית המשפט שיש לסטות מכך מטעמים מיוחדים. הוספנו בהצעת החוק, חבריי חברי הכנסת, נושא של התליית רישיון או היתר עיסוק. הוראות חוק הכניסה לישראל מאפשרות לבית המשפט להורות על התליה לתקופות שונות של רישיון או היתר עיסוק של מי שחשוד או מי שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות העסקה או הלנה של שוהה שלא כדין. כעת הצענו להוסיף לבית המשפט סמכות גם להורות על התליית רישיונו של מי שחשוד או מי שמוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של הסעת שוהה שלא כדין. עשינו בהצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, צעד נוסף בקביעת עונש מזערי. במהלך דיוני הוועדה בהצעת החוק הוצגו בפניה נתונים המעידים על כך כי הרף העונשי הקבוע בעונשי עבירות הסעה, הלנה והעסקה של מי ששוהה שלא כדין אינו מחמיר דיו. על כן, ובהמשך לתיקונים המוצעים שפירטתי, הצענו לקבוע כהוראת שעה, עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז, 1 במאי 2027, עונש מזערי על עבירות ההסעה השונות ועל עבירות העסקה והלנה של שוהה שלא כדין, כך שהעונש שיטיל בית המשפט לא יפחת מרבע העונש המרבי הקבוע לעבירות אלו. לא נראה, אדוני היושב-ראש, מקרים נוספים של אנשים שמשלמים במאסר של שבועיים או קנס של שקלים בודדים. הוועדה סבורה כי קביעת עונשי מינימום בעבירות אלו תיתן ביטוי לתכלית ההרתעתית שלהן. עם זאת, מוצע להותיר בידי בית המשפט שיקול דעת בנסיבות מתאימות כדי שיוכל להקל בעונש מטעמים מיוחדים. דבר אחרון שביקשנו להבליט בהצעת החוק הוא חובת הדיווח. כפי שהצגתי עד כאן, בהצעת החוק נקבעו הוראות שמטרתן השגת הרתעה בגין ביצוע עבירות הסעה, הלנה והעסקה. קראנו לזה שלושת המ"מים: המסיע, המלין או המעסיק. על כן, לשם בחינת יעילות ההסדרים המוצעים ומילוי חובת הפיקוח על יישומם, הוועדה ראתה לנכון להוסיף חובת דיווח שנתית על השר לביטחון לאומי בעניין מספר החקירות שנפתחו בגין העבירות שמניתי, מספר החקירות שהסתיימו ללא הגשת כתב אישום ומספר המקרים שבהם הוגש כתב אישום בשל עבירות אלו, ומספר פסקי הדין וגזרי הדין שניתנו ותוצאותיהם. אנחנו, בתום שלוש השנים שהחוק הזה יושת בהן, נוכל לראות אם צריך להחמיר ואם ניתן לקבוע את הצעת החוק כהוראת קבע. מכובדיי כולם, מדובר בהצעת חוק חשובה ומשמעותית. ההסדרים המוצעים בהצעת החוק, כמו החמרת ענישה, עונשי מינימום, הגדלת קנסות וכלים מינהליים, יקנו לגורמי אכיפת החוק את הכלים הנדרשים להתמודד עם המקרים הרבים של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, וכן יגבירו את ההרתעה. אין חולק שבמיוחד בתקופה זו, שבה קיימת החמרה של המצב הביטחוני, יש חשיבות גדולה מאין כמוה להעמדת כל האמצעים הנדרשים למנוע ביצוע של עבירות טרור ועבירות של סיוע להן. הצעת החוק שהצענו והגשנו עכשיו תסייע רבות במטרה חשובה זו. אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, מותר לנו, ולעיתים קרובות חלה עלינו החובה, לחוקק חוקים שיאפשרו לנו להגן על עצמנו, על שגרת חיינו ואיכות חיינו. אני רוצה בהזדמנות זאת להודות לכלל השותפים בהצעת החוק החשובה הזו: לייעוץ המשפטי לוועדה – עו"ד מירי פרנקל שור, עו"ד גלעד נוה ולעו"ד לעתיד אריאל לוביק, שסייעו; לצוות הוועדה: גב' לאה גופר, מנהלת הוועדה, ולצוות שלה שי באבאי ורון רומן; לעו"ד יאיר מתוק, האמון על החקיקה הביטחונית במשרד לביטחון לאומי; לחברי הכנסת בוועדה שסייעו מאוד לגיבוש ההצעה הזו; לשר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, שתמך בתהליך לכל אורכו. תודה לכם. בלעדי המעורבות המשמעותית של כולכם הצעה זו לא הייתה מונחת כאן היום. להצעה הזו, אדוני היושב-ראש, לא הוגשו הסתייגויות. לכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק, כאמור, לא הוגשו הסתייגויות. אך הוגשו בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חברת הכנסת לזימי – איננה; חבר הכנסת קריב – איננו; חברת הכנסת רייטן מרום – איננה; חבר הכנסת עודה – בחוץ; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אומנם החוק הזה הוא חוק שאנחנו מתנגדים לו, וגם השתתפתי בדיונים שהתקיימו בו בוועדה לביטחון לאומי, אבל אני רוצה להקדיש את הנאום הזה למהומה שהייתה לפני כמה עשרות דקות פה, במליאה, המהומה שמעידה לאיזה מדרון – או אפילו לא מדרון – לאן הידרדר המצב בתוך המליאה הזו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בגללך. את התחלת את השקרים שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זרחן בבית חולים שיפא. זרחן בבית חולים שיפא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שהגיע הזמן להגיד את זה בצורה הכי ברורה, מאחר שאנחנו מרגישים שגם פניות לוועדת האתיקה לא ממש עוזרות, גם פניות ליושב-ראש לא ממש עוזרות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ושוב – – – משקרים. משקרים, משקרים ומשקרים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – גם פניות לייעוץ המשפטי לא עוזרות בינתיים. אז הגיע הזמן להגיד את זה מעל הדוכן לציבור באופן הכי ברור. כבוד היושב-ראש, אתה עברת עכשיו, בניהול הישיבה הזו, לפחות שלוש פעמים על תקנון הכנסת. ואני אוכל לפרט את זה. למה? אני גם אוסיף לזה. חוץ מהעבירות שביצעת בניהול הישיבה והפרת את התקנון במכוון – כי אני יודעת שעשית את זה בעבר, והיו הערות על זה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את גם ידעת? מדהים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אני רוצה גם להעיר על זה שאנחנו לא בבית ספר – שהמנהל מלמד אותנו איך נדבר ומה מקובל ומה לא מקובל, ואני לא מרשה שתתבטאו בצורה כזו כשאני מנהל את הישיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא תפגעי בחיילים שלנו. לא ניתן לכם. לא ניתן. עד הקבר שלי לא אתן לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, את רוצה לצאת, את רוצה לצאת כמה דקות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. למה שאני אתן לה לעשות את זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז די, אז די. אני מבקש, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא תשקרי פה על חיילינו. לא משקרים פה על חיילינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואללה, ידוע בציבור מי משקר, מי מדליף. ידוע. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> מה? מה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חושבת שזו לא צורה שמנהלים בה דיון בפרלמנט בתקופה שאנחנו יודעים מראש שיש חילוקי דעות קשים בתוך הבניין הזה על כל מה שקורה, וזה הולך ומתחדד עוד יותר. ואם יש למישהו בעיה עם הדברים שנשמעים מעל הדוכן, הוא יוכל לעלות ולהתווכח עם מה שנאמר. אבל זה לא אומר שמישהו יכתיב לנו לא מה נגיד ולא איך נגיד את זה. שיהיה ברור, העמדות שלנו לא מקובלות. אנחנו יודעים את זה. על מה כל המהומה? דפנה ליאל מצטטת מהמליאה שעופר כסיף אמר שחיילי צה"ל נכנסים לבתי חולים ומביאים איתם את המלחמה. וואי וואי וואי. עופר, איך אתה מעז להגיד את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תראי איך את מעיזה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, די, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, די, די. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איך אתה אומר את זה בכלל? כל העולם יודע את זה. למה גילית את הסוד, יא עופר? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מלקו, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה? למה גילית את הסוד שכל העולם יודע אותו? למה דיברת על דבר שהחיילים מתפארים בו? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת פורר, תודה. חבר הכנסת פורר, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרנית. אדוני, אל תיתן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> החיילים מוציאים וידיאו. מוציאים לרשתות החברתיות כל מיני סרטונים מבישים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני אצטרך להוציא אותך. אז תצאי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תהיי בשקט. די כבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקי כבר להתקרב לדוכן כל הזמן. תצאי מפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תחנכי אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את שקרנית. פוגעת בחיילי צה"ל. את שקרנית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אנא, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרנית. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשמעי פעם אחת ולתמיד, את לא מפחידה. אני מרחמת עלייך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, נא לצאת החוצה. תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי, שבי, בבקשה, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מרחמת עלייך. בגלל זה לא עונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בחוץ. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תעופי, תעופי עליה. תעופי עליה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מרחמת עלייך. בגלל זה לא עונה לך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תעופי עליה, תעופי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עטאונה. לא עטאונה – סליחה, טאהא. סליחה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מספיק כבר. מתעלקת כדי לעשות הון פוליטי. נו, באמת. מה זה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה יש לך נגד עטאונה, יא זלמה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כי אני אוהב אותך מאוד, פשוט. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הבעיה היא שכשהאף והעיניים בשמיים, לא רואים מלמטה. זהו, זהו. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זהו, תעזוב, חלאס. הזחיחות והעליונות והפטרוניות כשאתם מדברים רק מעידות על דעות גזעניות, פשיסטיות – חושבים שאתם תפחידו אותי – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – או תיתנו לי להרגיש – ואללה, חסר לי מה להגיד מול הגאונים מהצד השני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן עבר. נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אני אומרת לכם: לא תפחידו אותנו, לא תגרמו לנו להרגיש חסרי תועלת. אנחנו מייצגים את הציבור. וכשתגיע למספר החוקים שחוקקתי, תפתח את הפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, לפני שאני מתחיל מהתחלת הנאום הקודם שהופסק באיבו – כמה מילים. יש לי את הזמן, לשמחתי. דבר ראשון, יש ביטוי במקרא, בספר משלי, שנקרא "עבד כי ימלוך". לצערי, יש כמה כאלה בבניין. ומי שקודם הייתה לו החוצפה ועזות המצח – שלא לומר, כפי שאמרה חברתי חברת הכנסת תומא סלימאן, להפר פעם אחר פעם את התקנון – הוא דוגמה בולטת למה זה "עבד כי ימלוך". דרך אגב, העובדה הפתטית, שלא לומר אינפנטילית, של הפניית הגב כלפיי – אני חייב לומר שמעבר לכך שהיא משעשעת אותי היא גם נוסכת בי ביטחון, כי מדובר באדם אלים באופן שיטתי וסדרתי, אולי שבר את השיא של כל ימי הכנסת באיומים וכמעט תגרות ידיים. אני חושב שמעולם לא היה פה חבר כנסת שכל כך הרבה פעמים כמעט הרים ידו. הודות לסדרנים הוא לא הצליח, לא בגלל איזשהו ריסון עצמי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה ירקת לעבר שוטר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה הרבצת לשוטר. אתה הרבצת לשוטר. אתה הרבצת לשוטר. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> קומדיה במיטבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן אותו אחד, כשהוא מפנה אליי את הגב – אני מרגיש בטוח יותר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה הרבצת לשוטר. אתה הכי אלים בבית הזה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי אדם כזה, כשהוא מפנה אליך את פניו – לך תדע מה הוא יעשה לך. אז אני מודה לו, לפחות על הביטחון שהוא נוסך בי. ועכשיו לענייני, אני אקרא את הנאום מהתחלה: בתי חולים לעולם לא צריכים להפוך לזירת קרב. ההגנה על פעוטות, חולים, צוות רפואי וכלל האזרחים חייבת להיות בראש סדר העדיפויות – כך אמר יושב-ראש ארגון הבריאות העולמי בעקבות תחילתם של המתקפה והמצור על בית החולים שיפא בעזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בית חולים שהוא – – – טרור. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה לא שווה את הסוליה, את הסוליה של הנעל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יא חתיכת אפס. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד הפרה של התקנון זה שיושב-ראש הישיבה לא מאפשר לי להשלים את דבריי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה לא שווה את הסוליה של הנעל של החיילים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה רבה. חבר הכנסת כהן, תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם זאת הפרה. טרם הפלישה לבית החולים מצאו בו מקלט אלפי פלסטינים, עקורים ופליטים שחיפשו מחסה מאימת המלחמה – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה לא שווה את הסוליה של הנעל החיילים, הסוליה יותר ממך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אך אימת המלחמה ואימת פשעי המלחמה רדפו אחריהם גם לתוך שעריו המוגנים של בית החולים. כעת, עם יציאת כוחות הצבא מבית החולים – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> כל מי שירצח יהודים יקבל דם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי שרוצח יהודים יקבל דם ודמעות ואש. זהו, לא מסובך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – מתחילות לצאת החוצה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כעת, עם יציאת כוחות הצבא מבית החולים, מתחילים לצאת החוצה גם העדויות הקשות, תמונות ההרס והחורבן הנוראיות, סיפורי הזוועה והאימה של הניצולים הלכודים בפנים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מאות רבות של גופות מפוזרות במתחם בית החולים, עזובות, נרקבות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה תומך טרור. אני יושב – צעקות מהמקום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תשתיות המבנה הרוסות לחלוטין, כבישי הגישה חסומים לאמבולנסים, מחלות זיהומיות ומגפות משתוללות בשל התנאים הסניטריים הירודים – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> שלא ירצחו יהודים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, די. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – והניצולים אינם מקבלים די מזון ושתייה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> קריאת ביניים – מותר. קריאות ביניים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בקבוק שתייה אחד לכל 15 אנשים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> טוב מאוד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אך התמונות הללו אינן משודרות בטלוויזיה הישראלית. בערוץ CNN שידרו קטע מעורר אימה, ואני מצטט מילה במילה מהתיאור שלהם: כמה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> הם לא שידרו מה שהיה ב-7 באוקטובר. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה תומך טרור, אתה תומך טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – גופות אדם נרקבות ומעוותות הוצאו מתוך הריסות החצץ של מה שהיה פעם המבנה של בית החולים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בית טרור, בית טרור. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה הלכת לקבל – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל בטלוויזיה הישראלית – שקט ודממה. שם מעדיפים להתמקד בהודעות הדובר הצבאי, שהגדיר את המבצע כ"ניצחון". << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> בדיוק. בדיוק. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איזהו ניצחון, שבעטיו נטבחו מאות? איזהו ניצחון, שבעקבותיו נחשפות גופות אזרחים נרקבות, גם של ילדים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לך תעזור להם, לך תיכנס – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, השרה מאי גולן. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> איזהו ניצחון, שבעבורו הוקרבו נשים וילדים? איזהו ניצחון, שבהשמדת בית חולים? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – חדשים. כסיף – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בחודש נובמבר – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> זה לא בית חולים, זה בית טרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בחודש נובמבר הטילה ועדת האתיקה סנקציה נבזית ואנטי-דמוקרטית כנגד חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן בעקבות ציוץ שלה שבו התריעה על התקפות נגד בית החולים שיפא, שבו שיתפה כתבת עיתונות בריטית שהזהירה מהפגיעה בחפים מפשע, בחולים, בילדים ובצוות רפואי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – בשיפא – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אני קובע מעל דוכן זה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ההתקפה על שיפא הייתה והיא פשע מלחמה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – הסוליה של החיילים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אתה סיימת. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – הסוליה שלהם – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> התקפה על בית חולים היא פשע מלחמה. התקפה על בית חולים היא פשע מלחמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. החוצה, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה לא מגיע לסוליה שלהם. הסוליה של החיילים, הסוליה, הסוליה שלהם שווה יותר ממך. אתה תומך טרור, אתה אפס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה לא יכול להוציא אותי, אין לך על מה להוציא אותי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה לא שווה את הסוליה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי בדיוק על מה להוציא אותך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין לך על מה להוציא אותי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על זה שאתה קורא לחיילי צה"ל "פושעי מלחמה" אתה תצא מפה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מי אתה שתדבר עליהם בכלל? מי אתה שתדבר עליהם? אפס, תומך טרור. אתה לא שווה את הסוליה, הסוליה, הסוליה של החיילים אתה לא שווה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, נא להמתין בחוץ. חבר הכנסת כהן, קראתי אותך לסדר פעם שלישית. קראתי אותך לסדר פעם שלישית. ושיהיה ברור, חבר הכנסת כסיף לא יחזור, אז לא לבוא ולשאול אותי. הוא לא יחזור. החוצה, חבר הכנסת כסיף. החוצה, החוצה, החוצה. "פושעי מלחמה" אתה לא תקרא פה לחיילי צה"ל. החוצה, בבקשה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> איך אחד כזה לא נזרק מהכנסת? איך אחד כזה לא נזרק מהכנסת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. די. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא שווה את הסוליה שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, די. תחכה בחוץ, בבקשה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> את הסוליה אתה לא שווה, את הסוליה של אחד אתה לא שווה. תתבייש. (חברי הכנסת אלמוג כהן ועופר כסיף יוצאים מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? למה הוא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כי הוא ביקש ממני. הוא פספס את התור, ואני נותן לו עכשיו לדבר. כן, למרות שאני לא חייב. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להעיר על ההתנהלות בישיבה, גם מתוך הכרת התקנון וגם מתוך ותק. כאשר חבר כנסת אומר למישהו "שתוק" זאת לא מוגדרת הפרה חמורה, כפי שאתה הגדרת אותה, היושב-ראש. התקנון ברור. ההגדרה של הפרה חמורה לפי התקנון ברורה, יש מקרים ברורים של הפרה חמורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אענה לך אחר כך. כדי לא להפריע לך, אני אענה לך אחר כך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בבקשה. יכול להיות שאתה לא אוהב, או שחברי כנסת אחרים – משמאל, מימין – לא אוהבים התבטאות מסוימת של חבר כנסת מעל הדוכן. זה לא נותן לך סמכות, למרות שאתה היושב-ראש, להעיף אותו סתם ככה בלי לבקש ממנו כלום, או להעיר כאן ולהגיד שזו הפרה חמורה. זאת תקלה ראשונה שלך. התקלה השנייה: עמד פה עופר כסיף, חברי חבר הכנסת עופר כסיף, ואמר שהחיילים נכנסים לבית חולים ומביאים לשם מלחמה. מה לא עובדתי בזה? זו הפרה? זו עבירה על התקנון? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זו הפרה. הוא אמר שהחיילים הם פושעי מלחמה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> צה"ל מתפאר לאחרונה שהוא נכנס באיזה מבצע. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא אמר שהחיילים הם פושעי מלחמה, תתייחס לזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא בנאום הזה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא אמר את זה עכשיו, זה מה שהוא אמר. תתייחס לזה, תתייחס לזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם בנאום הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בנאום הזה הוא הוציא אותו על אמירת פשעי מלחמה, אני מדבר על הנאום הראשון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תקשיבי, תקשיבי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני אסביר לך על מה הוצאתי אותו בנאום הראשון אחרי שתסיים לדבר, כי גם זה לא מדויק, מה שאתה אומר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואנחנו נטפל בהפרה הזאת. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מאותה סיבה שהוצאת את בן גביר, כבוד היושב-ראש. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עכשיו, מאוד סביר להניח שעופר כסיף מפריע לך. הדברים שלו מפריעים לכם, המילים שלו, העמדות שלו, השקפת העולם שלו מפריעה לכם. אבל לעזאזל, לא אתם בחרתם בו, הוא חבר בסיעה שלנו, יש לו ציבור ששלח אותו לכנסת כדי להגיד את העמדה שלו. פרלמנט זה בעד ונגד, נגד ובעד. אחרת כולם יהיו אלמוג כהן וטלי גוטליב. ככה זה נראה. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> תכבד את המקום הזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת שמה שמפריע בדברים של עופר, לעיתים, זה שהוא שם ראי; לא רק עופר, כל חברי הכנסת הערבים – שהם שמים ראי. ובתקופה הזאת, הטראומטית – ואני מבין אותה – ראי הוא מצרך לא רצוי. אתם לא אוהבים ראי. ראי זה משהו בעייתי, זה יכול לגרום להעצמת קומפלקס, זה יכול לגרום להפרעת אישיות, להפרעת התנהגות. מצידי – בתקופה הזאת אחרי המלחמה העברתם חוקים מטורפים – תעבירו חוק איסור סחר בראי, שיהיה אסור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> במראות, אתה מתכוון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל ככה להתנהג? להוציא שלושה חברי כנסת מהסיעות שלנו, גם ואליד, גם יוסף, גם עופר? בהתחלה, כבוד היושב-ראש, אפילו לא הערת בקריאה אחת לסדר אחת לכל האנשים כאן. רק לאחר שהוצאת שלושה, קראת קריאת אחת לסדר. כאשר אתה היושב-ראש, אנשים מגיעים לפה באופן חופשי, פעם אחר פעם הם מגיעים לכאן. זו הפרה חמורה, ואתה לא הפעלת את התקנון כי מדובר בחברי כנסת יהודים, ימנים, מהקואליציה, שהם חברים שלך. ככה לא מנהלים ישיבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לענות? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בבקשה, אני אקשיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יופי. אז אני אגיד ככה, כמו שאני אמרתי קודם – אני אמרתי גם בפעם הקודמת: כאשר אני יושב פה על הדוכן לא יקראו לחיילי צה"ל "פושעי מלחמה". בכנסת ישראל לא יקראו לחיילי צה"ל "פושעי מלחמה". זה לא שהדברים לא נראים לי – בשום פרלמנט בעולם לא יסכימו שיקראו לחיילים שלהם – בטח ובטח בזמן שהם נלחמים נגד מפלצות נאציות – "פושעי מלחמה". והדבר הזה לא יהיה בכנסת הזו. זה דבר אחד. לגבי הנושא של "אוסקוט" – כמו שראית קודם, אני השקעתי ודיברתי שתיים או שלוש דקות. וגם אמרתי את זה לא רק לכם, אמרתי את זה גם לחברי כנסת אחרים, שבעיניי דרך ההתבטאות הזו אחד כלפי השני, גם בערבית וגם בעברית, היא התנהגות מבזה, ואני לא אסבול אותה. אני אמרתי את זה. ואיך שסיימתי לדבר איתכם על זה בא חבר הכנסת טאהא, והופ – סליחה, עטאונה, אתה רואה, אתם מבלבלים אותי לגמרי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כולם ערבים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא נכון, לא נכון, לא נכון, ואתה יודע שהיחס שלי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> פעמיים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, התבלבלתי בשמות גם עם יהודים, זה לא קשור. היחס שלי לא נגזר מזה שמישהו ערבי או לא ערבי – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אפילו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – היחס שלי נגזר מזה שאני שומר על הכבוד של הבית הזה, זה הכול. למה הוצאתי את כסיף בפעם הראשונה? הוצאתי אותו מכיוון שאני ביקשתי ממנו לא לצעוק, והוא התחיל לצעוק עליי. אמרתי לו: אל תרים עליי את הקול, אני אדאג לשקט פה – והוא המשיך לצעוק עליי. ולכן הוא יצא החוצה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – צעק – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא צעק עליי, כן, תסתכל במצלמות. עכשיו אני אגיד לך יותר מזה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה להתווכח. אני עונה לך כי אמרת פה. חשוב שתבין. אני מזכיר לך, רק בשבוע שעבר אתה עמדת פה על הדוכן וניגשו אליך, ומי שניגש אליך – הוצאתי אותו החוצה. אל תנסו להביא את זה למקום של גזענות, זה לא נובע מזה. והרבה דברים קשים גם אתה וגם אחרים אומרים, ואנחנו סובלים אותם כי זה פרלמנט. אבל יש קווים שאסור לחצות אותם, ואנחנו לא נאפשר לחצות אותם. זה הכול. עכשיו קיבלתם מישהי אחרת, יהיה לכם יותר נוח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שאלה: בחילופים – הקריאות שלי נמחקות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמחקות ,כן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני רואה זאת כהדחה – – – זה נקרא הדחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצלחת כנראה גם להדיח אותי. חבר הכנסת עטאונה, אתה רוצה? אתה רשום לזכות דיבור. בבקשה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, חמש דקות. וגם אפשר להחזיר את חברי הכנסת שיצאו. תודה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי הכנסת, אולי נעשה פעם אחת סדר בדברים או סדר במושגים או סדר במיתוסים שכל אחד מחזיק. לא יעלה על הדעת שכל חבר כנסת ערבי שעולה, הדבר הראשון שבאים להרגיז ולהקניט אותו – "תומך טרור". בואו נעשה סדר בדברים: בכנסת הזו, בבית הזה, יש 120 חברי כנסת, ויש חבר כנסת שהוא גם שר שהוא מורשע בתמיכה בטרור. וחבר הכנסת הזה, המורשע בתמיכה בטרור בבית משפט ישראלי – הוא זוכה להיות שר, ויושבים 64 חברי כנסת ומצביעים ונותנים בו אמון כשר, כשהוא מורשע בטרור. אז מי – חברי הכנסת הערבים או ה-64 – יכול להיות תומך בטרור? מי שנותן אמון באדם שהורשע בטרור בבית משפט ישראלי, הוא נותן לגיטימציה לטרור. חד-משמעית. אין אף חבר כנסת ערבי שהוא תומך בטרור. יושבת לה עוד חברת כנסת – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עטאונה, חמאס הוא ארגון טרור? חמאס הוא ארגון טרור? אני שואל אותך שאלה: חמאס הוא ארגון טרור? אתה יכול להגיד? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יושבת לה עוד חברת כנסת בצד הזה, ומה היא אומרת על בן אדם מורשע בטרור ששרף את משפחת דוואבשה? עמירם בן אוליאל שרף את משפחת דוואבשה, הוא הורשע בבית משפט ישראלי, וחברת כנסת מהצד הזה אומרת עליו שהוא קדוש, שהוא צדיק. אז מי תומך בטרור? האם זה אחמד טיבי או היא, חברת הכנסת מהצד הזה, שאומרת בפה מלא על אדם שהורשע בטרור, ששרף את משפחת דוואבשה – אומרת עליו "קדוש", "צדיק"? היא תומכת טרור, ולא מה שאומרים עלינו. ומי שתומך בטרור, מי שתמך שנים רבות בכהנא, מי שהיה תלמיד של כהנא והיום הוא שר ומקבל את האמון והלגיטימציה של 64 חברי כנסת – הוא הטרור. אי-אפשר שמי שתומך בברוך גולדשטיין ובטבח שעשה, ותלה את התמונה שלו במשרד שנים על גבי שנים, זוכה עוד פעם להיות שר. הגיע הזמן שתפרידו, ושתפנימו מהו המושג של טרור. אין אף חבר כנסת ערבי בבית הזה שהוא תומך בטרור, בשום פנים ואופן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חמאס הוא ארגון טרור? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אושר, אתה – יש לך תפקיד חדש. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חמאס הוא ארגון טרור? כן או לא? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה בתקופה האחרונה – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אושר, אושר, אושר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חמאס – ארגון טרור? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אושר, בתקופה האחרונה אתה, יש לך תפקיד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שאלתי שאלה פשוטה: חמאס – ארגון טרור? כן או לא – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה יושב בספסל האחורי של הליכוד – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת לא להפריע. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אושר, אתה חושב שעם ההפרעות שלך לחברי כנסת ערבים אתה יכול להתקדם עוד שורה בליכוד? זה לא יקרה. זה לא יעזור לך. תמשיך להפריע מהספסל האחורי. לא רחוק היום שאתה גם לא תהיה בכלל. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר כנסת שקלים, יש חבר כנסת ערבי אחד שלא גינה את 7 באוקטובר ולא גינה את חמאס? כי אני שמעתי את כולם מגנים. אז בבקשה, לתת להם לדבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אושר, זה לא יעזור לך הרבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה מסוגל להגיד? למה אתה לא עונה? << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל הצעקות שלך, כל ההפרעות שלך – אתה תישאר בספסל האחורי, במקרה הטוב. אני מקווה שגם לא תהיה בכנסת הבאה בכלל. ולכן אני מציע לכל חברות וחברי הבית – השימוש במושגים כלפי חברי כנסת ערבים שנבחרו על ידי הציבור שלהם, נבחרו על פי עמדות פוליטיות, אף אחד לא עושה לנו טובה. וכשאתם אומרים: אתם לא מייצגים את הציבור שלכם – אנחנו נבחרים פעם אחרי פעם על ידי הציבור שלנו. ולכן עוד פעם, אתם לא תשתיקו אותנו. מי שתומך בטרור בתוך הבית הזה יודע – שיסתכל על עצמו בראי ויגיד מי תומך בטרור. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024, החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין, כנוסח הוועדה. אני אמתין, כדי לתת לחברי הכנסת להתיישב. תתיישבו, בבקשה, במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–8 – 32 נגד – 9 נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בעד – 32, נגד – תשעה, אין נמנעים, ולכן אני קובעת כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מספר 38) התשפ"ד–2024 – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין. מוכנים להצבעה, חברי הכנסת? הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 31 נגד – 9 נמנעים – אין חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 31 בעד, תשעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת בזה כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) התשפ"ד–2024 – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין – התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. אני אבקש להוסיף לפרוטוקול שחבר הכנסת משה אבוטבול גם היה בעד. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. אני מבינה שאת רוצה לומר כמה מילים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי. כנסת נכבדה, אני מברכת את יוזמי החוק, את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, את חברי סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יבגני סובה, על החוק החשוב הזה. החוק הזה הוא עוד שלב במאבק בטרור. החוק הזה נועד לומר לכולם שבמשמרת שלנו אנחנו לא נעמוד מהצד ונצפה באלו שקמים עלינו לכלותנו. אנחנו נילחם בטרור, בכל צורותיו של הטרור. למעשה, אנחנו מעבירים פה מסר חד וברור שגם מי שטרמפיסט או לוקח טרמפיסטים שבסוף באים לכלותנו, אנחנו גם אותו נעניש. ולכן, באמת, זו הזדמנות לומר לכולם – שהצביעו בעד החוק הזה, החוק החשוב הזה – שכמובן אנחנו, המפלגה שלנו, מפלגת ישראל ביתנו, סבורה שנכון לחוקק חוק כזה, שמביע בסופו של דבר מלחמה עיקשת בטרור, ולא לאפשר לטרור להרים את הראש. אנחנו מברכים על עצם מעבר החוק, ואני מודה לכולם על כך שהצביעו בעד. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4517/25 וכלה בהצעת חוק פ/4560/25: הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בפדויי שבי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגנה על קטינים מפני תוכן פוגעני באינטרנט באמצעות אומדן גיל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ומיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק והעלאת שיעור הגמלה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, ניסים ואטורי, מטי צרפתי הרכבי, מירב כהן, שלי טל מירון, נעמה לזימי, טטיאנה מזרסקי וגלעד קריב; הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור על מסרוני פלאש), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת נאור שירי, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, ולדימיר בליאק, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – שילוב בתנועות נוער), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונשי מינימום בעבירות בחוק העונשין), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – התארגנות חמושה אסורה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, מיקי לוי, ולדימיר בליאק, אלון שוסטר, רם בן ברק, קארין אלהרר, מטי צרפתי הרכבי, אפרת רייטן מרום, נעמה לזימי, גלעד קריב ומאיר כהן; הצעת חוק-יסוד: הגנת הסביבה, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – ביטול הוראות מיוחדות לעניין נכס שהוא רכב מנועי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יבגני סובה; הצעת חוק התאמות בבחינות רישוי מקצועיות לחיילי מילואים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ליווי רפואי ומשפטי במהלך הליכי ההכרה כנכה וקביעת דרגת הנכות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק העונשין (תיקון – נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק מימון קייטנות להורים עובדים בפריפריה, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק פרס ישראל, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, אלון שוסטר, מיכאל מרדכי ביטון, ולדימיר בליאק, מיקי לוי, מתן כהנא, יואב סגלוביץ', דבי ביטון, יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, נעמה לזימי, סימון דוידסון, נאור שירי, יוראי להב הרצנו, טטיאנה מזרסקי, גלעד קריב, רם בן ברק, רון כץ, ירון לוי ומאיר כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מכירה והחזקה של צעצועים מסוכנים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל ומתן כהנא; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול עבירת השוטטות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – ביטול גביית תשלומי הורים והשתתפות עצמית), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק חילוט תקבולי עבירה בפשיעה חקלאית, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תכשיר המכיל בנזודיאזפינים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ומועצות אזוריות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על רבנים, התשפ"ד–2024 , מאת חברי הכנסת ארז מלול ומשה פסל; הצעת חוק סיוע כלכלי לסטודנטים המשרתים במילואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק מניעת העסקה של עובד הוראה שהוכשר במוסד שנתמך על ידי ישות מדינית זרה תומכת טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הצבעת מתנדבי השירות האזרחי (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, צביקה פוגל, שמחה רוטמן, אוהד טל, לימור סון הר מלך, משה סולומון, משה סעדה, חנוך דב מלביצקי, יצחק קרויזר, צבי ידידיה סוכות, אריאל קלנר, אורית פרקש הכהן, אלי דלל, צגה מלקו, עמית הלוי וטלי גוטליב; הצעת חוק הגנה על בסיסי צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – החלה על גני ילדים והגברת האכיפה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק תגמולים ליתום משני הוריו שאחד מהם נספה במלחמת חרבות ברזל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות לתושבי יישובים מפונים) (הוראת שעה – חרבות הברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, דבי ביטון, ינון אזולאי, חנוך דב מלביצקי ויצחק קרויזר; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות על תנאי למי שהורשע במעשה טרור של רצח בנסיבות מחמירות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – הגבלות על תעמולת בחירות שבה התייחסות לאנשים שהלכו לעולמם), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על החזקת מכשיר לשיבוש תדרי קליטה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק זכאות לאבחון לקויות למידה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק ועדת חקירה לאירועים שקדמו למלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק מערך רפואה מונעת בגוף ביטחוני, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הקלות בבחינות לתלמידים וסטודנטים בעת מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון – הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות בקידום התיישבות כפרית ובעיירות פיתוח), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק סדנה מורשית לשיפור כלי רכב, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק בתי דין רבניים (הקדשות רבניים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39) (התליית רישיון או היתר עיסוק והטלת חילוט בשל הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין בנסיבות מחמירות), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אופיר כץ ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) (ועדות קטין ונפגע עבירות מין או סחר בבני אדם בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת דבי ביטון, אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אברהם בצלאל, דבי ביטון, עודד פורר, אלון שוסטר ומשה רוט בנושא: עיכוב של שנתיים בפתיחת הרכבת מהדרום למרכז. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25) (מאסר בעבירת המתה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' פ/3058/25).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25) (מאסר בעבירת המתה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את חבר הכנסת קרויזר להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הצעת חוק הנוער. כבוד היושבת בראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בשנת 2016 נחקקה הצעת חוק זו לראשונה במסגרת הוראת שעה למשך שלוש שנים. הצעת חוק זו עלתה כצורך לתת הרתעה הולמת בעקבות גל הטרור שפקד בתקופה דאז את המדינה, שבו היו מעורבים קטינים אשר לא נשאו בעונש ההולם את המעשה שעשו בשל גילם הצעיר, ומתוקף ההגנה שהחוק נותן לבני הנוער, שהוא רואה בהם ישות שצריכה הגנה וצריכה שיקום. כך אכן ראוי שיהיה כאשר מדובר בנוער אשר טעה או שנסיבות החיים הובילו אותו לבחירות שגויות – ראוי שהוא יזכה להגנה מהחוק – אך לא כאשר המניע הוא מניע של טרור לאומני. הוראת שעה זו לא חודשה שוב מאז, אולם בשל גל הטרור ששטף את ארצנו בשנה האחרונה עלתה הצעת חוק זו שוב כצורך או כצעד מתבקש להרתעה ומניעה מפני מחבלים טרוריסטים צעירים. הטריגר לחידוש הצעת חוק זו היה סיפורו של נדב וינברג. כולנו זוכרים את אותה שבת שבה נודע לנו על הפיגוע שהיה בעיר דוד. הכותרות צעקו: פיגוע בעיר דוד, מחבל בן 13, תושב מזרח ירושלים, פותח באש לעבר יהודים ופוצע קצין צה"ל ואת אביו באורח קשה ובינוני. קשה לשכוח את הימים שלאחר מכן, כשעקבנו בדאגה אחר מצבו של נדב, הקצין הפצוע, ששהה בטיפול נמרץ כאשר הוא מורדם ומונשם. כמה דאגנו והתפללנו לשלומו כשנודע לנו שהורע מצבו, וכמה התרגשנו כשלושה חודשים אחרי כן לראות אותו מגיע לכותל על מדים וזוכה למחיאות כפיים ממפקדיו ופקודיו מגדוד 202 של הצנחנים. ברוך השם, נדב וינברג משתקם ומתקדם, וחוזר אט-אט לחיים תוך התמודדות עם פציעתו הקשה והשלכותיה על חייו. הצעת חוק זו הוגשה והונחה על שולחנה של הכנסת במרץ 2023, עוד טרם יכולנו לשער את הזוועות שעוד יהיו בעתיד וישטפו את ארצנו בגל של שנאה, רוע צרוף ואכזרי, כשמחבלים אכזריים גודעים חיים, תקווה, ובפרט כאשר אותם מחבלים צעירים בגילם, שטופים שנאה שינקו מחלב אימם, בשל גילם שוב אינם נושאים באחריות ובענישה המתבקשת, בהרתעה – שאולי אף בעזרת הצעת חוק זו היינו מונעים את הפיגוע הבא. כאשר באנו לדון בהצעת חוק זו שוב, ברוח התקופה, זועזעתי מעליית המדרגה המפלצתית והמדאיגה של טרוריסטים, של מחבלים צעירים. רציתי לשתף אתכם באירוע אקטואלי אחד או שניים, אך המציאות עולה על כל דמיון. מזל שהרשת גם לא שוכחת להזכיר לנו, ואני רוצה להקריא כמה כותרות קטנות. כותרת: תופעה מדאיגה בארץ – נערים מחבלים. "בתוך פחות מ-20 יום בוצעו שלושה פיגועי ירי ודקירות על ידי בני 13 ו-14 ממזרח ירושלים, שנחשפים בבתי הספר וברשתות לתכנים אלימים נגד מדינת ישראל. המפכ"ל התייחס למחבלים הצעירים ומסר: 'אנו עדים לתופעה, צריך לשים לב לזה'. זה מה שהם לומדים"; "אינתיפאדת הקטינים. בני נוער פלסטינים מובילים את גל הטרור. גילם נע בין 12 ל-18. הם לוקחים סכין ויוצאים, חלקם מגיעים בגפם, חלקם יחד עם בני משפחה, רובם ילדים – – – עד כה, 21 מתוך 61 מחבלים בגל הנוכחי הם קטינים"; "ילדים, מחבלים – שואבים השראה מהרשתות החברתיות ויוצאים לפגע. לנערים שמבצעים פיגוע דבר אחד משותף: כולם ניזונים ממכונת רעל ברשתות החברתיות. המחבל שביצע את הפיגוע האחרון במחסום שועפאט", הוא כבר מזמן גיבור המחנה; "תוכני הלימוד בבתי הספר של המחבל בן ה-13: חִתכו את צווארם של חיילי האויב". תקצר כאן היריעה מלתאר איך מתוך סיפורי הזוועות של 7 באוקטובר עלו סיפורים על ילדים קטנים שהשתתפו ברצח האכזרי והברוטלי, כיוונו את המחבלים לבתים כאשר היו בהם עדיין ניצולים, ובכך הביאו להירצחם. זה הפרופיל הנוסף האכזר של המחבלים שרוצחים בנו, וניזונים מגיל צעיר – בבית, בבתי הספר ובסביבה התומכת – ממסרים של שנאה, אכזריות ורצח. חוק הנוער של מדינת ישראל נחקק בשנת התשל"א–1971, ונועד להסדיר את סמכויותיו של בית המשפט לנוער במקרים שבהם מבוצעות עבירות על ידי קטינים אשר נמצאים בגיל האחריות הפלילית, דהיינו מגיל 12 ומעלה. מטרתם של חוקי הנוער להגן על שלומם של קטינים אשר מוגדרים על פי החוק כנזקקים, ולהעניק סמכויות לגורמים המטפלים לפעול על מנת לעשות את המרב ולהגן על הקטין ולדאוג לשיקומו. כל זה נכון כלפי נוער שמעד, כשל, שנסיבות חייו הביאו אותו למחוזות אשר אינם מיטיבים עימו, ובעיקר מונעים את שיקומו העתידי בחייו הבוגרים ובהשתלבותו בחברה כבגיר נורמטיבי. אולם כלפי אותם מחבלים קטינים אשר מונעים ממניעי שנאה רצחניים, שכל מטרתם הינה ליטול חיים של אזרחים תמימים אשר כל פשעם הוא שהם יהודים – עבורם אין שיקום. הגישה החומלת והסלחנית אינה יכולה לבוא על חשבון חייהם של האזרחים. את מגפת הטרור חייבים לגדוע ולמגר כליל, ואת זה בדיוק באה לתקן הצעת החוק הזאת אשר אני מביא כאן בפניכם, הצעת חוק הנוער (תיקון). בסעיף 10 לחוק הנוער, בחוק העיקרי – כל פרטי החוק: על אף האמור בסעיף (א), הוראות חוק המעצרים יחולו אם הקטין הורשע בעבירה לפי הסעיפים הבאים לחוק העונשין לעניין ארגון טרור או סעיף 305 לחוק העונשין כשהמעשה הוא מעשה טרור או כשהמעשה בוצע במסגרת פעילותו בטרור לשם קידום מטרות אותו ארגון כהגדרתם בחוק המאבק בטרור. מאחר שכאן מדובר על תכלית לאומנית, חוק הנוער, שתכליתו שיקום, אינו יכול לחול במקרים אלה, מאחר שהתכלית היא שונה ואינה בת-שיקום. יתרה מזאת, לאור גלי הטרור הפושטים בארצנו ופוגעים בכל חלקי האוכלוסייה ללא הבחנה – ילדים, תינוקות, קשישים, חיילים – יש צורך לפעול ביד קשה ולהפעיל גם צעדי מנע הרתעתיים. העבירה היא עבירה חמורה, והענישה חייבת להיות גם היא חמורה והרתעתית. הצעת חוק זו באה לדרוש ענישה זהה לקטין ובגיר, ועל כן ניתן יהיה להעניש קטין מגיל 14, ויתרה מזאת – החל מהגיל אשר האחריות הפלילית מוטלת עליו, דהיינו מגיל 12. הצעת חוק זו חוקקה בעבר בשנת 2016 כהוראת שעה למשך שלוש שנים, אולם מאז פג תוקפה והיא לא נחקקה שוב, ובשל גל הטרור הפושט בארצנו ברצוני להביאה לפניכם כהוראת קבע. אני רוצה להודות לשר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר על תמיכה משמעותית ומקדמת בהצעת חוק חשובה זו. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכולם להצטרף אליי ולהצביע בעד הצעת החוק, כי למדנו בדרך הקשה והכואבת: אסור להכיל ולקבל את הטרור האכזר, וחייבים למגר אותו. אני תקווה כי בדרך זו של הרתעה – הלוואי שכך נמנע את קורבנות הטרור הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קרויזר. נעבור לדיון האישי של חברי הכנסת. ראשון הדוברים, איימן עודה. אתה רוצה לדבר, חבר הכנסת איימן עודה? בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, הרשי לי בבקשה לדבר בשפה הערבית, כי כנראה שזה הנאום האחרון במושב הזה, וחשוב לי לפנות לציבור שלנו ולהגיד לו מה אנחנו עושים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: האחים והאחיות בני העם שלנו, אני רוצה להגיד לכם שזו הישיבה האחרונה לכנס החורף בכנסת. אני חושב שזה היה הכנס הקשה ביותר, אולי מאז שנת 1948 ועד היום. ללא ספק זה הכנס הקשה ביותר מאז תחילת השלטון הצבאי ועד היום, זה ודאי. אני רוצה לספר לכם סיפור. פעם דיברתי עם הסגן ההיסטורי תאופיק טובי, שהיה בפרלמנט הזה בערך 40 שנה, מ-1949 ועד 1989. שאלתי אותו: מה היה היום הכי קשה לך בפרלמנט הזה? הוא אמר לי: בתקופה של מלחמת ששת הימים הייתה הפצצה לעבר הפרלמנט, והם הכניסו אותנו למקלט. ביום השני למלחמה הגיע משה דיין למבנה – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מה אתה אומר? מה הוא אומר? אולי הוא מקלל בערבית? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (– – וכל חברי הפרלמנט קפצו לנשק אותו ולחבק אותו. הוא אמר – אני הלכתי אחורה עד שהגעתי לפינה של המקלט, וישבתי על הרצפה. וישבתי על הרצפה, בצורה הקשה הזאת, והעצובה. הדבר הזה היה של תאופיק טובי. אנחנו – – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מה אתה אומר? מה אתה אומר? מה הוא אומר? עידן רול, מה הוא אומר? מה אומר? אולי הוא מקלל את עם ישראל? אולי הוא מקלל? מה הוא אומר? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הוא רשאי לדבר בשפה הזאת כאחת מהשפות הרשמיות, ולכן אני מבקשת לא להפריע לו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רשאי, הוא צריך לתרגם. זו לא שפה רשמית. זו שפה עם מעמד, ועל פי חוק צריך לקבוע תקנות להשתמש בה במוסד ממשלתי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש את הזמן שלי. בבקשה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בסדר, זה מותר, גם לפי הכללים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לו יותר מדי זמן, פשוט לתרגם לנו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: במהלך כנס החורף הזה, בכל יום הגענו לכנסת – –) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תוכל לתרגם לנו? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אתרגם אחר כך. אבל אני מבקש שתיתני לי חצי דקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טוב לדעת, אדוני המזכיר, שהוא יתרגם בסוף. הוא צריך לדעת את זה. לא עושים לנו פה טובות שאנחנו מבינים מה מדברים פה. זו עדיין כנסת ישראל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בכל יום שבו הגענו לפרלמנט הזה בכנס החורף, נזכרתי בסיפור הזה, כמה קשה להיות ערבי-פלסטיני בפרלמנט הזה, בחודשים האלה במיוחד. אין דבר קשה יותר מזה. ואני אומר לבני עמנו שאנחנו הצלחנו להיות בעמדה טובה ומוסרית, והצלחנו להתעמת עם הגזענים פנים מול פנים. גוש חד"ש הוא היחיד אשר הצביע נגד המלחמה ונגד קבינט המלחמה המצומצם. הגוש היחיד. הגענו לכאן ועמדנו בכבוד, והצבענו מעמדה זו, והתעמתנו איתם כל הזמן. אני רוצה שבני עמנו יעריכו את העמדה הזאת, שהיא קשה מאוד להשגה. אין עמדה קשה יותר מהעמדה הזאת, אך אנו עמדנו בגאווה ונאבקנו בכל הגזענים.) אני אתרגם לעברית. אמרתי לאזרחים הערבים: אולי הכי קשה להיות חבר כנסת ערבי בכנסת הזאת, במושב הזה, בצל המלחמה. אבל אמרתי לציבור שלנו שעמדנו בכבוד עם העמדות הכי אנושיות שיש נגד המלחמה, למען הדבר שייטיב עם כולנו, שייטיב עם כולנו: סוף הכיבוש, שלום, מדינה לצד מדינה. אין פתרון אחר. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. האם יש מי מחברי הכנסת שנרשמו לדיבור שמעוניינים לדבר, או שאתם מעדיפים שאני אקרא את הרשימה? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אז אני אקריא. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; חברת הכנסת מירב בן ארי; חבר הכנסת חנוך מלביצקי; חברת הכנסת מטי צרפתי; ולדימיר בליאק, אתה רוצה לדבר? מוותר; קארין אלהרר – אינה נוכחת. מיקי לוי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, האזינו לסיפור הבא: "השר פיטר את אשת המילואימניק שנלחם בעזה: 'התחננתי, בכיתי, הרגשתי שבגדו בי'. מעיין עבדה כמנהלת לשכתו של שר התקשורת קרעי, ופוטרה לאחר שחזרה מחופשת לידה, ובזמן שבעלה במילואים. 'שר בממשלה ששלחה את בעלי לעזה הוא זה שבסופו של דבר גם פיטר אותי', היא אומרת. לשכתו: 'התהליך לווה ברגישות הנדרשת'". נהדר, פנטסטי. אם איני טועה אתמול הייתה הצבעה על החוק הזה שיגן על נשות המילואימניקים. הגשתי גם חוק משלי עם תוספות רחבות יותר. "במשך שש שנים עבדה מעיין, שם בדוי, במשרד התקשורת, עד שפוטרה לאחרונה בזמן שבן זוגה נלחם בעזה. 'התחלתי בלשכת המנכ"ל, ומשם עברתי ללשכת השר כמנהלת לשכה', היא מספרת. 'מילאתי את התפקיד בהצלחה ולשביעות רצונם, וקיבלתי פידבקים בהתאם'". שש שנים, להזכירכם. מעיין, בת 29, היא אימא לתינוקת בת תשעה חודשים. אחרי חופשת הלידה של בתה הראשונה היא הודיעה שהיא חוזרת לעבוד ב-1 באוקטובר. היא לא ידעה ששבוע לאחר מכן תתחיל המלחמה. בחודש הראשון של המלחמה היא נשארה בבית על חשבונה, חתמה ימי מחלה וחופשה, כי לא היו לה מסגרות ולא היה סידור לתינוקת. בנוסף דאגה כמובן לבעלה, כמו כולנו. האזעקות לא הפסיקו, והראש שלה היה במקום אחר, והיא לא הייתה יכולה לחזור. תחת קושי עצום, היא כותבת, עשיתי כל מה שיכולתי לחזור לעבודה ב-14 בנובמבר, היא מתארת, "אבל לא החזירו אותי לתפקיד כפי שהחוק מחייב, ושמו אותי תחת סמנכ"ל באגף אחר במשרד לשבועיים. במשך ימים ארוכים הגעתי לעבודה ולא עשיתי כלום. סרקתי מסמכים". בתחילת דצמבר חזרה מעיין לעבודה בלשכת השר שלמה קרעי, והוא אמר לה שהוא מבין אותה, וברגישות הוא ידחה את זה קצת. אף פעם לא היו תלונות נגדי. השר קרעי התנצל, אבל דבר לא עזר. פשוט שלחו אותה הביתה, בעלה במילואים. שבועיים לפני סיום העסקתה הציעו לה משרות זמניות, וזה לא עזר. לבסוף, היא פוטרה. אוי לך, מדינת ישראל, אוי לך, החברה הישראלית, שאלו הם שרייך שמפטרים מהעבודה את נשות המילואימניקים שנלחמים בעזה. תתביישו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת בראש, חברי הכנסת, כדאי להעמיד פה דברים על דיוקם, למרות שחלק ניכר מחברי הכנסת, דיוק לא מעניין אותם. ודאי לא אמת. זורקים לעברנו לא פעם, לא פעמיים – בשעה, לא ביום – "תומכי טרור". אז בואו נסביר בקצרה מה פשר הביטוי. טרור – ההגדרה שלו מאוד ברורה, ואני אשתמש בהגדרה המקובלת’ שמי שאימץ אותה – ואני חייב להגיד, הציג אותה בצורה מאוד מרשימה – הוא ראש הממשלה נתניהו בספרו על הטרור. ושם הוא כתב שההבדל העיקרי בין טרוריסטים לבין לוחמי גרילה הוא שבעוד לוחמי גרילה נלחמים נגד כוחות צבאיים, טרוריסטים פוגעים באזרחים חפים מפשע. זאת המטרה שלהם. והוסיף ואמר נתניהו, ואני מצטט, שטרוריסטים נמנעים מלהתמודד או לפעול מול כוחות צבאיים. בואו ניקח את ההגדרה הזאת, שנתניהו עצמו אימץ והציג. מי בבית הזה תומך בטרור? אף אחד מחבריי לסיעה, לרבות אנוכי, מעולם לא הבענו תמיכה – נהפוך הוא – בפגיעה באזרחים חפים מפשע. אם יש פה סיעה שבאופן שיטתי ולא צבוע מדברת ופועלת נגד פגיעה באזרחים חפים מפשע, זאת הסיעה שלנו. לקרוא לנו תומכי טרור זה תרתי דסתרי ביחס להגדרה. מי כן תומך פה בטרור? הכיבוש הארור הוא טרור. הוא טרור משום שרובו ככולו מופנה נגד אזרחים חפים מפשע. מי משלם על הירי? מי נפגע מהירי ברובו? למי הורסים בתים ברובם? מי נעצר במחסומים? וזה רק קצה הקרחון. ברוב מוחלט של הפעמים, אנשים חפים מפשע. זה טרור. מי שתומך בכיבוש הוא תומך טרור. אבל כהרגלם בקודש, או באי-קודש, של רוב חברי הכנסת, בעולם אורווליאני מציגים את הכול הפוך: הסיעה היחידה שמתנגדת באופן שיטתי לטרור מושמצת כתומכת טרור; רוב חברי הכנסת שעל בסיס יום-יומי תומכים בטרור הם אלה שמאשימים אחרים. וכדי לקנח, בזמן הקצר שנשאר לי, דוגמה מהו טרור, מתוך מחזהו של חנוך לוין, הפטריוט, מ-1982. קטע שנקרא "הוראות ביטחון בשטחים הכבושים". וכך הוא כותב: "עובר אדם ברחוב ומעיף מבטים עצבניים לצדדיו ולאחוריו – ייחשד כמחבל ערבי; עובר אדם ברחוב ומביט קדימה בנחת – ייחשד כמחבל ערבי קר רוח; עובר אדם ברחוב ומביט השמיימה – ייחשד כמחבל ערבי דתי; עובר אדם ברחוב ומבטו מושפל – ייחשד כמחבל ערבי ביישן; עובר אדם ברחוב ועיניו עצומות – ייחשד כמחבל ערבי מנומנם; לא עובר אדם ברחוב – ייחשד כמחבל ערבי חולה. כל החשודים המנויים לעיל ייעצרו. במקרה של ניסיון הימלטות, תיירה יריית אזהרה באוויר. הגופה תועבר למכון הפתולוגי". כך כתב חנוך לוין באחת מנבואותיו ב-1982. תודה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. שר התקשורת מבקש לעלות ולדבר. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פחות מחמש דקות, נעשה את זה מאוד קצר. אני רוצה לומר לכם, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הבנתי שיש סיבה נוספת למה יוצאים לפגרה. אגב, פגרה זה לא באמת פגרה; רק מליאת הכנסת לא מתפקדת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם המליאה תתפקד כשצריך אותה, אבל לא באופן רציף. שאר הדברים, ועדות הכנסת ממשיכות לעבוד. אבל למה המליאה באמת לא תתפקד באופן רציף? היום קיבלתי סיבה נוספת – כדי שאנשים תת-רמה כמו חבר הכנסת לוי, שעמד כאן קודם, חסרי תרבות וחסרי יושרה – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> וואי, וואי, אתה צריך לעבוד הרבה כדי להגיע לציפורניים שלו. אתה תקרא לו תת-רמה? מי אתה שתקרא לו תת-רמה? בחיים שלך לא תתרום כמו שהוא תרם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – אנשים חסרי תרבות – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לעבוד קשה בשביל להגיע לציפורניים שלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יסמין, חברת הכנסת פרידמן, חברת הכנסת פרידמן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> היא צודקת. היא צודקת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת לבד. מי יכול לשמוע אותו? בושה – – – של אבא שלך. תתבייש. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חסרי תרבות וחסרי יושרה. עומד כאן ומשמיץ, כשהוא יודע את האמת. הוא יודע שאותה כתבה משמיצה הייתה שלא בצדק. הוא הרי ראה, הוא ראה מסמך שפרסמתי, בחתימת ידי העובדת, שבו כתוב שחור על גבי לבן – סמנכ"לית משאבי אנוש כותבת ככה במסמך, בחתימת ידי העובדת: בהמשך לפגישה שהתקיימה ביום 26 בפברואר, לאחר ששקלה, הודיעה כי אינה מעוניינת להשתבץ כמנהלת לשכה בלשכת המנכ"לית. תגידו לי אתם, זה נקרא פיטוריo? כשמבקשים מעובד לעבור לתפקיד בתנאים זהים, באותו שם תפקיד – מנהלת לשכת שר, מנהלת לשכת מנכ"לית – זה נקרא פיטוריo? זה נקרא ששלחנו אותה ללשכת התעסוקה? יש דרישות ויש דברים מקצועיים במשרד. כולם מבינים את זה. וכשעובדת מסרבת לכל תפקיד אחר שהוצע לה באותם תנאים, באותו שכר, עם כל הכבוד, זה לא פיטוריo. רואים כאן, וכל הדברים המשמיצים בכתבה, הרי אין להם זכר, אין להם שום אסמכתה, לא מסמך חתום ולא זה. המסמך היחיד שיש – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה היית מסכים שיורידו אותך בדרגה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא הורדתי בשכר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מורידים אותך בדרגה. בדרגה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, זאת לא הורדה בדרגה, עם כל הכבוד. היועצים שלי, כשאני אומר להם: פעם תעשו לי עבודה פוליטית, פעם תעשו עבודת דוברות, פעם תעשו עבודה מקצועית – עושים את זה. אף אחד לא אומר: כשאתה מבקש ממני פתאום תפקיד שלא עשיתי לפני חודש, אז אתה מפטר אותי. אז עם כל הכבוד, ברור לכם שאם זה היה שר מהקליקה, שהיה מראה מסמך כזה שעובדת חותמת שהיא לא רוצה את התפקיד, באף כתבה לא היו מעיזים לומר שפוטרה. אז אתה תתבייש לך, חסר כבוד, חסר יושרה, חסר תרבות. את הסיפורים על הבריונות שלך כולנו מכירים. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה השר ששלח את אנשי המילואים לעזאזל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. שלחת את אנשי המילואים לעזאזל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה ממשיך לשקר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש לך, תתבייש לך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה ממשיך לשקר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כולם יודעים, זה אתה ששלחת את אנשי המילואים לעזאזל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תמשיך לשקר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן, אתה שקרן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תמשיך לשקר. תמשיך לשקר. יש לך אסמכתה? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברים, חברים, השר, אני ממש מבקשת. אני ממש מבקשת. אתה יודע, הייתה לנו עכשיו ישיבת סיעה, כולנו דיברנו על כמה מסוכן לחזור ל-6 באוקטובר. אני אמרתי בישיבה הזו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני אמרתי בישיבה הזו – והלוואי שאני טועה – שאני מרגישה שאנחנו כבר ב-6 באוקטובר. אז בבקשה להפסיק לצעוק אחד על השני. להפסיק לצעוק אחד על השני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – המלחמה הזו מתנהלת – – – ב-6 באוקטובר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא לצעוק, אופיר. יושב-ראש הקואליציה, בבקשה, בוא נרגיע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גברתי יושבת-הראש, יש לך מה לומר על האנרכיה שהייתה אתמול, שכמעט שרפו את בית ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יש לי מה לומר. ואני אגיד לך משהו – אני מעדיפה לא להגיד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> למה? תגידי, יש לך מה לומר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני אגיד לך משהו, אופיר. אופיר, אני אגיד לך משהו. כולנו שומעים את משפחות החטופים בכל שבוע בוועדות הכנסת; כולנו גם יודעים שהדבר הזה לא מחזק אותנו כמדינה כשאנחנו רואים את האירועים האלה. אבל ממה זה נובע? מהתסכול שלהם ומחוסר הביטחון שלהם וחוסר האמון שלהם בראש הממשלה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אלו לא משפחות החטופים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ואנחנו צריכים לשנות את המציאות הזו. ואנחנו צריכים לשנות את המציאות הזו, כי אם הם היו מרגישים שלא הופכים אותם לאויבי העם ומטפלים ברצינות בנושא הזה, לא היינו מגיעים לזה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> יושב-ראש המפלגה שלך – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. סליחה. סליחה, לא שמתי לב. בבקשה. סליחה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושבת-בראש. האמת היא שישבתי במקומי וקיבלתי הודעה על תחקיר חדש שמפורסם ב"שיחה מקומית". תחקיר מזעזע. זה אפרופו – אמרתי לעופר: איך העזת לדבר על דברים שכל העולם יודע אבל פה לא רוצים לשמוע עליהם, אז הינה, תקשיבו למה שמפורסם באתר תקשורת ישראלי. אני בטוחה שהצנזורה כבר עברה עליו, אז אני יכולה להקריא אותו בנחת. "בינה מלאכותית סימנה 37,000 'יעדי איש' לחיסול בעזה כמעט ללא מגע יד אדם; הצבא העדיף להפציץ בתים פרטיים כי זה 'יותר קל וזול', והנזק האגבי טיפס ל-20 לא מעורבים לכל פעיל זוטר. קציני מודיעין מספרים ל'שיחה מקומית' איך נראתה המלחמה בעיניהם". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה כמו המקור שלך – – – אותו המקור של – – – איך אפשר לסמוך על מילה שיוצאת לה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שנייה, חברים. חברים, אני מקריאה, ואני בטוחה שמי שרוצה לתחקר את זה, שיחקור את האתר שפרסם את זה. "לא עניין אותנו להרוג את הפעילים הצבאיים של חמאס רק כשהם במבנה צבאי או בפעילות צבאית. להפך, צה"ל הפציץ אותם בבתים בלי חשבון, כאופציה ראשונה. הרבה יותר קל להפגיז בית של משפחה. המערכת בנויה לחפש אותם במצבים האלו". התחקיר ממשיך ומדבר על תוכנית של מערכת בינה מלאכותית שנקראת בצבא לבנדר, "ונחשפת כאן לראשונה" – כלומר, בתחקיר – אשר סימנה את האנשים. עכשיו אתם מבינים למה השתמשו בזיהוי הפנים של האנשים שם? עכשיו אני מקשרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – או משקרת או מקשרת – – – האישה הזאת זה כל מילה שקר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז יש מערכת בינה, ואומרים באופן מאוד ברור שיש לה אחוזי טעות מאוד גבוהים. אם זיהו מחבל, הרגו אותו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לגנות את הפיגוע אתמול בכוכב יאיר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מערכת הבינה המלאכותית "סימנה 37,000 פלסטינים בעזה כיעדים להפצצה" – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את תיתני להם להמשיך את השיחה? שיצאו וידברו ביניהם בחוץ. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת לתת לחברת הכנסת להשלים. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> הצבא היחיד בעולם שעושה הקש בגג, ועדיין אומרים שהוא עושה רצח עם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תיהני. תיהני. בואי, תמשיכי, יש לך עוד 20 שניות. בבקשה. דברי. בבקשה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> טלי, את רוצה להחליף אותי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, ממש לא, גברתי. בבקשה, כן, בואי נשמע. תיקחו אוויר טוב טוב, תחזיקו את הכיסא, כל מילה הולכת להיות פה הפגזה, תרתי משמע. בבקשה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברת הכנסת, בבקשה, תמשיכי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תלכי לייעוץ. תלכי לייעוץ – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבושה ללכת לייעוץ? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תלכי לייעוץ. תלכי לייעוץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבושה ללכת לייעוץ? מה הבושה ללכת לייעוץ? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש רופא ערבי מומחה. יש רופא ערבי מומחה. תלכי, אני – – – שהוא יטפל בך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא מטפל. ערבי שרוצה לטפל בך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, אני מציעה את האמת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מבקשת לכבד את המקום הזה. להפסיק לצעוק אחד על השני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בהתנדבות, בלי כסף. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, האמת, אני לא הגבתי, כי תתפלא, היה לי רגע של רחמנות. רגע של רחמנות, כי בעיניי המחזה מעורר ממש רגשי רחמנות. אז בואו. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> תאשימו ברצח עם, כמו שאתם תמיד עושים, תרדו ותחסכו לנו שתיים וחצי דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, תכריזי על רצח עם ותרדי, זה מה שיקרה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שיקרה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אותו דבר כלפיך. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> שמה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מרחמת, איך שאתה מנסה לטפס בסולם הפוליטי, אבל לא על הגב שלי, חמוד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עאידה. עאידה. עאידה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – או שלא הספקת להאשים היום שר ברצח עם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חמוד, לא על הגב שלי, תרד ממני כבר. חאלס. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> קשה לי עם חברות כנסת שמנצלות חסינות כדי להוציא דיבתו של צה"ל. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם, התחקיר נמצא באתר "שיחה מקומית". << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> גברתי, צה"ל שומר גם עלייך. אם לא נאה לך, את מוזמנת להגר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מי שיש לו טענות, שיפנה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> צה"ל שומר גם עליכם, שומר על המשפחות שלכם. אם לא נאה לך, את מוזמנת להגר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מוזמנת להגר. צה"ל שומר גם על החיים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה ישבת בחו"ל יותר ממני. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> צה"ל שומר גם על החיים שלך. אם את מאשימה אותו ברצח עם, את מוזמנת להגר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ישבת בחו"ל, ולך תדע מה עשית שם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, חברת הכנסת עאידה תומא, אני מבקשת להפסיק. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> תיזהרי להגיד עליי דברים, כי את תקבלי תביעת דיבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שואלים אותי פה למה אני לא קוראת לסדר. אני לא רוצה לקרוא לסדר לחברי כנסת חברים שלי, אבל תכבדו אותי גם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> תיזהרי מלומר עליי שקרים. תיזהרי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על מה אני – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – – אם אני אשמע – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אה, באמת? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני עורך דין טוב – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – דיבה. ההתנהגות שלך זו דיבה. ההתנהגות שלך – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת וליד טאהא. חבר הכנסת וליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה; חבר הכנסת אושר שקלים; חבר הכנסת משה טור פז. חברת הכנסת שרון ניר, אני מבינה שרצית לדבר, בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש פה משהו מתוזמר. עולים לדבר פה על החיילים, מסודר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וגם מנסור תומך בשקט. פשוט ראיתי שהתראיינת ואמרת – – – מדינת פלסטין. רגע, רגע. חכה. שקט, שקט, החנוכייה דולקת – – – מתחת לזה – עושים מה שהם רוצים. תמיד אבא שלי אמר לי – – – << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שלא תכננתי לנצל את שלוש הדקות שלי, אבל אני רואה פה חוט מקשר בין כל הדוברים, שהחליטו לעשות סיבוב על הגב ועל הראש של החיילים שלנו הגיבורים, ששומרים עליהם ועל הילדים שלהם ועל הנכדים שלהם. אז ובכן, אני החלטתי לדבר על דור הניצחון. מלחמת 7 באוקטובר זימנה לנו רגעים היסטוריים של מפגש עם דור הלוחמים המופלא של אוקטובר שנת 2023. כבר בשעות המוקדמות של השבת השחורה הם קפצו בלי שהקפיצו אותם, הבינו בלי שהסבירו להם, נהרו לדרום ולצפון כדי להגן עליכם, חברים נכבדים, ועל כולנו. הם דוגמה ומופת לכולנו. הם דוגמה ומופת מה זה לאהוב עד מוות את המדינה. ואתם עושים עליהם פה סיבוב. הרוח הישראלית של הדור הצעיר – ולא יעזור לכם, יש פה רוח ישראלית, ובזכות הרוח הזאת אנחנו גם ננצח – היא שנתנה רוח גבית להנהגה ולבית הזה. עוצמתו של דור הניצחון של מדינת ישראל נשקפת אלינו לא רק בשדה הקרב, היא נשקפת אלינו גם בחברה האזרחית – בארגוני התנדבות שצמחו להם בבת אחת בשטף בלתי פוסק ומבורך של נתינה אין-סופית לחברה הישראלית. אנחנו, טעינו להעריך את הדור הזה, טעינו לחשוב שמדובר בדור הטיקטוק, בדור האינסטנט, בתפיסת עולם של: אני, מה יוצא לי מזה? סברנו שגידלנו אותם ללא רעב להצלחה. חשבנו שגידלנו אותם שבעים. אבל כשגידלנו אותם, כנראה משהו כן עשינו טוב. גידלנו אותם למסירות נפש, להקרבה. והתפכחנו. ואני אומרת לכם בנימה אישית, אני יושבת פה ומתפוצצת שאתם מעיזים לעמוד פה על הבמה ולדבר על הבן שלי ועל החברים שלו – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ששומרים פה על כולכם, חתיכת חוצפנים. כל חיי השתדלתי להתנהג אליו כמו אימא לביאה, חשבתי שהוא ילד. ב-7 באוקטובר הבנתי שגידלתי אריה, לא ילד. הפור התהפך בבת אחת: אני הפכתי להיות זאת הקטנה שמסתכלת עליו מלמטה למעלה. אבא שלו ואני מסתכלים עליו ועל חבריו הלוחמים – איזה דור גדול, איזה דור שמרוויח לנו את המדינה, דור הלוחמים והלוחמות של אוקטובר 2023, הדור שסיפורי הגבורה שלו עוד יסופרו – אנחנו עוד לא יודעים חלק מהם. אלה שתורמים למדינה. לכולנו יש חובה להעביר אותם לקדמת הבמה, להלל אותם ולא רק בשדה הקרב. הם יחזרו לשגרה, ואנחנו ניתן להם את קדמת הבמה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ורק לסיום, גברתי, אני בוחרת לצטט את הרמטכ"ל דדו, שאמר בסמוך למלחמת יום הכיפורים: הדור הזה עולה על הדור של 67' – ואני מוסיפה: הדור הזה עולה על הדור של 73' ועולה על הדור של 82', והוא דור מעולה ודור שנוהג בהתאם לדיני מלחמה. דור שאנחנו חייבים לו כולנו הרבה מאוד כאן, אז תפסיקו להשמיץ אותו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני מבין שיש לנו עכשיו פה ספורט חדש, לעלות וללכלך על חיילי צה"ל. אז בואו נתחיל בעובדה שנעמוד פה ונגיד תודה לחיילי צה"ל, שבזכותם אנחנו יושבים פה, כל אחד בכיסא הנוח שלו, בזמן שהם נמצאים במארבים ומסכנים את החיים שלהם בשביל כולנו. שמעתי שיש כאלה שהאשימו אותם בפשעי מלחמה כי הם נכנסו לבית החולים; מעולם לא הייתה פעולה כירורגית מדויקת יותר מאשר בבית חולים שיפא, שהפך מזמן להיות בסיס צבאי, אז בפעם הבאה שרוצים לדבר על דיני לחימה, לפחות תדעו על מה אתם מדברים, ובפעם הבאה שאתם רוצים להאשים את חיילי צה"ל במשהו, לפחות תלמדו את העובדות, כי אין לכם מושג על מה אתם מדברים. פשעי מלחמה עשו הטרוריסטים הנאצים שנכנסו ב-7 באוקטובר למדינת ישראל וטבחו ואנסו והטילו מומים באנשים מהעם שלנו. אלה פשעי מלחמה, עליהם צריך להגיב. מה שמתנהל בעזה זו המלחמה הכי לגיטימית בעולם, הכי צודקת בעולם, ובגלל אנשים כמוכם אנחנו מאבדים לגיטימציה בעולם. לא ייאמן שאזרחי מדינת ישראל משלמים מהמיסים שלהם את המשכורות של מי שיושב פה ומטיל ספק, אפילו הקטן ביותר, בלגיטימציה של מדינת ישראל להגן על עצמה. גם אתה לא תוכל לשבת פה אם הצבא לא יעשה את העבודה שלו. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אתה, כשיורים עלינו טילים, הם לא מבחינים – הם לא מבחינים בין הבית שלי לבית שלך. הטילים מגיעים בדיוק לאותו מקום. אז במקום שנעמוד פה ונגיד תודה רבה לחיילי צה"ל, אתם עושים בדיוק את ההפך. אז אני לא מצפה מכם להגיד תודה לחיילים, אבל לפחות אל תגידו כלום. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> להאשים את חיילי צה"ל – את חיילי צה"ל, הצבא הכי מוסרי בעולם – בפשעי מלחמה? אתם לא מתביישים? בזכות מי אתם יושבים פה? ב<< דובר_המשך >> זכות מי אתה יושב פה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי אם הטרוריסטים הנאלחים האלה מארגון הטרור חמאס ושלוחיו היו מצליחים להיכנס למדינת ישראל, הם היו מגיעים גם אליך הביתה. הם לא היו עוצרים, הם לא היו עוצרים. הם הרגו כל מה שהם ראו בדרך; הם אנסו כל מה שהם ראו בדרך; הם הטילו מומים בכל מה שהם ראו בדרך; הם זרקו טילים, RPG על כל מה שנקרה בדרך; שרפו כל בית שהיה בדרך. הם לא הבחינו בין אף אחד. אז בפעם הבאה שאנשים פה מדברים על פשעי מלחמה, אני ממליץ ללמוד את הדין הבין-לאומי, כי אין צבא יותר מוסרי מצה"ל בעולם. בעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היושבת-ראש, חברי הכנסת, התחיל כאן קמפיין מתוזמר של חבר הכנסת טיבי, עאידה תומא סלימאן וחבר הכנסת שיושב ליד יוסף עטאונה – אתם יכולים לברוח, כי האמת לא נוחה לכם, הרי אתם לא אוהבים את האמת הזאת. והאמת היא שהפכתם את הטרוריסט – – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את הטרוריסט הפכתם לקדוש. את הטרוריסט הפכתם לקדוש, לשהיד, ואת החמא, שמשתמש בבית חולים תוך שהוא מסכן אזרחים – הוא זה שמסכן את האזרחים, הוא זה שמסכן את החולים והפצועים – אותו הפכתם לקדוש. ומי שמטהר את בית החולים מהטרוריסטים, מי שמטהר את בתי החולים האלה מאלה שלקחו אותם בשבי זה צה"ל, ואותו אתם תוקפים ומנסים לצייר את חיילי צה"ל כפושעים. בתי החולים האלה מזמן הפכו לקיני טרור. עליהם אתם באים להגן כאן? אתמול היה פיגוע – לא שמעתי אף אחד מכם עולה לכאן ומגנה את הפיגוע הזה, את פיגוע הדריסה ליד כוכב יאיר. האמת אחרי 7 באוקטובר צריכה להיות ברורה אפילו לכם. זה ברור לחלוטין מי טוב ומי רע. זה ברור לחלוטין מי בא לרצוח ומי בא להציל. ואתם בוחרים להיות בצד של הרוצחים, אתם בוחרים פעם אחר פעם להגן על אלה שלקחו את האוכלוסייה האזרחית שם בשבי והפכו את כולה לקן טרור ענק. עליהם אתם בוחרים להגן, זה הסיפור כולו. ובסוף אתם משמיצים את חיילי צה"ל. אני ביום ראשון האחרון ליוויתי למנוחת עולמים יחד עם עוד אלפים את רב-סמל אלון קודריאשוב, שנהרג בח'אן יונס בפעולה שבה גם נפצעו עוד 16 פצועים; אתה מגיע ללוויה, חברי הכנסת – ואחד אחרי השני מגיעים החברים הפצועים מבית החולים, עם קביים, על כיסא גלגלים, על מיטה, ללוות את החבר שלהם בפעם האחרונה. אני מסתכל על החבר'ה האלה – דיברה עליהם חברת הכנסת שרון ניר – ילדים; חבר'ה בני 20, 21, לוחמים אחד-אחד. ופה בבית הזה יבואו חברי כנסת וישמיצו אותם, יגידו שהם פושעים? תתביישו לכם. תתביישו לכם. תשילו את הנעליים שלכם לפני שאתם עולים לפה בכלל כדי להגיד מילה על חיילות וחיילי צה"ל, שמגינים על כולנו, אפילו עליכם; אפילו עליכם, שבחרתם להיות אלה שמגינים על החמאסניקים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. גברתי השרה, כנסת נכבדה, האמת שהכנתי נאום אחר, הוא ימתין כנראה להצעת החוק הבאה, כי אני מרגיש שמחובתי להגיב על זה כל פעם מחדש, כי אין ברירה. יש פה ללא ספק דף מסרים של חד"ש-תע"ל, שקמו כדי לנסות ולקעקע נרטיב של פשעי מלחמה, רצח עם וכל הדברים שהם אוהבים לזרוק כלאחר יד בלי שום אחריות. צריך להבהיר פה משהו, כי אני חושב שאמרה את זה קודם אולי עאידה תומא סלימאן, לא זוכר מי אמרה את זה. תחת חופש הביטוי לא חוסה הסתה. אם אתם קוראים לחיילי צה"ל "רוצחים", זו הסתה. אם אתם אומרים שהם מבצעים רצח עם, זו הסתה. במבחן אזרחי של חופש הביטוי, זה לא חוסה תחת חופש הביטוי. התקלה בבית הזה היא שזה כן חוסה תחת החסינות שלכם כחברי כנסת. זאת תקלה, זה כשל לוגי, זה משהו שלא צריך לקרות, וזה משהו שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת בבית הזה. אני רוצה לומר לכם שמעבר באמת לבוז הגדול שאני רוחש לכם, כאנשים שנמצאים פה ומוגנים על ידי חיילי צה"ל כדי להגיד את דברי הבלע שלכם בזמן שאנשים מאבדים חיים, מאבדים גפיים, מאבדים ידיים, ונגזר עליהם עתיד קשה של שיקום כדי שאתם תוכלו לשבת כאן כחברי כנסת דשנים ולטנף עליהם – אתם גם פשוט נבחרי ציבור איומים לציבור שלכם. היה פה קודם, לדעתי, חבר הכנסת איימן עודה, שדיבר על איזה נורא עכשיו התפקוד של המאבק בפשיעה במגזר הערבי, ואיך היה טוב בממשלה הקודמת איתנו, והיה שיתוף פעולה מדהים. אני שמח לשמוע, אבל זה לא הפריע לך עדיין לעשות כל מה שאתה יכול לכדי להפיל את הממשלה שלנו, כי האינטרס הפוליטי הצר שלכם והשנאה העמוקה שלכם למדינה הזאת ולהיותה מדינה יהודית גורמים לכם לעשות גם את הדברים שמנוגדים ב-180 מעלות לאינטרס של הציבור שבחר בכם, שאתם כל כך אוהבים להתהדר בו. הגיע הזמן שהבית הזה – אמרתי זאת, לדעתי, ביום שני, ואני אגיד את זה שוב, שוב ושוב עד שכל הבית הזה יירתם לזה – יפעיל דוקטרינה של דמוקרטיה מתגוננת. אני קורא שוב לכל הסיעות הציוניות בבית להתחייב, להכריז, שבבחירות הבאות כולן יפעלו לפסילתם של הארבעה הבאים מהתמודדות לבחירות לכנסת: חבר הכנסת איימן עודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת עופר כסיף וחבר הכנסת טיבי. הם לא אמורים ולא יכולים להיות חברי כנסת בבית הזה. הם מתהלכים בו, עושים אבו עלי על הבית הזה, מגחכים וזחוחים, על הדברים הנוראיים שלהם. זה כבר הפך להיות לא משהו של אידיאולוגיה, בזויה כשלעצמה – זה כבר שטיק שהם עושים בלי שום אחריות. לנו יש אחריות כלפי המדינה הזאת וכלפי – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בג"ץ מחזיר אותם – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, אני מסיים, גבירתי היושבת-ראש. יש לנו אחריות, וגם כמו שאמרתי – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הינה, הם פה. מי החזיר אותם? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ, כמו שאמרתי בעבר, ואני אומר גם עכשיו, הכנסת הזאת – כל הסיעות הציוניות צריכות לפעול לפסילה, וכן – בג"ץ צריך להבין שסעיף 7א הוא לא אות מתה. הוא משהו שצריך לתקן בתקווה שבכנסת הבאה הם לא יהיו פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי. חברת הכנסת גלית דיסטל, בבקשה. טלי, את שוב רשומה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה, גבירתי היושבת-ראש. צריך עצבים של ברזל, נכון? לשמוע את חברי הרשימה המשותפת יושבים ומטיפים לחיילי צה"ל. ואת זה אני רוצה לומר לך, עאידה, כי אני יודעת שהאג'נדה הנשית חשובה לך. אני רוצה לספר לך על סחר טיבי – סחר טיבי, קרובת משפחה של יו"ר המפלגה שלך, קצינה בדרגת רב-סרן בחמאס. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היא לא לקחה אקדחים, היא לא שרפה, היא לא ערפה ראשים – לא, לא, לא. היא בצוות המתכנן של החמאס. האישה שהדרגה שלה שקולה לרב-סרן בחמאס עמדה ותכננה בדיוק – קוראים לזה בחמאס: הטפה לאידיאולוגיה. היא עמדה בראש הצוות. עכשיו, חבר'ה, בואו נבדוק לאיזו אידיאולוגיה קרובת המשפחה סחר טיבי – – << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קרובת המשפחה של אחמד טיבי, הטיפה. היינו בוועדות, שמענו את העדויות של אנשים: לתקוע מסמרים באיברי מין של נשים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> קרובת המשפחה של חבר כנסת בפרלמנט ישראל, זה שמטיף לחיילי צה"ל על זה שהם לא מוסריים – קרובת המשפחה שלו תכננה את האג'נדה, והתוצאות של האג'נדה מדממות בוועדות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> מסמרים באיברי מין של נשים, כריתת שדיים תוך כדי אונס, עריפת ראשים של עוברים שהבטן של האימהות שלהם נחתכה בעודן חיות – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שרפה של משפחות – מוחלטת, כל המשפחה, באש. קראנו את ההוראות, שבין היתר, מי שקבעה אותן היא קרובת המשפחה של אחמד טיבי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> עכשיו את ממשיכה – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, קראנו את ההוראות: להתעכב, לאנוס להשפיל, לדאוג שיהיה להם כואב, שיהיה להם מר ממוות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> היא תכננה את זה, ולכן הצביעות שלכם, כשאתם באים ומטיפים לנו, לחיילי צה"ל הקדושים, על מוסר, היא פשוט בלתי נתפסת. אני רוצה להוסיף עוד דבר למה שחבר הכנסת עידן רול אמר. עידן, אתה צודק, מאוד צודק, אלא שבג"ץ – כל דבר שאנחנו נחתום עליו, גם אם נהיה 120 חברי כנסת, בג"ץ יבטל. זו בדיוק הרפורמה שניסינו לעשות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. העיקר שהגענו לבג"ץ. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ה' ישמור עלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל, אחמד טיבי – לאן הוא הלך – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בבג"ץ ערבי – – – << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> – – – אדון – – – ווליד. אתה יודע מה, תגיד לי: מתגעגע לאיזו גברת, שאתה שולח אותי לייעוץ? חבר'ה, תקשיבו לי טוב. אני באווירה של מפלגת חד"ש-תע"ל, המלשנים והבכיינים, שהולכים ומתלוננים על כל חבר כנסת: אדוני, למה אותו אתה לא מוציא? אדוני וגבירתי, הוא אמר כך והיא אמרה ככה. אז אני רוצה, כדי שיהיה לכם קל להבין, לשיר לכם שיר. מותר לשיר פה שיר? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תלוי איזה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מותר. חבר'ה, נא להצטרף בפזמון: אחמד טיבי התבכיין, רצה לשלוט בכנסת, / התרגל להיות היו"ר, אך גוטליב מתנגדת. / לה לה לה, לא יקרה / לה לה לה, אף פעם / לה לה לה, למה? / כי אתה תומך טרור. // איימן עודה התרגל שהכול מותר לו, / גם להשתלח ולפגוע בחיילינו. / לה לה לה, לא יקרה / לה לה לה, אף פעם / לה לה לה, למה? / כי אתה תומך טרור. עאידה, בואי, עכשיו תורך. לעאידה תומא סלימאן יש קושי עם דיווח, / אך אנו מפריחים את שקריה לכל רוח. / לה לה לה, לא יקרה / לה לה לה, אף פעם / לה לה לה, למה? / כי את תומכת טרור. ווליד טאהא – ווליד טאהא השתתף בצער מחבלים / שביצעו את הפיגוע בליל הקלשונים / לה לה לה, לא יקרה / לה לה לה, אף פעם / לה לה לה, למה? / כי אתה תומך טרור. // האחרון אך לא חביב הוא עופר כסיף / לא ירחק היום שהוא מילה כאן לא יוסיף. // לה לה לה, לא יקרה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לה לה לה, אף פעם / לה לה לה, למה? / כי אתה תומך טרור. ועכשיו ברצינות מוחלטת: מה שאנחנו רואים כאן זה אסופה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – אני מוכן לעזור לך. אף אחד לא רוצה לעזור לך – – – את צריכה טיפול מיידי – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מעולה, בכיף. למה לא? בוא, שלח אליי את הגינקולוג. תביא את הגינקולוג. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אף אחד לא רוצה לעזור לך. אף אחד מפה – – – < דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם שמה שאתם רואים כאן זו אסופה של תומכי טרור, שאגב, יש להם כל מיני עלבונות. מי אמר שללכת לייעוץ זה עלבון? זו גאווה. הלוואי שאני אלך לייעוץ, בכיף, בשמחה, בשמחה רבה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חבל שזה גינקולוג. שמעתי כל מיני סיפורים על הגינקולוג. הוא חושב שייעוץ זה בעיה – אדם שקורא לעצמו דוקטור? יש בעיה בייעוץ? אתה יודע במה יש זעקה לעזרה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – רוצים להשאיר אותך בבעיה שלך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – ללכת לנחם משפחות של מחבלים, זו צעקה לעזרה, לעזרה – של סנטר, של ערכים, של סולם ערכים, של כשל מוסרי, כמו שיש לך. אני אומרת כאן, חברי הכנסת, ותודה לכל מי שעלה לכאן משמאל או מימין: אנחנו נשמור כאן על כבודם של חיילינו מכל משמר. ועאידה סלימאן, שמפריחה שקרים כדרכה בקודש, סיפרה על זרחן בשיפא, סיפרה פה על בית החולים שיפא – שהוא מפקדת טרור, שכולם שם בני מוות, והחיילים שלנו עשו שם פעילות – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שבי בשקט. תהיי בשקט. שקט. שקט, גברת, שקט, שקט, שקט. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בואי, רציתי לעצבן אותך, תראי איך קלטתי אותך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> בבית החולים שיפא נעשתה פעילות אדירה, עצימה תוך שמירה קפדנית על חולים ועל רופאים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, אנחנו לא נאפשר פגיעה בכבודם של חיילינו, ואני יודעת איך לעצבן כל אחד מכם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> קלטתי אתכם – חכו, חכו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – זו ההגנה הטובה ביותר – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מזל שדיברתי לפני. מה תגיד אחרי השיר – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. לא, אין לתאר מה שקורה פה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גבירתי היושבת-ראש. אני רואה שבאמת נהיה ספורט לאומי של הח"כים הערבים פה – וזה שהוא לא ערבי הוא יותר גרוע מחמאסניק – לעלות לטנף על חיילי צה"ל. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אשא נאום. אני רוצה לשאול אתכם שאלה אחת. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי, הוא לא ערבי, אבל הוא יותר גרוע מחמאסניק. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – ערבי ועוד אחד. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, יותר גרוע מחמאסניק. ואני רוצה לא לנאום, אני רוצה לשאול אתכם שאלה אחת: אם ב-7 באוקטובר – – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אם ב-7 באוקטובר החמאס היה מגיע לבתים שלכם, הוא היה שוחט אתכם או לא? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ברור שכן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני שואל אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חד-משמעית. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אולי הם היו קוראים לצה"ל שיציל אותם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הגרוע מחמאסניק, אם הם היו מגיעים לבית שלך, הם היו שוחטים אותך או לא? אתה לא עונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח שכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> איימן עודה, איימן עודה, אם חמאס היה מגיע ב-7 באוקטובר לבית שלך, היה שוחט אותך או לא? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראשון שהיו שוחטים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה. אתה לא עונה. איפה עאידה תומא סלימאן עם השקרים? שיענו. למה אתם לא עונים? אם חמאס היה מגיע אליכם, היה שוחט גם אתכם? אתם לא מסוגלים לענות. מי ששומר עליכם שחמאס לא ישחט גם אתכם זה חיילי צה"ל, אלו שאתם עולים פה כל היום ומטנפים עליהם ומאשימים אותם בפשעי מלחמה. בפשעי מלחמה אתה מאשים אותם, יא איש בזוי. חמאס, אלה שאתם מסרבים להגיד שהם ארגון טרור – תגיד, חבר כנסת כסיף, חמאס ארגון טרור? למה אתה לא עונה? חמאס ארגון טרור? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, חמאס ארגון טרור. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תענה. חבר הכנסת כסיף, חמאס ארגון טרור? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן. כן. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אולי הוא מפחד לענות, אבל הוא יודע שצה"ל יגן עליו, ואז הוא יאשים אותו ברצח עם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מבין, אלו שמגינים עליהם, החמאס – הראשונים שהיו נשחטים זה הם. אוה, עאידה תומא סלימאן, שלום, שאלתי שאלה את חברי הכנסת הערבים, לא קיבלתי תשובה. אני אשאל אותך. אם ב-7 באוקטובר חמאס היה מגיע לעכו, היה מגיע לבית שלך, הוא היה שוחט אותך או לא? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא יודעת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, את לא יודעת. לא יודעת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא יודעת. אה, יש ספק שלא? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מי ששומר עלייך שזה לא יקרה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני רוצה לשאול אותך שאלה, מה אתה לא מבין? אתה כנראה עם ראש קטן. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מי ששומר עלייך שזה לא יקרה אלו חיילי צה"ל. בואי אני אעזור לך בתשובה, אני אעזור לך בתשובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כשהחמאס פגש ערבים ובדואים הוא התעלל בהם, הוא השפיל אותם, הוא שחט אותם. הוא לא מבדיל בין יהודי לערבי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אפילו שאתם מגינים עליהם הוא לא מבדיל. הוא שוחט פה את כל תושבי מדינת ישראל. ומי ששומר שזה לא יקרה ושלא יגיעו גם אליכם אלו חיילי צה"ל, אלה שאת מכפישה כל היום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לצערי, הרבה ערבים – – – מה זה קשור למה שאני אומרת? << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה. תודה רבה. האם חבר הכנסת קרויזר מעוניין לסכם את הדיון? חברי הכנסת, נעבור להצבעה. אנא התיישבו במקומותיכם. נעבור להצבעה על הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25) (מאסר בעבירת המתה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. חברי הכנסת במקומותיהם? הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25) (מאסר בעבירת המתה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בעד – 29, נגד – תשעה, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 25) (מאסר בעבירת המתה שהיא מעשה טרור), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1612; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 163; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק היא פרי עבודה של כמה שנים במשרד להגנת הסביבה, והיא מביאה רפורמה כוללת במשטר הרישוי הנוהג של מפעלים ועסקים שהם בעלי פוטנציאל. גברתי, אני – אדוני היושב-ראש, תשתיק לי קצת את האווירה כי אני מתאמץ. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט, יושב-ראש הוועדה שלי מדבר, אני רוצה לשמוע אותו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> יוראי, כחבר בוועדה אתה צריך להיות בהקשבה. הצעת החוק היא רפורמה כוללת במשטר הרישוי הנוהג של מפעלים ועסקים שהם בעלי פוטנציאל לגרימת מפגעים וסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה. אני מוכרח לציין שעם כניסתה של השרה להגנת הסביבה הנושא קיבל קידום, ונעשו שינויים רדיקליים מההצעה המקורית. כיום מסדיר המשרד להגנת הסביבה את פעילותם של מפעלים ועסקים בעלי פוטנציאל לזיהום ולסיכון הסביבה באמצעות כמה סוגי היתרים, המסדירים היבטים שונים בפעילות המפעל או העסק; העיקריים שבהם הם פליטה מכוח חוק אוויר נקי, המסדיר פליטות לאוויר, היתר רעלים מכוח חומרים מסוכנים, ותנאים סביבתיים שקובע המשרד ברישיונות עסק. עסקים רבים נדרשים כיום להחזיק, אדוני היושב-ראש, בשלושה סוגי היתרים. יש לך מפעל – אתה צריך שלושה סוגי היתרים מאנשים שונים באותו משרד. זה לטווחי זמן קצרים, זה לשנה או שנתיים, וזה דבר שפוגע במפעלים, פוגע בכלכלה, וגם פוגע בסוף בשמירה על איכות הסביבה. לכל היתר יש הוראות חוק אחרות, המועדים שלהם שונים, ובהיתרים נקבעים תנאים שונים בלי תיאום, מה שמכביד, כמו שאמרנו, על התעשייה ועל העסקים. הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת לקבוע משטר רישוי חדש, הסדר לקבלת היתר אחוד, שלפיו יידרשו עסקים להחזיק באחד מתוך שני היתרים לפי סוג הפעילות המבוצעת בהם: היתר פליטה אחוד או היתר רעלים אחוד. ההיתרים יינתנו מכוח חוק אוויר נקי או מכוח חוק החומרים המסוכנים לפי העניין, ויכללו תנאים המסדירים את כלל ההשפעות של העסק על הסביבה. הסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה יישמרו גם מכוח שני החוקים הללו, אך יופעלו בתיאום ובהתאם לחוק המסדיר את מתן ההיתר הנדרש לאותו עסק. ההסדר המוצע מבקש ליצור מצב חדש שהוא טוב יותר מבחינה סביבתית, הוא מתייחס באופן כולל להשפעות – כי לפעמים אתה בא לבדוק מפעל, אתה צריך לבדוק אותו על פליטות, אתה צריך לבדוק אותו על רעלים, אתה צריך לבדוק אותו על כמה דברים. כשאתה בודק על משהו מסוים ונתת את דעתך רק עליו יכול להיות שבאיזון לא הסתכלת על הכול. כאן ההיתר אחוד, מאוזן, וזאת החשיבות של העניין. בנוסף מבקש ההסדר כאמור ליצור ודאות רבה יותר לעסקים. בנוסף להסדר שמבטל את הצורך בקבלת כמה היתרים נקבעו הוראות חוק המאריכות את תוקף ההיתר: היתרים שהיו עד היום לשנה או שנתיים יהפכו להיתרים של עשר שנים. אנחנו דיברנו בוועדה גם על הנושא של אכיפה, על הנושא של קנסות, כל הדברים הללו. ההוראות קובעות כללים להכנת תקנות והנחיות המשנות תנאים בהיתרים הקיימים, וכן הוראות המאפשרות הגשת השגה על תנאים שנקבעו על סירוב למתן היתר, ככל שמתקיימות העילות להגשת השגה הקבועות בחוק. היציבות של אותם עסקים, של אותם מפעלים, היא חשובה בעינינו מאוד. עיקרון נוסף – כל התקנות וההנחיות יינתנו בהתאם לאסדרה המקובלת בנושא באיחוד האירופי, כמובן עם התאמה לתנאי הסביבה בארץ. לעניין חוק החומרים המסוכנים, גם כאן, מלבד ההסדרים המרכזיים יש גם תיקונים משמעותיים להוראות החוק הקיים, שהיו ישנות והיה צורך לאוורר אותן. בנוסף, מוצע לסווג מחדש את סוג הפעילויות שיהיו טעונות היתר רעלים, גם זאת בהתבסס על האסדרה המקובלת באירופה. הצעת החוק נדונה בהרחבה ובאריכות בוועדה בראשותי. אדוני חבר הכנסת רביבו, קשה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שקט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> הצעת החוק, או יותר נכון הרפורמה הזאת, נדונה בהרחבה ובאריכות בוועדה והיא פרי של 12 דיוני ועדה, כל אחד לא פחות מחמש, שש שעות ועוד עשרות שעות של עבודה מאחורי הקלעים של הוועדה כדי להגיע ולגבש את הנוסח שמונח בפניכם היום. במהלך הדיונים טויבו ההסדרים המוצעים, הוכנסו תיקונים רבים מאוד, בין היתר: הרחבת השקיפות, הצורך בהליכי רישוי ופיקוח, קביעת חובה להכנת תוכנית פיקוח סדורה, קביעת חובה על המשרד לפרסם לציבור את ההסדרים של האסדרה האירופית עליהם תתבסס פעילות הרישוי, וכולי וכולי. ההיערכות ליישום הצעת החוק כוללת עוד משימות רבות שעל המשרד להגנת הסביבה לעמוד בהן, גם בכוח אדם וגם בדברים שונים. אנחנו נעקוב אחרי זה. לשם כך נקבע כי הוראות החוק המהותיות ייכנסו לתוקף בינואר 2027, עד למועד זה יפעל המשרד להסדרת כל הדרוש, וגם על זה דנו בוועדה בפירוט. אני רוצה להודות לכל מי שעסק במלאכת החקיקה. יש כאן רפורמה אמיתית שמשלבת את הצורך בבריאות הציבור, בהגנת הסביבה, עם הצורך שלא להכביד על מפעלים, שלא לגרום לקריסת מפעלים, ובאמת נעשתה כאן עבודה נהדרת של כל השותפים לעניין הזה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהיו שותפים לדיונים, ליוראי, למטי ולאחרים, שבאמת היו כמעט בכל הישיבות. אני רוצה להודות לנציגי הארגונים – השלטון המקומי, האיגודים הסביבתיים, נציגי ציבור וכו'; לנציגי הממשלה שהובילו את האירוע הזה, וכמובן, כמו שאמרתי, לשרה, שביקשה לאורך כל הדרך ועמדה על כך, להביא לסיום את הדבר הזה, וכבר מונחות לפתחנו עוד שתי רפורמות גדולות, אחת מהן זה פסולת בניין, ובה החלנו את הדיונים השבוע, ואחד, שאושר היום כאן על הדוכן הזה, חוק האקלים. אנחנו נקדם את זה, גברתי השרה, בשיתוף פעולה מלא. וכאן אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הגנת הסביבה מר גיא סמט, שהיה הפיבוט של העניין בוועדה; לסמנכ"לית שולי נזר, שנמצאת עכשיו מעבר לים בשליחות עם בעלה; לגלי דינס, המנהלת את התחום במשרד; כמובן, ליועצת המשפטית שעבדה מאוד מאוד מאוד קשה – אני ממליץ, גברתי השרה, לתת לה איזה סוף שבוע לנוח קצת – היועצת המשפטית, גברת נטע דרורי; לנציג משרד האוצר גל ברנס; ולנציגת משרד המשפטים איילת פלדמן. אני מוכרח לומר שנציג האוצר בדיונים האלה היה לא רק כלכלן. הוא הבין את התחום, הוא למד את התחום, וזה סייע לנו מאוד. תודה גדולה ומיוחדת לצוות הוועדה שעסק בהכנת הצעת החוק. כאמור, למעלה מעשר, 12 ישיבות פורמליות ועוד עשרות נוספות. למנהלת הוועדה לאה קריכלי ולכל הצוות: ליאת סעדון, איה נחום, רחל דיאס ורחל דיין; לצוות המשפטי, ליועצים המשפטיים, בראשותו של עו"ד תומר רוזנר וכמובן ללירון אדלר-מינקה, שעשתה את העבודה וליוותה אותנו לאורך כל הדרך עד ממש אתמול בהדפסה של המילה האחרונה של הצעת חוק של 150 עמודים, 150 עמודי חקיקה. לדוברת הוועדה לירון וייס, באמת לכולם תודה, לצוות לשכתי. ובאמת אני רוצה לומר שוב, ידידיי חברי הכנסת חברי ועדת הפנים – עבודה משותפת, יפה, כל אחד אמר את שלו, ידע להביע את הדברים אבל הכול היה ענייני, אף אחד בוועדות האלה לא מוצא אצלי החוצה, אף אחד, גם אם לפעמים יש מתחים כאלה ואחרים, ואני מוכרח לומר, הוצאנו תחת ידינו רפורמה חשובה, מתוקנת, מהוקצעת, משויפת היטב, שאני מקווה שתביא להרבה דברים טובים לכלכלת ישראל ולבריאות אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני חייב לסיים בפורמט הקבוע. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות, אך אבקש שהכנסת תדחה הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה לך, גברתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ובעצם מי שיציג אותן יהיו חברי הכנסת מטי צרפתי ויוראי להב הרצנו, לכל אחד יהיו חמש דקות. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סוף-סוף קול שפוי בכנסת, סוף-סוף. מטי צרפתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עשר? עשר. חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה, את הראשונה. יש לה עשר, והיא תשתמש כנראה בעשר. בבקשה, מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי, לפני שאני אדבר על הצעת החוק אני רוצה קצת לדבר אל התמונות שלפניי. אנחנו מציינים היום את היום ה-180 למלחמה, 180 יום זה עשר פעמים ח"י. כל כך הרבה אנשים איבדו את חייהם, 1,200 נרצחים, 600 חללים. 180 יום ו-134 חטופות וחטופים עדיין בידי החמאס. ביום ראשון 7 באפריל, חצי שנה אחרי 7 באוקטובר, הכנסת יוצאת לפגרה. באמת אין גבול לאירוניה. חצי שנה לאסון הנורא ביותר בתולדות המדינה, והכנסת יוצאת לפגרה; חטופים עדיין בידי החמאס, אבל הכנסת יוצאת לפגרה; החיילים עדיין בחזית, אבל הכנסת יוצאת לפגרה; 100,000 עקורים עדיין חיים במלונות ובדיור זמני, אבל הכנסת יוצאת לפגרה. זה כבר היום הרביעי שמחוץ לכנסת עומדים אזרחים ואזרחיות וקוראים להשבת החטופות והחטופים, ועכשיו גם קוראים לבחירות, עכשיו, וקוראים לביטול הפגרה. והאמת, הם צודקים – גם בשחרור החטופים עכשיו, גם בבחירות עכשיו וגם בביטול הפגרה. אני מדי יום יוצאת מהכנסת, מצטרפת למפגינים, פוגשת אותם, משוחחת איתם, מצטרפת לזעקה הצודקת. אתמול, גם במהלך היום אבל גם אחר הצוהריים, פגשתי את אילה מצגר, כלתו של יורם מצגר שנמצא בשבי החמאס, בן אדם מבוגר; אישה חזקה שנלחמת כמו לביאה להחזרת החטופות והחטופים. גיבורה אמיתית. כמה שעות לאחר מכן ראיתי את השוטרים גוררים אותה על הרצפה כשהיא זועקת. אלימות בלתי נתפסת כלפי מי שזועקת זעקה שכל אזרח ואזרחית בישראל צריכים לזעוק – להחזיר הביתה את אחינו ואחיותינו. ממתי אילה מצגר הפכה להיות האויב? אולי המתופפת, שכלפיה הופעלה אתמול אלימות קשה, היא האויב? אולי הפעילה סיוון שוורץ, שבה התעמרו השוטרים בראשית השבוע, אולי היא האויב? לאלימות הזאת כלפי מפגינים אין הצדקה, גם לגל ההכפשות כלפי כלל המפגינים בכלל, בגלל שמגנים אלימות של בודדים פה ושם, אין שום הצדקה. משחירים ציבור שלם של אזרחים שומרי חוק שזועקים זעקה אמיתית, אמיתית מאוד – לפעמים הזעקה היא בשקט – כדי לשרת מטרה פוליטית, כדי לייצר פילוג והרס בעם, כדי להסיט את השיח מהדבר היחיד החשוב, וזה השבת החטופות והחטופים. האמת שאחרי הדיונים אתמול בוועדות, בוועדה למעמד האישה ובוועדת חוץ וביטחון, לא כל כך הצלחתי לישון. העדויות היו קשות מאוד, מה שעובר על החטופים והחטופות אבל גם מה שעובר על המשפחות. חצי שנה הם היו מנומסים, ממלכתיים, ללא פרובוקציות, אבל אחרי חצי שנה מותר להם. עד כאן, אין יותר זמן. הממשלה הביאה את המשפחות לקצה, נגמרה להן הסבלנות. עכשיו אני חשה את חוסר האונים, את הייאוש שמחלחל ואת התקווה שלאט-לאט נמוגה. אז משפחות יקרות, אזרחים יקרים, אל תתייאשו. הם יחזרו, זה הציווי היחידי. לא תהיה לנו תקומה אם לא נשחרר את החטופים. אי-אפשר לשחק בחיי אדם. אז מי מנצח במשחק הזה, הממשלה? ומה עם החטופות והחטופים שמאבדים את חייהם? אז זה לא הזמן לצאת לפגרה – זה הזמן להציל חיים. לפני שאני עוברת לדבר על החוק, יש איזה שיר שמלווה אותי מההתחלה שכתב נועם חורב, והוא נקרא "ניפגש בחלומות". אתה מכיר את השיר? "עוד נחזור להיפגש, להסתכל שוב בעיניים / יש פקק תפילות כבד בנתיב של השמיים. / אבל החוט הדק בינינו אף פעם לא נקרע / עוד נצחק שם על הכול, לא תהיה לנו ברירה. // עוד נצא שוב לטייל בבוקר של שבת, נחזיר את השגרה האבודה לאט-לאט. / נקום מהספה, ננשום את האוויר, / למדנו עם הזמן שהכול כל כך שביר. // ובינתיים ניפגש בחלומות. / אני איתך בכל שעה בכל הנשימות. / ואם אתה עמוק מתחת לשמיכה /תשאיר לי את הדלת חצי פתוחה. / אני שולחת ידיים ארוכות, / הן מחבקות אותך עכשיו, הן מחבקות. / ורק תזכור שנייה לפני שאתה נרדם / שגעגוע הוא הדבק הכי חזק בעולם". ובמעבר חד לחוק הנדון, אני חושבת שכולנו הסכמנו – אפשר קצת שקט באגף ההוא? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אני אבקש שקט במליאה. זה מפריע. עליזה, גם לך מותר להעיר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוועדה כולנו הסכמנו שחשוב שהחוק הזה יצא מחוק ההסדרים, כי הדיון היה ענייני בזכות ההוצאה מחוק ההסדרים ובזכות זה שעשינו את הדברים בנחת. אז אמר יעקב אשר שהחוק הזה משלב – חוק רישוי סביבתי משולב מציע רפורמה כוללת שמבוססת לכאורה על הסטנדרטים שמקובלים באיחוד האירופי, והמטרה המוצהרת היא לטייב ולייעל את מערכי הרישוי הקיימים גם מבחינת הרגולציה וגם מבחינה סביבתית, ולהוביל להפחתת נטל ההסדרה על המגזר העסקי ולהגברת הוודאות והשקיפות. אז עניין השקיפות היה לנו מאוד מאוד חשוב בדיוני הוועדה. הוא דיבר על הרישוי האחוד ועל היתר סביבתי אחד, ותיקונים לחוק אוויר נקי. אבל לצד החוק הזה היה דוח מבקר המדינה חמור ביותר, שהתפרסם ב-19 במרץ, על התנהלות המשרד להגנת הסביבה. לדוח המבקר קראו "כתב אישום אקלימי", כתב אישום אקלימי. ולכן אנחנו נדרשים למידת זהירות, לעקרון הזהירות המונעת. אנחנו חשבנו שצריך להטמיע את עיקרי הדוח בהצעת החוק וברפורמה. אני ביקשתי לזמן את חוקרי המבקר בכדי להשמיע את עיקרי הדברים בפני הוועדה. שוב, עקרון הזהירות. ובנוסף לכך יש עוד דוח של מבקר המדינה, ממאי 2023, שמדבר על אכיפה בתחומי הגנת הסביבה. זאת הייתה ביקורת מעקב על דוח קודם, מ-2019. מדובר על עבודת מטה שהייתה אמורה להתבצע במשרד להגנת הסביבה כבר ב-2003 – 21 שנים. מבקר המדינה מתריע כבר שני דוחות רצופים שהמשרד להגנת הסביבה לא מיישם את ההמלצות, כולל הדוח של מאי. הוא מצביע על ליקוי חמור, שלמשרד אין תורת אכיפה. המשרד עובד ללא תורת אכיפה סדורה, והוא לא השלים את הפעולה שיזם, אמרתי כבר, ב-2003. תורת אכיפה קובעת דברים מהותיים, כמו מדרג עבירות סביבתיות; סדרי עדיפויות בטיפול במפגעים; אמות מידה אחידות לבחירת מסלול האכיפה או אמצעי האכיפה; אכיפה שוויונית; יישום עקרון הזהירות המונעת, ועוד הרבה. זה מסמך אב עקרוני, שמכיל בין היתר תשובות על שאלות יסוד עקרוניות: מהם יחסי הגומלין בין המטה למחוזות; שאלות בנושא שינוי מבני במשרד שנוגעות ליום-יום, מי מקבל את ההחלטות; טיפול במפגעים; סדרי עדיפויות; מטרות ויעדים בתחומי אכיפה; אמות מידה אחידות; מבנה ארגוני של מערך האכיפה, וקביעת מסגרת זמנים שנדרשת בכל שלב. אז מבקר המדינה בדוח שלו אמר ביחס לתורת האכיפה כי "חשיבות העיסוק בסוגיות יסוד אלה עולה ביתר שאת בנקודות זמן שבה תחום הגנת הסביבה עומד בפתחה של רפורמת הרישוי המשולב. תחום האכיפה לא עבר בדיקה מחדש לצורך התאמה של האכיפה לרפורמה הזאת". בדוח דורשים שתבוצע התאמה של מערכות הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה על כל היחידות שצפויות לרפורמה. אז לאור העובדה הזו שדרש מבקר המדינה לאורך שני דוחות במשך 21 שנים, אין ברירה אלא לחייב את המשרד להחיל בחוק את תורת האכיפה, במיוחד על רקע הרפורמה שאנחנו דנים בה עכשיו, כשבעצם תוך שנתיים הם צריכים להיערך, כך שיש מספיק זמן להכין את תורת האכיפה, וזה מבחינתנו היה התנאי לכניסה לתוקף של השינוי לחוק. אז לאור הממצאים החמורים, גם של הדוח האחרון של מבקר המדינה, כתב האישום, וגם של הדוחות על מדיניות האכיפה, אני קוראת, באחריות כבדה שמוטלת על כתפינו כאן במליאה – ואנחנו מחויבים לציבור, מחויבים לבריאותו, בלי קשר לעניין פוליטי או קואליציה. יש לנו אחריות לבריאות האזרחים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. ואם חלילה מישהו ימות – אז אנחנו לא יכולים להסיר את אחריותנו בגלל לחץ כזה בטווח הקצר או הארוך. זו חובתנו. ולפיכך, אני מתכוונת להתנגד לחוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וכעת הדובר הבא – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי שרות הממשלה, אני אומר את זה בצער ובכאב, אבל בישראל אין שרה להגנת הסביבה, ואזרחי ישראל, כולנו, משלמים את המחיר. יושבת פה שרת המדע והחדשנות גילה גמליאל, שהייתה השרה להגנת הסביבה. היא לא ממפלגתי, אנחנו לא רואים עין בעין בכל העמדות, אבל בזמן כהונתה כשרה להגנת הסביבה היא עבדה בהגנת הסביבה. היא קידמה סוגיות שחשובות, שהיו חשובות לה, חשובות למאבק במשבר האקלים והגנת הסביבה, והביאה הצעות חשובות לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אני אומר בצער שהיום אין שרה להגנת הסביבה כי היא פשוט לא באה לעבודה. הארגונים הסביבתיים כבר חודשים מחכים לכספי תמיכות שאושרו בקרן לניקיון – 14 מיליון שקלים, שפשוט לא מועברים אליהם. אין קולות קוראים שמפורסמים, אין פרויקטים סביבתיים, כי אין את אותם 14 מיליון שקלים. אין מינוי – היא מעכבת, השרה סילמן מעכבת מינויים של אנשי ציבור שתפקידם להגן על הסביבה בשורה ארוכה של גופים רגולטוריים, כמו למשל מועצת מקרקעי ישראל, ששם סילמן מעכבת את המינוי של ארגוני הסביבה; היא מעכבת את המינוי של נציג הציבור בפארק אריאל שרון; היא מעכבת את המינוי של נציג הגנת הסביבה ברשות נחל קישון; היא מעכבת את המינוי של נציג הסביבה בקרן לשמירה על השטחים הפתוחים; היא מעכבת את המינוי של נציג הסביבה בוועדה המחוזית של מחוז מרכז; היא מעכבת את המינוי של נציג הציבור שאמור להגן על הסביבה בוועדה המחוזית בירושלים; היא מעכבת את המינוי של נציג הציבור שאמור להגן על הסביבה בוועדה המחוזית בחיפה, בוועדה המחוזית בתל אביב, בוועדה המחוזית של הצפון, בוועדה המחוזית של הדרום, ובוועדה המחוזית המיוחדת לשמירה על הגולן. אם אין נציגי ציבור שמגינים על הסביבה, מי מגן על הסביבה? ולמה השרה להגנת הסביבה מונעת מינוי של אנשי ציבור שתפקידם להגן על הסביבה לוועדות רגולטוריות חשובות שתפקידן להגן על הסביבה? עכשיו, שליש מחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה, למול המצב הנוראי שאין שרה להגנת הסביבה בישראל, ביקשו לזמן את השרה סילמן או את מנכ"ל משרדה לדיון מיוחד בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות היושב-ראש יעקב אשר. הדיון נקבע להיום ב-09:30. אתמול בערב, או יותר נכון היום בבוקר, נודע לנו שלא השרה ולא המנכ"ל יגיעו לדיון. מה הדרג שנבחר להשיב לחברי הכנסת ולציבור? העוזר של המנכ"ל היה אמור להגיע לכנסת ולהשיב על השאלות הקשות, כי השרה סילמן ברחה, התחמקה, לא רצתה להתעמת עם המציאות, עם השאלות הקשות. אין שרה להגנת הסביבה בישראל, וכולנו נשלם את המחיר. באשר לחוק הזה, אני מוכרח להודות שהעבודה שבוצעה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, כמו ברוב החוקים שהובאו למליאה, בזכות העבודה של יעקב אשר, הפכה את החוק הזה לפחות נוראי או פחות גרוע ממה שהובא על ידי המשרד להגנת הסביבה. הרעיון הוא נכון: לאחד את הרישיונות ואת הרישוי הסביבתי לרישיון אחד, באופן שמצד אחד יקל על התעשיינים לבצע את העבודה שלהם, את הפעילות העסקית שלהם, ומנגד, או בד בבד, יאפשר למשרד להגנת הסביבה להגביר את הפיקוח הסביבתי הכה-נדרש על הפעילות של המשרדים, כדי לוודא שהם עומדים ברישיונות ולא מכבידים או חורגים מהם. הרעיון היה גם להיצמד לדירקטיבה האירופית, כך שהסטנדרטים יהיו גבוהים יותר, שההגנה על אזרחי ישראל תהיה טובה יותר. ולמה כל זה נחוץ? כי בישראל מתים כל שנה לכל הפחות 2,500 איש מזיהום אוויר בכל שנה; כי ישראל היא אחת המדינות עם זיהום האוויר הכי גבוה ב-OECD, הרבה יותר גבוה מהאיחוד האירופי, לכן גם שיעור התמותה מאוד מאוד גבוה. ויחד עם זאת, אני לא אוכל לתמוך היום בהצעת החוק, מאחר שבשני מקומות מאוד חשובים בעיניי יש סטייה חמורה מהדירקטיבה האירופית, ואני גם אצלול ואפרט מהם שני המקומות האלה. המקום הראשון הוא ה-BAT –Best Available Technology. חוק אוויר נקי בישראל הוא אחד מהחוקים הכי שאפתניים והכי טובים בהגנת הסביבה ובהגנת בריאות הציבור מפני זיהום אוויר. הוא מאוד שאפתני וטוב, כך שבאיחוד האירופי הדירקטיבה האירופית רוצה להתקדם לעברה של ישראל. ובעוד הדירקטיבה האירופית מנסה להתחקות אחר מה שעשינו בישראל, בישראל מבקשים לסגת אחורה. איך עושים את זה? לפי החוק הישראלי הנוכחי, לפני השינוי שעכשיו מבקשים לעשות, המשרד מטיל חובה רגולטורית על המפעלים, על תחנות הכוח, לעמוד בטכנולוגיה המיטבית הזמינה ביותר שקיימת בשוק כדי להגן מפני זיהום האוויר. מה שמבוצע בחוק הזה, זה שמייצרים מנעד של טכנולוגיות טובות זמינות ומתחילים מהרף הנמוך יותר: לא מחייבים את המפעל לעמוד ברף הגבוה ובמידה שיש נסיבות או סיבות מסוימות שמאפשרות או שמצריכות לרדת מהרף הכי גבוה, מתחילים ברף נמוך יותר ואז עולים. אני חושב שזה לא נכון, גם בהינתן העובדה שיצרנו רף מאוד גבוה של הגנת הסביבה והגנה על בריאות הציבור, גם בשל רמות זיהום האוויר המאוד-גבוהות בישראל וגם בגלל שהאיחוד האירופי מגיע לקראת ישראל, ואנחנו נסוגים אחורה. זה לא נכון, ואסור לתת לזה לקרות. סוגיה נוספת – משהו שלא קיים בשום מקום בעולם, אגב, גם לא באף מדינה באיחוד האירופי: נאמר שמוטל על מפעל לעמוד בכללים רגולטוריים כלשהם – יש למפעל זכות השגה כלפי המשרד, לומר: אני חושב שלא צריך לעמוד ברגולציה הזו, אני מבקש לשנות אותה. עד כאן הכול בסדר. בחוק הזה הוסיפו רובד רגולטורי נוסף, רמת השגה רגולטורית נוספת, מינהלית, שמי ידון בה? מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה הוא מינוי פוליטי, כך שמי שיקבע אם מפעלים, אם תעשיינים, יוכלו לזהם מעבר להיתר הרעלים, לרישוי המשולב החדש, הוא מינוי פוליטי של השר, או השרה, במקרה הזה. לא יכול להיות. אני לא משער לעצמי שמי שיקבע אם מפעל, תחנת כוח, שיש בכוחם לזהם את הסביבה, לזהם את האוויר, לגרום לפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, יהיה גורם פוליטי, שיכול להפעיל לחצים פוליטיים, יכול להפעיל קבוצות לחץ פוליטיות, יכול להניב תנובה פוליטית מההחלטה שלו. ולכן בשני האירועים האלה, גם בנסיגה מכלל ה-BAT הנוכחי של ישראל, שמציב אותנו מאוד גבוה בהגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור, וגם בהוספת רמת השגה מינהלית נוספת, דבר שלא קיים בשום מקום בעולם, מדובר בסטייה חמורה ולא טובה, שפוגעת בסביבה, שפוגעת בבריאות הציבור. תחת המדיניות הנוכחית, שבה יש 2,500 מתים כל שנה מזיהום אוויר בישראל, זה בלתי מתקבל על הדעת. ולכן למרות שההצעה הספציפית הזאת יצאה פחות גרועה משנכנסה לוועדה – בזכותו, בזכות העבודה מאומצת של יעקב אשר, ושל ד"ר הרכבי צרפתי ושלי בוועדה – עדיין אני סבור שלא נכון לאמץ אותה, מאחר שיש בשינויים משום פוטנציאל פגיעה גם בסביבה וגם בבריאות הציבור. על כן חברות וחברי הכנסת, אני מציע לכם להתנגד להצעה, כפי שאני מעריך שכל נציגי האופוזיציה יעשו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו גם בקשות לרשות דיבור. ראשונת הדוברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. עוד לא. עוד לא. אחרי הדוברים, כן. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר על רשות הדיבור; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברי הכנסת, נעבור – השרה רוצה לסכם את הדיון. בבקשה. אחרי ההצבעה. השרה ביקשה לסכם אחרי ההצבעה. אי-אפשר. השרה עידית סילמן, את יכולה לסכם עכשיו. אחרי ההצבעה אי-אפשר. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה שתחליטו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תסכמי עכשיו. לפי הפרוטוקול, זה מה – הינה, הוחלט. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> היינו פה איזו תקופה. טוב, אז אני חייבת להגיד שזה לא מפתיע שיש כאלה סביבתיים שבוחרים לא להצביע בעד חוקים סביבתיים, וזה בסדר וזו זכותם. אבל כמו שאמר חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש הועדה, שעבד מאוד מאוד קשה על החקיקה הזו – ואני חייבת להגיד לך פה, קודם כול, תודה רבה, כי זה באמת, כמו שאמרת, להוריד ולפרק את הרגולציה והביורוקרטיה שקיימת במדינת ישראל ולהביא באמת מזור לתעשייה, למי שצריך בסוף את הרישיונות מאיתנו, מהמשרד להגנת הסביבה, ולעשות אותו יותר סביבתי ויותר ירוק ויותר נכון ובאמת לאפשר. גם צריך לומר שאנחנו, בתור המשרד להגנת הסביבה, מקבלים כסף אוצרי לא מועט, 170 מיליון שקלים על החקיקה הזאת ועוד הרבה תקנים, כדי לאפשר את הרפורמה האדירה הזאת. וכמו שאמר חבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר הוועדה, זאת לא החקיקה היחידה שאנחנו הבאנו. עשינו רפורמות גדולות – זו רפורמה אחת: חוק האקלים, שהעברנו כאן, הרפורמה בפסולת בניין, שורה של הצלחות שהמשרד להגנת הסביבה. כשנכנסתי הצבתי יעדים, העמדנו חקיקה שאנחנו רוצים להגיע אליה, העמדנו הרבה תוכניות עבודה. אני יכולה לומר שבזה אחר זה אנחנו עוברים את כולם. רק אומר לאותם חברי כנסת סביבתיים שחושבים שהסביבה לא מתקדמת, אבל היא מתקדמת יותר מתמיד: כשהם מדברים על חקיקה שהיא חקיקה לא מספיק טובה, יש לנו בסוף אנשי מקצוע שאי-אפשר לטעון שהם אנשי מקצוע מהשנה הראשונה רק במשרד הזה. הם כבר אנשי מקצוע – כמו הסמנכ"לית שולי נזר, כמו עו"ד נטע דרורי, היועצת המשפטית – שנמצאים כאן הרבה זמן וקידמו משך שנים את החקיקה הזאת. ובטח, אתם יודעים, אנחנו אף פעם לא מסתכלים מאיפה כל אחד מגיע, אבל לומר שהחקיקה לא טובה והאנשים המקצועיים לא מספיק מקצועיים, ועוד שיפרו אותה פלאים בתוך הוועדה? אז זה בסדר לומר שחברי הכנסת הסביבתיים בסוף לא מצביעים בעד הסביבה. זה בסדר גמור, זה זכותך לא להיות חתום על הצעות החוק הסביבתיות הראשונות במעלה האלה בגלל תיקון כזה או אחר. זו זכותך. מה שנראה בעיניך כחשוב, אני בתור שרה מכבדת את זה; לא חושבת שצריך להצביע נגד, אבל זה גם בסדר שבן אדם סביבתי לא שומר על הסביבה – לא רק בהפגנות לא יוצא נגד אלא באמת באמת גם ברמת החקיקה מתנגד אליה. אז אנחנו גאים בזה. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של המשרד, שיושבת כאן, נטע דרורי, שעשתה עבודה קשה ביחד עם יעקב אשר; לשולי נזר, שלא נמצאת כאן ורואה אותנו בחו"ל; לגיא סמט; לצוות של הוועדה. האמת, צריך לומר את האמת, יעקב אשר, אתה השקעת בזה שעות על גבי שעות. למנכ"ל שלנו, גיא סמט, תודה רבה. אני מבקשת מכם להצביע בעד רפורמה שמשנה את השוק הסביבתי, ולטובה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת מטי הרכבי ויוראי להב הרצנו, תרצו להצביע על ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נצביע על ההסתייגויות. אתה יכול לעבור ישר להסתייגות מס' 4. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקי. הסתייגויות 1–3, לסעיף 1, מוסרות. כעת אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 4, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 31 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, 31 נגד. ההסתייגות לא עברה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו 8. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הסתייגויות 5–7 מוסרות. כרגע נצביע על הסתייגות מס' 8. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 11 בעד, 32 נגד, ההסתייגות לא עברה. מסירים את הסתייגויות 9–10 לסעיף 1. לכן נצביע על סעיף 1, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה, כולל לוח התיקונים להצעת החוק. סעיף 1 כנוסח הוועדה, כולל לוח תיקונים להצעת החוק. הצבעה מס' 11 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 32 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 32 בעד, 11 מתנגדים. סעיף 1 התקבל, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הסתייגות 13. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הסתייגויות 11 ו-12 הוסרו. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 13, לסעיף 2. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 11 בעד, 32 נגד, ההסתייגות לא עברה. כעת נצביע על הסתייגות מס' 16. 14 ו-15 הוסרו, וכעת נצביע על הסתייגות מס' 16. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 32 נמנעים – אין ההסתייגות 16 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 11 בעד, 32 נגד. לכן ההסתייגות לא עברה. וכעת נצביע על? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 17. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הסתייגות מס' 17 – הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 32 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 11 בעד, 32 נגד. לכן גם ההסתייגות הזאת לא עברה. ההסתייגויות לסעיף 2 הוסרו, ומכיוון שאין הסתייגויות לסעיפים 3–5, אנחנו נצביע על סעיפים 2, 3, 4 ו-5, כנוסח הוועדה, כולל לוח התיקונים. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 2–5, כהצעת הוועדה – 32 נגד – 10 נמנעים – אין סעיפים 2–5, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 32 בעד, עשרה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי סעיפים 2–5 עברו. כעת נעבור לסעיף 6. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סיימנו עם ההסתייגות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לנו עוד הסתייגויות. הסתייגות 18 מוסרת. כעת נצביע על סעיף 6, כנוסח הוועדה, סעיפים 6–8. הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 6–8 – 33 נגד – 10 נמנעים – אין סעיפים 6–8 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 33 בעד, עשרה נגד. לכן אני קובע שסעיפים 6–8, כנוסח הוועדה, התקבלו בקריאה השנייה. כעת אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית, כולל התיקונים, לוח התיקונים, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 33 נגד – 11 נמנעים – אין חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 33 בעד, 11 נגד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וכעת הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96(ה) לתקנון הכנסת ביקשה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון לחזור ולהיות מציעה של הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/2189/25. תודה. << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1740).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה מאי גולן להציג את הצעת החוק בשם השר לביטחון לאומי. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מציגה את החוק בשם השר לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר – חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024. החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–2011, נחקק כהמשך וכהשלמה להחלטת ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני מיום 8 ביוני 2010, ומאז מוארך מדי תקופה. לנוכח אירועי חודש אוקטובר האחרון וההכרזה על מלחמת חרבות ברזל שבעקבותיהם, חל עיכוב בקידום עבודת המטה המבוצעת על ידי גורמי המקצוע במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל לבחינה ולהסדרה של היבטי התוכנית השונים והעברתה למסלול של הסדר קבע. נוסף על כך, עלה הצורך לבחינת התוכנית ואפשרות עדכונה בהתאם לתובנות שעלו על רקע אירועים אלה. משום כך, ומאחר שמטרות חקיקת החוק – ובהן המאבק באלימות, בעבריינות ובעבירות הפוגעות באיכות החיים של תושבי הרשויות המקומיות, והצורך בשמירה על המשך רצף הפעלתה ואפשרות הרחבתה של התוכנית לרשויות מקומיות נוספות – עומדות בעינן, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשלושה חודשים, עד ליום כ"ב בתמוז התשפ"ד, 31 ביולי 2024. זאת, כדי לאפשר במהלך תקופה זו את השלמת עבודת המטה בתוכנית על כלל היבטיה, לרבות בחינת הרשויות המקומיות שייכללו בתוכנית, בחינת מתווה הסיוע ותקצוב התוכנית שיינתן לסוגי רשויות מקומיות מסוימות, והפיכת הוראת השעה להוראת קבע לאחר עריכת השינויים הנדרשים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, חברת הכנסת מיכל, את רוצה לדבר? מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> – – מוותרת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אדוני היו"ר, הוא נותן לי את הזכות שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה רשום פה אבל? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, הוא נותן לי את הזכות שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז תכף. בסוף אני אתן לך. אני אתן לך בסוף הרשימה. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, סיפור אישי מרגש אני רוצה לחלוק איתכם. אלמוג, שים לב, נראה לי שאתה תאהב את זה. קיבלתי טלפון לפני כמה שבועות מאדם שאומר שהוא מוכרח לפגוש אותי כי יש לו סיפור מאוד מעניין שקשור לסבא שלי. סבא שלי, אני מזכיר, היה רופא, עסק ברפואת טראומה ונרצח במטוס סוויס אייר בשנת 1970 בפיגוע טרור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> חנוך. זה היה חנוך. מסתבר שאותו אדם שהגיע היום לכנסת קוראים לו גדי שבתאי. אבא שלו, יעקב שבתאי, לחם במלחמת העצמאות, קיבל שבעה כדורים בבטן, וחשבו שהוא מת. שמו אותו על עגלה עם תעודה. פתק שאז שמו עם מדבקה אדומה מאחור, זה היה סימן של מת. סבא שלי נכנס לאותו חדר, לא ברור איך, עם עוד רופא, והם גילו שהוא עשה קצת קולות. ניגשו אליו, והוא אמר להם, כך הוא מספר, שהוא רוצה לחיות. הם טיפלו בו במקום, ולא היה להם במה לתפור אותו. אז הם פרמו חוטים של שקי יוטה שהיו שם ותפרו אותו ככה, והצילו את החיים שלו. הוא חי עד לפני עשר שנים, וכשסבא שלי נרצח הוא ישב שבעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וואו. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מצמרר, וואו. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> למרות, אתה יודע, שהוא לא צריך ולא זה. ואחרי שהוא שמע את השם שלי, הוא אמר: זה לא יכול להיות. בירר והיה מת לפגוש אותי. הגענו, והוא הביא לי היום את הפתק הזה עם השם של אבא שלו עם כתמי דם עליו עדיין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וואו, וואו. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> וצמוד לזה אחד הכדורים שהוציאו לאבא שלו מהבטן. אתה יודע, דיברנו. זה היה מאוד מרגש. הוא קרוע. אבא שלו עבר מה שעבר, הוא עצמו נכה צה"ל, הבן שלו גם כן נפצע בצבא ונכה צה"ל. והוא אמר לי כמה הוא קרוע ממה שקורה היום בחברה הישראלית. כמה כואב לו, כמה הוא לא יכול להכיל את הדבר הזה. את הצעקה הזו אני רוצה להעביר אליכם. האויבים שלנו ברורים, ברורים מאוד, יש גם אויבים פה, בבית הזה; אנחנו לא צריכים להיות אויבים בינינו. ואם יש לנו משימה חשובה, היא הדבר הזה – לא לתת לאף אחד להפוך אותנו שוב לאויבים של אחד של השני. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מרגש. תודה רבה. וכעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת מטי צרפתי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להפעיל. זה על חשבוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה יכול לסיים לפני כן. אני אפעיל כשתתחיל. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, עמד כאן שר לפני כמה זמן ואמר שאני לא דובר אמת, אני לא רוצה להגיד "משקר", אבל כך. שר התקשורת למילואימניקים הסרבנים: נסתדר בלעדיכם, תלכו לעזאזל – כתוב, דיווח של שני עיתונאים. הוא התייחס לסירוב המילואימניקים להתייצב ביחידות כמחאה על המהפכה המשפטית, והוא השווה אותם להמן הרשע וטען: המדינה תסתדר בלעדיכם; יש זמנים שצריך לעמוד איתן מול ההגמוניה. ככה אמר השר. ואני שואל באמת: עד להיכן יכול השר להתפלפל ולא להגיד אמת? במקום לעמוד כאן על הדוכן, והיו דברים מעולם, ולהגיד: טעיתי, שלחתי את חיילי המילואים לעזאזל, שלחתי אותם – הוא עומד כאן, ואין מילה של חרטה בפיו. אין מילה של חרטה בפיו. אלה שריך ישראל. זה השר שפיטר את אשתו של מילואימניק שנלחם בעזה, ועולה לך לכאן ומשתלח בחצי מהעולם. זה שהשר כינה את ראש הממשלה "נבל". כך הוא אמר לראש הממשלה; נפתלי בנט, לך. חבר כנסת על ראש ממשלה. שר בישראל עומד כאן ומשתלח. הוא משתלח באנשי המילואים, משתלח באשתו של איש מילואים שנלחם בעזה. אלה שריך ישראל. תתביישו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קראת אותי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> פה, פה, פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, סליחה. לא ראיתי אותך. סליחה. בבקשה, רון. אני כבר הייתי בשוונג. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. סליחה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, היום – האמת היא שזה היה אתמול – אנחנו מארחים משלחת מהפרלמנט האוסטרי שהגיעה לתמוך במדינת ישראל. נשיא הפרלמנט הגיע יחד עם ראש קבוצת הידידות, וזה לא דבר שהוא מובן מאליו. לא מובן מאליו שמדינה אירופית מגיעה לפה להביע סולידריות עם מדינת ישראל. הם גם פגשו משפחות חטופים. הם הולכים מחר לסייר ולראות בעיניים שלהם מה קרה פה במדינת ישראל ב-7 באוקטובר. וזה אחד מהדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות על מנת לשפר ולתחזק את יחסי החוץ של מדינת ישראל. ותך כדי השיחות עלו כל מיני דברים. ואחד הדברים החשובים ביותר שאני למדתי מהמפגש איתם הוא שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר אקטיביים, הרבה הרבה יותר אקטיביים, בהסברה של מדינת ישראל. כי כשאנחנו חיים את זה פה וזה נראה לנו כדבר מובן מאליו, בעולם הזמן עובר. וכשהזמן עובר בעולם ולא מדברים על הדברים האלה, נכנסים דברים אחרים. וברגע שנכנסים דברים אחרים ואנחנו כבר לא בפוקוס של העולם, אז הלגיטימציה של ישראל פוחתת, היכולת של צה"ל לעבוד בתמיכה בין-לאומית וללא הפרעות פוחתת, והיכולת שלנו להגיע ליעדים ולהישגים שאנחנו הצבנו לעצמנו פוחתת. ולכן אני שמח מאוד על הפגישה הזאת, כי זו באמת הייתה קריאת השכמה – גם לי, אבל גם לציבור הישראלי. כי מייד לאחר הטבח הנורא שקרה לנו היינו מאוחדים בהסברה הבין-לאומית – אין אחד במדינת ישראל שלא העלה פוסט, שלא רשם ציוץ, שלא עשה משהו עם תהודה כלשהי בעולם, ומאז זה קורה הרבה הרבה פחות. אנחנו רואים שמובילי דעת קהל עושים את זה פחות, אזרחים עושים את זה פחות. לצערי, כולם עושים את זה פחות. ולכן אני חושב שאחד הדברים החשובים ביותר זה להעלות, שוב, את המודעות להסברה הישראלית. אנחנו גם ככה במיעוט, העולם הערבי הוא הרבה יותר גדול מאיתנו, הם משקיעים בזה הרבה יותר כסף מאיתנו, המכונה שלהם עובדת כל הזמן נגד מדינת ישראל. אבל אנחנו יכולים לשנות את זה, אנחנו יכולים לשנות את זה. אם כל אחד מאיתנו ייקח כמה דקות ביום לעשות איזושהי הסברה – סוג מסוים של הסברה, לא משנה מה – אנחנו נהיה במקום אחר בעולם. אנחנו נהיה במקום אחר מבחינת התמיכה הבין-לאומית, מבחינת יחסי החוץ של מדינת ישראל. וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות בשביל לתת גב ללוחמים שלנו, שנמצאים עכשיו, ממש עכשיו, ברגעים אלה, בלחימה עבורנו, כדי שאנחנו נוכל לשבת פה. אנחנו מחויבים לעשות את זה למען מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא כאן. הינה היא. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אני מוותרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, סליחה – מוותרת. חברת הכנסת שלי טל מירון – היא פה או לא פה? כדי שאני לא אטעה עוד פעם. שלי טל מירון – מוותרת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני כמובן בעד הצעת החוק הזו. הצעת החוק הזו מדברת על שיטור עירוני. הבעיה היחידה שלי – חבל – טוב, אין פה אף אחד שקשור לזה בוועדה, אבל הוראת השעה? בשעות אני טוב, זו הוראה של 12 שנים כבר. 12 שנים שכנסת ישראל נמנעת מלחוקק את החוק שמקנה ונותן סמכויות לשיטור העירוני. זו נראית לי הזיה. אני מקווה מאוד שאנחנו בכנסת הזו נשים סוף לזה; גם ניתן יותר סמכויות, גם נרחיב את היכולת שלהם לפעול במתאר העירוני. זה יקל על המשטרה. אנחנו נוכחים בזה גם בתל אביב, גם בגן יבנה – בכל מקום שהיו פיגועים. זה אופן הפעולה הכי יעיל, בטח בערים. אני רק מקווה שנפסיק כבר עם הוראת השעה של 12 שנים, שיושבים בכל שנה ומאריכים אותה. זה נראה לי פשוט הזוי. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כל הכבוד. וכעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי. כדי להקל עשינו פה החלפות עם אלה שאיחרו, כדי לתת להם זכות דיבור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. גם אני עליתי לכאן כדי להגיד שאי-אפשר להמשיך עם הוראת השעה של השיטור העירוני. השיטור העירוני הוא מכפיל כוח של המשטרה. ברשויות חזקות יש שיטור עירוני עשיר, אני יכולה להגיד לכם על השיטור העירוני של תל אביב, סל"ע, שמורכב מאופנועים, מניידות. לצערי, בערים חלשות יותר המדינה אומנם מתערבת יותר – 75%, ו-25% הרשות – ועדיין השיטור העירוני מוארך בכל שנה בהוראת שעה. אם היה שר רציני, מקצועי, שלא עסוק בפופוליזם, הוא היה עושה תוכנית עבודה אמיתית לשיטור העירוני. הוא היה מדבר על הכפלת הסמכויות. היום יש לשיטור העירוני שלוש סמכויות בלבד: כניסה לחצרות, מניעת רעש – גם אם יש עכשיו עבירה של אלמ"ב, של אלימות בתוך המשפחה, השוטר העירוני יכול רק לעכב, הוא לא יכול לעצור. אבל יש לנו שר שכל מה שאכפת לו זה כותרות מיותרות ומטופשות והוא לא עושה עבודת עומק. וכל גורמי המקצוע המליצו גם להגדיל את הסמכויות. אני יכולה להגיד לכם שאצלנו, בכנסת שלנו, כשכל הזמן אומרים לנו: עמר בר-לב, עמר בר-לב – אנחנו עשינו שיטור עירוני ברשויות ערביות, אנחנו עשינו שיטור מועצתי בשש מועצות אזוריות: מרחבים, רמת נגב. מה עשה השר הזה למען השיטור העירוני, מה? אפס. לקח את התקנה ופשוט האריך בשנה. שר מקצועי, וזה כל כך מבאס אותי, כי שיטור עירוני זה מכפיל כוח, זה דבר שעוזר. אני הייתי בתוך ניידת של המשטרה בתל אביב. הטאבלט – תשמע אדוני היושב-ראש, אני רואה שאתה מתעניין – הטאבלט מתחלק לשניים: חצי משטרה, חצי שיטור עירוני. ואז, נגיד אם יש בעיה של רעש אחרי 23:00, המשטרה בכלל לא מתעסקת עם זה אלא שולחים את השיטור העירוני. אם עכשיו נגיד שצריך, לצורך העניין, לעכב אדם, השוטר העירוני הולך. אגב, אני מזכירה לכם את האירוע שבו נהרג השוטר העירוני חן, שלדעתי צביקה פוגל מכיר אותו טוב – אני לא יודעת אם הוא פה. הוא נבלם על ידי שוטר עירוני, הוא זה שבלם אותו בגופו, ואגב, שילם על זה בחייו. אבל אין, אין, אין שר. יש ואקום, יש פופוליזם, כל היום הוא מתעסק לי באמת בפיתות וקשקושים. שיטור עירוני זה מכפיל כוח ברשויות. עשינו את זה בממשלה שלנו למען מועצות אזוריות, למען רשויות ערביות. פשוט אין לי מילים לתאר באיזה ואקום נמצא המשרד לביטחון לאומי. טיפה, טיפה מנהיגות אמיתית ועבודת עומק – היית מכפיל שיטור עירוני, מכפיל שיטור מועצתי, והאמת? דואג באמת לביטחון האישי של אזרחי המדינה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אני מודיע שאני נועל את הרשימה כעת. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. גברתי השרה, כנסת נכבדה, אני רוצה להתייחס לאירוע המצער של מות הפעילים של ארגון המטבח המרכזי העולמי. מדובר באירוע מצער, מדובר ללא ספק באירוע חמור שצריך לתחקר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איך זה נקרא? מה? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> ארגון המטבח המרכזי העולמי. אומנם אין ספק שמדובר באירוע מצער, אין ספק שמדובר באירוע חמור מבחינה מבצעית, אבל דבר אחד גם בטוח: לא מדובר בשום צורה באירוע מכוון. אירוע כזה, מצער ככל שיהיה, יכול לקרות בלחימה עצימה של חודשים בשטח מורכב כמו רצועת עזה. כל ניסיון לקחת את התקרית המצערת הזאת ולהפוך אותה למשהו שמסמל צורת הפעלה של צה"ל או את סולם הערכים של צה"ל – אדוני היושב-ראש, אני ממש מצטער, אני לא יכול לשמוע את עצמי חושב. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש שקט במליאה, בבקשה. מי שרוצה לדבר בטלפון, אז מחוץ למליאה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת רול, סליחה. אי-אפשר לעמוד בפניך, אבל לא שמתי לב, הייתי בשיחה. סליחה, סליחה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז תשבי. אם אי-אפשר לעמוד, קודם כול תשבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, אני בכלל לא מתבדחת על זה. הבן אדם הזה מביא נאומים לפנתיאון, לא מתבדחת על זה. סליחה, אני מצטערת. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> טלי, מה קרה? זה לסיכום, צריך עוד – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל כרגע את גוזלת ממנו זמן, קדימה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל ניסיון לקחת את האירוע המצער הזה ולגזור ממנו משהו על מדיניות ההפעלה של צה"ל, על סולם הערכים של צה"ל ואיך הוא מתנהל אל מול ארגוני סיוע או אל מול אזרחים, הוא פשוט שגוי מיסודו. אני רוצה להגיד לכם שבמקרה הזה אני חושב שצה"ל ודובר צה"ל פעלו מצוין, לקחו אחריות באופן מיידי, הודיעו שיתחקרו את זה, פרסמו את זה לעולם. זה מה שצריך לעשות. אני רוצה כן להפנות אתכם לאירוע קודם, בתחילת הלחימה, שבו דווקא חלקתי מאוד על דובר צה"ל וגם הבעתי את הביקורת שלי בפורומים רבים. עכשיו זה המקום להגיד: בתחילת המלחמה היה אירוע שבו הואשמנו על לא עוול בכפנו בהפצצת בית חולים. דובר צה"ל אז השתהה ואמר: רגע, בודקים, בודקים. בינתיים העולם חגג. ואני טענתי אז: בגלל שצה"ל יודע שהוא לא מורה על דברים כאלה שיקרו, ולא תוקף בתי חולים לפני שהוא בונה תיק מודיעיני ברור, חותך, שהוא גם מדברר אותו לעולם לפני כן – אז יכולנו להגיד כבר אז שאנחנו יודעים שלא קרה כלום במכוון, וחלה תקלה מבצעית, עלינו לבדוק. אז אני שמח שזו התגובה הפעם. אני חושב שאין ספק שחל פה שיפור. אני אומר את זה, כי אני גם מקשר לכל ניסיון שנעשה פה, גם ביום שני על ידי חבר הכנסת איימן עודה, שאמר שצה"ל רצח את העיתונאית שירין אבו עאקלה, וגם בגלל שיש ניסיון, כל פעם שקורית תקלה כזאת, להוציא את דיבתו של צה"ל ולהפוך אותו לצבא שטובח באזרחים, פוגע במכוון בארגוני סיוע. זה לא נכון. זה לא נכון. אני הייתי גם במשרד החוץ בזמן שקרה המוות של שירין אבו עאקלה. אני בדקתי. קיבלנו דיווחים, קיבלנו תחקירים. ואני חייב לומר, כחבר ועדת החוץ והביטחון, שתפקידו לפקח ולא לכסתח, גם כשהמציאות קשה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, משפט אחרון, ברשותך. צה"ל לוקח אחריות, לפעמים הוא לוקח אחריות גם כשהוא יודע בסבירות מאוד גבוהה שזה לא באחריותו, ומשתהה עד לתחקיר מלא. צה"ל לוקח אחריות איפה שקורית טעות, ואיפה שלא קורית טעות הוא מוודא שהוא חוקר. טעויות יכולות לקרות, אבל הערכים ושיטת הפעולה ראויים, ועל זה לא צריך לחלוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. רבותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אתמול או שלשום – אלמוג, תקשיב, זה חשוב גם בשבילך – התפרסם פרסום מדאיג. אני למדתי בחיים הציבוריים שפרסומים כאלה לפעמים הם בלוני ניסוי. אתה יודע, יוזמים איזה בלון ניסוי. פשוט הבעיה עם הבלונים האלה שלפעמים הם מתפוצצים עלינו בסוף, ולכן כדאי לעקוב אחריהם מההתחלה. בלון הניסוי שאני מדבר עליו – שאלתי אותו בפניו, רק לא קיבלתי תשובה – זה פרסום של שר הביטחון. הוא חזר מארצות הברית ואמר שיורכב כוח צבאי משלוש מדינות זרות שהן יהיו אחראיות על השלטת החוק והסדר ברצועת עזה. וזה הרבה יותר ממדאיג, מכיוון שלהכניס מדינות זרות, להכניס מדינות ריבוניות לארץ ישראל, למרחב שבאחריותנו, למרחב שלנו – קודם כול, זאת חתירה תחת הריבונות שלנו כאן בארץ. אגב, ניסיון העבר הוכיח: גם פעם, כשהסתמכנו אפילו על ידידות, לא עזר לנו, מה שנקרא, אפרופו מצרי טיראן וששת הימים; ולא עזר לנו עם ארגונים בין-לאומיים כמו יוניפי"ל, אפרופו 1701. לקח להם כמה חודשים לזוז הצידה. כלומר, זה לא עמד בשעת מבחן, המודל הזה. במקרה הזה, זה יכול להפוך בכלל לסכנה ביטחונית. תחשבו על כוחות של מדינות. לא הזכירו איזה מדינות, אבל תחשבו שהמדינות האלה היו, למשל, whatever, חיילים של מצרים, ירדן, סעודיה, היו בשיפא בשבוע שעבר. איך היית עושה מבצע כזה? איך היית מחסל 200 מחבלים? היית צריך לתאם, ולצלצל – ועד אז הם כבר היו במקום אחר. ובכלל, אם מדובר במדינות שכנות, זה עלול להפוך לסכנה אסטרטגית ממש. אנחנו מדברים על מדינות שהחברות בהן רוויות אנטישמיות ושנאת ישראל. ואם יהיו להן פה זרועות צמודות לאשקלון – כמו שאמרתי, את כל השאלות האלו העליתי בפני שר הביטחון אתמול בוועדת החוץ והביטחון, ואני אומר אותן כאן כי אסור לנו לחזור לטעויות שהובילו אותנו ל-7 באוקטובר. והמסקנה הרציונלית המתבקשת מ-7 באוקטובר היא ש-,from the river to the sea במרחב הזה יכול להיות – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> Israel will be free. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> From the river to the sea Israel will be free – נכון, יפה מאוד, בועז. כלומר, במרחב הזה לא יהיה גורם שלטוני ריכוזי אחר. ניסינו את זה, בין אם אתם עשיתם את זה מרצון – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אלא אם כן אנחנו הסכמנו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בין אם עשיתם מרצון ומתוך הושטת יד לשלום. גילינו, הייתה לנו מדינונת פלסטינית כזאת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט, רק לסיים. מדינונת פלסטינית כזאת עשינו, היה לה הכול: יחסים בין-לאומיים, מסחר, חינוך, תרבות, דת. זה התפוצץ לנו עם המפלצות של 7 באוקטובר. לשם אסור לנו לחזור. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג, תפתיע את כולנו, דבר על שלום עם העולם הערבי. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> הבדיחה הרגילה, שאני צריך להוריד את זה עד הסוף. אני שמח שאת מרוצה, גברתי שלי טל מירון. << קריאה >> קריאה : << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, שנמצאת בטלפון, אני רוצה לדבר על מה שקרה אתמול בלילה. באמת, החופש להפגין – ציפור נפשה של הדמוקרטיה, אני תמיד בעד. אתמול בלילה קיבלתי טלפון מלוחמי יס"מ. אחד מהם, אדוני היושב-ראש, בכה. הוא התקשר אליי בוכה. חשבתי שהוא – תהיתי מה עובר עליו. כולנו עברנו חוויות לא פשוטות בחודשים האחרונים. ואז הוא אמר לי אתמול, הוא הגדיר את זה כך, הוא אמר: אילצו אותי אתמול להילחם באחים שלי – במילים הללו. הוא לוחם המון שנים ביחידה, לדעתי אפילו כמעט 20 שנים. והוא אמר שאילצו אותו להילחם באחים שלו. ובאמת, אני חושב, אדוני היושב-ראש וגם חבריי מכל חלקי הבית: מדינת ישראל כרגע נמצאת במלחמה, במלחמה ברצועת עזה, ושם החיילים שאותם אנחנו שלחנו לבצע את המשימה, להחזיר את הכבוד הלאומי, להשיב את החטופים הביתה, את האחים ואת האחיות שלנו. אל תיתנו לנו להילחם מלחמת אחים. לא, אנחנו לא רוצים דם ברחובות. אנחנו לא רוצים מלחמת אחים. אנחנו לא רוצים גופות בירקון. מספיק להתיר את דמו של ראש הממשלה, ראש הממשלה של כולנו. כן, גם כשיאיר לפיד היה ראש הממשלה הוא היה ראש הממשלה שלי, של אלמוג, של אזרח מדינת ישראל. אני חושב שחשוב שאזרחי המדינה יבינו שנכונו לנו עוד אתגרים רבים – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חבל שלא היית פה, אלמוג, זה לא היה נראה ככה. לא התנהגו פה כה. << דובר_המשך >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – וכדאי שכולנו ביחד נשלב ידיים, כי אם לא נהיה מאוחדים וחזקים, אנחנו נפסיד. הזאבים בצפון אורבים לטרף, מחכים לשעת כושר לבוא ולשחוט את ילדינו. ראינו שב-7 באוקטובר הם לא הבחינו. הם לא שאלו למי אבא הצביע או למי אימא התפקדה. זה לא עניין אף אחד. הם שחטו אותנו פעם אחר פעם וביצעו פשעים נגד האנושות. והם יעשו את זה שוב. ואני קורא מכאן לאחים שלי, שנמצאים באמת במרחק לא רחוק מאיתנו כאן בכנסת: תפגינו, זה בסדר, זה מומלץ להפגין; אל תילחמו בשוטרים, הם הצילו את מדינת ישראל. אל תכפו עלינו את מלחמת האחים הזאת, אנחנו לא רוצים מלחמת אחים. אנחנו רוצים ביחד כדי לנצח את האויב. תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדובר האחרון, חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לפני כשעה ישבתי בכנסת, ישבתי כאן בשקט והקשבתי. אני אוהב להקשיב לדברים שנאמרים. זה עצבן בצורה יוצאת דופן לשמוע שעולים חברי כנסת, באי ויושבי המשכן הזה ממפלגה ערבית, ועושים את מה שלא מצופה מהם בשעה שאנחנו, מדינה שלמה, מלקקת את פצעיה, סופרת וקוברת את מתיה. מטילים דופי בצבא הישראלי שמגן עליהם. מייד אחרי 7 באוקטובר הלכתי וטיילתי בפזורה הבדואית. סיפרו לי משפחות בדואיות שיקיריהן נרצחו – אלמוג, היית שם. הם אמרו: אנחנו מוסלמים. אמרו להם: בגלל שאתם מוסלמים, אנחנו נירה בכם, יא בוגדים. וירו בהם בלי למצמץ. גם ראיתי בדואים שסיפרו בגבורה, והלכתי לשבח אותם על כך, שהם הצילו צעירים מהנובה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מאות אנשים הם הצילו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצילו מאות אנשים. ויושבים פה פוליטיקאים ציניקנים ממפלגת חד"ש והמשותפת, ואומרים שהצבא שלנו הוא צבא שעושה פשעי עם ורצח עם והשמדת עם. אני רוצה להגיד לכם בוודאות: זכרו, הילדים שלנו נמצאים שם. אלמוג, אתה היית שם. כל אחד מאיתנו במדינה הזאת יעיד שמהרגע שהוא מתגייס לצבא, הקוד האתי של צה"ל הוא אחד מהקודים המוסריים ביותר בעולם. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אין עוד צבא כזה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשחוקרים את הרוצחים השפלים, הנאצים שרצחו בנו, הם מספרים ליחידה 504 – תראו, זה מפורסם – בדיוק איפה הם ישבו בשיפא: במחלקת יולדות הייתה המחלקה הזאת, ובמחלקה הזאת ישבו. הפכו את שיפא ובתי החולים למבצרים צבאיים של רוצחים. כשצה"ל הגיע לשם, חיילים שלנו הסתכנו, ובראש ובראשונה הם פינו את החולים באלונקות של צה"ל עם אינפוזיות של צה"ל ברכבים של צה"ל. סיכנו את חייהם, ורק אחרי זה התחילו לטפל ברוצחים השפלים האלה. ויושבים כאן חברי כנסת – וזה מקומם – יושבים כאן חברי כנסת שפשוט מטילים דופי בצבא הזה. ואנחנו כולנו שותקים, לכל היותר עולים לכאן ואומרים כמה דברים. וזה צריך להיפסק. אני מבקש חצי דקה. אני גדלתי במרוקו. ב-1960 נפטר המלך. עמדנו, ילדים, עם דגל מרוקו, עם ההורים שלנו, הרכנו ראש. כל העסקים היהודיים סגרו את העסקים, כיבדו את המלך. זה לא בגלל שפחדנו; בגלל שהרגשנו שזאת המדינה שבה אנחנו חיים, ומן הראוי לכבד את מנהיגיה ואת חוקיה. וכאן יושבים אנשים, בכנסת הזאת, מתפרנסים מהכנסת הזאת, מקבלים גיבוי כשצריך לקבל גיבוי ומטילים דופי בחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני באמת קורא לכולנו, כל פעם שנשמע דבר כזה – נעשה לנו מנהג חדש: קואליציה ואופוזיציה, לעלות לכאן, לא משנה על מה מדברים, ונכניס תרבות חדשה: לא נשתוק על אמירות מהסוג הזה. הבן שלי והילדים שלכם – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא למחוא כפיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – הם הצבא הכי מוסרי. עכשיו הם נמצאים שם, והמעט שאנחנו יכולים לעשות זה שלא ידברו בהם סרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בהחלט חשוב. תודה רבה. לא למחוא כפיים, בבקשה. השרה מאי גולן, את רוצה לסכם את הדיון? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא, אין צורך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 18 בעד, אין מתנגדים. נוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת מיקי לוי, חברת הכנסת דבי ביטון, חברת הכנסת תמנו שטה וחברת הכנסת יסמין פרידמן – בעד. אני חוזר: 18 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוני ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1738).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה מאי גולן להציג את הצעת החוק בשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מציגה את הצעת החוק הזאת בשם משרד האוצר והשר בצלאל סמוטריץ' – הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024. החוק המונח לפניכם הוא צעד נוסף להגברת התחרות במערכת הבנקאית ומהווה השלמה לרפורמות שטרום ולהפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט לפני כשנה. במסגרת החוק מאומצות המלצות צוות מקצועי במשרד האוצר שבחן את החזקת הגופים המוסדיים בחברות כרטיסי האשראי. בהתאם להמלצות הצוות, החוק כולל כמה תיקונים מרכזיים: ביטול האיסור שמונע כיום מגוף מוסדי לרכוש חברת כרטיסי אשראי ברכישה ראשונה מידי בנק, כך שחברת כאל תוכל להימכר גם לגוף מוסדי, בדומה לשתי חברות כרטיסי האשראי האחרות שהופרדו מהבנקים הגדולים ברפורמת שטרום. זה הרפורמה – שטרום. עכשיו אמרנו נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. חברים, נא לשמור על שקט במליאה. חברת הכנסת שלי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כיום, לפי חוק שטרום, לגוף מוסדי אסור לרכוש חברת כרטיסי אשראי בשלב המכירה הראשונה, כשהבנק מוכר אותה, אבל אין מגבלה לרכוש – – אני לא שומעת את עצמי, באמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ואז אומרים למה אני צועקת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> – – אבל אין מגבלה לרכוש אותה בהמשך, כפי שאכן קרה עם חברת מקס. התוצאה היא מצב ייחודי ששתי חברות כרטיסי האשראי שכבר הופרדו יכולות להימכר לגוף מוסדי אבל כאל לא יכולה, מה שיוצר פער רגולטורי לחברות זהות. הצוות בחן אם יש הצדקה לפער כזה והשתכנע שאין, ושאף יכולה להיות תועלת תחרותית מרכישת חברת כרטיסי אשראי על ידי גוף מוסדי. הגבלת האפשרות של בנק בינוני, 5%–10% ממערכת הבנקאות, לשלוט בחברת כרטיסי אשראי גדולה – הצעד הזה נועד למנוע מצב שבו בנק דיסקונט ימכור את חברת כאל, ובמקום להכניס שחקן תחרותי, ישתלט עליה הבנק הבינלאומי. ובנוסף, בשל הזמן שעבר מאז ההחלטה על הפרדת כאל, בשילוב עם השפעות המלחמה על הרצון של משקיעים להיכנס לשוק הישראלי, החוק יאפשר לבנק דיסקונט דחייה של תשעה חודשים במכירה של כאל מעבר לתקופה המקורית – שלוש שנים, או ארבע שנים במקרה של הנפקה לציבור. אבקש מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק ולהעבירה לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. שוב, אני מציינת שהצעת החוק היא בשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד האוצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, נפגשתי היום עם עובדות סוציאליות שלומדות לתואר שני בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל אביב. ישבו בפגישה כ-20 עובדות סוציאליות וכשני עובדים סוציאליים, אנשים שכל מהותם היא נתינה ועזרה. עבודה סוציאלית אינה רק תואר אקדמי, לא מדובר רק במקצוע, מדובר באופי ולב ענק. אמרתי להם שהם לא רק עוזרים, עוטפים ומלווים אנשים באופן אישי. ההשפעה שלהם רחבה הרבה יותר, הן מהטעם שכשהם עוזרים לאדם אחד הם עוזרים לכל הסביבה שלו, אבל גם מהטעם שכשהם מוצאים משלל המקרים שמטפלים בהם עוולות ובעיות רוחב, הם בהחלט יכולים – ורבים אף עושים זאת בפועל – לפנות אליי או אל כל ח"כ אחר, ומכאן אנחנו משתדלים והרבה פעמים אף מצליחים לתקן ולשפר. אז תודה לכם, עו"סים יקרים, תלמדו, תשכילו ותמשיכו לעשות הרבה הרבה הרבה טוב. הפגישות הללו עם סטודנטים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אזרחים מן השורה, כל כך חשובות לעבודה שלנו, וכולנו משלבים אותן בתוך הלו"ז המטורף שלנו. אני נפגשת איתם מאוחר בלילה, נפגשת מוקדם בבוקר, הרבה פעמים בין לבין. אנחנו רצים מפה למליאה, חוזרים, רצים, חוזרים, עושים הרבה ספורט, אבל הרבה פעמים אני גם נאלצת לדחות לזמן פגרה. אופס, אמרתי מילת גנאי, אמרתי מילה גסה, "פגרה". אז אזרחים יקרים, ככל הנראה היום זו המליאה האחרונה שלנו עד 19 במאי 2024. חלק מהוועדות ממשיכות לקיים דיונים, אבל בין לבין אנחנו עושים גם סיורים וביקורים ופגישות וישיבות, שתופסים תאוצה עצומה, וכל מה שנדחה ממלא מהר מאוד את היומן שלנו. אז כן, תסירו דאגה מלבכם, באמת תסירו. אנחנו ממשיכים לעבוד, כי להיות שליחי ציבור זו עבודה של 24/7, 365 יום בשנה. אז אנחנו ממשיכים לעבוד בשבילכם, בשביל כל אזרחי מדינת ישראל, מהכנסת ומכל מקום אחר. ככל שלא אראה מי מכם, אני מאחלת לכולכם, לכל אחד ואחת מכם, פסח כשר, וכן, גם שמח. שנוכל לשמוח יחד, כולנו יחד, עם כל החטופים והחטופות, שישובו הביתה במהרה, עם הנעדרים ועם כל החיילים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, בדיוק בזמן. חבר הכנסת מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת קלנר – מוותר; חבר הכנסת פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת דב מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת צרפתי – אינה נוכחת; חבר הכנסת בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת אלהרר – אינה נוכחת; חבר הכנסת לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה – אינה נוכחת; חבר הכנסת טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת כץ – מוותר; חברת הכנסת פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת רול – אינו נוכח; חבר הכנסת חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת אטבריאן – אינה נוכחת; אחרונת הדוברים חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. מי השר התורן? השר מוותר על הסיכום. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשעה בעד, אין מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 31), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1739).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את סגן השר במשרד ראש הממשלה אורי מקלב להציג את הצעת החוק. בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר – בין שהוא נמצא ובין שהוא לא נמצא – חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק שהיא חלק ממהלך כולל שנועד לייעל את הטיפול בניצולי שואה, לצמצם את הביורוקרטיה ולקצר זמנים בעדכון הקצבאות לניצולי השואה. בכלליות, אציין כי אנו מטפלים בכ-150,000 זכאים, מתוכם 100,000 ניצולי שואה – ניצולי שואה, או שהם נרדפי הנאצים או שהם היו במחנות השמדה או מחנות עבודה; חוץ מה-100,000 יש לנו עוד 40,000 נפגעי התנכלות אנטישמית יוצאי מרוקו ועיראק ועוד כ-15,000 אלמנים ואלמנות; בסך הכול כרגע אנחנו מדברים על אותם 100,000 ניצולי השואה שהם, כפי שאנחנו קוראים, מהמעגל הראשון ומהמעגל השני – באמצעות תגמולים, מענקים והטבות בתקציב של 5.6 מיליארד שקל. הצעת החוק תיטיב עם 60,000 איש המקבלים תגמול חודשי, מתוכם 15,000 ניצולים שהם מעוטי הכנסה המקבלים תגמול מוגדל. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אבקש לציין שניצולי השואה זכאים לקבל תגמולים חודשיים מתוקף חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה בנאצים. מתוקף שני החוקים האלה ניצולי השואה מקבלים תגמולים. סכומי התגמולים הקבועים באותם חוקים אינם מתעדכנים באופן אוטומטי, אלא נדרשת הכנה של צווים, באישור השר הממונה, במקרה הזה זה משרד ראש הממשלה, וכן נדרשת הסכמת שר האוצר ולפי חוק נדרש גם אישור של ועדת הכספים. אני חוזר, כל עדכוני הסכומים האלה, עדכוני הצמדות, צריכים לקבל אישור הממונה ובהסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים. ודאי שזו אינה מערכת יעילה, היא מתעכבת, וכמובן שאם האישור מתעכב, הזכאים גם אינם מקבלים בזמן. לכן החוק שלפנינו בא לייעל את תהליך עדכון התגמולים ולקבוע בחוק מנגנון עדכון אוטומטי באופן שיבטיח עדכון מידי ותוך צמצום הביורוקרטיה. דהיינו, לא נצטרך לעבור את כל האישורים הנ"ל שהזכרתי קודם. אין להכביר מילים על מצבם של ניצולי השואה לנוכח גילם. הגיל הממוצע של ניצולי שואה הוא 86 שנים. 86 שנים זה הגיל הממוצע. כמובן שיש כאלה, ברוך השם, שעברו את גיל 100. אני חושב שהצעיר ביניהם הוא בגיל 78 או 80. זו הצעירה מביניהם. מצבם הבריאותי והתמעטותם בקרבנו – מדי יום נפטרים בממוצע – רק היום ליווינו למנוחות למעלה מ-30 ניצולי שואה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היום? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אורי מקלב: << דובר_המשך >> היום, היום. היום, ככל יום. הממוצע הוא 40 ליום. היום ליווינו למנוחות למעלה מ-30 ניצולי שואה. במשך שבוע אנחנו מלווים למעלה מ-200 ניצולי שואה. הניצולים האלה הם ציבור מאוד מאוד יקר לנו, אבל לצערנו הוא נכחד ונפטר במספרים מאוד מאוד גבוהים. בכל אופן, זה מכתיב לנו הכרח וציווי לפעולה מהירה ומיידית בעניינם, ומכאן הצורך בהצעת החוק. לפי הצעת החוק, עדכון התגמולים יבוצע באופן אוטומטי פעמיים בשנה, ב-1 בינואר וב-1 ביולי למניינם. העדכון יבוצע בהתאם למדד שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר בסך כול השירותים הציבוריים, מה שנקרא בלשון מקוצרת "המדד הקהילתי". אני רק רוצה לציין שהמדד הקהילתי, מתוך כמה מדדים שיש, נקרא המדד המיטיב; יש כמה מדדים של עדכון שכר, ומדד השכר הקהילתי נחשב למדד מיטיב. גם נכי צה"ל למשל מעודכנים לפי המדד הקהילתי. לאור זאת, אנחנו מבקשים לעדכן אותם לפי המדד הקהילתי, וזה יתבצע, כפי שאמרתי, פעמיים בשנה. לפי החוק המוצע, העדכון יגלם עלייה ממוצעת חצי-שנתית בשנה הקודמת לעדכון. יש בכך כדי להבטיח מניעת עיוותים שיכולים לנבוע מהצמדה לחודש מסוים, וכן מתאפשר עדכון מיידי שכן אין צורך בהמתנה למדד הסופי. אני רק אסביר את זה. למשל, בחצי השנה האחרונה נשלם את הממוצע שהיה בשנה הקודמת, ב-2023, בין ינואר ליולי, ואז אנחנו יודעים שזה מדד קבוע, וזה לא רק חודש אחד. ממוצע של חצי שנה נותן לנו ביטחון שהממוצע באמת ממוצע, שלא צריך לעדכן אותו, והוא נותן ממוצע שבאמת מאפיין ומשקף את העדכון הראוי וההצמדה הראויה לתגמולים האלה. אם אנחנו משווים את זה לשנה הקודמת, אנחנו לא נצטרך לשלם להם רטרואקטיבית, כפי שנעשה היום. היום לפעמים אנחנו צריכים לשלם רטרואקטיבית, בגלל שאנחנו לקחנו ממוצע שבסופו של דבר הוא לא ממוצע משקף. בשנה הזאת, למשל, ההצמדה הזאת מוסיפה כ-60 מיליון שקל לתקציב ניצולי השואה. 60 זה לא סכום מועט. 60 מיליון שקל הם הטבה שאנחנו נותנים בהצמדה, וזה חצי-שנתי. אנחנו מעריכים שלמעלה מ-100 מיליון שקל בשנה – זה הסכום שניתן עבור הצמדה. אם ככה, אם אנחנו נאשר את החוק הזה עכשיו – וזה מה שאני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, לאשר את החוק הזה – זה כבר ייתן לנו אפשרות שבחצי השנה שאנחנו נשלם, ביולי נוכל להצמיד את זה לחצי שנה כעדכון אוטומטי, בלי לעבור את כל מסכת האישורים של כמה שרים ושל ועדת הכספים וכו'. יש עוד משהו שנמצא בהצעת החוק הזאת, וזה דבר מאוד מעניין, אדוני היושב-ראש. יש רשות שהייתה מוסמכת להמרת התגמולים החודשיים במענק חד-פעמי, שמשמעותה הפסקת זכאותם של הנכים לתגמולים, ולצד זאת – לחדש את התגמולים לאותם נכים שזכאותם הופסקה בעבר מכוח אותו הסדר בחוק. כמו שיש היום אנשים שרוצים לקחת קרן השתלמות ולפדות אותה, לקבל סכום – הוא קנה דירה, יש לו הוצאה רפואית – יש אנשים שעשו את זה בגלל שהם היו במצוקה ורצו את הכסף. הם אמרו: תן לנו עכשיו כסף עתידי, חמש שנים מראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> היוון. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אורי מקלב: << דובר_המשך >> סוג של היוון כזה. זה היוון הפוך – תן לנו עכשיו את הכסף שמגיע לנו בעוד חמש שנים, ולא שהם משלמים, אלא הם מקבלים את הכסף הזה, והם מאבדים את הזכות לקבל גמלה חודשית. אנשים שעשו את זה מתוך מצוקה, זה לא היה מהלך נכון, זה מהלך שפגע בהם כלכלית. אנחנו גם מזהים – ואני אומר את זה בסוגריים – שלא תמיד זאת הייתה בקשה שלהם. לפעמים אלה היו קרובים אליהם, בני משפחה, ואנחנו לא בטוחים שזה היה בטובתם. אנחנו עושים היום שני צעדים: צעד ראשון – אנחנו מפסיקים את האפשרות הזאת. אין אפשרות לקחת ולפדות את התגמולים תמורת כסף ויותר לא לקבל תגמול חודשי. לא רק זה, כל אלה שעשו את זה בעבר – זאת קבוצה סגורה – אנחנו מסתכלים כאילו הם לא קיבלו, ואחרי החוק הזה הם יתחילו לקבל תגמול חודשי. זה יוסיף להם בוודאי עזרה בסכום הכספי. זה נושא שהוא כאוב להרבה אנשים, והיום, במסגרת התיקון הזה, אנחנו מתקנים את זה. לדעתי זה תיקון מאוד מאוד חשוב ונחוץ. אני עובר לכמה משפטי סיכום. הציווי שמוטל עלינו לפעול בעניינם של ניצולי השואה מקבל משנה תוקף בימים אלו, לאחר שכולנו נחשפנו לפני הרוע שכמותו לא ידעו בארצנו. הרבה עשו השוואות – בלי להשוות לשואה, אבל הרבה דברים הזכירו את השואה. זה עוד פעם העלה לנו והציף לנו מה עברו אנשים במשך תקופות ארוכות, בהיקפים אחרים, כמובן. בלי להשוות, אנחנו רואים את פני הרוע, מה רוע מסוגל לעשות, מה מסוגלים לעשות. אנחנו יודעים שאלה שעברו את התופת הזאת, אנחנו היום מתגמלים אותם במשהו, בתגמול חודשי. אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה מיטבית. כמובן שאנחנו גם רואים את האנטישמיות שקיימת היום במקומות, ומבינים קצת מה האנשים האלה עברו. לכן, כעת יותר מתמיד, חובתנו כלפי ניצולי השואה היא ראשונה במעלה וערך מקודש שאנו חייבים קודם כול לעצמנו כחברה יהודית, כעם היהודי, ערכית ומוסרית. אני באמת מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. זה לא מעשה שבכל יום הממשלה או משרד אחר מביאים הצעת חוק עבור הרשות לניצולי שואה. בקדנציה הזאת זה לא קרה, ולפעמים זה יכול לא לקרות בקדנציה בכלל. לכן, מי שרוצה להשתתף באיזה ממד שהוא, לעזור לניצולי שואה, מי שיזכה בכך ויציל, אני חושב שזאת זכות גדולה. אני רק מבקש להודות לעובדי הרשות כולם, שפעלו ועשו, ותודה מיוחדת לעו"ד גליה מאיר אריכא, שדבקה במשימה הזאת. היא גם עורכת דין, והיא גם הכינה את הצעת החוק הזאת. היא מלווה את זה הרבה שנים, ואין ספק שהמעשה הזה נזקף גם לזכותה. אני רוצה להודות לה מעל הבמה הזאת. אני אודה לכולם על תמיכה בחוק הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. כעת נעבור לדיון האישי. האם יש חברי כנסת הנוכחים במליאה שרוצים לממש את זכות הדיבור? חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> דקה, אני צריך דקה. פשוט הפתרון הכי טוב לשקרים זה האמת. תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אדוני השר, לפני כמה שעות עמד פה חבר הכנסת כסיף, ניסה שוב לטנף על חיילי צה"ל, וגם קבע שחיילי צה"ל הם פושעי מלחמה כי הם נכנסו לתוך שיפא. אני רוצה לענות בצורה הכי פשוטה שיש, עם האמת. כרגע פורסם שבכיר במודיעין הצבאי של חמאס, שנעצר בשיפא, הודה: הארגון עבד איתנו, זה מקום בטוח. אחד העצורים במבצע שניהל צה"ל בבית החולים שיפא: בעיר עזה נעצרו מאות בכירי חמאס וג'יהאד אסלאמי. בהודעה משותפת לצה"ל ולשב"כ נמסר כי בין העצורים סגן ראש מחלקת הידיעות במודיעין הצבאי של חמאס, אשרף אברהים סמור. לפי ההודעה, סמור מתאר בחקירתו בשב"כ את הגופים הרבים של חמאס שפעלו מתוך בית החולים, החל מהמודיעין הצבאי, גופי הפנים, הביטחון והממשל של ארגון הטרור. יחידות של המודיעין הצבאי פעלו מתוך שיפא. גם משרד הפנים, גם ועדות החירום והממשלה של חמאס עבדו משם. למה? כי זה מקום בטוח – פרסום של יואב זיתון. אני רוצה לומר את זה בצורה הכי פשוטה שיש, לכל חברי הכנסת מהסיעות הערביות שעלו היום אחד אחרי השני לפה עם דף מסרים מסודר על זה שחיילי צה"ל הם פושעי מלחמה: 1. תתביישו לכם; 2. אתם משקרים; 3. העצורים של חמאס מודים שהם עבדו מתוך בית החולים, והם עובדים מתוך גופים שהמשפט הבין-לאומי מכיר בהם ועושים בהם שימוש ציני. היחידים שעוברים על דיני המלחמה הם ארגון הטרור חמאס ושלוחיו הרבים, כולל אונר"א. צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם, הכי טוב בעולם, פועל ישירות תחת חוקי המלחמה הנוקשים ביותר. אנחנו צריכים להדהד את זה פי מיליון ממה שאנחנו עושים פה, כי העולם צריך להכיר את זה בצורה הטובה ביותר. אני שוב מתבייש בשמי ובשם אזרחי מדינת ישראל שמכספי המיסים של כולנו אנחנו משלמים למי שחותר מתוך הכנסת הזאת תחת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. זה לא ייאמן שיש חברי כנסת שעולים לפה, משקרים ביודעין, משקרים ביודעין, ומאשימים את חיילי צה"ל בפשעים, בזמן שהם יושבים עם איזה דף מסרים פיקטיבי. באמת בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יש עוד חברי כנסת שרוצים לממש את זכות הדיבור? חבר הכנסת קלנר, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם ישראל ומדינת ישראל נמצאים בנקודה ארכימדית: ניצחון מוחלט או תבוסה טוטלית; תקומה או חורבן. אם אנחנו מתפוררים, נלחמים זה בזה וגורמים לשטן מהצפון, לשטן מהדרום, לשטן מהרשות הפלסטינית ולשטן באיראן לחייך, אנחנו מביאים על עצמנו תבוסה טוטלית; אם אנחנו נכנעים וחותמים על עסקת כניעה, סנוואר הופך לסלאח א-דין המודרני. דורות יגדלו עליו. התנופה לחקות את 7 באוקטובר תתרחב באופן אקספוננציאלי, והתיאבון של כל הנוח'בות למיניהן ייפתח. חורבן. לגבי החטופים – מדובר, אדוני היושב-ראש, בטרגדיה אנושית בלתי נסבלת. גיהינום להם ולבני משפחותיהם. אני פוגש אותם כאן בוועדות וגם בחוץ, אני מקשיב ואני מתחלחל. פרט למשפחות עצמן, אין בבית הזה תחרות מי רוצה להחזיר החטופים, כולנו מחויבים להם. השאלה היא המחיר, והשאלה היא גם מי קובע את המחיר. אם אנחנו – וכשאנחנו – צורחים "עכשיו", נלחמים בהנהגה שלנו ומאשימים אותה, שורפים כבישים ודורשים מהמנהיגות לתת הכול כולל הכול, אז מי שקובע את המחיר זה השטן. המשמעות היא שאנחנו על הברכיים, והמחיר שהשטן ידרוש יהיה הדם של ילדינו; המחיר יהיה יריקה בפרצופן של המשפחות השכולות; המחיר יהיה העמדת הישות הציונית בסכנה קיומית של ממש. לזה, אדוני, אני לא מוכן. יש המוכרים אשליה כאילו אפשר לשלם כל מחיר עבור החטופים, כולל כניעה, ואחר כך לנצח. גם באוסלו, גם בהתנתקות וגם בעסקת שליט מכרו לנו שאם הם רק יפרו את ההסכם, ניכנס בהם בכל הכוח וכל העולם יהיה איתנו. ראינו את התוצאות, ואנחנו רואים את העולם. אולם, אדוני היושב-ראש, בקו פרשת המים הזה ישנה גם אפשרות אחרת: אם אנחנו מנצחים ומביסים את האויב עם תשובה ציונית גאה והולמת, כולל גביית מחיר טריטוריאלי, דורות על גבי דורות הם יזכרו איך הם איבדו את כל מה שהיה להם רק כי בחרו להתעסק עם העם הלא-נכון. כשהשטן יהיה עם החרב על הצוואר, אז הוא יזחל על ארבע, וכך נוכל גם להחזיר את החטופים וגם להבטיח את קיומה של מדינת ישראל לדורות. גם העולם יבין שהעם היהודי קם מהעפר, והוא נשאר כאן, ולתמיד. ניצחון מוחלט או תבוסה טוטלית; תקומה או חורבן – אלה האפשרויות. למען הדורות הקודמים, למען הדורות הבאים – אני מחזק את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה, ואני דורש ניצחון מוחלט. רק ניצחון מוחלט. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חייו של ראש הממשלה בסכנה. חייו של ראש ממשלת ישראל בסכנה. חייו של ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו בסכנה. המראות שראינו אתמול והיום הם ביטויים של מחלוקת ושנאה, והם מסייעים לאויבים שלנו בזמן המלחמה. אני מדגיש בפעם המי-יודע-כמה שחייבים להעביר, במיוחד בבית הזה, מסר של אחדות ושל פיוס ושל אהבת העם. נושא שרגיש במיוחד ביחס למלחמה – אני מבקש קצת שקט שם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, נא לשמור על השקט במליאה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> נושא שרגיש במיוחד ביחס למלחמה הוא החזרת החטופים. מתחילת המערכה אני מקפיד להיפגש בכל הזדמנות עם נציגי משפחות החטופים, שעולמם התהפך לחלוטין. חשוב שנהיה להם אוזן קשבת, כתף תומכת, במאבק להחזיר את אחינו ואחיותינו החטופים והחטופות – אתם עדיין מפריעים לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, אני ביקשתי. חברים, נא לא להפריע. חברת הכנסת פנינה, זה מפריע. זה מפריע. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מותר לי לחלק. זה דוח של הוועדה. מותר לי, סליחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תסגרו את הדברים האלה בצד, ואז תבואו לכאן, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> חשוב שנהיה להם אוזן קשבת וכתף תומכת במאבק להחזיר את אחינו ואחיותינו החטופים והחטופות. יש לנו מחויבות לאומית ומוסרית להחזיר את כולם הביתה, ובהקדם האפשרי. נקודת ההנחה הבסיסית שאנו צריכים לצאת ממנה היא שכל יושבי הבית, הן משמאל והן מימין, קואליציה ואופוזיציה – לצערי, לא כולם – רוצים בהשבת החטופים ובהקדם. נוצר מצב אבסורדי שדווקא תומכי הטרור מתוך הבית הזה קוראים באופן ציני – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שוסטר, אסור לצלם. אסור לצלם. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להשבת החטופים, בעודם מטילים את האשמה על ראש הממשלה נתניהו במקום על החמאס, וזאת רק במטרה להמשיך ולסכסך בינינו ולפרום את הקונסנזוס שיש בעם, ובעודם מכנים את חיילינו הקדושים שמגינים עלינו פושעי מלחמה. חשוב לי להדגיש: אין – ואסור שיהיה, חלילה – ויכוח עם המשפחות הקדושות של החטופים. ככל שאנחנו נציג חזית אחידה ומאוחדת בנושא זה ולא נפצל את כוחותינו, כך הסיכוי שלנו להחזירם יגבר ויהיה מהיר יותר. לצערי המראות שראינו אתמול והיום רק פוגעים בסיכוי להחזירם, שכן מה אויבינו מסיקים מכך? האם אנחנו מאוחדים? זה משדר איזושהי אחדות? זה פוגע במאמץ המלחמתי ובאינטרס של כל העם. בואו ניתן את ה-100% שלנו כדי שנחזיר את כל החטופים. ולכן יש להתאחד מאחורי ההנהגה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בראשות ראש הממשלה נתניהו. אפשר לבקר; רצוי וחובה לבקש תשובות, אבל חייבים בסוף להיות מאוחדים בדבר הניצחון במלחמה, שיתבטא גם, בעזרת השם – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בהחזרת כל אחינו ואחיותינו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני אשתמש בפחות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, השרים והשרות, אני שם לב שיש מסר חוזר אצל הקואליציה, כאילו ההפגנות והפעולות של משפחות החטופים פוגעות בסיכוי להחזיר את החטופים. אני מבקש מכם – תפסיקו עם המסר הזה, זה איום ונורא. לא יכול להיות שאתם אומרים למפגינים ולמשפחות של חטופים שהפעולות שלהם פוגעות ביכולת להחזיר את האנשים הכי יקרים להם ולנו כאזרחי ישראל. זה פשוט לא הגיוני, תפסיקו עם זה. גם אם אתם באמת חושבים שזה נכון – וזה לא נכון – תפסיקו עם זה. אלו אנשים שהם קדושים מבחינה אזרחית. המשפחה שלהם והם שילמו את המחיר הטוטלי על חוסר האחריות, ואני מציע שבמקום לחפש אנשים, אפשר להתחיל במשהו מאוד פשוט, ומהלב, שיתחיל בהתנצלות של ראש הממשלה כלפי האזרחים על מה שקרה. התנצלות לאו דווקא אומרת "אני אשם, אני הכול", אלא פשוט הזדהות עם הכאב, עם ההבנה שמדינת ישראל כשלה כישלון מאוד מאוד בעייתי, והפתרון הזה הוא באמת אחדות. אחדות אפשר לדרוש, אבל חייבים להראות אותו מלמעלה, מהראש. אז כשראש הממשלה יראה אחדות, כשהוא יתנצל וכשהוא יפסיק להאשים אחרים במקומות אחרים, תראו איך אחדות באמת תהיה. הלוואי שזה ישתנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יש עוד נוכחים באולם שרוצים לממש את זכות הדיבור? לא. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולגבי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולגבי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 11 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1741).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כעת נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר מיקי זוהר להציג את הצעת החוק בשם שר האנרגיה והתשתיות. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> זה לא ייקח יותר מדקה. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, החוק שלפניכם מביא בשורה לצרכנים בישראל. הוא פותח את שוק מוצרי החשמל ויוזיל את יוקר המחיה באמצעות הפחתת רגולציה. שוק מוצרי החשמל נאמד ב-10 מיליארד שקלים בשנה ומשפיע באופן ישיר על יוקר המחיה בישראל. כל המוצרים העומדים בתקינה האירופית ייכנסו לישראל ללא החרגות, מה שיוביל ליבוא קל וזול יותר של מוצרי חשמל, אשר נמצאים בכל בית בישראל. הוא גם יגביר את התחרות, ויאפשר ליהנות ממגוון רחב של מוצרים במחירים אטרקטיביים. עם השלמת תהליך החקיקה בשבועות הקרובים תיכנס הרפורמה לתוקף. זאת רפורמה משמעותית, שבעיקר כמובן מדברת על מכשירי חשמל, ביניהם מקררים, מכונות כביסה, טלוויזיות, מחשבים, מדיחים ומייבשי כביסה. המטרה של החוק היא להבטיח שהיבואנים יעמדו בדרישות החוק, ויספקו לצרכנים הישראלים מכשירים איכותיים עם יעילות אנרגטית גבוהה, כמקובל באירופה, וזו בשורה גדולה ליבואנים בישראל ובשורה לא פחות גדולה לציבור כולו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. וכעת נעבור לדיון האישי. אני אקריא אך ורק את אלה שנוכחים כאן מתוך רשימת הדוברים הכתובה כאן. חברת הכנסת מירב בן ארי? מוותרת; חברת הכנסת מטי צרפתי – מוותרת; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – מוותר; חבר הכנסת אברהם בצלאל – מוותר; חבר הכנסת יוסף טייב – מוותר; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש – מוותרת. אדוני השר, אתה רוצה לסכם? חברי הכנסת, נעבור עתה להצבעה על הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. נא תפסו מקומות. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים. נוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת מיכל וולדיגר – בעד. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – בבקשה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024 << נושא >> [מס' מ/1731; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 163; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני באמת מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שיזמה הממשלה – חוק שעסקנו בו בוועדת החוץ והביטחון בצורה רצינית ויעילה. אני פה מייצג גם את היושב-ראש עצמו, את יולי אדלשטיין, שנאחל לו בריאות איתנה ושקולו ישוב. חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002, נועד למעשה להסדיר את כליאתם – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה. חברת הכנסת דבי, זה מפריע. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – של מי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל או נמנו על כוחות המבצעים פעולות איבה נגד ישראל ואינם נופלים תחת ההגדרה של "שבויי מלחמה" שבאמנת ז'נבה השלישית, המסדירה את החזקתם של שבויי מלחמה. החוק קובע הליך סדור לכליאתם של הלוחמים הבלתי-חוקיים – המכונים בקיצור, למי שעוד לא יודע, לב"חים – ואמצעי הבקרה והביקורת השיפוטית עליהם. לצד זאת, החוק כולל מנגנון נפרד למקרים שבהם יש היקף נרחב של לוחמים בלתי חוקיים. במסגרת זאת, במקרים שבהם הכריזה הממשלה על מלחמה או הודיעה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, הממשלה – כמובן, באישור ועדת החוץ והביטחון – מוסמכת להכריז על שינויים בתחולת החוק. במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה, התקופות המנויות בחוק ארוכות יותר והדרג המוסמך לקבל החלטות לפי החוק, מן הסתם, נמוך יותר. ואולם, גם מנגנון זה לא נתן מענה מספק להיקף הלב"חים, שנלכדו, לצערנו הרב – שנלכדו זה טוב, אבל שהגיעו לכאן במהלך הלחימה, וכמובן הלחימה בעזה. משכך, עודכנו בתחילת המלחמה תקנות שעת חירום, שהרחיבו עוד יותר את התקופות המנויות בחוק והורידו עוד יותר את הדרגים המאשרים. אדוני היושב-ראש, בתקנות שעת חירום אלה נעשו שינויים במהלך החודשים האחרונים והוועדה אישרה את כל הכרזות הממשלה שניתנו בעקבות אותם שינויים. בנוסף, בחודש דצמבר האחרון אושר בקריאה השנייה והשלישית תיקון מס' 4 לחוק, שנועד להחליף את ההסדר שבתקנות שעת החירום בחקיקה ראשית של הכנסת כהוראת שעה לארבעה חודשים, עד יום י' בניסן התשפ"ד, אם תרצה, 18 באפריל 2024. במסגרת הסדר זה, נקבעו הרחבות נוספות מעבר למה שנקבע – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, זה מפריע. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> לי את מפריעה? חשבתי שאנחנו חברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> חשבתי – יחסי שכנות טובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, כל הכבוד שאתה מצליח בציניות – – – שנקראת לב"חים. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> יפה. במסגרת הסדר זה, נקבעו הרחבות נוספות מעבר למה שנקבע בתקנות שעת חירום – והבנתי איך בצורה יפה מאוד, חברת הכנסת טלי גוטליב, ידידתי טלי גוטליב, איך בצורה יפה מאוד ענית לי, או נתת לי הוכחה שאת יכולה לעשות שני דברים בבת אחת, לדבר ולהקשיב לי. יפה עשית, תודה רבה. בין השינויים העיקריים שנקבעו: הארכת משך הוראת הכליאה הזמנית ל-45 ימים; הארכת התקופה שעד לסיומה יש להביא את הלב"ח – זה בשבילך – בפני שופט ל-75 ימים; הארכת התקופה שבה ניתן להגביל פגישה של לב"ח עם עו"ד מטעמים של ביטחון המדינה ל-75 ימים; הארכת התקופה שבית משפט רשאי לאשר זאת ל-180 ימים. כמו כן, נקבע כי הסמכות להגביל פגישה עם עורך דין תינתן לקצין בדרגת סגן אלוף או לראש צוות חוקרים בשב"כ, וכן שניתן לאפשר את קיום הדיון בבית המשפט בדרך של היוועדות חזותית. אדוני היושב-ראש, מאז חקיקת הוראת השעה, ועל רקע ההתפתחויות בלחימה ברצועת עזה, מספר העצורים מכוח החוק עלה באופן משמעותי וחסר תקדים. כדי לאפשר המשך התמודדות עם מצב זה, קיים צורך בהארכת הוראת השעה. אני חושב שזה ברור כאן לכולם. על כן, הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת להאריך את הוראת השעה בכשלושה חודשים וחצי, עד ליום כ"ה בתמוז התשפ"ד, 31 ביולי 2024. בנוסף, ובהתאם להמלצת גורמי הביטחון – ושמענו אותם הרבה בוועדה – לעניין צורכיהם בחקירת הלב"חים, מוצע לקצר את משכי הזמן המרביים שבמהלכם בית המשפט רשאי למנוע מפגש של כלוא עם עורך דין מ-180 ימים ל-90 ימים. לבסוף, מוצע כי הצעת החוק תיכנס לתוקף ביום י"א בניסן התשפ"ד, 19 באפריל 2024, וזאת כדי למנוע את פקיעתן המיידית של החלטות שהתקבלו בהתאם לדין הקיים. בדיון שהתקיים בהצעת החוק הוועדה עמדה על כך שהמועדים הקבועים בהסדר ימשיכו להוות את הפגיעה הפחותה ביותר בזכויות הכלואים. גם בזה דנו, אדוני, והגיעו אורחים שהשמיעו את דעתם – לעיתים עמדות או דעות שכמובן לא כולנו אהבנו – וזאת תוך מתן מענה חיוני לצורכי גורמי הביטחון מול מציאות הלחימה המתמשכת. עוד ביקשה הוועדה מנציגי משרדי הממשלה לבחון אפשרות לקיצור נוסף של המועדים הקבועים בהסדר, והוספת מעטפת נוספת שתבטיח פיקוח על תנאי החזקת הכלואים מכוח החוק. אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות למנהל הוועדה המאוד-מקצועי אסף פרידמן, ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מירי פרנקל-שור, שהייתה מאוד פעילה בדיונים, ולצוות המאוד-מסור והמקצועי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. היא מאוד משקיעה ונותנת פתרונות – – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – וזו הזדמנות לשבח אותם – נכון, טלי ? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> צוות ועדת חוץ וביטחון, שעושים באמת עבודה נפלאה, והוועדה הפכה להיות ועדה מאד מאוד פעילה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאוד פעילה וטובה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (בשם ועדת החוץ והביטחון): << דובר_המשך >> – – ומאוד נמרצת, בטח בימים של מלחמה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, כידוע לך, ולכן אבקש מכל חברי הכנסת בבית לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 1–2 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12) (איסור עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים ללא היתר), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1005).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12) (איסור עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים ללא היתר), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, חנוך דב מלביצקי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מביאים סוף-סוף, אחרי כמעט שנתיים וחצי של עבודה, את הצעת החוק של איסור זיווג ומכירה. הצעת החוק הזאת באה לשים סוף לפרקטיקה נוראית שהתפשטה במחוזות ארצנו, שבה פשוט הפכו כלבות בעיקר וכלבים למכונות הרבעה בתוך חוות הרבעה רק כדי לעשות כסף. מדובר במחזורים של מיליונים. מדובר במקור כספי גם למשפחות פשע כבר. זה הפך להיות תופעה נוראית. במדינה כמו שלנו, שיש בה כל כך הרבה כלבים משוטטים ואין מספיק אימוצים, ורק 27% מהכלבים שנרשמו השנה הם כלבים מעורבים וכל השאר הם עלק גזעיים – החוק הזה גם יעצור את הסבל וההתעללות אבל גם יעודד אימוץ של כלבים מעורבים מהכלביות. לקח לנו הרבה הרבה זמן להגיע להסכמות עם כל המתנגדים. אני רוצה לומר תודה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי, שותף שלי לחקיקה הזאת. תודה רבה על המחויבות ושאכפת לך. אני רוצה להגיד תודה לנטע מולכו – מלכה – שעוזרת לנו באמת בכול, וליושב-ראש הוועדה יוסי טייב, שבאמת הכיר נושא חדש שהוא לא היה מודע לו ומנסה לפשר בין כל הצדדים. אני מבקשת לתמוך בחוק, ואני מקווה שהוא יגיע לשנייה ושלישית כמה שיותר מהר, ונוכל להחיל אותו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. לרשותך חמש דקות. אתה לא חייב לנצל הכול. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת פרידמן, שלום. חשוב לי להבהיר פה דבר אחד, כי אנחנו מקבלים המון המון פניות מכל מיני בתי גידול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, זה מפריע. חברת הכנסת טלי, זה מפריע. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> טלי, אני בטוח שאת מתה לשמוע אותי עכשיו, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> רק חשוב לי לציין, כי יש המון דאגה סביב החוק הזה: מי שיש לו היום בית גידול שפועל לפי הנחיות משרד החקלאות ועושה את זה כמו שצריך, אין לו מה לדאוג. אנחנו לא באים להתעסק לכם בחיים. אנחנו כן באים להתעסק ולהילחם במי שהופכים חיות – אם היינו קוראים לגבי אנשים אני לא יודע איך היינו קוראים לזה בכלל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מכונות הרבעה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מכונות הרבעה – זה עדין בשביל לתאר מה שעושים שם. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו עושים בשמחה. באמת חשוב לי לציין גם את שיתוף הפעולה של משרד החקלאות, שברגע שהבינו שם שאנחנו רציניים ושבאנו לעבוד, הם ככה עובדים איתנו די מהר. כמובן לחבר הכנסת טייב, יושב-ראש הוועדה. ה חוק חשוב. זה חוק שעושה קצת טוב גם על הלב. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור לדיון האישי. אני מבקש להקריא את מי שנוכח כאן. אם ייכנסו אחרים שרשומים ברשימה, כמובן אאפשר להם גם להביע את עמדתם. חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת טל מירון – מוותרת. אני עברתי על הרשימה. שוב, אני אקריא כל מי שנוכח כאן. הרשימה ארוכה, ואנחנו סתם קוראים אותה, ולכן – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מקריא את מי שנמצא כאן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר? אם מישהו ירצה ודילגתי עליו, אאפשר לו כמובן לשאת את דבריו. חברת הכנסת מטי צרפתי – מוותרת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי לכנסת, אני רוצה קודם כול לומר שאני תומך בהצעת החוק. היא הצעה טובה וראויה, והיא באה לפתור בעיה קשה ואכזרית. אבל, מעבר לזה, אני רוצה לנצל את הזמן שלי פה בשביל להצדיע לך, חברתי, שותפתי, חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן, על המקצוענות ועל האכפתיות, ומעל לכול – על כך שאת מגלה חמלה כלפי אלו שאין להם קול. את יודעת, לעיתים, גם בבית הזה וגם בחוץ מלגלגים על העיסוק הזה, על העיסוק שלעיתים נדמה כנישתי, צוחקים, מקטינים. אבל את בשלך. לא מורידה את הראש – נושאת אותו בגאווה אל על ונלחמת עבור אלה שאין להם קול. אני מצדיע לך, ואני שמח מאוד שמשרד החקלאות שיתף פעולה ושהחוק הזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל בהמשך. אל תפסיקי להילחם בכל הגזרות שאת נאבקת בהן כדי לקדם את הצעדים הכי חשובים שיש למען שמירה על בעלי החיים ורווחתם. אז יישר כוח. כל הכבוד. כך גם מגיע לחברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי, ששותף להצעה הזאת ולהצעות רבות אחרות. תודה רבה ובהצלחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, יסמין, יישר כוח. זה החוק הראשון שלך שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אה, זו קריאה ראשונה. נכון. אבל, לא משנה – גם על זה שאפו. ממש בהצלחה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יסמין, הם כבר רואים את – – – << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חנוך, יישר כוח. אני העברתי את זה כבר בקריאה שלישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יעבור. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בקרוב, בעזרת השם. אני חושבת בהחלט שאין כמו בעלי חיים, ויישר כוח על הצעת החוק. אני חייבת לומר שאני מתעסקת בנושא של בעלי חיים בתחום של כלבי שירות, וזה נושא חשוב ביותר, כי הכלב, אומרים, הוא חברו הטוב ביותר של האדם. ביקרנו, כמה חברי כנסת, ב-Dog School. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני שם בשבוע הבא. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מעולה, את תיהני נורא, תיהני מאוד. וסיפר לנו המנהל של המקום, והראה לנו תמונות וסרטים – ולא התפלאתי – כמה הכלב מסייע לאדם, עד כדי כך שאישה שלא יכולה להזיז לא ידיים ולא רגליים, הכלב נותן לה לאכול עם כפית. זה פשוט לא ייאמן לראות את זה. אז כן, אנחנו צריכים להתחשב ולאהוב ולחבק ולטפל גם בבעלי חיים, ובוודאי בוודאי בבני אדם. אז יישר כוח, תודה רבה, ושזה יעבור גם בקריאה שנייה ושלישית. יישר כוח. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ובמיוחד חברתי יסמין, כשיסמין נכנסה לכנסת – אנחנו מכירים כמה שנים כבר? מלא – היו הרבה כאלו שלגלגו, כמה שיושבים פה עכשיו. את יכולה לשאול – תעיד חברת הכנסת שלי, שאז עבדה איתי – שאני אמרתי, נכון? אמרתי בישיבות שלנו – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אחרי נאום הפתיחה שלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אחרי נאום הפתיחה. – – אמרתי שאת תהיי חברת הכנסת הכי טובה בעיניי. לא כי שנינו מתחברים לעולם החיות. גם כמו שיוראי אמר, לדבר בשם אלו שלא יכולים לדבר – אין גדולה כזאת. ואני יודע כמה מייאש זה יכול להיות, כי מי רוצה, בטח בזמן כזה, לדבר על כלבים, זיווגים. ואצלך זה לא נגמר בזה, גם תמיד צועקים עלייך: חתולים, חתולות, כל הזמן מתעסקים, ואנשים באמת לא מבינים את זה. אני גם שותף לאהבת הכלבים, במיוחד, כי אני לוקה בחסר, אני לא בכל גזרת החתולים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בינתיים, בינתיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כל הכבוד לך, וכל הכבוד לכם, שגם סייעתם באירוע הזה, ואני שמח ואני בטוח שאת תעשי עוד הרבה בבית הזה למען בעלי החיים, ואני מודה לך בשמם ובשם מרלי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שירי. הדוברת הבאה, חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת? חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה, אחרונת הדוברות לחוק זה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חברי כנסת, היום בדיוק 40 יום מאז שנעלמה ילדה בת תשע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שקט באולם, בבקשה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> היום בדיוק 40 יום מאז שהילדה בת התשע היימנוט קסאו נעלמה. 40 יום. אף אחד לא סופר את היום הזה חוץ מהמשפחה שלה, אבל אני חייבת להזכיר את זה. עד היום לא מצאו את הילדה הזאת. תחשבו, תדמיינו, למי שיש ילדים בגיל שלה, או נכדים: הילדה, מהמקום הכי בטוח, מרכז קליטה, נעדרת, נעלמת, אף אחד לא ראה אותה. נכון, יש אנשים שאומרים: ראינו. לצערנו, כמה אנשים עד היום נעדרים, לא מצאו גם אותם. אבל ילדה בת תשע, במקום שהיא גרה – תחשבו על זה. מחר בוועדה לביטחון פנים בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל נקיים דיון חסוי ונשמע ממשטרת ישראל, מגורמים רלוונטיים בחיפוש של היימנוט. אתם לא תאמינו, הדבר הזה לא נותן לי מנוחה. אני בקשר עם המשפחה. גם היום דיברתי עם האבא. הם לא יודעים שום דבר. תחשבו על זה – עולים חדשים, רק שלוש שנים בארץ, לא יודעים את השפה העברית על בורייה. אפילו אני הרבה שנים בארץ ועדיין אתם שומעים את העברית שלי עם המבטא. אבל למשפחה, כמה זה קשה. והאימא, כל פעם שאני מתקשרת אליה היא אומרת לי שבלילה היא שומעת כל פעם את הקול של הבת שלה. תחשבו, חבריי, אם הילדה הזאת – תגידו, בטח, תגידו עכשיו: אתם האתיופים כל הזמן חושבים שפוגעים בכם, מקופחים, אתם מתלוננים. אבל לא, אם הילדה הזאת, ההורים שלה, המשפחה שלה, היו מאוכלוסייה חזקה, היום בכל מהדורה, כל יום היו אומרים: היום 20 יום, היום 40 יום מאז שנעלמה. אבל אף אחד לא זוכר אותה חוץ מהמשפחה שלה. אני כולי תקווה, חבריי, שבקרוב נמצא אותה, ואני אעמוד פה וכולנו נשמח, אני אבשר לכם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לסכם את הדיון – מוותרת. אם כך, חבריי, נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12) (איסור עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים ללא היתר), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12) (איסור עיסוק ברבייה ובמכירה של כלבים ללא היתר), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 21, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 12), אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1007).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ארז מלול ויונתן מישרקי, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג בפניכם הצעת חוק המשפיעה על רבים מאזרחי ארצנו, העוסקת ביתרות הארנונה המוחזקים שלא בצדק על ידי הרשויות המקומיות. כשם שכאשר תושב חייב לרשות המקומית הרשות יודעת להגיע אל החייב ולגבות ממנו את החוב, כך יש להתייחס גם לעודף הארנונה שנגבה מאזרחים כלחוב המגיע להם. כיום המצב הוא שרשויות מקומיות רבות מחזיקות בסכומי כסף רבים של אזרחים בגין גבייה עודפת של ארנונה אשר מחויבות להחזיר לאזרח. הרשויות אינן משיבות לאזרחים תשלומי חובה שנגבו ביתר. הרשויות מבצעות החזרים של עודפי הגבייה רק בעקבות פנייה אקטיבית של תושב להחזרת הכספים. כאשר האזרח אינו יוזם את קבלת ההחזר, הרשות המקומית אינה טורחת להשיב לו את כספו, והרשויות ממשיכות להחזיק בכספים אלו. התנהלות זו אינה מוצדקת ומטילה עומס ביורוקרטי נוסף ומיותר על אזרחי המדינה. עקרון יסוד של הגינות הוא שכמו שהרשויות מהירות בגביית חובות מתושבים, הן צריכות להיות זריזות באותה מידה בהחזרת כספים שאינם שייכים להן כדין. הפרקטיקה הנוכחית, של דרישה מאזרחים לבקש באופן אקטיבי החזרים בגין תשלומי ארנונה עודפים, אינה צודקת ואינה מקיימת את עקרונות ההגינות והשקיפות במערכת תשלומי החובה. בעקבות בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע, נחשף כי היקף יתרות הזכות של הארנונה בקופות הרשויות, כספים ששייכים לתושבים, מגיע למאות מיליוני שקלים. אני חוזר: מאות מיליוני שקלים שוכבים בקופות הרשויות, והאזרחים לא מקבלים אותם. הצעת חוק זו מציעה כי יש לחייב את הרשויות המקומיות להחזיר באופן יזום את תשלומי הארנונה העודפים לאזרחים, ללא צורך לבקש זאת. אף אזרח לא צריך לנווט במכשולים ביורוקרטיים כדי לקבל את מה שבצדק מגיע לו. אציין כי במהלך הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה עלו בוועדת הפנים כמה סוגיות הקשורות להצעת החוק, והוחלט להעמיק בהן ולתת עליהן את הדעת בדיוני הוועדה לקראת אישורה לקריאה השנייה והשלישית. בין היתר – האפשרות להרחבת ההצעה כך שתחול על כלל תשלומי החובה לרשות המקומית אשר שולמו ביתר, והצורך בהבהרת מנגנון תשלומי הריבית שיחולו על סכומים שלא הוחזרו במועד. כמו כן, תיבחן השאלה מה יהיה הדין במקרים שלא יהיה ברור מיהו זכאי להשבה, וייבחן הצורך לקביעת מנגנון ברור לעניין חובות הרשות במקרה שבו אין בידי הרשות המקומית מידע בדבר פרטי החשבון של התושב שאליו ניתן להשיב את התשלומים האמורים. בואו נעמוד ביחד כדי להגן על זכויות האזרחים שלנו ולקדם שקיפות והגינות בין האזרח אל מול הרשות המקומית שבה הוא מתגורר. אני רוצה להודות ולשבח את ידידי שר הפנים משה ארבל על תמיכתו בהצעת חוק חברתית זו. שר הפנים – עליזה, זה מפריע לי. עליזה, זה מפריע לי, לא מגיע לי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מודה למשה ארבל. זה אירוע. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, בדיוק. לעיקר הגעתי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – נכנס. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות ולשבח את ידידי שר הפנים משה ארבל על תמיכתו בהצעת חוק חברתית זו. את תאהבי את מה שאני אומר עכשיו. שר הפנים היה יכול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקו להפריע, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מאוד מפריע. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, דבי. שר הפנים היה יכול בנקל להתנגד לקידום הצעת חוק זו בתואנה כי משרדו יסדיר את הנושא, אולם תמיכת השר מלמדת על ההכרה העמוקה בכוחה של החקיקה ככלי לחברי כנסת לפקח ולהשפיע על עניינים הנוגעים ישירות לאזרחינו. עכשיו, דבי, תקשיבי טוב. לא בכדי אני מדגיש זאת שהשר תמך, כי לא כל שרי הממשלה נוקטים את דרכו של שר הפנים. אני רוצה לשתף אתכם בחוק שהגשתי ולשתף את חבריי בכך. הצעת חוק שהגשתי לפני כשנה, הצעת חוק חברתית ראשונה במעלה אשר תיטיב עם אזרחי ישראל המשתמשים בתחבורה ציבורית – הצעתי הייתה כי יתווסף לאמצעי תשלום הקיים אמצעי תשלום באמצעות כרטיס האשראי. הצעת חוק זו עברה בטרומית ואושרה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, אך לצערי הרב שרת התחבורה מירי רגב בחרה להתנגד לקידומה של הצעת חוק זו בוועדת שרים לענייני חקיקה, בתואנה כי לא ייתכן שחברי כנסת יגישו חקיקה פרטית בנושאים הנוגעים למשרדה. אתם שומעים? לא ייתכן שחברי כנסת יגישו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כאילו היא לא הייתה חברת כנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> משנה את תקנון הכנסת. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> וזאת, בניגוד גמור לסיכומים שהיו מצד גורמי המקצוע מטעמה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נצביע בעדך. נצביע איתך. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> הגענו לסיכומים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רשאי חבר כנסת להגיש הצעות חוק – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני שואל אתכם, חבריי, אם שרי הממשלה יאמצו את גישתה של מירי רגב, היכן מקומה של החקיקה הפרטית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> באיזו דרך מתבטאת השפעתה של הכנסת? רק בשאילתות שלא נענות בזמן, אם בכלל, מצד משרדה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מאמין לך – – – << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> לאלוקים פתרונים. אבל בכל זאת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מייתר את הכנסת. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון, מסכים איתך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הרשות המחוקקת. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> היא מיותרת. תודתי נתונה ליושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר, שהבין את חשיבותה של הצעת חוק זו ונרתם לקידומה בוועדה בראשותו. לסיום, אני רוצה שוב להודות לשר הפנים, שסייע בקידום הצעת חוק זו ומעריך את תפקידה של הכנסת בעיצוב מדיניות ובשינויים משמעותיים לשיפור החברה שלנו. תמיכתו בהצעת חוק זו מהווה דוגמה לשיתוף פעולה פורה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. בואו כולנו נלמד מהדוגמה הזו ונעבוד יחד כדי להבטיח שפעולות החקיקה שלנו משקפות את הצרכים והאינטרסים של אזרחינו. יחד נוכל לקיים את העקרונות של אחריות, שקיפות והגינות בכל היבטי הממשל. אבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מלול. חבר הכנסת מישרקי – אינו נוכח, נכון? חברת הכנסת גוטליב, את נרשמת לדבר – אינך מעוניינת. אם כך, חבר הכנסת מלול, אנחנו עוברים להצבעה, אני מניח שאין לך עוד מה להוסיף. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 158) (השבת עודפי גבייה של ארנונה), התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 20, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השבת עודפי גבייה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1011).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון) (הגנה על בני זוג של חיילי מילואים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מ-7 באוקטובר חיינו השתנו; כלום הוא לא כפי שהיה, וההשלכות של המלחמה הגיעו לבית של כל אחד מאיתנו. מאות אלפי אנשים עזבו את בתיהם, עלו על מדים וירדו לשטח, הלכו להילחם. הם השאירו את חייהם מאחור – הבית, העבודה, המשפחה – ולנגד עיניהם היה דבר אחד: לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל. כשאנשי המילואים שלנו בשטח, עלינו להבטיח שראשם יעסוק רק בניצחון ובהשגת המטרות והמשימות, ולא בדאגות למי שהשאירו בבית. לכן יזמתי את הצעת החוק הזו יחד עם חבר הכנסת נאור שירי. ישנה מגמה הולכת וגדלה של הוצאה לחל"ת ממושך או פיטורים של נשות המילואימניקים – אירוע חמור המותיר אותן ללא הכנסה, ללא אופק תעסוקתי וללא ודאות חזרה לעבודה. בנינו מעטפת והסדר חדש, אשר יספקו להן מוגנות תעסוקתית. ראשית, מוצע לקבוע איסור לפטר עובד בשל שירות במילואים של בן זוגו, וכן לקבוע כי אם העובד פוטר, הפיטורים בטלים. כמו כן, לא יראו היעדרות של עובד מהעבודה בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו כהפסקה ברציפות עבודתו, ולא יהיה בכך לפגוע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. ההגנה תינתן בגין שירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות. כדי להימנע מהוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שלא מרצונו החופשי בשל שירות המילואים של בן הזוג, מוצע לקבוע כי המעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שבן זוגו בשירות מילואים כאמור, שעימו ילד כאמור או לשם הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום. כתיקון משלים להגנה זו מוצע לקבוע כי אם ניתנה לעובד שבן זוגו משרת בשירות מילואים כאמור הודעה מוקדמת לפיטורים, תקופת שירות המילואים האמורה לא תבוא בחשבון במניין ימי ההודעה המוקדמת. מוצע לקבוע כי מעסיק שיפטר את העובד או יוציאו לחופשה ללא תשלום בלא היתר, יישא באחריות פלילית לפי חוק החיילים המשוחררים. מוצע להוסיף איסור אפליה בקבלה לעבודה בשל שירות המילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו משום שנקרא לשירות מילואים או בשל שירות המילואים הצפוי שלו. מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע בו כי עובד שבן זוגו בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות, והוצא לחופשה ללא תשלום מתקופת שירות המילואים האמורה – אף אם יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמתו ובהסכמת המעסיק, יהיה זכאי בעד הימים שבהם שהה בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור לדמי אבטלה. כמו כן, מוצע לקבוע כי הארכת חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה והמשך חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה ונמשכת 30 ימים לפחות אחרי יום התחילה, תיחשב הוצאה לחופשה ללא תשלום לעניין חובתו של מעסיק לקבל היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים לפי הוראות ההסדר המוצע. מוצע לקבוע כי גם עובד שיצא לחופשה ללא תשלום לפני יום התחילה יהיה זכאי על פי התיקון המוצע לדמי אבטלה, אולם אלו ישולמו רק בעד התקופה שמיום התחילה ואילך. אני מודה לפורום נשות המילואימניקים – לרותם, אשת מילואימניק, אני חושב שכל אחד מחברי הכנסת פה מכיר אותה; היא רצה פה בין לשכות חברי הכנסת בשביל באמת לעזור ולקדם את הזכויות שעד עכשיו אין לנשות – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לאיזו רותם אתה מתכוון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש שם שתי רותם. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לאיזו אתה מתכוון? אה. זו מישהי גם מהמשפחה שלך, נכון? כלתך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כלתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו הכלה שלו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כלתך. לא. אבל הוא צודק, יש שתיים. נכון. אני מתכוון לרותם מהיוגב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> נכון. כלתי מתעסקת במספרים, היא רואת חשבון וכלכלנית. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. יש להם רואת חשבון. יש את שבות, עורכת הדין, היועצת המשפטית, שבאמת, הן עושות – אתה רואה נשים שהבעלים שלהן במילואים, הן באו לפה לכנסת בשביל לשנות, להשפיע. והינה, אומנם אנחנו בחצי הדרך, אבל הינה, הן מצליחות. הן נאבקות על מה שמגיע להן, מה שאנחנו כחברי כנסת צריכים לתת להן, את הסיוע והמעטפת. ובאמת, יישר כוח להן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי, לא ידעתי. יפה. שבות, אמרתי. על השותפות שלהן איתנו בהצעת החוק. לחברי חבר הכנסת נאור שירי, שפנה אליי גם כן עם היוזמה הזאת. אז הוא דיבר על המילואימניקים עוד לפני שהתחילו לשמור עליהם מפיטורים, ואז עבר לנשות המילואימניקים. אז כל הכבוד על היוזמה. אני שמח שאנחנו עושים את זה ביחד, נלחמים ביחד בוועדות באותם משרדים שעושים לנו את החיים קשים. אבל בסדר, אנחנו מכירים, יודעים, נתגבר על זה. ואנחנו ביחד נעביר חוק טוב וניתן להם באמת את המובן מאליו. לחבר הכנסת שלום דנינו, שהוא באמת הכיר לי אותן, ונפגש איתן בהתחלה, ופתח להן דלתות, אז גם לו יש חלק בזה; ליו"ר הוועדה המסור ישראל אייכלר, על ההירתמות והדחיפה. תמיד מסייע בחוקים כשאני מגיע אליו; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על התמיכה; לשר המשפטים יריב לוין; למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולצוותה; ליועצת המשפטית לוועדה, אילת וולברג המצוינת, באמת, שעושה עבודה קשה, על הנחישות ועל הרצון לעזור; ואחרונה חביבה – לראש המטה שלי נטע, שבאמת, היא זו שמטפלת באותיות הקטנות מול משרדי הממשלה בשביל להביא את החוק הזה כמה שיותר מהר. אני רואה אותה עם כל כך הרבה טלפונים בהקשר של החוק הזה, אז תודה רבה; וכמובן, לנעה בן שבת. תודה, נעה, תודה רבה. נאור, אנחנו בעזרת השם נמשיך ונקדם את החוק ונעביר אותו בשנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה גם ליושב-ראש הקואליציה, גם כי אמרת את כל התודות שצריך, אז חסכת לי. אני גם אברך, כמו שאמרת, בעזרת השם, שנעביר את זה בשנייה ושלישית. אני רק רוצה לפנות למשרד האוצר ובכלל למשרדים הרלוונטיים, כי בדיונים לקראת קריאה ראשונה יש לפעמים איזושהי שיטת פעולה למשרד האוצר, לפוצץ בנתונים – כמה עולה לצבוע מעבר חציה: 100 מיליון שקל. כמה עולה – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> העלות המשקית היא מיליון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. זה כאילו הגענו לסכומים, באמת, 100 מיליארד – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – ארצות הברית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. 100 מיליארד שקל יכול לעלות החוק הזה, לא משנה. אני רק רוצה לומר למשרד האוצר, החיים עולים כסף. חיילי המילואים, חיילי וחיילות המילואים – זה עולה כסף. להגן על מי שאנחנו שולחים אותו לקרב עולה כסף. אני מציע שפשוט תבינו את זה, זה התפקיד שלנו. אנחנו לא באים עכשיו לשים מקלות בגלגלים או להפריע לתהליך הגיוני. נשות ואנשי המילואים הם שם בשבילנו – בדיוק כמו בחזית, הם ככה בעורף. מיותר להגיד את זה. ואם זה עולה כסף – לשם כך נועד הכסף במדינת ישראל. אני משלם מיסים בדיוק בשביל הדברים האלה. אז אני מבקש מפה – אני יודע שאתם לא שומעים – ממשרד האוצר, שיבין שאת הדברים האלה, ובדברים האלו, פה צריך להשקיע. במשק בית שתורם למדינת ישראל בצורה הזו ושם את החיים שלו בשבילנו – פה הכסף שלנו, כספי המיסים, זה הכסף הנכון להשקיע. יעלה כמה שיעלה. אני באמת מקווה שאנחנו נעביר את הצעת החוק הזו, והמון המון תודה. אני ארשום את כל התודות בסוף, כי בפעם שעברה שאמרתי תודות אדוני יו"ר הקואליציה תיקן אותי ואמר לי: זו קריאה טרומית, לא אומרים תודות. אז גם בראשונה לא אומרים תודות. טוב, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שירי. חבר הכנסת כץ, אתה רוצה להוסיף עוד משהו לסיכום לפני הצבעה? אם כך, נעבור להצבעה, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע, השר צריך להגיד משהו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר מיקי זוהר, בבקשה. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> הממשלה מודעת לעלות התקציבית, ומאשרת את העניין הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר מיקי זוהר. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 24, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39) (התליית רישיון או היתר עיסוק והטלת חילוט בשל הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין בנסיבות מחמירות), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1010).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל, תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, הלנה או העסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, שביצע מעשה טרור או תמך בטרור, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אופיר כץ ויוליה מלינובסקי, לקריאה ראשונה. אני מזמין שוב את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, תודה. עדנה בלושטיין נולדה בשנת 1944 בתל אביב וגדלה בה. בבגרותה עברה לרעננה והתגוררה ביותר למעלה מ-40 שנה. עדנה, שהתאלמנה בגיל צעיר, הייתה אימא לשני ילדים וסבתא לשישה נכדים. בהכשרתה הייתה עדנה עובדת סוציאלית בעלת תואר שני. מתוך אהבה לעזרה לזולת המשיכה בעבודתה גם לאחר גיל הפרישה, והיית חלק מצוות הניהול של בית הורים בהרצליה. מאז פרישתה, ועוד לפניה, הייתה אהובה ומוקפת תמיד על ידי משפחה וחברים. אהבה לטייל ולצרוך אומנות ותרבות. משפחתה מספרת שהיא הייתה אימא וסבתא אוהבת וחמה, דומיננטית ומעורבת במיוחד בחיי ילדיה ונכדיה. עוד סיפרו כי האמינה באנושיות ובאהבת האדם, ועזרה לאנשים רבים בצנעה ובמסירות. ב-15 בינואר 2024 עדנה חיכתה בתחנת האוטובוס, ומחבל אכזרי ומתועב רצח אותה בדריסה. בפיגוע נפצעו עוד 18 בני אדם. המחבלים שביצעו את הפיגוע הם בני דודים שב"חים מאזור חברון, שעבדו במכון שטיפת רכבים ללא אישור. השניים נתפסו מספר פעמים בשל שהייה בלתי חוקית בישראל ובשל עבירות נוספות. בחודש מאי לפני הפיגוע נתפס אחד מהם על שהייה בלתי חוקית ונגזר עליו עונש של 20 ימי מאסר בלבד, על אף שש הרשעות קודמות. הצעת החוק שמונחת לפניכם באה להרתיע ולמגר את המעסיקים, המלינים והמסיעים של השב"חים הטרוריסטים האלה. מוצע לקבוע: על מי שהלין או העסיק שב"ח – התליית רישיון או היתר עיסוק לתקופה של עד שישה חודשים; על מי שהסיע שב"ח או שעבר עבירת הלנה או העסקה בנסיבות המחמירות הקבועות בחוק – התליית רישיון או היתר עיסוק לתקופה של שנה; על מי שהורשע בעבירות אלו – חילוט התמורה שקיבל או שווייה הכספי; על מי שהורשע בעבירות אלו בנסיבות המחמירות הקבועות בחוק – חילוט חובה, ובמסגרתו יוסמך בית המשפט לצוות, נוסף על כל עונש אחר, גם על חילוט רכוש הקשור לעבירה, שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של המורשע, ובכלל זה דירת המגורים או העסק שבהם נעברה העבירה, וכן חילוט של רכוש המורשע שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה. לא ניתן עוד – לטיילת של שב"חים ברחובותינו. טיילת שמסכנת אותנו, שמסכנת את חיי הילדים שלנו, וכל זה בשביל כסף. ואם הם רוצים לסכן אותנו בשביל כסף, אז אנחנו נפגע במקום שהכי כואב להם – בכיס שלהם. אני רוצה להודות לחברתי חברת הכנסת יוליה מלינובסקי על שבעקבות הפיגוע ישבנו יחד וחשבנו איך אפשר להרתיע יותר בעניין הזה של העסקת השב"חים ולכן באמת נולד החוק החשוב הזה. אני רוצה עוד להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת צביקה פוגל, על הסיוע בהעברת החוק ועל התמיכה. ולסיום, מאחר שזה לקראת סיום המושב, זה יהיה נאום אחרון, אני רוצה לנצל זאת להודות למספר אנשים שעובדים פה קשה קשה איתנו, ובראשם עליזה בראשי. אני רוצה להודות לך, עליזה, בשמי ובשם כל סיעת הליכוד והקואליציה, על עבודה אינטנסיבית באמת, מספר חודשים, לך ולדניאל המתוקה והיקרה. אתן עושות באמת עבודת קודש, ובאמת העברנו פה 115 חוקים בקריאה שנייה ושלישית ועוד יותר בקריאה ראשונה ובקריאה הטרומית. עשינו פה עבודה מאוד חשובה, וזה שהעברנו את הכול ולא הפסדנו בשום הצבעה זה הרבה הרבה בזכותכן. אז תודה רבה בשמי, בשם הסיעה, בשם חברי הכנסת ובשם אזרחי ישראל שהצלחנו להעביר כל כך הרבה חוקים שיעזרו להם, גם בגלל המציאות הביטחונית שלנו, חברתית, כלכלית. עשינו פה הרבה למען עם ישראל ונמשיך לעשות. אז תודה רבה. אני רוצה לציין את מנהלי הסיעות הנוספות, את עליזה אוזן, את טייבי – טייבי, תודה; את יוסי כהן, אורי בנק, רוני צרויה ואביתר בוזגלו. תודה רבה לכולכם על עבודה קשה. תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד סיעות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לכם נציגים – חבר'ה, אני קואליציה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. חברת הכנסת מלינובסקי, לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש, ערב טוב, השר, חבריי חברי הכנסת, יש לי מחלוקת גדולה ואי-הסכמות – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בהרבה מאוד נושאים עם הליכוד. את הליכוד של פעם אני הכרתי, הליכוד של היום הוא קצת מוזר לי. אבל פה אני רוצה להגיד משהו על אופיר. תראו – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אופיר כץ, כיו"ר הקואליציה, יכול היה לשים את החוקים שלו בראש סדר-היום ולחסוך מעצמו ומאנשים האחרים את השעות האלה, למרות שזה עדיין בסדר. באתי אליו, אמרתי לו: למה החוק שלנו כמעט האחרון בסדר-היום? הוא אמר: תקשיבי, לא נעים, זה חוק שלי, אז כדי שלא יגידו שאני מנצל את המעמד שלי כיו"ר הקואליציה, אני שם את כל החוקים שלי בסוף סדר-היום. ראיתם דברים כאלו? אז אופיר, באמת, אמיתי, אנחנו נעביר את החוק הזה. אתה כבר פירטת על החוק הכול, והוא באמת חשוב. לצערי הרב הרבה ישראלים, עד שזה לא נוגע בהם – קודם כול הם רואים טובת הנאה אישית, כסף ועניינים, אתה יודע, איפה להרוויח עוד כמה גרושים, ומעסיקים שב"חים, ואחר כך קורים פיגועים. רק לפני יומיים ביבנה זה מה שקרה. הוא היה מועסק על ידי מעסיק ישראלי. איך הבן אדם הזה עכשיו מרגיש? אותו מעסיק שהעסיק אותו בשחור, שילם לו, נתן לו – כמובן גם כנראה דאג לו לתנאים, איפה לישון – איך הוא מרגיש עכשיו, כשהוא דקר, כמעט הרג לנו שלושה אזרחים? אז מטרת החוק היא פשוט להגיד לכל הישראלים שחושבים להרוויח גרוש וחצי מהעסקה, מהלנה, מההסעות: חבר'ה, לא יעבוד יותר. יתרה מזאת, אני חייבת להגיד לכם: הייתה לי שיחה מעניינת עם נציגים מהסיעות הערביות – השב"חים עושים להם שם רע. השב"חים עושים שם רע לאזרחי ישראל הערבים, כי כשאתה פוגש ברחוב אזרח ישראלי ערבי נורמטיבי ברגיל, בתת-מודע אתה מפחד, כי אתה לא יודע. אז תופעת השב"חים גורמת לנו גם נזק חברתי מכל הכיוונים, וכמובן ביטחוני. אבל לגבי יו"ר הקואליציה שלכם, צריך לקחת ממנו דוגמה, צריך להעריך את העבודה שלו. הוא לא יוצא מהכנסת, אם אתם יודעים, הוא ישן ממש בלשכה. והוא באמת בעיניי מייצג את הליכוד של פעם, הליכוד שאני הכרתי לפני 20 שנה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> זה בגלל אשתו, שמכילה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עם זה הוא יסתדר לבד, עם זה הוא יסתדר לבד. זו כבר לא בעיה שלי, ברוך השם, זה שלו. אבל אני מדברת עכשיו על דברים הרבה יותר מהותיים מחייו האישיים של יו"ר הקואליציה. כשאני התחלתי, נכנסתי לפוליטיקה, היו לי הרבה חברים בליכוד. יש לי עדיין הרבה מאוד חברים בליכוד ובש"ס, כי התחלתי במוניציפלי. ומה שאז הכרתי, מה שאני פגשתי שם, זה את הערכים, את גבולות הגזרה, את תפיסות העולם – זה כרגע לא זה. אז קודם כול אני מאחלת לך הצלחה והרבה בריאות. ובנוסף, אני באמת מאחלת לכולנו לראות ליכוד ולחזור לליכוד שהיה פעם, הליכוד של מנחם בגין – – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מאי, תקשיבי, עם כל הכבוד – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, משפט אחרון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אני מאחלת לכולנו לחזור לליכוד של פעם, למפלגת שלטון שידעה להכיל את כולם, מפלגה ליברלית. את חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי אתם עדיין זוכרים, נכון? אולי, חלק מכם. וביחד אני מקווה – לא, אני לא מקווה, אני בטוחה – שאנחנו נסיים את החוק הזה ונעביר אותו חרף כל ההתנגדויות. נטע, את עומדת שם בצד, את הכוח המניע של אופיר. בסוף אנחנו מסתדרים לבד מצוין, הוא זורם איתנו. שיהיה לנו בהצלחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה מחמאות. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, תראי, כשמגיע – מגיע. אגב, גם לך מגיע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה, חברת הכנסת מלינובסקי. חבר הכנסת כץ, אתה מעוניין לסכם? אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39) (התליית רישיון או היתר עיסוק והטלת חילוט בשל הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין בנסיבות מחמירות), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 23, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) (עדות קטין ונפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1008).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) (עדות קטין ונפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת דבי ביטון, אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת דבי ביטון להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם על ש'. ש' היא ילדה בת 15 שנאלצה להעיד במשפט הפלילי שהתנהל נגד הדוד שלה שתקף אותה מינית. משפחתה של ש' התארחה בבית הדודים, ואירוע של חג הפך עבורה לסיוט של ממש. ש' העידה בבית משפט במשך ימים וכמה וכמה דיונים. היא נשאלה על ידי הסנגור את כל השאלות הקשות שרק אפשר להעלות על הדעת, אבל לפחות הדוד שפגע בה היה באולם אחר, והיא לא הייתה צריכה לפחד שעיניו שוב יפגשו את עיניה. אחרי העדות ש' חזרה הביתה והקיאה את נשמתה, רעדה בכל הגוף ובמשך שבועות התקשתה להירדם בלילה. כמו שאתם מתארים לכם, זו הייתה חוויה מטלטלת וקשה. אחרי שרכבת ההרים הזו של התהליך הפלילי הגיעה לסיומה, ש' התלבטה אם להגיש תביעת פיצויים נגד הדוד שפגע בה. נכון, את התום שנגזל ממנה כסף לא יוכל להשיב, אבל הוא יוכל לסייע לה במעט ולאפשר לה שיקום גופני ונפשי. אבל אז גילתה ש' שייתכן שתצטרך להגיע שוב לבית המשפט האזרחי כדי להעיד שוב נגד אותו הדוד, והפעם, בניגוד להליך הפלילי, לפי המצב החוקי היום היא תצטרך להעיד מולו, ויש לו אפילו זכות לחקור אותה ולשאול אותה שאלות בעצמו על הנזק שהוא גרם לה ועל הפגיעה שלה. ומה קרה בסוף? ש' ויתרה, היא פחדה שלא תוכל לעמוד בכך. הצעת החוק הזאת מבקשת לסייע לש' ולילדים ונערים נוספים כמוה. במרכז הליווי של המועצה לשלום הילד, שמלווה מאות ילדים נפגעי עבירה מדי שנה, זיהו שיש צורך בתיקון המצב הזה. כך נולדה הצעת החוק הזו, שתעניק לילדים הגנות גם בהליכים אזרחיים ותאפשר להם להעיד בצורה חופשית יותר נגד מי שפגע בהם. כי במציאות, הקושי של הילדים האלה להעיד הוא זהה, כמו בהליך הפלילי. לא ייתכן שילדים יהיו נעדרי הגנות כשהם מבקשים למצות את הזכויות העומדות להם, גם בהליכים האזרחיים. זו ההזדמנות שלנו להושיט להם יד. אני רוצה להודות לחברי ושותפי להצעת החוק, יושב-ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד חבר הכנסת אלי דלל; לעו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד; ליו"ר ועדת החוקה, על קידום ההליך, וכן, ליו"ר הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ. ובטח ובטח להודות לכל בנות הנהלת סיעת יש עתיד – נטע, שפרית, קורל – על הסיוע. ולכן חשוב מאוד שתצביעו בעד החוק, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ביטון. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דבריי, לאור מה שהיה היום בצוהריים בכנסת, אני רוצה להודות לחיילי צה"ל ולברך את חיילי צה"ל, ואני מצדיע להם. אני רוצה ומבקש מהקדוש ברוך הוא שכולם יחזרו בשלום. אני מתפלל לשלומם של החטופים, שיחזרו בשלום הביתה במהרה. ברצוני לגנות את מאורעות אמש מול מעון ראש הממשלה. קריאות בוגד וקריאות של "בדם ואש אותך נגרש, הן חמורות מאוד". זריקת לפיד בוער על שוטר, ועוד מקרים חמורים, אמורים להדיר שינה מכל מי שחי פה. אני מצפה מכל חבריי נבחרי הציבור, מכל חלקי הבית, להוקיע את האמירות והמעשים של הקומץ הזה, וממערכת אכיפת החוק – לפעול ביד קשה כנגד אותם פורעים. מאז 7 באוקטובר מדינת ישראל וכוחות הביטחון מתמודדים עם אתגרים ביטחוניים אדירים: יש לנו 134 חטופים וחטופות בעזה, עשרות אלפי עקורים מבתיהם, איומים מסביב, מלבנון, סוריה, עיראק, איראן והח'ותים בתימן. החברה האזרחית מזה כחצי שנה מגויסת בצו 8 של אחדות, גיבוי ונתינה, ואני מצפה שכך יהיה ויימשך. אחדותנו היא תנאי הכרחי להמשך קיומנו. ועכשיו לגבי הצעת החוק. הצעת החוק שאני מביא היום היא הצעת חוק חשובה מאוד, בשל העובדה שזו מבקשת להרחיב את סל ההגנות הניתנות לקטין הנדרש להעיד כעד או כתובע בהליך אזרחי בשל עבירות מין ואלימות חמורות על ידי מתן מעטפת הגנות לזו הניתנות היום בהליך הפלילי. זאת, במטרה לשמור על שלומם הנפשי של קטינים ולקדם מסירת עדות חופשית ובהירה באופן העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם זכותם של ילדים להגנה. בפברואר 2021 מונה צוות מיוחד במשרד המשפטים לבחינת הנגשת ההליך האזרחי לנפגעי ונפגעות העבירה. מסקנה מרכזית שעלתה מעבודת הצוות היא שאחד החסמים והקשיים עבור נפגעות ונפגעי עבירה בהתמודדות עם ההליכים האזרחיים ככלל, הוא החשש מהליך העדות והשלכותיו, ובתוך כך המפגש הצפוי עם הנתבע ומתן העדות בפניו. לכן הומלץ להרחיב את ההגנות הניתנות לנפגעי עבירה, ובפרט קטינים בהליך אזרחי. אני מבקש להודות למועצה לשלום הילד, שסייעה בהכנת הצעת החוק החשובה הזאת ופועלת ללא לאות לקידום זכויות ילדים והגנה עליהם. אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין, שהיה שותף להצעת החוק, לחברי חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הקואליציה. ולחברתי חברת הכנסת דבי ביטון, על השותפות בקידום החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה מאי גולן לסכם בשם הממשלה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממש קצת לפני חג הפסח, וככה, עם סיכום, פגרה, היה לי חשוב, במיוחד לאור הימים האחרונים, לעלות ולומר כמה דברים. הלוחם הגיבור סמל ראשון שחר פרידמן, השם ייקום דמו, שנפל בקרב בעזה, סיפר רגע לפני שנכנס להילחם ברצועה: "כשחיילים יוצאים לחופשה, הפנטזיה שלהם זה לאכול שווארמה. שלנו – זה ללכת לקברים של החברים שאיבדנו. אבל קודם אנחנו רק רוצים לנקום את נקמתם. זה מה שאנחנו רוצים. אם ייתנו לנו לעשות את העבודה, ניתן פה שקט ל-50 שנה"; "בשביל מדינה כזו אני מוכן להילחם. אין עוד עם שנראה ככה. אני מוכן למות בעד המדינה שלנו". הלוחם הגיבור סמל ראשון עמית בונצל, השם ייקום דמו, שנפל גם הוא בקרבות הקשים, אמר לאביו: "אבא, מה שראיתי שם, אפילו ביד ושם, אין. אני מחכה להיכנס לעזה ולגמול לחיות האדם האלה". ביומן שכתב עמית תוך כדי הלחימה, הוא הותיר אחריו צוואה מהדהדת: "יצאנו למהלך היסטורי שישנה את המשוואה. עלינו – – – לסיים בניצחון מוחץ". לצד אותם ציטוטים מקפיאי דם של החיילים הגיבורים והקדושים שלנו, אי-אפשר לרגע, אפילו לא לרגע, לשכוח מעדותה המצמררת של עמית סוסנה, עדות שמלווה בכאב פוצע ועצום כל כך. גם העדות המצולמת, שחלקים ממנה פורסמו רק הבוקר, שבה את מתארת שהיית כבולה לשלשלאות במשך שלושה שבועות, לא נותנת מנוחה לנפש. עמית היקרה, את גיבורה, ואת כל כך אמיצה שאין מספיק מילים כדי לתאר. אני אישית קמה עם הסיפור שלך בכל בוקר והולכת לישון איתו בכל לילה. אני רוצה לומר לך מכאן, ואני בטוחה שאני מדברת בשם כל שרי הממשלה וכל הכנסת, אם אפשר לומר, שאני חברה בה, נעשה הכול, אבל הכול, כדי להדהד את דברייך בעולם ולפעול בכל יכולתנו כדי שכלל החטופות והחטופים יחזרו מהגיהינום שהם נמצאים בו. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל הותקפה ב-7 באוקטובר על ידי ארגון מרצחים סדיסטי ואכזרי, מתקפה נוראית שעמנו לא חווה מאז טבח היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה, השואה. המדינה התעשתה ויצאה למלחמה בדיוק כמו שמדינת ישראל, לצערנו, כבר מתורגלת. בזכות עוז רוחם של לוחמינו, מפקדינו ומנהיגינו, חיסלה ישראל למעלה מ-15,000 רוצחים ארורים מכל הדרגים. שבינו למעלה מ-3,800 מחבלים ויותר מ-10,000 מנוולים פצועים יצאו מכלל יכולת לחימה. לוחמינו בונים תורת לחימה פורצת דרך עולמית, לוחמה בשטח הצפוף בעולם, מתמודדים עם מנהרות שלא ידעה שום אומה באף מלחמה. תוך כדי מלחמה ישראל מיגנה ופיתחה טכנולוגיות פורצות דרך לשמירה על כוחותינו. הם, הם גיבורי התהילה והניצחון. ובעודם מנצחים בקרבות קשים בין סמטאות ובין פירי מנהרות, ערוצי התעמולה והפרשנים מסבירים לציבור שאנחנו מפסידים, מדשדשים, אין יום שאחרי, הכול משברים, הכול שברים. אותם פרשנים וגנרלים שהסבירו כבר שהמעצמה רוסיה תכבוש את אוקראינה רק תוך ימים בודדים, ובפועל היא נמצאת למעלה משנתיים כבר בלחימה, הם אותם פרשנים שסופרים דקות מלחמה ללוחמים. כולנו מקבלים בלי הפסקה הודעות מלוחמים בשטח, שאומרים לנו: די, אנחנו לא יכולים לשמוע את זה כבר יותר. הלוחמים זועקים לתקשורת: תפסיקו להסית, להחליש ולפלג. במקום לפתוח מהדורות מתפרצות באותה שעה עם אל-ג'זירה ואל-מנאר ישירות מהפרעות בקפלן, תראו לאזרחים מבצעי לוחמים ורוח לחימה. בכל הזמן הזה שלוחמים בחזית, היו וישנם מי שיצרו חזית לחימה משלהם בעורף, חזית אלטרנטיבית, כמו למשל מיודענו רונן צור. רק אתמול אמרה איילת סמרנו, שבנה יונתן חטוף בעזה, כך היא אמרה: "יש מי שראה באירוע הזה קרדום פוליטי לחפור בו ועדיין ממשיך. אחרי תקופה שנפרדנו מרונן צור, הוא מנסה לחזור בכוח. מסרב לשחרר. רץ מאולפן לאולפן ומספר שאנחנו, משפחות החטופים, רוצות את חזרתו". רונן צור, "אנחנו שחררנו אותך. שחרר גם אתה אותנו. תפסיק לשלוח אלינו שליחים; תפסיק לבקש חתימות וסקרים. אנחנו אותך איתנו לא רוצים". עוד עדות שמענו אתמול מאימא במטה החטופים שאומרת: חצי שנה אני הודפת את ארגוני המחאה. חצי שנה. זה אומר בעצם שמהיום הראשון, לפני שמדינת ישראל ידעה בכלל מה, למה וכמה, הם, כל מה שעניין אותם, במקביל לעשייה כזו או אחרת, הוא איך להוסיף שמן למדורה פנימית. לשמוע ולא להאמין לאן הם הידרדרו. פשוט לא להאמין. אבל מה לנו להלין על מרעילי הבארות ושורפי האסמים כשיש לנו רק פה חברת כנסת שכמו חברה לגוש עופר כסיף המכה שוטרים. היא מגיעה במוצ"ש עם קרשים כדי להבעיר מדורות באיילון וחוסמת אוטובוסים ושוטרים. גב' לזימי לא יודעת או כן יודעת, כמו חבריה למדורה, שרק מספיק – היא הרי מבינה את זה – שהיא תגיד ברדיו: לא ניתן למשטרת בן גביר לעצור מפגינים, ושום כתב אישום הרי לא יוגש נגדה, כאילו היו קוראי שירה הומניים, ולא מתפרעים בפועל. היא הרי מביטה על אילן גבוה, יו"ר האופוזיציה, מפעל מכונות הרעל, זה שכל היום מדבר ומדבר על מכונת הרעל, זה שכל היום מדבר על "המשיחיים" ועל "הקיצוניים". מיהם בעצם? מצביעי המחנה הלאומי אלה האריות ממכינת בני דוד מעלי, מישיבת ההסדר בירוחם, מישיבות הר עציון, נווה שמואל וקריית ארבע; אלה שמילאו את שורות הלוחמים, ולצערנו הרב מאוד, גם את שורות הקברים; או אולי נופלי שכונת היובל בעלי: בית ראשון – רועי קליין, בית שני – אלירז פרץ, בית שלישי – עמישר בן דוד, שכליה אחת שלו, שתרם, מפגינה היום בקפלן – הם "המשיחיים" ו"הקיצוניים" בעיני המסית האובססיבי הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ביחד ננצח. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ביחד ננצח? תגיד לראש האופוזיציה שלך, שלא רצה את אורית סטרוק בממשלה, ששמונה מילדיה היא שלחה לשדה הקרב. שיתבייש לו. שישיל נעליו מעל רגליו. שמונה מילדיה בשדה הקרב, כן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אחד מילדיה עבריין. גם אחד מילדיה עבריין שדקר ערבי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מעניין, אדון חבר הכנסת מיקי לוי, איפה עשן הרימון שעשה לו התקף אסטמה ועשן הלפידים? שאני לא ארחיב בנושא. הוא גם בהפגנה אתמול, הלפיד, דיבר על משפחות השקופים, מי שלא שמע. זה אותו הלפיד, אגב, שהצהיר שהוא לא מגיע לבקר משפחות שכולות – אלא אם כן קוראים להם משפחת אלחרומי. את זה אתם זוכרים? אופוזיציה יקרה, תיזכרו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איזה שקר. איזה שקר. מתי הוא אמר את זה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אלה אותם שקרנים ומסיתים שסיפרו שהמחנה הלאומי יעלה על הכנסת כמו הקפיטול אם יפסיד בבחירות. אז אתמול ראינו מיהם האנרכיסטים שפרצו את כל מעגלי האבטחה. ראינו מיהם באמת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> יאיר נתניהו. אמרתי יאיר נתניהו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נמשיך לטפלונים – מה, אתם אובססיביים. נתניהו. באמת לא אמרנו נתניהו חמש דקות. זה נכון. אז הפעם זה נכון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך טיימר? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא. לשמחתך. נמשיך לטפלונים. הלוא הם כל הממלכתיים, המפלגות הממלכתיות. הן הרי מהאו"ם, המפלגות הממלכתיות. שומעים את כל השקרים ואת ההסתה: שראש הממשלה מעכב או לא רוצה לשחרר את החטופים, שצה"ל מדשדש, שאנחנו מפסידים. הם התמימים, יושבים בקבינט, ורק קוראים סקרים. הם לא חלק ממקבלי החלטות. הם לא באירוע. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> ונותנים אולטימטומים. היום גם גנץ נתן אולטימטום. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כשנוח להם, חבר הכנסת טופורובסקי, הם מסבירים: למה לתקן מה שלא שבור? אבל כשהפורעים שלהם, מהמחנה הממלכתי שלהם, שורפים את איילון וזורקים לפידים בוערים על פרשים וסוסים או נכנסים מתחת למכת"זיות בניסיון להגיע למעון ראש הממשלה בירושלים, זה מותר. למה זה מותר? כי זו "משטרת בן גביר". אז הכול מותר. אבל הרי כשהיה כנס ודיון דמוקרטי על יישוב גוש קטיף, אותו מחנה ממלכתי תקף ואמר: "השתתפות השרים וחברי הקואליציה בכנס אתמול פגעה בחברה הישראלית בזמן מלחמה". זה מה שאמר יו"ר המחנה הממלכתי. אבל מה עושה המחנה הממלכתי שלו? מה הוא עושה ברחובות? הרי זה מחזק את רוח הלוחמים והחברה הישראלית, נכון? פרעות על סמלי שלטון זה ממלכתי, אה? בסדר. מכאן אני רוצה לקורא למפכ"ל המשטרה מר קובי שבתאי בקריאה באמת נחרצת. מר קובי שבתאי: משטרה, על פי החוק, היא האחראית על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי. ובעוד הצבא עוסק בהגנה על אזרחי המדינה מפני אויבים חיצוניים, המשטרה ממונה על ביטחונם של האזרחים מפני עבירות המתבצעות בתוך תחומי המדינה או העיר בקרב אזרחי המדינה. מר שבתאי, דם השוטרים הוא לא הפקר. כבוד השוטרים הוא הראשון במעלה. כאן זה לא אוגנדה, למקרה שמישהו התבלבל. האנרכיסטים שזורקים לפידים, חוסמים כבישים ומצהירים קבל העם ועדה שהם ישרפו את המדינה בזמן מלחמה, הם מבזים את הגיבורים שלנו ואת סמלי השלטון, וצריכים להיות מובלים עם אזיקונים לבתי המעצר. בדיוק, אגב, כמו האנרכיסט רדמן הפיטבול, זה איך שהוא קורא לעצמו, שנעצר ועשה וי מהאוטובוס בדיוק כמו שעשו משוחררי שליט בעסקה שכולכם מכירים. זה הזמן, אדון מפכ"ל, להוציא את המכת"זיות והבואשות מהשכונות החרדיות. אתה יודע למה? כי דין נטורי קרתא כדין נטורי קפלן. לא פחות ולא יותר. אותם אלפי שוטרים מקומם במאמץ המלחמתי, לטפל בפרוטקשן, לחקור פשעים ולעצור רוצחים ואנסים. הם לא צריכים תוך כדי מלחמה להתמודד עם לפידים מושלכים לעברם או למנוע אנרכיה ברחובות ולקוות, רק לקוות, שנבואתו של אדון ברק – שיהודים לא יצופו בירקון, שגופות יהודים לא יצופו בירקון. אז אבהיר ואדגיש לסיום – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זו ביקורת נגד בן גביר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה מה שהיית רוצה בפנטזיה שלך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שהמשטרה לא עושה את העבודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בפנטזיה שלכם. אתם יודעים, משטרת בן גביר. אני אבהיר ואדגיש לסיום, שיהיה ברור. דמם של בנינו ובנותינו זועק מן האדמה. במותם הם ציוו לנו: אל תעצרו, אל תעצרו. יש לנו מחויבות להחזיר כלל החטופים. יש לנו אחריות ליישובי הגבולות והארץ כולה. עלינו מוטלת האחריות לוודא שמקרה כזה לא יחזור לעולם. לעולם. שליחי השם, השם ישמור אותם, במדי צה"ל ימשיכו לחסל, ימשיכו לסכל את כל העמלקים מבקשי רעתנו. ואנחנו כאן, אנחנו כאן, בעזרת השם, נמשיך לחיות על מנת לאפשר להם לעשות זאת בביטחון ובגאווה. לא שלום עכשיו ולא בחירות עכשיו, כמו שאתם רוצים. רק ניצחון עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת דבי ביטון. חברת הכנסת דבי ביטון, אני מזמין אותך לסכם את הדיון. אם כך, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) (עדות קטין ונפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 10) (עדות קטין ונפגע עבירת מין או סחר בבני אדם בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 22, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. מליאת הכנסת תצא עכשיו להפסקה. אנחנו נודיע עשר דקות לפני חידושה. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 19:59 ונתחדשה בשעה 20:23.) << הפסקה >> << הצח >> הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1744).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מחדש את הישיבה. חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר מיקי זוהר להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום. זה חוק שאנחנו חוקקנו בזמנו, בשנת 2018. הוא משקף את האיזון בין הצורך להגן על שלומם של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות מפני פגיעה – באמצעות התקנת מצלמות, ואנחנו רוצים לוודא שהדברים הללו שאנחנו ראינו, לצערי, בזמן האחרון לא מעט פעמים, לא יקרו שוב בעתיד. בסופו של דבר, היוזמה הזו מציעה בסעיף 1 לתקן את הגדרת "מפקח לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות", שהוא בין הגורמים המנויים בסעיף 7 לחוק כגורמים הרשאים לעשות שימוש בצילומים לפי החוק. מוצע להוסיף להגדרה זו גורם נוסף, מפקח מבין עובדי הרשות המקומית. יובהר כי הגורמים שיוסמכו לפי התיקון המוצע הם מפקחים רלוונטיים ברשות המקומית שאמונים על תחום הטיפול הפעוטות בגיל לידה עד גיל שלוש שנים. כמו כן, מוצע בסעיף 2 לחוק לתקן את סעיף 7(ב) לחוק, הקובע את תנאי הצפייה והשימוש בצילומים לפי החוק. מוצע שתהיה לממונה ולמפקח לפי חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ולפי חוק מעונות יום שיקומיים סמכות צפייה בצילומים במסגרת פיקוח שוטף, אשר ימנע פגיעה בשלומם הגופני או הנפשי של הפעוטות השוהים במעון. הצעת החוק נדונה בישיבת הממשלה ב-31 במרץ 2024, שאישרה עקרונית את טיוטת החוק והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר על דעת הממשלה את הנוסח הסופי של הצעת החוק שתוגש לכנסת. בנוסף, בהתאם לסעיף 81 לתקנון הכנסת אישרה הממשלה בישיבתה לבקש מוועדת הכנסת לקצר את תקופת ההנחה ולהקדים את הדיון בהצעת החוק. הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה ביום 31 במרץ 2024, וההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה מוועדת הכנסת בישיבתה שהתקיימה הערב, 3 באפריל 2024. לנוכח האמור והנימוקים שצוינו אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה. הצעה זו הוצעה ואני דובר בשמו של שר החינוך, השר יואב קיש. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר זוהר. נעבור לדיון האישי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני עליתי רק לדקה, מכיוון שזה החוק האחרון של הכנסת הזאת. רק רציתי להגיד תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> של הכנס הזה, הלוואי, של הכנסת הזאת, אבל זה כמובן לא תלוי בי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר, לא כל כך מהר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מותר לבן אדם, מותר לו לחשוב על דברים שהוא רוצה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חלומות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני כן רוצה להגיד משהו לסיום הכנס, בטח בשם האופוזיציה, ואני יודעת שגם אתה תגיד, אבל חשוב לי להגיד תודה לכל עובדי ועובדות הכנסת, באמת, על התמיכה שלהם בכל חברי הכנסת; לכל עובדי המשמר; לכל האנשים שעושים כאן באמת ימים ולילות עבורנו. אני רוצה להודות לצוות הכנסת, למזכיר הכנסת, באמת, ולכם, על כל העבודה שלכם בשביל שהמקום הזה יתפקד. אני רוצה להגיד, ואני גם מצטרפת לדברים שינון אמר, שחברי הכנסת ממשיכים לעבוד בפגרה וימשיכו לעבוד בפגרה, למען משפחות החטופים, למען המשפחות השכולות, למען המפונים והעקורים מבתיהם שעדיין לא חזרו, וכמובן, למען כל אזרחי ישראל וכל המדינה. מיקי, שנייה. אני רוצה להגיד תודה אישית ליו"ר הקואליציה. אני חושבת שהיינו כאן בתקופה מורכבת. לא קל להיות אופוזיציה בזמן מלחמה, אבל ידענו לנהל את האופוזיציה – לממשלה ולא למדינה. וכל החוקים הטובים שהגיעו, היינו הראשונים לתמוך פה. ואני רוצה להגיד לך תודה באופן אישי על שיתוף הפעולה בינינו. ובכלל, לכל מי שנמצא כאן, ואני יודעת שיש כאן עובדים מסורים למקום הזה. ואני חייבת להגיד לכם שאם יש משהו אחד – כשהייתי פעם חברת מועצה, אמרתי פעם שאני מרגישה שלפעמים במועצת העיר, אתם יודעים, הפקידים רק אומרים לנו: טוב, אתה חבר מועצה, אבל אתה תתחלף. ודווקא כאן בכנסת אני מרגישה שכל עובדי הכנסת עושים הכול כדי שחברי הכנסת יצליחו. אני רוצה באופן אישי להודות גם לכל היועצים הפרלמנטריים, שאף פעם לא ראיתי בהם עוזרים אלא יועצים. ובאמת, למנהלי הסיעות ומנהלות הסיעות. לקינלי פה יש רשימה מסודרת, אני אלתרתי. אבל אם יש מישהו ששכחתי, אז באמת תודה רבה לכולם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם את רוצה להודות לי באופן אישי, את יכולה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באופן אישי לינון. תודה רבה לכולם, ושיהיה באמת חג פסח כשר ושמח, עד כמה שאפשר. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחברת הכנסת בן ארי. השר זוהר, אתה מעוניין לסכם לפני הצבעה? << קריאה >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << קריאה >> התשובה היא לא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא. אז אם כך, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – ארבעה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעות ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לפני סיום – הודעות יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ; סליחה, בתפקידו כיו"ר ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> לפני שאני אקריא את ההודעה – האמת שרשמתי, אבל הקדמת אותי – אז גם אני כמובן רוצה להצטרף למירב, להודות לאנשי הכנסת – לייעוץ המשפטי של הכנסת, למזכירות הכנסת, תודה רבה לכם. משמר הכנסת, סדרנים יקרים, עובדי הכנסת כולם, תודה רבה על הסיוע – מעניקים לנו סיוע בצורה מכובדת, רואים שעושים את זה מהלב. לפעמים הסביבה שלנו כח"כים היא מורכבת ובעייתית, ובאמת הם עושים עבודה חשובה. אז תודה רבה. וגם אני רוצה להודות לך, מירב, למרות שאת מרכזת האופוזיציה ואני יו"ר הקואליציה. למרות שבחוץ מה שתמיד יראו זה את המריבות ואת הצעקות, כי בסדר, יש מחלוקות פוליטיות, אבל יש גם דברים, יש גם שיתופי פעולה. ואת שיתופי הפעולה האלו מצאנו פה ביחד למען החיילים, למען החטופים, למען המפונים, למען נפגעי פעולות האיבה ומשפחותיהם. והמקומות האלה, למרות שלא רואים – כי כשדברים חשובים מסתדרים זה לא מעניין אף אחד, אף אחד לא יפרסם על זה – אבל אלו הדברים החשובים, שבהם ידענו לשים את המחלוקות בצד ולשתף פעולה, ולקדם אותם ביחד באחריות למען אזרחי ישראל. אני מאחל שנמשיך, בעניינים החשובים האלו, תמיד לשתף פעולה. תודה. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 245) (העברת האחריות הביטוחית בתחום מכשירי שיקום וניידות מן המדינה לקופות החולים), התשפ"ד–2024, מ/1732. ועדת הבריאות תדון בהצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (הרחבת אימוץ הדין האירופי, ייעול הליך האימוץ והסרת חסמים ביבוא מזון במסלול האירופי), התשפ"ד–2024, מ/1742. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כץ. רגע לפני סיום, אני באמת מבקש, ראשית, כמו שעשו יו"ר הקואליציה ומרכזת האופוזיציה, להודות לכל עובדי הכנסת, לצוות המזכירות, למשמר, לצוות הניקיון, לעובדות המזכירות, לצוותי היועצים, לצוותי הסיעות, למשמר הכנסת, לכל אשר על המלאכה של הבית היקר הזה, למזכיר הכנסת וצוותו, למנכ"ל הכנסת, לסגנים, לראשי הוועדות ולכל הצוותים שעוסקים במלאכה כדי שהמקום היקר הזה באמת יהיה המרכז שאליו נשואות כל עיניי ישראל. זה היה כנס קשה לעם ישראל, למדינת ישראל, והכנסת הביאה את הקולות האלה פנימה. אני רוצה רגע לפני סיום לשאת תפילה. תפילה לאחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה. המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלה ובזמן קריב, ונאמר אמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תם סדר-היום. הכנסת יוצאת רשמית לפגרה, אבל אני יודע – וגם קורא לחברי הכנסת וחברות הכנסת שימשיכו לעבוד עבור הציבור גם בששת השבועות הקרובים. שנדע, כל בית ישראל, חג חירות שמח, יחד עם כל החיילים, החטופים שישובו לביתם וכל האנשים שנעקרו מביתם בששת החודשים האחרונים. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ב באייר התשפ"ד, 20 במאי 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:34. << סיום >>