דברי הכנסת

דברי הכנסת כז / מושב שני / ישיבה קס"ט / ל' בניסן התשפ"ד / 8 במאי 2024 / 27 חוברת כ"ז ישיבה קס"ט כנס מיוחד הישיבה המאה-ושישים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ל' בניסן התשפ"ד (8 במאי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 13:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 5 הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – הארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024 6 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 6 יאיר לפיד (יש עתיד): 8 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 9 יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): 10 מירב בן ארי (יש עתיד): 11 אלעזר שטרן (יש עתיד): 14 דבי ביטון (יש עתיד): 16 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 18 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 19 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 20 גלעד קריב (העבודה): 21 נאור שירי (יש עתיד): 23 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 25 נעמה לזימי (העבודה): 27 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 31 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 32 מיקי לוי (יש עתיד): 33 אריאל קלנר (הליכוד): 35 שלי טל מירון (יש עתיד): 36 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 37 עודד פורר (ישראל ביתנו): 38 שרון ניר (ישראל ביתנו): 39 מאיר כהן (יש עתיד): 40 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 42 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 43 ירון לוי (יש עתיד): 44 בועז ביסמוט (הליכוד): 49 צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 57 הודעה אישית של חבר הכנסת עופר כסיף 58 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 59 הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 60 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 61 אופיר כץ (הליכוד): 62 מירב בן ארי (יש עתיד): 64 שרון ניר (ישראל ביתנו): 66 טלי גוטליב (הליכוד): 67 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 70 נעמה לזימי (העבודה): 71 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 72 מיקי לוי (יש עתיד): 74 עודד פורר (ישראל ביתנו): 75 עמית הלוי (הליכוד): 77 הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – סכומי התשלומים ומועדיהם), התשפ"ד–2024 78 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 78 הודעת ועדת הכנסת 81 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 82 הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון), התשפ"ד–2024 82 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 83 מירב בן ארי (יש עתיד): 85 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 87 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 87 הודעת ועדת הכנסת 88 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 88 הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16), התשפ"ד–2024 89 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 89 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 92 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ל' בניסן התשפ"ד, 8 במאי 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 34 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. ההסכמים הבין-לאומיים האלה: 1. פרוטוקול המתקן את הסכם ההובלה האווירית בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של אוזבקיסטן, שנחתם ביום 4 ביולי 1994; 2. פרוטוקול בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית הדמוקרטיה של סרי לנקה בדבר תיקונים להסכם ההובלה האווירית בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית הדמוקרטית של סרי לנקה, שנחתם ביום 24 באוגוסט; 3. מזכר הבנות בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת איחוד האמירויות הערביות בדבר הובלה ימית. הודעות שר הבריאות על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ארז מלול, צגה מלקו, אפרת רייטן מרום, צבי ידידיה סוכות, מאיר כהן, אימאן ח'טיב יאסין, אורית פרקש הכהן ואחמד טיבי בנושא: מחסור בכוח אדם במגזר במקצוע עבודה סוציאלית בתקופה שבה הצרכים החברתיים גואים; על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, צגה מלקו, מיכאל מרדכי ביטון, אימאן ח'טיב יאסין ומשה רוט בנושא: ביטול אגרת מיון בבתי חולים פסיכיאטריים. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיעה חברת הכנסת קטי קטרין שטרית כי היא חוזרת בה מהצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023, פ/2867/25. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת על הודעתה המפורטת. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – הארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1751).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – הארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש להציג את הצעת החוק בשם שר המשפטים. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – הארכת הוראת שעה), התשפ"ד–2024. מדובר בהארכת הוראת השעה שנחקקה כחלק מחוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, וזאת על רקע הפשיעה הגואה בחברה הישראלית בכלל, ולצערנו בחברה הערבית בפרט. מטרתה של הוראת השעה הייתה להעניק למשטרת ישראל כלי אכיפה אפקטיביים שיאפשרו לה לתפוס ראיות באופן מיידי גם ללא צו בית משפט במקרים המתאימים, כאשר יש חשש שהראיות יועלמו, ייעלמו או ישובשו, באופן שיביא לעלייה בשיעורי פיענוח פשיעה חמורה ובהעמדה לדין, כמו גם לעלייה בהיקף תפיסת כלי נשק ואמל"ח בלתי חוקיים, ובאופן שימנע וירתיע את העבריינים מלבצע עבירות אלו. הוראת השעה נקבעה לכתחילה למשך שנה על מנת לבחון את התועלת שבמתן הסמכות החדשה למשטרה. בטרם ארד לפרטי ההצעה שאני מביא בשם שר המשפטים, אציין כי נוכח העובדה כי מדובר בפגרת הכנסת ואין אפשרות לקיים דיון מהותי בהארכת הוראת השעה, הפוקעת ב-15 במאי 2024, מוצע כעת להאריך את הוראת השעה בשלב זה לפרק זמן קצר, עד ליום 1 ביולי 2024 – אין לי לפניי את הלוח העברי כדי לציין מה זה יוצא בלוח העברי. אני חושב שכך צריך להיות בכל דבר כזה. לגופה של ההצעה אציין כי במצב המשפטי שהיה קיים טרם תיקון הוראת השעה היו ארבע עילות לחיפוש במקום בלא צו בית משפט, אשר אופיינו בכך שבהתקיימן הצורך לערוך את החיפוש הוא דחוף, ופנייה לבית המשפט לקבל צו חיפוש תסכל את מטרתו. הוראת השעה מאפשרת לשוטר לערוך חיפוש במקום ללא צו בית משפט בעילות נוספות, לבד מהעילות הקיימות בפקודה כיום, וזאת בשני מקרים נוספים: מקרים שבהם יש חשד לנשק בלתי חוקי בבית או מקרים שבהם יש בבית או במקום תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור, לרבות עבירה של סחיטה באיומים, וכן עבירות נשק. נוסף לכך נקבעו הוראות מיוחדות אשר יחולו על חיפוש שייעשה מכוח הסמכות החדשה כחלק מהוראות השעה: נקבע כי נדרש אישור קצין בטרם ביצוע החיפוש, נוספה חובת תיעוד לביצוע חיפוש מכוח סמכות זו בנוהלי המשטרה, ונקבעו מנגנוני דיווח ליועצת המשפטית לממשלה ולכנסת על מנת לפקח על יישום הוראת השעה. על פי הדיווחים שהתקבלו בהתאם להוראת השעה, במקרים רבים אכן נתפסו תיעוד או מצלמה, וכן נשק, המהווים חלק מחומרי החקירה, ובחלק מהמקרים הוגשו כתבי אישום. כפי שנמסר ממשטרת ישראל, מבצע חרבות ברזל, אשר החל חודשים ספורים לאחר כניסתה של הוראת השעה לתוקף, השפיע באופן ניכר על הסטת משאבי הארגון כולו לצורך הלחימה, וכפועל יוצא מכך – על הפעלת הסמכות החדשה. לנוכח זאת, הארגון כולו עסק בפעילות חירום לאומית, כך שליבת העבודה, ובכללה מיצוי החקירות, נדחקה עקב העומס הרב שהוטל על כתפי המשטרה. לפיכך, לא מוצתה מלוא יכולת המשטרה לשימוש בסמכות החדשה, ועל כן נדרש פרק זמן נוסף על מנת לבחון את תועלתה של הסמכות החדשה לפעילות משטרת ישראל למיגור הפשיעה. לנוכח האמור, עמדת מערכת אכיפת החוק היא כי יש לאפשר המשך מתן הסמכות למשטרת ישראל לביצוע חיפושים בלא צו, בהתאם לעילות שנוספו בהוראת השעה, לפרק זמן נוסף שיאפשר לבחון בהמשך אם יש לקבוע את הסמכות כהוראת קבע. במסגרת חוק המאבק תוקן גם סעיף 247 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, שעניינו חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה, ונקבע כי העילות שנקבעו בהוראת השעה יחולו בשינויים מסוימים גם על שוטר צבאי בתקופתה של הוראת השעה. הארכת הוראת השעה כמוצע תאריך גם את ההסדר בחוק השיפוט הצבאי. בהתאם לאמור, ובשים לב לכך שמבצע חרבות ברזל טרם הסתיים, מוצע להאריך את הוראת השעה לפרק זמן קצר – כפי שציינתי קודם – לצורך גיבוש עמדה בנוגע לתועלת הגלומה בשימוש בסמכות החדשה. מכל הטעמים האלה, אני מבקש מחברי הכנסת הנכבדים, אדוני היושב-ראש, לתמוך בהצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר פרוש ומתכבד להזמין את ראשון הדוברים, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היות שחלק מאיתנו היו תקועים פה, אז אני רוצה לעדכן את הכנסת שהיום שוב עלו המחירים. היום אלה מחירי הבשר: עוף עלה בין 10% ל-20%, כתף בקר – 40%, בשר טחון – כמעט 100%. זאת אומרת, ביום העצמאות הקרוב המדינה תתחלק לאנשים שהחליטו לא לחגוג את יום העצמאות ולא לעשות מנגל כי הם עצובים, ולאנשים שהם עצובים כי הם החליטו לחגוג את יום העצמאות ולעשות מנגל. לפני שהצמחונים מרוצים ממה שקרה, אז לפני יומיים עלו כל מוצרי היסוד, או כמעט כל מוצרי היסוד, גם הם בין 10% ל-20%, כולל מוצרים מפוקחים. הדלק עולה פעם חמישית מאז הוקמה הממשלה הזו. אני לא יודע אם אתם מודעים לזה, אני מזכיר לכם שהוקמה ועדת שרים לענייני יוקר המחיה. הממשלה הודיעה בהתרגשות על הקמתה, ראש הממשלה אמר: אני אעמוד בראשה, אישית. הוועדה התכנסה בפעם האחרונה בספטמבר, לפני שמונה חודשים. ואל תגידו לי "מלחמה" – דווקא בגלל המלחמה, בגלל שהמלחמה מייצרת עליות מחירים, צריך לכנס אותה ולשבת ולעשות את הדבר האחד שהממשלה הזו לא מוכנה בשום דרך שהיא לעשות: לעבוד. לעשות את עבודתה. מי האנשים האלה שעומדים עכשיו בסופר עם העגלה, הלומי רעם מהמחירים? והם הלומי רעם גם כי שר הכלכלה, מיליארדר בזכות עצמו, בעצם ביטל את סימון המחירים. אז הם מגיעים לקופה, מגלים כמה זה עולה, ומתפרקים. מי האנשים האלה? אלה בני המשפחה של המילואימניקים, שעשו 180 יום; אלה האנשים שהעסק הקטן שלהם קרס; זה מעמד הביניים הישראלי, שמחזיק את המדינה הזו בחיים ומחזיק את הממשלה האומללה הזו בחיים. אותם אתם מפרקים. אני אגיד לזכותו של חבר הכנסת גפני, ראש ועדת הכספים, הוא אמר אתמול בגלוי: שר האוצר נכשל, שר הכלכלה נכשל. לא הצלחתם לעשות את העבודה שלכם ולייצר מצב בעת מלחמה שאזרחי ישראל שורדים את התקופה לפחות ברמה הכלכלית. הרגתם את מעמד הביניים, הרגתם את המדינה הזאת. די, התפטרו כבר, גאלו אותנו מייסורינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת לפיד. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש מלחמה בצפון, אבל הממשלה מתנהגת כאילו היא לא קיימת. מדי פעם שומעים מישהו אומר משהו, שרים לא מגיעים, העובדות לא ידועות, מכנסים פה ועדות בכנסת – רק אתמול הייתה ועדה שדנה במה שקורה באותם יישובים לא מפונים – אף אחד לא מגיע; כמה חברי אופוזיציה, ויש שם דברים שאפשר לטפל בהם – לחלקם צריך כסף, לחלקם לא צריך כסף, צריך רק קשב. צריך להבין שאנשים ביישובים לא מפונים, תקופת החל"ת שלהם נגמרה. מקומות העבודה שלהם סגורים, אבל הם לא מקבלים חל"ת, כי הם החליטו ונשארו שם. אין מדינה בצפון, אין ממשלה בצפון; יש אזרחים בצפון, אזרחים שמסתכלים למעלה ולא רואים אף אחד. שומעים? ראש הממשלה מדבר כבר חודשים: נכין תוכנית לאומית לצפון. אתמול היה נציג ראש הממשלה בדיון, ושאלתי אותו כמה שאלות פשוטות – לא הייתה תשובה. לא בגלל שהנציג לא טוב. הכול זה בלבול מוח. אין שום דבר אמיתי, אבל יש מלחמה בצפון. לפני יומיים הייתי בהלווייתו של טל שביט, זיכרונו לברכה. אני הגעתי ללוויה – לא הכרתי את טל, הכרתי במקרה את אביו, כי אביו רן הוא מפקד כיתת הכוננות בכפר גלעדי. הוא מ-7 באוקטובר במילואים. אין ממשלה בצפון. הם אומרים – התושבים אומרים, זועקים – אין ממשלה בצפון, אין. לכו לשם, תעשו מעשה. לא רק בצפון אין ממשלה – אין ממשלה בביטחון הפנים. יש שר מופקר, עבריין לשעבר, שעוד היום מתגאה שהוא הורס בתים ואומר: משילות. איזו משילות? 70 נרצחים בחברה הערבית. אתמול היה פה דיון על תוכניות כספיות שלא התחילו, לא הגיעו. כל תוכנית שהייתה – נהרסה. הנתונים מזעזעים; 2023 הייתה השנה הרעה ביותר, 2024 תהיה יותר. בחברה הערבית 70 נרצחים, בחברה היהודית יש גם כן עלייה. ציוצים יש, אבל מעשים אין. זה לא סיפור של בן גביר, זה סיפור של ראש ממשלה חדל אישים, בכל תחום. בן גביר כותב בהגיגיו: ידע כל אחד, כל פורע חוק בנגב, כי אדמת הנגב אינה הפקר. ידע כל אזרח במדינת ישראל שהוא הפקר בעיני המדינה הזאת – שאינה מתפקדת ולא רוצה לתפקד. כי אם רוצים, יכולים. לא רוצים, לא אכפת, חידלון כולל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת סגלוביץ'. תעלה ותבוא חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני מבקשת לדבר על מה שקורה בצפון. נוכח האמירות שאנחנו שומעים בימים האחרונים, גם מראש הממשלה, נדמה שממשלת ישראל מחקה את הצפון ממפת הממשלה. רמת ניתוק בלתי נתפסת. תושבים נמצאים כבר מעל שבעה חודשים מחוץ לבתים, וראש הממשלה שואל: מי קבע את התאריך של 1 בספטמבר? מה יקרה אם הם יהיו עוד כמה חודשים מחוץ לבתים? אז אני אגיד לאדוני ראש הממשלה מה יקרה אם התושבים האלה יחזרו רק כמה חודשים אחרי: הם לא יחזרו. אנחנו נאבד את קריית שמונה ואת כל יישובי הצפון. הגבול של מדינת ישראל לא יהיה איפה שאנחנו מכירים אותו עכשיו, אלא הוא יתקרב למרכז הארץ. ב-1 בספטמבר נפתחת שנת הלימודים. אני מדברת עם המפונים, והם נמצאים במצוקה איומה: הם לא יודעים אם לרשום את הילדים שלהם לגנים ולבתי הספר ולמעונות בשנה הבאה – איפה לרשום אותם? היכן שהם נמצאים היום? היכן שאולי הם יימצאו בעוד כמה חודשים? או אולי הם בכלל צריכים לשריין בצפון, כי אולי בכל זאת הם יחזרו? אנשים שתלויים על בלימה, לא יודעים מה קורה איתם מחר בבוקר. אני אומרת לכם, כמי שהמשפחה שלה מפונה, התחושה שם היא איומה. זה אפילו לא שהם יכולים להשתקע ולהרגיש, אוקיי, שבמקום שהם נמצאים היום אולי הם באמת יוכלו להישאר בעוד שלושה חודשים. ההורים שלי היו אצלי בתקופה הראשונה, עברו למלון בקיסריה, ואחר כך אמרו להם שאי-אפשר להישאר שם יותר, והזיזו אותם לחיפה. המשפט שאבא שלי אומר, "מה, אני חבילה שמזיזים אותי ממקום למקום", חקוק לי כאן. התחושה שלהם היא שהם כמו חפץ, שכל פעם מזיזים אותו ממקום למקום. ואני מוכרחה להגיד לכם, אמרתי את זה גם לו: אני מבינה את כולם. אני מבינה את המלונות שצריכים לחזור לשגרה ולהתפרנס ולקיים עובדים, ואני מבינה את המפונים שנמצאים במצוקה כל כך גדולה – גם מחוץ לבית וגם לא במקום שהם יכולים להרגיש שזה עוגן ושהם יכולים להיות שם לפחות עד שהם יחזרו הביתה. אבל לראש הממשלה יש זמן. אז הם יחזרו עוד כמה חודשים אחרי. ומה עם הכלכלה? אתם יודעים כמה זה עולה למדינה שלא עושים כלום כדי להבשיל את התנאים שיאפשרו את החזרה של התושבים האלה הביתה? אתם יודעים כמה זה עולה למדינה כל חודש? מי ישלם את זה? ראש הממשלה ישלם את זה? אנחנו נשלם את זה, הילדים שלנו ישלמו את זה, הנכדים שלנו ישלמו את זה. אנחנו רואים כבר עכשיו את עליות המחירים, ואנחנו נראה את מה שיקרה לכלכלה בהמשך. ועדיין, אני חוזרת ואומרת לכם – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – הכול כאין וכאפס אל מול מה שחווים האזרחים שלנו, התושבים שלנו שנמצאים מחוץ לבית, והסיפור האמיתי יתחיל רק כשהם יחזרו הביתה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ונצטרך לתת להם שם את המענים. ברשותך, משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. דיבר כאן חבר הכנסת סגלוביץ' על הלוויה של טל שביט. הזדעזעתי לראות את זר ממשלת ישראל עומד יתום. אף שר לא הגיע – ואנחנו לא בתקופה של ראשית המלחמה, שבאמת היו כאלה היקפים שאולי אי-אפשר היה להספיק להגיע לכולם – והלב שלי נחמץ. הבנתי כמה שכחו אותם, ואולי כנראה גם כמה הם משעממים את ממשלת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, טוב לראות אותך פה. גם טוב לראות שהאירוע של המשואות נפתר. זהו אירוע – לך אסור להגיד, אני אגיד – זה אירוע של יו"ר הכנסת. אין הרבה דברים, אירועים ממלכתיים, של הכנסת. טוב שהאירוע הזה נפתר. טוב שתנאם, כי זה לא רק אתה, זה הכבוד של הכנסת הזאת. ואני גם רוצה להגיד לך שאם זה לא היה נפתר ביום רביעי, כל נשיאות הכנסת הייתה כותבת לראש הממשלה. אנחנו ניתן לך גיבוי לזה – אני שמחה שהאירוע מאחורינו. זה לא אירוע שלך, זה אירוע של כנסת ישראל, ושוב, ניסיון דריסה של הרשות המבצעת. אתה אל תגיד, אני אגיד, ואתה יודע בדיוק מה אני חושבת. אני גם רוצה להגיד מילה על החוק של האיירסופט, החוק של עילות מעצר. אין כאן נציגים, אבל החוק הזה הוא כמובן חוק שאנחנו עשינו, של חיפוש בלי צו חיפוש – ידעתי שישר תרים את הראש. כמובן שזה חוק שלנו, כמובן שזה חוק שטורפד על ידי הממשלה הקודמת, כי היא לא רצתה להצביע בעד חוקים טובים. אנחנו מתנהגים בצורה אחראית, ונצביע, כי החוק הזה יכול להילחם בפשיעה בחברה הערבית. יש עוד הרבה כלים אחרים, אבל לצערי את השר זה לא מעניין. אני רוצה להגיד לך משהו, פרוש. השר פרוש, שומע? יופי. אני רוצה שתסתכל עליי שנייה, כי אני רוצה להגיד לך משהו שאתה ואני מכירים, ודיברנו עליו בעבר הרבה. אני פונה אליך מעל הבימה של הכנסת ומבקשת ממך בכל לשון של בקשה שתעצור את האירוע במירון. זו אחריות גם שלך, ואתה יודע ואתה מכיר – מי כמוך מכיר את ההר הזה. ההר הזה פרוץ, ההר הזה מסוכן, ולא יעזרו תפילות. אם תהיה התקפת טילים של חיזבאללה – וזו לא הפעם הראשונה שהוא תוקף את המקום – האנשים ישלמו בחיים שלהם. אל תקום, אני מנסה שתקשיב רגע. 45 משפחות כבר מתו על ההר הזה, אתם צריכים לעצור. אתה רוצה לעשות הדלקה סמלית של 20–30 איש – תעשה את זה. אי-אפשר לפתוח את מירון לציבור. רצית להגיד משהו? הוא רוצה להגיד לי משהו. אין לי בעיה. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> ברשות היושב-ראש, יש צפירת הרגעה. אפשר להרגיע רגע את חברת הכנסת מירב? אפשר לתת לי מיקרופון? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע שאני דואגת באמת. מה תגיד לנו על הר מירון? << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> עוסקים בעניין הזה במשטרה, בצבא. אני יושב איתם. אתמול היה לנו – עם פיקוד העורף, עם המשטרה. אף אחד לא יאמר לך שאני דוחק ודוחף שיהיה שם אירוע. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> מבחינתי, אירוע זה לא רק להדליק עם גפרור את ההדלקה, אלא ההימצאות של האנשים שם. אז תצאי מתוך הנחה – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה אתה דוחק? אתה צריך לעצור את האירוע. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אז צאי מתוך הנחה שאותה דאגה שיש לך, יש לכאורה גם לי ולכל אלה שעובדים יחד איתנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכאורה – זה מטריד. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אני לא יכול לומר שיש לי אותה מידת דאגה שיש לחברת הכנסת מירב – לכאורה. ולכל אלה הסובבים אותנו – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לי יש דאגה אמיתית. אני מכירה את ההר הזה מצוין. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אני, עשו לי חלאקה לפני 67 שנים שם, אז אני מכיר גם כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, תם הזמן, אז בואי לא נפתח. את פנית אליו אז הוא עונה לך. משפט לסיום. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אני מודיע פה, גם אם נניח אני אשתגע, המשטרה והצבא לא ייתנו לנו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצבא כבר אמר שאפשר לבטל את האירוע והמליץ. פיקוד העורף המליץ לבטל את האירוע של מירון על ההר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. צריכים להגיד גם את האמת לפעמים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש שיר, אני אצטט רק שורה אחת ממנו: "וטקסים, טקסים על כל הר וגיא / כי לעם נבחר אין דקה של פנאי – – – וככל שפחות שמחים, כך יותר חוגגים". זאת הממשלה, מטקס לטקס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ידוע. ידוע. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו אחרי יום השואה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני עוצר רגע את הזמן, אדוני, רק רגע. יש איזה צפצוף באולם. אז תפסיקו את זה. תפסיקו את זה. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מתחיל מההתחלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שמענו. שמענו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חוגגים, לא מבסוטים – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שיר שקוראים לו "מדינה חמה", לא שמעת: "וטקסים, טקסים על כל הר וגיא / כי לעם נבחר אין דקה של פנאי – – – וככל שפחות שמחים, כך יותר חוגגים". אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, בין יום השואה ליום הזיכרון אלה ימי חשבון הנפש האמיתיים שצריכים להיות לנו כאנשי ציבור, בוודאי כממשלה. זה למעשה יום הזיכרון לחללי צה"ל, חללי מערכות ישראל, נפגעי פעולות הטרור. אלה ימים של חשבון נפש, ואיזה חשבון נפש עושים. אנחנו באים היום מדיון בוועדת החוץ והביטחון על מיגון הצפון. ולא שלממשלה אין כסף – הכסף הולך לדברים אחרים לאורך שנים. ואני אומר למי משרי הממשלה שיטייל שם – לא מטיילים הרבה, בודדים – שייכנס למקלט אחד במושבים לא מפונים, נגיד כרם בן זמרה, ויחשוב על ילדים שחיים בתוך הגן שלהם, או כיתות א', ב', ג', או ד', ה', בתוך מקלט של 30 מטר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בגלל שההורים לא רוצים שירוצו אליו כשתהיה אזעקה, ויש הרבה שם. אבל אין שם שרים שיגידו: אוקיי, מה עושים מחר בבוקר? וזה בגלל שאנחנו עסוקים בטקסים ובחגיגות ובלתקוף את הרמטכ"ל ואת אלופי צה"ל, ועוד לא שמעת פעם אחת שמישהו מהשולחן הריק הזה יגיד: יש לי אחריות. רק להם יש אחריות, מכירים את הטכניקה הזאת. ואני רוצה להגיד משהו על מירון. למה יש בעיה במירון? יש רב ראשי שעושה רפורמה ביהדות, הוא אומר שאת הטילים עצרו תלמידי הישיבות. הוא מכיר מה אומרות המשפחות השכולות של תלמידי הישיבות ממירון? השר לענייני מירון, למה הוא צריך לעשות דיונים עם מערכת הביטחון? שיתפללו. איזו יהדות זו? זאת יהדות שמתכתבת מצוין עם "אם יגידו לנו להתגייס, נרד מהארץ". אדוני היושב-ראש, זאת רפורמה; זאת יהדות רפורמית, אבל מסוג אחר. זאת לא היהדות שלי. זאת לא היהדות שאומרת לי: גם וגם – גם תורה וגם הגנה. מירון זאת רק אחת ההוכחות לכך, וצר לי מאוד שבמקום לתת כסף למיגון הצפון הממשלה נותנת כסף לתפיסת העולם שעכשיו הצגתי כאן. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. תורה מגנא ומצלא, אומרים. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה שהשתמשתי במילה "רפורמה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לך מותר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא רפורמי, זו מהפכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. לא. זה – אל תתחיל, אל תתחיל. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצור לי את הזמן. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> מותרים לכם, מותרים לכם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה טועה – – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> משהו אסור אצלכם? הכול מותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת מלול, אפשר לבקש שתחליף אותי, ואז לא תצטרך לדבר מהיציע? בבקשה. כן, גברתי. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, ב-17 במרץ ניתנה לנו האפשרות לשוב לבתינו בשדרות ובחלק מהעוטף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוך השם. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי, לפני רגע דיברו על הצפון, אבל מישהו חושב שיש איזה happy end בדרום? אני רוצה לשתף אתכם, ואני מניחה שאתם רואים וחשופים: האפשרות לחזור לעיר – הייתה מין תחושה שהינה, אנחנו נחזור לעיר מוגנת יותר, בטוחה יותר, חרף מה שקרה ב-7 באוקטובר; אולם מהרגע שהגענו לעיר הזאת – המקום הזה, לא רק העיר, הסביבה – אתמול היו 30 רקטות לעבר העוטף והאשכול; ביום שני ב-23:00 – אני רוצה שאלה שלא גרים בעוטף ולא גרים בשדרות יעצמו את העיניים שתי דקות ויחשבו מה קורה כשאתה ישן במיטה, סוף-סוף ברחת מהפחדים, מהדי הרעש של הפיצוצים שאנחנו שומעים בבית, מהעובדה הזאת שמרביתנו עם פוסט-טראומה – אולי עוד לא הוגדרנו, אבל למרביתנו זאת תהיה התוצאה – ואז יש צבע אדום שמרעיד לך את הנשמה. אתה טס בצורה מטורפת לממ"ד, אבל מה זה טס – אתה עובר דרך הספה, חוטף מכה, אתה צריך להישמר. מישהו מעלה בדעתו מה עוברים הילדים שלנו? מה עוברים בסביבה שלנו המבוגרים שלנו? אנשים עם צרכים מיוחדים? הרקטות שנזרקו ביום שני לשדרות, זה מבית חאנון – כפסע, פסע מהניצחון, זה מקום שלכאורה צריך להיות כבוש. אנחנו עדיין חווים את חוסר הביטחון, ילדים מרטיבים, ילדים פוחדים, הורים מחליטים לא לשלוח אותם לבית הספר, ועל מה, חבריי היקרים? כי מה, תושבי שדרות עולים קצת יותר מכולם? כי אנחנו 36,000 תושבים? אני רוצה לספר לך, כבוד היושב-ראש, שביום שלישי בבוקר – אני גם חוויתי את יום שני, כן. אתה לא יכול לישון, כי פתאום מעירים אותך, ואז אתה מתיישב, ורקטה אחת מתפוצצת בשדרות ופוגעת עם החלקיקים שלה בבית, ואתה יושב דרוך ומחכה לשמוע מתי הצבע האדום האחר – קיבלתי טלפונים ביום שלישי מהורים שסיפרו לי: לא ישנו כל הלילה, הילדים בכו, הרטיבו, ואנחנו יכולים לקום ב-06:00 למקום העבודה? ואני רוצה לומר לכם, חבריי, זה מטורף מה שקורה כאן, כי כשהם לא הולכים לעבודה, זה על חשבון ימי החופש שלהם, כי יום מחלה לא מוכר מהיום הראשון. אני עכשיו מגישה בקשה לדיון מהיר, כי לא יעלה על הדעת שגם נדפקה לנו הנפש וגם עוד פוגעים בנו כלכלית. ושאף אחד לא יעלה על דעתו שהמענק הבדיחה הזה שנתנו לתושבים על מנת לחזור מסייע במשהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר על הבוקר בנוקדים, היישוב נוקדים. ב-05:00 פשיטה על נוקדים. תושבים מבוהלים מתעוררים, מסתכלים – רואים פלוגת מג"ב בפשיטה על היישוב נוקדים, ועוד עשרות אנשים על אזרחי. כולנו היינו בטוחים שמחבלים נכנסו לתוך היישוב. חלק מהתושבים רצו למקלטים; חלק מהאנשים דרוכים, במתח, התחילו לדרוך נשקים, וכולם עם נשקים בבית. כמעט התפתח שם דו"צ, אנשים לא הבינו מה קורה. דווקא באווירה הזאת – כל הלילה שיגורים בצפון, כל הלילה עשרות שיגורי רקטות על הדרום, כטב"מ על אילת – ומכל סדר העדיפויות כנראה אצל השר במשרד הביטחון הייתה התלבטות קשה: האם פשיטה על ציר פילדלפי או פשיטה על היישוב נוקדים? בסוף החליטו: פשיטה על נוקדים. מה פשיטה, מה הצורך הביטחוני הדחוף לעקור 30 עצי זית שנטעו שם בעמל רב, כלומר לעקור 30 עצי זית – ארגנו מבצע צבאי שלם. גם לא הזהירו את התושבים, התושבים היו כולם מבוהלים. ככה, אתה מתעורר ב-05:00 – פלוגת מג"ב, אנשים באזרחי, כלים כבדים. כולנו היינו בטוחים שנכנסו לשם כמה מחבלים, כמו בדרום. זאת ממשלת ימין על מלא? זה שר במשרד הביטחון שאחראי על המינהל האזרחי? טירוף כזה אני עוד לא זוכר בעיתוי כזה, עם כל המתח שיש כרגע באיו"ש. איפה מתקבלות ההחלטות האלה? איפה מועצת החכמים שחשבה על המבצע הזה? זו לא החלטה של שנייה אחת, זה מבצע שמכינים חודש – לבחור את השעה, את היום, את העיתוי, לרכז פלוגת מג"ב, לרכז כלים כבדים, לרכז את עובדי המינהל האזרחי. לזה יש זמן? על זה חשבו? זה בדיוק כמו ההחלטה של ממשלת הימין על מלא – אפס יכולת עמידה בלחצים. כל מה שהם החליטו – לתת לנציגים הבריטים לבקר אצל מחבלי נוח'בה, לבחון את תנאי הכליאה של מחבלי נוח'בה בכלא הישראלי. איפה מתקבלות ההחלטות האלה? אף נציג של הצלב האדום לא ביקר אצל החטופים שלנו, אבל מחבלים של נוח'בה והתנאים שהם נמצאים בהם פה בכלא הישראלי – את זה הממשלה מחליטה כן לאפשר לנציגים הבריטים. ביקור ובדיקה. אני חושב שהאנשים שמקבלים החלטות הם אנשים הזויים, מנותקים מהמציאות, וכדאי שיפנו את המקומות שלהם מוקדם ככל האפשר. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, עמיתי היקר, בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כשהבאנו פה להצבעה את ההדחה של תומך הטרור, אויב ישראל, שיושב פה בכיסא הזה, אתם, חבריי – ואני מסתכל עליכם – היו חלק שחשבו שזה לא נכון, שלא דמוקרטי, שיש חופש ביטוי. אז היום, בזמן מלחמה – אתמול בזמן מלחמה – האיש הזה מעלה סרטון של חיילי צה"ל וכותב: כך לא נראה צבא, כך נראים משיחיים לבושים לרצח, כך נראית קבוצה משיחית לבושה לרצח. זה התירוץ העלוב לבן אדם הזה שיושב פה. מארה על ראשך, עופר כסיף. מארה רבה על ראשך. חיילי צה"ל קדושים. חיילי צה"ל ימשיכו להרוג את החברים שלך מהחמאס. אנחנו לא נשכח לך את זה, ואנחנו נחכה ליום שבו נעיף אותך מפה, מכנסת ישראל, מנוול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השנה במהלך שבוע אחד אנו מציינים גם את יום השואה והגבורה של העם היהודי וגם את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה היהודית בעולם עדיין קטנה יותר מאשר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. היום מתגוררים בעולם 15.7 מיליון יהודים – 7.1 מיליון בישראל, שהם מהווים בערך 45%, ו-6.3 מיליון בארצות הברית, שהם מהווים בערך 40%. הנאצים ניסו למחוק את האומה שלנו מעל פני כדור הארץ; גם היום השנאה כלפינו בוערת בכל העולם, עולה ומתגברת באופן מדאיג ביותר. מבצע חרבות ברזל איננו רק מבצע צבאי ישראלי, זהו קרב נגד הרוע המוחלט. שוב אנשי השטן מאיימים על קיומנו. צה"ל נלחם בכל כוחו בחזית כדי לעצור את הסכנה הזאת. אני אדגיש, כשאני מדברת על האויבים שלנו ומי שמאיים עלינו, אני מתכוונת לארגוני טרור, למחבלים ורוצחים, למוסלמים קיצוניים ורדיקליים. לעומתם ישנם מוסלמים אחרים, שונים, למשל העדה האחמדית, שקוראת לאחווה וחיים משותפים בשלום. ואני חשה צורך להביע את דעתי כאן עכשיו. אני רוצה לומר: הקהילה העולמית עדיין לא הבינה ולא הפנימה שעכשיו מדובר בניסיון של הכיבוש האסלאמי הרדיקלי, כמו במאה השביעית, רק בדרכים אחרות: באמצעות הגירה מסיבית והצפת מדינות שונות בעולם במוסלמים; באמצעות שימוש בעקרונות דמוקרטיים – אך משתמשים בהם לטובת צד אחד בלבד, כדי להשיג את מטרתם; באמצעות התקשורת; באמצעות הפצת שקרים על ישראל והעולם היהודי באקדמיה הבין-לאומית. עלינו להזכיר לכולם, ובעיקר לילדינו, ששישה מיליון קורבנות העם היהודי היו מציאות נוראית, ואסור שזה יקרה שוב. עלינו לשמר את הזיכרון ולהעבירו לדור הצעיר. הזיכרון הוא לא רק של סבל וחורבן אלא של גבורה, גבורת עמנו. גבורת החיילים שנלחמו בשורות הצבא האדום וצבאות מדינות בעלות הברית נגד הנאצים, נגד הפשיסטים. הניצחון של 1945 מעניק לנו השראה – השראה להילחם ברוע היום. אנחנו מכבדים את זכר הנופלים, אז ובתקופתנו. אנו מכבדים את זכר ההרוגים ואלה שנרצחו רק בשל היותם יהודים. אנו זוכרים את הגיבורים שהביאו את הניצחון הגדול לפני 79 שנים, ומודים לחיילים שלנו על שהם מחרפים את נפשם להגנת מדינת ישראל. אנחנו מצפים ומחכים שאחינו שנחטפו יחזרו הביתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נאחל החלמה מהירה לפצועים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הניצחון של 1945 נותן תקווה לניצחון היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צוהריים טובים, חודש טוב ומבורך. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך חקיקה חריג. הצעת החוק שהוצגה על ידי השר פרוש אמורה להגיע היום לקריאה שנייה ושלישית. בעוד זמן לא רב נצא להפסקה כדי שהוועדה לביטחון לאומי תספיק לסיים את הכנת החוק, ושלוש הקריאות יבוצעו תוך שש-שבע שעות. אז הינה, מסתבר שכשממשלת ישראל והקואליציה חושבות שיש משהו דחוף, הן יודעות איך לזרז את הטיפול בו, תוך עקיפה של כל נורמות החקיקה בבית הזה. אז תאמרו, שרי ממשלת ישראל, חברי הקואליציה, אם אתם יודעים לקדם דברים במהירות, תסבירו לנו למה שבעה חודשים לא הקמתם את מינהלת תקומה ליישובי הצפון? האם זה קשור לזה שראש הממשלה לא מבין, כפי שכבר שמענו, למה 1 בספטמבר זה תאריך חשוב? שלא ידחקו בו, אפשר עוד כמה חודשים שפליטים יחיו בארצם וילדים יעברו באמצע שנת לימודים עוד טראומה של מעבר בית ספר. הארכת החל"ת לעובדים בעסקי התיירות הקורסים בצפון – החל"ת הסתיים ב-1 באפריל, לא היה לכם דחוף להאריך אותו? את זה לא יכולתם לקדם ביום אחד של חקיקה? אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שבחינוך הממלכתי – לא אצלכם, בחינוך הממלכתי – יש עיצומי מורים של ארגון המורים העל-יסודי? עוד שנה הולכת להסתיים, ועוד מחזור של תלמידי תיכון הולך לסיים שנת לימודים איומה בגלל העיצומים. שר האוצר, שר החינוך, ובטח ראש הממשלה – הם לא באירוע, כי זה לא דחוף, נכון? ותאמרו לי, חבריי בקואליציה, שמתם לב שאתמול נסגר סופית מפעל פרי הגליל בחצור הגלילית? אבל זה לא דחוף, נכון? אז פה אי-אפשר להעביר חקיקה, תקנה או תקציב תוך 24 שעות. מירי רגב מפיקה טקס תעמולה וראווה – תוך שבוע לשכת ראש הממשלה דאגה להתערב, לסגור את המחלוקת הטיפשית והמטומטמת בין יושב-ראש הכנסת לשרת התחבורה. אבל שרת התחבורה, תאמרי לי, כמה זמן צריך בשביל לסגור חור בגשר של הרכבת מירושלים לבאר שבע? כמה זמן זה ייקח? שנה? שנתיים? שלוש? כי זה לא דחוף. על מינוי השופטים כבר אין מה לדבר, על גרירת הרגליים. שום דבר אמיתי, שום דבר חשוב, לא דחוף לכם, יש זמן. עד 6 באוקטובר חשבנו שאתם קואליציה כוחנית ואלימה; מ-7 באוקטובר אנחנו חושבים שאתם קואליציה וממשלה של חדלי אישים וחסרי יכולת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עד 6 באוקטובר הבאתם אותנו אל עבר פי תהום, ומ-7 באוקטובר אתם גוררים אותנו למטה בצניחה חופשית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש לי רק אמירה אחרונה אליך, אדוני היושב-ראש: לכם יש את הזמן, אתם בסבבה על החיים שלכם; כל שרי הממשלה מטיילים בין אורבן לכנסים של הג'רוזלם פוסט בניו יורק. אבל לנו אין זמן. ואני מודיע לך, אדוני היושב-ראש – ודרכך לכל חברי הקואליציה המפוארת שלכם: אנחנו נפעל בדחיפות, והכנס הקרוב – הכנס הקרוב הולך להיות הכנס האחרון של ממשלת החורבן וההרס שלכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת גלעד, איך אומרים אצלנו? בלי איומים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בלי איומים, הבטחות. הבטחות, לא איומים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תגיד "בלי נדר". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בלי נדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> באמת הייתי בטוח שאתה תגיד "בלי נדר". << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הנבואה ניתנה לשוטים, אבל כרגע כל השוטים בקואליציה ובממשלה, אז זה בסדר, ניתן נבואות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הנבואה ניתנה לשוטים, פשוט המחירים של השתייה – כבר אי-אפשר לקנות שתייה, אז אף אחד לא שותה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה לברך את חבר הכנסת גפני. הוא חבר כנסת חדש, הוא התמנה לאחרונה ליו"ר ועדת הכספים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התחלנו עם הציניות? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשכנו עם הציניות. אני שמח שאתה חושב שזה ציניות, אותי זה פשוט הצחיק בהתחלה, ועכשיו זה נורא נורא מעציב. ואני רוצה לספר לכם למה, חבריי חברי הכנסת: כי אתמול נכנסתי לוועדת הכספים ושמעתי את חבר הכנסת גפני – חבר הכנסת החדש גפני; אותו לא שאלו איך קוראים לו, כי היה שלט קטן – אומר את הדברים הבאים: המציאות היא שמשרד האוצר לא עושה כלום בנושא של העלאות המחירים, ולא משרד הכלכלה; הממשלה כשלה בעניין הזה כישלון מוחלט, פשוט לא להאמין איך לא נוגעים בדבר הזה. אני, אם אני הייתי באופוזיציה – אמר חבר הכנסת גפני – הדיון פה לא היה מתקיים. אני מנסה למצוא את המילים לתאר את הניתוק שאני חווה. אין לתאר את המילים האלה. אתה יו"ר ועדת הכספים; כשלא עברו כספים לרשת החינוך המאוד-מאוד מיוחדת שלך – יצאת בשביתה איטלקית והשבת את ועדת הכספים של הכנסת. אבל על הצפון אף אחד לא ישבית את הוועדה; על אי-טיפול ביוקר המחיה אתה חס וחלילה לא תשבית את הוועדה. העוף עולה – שימו לב, רק בחצי השנה האחרונה העוף עלה ב-20%. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא לא עושה מספיק גם על הקיצוצים של החברה הערבית. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה – חס וחלילה. אבל הוא כבר עשה שני דיונים, הוא עשה דיונים על החברה הערבית. תפסיקו להיות כאלה נג'סים, הוא עושה דיונים. הוא יו"ר ועדת הכספים, מה הוא בסך הכול יכול לעשות? והוא גם יו"ר ועדת הכספים החדש, הוא חדש פה, הוא לא 17 שנים פה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא גם לא עושה דיונים על יוקר המחיה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> העוף עלה ב-20%; בשר טחון עלה ב-100%; כרעיים עלו ב-10%; כתף בקר עלתה ב-40%; החלב עלה כמעט ב-50% – 2 ליטר; אשל עלה ב-5%; שמנת מתוקה עלתה ב-4.5%; גבינה לבנה עלתה ב-5%; גיל עלה ב-5%; מרגרינה, מזולה, בלו בנד, קטשופ, אבקות כביסה, מוצרי היגיינה נשית, לחם, פרינגלס, דגני בוקר, סוללות, אבקות כביסה, נוזלי כלים, מברשות שיניים חשמליות, גלידות, אשל, נקניקים, נוטלה – מה לא? אני יכול – יש לי פה רשימה – בלי סוף. אבל אני רוצה להגיד על שני שרים מאוד מאוד מיוחדים – אחד שאוהב הרבה סיפורי גרנדמייזר, השני שאוהב נורא לאסוף מדבקות ולהדביק על מוצרים ולפתוח קבוצות ווטסאפ עם מדבקות שחורות – צרצרים. בשבועיים האחרונים לא שמעתי מילה מהם. אחד מעוניין לישון טוב בלילה, אל תפריעו לו; השני בכלל בכנס כלכלי בארצות הברית, משם הוא טס לכנס כלכלי באירופה. הכלכלה פה מתרסקת, ואף אחד לא מטפל בזה. ויו"ר ועדת הכספים אומר – משפט אחרון – יו"ר ועדת הכספים בכבודו ובעצמו אומר שהממשלה היא כישלון בתחום הזה, אז אני מצפה שמישהו ייקח כבר אחריות ותתפטרו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, עכשיו, ברגעים אלה, כאשר אני עולה לדוכן כדי לדבר ולנאום, לצערי הרב דחפורי החורבן וההריסה עדיין פועלים בנגב, בוואדי אל-ח'ליל, אצל משפחת אבו עסא. 47 בתים נהרסים היום כליל, נהרסים למרות שהמשפחות הסכימו לעבור למקום אחר. אבל מה? בשכונה שאליה היו צריכים לעבור, עוד לא התחילו לבנות את הבתים. ובכל זאת, ממש הממשלה הזאת, ממשלת החורבן, לא יכולה לחכות, והשאירה 47 משפחות, כ-150 ילדים, מהיום בלי קורת גג. המשטרה, שהגיעה במאות כדי לבצע את פעולת ההריסה הזו, יש לה את הכוחות להרוס – אין לה את הכוחות להגן על החברה הערבית מגלי הפשיעה. אין כוחות למשטרה לאבטח שום הפגנה. הרי שוללים מאיתנו את האפשרות להביע את דעתנו אפילו בעצרת קטנה, תחת האמתלה "אין לנו כוחות". כוחות המשטרה עסוקים. אנשים נרצחים כל יום בחברה – הגענו ל-70 נרצחים ונרצחות מתחילת השנה – והמשטרה עסוקה. אבל להגיע לנגב עם מאות מכוחות המשטרה ולהתעמר בחברי כנסת שרצו להיות עם האוכלוסייה שחרב עליה עולמה היום, כולל חבר הכנסת יוסף עטאונה וחבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שנכחו במקום – את זה יודעת לעשות משטרת בן גביר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אל תיתנו לשר החורבן להבעיר שום תבערה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו חובה על כל מי שיושב בקואליציה הזו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לתומי חשבתי, עאידה, בהתחלה, כשאמרת על הדחפורים, שכואב לך על הריסת עצי הזית, ושאת באה לחזק את איווט ליברמן. אמרתי, לא יודע, משהו פה לא ברור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יש לך דמיון מופרע, אני חייבת להגיד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. אני סוגר את רשימת הדוברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> נעמה פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, נעמה לזימי פה? לא, היה שקט כזה, לא יודע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – אמר אופיר כץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, היא אומרת "דחפורים" וזה, ואני עדיין בנאום של ליברמן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> טוב, באתי לנאום, אתה רואה שיש לי פה נאום, אבל אני רואה את השר פרוש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לדייק, הרב פּרוש, בפּ"א. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> פרוש – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חשוב לדייק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא יעזור. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה דווקא להגיב למה שראיתי אותך אומר למירב בן ארי, השר, שהסברת לה על הטקס המרגש של החלאקה שעשית במירון, ובואו אני אספר לכם: כשאראל ציון שלי נולד הייתה קורונה, ועשינו לו ברית מאוד מצומצמת. ואז אבי אמר: בלי נדר, יגיע לגיל שלוש, נעשה לו חלאקה במירון. הגיע לגיל שלוש, אבל – מלחמה. אמרנו: בואו נחכה, נקווה באמת שהצפון יחזור, שהכול יירגע, הרי כולנו מצפים כל הזמן, ולא ידענו איך יתפתח. הגענו לפורים, זה היה באמת יום שבו לא היינו בכנסת, ואמרנו שזה היום שנצטרך לעשות לילד חלאקה. אז אתה יודע מה עשינו, השר פרוש? נסענו לקבר רבי מאיר בעל הנס. כי לסכן חיי אדם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, השר פרוש, האתר לא פתוח בתקופה הזו? אני עכשיו רוצה לנסוע היום למירון, אני לא יכול? יכול. אז למה לא – – – << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל רגע, אז אני רוצה להסביר. אתה יודע שהאזור נמצא בתוך מוקד סכנה. אתה לא מסכן את היקרים לך מכול, אבל גם לא את הציבור. כי היום אנחנו פה שליחי ציבור, ואנחנו לא אמורים לסכן את הציבור. אני אגיד רק אנקדוטה: הרב שעשה את החלאקה, דיברנו אחר כך, ואז הוא אמר לי משפט שאולי יהדהד גם לכם. הוא אמר לי: בזכות רן כהן היה לאימא שלי בית. אז אולי גם את זה נתקן פה, כי החוק הזה שאתם הפרתם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אותו רב אמר את זה גם לי. אני יודע על מי מדובר. אדם יקר. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אתה יודע מי זה, והוא אדם מדהים. אבל אני כן רוצה להגיד משהו על מירון. אני רוצה להגיד שזו בושה שכל פעם הנהלת המשטרה הולכת לבדוק איך לעשות הילולה, מסכנת חיים בזמן מלחמה – לסכן אזרחים שלוש שנים אחרי שהיה האסון האזרחי הגדול ביותר שהיה בישראל, אני רוצה להגיד, זה בלי בושה. ואתה יודע משהו? למה להתפלא כששר השיכון שמגיב על זה – שר השיכון והבינוי, אנשים מפונים מבתיהם, וכשהוא מגיב על זה הוא אומר: גם את מטולה לא פינו. האיש שאמור להיות אמון על האכלוס מחדש במהות שלו, בתפקידו כשר, לא יודע בכלל את מי פינו פה, לא יודע שבתים הופגזו. אבל מה אכפת לו מחיי אדם, לשלוח להילולה מסכנת חיים? תגיד, יש בזה קדושה? יש בזה אלוהות? מה בדיוק נדמה לכם? אי-אפשר לקחת את ה"אחריות אינה אשמה" עד למקום הזה. והינה, אני אומרת לכם את זה כמישהי שרצתה לעשות את החגיגה הפרטית שלה במירון השנה. אבל אתה יודע? אחריות היא משהו שלוקחים אותו וצריכים גם ליישם אותו. היא לא דבר נטול כל מעש, ואתם הופכים אחריות למשהו שקשור רק בשררה, במניעים פוליטיים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – בבריתות פוליטיות, אבל לא בקדושת החיים, לא בפדיון שבויים, לא בלשמור על החיים שלנו, לא בשום דבר כזה. אז אני רק רוצה להגיד שזאת בושה – בושה לממשלה, בושה לכנסת, בושה לכולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה. חבל שלא שמעת את התגובה של הרב מאיר פרוש, שהגיב שהם עובדים בתיאום עם כוחות הביטחון, ומה שהם ימליצו זה מה שיהיה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> צה"ל אמר שלא צריך לקיים את ההילולה, למה אתה לא אומר את זה? אז לא תהיה הילולה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש עכשיו ישיבה בצפת עם המשטרה וצה"ל. << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> – – – של הצבא נפגע – – – מומלץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין עדיין החלטה, הבנתי. כבודו מעודכן? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> חיי אדם, על מה אתם מדברים? זה חיי אדם. 45 איש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעמה, יש גורמים מקצועיים, שהם קובעים פה במדינה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> צריכים להיות אחראיים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתם קובעים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. טוב, תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה מדלג על הרשימה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואי וואי וואי. ווליד טאהא. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> קודם דילגת על נעמה, עכשיו אתה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, ווליד, מה? רציתי לאזן. תמיד תמצאו את זה. למה אתם לא יודעים ללמד זכות? אתם לא יודעים ללמד זכות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? תן לי זכות אחת שעשיתם פה בשנה וחצי האחרונות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, כלום, כלום, כלום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אלמד עליכם זכות? תתפטרו, זה זכות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ארז, תשתה מים, תתרכז קצת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, היא בלבלה אותי, עאידה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, במקרים מתוקנים – בוא נגיד, במדינות מתוקנות, במדינות ששומרות על שלטון החוק, על חוסן הדמוקרטיה ועל זכויות הפרט ועל ביטחונם האישי של כלל אזרחי המדינה, אנחנו היינו אמורים לתמוך בחוק הזה, שלכאורה יקנה כלים למשטרה כדי לטפל בפשיעה, כדי למנוע תופעות של פרוטקשן וכו'. אולם במשטרה, השר לביזיון לאומי, השר המורשע, השר הכהניסט, הפשיסט, הגזען החשוך מתגאה כל יום שהארגון הזה שקוראים לו משטרה מיישם למעשה את המדיניות שלו נגד החברה הערבית בנגב, עם הריסת עשרות בתים. היום בבוקר, לפני 06:00, מאות שוטרים, כמעט 1,000 שוטרים, עם כלים כבדים, שופלים ודחפורים, הגיעו כדי להרוס שכונה שלמה של משפחת אבו עסא בוואדי אל-ח'ליל – כמעט 50 בתים – ולהותיר כ-400 ילדים, נשים, קשישים, גברים, ללא קורת גג. זו מדיניות, זו פוליטיקה, זה לא שלטון חוק. הוא מתגאה שהמשטרה מיישמת את המדיניות שלו בכל הקשור להריסות בחברה הערבית. הוא אפילו כתב: הריסת עשרות מבנים באזור ואדי אל-ח'ליל של משפחת אבו עסא בנגב היא צעד חשוב של ריבונות ומשילות. ריבונו של עולם, להרוס בתים של מאות תושבים, להגלות אותם, לגרש אותם, להפוך את החיים שלהם לגיהינום, אלו ריבונות ומשילות? להרוס בתים במע'אר, להרוס בתים בעין חוד בהרי הכרמל, להרוס בתים בכפר קרע ולשלוח מאות צווי הריסה בכל היישובים הערביים, זו משילות? משילות זה לשמור על החיים שלך, על החיים שלי, המופקרים בידי כנופיית הפשע שהשר הזה נותן להם גיבוי. השר לביזיון לאומי, שלא מטפל בכנופיות הפשע ומאפשר להן להשתולל נגד אזרחים תמימים ולגבות פרוטקשן, למעשה שותף בפרוטקשן. הוא למעשה שותף לפשע. במקום מדיניות של רדיפה והריסות צריך לגשת עם מדיניות של הסדרה ותכנון. הסדרה ותכנון, היושב-ראש. אי-אפשר לנהל מדיניות רשמית של ממשלה, של ראש ממשלה, של כל שרי הממשלה, הבנויה על רדיפה גזענית כלפי 20% מאזרחי המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מגפת הנשק ששוטפת את היישובים הערביים פוגעת קשות בחברה הערבית כולה, בביטחונה ובחיי בניה ובנותיה, הנרצחים סדרתית וחיים כברווזים במטווח. איסוף הנשק מידי העבריינים וארגוני הפשיעה הוא אכן צורך קיומי, חיוני, אבל הצעת החוק המוצעת לא תיתן לכך מענה; היא לא תטפל בפשיעה האלימה בחברה הערבית ולא תשיב את הביטחון לאזרחים. מה שהצעת החוק תעשה הוא לתת למשטרה סמכות בלתי מוגבלת לבצע חיפושים בבתי אזרחים תמימים, ללא צו בית משפט, כאשר לכל בר-דעת ברור מי יהיו הקורבנות העיקריים – בעיקר כאשר כנופיית בריונים גזענית הולכת ומשתלטת על המשטרה כדי להופכה למיליציה פרטית בשירות השר הכהנאי. הפרקטיקות של כוחות הכיבוש בשטחים – לפרוץ לבתי פלסטינים באישון לילה כדי להשפיל, לשלוט ולהטיל עליהם אימה – תהפוך לנחלתם של אזרחי המדינה בכלל ושל הפלסטינים שביניהם בפרט. כלומר, האזרחים הערבים הפלסטינים ימשיכו לסבול מהשתוללות כנופיית הפשע, שבהן הממשלה והמשטרה נמנעות מלטפל מחד גיסא, וגם יסבלו מרדיפה משטרתית גזענית ואלימה, על לא עוול בכפם, מאידך גיסא. פגיעה כזאת בזכויות האדם אינה מתקבלת על הדעת בשום מקום ובאף זמן, אבל בתקופה שבה המשטרה רודפת באלימות זדונית ושיטתית מתנגדי שלטון, מכה משפחות חטופים, תוקפת אזרחים פלסטינים ואחרים, משקרת ללא בושה ומטייחת את פשעיה בחסות ובתמיכה ממשלתית, מדובר בלא פחות מסכנה קיומית. זוהי לבנה נוספת בחומת הדיקטטורה הפשיסטית שבונה ממשלת הביבים, בהובלת תומך הטרור המורשע שלא עוצר באדום. סירוס בית המשפט העליון, מחיקת הייעוץ המשפטי המקצועי לטובת יס-מנים חסרי עמוד שדרה, השתלטות עוינת על הוועדה לבחירת שופטים, רדיפת מרצים ומורים, השתקת אמצעי תקשורת – כל אלה, ועוד רבים ורעים, מטרתם לכונן משטר אוטוריטרי, הרומס את זכויות האדם והאזרח והופך את השלטונות לכול-יכולים. אני קורא לכל אזרחי המדינה לצאת למרי אזרחי גדול וזועם נגד ממשלת הדמים ופשעיה; בלי אלימות, אך עם נחישות בלתי מתפשרת למען דמוקרטיה, צדק חברתי ושלום אמת. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה הזאת ממשלה רעה, ממשלה שאיבדה את דרכה, ממשלה שאין לה שום יעד אסטרטגי. הכול טקטי. תגידו לי, בכניסה הזאת לרפיח מה בדיוק עושים? על מי אתם עושים את הרוח עם פילדלפי? הרי זה לא אסטרטגי. אנחנו שבעה חודשים במלחמה – יש איזשהו יעד או איזושהי מטרה ממטרות המלחמה שהושגו? שום וכלום ושום דבר. ראש הממשלה נמצא בחושך; אינו מכיר את דרכו, אינו יודע לאן להגיע: כן שולח לקהיר, לא שולח לקהיר. מה שברור, כשעמדתי ב-6 בינואר באולם נגב ואמרתי: לעצור הכול, תחזירו אותם הביתה, אמרתי עוד משהו: אם הם יחזרו בארונות מתים, או רק חלקם יחזרו – אות קין על מצחה של החברה הישראלית, אבני ריחיים על צווארה. היא לא תוכל להרים את ראשה ולהסתכל קדימה אל העתיד. ייקח הרבה מאוד שנים כדי להתגבר על הטראומה הזאת. הממשלה הרעה הזאת, בכל קנה מידה, הפקירה את החטופים. תפסיקו לספר לנו סיפורים, חמאס-שממס, לא רוצה, כן רוצה. לא עשיתם את הצעדים הנכונים בזמן המתאים. שבעה חודשים אנחנו מדשדשים שם. כמה דם שילמנו מינואר, כשאמרתי לעצור הכול? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה אומר שמדשדשים? למה אתה מזלזל – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלה שצועקים כרגע אינם מבינים דבר – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו להסית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואינם מבינים חצי דבר. הממשלה שאתם חברים בה בגדה – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תפסיק להסית. אתה בוגד במדינה, אתה בוגד במדינה. תפסיקו להסית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בתושבי העוטף. ראש הממשלה הזה אינו ראוי לעמוד כראש ממשלת ישראל. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו כבר עם עלילת הדם שלכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם הרסתם כל חלקה טובה. כרגע החינוך בשביתה כללית; המורים העל-יסודיים שובתים; יוקר המחיה מטורף – אי-אפשר ללכת לסופר. שר האוצר לא עובד ביוקר המחיה; שר הכלכלה בפשיטת רגל, לא עוסק ביוקר המחיה. אתם לא עוסקים בביטחון. אתם מפקירים את מדינת ישראל. זה מה שאתם עושים. אתם ממשלה רעה בכל קנה מידה. הגיע הזמן שתלכו הביתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדובר הקודם היה כאילו הזמנה לדברים שאני אומר כאן, דברים לא חדשים, אבל צריך לומר את זה אחת ולתמיד: הטענה כאילו ראש הממשלה – כאילו אנשי הימין מפקירים את החטופים בכוונה – היא עלילת דם בזויה ושפלה. היא הדבר הכי אנטי-פטריוטי שאפשר לעשות כעת. כמה צעקו כאן, אדוני היושב-ראש, על תיאוריות קונספירציה למיניהן, כאילו בכירים במערכת הביטחון שיתפו פעולה בזדון בטבח הנורא. אדוני היושב-ראש, להגיד שהעומד בראש המדינה מונע שחרור חטופים בגלל פוליטיקה זו עלילה בזויה פי כמה. אל יחיא סנוואר אין טענות, הוא רוצה עסקה. רק אצל ראש הממשלה השיקולים הם פוליטיים. ביידן? בכלל מלאך משמיים. הוא הרי אמר שהוא ציוני, ביידן. הוא ממש אמר את זה בקולו, הוא הרי חיבק את אביגיל הקטנה, באמת. אכן צריך להודות לביידן על החימושים, אבל כל ישראלי עם מינימום, מינימום, של פטריוטיות צריך לומר בפה מלא: הממשל האמריקאי משחק משחק מלוכלך: מצד אחד חימוש, מהצד השני מונעים מאיתנו להכריע את ממשיכי הנאצים; מצד אחד מחבקים את אביגיל, ומהצד השני שומרים על החוטפים של אביגיל; מצד אחד מגנים את האנטישמיות, אבל דואגים תמיד לאזן. את האמת חייבים להגיד: הממשל בארצות הברית נלחם כרגע רק על דבר אחד: על הבית הלבן, וזאת בשעה שאנחנו נלחמים על הבית. אבל לביידן אין שיקולים פוליטיים. אין; רק לנתניהו ולערלי הלב מהימין שלא מוכנים להיכנע במלחמה הזו – רק להם יש שיקולים פוליטיים. חבריי, אנחנו עם אחד, לא יעזור לכם. אי-אפשר לברוח מהגורל היהודי. בעיני היטלר-סנוואר אנחנו אחד. בבארי וביצהר, בתל אביב ובירושלים וגם בקמפוסים בארצות הברית. אי-אפשר לברוח מהגורל היהודי. מנהיג שמסרב לעסקה שמשמעותה כניעת ישראל לרוצחי ילדינו ואונסי אחיותינו, עסקה שתשאיר את המפלצת הנאצית מילימטר מהעוטף ומשדרות ותהפוך את יחיא סנוואר לסלאח א-דין על כל ההשלכות שיש לדבר הזה על השכונה שבה אנחנו חיים, הוא מנהיג אחראי, שרואה את טובת המדינה לדורות ולא נכנע לפופוליזם זול. הנופלים ציוו לנו במותם ניצחון. הדרך לשחרור החטופים עוברת דרך הכרעה וניצחון. דור הניצחון דורש ניצחון. אני מחזק מכאן את ראש הממשלה מול כל הלחצים, ואני קורא לשאר חברי קבינט המלחמה, לאחינו באופוזיציה ולכל מי שהמדינה היקרה שלנו חשובה לו להתייצב ולסייע גם במערכה המדינית עד הניצחון המוחלט שבוא יבוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מרון, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-215 למלחמה, ויש לנו עדיין 132 חטופות וחטופים, אני תמיד חייבת להזכיר את זה בתחילת דבריי. יש הרבה דברים לדבר עליהם, האמת, בימים האלה, אבל רציתי לשים את הפוקוס רגע על נושא שכבר דובר פה קודם, וזה יוקר המחיה. אתם יודעים, משפחות רבות בישראל בימים אלה קורסות מבחינה כלכלית. אני לא רואה שמשרד האוצר עושה צעדים בנושא העלאות המחירים, גם לא משרד הכלכלה. והממשלה נכשלת, נכשלת בתחום הזה, ללא ספק. אנשים לא מצליחים לגמור את החודש, משפחות קורסות. אבל אתם יודעים מי אמר את הדברים האלה שאמרתי עכשיו? לא תאמינו, זה לא שותף שלנו באופוזיציה – זה לא אחר מאשר השותף הטבעי בקואליציה, יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. חשבתי לעצמי, אחרי שראיתי אותו מדבר אתמול בוועדה, שאולי זו פעם ראשונה שהוא ממש צודק, אני מסכימה עם כל מילה שיצאה לו מהפה, באופן מפתיע. גם אני הופתעתי מכל עליות המחירים בתקופה האחרונה. אני יכולה למנות לכם – מנו פה גם קודם דוגמאות, אבל רק כדי שניזכר כולנו: הבשר, החלב, הביצים, כל המוצרים בפיקוח, הדלק, החשמל, מוצרי מזון, הרכבים, האגרות; מזכירה לכם שהמע"מ עולה, ועכשיו גם יש את גזרת המיסים שהולכים לעלות. הכול עולה בגלל המדיניות הכושלת של הממשלה וחוסר היכולת לקבל החלטות אסטרטגיות לטובת המדינה. אבל את הכסף הממשלה מחלקת לחברים, למקורבים. מפזרת אותו על משרדים מומצאים, מיותרים, שלדעתי גם השרים של המשרדים האלה לא בטוחים מה התפקיד של המשרד שלהם ומה הגדרתו. הפכתם את הממשלה לצינור כספים סקטוריאליים, מקור פרנסה לציבורים גדולים שלא לוקחים נטל בכלכלה הישראלית והחברתית במדינה. ולמי מגישים את הקבלות? מי אם לא מעמד הביניים, שגם ככה קורס תחת העומס. אני נזכרת בקמפיין הבחירות של ביבי. זוכרים את ביבי עומד בתחנת דלק ומסביר לנו מה הוא יעשה עם מחיר הדלק? אז נזכרתי שבמהלך כהונתו עלו מחירי הדלק חמש פעמים, אבל סרטון בקמפיין – יש. אני זוכרת את הסרטון של שר הכלכלה ניר ברקת בסופר, שסיפר לנו שהמחירים של המזון ירדו דרמטית. מאז הם בנסיקה לשמיים. זוכרים את משפחת מנגיסטו? לא, אני לא מדברת על אברה מנגיסטו, שלצערנו מופקר כבר שנים בשבי החמאס. אני מדברת על משפחת מנגיסטו שנתניהו הגיע לביתם בקריית מלאכי, והבטיח להם בעוד סרטון מפורסם שהוא יקפיא את מחירי המשכנתאות כדי להקל על יוקר הדיור. אני עוד מחפשת איזה זוג צעיר ממוצע שיוכל לספר לי שהוא יכול להרשות לעצמו לקנות דירה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז רגע, רק לסיכום, אני רוצה להגיד שהממשלה נכשלת כישלון חרוץ בהרבה מאוד דברים, וביניהם יוקר המחיה. אני חושבת שהגיע הזמן לפנות את המקום למי שבאמת רוצה לעשות למען העם והמדינה ולא לחברים ולמקורבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בכבוד. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הגיעו הדחפורים של מינהל מקרקעי ישראל וגורמי האכיפה ליישוב ואדי אל-ח'ליל ליד צומת שוקת, משפחת אבו עסא, והם הרסו 47 בתים. השאירו משפחות שלמות ללא קורת גג. כל השבוע הזה אנחנו מדברים גם עם רשות הבדואים וגם עם משרד ראש הממשלה על מנת למנוע את ההריסה. אבל לצערי הרב, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מצליח לכופף את כולם, כולל ראש הממשלה. ראש הממשלה לא מצליח לקבל החלטה לטובת החברה הערבית בנגב, לטובת החברה הבדואית. הפקרות מוחלטת. לא רוצים לתת פתרונות לאנשים, לאזרחים. משאירים אותם בשמש – נשים, ילדים – ללא פתרונות. מציעים להם באום בטין – אמרנו להם: אין לנו בעיה שכביש 6 יעבור, אבל במקביל בואו ננהל משא ומתן שהתושבים יעברו לשכונת אמתלה. לא רוצים לשמוע, לא רוצים להקשיב לאנשים. השר מתגאה בהריסות, מצייץ על הבוקר: המשטרה מיישמת את המדיניות שלי. 1,000 שוטרים הגיעו היום לוואדי ח'ליל. למה? להרוס את הבתים של האזרחים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> להרוס את הבתים של החברה המוחלשת ביותר? לא מקובל. איפה זה קיים? איך אתם מרשים? אדוני, יש לי זמן, לא סיימתי את הזמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. אתה צודק. אתה צודק, סליחה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איפה קיים דבר כזה? ולכן – הממשלה מפקירה את הנגב, כל הנגב, יהודים וערבים, מפקירה את התושבים הבדואים, והיא לא רוצה לתת פתרונות לחברה הבדואית, רק פתרון אחד וזהו. האנשים והפקידים ברשות הבדואים נעולים על פתרון אחד, אבל שלא מקובל עלינו. אף אחד מרשות הבדואים לא מוכן להקשיב, לא מוכן לשוחח, לא נותנים אלטרנטיבה אחרת. אדוני היושב-ראש, ברשותך כמה מילים בערבית, גם לאזרחים הבדואים בימים הקשים האלו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו היקרים בכל מקום, בגליל, במשולש ובנגב, ראינו בימים האחרונים את העלייה של הריסות הבתים במע'אר, בכפר קרע ובעין חוד, והיום – בוואדי אל-חליל. איך השלטון של בן גביר הורס לחלוטין את בתי התושבים – מחיקה מוחלטת, מחיקה מוחלטת של הכפר ואדי אל-חליל, בלי לספק פתרונות. איזה מין ממשלה זו? ממשלה קיצונית, ממשלה גזענית, אשר לא חושבת כלל על אזרחיה. זאת ממשלה שלא הייתה מעולם כזאת, בקיצוניות הזאת, לא קדמה לה בהיסטוריה של הנגב ובהיסטוריה של הערבים. זאת ממשלה ששונאת את הערבים, ממשלה שלא רוצה טוב לערבים. היכן זה קורה? באיזו מדינה בעולם קמה מדינה שגורמת להרס התושבים שמתגוררים בה?) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, אני יושב כאן במליאה, ואני מסתכל קצת על הדיון הזה כמו שאני מסתכל על דיונים אחרים, ואני מסתכל על חברי הכנסת מהצד הזה, מהצד הזה, ואני אומר לעצמי: מישהו מכם שאל את עצמו – אם הייתי אומר לכם ב-8 באוקטובר, למוחרת שמחת תורה, אחרי כל מה שקרה, שאת ליל הסדר של אותה שנה כ-100,000 מתושבי הצפון לא יחגגו בבית שלהם, כי מדינת ישראל תפנה את כל הגליל למשך למעלה מחצי שנה ותמשיך לספוג טילים ורקטות מדי יום, פצועים והרוגים, הייתם אומרים לי שאני הוזה, אין דבר כזה. אם אני אקח את רשימת ציטוטי שר הביטחון וראש הממשלה על איומיהם – כמה איומים הם איימו על נסראללה, כמה איומים הם איימו על לבנון, כמה איומים הם איימו על סנוואר ב-8 באוקטובר, ב-9 באוקטובר, בנובמבר, בדצמבר, בינואר. יותר מחצי שנה עברה, אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, ומדינת ישראל צמצמה את גבולותיה: הממשלה הזאת נסוגה מהגליל, פינתה את הישובים; הממשלה הזאת, במשמרת שלה לראשונה השתלטו וכבשו מידינו יישובים יהודיים בעוטף עזה. התושבים פונו משם ועדיין לא יכולים לחזור לבתים שלהם, וחוץ מנאומים בקול בריטון, במבט חודר למצלמה, עם תפאורה נהדרת, איפור ותאורה – שום דבר. ואני שואל אתכם, אלה שיושבים בקואליציה הזו של נתניהו, אני שואל אתכם באמת: מה אתם מרגישים? הרי אתם יודעים שהממשלה הזו צועדת בנתיב הלא-נכון כבר חצי שנה. הייתם מתווכחים איתי לפני 7 באוקטובר, אבל אחרי 7 באוקטובר אתם יודעים שאנחנו כבר ארבעה חודשים לא מנהלים באמת מלחמה ברצועת עזה. אין שם באמת מלחמה, יש שם ביטחון שוטף בדיוק כמו שיש ביהודה ושומרון. אתם גם יודעים שמה שאנחנו רואים כרגע ברפיח זה תמרון ראווה שכל מטרתו היא לייצר איזו תמונה, אבל לא ככה מתמרנים כשבאים לנצח. ואתם יודעים שאם היינו רוצים באמת לנצח את הניצחון המוחלט אז היינו נלחמים נגד חמאס בכל החזיתות, בצפון הרצועה, במרכזה, בדרומה, כולל ציר פילדלפי, במכה אחת. יש לנו את היכולת לעשות את זה, ככה גם היינו מנצחים בזמן קצר הרבה יותר, מנצלים את האשראי המדיני שניתן לנו. אתם יודעים שזה לא בכיוון הנכון, ומה אתם עושים? שותקים, מאפשרים לפארסה הזו להמשיך כשתושבי ישראל בצפון ובדרום לא יכולים לחזור לבתיהם, כשרצועת הביטחון היא בתוך שטח מדינת ישראל במקום בשטח האויב. אז אני מציע – ובזה אני אסיים – תיקחו את הזמן הזה, תעשו לעצמכם חשבון נפש, יש לכם את היכולת לשנות את הכיוון של מדינת ישראל ברגע שתאפשרו גם להחליף את הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר שבעה חודשים שמדינת ישראל מתנהלת בדחיינות שהובילה לחרפה, ומי משלם את המחיר? כולנו. עשרות אלפי אזרחים פונו ונמצאים הרחק מבתיהם בצפון; רבבות מחבלי חיזבאללה בין גבול ישראל לליטני; אלפי משפחות – שעונן נעצר מלכת, אין להן עתיד, אין להן אופק, לא ברור אם יחזרו הביתה ואם בכלל יש לאן לחזור. הידעתם ש-70% מהבתים במנרה לא ראויים למגורים? מתוך 130 בתי אב שהיו במנרה יש רק 22 בתים שראויים לדיור. אלפי ילדים לא זוכרים מהי שגרה, מהו מפגש כיתתי יום-יומי, חוגי ספורט או סתם מפגש חולין עם החברים. ממשלה אטומה שהפקירה וויתרה על הגליל והצפון זו ממשלה שאיבדה את זכות הקיום המוסרי שלה. היקפי הירי של חיזבאללה בצפון גדלים בצורה משמעותית, ואני רוצה רק להגיד לכם את המספרים: בינואר נורו לעבר הצפון 334 רקטות, בפברואר – 534 רקטות, במרץ – 746, ובאפריל – 744. במצב הזה, שבו ההתקפות הולכות וגדלות, הכתב"מים חגים מעל ראשיהם של כוחותינו ומעט התושבים שעוד נותרו, הצפון הולך ומושמד לנגד עינינו, הבתים נהרסים באופן שיטתי, ראשי הרשויות – ראינו אותם הבוקר בוועדת חוץ וביטחון – זועקים, הם אבודים, רצועת הביטחון של ישראל למעשה נסוגה לאחור. זו לא רק ההרתעה שנשחקה, זה אובדן משילות ואובדן טריטוריה בלתי נתפס. במציאות של מלחמה מול אויב רע ומר, המשמעות של אי-קבלת החלטות זה פרס לאויבים, זה פרס לחיזבאללה, זה פרס לחמאס. בעת חירום לא ניתן לקרטע עם ראש ממשלה שלא מסוגל לקבל החלטות כי הקיצונים השתלטו עליו. אם יש משהו שאני לא יכולה להבין זה איך אפשר להתעלם מהבקשות של אותם ראשי רשויות לעזרה. יישובים שלמים זועקים לעזרה, ומה הם מקבלים בתמורה? שתיקה אדישה ותשובות ריקות. אתמול ראש הממשלה אמר שהוא לא מבין למה כל הזמן מדברים על 1 בספטמבר, ומה יקרה אם התושבים יחזרו כמה חודשים אחרי. איזו אטימות, איזה ניתוק. כאן בירושלים לא שומעים את הפיצוצים, אבל שם מתנהלת מלחמה, מלחמה על הבית, על המשפחות, על החיים, על העתיד. ואם בתום הסבב הזה לא יהיה להם בית, לאן לחזור, אז מי יחזור לצפון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> צריך להעביר את הגבול דרומה, אדוני. ורק עוד שני משפטים. הגיע הזמן שהממשלה הזאת תבין את גודל השעה ואת האיומים מהצפון לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בכבוד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, תראו, אנחנו צריכים לדעת כולם שהמדינה הזאת נמצאת בהתפרקות. חייבים לציין את זה בשעות הקשות האלה – ואני לא אומר את זה כי אני רוצה להקניט מישהו, אלא אני אומר את זה כי חשוב שהקול הזה יישמע ומישהו יעצור לרגע ויתחיל לעשות סדר, והממשלה הרעה הזאת ושריה, שכמעט כולם לא עובדים – מעטים מאוד הם השרים שעובדים – יתחילו להתכנס כל אחד לתפקיד שלו ולחשוב איך הוא סוף-סוף משפר את המציאות. הצפון, כמו שאמרה חברת הכנסת שרון ניר – שמענו הבוקר את יושבי הצפון, את ראשי הרשויות, וזה מזכיר לי את השיח סביב העיר אשקלון, שעד היום לא מוגנה. העיר עם הכי הרבה זירות נפילה, עד היום – תכננו, נתנו, קמו חברי כנסת מהליכוד ואמרו: זאת עיר שלנו, אנחנו תוך חודש נמגן אותה – שום דבר לא קרה בעיר הזאת. עדיין אנשים גרים שם, לא פינו את העיר – וטוב שלא פינו – אבל האנשים חסרי ביטחון כי אין להם מיגון. כך בצפון. כך בצפון. 2018, החלטה על 5 מיליארד שקלים למיגון הצפון – נייט, שום דבר לא קרה. תגידו לי שזאת לא מדינה בהתפרקות – זאת מדינה בהתפרקות. ניחא, הם עזבו את היישובים שלהם, אבל אם אתם רוצים שהם יחזרו, הדבר המינימלי זה שהם ירגישו בטוחים. ילד או אישה מבוגרת או איש מבוגר רוצים להרגיש בטוחים, שיהיה להם ממ"ד, ואף אחד לא עושה דבר. עכשיו אני רוצה לדבר על יוקר המחיה. תגידו לי, באיזו עוד מדינה מהיום למחר מחיר הבשר הטחון עולה ב-100%? תגיד לי אתה, אדוני היושב-ראש, אני ואתה באנו מאותם מקומות, איזה צדק זה שמישהו שהיום חוזר ממילואים, ממעמד הביניים – אני לא מדבר על החלשים – ילך וירצה לקנות את המינימום, בשר טחון להכין לילדים שלו, והוא עולה ב-100%? ואף אחד – שר האוצר יושב, ובציניות מסרב לפגוש את ראש הממשלה עד שהוא יטפל ברפיח, ושר הכלכלה לא יודע איפה הוא. אז תגידו לי שזאת לא מדינה בהתפרקות – זאת מדינה בהתפרקות. וכשאתה מעלה את הדברים, זה הולך למקום הפוליטי. אני לא רוצה להתווכח לא עם הליכוד ולא עם אף אחד; אני רוצה להסתכל עליכם ולהבין שאתם חושבים כמוני, לפחות. איזו סיבה יש שמי שחוזר ממילואים או ממשפחה מרובת ילדים, דווקא בקושי הגדול הזה, בצוק העיתים הזה, יגיע למכולת ויראה שהכול פי שניים? הדלק – אין אף אחד. שמישהו יעשה, שידברו על זה. ובסוף אומרים לנו: ביחד, ביחד ננצח, ביחד נמשיך. איך אפשר להגיד "ביחד"? תגיד לי, ביבי, איך אפשר להגיד "ביחד"? על איזה "ביחד" אתה מדבר? תשלוט בשרים שלך. שר האוצר, תתחיל לטפל ביוקר המחיה. שר הכלכלה, במקום להתנגד כמו יושב-ראש ועד, תגיש תוכנית לכל האזרחים, יהודים וערבים כאחד – ואני יודע על מה אני מדבר, כי אני הייתי שר הרווחה וראיתי את האוכלוסיות האלה נאנקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, תפדל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יחד בקלפי – לבד בקופה. יחד בקלפי – לבד בקופה, נכון, ארז מלול? יחד בקלפי – לבד בקופה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא הבנתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יחד בקלפי – לבד בקופה כשמשלמים. מי עוזר להם כשהם בקופה לבד משלמים? למשפחות, לשקופים? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, היום היינו עדים למחזה אכזרי, סדיסטי, של הרס עשרות בתים בוואדי אל-ח'ליל ליד צומת שוקת, משפחת אבו עסא. חבריי חברי הכנסת היו שם, יוסף עטאונה וואליד אלהואשלה, וראשי רשויות והמשפחות עצמן. האמת שהתושבים של הבתים האלה הסכימו להסדר, הם מסכימים לנוע למקום אחר. המדינה צריכה ליישם, לבוא לקראת, כדי לא להרוס ולזרוק סתם אנשים. ומה אתה רואה? הודעת מלחמה, הודעת ניצחון של השר העבריין בן גביר על הרס בתים. האיש שותק כשיש נרצחים, גם נרצחים יהודים וגם נרצחים ערבים. שותק. 70 נרצחים בחברה הערבית, עלייה ברורה בנרצחים בחברה היהודית – והוא הורס ונכשל, נכשל והורס, ושותק מול ארגוני הפשיעה, שעושים ממנו פורפרה. עושים ממנו פורפרה, והדם ברחובות. האיש הוא חלק מהמחדל, ממשלת מחדל, כישלון. נכשל. הוא וממשלתו נכשלו בכל דבר: בפשיעה וברציחות – כישלון; בתכנון – כישלון. משפחות אבו עסא רצו לעבור, היו דיבורים על הסדר, על מעבר – חדוות ההרס היא הבעיה. גם בעין חוד הייתה הריסה, במע'אר הייתה הריסה. אנחנו רוצים שהדיבור איתנו – ואנחנו אומרים את זה כבר שנים – יהיה בשפת התכנון, לא בשפת הדחפור. אפשר וצריך, אחרת התוצאה תהיה קשה מאוד. יכול להיות שהממשלה הזאת והשרים הספציפיים האלה – בגלל שהם חלק מהכישלון ההיסטורי המחפיר והמחדל הנורא והעובדה שבאופן מחפיר הם אחראים למותם של אנשים – הם רוצים להתגרות בציבור הערבי כקורבן הזמין ביותר ולהרוס את בתיו ולא לטפל ברציחות ובפשיעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ימים קשים עוברים עלינו בגלל דבר אחד – בגלל ממשלה שלא מתפקדת, שלא ממלאת את חובתה כלפי האזרחים שלה. כלל האזרחים נאנקים תחת העוני; יוקר המחיה משאיר ילדים ותינוקות בלי ארוחה בבית. עדיין אפשר להמשיך, אבל יש עוד דבר בסיסי, שזה החיים, גזלת החיים, תרתי משמע. הממשלה הכושלת הזאת, לצערי הרב, מי שמחזיק בה זה האדם הכי נכשל, והוא מחזיק את הממשלה ואת המדינה בידיים שלו, וכולם משתחווים לו: אמרכ יא סידי – רק מה שתרצה. הממשלה מחפשת תמונת ניצחון בכל מחיר, ובן גביר מביא לה את הניצחון הזה בזה שהוא כל כך שמח על רצח ערבים ועל הריסת הבתים של הערבים. יותר מ-70 נרצחות ונרצחים בחברה הערבית – הגענו למצב כזה שיש ימים שיש בהם שלושה וארבעה נרצחים באמצע היום, בכביש הומה אנשים ומלא במצלמות. כבר אין רתיעה, כי הם בטוחים שהם לא ייתפסו, ואם הם נתפסים אז יכניסו אותם לכמה ימים ואחר כך משתחררים, אז למה לא? הנגב, ששילם מחירים מאוד כבדים במלחמה האחרונה הזאת – ואני מקווה שהיא תהיה באמת האחרונה ושאחריה יבוא שלום, שייתן שקט ואפשרות לחיים טובים ומכבדים ומכובדים לכולנו – הם שילמו בחיים שלהם, לא רק בבתים שלהם. הם עדיין משלמים. ומה המדינה גומלת להם? גומלת להם בהריסת בתים. אפילו הילדה שקיבלה מכה מהנפילה, אמינה, היא עדיין בבית החולים, ועל הבית שלה יש צו הריסה. המשטרה לא מסתפקת בזה. היום בבוקר, 47 בתים בוואדי אל-ח'ליל למשפחת אבו עסא – תגידו לי, מה אשמתם? שהם רצו קורת גג? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זאת כל האשמה שלהם? הם ויתרו, היו מוכנים לעבור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל בערבית אומרים: (אומרת בערבית ומתרגמת.) << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתרגמי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> כאילו – קיבלנו את הכי גרוע, ועדיין הגרוע לא מקבל אותנו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> הרע במיעוטו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא יודע ערבית? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טריפוליטאית. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגיעו אליי בשבועות האחרונים עשרות תלונות מהציבור בנוגע לתחבורה הציבורית. תלונות על הקנסות הלא-מוצדקים שהאזרחים מקבלים בגלל שלא הצליחו לתקף את הנסיעה באוטובוס – תקלה מוכרת בחודשים האחרונים. בשבוע שעבר השתתפתי בדיון בוועדה לפניות הציבור שעסקה בנושא. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת פינדרוס קיים ארבעה דיונים בנושא, והוא מתייחס ברצינות, אבל בתכלס, כמו הרבה דברים אחרים שמדברים עליהם פה, לא השתנה דבר – הציבור ממשיך לקבל קנסות, ובחלק גדול מהמקרים הקנסות לא מוצדקים. למשרד התחבורה וחברות האוטובוסים ידוע שיש תקלות רבות ביכולת לתקף דרך האפליקציה או הרב-קו. זו בעיה מוכרת, שנובעת מהשיבושים ב-GPS בעקבות המלחמה, ונאמר בוועדה – נציגי המשרד – שייקח כמה שבועות כדי לתקן את הבעיה. ואני שואל, מה עושים עד שפותרים את הבעיה? ממשיכים לחלק קנסות. עכשיו, חשוב שתכירו את הנתונים: חברות התחבורה הציבורית חילקו בשנה החולפת קרוב ל-250,000 דוחות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואו, וואו. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 250,000 דוחות. אני רוצה לדייק במספר – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדוק? בדוק? << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – 238,146 דוחות חולקו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סכום הזוי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרווח של חברות התחבורה – 24 מיליון שקלים. תוסיפו לזה נתון של 270% תלונות כנגד פקחים. מישהו צריך להתייחס לנושא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה שאני מפריע. עכשיו אני מבין למה משרד התחבורה התנגד לקידום החוק שלי ושל ואליד אלהואשלה לאפשר כרטיסי אשראי באוטובוס. הם יפסידו את ה-24 מיליון שקל. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואו. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אנחנו מדברים על מלחמה, ואנחנו בזמן מלחמה, ואין מי שישמע את האזרח הפשוט – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תתעקש, תתעקש, היושב-ראש. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואני בא לכאן להשמיע את הקול שלו. והאבסורד – יודעים שיש תקלה, בוועדות מדברים על התקלה, אבל יש הנחיה עדיין לתת קנסות למי שלא מצליח לתקף את הכרטיס. מי שמשלם על אותם הדוחות הם בני נוער, אזרחים קשי יום. והכי אבסורד – אזרחים ותיקים וחיילים, שיש להם פטור מחובת תשלום, אבל צריכים לתקף במכשיר שלא עובד ובאפליקציה שלא זמינה. אז כמו שאמרת, כבוד היושב-ראש, מי שעלה ולא יכול לתקף את הכרטיס, אין לו דרך אחרת לשלם על הנסיעה, ואז הוא פוגש את הבקר, והוא משלם 100 שקלים. ומי שמרוויח מכל הסיפור, כמו שאמרנו, אלה אותן חברות שהן גם אחראיות על אותם בקרים. החתול שומר על השמנת. אז למרות שאנחנו עסוקים במלחמה, אפשר וצריך לטפל בחיים עצמם. לאזרח הקטן נמאס לשלם בגדול. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ואני מתקן שגם הרבה אזרחים, לא רק קשי יום, משתמשים בתחבורה הציבורית. כל האזרחים היום משתמשים, במיוחד ברכבות, ברכבת הקלה, וצריך לתת להם מענה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אולי אפשר, אדוני היושב-ראש, לפנות במשפט אחד לשרת התחבורה ולבקש ממנה בקשה מאוד פשוטה: חיילים וקשישים מעל גיל 75 גם ככה לא משלמים על תחבורה ציבורית – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, אני מסכים. שלא יצטרכו לתקף. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – והם מקבלים קנסות. אולי תצא הנחיה עד שהנושא ייפתר, והשרה תמנע את העוולה הזאת לציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכים. מצטרף לבקשה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בכבוד. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ניסיתי מהבוקר לחשוב ולנסות לתת כותרת להתנהגות של הממשלה כלפי החברה הערבית. ניסיתי וניסיתי אבל לא מצאתי, חוץ מהכותרת שהממשלה הנוכחית מכריזה מלחמה על החברה הערבית. זה התחיל על ידי סמוטריץ', שהוביל את הקיצוץ בתקציבי החברה הערבית – קיצוץ לחברה הערבית בשביל מטרה אחת: לייבש את היישובים הערביים. אני אתן דוגמה של קיצוץ במענקי האיזון התוספתיים, שהמטרה שלו היא קריסה של השלטון המקומי הערבי. זה ממשיך על ידי בן גביר, שמוביל את הביצוע להרס בתים ביישובים הערביים. אנחנו כולנו שמענו את חברי הכנסת שדיברו כאן היום על הרס של 47 בתים. תדמיין לעצמך, אנחנו מדברים על יישוב שלם, זה כמו מושב חקלאי או כמו קיבוץ שחיים בו 300 או 400 אנשים, ביישוב הקטן הזה שנהרס היום ונעקר מהמקום שלו – ולא שהם מתנגדים להסכמה; הם כן מתנגדים לפתרונות – את הפתרונות הם רוצים בהסכמה ובמשא ומתן. היום גם היה הרס של בית בעין חוד. בעל הבית, מוחמד אבו אל-היג'א, הוא בעצמו בידיו הרס את הבית. אני הייתי ביישוב הזה; הבית לא נמצא בפריפריה של היישוב, הוא נמצא בתוך היישוב. היישוב עין חוד נמצא בכרמל, מול קיבוץ עין הוד; יישוב קטן שמזמן מחכה להסדרה עם רמ"י, ושום דבר לא מתקדם. אותו הדבר במע'אר – גם שם נהרסו בתים, בתים שנמצאים כמעט בתוך הקו הירוק של אותו יישוב. בכפר קרע ובעוד ועוד יישובים – הרבה צווי הריסה בעצם מחלקים היום לחברה הערבית. והשר בן גביר, מה הוא כותב? אני גאה להוביל מדיניות של הרס בתים בחברה הערבית. מה עוד הוא כותב, שהוא עושה זאת מדי שבוע בשולחנות עגולים בהשתתפות הרשות לעקירת הבדואים – השר שיקלי, רמ"י, בהובלת השר גולדקנופ, הרשות לאכיפה במקרקעין והסיירת הירוקה. הם יושבים מדי שבוע לתכנן איך להרוס בתים; יושבים מדי שבוע לתכנן איך לעקור אנשים וערבים מבתיהם. במקום לתכנן איך לבנות את היישובים הערביים; במקום לתכנן איך לתת לחברה הערבית ולבנות, לתת לה עתיד; במקום שהשר הזה, השר בן גביר, יתכנן איך לטפל בפשיעה בחברה הערבית – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – הוא מתכנן איך להרוס ולהרוס ולהרוס. אנחנו נישאר בתוך היישובים שלנו ולא נזוז משם. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, אחרון אחרון חביב, חבר הכנסת בועז ביסמוט. צבי סוכות לא נמצא – אה, הוא פה? אני מתקן, צבי סוכות הוא אחרון הדוברים. חשבתי שהוא לא נוכח. אבל חביב אתה עדיין. למרות שאתה לא אחרון, אתה עדיין חביב. << דובר >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר >> אני בונה על החביב. תודה רבה, אדוני. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבל שאני לא אחרון, כי כמה סימבולי, אני חוזר עכשיו, זאת אומרת הלילה, מכנס, מהאספה הפרלמנטרית של נאט"ו, שם ייצגתי את הכנסת עם חברתי חברת הכנסת שרון ניר מהאופוזיציה. ואני מאוד שמח, אני חייב להגיד, כאשר אני מוצא את עצמי בשליחויות בחו"ל – תמיד אני אומר את זה – אני מאוד גאה במפלגה שאני משתייך אליה, שנקראת הליכוד, למרות הדברים שנשמעו פה, ואני מאוד שמח להיות חלק ממשפחת הליכוד, אבל כאשר אני בחו"ל אני משתייך למפלגה אחת, שנקראת מפלגת ישראל. מפלגת ישראל. בטח בימים כאלה, בימים של מלחמה, של מלחמה קשה, של מלחמה כואבת, מלחמה כואבת מאוד אפילו. אתמול התבשרנו על הירצחו של ליאור רודאיף, שנרצח ב-7 באוקטובר. גופתו נחטפה לעזה, והוא אחד מ-39 החטופים שהוכרזו מתים בשבי. זה כואב וזה עצוב, וצריך להבין שצריך לעשות הכול באמת כדי להחזיר אותם. ולמה אני אומר את זה? כי תפקיד האופוזיציה הוא לבקר, לבקר את הקואליציה. יותר מזה אפילו, תפקיד האופוזיציה הוא גם לנסות להפיל אותנו – טבעי, לגיטימי, אין לגיטימי מזה. רוצים להפיל אותי מהכיסא? תפילו אותי מהכיסא. אבל יש קווים אדומים, ולא ייתכן שהאופוזיציה כאן במדינת ישראל תסייע לאויב. עד כאן. יש קווים אדומים. זה קו אדום. וכאשר אדם בתפקיד ממלכתי כמו מיקי לוי – בכל זאת, אדם שנשא בתפקידים רציניים בחיים שלו – בא ונותן דלק לאויבינו, ליריבינו בעולם, כאשר המערכה המדינית-תקשורתית-משפטית היא לא פחות קשה מהצבאית, זה קו אדום. זה דבר שהוא לא לגיטימי. וכשאתה נוסע לשליחויות מטעם הכנסת בחו"ל ואתה שם נלחם – כי גם זו מלחמה, מלחמה תקשורתית ומדינית – ואתה שומע את הנציגים מטורקיה ומאלג'יריה ואחרים מכפישים אותנו, אז אני אומר לעצמי: רגע אחד, מאיפה הם מביאים את זה? ואז אני שומע פה יושב-ראש כנסת לשעבר בא ואומר שראש ממשלת ישראל – ולא משנה, במקרה עכשיו זה נתניהו; לא משנה מי הוא היה, כל ראש ממשלה בישראל הוא מספיק אחראי כדי לדאוג לחיי אזרחיו, על אחת כמה וכמה ראש ממשלה שגם כן, אתה יודע, את השכול הוא מכיר היטב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טול קורה מבין עיניך. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ששש, לא להפריע. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תקטע אותי, ותקשיב למה שאני אומר עכשיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כששר המורשת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא לא לא, אל תפריע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כששר המורשת – סליחה, אתה לא תחנך אותי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוראי, חבר הכנסת יוראי, לא להפריע. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תקטע אותי, כי זה מספיק חשוב. אתם נוהגים בחוסר אחריות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תחנך. יש לך פה שר מורשת שמאיים להפציץ את עזה באטום. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתם חושבים, שהחטופים לא יקרים לנו? אתה חושב שהחטופים לא יקרים לנו? עד כאן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם נכשלים בלהחזיר אותם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שאתם עושים זה שאתם מחזקים את האויב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם אתם לא מסוגלים להחזיר אותם, תתפטרו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מחלישים את כוח המיקוח שלנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם נכשלים בלהחזיר אותם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה מה שאתה עושה עכשיו. זה מה שאתה עושה עכשיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם נכשלים בלהחזיר אותם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר, אתם חצופים, ואתם מחלישים אותנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם אתם לא מסוגלים להחזיר אותם, תתפטרו. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן, יש גבול לכמה שאפשר – תראה, אין לי בעיה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אל תטיף לנו מוסר. אל תטיף לנו מוסר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אטיף לך מוסר ועוד איך, כי אתה צריך ללמוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אל תטיף לנו מוסר. אתם נכשלים. הם הופקרו במשמרת שלכם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אטיף לך מוסר ועוד איך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במשמרת שלכם, במשמרת שלכם הם הופקרו. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים את החטופים בבית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים את החטופים בבית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במשמרת שלכם הם הופקרו. אל תטיף לי מוסר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> וכאשר אתם מחלישים – אתם מחלישים אותנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם נכשלים בלהחזיר אותם. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מחזקים את האויב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אם אתם לא מסוגלים להחזיר אותם, תתפטרו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יטיף לי מוסר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אטיף לך מוסר. אני אטיף לך ועוד איך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יטיף לאופוזיציה מוסר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, ואתה לא תפריע לו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> טול קורה מבין עיניך, כי יש פה שרים מופקרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אתה בקריאה שלישית. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אתה תחליש את המדינה שלי, אני אטיף לך מוסר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה תוציאו אותו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תטיף לי מוסר. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אתה פועל ממניעים פוליטיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא תטיף לי מוסר. אתם נכשלים בלהחזיר את החטופים. תתבייש לך. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> כי אתה פועל ממניעים פוליטיים. אתה פועל ממניעים פוליטיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, חבר הכנסת בועז, די, תן לו, יוציאו אותו החוצה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש אתה, צא החוצה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש לך שר מורשת שעושה יותר נזק מכל בן אדם במדינת ישראל – – << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> תוציא אותו החוצה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – שמאיים להפגיז את עזה באטום. איזו בושה. ואתם מאשימים את האופוזיציה. בלי אחריות. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> תוציאו אותו, בבקשה. זאת המילה היחידה שאתם יודעים. אתם מתוכנתים רק למילה אחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה להוציא אותו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שנה וחצי בכנסת – זה כל מה שאתם יודעים להגיד: בושה, בושה. זה כל מה שאתם יודעים להגיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אנחנו עכשיו פועלים כדי להשיג את מטרות המלחמה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה עניין של אחריות. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> בועז ביסמוט (הליכוד): << דובר_המשך >> ויש קונסנזוס במדינת ישראל. קונסנזוס זאת לא מילה גסה. קונסנזוס זה להחזיר את החטופים הביתה, קונסנזוס זה למוטט את שלטון חמאס. אבל כאשר יושבים כאן אנשים שפועלים ונואמים רק ממניעים פוליטיים, אז יש לי מה להגיד לו – כאן הבושה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מסכים עם כל אות וכל מילה. אחרון אחרון חביב – חבר הכנסת צבי סוכות, בבקשה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> שלום וברכה, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפנות מכאן לתושבי הצפון היקרים והאהובים. אני שומע בימים האחרונים כל מיני אמירות ודיבורים על דרישות צודקות של עוד ועוד ועוד מיגון לצפון, ובצדק. מי ירצה לגור בטווח הטילים? מי רוצה לגור במקום שבו נורים טילים בלי שיש לו מיגון כמו שצריך? אבל אני רוצה להגיד לכם, חבריי היקרים, האמת העצובה היא שככל שיהיה יותר מיגון, ככה, לצערי, כנראה יהיו יותר טילים. האמת העצובה היא שלאורך ההיסטוריה אנחנו ראינו שבמקומות שבהם התמגנו עוד ועוד ועוד ועוד, לצערי, ממשלות ישראל לדורותיהן הכילו טילים במקומות האלה. ואני רוצה להגיד לכם בצורה הכי ברורה: אין סיכוי בעולם שאם יהיו עוד ועוד ועוד ועוד מיגונים בצפון, אנחנו נצליח למגר את מה שקורה בלבנון. חיזבאללה מתעצם, ואם המלחמה הזאת, חס ושלום, תסתיים בהסכם 1701 או משהו כזה, או באיזושהי מציאות שבה חיזבאללה יישאר עדיין קרוב לגבול ויוכל להמשיך להתעצם עם טילים, לא יעזרו לאף אחד עוד ממ"דים, לא יעזרו לאף אחד עוד מיגוניות, לא יעזרו לאף אחד עוד מקלטים. כי ברגע שחיזבאללה יוכל להתעצם עוד ועוד ועוד, אנחנו, במקום למגן מקילומטר ל-9 ק"מ ל-15 ק"מ, אנחנו נמגן בסוף 50 ק"מ מכל גבול, ודבר כזה אנחנו כמדינה לא יכולים להרשות לעצמנו בשום פנים ואופן. אני רוצה להגיד לכם בצורה הכי ברורה: חבריי, אני חיל במאבק שלכם. אנחנו כולנו צריכים לעמוד ביחד בצורה ברורה ולהגיד לכולם: לא נקבל מציאות שבה נשאר איום על הצפון בשום פנים ואופן. מיגון זה בשום פנים ואופן לא תשובה לאיום מהצפון. התשובה היחידה היא אך ורק הכרעה של חיזבאללה, הכנעה שלו והרתעה לשנים ארוכות מאוד קדימה, שאף טיל לא יעוף לצפון, שאף אחד לא ירגיש צורך בממ"ד, שאף אחד לא ירגיש צורך בעוד מקלט. ואם, חס ושלום, אנחנו נמשיך לדבר כאן על תוכניות של מיליארדים רבים ועוד ועוד מיגון, נדע שנכשלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, השר לא יסכם, לכן נעבור להצבעה על הצעת חוק פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 16) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – הארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – הארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 21 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 16) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת עופר כסיף << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כעת הודעה אישית של חבר הכנסת עופר כסיף. חמש דקות לרשותך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הייתה הצבעה. למה לא הכניסו אותי להצביע? ייעוץ משפטי, למה לא הוכנסתי להצביע? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תגיד לי מתי אני יכול להתחיל. אני ממתין להוראתך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רק שנייה, אנחנו נפתור את הסוגיה של ההצבעה של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ואז אני אתן לך. אני אתן לך חמש דקות, בינתיים אתה יכול. בבקשה, חמש דקות של הודעה אישית, חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני יכול? אבל אם יהיה שקט זה מאוד יעזור לי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> מי כמוך יודע ששקט מוחלט אף פעם לא יהיה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא מוחלט, לא להגזים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, עמד פה חבר כנסת אלים. לא רק שיש נגדו חקירה פתוחה על מעשה אלים – שאי-אפשר להיכנס לפרטים שלו – אלא שהוא גם ניסה להרים יד לא פעם על חברי כנסת, וזה בלי להתייחס לכבוד הרב שהוא זוכה לו בקהילת עורכי הדין בשל יושרתו הרבה – עיינו ערך חתימה על תצהירים כוזבים. והוא עומד פה ומחלק ציונים לכולם, ועוד קורא לנימוסים והליכות. אז בואו גם נעמיד דברים על דיוקם אל מול דברי השקר והבלע של אותו בריון מתלהם. היום כתבה העיתונאית יסמין לוי בעיתון הארץ את השורות הבאות, ואני מצטט: "תיעוד הלוחמים במעבר רפיח היה עוד שפל שישניא את ישראל. טנק שרומס שלט ברפיח, דגל ישראל שמונף בציר פילדלפי וצעקות לוחם: 'יוצאים לתקוף, לכבוש, להרוג ולנצח'. אלה", כותבת יסמין לוי, "אינם עוצמה, אלא סממנים להתבהמות לאומנית. אסופת חיילים", היא ממשיכה וכותבת, "שנשאו תפילה ואז צעקו ביחד כאילו היו על סם קפטגון: 'יאללה, נפרק את רפיח!' כשאחד תקע בשופר". עד כאן דברי יסמין לוי. אז כשחיילים – אני מוסיף את דבריי שלי עכשיו, שיהיה ברור שאני לא ממשיך בציטוט – כשחיילים קוראים להחרבה בלתי מובחנת של עיר שלמה שבה מרוכזים כיום מאות אלפי פליטים שברחו על חייהם, על נפשם, מיישוביהם, שכונותיהם ובתיהם המופצצים, אז כן, הם מתנהגים כפלנגה גזענית הערוכה לרצח. כשמפקדם מעודד אותם לא בקריאות לביטחון העם או המדינה אלא בקריאות משיחיות תוך תקיעת שופר, וחייליו מחרים מחזיקים אחריו, אז כן, הם מתנהגים כפלנגה משיחית. מי שמסרב להכיר באמת הנוראה הזו, לחשוף אותה בקול גדול ולפעול לתיקונה, ועוד מבקש להשמיץ ולהשתיק את מי שכן עושה זאת – במקרה זה אני – רק מחזק את ההתבהמות שעליה כתבה יסמין לוי, ומוביל – הוא ורק הוא, לא אנחנו – להכתמת החיילים כולם. כי בעוד אני בדבריי עשיתי את ההבחנה ודיברתי על קבוצה ספציפית, באירוע ספציפי, בנסיבות ספציפיות, הוא זה שדיבר על החיילים כולם. אז אנחנו רואים פה מיהו באמת המשמיץ ומיהו באמת השקרן ומיהו באמת המתלהם, אבל אין לי ציפיות מאחד כמוהו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. לא ניצלת דקה וחצי בהודעה האישית. << הצח >> הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1750).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי )תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש, בשם שר הביטחון, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר. אני רק אגיד לפרוטוקול. קודם כול, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו נמצא באולם, אז אני מאפשר לך להיות באולם, ואתה הצבעת בחוק הקודם. לפרוטוקול, איך הצבעת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד. אוקיי. אז הצבעתך התקבלה והיא נקלטה. תודה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דברי התשובה, הדברים שאני נושא עכשיו בקריאה ראשונה על הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי, התשפ"ד–2024, הם בשם שר הביטחון. אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. בכל החלטה שאנחנו מקבלים, בכל צעד שאנחנו עושים – דברי שר הביטחון, כאמור – משימת השבת החטופים והחטופות עומדת לנגד עינינו. גם בשעה זו נמשכים המאמצים להשבתם. זו מטרת המלחמה וזו חובתנו. המחויבות הזו אינה מסתיימת עם שובם, מי במסגרת עסקה ומי במסגרת פעולה מבצעית; היא ממשיכה ומלווה גם את פדויי השבי, אלה הנושאים בגופם ובנפשם את טראומת החטיפה והשבי. החוק המובא היום, חברי הכנסת, חוק תשלומים לפדויי שבי, מסדיר תשלומים המשולמים לפדויי השבי. תיקון לחוק זה, אשר מובא בשיתוף מלא עם מינהלת החטופים, מטרתו להקל ככל הניתן על מי שנחטף ביום שמחת תורה, ב-7 באוקטובר למניינם, ולקבוע כי הם יהיו זכאים לזכויות לפי כל חיקוק שלהן זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 50% בשל הפרעה בתר-חבלתית לפי חוק הנכים, או נפגע פעולת איבה שנקבעה לו דרגת נכות כאמור לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין. קביעה זו תחסוך מהשבים האמורים את הקושי המובנה שבעמידה מול ועדה רפואית לקביעת דרגת נכות. בהקשר זה מבקש שר הביטחון לציין כי רבים מהחטופים מ-7 באוקטובר – אמרתי, שמחת תורה, 7 באוקטובר למניינם – איבדו בני משפחה, קרובים וחברים. קרובים של חלקם נחטפו, וחלקם עדיין חטופים ומוחזקים כבני ערובה. רבים מהם איבדו גם את בתיהם ומנועים מלשוב ליישוביהם בשל הימשכות הלחימה. לפיכך, עם שחרורם הם נאלצים להתמודד, לצד הקשיים הנפשיים הנובעים מהחטיפה, גם עם האובדן הקשה מנשוא של יקיריהם, עם חטיפת קרוביהם – ששבו או שעדיין מוחזקים בעזה – וגם עם מעבר לסביבת מגורים אחרת, בדרך כלל זמנית. מדובר בנסיבות מורכבות וקשות הדורשות משאבים נפשיים לא מבוטלים וצורך בתמיכה רפואית, נפשית וכלכלית, וזאת באופן מיידי, ומדובר בקבוצה בעלת מאפיינים ייחודיים. לצד זאת יובהר כי פדויי שבי שהוכרו עקב נפילתם בשבי שלא במסגרת אותו יום שמחת תורה, 7 באוקטובר למניינם, ואשר טרם הוכרו כנכי צה"ל, רשאים להגיש בקשה כאמור שתידון בהתאם להוראות חוק הנכים במסלול ירוק ייעודי. מטרה חשובה נוספת של התיקון היא להעלות את התשלום החודשי לכלל פדויי השבי. כידוע, חוק פדויי שבי חוקק מלכתחילה כהסדר להוקרה ולתגמול מיוחד לחיילים שנפלו בשבי במלחמות ישראל ובאירועים ביטחוניים נוספים. בחוק נקבע כי ישולם לפדויי השבי תשלום חודשי בסך 1,000 שקלים חדשים. בהתאם לעדכון המדד עומד סכום התשלום על כ-1,300 שקלים חדשים. משרד הביטחון קיים עבודת מטה בנושא, שבמסגרתה נשמעו גם נציגי פדויי השבי, ובסיומה סוכם על העלאת התשלום החודשי לפדויי שבי כך שיעמוד על סך 2,600 שקלים – קרי, הכפלת סכום התשלום הניתן כיום מכוח החוק. על מנת לשמור על ערכו הריאלי של התשלום, מוצע כי יעודכן בתחילת כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק. לסיכום, הצעת החוק היא צעד משמעותי, שמטרתו להיטיב וליתן מענה ראוי הן לפדויי השבי הוותיקים והן למי שנחטף ביום שמחת תורה התשפ"ד, 7 באוקטובר למניינם, ואני בטוח שכל חברי הכנסת יתמכו בה. לפיכך, אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך דיונים בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לאדוני השר. אנחנו נעבור לדיון אישי. מי שרוצה להירשם – בבקשה תירשמו, כי אני עוד מעט אסגור את הרשימה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. אני חוזר: אם יש מישהו באולם שרוצה לדבר, נא להירשם. אז תיגש, בבקשה, חבר הכנסת אזולאי, תירשם, ואז אני אנעל את הרשימה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה לברך על הבאת החוק החשוב הזה, שבעצם מכפיל את הגמלה לפדויי שבי מ-1,300 ש"ח ל-2,600 ש"ח, שזה דבר מבורך, וכן נותן הכרה באופן אוטומטי ב-50% נכות. אני מברך על החוק הזה, וכמובן, אם אפשר לשפר בוועדה מה שקשור לחוק, אנחנו נעשה את זה. דבר אחד חסר לי בחוק הזה. אתמול דיבר איתי מישהו שבמלחמת יום הכיפורים היה שבוי במצרים חודשיים, ואת החלק הראשון של הסעיף של החוק הוא כן מקבל. הם עשו את זה רטרו גם על פדויי שבי קודמים, לפני 7 באוקטובר, ולחלק של ה-50% החליטו לא להכניס את פדויי השבי הקודמים. אני חושב שזה דבר מעוות לא להכליל אותם, מה גם שלא מדובר באלפים, מדובר בכמה מאות, וגם בתוך הכמה מאות, הרוב הם גם ככה מעל 50%. אז על מה אנחנו מוציאים פה כמה עשרות כאלה שהיו בשבי בשם מדינת ישראל כחיילים? על כמה עשרות אנחנו נוציא אותם? והוא אמר לי: זה משהו שאנחנו נאבקים עליו כל כך הרבה זמן, אז עכשיו מביאים את זה סוף-סוף, ואותנו מוציאים החוצה? אני חושב שזה דבר לא מקובל. לא מדובר בסכומים כאלה גבוהים, ואני בוועדה מתכוון להיאבק בשביל להכליל גם את אותם פדויי שבי ממלחמת יום כיפור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כמה יש? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> יש כמה מאות. בתוך המאות, רובם כבר מקבלים מעל 50% נכות ומעלה. זאת אומרת, מי שנשאר בחוץ זה כמה עשרות. אז בשבילם לעשות את החוק רק מ-7 באוקטובר? לא. אנחנו צריכים להכליל גם אחורה את מי שלחם בשביל מדינת ישראל, באמת, והיה בשבי – גם הוא צריך להיכלל בחוק הזה, ואנחנו ניאבק על כך בוועדה. לפי מה שראיתי, זה יהיה בוועדת העבודה והרווחה, שם יידון החוק. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה על הצביעות הבלתי-נתפסת, שכל פעם מפליאה מחדש, של הח"כים הערבים פה במשכן. עולים בכל נאום שלהם, מדברים על הפשיעה בחברה הערבית כמה זה לא בסדר וכמה הם עושים הכול בשביל להיאבק בזה, הכול והכול, וכשמביאים חוקים כמו החוק שהיה קודם, שזה חוק להילחם בפשיעה בנשק לא חוקי, שנותן אפשרות לקצינים להיכנס ולעשות חיפוש – במה נאבק הדבר הזה? למה עושים את זה? בשביל להיאבק בפשיעה הלא-חוקית. אז הם עולים לפה, מדברים על המספרים שעולים, וכשקודם עלה החוק, אז הם הצביעו נגד. הפשיעה בחברה הערבית לא מעניינת אותם. אני לא יודע, אולי הם מפחדים בכלל ממשפחות הפשע בחברה הערבית, כי אי-אפשר להסביר את זה, את הלוגיקה של לבוא ולדבר כמה פשיעה יש בחברה הערבית ולא עושים כלום, וכשמביאים חוקים לטפל בזה – הם מצביעים נגד. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, הדוברת הבאה. ואני נועל את רשימת הדוברים ברגע זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, כמובן שאנחנו תומכים בחוק החשוב הזה, שיסייע לפדויי השבי. עם זאת, כמו שאופיר כץ אמר, אי-אפשר לעשות אפליה בינם לבין לוחמי מלחמת יום כיפור. אבל זה לא מפתיע אותי, בכל מה שקשור לשר האוצר הזה – הוא לא מסוגל לעשות עבודה שלמה. ועליו אני רוצה לדבר, כמובן, או לצטט את דבריו: רפיח תחילה, יוקר המחיה יחכה. מסתבר שהיועץ של ראש הממשלה, שהוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ניסה להניע פגישה מול שר האוצר סמוטריץ', לתאם איתו פגישה – בכל זאת, כל המוצרים במשק התייקרו. הדלק, שנתניהו עשה סרטון – סוף-סוף ראה תחנת דלק, הלך, תדלק, הוציא, עשה כל מיני כאלה, אין לו מושג הרי איך מתדלקים, הוא אמר שהוא יוריד – לא רק שהוא לא הוריד, לא היה כזה מחיר גבוה לדלק. מטורף. מטורף. הינה, לא רק שהוא לא הוריד, הוא העלה מוצרים מפוקחים, גבינה, חלב – עלו דברים שלא היו כאן שנים. מה היה קורה אם זה היה בממשלה שלנו? אללה יסתור, אני אחסוך לכם. אז רץ אץ לו יו"ר המועצה הלאומית, שהוא בעצם היועץ של ראש הממשלה, וניסה לתאם פגישה עם שר האוצר ולדבר איתו – תשמעו, בכל זאת עליית מחירים. אבל שר האוצר, שלא סופר את ראש הממשלה בערך מהיום שהוקמה הממשלה, אמר לו: דבר איתי אחרי רפיח. כמו שאני מתקשרת אליך, יוראי, ואני אומר לך: שומע? יש לי בעיה. ואתה אומר לי: מירב, דברי איתי אחרי החגים. מה אתה בלחץ, מה יש למהר? בסך הכול הכול עלה במדינת ישראל, וזה התפקיד שלך. אתה שר האוצר. בשביל זה שמו אותך שם. לא. לא ולא – שר האוצר שלנו עסוק קודם כול במינויים של גלנט והרמטכ"ל. הוא מוציא הצהרות: למה אתה ממנה? את מי הוא רוצה שימנה, אני לא יודעת. זה מה שמטריד אותו. מטריד אותו מה קורה – כן רפיח, לא רפיח. תגיד לי, למה אתה שם? למה אתה שר אוצר? תתפטר. תתפטר. פשוט לך. לך. אתה לא עושה את התפקיד שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי, הבוס שלך, יו"ר המפלגה שלך היה שר אוצר. מה הוא עשה מהבוקר עד הערב? במה הוא התעסק? במה הוא התעסק? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש לי 22 שניות לענות? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, בשנייה. באוצר – זה מה שהוא עשה. שר האוצר לא מתעסק באוצר. אגב, אפילו גפני, יו"ר ועדת הכספים, אתמול זועם בוועדת הכספים ואומר: משרד האוצר לא עושה שום דבר נגד העלאת המחירים. על מי אתה מתלונן, גפני? תתקשר לשר האוצר. תשבו ותעשו יוזמות, תקלו על אזרחים. הינה, אני אומרת לך, אם בממשלה שלנו, שיו"ר המפלגה שלך עשה, היה קורה אירוע כזה – יום אחד הוא לא היה נשאר על הכיסא. אתה יודע למה? כי כל היום נתניהו היה עושה סרטונים, סרטונים. לא רק שהם לא עושים כלום, כלום – אפס, אפס, שום יוזמה אמיתית להורדת מחירים אין בממשלה הגרועה הזאת – הבנתי שהם קראו לגלנט להתפטר; לא שאני רוצה להתערב במריבות שלהם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיימת. הראשון שצריך להתפטר – ואתם יודעים שיש לי הרבה ביקורת על הממשלה הזאת – זה שר האוצר הגרוע ביותר מיום הקמת המדינה. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. הדובר הבא, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – לא באולם? אוקיי, אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ימים לאומיים מורכבים עוברים עלינו השנה בין יום השואה ליום העצמאות, וזאת בצל המלחמה הקיומית – אפשר לומר מלחמת העצמאות השנייה שלנו. ואני שואלת את עצמי: האם הממשלה הזאת, שהובילה אותנו לאסון הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל – האם הממשלה הזאת עורכת איזשהו סוג של חשבון נפש? בינתיים, מה שאנחנו רואים זה בעיקר התהדרות בדברי רהב, סיסמאות למכביר – "עד הניצחון המוחלט", "אנחנו פסע מהניצחון" – ומה שקורה זה ביזיון מוחלט: בזירה הבין-לאומית הממשלה הזאת הביאה אותנו לבידוד מוחלט ואובדן לגיטימציה מצד בעלות הברית הטובות ביותר שלנו; בזירה התודעתית, למרבה הצער, אנחנו חווים הפגנות אנטישמיות ואנטי-ישראליות וחשש לביטחונם של יהודים בעולם כולו, בעוד ההסברה שלנו לוקה בחסר, וסוגיית החטופים כבר לא מהדהדת בכותרות בתקשורת הבין-לאומית. אבל אם יש משהו שיש עליו שליטה ומצופה מהממשלה הזאת לפעול בו, זה בזירה המדינית. אז פה מה אנחנו רואים? פה אנחנו רואים קבינט מלחמה שכל-כולו שבוי בקונספציה, שהוא נמנע מלקבל החלטות, שהוא נמנע מלקבוע דיון אסטרטגי, ומה שקורה בפועל זה שההישגים המבצעיים האדירים של צה"ל פשוט נשחקים. צריך לזכור שפעילות צבאית לא יכולה לעמוד בפני עצמה; הממשלה הזאת חייבת, חייבת, לקבוע תכלית אסטרטגית ולחתור לקיומה. ביום שאחרי, המדינה הזאת צריכה לחתור לכך שהמצרים וקואליציה של מדינות ערביות ייקחו אחריות על הרצועה, אבל אף אחד לא מדבר על זה. כל מי שטוען שהרשות הפלסטינית צריכה לחזור ולשלוט פשוט מנותק מהמציאות ומהיכולות של הרשות הפלסטינית. מי ששכח שלאחר ההתנתקות בשנת 2005 ישראל העבירה את השליטה ברצועה לאבו מאזן, והחמאס – מה שהם עשו, הם פשוט זרקו אותו מהגגות – אז הוא פשוט מנותק מהמציאות. אבל בואו נדבר גם על הזירה הכלכלית, כי פה, אתה יודע מה, יש בסוף איזו שליטה. גם בזירה הכלכלית אנחנו נמצאים על אדי הדלק האחרונים שיש לנו, תרתי משמע. אנחנו מתקדמים בצעדי ענק לגירעון של 200 מיליארד שקלים, והקואליציה המטורללת הזאת לא מוכנה לקצץ בכספים הקואליציוניים, שעומדים על 6 מיליארד: משרד מורשת, משרד מסורת, משימות לאומיות, והכי חשוב – הרשות לזהות יהודית, כל אלה מקבלים מאות מיליונים של שקלים. משרדים מיותרים כאלה היו צריכים להתייתר ולהיסגר ב-8 באוקטובר; אין להם זכות קיום. כל הכספים האלה היו צריכים ללכת לאזרחי העוטף, לאזרחי הצפון, למשפחות החטופים, לחיילי המילואים. אלו הם הצרכים האמיתיים של מדינת ישראל. רבותיי, כל אבן שלא נהפוך, כל זירה שלא נסתכל עליה, נראה ביזיון מוחלט. זה ברור לכולם שאם היו לממשלה הזאת מצפן ומצפון מוסרי, סדרי העדיפויות היו משתנים והיינו במקום אחר. הגיעה העת שהם פשוט יניחו את המפתחות וילכו הביתה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. תודה לחברת הכנסת שרון ניר. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי, אתה רוצה לדבר? מוותר. חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, אני פה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> סליחה, האשמה כולה שלי. עוד רציתי לשאול את עצמי איפה חברת הכנסת טלי גוטליב, תמיד היא נוכחת במליאה. אני מתנצל. בבקשה, חברת הכנסת טלי גוטליב, שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שלום שלום לעם ישראל. רבותיי, ההיסטוריה חוזרת, שום דבר לא עבר, לא נשכח. אז בואו אני אזכיר לכם, כן, בואו תזכרו. זוכרים את ההפגזה של הכור האטומי? באיזו שנה זה היה? 1981, בעיראק, זוכרים? זוכרים מה אמרה לנו ארצות הברית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> באיזו שנה? אני לא הייתי חי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדברת על 1981. זוכרים מה אמרה לנו ארצות הברית? זוכרים את הנאום האדיר של מנחם בגין, שאמר – ארצות הברית איימה שהיא לא תיתן לנו מטוסי F-16, ומנחם בגין אומר שמאיימים עלינו כשיש לנו זכות להגן על עצמנו ולא להיות תחת איום אטומי של עיראק. כל הכבוד למנחם בגין. עכשיו, אני פונה פה לחברי הממשלה. בואו נשאל את הדבר הבא את חברי הממשלה: ארצות הברית מאיימת שהיא לא תיתן לנו טילים מדויקים – ואללה, יש לי חדשות לארצות הברית: יש לנו טילים לא מדויקים, ויש לנו את הזכות להתגונן; אז אולי במקום להשתמש בטיל מדויק ולהוריד חדר ספציפי או בניין ספציפי, אני אשתמש בטילים הלא-מדויקים שלי ואני פשוט אמוטט עשרה בניינים? << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שגם אותם את מקבלת מארצות הברית. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עשרה בניינים, זה מה שאני אעשה. ויש לי חדשות גם בשבילך, מתן – אתה שייך למחנה המנומס, נכון? הממלכתי, המעונב, מוריד הראש, מרכין את הראש בפני המולך. אני לא מרכינה את הראש בפני המולך, כי אני עמדתי כאן כבר לפני שלושה חודשים ואמרתי לכם שארצות הברית איננה ידידה של ישראל. אמרתי. כולכם דיברתם עליי בכל מקום: איך גוטליב מעיזה? ביידן – דבר אחד אני יכולה להגיד לכם – הוא עקבי. ביוני 1982 – גם את זה הזכרתי לכם כאן כשנאמתי – ביוני 1982, ביידן, שהיה סנטור, אמר למנחם בגין שאם ישראל לא תסור למרות ארצות הברית, ארצות הברית לא תמשיך לתמוך בישראל. זה היה ביוני 1982. בינתיים, סנטור ביידן נהיה נשיא, והוא חושב שאפשר לאיים על ישראל. ואני אומרת לכם דבר כזה – ופה אני פונה לממשלת ישראל לפני הכול, ולעם ישראל: אם אתם עוד לא הבנתם, הניצחון במלחמה או ההפסד במלחמה יימדדו על ידי השבת כוח ההרתעה של ישראל על אויביה. אם אתם חושבים שארצות הברית והאופן שבו היא מתייחסת לישראל מסייעים לכוח ההרתעה לישראל, אתם טועים. זה התחיל עם נושאת המטוסים שהגיעה לכאן ביום הראשון, כי ישראל לא יכולה לבד, זה המסר; זה המשיך דרך "אל תעשו את זה", "אל תטילו מצור" ו"אל תכניסו דלק" ו"אל תעשו כך" ו"אל תעשו אחרת". ואני אומרת, אנחנו צריכים לעשות מה שנכון לביטחון מדינת ישראל ומה שנכון לחוסנה של מדינת ישראל ומה שנכון לאלמנט ההרתעה של מדינת ישראל. אז אני אומרת כאן לכל הנוגעים בדבר, יש לנו אחלה של טילים לא מדויקים. אחלה של טילים לא מדויקים. וכמו שאני אומרת, בעיניי תקיפה ללא רחם ונקמה באויב הם ערכי לחימה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גנרל טלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני אומרת, אם לא תיתנו לי טילים מדויקים, אני אשתמש בטילים לא מדויקים. כך ממש. ושיהיה לנו, לעם ישראל, בהצלחה בהשבת החוסן, בלי להוריד את הראש שלנו אפילו לרגע אחד. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת טלי גוטליב. חבר הכנסת מתן כהנא, עד היום חשבתי שאתה שייך למחנה הטייסים, אבל עכשיו אתה שייך למחנה אחר, זה גם בסדר. הדוברת הבאה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תזכיר לטלי גוטליב שגם הטילים הלא-מדויקים מגיעים מארצות הברית. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תשאירו את הוויכוח הזה לוועדות המתאימות. יוראי, הכנסתי אותך. אתה מפריע לי לקרוא בשמות של חברי הכנסת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, את רוצה לדבר? בבקשה. אני חושב שבאולם יש פה שר – נדמה לי שגם חבר הכנסת מיקי לוי זוכר את 1981. רובנו לא יכולים לזכור את השנה הזאת – או שהיינו קטנים או שחלקנו בכלל לא נולדו. אבל השר פרוש וחבר הכנסת לוי בטח זוכרים את שנת 1981, נכון? אם אני לא טועה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ב-1981 לא הייתי חי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כולכם ילדים. ב-1982 התגייסתי לימ"מ. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, התמונות המזוויעות של הבוקר בוואדי אל-ח'ליל והריסת הבתים של 47 משפחות ממשפחת אבו עסא, ולפניהם גם ההרס בעין חוד, בכפר קרע ובעוד מקומות – תמונות של דחפורים המלווים במאות שוטרים, מאות שוטרים. כל הזמן, מה שאנחנו שומעים, גם בוועדות וגם כשהשר עולה לכאן, לגבי המלחמה בפשיעה בחברה הערבית – הטענה הראשונה היא: אין כוח אדם. אין לו מספיק כוח אדם שיעשה את העבודה הכי חשובה שיש לו, אבל מה, יש לו עודף של כוח אדם, ולא רק זה – עודף של זמן: הוא בעצמו, ועוד שר בממשלה, אין להם כלום לעשות – לא עסקה, לא חטופים להחזיר, לא אפשרות לפתיחת אופק – אין להם כלום; יש להם רק את הרגע הזה, שבשבילם הוא הניצחון הכי גדול, לעמוד שם עם הדחפורים ולספק את האיד שלהם ולראות את הבתים נהרסים. חבר'ה, על איזה בתים אנחנו מדברים? אנחנו לא מדברים על וילות, אנחנו מדברים על צריפים; צריפים שבתוכם בקושי יש מקום לתינוקות, שיהיה אפשר קצת להפריד בינם לבין הגשם והשמש בימי החום הקודח. על הבתים האלה אנחנו מדברים. בתים שקיימים עשרות בשנים על האדמות שלהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על האדמות שלנו, האדמות של המדינה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> השר הכושל הזה – זו המשימה העיקרית שלו, המשימה המשמחת. זו המטרה הנעלה שלו. שהעולם כולו ישמע: מדינת ישראל, שמתגאה בהרבה דברים ובקדמה, הורסת את הבתים של האזרחים שלה בלי שעשו שום עוול, רק כי היא רוצה לפתוח כביש. כשפותחים כביש במקום אחר, מתכננים מלכתחילה את המקומות ואת הדברים ושומרים על האנשים, אבל כאן זה לא חשוב. זה לא חשוב. אנחנו נמשיך להגיד שאנחנו כאן ונישאר כאן, וזאת זכות בלעדית, בסיסית, ראשונית וסופית שלנו כבני וילידי המקום הזה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. הדוברת הבאה, חברת הכנסת נעמה לזימי, רוצה לדבר? בבקשה. אם אני קורא בשמך אז אני מזמין אותך לדבר. בבקשה. כל עוד לא אמרת שאת מוותרת, אני נותן לך. שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הכנסת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני לא יו"ר הכנסת, אני מנהל הישיבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מנהל ישיבת הכנסת. מה שקורה בצפון בימים אלו מלמד אותנו באופן מזוקק עד כמה הממשלה הזאת כושלת ואינה כשירה. ישנו ציר שמחבר בין "את לא מעניינת, את משעממת אותנו", שהטיח ביבי בתושבת קריית שמונה שזעקה לפני שש שנים על היעדר נגישות לרפואה בצפון, לבין ההפקרה המוחלטת של הצפון בימים אלו. לפני כמה שבועות ביקרתי בגליל העליון ביישובי קו העימות שלא פונו, ונתקלתי במצב קשה ומטריד – שידענו עליו, רק ראינו אותו מוחשית עוד יותר גם חצי שנה לאחר המלחמה. פגשתי תושבים שסיפרו לי על המענים הסוציאליים החסרים, על אי-נגישות הרשויות, על היחס המזלזל ועל תחושות ההזנחה, על כך שאף נציג ממשלה לא ביקר אותם. נושא מטריד במיוחד הוא חדלונה של מערכת החינוך בצפון. התושבים נאלצים לשלוח – תקשיב לזה – את ילדיהם לבתי ספר לא ממוגנים, באוטובוסים לא ממוגנים, כאשר ההנחה מצד גורמי מערכת הביטחון היא שחיזבאללה מזהה שאלה אוטובוסים של ילדים ולכן לא יירה עליהם. לא להאמין שזאת רמת ההפקרות של המדינה. איך הפכה ישראל למדינה שבונה על האויב שתוקף אותנו שלא יפגע בילדינו במקום לדאוג לכך בעצמה? מדינה שאומרת לתושביה שהם נתונים לחסדי חיזבאללה ללא הגנה? אך מה הפלא שזה המצב כאשר שר השיכון והבינוי בכבודו ובעצמו לא ידע שמטולה מפונה כבר חודשים ארוכים והבתים בה הופגזו ונהרסו. השר שאמון על הדיור בישראל לא יודע אילו אזרחים פונו, מה מצב הבתים באזור והיכן תושבים שמולטו מביתם – הוא זה שיצטרך לשקם? אין איוולת גדולה מזו. את המשפט שהמחיש את ניתוקו הרב הוא אמר בשל הדרישה שלו ושל יתר שותפי הממשלה הזו לקיים השנה את ההילולה במירון, תוך התעלמות מהוראות מערכת הביטחון והסכנה לחיי אדם. ממשלה שלא לוקחת אחריות וגם אינה מכירה באשמה. ואכן, באחריותם ובאשמתם חבל ארץ שלם נטוש, וגרוע מכך – מופקר. אך חשוב לזכור, הפקרת הצפון לא החלה ב-7 באוקטובר; הצפון הופקר לאורך כל שנות כהונתו של בנימין נתניהו. בעשור האחרון, תחת ממשלות נתניהו, התקבלו כמה החלטות ממשלה לפיתוח הצפון – אף אחת מהן לא מומשה. לא ניתן לתאר עד כמה זה ציני ואכזרי לפתח ציפיות לאזור כל כך מוזנח ונשכח, ולאכזב בכל פעם מחדש. כבר עשור שממשלות נתניהו מתעלמות מלבנון ומהנעשה בקו הגבול, מסרבות להשקיע בחבל הארץ היפה ומלא הפוטנציאל הזה ולייצר עוגנים לתושבים בו כגון אוניברסיטה או בתי חולים נוספים. כבר עשורים הממשלה ממעטת לפתח את התשתיות בגליל, שלא מחזיקות אל מול הצרכים. ועכשיו רגע השיא של ההפקרה: ממשלת נתניהו הנוכחית החליטה שלא להקים מינהלת לשיקום אזרחי של הצפון, ודנה אותו להמשך הזנחה והפקרה. אני מסיימת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> ממש משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> העובדה שכולנו משעממים ולא מעניינים אותו היא האסון של הצפון והאסון הלאומי של כולנו. תושבי הצפון הם מלח הארץ, מאמינים בחבל הארץ הקסום הזה ומשוועים למדינה שתתפקד ותראה אותם ואת המרחב שבו הם חיים. בתיקון ובריפוי של ישראל, לשיקום הצפון חייב להיות מקום מרכזי ומשמעותי במיוחד. אין מדינה בלי צפון ובלי דרום – את זה עלינו לבנות מחדש יחד. תודה, גם על הזמן הנוסף. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כפי שהוזכר קודם, היום היה מבצע הרס – אולי עדיין מתנהל – מבצע הרס של 47 בתים בוואדי אל-ח'ליל שבנגב. יש 35 כפרים, ובתים רבים, שלא מוכרים בידי המדינה. הם מונים אלפי אנשים. בוואדי א-נעם למשל, שהוא הגדול שבהם, חיים 10,000 איש. לפעמים אנשים חושבים שכפר זה משהו קטן – אז לא בהכרח. חלק מהכפרים קיימים עוד מלפני הקמת המדינה, כך שהאמירה המופרכת כאילו התושבים פלשו לאדמות מדינה היא היפוך המציאות על ראשה – המדינה פלשה לאדמות שלהם. וגם כפרים אחרים, שלא היו קיימים לפני המדינה, קיימים עשרות שנים לאחר שתושביהם גורשו בידי המדינה בזמן הממשל הצבאי. לא הכפרים והבתים הם בלתי חוקיים, אלא האי-הכרה בהם וההתעמרות ביושביהם – אלה בלתי חוקיים. אין לאנשים האלה לאן ללכת, לרובם אין קורת גג חלופית. מדובר באנשים עניים, מופקרים; אפילו מיגוניות לא מוכנים לשים להם. האנשים שם גם נרצחו בטבח. והילדה אמינה אלחוסני, בת שבע, מאל-פורעה, שהוא כפר לא מוכר, נפצעה קשה בזמן הירי מאיראן. והם זוכים לעוד הריסות. את הכפרים הללו, כמו גם בתים שמכונים, כאמור, לא חוקיים – לא מסדירים. תקציבים לא ניתנים; חשמל, מים, תשתיות, כבישים, מערכות בריאות וחינוך – כל אלה לא ניתנים. התירוץ "לא חוקיים" – אמרתי כבר קודם, זה בעצם תירוץ – הוא חלק ממדיניות הטיהור האתני. איך יודעים שזה תירוץ? תסתכלו ותשוו: מה שמכונה מאחזים או התיישבות צעירה, ויותר מדויק לקרוא להם קיני טרור טהורי גזע, שאינם חוקיים לפי החוק הישראלי עצמו – אני לא מדבר על החוק הבין-לאומי, שלפיו שום התנחלות לא חוקית – אבל אותם קיני טרור, גם לפי החוק הישראלי הם לא חוקיים – אותם מסדירים? בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית, למשל, נכתב שהממשלה תסדיר את המאחזים שהוקמו טרם החלטת צוות השרים בראשות ראש הממשלה מיום 28 בפברואר 2011. במסגרת ההסדרה, אני מצטט מההסכם הקואליציוני, הממשלה תדאג בין היתר לחיבור הומניטרי – כמובן שהומניטרי אין לערבים, הרי יושבים פה אנשים שחושבים שהם לא בני אדם, אז איך human? – תדאג בין היתר לחיבור הומניטרי לתשתיות מים וחשמל, מבני ציבור וכו' וכו' וכו'. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בקיצורו של דבר, אם תרשה לי רק, אדוני, 191 "מאחזים", קיני טרור, מהם 31 הוקמו בשנה האחרונה, ובהם כאלה שאחראים לטיהור אתני – 27 הוכשרו, 22 בתהליך הכשרה. מה ההבדל בינם לבין הכפרים הלא-מוכרים? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הלאום, הגזע. אפרטהייד מובהק. משפט אחרון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה כבר תוספת זמן, כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מורי ורבי זאב שטרנהל, פרופ' זאב שטרנהל – למי שלא מכיר, הוא היה אולי המומחה הגדול בעולם בחקר הפשיזם – אמר: הפשיזם לא מתחיל כשיורים באנשים, הוא מתחיל כשמוסדות המדינה מפלים בין ימין לשמאל. אני מקווה שלכולם ברור מה זה אומר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה לך על הזמן. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חבר כנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, מעוניין לדבר? בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. נקבע מותו של לוחם הימ"מ שנפצע אנושות בהיתקלות ליד טול כרם, בקרב עם המחבלים. פקד ייטב לב הלוי, בן 28, בנו של חברי היקר מפקד הימ"מ לשעבר, מפקד מחוז ירושלים ניצב יורם הלוי, נפצע בסוף השבוע שעבר בחילופי האש שבמהלכם חוסלו כמה מחבלים. ייטב נפצע אנושות ופונה לבית החולים בילינסון. ייטב היה סמ"פ במגלן והגיע לימ"מ בעקבות אביו. הוא עבר קורס לוחמים כקצין בצה"ל. לפני כשבעה חודשים החליף כמפקד צוות מפקד צוות שנהרג בקרבות ב-7 באוקטובר. ייטב היה לוחם עז רוח, ראשון להוביל, שימש דוגמה ללוחמיו, תמיד בראש. בשבוע שעבר, בחילופי האש עם מחבלים בני עוולה בעיירה הפלסטינית דיר אל-ע'וסון ליד טול כרם שבשומרון, הוא נפצע אנושות ופונה לבית החולים בילינסון. כפי שאמרתי, הוא החליף קצין אחר שנהרג בקרבות ב-7 באוקטובר, ולכן קיבל דרגות קצונה ועבר לפקד על צוות בימ"מ, ביחידה ללוחמה בטרור. מכה קשה למשפחת לוחמי הימ"מ. מכה קשה לחברים של משפחת הלוי. מכה קשה לניצב בדימוס חברי יורם הלוי. יהי זכרו של ייטב ברוך. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אמן. אנחנו מצטרפים לניחומים. תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני אספר אולי לחברי הממשלה שלא יודעים, או לחברי הקואליציה שמנותקים: בישראל משתולל יוקר מחיה בהיקפים שלא הכרנו, עם מחירים שעולים כל יום, כל יום, החל ממחירי הדלק, עבור במחירי הפירות והירקות והמזון, וכמובן שגם המיסוי. אז זה נכון שהמע"מ עוד צפוי לעלות, אבל גם הארנונה עולה, בצמידות לזה שהשכר של העובדים במגזר הציבורי עולה – יוקר מחיה. ויש התייחסות כאילו מדובר באיזושהי גזרת גורל – נגזר גורלנו שיהיה כאן יוקר מחיה. ולא היא. אדוני היושב בראש, יוקר המחיה שאזרחי ישראל מתמודדים איתו היום הוא הפקרות ניהולית, הוא תוצאה של הפקרות ניהולית. הוא תוצאה של זה שהממשלה הזו לא מנהלת שום מדיניות כלכלית, ואם היא כבר מקדמת משהו, זה הפוך מהמדיניות הכלכלית הנדרשת. שר האוצר וראש הממשלה עסוקים בלזרוק את האשמה האחד על השני: ראש הממשלה מדליף שסמוטריץ' לא נפגש איתו ולא מגיע לפגישות איתו על יוקר מחיה; סמוטריץ' מדליף שראש הממשלה לא מטפל ביוקר המחיה כי הוא לא משחרר את 3 מיליארד השקלים שחילטו לרשות הפלסטינית ואפשר היה להשתמש בהם כדי להילחם ביוקר המחיה. אז אני אגיד לכם משהו: שניהם צודקים. לא את סמוטריץ' מעניין יוקר המחיה ולא את נתניהו מעניין יוקר המחיה. כל מה שמעניין אותם זה לברוח מהאחריות ולהישאר על הכיסאות. בזה הם עסוקים. זאת פשוט רשלנות לשמה, כשאנחנו מסתכלים על התוכניות שלא מגיעות, כשאנחנו מסתכלים על הפעולות שלא נעשות. ואני רוצה, במקום להיות רק מי שתוקף – חמישה צעדים פשוטים, שאם הממשלה תנקוט אותם אפשר יהיה להתחיל להסיט את המחוג הזה לכיוון של הורדת יוקר המחיה: הראשון הוא ביטול משרדי הממשלה המיותרים. זה לא רק הכסף שעולים משרדי הממשלה המיותרים, אלא גם הביורוקרטיה העודפת שהם יוצרים וחוסר היכולת לקדם פרויקטים, כי כמעט בכל נושא שלא נדבר בו – החל מתכנון ובנייה, איכות סביבה, החקלאות, כלכלה – בכל נושא יש חמישה, שישה משרדים שנוגעים בדבר. כל חוק שאתה רוצה להעביר – אתה כבר לא יודע עם איזה שר אתה צריך לדבר לפני ועדת שרים לענייני חקיקה בגלל כל משרדי הממשלה. הדבר השני הוא השקעה נרחבת בתשתיות – חשמל, מים, אנרגיה, תחבורה – באמצעות פרויקטים של PPP, של שיתופי פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי עם מימון של כסף פרטי לטווח ארוך, מה שגם יאפשר הזרמה של כסף לכלכלה הישראלית וגם ייתן מקומות עבודה. כמובן, התניה בכל הטבה כלכלית שניתנת היא ששני בני הזוג יצאו לעבודה. אם שני בני הזוג יצאו לעבודה ונמצה את כושר התעסוקה, נראה את הקפיצה בפריון במשק. כל זמן שהממשלה מתקצבת בטלה, הדבר הזה לא יקרה. עוד שני דברים אחרונים: האחד זה הסרת חסמי יבוא ויצוא – הביורוקרטיה הורגת את הכלכלה הישראלית; חוסר היכולת לקיים כאן שוק פתוח מוביל לכך שהמשק הישראלי, שגם כך הולך ונסגר בגלל המלחמה, לא מצליח לייצר מגוון רחב לאזרחים וגם תחרות שתוריד את המחירים. והדבר האחרון, ואולי החשוב ביותר, אדוני היושב בראש, זו עסקת חבילה משותפת להסתדרות ולמעסיקים, שכמובן תכלול בתוכה גם קיצוץ משמעותי בכוח האדם במגזר הציבורי וגם הקפאת מחירים, מהצד השני, לתקופה של שנה, שתאפשר למשק לצאת מהמשבר. חמישה צעדים שכשהממשלה תתחיל לקדם אותם, אפשר יהיה להתחיל לדבר על ירידת מחירים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – ירון, אתה רוצה לדבר? מוותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מדבר איתי. שנייה, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר; חברת הכנסת פנינה תמנו – פנינה הייתה באולם – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי, ביקש לדבר בסוף – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, אתה אחרון הדוברים, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אזרחי ישראל, חברותי וחבריי לכנסת, אנחנו חזרנו לפנות בוקר מאושוויץ, חזרנו מתאי הגזים, חזרנו ממצעד החיים. המשכנו משם יחד, אדוני היושב-ראש, לפרלמנט הפולני, ואני אומר כאן את מה שאמרנו להם שם. אני אומר את הדברים בפשטות, כי הם פשוטים בדיוק כפי שהם: אנחנו ניצבים היום מול אותה תופעה שהעולם ניצב בפניה לפני 80 שנה. אותה תופעה. הדמיון הוא אחד לאחד, והדמיון הוא מצמרר: אנחנו מול מדינה עם שאיפת השמדה גלויה של ישראל ושל העם היהודי; אנחנו מול תרבות עם חזון טוטליטרי; אנחנו מול מדינה שמשתלטת על שטחים של מדינות אחרות, ואנחנו מול מדינה שמפתחת אמצעי נשק. אותו דבר. אז היה המשטר הנאצי, וההבחנה הייתה הבחנה גזעית – היום זו הבחנה דתית; אז זה היה או שאתה מהגזע הארי או שאתה מת או שאתה סוג ב' – היום או שאתה מוסלמי או שאתה מת, ויש לך עוד אפשרות – להיות ד'ימה; אז השתלטו על אוסטריה, השתלטו על הסודטים של צ'כוסלובקיה – היום משתלטים על סוריה ועל עיראק ועל לבנון ועל תימן; אז פיתחו אמצעי נשק, כולל אמצעי נשק להשמדה המונית – היום עושה את זה איראן. אנחנו ב-2024, ואנחנו ב-1933 עד 1939, באותה תקופה. אז היה פיהרר אחד – היום בחזון הטוטליטרי יש סולטן אחד, יש ח'ליף אחד. ויש עוד דבר אחד דומה – למעשה דומה וקצת שונה – ואת זה אמרנו להם פנים אל פנים, ואני אומר את זה כאן, כי לפי דעתי זה התפקיד שלנו, חברי הכנסת: אז אירופה שתקה. אז אירופה שתקה והעדיפה את הנוחות המערבית, כל אחד התעסק בענייני היום-יום שלו, בעניינים המטריאליים שלו ואמר: נראה, נסתדר, נעשה שלום, peace in our times וכל המילים הללו, ושילמנו בריבית דריבית דריבית – והיום שוב אירופה שותקת ושוב המערב שותק. אני אומר את זה כי הדמיון הוא מצמרר. זה בדיוק מה שקורה עכשיו. כלומר, אותה מדינה, עם אותה שאיפת השמדה, עם תרבות מוסלמית רדיקלית ששואפת להשתלט כל העולם. אנחנו באותה תופעה ממש, ואירופה שותקת, עם הבדל אחד: לא כולה שותקת, חלקה גם תומכת. אנחנו ניצבים מול תמיכה של אינטלקטואלים בעולם – תמיכה בחמאס, תמיכה באימפריית הרשע הזאת. או שתיקה מולה או תמיכה בה. אני אומר לכולנו: זו המשימה של הדור שלנו, לשחרר את העולם מאימפריית הרשע הזאת ששמה איראן או האסלאם הרדיקלי לגווניו השונים. הם רק מתחרים, בין הסונים לשיעים, מי ישתלט על העולם, אבל החזון הוא אותו חזון. זה לא משהו שסבתא סיפרה לנו ביום השואה – זה לנגד עינינו, זו המשימה שלנו. אנחנו צריכים לאגד כוחות עם כל בעלי בריתנו בעולם. זה מה שעשינו בפולין, ואנחנו צריכים לעשות את זה בעוד מקומות. השחרור הזה של העולם יהיה לא רק שחרור שלנו משלטון האייתולות וכל המשמעויות שלו, אלא יהיה גם שחרור של העם האיראני, שברובו לא רוצה את המשטר הטוטליטרי והרצחני הזה, וגם בשביל המנוצחים. ניצחון אמיתי של הצדק הוא גם ניצחון שישרת את המנוצחים. זו המשימה שלנו, וביחד עם כל הכוחות בעולם נוכל לעמוד בה. אני דוחק בכם גם לעשות את כל מה שאפשר כדי להציף את הדברים הללו ולפעול יחד כדי למגר את אימפריית הרשע של התקופה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עמית הלוי. אכן אני רוצה לומר שיחד שמענו את הדברים הקשים, ובכלל, הטקס באושוויץ-בירקנאו השנה היה מאוחד – לצערי הוא היה מאוחד, כי רוב הטקס כן היה קשור לשואה. << הצח >> הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – סכומי התשלומים ומועדיהם), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4466/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> רבותיי, להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעתו של חבר הכנסת יצחק קרויזר. יש לך שלוש דקות לנמק את ההצעה שלך. בבקשה. מייד לאחר מכן תתקיים הצבעה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. הצעת החוק, התיקון לתנאים של השבויים ששבים מן השבי ברצועת עזה, היא הצעה חשובה מאוד. אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזאת כדי להגיד תודה רבה לגורמים שעבדו איתנו יחד בוועדה ולחברי הכנסת שחתומים איתי על הצעת החוק הזאת, חבר הכנסת ולדימיר בליאק וחבר הכנסת גלעד קריב, ולחברים השותפים בתהליכי העבודה בוועדה המשותפת הזאת, קואליציה-אופוזיציה, כדי שאנחנו נוכל, אפילו במעט, למזער ולסייע למשפחות החטופים, למשפחות השבים, לחזור למסלול חיים של שגרה של חיים כאן במדינה הזאת. זה היה תהליך ארוך של חברי כנסת, כפי שאמרתי, של אופוזיציה וקואליציה בשיתוף פעולה, כדי לייצר מתווים, בשיתוף פעולה פורה עם המשפחות, עם מינהלת החטופים בראשותו של ירון כהן ועם יעל גורן, שנמצאת כאן כנציגת המינהלת בכנסת, עם המטה של משפחות החטופים, עם משרד ראש הממשלה, עם המנכ"ל מר יוסי שלי; שיתוף פעולה מלא, שיצר שקיפות וודאות ושקנה בחזרה את האמון של המשפחות, בתקופה הלא-פשוטה שהן עוברות. אני שמח שהיום הצלחנו לייצר את ההצמדה להצעת החוק הממשלתית, בסיוע של הייעוץ המשפטי של הכנסת, של יו"ר הכנסת, כדי להביא את הבשורה, כפי שאמרתי, אפילו במעט, לאותם אלה ששבו מהשבי ולאותן משפחות שיקיריהן עדיין מוחזקים ברצועת עזה בידי ארגון החמאס הנאצי. אני סמוך ובטוח – לגבי כולנו בבית הזה, חברי הכנסת והממשלה – שכולנו עושים את כל המאמצים כדי שנראה את כולם חוזרים לביתם במהרה בריאים ושלמים. שוב, אני חושב שיש לנו כאן רגע מיוחד מאוד של הצעת חוק חשובה מאוד, עם שיתוף פעולה שבתקופה הזאת גם מעביר איזשהו מסר פנימה, לחברה הישראלית, בנושא הזה של החטופים והשבים: אין פה ימין, אין פה שמאל, אין כאן קואליציה ואין כאן אופוזיציה; זה אירוע לאומי של כולנו, ושיתוף הפעולה הפורה הזה הביא איתו בשורות. זה התחיל עם חלף שכר לאותם אלה שנמצאים בשבי, ועכשיו תיקון החקיקה עבור השבויים ששבו. תודה רבה לכל השותפים, לכל מי שלקחו חלק, שבזכותם הגענו לרגע המכונן הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. חברת הכנסת טלי גוטליב, השר לא מסכם, אז אני מציע לך לשבת במקום, כי נעבור מייד להצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מקוזזת בהצעה – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אה, את מקוזזת. אוקיי. אדוני השר, אתה רוצה לסכם או שאתה לא מסכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> טוב. נא לשבת במקומות. אנחנו נצביע על שתי ההצעות. כפי ששמעתם, שתי ההצעות מוצמדות אחת לשנייה. נעבור להצבעה על הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 25, אין מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אוקיי, היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שמעתי, היא תעבור לוועדת הכנסת. למה הדבר הזה גרם למהומה? חברת הכנסת פנינה תמנו, ברגע שיש מחלוקת זה עובר לוועדת הכנסת. אין ויכוח. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כבר הודעתי שזה עובר לוועדת הכנסת. רבותיי, אי-אפשר לשנות. פנינה, תודה. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה השנייה, הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – סכומי תשלומים ומועדיהם), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – סכומי תשלומים ומועדיהם), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – 25, אין מתנגדים, אם כך, אני מניח שגם הצעה זו תעבור לוועדת הכנסת לצורך המשך טיפול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חוץ וביטחון, ועדת הרווחה – זה יעבור לוועדת הכנסת. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, ועדת הכנסת בחרה ביום כ"ג בניסן התשפ"ד, 1 במאי 2024, את נציגי הכנסת לאספה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980, ואלה הם: חבר הכנסת אליהו ברוכי, חבר הכנסת מתן כהנא, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, חברת הכנסת חוה אתי עטייה וחבר הכנסת יצחק קרויזר. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1747; דברי הכנסת, חוב' כ"ו, ישיבה 168; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא נהוג לשיר באולם, את יודעת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אני פועל בהתאם לתקנון, חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, חבר הכנסת פוגל. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כבוד השר, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024, שיזמה הממשלה. אדוני היושב-ראש, בחודש אוגוסט 2023 העברנו כאן בכנסת חוק חשוב ומשמעותי שמביא בשורה גדולה מאוד לשיפור הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל. הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, באה להסדיר את השימוש, את היצוא, את היבוא ואת האחסנה וההובלה של מה שנקרא דמויי כלי ירייה, שכולנו מכירים כאיירסופט. אדוני היושב-ראש, חשוב לי להסביר כאן: אותו נשק, שכולם קוראים לו "דמוי כלי ירייה", ניתן להסבה בקלות להיות נשק חי שמהווה סכנת חיים אמיתית לציבור כשהוא נמצא בידיים הלא-נכונות – פליליות או פח"עיות. פורסם לא פעם, אדוני, על חוליות עבריינים ופעילי טרור שכל עיסוקן הוא הסבת אותם כלים דמויי כלי ירייה לנשק חי ומסוכן. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת מצטרפת לשאר הצעות החוק שנדונו אצלנו בוועדה, והן רבות משמעות ומאפשרות באמת בסופו של דבר לגופי הביטחון לבצע את משימותיהם על הצד הטוב ביותר. זכינו אני וחבריי בעוצמה יהודית בכלל ובוועדה בפרט להעביר בכנסת הזו את האיזוק האלקטרוני, את חוק הפרוטקשן, את חוק המאבק בכלי נשק, קבורה ממלכתית לכבאים וסוהרים, טיפול בתופעת השב"חים ועוד. אני מציין את כל זה, אדוני היושב-ראש, כי חשוב מדי פעם לראות את התמונה כולה של העשייה, ולא כל פעם רק חלק אחד. עיקרה של הצעת החוק הוא בתיקון הוראת המעבר ושמירת התוקף שבתיקון 24 לחוק כלי הירייה. בחודש אוגוסט 2023, נכנס לתוקפו תיקון מס' 24 לחוק כלי הירייה, התיקון שהסדיר בין השאר את הפעילות של היצוא, של הייצור, של היבוא, של האחסנה ושל המסחר בכלים דמויי ירייה שניתן היה להסב אותם לכלי ירייה, וכך הסדיר גם את דרישות הרישיון, הדומות לאלו החלות על כלי ירייה רגילים – כלומר, מה שבאנו ועשינו זה שכל אותו נשק שכאילו שימש לספורט הופך להיות נשק שמחויב עליו מעקב כאילו הוא נשק אמיתי, כאילו הוא נשק חי. כדי לאפשר את תקופת ההיערכות להסדר הזה קבענו בתיקון 24 לחוק כי בתוך שלושה חודשים מכניסתו לתוקף יידרש השר לביטחון לאומי לקבוע בצו מהם דמויי כלי הירייה שעליהם יחול ההסדר; לא כל כלי הירייה מוסבים והופכים להיות כלי נשק חי. עוד קבענו בתיקון כי הצו ייכנס לתוקף שישה חודשים לאחר פרסומו, וכי בתקופה זו ייאספו ויסומנו דמויי כלי הירייה הפזורים ברחבי הארץ ויאוחסנו במקומות מתאימים – כלומר לא רק מעקב רישיונות, אלא גם אחסון של אותם כלי נשק. במקביל, כדי שלא ליצור ואקום הסדרתי, קבענו כי הצו של שר הכלכלה האוסר יבוא דמויי כלי ירייה, שעתיד היה לפקוע ב-15 באוגוסט, ימשיך לעמוד בתוקפו עד מועד כניסתו של החוק או של הצו של השר לביטחון לאומי. ואולם, 7 באוקטובר הביא את המלחמה, והלחימה המתמשכת במסגרת מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן ישיר על עבודת המשרד לביטחון לאומי, ובכלל זה, אולי בעיקר, על פעילות האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה, והביאה לצערנו כולנו להקפאת עבודת המטה לגיבוש רשימת סוגי דמויי כלי הירייה שלגביהם יחול ההסדר והיערכות האגף לכניסתו לתוקף. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, על כן, הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת לתקן את ההסדר שפירטתי ולדחות את מועד פרסום הצו של השר לביטחון לאומי המפרט את רשימת הכלים הכלולים בהגדרה "דמויי כלי ירייה" בתשעה חודשים נוספים, כך שהצו יפורסם בתוך שנה ממועד הכניסה לתוקף, ביום ב' באב התשפ"ד, 6 באוגוסט 2024. בנוסף אנחנו מציעים לדחות את מועד פקיעת הצו של שר הכלכלה האוסר יבוא דמויי כלי ירייה, כדי למנוע כניסה של נשקים חדשים עד מועד כניסתו לתוקף של הצו של השר לביטחון לאומי. כמו כן, מפני שטרם פורסם הצו לגבי הוראות תיקון מס' 24 לחוק, הצענו לקבוע כי תחילתו של התיקון תהיה במועד פרסומו של הצו של השר לביטחון לאומי, ביום כ"ב בחשוון, 6 בנובמבר 2023 – המועד שבו הצו היה אמור להתפרסם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדיוני הוועדה נשמעו עמדותיהם של נציגי המשרד לביטחון לאומי, משרד הכלכלה ומשרדי הממשלה האחרים בדבר פרסום הצו וכן הערות הציבור ובעיקר מנהלי מועדוני הקליעה ואחרים, שהם אולי עשויים להיות הנפגעים העיקריים, כי אנחנו לא מנהלים היום את אותם מועדונים ולא מאפשרים ייצור, יצוא ויבוא וכל הדברים האחרים, והם מושפעים באופן ישיר מהעיכוב הזה. כתוצאה מכך ביקשה הוועדה כי העבודה בנושא תקודם ושיונחו בפניה לוחות זמנים ברורים לסיומה. אני יכול לבוא ולומר פה שהייתה דרישה להאריך את זה יותר; אנחנו קיצרנו את זה כדי לתת איזשהו אופק לכל אותם אנשים. תיקון מס' 24 לחוק מקדם אינטרס ציבורי ביטחוני חשוב מאין כמוהו. עם זאת, אנחנו נדרשים להבטיח שההסדרים הקבועים בו יתבצעו באופן המיטבי ביותר, ושתינתן לשם כך תקופת היערכות מספקת לכלל הגורמים המעורבים. על כן אני מביא את ההצעה הזו בפניכם להצבעה. אני חייב רגע לפני סיום להודות על שיתוף הפעולה של המשרד לביטחון לאומי, משרד הכלכלה ומשרדי הממשלה האחרים. אני חייב לומר תודה רבה לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה בראשותה של עו"ד מירי פרנקל שור, להנהלת הוועדה בראשות לאה גופר, ולדובר הוועדה – חשוב גם את זה לציין – יקותיאל צפרי, שהביא את החוק לידיעת הציבור ואפשר לאנשים להתייחס. בזכותם, אדוני היושב-ראש, אנחנו מצליחים לקדם את הביטחון האישי של אזרחי ישראל. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. אכן להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת בן ארי, בבקשה, ההסתייגות של סיעת יש עתיד – סליחה, בקשות רשות דיבור של יש עתיד, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> כמה חברים שלכם רוצים לדבר? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נראה לי שאני היחידה. רק חשוב לי לעלות כאן ולומר קודם כול שאנחנו נימנע בהצבעה הזאת, אנחנו לא נצביע בעד וגם לא נגד. החוק הזה, חוק האיירסופט – בעצם מסיבים כלי נשק שאמורים להיות לספורט, מסיבים אותם לכלי נשק. זה חוק שכמובן הממשלה שלנו חוקקה וכמובן האופוזיציה לא שיתפה פעולה, ולכן באמת יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי פוגל קידם, היינו ותמכנו, ותמכנו גם בהצבעה על חוק האיירסופט כשהגיע, כי הוא מאפשר מצד אחד את אותו ספורט לאותם חובבי הענף, ומצד שני הוא גם מאפשר ביטחון, כי הוא מוציא את הכלים האלה מהשוק. עם זאת, במהלך דיוני הוועדה, בטח עכשיו לקראת החוק הזה, עלו שני דברים מאוד מאוד מורכבים: האחד – המשרד לביטחון לאומי עסוק, אין לו זמן להתעסק ברובי האיירסופט, ולכן – אני רק רוצה להזכיר, החוק הזה כבר היה אמור להיכנס לתוקף – בנובמבר, פוגל? בנובמבר. גם בבקשת הדחייה הם זלזלו ודרסו את הכנסת. הם באו כבר אחרי שהחוק היה אמור לצאת ולהיות בתוקף, הם באו וביקשו, זאת אומרת, גם דרסו את הכנסת. מילא, עוד פעם תמכנו כאופוזיציה בחוק. הדבר השני זה חוסר ודאות, כי בסוף יש גם ספורטאים, ויש אנשים שבשבת הולכים לשחק עם זה, ואנחנו לא רוצים לפגוע באנשים נורמטיביים, לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים. יש חוסר ודאות, לא יודעים לאן הענף הולך. גם אי-אפשר לייבא מוצרים במקביל. באו בעלי העסקים לוועדה ואמרו: אנחנו מפסידים מאות אלפי שקלים, ואף אחד במשרד לביטחון לאומי לא עונה. הדבר השלישי הוא הכי משמעותי בעיניי – זה שבסוף אין תקנים במשטרה לאכוף, שזה דבר שגם עליו דיברנו. אם כבר מחוקקים חוק, אם אין שוטרים שיאכפו אותו, איך אפשר לפקח על האיירסופט שבאמת לא יגיע לגורמים עברייניים? בחוק של האיירסופט צריך להיות מאוד מדויקים: יש טובים ויש רעים; יש אוכלוסייה נורמטיבית ובעלי עסקים ובעלי מועדונים שצריך לעזור ולסייע להם, אל מול אותם עבריינים שמסיבים את זה לכלי נשק שהורג ורוצח – אגב, בעיקר בחברה הערבית. צריך לומר את זה, למרות ששוב, יש הסבה של הנשק גם בחברה היהודית, אצל גורמי פשיעה. לכן בחוק הזה ספציפית אנחנו נימנע. כמובן שאנחנו לא נתנגד, כי אנחנו רוצים שבסוף האיירסופט יצא לפועל. אנחנו לא נצביע בעד, כי זה היה צריך להיות לפני חצי שנה. סדר העדיפויות חייב להיות למען החוק הזה, שהוא חוק חשוב. אני מאוד מקווה, כמו שגם דיברנו עם יושב-ראש הוועדה, שיתנהל פיקוח על הנושא הזה, ובאמת, איך אמרת להם, שלא יבואו עוד פעם ויבקשו דחייה, כי אז זו באמת תהיה פשוט בדיחה ורמיסה של כבוד הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אם כך, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון), התשפ"ד­–­2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–2 – 5 נגד – 1 נמנעים – 2 סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – חמישה, מתנגד אחד ושני נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. וכעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון), התשפ"ד­–­2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 5 נגד – 1 נמנעים – 2 חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון), התשפ"ד­–­2024, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – חמישה, מתנגד אחד, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24) (תיקון), התשפ"ד­–­2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, אנחנו כעת אנחנו יוצאים להפסקה. הודעה על חידוש הישיבה תימסר על ידי מזכירות הכנסת. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:11 ונתחדשה בשעה 18:01.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ערב טוב. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוך הבא, כבוד השר. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. ממתינים ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פוגל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי צריך להגיע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> פוגל. נו, מה – זה לא, לא מכובד. אז עד שיושב-ראש הוועדה יגיע להציג את הצעת החוק, אני מכבד את יושב-ראש ועדת הכנסת – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, שלום, שלום. חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדת העבודה והרווחה: 1. הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6) (פדויי שבי – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מ/1750; 2. הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – סכומי התשלומים ומועדיהם), התשפ"ד–2024, פ/4466/25, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מ/1751; דברי הכנסת, ישיבה זו; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מתכבד להזמין – רק חיכינו לך, וזה לא היה זה, אבל בסדר. הנושא הבא על סדר-היום, כפי שאמרנו – הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מכבד את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק, בבקשה. תודה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, שיזמה הממשלה. עניינה של הצעת החוק המונחת בפניכם, חבריי חברי הכנסת, הוא הארכת הוראת השעה שנקבעה בחוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים, כפי שאפרט. אדוני היושב-ראש, בחודש מאי 2023 נכנס לתוקף חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים, שנועד להעניק למשטרת ישראל ולרשויות אכיפת החוק כלים נוספים להתמודדות עם תופעת אחזקת כלי הנשק הבלתי-חוקיים, שמשמשים בעיקר ארגוני פשיעה. במה דברים אמורים, חבריי חברי הכנסת? אנחנו מדברים בעצם על חוק שמאפשר בפרק זמן מאוד מהיר מתן מענה לאיום או לחשד לאיום. במסגרת החוק תוקנה פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), ונוספו בהוראת שעה למשך שנה שתי עילות חדשות, אשר בהתקיימן שוטר מוסמך לערוך חיפוש בבית או במקום בלי צו. אני חייב לציין, השוטר יכול לעשות את זה רק בהוראה של קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה: העילה הראשונה תאפשר לשוטר לבצע חיפוש ללא צו שופט אם התעורר חשד סביר שכלי נשק או חלק מהותי מנשק עשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה שנמצא במקום; העילה השנייה תאפשר למשטרה לחפש תיעוד או מצלמה שיש בהם ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות, הכוללת עבירת נשק, עבירה של ירי במקום מגורים או עבירת סחיטה באיומים. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צריך את זה כשאתה יודע שיש נשק בנקודה מסוימת ואתה עכשיו רץ לבית המשפט לקבל אישור, או כשאתה יודע שיש מצלמה שקלטה אירוע, והזמן שלוקח והאפשרות שהמידע ידלוף ובאותו רגע גם התיעוד של המצלמה יימחק או הנשק ייעלם – זה דבר מאוד חשוב. המשותף לשתי העילות החדשות שנוספו – הצורך המיידי בביצוע החיפוש כדי למנוע את העלמת הראיות או הפגיעה בהן. אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, יודגש כי דרך המלך היא עדיין הוצאת צו שיפוטי מתאים כדי לבצע חיפוש בבית או במקום, למעט אותם מקרים שבהם יש חשד סביר שאחרת זה ייעלם. העילות החדשות שהתווספו אינן באות לשנות את העיקרון הזה. על מנת שיהיה ניתן לבחון את השפעת ההסדרים המוצעים על המאבק בתופעת הנשק הבלתי-חוקי, נקבעו תיקונים אלה כהוראת שעה למשך שנה. רצינו ללמוד איך זה באמת עובד. אדוני היושב-ראש, אני יכול להגיד לך שבמהלך השנה שחלפה, 122 צווים הוגשו, רובם מומשו, ואני אומר לך שאם תשמע את פירוט כלי הנשק והמצלמות שהוצאו תבין שזה היה באמת כדאי. במהלך השנה שחלפה הוגשו דיווחים לוועדה וליועצת המשפטית לממשלה אשר יש בהם כדי להעיד על התועלת שבהפעלת סמכות החיפוש בלא צו לצד השימוש הזהיר שנעשה בסמכות זו. עם תחילת מלחמת חרבות ברזל הוסטו מרב משאבי משטרת ישראל לצורך הלחימה, ועל כן לא מיצינו במלואה את היכולת להשתמש בסמכות החדשה. לפיכך, נדרש פרק זמן נוסף לבחינת התועלת. זאת אומרת, מה שאנחנו רוצים עכשיו, אדוני היושב-ראש, זה פרק זמן אחד קצר נוסף כדי לתרגם את הנתונים שיש לנו, לא יותר מזה. לפיכך, אמרתי, נדרש פרק זמן נוסף לבחינת התועלת של התיקון למשטרת ישראל ועל מנת לגבש עמדה באשר להמשך השימוש בכלי זה. ההארכה המתבקשת היא לחודש וחצי. בעוד חודש וחצי נקיים דיון בוועדה, נעבור על כל הדברים, ואז נחליט אם אנחנו ממשיכים בהוראת שעה או עוברים להוראות קבע. אני רוצה לציין פה, אדוני היושב-ראש, כי זה מאוד חשוב: הצעת החוק נולדה מתוך הצורך להילחם בתופעת כלי הנשק הבלתי-חוקיים, בתפיסה ובהעמדה לדין של אותם פושעים. אותם כלי נשק ומצלמות שהמשטרה תופסת משמשים ראיות ומסייעים בהגשת כתבי אישום, ומהווים שלב קריטי במלחמה בנשק הבלתי-חוקי. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מי שמשלם את המחיר הכבד ביותר של אותו נשק בלתי חוקי שמסתובב הוא ברובו הציבור הערבי במדינת ישראל. דווקא הפעם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רואים במעשי הרצח שם. << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> ודווקא הפעם חברי חבר הכנסת ווליד טאהא, שיושב כאן בכנסת – בקולם של אותם אזרחים – מצא לנכון להתנגד ולהגיש הסתייגויות לאותה הצעה שאני מביא היום, שאני אומר לכם שהיא שובר שוויון במלחמה בנשק הבלתי-חוקי. אני מציין את זה מפני שבפעם הקודמת הם כן היו בעד, הם כן נתנו לי יד בהצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם – – – << דובר_המשך >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> וחבל שהפעם זה בא – לפחות אצלי בדיון המהיר בוועדה הם הציגו עמדה אחרת. כמו שאמרתי, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. ולכן, אנחנו מציעים להאריך את הוראת השעה לחודש וחצי, עד ליום כ"ה בסיוון התשפ"ד, 1 ביולי 2024. ובהזדמנות זו, מכיוון שבאמת נעשתה פה עבודה מדהימה – אני מזכיר: בקריאה ראשונה הוא עבר לא מזמן, ועכשיו אנחנו מעבירים בקריאה שנייה ושלישית. אז תודה רבה למשרד לביטחון לאומי, למשרד המשפטים, על הסיוע המהיר והמקצועי בגיבוש הצעת חוק זו, אישור כמעט מהיום להיום, שיצא לפועל גם בזכות הייעוץ המשפטי לוועדה ועו"ד אריאל לוביק, ולהנהלת הוועדה, שהפעם נוהלה על ידי רון רומן, תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ואני מודה ליושב-ראש הוועדה ידידי חבר הכנסת פוגל על היעילות והמקצועיות. מדבריך ניכר כמה אתה מבין וחי את זה והנושא חשוב לך. יישר כוח. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת רע"מ. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא לנמק את ההסתייגויות. חמש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מירב בן ארי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, היא לא הגישה. למרות שגם לה יש חלק בהצעת החוק הזו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה רבה, היושב בראש. האמת, אני הייתי בוועדה אצל היושב-ראש, שדן בהצעה והביא אותה בכזאת מהירות כדי להצביע עליה בשנייה ושלישית, ואמרתי שם בצורה מפורשת: במצבים מתוקנים אני הייתי סומך את ידיי על הצעת חוק שנותנת כלים למשטרה כדי להילחם בפשיעה, כדי למגר את הפרוטקשן, כדי לאסוף את הנשק שאף אחד מאיתנו לא רוצה לראות אותו בידיים של אף אחד. אני באופן אישי שונא נשק, חוקי ולא חוקי, ומהטעם הזה אני גם תומך נלהב בהפסקת המלחמה ההרסנית הנוכחית ובהליכה למשא ומתן, שיביא לאופק אחר באזור המטורף הזה. ואולם הבהרתי גם בוועדה שיש לי חששות כבדים שהשר שעומד בראש הפירמידה של המשרד לביטחון לאומי מושך את זה לכיוונים שאינם לעניין – אינם שלטון חוק, אינם עבודה מקצועית של ארגון כמו המשטרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ווליד, השר הוא לא שוטר בשטח. מי שעושה את העבודה, שיקול דעת – זה השוטר. אתה יכול לא לסמוך על השר, לחלוק עליו; השוטר בשטח צריך את הצעת החוק הזאת לפעול. ואתה עכשיו חייב לתמוך בה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אלא שהשר, היושב-ראש – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אהה, הוא מתקשר לשוטר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – מוציא הודעות כל יום – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא יכול, מה זה קשור? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כשהוא מברך את השוטרים שמיישמים את המדיניות שלו – לא מיישמים את שלטון החוק, לא דואגים לנוהל תקין, אלא מיישמים את המדיניות שלו. היום למשל הוא הוציא הודעה לתקשורת שבה הוא מברך את מחוז דרום על זה שהוא יישם באופן מלא את המדיניות שלו להריסה. לא שלטון חוק ולא נעליים. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> הוא גם עקר עצים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 40. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בוא, מרגי, אני סומך על הערכיות שלך. עצים חשובים, אבל לא חשובים יותר מבני אדם. מה שהוא עשה בנגב – השאיר 400 בני אדם ללא קורת גג. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא פינה, זה בית המשפט. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא, לא נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם ערערו לבית המשפט. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא נכון. היושב-ראש שמע בדיון בוועדה שבית המשפט אמר שיש באמת עניין לבחון את החלופות ולהגיע לעמק השווה. אבל מישהו ממהר, הוא ממהר להרוס במע'אר, בכפר קרע, בעין חוד היום, הוא ממהר להרוס בנגב. הוא מתגאה שמספר הבתים שנהרסים על ידיו בעלייה מתמדת, והוא מברך על כך. זאת אומרת, אני לא רואה שאנחנו לפני אדם שהחוק מעניין אותו. אדרבה, הוא עבריין מורשע, הוא עבריין בעבירות תנועה, הוא עבריין בהכשלת שוטרים בעבר. הוא נעצר עשרות פעמים, הוא הורשע יותר מ-12 פעמים. יש לו את עבירות התנועה הגבוהות ביותר אי-פעם שנרשמו למישהו במדינה. אני למשל, בחיים שלי לא נחקרתי על ידי שוטרים, אז תראה את ההבדל בין אדם שרוצה שלטון חוק, כמוני, לבין פרחח, עבריין שהורשע בבתי המשפט. והפרחח, העבריין הזה, הוא זה שמתגאה כל יום בזה שהמשטרה מיישמת את המדיניות שלו. אני צריך להיות מודאג, אתה צריך להיות מודאג, פוגל צריך להיות מודאג. כל אזרח במדינה ששומע את זה צריך להיות מודאג. אין לי בעיה עם גוף משטרה מקצועי שלא מושפע משיקולים זרים וגזעניים, שלא מושפע משיקולים פוליטיים. אין לי בעיה עם גוף משטרה כזה. אדרבה, אני מעוניין בגוף משטרה כזה, כי אני סובל, האזרחים שלי נהרגים כל יום מהפשיעה שבמשמרת שלו הגיעה לממדים מזעזעים. ממשלות במדינות אחרות היו מתפרקות על מספר הנרצחים מהפשיעה בחברה הערבית. ועל כן העניין של הוויכוח שלי הוא לא עם העיקרון; הוויכוח שלי הוא עם זה שבמדינת ישראל, בקואליציה הנוכחית, מכהן שר בתפקיד כל כך חשוב עבור כל אזרח במדינה, יהודי וערבי, ולא משנה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם נוצרי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וגם דרוזי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נוצרי יכול להיות ערבי, דרוזי יכול להיות ערבי, אז אמרתי את הכול. ועל כן ההתנגדות שלי היא בדיוק לנקודה הזו. אבל משטרה מקצועית, משטרה עניינית, משטרה שדואגת לחיי אדם – כל אדם, ולא רק לסוג אחד של בני אדם – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – זאת משטרה שכל אחד מאיתנו היה סומך את ידיו עליה, זה כל העניין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו גם בקשות לרשות דיבור של חברי הכנסת נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום – לא נמצאים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עשו דיל עם אופיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, אני מבין שסיעת רע"מ מסירה את ההסתייגויות. לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 5 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: חמישה בעד, אחד מתנגד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. להוסיף לפרוטוקול – הוא לא הספיק – את חבר הכנסת יונתן מישרקי, שהוא גם בעד. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16), התשפ"ד–2024, הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 6 נגד – 1 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: שישה בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 16), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני י"ב באייר התשפ"ד, 20 במאי 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:19. << סיום >>