דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ח ישיבה קע"ב הישיבה המאה-ושבעים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ד באייר התשפ"ד (22 במאי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתה דחופה 6 1660. דאגה חמורה לספורט הישראלי מההשלכות הנוראיות של ביטול מפרט שידורי הספורט 6 סימון דוידסון (יש עתיד): 6 שר התקשורת שלמה קרעי: 7 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 9 1484. הקלות רגולטוריות לערוץ 14 – הגדרה כערוץ זעיר ייעודי 12 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 12 שר התקשורת שלמה קרעי: 12 ציון יום הרצל 17 היו"ר אמיר אוחנה: 17 שר המשפטים יריב לוין: 18 יאיר לפיד (יש עתיד): 20 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר רפאל (רפי) סויסה 23 היו"ר אמיר אוחנה: 23 מרב מיכאלי (העבודה): 25 מאיר כהן (יש עתיד): 26 הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – סוגי הדיור), התשפ"ד–2023 29 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 30 שר הפנים משה ארבל: 39 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 40 ינון אזולאי (ש"ס): 48 נאור שירי (יש עתיד): 49 הודעה אישית של חבר הכנסת נאור שירי 51 נאור שירי (יש עתיד): 51 הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024 57 משה סולומון (הציונות הדתית): 59 שר המשפטים יריב לוין: 62 רון כץ (יש עתיד): 68 הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד–2024 81 אליהו רביבו (הליכוד): 82 שר הפנים משה ארבל: 84 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 86 אליהו רביבו (הליכוד): 90 הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ד–2024 100 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 101 סימון דוידסון (יש עתיד): 109 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 132 יאיר לפיד (יש עתיד): 143 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 148 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 149 הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024 156 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 157 הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024 158 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 158 שר הבריאות אוריאל בוסו: 159 יסמין פרידמן (יש עתיד): 160 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 161 הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ד–2024 170 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 171 שר הבריאות אוריאל בוסו: 172 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 174 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 175 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 175 הודעת ועדת הכנסת 176 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 176 הצעת חוק אספקת החשמל, התשפ"ד–2024 176 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 177 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 180 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 186 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום) 193 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 193 שר המשפטים יריב לוין: 196 יאיר לפיד (יש עתיד): 213 הודעה אישית של חברת הכנסת יסמין פרידמן 215 יסמין פרידמן (יש עתיד): 215 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לאחר גיל 18 בעד ילד המשרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי), התשפ"ג–2023 218 מאיר כהן (יש עתיד): 218 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 222 מאיר כהן (יש עתיד): 224 הצעת חוק לחלוקה הוגנת של מזונות, התשפ"ג–2023 225 גדעון סער (הימין הממלכתי): 225 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024 228 צבי ידידיה סוכות בשם הוועדה לביטחון לאומי: 228 אופיר כץ (הליכוד): 230 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 232 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 234 הצעה לסדר-היום 237 החרם הטורקי והשלכותיו על כלכלת ישראל ויוקר המחיה 237 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 237 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 239 אליהו רביבו (הליכוד): 241 ינון אזולאי (ש"ס): 242 משה רוט (יהדות התורה): 243 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 244 << נושא >> שאילתה דחופה << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ד באייר התשפ"ד, 22 במאי 2024. הנושא הראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות ורגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת סימון דוידסון לשר התקשורת, בנושא: דאגה חמורה לספורט הישראלי מההשלכות הנוראיות של ביטול מפרט שידורי הספורט. אני מתכבד להזמין את שר התקשורת שלמה קרעי לשאת את דבריו מעל הדוכן. לפני כן, חבר הכנסת דוידסון, אנא שאל את שאילתתך. << שאילתה >> 1660. דאגה חמורה לספורט הישראלי מההשלכות הנוראיות של ביטול מפרט שידורי הספורט << שאילתה >> << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, מר חגואל היקר, השאילתה שלי: ממש ממש בימים האחרונים, אחרי החלטה של מועצת הכבלים והלוויין – דאגה חמורה לספורט הישראלי מההשלכות הנוראיות של ביטול מפרט שידורי הספורט. ביטול שידורי הבסיס בספורט יפגע בחובבי הספורט, בספורטאים, שיתקשו לגייס ספונסרים, בספורט הנשים, בספורט הפראלימפי ובתרבות הספורט בישראל. ברצוני לשאול: מדוע בימים שבהם אנו נמצאים תחת מלחמה ובמצב כלכלי קשה, דחוף להעלות את מחירי שידורי הספורט בישראל לרווחת החברות הגדולות ולהרע לצופים? ואני רוצה להסביר בשתי מילים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לא, אדוני. אדוני, אלו שאלות המשך, נא לדבוק בנוסח השאילתה. תודה. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, חבר הכנסת דוידסון, מחירי הספורט לא יעלו. זהו סחריר של אותם גורמים בעלי עניין שרוצים להמשיך לגרוף עשרות מיליונים לכיסם על חשבוננו ומנסים להפחיד את הציבור. לצערי, יש להם גם כמה לוביסטים כאן, שמשרתים אותם נאמנה. להחלטה של מועצת הכבלים והלוויין אין משמעות, מכיוון שעד כניסתה לתוקף בעוד שנה, יעבור, בעזרת השם, חוק השידורים החדש, ויסדיר את שוק השידורים והספורט באופן כולל – כולל ביטול מועצת הכבלים והלוויין. חוק השידורים שיגיע בקרוב לכנסת יביא בשורה גדולה גם לצופי הספורט: יוסרו חסמי תחרות ותיאסר הבלעדיות בתחום הספורט; אירועי ספורט מקומיים וגדולים ישודרו בערוץ פתוח לכולם ללא עלות; ערוצי הספורט יהיו ניתנים לצפייה בכל ממשק ובכל טכנולוגיה. מחירי שידורי הספורט ירדו. רק דוגמה קטנה, כדי שנבין כולנו במה מדובר. RGE, שהיא הבעלים של כמה ערוצי ספורט, נמצאת בשותפות עם קשת 12, בבעלות של ספקית התכנים FreeTV. כשחוק השידורים החדש יעבור, הן תחויבנה למכור את ערוצי הספורט שלהן לכל ספקי התכנים במחיר זהה למחיר שהם מוכרים ל-FreeTV. יתרה מזו, הן תצטרכנה לפרק את חבילת הערוצים ללקוח – שלהן, של FreeTV – עם הספורט שלהן ובלעדיו. עכשיו, נניח ש-FreeTV מוכרת את כל החבילה, כולל ספורט, ב-40 שקלים ללקוח – היא תחויב לפרק אותה, כאמור. כל זה כדי למנוע בלעדיות, שלא תהיה להן בלעדיות על ערוצי הספורט, שאנחנו לא רוצים שתהיה בלעדיות עליהם. נניח שהיא תפרק כך את החבילה כך שהחבילה בלי הספורט תעלה 30 שקלים ללקוח. המשמעות היא שערוצי הספורט כולם, של RGE, עולים בעצם ללקוח 10 שקלים. כל ספקי התכנים לא יוכלו יותר לגזר קופונים על ערוצי הספורט. הם לא יוכלו להגיד: זה עולה לנו יקר מאוד, כי כולם יודעים שחבילת הספורט כולה עולה ללקוח עשרה שקלים ב-FreeTV, והיא מחויבת למכור, לפי החוק, במחיר בלתי מפלה גם להוט, גם ליס, גם לפרטנר, גם לסלקום וגם לכל הפלטפורמות שיקימו אחר כך. מחירי הספורט ירדו. זו רק דוגמה אחת של השלכות חוק השידורים על התחרות. רבים מבעלי העניין, בעלי ההון, מתנגדים בדיוק לזה. הם מתחילים, מתניעים את המאבק שלהם כבר בהחלטת מועצה שאין לה שום תוקף, אבל הם מכוונים לחוק השידורים. שלא כמוך – אני מקווה שלא, אבל שלא כמו שנראה מהפעולה שלך, חבר הכנסת דוידסון, לי אין עניין בבעלי העניין; לי יש עניין רק בכם, אזרחי מדינת ישראל. כאמור, ההחלטה לבטל את מפרט שידורי הספורט התקבלה באופן עצמאי על ידי מועצת הכבלים והלוויין. המועצה עצמאית, ואם הייתי מתערב בהחלטותיה, הרי היו אומרים: צפון קוריאה. אבל כאמור, מחירי שידורי הספורט לא יעלו במשמרת שלי. להפך, חוק השידורים יביא לתחרות בריאה בשוק ולהורדת מחירים. חוק השידורים יגיע לדיונים כאן בכנסת ויאושר, בעזרת השם, עוד לפני שהשנה הזאת תסתיים. חוק השידורים לא רק שלא יפגע בצופי הספורט, אלא יביא להקלה ולרווחה. מכל מקום, החוכמה כולה לא נמצאת אצלי, וגם לא נמצאת אצל גורמי המקצוע אצלי במשרד התקשורת. לכן, חלק מהערות הציבור שקיבלנו לתזכיר המקורי כבר מוטמעות בימים אלו בתזכיר החדש שיפורסם, בעזרת השם, בחודשיים הקרובים, ומה שעדיין לא יהיה מושלם, חבר הכנסת דוידסון – נבוא לוועדת הכלכלה, לוועדה שתדון בחוק השידורים, נשלב יד ביד ונתקן גם את מה שלא יהיה מספיק מושלם. אנחנו נשלים את המלאכה. החוק יביא לכך שערוצי הספורט יהיו ניתנים לצפייה בכל ממשק ובכל מקום – שזה, אגב, משהו שצ'רלטון, למשל, מסרבת לעשות היום לטובת לוחמי צה"ל שרוצים לראות משחקים בנייד. הם יחויבו לתת את זה בנייד, ואני אעמוד על זה שזה גם יהיה בלי תוספת מחיר. יותר מכך, אירועי הספורט המקומיים והגדולים ישודרו באמצעות ערוץ שפתוח לכולם וללא עלות. משרד התקשורת בראשותי ימשיך לקדם מדיניות של הרחבת המגוון, של תחרות באיכות ובמחיר, למען הציבור הישראלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. האם יש שאלת המשך? שאלת המשך, בבקשה. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת נאור שירי וואליד אלהואשלה. אתה מוותר? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני יכול ללמוד מכל אחד, אבל יש תחום אחד שכל חיי אני עוסק בו, ואתה יודע את זה. החוק הזה, התקנה הזאת שעכשיו עברה במועצת הכבלים – שדרך אגב, יש לך נציג שם וגם למשרד הספורט יש נציג שם, והם הצביעו בעד השינוי הזה – זה יפגע משמעותית בענפים האולימפיים, ואני אסביר לך למה. היום ילדה בקריית שמונה יכולה לראות את רז הרשקו בג'ודו, בתחרויות גרנד פרי ובעוד הרבה מאוד תחרויות ארציות; יכולים לראות את אנסטסיה גורבנקו שוחה בתחרויות שחייה. כל ענף שהיום מוצג בערוצי הספורט פשוט לא יהיה יותר. מה שאתם אומרים, מה שאתם רוצים להעביר בחקיקה – שאירועים כמו גמר גביע המדינה או משחקי כדורגל ברמה הלאומית נגד מדינות אחרות כן ישודרו, אבל רבע גמר גביע ליגת האלופות לא ישודר; חצי גמר ליגת האלופות לא ישודר; משחקי מכבי תל אביב בכדורסל לא ישודרו. רק אירועים לאומיים ומשחקים אולימפיים. מלבד זה יש הרבה מאוד בספורט הישראלי. אם רוצים להביא ילדים וילדות, במיוחד באזורים החלשים והמוחלשים, הצפייה בתחרויות זה הפורמט הבולט ביותר. הדבר השני, מלבד הנושא האולימפי, זה הפגיעה בצופים עצמם. היום הם משלמים בסביבות 10 שקלים לחבילה, וכשהם ירצו לראות גמר ליגת האלופות או חצי גמר ליגת האלופות, הם ישלמו הרבה יותר כסף. זה לא יהיה פתוח כמו היום, זה ייסגר. והדבר השלישי בנושא של הכסף – צריך להבין, זה מאוד מאוד פשוט: היום מי שאוהבים ספורט – ויש פה הרבה אנשים שאוהבים ספורט – פותחים את ערוצי הספורט ורואים את מרבית האירועים. יש אירועים שמשלמים כסף, נכון. מה שתעשו בחקיקה – ויש דברים שאתם עושים טוב מאוד; הנושא של צפייה בנייד זה מעולה, זה מדהים, מצפים לזה, אבל השינוי הזה, גם בכסף הרב שישלמו וגם בתכנים שישודרו – הרי ישדרו תכנים שהם רק פופוליסטיים, מבחינת הספורט, לא בפוליטיקה פרופר, ורק תכנים שיש להם רייטינג גבוה. אבל מה עם כל השאר? מה עם הספורט? יש אנשים שאוהבים ספורט גם מעבר לזה. לכן אני מבקש חשיבה בנושא הזה. אני אהיה חלק מוועדת הכלכלה, וצריכים לעשות שינוי בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד שנייה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אלהואשלה, והשר ישיב במרוכז. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד השר, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני רוצה לשאול לגבי היישוב ואדי אל-נעם: ביישוב יש כ-15,000 תושבים. ביישוב אין כמעט קליטה סלולרית, ופניתי לפני שנתיים למשרד התקשורת, פניתי בתחילת הקדנציה שלך גם לאנשים האחראים לאזור הנגב, כדי לשפר את הקליטה ביישוב. יש שלושה בתי ספר וגם אשכול אחד שהיעדר הקליטה בהם משבש גם את הנושא של הלימוד. אני אשמח אם אדוני השר יתערב גם בנושא הזה, ונצליח לתת מענה לתושבים בוואדי אל-נעם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. כבוד השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. אני אתייחס קודם לגופו של נושא, ואחר כך לשאלה שלך, חבר הכנסת אלהואשלה. חבר הכנסת דוידסון, הדברים שלי היו ברורים, אני חושב. החלטת המועצה היא החלטה עצמאית, והיא לא תיכנס לתוקף. ההחלטה שלה יכולה להיות נקודתית, אבל היא לא נכונה בלי שמשנים את המכלול, את כל הנושא של השידורים והספורט, באופן הרמוני, וזה מה שיקרה בחוק השידורים החדש שנביא לכאן. אתה עוד לא ראית את התזכיר החדש שנפרסם, כי קיבלנו הערות ציבור, ואנחנו מטמיעים את הערות הציבור בתוך החוק החדש, שיפורסם בקרוב. החוק יגיע לכאן, ואתה תראה שלא רק שמחירי הספורט לא יעלו, הם ירדו. נתתי את הדוגמה של RGE – לא התייחסת אליה במה שאמרת – לא תהיה בלעדיות. היום הבלעדיות היא שגורמת לזה שכל פלטפורמה מגישה הצעות מחיר מאוד גבוהות כדי לרכוש זכויות שידור. זה לא יהיה יותר, מכיוון שלא משנה מי יקנה, הוא יהיה מחויב לנקוב במחיר בלתי מפלה לכל ספקי התכנים. יש עוד הרבה דברים שאנחנו עובדים עליהם כדי שהמחירים ירדו, שתהיה יותר תחרות ויהיה יותר מגוון. מה שיהיה חסר – אנחנו נשב ונעשה את זה ביחד בוועדה. כמו שמכירים אותי כאן, אני לא מביא חוק וזורק אותו עליכם. אני נמצא בוועדות עם החוקים שאני מגיש, ומגיעים למה שנדרש לטובת אזרחי ישראל. אז אני מציע שנשתף פעולה, שנחכה לתזכיר החדש, ואל תדאג מההחלטה הזאת – היא החלטה שלא תיכנס לתוקף. חבר הכנסת אלהואשלה, אני הגדרתי בתוכניות העבודה של משרד התקשורת את שנת 2024 כשנת הסלולר. מדינת ישראל – קיבלתי אותה כשהיא במקום 73 בעולם מבחינת תשתיות סלולר, ליד טורקיה ומרוקו. בשנה וחצי שעברו עלינו למקום 64. זה לא מספיק. עבדנו במלוא המאמצים ובמלוא המרץ לפרוס כמה שיותר. קשה מאוד, ויש צוות בין-משרדי שעובד כבר כמה חודשים יחד עם משרד האוצר, שמערים קשיים, וכנראה שלא תהיה לנו ברירה אלא להגיע למסקנות בצוות הזה. אני מבין שמשרד האוצר עומד חוצץ כנגד כל דבר שיאפשר לתמרץ ולפרוס תשתיות סלולר. זה באופן כללי, ואנחנו נפתור את זה. מסקנות הצוות הבין-משרדי צריכות להגיע אליי בקרוב, ויגיעו לראש הממשלה, שביקש אותן בישיבת הממשלה האחרונה שהייתה. באופן נקודתי אני אשמח אם תרענן את זיכרוני שוב, כי כשאתה מעביר פנייה אני מעביר לאנשי מקצוע, וזה מבחינתי מטופל. אם לא טופל, תעבור – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, כבוד השר, מאותתים לך מהאגף. אולי יש תשובה גם על השאילתה הזאת? מייד נשמע. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין קליטה בסלולר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לצערנו, יש פה קליטה טובה דווקא. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אגב, מה שמזכיר לי, אלעד, אתמול היינו בכפר ברא והיינו בעראבה, ואנחנו מבקרים בכל רשות. אין אצלי – אני משרת את כל אזרחי מדינת ישראל – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני יכול להעיד – – – ואני אף פעם לא פניתי למשרד שלך וגם לא למנכ"לים שלך. אני כל הזמן מקבל מענה, אבל בהתייחסות לחברה הערבית בנגב – כנראה שאין תקציבים לנושא הזה ואין שיתוף פעולה בין שיטות הסלולר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, תקציבים – אתה צודק, תקציבים עדיין אין, משרד האוצר לא מוכן בשום אופן. על זה אנחנו עובדים. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו יכולים ברגע – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. העניין הוא שגם הרשות המקומית צריכה לתמוך, ואני לא יודע אם זה המקרה, אבל ברשויות מקומיות רבות יש התנגדויות, ראש הרשות לא רוצה. לפני הבחירות אמרו לי: אל תביא לנו לפני הבחירות. עכשיו עברנו את הבחירות, יכול להיות שעכשיו יש כלי קיבול, ואנחנו נבחן את זה שוב. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסדר. אני אשמח מאוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מזמין אותך, שר התקשורת, להישאר על הדוכן גם לנושא הבא, שהוא שאילתה רגילה. השאילתה היא של חבר הכנסת עופר כסיף לשר התקשורת בנושא: הקלות רגולטוריות לערוץ 14 – הגדרה כערוץ זעיר ייעודי. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << שאילתה >> 1484. הקלות רגולטוריות לערוץ 14 – הגדרה כערוץ זעיר ייעודי << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, ערוץ 14 מוגדר כערוץ זעיר ייעודי בהתאם לחוק הרשות השנייה, ובשל כך נהנה מהטבות רגולטוריות נכבדות: הקלות בחובה להשקיע בהפקה מקומית ישראלית, פטור מהפקת סוגה עילית, תשלומים מופחתים למדינה ועוד. ברצוני לשאול: 1. על איזה יסוד מבוססת הגדרתו הנוכחית כערוץ זעיר ייעודי? 2. לאור קמפיין הערוץ המציגו כמתחרה לערוצים המסחריים, האם תורה לשנות הגדרתו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת כסיף שאל על בסיס מה מוגדר ערוץ 14 כערוץ זעיר ייעודי, ואם בכוונתי לשנות את ההגדרה שלו לאור הצלחתו. לפני שאני אתייחס לגופו של עניין, אני חייב לומר שזה מזכיר לי את הברכה שבירך הקדוש ברוך הוא את אברהם אבינו. הוא אמר לו: "ואברכה מברכֶיךָ ומקלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בך כל משפחות האדמה". רש"י אומר: מה זה "ונברכו בך כל משפחות האדמה"? שיהא אדם אומר לבנו: הלוואי תהא כאברהם. ועל זה שואלים: איך יכול להיות שכל משפחות האדמה יברכו ככה את הילדים שלך אם אמרנו "ומקללך אאור"? זאת אומרת שיש לו גם אויבים. יש לו אוהבים, מברכים אותו, יש לו אויבים, אבל עדיין – "ונברכו בך כל משפחות האדמה"? התשובה היא כן – גם מי ששונא ומקלל את אברהם אבינו יודע, היה רוצה שהבן שלו יהיה כמו אברהם. אז גם כשבא חבר הכנסת עופר כסיף וכואב לו על ההצלחה של ערוץ 14 ועל הכאילו-הטבות – עזוב שיש טעות בשאלה, ערוץ זעיר ייעודי זה לא ההגדרה שלו, זו הגדרה אחרת, ותכף אני אתייחס, אבל גם האויבים של ערוץ 14 היו רוצים שהערוצים שלהם יהיו טובים כמוהו, וזאת ברכה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לשאלת המשך, או שנסתפק בכך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, לגופו של עניין – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד לא סיימת. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> – – ערוץ 14 מוגדר כערוץ זעיר ולא כערוץ זעיר ייעודי לפי הרשות השנייה, מכיוון שהוא לא עובר את רף ההכנסות של 80 מיליון שקלים בשנה. כמובן שקביעה זו לא מבוססת על גחמה שלי, אלא על ההגדרות בחוק של בעל רישיון זעיר בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן–1990, שמוגדר כך: "בעל רישיון זעיר – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בסעיף 100 אינן עולות על 80 מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת" – ההגדרה בחוק. כפי שנמסר לנו מהרשות השנייה, הערוץ הייעודי-ישראלי בע"מ – עכשיו 14 או ערוץ 14 – מוגדר כיום כבעל רישיון זעיר, לא כבעל רישיון זעיר ייעודי. סיווגו כבעל רישיון זעיר נשען על היקף הכנסותיו, שאינו עולה על 80 מיליון שקלים. לצערך, חבר הכנסת כסיף, זו בדיוק ההגדרה של קטן הכמות ורב האיכות. בימים אלו פועל משרד התקשורת להשלים הכנה של הצעת חוק ממשלתית לעדכון מכלול היבטי האסדרה בתחום תוכני הצפייה והשמע. הצעה זו עוסקת במכלול סוגיות האסדרה של תחום השידורים, ובין היתר צפויה להפחית חסמי כניסה ולהקל על כניסה של מתחרים חדשים לשוק. הצעה זו נשענת על שורה של המלצות של ועדות ציבוריות שעסקו בנושא, ובהן ועדת פולקמן, ועדת פילבר, ועדת שכטר, ועדת אייל, ועדת מרדכי וכו'. במסגרת תזכיר חוק השידורים מוצע לשנות מהיסוד חלקים גדולים באסדרת השידורים, ובכלל זה לבטל את הסיווגים של בעלי רישיונות לפי חוק הרשות השנייה כבעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי. בהצעת החוק מוצע לקבוע רף להפעלת אסדרה על ערוצים ישראליים על הכנסות של 80 מיליון שקלים בשנה. נשארנו עם הרף הזה בלי הגדרות נוספות, בדומה להסדר הקיים היום. הערות שיתקבלו לעניין זה נשקלות בימים אלו במסגרת גיבוש הצעת החוק הממשלתית. כאמור, הצעת החוק נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים, והיא תובא בפני הכנסת בחודשים הקרובים. חוק השידורים שאביא לכנסת בקרוב יביא שינוי משמעותי לשוק כולו: פחות אסדרה, פחות התערבות, הורדת מחירים ותחרות גדולה ובריאה, שתביא מגוון רחב יותר ותחרות באיכות ובמחיר לציבור כולו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רציתי לשאול אם לאור הידרדרותה של ישראל במדד חופש העיתונות, לאור הפיאסקו אתמול עם AP – שאם לא היה כל כך עצוב, הוא היה מגוחך – לאור דברי ההבל של השר בנובמבר האחרון, שבהם הוא אמר: "עיתון הארץ חותר תחת המאמץ הצבאי וחוסננו החברתי, תחת מדינת ישראל, מערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב" – בשורה התחתונה זה רק קצה הקרחון של דברי הבלע נגד חופש העיתונות – האם לאור מה שאמרתי, ובעיקר השטות שנעשתה אתמול כנגד AP, שוקל השר או לעשות U-turn וסוף-סוף לכבד את חופש העיתונות, או שאולי אנחנו צריכים לדעת מראש מה השלב הבא – מה אמצעי התקשורת הבא שהוא מתכוון לסגור, להשתיק או לרדוף? הארץ? איזשהו אתר? תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, אני בטוח שהיית מעדיף לראות כאן את יאיר לפיד כשר התקשורת, שרוצה לסגור את ערוץ 14. זו השתקת פיות – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה מדבר על לפיד, כי אפשר לראות מה הוא עשה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, רשות הדיבור היא של השר קרעי ושלו בלבד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת ביטון, אולי כדאי גם שתעבירו שיעור בהבנת הנקרא ליושב-ראש הסיעה שלכם, שאתמול עשה מעצמו צחוק. הוא חושב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות הכנסת פרידמן וביטון, אני לא רוצה להגיע לקריאות בשלב הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, יאיר לפיד חושב שאולי אני מנסה להשתיק אותו. למה שאני אנסה להשתיק אותו? כל ציוץ שלו מוסיף מנדט לליכוד, אז שימשיך ככה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הינה, גם את רוצה לסגור את ערוץ 14. יפה, חופש ביטוי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש חופש ביטוי ויש תרעלה וקריעה של העם. את זה אסור לעשות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כשזה לא מתאים לעמדות שלכם, זה כבר לא עניין של חופש הביטוי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> הם עסוקים בלקחת את לפיד. תגיד לי, זה נשמע לכם נורמלי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת ביטון, גם לגופו של עניין, גברתי עורכת דין והיא יודעת היטב שחופש הביטוי משתרע גם על ביטויים מקוממים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכימה, אדוני, אבל די לי בלהסתכל פעם אחת כדי להבין כמה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מסתכל הרבה פעמים על פעם אחת, אבל תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, אני חושב שאזרחי ישראל מבינים שכשאתה הופך לסנגור של עיתון הארץ ושל כאלה שמנסים לתעד את כוחותינו ולנסות לפגוע בביטחון המדינה, הם מבינים עם מי הצדק ומה באמת נכון לעשות. לגופו של עניין, אף אחד לא ניסה לסגור את עיתון הארץ, אלא למנוע מימון ממשלתי מעיתון שמסית ומדיח נגד מדינת ישראל ומחליש את רוח הלוחמים שלנו. הדבר הזה בהחלט נתון לסמכות הממשלה, להחליט אם היא רוצה לממן את מי שתוקף את מדינת ישראל בשעת מלחמה. לגבי חופש הביטוי – להפך; כשתראה את חוק השידורים שלי וסגירת הרשות השנייה וסגירת מועצת הכבלים והלוויין, אתה תראה שלמעשה אני מושך את ידיי מכל התערבות ממשלתית בתכנים. לא יהיה יותר. היום לשר התקשורת יש סמכות להתערב דרך הרשות השנייה או הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. כשחוק השידורים החדש יעבור, לא תהיה סמכות להתערב בתכנים. לגבי מה שהיה אתמול עם הפעולה של משרד התקשורת – פעולה חשובה מאוד, שנעשתה על פי חוק ועל פי החלטת ממשלה והמלצות גורמי הביטחון – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – קיבל הוראה מראש הממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כאשר מצלמים את כוחותינו בשטח ומעבירים בשידור חי דרך ערוץ אל-ג'זירה, זה דבר חמור מאוד, ולכן הממשלה אישרה את הצווים להחרים ציוד שידורים כזה. לצערי, אתמול משרד הביטחון החליט שהוא רוצה לבחון מחדש אם הצילומים האלה מאותם מבנים בשדרות שמשודרים באל-ג'זירה באמת פוגעים בכוחותינו או לא. אני לא יודע למה משרד הביטחון או שר הביטחון החליטו לבחון מחדש את העניין ולא לומר בצורה מפורשת מאוד שכשמצלמים את כוחותינו בשידור חי ומעבירים בערוץ אל-ג'זירה, זה דבר שאסור שיקרה וצריך לעצור אותו, אבל אני נותן את הזמן. משרד הביטחון ביקש את הזמן לבחון את זה. אני מקווה שהוא יעשה את זה בהקדם האפשרי, כי הלוחמים שלנו בשטח מחרפים את נפשם, ואסור לנו להוסיף להם אפילו קמצוץ מזערי של סיכון. ברגע שמשרד הביטחון אמר שהוא לא רוצה לתקף את העמדה – אני מבין את הרגישות; אף אחד כאן לא מנסה לפגוע בשום עניין מדיני או ברמה הבין-לאומית. ברגע שמסכנים את כוחותינו, לא יעזור לאף אחד כלום, ואנחנו לא נאפשר את זה. ברגע שמשרד הביטחון, שהוא הגורם המוסמך, אומר: אנחנו רוצים לבחון את העניין – נותנים לו לבחון את העניין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לכבוד שר התקשורת שלמה קרעי על המענה המפורט. << נושא >> ציון יום הרצל << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – ציון יום הרצל. אני מקבל בברכה את יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית ידידי יעקב חגואל ואנשי ההסתדרות, שנמצאים איתנו כאן ומכבדים אותנו בנוכחותם. "אם תרצו אין זו אגדה" – זהו הציטוט המפורסם ביותר של הרצל בהתייחסו למדינה יהודית, ציטוט השגור בפי כל ילד עברי; "ואם לא תרצו, אז הינה הדבר אשר סיפרתי לכם הוא אגדה, ונשאר רק אגדה" – זה המשכו הפחות-מוכר של הציטוט הזה. המסע חזרה לארץ האבות, אשר במשקפיים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נראה יותר אגדה ממציאות, תלוי היה בכוח הרצון שלנו. הרצל חי בעולם שבו ליהודים לא היה בית וארץ ישראל עמדה בשיממונה, כיספה לבניה. כאשר חלם על הארץ המובטחת, האמין בכל ליבו כי זה החלום יהפוך למציאות: "חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם" – כך אמר הרצל – "בחלום יסודם וגם אחריתם – חלום היא". יחד עם דור מייסדי הציונות הפך הרצל עולמות שלמים כדי שקום תקום מדינת היהודים. כשאנו שרים יחד עם אריק איינשטיין, עליו השלום, ומיקי גבריאלוב, ייבדל לחיים ארוכים וטובים, "אני ואתה נשנה את העולם", בדרך כלל אנו מתכוונים למה שקרוי "חלקת האלוקים הקטנה שלנו". הרצל שינה את העולם ממש. אנו מציינים היום את יום הרצל, ביום הולדתו ה-164, על מנת להנחיל לדורות הבאים את חזונו, מורשתו ופועלו. אך לא רק את קיום המדינה חזה הרצל, אלא גם את תפקידה במגרש העולמי. שימו לב, כך אמר: בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם, בארץ ישראל, חלק מחומת המגן בפני אסיה; אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבריות. אמר וצדק. הינה, אנחנו היום בעיצומה של המלחמה הצודקת ביותר נגד הברבריות חסרת הגבולות של הטרור האסלאמיסטי הפונדמנטליסטי, שרצח, טבח, שרף, אנס וחטף את בני האור, עומדים כחומה בצורה, מגינים על ערכי העולם החופשי. הרצל לא אמר שהעולם החופשי ידע להעריך זאת. "כשתקום מדינה ביום מן הימים, ייראה הכול קטן ומובן מאליו" – גם בחזונו זה צדק. אנו, שנולדנו לתוך עולם שבו מדינת ישראל היא מציאות ולא חלום, שוגים בעוונותינו הרבים ולוקחים אותה כמובנת מאליה, ולא היא. על חלום הדורות שזכינו להגשים יש לשמור מכל משמר. הדור הזה, אשר זכה לחיות וחלקו גם לכהן בכנסת שבירושלים השנה, ולא בשנה הבאה, מחזיק בידו ובליבו פיקדון, פיקדון שהפקידו בידינו הרצל ומאה דורות של יהודים שאלפיים שנה לא רק חלמו והתפללו וייחלו וכיספו, אלא גם הפכו את האגדה למציאות ואת החלום למדינה. האיומים והסכנות מחוץ הם רבים ומורכבים, אולי רבים ומורכבים מאי פעם מאז מלחמת העצמאות. יחד, כתף לצד כתף, נצליח לשמור על הפיקדון שהופקד בידינו. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין לשאת את דבריו. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חברות וחברי הכנסת, משפחת הרצל היקרה, אנו מציינים את יום הרצל כאן, בכנסת ישראל, בעודנו מפנים את מבטינו לשתי ערים באירופה שההבדל ביניהן זועק לשמיים – ההבדל בין בזל, שבה נרקם חלום מדינת היהודים, לבין האג, שבה רוקמים שונאינו את המזימה להשמדתה. לפני כמה ימים, כשציינו את יום העצמאות, הכרנו כולנו תודה לבנימין זאב הרצל, אדם דגול, שהיה הראשון להציב את החזון שבזמנו היה לא רק פורץ דרך, אלא בבחינת דמיון של ממש – חזון מדינת היהודים. בראייתי, חזונו של הרצל התבסס על שני אדנים חשובים: האחד – זכותנו, זכותו של העם היהודי למדינה יהודית, זכותו של עמנו העתיק לקיים קיבוץ גלויות, לנהל חיים עצמאיים, לקיים יצירה תרבותית ומעשית ברוחנו המיוחדת; השני – הצורך להקים מדינה יהודית על מנת להגן על עמנו מפני מבקשי רעתנו, על מנת למנוע את ההשמדה שהרצל חזה כאורבת בפתח, כדי להבטיח שנוכל להגן על עצמנו על מנת להתקיים ועל מנת לקיים את הדורות הבאים אחרינו. אומה מיוחדת, אבל בה בעת אומה ככל האומות, שוות זכויות ושוות מעמד. חזונו של הרצל הוגשם, ואף מונים רבים מעבר למה שהוא עצמו יכול היה לחלום. ההישגים של מדינת ישראל, היותה פורצת דרך ומובילה בשורה ארוכה של תחומים, מרפואה ועד חקלאות, היצירה התרבותית, המורשת שלנו, שנשמרת ומתווספים אליה נדבכים נוספים, קיבוץ הגלויות המתקיים כאן לצד החיבור לשורשים ולימוד התורה – כל אלה מהווים לא רק את התגשמות חזונו של הרצל, אלא גם הישגים אשר כל אומה בעולם הייתה מתגאה בהם. חשוב לומר דברים אלה, וחשוב להכיר בהם דווקא בימים הכל-כך קשים שעוברים עלינו, משום שמה שיש לנו הוא לא מובן מאליו בכלל. נוכח חזונו הגדול של הרצל ונוכח התגשמות החזון הזה, ביום הזה אני מבקש לשלוח מכאן ברכה נאמנה וחיזוק למי שבזכותם החזון הזה מתקיים וימשיך להתקיים, ובראשם חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון וההצלה העומדים על הגנת הארץ ונלחמים בחזיתות השונות. ביום הזה אני מבקש להתייחד עם זכרם של חללי מערכות ישראל ועם זכרם של הנרצחים בפעולות האיבה ולאחל החלמה מהירה לכלל הפצועים. מכובדיי, אנחנו זוכרים היטב כי 128 מבנינו ובנותינו היקרים עדיין נמצאים חטופים בידי החמאס ברצועת עזה. המאמצים להשבתם הביתה לא פוסקים לרגע. כפי שהרצל האמין, פעל והשיג, כך גם היום – לצד האמונה בשובם, אנו פועלים על מנת שכך יהיה. חברות וחברי הכנסת, מי שעומד היום על המרפסת בבזל אינו יכול שלא לחשוב בכיוונה של האג. המרחק הפיזי בין שתי הערים, המרחק בזמן בין הימים שבהם הניח הרצל את יסודות חזונו לבין ימינו אנו – כל אלה מתגמדים לעומת המרחק העצום שבין המפעל האנושי האדיר שצמח מבזל לבין החרפה הנוראה היוצאת מהאג. ההחלטה של התובע בבית הדין הפלילי בהאג, המעמידה את ראש ממשלת ישראל ואת שר הביטחון שלה בשורה אחת עם רבי-המרצחים של החמאס, היא קריסה מוחלטת של הערכים האנושיים הבסיסיים ביותר. אותה אנטישמיות שחווה הרצל שבה ומרימה את ראשה המכוער. ולא במקרה, כפי שאנטישמיות בתקופת הרצל באה לידי ביטוי במשפט דרייפוס ובשימוש הפושע במשפט ככלי להפצת עלילות ולרמיסת זכויות היהודים, כך היום אותה אנטישמיות בדיוק עושה שימוש נפשע במה שאמורים להיות בית דין בין-לאומי פלילי ובית דין בין-לאומי לצדק. כמו במשפט דרייפוס, גם כאן האצטלה משפטית; גם כאן ההליך מנסה להיות נחזה להוגן ולפי כללים משפטיים אמיתיים. אבל האמת היא שכמו במשפט דרייפוס, כך גם בבתי הדין בהאג וכך בהחלטת התובע אין שום ממד משפטי, יש רק רמיסה של כל ערך אנושי. שנאת היהודים באשר הם, חוסר היכולת לקבל את זכותנו לחיות בקומה זקופה ובביטחון, הרצון לשלול מאיתנו את זכות ההגנה העצמית כדי שנהיה טרף לרוצחים נתבעים, הם אלה שמניעים גם את גלגלי ההליך הכוזב שמבצע התובע בהאג. חברות וחברי הכנסת, אזרחי ישראל כולם, כוח החיים של עם ישראל יגבר על השנאה ועל ציר הרשע. אנחנו נמשיך לקיים בגאון את חזונו של הרצל, ונקיים כאן בארצנו כולה, אשר כשמה כן היא, ארץ ישראל, מדינה משגשגת, שהיא בית חם לעם היהודי כולו, אשר מכבדת את כלל אזרחיה ואשר תתגבר גם הפעם הזאת על אויביה השפלים. מבזל ועד האג נמשכת ביתר שאת בימים אלה ותמשיך לעולם להדהד הקריאה "עם ישראל חי". << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר לוין. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לשאת את דבריו. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כוחה של מדינת ישראל נובע מארבעה גורמים: עוצמתה הצבאית, עוצמתה המדינית, עוצמתה הכלכלית ועוצמת החברה הישראלית. אם הטקסט הזה נשמע לכם מוכר, אתם צודקים – שמעתם את נתניהו אומר את זה אלף פעם. אז אולי הגיע הזמן להסתכל על ארבעת מנועי העוצמה האלה ולראות מה מצבם. תשאלו את עצמכם מה קרה לכל ארבעת מנועי העוצמה האלה במשמרת שלו – מה קרה לעוצמתנו הצבאית ולהרתעה הישראלית, מה קרה למעמדנו בעולם ולכוחנו המדיני. איך קרה שמר ליגה אחרת הוריד אותנו ליגה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול להתאפק יום אחד? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה קרה לכלכלה? ליוקר המחיה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> קחו עגלה, לכו לסופר; קחו את האוטו, לכו למלא דלק. אין נתון אחד שבו המצב שלנו לא הידרדר. כלכלת ישראל לא מנוהלת. אין יד על ההגה. העוצמה הצבאית שלנו והעוצמה הכלכלית שלנו יושבות על אותו משאב – על מעמד הביניים הישראלי, על שני מיליון אנשים בני 20 ו-30 ו-40 שהם גם הלוחמים וגם בעלי העסקים הקטנים וגם המורים וגם אנשי ההייטק. אלה האנשים שהמדינה תלויה בהם. הם מוכנים להקריב בשבילה הרבה. בשביל לנצח את החמאס הם מוכנים לסכן את חייהם, הם מוכנים לסכן את עתידם. הם התייצבו ביום פקודה, ואז גילו שאין להם מאחורי מי להתייצב, אין בישראל ממשלה. הם באו בשביל לנצח, ואז גילו שאין מי שיוביל אותם אל הניצחון. עם הממשלה הזאת לא ננצח. היא לא יכולה. לא ננצח עם בן גביר ולה פמיליה. לא ננצח עם חרדים שלא רוצים להתגייס. לא ננצח עם מיליציות ששורפות משאיות של סיוע הומניטרי. לא ננצח עם שרים שמדברים על השמדה מוחלטת ועל להפציץ את עזה בפצצות אטום. לא ננצח עם שני קבינטים שרבים ביניהם. לא ננצח עם אנשים שקוראים לנו בוגדים בערוץ 14. לא ננצח עם ראש ממשלה שמתחבא במקלט אטומי של מיליארדר זר כשאזרחיו מופגזים בידי האיראנים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – נגד ראש הממשלה. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הרצל היה אומר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת שקלים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, חדל. תודה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה קשור – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איזה מזל שהנורבגים פה מדברים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה קשור, היום. הרצל – מה הרצל היה אומר על ראש הממשלה הזה? מה הרצל, שלקח אחריות על כל העם היהודי – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה ראשונה. חדל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הרצל, שלקח אחריות על כל העם היהודי, היה אומר על ראש ממשלה שלא מוכן לקחת אחריות על 1,500 יהודים שנרצחו ונהרגו במשמרת שלו? שלא מוכן להגיד: אני אשם, אני אחראי, אני הולך הביתה? העונש שלך, מר נתניהו, הוא שככה ההיסטוריה תזכור אותך. זה מה שיזכרו ממך – שלא לקחת אחריות, שלא הודית באשמתך, שלא ידעת אפילו לבקש סליחה ולעזוב בזמן. זה כל מה שיישאר ממך בתולדות האומה הזו. הבשורות הטובות הן שעם ממשלה אחרת כן ננצח. עם ממשלת מרכז שפויה, עם צבא ההגנה לישראל, עם הלוחמים המופלאים שלנו, עם היכולת לרתום את העולם כדי שהוא יתייצב מאחורינו, כן ננצח. כן ננצח אם נגדיר מה המטרה שלנו – מה צריך להיות בעזה ביום שאחרי; איך, למען השם, נחזיר הביתה את החטופים; איך נחזיר הביתה את המפונים; איך נקדם נורמליזציה עם הסעודים והיפרדות מהפלסטינים. לא רק מדינה יהודית הרצל רצה, אלא גם חברת מופת ליברלית, הוגנת ושוויונית. הוא רצה שתהיה פה ממשלה שתשמור על היהודים מפני גזענות ואלימות, לא ממשלה שתטפח גזענות של יהודים ואלימות של יהודים. אם הרצל היה קם היום ומסתכל על מדינת ישראל, מסתכל על המפעל הציוני, הוא היה גאה; אם הרצל היה קם היום ומסתכל על הממשלה הזו, הוא היה מתבייש. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד כאן ציון יום הרצל. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר רפאל (רפי) סויסה << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> אנחנו כעת נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא ציון זכרו של חברנו חבר הכנסת לשעבר רפאל (רפי) סויסה. בטרם נעשה כן, אני מבקש לשתף אתכם, חברות וחברי הכנסת, בדילמה שהונחה לפתחנו. על פי הנוהג ועל פי התקנון, אנחנו מציינים את זכרם של חברי כנסת שהלכו לעולמם. נמנענו מלעשות זאת מאז 7 באוקטובר. חשבנו שכאשר בכל בוקר אזרחי ישראל פותחים את הבוקר עם החרדה מפני המילים הותר לפרסום – המילים הנוראיות האלה – זה יהיה מנותק לעשות זאת, לכן השהינו את הנוהג ואת הסעיף הזה בתקנון. לצערנו הרב, החודשים חלפו, והצטבר מספרם של חברי הכנסת שהלכו לעולמם, ועדיין זה נראה מנותק-משהו לקיים זאת. אבל טיכסנו עצה – בכל זאת התקנון עדיין קיים. חשבנו – ואני מודה למזכיר הכנסת ולכל מי שלקחו חלק בהתייעצויות – שנבקש מהמשפחה שם של מי שנפל ב-7 באוקטובר, או נפל מאז 7 באוקטובר, ואנחנו נכבד בקימה גם את זכרו. כך, גם נקיים את התקנון וגם נתחבר לאירוע, וכך אנחנו נעשה. חבר הכנסת לשעבר רב-גונדר בדימוס רפאל רפי סויסה, יליד קזבלנקה שבמרוקו, עלה למדינת ישראל בגיל 15, והיה מהגרעין המייסד של מושב קוממיות. הוא התגייס לצה"ל, לחם ונפצע במבצע קדש. הוא כיהן כחבר מועצת מזכרת בתיה, ולאחר מכן גם כראש מועצת מזכרת בתיה. בשנת 1981 נבחר לכהן בכנסת העשירית מטעם סיעת המערך. פעילותו הציבורית התאפיינה בעשייה חברתית בכלל, ובפרט בדאגה לזכויותיהם ולשיקומם של מי שמעדו וריצו עונשי מאסר בבתי הסוהר. אנא שבו, בבקשה. בזכות פועלו, לראשונה הוקם גוף ממלכתי ייעודי בתחום הטיפול והשיקום של אסירים, על מנת לאפשר להם להיקלט מחדש בעולם התעסוקה ולהשתלב בחברה. לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת מיכאלי וכהן, שיישאו דברים לזכרו, אצטט דברים שהוא אמר כאן במליאה לפני 41 שנים, ונכונים אז כהיום: חופש הביטוי הוא הדבר הראשון והחשוב שיכול לשמש דגל במדינה דמוקרטית, ואכן, אנו חיים במדינה דמוקרטית. בבניין הזה אנחנו יכולים להתווכח ואפילו לצעוק ולזעוק אם יש צורך, אבל השנאה צריכה להיות רחוקה מאיתנו. אני מודה לבנות ולבני משפחתו של רפי, שמכבדים אותנו כאן בנוכחותם, ועל כך שבחרו לאזכר במעמד זה את חלל צה"ל סרן אדיר (פורטו) פורטוגל, זכרו לברכה, השם ייקום דמו, ממזכרת בתיה, שנפל ברצועת עזה בקרב על הגנת המולדת ב-19 בנובמבר 2023 והוא רק בן 23. יהי זכרם ברוך. נכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים). תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי לשאת את דבריה. ברוכים הבאים לכנסת, ברוכות הבאות לכנסת. שלום. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מרגש מאוד שאתם נמצאות ונמצאים איתנו, משפחת סויסה המורחבת, ותודה לכם. תולדות חייו של רפאל סויסה מייצגים את הצדדים היפים ביותר של הציונות ושל מדינת ישראל, של תהליך הבנייה שלה, של תהליך ההתכה שלה לכדי הישות המופלאה שהיא, שאני מאוד מקווה שתצליח להמשיך להיות. חבר הכנסת סויסה נולד בקזבלנקה ועלה לישראל בגיל 15. בישראל הוא למד בפנימיית שדה תמר, ואחר כך נמנה עם גרעין להקמת קיבוץ קוממיות בדרום. הוא עשה ממש את כל הדרך, את כל הדרך הזו של היות מי שעובר את תהליך הקליטה, אחר כך בונה ואחר כך נלחם. הוא נפצע במבצע קדש, ובאותה שנה כבר הסיק את המסקנות שהכול פוליטי, כמו שאנחנו יודעות ויודעים, והצטרף למפא"י, היה חבר לשכת העבודה, וכן גם יושב-ראש מחוז יהודה במפלגה. הוא היה איש עבודה, וניהל את לשכת התעסוקה ביבנה ואחר כך את חברת עמידר. אחר כך היה חבר מועצת מזכרת בתיה, ונבחר לראשות המועצה. הוא היה חבר הכנסת בכנסת שבה לליכוד היו 48 מנדטים, ולמפלגת העבודה, המערך, היו 47 מנדטים, אדוני היושב-ראש. צריך להגיד שבימים ההם הפערים בין שני הצדדים היו הרבה יותר על עמדות והרבה פחות על זהויות; הרבה פחות על איפה נולדת, באיזה צבע אתה, אילו בגדים אתה לובש ואיזה זקן יש או אין לךָ או לךְ – פחות בעניין של זקן – והרבה יותר באמת דיון וויכוח על בניין המדינה והארץ הזאת. אחד הדברים היפים ביותר על חבר הכנסת סויסה, זכרו לברכה, הוא העובדה שאדם שהיה נציב שירות בתי הסוהר הופך להיות ממייסדי האגודה לשיקום האסיר. ההבנה העמוקה שכל אחד וכל אחת יכולות ויכולים להפוך להיות אזרח מועיל או אזרחית מועילה בחברה, ושזאת באמת שאלה של הכלים שאנחנו כחברה, כמדינה, כממשלה וככנסת נותנים לכל אחד ואחת – היא מה שבונה לנו חברה ומדינה. לא אותות קלון על מישהו שבגלל שחייו הובילו אותו או אותה לדרך שהפכה אותם להיות גם פושעים, גם מזיקים, גם פוגעים – לא זה מה שצריך להכריע לא את גורלם האישי וודאי לא את גורל החברה והמדינה שלנו, אלא ההבנה שלא משנה כמה רע המצב, יש דרך לשקם. ברשותכם, אני רוצה לסיים בקריאה הזאת לכולנו: מהמקום המאוד-נמוך וקשה שאנחנו נמצאות ונמצאים בו היום יש דרך לשקם. כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, אפשר וצריך לוותר על השנאה, ולהבין שיש דברים שאי-אפשר לוותר עליהם. אי-אפשר לוותר על החזרת החטופות והחטופים שלנו, כאבן יסוד להתחלת השיקום של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל, ולהיות ראויות וראויים לאלה שהם אבות ואימהות האומה הזאת ושמהם אנחנו נפרדות ונפרדים כאן היום. יהי זכרו של רפאל סויסה ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מאיר כהן. גם הוא יישא דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר רפי סויסה, עליו השלום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, משפחה יקרה, שלום לכם. מה שלומכם? אנחנו שמחים שאתם כאן. כשביקשו ממני לשאת דברים לזכרו של רפי סויסה, הסכמתי, ואני מוצא חובה מכובדת להעלות דברים לזכרו של רפי. אני חייב לציין שמה שבלט אצלו – ואני הכרתי אותו גם כראש עיריית דימונה, גם כבחור צעיר שמתחיל להבין בפוליטיקה – הדבר שבלט אצל האיש הזה, ואני חושב שהוא בולט אצל המשפחה: רפי היה איש של אנשים. היה איש פשוט, איש של אנשים, עם לב טוב, עם לב גדול ועם נתינה חסרת גבולות לסובבים אותו, ועל כן אהבו את האיש הזה. הוא לא היה פוליטיקאי שמתחפר לו למעלה בכל מיני מקומות, אלא תמיד נמצא בשטח. רפי היה אחד מנבחרי הציבור שבאו לעבוד ועשו עבודה בשקט, בענווה, בלי לרוץ אחרי קרדיט ומחמאות. אין קיצורי דרך; יש עבודה קשה שהלב והנשמה מושקעים בה, ומעל הכול – פשטות כובשת לב. בפעמים שפגשתי אותו – פשטות כובשת לב. הוא דיבר בגובה העיניים, והיה פשוט תענוג לדבר איתו. הוא נבחר פעמיים לראשות המועצה. בזמן כהונתו בפעם הראשונה הוא פיתח מאוד את מזכרת בתיה, והפך אותה ממקום מוזנח למקום פורה. היו אחריו הרבה מאוד ראשי ערים, ראשי מועצה במזכרת בתיה, אבל אני חושב שהראשון באותה רשימה עם עוד ראשי ערים צעירים בדרום – הראשון שהתווה את השינוי במזכרת בתיה היה רפי סויסה, זיכרונו לברכה. הוא מינף את התעשייה, הכניס תכנים תרבותיים לתוך העיר הזאת, ובעיקר, הוא שם דגש על התכנים החינוכיים ופיתוח מערכת החינוך. רפי נולד בקזבלנקה ב-1935. ב-1950 הוא עלה למדינת ישראל. הוא למד ב"אם הבנים" בקזבלנקה, ול"אם הבנים" הגיעו – אני חושב שאתה יודע, כי פעם סיפרת לי שגם מהמשפחה שלך – ב"אם הבנים" למדו ילדים שהלכו למסלולים של רבנות וחקר. זה היה מקום מאוד מאוד בעל מעמד חינוכי בקזבלנקה. הוא הגיע לארץ והצטרף לגרעין. אני חייב להגיד שהרבה מאוד אנשים שעלו בשנות החמישים מצפון אפריקה, וגם בשנות השישים, הייתה בהם איזה כמיהה לחפש הגשמה עצמית, והוא הצטרף לגרעין להקים את קיבוץ קוממיות, היה בצבא ב-1956 ונפצע. הוא הצטרף למפלגת העבודה. זה כמעט כל מה שהיה אז – מפלגת העבודה. הוא הצטרף למפלגת העבודה. מי שהיה בגרעין וניסה להקים קיבוץ – המסלול היה מאוד ברור, והוא שימש יושב-ראש מחוז יהודה במפלגת העבודה. בתחילת שנות השישים הוא ניהל ביבנה הקטנה את לשכת התעסוקה ואחרי זה את עמידר. הבוקר התקשרתי למאיר שטרית ואמרתי לו: מאיר, כילד ביבנה, מה אתה זוכר מרפי? אז הוא ציין בפניי שני דברים: האחד, זאת הייתה שנה – אנחנו גדלנו במקומות כאלה – זו הייתה שנה שבה המדינה בנתה עשרות אלפי בתים לשיכון סוציאלי ציבורי. שערו בנפשכם שהיום המדינה הייתה חוזרת על זה. ונתנו לאנשים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> עמידר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמידר וכל מיני גופים משכנים. רפי ניהל את זה, ומאיר שטרית אמר לי שמאוד מאוד אהבו את רפי, כי בתפקיד המורכב הזה, כשעולים באים ורוצים דירות, הוא ידע להקשיב לכל אחד, ותמיד יצאו ממנו עם הבטחות שקוימו. לימים היה אצלנו איזה סלנג: "מילה של עמידר". מה זה "מילה של עמידר"? שאומרים לך – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> פחות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשכח. אבל אמר מאיר: זה לא היה רפי סויסה. רפי סויסה פתר את הבעיות לכל אחד ואחד. על כן אני באמת חושב שמגיע לזכרו המון המון כבוד. מגיע המון כבוד לאיש הזה. אמרתי, הוא היה חבר במועצה במזכרת בתיה ונבחר לראשות המועצה. ב-1981 הוא נבחר לכנסת העשירית מטעם המערך, וב-1982 – אז היה מותר – הוא נבחר עוד פעם להיות ראש עיריית מזכרת בתיה. לכנסת השתים-עשרה הוא התמודד בראש רשימה שנקראה – איך לא – "התנועה למען חברה צודקת". עכשיו, תגידו לי, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, מי מכם היה מוכן היום לרוץ בראש רשימה כזאת, "הרשימה למען חברה צודקת"? אנחנו קצת שכחנו מה זה חברה צודקת, בניגוד לאיש הזה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> ישר היינו הופכים שמאלנים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> למרות עברו המפואר כראש המועצה וחבר כנסת, התפקיד הכי משמעותי בעיניי היה להיות נציב השב"ס. הוא מונה על ידי השר בר לב, וכל כך הרבה אנשים תמהו ואמרו: מה? אחיו, שמעון סביר, היה קצין בראש מחלק פשעים חמורים, היה קצין מוערך. סעדה, אתה שמעת את השם הזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מכיר אותם כמשפחה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מזכרת בתיה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמעון סביר היה קצין משטרה, אבל הרבה פקחו עיניים ואמרו: מה, השר בר לב ממנה את רפי סויסה? אבל הטוב בדבר היה שהוא באמת מינה את האיש הנכון. באחד מהראיונות שלו הוא מספר: כשאני מרגיש צודק, אני מאוד קשוח. ופעם הוא אומר: סטרתי לאסיר. אומרים לו: למה? אז הוא אומר: השקעתי בו כל כך הרבה, רצנו בשבילו, ויום אחד, אחרי ששיקמתי אותו וליוויתי אותו אישית, הוא לא הגיע לעבודה. הלכתי וגערתי בו ואמרתי לו: מה אתה עושה לעצמך? והוא מספר: הרגשתי שאני מדבר אל הבן שלי, שאני מדבר אל האח שלי, שאני מדבר אל בן משפחה שלי. זה אולי הדבר המיוחד באיש הזה. באמת ובתמים הבחור הפשוט הזה, שהסתדר עם אנשים פשוטים, דיבר לכולם בגובה העיניים. אני חייב להגיד שכולנו זקוקים להסתכל אחורה, להיזכר באנשים האלה, וחס ושלום – לא גבהות לב, אלא לדבר עם אנשים פשוטים בגובה העיניים. זה היה רפי סויסה – אדם פשוט, אוהב את האמת שבאנשים ואוהב את הפשטות בהם. כאיש פריפריה אני גאה שמגלי העלייה האלה של שנות החמישים, שנות השישים, צמחו מנהיגים כמו רפי סויסה. אז למשפחה, בשם כל הכנסת, בשם החברים שיושבים פה – יהי זכרו ברוך. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן ואמן. תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן ולחברת הכנסת מרב מיכאלי על דבריהם החשובים והמכבדים. תודה לכם, בנות ובני משפחת סויסה, על שכיבדתם אותנו בנוכחותכם. יהי זכרו של רפי ברוך, ותנוחמו משמיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמן. << הצח >> הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – סוגי הדיור), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4141/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – סוגי הדיור), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן לשאת את דבריה ולנמק את הצעתה. אגב, מאיר כהן, רפי סויסה אולי לא דרש קרדיט, וגם היועצת המשפטית של הכנסת וגם מזכיר הכנסת לא דורשים קרדיט, אבל חובה עליי לתת להם אותו. הם עבדו קשה במהלך השבועות האחרונים וניסחו גם את מה שאתם מחזיקים, דפי המידע שמונחים אצלכם, ומתמצתים בעצם גם את תקנון הכנסת וגם את החלטות ועדת האתיקה – עבודה יסודית, עבודה מקיפה. גם לנגד עיניכם יש את כל המסמכים בתוך המחשב. המסך שלפניכם מכיל את כל המסמכים, מה שפעם היה ניירות. אנחנו גם נמצא את הדרך לוותר על הניירות, להפוך את הכנסת ל-Paperless Environment. גם התצוגה של ההצבעות, שוודאי נוכחתם לדעת שהיא השתנתה, הרבה יותר ידידותית למשתמש. תודה לכם, מזכיר הכנסת והיועצת המשפטית, שראיתיה קודם; היא לא נמצאת כאן עכשיו. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, הבמה שלך. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה רבה, אדוני היושב-ראש. אני נרגשת מאוד מאוד להציג את הצעת החוק שלי בדבר תכנון הבנייה בישראל לגבי אנשים אשר סובלים מרגישויות נפשיות, מהפרעות נפשיות או ממצבים פוסט-טראומטיים. בישראל היום, תודה לאל, כל אדם שנמצא בהוסטל או בדיור מוגן או בדיור לווייני יכול להיכנס לתוך בית בתוך הקהילה; החוק מגן עליו ומאפשר לו לעשות זאת. אלא שהבתים המאזנים, אותם בתים חדשניים, חשובים מאין כמוהם, אותם בתים שנותנים מענה לאנשים שעברו חוויות של פוסט-טראומה, שעברו חוויות של כל מיני צורות של דחק רגשי, שהתפתחה אצלם הפרעת אישיות גבולית, כל מיני אנשים שלא ממש מתאימים לאשפוז פסיכיאטרי וכן מתאימים לבתים מאזנים שמספקים להם שיקום וטיפול סביב השעון – לאנשים האלה אין שום דרך לקבל הגנה מהחוק אם בשכונה מסוימת או בקהילה מסוימת לא מעוניינים לראות אותם בשכונה. אז החוק הזה הוא חוק מרגש, מכיוון שהוא מכיר בעובדה שישראל, בטח אחרי 7 באוקטובר, היא מדינה שצריכה לחבק ולא להדיר אנשים שמתמודדים עם טראומה מורכבת. אנחנו יודעים בוודאות עצובה מאין כמוה שלכשתסתיים המלחמה הזאת, יהיו רבבות של חיילים וחיילות שיזדקקו לכל סעד נפשי אפשרי כדי שהם לא יגררו טראומה מורכבת כל חייהם. החוק הזה יאפשר להם לשבת בתוך קהילות ושכונות בבתים מאזנים ולקבל את התמיכה הנפשית שהם זקוקים לה. בעצם החוק הזה בא וקובע שבתים מאזנים של מתמודדי נפש יוכלו להיות בקהילה, ולמגר מקרים כמו המקרה האחרון שהיה בעיר בישראל שבה היה אמור להיפתח בית מאזן באחת השכונות, והשכנים התנגדו לפתיחת הבית המאזן הזה, בגלל שהם טענו שהם לא רוצים שיסתובבו להם חולי נפש בתוך השכונה. כמדינה שהיא מדינת חמלה, כמדינה יהודית, כמדינה שמביאה את האור האנושי לעולם, אנחנו מחויבים לאנשים שהכנף שלהם נשברה בעקבות אירועים קשים בחייהם, בעיקר בעקבות אירועים פוסט-טראומטיים בצבא. אני נרגשת וגאה מאוד להציג את החוק הזה. אלא שעד כמה שהחוק הזה מרגש אותי, ועד כמה שהרגע הזה חגיגי עבורי, ועד כמה שאני יודעת שהצעת החוק הזו תעזור באופן מעשי לאלפי חיילים פוסט-טראומטיים, בטח אחרי המלחמה הזו, שיוכלו לקבל תמיכה בתוך הקהילה ואף אחד לא יוכל לומר עליהם, אם הם נכנסים לבית מאזן, אז הבית המאזן הזה לא יהיה בשכונה שלי, עד כמה שהחוק הזה אנושי, וחשוב וראוי מאוד להתמקד אך ורק בו – אני מוצאת את עצמי היום לא יכולה לשתוק אל מול מה שקורה באכיפה הבררנית הפושעת כרגע בימים אלה במדינת ישראל. לפני כמה חודשים, כשעוד כיהנתי כשרה, באחת מישיבות הממשלה הגיעה לממשלה היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה. זה כבר היה עמוק עמוק לתוך ההפגנות, עמוק לתוך האנרכיה, עמוק לתוך האנדרלמוסיה שפּשְׂתָה בישראל – ויועצת משפטית אין. פניתי אליה באותה ישיבת ממשלה ושאלתי אותה כמה וכמה פעמים: גברתי היועצת המשפטית לממשלה, אני מעוניינת לדעת, כמה כתבי אישום הגשת על המחאות האלה? כמה כתבי אישום הגשת? לא כלפי האנשים הטובים עם הדגלים, שהם אחים שלי מהשמאל שעמדו בהפגנות, לא פרעו חוק, הביעו את דעתם הדמוקרטית – אותם אני מכבדת, אין לי מילה רעה לומר עליהם, חס וחלילה, עשו את חובתם; אני מדברת על האנשים שביצעו פשע שנאה, כמו לדחוף שטרות של כסף לעבר חרדים. זהו פשע שנאה אוטו-אנטישמי. שאלתי אותה: גברתי היועצת המשפטית לממשלה, כמה כתבי אישום נתת לאנשים האלה? אפס? גברתי היועצת המשפטית לממשלה, כמה כתבי אישום נתת לאנשים שהשליכו פחי זבל מתגלגלים על מכוניות של שרים, שהיכו שרים בדגל, שירקו על שרים? כמה כתבי אישום נתת על כמעט 3 מיליון שקלים השחתת רכוש ציבורי כשפתחו קומזיצים באיילון, שרפות בעורק הכי ראשי במדינת ישראל, שחסמו לתשעה מיליון אזרחים, שיבשו להם את החיים יום ולילה? כמה כתבי אישום, גברתי? אפס, אפס כתבי אישום. היום אנחנו שומעים ששפי פז, האישה שהעזה לרסס גרפיטי אחרי שנים של עינוי דין – אותו גוף שגלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית שמגינה על פורעי סדר ופורעי חוק ומבצעי פשע שנאה, ואנשים שמאיימים לרצוח או אנשים שהלכה למעשה פוגעים פיזית בשרים – אותה יועצת משפטית, שלא מצאה לנכון להוציא כתב אישום אחד, אחד, כלפי האנשים האלה, הולכת ושמה את שפי פז, ממליצה לשים את שפי פז לחצי שנת מאסר כי היא ריססה גרפיטי. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אותה יועצת משפטית לממשלה – אני מצטערת, פנינה, שפי פז מגינה על אזרחי דרום תל אביב. נקודה. היא מגינה על אנשים מהמיליה שלי. נקודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הפקרתם את האזרחים האלה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> היא מגינה על ביטחון במקום שאין בו ביטחון. נקודה. את אוהבת אותה, את לא אוהבת אותה – זה לא רלוונטי. מה שהיא עושה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> וחוץ מזה, זה לא מצדיק אכיפה בררנית. זה לא מצדיק אכיפה בררנית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את חיה במדינה הזו? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אותה אכיפה בררנית, פנינה, שגם האנשים מהעדה האתיופית סובלים ממנה – אל תצדדי בזה. אל תצדדי בזה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך, אל תפריעו לי. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה להמשיך. היום הבנו למה, חבר הכנסת שירי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור. חבר הכנסת נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את לא חיה במדינה. את פשוט לא חיה במדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> היום הבנו למה. היום השופטת בבלי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אמרתי לה. אתה לא מקשיב. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> היום השופטת בבלי, ששפטה את הפורעים שתכננו להצית רכבים, שנתפסו עם דלק, עם כפפות, עם רכבים, שתכננו להבעיר מכוניות באמצע העורקים הראשיים של ישראל, אמרה במילים האלה: אלה אנשים שלא אמורים לשבת במעצר. למה? למה יש אנשים שמתאימים למעצר ואנשים שלא מתאימים למעצר? ויותר מזה, אני רוצה בבקשה מהשופטת בבלי רשימה מי האנשים שמתאים להם ומי האנשים שלא מתאים להם, כי obviously, היא לא שופטת לפי המעשה, היא שופטת לפי הבן אדם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה שדרס את המפגינים, אכפת לך שהוא גר – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז תני לי רשימה, גברתי השופטת בבלי: זה צבע עור? זו שייכות פוליטית? זו ארץ מוצא? האם את שופטת לפי מי שאת מסכימה איתו, לפי מי שמוצא חן בעיניך? מה עושה השופטת בבלי? באה ואומרת בריש גלי – כמה חוסר מודעות בתוך האליטה הסגורה, בתוך הבועה המהדהדת, כמה חוסר נגישות לעם הזה – היא אשכרה יושבת ואומרת: הם לא מתאימים למאסר. לא בגלל שהם לא פשעו, לא בגלל שמה שהם עשו הוא לא נכון. האנשים האלה תכננו מעשה ונדליסטי חמור מהשורה הראשונה, אבל השופטת בבלי אומרת: הם לא אמורים לשבת במעצר כי הם משלנו. דיאלנה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, כי הם לא עברו על החוק. שקרנית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> הם משלנו. גרפיטי – כן, אבל נפט ודלק – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את פשוט משקרת. את לא עושה – – – << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יעזור לכם יותר, יהיה פה שוויון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את פשוט משקרת. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> יהיה פה שוויון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שקרנית. את שקרנית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לך לאליטות שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לכי את לאליטות שלך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לקחתם את הפרקליטות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אליטה, את מדברת? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לקחתם את העליון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – במשרד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לקחתם את האקדמיה. אתם לקחתם את התקשורת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> No more. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את כישלון ואת שקרנית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא עוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תגן על האליטות ואני אגן על העם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פשוט שקרנית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אילחם כדי שלא תהיה פה אכיפה בררנית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שקרנית. את שקרנית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה ראשונה. אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואם אתה טוען שאין פה אכיפה בררנית – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אין זמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אין זמן? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה לא חייב לענות לה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה, אז אני רוצה זכות דיבור אחרי זה << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע. אם אתה טוען שאין פה אכיפה בררנית אחרי שבן אדם אחד במחאות האלה לא חטף כתב אישום, אז אתה השקרן ואתה עיוור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שקרנית. שקרנית. את שקרנית. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> ואנחנו נעמוד פה ונביא שוויון למדינת ישראל. לא יכול להיות שיש פה מדינה של קסטות. לא יכול להיות שיש פה מדינה שיש בה אזרחים שווים יותר ואזרחים שווים פחות. לא יכול להיות שחובשי הכיפות טובים למות בקרב אבל לא טובים כדי לעלות לערכאות בכירות בצה"ל. לא יכול להיות שמי שמזוהה עם הימין, אישה בת 70, אישה שעברה את מחלת הסרטן, נרדפת חצי שנה על ידי מערכת המשפט, ואותה גלי בהרב מיארה ממליצה שהיא תשב חצי שנה בכלא על גרפיטי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – באותו יום שבו אנשים שתכננו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להבעיר מכוניות יוצאים מבית המשפט בלי כלום, כי הם האנשים הנכונים, וזה מה שהשופטת אומרת. זה פשוט לא יכול להיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נילחם עד הסוף. אנחנו נציל את המדינה הזו. אנחנו נביא שוויון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תצילו? מתי, גלית? מתי תצילו? כולנו מחכים שתצילו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את כבוד שר הפנים, ידידי משה ארבל, חבר הכנסת משה ארבל, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת המציעה, חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי כוללת שני חלקים. החלק הראשון נוגע לתיקון לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, ומוסיף את המסגרת בית מאזן לתוספת לחוק שיקום נכי נפש בקהילה כחלק מהסל שמשתקמים זכאים לו לפי חוק זה. החלק השני של הצעת החוק מוסיף את המסגרת בית מאזן לרשימת סוגי הדיור המפורטים בתוספת החמישית לחוק התכנון והבנייה, אשר מהווים מסגרת מגורים עצמאית או מוגנת בהתאם לסעיף 63א לחוק. לפי סעיף זה ייעוד למטרת מגורים בתוכנית מתאר או בתוכנית מפורטת כולל גם היתר למגורים במסגרות הקבועות בתוספת. זו גם הסיבה שאני משיב על הצעת החוק הזו – מכיוון שהיא נוגעת לענייני תכנון ובנייה. בימים אלו מבוצעת במינהל התכנון עבודת מטה מקצועית יחד עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה לשם בחינת הצרכים השונים בהיבטים של מוסדות בריאות ורווחה ומתן מענה תכנוני לצרכים אלה. עבודה זו כוללת בחינה של התוספת החמישית ורשימת המוסדות המנויים בה. ראשית, אני רוצה להודות לחברת הכנסת המציעה על הצעת החוק החשובה הזו. אשר על כן, עמדת מינהל התכנון ועמדת משרד הפנים בוועדת השרים לחקיקה היא לתמוך בעמדה הזו ולאשר את ההצעה בקריאה הטרומית, ולהצמידה בהמשך להצעת החוק הממשלתית שתבוא ותתקן בצורה רחבה יותר את התוספת החמישית בהיבטים נוספים. ההצעה, כאמור, תקודם בהסכמת משרד האוצר, משרד הבריאות ומשרד הפנים. לגבי החלק הראשון בהצעה – הוחלט להפרידה מההצעה הכוללת ולהמתין להצעה ממשלתית בעניינה בהתאם לעמדת משרד הבריאות. בכפוף להתניות אלו, אני מציע לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק החשובה הזו ולהעבירה בקריאה טרומית. בכפוף להסכמתה של חברת הכנסת המציעה על התנאים של ועדת השרים לחקיקה, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין מתנגדת לחוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אימאן, סליחה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני רוצה לפנות לשר הבריאות ולהודות לו על ההירתמות שלו בפתרון הבעיה של התינוק של משפחת אבו גאנם בג'ורג'יה. כולי תקווה שהוא יגיע מהר ארצה ויקבל את הטיפול הראוי לו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שר הבריאות מקשיב? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – כאזרח ישראלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא מדברת אליך. היא מודה לך, כבוד שר הבריאות. הוא לא שמע. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כולי תקווה שאכן התינוק יקבל את הטיפול הראוי ויצא מהמצב שהוא נמצא בו ושרוי בו עכשיו. הדבר השני שאני רוצה לבקש משר הבריאות הוא בעקבות מה שראינו בתוצאות של מבחן הסיעוד האחרון, לגבי הנפילה של המחשבים בזמן הבחינה; וזה לא רק בבחינה בסיעוד, אלא זה קרה יותר מפעם אחת, גם במבחן הרפואה. כבוד השר, לא יכול להיות שבמדינה כמו מדינת ישראל, שמתגאה שהיא מדינת הייטק וטכנולוגיה, המחשבים נופלים באמצע בחינה כל כך חשובה יותר מפעם אחת למספר לא מבוטל של סטודנטים שניגשים למבחן. זה גורם מאוד שלילי, שמלחיץ את הסטודנטים, גוזל מהזמן שלהם ולא מאפשר להם להתפנות ולעשות את הבחינה ולבטא את היכולת והידע המקצועי שלהם. באותו הקשר של אותה בחינה בתחום הסיעוד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. חבר הכנסת אלון שוסטר, זה מפריע. חבר הכנסת אלון שוסטר, זה מפריע. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה שקרה בבחינה האחרונה – לגבי השיטה שהסטודנטים נבחנו בה. קודם כול, אני חושבת שזו פעם ראשונה, והיה מן הראוי להכין את הסטודנטים בצורה מתאימה לשיטה. למרות שאחרי שדיברתי עם אנשים שמבינים טוב מאוד בשיטה, הגעתי למסקנה – ולא רק אני – שהשיטה היא לא שוויונית, והיא פוגעת בצורה משמעותית בעקרון השוויון – שצריך שכל המבחנים יהיו באותו מקום ולקבל ציונים בהתאם. לא יכול להיות שהשיטה תדבר על הערכה, ובסופו של דבר היא תיתן ציונים שאי-אפשר להבין – איך ציון של 59, שהוא רחוק בנקודה אחת מהציון של מעבר, קובעים בשיטה אדפטיבית, ולאחר מכן המחשב נסגר ולא מאפשר לאותם סטודנטים, לפני תום הזמן, בשעה ועשר דקות – באחד המקרים שאני מכירה טוב מאוד – להמשיך ולהגיע לעוד נקודה? אז מן הראוי, כבוד השר – ואני בטוחה בראייה המקצועית שלך – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לבחון את השיטה הזאת שוב, ולעשות צדק עם אותם נבחנים, לפחות לבדוק את מה שקרה מבחינת הנפילה ולאפשר לאותם סטודנטים שלא עברו לגשת למבחן הקרוב הבא. המון תודות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, לבקשת האופוזיציה, ההצבעה על החוק היא שמית. את רוצה להגיב, חברת הכנסת? לא. טוב, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – סוגי הדיור), התשפ"ד–2023. בבקשה, המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – בעד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש ח"כים שהיו פה ולא הצביעו ולא קראו את שמם? נעשה סיבוב שני על כל השמות. רציתי לחסוך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש עוד חבר כנסת שנוכח ולא הצביע ומבקש להצביע? אין. בבקשה, תוצאות ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 38 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שיקום נכי נפש בקהילה (תיקון – סוגי הדיור), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור – – – << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> או לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת שתחליט על הוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין או-או, רק את פנים רצו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עמדת הייעוץ המשפטי אמרה או ועדת הפנים או ועדה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו קובעים ולא הייעוץ המשפטי. חברי הכנסת קובעים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ועדת הכנסת. תעביר לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ועדת הכנסת. עמדת הייעוץ המשפטי: לוועדת הכנסת והיא שתקבע את הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ועדת הפנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הינה, היא בוחרת ועדת הפנים. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הייעוץ המשפטי לא מחליט, אנחנו מחליטים. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> ועדת הפנים – שיהיה כל נושא – – – יש הסכמה. איך אני – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ועדת הפנים. בכל הכבוד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני שומע, אני שומע. כולם רוצים ועדת הפנים, אז בואו נקבע ועדת הפנים. << קריאה >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << קריאה >> ועדת הפנים. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> למה צריך לריב? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל מה זה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדיוק. טוב, אני קובע שזה יעבור לוועדת הפנים, בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק תיקון: ועדת הפנים והגנת הסביבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> והגנת הסביבה, צודק. תודה על התיקון. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת נאור שירי << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי, הוא רוצה להגיב על הדברים שנאמרו בהקשר אליו. חמש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואו, חמש. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה יכול לחזור על הדברים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת דיסטל עברה מאוד מהר – בין לדבר על כמה התרגשת מהצעת החוק שלך, החשובה באמת, ולכן כולנו הצבענו בעד, באפס מתנגדים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שנה וחצי – – – יודעים שזה פייק – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק מה שמאוד אהבתי – את מוכנה להקשיב? לא, את יכולה לצעוק. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> שנה וחצי – אף – – – וכלום, אף – – – וכלום. מתי הצבעת לי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שמאוד אהבתי הוא המעבר שלך בין המהות לבין התרעלה, ועכשיו אני נורא שמח – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> זה הוגן? זה דמוקרטי? זה הגיוני – – – איפה ואיפה? לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אני יכול לצעוק, אבל את יכולה שנייה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת גלית, את ביקשת גם – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצבענו בעד, נכון? הצבענו בעד הצעת החוק שלך. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אני לא מדברת על החוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> החלק השני שלך גרם לי להבין למה התפטרת מהתפקיד שלך, כי במקום ה-Minister of Explanation שהיית, הפכת להיות ה-Minister of Entertainment – למה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא משנה, הכול בסדר – כי היא דיברה על דרום תל אביב, ויש להם זמן לטפל בדרום תל אביב, והיה נורא נורא חשוב לך להדגיש את קשיי היום-יום בדרום תל אביב, וכמה שפי פז המדהימה, לוחמת זכויות הצדק, עובדת. אבל איפה את היית בשביל דרום תל אביב? וכמה נחמד היה לשמוע אתכם אומרים: יש לנו עוד זמן לטפל בדרום תל אביב, כי ב-2017 אמר ראש הממשלה, שעוד היה ראש ממשלה, וכיהן כתשע שנים – אני מצטט לך; חבל שהיא עזבה: אנחנו פה במשימה להחזיר את דרום תל אביב לאזרחי ישראל. יש לנו מדיניות נורא ברורה – אנחנו עוסקים במסתננים בלתי חוקיים, ואסור שמדינת ישראל תקבל אותם. האם אתם זוכרים, חבריי חברי הכנסת, את הסיבוב שלו ברחבי דרום תל אביב ואת התמונה המאוד-מפורסמת של מישהי שמנשקת לו את היד? איזה כיף. מ-2017, כשהוא כבר היה תשע שנים ראש ממשלה, הוא דאג, והממשלה הזאת לא דואגת בכלום ושום דבר לדרום תל אביב. ועוד לא מתביישת חברת הכנסת ex-Minister of Explanation ללא דיו במדפסות שלה, ששנה שלמה כשלה כישלון טוטלי בתפקיד שלה, ועוד הייתה לה האחריות המינימלית – היום זה הישג מאוד גדול בממשלה, לקחת את האחריות ולהגיד: ואללה, איני יכולה עוד, כי פשוט הייתי גרועה בתפקידי – איך אפילו את הבושה הזאת אין לה? אין לה את הבושה. ואז היא עוברת ומצטטת מהפסיקה של השופטת, שבאה ואומרת: האזרחים שנעצרו לא היו צריכים להיעצר, מעוותת את מה שכתוב, ואומרת, דווקא בגלל שהם מאחים לנשק אסור היה לעצור אותם – לא. אבל מה שהכי מצחיק אותי בשרה הזו או חברת הכנסת הזו הוא הדאגה שלה לשוויון: אנחנו נביא את השוויון – היא אמרה את זה – אנחנו נציל את המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שוויון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלת הליכוד תציל את המדינה. איך היא לא מתביישת? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך צריך פה מחבר ומתאם דחוף למציאות לכל האגף הזה של הבית. אתם לא במדינה הזו. אתם תצילו את המדינה? איזו עוד חלקה יש לכם להחריב פה? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשך 30 שנה שאתם שולטים – מה עוד נותר לכם להחריב? את הכלכלה חיסלתם, את החברה הישראלית פירקתם, את הביטחון – איזה ביטחון? איזה שוויון? איפה אתם והשוויון? מעולם לא היו רחוקים המחשבה שלכם והניתוק שלכם מהמציאות לגבי מה שקורה פה לאזרחים. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא ברמה של מצחיק. היושבים בקהל, זה מדאיג. כל מה שאתם חושבים פה – זה פשוט צריך להדאיג אותנו. זה מדאיג אותי שאתם בניתוק כזה. אתם אשכרה חושבים שאתם מצילים מישהו? שאתם תביאו שוויון בחברה הישראלית? אתכם מעניינת אכיפה בררנית? איפה הייתם כשעוצרים מפגינים שמחזיקים שלט? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> איפה היית – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביום שבת בבוקר מגיעה משטרה, נכנסת בשבת בבוקר לבן אדם שתלה פלייר מול הבית של וסרלאוף, בשבת בבוקר הגיע צוות ולקח אותו לחקירה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה הייתם כשמפגינה שהחזיקה שלט בקיסריה נגררה מעל מחסומים והשתינה על עצמה ולא נתנו לה ללכת לשירותים? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> צבוע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה צבוע? את רצינית? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> בטח. איפה היית בבלגן של יוצאי אתיופיה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואי, ואי, אלוהים ישמור. באמת – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> איפה היית? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, אני רוצה לסיים משפט אחרון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> צגה, זה היה בממשלת הליכוד. על מה את מדברת? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים פה עזרה ומתאם למציאות, ושהשם יציל את מדינת ישראל מהשלטון שלכם. אלוהים ישמור אותנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. טוב, מעניין לעניין באותו עניין – חברי הכנסת, חברי הכנסת – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> על מה את מדברת? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> איפה הייתם? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אתם אפילו לא יודעים מתי זה היה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אתם מנותקים. אתם מנותקים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני צבוע? תגידי, את רצינית? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם תצילו את המדינה? איפה? אם ניתן לכם עוד חודשיים, כבר אין פה מדינה, לא יהיה מה להציל. אתם תביאו שוויון? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> כשאנחנו הפגנו, איפה היית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4331/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה סולומון) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא – הצעת חוק הפסקת – חבר הכנסת נאור, די – הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה היה ב-16 ביולי 2020. אתם הייתם בשלטון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון, אתה מפריע לי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתם הייתם בשלטון. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון, חבר הכנסת סימון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> על מה את מדברת בכלל? אתם הייתם בשלטון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת סימון, אתה בקריאה ראשונה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה סולומון. אני מזמין את חבר הכנסת משה סולומון להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. אמרתי, מעניין לעניין באותו עניין. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> נכון. אבל העניין הזה הוא בקונסנזוס. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> זה החוק שלי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> החוק שלך, כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שאדבר על הצעת החוק, אני חייב לפתוח בנושא אחר: היימנוט קסאו, ילדה בת עשר – עשר, כבר לא בת תשע כפי שהייתה בהתחלה, כשהיא נעלמה מאוויר העולם – אנחנו לא יכולים לעבור לסדר-היום. מדינה שלמה עוסקת בחטופים בעזה, גורמי ממשלה, צבא, תקשורת, וכאן, בשטח המדינה, נעלמה ילדה, ואין קצה חוט. אני חוזר וקורא לשר הביטחון לרתום את היכולות של צה"ל ולסייע בחיפושים. זה נושא אקוטי, דחוף. כל יום שעובר מסכן את שלומה. ולהצעת החוק. אני עומד כאן לפניכם ומייצג את ציבור בוחריי. אבל החוק הזה לא נועד רק לציבור של הקהילה האתיופית, הוא נועד לחברה הישראלית כולה – החברה הישראלית, שעוד לא אימצה לקרבה את הקהילה האתיופית בצורה מספקת. אני עומד כאן בכל שבוע בנאומים בני דקה ומספר את סיפור הנופלים בני הקהילה במלחמת חרבות ברזל, מעל 5% נופלים מבני הקהילה – יותר מפי שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה כולה. אז בשביל להילחם אנחנו חלק, בשביל לתרום למדינה אנחנו חלק, בשביל חלקות בבתי העלמין הצבאיים אנחנו חלק, אבל ביחס של המשטרה ומערכת המשפט אנחנו לא חלק? אזרח עם רישום פלילי הוא אזרח תקוע – תקוע במציאת עבודה, תקוע בהשתלבות בחברה. ועל מה, על עבירות קשות? על פגיעה בחפים מפשע? רק על הרצון שלו להביע מחאה על היחס של המדינה לקהילה האתיופית. ואיך מרגיש בן הקהילה שעומד לו רישום פלילי כזה? עוד חשדנות, עוד התגוננות, עוד מחשבות על זה שהוא חשוד טבעי. לכן הגשתי את הצעת החוק הזו. אני חייב לברך ורוצה לברך את שר משפטים הנוכחי, שנמצא כאן איתנו, שנרתם לנושא ותומך בהצעת החוק ובעוד הרבה דברים ביחס לקהילה האתיופית; את השר לביטחון לאומי הנוכחי, שנרתם לנושא, ורק אתמול מינה למפקד מרחב לכיש את סנ"צ מבורך אברהם, בן הקהילה, שזה חשוב להשבת האמון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הוא מינה אותו. המפכ"ל ממנה אותו, ניצב ממנה אותו, לא השר ממנה אותו. זה כאילו אין – – – במשטרה יותר. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> המפכ"ל מינה, ואתמול השר אישר את המינוי. נכון, המפכ"ל מינה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה אוטומטית, המפכ"ל הוא מפקד המשטרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – שעד עכשיו זה לא קרה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, זה הנוהל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – הקרדיט למפכ"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אפשר גם לפרגן לשר על משהו. על זה אפשר לפרגן. על זה אתה יכול לפרגן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> על מה? הרס את המדינה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חבר הכנסת רון כץ, אתה צודק. אנחנו בירכנו את המפכ"ל לפני חודשיים, כשהוא נתן את המינוי, ואתמול השר נתן את החתימה שלו לנושא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק תראה, עד שיש מישהו בן העדה, זה רע. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים שזה יזרום, בדיוק, גם במרחב הציבורי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תן לראש הממשלה תודה על – – – << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> וגם את נשיא המדינה יצחק הרצוג, שנפגשתי עימו, ונרתם אף הוא לנושא, בכל מה שקשור למחיקת רישום פלילי ככל האפשר. אבל עכשיו התור שלנו, כנסת ישראל, לסייע ולקדם את בני הקהילה, לעזור בשילוב שלהם בצורה מיטבית בכל מקום בישראל. ומכאן אני קורא לציבור הישראלי, ציבור שהתגלה ומתגלה בכל יום בעוצמות וביכולות כבירות, בערבות הדדית, בעזרה, בקבלת האחר – אנשי התנחלות שקפצו ב-7 באוקטובר לאחיהם בעוטף, אנשי שמאל שהגיעו עם תרומות ללוחמים ביהודה ושומרון, משפחות שתרמו משלהן לאחיהם מהצפון מהדרום – ועכשיו אני פונה לציבור: אמצו את אחיכם בני הקהילה. קבלו אותם כשווים בין שווים בכל המרחב הציבורי. ומכם, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש את תמיכתכם בחוק גם כאן בקריאה טרומית, ובעזרת השם בהמשך בהכנות ובקריאות הבאות, כדי שהחוק הזה ייכנס לספר החוקים, יתקן עוול ארוך שנים, ויאפשר לצעירים יוצאי אתיופיה שיש להם תיק פלילי להמשיך בחייהם ולהשתלב ולתרום לחברה הישראלית כשווים בין שווים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה סולומון. אני מזמין את כבוד שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. חבר הכנסת סולומון, בדיון שקיימנו בוועדת החוקה – חבל שלא ציינת את מספר התיקים הרב שנפתח לבני הנוער האתיופים. כששמענו את המספרים האלה היינו בהלם. << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> נכון, וזו הסיבה שהחוק הזה הוא חשוב. יש המון תיקים שנפתחים, והוועדה – – – עושה עבודה חשובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. אני הובלתי את הדיון. אני אמשיך לעזור. בכבוד, כבוד השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת סולומון היא המשך ובאותה רוח של הצעת החוק של חברתי, חברת הכנסת צגה מלקו, שעברה כאן, ונמצאת בדיונים בוועדת החוקה בהכנה לקריאה ראשונה, וגם תצורף אליה, כדי שאפשר יהיה לעשות תיקון של העוול הגדול והמקומם הזה שנעשה לרבים רבים מבין יוצאי אתיופיה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שכל הצעות החוק האלה חוסות תחת כותרת מאוד ברורה: הצעת חוק לתיקון של העוול הנורא של אכיפה בררנית – לפחות בדיעבד. זו מציאות שאי-אפשר להשלים עימה, מציאות קשה מאוד. היא מכה בנו כמעט כל יום. רק היום שמענו דברים מזעזעים, מקוממים, שעוד ייבדקו, ואני חושב שהם מחייבים התייחסות של גורמי אכיפת החוק. המציאות שכולנו מכירים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על מה כבודו מדבר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> על אמירות על כך שיש כאלה שלא מתאימים להיות במעצר ודברים מהסוג הזה. ככל שהדברים האלה נאמרו באמת, אני חושב שהם בוודאי דברים מקוממים. אבל אני חושב שמה שחשוב הוא פחות הדברים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השופטת שרון לארי-בבלי אמרה שאחים לנשק לא צריכים להיות במעצר. שרון לארי-בבלי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני חייב לומר שמה שחשוב הוא פחות מה שנאמר; מה שחשוב הוא בעיקר מה שקורה. ומה שקורה הוא נתונים מדהימים, בלתי נסבלים, של עוול עצום. אתם יודעים, הדבר הכי מדהים הוא שההפגנות של יוצאי אתיופיה היו ברובן באותו מקום בקפלן, שם, מתחת לעזריאלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שמותר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אותה זירה, אותו דבר. כאן – מספרים עצומים – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – עשרות – – – << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – של כתבי אישום, ושם – כלום. ואני לא מדבר על מה שהיה בהתנתקות, זה דברים שקרו עכשיו. על זה אי-אפשר אפילו להסביר שזאת מדיניות אכיפה שונה, והשנים עברו, וכל מיני תירוצים עלובים שאי-אפשר לקבל אותם. ולכן, אני חושב שהמהלך הזה לתקן את העוול הזה – ואני חייב לומר, הוא לא העוול היחיד. בעיניי צריך לטפל – אני אמרתי את זה כאן כאשר העברנו את החוק של חברת הכנסת מלקו. אמרתי: צריך להרחיב וצריך לטפל בכל המקרים שבהם התברר שהייתה אכיפה בררנית. זה נכון לגבי הציבור החרדי, זה נכון במקרים לא מעטים גם ביחס לציבור הערבי. אני חושב שזה נכון לגבי כולם. אני בעד אכיפה חזקה, משמעותית – בטח בעולמות האלה של חסימת כבישים – כלפי כולם. אבל אם אין אכיפה כלפי כולם, לא יכול להיות שתהיה אכיפה כלפי חלק, מכיוון שזה הרס מוחלט של כל יסודות החברה ודבר שאי-אפשר לקבל אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה גורם נזק לחברה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרי ברגע שאתה מגיש כתבי אישום, זה נופל על החברה בסוף. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון. כל העוול הזה, המצב, זה הרבה יותר עמוק בעיניי, במובן הזה שהבסיס לכול הוא העובדה שכולם שווים בפני החוק. אם לא כולם שווים בפני החוק, אז אנה אנו באים ובאיזה מקום אנחנו נמצאים? ואני אומר לכנסת ישראל: אנחנו מחוקקים חוקים, אבל אם בסוף אנחנו מחוקקים חוקים שאמורים להיות שווים לכולם, ומי שאמון על אכיפתם נוהג בדרך של אכיפה בררנית. זה מצב שאי-אפשר להשלים איתו, ואני חושב שהחוק הזה הוא מאוד חשוב. אני רוצה לפנות מכאן לחבריי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ולבקש מכם: תקדמו את החוק הזה, תסיימו אותו. אני העברתי אותו בממשלה בקשיים אדירים, אתם מתארים לעצמכם שלא כולם אהבו את הצעת החוק הזו. אני חושב שצריך לסיים את החקיקה של החוק הזה ומייד, מייד. אני גם אפשרתי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה בשלבי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני גם אפשרתי להעביר הצעות, את ההצעה של חבר הכנסת סולומון ואת ההצעה, בשעתה, של חברת הכנסת תמנו, כדי שלא יהיו פה שאלות לא של קואליציה ואופוזיציה, לא של מאבק על – מאבקים אחרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אבל מי שהובילה את זה ראשונה – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, אין בכלל ספק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – זכות הראשונים היא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני אומר, אני אפשרתי את זה כדי שכל השאלות האלה יזוזו הצידה ואפשר יהיה לגמור את החקיקה הכל-כך חשובה הזאת, שאכן, כפי שציינת, אדוני היושב-ראש, הייתה יוזמה והובלה מהרגע הראשון על ידי חברת הכנסת צגה מלקו, בצורה הטובה ביותר והצודקת ביותר. ואני מבקש ומפציר בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת: סיימו את החוק, תכינו אותו לקריאה ראשונה, תעבירו אותו, ולאחר מכן – גם לקריאה השנייה והשלישית. אנחנו מוכרחים לתקן את העוול הנורא הזה. וכמובן שאני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, כאשר התמיכה היא כמובן בכפוף לכך שהיא תמוזג עם הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2023, ההצעה של חברת הכנסת מלקו, והצעה נוספת, כפי שהזכרתי קודם, של חברת הכנסת תמנו, ובכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמות עם משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי. גם השר בן גביר וגם אני רתומים למאמץ הזה, כדי לסיים את העניין הזה. אנא מכם, זה בידיים שלכם. תעשו את המאמץ הזה, ועדת החוקה כאן, ותסיימו. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – מה כבוד השר – – – שווים בפני החוק, זה לא מה – – – כבוד השופטת שרון לארי-בבלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראיתי פה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> התייחסתי, חבר הכנסת רביבו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב הזכירה את זה בקולה הנאור. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> היא לא רואה כמונו, עין בעין, מה הם שווים בפני החוק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> גם אני התייחסתי. אומנם אמרתי שוב – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברמז. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא ברמז. אני אמרתי שמאחר שלא הספקתי לבדוק ולא ראיתי במו עיניי את הפרוטוקול, אז אני לא רוצה להתחייב על מה שעוד לא ראיתי בעיניי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני סומך על טלי גוטליב. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אמרתי שגם בלי ההחלטה הזאת – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרה גם אמרה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – גם בלי החלטה הזאת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש כאן אפליה בין ימין לשמאל במעצרים של ימנים ושמאלנים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני אומר שזה לא עניין נקודתי של איזו פסיקה בתיק מסוים. הבעיה פה היא בעיה עמוקה, עמוקה, עמוקה, רוחבית, של חוסר שוויון, של אכיפה בררנית זועקת לשמיים, מקוממת. ולכן, רבותיי, בואו נעשה את מה שאנחנו יכולים לעשות, ולפחות בדיעבד נתקן את העניין הזה במקרה של יוצאי אתיופיה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. חבר הכנסת רון כץ מתנגד לחוק. שלוש דקות לרשותך. אני בטוח שאתה לא מתנגד, אבל אתה רוצה לדבר. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> לא מתנגד, אבל יש לי מה להגיד. תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני רוצה לנסות ולהעלות על סדר-יומה של הכנסת את מעמדה העגום של ישראל בקהילה הבין-לאומית, שהולך ונשחק מיום ליום. אני לא יודע אם זה מעניין אתכם, חבריי לקואליציה המאוד-הומוגנית ושפויה שיש במדינת ישראל, אבל בכל רגע שאתם יושבים פה ועושים עוד שטות, יש עוד מדינה בעולם שאומרת: טוב, אנחנו לא רוצים יותר קשר עם מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בגללכם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> וזאת מדינה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בגלל המפלגה שלך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואלה מדינות סופר-חשובות, טלי. את יודעת למה זה קורה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאיר לפיד – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה קורה כי השר לביטחון לאומי, או בשמות המוזרים האלה שהוא ממציא לו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יאיר לפיד – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – החליט היום לעלות להר הבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – הבוס שלך, הוציא דיבת הארץ רעה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה הוא עולה להר הבית בתקופה הכי נפיצה שיש? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להאמין. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה הוא עושה כל פעם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להאמין. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – את השטויות האלה? כמו הציוצים שלו בטוויטר, כמו ילד בן שש. מתי הוא כבר יתבגר? אי-אפשר להכיל יותר את השטויות שהאיש הזה עושה. וזה הולך ומחמיר. כל דבר שקורה, הופך להיות עוד יותר פוליטי ועוד יותר אצבע בעין. וראינו את זה עכשיו עם שר התקשורת, שהחליט להחרים ציוד של הרשת הכי גדולה בעולם, ולקח פחות מחצי שעה עד שקיפלו אותו ואמרו לו: תחזיר את הציוד וגם תתנצל. מה אתם עושים, ממשלת ישראל? מה אתם עושים? יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כמה פופוליזם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם תגמרו את המדינה הזאת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> כמה פופוליזם אפשר, רון? אתה – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם תגמרו את המדינה הזאת. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – אתה, אתה, עליך? פופוליזם, פופוליזם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> עובדתית, לימור. עובדתית. תראי מה קורה בכלכלה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> פופוליסט. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראי מה קורה ביחסי החוץ. תראי מה קורה בביטחון. הכול קורס במשמרת של הממשלה הזאת, ואין אחד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא מסוגלים לשמור על כבודה של המדינה במלחמה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אחד אמיץ שייקח אחריות ויגיד: נכון. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לשמור על כבוד המדינה שלך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, זה מה שקורה. את יודעת מה עצוב? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת מה עצוב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשמור על כבוד המדינה שלך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, זה גם אלייך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשמור על כבוד המדינה שלך. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה פופוליסט – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה גם אלייך. השרים של הליכוד – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרים של הליכוד, בפגישות סגורות – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אומרים את האמת – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אל תהיה פופוליסט – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אומרים: נכון, ראש הממשלה כשל – – << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> אתה איש רשע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – נכון, הוא צריך לקחת אחריות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – אל-ג'זירה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז הם באים לפה כמו מחלקת הדגים הקפואים בסופר, אף אחד לא אומר מילה. איפה אתם? איפה אתם בספרי ההיסטוריה? בעוד 20 שנה מהיום יפתחו את ספרי ההיסטוריה ויראו מי ישב פה – יראו מי ישב פה וראה את המחדלים האלה וראה מה קורה במדינה ולא אמר כלום. ולמה הוא לא אמר כלום? כי נוח לו בכיסא, כי הוא אהב את הלשכה, הוא אהב את הרכב והוא אהב את העוזרים. הוא אהב את החיים הטובים. אז לא, חברים, לא בשביל זה שלחו אתכם לפה. אף אחד במדינת ישראל לא מצפה שתשבו פה ולא תהיה לכם שום עמדה. חייבת להיות לכם עמדה, כי שקט הוא רפש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סולומון, חבר הכנסת, אתה רוצה להגיב על זה? הוא לא רוצה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. כאמור, גם ההצבעה הזאת היא הצבעה שמית, לבקשת האופוזיציה. אז כבוד המזכיר, בכבוד. הצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – בעד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – בעד חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלעזר שטרן, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אלעזר שטרן – נמנע מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נמנעת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לסיבוב שני. הצבעה, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו משתתף בהצבעה בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש עוד ח"כים שרוצים להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון – בעד << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יישר כוח למשה סולומון ולפנינה, שהגישה את זה בעבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה אתה משמיט את צגה? צגה הראשונה. יש לה את זכות היוצרים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא ראיתי אותך, צגה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, בסדר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) איימן עודה – נמנע << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמה ההצבעה. אפשר את התוצאות? תודה רבה. להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, שלושה נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4407/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אליהו רביבו) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד–2024, של ידידי חבר הכנסת אליהו רביבו. בבקשה, אני מזמין את חבר הכנסת להציג את החוק. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, בוא, זה חשוב לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזדהה לא רק עם הח"כים. הנושא הוא נושא מאוד רגיש וכאוב. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חבריי חברי הכנסת, כיצד תגיבו אם אגלה לכם שיש מעל 300 מיליון שקלים שיכולים להיכנס לקופת המדינה כל שנה בלי שום מאמץ? אדרבה, בשנה שבה תקציב המדינה נמצא בחסר לנוכח האתגרים הביטחוניים שעומדים בפנינו, כיצד תגיבו אם אגלה לכם שמשרדי הממשלה יודעים על האפשרות הזאת ובכל זאת לא השיבו את הכספים ששולמו וממשיכים להיות משולמים לא הרבה זמן – 16 שנים? 16 שנים שלפחות 300 מיליון שקל כל שנה משולמים שלא כדין ושלא לצורך, ועדיין אף אחד לא נוקף אצבע. אני מזועזע, ואני מודה שרוב הדמויות שחשפתי בפניהם את הנתונים שגיליתי במאמץ רב, הזדעזעו כמוני. אדוני היושב-ראש, לפני 16 שנה זכו חברות הסיעוד במכרז של הביטוח הלאומי. המכרז מגדיר את תחום הסיעוד הביתי, ולאמיתו של דבר הוא מהווה שיפור מסוים ממה שהיה לפניו. אבל לפחות דבר אחד חשוב אין בו: אין בו הפרדה בהעסקה בין עובדים ישראלים לעובדים זרים. כתוצאה מכך מעביר הביטוח הלאומי מעל 300 מיליון שקלים בשנה כל שנה, כאמור, שלא כדין לכיסי חברות הסיעוד, והן כמובן עושות הכול כדי שהמציאות הזאת תימשך. כמה עושים? ככל שיותיר לנו הזמן, אני אפרט. לדוגמה, הביטוח הלאומי מעביר לחברת הסיעוד כסף בגין הוצאות נסיעה לעובדים מהבית לעבודה, רק מה לעשות שעובד זר חייב לגור בבית המטופל? משכך, הסעיף הזה מתבטל; עדיין הסכום הזה משולם. לא שנטעה חלילה לחשוב שהחברה המעסיקה, שמקשרת בין המטופל למוסד לביטוח לאומי כנציג המדינה – מועבר הכסף לכיסו של העובד; זה נשאר אצל חברת הסיעוד. עוד דוגמה: הביטוח הלאומי משפה את חברת הסיעוד בעבור דמי ביטוח לאומי שמשולמים בעבור העובד, אך בפועל יש פער בין התעריפים שאמורים להעביר לעובד הזר לבין אלה שאמורים להיות מועברים לעובד הישראלי. כמובן – מיותר להבהיר, אבל נעשה את זה שוב – העודף עובר לחברות הסיעוד. נוסף לאלה, יש תשלומים על ימי מחלה שלא נלקחים, על הכשרות עובדים שלא מתקיימות, על העסקת מומחים שקשה לאתר. כל הסכומים האלה משולמים שקל לשקל במשך 16 שנים בלי שהחברות מוציאות על כך תשלום. אדוני היושב-ראש, באופן אישי חשפתי את הנתונים האלה במסגרת דיוני הוועדה לעובדים זרים שאני עומד בראשה. בתמימותי, תיארתי לעצמי שיקפצו על המציאה: 300 מיליון שקל בלי מאמץ – מה רע? בינתיים כולם מזועזעים, אבל הכסף ממשיך לזרום. חבריי, הצעת החוק שלפניכם מתכוונת להתמודד עם האתגר באופן יצירתי: להפריד בחקיקה בין חברת הסיעוד שמעסיקה ישראלים לבין חברת סיעוד שמעסיקה עובדים זרים. הצעת החוק הזאת מבקשת להסדיר את הנושא הזה אחת ולתמיד. הפרדה זו תיעשה בהטלת חובת רישוי על קבלן שירות סיעוד. חבריי חברי הכנסת, מטרות הצעת החוק הן, א. לעצור את העושק שמבצעות חברות הסיעוד בקופת המדינה; ב. להוריד את הנטל הביורוקרטי מהמטופלים הסיעודיים המעסיקים עובדים זרים – דבר הנובע מהרישיון שיינתן לחברות הסיעוד המעסיקות זרים; ג. לייעל את הרגולציה בתחום הסיעוד; ד. להעניק טיפול טוב יותר למטופלים על ידי התמקצעות החברות בסוג הטיפול ובסוג ההעסקה הרלוונטי, עם מתן אפשרות מעקב ובקרה אחר פעולת המטפלים. אם עובדי הקבלן אינם תושבי ישראל, כלומר עובדים זרים, אזי הרישוי יותנה בכך שזהו העיסוק היחיד של אותה חברה מעסיקה. מה מסובך? אני מבין כי להצעת חוק זו פוטנציאל גדול בשיפור השירות למטופל, וכדי שזה יקרה, באחריותי לתאם את העניין מול הנוגעים בדבר: משרד העבודה, רשות האוכלוסין, ביטוח לאומי ומשרד המשפטים. אני בטוח כי כולנו נעמוד יחד כאשר בראש מעיינינו טובת המטופלים הסיעודיים, בני משפחותיהם וקודש הכסף הציבורי, בוודאי כשבימים אלה הוא חסר. אני מבקש להודות לחברי היקר שר המשפטים יריב לוין על העזרה והתמיכה בהצעת החוק החשובה הזאת וגם לאנשי ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים על ההכוונה; למינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין ולשר העומד בראשם על היצירתיות, על הנחישות ועל האומץ הציבורי לגעת בנושאים שמזיזים את הגבינה לקבוצה קטנה ומצומצמת, אבל כוחנית מאוד; גם כמובן לאגף התקציבים, אשר לא רגיל שחברי כנסת מביאים אפשרויות למקורות תקציביים נוספים לקופת המדינה. אני מבקש, ומצפה מכל חבריי לבית לתמוך בהצעת החוק הזאת, לסייע למטופלים הסיעודיים ולשמור על קופת המדינה מפני מרוקניה המתוחכמים והאכזריים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רביבו, יש עוד עוולה: כאשר עובד עוזב את המשפחה, הם לא יכולים לקבל עובד אחר על האשרה שיש להם עד שהעובד שעזב לא מוצא עבודה אצל משפחה אחרת. לפעמים זה חודש וחודשיים. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אין צל של ספק שאתה נוגע באחת הנקודות הכואבות והרגישות שמחייבות הסדרה. לגישתי, כל נושא העסקת עובדים זרים חייב להיכנס תחת מטרייה רשותית אחת גדולה ומפוקחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להקים רשות, דיברנו על זה בתחילת הקדנציה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. כך יהיה ניתן לבקר ולנטר את פעילות העובדים הזרים בכל הענפים, ובוודאי בענף הסיעוד הביתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את שר הפנים משה ארבל להציג את עמדת הממשלה במקומו של מורו ורבו, השר יואב בן צור, שר העבודה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כן, אני תלמידו של הרב בן צור. ביוני 2014 זכיתי להיות יועץ פרלמנטרי שלו כאן, והתלמיד לא עלה על רבו. יש לי עוד הרבה מה ללמוד. << קריאה >> אליהו רביבו (הליכוד): << קריאה >> – – – אין ספק – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> התייחסות הממשלה להצעת חוק העסקת עובדים זרים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–2006: החוק קובע כי קבלן כוח אדם, מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם באמצעות עובדיו אצל זולתו, וקבלני שירות, דהיינו מי שעיסוקם במתן שירות באחד מתחומי העבודה הקבועים בחוק – שמירה, אבטחה וניקיון – חייבים ברישיון מאת שר העבודה, או מי שאליו הואצלו סמכויותיהם לצורך מתן שירותיהם. עוד קובע החוק כי קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם באמצעות עובדים שאינם ישראלים, חייב בהיתר מיוחד מאת שר הפנים. כיום מקבלים היתר כאמור תאגידי כוח אדם העוסקים בהשמה של עובדים זרים בענף הבנייה. הצעת החוק שלך, ידידי חבר הכנסת רביבו, מבקשת לתקן את סעיף 10א לחוק, העוסק ברישיון לקבלני שירות, ומציעה שהוא יחול גם על תחום הסיעוד, וככל שהקבלן מעסיק עובדים שאינם ישראלים, יחולו ההוראות שבסעיף העוסק במתן היתר מיוחד מאת שר הפנים, ובכלל זה התנאי כי הקבלן נותן את שירותיו על ידי עובדים שאינם ישראלים. עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בלבד, וזאת בשים לב כי מטרת ההצעה כפי שהיא באה לידי ביטוי בדברי ההסבר שלה, היא לשפר את השירות הניתן למטופל הסיעודי ולייעל את הבקרה של המוסד לביטוח הלאומי על השירותים הניתנים בתחום הסיעוד תוך כדי הפרדת ההעסקה בין עובדים זרים לבין עובדים ישראלים. ואולם, לצד קידום הצעת החוק, שהיא ראויה וחשובה כשלעצמה, יש צורך בתיקוני נוסח, מכיוון שהניסוח הנוכחי מעלה כמה קשיים משפטיים שיש לתת עליהם את הדעת בטרם תתקדם הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. ראשית, כפל רגולציה: כאמור אף בדברי ההסבר, חברות הסיעוד מפוקחות במסגרת מכרז של המוסד לביטוח לאומי למתן שירותי סיעוד, וכדי לפתור את השאלה מדוע יש צורך להוסיף על הבקרה גם את משרד העבודה וגם את רשות האוכלוסין וההגירה, באופן שיידרשו כל אחד מהם לתת רישיון או היתר באופן עצמאי, צריך להסדיר את הסוגיה הזו. שאלה זו מתעצמת בשים לב להליכים שמובילה הממשלה במסגרת חוק עקרונות ההסדרה, התשפ"ב–2021, והחלטת הממשלה העוסקות ברגולציה שמבקשת לבחון אסדרות מיטיבות, ובכלל זה למנוע הסדרים כפולים כלפי המפוקחים. ככל שתוטל מטלה נוספת על המנהלים, ובפרט על מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה, יש לבחון גם את הצורך בהוספת משאבים בעקבות הצעת החוק על מנת לבצע את המטלה החדשה בצורה הטובה ביותר, וכדי הצעת החוק לא תיכשל אחר חקיקתה, לרבות תקני כוח אדם. כמו כן, הניסוח הנוכחי אינו ברור דיו באופן חלוקת הסמכויות בין משרד העבודה לבין רשות האוכלוסין וההגירה, ויש צורך לבחון באופן מעמיק תיקוני נוסח שיבהירו את חלוקת הסמכויות. כמו כן, יש צורך לבחון את השאלה המהותית העומדת כהנחה של הצעת החוק כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר: האם יש בחלוקה שבין ישראלים לזרים כדי לתרום לשירות הניתן על ידי חברות הסיעוד? אשר על כן, אחר העברת הצעת החוק בקריאה הטרומית, משרד העבודה יהיה חלק מתיקוני הנוסח בהצעה, והמשך קידומה יהיה כפוף לתיאום והסכמה. בכפוף להסכמתו של חבר הכנסת המציע, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נציגת המתנגדים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף, רגע. קודם כול, המתנגדת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני חושבת שהבעיה של העסקת עובדים זרים והתנאים של עובדים זרים היא בעיה מאוד חמורה, והיא הולכת ומתרחבת לנוכח הנסיבות החדשות. טוב שיש ועדה בכנסת שמטפלת בזה, וראוי באמת לנסות כמה שאפשר למצוא פתרונות. אבל האמת, אני רוצה להתייחס לעוד נושא, שהוא ההודעה שהייתה לפני כשעה בתקשורת, שהשר גלנט חתם על צו הרחבת ביטול חוק ההתנתקות, ואפילו הוסיף להתנחלויות שבזמנו פונו עוד התנחלויות שאפשר לחזור ולהתמקם בהן. מצד שני, משרדי הממשלה החליטו שבמקום האירוע שכל שנה מתקיים בהר מירון ושבוטל בגלל המצב הביטחוני – החליטו לקיים אותו דווקא בשכונת שייח' ג'ראח, בירושלים המזרחית, ובתוך שכונה פלסטינית מקיימים אירוע די גדול. היום בכנסת מביאים הצעת חוק שמדברת על הרחבת מושג הנגב כדי שיכלול התנחלויות שמתקיימות בגדה מערבית בשטח שהוא תחת כיבוש ברצון, כדי לגזול עוד תקציבים להתנחלויות האלה. אבל כל המכלול הזה שדיברתי עליו, כל המאמצים של עוד סיפוח ועוד סיפוח בניגוד לחוק הבין-לאומי, אני חושבת שזה לא רק נעשה באופן אגרסיבי וטיפשי ביותר בתקופה הזו, ומקומם בזירה הבין-לאומית, אלא אני חושבת שהגיע הזמן גם לראות את הצעדים ולברך על הצעדים של המדינות שנמאס להן ממדיניות הכיבוש שמובילה הממשלה הזו וממדיניות הסיפוח. ודווקא היום בבוקר התבשרנו, בשעה טובה, בחדשות טובות: גם ספרד, גם אירלנד וגם נורבגיה הכירו במדינת פלסטין. צעד מבורך. אני מאוד מקווה שילכו בעקבותיהן גם בלגיה וסלובניה, וככה ירבו המדינות שיכירו, ואז מדינת ישראל תצטרך להתמודד עם העובדה שהממשלה הזו הכניסה אותה למצב שלא רק שהיא ממשיכה את הכיבוש ולא רק שהיא מספחת בניגוד לחוק הבין-לאומי, אלא שהיא תהפוך למדינה שכובשת מדינה אחרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לתקן: אין מדינה, לא ביהודה ושומרון ולא בעזה, וגם לפי החוק הבין-לאומי ישראל לא יכולה להיחשב ככובשת ישות שהיא לא מדינה. תודה רבה. אליהו רביבו, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא חייב לתקן כלום. אפשר לחשוב שאתה יודע ואתה מתקן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע, אני למדתי את זה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה. לא תהיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא מתפקיד היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. עאידה תומא סלימאן, לא להפריע, בבקשה. תודה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא תהיה, לא בדור הזה, לא בדור הבא, לא בעוד ארבעה דורות ולא בעוד שבעה דורות. לא תהיה מדינת פלסטין. לא יהיה. תעשי ככה עם הידיים כמה שאת רוצה – לא יהיה. תזכרי מה אני אומר לך. לא יהיה. לא יהיה. לא יהיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נחכה ונראה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> את תחיי, הילדים שלך יחיו, הנכדים שלך יחיו – כולם יחיו במדינת ישראל. בלי פלסטין, בלי כלום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא בידיים שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אדוני סגן יושב-ראש הכנסת חנוך מלביצקי, תודה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה. לא יהיה לכם בכלל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למרות הרגשת הכוח, זה לא בידיים שלך. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה לכם אף פעם. אף פעם לא יהיה. אף פעם לא תהיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עאידה, בישיבה, בבקשה. פשוט לשבת. לא לעמוד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני אשב ואני אגיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשבי. זה לא שוק – לצעוק פה בעמידה. תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אבל את מוזמנת לעבור לשם, להנהיג אותם משם. תעברי לעזה. תעברי לעזה או לירדן, או לסוריה או ללבנון. אוהבים שם את הנוצרים. תעברי לשם. נראה אותך, חכמה גדולה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למרות שיכרון הכוח, זה לא בידיים שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, אני מבקש – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה לא תגיד לי איפה לגור. אני ילידת – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עאידה תומא סלימאן, קריאה ראשונה. אליהו, בואו נמשיך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – כולם חירשים בצד שמאל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צד שמאל דפוק אצלנו. תודה. חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כולם נעשו חירשים בצד שמאל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בואי תקשיבי, אני אשיב לך על משהו. תקשיבי, או שאת מפחדת מהאמת. אדוני היושב-ראש, לאמיתו של דבר, אני התכוונתי להשתמש בזכותי לעלות ולהשיב כדי למחות על משהו ששמעתי כאן בעניין הצעת החוק שאני מציע. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מימשה את זכותה לעלות, והיה מצופה שהיא תדבר באמת על נושא החוק, אבל היא בחרה לדבר בהתרסה ולהנפיץ עוד שקרים והמצאות מדומיינים. אדוני היושב-ראש, אני לא זוכר שסמוך לקבר שמעון הצדיק יש שכונה פלסטינית. לפי מיטב זיכרוני, בבדיקה האחרונה שאני בדקתי, חבר הכנסת חנוך, אין מושג כזה שכונה פלסטינית, בטח לא בתוך גבולות מדינת ישראל. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> יש ערביי יהודה ושומרון וערביי עזה. זה מה שיש. ויש את עופר כסיף. עופר כסיף הוא מיוחד. לגביו יש הגדרה מיוחדת; לא ברור מה הוא בדיוק, אבל הגדרה מיוחדת משלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם את מבטאת את הפנטזיות שלך, את מוזמנת להתמודד במוקטעה. את מוזמנת לעשות זאת, ונשמח להקפיץ אותך לשם ב-one way. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> כמה בורות אפשר. כמה בורות אפשר – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו לגופו של עניין, אדוני היושב-ראש. אני פונה מכאן לידידי היקר ומכובדי שר הפנים. אומנם זה לא מקובל בדרך כלל, אבל אני מבקש למחות על תגובת הממשלה כפי שביטא אותה שר הפנים. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שנכנס אחרון, יוצא ראשון. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מה אתם עושים פה? אתם אחרונים, צאו ראשונים. לגופו של עניין – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אחרונים במה? << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי שנכנס אחרון, יוצא ראשון. אתה תצא. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> טיפה טיפה תדבקו בהיסטוריה ותפסיקו להמציא את ההיסטוריה מחדש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> – – – לא תהיה לכם מדינה פלסטינית אף פעם. לא תהיה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אז אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לפנות מכאן לחברי היקר, מכובדי, כבוד שר הפנים. אני מוחה על ההסכמה להעביר בתנאי את הצעת החוק שלי רק בקריאה טרומית. כידוע, אין אף חוק שנכנס לוועדה ויוצא ממנה כפי שהוא נכנס. ברור מאליו שהליכי החקיקה הם כאלה שאנחנו נעדן, נקשיב, נהיה קשובים לכלל השיקולים. אין צל של ספק שרצוננו, של כולנו ביחד, לוודא שהחוק לא יחטיא את מטרתו. בסך הכול, בעולם מתוקן החוק לא היה אמור להיחקק, אבל הוא בא לתקן עוולה, הוא בא לתקן לקונה כפולה: האחת – בכספים המטורפים שמדינת ישראל משלמת שלא כדין לחברות סיעוד; השנייה – לוודא שחברת סיעוד שמעסיקה עובדים זרים מתמחה בהעסקת עובדים זרים, ורק זה מה שהיא עושה, כדי שהבקרה, הפיקוח, ההדרכה והערנות כלפי המועסקים והמטופלים תהיה מותאמת לסוג המטפלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה שמית. בבקשה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו משתתף בהצבעה שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לחזור על שמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא משתתפת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) טלי גוטליב – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה היא לא פה? היא פה, היא נוכחת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> טלי גוטליב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תחליטי, את יכולה להימנע. את פה. מה זה "אני לא פה"? את כאן. את לא כאן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תגידי "לא משתתפת". לא להגיד: אני לא כאן. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) טלי גוטליב – אינה משתתפת בהצבעה מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו באולם שעדיין לא הצביע? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) ואליד אלהואשלה – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אבקש למנות את הקולות. 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – קבלן שירות בתחום הסיעוד), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה – – – << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ד–2024<< הצח >> [הצעת חוק פ/4486/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת לימור סון הר מלך) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך להציג את החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המדינה היחידה – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> להפך, אנחנו תומכים בנגב. ואטורי, הגולן זה לא חלק מהנגב? למה מקפחים את הגולן? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים להצביע על חוק חשוב, חוק שיפסיק אפליה ועוול בן שנים נגד המתיישבים בדרום הר חברון וקריית ארבע. אסביר ברשותכם את מהות החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה לכבד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באנו לכבד את הנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז תשמעו מה יש בנגב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תגיבו אחר כך, אין לי בעיה. אתם מוזמנים להגיב, לא תוך כדי שאני מדברת. נכון, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים להצביע היום על חוק חשוב, חוק שיפסיק אפליה ועוול – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שלי, זה מפריע. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – חוק שיפסיק אפליה ועוול בן שנים נגד המתיישבים בדרום הר חברון ובקריית ארבע. אסביר ברשותכם את מהות החוק. בחוק המקורי של הרשות לפיתוח הנגב, שנחקק ב-1991, נכללים גם יישובי הר חברון וקריית ארבע. שטח הנגב מתחיל מקו 115, הקו שעובר ממש סמוך ליישובי כרמי צור ודרומה ממנו. לפני כמה שנים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מתביישים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקשת – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם לא מתביישים? איך? איך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו גאים. למה להתבייש? אנחנו גאים. זו גאווה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בגאווה גדולה וזכות גמורה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, חברת הכנסת לימור, תני לי לנהל. חבר הכנסת ולדימיר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את לא מבינה את החוק. אם היית מבינה – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני מבינה היטב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, די. נתחיל בקריאות וזהו? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לפני כמה שנים התקבלה החלטה שרירותית ומגמתית שבה יישובי דרום הר חברון וקריית ארבע הוחרגו מהחוק. מישהו מוכן להסביר לי למה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני אסביר לך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לפני כמה שנים התקבלה החלטה שרירותית ומגמתית שבה יישובי דרום הר חברון וקריית ארבע הוחרגו מהחוק. מישהו מוכן לי להסביר לי למה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שאלה מעולה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הרי האזור מדרום – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה תקציבים אתם רוצים עוד לבזוז? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הרי האזור מדרום לקו 115 ביהודה ושומרון, שנמצא בנגב – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם בוזזים את המדינה. כמה תקציבים אתה רוצים עוד לבזוז? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. זהו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה אתם רוצים עוד לבזוז? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אסביר לך, תקשיב טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תקשיב, אם יהיו לך שאלות, אתה מוכן לבוא אליה אחרי זה להשלמה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אחרי זה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חבל, אתם נותנים לי הרבה זמן. אני פשוט אבקש שכל הזמן הזה אנחנו נדבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו הרבה זמן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין בעיה, גם לי יש את כל הזמן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נמאס לנו שאתם בוזזים כספי ציבור. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בוזזים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> עד עכשיו אתם בזזתם. לפני כמה שנים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את בוזזת כספי ציבור, כן, את. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ככה זה, זה הפוסל במומו פוסל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את בוזזת כספי ציבור בעת המלחמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, להזכיר לך, אתה בקריאה ראשונה. אני מזכיר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לפני כמה שנים התקבלה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שתושבי שדרות – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, היא לא זקוקה לעזרה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> צילמו אתכם, הכול מצוין, עכשיו תקשיבו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה ראשונה. אתה בקריאה שנייה, בעצם. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לפני כמה שנים התקבלה החלטה שרירותית ומגמתית שבה יישובי דרום הר חברון וקריית ארבע הוחרגו מהחוק. הרי האזור מדרום לקו 115 – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, זה מפריע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הפרעתי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הרי האזור בקו 115 ביהודה ושומרון, שנמצא בנגב, גם הוא אזור פריפריאלי שמתמודד עם אותם אתגרים שמתמודדים אזורי הנגב האחרים. אם יש אזור שמוגדר נגב, אין סיבה שהוא יופלה לרעה בגלל שהוא ביהודה ושומרון. כאמור, מתוך – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם הכול. הכול הרסתם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין לכם בושה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא אומרת יהודה ושומרון, כאילו היא אמרה לא יודע מה. תירגעו. חבר הכנסת ולדימיר, יהודה ושומרון זה לא מילה גסה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מנהל ישיבה? ארז מלול מנהל ישיבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כאשר מתוך הרצון לשוויון, מניעת אפליה – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אחזור שוב, עד שזה באמת יישמע. כאשר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת קרויזר, אתה מפריע לחברת הסיעה שלך. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מפריע, כן. הדיונים – לא פה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה הקשר לשוויון – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כאמור, מתוך רצון לשוויון ומניעת אפליה, אנחנו מבקשים להחזיר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא לבד פה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתה צריך להוסיף לי עוד חמש דקות, כי – – – אני – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, כן, בסדר, אל תדאגי. גם עוד שעה אני אתן לך. חברת הכנסת שלי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> באיזו קריאה אני? שאני אדע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני בראשונה, ארז? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לימור, תושבי יהודה ושומרון זוכים בפי חמישה מהצפון ומתושבי הנגב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הם לא, הם לא. בייחוד הם. אני מכירה ויודעת בדיוק מה הזכויות. זה לא נכון. זה נתון שהוא לא נכון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> פי חמישה מתושבי הנגב. אל תגידי לי לא נכון. אל תגידי לי לא נכון. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני יודעת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני תושבת יהודה ושומרון, אני יודעת בדיוק מה הזכויות שם, ואני אומרת לכם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה את עונה לה? רגע, חברת הכנסת לימור, לימור, אחרי זה יגידו שאת משתפת איתם פעולה. די. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל הם מדברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מעבירים לך את החוק, אלינו תדברי. תדברי אלינו, אלינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, טלי, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מעבירים לך את החוק. תני לנו. אל תשמעי, תדברי אלינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא לא צריכה – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כאמור, מתוך רצון – – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> היועצת המשפטית הבכירה הגיעה להרגיע את הרוחות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כאמור, מתוך רצון לשוויון ומניעת אפליה, אנחנו מבקשים להחזיר את המצב לקדמותו – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איך אפליה? איך אפליה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – למצבו החוקי הבראשיתי של החוק. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – ביום העצמאות – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני לא יכולה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת ביטון, די, די. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הם צריכים – יש להם תדרוך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אתה מקשיב גם מהצד הזה שלך? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא שומע אותם, הם שקטים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה שומע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם לא מדברים. תתנהגו כמוהם. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כאמור, מתוך רצון לשוויון ומניעת אפליה, אנחנו מבקשים להחזיר את המצב לקדמותו ולמצבו החוקי הבראשיתי. יש מין מנהג מוזר כזה לנסות לעשות הבחנה בין תושבי יהודה ושומרון לבין תושבי יתר חלקי הארץ בכל מיני מובנים ואופנים. החוק הישראלי, למשל, אינו עושה הפרדה בהקשר של החובות שלהם, אך בהקשר של הזכויות, פה זה כבר סיפור אחר. ולמה אני מתכוונת? הרי אזרח ישראלי ביהודה ושומרון צריך לשלם מיסים? צריך לשלם מיסים. אזרח יהודי ביהודה ושומרון – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – משלמים מיסים. למה אתם לא משלמים לקרן הארנונה? למה את לא – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – צריך לעשות צבא? צריך לעשות צבא. אזרחי יהודי ישראלי ביהודה ושומרון, משלם מע"מ בסופר? משלם מע"מ בסופר. אזרח יהודי ישראלי ביהודה ושומרון חייב לשלם ארנונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה – – – למה את תומכת במחבלים? למה את תומכת במחבלים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שנייה, אתה יודע את זה. זו רק תזכורת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל איך את בכלל לא – אתם לא – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רק רציתי לדעת על הסיפוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא "רק רציתי" ולא – די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הסיפוח? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> חלקכם, אגב – אני לא יכולה, אני לא – – – חלקכם, אגב, יתקשו לשמוע, אבל גם תושבי הגבעות והחוות משלמים ארנונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתם בוזזים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, חבר הכנסת ולדימיר, אתה מוכן? די, אל תיעלב. אני לא נהנה לעשות את זה, אז אל תאלץ אותי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוא נקרא לזה גליל. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ובכן, החובות – במלואן, והזכויות – לא ממש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ממש לא, אתה צודק. האם מגיעות לתושבי הנגב הטבות? ברור שמגיעות להם. הם מיישבים את ארצנו, חלקם בתנאים קשם ומאתגרים. כך אנחנו כמדינה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – בנגב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גזלנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, די, די. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני אחזור עוד פעם, עוד פעם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שייקחו מההתיישבות האמיתית בנגב וייתנו לקריית ארבע. למה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> האם מגיע לתושבי הנגב הטבות – זה דיאלוג? זה דיאלוג? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. בסדר. רגע, אז מה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ייקחו מרביבים ומצאלים וייתנו להם. למה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוועדה. החוק יגיע לוועדה – תגיד את כל הטיעונים שלך. בוועדה תוכל לדבר כמה שאתה רוצה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> האם מגיעות לתושבי הנגב הטבות? ברור שמגיעות להם. הם מיישבים את ארצנו, חלקם בתנאים קשים ומאתגרים, ועל כך אנחנו כמדינה חייבים לסייע להם ולחזק אותם. האם בשל כך אנחנו צריכים להפלות את תושבי הנגב המתגוררים ביהודה ושומרון? האם תושבי קריית ארבע, כרמל, מעון, סוסיא ועתניאל פחות גרים בנגב מאחרים? לא ולא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה נגב? ממתי קריית ארבע זה נגב? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ביום ראשון, רגע אחרי שהצעת החוק – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – צריך מקצועות ליבה וגיאוגרפיה, אולי צריך גם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר, נו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אולי צריך גם מקצועות ליבה וגיאוגרפיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די, הציניות הזו לא – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היא לא יודעת איפה זה הנגב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ביום ראשון – כן, אני לא יודעת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המציעה, אפשר שאלה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> פשוט לא יאומן. אתה מדבר על שיח? השיח המזלזל שלך – תתבייש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תתבייש, תתבייש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, זה לא שאלות ותשובות. זה לא רב-שיח פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני, יש לי ילדה ברתמים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב לי רגע, יש לי נכדים ברתמים. אתה יודע איזה מאבק יש להם כדי לקבל רבע ממה שהיא, בקריית ארבע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר, לא, זה לא המקום. די. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> רבע. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני גרתי בכרמל. אני גרתי בדרום הר חברון, בכרמל, ביישוב כרמל, אז אל תגיד לי שאני לא מכירה את הנגב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נגב. זה לא נגב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> על אפך וחמתך – יהיה נגב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לכי לדוד דגן, הוא אחראי לביר הדאג'. לכי תגידי ביר הדאג' – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה על אפו ועל חמתו? אני אתקע לך את זה בוועדות, את לא תעבירי את זה. אני אגיש אלף הסתייגויות. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מיום ראשון – נחיה ונראה, תגישי מיליון הסתייגויות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את לא תעבירי. את לא תעני לו ככה, הבנת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> היא לא תענה לו ככה, על אפו ועל חמתו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יסמין, את בקריאה שנייה. חברת הכנסת יסמין, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא שמעת איך הוא דיבר לפני כן? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> הוא דיבר מדם ליבו. את לא תעני לו ככה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את לא שמעת מה הוא אמר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת לימור, לימור, לא לא, אל תעני להם, את מצדיקה את זה. אל תעני, אל תתעסקי. תעשי הפסקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מקשיבים לך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את גוזלת כספים מהנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ביום ראשון, ביום ראשון – יסמין, צביעות. אתם צבועים. אתם יודעים יפה מאוד את האמת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו צבועים? אנחנו צבועים? לא סתם הוציאו אתכם מהנגב. לא סתם הוציאו את דרום הר חברון מיישובי הנגב. אתם מקבלים תקציבים ממקומות אחרים. אתם מקבלים פי חמישה מתושב נגב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתם יודעים שהחריגו אותם? את יודעת שהחריגו אותם מהחוק ומהמשרד הזה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לימור, לימור, הזמן נגמר. אני איתך – – – אבל. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לא, אני לא דיברתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בינתיים אני דיברתי שתי דקות מתוך עשר דקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. לא, אבל אל תעני להם, את לא חייבת לענות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לא דיברת? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> חצי שעה את כבר מדברת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבל אני לא יכולה עם הרעש הזה. ביום ראשון, רגע אחרי שעברה הצעת החוק הזו בוועדת שרים וראיתי את הכותרות הצבועות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת. השר וסרלאוף, אתה מפריע לחברת סיעה. זה לא הוגן, זה לא יפה, זה לא מכובד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הו – – – הגעת בדיוק בזמן בשביל – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ביום ראשון, רגע אחרי שעברה הצעת החוק הזו בוועדת שרים, ראיתי את הכותרות הצבועות, המזדעקות, על העברת כספים ליהודה ושומרון. הכותרת בדה-מרקר דיברה על הצעת החוק שאושרה ותאפשר להתנחלויות ליהנות ממשאבי הרשות לפיתוח הנגב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? זה בדיוק החוק. מה צבוע בזה? זה החוק. אבל זה החוק, זה החוק שלך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן – לא, אל תעני. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל את לא טובה יותר מתושבי הנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה שלישית. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אנחנו אזרחים פחות בעיניכם, פחות, פחות, פחות. אנחנו – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> את לא טובה יותר מתושבי הנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה תוציאו אותה. קריאה שלישית. לא לא, היא לא צריכה לדבר. תוציא אותה, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זהו, את בקריאה שלישית. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – להוציא אותה? << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הצעת החוק תאפשר להתנחלויות ליהנות ממשאבי הרשות לפיתוח הנגב. בכתבה המזדעקת נאמר: אם הצעת החוק תאושר, תשע התנחלויות בדרום הר חברון תהיינה זכאיות לתקציבים של הרשות לפיתוח הנגב שייגרעו מיישובי הנגב הוותיקים. פשוט שקר גס – לא יגרע שקל מתושבי הנגב. ההפך הוא הנכון – התקציבים יוגדלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז אני לא אשתף – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יסמין. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני לא אשתף פעולה עם השקר הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יסמין, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בכל מקום – אני לא אשתף פעולה עם השקר הזה. בכל מקום שבו אראה אפליה, אני אנסה לתקן אותה, גם אם דה-מרקר וכמותו יוציאו עוד אלף כותרות מגמתיות – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> אז תגייסו – – – גיוס חיילים זו לא אפליה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דבי. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שמספרות את הסיפור בצורה מעוותת. נגמר הסיפור הזה, שאנחנו מפחדים לדרוש את מה שמגיע ליישובים ביהודה ושומרון בזכות גמורה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יישובי הר חברון וקריית ארבע הוציאו מתוכם גיבורים רבים, גיבורים שרק חשבו כיצד לעזור לעם ישראל, גיבורים שגם זכויותיהם נפגעו. הם בחרו להקריב את עצמם למען עם ישראל. אפילו עכשיו אתם לא שותקים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור. נאור, נאור. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> והמלחמה שלי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני שואל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, די, תנו לה לסיים. זהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני שואל – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תנו לה לסיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם מעלה אדומים? גם זה נגב. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יישובי הר חברון וקריית ארבע הוציאו מתוכם גיבורים רבים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת קטי, חברת הכנסת קטי שטרית, ברוכה הבאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בכנרת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כן, דימונה זה בגליל. הממשלה החליטה: דימונה – בגליל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יישובי הר חברון וקריית ארבע הוציאו מתוכם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה שלישית. זאת קריאה שלישית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שנייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה בשלישית. תוציאו אותו החוצה. תצא, בבקשה. די, הסבלנות פקעה. בבקשה לשבת. (חבר הכנסת נאור שירי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אלעזר, אלעזר שטרן, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? הנאום לא נגמר היום? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם תפריעו אז הוא לא ייגמר גם עוד שעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם ככה יש – – – קוראים לו איתמר בן גביר. לימור, תדברי כל היום. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יישובי הר חברון – אני לא יכולה ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב, את רוצה שהיא תסיים? אז תשתקי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתדבר. יש לכם ראש ממשלה אחד, סגרו את הר הבית בשבילו. אף אחד לא – – – לא ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב, מירב, מירב, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מתכוונת לראש הממשלה בפועל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, חג שמח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איזה חג? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אורית, לא להפריע. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יישובי חברון וקריית ארבע הוציאו מתוכם גיבורים רבים, גיבורים שרק חשבו כיצד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> נכון, גם עלי, נכון. גם עלי. – – גיבורים שרק חשבו כיצד לעזור לעם ישראל, גיבורים שגם זכויותיהם וזכויות משפחותיהם נפגעו. הם בחרו להקריב את עצמם למען עם ישראל, והמלחמה שלי היא גם עבורם. חברים יקרים, הצעת החוק שלשמה התכנסנו כאן היום, מטרתה לתקן עוול בן שנים רבות – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ולשים קץ לאפליה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תושבי הר חברון וחברון טובים מספיק כדי לשרת את הארץ הזאת, טובים מספיק לדאוג לבריאות אזרחיה, טובים מספיק להגן על גבולותיה ועל אזרחיה. טובים מספיק למות בעדה, ולכן הם גם טובים מספיק בשביל להיות אזרחים שווי זכויות, בוודאי – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, תודה. חבר הכנסת קרויזר, חבר הכנסת קרויזר, היא מנסה לדבר, אתה מפריע לה. תודה. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס, תודה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – ולכן הם גם טובים מספיק בשביל להיות אזרחים שווי זכויות, בוודאי בזכויות המגיעות להם גם כך. תושבי דרום הר חברון וחברון גרים בנגב, ולכן חוק הרשות לפיתוח הנגב צריך לחול גם עליהם. למדינת ישראל יש אינטרס לאומי ביישובו של הנגב, ותושבי הר חברון וקריית ארבע משרתים את האינטרס הזה בכל רגע נתון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חצי שעה היא מדברת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כי הפרעתם לי. סימון, הפרעתם לי. זוהי חקיקה למען קידום יישובי הנגב. זוהי חקיקה למען צמצום פערים בין אזורי הפריפריה למרכז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זהו מאבק על תקומתו של עם ישראל בארצו. אסיים בברכה מתוך פרשת השבוע, פרשת בהר: "וישבתם על הארץ לבטח". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טוב שלא אמרת "חג שמח". << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אבקש להודות לשר הנגב והגליל השר יצחק וסרלאוף – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – שסייע וליווה אותנו לאורך כל החוק והבין וראה את חשיבותו של החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. השר וסרלאוף קודם, תשובת הממשלה, ואחר כך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, זו פעם שנייה. אתה רוצה לצאת? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> בוא, בוא תישאר לשמוע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי האופוזיציה, שמפגינים בורות מדהימה ביחס לחוק הזה, ואתם יודעים מה? אם אנחנו מדברים – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אם אנחנו מדברים על תקציבים, לא יילקח שקל אחד מהנגב. אתם יודעים למה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, תודה. חבר הכנסת כץ, תודה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל רון, תן לי שנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תן לי שנייה. אל תצא, תקשיב. היום משרד הנגב והגליל בראשותי, כשהוא מוציא קול קורא, הוא מוציא אותו נגב, גליל, יישובים מאוימים וערים מעורבות. אם היום אני רוצה להוציא קול קורא רק לנגב, מגיע הייעוץ המשפטי ואומר לי: זה לא שוויוני. אתה חייב לתת גם ליישובים מאוימים וגם לערים מעורבות, כי זה שטחי הפעולה של המשרד שלך, וגם לשכונות מוכות מסתננים שנפגעו מאוכלוסיית המסתננים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עם הממשלה שלך עוד מעט לא תצטרך להתעסק עם הצפון. זהו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז לבוא ולטעון שתיקון החוק הזה מונע תקציב מהנגב זה פופוליזם. אתם יודעים מה? אני דן אתכם לכף זכות – זו בורות. וכל שקל – אני אחראי לכך ואני פועל לכך, ואתם יודעים היטב, כל הכנסת הזאת, שנעמדנו כולנו על הרגליים האחוריות כדי שלא יקצצו בתקציב של הנגב והגליל, של אזורי הלחימה. ואני אומר לכם שהחוק הזה, הוא דקלרטיבי, הוא תיקון עוול ברמה ההצהרתית, כי זה היה עד לפני כמה שנים, ויועץ משפטי במשרד שלי החליט שזה לא חלק מהמדינה. לא מדובר פה על קיפוח – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בעזרת השם. חזון למועד. – – אבל מדובר פה על תיקון עוול. אני לא מתנצל לרגע, אני גאה בחוק הזה. זה תיקון עוול. והם מקבלים גם היום, כיישובים מאוימים – גם היום דרום הר חברון נכנסים לקולות קוראים של המשרד שלי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז למה צריך את זה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ככה זה, ככה זה יישובים מאוימים, מה לעשות? יישובים מאוימים. עכשיו, דבר נוסף – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת שטרן ופינדרוס, אני האחרון שאגיד משהו נגד לימוד תורה, אבל הלו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הבאתי פה את המפה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הינה, בוא, תקרא – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אתה לא יכול להתנהג ככה. אתה לא יכול להתנהג ככה. די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הבאתי מפה, אבל בגלל שהתקנות לא מאפשרות להציג לכם פה את המפה, היא נמצאת פה, מאחור. אחר כך, בפרסה שם, אני יכול להראות לכם בדיוק מה זה קו רוחב 115, שבדיוק כמו קריית גת, גם דרום הר חברון וקריית ארבע, כי זה הקו, כי מה לעשות, כל מי שמעבר לקו זה חלק מהנגב. זה כמו שתגידו לי: אתה מביא תקציב לתושבי אילת, מה עם תושבי הנגב? זה בדיוק אותו דבר. הם חלק מהנגב כי זה הקו. אתם יכולים לאהוב את זה, אתם יכולים לא לאהוב את זה – זאת המציאות. אני מודד קו רוחב והם נכנסים בפנים, כמו שאני רוצה שמועצה אזורית יואב תיכנס בפנים, כמו שאני אילחם על כל מי שבתוך הקו הזה שהוא חלק מהנגב, שהוא חלק מקו הרוחב הזה – אני רוצה שהוא יהיה בפנים, שנוכל לעזור להם, שנוכל לתת להם, לצמצם פערים חברתיים. אבל לקחת שקל ממקום אחד ולהעביר למקום אחר – זה לא נכון, זה פופוליזם, זו בורות. כמו שאמרתי, המפה פה, מאחור, ואני – כי אכפת לי גם מתושבי הנגב וגם מהתושבים בגליל – אני מוכן לשבת ולהראות לכולכם את המפה הזאת ולהסביר לכם בדיוק איך שווה קריית ארבע לקריית גת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר שאלה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע, שנייה, גלעד. ויותר מזה, כפי שאמרתי גם היום, משרד הנגב והגליל מוציא קולות קוראים ליישובים מאוימים, שזה כולל גם את דרום הר חברון, ומוציא לערים מעורבות, שזה כולל את כל הערים המעורבות בארץ. נעים מאוד להכיר. וגם אם הייתי רוצה לתת רק לנגב לא הייתי יכול, כי הייעוץ המשפטי – אלא אם כן אתם, האופוזיציה, שאתם זועקים כל כך, תעשו רפורמה משפטית ותגידו לייעוץ המשפטי שאי-אפשר לתת בשוויוניות גם לתושבים ביהודה ושומרון. אבל כנראה שאתם, שצועקים "דמוקרטיה" – אז הינה, אנחנו מיישמים דמוקרטיה. הינה שוויון. הינה שוויון. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה השר למה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לפיתוח הנגב והגליל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה? מה? נו, נו, נו, איפה כתוב יהודה ושומרון? איפה כתוב? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אני אומר – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק, אתה לא משכנע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אני מסביר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם מנסים לעזור – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך, תשבי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני הייתי יושב-ראש הרשות לפיתוח הנגב. לא הייתה קטסטרופה כזאת אף פעם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> איזו קטסטרופה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זו קטסטרופה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אגלה לך סוד: בתקופה שלך – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אל תגלה לי סוד, אני יודע מה אני אגיד. זו קטסטרופה. 2009 עד 2013 – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יפה מאוד. בתקופה שלך – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם מנסים לאבד הכול? מה זה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אעשה איתך הסכם. הינה, כולם מקשיבים פה. חבר הכנסת כהן, בתקופה שלך הרשות לפיתוח הנגב כללה בתוכה את דרום הר חברון וקריית ארבע. אם אני מוכיח לך את זה, אתה תומך בחוק? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב, אני רוצה להגיד לך משהו: חד וחלק – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני שואל – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – חד וחלק לא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני שואל. זה היה חלק? זה היה חלק או לא היה חלק? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב טוב, אני רוצה להגיד לך, היות שאנחנו חילקנו את הכספים, לא נתנו כספים לא לחברון ולא לקריית ארבע. תסלח לי, אל תנסה להתחכם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה, דילגתם על הייעוץ המשפטי? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הם קיבלו תקציבים אחרים. אתה רוצה לתת להם תקציבים? תן להם, אל – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מוציא היום קול קורא – אני חייב שזה יהיה בתוך התחומים של הרשות לפיתוח הנגב. אני לא יכול להחליט מחר לתת רק לבאר שבע. הייתי רוצה מאוד לעזור, גם חברת הכנסת יסמין הייתה מרוצה מאוד, אבל אני לא יכול, אני צריך לתת בצורה שוויונית, מה לעשות? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה השר. במקום להגן על הנגב והגליל – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מגן על הנגב והגליל. בוודאי שאני מגן על הנגב והגליל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה לא. תסלח לי, אלה שיקולים פוליטיים שאין להם שום – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני נלחם על תקציבים. החרמתי ישיבות ממשלה כדי שיעבירו החלטת ממשלה שאני מקווה שהיא תעבור היום לטובת תושבי הגליל. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אלה החבר'ה מהליכוד שראשי הערים שלהם בנגב יושבים – – – ומורידים את הראש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל להגיד: אתה רוצה לעזור גם לתושבי אילת ולא לתושבי הנגב, זה פופוליזם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם לא מתביישים? מה זה החוק הזה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אילת זה חלק מהנגב, ודרום הר חברון וקריית ארבע זה חלק מהנגב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> וכמו שאמרתי והתחייבתי, אין דבר כזה שאני לוקח כסף ותקציבים מאילת או הנגב המזרחי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה החוק הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, אנא. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בכל המקומות הללו יש החלטות ממשלה שהמשרד שלנו עוזר ומתקצב ויתקצב שם במסגרת החלטות ממשלה – גם נגב מערבי, גם נגב מזרחי, גם החלטת ממשלה על מטרופולין באר שבע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שטרן, די. די. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בכל הדברים הללו אנחנו נעזור, נסייע ונתקצב בצורה שוויונית. שוויונית זה לא רק מתי שמתחשק לך ומתי שמדובר במיעוטים ערביים או בדואיים או דרוזיים. אני נותן לכולם בצורה שוויונית, לכו תבדקו את זה. אני לא מחפש פה לתת למישהו יותר או למישהו פחות. החוק מאפשר לי לפעול בצורה נכונה, בצורה שוויונית, בצורה ממלכתית, ולא לדלג על אף אחד. כל אזרח במדינת ישראל שמוגדר בחוק הנגב זכאי לסיוע ולמענה שהמשרד שלנו נותן. הדירקטיבה של המשרד שלנו זה לתת מנועי צמיחה ולצמצם פערים חברתיים ולתת שוויון הזדמנויות לילד בדימונה, בירוחם וגם בדרום הר חברון, כי הוא חלק מהנגב – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה אתם לא נלחמים – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אם תרצו או אם לא תרצו, אם תאהבו את זה או לא תאהבו את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כץ, די. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא כתוב. כתוב בתורה אחרת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לכולם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אחרת כתוב בתנ"ך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> וגם לבדואים, גם לחברה הבדואית. הם היו צריכים מיגוניות – תקצבנו להם מיגוניות ב-27 מיליון שקל, לטובת החברה הבדואית. אני קפצתי? אני אמרתי שיש בעיה? אמרתי: שוויוניות, נותנים לכולם. יש צרכים? נותנים, עוזרים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפשר שאלה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בבקשה, למרות שזו לא שאילתה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הכספים הקואליציוניים – – – יגיעו עכשיו לשדרות? כסף צריך לעבור בשני הכיוונים. אם חברון ועתניאל זה הנגב, אז אין מקום לכספים – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, כל שקל קואליציוני שמגיע למשרד שלי מגיע לטובת תושבי הנגב והגליל. אין לי שטייטל שאני צריך לדאוג לו ואין לי איזו חבורת מתפקדים או קהל מסוים ספציפי שאני צריך לדאוג לו. התפקיד שלי לדאוג לכולם בצורה שוויונית מכל שקל שמגיע, אם תרצה לקרוא לו קואליציוני ואם תרצה לקרוא בסיס התקציב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כל שקל שמגיע למשרד הנגב והגליל. אם אתם רוצים, אני אתן לכם דוח שהכנתי למבקר המדינה, שהכנתי ליושב-ראש הכנסת וגם ליושב-ראש הוועדה המיוחדת לנגב וגליל חבר הכנסת מיכאל ביטון, דוח מיוחד, מתחילת המלחמה עד היום, איזה תקציב העברנו לכל הרשויות בנגב ובגליל, גם בתקציבי החירום, גם במנועי הצמיחה וגם בבינוי ושיקום ומענה נפשי. כל מה שהם נזקקו לו, אנחנו נתנו. לא פסחנו על אף אחד, לא עשינו שום איפה ואיפה. אבל מה שמוגדר חלק מהנגב, גם אם מחר זה יהיה יישוב בדואי – אז מה תגידו אז? פה תשתקו? פה תיאלמו, דומייה? יש לנו אחריות לדאוג לכלל אזרחי מדינת ישראל. כך נעשה בצורה ממלכתית, שוויונית, כפי שאנחנו עושים עד היום, ונשמור על השוויוניות הזאת כחלק מהמדינה היהודית והדמוקרטית שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. סיימת? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז חברים, חברי אופוזיציה יקרים, אחרי שהחכמתי אתכם ואחרי שהבנתם שהנגב לא נפגע וזה חלק מהנגב, כי זה קו הרוחב, אני מצפה מכם לגלות קצת לויאליות למדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, קצת לויאליות לשוויוניות ולערכים המשותפים שמחברים בין כולנו, לדאוג לכלל אזרחי מדינת ישראל, ועל כן אני מקווה שכולם יבואו ויתמכו בחוק. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שוויון? תתבייש לך. אתה מדבר על שוויון? אתה מטיף לנו על שוויון? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת לפיד מתנגד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל פעם אנחנו מגיעים לאיזו רמה חדשה של טרלול ואומרים: זהו, הגענו לקצה, ואז נולדת עוד רמה. קריית ארבע זה לא בנגב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> בנגב – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקנו מפה. אין לכם מפה? תקנו מפה. זה לא בנגב, זה בהר, אין מה לעשות. אני אגיד לך, השר וסרלאוף, לפני שאתה הולך לחפש מפות ובורח מפה: בסוף יש לך תקציב אחד. שנים הם גונבים את הפריפריה, והיום אתה הופך את זה לחוק. שנים. מה תגידו, חברי הליכוד, לדנינו מאופקים? מה תגידו לו? אח שלו יושב פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה תגידו ליחיאל מנתיבות? מה תגידו לדוידי משדרות? מה תגידו לביטון בקריית שמונה? ששוב גרפתם אותם כי לימור סון הר מלך רוצה את הכסף לחברים שלה? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא בנגב. זה טירוף דעת. אתם יושבים פה ומחליטים שמפת ארץ ישראל משתנה. זה לא בנגב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף למשרד ממשלתי – הייתי שר אוצר – למשרד ממשלתי יש תקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת הר מלך, תכף תוכלי להשיב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש למשרד ממשלתי תקציב, זה תקציב אחד. אתה מחלק אותו ליותר מקומות – התקציב יורד. היום אתם גונבים כסף משדרות, גונבים מנתיבות, גונבים מאופקים, גונבים מקריית שמונה. כי זה מה שאתם עושים כל השנים. 50 שנה ההתנחלויות האלה גונבות את הכסף של הפריפריה, והליכוד שותק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה הליכוד שותק על זה שגונבים להם את הכסף? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יכולה לצעוק עד מחר, זה לא בנגב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, יש לך זכות תגובה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אירוע משוגע. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אירוע משוגע. אתם טוענים שקריית ארבע היא בנגב. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אל תעשי לי ככה עם היד, כי את תצאי החוצה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה – – – מההתנחלויות אומרים – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת דיסטל, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר'ה, אתם יכולים לשבת פה ולדבר עד מחר, זה עדיין לא ייקח את יהודה ושומרון ויכניס אותם לנגב. הנגב זה בנגב, יהודה ושומרון זה ביהודה ושומרון והגליל זה בגליל. קריית ארבע היא לא בגליל. יש לי מפה במשרד. יש קריית שמונה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, יש לך זכות תגובה עוד שנייה, למה את צועקת? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – קריית שמונה זה לא חברון, ומהצד השני של קריית שמונה זה לא קריית ארבע. על מה אתם מדברים? כל המטרה של הדבר הזה היא לקחת את תקציב המשרד שלך ולחלק אותו גם לקריית ארבע וגם לחברון. אתם רוצים לחלק כסף אחד לשני? זה הדבר היחיד שעשיתם מהרגע שהגעתם לכנסת הזאת. תמשיכו לחלק כסף אחד לשני, אבל לפחות אל תמציאו גיאוגרפיה שאיננה קיימת, שלא לדבר על זה שבכל העולם יקרה מה שאת רוצה שיקרה. אני יודע מה את רוצה שיקרה, חברת הכנסת הר מלך – את רוצה שכל העולם יקום מחר בבוקר ויגיד: ישראל מספחת את קריית ארבע ומספחת את חברון. זה חלומך הגדול. זה יהרוס סופית את היחסים הבין-לאומיים שלנו ביום שבו הם מתפרקים גם ככה, כי בסוף אתם מרמים, אתם משקרים – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואתם חושבים שזה לשם שמיים. לי יש אמונה הרבה יותר גדולה בבורא עולם, ואני חושב שהוא לא מוכן שישקרו בשבילו, וכשהוא ברא את המקום הזה הוא שם את קריית ארבע וחברון ביהודה ושומרון ולא בנגב. אל תמציאו מפות שאינן במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, צא החוצה, בבקשה. חבר הכנסת הרצנו, צא החוצה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ככה, כי דפקתם על השולחן. החוצה, החוצה עכשיו שניכם. החוצה עכשיו שניכם. החוצה עכשיו שניכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – שלוש קריאות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שום קריאה, החוצה עכשיו שניכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. אני מתבייש, ואתם תצאו החוצה. ובפעם הבאה – מי שידפוק על השולחן מעכשיו יצא החוצה מייד גם כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צריך להחזיר אותם בהצבעות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצבעה הם יחזרו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ירדת מהפסים לגמרי. על כלום אתה מוציא אותי. תתבייש, תתבייש לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ראית? אבל תחזיר אותם להצבעה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אני גם דפקתי. (חברי הכנסת ולדימיר בליאק ויוראי להב הרצנו יוצאים מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה כבר בקריאה שנייה. אתה רוצה לצאת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. אני רוצה שתסתכל גם על הצד השני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסתכל, אני מסתכל. השר וסרלאוף, בשם היוזמת, בבקשה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> הסיבה שחבר הכנסת לפיד עולה לכאן ומסלף את הדברים ומעוות אותם אינה אלא משום שהמיקרופון סובל הכול, אבל המציאות הפוכה, וניתן להפריך אותה אחת לאחת. אני מקווה שמי ששומע אותנו ושמע את הדברים שלו קודם, ייכנס ויעשה בדיקה – לא רצינית, לא משמעותית, לא מבקשים לעשות דוקטורט ולא מבקשים לעשות סקר עומק – בדיקה פשוטה: לקחת מפה ולראות את קו הרוחב של קריית ארבע – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> בקו הרוחב הזה מופיעה גם ניו זילנד. גם ניו זילנד בקו הרוחב. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – קו רוחב 115. אבל כנראה שהמפה שחשובה למפלגת יש עתיד היא לא המפה של מדינת ישראל, של ארץ ישראל, אלה המפה הפוליטית. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, תפסיק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, לפחות את קריאות הביניים תעשה בישיבה. זה פחות בולט. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ולכן, הם מלאים בפופוליזם, הם מלאים בדברים שהם לא רלוונטיים – – << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> יש לך מפה אחרת? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – שהם לא משמעותיים להחלטה. הם לא מדברים על הצעת החוק – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – אלא הם מדברים דברים שהם מסולפים, מעוותים. אני עליתי לכאן כשר הנגב והגליל ואמרתי שלא יכול ללכת אף שקל אחד מתושבי הנגב לטובת תושבי הנגב, כי כולם תושבי הנגב. ואי-אפשר לבוא ולהגיד לציבור: אתם שומעים? תושבי אילת יקבלו ותושבי הנגב לא יקבלו, כי גם הם חלק מהנגב. א. הם חלק מהנגב; ב. גם המצב כיום, בגלל שהיישובים המאוימים הם חלק משטחי הפעולה של משרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי, חלק מיישובי החוסן, לכן הם מקבלים גם ככה את הקולות הקוראים של המשרד, ויש להם אפשרות לגשת. ואין דבר כזה, לפחות במשרד שלי, לפחות במשרד הנגב והגליל, שאני מחליט לתת תקציב לטייטל מסוים או לאזור ספציפי. יש קולות קוראים ויש תבחינים ויש יועץ משפטי ויש חשבות ויש גורמי מקצוע, וכולם מלווים אותנו בתהליך מקצועי ויסודי כדי להביא את סל הכלים של המשרד, של צמצום הפערים ושל מנועי הצמיחה, כדי לחזק את האזורים המוחלשים הללו, כדי לחזק את הנגב ואת הגליל. כפי שאמרתי, כולם ניגשים לקולות הקוראים גם היום, אז מה שמפריע למפלגת יש עתיד זה לא מפת הנגב והגליל אלא זאת המפה הפוליטית שלהם. על כן, אני קורא לכולם להימנע מפופוליזם, להימנע משקרים ועיוותים ולהצביע בעד החוק הזה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם הפופוליזם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. לקראת ההצבעה, כל מי שיצא החוצה רשאי לחזור, בבקשה. נכון, זה שמית. לבקשת הממשלה, אנחנו נעשה שמית. אבל בלי קשר, להצבעה הם רשאים לחזור, כל מי שיצא החוצה. ובכלל, הם רשאים לחזור. בבקשה, אדוני. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא היו נוכחים בפעם הקודמת. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח דני דנון – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת אוהד טל – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם יש כאן חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים לעשות זאת? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אליהו רביבו – בעד << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תמה ההצבעה. בעד – 52, נגד – 37, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה – לוועדת הכנסת לצורך קביעת ועדה. תודה. << הצח >> הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4386/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. חבר הכנסת פוגל פה? מישהו מציג בשמו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לימור מציגה בשמו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדקה שלרשותי אני מתכבדת להציג בפני חברי הכנסת את הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה שיזם חברי חבר הכנסת צביקה פוגל. במשך שנים מדינת ישראל עצמה עיניים ואף התכחשה לקיומם של ארגוני הפשיעה, אלא שבשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מטורפת וחסרת גבולות בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל, בדגש על הפשיעה בחברה הערבית, שמובילה למלחמת כנופיות ברחובות, חיסולים, ולא אחת גם לפגיעה בחפים מפשע, ושבאה לידי ביטוי במקרי רצח רבים, רבים מדי. היום זה כבר צריך להיות ברור לכולם: אי-אפשר יותר בשם הסובלנות להמשיך בתרבות ההכלה כשמולנו ניצבת חובה להילחם בארגוני הפשיעה. שתקנו מול ארגוני הטרור כי היו כאלה שחשבו שככה נשיג שקט, ובמקום זאת קיבלנו את טבח שמחת תורה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – אסור לנו להרים ידיים במלחמה נגד ארגוני הפשיעה, שפוגעים באיכות חיינו, בשגרת חיינו, ולפעמים גם בחיים שלנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> משכך, קיים צורך חיוני לתת כלים אפקטיביים נוספים בידי המשטרה שיועמדו לרשותה לטיפול בפשיעה החמורה הזו ולעצירת הפגיעה בחיי אדם. מתן סמכות לבית המשפט להוציא צווי הגבלה שיפוטיים לאנשים המתאימים על פי הצעת חוק זו יבטיח את הרחקתו – או מגבלות על אותו אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, וימנע את הרצח הבא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת הר מלך, צריך לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מדובר בהצעה חשובה, ללא שום משמעות – קואליציה או אופוזיציה. אני מצפה מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4489/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק פרטית של יבגני סובה. בבקשה, אדוני. דקה לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשנים האחרונות אנחנו כמדינת ישראל מתמודדים עם ארגוני פשיעה, והתופעה הזאת מסכנת לא רק את האזרחים, היא מסכנת את קיומה של המדינה כולה. אני שמח שההצעה הזאת מתקבלת. היא גם תקודם ואנחנו נעביר את זה גם בקריאה השנייה והשלישית כאן בבית הזה. לא ייתכן שאזרחים יסבלו מארגוני פשיעה כשכולם יודעים מה הם הארגונים, כולם יודעים שהאנשים האלה שייכים לארגונים, ולמשטרת ישראל אין מספיק כלים על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית נגד ארגונים כאלה. לכן אני מברך על ההצעה הזאת. אני חושב שהדבר הזה הוא מבורך. יחד נעבוד, קואליציה ואופוזיציה – אין פה ימין–שמאל, יש פה עניין חשוב – על מנת לתת הגנה מרבית לאזרחי מדינת ישראל מפני ארגוני פשיעה שמאיימים על קיומה של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. שר הבריאות, בבקשה, אדוני, בשם השר לביטחון לאומי. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מציעי ההצעות הנכבדים, אני רוצה להשיב כאן ע להצעת החוק הזאת בשם השר לביטחון לאומי – הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת עלייה במספר אירועי הרצח וסכסוכי הדמים כתוצאה מפעילות ארגוני הפשיעה בישראל, המהווים סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו. עם כניסתו של השר בן גביר לתפקיד הוא שם לעצמו כמטרה מרכזית את המאבק הבלתי-מתפשר בארגוני הפשיעה, פירוקם, הפחתת תופעות הפשיעה והאלימות, ובכך – החזרת שלטון החוק והמשילות, החזרת הביטחון האישי ואמון הציבור. מאז כניסתו לתפקיד הוא פעל לחזק את משטרת ישראל בכוח אדם, בתקציבים, בטכנולוגיות ובחקיקה שתעניק לה סמכויות נוספות להתמודד מול ארגוני הפשיעה. הצעת החוק שלפניכם מהווה נדבך נוסף בסל הכלים שהמשרד פועל לקדם על מנת לתת כלים יצירתיים וחדשניים למאבק מול ארגוני הפשיעה. מטרתה של הצעת החוק היא להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות פשע חמורות שמבוצעות על ידי ארגוני פשיעה או מי מטעמן ושיש בהן כדי לסכן חיי אדם. הצעת החוק מבקשת לקבוע, כהוראת שעה לשנתיים, כי תינתן סמכות לבית המשפט המחוזי להוציא צווי הגבלה שיפוטיים, כגון הגבלה על כניסה או נוכחות במקום או באזור מסוים, הגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות, איסור קיום כל קשר עם אדם או קבוצת אנשים, ועוד, בהתבסס על הערכת מסוכנות מודיעינית – כמובן ראיות מינהליות – אשר נערכה על ידי משטרת ישראל, לאחר קבלת אישור של מפכ"ל המשטרה או קצין משטרה בדרגת ניצב שהוסמך לכך. מדובר בכלי חשוב שיאפשר הוצאות צווים מניעתיים צופים פני עתיד במישור הפלילי. הדין בישראל מכיר באפשרות השימוש בכלים שיש להם מאפיינים דומים, כגון האפשרות של בית המשפט להוציא צווים מניעתיים בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–2002, חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, וחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006. מגמת העלייה בנתוני הפשיעה החמורה והאלימות הגואה בחברה מחייבות לנקוט יד קשה ובלתי מתפשרת מול ארגוני הפשיעה, על מנת להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי ישראל ולהציל חיים של קורבנות חפים מפשע. ביום 19 במאי 2024 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק לקריאה הטרומית. לפיכך מבקש השר לביטחון לאומי מחברי הכנסת לתמוך בהצעות החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. להצעות החוק הוגשו התנגדויות. חברת הכנסת פרידמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לגבי הצעת החוק הזאת, חקיקות זה חשוב, רק לא נעים לי לומר שלא משנה איזה חקיקה תהיה. כשיש שר כושל שלא יודע לנהל שום דבר, שלא היה יום אחד בחיים שלו בצבא, שום חקיקה לא תעזור. שר שנכשל בכל פרמטר – באלימות במגזר הערבי, באלימות נגד נשים, בגנבת רכבים – שום חקיקה לא תעזור. עכשיו, לגבי חוק הנגב – לימור, זה בכלל לא משנה איפה קריית ארבע. נניח, נניח שקריית ארבע היא בנגב. לא סתם הוציאו אותה מהנגב. הוציאו אותה מהנגב כי התושבים אזרחי יהודה ושומרון מקבלים שפע של תקציבים ממקורות אחרים, והשנה באופן מיוחד הם קיבלו מהגברת שיושבת פה, השרה, מיליארדים, מיליונים על גבי מיליונים. עם כל הכבוד, אנחנו תושבי הנגב נאבקים בשיניים על כל שקל, בזמן שבשנת 2019 דרום הר חברון קיבלו תקציב של 250 מיליון שקלים. את יודעת כמה תושבי אופקים יכולים לחלום על תקציב כזה? רק לחלום. ולכן בואי תסבירי לי: אם גם ככה השר טוען שאתם יכולים לגשת לכל הקולות הקוראים, אז מדוע את צריכה את החקיקה הזאת? זה מצד אחד. ואם אתם לא יכולים, אז הסיבה היחידה שיש לחקיקה הזאת היא כדי שתוכלו לשים את ידיכם על עוד תקציבים על חשבון תושבי הנגב. אנחנו מתים מוקדם יותר, אנחנו מופלים בתרבות, אנחנו מופלים בחינוך. ואני לא יותר טובה מתושבי יהודה ושומרון, אבל גם תושבי יהודה ושומרון לא יותר טובים מתושבי הנגב. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. יש התנגדות נוספת. חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, טעיתי. עכשיו צריך לבוא המשיב, ואז אתה תתנגד להצעה השנייה. סליחה, טעות שלי. מי רוצה להשיב? מוותרים על זכות התשובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר. חבר הכנסת אלהואשלה. סליחה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז שנות האלפיים נרצחו יותר מ-2,000 אזרחים ערבים, מבני החברה הערבית. אנחנו דרשנו ודורשים כל הזמן שהממשלה תטפל בפשיעה. בממשלה האחרונה ביקש השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לקחת את התפקיד הזה על עצמו, והתחייב בפני כולם שהוא יטפל בפשיעה. היום, בשתי הצעות חוק כאן על הנושא של הפשיעה בחברה הערבית, הממשלה שולחת את שר הבריאות לענות. ואיפה איתמר בן גביר נמצא? הוא עולה למסגד אל-אקצא. רבותיי, הממשלה הזאת מפקירה את המדינה. היא לא מטפלת בנושאים הבוערים בתוך המדינה. ככה לא מנהלים, ככה לא מנהלים את המדינה. ככה אי-אפשר להגיע לפתרונות. ראינו מה קרה היום: שלוש מדינות – אירלנד, נורבגיה וספרד – מכירות במדינה פלסטינית. וזה מה שאנחנו אמרנו כל הזמן. זו התוצאה הישירה של המדיניות של ביבי נתניהו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עוד מעט – – – << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ולכן הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. על הממשלה לחשוב אחרת. אני רוצה להגיד לכם בצורה ברורה: זה אינטרס ישראלי, כי אי-אפשר לשקוע בבוץ בעזה ולהגיד שאנחנו נציל את המדינה. אי-אפשר לעשות את זה בפתרון צבאי. אנחנו לא יכולים להגיע לשם. צריך להכיר במדינה פלסטינית ולתת לעם הפלסטיני את הזכויות שלו. אדוני היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים גם בערבית על הנושא הזה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הממשלה הזאת מתעלמת מהחברה הערבית, מתעלמת מנושא האלימות והפשיעה בחברה הערבית, ואנו רואים את התוצאות. הממשלה נכשלה בטיפול בכל ענייני המדינה, בכל ענייני האזרחים, וכרגע היא הפכה – זאת אומרת, כל הנושאים שאנו מבקשים ודורשים אותם, הם בתחומי השליטה של ממשלת נתניהו ובן גביר. והיום הוא חוזר למסגד אל-אקצא הקדוש, והוא מתגרה בפלסטינים ומתגרה במוסלמים. בן גביר נכשל בטיפול באלימות ובפשיעה. בשמי ובשם רע"מ אנחנו מברכים על ההחלטה של אירלנד, על ההחלטה של נורבגיה וגם על החלטת ממשלת ספרד בהכרתם במדינה הפלסטינית. אנו חושבים שזהו הפתרון. אי-אפשר להגיע לפתרונות בכוח ובמלחמה, ולכן השלום הוא הפתרון עבור שני העמים באזור.) << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> מעניין שגם בדיון בסוגיה של ארגוני פשיעה חשוב לך לדבר על הצורך במדינה פלסטינית ולא על הביטחון האישי. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה תשתוק. אתה תשתוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, לא מדברים ככה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה אמרת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ממש ממש ממש לא לעניין. ממש לא. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אחרי שהוא יתפקד לליכוד, אני אענה לו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קשור, אדוני. עלית פה לדבר, התנגדת, קיבלת הכול. לא באים ויורדים ואומרים את מה שאמרת עכשיו לחבר כנסת. זה לא לעניין. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הוא כל הזמן, חנוך, הוא כל הזמן – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא משנה. טוב, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה שמית, בעקבות בקשה שהגישה האופוזיציה עם 20 חתימות, 24 חתימות. בבקשה, שמית. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו משתתף בהצבעה קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – בעד שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו משתתף בהצבעה משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת ארז מלול – אינו נוכח מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו משתתף בהצבעה אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נא לקרוא פעם נוספת בשמות של חברי כנסת שלא היו נוכחים. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו משתתף בהצבעה מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש כאן חבר כנסת שרוצה להצביע ולא הצביע? תמה ההצבעה. תודה. להלן תוצאות ההצבעה: 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יבגני סובה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו רושמים כי חברת הכנסת סטרוק – המסך שלה לא עבד. מה הצבעת, גברתי? היא הצביעה בעד. זאת אומרת שיש לנו 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמענים. אני קובע כי הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יבגני סובה, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור גם היא לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/763/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. אנחנו יושבים כאן בכנסת חודשים, ימים ושעות כדי לעבוד יחד ולסייע למאות אלפי אזרחים וחיילים. יש לנו את הפריבילגיה לשבת כאן, לקיים דיונים, בזכות מאות אלפי חיילים ששירתו – ועדיין משרתים – את המדינה בצבא הכי מוסרי בעולם. אבל החיילים והחיילות שלנו, הגיבורים שלנו, הם אינם עשויים מברזל. חלקם נמצאים בבתי החולים בשיקום, ניתוחים, או בתרדמת, לאחר פציעות קשות בשדה הקרב. כך גם אזרחים שניצלו מהטבח הנורא של השבת השחורה, שחוו, ראו ושמעו את הזוועות שביצעו מחבלי חמאס. בפציעות בגוף ניתן לטפל, ומטפלים בהן מיטב הרופאים במערכת הבריאות הישראלית. הם עובדים יום ולילה כדי לסייע, לשקם ולהחזיר לשגרת החיים את הגיבורים שלנו, ואנחנו מצדיעים להם על כך. אך יש פציעות שלא רואים, פציעות שחבויות עמוק בתוך הלב ובראש; פציעות שחלקן מתגלות מייד לאחר הקרב, אך חלקן עלולות להופיע גם 20 שנים לאחר מכן. קשה לזהות אותן, ובמקרים רבים פשוט לא מטפלים בהן בכלל. אני חייבת לציין לטובה – צה"ל עושה ימי עיבוד לחיילים ומסייע להם בעיבוד החוויה ובחזרה לשגרת היום-יום אחרי חוויית הלחימה, כשהם חוזרים הביתה אחרי לחימה קשה ואובדן של חברים. אבל זה לא מספיק. אנו כבר משוחחים כאן בבית הזה על הכשלים והמכשולים שמציבה המערכת בפני נפגעי פוסט-טראומה. חלקם לא הצליחו לחיות עם הכאב יותר והחליטו לקחת את החיים שלהם בעצמם, כמו מוקדניות מד"א, שוטרים ובכלל אזרחים אחרים. לנוכח כשלי ההיסטוריה, כולנו בבית הזה יודעים כי מערכת הבריאות ומשרד הביטחון לא יודעים ולא מסוגלים להתמודד בשגרה בפצעי הנפש של אלו ששבו מהקרב או נפגעו בפעולות האיבה, אז בטוח שגם לא בתקופת חירום. בשבעת החודשים האחרונים הצטרפו מאות אלפי אזרחים ישראלים – חלקם ניצלו מהטבח של 7 באוקטובר, חלקם שירתו בקו החזית, וחלקם פשוט גיבורים שיצאו בשבת הארורה הזו מהבית כדי להציל כמה שיותר חיי אדם. כולם ראו מראות שניתן לדמיין או לראות רק בסרטי האימה הקשים ביותר. רבים מהם חיים את חייהם בהפרעת דחק קשה, שכוללת הסתגרות, חרדה, פחד מרעשים וסיוטים שחוזרים ונשנים בלילות, מה שמותיר אותם גם ללא שינה בכלל. מוטלת עלינו החובה לסייע ולוודא שהם מקבלים טיפול ומסוגלים לחזור לשגרת החיים במצב שבו המערכת כשלה לחלוטין בשגרה. כולנו בחדר הזה יודעים כי אין להם את היכולת או את הכלים לטפל בתקופת חירום במאות אלפי פצועי נפש. לכן מחובתנו כנבחרי ציבור לחשב מסלול, לשבור את מה שהיה קיים ולהתחיל לבנות מערכת שתסייע, תטפל, תשקם את מי שזקוק לעזרה. הצעת החוק הזו שעומדת בפניכם עושה בדיוק את זה. הצעת החוק בונה מערכת שלפני הכול תקבל, תחבק ותטפל במי שצריך. בשלב השני, היא תסייע בהליך הביורוקרטי הקשה שעומד בפני המטופלים. רבים מרגישים שהם צריכים לצאת לקרב נוסף רק כדי לקבל את ההכרה הזו. השלב השלישי הוא מציאת מסגרת מתאימה לשיקום, או סיווג למסגרות אחרות שאושרו על ידי מערכת הבריאות. אני יודעת שתגידו שמשרד הביטחון עבר רפורמה, אבל זה לא מספיק. אנחנו, כל חברי הכנסת, עדיין מקבלים פניות של חיילים שאינם מטופלים. אבל יותר מזה, מה עם האזרחים? מה איתם? מה עם השוטרים? מה עם כוחות ההצלה שראו זוועות? הם לא ראויים לשיקום נפשי אחרי שהצילו חיים רבים כל כך? מי ייתן להם מענה? על כן, גם אם תחריגו את מערכת הביטחון, לפחות תעשו צדק עם האזרחים שזקוקים לטיפול הזה בדחיפות. אם לא נפעל ונעשה זאת עכשיו, אזרחים נוספים ישלמו בחייהם. חברי הכנסת, אם אתם תצביעו נגד הצעת החוק הזו, תזכרו שאתם לא עשיתם הכול כדי להציל את חייו של האזרח הבא שייטול את חייו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. יציג שר הבריאות, השר אוריאל בוסו, את עמדת הממשלה. בבקשה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת, חברת הכנסת שרן השכל, קודם כול תודה רבה על תשומת הלב. הדברים חשובים. אני יודע מה בוער בליבך בכל הרבדים הללו. מסתבר בישיבה אישית שלי איתך שזה משהו שאת מטפלת בו לא מהיום. בהצעת החוק הנוכחית – כמובן, הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל – מוצע להקים במשרד הבריאות רשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, כלומר מי שנפגע במהלך פעילות מבצעית או בעת פעולת איבה, כמו שמוגדר בהצעה. על פני הדברים, מדובר באוכלוסייה המטופלת היום, כמובן, באחריות גורמים אחרים – משרד הביטחון או ביטוח לאומי – ואשר זכויותיה מוגדרות בחקיקות אחרות שאינן באחריות משרד הבריאות. אגב, חלק מהמשרדים הללו מתנגדים. יתרה מזו, על פי המוצע, הרשות תהיה אחראית לנושאים שאינם קשורים לבריאות, כגון הענקת סיוע תעסוקתי, הטבות ייחודיות אחרות לנפגעים, ובכלל זה תשלום קצבאות בכסף. די בכך כדי להסביר מדוע חרף חשיבות הנושא, בצורה הנוכחית של מבנה החוק אנחנו לא נוכל כביכול לאשר את זה. אין ספק, קודם כול, שהטיפול באוכלוסייה מציב בפנינו כחברה אתגרים לא פשוטים. האירועים הקשים שהובילו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל וכל שהתרחש מאז בהחלט העצימו – כפי ששוחחנו ביננו – את האתגרים השונים וחידדו את הצורך בייעול עבודת הממשלה ובתכלול ותיאום בין המשרדים השונים לטובת הציבור. אולם זה לא סגנון החקיקה הנדרשת כעת. הצעת החוק כמות שהיא, מעבר לכך שהיא לא רק שלא תיתן פתרון, היא יכולה להכביד – ותכף אסביר. משרד הבריאות נותן מענה נרחב לכלל האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל, כולל אנשי מילואים שמשתחררים מהשירות הצבאי. נכון להיום הגדיל המשרד מתן מענים לאנשים הסובלים מטראומה נפשית על כל סוגיה בעקבות 7 באוקטובר, ובין היתר פותח מרכזי טראומה ליד בתי החולים השונים בארץ, פועל ברשויות בתחום של חוסן נפשי, מכשיר צוותי רפואה בתוך המשרד, מכשיר צוותי רפואה בתוך בתי החולים ומרפאות בקהילה. בעקבות אירועי 7 באוקטובר משרד הבריאות הגדיל את הפעילות של מרכזי החוסן, וכיום לכל מרכז חוסן נפתחו כשמונה שלוחות בפריסה ארצית, כלומר, במקום 14 מרכזיים שיהיו קיימים לפני אירועי 7 באוקטובר, יש כיום מעל 100 שלוחות מרכזי חוסן אשר נותנות מענה לעשרות אלפי אזרחים, כולל משוחררי מילואים, בתחום של טראומה נפשית. המשרד מאפשר לא רק טיפול פרטני אלא גם קבוצתי ומשפחתי לכל הפונים. המשרד הקים גם משרד חוסן ארצי, שנותן מענה לכל מי שאין באזור מגוריו – אפרופו, כמו שאמרת, נפגעי המסיבה בנובה – וגם פיתוח מענה ייחודי לכל נפגעי המסיבה ברעים, למי שמוכר בציבור כנפגע נובה. יש שלוש קבוצות, מטופלים כיום כ-5,000 איש. לצורך פיתוח מענה אוניברסלי לכלל האוכלוסייה האזרחית בתחום הטראומה גייס המשרד לתחום בריאות הנפש 1.4 מיליארד ש"ח, ומתוכם 115 מיליון למרכזי חוסן, במקום 30 מיליון שהיו בשנים קודמות. מדובר בתוכנית לאומית רחבה אשר כוללת את גיוס כלל המשאבים הקיימים בתחום הנפשי כדי לספק. בנוסף, מאז תחילת המלחמה, משרד הבריאות והביטוח הלאומי יצרו נוהל משותף שנקרא נוהל חרדה. הנוהל זה ניתן באמצעות גופים שונים של מערכת בריאות הנפש, בעיקר על ידי מרכזי החוסן. לפי הנוהל הזה נותן משרד הבריאות עד 36 טיפולים לנפגעי איבה, ובכך מסייע לביטוח לאומי בטיפול באוכלוסייה הנפגעת. עד לפני המלחמה ניתנו עד 24 טיפולים, ואחרי 7 באוקטובר הורחב הסל ל-36 טיפולים. העברת אחריות נוספת עלולה במקרה הזה למוטט את המנגנון הקיים. כמובן, משרד הבריאות רואה חשיבות עליונה ביצירת ממשקי עבודה ושיתוף פעולה עם משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, ויפעל ביחד עם המשרדים לצורך תיאום ומניעת כפילות במתן מענים. ואולם, כאמור, נראה שדווקא הצעת החוק הזו במבנה שלה יכולה לפגוע. ולכן, חרף החשיבות, למרות שאני כביכול – המשרד ביקש להתנגד. אני אציין שבשיחה שלי עם חברת הכנסת שרן השכל היא הסבירה פחות או יותר מה היא רוצה, ואפילו היא מבינה שככל שנרצה להתקדם, נצטרך לשנות את הצעת החוק הזו ולהוציא מכאן את הנושא של משרד הביטחון. אגב, אני יכול לעדכן אותך שמשרד הביטחון פנה למשרד הבריאות, והוא ביקש לשאת איתם את נושא בריאות הנפש במשותף, כי הם הבינו שהמשרד – קשה שלו. ולכן, בהסכמה איתך, אנחנו לא נביא היום להצבעה את הנושא, ונקיים דיאלוג נוסף בשביל לראות איך כן נביא, במקרה של שיח עם משרד הבריאות, הצעת חוק שבעיקר קשורה למשרד הבריאות. אגב, הנושא הזה שדיברת עליו, הוא עלה כבר כמה פעמים. הצורך הזה עלה מן השטח. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון דיבר על זה בוועדת בריאות. וברמה האישית, לאחר שיחה שהייתה לי איתך, אני רוצה לומר לחברת הכנסת השכל: אני יודע עד כמה שהנושא חשוב לליבך, נושא נפגעי פוסט-טראומה. גם שמעתי אתמול את זעקתך בוועדת הבריאות בנושא הקנביס הרפואי. שתדעי שאני ואנשי משרדי קשובים לדברים שאת מעלה, ודלתי תהיה פתוחה בכל עת לעבודה משותפת למען הציבור. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אז כל רופא רושם במרשם קנביס? << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> יש גם וגם. אבל קיימתי איתה דיאלוג בנושא הזה. ולכן, כפי שסיכמנו, בנושא הזה החוק הזה לא יעלה כרגע להצבעה, שלא יצטרכו להתנגד אליו. תודה רבה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> אני רק רוצה לעלות להשיב, להגיב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להשיב? בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני השר, קודם כול אני רוצה להודות לך – אני רוצה להודות לך כי זה לא מובן מאליו שיש פתיחות וקשב, ואני גם יודעת אחרי השיחה שלי איתך שיש דאגה אמיתית לנפגעי הפוסט-טראומה. אני יודעת שרבים מהדברים שנאמרו כאן הם בעצם תגובות של אותם משרדים ויועצים משפטיים, ובגלל זה חשוב לי גם להבהיר כמה דברים. אני יודעת שעלה, אתה יודע, תקציב מרכזי חוסן, ופתחו עוד מרכזים וכו', אבל הדבר הזה כרגע לא מספק. כבר בשגרה היה מחסור מטורף – זמני ההמתנה למרכזי חוסן, לטיפול פסיכולוגי וכו'. היום, אחרי 7 באוקטובר, נוספו לנו מאות אלפי אנשים עם פוסט-טראומה, עם מצוקת חרדה אמיתית. הייתי בקריית שמונה – פתחו שם מרכז חוסן. היום, אתה יודע כמה ילדים צריכים טיפול במרכז חוסן? יש שם תור של שלושה חודשים כדי לקבל טיפול. אנשים שחזרו מהשבת השחורה, ניצלו ממנה, שצריכים לקבל טיפול פסיכולוגי, משרד הבריאות מכיר, ביטוח לאומי מכיר – הם מתקשרים כדי לקבל טיפול בקופת החולים, וחודשים הם צריכים להמתין לטיפול פסיכולוגי. בגלל זה הם פונים לשירות הפרטי, שמקבל אותם באופן מיידי. יש שם בעיות מאוד מאוד גדולות. אבל צריך להבין, בן אדם שחווה כרגע פוסט-טראומה, בטח אחרי הלם קרב, שנמצא באיזשהו מצב פסיכוטי – אין לאן לקחת אותו, לא באופן מיידי. אין איזה חדר מיון ששנייה יקבל אותו כדי לטפל בו, להעריך אותו, להבין איפה הוא נמצא, איך צריך לטפל בו. וזו הצעת החוק הזו – באמת לנסות לבנות לפחות שלושה מרכזי מיון, חדרי חירום שאליהם הם יוכלו להגיע כדי לקבל טיפול ולהתחיל את שלב ההחלמה והחזרה לשגרה שלהם. אז אדוני השר, אני באמת מודה לך. אני באמת נרגשת, כי הנושא הזה כל כך נדחק לשוליים. זה כבר מעל שש שנים שאני מטפלת בעניין הזה, ואני שמחה שייפתח עכשיו באמת דיאלוג כדי לעשות טיפול שורש אמיתי ולראות איך אנחנו מסייעים להם. בטח שנוספו מאות אלפים אל תוך אותו מעגל של נפגעי החרדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. כאמור, הצבעה תהיה במועד אחר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הודעת שר החוץ על מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, טטיאנה מזרסקי ומשה רוט בנושא: זינוק בגילויי האנטישמיות והסכנה לקהילות היהודיות באירופה ובארצות הברית. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע–2009, תדון בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, מ/1745. הוועדה שלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה שאתה דואג לי. << הצח >> הצעת חוק אספקת החשמל, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4271/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק אספקת חשמל, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ווליד טאהא וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת טאהא, בבקשה, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שיושב פה, הביא הנה לפני קצת יותר מחודשיים הצעת חוק של חיבור לחשמל ביישובים המערופיים והצ'רקסיים. אז עליתי לדוכן, דיברתי אל ראשי הרשויות שהגיעו מיישובים מערופיים לכאן ואמרתי להם: הקואליציה מרמה אתכם, משקרת לכם, והחוק שאופיר הציע לא יעבור מסיבה פשוטה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא כדאי לך, אתה מתבזה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא יעבור מסיבה פשוטה, אופיר, כי החוק – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מציע לך – – – אתה מתבזה, ווליד. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> חכה. – – כי החוק הוא עדתי, גזעני ומתנהל איפה ואיפה, מנהל איפה ואיפה בין כלל אזרחי המדינה. על כן, סביר להניח שבמשרד המשפטים יתקשו לאכול אותו, ברשויות התכנון יתקשו להסביר מדוע מותר לחבר ביישוב x ולא לחבר ביישוב y כשהקריטריונים הם דומים, המאפיינים הם דומים והסיבות הן דומות. על כן, החוק הזה הוא פשוט חוק שקרי, חוק שלא יכול לעבור מכיוון שהוא לא יעמוד בשום ערכאה משפטית בהמשך. על כן באתי וניסיתי להגיש עזרה גם לאופיר וגם לקואליציה הזאת, שכל החוקים שהיא מביאה הם חוקים מטורללים, גזעניים או מנוגדים לחוק הבין-לאומי, כפי שקרה רק לפני חצי שעה כאשר העבירו חוק שמנוגד לחוק הבין-לאומי, שמשווה בין קריית ארבע, התנחלות שנמצאת באדמה כבושה, לבין הנגב. תראו זה פלא: פתאום קריית ארבע, שהוקמה על אדמה פלסטינית כבושה, שנכבשה בשנת 67', דומה לנגב. והקואליציה זרמה עם זה. הם כמובן ערים לתדמית הגרועה שיש למדינת ישראל בזירה הבין-לאומית, כולם רואים את זה ושומעים על זה, אבל לאיש מהם לא אכפת – ממשיכים במלאכת המדיניות הסותרת גם את החוקים הבין-לאומיים, וגם חוקים שאינם מקובלים על מרבית אזרחי המדינה ומקובלים רק על הקואליציה הנוכחית. על כן, אני מעלה להצבעה, אופיר, הצעת חוק שתעזור לך להיות שוויוני – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – הצעת חוק שאין בה איפה ואיפה בין יישוב ליישוב – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – הצעת חוק שהיא שווה מבחינת הקריטריונים – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מספיק לשקר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – המאפיינים והסיבות בין כל היישובים. אופיר, אני מדבר – אתה יכול לעלות אחר כך להגיב, כי אני הזכרתי אותך הרבה מאוד פעמים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב. אני לא מקבל את העזרה שלך. תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מנסה לעזור לך בכל מקרה. רבותיי, אנחנו מדברים על עשרות אלפי בתים בחברה הערבית שנבנו לפני שנים רבות. היושב-ראש, המדינה גם לא מנהלת נגד הבתים האלה שום הליך משפטי. זה לא שאתה אומר שאנחנו מדברים על בתים שנמצאים בהליך משפטי. אנחנו מדברים על עשרות אלפי בתים שהמדינה לא רוצה מהם כלום, ואף אחד לא בא אליהם בטענות. פשוט מאוד, בגלל היעדר תכנון שאפיין את יחס המדינה כלפי החברה הערבית – לא היה תכנון, ואתה בקיא בסוגיה – האנשים נאלצו להקים את הבתים שלהם ללא היתרים. בהמשך קראו לזה באופן שקרי, גס, "בנייה בלתי חוקית" – לבתים שהאזרחים נאלצו להקים על אדמתם הפרטית בהיעדר תכנון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגב, רובם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> רובם, רובם המכריע. אני לא מדבר על מקרים בודדים של נניח אדמת מדינה וכו', אני מדבר על אדמה פרטית שאנשים הקימו את הבתים שלהם עליה. בגלל היעדר תכנון שאפיין את יחס המדינה לאזרחים הערבים וההתרבות של החברה הערבית, האנשים נאלצו להקים את הבתים שלהם ללא היתר, ואז המדינה באה בטענות לחברה הערבית כאילו יש בנייה בלתי חוקית – מושג שקרי וגס שלא מתאר את המציאות. עשרות אלפי הבתים האלה, שהמדינה לא מחפשת אותם ולא רודפת אותם ואין לה נגדם כלום – אנחנו, אופיר, רוצים לחבר אותם לחשמל. בניגוד אליך, זה לא עדתי, זה לא גזעני, זה לכל יישוב שיש בו בתים שבגלל הסיטואציה שתיארתי לא חוברו לחשמל. זה לגבי הסוגיה הספציפית של החוק שאני מקווה שאופיר כץ והחברים שלו יצביעו בעדו. החברים שלי, בסיעה שלי דאז, הצביעו עם החוק שלך, שמפלה באופן עדתי וגזעני, למרות זאת, כי הם רוצים שהיישובים המערופיים יתחברו לחשמל. הם בכל זאת הצביעו בעד החוק. סוגיה שנייה שקשורה קשר ישיר, היושב-ראש – אני העברתי חוק חשמל בכנסת העשרים-וארבע שמבוסס על היגיון תכנון. באנו ואמרנו: כל יישוב שיש בו תוכנית כוללנית והרשות הגישה הצעה לתוכנית מפורטת, עם הגשת התוכנית, הרשות רשאית לבקש מוועדת התכנון הרלוונטית ומשר הפנים צו לאישור חיבור חשמל במתחם הספציפי הזה. חוק שמבוסס על היגיון תכנון. אז, כמובן, האופוזיציה דאז התנגדה לחוק הזה. לא משנה, החוק עבר. כיום החוק הזה משרת הרבה מאוד יישובים, כולל יישובים מערופיים, היישובים שאתם קוראים להם יישובים דרוזיים. היישובים המערופיים נהנו מהחוק שלי, והם מחוברים לחשמל, דאלית אל-כרמל והרבה מאוד יישובים אחרים. אני ביקשתי את כל הנתונים ממטה התכנון ממשרד הפנים, ואנחנו נפרסם את זה בהמשך. רק לאחרונה גם אושר מתחם גדול מאוד – למעלה מ-1,500 בתים – בעיר כפר קרע, ושישה צווים קדמו לאותו אישור. באותו יישוב כמעט 95% מהבעיה של החיבור לחשמל נפתרה, כי החוק ענה על הצורך של היישוב. כמו כן, באום אל-פחם, אבו גוש ובעוד הרבה יישובים אחרים אושרו צווים כאלה. אני רוצה לפנות לאזרח הערבי שנמצא בתחום מתחם שהשר חתם על צו לחיבור חשמל בו, ואני אגיד לו: תלך להסדיר את העניינים שלך באופן מיידי. תיגש לרשות המקומית, תיגש לוועדת התכנון, תשלם את ההיטלים שעליך לשלם כמו כל אזרח שמוציא היתר. זה לא יותר ולא פחות. זה דומה לכל בקשת היתר שכל אזרח מגיש, ואז הוא משלם היטלים בהסתמך על גודל הבית שלו, והוא משלם לרשות המקומית ולוועדת התכנון, ואז הוא מקבל את ההיתר שלו, ובהסתמך עליו הוא גם מקבל היתר לחיבור חשמל. תלכו לרשויות המקומיות, לוועדות התכנון, תתחילו בתהליך של חיבור הבתים לחשמל. תנצלו את זה. יש לכם אפשרות להתחבר לחשמל – לא זול, לא יקר. אין כזה דבר, לא היה ולא נברא. על כן, אני אומר: צריך לנצל את המומנטום, לנצל את החוק, להתחבר לחשמל. ואני מאותו היגיון אמשיך, אופיר – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אמשיך לדחוף את הסוגיה הזו עד אשר חיבור לחשמל לא ישמש יותר כעונש קולקטיבי שהמדינה משתמשת בו כנגד האזרחים הערבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. בהזדמנות אני אבוא אליך ותסביר לי את הנושא הזה של דרוזים מערופים. לא הבנתי. בהזדמנות. בשם שר האנרגיה והתשתיות, אני מזמין את השרה אורית סטרוק להציג את עמדת הממשלה. בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם שר האנרגיה והתשתיות השר אלי כהן, ידידי, אני מתכבדת לקרוא בראש ובראשונה את תשובתו. ובכן, תשובת השר אלי כהן: בהמשך לעמדה המקצועית של משרד האנרגיה והתשתיות כפי שהוצגה בוועדת שרים ביום ראשון 19 במאי, ולאחר התנגדות משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה, ועל מנת ללמוד את הצעת החוק שמוצעת כאן בפנינו באופן מקצועי ומעמיק יותר מול כלל הגורמים הרלוונטיים, השר סבור כי יש לדחות את הדיונים בהצעת החוק בשלושה חודשים. אם המציע מחליט להעלות את הצעת החוק להצבעה, השר מתנגד להצעת החוק ומבקש מהכנסת לדחות אותה. עד כאן דבריו של ידידי השר אלי כהן, ועכשיו כמה מילים שלי בעניין הזה. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שיש לי שמחה מיוחדת לעמוד כאן ביום הזה ולראות את חבר הכנסת ווליד טאהא מציג הצעת חוק פרטית, כי אני זכיתי פעם אחר פעם למצב שבו הוא כיושב-ראש ועדת הפנים סתם את פי, לא אפשר לי להתנגד להצעת החוק הזו, הורה פעם אחר פעם לסדרני הכנסת להוציא אותי – – << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שקר גס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אתה תוכל להשיב, אם תרצה, אחר כך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני אשיב. היא משקרת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – להוציא אותי מהוועדה, שלבושתנו ולחרפתנו הוא עמד בראשה, אדם ששייך למפלגה תומכת טרור – הסיטואציה האיומה שהייתה מנת חלקנו באותם ימים איומים שבהם מפלגה שהיא הזרוע הפוליטית של תנועת האחים המוסלמים במדינת ישראל החזיקה ממשלה בגרון. חבר הכנסת ווליד טאהא בתפקידו כיושב-ראש ועדת הפנים לא הסתפק בלסתום לי את הפה ובלגרור אותי החוצה מהוועדה שבראשותו – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אסור לו – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – הוא סגר את דלתות ועדת הפנים ולא קיים דיונים כדי לסחוט את שרת הפנים דאז אילת שקד – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אגב, זה לא נכון מה שהיא אומרת. אל תאמין לה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – ולהוציא ממנה בכוח צעדים חקיקתיים שנועדו לייצר שתי מערכות חוק במדינת ישראל – חוק תכנון ובנייה לכלל האזרחים וחוק בנייה ותכנון לערבים. אבל זה לא היה שיא החרפה. שיא החרפה היה שממשלה בישראל נשענה על 61 אצבעות, שחלק מהן – לא אחת, לא שתיים ולא שלוש – היו אצבעות של תומכי טרור, והיום כולם יודעים את זה. הלוא היום כולם יודעים שבנק לאומי כבר חסם את חשבונות הבנק של עמותה 48', העמותה שלכם, ושבית המשפט המחוזי בתל אביב נתן גיבוי מלא להחלטות האלה של בנק לאומי, משום שהעמותה שלכם היא עמותה שמעורבת עד צוואר בטרור. ובית המשפט המחוזי נתן לזה גושפנקא, וגם משרד המשפטים כבר פתח בהליכים לפירוק העמותה שלכם – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את משקרת במצח נחושה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה הזה הדבר הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר, היא שרה בישראל. תירגע. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – לפירוק העמותה שלכם, של מנסור עבאס – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עמותה 48' תומכת טרור מכספי טרור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> טלי, אני מסתדרת, תודה, נשמה. – – לפירוק העמותה שלכם, שמנסור עבאס הסביר פעם אחר פעם שהיא יותר חשובה, העמותה הזו, מאשר המפלגה בכנסת, והוא בעצמו וגם אתם הלכתם להתרים כספים לעמותה הזו, שהיום כולם יודעים שהיא עמותה שמתקצבת טרור – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ממשלת הימין, שמעבירה כספים לחמאס. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – שמשתפת פעולה עם ארגוני טרור, והיום זה כבר ממוסמך במסמך משפטי. אני קוראת לכל המפלגות הציוניות, גם אלה שלבושתן ולחרפתן היו שותפות לממשלה עם רע"מ, להצהיר: לא עוד. לא עוד תוקם ממשלה בישראל עם המפלגה הזו, שהיא לא זאב בעור של כבש – היא חיית טרף איומה בעור של כבש. היא טרוריסטים בעניבה ובחליפה עם חיוך מתקתק. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדוני, אתה יושב-ראש. היא אומרת לחברי כנסת טרוריסטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא תקום עוד ממשלה בישראל שהזרוע הפוליטית – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו חיות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא תקום עוד ממשלה בישראל – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תקרא לשרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא תקום עוד ממשלה בישראל שתנועה פוליטית שהיא הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים שותפה בה; לא תקום עוד ממשלה בישראל שתנועה שיש לה עמותה שמשתפת פעולה עם הטרור שותפה בה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אלהואשלה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני קוראת לכל חבריי חברי הכנסת ששיתפו פעולה עם הפארסה האיומה הזו, האיומה הזו, שאנחנו יודעים היום שעמותה 48' היא חברה מן המניין בפורום IDSB של האחים המוסלמים, והיא מעבירה מיליונים לתמיכה בטרור, ומנסור עבאס בעצמו עמד וגייס כספים לעמותה הזו: לא יקרה יותר. ואני קוראת לכל חבריי במפלגות הציוניות להודיע שהן לא ייתנו את ידם לדבר איום ונורא כזה. תודה רבה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שקרנית. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טאהא, אתה מעוניין להשיב? בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היושב-ראש, היא אמרה פה דברים קשים, השתמשה בביטויים מאוד מאוד לא מקובלים. אתה אפילו לא נתת לה הערה. על זה שהיא פונה לחברי כנסת וקוראת להם תומכי טרור אתה אפילו לא נתת לה הערה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> טרוריסטים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, וחיות, וטרוריסטים. אתה אפילו לא נתת לה הערה, וזה לא מקובל, אז לתשומת לב הייעוץ המשפטי וכל מי שצריך לדעת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר להגיד "תומך טרור". << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הדבר השני – השרה לשום דבר, המתנחלת, ששייכת לרשימה שחבריה או מורשעים או שבני משפחותיהם מורשעים, אתם לא תלמדו אותנו מה זה שלטון חוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם פורעים בשטחים הכבושים כל יום, מתנכלים לפלסטינים, שורפים להם בתים, שורפים להם רכבים – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> של נעליך – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – שורפים להם רכוש, שורפים אותם בעודם בחיים. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה? איפה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן, תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתם. אתם מורשעים, אתם חבורה של טרוריסטים. תומכי טרור טרוריסטים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כהן. לא לא לא, לא לקום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אני הולכת אליו, מותר לי. עדיין מותר. תירגע כבר – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואתם הבאתם חורבן – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – הבאתם חורבן על מדינת ישראל, וממשיכים להביא עליה חורבן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ווליד, איפה? << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני הייתי יו"ר ועדת הפנים של כל אזרחי מדינת ישראל, (אומר בערבית: על אפך ועל חמתך.) << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> איפה – – – על מי הוא מדבר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת, די. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למרות שלסתום לך את הפה זו מצווה, לא סתמתי לך את הפה, והמשכת לטנף, המשכת לטנף אצלי בוועדה כל הזמן, אז אל תשקרי. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה היא עושה שם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את לא יכולה לעמוד פה. את לא יכולה לעמוד פה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תוציא אותה. אבל למה אתה לא מוציא אותה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את הפה של אשתך אתה יכול לסגור. הפה של האישה שלך זה הפה היחיד שאתה יכול לסגור. הפה היחיד שאתה יכול לסגור. הפה היחיד שאתה יכול לסגור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את לא יכולה לעמוד פה. את לא יכולה לעמוד פה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תסלק אותה מפה. תסתלקי מפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תוציא אותה החוצה, בבקשה. להוציא אותה החוצה. חברת הכנסת גוטליב, תצאי החוצה, תחזרי בהצבעה. חברת הכנסת גוטליב, לצאת החוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תסתלק תגיד לכלב שלך. לכלב שלך. לכלב שלך תגיד תסתלק. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תסתלקי מפה, אני אומר לך. לכי. אני כבר הצעתי לך עזרה. הצעתי לך עזרה. את סובלת, צריכה עזרה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> על מי אתה מדבר, על עזה? על עזה? על מי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא לא לא לא. חברת הכנסת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הנושא האחרון. אוסקוט. איך קוראים לך? אוסקוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה? << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תגיד את השם שלי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הנושא האחרון – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תגיד את השם שלי, תגיד שאני אגיד לך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הרשימה המורשעת הזאת – אחד מחברי הרשימה, שהוא מורשע בכל כך הרבה תיקים והרשעות, עלה עם חבית חומר נפץ, נכנס למסגד אל-אקצא כדי לעורר פרובוקציה. הוא כבר הבעיר את השטח יותר מפעם אחת בנושא מסגד אל-אקצא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הר הבית בידינו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז אני אומר, אם עדיין נשאר בקואליציה הזו אדם נבון אחד, אחד, שיפסיק את הטירוף של הממשלה המשוגעת הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הר הבית בידנו. הר הבית בידינו. הר הבית בידינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יש שם את מסגד אל-אקצא, אני לא מכיר הר הבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הר הבית בידינו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יש מסגד אל-אקצא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הר הבית בידינו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הר הבית בידינו. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – 21 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק אספקת החשמל, התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 21 נגד, תשעה בעד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק אספקת החשמל, התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום) << הצח >> [הצעת חוק פ/4127/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב סגלוביץ') << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה, נכון? הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש ממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום), של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אם רוצים להבין מה זה טרלול על מלא – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אני יודע שאתה לא רוצה להפריע לסגלוביץ', נכון? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם רוצים להבין מה זה טרלול על מלא של ממשלה, צריכים פשוט לקרוא מה שקורה כאן. אני לא מניח – היום גם היה יום הרצל; נראה לי שהוא לא היה מרוצה לראות את הקטע האחרון פה. אבל אם רוצים לראות באמת מה זה, צריך פשוט לקרוא על החוקים שנמצאים פה. חוק הרשות לפיתוח הנגב – תיקון הגדרת הנגב, זה תמצית של טירוף. אני רק מקווה שהמציע והממשלה המוטרפת לא פחות, שוועדת השרים לחקיקה אישרה את זה, תעדכן גם את החזאים, שלא יהיה מצב שהטמפרטורה בנגב – אומרים שמאוד חם בנגב – שאיזה מישהו שבאמת לא התכוון שמע רדיו וחשב שזה העניין, יצא בקריית ארבע בלי הסוודר, כי בקריית ארבע קר, זה אזור אחר. אבל מה זה משנה, מה זה משנה כשרוצים לעשות משהו – לא שכל, לא היגיון, כלום, נאדה. כוח. ומפה נעבור להצעה הזאת, שהיא לא הצעה שאני המצאתי אותה, היא הצעה שנמצאת על שולחן הכנסת משנת 2004. הצעת החוק הזו, בפשטות – למי שקשה לו לקרוא, קשה לו להבין או לא רוצה להבין – היא קובעת שראש ממשלה שר או סגן שר שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות שחיתות חמורות שיש עימן קלון, לא יוכל להמשיך בתפקידו. לגבי שרים נקבע כבר בפסיקה, והחוק למעשה בסך הכול מעגן החלטות בית משפט בנורמה חקיקתית. לגבי ראש הממשלה, המצב המשפטי היום, שראש ממשלה יכול לכהן ככזה אפילו לאחר הרשעה, למעשה עד פסק דין חלוט – זה החוק נכון להיום. את התוצאות ההרסניות של חוסר בחוק כזה רואים בעיניים, לא צריך לדבר תיאורטית, אפשר לראות. הוא לא פה עכשיו, אבל נזק מתמשך מכהן בראשות הממשלה הזו, תופעה הרסנית, ויש לה שם – בנימין נתניהו. למרות עובדה זו, החוק הזה – אני יכול להרגיע את חבריי מהקואליציה – איננו משנה את המצב המשפטי בדיעבד. הוא רק ממחיש להיכן מגיעה מדינה שמנהיגיה מגיעים למצב של חוסר נורמות ציבוריות מכל סוג, שלקיחת אחריות מהם והלאה, ולאיזה מצב מדינה יכולה להגיע כאשר מוגש כתב אישום נגד ראש הרשות המבצעת. זה חיידק אוטואימוני שעוטף את כל המערכת כולה – הגוף נלחם בעצמו. לא סתם כשהולכים אחורה בזמן – הכול התחיל באותו יום שהוגש כתב אישום כנגד בנימין נתניהו. מאז המערכת המשפטית היא היעד המרכזי. על מנת לממש אותו נתניהו מינה לאורך השנים את האנשים, את עושי דברו – מי שזוכר את התמונה מאחורי בית המשפט המחוזי בירושלים. החוק הזה שאני שם כאן – ואני יודע שהממשלה מתנגדת – אינו מרפא את המציאות הקשה של הממשלה המופרעת הזאת, עם ראש ממשלה בלתי כשיר, עם שרים אלימים ובעייתיים, שאחד מהם מטייל היום בהר הבית, איזה אחת אחרת עם גדי בתוך הבגדים. אותם אתם מנרמלים. אתם מנרמלים כי אתם מטורללים. אבל מטורללים זאת מילה לא יפה. יש כוונת מכוון של הרס מתמשך של המערכת, ולזכותכם ייאמר – להרוס אתם יודעים. החוק הזה קובע נורמה עתידית לימים טובים יותר. ואני אומר גם לך, שר המשפטים, תאמין לי, יגיעו ימים טובים יותר, שאנשים שנמצאים עם כתבי אישום לא ינהלו, שאנשים מורשעים לא יובילו פה מהלכים. יגיעו ימים טובים יותר; לא איתכם, אבל הם יגיעו. מה הכיוון הנכון שמדינה צריכה להיות בו? מה, נבחר ציבור זאת זכות מוקנית? זכות מוקנית להיות נבחר ציבור? הבית הזה צריך להכיל אנשים שאין עליהם סימן שאלה, ויש פה אנשים – ובראש הרשות המבצעת ראש הממשלה, גם שלי, יש עליו סימן שאלה גדול. ואם היה סימן שאלה אחד לגבי הנורמות האישיות שלו, בוודאי שאין יותר שום סימן שאלה לגבי הנורמות הפיקודיות שלו, הניהוליות שלו, כיצד הוא מנהל את הממשלה הזאת – כישלון מתמשך. וזה על ראשכם, כולל 7 באוקטובר, אבל 7 באוקטובר זה יום אחד. מאז 7 באוקטובר עברו שמונה חודשים של חידלון מתמשך, של אנשים שהקשר בינם לבין ניהול, כוונה טובה לכלל אזרחי מדינת ישראל, לא קיים. עמדת ועדת השרים לחקיקה, ששוללת ומתנגדת לחוק זה, מייצרת לפחות תמונה בהירה מהי הקואליציה, עד כמה הריקבון עמוק בשלטון. אבל כן, זה מאפשר לסמן כיוון מדויק מה צריך לעשות אחרת. השרים שהצביעו בוועדת השרים לחקיקה מועלים בתפקידם, אבל זה לא בפעם הראשונה. אתם עוד מעט תיכנסו, תצביעו נגד חוק שהוא לטובת אזרחי מדינת ישראל, חוק שתחילתו בפברואר 2004, עבר קריאה טרומית ב-21 במאי 2008. חברי כנסת מכל סיעות הבית הצביעו בעד. החוק הזה התחיל – הגישו אותו כמה פעמים: תמר זנדברג, ואחמד טיבי, ואיימן עודה, ובוגי יעלון, ואחרים, ואופיר פז. ב-2008 ראש הממשלה בישראל היה אהוד אולמרט, ולמרות העובדה שהייתה חקירה פלילית בעניינו של אהוד אולמרט, חברי קדימה דאז הצביעו בעד החוק הזה, ולא רק הם – חברי הליכוד דאז הצביעו, חלקם, בעד החוק הזה; חברי ש"ס הצביעו בעד החוק הזה; חברי אגודת ישראל הצביעו בעד החוק הזה. אז מה קרה מאז 2008 ל-2024? הריקבון התפשט, זה מה שקרה. כשלא עוקרים מהשורש גילויים של שחיתות, זאת הופכת להיות מחלה ממארת. הצעת החוק הייתה כשראש הממשלה אהוד אולמרט היה נתון בחקירה פלילית, בהקשר לדבר הזה, ומאז הושחתו הנורמות הציבוריות. העליתם על נס את הריקבון. הכנסתם אנשים לא כשירים לתפקידים, חלקם בכוונה להרוס. זה מה שאתם עושים מתוך כוונת מכוון. חברי הקואליציה הזאת פה, שיושבים כאן, מבוהלים. לא לא, הם לא מבוהלים מהשחיתות. הם לא מבוהלים מהמצב של המדינה. הם מבוהלים מהמצב שבו הם נמצאים, שיש סיכוי שהם יאבדו שלטון, יאבדו כוח. בהמשך לדבר הזה, רק אתמול התברר שראש הממשלה, כפי שפורסם, מונע מינוי של קצין משטרה לשעבר בתפקיד הממונה על הרשות להגנת הצרכן. למה? כי הוא עסק בענייניו, הוא היה קצין המודיעין ביחידת להב 433, אז לא ממנים אותו בממשלה. יש ניגוד עניינים, גועל נפש, יותר גרוע מזה? לא. אבל זה רק אקורד של אתמול. יש פה שנים ארוכות של התפרקות טוטלית. על מנת למנוע את הדבר הזה, במקום להגיד "פשענו", "טעינו", מה אתם עושים? את מי שחוקר אתכם אתם מאשימים, את מי שתובע אתם מעמידים אל עמוד הקלון, וממנים אנשים בלתי ראויים, בלתי כשירים, לתפקידים הכי משמעותיים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר משוטט בהר הבית – איפה אתם? שהכול יבער על ראשכם? אבל מה אכפת לכם. אתם רק תעשו צירוף תיקים על השנה וחצי האחרונה של המהפכה המשטרית, על 7 באוקטובר ועל המהומה הבאה, אם היא תהיה. כן, זה על ראשכם. גם על ראשך, השר לוין. קצת היסטוריה. מי שקורא את דברי הכנסת מ-2008 אומר: כנראה היינו בעולם אחר. וכן, היינו בעולם אחר. אבל מי ששכח, אז אני אזכיר לו: חברי ש"ס כולם, למעט אחד, כולל השר מרגי, שהיה אז חבר כנסת, הצביעו בעד החוק הזה; חבר הכנסת גפני הצביע בעד החוק הזה; חבר הכנסת שהיה אז בקדימה, כיום חבר הכנסת מטעם הליכוד, זאב אלקין, כשראש הממשלה היה אהוד אולמרט, הצביע בעד החוק הזה; חברי ליכוד – חיים כץ הצביע בעד. ואתם יודעים מי עוד הצביע בעד? זה ששוחט את המערכת כבר תקופה, הביא אותנו לאסון הגדול ביותר מאז קום המדינה: בנימין נתניהו הצביע בעד. היכן בנימין נתניהו עכשיו? היכן הוא מסתתר? מאחורי איזה כנף, אחרי מישהו שלא משך בדש מעילו. זה אתם, זה פרצופכם. אבל העתיד עוד ישתנה. נגיע למקום טוב יותר לא רק עם הצעת החוק הזו – עם אנשים שיתכוונו אחרת וינהגו אחרת מכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. את עמדת הממשלה יציג שר המשפטים השר יריב לוין. בבקשה, אדוני. הרמה להנחתה עשו לך. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת סגלוביץ' עמד כאן על הדוכן בעוד מופע של הטפת מוסר ודיבורים גבוהה-גבוהה על, איך אומרים, שליחות ציבורית ואחריות ומחויבות והרבה מאוד מילים גבוהות ויפות כאלה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> נכונות. ונכונות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> וזה הזכיר לי, חבר הכנסת סגלוביץ', זה הזכיר לי את זעקות השבר של סיעת יש עתיד המודאגת שהכנסת תצא לפגרה, ובמהלך הפגרה הכנסת כביכול לא תעבוד, ודברים נוראיים יקרו. ואז, ואז, אני חייב לומר לכם – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> מה עם נשיא העליון? מה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת אלהרר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואז, אני חייב לומר לכם, הגעתי לכאן במהלך הפגרה לבניין, ואני חייב לומר, התרשמתי עמוקות: עברתי ליד משרדיהם של חברי הכנסת של יש עתיד, והיו תלויים שם שלטים יפים, מכובדים, היה כתוב עליהם: אנחנו עובדים גם בפגרה, הלשכות שלנו פתוחות ואנחנו לרשותכם, מה שנקרא, מסביב לשעון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה שר המשפטים, אולי תענה על מה שדובר פה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא כמו מפלגות אחרות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> היית בא לקפה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואז עברתי לתומי ליד משרדו של חבר הכנסת בני ידידי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, היית בא לוועדה לביקורת המדינה – היא עבדה כל השבועיים, אבל לא באת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עברתי ליד משרדך, גם ליד משרדו של חבר הכנסת נאור שירי, אבל לתדהמתי, לתדהמתי, היה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אולי תענה להצעת החוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איפה החדר שלי? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רק תוסיף לי את הזמן, אדוני. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, שר המשפטים, אתה ראית פעם את נתוני הנוכחות שלי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי. חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ראית פעם? ראית פעם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ראית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אליי אתה פונה? אני לא מדבר איתך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לתדהמתי, אחרי זעקות השבר וההתחייבויות בשלטים על הדלתות, כמו ששמענו עכשיו את חבר הכנסת סגלוביץ', הדיבורים האלה, הכל-כך יפים, אני בדקתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> דבר לעניין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני בדקתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שטרן, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני בדקתי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל על החברים שלך, שלא באים לוועדות בכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אני לא רוצה להוציא אותך, אבל אם אתה תמשיך להפריע אני אוציא אותך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תעשה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני בדקתי. אמרתי: הרי אני שר, ואתם חברי כנסת; לי יש לשכה בירושלים וגם לשכה בתל אביב, ואני עובד גם משם וגם משם, לא רק מהכנסת, ולכן נשאלת השאלה איך יכול להיות שכשכבר הייתי בכנסת, מצאתי את השלטים, אבל את הדלתות נעולות. ובדקתי את הנתונים: רבותיי, 42 ימי פגרה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> השר לוין, אנחנו מצפים ממך ליותר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – אתם, שהטפתם מוסר, שמתם שלטים: אנחנו נמצאים בפגרה – חבר הכנסת נאור שירי, בקושי היית פה 40 שעות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אפילו לא שעה בממוצע ליום. העיקר הטפתם מוסר. חבר הכנסת בליאק, מפאת הכבוד שאני רוחש לך אני אפילו לא אגיד כמה שעות אתה היית. אבל אני אגיד לכם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מתוך 24 שעות. איפה הייתי? איפה המשרד שלי? אתה לא היית פעם אחת ליד המשרד שלי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לכם, יש, יש – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך איפה היינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> הלכנו למשפחות שכולות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז למה תליתם שלטים? הלכתם, הבנתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תראה מה קרה בשנה שאתה שר המשפטים, אפילו הפועל תל אביב ירדה ליגה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, תודה. הבנתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל יש אצלכם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זאת דווקא בשורה משמחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יש אצלכם אחרים – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש אצלנו? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אוי, כמה זה קשה, כמה האמת היא קשה. אבל יש אצלכם חברי כנסת אחרים שאולי דווקא לקחו ברצינות את הסיסמאות האלה, למשל חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת פרידמן, אדוני היושב-ראש, היא עובדת בכנסת גם בפגרה 24 שעות, אבל לא ביממה; ב-42 יום. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה זה יותר מחברי הכנסת שלך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> 24 שעות ב-42 יום. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה זה יותר מחברי הכנסת שלך? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל לשים שלט על הדלת. צביעות שאין למעלה ממנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> במיוחד אתה יודע כמה חשוב – העבודה היא רק בכנסת, נכון? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה שר המשפטים? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני לא הבנתי מאיפה הצביעות הזאת מגיעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר המשפטים? לא להאמין. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ואז נזכרתי, נזכרתי – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> נזכרת, כן. זאת הצביעות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בשיר הידוע של להקת בנזין, מילותיו של יעקב גלעד והלחן של פוליקר: חופשי זה לגמרי לבד. יש שם את השורות הבאות: 24 שעות – חברת הכנסת פרידמן, לא ב-42 יום; ביממה. טעות חוזרת בטעות על עצמה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אישית אני מעריכה את זה שאתה יודע את השם שלי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> "מי ידע בסופו של חשבון שאחד ואחד זה בעצם המון" – כי לשיטת יש עתיד, לבוא בפגרה לאיזו שעה פה ושעה שם זה המון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אתם, כמו שעשה חבר הכנסת סגלוביץ', מטיפים מוסר בחוצפה, בחוסר הגינות – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – בחוסר יושרה שאין למעלה ממנה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, יריב, כמה ששי היה בכנסת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני רוצה לדעת כמה ששי, ואושר שקלים, ומי עוד יש שם? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל עכשיו אני יכול להגיד – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כמה כולם היו בכנסת? אם הוא כבר מדבר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – משהו אחד לזכות סיעת יש עתיד. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, הוא פנה אליי? הוא פנה אליי – אני אענה לו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, אני רוצה לומר משהו לזכותכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא רוצים שתגיד לזכותנו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אגיד משהו אחד לזכות סיעת יש עתיד החרוצה שמגיעה בפגרה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז אני אענה לו מהדוכן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זו סיעה מלוכדת. למה היא מלוכדת? כי אתם לא עושים על דעת עצמכם כלום. תולים שלטים כי יו"ר המפלגה לפיד אמר לתלות שלטים – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> נכון, הבנו, לא היינו. עכשיו מה יש לך לענות על הצעת החוק? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – ולא מגיעים לכנסת כי גם יו"ר המפלגה לפיד לא מגיע לכנסת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא היינו, לא באנו, עכשיו תענה לעניין ואל תקשקש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתם יודעים כמה זמן ראש האופוזיציה, שנאם על הפגרה ודיבר כל כך הרבה, כמה הוא היה כאן במהלך הפגרה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז למה הצבעתם נגד בוועדה? למה? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כמה הוא היה פה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה בארצות הברית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> העלינו את זה בוועדה, אז למה הצבעתם נגד? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מגיע לו, מגיע לו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה לא חלק מסיעת יש עתיד, אתה לא רשאי להגיד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מגיע לך, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, מגיע לך ציון 10, אבל לא, לא 10 מתוך 10 – מתוך 100, במקרה הטוב. כי אתה היית פה 10 שעות שלמות. העיקר היה שלט: אנחנו כאן עובדים גם בפגרה. תתביישו לכם. איזה פופוליזם, איזו צביעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> בושה וכלימה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – – תצעקו, תצעקו – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הזמן הזה יתווסף – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אני אגיד לך משפט אחד אחרון, חבר הכנסת סגלוביץ': זה הפרצוף האמיתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא שר המשפטים, אתה שר המילים הריקות – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הפרצוף שלכם זה בדיוק כמו הפרצוף של הפועל – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שקרה ב-7 באוקטובר על הפרצוף שלכם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, מספיק. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ישר עם הסיסמאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – בושה. קצת היגיון – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – הסרבנים. זה לא יפה ככה ליד כולם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אסיים ואומר לך, חבר הכנסת סגלוביץ', בדיוק כמה השלטים הצבועים האלה שתליתם על הדלת וכל הסיסמאות האלה שלכם והדיבורים המתנשאים והגבוהים, שאתם עובדים וטובים ואנחנו אחרים – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> יש לך תשובה על הצעת החוק שנתניהו חתם עליה, עבר עליה, דיבר עליה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך תשובה במשפט אחד פשוט. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא שר המשפטים – שר המילים הריקות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני אענה לך, אם תיתן לי – אם לא תהיה דיקטטור ותיתן לי להשלים את המשפט, אז אני אענה לך במשפט אחד פשוט – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הבנתי, הבנתי, רבותיי. זה לא מרשים אף אחד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – לא זה, לא השלטים על הדלת ולא האפס עבודה שאתם עושים פה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אפס עבודה – – – אתה בכלל במדינה פה בחודשיים האחרונים? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – מעונות מיוחדים – איפה אתם? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך מה כן, חבר הכנסת סגלוביץ'. אני אגיד לך דבר אחד מאוד פשוט – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת ביטון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – שאנחנו נעמוד עליו תמיד ואתם לא מסוגלים לקבל אותו: אנחנו מאמינים בדמוקרטיה, ובדמוקרטיה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו חתם על ההצעה, מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', נא לשבת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – חתום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', דיברת בתורך. תן לשר לוין להשלים את דבריו. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – – שר המילים הריקות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', שב, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כשהאמת היא עוצמתית צריך לעמוד על הרגליים כדי לצעוק נגדה, וזה לא עוזר. ואני אומר שוב במשפט אחד פשוט מאוד: אנחנו מאמינים בדמוקרטיה; בדמוקרטיה מי שקובע מי יהיה ראש הממשלה זה העם. זה לא יועץ משפטי – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> בוא נלך לעם, הגיע הזמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – זה לא מישהו שמחליט החלטה כזאת או אחרת, יהיה פקיד גבוה ככל שיהיה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת באה לשלול מהעם – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> – – את הזכות הבסיסית שלו לקבוע מי יהיה ראש ממשלה, ואנחנו לא נאפשר לכם להרוס את הדמוקרטיה בישראל. חד וחלק. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם אותה, הרסתם אותה. בחירות עכשיו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר המשפטים לוין. ראש האופוזיציה יאיר לפיד, בבקשה. רבותיי חברי הכנסת, נא להיות בשקט. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גיליתי פה את השר קרעי, ורציתי לשאול אם החזרת ל-AP את הציוד שלהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי שאלה יותר טובה, השר קרעי: האם אתה יודע מה זה AP? האם אתה יודע ששלחת את הפקחים שלך להחרים ציוד של גוף התקשורת הגדול בעולם? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם אתה יודע ש-AP קיבלו 53 פרסי פוליצר והם פרו-ישראלים? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> האם אתה יודע שהצלחת לחולל שוב נזק בין-לאומי חסר תקדים רק כי אין לך מושג במה אתה עוסק? אתה לא מבין בתקשורת, אז אל תתעסק בזה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> השר קרעי, אני רוצה להגיד לך משהו שיהיה לך קל להבין – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פאדיחה זה 108 בגימטרייה; 108 בגימטרייה זה פאדיחה. זה מה שעשית אתמול למדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום). נא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום) לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> 35 בעד, 43 נגד, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת יסמין פרידמן << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לפני שנמשיך בסדר-היום, חברת הכנסת יסמין פרידמן ביקשה להודיע הודעה אישית לנוכח העובדה שהיא הוזכרה בדבריו של הדובר הקודם. בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני שר המשפטים – איפה הוא? איפה שר המשפטים? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבל, כי הוא כרגע השמיץ אותי, ואני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. איפה שר המשפטים? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שר המשפטים לוין נמצא באולם. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני שר המשפטים, אני רוצה לענות לך, כי טרחת מאוד לבדוק מה עשיתי בפגרה בכנסת. עזוב מה שעשיתי בחוץ. אז אני רוצה להקריא לך מגוגל נוכחות בפגרה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רבותיי, נא להיות בשקט. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הייתי 50 שעות. אתה יודע מי היה פחות ממני? בוא נתחיל: משה פסל מהסיעה שלך היה פחות ממני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דן אילוז מהסיעה שלך היה פחות ממני. עוד, רק התחלנו: ששון ששי גואטה היה פחות ממני – הוא מהסיעה שלך; אושר שקלים היה פחות ממני; ככה גם טלי גוטליב. חנוך מלביצקי גם הוא היה פחות ממני, מה לעשות? אריאל קלנר – פחות ממני. להמשיך, אדוני שר המשפטים? שלום דנינו היה פחות ממני; אלי דלאל היה פחות ממני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי עוד? אני יכולה להמשיך ככה. אבל אני אגיד לך עוד משהו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא להיות בשקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה משה פסל? מי זה? מי זה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך הוא נראה – – – לא ראיתי אותו – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, נא להיות בשקט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – אני רוצה לדעת מי זה משה פסל. אה, הוא היה פעם – – – << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך עוד משהו: אותי חינכו בבית לכבד אנשים מבוגרים ממני, ואני נוטה לעשות את זה רוב חיי. אבל זה באמת מביך שאתה כשר המשפטים עולה לכאן ובמקום לענות עניינית על הצעת חוק סופר-חשובה, שבעבר הרבה מכם חתמו עליה והיו בעדה, אתה מתעסק בדברים – איפה הייתם או לא הייתם בפגרה. זה מביך אותי, ואתה כשר המשפטים של מדינת ישראל לא אמור לנהוג ככה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחברת הכנסת פרידמן. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לאחר גיל 18 בעד ילד המשרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2029/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לאחר גיל 18 בעד ילד המשרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את ההצעה, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי כנסת נכבדים, בתוך כל הכאוס הזה והוויכוחים אני מנסה להעלות הצעות חוק שיעשו טוב לילדים שלכם, לילדים שלנו, לכולם. לצערי הגדול, אופיר כץ, אני כנראה אצטרך לגנוב סוסים כדי שאתם תצביעו על הצעות טובות ולא תדחו אותן בבושה שהיא חסרת תקדים. כי אם ההצעה הזאת הייתה מדברת על אברכים או על סקטורים מסוימים שנמצאים בקואליציה, אתה היית רץ להילחם בשבילם, אבל כשזה לכל ילדי ישראל, אתם לא מתביישים לשבת בוועדת שרים ולדחות את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> שום דבר. קשקוש בלבוש. אתם לא שואלים איפה התקציבים כשאנחנו מבררים בישיבת ועדת ביקורת שיש 300 מיליון שקלים לעמותות חינוך שאף אחד לא מפקח עליהן, והן מקבלות כל חודש עוד 20 מיליון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אין מקור תקציבי – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חוק הביטוח הלאומי – לפני זה אני אספר משהו: אני ועוד שני אחיי היינו חיילים בסדיר, בני משפחה של תשע נפשות. ביום ראשון או מוצאי שבת, כשהייתי יוצא מהבית, הייתי מסתכל על אבא שלי, שהיה צריך לתת כסף לשלושת הילדים בסדיר, וכל אחד מאיתנו היה אומר: אבא, אנחנו מסתדרים – כי לא היה כסף. וכשהייתי מגיע לבסיס, למרות היותי לוחם – ובאמת הייתי לוחם, תשאלי את אבא שלך – אז הלכתי למכור בקבוקים בשק"ם כדי שיהיה לי לקנות את הדברים האלמנטריים. אני אומר את זה כהקדמה להצעת החוק הזאת. חוק הביטוח הלאומי קובע כי קצבת ילדים תשולם להורה מבוטח שזכאי לכך בעד כל ילד, וזאת במטרה לסייע בנטל הכלכלי של גידול הילדים. עם זאת, הזכאות לקצבת ילדים פוקעת בגיל 18, כשהילד שבעדו משולמת הקצבה מתגייס לצבא או משרת בשירות אזרחי או לאומי. בתקופה הזאת של הצבא, אנחנו כולנו יודעים שלמרות שהחיילים לנים וגרים בצבא, מה לעשות, ילד או ילדה מגיעים הביתה בכל השכבות, מכל המעמדות – תגידו לי אתם אם הילד שלכם או אח שלכם יצא מהבית בלי שההורים עשו מאמץ גדול לשים לו בכיס קצת כסף להתפרנס במהלך השבוע, במהלך החודשים הקשים שלהם. צעיר בגיל צבא לא יכול לעבוד, לא יכול להרוויח כסף, והמשכורת הצבאית – אין בה היום כדי לכלכל אותו, אתם יודעים, טיפה מעל המינימום. גם המדינה מודעת לכך שחיילים מסתייעים בהורים שלהם מבחינה כלכלית בתקופת שירותם. כל אחד מאיתנו יודע את זה. כל מי שיש לו ילדים בצבא יודע שהוא חייב לקחת ממשכורתו, מההכנסה המשפחתית, ולדאוג שהילדים האלה שביום ראשון חוזרים לצבא או חוזרים ללחימה – מציידים אותם בסכום מסוים. כיוון שהמדינה ממילא מסתמכת על תמיכתם הכלכלית של ההורים בתקופת השירות, אין זה סביר והגיוני שמפסיקים את קצבאות הילדים בגיל 18. וזה קצבאות קטנות – 186 שקלים, 244 שקלים – אבל בבוטות אומרים להורים האלה: הבן שלך או הבת שלך התגייסו לצבא, אבל אנחנו נפסיק לתת לך את הקצבה הזאת. אני ישבתי עם הביטוח הלאומי והבאתי את זה, ובדקנו את המחירים ובדקנו את העלויות, ומעבר לעלויות, שהן לא גבוהות, אני חושב שזה היה מאוד מכובד שהמדינה תגיד: ילד וילדה שמשרתים בצבא הם עדיין סמוכים על שולחן הוריהם, ולכן אנחנו לא נפסיק. ואם לא אמרו את זה בעבר, צוק העיתים עכשיו, כשהילדים שלנו נמצאים בקושי כל כך גדול – המעט שאנחנו יכולים לעשות ככנסת, כמדינה, הוא להגיד להורים שלהם: אתם יודעים מה, אנחנו מכבדים אתכם, גם אם זאת תהיה הוראת שעה לתקופה הקשה הזאת. שום דבר. באטימות, בשרירות לב, רואים הצעה כזאת טובה, ואנשי הקואליציה: תדחו את זה לעוד חצי שנה. תראו מה עבר היום, איך הצבעתם ואיך עליתם להגן על תוספת ועל הכללת יהודה ושומרון בנגב, ומי שאמר שזו טעות, אמרו לו: אתה שונא מתיישבים. חנטרישים שכמוכם, תתביישו לכם. כשאני הייתי שר הרווחה – תשאלו בדרום חברון, הם הראשונים לקבל, אבל על פי חוק, כי הרווחה היא רווחה לכולם. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הם היו בחוק. אתם הוצאתם אותם מהחוק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרווחה היא רווחה לכולם, ומעולם לא עשינו הבדל, לא אני ולא שום שר של יש עתיד, חס ושלום, בין יהודי שגר בדימונה או בתל אביב ליהודי שגר בשומרון. תשאלו את ישראל גנץ איך רצתי יום-יום שם, אני וחבריי, ולא הבדלנו. אבל לכם, מה הבעיה להבדיל? מה הבעיה לשבת בישיבה ועדת שרים, וכל דבר שקשור ליהדות החרדית להצביע, כי אתם מפחדים, אבל כשמאיר כהן או לא יודע מי, או קטי או אנשים שמטפלים בנושאים חברתיים, מעלים את ההצעות האלה, אתם אפילו לא מתקשרים לקרוא, לשאול, להתייעץ. אתם מייד פוסלים את זה, דוחים את זה בשלושה חודשים או חצי שנה. איפה הביחד שלכם? הביחד הוא רק כשזה תואם לכם? מה הבעיה עכשיו, 168 שקלים? אבל זה מעבר לכסף, זו אמירה מכובדת להורים של החיילים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיפה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תגידי לי "מאיפה". איפה שמוצאים 3 מיליארד לחינוך החרדי נמצא 100 מיליון שקל להורים, לכבד אותם, להגיד להם: זה לכבוד הילדים שלכם. מי שמשרת בצבא, זה הדבר היחיד שאנחנו נותנים להם. לא קצבאות לימודים, לא שהם יושבים ולא נלחמים ומשלמים להם. לא ולא. אם הוועדה הייתה עושה דבר אחד – אומרת: מאיר, אתה יודע מה, מציעים לשנה, לחצי שנה, לסמן וי לכבודם של ההורים האלה, של הילדים, הבנים והבנות שמשרתים. אבל הפופוליזם המטופש הזה, שאם אתה לא תלך לגנוב סוס אז לא יעבירו חוק, זה בושה שלכם. לא הייתה אף פעם קואליציה כזאת. אני פה 12 שנים; היה דוד ביטן, היו ראשי קואליציה שנלחמו יחד איתנו כשראו הצעה טובה, רצו עם זה ואמרו: זה עליי. אבל אתם – איזו ציניות. מה, אתם לא מתביישים? מה קרה? מה, ההורים האלה הם סרח עודף? רק הורה של תלמיד שלומד בישיבה ולא מתגייס יקבל קצבאות לבן שלו? אבל אנחנו, שמגייסים את הילדים, את הבנים ואת הבנות, לא יכולים במצב כזה להגיד להורים: חבריא, אתם יודעים מה? לא מפסיקים לכם את כספי הילדים – כמה זה מביש, 168 שקלים, 240 שקלים מהילד השני ומעלה – ולהגיד להם: אנחנו, כנסת ישראל, מצדיעים לכם. אם אתם לא רוצים שאנחנו נגיש, אנחנו לא נגיש. תגידו לי: מאיר, תשנה את השם, שאופיר כץ יגיש את זה – בבקשה. ואם אתם חושבים שאנחנו עושים את זה בשביל פופוליזם, אתם טועים. אנחנו שומעים את הציבור, אנחנו שומעים את הקולות, גם אתם שומעים את הקולות. וצר לי שקיבלתם החלטה כזאת. אני יודע שתצביעו נגד ותלכו לדרככם, וכל אחד יעשה את החשבון האישי שלו, ותגלגלו עיניים, ותגידו לי: מה לעשות, אנחנו חלק מהקואליציה. קצת אומץ. הגיע הזמן. מילא שאתם רואים שהמדינה מתרסקת, מילא שאתם הולכים עם בטן מלאה, אבל אף אחד מכם לא ידבר, לא יעז לדבר. אבל בנושא של הילדים שלכם ושלנו זו לא הצעה סקטוריאלית, זו הצעה לכל חייל וחיילת, לכל משפחה, להגיד לה: חבריא, אנחנו מצדיעים לכם במעט שאנחנו יכולים. יושבים אנשים בוועדת שרים – לא הייתה ועדת שרים כזאת, לא היה דבר כזה. תתביישו, אלה שמצביעים נגד. תעשו את החשבון שלכם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כהן. אני מזמין את שר הדתות מיכאל מלכיאלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> רצו מישהו באות מ'. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מלכיאלי, למה אתה? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> רצו מישהו באות מ', חיפשו מישהו באות מ' – מצאו אותי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כן, לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, שאל חבר הכנסת מאיר כהן: למה אתה? חבר הכנסת כהן, שאלת: למה אתה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רוצה להגיד מה הייתה התשובה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, חיפשו מישהו באות מ'. עכשיו תשמע, שגית, היועצת המשפטית של הכנסת, הוציאה דפי מידע בחוברות. אני חושב שהיה צריך להוסיף שם עוד עמוד אחד – שבחיים הפוליטיים חבר אופוזיציה מציע כל מה שהוא רוצה. חבר קואליציה לפעמים צריך לעלות ולהגן על דברים שהוא לא בהכרח חושב, אבל זו עמדת הממשלה. ככה החיים עובדים. כל מי שיושב כאן והיה פעם צריך לענות בשם מישהו יודע – ואני לא מגלה פה סודות לאף אחד – שלפעמים הוא עולה ואומר: ואללה, הייתי יותר שמח להגיד שזה כן, אבל זה לא. יותר מזה, אתה היית שר הרווחה מהטובים שהיו לנו. אם אני אוציא מערוץ הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. לא מתוך רוע, חלילה. לא. מתוך – אתה אומר: בוא, אני לא יכול, נו, מה אתה רוצה ממני? אני הייתי מחר מגיש הצעת חוק שכר מינימום, קצבאות נכים – היית אומר לי: מלכיאלי, דחילק. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו לא הצעת החוק הזאת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא לא לא. נכון נכון נכון. מסכים. אבל תיאורטית אתה כשר, או כל אחד, עולה פה להגיד על הצעות טובות שהיית מת לאשר אותן, ואתה אומר: היי, בוא'נה, אני לא יכול. זאת אומרת, בדפי המידע חסר המידע הזה. אחרי שאנחנו יודעים את המידע הזה, יותר קל להיכנס לתשובה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> חסר עוד משהו בדפי מידע. חסר עוד משהו – שיש פה אנשים ערלי לב – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> פינדרוס, נהנית מהתשובה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> – – שלא רואים בעיניים. גם את זה חסר בדפי מידע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שמא? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> אנשים ערלי לב שלא רואים בעיניים; ששר המשפטים אפילו לא מגיב על הצעת החוק – גם את זה אין. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב. היות שסימנו לי שם לרדת, אז אני אומר שאני השבתי בשם שר העבודה, שהוא מדגיש שהוא בעד, הוא אוהב את ההצעה והכול בסדר, והוא קורא לך: ידידי חבר הכנסת כהן, בנימה אישית, כל חקיקה שתיטיב עם חיילי צה"ל, אני מוכן לשלב ידיים איתך בנושא, רק הוא אומר שאין לו מקור תקציבי, והוא מבקש להתנגד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר מלכיאלי. חבר הכנסת כהן, אתה מעוניין להגיב על הדברים? לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רק רוצה לחזק, חצי שנייה. עליזה, החברה הטובה שלי, צועקת: קואליציה – נגד, וראשי הסיעות מחרים מחזיקים אחריה: נגד, והילדים שלנו שבצבא, ההורים שאנחנו צריכים לכבד, יסתכלו עלינו ויתביישו במה שאנחנו עושים. תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למה עלינו? עליהם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת כהן. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לאחר גיל 18 בעד ילד המשרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי), התשפ"ג–2023. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום קצבת ילדים לאחר גיל 18 בעד ילד המשרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 25, נגד – 49, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי, התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לחלוקה הוגנת של מזונות, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3883/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו נעבור עכשיו לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לחלוקה הוגנת של מזונות, התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת גדעון סער וזאב אלקין. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער לנמק את ההצעה. << דובר >> גדעון סער (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אגיד רק בפתח הדברים לחברי הכנסת שיש לי סיכום עם שר המשפטים שתשובת הממשלה והצבעה יהיו במועד אחר, ואני אבהיר בסוף דבריי מדוע. מה ההצעה שאני מביא היום? הצעה שבשעתו עבדנו עליה הרבה, בקדנציה הקודמת, כשהייתי שר המשפטים, והרעיון הוא הצעה לחלוקה הוגנת של תשלומי מזונות, כדי לבצע שינוי נדרש ומכונן בנושא שהוא קריטי להרבה מאוד משפחות ולהרבה מאוד אזרחים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – להוביל סוף-סוף לגירושים מכבדים. אף אחד לא ספונסר של אף אחד. טובת הילדים לעיני הכול ובהתאם לזה תשלום המזונות. אני מקווה שתצליח לקדם את ההצעה הזאת. << דובר_המשך >> גדעון סער (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. אני מודה לך. העיקרון שמנחה את ההצעה הוא העיקרון של טובת הילד, ועיקרון נוסף – יצירת הוגנות בחלוקת תשלומי המזונות בין ההורים, וליצור אחדות ושקיפות בנושא דיני המזונות בישראל, שהיום למעשה כל שופט יכול להחליט דבר אחר, שונה בתכלית. ומה הקשיים שקיימים היום? הבדלים משמעותיים בפסיקות על גובה תשלום המזונות; חוסר אחידות בשאלה כיצד נכון לחלק את ההוצאות בין ההורים. ברוב המקרים חלק הארי של ההוצאות מוטלות על האב, אבל בלי קשר למצבו הכלכלי ולמצב הכלכלי של האם ולהכנסות של כל אחד מהם, וזה לא הגיוני בשנת 2024. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> במציאות המודרנית רוב האימהות עובדות. יש הרבה מאוד מקרים שהן מרוויחות גם יותר מהאב, וצריך להביא את זה בחשבון כשקובעים את גובה תשלומי המזונות ואת החלוקה. גם אין הסכמה היום מהי בעצם עלות גידולו של ילד בישראל, ולכן יש הבדלים משמעותיים בפסיקת גובה תשלומי המזונות בין ערכאות שונות ובין שופטים שונים. הנסיבות האלה מובילות למצב שמזונות הילדים הם אחד המכשולים הגדולים ביותר בניסיון לפתור סכסוך בין ההורים ולהביא לרגיעה, שבסופו של דבר באה לטובת הילדים ומאפשרת להתחיל על מי מנוחות, ככל שניתן, את תהליך החיים הנפרדים, שהוא כשלעצמו לא פשוט עבור כל הצדדים. טובת הילד היא שצריכה לעמוד נגד עיני ההורים, ומניעת המתחים סביב נושא המזונות תאפשר להם להתרכז טוב יותר בדאגה לרווחת ילדיהם. ההצעה הזאת מבקשת לקבוע עקרונות וקריטריונים סדורים לחלוקה של דמי המזונות. כך תתבצע חלוקה הוגנת ואחידה, שתעלה את המוטיבציה לסיים את ההליך מחוץ לערכאות משפטיות ותצמצם משמעותית את המתח בין הצדדים. זה גם יקל את העומס הרב שקיים בבתי המשפט. עיקרי הצעת החוק קובעים כי ההורים אחראים במשותף להבטיח את צרכיו הכלכליים של ילדם בהתאם להוראות החוק, וכי זכותו של הילד לקבל מהוריו את התמיכה הנדרשת לכך. בנוסף, ייקבע כי ברירת המחדל המועדפת היא הסדרים המבוססים על ההסכמות בין ההורים, ורק כשאין הסכמות יקבע בית המשפט בעניין. החוק קובע כי סכומי התמיכה הכלכלית בילד יהיו אחידים ויתבססו על עקרונות משותפים לכלל האוכלוסייה. החלוקה תתבצע לפי הקריטריונים, תוך התחשבות בהכנסות של ההורים, וגם רווח מכל מקור שהוא, כגון נכסים, הוא בגדר ההכנסות שיובאו כאן בחשבון בחלוקת תשלומי המזונות. עוד מוצע בחוק שחובת התמיכה הכלכלית של הורים בילדיהם תימשך עד הגעת הילדים לגיל 21 – רף שתואם את הסטנדרט הבין-לאומי ואת מציאות החיים בישראל, שבה בדרך כלל עקב שירות צבאי או לאומי, אין לילדים אפשרות לרכוש עצמאות כלכלית לפני סיום השירות. כמו שאמרתי, החוק הזה הוכן בתקופת כהונתי כשר המשפטים. הוביל את הכנתו בשעתו מנכ"ל משרד המשפטים דאז עו"ד ערן דוידי. כלל הנתונים והמסקנות יתבצעו לאחר עבודת מטה של משרד המשפטים כדי להסדיר את הנושא הזה. היה פה גם תהליך רציני ביותר של שיתוף חוקרים מתחום דיני המשפחה, כולל פרופ' שחר ליפשיץ מאוניברסיטת בר-אילן, שהיה יועץ מלווה. אני מבקש בהזדמנות הזאת להודות גם לו. בהמשך נעשה גם תהליך שיתוף ציבור, עוד קודם לתזכיר החוק שהפצנו, באמצעות קול קורא שקרא לציבור הרחב לקחת חלק ולהשפיע על בחינת העקרונות המנחים שגובשו ביחס למזונות ילדים. לקול הקורא הזה נענו ארגונים שונים, גורמי מחקר ואקדמיה, עורכי דין העוסקים בתחום וכן אבות ואימהות, אזרחים ישראלים, שביקשו ללמד מתוך חוויותיהם האישיות. בנוסף, נערכה בחינה כלכלית בשאלה מהי עלות גידולו של ילד בישראל, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהתייעצות עם כלכלנים העוסקים בתחום, וזה היה הבסיס לסט של עקרונות מנחים קבועים שעל בסיסם תיקבע חלוקת דמי המזונות בין בני הזוג באופן מאוזן והוגן לשני הצדדים. לצערי החליטה ועדת השרים לחקיקה לדחות את הדיון בשלושה חודשים. המשמעות של דחייה בשלושה חודשים היא בעצם להגיע עד למושב החורף של הכנסת, שיתחיל בעצם בסוף אוקטובר, ממש בסוף אוקטובר. אני חושב שלא נכון לא לצאת לדרך, אבל סיכמתי עם שר המשפטים שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר, כדי לנסות למצות את הסיכויים להגיע לאיזושהי הבנה לקידום הנושא החשוב הזה – גם אם לא במלוא ההיקף, כי זו רפורמה מאוד גדולה שאני מציע פה, גם בהיקף יותר מצומצם, אבל שיהיה מוסכם. אנסה במהלך השבועות הקרובים להגיע להבנה כזאת, ואם לא, אם לא נצליח להגיע להבנה בסופו של דבר, נביא את הצעת החוק כאן להכרעת מליאת הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת סער. כאמור, עמדת הממשלה והצבעה – במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1010; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 167; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צבי סוכות להציג, בשם הוועדה לביטחון לאומי, את הצעת החוק. << דובר >> צבי ידידיה סוכות בשם הוועדה לביטחון לאומי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס׳ 39), התשפ"ד–2024, שיזמו חברי הכנסת אופיר כץ ויוליה מלינובסקי. הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת להניח אבן נוספת במאבק נגד תופעת הכניסה והשהייה של שוהים שלא כדין תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה למדינת ישראל. במדינת ישראל קיימת תופעה רחבה של כניסה ושהייה של זרים בלא היתר כדין. לתופעה זו השלכות ביטחוניות, חברתיות וכלכליות. אחת הדרכים לטיפול בתופעת השוהים שלא כדין היא ביצוע פעולות אכיפה נגד אלו המסייעים להם ומקילים על כניסתם לישראל והשהייה בה. בהתאם לכך, נקבעו בחוק הכניסה לישראל עבירות העוסקות בהסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין. עבירות אלו נפוצות, והמבצעים אותן מעדיפים פעמים רבות את טובתם הכלכלית על פני השמירה על ביטחון הציבור. בעקבות הגידול שחל בשנים האחרונות במספר השוהים שלא כדין תושבי אזור יהודה ושומרון וחבל עזה בתחומי מדינת ישראל, ובעקבות המצב הביטחוני ומעורבותם של אותם שוהים שלא כדין בפעילות טרור נגד אזרחי ישראל, תוקן חוק הכניסה לישראל כדי להתמודד עם מציאות זו. במסגרת זו הוחמרה הענישה הקבועה בחוק בגין הסעה, הלנה והעסקת שוהים שלא כדין, ונקבעו מנגנונים שונים לאכיפת עבירות אלה, ובכלל זה מנגנונים המאפשרים הטלת סנקציה מינהלית של התליית רישיון או היתר עיסוק וחילוט של רכוש הקשור בעבירה. כעת, בשל היקף תופעה זו ולנוכח השלכותיה על ביטחון אזרחי ישראל, אנו מבקשים להחמיר את ההסדרים הקבועים במנגנונים אלה כאשר מדובר בעבירות המבוצעות בנסיבות מחמירות. עבירות של הסעה, הלנה והעסקה בנסיבות מחמירות כוללות, בין היתר, הסעה של שוהה שלא כדין כאשר בוצע שינוי ברכב במטרה להסתיר אותו, או כאשר ההסעה נעשתה במסגרת שירותי הסעות, עבירות של הלנה והעסקה של שני תושבים זרים או יותר ששוהים שלא כדין בישראל, הלנה והעסקה למשך תקופה העולה על יומיים רצופים ועוד. על מנת להגביר את ההרתעה כנגד מי שמסייעים לתופעת השהייה שלא כדין, הצעת החוק מבקשת להחמיר את הסנקציות המוטלות בגין עבירות אלה המבוצעות בנסיבות מחמירות. בפרט, מוצע להאריך את משך התקופה שבית המשפט יהיה רשאי להתלות רישיון או היתר עיסוק בעיסוק הקשור לעבירה לתקופה שלא תעלה על שנה, וכן, כפי שיפורט, לאפשר לבית המשפט להטיל הסדרי חילוט מחמירים מאלה הקיימים. הסדרי החילוט המורחבים המוצעים יאפשרו לבית המשפט לצוות, נוסף על כל עונש אחר, על חילוט רכוש הקשור לעבירה של מי שהורשע בעבירות המבוצעות בנסיבות מחמירות, ובכלל זה חילוט דירת המגורים או העסק שבהם נעברה העבירה, או לחלופין, לצוות על חילוט בשווי, שהוא חילוט של רכוש שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה. לצורך הפעלת הסדרי החילוט האמורים מוצע לאמץ את ההסדרים הפרוצדורליים הקבועים כבר כיום בפקודת הסמים המסוכנים ביחס לחילוט, ובתוך כך את ההסדרים העוסקים בסייגים לחילוט רכוש, ערעור על חילוט, ביטול חילוט וכדומה. בנוסף, כדי לאפשר אפקטיביות מוגברת באכיפה, מוצע לאמץ את ההסדרים הנוגעים לסמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת סדר הדין הפלילי. זאת, בין היתר, במטרה לאפשר תפיסה של רכוש שניתן לחלט אותו לפי הצעת החוק עוד בטרם הרשעה. אומנם כבר כיום קבועות הוראות חילוט הנוגעות לרכב המשמש להסעת שוהים שלא כדין, ואף לאחרונה נקבע בהוראת שעה כי במקרים אלה ניתן יהיה להטיל קנס בגובה מזערי שלא יפחת ממחצית שווי הרכב, אולם עד עתה לא נקבעה האפשרות לחילוט בשווי במקרים אלה, ובכך יש שינוי משמעותי והוספת כלי משמעותי ליכולת ההתמודדות של הרשויות עם עבירת ההסעה של שוהים שלא כדין. בעיני הוועדה, ההסדרים המוצעים בהצעת החוק יקנו לגורמי אכיפת החוק כלים נוספים הנדרשים להתמודד עם המקרים הרבים של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, והם מהווים כלי הרתעתי חשוב המבקש לפגוע בתמריץ הכלכלי לביצוע עבירות אלה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני אבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. מי שנמצא כאן בגיוס מלא, חבריי חברי הכנסת – אנחנו רואים כאן בגיוס מלא את הח"כים מהסיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. הם הגיעו לכאן בגיוס מלא במטרה להפיל את החוק הזה, כי דבר אחד חשוב להם: לעזור לאותם אנשים להיכנס לכאן, לעזור לאותם אנשים להיכנס לכאן, אנשים שעושים כאן פיגועים, אנשים שעושים פיגועים בתוך מדינת ישראל, והם כאן כדי להתגייס, כדי שלא נוכל להעניש את מי שמבצע את ההסעה הזאת. זו צביעות, ושאזרחי ישראל יראו את הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת סוכות. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. מרכזת האופוזיציה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מבקשים להסיר את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתם מבקשים להסיר את ההסתייגויות. אם כך, יש לנו בקשות רשות דיבור. ראשון המבקשים – חבר הכנסת אופיר כץ, שגם שותף להצעת החוק. בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להודות לי על הסרת ההסתייגויות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך חמש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אתמול התפרסם סרטון של נהג משאית שנתפס סמוך לקלקיליה בניסיון להבריח תשעה שב"חים פלסטינים לישראל. לפני שבועיים כולנו ראינו את נהג האמבולנס שניסה להבריח שמונה שב"חים במעבר עופר. אני רוצה להסביר לכם מה יש בתוך השב"חים האלה. יש שם אנשים שאינם מגיעים לעבוד בתמימות, לא אוהבי ישראל, שבמקרה גרים מעבר לגבול. כל שב"ח שנכנס לכאן זה הימור על החיים שלנו. אלו פצצות מתקתקות, שמבצעים פיגועים ורוצחים את בני עמנו. בינואר האחרון, שני שב"חים שהועסקו במוסך ברעננה רצחו אישה, עדנה בלושטיין, זיכרונה לברכה, בת 79, ופצעו 19 אנשים; במרץ 2022, שב"ח שהועסק באתר בנייה בבני ברק ביצע פיגוע ירי קטלני ורצח חמישה אנשים; במאי 2022 נרצחו בפיגוע אכזרי באילת שלושה בני אדם עם גרזן על ידי שני שב"חים שהועסקו באתר בנייה, והרשימה נמשכת. לא עוד. לא ניתן עוד שדם אחינו ואחיותינו יישפך בגלל עבריינים תאבי בצע כסף. הגיע הזמן לשים סוף לטיילת של השב"חים ברחובותינו. מי שמסכן את ילדינו בשביל כסף, ישלם מחיר כבד כפליים. ההצעה שעוברת פה מביאה בשורה גדולה ודרמטית בענישה למעסיקי, מסיעי ומליני שב"חים. ההצעה כוללת אפשרות של חילוט קבוע של כל רכוש השייך למסייע לשב"חים אשר קשור לעבירה – רכב, דירת מגורים, בית עסק – ושלילת רישיון עסק או רישיון הסעות לתקופה של שנה. חילוט בשווי רכוש – אם הרכוש אינו שייך לעובר העבירה, יחולט מהעבריין רכוש בשווי מלא ללא הגבלה: נכס, כסף בחשבון הבנק, מניות, מטבעות דיגיטליים, תכשיטים ועוד. עוד נקבע כי כל רכוש שיימצא בחזקת המסיע, המלין או המעסיק ייחשב כשלו ויהיה ניתן לחילוט, ללא צורך של המדינה להוכיח לבית המשפט שזה אכן רכושו. נטל ההוכחה לגבי בעלות על הרכוש יהיה על העבריין. אני רוצה להודות קודם כול לשותפתי לחוק הזה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, על העבודה הרבה והמאומצת גם מאחורי הקלעים – בעיקר – וגם בוועדה, על ההירתמות, על ההובלה. עשית באמת עבודה מצוינת. בזכות העבודה הזאת אנחנו מעבירים היום את החוק. אני מודה כמובן ליו"ר הוועדה פוגל על המסירות ועל הסיוע הרב בהעברת החוק ביעילות ובמקצועיות רבה. אני רוצה להודות לצוות הייעוץ המשפט, מירי פרנקל-שור וגלעד נוה, שליווה אותנו לאורך כל תהליך החקיקה בצורה יסודית, הביא פתרונות יצירתיים והיה זמין לכל סוגיה; ללאה גופר, מנהלת הוועדה, על הסיוע הרב; לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על תמיכתו בהצעת החוק; לשר המשפטים יריב לוין, תודה על תמיכתו, גם הוא, בהצעת החוק; לראש המטה שלי נטע מולכו, תודה רבה על הסיוע ועל התכלול בהעברת החוק. אנחנו עושים דבר מאוד חשוב היום. אבקש מכם להצביע בעד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לחבר הכנסת כץ. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה למרכזת האופוזיציה שהסירה את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום בדרך לכנסת היועצת שלי שואלת: למה את כל כך מחייכת ומתרגשת? אני יכולה להגיד לכם, למרות חקיקות רבות וחוקים רבים שהעברתי בכנסת, ואפילו בכנסת הזאת – שזה כבר חוק שני שהולך לעבור – אני מאוד מתרגשת כל פעם שקורים דברים כאלה. אז כנראה שכל עוד אני מתרגשת וזה נוגע לליבי, אני נמצאת במקום הנכון מבחינת העשייה שלי. אני לא ארחיב. אופיר דיבר על זה בהרחבה, על התופעה. כולנו רואים את זה. כולנו רואים חדשות. ראינו אתמול את המקרה עם המשאית, שאותו בן אדם החביא שב"חים בבטן של המשאית. אנחנו ראינו רק לפני כמה ימים סיפור עם אמבולנס. אני הכנתי פה – הצוות שלי הכין לי דוגמאות רבות, כמויות בלתי נתפסות של שב"חים שמשטרת ישראל תופסת. התופעה קיימת. כנראה שאזרחי ישראל והעם שלנו צריכים ללמוד את זה רק דרך הכיס. כנראה שכל עוד זה לא פוגע בהם ברמה האישית, באותו מעסיק, באותו מלין, באותו מסיע, לא יהיה שינוי. החוק בעצם מטפל לא בשב"ח עצמו. אלה חוקים אחרים. הוא מטפל בצד השני של המטבע, כי יש, מה שנקרא, היצע וביקוש. אנחנו מטפלים פה בהיצע. אז כל אזרח ישראלי שמסיע, מלין, מעסיק שב"חים בלי אישורי עבודה, בצורה בלתי חוקית, צריך להבין דבר פשוט, מאוד פשוט: הוא ישלם על זה. הוא ישלם על זה ברישיון העסק שלו. הוא ישלם על זה בעסק שלו, כי אפשר לחלט אותו. הוא ישלם על זה בנכס שלו, בדירה או בנכס אחר או ברכב. ואם לא תהיה אפשרות לחלט את הנכסים האלה, בחוק יש דבר חדשני, מהפכני, שלא קיים בשום חקיקה אחרת: חילוט בשווי. חילוט בשווי, וזה נותן תשובה גם לאנשים שעושים את זה דרך משלח יד. זאת אומרת, אותו נהג אמבולנס, שזה לא אמבולנס שלו, בסוף הוא ישלם את זה בחילוט בשווי של האמבולנס. כנראה שעם ישראל צריך ללמוד רק דרך הכיס. דרך הדם כנראה כבר לא מספיק. אופיר דיבר פה על הרבה מאוד דוגמאות שאנחנו ראינו, איך שב"ח בסוף הופך להיות מחבל, שבעצם על זה אנחנו וצועקים. אני דיברתי עם משטרת ישראל. הם מייחסים לחוק הזה חשיבות עליונה. הבנתי שהם יוצאים עכשיו – אחרי שהחוק הזה יעבור, והוא יעבור – לסבב הרצאות. הלשכה המשפטית של משטרת ישראל מתכוונת לצאת לסבב הרצאות בכל המחוזות כדי לתת הדרכה לשוטרים, לתובעים, לכל מי שצריך, על תוכן החוק, על הסמכויות. כי יש פה גם תפיסה זמנית: אני לא צריכה לחכות עד כתב אישום או עד הרשעה. אני יכולה לעשות את זה בזמן אמת. כנראה זה מה שירתיע את אזרחי ישראל שרואים רק את הכסף, רק את טובת הכיס, רק את המשפט המגעיל הזה שלכסף אין ריח. זה מה שקורה פה – רואים את ה-20 שקל או כמה שקלים או כמה אלפים שהם יכולים להרוויח. אנחנו נותנים על ידי החוק הזה כלים למשטרת ישראל, כלים שאין להם שום דוגמה אחרת בשום חוקים אחרים. באמת, זה חוק מהפכני, הצלחנו פה לייצר משהו שעוד לא היה, וזה חידוש. אני מקווה מאוד שהם ייקחו את זה ברצינות. לפי מה שאני מבינה ומתרשמת, הם כן לוקחים את זה ברצינות רבה מאוד. וחובת ההוכחה על משטרת ישראל. אנחנו כמחוקקים – מה שנקרא, כוונת המחוקק היא מאוד ברורה, היא לא משתמעת לשתי פנים. אנחנו אומרים לכם, זה הכלים, זו התופעה. אנחנו ככנסת לא מוכנים לתופעה המאוד-מסוכנת הזאת. עכשיו כל חובת ההוכחה על משטרת ישראל ועל השר לביטחון לאומי. כלים יש; חובת ביצוע וחובת ההוכחה עליכם. ולסוף, אתה אמרת את כל התודות, ואני לא אחזור באמת. אני חייבת לציין את גלעד, את מירי, את הלשכה המשפטית, את היועצת שלי קורל, שבאמת, אחרי שסיימנו את החוק, אנשי משטרה אומרים לי: וואו, תוך 45 דקות הקראתם והצבעתם והכול בשקט. כי זה חוק עם הרבה תוכן ודברים שעוד לא היו, חדש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמרתי: תקשיבו, שום דבר לא קורה סתם. יש חודש וחצי מאחורי הדבר הזה, עבודה מאומצת. אני חייבת לציין את משרד המשפטים. עם כל הביקורת שיש אולי מהקואליציה וממני, מהאופוזיציה ובכלל, הם הגדילו ראש. הם הסכימו לדברים וזרמו איתנו על דברים שעד עכשיו פשוט לא היו. ולהם תמיד מאוד קשה לשנות דיסקט וללכת על משהו שלא היה. אז פה זה קרה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואם שכחתי מישהו – באמת, חקיקה שתיכנס היום, בעזרת השם, לספר החוקים. זה צעד ראשון חשוב מאוד. חובת ההוכחה, כפי שאמרתי, על המשרד לביטחון לאומי ועל השר ועל המשטרה. וכמובן, בלי שיתוף פעולה ביני לבין אופיר, בין אופיר לביני, זה לא היה קורה. תודה רבה. והיד עוד נטויה, אופיר. יש לי הרבה רעיונות. גם לך יש הרבה רעיונות. זה הוכיח את עצמו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מלינובסקי. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה. הוסרו ההסתייגויות, לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–2 – 24 נגד – 9 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 24, נגד – תשעה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. לפני הקריאה השלישית, ביקש חבר הכנסת טיבי למסור הודעה אישית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בשם סיעת רע"מ וחדש-תע"ל, אני מבקש להכריז – לראות בהצעה הזאת הצעת אי-אמון בממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביום שני הצבעה. ביום שני הצבעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> קיבלנו, ולכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, דקה, דקה. מה זה "הולכים להצבעה" – – – יש הודעת ממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועושים ביום שני הצבעה. ביום שני הצבעה. תבקש ביום שני הצבעה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לשיקולכם. זה להחלטתכם, חבר הכנסת כץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה עושה בקריאה שלישית? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> יושב-ראש הקואליציה? << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה מירב לא מציעה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה? אנחנו עוברים להצבעה. שימו לב: בעד החוק זה נגד האי-אמון, ונגד החוק זה בעד האי-אמון. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – לחוק באופן אוטומטי, יש תקנון לכנסת. האם מישהו מהממשלה ביקש ממך להצביע? ככה זה הולך, אתה לא הממשלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נציג הממשלה. נציג הממשלה, האם אתם מבקשים להתקדם עם ההצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן, השר ביקש להצביע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר מבקש להצביע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נציג הממשלה, השר התורן, מבקש להתקדם עם ההצבעה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אני חוזר: בעד החוק זה נגד האי-אמון, נגד החוק זה בעד האי-אמון. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39). << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, רגע. שנייה, תסביר עוד פעם, כי היה רעש ולא שמעו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני אסביר שוב: מי שמצביע בעד הצעת החוק הוא נגד האי-אמון, ומי שמצביע נגד החוק הוא בעד האי-אמון. עכשיו הבהרתי לכולם. ההצבעה על חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 18 נגד – 9 נמנעים – אין חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 18, נגד – תשעה. אני קובע כי הצעת האי-אמון לא התקבלה, והצעת חוק הכניסה לישראל, (תיקון מס' 39), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החרם הטורקי והשלכותיו על כלכלת ישראל ויוקר המחיה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא החרם הטורקי והשלכותיו על כלכלת ישראל ויוקר המחיה. את ההצעה הגישו – חבריי חברי הכנסת, את ההצעה הגישו חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יצחק קרויזר, אליהו רביבו וינון אזולאי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הכלכלה והתעשייה, תוך כדי המלחמה הארוכה והקשה הזאת, מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים רבים, ואחד הגדולים בהם הוא האתגר הכלכלי. אני יזמתי את ההצעה לסדר-היום במסגרת המאמצים שלי מהאופוזיציה במישורים רבים, גם במליאה וגם בוועדות הכנסת, לעורר שיח בנושא יוקר המחיה המשתולל והיעדר התייחסות של הממשלה לבעיות היסוד של אזרחי מדינת ישראל בעת המלחמה. ההחלטה של נשיא טורקיה לפגוע בהסכמי הסחר בין שתי המדינות היא החלטה פוליטית מקוממת וחצופה, שבין היתר תפגע קשות גם בכלכלת טורקיה, ואולי בעיקר בכלכלת טורקיה. אבל אנחנו חייבים להסתכל על עצמנו, על הצרכים שלנו, על צורכי הכלכלה שלנו, על צורכי האזרחים שלנו. במסגרת הסחר בין ישראל לטורקיה, היבוא זה חלק הארי. היבוא ירד מ-5.7 מיליארד דולר ב-2022 – ואדוני שר הכלכלה, אני אשמח אם תקשיב – ל-4.6 מיליארד דולר ב-2023. בסך הכול, ב-2023 הסחר בין המדינות שלנו הסתכם ב-6.8 מיליארד דולר. בקשר ליבוא, אנחנו מדברים על מתכות, מכונות וציוד חשמלי, גומי, פלסטיק ועוד מוצרים. האירוע הזה הוא אירוע משמעותי שדורש תגובה ועבודת מטה מקיפה, קודם כול של משרד הכלכלה – וחבל ששר הכלכלה מדבר בטלפון ולא מקשיב. הייתי אפילו אומר שזו קריאת השכמה לתעשייה הישראלית ולמשק בכלל. אני מצפה לשמוע מממשלת ישראל מה התוכנית, אילו צעדים הם מתכוונים לנקוט על מנת לעמוד באתגר הזה. זו העת לחזק את התעשייה הישראלית, למצוא שווקים אלטרנטיביים ולהעמיק את הקשרים המסחריים עם מדינות אחרות, וגם להימנע מצעדים נמהרים ופופוליסטיים כמו הטלת מכס של 100% על יבוא מטורקיה. למה זה טוב? ללייקים מהבייס? כיצד זה יתרום לפתרון של הבעיה הזאת ולהורדת יוקר המחיה? עכשיו, זה די מדהים ששר הכלכלה לא מקשיב לרגע – הוא אמור לענות על ההצעה לסדר-היום. על משרד האוצר ומשרד הכלכלה להכין ולהציג לחברי הכנסת תוכנית מקצועית – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לא חמש דקות? זה חמש דקות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נכון. אני אוסיף לך עוד שתי דקות, אתה צודק. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – תוכנית מקצועית ומקיפה להתמודדות עם החרם הטורקי, וזה חייב לקרות בהקדם. מעבר לזה, אדוני שר הכלכלה, אני אשמח מאוד לשמוע ממך היום את ההתייחסות שלך לסוגיית יוקר המחיה, מה שלא שמענו כלל וכלל בחודשים האחרונים. אדוני השר, מתי ביקרת לאחרונה בסופר? האם אתה יודע שהמחירים בחודשים האחרונים, גם בימים האחרונים, טסו למעלה בעשרות אחוזים? האם אתה יודע שמחיר הדלק עולה כבר חמישה חודשים ברציפות, ומאז כינון הממשלה השלים זינוק של 22%? מה עשיתם על מנת למנוע את עליית מחירי החלב המפוקחים ב-4.5%? הבטחתם אחרי הבחירות להקפיא את הארנונה – אז הבטחתם; השנה הארנונה עלתה ב-2.68%, וב-1 בינואר 2025 היא צפויה לזנק ב-5.3%, שיא של 17 שנים. יחד עם העלאת המע"מ, יחד עם העלאת מס בריאות, וזו רק ההתחלה. הרסתם את מעמד הביניים. הרסתם. ב-2023 הפלתם את הצעת החוק שלי לפרסום הדוחות הכספיים של המונופולים בתחום המזון. הבטחתם לקדם הצעה ממשלתית לפני שנה, והדבר לא קרה. הצעת החוק הזאת, אדוני שר הכלכלה, תעלה להצבעה שוב בשבועות הקרובים, ואם למשרד הכלכלה באמת חשוב המאבק ביוקר המחיה, אני מצפה לתמיכת הממשלה בהצעה. נטל ההוכחה עליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. המציע הבא – חבר הכנסת יצחק קרויזר. אחריו – חבר הכנסת רביבו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, המציעים, והמציע – יוזם ההצעה, חבר הכנסת בליאק – צעירה, קטנה, אבל עם הרבה נחישות, סקרנות ובעיקר הרבה אומץ ואמונה בצדקת הדרך, לצד אין-ספור רעיונות, כישרונות, סקרנות והרבה רצון, הביאו לפני 76 שנים את תושבי המדינה הצעירה למצוא מגוון רחב של פתרונות למחסור האדיר במטבע חוץ, שהיה אחד האתגרים הבולטים שאיתם נאלצה המדינה להתמודד – דבר שהשליך על יכולתה המוגבלת והמצומצמת לייבא ולרכוש חומרי גלם. מצד שני, זה בדיוק מה שגרם לתעשייה הישראלית לגדול ולהתפתח. התרומה של התעשייה הישראלית הביאה למעשה לתרומה ישירה לביטחונה של המדינה, להגברת הייצור המקומי, לחיזוק הכלכלה, לפיתוח הפריפריה ולמתן עבודה ופרנסה, שהביאו כמובן לעלייה מוגברת ולתעסוקה לעולים החדשים שהצטרפו למפעל החלוצי. אך כל זה, למעשה, אדוני היושב-ראש, כבר היסטוריה. מאז, שמה של התעשייה הישראלית עשה לו כנפיים, ושמה נישא גם מעבר לים. כך נכנסה התעשייה הישראלית על מוצריה לשוק הבין-לאומי, וקנתה לה מקום של כבוד באיכותה ובתחכומה. כיפת ברזל, טפטפות, שרי, דיסק און קי, וייז – כולם שלנו, כולם תוצרת ישראלית, כחול-לבן ולתפארת מדינת ישראל. מגפת הקורונה הציבה בפנינו אתגרים כאשר מוצרים בסיסיים וחיוניים חסרו, וכך למדנו לחזק את התעשייה המקומית, כי הבנו עוד יותר את נחיצותה. אנחנו יודעים להיות טובים בהייטק, בתעשייה הביטחונית; אנחנו מובילים בפיתוח טכנולוגי-חקלאי. רק שתדעו, מדינת ישראל נמצאת בשלושת המקומות המובילים בעולם בפיתוח טכנולוגי-חקלאי. אנחנו יודעים להיות הכי טובים שיש. מלחמת חרבות ברזל, שאנחנו נמצאים עדיין בעיצומה, הביאה איתה משברים ואתגרים בכל תחומי החיים, ובין היתר בתחום הכלכלי, אשר מושפע ממצבי משבר של חוסר ודאות כלכלית בזמן מלחמה. האתגרים הם במגוון זירות, באופן טבעי, הן בזירה המקומית והן בזירה הבין-לאומית, אשר מגיבה גם היא למלחמה באמצעות אמברגו סחורות ואספקת חומרי גלם. לאחרונה גם טורקיה התווספה למדינות המקשות עלינו מבחוץ באמצעות אמברגו של חומרי גלם לתעשייה. מציאת חלופות דורשת היערכות וזמן, גם למצוא את המקורות החליפיים, מה שיהיה זהה, חתימת הסכמים – זמן אשר יביא לעליית המחירים בשוק ולעלייה ביוקר המחיה. עם השנים, תחומי עיסוק שונים וענפי מסחר חשובים אט-אט נעלמו מהארץ ועברו לשדות זרים מעבר לים. בזמן משבר הבנו והפנמנו שנוכל לסמוך אך ורק על עצמנו, ועל כן זו העת, וממשלת ישראל צריכה להכין תוכנית חירום לאומית להחזרתם והחייאתם של ענפים רבים אשר כמעט נעלמו ולתת עדיפות עליונה להגברת התוצרת המקומית, תוצרת כחול-לבן. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> קניית תוצרת כחול-לבן מצמצמת אבטלה, מביאה פרנסה לפריפריה, המוצרים איכותיים יותר ומותאמים לצרכן המקומי. את נזקי המלחמה במנעד התחומים – במישור האישי, הכלכלי, הביטחוני והמדיני – אשר משפיעים בצורה ישירה ועקיפה על חיינו ועל המדינה, אנו חווים ונחווה עוד בעתיד. האיזונים הופרו, קונספציות קרסו, אמונות ודפוסי חשיבה הוכחו כשגויים כאשר המציאות טפחה על פנינו במלוא עוצמתה וכאבה. אולם ממשברים אפשר לצמוח ולגדול. זהו סוד קיומנו וסוד התקומה שלנו לכל אורך הדורות. על מדינת ישראל בכלל ועל מעצבי המדיניות בפרט לעצור, לעשות חשיבה מחודשת במנעד תחומים ובנושאים שונים, ובמיוחד בדגש על התעשייה המקומית. חיזוק המשק המקומי בימים אלה חשוב יותר מתמיד, ממצב את הכלכלה, מחזק את החוסן הלאומי ואת הביטחון, ויש רק דרך אחת לעשות זאת – לחזק, לפתח ולקנות רק כחול-לבן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אליהו רביבו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הטירן הנודע ארדואן, תומך הטרור, האסלאמיסט הקנאי, שונא ישראל והציונות, החליט להחרים את ישראל, והוא לא מוכן לייצא אליה סחורה. הוא עשה את זה באופן מדורג אבל עקבי, כששנאה נוטפת לו מן העיניים. בו בזמן, אחת מחברות הביצוע הקבלניות הגדולות בישראל בענף הבניין, אשר מעסיקה מאות עובדים זרים טורקים ועובדת בפרויקטים רבים גם בבניין וגם בתשתיות, היא חברה טורקית, שאיך לא, חרף ניסיונות נציגיה כאן בארץ, שנפגשו איתי כמה פעמים להציג ניתוק שלהם מגישתו של הרודן, מזיקה אליו, בטח מקרבה אליו – מסתבר שאחד מבעלי השליטה שלה, אדוני היושב-ראש, הוא לא אחר מאשר אח של אותו רודן. אז מצד אחד, מדינת ישראל שוב מורידה את ראשה בפני טורקיה, שלא לומר מגישה אליה שוב את הלחי השנייה, אחרי שספגה ממנה אין-ספור חבטות בלחי האחת. מצד שני, טרם ראיתי תוכנית כלשהי להגברת הייבוא ממדינות אחרות. מצד שלישי, אדוני השר, טרם ראיתי מכרז להבאת חברות ביצוע ממדינות נוספות כדי לצמצם את התלות בטורקיה. מצד רביעי וחשוב ביותר, המשבר הזה הוא הזדמנות לחתימה על הסכמי סחר נוספים וליצירת קשרים בין-לאומיים חדשים, שיכול להיות שבתוכם נוכל לאפשר לנו גם לפרגן למדינות ידידותיות שעומדות לצידנו, בוודאי בימים האלה. הצורך של מדינת ישראל ביתירות משקית, אדוני היושב-ראש, הוא קריטי גם לטווח הקצר ועוד יותר לטווח הארוך. כמו שאסור לנו להסתמך על מדינה אחת בנושא עובדים זרים – כי יום אחד תאילנד סוגרת את שעריה ואין לנו מי שיקטוף פירות, ויום אחד יש סגר והפלסטינים לא נכנסים לעבוד בבניין וענף הבניין קורס – כך אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים להסתמך על טורקיה. זה קריטי למשק האנרגיה. אני לא ארחיב על כך יותר, בטח לא על הבמה הזאת. אני מצפה ומבקש שהנושא החשוב הזה יגיע לדיון בוועדת החוץ והביטחון או בוועדת הכלכלה, על מנת שהממשלה תיזום תוכנית אסטרטגית להגברת היתירות המשקית בנושא היבוא על כלל הענפים השונים. בהזדמנות הזאת, אני מבקש להודות לחבריי מהאופוזיציה ולדימיר בליאק ומהקואליציה ינון אזולאי ויצחק קרויזר, על כך שמצאנו עוד נושא משותף להרים את הגאווה הלאומית, להסביר ציונות מהי ורוח לאומית, כך שאף אחד, בטח לא אותו רודן, לא יהיה חלק בבניין עם ישראל ומדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, ואחריו – חבר הכנסת רוט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ולדימיר, תודה רבה על ההצעה לסדר-היום; כמובן חברי הכנסת רביבו, משה רוט ויצחק קרויזר. אבל באמת, כשאנחנו מסתכלים, אנחנו רואים את ארדואן, מלשון אותן אותיות של רודן – זה ארדואן. הוא חושב שהוא יכול לשבור אותנו כשיפסיק לנו את היבוא מטורקיה ואת היצוא שלנו. אני באמת תמה ושואל: למה אנחנו לא מובילים כזה מהלך? נכון שבמידה מסוימת זה יכול לפגוע. דיברת על הבנייה, ואנחנו מגיעים לוועדת הכספים עם הבנייה, אנחנו יודעים עד כמה זה עלול לפגוע. דיבר איתי חבר, הוא יבואן של נעלי "ברוזה", נעליים שהולכות בעיקר במגזר החרדי. גילוי נאות – אני גם נועל אותן. אבל אני מסתכל על זה ואומר שעכשיו זה עלול לפגוע, לא יהיה יבוא. מצד שני, שר האוצר בא ומטיל מכס של 100%, וגם זה עלול לפגוע. אז קודם כול אני רוצה להגיד לו ולשאר החברים: אין לכם מה לדאוג. הגיע הזמן שנתחיל להביא ממקום אחר, ממדינות שהן קצת יותר ידידותיות לנו. מה יקרה אם פעם אחת נתחיל לחשוב גם אחרת? נתחיל לחשוב: אולי הגיע הזמן להחזיר לארץ ישראל, לארץ הקודש, את הידיים העובדות, את אותם אנשים שרוצים לעבוד פה ולא מוצאים, כי הכול הולך ליבוא. וכל פעם אנחנו אומרים: נביא עוד יבוא ועוד יבוא. לא מספיק בקורונה חטפנו על היבוא הזה שפתאום ננעל, ואז עלו המחירים של המכולות, פעם החות'ים מאיימים עלינו, פעם הסינים, עכשיו זה הטורקים. עד מתי נהיה בידיים שלהם? אני חושב שאני כאזרח במדינת ישראל לא פעם מעדיף לשלם קצת יותר אבל לעבוד עם האנשים שלנו פה, בתוך מדינת ישראל. רון תומר אומר שמה שאומר שר האוצר, שהוא יעלה את המס ב-100% בטורקיה – זה יכול דווקא לעזור להביא ממקומות אחרים. אבל ידידי רון תומר, אני אומר לך שיכול להיות ש-100% משם זה יכול להביא ממקומות אחרים, אבל צריך לעשות גם הנחה במקומות שיש מדינות ידידותיות לנו, וצריך לתת תמריצים פה, במדינת ישראל, לאותם אלה שנשארו ציונים ועושים את עבודתם, ופותחים פה מפעלים, ולא סוגרים פה את פרי גליל, שלא ידענו לעזור להם, וכמו המאפייה בקריית שמונה, וזה יכול להיות בטקסטיל וזה יכול להיות בכל דבר אחר. הברזל, החצץ – כל פעם אנחנו מחפשים מאיפה להביא, במקום לפתח פה את מה שיש לנו במדינה הטובה שלנו. הגיע הזמן שנאמר די. הגיע הזמן שנהיה מובילים ולא מובלים. היום זה יום ההילולה של רבי מאיר בעל הנס. רבי מאיר בעל הנס, שידוע בניסים ולא סתם נקרא "בעל הנס", היה ידוע גדול בניסים. ולכן התפילה שלנו, כמו שכל אחד אומר כשהוא מגיע לקבר רבי מאיר: "אלהא דרבי מאיר ענני, אלהא דרבי מאיר ענני, אלהא דרבי מאיר ענני" – שיאמר די לצרותינו ושנוכל להיות מדינה שיודעת להתגאות במה שיש לה, והקדוש ברוך הוא יעזור ויאמר די לצרות של עם ישראל, ישיב לנו את החטופים, ובעזרת השם כל חיילינו יחזרו בשלום וידינו תגבר על כל אויבינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. אחרון המנמקים – חבר הכנסת משה רוט. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, תודה רבה לכל אלה שהעלו את ההצעה ולכל אלה שהצטרפו להצעה. מדובר באירוע גדול, אירוע שיש לו השלכות רוחביות על המשק ועוד הרבה יותר. הגמרא מספרת במסכת ברכות שבכל יום בבוקר היו נכנסים לדוד המלך והיו אומרים לו: עמך ישראל צריכים פרנסה. התשובה שלו הייתה: לכו והתפרנסו זה מזה. הלימוד הזה להסתמך על עצמנו, לדאוג אחד לשני, לפתח את הפרנסה בתוך הבית, זה לימוד עתיק יומין, ואנחנו חייבים גם היום להשקיע, אם זה בתמריצים, אם זה בחוכמה, ובתקיפות לכל אלה שרוצים לפגוע בנו כלכלית או בכל צורה. אדוני השר, אני יודע שכל הנושא של יוקר המחיה חשוב לך מאוד, ואני יודע שאתה משקיע בזה הרבה מחשבה והרבה תחכום. אני מאוד מעריך את זה, ולא רק אני – כל אחד ואחת בישראל שיודע מה העבודה שלך מעריך את זה. אבל כרגע בנושא הזה אנחנו נמצאים מצד אחד בפגיעה, אבל מצד שני בהזדמנות. אני מבקש מאוד שתיקח את זה לידיים, ואנחנו, חברי כנסת, כמובן נהיה לצידך, וכן כל אלה שיכולים לעזור. אני קורא לכולם לשלב ידיים, קואליציה ואופוזיציה, מכל הכיוונים ומכל האזורים, כדי להעמיד את המשק הישראלי במקום הנכון, כדי שאף אחד לא יוכל לפגוע בנו. ארץ ישראל ארץ שלא תחסר כל בה – שום דבר לא יחסר לנו בארץ ישראל אם נעבוד ביחד. ביחד נעשה ונצליח, בעזרת השם. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רוט. ישיב על ההצעה שר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, את ההודעה של טורקיה על החרם הטורקי קיבלתי בעת מפגש של שרי כלכלה של מדינות ה-OECD בפריז. הצעד הטורקי הוא חסר תקדים בהיסטוריה של עולם הסחר הגלובלי, שבו מדינה שהיא חברה ב-OECD וב-WTO מחליטה לקטוע את שרשראות הסחר והאספקה. חשוב להבין שזו לא רק סוגיה שבין טורקיה לישראל. טורקיה הפרה בגסות לא רק את המחויבות שלה מול ישראל, וכמובן שזה גם מפר את הסכם הסחר החופשי עם ישראל. מייד עם קבלת ההודעה העליתי את הנושא בפורום של שרי הכלכלה של ה-OECD, שבמקרה היה בדיוק באותו יום, נפגשתי עם מזכ"ל הארגון מר מתיאס קורמן והגשתי תלונה רשמית ומסודרת נגד טורקיה ונגד החלטתה. הדגשתי בפני המזכ"ל שאנחנו מצפים מה-OECD לפעול נגד המהלך של טורקיה. בנוסף, ישבתי עם שרי כלכלה של מדינות שונות, ובהן יוון ואיטליה, והם רואים – כפי שאמרו כאן חברי כנסת – הזדמנות להרחבת הסחר עם ישראל. טורקיה עשתה כאן טעות גסה – היא הציגה את עצמה כשותף כלכלי לא אמין, כמי ששובר את שרשראות האספקה הבין-לאומיים. הרבה מאוד חברות אירופיות, גלובליות, שמייצרות בטורקיה, נפגעות, והכעס עליהם לא בא רק מהסוחרים הטורקים אלא מכל היצרנים האירופים, ששואלים את עצמם: למה כדאי לנו לבוא ולפתח ולייצר בטורקיה? מדינות ה-WTO, ה-World Trade Organization, וה-OECD מבינות שאי-אפשר לסמוך על טורקיה, ויש להן, כפי שאמרתי, כעס רב. אומנם בטווח המיידי אנחנו מוצאים את עצמנו עם אתגרים, אתגרים לא פשוטים, אבל הצעד הזה לטווח בינוני-ארוך יגבה מטורקיה מחיר משמעותי הרבה יותר מזה שאנחנו נידרש לו. אומנם יש כמה ענפים שבהם שיעור היבוא מטורקיה גדול, אך רוב היבוא מטורקיה הוא של מוצרים בסיסיים שבעבודה צמודה עם היבואנים ניתן להחליף ולמצוא גם במקומות אחרים בעולם. אנחנו צריכים לדאוג לגיוון מקורות היבוא ולא להסתמך יותר על טורקיה. למשק הישראלי יש אלטרנטיבות טובות גם ליבוא וגם ליצוא. בשבועות האחרונים משרדי הכלכלה, החוץ, התחבורה, האנרגיה, החקלאות, המטה לביטחון לאומי והאוצר מקיימים שיח משותף להגעה לפעילות ממשלתית משותפת ומוסכמת. יחד עם הנהלת משרדי הובלנו מפגשים עם היצואנים ועם היבואנים על מנת לוודא מינימום נזק למשק ולכלכלה ולמצוא חלופות. הרעיון הוא לקבל החלטות בצורה אחראית ומידתית ובמסגרת הכללים הבין-לאומיים, לאחר התייעצות עם הרבה שותפים שלנו ברחבי העולם. משרד הכלכלה והתעשייה העמיד סכום ראשוני של 5 מיליון שקלים לסיוע ליצואנים לאתר שווקים חדשים חלף לשוק הטורקי ולסייע להם ביציאה לשווקים הללו. אני רוצה לשתף אתכם שבמסגרת הצעדים שאנחנו שוקלים, אנחנו בוחנים מעבר למדיניות של רישיונות יבוא מטורקיה. מעבר שכזה יאפשר למשרד הכלכלה והתעשייה, בחוכמה, לדאוג לאינטרס הישראלי בפינצטה, לא במה שנקרא "בירי אוטומט", ולנהל באופן הדוק יותר את היחסים בין המדינות. לא נכון יהיה להיגרר לצעדים פופוליסטיים שפוגעים בראש ובראשונה ביוקר המחיה בישראל. הטלת 100% מכסים על מוצרים שמגיעים מטורקיה תגרור בהכרח גל התייקרויות ותשפיע לרעה על יוקר המחיה בישראל, וגם עלולה לייצר לישראל נזקים והשלכות שליליות מול שותפי סחר בכל רחבי אירופה, ואני מעדיף לא להרחיב על העניין. לכן אני אתנגד לכך. משרד הכלכלה פועל כדי לסייע למשק להפחית את התלות בטורקיה. אנחנו מפעילים את כל הערוצים שעומדים לרשותנו כדי לסייע לסקטור הפרטי למצוא פתרונות וחלופות, בין היתר להשתמש בכל מערך הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה בעולם. לא כולם יודעים, אבל מסחר בין-לאומי הוא באחריות משרדי, ויש לנו נציגות ב-55 מקומות ברחבי העולם שדואגות גם להסכמי סחר, גם לסנכרון ותיאום מדיניות נכונה וגם לסייע ליצואנים, להייטק הישראלי ולאחרים, להגיע לשווקים הבין-לאומיים. מניסיוני, כשאני נוסע בעולם במסגרת תפקידי, אני רואה את הפוטנציאל הענק ואת החשיבות הגדולה ואת שביעות הרצון הגדולה שיש ליצואנים הישראלים בעבודה גם עם מכון היצוא, בוודאי ובוודאי עם הנציגים של משרד הכלכלה ברחבי העולם. הם היום עומדים לרשות היבואנים, ואנחנו עובדים אחד-אחד, יבואן-יבואן, למצוא להם פתרונות וחלופות ככל שהדבר מתאפשר. מכובדיי, אנחנו עומדים בקשר רציף עם המגזר העסקי, שהתחיל לחשב מסלול מחדש. האירוע הזה מספק לנו הזדמנות פז לפעול לשינוי ארוך טווח, שיסיט את הסחר לשותפים אמינים יותר, ולחזק את מערכת הסחר שלנו עם מדינות ידידותיות ויציבות, כמו כמה מהדוגמאות שאני נתתי. לכן, הפחתת התלות שלנו בטורקיה והמשך שגשוג המשק, לצד שמירה על כללי המשחק הבין-לאומיים, הם התשובות הציוניות ההולמות לצעד של נשיא טורקיה, הצעד הלא-אחראי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה לשר ברקת. האם המציעים מסתפקים בתשובת השר או מבקשים לכלול בסדר-היום? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מבקשים להעביר לוועדת הכלכלה. אם כך, אנחנו נצביע על ההצעה להעברת הדיון לוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שמונה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה תועבר לדיון בוועדת הכלכלה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ט באייר התשפ"ד, 27 במאי 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:20. << סיום >>