דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ט ישיבה קפ"ד הישיבה המאה-ושבעים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 5 נאומים בני דקה 5 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד): 6 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 7 רון כץ (יש עתיד): 8 שלי טל מירון (יש עתיד): 9 משה סולומון (הציונות הדתית): 11 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 12 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 12 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 13 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 14 ציון יום ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית 14 היו"ר מאיר כהן: 14 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 15 אושר שקלים (הליכוד): 18 מירב כהן (יש עתיד): 20 יוסף טייב (ש"ס): 21 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 22 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 24 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 25 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 26 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 27 אבי מעוז (נעם): 28 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 30 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 31 הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 33 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 33 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 39 אופיר כץ (הליכוד): 40 נאור שירי (יש עתיד): 43 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 46 ציון יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון 64 אליהו רביבו (הליכוד): 64 אפרת רייטן מרום (העבודה): 68 מאיר כהן (יש עתיד): 71 משה סולומון (הציונות הדתית): 74 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 76 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 77 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 80 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 81 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 86 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 88 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 89 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 91 שר התקשורת שלמה קרעי: 92 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024 95 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 95 המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום 100 לימור סון הר מלך (בשם הוועדה לביטחון לאומי): 100 ציון 83 שנים לאירועי הפרהוד וזיכרון הקורבנות 102 אלי דלל (הליכוד): 102 ינון אזולאי (ש"ס): 104 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 106 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 107 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 109 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 111 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי כ' באייר התשפ"ד, 28 במאי 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק יום לציון אירועי הפרהוד, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5) (החזר הוצאות אגרה לחיילי מילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. עוד הונחו על שולחן הכנסת דוחות מיוחדים של מבקר המדינה בנושא בטיחות בדרכים ובנושא ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית בתקופת הממשלות השלושים-וחמש והשלושים-ושש. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טוב, גברתי סגנית המזכיר, אני מבין שהשר התורן, השר בן גביר, הודיע שהוא יאחר בעשר דקות, אז אני מוציא את המליאה להפסקה של עשר דקות. המליאה יוצאת להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:01 ונתחדשה בשעה 16:10.) << הפסקה >> << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שלום לכולם. אני מחדש את הישיבה. הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. מי מחברי וחברות הכנסת שרוצים להשתתף – בנוהג המקובל אני מפעיל את ההצבעה ואתם לוחצים, אז שכל אחד יגיע למקומו. בבקשה, אני מפעיל הצבעה. להלן הרשימה. אנחנו מתחילים בסעיף הראשון של סדר-היום, והראשון לנאום בני דקה – ואני מבקש מכולם להקפיד על דקה – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא מספיק שהפשיעה משתוללת בחברה הערבית, השר התורן מאחר למליאה ומעכב את עבודת הכנסת. זה מה שמאפיין את הממשלה הזאת, לצערי הרב. 85 נרצחים בחברה הערבית. אין דין ואין דיין. השר לא מתפקד, המשרד שלו לא מתפקד, הוא מתעסק – אני לא יודע מה להגיד לך. איך זה יכול להיות? 85. זה לא מצחיק, זה עצוב מאוד, 85 נרצחים בחברה הערבית, ואתה מתעסק עם המפכ"ל. חבל מאוד. חבל. אנחנו עכשיו נמצאים במצב לא טוב. אנחנו צריכים את ההתערבות של כולם במאבק בפשיעה בחברה הערבית. זה לא טוב. אדוני השר, הגיע הזמן שגם אתה וגם המפכ"ל תעשו סוף לדבר הזה. איך זה יכול להיות? 85 נרצחים, אדוני השר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איפה ראש הממשלה? איפה הממשלה? ריבונו של עולם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת ואליד, תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. אנא הקפידו – דקה. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, תודה רבה לחברי הכנסת. אני שמח שהשר לביטחון לאומי נמצא כאן, ואני מקווה שהוא גם יקשיב, כי הרגע התפרסם דוח מבקר המדינה על המחדל האיום ונורא בנושא תאונות הדרכים. לא סתם מה שהתפרסם על מירי רגב מתחבר להרוגים. אנחנו כבר הגענו ל-180 הרוגים מתחילת השנה. חוסר הטיפול בתאונות הדרכים – איך נושא אחר נושא – השר, לאן אתה הולך? אתה יודע מה קרה בכהונה שלך עם משטרת התנועה? חבל מאוד שהמבקר פרסם את זה, כי עכשיו כל עם ישראל רואה שאין ניידות משטרה בכבישים ואין שום פיקוח בכבישים. לא דואגים, לא מכסים, לא אוכפים את החוק בכבישים, וזה מסביר – עם כל 70 או 80 עבירות התנועה שיש לך – זה מסביר למה במשטרת התנועה פשוט יושבים ומקבלים משכורות ולא עושים כלום. אין ניידות, אין פיקוח, לך לא אכפת, זה לא מביא לך קולות, אתה לא מאמין בזה וזה לא מעניין אותך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלא נדבר על השרה מירי רגב, שהיא אחראית, השרה לבטיחות בדרכים, שלא עשתה כלום, לא עשתה שום דבר; דאגה אולי לרמזור בנתיבות, אבל בכל המקומות האחרים אנשים נהרגו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נושא אחר נושא, תפקיד אחר תפקיד, מבקר המדינה אומר שהממשלה כשלה. חברים, דם ההרוגים על הידיים שלכם. אתם צריכים להיות בכלא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת בועז טופורובסקי, תודה, אדוני. תודה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. אחריו – רון כץ. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, את צריכה לעזור לנו ולתת לנו לדאוג לך. את לא רוצה להיכנס לדברים שיכולים לסבך את הביטחון שלך ושל משפחתך. לא אל קפון ולא מאיר לנסקי אמרו זאת, אלא ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שאיים במילים אלו על תובעת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג לבל תעז להמשיך בחקירתה לגבי פשעי מלחמה של ישראל – שיטה מאפיוזית שרק עבריין כמו נתניהו מסוגל לאמץ כדי לאיים על מוסד שיפוטי, תוך הפרה חמורה של הדין הבין-לאומי. ומדוע שנופתע? הרי זה אותו נתניהו שמאיים כבר שנים על מערכת אכיפת החוק הישראלית. התובעת עמדה באיומים ובהפחדות. פשעי הכיבוש והמצור, ההרעבה, הגזל וההרג יעמדו למשפט העמים. גם רודנותו של נתניהו תבוא לקיצה. אני רוצה להוסיף עוד כמה מילים על מה שבינתיים התפרסם גם בתחקיר של הגרדיאן וגם של שיחה מקומית – ריגול מטעם ישראל אחר התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג. איזו שיטה מאפיוזית. לאן עוד תדרדר אותנו הממשלה הזאת? לאן היא תדרדר את כולנו? שימו לזה סוף. אני פונה פה שוב – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לכל חברי הכנסת: שימו קץ לעוול הזה ולאווילות הזאת, שפוגעת בכולנו, ובראש ובראשונה בכל אזרחי המדינה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, עופר כסיף. אני מזמין את רון כץ. בבקשה, חבר הכנסת. אחריו – שלי טל מירון. בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אני מנצל את ההזדמנות שהשר לביטחון פנים, או בשם החדש שהוא המציא לעצמו, נמצא איתנו. אני יודע שזה לא נעים שאומרים את האמת בפנים, ולכן הוא כבר ברח, מייד כשהוא שמע את השם רון כץ, אבל אני עדיין אפנה אליך. איתמר, אתה רוצה להקשיב? אתה לא רוצה להקשיב, כי ברור לך מה אני הולך להגיד. אני רוצה לומר לך את זה בצורה הכי פשוטה שיש, בשביל שגם אתה תבין: ההרס שאתה מנסה לעשות למשטרת ישראל לא יעבוד. העובדה שאתה מנסה לאיים על המפכ"ל – לא עובד. העובדה שאתה חושב שאתה תיתן הנחיות לשוטרים זוטרים בשביל לנסות לנהל את המערכת – לא עובד. העובדה שלקחו אדם שלא ניהל בחייו כלום, לא עשה צבא, השתמט מכל דבר שיש, ושמו אותו בראש הגוף שאמור להיות אחראי לביטחון הפנים שלנו – זה הוכיח את עצמו כלא עובד. אמרנו מראש, ביום שמינו אותך, שאתה תהרוס את משטרת ישראל, שאתה תנסה לעשות אותה מיליציה פרטית, ונחש מה, צדקנו. אז אני רוצה לומר לך מפה, איתמר בן גביר: אנחנו נעמוד כחומה בצורה מול ההתנהלות שלך בממשלת ישראל. אנחנו ניתן גב מלא למפכ"ל המשטרה, שעומד עכשיו מולך כחומה בצורה. ואני רוצה לומר לך משהו. עם כל הכעס על ההתנהלות האלימה של השוטרים במשטרת ישראל מול המפגינים – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – עדיין, אתה – אתה – צריך לקחת אחריות על מה שעשית למשטרה. אתה צריך לקחת אחריות על הטבח הנורא שקרה לנו ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, רון כץ. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחזיר את המפתחות, תתפטר ותתבייש על מה שעשית למשטרת ישראל, ממשלת ישראל ומדינת ישראל. בושה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי מירון, בבקשה, גברתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לצערנו התחלנו את הנאומים בני דקה קצת באיחור. אני רק רוצה לקוות שהשר בן גביר לא חצה איזה רמזור אדום בדרך לכאן בנסיעה מבצעית כלשהי. אני רוצה לדבר על מה שקרה ביום ראשון עם האלימות המשטרתית שהופגנה – – – << יור >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << יור >> זה לא הוגן – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה. סליחה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר לא להפריע בבקשה בנאומים? זה מפריע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מראש אומר שאני אתן לך דקה וחצי, אם משהו לא היה בסדר, כי לקח זמן לאפס את זה. סליחה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על מה שקרה ביום ראשון, בל"ג בעומר, עם האלימות שהופגנה כלפי החרדים. כמובן שלא צריך לעבור על החוק, והם לא היו צריכים להיכנס לשטח צבאי סגור, אבל כמובן שגם השוטרים לא היו צריכים לנקוט איזושהי אלימות שחצתה כל קו. והפלא ופלא, השר מייד דאג להעניש את השוטרים הסוררים. אבל כשמשפחת צנגאוקר, בהפגנות למען החטופים, משפחה שהבן שלה חטוף זה שמונה חודשים, חוטפת מכות, וצריך להגן עליהם בגוף כדי שלא ייפגעו – שם לא עושים שום דבר לשוטרים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני שואלת את עצמי: האם איתמר הוא לא רק עבריין תומך טרור, אלא גם יהלומן שלוקח השראה מהשרה רגב ומפזר לנו יהלומים במשטרה וממדרג אותם לפי כמה השוטרים הם מצייתים, כהניסטים או מתנגדים? תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול להסתכל על שלי מדברת. לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה, אדוני. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שוב אני עומד כאן כדי להזכיר גיבור נוסף בן הקהילה האתיופית שנפל במלחמה הקשה הזאת, רב-סמל מתקדם אוריאל אברהם, השם ייקום דמו – אישיות נדירה ואצילת נפש, בנם של ידידיי מרים והרב שי, רב הקהילה האתיופית בערד. בן 27 בנופלו, הותיר אחריו אישה ושני ילדים. בבוקר שבת 7 באוקטובר, בעת חדירת המחבלים לשטח ישראל, אוריאל היה מהראשונים שהגיעו להילחם. בלי לחשוב פעמיים הוא רץ עם אקדח ישר לאופקים. כשהגיע לאופקים זיהה אוריאל טנדרים של מחבלים בתוך העיר והוביל את הכוח לתוך השכונות כדי למנוע מהמחבלים לרצוח ולהמשיך לרצוח עוד ועוד אזרחים. יחד עם חברי הצוות שלו – הם נלחמו כמו אריות מול בני עוולה רק עם אקדחים כשמולם כמות אש עצומה של מחבלים. הוא אף הגיע לביתה של רחל אדרי, שאנחנו מכירים, ושם, תחת אש המחבלים, השליך רימון הלם לעבר הגינה כדי להסיר איומים ולפנות את הדרך להיכנס לתוך הבית. ואז מה שהוא שומע בקשר גורם לו לקבל החלטה אמיצה לחבור לחבריו ולצאת לקרב עקוב מדם מול המחבלים ברעים. הוא הבין שברעים צריכים אותו יותר, ונסע לשם ללא היסוס. אחרי שעות של לחימה ברעים, אוריאל חטף כדור בכתף וזחל על הבטן לעבר עץ. אוריאל שכב על הבטן ובנשימותיו האחרונות המשיך לירות לעבר המחבלים. בשלב מסוים אוריאל פנה לחברו נועם, שלחם לצידו, וביקש ממנו להעביר מסר אחרון: תגיד לאשתי ולילדים ולמשפחה שלי שאני אוהב אותם ושאני תמיד אשמור עליהם גם מלמעלה. הוא הספיק לקרוא "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד" בקול, וסיים ונפל. זה היה אוריאל – נלחם עד רגעיו האחרונים, ובשעה שנאבק על חייו אחרי פציעה קשה, מה שעומד לנגד עיניו הוא אשתו והילדים. אוריאל תמיד הוביל והיה הראשון בכול, וגם בקרבות לא חשש להיות הראשון שנתקל במחבלים. בלחימה שלו הוא הציל אזרחים רבים. משפחת אברהם היקרה והאהובה, היו זקופי קומה. בנכם הקריב את חייו למען עתיד האומה הישראלית כולה בארץ הקודש, בישראל. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יהי זכרו ברוך, אמן. אמן. תודה רבה לך. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. אדוני, דקה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כמעט אין יום שעובר בלי שאזרח ערבי משלם בחייו ונרצח על ידי כנופיות הפשע שהשר לביזיון לאומי, שיושב כאן במליאה, מאפשר להן פעילות חופשית בכל היישובים הערביים. השר לביזיון לאומי עסוק בפוליטיקה מול המפכ"ל, בהזמנות לשימוע, בזמן שהאזרחים נרצחים, והמשטרה מתנהגת בצורה מאוד גסה וברוטלית עם המפגינים בתל אביב. אתה אדם כושל, שר כושל. המקום שלך הוא לא להיות שר במדינת ישראל. אתה צריך להיות מאחורי סורג ובריח, כי אתה פושע, שותף לפושעים שהורגים את האזרחים כל יום ברחובות הכפרים הערביים, ובכלל, לאווירה הכללית הכל-כך רעה שיצרת במדינה. אז תלך כבר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. גברתי, כהתחייבותי, דברי, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נאום קול המושתקים מס' 29. לפני 7 באוקטובר וגם אחריו הקפדתי לעמוד פה מעל הדוכן בכל שבוע ולספר על אירועי הטרור המושתק מהשבוע החולף. האירועים לא הפסיקו, כמובן, אבל הייתה לי ציפייה שמשהו ישתנה בשטח; שיבינו שאסור לנו להסתכל על פיגועים ללא נפגעים או פיגועים עם פצועים קל כאילו הם לא התרחשו. לצערי, לאחרונה חזרנו לאותה קונספציה ישנה והרסנית, ולכן אני חשה צורך לעלות כאן בפניכם ולהקריא לכם את האירועים המושתקים שהתרחשו בכל יום מימות השבוע האחרון. אקרא עד שייגמר לי הזמן: ביום שלישי שעבר היחידה המרכזית של מחוז ירושלים סיכלה פיגועים באמצעות מטעני צינור שתוכננו נגד רכבי הסעות וכוחות הביטחון במזרח העיר; ערבים יידו בקבוק תבערה לעבר רכב בכביש גוש עציון–ירושלים, בין צומת אל ח'דר לצומת אפרת צפון; מחבלים ברכב שהגיעו מחרבת עטוף בבקעת הירדן ביצעו ירי ונמלטו חזרה; אירוע של זריקת אבנים לעבר רכב ישראלי בכביש 60 סמוך לסינג'יל – נגרם נזק לרכב; ביום רביעי שעבר היו זריקות אבנים לעבר רכב ישראלי בכביש 60 סמוך לסינג'יל – נגרם נזק; זריקות אבנים בכביש 443 מזרחית למחסום מכבים – נגרם נזק; זריקות אבנים לעבר אוטובוס ריק בשירות צה"ל סמוך לבא"ח כפיר בקעות – נגרם נזק; ביום חמישי חוליית מחבלים חמושה זוהתה כשהחביאה נשקים ברכב במתחם בית חולים בג'נין, כוחות סיירת חרוב וגדוד 636 סגרו מעגל והחרימו את הנשקים; ביום שישי שעבר – זריקות אבנים לעבר נהגת בין מגדלים לתפוח סמוך לאביתר; בנוסף, ערבים יידו אבנים לעבר רכבים בכביש גוש עציון–חברון סמוך לאל-ח'דר; בשבת האחרונה – זריקות אבנים לעבר רכבים צפונית למשטרה הבריטית בכביש 60; שלשום, ביום ראשון, ערבים יידו ארבעה בקת"בים לעבר הגדר של כוכב יעקב וגרמו לשרפת קוצים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יש עוד, ורבים. כל אחד ואחד מהאירועים הללו חמור בפני עצמו, ויכול להסתיים בקורבנות בנפש. לכן, עלינו להסתכל עליהם באופן הזה ולהגיב בהתאם, ובוודאי שלא להשתיק אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, ואחריה – אחרונת הדוברים, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> היום מציינים בכנסת יום מיוחד לשיקום הצפון. לתשעה דיונים בוועדות שונות בכנסת היה מכנה משותף אחד: כמעט שמונה חודשים – רק מצגות; אין עשייה ממשית ממוקדת לטובת תושבי הצפון והרשויות. רק אתמול הוקם מטה ליישום החלטות לשיקום הצפון – מטה ולא מינהלת כמו תקומה. ראשי רשויות וראשי יישובים מגיעים לכאן, לכנסת, לשעות ארוכות, מגיעים גם למשרדי ממשלה, נוסעים לכאן, כי משרדי הממשלה גוררים רגליים זה קרוב לשמונה חודשים. היום שמענו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה. שם, במגדל השן, אפילו לא ידעו שהוקם מחנה פליטים לעקורי הגליל. כמעט שמונה חודשים תושבי הצפון אינם יכולים לקיים חיים סבירים – אלה שמפונים ונמצאים באי-ודאות, וגם אלה שאינם מפונים ונמצאים תחת איום ביטחוני מתמיד. לא נאפשר לאבד את הצפון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלשום בערב ואתמול ראיתי ברשתות החברתיות סרטון שרץ עם מראה זוועתי של איש משטרה שדוחף ומפיל ארצה איש חרדי. האמת, כאדם כואב לי לראות את המראות האלה, וזה מעורר בי תהיות ושאלות איפה נמצאים האנשים וגם השרים שיצאו לגינוי של הדבר הזה, ובצדק – איפה הם כשקורים כל יום כאלה דברים בתוך החברה וכלפי האזרחים הערבים במדינה? איפה הם כשכל יום נרצח לפחות אדם אחד בתוך החברה הערבית? רק ב-48 השעות שעברו נרצחו ארבעה בני אדם בחברה הערבית, ועוד אחד נמצא עכשיו במלחמה על החיים שלו בבית החולים. הדברים זועקים ואין משיב, יש רק דממה, וחבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. << נושא >> ציון יום ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית << נושא >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ובכן, חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא שעל סדר-היום – ציון יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית. אני מברך את כל באי המליאה, שרים וחברי כנסת בעבר ובהווה, ראשי הנציבויות הזרות במדינת ישראל, מזכיר הכנסת, סגנית מזכיר הכנסת ועובדי הכנסת, ראשי ארגונים הפועלים למען שורדי השואה, ואחרונים חביבים – וטרנים יקרים. שלום לכולם. אנחנו מקבלים אתכם בברכה גדולה מאוד בכנסת ישראל. נציגי כל הארגונים שלחמו נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה ואזרחי מדינת ישראל, ברשותכם, אני רוצה להגיד מילה אחת. אנחנו נמצאים בעיצומם של ימים מאוד מאוד קשים, ואנחנו גם שומעים בזמן האחרון אמירות על השואה החדשה ועל התנהגויות בשואה וכו' וכו'. אני רוצה להדגיש בפני כולם שהשואה, במלחמת העולם השנייה, שהייתה אחת המלחמות הקשות ביותר בהיסטוריה האנושית – המלחמה הזאת פרצה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ובסוף מלחמת העולם הראשונה העולם לא האמין שתהיה עוד מלחמה. מלחמת העולם הראשונה הייתה עקובה מדם, עשרות מיליוני אנשים מתו במלחמה הזאת, והינה, בחלוף 21 שנה, פרצה לה מלחמה שנייה, באותה מאה, ונראה שאף אחד לא למד את הלקח. והלקח שצריך ללמוד, חוץ מהסיפור הטרגי והזיכרון של השואה שרודף אחרינו, הוא שעריץ עולה לשלטון בכל מקום בעולם והעולם שותק – זה קורה; העולם לא מגיב – זה קורה. מ-1933, מינואר 1933 ועד ל-1 בספטמבר 1939, כשפרצה מלחמת העולם השנייה, הייתה מדיניות של פייסנות כלפי העריץ הזה. מדינות שתקו. ראו שהוא מתעצם ושתקו; ראו שהוא מפר את כל הסכמי סוף מלחמת העולם הראשונה, הסכמי ורסאי, ושתקו. ובסופו של דבר, העריץ הזה יצא למלחמה כנגד העולם. האנושות ואומות העולם ידעו בדקה ה-90 להתחבר. הווטרנים שנמצאים כאן, האנשים הטובים האלה שלחמו בשורות הצבא האדום ובצבאות אחרים ובארגוני מחתרות אחרים – לאנשים האלה אנחנו מכירים תודה, ואני רוצה להגיד לכם תודה רבה גדולה על מה שעשיתם. הרבה מאוד בזכותכם היה אפשר להקים מדינה יהודית דמוקרטית וחזקה. תודה רבה. אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר קצת יותר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני אתן לך חמש דקות, ואם תזדקק לעוד דקה – תקבל. בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אורחים נכבדים שמילאו את היציע – בניגוד לחלק מחברי הכנסת. אני תמיד אומר שבימים המיוחדים רצוי לראות אולם מלא, אבל מה לעשות, יום שלישי זה לא יום של הכנסת. יום הניצחון על גרמניה הנאצית הוא יום חשוב לא רק עבור העולם כולו, אלא עבור מדינת ישראל והעם היהודי בפרט. לפני כ-77 שנים, הצורר הנאצי הובס במלחמה על ידי בעלות הברית. המלחמה נגמרה בחתימת הסכם כניעה ברור. לכל העולם היה ברור מה זה ניצחון, מה זה הפסד ומה זו כניעה. אף אחד בעולם – אני מדגיש, אף אחד – 79 שנה לא מטיל ספק בניצחונן של בעלות הברית נגד הצורר הנאצי. אני חייב לציין שפעם ראשונה זה שנים ארוכות אנחנו מציינים את היום הזה כאן, בבית הזה, ללא וטרן ויושב-ראש ארגון הווטרנים, שהיה גיבור במלחמה, אברהם גרינזייד, והלך לעולמו ב-8 באפריל, לפני כחודש וחצי. אז קודם כול אני רוצה להזכיר שהבן אדם הזה תרם רבות לחיזוק תודעת הניצחון בקרב הילדים, הנכדים, של הדור שלנו, וכמובן פעל בישראל מאז שהוא עלה, בגיל די מבוגר, על מנת לחזק את כל הנושא של הווטרנים, הזכויות של הווטרנים, וגם השמירה על זיכרון הניצחון. אני תמיד אומר – ולמען זה גם הקמתי שדולה בכנסת לפני כמה שנים להנצחת הגבורה היהודית – שבשואה לא הייתה רק שואה והרג יהודים אלא גם הייתה גבורה יהודית, משום שמיליון וחצי חיילים יהודים לחמו נגד הצורר הנאצי בצבאות הברית, ולנו כילדים, כנכדים – אני ספציפית כנכד לקצין שלחם בצבא האדום – חשוב לזכור את הזיכרון של השואה וגם את הזיכרון של הגבורה. מדינת ישראל קמה שלוש שנים אחרי השואה. לנו, למדינת ישראל ולעם היהודי, בהחלט יש זכות לניצחון, בהתאם למה שאמרתי, שהיהודים לחמו, וכמובן גם נפלו. קרוב ל-300,000 חיילים יהודים נפלו במלחמה הארורה הזאת ולמעלה ממיליון וחצי לחמו – 500,000 בצבא האדום, 500,000 בצבא האמריקאי, וגם עשרות אלפים לחמו ביישוב והתנדבו לצבא הבריטי. כאשר היום אנחנו מדברים על המלחמה ההיא, בוודאי ובוודאי אנחנו משווים גם לטרגדיה של 7 באוקטובר. אני חייב להגיד ששנים התנגדתי להשוואה הזאת. חשבתי שהטרור הפלסטיני, הטרור הערבי נגדנו, הוא לא כמו שהייתה שואה, משום שיש מדינה שאמורה להגן על האזרחים, על היהודים, על התושבים. אבל כאשר ראיתי כאן, אדוני היושב-ראש, בבית הזה, סרט זוועות של 43 דקות, וכאשר לפני שבועיים וחצי ייצגתי את כנסת ישראל, את מדינת ישראל, במצעד החיים בפולין, אני יותר ויותר משתכנע שאלה שני דברים שדומים האחד לשני. קודם כול, לא היה דבר כזה שבמשך 79 שנה נרצחים ביום אחד כל כך הרבה יהודים. זה פשוט לא היה. אפילו בחודשים האחרונים של שנת 1945, לפני סיום המלחמה, לא היה דבר כזה. דבר נוסף שאני לא יכול שלא להזכיר הוא השוואה לנאצים של ימינו, שזה בעיניי הרפובליקה האיראנית, ואני אסביר גם למה. כפי שהנאצים רצו להשתלט על השטחים ב-1939, כשהם פלשו למדינות אירופה ולאחר מכן פלשו לברית המועצות ב-1941, כך גם איראן פולשת היום לשטחים, מנסה להשתלט ולכבוש את השטחים, וכך גם מאיימת עלינו. איראן היא מדינה טוטליטרית כפי שהייתה גרמניה הנאצית בשנות השלושים, ואיראן, בדומה לגרמניה הנאצית, מפתחת נשק להשמדה המונית. אז לכן, כל המרכיבים – ואני מניח שהיסטוריונים רבים עושים את ההשוואה הזאת – מעידים על כך שהיום אנחנו מתמודדים עם גורם שרוצה להשמיד אותנו כפי שרצו להשמיד אותנו הנאצים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא רק זה – גם הם, במקום הגזע הארי, אומרים שיעים, מוסלמים שיעים שרוצים להשתלט על העולם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם זה נכון. תורת הגזע זה עוד מרכיב שבהחלט מוסיף. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לספר עוד סיפור קצר ששמעתי ביום השואה – תן לי עוד דקה וחצי, בבקשה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עוד דקה וחצי, בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ביום השואה אני שומע סיפור שבעיניי הוא סיפור שמקשר אותנו לשואה. ילד שאיבד את הוריו במתקפה ב-7 באוקטובר – מספרים על כך שהוא הסתתר שעות בממ"ד מאחורי הארון. מספרים את סיפורו, ומעלים על הקו ניצולת שואה בשם חווה, שמספרת באותו ריאיון שכאשר היא הייתה בת שש, משפחה פולנית הסתירה אותה בשק של תפוחי האדמה מתחת לרצפה. ואז חווה אומרת דבר מצמרר: כשאני הייתי בת שש והייתי בזמן השואה, לא הייתה מדינת ישראל, לא הייתה מדינה שהגנה עליי. ומה אפשר להגיד לאותו ילד בקיבוץ בעוטף עזה? שבשנת 2023 כן הייתה מדינה אבל היא לא הגנה עליו? אני חושב שזה מעיד על הקשר ההדוק הזה, וכל המילים הגבוהות שאנחנו משמיעים בימים האלה פשוט לא שוות שום דבר. אנחנו הקמנו מדינה בשביל להגן על היהודים. הקמנו מדינה בשביל שהמדינה תיתן את הביטחון וההבטחה שהשואה לעולם לא תשוב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אבל מה שקרה, זה הלקח שאנחנו צריכים ללמוד. אדוני היושב-ראש, הדבר האחרון: הלוחמים היהודים שהיו הציגו לנו גבורה, הציגו לנו עוצמה והציגו לנו אומץ וגם אחריות – אחריות לפקודים ואחריות למעשים. אני חושב שאנחנו צריכים להיות הדור שקודם כול ראויים להם גם בגבורה, גם בעוצמה וגם באחריות. יום ניצחון שמח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מירב כהן. לא אחרוג יותר. חמש דקות זה זמן הנאום שלכם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, וטרנים וניצולי שואה יקרים, חבריי חברי הכנסת, קהל נכבד, אנו מציינים היום את ניצחון בעלות הברית, לרבות הצבא האדום, במלחמת העולם השנייה והכרעת המשטר הנאצי. ביום זה אנו מעלים על נס את תרומתם המכרעת, כפי שאמר חברי יבגני, של כמיליון וחצי יהודים אשר לחמו בצבאות בעלות הברית וביחידות הפרטיזנים, ומתוכם כחצי מיליון יהודים שלחמו בצבא האדום של ברית המועצות. את מה שעמנו חווה במהלך מלחמת העולם השנייה לא ניתן להכחיש או לעוות, או להמעיט מחומרת האסון והכאב. מדובר בג'נוסייד שיטתי ואכזרי – רצח עם שאין שני לו בתולדות האנושות באכזריות, בעוצמה, בהכנות ובהשתתפות של קבוצות ועמים נוספים כדי להשמיד ולהרוג כל יהודי באשר הוא יהודי. הנאצים, יימח שמם וזכרם, יצרו רצח מחושב, מעין מדעי, שבו רשימות מסודרות של יהודים שצריכים להישלח אל מותם באופן המהיר והיעיל ביותר מבחינתם. משפחות וקהילות שלמות הושמדו, רבים גססו למוות, וכל זאת בשל היותם יהודים. במהלך צעדות המוות ההמוניות והרצח ההמוני היהודים מוינו לפי מספרים שנצרבו על ידיהם. אם לא די בכך, הנאצים השפילו, דאגו להסיר כל סממן יהודי וניסו למחוק כל קשר שלהם לדת היהודית. כשישה מיליון יהודים נרצחו ונספו במהלך מלחמת העולם השנייה, ומחובתנו להנציח את זכר הנספים ואת המורשת של העם היהודי והשואה לדורות הבאים ולחזק את הזיכרון המשותף לכולנו. אנו מציינים היום את הניצחון של הטוב כנגד הרוע, נגד האלימות, נגד ההשמדה ונגד חוסר האנושיות שחוללו הנאצים ושותפיהם כלפי האנושות כולה וכלפי היהודים בפרט במהלך מלחמת העולם השנייה. אחינו הווטרנים, שחלקם אף נמצאים עימנו כאן היום בכנסת – אני מסתכל עליהם ומתמלא ברגשי כבוד, גאווה ותקווה גדולה לעתיד עמנו ומדינתנו. כמיליון וחצי יהודים לחמו בצבאות בעלות הברית ובכוחות הפרטיזנים, ומתוכם כחצי מיליון בצבא האדום. תרומתם לתבוסת האויב הנאצי ולשמירת העם היהודי מפני השמדה כוללת הייתה מכרעת. ראוי לציין כי כ-200,000 לוחמים קיבלו אותות הצטיינות על גבורתם. תרומתם של היהודים הגיבורים לובשי המדים לא הצטמצמה אך ורק לשדה הקרב, אלא הלוחמים היהודים חיילי הצבא האדום היו בין משחררי מחנות ההשמדה ומצילי שארית הפליטה. הם אלו שחיבקו לראשונה את אחיהם ניצולי השואה וסייעו בידם לעבור מימי האימה והפחד אל השלבים בחזרה לחיים ולתקווה. רבים מן הווטרנים עלו לישראל וסייעו בהקמת המדינה, ורבים אחרים אף הצטרפו בעקבות העלייה המבורכת מחבר המדינות, ותרמו תרומה משמעותית להתפתחות החברה בישראל. מאורעות 7 באוקטובר הם תזכורת מרה וכואבת למה שמייחלים ומתכוונים שונאינו הנאצים מהחמאס ומארגוני הטרור. הרצון והשאיפה למחוק ולהשמיד את מדינת ישראל ואת העם היהודי זורמים בדמם של אותם מרצחים צמאי דם, שמנסים לפגוע בנו ולערער את ביטחוננו ואת מדינתנו. ברגעים אלו ממש חיילינו הקדושים נלחמים את מלחמתנו, נוקמים את נקמתנו ומחרפים את נפשם מדי יום כדי להגן על עם ישראל. בהזדמנות זו נאחל החלמה ורפואה שלמה לכל הפצועים שלנו ונאחל לשובם במהרה של כל אחינו ואחיותינו החטופים. אנו, כמדינה ועם, צריכים ללמוד מהמורשת של הווטרנים אשר נלחמו מלחמת חורמה בנאצים, ולאמץ את אותה מדיניות של השמדת האויב על כל יכולותיו. אתם ההשראה עבור כוחותינו כיצד למגר את האויב ולשלול ממנו את יכולותיו. לאויבינו מחוץ ומבית נאמר בקול ברור: לעולם לא תצליחו במזימתכם. אנחנו העם היהודי אשר שב למולדתו ההיסטורית והנצחית כדי לכונן כאן בית לאומי לעמנו. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, והיא דמוקרטית, חופשית, ליברלית, חזקה ועוצמתית, והישגיה מכים גלים בכל העולם בתחומים רבים, לטובת האנושות כולה; ניצחון הרוח על כוחות הרשע, ניצחון האהבה, האמונה ואומץ הלב על הרוע המפריד, הפחד והגזענות. עלינו להיות מאוחדים ככל שניתן למרות כל המחלוקות בינינו, ולזכור שאויבינו אינם מבחינים בינינו. עבורם אנחנו אותם יהודים שמבחינתם לא אמורים להיות כאן בכלל, ללא הבדל, ומאורעות 7 באוקטובר, לצערי, הוכיחו זאת באופן טרגי וכואב במיוחד. זוהי מולדתנו האהובה והיחידה, ומחובתנו לשמור עליה ולקיים אותה. אז שוב, תודה רבה לכם על גבורתכם. אני מצדיע לכם. תודה על אומץ ליבכם ועל עוז רוחכם. השם עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת יוסף טייב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שורדים ושורדות שעושים לנו כבוד והגיעו למשכן הכנסת, וטרנים יקרים, באמת קשה לציין את היום הזה לראשונה ללא אברהם גרינזייד, זיכרונו לברכה, שנפרדנו ממנו השנה. אני רואה פה גם את יהודה דוידוב, שמקדם יחד עם העמותה שלו את הזכויות של העולים לאחר שנת 1953, שצריך לומר גם היום שהם אינם שווי זכויות ולא מקבלים את הסיוע הכלכלי הנדרש. אני רואה פה גם את אריאלה אהרון, מנהלת הוועדה המיוחדת למען שורדי השואה, שבכל ימות השנה עובדת קשה מאוד כדי לקדם את הזכויות ואת הנצחת זיכרון השואה. אז תודה לכם שאתם כאן. עבור אלו ששרדו את השואה כל יום הוא יום הניצחון על הנאצים, והאמת היא שגם עבור כולנו כל יום הוא יום הניצחון על הנאצים, כי הניצחון עליהם לא היה רק ניצחון צבאי אלא ניצחון של הרוח, של הצדק, של האנושיות, של ערכי החירות ושל נצח ישראל. גם הגבורה היהודית בזמן השואה הגיעה במגוון צורות ואופנים. זאת לא הייתה רק גבורת הפרטיזנים, גבורת לוחמי הגטאות וחיילי מדינות הברית; זאת לא הייתה רק גבורה של התקוממות והתנגדות בכוח, אלא גם גבורת ההישרדות. הגבורה בגטאות לא הייתה רק של שרנקה, מרדכי אנילביץ' ואבא קובנר, עם הרמת נס המרד וקריאת "אל נלך כצאן לטבח", אלא גם של לאה בריק, שהחביאה בתוך שק תפוחי אדמה את בנה יחידה, את אהרן, לימים אהרן ברק, כדי להבריחו החוצה ולהציל אותו. הייתה גבורה שהתבטאה בהרג נאצים, הייתה גבורה בלהישאר יהודים, והייתה גבורה שהתבטאה פשוט בלהישאר בחיים. שהרי לימדו אותנו חז"ל שהגבורה היהודית היא לא רק הגבורה של שמשון הגיבור, גבורת הזרוע והכוח, אלא גם גבורת הרוח והנפש. "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". וכשבמשך שנים ארוכות אתה נתון לשיעבוד, נתון לניסיון השמדה שהוא שיטתי, חי-לא-חי, בתת-תנאים, צריך את האומץ ואת הגבורה להמשיך עם החיים למרות הרצון למות. יש לנו, לכולנו, הרבה מה ללמוד מהדור ששרד את השואה, מכם, דור תעצומות הנפש, גיבורות וגיבורים, שאיכשהו, למרות שעברו זוועות עולם, הצליחו אחר כך גם לחיות, להקים משפחה, לבנות מדינה, להתפתח, לצמוח. ההצלחה שלכם היא הציווי בשבילנו. אני רואה בזה ציווי לגבורת היום שאחרי. גם אנחנו נוכל להשתקם, נוכל לתקן, נוכל לקום, נוכל לצמוח, בהשראתכם. אבל יש סייג חשוב, חשוב מאוד. גבורת היום שאחרי השואה התאפשרה כיוון שהשואה כבר נגמרה – היהודים שוחררו מהמחנות, הגיעו לארץ והקימו מדינה. עבור 125 מאיתנו השואה של 7 באוקטובר נמשכת כבר 234 ימים. אני לא יודעת כמה מהם עוד חיים, אני לא יודעת כמה מהם שעדיין בחיים מצליחים לכבוש את הרצון למות. אני כן יודעת שכדי שיהיה לנו, כחברה, סיכוי כלשהו לתיקון ולשיקום, אנחנו חייבים, חייבים להחזיר אותם, את כולם, לישראל ולמשפחותיהם, להחזיר אותם עכשיו, כי גם להם מגיע ההזדמנות לגבורת היום שאחרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אלון שוסטר. חברים. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, וטרנים יקרים, ניצולים יקרים, אנחנו מציינים היום בכנסת 79 שנים לניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית, ניצחון ערכי, מוסרי, על מי ששם לו למטרה לכבוש את העולם ולהשמיד את העם היהודי. ביום זה אנו מעלים על נס את תרומתם של מיליון וחצי מיליון יהודים שלחמו במלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית, פרטיזנים. יותר מ-250,000 חיילים יהודים נהרגו באותה מלחמה, יהודים שנלחמו בגבורה ואמונה, אמונה עמוקה, על הזכות שלהם להתקיים ולחיות. הרצון של רבים להשמיד אותנו, לצערנו, עדיין קיים – רוצחים נתעבים שכל מטרתם היא להשמיד את העם היהודי בארצו ומחוצה לה. גם בימים אלו המלחמה שלנו על זכות הקיום שלנו לא תמה. ברגעים אלו ממש חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון נלחמים בגבולות הארץ ומחוצה לה, בארץ ובעולם, באויבינו, שכל מטרתם היא להשמיד את העם היהודי. כמו אז, גם היום חיילינו נלחמים באמונה בצדקת דרכנו, בתחושת שליחות אמיתית להגן על כולנו. כאדם שבא מהתפוצות אני מודאג מאוד מהאנטישמיות שמתפשטת בכל רחבי העולם, ובפרט באירופה, כאש בשדה קוצים ממש. יהודים מפחדים להסתובב ברחובות, בתי כנסת ומרכזי הקהילות היהודיים הפכו למבצרים, עם אבטחה כבדה בכל שעות היממה, הצנעת סממנים יהודיים ועוד דוגמאות רבות. כאדם שגדל בילדותו בצרפת, אני זוכר את חיי הקהילה התוססים שהיו לנו, אך חבריי ובני משפחתי שנותרו בצרפת מספרים לי על מאות מקרי אנטישמיות, שנאה, אלימות, השפלות, יריקות, קריאות בוז ועוד. אנטישמיות במיטבה. רק בשבוע שעבר ראינו הוכחה חיה לכך כאשר במהלך יריד עלייה של הסוכנות היהודית בהשתתפות מאות יהודים מהעיר ליון שבצרפת, הגיעו עשרות מתפרעים ותקפו את אותם משתתפים, שכל מטרתם היא לחזור ולחיות כאן, במדינת ישראל. מראות אלו מזכירים לנו את הימים הקשים בתולדות העם היהודי. שונאי ישראל אשר מדברים בגלוי על הרצון להשמדת העם היהודי, כל יהודי באשר הוא – אל מול המראות הללו אסור לנו לעבור לסדר-היום. יהודים מפחדים להסתובב ברחובות אך ורק בשל יהדותם. אני קורא מפה לכלל יהודי התפוצות, ובפרט לאלו מצרפת: תעלו לישראל, זה הבית של כולנו. מדינת ישראל מחכה לכם ומבטיחה לכם גם את הביטחון וגם את השגשוג הכלכלי. חברים, המראות האלה שאנו רואים ברחבי אירופה והעולם כולו, באוניברסיטאות ועוד, של הרוע, הגזענות, השנאה, לא מותירות לנו שום ספק: אסור שזה יקרה שוב. Never again, plus jamais, לעולם לא עוד. רבים מניצולי השואה עלו ארצה ובנו כאן את ביתם בארץ ישראל, ארצנו המובטחת. חובתנו היא לזכור תמיד את אותם גיבורים, לפעול למענם, לדאוג למחסורם, לתת להם את התנאים הטובים ביותר על מנת שיוכלו לחיות כאן בכבוד ובביטחון. היום אנחנו מסתכלים על רוח הלחימה שהייתה להם אז וממשיכים באותה הדרך בדיוק, עם הדבקות במטרה, אמונה אמיתית בזכותנו והכבוד לאחר, גם מול אויבינו, גם אם אחרים רוצים להראות כאילו זה נראה אחרת. גם את התקופה הזו אנחנו נעבור ביחד, ונזכור תמיד את אלה שנלחמו למען המשך קיום הדורות. בזכותם אנו פה. בזכותכם. הרוח, האמונה וההקרבה שלהם מנחות אותנו תמיד. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה רבה לך. חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח. אה, סליחה, חבר הכנסת אלון שוסטר, כבודו. כן, סליחה. בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים ואורחות יקרים, כ-40 מיליון אזרחים, ומהם שישה מיליון יהודים, נהרגו במלחמה הנוראה שלא חשבנו שתגיע. הייתה פעם מלחמה גדולה, והיא הפכה למלחמת העולם הראשונה, ועכשיו השנייה הגיעה. 20 מיליון חיילים, כמעט חצי מהם בצבא האדום; 500,000 חיילים יהודים בצבא האדום, כ-120,000 נהרגו וכ-80,000 שבויים. 150 מהחיילים, חיים ומתים, עוטרו באות גיבור ברית המועצות, העיטור הגבוה ביותר של הצבא המפואר הזה. ב-7 באוקטובר, אדוני היושב-ראש, אנחנו כאן בנגב המערבי בדרום המדינה, קיבלנו דרישת שלום מההיסטוריה היהודית – יום של פוגרום, יממה של פוגרום. סבא מצד אימא שלי, לפני 120 שנה, כילד קטן חווה פוגרום ביקטרינוסלב באוקראינה. הוא ניצל – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> המשפחה שלי עלתה מיקטרינוסלב ב-1879. יפה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הוא נשאר קצת. והסבא מצד אבא נכלא ביום ההולדת שלו, ב-9 בנובמבר, ליל הפוגרום, ליל הבדולח, בבוכנוואלד, והוא הצליח להשתחרר. הם וקרוביהם לא ציפו, לא יכלו לצפות לסיוע חיצוני, בוודאי שלא לכוחות של אחים ואחיות יהודים. ואצלנו באותו יום נורא לפני שמונה חודשים, הנינים של הסבים שלי, הילדים שלנו, נלחמו, השיבו מלחמה שערה יחד עם אחרים, וממשיכים לעשות את זה. אבל בשנות הארבעים, אדוני היושב-ראש, מישהו עשה את העבודה. מישהו עמד אל מול המפלצת הנציונל-סוציאליסטית באומץ לב, בנחישות, ועצר במאמצים נוראים את כוחות הרשע. זה התחיל בבריטים, כמובן, זה המשיך בצבאות פטריוטיים וארגונים של פרטיזנים ברחבי אירופה ובצפון אפריקה, וזה המשיך כמובן ב-1941 עם הצבא האדום וחלקו המדהים בשנים הללו. גם האמריקאים בשערות ראשם נגררו למערכה, וכמובן הייתה לזה השפעה מרחיקת לכת. וכן, גם יהודים – וערבים, אגב – מפלשתינה ארץ ישראל, דרך הצבא הבריטי. איך הם עשו את זה? הם עשו את זה בנחישות וגבורה, קודם כול. נחישות וגבורה. אבל הם עשו את זה – כמה חשוב וכמה משמעותי לנו – תוך שיתוף פעולה יוצא דופן בין בעלי דעות שונות, אידיאולוגיות שונות. הם עשו את זה כי הם ידעו שאל מול המפלצת משתפים פעולה גם יריבים מרים. הם עשו את זה באמצעות הכוח של התבונה האנושית של המדע, של הטכנולוגיה, של האקדמיה, שפרחה במחצית הראשונה של המאה ה-20 – אגב, כמובן גם בגרמניה, אבל הם היו מוכשרים, אולי מוכשרים יותר – והם עשו את זה בכוח הדמוקרטיה, הפלורליזם, ההכרה ביכולת של העוצמה של רב-הגוניות. ובימים הכואבים הללו, כשישראלים וישראליות וגם אזרחים זרים שנחטפו מישראל נמקים בעזה, ויש משפחות שכולות, פצועים בגוף ובנפש, פליטים ברחבי הארץ, חיילים, עשרות אלפים חיילים בעל כורחם – הם עושים את זה בעוצמה, אבל בעל כורחם – ניצחון העולם התרבותי על הגזענות האנטי-דמוקרטית, על הפשיסטים הגרמנים והאיטלקים ומשתפי הפעולה שלהם, ישמש לנו, אדוני היושב-ראש, השראה בימים של הניסיון הנורא הזה שאנחנו עוברים. הגבורה של ימי מלחמת העולם השנייה והקורבנות העצומים מצווים לנו לבנות עולם של כבוד ואהבה, מדינה של כבוד ואהבה, חברה של כבוד ואהבה, ומאבק נחרץ בגזענות ובשנאה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. תודה לך. אליהו ברוכי, חבר הכנסת, בבקשה. הם לא משמשים שום השראה לשום דבר, אבל הרבה מאוד לקחים, חבר הכנסת שוסטר. מה שמדאיג, חבר הכנסת שוסטר, בסוף דבריך, זה השתיקה של העולם, השתיקה של העולם באשר להתעצמות של איראן והסכנה שההתעצמות הזאת טומנת בחובה. בבקשה, אדוני, חמש דקות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שלום. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, "בעלות הברית" – איזה צמד מילים מרגש, מדינות שכרתו ביניהן ברית כדי לגבור על גרמניה הנאצית. אור מול חושך, צדק ויושר מול רוע ושקר. כך השתחרר העולם מהעול הנורא של היטלר ושלטונו. עשרות שנים חלפו, וכאן בכנסת, בצדק, כמובן, מציינים מדי שנה את יום הניצחון של בעלות הברית על גרמניה הנאצית. אבל השנה, שנת תשפ"ד – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, צד שמאל. תודה. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – לצערנו האירוע הזה הוא לא רק פרי ההיסטוריה; הוא נחלת ההווה. יש בעולם רוע מוחלט. "זכור את אשר עשה לך עמלק" – לעיתים קראו לו המן או פרעה, לעתים נבוכדנצר או היטלר, ולעיתים קוראים לו סנוואר או נסראללה. האלף-בית של "זכור את אשר עשה" זה לשים לב למה שהוא עושה. השאלה היא מיהן בעלות הברית שמתייצבות מולו. באירופה היהודים היו קורבן בלבד. היום הם ניצבים בחזית של בעלות הברית יחד עם ידידים בין-לאומיים כדי להביס את הרוע. וכמו אז, כך גם היום, זה לא עניין פנימי שלנו. ישראל מגינה כעת לא רק על ילדי שדרות ומטולה אלא גם על ילדי ניו יורק ולונדון. אנחנו מצווים לזכור את אשר עשה לנו עמלק דווקא בגלל שאנחנו רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. דווקא בגלל האופי שלנו, שנוטה לחסד ולעדינות, דווקא בגלל שאנחנו מקדשים את החיים, נזכור ולא נשכח גם את המאבק ההוא וגם את המאבק הנוכחי, שיוכרע, בעזרת השם, בקרוב. לניצחון על הרוע יש גורם מכריע. הוא לא בידיים של רוסיה של אז ולא בידיים של מדינה זרה שתובעת אותנו בהאג. השר רון דרמר אמר לא מזמן בריאיון לתקשורת הבין-לאומית שהוא יודע שננצח כי אלוקים בצד שלנו. הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם, הקדוש ברוך הוא גם יצילנו מידם. חלק בלתי נפרד מההבנה שלנו כיהודים שאנחנו נמצאים בצד הנכון של ההיסטוריה הוא ההבנה שאנחנו נמצאים בצד של אלוקים. לבעלות הברית של ימינו, שמתבלבלות בין אור לחושך, בין רוע ליושר, בין חייל מסור למחבל שפל, אנחנו רוצים לומר מכאן דבר אחד: יש לכן הזדמנות לעמוד לצד העם היהודי; יש לכן הזדמנות להיות בצד של אלוקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יצחק קרויזר, ואחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ובעיקר אתם, החשובים מכול, רבותיי הווטרנים, גיבורות וגיבורי מלחמת העולם השנייה, היום אנו מציינים 79 שנים לניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. ניצחון זה לא היה רק הכרעה צבאית אלא בראש ובראשונה הכרעה מוסרית מול האויב הנאצי, ניצחון של הרוח, ניצחון של הרוח מול הרוע. האנטישמיות והגזענות, המפלצתיות והאכזריות שבאדם, ברשע שלהם ניסו להשליט את אותו רוע על כל העולם. לצערנו, ניצחון זה בא באיחור. בעלות הברית סירבו תחילה להפציץ את מסילות הברזל המובילות למחנות המוות שהעלו עשן. כך יכלו לעצור בזמן את המפלצת הנאצית כאשר הרוע והרשע איים להחריב כמעט את כל העולם. ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית נותן תקווה, כי הוא מוכיח שלבסוף המוסר, המצפן והמצפון האנושי מנצחים את הרע שיש בעולם. ניצחון זה נותן תקווה דווקא בימים אלה, שבהם המפלצת החמאסית הנאצית איימה להטביע את תושבי מדינת ישראל ברוע ובאכזריות המפלצתית שלה – רוע שלצערי טרם נבלם, כאשר הוא בא בגלי אנטישמיות בעולם ובבית הדין הבין-לאומי בהאג בפרט. אך יש לי אמון באנושות. יש לי אמון באדם. יש לנו אמון בעם ישראל. בתוך הלוחמים האלה, לוחמי החופש הווטרנים, היו גיבורים בכל החזיתות. רבים מהם היו למצביאים ולמנהיגים שתרמו תרומה לתקומת עמנו בארצו. לכם, אני מוקיר אתכם על שסייעתם לשחרר את האנושות מאימת הנאצים ובעלי בריתם וסללתם את הדרך להקמת מדינת ישראל. תודת כולנו נתונה לכם. ככל שחולפות השנים כך מתרחק הזיכרון ההיסטורי ומתעמעם, ולכן ככל שנתרחק מהימים ההם נזכיר ונזכור ביתר שאת. אני רואה צורך להתחייב בפניכם היום, הלוחמים והלוחמות: פועלכם לא היה לשווא. מדינת ישראל מחויבת לניצחונכם. מדינת ישראל מחויבת להגשמת הערכים שעליהם לחמתם. מדינת ישראל מחויבת לספק הגנה לכל יהודי שנרדף בשל יהדותו. מדינת ישראל מחויבת וחייבת לא לתת להיטלר ודומיו לחזור על מעשיהם. לעולם לא עוד. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת שרן מרים השכל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אורחים מכובדים, עלייתם של הנאצים לשלטון הייתה אחת התקופות הגרועות והחשוכות בתולדות ההיסטוריה האנושית. בתקופה ההיא העולם נחשף לזוועות מסוגים שלא נראו עד אז, והן חשפו את העולם למידת הרוע והאכזריות שיכולות להיות אצל בני אנוש שדוגלים בתיאוריות גזעניות ותיאוריות של עליונות הגזע. השנים ההן סימלו יותר מכול את הסבל ואת הכאב, והגדירו מהי מכונת השמדה ומהו מפעל מוות. בנקודה הזאת תבוסת הנאצים הייתה תבוסה של כוחות החושך וההשמדה; תבוסת הנאצים הייתה ניצחון של האור על החושך והרוע. זאת הייתה תבוסה של הטירוף שבני אדם יכולים להיתפס אליו – הגזענות, הפשיזם ומכונת ההשמדה הלא-אנושית, שראתה בכל מי שאינו שייך וכל מי שאינו נמנה עם הגזע הנכון בן מוות. הניצחון על גרמניה הנאצית סימל אז וצריך לסמן גם כיום את סוף דרכן של מכונות ההשמדה, את סוף דרכן של אידיאולוגיות ההשמדה, את סוף דרכן של תאוריות שאיימו להכחיד את כל מי שאינו שייך לגזע הנכון. במרוצת השנים העולם כולו נחשף, ראה ושמע סיפורים מזעזעים על זוועות שעברו יהודים בידי הנאצים. העולם שמע על מחנות הריכוז, על גטאות, על המשרפות, על התנורים, ותיאורים בלתי נתפסים של מה שעברו הקורבנות, החפים מכל פשע זולת השתייכותם לגזע שהנאצים הגדירו כגזע נחות מהגזע שלהם אשר דינם של בני גזע זה הוא מוות. על פי תפיסתם הנפשעת של הנאצים, כל גזע שבעיניהם הוא נחות משלהם דינו מוות. ציון היום הזה מזכיר לנו גם איזה חוקים השליט המשטר הנאצי בתקופה הנוראית ההיא: חוקי נירנברג – חוקים גזעניים אשר הבדילו בין דם לדם, בין גזע לגזע, בין צבע לצבע, וביססו את עליונות הגזע הארי על פני כל הגזעים האחרים. החוקים האלה לא רק ששללו את הזכויות מכל מי שאינו שייך לאותו גזע – הם גם הכשירו את הקרקע למעשי הזוועה ההמוניים שהתרחשו התקופה ההיא. לצערנו הרב, גם בימים אלה מחוקקים מעלים הצעות חוק גזעניות וחשוכות שמזכירות תקופות אפלות ואיומות בהיסטוריה. אני עומד כאן היום בימים קשים, בימים מורכבים במיוחד, כדי להזכיר ולחדד לכל אותם מחוקקים שבימינו אלה אין מקום לחוקים גזעניים, אין מקום לחוקים פשיסטיים, אין מקום לחוקים שמפלים בין דם לדם, בין גזע לגזע, בין דת לדת ובין לאום ללאום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אורחים אהובים ויקרים פה, היום אנחנו מתכנסים כדי להנציח את הניצחון של בעלות הברית על המשטר הנאצי – רגע היסטורי שמסמל את עוצמת האחדות, שותפות הגורל והעמידה האיתנה נגד הרוע האנושי. אנו מוקירים באופן מיוחד את תרומתם של ותיקי המלחמה, היהודים הרבים ששירתו בצבאות בעלות הברית שלחמו בנאצים. הניצחון של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה לא היה רק ניצחון של כוח אלא גם – ואולי בעיקר – ניצחון של ערכים. הוא מסמל את ניצחון הטוב על הרע, האמת על השקר וצלם האנוש על האלימות והרצח. שותפות הגורל של בעלות הברית – חיילים, אזרחים ומנהיגים הוכיחו כי באחדות, אומץ וגבורה אפשר להתגבר על כל סוג של רוע, גם האפל ביותר. הם נלחמו למען עולם שבו חירות, צדק וכבוד האדם הם הערכים העליונים, למען עולם צודק יותר, כדי שזוועות מעין אלה של מלחמת העולם השנייה לא יישנו. אנחנו זוכרים את המחיר האדיר ששולם ואת האומץ וההקרבה של אלה שנפלו למען העם היהודי והאנושות כולה. אני רוצה לפנות לוותיקי הווטרנים, וגם לאלה מהם שנמצאים כאן היום פה בכנסת, החיים בקרבנו וכל יום כאן בישראל: הגבורה שלכם במלחמת העולם השנייה הייתה יוצאת דופן. אתם לחמתם בתופת הנוראית ביותר שניתן להעלות על הדעת. הייתם עדים לזוועות איומות. רבים מחבריכם לא חזרו בחיים מהמלחמה הזאת. אני יודעת שחלקכם לא רוצים לדבר על מה שחוויתם במלחמה הנוראית הזאת, אבל אני רוצה שתדעו שמבחינתי ומבחינת כל אדם שערכים של חירות וכבוד האדם הם נר לרגליו, אתם חזרתם כגיבורים למדינות שלכם ועליתם לישראל כגיבורים באותה מידה ואף יותר מכך. אתם תמצית הגבורה. בעודנו מציינים את ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית, אי-אפשר שלא לחשוב על המציאות שבה אנו חיים כיום במדינתנו הריבונית, החופשית. אנו זוכרים היום, כמו בכל יום, את קורבנות הטבח של 7 באוקטובר, טבח שמזכיר לנו את זוועות העבר, והחטופים שנמצאים בשבי. אני יכולה רק לתאר לעצמי כיצד חשו אותם ותיקי המלחמה ובני משפחותיהם שעלו לישראל וחיים בה כיום לנוכח זוועות אותו יום נורא. מאז אירוע 7 באוקטובר אנו עדים לגל אנטישמיות אדיר ברחבי העולם. קולות האנטישמיות החולנית של הניאו-נאצים מחד גיסא וקולות האנטישמים הקומוניסטים מאידך גיסא נשמעים בקול רם שלא היה כדוגמתו מאז ימי מלחמת העולם השנייה. עצוב לי שאותם וטרנים ששרדו את הנאציזם והקומוניזם ועלו למדינת ישראל, שמהווה עבורם בית לאומי חופשי, צריכים גם כיום להתמודד עם הרוע הטמון באידאולוגיות האלה. רק בשבוע שעבר הכריזה סגנית ראש ממשלת ספרד, קומוניסטית מוצהרת, על כך שהכרה של ספרד במדינה פלסטינית היא רק צעד ראשון, משום שבעתיד פלסטין תהיה חייבת להיות משוחררת מיהודים מהים עד הנהר. מדובר באנטישמיות קומוניסטית גלויה, רצון גלוי וברור למחוק את מדינת היהודים מהמפה. לצערי, נראה שלקחי העבר, האידיאולוגיות הרצחניות שבהן נלחמתם, חיות ובועטות גם היום. המשימה שלכם הפכה להיות המשימה החשובה ביותר שלנו, של הדור שלי, אך דווקא על הרקע הזה הרוב רואים את הצורך הברור במדינת ישראל איתנה וחופשית, שעומדת בחזית המאבק נגד השנאה והטוטליטריות ובעד החירות. עלינו לזכור את האחריות שלנו כעם היהודי להגן על עצמנו בארצנו ולהישאר מאוחדים מול הצוררים. זיכרון העבר חייב להיות אקטיבי. עלינו ללמוד את לקחי ההיסטוריה וליישם אותם בפועל, ללמד את הדורות הבאים על סכנות השנאה ועל חשיבות החופש והאחדות. כמדינה שנאלצת יום-יום להצדיק את זכות קיומה בזירה הבין-לאומית, אנו מחויבים להילחם באנטישמיות על כל צורותיה, ולהבטיח שהזיכרון והגבורה של ותיקי מלחמת העולם השנייה יתורגם לעשייה, לביטחון, לחירות ולשגשוג. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים, וטרנים נכבדים, כאשר גרמניה הנאצית פתחה במלחמת העולם השנייה במטרה לכבוש את אירופה ולהשמיד את יהודיה מעל פני האדמה, מעטים היו שהתייצבו באומץ לצידו של העם היהודי. המדינות שהובילו את המלחמה בגרמניה הנאצית עשו זאת כל אחת כאשר החרב הייתה מונפת מעליה. שנה לפני המלחמה, בוועידה בעיר אוויאן שבצרפת, סירבו רוב המדינות להרחיב את קליטת הפליטים היהודים שברחו מהמשטר הנאצי. האונייה סנט לואיס, שיצאה מגרמניה עמוסה בפליטים יהודים בעקבות ליל הבדולח, סבבה שערי מדינות שלא הסכימו לתת ליהודים שעל סיפונה לרדת בחופיהן, והם נאלצו לחזור לאירופה. חלקם נספו בשואה. הבריטים המשיכו לסגור את שערי הארץ בפני פליטי השואה במהלך המלחמה ואחריה. האמריקאים והבריטים סירבו להפציץ את מחנות ההשמדה ואת מסילות הרכבת המוליכות אליהם. עם ישראל נותר בודד, נרדף ומושמד, כמעט ללא שום יכולת להגן על עצמו מפני המפלצת הנאצית וכוונותיה המוצהרות להכחידו במטרה שלא ייזכר שם ישראל עוד. מי שקפצו בשמחה על העגלה הנאצית מאז עלייתם לשלטון היו מנהיגי המאבק הערבי ביישוב היהודי בארץ ישראל, ובראשם המופתי אל-חוסייני, ששיתף פעולה בצורה הדוקה עם היטלר, יימח שמו, ובין השאר שידר נאומי הסתה בערבית מברלין, היה מראשי המסיתים בעיראק שהובילו לפרעות הפרהוד – שגם אותם אנחנו מציינים היום – גייס מוסלמים ליחידות אס.אס והיה שותף לתוכניות שונות להשמדת יהודי הארץ. ההזדהות של ערביי הארץ עם הנאצים לא הייתה אנקדוטה חולפת. השנה, במהלך הקרבות בעזה, מצאו לוחמינו הגיבורים עותקים של ספרו של הצורר מתורגמים לערבית. שאיפת ההשמדה של העם היהודי חיה וקיימת. 80 שנה לאחר השואה מדינות עומדות מן הצד ושותקות כאשר יש מי שמבקשים להשמיד את מדינת ישראל. 80 שנה לאחר השואה מדינות רבות מבקשות להטיל עלינו הגבלות שמעולם לא העלו בדעתן להטיל על עצמן, לא בהפצצות על דרזדן, ברלין, המבורג, ולא בהטלת הפצצות על יפן, לא בווייטנאם ולא באפגניסטאן. 80 שנה לאחר השואה יש מי שמעיזים להשוות בינינו, שקמנו לעמוד על נפשנו לאחר המתקפה הברברית בשמחת תורה, לבין המרצחים הארורים. 80 שנה לאחר השואה יש מי שמשתפים פעולה בגלוי ובסתר עם המשטר האיראני, שמכריז בגלוי על שאיפתו להשמידנו. 80 שנה לאחר השואה יש מי שלא מתבייש להביע צער על מותו של התליין מטהראן. אבל יש משהו אחד שהשתנה מהותית: מדינת ישראל נוסדה והיא חיה וקיימת, מדינה חופשית ועצמאית עם צבא וכוחות ביטחון, עם חיילים גיבורים שמוכנים למסור את הנפש למען עם ישראל ומדינתו ועם עורף אזרחי חזק ומסור. מתי הסתיימה מלחמת העולם בחזית המזרח הרחוק? כאשר יפן נכנעה לאחר הפצצת הירושימה ונגסקי. לפי מה נקבע יום הניצחון על גרמניה הנאצית? לפי התאריך שבו גרמניה נכנעה, היטלר שכב מת בבונקר שלו וגרמניה וברלין נכבשו וחולקו בין בעלות הברית. אם כן, רבותיי, הניצחון כולל את הכניעה, את כיבוש השטח הנאצי ואת חלוקתו. זו צריכה להיות גם הגדרת הניצחון שלנו – כניעה מוחלטת של החמאס הנאצי, כיבוש השטח וחלוקתו הזמנית. מדינות כמו ארצות הברית, בריטניה וצרפת, שכל כך דואגות לערביי עזה, מוזמנות לנהל את חייהן בחלק המיושב של הרצועה, ואילו אנחנו נעבד, נפריח, נצמיח את כל החלק הפתוח כאשר השליטה הצבאית הבלעדית הינה של מדינת ישראל, באופן שיבטיח שמה שהתרחש מאז הסכמי אוסלו וההתנתקות, וביתר שאת בשמחת תורה, לא יקרה עוד לעולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אחרון הדוברים – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, וטרנים יקרים, אני מצדיע לכם, לכולכם. אני גאה להיות חבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית, שלמעשה היא היחידה שמציינת מדי שנה, ביער על שם הצבא האדום בפאתי אבו גוש, את יום הניצחון על המפלצת הנאצית; כל שנה במשך עשרות שנים. בסוף השבוע הקרוב ל-9 במאי אנחנו מקיימים טקס וחגיגה – כולם מוזמנים לשנה הבאה והלאה – ומציינים את הניצחון על השטן הנאצי. אי-אפשר להתחמק מן העובדה שחלק גדול מהבסת אותה מפלצת חשוכה וקנאית נעשה בזכות הצבא האדום והתנועה הקומוניסטית, לרבות ובעיקר פרטיזנים. חלק גדול מהפרטיזנים במקומות מסוימים, הרוב, היו שייכים לתנועה הקומוניסטית. זו אחת הסיבות שאני גאה להיות חלק ממנה. השואה היהודית, השואה שיצרו הנאצים, היא הפשע, פשע הרצח הגדול ביותר בהיסטוריה, ויש הרבה מה להגיד על מה שהופך אותו לפשע הגדול ביותר: התיעוש של המוות, הרצח כמטרה, וכפי שאני מייד ארחיב, תורת הגזע המחליאה על בסיס כביכול מדעי. חשוב לזכור ולהזכיר, מה שלא נעשה פה עד כה היום: השואה למעשה לא החלה ב-1942, ב-20 בינואר בוועידת ואנזה, שבה התקבל מה שמכונה בשפה מכובסת אך מלוכלכת "הפתרון הסופי". לא שם התחילה השואה. היא גם לא התחילה בספטמבר 1941 בטבח הנורא בבאבי יאר, ששם נשחטו בין 100,000 ל-150,000 איש, 50,000 מהם יהודים, ונוסף להם שבויים סובייטים, צוענים, פגועי נפש. בל נשכח שהשואה של אותו שטן נאצי אכן פגעה בראש ובראשונה ביהודים, אך גם באוכלוסיות אחרות – אוכלוסיות נכבשות, פגועי נפש וגוף, הומוסקסואלים, פגועי נפש אמרתי, שבויים. אבל השואה, כפי שאמרתי, לא התחילה ב-1942 או 1941, והיא אפילו לא התחילה ב-1933, כאשר היטלר מונה לקנצלר, וחודשיים לאחר מכן כאשר הנאצים הפכו להיות המרכיב העיקרי בממשלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חוק האחדה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אכן. הסופר הגדול, שאני לא פעם מצטט אותו פה מפאת הערכתי והכבוד שאני רוחש לו, הסופר המנוח היהודי האיטלקי פרימו לוי, בספרו "הזהו אדם", שהוא כתב לאחר שניצל, שרד את אושוויץ, הוא כותב: היכן שקיים הפחד מהאחר, היכן שהוא הופך לנורמה שלטת – בקצה השרשרת עומד מחנה הריכוז. היכן שיש שנאה שמטופחת כעבודה זרה מתוך אינטרסים של בעלי עניין וכוח, בלשונו של פרימו לוי – בקצה אותה שרשרת מופיע מחנה הריכוז. השואה החלה עם פיתוח תורת השנאה המכונה "תורת הגזע". נורמליזציה של היררכיה גזעית, כביכול על בסיס מדעי, מה שנקרא פסבדו-מדע, שנאה לאחר – שם התחילה השואה. וכפי שאומר פרימו לוי ואחרים, כל עוד שנאת האחר קיימת – מחנה הריכוז עדיין קיים בסוף השרשרת, ואנחנו לא יכולים להימנע ממנו כל עוד השנאה השיטתית ותורת הגזע קיימות. פרופ' יהודה באואר, מחוקרי השואה החשובים ביותר, אמר, או כתב בכמה וכמה ממחקריו, שתורת הגזע כאידיאולוגיה היא ההתחלה של השואה. והיכולת לרצוח קולקטיבים שלמים בשם שנאה גזעית ותורת גזע – היכולת הזאת קיימת בכל קבוצת בני אדם. אני מסיים. ברשותך, עוד כמה שניות. אף אחד לא חסין מהגזענות העלולה להתפתח למשנה נאצית – ובכך אני מסיים. הוסיף יהודה באואר – חגג לפני כחודש יום הולדת 98, ואני מאחל לו הרבה בריאות ואריכות ימים עוד יותר – הוא אמר: מה שעוד טבוע בבני אדם, לצד היכולת להפוך לרוצח של קולקטיב, זה גם היכולת להציל. זה גם היכולת והרצון לעשות טוב. בוא נגרום לכך שהטוב ינצח ויביס את הגזענות באשר היא. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. ישיב, יסכם, השר בן גביר. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> חברי הכנסת בהווה, בעבר, ראשי ארגונים הפועלים למען שורדי השואה, נציגי כל הארגונים שלחמו נגד הנאצים, יימח שמם וזכרם, במלחמת העולם השנייה, וטרנים יקרים, אזרחי ישראל – אני אקרא כאן דברים, אדוני היושב-ראש, של השר אופיר סופר, שר העלייה והקליטה, אבל אני גם אוסיף אחר כך כמה דברים משלי. אותו ניצחון שעצר את השואה – מייד אחריו חזינו בהקמתה של מדינת ישראל. מדינת ישראל היא ביתו הלאומי ומבצרו של העם היהודי כאן, בישראל, ובעולם כולו. אנו מציינים את הניצחון, זוכרים את אותם גיבורים שנלחמו כמי שעתיד העם היהודי מונח על הכתפיים שלהם. הם נלחמו בחרדת קודש ולנגד עיניהם רשעות הצורר. מספר הלוחמים היהודים הוא כמיליון וחצי – לוחמים בבריגדה, לוחמים בצבאות בעלות הברית, פרטיזנים. למעלה מחצי מיליון נלחמו רק בצבא האדום, למעלה מ-200,000 נפלו – מספרים בלתי נתפסים, שיכולים להעיד על העוצמה של הקרבות. "לחמנו תחת דגל זר ועל אדמת ניכר, אולם היה ברור לכולנו שזוהי – – – מלחמת יהודים". כך כתב אברהם קרצ'מר, מלוחמי הדיוויזיה הליטאית. היינו עם מפוזר, מפורד, מכל קצוות תבל, בארץ נוכרייה, ללא דגל, ללא צבא, ללא מדינה, אך עם חזון עתיק יומין לשוב לציון ולהקים כאן את מדינת היהודים. השיבה לציון, הקמתה של מדינת ישראל, גם בימים האלה, גובה מחיר דמים יקר. לוחמים רבים שנלחמו, שברגעים אלה ממש לוחמים, גם בעזה, בגבול הלבנון, הם נכדים ונינים של אותם גיבורים– לוחמים המגלים יוזמה, תושייה, אומץ ומסירות נפש, רוח של נחישות ולכידות שלא חזינו זה מכבר אוחזת בלוחמינו, במפקדי צה"ל, בעם כולו. מחויבות, ערבות הדדית, שהיא התנאי לכל ניצחון, תנאי להשבתם של אחינו ואחיותינו החטופים, תנאי להכרעתו של האויב הרצחני. אני מבקש להזכיר את אברהם גרינזייד, זיכרונו לברכה, שלחם בצבא האדום נגד הנאצים, ועמד בראש ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה. הוא פעל רבות לשימור זיכרון הגבורה היהודית. אברהם עלה לישראל, והוביל פעילות ענפה שכללה את שימור הזיכרון והגבורה היהודית בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הוא היה לוחם עתיר קרבות. הוא הבין את משמעותה של מורשת, ציווי, זיכרון; הבין כמה כוח טמון בהיסטוריה של העם הזה. תורה ציווה לנו אברהם מורשה, מורשת שאותה אנו מחויבים להמשיך. ומסיים השר סופר – כל הדברים האלה בשם השר אופיר סופר – אומר: לוחמים יקרים, ותיקי מלחמת העולם השנייה, בשם ממשלת ישראל, תודה רבה. ואם יורשה לי, אני רוצה להוסיף כמה דברים. ראשית, לומר לכם ולהצטרף לברכות התודה, אבל לומר לכם עוד דבר: רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. בימים ההם, כך בזמן הזה. כן, גם בזמן הזה יש מי שמנסה למחוק אותנו, להרוג אותנו, להשמיד עולם שלם. גם בזמן הזה יש כל מיני נאצים חדשים שנמצאים על הגבול הצפוני ועל הגבול הדרומי, והם רוצים לשרוף, להשמיד, לרצוח. בימים ההם בזמן הזה יש גורמים אדישים בכל העולם כולו שרואים איך הקרונות, כמו שהיו אז, מסיעים אנשים, ולא עוצרים את הקרונות האלה, ואפילו מנסים למנוע מאחרים לעצור את הקרונות הללו. בימים ההם בזמן הזה אתם רואים אנשים – כן, גם כאלה שעלו כאן לפני כמה דקות – עושים השוואה אומללה. שמעתם את הדברים של עופר כסיף ושל חבר הכנסת השני, ווליד טאהא, נדמה לי. איך הם מסוגלים? איך הם מסוגלים להשוות בין המדינה שלנו לבין הנאצים, יימח שמם וזכרם? הם לא ראויים לכנסת ישראל. היה צריך לזרוק אותם מכאן לפני הרבה זמן. בימים ההם בזמן הזה יש גם סיבות לאופטימיות גדולה גדולה. כן, כמו הגיבורים של אז, יש הגיבורים של היום. יש תקווה לעולם, יש תקווה לעם ישראל, ובעזרת השם אנחנו ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תם החלק הזה של ציון היום של ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. << הצח >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' כ/1011; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 167; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום. הנושא הוא הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת אייכלר להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת אייכלר, בדרך, כשאתה מגיע לכאן, אני אגיד לך שאני רואה, עוקב אחרי העבודה הברוכה שלך בוועדה. יישר כוח. אתם עובדים כל היום, כל הימים, בחוקים שהם לטובת פדויי השבי, המשפחות, כלל עם ישראל. תבורכו. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לכבוד הוא לי לבוא כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה כשהיושב-ראש של הכנסת כרגע הוא מי שהיה שר הרווחה, מאיר כהן. זה מאוד מתחבר לנושאים שאנחנו עוסקים בהם. אני באמת רוצה לבשר, לפני שאני מדבר על הצעת החוק שאני רוצה שתאשרו, שהיום הוועדה אישרה להכנה לקריאה שנייה ושלישית חוק שיאפשר לחטופים, שבעזרת השם ישובו לביתם בשלום – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> – – כמו שנאמר: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם" – אז הכנו כבר חוק כדי לאפשר להם לחיות, להתקיים, ולענייני הבריאות שלהם. כל הדברים האלה יובאו, בעזרת השם, בימים הקרובים למליאה לאישור. אבל היום, הרגע, עכשיו, יש לי הכבוד להגיש את ההצעה של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי, שהיא הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024. הצעת החוק מציעה להרחיב את ההגנה על עובדים שמשרתים במילואים, וכן לעגן הגנות לעובדים שהם בעצם העזר כנגדו, נשות המילואים, שמסייעות לחיילים המשרתים במילואים ומחזיקות להם את הבית, שחס וחלילה אף אחד לא יחשוב לפטר אותן או להוציא אותן לחל"ת בגלל הדבר הזה שבעליהן נמצאים בחזית. החוק הקיים כבר אוסר לפטר עובד שמשרת במילואים בשל שירותו במילואים, וגם בשל שירותו הצפוי במילואים וכל הקשור בו. כמו כן נאסר לפטר עובד שמשרת במילואים בתקופת שירות המילואים וגם בתקופה של 30 יום שלאחריה, אלא אם כן ניתן לכך היתר מאת ועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון. ועדת התעסוקה לא אמורה לתת היתר אלא מטעמים מיוחדים שבשלהם יש להתיר את הפיטורים, ורק אם המעסיק הוכיח לוועדה כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים. בהצעת החוק מוצע להרחיב את ההגנה כך שגם פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד ששירת במילואים ב-30 הימים שלאחר תום שירות המילואים ידרשו היתר של ועדת התעסוקה. זאת אומרת שלא יפחיתו לו משעות העבודה והזכויות שלו, למעט אם הפגיעה נובעת משינוי בדין או בהסכם קיבוצי, או שהיא נוגעת לרכיב שכר הקשור לתפוקת העובד, בתנאי שהירידה הזאת לא נובעת מהמעסיק. הוראה זו תיקבע כהוראה קבועה בחקיקה, ויחולו על הפרתה אותן הוראות החלות לגבי איסור הפיטורים, ובכלל זה ניתן יהיה להטיל עיצום כספי לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011. מאחר שמשירות המילואים מושפעים גם נשות המשרתים במילואים ובני זוגם, שנוסף על עבודתם נושאים בנטל הטיפול במשפחה בכל תקופת המילואים, מוצע בחוק זה להרחיב את ההגנות גם לגבי העובדים והעובדות כאמור. מוצע לקבוע בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949, הגנה מפני פיטורים בשל שירות המילואים לבני הזוג של המשרתים במילואים או להורה של ילד שטרם מלאו לו 14 שנה או שהוא תלמיד בחינוך המיוחד. כמו כן מוצע לקבוע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, הגנה עליהם מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה בשל שירות המילואים של בני הזוג. לרשימת החיקוקים הקבועה בתוספת לחוק האמור יתווסף גם סעיף 41א2 המוצע, המקנה את ההגנות שפורטו לעיל מפני פיטורים לעובדים שבן זוגם או הורהו האחר של ילדיהם משרת במילואים. עוד מוצע לקבוע הגנות נוספות לעובדים שיש עימם ילד ושירות המילואים של בני הזוג של העובדים או של הורהו הוא שירות מילואים בנסיבות חירום, דהיינו בצו 8. זאת אומרת, יש הגנה נוספת למי שנקרא בצו 8, או שמשכו הצפוי או משכו בפועל של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות. אם הצופים, אדוני היושב-ראש, מתקשים לעקוב אחרי הפרטים הרבים – אבל זה מסמך משפטי שצריך להיות מפורט מאוד, ולכן אני קורא את הנאום על פי הייעוץ המשפטי, כדי שהכול ייאמר והכול יהיה בפרוטוקול. הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. לפי המוצע, לשם פיטורים של עובד כאמור או הוצאתו לחופשה ללא תשלום יידרש המעסיק לקבל מראש היתר מוועדת התעסוקה. הוראות אלו יחולו על חופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת, לתקופה של 30 יום רצופים לפחות או לחופשה ללא תשלום שמשכה יחד עם חופשה ללא תשלום קודמת במהלך החודשיים שקדמו לה הוא 30 ימים לפחות. יצוין כי דרישה זו לקבלת היתר לא תחול אם העובד נקרא לעבודתו בצו לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום. מוצע לקבוע כי ועדת התעסוקה לא תיתן היתר כאמור אלא אם כן נתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו. לעניין פיטורים יידרש המעסיק להוכיח כי הפיטורים אינם בקשר לשירותם במילואים של בני הזוג של העובדים או להיעדרות העובדים או לאי-ביצוע העבודה עקב כך. לעניין חופשה ללא תשלום, מה שנקרא ברחוב חל"ת, יידרש המעסיק להוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירות המילואים כאמור, וועדת התעסוקה תוודא שקיימת הסכמה של העובדים שממילא דרושה הוצאה לחופשה ללא תשלום; כידוע, אי-אפשר להוציא אדם לחופשה ללא תשלום בלי הסכמתו. מקרה נוסף הוא אם הוועדה מצאה כי העובדים הם המעוניינים לצאת לחופשה ללא תשלום – הרי קורה שאישה שבעלה במילואים רוצה בעצמה לצאת לחופשה ללא תשלום – אף אם היא בקשר לשירות המילואים, ואין זו הסכמה שבדיעבד שנכפתה עליהם. במקרה כזה, היא תוודא כי קיימת הסכמה של שני הצדדים להוצאה לחל"ת. שני הצדדים זה המעסיק והעובדת. כמו כן מוצע לגבי עובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, לרבות ילד באומנה, שהוצאו לחופשה ללא תשלום לפני יום התחילה של תיקון החוק, לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה 30 ימים לפחות לאחר יום התחילה, והם מסרו למעסיקם הודעה בכתב כי בני זוגם או הורהו האחר של הילד משרתים בשירות מילואים – יהיה על המעסיק לפנות לוועדת התעסוקה בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההודעה לשם קבלת היתר להמשך החופשה ללא תשלום. אם המעסיק לא יעשה כן, יראו אותו כאילו הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בניגוד להוראת השעה המוצעת. לעניין אכיפת ההגנות האמורות – אכיפת ההגנות, שמישהו לא יחשוב שיש פה עניין של עקיפה, בקו"ף – לעניין אכיפת ההגנות האמורות מוצע לקבוע כי ועדת התעסוקה תהיה מוסמכת להטיל פיצויים בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק על מעסיקים שפיטרו את עובדיהם בשל שירות במילואים של בני זוגם או שפיטרו עובדים כאמור או שהוציאו אותם לחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים בלא היתר, וכי מעסיק המפטר עובד או מוציא עובד לחופשה ללא תשלום בלי היתר, יישא באחריות פלילית לפי חוק החיילים המשוחררים, וניתן יהיה להטיל עליו עיצום כספי. כתיקון משלים להגנה זו מוצע לקבוע כי אם ניתנה לעובדים שבני זוגם או הורהו של ילדם משרתים בשירות מילואים כאמור הודעה מוקדמת לפיטורים, תקופת שירות המילואים האמורה לא תבוא בחשבון במניין ימי ההודעה המוקדמת. לפי המוצע, מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון המוצע ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים, וכן במידע המפורסם באתר של צבא ההגנה לישראל לפי סעיף 30 לחוק האמור. הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31 בדצמבר 2025 – נקווה, אדוני היושב-ראש, שנהיה אז מזמן מזמן אחרי המלחמה – וניתן יהיה להאריכה לתקופה של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31 בדצמבר 2024 מוצע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים, ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות. הוראת שעה זו תחליף לעניין משרתי המילואים את הוראת השעה שקבועה בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אך היא תוסיף לעמוד בעינה לגבי בני הזוג של החיילים בשירות סדיר, ובכלל זה בשירות קבע. כדי לסייע לעובדים שבני הזוג שלהם בשירות מילואים והם הוצאו לחל"ת בתקופת שירות המילואים, מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, מענק חד-פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, לרבות ילד באומנה, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות. תנאי נוסף הוא שההוצאה לחופשה ללא תשלום היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7 באוקטובר 2023 ועד 31 בדצמבר 2024, אף אם העובדים יצאו לחופשה ללא תשלום ביוזמתם. הזכאות למענק הזה כאמור תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 יום. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת ליום שהייתה לעובד בשישה החודשים שבהם עבד לפני יציאתו לחל"ת, אך לא יותר מהסכום המרבי, שעומד על כ-49,000 שקל לחודש. תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16 ביוני, אך הזכאות למענק תחול לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של החוק המוצע, החל מ-7 באוקטובר. בכל מקרה, תנאי לזכאות הוא שהעובד היה עובד בשישה מתוך 18 החודשים שקדמו ליציאה לחל"ת, ושהוא לא זכאי לדמי אבטלה או לדמי לידה בעד אותה תקופה. כמו כן, לא ישולם מענק לפי ההסדר המוצע בעד פרק הזמן של 21 הימים שאחרי תום התקופה המזכה בתשלום דמי לידה למי שקיבלה מענק מקרן הסיוע למשרתי המילואים בעד אותה תקופה. מה שמתכוונים לומר – שלא יהיה כפל מענקים. תיקון נוסף שנכלל בהצעת החוק מאריך את התחולה של ההוראה הקבועה בסעיף 406(ה) לחוק הביטוח הלאומי, שלפיה מענקים לפי הסכמים מכוח סעיף 9 לאותו חוק לא ייחשבו כהכנסה, כך שתחול על הסכמים לפי סעיף 9 שייחתמו עד 31 באוקטובר 2024. הערכת העלות התקציבית שמסר משרד האוצר בקריאה הראשונה, הקשורה בתשלום המענק לבני הזוג שהוצאו לחל"ת, הצטמצמה, ועומדת עתה על כ-70 מיליון שקלים חדשים, ומשרד האוצר מסר בדיון בוועדה כי נמצא מקור תקציבי לעלות הצעת חוק זו. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה, ולפיכך נדרש לאישורה רוב מיוחד של 50 חברי כנסת לפחות. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. להצעת החוק הוגשו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אפשר להסביר את זה? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> לא, כי גם אני שואל את השאלה. אם אתה צריך 50, איך יש לך פה 50? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה פתאום 50? אני לא מבין למה כתבו לך את זה ככה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> זהו, אני מבקש מהיועצת המשפטית – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> למה לא צריך 50? כי? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה תומכת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תכף. השר יצטרך לעלות – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם השר יצטרך לעלות, אני לא מבין למה כתבו לו את זה ככה. תדבר עם הלשכה המשפטית. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני כבר מדגיש שלפי התקנות, אם הממשלה מסכימה, לא צריך 50, ואם הממשלה אומרת שנמצא מקור תקציבי להעלות את הצעת החוק הזאת, אז לא צריך 50. זו התשובה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אז בואו נשמע את השר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר_המשך >> ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. להצעת החוק הוגשו בקשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה, אבל לא לפני, אדוני היושב-ראש, שאני אמסור תודה לעובדים המסורים ולעובדות של ועדת העבודה והרווחה, ובראשם המנהלת ענת כהן שמואל, ותודה ליועצת המשפטית אילת וולברג, שהשקיעה המון המון שעות בחוק הזה, ותודה לעובדי לשכתי בראשות יצחק פיליפ. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, אדוני השר, בבקשה. הוא יאשר את זה ותעלו לדיבור. בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כול, בשם שר האוצר, בשם הממשלה, אנחנו תומכים בחוק. אבל אי-אפשר שלא להחמיא ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ על חוק כל כך חשוב, שמביא בשורה ענקית, עצומה, לנשות המילואימניקים. אם אני זוכר נכון, זה חודש של דמי אבטלה וכל מיני זכויות שמגיעות להן. אני רוצה להגיד לך, אופיר, פעם אחר פעם אתה מוכיח שאתה לא רק פרלמנטר מצוין ופועל ועושה, אלא באמת מביא כאן בשורות חשובות לעם ישראל. תודה רבה ויישר כוח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כיוון שעלה השר בשם שר האוצר ואמר שהממשלה תומכת בחוק, אז לא נדרש רוב של 50 חברי הכנסת להצעת החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. אז תעלה ותקפיד על האמירה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זו זכות גדולה, כי בדרך כלל רק שר האוצר, יש לו הכיסים עם הכסף. אני עם הכיסים בלי הכסף. אבל כן, הממשלה תומכת בעלות התקציבית של החוק הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. להצעה הזאת אין הסתייגויות, אבל יש בקשות רשות דיבור. אופיר, יושב-ראש הקואליציה, בבקשה. לכל אחד חמש דקות, לאופיר ולנאור. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, תודה. תודה רבה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי השר במליאה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה בסדר, אני מאשר. קדימה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רותם היקרה, אני באמת נרגש לנאום על הצעת החוק הזאת. יוצא לי, ברוך השם, להעביר פה לא מעט הצעות חוק חשובות וצודקות, אבל יש גם הצעות מהפכניות, וזו אחת מאלו. על ההצעה הזאת אנחנו עובדים כבר שלושה חודשים, שלושה חודשים של עבודה סיזיפית שיורדת לדקויות. כל אות וכל פסיק בהצעה הזאת נכתבו בחרדת קודש במטרה להגן על משפחות המילואימניקים היקרות שלנו. כשאנשי המילואים היקרים שלנו בחזית, עליהם להתרכז בדבר אחד בלבד: ניצחון במשימה. הם שומרים על הביטחון שלנו, וזו המחויבות שלנו לשמור להם על הביטחון בבית. הצעת החוק הזו היא תקדימית והיסטורית. היא קובעת לראשונה איסור פיטורים או הוצאה לחל"ת של בת או בן הזוג של משרת מילואים בזמן שירות המילואים ו-14 יום לאחר סיומם. ההגנה תינתן לבת או בן הזוג של משרת עם ילד, למי שגויס בצו 8 או למי ששירת 21 יום לפחות. בנוסף – מענק הסתגלות חשוב וחדש, בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, לבנות ובני הזוג של משרתי מילואים עם ילד. המענק יינתן רטרואקטיבית מ-7 באוקטובר, בגובה 70% מההכנסה של בת או בן הזוג, ויינתן לתקופה של עד חודש, כדי לאפשר תקופת הסתגלות קצרה למצב החדש שבו בן הזוג במילואים אך ללא פגיעה בהכנסה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אדוני היו"ר, רק הערה: אנחנו רוצים לוודא שיש פה שר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> היו"ר כבר אמר שהוא אישר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> זה בסדר גמור. אישרתי את יציאתו לדקה או שתיים. חבל שנפסיק ונחזור, כבר עשיתי את זה עשר דקות. הוא ביקש. הכול בסדר גמור. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – התקנון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> על פי התקנון. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> על פי התקנון? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> רוצים להמשיך לדון בזה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, תמשיך, אדוני. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא, סיימנו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ייקבע גם איסור פגיעה בהיקף ההכנסה או המשרה של משרת המילואים עצמו בתקופת המילואים ו-30 יום אחריה. בנוסף – הקמת ועדת תעסוקה במשרד הביטחון שתבחן עוולות תעסוקתיות שנעשו לבנות ובני זוג של משרתי מילואים, ותהיה הסמכות היחידה למתן היתר לפיטורים או לחל"ת, וגם בנות ובני זוג שהוצאו לחל"ת לפני העברת החוק ונמצאים בו כבר היום, מעסיקיהם יידרשו לפנות לוועדת התעסוקה על מנת לקבל היתר לכך. את כל הנושאים הספציפיים היושב-ראש אמר בהרחבה, אז אני אדלג ואני אעבור. האמת שעם החוק הזה היו לנו לא מעט קשיים, הרבה קשיים, עד שהגענו לרגע המיוחל הזה. בסוף, כשמגיעים לפתרונות, אז גם יש הרבה שותפים, לשמחתי, ואני רוצה להודות לכל אחד ואחד מהם. הראשונה – אני רוצה להודות לרותם אבידר צליאק. תודה רבה לך. היא נשואה למילואימניק שהיא לא רואה אותו כבר תקופה ארוכה, מ-7 באוקטובר. היא הבינה שיש פה עוול גדול שנעשה לנשות המילואימניקים, והיא הגיעה לפה, לכנסת, ודפקה על הדלתות. מרגע שהגעת אליי ללשכה והצפת בפניי את הבעיה ואת העוול שנעשה לכם – שבעצם אנחנו עד לרגע זה לא מתייחסים ואתם סוג של שקופים, וזה באמת דבר לא נכון, מה שהיה עד עכשיו – בשביל זה עשינו את התיקון הזה. התיקון הזה הוא בזכותך. עשית פה עבודה מדהימה עבור כל נשות המילואימניקים, ומעכשיו הן כבר לא שקופות, ויש יחס גם מבחינה הכרתית, גם מבחינה תקציבית, מבחינת הכול, בדיוק כמו שצריך. כמו שאמרתי בפתיחה, הם, הלוחמים שלנו, עושים הכול בשביל לשמור עלינו ולתת לנו ביטחון, ואנחנו צריכים לתת להם את הביטחון בבית, וזה מה שאנחנו עושים. אז תודה ענקית, רותם. עשית עבודה מדהימה, והחוק הזה בזכותך. ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חברי חבר הכנסת ישראל אייכלר, שכמו שהיושב-ראש מאיר כהן הצליח להגיד את זה בזמן שבאת לפה, אתה מוציא כל כך הרבה חוקים טובים למען אזרחי מדינת ישראל. אני באופן אישי עברתי איתך כמה חוקים: משפחות החטופים, חוק הארוסות, עכשיו אתה עובר עם קרויזר על פדויי שבי, ועכשיו החוק הזה. באמת, מהוועדה שלך יוצאים הרבה חוקים טובים, ואתה עושה את זה במקצוענות וברגישות, ותמיד אתה יודע איך לעשות את החוק טוב יותר מאשר איך שהוא נכנס. אז תודה, אדוני היושב-ראש, על כל מה שעשית. לחברי חבר הכנסת נאור שירי, על הרעיון המשותף עוד מלפני הרבה שנים וכל הדרך ביחד. עשינו את זה ביחד, אז תודה רבה גם לך; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הסיוע בתקצוב; לשר המשפטים יריב לוין על קידום החוק בוועדת השרים; לחברי דובי אמיתי על שיתוף הפעולה בחוק; למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל; ליועצת המשפטית המדהימה אילת וולברג. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ענת כהן שמואל, אמרתי. עכשיו עברתי ליועצת המשפטית. אילת, באמת עבדת כל כך כל כך קשה על החוק הזה, ליווית אותנו בכל דקה, בכל שעה. היו בעיות משפטיות לא מעטות, ותמיד ידעת למצוא את הפתרון ולהפוך את החוק הזה לטוב יותר, אז שוב, תודה רבה על כל ההשקעה והמאמץ. ליועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק – תמיד כשאני נכנס לאיזשהו מבוי סתום באיזשהו חוק, היא תמיד נמצאת שם בשביל להביא את הרעיון ולחלץ וככה לשחרר את המחלוקת האחרונה. תמיד היא עוזרת, וגם בחוק הזה העזרה שלה הייתה מאוד משמעותית לרגע הזה שאנחנו נמצאים פה; לעומר רחמים, ראש מטה שר האוצר; לתמר לוי-בונה מאגף התקציבים, שבאמת – כי בהתחלה היה חסר לנו כסף, בגלל זה זה התעכב – עשתה מאמצים כבירים בשביל להשיג את המקור התקציבי, ואני שמח באמת שהגענו לזה, כי היא באמת השקיעה בזה; לאדריכלית של החוק הזה, ראש המטה שלי נטע מולכו, שעבדה, אני חושב, ימים, באמת, כל הזמן, נון-סטופ, ביחד. זה שיתוף פעולה מסוכן, להבא, כאילו, זה באמת. אתן רוצות – זהו, אתן משיגות, אז באמת כל הכבוד. תודה רבה, נטע, בשם כל נשות המילואימניקים. החוק הזה הרבה בזכותך. לצערי אני לא יכול להודות למשרד הביטחון. הייתי מאוד רוצה להודות להם, אבל לא גיליתי שום שיתוף פעולה ממשרד הביטחון, וחבל שכך. אני חושב שמשרד הביטחון היה צריך להוביל את החוק הזה, אבל הוא לא היה שותף, הערים קשיים, וחבל לי שאני לא יכול להודות לו. אנחנו עושים משהו היסטורי וענק. אנשי המילואים ומשפחותיהם, אנחנו רואים אתכם, אנחנו מצדיעים לכם, ואנחנו פה בשבילכם ולמענכם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי לשאת את דבריו, מהיוזמים של החוק. אם הייתי חלק מהחוק, גם אני הייתי מקבל חיבוק? היה שווה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מתי שתרצה אני אתן לך חיבוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכף אני ארד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי אופיר כץ, אני חושב שתמיד אני מדבר אחריך בכמה נגלות של החוק הזה וגם בוועדות, אז אני אף פעם לא מתחיל עם התודות, כי אתה מסיים בתודות, אתה אומר את כל התודות. אבל אני רוצה לומר לך תודה אישית, לא רק על החוק הזה. בשנה וחצי האחרונות, ברוך השם, יש פה מחלוקות די רציניות, ובתפקידך כיו"ר הקואליציה יכולת לייצר שני וקטורים של פעילות: או לזרום עם הדריסה, מהצד שלי – דרסו, לא משנה, לא נתווכח על זה – או לייצר שיתופי פעולה, גם עם חוסר הסכמה מאוד רציני בנושאים מסוימים וגם מהותיים, בעיניי. אתה בחרת בדרך הזו, והיא דרך שבאה לידי ביטוי בחוק, איתי עכשיו, אבל אתה עושה את זה לא רק בחקיקה, אלא גם בצורה ובדרך שבה מתנהלת המליאה במקומות שאפשר לייצר שיתופי פעולה. בסוגריים, אני יודע שאולי אני עושה לך קצת נזק כשאני מחמיא לך, אבל אני חושב שזו הדרך להתנהל. אני חושב שזה חלק מהריפוי שצריך להיות בבית הזה ובחברה הישראלית, אז אני רוצה להודות לך על זה. על החוק אני מודה לך מראש, אבל אמרת את כל התודות. גם החוק הזה, אתה אתמול נתת אותו כדוגמה. אתה אמרת: שמעתי שהממשלה לא עושה שום דבר חיובי – או שישב דודי אמסלם, אז אמרת: הינה, מחר אנחנו מעבירים את החוק הזה. נכון, החוק הזה הוא דוגמה לדבר טוב שאנחנו מייצרים. בעיניי הוא דבר טריוויאלי, וגם בעיניך, זה חלק משינוי תפיסה שלצערנו אנחנו במהלך המלחמה הבנו שצריך לעשות – להסתכל על חייל או על חיילת מילואים לא כפרט בודד שמתגייס, מתגייסת, שמה מדים והולכת לאן שהולכת כדי לתרום, אלא כמכלול שיש לו בית, שיש ילדים, שיש גבר או אישה, שיש משפחה שלמה ושצריך להסתכל גם עליה, שהיא חלק משירות המילואים, בטח ובטח כשאנחנו הולכים לשינוי בכלל בעומס על המילואימניקים. חייל מילואים ממוצע עושה או עשה עד 30 ימי מילואים, תעסוקה, במשך שנה קלנדרית. היום אנחנו מדברים כבר על חודשים. לפי התחזית של מה שהולך להיות, גם אם עכשיו, מחר בבוקר, תסתיים הלחימה הזו, אנחנו מדברים על 50 עד 80 ימי מילואים בשנה. זה עומס מטורף על משק הבית. החוק הזה הוא בעיניי תחילתו של תהליך שצריך לשנות לגמרי את התפיסה של חיילי המילואים. אני מודה לך על זה. אני מודה כמובן לנטע, ראש המטה שלך. בדרך כלל אני מסתכל על הצד שלי, כאילו, יש גם נטע, אבל יש עוד שפשוט אנחנו סומכים עליהם, אז על נטע אני סומך. אני לא יודע אם זה בגלל שאת מהוד השרון או שפשוט את עושה עבודה מעולה או שגם וגם. זה מראה את מי שאת, את המחויבות שלך ושלכם לחוק. אני מודה גם לפורום נשות המילואים, שמעבר ללהשיא משואה, אני חושב שזה מראה על המקום שלכן בחברה הישראלית. אחת הסיבות הגדולות שאני הצטרפתי לפוליטיקה זה השוויון בנטל, שבעיניי הוא גם חלק מהשינוי שצריך לעשות בחברה שלנו, אין מה לעשות. כל אחד ייקח את זה לאן שהוא רוצה, אני לא רוצה לייצר – בועז, שומעים אותך על מלא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כתוביות של מה שאתה אומר בערוץ הכנסת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא משנה, הכול טוב. שומעים אותך ממש, אז אם רצית – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני מצטער, לא רציתי להפריע לך. סליחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. השוויון בנטל – זה חלק ממה שאני הצטרפתי אליו, וזה חלק נוסף שצריך להשתנות בחברה הישראלית, ניקח את זה לאן שניקח את זה, וגם – לייצר את זה בהסכמות. לכן, כששאלתי אותך לאן זה יגיע – הייתי שמח אם אתה היית מנהל את זה, אבל כנראה זה לא יגיע. אני רוצה גם להודות ליו"ר הוועדה – וציין את זה אופיר וציינו רבים אחרים – על החוקים שיוצאים מוועדת העבודה והרווחה של כנסת ישראל. זו בשורה ועשיית טוב בזמנים האלה, וזה חשוב. כמובן למנהלת הוועדה, כמובן ליועצת המשפטית, ואני מודה שנחשפתי פעם ראשונה לעבודה. לפעמים אני רואה את האינטראקציה עם כל ה"לא", נכון? בכל מה שאנחנו מביאים, תמיד יש את ה"לא" – למה לא, למה זה, אין כסף, אין זה, מה עם המעסיקים. היכולת שלך הייתה לנטרל את ה"לא", יחד עם הצוות של אופיר. זה היה בעיניי גם מרגש אבל מלמד איך הכנסת צריכה להתנהל ואיך מחוקקים צריכים להתנהל, וזה היה שינוי. כמובן לצוות שלי, לעמית, עדן ויובל, ולנשות המילואים, שפנו אליי לפני למעלה מחצי שנה – לא הפורום, נשות מילואימניקים שהם חברים שלי, שפנו אליי לפני חצי שנה, ואז דיברתי גם עם אופיר. אני מקווה שזה יוריד קצת מהעומס הרגשי או העומס התעסוקתי ויקל על השירות שלכם. תודה רבה. אם אתה רוצה חיבוק, אז סבבה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני חוזר: יישר כוח ליוזמי החוק – חוק חשוב, בשורה חשובה מאוד לעם ישראל, ואין ספק שהדאגה הזאת לערכים הכל-כך חשובים זו דאגה שבלב כולנו. יש כאן כמעט קונסנזוס. חוץ מהמחבלים בבית הזה יש כאן כמעט קונסנזוס בדאגה ללוחמים, לחיילים, לנשות המילואימניקים וכן הלאה וכן הלאה. וכעת אני רוצה להתייחס, חברים, רבותיי, אדוני היושב-ראש, לדברים שנשאה היועצת המשפטית בכנס לשכת עורכי הדין באילת. אז אנחנו לא באילת, אנחנו בכנסת ישראל, אבל אני רוצה להגיד לכם – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תמיד יודע להרים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> – – שבימים האלה יש מי שמבקשים לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי. אנחנו נמצאים במצב שבו פקידי השלטון הופכים לראשי השלטון. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא, היא לא פקידת השלטון. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> זו מגמה שהיא איום מוחשי על הדמוקרטיה. כן, יכול להיות פקיד בכיר מאוד, אדם שאני מאוד מאוד מעריך, אבל הוא לא אמור לנהל את השלטון במדינת ישראל. אנחנו, מה שנקרא – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> גם אתה לא אמור לנהל את הממשלה. תדייק קצת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הראשון שהיו צריכים להעלות לשימוע בממשלת ישראל זה אתה. עבריין. אתה היית צריך לעלות לשימוע. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אספר לך איך זה עובד. השר הממונה אמור להיות ממונה על המשטרה. עכשיו אני רוצה להגיד שבפרט אלה שמנסים בסתר לקדם שימוש בכלים מסוכנים לצורך הגשמת שאיפותיהם הפוליטיות הנסתרות – עלינו, חברי הכנסת, להתייצב נגדם כחומה בצורה ולהגיד בצורה נחרצת וברורה ביותר: במדינה דמוקרטית העם בוחר את נציגיו ואת ממשלתו. הממשלה היא הריבון, היא זו שמתווה את המדיניות ומנחה את הדרגים המקצועיים כיצד לפעול. הניסיונות של גורמים מסוימים ליטול מהדרג הנבחר את סמכויותיו באצטלה של שלטון חוק – זה לא שלטון חוק אלא פריעת חוק. ניסיון ההפיכה לא ייענה בהרכנת ראש. כשר לביטחון לאומי אני אומר כאן, על הדוכן הזה, שאני אמשיך לפעול בדיוק בהתאם למנדט שקיבלתי מהעם למילוי התפקיד שלי. אמשיך להתוות מדיניות של אכיפת חוק בלתי מתפשרת. אמשיך להעניק גיבוי לשוטרי המשטרה הנפלאים, אבל כן, במקום שנדרש – גם לפעול להרחקה של השוטרים שפועלים בניגוד לחוק משורותיה של המשטרה. זאת חובתי, ואני אעשה אותה. אמשיך לפעול ללא פחד וללא מורא. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, השר בן גביר. תכף ניגש להצבעות. אני מבקש לקרוא למגיש ההצעה. אופיר, אל תצא, שלא נחפש אותך אחר כך. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת במקומותיהם. ניגש להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לחצתי פעמיים. אני יודע, אני לוחץ על הצבעה פעמיים כבר וזה לא עובד. יש טכנאי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אגיד משהו עד שיבוא טכנאי. אתמול ביקרתי אצל משפחת ישראל יודקין, השם ייקום דמו, מכפר חב"ד, שנפל במערכה, לוחם חרדי ממשפחה חרדית. פגשתי שם את הילדים וכל האחים ביחידות – ממש גאווה: לוחמים, חלקם במודיעין. אני לא רוצה לפרט יותר מדי אבל תשמעו, התרומה שלהם למדינת ישראל היא עצומה. אנחנו יודעים שגם בבית הזה כאלה שנקראים כאילו משתמטים שירתו בצה"ל. אנחנו צריכים לראות את זה ולהגיד דבר טוב אחד על השני, גם אם אנחנו לא בדיוק מסכימים, ואם אתה חרדי או חילוני ולא מתאים לדעה שלי, עדיין אנחנו אחים, נכון, נאור? ותכף חיבוק למטה. אני חושב, עוד פעם, שאפשר להגיע להסכמות בבית הזה על כל מיני דברים, ואני מעודד את זה. אפשר ללמוד תורה ואפשר גם להתגייס לצה"ל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בוא נעשה שמית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רוצים שמית? אין ברירה. שמית יהיה ארוך יותר. רגע, אנסה שוב, סליחה רגע. רגע, מאיר כהן – אפשר להחליף לניסים ואטורי? כתוב לי מאיר כהן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הצבעה שמית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אולי מישהו – השר רוצה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ואטורי, אם מצביעים שמית, אתה עושה את זה מהר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יאללה, שמית. אני כן, השאלה – היא, זה תלוי בה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שהשר יבקש. שהשר יבקש, אופיר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כבוד השר איתמר בן גביר, אתה מאשר הצבעה שמית? יש תקלה במחשב. בכבוד. אנחנו נעבור להצבעה שמית. המחשב תקוע. הוא לא רוצה למחוק את מאיר, ידידי. אתה רשום פה. היית מצביע פעמיים עכשיו אם הייתי מצביע – גם שם וגם פה. אפשר להתחיל, בבקשה. אני מבקש להתחיל בהקראת שמות חברי הכנסת. תודה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – בעד דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – בעד אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אבקש לקרוא שוב את שמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. האם יש מישהו מחברי הכנסת שעדיין לא הצביע? לימור וחבר הכנסת שלום דנינו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) לימור סון הר מלך – בעד שלום דנינו – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש למנות את הקולות. תמה ההצבעה. אני רוצה תוך כדי לבדוק את המערכת, בסדר? זאת לא הצבעה. לא הצבעה. 23 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ג–2024, כנוסח הוועדה. אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת במקומות. אנחנו נבצע הצבעה אלקטרונית. לא ניסיון – נצביע. נעשה הצבעה. הצבעה. עובד. עובד? עובד לי. לא עובד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא עובד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לעשות reset לכולם. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית, הצבעה שמית. הצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ג–2024. בבקשה, אבקש להקריא את שמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – בעד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – בעד אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לחזור על שמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח גדי איזנקוט – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת אלי דלל – אינו נוכח דני דנון – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח משה טור פז – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח אלמוג כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – אינו נוכח חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח משה פסל – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח משה רוט – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת אושר שקלים – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש עוד חבר כנסת שלא הצביע? יוסף טייב. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יוסף טייב – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד מישהו? תמה ההצבעה. אני מבקש למנות את הקולות. תודה. חברי הכנסת, עברו לאוזניות. זה יותר יעיל. חבר הכנסת מיכאל ביטון. מי זה שומע? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה – – – קודש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, יפה. מדהים. שים אוזניות. תודה רבה. 21 תומכים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> ציון יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – ציון יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו, שיזם את הדיון. בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, שותפתי וחברתי חברת הכנסת אפרת רייטן, חבריי חברי הכנסת, במציאות מתוקנת, במערכות רגישות, עם סנסורים מספיק טובים, לא היה שום צורך בהקמת שדולה למען שיקום יישובי הצפון, ולא היה צורך בקיום יום מיוחד שהכנסת תקדיש לטובת העניין. הצפון לא אמור להיות שונה משאר חלקי הארץ. ובכל זאת, אם נשווה טיפה, לפני יומיים שוגר מרפיח מטח של טילים לאזור השרון והמרכז. כל המדינה הייתה על הרגליים. כולם היו רתומים. נפתחו מהדורות, פאנלים, הגיעו מומחים, ציוצים בלי סוף, פרשנים. לשם השוואה, רק בשבוע שעבר הותקפו יישובי הצפון ב-26 טילים מדויקים, 64 חדירות כלי טיס בלתי מאוישים, 174 שיגורים של תלולי-מסלול, בתוכם מרגמות, רקטות, בורקנים ושאר מתנות סטטיות שנסראללה משגר לעברנו. אבל למה ללכת רחוק? אתמול, רק אתמול – 70 שיגורים לעבר הצפון. אבל אלו רק הודעות כתומות בצד ימין של מסכי הטלוויזיה, הודעות כאלה שמפריעות לנו לצפות בשידורים. בתים מושמדים אחד אחר השני במטולה, כפר גלעדי, ערב אל-עראמשה, דובב, מרגליות, קריית שמונה, יראון, והרשימה ארוכה וכואבת. ביישובים כמו עבדון ילדים מגן עד כיתה י"ב – יותר נכון, כשאני הייתי, י"א – לומדים יחד באותו מקלט, כי אין מיגון, ואין שום מענה פדגוגי. עשרות מפונים או-טו-טו תשעה חודשים. אפרת, תשעה חודשים זה הזמן שלוקח לאישה להרות וללדת. או-טו-טו תשעה חודשים, ואנחנו בלי שום אופק. אלפי עצמאים ועובדים בענף התיירות לא יודעים מה יהיה עתידם; מפעלי תעשייה כמו עדשות חניתה, כלל לא בטוח שיצליחו להתאושש ולפתוח את שעריהם מחדש. כל ההשקעות בפוד טראקס הולכות לאבדון, אחרי שנים של מאמץ לשלב אותם בצפון ולהרים את קרנם של יושבי הצפון. משקים שלמים נשרפו. מאות דונמים של עצי פרי, היבול לא נקטף מהם והם לא טופלו, ולכן תגובתם בשנים הבאות מוטלת בספק רב. כל אלה הם כבר חלק מסדר-היום, חלק מהבעיות השוטפות של מדינת ישראל. אני לא אשלים עם זה, ואסור לאף אחד מיושבי הבית הזה להשלים עם זה. כשפתחנו את ישיבת השדולה, חברתי אפרת ואני, אי שם בינואר – פרק זמן מטורף – אמרתי שמדינת ישראל, לצערי, רגילה לאורך השנים לתת מענה רק כשהמעשה עשוי, ושהמצב היום – כלומר אז, בינואר – גם אם אינו סופי, מחייב לתת מענה באופן מיידי, כדי שלא נגיע למציאות שבה המצב הוא סופי, וגם רק אז נידרש לתת מענה. לצערי, היום אנחנו כבר באים ואומרים באופן ברור וכואב: המעשה הוא מעשה עשוי. המדינה על כלל מערכותיה הייתה יכולה להרשות לעצמה הפעם לשנות טיפה מדרכה ולהתארגן כשמאוחר, אבל לא מאוחר מדי. עוד אמרתי בפתיחת ישיבת השדולה בינואר שיש להקים מינהלת מקבילה לתקומה למען שיקום יישובי הצפון. היום, גם אם מאוחר, גם אם מעט, אני מברך את החלטת הממשלה לאישור תוכנית "צפונה", לתת מענה בטווח המיידי, ועל הקמת מטה "שחר לצפון" לשיקום יישובי קו העימות, וכל זה תחת פיקוח מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כולי תקווה שהתוכניות לשיקום הצפון כבר קיימות בכל משרדי הממשלה. ואם להיות קצת פחות דיפלומט, אני חייב להתוודות שכתבתי את הנאום הזה אתמול בערב, וכשכתבתי עוד לא ידעתי שלכל הפחות בחלק לא קטן מהמשרדים אין באמת תוכניות כאלה עדיין. היום, תוך כדי הדיונים שקיימנו – ומייד אני ארחיב לגביהם מעט יותר – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אבל נגמר הזמן. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. – – אז הסתבר – אולי אפרת תיתן לי קצת משלה – שהמציאות היא אחרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא אחריך בדיוק. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> כל משרד נדרש להציג תוכנית סודרה ואופרטיבית ולהוציא אותה לפועל. חובתנו, חברי הכנסת, היא לעקוב אחר יישום תוכניות אלו בכל ועדה וועדה, כדי שתושבי הצפון יתחילו לקבל מענה, גם אם מאוחר, אבל לא מאוחר מדי. אדוני היושב-ראש, בראייה קדימה, גם התוכנית הזאת לא מספקת. הרי לא יעלה על הדעת שאפילו בתוך קבינט המלחמה אין אחידות בהודעות לתקשורת לגבי מה עושים עם הצפון ומתי. אחד מהם אומר: 1 בספטמבר, אבל ללא שום תוכנית או צעדים. וראש הממשלה, ודי בצדק, אומר שזה תלוי במצב, ולא ניתן לשים דדליינים לתהליכים קיימים, ובטח שלא לחשוף את תוכניות כוחות הביטחון בפני אויבינו. מגיע לתושבי הצפון, וגם למדינה כולה, שמנהיגיה ידברו קודם כול ביניהם, ולא דרך התקשורת, ויוציאו קול אחד ברור – מה עושים, מתי עושים, איך עושים, עם מי עושים, באיזה תקציבים עושים. אני עובר לשלב התודות – אני מדלג, זה בסדר? לא להודות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הזמן נגמר מזמן כבר, ואי-אפשר לחשוד בי שאני לא תומך ביום הזה שהעלית – תומך תמיכה מלאה, וגם בדברים שלך. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. בטח אתה כתושב הצפון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אז לסיום, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שכיבד אותנו בנוכחותו ביום החשוב הזה, ענה על שאלות מאתגרות והתחייב לחזור אלינו עם תשובות כתובות לגבי שאלות שנשארו פתוחות. ליושבים בראשות הוועדות, שקיימו היום דיונים למען הצפון במסגרת היום המיוחד במספר לא מבוטל ולא שגרתי: ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני; ליושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי; ליושב-ראש ועדת ביקורת המדינה חבר הכנסת מיקי לוי; ליושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר, שכיבד אותי גם בניהול הדיון; ליושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תשאיר לי, אני אמשיך לקרוא את זה אחר כך. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז תקריא את זה, טוב? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה כבר הרבה מעבר לזמן. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, יסלחו לי כל חבריי יושבי הוועדות – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא הבא בתור, אבל – – – << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני נותנת לו 20 שניות ממני. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז לחברי חבר הכנסת מיכאל ביטון – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אי-אפשר להעביר זמנים. אתה מכיר את החוקים. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אי-אפשר? טוב, וגם לדוד ביטן וישראל אייכלר. אני מבקש להודות עוד פעם לחברתי הטובה ושותפתי לדרך מאז הקמת השדולה, על היוזמה, הדיונים, הסיורים והיום המיוחד הזה, חברתי חברת הכנסת אפרת רייטן. את יודעת להראות שניתן לעשות פוליטיקה נקייה. לצערי, החלטת לא להתמודד לראשות מפלגת העבודה. בוחרי מפלגת העבודה ואזרחי מדינת ישראל הפסידו ברגע הזה. חבריי היקרים, אני סמוך ובטוח שכולנו ביחד נעקוב מקרוב אחר החלטת הממשלה ואחר יישומיה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה. אני מבקש לעמוד בזמנים, חבר'ה. אני משתדל לא להעיר לכם. זאת אומרת, אני נותן להם עוד כמה שניות בסוף – 20, 30 שניות, בסדר, לא להגזים. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה, ואי-אפשר לסחור בדקות דיבור. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אפשר לפרגן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוודאי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה מה – – – << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, לפני שאני אתייחס לענייני הצפון, בדיוק – אלי, אתה שומע? אליהו? אני אגיד את מה שאמרתי לך עכשיו בשקט, כי אולי זה דווקא חשוב, אולי זה הספתח הנכון. אמרתי לעצמי ואמרתי לאלי קודם: האם כשעומד כאן חבר ליכוד ומחמיא לחברת כנסת ממפלגת העבודה על שותפות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רחמנא לצלן. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – האם זה טוב לי פוליטית או רע לי פוליטית? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה אתחלתא דגאולה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתחלתא דגאולה, זאת ההתחלה של הגאולה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני לוקחת את זה בשתי ידיים, ואני מודה לך מקרב לב. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אם הוא היה היחיד, זה היה חשוד, אבל מכיוון שחלק גדול מהליכוד – אפשר. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לכם שיש את הרגעים האנושיים באמת, שהם כל כך נקיים, ושבהם אנחנו יכולים לעשות כאן דברים מופלאים ביחד בשפה, ותוך חשיבה על אנשים ואנושיות, תוך שימת דגש ותשומת לב לצרכים האמיתיים של הציבור. להיות נבחר ציבור, שליח ציבור, זאת מצווה ענקית, ואני גם מודה לך, שלום, ובמיוחד לך, אלי, על השותפות הזאת. אתה פנית אליי לפני ארבעה חודשים, חמישה חודשים, ואתה יזמת גם את היום הזה. אני כמובן התנפלתי והצטרפתי ועשיתי כמיטב יכולתי להפיק את השדולה, וביחד עשינו את הסיורים. ותשע ועדות – תשע ועדות התגייסו היום בשביל הדבר הזה, בשביל לבוא לאזרחים ולהגיד להם: כנסת ישראל חייבת להיות עם הציבור ועם העם ועם כל אזרחי ישראל, כל אזרחי ישראל, והצפון הוא חלק ממדינת ישראל. לא לנטוש, לא לזנוח, לא להפקיר. אנחנו איתכם, וכל הוועדות שדנו כאן היום, דנו בצרכים של האזרחים שהגיעו אלינו מהשטח. הבאנו אותם כאן, לכנסת. אני חושבת שזה היה אפילו חלק מהחזרת מעמד הכנסת – מעמד הכנסת, שנחלש בשנים האחרונות – להחזיר לכאן דיונים, לתת כאן את המקום הזה לאזרחים, שירגישו שזה באמת הבית שלהם, שהם יכולים להגיע לכאן, והגיעו לכאן – שלוש שעות, ארבע שעות נסיעה. אזרחים מהצפון – שעכשיו, אגב, יצאתי אליהם החוצה – לצערי מקימים אוהלים מחוץ לכנסת ומחוץ למשרדי האוצר, כי הם חשים עקורים ופליטים בארצם. נמאס להם, בין היתר, שגם לא באים אליהם צפונה, וששרים מעטים מאוד, אם בכלל, מגיעים לבקר אותם. הם אמרו: אם לא יגיעו אלינו – אנחנו עם האוהלים נגיע לכאן, והם בנו כאן מאהל מחוץ לכנסת, ארגון אזרחי בשם 1701, ארגון אזרחי שקם ואמר: נמאס לנו. תנו לנו בבקשה את הפתרונות. אי-אפשר יותר עם האי-ודאות הזאת. אנחנו דורשים ודאות, תשובות, אופק ביטחוני, אופק אזרחי, אופק תעסוקתי. אין שם עבודה, אופק לחינוך לילדים שלהם, שב-1 בספטמבר לא יודעים אם הם חוזרים או לא חוזרים לבית הספר ואיפה. קראתי: מושב מרגליות המטווח – הם כבר נאלצו לשבור את הכלים. אתמול הייתה פגיעה, פגיעה ישירה במזכירות של המושב. בתגובה ראש המושב קרא לפנות את החיילים מהמושב ולסגור את החמ"ל, והוא אמר כך – ותשמעו איזה דברים נוקבים, כואבים וקשים: אין צורך להישמר מהחיזבאללה אלא מממשלת ישראל, שמרסקת את המושב בהחלטותיה. מושב במדינת ישראל הכריז על התנתקות ממדינת ישראל. גם ככה אף אחד לא מספק הגנה למושב ומגן עלינו. אנחנו רוצים נתק מוחלט מהצבא והממשלה. תנו לדברים האלה לחלחל. תבינו מה אומר איתן דוידי. זו המציאות שחשים האזרחים שחיים שם בצפון. אנחנו מעל הבמה הזו ובוועדות השונות ובסיורים זעקנו את זעקת הצפון, העלינו את האבסורד שברצועת ביטחון שקיימת בתוך מדינת ישראל. אני רוצה להודות, גם אני, לכל יושבי-ראש הוועדות שהתגייסו ליום החשוב הזה, ולשאול יחד איתך, רביבו, אם הממשלה עושה די, איפה הממשלה וכמה חורים ראינו אתמול בהחלטה הזאת. כשאני קראתי אותה, נדמה לי את כל 59 העמודים – איילת, 59? כן – ראינו חורים, ובעיקר ראינו הנחיות לעתיד: "הבה" או "אנחנו מנחים לבנות מתווה לתוכנית", "נעשה", "אנחנו מורים להנחות למתווה של תוכנית כזאת או אחרת". אבל עברו כמעט תשעה חודשים, ואמרת, בצדק: עכשיו להורות לבנות תוכניות? עכשיו? אחרי תשעה חודשים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> איפה היינו כאן במהלך כל שמונה וחצי החודשים שחלפו? איפה? לכן הכעס. הכעס של הציבור, בסופו של יום, זה התחושה שלא רואים אותם. לא אחרי תשעה חודשים מתחילים לבנות את התוכניות אלא כבר מ-day one, ביום השני וביום השלישי – ברגע שהייתה פה החלטה על פינוי צריך היה לשבת ולתכנן תוכניות. זה נכון לביטחוני, זה נכון למדיני, זה נכון לאזרחי, זה נכון להקמת מינהלת, שישבנו ביחד ודרשנו שתהיה מינהלת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני מאחלת שהיום הזה כן עשה שינוי, כן יביא כאן פתרונות ומזור אפילו לדברים מסוימים. אנחנו לא נרפה, נמשיך, לא נפסיק ולא נחדול לרגע, ונמשיך להיות הפה של אנשי הצפון. אלי, שוב, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, בציון יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון, אני מוצא לנכון להתחיל בציון נתוני הנזק ביישובי הצפון, כי נראה לי שהממשלה שלנו לא מודעת למה שקורה, לצערי הגדול. אחרי שמונה חודשים, במשרד הביטחון מיפו 930 מקרי נזק למבנים בגליל העליון והמערבי. מאז פרוץ המלחמה ביצע חיזבאללה יותר מ-3,000 שיגורים לעבר צפון ישראל. בקיבוץ מנרה נהרסו 130 בתים מתוך 155 הבתים. לפי נתוני אופק צפוני, בכל יישובי הצפון ניזוקו כ-450 בתים פרטיים וכ-200 מבני קהילה. מתוך 930 שמופו, 318 סווגו כנזקים בינוניים עד כבדים. היישובים שספגו את הנזק הכבד ביותר, לפי נתוני אופק צפוני, הם קריית שמונה – 124 דיווחי נזק, שלומי – 113, ערב אל-עראמשה – 99 ושתולה – 62. ממשלת ישראל לא יכולה לנהל את המלחמה הזאת. המנהיגים שנושאים באחריות לריבונות בצפון לא מסוגלים לשאת בדרישות האלה. ממשלת ימין על ימין, תתביישו לכם. ממשלת ימין על ימין, קבוצה של קשקשנים שלא יכולים לנהל את המלחמה בצפון והפקירו חבל ארץ. אם זה היה ההפך, מה אתם הייתם אומרים? מה אתם הייתם אומרים? איזה הפגנות היו כאן. הייתם צובאים על הבתים שלנו. פשלונרים שכמוכם. יותר על תעזו לדבר על ימין. אתם לא ימין. אתם לא ימין. תתביישו לכם. איך יכול להיות חבל ארץ – סון הר מלך, יקירתי – שמגיעים שם למאזן אימה – עם מי? עם ארגון טרור. בושה וחרפה. ועומד כאן ראש הממשלה ומצקצק – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תפסיק, תפסיק, תפסיק. קרעי, לפעמים, סייג לחוכמה שתיקה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – אבל אתם – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סייג לחוכמה שתיקה. סייג לחוכמה שתיקה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – אתם לא רוצים – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קשקשנים. ימין אתם? תתביישו לכם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> נתתם לחיזבאללה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> – – – על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> החיזבאללה יורים – – – מקרקרים, ואתם כלום. דבר וחצי דבר אתם לא עושים. עומדים שם תושבים, מלח הארץ, הציונות האמיתית. אני רוצה לספר לך על קרוב משפחה שלי שקוראים לו יוסי מלכה, איש פשוט ומקסים, שלא עזב את קריית שמונה, כי הוא אמר לי: הגעתי לכאן ב-1962 – אני לא עוזב את הקריה. אבל הוא וכל החברים מסביב וכל היישובים – הפקרתם אותם, ואתם עושים כל מיני ישיבות קיקיוניות בכנסת ומספרים להם כמה שיהיה טוב. מזל שהקימו את השדולה הזאת. מזל שיש אנשים כמו מיכאל ביטון, שאנחנו באים ובשארית כוחותינו מנסים להבהיר לממשלה האטומה: יש חבל ארץ, תטפלו בו. אתה הולך שם לראשי ערים ועובר מאחד לאחד, לראשי היישובים – איזה עצב יש בעיניים של האנשים הטובים האלה, איזו תחושה שהזניחו אותם. והכול פוליטיקה. ואתה בא לכאן לדבר ומתחילים לקפוץ ולהגיד לך: אתם הייתם, אתם לא הייתם. אתם אלה שאמרתם: אנחנו ימין על ימין. אצלכם חבל ארץ הופקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה שאני מפריע, אדוני. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אל תפריע לי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, רק מילה. לפי המחשב, יש לך עוד דקה, בסדר? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני לא צריך יותר מדקה. כשאומרים דברים אמיתיים, לא צריך לחזור עליהם. אני רק דבר אחד אומר לתושבי הצפון: אנחנו לא נמכור לכם לוקשים. אנחנו, אנשי האופוזיציה – ולשמחתי הגדולה, גם חלק מאנשי הקואליציה; איפה רביבו? אני רואה מה שהוא עושה – אנחנו נלחמים ומקווים מאוד שהחלטת הממשלה הזאת מגובה בתקציבים, ולא איזו שורה של החלטה. אנשי הצפון, ליבנו איתכם. אנחנו נמשיך להגיע אליכם כל שבוע, ונעשה את המעט, נחבק אתכם, אבל נדרוש מהממשלה הכושלת הזאת – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – להסתכל עליכם בפנים סמוקות ולהגיד: טעינו איתכם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. סליחה, הם התחלפו. חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת, אדוני השר, 4,500 שיגורי תלול מסלול, 750 שיגורי נ"ט, 600 תקיפות כטב"ם, 28 הרוגים ומתוכם 17 חיילים והשאר אזרחים, 88 פצועים ומתוכם 58 חיילים והשאר אזרחים. הנתונים הללו הגיעו הודות לפורום 1701. עוד מספר שאותו העבירה המדינה: 60,372. זה מספר המפונים המעודכן מהצפון נכון ל-22 במאי, לפני שישה ימים. אבל האמת היא שגם זה לא המספר האמיתי – זה לא המספר האמיתי כי המדינה לא דורשת ומעדכנת את הנתונים בצורה אקטיבית, אלא ממתינה לדיווח וולונטרי של המפונים. זה לא המספר האמיתי כי הוא לא כולל את האנשים שהתפנו עצמאית, אנשים ומשפחות שהחיים תחת אזעקות ורעש הפצצות לא אפשריים מבחינתם, גם אם המדינה לא פינתה אותם רשמית. אבל יש עוד סיבה שזה איננו המספר האמיתי, וזה בגלל חוסר השיח ושיתוף הפעולה עם הרשויות המאוד-מאוד משמעותיות בצפון. האם כל אזרח במדינה מעדכן את כתובת המגורים שלו במשרד הפנים? לא תמיד. ישנם אנשים שכבר עזבו את היישובים בצפון לפני המלחמה אך לא עדכנו כתובת, וישנם אנשים שעברו לצפון וטרם עדכנו את הכתובת שלהם. אבל המשותף לכולם הוא שיש גורם אחד שיודע לספר מי התושבים בצפון, וזה הרשויות עצמן. הן גובות ארנונה, הן נותנות שירותים, הן מנפיקות תווי חניה. הן אלה שמכירות הכי טוב את היישובים, ודווקא איתן אין שיח מספק. אבל אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס בנאום לא למה שהיה, וגם לא למצב הנוכחי. בשביל זה יש מספיק חברים שדיברו ועוד ידברו כאן. אני רוצה להסתכל קדימה, חודשים ואולי שנים קדימה. קודם כול החזרה של תושבי הצפון לבתיהם – החזרה הזאת יכולה להיות בצורה אחת: מלחמה בצפון כנגד מבקשי רעתנו; הדיפת מחבלי חיזבאללה הרחק מהגבול, עם כוח צבאי חסר מעצורים, עם ביטחון אמיתי, לא ביטחון מדומה. לא עסקה, לא הסכם, לא מדינות צד שלישי – צה"ל עם כוח אדיר. רק ככה אפשר לגור במרחק של קילומטר מהגבול. מראות 7 באוקטובר לא יאפשרו אופציה אחרת. אין אימא שתסכים שבנה ישחק בגינה כשפחות מ-2 קילומטר ממנה מסתובב מחבל חיזבאללה, ולא משנה מה הבטיחו לה נשיא ארצות הברית או ראש הממשלה. אני סומך על צה"ל שידע לתזמן את התחלת המלחמה לרגע הנכון; סומך אומנם בקושי רב, אחרי הכישלון הקשה, אבל סומך, כי זה הצבא שלי בטוב וברע. אבל אני קורא מכאן לבכירי מערכת הביטחון: פחות יוהרה, פחות התבטאויות ריקות מתוכן. כמי שנכשלו בהגנה על יישובי הדרום, הצהרות בביקורים בצפון על קיץ חם או על מכה קשה נראים קצת מנותקים מהמציאות המאתגרת בצפון. אבל המשימה שלנו ככנסת, כשליחי ציבור של הצפון, היא לא לחשוב על ההחזרה שלהם הביתה. זו משימת צה"ל. המשימה שלנו היא לשקם ולקדם את יישובי הצפון אחרי שישובו הביתה, בעזרת השם. בכל דיון, בכל נושא, אני מנסה להעלות את יישובי הצפון על סדר-היום, אם זה בתוכניות התחדשות עירונית בהגנה מפני רעידות אדמה – שאולי נראה הזוי לחשוב על זה עכשיו ביחס לקריית שמונה, אך ככה משנים מציאות – אם בהקמת האוניברסיטה בצפון, אם בקידום רפואה, תשתיות ועוד ועוד דברים. זה לא צריך להיות שיקום, זו צריכה להיות תקומה. אל תיתנו לתושבי הצפון לחזור מגלותם במרכז למקום מוזנח, למקום שלא תואם את החיים במרכז. אנחנו צריכים ליצור מרחב אופטימלי לתושבים ולרשויות בצפון, ולהשאיר אצלנו במרכז רק דבר אחד – את הפקקים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן, אני מבקש לסכם. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני מודה לראשי הרשויות שהגיעו, ושמתקשרים ופונים אליי בכל נושא. ואני אומר לתושבי הצפון: לא שכחנו אתכם ולא נשכח אתכם, גם, בעזרת השם, כשתחזרו הביתה במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מבקש, כל מי שקופץ ביציע עם סימנים, השעון אצלכם לא עובד, אצלי הוא עובד. זה לא אומר שנגמר הזמן מההתחלה, כשהוא התחיל לדבר. פשוט אתם לא רואים את השעון, והוא ירד ממש בזמן יחסית לכולם. חבר הכנסת מושיאשוילי, בבקשה. לא נורא, תנאם את מה שהבאת, מה שיצא. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה שגלגלי המשק פועלים ברוב שטח הארץ, חבל ארץ מדהים, ירוק ופורח נמצא בשממה, ריקנות וסבל רב. תושבי קו העימות בצפון סובלים בצורה קשה ביותר החל מיום 8 באוקטובר 2023, כאשר הארגון הברברי חיזבאללה החל בירי נ"ט, טילים וכטב"מים למיניהם. מעל ל-70,000 תושבים פונו מבתיהם בערים, קיבוצים, כפרים ומושבים. פגשתי במלון בירושלים בתחילת חודש נובמבר תושבת מהמועצה המקומית שלומי, להערכתי אישה כבת 75. היא ישבה בלובי המלון, ובעיניים כבויות היא אמרה לי: לא הספקתי לקחת מהדירה דבר, מה שאני לובשת – ככה יצאתי. חברים, לא מיותר לציין שחבל הארץ הזה סבל מהזנחה במשך עשורים. אם יורשה לי לומר, ואני לא אגזים, הצפון נשאר מאחור עוד מזמן קום המדינה. אדוני היושב-ראש, אזרחי ישראל כולם, ולא רק תושבי מרכז הארץ, שלחו אותנו והפקידו בידינו את הזכות והחובה לעמוד ולשרת את הציבור בכללותו. כעבור 76 שנים אנו חייבים להמשיך ולפעול לצמצום הפערים, ללא קשר לקואליציה, אופוזיציה, במתן שירותי הרווחה, החינוך, שירותי הבריאות. אין שום סיבה בעולם שילד במטולה, בג'וליס, בקיבוץ דפנה או בקריית שמונה יקבל פחות שירותים ממה שילד בגבעתיים ובתל אביב מקבל. חברים, לפני כעשרה ימים פורסם בגלי ישראל דוח בנק ישראל. בין היתר, הוא מצא שם פערים בריבית בבנקים בין האוכלוסיות. אזרח מהפריפריה מקבל על פיקדון חצי מהריבית שיקבל אזרח מצפון תל אביב. זה כבר לא קשור לממשלה. מפעל פרי הגליל הוותיק מחצור הגלילית פיטר כ-80 עובדים בחודשים האחרונים, וגם 50 העובדים שנותרו יפוטרו עם סיום עונת תפוחי האדמה. מעבר למכה הקשה לעובדים במפעל, שלא מיותר לציין, השתכרו שכר זעום, זו מכה גם לחקלאים באזור, ומפעל פרי הגליל הוא דוגמה אחת לכך. מפעל נוסף, מפעל אלביט – המפעל מעסיק רבים מתושבי קריית שמונה – מושבת כבר תקופה ארוכה, והעתיק את כל המכונות והעובדים למקום אחר. סאן הייטק גם בדרך לעזוב; קראתי על זה לפני כמה ימים. מנגד, אני שמח ומברך על החלטת הממשלה מאתמול על תוכנית התמיכה ביישובי קו הצפון. אני שמח על המאמץ. ישב איתי היום סגן שר החקלאות, הראה לי את התוכניות של משרד החקלאות בתחום החקלאות, שהיא כל כך חשובה בחבל הארץ הזה. זה לא מספיק. עלינו להמשיך ולהגדיל את התמיכה מעבר לקו העימות. ישנם ערים, לדוגמה צפת, הר מירון – כל חבל הארץ שם סובל ומאוים. חובה עלינו לתת את התקווה לצפון, הצפון הנפלא והנהדר, ולתושבים המדהימים שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה – יושב-ראש שלי בשלוש ועדות בערך. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כדי להשפיע על נושא בכנסת צריך להתמיד. בדיוק אמרתי לחבר הכנסת ינון אזולאי שאני מצדיע לו – פרלמנטר מצטיין, שנמצא הרבה במליאה וחרוץ בוועדת הכספים, בוועדת חוץ וביטחון, בתקציב הביטחון ובעוד הרבה. היום עשו יום מיוחד לצפון, אבל כדי לעזור לצפון, אי-אפשר לעשות את זה ביום מיוחד. צריך לנסוע לשם בכל שבוע ובכל שבועיים. צריך לעשות דיונים בוועדות לא ביום מיוחד. עשינו עשרות דיונים למען הצפון מאז 7 באוקטובר. נסענו למטולה, נסענו לאביבים, נסענו לחניתה – לאין-סוף מקומות – לקריית שמונה. נסענו לגולן, ואטורי, ביחד. היינו בכל היישובים בקו העימות. והיום זה יום מיוחד, ואף שהם אינם פה, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אליהו רביבו וחברת הכנסת אפרת רייטן על היום הזה שיזמו. אנחנו, בוועדה שלי, ניצלנו את היום הזה למעקב אחר החלטת הממשלה. אנחנו דרשנו החלטת ממשלה לצפון שתהיה משמעותית וטובה, ומאוד התפלאנו למה הממשלה הצליחה לרוץ קדימה עם מינהלת תקומה לדרום ולהביא 18 מיליארד, ולהבטיח לצפון לפני ארבעה חודשים החלטת ממשלה והיא לא הביאה. כל שבועיים דרשנו נוכחות של משרדי הממשלה. ייאמר לזכותה של הדס, סמנכ"לית במשרד ראש הממשלה, שהיא התחייבה בפניי שתגיע החלטת ממשלה ושהיא תשתדל להיות קשובה לדברים שעולים בוועדה. ובאמת, הביאו החלטה שהיא לא שלמה והיא לא מכסה בעיות יסוד עכשיו בצפון, אבל לפחות מתחיל שיח, שבנינו אותו היום שעתיים, בין משרד ראש הממשלה ממש לאזרחים. ההישג הכי גדול של הדיון היום בוועדה שלי, היושב-ראש, זה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה התחייב לשבת עם נציגי יישובים שלא פונו אבל אין להם מועצות ואין להם בית ספר. וגם אנחנו בונים איזה פתרון לדבר הזה. אמרתי למשרד ראש הממשלה שההחלטה הזאת – הציון שאני נותן לה זה בסביבות 70, כי היא לא שלמה. אם תעשו חמישה, שישה דברים, שאני אפרט אותם, ההחלטה הזאת תהיה טובה ואפקטיבית. ואני רוצה לגעת בחלק מהדברים. לפני שאני אגע אני רוצה לספר לכם שהיה אצלנו ראש העיר של צפת. הוא מספר שבצפת בזמן הזה בשנה אין מקום לזוז מרוב עומס מבקרים במירון ובסמטאות ובסיורים, באתרי לינה וצימרים ובמסעדות. היום העיר שוממת, והיא שוממת בגלל המלחמה, וצפת בכלל לא בהחלטה, אין שום החלטה על צפת. אין החלטה על תיירות – התיירות קורסת בכל הצפון. בגולן אין תיירות, בגליל העליון אין תיירות, באצבע הגליל אין תיירות וגם בגליל התחתון אין תיירות. אנחנו בקורונה ידענו לשמור על התיירות, בשנת הקורונה הקשה הבאנו מענקים לתיירות. מה קרה ביציאה מהקורונה? המשק השתקם מהר, כי העסקים היו זמינים לפעול ואנשים חזרו לעבוד. מה שלא נשמור עכשיו בתיירות לא יהיה. אני מדבר איתך על הגולן – אתה מכיר את מאפיית מטרלו, של עדי פרץ הבעלים. אחת המאפיות הכי טובות נמצאת בגולן, בעין זיוון. בימי שגרה האנשים עומדים שם שעה וחצי בתור רק כדי לשים יד על איזה מאפה, והיום הוא מעלה תמונה של ויטרינה מלאה עם עשרות מאפים וכותב: ככה נראית הוויטרינה שלנו בסוף היום – כמעט כמו שהייתה בתחילת היום. הצפון כולו גוסס. האוויר שלנו, האוויר שלי, כבר נגמר. בחודש פברואר הם ירדו לתקופה לעבוד בתל אביב, לייצר הכנסה, להחזיק את העסק בחיים. מה זה אומר עלינו שאנחנו לא מצליחים לפתור לו את הבעיה שמונה חודשים? היה אצלי היום איש מילואים מפיקוד העורף, קצין, מאור שלג. הלך לגור בתל אביב, חזר הביתה לעלמה – יזם צעיר מקומי מהגליל שזועק את זעקת הצעירים של הגליל. ואתה בודק בהחלטת ממשלה איפה יש התייחסות לצעירים, איפה לעשות להם איזו תוכנית של חזרה הביתה של חודש-חודשיים, להתאפס אחרי הלחימה, לבחון אפשרויות, להשתלב בעבודות, בלימודים, לעזור להם לסדר את המחשבות. ביקשתי ממנכ"ל משרד ראש הממשלה להתייחס גם לעמותות, גם לגופים, גם ליזמים הצעירים האלה. הנתון המזעזע והקשה שנאמר לנו זה ש-93% מהצעירים בגיל 21 עד 30 העידו שכנראה לא יחזרו לצפון. למעשה, מה שקורה בצפון – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם, כי נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, ממש עוד קצת. מה שקורה – בצפון יש הגירה שקטה למרכז והגירה של עסקים למרכז. בלי הצעירים האלה אין עתיד לצפון. עובד מהיישוב שמיר, שביקשתי שישבו איתו אישית, סובל נורא. אין לו מועצה, אין לו בית ספר, אין קריית שמונה, אין בנקים, אין חינוך, ואומרים לו: לא, אתה לא מפונה, שמיר לא באזור הפינוי. ביקשתי מהמנכ"ל לשבת איתם, הוא ישב איתם, ואני מודה לו על כך שהוא ישב היום ממש בקשב – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רגע, לא סיימתי. – – ושמע דברים קשים. אם הממשלה תטפל בדברים הבאים בהחלטת הממשלה הזאת – מענה לתיירות; מענה טוב יותר לחקלאות; מענה טוב יותר לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים ולתעשייה; טיפול בנושא של הטבות המס – בסדר? ארבעת הדברים האלה. אם היא תעשה את הפעולות האלה, ההחלטה הזאת תהיה טובה יותר. אנחנו בוועדה שלי לא נרפה, נעשה בקרה ונדאג שהחלטת הממשלה הזאת, גם בוועדת הכספים, תעבור שינוי ועדכון. אבל אני כן רוצה להגיד שהיום היה מיוחד במובן הזה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה ישב איתנו שעתיים, שמע את הדברים, כתב אותם, ואני מקווה שמתוך זה ייוולדו מעשים טובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כחבר הוועדה רציתי להגיד לך יישר כוח על הפעילות של ועדת הנגב והגליל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת יצחק פינדרוס. חבר הכנסת פינדרוס, תורך. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הייתי לפני שבועיים בצפת, וכן, הזדעזעתי. מקום הומה אדם, מקום חי, תוסס, ברחוב הראשי, ואתה לא רואה – אולי ראיתי שניים, שלושה אנשים עוברים. הסתובבתי בכל האזורים. אני כבר לא מדבר על הצימרים, אני כבר לא מדבר על העסקים, אני כבר לא מדבר על התיירות. הכול הכול נראה – ואין ספק שכולנו צריכים לעשות הכול בשביל האנשים האלה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> ואטורי, מה עם הזמן? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> פגשתי אותם במלונות, את המפונים, אנשים שמפונים מהבית שלהם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני נותן לו חופשי היום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה את הזמן, תבדוק. אני עד 19:20 לפי השעון. אנשים מפונים מהבית הרבה חודשים. חלקם עדיין במלונות, וחלקם הגדול – חלקם במקומות אחרים. עסקים של אנשים נהרסו כליל. אני שמח שאנחנו השבוע, לפחות השבוע התבשרנו סוף-סוף – אחרי לחץ גדול מאוד, גם של השר וסרלאוף וגם של אחרים, עברה ההחלטה בממשלה על שיקום. ברור לי שזה לא מספיק. חבר הכנסת ביטון, מה שיש בהחלטה לא מספיק, ויצטרכו עוד הרבה. אנחנו נמצאים כרגע בלחימה בדרום, בלחימה בצפון, וברור לכולנו – ואני לא חושב שיש מישהו שחושב אחרת – שבלי פתרון לחיזבאללה, שלא יהיה באזור הגבול, אף אדם מתורבת ונורמלי לא יכול לחזור לגור במרחק הליכה או פריצה של כוח רדואן, אחרי מה שראינו בשמחת תורה. אני חושב שזה דבר ברור לכולם. צריך לעשות הרבה מאוד בשביל להחזיר את הצעירים לשם, בשביל לעזור לרשויות שם, ולהפסיק להתעסק בביורוקרטיה הקטנה ובכל הדברים הקטנים שאנחנו מתעסקים בהם. אני חושב שכולנו, קואליציה ואופוזיציה, צריכים לשלב ידיים בעניין הזה. אבל אנחנו בשבת הקרובה הולכים לקרוא את פרשת בחוקותיי. פרשת בחוקותיי מתחילה: "אם בחקתי תלכו – – – ונתתי שלום בארץ". לכל מי ששוכח מדי פעם ומתבלבל ולא זוכר, אז אנחנו צריכים להזכיר לו את זה. התנאי הראשון שלנו לקיום כאן בארץ הוא "בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם" – זה התנאי הראשון והיחיד בחוזה שלנו. אנחנו מבוססים בקיום שלנו בארץ על ההבטחה של הקדוש ברוך הוא בתנ"ך. יש לזה תג מחיר: אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו, ושמרתם ועשיתם אותם. בחוקותיי תלכו – זה שתהיו עמלים בתורה. אם אנחנו נייקר את עמלי התורה, נחזק את עמלי התורה, נפסיק להילחם באלה שיושבים ולומדים תורה, יש לנו סיכוי ל"נתתי שלום בארץ". הרי האתגרים שעומדים בפני מדינת ישראל הם אתגרים לא פשוטים, מול כל המערכת הבין-לאומית, מול מה שרואים שעוברים עם החמאס בעזה, ואנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעבור עם חיזבאללה בצפון. יש לנו אתגרים לא פשוטים. יש לזה תנאי: "אם בחקתי תלכו" – שתהיו עמלים בתורה – "ונתתי שלום בארץ". תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. נמצאים איתנו ביציע נציגים של תושבי הגליל שהשתתפו היום בישיבות בוועדות. ברוכים הבאים. היום הזה חשוב מאוד. אני מציין את זה כתושב רמת הגולן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאיזה צורך אתה תושב רמת הגולן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תושב רמת הגולן לצורך – מה זאת אומרת? זה מקום ישראלי. תודה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מחיה ומגורים. יש זכות היום, יש נציגות מיוחדת היום לרמת הגולן ולצפון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היו לך טענות, חבר הכנסת כסיף? אז הגיע לכאן עוד תושב הגולן. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תושבי הגולן משתלטים על הצפון. הגולן שולטים במליאה כרגע. שנחזור לשלוט גם בצפון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעזרת השם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, השרה, כנסת נכבדה, יוזמי היום המיוחד הזה, חבר הכנסת אליהו רביבו וחברת הכנסת אפרת רייטן מרום, תושבי הצפון היקרים, "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים", כך שידר עמנואל שקד ממצפה גדות, שהיה מוצב סורי ששלט על הדרך הראשית העולה לגולן בעת שכבשו כוחות חטיבת אלכסנדרוני במלחמת ששת הימים את המוצב. את ההודעה הוא שלח לחבריו שנשארו בקיבוץ גדות, וכוונתו הייתה שרק כאשר רואים את השליטה המוחלטת של המוצב על הקיבוץ, אפשר להבין כמה קשה היה לאנשי הקיבוץ להחזיק מעמד מול הפגזות מהמוצב. כולנו גם מכירים את אמירתו המפורסמת של טרומפלדור על קו המחרשה היהודית, ששם יעבור גבולנו, ומבינים עוד יותר את החשיבות והעליונות האסטרטגית של התושבים ששומרים בגופם על גבולות ארצנו כאשר הם חשופים מול כוונות האויב הצפוני, אשר ללא רחם צולף בתושבי הצפון, אשר במסירותם שומרים על גבולות ארצנו. כידוע, כשמונה חודשים חלפו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, שבה פונו התושבים בחופזה ושגרת חייהם הופרה בפתאומיות מטלטלת. הצפון נמצא במלחמה, וחבל הארץ הצפוני והיפה שלנו מתרוקן מתושביו. המחרשה לא עוברת בו, התיירים לא מגיעים, העסקים לא פועלים. הצפון הפורח והיפה שלנו אט-אט מתרוקן מתושביו. מעל 60,000 מתושבי הצפון מהווים שכפ"ץ אנושי של מדינת ישראל ושומרים על גבולה, ביטחונה ומרכזה של הארץ במשך שנים כאשר הגבול הצפוני רגיש ונפיץ. אולם בשמונת החודשים האחרונים הצפון במלחמה של ממש. תחושת ארעיות, זמניות וחוסר יציבות כלכלית שוררת בקרב היישובים, וחלקם התרוקנו מתושבים. בתים נהרסו פיזית, וגם רגשית. היעדר חיי שגרה, היעדר פרנסה, חוסר יציבות וודאות אישית ומשפחתית מאיימים על החוסן האישי והקהילתי בקושי לנהל חיי משפחה, תעסוקה, פרנסה, שגרה ובקושי לתכנן את העתיד. בעיקר עבור הילדים, כששנת הלימודים הבאה עומדת ברקע, העתיד לוט בערפל. כל אלה מביאים לתחושת תסכול וייאוש. בשבוע שעבר ערכתי סיור נוסף בקרב תושבי קריית שמונה שמארחים אותם היום תושבי טבריה והקיבוצים והמושבים בסביבה. שמעתי על הקשיים המרובים שאיתם הם מתמודדים, אך גם פגשתי גיבורים וגיבורות עם נחישות שרוצים לחזור הביתה. כבר לפני כמה חודשים קראתי לשר האוצר להקים את המינהלת הצפונית, ולצערי, הדבר טרם קרה. להצעה הזאת שהגשתי, אדוני היושב-ראש, עם יושב-ראש הוועדה לפיתוח הנגב והגליל מיכאל ביטון, הצטרפו למעלה מ-50 חברי כנסת מכל סיעות הבית. אבל אני עומד כאן ואומר: את תחושת האמון שהופר יהיה ניתן להשיב רק באמצעות שקיפות וודאות. כדי לשקם את הצפון ולהחזיר את התושבים לביתם חייבים לייצר מיידית פתרון רוחבי עם תכנון עתידי, שיוכל להתבצע בכמה צעדים: 1. החזרת הביטחון על ידי חיסול האויב הצפוני – את חיזבאללה צריך להשמיד – וגם את אויבי ישראל ברצועת עזה, ביהודה ושומרון, וגם את אלה כמוך שנמצאים פה בבית. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה אומר שצריך לחסל אותי? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> צריך לחסל את אויבי מדינת ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא אומר שצריך לחסל אותי? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא שמעתי שאמרת – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אתה אויב של מדינת ישראל – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – אתה תומך טרור – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – והבושה שהרמטכ"ל לשעבר ועוד בכירים במערכת הביטחון שיושבים כאן – – << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לא להפריע, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – נמנעו מלהצביע בעד הסילוק שלך היא בושה וכתם על כנסת ישראל. תתבייש לך. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנשים כמוך – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בושה שאתה יושב כאן, ואתה כתם על מדינת ישראל. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> את חיזבאללה צריך להשמיד ולחסל כדי שהביטחון ותחושת הביטחון האישי יחזרו לתושבים, וכדי שלא נמצא את עצמנו באותו סבב של איום מצפון בעוד כמה שנים, לא אנחנו ולא ילדינו. אנחנו חייבים את זה לנו ולדורות הבאים. יצירת תוכנית שיקום רחבה ועתידית, שנקובים בה לוחות זמנים, אשר תיתן מענה לסוגיות הבוערות ולצרכים המרובים בכמה רבדים: חיזוק החוסן הקהילתי והחברתי, שמירה על חוסנם של המפונים מבתיהם וסיוע להם להתמודד עם ההשלכות הקשות של המלחמה; חיזוק הקהילות להתמודדות עם טראומות המלחמה; חיזוק השייכות והקהילתיות; לסייע בכלכלה ובתעסוקה לבעלי עסקים שנאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות המלחמה; לדאוג לפיתוח תשתיות ולקרב את הפריפריה למרכז באמצעות סלילת כבישים; בנייה וטיפוח החינוך ומערכת הבריאות; מתן חינוך אקדמי – אוניברסיטה עם פקולטת לימודים מגוונת ללימודים מתקדמים ומעבדות מחקר; סלילת כביש 6 לצפון כדי לקרב את הפריפריה הפיזית והגיאוגרפית למרכז, ובעיקר – דגש על שירותי הרפואה והבריאות ורפואה עכשווית ומתקדמת. את כל אלה ניתן יהיה לפתח ולקדם רק באמצעות לקיחת אחריות ממשלתית באמצעות הקמת מינהלת צפונית הזהה בתכליתה ובתפקודה למינהלת הדרומית כפי שהוקמה בהחלטת הממשלה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך מכאן את ידידי השר וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – לשמחת כולנו התבשרנו אתמול על הישג אדיר למען תוכנית מיידית לתושבי הצפון של למעלה מ-3 מיליארד שקלים – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> – – למען תושבי קו העימות הצפוני לצורך מענים שנדרש כבר כרגע להעביר. אבל זוהי רק ההתחלה – אני כבר מסיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לסכם. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> השיקום עוד רחוק ונדרשת כאן הקמת מינהלת צפונית לאלתר. ככל שעוברים הימים הפערים רק מתרחבים, ואת מה שנהרס יהיה קשה יותר לשקם. על כן אני קורא מכאן לממשלה לא לאחר את השעה ולאשר עוד היום את הקמת המינהלת. לחבל הארץ הצפוני והיפה יש עבר מפואר, ומגיע לו גם עתיד מבטיח, ובעיקר – מגיעות לתושבים תקווה וודאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ביום מיוחד לצפון. קודם כול אני רוצה לברך את אתם חברי כנסת שיזמו, רביבו ורייטן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה להעיר הערה: השעון לא עובד אז לא להילחץ, אני מפעיל גם אצלי שעון. אמרתי את זה כמה פעמים. לא לכל אחד שייכנס אני אסביר שוב. השעון לא עובד – אצלי הוא עובד. תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לברך אותם על היום המיוחד הזה. אבל אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש – גם אתה צפוני וגם אני צפוני – הצפון במלחמה. יותר מ-5,000 טילים נורו לצפון; יותר מ-318 בתים נהרסו בצפון; יותר מ-61,000 תושבים בצפון מפונים, ובעצם כל הצפון במלחמה. ומה הממשלה הזו עושה? שמעתי וקראתי מה שראש הממשלה אמר היום – שאחת ממטרות המלחמה היא להחזיר את התושבים לבתים שלהם. זה כל כך לא מפתיע אותי עם הממשלה הזו. באמת אנחנו, המדינה החזקה, המדינה שלא הייתה צריכה לפנות אפילו תושב אחד מהבית שלו ולא עשתה את זה אף פעם – עם הממשלה החלשה הזו פינינו 61,000 תושבים מהבתים שלהם, והם נמצאים עכשיו בבתי מלון ולא יודעים מתי הם יחזרו לבתים שלהם. אני שומע שרים שאומרים: עד 1 בספטמבר. ראש הממשלה: נחזיר אתכם כמה שיותר מהר. תיכנסו ללימודים ב-1 בספטמבר – אני לא מבין איך, כאשר ראש הממשלה והממשלה שלו לא אומרים שהמטרה שלהם היא השמדת חיזבאללה, הרחקת חיזבאללה 40 ק"מ מהגבול שלנו. לא שמעתי אותם אומרים את זה, והם לא יעשו את זה. אני שומע אותם: הגבנו, הגבנו, הגבנו, או: איימנו. מעבר לזה אני לא שומע שום דבר. ממשלת איומים, ממשלת תגובות וממשלת שקרנים, זה בדיוק הממשלה הזאת. אנשים לא חיים בצפון, ראש הממשלה. אנשים לא חיים בצפון. אנשים נמצאים במלחמה. לדבר על כלכלה? לדבר על תוכנית של 3 מיליארד שקלים? היום בוועדת הכספים קיימנו דיון בנושא כלכלי. שמעתי חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה ואמרתי שאין קואליציה ואין אופוזיציה בנושא הזה. אנחנו במלחמה, כולנו צריכים להיות ביחד למען מטרה אחת. אבל להביא תוכנית בלי להביא מקור תקציבי – אין תוכנית. הממשלה יכולה להחליט מהיום עד מחר על תוכנית, אבל לא שמעתי גם מהאוצר, שהיה בוועדת הכספים, לא מראש הממשלה וגם לא משר האוצר, מאיפה המקור התקציבי לתוכנית של 3 מיליארד השקלים. התוכנית מדברת על אפס עד חמש. מה עם יישוב שהוא אחרי החמישה קילומטרים, שהכלכלה שלו קרסה לגמרי, שאין לו תיירות, אין לו חקלאות, אין לו תעסוקה, אין לו תעשייה, אין לו כלום? מה איתם, עם אותם תושבים? לא מגיע להם? הם לא נמצאים במלחמה? ואותם תושבים שנמצאים בתוך חמשת הקילומטרים, שלא פינו אותם, שלא מקבלים את כל מה שמגיע להם – מה איתם? בעצם הם לא קיבלו כלום עד עכשיו. והם לומדים במקלטים, אם יש להם מקלטים. היום שמעתי את ראש המועצה של חורפיש אומר שיש לו בתי ספר בלי מקלטים. הילדים לומדים בהם ואין להם מקלטים. מי שיש לו מקלט, ישן במקלט, ומי שאין לו מקלט יושב בתוך הבית שלו בסכנת החיים שהוא נמצא בה. לכן, אני אומר לכם, קודם כול צריך לסיים את המלחמה הזאת ולגמור את העניין הזה – לסיים את המלחמה הזאת כשהיד שלנו על העליונה, כאשר חיזבאללה 40 ק"מ מהגבול שלנו. תפסיקו לאיים, כי כל עוד אתם מאיימים ולא עושים, אתם מחלישים אותנו יותר. וזה בדיוק מה שאתם עושים, וזה בדיוק מה שאתם יודעים לעשות, כי אתם בעצם ממשלה שלא יודעת לעשות כלום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מעדכן אותך שהזמן הסתיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ראינו מה קרה בדרום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד לא עברו חמש דקות. אני הסתכלתי על השעון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אני מסתכל. אצלי השעון עובד, זה בסדר. עבר הזמן. תסכם. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הממשלה הזאת נכשלה בלהגן על תושבי הדרום, נכשלה בלהגן על תושבי הצפון, נכשלה בכלכלה, נכשלה במלחמה ביוקר המחיה – בעצם נכשלה בכל דבר שהיא הייתה צריכה לטפל בו. היא לא מטפלת בכלום כי היא לא יודעת לטפל. הגיע הזמן להחליף את הממשלה הכושלת הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. חמש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נדבר על הצפון, אבל אני אקח אתכם ליישובים הערביים שנמצאים בצפון. אחד היישובים שנמצא ממש על הגבול הוא יישוב שנקרא ערב אל-עראמשה, יישוב ערבי בדואי קטן שמתגוררים בו כ-2,000 תושבים, כולם שייכים לשבט אל-עראמשה. כמובן שעם פרוץ המלחמה היישוב עבר פינוי לבתי מלון. בשיחה שלי עם ראש צוות החירום ביישוב, שקוראים לו אדיב מזעל, הוא אמר לי את המילים הבאות – הוא אמר שהם חשים שהמדינה הפקירה אותם במוקדי הפינוי והשאירה אותם להתמודד לבד מול האתגרים שהם חוו. אני ביקרתי אצלם, אני ביקרתי אותם במוקדי הפינוי בבתי מלון. התושבים – נציגי הממשלה כמעט שלא ביקרו אצלם. היו להם בעיות גם עם משרד החינוך. בזמנו הם ביקשו מחשבים, והדברים לא טופלו כמו שצריך. חלק גדול מהתושבים אחרי ייאוש, ואחרי כמה חודשים, חזרו ליישוב. מעל 70% חזרו ליישוב. כתוצאה מההפקרות שהייתה, רבים מהם – מעל 50% – איבדו גם את התעסוקה שלהם כתוצאה מפגיעה, סגירה של אזורי התעשייה באזור. והיישוב כמעט נהרס כליל. זו תמונה של יישוב אחד שנמצא כמעט על הגבול. כמובן, התושבים הערבים בצפון – אני אומר, הצפון משמש כיהלום במדינה של יחסי שותפות וחיים משותפים בין ערבים ליהודים. הצפון הוא דוגמה מצוינת לשותפות הקיימת בינינו. אבל יישובים אחרים בצפון, במעגל השני והשלישי, נפגעו בעיקר בתעסוקה. יש הרבה אבטלה ביישובים כתוצאה מהמלחמה, כי הרבה אנשים ותושבים של היישובים הערביים עבדו בצפון באזורים שפונו, כמו קריית שמונה וכו'. אחד היישובים הוא היישוב טובא-זנגרייה. גם הוא יישוב ערבי בדואי שנמצא בצפון, ומתגוררים בו כ-8,000 איש. היישוב הזה לא נפגע בצורה ישירה, אבל הוא נפגע במעגל השני, בעיקר מהאבטלה כתוצאה מהמלחמה; כמובן, גם יישוב שמדורג בסוציו-אקונומי 1. אנחנו מצפים, סוף-סוף, כשיש את היום של הצפון – עכשיו נזכרים להשקיע בצפון. אני מקווה שייקחו בחשבון את כל היישובים הערביים הנמצאים בצפון כדי לעזור להם להתקיים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. יש בחור בשם פאדי ששואל למה אתה לא מזכיר יישובים של נוצרים. תודה. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, המעבר של ישראלים מן המרכז לצפון ולדרום, לקרב את הפריפריה למרכז – ואני מוסיף: גם לקרב את המרכז לפריפריה – חשוב גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית – כך אמר בנימין נתניהו עת התרחשה הטרגדיה והוא חזר לכיסא ראש הממשלה באוקטובר 2009. אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד. נתניהו וחבר מרעיו נכשלו בלכידות החברתית, נכשלו בפיתוח הכלכלי ונכשלו בביטחון הצפון. ומה לגבי הבטחתו משנת 2017 להפוך את אצבע הגליל למרכז עולמי בכל מה שקשור למדעי החיים? חיים? מוות. היום הגליל היפהפה גווע לאיטו, ומזור אין. בוועדות הכנסת נחשפה היום עובדה מטלטלת על עומק עצימת העיניים והאדישות הממשלתית לגורלם של תושבי הצפון. במערכת המידע "יחד" של מערך הדיגיטל הלאומי, המערכת שאמונה על איסוף ותכלול הנתונים והמידע הממשלתי בנושא המפונים, אין מידע אמין ומעודכן על אודות מקומות השהייה של המפונים במענקי האכלוס מטעם המדינה – ואלו רק המפונים הרשמיים, אלו שזכאים למענק האכלוס המצומצם של הממשלה או ששוכנו בבתי מלון על ידה. ומה לגבי המפונים העצמאיים, מי שנאלצו לנוס מביתם וכור מחצבתם ללא כל עזרה מהממשלה שהפקירה אותם? עליהם אין כל מידע רשמי במערכת אלא רק הערכות ואומדנים. שמונה חודשים לתוך המלחמה, והממשלה פשוט לא רוצה לדעת, לא רוצה לבדוק, לא רוצה להביט בעיניים של תושבי הצפון ולומר בענווה הנדרשת: נכשלנו. כשאין נתונים מעודכנים והמצב לוט בערפל, גם הכישלון מוסווה מן העין. בוועדת החינוך למדנו שרבע ממפוני הצפון הם ילדי בית ספר, רבבות תלמידים שמפוזרים בין רשויות רבות ונתונים במצב של סכנה מוגברת להתמכרות לאלכוהול ולסמים, לנשירה ממסגרות החינוך ולפגיעה בעתידם המקצועי, התעסוקתי והאישי. בוועדת הבריאות נחשף שהמדינה מפעילה ארבעה מרכזי חוסן בשטחי הגדה המערבית הכבושה לציבור המתנחלים ורק שניים בכל אזור הצפון. בוועדת המדע והטכנולוגיה, חברות הייטק שהעבירו את פעילותן לצפון על סמך הבטחות הממשלה לסיוע חשפו שהממשלה פשוט מסרבת לדון במתווה פיצוי מקיף, ושרבות מחברות הטכנולוגיה נופלות בין הכיסאות ועתידות ליפול בקרוב. בוועדת הכלכלה, בדיון שהיה לי הכבוד להיות בין יוזמיו על מצב החקלאות בצפון, סיפרו נציגי החקלאים על העצירה הכפויה של הפעילות המשקית וסכנת אובדנם של מטעים וענפים אחרים. כל זאת נוסף לירי הבלתי-פוסק, להרס, להפיכת הגליל העליון לאוסף של עיירות רפאים ולשרפות המכלות את שדותיו. "סודות הימים שנגוזו / ברטט הגל השלו, / ולך כל בנייך יחרוזו / מיטב מנגינה שבלב", כתב אלכסנדר פן בשיר אהבה לכינרת. את אהבת הגליל של פן על כלל יושביו החליפה לאומנות משיחית אלימה של פורעי הגבעות בגדה הכבושה. כשכספי משרדי הממשלה מחולקים לפי שיטת הרמזור ומשרדי המתנחלים המומצאים גוזלים מיליונים מתקציב המדינה, לשיקום ופיתוח הצפון לא נשאר. בשנת 2023 הועברו לרשויות בהתנחלויות מענקים ממשרד הפנים בסכום כולל של 795.4 מיליון ש"ח, שהיוו כ-10.5% מכלל המענקים שהמשרד נתן לכל הרשויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבקש לסכם. תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> המתנחלים מהווים רק 5% מהאוכלוסייה הישראלית, וחיים מחוץ לשטח הריבוני של המדינה, ביישובים שחלקם ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. מי יודע, אולי בשבוע הבא יעבור חוק חדש שיקבע שקיני הטרור של חומש ויצהר הם בכלל חלק מהגליל ויזכו לתקציבי שיקום הצפון? אם פורעי סוסיא שייכים לנגב, מדוע שמתנחבלי צפון הגדה לא יסופחו לגליל? זעקת הפנתרים השחורים רלוונטית מתמיד: "כסף לשכונות ולא להתנחלויות". ואני אוסיף: תמיכה בצפון ולא בשומרון – שומרון במירכאות, כמובן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת שרן מרים השכל. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים יקרים, אנחנו מתכנסים כאן היום מתוך תחושת אחריות כבדה כדי לדון בנושא החירום של שיקום ותקומת יישובי הצפון. הלב נשבר לראות את אחינו ואחיותינו תושבי הערים, היישובים והקיבוצים בצפון ניצבים יום-יום מול מציאות בלתי נסבלת של סכנה, חרדה וחוסר ודאות. מאז אותו יום נורא ב-7 באוקטובר, כשהחלה מתקפת הטרור הברברית, תושבי הצפון מוצאים את עצמם במאבק קיומי תמידי. הפגזות בלתי פוסקות, ירי חסר רחמים, והנוכחות הצבאית המתבקשת הפכו את חיי היום-יום לסיוט מתמשך. תושבי הצפון חיים תחת איום תמידי, והם מנסים לשמור את הראש טיפה מעל המים ועל שגרת חיים נורמלית בצל התותחים. בדיון הבוקר על שיקום יישובי הצפון שמענו צעקות כאב מפי ראשי מועצות והתושבים. הם זועקים לעזרה. אין להם ביטחון, והם קורסים כלכלית. איך אפשר לדבר על שיקום כאשר אזור שלם נמצא בשליטת חיזבאללה? איך ראש הממשלה, שנטש ופינה את הצפון ונותן לחיזבאללה יום-יום לשלוט בשטח ולמעשה כבש אותו – זו המשמעות של זה – מעז אתמול לעלות כאן לבמה ולהתלונן על איזה הסכם בין-לאומי אל מול חיזבאללה על הגז, מה שהיה בכלל בממשלה הקודמת, אחרי האסון הזה? 7 באוקטובר לא קרה, האסון הביטחוני הגדול ביותר? המשבר הכלכלי הקשה שפוקד אותנו? באיזה עולם הוא חי? וכמה מנותק אתה צריך להיות כדי לא להבין את הכאב של התושבים, שחיים שם עשרות שנים עם קטיושות וחדירות, מחבלים? מעולם לא פינו אותם. איך? איך אפשר לעלות לכאן ולדבר ככה? ילדים לומדים שלוש שעות ביום. הם ישנים בממ"ד. המצב הזה בלתי נסבל. תושבי מטולה הקימו מאהל מחאה כדי להביע את תחושת ההפקרות שבה הם פשוט חיים. קולות הזעקה של תושבי הצפון דורשים, הם פשוט דורשים ביטחון. הם דורשים מענה בסיסי לצרכים שלהם, והם לא נענים. הממשלה דוחה שוב ושוב את העיסוק במתווה רחב, במתווה אמיתי וצופה פני עתיד. מקור תקציבי אין, ובעוד המצב בשטח פשוט הולך ומחמיר, הממשלה חייבת לשים את תושבי הצפון בראש סדר העדיפויות. נקודה. להפסיק את הכניעה לחיזבאללה, ולכבוש מחדש את השטח. כמעט מחצית מתושבי היישובים עזבו למקומות אחרים על חשבונם. אלה שאין להם את היכולת נשארו, והם חיים בין אזעקות להפגזות בלי מיגון ראוי. אנחנו מציינים כאן היום את יום השיקום ותקומת יישובי הצפון לא רק כדי לזעוק את זעקתם, אלא כדי לשנות מדיניות ומציאות ולהתייצב כחומה בצורה כדי שיהיה להם עתיד. אנחנו כאן כדי להבטיח שהם לא יישארו לבד; כדי שהילדים שלהם יוכלו לחיות, לגור ולעבוד בצפון. ולצד כל הקשיים ישנה תקווה, ישנה מחויבות של כולנו כתושבים, כאזרחים, ובטח כמנהיגים. אנחנו חייבים להתגייס, לפעול יחד ולהפוך את המצוקה הזו להזדמנות של שיקום ותקומה. אני קוראת לכל חברי הכנסת, לכל בעל השפעה וכוח, לפעול מיידית לשינוי המצב הזה. עלינו לשקול מחדש את הגדרתם של יישובי הצפון ולהפעיל את כל הסמכויות הנדרשות כדי להעניק לתושבים את הסיוע וההגנה שהם זכאים להם. אנחנו חייבים לחשוב 30, 40 שנים קדימה, כי הצעירים כרגע לא יחזרו לשם, ולא עכשיו על איזה הון פוליטי כזה או אחר – על הדור הבא. חייבים להחזיר את כל המפעלים שהתפנו משם. יותר מזה, אנחנו חייבים לסייע למפעלים שנשארו. הם נשארו בלי מיגון והם לא מקבלים תקציבים. איך העובדים יבואו לעבוד שם? החלוצים האלה, שהסכימו להישאר גם 300 מטר מהגבול – הגיע הזמן לפתוח בתוכנית פינוי-בינוי רחבת היקף כדי למגן את כל הבתים והדירות באמת. הם מופקרים שם ללא ההגנה. צריך להביא מיגוניות, צריכה להיות מחויבות לסיוע בתוכנית ביטחון נרחבת ובכיתות כוננות שיסייעו לאנשים שיושבים שם על הגבול. ומה עם חקלאות? אפילו לא נתחיל. אבל לפני הכול, לפני כל זה – לכבוש מחדש את השטח מחיזבאללה, אחרת אין שיקום ואין צפון. תנו לחיילים שלנו לנצח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. משיב השר שלמה קרעי, שר התקשורת, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תושב רמת הגולן, תושבי הצפון, גברתי השרה, כנסת נכבדה, כבר שמונה חודשים ארוכים שתושבי הצפון מנותקים מבתיהם, מחיי השגרה ומהקהילה שלהם, ונאלצים להתמודד עם אי-ודאות מתמשכת. וזה לא קל. אני יכול להעיד על כך מקרוב, כתושב עוטף עזה, אחרי שלושה חודשים כמפונה בחדר במלון, עם שמונה ילדים. תודה לאל, חזרנו הביתה, ובקרוב, בעזרת השם, יחד עם לוחמינו הגיבורים, שיחזרו עטורים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון, נוכל כולנו, כולל יקירנו שנמצאים בשבי, לומר: חזרנו הביתה. בשבת הקרובה נברך את לוחמינו בקריאת התורה: "ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו, ונפלו איביכם לפניכם לחרב". ממשלת ישראל מחויבת לתת לתושבי הצפון את המענה המקיף והראוי ביותר ולהשיב אותם במהרה לביתם בבטחה, לחיים טובים ולשלום, הן במישור האזרחי והן במישור הצבאי. לא נשלים עם מצב שבו יישובי הצפון חשופים למתקפות טרור מתמשכות. חובתנו המוסרית והלאומית הינה להבטיח את שלומם של התושבים, לאפשר להם לחזור לחיים של יציבות ושגרה ולהוביל יחדיו לשגשוג ולפריחה מחודשת של האזור כולו. כחלק מהמאמץ הכולל הממשלה אישרה את תוכנית הצפון לטווח המיידי, שתיתן מענה כלכלי, חברתי, וגם פתרון ביטחוני רחב. בנוסף, הממשלה אישרה מתווה רב-שנתי – שחר לצפון – לפתרון ארוך טווח לשיקום ופיתוח האזור. בעזרת השם, מעז יצא מתוק – בקרוב נחזור לגור ולטייל באזור היפהפה, שופע המעיינות, בצפון ארץ נחלת אבותינו. "מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון". התוכנית המיידית, בסך כ-3.5 מיליארד שקלים, כוללת השקעה במיגון, מרכיבי ביטחון ומענה אזרחי בתחומי חינוך, רווחה, בריאות, תעסוקה ועוד, ותסייע לתושבי הצפון בטווח הזמן המיידי. במקביל התחלנו לבנות את יסודות השיקום והפיתוח ארוך הטווח, שיהיו בסכום של הרבה יותר מ-3 מיליארד שקלים, שכבר סוכמו בהחלטה. נעשה כל שנדרש, בכל תקציב שיידרש, כדי לתמוך בתושבי הצפון, לחזק את היישובים ולהניע מהלך אמיתי של פיתוח כלכלי וחברתי באזור כולו. זו משימה לאומית ממדרגה ראשונה, ואנחנו נעמוד בה בנחישות. במסגרת ההחלטה יוקם מטה ייעודי במשרד ראש הממשלה שתפקידו יהיה לקדם את יישום ההחלטה ולגבש את המתווה לשיקום ופיתוח הצפון, והוא יהווה כתובת לפניות הרשויות והקהילות. כמו כן, הוחלט כי תוקם ועדת שרים בראשות ראש הממשלה אשר תקדם מדיניות כלל-ממשלתית ומערכתית בנושא שיקום ופיתוח הצפון. בטווח הקרוב יינתן סיוע לצרכים השוטפים של הרשויות בסכום של מעל 200 מיליון שקלים; זה, אגב, מתווסף – דיברו כאן על איך התעוררנו רק עכשיו, אז לא, עד עכשיו רשויות קיבלו, ראשי הרשויות, באופן ישיר, במזומן, 35 מיליון שקלים בחודש, וכמובן היו הטיפול והמענה שנתנו בחודשים האחרונים למפונים, תושבי היישובים, תושבי קו העימות. נגביר את הוודאות והבהירות עבור האזור, היישובים והאוכלוסייה המאוימת תוך יצירת מוקד ברור לקשר עם הציבור. נסייע לשמירה ולאיחוד תושבי היישובים המאוימים שפונו ולקירוב האוכלוסייה צפונה, תוך שמירה על החוסן ברמת הפרט, המשפחה והקהילה. נפעל לרציפות חינוכית, לצמצום פערי הלמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים של התלמידים. הממשלה תיתן גם פתרון מיידי בתחום הכלכלי לחיזוק העסקים של תושבי הצפון, תוך שמירה על הרציפות התפקודית של העסקים ותוך חיזוק הביטחון התעסוקתי, לרבות שמירה על ענפי התיירות והחקלאות, כולל ענף ההטלה, להבטחת הפעילות העסקית וחיזוק העסקים המקומיים באזור המאוים. בטווח הארוך תוכנית שחר לצפון שמה לה למטרה להפוך את האזור למנוע צמיחה, עם השקעות חדשות בתשתיות ובהון אנושי. במסגרת התוכנית המתווה יתייחס למכלול תחומי החיים ויבחן את הנושאים הבאים: החלת המתווה לטווח הארוך על היישובים בטווח של עד 9 ק"מ מגבול הצפון, בכפוף לחוות דעת של משרד הביטחון; חיזוק עסקים ומפעלים; תמיכה בחדשנות; חוסן אנרגטי; תמיכה רגשית ונפשית בקהילה; חיזוק ותגבור השירותים החברתיים והקהילות; שדרוג שירותי החינוך מהגיל הרך ועד לאקדמיה; הקמת אוניברסיטה בקריית שמונה; שיקום וחיזוק תעשיית התיירות בצפון; שדרוג ושיפור שירותי הבריאות, לרבות חיזוק המיון הקדמי בקריית שמונה; שיפור הנגישות התחבורתית בתוך אזור הצפון ובין אזור הצפון לשאר חלקי המדינה; הקמת מוסדות עוגן חברתיים אזוריים, כגון מכללה לאיתנות ומרכז שיקומי לאומי; קידום של התחדשות עירונית ושדרוג והרחבת היישובים הכפריים; חיזוק חוסנן הכלכלי של הרשויות המקומיות; עידוד התיישבות באמצעות הטבות שונות, כגון העמקת סבסוד פיתוח וסבסוד קרקעות, וחיזוק ארגוני חברה אזרחית ועסקים הפועלים בחבל הארץ הצפוני. גיבוש המתווה יבוצע תוך קיום תהליכי שיתוף הציבור ועבודה מלאה מול נציגי הרשויות הנוגעות למתווה, תושביהן וקהילותיהן. כאן המקום לציין כי משרד התקשורת בראשותי עשה וימשיך לעשות הכול כדי לתת מענה לצרכים האזרחיים והביטחוניים באזור, אם כחלק מהמתווה לטווח הארוך ואם בפעילות עצמאית, כפי שעשינו עד היום. מתחילת מלחמת חרבות ברזל קידם משרד התקשורת שורה של צעדים לחיזוק המענה התקשורתי באזור הצפון בכלל וביישובי קו העימות בפרט. במסגרת פעילות זו, המשרד רכש והעביר עשרות מכשירי טלפון לווייניים לאזור הצפון. יחד עם הצוותים המקצועיים במשרד, עברנו רשות-רשות בצפון ודאגנו לכל צורכי התקשורת לחירום – טלפונים לווייניים לכל הרבש"צים בכל היישובים. המשרד פעל מול חברות התקשורת לתיקון מהיר של הפגיעה בתשתיות כתוצאה מפעילות הלחימה והקצה כ-4.5 מיליון שקלים לחיבור כ-2,700 מקלטים ציבוריים לרשת האינטרנט. כמו כן, בימים אלו המשרד, בשיתוף עם רשות החירום הלאומית, מממש עם חברות התקשורת תוכנית בשווי 40 מיליון שקלים לעיבוי אנרגטי באזור הצפון. במסגרת התוכנית יורחב הגיבוי האנרגטי במאות אתרי קצה של חברות הסלולר, וזאת על מנת להבטיח המשכיות במתן מענה תקשורתי לציבור בזמן חירום. אויבינו מדרום ומצפון קמו עלינו לכלותינו, אך הרוח היהודית והגאווה הישראלית הוכיחו וממשיכות להוכיח יום-יום שעוד לא אבדה תקוותנו. בקרוב, בעזרת השם, נחזור לחבל הארץ היפהפה ונפריח את גבול הצפון. בטוחנו שעצי הפרי – נכון, אדוני היושב-ראש? כבר מצפים ומחכים לבעלי הבית שיחזרו הביתה לקטוף את פירותיהם המתוקים. וכדברי הנביא יחזקאל: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". האדמה, האדמה הזאת שלנו, היא יודעת, היא מזהה שהבנים שלה שבו, שהבנים שלה עומדים להגיע, והעצים מחכים עם הפירות עליהם. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולפנות לתושבי הצפון. אתם לא לבד. עם ישראל תומך, מחזק אתכם, מוקיר, מעריך ומודה לכם על עמידתכם האיתנה אל מול הקשיים הרבים. אנחנו לצידכם. ניאבק יחד איתכם כדי שתשובו הביתה בהקדם. הצפון יהפוך לאבן שואבת לצמיחה ושגשוג. אני מודה לחוסן הישראלי, שלא נרתע מאיומים ואתגרים. עלינו מוטלת המשימה הקדושה להחזיר את החיים לצפון וליישב את ארצנו היפה בכל אתר ואתר, וכך נעשה. תודה לכל העוסקים במלאכת הקודש: לראש הממשלה בנימין נתניהו, למנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, להדס שון לוי המוכשרת והמסורה, סמנכ"לית פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, לשרים ולצוותים המקצועיים בכל משרדי הממשלה, לראשי הרשויות, שעשו לילות כימים כדי להגיע למתווה החשוב הזה, ויותר מכול – לאזרחים, שעומדים בגבורה ובחוסן בתקופה הזאת. יחד נבנה, בעזרת השם, עתיד מלא תקווה ושגשוג לתושבי הצפון. יחד, בעזרת השם, ננצח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1753; דברי הכנסת, חוב' כ"ח, ישיבה 170; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שיזמה הממשלה. אדוני היושב-ראש, ישראל מצויה במלחמה רב-זירתית – אני מניח שאני לא מחדש לך שום דבר – אותה מלחמה שנכפתה עלינו עם מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס, שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה. מאז תחילת המלחמה פועלים כוחותינו באינטנסיביות בגזרות השונות. במהלך פעילות זו נתפסים פעילי טרור ומוחזקים כיום בישראל. בעקבות זאת, חבריי חברי הכנסת, מצבת הכלואים במתקני שירות בתי הסוהר עלתה בשיעור חד מאוד. העלייה בשיעור הכלואים הורגשה מייד עם פרוץ המלחמה ומורגשת גם בימים אלה. בעקבותיה, נחקק תיקון לפקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023. לפי ההסדר שנקבע בהוראת השעה, השר לביטחון לאומי, בהמלצת נציב בתי הסוהר ובהסכמת ראש הממשלה ושר הביטחון, רשאי להכריז על מצב חירום כליאתי, אם נוכח כי לנוכח המצב הביטחוני השורר במדינה, יש צורך במקומות כליאה נוספים באופן מיידי, או שעל בסיס חוות דעת של גורמי ביטחון נוכח כי קיימת סבירות גבוהה לכך. לצורך כניסתה לתוקף, ההכרזה מחייבת את אישור הממשלה ואישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת. אדוני היושב-ראש, אנחנו מתעסקים בנושא הזה כבר למעלה מחצי שנה, כמובן. ההכרזה על מצב חירום כליאתי מאפשרת להלין אסירים תוך חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מינימלי, וככל הנדרש – גם להלינם שלא על מיטה, בחריגה מההוראות לעניין זכאות למיטה ובניגוד לחוק הבין-לאומי. אבל אנחנו מדינה שמכבדת את עצמה, ולכן הכול נעשה בתהליך מסודר. חריגה זו מהוראות הדין נעשית ככלל לגבי אסירים ועצירים ביטחוניים. מנתונים שהוצגו לוועדה במהלך תקופת תוקפה של הוראת השעה, עולה כי עיקר הצפיפות היא בקרב האסירים הביטחוניים. כך, על פי הדיווחים שנמסרו לוועדה, נכון לשבוע שעבר, שהו כ-8,200 אסירים ועצורים ביטחוניים וכ-3,000 אסירים ועצורים פליליים בשטח מחיה של פחות מ-3 מטר רבוע לאסיר. באחוזים מדובר בכ-90% מהאסירים הביטחוניים ובכ-25% מהאסירים הפליליים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הוועדה שלנו מקיימת דיונים עיתיים בהכרזות השר ובדיווחים לפי החוק. ביקרנו, חברי הוועדה ביחד, ולעיתים אני בעצמי, בבתי סוהר רבים. עמדנו מקרוב על מצוקת המקום בבתי הסוהר, ולא פחות – על הקשיים שהצפיפות מציבה לא רק בפני האסירים אלא גם בפני הסוהרים, לוחמי הכליאה, האמונים על אבטחת התאים ועושים מלאכה חשובה. מהנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי מספר הכלואים בבתי הסוהר חצה לאחרונה, אדוני היושב-ראש, את קו ה-20,000, לעומת כ-16,000 לפני המלחמה. הוועדה תמשיך לקיים דיוני מעקב בנושא, כדי להבטיח שהפתרונות אכן ניתנים, פתרונות רבים, כדי ליישם כהלכה את החוק הבין-לאומי, שכן בקצב הגידול הנוכחי במצבת הכלואים, קרב היום שבו לא יהיו עוד מקומות בבתי הסוהר. הוראת השעה המונחת בפניכם הוארכה בעבר כבר פעם אחת, בחודש ינואר, ועתה, במסגרת הצעת החוק, מוצע להאריכה שנית, עד יום ל' בכסלו התשפ"ה, 31 בדצמבר 2024, ולמי שעושה חישוב – בשבעה חודשים נוספים, וכן להאריך את תוקפה של ההכרזה הנוכחית על מצב חירום כליאתי בחודש עד ליום כ"ד בסיון התשפ"ד, 30 ביוני 2024. אני חייב, בהזדמנות הזאת, מכיוון שזאת עבודה לא פשוטה, מאוד סיזיפית, להודות לצוות הוועדה בראשות המנהלת לאה גופר ולצוות המשפטי בראשות מירי פרנקל שור, שדואגים כל העת להביא את החומר המתקבל מהמשרד לביטחון לאומי, להביאו בפני חברי הוועדה, כדי שנוכל באמת לקיים פיקוח ובקרה כפי שהחוק מחייב אותנו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הוגשו הסתייגויות להצעת החוק על ידי יש עתיד, אך חברי הכנסת לא נמצאים כאן. אנחנו נדלג על כך. הוגשו בקשות רשות דיבור. אני אקרא בשמות חברי הכנסת, ומי שרוצה לדבר, שיאמר לי. לא רוצים? מוותרים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, הדוברים מוותרים. נעבור להצבעה. כמו שאמרתי – אני אחזור על זה שוב – מפני שחברי יש עתיד אינם נמצאים במליאה, ההסתייגויות הוסרו. נעבור להצבעה. אנסה לעשות הצבעה אלקטרונית, בסדר? חברי הכנסת, אני מבקש לתפוס את מקומותיכם. אנחנו נעבור להצבעה אלקטרונית. הצבעה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אצלי לא עובד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, נעבור להצבעה. על פי הנחיית הייעוץ המשפטי, המזכירות תקרא. אל דאגה, יש ייעוץ משפטי. << קריאה >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא עובד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו לא מרימים ידיים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש מכולם לשמור על שקט, כי זה צריך להיות מסודר. שבו במקומות. יש צורת הצבעה שקיבלנו לה אישור מהייעוץ המשפטי, וכך אנחנו נפעל. מי בעד? ירים את ידו. להשאיר את היד למעלה, בבקשה. מי נגד? ירים את ידו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נראה שחבר הכנסת פוגל במתח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא פעם ראשונה שהוא במתח – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> פעם היו ועידות: מי בעד חיסול הטרור – ירים את ידו. הצבעה בעד סעיפים 1–2 – 13 נגד – 8 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 13 בעד, שמונה מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה שנייה. כעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית. אני מבקש מחברי הכנסת לא לזוז מהמקומות, כי זה קצת מבלבל. מי שבעד – ירים את ידו. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> מאי גולן, חמד עמאר, צבי ידידיה סוכות, יצחק פינדרוס, סימון מושיאשוילי, צביקה פוגל, ינון אזולאי, לימור סון הר מלך, אלי דלל, אופיר כץ, יצחק קרויזר, שרן השכל, ניסים ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי נגד? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, עופר כסיף, יוסף עטאונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אבקש למנות את הקולות. אם קוראים לך וליד, אתה 50% חבר כנסת. הצבעה בעד החוק – 13 נגד – 7 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 13 בעד, שבעה נגד. אני מודיע שהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום, חבריי חברי הכנסת – המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום. מציגה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בשם יושב-ראש הוועדה המשותפת. << דובר >> לימור סון הר מלך (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג בפני המליאה את המלצות הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הכרזה על מצב חירום בהתאם לסעיף 69 לתקנות הכנסת. סמוך להקמת המדינה הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום במדינה. מצב חירום זה עדיין עומד בתוקפו. ב-1996 נחקק חוק-יסוד: הממשלה, שקבע כי סמכות ההכרזה על מצב חירום תהיה בידי הכנסת, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, וכי תוקף ההכרזה לא יעמוד על יותר משנה. מאז האריכה הכנסת את תוקף ההכרזה מדי שנה או לתקופות קצרות יותר. להכרזה יש שתי השלכות עיקריות: ראשית – ההכרזה מקנה לממשלה סמכות להתקין תקנות שעת חירום שבכוחן אף לגבור על חקיקת הכנסת ותוקפן עד שלושה חודשים; ההשלכה השנייה נובעת מנוהג שהיה קיים בעשורים הראשונים למדינה, שבמהלכם נחקקו חוקים וצווים שונים שנקבע בהם כי יעמדו בתוקף כל עוד ההכרזה על מצב החירום בתוקף. באשר לתקנות שעת חירום, ככלל, בשני העשורים האחרונים מיעטה הממשלה להשתמש בסמכות החריגה שניתנה לה. עם פרוץ משבר הקורונה, שהיה מצב חירום פשוטו כמשמעו, התקינה הממשלה 38 תקנות שעת חירום. כמו כן, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הממשלה חזרה להשתמש בסמכותה להתקין תקנות שעת חירום. במסגרת זו התקינה הממשלה 11 תקנות שעת חירום, לעניין שימוש במידע מהמאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם, הארכת המועדים הקבועים בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, הסדרים שונים בענייני מעצר ועוד. בסך הכול, מחודש אוקטובר 2023 הותקנו 11 תקנות שעת חירום, ורבות מהן תוקנו כמה פעמים וחלקן הוחלפו בחקיקה ראשית של הכנסת. היבט נוסף של ההכרזה הוא החוקים והצווים השונים שההכרזה מקנה להם תוקף. בחוקים ובצווים השונים נקבעו בזמנו הסדרים חיוניים שנתנו מענה לצרכים ביטחוניים ואחרים שנועדו להסדיר את הפעילות במשק. אם הכנסת לא תשוב ותכריז על מצב חירום, הסדרים חיוניים אלה יפקעו ואת חלקם לא ניתן יהיה להחיות שוב. יש לציין שאף שאין קשר ישיר בין הצווים לבין מצב החירום, עדיין יש בהם צורך, שכן הם מסדירים ענפים שונים במשק, כגון יהלומים, דבש ומעליות. בשנת 2009 החלה הוועדה המשותפת לקיים פיקוח הדוק יותר על משרדי הממשלה, כדי להביא להחלפת החקיקה הזו בחקיקה שלא תהיה תלויה במצב חירום. המאמץ המשותף של הוועדה המשותפת ושל משרדי הממשלה נשא פירות: אם ב-2009 היו בתוקף 174 חוקים וצווים שתוקפם תלוי בהכרזה על מצב חירום, הרי כיום נותרו רק 19 כאלה. במהלך השנה האחרונה לא הוסדרו חוקים וצווים חדשים בשל הלחימה במסגרת מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, בכמה נושאים חלה התקדמות. שלוש הצעות חוק – הצעת חוק להסדרת כוורות וייצור דבש, הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים והצעת חוק הסדרת העיסוק בקרינה מייננת – אושרו בקריאה ראשונה במושב הקודם וכעת נמצאות בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. נוסף לכך, משרדי הממשלה דיווחו בדיון בוועדה על התקדמות בגיבוש טיוטות תזכיר להצעות תלויות מצב חירום הנמצאות בתחומם, וחלק מאלו צפויות להתפרסם בשבועות הקרובים. לאור רצונה של הוועדה לקדם את ניתוק הזיקה של החקיקה והצווים השונים להכרזה על מצב חירום, ונוכח העובדה שבשנה האחרונה לא הייתה התקדמות משמעותית בעבודת הממשלה, החליטה הוועדה המשותפת להמליץ על הכרזה על מצב חירום עד ליום ל' בכסלו תשפ"ה, 31 בדצמבר 2024, כדי לאפשר לוועדה המשותפת להמשיך לעקוב אחר התקדמות החקיקה באופן שיאפשר את סיומו של מצב החירום. הוועדה המשותפת תמשיך לעקוב אחר התקדמות החקיקה, הן בממשלה והן בכנסת, במטרה להביא לסיומה באופן שיאפשר את סיומו של מצב החירום. אבקש מחברי הכנסת לאשר את המלצת הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת וליד אלהואשלה – מוותר. אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד – ירים את ידו. אבקש למנות את הקולות. הצבעה בעד ההמלצה – 13 נגד – 7 נמנעים – אין המלצת הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט בעניין הארכת תוקף ההכרזה על מצב חירום נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 13 בעד, שבעה מתנגדים. אני קובע כי בקשת הממשלה התקבלה. << נושא >> ציון 83 שנים לאירועי הפרהוד וזיכרון הקורבנות << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – ציון 83 שנים לאירועי הפרהוד וזיכרון הקורבנות. אני מזמין את חבר הכנסת אלי דלל לפתוח את הדיון, אשר יזם חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי שאני נותן לו לדבר על היום שאתה יזמת. תודה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-1 ביוני 1941, חג השבועות, התחילו מהומות הפרהוד, יומיים ארורים ומדממים שבמהלכם פלוגות של נוער מוסלמי, פרו-נאצי, מוסלמים מוסתים, אנסו ושרפו גברים, נשים וטף מבני הקהילה היהודית בבגדאד. כ-200 נהרגו, אלפים נפצעו, נשים נאנסו, מאות ילדים הפכו בן רגע יתומים, ותינוקות וקשישים נאלצו לחוות התעללות אכזרית. היום קיימתי בוועדה לזכויות הילד דיון מיוחד, ובו שמענו עדויות על כריתת איברים, ידיים ורגליים של תינוקות רק כדי לבזוז את הזהב שהיה על ידיהם ורגליהם. זה מה שקרה גם לאבא של סבי, אליהו, שאני קרוי על שמו, אשר הוכה בצורה אכזרית ונפצע קשה בזמן המאורעות ומת לאחר כחודש מפצעיו. האכזריות הייתה נוראית ובלתי נסבלת. סועד, אחותה של אימי, שהייתה בסך הכול בת שנה וחצי, נחטפה מידיה של סבתי ז"ל כאשר ניסתה לנוס על נפשה והיא נושאת בידיה את בתה הקטנה. חוטפים אותה, מטיחים אותה על הרצפה וכתוצאה מכך היא נפצעת קשה, ולאחר כמה ימים היא מתה מפצעיה. הוריי, כמו רבים מילדי בגדד, הם ניצולי הפרהוד. הוריי היו בני שש ושבע. הפרהוד היה פוגרום אנטישמי, אכזרי, ברברי וקשה שביצעו מוסלמים מוסתים על ידי הנאצים והמופתי ביהודי בגדאד ללא כל סיבה אלא רק בגלל היותם יהודים. הקהילה המפוארת, שאז עוד חיה בבטחה ושגשגה בכל תחום, ספגה מכה קשה, טראומה ליהדות בבל כולה. כשקמה מדינת ישראל, הוריי, כמו רבבות בני יהדות בבל המפוארת, אשר נתנה ליהדות את התלמוד הבבלי, הבינו שרק במדינת ישראל יוכלו לחיות בביטחון. לכן, ברגע שהתאפשר, הם עלו ארצה להגשים את חלומם הציוני. שתי המשפחות המכובדות והאמידות של הוריי השאירו מאחור את כל נכסיהן ובאו ארצה חסרות כול. ביום ציון זה, 83 שנה לפרהוד, אנחנו צריכים לזכור עד כמה המלחמה על המדינה היהודית שלנו היא יום-יומית וחייבת להיות בנפשנו. יש לנו הרבה מה ללמוד מהזיקה של עם ישראל למולדתו ההיסטורית ועד כמה היא הייתה במרכז הווייתו של היהודי בגולה – יהודים רבים בגולה חירפו נפשם, היו מוכנים למסור את נפשם, העיקר לשמור על תורת ישראל ואהבת ארץ ישראל – והדבר בא לידי ביטוי בתפילותיו, במנהגיו ובאורח חייו. כמיהתו העזה של היהודי לשוב לציון, אשר רק בה יכולה להתגשם הגאולה השלמה, לא פסקה במשך הדורות. בשל הריחוק הפיזי של היהודים מן הארץ הפכה ארץ ישראל ממקום מגורים לחלום, לרעיון ולשאיפה. כנסת נכבדה, היום הזה הוא בעל חשיבות לאומית, ואנו כחברה וכמדינה חייבים לתת לו ביטוי ולהוקיר פרק מפואר בן אלפי שנים של יהדות בבל, שלא תמיד זכה למקום הראוי לו בהיסטוריה של העם היהודי. טבח 7 באוקטובר, כמו גם פרעות הפרהוד וליל הבדולח, וגם מאורעות תרפ"ט בחברון, נפתחו מסיבה אחת: שנאת היהודים, שנאת עם ישראל. זו גם הסיבה היחידה שבגינה סובלים וסבלו אחינו ואחיותינו בתפוצות מאירועי אנטישמיות חמורים ומזעזעים. מחובתנו להמשיך לספר ולכתוב, לשמר ולפאר את סיפור המורשת של אבותינו ושלנו בארצות הגולה, וגם את סיפור הגירוש, העלייה והקליטה כאן, בארץ ישראל. חייבים לספר את הסיפור שלא סופר מספיק למען הדורות הבאים. אני רוצה להודות לחברי יו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שיזם את היום הזה בכנסת ופועל לחוקק את חוק הפרהוד וליישמו יחד עם חברתי חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אני עומד כאן, מעל במה מכובדת זו, כדי להבטיח להוריי, שייבדלו לחיים טובים וארוכים, ולאשתי היקרה, שיחד עם חבריי מכל חלקי הבית הזה נעשה הכול על מנת להנחיל לדור הבא את המורשת הנפלאה שעליה גדלתי ואותה אני מחויב להעביר לדור הבא. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יו"ר הקואליציה, אני אחכה עד שתסיים. תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, בעוד כשבועיים נחגוג כולנו את חג השבועות, אבל בחג השבועות, חג מתן תורתנו, יצוינו 83 שנים לאירועי הפרהוד. אירועי הפרהוד היו בעיראק, והפירוש של פרהוד הוא, כמו שאמרת, אלימות, בזיזה, שוד – הכול. והגדרת את זה נכון בדיוק גם לימים אלה. אבל מה שקרה אז – על שום דבר, בגלל דבר אחד: מוצאם היהודי של אותם אנשים אשר טבחו אותם. יומיים נוראיים; נרצחו בהם מאות אנשים, יהודים, אלפים נפצעו באותו היום, רכושם נבזז, רק בשל יהדותם. בריאיון של הניצול אדי מור – הוא דיבר על זה לפני כשנה בגלי צה"ל – כך הוא אמר: הם הרסו כל דבר. הם הלכו עם רגליים של תינוקות, חתכו רגליים, חתכו ראשים. עדות של אדם שבא משם, אירועים שמהווים פרק אפל בהיסטוריה של יהודי עיראק, ואנו כאן ביום כזה על מנת להוקיר ולהגיד להם שאנחנו פה על מנת שלא נשכח את אותם קורבנות. למרות האימה והכאב, יהודי עיראק גילו עוז ותעצומות וכוחות נפשיים על-טבעיים, עזבו את ארץ מולדתם, אך הרימו ראש, וגם במקום גלותם השתדלו להפיץ את התרבות וחיזקו את הכלכלה. תרבותם היא לא רק התרבות שאנו מכירים. הזכרת זאת על יהדות בבל, ידידי היקר אלי – התלמוד הבבלי. גאוני עולם יצאו משם, תנאים ואמוראים. וכאשר אנחנו נזכרים באירועים האלה ומדברים עליהם, לצערי, בימים אלו הקשר הוא אותו קשר – אירוע 7 באוקטובר, שמחת תורה. בחג השבועות קיבלנו את התורה, בשמחת תורה אנחנו מסיימים את התורה, וכשכולם שמחים, באו אותם אלה כדי לעקור, כדי להשמיד, להרוג ולאבד את היהודים רק בשל היותם יהודים. זה קרה אז וזה קורה היום. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. לצערנו הרב, אולי ילדינו יגדלו לתוך מקום שהם יודעים מה זה אירועי 7 באוקטובר, שמחת תורה, טבח נורא, ועד היום אנחנו חווים וממשיכים את המלחמה, החטופים נמצאים שם, והמחבלים עדיין ממשיכים לנסות לטבוח בנו. את זה הדור לא ישכח כל כך מהר. אבל את אירועי הפרהוד – אם נצא לרחוב ונשאל את הילדים, הם כבר לא יודעים. ויש פה גם שרק הגיעו לכנסת, ואז התחילו פתאום יותר – גם אם ידעו את זה, זה התחיל להיות אחרת, להישמע להם אחרת. ועל כן זה המקום להודות לידידי יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שעושה את הכול, ובשבוע הבא גם יעביר פה חוק – אם אני לא טועה, גם בקדנציה הקודמת ניסית, והפעם, בעזרת השם, גם תצליח – הצעת חוק שיהיה יום ציון לאירועי הפרהוד. ופה המקום, אופיר, להגיד לסבתא צח'לה עבדאללה, הגב' רחל עובדיה, שהיא זכתה בנכד שזה היום שהיא יכולה להתגאות בו. באותו היום שיעבור החוק הזה, אני מקווה שנזכה שהיא תהיה איתנו פה והיא תוכל לחבק אותך, כי היא יכולה להתגאות בך. אומנם אתה כץ, אבל שכולם ידעו שיש לך גם עבדאללה מצד אחד. אתה יכול להתגאות בזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תמיד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תמיד. אנחנו עומדים פה היום לא רק כדי להזכיר ולזכור אלא גם להנציח את זה ולהגיד לכל העומדים לכלותנו: אנחנו פה עומדים זקופים. לא תצליחו עלינו. אנחנו בוטחים באחד, וכך לא נפחד. בעזרת השם, נזכה גם הפעם לנצח ולהמשיך להיות עם הנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. עד שהיא תגיע, אני אספר לכם שגם אני נכד לניצולי הפרהוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מעניין – – – כל אחד מוצא איזה משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה לעשות. ינון, אולי תעלה, תברך אותי ככה, כמו שאת אופיר. המליאה כולה עיראקים חוץ ממך. גם השרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא עיראקי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חוץ ממך, אמרתי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרה, ראשית, אבקש להודות ליו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ על ציון היום המיוחד הזה ועל החוק החשוב שמנציח ומשמר את הסיפורים של אירועי הפרהוד בתודעה הלאומית, ולחברי חבר הכנסת אלי דלל היקר, שבכל פעם שהוא עולה, הוא מדבר על מורשתם המופלאה של יהודי עיראק, הוא זוקף קומתה של האומה כולה. היום אנחנו מציינים 83 שנים לאירועי הפרהוד, אחד מתוך גל הפרעות שבסופו של דבר הובילו לגירוש היהודים מארצות ערב. בחג השבועות של שנת תש"א, 1941, עיראק הוכתמה בדם יהודי. ערבים ביצעו מעשי זוועות של רצח ואונס וביזה איומים בשכניהם היהודים. מדובר על פשעים ומעשים שרק מוחות מעוותים ומסוכנים מסוגלים לייצר, ורק פושעים יכולים לתת יד כדי למחוק את האירוע מספרי ההיסטוריה. כי עם שלא לומד מעברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. ד"ר אדי כהן, מומחה לענייני העולם הערבי, קושר בין התעמולה הנאצית בערבית לבין אירועי הפרהוד. הוא מספר על יונס בחרי, פליט עיראקי שהגיע לברלין והפך לשדרן ברדיו ברלין, תחנת הרדיו הערבית הפופולרית. התחנה הוקמה על ידי הנאצים כדי להתקרב לערבים ולחלחל להם את המסר: האויבים שלכם הם האויבים שלנו. המסר הועבר בהצלחה. בחרי לא היסס לשקר. אומנם הנאצים הפסידו, אבל הוא דאג לשלהב את שומעיו בסיפורי ניצחונות. במקביל, הוא האשים את היהודים בכל מה שרק יכול. מדובר בתקופה שבה מכשירי רדיו לא היו נפוצים בכל בית, ואנשים יצאו במיוחד לבתי קפה כדי להאזין לשידוריו. הוא שיקר כשהכריז: כבשנו, והשומעים פרצו בקריאות "אללה אכבר". השידור האחרון לפני הפרהוד הוקדש להסתה פרועה נגד היהודים. הערבים, שהוקסמו מהאידיאולוגיה הנאצית, הוכיחו את תוצר ההסתה כעבור ארבעה ימים, כשהדם היהודי נשפך ברחובות כמים. בספרו התגאה בחרי: אני הערבי הראשון ששיתף פעולה עם הנאצים. סבתי האהובה והצדיקה שולמית עיני גדלה בבגדאד, וכילדה הייתה עדה לזוועות שהתרחשו בפרהוד ולרמת האכזריות הבלתי-נתפסת – סיפורים שעליהם גדלתי. וכשאני שומעת את הסיפורים של ניצולי הטבח בשמחת תורה, הסיפורים שלה כמו קמים לתחייה. כי האמת היא – וגם אם יהיה מי שינסה להכחיש – ששום דבר לא השתנה. בכל דור ודור עומדים וקמים עלינו אויבינו לכלותינו. האויבים האלה פושטים ולובשים צורה, אבל הדרישה שלהם ששם ישראל לא ייזכר עוד עומדת לעד. והתפקיד שלנו הוא לחשוף בפני העולם את פרצופם האמיתי ואת דמותם המעוותת של הנאצים בני דורנו. התפקיד שלנו הוא לנצל את הכוח התקשורתי כדי להבהיר את התמונה המלאה. אסור לנו להשאיר את הזירה פנויה לאלו שעמלים לשכוח ולהשכיח. מחובתנו לספר, לספר ועוד לספר. אבל מעל הכול, התפקיד שלנו הוא להיות מכירי טובה; לזכור שהסיבה היחידה לקיומנו כאן היא מכוח וגודל אהבתו של הקדוש ברוך הוא, שבכל דור ודור מצילנו מידם, ואנו כמו כבשה אחת העומדת בין 70 זאבים, ולפי כל היגיון שבעולם, אין לה שום סיכוי אלא רק שמירה אלוקית הדוקה שמאפשרת את תקומתו המפוארת של עם ישראל בארצו. לסיום, חשוב לומר: זיכרון פעולת הערבים הנאצים היא חובה, אבל חוץ מלזכור ולא לשכוח, חשוב שנעבוד באופן פעיל נגד הנאציזם. וכאשר ייענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ: עוד בתים, עוד חתונות, עוד ילדים, עוד משפחות. שכל העולם יראה שעם ישראל חי, ויראו כי שם השם עליך נקרא. זו הנחמה וזו הנקמה שלנו בנאצים של אז ובנאצים של היום. בעזרת השם, שנזכה לשובם של בנינו ובנותינו כולם לארצם ולאדמתם. "ונטעתים על אדמתם ולא יינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלהיך". תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. אופיר, מחלקים סמבוסק בפרסה – מי שרוצה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני מתחיל, אני צריך רק להזכיר שמי שהעלה לראשונה את הנושא של הפרהוד בבית הזה היה אני, ואני גאה על כך. ב-2019 זה אומנם לא צוין אז כיום, אבל ביום ציון הפרהוד אני העליתי את זה באחד מנאומיי, ואני שמח על כך וגאה בכך, והיה לי הכבוד לעשות את זה. להבדיל מהאנטישמיות הפרה-מודרנית, שנגעה לפולחנם הדתי של יהודים, האנטישמיות המודרנית, לפחות בראשיתה, נגעה למוצאם הגזעי, כביכול, של היהודים ולתכונותיהם הכרוכות במוצא מומצא ומדומיין זה. אנטישמיות זו, שסייעה בפשעי הנאצים, נולדה וצמחה באירופה המערבית, בעיקר בגרמניה וצרפת, ופותחה בידי הוגי תורת גזע כגון ארתור דה גובינו ויוסטון סטיוארט צ'מברליין, אנגלי שהתגרמן, על בסיס מדעי כביכול. רעיונות עוועים אלה, שנולדו, כאמור, במערב הנוצרי, הלכו והתפשטו כסרטן גם מחוץ לאירופה ופלשו גם לעיראק, שבה חיו היהודים בתנאים טובים ובשכנות טובה עם הערבים האחרים בדרך כלל. ב-1941 כבר הופצה בעיראק תעמולה נאצית, לרבות הפצה של ספר התועבה מיין קאמפף של הצורר היטלר, וטופחה בעיקר בידי תומך הנאצים רשיד עאלי אל-כילאני. תעמולה זו עשתה את שלה והשפיעה על המון מוסת, וב-1 וב-2 ביוני באותה שנה תקף ופרע באכזריות באוכלוסייה היהודית בעיראק, בקהילה שדורות רבים היוותה חלק חשוב מן הקהילה העיראקית כולה. 179 יהודים נרצחו בטבח הנורא. 2,118 נפצעו. אונס, ביזה, חילול ספרי קודש והצתת בתי כנסת התרחשו, וכ-50,000 יהודים נפגעו באופן כזה או אחר. אבל אל מול חשכת הפשעים היה גם אור, אור גדול של רבים וטובים שלא רק שסירבו להשתתף בפוגרומים אלא הושיטו ידם להצלת היהודים הנרדפים, הסתירו וסעדו אותם. בין חסידי אומות העולם הללו בלטו הקומוניסטים העיראקים. כפי שכתב אחד הניצולים, סלים פתאל: אם היה משהו ששכנע אותי להצטרף סופית למחתרת הקומוניסטית, היה זה רצח יהודים. מאז פוגרום 1941 סחבתי בתוכי את ההרגשה שקיומי כיהודי הוא הפקר. פתאל ויהודים עיראקים רבים מצאו בתנועה הקומוניסטית בית פוליטי שוויוני ומשחרר, שכן רק במפלגה הזו רווחה אידיאולוגיה ופרקטיקה נגד האנטישמיות והגזענות ככלל, ורק שם מצאו יהודים שותפים מוסלמים ואחרים שיעמדו לצידם בעת הצורך. אגב, כשבוע לאחר הטבח הוקמה ועדת חקירה ממשלתית, ובסופה הוצאו להורג שמונה מן הפורעים, ובהם גם קציני משטרה וצבא. למרבה הצער והחרפה, יהודים רבים שנאלצו לברוח מעיראק והגיעו לישראל לא זכו לקבלת פנים הולמת והופלו קשות – כלכלית, תרבותית, תעסוקתית, בדיור ועוד. גם פה בלטה המפלגה הקומוניסטית הישראלית במאבקה למען יוצאי יהדות בבל, ובכך המשיכה את מקום הכבוד של הקומוניסטים העיראקים, ואף האירופים, במאבקם הבלתי-נלאה נגד האנטישמיות בכלל ונגד הנאצים ועוזריהם בפרט. כפי שהראתה חברתי חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי בספרה "קומוניסטים מזרחים", קומוניסטים יהודים שברחו או אולצו לעזוב את עיראק ויושבו במעברות, פעלו בהן במסגרת המפלגה למען תעסוקה הוגנת, דיור הולם ותנאים בריאותיים ראויים. את הפרהוד חובה עלינו לזכור ולהזכיר, ולעולם לא לתת לו לשקוע בתהום הנשייה, וטוב שככה אנחנו עושים בבית הזה, שהרי טוב מאוחר מאשר לעולם לא. עלינו גם לזכור ולהזכיר את אפליית היהודים יוצאי עיראק וארצות ערב והאסלאם בכלל במדינת ישראל, אפליה שלא נעלמה, ואליה הצטרפה גם אפלייתם של יוצאי אתיופיה, והאפליה הראשונית, החטא הקדמון, אפליית האזרחים הערבים. אפליה היא אפליה היא אפליה, יהיו קורבנותיה אשר יהיו – ערבים או יהודים, מזרחים או אשכנזים, דתיים או חילונים. חבריי ואני תמיד נאבקנו נגדה, ונמשיך להיאבק נגדה. אני רוצה כאן לנצל את ההזדמנות, כמובן לצד ציון הטבח הנורא ולזכור את קורבנותיו, גם להצדיע פה לגיבורים שהצילו יהודים וסיכנו את עצמם – כפי שאמרתי, בעיקר קומוניסטים מוסלמים, נוצרים במוצאם ואחרים, שהראו מה זה להיות אדם יותר מכל דבר אחר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חברת הכנסת שרן מרים השכל, חמש דקות, בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מי שנשאר כל כך הרבה בלילה, יחסית מאוחר היום, תודה לכם. אני חושבת שהיום הזה הוא חשוב מאוד לציון. היום אנחנו מתכנסים כדי לזכור ולהנציח פרק קשה בהיסטוריה היהודית, פרק שהתרחש לפני 83 שנים, ונותר זמן רב מדי מחוץ לדפי ההיסטוריה הציונית. זהו הטבח הנורא של יהודי בגדאד, הפרהוד. הזוועות שבוצעו במהלך הפרהוד היו מחרידות. משפחות נקרעו, נשים ונערות נאנסו לעיני בעליהן ואבותיהן, חיים הסתיימו באכזריות, וקהילה משגשגת נותרה בהריסות. הניצולים היו בטראומה עמוקה, ורבים מהם נאלצו לברוח מבתיהם בחיפוש אחר מקלט. אלה מהם שעדיין בין החיים היום נושאים על גופם ובנפשם צלקות עמוקות שיישאו עימם עד יום לכתם. האירועים האנטישמיים והאלימים הללו הותירו חותם בל יימחה על הקהילה היהודית בבגדאד, קהילה שנותרה מוכה, מדממת, ובעיקר המומה. יהודי בגדאד הרגישו חלק בלתי נפרד מהלאום העיראקי. הם היו פטריוטים. היה להם תפקיד חשוב בבניית האומה במדינה שכל כך אהבו. כאשר הם שרו את השיר "המולדת שלי" – אני לא אנסה לבטא אותו – הם האמינו בלב שלם שעיראק היא המולדת שלהם. והם נטבחו על אדמת הארץ שאותה הם כל כך אהבו. הפרהוד לא התרחש בריק; הוא התרחש בשיאה של תקופת מתח ועוינות כלפי יהודים. עיראק הושפעה מעלייתן של תנועות לאומניות ממלחמת העולם השנייה ומהשפעתה הגוברת של מכונת התעמולה הנאצית, שזרעה עוד ועוד זרעים של שנאה ואלימות. הפרהוד נחרט בזיכרון הקולקטיבי של יהודי עיראק, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמורשת וההיסטוריה של הקהילה. סיפוריהם של הניצולים, כמו מחמוד מנשה, מועברים לדורות הבאים ומהווים עדות לכוחם ולסבלם של יהודי עיראק. ב-1 וב-2 ביוני 1941, כשהקהילה היהודית בבגדאד התכוננה לחגוג את חג השבועות, שטף את העיר גל של אלימות קיצונית. השכנים של אתמול הפכו לאויבים של היום. הם בזזו והרסו בתים ועסקים של יהודים. הם שחטו 179 נשים וגברים, זקנים וטף. הם פצעו 2,118 יהודים והפכו 242 ילדים ליתומים בן לילה, הרסו ובזזו את כל הבא ליד. ב-7 באוקטובר 2024, כשתושבי העוטף התכוננו לחגוג את חג מתן תורה, שטף את הקיבוצים ואת ערי הדרום גל של אלימות קיצונית. השכנים של אתמול, אלה שאיתם תכננו בני משפחת קוץ להפריח עפיפונים של דו-קיום, הפכו לתליינים של היום. מנגינת הטראנס ברעים התחלפה בשריקת כדורים. באירועי השבת השחורה הם טבחו 1,145 נשים, גברים, זקנים וטף, הם פצעו 11,549 ישראלים, הפכו 779 ילדים ליתומים בן לילה, הרסו ובזזו את כל הבא ליד. הדמיון הטרגי בין העדויות ממאורעות הפרהוד לעדויות מאירועי השבת השחורה הוא מצמרר ובלתי נסבל. במקום ערב החג החגיגי והיפה התחילו שבעות, חיים נגדעו באיבם, משפחות נקרעו וקהילות שלמות נותרו שבורות, כואבות ומדממות. אז הממשלה העיראקית לא הצליחה למנוע את ההתפרעויות ולא סיפקה הגנה לקהילה היהודית. הכוחות הבריטיים, שהיו במרחק קצר מבגדאד, לא התערבו בזמן כדי לעצור את האלימות. היום הממשלה הישראלית כשלה גם היא במשימת ההגנה הבסיסית שלה על יישובי העוטף. אז התגובה הבין-לאומית לפרעות הייתה מוגבלת בלבד, ויהודי עיראק נותרו במצב קשה וחסר ביטחון. היום התגובה הבין-לאומית לטבח הקשה מוגבלת, מוסתת, וכמו אז, אינה מספקת. הסופר המוערך סמי מיכאל, זכרו לברכה, שהלך לעולמו לפני כחודשיים, כתב: "כמו ברומנים גרועים, המציאות מציגה לפרקים צער שאינו מעורר הזדהות". המציאות הישראלית, כמו רומן גרוע, מלמדת אותנו כבר 234 ימים צער ויגון כבדים מנשוא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את לא רואה את השעון, אבל הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> דקה, אני אסיים את הקטע הזה. 125 חטופים שעודם בשבי חמאס, מאות נרצחים, והעולם שהבטיח "לעולם לא עוד" נדמה כמו עיוור, אילם ושותק. כששורדי הפרהוד חזרו לביתם, לא נותר כלום מלבד עפר ואבק. שורדי הטבח בקיבוצי העוטף בארי, ניר עוז וכפר עזה מעידים על חוויה דומה – הבריחה מהבית. תחושת הפרהוד חוזרת. כאומה, חובתנו ההיסטורית היא לזכור ולהנחיל לדורות הבאים את ההכרה שאנטישמיות אינה מבחינה בין יענקי מפולין לנאג'י מבגדד. היא עיוורת לצבע, למגדר, לימין או לשמאל. חובתנו ההיסטורית והמוסרית היא להישאר מאוחדים במלחמה העיקשת כנגדה. אני מבקשת לזכור ביום הזה את הקורבנות ולהוקיר את השורדים, לזכור שאין לנו את הפריבילגיה להפסיק להילחם על זכות הקיום שלנו במדינת ישראל, ושאין לנו עוד בית מלבדה. יהי זכרם של הקורבנות ברוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אמן. חברת הכנסת השרה מאי גולן, בבקשה. דיברת על שעה מאוחרת, אז את יודעת, הילדים שלי – אני שולח להם הודעה: תראו אותי בטלוויזיה, כי הם רואים אותי פעם בשבוע. << קריאה >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << קריאה >> – – – יש יירוטים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הילדים שלי, הבנות שלי, אור ולירון, יושבות עכשיו מול הטלוויזיה ורואות אותי, ככה. זה המפגש שלנו הערב. לילה טוב, בנות. לכו לישון, לא לעשות בלגן לאימא. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אתחיל אני קודם כול רוצה להודות לחברי הכנסת היקרים שהגישו את הצעת החוק היום – ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שעושה את זה מהרגע שהוא חבר כנסת ומגיש את ההצעה הזאת כל שנה; לחבר הכנסת אלי דלל, שדיברתי איתו עכשיו לפני שעליתי לנאום, ובאמת, אני חושבת שזה משהו שרק צאצאים של מי שהגיעו מעיראק יכולים להבין – הרגש שדיברת עליו, העדויות שהצגת היום בוועדה שלך, אשתו של אלי כהן שהגיעה היום לוועדה שלך. עבודת קודש אתה עושה בנושא. אשריך. כל הכבוד, אין לי מילים להגיד כמה אני מעריכה וכמה אני יודעת שיוצאי יהדות בבל, יוצאי בבל בכלל, מעריכים את מה שאתה עושה. תודה רבה לך. אני קיבלתי עשרות הודעות, ואני מודה לך בשמם כאן, וגם לחברת הכנסת האהובה חברתי לימור סון הר מלך, שסבתה הגיעה מעיראק, וגם היא שותפה לחוק הזה. אופיר, אני אמרתי כאן – אני לא יודעת אם שמעת – הודיתי לך על עבודת הקודש שאתה עושה בנושא מהרגע שנכנסת לכנסת, שאתה לא מוותר ומגיש את הצעת החוק הזאת כל שנה ושנה, נותן מקום כל כך חשוב למקום הזה. סיפרתי לאלי – וזה גם תקף אליך – על עשרות הודעות שקיבלתי בימים האחרונים לקראת החוק הזה, שידעו הוא שמגיע, אנשים שעוקבים וממש ביקשו ממני לברך אותך בשמם, אז אשריך. יושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת ניסים ואטורי, אני יודעת שהדבר הזה יקר גם לליבך. תראו מה זה, יצאנו ארבעה עיראקים במליאה אחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר להעביר את החוק, אופיר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לפני זה לא היה. אז אנחנו לא צריכים, יש לנו רוב של ארבעה יוצאי בבל. מי עוד? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם היועץ המשפטי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> גם היועץ המשפטי. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תביא את החוק שאתה רוצה להעביר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, אני אפילו לא תכננתי את זה. לבשתי היום את השרשרת שנמצאת עליי עכשיו על שם סבתא שלי פלורה. אתה יודע, חבר הכנסת דלל, כשהייתי קטנה והייתי מגיעה לבית הספר, זה היה השם הראשון שלי בתעודת הזהות: פלורה מאי בדרה גולן – פלורה בדרה על שם סבתי שעלתה מעיראק. והיו צוחקים עליי המון, על השם הזה. עכשיו, מה זה פלורה? זה פרח. היו צוחקים, משפילים, מדברים על השם, ומה זה פלורה, ומעליבים. אני יודעת שאימא שלי, שהיא נקראת רימונדה בדרה, היו צוחקים גם עליה. אני אומרת היום, בדיעבד, כשאני רואה את החוק הזה ואני מדברת עם אנשים, כמה גאווה לנו, לי ולך ולאופיר ולניסים וללימור, שדיברה פה קודם, כמה גאווה יש לנו במורשת הזאת, בעדה הזאת, במנהגים, במסורת. כמה ניסו לבייש אותנו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> באוכל. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> באוכל. אוהו, איזה אוכל. האמת, יש לנו האוכל הכי טעים בעולם. הכי טעים בעולם. חבל שאין קצת אוכל עיראקי בכנסת. אני מרגישה כאן היום סגירת מעגל לכבוד סבתא שלי. סבתא שלי, פלורה בדרה היקרה, שאני קרויה על שמה, עלתה עם עשרת ילדיה מעיראק, נקרעה מאימא שלה, סבתא-רבתא שלי. הן עמדו ובכו. אימא שלי סיפרה לי איך הן עמדו ובכו, פשוט בכו, כשהן נקרעו אחת מהשנייה, כי אימא שלה, סבתא של אימא שלי, נשארה שם עם כל הרכוש הגדול שהיה, והן ידעו שהן לא ייפגשו שוב. אימא שלי מספרת את הסיפור – אימא, אני מספרת את זה בשמך – איך היא עמדה בשדה תעופה כשהבריחו יהודים, והיא אומרת לי: ראיתי את האש הגדולה – זה היה המטוס – מרוב לחץ היא הקיאה והקיאה, ובמטוס אז לא היו מושבים, הם ישבו על הרצפה, ואימא שלי, יחד עם עשרת אחיה ואחיותיה, ישבה ליד הטייס, והוא הרגיע אותה. היא מספרת שהבכי שהיה בין אימא שלה, פלורה, שאני קרויה על שמה, לבין אימא של אימא שלה, היה כל כך קורע – צ'חלה קראו לאימא שלה, כמו סבתא שלך – ואף אחד לא יבין את זה. ולא מכירים בזה. אני חזרתי אתמול לפנות בוקר מהונגריה. מה עשיתי בהונגריה? באתי לדבר עם השר על השבת רכוש יהודי גזול של יהודי הונגריה, 800,000 יהודי הונגריה. ובדיוק אני יושבת עם היועצת שלי, עדי היקרה, שיושבת פה, והיא אומרת לי: מה עם הרכוש של יוצאי יהדות ערב ואיראן? ואני אומרת לה – ואני יודעת את זה בוודאות, הרי למה סבתא של אימא שלי לא עלתה? הם היו אנשים עשירים עם המון רכוש, והם לא יכלו לעזוב את הכול, היה להם שם כל כך הרבה. מי שעלה, עלה מהעלייה. ויש כל כך הרבה רכוש יהודי גזול, ולצערי, ההכרה בניצולי הפרהוד מגיעה מעט מדי ומאוחר מדי. מדובר על אנשים בני 80 ומעלה, ורובם לא מצליחים לקבל את זה וגם לא יכולים להוכיח את זה. אני מבטיחה לכם כאן, כל הפניות שהיו היום ורצו להודות לך, אופיר, באמת, אני אומרת לך, כל כך הרבה פניות, אני מבטיחה לכם שנעשה הכול כדי שיכירו בזכות שלכם – וצריך להגיד תודה כאן לחבר הכנסת אופיר כץ, שלא עוזב את זה שנים – בזכות שלכם גם להשבת הרכוש הזה שנגנב מכם, ולפחות בזכות שלכם, במה שעברתם גם בפרהוד וגם בעוד מאורעות ופרעות שהיו ביהודי עיראק שלא מדברים עליהם. ואני רוצה להגיד שהמשרד שלי, המשרד לשוויון חברתי, אחד מהאגפים שנמצאים אצלנו במשרד זה מורשת יהדות יוצאי ערב ואיראן, ושם אנחנו ממשיכים להטמיע בחינוך את כל מורשתם של יהודי בבל. וצריך לעשות יותר, ומכאן אני פונה לשר קיש, שאני יודעת שהוא מכיר את הסיפור, אבל – לעשות יותר. אנחנו עושים הרצאות, ואנחנו מדברים בארץ ובעולם, ואנחנו הולכים לאוניברסיטאות, ואתם יודעים? הדור הצעיר לא יודע את זה. והדור של ההורים שלנו, שיחיו עד 120, עד הגאולה, בעזרת השם, זה דור הולך ונעלם, וצריך לתעד את הדברים. אנחנו יצאנו בקמפיין תיעוד של כל יהודי בבל שעלו, ובכלל יהודי ארצות ערב ואיראן, שזה עשר ארצות. אני רוצה רק להגיד לסיכום, לפני שאקריא את הדברים הקצרים באמת שיש לי. אנחנו באמת מתזכרים לגבי כל כך הרבה עדות, ואני אומרת את זה בשמי, על אחריותי – לא אומרים מספיק על מה שעברו יהודי ארצות ערב ואיראן. לא אומרים מספיק. למה? זה נושא שאני לא אפתח אותו עכשיו, אבל יש בעיה, יש בעיה. זה לא נושא מדובר מספיק. יגידו, אולי בגלל שזה ארצות ערביות, אולי קצת גזענות, אולי קצת לא מכירים. אבל בסוף, אנשים שעזבו את כל רכושם והונם ומורשתם, והיו להם חיים טובים לפני הפרעות שם – ואנחנו יודעים את זה – עלו עם עשרת ילדיהם, בדרך כלל משפחות מרובות ילדים, והגיעו כאן לעוני מחפיר, לגזענות, להדרה – אגב, הדרה שמנסה להיות עד היום, גם פה בכנסת ישראל וגם בדור שלנו. אבל אתם, ברוך השם, אתה, אופיר, אתה, אלי, לימור, ניסים – אתם ממשיכי דרכם של אלו שהשתיקו את קולם, והשם ישמור אתכם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחות יקרות שאני יודעת שצופות בנו עכשיו, כנסת ישראל מציינת היום 83 שנים לפרעות הדמים שעברה יהדות עיראק – אני מתרגשת קצת. אני אתחיל מההתחלה. כנסת ישראל מציינת היום 83 שנים לפרעות הדמים שעברה יהדות עיראק בחג השבועות תש"א בבגדד, בירת עיראק, המוכרים בשם הפרהוד. באירועי הפרהוד הסתער המון מוסת, שכלל פקידי ממשל, חיילים ושוטרים עיראקים, על בתי היהודים ושכונותיהם על מנת להרוג אותם, תרתי משמע. לאירועים הללו תוצאות מחרידות: 179 יהודים נטבחו ונקברו בקבר אחים, מעל ל-2,000 יהודים נפצעו בפציעות שונות, 242 ילדים הפכו ליתומים, ורכושם של כ-50,000 יהודים נבזז. חשוב לתת את הדעת על כך ששיתוף הפעולה בין השלטון העיראקי לממשל הנאצי היה גלוי וידוע לכולם. נציגי המשטר הנאצי ביקשו לחזק את הקשר עם העולם הערבי ועם השלטון החדש בעיראק עם תום המנדט הבריטי ורכשו את העיתון אל-עאלם אל-ערבי, ובו פרסמו תעמולה אנטישמית ממוקדת כדי להשפיע על האוכלוסייה המשכילה דווקא בעיראק. שלטונות עיראק לא טמנו ידם בצלחת, וכבר בשנת 1934 פוטרו עשרות פקידים יהודים ממשרד הכלכלה ומשרד התחבורה בעיראק, ונקבעה מכסת העסקה מיוחדת. בשנת 1938 נסגר העיתון אל-חאצד, שהיה בעלות יהודית, ומשם הדרך להידרדרות הייתה מהירה. רשיד עאלי מרד בממשלת עיראק באפריל 1941 והקים ממשלה חדשה. עאלי שיתף פעולה עם המשטר הנאצי ועם המופתי הירושלמי, מנהיג היישוב הערבי טרם הקמת המדינה, חאג' אמין אל-חוסייני, שתמך בביצוע פתרון סופי ליהודים. התוצאה הייתה קשה, והיא באה לידי ביטוי באירועי הפרהוד. יהדות עיראק המפוארת – יש לציין שלא מספיק מציינים את זה – היא אחת הקהילות העתיקות של העם היהודי בתבל מאז חורבן הבית הראשון. אירועי הפרהוד סימנו את תחילת הסוף של הקהילה היהודית בעיראק והיו ממאיצי הצמיחה הגדולים שלה כאן בארץ ישראל בפעילות ציונית ובבניין הארץ. אני רואה – ואני יודעת שכך גם חבריי היקרים – חשיבות רבה בשימור הזיכרון וההיסטוריה היהודית ובחיבור התלמידים במערכת החינוך למורשת קהילות ישראל ולסיפור השלם בתקופת השואה בדרכים שונות. כך, למשל, במסגרת תוכנית "יהלום" בהיסטוריה בחינוך הממלכתי לומדים תלמידי ישראל תוכנית ייחודית הכוללת יחידות הוראה מקוונות שעוסקות בפרהוד, החיים בעיראק, העליות, משבר העלייה והבנייה בארץ. ביחידות אלה משולבים קטעי עדויות, סרטים ומקורות היסטוריים. כמובן, אני מדברת בשם שר החינוך על ההטמעה שלו בנושא. בחינוך הממלכתי-דתי הפרהוד נלמד כנושא חובה בכיתה י"א. עוד מציין שר החינוך כי המורים בחינוך הממלכתי ובחינוך הממלכתי-דתי עברו ימי עיון שעסקו ביהדות עיראק ובנושא הפרהוד. כמובן אני, במשרד לשוויון חברתי, ממשיכה להרחיב ולהטמיע את הנושא לבני נוער ולאוניברסיטאות השונות בארץ ובעולם. אירועי 7 באוקטובר, שהיו הפוגרום הגדול שבוצע ביהודים מאז השואה, יצרו ברחבי העולם גל חדש של אנטישמיות, שמסתתרת מאחורי שנאה למדינת ישראל ולערכי החופש והחירות שאותם היא מייצגת בלב המזרח התיכון. גם בשנה הזאת, יותר מהרגיל, מוטלת עלינו, על כולנו, החובה להמשיך לחנך לאהבת האדם, בד בבד עם העמדת קיר ברזל איתן שיבהיר לאויבינו בעולם כולו כי מדינת ישראל כמדינה יהודית היא עובדה מוגמרת שאין עליה עוררין. אירועי הפרהוד וזיכרון הקורבנות והציון החשוב הזה של החוק שהעברתם היום, של ציון 83 שנים ליום הזה, הם עוד עדות מתמדת לנו כעם יהודי לחוזק שלנו, לשימור המורשת ולעם שיהיה פה לעד ולנצח נצחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"א באייר התשפ"ד, 29 במאי 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:06. << סיום >>