דברי הכנסת

דברי הכנסת ל / מושב שני / ישיבה קע"ו / כ"ו–כ"ח באייר התשפ"ד / 3–5 ביוני 2024 / 30 חוברת ל' ישיבה קע"ו הישיבה המאה-ושבעים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ"ו באייר התשפ"ד (3 ביוני 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 5 הצעות סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו, רע"מ ויש עתיד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. כישלון הממשלה במתן ביטחון לאזרחי ישראל; 7 2. ממשלה שמפקירה את התכנון ומבצעת מדיניות רדיפתית של הריסות בתים בנגב ובכל החברה הערבית; 7 3. ממשלה כושלת שלעולם לא תוביל אותנו לניצחון 7 שלי טל מירון (יש עתיד): 8 זאב אלקין (הימין הממלכתי): 11 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 15 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 29 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 31 יאיר לפיד (יש עתיד): 36 שרון ניר (ישראל ביתנו): 37 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 38 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 38 נעמה לזימי (העבודה): 39 דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר דוד ליבאי 40 היו"ר חנוך דב מלביצקי: 40 מרב מיכאלי (העבודה): 41 גלעד קריב (העבודה): 44 הצעות סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו, רע"מ ויש עתיד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 46 1. כישלון הממשלה במתן ביטחון לאזרחי ישראל; 46 2. ממשלה שמפקירה את התכנון ומבצעת מדיניות רדיפתית של הריסות בתים בנגב ובכל החברה הערבית; 46 3. ממשלה כושלת שלעולם לא תוביל אותנו לניצחון 46 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 48 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 48 הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 49 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 49 הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024 54 ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 54 הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 57 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 58 מירב בן ארי (יש עתיד): 61 טלי גוטליב (הליכוד): 62 שרון ניר (ישראל ביתנו): 64 עידן רול (יש עתיד): 66 גלעד קריב (העבודה): 67 רון כץ (יש עתיד): 68 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 70 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 73 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 74 עמית הלוי (הליכוד): 75 ירון לוי (יש עתיד): 77 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 78 סימון דוידסון (יש עתיד): 80 נאור שירי (יש עתיד): 81 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 83 יסמין פרידמן (יש עתיד): 84 אריאל קלנר (הליכוד): 85 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 86 מירב כהן (יש עתיד): 87 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 88 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022 128 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 129 אלעזר שטרן (יש עתיד): 130 מירב בן ארי (יש עתיד): 131 טלי גוטליב (הליכוד): 133 מאיר כהן (יש עתיד): 134 גלעד קריב (העבודה): 136 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 137 הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2) (תשלום למועמדים, סיעות ורשימות ברשויות שבהן נדחו הבחירות), התשפ"ד–2024 140 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 140 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ו באייר התשפ"ד, 3 ביוני 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4598/25 וכלה בהצעת חוק פ/4621/25: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי הורים, יתומים ואחים שכולים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – תוקף ההנחיות המקדימות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן מענה מנומק על ידי קופת החולים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מלווה למימון הוצאות משק הבית לשכול ולאלמנה), התשפ״ד–2024, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מניין הימים לעניין מבוטח בשירות מילואים בנסיבות חירום), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא להשמדתה של מדינת ישראל או אזרחיה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – בעלי חיים כיצורים תחושתיים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הסדרת זכויות יתומים בוגרים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הטבות לניצולים שעלו לאחר שנת 1953), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חבר כנסת ערבי בוועדת האתיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אלון שוסטר ואורית פרקש הכהן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שינוי מספרי סגנים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אלי דלל, קטי קטרין שטרית, אופיר כץ, אושר שקלים, בועז ביסמוט, צגה מלקו ושלום דנינו; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – פיצוי בשל מעצר), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (הגברת ההגנה על עצים בוגרים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועופר כסיף; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – זיכרון גבורת היהודים שהצילו את בני עמם), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – קיצור תקופת צינון לבכירים במערכת הביטחון), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על מרחבים מוגנים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מאיר כהן, יאיר לפיד, שלי טל מירון, דבי ביטון, יוראי להב הרצנו, סימון דוידסון, מטי צרפתי הרכבי, מירב כהן, רם בן ברק, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עידן רול, יסמין פרידמן, נאור שירי, מיכל שיר סגמן, ירון לוי, ולדימיר בליאק, טטיאנה מזרסקי, משה טור פז, בועז טופורובסקי ומירב בן ארי; הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – אכיפה והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך, עידן רול, יוליה מלינובסקי, שרן מרים השכל, מתן כהנא, יצחק פינדרוס, עמית הלוי, מיכל מרים וולדיגר, יונתן מישרקי, בועז ביסמוט, יצחק קרויזר, אלמוג כהן, צביקה פוגל, אליהו ברוכי, שמחה רוטמן, רון כץ, צבי ידידיה סוכות, אוהד טל, משה סולומון, אושר שקלים, אופיר כץ, ניסים ואטורי, משה סעדה, קטי קטרין שטרית, צגה מלקו, אלי דלל, אריאל קלנר, דן אילוז, טלי גוטליב, חוה אתי עטייה, גלית דיסטל אטבריאן, משה פסל, אליהו רביבו, שלום דנינו, עודד פורר, שרון ניר, ששון ששי גואטה, סימון מושיאשוילי, יוסף טייב וארז מלול. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2) (תשלום למועמדים, סיעות ורשימות ברשויות שבהן נדחו הבחירות), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6) (איסור השטת כלי שיט תחת השפעה של אלכוהול או סמים מסוכנים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. הודעות שר האוצר על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת דן אילוז, רון כץ, אוהד טל, יוסף טייב ויבגני סובה בנושא: מציאת פתרונות תעסוקה למפונים; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, יצחק קרויזר, מאיר כהן, משה רוט וניסים ואטורי בנושא: אופן טיפול משרד הביטחון וצה"ל בהלומי הקרב וה-PTSD בימי המלחמה. הודעת שר החוץ על מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון בהצעתם לסדר-היום של חברי הכנסת דן אילוז, משה טור פז ואוהד טל בנושא: הצדעה לפעילים פרו-ישראלים בקמפוסים בעולם. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, אלון שוסטר, אברהם בצלאל, יבגני סובה וניסים ואטורי בנושא: מצב החקלאות הצפון. עוד אודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיעה חברת הכנסת חוה אתי עטייה כי היא חוזרת בה מהצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3521/25. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו, רע"מ ויש עתיד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. כישלון הממשלה במתן ביטחון לאזרחי ישראל; << נושא >> 2. ממשלה שמפקירה את התכנון ומבצעת מדיניות רדיפתית של הריסות בתים בנגב ובכל החברה הערבית; << נושא >> 3. ממשלה כושלת שלעולם לא תוביל אותנו לניצחון << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חברת הכנסת שלי טל מירון לנמק את ההצעה מטעם יש עתיד. בבקשה, גברתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שיש מעל שישה מיליון הצעות כאלה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-241 למלחמה. אני כמובן רוצה לפתוח בלחזק את המשפחות שאני רואה כאן ביציע. אנחנו מתפללים ותומכים שתהיה לנו עסקה ובמהרה וש-124 החטופים והחטופות שלנו ישובו הביתה מיידית. אזרחי ישראל, העם רוצה ביטחון; הוא רוצה להוריד את יוקר המחיה; הוא רוצה עוצמה, הוא לא רוצה חולשה, הוא לא רוצה הרכנת ראש. הוא רוצה זקיפות קומה ותבונה מדינית, אבל עם תקיפות – ואת זה נביא להם. לא רק אני אומרת את זה, גם ראש הממשלה נתניהו אמר את זה בנאומו ביום הבחירות ב-2022, לפני שנה וחצי. אבל נתניהו, נכשלת, נפלת, פישלת. אלו מילים קטנות לעומת מה שעשית לנו. אתה אחראי לממשלה הכי גרועה בתולדות המדינה. באמת אין ממשלה שמתחרה אפילו בממשלה הזאת – לא הממשלה שאחראית ל-1973, לא הממשלה באינתיפאדה. זו ממשלה שבושה לכולנו שהיא עדיין בשלטון. העם רוצה ביטחון. העם רוצה ביטחון, אבל הוא קיבל את חזון יום הדין של חמאס בהתגשמות טוטלית, בלי היערכות, בלי מתקפת מנע. הוא קיבל את החמאס ואת הג'יהאד האסלאמי פורצים את גדר הגבול. גדר ההפרדה פשוט הוסרה לה, וישראל הייתה פתוחה לכל מחבל תאב דם לעשות בה כרצונו. תצפיתניות שעושות את תפקידן בצורה מופתית וקוראות לעזרה, אבל לצערנו נטבחות ונחטפות בידי בני מוות לתוך עזה; בסיס צבאי שפשוט מלא במאות מחבלים, השתלטות טוטלית; מסיבת טבע שטובחים בה בצעירים מדהימים שרק רקדו, שחגגו את החיים; יישובים שלמים שפשוט נכבשו, שעברו בהם בית-בית, שהשמידו בית-בית, משפחה אחרי משפחה; תינוקות בני יומם שנחטפים ביחד עם הוריהם על גבי אופנועים ומשאיות. מול זה לא הצלחת לעמוד, נתניהו. אתה בחרת במשך שנים ארוכות לסרב לתוכניות של מי שעזבו אותך בשל תאוות השלטון וההחלטות השגויות שלך. לפיד, ליברמן – כל האנשים שהיו איתך ושסיימו כמתנגדים לך, כולם הציעו לך תוכניות להתמודדות עם החמאס המתחמש, אבל אתה סירבת. סירבת כי העדפת את הנוחות, את הסטטוס קוו, את הכיסא. הזוי לקרוא את ההבטחות שלך אי שם לפני שנה וחצי. העם רוצה ראש ממשלה שידאג לחיילים שלו, לשוטרים שלנו שנאבקים כל יום, לא להקריב הקרבות מיותרות ולא להיכנס להרפתקאות מיותרות, ולהיות מאוד תקיפים בשמירה על הביטחון שלנו – לכל אימא ואבא שמפקידים בידינו את הבנות והבנים שלהם. נתניהו, בקמפיינים שלך קראת לעצמך "מר ביטחון". אתה מר הכישלון. אתה מר ההשפלה הלאומית, מר הטבח. העם לא רוצה חולשה, הוא לא רוצה הרכנת ראש; הוא רוצה מדינת ישראל חזקה שיודעת להגן על עצמה מפני מבקשי רעתה. אתה בחרת במודע בפסיביות אסטרטגית, למרות הצורך לקדם יעדים ארוכי טווח של הביטחון הלאומי. אתה דחית, ועדיין דוחה, את ההחלטה על היום שאחרי. למרות כל הידיעות שהחיזבאללה והחמאס הגדילו ושיפרו משמעותית את מערכות האמל"ח שלהן, שפיתחו יכולות טכנולוגיות מרשימות בתחום דיוק הטילים ושהם מתאמנים על הגדר ושהתושבים רואים את זה מהבתים שלהם, אתה בחרת שלא לעשות אף מהלך. אתה העברת מזוודות דולרים לחמאס שמימנו את תשתית הטרור שבזכותה טבחו בנו. אתה הצדקת את זה מעל כל במה, וסמוטריץ' ובן גביר הצביעו בעד, כמו טאטאל'ע – כי יותר ממה שהם ימניים קיצוניים, הם אוהבים את הכיסא. אתה פיטרת את שר הביטחון בגלל שרצית לבטל את עילת הסבירות ולמחוק את בג"ץ ולמנות ממשלה שהיא כול-יכולה. אתה, שבכל נאום דיברת על איראן, מעבר לציורים ולקלסרים במסיבות עיתונאים, שפגעו במשימות החשאיות של מדינת ישראל, אתה הפקרת בחדרי-חדרים את הזירה האיראנית. התעסקת בכול חוץ מביטחון. התעסקת בלשסות אותנו אחד בשני, בלהיאבק בתקשורת, בלקרוע מפגינים ברחובות. הבטחת: אנחנו נרחיב עוד יותר את מעגל השלום, אנחנו נחזיר את ישראל למעמדה ככוח עולה בין האומות. בוא נראה מהם הישגיך בששת החודשים האחרונים: הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית של ברבדוס, ג'מייקה, טרינידד, איי הבהאמה, אירלנד, נורבגיה וספרד; ממשלת ישראל כבר לא נקראת דמוקרטיה ליברלית; מאבדת תמיכה גם אצל הדמוקרטים וגם אצל השמרנים. בינתיים שר החוץ מתחלף ומערך החוץ מוחלש. בינתיים ארגונים וטיקטוקים בחוץ צריכים להגן על מדינת ישראל בתקשורת. נתניהו, מדינות העולם מזהות יותר אמפתיה כלפי התליין הראשי מאיראן מאשר כלפי מדינת ישראל. האו"ם מגנה כל אמירה של חברי הכנסת שלך, שרק מחפשים אמירות פרובוקטיביות בטוויטר, כדי שינון מגל יעשה להם retweet – בחינם, לא בתשלום של אלפי שקלים; הם לא מילואימניקים. עוד ועוד מדינות מנתקות את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל. תנועת החרם על מדינת ישראל מרקיעה שחקים, והיהודים מאבדים לגיטימציה לחיות במדינת היהודים מיום ליום. אתה כישלון אדיר: מדיני, ביטחוני, חברתי; כישלון היסטורי. דרך הליכוד הוכיחה את עצמה. לקחת מפלגה מכובדת עם היסטוריה ארוכה שנאבקה בעסקנות, שנאבקה בפרוטקציוניזם, שנאבקה בשחיתות, ותראה למה הפכת אותה – למפלגה של יהלומנים. זה לא סוד, הם מפטרים כל איש מקצוע באשר הוא וממנים אחד משלהם, שיעזור להם בפריימריז. מירי היא לא דוגמה מיוחדת. ממנים אנשים שידעו למלא את הלו"ז בפגישות עם היהלומים של הליכוד בלבד, ומסננים עבודה מקצועית ופניות ציבור. כל אחד שיגיד אחרת, ייערף ראשו. כן, שרתי, את נראית נהדר היום, אם יורשה לי – זה המשפט היחיד שמותר בלשכה. הם פירקו את משרדי הממשלה ועקרו כל תהליך עשייה ופיתוח שהיה בהם. הליכוד הפכה למפלגה הכי מושחתת בתולדות הפוליטיקה הישראלית. יש יותר חברי הכנסת עם כתבי אישום מאשר נשים במפלגה. מפלגה היסטורית, שנאבקה למען שוויון של מזרחים, למען המוחלשים, היא באותה הממשלה שמקצצת בתקציבי המשרדים. הם נותנים לשבעים ביותר ולוקחים מהחלשים. שדרות out, קריית ארבע in. ביבי הבטיח ממשלה שלא תהיה אטומה, שתדאג לחלשים ולכל קצוות העם. בפועל, אותה מפלגה שבלמה אינפלציה מטורפת, שעיצבה את המשק, מביאה אותנו להתייקרויות פסיכיות, שפוגעות בראש ובראשונה בחלשים. בעוד שממשלת השינוי חתכה את הגירעון, הממשלה הזאת העלתה אותו עוד טרם המלחמה, רק כי היא יכלה. רק היא יכלה להתנהג בפזרנות תקציבית: מיליארדים לסטרוק, לאבי מעוז, לאברכים; מיליארדים לחברים ולמקורבים ולתקנות תקציביות מומצאות במשרד לשירותי דת ולמשרד המומצא של דודי אמסלם. הדלק עולה, המחירים בסופר עולים, הארנונה עולה, שכר השרים כמובן עולה. אבל למי פחות דואגים? לחיילי צה"ל ולמילואימניקים. שבוע אחר שבוע עולות פה הצעות מדהימות וריאליות שמנסות לסייע במצב המורכב של הלוחמים שלנו ומשפחותיהם, אבל הממשלה הזאת פשוט מתעלמת ומעדיפה שלא להתעסק בכלום. אני כבר לא מבינה אם אתם פועלים מפוזיציה, משחיתות או מעצלנות; אולי מכולן ביחד. נתניהו עוד אמר: "אנחנו נעשה כל זאת בערבות הדדית". "יש לנו מדינה אחת, גורל אחד ועתיד אחד. נפעל להורדת הלהבות ואיחוי הקרעים, להשבת השלום בתוכנו"; "ממשלה לאומית שתדאג לכל אזרחי ישראל בלי יוצא מן הכלל"; "אני אדאג לכולם כפי שעשיתי כל חיי". אולי שתדאג לקרוע להם את הצורה? שכחת ששלחת את בן גביר לפרק את הממשלה, לפטר את הבכירים, למנות את אנשי עוצמה יהודית? במשך שנה וחצי זרקת רימונים חיים ושלחת סוסים על מפגינים בירושלים ובתל אביב ובצומת כרכור. עצרת מאות מפגינים בלילה אחד בודד. כל מי שהעז לבקר אותך בפייסבוק נלקח לחקירה. קידמת הצעות חוק דיקטטוריות שפגעו בחופש הביטוי. עצרת מימון לערוצי תקשורת שאין בהם את המספר 14. הילכת אימים על בית המשפט. העפת חברי האופוזיציה מוועדות הכנסת וממליאת הכנסת. סתמת לרוב העם את הפה – רוב העם שמתנגד לך ושאיבד את האמון שלו. נתניהו, היו לך שנים יפות. היית פעם הבטחה. בשנים האחרונות הפכת את מדינת ישראל ממדינה משגשגת למדינה קרועה, חבוטה, חסרת לגיטימציה, חסרת ביטחון, חסרת אחדות, חסרת עתיד. אבל יכול להיות פה טוב יותר. הוכחנו שיכול להיות פה טוב. לפני שלוש שנים הוקמה במדינת ישראל ממשלת שינוי שחיברה את כולם – את המרכז, את הימין, את השמאל, את החילונים, את הדתיים. את כולם. היא דאגה לכולם. היא שמה את יחסי החוץ בחזית, העלתה את שכר החיילים, חתכה את הגירעון. משרדי הממשלה פשוט עבדו, עד שהגעת לפרק את כל מה שבנינו, נתניהו. אבל אנחנו עוד נחזור. החיטה צומחת שוב, וכך גם העם שלנו. יישובי העוטף יצמחו, וילדים ייוולדו על גבי הטראומות שהשארת אצל ההורים. אנחנו נלמד מהכישלונות ההיסטוריים שלך ונבנה פה חברת מופת יהודית ודמוקרטית בטוחה, עם יחסי חוץ משגשגים, עם נציגים ראויים, עם משרדי ממשלה עובדים, עם נציגי ציבור שהעם הזה ראוי להם. מגיע לעם הזה טוב יותר, והוא יזכה לטוב יותר בקרוב מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת זאב אלקין לנמק את ההצעה מטעם סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, תפקידה הבסיסי של כל ממשלה בעבור אזרחיה הוא קודם כול להבטיח להם ביטחון. עוד לפני שמתחילים בוויכוח על איכות החיים, הביטחון אמור לתת לאזרחי המדינה את הדבר הכי בסיסי שיש בכל מדינה שהיא, וזה החיים עצמם. בואו נראה, נסתכל נכוחה איפה אנחנו נמצאים כרגע, בנקודת זמן הזאת. עוד מעט שנה וחצי מאז הקמת הממשלה החדשה, ובואו נראה מה היא מספקת לאזרחי מדינת ישראל בתחום הביטחון. אזכיר שהנושא הזה היה אחד הדגלים הראשונים לפחות של חלק ממרכיבי הממשלה הזאת, כולל ראש הממשלה עצמו, בתקופת הבחירות. זה הדבר הראשון שהבטיחו לאזרחי מדינת ישראל – שהביטחון שלהם, גם באופן כללי כאזרחי המדינה וגם הביטחון האישי, יגבר. איפה ההבטחות האלה ואיפה המציאות שלנו היום? לא צריך להכביר מילים ונאמר כבר רבות – עד שתקום ועדת חקירה ממלכתית, והיא תדע למעשה לקבוע את המסמרות האחרונים בתמונה הזאת, אבל נאמר כבר רבות על המחדל הנוראי, אחד מהקשים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, המחדל הביטחוני ב-7 באוקטובר, שהביא למספר הנרצחים, אזרחי מדינת ישראל, שלא היה כמוהו בכל ההיסטוריה של המדינה ביום אחד. באמת, הממשלה הזאת הצליחה לשבור את כל השיאים של המחדלים הביטחוניים של כל הזמנים, ואת האחריות על כך, למעשה, יישאו על עצמם חברי הממשלה לעד, על המחדל הזה של 7 באוקטובר, ובראשם כמובן ראש הממשלה, שהוא זה שמנהיג את הממשלה. אבל לצערי, זה לא הסתיים רק בטבח הנוראי ב-7 באוקטובר ובמחדל הביטחוני הנוראי שקרה שם. אנחנו נמצאים כבר עוד מעט, אדוני היושב-ראש, שמונה חודשים מאז תחילת המלחמה הזאת. יעדי המלחמה היו מאוד מאוד ברורים. מול כל הציבור נאמר בצורה מאוד מאוד ברורה שיעדי המלחמה הם למוטט את שלטון החמאס בעזה – או במילים המכובסות יותר, לשלול את היכולות הצבאיות השלטוניות של החמאס, אבל במילים הפשוטות, שגם נאמרו בכל הצהרה לתקשורת בתחילת הדרך, למוטט את שלטון החמאס בעזה. יעדי המלחמה היו להחזיר את החטופים הביתה. יעדי מלחמה היו לאפשר לתושבי הדרום והצפון לחזור לבתיהם במהרה, למציאות ביטחונית אחרת. עברו שמונה חודשים. היו עוד כמה יעדים, אבל אני מדבר כרגע על היעדים המרכזיים של המלחמה הזאת. בואו נסתכל איפה אנחנו במילוי היעדים האלה. אגב, לא צריך אותי. שרים מובילים מתוך קבינט מלחמה אומרים שאנחנו רחוקים מאוד מהשגת היעדים, ראש המל"ל אומר שאנחנו רחוקים מהשגת היעדים, וכולם מבטיחים לנו עוד חודשים רבים של מלחמה – ועל זה אני רוצה תכף להגיד משהו. בואו ניקח יעד, יעד – מיטוט שלטון החמאס בעזה. כל מי שעוקב אחרי מה שקורה ברצועת עזה, כולל בחלקים שזה היום כבר רוב הרצועה – שכבשנו אותם, נלחמנו בהם ושילמנו מחיר יקר מאוד של טובי בנינו ובנותינו במלחמה הזאת – כל מי שמתבונן על מה שקורה שם, כולל אפילו בצפון הרצועה, שרוב האוכלוסייה יצאה ממנה, יודע שיש רק גורם אחד שנכון להיום שולט בעזה בכל מקום ומקום, וזה חמאס. האם הצלחנו למוטט את שלטון החמאס בקילומטר מרובע אחד של רצועת עזה? ב-500 מטרים רבועים? לא. לא רק שלא הצלחנו, אלא במובנים מסוימים, בפרמטרים מסוימים, שלטון חמאס על האוכלוסייה ברצועת עזה רק התחזק. אביא לך דוגמה אחת: חלק מהאוכלוסייה, כידוע, נמצא במחסות הומניטריים. עד שלא נכנסנו לרפיח, היו כ-300 כאלה, ועכשיו מספר הזה השתנה. אבל בגדול, כחצי מהאוכלוסייה, בשיא של הלחימה, היה במחסות הומניטריים. זה לא עניין זניח. תתארו לעצמכם, אם מחסה כזה מנוהל על ידי איש חמאס, והוא קובע כמה אוכל יקבלו שם, כמה מים יקבלו שם, על איזה מזרן ישנו, אם יהיו בפנים בתוך המבנה או בחוץ באוהל, עם אוהל או בלי אוהל – האם אותו איש חמאס שולט על אותם אנשים שנמצאים שם יותר ממה ששלט חמאס לפני 7 באוקטובר או פחות? התשובה היא ברורה: יותר. אולי הוא מספק פחות את הצרכים שלהם, אבל כל הצרכים שלהם, במאה אחוז, תלויים באותו איש חמאס. הם תלויים בו במאה אחוז. ושוב, אני אזכיר: בשיא זאת הייתה חצי מהאוכלוסייה של הרצועה כמעט. האם יש מקרה אחד שהתערבנו במציאות הזאת? האם היה מנהל מחסה אחד, איש חמאס, שנעצר על ידינו? אגב, הוא איש בכיר בחמאס; הוא מנהל חיים של אלפי אנשים לפעמים. אגב, זה לא לרדוף אחרי אחרון מחבלי חמאס במנהרות, כן? הכול נעשה בגלוי, כולל בשטחים ששלטנו בהם, כשחיילים שלנו היו שם. לא. אנחנו השארנו את הסדר הזה על כנו, והוא נמשך. אלה לא רק מנהלי מחסות הומניטריים, אלה אנשי עיריות בכירים, שהם כולם אנשי חמאס, אנשי ממשלת חמאס, מנהלי משרדי ממשלה של חמאס. אני רוצה להזכיר אירוע שככה עברנו עליו איכשהו בשקט, אבל הוא מסמל בעיניי במדויק את מה שקורה במלחמה הזאת. המבצע השני שלנו בשיפא היה מבצע מאוד מוצלח, עם הרבה מחבלים שנהרגו, כולל מחבלים בכירים, ובאמת צה"ל ראוי לכל התשבחות על כך. אבל, אדוני היושב-ראש ואדוני השר וחבריי חברי הכנסת, אתם זוכרים מה קדם למבצע? קדם טלפון – הוא פורסם על ידי צה"ל, אני לא מגלה פה שום דבר – מצה"ל למנכ"ל משרד הבריאות הפלסטיני שהודיע על כך שאנחנו נכנסים לשיפא קצת זמן לפני זה. אגב, עצם ההיגיון של ההודעה הזאת הוא כשלעצמו – אבל מנכ"ל משרד הבריאות באיזו ממשלה? האם מישהו מאיתנו שאל את עצמו? הוא לא התקשר לרמאללה, צה"ל, כי גם לא הייתה לזה שום משמעות. הוא התקשר למנכ"ל משרד הבריאות הפלסטיני בממשלת חמאס. אגב, ברור שגם הוא בעצמו איש בכיר בחמאס, כן? כמו כל השרים ומנכ"לי משרדי ממשלה בממשלת חמאס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עם רמאללה לא מדברים, עם חמאס כן. << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אז אם למישהו הייתה שאלה מי שולט ברצועת עזה, למשל על בתי חולים, צה"ל נתן לזה תשובה: חמאס. והוא אפילו לא מדבר איתו. עכשיו, זאת המציאות על ימין ועל שמאל היום ברצועת עזה. חמאס ממשיך להיות הגורם השלטוני היחידי, והניסיונות העילגים לנסות לייצר איזושהי אלטרנטיבה נגמרו כולם ברע, עם כמה הרוגים שהיו מוכנים להתנדב לניסיון הזה. ולכן, כשהיום מספרים לי על כך שאנחנו נעשה פיילוט באזור כזה או באזור אחר, אני מאוד ספקן לגבי זה, כי אף פעם פיילוט לא יצליח כל עוד מדינת ישראל משלימה עם הדבר הכי בסיסי: כל מערכת השלטון האזרחי – של חמאס. וגם מה יעזור פיילוט בשכונה אחת קטנה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פיילוט עם מי? << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> יש – כנראה שיימצאו עוד מתנדבים; לפחות ככה מבטיחים לנו, חבר הכנסת קריב. אבל זה לא משנה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> זה לא משנה. כל עוד מדינת ישראל לא תבין שאם היא רוצה למוטט את שלטון חמאס, היא צריכה, כמה מפתיע, למוטט את שלטון החמאס – כי הוא איכשהו לא יתמוטט מעצמו – שום דבר לא ישתנה. ולכן אנחנו רחוקים מהשגת היעד הזה. אגב, זה לא כל כך מסובך, אם מחליטים לעשות את זה. אבל בואו נסתכל צפונה. תסתכלו מה קורה בצפון בימים האחרונים: מעגל הירי של חיזבאללה מתרחב, נכנסים עוד ועוד מקומות, והשגרה הזאת של ירי בלתי פוסק הופכת להיות לשגרת ימיהם בצפון. ואנחנו יושבים בחיבוק ידיים. הרי אם מישהו היה מעלה על הדעת שבמשך שמונה חודשים הצפון שלנו יהיה מופגז – מדינת ישראל תענה בצורה מידתית. רק שהצד השני כל הזמן מרחיב את המידות האלה. למה? וזאת הנקודה המרכזית, אדוני היושב-ראש, ובזה אני רוצה לסיים – כי הוא מריח חולשה. סנוואר מריח את החולשה שלנו בעזה, ולכן מכתיב לנו את התנאים במשא ומתן על החטופים, ולכן אנחנו לא מצליחים להגיע להסכם – כי הוא כל פעם מקשיח את עמדתו. כי הוא רואה אותנו חלשים. חיזבאללה מריח את החולשה שלנו; איראן מריחה את החולשה שלנו. ככה מדינת ישראל נראית היום בניסיון שלה לתת את הביטחון לאזרחיה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בדבר הכי בסיסי, שהוא המחויבות הבסיסית ביותר שיש לכל ממשלה מול אזרחיה, הממשלה הזאת, במבחן התוצאה – ואפשר להביא תירוצים והסברים והבטחות לעוד שנים של מלחמה, אבל במבחן התוצאה, הממשלה הזאת נכשלה כישלון חרוץ, ולכן היא ראויה לאי-אמון מטעם כנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישיב על ההצעות השר המקשר בין הממשלה לכנסת. השר אמסלם, בבקשה, אדוני. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס להצעת האי-אמון, אני רוצה להתייחס לסוגיה אחרת, שחשובה לי מאוד וחשוב לי לדבר עליה. היום, מדינת ישראל – או יותר נכון אתמול – עם ישראל ומדינת ישראל נפרדים מסגן ראש הממשלה, שר החוץ, שר השיכון וחתן פרס ישראל דוד לוי, זיכרונו לברכה, שהלך לבית עולמו. עבורי דוד לוי היה סמל, אייקון. אני, כנער, כשגדלתי בקריית מלאכי, התחיל אז העידן של הטלוויזיה, מה שנקרא, עידן הטלוויזיה בשחור-לבן, ופתאום אני רואה מנהיג שבא מבית שאן, מנהיג פועלים שעלה ממרוקו ונלחם על זכויות העובדים. ככה התחילו. קודם כול, הוא נלחם כדי שיספקו לו פרנסה. דרך אגב, עצרו אותו על כך, כמה ימים. לאחר מכן הוא השיג עבודה בקיבוצים מסביב לבית שאן, ולאט-לאט הוא חיפש וחיפש ומצא עבודה בבניין והפך להיות אחד מבוני הארץ, במו ידיו, הפך להיות מה שנקרא ברזלן מקצועי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טפסן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טפסן. דוד לוי הצטרף לליכוד. לדעתי, הגורם שהביא המהפך הוא דוד לוי – דוד לוי הצליח לרתום את עדות המזרח לליכוד. עד אז הם היו מצביעים בדרך כלל מפא"י. אני כילד השתוממתי לראות אותו. לא הכרתי אותו, אבל הערצתי אותו. הייתי נער, והרבה פעמים הדבר דומה לאותו סיפור שיש איזה פרפר שמניף את כנפיו באלסקה וגורם סערה באירופה. אני מניח שדוד לוי לא חשב באותה תקופה מה ההשפעה שלו על הדור הצעיר. הוא לא הבין, אני מניח שהוא לא הקדיש לזה מספיק זמן, בגלל שהוא היה בתוך העשייה, הוא נאבק יום-יום. ולכן אני רואה אותו פורץ דרך עצום, שבא והתיישב, כפי שאמרתי, בבית שאן. משפחה של 12 ילדים – גידל אותם לתפארת. וכמעט כל דרכו הייתה דרך חתחתים. כל הישג שדוד לוי רצה זה היה בדם, יזע ודמעות. שום דבר לא בא בנתיב ובהגינות האמיתית. הוא נאבק, גם בתוך הליכוד, דרך אגב, גם על התפקיד להיות שר השיכון, בוודאי להיות סגן ראש הממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ושר החוץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סגן ראש הממשלה וגם שר החוץ. לעגו לו ולבני משפחתו, כל הממסד, כולל בטלוויזיה באותה תקופה, החרצופים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> החרצופים לעגו לכולם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא. הגזענות הייתה כל כך חזקה, שהדבר היחיד שהם שמו בחרצופים – המילה "מופלטה". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא היה שר חוץ מצוין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, הוא היה איש משכיל יותר מרוב האנשים שהיו אז בכנסת, דובר שלוש שפות, אבל אמרו לו: אתה לא יודע אנגלית – כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם. ותמיד כשדוד לוי ראה את עצמו בפוזיציה – גם בתוך הליכוד, לבוא ולהנהיג את הליכוד – כולם, כל האשכנזים, התלכדו ביניהם והפריעו לו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם אשכנזים, אשכנזים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מחנה לוי – אני זוכר את זה, עוד כשהייתי בא למרכז, עוד בחור צעיר, הייתי רואה את שמיר, ארנס וכל החבר'ה. ואז הוא באמת נתן את נאום הקופים. היו איתו כמה אשכנזים שבאו איתו, קליינר, ריבלין – הם החרימו אותם, למה הם באו עם דוד לוי. דרך אגב, לכן אני רואה את דוד לוי כפורץ דרך. בעשר השנים האחרונות או קצת יותר הייתי גם נוסע לפגוש אותו. אני רואה אותו כפורץ דרך עצום בציבוריות הישראלית, בוודאי לבני עדות המזרח. אם הוא לא היה, לדעתי המכסה עדיין הייתה – שיהיה שר, לא משנה. מהשמאל אני אף פעם לא מצפה לכלום, אבל בוודאי מהימין, שבו רוב המצביעים מזרחים. היינו עוד מקבלים מכסה של שר הדואר או שר המשטרה, ובזה היה מסתיים חלקנו. לכן אני מעריץ אותו. אני בדרך כלל לא מעריץ אנשים, אני מעריך; אותו אני מעריץ מאוד. דוד לוי הביא הרבה יושר, הרבה אומץ. לא פשוט מה שהוא עבר, הוא ובני משפחתו – גזענות לאורך שנים, בדיחות על חשבון הילדים. תארו לכם, הילד שלו הולך לבית הספר ושומע בדיחות על אבא שלו ועליו. בשביל זה אתה צריך באמת להיות בן אדם בעל שיעור קומה עצום, עם עמוד שדרה ותחושת שליחות, שאתה ממש מקריב את חייך ואת בני משפחתך על עקרון השוויון והעזרה לשכבות החלשות. דוד לוי הוביל. הוא זכה להוביל את פרויקט שיקום השכונות, ועד היום, כשאני מסתובב – דרך אגב, אני גדלתי בשכונה שבאמת עשו בה שיקום שכונות, השכונה שלי, כשהייתי ילד, וזה בזכות דוד לוי. לכן באמת אני היום – כששמעתי את זה אתמול, היה לי צער עצום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לכולנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא נפטר בגיל 86, והוא השאיר כאן הרבה מורשת, בוודאי, משפחה ענפה שהיא בעצם הרגליים של האבא פה כשהוא נמצא בעולם הבא. אבל לי אין ספק שדוד לוי ימשיך ללוות אותנו, מורשתו, בוודאי, עוד הרבה מאוד שנים. ודאי וודאי לי ברור שבשמיים הוא יגיע למקום שראוי לו. יהי זכרו ברוך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס להצעת האי-אמון – דרך אגב, שתי הצעות האי-אמון. אני אקריא לכם. נתחיל בהצעה של יש עתיד – אין עתיד. במפלגת אין עתיד אומרים: הממשלה הכושלת שלעולם לא תוביל אותנו לניצחון. כמובן, שמעתי את אלקין: כישלון הממשלה במתן ביטחון לאזרחי ישראל. תראו, רבותיי, אני רוצה להזכיר לכם משהו: קודם כול, ב-7 באוקטובר מדינת ישראל הופתעה, וחיות נכנסו למדינת ישראל; אפילו לא חיות. מישהו פעם אמר: האריה אוכל זברה כדי לאכול, לא הורג סתם אלף זברות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בחיות אין רוע, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. יש פה אנשים – אני אפילו לא – קשה לי, אין לי את הכינוי המתאים – עם רוע עצום שנכנסו למדינת ישראל, פרצו בחגו של עם ישראל, חג שמחת תורה, וטבחו באכזריות ילדים, נשים, תינוקות, אנשים, מבוגרים, בלי חמלה ובלי הבחנה. למה? בגלל שהם יהודים. מה שקרה, אדוני היושב-ראש – הממשלה התכנסה, הקבינט התכנס בשעה 12:00 באותו היום בקריה. קיבלנו שם כמה החלטות. אנחנו החלטנו להכריז על מלחמה, בגלל שיש לזה משמעות חוקית, אתה צריך להכריז שמדינת ישראל נמצאת במלחמה. מייד הגדרנו לצה"ל שהיעד הוא מיטוט החמאס גם שלטונית וגם צבאית, השבת החטופים והחזרת השקט לצפון המדינה. במקביל – מייד, אחרי יומיים-שלושה – ראש הממשלה התייעץ איתי ועם עוד כמה שרים, ובעצם החלטנו שנכון לבוא ולקרוא לכל המפלגות בכנסת – היהודיות, הציוניות – לבוא ולהיכנס לממשלה, בשעה הזאת בוודאי. לפיד וליברמן חשבו כמה שעות – אמרו: לא מתאים לנו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ליברמן אמר שהוא רוצה להיכנס. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן רק שנייה, אני מספר לך מה היה. גנץ הגיע – נכנס, הוא וגדעון סער, ואז הוקם קבינט המלחמה המצומצם, בגלל שבסך הכול היו ויש הרבה הדלפות – גם בזה צריך לטפל, בלי קשר – ויצאנו לאחת המלחמות הכי קשות שאי פעם ניהלה מדינת ישראל. תראו, אני נולדתי בארץ, עברתי כמה מלחמות כילד, גם כמבוגר וגם כחייל. תמיד עם ישראל התלכד סביב אויביו. כשהייתה לנו התקפה מבחוץ, עם ישראל תמיד התלכד פנימה. כשקראו למנחם בגין במלחמת יום הכיפורים להיכנס לממשלת אחדות לאומית, הוא לא שאל. שר אחד בלי תיק – נכנס, וכל מה שהוא עשה זה לגבות את הצבא, את הממשלה, את צה"ל ואת אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשה בגין בשנת 1973? מה בגין עשה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר – שנייה, תן לי, אני מסביר – נכנס, הקימו ממשלת אחדות. כשאני השתחררתי מצה"ל, חצי שנה אחרי זה, נפתחה מלחמת לבנון השנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איך מלחמת לבנון השנייה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כי במלחמת לבנון השנייה אני הייתי, לא היית בן מחזור שלי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וכמובן, אחרי כמה חודשים יש הפגנות ליד בניין ראש הממשלה, אני זוכר, כולל שסופרים לו בכל חודש כמה חללים יש וכו'. במלחמת לבנון השנייה, כשהשמאל היה בממשלה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שמאל? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אהוד אולמרט זה שמאל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. אז מי? אז מהו? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איפה הוא גדל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, הוא נמצא איתכם בהפגנות בכל יום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל איפה הוא גדל, דודי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא משנה. יש הרבה אנשים שבעצם היו בימין – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שלא ביבי זה שמאל? זה הקריטריון? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן, להגיד שהם כשלו זה שמאל – קל. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. תגיד, מי ארגן אז את ההפגנות נגד אהוד אולמרט? מעניין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, אבל תן לי. כמובן, הימין שוב לא פצה פה וצפצף, להפך – בא, גיבה את הממשלה, את חיילי צה"ל, ונתן – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי? ביבי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי עד הסוף, נו, מספיק להפריע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ונתן גיבוי לכל ממשלת ישראל ולעם ישראל. דרך אגב, צריך להבין שככלל מלחמה שנופלת על מדינת ישראל או מפתיעה אותה – זה לא קשור לאיזו ממשלה יש. המלחמה היא נגד עם ישראל, היא לא נגד יש עתיד או הליכוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא תמיד כולם מבינים את זה כאן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זו מלחמה נגד המדינה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה ימים הייתה מלחמת לבנון השנייה? חודשיים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב – תן לי, תן, תן לי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אנא, אנא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני שומע אתכם כאן. בהתחלה, בחודש הראשון, באמת אמרתם – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שלושה חודשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אנחנו בעצם נמצאים במלחמה, צריך לחסל את החמאס וכו', ואנחנו בוודאי מגבים את הממשלה וכו' – עד שהתעייפתם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, עד שראינו את הביצועים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם ראיתם אחרי חודש – חלאס, צריך לעשות פוליטיקה קטנה. אתם עולים לכאן כבר חודשים – מעבר להפגנות שאתם עושים, אני עוזב את זה – אתם עולים לכאן ומגישים הצעת אי-אמון בממשלה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל מה אתם עושים? איך אתם עוזרים למדינה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חברת הכנסת לזימי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עשיתם פה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, כשאני מסתכל רק על הפן הזה, אני אף פעם לא מצליח להבין את זה. מבחינתי, יש את מדינת ישראל, ואחרי זה כל השאר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> האינטרס של מדינת ישראל הוא האינטרס העליון אצלי, בשיקולים שלי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איך אומרים אצלנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לעולם לא מדבר ולא מערבב, לא מפלגות, לא זה – קודם כול המדינה. האינטרס של המדינה גובר על הכול. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה רק אומר "מזרחים ואשכנזים", כל השאר לא חשוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אצלכם, דרך אגב – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי זה אצלכם, אשכנזים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתם כבר לא יכולים. אתם משתגעים, ואז אתם עולים לכאן ומדברים דברי הבל. הרי אם למישהו כאן – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה שנקרא – לא, את. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שחנוך גם אשכנזי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שומע את אלקין, אני שומע את יש עתיד. יש לכם פטנט טוב? בואו תציעו לנו. אני מבין שאתם גאונים. יש לכם ראש – אחד מהאנשים המוכשרים מאוד בניהול מערכות, קוראים לו יאיר לפיד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מציע שתקראו לו, תגידו לו, אנחנו מזמנים אותו לתת לנו עצות, לרמטכ"ל, למפקדי צה"ל הבכירים – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא הסכים, הוא רצה. הוא הציע, דודי, לא רציתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לבוא ולספר לנו איך הורגים את החמאס במנהרות, איך בכלל – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אפשר לשאול – – – אפשר לשאול משהו אחד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בפעם הבאה אני אקרא אותך לסדר. די. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שירי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך נלחמים, שיפתח לנו איזו תורת לחימה חדשה. אתם גם העזתם בחלק מהמקומות – חלקכם, לא כולכם, וגם שמעתי אתכם בערוצי התעמולה עוד מאשימים את נתניהו שהוא רוצה להאריך את המלחמה, לא להביא את החטופים. אני צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי. יש יהודי שלא רוצה לחסל את המלחמה ולהביא את כל החטופים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה בעד העסקה, דודי אמסלם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שאלה לגיטימית, לא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אתם עולים לכאן, מפלגים את העם יום-יום בשעה קשה. הרי אנחנו נמצאים בתקופה קשה, תקופה רגשית קשה. יש לנו חטופים שנמצאים בתוך – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה בעד העסקה של ביבי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואתם עולים לכאן ומפלגים את העם וגם ללא בסיס, ללא כלום, ללא שכל – שום דבר, סתם. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> למה לפלג? אנחנו איתכם. אנחנו בעד עסקת נתניהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שומע את אלקין אומר: לא מסובך למוטט את החמאס. מר אלקין, תבוא, תספר לנו. יכול להיות שבברית המועצות לשעבר היו שיטות טובות שאתה למדת עליהן, ואנחנו לא מכירים את זה בצבא ההגנה לישראל. יכול להיות. בוא תיתן עצות. הרי כשעם ישראל בצרה, אין הבחנה. אתם עכשיו גאונים גדולים. שמונה חודשים עברו – מה סיפקתם? חבר'ה, אנחנו לא קבלן ביצועים. יש צה"ל של כל מדינת ישראל, נלחם יום-יום, נהרגים יום-יום חיילים, עשרות נפצעים פצעים קשים, נכויות קשות. למה הם שם? למה זה? כדי להציל את עם ישראל. ואתם עולים לכאן ושואלים: מה הצלחתם לעשות? מה הספקתם לעשות? מי זה אתם? מה זה לעשות? כשאתה מדבר כאן על "מה עשיתם", אתה מדבר על הצבא, על החיילים, על המילואימניקים, על הילדים שנלחמים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, על הממשלה שלנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי עושה שם? מי? אני? אתה? לכן, תחשבו קצת. כשחייל יושב היום שם ושומע את זה בחדשות – דרך אגב, זה לא חשוב מאיזו עמדה הוא – והוא שומע תלונה כזאת, הטחה כזאת, והוא כבר שמונה חודשים שם, בקושי ראה את הבית, כל יום הוא וחבריו בסכנת חיים, והוא אומר לעצמו – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ודודי אמסלם – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתם שומעים את אלקין, אתם שומעים את יש עתיד, אתם שומעים את לפיד מאשים אותנו שאנחנו לא פועלים מספיק במקצועיות, אנחנו כנראה לא מספיק חדורי מוטיבציה. בואנ'ה, התחרפנתם לגמרי. ירדתם מהפסים. כל זה, על מה? כדי להכפיש את ראש הממשלה נתניהו ואת הממשלה, את הקבינט? אמרתי, אם יש לכם עצה טובה, אהלן וסהלן, תבואו. אמרתי, תבואו לגורמים המתאימים, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא נותן לי לדבר. שייתן לי, אני אדבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מפה זה לא יעזור, אתה יודע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא הסתכל עליי, אני רוצה לענות לו. אני לא צועק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לך לראש הממשלה, תקבע איתו פגישה – עוד מעט יענה – תקבע פגישה עם הרמטכ"ל, תקבע פגישה עם ראש השב"כ. אתה חבר כנסת מכובד. ישב איתך, תגיד לו: תקשיב, חשבתי על רעיון כזה וכזה. אבל סתם להטיח דברי הבל, ועוד בשעת מלחמה, מלחמה קשה מאוד, שאני עצמי לא יודע כמה זמן היא תימשך? אף אחד לא יודע. עד שאנחנו לא נשיג את היעדים, לא תיפסק המלחמה, כי זאת מלחמה שאם לא ננצח בה, עם ישראל יימחק פה לאורך ציר הזמן, לדעתי. זה לא הסיפור של עזה בכלל. יש סביבנו חצי מיליארד מוסלמים שבוודאי לא חובבי ישראל, והם מסתכלים לראות, ממתינים לראות איך היהודים יסיימו את האירוע. אם נסיים אותו עם דגל לבן, כנראה הילדים שלנו והנכדים והנינים יהיו פה בסכנת חיים רצופה. ואם הם יבינו שהיהודים לא רואים בעיניים, וכשבאים להרוג יהודים – כל מי שבא להרוג אותו מת, הם יבינו שאנחנו מגינים על עצמנו בכל מחיר. לא יקרה עוד מצב ששוחטים יהודים וזה עובר ככה. עם אמריקה – איך אמרתי, גם אם נצטרך להרוג אותם באבנים ובמקלות. נגמרו הימים שבהם הורגים יהודים וטובחים יהודים רק בגלל שהם יהודים. נגמרו הימים האלה. לכן אני מצפה מכם שתעלו לכאן – שומעים אתכם ברשתות אחרות בעולם, זה לא שאתם מדברים בכנסת ורק אני שומע אתכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה היא שגם אתכם שומעים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שומע אתכם נסראללה, שומע אתכם כל המזרח התיכון, האיראנים, והם אומרים: הינה, תראה, חכו עוד קצת, היהודים כבר יהרגו את עצמם לבד, אנחנו לא צריכים לעשות הרבה. לכן אני מציע לכם – כבר אמר מי שאמר: גם אוויל מחריש חכם ייחשב; אם תשתקו – יותר טוב. אם אין לכם מה לומר, לפחות תשתקו. תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז מה אתה אומר, להצביע בעד או נגד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעת רע"מ. בבקשה, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני רוצה לפנות אליכם בהצעת האי-אמון שאנחנו מגישים היום ולדבר על הסוגיה הבוערת בנגב – סוגיית הריסת הבתים. לפני שבועיים הרסה המדינה יישוב שלם אצל משפחת אבו עסא ליד צומת שוקת – הרסה 47 מבנים, 47 בתים, השאירה משפחות ללא קורת גג. שלשום אילצו פקחי רמ"י ורשות הבדואים את משפחות אבו ליל ואל-ג'נאמי צמוד ליישוב אבו קרינאת להרוס את הבתים שלהן ולהשאיר אותן ללא בתים, ללא קורת גג – משפחות שלמות. והממשלה, שצריכה לתת פתרונות, אדוני היושב-ראש, לא מטפלת בנושא הזה. הפקחים מנהלים את העסק בנגב, אבל זו סוגיה לאומית. אף אחד לא מוכן לשוחח עם השר הכושל איתמר בן גביר, לא רוצים להתעמת איתו בממשלה. הוא מצליח לכופף את כולם. על טיוטה הוא מתעמת עם ראש הממשלה עכשיו. אבל יש לי חברה, יש לי אוכלוסייה, יש לי אנשים, אזרחי המדינה, שרוצים פתרון. מי ייתן להם פתרונות, אדוני השר? הממשלה צריכה לתת מענה לאזרחים הבדואים בנגב. גם אחרי 7 באוקטובר ההריסות בנגב עלו, למרות הפניות שלנו גם ללשכת ראש הממשלה וגם למנכ"ל יוסי שלי. מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים פתרון. אין לי כלום, חבר הכנסת גלעד קריב. האפשרות היחידה בפניי כרגע היא לפנות לממשלה. אין לי דרכים אחרות. לכן אני פונה לכולם – גם לימין, גם למרכז, גם לשמאל – שיעזרו לנו, שיפסיקו להרוס בנגב, שייתנו פתרונות וייתנו אלטרנטיבה אחרת לתושבים. אי-אפשר כל פעם רק להרוס. הורסים בוואדי אל-ח'ליל, באום מתנאן, אבו אלאייל, אל-גנאמי, עוד מעט ראס ג'ראבה. לפני שבוע היינו בבית משפט – כרכור, ואדי אום אל-בדון ואל-בקיעה, וכל הכפרים תחת מתקפה עכשיו. אנחנו לא רוצים הריסות, אנחנו רוצים פתרונות. יתכבד ראש הממשלה וייתן פתרונות לאנשים, ייתן מענה לתושבים שלנו, לאזרחים שלנו. לא רק בנגב יש הריסות. יש הריסות גם במע'אר, בכפר קרע, בעין הוד, בקלנסווה, בטירה. הגיע הזמן שהממשלה תחשוב אחרת, שתסתכל על כלל האזרחים בצורה שווה. אי-אפשר שבכל פעם שנעלה לכאן, נדבר על הסוגיה הזאת. כל פעם מפעילים לחץ על התושבים, הפקחים של רמ"י מתקשרים בלילה לאזרחים באום מתנאן, בוואדי אל-ח'ליל, ולפעמים מאלצים אותם להרוס בעצמם. תארו לעצמכם שעכשיו התלמידים של ואדי אל-ח'ליל ואום מתנאן לא מגיעים לבית הספר, הם יושבים עכשיו באוהלים כמו במחנות פליטים. לאן הגענו? אנשים מתחננים שהמדינה תספק להם פתרונות, חלופות, שיפסיקו להרוס. אי-אפשר כל פעם להרוס, כל הזמן להרוס. מ-2015 המדינה הרסה אצל הבדואים יותר מ-15,000 בתים. השר הממונה מתגאה בהריסות בנגב – למה? במקום שיטפל בפשיעה הגואה בחברה הערבית, הוא מגיע לנגב להשקיף על ההריסות – שר במדינה, שאמור לתת תשובות ופתרונות לכלל אזרחי המדינה. לכן היום אנחנו מגישים ומביעים אי-אמון בממשלה הזאת – שר שהפסיק לתפקד בעניין הפשיעה. מתחילת השנה יש יותר מ-85 נרצחים בחברה הערבית, אדוני השר; יותר מ-2,000 משנת 2000. למרות שראש הממשלה מינה פרויקטור לטפל בנושא הזה, המספרים רק עולים. אני לא שומע מהשר התייחסות לפשיעה בחברה הערבית. מתי שמעתם אותו מדבר על הפשיעה בחברה הערבית? הוא לא מתייחס למשפחות של החטופים – איך יתייחס לפשיעה בחברה הערבית? קודם כול שיכסח, שייכנס בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, במקום להתעמת עם משפחות החטופים – שר במדינה, השר לביטחון לאומי. הממשלה הזאת צריכה להסתכל על האזרחים בצורה שווה, צריכה לתת פתרונות, לטפל בסוגיה הבוערת של החברה הערבית – סוגיית הקרקע. לאנשים ברהט אין מגרשים. האנשים מחפשים מגרשים; אין לא ברהט ולא בלקיה ולא בכסיפה ולא בחורה – והמדינה ממשיכה להרוס. היום הרסו ברהט. היום הרסו, ואליד, היום הרסו ברהט. לכן, אני לא רוצה לחפש פוליטיקה. אני אומר שהממשלה הזאת תתחיל דרך אחרת, דרך חשיבה אחרת עם האוכלוסייה הערבית בכלל ועם האוכלוסייה הערבית בנגב, ותתחיל לעבוד – תפסיק את ההריסות, תיתן חלופות, שהפקחים של רמ"י ורשות הבדואים יפסיקו לאיים על האנשים. מתקשרים בלילה, מאיימים על אנשים, מבקשים מהם להרוס. זה קרה בוואדי אל-ח'ליל וזה קרה באום מתנאן. אני אומר את זה באחריות מלאה: זה איום על אנשים. מה, מאפיה בחסות בן גביר? לא, צריך לתת לאנשים אפשרות לחיות, להפסיק, ובמקביל להכיר בקרקעות של הבדואים בנגב – היו מתווים כאלה, שהיו מתווים קרובים – ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים בנגב. זה מה שאנחנו דורשים. מכובדי היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים בערבית גם בנושא האי-אמון שאנחנו מגישים היום. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום אנחנו מגישים הצעת אי-אמון בממשלה הזאת, הממשלה הלא-הוגנת הזאת, הממשלה המקפחת הזאת, אשר לא טיפלה בנושא ההריסות בחברה הערבית. היא הורסת יום ולילה בכפרים ובערים הערביות – מע'אר, כפר קרע, עין חוד, שפלת יהודה, אום מתנאן וראס ג'ראבה, שהיה בבית משפט ביום רביעי. הממשלה הזו מתייחסת לערבים באופן שונה. כעת, מה נדרש? מה שנדרש זה שיעמוד ההמון הערבי כולו במאבק הזה, המאבק הזועק הזה, עבור כל בני ובנות החברה הערבית. הצעירים שכעת רוצים לבנות את בתיהם אינם יכולים לעשות זאת בגלל השר הקיצוני הזה, והיום ההצעה הזאת מגיעה בהקשר הזה. מה שאנחנו רוצים כעת זה שהממשלה תדאג לאזרחים, אולם היא לא עשתה זאת, לא בעניין ההריסות ולא בעניין הבנייה. אפילו בעניין המאבק בפשיעה, האלימות והפשיעה – השר הזה כשל כישלון אדיר במעקב ובטיפול בתיק הזה, וכעת הוא מאיים על הממשלה הזאת פעם אחר פעם, והוא מאיים על ראש הממשלה במספר המנדטים שיש לו. בכל פעם הוא מנסה לבחור עניין אחר להילחם באמצעותו בראש הממשלה, אולם במקביל הוא לא מטפל בעניין הפשיעה בחברה הערבית. 85 הרוגים מאז תחילת השנה. ובשל כך אני אומר באופן ברור: הממשלה הזאת לא הוגנת, הממשלה הזאת גזענית, הממשלה הזאת קיצונית, והיא אינה חפצה לשרת את הערבים. לכן החלטנו שאנו מגישים את הצעת האי-אמון בממשלה הזאת, ועליה לעזוב בהזדמנות הכי קרובה את העולם הזה.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. ישיב על ההצעה השר אמסלם. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לענות לחבר הכנסת ואליד. שמעתי אותך. אתה צריך להבין דבר אחד, לפחות לפי תפיסת עולמי. בעבר, כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, הייתי ברהט, ביקרתי שם וכו', ראיתי גם את ההצעות. ישבתי עם מינהלת הבדואים, ויש הצעות נדיבות של מדינת ישראל לבדואים. דרך אגב, לאף יהודי אין דבר כזה, לאף יהודי אין הצעה כזאת, אפילו לא 5%. ראיתי שם גם מגרשים שכבר נסללו ופותחו לפני 20 שנה, והיום נהרסו. אתה מכיר את זה לבד, שכשלבדואי יש תביעת בעלות על הקרקע, אף אחד לא נכנס. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הבעיה היא לא המגרשים, הבעיה היא הבעלות – – – כשיש מגרש – – – אף אחד לא ייכנס לזה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אז אני אסביר. אף בדואי לא בא עם איזה קושאן או עם משהו בטאבו. אתה בא אליו, הוא אומר לך: אתה רואה, מההר הזה עד ההר ההוא שם, 4 קילומטרים זה שלי, וכן הלאה. לכן צריך להבין, מדינת ישראל היא מדינת חוק, ודברים כאלה, סכסוכים גם על הקרקע, גם על שיפוי, בוודאי נחתכים בסוף בבית משפט. זה המנגנון, אין מנגנון אחר. לכן אני אומר, אם הבדואים ירצו לקבל את ההצעות שהמדינה מציעה להם, הצעות נדיבות – אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה. לדעתי, הם לא רוצים לפתור את הבעיה. לא רוצים. דרך אגב, אני רוצה לספר לך יותר מזה: כשעשיתי סיורים בצפון, הגעתי לערים ערביות. הייתי בטמרה. ישבתי עם ראש עיריית טמרה כמה שעות טובות, הדוקטור – שכחתי את שמו כרגע. מה קורה בערים הערביות, אדוני היושב-ראש? הרי הקרקעות הן קרקעות פרטיות. יש בכפר – זה לא כפר, זה כפר של פעם, היום זה כבר עיר של 70,000–80,000 איש. יש ים של קרקעות, אבל אף אחד לא רוצה למכור את זה. כל אחד נשאר שם, שומר קרקע לנין של הנין, אבל לא מוכר. יש כאלה שיש להם ויש כאלה שאין להם. אלה שאין להם – עכשיו, מדינת ישראל, תבין איך היא עובדת. אם זה קורה בירושלים, אצל היהודים, מפקיעים את הקרקע – בונים לכלל, בונים רבי-קומות. אז מה הוא בא בתלונות? שהמדינה תבוא ותיתן להם. אז מה שקרה, באמת, הרחיבו להם, לא יודע מי, נתנו להם קרקעות מדינה מסביב. ככה זה עובד. ערבי, את הקרקע שלו לא נותן, הוא רוצה רק קרקעות מדינה. מה ששלנו שלנו, מה ששל היהודים גם שלנו. ככה זה עובד. לכן הרבה פעמים אני מרגיש שיש פה טענת הקוזק הנגזל. אתם באמת לא רוצים לפתור את העניין, אין לכם עניין לפתור את העניין, בגלל שאם אתם רוצים באופן הגון לפתור את העניין, אני מבטיח לכם שאפשר. עכשיו, בן אדם שבא ובנה בית – דרך אגב, זה לא בית, אתה יודע, כל אחד אצלכם, הבדואים, כשהבן שלו מתחתן, הוא לא לוקח משכנתה, הוא לוקח 20 מטר מהבית ובונה לעצמו. מתחיל בפחון, ממשיך בעוד פחון, אחרי זה עושה עוד כמה מרפסות, וזה נהיה כבר איזה שלושה-ארבעה דונם, וככה כל אחד. סע מבאר שבע, צא רק מכיוון באר שבע – – – << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. צא מכיוון באר שבע, תסתכל ימינה ושמאלה מה קורה. תגיע עד ירוחם, תראה מה קורה בכלל. לכן אני חושב שמדינת ישראל צריכה לפתור את זה, וצריך להיות אומץ לפתור את זה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אדוני השר, יש מועצה אזורית שקוראים לה מרחבים. זו דוגמה טובה מאוד שאפשר יחד עם הבדואים להביא לפתרון כזה. מה הבעיה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, איפה שאפשר להביא פתרון בדרכי שלום, אני בעד, למה לא? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> רק בדרכי שלום – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אהלן וסהלן, אבל אתה יודע, אתה יודע את המציאות. הרי אתה יודע מה קורה בדרום עם הבדואים. הרי שם איש הישר בעיניו יעשה. אתה יודע את זה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני יודע. אבל זו תוצאה של מה? של מדיניות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, שנייה. זו תוצאה – לא, אף אחד שם לא באמת רוצה להסדיר. אתה יודע, ככל שיש יותר בלגן, יותר טוב, ואז מתלוננים שאין מים, אבל מתחברים לבית ספר, מתחברים לבית ספר עם המים, וגם לא משלמים מים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כנ"ל, אותו דבר, דרך אגב, לחשמל. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אתה יודע – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע כמה חיבורים פיראטיים יש שם של חשמל ומים? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> הלוואי שיש חשמל – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ואליד, תשאל אותו מתי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע כמה בכלל חיבורים יש לגנרטורים של בתי הספר? עזוב, אתה מכיר את האמת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל איזו אופציה יש להם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, בכל מדינה נורמלית בחיים זה לא היה קורה. בחיים לא. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> במדינה מתוקנת היה תכנון, היו מקיימים את החוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני בעמדה – אני באמת חושב שצריך לפתור את העניין אחת ולתמיד. זה לא יקרה מחר בבוקר, זה לא זבנג וגמרנו, אבל צריך לבנות תהליך ברצון טוב, ברצון טוב לבוא ולהסדיר ולבוא ולהגיד: מה ששל המדינה – של המדינה. אנחנו אזרחי מדינת ישראל, אנחנו לא נגד המדינה. אנחנו לא באים לגזול מהמדינה את מה ששל האזרחים. מה שמגיע לנו, תנו לנו, כל אחד, כפי שאזרח רגיל בירושלים עושה. דרך אגב, אני רוצה לספר לך, אם אזרח ירושלמי מוציא חצי מטר – חצי מטר – בא באגר, הוא הורס לו את זה, וגם אחרי זה, כשהוא רוצה להיות רמטכ"ל, לא ממנים אותו בגלל זה. לכן אני אומר, או שלא מדברים – אבל כשמדברים ועולים, אז מספרים את כל האמת, בגלל שחצי מהאמת גרועה מהשקר. לכן אני מציע לכם, אם אתם רוצים באמת להיות אזרחים נאמנים של מדינת ישראל ובאמת להסתדר, באמת להביא התיישבות כמו שצריך, לחיות לא כמו פעם. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אמסלם, מי שצריך לקדם את זה זה הממשלה. שיקימו ועדה מקצועית, רצינית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני ניסיתי, סמוך עליי, אבל אני מסביר, אני עשיתי עשרות ישיבות על הנושא. תראה, אני אגיד לך איפה הבעיה. זה צריך להיות ברצון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בזמן המלחמה – – – לוועדה הזו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה זוכר שהמשטרה ניסתה לאכוף שם. אז לכן אני אומר, אני בעמדה שחייבים להסדיר את זה – אם במוח, אם בכוח, אם ברצון, אם לא ברצון, בגלל שמדינה בסוף מתנהלת על פי חוק. אבל אם אתם, כנציגי הציבור, רוצים להרים את זה, אני חושב שתשמח הממשלה מאוד – כל ממשלה, דרך אגב, זה לא קשור למי שיושב פה, כן – היא תבוא ותנסה להסדיר ולהגיע להסדרים נדיבים ביותר, שאף יהודי לא קיבל ולא יקבל בחיים. בחיים. אבל בואו, אתם הציבור, אתם נציגי הציבור שלהם. תנסו לבוא כדי באמת להביא את זה לאיזשהו עמק שווה, כדי שיהיה כיוון לפתרון. זה פתרון שיכול לקחת 20 שנה, 30 שנה, אבל אם אתם באמת מתכוונים לזה, בואו תרתמו אותם. אני חושב שכאן, בוודאי בצד של הממשלה, וכל ממשלה אני אומר, זה לא חשוב איזו ממשלה זו, יש רצון לפתור את הנושא בדרכי שלום, בנועם ובהגינות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – רשום לי יאיר לפיד. הוא פה? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תקראו ללפיד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, אז אנחנו נמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הינה, הוא פה, רגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טאהא, בבקשה, אדוני, בוא בינתיים. אף אחד לא פה חוץ ממך. בסדר, בבקשה, בוא, אדוני. חבר הכנסת טאהא, חבר הכנסת טאהא. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אני בתא, בסדר, ווליד? אני מתנצל. תודה רבה, היושב-ראש. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודע אם אתם עוקבים אחרי המתרחש. בשעות האחרונות הודיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהוא הלך ללשכת ראש הממשלה, והוא ביקש לראות את טיוטת העסקה שעליה מדובר. לא נתנו לו לראות אותה, דחו אותו, והצוות אמר שהוא לא יכול לראות אותה. אני רוצה להזכיר לכם: האמריקאים ראו את הדף הזה; הקטרים ראו את הדף הזה; המצרים ראו את הדף הזה; יחיא סנוואר ומוחמד דף ראו את הדף הזה; כל אנשי המקצוע ראו את הדף הזה; קבינט המלחמה ראה את הדף הזה. רק שאנחנו נמצאים במצב שבו ראש ממשלת ישראל לא יכול להראות לשר, חבר קבינט, את הדף הזה, כי ברור לגמרי שהוא יחולל לו מהומות, יחבל וינסה לעשות הכול כדי להרוס תהליך של הצעה שראש הממשלה העביר לאמריקאים. זו לא הצעה אמריקאית, זו הצעתו של ראש הממשלה נתניהו. הוא הציע דף שבו יש עסקת חטופים, ואת הדף הזה לאיתמר בן גביר אסור לראות, כי כמובן שהוא יחבל בזה. אז אני רוצה להזכיר מפה ללשכת ראש הממשלה ולמשפחות החטופים: יש במליאה הזו, יש בבניין הזה, 82 אצבעות לטובת עסקת החטופים. 82 אצבעות ירימו יד, יעשו ככה על מסך המגע ויצביעו לטובת עסקת החטופים, כי אנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה. כי החיילות הצעירות האלה צריכות לחזור, והקשישים, והתינוק – כל מי שנמצא מתחת למנהרות חמאס, צריך להחזיר אותו הביתה, ו-82 אצבעות בבניין הזה יצביעו בעד. יש רוב מוחלט לעסקת החטופים, אז צריך לעשות אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המלחמה הזאת חשפה את מערומיה של ממשלת הימין מלא על מלא. ממשלה שלא מסוגלת לנצח, ראש ממשלה ששנים משתמש בקלף של מר ביטחון, הביא אותנו למצב שבמשמרת שלו יש אפס ביטחון ואפס הרתעה. האויבים שלנו בכל הגזרות מריחים את התבוסתנות ואת החולשה, ותחושת המסוגלות של האויבים, למרבה הצער, רק הולכת וגדלה. ממשלה שוויתרה על הצפון לטובת חיזבאללה, שעושֶה בו כרצונו – מי שצפה ביומיים האחרונים בשידורים ראה שהצפון פשוט בוער. השיגורים של חיזבאללה לעבר הצפון עלו ב-36% בחודש מאי: 325 תקיפות בחודש מאי מול 238 תקיפות באפריל. אתמול נשבר שיא נוסף של 12 שעות של ירי רצוף, כולל נ"ט וכטב"מים, שכלל ירי מרחיק לכת לנהריה ולעכו. אזעקות ביישובים כמו שלומי, מנרה ומטולה הפכו להיות כבר דבר שבשגרה – נרמלו את התופעה האבסורדית הזאת. לאן הממשלה הזו מתכוונת להגיע? לצמצם את גבולות המדינה מגדרה לחדרה? רצועת הביטחון של מדינת ישראל נסוגה לאחור. ממשלת ישראל כבר הייתה צריכה ממזמן לגבות מחיר ממדינת לבנון. הלב נחמץ אתמול למראה תלמידי גליל עליון יורדים בבהלה מהאוטובוסים לתפוס מחסה כשהם היו בדרך לבית הספר בכפר בלום. רק אתמול – עשר רקטות למרגליות, 15 לקריית שמונה, שני כטב"מים לנהריה, שניים למטולה, 14 רקטות לקצרין. אני שואלת את מר ביטחון: מה יש לך לומר לעשרות אלפי אזרחים שפונו מביתם? לפחות תישיר אליהם מבט ותגיד להם מה יקרה ב-1 בספטמבר. גם הם לא מעניינים את מר ביטחון, כמו אותה גברת בקריית שמונה? כל תושבי הצפון משעממים את מר ביטחון? הצפון הולך ומושמד לנגד עינינו. מאות משפחות כבר העתיקו את מרכז חייהן למרכז הארץ ולא מתכננות לחזור. אסור שתהיה לנו הגירה שלילית מהצפון. אסור שאנחנו נוותר על הצפון. ממשלה שלא מסוגלת לספק ביטחון ברמה הבסיסית לתושביה היא ממשלה שצריכה ללכת הביתה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טאהא, בבקשה, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בהמשך להצהרה של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לפני יומיים, כל העולם מביט בעיניים כלפי מדינת ישראל וכלפי ממשלת ישראל, ומה הוא רואה? הוא רואה ריבים בין שרים, איומים של שרים על ראש הממשלה; הוא מביט ורואה ראש ממשלה שלוחש לאוזני כולם למה הוא מוכן ולמה הוא מסכים, אבל הוא מפחד פחד מוות שמא השר לביזיון לאומי שלו ישמע את הלחישות שלו. זה כבר מעבר לכל רמה של נפילה לתהום, זו כבר הידרדרות במהירות רבה אל מעבר לתהום. ההצהרה של ביידן מדברת על הפסקת המלחמה, על עסקת שבויים וחטופים ועל יום חדש שיתחיל גם ביחסים בין ישראל לבין שכנותיה וגם בין ישראל לבין מדינות האזור. המלחמה הארורה הזו צריכה להסתיים כבר. מה עוד לא נהרס שצריך להרוס אותו, היושב-ראש? בתי חולים – כולם נהרסו; בתי ספר – כולם נהרסו; משאבות מים – כולן הושמדו; תחנות חשמל – כולן הושמדו; תשתיות, כבישים – הכול נהרס. מה עוד נתניהו צריך להרוס? צריך להפסיק את המלחמה הזו, ללכת לעסקה שתחזיר את החטופים, דף חדש. והריבים של נתניהו עם שרים בממשלתו אינם מחייבים את אזרחי המדינה. רוב מוחלט של אזרחי המדינה רוצים בסיום המלחמה, רוצים בהחזרת החטופים ולא רוצים שהמצב המטורף הזה ימשיך להתקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלה נבחרת כדי לשרת את הציבור. ממשלה שלא מתפקדת, אולי אפשר לתת לה הזדמנות, ויש לה גם הזדמנות לתקן, אבל ממשלה שמבצעת פשע כלפי אזרחים צריכה לסיים את דרכה מיידית. הממשלה הזו, ממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ', אכן הכריזה מלחמה על החברה הערבית בכלל ועל הבדואית בנגב בפרט בכל מה שקשור להריסת בתים. מה שקרה בנגב ב-8 במאי, שכוחות ההרס באים בכוחות מתוגברים והורסים 47 בתים ומשאירים את האזרחים, כולל ילדים ונשים, עד רגע זה ללא שום התייחסות, ללא שום מענה – זו ממשלה פושעת שצריכה לסיים את התפקיד שלה ומיידית. ממשלה שבזרועות שלה מבצעת בשבוע האחרון עוד פשע – לא פחות מהפשע שהיה ב-8 במאי – בוואדי אל-חליל אצל משפחת אבו עסא; ממשלה שמכריחה אוכלוסיות שלמות להרוס את הבתים שלהם בידיים שלהם. איפה קיים דבר כזה שהממשלה, שהרשות להסדרת ההתיישבות לבדואים בנגב, שרמ"י, שיחידות האכיפה מכריחות אנשים להרוס את הבתים שלהם בידיים שלהם? בחברה היהודית משרד השיכון מתגאה בבנה ביתך, ומה שאתם מאמצים, הממשלה הזו, בנגב הוא הרוס את ביתך. המדיניות הזו, המפלה, שרואה באזרחים הערבים בכל מה שקשור לקרקעות כאויבים, צריכה להסתיים. ממשלה שמחלקת מאות צווי הריסה יום-יום צריכה להסתלק מן העולם, אין לה שום זכות מוסרית לכהן אפילו דקה אחת, כי ממשלה שמבצעת פשע או מתייחסת לאזרחים שלה כאל אויבים; שבאה באותה תפיסה שהיא עושה בג'באליה או ברפיח או בג'נין, שהולכת הורסת ומשטחת ומנסה לעקור אנשים – אותה תפיסה, היא מנסה לקדם בנגב, ולכן אנחנו נצביע אי-אמון בממשלה הפושעת הזו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> סגן יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, ממשלת הקליינטליזם והכישלון הלאומי. בממשלת משטר הנאמנות הכול מתייקר, ורק ערך החיים הופך לזול יותר ויותר. בממשלה הזאת, רק נאמני שלטון ייהנו מתקציבים, משירותים ממשלתיים ואפילו מפרסים, ואם אתה אב שכול שזוכה בפרס ישראל או מתבקש לקרוא יזכור בטקס, הגעתך תבוטל לאלתר. בממשלה זאת הגעה להלוויה, לניחום אבלים או אפילו הספד פומבי, הם דברים שהפכו להיות תלויים בפתק ששמת בקלפי או בבדיקה מקרתיסטית של אמירות העבר שלך. בממשלת משטר הנאמנות אין כאבי בטן – ינסו לבטל התקשרויות במכרזים עם קיבוצים שעברו טבח שכולו תולדה של הפקר, אם הם חלילה כועסים על מפקיריהם. בממשלת הניתוק יהפכו עולמות עבור חוק השתמטות בזמן מלחמה, ועוד יעזו לקרוא לחיילי המילואים לסבב שלישי של לחימה; בריתות פוליטיות הפכו לעליונות על פני צורכי מערכת הביטחון שלנו וערך השוויון. בממשלה הזאת יהפכו עולמות כדי להסדיר את המאחזים אביגיל ועשהאל, וישכחו שמטולה פונתה והופגזה כולה. ולגבי קריית שמונה, שכולה בוערת – בוערת עכשיו, ממש עכשיו – היא עוד נמצאת רחוק ברמזור, ועודנה משעממת ולא מעניינת אותם. הם יעדיפו לפנטז על כיבוש דרום לבנון לפני שיתייחסו למי שעקורים מביתם כבר קרוב לשמונה חודשים, ללא כל מינהלת אזרחית שתטפל בשיקום וללא כל תקציבים. בממשלת ההפקר הזאת לא מספיק להפקיר את אזרחי המדינה להיחטף על ידי ארגון טרור רצחני ומסוכן; אצלה ימשיכו להפקיר אותם בכל יום מחדש כבר 241 ימים. ראש ממשלת האסון והשכול יתעדף פעם אחר פעם שרידות פוליטית ארעית על פני קדושת החיים ופדיון שבויים, על פני הצלת נפשות והחזרת האחים והאחיות שלנו. בממשלת משטר הנאמנות, גם אחרי האסון הכי גדול שידעה המדינה, הם לא יקימו ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, כי הכיסא חשוב יותר מהחובה הלאומית הבסיסית של חקר האסון וזכות הציבור לאחריות לאומית. אתם ממשלת האסון. איתכם לא יבוא תיקון. התנתקתם וויתרתם על השליחות שלכם. הפקרתם כל זירה בחידלון ובניתוק בעבור שררה ונאמנות לכוח ולאדון. כדי שנוכל לצמוח ולרפא אתם חייבים ללכת. עוד תהיה פה ישראל של חיים ותקווה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר דוד ליבאי << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבריי חברי הכנסת, לפני ההצבעות ובהתאם לתקנון, אנחנו נציין היום את זכרו של חבר הכנסת לשעבר דוד ליבאי. אני מבקש מכל מי שנמצא לכבד את זכרו בקימה, בבקשה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של חבר הכנסת ושר המשפטים דוד ליבאי, זיכרונו לברכה.) << דובר >>היו"ר חנוך דב מלביצקי: << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת לשעבר דוד ליבאי נולד בתל אביב, שהייתה אז תחת שלטון המנדט הבריטי – מנהלות הסיעה, מנהלות הסיעה. חבר הכנסת אלקין, אנא, אנחנו מכבדים את זכרו של חבר הכנסת ליבאי. אנא. תודה. חבר הכנסת לשעבר דוד ליבאי נולד בתל אביב, שהייתה אז תחת שלטון המנדט הבריטי. ליבאי השלים תואר ראשון ושני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ודוקטורט במשפטים באוניברסיטת שיקגו. הוא שימש התובע בפרקליטות המדינה, וכיהן גם כעוזר ראשי לפרקליט המדינה. עם פרישתו מהשירות הציבורי מונה למרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וכתב עשרות מאמרים וספרים בנושא תורת המשפט. בשנת 1984 נבחר לכנסת האחת-עשרה מטעם מפלגת העבודה, והמשיך לכהן בכנסת עד תום הכנסת הארבע-עשרה בשנת 1996. במהלך כהונתו כיהן כיושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה ונבחר כנציג הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. ליבאי אף כיהן כשר המשפטים וכשר הפנים בממשלות ישראל. ליבאי פעל להגן על זכויות עצורים ונאשמים, ויזם את חוק הסנגוריה הציבורית, המעניק ייצוג משפטי לכל נאשם או חשוד הזכאי לכך על פי חוק. בדיון בכנסת אמר ליבאי כי חוק זה מעניק ממשות יתר לכלל שהכול שווים בפני החוק, שוויון הנמדד גם ביכולתו של כל חשוד ונאשם להיות מיוצג בבית משפט על ידי סנגור. זהו יום גדול למערכת אכיפת החוק במדינה ולשוחרי זכויות האדם, וזה יום טוב לכנסת. לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת מיכאלי ולחבר הכנסת קריב, אבקש להזכיר לחברות ולחברי הכנסת כי ברוח התקופה ולנוכח המלחמה המתמשכת, אנו מבקשים מכל משפחה לאזכר שם נוסף של מי שנפל או נרצח ב-7 באוקטובר או במלחמה המתחוללת מאז. מכיוון שמשפחתו של חבר הכנסת המנוח ליבאי לא מסרה שם, בחרתי לאזכר במעמד זה את דולב יהוד ז"ל – שהיום הותר לפרסום כי גופתו אותרה בקיבוץ ניר עוז, לאחר שנרצח ב-7 באוקטובר בידי מחבלי חמאס – שיצא במסגרת תפקידו כחובש לסייע לאחרים ולהציל חיים. יהי זכרם ברוך. תודה. חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה, גברתי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> קודם כול תודה לך, אדוני, שהזכרת כאן גם את דולב יהוד, שעל מציאת גופתו התבשרנו הבוקר, לצערנו הרב. עוד חלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אם נפנה למחלקת ההגברה, זה מאוד יסייע לנו. תודה. דולב יהוד, שעל מציאת גופתו התבשרנו הבוקר, עוד חלל לאסון המחריד שפקד אותנו ב-7 באוקטובר. ליבנו עם המשפחה. לא נפספס את ההזדמנות להגיד: יש הצעה על השולחן לעסקה שתחזיר לנו את החטופות והחטופים החיים, וגם את אלה שאינם בין החיים. את כולם צריך להחזיר עכשיו, לסיים את הלחימה הזאת ולהתארגן מחדש. עכשיו. דוד ליבאי, זכרו לברכה, חבר הכנסת, השר, חבר בממשלתו של יצחק רבין – שללא ספק היה מוודא שדבר ראשון מוחזרים ומוחזרות לכאן החטופות והחטופים שלנו. דוד ליבאי היה איש ערכי מהמעלה הראשונה, איש שעשה באמת רפורמה משפטית. אדוני היושב-ראש, תחת כהונתו של דוד ליבאי כשר משפטים קמו בתי המשפט למשפחה במדינת ישראל; קמה הסנגוריה הציבורית; הונהגה משמרת שנייה בחלק מבתי המשפט; הוגדל מאוד התקציב של בתי המשפט, כדי שהם יוכלו באמת לטפל בכל הדברים הרבים כל כך שמונחים לפתחם. ההבנה שמערכת המשפט היא לא פחות מכל דבר אחר שירות חברתי מהמעלה הראשונה, שמדינה נותנת לאזרחיות ולאזרחים שלה – דבר שבא לידי ביטוי בדיוק בשני הדברים האלה: סנגוריה ציבורית, לטפל באלה שאין ידם משגת; בתי משפט למשפחה, שכן כל סוגיית המשפחה, הרי המרחק ממנה לבין המשפט האדברסרי – שבו יש אחד מנצח, אחד מפסיד, אחד זוכה, אחד טועה – מרחק עצום ורב, וצריך הבנה מיוחדת, ספציפית וייחודית, שתוכל להתמודד עם הסוגיות שהנושא הזה מביא לפתחה של מערכת המשפט. כשר משפטים הוא הקים שלוש ועדות חקירה ממלכתיות: ועדת שמגר לחקירת טבח מערת המכפלה; ועדת כהן-קדמי לבדיקת היעלמותם של ילדי תימן; ועדת שמגר לבדיקת שברון הלב הגדול של רצח רבין. שלוש ועדות חקירה ממלכתיות, שלוש ועדות חקירה ממלכתיות לשלוש טרגדיות נוראיות. הלוואי שהיינו מסיקות ומסיקים את המסקנות שבאמת היה צריך לקחת מוועדות החקירה האלה וליישם אותן בכך שמדינת ישראל לא תחזור על הטרגדיות האלה בסיבוב כזה או בסיבוב אחר. הוא היה שותף לחקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק-יסוד: חופש העיסוק. יש הרבה דברים שאפשר עוד לומר על כהונתו של דוד ליבאי, אבל אני רוצה לקחת את החוט הזה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולקרוא לכם דברים שהוא אמר בכנס מיוחד בכנסת שעסק בהשתלחויות במערכת המשפט. וראו מה זה, זה היה ב-3 בספטמבר 1996, כבר עמוק בתוך עידן נתניהו, שבו חיה מדינת ישראל מאז 1993, שבה נתניהו הפך להיות יו"ר הליכוד וראש האופוזיציה והתחיל את הקמפיין רווי השנאה, ההסתה והאלימות שלו נגד רבין, נגד מפלגת העבודה, שדוד ליבאי היה שר מטעמה, נגד הדמוקרטיה, נגד השלום – נגד כל מה שייצג את הטוב במדינת ישראל ובממשלת רבין של אז. הוא אמר: "חברי הכנסת, בא אני היום לחזק את ידיהם של הנשיא אהרן ברק וחבריו השופטים בבית המשפט העליון, הממלאים את תפקידם הקשה באמונה, ביושר ובאומץ. הם המגינים על המשטר הדמוקרטי, השומרים על אי-תלותה של מערכת השיפוט בפוליטיקאים או ברבנים. הם הביטוי לשלטונו של החוק במדינה. בא אני לתבוע עמידה נחרצת נגד העבריינים המבזים את בית המשפט העליון, להבדיל מאלה המבקרים אותו עניינית. להסיר כל ספק – אין חולק על זכותה של העיתונות החרדית לבקר את בית המשפט העליון ביקורת עניינית. בא אני לתבוע את העמדתם לדין של אותם אנשים בודדים המאיימים על חייו של הנשיא ברק, משום שגישה סלחנית לאיומים על חיי ראש ממשלה לימדה אותנו, לאסוננו, את המחיר הנורא של איפוק כלפי המאיימים והמשמיצים. ההתקפות על נשיא בית המשפט העליון פרופ'ר אהרן ברק הן ביזוי המערכת השיפוטית וניסיון מוצהר לערער את מעמדה הבלתי-תלוי של מערכת השיפוט. תוקפיו של הנשיא ברק לא למדו את פסיקתו, אינם מכירים את יחסו החיובי למשפט העברי ואינם מבינים את תפקידו של בית המשפט העליון במדינה דמוקרטית. "עורך העיתון 'השבוע' אשר צוקרמן – שהחל במתקפה על הנשיא ברק – עם שמעון זילבר, אינם מבינים אלף-בית של דמוקרטיה כאשר הם מציגים את בית המשפט העליון ואת נשיאו כ'סכנה לאושיות הדמוקרטיה הישראלית', כ'איום על חירויות האזרח' וכ'מי שנטלו סמכויות לא להם מבלי שאיש בחר בהם'. אלה הם דברים חסרי שחר, שנובעים מחוסר הבנה או מתפיסה מעוותת של המשטר הדמוקרטי. בית המשפט העליון הוא מגן המשטר הדמוקרטי במדינה ומעוז זכויות הפרט במדינה". דברי הבלע שדוד ליבאי יצא נגדם בוודאי נשמעים לכם מוכרים. הם חוזרים באוזנינו ממש חדשות לבקרים בשנה שקדמה לאסון 7 באוקטובר. שמענו אותם ממש מאה פעם ביום, והדברים הנכוחים שהוא אמר נגדם יפים היום פי כמה וכמה וכמה. לפני שאגיד עד כמה יהי זכרו ברוך אספר לכם רק דבר אחד שסיפרה לי המשפחה במהלך השבעה, כשבאתי לנחם ולהגיד באופן אישי תודה על הזכות שהייתה לי לכהן במפלגת העבודה, בוועדת החוקה, יחד עם השר המנוח דוד ליבאי. הם סיפרו לי שגם לקונצרטים בפילהרמונית – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, זה לא מכובד. אנחנו מכבדים פה חבר כנסת שאיננו. אנא. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> חברת כנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו מכבדים חבר כנסת שלא נמצא. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> חברת כנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת כנסת מנסה לדבר אבל לא נותנים לה, ואלה לא חברות כנסת שלא נותנות לה. בבקשה, גברתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> משפחת ליבאי סיפרה לי שדוד היה מתכונן לקונצרטים בפילהרמונית משל הייתה זו ישיבה חשובה, והיה לומד את היצירה, את הפרטים עליה, את ההקשר שבו היא נכתבה, ורק אז היה ניגש לקונצרט או לאופרה כדי להאזין האזנה מושכלת, שבאמת תוציא אותו מאזין מסופק ומלומד. אני חושבת שזה אחד הדברים היפים ביותר שאפשר לספר על אדם. תודה לדוד ליבאי על תרומתו האדירה למדינת ישראל. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, שותפתו של דוד ליבאי למסע המקצועי ארוך השנים, בני משפחתו של דוד שצופים בנו מבעד למסכים, פרופ' דוד ליבאי היה מענקי עולם המשפט הישראלי ומהטובים והראויים בקרב נבחרי הציבור שהעמידה כנסת ישראל. קורות חייו הם אות ומופת ליכולת לשלב יחד עומק אינטלקטואלי וחקירה אקדמית עם פעולה מתמשכת ומובילה בעולמות המעשה. את השילוב האיכותי הזה, שהולך ונהיה נדיר יותר ויותר, הביא פרופ' ליבאי לתוך הזירה הפוליטית והציבורית, תוך שהוא משלב ראייה אסטרטגית ומערכתית עם יכולות פרלמנטריות נדירות וגישה פוליטית פרגמטית שאפשרה לו להשיג הישגים רבים בבית הזה כמחוקק והישגים רבים כשר מסביב לשולחנה של הממשלה. מעל לכל אלה התאפיינה דרכו של פרופ' ליבאי בתפיסה עמוקה של הפוליטיקה כזירה הכרחית וראויה לקידום הערכים ותפיסות העולם שבהם האמין, ולא פחות חשוב מכך – בדרך ארץ שלא קדמה לתורתו אלא הייתה חלק מרכזי מן התורה שלו עצמה. דרך ארץ, הקפדה בכבוד הבריות, מתינות וחתירה לבניית שיתופי פעולה – אלה היו סימני ההיכר של פעילותו הפוליטית, וגדולתו ניכרה בעובדה שכל אלה – המתינות ודרך הארץ – לא מנעו ממנו להשיג הישגים של ממש אלא להפך, הביאו אותו לחקוק בתוך ספר חוקיה של מדינת ישראל חוקים ומוסדות שיעמדו לנו לדורות. גולת הכותרת של עשייתו הפוליטית הייתה כמובן כהונתו כשר המשפטים בממשלתו השנייה של יצחק רבין. פעולותיו כשר המשפטים הוכיחו את היכולת של נבחרי ציבור להשפיע עמוקות על עולם המשפט, לא מתוך ריב, עימות ומדון, אלא מתוך שיתוף פעולה הדוק וכבוד הדדי בין רשויות השלטון, גם כאשר ישנן מחלוקות גדולות. כשר המשפטים ידע פרופ' ליבאי להגן על העצמאות של מערכת המשפט, על מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, כמו גם על ערכים של מינהל תקין וניקיון כפיים ציבורי, גם ברגעים מורכבים וגם כשהדבר הוביל לוויכוח ולמחלוקת עם עמיתיו בממשלה, לרבות ראש הממשלה רבין. כמה חסרים לנו שרים אמיצים שיודעים לעמוד אל מול עמיתיהם ולהציב קווים אדומים. החודשים הארוכים של המאבק הציבורי והדמוקרטי המפואר ברחובות ובבית הזה למען העצמאות של מערכת המשפט ולמען חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית מחדדים את ערכיו של פרופ' ליבאי ואת החובה שלנו להתעקש על הטמעתם בחיינו. כחבר כנסת וכשר – ועמדה על כך חברתי חברת הכנסת מיכאלי – השר לשעבר ליבאי העמיד את האזרח מן השורה בראש מעייניו, ולא אידיאולוגיות פופוליסטיות רוויות שנאה. הרפורמות הגדולות שהוביל בהגדלת תקציבי משרד המשפטים, הרשות השופטת, הובלת פתיחת בתי משפט חדשים, הרחבת מספר השופטים והשופטות, הקמת בתי המשפט לענייני משפחה ומהלכים רבים נוספים, הם דוגמאות אחדות לפעולתו העקבית להגדלת הנגישות של צדק משפטי לאזרח הרגיל. כך נראית מהפכה משפטית ראויה, כזאת שמעמידה את האזרחים לנגד עיני הפוליטיקאים, ולא מתמקדת בהבטחת שרידותם של הפוליטיקאים עצמם. פעולות אלה של דוד ליבאי תפסו מקום חשוב במהלכיה של ממשלת רבין השנייה לחיזוק היסודות של מדינת הרווחה ולשינוי סדר העדיפויות הלאומי לטובת כל אזרחי המדינה, על חשבון העדפה סקטוריאלית בלתי ראויה. הנחישות שלו להקים את הסנגוריה הציבורית תעמוד לו לעד כביטוי לתפיסתו העמוקה בדבר חובת המדינה להושיט יד לאזרחיה ולתושביה המוחלשים. פרופ' ליבאי – ובכך אסיים – היה איש מפלגת העבודה בכל רמ"ח איבריו. גם לאחר פרישתו מן הכנסת הוסיף לשאת בתפקידים מרכזיים במפלגה ולהעניק תמיכה חברית ואיכותית לראשיה ולנציגיה. גם בכך באה לידי ביטוי תפיסתו כי העשייה הציבורית היא שליחות לחיים ולא פרק בקריירה בלבד. בימים אלו יוצאת מפלגת העבודה לדרך חדשה. נשיאת הערכים ההיסטוריים של תנועת העבודה ומורשתה היא חלק מצוואתו של פרופ' ליבאי המנוח. יהי זכרו של מורנו וחברנו ברוך. ערכיו נחוצים לנו ולחברה הישראלית יותר מתמיד. נעשה הכול על מנת לדבוק בהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו, רע"מ ויש עתיד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. כישלון הממשלה במתן ביטחון לאזרחי ישראל; << נושא >> 2. ממשלה שמפקירה את התכנון ומבצעת מדיניות רדיפתית של הריסות בתים בנגב ובכל החברה הערבית; << נושא >> 3. ממשלה כושלת שלעולם לא תוביל אותנו לניצחון << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני השר, אני מבין שאתה לא מסכם. אנחנו נעבור להצבעה. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 27 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 27 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מכיוון שהיא לא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 26 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אפילו הם לא נמצאים. איזה בושה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה הם מעלים את ההצעה אם הם לא באים להצביע? יש לי שאלה לתקנון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא באמצע הצבעה, חבר הכנסת כץ. 26 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מכיוון שהיא לא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת רע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת רע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 25 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת רע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מכיוון שהיא לא קיבלה את הרוב הדרוש. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפני שנמשיך – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת צגה מלקו, פנינה תמנו, משה סולומון וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יצחק קרויזר, אפרת רייטן מרום, אושר שקלים, משה סולומון, סימון מושיאשוילי ומאיר כהן בנושא: תמונת מצב מדאיגה – מדינת ישראל ממשיכה לשלם קצבאות ביטוח לאומי לתושבי עזה בזמן המלחמה על חשבון כספי המיסים הישראליים; מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, קטי קטרין שטרית ונעמה לזימי בנושא: שיבוץ ילדי החינוך המיוחד לשנת הלימודים תשפ"ה; מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין, מיכאל מרדכי ביטון, משה פסל ומשה רוט בנושא: היעדר פיקוח על מחירים של מזון הנמכר בבתי החולים. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1739; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 167; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי – לא. אה, חבר הכנסת גפני, אתה פה, סליחה, לא ראיתי אותך – חבר הכנסת משה גפני, להציג את הצעת החוק, בבקשה. אני פשוט רגיל שאתה ממלא את מקומו, אתה יודע. זה רק מפאת כבודי אליך, חברי, לא מפאת שום דבר אחר. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שבה מוצע להחליף את ההסדר הקיים לעניין אופן עדכון סכומי התגמולים לזכאים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, וחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954, וזאת בדומה לאופן עדכון התגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959. בהתאם להסדר הקבוע כיום, התגמולים מחושבים כשיעור מסך המשכורת המשתלמת לעובדי המדינה בדירוג המינהלי בדרגה שנקבעה בחוק. העדכון נעשה בעקבות שינויים במדד שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר, המתייחס לעובדי המגזר הציבורי, בשני מועדים במהלך השנה, בחודשים אפריל ואוקטובר, ומעודכן, ככלל, באופן רטרואקטיבי. לעומת זאת, בהסדר החדש מוצע לגלם עלייה חצי-שנתית של המדד ולהביא בחשבון את כלל התוספות הניתנות על פני תקופה זו.   במהלך הדיונים בוועדה הבהירה הרשות לניצולי שואה כי מבדיקה שערכה עולה כי יש בהסדר החדש כדי להיטיב ולהגדיל את סכומי התגמולים המשתלמים לזכאים מכוח חקיקה זו. כיוון שבהתאם להסדר החדש העדכון ייעשה באופן אוטומטי, בלי שדרוש אישור הוועדה, הוחלט במהלך דיוני הוועדה להוסיף להצעת החוק סעיף הקובע חובת דיווח שנתית של הרשות לניצולי שואה לוועדה ביחס לזכאות לתגמולים, להטבות או למענקים לפי חוקים אלה, וזאת בפילוח לפי סוג הזכאות ומספר הזכאים, וכן בעניין סכום התגמולים או ההטבות וכיוצא בהם. חובת הדיווח תוכל ללמד על צרכים נוספים, ככל שיידרשו, ויש בה כדי להבטיח את פיקוח הוועדה ביחס לאוכלוסייה זו. בנוסף, במהלך דיוני הוועדה עלה הצורך בהתאמת מנגנון העדכון גם ביחס למענק השנתי. הרשות לניצולי השואה ביקשה לבחון את השלכות העדכון ביחס למענק זה, מכיוון שמדובר על מענק שנתי, בניגוד למה שיש בחוק הזה על מענק חודשי, ותעדכן את הוועדה בתוך חודשיים. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לומר לכנסת: אני כבר כמה שנים בוועדת הכספים. יש שינוי דרמטי בין מה שהמדינה מסייעת לניצולי השואה למה שהיה בעבר. בעבר, מה שהיה, שאנחנו התקנאנו בגרמניה שהיא נתנה את הרנטות הגרמניות – רצו להיות כמו גרמניה בעדכון הזה. היום, לאחר הרבה מאוד פעולות שנעשו כאן בכנסת, גם בוועדה לניצולי השואה, ובעיקר החוקים שאנחנו העברנו כאן, היום יש דרישה שחלקה מתממשת, שמי שמקבל הטבה ברנטה הגרמנית – שיקבל תוספת אצלנו, שהוא מקבל הרבה פחות ממה שהמדינה נותנת. אנחנו במדינה נתנו הרבה יותר ממה שהיה בהתחלה, כשנתנו פחות; היום נותנים הרבה יותר. זה לא מספיק. מדובר באנשים מבוגרים, חלקם לא בריאים, וככל שיש סיוע יותר גבוה לניצולי השואה, כך מבחינה מוסרית, ערכית וציבורית זה יותר טוב. אני רוצה להגיד לכם, אני שאלתי במהלך הדיונים מה ההטבה שניצולי השואה יקבלו כתוצאה מהעדכון הזה, והם דיברו על משהו בסביבות 120 מיליון שקל לשנה, שזה בערך 10 מיליון שקל לחודש, בערך 500 שקל לניצול שואה, בערך, מכיוון שכל אחד תלוי לפי עניינו. אבל העדכון, שנראה דבר כזה תמים – הוא מוסיף הרבה מאוד תגמול לניצולי השואה, שאנו, מדינת ישראל וחברי הכנסת, מחויבים להם. לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש את התמיכה של חברי הכנסת, כדי שלא נתעכב עם העניין של הסיוע לניצולי השואה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. חברת הכנסת בן ארי? יש פה רשימה מלאה. אתם מוותרים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, שנייה. חבר'ה, אין הסתייגויות, יש רשימת דוברים, נכון? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> היו גם הסתייגויות וזה הפך לרשות דיבור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הסרנו את ההסתייגויות, רק בקשות דיבור. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ההסתייגויות הפכו לרשות דיבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל רשומות פה הסתייגויות. אתם חוזרים בכם מההסתייגויות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – ורשמו הסתייגויות. אם אתם רוצים לעלות לדבר, אתם לא יכולים עכשיו לא – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני יודעת. בגלל זה שאלתי אם מישהו מהמסתייגים רוצה לדבר. לא, ולכן אני מסירה את ההסתייגויות, ואפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אוקיי. לכן אנחנו מסירים את ההסתייגויות כולן, בהתאם להודעתה של חברת הכנסת בן ארי. הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות העבודה, יהדות התורה וש"ס. כולם חוזרים בהם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב? אוקיי, מצוין, אז אנחנו נעבור להצבעה. הוא מוותר על הסיכום, נכון? אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–3 – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לא באמצע הצבעה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה לה מסך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אז אנחנו נעדכן הצבעה. הצבעת בעד מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא ולו לא היה לי מסך, זה מה שרצינו להגיד, זה הכול. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היה לך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לי לא היה. לך היה מסך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא לא נמצא במקומו. אז את בעד? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אנחנו נוסיף את חברת הכנסת גוטליב כמצביעה בעד. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 30 נגד – אין נמנעים – אין הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, נתקבלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 30 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. המסך שלך עלה כמו שצריך, חברת הכנסת גוטליב? עכשיו בסדר – מצוין. אני קובע כי הצעת חוק עדכון סכומי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מודה לכולם, גם לחברי הקואליציה וגם לחברי האופוזיציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024 << הצח >> [מס' מ/1629; דברי הכנסת, חוב י"ד, ישיבה 136; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024, שהגישה הממשלה. מדובר בחוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953, שמסדיר את זכויותיהם התעסוקתיות של בני נוער ואת חובות המעסיק כלפי נוער עובד, מתוך התחשבות במאפיינים שייחודיים להם, ובכלל זה חשיבות השלמת לימודיהם במערכת החינוך, וכן הצורך בהגנה עליהם ובשמירתם מפני ניצול מצד המעסיקים. סעיף 24 לחוק אוסר כיום על העסקת בני נוער שחוק לימוד חובה חל עליהם בשעות הלילה, שהן השעות שבין 20:00 עד 08:00 למוחרת. בהמשך להוראת שעה, שהייתה בתוקף במסגרת סעיף 24א לחוק בשנים 2016 עד 2019, מוצע לקבוע כי בתקופת חופשת לימודים רשמית תותר העסקת צעירים בגילים שבין 16 ל-18 גם בשעות הלילה, עד השעה 01:00. הוראה זו לא תחול ביום שלמוחרתו מתקיימים לימודים, כגון יומה האחרון של חופשה. מוצע להסמיך את שר העבודה לקבוע ענפי עבודה או עבודות מסוימות שבהם לא יחולו ההוראות המאפשרות את ההעסקה החריגה בלילה מטעמים של ההגנה על בריאותם, שלומם או התפתחותם החינוכית, הרוחנית והמוסרית של צעירים. נוסף על כך, מוצע כי אם עבודתו של הצעיר הסתיימה אחרי השעה 23:00, תחול על המעסיק חובה להחזיר אותו לביתו על ידי המעסיק בעצמו או באמצעות מי מטעמו, כדי להבטיח שחובת ההחזרה הביתה לא תאריך שלא לצורך את שהותו של הצעיר במקום העבודה בשעות הלילה המאוחרות. מוצע כי אם הפרש הזמנים בין סיום העבודה אחרי השעה 23:00 עד ליציאת הצעיר בחזרה לביתו עלה על חצי שעה, יראו במעסיק כמי שלא החזיר את הצעיר בסיום העבודה, זאת אומרת, הוא לא יכול להגיד לו: חכה פה כמה שעות עד שאני אקח אותך הביתה. מוצע לקבוע אחריות פלילית על מעסיק שהעסיק צעיר אחרי השעה 23:00 ולא החזירו לביתו כנדרש, וכן לקבוע כי משרד העבודה יוכל להטיל עיצומים כספיים על מעסיקים שהפרו את חובתם בעניין החזרת צעירים שהועסקו אחרי השעה האמורה לביתם. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית הוסיפה ועדת העבודה והרווחה להצעת החוק הסדר שיאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק במסגרת תביעה אזרחית פיצויים, לרבות פיצויים שאינם ממוניים, וכן לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק, שמכונים "פיצויים לדוגמה", בסכום שלא יעלה על 5,000 שקל, במקרה שהמעסיק העסיק נער בשעות הלילה מחוץ למסגרת השעות שהוגדרו בחוק, או אם מעסיק לא החזיר את הצעיר לביתו כנדרש לפי החוק, לגבי כל מקרה שבו הפר המעסיק את חובותיו כלפי הנער. לפי המוצע, תביעה אזרחית על הפרת האיסור של עבודת לילה בכלל והפרת החובה להחזיר צעיר לביתו בהעסקה אחרי השעה 23:00 בפרט, יוכל להגיש הנער או ארגון עובדים יציג במקום העבודה או ארגון שהנער חבר בו. כמו כן, מוצע לקבוע כי בתביעה הזו חובה על המעסיק להוכיח כי עמד בחובותיו אלה, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות של הנער מפנקס שהוא חייב לנהל לגבי שעות עבודתו. התיקון המוצע יעודד תעסוקת צעירים בשעות הלילה, יאפשר להם התנסות מעשית ראשונית בשוק העבודה, וכן ימנע שעמום וחוסר מעש, ומצד שני, ישמור על ביטחונם של הצעירים ויאפשר להם לעמוד על זכויותיהם במקרה שהופרו, בדרך קלה באמצעות פיצויים לדוגמה והיפוך נטל ההוכחה, זאת אומרת, לא הנער יצטרך להוכיח אלא המעסיק יצטרך להוכיח שהוא כן ביצע את החוק. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ואין לה הסתייגויות. אדוני היושב-ראש, לפני שאני אבקש הצבעה, אני רוצה לומר משפט אחד שראיתי ברמב"ן – רמב"ן, בנו"ן – על הפסוק "ונתתי שלום בארץ וּשְׁכבתם ואין מחריד". רש"י אומר כי גם אם יש שובע ויש שפע – אם אין שלום, אין כלום. הרמב"ן מוסיף ואומר: "ונתתי שלום בארץ" – שלא תילחמו זה בזה, כך אומר הרמב"ן. אם אנחנו לא נילחם זה בזה – "נתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" – אף אחד מבחוץ לא יוכל להזיק לנו. יהי רצון שנזכה בקבלת התורה לשלום בארץ. גם שלא יילחמו זה בזה, וגם שייפסקו המלחמות ויהיה שלום בארץ, ונזכה לקבל את התורה בשמחה. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור של סיעות יש עתיד וישראל ביתנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מישהו רוצה לדבר? אפשר לעבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מסירים. ישראל ביתנו אינם נמצאים. אז אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–4 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק עבודת נוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 24 נגד – אין נמנעים – אין חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024, נתקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1755).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שר במליאה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, השר אמסלם שם. << מנהל >> << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> שלום וברכה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שלום, כבודו. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני אעשה את זה בפחות זמן. תודה ליושב-ראש היוצא וליושב-ראש הנוכחי. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת – הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2012, מגדיר שלושה מדרגי הטבות לנוסעים שטיסתם בוטלה, המריאה באיחור, הוקדמה בשמונה שעות – ויש בזה שלושה מדרגים. המדרג הראשון הוא שירותי סיוע: אדם שהטיסה שלו התארכה או בוטלה, אנחנו נותנים לו שירותי סיוע של לינה, מזון, הסעה וכדומה. יש עוד מדרג: השבת התמורה – כספית או כרטיס חלופי – יכול לקבל או תמורה או כרטיס חלופי לתאריך אחר, הוא יכול לבחור, או שהוא מקבל את דמי הכרטיס. המדרג השלישי: פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם למרחק הטיסה. יש מדרג שלם של פיצויים לאדם שבוטלה לו הטיסה. הצעת החוק הנוכחית מתמקדת בשלושה נושאים עיקריים: 1. תיקון חריג של כוח עליון – תיקון שיקל על חברות התעופה בהוכחת אי-יכולתן למנוע ביטולי טיסות, ויידרש מהן להוכיח שנקטו את כל האמצעים הסבירים ולא כל אמצעי אפשרי, ובכך להשוות את נוסח החוק לחוק האירופי. יש בהגדרה – אם זה נקרא אמצעי אפשרי או כל האמצעים הסבירים. אמצעים סבירים זה היותר, ולא כל אמצעי אפשרי, דהיינו, זה מתאים לזמן חירום, וזה בעצם הניסוח של החוק – החוק האירופי, מה שהוא מחייב בו חברות; 2. שינוי זמנים וזכאות לפיצוי סטטוטורי בשל מלחמת חרבות ברזל – תיקון זה נדרש בשל המצב הביטחוני, שגרם לחוסר יכולת לתכנן לוח טיסות לנוכח האי-ודאות; הדבר השלישי – ביטול מוחלט של חובת הפיצוי על טיסות בתאריכים 8 באוקטובר 2023 – מה שנקרא, למוחרת 7 באוקטובר – עד 31 בנובמבר 2023. זה בערך פחות מחודשיים, ובהם – ביטול מוחלט. בעצם זאת חקיקה רטרואקטיבית – לא תהיה שום חובה לתת שום פיצוי. עכשיו, בחוק הזה נגענו גם בחוק של הודעה מוקדמת, קיצור תקופת ההודעה המוקדמת שמזכה בפיצוי מ-14 יום לשלושה ימים, אדוני היושב-ראש, לטיסות בתאריכים 1 בדצמבר 2023 עד 29 בפברואר 2024. אנחנו מדברים על כשלושה חודשים. אנחנו גם מורידים את הסף של 14 יום לשלושה ימים מכורח הנסיבות – באמת לוחות הזמנים השתנו ולא יכלו לבצע – וגם חמישה ימים וארבעה ימים קודם ושישה ימים אדם יכול להגיע, והחברה נאלצה לבטל את הטיסות, לכן שלושה ימים לפני כן מכניסים אותך לאותם פיצויים ואותם מדרגים שדיברנו עליהם קודם. 3. מנגנון שינוי הטבות במצבי חירום – מלחמת חרבות ברזל היא האירוע השני בתוך שלוש שנים שבו נגרמו שיבושים קשים בענף התעופה. אירועים אלו יכולים לחזור על עצמם ולמנוע מחברות התעופה לתכנן לוח טיסות ל-14 יום קדימה. לכן מוצע לעגן בחוק מנגנון שייתן מענה במצבים מיוחדים, ללא צורך בשינוי חקיקה – כמו שאנחנו עושים עכשיו – אלא שייתן את הסמכות לשר התחבורה או שרת התחבורה. בהתאם לכך, בסמכות שרת התחבורה או שר התחבורה ובהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ככל שהוכרז על מצב מיוחד בעורף, אירוע חירום אזרחי, מצב חירום בריאותי, כמו הקורונה, שיימשך מעל שבועיים, ניתן יהיה לקבוע. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה? למה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> א. טיסות פנים ארציות – השר רשאי לקבוע כי בנסיבות מסוימות לא יינתן פיצוי לנוסע בטיסת פנים ארצית; ב. שירותי לינה – בסמכות השר להגביל את זמן הלינה, אך בתנאי שלא יפחת משני לילות; ג. קיצור משך זמן ההודעה המזכה בביטול מ-14 יום לשלושה ימים. השינויים נועדו להתאים את החוק למצב הביטחוני הייחודי ולאפשר לחברות התעופה להתמודד עם אתגרים בלתי צפויים תוך מתן מענה לנוסעים בצורה גמישה והוגנת יותר. נכנס לכאן חבר הכנסת טיבי – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני בהתחלה לא אמרתי שהחוק ידוע כ"חוק טיבי", אבל גם "חוק טיבי" לא התכוון לעיתות חירום, הוא דיבר על עיתות שגרה. המנגנון הזה של פיצוי – אנשים נהנים, מברכים אותך מאוד – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – לפחות לי יש כוח עליון, אבל פה אתם משנים הכול. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל אנחנו משנים את זה בדבר מאוד מאוד מוגבל, לתקופה מוגבלת. המציאות – זאת המציאות. אי-אפשר להגיד ששגרה היא כמו עיתות חירום. נותנים – כאן מצמצמים את הימים, מצמצמים את הפיצוי ואת ההודעה מראש במקרה של ביטול. אני מבין את רוח – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לצמצם את הפיצוי – – – לא כך אזרחים – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אנחנו מבטלים בכלל את הפיצוי לנוכח זה שגם החברה – זה לא היה בידיה, זה לא בגלל רשלנותה או אי-רצונה לקיים את הטיסות, אלא זה בא מתוך הכרח של חירום. אני מבין את רחשי הציבור, אני מבין את הדבר הזה. זה דבר שבאמת, לפי דעתי, בטח יידרש דיון מעמיק בוועדת הכלכלה. אפשר לשמוע – זאת קריאה ראשונה. אנחנו פתוחים. שרת התחבורה ודאי פתוחה לשמוע את הערות חברי הכנסת, את הערות המחוקק. אני באמת מזמין את חברי הכנסת להיות בדיון הזה – זה דיון שהשקיעו בו אז זמן רב עד שחוקקו אותו – ולראות מה אפשר לעשות, להתאים את זה למצב. אני אודה לחברי כנסת אם יאשרו את זה בקריאה ראשונה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אנחנו עוברים לדיון אישי. זאת הצעת חוק בקריאה ראשונה. לכל חבר וחברת כנסת שלוש דקות. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבל שהשרה רגב לא באה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא תבוא עוד הרבה זמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – זה לא – – – זכות טיסה. זה לא – – – << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי וחברותי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני שאני אדבר על הנאום החשוב שלי, אני רוצה להגיד מילה על דוד לוי, זכרו לברכה, שבשעה זו מובא למנוחות. סיפור קטן מהבית: אימא שלי היא חד-הורית, וכשהיא הייתה צריכה הלוואה לקנות בית בנתניה עם שתי ילדות קטנות, היא שלחה מלא מלא מכתבים לשרים ולכל מיני ראשי ערים, ואף אחד לא ענה לה. אתמול היא סיפרה לי שהיחיד שענה לה הוא דוד לוי. בזכותו היא קיבלה הלוואה. מכיוון שהיא הייתה מנהלת חשבונות עם שתי ילדות קטנות ולא כל כך ידעה על הלוואה, ריבית וזה, היא התייעצה עם רואה חשבון, והוא אמר לה: תיקחי את ההלוואה עכשיו. ובאמת שר השיכון – הוא היה שר השיכון דאז – דאג לתת לאימא שלי הלוואה. בזכותו ובזכות רוחב הלב שלו היא הצליחה לקנות בית לעצמה. סיפור קטן מהחיים שלנו. אתה יודע, אתמול אימא שלי אומרת לי: הלוואי שכל נבחרי הציבור היו ככה שרים זמינים. בעיקר – הוא זה שאישר לה את ההלוואה, ובזכותו היא קנתה בית. אז הלוואי שכולם יהיו ככה. זה סיפור קצר על דוד לוי שהיא סיפרה לי עכשיו. אבל אני רוצה לדבר על משהו קצת שונה – אני רוצה לדבר על אורי בר אור. אני רוצה לדבר על אורי כי אני נמצאת אצל משפחות שכולות די הרבה, בעיקר לאחרונה. אני לא כותבת פוסטים, אני לא מעלה תמונות, אני לא מדבררת, אבל על אורי אני כן רוצה לדבר. אתה יודע למה? זה קרוב גם אליך, הוא במדרשית שדה בוקר – כי הזר לאורי של ממשלת ישראל נשאר מיותם מחוץ לבית העלמין, ואף שר מהממשלה הזאת, שכל כך עסוקה, עם כל כך הרבה שרים – אף אחד מהשרים לא טרח לבוא ולהניח על הקבר של אורי את הזר בנופלו. מכיוון שאף אחד מכם לא טרח להגיע, אני רוצה שתדעו עליו כמה דברים, על אורי בר אור. אני רוצה שתדעו שהוא השאיר אחריו את ההורים נועה וקובי ושני אחים, יפתח ואיתמר. הוא היה ילד מלא חברים. המשפחה שלו, ממדרשיית בן-גוריון, היא ותיקה ושורשית, ואורי היה ילד מוזיקלי. הוא היה מלחין מחונן, וחיבר יצירות מוזיקליות מורכבות כבר בגיל צעיר. הוא היה כל כך מחונן, שהמנחה שלו, פרופ' מיכאל וולפה, הגדיר אותו ככישרון יוצא דופן, אחד בדור. אני רוצה להגיד לך – רק עוד חצי דקה – שאורי התגייס לנח"ל. אימא שלו אמרה לי שהוא לא כל כך התלהב, אבל כולם מהגרעין הלכו, אז הוא הלך איתם. באוגוסט היה אמור להתחיל את פרק המשימה, וימים ספורים לפני שאורי נפל הם פגשו אותו, ובאמת, אלה היה הרגעים האחרונים איתו. לצערי, הוא נהרג בפיצוץ של מטען – פשוט המבנה קרס עליו, וכך נהרגו אורי ועוד שני לוחמים. אני רוצה להגיד משהו לממשלה הזאת: אל תיקחו את הנופלים האלה כמובן מאליו. אוי ואבוי. אם נופל חייל, לכו והניחו זר על קברו. לא יכול להיות שחייל נופל ואף שר – אני מסיימת – לא טורח ללכת ולהניח זר בשם ממשלת ישראל. זה נורא ואיום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת טלי גוטליב, גברתי, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עם ישראל הנכבד, שלום. הנושא הזה של הנאום שלי יהיה קצת משעמם, אבל חשוב להביא בפניכם את העובדות, אז אני מתנצלת מראש. היה משעמם גם אתמול בבג"ץ, אז אני עושה לכם בריף קצר. חוק שירות הביטחון הקיים כיום קובע את התוויית הגיוס. הייתה החלטת ממשלה שקבעה את הפטור מגיוס חרדים בכל מיני פרמטרים. עד כאן לא חידשתי כלום. אלא מה? ב-31 במרץ 2024 ההחלטה פקעה, ולא ניתנה החלטה נוספת, זאת אומרת שמ-31 במרץ, לכאורה, צריך לגייס את כולם בהתאם לשיקול הדעת של הפוקד במשרד הביטחון. סליחה שאני משעממת אתכם. הממשלה ביקשה שיהיה לה ייצוג עצמאי בבג"ץ, אז הלכתי לבג"ץ, רציתי לראות מה קורה שם. אומר נציג הממשלה: אין החלטה נוספת, אנחנו גם לא מתכננים שתהיה החלטה נוספת. מה שמשרד הביטחון אומר, מקובל עלינו. משרד הביטחון, בשם הפוקד, אומר: אנחנו ערוכים לגייס כ-3,000 חרדים בשנה כרגע. אומרים השופטים לנציג הממשלה: נו, תסכימו ל-3,000, נביא את הדברים לידי הסכמה, לפחות בשלב ראשון. נציג הממשלה לא הסכים, ברוב אבסורד. בעניין הזה אני אומרת לכם שלו תישמע דעתי – אני פונה לראש הממשלה ואני פונה לחבריי מהממשלה ולחבריי מהאופוזיציה והקואליציה: שמעו, בסוף לפני ואחרי הכול, יש לנו אחריות למדינת ישראל. תהיה דעתנו ימין, תהיה דעתנו שמאל, תהא דעתנו סרבנות – לא משנה, לא אכפת לי איך תגדירו את זה – תהא דעתנו אשר תהא, אנחנו כולנו מחויבים לשלום המדינה ולביטחונה. כשאנחנו מדברים בתקופת לחימה עצימה בחזיתות השונות, וכשברור כאן לי וגם לך, היו"ר – אתה איתי חבר בחוץ וביטחון – ברור לנו הצורך בהגדלת הסד"כ, הכול ברור לנו. אבל ברור לנו שגם לא נחדל את העם, גם לא נקרע את העם, ונביא את הדברים לידי הסכמות. הרי רגע לפני המלחמה הביאו לוועדת החוץ והביטחון את חוק השירות – מי שהגה אותו אז, שי פירון, מהמפלגה שלכם היה – אבל זה עוד חוק לא עשוי מספיק. אזכיר גם לך, חברת הכנסת ניר, זה חוק שאגד בתוכו שח"מ ומד"א וזק"א ופעולות התנדבות וכיבוי והצלה וכל מערך ההתנדבות, אבל הגג הוא צה"ל – צה"ל מחליט בהתאם לצרכים שלו. יש צורך בלוחמים – זה יהיה ברובריקה הזאת, וצה"ל יחליט מי בהתנדבות, מי פה ומי שם. עכשיו, זה חוק סופר-מורכב, סופר-דופר-מורכב, שאי-אפשר לחוקק אותו לא בדקה וגם לא בשתיים. מצד שני, אני גם לא רוצה חוק שלא מכבד את המלחמה וגם לא מכבד את העם שלי. לכן אמרתי ואני ממשיכה ואומרת: צריך להוריד מסדר-היום את דין הרציפות. אומנם החוק של גנץ עבר בקריאה ראשונה, אבל אותי פחות מעניינת הפוליטיקה בהקשר הזה ויותר מעניינת אותי המהות. לא שאנחנו חפים ממשחקים פוליטיים – עזבו, זה לא שם – אבל כאן כרגע זה מהותי מדי. זה מהותי מדי לקריאות שלכם, אל תתבלבלו, וזה מהותי גם לקריאות שלנו. אנחנו לא צריכים לצעוק לא מכאן בוז ולא מפה הן, כי אנחנו צריכים לקדם את המלחמה הזאת לכדי תמונת ניצחון, ובעיקר – לדאוג לביטחון המדינה באופן מהותי. לכן צריך להוריד מסדר-היום את דין הרציפות, לא בגלל שלא צריך לחוקק את החוק – צריך – ולא בגלל שמה שהתאים לכם פתאום לא מתאים לכם. פשוט לא מתאים כרגע לחוק חוק שלא מתיישב עם צורכי הצבא. 1,750 מתגייסים לא מספיקים בשום קנה מידה. מצד שני, אי-אפשר לכפות הר כגיגית ואי-אפשר לכפות גיוס של כולם. צריך להביא את זה למטרה הגיונית. לכן, לשיטתי, מערכת הביטחון, ברגע שהסמכות בידיה והיא הפוקדת ממילא – ברוך השם, בזמן המלחמה גילינו חרדים במספר גדול שמתגייסים, ומתגייסים מתוך רצון. לכן אני אומרת לראש הממשלה ולממשלה: תורידו את זה מסדר-היום. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תורידו את זה מסדר-היום. בואו נתכנס לכדי עשייה של גיוס. לשיטתי, מי שרוצה להתגייס, מי שצריך להתגייס – אנחנו צריכים את כולם תחת האלונקה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, את מה שרצית להגיד, בואי תגידי מכאן. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ראש העיר וג'נטלמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחריה – עידן רול. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. אנא הקפידו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מאחר שחברתי חברת הכנסת טלי גוטליב ואנוכי לא חלוקות על המהות, ושתינו כחברות ועדת חוץ וביטחון מבינות היטב את גודל השעה ואת הצורך לגייס רבבות חיילים נוספים לצה"ל, מפתיע אותי שעל השיטה אנחנו ממש חלוקות. ברור לכולם שעכשיו, החל מ-7 באוקטובר, צה"ל צריך להיראות אחרת לגמרי ממה שהוא נראה. ברור לכולם שמפת האיומים מחייבת אותנו לבנות צבא גדול וחזק, שקודם כול מעבה את המסגרות שנגרע מהם הסד"כ – אלפים של חיילים שנגרעו כתוצאה מזה שהם נהרגו או נפצעו – ועוד חטיבות שצריך, ועוד אוגדות שצריך. לכן הדבר הכי פשוט לעשות זה לא לדחות ולגלגל את זה ולהפוך את זה לעניין פוליטי כדי לא לדרוך לאף אחד על האצבע הקטנה, אלא להסתכל על המציאות ועל הצורך הקיומי נכוחה בעיניים, ולא להסביר שהפוקד לא רוצה כוח אדם. מי שנתן את העמדה הזו – זו עמדת שר הביטחון וזו עמדת הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. משרד הביטחון לא – – – << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה ששמענו אתמול בבג"ץ זה עמדת משרד הביטחון ועמדת הממשלה. לכן, ברור לכולם שהנושא הוא נושא מבצעי. כאחת ששירתה 30 שנה בצבא וכאחת שמקשיבה היטב לצבא, הצבא זועק לעוד רבבות של חיילים. זה כבר לא נושא פוליטי, ואת יודעת מה? אפילו לא נושא חברתי. זה נושא – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קיומי. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – קיומי. לכן, אנחנו חייבים לקיים את לשון החוק כרוחו וכלשונו, ומ-8 באוקטובר היה נכון לשלוח צווי גיוס לכולם, בעיקרון פשוט וקל: כל צעיר בן 18 חייב לתת את חובתו האזרחית ולשרת בצה"ל, וזהו. הגיע הזמן שכולם יתפכחו. כשאני שומעת על זה שבזמן שלוחמינו הגיבורים נלחמים בעוז רוח ובאומץ לב ומחרפים את נפשם, יש צעירים שצועקים: נמות ולא נתגייס, אני מתחלחלת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אנחנו, שלא יהיה לך ספק. למזלי הטוב, הם מיעוט שבמיעוט. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם לא נגייס את כולם לצה"ל כדי להתקיים, אנחנו פשוט לא נתקיים. לכן, אני מצפה שתעמדו פה ותגידו: זה נושא ביטחוני, זה לא נושא פוליטי. כולם כולל כולם צריכים לשרת בצה"ל. היום יש 62,000 תלמידים בישיבות. ועדת שקדי הלכה ובחנה את הנושא, וראתה שרק 30% מהם נמצאים בלימודים תחת הכותרת תורתו אומנותו. זאת אומרת שלפי חשבון פשוט, 30% מתוך 62,000 – 20,000. איפה כל ה-40,000 האלה? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הייתי בונה מהם חטיבות, אוגדות, נחילים של גדודים כמו נצח יהודה. אני מצפה שהם יהיו ויהיו מתחת לאלונקה, כפי שצוין. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת עידן רול. אחריו – גלעד קריב. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם על נושא המילואים, על משרתי המילואים. אני רוצה לדבר איתכם כקולגה, כמישהו שחולק איתכם את המקום הזה, ולומר שהבית הזה, כמו חלק גדול מהציבור, לא זוכר לדעתי מספיק, שעבור אחוז קטן מאוד אומנם במדינה, אבל אחוז מאוד עייף, עם עול מאוד גדול על הכתפיים, המלחמה הזאת עדיין נמצאת בעיצומה. אנחנו שומעים על המילואימניקים שנקראים לסיבוב שני ולסיבוב שלישי, חלקם סוגרים כבר 100 יום במילואים, 120, 150 יום, ועדיין כשמגיעים בבית הזה לדבר על זכויות של אנשי מילואים, אני מקבל את הרושם, בהכללה, שמסתפקים ב"שלא יינזקו". זאת אומרת, יצאת למילואים – אם הצלחת לשמור על הפרנסה, אם קיבלת פיצוי שווה ערך למה שהיית מרוויח פחות או יותר, אתה בסדר. ואני אומר שוב ושוב ואני מפציר בכם, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, לשנות גישה ולאמץ את הגישה שאומרת: האחוז הקטן הזה שהולך ומקריב את עצמו, שמשלם מחירים בגופו, בנפשו, בנפשם של ילדיו, בפרנסה שלו, צריך לקבל יותר מ"שלא ייגרם לו נזק". הוא צריך לשמוח באיזשהו מקום ולהרגיש מוערך. ומוערך – מקבלים לא רק בהוקרה מהציבור, שכבר נדבר על זה, אלא הערכה מתבטאת גם בהטבות, היא מתבטאת גם בכסף, היא מתבטאת גם – כן, לקבל אפילו יותר ממה שהיית עושה בתקופה המקבילה כאדם עצמאי. אנחנו לא יכולים ביד אחת לרומם את אנשי המילואים ולהגיד תודה רבה, וביד שנייה לומר: אה, העסק שלך שרד? בסדר; קיבלת ביטוח לאומי? נשמה, אתה מסודר. זה לא יכול לעבוד ככה. זה לא יכול לעבוד ככה. ההערכה כלפיהם היא אגבית, מינימלית, הישרדותית. אין באמת הסתכלות הוליסטית על תא משפחתי של משרת מילואים. אין באמת הבנה ומלחמה פה, בבית הזה, של חברי כנסת כקבוצה גדולה, לזכויות מילואים, ההבנה שזה פוגע בפרנסה של בני ובנות הזוג; ההבנה שילדים שלא רואים את ההורים שלהם חודשיים חווים רגרסיה לעיתים קרובות, חווים חרדות. ואין באמת תקציבים שמספקים לטפל בזה. אין התייחסות מספקת לזה שהם מסיימים לחימה עזה, ואז נאלצים ללכת ולהיאבק בסבך ביורוקרטיה, וחלקם פשוט מוותרים על הזכויות שלהם, כי אין להם כוח לרדוף אחרי רשויות בשביל איזה 5% בארנונה. ומילה לציבור שבחוץ. אני שומע יותר ויותר ממשרתי מילואים שפתאום הסביבה כבר פחות מפרגנת, שהמעסיק קצת פחות שמח על עוד צו מילואים, שהסביבה כבר פחות נרתמת לעזור. חברים, אני מבקש, גם אלה שפה וגם – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. אני מבקש גם מחבריי שפה וגם מהציבור שבחוץ: המלחמה נמשכת. משרתי המילואים נמצאים תחת עול עצום והקרבה אדירה. אני מבקש מהמעסיקים, מהקולגות, מהמרצים וגם מאיתנו, חברי וחברות הכנסת, להעלות הילוך ולעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להאדיר ולפאר ולהיטיב עימם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, יצא לך לראות בשעות האחרונות את התמונות מקריית שמונה, מאצבע הגליל, מרכס רמים – תמונות של בתים עולים באש, של יערות נשרפים. תמונות אפוקליפטיות. והתמונות הללו מגיעות לאחר שאתמול מטח של רקטות שוגר לעבר העיר קצרין וכטב"ם נפץ מתפוצץ בשכונותיה הצפוניות של העיר נהריה. אנחנו כבר אומרים שנים רבות שנתניהו איבד את המצפון ואת המצפן, אבל בשמונת החודשים האחרונים נתניהו והממשלה שלו איבדו לחלוטין את הצפון. בשעה שהאיש היהיר הזה מדבר על כך שאנחנו כפסע מהניצחון ברצועת עזה, מדינת ישראל איבדה את הצפון: עשרות אלפי פליטים ישראלים בתוך ארצם, רצועת ביטחון בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, אובדן מוחלט של ההרתעה. מר ביטחון הפך לקריקטורה בעיני אויביה של מדינת ישראל, קריקטורה של ממש. ולא מדובר רק על אובדן ההרתעה האסטרטגית. ממשלתו של נתניהו כושלת לחלוטין בטיפול בכל ההיבטים האזרחיים, הקהילתיים והכלכליים של המלחמה בצפון. הרי רוב תושבי הצפון לא פונו מביתם, והממשלה הזו לא עשתה עד עכשיו דבר אחד משמעותי כדי לחזק את החוסן האזרחי של מאות אלפי אזרחים שחיים תחת אש כבר שמונה חודשים. ושרי הממשלה? הם עסוקים בתחרות בינם לבין עצמם מי ישתלח יותר בנשיא ארצות הברית, כאילו הוא אשם בהפקרת הצפון ובהפקרת הדרום; כאילו הוא חתום על המחדל הביטחוני והאזרחי החמור ביותר ב-75 שנותיה של מדינת ישראל. מדינת ישראל נמצאת ברגע המורכב והמסוכן ביותר בתולדותיה, ויש לנו הנהגה כושלת וחסרת יכולת. ולכן צריך להזכיר בכל יום כאן במשכן שיש לנו שתי משימות: האחת – החזרת החטופים והחטופות הביתה; השנייה – פיזורה של הכנסת והליכה לבחירות כדי שלמדינת ישראל יהיה ראש ממשלה וממשלה שיכולים להחזיר לנו את צפון הארץ ואת דרומה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת טיבי. רון. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, האמת שהתכוונתי לדבר על חוק הגיוס, אבל אי-אפשר להתעלם מאירוע מוזר שקרה היום בכנסת ישראל. ישיבת סיעה של מפלגת עוצמה יהודית – רצו להגיע אליהם משפחות, נציגי משפחות החטופים. לגיטימי. הגיעו אלינו, דיברו, מכבדים אותם בכל פעם. אבל מה קרה? השר לביטחון לאומי, או בשם החדש שהוא המציא לעצמו, ראה את זה והחליט לעשות מעשה הירואי – הוא ברח מהדלת האחורית והחליט להעביר את הישיבה למקום אחר, שחלילה הם לא ייפגשו. ואם לא די בכך, כשהוא סיים את הישיבה החשובה שלו הוא עשה את אותו תרגיל שוב, כי בפעם הראשונה זה עבד, ומסתבר שהוא יצא מהדלת האחורית, חמק דרך בית הכנסת, והבריחו אותו, שחלילה הוא לא יפגוש בנציגי משפחות החטופים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – שאסור להשתמש בבית כנסת כקיצור דרך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לשאול למה. אני רוצה מפה לשאול את השר בן גביר: אם אתה בטוח בעמדה שלך – תגיד אותה. ממי אתה מפחד? ממה אתה מפחד? הרי אתה כזה גיבור בטוויטר, ואתה יודע לצייץ ולצעוק ולדבר, אז תסתכל להם בעיניים ותגיד מה אתה רוצה, כי אף אחד אחר לא מבין מה אתה רוצה. ואני אגיד לך עוד משהו: אף אחד גם לא סופר אותך. היום ניסית להגיע ללשכת ראש הממשלה, לקבל סקירה מה בדיוק מוצע על ידי מדינת ישראל, על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהציע את ההצעה, ושלחו אותך בחזרה, וזה לא נעים. זה לא נעים, כי נשיא ארצות הברית ראה את ההצעה, לשכת ראש הממשלה ראתה את ההצעה, ועדת החוץ והביטחון היום קיבלה סקירה של שלוש שעות מראש הממשלה בנושאים הללו – אני יודע כי הייתי שם – ראשי חמאס מכירים את ההצעה, ורק אתה לא מכיר את ההצעה? אז אולי במקום כל היום לאיים ולעלות על סולמות – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולטפס על עצים, תבין, תקבל החלטה, ופעם אחת אולי גם באמת תעשה אותה, ולא רק תאיים, תאיים, תאיים, תאיים, כי ראינו פה, כאלה שכל הזמן מאיימים, מה האפקט של זה. רגע לפני סיום אני רוצה לדבר על חוק הגיוס כי גם על זה דיברנו בכמה משפטים בוועדה, ואני רוצה לומר את זה בצורה הכי פשוטה שיש. זה לא צריך להיות מאבק, זה צריך להיות דבר פשוט. הצבא קטן מדי, המשימות גדולות מדי, אנחנו צריכים אתכם, כי לא יכול להיות שאנשי מילואים יעשו חצי שנה ויותר מילואים, ועסקים יקרסו ויפטרו אנשים מהעבודה, בזמן שחברים שלהם יראו מונדיאל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חוק שירותי תעופה, המכונה כדברי סגן השר "חוק טיבי", הוא אחד החוקים הצרכניים היעילים ביותר והפופולריים ביותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצרכּניים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצרכניים הפופולריים ביותר והיעילים ביותר. כל מי שזכה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – יש לו קילומטרז' – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה נקודות – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> א. נכון, ובצדק. ובצדק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו זוכרים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חברות התעופה התחילו לדייק, להתייחס בכבוד לזמני הטיסות ולנוסעים בעקבות החוק. אני חוקקתי אותו על סמך הדירקטיבה האירופית, ומאז גם הנוסעים מרוצים וגם חברות התעופה התחילו להתייחס בצורה רצינית יותר לזמנים – לזמני הטיסות ולזמן היקר של הנוסעים. בא החוק הזה, כמו שכותב עו"ד אהוד פאי ב-ynet, שאומר: תיקון החוק הזה, שהוא הצעת חוק ממשלתית, בא על חשבון הצרכנים, הוא פוגע בצרכנים. נכון שכתוב "הוראת שעה", אבל יש יותר מאשר חשד סביר שיש ניסיון לקבע את השינויים האלה כך שייטיבו עם חברות התעופה ויפגעו בנוסעים. כולכם יודעים שיש חברות מסוימות שהרווחים שלהן עלו מאז אוקטובר, עלו מאוד, והחברות האלה לוחצות על משרד התחבורה, ומשרד התחבורה נענה ללחץ הזה, מתעלם לחלוטין מהציבור אבל מקשיב לחברות התעופה. זאת מחשבה אנטי-צרכנית, נגד האזרח, וחבל שהממשלה מביאה חוק כזה, ממש חבל. מה אומר חוק שירותי תעופה המקורי? יש שלושה מדרגי הטבות: 1. שירותי סיוע – לינה, מזון, הסעה וכדומה; 2. השבת התמורה – כספית או כרטיס חלופי; 3. פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם למרחק הטיסה. החוק אומר לבטל את הפיצוי, ביטול מוחלט של חובת הפיצוי לטיסות עד נובמבר. אני אומר לכם, יש כאן ניסיון להשאיר את זה קבוע – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לא רק כהוראת שעה, וצר לי שהחוק הזה יעבור, בגלל הנוכחות הדלה ובגלל שיש כאלה מפה ומשם שעוד תומכים בחוק ויש כאלה שתומכים באופן אוטומטי בהצעות שהן נגד טובת הציבור. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. עופר כסיף, בבקשה. אחריו – יוסף עטאונה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אחמד. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הסיעה שלך מפריעה לי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לייחד את הנאום הזה לחטופים. אנחנו מהיום הראשון קראנו לעסקה של כולם תמורת כולם, כי היה לנו ברור שאין דרך אחרת. היה לנו ברור שהדרך היחידה להשיב את הילדים, את הנשים, את הפצועים, את הקשישים, את הגברים, הצעירים, המבוגרים, למשפחות שלהם, הדרך היחידה היא דרך של עסקה. היה ברור מהיום הראשון, ואמרנו את זה. כבר מהתחלה – נוסף להתנגדות עקרונית למה שמכונה מבצע צבאי – אמרנו שזה מסכן את החטופים. לא רק שזה לא ישיב אותם, זה יהרוג אותם. לצערי, ממשלת הזוועות לא שמה את השיקול האנושי, המוסרי, האזרחי, מול עיניה, אלא פעלה מתוך שיקול ציני פוליטי צר, הישרדותי, של ראש הממשלה בפרט, הישרדותו מחוץ לבית הכלא, והישרדות הממשלה בכלל, וזה על חשבון החטופים. בעצם, החטופים מוקרבים על המזבח המכונה ממשלת הדמים, ואין זעקה כמעט. יוצאים אלפים לרחובות – אני מברך את כולם. לא מספיק. והממשלה, כסיפור פרעה, ליבה רק נעשה קשה יותר ויותר. זה הזמן. יש עכשיו שביב של תקווה, ואסור ששביב התקווה הזה יימחק. אמרה היום אחת מקרובי החטופים, אילה מצגר, ואני מצטט אותה: למרות שהבת שלי כמעט נחטפה וחמי וחמותי נחטפו, אני יודעת איזה סולם ערכים מלווה אותי ויוביל אותי. צריך להציל חיים, וצריך לעשות את זה עכשיו. כל מילה. ברשותך, אני אסיים בציטוט מאוד חשוב. בתחילת שנות השבעים הרב משה פיינשטיין, שהיה נשיא אגודת הרבנים, כתב לגולדה מאיר, שהייתה אז ראשת הממשלה, על חשיבות פדיון השבויים. הוא כתב כך, ואני מפנה את זה לאנשים שהיהדות בפיהם ולעיתים קרובות מדי הרוע בליבם. וכך כתב לגולדה מאיר משה פיינשטיין: "אספה דחופה של אגודת הרבנים דנה בכובד ראש על המצב המסוכן של שבויי החרב הנמצאים בירדן ועל קושי ההכרעה של מדינת ישראל בנדון, ומצאנו לנחוץ להביע חוות דעתנו דעת תורה בזה. על פי דין, יש להצלת נפשות דין קדימה". על פי דין, יש להצלת נפשות דין קדימה, אמר הרב משה פיינשטיין, "ובאם אין ברירה, על מדינת ישראל למלא דרישת המחבלים כדי להציל נפשות השבויים". << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> "ה' יגדור פרצות עמו וישראל ישכון לבטח", כתב הרב פיינשטיין. תמלאו, תמלאו, תפעלו על פי ציוויי היהדות, שאתם מדברים בשמה. עסקה עכשיו. שום דבר אחר לא ייתן פתרון. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברים, שוב, מדברים בלהט וכל אחד רוצה להגיד. אל תחרגו משלוש דקות, שלא נהיה נבוכים בזה שנבקש מכם לרדת. יוסף עטאונה, אדוני, שלוש דקות. יוסף, אתה תעמוד בזמן. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמונה חודשים מתחילת המלחמה. העמדה העקרונית שלנו הייתה מהיום הראשון שהדבר הטוב ביותר למלחמה הזו, ולכל מלחמה, הוא לסיים אותה. אחרי שמונה חודשים מתחילת המלחמה וכל הדם שנשפך, גם הפלסטיני וגם הישראלי, כולנו שמענו את נאום ההצעה של ביידן להפסקת המלחמה. העמדה שלנו שונה משל ביידן או מאחרים, כי היא עמדה עקרונית ומוסרית נגד המלחמה. ביידן, שהיה בתחילת הדרך במלחמה הזאת חלק מקבינט המלחמה, היה חלק ממי שסיפקו את הפצצות על עזה. לכן, היום לבוא ולדבר להפסיק – כן, צריך להפסיק, אבל מי שהיה חלק מקבינט המלחמה לא יכול להטיף מוסר. כשמדברים היום על הצעה להפסיק – כאילו זאת הצעה של נתניהו שביידן גילה אותה – המצב הכי הזוי בהצעה הזאת, שנתניהו בעצמו, מי שהציע את ההצעה – האם הוא יקבל את ההצעה של עצמו. זה רק במדינת ישראל, במצב הקיים היום. בממשלה הזאת, שהיא ממשלה שנתניהו מנהל אותה ומובל על ידי שני אנשים קיצוניים ביותר, זאת הממשלה היחידה בעולם שאומרת בצורה הכי ברורה: יש מלחמה – יש ממשלה; אין מלחמה – אין ממשלה. לכן כל הצעה שמביאים, גם להפסיק את המלחמה, גם חילופי חטופים, שבויים – כולם תמורת כולם, כפי שאמרנו מהיום הראשון – בן גביר וסמוטריץ' מכשילים את זה. לכן, אנחנו קראנו וקוראים: את המלחמה הזאת צריך לסיים מיידית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, גברתי פה? לא. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עולים כאן כחברי כנסת מהנגב, וכל הזמן מעלים את הסוגיות של החברה שלנו, של הבדואים בנגב, אבל אני רוצה להתייחס גם לנושאים אחרים מעל דוכן זה. הכישלון של הממשלה – מאז 7 באוקטובר היא נכשלה בהרבה דברים. דיברתי לפני כמה דקות עם כמה חברים שלי, וניסינו לבדוק במה נכשלה הממשלה. הממשלה נכשלה בשמירה על תושבי הדרום ותושבי הצפון, הפקירה אותם. הממשלה העלתה מחירים גם באמצע המלחמה. כאשר היה צריך שהממשלה תבוא לקראת האזרחים, שר האוצר בחר להעלות מחירים לכלל אזרחי המדינה. מצד שני הוא גם קיצץ בתקציבים של החברה הערבית, 550, 549 – תוכנית הפשיעה, 1279 – תוכנית החברה הבדואית בנגב. אדוני היושב-ראש, אתה אחד האנשים שיזמו, יחד עם השותפים בממשלה הקודמת, את התוכנית של החברה הבדואית בנגב. ראינו כמה ומה עשינו למען החברה שלנו כאשר בנינו בית ספר בח'שם זנה, ועשינו הרבה דברים למען האזרחים הבדואים בנגב מתוך התוכנית הזאת. אבל הוא בחר לקצץ. היום מביאים את הצעת החוק הזאת כדי לבטל את הצעת החוק של אחמד טיבי, שהיא הצעת חוק לכלל אזרחי המדינה. מה בעצם דורשת המדינה היום? לבטל פיצויים לציבור הנוסעים. בכל דבר שאפשר לפגוע באזרחים במדינה היא נכנסת ולא מגינה על האזרחים. להפך, היא רק פוגעת באזרחים שלה – מעלה מחירים בצורה דרסטית, מבטלת את החוקים שמיטיבים עם הציבור. אנחנו רואים היום איך היא הפקירה את משפחות החטופים ואת תושבי הדרום והצפון, ואיפה אנשים נמצאים – בבתי מלון וכו'. לכן, הממשלה הזאת לא דואגת לאזרחים שלה; היא דואגת לאנשים שיושבים כאן, בכיסאות האלה, וזה חבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. אחריו – יבגני סובה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שנה וחצי אחרי כינון הממשלה אני רציתי לדבר על ההישגים של הממשלה הנוכחית, ממשלה שקראו לה ממשלת ימין מלא על מלא. נתחיל מהדוגמה של הצעת חוק שבאה להיטיב עם חברות הטיסה ולפגוע בצרכן הפשוט, באדם הפשוט. נעבור להישגיה של הממשלה הנוכחית בחברה הערבית. ההישג הראשון – היא הפקירה את החברה הערבית, הפקירה את האזרח הערבי. היא לא הצליחה להגן עליו, לא לתת לו ביטחון אישי ולא ביטחון בכלל. היא לא הצליחה להגן על האזרחים הערבים ממגפת הפשיעה והאלימות. הדם משתולל בחברה הערבית. רק ב-2023 244 נרצחים, ונכון להיום, ב-2024 מעל 80 נרצחים. רק בעיר שפרעם נרצחו 20 אנשים בשנה וחצי האחרונות – 13 ב-2023 ושבעה השנה, 13 מהם מאותה משפחה. מה עשתה המשטרה? כלום. כמה מקרי רצח פוענחו? אפס גדול. כמה עצורים יש? גם אפס גדול, לצערנו. הממשלה הצליחה להרוס בתים, לא לתכנן לאנשים. שמענו הרבה על הנגב ועל מה שקורה בנגב. שמענו על הריסות גם בצפון ובכל מקום בחברה הערבית. מה עושה הממשלה? אלה ההישגים שלה בחברה הערבית. מעל 30,000 מבנים נמצאים בסכנת הריסה, כ-15,000 מבנים בבנייה קלה ו-14,000 מבני מגורים. בתוך המבנים האלה מתגוררים מעל 130,000 אזרחים ערבים. לכולם יש בתים בסכנת הריסה, כי המדינה לא מתכננת, כי המדינה לא חושבת על החברה הערבית – איך לפתח אותה, איך לתכנן לה, איך לתת לאנשים עתיד טוב יותר. זאת הממשלה. לכן אני אומר כאן: הגיע הזמן שהממשלה הזאת תלך הביתה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יבגני סובה – לא נמצא; חבר הכנסת אבי מעוז – לא נמצא; חברת הכנסת נעמה לזימי – לא נמצאת. חבר הכנסת עמית הלוי, אדוני, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, רבותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני אתחיל מהשורה התחתונה: אל תפקירו שוב את פילדפי. אל תעזו להפקיר שוב את הגבול הבין-לאומי שלנו במעבר רפיח. מי שיפקיר את הגבול, מפקיר את המדינה ואת אזרחיה. החיילים שלנו הגיעו, ברוך השם, בימים האחרונים למעבר רפיח, ותופסים את רובו של ציר פילדלפי, כמו ששמענו היום. לכן, ממשלת ישראל צריכה להנחות היום – אתמול למעשה – את רשות שדות התעופה או את מינהל המעברים היבשתיים במשרד הביטחון להניף את דגלי ישראל בצד הישראלי, להסדיר את כל אמצעי הפיקוח והבקרה על המעבר, על כל הבודקים, וכל מה שדרוש, כמו במעבר אלנבי וכמו בכל מעבר גבול אחר שלנו. זה הגבול הבין-לאומי שלנו מול מצרים, והמעשה הזה יבהיר שאין ישות מדינית שיש לה גבול עם מצרים זולת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אתה מדבר על כל הציר עד הים? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר על ציר פילדלפי, מכרם שלום עד הים, ועל מעבר הגבול. אני אומר לך, זה אולי יהיה ההישג האסטרטגי הראשון במלחמה הזאת, ולפי דעתי יש לו סיכוי לשנות את כיוון המערכה. אני שומע כאן את קולות הדהרה של חבר הכנסת השר בני גנץ והשר איזנקוט, וגם אחרים בבית הזה, לחזור שוב על האיוולת הנוראה של ההתנתקות ב-2005, זו שהובילה אותנו ל-7 באוקטובר, זו שאפשרה למעשה את בניית מפלצת הרשע הניאו-נאצית של החמאס והג'יהאד האסלאמי. שוב אנחנו שומעים באולפנים, מאיר, היושב-ראש, את אלו שמתייהרים לכנות את עצמם מפקדים למען ביטחון ישראל, אלה שהבטיחו שההתנתקות טובה לישראל, אלה שהבטיחו שלא יעוף שום טיל מרצועת עזה – אני חושב שאתה זוכר את הדברים – שעזה תהיה הסינגפור של המזרח התיכון. שוב הם חוזרים, ככלב השב אל קיאו, לאותה תבנית חשיבה, לאותו ליקוי מאורות, כאילו משהו יכול לצמוח בחולות של עזה בלי שאנחנו נשלוט שם. אני אומר פה גם לבני גנץ ולגדי איזנקוט: גם אתם, אפילו אתם, לא צריכים לחזור על האיוולת השנייה שעשה אז אריק שרון, והיא הפקרת פילדלפי ומעבר רפיח. היינו אז – ב-2005 זה קרה. היו אותם דיונים כמו היום בוועדת חוץ וביטחון על פילדלפי ועל מעבר רפיח. זה דבר שאפילו יצחק רבין, למרות כל הלחצים שהיו נגדו – של האמריקאים, של שמעון פרס, של מי לא – לא ויתר במעבר אלנבי; הוא לא הסכים שבמעבר אלנבי יהיה לרשות הפלסטינית מעמד. ואני אומר, אי-הפקרת פילדלפי זה המינימום של המינימום, באמת התחתית של התחתית, בכל חשיבה ביטחונית, מדינית או אסטרטגית. בכלל בושה שצריך להסביר. בכל זאת, אני אסביר בעוד דקה אחת. קודם כול, לשלוט בגבול. מי ששולט בגבול שולט בארץ. זה קודם כול – לקבע את הגבול; אגב, גבול בין-לאומי למשך יותר מ-100 שנה. דבר שני, השליטה הזו תקטע את הרצף, את האוטוסטרדה של ההברחות שיש שם מעל ומתחת. אני מזכיר לך שגם כששלטנו בציר הזה, עוד לפני ההתנתקות, עוד לפני שאריק שרון עשה את מה שעשה, היו שם הברחות, וצה"ל השמיד שם מנהרות הברחה. אני אומר לך, כי אנחנו חברים בוועדה – אתה יודע שזה היה צריך לקרות ב-8 באוקטובר. הרי אנחנו רואים את דניאל הגרי מצלם בהתרגשות חמישה טילים שהוא תופס באיזה מחסן בצפון עזה, ובזמן שהוא מצלם – 50 טילים מוברחים. לנו אמרו שאין הברחות, כאילו כל ילד לא יודע איזו אוטוסטרדה הייתה שם. את האבסורד הזה צריך להפסיק היום. דבר שלישי ואחרון הוא לקטוע את הרצף האסטרטגי עם מצרים, את השבטים של אל-קאעידה, את הגורמים של אל-קאעידה ודאעש בסיני, לקטוע את הרצף הזה. הייתה תוכנית שרון, אגב, כשהוא היה אלוף פיקוד, תוכנית גלילי, שאומצה על ידי רבין, לקטוע את הרצף האסטרטגי. לכן אני אומר, גם מי שהחליט לוותר על ארבע האצבעות ולעשות whatever בתוך רצועת עזה – שזה אסון והפקרות ואנטי-רציונליות – על האצבע החמישית אל תוותרו. אתם פשוט גורמים לכך שאנחנו ניפגש פה בעוד כמה שנים בעוד 7 באוקטובר. תפסו את פילדלפי. אל תוותרו לממשלה. אסור להפקיר את פילדלפי. אני פונה פה בהחלט גם לממשלה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, עמית, חבר הכנסת. תודה רבה. חבריא, עוד פעם, אנא התכנסו לשלוש דקות, בבקשה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה, אדוני. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להעלות נושא שלעניות דעתי אין חבר הכנסת או חברת הכנסת שלא דיבר עליו בחודשים האחרונים, אבל ריבוי הנושאים במציאות המורכבת שאנחנו נמצאים בה לפעמים גורם לכך שנושאים חשובים יידחקו לשוליים. בריאות הנפש במדינת ישראל. נאמר לנו שמערכת בריאות הנפש הורעבה במשך שנים ושהגיעה העת לטפל בבעיה מהשורש. שמונה חודשים חלפו וכלום לא השתנה. מלבד מצגות צבעוניות עם סיסמאות ללא יעדים, לא התקדם דבר בשירות הפסיכולוגי הציבורי ובמערך בריאות הנפש. כולנו יודעים שכשלא מטפלים בבעיה, היא רק מחמירה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני סוגר את הרשימה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום פורסם מחקר חדש שמעלה ש-60% מעובדי מערכת בריאות הנפש שוקלים לעזוב את עבודתם בשירות הציבורי. הסיבה העיקרית: שכר נמוך והעומס הרב שנוצר על ידי מחסור במטפלים ומחסור בכוח אדם. אני רוצה לקרוא מכאן לשר הבריאות אוריאל בוסו: עצור את ההידרדרות במערכת בריאות הנפש. שנתיים וחצי הסכמי השכר של הפסיכולוגים פתוחים. יש לך הזדמנות לסיים את הנושא הזה ולסגור את ההסכמים. באותה נשימה אני קורא לשר החינוך יואב קיש: דאג לשירות הפסיכולוגי החינוכי. דאג לכך שהפסיכולוגים החינוכיים יהיו חלק מהסכמי השכר, ודאג להם בשביל הילדים שלנו. מערכת החינוך צריכה להשקיע בחוסן הנפשי של הילדים והילדות שלנו. ציונים אפשר לשפר וזה חשוב, אבל יותר חשוב בעת הזו שמערכת החינוך תבנה אצל הילדים שלנו מחדש את האמון באנושיות ותחזק את החוסן הנפשי שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מבקש להזמין את איימן עודה – לא נמצא; ווליד טאהא – לא נמצא; חבר הכנסת פינדרוס – ראיתי אותו כאן, לא נמצא; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – לא נמצא. חבר הכנסת יוראי הרצנו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת לוי. לא מדבר? בבקשה, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לשר החינוך יואב קיש. יואב קיש, אני מבין שיש לך מספיק זמן ללכת לאולפני הטלוויזיה ולעוץ עצות ביטחוניות לממשלה, אבל מה עם מעט זמן לעשות את התפקיד שלך, נגיד, לטפל במערכת החינוך הקורסת בצפון? הנתונים של המפונים מקריית שמונה מזעזעים, מדאיגים, וצריכים להטריד כל אדם בישראל, אבל בראש ובראשונה צריכים להטריד אותך. 20% מתלמידי קריית שמונה המפונים לא מגיעים לבית הספר; שניים מכל כל עשרה תלמידים לא מגיעים לבית הספר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, להירגע. כבוד השר, ברוך הבא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> 36% מההורים של אותם תלמידים מקריית שמונה לא הולכים לעבודה יותר, לא מתפרנסים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 20%? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> 20% נשרו מהלימודים, 36% מההורים של אותם תלמידים כבר לא בעבודה, באבטלה. אתמול הייתי בביקור ביישובי קו העימות, אלה שלא פונו. אני מוכרח לומר לכם שאני מתבייש, גם כחבר אופוזיציה, אבל בשם כל חברי הבית הזה, כי תושבי הצפון, תושבי קו העימות שלא פונו – מתעלמים מהם, מצפצפים עליהם, לא סופרים אותם. אני מדבר על יישובים כמו אמיר, שמיר, כפר בלום וכפר סאלד, גונן, עבדון וחורפיש. הייתי שם, הסתובבתי בין כיתות הלימוד. איחדו כיתות, לומדים בצפיפות במבנים מאולתרים. אתה נכנס למקלטים המאולתרים האלה, ואין אוויר לנשום. תלמידים נמצאים שם ולומדים שלוש שעות. אין מספיק מורות, כי רוב המורות גרות ביישובים שפונו, אז הם בקושי לומדים. נפגשתי עם אבא שסיפר לי שהילדים שלו לא למדו שיעור אחד בחשבון מתחילת השנה. על מיגון אין בכלל מה לדבר. הילדים רצים בפחד, כי זה באזורים של אפס שניות לממ"ד, אז הם חיים בפחד, הם לומדים בפחד. מה זה אומר על ההורים, שלא מסוגלים ללכת לעבוד כי הם בחרדה שהילדים שלהם יימצאו באזעקות ללא מיגון? עיר המחוז שלהם פונתה; אין קריית שמונה, אז אין שירותים חברתיים. ראיתי פה את שר הרווחה מסתובב. אין בריאות, אין רווחה, אין אפילו מכולת ללכת אליה בלי שאתה נוסע בצירים מאוימי נ"ט. ואף אחד לא סופר אותם. שר החינוך יואב קיש, יישובי קו העימות הם לא רעננה, הם לא כפר סבא, הם לא רמת גן, אז למה אתם מתייחסים אליהם ככאלה? למה אין תוכנית מסודרת שנותנת להם סיוע בתעסוקה, בחינוך, ברווחה? אפס יחס, אפס מענים. אפס אחד גדול. אתה יודע, זה כל כך עצוב, אדוני היושב-ראש, כי מדובר בקהילות משגשגות, חזקות, שהציונות זורמת בהן בעורקי התושבים. הם בחרו להיות שם, הם בחרו לגור שם, הם מלח הארץ, אבל הם כרגע קורסים. הם בקריסה כלכלית, הם בקריסה חברתית, אבל בעיקר – הם מיואשים מהיחס האטום, מהזלזול, מהעובדה שאף אחד לא סופר אותם, מהעובדה שמאפשרים להם לקמול שם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד אחרון. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם מדובר בשרלטנות, בעצלנות או בזדון, אבל ההחלטה הזאת לשים פס עבה על תושבי קו העימות אומרת שהממשלה הזו ויתרה על הצפון, וזה בלתי נסבל ובלתי נסלח. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת דן אילוז – לא נמצא. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה. נאור שירי, תכף תקבל את זמנך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גיוס, גיוס, גיוס. אנחנו נמצאים היום כפסע לפני נושא חוק הגיוס. לא שמעתי הרבה שמדברים על הדבר הזה. אני שמח שהשר מרגי נמצא פה – עשה שירות צבאי מלא בחיל הקשר, וכדוגמתך הרבה מאוד ממפלגת ש"ס – תכף אני אציין את השמות – שירתו בצבא, חלקם גם קצינים, ועשו שירות מועיל וחשוב למדינת ישראל. אתמול בבג"ץ היה דיון יום שלם בנושא חוק הגיוס, ואנחנו שמענו את נציג הממשלה, עו"ד טאובמן, שמייצג את הממשלה במקום היועצת המשפטית, רק לא סיפרו לכם שהייצוג שלו עלה לכם, למשלמי המיסים, 260,000 שקל – 260,000 שקל לייצג את הממשלה, כי היועצת המשפטית סירבה לייצג את ממשלת ישראל. 260,000 שקל. אתם יודעים מה אפשר לעשות עם 260,000 שקל? לכמה משפחות של מפונים, משפחות החטופים, ילדים נזקקים אפשר לעזור? לא. אבל לממשלת ישראל יש הרבה כסף, והיא יכולה לחלק אותו. ראיתם את הפתקים שמזכיר הממשלה יוסי פוקס העביר לו במהלך הדיון? כמו גן ילדים. יועץ משפטי שמקבל פתקים מאחורי הגב. זה פשוט היה בדיחה אחת גדולה. השופט סולברג, שכולם ציינו שהוא שופט מאוד שמרני ומייצג את הימין, גר איפה שהוא גר, ואתם יודעים שהוא בהתנחלויות, והכול טוב ויפה, וגם השופט מינץ, חברים, שני השופטים הכי שמרנים תקפו אתמול בדיון – אומנם בנחמדות, אבל תקפו את הייצוג המשפטי. אני מצטט את מה שאמר אתמול השופט סולברג: "למה עכשיו, כשהצבא מצוי במצוקה קשה, יגויסו רק 3,000 חיילים?" ואני ממשיך לצטט מאותו שופט: "גיוס בני הישיבות הוא צורך קיומי". אז אני שואל את חבריי מהקואליציה: אחרי שאתם שומעים את השופט סולברג שזה צורך קיומי, עדיין אתם ממשיכים באותה דרך? זה לא מעניין אתכם. המדינה הזאת לא מעניינת אתכם. אדוני היושב-ראש, במהלך הדיון אתמול, כשהעותרים הציגו את הטיעונים, צעק אדם חרדי, אינני יודע את שמו: אנחנו נמות ולא נתגייס, לא יעזור לכם כלום. אנחנו נמות ולא נתגייס. מה, נגמר לי הזמן? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> וואו. אז אני רוצה לומר לכם במשפט סיכום, לכולם: תתעוררו, תתעוררו, גם חברי הכנסת של ש"ס. הגיע הזמן לעשות סדר גם בנושא הזה – חוק גיוס לכולם. מי שחכם, שיישאר ללמוד תורה; הגבלה של מספר האנשים. חוץ מזה, כולם הולכים לצבא. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, אדוני. סימון, אנחנו צריכים גם חיילים חכמים. מי שחכם, שלא רק ילך ללמוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי, בסדר, חכמים גדולים בתורה – שילמדו, אבל כל השאר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> עילויים בתורה – אחוז מסוים. בבקשה, אדוני. שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קראתי היום ציטוט של ראש ממשלת ישראל מהישיבה החסויה שידועה גם בשם הפודקסט השבועי של ועדת חוץ וביטחון, שאמר – אני בטוח שזה יעניין גם אותך, שר הרווחה: אתם יודעים מה הביא את הסכמי אברהם? מה שהביא את ההסכמים הוא הנאום הקודם בקונגרס בזמן הנשיא אובמה. הם ראו שאני יודע לעמוד מול נשיא ארצות הברית וגם מול האיראנים. ואני שואל, באמת, כמה ניתוק? למה? כי נאום הקונגרס – אתה יודע מתי הוא היה, שר הרווחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ב-2015, פלוס מינוס. הסכמי אברהם נחתמו ב-2020. נניח שיש קשר בין הנאום לבין ההסכמים – באמת אין לי מושג מה הקשר. אם כבר הנאום נגד איראן ב-2015 הביא את איראן להיותה מדינה סף גרעינית היום – אולי הכישלון הנוסף, אחד מהכישלונות הגדולים של בנימין נתניהו. הוא הראשון כביכול שזיהה את איראן, והוא גם זה שהביא את איראן להיותה מדינה סף גרעינית. אבל מה שעוד יותר מפתיע אותי, או שכבר לא מפתיע אותי, ברמת הניתוק – שהוא מתלהב מזה שהוא הולך לנאום בקונגרס במקום שילך לנאום בצפון. אני רוצה לתאר לכם, חבריי חברי הכנסת, את היום שהיה אתמול בצפון: בשעה 08:08 טילים – כל מה שאני מקריא עכשיו זה טילים – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כבוד השרים, אני מבקש מכם. וסרלאוף. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד מס' 3 לסגן של אלוהים איתמר בן גביר, אם אפשר קצת, קצת – 1. צניעות; 2. פחות יהירות; 3. חיבור למציאות, שאיתמר בן גביר הוא ממש לא אלוהים – אבל בסדר, זה כבר שלך. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הכול בסדר. בוא, שר הנגב והגליל, אני אספר לך מה קורה בצפון. 08:08 – טילים על קריית שמונה, 08:10 – על כפר בלום, 08:11 – על קלע ושעל, 08:14 – על כפר בלום, 08:20 – שוב על כפר בלום, 08:22 – על קצרין, 08:27 – שוב על קצרין, 11:02 – מרגליות, 11:03 – שוב על מרגליות, 14:48 – קצרין, 14:49 – קצרין, 14:55 – נהריה ורגבה, 14:56 – רגבה, 14:58 – עכו ונהריה, 15:02 – נהריה, 16:09 – קריית שמונה, 16:09 – כפר יובל, 16:52 – קריית שמונה, 16:52 – מרגליות, 16:53 – קריית שמונה, 19:19 – נהריה, 19:19 – שבי ציון, 19:29 – שניר, 19:59 – ראש הנקרה, 19:59 – שבי ציון, 20:00 – נהריה, 21:14 – מטולה. אני ממליץ לראש ממשלת ישראל – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. תודה. זה במקום לנאום נאומים בקונגרס ולייצר כובעי טמבל של משפטים מבזוקה. – – תעלה לצפון, תעלה לקריית שמונה, שמשעממת אותך, ותראה איך נראה הגיהינום – ריק, חבל ארץ פשוט נטוש, שרוף עד היסוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, השרים, היום ממשלת נתניהו-סמוטריץ' הגיעה לשפל נוסף. הבוקר פורסם כי משלחת המומחים של ה-OECD צפויה להכריז כי ישראל היא שיאנית יוקר המחיה בארגון. שיאנית. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה אתה רוצה? פעם ראשונה שאנחנו ראשונים במשהו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני זוכר כי כאשר הקמנו לפני שלוש שנים בדיוק את ממשלת השינוי, המחירים בישראל היו גבוהים ב-38% מהממוצע במדינות ה-OECD. מאז הקמת הממשלה הזאת המצב רק הולך ומחמיר. אבל העובדה שרבים לא מכירים היא שעוד בשנת 2009, לפני שנתניהו נכנס בפעם השנייה ללשכת ראש הממשלה, המחירים בישראל היו ברמה של הממוצע ב-OECD. כלומר הפער הזה של 38% נפתח בזמן כהונת נתניהו ובאשמת נתניהו. באשמת נתניהו אתם משלמים היום יותר על ארנונה, על דלק, על חלב, על פירות וירקות, על קוסמטיקה ותמרוקים. נתניהו וסמוטריץ' הם הדבר הכי טוב שהמונופולים בשוק המזון ומונופולים בכלל יכלו לחלום עליו. יותר יקר פה מאשר בשווייץ, באיסלנד, בארצות הברית, באוסטרליה. אתם שואלים עד כמה יקר פה? כל כך יקר פה, שאפילו השר גולדקנופ הפסיק לבקר בחנויות לואי ויטון; כל כך יקר פה, שאפילו השרה סטרוק לא גומרת את החודש; כל כך יקר פה, שאפילו בן גביר החליט לברוח ולהתיישב בעזה; כל כך יקר פה, שאפילו סגן יושב-ראש הכנסת ניסים ואטורי נאלץ להחזיק רישיון קבלן; כל כך יקר פה, אדוני היושב-ראש, שאפילו בנו של ראש הממשלה נאלץ לעזוב למיאמי. יותר מדי יקר פה, חברים, וזה חייב להיות אחרת. הגיע הזמן להחליף את הממשלה, שכשלה גם ביוקר המחיה, ולהתחיל לשקם את ההריסות שהשאירה כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר סיפרתי לכם קצת על מדינת ביבי 2024. זה היה חלק ראשון, ועכשיו אני אמשיך בחלק 2. במדינת ביבי שמחה וצהלה. ביבי הולך לנאום בקונגרס, אבל אין לו אומץ לנאום בקריית שמונה. במדינת ביבי השליט גר לא בבית אחד אלא בשלושה, בזמן שדיירי הדיור הציבורי חיים בחורבות. במדינת ביבי, בבתים של השליט יש ממ"ד ובונקר, בזמן שהוא לא מתקצב מיגון לצפון הבוער והמופגז. במדינת ביבי משפצים בריכה בזמן מלחמה. במדינת ביבי שר שאמור לקשר, בעצם עוסק בפירוק. מה הוא מפרק? את נבחרת הדירקטורים, שבזכותה החברות הממשלתיות הפסיקו להפסיד כסף. במדינת ביבי שרים ממנים מפיקי אירועים למנכ"לים של המשרדים הכי גדולים במדינה, שקובעים את גורל כולנו. במדינת ביבי מקורבים פעילים ויהלומים הם לפני מקצועיות וניסיון, וכך זה נראה בכל המשרדים. במדינת ביבי האזרחים, כל האזרחים, מממנים חינוך פרטי ופוליטי שמתנהל באופן עצמאי לחלוטין. באותה מדינה אחת הרשתות פעלה באופן פלילי ובמשך שנים לא העבירה מיסים, צברה חוב של מיליונים, אבל משום מה רשות המיסים הסירה את העיקול. באותה מדינה אם אתה אזרח ויש לך חוב כזה, יעקלו לך את הבית, הרכב והחיים. באותה מדינה, שבה כבר אי-אפשר כמעט לרכוש בית, שר השיכון מאשר מענק, שזה מדהים, רק שהמענק הוא רק למגזר שלו. רק מדינת ביבי הצליחה לפרק, להרוס ולרסק יחסי חוץ שעבדו עליהם שנים. וטרי מהיום: רק במדינת ביבי השר שאחראי לביטחון הפנים בורח מאזרחים שישבו בשבי, שעל ביטחונם לא שמר. אז בקיצור, גם בחלק 2 הבנתם שמדינת ביבי היא מושחתת, חובבנית, רודפת בצע – והיא צריכה ללכת הביתה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. חברת הכנסת יסמין, נשארו 30 שניות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני תמיד עומדת בזמנים. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כמה צרות יכולנו לחסוך לעצמנו אם היה לנו כדור בדולח שמגלה את העתיד. הבה נדמיין שבשעת הסכמי אוסלו, כשהסבירו שהאויב שלנו בדיוק כמונו, מקבלי ההחלטות היו רואים את הנוח'בה. ברור שכל אלה שלעגו לימין וכינו אותם "אנשי האתמול" ו"אויבי השלום" לא היו תומכים בהסכמים המטורפים. מה היה קורה אם בזמן הבריחה מלבנון וההבטחה שזה ישפר את הביטחון, התוצאות היו מתגלות? הרי ברור שארגון ארבע אימהות בכלל לא היה קם. ואני אומר לכם שלפני ביצוע הפשע של הגירוש המחפיר מגוש קטיף, כשהבטיחו לנו שאם לא ילך, ניכנס בהם בכל הכוח, וגם כל העולם יהיה לצידנו, כי אנחנו על הגבול הבין-לאומי, מגידי העתידות היו אומרים שהמשיחיים צודקים ושמהטרור אסור לברוח, שהמחיר יהיה נורא, ושהעולם יהיה נגדנו כמו שלא היה מעולם – כנראה שהיה קשה לשווק את התוכנית ההרסנית. לו היו רואים את החטופות והחטופים שלנו נתפסים בידי הפראים שבבני האדם, מי היה יכול לתמוך בכל הנסיגות? אומנם היו אנשים בעלי שכל ישר שזיהו את הסכנה; אני מודה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי להיות ביניהם. אולי אחד הלקחים הוא גם בכלל, לכולנו: להקשיב גם למי שחושב אחרת ממך, ולא לבטל אותו עם שמות גנאי: משיחי, בבון, קיצוני. אבל לפחות, לפחות עומדת לטועים הזכות שלא ידעו מה יהיה בעתיד. אבל היום? היום לתמוך בכניעה? לא צריך להיות נביא כדי לדעת שדרך ציר פילדלפי יבריחו טילים וחימושים; לא צריך כדור בדולח כדי לנחש מה יעשו איתם הקניבלים, האנסים ושוחטי התינוקות; לא צריך להיות דוקטור לאסלאם כדי לדעת מה יבינו כל האסלאמיסטים בשכונה שלנו מהניצחון המוחלט של סנוואר. מי שתומך היום בכניעה, גוזר את דינן של החטופות הבאות, של החטופים הבאים, של התינוקות השחוטים, של המשפחות השכולות וגם של החיילים הרבים שייפלו. אולי עדיין אין להם שמות, ואנחנו לא יודעים מי ייפול בסטטיסטיקה, אבל את הטרגדיה הלאומית כל אחד יכול לראות. די, מספיק. אין לנו ילדים מיותרים. את האויב צריך לרמוס ולכתוש. רק כך נחזיר את אחינו ואחיותינו הנאנקים בשבי ונמצאים בלב כולנו, נחזיר את כל אחינו וכל אחיותינו שנמצאים בשבי. לא צריך כדור בדולח, צריך רק ללמוד מהעבר, צריך רק ללמוד עם מי יש לנו עסק במזרח התיכון. כעת צריך לנצח את האויב. זוהי הדרישה של דור הניצחון, וזוהי המחויבות של כולנו. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם היה כדור בדולח, מישהו לא היה הופך את החמאס למה שהוא. תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. אתה מסכם? בבקשה, תעלה. אתה מדבר, זה עדיין לא סיכום. אמרו לי שביקשת לדבר, ויש עוד שניים. אתה לא רוצה לדבר. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, גברתי, שלוש דקות. אחריה – אחרונת הדוברים, מירב כהן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צער ודאגה ממלאים את ליבי מאז שקראתי אתמול את נייר העמדה של כ-1,300 רופאים בכירים מאוד בנושא גיוס חרדים, שפורסם מעט לפני דיון בג"ץ. הם מתריעים על הסכנה למדינה בגלל אי-שוויון בנטל ועל כך שהם עדים לגל עזיבה הולך וגדל של רופאים לחו"ל. אתם יודעים שיש בריחת מוחות בכל התחומים? רופאים לחו"ל, מדענים לחו"ל; כולם בורחים מכאן לא מרצון אלא בלב שבור, בגלל הייאוש מהנהגת המדינה. הלב שלי התכווץ כשקיבלתי נתונים על קבוצות ווטסאפ של רילוקיישן של רופאים: מאות שמות בכל קבוצה, כמה רופאים שכבר עזבו, מי שנסע להתמחות ולא חזר, האווירה הקשה במחלקות בבתי החולים. הרופאים, שהשקיעו שנות לימודים והתמחות, הם המשענת של בריאות תושבי מדינת ישראל, ועכשיו הם מחפשים דרכם החוצה. שוויון הוא תנאי יסוד לסולידריות חברתית, אבל במדינת ישראל יש חלוקה בין הנושאים בנטל לבין אלה שהם הנטל עצמו על החברה הישראלית. האי-שוויון הגובר בכל המישורים כבר הגיע לנקודת קצה. אי-אפשר יותר לוותר על השוויון בנטל. מספר ימי מילואים של הרופאים יגדל, מה שיגרום לפגיעה במתן שירותים רפואיים לציבור; התורים יתארכו, הטיפולים והניתוחים יידחו – אפשר להמשיך לפרט. אבל אני רוצה לסיים – ונשארה לי דקה – במילים שאמר לי אתמול בכאב לב עצום רופא בכיר, אדם אכפתי, שוחר טובת המטופלים, שוחר שלום ושוויון: כמה דגלים שחורים הונפו וכמה נורות אדומות כבר הודלקו, ואתם, ממשלת ישראל, בריצת אמוק להחרבת המפעל הציוני. הרופאים מטפלים בפצועים ושואלים את עצמם: על מה חירפו נפשם הנופלים? על מה לוחמים איבדו איברים? בשביל מדינה שמעניקה זכויות יתר לחלק מאזרחיה? היא פוטרת מגיוס את חלקם ומעמיסה על האחרים, עד שכבר לא ניתן לשאת את כובד הנטל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת מירב כהן, ואחריה יסכם את הדיון השר מרגי. הוא כאן, נכון? אתה מסכם את הדיון, אדוני? אתה לא מסכם את הדיון? אה, אתה, בבקשה, וסרלאוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מאה אחוז. תודה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, 124 ישראלים וישראליות בשבי חמאס שואלים את עצמם כל יום מחדש: איפה המדינה שלי? אבל כל עוד ממשלת המחדל נותרה על כנה ומובלת על ידי קנאי גוג ומגוג, לא תהיה תשובה או עסקה, אלא רק הפקרה מתמשכת שאין לה תאריך תפוגה. וזאת לא הפוזיציה שמדברת, כי אמרו את זה בהתרסה בן גביר וסמוטריץ', אמרו את זה בכנות האחראים למשא ומתן, אמר את זה בגסות ראש המל"ל, אומרים את זה חלק מחברי הקבינט, אנשים עם כוונות טובות ששוב נוצלו לרעה, ואמר את זה השבוע גם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. ביידן עשה את מה שנתניהו מסרב לעשות כבר שמונה חודשים – הוא הבהיר שהצלת חיי החטופים היא המטרה הראשונה במעלה, ודיבר על היום שאחרי המלחמה. הסיבה שבגללה לא שמענו את הדברים האלה מראש הממשלה שלנו היא בגלל שהוא מפחד. דעתם של בן גביר, סון הר מלך, צבי סוכות, עדיין חשובה לנתניהו הרבה יותר ממה שחושבות משפחת צנגאוקר, משפחת גת, משפחת ארגמני או יתר 121 משפחות החטופים והחטופות. רק כשיהיה תאריך לבחירות – שימו לב לזה – רק כשיהיה תאריך לבחירות, פתאום נתניהו יפסיק לרצות רק את הבייס, את הבייס הפוליטי והקיצוני שלו, וינסה שוב לחזר אחרי כלל הציבור הישראלי. הפחד שלו מפני החלפתו ידרבן אותו להיזכר בחברה הישראלית שלא גרה בגבעות. פתאום הוא ייזכר שצריך לשחרר את כולם; פתאום הוא ייזכר לדאוג לתושבי הצפון שחיים כפליטים בארצם; פתאום הוא ייזכר בתושבי הנגב המערבי – הקיבוצים, המושבים, שדרות ונתיבות. בלי בחירות נקבל פה רק עוד מאותו הדבר: שכול, חורבן, מסמוס והפקרה. רק בחירות יביאו לעסקה. רק בחירות יגרמו לנתניהו להעדיף את טובת החברה והמדינה על טובתו הפוליטית האישית. בחירות עכשיו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני מבקש מהשר וסרלאוף לעלות לסכם את הדיון, ונעבור להצבעה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר וסרלאוף, אולי תסביר לי למה לא רציתם לשמוע את משפחות החטופים? הסיעה היחידה בכנסת שלא מזמינה אותן לדבר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מי עוד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה, הליכוד. סליחה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת קריב, האמת היא שתכננתי לדבר על דברים אחרים, אבל בגלל שהזכרת את זה – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תדבר ותסכם את החוק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה? לא, אני רוצה לענות לו. הוא הציב פה איזו נקודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. זכותך הבלעדית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש כאלה במשכן שרוצים לקחת איזושהי בלעדיות על רגשות, על כאב משפחות של חטופים, על כאבן של משפחות שכולות, כאילו הם הלב הרגיש והרחמן, ומפלגת עוצמה יהודית היא האלה, הפריקים הללו, הקשוחים הללו, שלא אכפת להם, אנחנו עם לב אטום. אתם היחידים שיש להם כאב כלפי המשפחות של החטופים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא הקשבתם להן? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו מקשיבים להן כל הזמן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו יושבים איתן. גם היום ישבנו איתן, חבר הכנסת קריב. אבל הכול ניצול ציני של האירוע, של הטרגדיה הזאת, של הכאב שהם חווים כל יום, האי-ודאות והדאגה ליקירים שלהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אם אתה מחפש – – – הפחדן הזה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. גם אם רוצים, לא צריך לצרוח. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ואתם מסכמים את זה בצורה כל כך פופוליסטית, כל כך זולה, כל כך חסרת אחריות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כאילו אתם היחידים עם אמפתיה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא נשארתם לשאול אותם, השר וסרלאוף? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה נמאס, כי זה אירוע שצריך לחבר את כולנו. נמאס שלוקחים את הדבר הזה ומנכסים את זה רק למפלגה מסוימת – לה אכפת, ואחרים – כן, ואנחנו אמרנו שאנחנו מתנגדים לעסקה מופקרת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה ברחתם מהחדר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא רק אנחנו, אלא יש משפחות של חטופים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – למה לא ישבתם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, יש משפחות של חטופים שאנחנו פוגשים, והן אומרות לנו: אל תיתנו ידכם לעסקה מופקרת. אל תיתנו ידכם לעסקה שבה אחר כך הילדים שלנו יצטרכו להתמודד עם מפלצות האדם הללו, ועלולים להגיע לעוד חטופים. תגידו לי אתם – יש פה אנשים שיושבים בבית הזה שאמרו על עסקת שליט: יש לנו אחריות להשיב אותו הביתה, והם אמרו: צריך לחתום על העסקה הזאת. מישהו חשב על ההשלכות של זה? מישהו חשב שזה לשחרר 1,027 רוטוויילרים שאחר כך יבואו וייכנסו לפה לארץ ב-7 באוקטובר ויחטפו, יחטפו עוד אזרחים שלנו? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? מה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מתי נשים לזה סוף? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תן לנו רק את המשפחות שנפגשתם איתן. תן לנו רק את השמות של המשפחות שנפגשת איתן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר – – – מה הקשר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שיש פה מורכבות, שיש פה מורכבות. אני אסביר לך, חבר הכנסת קריב. יש כאן מורכבות, וזה לא שחור ולבן, ואתם יודעים את זה. אתם יודעים שלכל דבר יש השלכות, ואתם יודעים היטב שיש השלכות לעסקה מופקרת – לא השלכות פה, השלכות כלפי קיומה של מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש השלכות לממשלה המופקרת. אתה רואה מה קורה בצפון? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש השלכות כלפי הביטחון של הילדים שלנו בעוד חמש, שבע, עשר שנים קדימה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממשלה מופקרת – – – מפקירה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ולכן אי-אפשר להגיד שמי מתנגד לעסקה מופקרת, לא אכפת לו מהחטופים. אין צביעות גדולה מזו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי אמר לך שזו עסקה מופקרת? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> והאמינו לנו, אנחנו מתנגדים לעסקה מופקרת. בבקשה, אמרנו לראש הממשלה נתניהו: בוא תציג את הטיוטה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תפרק את הממשלה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אני יודע לענות על שאלות אחת-אחת. אבל אם אתה רוצה לתקוף מפוזיציה ולא בצורה עניינית, אתה מוזמן לעשות את זה, זה שלך. אבל בוא רגע נתייחס פה לדברים שבקונסנזוס בתוך הבית הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא הקשבתם להם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש לי חבר – אבינתן אור למד איתי בישיבת נתיב מאיר בירושלים. הוא חטוף בעזה. אתם חושבים שאני לא רוצה להחזיר אותו? אתם חושבים שאני לא רוצה להחזיר את החטופים, הילדים שנמצאים שם? מה אתם חושבים, שזה שחור ולבן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> איך תחזיר אותם? רק לחץ צבאי? שמונה חודשים לחץ צבאי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש כאן מורכבות, כי אנחנו מתייחסים בצורה רוחבית, כי אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא באנו לכאן כדי לתת לנאצים הללו את המוטיבציה, את הדלק לחטוף עוד ועוד. ואנחנו יודעים, זה מורכב וזה קשה, אבל ודאי שזה לא שחור ולבן; ודאי שזה לא מי שמתנגד לעסקה מופקרת – אגב, גם חלק ממשפחות של חטופים מתנגדות לעסקה מופקרת, ואני גם משוחח איתן, אבל לא אכפת להן מהילדים שלהן? בואו נשאיר את זה באמפתיה ובאנושיות שלנו, שאנחנו רוצים שהם יחזרו. יש מי שרוצה לעשות את זה בלחץ צבאי מסיבי ויש מי שרוצה לעשות את זה בעסקה. אבל ודאי שאין פה איזשהו מישהו בבית הזה, אני מקווה, שאומר: בואו נפקיר אותם לגורלם ולא אכפת לנו מהם. אין דבר כזה. לכל בן אדם פה יש לב אנוש, וכל אחד פה חרד לגורלם. כל אחד מהבית הזה, מהמשכן הזה, מנבחרי הציבורי, לא ישן טוב בלילה, אני מקווה. אני רוצה להאמין שכך. יש לנו אחריות להביא אותם, ויש לנו גם אחריות לנצח ולדאוג שהחמאס לא יהיה יותר – לא בגלל שאנחנו אוהבים מלחמות; בגלל שאין לנו אופציה אחרת. אין לנו, זה המצב. אני הייתי בהתנתקות – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בסוף כולם יחזרו בארונות מתים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – בגירוש גוש קטיף, הייתי ילד בן 13. הייתה לי טלוויזיה קטנה בבית, שחור-לבן, שהיינו פותחים אותה רק באירועים דרמטיים. אני זוכר שאת ההתנתקות – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שחור-לבן? ב-2006? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, טלוויזיה קטנה כזאת. אני מספר לך מה היה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הייתה לך טלוויזיה בשחור-לבן? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הייתה טלוויזיה קטנה בחדר של אח שלי, שהיינו פותחים אותה ומחברים אותה. ראינו ערוץ 1, זה שידר לנו, הרמנו את האנטנה – ברובע היהודי. ואני זוכר, כאן, איפה שאני עומד עכשיו, מנהיגים שאמרו ההתנתקות טובה לביטחון; טיל ראשון שייפול על שדרות, על אשקלון, ואנחנו נקבל לגיטימציה בין-לאומית להגיב ואנחנו נוריד אותם. נראה אותם, נראה אותם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> השכפ"ץ של המדינה, גם את זה לקחו לנו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה מה שסיפרו לי. אני בתור ילד גדלתי על ההבטחות הללו של פוליטיקאים, של מנהיגים. לא אנשים – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה השכפ"ץ של המדינה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – שקורות החיים שלהם לא מצדיקים את מה שהם עברו; אנשים שעברו, מישהו שהיה ראש שב"כ, אנשים שהיו גנרלים. הם באו ואמרו בביטחון כזה לציבור שאם טיל אחד ייפול על יישובי העוטף, אוי ואבוי, רע ומר יהיה, ואנחנו נחזור לרצועת עזה. אנחנו ניכנס לשם בחזרה, נקבל גיבוי בין-לאומי מארצות הברית ומכל העולם, כי הינה, הינה, הוכחנו, פינינו 10,000 יהודים, עם הקברים, מהבתים שלהם, ואנחנו נקבל שקט. האשליה הזאת התנפצה לנו בפנים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גוש קטיף לא הגן על העוטף, הוא רק שילם בדם. שכחתם שנכנסו למיגוניות? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> צריך להיות מאוד מאוד חסר זיכרון כדי להגיד גם בתקופה הזאת שההתנתקות הייתה טובה. אחרי שאנחנו רואים את כל האבדות ואת כל מה שזה הביא, צריך להיות – לא יודע, אני לא רוצה להשתמש במילים שמזלזלות פה במישהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מזל, כי הוא ראש הממשלה שלך. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל אני אומר שמה שמפריע לי זה שאחרי שעברנו את ההתנתקות כשאני הייתי בן 13, עכשיו אנחנו מדברים עם על מה שהם אמרו, שאם יהיה טיל אחד אנחנו ניכנס לשם ונקבל לגיטימציה, ואנחנו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי? מי אמר? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? מי זה אמר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> היו פה גנרלים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתניהו, נתניהו, שהצביע שלוש פעמים בשביל ההתנתקות? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אריאל שרון, אריאל שרון, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אריק שרון? מי אמר? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אתה מדבר איתי כאילו אני גדלתי בין נסיכי הליכוד. בשביל זה אנחנו נמצאים שם. בשביל זה אנחנו – בשביל זה תנועת עוצמה יהודית נמצאת בכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השותף שלכם העביר מיליארדים לחמאס. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> מי חילק להם כסף? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בגלל שאנשים רוצים מפלגה שעומדת על העקרונות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב. מה זה עקרונות? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בגלל שהם רוצים אנשים שלא יתמכו במהלכים שמחלישים את הביטחון של עם ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנו. לא הבטחתם משילות ומספר הנרצחים בישראל מזנק? איפה? איפה הבטחתם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אתה יודע מה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הקשר בין ההבטחות שלכם למה שקורה ברחובות ישראל? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אתה יודע מה? אני חושב שזה לא כוחות, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה זוכר מה איתמר בן גביר עשה לעמר בר לב בפיגוע באילת? אתה זוכר? הוא עשה את זה. אז זה קורה במשמרת שלכם, אחריות שלכם, 1,500 נרצחים כשהוא השר לביטחון לאומי. מה עשיתם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אני רוצה לשאול אותך שאלה. חבר הכנסת קריב, אתה חושב שההתנתקות הייתה טובה או לא? ההתנתקות הייתה טובה או לא? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, ההתנתקות היא לא רעיון שלנו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני שואל אותך מה אתה חושב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה שאני חושב – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תגיד כן או לא. תגיד כן או לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן. מה עשה גוש קטיף? מה עשה גוש קטיף לביטחון מדינת ישראל? מה תרם גוש קטיף לביטחון מדינת ישראל? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבריי, נמצאים פה חברי אופוזיציה. תגידו, תגידו שההתנתקות הייתה מסוכנת לעם ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בעוטף עזה בכלל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לתת מיליארדים לחמאס כדי לא לדבר עם הרשות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בואו נודה על האמת, כל הרעיונות של אוסלו ושל ההתנתקות הלכו והתפוצצו לנו בפרצוף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – הימין הישראלי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כל האשליות הללו, שהם רוצים רק שגשוג, הם רוצים רק פיתוח כלכלי – זה מה ששמענו כל הזמן, שאין פניהם להסלמה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אין להם מושג איפה זה גוש קטיף. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז עכשיו את התפיסה, את הקונספציה הזו אנחנו צריכים להשיל מעלינו, להשיל מעלינו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הימין בנה את החמאס בעזה כמו שאתם בונים עכשיו את החמאס בשטחים, ביהודה ושומרון, כדי למוטט את הרשות הפלסטינית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני חוזר לנקודה הראשונה שגרמה לי לדבר על הנושא הזה. אם מישהו חושב בבית הזה, אם מישהו רוצה לעשות שימוש וניצול ציני של הכאב של משפחות החטופים ולהגיד שאם יש אנשים כמונו, כמו מפלגת עוצמה יהודית, שמתנגדים לעסקה מופקרת – כן, מתנגדים, ויחד איתנו יש אפילו משפחות של חטופים שמתנגדות, עם כל הכאב, כי הן מבינות שזה מורכב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו יכולים לקבל את השמות? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, אבל מפאת כבודם אני לא אגיד את זה כאן, אני ארד מהבמה ואביא לך. אבל אתה יודע מה, אם אני אתן לך השמות ואתה תדבר איתן – אתה תעמוד פה על הבמה ואתה תגיד: נכון, יש דעה כזאת, אפילו משפחות של חטופים אומרות זאת? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, לא. אני מכבד את זה, יש את תפיסת העולם הזו בכל הקשת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז יש תפיסת עולם, ותפיסת העולם הזאת יודעת להבין שיש כאב עצום, ויש רצון של כולנו להחזיר את החטופים, אבל יש לנו גם אחריות, וזה בא ביחד. אנחנו צריכים לעשות את זה מתוך אחריות – מתוך אחריות לכל עם ישראל, מתוך אחריות למדינה שלנו, לילדים שלנו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזו אחריות יש לכם? לכם יש אחריות? למה? יש לכם אחריות לכל מה שקורה פה, זאת האחריות שלכם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אני מדבר פה. אני מדבר פה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה שקורה בצפון? למה שקורה בדרום? למה שקורה בכלכלה? למה שקורה בביטחון? זאת האחריות שלכם. קחו אחריות ותתפטרו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תכף תתקוף אותי, אבל כשאני מדבר על משפחות של חטופים, כשאני מדבר על משפחות של חטופים, הבה ונקבל את זה שיש דעות אחרות – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קחו אחריות ולכו הביתה, זה מה שאתם צריכים לעשות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – ואי-אפשר לטעון שמי שמתנגד לעסקה מופקרת לא אכפת לו מהחטופים. זו אמירה לא נכונה, אמירה לא לגיטימית בעיניי. עכשיו אני רוצה להתייחס, במעבר חד – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי שבורח מלהקשיב למשפחות החטופים, אין לו דרך ארץ ואין לו מנהיגות. וזה מה שעשיתם היום – ברחתם ממשפחות החטופים. למה? למה לא ישבתם כמו כולם והקשבתם להם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אף אחד לא ברח ממשפחות החטופים. יצאנו מישיבת הסיעה, דיברנו איתם; אנחנו מדברים איתם כל הזמן. אנחנו מדברים איתם. אני משוחח עם משפחות של חטופים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אמרתם דרך ארץ וחסד. עשיתם את זה בחסד – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> והפלאפון שלי זמין לכולם, וגם יודעים שאני בעצמי יוזם שיחות. אבל אני לא הולך ומפרסם את זה, כי אני לא עסוק בזה בכלל, בלפרסם כל דבר שאני עושה. יש לנו מחויבות אליהם ויש לנו אחריות אליהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ראינו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אי-אפשר להפוך כל דבר לפוליטי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו פוליטיים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> נמאס מהניסיונות לעשות ניצול ציני של האירוע הזה, של הטרגדיה הזאת. אי-אפשר לקבל את זה. מספיק. מספיק לנצל את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ראש המפלגה שלך אלוף בזה, אלוף בזה. עומד מול כל מצלמה, מול כל מצלמה, כשדם היה נשפך ברחובות. על מה אתה מדבר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר המצטיין שלכם יודע לעמוד ולומר: סליחה, סליחה שלא הקשבתי היום לעינב צנגאוקר. מה היה קורה אם הוא היה יושב לידה ומקשיב? זו דרך הארץ שלכם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, אתה עושה ניצול ציני של אירוע שהוא בקונסנזוס. אני מתייחס לגופם של דברים. במקום זאת, מה שאתה עושה – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תטיף לנו על ציניות. די, די, בניתם קריירה מציניות. יו"ר המפלגה שלך, כל אירוע טרור שהיה – בא וחגג על הדם. תגיד, מה אתה חושב, שאנחנו מטומטמים? בכל אירוע טרור הוא בא צרח על השרים, בא על הגב של הנרצחים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת נאור שירי, חבר הכנסת נאור שירי, אף פעם לא ציפיתי ממך לענייניות. אף פעם לא ציפיתי ממך לענייניות. תמיד תקפתם. תמיד תקפתם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה? יאללה, איתמר בן גביר מטיף לנו על ציניות, השר הפרובוקטור. די, די, די. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> השר בן גביר, אתם יודעים היטב, אתם יודעים היטב שהוא הראשון שהתעשת והקים 1,000 כיתות כוננות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אותו פיגוע – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> די, די – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בוא ניתן לך להשיא משואה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, חברים. נאור, נאור. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – לרקוד על הדם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא מתביישים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ברור שאתם לא מתביישים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תשנה את השם שלך משר הגליל והנגב לשר לענייני פיליבסטר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבריא, אני מבקש שקט. אני לא רוצה לקרוא. זה דיון מאוד טעון ורגשי, אז אני לא רוצה להוציא אף אחד, אבל כשצועקים שלושה, לא שומעים כלום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להתייחס – הינה, חבר הכנסת רוטמן פה – אני רוצה להתייחס לסוגיה אחרת. בשבוע שעבר בית המשפט העליון נתן פסק דין מדהים, מדהים בעליבותו ובעצימת העיניים התיאטרלית אל מול המציאות הברורה. אני מדבר על סוגיית האכיפה הבררנית. ראו, היינו פה בשנה האחרונה, וראינו – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על בית המשפט? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, אני מדבר על בית המשפט העליון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בית המשפט – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תראו, חבריי באופוזיציה, אפשר להתווכח על דעות, אבל אי-אפשר להתווכח על עובדות, אלא אם כן אתה שופט עליון, אז העובדות לא כל כך משנות, אלא האופוזיציה היא שמכתיבה את פסק הדין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוי, באמת. כמה אנשים נעצרו כשתושב מזרח ירושלים דימם על המדרכה כי החוליגנים שרפו את המשאית? כמה? כמה מעצרים היו? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, אתה יודע כמה כתבי אישום הוגשו כנגד מפגינים מהשמאל שחסמו כבישים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני יודע כמה מעצרי שווא היו. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שחסמו כבישים? כן? בבקשה, כמה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני יודע כמה מעצרי שווא – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא, כמה כתבי אישום? כמה כתבי אישום הוגשו כנגד חוסמי כבישים? אנשים שחסמו צירים מרכזיים במדינת ישראל, חסמו את איילון. חסימת כבישים – כבר אמר יאיר לפיד שזה מסכן חיים. יולדת לא תצליח להגיע לבית החולים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מישהו ימות, והוא עדיין לא יודע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מישהו ימות, והוא עדיין לא יודע. זו הייתה הכותרת, כמדומני, בידיעות אחרונות. מישהו ימות, והוא עדיין לא יודע. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> מדובר באנשים אחרים. מדובר באנשים שלהם מותר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מדובר באנשים אחרים. ואגב, חשבתי שזאת דעה של פוליטיקאים, שאתה יודע, איך אני אומר, המיקרופון סובל הכול. אבל כשאני רואה את זה בפסק דין של השופט עמית, שהוא אומר: אלו הפגנות אחרות. איך הוא כתב שם? אל תגררו אותי למה שהיה לפני 30 שנה, בתקופת אוסלו ובתקופת ההתנתקות. מה זה אל תגררו אותי? מה זה אל תגררו אותי? יש פסקי דין – הבאתי, עתירה שמתפרסת על 292 עמודים. חבר'ה, אני משתדל להיות הכי ענייני שאפשר. מי שקרא את פסק הדין – בחדרי-חדרים אמרו לי אנשי השמאל הגדולים ביותר: שמע, אתה צודק. אתה צודק. אי-אפשר להתווכח עם עובדות. כשאתה רואה הנחיות של הייעוץ המשפטי לממשלה, ואתם יודעים מה, לא מתקופת ההתנתקות, מ-2020, הנחיות של היועץ המשפטי דאז אביחי מנדלבליט. אז שופט בית המשפט העליון כותב בפסק הדין שלו: אל תגררו אותי למה שהיה פה בתקופת ההתנתקות. מה זה אל תגררו אותי? למה שלא נגרור אותך? אלה פסקי דין שאתם נתתם. אני קורא את פסק הדין, משפשף את העיניים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, חיים שכאלה? בואו נצביע כבר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אומר, מה קורה כאן? מה קורה כאן? למה אני לא צריך לגרור אותך לפסקי דין שאתם בעצמכם הבאתם? להנחיות שהייעוץ המשפטי לממשלה הוציא? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אלה אנשים אחרים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> היה מותר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> טיפת מודעות אין לכם. איך אתם לא מתביישים? אני לא מבין. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, מודעות זה באמת הצד החלש שלכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם את המדינה הזאת. איך אתם לא מתביישים? הרסתם את המדינה הזאת. איך אתם לא מתביישים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, חבר הכנסת רוטמן, אם השופט עמית – לפעמים הם היו שמים את זה בהבלעה. הם לא היו כותבים: מדובר בתקופה אחרת, באנשים אחרים, בהפגנות אחרות, שאנחנו לא תומכים בהן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רק מתבכיינים. קחו אחריות ותעופו מפה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הפעם זה היה מהמקפצה, מהמקפצה – מגיע שופט עליון ואומר: הפגנות אחרות, ואומר: אל תגררו אותי לשיח. מי מדבר על שיח? הבאנו פסקי דין של בית המשפט העליון; הבאנו הנחיות מפורשות של היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השר, אולי תיקח קצת הפסקה מבית המשפט העליון? לא למדתם? אולי קצת תיקח הפסקה? קח הפסקה מבית המשפט. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז יש לי למי לפנות, אגב? יש לי למי לפנות אחרי שהשופט נתן פסק דין, אם יש עוולה? לדוגמה, אם הוא אומר: אני רואה שיש אכיפה, הרי הגישו ארבעה כתבי אישום. בסדר, עזבו את זה, נגיד שאני מתעלם מכתבי האישום שהוגשו בתקופת ההתנתקות, שמדובר על מאות, ואני מתייחס רק – בסדר, השתנו הזמנים. אבל ארבעה כתבי אישום, ששלושה מהם הוגשו כלפי אנשי ימין. שלושה מכתבי האישום שהוא מדבר עליהם – אגב, דיברנו על זה בדיון, עו"ד איתמר מירון הזכיר את זה, הוא אמר: מדובר פה על שלושה כתבי אישום. בדקנו, שלושה כתבי אישום של אנשי ימין שמחו נגד הפגנת השמאל. הוא אומר: הינה, אתם רואים, יש אכיפה. הוגשו ארבעה כתבי אישום. פשוט חלם. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> חלם? חלם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> סליחה, אני פרגנתי. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> יש עיר אחרת. מתחילה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אולי תמשיך עם רוטמן את המהפכה המשפטית? על מה אתה מבזבז כל כך הרבה זמן? באמת, לא למדת כלום? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> פסק הדין של השופט עמית מטעה את הציבור ומציג מציאות וירטואלית, ממש, פייק של מציאות. פשוט תמיהה רבה. האמת שלי לא היו ציפיות, אז אין לי כל כך הרבה אכזבות, אבל אני מצפה מכם, חברי האופוזיציה, שתגלו ענייניות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אל תצפה מאיתנו לכלום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתה צודק, באמת אין מה לצפות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> קחו אחריות ולכו הביתה. קחו אחריות על כל מה שעשיתם למדינה הזאת ולכו הביתה. אין לך שום זכות לצפות. אין לך שום זכות לצפות לכלום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתה צודק, האמת היא שמכם אני גם כבר לא מצפה. אין לי ציפייה. אבל יש כמה אנשי אמת שיכולים – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה אדם מאוד נחמד, אבל יושב-ראש המפלגה שלך פשיסט, פשיסט קיצוני שהורס את מדינת ישראל. תפסיק להגן עליו. תפסיק להגן עליו. הרס את מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת דוידסון, אני גר בכיכר המדינה. אני גר בכיכר המדינה. הגעתי לשם, אתם יודעים מה, עם התוויות והתיוגים – פשיסט, קיצוני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם מגינים עליו? איך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אין לכם מושג, או שיש לכם מושג, אבל איך אומרים, אתם צריכים לתת את ליטרת הבשר לבייס שלכם. זה בסדר, אנחנו נחיה עם זה. אבל טענות ענייניות, רבותיי. איבדתם את הענייניות, ואנחנו רוצים לדבר עובדות. זה מה שציינתי כאן בעתירה קודם. בואו נדבר עובדות. יש כאן אכיפה בררנית, ואני מצפה שלעובדות הללו יצטרפו חברים מהאופוזיציה ומהקואליציה ויזעקו את זעקתם – לא של השר וסרלאוף, בחייכם – את זעקתה של הדמוקרטיה; של אזרחים שמרגישים כאן סוג ב' וסוג ג'; של אזרחים שחווים אפליה, חווים אפליה על רקע דעותיהם והשקפותיהם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, אי-אפשר לשמוע את זה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> והאפליה הזאת מחלחלת גם לתקשורת, גם למערכת המשפט, כמובן. האפליה הזאת מחלחלת גם לצבא. יש תתי-אלופים ואלופים שתוקעים להם את המינוי בגלל דעותיהם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, באמת. מה, כולם לא בסדר? הצבא לא בסדר, בית המשפט לא בסדר; רק אתם בסדר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כבר עושים את זה מהמקפצה. יש מה לתקן, יש מה לתקן, מה קרה? בכל מקום יש מה לתקן. אדרבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קצת מודעות עצמית, קצת מודעות עצמית. אתה שר במדינת ישראל. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, חבר הכנסת סימון דוידסון, אני עושה כל יום חשבון נפש על דברים שאני צריך לתקן. על דברים שבאים אליי ואומרים לי: שמע, אתה צריך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה עוד לא חירבתם? גם את הצבא אתה רוצה לפרק? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי שאני רוצה לפרק, אבל צריך לתקן. אני לא מבין, סליחה, אי-אפשר לתת ביקורת עניינית? אי-אפשר לתת ביקורת דיונית? מה, כולם חסידים? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מי סיפר לך את זה? למה עלית, לחרב את הכול? זה מה שאתם מבינים. את יום ירושלים חירבתם כבר. אמרתי לך, את יום ירושלים חירבתם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כולם חפים מטעויות? אני שואל, אי-אפשר לתת ביקורת על מערכת המשפט, חבר הכנסת שטרן? מותר או אי-אפשר? אין עליהם אפילו ביקורת. אתה יודע, לנו יש מבקר המדינה, לנו יש ועדות ביקורת וועדות הכנסת. לאיזה ביקורת שופט חשוף? למי הוא צריך לתת דין וחשבון? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר הגליל. אתה יודע שבעקבות השרפה שפרצה בצפון היום אין לאנשים טלוויזיה? הם חזרו להשתמש בטרנזיסטורים. אף חברת תקשורת לא מגיעה לשם. במקום לתת ביקורת על מערכת המשפט, תתעסק בזה. תתעסק בזה. אנשים בצפון – אתה שר הגליל. הגליל הרוס ואנשים גרים שם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> קודם כול, אני יודע. אנחנו נמצאים – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה על זה שאתה יודע. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אתה רוצה התייחסות עניינית או שאתה רוצה סתם? כי לריב אין לי בעיה. זה ייתן לך אולי מנדטים. אתה יודע מה, בוא נעשה משחק, קדימה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אתה רוצה לשחק פוליטיקה? בבקשה. חברים, בואו ניתן לו. בבקשה, תשימו את המצלמה עליו, הוא רוצה לעשות פוליטיקה. בבקשה, תצעק, תצעק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני השר, אדוני השר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – לך הביתה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ולדימיר, בבקשה. יוראי, בבקשה. שב, בבקשה. שבו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני נמצא בצפון, אני בקשר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הצפון הרוס. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם מה אני עושה, בסדר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצעה לסדר: אתה יכול גם להגיד דברי תורה כשעושים פיליבסטר. כששרים עושים פיליבסטר – אתה יכול להגיד גם דברי תורה, זה יתקבל בברכה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אגיד גם דברי תורה, for you. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפחות לא יהיה את הרעש של הוויכוח. תגיד משהו חכם, תגיד משהו חכם לפחות כשאתה עושה פיליבסטר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מבין שכואב לך באוזניים. טוב, אני אגיד לכם. אני פותח את הבוקר – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסכם? מה קורה איתך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כן, אני באמצע הסיכום. אני רוצה עכשיו לתת דין וחשבון על פעילות המשרד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז נתנו לך הנחיה? מה ההנחיה האחרונה שקיבלת? עוד כמה זמן אתה צריך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> דברי עם אופיר, את מכירה אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בואו נשב – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תראו, בנסיעות אני עושה טלפונים למפונים מהצפון. אני מגיע לצפון, גם מחר אני נמצא בצפון, אני אבקר בראש פינה, בכפר סאלד. איפה יוראי? יוראי, מחר אני אהיה בכפר סאלד, בכפר בלום. אני לא בא לשם לחלל ריק, אני בא לשם אחרי שיח קודם שהיה לי איתם. בפעם הקודמת שהייתי שם זה היה ב-01:30, ישבתי איתם עד 03:30 – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – עשית גם דברים טובים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא מבקש שיעשו לי הנחות. אני יודע, המציאות בצפון רחוקה מלהיות מושלמת בטיפול שלנו כממשלה, ויש לנו הרבה חשבון נפש לעשות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, תן לי להחמיא לך – אתה יחיד סגולה. אתמול הייתי בעבדון, 3.5 קילומטרים מהגבול. לתדהמתי אני הח"כ הראשון שהגיע לשם. אתה מסייר באזור הזה. איפה שר החינוך? איפה שר הבריאות? איפה שר האוצר? אנשים שם לא מקבלים – עיר המחוז שלהם פונתה, קריית שמונה. אין שם שירותים, אנשים שם לא מסוגלים לחיות, ואתם לא מפנים אותם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני לא מחלק ציונים לאחרים. לא יכולתי להעיד אלא על מה שאני עושה, ואני יודע מה אני עושה. יש משרדי ממשלה אחרים שפועלים בנתיבים, בסטריפים שלהם, ומה שחשוב קודם כול זה לתת את המענה, להיות קשוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה ששמעת עכשיו גם אני שמעתי עליך במטולה, בסדר? מה שאני אומר, אחרי כל מה שעשית פה ברבע השעה האחרונה, אין לך דברים טובים להגיד עליהם, ובצדק. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הינה, עכשיו אני מדבר עליהם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אוה, עכשיו, בבקשה, דבר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הינה, אני מדבר עליהם. חוץ מזה, אני לא מדבר על זה בשביל לקבל – אלא כדי לתת לכנסת הזאת דין וחשבון. בסוף האירוע המרכזי הוא הביטחון. הביטחון זה אירוע מורכב – – – << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> האירוע המרכזי זה שעכשיו הודיעו על עוד חטוף שנרצח, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו צריכים שגם ראשי הרשויות – סליחה, אני מדבר על הצפון. דיברנו על החטופים, לא היית כאן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני הייתי כאן כל הזמן, אני רק מודיעה לך שהרגע הודיעו על עוד חטוף שנרצח בשבי, השנייה, ברגע הזה – נדב פופלוול מקיבוץ נירים, בן 51, שהיה חי בשבי ונרצח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נדב פופלוול. חנה פרי, אימא שלו, חזרה מהשבי. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כל חטוף הוא עולם ומלואו, וזה קשה וזה כואב לכולנו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה שאנחנו רוצים להגיד לך, שלפני חודש הוא היה חי. היה תיעוד שהוא היה חי. זה רק מראה כמה שהזמן הוא קריטי להחזיר אותם בחיים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יסמין, אני יודע, אני מבין. אנחנו מבינים את זה כולנו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תספר את זה לאימא שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – כל הקואליציה – – – כבוד השר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זה לא אירוע של ימין ושמאל. אנחנו מחויבים לחטופים, אנחנו מחויבים להשיב אותם הביתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איך תשיב אותם? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הלב שלנו נחמץ כשאנחנו שומעים את הבשורה הזאת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – בסוף לא חטופים ולא מלחמה. כמה זמן זה יכול להימשך ככה? לא חטופים ולא מלחמה. נישאר בלי כלום. אז מה התוכנית שלכם? בלי כלום. נמשיך – – – עשר שנים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל מירב, דקה, דיברתי קודם, את יצאת. המחויבות שלנו והאחריות שלנו לחטופים היא טוטלית. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – וגם לא מחזירים חטופים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו מחויבים להם, כל הכנסת כאן. כולם רוצים להשיב אותם הביתה במהרה. אנחנו בקשר, כל אחד, ברמה כזאת או אחרת, עם משפחות של חטופים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם מנהלים את המלחמה הזאת בצורה פושעת. חוסר אחריות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו מקווים שיהיו בשורות טובות. משתתפים בצער המשפחה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בשורות טובות לא יגיעו ככה. לא צריך לקוות לבשורות טובות, צריך להביא את הבשורות הטובות. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מירב, דיברתי קודם על זה, דיברתי, אמרתי את דעתנו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בתפקיד שלך לא מקווים, בתפקיד שלך עושים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> דיברנו על סולידריות, דיברנו על מחויבות וגם דיברנו על אחריות. אני לא רוצה עכשיו להתייחס ספציפית, אני רוצה להביע הזדהות. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אולי תתייחס ספציפית? מגיע להם שתתייחס ספציפית. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אחרי ההודעה הזאת אני רוצה להביע הזדהות עם הכאב, הזדהות אמיתית, מירב, הזדהות אמיתית, כי כואב לי עכשיו, בסדר? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אנחנו רואים בכל חטוף וחטופה אחים שלנו, האחים שלנו, שנמצאים שם בגיהינום הזה. אני מתלבט אם להמשיך לתת לכם את הדוח על הצפון – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לרדת, זה בסדר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, למה הפסקתם את המלחמה לשלושה חודשים? למה הפסקתם את המלחמה לשלושה חודשים ולא דרשתם את החטופים בחזרה? למה הפסקתם את המלחמה לשלושה חודשים בלי לדרוש את החטופים בחזרה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הסיבה שאנחנו התנגדנו, שעוצמה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> בסוף תפסיקו את המלחמה וגם לא תחזירו את החטופים. הם לא שווים שתביאו? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני מוכן לנהל דו-שיח אם יש צד שרוצה לשמוע. אבל אם זה רק צעקה – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו שמענו אותך מספיק – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז שמעתם מספיק. אז בסדר, חברת הכנסת מירב כהן, שמעתם מספיק. מצוין. תעלי על הפודיום ותשמיעי גם את שלך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו יושבים פה שעה ושומעים אותך. אנחנו לא רוצים לשמוע, אנחנו רוצים מעשים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בבקשה ממך, שמענו. אני הבעתי את הכאב שלי ואת הסולידריות שלנו ואת המחויבות שלנו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא רוצים שתקוו שיהיה טוב, אנחנו רוצים שתעשו טוב. אתם מנהלים את המלחמה הזאת בצורה פושעת. פושעת. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> האחריות שלנו לצפון, לחבל הארץ הזה – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מפסיקים את המלחמה לשלושה חודשים בלי להביא כלום. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – עד שנחזיר את הביטחון לתושבים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מקימים נמל בעזה בלי להביא כלום. נותנים סיוע הומניטרי לחמאס בלי להביא כלום. נותנים מתנות לחמאס ולא מחזירים את החטופים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> ואנחנו יודעים שהתושבים יחזרו רק בעוצמה צבאית, רק בעוצמה צבאית, ולא באיזשהו הסכם מדיני מגוחך בדמות 1701. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע רק לשלוח חיילים למותם, זה מה שאתה יודע לעשות. רק לשלוח חיילים למות אתה יודע. רק לשלוח חיילים למות, זו התוכנית היחידה שלך. רק לשלוח ילדים להקריב את החיים שלהם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברים, אחד-אחד. חברים. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מירב, את צריכה להתבייש כשאת אומרת את זה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מתביישת, אתה צריך להתבייש. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני הייתי לוחם בגולני, ואם לא הייתי עכשיו פה – אני רציתי ב-7 באוקטובר – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מלשלוח חיילים למות, מה התוכנית שלך? מה התוכנית שלך? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> טוב, מירב, להגיד שאנחנו שולחים חיילים למות, זו בושה וחרפה להגיד את הדברים הללו. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה התוכנית שלך? איפה התכנון? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מאבדים את הצפון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> החברים שלי, שנלחמים בצפון ובדרום כשאני – אני משרת במילואים, לחמתי בגולני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מאבדים את הצפון. הצפון לא קיים יותר. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרויזר לוחם בסיירת מטכ"ל. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – החטופים לא פה – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> צביקה פוגל תת-אלוף. חבר הכנסת אלמוג כהן שירת במג"ב, ועמיחי אליהו – בצנחנים. את אומרת שלא אכפת לנו? שאנחנו שולחים חיילים למות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> הצפון לא קיים יותר – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אם מסיימים את המלחמה אז חלילה חיילינו נפלו לשווא? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איפה הביטחון לצפון? איפה החטופים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל להגיד שלא אכפת לנו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הפקרתם אותם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זו בושה וחרפה להגיד דבר כזה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה התוכנית שלכם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> להגיד שלנו לא אכפת מהחיילים, שאנחנו שולחים אותם בלי לב, בלי אחריות? זו בושה וחרפה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הצפון – << קריאה >> – – כל תושבי הצפון. אתם בזבזתם – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> זו בושה וחרפה. אי-אפשר להעלות על הדעת. טיפה ממלכתיות בזמן מלחמה, טיפה אחריות של כולנו לחיילים שנמצאים בחזית. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתם רמסתם את הממלכתיות. בושה. בושה. בושה. בושה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> שנלחמים. במקום זה – מה? לנסות לקרוע, לנסות לפלג. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מפקירים את תושבי הצפון. מפקירים אותם. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> למה עצרתם את המלחמה לשלושה חודשים – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לעשות איזשהו סיבוב ציני על החיילים שנמצאים שם, גם בעזה וגם בצפון, שנלחמים. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> עצרתם את המלחמה לשלושה חודשים בלי להביא חטוף אחד. עצרתם את הכוחות של הצבא בלי להחזיר חטוף אחד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז במקום זה, אתם יודעים מה, אפשר להתווכח אם הממשלה נותנת מענה מספק בצפון או לא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אין מענה בצפון. אין מענה בצפון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבל לבוא ולהגיד שלא אכפת לנו מהלוחמים, האחים שלי שנמצאים עכשיו בחזית? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מפקירים את תושבי הצפון. תושבי קו העימות, הפטריוטים, נמקים שם בלי חינוך, בלי תעסוקה, בלי רפואה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> לא אכפת לי מהם? עד כמה נמוך אפשר לרדת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מפקירים אותם. אתם מתעלמים מהם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עד כמה נמוך אפשר לרדת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> באיזו בושה אתה מדבר על – – – הייתי שם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יוראי, אף אחד לא מתעלם. אף אחד לא מתעלם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מצפצפים עליהם. אתם מצפצפים על תושבי הצפון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> וטוב עשית שהגעת לצפון, וטוב יעשה כל הבית הזה וכל החברים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מצפצפים עליהם. אני חבר כנסת מהאופוזיציה, ואף אחד מהקואליציה לא הגיע לשם. איך אתם לא מתביישים? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> רגע. הגיעו. זה לא נכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תושבי הצפון, מצפצפים עליהם. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני קורא לכל הבית הזה, לכל החברים כאן – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא היית בצפון. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בצפון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – להגיע לחזק את תושבי הצפון במלונות, לחזק אותם, לחזק את ראשי הרשויות, לשמוע צרכים שלהם – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> במדינת ישראל – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אפס יחס. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – להביע תמיכה, להיות קשובים. להיות קשובים. יש הרבה דברים ביורוקרטיים שאנחנו יכולים לפתור כחברי כנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא חוכמה שאתה נוסע – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הם לא גרים במרכז, הם גרים שם, ואתם לא נותנים להם שום יחס. עומד פה שר הגליל ומדבר על מענה לא מספיק? יש אפס מענה של הממשלה הגרועה הזאת. אפס מענה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> יש לנו אחריות. יש לנו מחויבות להשיב את החטופים, ויש לנו גם אחריות ומחויבות לנצח במלחמה ולמוטט את החמאס – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> – – ואני מצפה שכולנו נהיה מגויסים מול הטרוריסטים הנאצים הללו כדי להכריע אותם אחת ולתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – 24 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 32, נגד – 24, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכנסת, הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כך, תעבור לוועדת הכנסת להחלטה על ההמשך ולהכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1583).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר יעקב מרגי, שר הרווחה, להציג את הצעת חוק. השר מרגי. לרשותך עשר דקות, השר, בבקשה. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022, של הממשלה, מבקשת לעדכן את הוראות סעיף 15 לחוק העונשין, העוסק בתחולת הדין הישראלי על עבירות חוץ שבוצעו על ידי אזרח ישראלי או תושב ישראל. סעיף 15 לחוק העונשין קובע כי דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת חוץ מסוג פשע או עוון, שבוצעה בידי אזרח או תושב ישראל, אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים 14(ב) ו-14(ג) לחוק. מדובר בארבעה תנאים, והם: א. שהמעשה מהווה עבירה גם לפי דיני המדינה שבה הוא נעשה, המכונה תנאי הפליליות הכפולה; ב. שלא חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה; ג. שהאדם לא זוכה כבר מהעבירה באותה מדינה, ואם הורשע בה – לא נשא את העונש שהוטל עליו בגינה; ד. שלא יוטל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה שבה נעברה העבירה. לצד זאת, הסעיף מוסיף וקובע רשימה של עבירות שלגביהן לא יחול תנאי הפליליות הכפולה, כך שניתן להעמיד לדין אזרח ישראלי שביצע עבירה מהעבירות המנויות בסעיף, גם אם המעשה אינו מהווה עבירה לפי דיני המדינה הזרה שבה בוצע. מדובר ברשימה של עבירות חמורות החוצות גבולות של מדינות, שלגביהן קיימים סטנדרטים בין-לאומיים שנועדו להבטיח את העמדת העבריינים לדין ולמנוע מהם למצוא זירת פעולה ומקלט במדינות שבחרו שלא להפליל את המעשה. הצעת החוק עוסקת בעדכון הוראות סעיף 15 בשני עניינים: האחד – מוצע לקבוע כי לגבי העבירות המנויות בסעיף 15(ב) לחוק, לא רק תנאי הפליליות הכפולה לא יחול, אלא גם התנאים הקבועים בסעיפים 14(ב)(2) ו-14(ג) לחוק. כלומר, כאשר אזרח או תושב ישראל יועמד לדין על עבירות המנויות בסעיף 15(ב) שביצע בחו"ל, דוגמת סחר בבני אדם או שוחד עובד ציבור זר, ניתן יהיה להטיל עונש בלי להתחשב בעונש המרבי בצד העבירה במקום שבו בוצעה, ולא תהיה התחשבות בסייג הקבוע באותה מדינה לאחריות הפלילית שלו. ההצדקה להחרגת העבירות המנויות בסעיף 15(ב) לחוק מההגבלה על העונש ומקיומו של סייג לאחריות שואבת מאותן הסיבות שבשלהן הוחרגו העבירות הללו מלכתחילה מתנאי הפליליות הכפולה, שכן מאפייני העבירות הללו כעבירות חמורות החוצות גבולות של מדינות, לא מצדיקים התחשבות בדין הזר לצורך החלת דיני העונשין של ישראל עליהן כאשר מבצע העבירה הוא אזרח או תושב ישראל. יצוין כי נוסף להצדקה המהותית לתיקון המוצע, גם ה־OECD המליץ על תיקון זה במסגרת הביקורת על יישום הסטנדרטים של המאבק בשוחד לעובדי ציבור זרים בישראל, וקבוצת העבודה מקיימת מעקב אחר יישום ההמלצות. השני – מציע להוסיף לרשימת העבירות שלגביהן לא נדרש להוכיח את תנאי הפליליות הכפולה פרט נוסף, שעניינו עבירות מין שנעברו בקטינים לפי סימן ה' לפרק י' לחוק. תיקון זה נועד לסייע בהתמודדות עם תופעות של פגיעה וניצול מיניים של קטינים מחוץ לגבולות ישראל, מתוך הכרה בפגיעותם המוגברת ובסיכון המוגבר לניצולם המיני. בפרט, התיקון נועד לסייע במאבק בתופעה חוצת גבולות של ניצול מיני, מסחרי ולא מסחרי, של קטינים, כגון תופעת תיירות המין. כמו כן נועד התיקון לסייע במקרים של פגיעות מיניות שמבוצעות על ידי פוגע ישראלי בקטין ישראלי במהלך שהות משותפות בחו"ל. כך למשל היה מקרה שבו אדם ביצע בבתו הקטינה עבירות מין במהלך חופשה ביפן, ובסופו של דבר לא ניתן היה להרשיעו בעבירות של מין במשפחה, משום שלא נמצאה מקבילה לכך בדין היפני, והוא הועמד לדין על עבירת אינוס רגילה. לאחר התיקון ניתן יהיה להעמידו לדין על העבירות בחוק הישראלי, ולא יחול סייג לעבירה שאולי קיים במקום שבו בוצעה העבירה, ובית המשפט לא יהיה מוגבל לעונש שבצד העבירה באותו מקום. נוכח האמור לעיל, הממשלה תומכת בהצעת החוק בקריאה ראשונה, ומבקשת מחברי הכנסת להצביע בעבורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר מרגי. אנחנו עוברים עכשיו לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ראו, עמד פה קודם שר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> רק שנייה, רק שנייה. אפשר לסגור שם את מכשיר הטלפון, בבקשה? שנייה, חבר הכנסת, עוד לא התחלתי לך את הזמן ממילא. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> השתתפתי היום בדיוני ועדת חוץ וביטחון. זה דיון סגור. מי שמכיר אותי יודע – אני לא אדבר על מה שהיה שם. התראיינו אחרי זה, דיברנו אחר כך, ושואלים אותי מה אני חושב על העסקה. אני אומר את מה שאני אומר מהיום הראשון: כל מי שידבר בחוץ, כל מה שיהפוך את העסקה הזאת לדיון ציבורי אצלנו – את פרטיה, לא את הצורך בה, כמובן – לא תורם להגשמתה. אבל מה לעשות שכמה שננסה להיות אחראים – ואני אומר את זה – אנחנו לא חברים בקבינט המלחמה. אני לא חבר בקבינט המלחמה, אבל אני כחבר כנסת וגם כאזרח אומר בכל מקום: כיוון שאני מבין את חשיבות הדיונים הסגורים אני סומך על קבינט המלחמה. והינה, אתה בא ואתה שומע שבתוך הממשלה הזאת לא סומכים על ראש הממשלה, לא סומכים על קבינט המלחמה, ולא רק שלא סומכים, אלא פוגעים ביכולת לממש מדיניות בתוך מלחמה באחת משתי המטרות הכי חשובות שלה, ואולי בשתיהן יחד – מיטוט שלטון החמאס והחזרת החטופים – ששתיהן, ואני הזכרתי את זה ככה, לא בסדר העדיפויות, שתיהן בעדיפות העליונה. אבל עוד לא יבשה הדיו מעל עיתון, או כלי תקשורת ששידר, וכבר שרים מתוך הממשלה, מתוך הקבינט, מוצאים עמדות שהממשלה תפורק, ואחרי זה עומדים פה ומאשימים את מי שנלחם בעד העסקה בפוליטיזציה של אירועי החטופים. אני אומר לך, אדוני ראש הממשלה, אמרנו את זה יותר מפעם אחת: אנחנו ניתן לך גיבוי לכל עסקה שתביא לשחרור החטופים, על המחיר שלה אנחנו ניתן לך גיבוי. אבל אני אומר לך עוד משהו: הרי אתה יודע שחלק ממה שקורה בתוך החברה הישראלית, חלק מאיך שרואים אותנו שם, חלק מהבעיות הביטחוניות, הם תוצאה של היעדר לכידות בחברה הישראלית. ואם כנים דבריך ואתה מבין – ואני יודע שאתה מבין – את החשיבות של הלכידות, את הלכידות כנשק, לא רק את היחד ננצח כסיסמה, בבקשה תגיע לפשרה על מועד בחירות. כיוון שהיה פה משהו שמצריך בחירות, שהממשלה לא יכולה להמשיך כמו שתוכנן מראש. ותקבל יותר מביטחון, וידעו הלוחמים בשטח, וידעו המשפחות של החיילים, כל המשפחות שקשורות בתוך האירוע הזה, שאין שיקולים פוליטיים בניהול המלחמה. נעשה את זה מתוך לכידות. אבל מי שאחראי ל"יש לכידות" זה מי שתרם רבות ל"אין לכידות". יש לך הזדמנות לתקן. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, ראשית אני כמובן רוצה למסור ניחומים למשפחת פופלוול ולכל קיבוץ נירים על הירצחו של נדב בשבי חמאס. אימא שלו, חנה פרי, חזרה מהשבי. אח של נדב, רועי, נרצח ב-7 באוקטובר. אני רוצה גם להזכיר שנדב צולם חי בשבי חמאס, וגם הוא נרצח שם בשבי. זה אומר שאנחנו חייבים לעשות הכול כדי להביא אותם הביתה עכשיו, ולא שעוד ועוד חטופים יירצחו שם בשבי. אני מוסרת תנחומים כנים למשפחה. אני רוצה לדבר כמובן על משהו אחר – על מה שהיה ביום רביעי האחרון בערוץ 14, שישבו שני גברים מעונבים וראיינו אדם שלישי שמסתבר שהוא איזה דוקטור או לא יודעת מה הוא, והוא הציג בפניהם מחקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דוקטור לשנאה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> דוקטור לשנאה, נכון. במחקר שהוא ערך יש הוכחה מדעית שב-7 באוקטובר נרצחו, נחטפו, נאנסו, נשרפו ונערפו ראשים של הרבה יותר שמאלנים מימנים. המחקר המזעזע הזה, שלובה בו שאלה: האם נטייה פוליטית מצילה חיים? יפה, אגב, שהם שמו סימן שאלה. תראו, אני לא רוצה להתייחס לתועבה הזאת ולגועל הזה ולזעזוע הזה, אני רק תוהה: האם אין שום אדם שיושב שם בקונטרול, בעריכה של ערוץ 14, ולא אומר להם: תגידו, מה קורה לכם? מה נסגר אתכם? איפה המצפון שלכם? יש כאן מאות משפחות שכולות. יש משפחות של חטופים. אתם מבינים את הנזק שאתם עושים כשאתם מפרסמים את "המחקר המדעי" הזה? מה אתם עושים? אין לכם טיפה אחריות ציבורית? אתם מאשימים את תושבי העוטף שהתיישבו על הגדר בכך שהם נרצחו בגלל העמדה הפוליטית שלהם? ואף אחד לא אומר, ואף אחד לא מתקן, והכול אפשר לפרסם? אז התשובה היא כנראה לא. כי אם היה אדם אחד שם בקונטרול של ערוץ 14 שאמר להם: תחזרו בכם, אל תפרסמו את זה – הבנתי, אגב, שהם התנצלו אחרי זה ופרסמו הודעה. זה מעט מדי ומאוחר מדי. אתה יודע למה, קינלי? כי הרעיון כבר ניטע בתוך המוח, וזה הדבר הכי גרוע. כל הזמן מדברים על הנדסת תודעה. זה לא עוזר שהתנצלת אחרי שכבר הנדסת את התודעה של אנשים לחשוב שאם אתה שמאלן, באיזשהו מקום כנראה שאתה אשם, אוי ואבוי, בזה שנרצחת ב-7 באוקטובר. וזה שהם באו אחרי זה והתנצלו – לא, בתודעה נגרם, נגרם נזק. אני מסיימת. וכשאתה מפיץ סרטון או כשאתה מתראיין ואומר דברים נגד אזרחי ישראל, יש לזה השלכות, כי הרעיון הגרוע והנורא הזה כבר ניטע בלבבות של אנשים, וזה הדבר הכי גרוע. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה קורה פה? אני לא מצליחה להבין. החיילים שלי מנצחים בכל קרב, ועדיין אנחנו בתודעת הפסד, והאויב שלי, האכזרי, מפסיד בכל קרב והוא עדיין בתודעת ניצחון. ואת המשוואה ההזויה הזאת של תודעת הפסד מול תודעת ניצחון אנחנו לא מצליחים לשבור. ואנחנו לא מצליחים לשבור כי בצמרת צה"ל שכחו לדבר בשפת האויב. שכחו לדבר בשפת האויב. במקום שצמרת צה"ל תצא על בסיס קבוע בהודעות יום-יומיות, יום-יומיות, על החיסולים בעזה, ותצא בהודעות יום-יומיות על השתלטות על אדמה בתוך שטחי עזה, כל היום אנחנו רק שומעים: אנחנו מתחשבים בבלתי מעורבים; כל היום אנחנו רק שומעים: אנחנו סרים ומורידים את הראש בפני הדין הבין-לאומי. ובואו אני אתן לכם דוגמה: מישהו מוכן לומר לי איך יכול להיות שאני אסכן את החיילים שלי בלחימת גרילה, כי יש "בלתי מעורבים", במירכאות כפולות ומכופלות, שלא מוכנים להתפנות ממקום מסוים? לשיטתי שלי, אם הייתי גורם מחליט, הייתי אומרת לאויב את הדבר הבא: יש לך 48 שעות לצאת מפה. לא תצא – דמך בראשך. אותו דבר בצפון. אני אגיד לכם למה אנחנו בתודעת הפסד למרות הניצחונות בקרב – כי האויב בז לנו ולועג לנו. כל מי שעוקב אחרי האויב כדי להבין איפה אנחנו נמצאים, עוקב ורואה שהאויב לועג לנו בלי הכרה. מתי הוא לא היה לועג לנו? אם היינו עושים מה? תופסים אדמה. אל-ארד, אל-ארד, אני אגיד את זה בפעם המאתיים. כי כל צמרת צה"ל וכל ההנהגה חושבים אותו דבר. אני לא ראיתי כזה דבר. זה כמו חבורה שלא מסוגלת לחשוב קצת אחרת. הייתי רגועה אם מישהו שם היה חושב אחרת; אם מישהו שם היה מסתכל בראייה רטרוספקטיבית והיה אומר: ואללה, טעינו, חבל שלא הקשבנו לגוטליב. אבל אני לא היחידה שאומרת את זה. אם אני רוצה לנצח את האויב, אני רוצה אותו על הברכיים. אם אני לא אכניע אותו ואני לא אוריד לו את העיניים ממני, יבואו עלינו אויבינו בחזיתות השונות. אם אני לא מטילה עליו מצור, למה שיהיה לי מודיעין על חטופים? אם אני נותנת לו מים, למה שאני אקבל משת"פ אחד? תגידו לי, ראיתם חסיד אומות עולם אחד בעזה ואני פספסתי? זה – צריך להטיל מצור, ולא להטיל מים. אבל אנחנו מכניסים נוטלה ובמבה וקינלי, זה מה שאנחנו מכניסים לשם. זה פשוט לא ייאמן. ואנחנו פותחים להם את כרם שלום, ואנחנו מקימים להם נמל, וקטאר ממשיכה לממן את עזה. למה שעזה, עם ארגון הטרור חמאס וג'יהאד אסלאמי פלסטיני – למה שהם יעשו משהו לטובת ישראל? כולנו מדברים היום על עסקת החטופים. שיהיה ברור לכל מטה החטופים, ששולחים לי אלף, אלפיים הודעות כל היום: זה לא במגרש שלי. אני רק חברת כנסת, אני לא חברת ממשלה, ואני לא מצביעה על העסקה הזאת, כך שזה לא רלוונטי להתיש אותי בהודעות. אבל אני שואלת אתכם: אתם שמעתם מה עמדת חמאס? כולכם מדברים פה – כבר אמרתי פעם, ואני אומר עוד פעם: נתנו עסקה, הממשלה הציעה עסקה, אנחנו נדבר על העסקה הזאת עוד רבות. חכו רגע, למה שסנוואר יסכים? סנוואר רוצה בחדלוננו. ככל שהוא רואה אותנו בחולשתנו ובכאבנו, למה שהוא יסכים? אנחנו קיבלנו רשימת חטופים? אמרתי לראש הממשלה: רק רשימת חטופים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תנו לי, כדי שאני אדע שאנחנו בכלל מנהלים כאן משא ומתן על משהו ועל מה, רשימה של החטופים, שנדע שאתם בשליטה, מי חי ומי מת ואיפה. כי רק היום, רק היום שמענו על חילוצים. אז לכן אני אומרת פה, עם כל הכבוד, זה חוצה מפה פוליטית של ימין ושמאל. מה זה מעניין? אני רוצה לנצח, ואני גם מסוגלת לנצח. אני מסוגלת לנצח כי החיילים שלי אדירים וגיבורים. הפקודות שניתנות להם מדי פעם הן קצת תבוסתניות והן קצת מרכינות ראש בפני אומות העולם במקום בפני עצמנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות כנסת נכבדים, אלה שנותרו כאן בשעה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני מקשיב ברוב קשב לדברים שאת אומרת. אני רק מזכיר לכולם: אנחנו בתקופה של ממשלת ימין, ימין מלא, ששולטת במדינת ישראל. אני שמח שעולים לכאן חבר'ה ומעבירים ביקורת על הממשלה, שאני אשמח מאוד אם היא תיעלם מהעולם הפוליטי שלנו ונרכיב משהו חדש שיתחיל לתקן את המדינה הזאת. אבל ממה נפשכם, אני פוגש במסדרונות חברי וחברות כנסת מהימין שמלאים בטענות על המצב הביטחוני ומלאים בטענות על המצב הכלכלי. אתם הממשלה. אם זה היה קורה חס ושלום אצלנו, ההפקרות הזאת, המחדל הענק הזה, אנחנו היינו עוצמים את העיניים, יורדים, לוקחים אחריות והולכים. על זה אתם צריכים לדבר. באיזו עוד מדינה ממשלה, ראש הממשלה שלה, אחרי אירוע כזה דרמטי וטרגי, לא לוקח אחריות והולך? אין בי טענה וחצי טענה לחיילי צה"ל. אני שמח על כך שהקוד האתי של צה"ל הוא הכי הומני בעולם, ואני שמח על כך שגם ברגעים קשים המפקדים והחיילים מאמצים את הקוד האתי המוסרי הזה. זה בנו, זה בגניוס היהודי. אנחנו לא כמו רוצחי האדם השפלים האלה. רוצים לשנות מדיניות? יש ממשלה. אבל הימין הרופס הזה, שרואה מה שקורה בצפון, שרואה אנשים אזרחי מדינה חוטפים מכל כיוון, וכל כוחו בזה שהוא עולה לכאן או שהוא עומד במסדרונות הכנסת ואומר לנו: תגידו, מה, איך זה? כאילו אנחנו מקבלים את האחריות. כאילו שאנחנו עם הממשלה. אצלנו זה לא היה קורה. אצלנו לא היה קורה לעולם מצב שבו החיזבאללה היה יורה יום-יום, מכתיב את החיים בצפון, ולא היינו מכריעים אותו. צריך להגיד את זה באומץ: אסור שאויב כזה ימשיך בצפון. אבל מה לעשות, כשיש ממשלת ימין רופסת, כושלת, שלא יודעת לקחת אחריות ולא יודעת לנהל מלחמה ולא יודעת להחזיר את החטופים שלה, אז היום, כשאנחנו עומדים ומסתכלים על שלוש המטרות של המלחמה כמו שניסחנו אותן לפני שמונה חודשים, שום דבר לא קורה. כישלון גדול. החטופים לא נמצאים כאן, המלחמה מדשדשת, תושבי הצפון חוטפים טילים ובורקאנים וטילי כתף ומה לא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בושה וחרפה. לכן, טלי יקירתי, אני מעריך את הכנות שלך. אני מתווכח איתך, אבל הדברים שלך צריכים להיות מופנים לראש הממשלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אמרתי לו את זה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לראש הממשלה. הוא האשם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל שמעת אותי אומרת לו את זה. אמרתי לו את זה בוועדת חוץ וביטחון בפנים לא פעם, לא פעמיים ולא שלוש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני מצטרף לאבלה של משפחת פופלוול על הירצחו של נדב, בן המשפחה, ולאבלה של קהילת קיבוץ נירים, וגם, כמובן, לאבלה של משפחת יהוד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, רק שנייה. יו"ר הקואליציה, יש שר תורן? סליחה. נחבא אל הכלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין לו לוק של שר? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא תכננתי לעלות ולדבר, אבל אי-אפשר להיוותר אדישים לפיליבסטר שעשה כאן השר וסרלאוף. היה עדיף לו לתת להצעת החוק הממשלתית ליפול ולא לעמוד כאן על הדוכן ולנסות ולתרץ את ההתנהגות הלא-אנושית של איתמר בן גביר ושל סיעת עוצמה יהודית, שעשו הכול היום על מנת שלא להאזין לזעקתן של משפחות החטופים. העובדה ששר בכיר בממשלת ישראל, חבר בקבינט הביטחוני, עשה היום תרגילי התחמקות במשכן רק כדי לא לשמוע דברים קשים מעינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן צנגאוקר, ובני משפחות חטופים אחרים, זאת בושה עבור כולנו. העובדה שעומד כאן השר וסרלאוף ומתרץ את ההתנהגות המחפירה הזאת ומאשים את המבקרים בכך שהם עושים שימוש ציני בכאבן של המשפחות, זה להוסיף חטא על פשע. כן, אני לא מתבייש ולא מהסס לומר ששר וחבר כנסת שלא מוכן להאזין בהרכנת ראש לדברים נוקבים של בני ובנות משפחות החטופים, שם את הסוגיה הזאת בצד, ולא נותן לה את העדיפות הראויה. הדברים צריכים להיאמר, מכיוון שבסופו של דבר, שרי עוצמה יהודית יצטרכו להרים את ידם בעד או נגד העסקה, וכולנו זוכרים כיצד הם הצביעו בעסקה הראשונה, שרק בגללה קרוב ל-100 חטופים וחטופות, ילדים וזקנים, שבו לביתם בשלום. אז כן, צריך לומר לך, השר וסרלאוף, ולשר הכושל, הכושל והבריון שעומד בראש המפלגה שלכם: אתם היום הוכחתם שזעקתן של משפחות החטופים עוברת לכם ליד האוזן בניסיון שלכם להמשיך ולשטות בציבור הישראלי בסיסמאות רהב ושקר של ניצחון מוחלט. זאת העובדה המצערת. כי מי שמעמיד את כאבן של משפחות החטופים מול עיניו, פותח גם את האוזן לשמוע את צעקתן ומישיר אליהן מבט, גם אם הוא אומר להן: דעתי לא כדעתכן. אבל המחווה האנושית הבסיסית הזאת היא קוד התנהגות הכרחי מצד שרים ומצד שרי כנסת. בושה על ראשו של השר איתמר בן גביר. בושה על ראשם של חברי סיעת עוצמה יהודית. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני רוצה להצטרף לתנחומים למשפחת פופלוול. אני בעצמי לא בן נירים, אבל הייתי בנירים לפני שנים רבות, ועדיין יש לי בלב פינה חמה מאוד לאנשי הקיבוץ ולקיבוץ עצמו. אני גם מכיר משם אנשים, וכמובן שזה נוסף לתנחומים האנושיים ככלל. אם היה מפרסם אהוד מנור את שירו "אין לי ארץ אחרת" בימים אלה, לא רק שהיה מוקע בידי רוב יושבי הבית הזה כבוגד ועוכר ישראל, אלא כנראה שאף היה נעצר ונחקר כמסית ותומך חמאס. "לא אשתוק כי ארצי / שינתה את פניה / לא אוותר לה / אזכיר לה – – – / עד שתפקח את עיניה" – ממשלת הרשע, מפקירת החטופים, מקריבת החיילים, טובחת הפלסטינים ומחריבת קהילותיהם, רוצה שנשתוק אל מול שינוי פני הארץ; רוצה שנוותר לה ושנימנע מלהזכיר לה את פשעיה, פן תפקח הארץ את עיניה ותזרוק אותה לפח האשפה של ההיסטוריה, אולי עם עצירת ביניים בהאג. למרבה החרפה, רבים במה שמכונה אופוזיציה מיישרים קו עם ההשתקה ומכתירים כל ביקורת, עניינית ומתבקשת ככל שתהיה, מבית ומחוץ, כאנטי-ישראלית, אנטישמית, תומכת חמאס ושאר מיני אינפנטיליות. הכנסת, כך נראה, מורכבת במידה רבה משילוב של חסרי לב ומוגי לב. מחד גיסא, חסרי לב ששנאתם אומנותם וכל תכליתם גרימת סבל והרס בכל אשר יפנו, אם בשם אידיאולוגיה משיחית מופרעת, מיליטריזם נבוב, ואם סתם מתוך רוע טהור; מאידך גיסא, מוגי לב תאבי כוח וכבוד המודעים לעוולות וכזבי חסרי הלב, אך נמנעים מלקרוא עליהם תגר, ולעיתים אף נוטלים בהם חלק למען יישמרו כוחם וכבודם. לאלו ולאלו אומר: אותי לא תשתיקו. לא אשתוק אל מול הפקרת חטופים למוות בייסורים. לא אשתוק אל מול מלחמת שווא שבה נשלחים אנשים למותם המיותר כבשר תותחים. לא אשתוק אל מול טבח המוני של ילדים ונשים. לא אשתוק אל מול קריאות לרצח עם והשמדה. לא אשתוק אל מול הרעבה. לא אשתוק אל מול אלימות משטרה כלפי מפגינים. לא אשתוק אל מול חורבן והרס. לא אשתוק אל מול הפקרת הצפון. לא אשתוק אל מול עינויים. לא אשתוק אל מול השתקה. ארצי שינתה את פניה לפנים מכוערות של אדישות לסבל ואף עידודו. לא אשתוק לה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן שלך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא אוותר לה. אזכיר לה כדי שתפקח את עיניה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מספיק, מספיק – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – עד שתתקן את דרכיה לטובת כלל יושביה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. לך לשבת – – – אתה תומך טרור שפוגע בישראל – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זוהי אהבת הארץ האמיתית. בפרפראזה למשלי, אומר: חושכת שבטה, שונאת ארצה, ואוהבה, שיחרה מוסר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר. אם כך, אני מזמין את השר מרגי לסכם את הדיון – אין צורך. מוותר. אם כך, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 15, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 148) (תחולת הדין הישראלי על עבירת חוץ שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2) (תשלום למועמדים, סיעות ורשימות ברשויות שבהן נדחו הבחירות), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1759).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, פיצוי מועמדים ברשימות ברשויות שבהן נדחו הבחירות, התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. אני מזמין את שר הרווחה חבר הכנסת יעקב מרגי להציג את הצעת החוק. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על רקע מלחמת חרבות ברזל נחקק חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד–2023, אשר דחה את מועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ליום כ' בשבט התשפ"ד, 30 בינואר 2024. בהתאם לסמכותה לפי סעיף 1(ב) לחוק האמור פעלה הממשלה, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובאישור מליאת הכנסת, לדחיית המועד האמור ליום י"ח באדר א' התשפ"ד, 27 בפברואר 2024. נוסף לכך קבע שר הפנים, מתוקף סמכותו לפי סעיף 5(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, ומתוקף סמכותו לפי סעיף 4(א) לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד–1994, לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כי הבחירות ב-11 רשויות מקומיות יידחו ליום י"ח בחשוון התשפ"ה, 19 בנובמבר 2024. משמעות הדחייה היא, בין השאר, כי הליך הגשת ואישור הרשימות והמועמדים ייערך מחדש לקראת מועד הבחירות החדש. לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג–1993, מימון הבחירות ניתן לאחר הבחירות ועל פי תוצאות הבחירות. לעניין הבחירות שנדחו מאוקטובר 2023 לפברואר 2024 ניתן מענה בחוק לדחיית הבחירות ובהחלטת הוועדה הציבורית לפי סעיף 4א לחוק המימון על הגדלת יחידת המימון ב-17% לעניין בחירות אלה. אולם המצב החוקי כיום אינו נותן מענה מספק בנוגע להוצאות בחירות שהוצאו לקראת הבחירות במועדן המקורי או הנדחה (חודש אוקטובר 2023 או פברואר 2024, בהתאמה). זאת, כאשר בפועל יידרשו המועמדים לקיים שני מסעות בחירות נפרדים אשר רק בגין אחד מהם הם יקבלו מימון לפי החוק הקיים. בנוסף, אין במצב הקיים מענה למועמדים שהתמודדו לקראת הבחירות במועדן המקורי או הנדחה ויבחרו שלא להתמודד שוב לקראת הבחירות בנובמבר 2024. על כן, מוצע לקבוע כי רשימות ומועמדים ברשויות אלו יהיו זכאים לפיצוי מאוצר המדינה בגין הוצאות בחירות שהוצאו על ידם בגין הבחירות שבסופו של דבר לא התקיימו במועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות. מדובר בהצעת חוק חשובה והכרחית, שמפצה מועמדים, אזרחים ישראלים מעורבים שביקשו להיכנס לזירה הציבורית ולהשפיע על היישוב שבו הם חיים בצפון הארץ ובעוטף עזה, אך בשל נסיבות שמעבר לשליטתם, לאחר שלקחו הלוואות והוציאו הוצאות ניכרות רק לשם הזכות לשרת את הציבור, נשמטה הקרקע מתחת לרגליהם והבחירות נדחו ברגע האחרון, שבועות ספורים לפני מועדן. מאז הדחייה מועמדים אלו נמצאים בחוסר ודאות, אינם יודעים מתי ייערכו הבחירות ובאילו תנאים ואם יזכו לפיצוי על ההוצאות שהוציאו כפי שהיו מפוצים אם הבחירות היו מגיעות לסיומן החוקי. חוק זה הוא חלק קטן אבל הכרחי בפיצוי היישובים המפונים על שנגרם להם. ועדת שרים לחקיקה תמכה בהצעת החוק, ואני קורא לכל חברי הבית לתמוך בהצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר מרגי. נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב – מוותרת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ­– אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניסים ואטורי – מוותר; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. השר מרגי, אתה מעוניין להוסיף עוד משהו לפני הצבעה? אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2) (תשלום למועמדים, סיעות ורשימות ברשויות שבהן נדחו הבחירות), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות (תיקון מס' 2) (תשלום למועמדים, סיעות ורשימות ברשויות שבהן נדחו הבחירות), התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי כ"ז באייר התשפ"ד, 4 ביוני 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:40. << סיום >