דברי הכנסת

דברי הכנסת לא / מושב שני / ישיבה קע"ט / ד'-ה' בסיוון התשפ"ד / 11-10 ביוני 2024 / 31 חוברת ל"א ישיבה קע"ט הישיבה המאה-ושבעים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ד' בסיוון התשפ"ד (10 ביוני 2024) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 6 הצעות סיעות יש עתיד, הימין הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. ממשלה כושלת שלא מסוגלת להתמודד עם יוקר המחיה 8 2. הכישלון המוחלט של הממשלה בחזית הביטחונית, הכלכלית והמדינית 8 משה טור פז (יש עתיד): 8 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 19 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 46 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 49 יאיר לפיד (יש עתיד): 58 יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): 59 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 64 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 69 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 82 גלעד קריב (העבודה): 84 שר החינוך יואב קיש: 85 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר משה מזרחי 89 היו"ר אמיר אוחנה: 89 אפרת רייטן מרום (העבודה): 90 מיקי לוי (יש עתיד): 92 הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו והימין הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: 94 1. ממשלה כושלת שלא מסוגלת להתמודד עם יוקר המחיה; 94 2. הכישלון המוחלט של הממשלה בחזית הביטחונית, הכלכלית והמדינית 94 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד–2024 95 שר החינוך יואב קיש: 96 מתן כהנא (המחנה הממלכתי): 96 דבי ביטון (יש עתיד): 99 מירב בן ארי (יש עתיד): 100 אלעזר שטרן (יש עתיד): 105 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 111 מירב כהן (יש עתיד): 112 מאיר כהן (יש עתיד): 118 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 122 יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): 123 רון כץ (יש עתיד): 124 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 127 עידן רול (יש עתיד): 131 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 132 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 133 נאור שירי (יש עתיד): 134 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 136 משה סעדה (הליכוד): 137 ניסים ואטורי (הליכוד): 142 גלעד קריב (העבודה): 149 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 154 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 158 טלי גוטליב (הליכוד): 159 שרון ניר (ישראל ביתנו): 161 אושר שקלים (הליכוד): 164 אבי מעוז (נעם): 169 ירון לוי (יש עתיד): 171 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 171 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 174 שלי טל מירון (יש עתיד): 176 עמית הלוי (הליכוד): 179 סימון דוידסון (יש עתיד): 181 יסמין פרידמן (יש עתיד): 183 אריאל קלנר (הליכוד): 185 הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024 187 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 187 מירב כהן (יש עתיד): 189 גלעד קריב (העבודה): 191 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 194 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 196 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 197 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 198 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 199 עמית הלוי (הליכוד): 200 הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5) (החזר הוצאות אגרה לחיילי מילואים), התשפ"ד–2024 205 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 205 נעמה לזימי (העבודה): 214 אלעזר שטרן (יש עתיד): 215 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 217 עידן רול (יש עתיד): 218 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 219 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 220 הודעה אישית של חבר הכנסת אלעזר שטרן 220 אלעזר שטרן (יש עתיד): 220 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022 222 יאיר לפיד (יש עתיד): 223 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 230 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 232 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 235 אפרת רייטן מרום (העבודה): 241 שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 243 הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות לאומי אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021 253 מירב בן ארי (יש עתיד): 253 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 255 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 256 נעמה לזימי (העבודה): 257 שר התקשורת שלמה קרעי: 259 הודעת ועדת הכנסת 261 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 261 חילופים בוועדות הכנסת 262 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 262 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ד' בסיוון התשפ"ד, 10 ביוני 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4622/25 וכלה בהצעת חוק פ/4648/25: הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש באביזרים חשמליים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מעטפת שיקומית לאחים שכולים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ועדת איתור למינוי נציב שירות המדינה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק-יסוד: קיצור תקופת הבחירות (תיקוני חקיקה), מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – מועדים לעניין בחירות מוקדמות), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ביטוי הולם בדירקטוריונים לתושבי יישובי הצפון והדרום), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת גלעד קריב ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת קיזוז גמלת נכות לתשלום מזונות), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי למטופל סיעודי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – איסור מינוי אדם שהורשע בעבירת טרור לשר בעל אחריות ביטחונית), מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה) (הארכת מועד לבקשת קבלת מימון), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון – אימות זהות באמצעות מסר קולי מוקלט), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הכרה בוותק של עולים, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעה של אזרחים המשרתים שירות לאומי-אזרחי בחוץ לארץ), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק העונשין (תיקון – יצוא חומר הנחשב לסם מסוכן בחוץ לארץ), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוסף טייב וינון אזולאי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – קיצור תקופת הצינון למנהל כללי), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול ממשלת חילופים), מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, קארין אלהרר ויפעת שאשא ביטון; הצעת חוק הכרה בתרומתם של כלבים בשירות ביטחון, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל, יולי יואל אדלשטיין, שרן מרים השכל, יסמין פרידמן, מיכאל מרדכי ביטון ויצחק קרויזר; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור זקן לחיילים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, יצחק פינדרוס, משה פסל, משה רוט, צבי ידידיה סוכות, אברהם בצלאל, יוסף טייב, ששון ששי גואטה, אוהד טל, דן אילוז, שמחה רוטמן, בועז ביסמוט ועמית הלוי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 6), התשפ"ד–2024; הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21) (אישור פעולות ושכר על ידי האפוטרופוס הכללי ותיקונים שונים), התשפ"ד–2024; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246) (פטור מדמי ביטוח הכנסה שמקורה מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, שרן מרים השכל, מירב בן ארי ואוהד טל; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 16) (הרחבת תחולה לעניין קבלת שירות), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת מרב מיכאלי, ששון ששי גואטה ושלי טל מירון; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ינון אזולאי, עאידה תומא סלימאן, נעמה לזימי וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אברהם בצלאל, עופר כסיף, נעמה לזימי, נאור שירי, משה רוט וואליד אלהואשלה בנושא: עלייה במקרי האלימות המשטרתית כלפי אזרחים; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אליהו ברוכי, יוסף טייב, צבי ידידה סוכות ואחמד טיבי בנושא: אכיפה בררנית כלפי ציבור מיעוט בישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לסגנית מזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, הימין הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת שלא מסוגלת להתמודד עם יוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. הכישלון המוחלט של הממשלה בחזית הביטחונית, הכלכלית והמדינית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, אנחנו מעלים היום הצעת אי-אמון שהכותרת שלה היא יוקר המחיה. ישראל, כידוע, היא במקום הראשון המפוקפק בעולם ביוקר המחיה, ושר האוצר, זה קורה במשמרת שלך. בדוח הבין-לאומי האחרון שיצא בנושא נאמר שכדי להוריד את רמת המחירים בישראל – אני מצטט – על משרד האוצר ליישם מדיניות מוניטרית הדוקה, שתרסן את האינפלציה. אז אני מסתכל ימינה ושמאלה: מה נעשה בעניין הזה? מה עשית אתה חוץ מלצייץ באטרף על אלופים במטכ"ל, שר האוצר? הרי אנחנו 38% מעל הממוצע ב-OECD ביוקר המחיה, מקום ראשון, לא מכובד, ביוקר המחיה; לפחות בדבר אחד הממשלה שלכם שברה שיא. בהקשר הזה אי-אפשר להתעלם ממצב תקציב המדינה, כי תקציב הוא הביטוי החשוב ביותר של סדרי העדיפויות של ממשלה, וגם – במידה רבה מהצד שלנו, האזרחים – של מאזן הזכויות והחובות של האזרח, מה אני נותן אל מול מה אני מקבל. בפרשת השבוע, שאני מניח שקראת השבת בדיוק כמוני, שר האוצר, מסופר על מניין בני ישראל. גם בפרשת במדבר נמנים שבטי ישראל. כיצד מונים אותם? כיצד סופרים אנשים בשבטים? התורה משתמשת פעם אחר פעם, שבט אחר שבט, בביטוי "כל יוצא צבא". הגברים מגיל 20 עד גיל 60 חייבים בשירות צבאי; הם יוצאי צבא. אם אתה יוצא צבא, אתה בפנים; אם אתה לא יוצא צבא, אתה בחוץ. אז איך זה מסתדר, שר האוצר? תסביר לי. איך אתם מביאים היום חוק רציפות שבסופו של דבר ממשיך לכונן את הפטור מהצבא? חוק פטור מגיוס גרוע; חוק שעל פי המכסות שמצויות בו לא יגייס אפילו חרדי אחד יותר מהיום. הרי הכיפה שלי, בצלאל, וגם שלך, היא כיפת ציונות דתית – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> זה לא חוק שאתה הצבעת בעדו בקדנציה הקודמת ואני נגדו? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אז די כבר עם הציניות, נו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – – ואז אתה עמדת פה, בצלאל סמוטריץ', ועשית לנו ככה. בצלאל, מה זה? יש לך שעון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אדוני, בלי – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אני רק מחקה את שר האוצר. אמרת לשלי: יש לך שעון? אמרת לאורית פרקש: יש לך שעון? כן, יש לי שעון, ובשעון שלי עכשיו עבר 7 באוקטובר. אני מזכיר לך. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אבל בפרשת השבוע קראנו גם בשנה שעברה על יוצאי צבא. לכן, עזוב דמגוגיה. ודאי שהחוקים השתנו. ברור שצריך לגייס חרדים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. יפה מאוד. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אבל אל תטיף מוסר על יוצאי צבא כשאתה הבאת את החוק הזה. אתה הבאת את החוק הזה, לא אני. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני מטיף לך מוסר, בצלאל, בדיוק על זה. הציונות הדתית שלנו, גם הילד שלי וגם הילד שלך, ממלאים בגאווה את שורות צה"ל בכל התפקידים. הציונות הדתית – לא המפלגה, המגזר – מראים מה הן תורה ודרך ארץ, ספרא וסייפא, מופת של ציונות וערכיות. גבי, השכן שלי ממול, נמצא כבר 200 ימים במילואים בצו 8 שלישי. הוא נשוי, יש לו שלושה ילדים, ומי שהחליף אותו עכשיו, כשהוא חזר, זה אבידע, עוד שכן שלי, גם הוא 200 ימים במילואים. רבים מהבנים הטובים של החברה הזו נמצאים עכשיו ברפיח; מוותרים על שגרה, משפחה, לימודים, חיים, צעירים בגיל העבודה שלא נמצאים בשוק העבודה. אז איך יכול להיות שאנחנו מחפים על חוסר בחיילים במי שעולה למשק הכי הרבה? הרי זה בדיוק מה שאומרים לנו – שהחיילים האלה במילואים מחליפים חיילים סדירים. קראנו גם בפרשה שלנו שיש שבט אחד שלא נמנה עם יוצאי הצבא, אדוני היושב-ראש. יש שבט אחד פטור – שבט לוי. שבט לוי, השם הוא נחלתו. כמה הם מונים בין יוצאי המדבר? 20,000. בחשבון מהיר גם למי שלא למד ליבה, 20,000 לעומת 600,000 הם כ-3%, כלומר יש לנו כ-3% שהם לא יוצאי צבא, וכל השאר כן. אבל הבנים של החברה החרדית כיום הם 14% מהחברה הישראלית, או בשנתון בגיל גיוס שעכשיו סיימו י"ב, 14,000 מתוך 56,000, כלומר רבע מהשנתון. כמה מתגייסים? 9%. זה אומר שאנחנו מאבדים רבע שנתון שלא תורם לשירות. ועוד דבר קטן. שבט לוי, אתם בטח יודעים, חבריי, אומנם פטור משירות בצבא, אבל גם אין לו נחלה. אמרתי, השם הוא נחלתו. אין לו נכסים, אין לו ירושות; השם הוא נחלתו. אבל אנחנו עכשיו עוסקים יום-יום, שעה-שעה, בעוד נכסים, בעוד נחלות, בעוד אתנן פוליטי. בצלאל, אתה יכול לרחוץ בניקיון כפיך, אבל זה הולך ביחד. שר אוצר שהוא גם שר במשרד הביטחון – לא שלקחת על זה אחריות – תומך בחוק שלא מביא אפילו חייל חרדי נוסף, על חשבון הציונות הדתית התורמת, על חשבון האזרחים התורמים. זה צריך ללכת ביחד. יש זכויות ויש חובות. אם אין זכויות, גם אין נכסים, ואז אין שותפות בעול. שר ממפלגה דתית מוביל מפלגה דתית, מגדיל את העומס על הבוחרים שלו, מגדיל את הנטל על הדתיים, מתעלם מהקושי, בשביל מה? בשביל תמורה פוליטית? בשביל להחזיק ממשלה? ואתה יודע מה, כל הסיפור הזה של הגיוס הוא הרי רק חלק מהסיפור. הכסף שלנו לא נמצא רק בגירעון מופרך של 7.2%, שחרג אפילו מיעד הגירעון הענק של 6.6% – ואנחנו רק ביוני. אני שואל: אם ככה – אתה תסביר לי אם אני לא צודק – אז איפה הקיצוץ במקומות הנכונים? איפה? איפה הכסף שאנחנו מבזבזים, זורקים עכשיו לפח? איפה דמי הכיס בהסכמים הקואליציוניים שזרקתם? ביד אחת אתה מדבר על כינוס התקציב, שלחת מכתב לראש אגף התקציבים, אבל ביד השנייה אתה מפזר תקציבים מיותרים. בוא ניקח דוגמה. אני אגיד לך איפה הכסף – רשתות החינוך החרדיות. 3.4 מיליארד שקל מקבלות רשתות החינוך העצמאי ו"בני יוסף". לפני כמה זמן פנה אליי ראש עמותה ציונית דתית – אני די בטוח שהוא הצביע לך בבחירות האחרונות – והוא אמר לי: קינלי, למה הרשתות החרדיות מקבלות 100% תקצוב בגלל חוק משנת 1982, ואני – מוכר שאינו רשמי – מקבל 75%? ­­­­אתה יודע מה? בוא נתמקד ברשת אחת – רשת החינוך העצמאי. אתה הוצאת מכתב לחשב הכללי ובו אמרת לו: נו נו נו, איך אתה מעז להיות שומר סף? אז בוא נסביר מה זה אומר: בחינוך העצמאי יש 270 מוסדות חינוך, לומדים בהם 120,000 מתלמידי ישראל – 5% ממערכת החינוך אם אתה לוקח רק את שנתוני א'–ח', שזה כמעט כולם, זה 8% מהשנתון, דוח של רואה החשבון אלקלעי; דוח חיצוני, נכון. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> כמה אחוז? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 8% מכיתות א'–ח'. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> וכמה הם מתוקצבים בשנה? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 3.4 מיליארד שקלים. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לא, שניהם ביחד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שניהם ביחד, בוודאי. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> כמה רק ה-120 של החינוך העצמאי? כמה הם מתוקצבים? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה נותן להם – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> רגע, אני שואל אותך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מסביר. אתה נותן להם 100% תקצוב – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לא אני, לא אני. אני לא שמתי שקל. זה שנים, מ-1982. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה נותן להם 100% תקצוב. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אני שואל אותך, 5% מתלמידי ישראל – כמה כסף מקבלים? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 3.4 מיליארד שקלים. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> לא, 3.4 זה גם ש"ס. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 2 מיליארד שקלים. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> 2 מיליארד, יופי. כמה כל תקציב החינוך? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 84 מיליארד. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> יופי, כמה זה באחוזים? 5% מהילדים, כמה אחוז מהתקציב הם מקבלים? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. בבקשה – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> פחות מ-3%. מה אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי אתה יודע, בצלאל, תקציב שלך – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה היית אמור לקפוץ: אפליה, איפה השוויון – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, באמת, סמוטריץ', הרי אני איש חינוך. זה לא כולל את החינוך המיוחד, זה לא כולל חינוך לא פורמלי, זה רק שעות בית ספר – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> גם להם יש חינוך מיוחד. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתה נותן להם 100%. אם אנחנו לא היינו עוצרים אותך – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> תשאל מנהל חינוך מיוחד – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בצלאל, אם לא היינו עוצרים אותך, היית נותן להם 130%. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> תקשיב, אני מעריך אותך. אני לא אוהב – אני רוצה להיזהר בלשוני אחרי 7 באוקטובר. באמת, זו אנטישמיות, שנאת חרדים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמוטריץ', זה להיזהר בלשונך? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם יש משהו שאי-אפשר להאשים אותי בו – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> זה מה שאתה עושה – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא עושה. כל חבריי החרדים פה יודעים. אני פשוט מבין בתקציבי חינוך לא פחות ממך, בצלאל – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – הם לא מקבלים יותר מאחרים – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, בואו נגיד שנייה את האמת על רשת החינוך העצמאי – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> כל זה לא קשור בכלל לשאלת החשב או לא חשב. עשית סלט עם הכול – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה, יש את הגירעון – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אין גירעון. אין. יש גירעון אקטוארי – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש גירעון של 350 מיליון שקלים. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אין. חבל, חבל – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש, בצלאל, הוכפל תוך עשור – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אין. אין. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע – יש לך 74 תביעות – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> תקשיב לי רגע, תן לי לענות לך – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מקשיב לך, תאמין לי. אני, להבדיל ממך, עברתי על הדוח. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> תן לי לענות לך, כי עשיתי בזה דוקטורט. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אין לרשתות האלה גירעון; יש גירעון אקטוארי בספרים, שהוא תוצר של ימי חופשה ומחלה. זה קיים גם בשירות המדינה – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תיתן לי עוד זמן לדבר, אדוני היושב-ראש? יש לו זמנים משלו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אלמלא אדוני היה מזמין את השיח הזה ומשתתף בו, הייתי עוצר את הזמן. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> זה לא קשור לשאלה אם יש חשב או אין חשב – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשר יהיה זמן לדבר. אין בעיה, אדוני השר – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אתה רוצה משפט חזק? הלוואי, הלוואי שתקציב ההתקשרות של צה"ל יעבוד עם רמת פיקוח כמו שיש ברשתות. את זה צריך לתקן ואת זה צריך לתקן – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כך, 74 – שים לב, שר האוצר – 74 תביעות לא חושבו אקטוארית. אתה יודע שאתה העברת להם כסף, המשרד שלך – 33 מיליון שקלים – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> המדינה מעבירה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מייד השר יעלה וישיב באריכות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 33 מיליון שקלים מתוך הגירעון הם העברה עודפת למוסדות פטור. זה לא כסף שלך, בצלאל, ולא שלי; זה כסף של ילדי ישראל. עוד 92 מיליון מתוך הגירעון זה פעילות שוטפת חורגת, כלומר זה לא בכסף שמותר להם להשתמש בו. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> העברנו 50 מיליון לבתי הספר הכנסייתיים, זה בסדר? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, הם מקבלים 75%. תיתן להם 100%, נראה אותך. החשבת שלך, של האוצר, מעידה שאין לה שליטה. לתדהמתי, יש מכתב אזהרה של החשב הכללי לפני שהיית שר אוצר, ממרץ 2022; יצא מכתב בפברואר 2022 – אתה אומר שהוא לא יכול לעשות את זה. הפוך. אתה צריך לממש את האחריות שלך, בצלאל. זה לא כסף שלך, זה לא כסף שלי, זה כסף של אזרחי ישראל. לעסק הזה – אם זה היה עסק, הייתה הערת עסק חי, כי הוא בגירעון. הוא לא יכול לשלם. אתה יודע שהם לא קיבלו פנסיות אתמול? אתה יודע שלוועד המנהל של החינוך העצמאי, לשמונה מתוך תשעה יש קרובי משפחה? אתה יודע שיש 25 מקורבים בעלי תפקידים? אתה יודע שברשת הזו הוכנסו בשנים האחרונות תלמודי תורה של גור שלא מלמדים לימודי ליבה? אבל 100% תקצוב זה סבבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ולכן אדוני מציע – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני מציע שימונה מנהל מיוחד חיצוני לעמותת החינוך העצמאי לטובת אכיפת מינהל תקין, בקרה חשבונאית – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מנהל חיצוני, כמו שעושים לכל עסק בבעיה של חדלות פירעון – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> ואם תשים עכשיו שמונה חשבים – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר, השר, אנא. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לטובת אכיפת מינהל תקין, בקרה חשבונאית, הפרשות כדין אכיפת התנאים או לחלופין – אני פירקתי עמותות חינוך על גירעון הרבה יותר נמוך מזה, ואתה, בצלאל סמוטריץ', שר האוצר של מדינת ישראל, אל תפריע לשומרי הסף לעשות את המלאכה שלהם. זה לא כסף שלך, זה לא כסף שלי; זה כסף של אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. אני מתכבד להזמין את כבוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להשיב על הצעת האי-אמון. בבקשה. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> כמה זמן יש לי? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חופשי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אשתדל להתייחס לפי סדר הדברים, אבל אני אתחיל בכלכלה, כי זה באמת הדבר החשוב. תראו, יש מלחמה, מלחמה ארוכה, מלחמה יקרה, מלחמה שבהחלט משפיעה על הכלכלה. אני לא חושב שאפשר להתעלם מזה. זה אירוע מז'ורי, משמעותי מאוד, והוא דורש ניהול מאוד אחראי – אגב, כזה שצריך לאזן. אני רוצה להתייחס רגע ברצינות רבה מאוד לאחת הנקודות שהעלית. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> 7.2% איזון? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, חכה, תן לי. אתה יודע מה? זה לא בסדר, אני הפרעתי לך – אני אתן לך גם להפריע. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> 7.2% – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אסביר. בעזרת השם, אנחנו נסיים את השנה עם 6.6%, כפי שתכננו. אלה היו התחזיות של כולם כרגע, גם במשרד האוצר, גם בבנק ישראל – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אשרי המאמין. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תן לי רגע להסביר, רגע. ההתפלגות של הגירעון שאתה מסתכל – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מודי'ס לא חושבים כמוך, אני רק אומר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חכה רגע. אבל אנחנו מנהלים את ההוצאות, לא מודי'ס. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> כן, הם רק אומרים מה אנחנו עושים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ההתפלגות של הגירעון – הרי הגירעון תמיד נמדד 12 חודשים, ההתפלגות איננה שווה על פני כל השנה. למשל בשנת 2023 העברנו תקציב רק בסוף מאי, וזה אומר שבמשך חמישה חודשים התנהלנו בתקציב המשכי של אחד חלקי 12, שמאוד מרסן את ההוצאות. השנה יש תקציב מהיום הראשון, לכן באופן טבעי ההוצאות בתחילת השנה הרבה יותר גדולות מאשר בשנה שעברה. לכן, אתה לא יכול להשוות. דבר שני, כשאתה מסתכל היום על 12 חודשים גירעון, בתוך 12 החודשים האלה יש את רבעון 4 של שנת 2023, שבו הוצאות המלחמה היו דרמטיות – מלחמה שעלתה בערך מיליארד שקל ביום – ולכן כשאתה חותך 12 חודשים ממאי למאי, אתה תראה 7.2%. אתה תראה – קח ספוילר, קח ספוילר – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אבל בתקציב שלך יש כסף מבוזבז. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין. תן לי, אני אענה על הכול לפי הסדר. מוישה, תקשיב, קח ספוילר: בחודשיים, שלושה הקרובים הגירעון ילך ויגדל, אתה תראה עוד יותר מזה, בסדר? לקראת סוף השנה הוא יחזור להתכנס. אתה תראה שאנחנו נסיים סביב ה-6.6%. אתה יודע מה? פרומיל או שני פרומיל, בסדר? נקודה או שתי נקודות האחוז לכאן ולכאן – לא הולך איתך לרב, סביר לחלוטין. זה מה שיקרה. נדמה לי שאתה יודע שאני צודק. בסדר? מסתכלים 12 חודשים. אגב, זה שאתה לא מבין את זה – ניחא, יש כל מיני ליצנים המתכנים "עיתונאים כלכליים" שיוצרים בהלה בציבור. יש אחד, איך קוראים לו, כותב ב-ynet – איך קוראים לו, נו? הכתב הכלכלי של ynet. מה, אתם לא זוכרים? גד ליאור, גד ליאור, הליצן. הוא כל פעם כותב דרמות. דחילק, אתה כתב כלכלי, אתה כתב כלכלי – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> סוכנויות הדירוג לא חושבות כמוך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> סוכנויות הדירוג לא מסתכלות על 7.2% ממאי למאי וצועקות: הגירעון יצא משליטה. הגירעון לא יצא משליטה – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מסביר לך. סוכנויות הדירוג יודעות את מה שהסברתי עכשיו, שכשאתה מסתכל 12 חודשים – הינה, אני אומר לך שאתה תראה שהגירעון יתאפס, כביכול, אבל אתה תראה שמאוגוסט, ספטמבר – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו נבוא בדצמבר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו ניפגש בדצמבר. אני מעריך – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> בדצמבר בספסלי האופוזיציה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אגב, אני כן רוצה לומר דבר אחד – תסתכלו גם על הנומרטור שהוצג, הנחנו אותו בממשלה בשבוע שעבר. בכל מה שנוגע להוצאות האזרחיות השוטפות של תקציב המדינה, אנחנו עומדים בתחזיות. אתה יודע, שוב, סטיות של אחוז לכאן, אחוז לשם – לא אחוז תוצר, אחוז בתקציב – זה בסדר גמור, זה כלום. אין תחזית מדויקת. כל הגידול הוא בהוצאות המלחמה. זה נעלם, אגב. שים לב שהנגיד וגם עבדך הנאמן – בסוף אתה בא לכנסת, אתה צריך לשים יעד גירעון. אני מעולם לא דיברתי על מושגים של יעד גירעון, כי יש דבר אחד שיקבע את הגירעון – המלחמה. מי שמצפה ממני להגיד לצה"ל: אל תלחמו, אל תיכנסו לרפיח, אל תתקפו בצפון, אל תקנו פצצות, כי אני לא רוצה גירעון, הוא אדם חסר אחריות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא השארת כסף, לא השארת כסף לצפון. היינו בקריית שמונה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> השארתי, בוא. השארתי כסף. תראו, אנחנו ניהלנו את הכלכלה מאז תחילת הקדנציה, לפני המלחמה, באחריות גדולה מאוד ובשמרנות פיסקלית. התקציב המקורי שאני העברתי כאן ל-2023-–2024 דיבר על יעד של כ-1% גירעון, אפילו פחות, מה שנתן לנו כרית ביטחון, מרווח משמעותי מאוד. נכנסנו למלחמה חזקים, עם גמישות פיסקלית. זה נכון, ככל שהמלחמה מתמשכת הגמישות הזאת נשחקת, לכן הבאנו תקציב מתוקן ל-2023 ואחר כך ל-2024. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה היה הגירעון? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נהגנו באחריות ויצרנו צעדי התכנסות פרמננטית של בערך 1%. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה היה הגירעון? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כל אנשי המקצוע, מסוכנויות הדירוג, הבנק העולמי, ה-OECD ובנק ישראל, שיבחו את התקציב שעבדכם הנאמן הביא ב-2024, כולל צעדי ההתכנסות שלו. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אז למה הורידו את הדירוג? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> 2025 תהיה מאתגרת מאוד, כיוון שהמלחמה נמשכת. לא רוצה כרגע להכריז הכרזות. אנחנו נכנסים עכשיו למרתון של דיונים. אתמול היה לנו דיון בממשלה והצגנו את הנומרטור. פתחנו את הדיון. ניכנס פה למרתון דיונים מקצועי מאוד, יסודי מאוד, מעמיק מאוד, בתוך משרד האוצר ועם בנק ישראל. אחר כך כמובן נרחיב את מעגל ההתייעצות ונציג את התוכנית עצמה, שקופה ביותר, מה התוכנית הכלכלית שלנו ל-2025, וכמובן אחר כך קדימה. היא תהיה אחראית, שמרנית ומרוסנת. אבל פה – תן לי, משה, באמת להגיד לך נקודה חשובה מאוד. תראה, במובן מסוים, יש לי אחריות לאינפלציה של החודשים האחרונים. למה? כי קיבלתי החלטה בתחילת המלחמה, ואני שלם איתה במאה אחוז, שאני הולך על מדיניות אזרחית מרחיבה. המלחמה הזאת התחילה במשבר אמון ענק בין הציבור לבין המדינה. לא היינו שם – חומת הביצורים הראשונה במובן הפיזי של הקיום והחיים של האזרחים. אזרחים נשחטו ונטבחו, נאנסו ונשרפו, וצה"ל לא היה שם בשבילם בשביל להציל אותם. אני אמרתי, בשביל החוסן הלאומי שלנו אני בונה את חומת הביצורים השנייה, הכלכלית, של אזרחי ישראל. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> גם עכשיו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע. אני עוטף את המפונים והניצולים והמילואימניקים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – תשאל בקריית שמונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע. גם את תושבי קריית שמונה. תן לי רגע. תראה איך אתה סותר את עצמך. הרי מה קורה איתכם באופוזיציה? אני בא לוועדת כספים: למה אין מתווה לתיירות? למה אין כסף פה? למה אין כסף פה? ואז שואלים: למה הגירעון 7.2%? עכשיו צריך לייצר איזונים. מצד אחד, מדיניות אזרחיות מרחיבה. כן, שמתי מעטפת של 9 מיליארד שקלים למילואימניקים. הינה ספוילר: אני הולך להגדיל אותה ביולי-אוגוסט. למילואימניקים. יש לי שלושה אחים כאלה, כמו השכנים שלך שתיארת, אחים ביולוגיים ועוד כמה. שכנים אצלי זה כולם. אז המעטפת של המילואימניקים; המפונים בבתי המלון, בחלף, באתרים החלופיים; השיקום של חבל תקומה; הרשויות – גם בצפון וגם בדרום; הניצולים. כל העסקים – חילקנו למעלה מ-14 מיליארד שקלים סיוע לעסקים שהתקשו, במתווה שהוא פי שלושה רחב יותר מהקורונה. הדבר הזה יצר ביקושים והעלה מחירים. אתה רוצה – אדוני היושב-ראש, בוא תשמע דוגמה לעיוות של השוק. באנו ואמרנו שאנחנו נותנים חלף, נכון? 100 ש"ח או 200 ש"ח. מי שלא נמצא בבתי מלון – קחו 100 ש"ח לילד ו-200 ש"ח למבוגר. אנשים קיבלו 24,000 שקלים למשפחה עם ארבעה ילדים. באו משכירי דירות ואמרו: אני רוצה 15,000 שקלים על הדירה. למה? המדינה משלמת לך – תשלם לי. הקפצנו את המחירים. זה משפיע על האינפלציה. מצד שני, מה יכולתי להגיד לאנשים – אני לא נותן לך כסף? או שתקברו בבתי מלון בחדר של 15 מ"ר או שתחיו לבד? יכולתי לא לתת כסף לעסקים? זה איזון שצריך ליצור אותו. מצד אחד, אתה מייצר מדיניות מרחיבה, שבעיקר בונה מחדש את האמון של האזרחים במדינה: חבר'ה, תישענו אחורה – יש מדינה, היא עוזרת לעסקים, היא עוזרת לניצולים, היא עוזרת למפונים, היא עוזרת למשפחות, היא עוזרת למילואימניקים. מצד שני, באמת לא בהגזמה, כי אם נגזים – נעלה את האינפלציה; נעלה את האינפלציה – נשחק את ערך הכסף שלנו, ואז נפגע באזרחים. זאת מלאכת מחשבת גדולה שצריך למצוא בה הרבה איזונים. אתה יודע, תמיד אומרים ששר האוצר זה התפקיד הכי גרוע. למה? כי כל מה שאתה עושה, את הקרדיט מקבלים המשרדים. תקצבת כביש? משרד התחבורה קיבל. תקצבת שכונה? משרד השיכון. כל מה שאין, תמיד אומרים: שר האוצר לא תקצב. אז אני תמיד צריך להיות האיש הרע, שהודף כל מיני הצעות, חלקן פופוליסטיות וחלקן נכונות, אבל באיזונים האלה, של לא להרחיב יותר מדי פיסקלית, כי אז אנחנו נקבל אינפלציה – אינפלציה זה ריבית וריבית מקשה מאוד גם על העסקים וגם על משקי הבית. בסדר, זאת מלאכת המחשבת של שר האוצר בכלכלה. אני חושב שאנחנו מנהלים את הכלכלה טוב. עכשיו, תראו. אפשר תמיד לחזור – הרי דווקא הדוגמה שנתת על הרשויות החרדיות לא קשורה, כי אין שם כמעט תוספות תקציב. יש שם בעיות של פיקוח – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עוד רגע אני אדבר על זה. רק שנייה אחת. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> 350 מיליון שקלים של גירעון, זה שלך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רק שנייה אחת. עוד רגע אני אדבר על זה. זה מתוקצב בבסיס. כמו שאמרת, זאת בחקיקה משנות השמונים, לא אני קבעתי. אני לא הוספתי שם שקל. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זה 350 מיליון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע. גם אתם שילמתם את זה, גם יאיר לפיד כשהיה שר אוצר שילם את זה. אף אחד לא נגע בזה. אגב, אני רוצה תכף לומר לך מילה על ה-100% הזה. אני מתפלא עליך. מילא אם אני הייתי אומר את זה – אני הרי מאלה שנלחם למען תלמודי התורה הציוניים דתיים, של המוכר שאינו רשמי. אתה מהחסידים הגדולים ביותר של החינוך הממלכתי, ולכן ממך לא ציפיתי. תכף אני אסביר את ההבדל. ההבדל ענק, כי אני חסיד גדול של החינוך הממלכתי. אפשר תמיד ללכת עכשיו לכמה מאות מיליונים, קואליציוני פה, קואליציוני שם – מיליארד. אז יש מי שיגיד 800 מיליון שקלים בתאגיד, קצת להבימה, קצת ללהט"בים ויש גם קצת לחרדים. כל אחד רוצה שיקצצו לצד השני. אפשר עכשיו במלחמה להיכנס למלחמות יהודים. כל אחד ירצה – הרי אתה תטען שהתקציב של הישיבות הוא לא טוב לכלכלה, ומישהו יגיד שה-800 מיליון שקל לתאגיד זה בזבוז כסף שלא טוב לכלכלה בתקופת מלחמה ומייצר אינפלציה. אז אני קיבלתי החלטה כשר אוצר: אני במלחמה לא נכנס למלחמות היהודים. יצרנו צעדי התכנסות פרמננטיים שמחויבים מתוקף האחריות הפיסקלית שלנו. עשינו את זה, פיזרנו את זה על כולם. כולם תחת האלונקה ואף אחד לא מרגיש ששחטנו לו את הפרה הקדושה שלו וחרב עליו עולמו. אני עומד מאחורי כל דבר. לא קיצצתי לחרדים יותר מדי, קיצצתי כמו שקיצצתי לכולם. גם לא קיצצתי לחילונים בדברים החשובים להם. ככה זה להיות שר האוצר של כולם בתקופת מלחמה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> העלית 500 מיליון לישיבות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עכשיו תראו, יוקר מחיה זה האירוע, אבל בואו נגיד את האמת, זה לא התחיל אצלי, גם לא אצל קודמי ולא אצל קודם-קודמי. עשרות שנים של מבנה מעוות של השוק הישראלי, שמאופיין בריכוזיות. אגב, מפא"י בנתה את המדינה הזאת, והכול פה היה – צריך לזכור, אנחנו הסתדרות שהקימה מדינה, לא הפוך. עכשיו צריך לפרק את הריכוזיות הזאת, וזה תהליך. מפרקים את הריכוזיות הזאת בבנקים, מפרקים אותה לאורך שנים ומגדילים תחרות בשוק הפיננסי. בעזרת השם, אנחנו מעבירים פה – ואני מקווה שכולכם תתמכו – את כל הרפורמה שניר ברקת ואני מובילים, שמה שטוב לאירופה טוב לישראל. כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי: אין לך סיכוי, השר. אין לך סיכוי. אמרתי להם: מה אתם מנהלים פה קרבות נסיגה והשהיה בתוך השוחות מול משרד הבריאות? מה שטוב לאירופה טוב לישראל. הינה, זה עובר, ארבעה חוקים יעברו פה בכנסת עד סוף החודש ויצרו אוטוסטרדה של יבוא – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, מקום ראשון ב-OECD. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – במינימום רגולציה, במינימום ביורוקרטיה. חבר'ה, אתם הייתם בממשלה. בשנת 2022 מחירי הנדל"ן עלו פה ב-20% בשנה. אתם לא מתביישים? הרי מהחמאה שיש לכם על הראש, אנחנו תכף כולנו נטבע פה, בסדר? אז בלי צביעות. נכון, זה אתגר ענק, יוקר המחיה, אבל זה שינויים מבניים שצריך במשק הישראלי. אז אנחנו פותחים עכשיו אוטוסטרדת יבוא כדי ליצור תחרות ענקית. אין מה לעשות, תחרות מייצרת פריון ופריון מייצר ירידת מחירים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זה מוצא קטסטרופלי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הדבר השני – גם לפרק. כן, בואו נראה אתכם תומכים. שנים לא עשו את זה. למה? כי ערוץ 12, שאתם סוגדים לו, הוא בבעלות קוקה קולה. אף אחד לא העז להתעסק עם הטייקונים האלה. אני אביא לפה חוק לפירוק הקונגלומרטים הגדולים, אותם מונופולים ששולטים ב-40 או ב-50 מותגים ומרשים לעצמם בחוצפה להעלות מחירים. נראה איך תצביעו, נראה מה יקרה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> גם התורם של ערוץ 14? נראה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נראה. נראה כשיתחילו הלוביסטים והקמפיינרים ואלה שמחזיקים פה שלטון, עיתון והון. חבר'ה, אנחנו מכירים את זה לא מאתמול. אני אעמיד אתכם במבחן. אנחנו נייצר את אותם שינויי עומק במבנה המשק הישראלי. זאת הדרך להביא לירידת מחירים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מתי החקיקה הזאת מגיעה, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עכשיו תראו – אני ממשיך לחוק הגיוס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני השר, חקיקת הקונגלומרטים, מתי היא באה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני גאה לייצג ולהנהיג היום תנועה מפוארת שמוכיחה עשרות שנים – וזה מוכח מאוד במלחמה הזאת, אי-אפשר שלא לראות את זה – שאפשר לשלב ספרא וסייפא, גם ללמוד תורה, לעבוד את השם, וגם להוביל בשדה הקרב, באמת באחוזים שאין להם אח ורע – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הטענות הן לא למי שאתה מייצג. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – ולצערנו הרב, גם למלא אחר כך את קירות ההנצחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הטענות הן לא למי שאתה מייצג. תבין את זה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו בהחלט חושבים שמדינת ישראל חייבת יותר חיילים. ביטחון מדינת ישראל זקוק ליותר חיילים. אנחנו רוצים את אחינו החרדים שותפים בזכות העצומה הזאת של שירות. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אז למה החוק הזה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הינה, אני עונה לך, משה. אין חוק שיגייס חרדים; יש חוק שיהפוך אותם לעבריינים, שירעיב אותם, שידחק אותם לפינה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, רגע, חכה עוד רגע, אני אגיע אליך. תאמין לי, אני הולך לאמץ אותך. חכה רגע, אני עומד ללכת בדרך שלך, חבר הכנסת טור פז. תכף תראה, באמת, עוד רגע. אפשר לשים את החרדים בפינה, לתקוף אותם, להילחם בהם, חלילה לייצר פה שנאה ומחלוקת. זה לא יגייס חרדי אחד, זה לא ישלב חרדי אחד בשוק התעסוקה; זה ייצור כאן פילוג ומחלוקת וציבור שאתה דוחק אותו לפינה. פה אני מגיע אליכם. עד שהתחילה המלחמה הייתה פה קואליציה לגיטימית, 64 חברי כנסת, שרצתה לעשות קצת תיקונים במערכת המשפט. המוטו שלכם היה: לא בכפייה, לא חד-צדדי. דיאלוג. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מהפכה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הידברות. אסור בכפייה. הרוב לא יכול לדרוס את המיעוט. פתאום אתה בצד הצודק, לשיטתך, אז אפשר בכוח, בכפייה. אני קורא לכם: בואו ביחד לבית הנשיא. בואו ביחד לבית הנשיא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתם – – – על מה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בואו נייצר – בוא, בוא, מספיק עם הדמגוגיה. גם אני אתן תמריצים למערכת המשפט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> דמגוגיה, דמגוגיה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תעשה לי טובה, תעשה לי טובה. להרעיב אנשים, חביבי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יש חוק אחד בכנסת שהצבעת בעד? אחד, שנה וחצי? חצוף. זאת חוצפה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני בעד דיאלוג, הידברות, הסכמות ופשרות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוצפה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אלה תהליכים חברתיים של עשרות שנים. אגב, יש בהם שילוב של השקפות עולם ותפיסות שנמצאות במחלוקת. מה, אין לי מחלוקת עם החרדים? כמו שיש לי מחלוקת עם החילונים. יש לי מחלוקת עם החילונים ועם החרדים על הרבה דברים, אבל אנחנו מגיעים לפשרות ולהסכמות ועושים דיאלוגים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לפחות תעשה – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ויש פה משקעים של הרבה שנים, ויש פה חששות הדדיים, ויש פה המון המון דברים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – מוציא – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עכשיו, אני בעד להגיע להסכמות, לדיאלוג. הינה, יש דוח שקדי – האלוף שקדי, לא אני – אני מאמץ אותו במאה אחוז. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לפני המלחמה. לפני המלחמה. לפני המלחמה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא לא קשור לחוק. דוח שקדי זה מעכשיו, זה אחרי המלחמה. מיקי, אל תחשוף בורות, באמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא התחיל לפני. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> דוח שקדי הוא אחרי המלחמה, ודוח שקדי הוא דוח מצוין. שר הביטחון מאמץ אותו. אני מקווה שכולנו נאמץ אותו. הוא לא קשור לחקיקה. אנחנו מחוקקים – אתה יודע למה? מסיבה אחת פשוטה: בגלל פיל בחנות חרסינה שנמצא פה מעבר לגן הוורדים, שחושב שבחקיקה אפשר לנהל מדינה. אז מה לעשות? אי-אפשר להפוך את כל החרדים לעבריינים. צריך להסדיר מאמץ, צריך לחוקק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחרי ההסתבכות – – – מזל שיש את מי להאשים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אבל זה לא מגייס חרדים. מה שמגייס זה הסכמות; מה שמגייס זה תנאים מאפשרים – לאפשר להם, לכבד אותם ולפתוח להם מסגרות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בוודאי שאנחנו עושים. בוא, בוא, חביבי, לא, לא, לא יושב-ראש המפלגה שלך עשה – אני, אני עוד הרבה לפני המלחמה – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זה חוק גרוע – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היום זה חוק לא מעניין. זה חוק שאמור להסדיר מעמד, שהם לא יהיו עבריינים, כי בג"ץ אילץ אותי, כי אתם הלכתם לבג"ץ, מה זה למה? נו, באמת. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – אתה לא עושה כלום. בגיוס חרדים – כלום. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין חוק – אני לא עושה כלום? נו, באמת, חבר'ה, מספיק עם זה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> כלום. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> באמת, אתם עשיתם? הייתם אתם בקואליציה לפני שנה וחצי, קואליציה בלי חרדים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> העברנו חוק גיוס. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והקמתם קואליציה נוראה שמכרה את המדינה לתנועה אחות של חמאס, לתומכי טרור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה חצוף. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חוק גיוס לא הבאתם – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – באוקטובר זה על הזמן שלך. אתה מדבר על הקואליציה? תראה מה קורה במדינה. תראה מה קורה במדינה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – לא נקפתם אצבע על גיוס חרדים. מי הפריע לכם? מי הפריע לכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז עכשיו אנחנו מביאים את החוק שלכם, ואני אומר עוד פעם: הוא לא יגייס חרדים. הוא חוק שמייצר מסגרת, כן, שלא הופכת את החרדים לעבריינים בעל כורחם. ועכשיו בואו נשלב ידיים למאמץ משמעותי יחד עם הציבור החרדי, שרוצה, שרוצה. הינה, החבר'ה פה למעלה שעכשיו לא נמצאים בישיבה: בואו לבקו"ם. אתם רוצים. ניתן לכם מסגרות מאפשרות, אין על זה ויכוח. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה הם לא באים? תן להם תמריצים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יהיו גם תמריצים. אנחנו נביא לפה חוק-יסוד: מילואימניקים, וניתן תמריצים למי שמשרת. כבר נתנו, נתנו. אני הובלתי עכשיו 20% העדפה למשרתי מילואים במכרזי מחיר מטרה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> עובדה שלא מתגייסים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואנחנו ניתן עדיפויות במכרזים. יש פה הזדמנות אדירה, חבר הכנסת טור פז, אדירה. הציבור החרדי רוצה, הוא רוצה. אגב, מי כמו הציבור החרדי אידיאליסט, מסור, מוסר את הנפש על הכלל – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> שיתגייסו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – בזק"א, במד"א. הוא רוצה גם לצבא, הוא רק רוצה שנאפשר לו, הוא רוצה שנכבד אותו, הוא רוצה להתגייס חרדי ולצאת חרדי. הוא רוצה שניתן לו לשמור על אורחות החיים שלו בצבא בקדושת המחנה, בכשרות ובדברים אחרים. כן, לאט-לאט, נעשה את זה בתהליך, בתהליך. אני חוזר אליכם: אל תהיו צבועים, מי שעמד כאן במשך עשרה חודשים וצעק בגרון ניחר. לרוב אסור לכפות על המיעוט. לא בכוח, לא בכפייה; בדיאלוג ובהסכמות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ומה, אתם גם מהסוג הזה, בוודאי ובוודאי. פיצלתם את העם, הרסתם את המדינה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> – – – בואו לבית הנשיא. בואו לבית הנשיא. עכשיו תראו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם את המדינה. הרסתם את המדינה. פיצלתם את העם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו לא פיצלנו שום דבר. אנחנו קיבלנו מנדט מהעם, וקידמנו את מה שבשבילו קיבלנו מנדט. לצערי, היו מי שהסכימו לשרוף את המועדון, אבל זה מאחורינו. אני מקווה שאף אחד מאיתנו לא יחזור לזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כי נוח לך – זה מאחורינו. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מקווה שאף אחד מכם לא יחזור לסרבנות. לא לסרבנות. מקווה, מקווה שתעשו תשובה ותתנערו מסרבנות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא סירב. אף אחד לא סירב. כולם רצו – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תתנערו ממי שקרא לפגוע בכלכלה. אף אחד לא סירב – ראש המפלגה שלך סירב – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא סירב. אתה מוציא את דיבתה, אתה מוציא את דיבתה של הארץ רעה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ראש המפלגה שלך סירב לגנות כאן טייסים שאמרו שהם לא יטוסו. מספיק עם הדבר הזה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה קרה. הכול יש חוץ מביטחון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מקווה שכולנו נחזור בתשובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, טופורובסקי, חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> טוב, בואו נתקדם. מה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לפיד קרא לסרבנים פטריוטים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> טוב, אני רק אומר – אני מציע שכולנו כרגע – אין סרבנות. אין פגיעה בכלכלה. כולנו רוצים את טובת המדינה. כולנו משלבים ידיים כדי שהמדינה הזאת תהיה טובה יותר, חזקה יותר, ערכית יותר, מוסרית יותר, משותפת יותר לכולנו. נתווכח על איך טוב. אני מקווה שאף אחד לא יקרא יותר להוציא כספים, אף אחד לא יקרא לפגוע בכלכלה, ואף אחד לא יעודד סרבנות מאף צד, למרות שאנחנו יודעים מצוין מאיזה צד זה היה בפעם הקודמת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, ממש. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן. לי מאוד נוח, חביבי, כן, כן. ציבור שעבר מה שאנחנו עברנו בגירוש, בגירוש קטיף, ולא העלה על דל שפתותיו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אתה רוצה את רשימת הרבנים שקראו לסרב? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עכשיו, בואו נדבר על הרשתות, ובזה אני אסיים, כבר הארכתי יותר מדי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? עשרות רבנים קראו לסירוב פקודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת טור פז, הרשתות – אפשר לאהוב, אפשר שלא. זה כמו שאתה אמרת, נכון, זה משנות השמונים. אני הייתי בן שנתיים ב-1982. אחר כך זה עוגן בחוק-יסוד: התקציב, כמו שאתה יודע. שתי הרשתות הן המקבילה החרדית לחינוך הממלכתי. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. יש ממלכתי-חרדי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, משה, חכה. משה, חכה – רגע היסטורי. אל תגיד לי לא נכון. זה שאתה עושה ככה עם הידיים לא יהפוך אותך לצודק. תקשיב. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> 5% – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב. אתה תלמיד חכם, נכון? יש ביטוי בגמרא: "איידי דטריד למפלט לא בלע", זה בבליעה בכלים – כשאתה עסוק בלפלוט, אתה לא קולט. אז בוא, תקשיב רגע. בסדר, כן. יצרו אחר כך את הממ"חים – אגב, אנשים טובים מאוד, עושים עבודה יוצאת מן הכלל. ועדיין, היסטורית – הרי בחינוך החרדי יש מוכשר, שמקבל 75%; אגב, הוא נשחק לאורך השנים, זה פחות מ-35%, אם אתה לוקח הסעות, לוקח בינוי, לוקח הזנה, לוקח יום חינוך ארוך וכו'. לא משנה. כן, זה 75%, זה בתקן הבסיס. יש מוסדות הפטור, שמקבלים 55%, ובנו את הרשתות עוד לפני שהיה ממ"ח, ואמרו שזו המקבילה הממלכתית אצל החרדים לחינוך הממלכתי. לכן, אל תשווה את זה למוכר שאינו רשמי אצלנו בציונות הדתית, תשווה את זה לממ"ד. הממ"ד מקבל 100% ואפילו יותר מזה, וגם הרשתות אמורות לקבל את מה שמקבל החינוך הממלכתי; אגב, לכן הן מחויבות ללימודי ליבה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אבל הן לא נותנות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, הן מחויבות – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה רוצה שנדבר שנייה אחת – רגע, מה זה אתה אוכף? אני לא שר חינוך. ועם כל הכבוד, זה נורא נחמד להכניס הכול לשנה וחצי; אלו תהליכים של עשרות שנים. לא אתנגד לתקן את מה שצריך לתקן, אבל בלי ציניות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת טור פז, לא יכול להיות כך. זה לא יכול להיות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ה-3.4 מיליארד שקל – לכן, קודם כול, אמרתי לך מילה קשה. אני לא רוצה לחזור עליה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> 3.4 מיליארד לאיזה 180,000 ילדים, הרבה פחות מאשר נקבל למספר דומה של ילדים בחינוך הכללי, 3.4 שהולכים כרגע לרשתות שמתוקצבות 100%, כי זו המקבילה לחינוך הממלכתי. ועוד פעם, לומדים שם ליבה, עושים שם מיצ"ב, לפי דעתי, לפחות בחלק גדול במוסדות החינוך. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> האם יש בעיית פיקוח? יש בעיית פיקוח גם בחינוך הכללי. אני אגיד לך שאני חותם על התוצרים של החינוך הממלכתי במדינת ישראל? נו, באמת, אפשר לחשוב שאנחנו מובילים בטבלאות ה-OECD בתוצרי החינוך שלנו; לא במיצ"ב ולא באף דבר אחר. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> – – – מנותקים – – – לשמוע, לא עושים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עכשיו – רגע, עכשיו התעוררה השאלה של פיקוח. בא החשב הכללי, בצדק, בשיח עם הרשתות, רוצה לממש טוב יותר את האחריות שהוטלה עליו מכוח החלטת ממשלה ב-2001 – אגב, לא אני, לא אתה, לא הוא; החלטת ממשלה. נדמה לי שאנחנו בדמוקרטיה. סוף-סוף אנחנו הולכים להכניס חשבים מסודרים, בעזרת השם, לבנות מערכת חשבות מסודרת של המדינה בתוך הרשתות באופן שבו תהיה מערכת שכר נורמלית. הכול יעבוד, הסטנדרטים שמקובלים בחשב הכללי, כמו בכל מקום אחר, ואז יהיה הרבה יותר פיקוח על הדברים האלה, ובוודאי על תנאי השכר. אנחנו באמת רוצים לעשות את זה. אנחנו רוצים לממש את חובתנו ואת אחריותנו. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אז למה הוצאת מכתב לחשב? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> די. די. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מכיוון שבא מישהו והחליט על דעת עצמו שהוא מוציא את החשב כשיש החלטת ממשלה שקובעת אחרת. חבר'ה, בדמוקרטיה פקיד בכיר, טוב, מוצלח, מקצועי ככל שיהיה, לא מוסמך לבטל החלטת ממשלה על דעת עצמו. אין דבר כזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם לא יכולים לקבוע. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש – ובוודאי שלהוציא את החשב זה לבטל החלטת ממשלה. תאמין לי שאני צודק משפטית. עזוב את זה. אתה, אם היית רוצה לתקן, היית מחזק אותי. היית אומר: שר האוצר, כל הכבוד שאתה מכניס עכשיו חשבים לשם, שאתה בונה שם מערכת ניהול שכר מסודרת, שאתה הולך ליצור מצב שבו הכול יהיה שם הרבה יותר מסודר ותחת בקרה ופיקוח. אגב, כן, לא חייבים לריב, הכול יהיה בהסכמה. זה מצוין. רק כדי שעם ישראל לא ידאג – אין שם גירעונות. יש גירעונות אקטואריים שמופיעים בספרים, כמו שקיים באין-ספור גופים אחרים. שום דבר הוא לא דרמה. אני אומר לך את זה מתוך שיח עם האנשים שלי בתוך המשרד. עכשיו, יש הרבה דברים שצריך לסדר. צריך לסדר את תקציב ההתקשרויות של משרד הביטחון – אגב, פי אלף בכסף שלו שמתנהל. תראו את דוח מבקר מדינה. אני אמרתי את זה? לפני שלושה שבועות המבקר מפרסם דוח על חוסר היעילות של תקציבי הרכש במשרד הביטחון. זה מיליארדים על מיליארדים על מיליארדים, לא רבע פרומיל של כסף קואליציוני. עכשיו, אתה לא מתעסק בזה, כי זה לא פופולרי. לתקוף את החרדים. אתה ביש עתיד, זה מתכתב לך מצוין עם האג'נדה, בטח עכשיו. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זה לא הוגן בכלל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה מה שאתה עושה, מוישה. זה מה שאתה עושה. זה מה שאתה עושה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני הקמתי – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה מה שאתה עושה. זה מה שאתה עושה. ואתה רוצה שאני אגיד לך עוד משהו? אני אגיד לך עוד משהו: הסיפור הזה עכשיו של החוב למס הכנסה שנגרר – הרי זה ויכוח שהיה בין 2014 ל-2019, הם לא קיבלו עליו את התקצוב, נמשך מ-2019. איפה הייתם מ-2019? << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הם לא משלמים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא יודע. אף אחד לא יודע. עד שהחשב הכללי לא עצר – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> פתאום עכשיו הממשלה, במשמרת שלי, ב-2024, כולם ידעו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא יודע עד שהחשב הכללי לא אומר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ידידי, אדוני סגן שר האוצר לשעבר, העסק הזה מתגלגל במשרד האוצר מ-2019. לכן, אין ויכוח, אגב, שאנחנו צריכים לשלם את זה כמשרד האוצר, אין על זה ויכוח, מכיוון שזה הולך שם מלמטה למעלה, גב לגב. זה אותו שכר, לא שילמנו את זה, אז צריך לשלם את זה עכשיו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לקופה הציבורית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה הולך לקופה הציבורית, מיקי, זה הולך למס הכנסה. אלה הפרשות שלא הופרשו. כיוון שלא הופרשו, המדינה לא שילמה עליהן. עכשיו אנחנו לוקחים רואה חשבון שבאמת יוודא שהם לא קיבלו על זה וזה. ברגע שהוא יוודא, נשלם ונגמור את הסיפור, זה הכול. עכשיו, עוד פעם, אם רוצים לריב ולהתכתש – תאמין לי, יש כל כך הרבה. אתה רוצה שאני אתן לך עוד דוגמאות לאי-סדרים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אני באמת שואל: אם התברר שהם קיבלו – – – << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שהם קיבלו על זה כסף? הם יצטרכו להביא את הכסף מהבית, מה השאלה בכלל? מה השאלה בכלל? אין דבר כזה. הם יביאו, ואם לא, ילכו לכלא. זה חוב למס הכנסה, זה פלילי. מה אתה רוצה? נו, באמת, מה אתה רוצה? לא מבין. אנחנו מחפשים לפתור בעיות ביושרה, במקצועיות, בענייניות. לא מחפשים להתנגח באף אחד, לא מחפשים לפרק אף אחד. אמרת קודם שפירקת רשתות חינוך. מה אתה מתגאה בזה? תשקם, תתקן מה שצריך לתקן, על זה אין ויכוח. אתה רוצה לפרק? 180,000 ילדים לפרק ככה במחי יד, לפרק, רק עם חרדים – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אם היית יודע איזו רשת זו, אם היית יודע איזו רשת. זו הייתה רשת ערבית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה לא היית מעז, אתה לא היית מעז לומר את זה על ערבים, על רשתות חינוך ערביות. הרי לא היית מעז. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זו הייתה רשת ערבית. אתה סתם מדבר, כי אתה לא יודע. זו הייתה רשת ערבית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה לא היית מעז. באמת, חבר הכנסת טור פז, תהיה הגון. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. תהיה אתה הגון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מסכם, כי בסוף הרי אנחנו בהצבעת אי-אמון על סוגיה כלכלית. הכלכלה הישראלית היא חזקה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זו הייתה רשת ערבית. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הכלכלה הישראלית היא חזקה. היא יודעת לתמוך, בעזרת השם, במאמצי המלחמה עד הניצחון בחזית ובעורף ככל שיידרש. וכן, זה דורש מאיתנו אחריות ומנהיגות וליצור ודאות לשוק. כפי שנהגנו עד היום באחריות פיסקלית, נמשיך לנהוג באחריות, נמשיך לנווט את המשק ואת הכלכלה. ושוב, הדבר הכי חשוב לכלכלה הוא שננצח, כי בלי ביטחון לא תהיה כלכלה, ובלי ניצחון לא יהיה ביטחון, גם בדרום וגם בצפון. אנחנו נשמיד את חמאס ונחזיר את החטופים, בעזרת השם. אנחנו נכריע את חיזבאללה בצפון, נחזיר את התושבים בבטחה ונפתח מחדש. אתם תראו שמדינת ישראל תצא עם ריבאונד אדיר. אגב, אני אומר לכם – תראו, לא אמרתי לכם – גמרנו למשל את רבעון א' של השנה הזאת ב-15 מיליארד גביית מיסים עודף מהתחזיות שצפינו. אני לא חושב שזה יהיה הלינארי, הלוואי, אבל זה ודאי יימשך. אנחנו נגמור עם עודף של גבייה, והמשק הישראלי יצא לריבאונד גדול מאוד של צמיחה, בעזרת השם. אנחנו נחזור לתוואי התכנסות וירידה ביחס חוב–תוצר, למרות שנצטרך להגדיל את תקציב הביטחון כדי לתת מענה לאיומים הגדולים, כי בסוף בלי ביטחון לא תהיה כלכלה. נעשה את הכול, בעזרת השם, באחריות, במקצועיות, בנחישות, ואני תמיד מקווה שבשיתוף פעולה, אם כי אני מוכרח לומר שמהניסיון של החודשים האחרונים קשה לצפות מכם לשיתוף פעולה אפילו במלחמה, ואני מצטער על זה. ככל שתרצו, חבריי באופוזיציה, אני תמיד נכון לשיתופי פעולה. אתם מן הסתם תצביעו בעד הצעת האי-אמון הזאת, כדרככם, כי לא משנה כמה אני אענה, אתם לא תשתכנעו. אבל אני חושב שהממשלה הזאת עושה את מלאכתה נאמנה בתחום הכלכלי – עוד פעם, בתוך מציאות מורכבת וקשה של מלחמה. מהדבר הזה אי-אפשר להתעלם. אדוני היושב-ראש, תודה, וסליחה על האריכות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה לשר האוצר על המענה המפורט. כעת נעבור להצעת האי-אמון של סיעות ישראל ביתנו והימין הממלכתי. אני מתכבד להזמין – – – << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אני צריך לענות לו? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, לא. השרה מאי גולן תשיב על הצעת האי-אמון הזאת. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רציתי להתחיל בנושא הביטחוני, שהוא הנושא החשוב בשבילי, אבל אחרי ששמעתי את שר האוצר, אני חייב להתחיל בנושא הכלכלי. היום הגיע שר האוצר לוועדת הכספים. כמו שהוא ברח עכשיו, הוא ברח משם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> הוא לא ברח, הוא פה. הוא שם, הוא לא ברח. די עם המינוח הזה, ברח. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם לא קיימנו דיון כלכלי בכלל. הוא היה צריך לתת לנו סקירה כלכלית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי הכול טוב. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כלום, לא קיבלנו סקירה כלכלית. אני לא מצליח להבין ממשלה – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממשלה – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא לעזור, לא לעזור. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ממשלה שקיבלה תקציב עם יתרה של 12 מיליארד שקל, אחרי שקיבלנו את תקציב המדינה עם גירעון של 120 מיליארד שקל, אפילו יותר – השארנו לכם בקופה 12 מיליארד שקל יתרה; היום אנחנו עם 137.7 מיליארד שקל גירעון ב-12 החודשים האחרונים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא קרה כלום בשנה האחרונה? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם לא מצליחים לקלוט – 137 מיליארד שקל גירעון. ההוצאות רק בחודש מאי – 54 מיליארד שקל, עם ההכנסות של 44 מיליארד שקל; גירעון של 7.2%, כאשר אנחנו חוקקנו כאן את מגבלת התקציב ל-545 מיליארד שקל. הממשלה – וזה תפקידך, היושב-ראש – מחויבת היום ב-600 מיליארד שקל, חריגה של 55 מיליארד שקל ממגבלת התקציב. לכן זה מחייב להביא את זה לכנסת ולחוקק את החוק. דיברו על הריבית. רק אתמול יצא לי לשבת עם בחור צעיר שהתחתן רק בשנה שעברה ולקח משכנתה של 1.2 מיליון שקל – בחור מוכשר, מהנדס, עובד בהייטק. קודם כול, הורידו לו את המשכורת שם כמעט ב-12%: פעם ראשונה ב-5%, אחרי זה – 7%. הורידו לכולם, לכל העובדים שם. הוא אומר לי: הייתי מחזיר לפני שנה 6,000 שקל; עכשיו הוא מחזיר 9,000 שקל. הראה לי – 9,000 שקל הוא מחזיר, כי בשפרעם הבנקים לוקחים יותר ריבית מאשר ברעננה, לכן הוא מחזיר יותר. כמה הוא יכול לשרוד – מ-6,000 שקל ל-9,000 שקל שהוא מחזיר? אני שומע את שר האוצר כאילו אין כלום, לא קרה כלום. שכח את המשרדים המיותרים שיש לנו, שכח את התקציבים הקואליציוניים של יותר מ-10 מיליארד שקל. ומדבר על ניהול כלכלי. מי מנהל את הכלכלה בכלל? בכלל, מישהו מרגיש את הממשלה הזאת? אתם יודעים מה? אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, שאנשים נרצחו בבתים שלהם, נשים נאנסו בבתים שלהן, הבתים נשרפו, אנשים נחטפו מהבתים שלהם, מהמדינה שלנו – אני לא מבין איך הממשלה הזאת לא מתביישת. אני לא מבין איך הממשלה הזאת לא לוקחת אחריות והולכת הביתה. אני לא מבין איך הם עדיין יושבים ועם כל החוצפה שלהם עולים לכאן לענות לנו, אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר. ועדיין מתנהלת מלחמה – שמונה חודשים אנחנו מנהלים מלחמה. אני לא מצליח להבין. כשקמה מדינת ישראל ב-1948, נגד צבאות – מעיראק הגיעו – היינו 600,000 כאן בלי נשק מתקדם, בלי כלום, ויכולנו לעמוד מול כל מדינות ערב במזרח התיכון ולהילחם ולנצח. היום, נגד שני ארגוני טרור הממשלה הזאת לא מצליחה לעמוד, לא מצליחה לנצח. אני שמעתי את שר האוצר: ניצחון. תאמינו לי, מההצהרות שאני שומע מהשרים חשבתי שאנחנו לא רק ננצח את חמאס ואת חיזבאללה – אנחנו ננצח את כל המזרח התיכון, אנחנו ננצח את כל העולם. רק הצהרות ואיומים – בינואר שמעתי אותם: זה מתקרב בצפון, מתקרבים לקחת את המערכה לידיים ולנצח. בינואר. בפברואר – אותו דבר. במרץ שמענו את כולם מאיימים. שמונה חודשים, יותר מ-80,000 עקורים מבתיהם בצפון ובדרום, יותר מ-400 בתים הרוסים בצפון. אנשים לא יודעים מתי יחזרו. שמו תאריך יעד, 1 בספטמבר, בגלל בתי הספר. אני לא יודע איזה תאריך יעד ומתי יחזרו. ועוד שרה בממשלת ישראל מתגאה: אנחנו מממנים בתי מלון. תאמינו לי, אף אזרח ואף מפונה לא רוצה להיות בבית מלון בתקופה כזאת. אף אחד לא רוצה לחיות ב-24 מטר, ב-18 מטר או ב-30 מטר. הוא רוצה להיות בבית שלו. זו בושה ששרה עומדת וגאה שמסבסדים בתי מלון ונותנים בתי מלון לאותם מפונים. בתחילת החודש דיברנו – כשהיו 325 התקפות על הצפון. נשברו כל השיאים, אתם יודעים כמה התקפות על הצפון היו מתחילת החודש? 17 טילים מדויקים, 130 טילים ירי תלול מסלול, 53 כטב"מים, 38 פצועים, הרוג. אז את השיא ששברנו במאי – חיזבאללה שבר לנו את השיא, והוא ישבור לנו אותו עכשיו, ביוני. אנחנו נצפה לעוד שבירות שיאים, כי הממשלה הזאת, חוץ מלתת הצהרות ולאיים, לא יודעת לעשות כלום. אז היא נכשלה בכלכלה, היא נכשלה בביטחון כשלא הצליחה להגן על אזרחי מדינת ישראל, לא בצפון ולא בדרום. אפילו מתימן שולחים למדינת ישראל טילים וכטב"מים. איראן – איימנו כל הזמן, וראש הממשלה הגיע לכיסא שלו ושמר על הכיסא שלו וכל הזמן דיבר על איראן. הותקפנו על ידי איראן. הותקפנו על ידי איראן, עיראק, ומכל מקום אנחנו מותקפים. אז ביטחון אין, הכלכלה מתרסקת, ואפילו ביטחון אישי אין. היום במדינת ישראל אין ביטחון אישי לאזרחים. יש שר לביטחון לאומי אבל אין ביטחון אישי לאזרחים. הפשיעה עלתה. הפשיעה עלתה לא רק במגזר הערבי, הפשיעה עלתה גם במגזר היהודי. הרציחות עלו גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי; הגנבות עלו גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי. אז אין ביטחון אישי, ואני לא רואה ולא שומע את השר מתייחס לכל נושא הרציחות והפשיעה שמשתוללת היום במדינת ישראל ולעלייה הדרסטית במספר הנרצחים. אז גם ביטחון אישי אין לאנשים כאן במדינת ישראל. איבדנו גם את הביטחון האישי. אם נלך לנושא המדיני – המלחמה הזאת היא הכי צודקת שהייתה למדינת ישראל. לאן הבאתם אותנו? אנחנו מותקפים מכל העולם שאנחנו פושעים; משווים אותנו להורגי ילדים, כשב-7 באוקטובר אנשים נאנסו בתוך הבית שלהם, נהרגו בתוך הבית שלהם, נשרפו בתוך הבית שלהם. אפילו בעניין המדיני נכשלתם. אז ממשלה כזאת, אין לה זכות קיום. התפטרו כבר, נמאסתם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השרה מאי גולן להשיב בשם הממשלה על הצעת האי-אמון. בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייבת לציין לפני שאתחיל שאני לא הבנתי מה הקשר, חבר הכנסת חמד עמאר, בין כל מה שאמרת פה על הדוכן לבין הצעת האי-אמון שלכם. באמת, שום קשר בעליל. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקראי את הצעת האי-אמון שלנו. תקראי: הכישלון המוחלט של הממשלה בחזית הביטחונית, הכלכלית והמדינית. הסברתי לך את שלושת הדברים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> קראתי. אני עונה לה תכף. תכף אני גם אענה לעניין, אבל קצת כיוון, חבר הכנסת עמאר. אני מבינה שהמפלגה שלך – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואם לא הבנת את זה, אז למה את עולה לענות? למה את עולה לענות? למה לעלות? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> למה אתה צועק? שומעים אותך מפה. גם פה שמעו אותך חזק נורא. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה את עולה לענות? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא הבנתי למה אתה צועק. טוב, האמת שהתבוננתי בהצעת האי-אמון והייתי חייבת להגיד ששפשפתי את העיניים שלי שוב ושוב על מנת לקרוא מי החתומים עליה. קודם כול, חבר הכנסת פורר – שאני מבינה שהוא נמצא עכשיו באבל על אחיו, אז כמובן כולנו פה משתתפים בצערו ומאחלים שלא ידע עוד צער, ואני מבינה שאתה, חבר הכנסת חמד עמאר, מחליף אותו – וחברו לממשלת הריפוי והשינוי, חבר הכנסת אלקין, הגישו הצעת אי-אמון לאור דאגתם הבאמת-מאוד עמוקה למעמדנו בעולם: החרמות האקדמיים והמסחר, הנטל הכלכלי והגישה הביטחונית התבוסתנית בכלל ובצפון בפרט, כלשונם. כן? כלשונכם. ובכן, ממשלת ישראל מנהלת את המלחמה הארוכה והיקרה מיום הקמתה. עוצמת אש שלא נראתה; מאסה של אמצעים וכוחות שפועלים בגזרות שונות במקביל. מדינת ישראל בחרה להתמקד עד היום בחזית הדרומית על מנת לעמוד ביעדי המלחמה שהיא הגדירה: חיסול היכולות האזרחיות והצבאיות של הטרוריסטים בחמאס והחזרת החטופים והחטופות לביתם במהרה. במקביל החליטה הממשלה, כחלק מערך עליון, לשמור על חיי אזרחיה ולהעביר אותם למקום בטוח. ביטחונם וחייהם הם בראש בסדר העדיפויות שלנו, בניגוד לאויבינו, שרואים במות אזרחיהם מנוף פוליטי בין-לאומי. צה"ל גובה מחירים קשים מהחיזבאללה, הן בחיי אדם והן ברכוש. לא בכדי מנהיג חיזבאללה רואה את אור השמש רק באמצעות הטלוויזיה או באמצעות דמיון מודרך. צה"ל, בניגוד לטענתכם, אינו צבא מדשדש. צה"ל הוא צבא מתמרן בין טקטיקות צבאיות לצד מדיניות חוץ בין-לאומית שמנוהלת על ידי ניסיון רב ובתנאים לא פשוטים. לוחמינו מקיימים לחימה פורצת דרך בטכנולוגיות ובשיטות שמתפתחות תוך כדי לחימה. לוחמינו הגיבורים מתמודדים מול מנהרות וסביבה צפופה ששום צבא בעולם לא התמודד איתה מעולם. לא בכדי כבר לא רואים שום חמאסניק על מדים; כולם בורחים כשלגופם תחתונים וגופייה, או מחוסלים אחד אחרי השני. במלחמה מסוג זה דרוש זמן. אני בטוחה, חבר הכנסת עמאר וחברכם לבקשה חבר הכנסת אלקין, כולכם נציגי ממשלת השינוי והריפוי – במיוחד אלקין, שהיה נציג השינוי והריפוי למאמצי התיווך הבין-לאומיים בין רוסיה לאוקראינה. הוא בטח כבר סיפר לכם במפלגה איך כל הערכות המודיעין, וכמובן הפרשנים המהוללים באולפנים, היו בדעה אחת כולם. מה הייתה הדעה? שרוסיה תכבוש את אוקראינה בתוך שבוע ימים. והמציאות, כמו תמיד, הפוכה, והמעצמה רוסיה כבר למעלה משנתיים נלחמת. אנחנו, בניגוד להם, נלחמים על חיינו ועל ההרתעה במלחמה שהיא מהצודקות שידעה מדינת ישראל אי פעם. הממשלה הזו עומדת איתן מול איומים מכלל הגזרות. הממשלה הזו, בניגוד לממשלה הקודמת, לא מתכוונת לוותר על אף סנטימטר של שטח ריבוני. גם, חבר הכנסת עמאר, לא לאחר שיגור הפחדה של כמה מזל"טים – כפי שהיה בתקופתכם, להזכירך. אזרחי ישראל חכמים מדי; הם חכמים מכדי שתוכל לספר להם סיפורים ומעשיות, שזה היה בים, בים זה היה. לא כאן, זה היה בים. אתה זוכר את זה, חבר הכנסת עמאר? טוב שחמאס לא שיגר בתקופתכם כמה רחפנים, כי כבר הייתם מוסרים את חוף זיקים או את אשקלון. למה? כי זה היה בים. בים. כפי שידוע לכם, חברי האופוזיציה, לא בכדי אזרחי ישראל הושיבו אתכם בצד הזה וחלקים מובילים ומכובדים מהממשלה שהרכבתם כבר הוצאו מחוץ לבית הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השרה מאי – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אגב, חבר הכנסת קריב, אם כבר דיברת, אחד מהם הוא המנהיג החדש של המפלגה שלכם, המפלגה האבודה – מפלגת האבודה, לא העבודה – שאזרחי ישראל הראו לו את הדלת החוצה והוא מעוניין לחזור באמצעות הפיכה בחזרה פנימה. הרי הם ראו מה שעשיתם בזמן כהונתכם. חבר הכנסת עמאר, ראש מפלגתך הוביל את ישראל לחמש מערכות בחירות, לאור דרישתו המיידית – למה? לחקיקת חוק הגיוס. אז נשאלת השאלה, שאלה קטנה, תמוהה שכזאת: למה לא חוקקתם את החוק תוך 72 שעות מיום השבעת הממשלה? למה? הרי הוא הגדיל ואמר, ראש מפלגתך, שאם הוא שר הביטחון, אז תוך 24 שעות הנייה מחוסל. אז למה לא חיסלתם? למה אתם לא עושים את כל מה שאתם אומרים? או שיש פער בין דיבורים למעשים? בממשלה אחת זה היה בגלל ביבי ובממשלה אחרת זה בגלל טיבי, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון מאוד. אני שומעת ולא מאמינה איך עכשיו אתם מספרים שליברמן חזה את כל תוכניות חמאס לפרטי-פרטים עוד לפני שנים. כך אתם מספרים. לא יודעת מי מאמין, אבל כך אתם מספרים. לא הבנתי, איך זה יכול להיות שראיתם איום קיומי חשוב יותר במחירי המיסים על קוקה קולה במקום לדרוש לפעול בעזה? איך זה יכול להיות? תגיד לי אתה. או שפשוט סמכתם על שיקול דעתו וניסיונו הרב, העשיר והגדול של ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד – שקבע נחרצות, נחרצות, להזכירך, שבמשמרת שלו זה לעולם לא היה קורה. לעולם. בדיוק, אגב, כפי שהוא תיאר ואמר: אני כל בוקר, כשנכנסתי למשרד ראש הממשלה, הייתי אומר למזכיר הצבאי בוקר טוב. ברוך השם שהוא היה אומר את זה. באמת, אנחנו מתגעגעים לימים. חברי האופוזיציה, הממשלה הזו אחידה בדעותיה, למקרה שיש לכם ספק, לגבי מטרות המלחמה. הממשלה הזו אינה כפופה ומחכה להנחיות ממועצת השורא כפי שאתם עשיתם, וכל אזרחי ישראל ראו כיצד הממשלה שבה אתם הייתם חברים היו סמוכים ליד הרדיו ביום 11 במאי 2022 בשעה 12:00, מחכים כולכם יחד עם אזרחי ישראל לתוצאות ודרישות מהמועצה, אם להשאיר אתכם ישובים על הכיסא. הרי כיסאותיכם בממשלה אז היו רעועים ככה, אז התלבטנו, או שהם התלבטו, אם לשלוח אתכם למקום שבו אתם ישובים היום, וראינו לאן נשלחתם. האמת, כשראיתי את זה לא יכולתי שלא לעשות השוואה נורא בסיסית לאזרחים ביום הכרזת המדינה, אזרחי ישראל, כמובן, כשהם ישבו סמוכים לרדיו וחיכו לתוצאות הצבעת האו"ם על הקמתה של מדינת ישראל. השוואה עצובה, אך מה לעשות, השוואה שחייבים לעשות. למען הסר ספק, הממשלה הזו והעומד בראשה קיבלו את אמונו המלא של העם. למען הסר ספק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה היה פעם, מאי. לא רלוונטי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עדיין, עדיין. עדיין, חבר הכנסת. עדיין. הממשלה הזו דבקה ברצונו המלא של הרוב המוחלט של העם, שרוצה ניצחון על הנאצים שבחמאס והחזרת כלל החטופות והחטופים לביתם. כל זה, בעוד במחנה שאתם כולכם שייכים לו מפגינים מהחודש הראשון של המלחמה כדי שנעצור את הלחימה ונחתום על הסכם כניעה, מה שאתם קוראים לו: בכל מחיר. לממשלה הזו יש אחריות מלאה שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. המחיר הפוליטי – אשר יהיה. הממשלה הזו והעומד בראשה קראה וקוראת לאחדות, כפי שרוב אזרחי ישראל ובראשם הלוחמים הגיבורים דורשים, כמונו. לא מספיק לפזר סיסמאות חלולות על אחדות או ממלכתיות. לפני 48 שנים, לאחר מבצע יהונתן, עמד מעל דוכן זה ראש האופוזיציה מר מנחם בגין, זיכרונו לברכה, ואמר את הדברים הבאים: "אנו נותנים כבוד היום בשם האומה כולה לצבאנו. לרמטכ"ל ועוזריו, למפקדים ולחיילים, אשר הוכיחו כי אומנם כן, חודש דור המכבים בימינו. מבקש אני לומר שלכולם הזכות, אבל ראש ממשלה הוא ראש צוות, ואולי בזכות הניסיון שהיה גם בחיי יודע אני שראש צוות, בעוד כולם אחראים, שם על שכמו עוד טיפה אחת של אחריות. ומי יודע איזה כובד לטיפה הזאת. לכן – אומר לראש הממשלה בשם האופוזיציה: השקפותינו שונות, אנו נמנים על מחנות שונים. בבית הזה החופשי עוד בוודאי יהיו ויכוחים בינינו, יסודיים – – – וחריפים. אבל היום הזה בכל ליבנו נאמר: ראש הממשלה, כל הכבוד". כך אמר מנחם בגין, זיכרונו לברכה. אגב, צריך תמיד לחשוד חשד רב ביותר בפוליטיקאי שרץ לבחירות תחת דגל טוהר המידות והממלכתיות. תמיד, תמיד תחשדו בפוליטיקאי כזה, שהוא ינקה את השחיתות. הרי מנחם בגין רץ 11 פעמים לבחירות, וראו איזה פלא, הוא אף פעם לא דיבר על זה שהוא ישר וממלכתי. אף פעם. כי הוא איש שהוא באמת ישר וממלכתי, לא מעיד על עצמו ככזה. אז הציבור ידע את זה אז היטב. לאחר מילים אלה שציטטתי, אני פונה לחלק שמגדיר את עצמו כממלכתי. יומיים, רק יומיים לאחר מבצע דומה, מבצע מורכב ומסוכן ביותר, שכל האומה הזילה עליו דמעות של אושר, זה נראה לכם מציאותי והגיוני שאתמול עולים סרטונים מעזה שמריעים על פרישת גנץ? זה נראה למישהו שפוי שאיראן מברכת על זה? הרי מה חושב כל אדם סביר, לא איש מודיעין או איזה מצביא דגול, שאם מוחמד דף היה עושה מסיבת עיתונאים ומודיע שמהיום הוא אופוזיציה לסנוואר, זה היה תורם למאמץ המלחמתי של חמאס? מישהו מכם חושב את זה? ובאילו טענות כלליות. הרי אתה, מר גנץ, אמרת, אתה אמרת, שמה שלא מקולקל לא דורש תיקון. אי-אפשר למסמס כל דבר בסיסמאות של שיקולים פוליטיים. זה לא עובר בגרון של רוב אזרחי מדינת ישראל. כל אזרח, אבל כל אזרח, שישב ושמע את מסיבת העיתונאים שלך אמש, הבין שהסקרים קצת מאכזבים, מה לעשות, ולכן התקבלה החלטה חשובה: ישראל מעל הכול, אבל כנראה לא מעל הסקרים. נעשה הפגנות חוקיות. זו הבשורה וזו המנהיגות שלך? אתה הרי יודע שבישראל אין שמאל קיצוני, יש רק ימין קיצוני. אצלכם הכול חוקי, הכול חוקי, מלשרוף את איילון ועד השלכת לפידים על שוטרים בזמן מלחמה. הכול מותר. זה בעיניך מה שהלוחמים זקוקים לו עכשיו? זו הממלכתיות שבשמה, גנץ, אתה מדבר בוקר וערב? האמת שמראש האופוזיציה שלכם אין לנו ציפיות, ואני לא באמת יכולה להתייחס לדבריו ברצינות. כי מה שהוא התייחס אליו בבוקר כבר לא רלוונטי בצוהריים ובערב, זה בכלל היפוכו. אבל אתם, אתם רמטכ"לים. גנץ, אתם מגדירים את עצמכם ממלכתיים. ישבתם בקבינט מצומצם, ראיתם, שמעתם את כל הזירות והאיומים. אז יותר חשוב לכם לצאת להפגין לצד ברק, חלוץ, שקמה ברסלר ואולמרט, שממלאים את תעמולת ערוצי מדינות ערב וחיזבאללה בציטוטים שלהם נגד מדינת ישראל? וכל זה למה? למה, באמת, הציבור רוצה לדעת למה. אני קיבלתי אלפי הודעות כאלה. כל זה, אני אומרת לכם, ציבור יקר, רק בשביל שיהיה להם קצת נחת מהסקרים, רק קצת. והלחצים מהבייס, מה לעשות, הם קשים. אני שואלת אתכם, המחנה הממלכתי, אתם באמת רוצים לחזור לממשלה שלא עמדה בלחץ על נטיעות בנגב ולעמוד בלחצים שראיתם בשמונת החודשים האחרונים? מישהו בממשלה הקודמת היה נותן לישראל להילחם יום אחד? היה עומד בלחצים? אתם יודעים שלא. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין לך בושה? איך את לא מתביישת? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> על איזו ממשלה ציונית, חברת הכנסת פרקש, שמדברת על בושה, על איזו ממשלה ציונית את והמחנה שלך מדברים? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> באיזה דמיון נראה לך ולחברייך למחנה ולגנץ היקר, באיזה דמיון נראה לכם שחצי מהעם הזה לפחות פשוט ככה ייעלם פתאום? לא הספיקו לכם כל סבבי הבחירות והסיפורים שסיפרתם פעם אחר פעם אחר פעם, שאתם מדברים עם כולם, עם כולם אתם מדברים, ועל שמיעת קולות מדומיינים, פנימיים כאלה, מתוך המחנה הלאומי? לאן אצה לכם הדרך? לאן? למה אין לכם סבלנות? הכול עכשיו, הכול, הכול עכשיו – שלום עכשיו, בחירות עכשיו. מה לעשות שאתם לא רוצים להבין שהמציאות קצת קצת יותר מורכבת. מדינת ישראל, על אפכם ועל חמתכם, הפקידה בידו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את המנדט לניהול המלחמה, ואני סמוכה ובטוחה כי ראש הממשלה ימשיך להנהיג את עם ישראל עד לניצחון, גם בלי חלקים בעלי אינטרס שאצה להם הדרך לכבוש סקר כזה או אחר. ומראייה קרובה, אני חייבת להגיד בנימה אישית, בשנים האחרונות אני יכולה להגיד בוודאות שראש הממשלה יָדע, יודע ויֵדע, בחוכמתו הרבה, להתייעץ עם מגוון רחב של יועצים מכל חלקי החברה הישראלית והדעות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, באיזה עולם את חיה? באיזה עולם את חיה? תצאי מהמשרד ותפתחי את העיניים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מכל חלקי החברה והדעות. זה ראש הממשלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם את המדינה. באיזה עולם את חיה? את לא רואה מה קורה במדינה? באיזה עולם את חיה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> וכך בעזרת השם הוא ימשיך, בעזרת השם. דוידסון, פופוליזם בשקל תשעים – לא על הזמן שלי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> באיזה עולם את חיה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> פופוליזם בשקל תשעים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תפתחי עיניים, תראי מה קורה במדינה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה בטוח שתהיה בבחירות הבאות? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תפתחי את העיניים, תראי מה קורה במדינה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תעשה לעצמך סלפי, כי אני לא בטוחה שתהיה פה, עם הסקרים. זה מה שמדאיג את יו"ר המפלגה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אהיה פה, בסדר. אני לא אהיה פה. תפתחי את העיניים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> פתוחות לרווחה, ברוך השם. העיניים שלי פתוחות לרווחה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> על מי את מדברת? מה את מספרת סיפורים? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מדברת לעם, לצבא – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הרסתם את המדינה ביטחונית, כלכלית – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אין בעיה. אם זה מה שאתה חושב, תגיע לבחירות ונראה מי הרס את המדינה. נראה מי יהיה פה בפעם הבאה, אתם או לא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רואים – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בינתיים תמשיך לזרוק לפידים על שוטרים באיילון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> – – – את הבחירות. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מכיוון שהוא הפריע לי, אני אחזור על המשפט האחרון. אני יודעת בוודאות, מהיכרות אישית באמת ומראייה קרובה, שראש הממשלה יָדע, יודע ויֵדע, בחוכמתו הרבה, שלעולם לא תתקרבו אליה, להתייעץ עם מגוון רחב של יועצים מכל חלקי החברה והדעות. וכך, בעזרת השם, בגיבוי של הממשלה ורוב העם הוא ימשיך, בעזרת השם יתברך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין על ביבי, זה רק הוא. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ולכן, לוחמינו הגיבורים, הקדושים והיקרים – שאני יודעת שמחזקים אותנו, ואנחנו מכאן מחזקים אתכם – אני מבטיחה מכל הלב ומכל הנשמה שנעמוד כחומה בצורה מאחוריכם עד לניצחון המלא, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון סיעתי. ראשון הדוברים – ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המדינה משגשגת – – – << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על מי אמרתם – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – יש משהו שובר לב במפגש עם משפחות החטופים פה בבניין. כל אחד מאיתנו עובר את זה, מגיעים אלינו. למה, בשם אלוהים, משפחות חטופים צריכות לספוג עלבונות משרים בממשלה? למה כל פעם שהם פוגשים את סמוטריץ', בסוף זה נגמר בזה שהם יושבים אצלי בחדר או אצלכם בחדר ובוכים כי שר האוצר או שר החינוך או שר – מישהו מחליט שתפקידו בעולם זה להעליב את משפחות החטופים ולדבר אליהם כאילו הם אויבי מדינת ישראל? החיים של האנשים האלה התפרקו, התפרקו. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני מעליב את משפחות החטופים? אין לך בושה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתקן. נכון, שר החינוך דיבר איתם יפה. הם לא מצליחים לעבור את הבניין הזה בלי שמישהו יזרוק עליהם עלבונות ויטיח בהם דברים. יצאתם סופית מדעתכם? אין לכם כבר שום בושה? תחשבו על הילדים של עצמכם, תחשבו שהילדים שלכם היו שמונה חודשים בתופת המנהרות של עזה, ואז אתם באים לכנסת ישראל כדי לנסות לדבר בעדם, ושרים וחברי כנסת מעליבים אתכם, מטיחים בכם דברים, מתנהגים אליכם כאילו אתם אויבי המדינה. למה? מה כואב לכם פשוט לדבר אליהם יפה, כמו בני אדם? איזה הפסד פוליטי יש לכם בזה? מה, אתם תחזרו הביתה ויגידו: אתה לא בסדר, דיברת איתם יפה, השתתפת בכאבם, חיבקת אותם, הבנת שהם בגיהינום. סמוטריץ' קורא לזה "התאבדות קולקטיבית", לעצם הניסיון שלהם להחזיר הביתה את הילדים שלהם. הממשלה הזאת היא הממשלה המופקרת בתולדות המדינה, אבל יום אחד, כשנסתכל אחורה, הדבר שנזכור זה שאין לכם לב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האמת היא ששמעתי את תשובתם של השרים כאן ואני פשוט נדהמתי. שמעתי את הדברים של השרה מאי גולן – אני אשמח אם תקשיבי, שאחר כך לא תעלי ותגידי שלא התייחסנו גם למה שהגשנו – מדברת על ממשלת השורא. אתם זוכרים? ממשלת השורא, הממשלה שנתמכה על ידי האחים המוסלמים. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מועצת, מועצת. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מועצת השורא. באמת, תגידי לי, מה, אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים? האסון הכי גדול שקרה במדינת ישראל מאז הקמתה קרה במשמרת שלכם. אירועי טרור בהיקפים שאי-אפשר כבר לספור אותם קורים במשמרת שלכם. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מה הקשר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> פשיעה פלילית שקרתה עוד לפני שבכלל הגענו לטבח האיום הזה. כל ההיקפים שלה היו במשמרת שלכם. אתם מדברים עלינו? על הממשלה שלנו? שמונה חודשים – – – << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מעניין מה היה קורה – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה היה קורה, אולי לא היה קורה. אבל שמונה חודשים אנחנו נמצאים כאן בתוך מלחמה. שמונה חודשים. הצפון בוער, התושבים נמצאים מחוץ לבית, טילים על הדרום. שמונה חודשים אנחנו בתוך מלחמה, חברים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – עדיין יש ירי לדרום, גם של רקטות. ניסיונות חדירה בשבוע האחרון – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אבל מה שחשוב זה ממשלת ימין מלא מלא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> ממשלת ימין מלא מלא ירי, מלא מלא חדירות, מלא מלא הצהרות ריקות מתוכן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מלחמות, חברים, לא מנהלים בהצהרות פומפוזיות, גם לא בדאווין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שאתם – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אפס הרתעה במשמרת שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אפס הרתעה במשמרת שלכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> שמונה חודשים שאתם לא מסוגלים להכריע, להכריע לפחות את המערכה בדרום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תיכנסו לממשלה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> וזו הסיבה, חברים, צריך להגיד את האמת, שאנחנו היינו בתוך הממשלה בתחילת המלחמה – כי חשבנו שזה נכון לייצר אחדות, כי רצינו להשפיע על הכיוונים שאליהם היא תלך. אבל אנחנו יצאנו מהממשלה כשאנחנו ראינו שבמקום לתת גז ולהפעיל את הלחץ שצריך מבחינה צבאית כדי להכריע גם את הנושא של החטופים – המלחמה, יש זמן לממשלה, כמו שיש לה זמן עם תושבי הצפון, כי באמת, למה לחכות? הרי הממשלה משלמת להם כדי שהם יהיו בבתי מלון. בואו נעשה להם כפיים כולנו ביחד. התפקיד של הממשלה זה להחזיר את האנשים הביתה, זה לדאוג לביטחון בצפון כדי שאנשים יוכלו לחזור הביתה. אבל במקום זה הם עומדים ומתפארים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> – – שהממשלה מממנת לתושבים את השהות במלון. אז אני רוצה להגיד לכם משהו, חבריי – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ממש משפט. אתם יודעים מה האבסורד? שמי שמממן את השהות של התושבים במלון זה לא הממשלה, זה התושבים עצמם, שמשלמים ביטוח לאומי. ואני אגיד לכם יותר מזה, גם את החל"ת שמקבלים אותם אזרחים, מי שמימן את זה כל החיים זה האזרחים עצמם, ששילמו ביטוח לאומי. זה לא שהמדינה נותנת להם את זה on top מה שהם צברו, אלא נותנת את זה מתוך הזכאות שלהם עצמם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – המדינה זה גם – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תפסיקו עם ההצהרות, תתחילו לעבוד או שתיקחו אחריות, שימו את המפתחות ולכו הביתה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – כסף של המדינה זה כסף של האזרחים. למה, המדינה עובדת? זה תמיד כסף של אזרחים – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, שמעתי את התשובה של שר האוצר, שהיה טוב בהרבה דברים חוץ מדבר אחד בסיסי שהוא אמון עליו, שזה כלכלת אזרחי המדינה. ועוד נקודה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נא להיות בשקט. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – יש מושג בפסיכולוגיה שקוראים לו "מיקוד שליטה חיצוני". יש הרבה על מי לתלות את האשמה. נכון, יש מלחמה, נכון, היה יוקר מחיה לפני, אבל אתה כשר אוצר, מה עשית בשביל להתמודד עם הסיטואציה? זו השאלה המהותית והעיקרית. זה שהוא מדבר עכשיו על חמאס – מי אמר שחמאס נכס? הרי הוא, לא אף אחד אחר. והשרה מאי גולן מדברת על מועצת השורא. להזכיר לכולכם ולכולנו, מועצת השורא הם אזרחים במדינת ישראל – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם גם תומכי טרור. הם תומכי טרור. אמיתי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – ומגיע גם להם לקבל ייצוג. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם את תומכת טרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם תומכים בכספים שמועברים. איימן עודה, שמעתי – התחברת עם משה ארבל, הלכתם יחד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לדוברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הילכו שניים בלתי אם נועדו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לדוברת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה עשית עם משה ארבל במסגד, מעניין אותי לדעת, אדוני תומך הטרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, אני אקרא אותך לסדר. מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, מעניין פשוט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מספיק. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> השר אמר שהם נכס, והראש שלח מזוודות. ועכשיו אנחנו, האזרחים הטובים שמשלמים את מה שדרוש מהם, אנחנו טרוריסטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם לא נורמליים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז תתקנו את עצמכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומכת טרור. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> בערבית אומרים: (אומרת בערבית: שימו את זה כעגיל באוזניכם.) אנחנו אזרחים שווים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אומרים כל כלב ביג'י יומו. בערבית אומרים גם כל כלב ביג'י יומו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, מספיק. אני אקרא אותך לסדר. מספיק. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו אזרחים ילידים, ויש לנו מלוא הזכויות לקבל, גם מממשלה גזענית כמו הממשלה הזאת. ראש הממשלה, שבסיס התעמולה של הבחירות שלו היה להוריד את יוקר המחיה – אז מה קיבלנו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא ידענו שחמאס ירצח אותנו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה. מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כבר קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הזהרתי אותך שבע פעמים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אגב, היא אמרה, השרה, כשעלתה להשיב, אמרה שקיבל מלוא התמיכה מהציבור. אז להזכיר שהוא קיבל פחות מ-50% מהציבור. לא רק זאת, בואו נגיד שנסכים שהוא קיבל את האמון של הציבור. במה הוא גמל לציבור הזה? במלחמה שהמיתה כל דבר טוב שנמצא במקום הזה, שהביאה יוקר מחיה – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן פשוט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. חברת הכנסת גוטליב, אני לא צריך עזרה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – במים, בחשמל, בחלב, בלחם, בדלק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותה. תוריד אותה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – בפחם – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – עוד מעט הארנונה. אז מה? אז במה הוא טוב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הכי טוב שיגיד: כשלתי, תסלחו לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידי לסנוואר. אולי בגיהינום יסלחו לו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> או אולי תספר לנו מה עשית עם משה ארבל. מעניין מאוד, אדוני תומך הטרור. תגיד לי – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה, אני מבקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, לא מתאים כבר קריאה ראשונה על זה. עולה פה תומך טרור, אחרי הכול. ניתן לו כבוד, נזכיר לו את החברים שלו, ג'יבריל רג'וב – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה, מספיק. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה, כן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היום יש חוק רציפות – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נסתדר בלעדיך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בקשר לשירות הצבאי. אנחנו, מן הסתם, מצביעים נגד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הפתעה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – משתי סיבות עיקריות: 1. אנחנו מתנגדים לגיוס חובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם מתנגדים לצה"ל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לי הערות ביניים, אדוני. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, מותר לאף אחד. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 2. אנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזו, שביצעה פשעים נגד האנושות בעזה. אנחנו נעשה את הכול בשביל להפיל אותה כמה שיותר מוקדם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> הגיע הזמן שצה"ל – – – בוא תוציא הצהרה שאתה מוותר על שמירה של צה"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, אדוני, תוריד אותו מהבמה. הוא אומר שאנחנו ביצענו פשעים נגד האנושות. אסור להשאיר אותו. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שצה"ל לא ישמור עליכם יותר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אומר שביצענו פשעים נגד האנושות. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> תחתום על הצהרה שאתה לא רוצה שמירה של כוחות הביטחון. לא היית שורד דקה במדינה הזאת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, אתם לא יכולים לאפשר את זה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מדרובה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקרא לי מדרובה עד מחר. לא סופרת אותך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מדרובה – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> היא צודקת שאתה תומך טרור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא קורא לי מדרובה וזה בסדר, אבל הוא אומר שעשינו פשעים נגד האנושות. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, זה בסדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל הוא אומר שעשינו פשעים נגד האנושות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, הוא עכשיו מדבר – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אלה הם הפנים של הקואליציה, תסתכלו עליה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תרד מפה. רד מפה, תומך טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הפנים של הקואליציה. הפנים של הקואליציה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הפנים של הקואליציה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מדבר? למה אתה מדבר ככה, תגיד לי? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> וגם אתה – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> זה הפה שלך? זה הפה שלך, תגיד לי? תתבייש. אתה בושה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה יודע מה אתה, ואטורי? ואטורי, תגיד לי למה לקחו את אהרן ברק להאג ולא לקחו אותך, אתה? << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול להגיד שחיילי צה"ל – – – מבצעים פשעים נגד האנושות – הוא חייב לחזור בו מזה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תומך מחבלים, תסתום את הפה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה לא אתה ייצגת את מדינת ישראל בהאג? << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה בושה. אתה בושה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למה אהרן ברק? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, שב במקומך, בבקשה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תגיד לו שידבר כמו שצריך. מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה יכול לייצג את הממשלה הנכבדה. אתה כל כך דומה לממשלה הזו. שניכם הפנים האמיתיות של הממשלה הנוכחית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתם שותקים? למה אתם שותקים? הוא מדבר על החיילים שלנו. הוא מדבר על החיילים שלנו. החיילים שלנו. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. אתה תומך טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמה אתם דומים. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אתה תומך טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמה אתם דומים לממשלה הנוכחית. כך אני רואה את הממשלה הנוכחית, בדיוק. כך האזרחים רואים אותה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה הפנים? תסתכל עליך. תסתכל עליך, תומך טרור. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> תומך חמאס. אתה תומך טרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שירי. חבר הכנסת ירון לוי, שב, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק. אתם נראים כמוה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תומך חמאס. אתה תומך טרור. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> איימן, גם בצד הזה של הכנסת חושבים שאתה תומך טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, נושא אחר. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הכול סביב חמאס. תומך טרור. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת ואטורי, עכשיו תורו לדבר בשם הסיעה שלו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תן לי זכות דיבור, כבוד היושב-ראש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול להגיד הכול. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> מה זה בשם הסיעה? הוא לא יכול לקלל חברת כנסת אחרת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת שקלים, שב, בבקשה. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יכול. הוא לא יכול לקלל חבר כנסת אחר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שמעתי. עכשיו בבקשה שקט, תן לו לסיים את דבריו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – – עליך ועל הרעיון שלך, אחד גזען שכמוך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רול. חבר הכנסת לוי, שב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כל חייך אתה גזען. אתה גזען ולא יותר מזה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> גם בצד הזה חושבים שאתה תומך טרור, שתדע, זה לא בלעדי לצד ההוא. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גזען שכמוך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עודה, בבקשה תמשיך. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה לא גזענות, זו עובדה. זה מבוסס על האמירות שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה, אני מכיר אותך. אתה גזען. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עידן רול, קריאה ראשונה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זו עובדה, זו עובדה אובייקטיבית. לא צריך להיות גזען בשביל זה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב, כבוד היושב-ראש, אני מבקש חצי דקה לפחות, בבקשה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> זה סך ההתבטאויות שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מבקש חצי דקה לפחות. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני מבקש שתוציא הצהרה שאתה מתנער מההגנה של צה"ל עליך – – << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אוסקוט. אוסקוט. אוסקוט. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> – – כי אתה אומר שזה צבא של רוצחים, ושלא צריך גיוס, אז בבקשה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עודה, אני מבקש ממך להשלים. אתה תקבל עוד חצי דקה, אני מבקש ממך גם לכבד את הדוברים. חבר הכנסת רול, אני לא רוצה להוציא אותך. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> יתכבד אדוני, והוא וחבריו לא יקבלו הגנה מצה"ל. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת רול, אני לא רוצה להוציא אותך. חבר הכנסת עודה, נא השלם את דבריך. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> נראה אותך שורד פה בלי הגנה של צבא ההגנה לישראל. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לגבי מה שקרה בנוסייראת בעזה, תשמעו, 1. כל בן אדם שחוזר למשפחה שלו זה דבר יקר מאוד מאוד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תוריד אותו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת עודה, משפט אחרון. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אם הוא ישראלי או אם הוא פלסטיני. זה דבר יקר מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להוריד, להוריד, להוריד. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת לוי, הבנתי. הוא ישלים את דבריו. שמעתי, הוא ישלים את דבריו. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל תגידו, בבקשה, לא הייתה דרך אחרת? לא הייתה דרך לעשות עסקת חטופים, שבויים, ולהוציא את כולם ולהחזיר את כולם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – ישראלים, פלסטינים – – << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> מחבל. מחבל. רק מחבל מדבר ככה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת לוי, שב, בבקשה. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – למשפחות שלהם? צריך לעצור את המלחמה. עסקת חילופים לאלתר. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לפלסטינים יש מחבלים. מחבלים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולהפיל את הממשלה הזאת לאלתר. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> אוסקוט אתה, יאללה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הדובר הבא – חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אימשי. אימשי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אימשי, אימשי, רוח. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> קיבלת את החרטא שלך, את הכותרות שלך. הוא צריך לחזור בו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – נגמרו הימים האלה. לך לג'יבריל רג'וב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עלתה לפני כמה דקות השרה לענות לי, ואמרה בתחילת דבריה: אני לא יודעת מה הקשר בין האי-אמון שהגשתם למה שאתה אמרת. אני דיברתי בדיוק על הנושא הביטחוני, הכלכלי, המדיני. אני לא יודע איך היא לא הבינה שזה קשור להצעת האי-אמון שלנו. אני אקריא לכם: הכישלון המוחלט של הממשלה בחזית הביטחונית, הכלכלית והמדינית. על זה אני דיברתי. זה מה שקשור, השרה, בין מה שאני אמרתי להצעת האי-אמון שלי. אבל אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזאת ולאחל חג שמח לכל עם ישראל מחר. שיהיה לכם חג שמח. אבל בשבוע הבא יש חג לעדה הדרוזית – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חג שמח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חג שמח. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולא יהיה, להרבה מהם לא יהיה שמח. אני רוצה לאחל גם להם חג שמח. גם למוסלמים יש חג, ואני רוצה לאחל גם להם חג שמח. לכולם, שיהיה חג שמח. אבל אני רוצה להגיד לכם, לחלק גדול מעובדי המועצות המקומיות לא יהיה חג, כי הם לא יקבלו את המשכורות שלהם. הממשלה הבטיחה להעביר להם תוכנית חומש, ולא העבירה להם תוכנית חומש, שהסתיימה כבר ב-31 בדצמבר 2023. הבנתי מראשי הרשויות שהגיעו לסיכומים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עם שר האוצר, עם שר הפנים ועם ראש הממשלה, שיעבירו להם 300 מיליון שקל על חשבון 2024. ופתאום בדיון שקיימנו בוועדת הכספים, כשהגיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוא אומר לי: יש לנו 250 מיליון שקל, אין לנו 300 מיליון שקל. אמרתי לו: מכל התקציב הגדול של מדינת ישראל לא מצאתם עוד 50 מיליון שקל לתת לעדה הדרוזית? אתם סיכמתם איתה על 300 מיליון שקל במקום 500 מיליון שקל שהיו צריכים לקבל תוספתי בשנת 2024. ואחרי שנקבע דיון, המנכ"ל מתקשר ליושב-ראש הפורום, ואומר לו: יש לי 280 מיליון שקל, אין לי 300, יש לי רק 280 מיליון שקל. לי הוא אומר: יש לי רק 250 מיליון שקל; ליושב-ראש הפורום הוא אומר: יש לי 200 מיליון שקל. בינתיים לא קיבלו אף שקל אחד. ואני אומר לכם, הממשלה הזאת צריכה להתבייש, כי הממשלה הזאת הגיעה לכל היישובים הדרוזיים, וליוותה את העדה הדרוזית במלחמה הקשה הזאת, שגם העדה הדרוזית עברה, והבטיחו להם הבטחות מכאן ועד להודעה חדשה. אני אמרתי אז שמכל ההבטחות לא יהיה כלום, כי הממשלה הזאת היא הממשלה הכי כושלת שהייתה למדינת ישראל – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וההבטחות שלה לא שוות כלום. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ממשלה שלא שווה כלום, וחבל על כל יום שבו הם יושבים כאן ומנהלים את המדינה, כי הם באמת לא מנהלים אותה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח הדברים, ואחרי ששמענו הן את השר והן את השרה משיבים על הצעות האי-אמון, צריך באמת לשאול: באיזה עולם הם חיים? באיזה עולם שני האנשים הללו ויתר היושבים סביב שולחן הממשלה חיים? הרי היה מדובר בשני נאומים של אנשים מנותקים, של אנשים שחיים באיזושהי בועה דמיונית, וככל הנראה הניתוק הזה הוא כשלעצמו סיבה להביא לסיום כהונתה של הממשלה הזאת. שר אוצר, שחושב שכלכלת ישראל נמצאת על סיפה של פריצה היסטורית – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ריבאונד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ריבאונד, טוב, באמת, זה – עוד ידובר הרבה במושג הריבאונד במשנתו של השר סמוטריץ'. אבל שר אוצר שעיוור לחלוטין לקריסתה של הכלכלה הישראלית, ושרה שעסוקה בשירי הלל למדיניות החוץ המזהירה שלנו בעיצומו של צונאמי מדיני, כאשר יש לנו שר חוץ שעסוק בלפרסם ציוצים שמציגים ראש ממשלה של מדינה זרה עם ביצה מרוחה על ראשו, כי זו הטקטיקה המנצחת של שר החוץ ישראל כץ ושל ממשלת החבובות הזו – הממשלה הזו, שמתנהגת כמו קריקטורה – זו האסטרטגיה להתמודדות עם הצונאמי המדיני. אבל אדוני, בזמן הקצר שנשאר לי אני מבקש לומר את הדבר הבא, שקשור לשתי הצעות האי-אמון ולשר סמוטריץ': ראש הממשלה נתניהו בנה את החמאס בעזה, ראש הממשלה נתניהו בנה את החמאס בעזה – ובימים אלה השר סמוטריץ' בונה את החמאס ביהודה ושומרון. אני אחזור על האמירה: את מה שנתניהו עשה ביחס להתעצמות החמאס בעזה, סמוטריץ' עושה היום ביחס לחמאס ביהודה ושומרון במהלכים שלו, שלא נדונו בקבינט המלחמה, בקבינט הביטחוני, בממשלה ובוועדת חוץ וביטחון – במהלכים שלו להביא לקריסת הרשות הפלסטינית. וראש הממשלה נתניהו מאפשר היום מצב שבו החמאס הופך לכוח הדומיננטי בשטחים, ביהודה ושומרון. ראש הממשלה מאפשר לסמוטריץ', לאיראן ולגרורותיה להפוך את חברון ואת שכם – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – ואת רמאללה לעזה, לחאן יונס ולרפיח. ושלא נאמר בעוד שנה, שנתיים או שלוש שאנחנו בנינו את החמאס ביהודה ושומרון כפי שנתניהו ושותפיו עשו זאת בעזה. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר יואב קיש לסכם את הדיון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> החמאס נכס, מה אתה מבין? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. 6 מיליארד ש"ח מוקפאים מכספי הרשות הפלסטינית. השוטרים הפלסטינים מקבלים בחודשים האחרונים 30% משכורת, אז מה הם יעשו, שהם ילכו לקבל מאיראן – – – שום דיון בקבינט. הוא הודיע שהוא מפסיק להעביר את כל כספי הסיוע. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שראיתי לפני רגע את השר בני גנץ, לדעתי הוא 48 שעות שר, נכון? עד – זה החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר זה שר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> שר זה שר, אז הוא 48 שעות, זאת אומרת שאם הודיע אתמול על ההתפטרות, הוא עדיין שר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אורית פתחה סטופר, עוד 36 שעות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> האמת היא שאני לא יודע אם ראיתם את זה, אבל ראיתי היום בבוקר שככה נכנסים לווטסאפ לראות מה קורה, סרטונים, היה סרטון שכאב לי מאוד בלב, סרטון של מאות עזתים יושבים ורואים את ההצהרה של השר גנץ – ראית את זה, מתן? שהוא הודיע שהוא מתפטר, והם מוחאים כפיים ושמחים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז אולי אתם צריכים להתנהג כראוי – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא יודע אם ראיתם, אבל אני ראיתי את זה, וזה מאוד מאוד כאב לי וחרה לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אחראי לזה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לנתניהו זה לא כאב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני חושב – ואני אומר את זה בצורה הכי כנה וברורה: כל מפלגה ציונית צריכה להיכנס לממשלה. אנחנו במלחמה, וצריך להקים פה ממשלת חירום, וחבל מאוד, חבר הכנסת כהנא – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – הפיכה משטרית – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – חבל מאוד על ההחלטה שלכם לפרוש. אני חושב שזו הייתה טעות קשה, אני חושב שזו טעות קשה, ולצערי, אויבינו שמחים בפירוד הזה, וזה לא מה שצריך לעשות בתקופה ובימים אלה. ובנימה שקשורה לדבר הזה של אחדות העם, אני רוצה רגע לדבר גם על החוק שיגיע לפה בערב, ובעצם ההצבעה על הרציפות – על חוק הגיוס. תראו, אני מאוד מאוד מאמין שיש פה נקודת רצון והזדמנות אמיתית לעשות שינוי בחברה הישראלית. אנחנו יכולים לקחת מצב קיים – – שלום, היושב-ראש. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלום, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> – – לקחת מצב קיים של הרבה מאוד שנים שבהן לא הצלחנו להגיע למענה, ודווקא במשבר הנוכחי לנסות לייצר ממנו מענה. עכשיו, איך עושים את זה? אני לא חושב שהחוק שיעלה בקריאה ראשונה יישאר כמו שהוא יישאר, אנחנו כולנו יודעים שהוא יעבור שינויים, אבל למה כן אני מצפה? את זה אני אומר בצורה הכי ברורה – שהוא יביא לשינוי משמעותי. צה"ל אמר – לדעתי זה נאמר אפילו ציבורית, בבית המשפט – שצריך לגייס 3,000 חרדים. אני חושב שהחוק צריך לעשות את הדבר הזה – להוביל לגיוס של 3,000 חרדים בשנה הנוכחית. עכשיו, איך עושים את זה? אפשר לעשות את זה יחד עם המגזר החרדי. לא צריך להיכנס לוויכוח אם מגייסים בני ישיבה. צריך לגייס את כל אלה שלא לומדים בישיבות, ולזה כשלב מיידי גם נותנים פתרון לצבא, לצורך שלו – במספרים האלה זה אפשרי – וגם מייצרים מציאות אחרת שלא קיימת היום. עכשיו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל השר, לא הצגתם שום תוכנית היום. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר לך – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש 40% – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר לך בצורה מאוד ברורה: זה ההישג הנדרש, לשם מכוונים, זו מטרת החוק, וזה מה שצריך להיות. אפשר ללכת למודל של בוא נלך ונכריח את כולם, ולא יצא כלום – נריב בעם, במיוחד בתקופה הזו. אולי יהיו כאלה – את יודעת מה, אלה ששמחו כשראו את גנץ מתפטר בעזה ורקדו, ישמחו גם על החלטה כזאת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נשמע שיש לכם קשר טוב מאוד עם אנשי חמאס. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו מוליכים באחריות מהלך שתפקידו לשנות את המציאות, להביא לגיוס של אלפי חרדים, ולייצר מצב שבו הציבור החרדי הולך איתנו יד ביד במקום הזה. אני אומר עוד פעם, קודם כול, כשלב ראשון, המתווה צריך להוביל לגיוס כל מי שלא לומד בישיבות, וזה ייתן את אותם אלפים שהצבא צריך היום. את הדיון והוויכוח על מה עושים אחר כך – אני מבין שהוא יכול להיות מהותי ומשמעותי להרבה, אבל בתקופה הזו של המלחמה לא נכון להיכנס אליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לאדוני. חברי הכנסת, בטרם – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – במלחמה אתה יכול – – – ממש הגיוני – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת לזימי. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר משה מזרחי << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> בטרם נעבור להצביע על הצעות האי-אמון, אנחנו נזכיר בהתאם לתקנון הכנסת את זכרו של חבר הכנסת לשעבר משה מזרחי, זיכרונו לברכה. חבר הכנסת לשעבר משה מזרחי, יליד טבריה, החל את שירותו למען המדינה עם גיוסו לצה"ל ב-1968, שם שירת בסיירת אגוז של חטיבת גולני. הוא נפצע בתאונת אימונים ואיבד את הראיה בעינו הימנית, אבל הדבר לא מנע ממנו להמשיך לתרום לעם ולמדינה. לאחר סיום לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב והסמכתו כעורך דין, הצטרף לשורותיה של משטרת ישראל. מתובע מתחיל התקדם בסולם הדרגות והתפקידים, עד שמונה לראש אגף החקירות והמודיעין בדרגת ניצב. בתום קריירה משטרתית ענפה נבחר לכהן כחבר הכנסת בכנסת התשע-עשרה ובכנסת העשרים מטעם סיעת העבודה. לא רבים יודעים שנוסף לתפקידיו הציבוריים, משה ניחן בכישרון ציור יוצא דופן ועבודותיו הוצגו בתערוכות ברחבי הארץ. את נאום הבכורה שלו בכנסת הוא פתח ממש כאן, כשהעלה את זכר הוריו ואמר: "אני מקדיש את המילים הראשונות האלה במקום החשוב הזה להוריי, זכרם לברכה, שבימים ההם עדיין הביטו במשכן הזה וביושביו בחרדת קודש, כמשכן ולא בניין. הם לא זכו לחלום, אפילו לא לחלום, שאהיה לימים חלק ממנו. הם היו ילידי הארץ הזו, בעיר של מקבילתנו מפעם, הסנהדרין, העיר טבריה, עיר הולדתי. דור רביעי, חמישי, יש גם שביעי, אבל ניקח את הממוצע, אני, שחלק מאבותיו ואימהותיו הגיעו מאוקראינה, מצרים ואפגניסטן." אני מודה לבנות ולבני משפחת מזרחי שמכבדים אותנו כאן בנוכחותם. ברוכים הבאים לכנסת. לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום ולחבר הכנסת מיקי לוי, אני מבקש להזכיר לחברות וחברי הכנסת שברוח התקופה ולאור המלחמה המתמשכת, אנחנו מבקשים מכל משפחה להזכיר שם נוסף של מי שנפל או נרצח ב-7 באוקטובר או במלחמה המתחוללת מאז. אני מודה למשפחתו של חבר הכנסת לשעבר משה מזרחי, שבחרו להזכיר במעמד זה את חלל משטרת ישראל שאך אתמול נטמן לא הרחק מכאן, בהר הרצל, גיבורו של "מבצע ארנון", הלוא הוא לוחם הימ"מ, גיבור ישראל פקד ארנון זמורה, השם ייקום דמו, שנפל במבצע חילוץ החטופים מידי מחבלי חמאס במרכז רצועת עזה ביום שבת האחרון, והעניק לא רק את החטופים לבני משפחותיהם בחזרה, אלא גם את אחד מהרגעים העילאיים שהיו לעם ישראל מאז היום הנורא ההוא. יהי זכרם ברוך. נכבד את זכרם בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, אני מתכבד להזמין אותך לדוכן לשאת דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר משה מזרחי, זיכרונו לברכה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, משפחה אהובה, מרגש אותי לראות אתכם כאן. תודה שהגעתם. מלח הארץ, נכון? מלח הארץ היה משה, והחיבור הזה לארנון זמורה פשוט מרגש עד דמעות. אני מתרגשת לעמוד כאן לכבודו. שניהם מאגוז. כן, אז את משה מזרחי ז"ל גם יצא לי להכיר באופן אישי. אנחנו מכבדים אותו כאן היום. בימים האלה כל כך חסר הקול שלו – וואו – קול מצפוני וערכי ואמיץ, ובמיוחד יושרו ומאבקו חסר הפשרות נגד השחיתות. זה איש שלא פחד מכלום, נכון? לא פחד מכלום, לא מאיש ולא מדבר. האומץ שלו היה תמיד להגיד את אשר על ליבו ללא כחל וסרק, ולא משנה איזה דרגות היו על הכתפיים, ולא משנה איזה תפקיד נשא האיש ממול. אפשר להגיד עליו לגמרי "צדק צדק תרדף". זה היה המצפן שלו. אני רוצה להקריא את דברי התוכחה המפורסמים שהוא נשא בדצמבר 2013, נאום שככה שרף את הרשת. ונראה שתמיד הוא אקטואלי, והיום, אולי עם הפרסום של פתיחת החקירה הפלילית נגד שרה בממשלה, אולי זה אפילו רלוונטי יותר מתמיד: איך זה נראה שבבית הזה יושבים אסירים לשעבר, שאולי גם יהיו שרים מחר? איזה מראית עין יש לזה? אל תגידו לנו: נבחרו על ידי הציבור. אנחנו צריכים לקבוע את הכללים. במדינות נורמליות ומתוקנות אנשים לוקחים את עצמם לבד ומדירים את עצמם מהמקומות האלה, לא מחכים. במקום אחר, שיש בו תרבות שלטונית נורמלית, אנשים כאלה כבר לא נכנסים חזרה לפעילות ציבורית, הם הולכים לבד. הסביבה הפוליטית שלהם דוחה אותם, היא מוציאה אותם מהמשחק, כי הסביבה הזאת רוצה להיות בגזרה שהיא נקיית כפיים. אנחנו כולנו צריכים להיות שותפים לזה שבבית הזה ובממשלה הזאת ישבו אנשים שהציבור יביט אליהם ויתפעל, שיהוו דוגמה חינוכית. קול אלוהים חיים, צוואה. בשירותו במשטרה ובחייו הציבוריים, משה ניהל מלחמה עיקשת ואמיצה בשחיתות לטובת מראה דמותה של מדינת ישראל ולהיותה מדינה שומרת חוק. אם הייתי יכולה להפנות אליו שאלה אישית אחת, הייתי שואלת אותו מה הוא חושב כשהוא רואה היום את המשטרה, כשהוא רואה את הניצבים, כשהוא רואה את השוטרים, כשהוא רואה את המחאות וההפגנות. מה הוא היה אומר? הוא סירב לראות בשחיתות גזרת גורל, והוא נלחם מתוך אמונה שלמה בשלטון החוק, טוהר המידות וניקיון הכפיים למען כינון מדינה תקינה, דמוקרטית והגונה בעבור כולם. סימן ההיכר שלו היה הלב והאכפתיות – אדם שלקח ללב, כי העשייה הציבורית הייתה באמת בנפשו; אדם חם שאהב את הזולת, שראה את הציבור באמת; שליח ציבור אמיתי. לכך הוא הקדיש את חייו, את כל חייו, למען ישראל, ועסק בשוויון ובחינוך ובדאגה לאוכלוסיות המוחלשות והמודרות ובפעילות עיקשת למען חברה ומדינה צודקת ומוסרית לכול. הוא היה אדם יקר, מילותיו היו גדולות, מעשיו היו ענקיים, ובדברי הבכורה, שהלוא הם הדברים שמציינים את תעודת הזהות של חבר הכנסת, הוא אמר: "בעשור וחצי האחרונים הלכה המדינה והתפשטה מאחריותה, הפריטה אותה עד לכמעט עירום מלא, על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה, בכל היבט. מי שסבר שהכלכלה צריכה להיות 'חופשית' לטובת האזרח, מסר בו זמנית את עושרה ואת נכסיה האסטרטגיים של הארץ הזו בידי מעטים, חלקם זרים ומנוכרים לדרכי הארץ, אזרחיה וטובתם. כך יצא שמהכלכלה החופשית נותרנו בני ערובה לכלכלת רווח ובצע של מעטים. 'מדינת כל עמותותיה' נהיינו. אלפי עמותות וארגונים לא ממשלתיים הפכו לעובדי קבלן של ממשלות ישראל האחרונות. לפתחן ולפתחו של האזרח גלגלו את האחריות לגורלו, האחריות שהמדינה נטשה". אני זוכרת שהוא דיבר הרבה על הבית. גם יושב-ראש הכנסת דיבר על הוריו. ממש ראית את ערכי הבית כשהוא אמר, שבין אם אתה חזק ובין אם אתה חלש, לא נוטשים אותך. הבית שגדלת זה לא הקירות שמקיפים אותך ולא גודל החלל שבתוכו החלל, זה המקום שבו אתה מרגיש שייך, המקום שאוהבים אותך ומגינים עליך. אז כן, הוא ראה את המציאות נכוחה כבר אז. עוד בחייו הוא ראה שאיבדנו משהו בדרך, שאיבדנו את הערכים, את הסולידריות. הוא ראה את זה ונלחם בעוז ובמסירות כדי להשיב אותם עבור הציבור כולו. הציורים שהוא פרסם, במיוחד האחרון, בשנת 2022, בדצמבר, היו מרתקים ומרגשים. הוא כתב – זה היה על רקע הקמת הממשלה, הממשלה הזו, ונחקק "חוק בן גביר", שהטריד אותו מאוד. הוא כתב: שבת שלום, "שבת טובה לשלום. רק לומר כמי שהיה שם, שבסוף המערכות השונות שעליהן בנוי המשטר הדמוקרטי שלנו, חזקות יותר מהמוטציות החולפות על פניהן. מתוך החושך תמיד תיוולד מחדש ונוס". זה היה הציור האחרון שלו. געגועים ברמה האישית. משה חסר כאן, קולו, מצפונו, דרכו, האמת שלו והצדק. מצוותנו להמשיך את זכרו בהמשך פעילות ציבורית למען כל הדברים שלמענם הוא נלחם. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי לשאת דברים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, עמית, תאיר, משפחת מזרחי, ברוכים הבאים. לכבוד הוא לנו שאתם איתנו. משה מזרחי נולד בבית החולים הסקוטי בטבריה ב-20 בספטמבר 1950, השביעי מבין שמונת ילדיהם של יעקב ובלהה, למד בבית ספר יסודי אליאנס ובבית הספר התיכון גליל בטבריה ושירת בחטיבת גולני בסיירת אגוז. מזרחי – כך קראנו לו – הצטרף לשורות המשטרה במרץ 1976 כתובע משטרתי. בהמשך מונה לראש מחלקת חקירות פשעים בתחנת יפו, קצין אגף החקירות במרחב ירקון, שימש כמפקד תחנת יפו וסגן מפקד מרחב איילון. ב-1993 מונה למפקד מרחב יהודה, ובספטמבר 1995 מונה למפקד המכללה לקציני משטרה בכירים. באפריל 1997 מונה לראש היאחב"ל – היחידה הארצית לחקירת פשעים חמורים בין-לאומיים. בדצמבר 2000 מונה על ידי השר לביטחון הפנים שלמה בן עמי לראש אגף החקירות והמודיעין בדרגת ניצב. ב-2005 מונה למפקד אגף קהילה ומשמר אזרחי, וביולי 2006 סיים שירות עשיר, מהותי, במשטרה, שירות עם עשייה משמעותית. מזרחי היה חבר כנסת בכנסות התשע-עשרה והעשרים. תחביביו: עיסוק באומנות פלסטית וציורי שמן. הוא הלך לעולמו בדצמבר 2022. מזרחי היה נשוי לשרית ואב לחמישה ילדים. האמת שהכנתי דברים לזכרו של מזרחי, חבר יקר, אבל כאשר שמעתי את הדברים שכתבה בתו תאיר, הבנתי כי איני יכול להגיע לדיוק כפי שכתבה בתו תאיר, וביקשתי את רשותה להביא את הדברים כפי שהיא אמרה אותם: "לפני כשנה וחצי הקראתי את ההספד הראשון לאבא שלי. בהספד הזה סיפרתי לכולם איך היה שר לי את השיר 'היה היה פנס בודד בקצה שכונה / והוא האיר את ילדותינו הקטנה'. סיפרתי לכולם איך אתה היית הפנס הבודד ואיך האור שלנו כבה. "אבוש, באמת היה חשוך פה, חשוך מאוד לאחרונה. מאז שאתה לא פה התחילו לקרות דברים ממש בלתי נתפסים, שבטוח היו עבורך קשים מאוד לצפייה. הטלטלה שהמדינה שלנו עברה ועודנה עוברת קשה מנשוא, והאור שלך חסר. נותר לנו, המשפחה, לדמיין את הפוסט הנוקב שהיית כותב לצד אחד מציוריך הצבעוניים, ולקוות שאורך עוד מרחף במשכן זה. אור של טוהר (שהיה לך כל כך חשוב עד שקראת כך לילדתך הצעירה)" – תאיר – "אור של ערכים, אור של כוונות טובות, אור של אהבת המדינה והצבתה במקום הראשון. "אבוש, היית בעינינו (ובעיני רבים) הבן אדם הכי אנושי, הכי אמיתי, הכי טהור, הכי ישר, הכי צנוע, הכי נאמן לעצמו, הכי מצחיק, הכי חכם ומעניין, הכי מענטש והכי אוהב. אותנו, את החיים, את המדינה. "על הקבר החלטנו לכתוב את המשפט: 'במכחול ליבו צייר את חייו בצבעים הייחודיים רק לו'. אבוש שלי, שחי את החיים בדרך הכל-כך ייחודית לו, התנסח בצורה הייחודית לו, היה נביעה של ידע, ופואטיקה (מעניין שזה נשמע כמו פוליטיקה אבל" לא, זה "רחוק מזה שנות אור), חוש הומור, בישולים וציורים. עולם שלם. נגעת בכולם ובהכול, בכל אחד בצורה שונה אך אחידה ועקבית. השתמשת בפלטה מגוונת של צבעים, אבל בכל היצירות שלך – הן בקריירה, הן במשפחה והן באומנות היה אפשר לראות את טביעת האצבע הייחודית שלך. טביעת האצבע הזו, הלב הגדול והמגוון שלך, התווה את הדרך הייחודית שלך בכל דבר ולכן, זהו משפט ההנצחה שבחרנו: 'במכחול ליבו צייר את חייו בצבעים הייחודיים רק לו'. "אבוש, היית אח, אבא, סבא ובעל מושלם. אנחנו כל כך אוהבים אותך ומתגעגעים בטירוף, אתה כל כך חסר פה בנוף. הלוואי והיה לנו רק עוד רגע אחד, 'רק עוד רגע אבא, רק עוד רגע קט'." אני מניח, משה ידידי, ששם למעלה, בגן העדן, אתה מביט אל מליאת הכנסת ומחייך, ואילו היית כאן, קולך המתגלגל, עם החי"ת והעי"ן הגרוניות והרי"ש המתגלגלת – היית מרעים בקולך ונושא עוד נאום תוכחה חוצב להבות על המצב. מזרחי, מקצוען אמיתי, ישר דרך, נלחם בשחיתות הציבורית ללא פשרות, חבר יקר, שותף לדרך. מזרחי, מענטש אמיתי, האדם שבאדם. יהי זכרו ברוך. לבקשת יושב-ראש הכנסת והמשפחה בחרתי להזכיר את רב-פקד ארנון זמורה, שנפל בחילוץ החטופים, לוחם ימ"מ, גיבור ישראל. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו והימין הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה כושלת שלא מסוגלת להתמודד עם יוקר המחיה; << נושא >> << נושא >> 2. הכישלון המוחלט של הממשלה בחזית הביטחונית, הכלכלית והמדינית << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים עכשיו להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – 47 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 47, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מכיוון שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו והימין הממלכתי. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה של סיעת ישראל ביתנו וסיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 39, אין נגד, אין נמנעים, חמישה נוכחים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מכיוון שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1764).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר החינוך חבר הכנסת יואב קיש להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מבקש להציג, להצביע ולאשר בקריאה הראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר). נוכח העלייה המשמעותית שחלה בהיקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר מתחילת מלחמת חרבות ברזל, ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ולקדם צעדים שיסייעו במידה מסוימת בהקלת הצפיפות, נקבעה הוראת שעה המקנה סמכות לנציב בתי הסוהר, או לסוהר בכיר בדרגת גונדר שהוא הסמיך לעניין זה, בתנאים שייראו לשר בהתאם לסמכותו, לתת לאסיר חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים בשל מצב החירום. הוראת השעה נקבעה לתקופה של שלושה חודשים, ובמסגרת הצעת החוק, הבקשה היא להאריכה עד ליום 15 בנובמבר 2024. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר קיש. אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש – יש פה שר? איפה השר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש פה שר. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה יש פה שר? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר קיש כאן. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות עכשיו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. האם אתה, אדוני שר האוצר, יודע שכבר יש מילואימניקים ששירתו חמישה חודשים – מעל חמישה חודשים? האם אתה יודע שיש מילואימניקים ששירתו 160 יום ומעלה? האם אתה יודע שאותם מילואימניקים, מזמנים אותם עכשיו ל-45 ימים נוספים בחודש אוגוסט? האם אתה, אדוני שר האוצר, מבין את ההשלכות של זה? האם אתה מבין מה זה עושה למשפחות שלהם? אדוני שר האוצר, האם אתה מבין מה זה עושה לעסקים שלהם? אדוני שר האוצר, האם אתה מבין מה זה עושה לסטודנטים? זה הורס להם את שנת הלימודים. אדוני שר האוצר, איך אתה יכול לשתף פעולה עם חוק שיפטור באופן סופי וגורף חרדים מהחובה, מהמצווה ומהזכות לשרת בצה"ל? אדוני שר האוצר, זה בניגוד לעמדת כל רבני הציונות הדתית. איך אתה יכול לפעול נגד כל רבני הציונות הדתית שלא מאמינים שאפשר לתמוך בחוק כזה, שיפטור את אחינו החרדים מהזכות ומהמצווה לשרת בצה"ל? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מתן, רק להזכיר שאתה העברת את החוק הזה. רק להזכיר את זה כרגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק לא אחרי 7 באוקטובר. לא היה 7 באוקטובר. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים איתך – – << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז תצביע נגד. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – שהחוק הזה לא מוסרי ולא ערכי, כי אתם העברתם אותו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הדוברת הבאה – חברת הכנסת דבי ביטון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה משהו אחר. וגם היה חוק מעבר. אתה בעצמך מתבייש מהחוק הזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתם העברתם אותו. << קריאה >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לכן אתה הולך להצביע בעד? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא. הודעתי שאני אצביע נגדו בקריאה השנייה והשלישית. תבדקו. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> נחיה ונראה. קשקשנים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלא יגידו לך "משמעת קואליציונית". << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה יקרה אם לא תצביע? זה יגיע לוועדה ולא יהיה שום שינוי. מה תעשה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא נצביע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נצביע. כבר אמרנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תרשום – – – לא יקרה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, התור של חברת הכנסת ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> משה סעדה, ברשותך. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחר אנו נקיים את מצוות חג שבועות, החג השני בשלושת הרגלים. לדאבוני, משפחות רבות, כמעט עם שלם מרגיש את המועקה והכאב על 120 חטופים וחטופות שטרם שבו; על אלפי משפחות עקורים מביתם מצפון ודרום; על מאות משפחות שאיבדו את היקר להן בטבח ב-7 באוקטובר, בשבי, בשירות צבאי ובכל אירוע קשה אחר. אלפי חיילים ואזרחים, בריאותם כיום לוקה בחסר, והטרגדיה של מדינתנו עוד בשיאה. כמה אירוני חג הקציר השנה: אין לנו יכולת לקצור כי השדות שרופים או נטושים ומהווים סכנת ביטחונית. חג השבועות הוא גם חג מתן תורה, ובו נקרא את פרשת מעמר הר סיני. זה המעמד, על פי האמונה, שבו קיבלנו בו את לוחות הברית שעליהם חרותים עשרת הדיברות, ובשפה פשוטה – המצפן ההתנהגותי והחוקי שלנו. ברשותכם אדון בדיבר הרביעי, "זכור את יום השבת לקדשו", וראו זה פלא, כיצד הפך הדיבר הזה ל"דתי לפי דעתי". ראו את המופע המביך והשפל של ראש הממשלה ביבי נתניהו, זה שמתיימר להדגיש את זיקתו ליהדות וזוכה לחיבוק חם, עוטף ומאמין. אותו ראש ממשלה בחר ללכת ולבקר את החטופים השבים ביום שבת עם צוות יחצנות, עם תיעוד שיחות טלפון. ואני תוהה: איזה פיקוח נפש דוחה שבת היה פה, אדוני ראש הממשלה? מדוע לא עשית זאת כשהגיעו גופותיהם של אנשים שנרצחו בשבי, על לא עוול בכפם, במשמרת שלך? ב-1976 ממשלת רבין נפלה בהצעת אי-אמון על רקע חשד לחילול שבת, והינה, אדוני ראש הממשלה נתניהו מחלל שבת, עושה פסטיבל תקשורתי ויחסי ציבור לעצמו. מה שגם מדהים, שראש הממשלה, שהוא נצפה במסעדה לא כשרה – ומי שמתקשה להיפרד מכיסאו – מכשיר אותה בזה הרגע. אצל ראש הממשלה ביבי, יח"צ דוחה שבת. מאסתי בצביעות ובטאבו על תורתנו רק בשם כיסא בממשלת ישראל. ואתה, ראש הממשלה שהביא עלינו את האסון הכי גדול, חוס עלינו ולך. מגיע למדינת ישראל ולאזרחים מנהיגים ישרים, נאמנים ומאמינים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, עוד אתה יושב, אתה, מניף הדגל של השוויון בנטל, אז טוב שאתה פה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני הסברתי את זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יודעת. היום יעלה דין הרציפות על חוק האי-גיוס, או בשמו הרשמי "חוק ההשתמטות", שיעגן את הסרבנות באופן פורמלי בחוק – חוק כמובן שלא קשור למציאות הביטחונית הקיימת אחרי 7 באוקטובר, אבל המשמעת הקואליציונית תנצח היום את הציונות, הפטריוטיות, והסרבנות בדרכה להיות מונצחת בחקיקה. חברי כנסת ציונים פטריוטים גם כמוך, שר החינוך – אתה לדעתי נורבגי, נכון? אז אתה לא צריך להצביע על זה, אבל נראה לי שאם היית פה היית מצביע, כי אתה שר. יש לי הרבה מה לומר על החוק הזה – – – << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שמה? שניצלת? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> הצבעתי בממשלה בעד חוק – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה חמור, אגב, אבל אין מה להתגאות בזה. אבל עזוב, למה שאני אדבר? בוא ניתן לחבר הכנסת גפני לדבר, כי הרי נאמר בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", אז למה שאני אדבר? תנו לגפני לנצח. חבר הכנסת משה גפני, ב-31 בינואר 2022 במליאת הכנסת, בהצבעה על אותו חוק המובא היום, ואני מצטטת: "אדוני היושב-ראש, אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית. עומד פה ראש ממשלה גזלן, שגזל את הציבור. גזל את הבוחרים שלו. מוחא כפיים על זה שלא יהיה תורה חס וחלילה בעם ישראל. הוא, עם יאיר לפיד, עם כל האנשים האלה שגזלו את השלטון. יושבים ומה שמעניין אותם זה שלא יהיה תורה. הייתם צריכים לראות את האושר של נפתלי בנט. האמת היא שעל פי ההלכה היו צריכים לקרוע קריעה. זאת האמת. בושה וחרפה. אדוני היושב-ראש, מה קרה? מה השמחה הגדולה הזאת?" חכה, חכה, יש לי עוד המשך. אחרי שבועיים הם הצליחו להעביר "חוק עלוב" – גפני – "מבזה, משפיל, אנטי-יהודי, אנטי-תורה, בושה וחרפה", אתה שומע, משה? "ועכשיו מביאים עוד חוק, החוק של שירות לאומי, רוצים לשלב את החרדים בתוך המערכות של המדינה – – – לא נשתלב. אנחנו רוצים להתרחק מכם, אתם אנשים חסרי אידיאולוגיה, אבל אתם מדברים על שילוב? צבועים שכמוכם" – זה הכול גפני, זאת לא אני – "קריעה אנחנו צריכים לעשות על ההתנהגות שלכם, בושה על ההתנהגות, בושה על חוסר האידיאולוגיה, על הירידה לאשפתות. בושה וחרפה. תראו את הנאום שלי עכשיו כאילו קרעתי", קריעה, "בבגדים שלי על ההתנהגות שלכם. אנחנו נמשיך ללמוד תורה". << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת, אל תדאג. "אתם לא תיגעו בנו, בגלל שלא תהיו בשלטון, אתם תעופו לכל הרוחות". ובכן, גפני, זה ממני: יש משפט חשוב שאומרים, תוכו כברו, מכיר? איך תצביע היום אחרי כל הדברים שאמרת, איך? ועוד יש לך כיפה על הראש. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – תשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל שהשר פונה אליי, אני אגיד שאני הצבעתי בעד חוק מעבר. תקראו גם על מה הצבענו. אתם מצביעים על חוק של סרבנות, של השתמטות, אחרי 7 באוקטובר. את זה תצטרך לקחת איתך הביתה כל החיים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" לא נאמר בפרקי אבות, זה נאמר במסכת מגילה גמרא, ולדעתי גם במסכת אבות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי, אמרתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – בפרקי אבות, אני רק אומרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי, מה המשמעות? שאת מביאה דבר בשם אומרו – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגלל שכבר הבאת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, את רוצה שאני אגיד את הדברים שאת אמרת? כי הנאום הבא שלי הוא על הדברים שאת אמרת. אין בעיה, אין בעיה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגידי מה שאת רוצה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת בן ארי, בואו ניתן לחבר הכנסת שטרן לדבר עכשיו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> טלי ומירב, שזה יהיה הוויכוח שלכן כל ימי חייכן. שרק זה יהיה הוויכוח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבוטבול, היה הרבה יותר טוב כשלא היית פה. היה הרבה יותר טוב כשלא היית פה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שרק זה יהיה הוויכוח. רק זה, דוידסון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, "לא באתי לכנסת כדי להיות קוף לחקיקה בלתי ראויה" – אני אומרת דברים גם בשמך, יש לי גם גאולה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך. בשונה ממך, אני לא עובדת אצל אף בוס, אני עובדת לפי צו המצפון שלי. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שאת – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> השר פה. קיש כאן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני שר החינוך, בוא רגע נסדר במשפט אחד את האירוע הזה, גם של השבוע. ראש הממשלה אומר לעמיתים שלו, שומרי השבת, החרדים לדבר השבת: אתם תיתנו לי לעשות מסיבות עיתונאים בשבת, אני אקח את המאבטחים שלי, שחלקם שומרי שבת, העיקר שמישהו לא יקדים אותי עם איזשהו דבר תקשורתי, ובתמורה לזה אני אתן לכם להשתמט ואני אשלם עליכם לכל המוסדות שמחנכים אתכם גם להשתמטות. אבל שר החינוך – תרשה לי לקרוא לך יואב, כמו שאני זוכר אותך – אני רוצה שתבין משהו: כשהילדים שלנו והחתנים שלנו עשו 150 יום – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מקשיב, הוא מעביר שיעור בזום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – 150 יום, 160 יום, 170, ומקבלים לפני שבוע ולפני שבועיים צווי הקדמה לעוד 60 יום ליולי-אוגוסט או לספטמבר-אוקטובר, לחגים, לחופשות של הילדים, ואתם מעבירים כאן חוק השתמטות שכשהעלו אותו, ימי המילואים בשנה היו אולי 28 ימים, 21, 35 – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 35 גג. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל לא היו מעולם 160 – והינה, יש לך צו לעוד 60 וגם לעוד 90 יום באותה שנה, ואתם חושבים שאותם מילואימניקים הם מטומטמים ושהמשפחות שלהם פראייריות והן ייתנו להם לעשות כמה שאתם רוצים לכל המדיניות המופקרת שאתם מנהלים ביותר מדי תחומים, אז תדעו – בכאב גדול אני אומר לכם את זה – אני לא בטוח שהם יגיעו. הם לא יגידו – אלה באמת האנשים הכי טובים שלנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מי לא יגיע למילואים? מי לא יגיע למילואים? הילדים שלך ושלנו יגיעו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לכם עוד פעם, אלה האנשים הכי טובים שיש לנו. הם לא יכולים לעבוד, הם באים לשלושה חודשים לצבא, חודש לעבודה, ואחרי זה אומרים להם: עוד חודשיים צבא – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מי יעשה צבא? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואתם חושבים שהם יבואו כשאתם תיתנו ל-20% מהעם להשתמט, ותיתנו לו כסף להשתמט. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה הצבעת בעד החוק הזה. קצת אמת, קצת אמת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שקרן. אתה שקרן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> פעם אחת אמת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה שקרן, סליחה שאני אומר לך ככה. לא, אני אמרתי לך ואתה לא מקשיב. הצביעו לחוק הזה כשימי המילואים היו 35, ולא – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אבל גם אז זה לא היה מוסרי, מה ההבדל? פתאום זה מוסרי? תהיו הגונים. פעם אחת אמת. פעם אחת אמת. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מלחמה – 646 חיילי צה"ל, זה הבדל? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה היה לא מוסרי אז, זה לא מוסרי היום – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם חושבים שכולם מטומטמים, הם חושבים שלא מבינים – אבוטבול לפחות מוריד את הראש. הוא כאן כאילו הוא יודע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – את הביזיון הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מבזה את הציונות הדתית. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סעדה, שב, שב. סעדה, שב. שב, סעדה, לא שמעת עברית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מילא אבוטבול – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה הרי מבין טיפה, אתה צריך להבין שיש הבדל בין מילואימניק שיבוא כשקוראים לו ל-35 יום לבין מי שקוראים לו ל-160 ול-180 יום כשאתה נותן פטור ומממן 20% מהאוכלוסייה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – הילדים שלי עושים את זה, ואתה יודע שאני ואתה הגשנו את חוק – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לך שאני חושש מאוד שהמצב הזה שאתם לוקחים כמובן מאליו, יפסיק להיות מובן מאליו גם לילדים שלך. תודה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איזו שאלה הזויה, מה השתנה. הוא לא בסדר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע ששנינו הגשנו את חוק המשרת, וחתמת עליו – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מילא אבוטבול, אבל אתה? למה אתה יושב כאן? למה אתה יושב כאן? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> סעדה, שום דבר לא השתנה? לא קרה שום דבר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? לך מפה, אתה לא – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> הפוך, אני הגשתי את חוק המשרת: שירתָּ – קיבלת, לא שירתָּ – לא קיבלת. אני לא מדבר – אני עושה, זה ההבדל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הכול השתנה. הכול השתנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל המדינה השתנתה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו חיילים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה, פעם היה טבח כזה באזרחים ישראלים? פעם הייתה כמות כזאת של הרוגים? כל המדינה השתנתה, הכול השתנה, אנחנו צריכים לשנות הכול, את כל מה שהכרנו. אז אתה עוד יושב, אתה יושב פה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> שניה, חבריי חברי הכנסת – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אומנם יש לי מה להגיד בדיון הקיים או בצעקות הקיימות באולם, אבל אני אשמור את זה לזמן של הצעות החוק המתייחסות להחלת דין רציפות. אני רוצה לקחת אתכם כנראה ליקום מקביל, למקום שלא רוצים ואף פעם לא מדברים עליו בימים האחרונים, למרות שזה קורה, וקורה כל יום – המתקפות היום-יומיות של המתנחלים על כפרים ועל רועים ועל תושבים בגדה המערבית הכבושה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ההגנה שלהם על מדינת ישראל – אנחנו מצדיעים לאנשים הללו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רק אתמול תקפו את הכפר עוריף מתנחלים שהגיעו מכיוון ההתנחלות יצהר – שרפו בתים, שרפו מכוניות, תקפו אנשים, סיכנו את חייהם של תושבים שהיו בבתים שלהם בתוך הכפר שלהם, בתוך השטח הכבוש שבאחריות מדינת ישראל. וזה לא מקרה נדיר. פעם לא הביאו את זה לתקשורת, כי חשבו שאלה מקרי שוליים, זה קורה פעם ב-, כנראה יש שם איזשהו חיכוך. אבל כשזה הופך להיות יום-יום, מתקפות מתבצעות יום-יום באופן מאורגן, המתנחלים מארגנים את עצמם ותוקפים גם רועים, משתלטים על קרקעות, זורקים אנשים מהבתים שלהם, מפחידים אותם, שורפים בתים ומכוניות – מה הצבא עושה? אתם יודעים שתושבים פלסטינים כבר לא הולכים להתלונן במשטרה על מתקפות כאלה, כי הם מפחדים, ובסופו של דבר הם אלה שנשארים עצורים – למרות שתקפו אותם, למרות שגרמו להם חבלות, למרות שסיכנו את החיים שלהם – ואף אחד לא רוצה לדבר על זה. שתדעו, פעם אלה היו קבוצות שקראו להן נערי גבעות סהרוריים, תוקפניים, אלימים. אני אומרת לכם, היום זה מתבצע בקבוצות. זה כבר לא עניין שולי. הרבה פעמים הצבא נמצא, נמצא בשטח ורואה את זה מתבצע, והוא מגן על המתנחלים האלה. ככה זה כשהגבולות מיטשטשים, ואנשים חודרים עמוק לתוך – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> ככה זה כשאומרים – – – מעל בימת הכנסת. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – המתנחלים האלה חודרים עמוק לתוך המדינה העמוקה, ואז אפשר לעשות הכול בלי שאף אחד יתחשבן איתם. אל תגידו שלא ידעתם. אל תגידו: לא שמענו. זה קורה, וזה לא ביקום אחר, זה כמה קילומטרים מפה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, מאז 7 באוקטובר החברה הישראלית מתגלה במלוא עוזה. עם של גיבורות ושל גיבורים. אין כמעט יום שבו אנו לא נחשפים לעוד סיפורי גבורה חדשים. אז איך זה, תגידו לי, שיש לנו כזה עם של גיבורים עם ממשלה עם כל כך הרבה פחדנים? חבר הכנסת סעדה, שאלת מה השתנה. זאת שאלה של בן אדם מנותק קשר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני לא שאלתי דבר כזה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שהשתנה זה 7 באוקטובר. 64 פחדנים שיודעים שלצה"ל חסר כוח אדם, חסרים לנו לוחמים ממש ברמה של אוגדות שלמות, ולמרות זאת, באמצע מלחמה, ממשיכים לשתוק, משאירים את המילה האחרונה למשתמטים, ליושבי הקרנות ולשורפי האסמים; 64 פחדנים שיודעים שחוק ההשתמטות כובל את המדינה אל מסלול ברור של התרסקות; 64 פחדנים שעוצמים עיניים ומקווים שלא רואים אותם. אז רואים אתכם. רואים אתכם ורואים לכם. רואים לכם את הפחד. זה לא, חס וחלילה, פחד על עתיד המפעל הציוני או פחד על הדורות הבאים במדינה הזו, זה רק הפחד לאבד את התואר ואת התפקיד. וזה פחד עלוב, עלוב, במיוחד בימים כאלה. המוני ישראלים סיכנו ומסכנים את חייהם בשביל המדינה, ואתם לא מוכנים לסכן אפילו את הכיסא בשבילה. כמו מהמרים שיושבים בקזינו בוער וממשיכים להמר. כל מי שעיניו בראשו יודע בדיוק איך זה ייגמר. אתם מתעקשים להידבק לכיסא בדממה בתוך רכב שגורר את כולנו אל התהום, גורר מדינה שלמה אל התהום. עכשיו זו ההזדמנות האחרונה שלכם למצוא את שארית האומץ, את האחריות ואת היושרה שאולי עוד יש לכם כדי לבלום את הרכב הדוהר ולהחליף במהירות האפשרית את הנהג. איפה חמשת הפטריוטים? איפה חמשת החברים האחראיים בקואליציה הזו? איפה החמישייה שעוד יש לה שמץ של בושה? איפה חמשת האנשים שישתמשו באצבע שלהם כדי להציל את המדינה? האם יש פה כאלה? האם מישהו כאן שומע אותנו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שומעים מי הצביע, מי תמך בזה, מי קידם את זה. שומעים ויודעים. אנחנו לא – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת שמתכחש לאירועי 7 באוקטובר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – תגידי, אני? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מבייש את המשכן הזה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את לא מתביישת להגיד שאני מתכחש ל-7 באוקטובר? את לא מתביישת? אין לך קו אדום? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אתה לא מבין מה קרה מאז לפני שנתיים וחצי, אם אתה לא מבין מה קרה מאז – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את לא מתביישת להגיד דבר כזה? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. אתה צריך להתבייש, כי מי ששואל מה השתנה, הוא מנותק. הוא מנותק. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> חברת כנסת שמסוגלת לדבר בצורה כזאת, אני מתבייש בך. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכו הביתה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני מתבייש בך. העם מתבייש בך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכו הביתה כמה שיותר מהר. מדינת ישראל לא תשרוד אתכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את – – – את מפלגת. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לנו יותר כוחות. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לנו יותר כוחות. לקחתם מדינה שלמה והורדתם אותה על הברכיים. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תתביישי. תתביישי. בושה להגיד דבר כזה – – – << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה צריך להתבייש. תפנו את מקומכם. גמרתם אותנו. גמרתם אותנו. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. הדובר הבא – חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> להגיד למישהו ציוני שהילדים שלו נלחמים שהוא מכחיש את 7 באוקטובר. הילדים שלי היו שם, ואת לא תגידי לי דבר כזה. זה בושה, זה בושה להגיד דבר כזה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה אתה לא מבין – – – מה אתה לא מבין – – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זה בושה. זו בושה להגיד דבר כזה – – – 7 באוקטובר. מאיפה את משקרת? קצת אמת. קצת. קצת יושרה, קצת – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> יתביישו בך. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לפני שנתיים וחצי היה – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברי הכנסת סעדה. חברת הכנסת כהן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תתביישי. תתביישי. לא ראיתי דבר כזה מעודי בקריירה שלי – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך להתבייש. אני מתביישת – – – הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בושה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> להגיד למישהו שהוא מכחיש את 7 באוקטובר? תתביישי. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> להגיד מה השתנה? לשאול מה השתנה? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> זכותך לחשוב, זכותך לחלוק עליי, אבל להגיד – – – << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> 246 – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה. חברת הכנסת כהן. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> תתביישי. תתביישי. אני מצפה ממך שתתנצלי בפניי, תתנצלי בפני הילדים שלי. בושה וחרפה. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> – – – החיילים – – – ואתה שואל אותי מה השתנה? אתה שואל אותי מה השתנה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אני נורא רוצה לתת לחבר הכנסת כהן לדבר. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מנותק. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שגם אתה צריך להתנצל. היא לא פרלמנטרית שמדברת לא לעניין. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מוישה, אני רוצה להתחיל. אדוני, תלחץ. מוישה, אני לומד להכיר אותך. אתה מתנגד למה שקורה הערב, אבל – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אמרתי את זה – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – אבל בסדר. אתה רוצה להגן על המפלגה שלך – חבל. לא מתאים לך. אתה ועוד הרבה אנשים טובים בליכוד, הערב הזה אתם מתגרדים באי-נוחות, כי לא נעים לכם, ועזוב מה היה. דין הרציפות על חוק הגיוס שיעלה יותר מאוחר הלילה להצבעה הוא נקודת מפנה בחברה הישראלית, במדינת ישראל. זה שיא הצביעות וכפיות הטובה של מדינה ללוחמיה, גם לבנים שלך וגם לבנים שלי, סעדה. כשהסוגיה הזאת הופכת להכרח, לצורך קיומי, צורך שהגורמים המקצועיים – צה"ל מגיע אלינו ואומר: אנחנו צריכים עוד חיילים – ברגעים האלה ממשלת ישראל וראש הממשלה בוחרים לעשות פוליטיקה בגרוש. תתביישו לכם. אין מילה אחרת אלא להגיד לאנשים האלה: תתביישו על מה שאתם עושים. ממשלה של פשלונרים. ימין אתם? איזה ימין ואיזה פשלונרים אתם. אם הייתם אנשי ימין אמיתיים, יודעים שבשעת מצוקה אומרים לכולם: קומו, תתגייסו, ולא עושים שטיקים ולא עושים טריקים, ולא בוחרים בכיסא. ואם צריך – אם אני הייתי במקומך, תאמין לי, היום הייתי מצביע נגד, חד וחלק. בלי לעשות – לא מעניין אותי שום דבר. זה המדינה שלנו. זה החיילים שלנו. אלה האנשים שבמקום להקל עליהם, לוקחים עוד משקולת, שמים להם על האלונקה. אלה אנשים שאחרי חצי שנה מקבלים עוד שלושה חודשים למילואים, ואנחנו כאן מתעסקים בפוליטיקה. תתביישו לכם, ממשלת ימין. ממשלת ימין. תראו מה קורה בצפון. תראו מה קורה בדרום. הממשלה הזאת, שמתגאה בזה שאנחנו הלאומיים – תתביישו לכם, כל חבר וחברת כנסת היום מהליכוד, ואני לא אגיד שמות, כי אני מכבד אותם, בכל זאת, שעומדים במסדרון ואומרים לנו: זה חוק שפל, זה חוק שאסור לו לעבור – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אומר לך – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שיושבים כאן ומצביעים לחוק הזה. זה איום ונורא. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: זה לא הוגן לאנשים שמתגייסים, שנותנים את נשמתם, שבאים הביתה והעסק שלהם קרס, והם מקבלים צו ורצים להתייצב. ואתם כאן יושבים, חבריי מהליכוד וממפלגות אחרות, מגלגלים עיניים, מספרים: גם אנחנו היינו בצבא. אז מה אם הייתם בצבא? החובה שלכם לתקן את החברה הישראלית בשעת משבר; החובה שלכם להגיד: כולם מתגייסים. והחובה של מנהיגי החרדים להבין סוף-סוף שהם חלק מהמדינה הזאת, ומי שיוכל להתגייס – שיתגייס. אנחנו לפני רגעים דרמטיים. אם משהו, חס ושלום, יתפתח בצפון, מי יצא להילחם שם, סעדה? מי יצא? הבן שלך יצא. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> גם הבן שלך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי הפעם הרביעית. אז תחוס עליו, בשביל כבודה של המדינה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה הודענו שלא נצביע בקריאה שנייה ושלישית. זה חשוב. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשביל כבודה של מדינה תחוס עליו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעדה, תורך לדבר יגיע. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא פונה אליי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, אני פונה אליו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פרקש הכהן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> משה, לא יקרה כלום אם תגיד: אתה צודק. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני אמרתי שזה לא מוסרי ולא ערכי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כל מילה בסלע. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אמרת שזה לא מוסרי ולא ערכי. לא שמעת אותי אומר אחרת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו חושבים אותו דבר, רק שאתם מתנהגים הפוך. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> לא לא לא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו התוצאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר היום פעמיים לפני שנצביע על דין הרציפות, חוק הפטור מגיוס שהממשלה הזו מקדמת. את החלק הראשון בדברים שלי כעת אני רוצה להקדיש למפלגת הציונות הדתית, שממנה אני מגיעה, ואליה יש לי כבוד גדול – לא למפלגה אלא לציבור הזה. אני רוצה להציג את המוסר הכפול ואת החרפה של מפלגת הציונות הדתית בחוק הזה, מפלגה שאין כמעט נושא שהיא לא מבזה בו את הציונות הדתית הנהדרת שאותה היא מייצגת, מלח הארץ. ב-19 במרץ יו"ר הציונות הדתית, שר האוצר סמוטריץ', מתבטא בנושא הזה וטוען בלהט גדול: "יש – – – תביעה מוסרית, ערכית – – – ובראייה שלי, גם דתית – – – כלפי החרדים. אנחנו" – הציבור של הציונות הדתית – "לא ננוח ולא נשקוט, הציבור החרדי ייכנס לאלונקה, יחד עם כולם". זה אחרי ריאיון שבו שר האוצר כל הזמן עשה חשבונות, והסביר לכולנו שהציבור שלי, הציונות הדתית, נמצא במילואים בצפון ובדרום באחוזים הרבה יותר גדולים מהמצביעים האחרים. והינה, לפני כשבוע, אדוני היושב-ראש, יצא מכתב של גדול רבני הציונות הדתית – תקשיב, חבר הכנסת סעדה, תקשיב טוב – שעליו חתומים 58 מגדולי הרבנים של הציונות הדתית, ובהם 30 מגדולי הדור, ואני מצטטת: "חובת ההגנה על העם והארץ – הרינו להבהיר כי חובה ברורה וגמורה היא על פי תורתנו הקדושה על כל אדם מישראל להשתתף במלחמת עזרת השם מצר שבא עליהם, לרבות לומדי תורה ותלמידי חכמים – הרמב"ם, הלכות מלכים – – – המלחמה הקשה שנכפתה על עם ישראל", הם אומרים, "יצרה צורך קיומי בהגדלה משמעותית של מספר הלוחמים – – – בסכנה קיומית לעם היהודי היושב בציון, סכנה שהינה – – – פיקוח נפש לאומי כפשוטו, על כל המשתמע מכך. המחסור החמור בכוח הלוחם בצה"ל", אומרים הרבנים, "עלול ליצור, חלילה, קרע לאומי הרה אסון – – – והוא כשלעצמו מהווה סכנה קיומית ממשית". אנו פונים אל אחינו "החרדים – – – להתגייס למערכה הקשה ולומר: הינני – – – אנו דורשים מנבחרי הציבור, על כל גווניו וחלקיו – – – שלא לתמוך במתווה הממשלתי המוצע כעת". זה מה שאומרים הרבנים הראשיים, גדולי הדור של הציונות הדתית. ועל המסמך הזה חתומים – תקשיב, חבר הכנסת סעדה, כי אתה חלק מהציונות הדתית, למרות שאתה בליכוד – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – ראש ישיבת ההסדר הר עציון, שבנו נפצע במלחמה האחרונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה למרות? << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ראש ישיבת ההסדר אורות שאול, ששכל את בנו במלחמה האחרונה; נשיא ישיבת עתניאל הרב בני קלמנזון, שאיבד את הבן שלו, גיבור ישראל, ששירת עם הבת שלי בשירות הצבאי, והציל עשרות רבות של אנשים ביום 7 באוקטובר. ואני רוצה לסיים ולומר: זו לא ציונות דתית. אלו לא ראויים להיות מנהיגיה. אתם לא ראויים לציבור שעל שמו אתם קרואים. זה לא תורה ועבודה. זו לא ערבות הדדית. אני מאוד מקווה שהציבור הדתי-לאומי צופה בכם היום, בחרפה הזו באישון לילה, כשאתם תצביעו בעד החוק הזה, שמנציח אפליה בין דם לדם, והוא בעצם כנגד העמדה של גדולי התורה של הציונות הדתית. צופה בכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכנסת תצביע היום על דין הרציפות על חוק השירות, מה שנקרא הגיוס. סביב ההצבעה שלנו היו ספינים ועסקנות קטנה וזולה שאין לה מקום, ולא היה צריך לעלות אפילו סימן שאלה אחד, כי עמדתנו לגבי החוק, לגבי הגיוס, לגבי המשך כהונת הממשלה, היא העמדה הכי ברורה בבית הזה. אנחנו הסיעה היחידה שהצבענו נגד קבינט המלחמה מהיום הראשון, ולכן, גם כשפורשים, זה לא משנה את העמדה. לגבי הגיוס, העמדה העקרונית שלנו: אנחנו נגד גיוס חובה. יש לנו אג'נדה בנושא. אנחנו כן רוצים לגייס את כולם – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – רוצים לגייס את כולם לשלום. זו האג'נדה שלנו. מי שמאמין בכוח ועוד צבא ועוד גיוס, לא יביא שום פתרון או ישועה, לא לאזרחי מדינת ישראל ולא לתושבי האזור. האג'נדה האמיתית היא לא לחשוב במונחים של גיוס ומלחמה ועוד מלחמה, כמו שעמד שר האוצר על דוכן זה ודיבר. אני רוצה להתייחס לדבריו של שר האוצר ולתשובה שלו על האי-אמון. כנראה ששנינו לא חיים באותה מדינה. בשבועות האחרונים אני מסתובב ונפגש עם ראשי רשויות בנגב. המציאות ברשויות המקומיות הערביות בנגב או הערביות בכלל בארץ היא המציאות הכי קשה. הגזרה ששר האוצר, שמתגאה מעל דוכן זה, מביאה לפגיעה ישירה בתפקוד של הרשויות ובשירות שאפשר לתת לאנשים. הקיצוץ שהוא מוביל, וגם משרד הפנים, במענקי האיזון, בצמצום הפערים, ובנגב גם במענק הפזורה – אתם יודעים מה זה מענק הפזורה? זה לא פזורה, זה כפרים בלתי מוכרים, שהמדינה לא מכירה בהם, אין להם רשות מוניציפלית, אין מי שייתן להם אף שירות, ומטילים את זה על רשויות ערביות שקיימות בנגב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משפט אחד. ולכן משרד הפנים נותן מענק כדי שהם ייתנו שירות. גם בזה הם רוצים לפגוע. ולכן אנחנו נצביע היום נגד חוק הגיוס. את הממשלה הזו – אנחנו נפעל בכל דרך לגיטימית דמוקרטית להפיל אותה, ושהיא תסתלק מהעולם הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אדוני השר, אני רוצה רגע לעשות סדר על מה המליאה הזו הולכת להצביע היום. באישון לילה, כמו גנבים, ב-24:00, הולכים להצביע על דבר מאוד פשוט: חוק שבעצם יאפשר פטור לכל צעיר חרדי בגיל 21. איזה כיף. אחרי שנתיים זה אמור לעלות לגיל 22, ואחרי שנה – לגיל 23. אחלה. עכשיו יגידו לכם שהחוק הזה נולד בממשלה הקודמת. גם זה נכון. למה החוק הזה נולד? החוק הזה נולד כי אמרנו: אנחנו צריכים לתת תמריץ לאותה אוכלוסייה בשביל שלפחות תשתלב בכלכלה הישראלית. אם בצבא הם לא חלק מהנטל, לפחות שהכלכלה לא תקרוס גם. אבל מה הם לא מספרים? על מה לא מדברים? על זה שהחוק הזה נולד לפני 7 באוקטובר, לפני שאנשי מילואים עושים שבעה ושמונה ותשעה חודשי מילואים; לפני שמדברים על הארכת השירות הסדיר; לפני שהצבא כמעט מתחנן – תמחקו את המילה כמעט; מתחנן לכוח אדם, כי המשימות אדירות וכוח האדם קטן מאוד מאוד. יושבים פה אנשים בקואליציה הזו, וזה פשוט לא מעניין אותם. לא מעניין אותם. בשביל לשמור על שלמות הממשלה והקואליציה הם מוכנים להפקיר את חיילי צה"ל. כל אדם שלובש מדים צריך להסתכל ולהביט טוב-טוב בכיסאות האלה, שעכשיו ריקים מבושה, ולשאול אותם פשוט: איך אתם עושים לי את זה? למה אתם עושים את זה למדינת ישראל? חברי הציונות הדתית, שכל היום מדברים ועושים השוואות בין דם לדם ומי נפל, חלילה, היום יצביעו בעד חוק ההשתמטות הזה. חברי כנסת מהליכוד, שבמשך חצי שנה אני שומע כמה הם תומכים בלוחמים ובצה"ל, היום יצביעו בעד חוק ההשתמטות הזה. ושרים בממשלה הזו, שכל היום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה יודע שזה שקר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ממש לא שקר, טלי. בואי נעשה את זה הכי פשוט שיש: החוק הזה יביא לפטור גורף מגיוס לאוכלוסייה שצריכים אותה לצבא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. די, מספיק כבר. די. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממש כן, טלי, זה מה שאומר החוק. החוק אומר שכל צעיר חרדי מגיל 21 לא יהיה חייב בגיוס צבאי, נכון? זה נכון או לא נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – ואתה משסה את העם על יסוד שקר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואז את תתרצי את זה לעצמך, את תגידי: לא, זה לא החוק היום, זה רק הרציפות. הרציפות למה? הרציפות לחוק, טלי. הדבר הבא שיבוא למליאה זה החוק עצמו, ואז אני אשאל אותך: מה תצביעי כשיבוא החוק? את תצביעי נגדו? כי גם בדין הרציפות אמרת שתצביעי נגדו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה, בסוף קיפלו אתכם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כי אתם מחלקת הדגים הקפואים. כל הכבוד לאופיר כץ, יו"ר הקואליציה – הצליח להביא את כולם חוץ מאחד אמיץ, שר הביטחון של מדינת ישראל, שמחר בבוקר צריך להביט לאותם לוחמים בעיניים ולא יכול לעשות את זה. כי אין בן אדם נורמלי ציוני במדינת ישראל שיכול לעמוד פה או לשבת פה וללחוץ על הכפתור נגד חיילי צה"ל – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מלבד ממשלת הימין מלא מלא של בנימין נתניהו. עוד יום שהפקרתם את חיילי צה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקשיבה לדיונים על גיוס החרדים, זה דיונים שאני באמת זוכרת אותם עשורים אחורה, ואני חושבת שאנחנו מתנהלים בצורה מאוד לא אינטליגנטית בנושא הזה, כי אנחנו כל הזמן מחפשים את הפלסטר, ולא משכילים לבדוק את הבעיה לעומקה. יש פה בעיה אמיתית. יש פה התנגשות. אני רוצה שנצא רגע מהמונחים של הוגן או לא הוגן, של שוויון בנטל מול אי-שוויון בנטל, של מגזריות, של צדק, ולשנייה אחת, רק לשנייה אחת לקחת את הנושאים האלה ולהניח בצד, ולהקשיב למה שהחברה החרדית אומרת; בעיקר להקשיב לחיילים חרדים שכן עשו את המעשה האמיץ והנכון וכן התגייסו לצבא. הם כל הזמן נותנים טיפים, הם כל הזמן מדברים איתנו, אבל אנחנו לא מקשיבים. קודם כול אנחנו צריכים לתת כבוד לפחד האמיתי, האימתני, שהחברה הזו חשה בכל הנושא של גיוס. זה לא שהם לא מתגייסים כי לא בא להם לשרת; זה לא שהם לא מתגייסים כי הם פוחדים למות. אנחנו מדברים על אנשים שמוכנים לוותר על הכול, באמת על הכול. הם מוכנים לוותר על מקצוע; מוכנים לוותר על לימודים; מוכנים לוותר על חיים של בית עם ארבעה חדרים באיזה יישוב סביר – על הכול, על הכול, בגלל הדבר הזה. בואו נקשיב רגע. הם פוחדים על החוויה החרדית. הם לא פוחדים מזה שהילד שלהם יילחם בעזה, עם זה אין להם בעיה. הם פוחדים ממה שמסביב. אחד העיקרים הכי חשובים בחברה החרדית זה חינוך ילדים. חינוך הילדים שלהם, שהוא אור ונר לרגליהם, הוא משהו – אם אנחנו שומעים כל הזמן אנשים שאומרים: אנחנו מעדיפים למות ולא להתגייס, לשם הם מכוונים. החוויה החרדית הכוללת בתוך בסיסים של צה"ל היום היא משהו שהוא מאוים אינהרנטית. אם יש מפקדת שתזרוק איזה קללה כל-ישראלית, שלאוזני הישראלי החילוני – הוא אפילו לא שומע את זה – בשבילם זאת רעידת אדמה. כל מה שקשור לכשרות, כל מה שקשור לנשים וגברים – כל כך הרבה דברים בחוויה הישראלית בעבורם זה משהו שמערער את התשתית של הקיום הקהילתי שלהם ברמה כזאת שהם לא יכולים לאפשר. ומה אנחנו עושים? במקום להקשיב – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גלית, אם לא יהיו חיילים – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש לזה פתרון. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. נכון, אני מסכימה. אני לא מדברת על פתרונות. כרגע אני לא מדברת על פתרונות, אני באמת מדברת על רוח הדברים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מבינים אותם. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא נראה ככה. אגיד גם למה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> גלית, אני עסקתי שנים בגיוס חרדים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה יגיעו עוד חיילים? מאיפה יגיעו עוד חיילים? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> אני, בניגוד לרוב הבית, שנים גייסתי חרדים לצה"ל, וזה היה בהצלחה יתרה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רואה את המרחב הציבורי גם בתקשורת, גם בתוך אולם המליאה – הוא תוקפני ואגרסיבי. עכשיו, זה מעצבן, זה מעצבן, ואין שוויון, מסכימה עם הכול. אבל אם אנחנו רוצים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תעני על השאלה – מאיפה יגיעו עוד חיילים? אנחנו זקוקים לעוד חיילים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אנחנו רוצים להביא לפתרון תועלתי, אמיתי, חייבים לשנות את הדיסקט. חייבים להזמין אותם לשולחן עגול, להקשיב להם, לתת כבוד לפחד, לתת כבוד לחוויה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם זוכרים שלפני שנה אנשים פה – למה אני עמדתי והתנצלתי? כי היו פה אנשים שחיו בפחד על הקיום שלהם פה. לא רציתי להיות הקלגס שמפחיד. אותו דבר לגביהם, לגבי כל אחד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה יגיעו חיילים? << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק אומרת דבר אחד – זה נאום של שעתיים; אני אסיים אותו בשנייה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> כן, נא לסיים. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> רק דבר אחד: כבוד, אהבה, חמלה, הבנה, גישה אחרת, דיבור אחר, שיח אחר, להקשיב להם, והפתרון יגיע, הוא יגיע. החברה הזו מתבשלת על זה. הוא יגיע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל גם לנו יש אחריות בנושא. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד לתת כבוד, להאזין, לעשות מעגלי חשיבה, לחבק אותם, אם את רוצה, אבל מאיפה נביא עוד חיילים? אנחנו זקוקים לעוד חיילים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ברור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נו, אז מאיפה הם יגיעו? << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם על הלוחם אלירן מזרחי, זכרו לברכה, ששם קץ לחייו. מאז פורסם אתמול שאלירן שם קץ לחייו, לאחר חודשים של לחימה עזה ולאחר התמודדות קשה וטראומטית בפינוי גופות ב-7 באוקטובר בפסטיבל הנובה, לא הפסקתי לחשוב על זה. הדרישה של משפחתו – הוא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, שניים מהם על הרצף – משפחה אבלה ומודאגת וכואבת, שמבקשת שיכירו בו כחלל צה"ל ושהוא ייקבר כחלל צה"ל. בינתיים הם מעכבים את הקבורה. לפני שעה קלה הודיע להם משרד הביטחון שבקשתם נדחתה. אני חייב להודות שמאתמול אני יושב וחוכך בדעתי; אני לא ממהר אף פעם להגיד מה צריך לעשות כשזה לא תואם את הנהלים, כי אני יודע שכל חריג מייצר תקדים, ואני יודע שיש נהלים שבמקרים האלה נקבעו מסיבה מסוימת, אבל לאחר באמת המון חשיבה אני רוצה לשתף אתכם במה שאני חושב שצריך לקרות. אני חושב, חבריי וחברותיי למשכן, שבמקרה הזה צריך לאשר את בקשתה של משפחתו ולהכיר באלירן, זכרו לברכה, כחלל צה"ל. אגיד לכם מדוע. אלירן סיים את שירותו בעזה בחודש אפריל והוכר כפוסט-טראומטי. גופו של אלירן אולי שב הביתה, אבל הנשמה שלו, הנפש שלו, נותרה בעזה. הוא לא באמת חזר אף פעם הביתה. הוא לא באמת התנתק מעולם מאותה המולה של פיצוצים, מאותם רגעי פחד, מאותם מראות אימה וזוועות שהוא חזה בהם, מהמקום הכי מיידי והכי אישי. אני חושב שאלירן למעשה נפצע בקרב. אלירן נפצע בקרב, הוכר כפוסט-טראומטי וקיבל טיפול, בחר בכל זאת לשוב ולהתגייס, וכשהגיע צו 8, הוא פשוט לא יכול לשאת עוד ובחר לשים קץ לחייו. אני חושב שבמצב כזה אפשר לראות ממש שהפעולה לא נגמרה; הנפש עדיין בעזה, ההחלמה לא קרתה. יש ממש סיבה ותוצאה. הוא שם קץ לחייו מטריגר של אותו צו 8 שהגיע כשהוא פוסט-טראומטי, לא כשיר בנפשו להתמודד עם זה. אני חושב שבמקרה הזה, אף שהנהלים ברורים בנושא, גם אני מבקש – ואני מקווה שעוד בבית הזה יבקשו – שבקשתה של המשפחה תכובד, ומן הראוי בעיניי, ואני אומר את זה באמת בכבוד רב – אני לא נוהג להתבטא על דברים כאלה בצורה חותכת – שאלירן, שהיה לוחם וגיבור, יזכה להיקבר כחלל צה"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני פה נמצא בוועדות הכנסת ואני שומע כל הזמן את החברים פה בקואליציה – אין יום שאני לא שומע מישהו מדבר על הניצחון. כולם פה מנצחים. יש פה ממשלה של מנצחים. יש פה את גולדקנופ המנצח; יש פה את פרוש המנצח, שלא התביישו, שלחו אותו כנציג פה ביום שהאריכו בצווי 8, והוא נתן פה נאום במליאה; יש פה את בן גביר המנצח, האיש שלא שירת דקה את מדינת ישראל, מדבר על ניצחון. הוא יודע מה לעשות, בן גביר. אתה מרגיש שבכלל, אם אתה עוצם את העיניים ואתה שומע את הנאומים של האנשים האלה, אתה בטוח שזה חבורת גיבורי-על. גיבורי-על. סמוטריץ' גיבור-על. זוכרים את התמונות שלו כשעדיין היה עצור של שירות ביטחון כללי? השתמט משירות, שירת שירות חלקי, ומדבר על ניצחון. אלה האנשים ששולחים. אלה האנשים שהיום אומרים: בני גנץ עזב, גדי איזנקוט עזב; אין מחליפים טובים מאיתנו. שני משתמטים שידברו על ניצחון, ולא רק ידברו על ניצחון – ישלחו אנשים למערכה. איזה אנשים? שמשרתים. והיום בלילה, החל מ-12:01, הקואליציה הזאת תצביע על חוק גיוס שלמעשה מאפשר פטור מגיוס בזמן מלחמה. ומי יבוא וירים את ידו ומי יצביע בעד? חבורת גיבורי-העל, סמוטריץ', בן גביר, פרוש, גולדקנופ. הם הדוגמה? הם גיבורי-העל? אלה ה"פופאים" של 2024 אחרי 7 באוקטובר? חבורה של מפסידים שמדברים על ניצחון. ובראש ובראשונה נמצא ראש ממשלה. שמענו היום דברי כיבושין פה מאחת השרות: איזה גאון ענק, איזה מנהיג דגול, רק הוא יכול, אין בלתו. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אין עוד מלבדו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בלתו? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אין עוד מלבדו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> פעם צחקנו על אויבינו. אמרנו שאצלם אומרים: קדימה, ואצלנו אומרים: אחריי. הממשלה הזאת יודעת רק להגיד קדימה לאחרים – קדימה לדרום, קדימה למפונים. אחריי – אחרי אדם אחד בלבד, מושחת כמו פרצופכם, כמו יכולת הביצוע שלכם. על ניצחון אתם מדברים? אתם גרמתם להפסד הגדול ביותר שהיה אי פעם מאז קום מדינת ישראל, חבורת גיבורי-העל סמוטריץ' ובן גביר. בלי בושה, אתם אפילו לא מרכינים ראש כששומעים את בן גביר אומר: אני רוצה לשלוח חיילים למערכה. אפס מאופס. ביטחון פנים אין פה, אין פה ביטחון לשום דבר. דיבורים יש, על ניצחון, ניצחון של מפסידים. אתם המפסידים, אבל אתם גוררים את כולנו ביחד. הגיע הזמן שבמקום שתגידו: אחריי, נגיד לכם: קדימה, לכו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, זה אולם המליאה, אנחנו מכירים אותו. יש כאן עוזרים, יועצים, אנשי משמר, צלמים. הלילה, בהצבעה על חוק ההשתמטות, יהיו כאן 120 חברי כנסת, שרים; שר החינוך, אני מניח שיהיה כאן. רק שר אחד אתם לא תמצאו כאן בכל נקודת זמן – שר האוצר. מזה שנה וחצי אין למדינת ישראל שר אוצר ואין הנהגה כלכלית, אחרת אי-אפשר להסביר את כל מה שנעשה כאן עם כלכלת ישראל ב-18 החודשים האחרונים. מדובר בלא פחות מהשמדת ערך של המשק הישראלי. רק נזכיר שהממשלה הזאת קיבלה מהממשלה הקודמת, מממשלת השינוי, כלכלה צומחת בקצב של 6.5% ועודף תקציבי משמעותי. אי-אפשר להסביר כיצד הגענו, עם כל הנסיבות המורכבות, לתוצר שלילי לנפש ולגירעון מעל 7%, נכון להיום. ממשלת ישראל מנהלת מדיניות פיסקלית מופקרת ורשלנית. כבר בשנה שעברה, עוד לפני המלחמה, הכנסות המדינה צנחו ב-10 מיליארד שקלים והגירעון הגיע ל-4.2%, והשנה אנחנו בדרך ל-8%, 8.5% לפחות. המצב שבו ממשלת ישראל משלימה שלוש שנים של גירעון בלתי מרוסן הוא מצב בלתי נסבל, וזו ערובה לקריסה פיננסית ופיסקלית. אזרחי ישראל צריכים לדעת שכל 1% גירעון בסופו של דבר מתורגם גם לאינפלציה. לא בכדי האינפלציה בישראל היום היא הרבה מעבר לתחזית, וזה לא מקרה שיוקר המחיה משתולל ולא מקרה שרמת החיים יורדת, כי אין כאן ממשלה ואין כאן שר אוצר ואין הנהגה כלכלית. הבטחתם למנוע את העלייה במחירי הדלק, והדלק בשנה וחצי האחרונות התייקר ב-20%; הבטחתם להקפיא את הארנונה, והארנונה בשנים 2023–2024 כבר עלתה ב-4.5%, ובשנה הבאה היא מזנקת ב-5.3%, לשיא של 17 שנים. מדובר בכישלון מהדהד, וזה לא יכול להימשך כך. עתיד כלכלת ישראל מחייב מינוי שר אוצר מקצועי ורציונלי, עם רצון ולו מינימלי לעסוק בתחום משרדו, עם יכולת להכיר בכישלונות שלו ושהשליחות הציבורית שלו מתמקדת בהגנה על הקופה הציבורית – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ולא בביזת הקופה לטובת המצביעים שלו בלבד. אין לנו היום שר אוצר כזה, וזה חייב להשתנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, חבר הכנסת בליאק, היום היה שר האוצר – הופעת אורח; לא ענה על שאלות, איחר ב-45 דקות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הבלחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכל מה שרצינו זה לטלטל את בצלאל, כי באמת, אני שומע אותו פה. הוא יורה נתונים כאילו אתה עכשיו מדינה מס' אחת ב-OECD, כאילו אתה – פשוט מהסוף. הבן אדם פשוט לא במדינה. אתה מצרף לזה את היהירות והשחצנות שלו – זה משהו, באמת, פשוט חוויה לא נעימה, אבל אני שם את זה בצד, כי אני שמעתי את חבר הכנסת סעדה צורח פה וקם, ואתם העברתם: אני לא אצביע ראשונה ושנייה-שלישית – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> שנייה ושלישית – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואתה כבר – בטכניקה, אתה כבר יודע איך זה יצא בטכניקה של ההצבעה. ואתם העברתם. ואני תוהה: תגיד, אנחנו צריכים לשכנע אתכם בכלל להעביר את החקיקה הזו או לא להעביר את החקיקה הזו? באיזו מדינה אנחנו חיים? כמה עוד עם ישראל צריך לסבול כדי שצמד המילים "שוויון בנטל" יצא כבר מהפוזיציה הפוליטית? אתם שומעים את זה ונחרדים. ואז אתם שומעים, חבריי חברי הכנסת לאופוזיציה, את המילה שכולנו הרגשנו בה לפני 7 באוקטובר: את ההכלה, את ההבנה, את השיח. כמה זה היה חסר לי כשפירקתם לנו את הכנסת ואת המדינה ברפורמה המשפטית. וואו, ממש הכלתם אותנו. חבר הכנסת סעדה אישית בא לדבר איתי ולהסביר לי כמה זה חשוב, כמה זה מהותי, כמה אתה נכון לפשרות. באמת, אתה ורוטמן, אני רוצה לומר לכם תודה, כי באמת מגיעה לכם המילה תודה, מעבר לחג שמח. אני רוצה לומר לך תודה שהכלתם אותנו, שקירבתם לבבות, שהייתם נכונים לפשרות, שידעתם שזה כרוך במחירים. איזה נחמדים אתם, איזה כיף זה. אבל השוויון בנטל הוא קו, בעיניי, שמדרג או משווה – או לא משווה, מפריד – בין שלטון הפריבילגים, ישראל הראשונה, לבין אלו שקורסים תחת הנטל. אתם, בסדר שתלכו לעבוד; אני, בסדר שהייתי חמש שנים בצבא, עשרות אם לא מאות ימי מילואים. זה בסדר גמור. מי יעסיק חייל מילואים שמשרת 80 ימים בשנה? למה אתם לא חושבים על זה? למה זה נראה לכם נורמלי? למה אני צריך לעלות בכלל לשכנע אתכם, לבקש מכם, שתישאו בנטל? כשאני התגייסתי לצבא – ואני בטוח שכולם – הייתי גאה, אני חיכיתי לזה. לא היה לי חצי ספק שאני חותם קבע. זו גאווה לשרת את המדינה שלנו, זה לא עול. אני לא צריך לדרוש בכלל שוויון, זה צריך לבוא מכל אחד ואחד מכם. ואם אחרי 7 באוקטובר, אחרי 76 שנים שעשו חטאים, בסדר, ובן-גוריון ו-2020, ואתם העברתם בראשונה ובשנייה – מה זה השטויות האלה? תתעוררו כבר על החיים שלכם. על מה אתם מדברים? זו זכות, זו לא חובה. לא צריך לשכנע אתכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין שקר חמור יותר מאשר שקר עצמי, ואין שקר עצמי חמור יותר מזה שהממשלה מספרת לעצמה, כי כשהממשלה מתחילה להאמין בשקרים של עצמה, מיליוני אזרחים סובלים ונתונים בסכנה. ממשלת ישראל, מבחינתכם אנחנו בעצם בתור הזהב של מדינת ישראל. המצב כל כך טוב, שסידרתם למאות אלפי אזרחים לעבור לגור במלון. מבחינתכם הבכיינים האלה בכלל בחופשה. מצבנו הביטחוני מצוין. המצב כל כך טוב, שממש לא חייבים שכל אזרח יתגייס לצבא. אז מה אם אין מספיק חיילים במלחמה הקשה ביותר בתולדות ישראל? קופת המדינה מלאה. אפשר לחלק לאלה שיעדיפו למות ולא להתגייס, ושכל השאר פשוט ימותו, אם במבצע בעזה ואם בתור לקופה בסופר. מעמדנו הבין-לאומי איתן. ממש בכל פעם שביבי עולה לדבר בשידור באנגלית, עוד מדינה מצטרפת לתנועה הציונית. מבחינת הממשלה מעולם מצבנו לא היה טוב יותר, וכולם רק מתנכלים לכם. מבחינתכם אפשר להתעלם מהעם ולהמשיך לשקר לו, וכשהאמת נחשפת, לתקוף ללא רסן את פדויי השבי, המשפחות, החיילים, האזרחים, כי אין כאבי בטן. מצבנו כל כך טוב, שמבחינתכם אפשר לפרום את המכנה המשותף שהופך את כולנו לישראלים, ולשסות אותנו אחד בשני, ולנסות להפוך אותנו בחזרה לשבטים. אגב, זה בכלל מצוין שאנחנו נהפוך לשבטים, לישראלים שנלחמים זה בזה. איפה דודי אמסלם? הרי זה בדיוק מה שחסר, ששרי הממשלה יפרידו בין דם לדם, בין מוצא למוצא, בין העיר והקיבוץ והכפר, ובגדול, כל מי שיבקר אותם יהפוך להיות גיס חמישי. כי כשאתה משקר כל הזמן וגם מאמין בשקר, כמוכם, אתם לא מתבלבלים ואתם משחילים, בין פילוג שיסוי והסתה, על הדרך גם איזה "ביחד ננצח". אבל זה לא יצליח לכם, כי האמת סופה לנצח כל שקר. כי העם המדהים שלנו מאס בשקרים שלכם; מאס בהתעלמות וביהירות שלכם; מאס במילים החלולות שלכם, באימפוטנציה שלכם; מאס בשחיתות, ברמזורים, ביהלומים שלכם; מאס בגברת ומאס באדון; מאס במכונת הרעל ובמפעיל שלה, שמתחבא בדירת פאר במיאמי על חשבון הציבור. השקרים שלכם כבר לא עובדים, גם לא על הבוחרים שלכם. כמו שאר המדינה, גם הם קורסים, והם נדהמים מרמת הניתוק שלכם. לא מגיע לכם העם הזה, ולעם הזה מגיע הרבה יותר טוב מכם. ובעזרת השם, ובעזרת האזרחים המדהימים של העם שלנו מכל קצות הקשת הפוליטית, אתם תקרסו לפני שתצליחו לרסק את הישראליות ואת מדינת ישראל. כי אין לנו ארץ אחרת, ועם ישראל חי. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי לאופוזיציה, למעלה משני עשורים דיברו גבוהה-גבוהה בסיסמאות נבובות על גיוס חרדים לצה"ל, אבל בפועל לא גייסו אף אחד. שמעתי על משאיות, מריצות, אוטובוסים – כמה התגייסו בפועל? דיברו – מאה. כמה גייסו, שני עשורים? אפס. החוק שאתם העברתם, שאתם העברתם, הוא לא מוסרי ולא ערכי, אבל אתם העברתם אותו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אז למה אתה – – – << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> תן לי לסיים. אנחנו, בעזרת השם, נעשה את השינוי. אני, יחד עם חברי הכנסת גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה – העברנו את חוק המשרת, שאומר פשוט: שירת – קיבלת, לא שירת – לא קיבלת. אבל אומרים אמת, כי זה רגע האמת. היום במדינת ישראל, בכל מחזור גיוס – במחזור הגיוס של הבת שלי שסיימה י"ב עכשיו, באשקלון, יש 150,000 אנשים עם פוטנציאל גיוס צבאי או שירות לאומי. כמה מתוכם מתגייסים? 75,000 בלבד, כאשר כל הלא-מתגייסים שווי ערך למתגייסים – במחיר למשתכן הם עומדים ביחד; בסבסוד ללימודים, אם חרדי מקבל 12,000 ללימודים, כמה מקבל סטודנט לרפואה ערבי? 50,000 שקל לשנה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, תנו לו לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> בשירות המדינה, למי יש תיעדוף? אני הייתי בשירות המדינה. יש תיעדוף – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ישראל צריכה עוד חיילים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אז תתקן ואל תהרוס. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, תנו לחבר הכנסת סעדה לדבר. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, אנחנו – מדינת ישראל צריכה לאתחל מחדש. וצריך להיות בצורה חדה וברורה: שירת – קיבלת; לא שירת – לא קיבלת. זה נכון למחיר למשתכן, זה נכון ללימודים אקדמיים. מדינת ישראל צריכה לתעדף בשירות המדינה את מי שמשרת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> משה, ישראל צריכה עוד חיילים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> ודבר נוסף – אנשים שחיים ביישובי ספר, המדינה מעניקה להם הטבות במס כי הם מסכנים את עצמם. הם השכפ"ץ שלנו. מה עם אותם מילואימניקים שכל שנה כבר לא עושים חודש, לצערי – חודשיים ושלושה, ולכן גם נוסיף להם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתם מכבידים עליהם עכשיו. אתם מכבידים עליהם עכשיו, משה סעדה. במקום לגייס את החרדים אתם מכבידים על משרתי המילואים. מאיפה יגיעו עוד חיילים? מאיפה? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, תן לו להמשיך, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מחיר למשתכן, עובד מדינה. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני אומר, בואו נסתכל על החיילים. הגיע זמן אמת. הגיע הזמן שכל 75,000 האיש האלה, כולל ערבים, שהם הרוב, ישרתו שירות אזרחי. אין סיבה שסטודנט לרפואה יקבל 50,000 שקל תקצוב לשנה ולא יתרום בכפר שלו, בבית החולים שלו. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה בממשלה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – עוד חיילים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> את החוק הזה, השוויוני הזה, בתמיכת כל חלקי הבית, נעביר. ותזכרו את הסיסמה הפשוטה וההגונה והאמיתית: שירת – קיבלת; לא שירת – לא קיבלת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה יגיעו עוד חיילים? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממשלה של בטלנים. תפסיקו לדבר ותתחילו לעשות. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע זמן אמת, הגיע הזמן לאתחול מחדש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה יגיעו עוד חיילים? ישראל צריכה עוד חיילים. מאיפה הם יגיעו? << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אמרתי לך, החוק הזה לא מוסרי, ולא נתמוך בו בקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ולכן תתמוך בו היום, כי הוא לא מוסרי ולא ערכי. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אמרתי, כי אנחנו רוצים לדון בו מחדש ולאתחל אותו, ונדון בו. התחייבנו, כתבנו את זה, ותבחן איתנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש חוק שירות ביטחון שאומר שכל בן אדם בגיל 18 צריך לשרת את המדינה. זה הכול. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מה עם הערבים? איפה הייתם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כולם. כולם. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> למה לא פעלתם לגייס את הערבים? למה? כי זה לא הפך לפוליטי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כולם. כולם. כולם, ללא יוצא מן הכלל. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה ממשלה. אבל אתה לא יכול לפרשן. אתם תתחילו לעשות, אתה ממשלה וקואליציה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני הגשתי חוק – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת סעדה, אנא תן עכשיו לחבר הכנסת ואטורי לדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שירת – קיבלת. ישראל צריכה עוד חיילים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו. קדימה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> באמת, מספיק עם השטויות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני אמשיך מאיפה שחברי סעדה סיים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – אחרי שהם הבטיחו לציבור שהם יהיו אופוזיציה, הוא ודן אילוז וחנוך מלביצקי – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, תעצור, או שזה נאום של גלעד קריב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואטורי, באתי לעזור לך. אני יודע – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אני חושב שכל הסיפור הזה, הסצנה פה, אין בה כלום ושום דבר מעבר לניסיון להפיל את הממשלה וצביעות. אני העליתי את זה בחוץ וביטחון, דיברתי עם שר הביטחון, האמרה שלו יצאה החוצה, אז אני יכול לדבר על זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך עוד חיילים, ואטורי? לא צריך עוד חיילים? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, חכה, תשמע אותי, אז אולי אני אפתיע אותך. שר הביטחון אמר – אתם זוכרים? הוא אמר: חבר הכנסת ואטורי צודק, למרות שקשה לי להגיד ואטורי וצודק באותו משפט. על מה זה יצא, הדבר הזה? אני אמרתי לו: תשמע, אתם לא מוכנים לקלוט חיילים. אם אתה רוצה למנוע שנאה בעם ישראל, בוא תגיד את האמת – אתה לא מסוגל לקלוט אף חייל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא צריך חיילים? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, זה לא קשור. מה זה קשור, תגיד לי, אם צריך או לא? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כי צריך חיילים, עוד חיילים, מאיפה הם יגיעו? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הצבא צריך להתארגן לקליטת חיילים, לעשות את זה בצורה הדרגתית. אי-אפשר לבוא מחר בבוקר, להטיל סנקציות על חרדים רק בשל היותם חרדים ולהגיד להם: ממחר בבוקר תתגייסו. שר הביטחון לא מסוגל לקלוט אותם, הצבא לא התארגן לכך. אמרתי לו: תקים גדודים. בא הבן שלי, רוצה להתגייס לקרבי, ליחידה לוחמת – אומרים לו: לא, עצור, סטופ, אין מקום. מה זאת אומרת אין מקום? יש לי רשימה של 2,000 חרדים שרוצים להתגייס, ומחר בבוקר אני אבוא איתם לבקו"ם – בוא נראה מה יקרה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק, די. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין מקום, אין יחידות. תקשיב, גם לסרוגים אין יחידות, אוקיי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, נו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר לך את זה. אמר לי את זה בחוץ וביטחון נציג צה"ל בוועדת חוץ וביטחון, הבכיר ביותר שהיה בחדר. יצאנו החוצה, הוא ראה את הבן שלי, הוא אמר לו: שמע, אל תבקש גבעתי, אל תבקש גולני, אין מקום. בעקבות המלחמה הרבה רוצים להתגייס. אני לא אומר לא לגייס בגלל שאין מקום אלא הפוך, שצה"ל יתארגן לכך. אחרי זה בואו נגיש, בואו נלך לבג"ץ, שיטילו סנקציות, רוצים להקים מחנות ריכוז לחרדים. אתה מבין את הקטע? אין מקום. אם אין מקום לגייס חיילים, אתם לא יכולים לדרוש את זה ולהטיל סנקציות על אחינו החרדים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת ואטורי, התפקיד שלנו זה לחוקק. אנחנו פה בשביל לחוקק. זה התפקיד שלנו, לחוקק. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> כולם חייבים בגיוס. כולם חייבים בשירות לאומי, גם ערבים. מה קורה עם תל אביבים? מה קורה עם תל אביבים? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם, אותו הדבר, מה ההבדל? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה קורה עם חילונים שלא מתגייסים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? 87% גיוס בתל אביב. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה קורה? תפסיק לבלבל את המוח, אני ראיתי את הנתונים. אתה מדבר דברים בעלמא. אין קשר בין מה שאתה אומר לבין המציאות. יש פחות סרבנים חרדים מאשר סרבנים חילונים. זאת עובדה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מספיק עם השקר הזה. 87% גיוס בתל אביב. מספיק עם הדיבה הזאת. זה פשוט שטויות. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הקשר כיפה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך לקריית שאול ותראה. מספיק עם הדיבה הזאת. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הקשר? תלך לקריית שאול ותראה כמה חרדים נפלו במלחמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> 90% גיוס ברמת השרון. העיר מודיעין מובילה באחוזי הגיוס לקרבי. אנשי דיבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיק לבלבל את המוח. אל תדבר איתי על כיפה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנשי דיבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה כיפה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני אמרתי כיפה? דיבה. דיבה. דיבה. ואטורי, דיבה, דיבה, לא כיפה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. כי שנינו יודעים שהכיפה לא אומרת כלום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> להפך, אל תוציא את הכיפה, תשאיר אותה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה הקשר כיפה? זה סממן דתי, זה לא אומר עליו כלום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דיבה, הוא אמר דיבה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אמרתי בסדר, בסדר. תגיד לי, מה יש לכם? חכו, חכו, עוד לא התחלתי עם הנאום על גנץ. רגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עוד לא התחלת? נגמר לו הזמן. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה בבקשה להשלים כמה דברים. בכפר חב"ד, לפני כשלושה שבועות בערך, ישבה משפחה שבעה על בנם שנפל. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אבל למה לצעוק? תדברו – – – << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה לא תדע שיש גם חרדים ששירתו אם לא תקשיב לי. הבן שלהם נפל. היום הגיע – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש הרבה אנשים בבית הזה שאני מוכן לקבל מהם הטפות מוסר. ממך לא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני לא שואלת – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא שואל ולא מקשיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, די. נראה לי שאתה לא רוצה לנאום היום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה, זה גם בתקנון, להעניש? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לסכסך, אבל אצלי – כבר קריאה שלישית והוא בחוץ. די. היום הגיע לחדרי – גלעד קריב, היום הגיע לחדרי דובי – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם תפריע לו, יהיה עוד זמן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז תוסיף זמן בשעון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תעזור לי, טוב? << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע אליי – אני אדבר בנאום הבא. כן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה, באמת? אני רציתי לשמוע מה הוא רוצה לומר – – – << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש שתוריד לו שתי דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מצטערים שהפרענו לך לסיים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תן לו להשיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, אל תדאג. חבר הכנסת גלעד, אתה רוצה לוותר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, אני רוצה לדבר. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> זו שלקחה שוחד, המושחתת הגדולה בתולדות הכנסת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז יאללה. אתה מאוד כל כך רוצה לשמוע אותו, נכון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשמוע אותו, תדע לך שאני תמיד רוצה לשמוע את הצד השני. ברצינות, באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נפריע לך, גלעד, כדי שלא תקבל תוספת זמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ודע מה שתשיב. טוב, יאללה, הפעלתי. בכבוד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מבקש לאפס. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "אל תהיה שמאלן", זה מה שהיה לשר לכישלון לאומי לומר לבן דודה של כרמל גת החטופה. "אל תהיה שמאלן", כי באמת זאת הבעיה, כי במשמרת של השמאל נטבחו כאן 1,500 ישראלים ביום אחד. כי השמאל הזרים מאות מיליוני דולרים לארגון מרצחים. בתקופת הכהונה של השר בר לב בן גביר רץ לכל זירת פיגוע לרקוד על הדם, אבל עכשיו הוא רוחץ בניקיון כפיו וממשיך לרקוד כאשר הדם של הנרצחים והנופלים והחטופים שלא ישובו בחיים זועק מן האדמה. אז יש לי הודעה בשבילך, מר בן גביר: אנחנו שמאלנים גאים, שמאל ציוני שלא מתנצל, בטח לא לפניך. כי מי שהוא ציוני ולא לאומן יהודי וניאו-פשיסט מבין שבלי היפרדות ממיליוני פלסטינים מדינת ישראל תהיה מדינה דו-לאומית מדממת; כי מי שאכפת לו מהחברה הישראלית כולה ולא מכמה סקטורים נבחרים מבין שחייבים לשקם את מדינת הרווחה ולכונן כאן כלכלה מתקדמת שפועלת לטובת כל האזרחים; כי מי שבאמת דואג לביטחון מדינת ישראל לא יצביע כאן אחרי חצות בעד חוק של השתמטות; ובעיקר – כי מי שמאמין בערכי הנצח של העם היהודי לא תולה על קיר סלון ביתו תמונה של רוצח המונים, אלא זוכר שהשלום, גם אם הוא רחוק מאיתנו, הוא שמו של הקדוש ברוך הוא והוא הברכה העילאית במסורת היהודית. אז אנחנו שמאלנים ונמשיך להיות שמאלנים, כדי שמישהו יציע אלטרנטיבה אמיתית לדרך ללא מוצא של הימין הביביסטי ולתהום של הימין הלאומני והגזעני; אלטרנטיבה אמיתית, אדוני היושב-ראש, לא איזו מהדורה מנומסת יותר של אותה תפיסת עולם ביביסטית שרק מקדשת את הסטטוס קוו. אז נכון, כבר 30 שנים שראש הממשלה המושחת והכושל שלנו הפך את המילה שמאל לקללה, מימי "שכחו מה זה להיות יהודים" וכיכר ציון ועד ההזמנה של אלה שמסתובבים עם החולצות "שמאלנים בוגדים" לכאן, למשכן. וזו כנראה ההצלחה היחידה של נתניהו. אבל גם כאשר רבים ממצביעי השמאל הצביעו בשנים האחרונות למפלגות מרכז, שכל אחת בתורה הקימה פיגומים לממשלות ימין, גם במקרה הזה ובעידן הזה אנחנו נחושים שלא לוותר על השמאל הציוני למען מדינת ישראל. ועל אפך וחמתך, בן גביר, בר כוכבא דה לה שמאטע שכמותך, אנחנו נמשיך את דרכו של השמאל הציוני בישראל, נחדש את פניו ואת כוחותיו, ובסוף גם נפיל את הממשלה הרעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תדמיין שעשיתי לך תנועה הפוכה למחיאות כפיים. אני לא יודעת איך עושים את זה פשוט – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, אני מתאמץ לא לדמיין אותך. יש לי מספיק ממך, שאני ממש מתאמץ לא לדמיין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזה הומור, הומור שחור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתנחתא קלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה רבה. תודה רבה, טלי. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חיכינו וחיכינו והינה הוא בא. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אי-אפשר שלא להתרגש משמחה משחרורם בשלום של ארבעה חטופים וחזרתם לחיק משפחתם. את תמונות האושר של הצלת נפשותיהם של מי שהופקרו והוקרבו על ידי מחדלי הממשלה בטבח 7 באוקטובר אפשר וצריך לשחזר בדרך אחת ויחידה – עסקה. גם אביה של נועה ארגמני קרא אמש לציבור לבוא ולהפגין עם משפחות החטופים למען עסקה. "לנו כמשפחה ברור חד-משמעית שהדרך להציל את גלי, זיו ושאר החטופים היא דרך עסקה עכשיו – – – נותרו 120 משפחות שמחכות לרגעי האושר האלו, חטופים חיים שצועקים הצילו לפני שיהיה מאוחר מדי". << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> ימותו 50 על כל אחד, זה המחיר, 51 – – – << דובר_המשך >>עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את זה אמרו אתמול במשפחת ברמן, ששני בניה נחטפו מביתם בכפר עזה. החטופים צועקים להצלה, המשפחות זועקות לעסקה, אבל הממשלה מקשיחה את ליבה, אוטמת אוזניה ושולחת את המיליציה כחולת המדים להכות ולהטיל אימה על המוחים. לכן אי-אפשר שלא להתפוצץ מבושה ומזעם אל מול היחס המשפיל והבלתי-אנושי של ממשלת הזוועות כלפי משפחות החטופים החרדות. לא נתאבד באופן קולקטיבי, זרק להם סמוטריץ' טוב הלב, שעבורו גופות אינן יותר מאשר שטיח אדום שעליו יצעד המשיח. לא אכפת לו שיותר חטופים נהרגו מאש הצבא מאשר שוחררו על ידו. ראש הממשלה נוכח-נפקד – נוכח מול מצלמות כשמחולצים חטופים בחיים, נפקד מביקורי ניחומים ותמיכה במשפחות החטופים והמתים. עד היום לא מצא זמן לשוחח עם תמי מצגר, חטופה ששוחררה בעסקה יחד עם עוד עשרות נשים וילדים, אך בעלה יורם כבר לא יזכה להשתחרר; זמנו אזל, והוא מת בשבי. איש ממקבלי ההחלטות האטומים לא טרח להתקשר, להיפגש, להגיע לנחמם. הם כנראה לא מהבייס. אבל הבושה הגדולה והשטנית ביותר היא השחתת אמות המוסר ואובדן כל שמץ של אנושיות בסיסית בהתעלמות המופגנת מהטבח המחריד שבוצע במאות חפים מפשע במחנה פליטים נוסייראת. יש גם כאלה שצוהלים על הקטל וחוגגים אותו. אין בלתי מעורבים, הם אומרים – אמירה ג'נוסיידית מובהקת. ומה לגבי הילדים? במה הם היו מעורבים מלבד השאיפה הבסיסית של כל ילד לחיות? אין שום גבורה בטבח כזה בילדים, נשים וזקנים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> במה חטאה נועה ארגמני? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – שנקטלו על לא עוול בכפם. ההירואיות האמיתית היא בחירה בחיים ושלום, ולא במוות וקטל; באמונה בקדושת האדם, ולא בקידוש האדם והאדמה. הגבורה האמיתית היא בעסקה לשחרור החטופים והפסקת שפיכות הדמים עכשיו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזו שפיכות דמים? של הטרור בחיינו ובעמנו? לא הבנתי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הם שפכו את דמנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, וזה קורה פה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול במיוחד את חברי הליכוד: מאיפה יגיעו עוד חיילים? ריבונו של עולם, מאיפה יגיעו עוד חיילים? ישראל צריכה עוד חיילים בשביל להגן על גבולותינו – את זה אומר שר הביטחון, את זה אומר הרמטכ"ל, את זה אומרת כל מערכת הביטחון. מאיפה יגיעו עוד חיילים? אגב, את התשובה אתם מביאים היום למליאת הכנסת. אתם מכבידים את הנטל על אלה שמשרתים, על אלה שתורמים. ביד אחת אתם מעניקים פטור גורף לאלפי חרדים צעירים וכשרים להשתמט מצבא ההגנה לישראל, וביד השנייה אתם שולחים צווי גיוס למילואים לאנשים שכבר עשו 120, 140, 160, 180, 200 ימי מילואים. איך זה הגיוני? איך זה הגיוני? אנחנו שומעים ברחובות חרדים צועקים: נמות ולא נתגייס, נמות ולא נתגייס. איזו בושה. איך אתם מגבים את המדיניות הזאת? מה לא יהודי, חברי הליכוד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מיעוט שבמיעוט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה לכם שנה וחצי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בלהתגייס לצבא ההגנה לישראל, לשרת במדי צה"ל, ולהגן בצבא העברי על קיומה של מדינת היהודים? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לא יהודי בזה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם לא רוצים לגייס אותם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם גוזרים על אלפי חיילי צה"ל ועל משרתי המילואים עוד המון ימים של שירות, בעוד אתם פוטרים ביד השנייה אלפי אנשים שיכולים וצריכים לשרת את המדינה שלהם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם לא רציתם לגייס אותם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבו, הנתונים הם בלתי נתפסים. אם החוק הזה יעבור, חוק ההשתמטות הזה, השתמטות משירות, השתמטות משכול – כל לוחם בצה"ל ישרת שש שנים מלאות. קצינים ישרתו 84 ימים כל שנה עד גיל 50. מה זה גוזר עליהם? מה זה גוזר על המשפחות שלהם? מי יעסיק אנשי מילואים, השרה סילמן? מי יעסיק אותם? מאיפה יגיעו עוד חיילים? מאיפה? תסבירו לנו, תסבירו לנו. מאיפה יגיעו עוד אנשים שישמרו על גבולות המדינה שלנו? מאיפה הם יגיעו? אני צריך לשכנע את חברי הליכוד שלשרת בצה"ל זה זכות גדולה? אני צריך לשכנע אתכם? אני התנדבתי לצה"ל ושירתי בגאווה שש שנים כקצין, והתנדבתי גם למילואים. אחותי משרתת כמ"פ בחובלים. אני לא זוכר מתי ראיתי אותה בפעם האחרונה. רוב החברים שלי עושים עשרות אם לא מאות ימים של מילואים. אני בקושי רואה אותם. אנחנו בגאווה תורמים לביטחון המדינה, כי אין לנו מדינה אחרת. אני צריך לשכנע אתכם שזאת זכות ולא עול? איפה אתם, חברי הליכוד? איך אתם לא מתביישים? איך אתם לא מתביישים לגבות את אלו שצועקים "נמות ולא נתגייס"? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם לא באמת רוצים לגייס את החרדים, זאת הבעיה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאיפה הם יגיעו? מאיפה יגיעו חיילים להגן על המדינה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שנה וחצי הייתם בשלטון, יכולתם לגייס את מי שאתם רוצים, אבל לא גייסתם אותם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אושר שקלים, ב-7 באוקטובר היה טבח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אבל לא גייסתם אותם, רציתם אותם בממשלה. זאת האמת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאות חיילים נפלו, אלפי ישראלים נפצעו. צה"ל צריך עוד חיילים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> המציאות שלנו השתנתה אחרי 7 באוקטובר. לומר עכשיו שמה שעשינו בעבר רלוונטי? לא. המציאות השתנתה, ישראל זקוקה לעוד חיילים, וזאת בושה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם צבועים. אתם רוצים – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה אות קין שיהיה חקוק על המצח של כל אחד ואחד מכם לדורי-דורות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם צבועים, זה רק תירוץ – – – הממשלה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם מחריבים את צבא העם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה, תודה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה פשע נגד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לסיים. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה פשע נגד מדינת ישראל. זה פשע נגד צבא ההגנה לישראל. זה פשע נגד האבות והאימהות שלא עוצמות ועוצמים עין בלילה מדאגה. זה לא פטור מהשתמטות, זה פטור משכול. תתביישו לכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם צבועים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, (אומר בערבית: הנביא עליו השלום והתפילות אמר: לא יעשו נסיעות למרחק אלא לשלושה מסגדים: מסגד אל-חראם, מסגד אל-אקצא ומסגדי זה, מסגד הנביא.) כאן הנביא מוחמד מדבר על קדושת שלושה מסגדים קדושים לאסלאם: מסג'ד אל-חראם, שנמצא במכה, מסג'ד אל-נבוי, שנמצא במדינה בסעודיה, מסג'ד אל-אקצא, שנמצא כאן, באל-קודס. בשבוע שעבר יצא השר – לא יודע, הוא קיבל הרבה כינויים, אבל אני אגיד השר לביטחון לאומי – בהצהרה שהוא היה וביקר במסגד אל-אקצא. זאת לא הפעם הראשונה. אני שואל: מה המטרה? מה המטרה בביקור כזה? האם בשביל להבעיר את המצב? האם בשביל להתגרות במוסלמים שנמצאים כאן וגם בכל העולם? האם שמעתם פעם הצהרה אחת, ולו הצהרה אחת שהשר לביטחון לאומי נתן על ההישגים שלו במשרד לביטחון לאומי לכלל החברה בישראל? איזה הישגים יש לשר לביטחון לאומי במשרד שלו? מה הוא עשה? אם נדבר על החברה הערבית, יש הרבה שאלות והרבה סימני שאלה. מה עשה לגבי החברה הערבית? האם יצא בהצהרה אחת ואמר איזה טיפול עשה בשביל להילחם בפשיעה והאלימות בחברה הערבית? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> סליחה, אתה חבר כנסת, הגשת שאילתה? << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איזה טיפול הוא עשה בשביל לעזור ולהילחם בפשיעה בחברה הערבית? כלום, שום דבר, זה מה שעושה השר. חוץ מזה, הוא תמיד רק מצהיר הצהרות שרוצה לפלג את החברה – לא רק להכניס ספינים בין החברה הערבית ליהודית, אלא גם בתוך החברה היהודית הוא רוצה להכניס ספינים ולפלג אותה. זה מה שהוא יודע לעשות. אנחנו אומרים שעוד כניסה ועוד כניסה למסג'ד אל-אקצא – זה לא ישנה את הסטטוס קוו שלו. המסגד לא ישנה את המעמד שלו, לא ולא ולא. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה – לא הבנתי, אין מקום ליהודים בהר הבית? מכוח מה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, מוותרת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא מוותרת. אחרי שמוציאים את דיבתנו רעה, לא נשמור על כבודה של הארץ הזאת? שנייה. לא תכננתי פשוט. פשוט הקדמת את זמני, רק רגע. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> טלי, תעשי רגע הסברים על הר הבית – – – << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אל דאגה, לא צריך לעשות. אני משכנעת את המשוכנעים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עם ישראל הנכבד, אני מקדישה את הנאום הזה לך, הבן שלי, מתנאל גוטליב. מתנאל, מהבוקר אומר לי: אימא, למה את מצביעה בעד דין הרציפות? איך את עושה את זה? איך את עושה את זה? למה את עושה את זה? ניסיתי להסביר לו, ואני רוצה להסביר את זה למתנאל גוטליב ולהרבה מתנאלים גוטליבים, בנים-של ובנות-של, אוהבי ואוהבות הארץ הזו, שרוצים להבין מה קורה בכנסת ישראל, ובטח רוצים להבין האם חוק הגיוס עולה היום להצבעה. אני רוצה להדגים פה את תפארת הצביעות המכוערת של הפוליטיקה בכלל ושל עניין חוק הגיוס בפרט. עם ישראל הנכבד, חוק הגיוס לא עולה היום להצבעה – ארבעה סימני קריאה. מה עולה להצבעה? מקום שבו בג"ץ מתערב במציאות הכה מורכבת, כה מורכבת, באמצעות התערבות פסיקתית במרקם המורכב כל כך של גיוס חרדים – שלא תתבלבלו, אני לא אצביע לחוק גיוס שקובע מכסה של 1,750 חרדים כמו שגנץ הצביע בקריאה ראשונה. לא קורה. גם לא 3,000. זו לא אני. אנחנו מצביעים היום להחזיר את החוק לאותה נקודת זמן, והמשמעות היא שזה חוזר לוועדה להכנה לחקיקה. תשמעו, אני חשבתי שצריך להוריד את זה מסדר-היום. נפגשתי עם נתניהו, נפגשתי עם גורמים בכירים בתוך הקואליציה ושכנעתי אותם בדרכי שלי. הסברתי להם. תקשיבו, את המצב המשפטי הקיים – שמעתם פה כל מיני דברים מופרכים מצד אנשי האופוזיציה. אז אני רוצה לעשות לכם סדר. חוק שירות הביטחון קובע גיוס – נותן סמכות לפוקד במשרד הביטחון את מי הוא מגייס ואת מי הוא לא. יש כל מיני כללים, קביעות, קביעות מורכבות, תתי-קביעות שבסמכות הפוקד. הייתה החלטת ממשלה בהתייחס לפטור כזה או אחר לקבוצה החרדית, וההחלטה הזו, תחזיקו חזק, היא פקעה ב-1 במרץ 2024. אז ההחלטה פקעה ב-31 במרץ 2024, אנחנו בלי חוק, ואנחנו גם בלי החלטה, ובעצם, הפוקד צריך לגייס את כולם, אבל הפוקד לא יכול, לא כי הצבא לא צריך חיילים – הצבא צריך חיילים ולוחמים גיבורים – אבל מערכת הביטחון, כשאני הייתי בבג"ץ שמעתי באוזניים האלה שלי את מערכת הביטחון אומרת: אנחנו יכולים לגייס 3,000. אנחנו בזמן מלחמה, אנחנו לא מצליחים להיערך לזה. אנחנו רוצים להיערך לזה. אנחנו רוצים להתאים את החילות, את הגדודים, איך שלא תגדירו את זה, לקבוצה החרדית. אנחנו יכולים 3,000 בשנה הזו. חשבת, זה מה שאמרו בבג"ץ, ובג"ץ בעצמו הציע 3,000 בהקשר הזה. ופה, אני אומרת לכם, תראו מה זה. אנחנו נמצאים בוואקום משפטי אדיר. אין לנו חוק ואין לנו החלטה, ובעצם המציאות היא שחרדים מתגייסים מטעם עצמם. כבר גויסו 1,200 בשלושת, ארבעת החודשים האחרונים, מתגייסים מטעם עצמם, רוצים לקחת חלק בלחימה, במלחמת המצווה הזו; מבינים בעצמם שאנחנו לא נמצאים ב-7 לאוקטובר. אבל אנחנו לא משנים סדרי בראשית תחת לחץ וסד זמנים. אנחנו רוצים גיוס לכולם. אז תקשיבו טוב, הצביעות הזו לא מרשימה אותי. אני רוצה להגיד לכם מי היה מרוויח מזה שאני הייתי היום נמנעת. אדוני היו"ר, סליחה, אתה יודע מי היה מפסיד היום – מי היה מרוויח, סליחה – מזה שאני לא הייתי מצביעה בעד חוק הרציפות, אם הייתי נמנעת מחוק הרציפות. מי היה מרוויח? אתם יודעים מי היה מרוויח? השב"כ. השב"כ היה מרוויח. אמ"ן היה מרוויח. המטכ"ל היה מרוויח ואמ"צ היה מרוויח. אלה הגופים שנמצאים בוועדת חוץ וביטחון שאני בין הבודדות שלא עושים להם חיים קלים. שלא עושה להם חיים קלים. העונש הלא-מידתי שלי על הימנעות מהצבעה לדין רציפות שלא קשור לחוק הגיוס – מתנאל גוטליב, בני האהוב והיקר, אין חשוב מזה שאני אשב בוועדת חוץ וביטחון ואקדיש את זמני ומרצי לדאוג, לבדוק, לפקח על שיטות הלחימה, פעולות הלחימה, ושאוודא שכל הגופים הללו עונים לנו על השאלות הללו ולהוביל אותנו לניצחון. לא הכול מושלם, אבל את חוק הגיוס אנחנו נשפר לטובת מדינת ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. ד"ש למתנאל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם ליהונתן שבקיבוץ בארי, החלוץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבל, חבל, אני מציעה שתישארי לשמוע את הנאום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם זה נאום שלך, הבורקס, אל תערבי את הבורקס – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בטח, כי את לא רוצה לשמוע את האמת. איך תקשיבי לאמת? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול לעם ישראל וללוחמים וללוחמות בעזה מגיע יותר, מגיע יותר מממשלה שכל מה שמעניין אותה אלה שיקולים פוליטיים צרים ושרידות פוליטית. מגיע לו יותר – ממשלה שפועלת לאור האתגרים הביטחוניים האמיתיים של מדינת ישראל, ולטובת כלל החברה הישראלית. העובדה שהממשלה הזאת מעיזה להביא למליאה בשעת מלחמה חוק השתמטות באישון לילה, ב-00:00, כשכולם ישנים, בשקט בשקט – זאת חרפה. הממשלה הזאת מעבירה חוק שאין לו תמיכה של צה"ל. הוא זוכה להתנגדות מצד שר הביטחון. הוא מלווה בהתנגדות של היועצת המשפטית לממשלה, ויתרה מכך, בניגוד למה שאמרה קודם חברת הכנסת טלי גוטליב, הצבא מתריע, מצלצל בכל הפעמונים, זועק ואומר שכדי לגייס 3,000 חרדים, הוא חייב לקרוא ל-12,000 איש לפחות, כדי שמתוך ה-12,000 איש יהיו לו 3,000. ונחשו מה? כמה חרדים יש בשנתון? בין 12,000 ל-14,000. תעשו את החשבון הפשוט. כדי להתחיל לגייס חרדים לצה"ל, ב-default – לקרוא לכולם, לכולם, וכן לעשות את זה בהדרגה, אבל מחר בבוקר, כי אלו הצרכים של הצבא, כי הצבא צריך 3,000 איש עכשיו, במיידי כדי לעבות את המסגרות שנפלו בהן חיילים ושנפצעו חיילים. ועוד בהמשך לבנות מסגרות חדשות – חטיבות, אוגדות, בהתאם לצורכי הביטחון, בהתאם לצורכי השעה, בהתאם לצורך שלנו לעמוד בצורה איתנה מול כל הזירות והזירות המתפתחות. אז אני רוצה להגיד שזה מביש שבזמן שאנשי המילואים נקראים כבר ל-180 יום, נקראים כבר בצו השני והשלישי, בזמן ששנות השירות והמכינות נעצרו, בזמן שהאריכו את גיל המילואים – העברנו את זה רק עכשיו בוועדת חוץ וביטחון – ומדברים על הארכת גיל הסדיר, הממשלה הזו באישון לילה פשוט מצפצפת על המשרתים. החוק הזה לא רק יפגע בצה"ל ובצורכי הביטחון; החוק הזה יפגע בחברה הישראלית ובסולידריות של כולנו. הוא יעמיק את הקרע בעם. במקום לאחד ולהרחיב את המכנה המשותף, הוא ישסע אותנו. החוק הזה, שמנציח קיטוב בחברה הישראלית, יוצר פיצול של העם לשניים. אנחנו זקוקים לאחדות. אנחנו זקוקים לכך שכל אחד ואחד ייקח חלק בנטל של המדינה. אנחנו צריכים לוודא – חובתנו להגדיר מחדש שיש חוזה חברתי חדש. עוד דקה, אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. עוד דקה זה הרבה. עשר שניות. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> המושג ערבו הדדית – הסתכלתי כמה נתת לחברתי שנתנה פה טיעונים משפטיים במקום להתמודד עם המציאות. ראיתי שנתת לה הרבה זמן, כי מצא חן בעיניך שהיא התפלפלה פה פלפולים משפטיים, ולא הסתכלה על הצורך של הצבא – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. הינה, זה על חשבון הזמן שלך. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לא הסתכלה על הצורך של הצבא. אז כאן נתת לה להפליג – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם את נכנסת לנימוקים ואת פסיכולוגית שלי, אז בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – להפליג בדברים. אז חבל שלי אתה לא נותן לבוא לידי ביטוי ולומר פה את הצרכים של הצבא, בשביל צה"ל, בשביל הלוחמים והלוחמות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. הבנו. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בשביל שנעמוד איתנים מול האתגרים הביטחוניים שלנו. רצוי וחובה שנגייס את כולם פה. כולם לצה"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> התפלפלה פלפולים ושקרים וסיפורים והכול בסדר. רק התפלפלות ופטפוטציה – – – ההיא אמרה, והיועצת המשפטית, והשב"כ, וצה"ל, ושום דבר בנוגע לצורכי הצבא באמת. פשוט בושה וחרפה, ובמה מפה עד להודעה חדשה, במקום שתתביישו. זו חרפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אגע במה שרציתי להגיד, רק הערה קצרה לנושא של חוק הגיוס וחבריי באופוזיציה. לפני כשלוש שנים, ב-13 ביוני 2021, הוקמה ממשלת ההונאה והשנאה של בנט, גנץ ולפיד. היא כיהנה במשך כשנה וחצי. היו לכם כשנה וחצי זמן לגייס את מי שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים, על אילו מכסות שאתם רוצים. אתם לא עשיתם את זה, כי אתם לא באמת רוצים לגייס את החרדים. אתם פשוט רציתם – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו רוצים שרק – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם רציתם לצרף אותם לממשלה מכיוון שאתם נסמכתם על תומכי טרור בממשלה שלכם, ואתם רציתם לצרף את החרדים. הייתם מוכנים לתת להם הכול כולל הכול רק כדי שהם ייכנסו. אז אל תבלבלו לנו את המוח, אתם לא באמת רוצים לגייס את החרדים. אם הייתם באמת רוצים לגייס אותם, הייתם מגייסים אותם במשך שנה וחצי. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> נכון, אנחנו – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם רק רוצים להפיל את הממשלה. נקודה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> וזו האמת. זו האמת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שלי, פעם אחרונה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זאת לא האמת, זה שקר. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> זו האמת. זו האמת. נקודה. ובגלל זה אתם כל כך מתרגזים. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לי מה קרה עם – – – של 7 באוקטובר? 7 באוקטובר – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שרון, בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> במשמרת של מי היה 7 באוקטובר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אל תגייס אותו. תלך אתה למילואים. תלך אתה למילואים, גיבור גדול. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אין שום בעיה. אין שום בעיה, אדוני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה היחיד – – – לעשות. אנשים מאבדים את – – – שלהם. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו כולנו בעד שכולם ישרתו. אבל אתם צבועים, אתם לא רוצים לגייס את החרדים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו צבועים, כן. למה אימא – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם צבועים. היה לכם את כל הזמן לגייס את כולם ולא גייסתם. אל תבלבל לי את המוח. לא גייסתם. לא גייסתם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הותר לפרסום? מה קרה? כולם ילכו לצבא, כולם. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו אני אגע רגע אולי במשהו – אתה דווקא כן תשמח. אתמול הודיע מר גנץ על התפטרותו מממשלת החירום הלאומית יחד עם סיעתו "הממלכתית". אם יש דבר שלמדנו בשנה האחרונה הוא שמדינת ישראל נדרשת לאחדות, לאחדות אמיתית ולקונסנזוס רחב, על אחת כמה וכמה וביתר שאת בזמן מלחמה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> מה שאמרת עכשיו זה אחדות? אתה זורק פה סיסמאות – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בנאום לעוס בסיסמאות, בקלישאות, הוא ניסה לתרץ את מעשהו הבזוי בכך שחדרו אינטרסים פוליטיים לניהול המלחמה. לצערי, מרגע הצטרפותו של גנץ לממשלה הוא לא באמת רצה להיות שותף הוגן, ואני אציין רק כמה דוגמאות: הוא ושריו החרימו בשוטף את ישיבות הממשלה; הם לא לקחו חלק משותף בהצבעות הקואליציה, לרבות על התקציב; הוא תרם לאי-הדחתו של תומך הטרור עופר כסיף מכנסת ישראל; הוא חתר כנגד ראש הממשלה נתניהו, וזה בלט במיוחד בביקורו ההזוי בארצות הברית בניגוד לעמדת הממשלה; הוא שימש ועדיין משמש כפרוקסי הפוליטי של הממשל הדמוקרטי לצורך כינון, חלילה, של מדינה לעם המומצא – הפלסטינים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> למה הרסתם את היחסים איתם – – – << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> כעת הוא יוצא מהממשלה בזמן מלחמה, ובכך הוא יורק בפרצוף של חיילינו הקדושים שנלחמים בחזית, וזאת מסיבה פוליטית נטו. זה הפחד שלו מהתחזקותם בסקרים של שני היאירים: היאיר הראשון, מהים ולא משם, יושב-ראש יש עתיד; היאיר השני הוא יאיר הסרבן ממפלגת העבודה. שניהם התחזקו בסקרים על חשבון גנץ. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם יאיר נתניהו? מה עם יאיר נתניהו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> חצי דקה, בבקשה. שאלתי לגנץ: מי מפעיל אותך כבובה על חוט? האם אתה מקבל הוראות מעבר לים ממי שמבקש ליצור כאן כאוס וסחרור? את מי משרתת העזיבה שלך את הממשלה? תראו אילו חגיגות היו בעזה אתמול בעקבות ההתפטרות שלו. לסיכום, אני אומר שאנו נמצאים בתקופה היסטורית קריטית, ולכן נדרשת אחדות, אבל אחדות אמיתית, שתשקף את רוח הקרב של החיילים ואת רצון העם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. ולכן, אני מעריך שהעזיבה של גנץ וחבורתו תיטיב בסופו של דבר עם ישראל, מכיוון שכעת נוכל להרכיב קבינט התקפי שחותר לניצחון, לפי רוח חיילינו האמיצים, ולא שתי בובות תבוסתניות על חוט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לסיים. תודה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני קורא מכאן לכל מפלגה ציונית בעלת אחריות לאומית – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש עוד חוקים, נו. תמשיך בחוק הבא. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> שתי שניות. – – ליטול חלק ולהיכנס לממשלה לצורך הכרעת האויב וניצחון העם. אז גנץ, אתה חסר אידיאולוגיה ועם אפס מנהיגות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> חמש דקות ו-30 שניות, נו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם לא תפריעו, אז יהיה שלוש דקות, שלוש וחצי. אתם מפריעים. לשרון אף אחד לא הפריע. היו לה שלוש דקות נטו. פה אתם מפריעים, אז זה יהיה על חשבונכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני לא רון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שרון ניר, אמרתי. לא רק אתה בפוקוס פה, יש עוד ח"כים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אדוני, מישהו הנדס תודעה היום? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> לא. הנדסת תודעה זה נאום בן דקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיכו להפריע וזה יהיה שבע דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשמאל אוהבים מאוד את מנחם בגין, אבל בעיקר כדי לחבוט בליכוד. הם רק מנסים להסתיר איך הם שפכו את דמו כשהיה ראש ממשלה. אבל מנחם בגין היה ראש אופוזיציה לפני כן, ובתור ראש אופוזיציה הוא ידע מהי אחריות לאומית, מהי ממלכתיות ומה זה כשהמדינה לפני הכול. לאחר מבצע יונתן באנטבה אמר מנחם בגין: "אנו נותנים כבוד היום בשם האומה כולה לצבאנו, לרמטכ"ל ועוזריו, למפקדים והחיילים, אשר הוכיחו כי אומנם כן חודש דור המכבים בימינו. מבקש אני לומר שלכולם הזכות, אבל ראש ממשלה הוא ראש צוות; ראש צוות, בעוד כולם אחראים, שם על שכמו עוד טיפה אחת של אחריות. ומי יודע איזה כובד לטיפה הזאת. לכן היום אומר לראש הממשלה בשם האופוזיציה: השקפותינו שונות. אנו נמנים על מחנות שונים. בבית הזה החופשי עוד בוודאי יהיו ויכוחים בינינו, יסודיים, רציניים ואולי אף חריפים. אבל היום הזה בכל ליבנו נאמר: ראש הממשלה, כל הכבוד". איפה מנחם בגין ואיפה אנשי האופוזיציה, אלו הוותיקים ואלו שהצטרפו אליהם כעת. ממלכתיות? הכי חוסר ממלכתיות שיכול להיות. המדינה לפני הכול? הפוליטיקה הקטנה, ההנחיות מאמריקה והאינטרסים האישיים שלכם לפני הכול. אחריות לאומית? חוסר אחריות לאומית – חוסר אחריות לאומית ביחס לראש ממשלה, שלקח על שכמו את ההחלטה לצאת למבצע ההירואי, מבצע ארנון. הרי אם המבצע היה נכשל, חלילה, כל כך הייתם נהנים לשפד את ראש הממשלה על הגריל, אבל כשהמבצע הצליח – אף מילה של הערכה והכרת הטוב. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא היה הולך להצטלם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> חוסר אחריות לאומית בעזיבת הממשלה בזמן מלחמה, כשהחטופים עדיין במנהרות, ותושבי הדרום והצפון עדיין עקורים; חוסר אחריות לאומית בזריקות עידוד לאויבינו כשאתם נותנים להם תקווה שהינה, עוד רגע הכול פה מתפרק. בושה לכם. בעזרת השם, עכשיו, כשגנץ וחבריו פרשו מהממשלה, אין מי שיעצור את הקבינט מלהכות באויבינו בדרום ובצפון. הגיע הזמן לנצח בעוז ובגבורה, בלי מגבלות ובלי היסוסים; הגיע הזמן להחזיר את ההרתעה; הגיע הזמן לפעול בכל הכוח כדי להשיב את תושבי הצפון והדרום לבתיהם ואת כל החטופים לבני משפחותיהם במהרה בימינו, אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אוי, איך נפלנו איתכם? איך נפלנו איתכם, איך? קיבלנו נוק-אאוט. איפון, איפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סימון, זה וזארי. יש לנו הזדמנות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה לא וזארי, חתיכת איפון קיבלנו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דין הנפש כדין הגוף. אם אלירן מזרחי, זיכרונו לברכה, היה חוזר מהקרב פצוע באורח קשה בגופו, אולי הוא עדיין היה חי; אם גופו היה קורס במהלך האשפוז, הוא היה מת מפצעיו, הוא היה מוכר כחלל צה"ל והיה נקבר בקבורה צבאית. משפחתו לא הייתה צריכה לנהל מאבק בשעתה הקשה ביותר כדי שהוא יוכר כחלל צה"ל. הבעיה היא שאלירן, זיכרונו לברכה, חזר מהקרב פצוע קשה, אבל אף אחד לא ראה מספיק את הסערה הפנימית המתחוללת בנפשו. הנפש שלו הייתה קרועה כמו חלקי הגופות של חבריו שאותם פינה משטח האויב. אלירן, זיכרונו לברכה, הוגדר כפוסט-טראומטי. ברגע שהוא קיבל צו נוסף, הוא שם קץ לחייו. לאחר שדיברתי עם בני משפחתו של אלירן, זיכרונו לברכה, אני פונה מעל במה זו לשר הביטחון חבר הכנסת יואב גלנט: בבקשה תיתן לאלירן, זיכרונו לברכה, את הכבוד שהוא ראוי לו – להכיר בו כחלל צה"ל ולקבור אותו בקבורה צבאית, לאחר שהוא נלחם עבור כל אחד ואחת מאיתנו במשך חודשים רבים. זה בידיים שלך, גלנט. אלירן מזרחי, זיכרונו לברכה, היה גיבור ישראל. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן ואמן. כואב הלב. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אחרוג ממה שרציתי לומר ואתייחס לדברי הבלע של חבר הכנסת אושר שקלים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה דברי הבלע? מה דברי הבלע? << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> של נעליך מעל רגליך כאשר אתה עוסק בגיבורי ישראל – במי שבמשך עשרות שנים עסק בביטחון ישראל; במי שנתן את היקר מכול; במי – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אין לי שום בעיה – – – שבזמן מלחמה עזבו והפקירו את הכול, עזבו וירקו בפרצוף של – – – ועזבו את הממשלה. בושה וחרפה – – – של נעליך? בושה וחרפה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מציע לך שתעצור ותקשיב למה שאני אומר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא הפריע לך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה, בושה וחרפה. זה מנהיג? זה מנהיג? זה בובה על חוט. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מציע שתקשיב למה שאני אומר. גיבוב של הבלים וקונספירציות, חבר הכנסת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> של נעליך? זה בובה על חוט. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שקרים וקונספירציות, לא מתאים. לא מתאים למפלגה שרוצה לדבר על הוד והדר. גיבוב של שקרים מפלצתיים וקונספירציות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ומה הוא עשה? מה הוא עשה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה. די. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה הוא עשה לשותפות אמיתית? על מה אתה מדבר? שטויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אני קורא אותך – כמעט אמרתי שנייה. די. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה חמור יותר. זה חמור יותר. הבהלה משני הקצינים והג'נטלמנים הללו, גם קצינים מובחרים וגם ג'נטלמנים, הבהלה, הכינויים, הזלזול, מעידים על חשש; לא יודע ממה. מדובר בשני אנשים שבחרו, ברגע הקשה ביותר של הממשלה הרעה שהייתה כאן במשך תשעה חודשים, בחרו על פי הקוד הגנטי שלנו להצטרף ולהציל אתכם מעצמכם. תגידו תודה – ושתקו במשך שנה. במקום זה אתה מלגלג עליהם. בושה וחרפה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם יצאתם נגד הסרבנות? תענה על שאלה פשוטה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אתייחס רק לנקודה אחת, רק לנקודה אחת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק לנקודה אחת מבין ההבלים והקונספירציות שפיזרת מעל הבמה החשובה הזו. לכנות את החיזוק, את המאמץ האדיר לחיזוק הברית האסטרטגית עם המעצמה הגדולה בעולם, בשם הרכנת ראש ומריונטות, אין זה אלא דברי הבל וקונספירציה. אני רואה כיצד אתם מכינים את מערכת ההשמצות לקראת מערכת פוליטית. לשני הקצינים הללו, גנץ ואיזנקוט, אתם לא תקראו מריונטות. אתם תגידו להם תודה על השירות, ובקרוב תרצו שהם יצטרפו אליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי, בכבוד, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 248 ימים למלחמה; 120 חטופות וחטופים עדיין נמצאים בידי החמאס. אני רוצה לדבר קצת על הצפון. עשרות אלפי תושבים עודם עקורים מבתיהם, בלי אופק לחזרה, בלי ביטחון, ללא עתיד. בשבוע האחרון הייתי פעמיים בצפון הנטוש והמופקר. נטוש. ריח השרפה עדיין עומד באוויר, ועכשיו ב-ynet הצפון בוער שנית. יישובי הצפון שוממים ותושבי האזור חיים בחוסר ודאות, במצוקה גדולה, וליבם מלא זעם ותסכול מוצדקים כלפי המדינה שהפקירה אותם. פגשתי תושבים, בעלי תפקידים, אזרחים משלומי, מקריית שמונה, ממטולה, ממעין ברוך, מכפר בלום, מאבן מנחם, משומרה, מנטועה ועוד שחיים כבר שמונה חודשים בבתי מלון. הם ידעו לספר שהחיים במלון לא מדהימים בכלל, אפילו לא מעט. פגשתי אנשים שלא יודעים אם הבית שלהם עומד על תילו, איזה נזק ההפגזות הבלתי-פוסקות הסבו לו; אנשים ששמונה חודשים לא ישנו במיטה שלהם, לא בישלו במטבח שלהם, לא ראו את הנוף שנשקף מחלון ביתם; אנשים שחוקים, תשושים, מודאגים, חוששים לגורל היישובים, חוששים לגורל חבל הארץ היפהפה שפעם היה להם בית ועכשיו הפך לרצועת ביטחון בתוך מדינת ישראל; אנשים שמרגישים שהם מספיק טובים כדי לשמור על גבולות המדינה, להיות חקלאים, לשלם מיסים, לשרת בצבא, אבל לא מספיק טובים כדי שהמדינה תראה אותם, תדאג להם. הם מרגישים שקופים ונטושים; אזרחים שקוברים את מתיהם בחשכת לילה כי חברה קדישא מנועה מלהגיע. לתושבי הצפון אין בית, וחיי העקורים קשים מנשוא. אין לילדים מענה ראוי – מענה חינוכי. גם אם מנסים לספר לנו אחרת, יש עלייה במקרי הגירושים, באירועי אלימות במשפחה, אלימות מינית, סמים, שוטטות, אלכוהול, אובדנות. באין אופק, חלקם כבר החליטו לא לחזור. גם ביישובים שלא פונו המצב לא פשוט. אנשים חיים תחת אש, אש החיזבאללה, תחת איום כטב"מים, טילים, שרפות, עסקים קורסים, משפחות מתפרקות, ילדים חיים בחרדה, חזרו להרטיב במיטה. הממשלה הפקירה את הצפון, והצפון גוסס לאיטו, ונראה שלאף אחד בממשלה לא אכפת. אין גוף מתכלל שאחראי לטיפול בתושבי הצפון. לתושבים אין מענה על פניות. הביורוקרטיה נוקשה, מסורבלת, מייאשת לא פחות מהמציאות. את זעקת תושבי הצפון אנחנו חייבים להשמיע כאן יום-יום, שעה-שעה. לא ייתכן שהממשלה מצמצמת את גבולות המדינה לחדרה עד גדרה. לא ייתכן שחבל ארץ שלם יעמוד שומם, נטוש והרוס, ושהתושבים יידרשו פשוט לחכות. המצב כפי שהוא לא יכול להימשך. ממשלת החידלון איבדה את הצפון, אבל לא מאוחר מדי לחזור ולמצוא אותו. תתעוררו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יש שרה? זו לא שרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לך, שר הרווחה פה, ויש פה גם עוד שרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא, התכוונתי שרה אמיתית. ענית לי שיש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני עומדת כאן אחרי ששמעתי חלק מהנאומים פה בשעה האחרונה ובאמת האוזניים שלי בוערות. בוערות. אני שואלת את עצמי אם אנחנו חיים במציאות נפרדת, מציאות מקבילה. אני מרגישה שזה כמו דלתות מסתובבות: אני במציאות אחת ויש פה אנשים שחיים במציאות אחרת, מנותקת לחלוטין מכל מה שקורה. אני רוצה להגיד, עשיתי איזו בדיקה קטנה, סתם מדגם, בסדר? לא נציין את כולם, אבל עשיתי איזו בדיקה קטנה לגבי חברי הקואליציה הנכבדים ששירתו נאמנה את המדינה, ששירתו אותה בעוז, גם בגבורה, יש להגיד, ונתנו מעצמם למען המדינה לאורך השנים כי הם הרגישו שליחות כפי שכל אזרח במדינה אמור להרגיש. יש לנו את השר דיכטר, ששירת בסיירת מטכ"ל, וכמובן, קריירה בשב"כ; יש לנו את יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, שהיה רב-סרן במילואים במצ"ח; השר ניר ברקת נפצע במלחמת לבנון הראשונה והמשיך לשרת במילואים שנים לאחר מכן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יש גם את יאיר לפיד, שלא יודעים איפה הוא שירת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, די. די כבר. מה? לקחת כדור לא נכון היום? מה יש לך? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת צביקה פוגל היה ראש מטה פיקוד דרום; חבר הכנסת אוהד טל היה מפקד טנק; חבר הכנסת דני דנון היה מ"פ בקורס חיילים מחו"ל; השר יריב לוין שרת ב-8200; חבר הכנסת קרויזר נלחם במלחמת לבנון השנייה, ולדעתי, וא עשה מילואים גם במלחמה הזאת, אם אינני טועה; השר שלמה קרעי בחר לשרת בגדוד הנח"ל החרדי; חבר הכנסת ביטן היה חובש קרבי; חבר הכנסת יולי אדלשטיין התגייס לצבא למרות שהיה אסיר ציון; חברת הכנסת גוטליב הייתה מדריכת תותחנים; חברת הכנסת גלית דיסטל הייתה מש"קית ת"ש בחיל האוויר; חבר הכנסת ואטורי היה מפקד צוות חילוץ מסוקים; השר אופיר סופר היה קצין מעוטר בצל"ש; גם חבר הכנסת אריה דרעי שירת, ברבנות הראשית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הרבנות הצבאית. הצבאית. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבוד השר יואב בן צור היה קצין בחיל החינוך; השר משה ארבל היה בפיקוד העורף ואז תובע בפרקליטות הצבאית; חבר הכנסת והשר אוריאל בוסו היה קצין העיר; חבר הכנסת יוסי טייב שירת בגבעתי; חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת פינדרוס גם הם שירתו בצה"ל. נתתי לכם רק מדגם, אוקיי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה עם השר? גם הוא היה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, כבוד השר מרגי, כל הכבוד. כבודך במקומו מונח. ואני רוצה להגיד לכם שלחשוב שהאנשים האלה, שנתנו מעצמם למדינת ישראל, שבאמת ראו בזה שליחות, בשירות הצבאי, יעמדו פה היום להצביע על החוק הזה בזמן מלחמה, כשחיילים נהרגים מדי יום וחיילים פצועים ממלאים את בתי החולים ולצה"ל חסרים חיילים, ויצביעו על החוק הזה. איזו בושה למדינת ישראל. ואני רוצה להגיד לכם, אין הבדל בין דם לדם. הבת שלי אתמול סיימה טקס י"ב, היא עומדת להתגייס לצה"ל. זו זכות עצומה. והדם שלה שווה לדם של כל אחד במדינה הזאת. לא יכול להיות שהיא תלך לצבא ומגזר שלם לא ילך לצבא. ואני רק רוצה להגיד, חבר הכנסת אושר שקלים, שאני מכבדת. אני יודעת – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני מדברת עם חבר הכנסת אושר שקלים. אני רוצה להגיד לך – – – << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני מדברת איתו. אני רוצה להגיד לך, אני יודעת שאתה בן אדם רגיש, אני ראיתי אותך עומד מעל הדוכן הזה עם דמעות בעיניים גם בנאום הבכורה שלך וגם בהזדמנויות אחרות. הקשבתי בקשב רב. יש לך לב בתוך הגוף שלך. אני מציעה לך לחשוב טוב ולחזור בך ממילותיך. אב שכול, רמטכ"ל במדינת ישראל – זו לא העת להשתמש במילים כאלה. זו בושה וחרפה, ואתה חצית קו אדום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חס וחלילה, זה לא נכון. שלי, זה לא נכון. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני לא מהמהללים של אנשים אחרים, אבל אתה טעית במילותיך. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני יכול לענות רגע? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא עכשיו, אחרי ההצבעה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לבוא לפה לענות, אני עדיין כאן. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אני רוצה להשיב גם לחברת הכנסת שלי טל מירון וגם לחבר הכנסת שוסטר, שעלה כאן. בן-גוריון אמר בזמנו: "יותר אולי מכל מדינה אחרת תלויה מדינת ישראל ברוח וברצון הפועם בעם כולו, בנכונות של כל אחד מאזרחי המדינה – –" << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת שלי, זה מפריע. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> "– – לעשות חובתו לכלל ברגש של האחריות הממלכתית של כל תושב". אצל בן-גוריון, כשהוא אמר אחריות ממלכתית, כוונתו הייתה לאחריות לממלכת ישראל – להיות ממלכתי, להיות נאמן לממלכה, להיות נאמן לאינטרסים הלאומיים, להיות נאמן למשימות של הממלכה. ולמה נזכרתי במושג הממלכתיות של בן-גוריון? כשראיתי אתמול את המופע של בני גנץ – אני אומר את זה לא מתוך רצון להעליב מישהו; אני אומר לך ואני אומר לחבר הכנסת שוסטר – הקשבתי, שום דבר ממשי, שום דבר מהותי, שום דבר שנוגע למשימות הלאומיות הכבירות שניצבות בפנינו. שפה – כולה נחמדות, כולה נימוס, אבל זאת נחמדות שמרוקנת את המהות, נימוס שמטשטש כל עמדה – בכל נושא, אגב, ביטחון, יחסי חוץ, כלכלה. לא יודע, אי-אפשר לדעת. אתה קפיטליסט, בני גנץ? אתה סוציאליסט? אתה בעד מדינה פלסטינית? אתה נגד מדינה פלסטינית? זו לא ממלכתיות, זה ההפך מממלכתיות. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הכי ממלכתי להעביר את חוק הגיוס הלילה, להעביר את חוק ההשתמטות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שרון, איש ממלכתי הוא לא ניטרלי, הוא מייצג – נדבר על זה עוד רגע, אבל איש ממלכתי הוא לא אדם ניטרלי, הוא מייצג את האינטרסים של הממלכה. אותו דבר במכתב הזה, אדוני היושב-ראש. חיפשתי את המכתב של בני גנץ – מכתב פומבי, אגב – שבני גנץ שלח לראש הממשלה לפני שלושה שבועות. מציע לכם, אזרחי ישראל, לעבור סעיף-סעיף. עוד פעם, שום דבר מהותי, שום דבר ממשי. ואני עוקב בוועדת חוץ וביטחון, אחרי ההסכמות בקבינט, אחרי הפרוטוקולים. הוא כותב פה: השבת החטופים והצבת יעד זה כמטרת-על במלחמה, כולל השמת המשאבים הנדרשים לכך. מישהו חולק על זה שהשבת החטופים היא יעד חשוב? אמרו לי משפחות חטופים: אתם לא שמתם משאבים? לא יודע, ניצן אלון ביקש תקנים – זו גם חוצפה לכתוב דבר כזה – ניצן אלון ביקש תקנים, אתה היית בקבינט המלחמה כל החודשים האלה, הוא ביקש משהו, תקציב – לא נתנו לו? מה זה לכתוב דבר כזה? יש פער כזה? סתם מילים ריקות. אחרי זה, מה עוד? הכול. קידום הסכם נורמליזציה עם סעודיה. אנחנו לא מסכימים לנורמליזציה עם סעודיה? יש פער בקבינט? אנחנו? ואת זה כותב בני גנץ, שלא מכבר היה שר ביטחון, כשארצות הברית הגישה טיוטה בווינה להסכם עם איראן ואחרי זה הגיעה עם הבנות. אז הוא היה במנזר השתקנים, אז הכול היה בסדר, מדיניות אין-הפתעות. יש פה משהו בנייר הזה שיש פער בינו לבין הקבינט? שום דבר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עם חוק הגיוס? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא כותב פה עוד משהו: לאתר גורמים שייכנסו לרצועת עזה לפן האזרחי. מה, אתה לא יודע, בני גנץ, מה יקרה לגורמים? היית שולח מישהו מהמשפחה שלך להיכנס? מה, לא נכנסו? לא ניסו את זה? נכנסו. מה קרה, סימון? הראש והכתפיים, איך אומרים, לא נשארו מחוברים. מה זה הדבר הזה? אוסף קלישאות, פשוט אוסף של סיסמאות, ועל זה הוא מגיש אולטימטום, שאם הדברים האלה, שאין בהם כלום, כלום ושום דבר – אז הוא יפרק את האחדות החשובה מכול למדינת ישראל בעת הזו. אז על זה פורשים בשעת מלחמה, כשחיילינו מקיזים דם בצפון ובדרום, כולל היום, אגב? עכשיו, זו לא פעם ראשונה. הרי הממלכתיות הזאת – אנחנו מכירים אותה. זה פשוט היה אחד השיאים. באופן ממלכתי התנגדת לכניסה של אביגדור ליברמן לקבינט המלחמה; באופן ממלכתי התנגדת לכניסה של גדעון סער לקבינט המלחמה. אבל הפרישה הזאת זה פשוט שיא של ממלכתיות חלולה. עוד משפט אחד, ברשותך, אדוני היושב-ראש. זה לא שזה לא טוב שאתם נחמדים, בני גנץ וחילי טרופר. זה מצוין שאתם נחמדים ומצוין שאתם מנומסים; אולי צריך להוסיף פה נימוס בבית הזה. אבל נחמדות זו לא מדינאות. סנוואר לא נחמד ולא מעריך נחמדות. נסראללה לא מנומס ולא מעריך נימוס. מדינה זה לא עירייה שנותנת שירות לתושבים. מייצגת זהות לאומית. הרבה פעמים ממשלה צריכה להיות מאוד לא מנומסת – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להפגיש את האויבים עם קיר ברזל. ולא רק האויבים – עוד משפט אחד, ברשותך – גם את האוהבים. כי אתם מקלקלים את האוהבים שלנו. כי גם על האוהבים שלנו, כמו שאמר ז'בוטינסקי, מופעל לחץ, וכשאתם לא מפעילים לחץ נגדי, אז הם נשחקים. איך אמר רבי עקיבא? כמו האבנים, שגם מים שוחקים אותן. לכן, על הממלכתיות הריקה הזו, כמה קיווינו שתתעלו אחרי 7 באוקטובר. אנחנו חוזרים שוב לסיסמאות, לקלישאות, ועוד פורשים מהממשלה בעת מלחמה. כמה חבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חברות הכנסת, מה מיוחד בכיסא הזה שאתם יושבים עליו? מה מיוחד בבניין הזה? מה מיוחד בתפקיד שלקחנו על עצמנו? << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה בן אדם טוב. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם מה מיוחד – בזה שאתם וכל אחד מאיתנו אחראי לעתיד מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא מרשים אותו שאתה אומר שהוא אדם טוב. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל אחת ואחד שיושב פה יש לו אחריות למעל תשעה מיליון אזרחים, ולספינה הזאת, לאן היא תשוט. מה אנחנו נגיד לחלק ממדינת ישראל שמפחדים מהמילים "הותר לפרסום"? מה אנחנו נגיד לאותם אימהות ואבות, שהם חלק ממדינת ישראל, שלא ישנים בלילה ומפחדים מהדפיקה בדלת? מה אנחנו נגיד לאותם סטודנטים ששוב קוראים להם למילואים והם צריכים להפסיק את הלימודים שלהם לעוד 30 או 40 או 50 ימים? מה אנחנו נגיד, כל אחת ואחד שיושב פה, לאותם אנשי עסקים שחזרו מהמילואים, מנסים לאושש את העסק שלהם ושוב חוזרים למילואים? מה אנחנו נגיד כולנו לאותם צעירים שמתגייסים לתקופה יותר ארוכה עכשיו, לילדות ולילדים שלנו? מה אנחנו נגיד להם? נגיד להם שרק אתם תעשו את זה? נגיד להם שהמחויבות היא רק עליכם? חברים, על הפרק היום ובעתיד הקרוב חוק או חקיקה שתשנה או לא תשנה את מדינת ישראל. 7 באוקטובר הוא לא יום רגיל, 7 באוקטובר שינה את מדינת ישראל. לא מדובר רק על חרדים, מדובר פה על כל צעיר או צעירה שלא עושים צבא – כן, גם החילונים שלא עושים, גם המשתמטים; עם כיפה או בלי כיפה – זה לא משנה. חייבים ליישר שורות וחייבים לדאוג שכל אדם בגיל 18 במדינת ישראל ישרת את מדינת ישראל, אם זה בגיוס ואם זה בשירות לאומי. אתם יודעים שאני מקדם את הספורט, ואני אתן לכם השוואה: ספורטאים היום – יש הגבלה מסוימת על כמה ספורטאים יכולים לקבל את המעמד של ספורטאי מצטיין. כל החיים, יום-יום, בוקר וערב הם מתאמנים, ובגיל 18, אם אתה לא מספיק טוב, אם אתה לא עומד בקריטריון המתאים, אתה לא תקבל מעמד ספורטאי. יש 1,030 תקנים למעמד של ספורטאים בצבא – זו ההגבלה, בכל הענפים. למה אנחנו לא עושים את זה בעולם התורה? למה שלא תהיה הגבלה של מספר תלמידי חכמים שיקבלו את המעמד של תלמיד חכם שלא יעשה את הצבא וישב ילמד – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת המטרה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – וכל השאר ילכו לצבא? למה? חברת הכנסת שלי ציינה עכשיו את כל חברי הכנסת מש"ס שעשו צבא, והילדים שלהם, והבן של השר עדיין נמצא במילואים. מי שיכול, שיעשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זאת המטרה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסתכל עליכם, על חברי הכנסת מהליכוד; אריאל קלנר, גם עליך, אני יודע כמה אתה ציוני וכמה זה חשוב. אסור שהמצב יימשך כפי שהיה. אסור. אין עתיד למדינית ישראל, לא כלכלי ולא ביטחוני. אנחנו לא נעמוד בזה. לא נעמוד בזה. אנחנו נצטרך להסתכל על הילדים והנכדים שלנו בעיניים, כל חבר וחברת כנסת, ולהגיד להם למה אנחנו לא עשינו שינוי במדינת ישראל. זה התפקיד שלנו, בשביל זה אנחנו פה – לא לפחד גם להרים את היד כשצריך. לא לפחד. תהיו מספיק חזקים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> במיוחד אלה שאמרו שיצביעו נגד. נעלמו, כל אלה שאמרו שהם פטריוטים גדולים. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר – היא דיברה, לא? חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל מי שמכיר אותי יודע שאני חובבת מִחזוּר; אני אוהבת למחזר דברים, אני אוהבת לחסוך בכל מיני דברים. אז היום אני רוצה למחזר לכם נאום – גם זה סוג של מחזור. הנאום הזה נכתב בפברואר 2008, ולדעתי, חשוב שתשמעו אותו. אני בטוחה שתתחברו למסר של הנאום הזה: "אני חייב להגיד לכם שגלגול כזה של אחריות מצד המפקד עוד לא ראיתי מימיי. אנחנו נוהגים לומר שהכישלון הוא יתום. לא אצלך, מר" – אני אגלה אחר כך – "אצלך לכישלון יש הרבה אבות. הרבה הרבה אבות, חוץ מאב אחד. כולם אשמים – – – אתה מדבר על אחריות, אבל אחריות זה לא לדבר על אחריות. אחריות זה לשאת באחריות, זה להיות מוכן לשלם את המחיר על דרך ואמונה וגם על כישלונות. אבל אתה אינך מגלה אחריות כי אתה אינך מוכן לשלם שום מחיר. להפך, אתה קובל על כך שמישהו מעלה על דעתו שאתה צריך לשלם מחיר כלשהו. במקום זה אתה נושא נאום של עורך דין, אבל לצערי לא של מנהיג. ידידיי, כשהכישלון במלחמה הוא כל כך רחב, כל כך יסודי, כשהמחיר כל כך יקר שחלקים שלמים של הארץ נתונים יום-יום במשך שבועות באש טילים" – אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת פוגל. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> דניאל, את מפריעה לי. "ידידיי, כשהכישלון במלחמה הוא כל כך רחב, כל כך יסודי, כשהמחיר כל כך יקר שחלקים שלמים של הארץ נתונים יום-יום במשך שבועות באש טילים, הצעד ההכרחי המתבקש הוא החלפתו של ראש הממשלה שכשל", נאם ביבי נתניהו בשנת 2008, והמשיך: "אומרים לנו בציניות: מי שכשל, הוא זה שיתקן. אסור להחליף את הקברניט. זה בערך כמו להגיד אחרי אסון הטיטניק שאם הקברניט היה שורד, צריך היה לתת לו עוד אונייה. אבל יש משמעות עמוקה יותר, הרבה יותר עמוקה לכישלון מאשר גורלו של הקברניט, גורלו של ראש הממשלה. חיי אומה אינם מסלול הישרדות אישי של ראש ממשלה, חיי האומה שלנו הם מסעו המופלא והמיוסר של העם היהודי", המשיך ואמר ביבי נתניהו, ראש האופוזיציה בשנת 2008. "מאבקים ואתגרים רבים עוד נכונו לנו. על הסיפון מתחלפים הקברניטים שאוחזים בהגה, אבל מטרתם תמיד חייבת להיות אחת: לא הישרדותם האישית, אלא הבטחת קיומו, ביטחונו ושגשוגו של עם ישראל. היום כבר ברור, איך יכלה להיות הכרעה אם אתה, שאחראי על המערכה, כלל לא ידעת מה אתה עושה. כמה עוד החמצות עם ישראל יצטרך לסבול מצד הממשלה הזאת. אבל זה מה שקורה כשלראש ממשלה אין שיקול דעת, אין לו ראייה אסטרטגית, כשהכול רדוד, חסר עומק ותועלתני. הוא משתנה חדשות לבקרים לפי הצרכים הפוליטיים. איזה הסבר אתם מספקים לציבור כשאתם נצמדים למשרדים? טובת המדינה לנגד עיניכם, אתם אומרים, כשבעצם אתם מתכוונים לטובתכם אתם". << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכיוון שנגמר לי הזמן, אני אמשיך בחקיקה הבאה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. על זה נאמר: המשך יבוא. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ומעל הכול אזרחי ישראל היקרים, אזרחי ישראל הציונים, גם אתם, שלא בחרתם בי ובחבריי, אזרחי ישראל חפצי החיים, אני פונה אליכם. בג"ץ, אדוני היושב-ראש, הוציא אתמול צו על תנאי בעתירה נגד החוק שהעברנו כאן בכנסת, חוק שקיבל את הכינוי "חוק אל-ג'זירה". אזרחים יקרים חפצי חיים, שם החוק הוא החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה. החוק רחוק מלהיות מושלם. היום הנחתי חוק הרבה יותר נוקשה. הממשלה, באישור בית משפט, אדוני היושב-ראש, קבעה שאל-ג'זירה פוגעת בביטחון המדינה על סמך חוות דעת ביטחוניות, והחוק הופל. אני חוזר שוב, שיהיה ברור: בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד חוק שמגן על מדינת ישראל מפני כלי תקשורת זר אשר פוגע באופן ממשי בביטחון המדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ששון גואטה, זה מפריע לחבר שלך מהסיעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל שמתי לב שאתה תמיד מעיר לששון גואטה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה יודע כמה הוא משלם לי על זה? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> והשאלה, חבריי: בשם מה? מה הזכות החוקתית של גוף זר לשדר במדינת ישראל ולפגוע בביטחונה? מה הזכות החוקתית שבכלל מתקיים דיון כזה? אבסורד מוחלט. המשמעות של צו על תנאי הופך למעשה את נטל ההוכחה. עכשיו הכנסת צריכה להסביר מדוע החוק לא יבוטל. הכנסת צריכה להסביר לשליטים הנעלים מדוע חוקים שנוגעים לשמירה על ביטחון המדינה, על החיים שלכם, אזרחי ישראל, מדוע החוקים האלה לא צריכים להתבטל כשאין שום זכות חוקתית שנפגעה. שום זכות. עכשיו, תחזיקו חזק: הצו על תנאי, מה הוא אומר? הוא אומר שמדובר בחוק תקדימי. תגידו לי, ברצינות, זה נימוק משפטי? יש חוק שאי-אפשר להגיד עליו שהוא חוק תקדימי? אזרחי ישראל חפצי החיים ודורשי הדמוקרטיה – תומכים בי, לא תומכים בי – 71 חברי כנסת תמכו בחוק הזה, עשרה התנגדו. חבריי, נועה ארגמני הוחזקה בידי צלם אל-ג'זירה. מי יודע כמה מאחינו ואחיותינו מוחזקים על ידי עיתונאים וצלמים נוספים. עיתונאים של אל-ג'זירה השתתפו בטבח המזוויע, אבל לכנסת, ברוב של 71:10, הוצא צו על תנאי בחוק שנוגע לביטחון המדינה. אזרחי ישראל היקרים, אזרחי ישראל הציונים, אתם שלא בחרתם בי ובחבריי, אזרחי ישראל חפצי החיים, אני פונה אליכם: אני ממש לא העניין. זה לא שר המשפטים יריב לוין, לא יושב-ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן. החזרת האיזונים בין הרשויות והחזרת בג"ץ לתפקיד של בית משפט ששופט לפי החוק הן לא רק צורך דמוקרטי, הן צורך קיומי, למען עתיד המפעל הציוני ועתיד העם הזה על האדמה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. טוב, חבריי חברי הכנסת, יש שר מסכם? לא צריך. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. רגע, מישרקי עוד לא ישב. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 23 בעד, חמישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 66 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר) (תיקון), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1756).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, לקריאה ראשונה. מי השר שמציג את החוק? אני מזמין את השרה עידית סילמן, בשם שר המשפטים יריב לוין, להציג את הצעת החוק בשם הממשלה. תודה רבה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, היושב-ראש, הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024. אנחנו מתכבדים להביא לפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024. מדובר בהארכת הוראת השעה שנחקקה כחלק מחוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, וזאת על רקע הפשיעה הגואה בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט. מטרתה של הוראת השעה הייתה להעניק למשטרת ישראל כלי אכיפה אפקטיביים שיאפשרו לתפוס ראיות באופן מיידי, גם ללא צו בית משפט, במקרים המתאימים, כאשר יש חשש שהראיות יועלמו או ישובשו, באופן שיביא לעלייה בשיעור פענוח פשיעה חמורה ובהעמדה לדין, כמו גם לעלייה בהיקף תפיסת כלי הנשק ואמל"ח בלתי חוקיים, ובאופן שימנע וירתיע את העבריינים מלבצע עבירות אלו. הוראת השעה נקבעה מלכתחילה למשך שנה, על מנת לבחון את התועלת שבמתן הסמכות החדשה למשטרה. הוראת השעה הוארכה אך לאחרונה לפרק זמן קצר, עד יום 1 ביולי 2024, נוכח העובדה כי היה מדובר בפגרת הכנסת ולא הייתה אפשרות לקיים דיון מהותי בהארכת הוראת השעה בוועדה. כעת מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות ממועד הפקיעה שנקבע במקור, מהטעמים שאפרט להלן. לגופה של ההצעה אציין כי במצב המשפטי שהיה קיים טרם תיקון הוראת השעה היו ארבע עילות לחיפוש במקום בלא צו בית משפט, אשר אופיינו בכך שבהתקיימן, הצורך לערוך את החיפוש הוא דחוף, ופנייה לבית המשפט לקבל צו חיפוש תסכל את מטרתו. הוראת השעה מאפשרת לשוטר לערוך חיפוש במקום ללא צו בית משפט בעילות נוספות לבד מהעילות הקיימות בפקודה כיום, בשני מקרים נוספים. מדובר במקרים שבהם יש חשד לנשק בלתי חוקי בבית או במקום, או במקרים שבהם ישנו בבית או במקום תיעוד או מצלמה העשויים לשמש ראיה לביצוע פשע חמור, לרבות עבירה של סחיטה באיומים, וכן עבירות נשק. בנוסף, נקבעו הוראות מיוחדות אשר יחולו על חיפוש שייעשה מכוח הסמכות החדשה כחלק מהוראת השעה. כך, נקבע כי נדרש אישור קצין בטרם ביצוע החיפוש, נוספה חובת תיעוד לביצוע החיפוש מכוח סמכות זו בנוהלי המשטרה, וכן נקבעו מנגנוני דיווח ליועצת המשפטית לממשלה ולכנסת על מנת לפקח על יישום הוראת השעה. על פי הדיווחים שהתקבלו בהתאם להוראת השעה, במקרים רבים אכן נתפס תיעוד או מצלמה וכן נשק המהווים חלק מחומרי החקירה, ובחלק מהמקרים הוגשו כתבי אישום. כפי שנמסר ממשטרת ישראל, מבצע חרבות ברזל, אשר החל חודשים ספורים לאחר כניסתה של הוראת השעה לתוקף, השפיע באופן ניכר על הסטת משאבי הארגון כולו לצורך הלחימה, וכפועל יוצא מכך – על הפעלת הסמכות החדשה. לנוכח זאת, הארגון כולו עסק בפעילות חירום לאומית, כך שליבת העבודה, ובכללה מיצוי החקירות, נדחקה בעומס הרב שהוטל על כתפי המשטרה. לפיכך, לא מוצתה מלוא יכולת המשטרה לשימוש בסמכות החדשה. על כן נדרש כעת פרק זמן נוסף לבחון את תועלתה של הסמכות החדשה לפעילות משטרת ישראל למיגור הפשיעה. לנוכח האמור, עמדת מערכת אכיפת החוק היא כי יש לאפשר המשך מתן הסמכות למשטרת ישראל לביצוע חיפושים בלא צו בהתאם לעילות שנוספו בהוראת השעה לפרק זמן נוסף של שנתיים, שיאפשר לבחון בהמשך אם יש לקבוע את הסמכות כהוראת קבע. במסגרת חוק המאבק תוקן גם סעיף 247 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, שעניינו חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה, ונקבע כי העילות שנקבעו בהוראת שעה יחולו, בשינויים מסוימים, גם לגבי שוטר צבאי, בתקופתה של הוראת השעה. הארכת הוראת השעה כמוצע תאריך גם את ההסדר בחוק השיפוט הצבאי, כמו גם את מועדי הדיווח. בהתאם לאמור, ובשים לב לכך שמבצע חרבות ברזל טרם הסתיים, מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות לצורך גיבוש עמדה בנוגע לתועלת הגלומה בשימוש בסמכות החדשה. מכל הטעמים הנ"ל, אנו מבקשים מחברי הכנסת הנכבדים לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חברת הכנסת כהן, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, מעשה בפרויקט תחבורתי בסדר גודל בינוני, לא ממש מסובך, שגם אותו הצליחה הממשלה הזאת להפוך לפארסה מסוכנת. משני צידי כביש מס' 1, במחלף ענבה, התחילו לבנות גשר, והחיבור הסופי בין החלקים השונים מתעכב כבר 15 – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אומרים עַנַבֶּה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אומרים גם ענָבָה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ענָבָה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, זה עַנַבֶּה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ענבה – על שם התכונה של שרת התחבורה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, ערב טוב. מה שלומך? אני בטוח שאתה לא רוצה להפריע לחברת הכנסת כהן, שעומדת פה מבוישת מהרעשים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, ראיתי רגעים מביישים מאלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היא מבוישת? היא מבוישת, אבל לא מזה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> התחילו לבנות גשר, והחיבור הסופי בין החלקים השונים מתעכב כבר 15 חודשים. חלקי הגשר, גושי בטון גדולים, עומדים תלויים באוויר, נושקים אבל לא נוגעים. החיבור מתבקש אבל לא מתממש. כמו היקום של מארוול והיקום של DC; כמו דבורה ופרח שביניהם חלון זכוכית; כמו משה על הר נבו, רק בגרסת המחדל הרשלנית. ככה. גושי הבטון, הם מכוסים פשוט בפיגומים שצריך לפרק, והם מרחפים ככה מעל הנוסעים, מאיימים ליפול. והמפלגות החרדיות, שדעתן, כרגיל, חשובה מזו של אנשי המקצוע, החליטו לשנות את שיטת הפירוק. במקום שזה יקרה בלילה אחד בסופ"ש, כשהכביש סגור, זה יבוצע במשך שבעה לילות, ובין לילה ללילה יישארו תלויים חלקי הקונסטרוקציה הזו שלא פורקו בזמן שהתנועה מתחת נמשכת. עכשיו שימו לב מה נכתב רשמית על ידי החברה המבצעת: השינוי הפך את הפירוק למורכב ולמסוכן בהרבה, ויצר בהכרח סיכון לציבור הנוסע. כאילו לא היה כאן אסון מירון. שכחנו כבר. לא היה כאן אסון מירון, שהתרחש אחרי שהכתובת הייתה מרוחה על הקיר, וגבה מחיר יקר ביותר. כאילו לא הייתה פה השבת השחורה, אחרי שהתצפיתניות והקצינה ב-8200 ניסו שוב ושוב להזהיר. גם כאן מבטלים את חוות הדעת המקצועית – הכלבים נובחים והשיירה עוברת, אבל עוברת ביום חול, כמובן. כי לעשות סיבוב יח"צ על החזרת החטופים בשבת מותר, אבל להתעקש פוליטית על שלום הציבור אסור. פיקוח יח"צ דוחה שבת, ופיקוח נפש – לא. הסיפור הזה – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – פשוט משקף את רוח התקופה שבה אנחנו נמצאים. זה מכיל בתוכו את התמצית של הריקבון המוסרי של ממשלת נתניהו, שתמיד, שוב ושוב, מעדיפה שיקולים קואליציוניים על פני טובת הציבור ועל פני חיי אדם – אבל עד הניצחון המוחלט. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום חמישי האחרון בתי הבכורה – מה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, עשיתי – – – של לב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ממשיכה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תראה, אדוני, בסופו של דבר אני בן אנוש. יש גבול לדברים שאני יכול להתמודד איתם מעל הדוכן. מיומן מיומן – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לך אין גבול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, תנחה. לחכות? להמתין למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גלעד, אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יכול להתחיל? תודה. אני מבקש – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אוסיף לך חצי דקה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה. מעניין בבית הזה, זה בטוח. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום חמישי האחרון בתי הבכורה סיימה את לימודיה בתיכון – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בשעה טובה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> – – בבית הספר אהל שם – טקס סיום מרגש. הטקס נפתח בדקת דומייה לזכר שבעה מבוגרי בית הספר – אחד מן התיכונים המובילים ברמת גן – שנפלו באירועי שמחת תורה ובקרבות חרבות ברזל. לפני שבועות מספר, בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, התכנסנו, חברי השכבה שלנו, באנדרטה בשבט הצופים שבו התחנכנו. כבר למעלה מ-30 שנים אנחנו מתכנסים במקום הזה ביחד עם משפחתו של אחד מחברי השכבה שנפל במלחמת לבנון השנייה ברצועת הביטחון, ועל האנדרטה נחקקו שני שמות חדשים של בוגרי השבט שנפלו בקרבות חרבות ברזל. ולמה אני מציין את הדבר הזה? ואני בטוח שרוב חברי הבית הזה יכולים לספר על מעמדים דומים. מכיוון שבמסגרת הדיון החשוב שמתקיים בנושא הגיוס לצה"ל והחקיקה שתובא לכאן הערב, ההחלטה שתובא לכאן הערב, ישנו מנהג נפסד של חלק מחברי הכנסת – ושמענו את זה הערב – לסלף בלי בושה את הנתונים לגבי השירות הצבאי ביישובים ובערים שונים במדינת ישראל; בלי בושה, להוציא את דיבתם של קהלים ישראליים רחבים שרתומים למשימת ביטחון ישראל באמצעות גיוס, באמצעות התנדבות ללוחמה, באמצעות יציאה לקצונה. ונהיה כאן באמת איזשהו מנהג שבו הדוכן סובל הכול. וכך למשל, בעיר תל אביב, שבה ישנם למעלה מ-75% גיוס – מוציאים את דיבתה של העיר תל אביב, בשעה שיש מיצוי ללחימה בקרב המתגייסים מתל אביב שלא נופל ממיצוי הלחימה בהרבה מאוד ערים שמזוהות כערים ימניות או כערים ליכודיות. ומי שמסתכל על הרשימות, על הנתונים של אגף כוח אדם על 20 הערים והיישובים הגדולים בישראל לגבי הגיוס, ימצא שם הרבה מאוד ערים שעל פי תוצאות הבחירות מזוהות עם המרכז-שמאל, כשם שיימצאו שם הרבה מאוד ערים ויישובים שמזוהים עם הימין. עכשיו, בהחלט, כשם שבני הקיבוצים והמושבים, במשך עשרות שנים, השיעור שלהם ביחידות הלוחמות – וגם, לצערנו, בקרב הנופלים – היה גבוה מחלקם באוכלוסייה, היום בהחלט, וצריך להודות בזה, הדבר צריך להיאמר ביחס לתושבי היישובים שמזוהים עם הציונות הדתית. אף אחד לא נוטל מן הציונות הדתית את העובדה הזו. אבל לבוא ולומר במסגרת הדיון בצורך להרחיב היום את שורותיו של צה"ל בעשרות אלפי חיילים, בשעה שיש 66,000 בעלי פטור – לקשור את הדיון הזה להוצאת דיבתם של צעירים וצעירות בערי המרכז, בערים שמזוהות עם המרכז והשמאל מבחינת דפוסים פוליטיים, כאילו בערים הללו יש דפוסים נרחבים של השתמטות מגיוס – מדובר בשקר. ומכיוון שבחיפוש פשוט בגוגל מוצאים את השקר הזה, חברי הכנסת שעולים לכאן ומפיצים את השקר הזה פוגעים בחוסנו של צה"ל, פוגעים בכבודם של חיילים ושל מפקדים ופוגעים בכבודן של משפחות שכולות. את הוויכוח בינינו על ההצבעה הערב צריך לנהל בלי לרמוס את כבודם של כל הקהלים הישראליים שמתגייסים, משרתים, יוצאים לחזית, ולצערי, גם משלמים מחיר כבד. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני חושב שכדאי אולי, חבר הכנסת קריב, שבכלל נשתדל לנהל את הוויכוח בינינו בלי לרמוס אף אחד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לזה אני בהחלט מסכים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עזרו לך הסימנים שעשיתי לך? הכניס אותך לזמנים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי, את סמל לתמיכה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ישר כינס אותך, הידק אותך. ראית, שמת לב. זה ניואנסים כאלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תודה. תמשיכי כך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, "מצעד הדגלים ביום ירושלים הוא מדחום מדויק למצבה של החבר הישראלית. הוא מודד את רמות השנאה, הגזענות והאלימות בחברה הציונית-דתית, ואת הסובלנות של המשטרה ושל שאר החברה הישראלית כלפי התופעות האלו. הפרוגנוזה השנה היא סופנית. המצעד שצעד אתמול היה מהאלימים והמכוערים שראיתי, וראיתי את כל המצעדים ב-16 השנים האחרונות" – כך כתב עיתונאי הארץ ניר חסון – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת הארץ, אמרת הכול. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – שגם הותקף על ידי הפורעים במצעד הפיגולים המבאיש. קריאות נאצה – שיישרף לכם הכפר – השחתת רכוש, השלכת זכוכיות, התקפות ויריקות על עיתונאים ופלסטינים. ואיזה סמל הונף קבל עם וכבוש על חולצות, דגלים ומדבקות של הפורעים? סמל האגרוף הכהניסטי של ארגון הטרור כך. "החידוש שהביא השנה המצעד הוא נרמול סופי של הכהניזם. חולצות ודגלים עם האגרוף המוקף במגן דוד שינו את צבעם והתמזגו עם דגל הלאום – מדינת כך" – דיווח אורי ארליך בזמן ישראל. את תמונתו של כהנא וסמל כך הניפו הפורעים במצעד הפיגולים באין מפריע, חרף היותו סמל של ארגון טרור בלתי חוקי לפי הכרזה של ממשלת ישראל. את הפיגול המבאיש הזה, עבירה פלילית של הזדהות עם ארגון טרור, לא מנעה ולא עצרה המשטרה, בדיוק כפי שלא מנעה מנוער הזוועות הכהנאי להתפרע כאוות נפשו. כנראה שהייתה עסוקה בהכאת רופאים ומעצר משפחות חטופים הנלחמות על חיי יקיריהן. תורת כהנא היא "תורת גזע כמו חוקי נירנברג", אמר הרב בני לאו בהתבססו על מסמך שערך חבר הכנסת לשעבר מיכאל איתן מהליכוד, שבו ביצע השוואה בין חוקי נירנברג של גרמניה הנאצית לבין הצעות חוק שהשיקוץ כהנא ניסה לקדם בכנסת. ואם תורת כהנא היא תורת גזע, האין נובע שמצעד חסידיו הוא מצעד גזע? מצעד טומאה ששר כהניסט נתן לו הכשר לצעוד בתוך הרובע המוסלמי, כפי שבסקוקי, אילינוי, ביקשו ניאו-נאצים אמריקאים לצעוד במרכז פרבר יהודי עם סמליהם המתועבים. במה נוער הזוועות של מצעד הפיגולים שונה עם אגרופו הכהניסטי? איזה חילול שם היהדות והמוסר האנושי במפגן בריונות ואדנותיות אלים, שמזכיר התפרעויות המון מוסת ואלים מימים אפלים בהיסטוריה של העם היהודי. חרפה על ראשנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוב אנחנו דנים כאן בחוק שלכאורה הוגש לכנסת והוצג, והובטח שהוא יהיה בשורה טובה במאמץ למיגור הפשיעה והאלימות, כמובן שבמיוחד בחברה הערבית, כי שיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לאין שיעור גבוהים ביחס לאוכלוסייה הכללית. והינה, אנחנו אחרי התקופה הראשונה של החוק, שהוא הוראת שעה, והוא חוזר לכנסת ומבקשים להאריך אותו למשך שנתיים כדי לבחון שוב אם הוא תורם, עוזר להביא תוצאות יותר טובות במיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא כאוב – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – מה יהיה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – והוא נושא שמהווה אחד הסימנים לכישלון הערכי והמוסרי וגם הממשלתי של ממשלת ישראל, ממשלה שמאפשרת לארגוני פשע להשתלט על החיים של חלק מהאזרחים. אנחנו משלמים בחיי אזרחים רבים, עשרות רבות. ב-2023 העלייה בפשיעה והאלימות הייתה 130%. לעומת הירידה שהייתה ב-2022, בצל הממשלה הקודמת, אנחנו ראינו עלייה תלולה ב-2023 בצל ממשלת נתניהו-בן גביר. ב-2024 אנחנו לקראת עלייה נוספת בשיעורי הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית, והסיבה ידועה: מצד אחד, ארגוני פשע משתלטים לנו על החיים, ומצד שני אין ממשלה, אין משילות, אין חוק וסדר, והפקרות מוחלטת של ממשלת ישראל לגבי המחויבות שלה כלפי הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל. ולכן, אני בעצם שואל את עצמי מה תכליתו של החוק הזה חוץ מהמחויבות להאריך ולא לבטל אותו כהודאה בכישלון מוחלט בכל המדיניות שקשורה למיגור הפשיעה והאלימות. אני מצפה גם מחברי הכנסת בקואליציה עצמה, שיש להם אחריות – הם בחרו את הממשלה הזאת ויש להם אחריות כלפי כל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים – להגיד את דבריהם ולצעוק את הצעקה שאנחנו כבר שנים על גבי שנים צועקים, ודורשים מהממשלה לתפקד בצורה ראויה, נכונה, חזקה, ממשית, מול ארגוני הפשע, ולא לאפשר להם להשתלט על החיים. אני לא מאותם אנשים שחושבים בצורה של תיאוריית קונספירציה, אבל בהחלט, אנחנו מחפשים כל הזמן תשובות, אדוני היושב-ראש, למה ממשלת ישראל, ממשלות ישראל לאורך שנים רבות, לא שלא מצליחות – הן יכולות, והן יצליחו להתמודד עם זה, אבל כנראה שאין רצון ואין מדיניות ואין – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – מי שידאג בממשלה לאיכות חייהם וביטחונם האישי של אזרחי מדינת ישראל הערבים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עטאונה – אינו נוכח. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכנס ויצא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה השר? חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש לי נאום כלכלי, למרות שאני חושב שכולנו עדיין תחת הרושם של הנאום ההזוי והמטורלל של אושר שקלים, אבל בכל זאת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> השר יצא. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלילה הכנסת צפויה להצביע על החלת דין רציפות על חוק ההשתמטות הבזוי, שאני באמת לא מצליח להבין כיצד לכם, הקואליציה, יש את החוצפה להעלות אותו להצבעה בעת הזאת, אבל זה שלכם, והציבור ישפוט. אני רוצה לדבר על נושא שקשור בחבל הטבור לנושא הגיוס – אני רוצה לדבר על מדיניות הממשלה ביחס לחברה החרדית בהיבט הכלכלי. ממשלות ישראל לדורותיהן, והממשלה הזאת באופן מיוחד, מממנות בתי ספר של המגזר החרדי שאינם מקנים לתלמידים את הידע והכלים הנדרשים להשתלבות בשוק העבודה המודרני. במקביל, הממשלה מזרימה תקציבי ענק למימון אורח חיים שמעודד אי-תעסוקה. הזרמות אלו באות לידי ביטוי במגוון רחב של אופנים בתקנות של תקציב: מימון בתי ספר שאינם מלמדים ליבה וגם שלל קצבאות, הנחות והטבות מגזריות. לפי לא מעט הערכות – אגב, גם דוחות של בנק ישראל – בממוצע משק בית חרדי מקבל מהמדינה 2,500 שקל בחודש כאשר משק בית יהודי לא חרדי משלם 2,200 שקלים בחודש. מדובר במתכון בטוח להידרדרות רמת החיים בישראל ולפגיעה מאוד קשה ביכולת המדינה לספק שירותים ראויים לאזרח. במקום לעצור את ההפקרות ברשתות החינוך החרדיות, שר האוצר תוקף את החשב הכללי וממשיך להשחית את תקציב המדינה. הממשלה הזאת, שמורכבת ברובה משרים מנותקים וחסרי כישורים, ממשיכה להרוס ולהחליש את כלכלת ישראל. אין כאן שר אוצר ואין כאן הנהגה כלכלית. די כבר. לכו הביתה. תנו לנו לשקם את ההרס שהשארתם כאן בכל התחומים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על השלטון המקומי הערבי. אנחנו כמה חודשים אחרי הבחירות. המועצות המקומיות הערביות, רובן באשכול סוציו-אקונומי 1–3. התקציב שלהן, כולן, בגלל הקיצוצים בתקציב – הן לא יכולות לבנות תקציב לא גירעוני כדי שיגישו אותו למשרד הפנים ולאישור משרד הפנים. המצב במועצות המקומיות קשה מאוד. המצב הסוציו-אקונומי נמוך, החברה רובה מתחת לקו העוני, מעל ל-50% מהמשפחות הערביות מתחת לקו העוני. גביית הארנונה נמוכה, מתחת ל-50% גבייה, ויש הרבה הנחות ברוב היישובים הערביים. זה מביא אותנו להרבה מועצות מקומיות שלא מצליחות לשלם את השכר של העובדים. בעוד כמה ימים, ביום ראשון הקרוב, החברה המוסלמית תחגוג את עיד אל-פיטר, וזה אומר שהרבה משפחות לא יצליחו לחגוג את החג, כי חלק גדול מהמשפחות המועסקות בתוך השלטון המקומי לא יקבלו שכר. אנחנו שואלים איפה שר האוצר, שהיה היום כאן, הגיע לוועדת הכספים ולא נתן שום דיווח על המצב הכלכלי של המדינה ועל הקיצוץ במענקי האיזון, במענקי האיזון התוספתיים, שהם החמצן לאותן מועצות מקומיות, וזה אומר דורשני. הגיע הזמן לטפל בצורה רצינית בכל הנושא של השלטון המקומי בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת מתי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 248 ימים 120 חטופות וחטופים עדיין נמצאים בידי החמאס. 646 חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים איבדו את חייהם מאז ראשית המלחמה. ביום שישי האחרון אלירן מזרחי, לוחם מילואים בן 40, אב לארבעה, ששירת בעזה חמישה חודשים, הוכר כפוסט-טראומטי, קיבל צו 8 לשירות נוסף ברפיח, לא יכול היה לעמוד בזה יותר ושם קץ לחייו. ובמה אנחנו עוסקים היום? לא בשחרור החטופות והחטופים, לא בהשבת הביטחון לאזרחי המדינה, לא בהשבת השגרה לתושבי הצפון, לא ברווחתם של חיילי צה"ל, אלא בחוק שהוא חוק ביזיוני; חוק שמכשיר אפליה בין דם לדם, בין אלה שמתים בקרב ההגנה על המדינה לבין אלה שמשתמטים משירות וממש יורקים בפנינו ללא בושה. האמירה המצמיתה "נמות ולא נתגייס" – ואנחנו נתגייס ונמות. חברת הכנסת דיסטל אמרה קודם שיש פחד וחשש מפגיעה אורח החיים, מפגיעה בחינוך. מה לגבי החשש של אימהות לשכול את ילדיהם? מה לגבי החשש של הורים לקבל את הבשורה המרה? בשבת של 7 באוקטובר המציאות במדינת ישראל השתנתה. מה שהיה, פשוט לא יכול להימשך. היום ברור שצה"ל זקוק ליותר חיילים, שאי-אפשר להעמיס עוד נטל על אלה שנושאים כבר בנטל הכבד מנשוא. אי-אפשר להאריך שירות לסדירים מעבר למה שיש. אי-אפשר להעמיס עוד ועוד ימי מילואים על אזרחים שעוזבים משפחות, מקומות עבודה, עסקים. היום זה ברור שחייבים לחלק את הנטל באופן שווה, שווה בין כולם. אני לא מטילה ספק בחשיבות לימוד התורה לעם ישראל – התורה היא חלק מהזהות שלנו כאומה – אבל המציאות היא שלומדי התורה העילויים האמיתיים הם מעטים. אותם אפשר להשאיר בישיבות, אבל לא את כל השאר. כולנו יודעים היטב שרוב הצעירים המקבלים בקלות בלתי נסבלת פטור מגיוס לא באמת יושבים בישיבות ולא באמת שוקדים על תורתם יומם ולילה. אני לא מאמינה לסיפור של אלפי לומדי תורה. זו פשוט הונאה, הונאה שחייבת להיפסק. החוק הזה שאנחנו עומדים להצביע עליו היום הוא הפקרות, חוק ששם את הפוליטיקה הקטנה מעל לחיי האדם. כל מי שיצביע בעד החוק הרע הזה, כולל אלה שהתנגדו לו נחרצות בעבר, מצביע רק מאינטרסים צרים, שותף להפקרות של עידוד ההשתמטות, עידוד הסרבנות, ופשוט פוגע בביטחון המדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. אם יש בכם ואם יש לכם משמעות לחיי חיילי צה"ל ולעתידה של מדינת ישראל, שלא תהיה ידכם במעל. הצביעו נגד החוק הרע הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית לוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני רוצה גם לענות לחברת הכנסת מתי שדיברה כאן, ושמענו לאורך כל היום את חברינו לאופוזיציה על ערך הגיוס לצה"ל. אז אני רוצה להבהיר כמה עקרונות שחשוב לומר אותם גם הלילה. קודם כול ולפני הכול יש חובה אזרחית מוסרית לכל אזרח למלא את חובותיו למדינה. אלה דברים פשוטים. היחסים בין האזרח למדינה זה לא כביש חד-סטרי של זכויות טבעיות. אלה זכויות מוקנות. יש זכויות ויש חובות והכול כפי שנקבע בתהליכים הדמוקרטיים. זה אלף-בית. יותר מזה, במדינה יהודית יש חובה נעלה מהחובה אזרחית, והיא חובה תורנית, ודווקא אלה שלמדו תורה ולומדים תורה אמורים לדעת שזו מצווה מרכזית, אולי הכי חשובה בתורה, להגן על העם, "עזרת ישראל מיד צר", ולשחרר את הארץ מכובשיה הזרים. היה כאן כיבוש זר, כמו שאתם יודעים – הינה, מנסור כאן. היה פה כיבוש זר, כיבוש מוסלמי, ולפני כן היו כיבושים אחרים. זו מצווה תורנית חשובה במעלה להגן על המדינה היהודית, בבת עינו של הקדוש ברוך הוא. אפשר גם לחשוב על מסלולים שונים, שירות יותר ארוך בשילוב עם משימה לאומית, כמו שהיה בזמנו בנח"ל, בגרעיני הנח"ל, בישיבות ההסדר, עם חיול מהיום הראשון, אבל זה העיקרון הבסיסי הראשון. עיקרון שני – אם יש אי-התאמה לשירות ביטחוני מסיבות שונות לציבור כזה או אחר או לאדם כזה או אחר, שר הביטחון, ועדת החוץ והביטחון יכולה לקבוע מסלול – רק הם, אגב, לא וולונטרי – מסלול של שירות לאומי. עיקרון שלישי, מסלול של לימוד תורה. אמרה כאן מתי, בצדק, היא הזהות הלאומית שלנו, היא התשתית של התרבות הלאומית שלנו, היא המתנה שקיבלנו. עוד יומיים, אדוני, מחר בערב, מוחרתיים בבוקר – קיבלנו מתנה בהר סיני, מתנה שבלעדיה חיינו היו הרבה פחות משמעותיים. התרבות האנושית הייתה תוהו ובוהו בלי המתנה הזאת שקיבלנו בהר סיני – – – << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מה היה התנאי לקבלת התורה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ובאו כולם בברית יחד. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> כאיש אחד בלב אחד. כאיש אחד בלב אחד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בברית יחד. דרך אגב, יח"ד, בראשי תיבות, גם אם יש חילוקי דעות; יש חילוקי דעות – חילוקי דעות ו"יחד", זה לא סותר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תאמינו לי, איזה כנסת. אשמח להיות חבר בכנסת הביחד הזאת. איזה כיף, בואו, אתם רוצים לבוא אליי לקפה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה לא? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אם תזמין, נבוא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל באיזו כשרות, נאור? באיזה כשרות הקפה? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קפה זה חלבי – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, סילמן, פיתה עם חומוס, בסדר? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה שאתה מזמין, נגיע, כל עוד זה מאהבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עד כאן פסוקו של מקום, פסוקו של יום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אצלנו, נאור, חילוקי הדעות הם לא במהות, הם לא בזהות הלאומית שלנו. אין אחווה על תנאי, נאור שירי. אין זהות על תנאי. הדבר העמוק הוא הדבר המשותף. כל הדברים האחרים – אפשר לדון בהם, לא רק על כוס קפה. זה צריך להיות כאן בכנסת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש הכנסת אורחים בימין. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי מאוד שמח, את העקרונות האלה שאמרתי כאן, שבעיניי הם העקרונות הקובעים, להחיל כאן ועכשיו. אני יכול להבין את כל מי שרותח דמו שזה לא כך, אבל אנחנו לא מחוקקים בחלל הריק. אנחנו אחרי שלושה, ארבעה דורות שלא מתגייסים – שלא בצדק, כמו שאמרתי – ולכן צריך למצוא את הדרך הנכונה, את הדינמיקה שתוביל, גם אם היא תיקח זמן, לגיוס של כולם לצבא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד, ברשותך, כי הפריעו לי. מכל הטפות המוסר של היום, אני חייב לומר שהדבר הכי מעורר תמיהה, אני אומר בלשון עדינה, היא זו של בני גנץ, ששמענו אותו השבוע. שמענו אותו, ואחר כך את דף המסרים הזה שמענו מכל החברים, על ערך הגיוס. ואני אומר: הרי בני גנץ, אתה בקולך אמרת – ספי עובדיה השמיע את זה ברבים, ואני מצטט: "אני שולח לכם" – למפלגות החרדיות – "דף ריק, חתום למטה 'בני גנץ', שני שליש דף שלכם, תמלאו מה שאתם רוצים". כלומר כל המילים הגבוהות, כל הדיבורים הגבוהים, בסוף שירתו – איך הוא אומר, ממלכתיות – שירתו, וגם היום משרתות, את הפלת הממשלה. כלומר, היית חותם על הכול, והרי תחתום על הכול בעתיד. אז המניות קצת יורדות, ואז אתה בא לכאן ומטיף מוסר? אז אני אומר שוב: העקרונות המוסריים צריכים לחול. לצערנו, כמו כל חוק, אי-אפשר להחיל אותם באופן אפקטיבי כאן ועכשיו. נעשה צעד אחד, וצריך לעשות הרבה עבודה כדי שהציבורים שלא מתגייסים היום, ושלא בצדק, אכן יעשו זאת. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – איננו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מוותרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר. יש מי שרוצה לסכם את הדיון? אין. כעת אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 21 בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17) (חיפוש שלא על פי צו חיפוש – תיקון והארכת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. << הצח >> הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5) (החזר הוצאות אגרה לחיילי מילואים), התשפ"ד–2024 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1015).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כעת, חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5) (החזר הוצאות אגרה לחיילי מילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי להציג את החוק, בבקשה. לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, החוק הזה הוא חוק לכאורה קטן, אבל הוא נוגע בהמון חיילי מילואים, ותפקידו להראות הערכה, להראות הוקרה. למי שלא מכיר, אני אזכיר שוב: חייל מילואים, לא רק במסגרת חרבות ברזל אלא בכלל, שמגויס לשירות מילואים, יוכל לנסוע ללא עלות בכביש 6. הדבר הזה מתקף את ההוקרה ואת החבות המאוד-מיוחדת שיש לנו – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אפשר במנהרות הכרמל? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא יודע על מנהרות הכרמל. זה כביש 6. אני לא בטוח שזה לא מנהרות הכרמל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, זה לא כולל, זה לא כולל. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה חברה שונה, נכון, זה זכיין אחר. זה לא, זה כביש 6. אנחנו נחשוב. יש לנו אירוע תקציבי לא פשוט עם זה, אז קודם כול נתגבר על זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קודם תאשרו את החוק הזה, אחר כך נראה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. זה לנושא הזה. ברשותכם, מכיוון שהנושא החם היום זה נושא חוק הגיוס, נראה לי חשוב לתת הסבר, קצת על הרציונל של החוק הזה בעיניי, ולמה אני מתכוון לתמוך היום בקריאה הראשונה בחוק, מעבר לעובדה שאני חלק מהקואליציה וכו'. מתווה גיוס זה צו השעה. אני חושב שברור לחלוטין שהנושא הזה של הגיוס, שלא טופל במסגרת חקיקה כבר למעלה מ-76 שנה, נכון להסדיר אותו. נכון להסדיר אותו לגבי כל הציבורים והמגזרים שלא משתתפים בנטל של התרומה למדינה ושל הגיוס, שזה גם הציבור החרדי, גם הציבור הערבי וגם אותו ציבור שהוא רגיל, נאור, כמוך, כמוני, שמחליט מכל מיני שיקולים שלא להתגייס. וזה מאוד מאוד קל היום לא להתגייס; זה לא כמו כשאני הייתי בבית ספר, אני חושב שזה גם לא כמו כשאתה היית בבית הספר. היום פחות או יותר כל אחד שלא רוצה להתגייס, פשוט לא מתגייס, ואת הדבר הזה צריך לשנות ואת הדבר הזה צריך לפתור במתווה אמיתי ונכון. ואחרי 7 באוקטובר והמאורעות שקדמו ל-7 באוקטובר, אם למדנו משהו, זה שמהלכים משמעותיים, מהלכים שנוגעים לציבורים גדולים ושנמצאים במחלוקת על ידי ציבורים גדולים, לא יכולים לבוא לידי הכרעה בגלל רוב כזה או אחר בכנסת. ואני אומר, אם הדבר הזה היה נכון וברור לחלוטין לגבי כל החקיקה המשפטית – ואתם פה עליתם על בריקדות סביב עילת הסבירות וכל מיני דברים מן הסוג הזה – אני חושב שלבוא ולדרוש איזשהו חוק שלפיו ציבור שלא התגייס בצורה מסודרת במשך 76 שנה, עכשיו פתאום יתחיל להתגייס, כי ככה החליטו כמה שופטים מהיום למחר – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> קרה משהו. היה 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תכף אני אתייחס גם ל-7 באוקטובר. 7 באוקטובר הוא לא רלוונטי, ואני תכף אסביר לך למה 7 באוקטובר לא רלוונטי. בגלל שכמה שופטים החליטו להכניס את מדינת ישראל לתוך הטרלול הזה – זו לא הדרך וזו לא הסיבה. מתווה גיוס נכון צריך להיעשות דרך הסכמה ודרך הידברות, בדיוק כמו שדרשתם לגבי החקיקה המשפטית. על אחת כמה וכמה הנושא הזה נכון בעניין הגיוס. 76 שנה אין חוק גיוס, מטי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כמה שנים בג"ץ דן בזה ומבקש מהממשלה ומהכנסת – – – במהות. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא קרה גם בממשלה שלכם. מטי, זה לא קרה גם בממשלה שלכם, ואתם היום רוצים להצביע נגד חוק שאישרתם בממשלה שלכם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אז קרה 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יודעים. הכול בסדר. הפוליטיקה היא דו-כיוונית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כמה שנים הבית הזה נדרש? 20 שנה – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הכול נכון. זה נדרש, אבל לא כאשר אנחנו בעיצומה של מלחמה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> חסרים חיילים. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, חסרים חיילים, וזה לא יביא ולו חייל בודד אחד. לא יהיה מצב – בין שיהיה חוק ובין שלא יהיה חוק, ולא משנה מה תגיד היועצת המשפטית, לא משנה מה יחליטו שם האנשים בגלימות בבניין ליד, לא יהיה מצב שיתחילו לגייס פה אנשים בכפייה. זה פשוט לא יהיה, ולכן, זה לא ישיג שום תועלת. חוץ מלהרבות ריב ומדון, חוץ מלא להביא פתרון אמיתי, חוץ מללבות את אש השנאה, שגם ככה קיימת, זה לא יביא שום דבר. הפתרון הוא פתרון מוסכם, פתרון שצריך לבוא דרך הידברות. הוא לא פתרון שיבוא כי יש כמה פנטזיונרים שיושבים בבית המשפט העליון שהחליטו שעכשיו, מכל התקופות, עכשיו מדינת ישראל צריכה לטפל בזה. זה לא יהיה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מדבר על שנאה ועל הסתה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יודע שזה קשה לך לשמוע, אלעזר. אני יודע שזה קשה לך לשמוע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איך אתה מדבר על שנאה ועל הסתה כשאתה מדבר ככה על אנשים? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זאת הסתה. זאת הסתה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא שנאה והסתה. לא, זה לא, אדוני. לא, זה לא. לא. לבוא ולקרוא פה שאנחנו מספסרים בדם – זאת הסתה. לבוא ולהגיד שלא משחררים חטופים בגלל שיש נטייה כזאת או אחרת – זאת הסתה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה השופט סולברג – איך דיברת עליהם? איך דיברת עליהם? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לבוא ולהגיד שאנחנו מפקירים חיילים, שאנחנו יורקים בפרצוף של החיילים – זאת הסתה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שופטים בבית המשפט העליון – אתה מדבר עליהם. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לבוא ולקרוא לשופטים "פנטזיונרים" זאת לא הסתה, זה ויכוח לגופו של עניין. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> די, די, מספיק – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא מספיק, לא. אתה תקשיב גם אם לא נעים לך. אתה תקשיב גם אם לא נעים לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אין הסתה? עכשיו נעים לי? למה, אני שופט? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> יפה, אז אל תפריע לי. אל תפריע לי, אל תפריע לי, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תדבר ככה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אדבר כפי שאני מוצא לנכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול מצד אחד להגיד "הסתה", "הסתה", ומצד שני לדבר ככה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא בעל הבית שלי, אתה לא תגיד לי איך לדבר, למרות שאתה שייך, אולי, בעיני עצמך, לאנשים הנכונים. מאוד יכול להיות, מאוד יכול להיות, אבל זה כבר לא עובד, הדבר הזה. זה כבר לא עובד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – לא עובד. תראה מה קורה. תראה מה קורה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> ההתנשאות הזאת, הביטול הזה של כל דבר אחר חוץ ממה שאתה חושב – הוא כבר לא עובד והוא לא יכול לעבוד. הדרך להניע כל תהליך, הדרך להניע כל מהלך, בטח כזה שמשפיע על ציבורים, וצריך להשפיע על ציבורים – לא על ציבור ספציפי שאתם, עכשיו נוח לכם, אלא על ציבורים שלמים שלא מתגייסים כבר 76 שנה, לבוא ולגייס אותם – חייב, כדי שהוא יהיה יעיל וכדי שהוא יהיה אמיתי, לבוא כתוצאה מהידברות – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה יותר מ-20 שנה, יותר מ-20 שנה – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולא כתוצאה מהחלטה פנטזיונרית של שלושה וארבעה שופטים מהיום למחר. הדבר הזה לא יעבוד. כן, וגם אתם, מטי, אני אגיד עוד פעם: כשהייתה לכם ממשלת החלומות שלכם ללא חרדים ויכולתם לקבוע מה שאתם רוצים, לא עשיתם את זה. לא רק שלא עשיתם את זה, אתם הצבעתם בעד החוק שאתם מתנגדים לו היום ועולים על בריקדות כאילו זה הדבר הכי גרוע שקרה לאנושות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כי הנסיבות השתנו, אבל אתם הצבעתם נגדו. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הנסיבות השתנו – הסברתי, אבל זה לא יביא לך ולו חייל בודד אחד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא יביא לך ולו חייל בודד אחד. מה זה יעשה חוץ מאני לא יודע מה? זה הרי חוק לא ישים, זה חוק לא ישים בצורה שלו כרגע. לכן מה שצריך לעשות זה להיכנס לתהליך הידברות רחב. אין לנו ברירה אחרת. נכון שיש מחלוקת. אני גם מסכים שהמצב שבו יש ציבורים שלמים שפטורים מגיוס לא יכול להימשך. אני מסכים עם זה לגמרי, אני רק לא חושב שהדרך היא הדרך הזאת, וזו הסיבה שאני אצביע היום בעד החוק. תודה רבה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית שנה וחצי? מה עשית שנה וחצי בממשלה הזאת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתם עשיתם, מטי? מה אתם עשיתם? אתם, הייתה לכם ממשלה אחרת, ממשלת החלומות. מה עשיתם? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בשנה וחצי האחרונות, בשנה לפני 7 באוקטובר, מה אתם עשיתם כדי לקדם את הסוגיה הזאת? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, יפה. איפה היה? איפה היה? איפה היה? איפה כולנו היינו עם זה? איפה היינו כולנו? איפה? מישהו העלה איזה חוק על זה? לא. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איפה אתם הייתם? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא היינו בסדר, אתם לא הייתם בסדר, כולנו לא היינו בסדר. הדרך לבוא ולפתור את זה באמת, באמת, היא דרך הידברות. יש לך באמת מחלוקת על זה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כמו הרפורמה המשפטית. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אני מסכים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטח. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסכים. מה אתה רוצה? התחלתי בזה, התחלתי בזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שרת התחבורה מדברת אחר כך? רשום: שרת התחבורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. וכעת נעבור לדיון האישי. אחרי הדיון האישי. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, כבוד יו"ר הישיבה. תודה, כנסת נכבדה. המציאות המוכתבת לנו בגלל היעדר ההכרעות שנעשו כאן במשך שנים רבות היא מציאות שאי-אפשר יותר לטאטא, אי-אפשר יותר למרוח, וחובה עלינו להכיר בה ולתקן אותה. המציאות הזאת אומרת שמה שהיה הוא לא שיהיה – לא רק באי-שוויון בנטל שמבקשים להעמיק כאן. הרי תמונת המראה של חוק ההשתמטות היא הארכת הוראת השירות, היא העמקת האי-שוויון, היא פגיעה קשה ביכולת ההשתכרות של חיילי המילואים, פגיעה כלכלית קשה במשק, פגיעה קשה במשפחות, פגיעה קשה בחיילים. מדינת ישראל זקוקה להכרעות. מאז שקמה הממשלה הזאת למדנו את זה בצורה הברורה ביותר כשהחליטו לתקוף את הדמוקרטיה הישראלית, את ערכי הליבה של האומה, ולהחריב את ישראל כפי שאנו רואים אותה וחולמים אותה. ההכרעות הללו הן בכל גזרה. ממשלת הימין על מלא מלא מלא מובילה את ישראל להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית, הכרה שסותרת את כל האינטרסים של המדינה הזאת, ועלולה לפגוע בנו – בנו, בכל אחד ואחת מאיתנו – רק בגלל שהם לא מעיזים להסתכל למציאות בעיניים ולהכיר את האופציות הקיימות, לדון ביום שאחרי, לדון בברית אזורית שתיתן כאן מענה לכל הסוגיות הביטחוניות והמדיניות; כמובן – לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, שהיא היום דמוקרטיה מתגוננת לחלוטין, שיש מי שרוצים להפוך אותה לדמוקרטיה אלקטורלית בלבד, חסרת כל איזונים ובלמים, חסרת כל אותו מטען שהופך אותה לדמוקרטיה ליברלית להתפאר בה. כן, יש מה לתקן, גם היום, בוודאי, אבל בתיקון שצריך לעשות כאן, ובשיקום, צריך לחזק את המנגנונים הדמוקרטיים בישראל, את הזכויות וההגנות שלנו מפני מנהיגות מסוכנת שמבקשת לכלות את המדינה. וכמובן, חובה לשקם את הכלכלה הישראלית, ויותר מכול – את אחריות המדינה לאזרחיה; לשקם את המערכות הציבוריות והחברתיות, כי מה לעשות, אי-אפשר להזניח ולייבש ולהרקיב את השירות הציבורי במינויים פוליטיים ומושחתים ולצפות, לצפות שזה יעבוד. מדינת ישראל חייבת להחזיר את הערבות ההדדית הבסיסית בין המוסדות והמערכות לבין האזרחים. את כל הדבר הזה עלינו לכונן כאן מחדש, ולייצר פה מדינה שתשאף להיות חברת מופת, שתחתור להסכמות אמיתיות, שתייצר כאן ממלכתיות משותפת חדשה, ומשם גם נגיע לאחדות. את כל זה אנחנו צריכים לעשות. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, גברתי – לא כבוד השרה, אני לא יכול להגיד לשרה שהגיעה בזכות שוחד "כבוד השרה", עם כמה שאני מכבד את כל השרים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – ממש הגזמת. חצוף. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד משהו לחבר הכנסת מלביצקי, חנוך – אוקיי, הוא לא רוצה לשמוע, הוא צודק. אני, בנושא החרדים הלכתי הכי רחוק שאפשר ללכת – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כן, כן. דאגת לזה כל השנים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כתבתי מאמרים, כתבתי תוכנית. קרא לי ראש הממשלה אהוד אולמרט – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בגלל זה הבאת את זה כל השנים בממשלה. ברור. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרא לי ראש הממשלה אהוד אולמרט – גב' סילמן, הייתי שותק במקומך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ברור. בגלל זה עד עכשיו הבאת את כל התוכניות – – – וגם הגשת אותן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרא לי אהוד אולמרט, ואמרתי לו: תשמע – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ברור, ראינו גם בממשלה הקודמת – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לו: תן לחרדים עשר שנים לעשות מה שהם רוצים – חנוך, אפרופו הרעיונות שלך, של ללכת בטוב. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בגלל זה אתה הלכת בטוב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שרוצה, שילך לישיבה; מי שרוצה, שיבוא לצבא – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> כן, בטח. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – מי שרוצה, שילך לעבוד. אמרו לי: מה יהיה פה בעוד עשר שנים? אמרתי בכאב גדול: תהיה חברה אחרת. הם ילכו לצבא, לעבודה – החלק שילכו – יפגשו אותי, אותו, את הילדה שלה ויגידו: ואללה, אפשר להיות יהודי גם בצבא; אפשר גם לשמור מצוות בצבא. אמר לי ראש הממשלה: אני קונה את זה. הם לא יקבלו את זה. הלכתי לשבע ברכות בש"ס, אטיאס פוגש אותי, ואמרתי לו: הינה, עשר שנים תעשו מה שאתם רוצים. הוא אמר לי: אנחנו נתנגד. אמרתי לו: למה? הוא אומר לי: בגלל שאתה צודק, יעזבו את הישיבות. אמרתי לו: אתם רוצים להפוך את הישיבה לבית סוהר ואותנו לסוהרים, שאם יצאו החוצה, יתפסו אותם? זה מה שאתם רוצים. בנינו את נצח יהודה, יצרנו תנאים שאין בבני ברק, בלי חובה, בלי כפייה, ברוח טובה – כמו שחבר הכנסת מלביצקי דיבר פה. הוא רק לא מבין שיש לנו ניסיון של הרבה יותר שנים, ושכבר הכול הצענו. אני מסכים: אי-אפשר לגייס בכפייה חרדים. לא רוצה. אני רוצה רק דבר אחד: אל תלבינו את זה בחוק, כדי שאת הכספים, לא ייתנו להם. זה לא יביא מחר חטיבות של חרדים, אבל לאט-לאט. הילדים שלנו – כשאתם אומרים שהגשתם הצעת חוק, עשו 28 ו-35 ימי מילואים, אם חבר הכנסת מלביצקי יודע, אבל הילדים שלי, אחרי 150 יום מקבלים לפני שבוע צו לעוד חודש לעוד 30 יום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. לחתור לסיום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אתם משווים את הזמנים? תתביישו לכם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא שבין כל הנושאים שמתעסקים בהם במדינה הוא כמעט לא בא לכותרות, וזה נושא תאונות הדרכים. לפני כמה שעות הייתה תאונה קטלנית קשה בכביש 25 בנגב, ונהרגו שני צעירים מהנגב, מערערה בנגב, ומכאן אני רוצה לנחם את המשפחה, (אומר בערבית: לומר את תנחומיי למשפחת אבו עראר.) תאונות דרכים הן אחד מגורמי המוות העיקריים במדינה. עד 26 במאי השנה נהרגו כ-177 בני אדם בתאונות דרכים. לפי דוח מבקר המדינה – הוא כתב בכותרת: בלי תוכניות מתוקצבות ובלי מחויבות אמיתית של השרים בישראל, ישראל נכשלת במאבק בתאונות הדרכים. הקיצוץ ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה בחיים. גם זה נושא חשוב שצריך לטפל בו כדי לחסוך חיים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – מוותרת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – מוותר; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על כמה גיבורים שקופים שמסתובבים בינינו. לצד הגבורה הבלתי-נתפסת של פקד ארנון זמורה ז"ל ושל כל אותם גיבורים אלמונים שיחד איתו חילצו את ארבעת החטופים בשבת האחרונה, ישנם עוד לוחמים רבים ואמיצים שמסתובבים בינינו, שלקחו חלק במבצעי חילוץ אחרים שלא בהכרח צלחו, אבל הם שילמו מחירים על הניסיון, והם היו מוכנים להקריב הכול, להקריב את חייהם ממש, בשביל לנסות ולחלץ חטופים מהגיהינום בעזה. אי-אפשר לציין את שמותיהם, על רובם כנראה לעולם לא נדע, אבל יש כאלה לא מעטים. מעל במה צנועה זו אני רוצה להודות להם, ואני בטוח שיצטרפו אליי, חבריי וחברותיי מכל סיעות הבית – להודות לכל אותם גיבורים אלמונים שצעדו אל תוך התופת בניסיון לחלץ חטופים ושכנראה לעולם לא נדע על זה. חלקם מסתובבים בינינו עם צלקות ועם פגיעות פיזיות שילוו אותם כל ימי חייהם, וכנראה שלעולם לא נדע מי הם ועל הגבורה שלהם, אבל הם קיימים והם ממשיכים כל יום לפעול ולעשות בגבורה בלתי נתפסת. אני רוצה בשם הבית הזה להודות להם – להודות להם על האומץ, על הגבורה, על הנכונות להקריב הכול. התברכנו שיש לנו אנשים כאלה אצלנו כאן במדינה, שנלחמים כל יום על הקיום שלה. אז תודה רבה לכל אותם גיבורים אלמונים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת לדוברת הבאה, חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. כעת נעבור – כרגע הודעה של הממשלה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> טוב, אז ככה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, על דעת שר האוצר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דב. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> דב מלביצקי. תודה על ההערה, נאור שירי. חשוב מאוד, חבר הכנסת נאור שירי. אני, בניגוד לחבר סיעתך אלעזר שטרן, שאומר לא "גברתי", ולא "השרה" – אני מוחלת וסולחת לו, בטח על התנהגות שהיא לא ראויה בבית הזה. אגב, בפוסט שהוא כתב בעבר על התבטאויות בנושא של גריסת תלונות אנונימיות על כל מיני הודעות הוא אמר: אני לא תמיד פוליטיקלי קורקט, ולא תמיד מתנסח היטב, אז גם פה אנחנו סולחים לחבר הכנסת אלעזר שטרן. כנראה שהוא באמת לא תמיד פוליטיקלי קורקט ולא תמיד מתנסח היטב. מה גם שאותו אחד שיכול לתקן בעבר ולהביא חקיקה ולהביא דברים ולעשות שינויים, בטח בתור אחד שהיה בצבא, בטח בתור אחד שהיה בממשלה ושר המודיעין ולא הביא את זה – אז על דעת שר האוצר, אני מבקשת להודיע לכנסת כי להצבעה בקריאה הראשונה הממשלה מסכימה לעלות התקציבית של הצעת החוק, ולכן גם תומכת בה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חנוך, רוצה לסכם? בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה רק לנצל את ההזדמנות – שכחתי לעשות את זה קודם – להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן על התמיכה שלו במהלך החוק, להודות ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ על העזרה הגדולה ולשר האוצר על ההיענות לעלות התקציבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5) (החזר הוצאות אגרה לחיילי מילואים), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5) (החזר הוצאות אגרה לחיילי מילואים), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 26 בעד, חמישה נגד. אני קובע כי הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון מס' 5) (החזר הוצאות אגרה לחיילי מילואים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלעזר שטרן << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> וכעת, מאחר שהוזכר שמו של חבר הכנסת אלעזר שטרן הוא מבקש להגיב. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד עוד פעם, קשה לי להגיד על שרה או שר שהגיעו לתפקיד שלהם בגלל שהם לקחו שוחד – נתנו שוחד, סליחה, לקחו שוחד – להגיד: כבוד השרה. לא יודע, קשה לי להוציא מהפה, אני אומר לכם את האמת, אין לי כבוד, מה עוד שאנחנו יודעים לאן זה דרדר את המדינה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה היה פה במדרגות? "הייתי בסדר"? מה, אנחנו מפגרים? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכול להגיד "כבוד", כמה שיש לי ממלכתיות וכבוד לכל שר ושרה שיש לי איתם חילוקי דעות הכי גדולים שישנם. זה לא עניין של חילוקי דעות, זה עניין של ערכים בסיסיים, שאני מקווה שעוד יישארו במערכת הפוליטית, כמה שזה קשה. ומי שרוצה לשפוט אותי על מה שאמרתי ועל מה שאני מאמין, אני מציע לכל אחד לחכות. יש תהליכים, גם בבתי משפט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה צריך לדעת מה זה חזקת החפות. גם אתה היית חשוד. חזקת החפות, גם אתה צריך להכיר אותה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> Objection. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמדתי כאן מעל הדוכן הזה יותר מפעם אחת. אמרתי כאן: אם מישהי, מישהו, שמע אותי פעם מתבטא במונחים סקסיסטיים על מישהו או מישהי ב-40 השנה האחרונות – אמרתי את זה בכל ערוצי הטלוויזיה – אף אחת לא קמה, אף אחד לא קם. ולכן, מי שרוצה לעשות לי בית ספר על התנהגות ערכית זה לא מי שלקחה שוחד כדי להיות שרה במדינת ישראל, בגלל שזאת השפלה למדינת ישראל, ופוגע בכולנו, וקודם כול פוגע או פוגעת במשמעות של מה זה שר במדינת ישראל. תודה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, המליאה יוצאת להפסקה עד חצות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:32 ונתחדשה בשעה 00:00.) << הפסקה >> << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022 << נושא >> [מס' מ/1502; דברי הכנסת, חוב' כ"ט, ישיבה 173.] << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום הוא הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022. כמה סיעות הגישו את התנגדותן להודעה. לפני שנתחיל, אני בטוח, חבריי, שכולכם תצטרפו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ליל הבושה. כמו גנבים בלילה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רגע, גלעד. רגע, גלעד, לפני שאתה מתחיל עם זה, אני רוצה, בשם כולנו, להביע את השתתפותנו בצערו של חברנו חבר הכנסת פורר על לכתו של אחיו. משתתפים בצערך. חבר הכנסת לפיד, בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשהחוק הזה עלה בפעם הראשונה ישב פה חבר הכנסת משה גפני ואמר – בעצם "אמר" זאת לא ההגדרה הנכונה; הוא צעק, ולא בפעם הראשונה. הבניין כולו הסתכל עליו. זה לא יתואר שמאיש כל כך קטן יוצא קול כל כך גדול. ואני רוצה לצטט את מה שהוא אמר פה מעל הדוכן. הוא אמר: אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית – על העברת החוק שעליו הוא הולך להצביע עוד שנייה – "חוק עלוב, מבזה, משפיל, אנטי-יהודי, אנטי-תורה, בושה וחרפה – – – רוצים לשלב את החרדים באורחות המדינה, לא נשתלב. אנחנו רוצים להתרחק מכם, אתם אנשים חסרי אידיאולוגיה". ציטוט מילה במילה של מה שאמר חבר הכנסת משה גפני, שעוד דקה ישב פה. לא במקרה הוא נשאר בפרסה להסתתר. עוד דקה הוא ישב פה ויצביע בעד החוק שעליו הוא אמר: "אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית". ישב פה חבר הכנסת אריה דרעי – חבר הכנסת גפני, כרגע ציטטתי אותך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מאיפה – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> עומד פה במליאה וצורח: "אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית" על החוק הזה. "חוק עלוב", אמרת, "מבזה, משפיל, אנטי-יהודי, אנטי-תורה, בושה וחרפה". אתה אמרת את זה על החוק. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אז למה אתה נגד? אז למה אתה נגד? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך – אנחנו העברנו את זה כי זה היה לפני 7 באוקטובר. מה ההסבר שלך? שינו את התורה? שינוי את עשרת הדיברות? היה אריה דרעי. בקול ענות חלושה, שבור, אמר: מטרתו היחידה של החוק הזה היא הניסיון לפגוע בבני הישיבות ולהוציא אברכים מלימודם, אבל זה לא יעזור להם, לומדי התורה לא יוכנסו ביעדים ומכסות. את קול התורה לא ישתיקו במדינת היהודים – והיום הוא הולך להיכנס פה למליאה וללחוץ ולהשתיק את קול התורה במדינת היהודים. הוא הולך להכניס ליעדים ולמכסות את התורה. מה קרה? ואל תחשבו לרגע שאנחנו נשכח את זה. אנחנו נזכור. וכשאנחנו נבוא הנה להעביר חוק גיוס אמיתי ואתם תצעקו ותצרחו, אנחנו נגיד לכם: אנחנו לא מאמינים לכם יותר. זה לא התורה, זה לא לימודי התורה, זאת פוליטיקה קטנה ועלובה. ואתם עוד החלק הטוב בסיפור, כי החטא הגדול הוא לא אתם אלא הממשלה הזו, שמעיזה לדבר בשם הלוחמים. היום צה"ל הודיע שהוא זקוק ל-15 גדודים. מאיפה ניקח אותם? מאיפה הם יבואו אם הממשלה הזו מעודדת השתמטות ומעודדת סרבנות? לא מתביישים. עמד פה ראש הממשלה, דיבר נגד סרבנות; מה זה אם לא עידוד סרבנות כשצה"ל נלחם? לפחות אל תרוצו ותדברו בכל מקום, בבתי החולים, בבתי הקברות, על המחויבות שלכם ללוחמים, ואז תבואו הנה ותעבירו חוקי סרבנות והשתמטות. כנסת ישראל תעמוד היום מול יותר מ-500 חיילים שנהרגו, מול כל האנשים שעשו 130 ו-150 ו-180 ימי מילואים, מול חיילי הסדיר שמאריכים להם את השירות, והקואליציה תגיד: תדעו, לא אכפת לנו מכם, אתם לא מעניינים אותנו. שום דבר לא מתקרב בעינינו לחשיבותה של הפוליטיקה העלובה, הקטנונית, הבכיינית והפחדנית שלנו, שכל מטרתה להשאיר את דוגמנית האינסטגרם שנקראת ראש ממשלת ישראל בתפקידו עוד כמה חודשים. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, למה לא נותנים למשפחות החטופים לעלות ליציע? מה מסתירים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, למה אתם לא נותנים להם לעלות ליציע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> – – לנמק את ההתנגדות מטעם סיעת המחנה הממלכתי. חבר הכנסת קריב, תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה אתם לא רוצים שהם יראו, את הפיאסקו הזה? הרי זה משודר לכל האומה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שמים תמונות של החטופים, אבל את בני המשפחות שלהם עוצרים בעלייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קרא אותי לסדר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כוחו של צבא ההגנה לישראל הוא בהיותו צבא העם, צבא של ערבות הדדית בין כל חלקי החברה הישראלית, צבא שתכליתו להגן על המדינה, להבטיח את קיומה ולנצח את מלחמותינו. זהו העיקרון שעומד בשורש כוחו של צה"ל; זהו האתוס של החברה הישראלית – הערבות ההדדית. קו ישיר של רעות מחבר בין לוחמי ישראל בכל המלחמות מאז תש"ח לבין חיילי צה"ל מאז 7 באוקטובר ועד היום, קו של גבורה, הקרבה וערבות הדדית. והינה כאן, בעוד דקות אחדות, בעיצומה של מלחמה, רצה ממשלת ישראל הנוכחית להצביע באישון לילה על קידום חקיקה שבזה לעם שלנו; חקיקה שלא ראויה למשרתים ולמשרתות שלנו; חקיקה שמפרקת את מודל צבא העם ושולחת מסר לא ייאמן לחיילינו הגיבורים ולמשפחותיהם: אתם המשרתים, המשרתות, המילואימניקים, הישראלים והישראליות, שלא מזמן קיבלתם צו 8 שלישי בתוך שנה – אתה לא חשובים. הכיסא שלנו הוא שחשוב. החוק מוגש על ידי ראש הממשלה למרות התנגדות מערכת הביטחון, למרות התנגדות חריפה של הצמרת הכלכלית בממשלה, למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה. ראש הממשלה עוקף כאן אפילו את שר הביטחון שלו, שלא מוכן להגיש את החרפה. כי מי זה שר הביטחון? בסך הכול מי שהחוק במדינת ישראל קובע שהוא השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם עשיתם את החוק הזה. אתם עשיתם את החוק הזה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תגידו, יש שם יותר מנותק להצבעה שתתרחש כאן הלילה מ"רציפות"? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם עשיתם את החוק הזה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הרי מה זה דין רציפות? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם עשיתם את החוק הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – מלחמה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת, חברי הכנסת, אתם רוצים שנתחיל לעשות קריאות? חבר הכנסת קריב, אנא ממך, בוא נצלח את האירוע הזה בלי להוציא אנשים החוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה קרה – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, לא יפה שאתה מפנה לי את הגב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סליחה. אני מבטיח מעכשיו לצעוק מולך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני אעריך את זה. תודה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תגידו, יש שם יותר מנותק וצבוע לחוק הזה היום מ"חוק רציפות"? מה זה דין רציפות? דין רציפות זה שבאה הממשלה ואומרת: אני ממשיכה את החוק של הממשלה הקודמת כי בדקנו את הנסיבות והכול אותו דבר, אז בואו נמשיך ברצף. הלילה יש פה הכול חוץ מרציפות. קשה להאמין, אבל ממשלת ישראל, שהיא המפקדת העליונה של צה"ל, פועלת היום נגד צה"ל, נגד ביטחון ישראל ונגד עם ישראל. 7 באוקטובר הרי טרף את כל הצרכים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שקלים, תודה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הוא טרף את כל תרחישי האיום והקונספציות. מאז 7 באוקטובר קברה המדינה 646 גיבורים, ויש כמעט 4,000 פצועים. מאז 7 באוקטובר אין שום רציפות. הכול השתנה. החוק הזה שאתם היום תצביעו עליו נחקק בתקופה אחרת לחלוטין. זה חוק שנחקק באופן זמני, עד חוק שירות ישראלי, אחרי תקופת הקורונה, כשהדגש היה שילוב חרדים בשוק התעסוקה ולא שיקולי ביטחון. בימים האלה לא היינו עם כל כך הרבה אבדות ולא היינו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית. הצבא לא היה נואש כמו היום לכוח אדם. רק לאחרונה ביקש עוד 7,000 חיילים והקדים גיוס ל-1,300 בני מכינות, ישיבות ושינשינים. אז על איזו רציפות אנחנו מדברים פה? חוק ההשתמטות יכה מכה קשה את כלכלת ישראל ויקריס את המשרתים, שהם הכוח העובד של המשק – חידדו אגף תקציבים, אבל לא הקשיבו להם. האפליה פה חריפה מבעבר, כי סכנת החיים של המשרתים היא ממשית וגבוהה מבעבר – אמרה היועצת המשפטית, ולא מקשיבים לה. ומה עם המהות? המהות פה היא שזועקת לשמיים. החוק שמקדמים הערב הוא לא הפתרון לבעיה. שיטת מכסות לגיוס חרדים היא ישראבלוף, הצגה לבג"ץ. עשרות שנים שהיא לא עובדת והפכה רישיון לבטלנות, לרמאות ולחילול השם. צריך להפוך את המשוואה: מכסות למי שעוסק בתורה לשמה. החקיקה של היום תפרק את צה"ל כצבא העם, ככה פשוט. אין שום דרך לייפות את זה. הליכה בנתיב הזה מובילה למצב ודאי שבו מעט מדי ישרתו יותר מדי, והאמנה החברתית שעל בסיסה מושתתים הצבא והחברה שלנו – מתרסקת. ומה עם ההיבט המוסרי? איך אתם מסתכלים למילואימניקים בעיניים? מאחורי החוק הזה עומדים אנשים, פנים ושמות. הינה סיפור טיפוסי מהימים האלה: גם לג', שנחת עליו צו נוסף, נמאס. יש לו עסק לאחזקה וניקוי של בניינים, אבל אחרי חודשים ארוכים של מילואים הוא הפסיד כל כך הרבה לקוחות, הוא נשאר עם שלושה. לקחו מישהו אחר במקומי, אין לי הכנסה להראות. קיבלתי פיצוי שהוא כלום לעומת הסכומים שהפסדתי. אני מנסה לשקם את העסק – ובום, קראו לי שוב למילואים, ואני צריך להתחנן שייתנו לי פחות זמן. לא הכול פוליטי. ממשלת ישראל, חבריי חברי הכנסת, הערב אתם מחמיצים הזדמנות היסטורית להיות מנהיגים. במקום לנצל את המשבר לפתרון שיחבר בינינו ויכבד את הלוחמים שלנו ויכבד את לומדי התורה, אתם מרסקים אותנו. אני אסיים בציטוט של הרמב"ם, הלכות מלכים. "הרינו להבהיר כי חובה ברורה וגמורה היא על פי תורתנו הקדושה, על כל אדם מישראל להשתתף במלחמת עזרת ישראל מצר שבא עליהם, לרבות לומדי תורה ותלמידי חכמים". תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההתנגדות מטעם סיעת ישראל ביתנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בזמן שמר ליברמן – – – אפשר לדעת אם יש יועצים משפטיים במליאה? האם יש יועצים משפטיים במליאה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין. האם יש יועצים משפטיים במליאה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה יכול לגשת ולשאול את השאלות שלך, לא להפריע לכולם תוך כדי. תודה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת תמנו שטה, תודה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני שאלתי – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שני דברים שמעולם לא הבנתי בהקשר של שירות צבאי: למה ליהודי אסור להיות לוחם? למה דווקא המנהיגות החרדית מתנגדת לשירות צבאי? איפה זה מופיע במקורות? אני ניסיתי לבדוק. מעולם לא מצאתי אפילו זכר ששירות צבאי מנוגד ליהדות. כל מה שאנחנו יודעים מההיסטוריה שלנו – כל גדולי המנהיגים היהודים, כולם היו לוחמים. דוד המלך, יהושע בן נון, המכבים – כולם היו מנהיגים צבאיים. שמואל הנגיד, כבר מההיסטוריה הכמעט-מודרנית, היה גם סופר, גם מדינאי וגם כמובן מנהיג צבאי, מצביא. מאיפה לקחתם את זה? הזכירה פה הדוברת הקודמת את הרמב"ם, גדול הוגי הדעות ביהדות. מה כותב הרמב"ם? במלחמת מצווה, גם החתן יוצא מחדרו, וכלה מחופתה. מאיפה לקחתם את זה? מה אומר משה רבנו לבני גד וראובן? "אחיכם יבואו למלחמה, ואתם תשבו פה". למה ההתנגדות הזאת, מאיפה זה נובע? אני עוד זוכר את קודמו של גפני פה בבניין הזה, אברהם רביץ, שהיה לוחם בלח"י, שר את המנון לח"י, שירת בצבא ההגנה לישראל. האדמו"ר מסירט-ויז'ניץ היה לוחם, נלחם ב-1948, במלחמת תש"ח, אפילו נפצע שם באזור קריית אתא, דומני. רצו להחתים אותו קבע, היה לוחם מצוין. בסוף הוא בחר ברבנות ובחצר שלו. אין שום סיבה, חוץ משלושה דברים שאתם דואגים להם: כוח, כבוד וכסף. אתם לא דואגים לא לעולם התורה ולא לבני הישיבות כשאתם אוסרים עליהם, מסיתים אותם נגד השירות הצבאי. אין בזה שום דבר יהודי, יש בזה דבר הכי אנטי-יהודי. דבר נוסף, שאני באמת מופתע – ואני מסתכל פה על הכיפות, היהדות אולי הטובה ביותר, חובשי הכיפות, הציונות הדתית, שנלחמים כאריות גם עכשיו, משלמים מחיר עצום. אנחנו באמת כולנו פה מסירים את הכובע. איך דווקא נציגים של הציונות הדתית, של ההתיישבות, יכולים לתמוך בהשתמטות? דווקא אתם, איך אתם מסתכלים ביום שבת בבית כנסת על השכנים שלכם, על עצמכם? איך אתם רואים את עצמכם בראי כל בוקר? כל ההשתמטות הזאת היא אנטי-יהודית, היא אנטי-ציונית, וכל זה נובע אך ורק משיקולים אישיים. ולכן, אני חוזר ואומר: אני מצפה שגם נציגים של התנועה הלאומית, חסידי ז'בוטינסקי, התנועה הרוויזיוניסטית – איך אתם יכולים לתת יד לזה? שני המנהיגים הדגולים, ז'בוטינסקי וטרומפלדור, קידשו שירות צבאי למען המולדת, דיברו על השירות הצבאי, על הכבוד לשרת בצבא של היהודים ולהגן על המולדת היהודית. איך אתם יכולים לתת לזה יד? מה, הכיסא מצדיק את הכול? כיסא מקדש את הכול? קואליציה מקדשת את הכול? אתם מצביעים נגד כל העקרונות. אני אומר לכל החברים, כל חבריי בסיעת הליכוד, לכל חבריי בציונות הדתית: איך אתם מסוגלים להרים יד בעד החוק הזה? אנחנו מקבלים את החוק הזה היום לא כדי לעשות דווקא. אנחנו איבדנו כבר חטיבה שלמה – חיילים, הרוגים, פצועים קשה. אנחנו רואים כמה המצב הביטחוני מחייב להגדיל את הסד"כ של צה"ל, להגדיל את הסד"כ של כיבוי אש, של השירות הרפואי, רפואת חירום, משטרה. אפשר לשרת גם בשירות אזרחי, אבל להשתמט מהכול – גם משירות צבאי, גם משירות אזרחי – זה הדבר הכי אנטי-יהודי, זאת פגיעה בסולידריות, בכל הערכים של היהדות. ולכן, אני מאוד מקווה שעדיין כמה אנשים בבית הזה יעדיפו עקרונות על פני כיסאות, ואנחנו נדחה את החוק הזה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לנמק את ההתנגדות מטעם סיעת רע"מ. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני, יש תשובה על הייעוץ המשפטי? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. ההתנגדות – – – היא לקיומו של צה"ל. לעצם קיום צה"ל – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מתי יש – – – לייעוץ משפטי? << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כמובן מתנגדים לחוק, ונצביע נגדו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, אנחנו נתמוך בעמותה 48. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – אבל אנחנו גם מברכים בשעה זו על החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש והחזרת החטופים בהתאם להצעתה של ארצות הברית במועצת הביטחון. אבל בעיקר, על סמך העמדה הישראלית שהגישה את המתווה האחרון להפסקת אש והחזרת החטופים, אנחנו דורשים מממשלת ישראל – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי תדרוש מחמאס להסכים. אולי תדרוש מחמאס להסכים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – לקיים את חלקה במתווה הזה, וכמובן דורשים גם מהצד הפלסטיני לקיים את חלקו – שנוכל לצאת לדרך חדשה, שאולי תייתר לא רק את הגיוס, תייתר את ההרג של אזרחים ושל חיילים ושל בני שני העמים. זה החזון שאנחנו מאמינים בו – חזון של שלום, חזון של ביטחון, חזון של שותפות, חזון של סובלנות בין שני העמים, על אף הייאוש, על אף הכעס ועל אף הכאב שיש היום. ברשותכם, רבותיי – אזרחים ערבים עוקבים אחרינו היום ודרשו ממני לדבר גם בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנחנו באופן עקרוני נגד החוק הזה, ואנו חושבים שהפתרון אינו בגיוס נוסף, אלא הפתרון הוא במאמץ נוסף אשר עלינו לעשות כדי לעצור את המלחמה הזאת, לעצור את הדמים ולצעוד בכיוון השגת פיוס, שלום ופתרון באמצעות הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל בשלום, בביטחון, בשותפות ובסלחנות. העמדה העיקרית שלנו בנוגע החוק הזה נובעת מעמדה פוליטית, משום שאנו רוצים לתרום להגדלת המכשול של הממשלה הזאת ולהחלשת הממשלה הזאת כדי לפרק אותה, לפרק את הכנסת ולצאת לבחירות, כדי לתת הזדמנות חדשה למצביע בישראל בכלל, ולמצביע הערבי בפרט, לומר את דבריו. זאת, כדי שיצא להצביע למי שנושאים תוכנית פוליטית אמיתית, מציאותית, הגיונית, אשר משרתת את האינטרסים שלנו בחברה הערבית – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לסנוואר לשחרר את החיילות במקום לאנוס אותן. במקום לאנוס – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – ומשרתת את נושא השלום – –) << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – ואת פתרון הסכסוך הערבי–ישראלי – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> במקום לאנוס – לשחרר. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – בפתרון שתי המדינות – הקמתה של מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דבר לסנוואר, במקום לאנוס בנות – לשחרר אותן. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (זה מה שאנו פועלים למענו הלילה. אנחנו פועלים למען הפלת הממשלה הזו.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אין דבר כרגע, אתמול ומחר, אין דבר שמשתווה למשימה הזאת בעינינו, משימת הפלת הממשלה הזאת והיציאה לבחירות – לא ישיבות עם שרים ולא הישגים שוליים פה ושם. הם לא ישנו את המציאות של החברה הערבית, אלא מחריפים את המשבר של החברה הערבית. דם נוסף נשפך ברחובות הערביים שלנו בצל הממשלה הזאת, שמזלזלת בנו ובנפשות של ילדינו ומזלזלת בביטחון שלנו ובזכויות הבסיסיות שלנו. לכן, כל המאמצים שלנו, כל המחשבות שלנו, כל הריכוז שלנו בתור מייצגי הערבים כאן בכנסת צריכים להתרכז במטרה עיקרית אחת, והיא לפעול למען הפלת הממשלה הזאת והיציאה לבחירות. ועלינו גם לצאת מהמנטליות של הרזרבה – שנהיה תמיד השחקן הרזרבי או השחקן החלופי שקוראים לו בזמן משבר פה ושם לצורך הצלת הממשלה בחוק הזה או בחוק ההוא. מנטליות הרזרבה לא מתאימה עוד לחברה הערבית שלנו, ואין בה שום תקווה אמיתית לפתרון הבעיות הגדולות בחברה הערבית שלנו: הפשיעה, הריסות הבתים, צמצום התקציבים וכישלון בכל התחומים. ההזדמנות העיקרית שלנו היא בכך שאנו נפיל את הממשלה הזאת, נצא לבחירות, נצא להשתתף בבחירות הפרלמנטריות כמו שהשתתפנו בבחירות של הרשויות המקומיות ב-80%. כך אנחנו נהיה שחקן ראשי, ולא שחקן ספסל רזרבי או במושבי הקהל; שחקן ראשי שפועל למען החברה הערבית שלנו, למען החברה הפלסטינית שלנו ולטובת נושא השלום בין הישראלים – –) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא יקרה, בקיצור. לא יקרה. זאת השורה התחתונה. לא מדינת פלסטין – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (– – לפלסטינים, ולפי העמדה שלנו אנחנו צריכים לפעול למען זה.) תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי לנמק את ההתנגדות מטעם סיעת חד"ש-תע"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוה, בבקשה. התגעגענו אליהם, לתומכי הטרור המדופלמים שחפצים בחורבן צה"ל. הינה, חכו, רגע. תכף זה יבוא. הקללות, החידלון. אתם חברים שלו, אני לא. זה תומך טרור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנא ממך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממה שרי הממשלה פוחדים? למה הם לא פה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת קריב, אנא ממך. חברת הכנסת גוטליב, תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, באופן היסטורי, חברי הכנסת הערבים והמפלגות בדרך כלל לא השתתפו בהצבעות על חוקים הקשורים בצבא וחוקי גיוס – – << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לצה"ל. אתה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חכה. – – חוץ מאשר לפני שנה וחצי, בינואר 2022, כאשר חבר הכנסת בני גנץ הביא את ההצעה הזאת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו – – – לא רוצים – – – תומכי טרור בכנסת. גמרנו להישען עליכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שנתיים וחצי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק. שנתיים וחצי? לפני שנתיים וחצי הביא את אותה הצעה כאן לכנסת. אתה התנגדת לה וגם אני התנגדת לה. ואני רוצה לומר שיש סיעה אחת שהיא עקבית בעמדה שלה בכנסת הזאת, רק סיעה אחת, והיא סיעת חד"ש-תע"ל. אנחנו הצבענו נגד אז – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומכים בטרור – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – בגלל ההתנגדות שלנו. אתה יודע מה העמדה שלנו לגבי גיוס. גם גיוס חרדים וגם גיוס ערבים – העמדה שלנו עקרונית נגד. זאת הסיבה שבחוק ההוא של גנץ, שיש בו הגדלה מסוימת של המתגייסים, התנגדנו, וגם עכשיו אנחנו מתנגדים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מעוקצכם ולא מדבשכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני ער למה שקרוי ציפור הנפש שלכם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין צורך. לא בונים עליכם. בלי טובות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל ציפור הנפש שלנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את יכולה לצאת, גברת. את יכולה לצאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת גוטליב, אנא ממך, אנא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – חיילינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע. אני יודע ואני מבין, אבל אנא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ציפור הנפש – חשוב לכם, חשוב לנו. ההצבעה על עופר כסיף הייתה מאוד חשובה לסיעת חד"ש-תע"ל – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> של נעליך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אבל למרות זאת, לא זאת הסיבה. הסיבה היא שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזאת. כל מה שגורם לתסיסה, למתח, לפגיעה בקואליציה הזאת – אנחנו בעדו, אנחנו שם, כי מדובר בממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה המודרנית, שיש בה אנשים שהם כלום או שהם גורמים נזק – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לך לשהידים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – או שרים שהורשעו, שהם מחבלים, או משטרה שנותנת לרציחות בחברה הערבית – שגם אתה מדבר נגדן – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתה לא מאמין כמה ערבים – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל יש שר שלא רק שלא מדבר נגדן, הוא לא עושה נגד ארגוני הפשיעה, מלבד העובדה שהממשלה הזאת מנהלת מלחמה מטורפת שממשיכה לגבות דמים של חפים מפשע. עשרות אלפים נהרגו ונפצעו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> של נעליך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> היא גם אחראית למחדל ב-7 באוקטובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תומך טרור בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אחראית למותם והריגתם ורציחתם גם של ישראלים, גם של פלסטינים, אבל גם למחדל ב-7 באוקטובר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הדרך הטובה ביותר היא לסלק את הממשלה הזאת מהדרך ולהחזיר את ההכרעה לבוחר כמה שאפשר. לכן אני אומר גם לאופוזיציה – שאני חלק ממנה, שחד"ש-תע"ל היא חלק ממנה – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא צריך אתכם, לא האופוזיציה ולא הקואליציה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – אנחנו לא מקבלים הטפות מהאופוזיציה ולא מקבלים שום הטפות מהקואליציה המטורפת הזאת. מי שהצביע בעד החוק לפני שנתיים, לא יכול להטיף לאף חבר כנסת ערבי מהי עמדתו, מהי עמדתו. מה שצריכה לעשות אופוזיציה זה להיות אופוזיציה, והחלק הזה לא מתנהג כאופוזיציה. 80% מההצבעות מתואמות בין האופוזיציה לקואליציה, ולכן בשעה 20:00, 21:00 בערב המליאה הזאת מתרוקנת בהסכמה. איך אפשר להיות אופוזיציה אם לא מרוקנים את הקואליציה מהמאמץ – מהחופש ללכת הביתה מוקדם? צריך להיות נגד כל דבר, כמו שהם עשו בממשלת השינוי. כך נוהגת אופוזיציה. את הדבר הזה הצד הזה לא עושה. ולכן, אדוני היושב-ראש – ואני אסיים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן. עבר הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסיים. טלי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מילה אחת לא צריך לתת לו לדבר. נא לרדת. עבר הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. אמרתי שבאופן היסטורי נהגנו אחרת, אבל בשנה שעברה והשנה אנחנו נוהגים בעקביות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעקביות לבלום את הטרור – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מקווה שמי שמדבר על ציפור הנפש יקשיב לציפור הנפש של הציבור הערבי, ציפור שנשחטת פעם אחר פעם אחר פעם. וחשוב לומר, התזה של פעם – לתת רשת ביטחון לממשלה המטורפת הזו – איך אפשר לחשוב על לתת רשת ביטחון לממשלה הזו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה, חבר הכנסת טיבי. תסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> את הממשלה הזו צריך להעיף מן העולם, וההחלטה צריכה להיות ללכת לקלפי ולא במניפולציות של – אולי נתמוך בכם מבחוץ – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן, עבר הזמן. רד מהמליאה. לא רוצים לשמוע. עבר הזמן. עבר הזמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נתניהו צריך ללכת הביתה ולהיחשף בספרי ההיסטוריה של הפוליטיקה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. הזמן עבר. תודה. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן לנמק את ההתנגדות מטעם סיעת העבודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, עוד יום של קרבות קשים מאוד ועזים בעזה ובצפון, עוד חיילי מילואים שקיבלו היום צו גיוס חדש ואולי משפחות שדופקים להן על הדלת, ואתם מביאים לנו עכשיו את החוק הזה, שהוא ממש כל מה שפסול ושגוי, בלתי מוסרי ובלתי ערכי בעבודה ציבורית: חוסר מקצועיות, הליכים לא תקינים, היעדר התאמה למציאות ולצרכים בפועל, עירוב של מניעים פוליטיים ושיקולים זרים, פעולה נגד ערכי היסוד שעליהם מושתתת מדינת ישראל והחברה, הסולידריות, השוויון, הערבות, ההדדיות. אל תשתמשו יותר במושגים האלה, הם לא ראויים לכם. רצף של כשלים ופגמים מהותיים שיורדים לשורשו של עניין נפלו בהחלטה הזאת שמבקשים מאיתנו היום להצביע עליה. מדובר במהלך פוליטי נכלולי, תכסיס ציני שגובש בלית ברירה בשל מצוקה משפטית ופוליטית. הממשלה בוחרת בהליך פסול ומקוצר על פני עבודה סדורה וראויה, וזו לא רשלנות; פשוט בחירה מודעת להעביר חוק חסר תשתית מקצועית ועובדתית. זהו פשע ממש להעביר חוק כזה דרמטי, שנוגע כל-כולו לצה"ל, לבניין הכוח, בלי חוות דעת של משרד הביטחון, כששר הביטחון של מדינת ישראל יצביע נגד החוק. זוהי הפיכה פוליטית של הצבא כשמערכת הביטחון לא מעורבת, בוודאי עכשיו, כשמערכת הביטחון עושה כל שביכולתה כדי למלא את מצבת כוח האדם, ורק היום אמר הרמטכ"ל שחסרים לצה"ל 15 גדודים. אז תסתכלו לנו בעיניים, אל תשפילו את הראש. תסתכלו בעיניים שלי ושל כל ההורים של הלוחמים והלוחמות שמחרפים את נפשם בעזה ובצפון, ושל אלפי הפצועים ושל משפחות השכולות, ותגידו את האמת. זה חוק למען הכיסא, חוק מופקר ששם את טובתכם, טובתכם הפוליטית, מעל לטובת המדינה. וכל מי שירים את ידו בעד החוק הזה פוגע במודע בחיים, בנפש ובזכות של כל המשרתים ומשפחותיהם, נותן ידו לפגיעה בלתי נסלחת ואנושה בזכות לשוויון, בלי כל הצדקה ומידתיות. וביד השנייה שלכם, חוצפנים, מעבירים חקיקה שמעלה את היקף השירות לחיילי הסדיר והמילואים. אז מה אתם מספרים לעצמכם, איזה סיפורים, כדי להשקיט את המצפון למי שעוד נשאר? שמדובר רק בעניין טכני? אתם הרי יודעים היטב שהצעת החוק הזו לא מתאימה למצב הנוכחי. אז דיברנו על מהלך של קיצור השירות ותכלית של השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה, וכל בר-דעת מבין שבשעה הזו התכלית צריכה להיות אחרת לחלוטין. סיסמאות ה"ביחד ננצח" שלכם קורסות ברגע האמת, כשאתם ממש מסרבים לראות בנו את ה"ביחד". לא נוכל לנצח בלי ה"ביחד" הזה. איך אתם מעיזים להתעלם מדבריו של שר הביטחון והרמטכ"ל, שאמר ברור: עכשיו כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית? עכשיו, כאשר הנחיצות היא גבוהה. איך אתם מעיזים להתעלם מדבריו של שר הביטחון, שאמר שהוא לא יביא קומבינה, והינה, אתם מביאים את הקומבינה הזו לפה? זאת הצורה שלכם, התעלמות מהלב הפועם של ישראל ומצורכי המציאות ורחשי העם. ובעיקר, מה שאתם עושים זה גורסים את הערך של צבא העם. ושוב אנחנו רואים את ההעדפה הפוליטית של שימור ממשלה וקואליציה על חשבון הציבור. אז מי עושה פוליטיקה? מי צבוע? מי פועל נגד עם ישראל? כל הדברים האלה הובאו לפניכם דבר דבור על אופניו גם על ידי הייעוץ המשפטי של הממשלה וגם של הכנסת, ואתם, כרגיל, בחרתם בעיוורון, באטימות הנפש, כדי לא לראות ולא לשמוע אזהרות, בדיוק כמו שעשיתם ברפורמה המשפטית, בדיוק כמו שעשיתם לקראת 7 באוקטובר. מיאנתם לראות את המציאות עד שהיא התנגשה בכולנו. פנינו במכתב פתוח לשרים, 1,500 אימהות, לא להצביע. התעלמתם, וכך אתם עושים בדיוק עכשיו. אז אומץ זה לא רק בשדה הקרב, למי ששירת, אלא גם בהנהגה ובאחריות. זה החיים שלנו עכשיו, ולפני שאתם מצביעים תחשבו על כ-650 חללים שנפלו למענכם. הרמת היד היום חושפת בדיוק מי אתם. ואליך, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, כשהחוק הזה יגיע אליך, כפי הנראה, תנהג בו באחריות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש יועצים באולם? יש יועצים משפטיים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה כתוב בתקנון שחייבים להיות איפשהו? תודה לך. תודה רבה. כן, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בכנסת הזו – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. חבריי, אם אפשר שקט, זה לא מתאים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> ואם אפשר אחר כך אולי עוד משפט. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תקבלי עוד כמה שניות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, לילה טוב לכולם. תראו, אני חושבת שבשלוש השנים האחרונות הרבה שואלים אותנו גם איך הגענו למצב הזה. ואני יכולה להגיד לכם שפעם אחר פעם, אבל פעם אחר פעם, הונחו לפנינו תקדימים מסוכנים, הונחו קווים אדומים עם דגלים אדומים שהציבור, שחברי כנסת, קואליציה, אופוזיציה, נופפו, הרגישו באי-נוחות, לא היו בטוחים, יצביעו או לא יצביעו, אבל דחפו את הקווים האלה, דחפו אותם עוד ועוד ועוד. ואני אומרת לכם באופן ברור, היום בערב אתם דוחפים את הקו שוב, אתם דוחפים את הקו האדום הזה. איך יכול להיות שבתקופה כל כך מסוכנת, כל כך מורכבת, כל כך קשה, כשעם ישראל כולו נושא משא כבד ומשלם מחירים כבדים – תחשבו מה זה, מאות אלפי אנשים נמצאים במילואים, מאות אלפי אנשים מתנדבים יום-יום, נושאים את המשא הזה, משלמים מחיר כלכלי. בתי עסקים סגורים, עצמאים לא עובדים, לא מקבלים שכר. משפחות מתפרקות, מתפרקות; מתגרשים בגלל העומס הזה של שישה חודשים בקו, כשאחד מבני הזוג נמצא בבית ונושא את כל המשא הזה. עול כלכלי. וכשהם עושים את זה, אתם מעבירים עכשיו חוק שלא מסייע ולו במעט בכוח אדם שנחוץ בקו החזית. בתקופה כזאת זה פשוט להשתין בקשת על הציבור הישראלי. זה עוד קו אדום שאתם מותחים. יכול להיות שחלק מהציבור עדיין מאמין שזה גשם, מי יודע? אבל אני חושבת שרוב הציבור מתפכח ומבין שבתקופות כאלה אתם מעבירים חקיקות שפשוט לא קשורות למצוקה הקשה שאנחנו נמצאים בה כרגע, למלחמה האמיתית שאותה אנחנו מנהלים כרגע. אתם מדברים מאוד מאוד גבוה: אחדות, אחדות – נכון? אבל אתם מביאים אחדות רק כשזה מתאים לכם. אחדות לא באה רק כשזה מתאים לכם. זה מגיע כשזה קשה, כשקשה להסכים, כששולחים יד כדי להגיע לפשרות. ופה נדרשת אחדות. נדרש מכם לפעול כאן באחדות, לעצור את החקיקה הזו, להושיט יד ולהתחיל לדבר על איך כולנו נושאים את האלונקה הכבדה הזו שנקראת מדינת ישראל – איך נושאים אותה ביטחונית, איך נושאים אותה כלכלית, בהסכמה, אבל ביחד, בלי להשתמט מהאחריות הזאת. וזה הנדרש מכם היום. נדרש אומץ. תעצרו את הדבר הזה. הגורל שלנו הוא ביחד. אנחנו נחיה ביחד ונמות ביחד. והגורל של המלחמה – מה שיוכרע עכשיו מההחלטות שאתם מקבלים בתוך הקואליציה יכריע את הגורל שלנו, אם אנחנו נהיה מסוגלים לחיות כאן בארץ ישראל גם ביחד. ברור לכולם שההרתעה נשחקה. כבר ארבעה חודשים שההחלטות שאתם מקבלים בנוגע למלחמה הן כישלון מוחלט. כישלון, כישלון מבחינה ביטחונית. אנחנו ראינו את הדשדוש של המלחמה. אולי עכשיו יש קצב גבוה יותר, אבל עדיין כישלון מבחינה אופרטיבית-צבאית. אנחנו רואים את הכישלון בזירה הבין-לאומית. אין קמפיין. אין הכרעות. אין דחיפה. אנחנו רואים את כל הנהגות המדינות סובבות ממש עלינו, ואין תגובה, כאילו שקט מוחלט. אין קמפיין הסברה. אנחנו רואים את הכישלון הכלכלי, את הגירעונות המטורפים שאתם גוררים אותנו אליהם, ואתם יודעים מה עוד? אנחנו רואים את הכישלון מבחינת החזרת החטופים. כן, גם זה עליכם. אין אחד כאן, גם בתוך הקואליציה, שלא יודע שרק כוח צבאי יכול להשיב את החטופים שלנו. אתם אמרתם את זה; אתם אומרים את זה כל יום. אז איפה הכוח הצבאי? למה אתם עוצרים את צה"ל? איפה הוא? מצד אחד, אתם מתלוננים על המשפחות – אומרים להן: רק כוח צבאי. מצד שני, אתם לא עושים כלום. הפסקת אש שקטה. איפה אתם? איפה אתם? אני ראיתי אתכם משביתים את הכנסת, משביתים ועדות, על הרבה פחות, על דברים שלא קשורים למלחמה – הינה גפני – על תקציבים של אותן ישיבות, של אותם בתי ספר. למה אתם לא משביתים אותם על זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הוספתי לך, אז לסיום. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תקשיבו, אני יודעת שרבים מכם, אחרי ההתנהלות שלכם בהפיכה המשפטית, מכים את עצמכם: למה לא התנהגנו ככה ולמה כן התנהגנו ככה? איך לא עצרנו את זה בזמן לפני שנקרענו לחלוטין? איך לא הושטנו יד לדבר? החוק הזה, החוק הזה, שיקבע גם את גורל המדינה ואת השותפות בהגנה עליה, עליכם. אתם צריכים להחליט היום איך אתם מצביעים, אבל לא רק איך אתם מצביעים, אלא מה המוסר שלכם אומר לכם בנושא הזה. אתם מכריעים את הגורל הביטחוני שלנו היום. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בשם הממשלה ישיב על התנגדויות השר שלמה קרעי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה לא שר הביטחון? על ענייני ביטחון ישיב שר הביטחון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השר מוותר. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות) התשפ"ב–2022. לבקשת הממשלה ולבקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אנחנו בתוך ההצבעה. סגנית מזכיר הכנסת, נא להקריא את שמות חברי הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – בעד יואב גלנט – נגד << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך בעד? איך? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> בושה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. תתבייש לך. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד דני דנון – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – בעד עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – בעד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יא מקופלת. יא בושה. כמו מקופלת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד סימון מושיאשוילי – בעד טטיאנה מזרסקי – נגד << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא ייאמן, לא ייאמן. << דובר_המשך >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – תתבייש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר_המשך >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – נגד אפרת רייטן מרום – נגד יפעת שאשא ביטון – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא קראי בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << דובר_המשך >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר_המשך >> (קוראת בשם חבר הכנסת) ואליד אלהואשלה – נגד << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זהו? האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? אין. נא לסכם את הקולות. ההצבעה תמה. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 63 בעד, 57 נגד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני קובע כי בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022, התקבלה. הצעת החוק חוזרת לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הכלכלה, אדוני. ועדת הכלכלה. אדוני, לא שאלת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא. לפי חוק, זה עובר לוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות לאומי אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021 << נושא >> [מס' מ/1489; דברי הכנסת, חוב' כ"ט, ישיבה 173.] << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות לאומי אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לנמק את ההתנגדות מטעם סיעת יש עתיד. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מה שראינו כאן היום זה הכשרה של השרץ, אין מילים אחרות. ולך, גפני – כי אתה מסתכל עליי – הקראתי את כל הנאום שלך מהכנסת הקודמת, את כל מה שאמרת על החוק הזה, על זה שרצית לקרוע קריעה על החוק הקודם, ולמרות זאת הצבעת בעד. מכרת את כל הערכים שלך, ובשביל מה? בשביל מה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ומה את הרווחת? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי גם לחוק הקודם התנגדת. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם עשיתם את החוק הזה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אתה עכשיו תומך? איך אתה תומך? איך תסתכל לציבור שלך בעיניים? איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם עשיתם את החוק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמדת פה, בכנסת שלנו, ואמרת שאתה צריך לקרוע קריעה. אתה. אתה הלכת ומכרת את כל הערכים שלך. בשביל מה? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם, למה אתם נגד? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה. ועליהם אני כבר לא מדברת. באים ואומרים: זה רק טכני. זה לא טכני. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אתם גרועים. אתם גרועים – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו מהות. תסתכלו בעיניים של הלוחמים שנמצאים עכשיו בעזה. חברים שלי קיבלו כבר צו שלישי. מי יעשה את כל המילואים האלה? מי? מי? איך אתם מסתכלים, כל אנשי הציונות הדתית, שהרבנים שלכם בעצמם אמרו לכם להתנגד – איך אתם לא מתביישים? איך באתם לפה והצבעתם בעד השרץ הזה, החוק המזעזע הזה, עם הכמות המזערית הזו, כשהאנשים שלנו נלחמים? באתם לפה וכל היום עשיתם לנו סיבוב על סרבנות, סרבנות. הכשרתם פה היום סרבנות פורמלית, סרבנות שמאושרת על ידי מדינת ישראל. תתביישו לכם. תסתכלו בעיניים של הלוחמים, כל אותם אלה שאתם מחבקים. תראו מה עשיתם להם: שלחתם אותם עוד פעם ועוד פעם לעזה, אבל את כל אלה שיושבים בבית – אותם השארתם בבית. אתם בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אם נמצא. לא נמצא? אה, ווליד טאהא? סליחה, ווליד טאהא, לנמק את ההתנגדויות מטעם סיעת רע"מ, בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, ההצבעה שהתקיימה לפני כמה דקות הייתה ההצבעה הראשונה שבה האופוזיציה מנסה לאתגר את הממשלה הגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל. ברכות. ברכות לאופוזיציה שבפעם הראשונה שלכם מאז שכוננה הממשלה הגרועה הזו, אתם מתגייסים אולי כדי לאתגר אותה. לא הצלחתם, אבל התחלה טובה. אנחנו בכל מקרה הצבענו נגד החוק, לא משום שיש לנו כוונות אסטרטגיות להתערב בענייני גיוס ובוויכוחים על גיוס בתוך החברה היהודית, אלא מאותו שיקול שאותם אנשים, אלה שעכשיו תמכו בחוק – אותם אנשים שיתפו פעולה עם המרים מבין יריביהם בכנסת כדי להפיל חוקים בממשלה הקודמת, כדי להפיל חוקים בקואליציה הקודמת. אז מאותו היגיון אנחנו הצבענו נגד. אני חושב שהעמדה הנכונה הייתה ונותרה בעינה: הח"כים הערבים לא צריכים להתערב בענייני גיוס, אבל היינו צריכים להצביע נגד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> היום התערבתם. היום התערבתם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל היינו צריכים להצביע נגד, כי אתה, אדוני הרב, הצבעת בעד הרבה חוקים שהחברה הערבית סובלת מהם. ואני רציתי לאתגר את הממשלה שלך, כי אני בעד שהממשלה הזאת תיפול עכשיו. הנושא השני שאני רוצה – – – << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ווליד, אבל אל תכעס על האופוזיציה. שעה 01:00 זו לא שעה בשבילם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון, אני יודע. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> היום התערבתם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הנושא השני: אני רוצה לנצל, אדוני היושב-ראש, את ההזדמנות שיש נוכחות יפה של האגף משמאל לקואליציה כדי להבהיר שהשר לביזיון לאומי, שנכנס במפגן פרובוקטיבי למסגד אל-אקצא לעיתים קרובות, הוא נכנס לשם ואומר: היהודים מתפללים במסגד אל-אקצא – השר הזה משחק באש. השר הזה משחק באש, והוא מתגרה במאות מיליוני מוסלמים ברחבי העולם. אז במקום שהוא יעשה את העבודה שלו, במקום שהוא ימגר את הפשיעה, במקום שהוא יעשה את המוטל עליו בעניין תאונות הדרכים, במקום לתת הרגשה של ביטחון אישי לאזרחי המדינה שמרגישים מופקרים, הוא דווקא הולך במפגן פרובוקטיבי אל מסגד אל-אקצא ומתגרה שם במאות מיליוני מוסלמים. אז אם עדיין נשאר מישהו נבון וחכם בקואליציה הזו, צריך להגיד לשר לביזיון לאומי: תעצור, עד כאן, אין לך זכות לעשות את זה, ולהעמידו על הגבול שלו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: החברה הערבית שלנו עקבה יחד איתנו אחר ההצבעה על החוק הקודם – חוק הפטור מגיוס, ולא חוק הגיוס. חברי הכנסת הערבים הצביעו נגד החוק, לא משום שיש לנו רצון להתערב בעניינים שיש להם קשר לגיוס בתוך החברה היהודית, אלא משום שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה הארורה הזאת ואת והקואליציה הארורה הזאת, אשר עדיין ממשיכה במלחמה, ואינה פועלת למען שלום לחברה הפלסטינית. לכן היום אנו הצבענו נגד הממשלה, לא כהחלטה אסטרטגית לעתיד, אלא זו העמדה אשר היה עלינו לנקוט היום, וזה אכן מה שעשינו.) תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, אדוני. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. תשמעו, אנחנו הלילה במחזה אבסורדי, סוריאליסטי, הפוך על הפוך. מי שהביאו את הצעת החוק בקדנציה הקודמת מצביעים לעצור את תהליכי החקיקה, ומי שהצביעו או רוב מי שהצביעו נגד הצעת החוק הזו בקדנציה הקודמת נלחמים על הצעת החוק הזו; מי שהצהירו כל הזמן שהם רוצים דווקא ללכת לישיבות ולא לצבא מצביעים בעד, ומי שהיה מוכן להצביע בקדנציה הקודמת בעד הצעת החוק הזו תמורת כל מיני הבטחה ותקציבים ייעץ לנו להצביע נגד הפעם. אז הינה, אנחנו אומרים לכם: בכל התהפוכות האלה, בכל הזיגזגים והטקטיקות שמשתמשים בהם, אנחנו הסיעה היחידה שמחליטה את ההחלטות שלנו לפי העקרונות שלנו, העקרונות שלנו, שהם מאוד ברורים מהרגע הראשון שהתחילו חבריי לייצג אותנו בכנסת הזו: נגד מיליטריזציה, נגד כל המדיניות הזו שרוצה לקדם את המכונה הצבאית של המדינה והאשליה המדומה של ביטחון שבנוי על מלחמות ונשק. אנחנו מהרגע הראשון – וכן, אנחנו לא נגיד – לא מתערבים לכם בענייני הגיוס. כן, אנחנו רוצים להשפיע. מי שרוצה להיות חלק מההשפעה במדינה צריך שתהיה לו עמדה ברורה נגד לכפות גיוס על אנשים שלא רוצים להתגייס. אנחנו תמכנו כל הזמן בכך שצו המצפון הוא מעל לכל צו אחר: הוא מעל לצו גיוס, הוא מעל לצו 8, כי יש צו שנקרא צו המצפון, ועליו ולפיו אנחנו הולכים. הלילה הזה הוא גם לילה של התעוררות פתאומית של אופוזיציה, שתפסה פעם ראשונה – תשמעו, שנה וחצי בממשלה השכיחו מהאגף הזה איך להיות אופוזיציה לוחמת. אתם יודעים מה? לא צריך לוחמת; אופוזיציה, שהדבר הראשון שהיא עושה – מנסה לערער את יציבות הממשלה, מנסה להפיל את הממשלה בכל דרך ומתווה אלטרנטיבה ודרך אחרת. אנחנו בחד"ש-תע"ל נאמנים לעובדה הזו שאם אתה יושב באופוזיציה, תילחם כמו אופוזיציה. אם אתה יושב באופוזיציה, תציע אלטרנטיבה אמיתית. וכן, מי שנכח – אתם יודעים מה? ב-7 באוקטובר נחטפו אזרחים ישראלים לעזה. אבל במקביל, כל המדינה על כל אזרחיה הפכנו לחטופים בידי ממשלת הדמים. והם רוצים שכולנו נעמוד דום ונלך אחריה שבי ולהגיד כן על כל דבר, כי זה צו השעה. אז הינה אנחנו אומרים לכם: בשבילנו יש רק ברית אחת – לא ברית הדמים אלא ברית החיים, ציפור הנפש שלנו. ותקשיבו טוב, כל מי שמדבר על ציפור נפש: גם לנו יש ציפור נפש, שהיא לנסות כמה שאפשר ולהיאבק כדי להבטיח עתיד יותר טוב, עתיד של חירות, של ביטחון, של שלום ושל שוויון, לשני העמים ולא לעם אחד. ואני אומרת לכם, לצערנו הרב, אולי ההתעוררות הייתה רק הלילה, אבל אני מאוד מקווה שההתעוררות הזאת תימשך, ושלא תירדם האופוזיציה המדומה עד היום הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. עד חמש דקות, גברתי, לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה, יו"ר הכנסת. חבריי חברי הכנסת, אני לא רוצה לפתוח את הנאום שלי באמירות על גודל הביזיון שהוא להעביר חוק השתמטות בזמן מלחמה. אני לא רוצה לפתוח גם בקרע הגדול שזה יוצר בחברה הישראלית, ואני לא רוצה לדבר על ההתעלמות הבוטה מהאינטרס הביטחוני של ישראל. אני גם לא רוצה לדבר על מי שלא מתגייסים כרגע. לא. במקום זה, אני רוצה להאיר בזרקור דווקא על מי שכן – על מי שנושא בנטל הכל-כך כבד של המלחמה הזאת, מי שב-7 באוקטובר יצאו מהבית בלי לדעת אם ישובו אל חייהם, משפחותיהם, יקיריהם, בלי לדעת איך ישובו. אנשים כמו אלירן מזרחי, זכרו לברכה. אלירן היה גיבור. ב-7 באוקטובר הוא קפץ בעצמו לשטח עוד לפני שקיבל צו גיוס. הוא נלחם וראה את ההרס הנורא בקיבוצי העוטף, פינה את הגופות, חלק כבוד אחרון; היה מראשוני הלוחמים שנכנסו בתמרון הקרקעי לעזה. בריאיון שקראתי סיפרה אחותו שהוא המשיך להילחם גם לאחר שנפצע באחד הקרבות. חמישה חודשים הוא נלחם בעוז על הגנת המולדת, ואז הוא שוחרר. הוא הוכר כפוסט-טראומטי על ידי משרד הביטחון. הוא לא היחיד. עוד אלפי ישראלים הוכרו ועוד יוכרו כפוסט-טראומטיים אחרי הדברים הנוראים שעברנו, שהם עברו, אחרי האסון הנורא שפקד את ישראל. אבל אלירן קיבל צו גיוס נוסף לחזור להילחם ברפיח, על אף כל הדברים שעבר, על אף המחיר הנפשי הנורא ששילם, אף שהמדינה הכירה בו כפוסט-טראומטי. ביום שישי האחרון, יומיים לפני שהיה אמור להיכנס לרפיח, אלירן נטל את חייו. אלירן הוא חלל צה"ל. הוא שילם בחייו את מחיר המלחמה, ובכל זאת המדינה שלנו, זו ששלחה אותו להילחם בקרב, לשים את חייו על השורה, זו שהוא היה מוכן לסכן עבורה הכול, לא מוכנה להכיר בו כחלל צה"ל; לא הייתה מוכנה לערוך לו לוויה צבאית. הסיפור של אלירן מזרחי, זכרו לברכה, שבר לבבות של מדינה שלמה. אלירן הוא לא היחיד שהתבקש לחזור לסבב מילואים נוסף בעזה. יש עוד אלפים אם לא עשרות אלפים כמותו, שנלחמו חודשים ארוכים והתבקשו לחזור לסיבוב שני ושלישי בעזה. מערכת הביטחון קורסת תחת נטל המלחמה. חיילים שמסיימים את השירות הסדיר שלהם בלי לצאת בכלל מעזה, ממשיכים ישר לשירות המילואים. מילואימניקים שחוזרים שוב ושוב ושוב לקרב, משאירים משפחות ועסקים וחיים מאחור. אפס ודאות על העתיד שלהם. אין דרך אחרת להגיד את זה: הציבור המשרת קורס תחת נטל צורכי מערכת הביטחון. אבל זו לא גזרת גורל. יש אופציה אחרת. בישראל ישנם עשרות אלפי גברים חרדים בגיל גיוס. כל שנה 18,000 צעירים מקבלים פטור מגיוס בשל תורתו אומנותו. 18,000. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בתרחיש השתלבות מלאה של הציבור החרדי בצבא, כלומר גיוס באחוזים שווים לחברה הכללית, בשנת 2045 נזדקק לאפס ימי מילואים מלבד מילואים של שמירה על כשירות. גם אם התרחיש הזה נראה ונדמה אוטופי ורחוק, גם בתרחיש שבו רק 20%, רק 20% מהחרדים יתגייסו, ייחסכו לכל מילואימניק כ-12 ימי מילואים בשנה. דמיינו כמה זה. כל מי שיושב כאן מכיר מילואימניק, אני מקווה. אני הייתי קצינת קישור בעצמי. אם לא מכירים – חלק ממי שיושבים כאן – אתם מוזמנים לבוא ולדבר עם היועץ שלי ניצן, שנלחם חמישה חודשים בעוטף ובעזה. תשאלו אותם, תשאלו כל אחד מהם על המחיר הכבד. תשבו לשמוע אותם בנפש חפצה, ואז תחשבו – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לסיום, גברתי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – האם אתם באמת מוכנים לקדם את החוק הזה, את חוק ההשתמטות? האם אתם יכולים להסתכל בעיניים למי שהיום לוקחים על גבם את הנטל הנפשי, הכלכלי, המשפחתי והחברתי? האם זו המהות של הבניין הזה, של המקום הזה? איך? תתעשתו על עצמכם. זו עת לאומית קריטית, חיונית, קיומית. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גברתי. אני מזמין את השר שלמה קרעי להשיב על ההתנגדויות, ומרשה לעצמי להצטרף לקריאה, חברת הכנסת לזימי, להכיר באלירן מזרחי, גיבור ישראל, זכרו לברכה, כחלל צה"ל, קריאה ששותפים לה רבים. גם פניתי לשר הביטחון ולרמטכ"ל בעניין, ואני מקווה שכך יהיה. הוא אכן ראוי לזה. כל הכבוד שהעלית זאת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, ראש הממשלה, כנסת נכבדה, מי כאן מעז להטיף לנו על החוק הזה שבא סוף-סוף? אני רוצה להקריא לכם דברים שאמרו חברי יש עתיד. רם בן ברק, בשבתו כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אמר: מטרת החוק היא לשלב, לחבר, לאחד ולקרב את כל הקהלים בחברה הישראלית. יאיר לפיד אמר: החוק יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו, יותר חרדים ילכו לשירות לאומי. אז מי כאן בא להטיף לנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה איתך? אמרת שאת נגד, לא? מה נתנו לך – – – מה קורה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה להוסיף, אני רוצה לומר – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אל תתערבי לי בקואליציה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר: ההתנגדויות נשמעו גם בחוק הקודם וגם בחוק הזה, ואני קורא לתמוך בו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא בסדר – – – סתימת פיות – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנא שבו במקומותיכם. אנחנו מצביעים כעת על הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021. הצבעה כעת. הצבעה מס' 6 בעד הודעת הממשלה – 62 נגד – 10 נמנעים – אין הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021, נתקבלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> 62 בעד, עשרה נגד. אני קובע כי בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021, התקבלה, והצעת החוק תחזור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעות ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה, ללא הצבעה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק כניסת שוהים בלתי חוקיים, פעילי טרור ובני משפחותיהם לישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, פ/4476/25, של חבר הכנסת עמית הלוי. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה) (הארכת מועד לבקשת קבלת מימון), התשפ"ד–2024, פ/4593/25, של חברת הכנסת שרן מרים השכל; 2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה) (הארכת מועד לבקשת קבלת מימון), התשפ"ד–2024, פ/4594/25, של חבר הכנסת אלי דלל וקבוצת חברי הכנסת; 3. הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה) (הארכת מועד לבקשת קבלת מימון), התשפ"ד–2024, פ/4595/25, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה וקבוצת חברי הכנסת. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הודעה נוספת, אדוני היושב-ראש. אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת הבריאות מטעם סיעת יש עתיד: במקום חברת הכנסת מירב בן ארי יכהן חבר הכנסת ירון לוי; כמו כן, חברת הכנסת מירב בן ארי תכהן כממלאת מקום קבועה במקום חבר הכנסת ירון לוי. תודה רבה וחג שמח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"א בסיוון התשפ"ד, 17 ביוני 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 01:20. << סיום >>